המהדפי
י טקד מיד מפדה
כתבתהש ער הלזדזמ :
כתבת ומסעד ובאחור :
הוא הפסיד שוכ. שימעון פרס
הישלה את עצמו ואת מיפלגתו, ועכשיו
תוססת המיפלגה נגדו.
מעמדו בסכנה. מה עמד מאחרי
הקנוניה ץ מה הוא
מתכוון לעשות עכי
שיו? האם הוא יפול
עתה ז־
סמדר דרור, הדוגמנית היפהפיה,
טוענת שבעלה המיסעדן ניסה
לאנוס אותה, ,כעוד — -
שהוא טוען שהיא
חיה חיים מופקרים 1 *1 . 1
ומתנהגת כקלות־דעת.
המפסידן הנצחי הבערוהדוגמנית
ב לי מ ־ שנאס בי בן•
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל-
אביב, רחוב גורדו! ,3טל .03-232262/3/4 .תאזדואר . 136 העורר רבזי הראשי: אורי אבנרי עורך־תכנית: יוסי שנון
מערבת: שרית ישי ושלמה סרגל,ל. עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא גוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר ועגת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: דפי זברוגי. המו״ל :
״העולם הזה״ בע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחום
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות ציגקוגרפיה ״כספי״ כע״מי
* 1 כגליון האחרון של שנת 1981 התפרסמה
כתבה על פוגרום שערכו סטו דנטים
ימניים בחבריהם לספסל הלימודים,
אנשי תנועת קמפוס, וסטודנטים ערבים.
(העולם הזה .)2313
כתב העולם הזה, בן־ציון ציטרין, שהוז עק
למקום על-ידי המותקפים, דיווח בצורה
שלא השאירה ספק רב לגבי זהות האוד
ראים למהומות.
בשבוע שעבר פסק בית־הדין המשמעתי
של האוניברסיטה עונש חמור של הר חקה
לשנתיים ליושב-ראש אגודת־הסטד
דנטים הארצית, ישראל כ״ץ, שאז עמד
עדיין בראש האגודה הירושלמית. בית־הדין
•״העולם הזה״30.12.81 ,
איישור מאוחר
הרשיע סטודנטים נוספים משני הצדדים,
אך דווקא הרשעתו של כ״ץ היוותה הו כחה
לכך שהוועדה, שחקרה את אירועי-
הדמים באוניברסיטה, עשתה מה שעשה
העולם הזה והוציאה את האמת לאור. מי
שלא התפלא מהתוצאות היה הכתב עצמו.
סיפר ציטרין:
כאשר באנו לקמפוס הירושלמי —
הצלמת ענת סרגוסטי ואני — יומיים אח רי
ליל-הדמים, נכנסנו לחדרו של הסטו דנט
עלי בשיר. למרות שהחדר נוקה,
ניכרו בו סימנים של הרם. בשיר תיאר
בפרוטרוט מה עוללו לרכושו מי שנכנסו
לחדרו בעזרת מפתח. התמונה היתר. מזע זעת.
כשיצאנו
משם, נכנסו לחדר חברי הווע דה,
שמינתה האוניברסיטה לבדיקת האי רועים
שהיו בקמפוס בשבת וביום הרא שון.
אני מניח שאז התחילו שלושת חב־רי-הוועדה
לתפוס מה התרחש בשטח המעונות.
הסתפקנו בכך. פנינו לסטודנטים
נוספים ושאלנו מה התרחש במקום באו
העולם
הזה 2334
תם יומיים. המותקפים הודו שאכן אחד
הסטודנטים הערביים היכה סטודנט יהודי,
שניסה להתנפל עליו, אך כולם הדגישו
שהעניין נופחח מעבר לכל פרופור ציה,
וששימש עילה לימין להשתולל ולתקוף
כל סטודנט ערבי במעונות.
כשאנחנו מצויירים במרבית המידע ש יכולנו
ללקט, נכנסנו ללישכתו של יש ראל
כ״ץ, שהיה אז יושב־ראש אגודת־הסטודנטים
הירושלמית. כבר ידענו שכ״ץ
וחברו, צחי הנגבי, היו הדמויות המר כזיות
בהתקפות שערכו הסטודנטים הימניים
על הערבים.
כ״ץ התפנה משיחה עם בני־מישפחה,
שבאו לבקרו, והשיב ברצון על שאלותי.
לדעתו, היתד. זו התארגנות ערבית מתוב־ננת־מראש,
שנועדה לפגוע ביהודים בחג־החנוכה.
יוזמי ההתארגנות הם סטודנטים
ערביים תומכי־אש״ף, שאותם יש לזרוק
מהאוניברסיטה.
שאלתי אותו מה היה חלקו באירועים,
וכיצד ייתכן שחדרים, שבהם מתגוררים
סטודנטים ערביים, היו טרף לזרים שנכנסו
לשם כשמפתחות בידם. כ״ץ, שיכול
היה לספר מה עשה כל סטודנט ערבי
באותו ליל־דמים, לא ידע על מה אני
מדבר. הוא רק ציין שלו יש אליבי לשהייתו
במקום. לא ייתכן שסטודנט יהודי לא
יוכל לשיר שירי־חנוכה במועדון שבמעו־נות.
כשסיפר
שערבים איימו עליו, שאלתי
אותו אם זה סביר שמישהו מהם יאיים על
מי שמייצג את הכוח באוניברסיטה, הוא
ענה בביטחון שכן.
בדרך לתל־אביב ניסינו, ענת ואני, להע מיד
כל עדות במיבחן הביקורת, להפריך
אותה או לאששה. אחת העדויות שהיתר.
בלתי־משכנעת במיוחד היתד. זו של כ״ץ.
כאשר כתבתי את הכתבה, הבאתי, בכל
זאת, את דבריו של כ״ץ, אך הדגשתי
שבהתחשב בעובדות במקום, יש להטיל
ספק חמור בגירסתו.
בידי לא היו הכלים, שהיו בידי ועדת-
החקירה של האוניברסיטה. אך כאשר
פורסם פסק־הדין של בית-הדין המשמעתי
של האוניברסיטה, שאישר למעשה את מה
שכתבתי אז, ושבעקבותיו הורחק כ״ץ
לשנתיים מהלימודים, לא יכולנו שלא
להיזכר בפניו השלוות של כ״ץ, בשעה
ששיטח לפנינו את טענותיו.
אחרי פירסום אותה כתבה, עצר אותי
ברחוב אחד מעסקני אגודת־הסטודנטים
התל-אביבית. הוא טען שאין אנחנו הוג נים,
משום שאנו תמיד, בלי יוצא מן
הכלל, מצדיקים את הצד הערבי. עניתי לו
מה שעניתי, והוא ענה לי שהוא מקווה
שהוועדה תוציא את האמת לאור.
אני שמח שזה מה שקרה.
עד כאן דבריו של בני ציטרין.
עניין זה הוא מיבחן קטן נוסף לאובייק טיביות
ולטיב־הדיווח של העולם הזה. אני
שמח שגם במקרה זה מוכח בדיעבד, באו פן
המוסמך ביותר, שעמדנו במיבחן, הן
מבחינת מהימנות הדיווח, הן מבחינת חרי פות
הסיגנון.
9$ •940
1בהידורה נאנסת מספרת אורי אבנרי מדזוח
1188*86.
בחינה שבה דתגב־שה
חזית מאוחדת
של הישראלים וה־ערבים,
במחיצתה
של השחקנית מלי־נה
מרקורי (מירי!)
ואנשי־הרוח מאר־צות
הים התיכון.
כפתח סידרה חדשה החושפת את
המניעים והנסיכות של מקרי־האו־
נס, מספרת נאנסת כ־גילוי־לב
על הטראו־מה
המזעזעת שהיתה ¥ 1 1 1
־ י לבטיושל רצה באוהל קצין זרוקאות לכלב יהוד חוגגת
העולם הזח משחזר את הרצח הכפול
מס׳ — 2ומתאר בפרטים
כיצד בוצעה אחת מפרי
¥111
שות־הרצח החמורות ביו־תר
בתולדות המדינה.
תעודה אנושית מזעזעת: כני ברכש,
מג״ד כמילואים שהשף! את
המתרחש כגדה המערבית, מספר
ל״העולם הזה״ על מה שעבר עליו
בקצין קרבי כעל-מצפון כשעה שנשלח
לבצע את תוב-
שר הביטחון ניות אריק שרון כשטחים
הכבושים.
הכל ידעו שהפועל יהוד סשחק על־פי
שיטה קלוקלת. אך זה לא
הפריע לה לחולל נס —
והעיירה כולה נאחזה ב־אכסטאזה.
הנץ
היהליונה
יהושפט הרככי בתכ ספר מרתק,
וכד הוא מאשים את מגחם כגין
כהבנת החורבן ה־ _ ד*!-
שלישי — כעיקכדת
הקנאים הקדמונים ו־
כר־כוככא.
משה דיין, מוטה גור וגולדה מאיר
מתקוטטים כל היום,
והדכר העסיק רכות ^ 7 1 1
את כית־־המישפט ה־עליון.
השוטרים
נגד
הבל שים
זה לא קורה רק כסרטים. זה קו_
כמציאות: ה־מישטרה
רודפת את
הכדשים הפרטיים כ־עכודתם.
בתוככי
הכת
מדהימים׳עיל^עיסקייהכת
טדוריס קבוע ים: תשקיף כמדינה
אתה והשקל
הנדון ירחמיאל מיבתכים תשכץ
הורוסקופ מזל תאומים
יומן אישי — מישפט קסטנר
ותוכנית הטלוויזיה, שיר ישן
ותולעת־ משי
מה הם אומרים דרור זייגרמן,
פינחס גולדשטיין, יעקוב טימרמן,
דבורה גנני, גבי גזית, חיים טופול
עולם קטן ארצות־ברית, רונלד רגן
ושימעון פרס באל־סלוודור
אגשים כלוגים
רחל מרחלת
לילות ישראל
שידור— הבג״ץ המפחיד
וצנזורה שכזאת
מדריך שידורים -י^ראל וירדן
חלון״ ראווה בגדי־ריקוד יוצאים
לרחוך
איש ממאדים
גמר של גייר
זה היה ״העולם הזה״ שהיה
לי לה לו
העובדים בבתי־החולים, לקיים רפואה פרטית.
לקבוצה יש מועמד משלה לתפקיד: רופא בכיר
אחר מבית־החולים שיבא בתל־השומר.
פי גרש קד בחינם
חברת־הבנייה ההסתדרותית, סולל־בונה, עומדת
להקים מגדלי־מגורים על מיגרש הנמצא בקרן
הרחובות ארלוזורוב ואדם הכהן בתל־אביב.
המיגרש, המוכר כ״קן צפון״ במקום היקר ביותר
בעיר, הועמד לרשותה על־ידי מועצת פועלי
תל־אביב, בעיסקה שתמורתה התחייבה סולל־בונה
להקים שני מועדוני־נוער: האחד ברחוב
אוסישקין והשני ברחוב לה־גרדיה.
הימנעות ורווח בצידה
הימנעותו של ח״ב־התחיה חנן פורת בהצבעת
אי־האימון, שמנעה תיקו, כבר הניבה פירות לאנשי
גוש־אמונים ולספסרי־הבנייה בגדה.
ככית־אל ליד רמאללה הופשר, ערב
ההצבעה, שטח המיועד להקמת מאה
וילות כשיטת ״כנה נחתך״.
החטיבה הליברלית פחפרקת יטלושה מראשי המיפלגה הליברלית
מהזרים אהרי ח״כים של התנועה,
ומחתימים אותם על מיסמך המיועד לראש־הממשלה
והאומר שהחתומים פורשים
מהליכרלים ומקימים חטיכה חדשה בליכוד.
יצחק מודעי הצליח להחתים את פינחס גולדשטיין
ופסח גרופר. יצחק ברמן החתים את דרור
זייגרמן. גידעון פת, לעומת זאת, המנסה לתפוס
מקום בכיר בצמרת־המיפלגה, לא הצליח עדיין
להחתים שום ח״כ.
רופא צפוד
ק 1לאס: לא ע 1רך״ז״ן
יושב־ראש ועדת־החוקה של הכנסת,
אלי קולאס, לא ניגש לבחינות לקכלת
רישיון לעריכת-דין.
כאשר מונה לתפקידו, הוא ציין שהוא נמצא
בהתמחות, ושתוך חודשים אחדים יהיה׳ לעורד־דין.
כיום מנמק קולאס את היעדרותו מהבחינה בכך
שהוא רואה את עיקר תפקידו בכנסת, וכרגע
אין בדעתו להיות גם עורך־דין עצמאי.
בל ותאר זם
עד כמה שידוע אין שרון זקוק לליווי
רפואי צמוד, ועל כן אין זה כרור
מה עושה הרופא כקירכת השר.
בריח וקבורה
ממלכת״
מנכ״ל סישרד־הדתות, הרב משה סלומון,
יוזם הנהגת ״כרית־מילה ממלכתית״,
כאשר התיטלום עכור עריכת הטקס הדתי
למוהל ולרב ייעשה מדמי הביטוח הלאומי.
סלומון מבקש גם להלאים, למעשה, את החברות־קדישא
הפרטיות, שגם הן תקבלנה תשלום תמורת
קבורה מן הביטוח הלאומי.
השחיקה
הסכם תוספת־השחיקה ייחתם, למרות הפגנוודהכוח
של ההסתדרות, מייד עם שובו של המזכ״ל,
ירוחם משל, מסיור בחו״ל.
הרופאים נגד פור!
רופאים כבירים כבתי־חולים ממשלתיים
מתארגנים כדי לפנות לשר-הכריאות,
אליעזר שוסטק, כדרישה -טידיח את
מנכ״ל מישרת, הפרופסור ברוך מודן.
הטענה הרישמית היא שמודו אינו עומד בדרישות
המיקצועיות המתחייבות מתפקידו, אך הסיבה
היא אחרת. מודן מונע מהרופאים המפורסמים
לפוליטיקה מאחרי המסע הציבורי של יחזקאל פלומין
להכשלת חוקי־המיסוי של שר־האוצר,
יורם ארידור, עומדת מגמתו לחזור
לחיים הפוליטיים.
פלומין, רואה־חשבון במיקצועו, שהיה בעבר
סגן שר־האוצר, מקווה לקבץ סביבו פעילים
כליברלים שיקימו עבורו לובי, כדי שהוא ימונה
כשר כלכלי.
עוד עצפות
של גורן
הרכ הראשי האשכנזי, שלמה גורן,
ממשיך לקבור עצמות באתרים ארכיאולוגיים.
לפני
ימים אחדים הוא קבר כטקס
פרטי, ללא סיקור עיתונאי, עצמות
כאיזור החפירות כית־שערים. החופרים
כמקום טוענים שאם גורן קכר
משהו כמקום, ייתכן שזהו חול כלבד,
משום שעצמות לא היו שם.
עתיד הפטרוביפים
גם בבאר־ שבע י
שמועה עקשנית כקרב עסקני המערך
ככאר־שכע טוענת כי אחד מראשי
סניף תנועת־החרות כעיר, הנמצא כקשיים
כספיים, פנה באמצעות אדם שלישי
למערך והתחייב לעכזר אליו, יחד עם
אנשיו, אם יוכלו גורמים כמועצת־הפועלים
לחלץ אותו מקשייו.
המשא ומתן עדיין בעיצומו.
כמישרד־הכיטחון תמהים על הקשרים
ההדוקים שכין שר־־הכיטחון,
אריאל שרון, וסגן־מנהל כית־החולים
על־שם שיכא כתל־השומר, כולסלב
גולדמן.
גולדמן, שהיה שכנו של שרון כרחובות,
נראה עם השר כסיוריו
יחחם
למרות ששום שמאי־מומחה לא כדק
במה תרוויח ״סולל־כונה״ ממכירת
הדירות כמיגרש, סכום זה יהיה גדול
כהרבה ממחיר הקמת שני מועדוני־הנוער.
פלומין חוזר
דיון מקיף בעתיד כל תישלובת ענף־הפטרוכימיה
בארץ ייערך בתחילת יוני בוועדת־הכספים
של הכנסת.
הליברלים כוועדה ינסו לסחוט החלטה
שתפסיק את הזרמות כספי־המדינה
לכיסוי גרעונות המיפעלים השונים, וצעד
זה עלול לגרום לסגירתם. אל הליברלים
יצטרף גם יגאל כהן־אורגד.
הפישטרה
חיק פירו!
לאיכות הסביבה
לפרקליטות
לקראת שבוע העשור לאיכות״הסביבה תגויים
המישטרה לצורך אכיפת חוקים שונים.
כמיסגרת המיכצע, שכו כדטתתפים
גורמים רכים, יוטלו קנסות ועונשים
אחרים על מעשנים כאוטוכוסים
ובאולמות ציבוריים, נהגים המפעילים
צופרים, פולטי־עשן ומשליבי פסולת.
תיק החקירה המישטרתית בעניין חתימתו
של סגן יושכ-ראש הכנסת לשעבר, משה
מירץ, על מיסמך של עובד עיריית רמת־גן,
אברהם מרגלית, יעכור כקרוב לפרקליטות.
זו הפעם הראשונה שלצד הסברה יינקטו צעדי־ענישה
מרתיעים בהיקף ארצי נרחב.
עיריית רמת־גן טענה שסגן־ראש־העיר לשעבר
חתם על מיסמך זה כעבור שנים, וכך איפשר
לעובד לתבוע תשלום שעות נוספות על שנים עב2
החקירה בתיק זה נמשכה חודשיים רבים, מעבו^
למקובל.
כוננות בחרות
ריב־ח זכות
בסניפי תנועת־החרות מורגשת אווירת מתיחות
וחשדנות ערב הבחירות הפנימיות למועצות־הסניפים
ולוועידה ה־.15
ע ל ונו ברושב
סניפים אחדים אף דרשו מראש שכדי
למנוע זיופים, יישלחו אליהם משקיפים
מוועדת־הכחירות המרכזית.
ה שפרח תיקים
׳ת־הפישפט
פקידי כית־המישפט השובתים
מאיימים להשמיד תיקים, הנמצאים
כדיון ככית־המישפט כתל־אביב. הם
הודיעו, כאופן כלתי־רישמי, כי ינקטו
צעד חריף וחסר־תקדים זה, אם לא
יענו בהקדם לדרישותיהם לתוספת
שכר.
שופטים רכים כבית־המישפט נוהגים,
מאז שנודע על האיום, לקחת
את התיקים, שבהם הם דנים, לביתם,
מחשש שיושמדו.
אם יוציאו העובדים את איומם אל
הפועל, ייהנו מכך הנאשמים בתיקים.
למרות התנגדותם של הבנקים המיסחריים, תונהג
בקרוב ריבית־זכות על חשבונות עובר־ושב של
לקוחות הבנקים. הריבית תנוע ביו ״ 507ל־,־,607
ותהיה מותנית בהיקף הפיקדון ובמשך הזמן שבו
מופקד הכסף.
״כנה ישראל״ יקבע לבנקים המיסחריים
שיעורי־נזילות מיוחדים, כדי להקל עליהם
את הגזירה.
מאבק 11ל מסי 2
בזורוח הקרב הגדול בוועידת חרות יהיה על תפקיד
יושב־ראש מזכירות התנועה, תפקיד שהוא —
מבחינה פורמלית — הראשון אחרי בגין.
כרגע ממלא תפקיד זה יורם ארידור, אך בחרות
נשמעים קולות הטוענים שלא יתכן שהוא ימשיך
בתפקידו בד בבד עם תפקידו כשר.
המועמדים המוזכרים בהצבעה נגד ארידור
הם דכ שילנסקי, אליהו כן־אלישר ואיתן
ליבני, שניסה את מזלו כעכר ונכשל.
במדינה העם הע1ומ/וו ^1ה ג /זרתה
״שמש בגיבעון דום ! ״
פקד יהושע בן־נץ.
יוסף בור; גדתד
פקודה הפוכה.
יתכן כי הזמן הוא תמצית ה תרבות•
לכל אומד, יש מושגי־זמן
משלה, כפי שלמדו הישראלים לדעת
כאשר נפגשו לראשונה עם
המצרים. מושגי־הזמן של שני
עמים אלה הם דבר והיפוכו.
עתה מוכיחה ישראל שאפשר
לשעבד את הזמן גם לפוליטיקה.
פרישה מהעולם. מזה כמה
שבועות קיים מצב מוזר, הסותר
את חוקי־הטבע. אדם הטס לישר אל
מיוון אינו נדרש להזיז את
מחוגי־השעון קדימה, בהתאם ל״
תנועת השמש. הוא נדרש, לתדה 4
מתו,
לסובב את מחוגי־השעון
אחורה, כאילו טס מערבה, ולא
מיזרחה. כאילו החליטה השמש
לפתע לפנות עורף למסלולה ה רגיל,
ולחזור על עקבותיה.
דבר מגוחך זה הוא, כמובן,
תוצאה של מצב שבו תלוי השעון
בארבע כנפות. פעם חוקק הנציב
העליון חוק המחייב את הנהגתו
של שעון־הקיץ בארץ־ישראל. כאשר
סירב שר־הפנים יוסף בורג
— שהוא שר של מדינת־המפד״ל,
לא של מדינת־ישראל — להפעיי׳
חוק זה, חייב אותו בית־המישפט
העליון לעשות כן• אך המפד״ל
הפעילה לחץ על הליכוד, וזה הביא
לשינוי החוק. חובת הנהגתו של
שעוך הקיץ בוטלה, והכל נמסר
בילעדית לשרירות־ליבו של שר־הפנים
,ר זק*ן צאה היתה מובנת מאליה:
^׳־שעוך הקיץ מת בישראל. בעוד ש־
• ־ מ העולם המערבי, התעשייתי ו־
׳ המפותח, מזיז עתה את מחוגי-
השעון בצוותא, באחווה נדירה של
קפיטליסטים וקומוניסטים, כדי
לקדם את הייצור ולחסוך באנרגיה,
פטרה ישראל את עצמה מחובה
זו. היא פרשה מן העולם המערבי,
חזרה אל העולם הדתי החשוך של
האיית־אללה האיראני וגוש־אמו־נים.
הזזת
השעון היא, מבחינה מסו־יימת,
יישום חילוני של פקודת
יהושע בן־נון :״שמש בגיבעון
דום!״ הפקודה של השילטון ה דתי
בישראל היא הפוכה: להאיץ
בשמש להיעלם.
של המשא־ומתן הציעו גורמים
מרכזיים בתנועת חרות, שהממש לה
תקציב בשנה הקרובה 50 אלף
דולר ל־ 40 אלף מתנחלים, שיובאו
להתנחלות רחבת־היקף בגדה וב רצועה.
סכום
זה, שהוא כ־ 42 מיליארד
שקל, ושנזרק כלאחר יד בחלל
האוויר בכנסת, מהווה קצת פחות
מתישעה אחוזים מתקציב המדי נה
לשנת־הכספים הנוכחית. העוב דה
שסכום בסדר גודל כזה עלול
להיות מועבר מתקציב לחוץ ביו תר
לגדה יכול לרמז על הסכו מים
המועברים לשם כיום.
דא מדעים כמה. בחוק־התק-
ציב אין פירוט של ההשקעות הממשלתיות
בשטחים. לכל מישרד
יש שם השקעות, אך הסכומים
אינם מפורטים בנפרד. במישרד־החקלאות
יושב כיום סגן־שר, ב־מישרה
מלאה, הממונה על ה התנחלויות
שמעבר לקו הירוק.
ח״כ חרות, מיכאל דקל, אינו יודע
כמה כסף מוצא בשטחים, לא
בסך־הכל ואף לא מתקציב מיש־רד־החקלאות.
מישרד־השיכון
עומד לבנות בשנה
הקרובה 3136 יחידות־דיור
בגדה המערבית. העולם הזה המ תין
יותר מחודש לתשובה מדו־בר־המישרד,
אלברט בן־אבו, כמה
עולה הבנייה וכמה ישלם הישר אלי
עבור בניית תשתית ומיבני
ציבור במקומות ששם תהיה בנייה
חוז רי ם ה בי ת ה
לה, שאם לא יהיו חריגות מתוב־נית־ר,עבודה
השנתית, יופנו הש נה
לשטחים כשישה אחוזים מתק ציב
המדינה, שהם כ־ 30 מיליארד
שקל. סכום עתק זה חבוי בין
מישרדי הממשלה השונים, באופן
שאי־אפשר לבקרו במדוייק. הוא
מהווה כשני שלישים ממה שידרש
לפרוייקט שיקום השכונות, שמי
י ח סי חוץ
דגד 1שו־אד דחוגמה
הכת הצבאית
בארגגטיגח מחזרת
אתרי היהודים, והס
משיבים 7ה טובה
תמורת טובח.
ש ט חי ם מו חז קי ם
הסוד הכמוס
איש אינו יודע
כמה אחוזים מתקציב־המדינה
מופנים לנדה המערבית בעוד שהמערך היה עסוק בחי שובים,
אם יוכל להפיל את הממ שלה
ולהקים אחרת תחתיה, הליכוד
חיפש משתפי־פעולה חדשים
כדי למנוע כישלון פרלמנטרי.
אחד האובייקטים שנבחרו, בשבוע
הדרמאתי בכנסת, היה סיעת ה-
תחיה. הקיצונית. בשלב מסויים
* בעת הדיון דחתה הכנסת את
ההסתייגות של ח״כ (דאז) אורי
אבנרי, שהציע להעביר סמכות זו
לידי שר האנרגיה.
העולם הזה 2354
יהודית בגדה, יוצא שם גם כסף
נוסף. אך איש א־נו מוטרד מה שאלה
מהיכן ילקה הכסף.
מישרד ממשלתי מוציא כיום ואינו כספים מתקציב־המדינה
מסוגל להצביע על גודל הסכום,
ולא על מיסגרת ההוצאה המותרת,
ואיש אינו פוצה פה ומצפצף.
בך, במחיר הרווחה החברתית
של אזרחי המדינה, מופנים סכומי
עתק לקבורה מעבר לקו־הירוק.
נשיא גדאטיירי >מימין)
עשה טובה
פרטית. התשובה לא התקבלה עד
היום.
במישרד־הביטחון לא ידעו לה שיב
כמה מהתקציב מופנה להק מת
מאחזים ולסלילת כבישים ב שטחים
הכבושים. גם במישרד־האוצר
אין פירוט לגבי. הסכומים
שמוציא כל מישרד ממשלתי וכו לם
ביחד עבור המשך הישיבה ה ישראלית
סכומי עתק חבויים. בדיקה
השוואתית שערך העולם הזה מע־
חוסר תקציב ימשך עד סוף ה עשור.
המטרה
של דקל היא להביא
בתוך ארבע שנים לשינוי הרכב
האוכלוסיה בגדה המערבית• בסו פן
של ארבע השנים ישבו שם
100 אלף יהודים. כלומר, כ־20
אלף מתיישבים חדשים כל שנה.
הסכום שהוזכר קודם, שישה
אחוזים מתקציב של 475 מיליארד
שקל יטפח בכל שנה. זאת משום
שכתוצאה מריבוי האוכלוסיה ה
בכל יום מבקש נשיא ארגנ טינה,
הגנרל ליאופולדו פורטונאטו
גאלאטיירי, לשוחח בטלפון עם
יהודי בואנום־איירם. אך הפעם
היתה לגנרל בעיה רצינית.
תחילה הציעו לו יועציו לפרסם
גינוי בעיתונים .״לא!״ קבע ה גנרל
.״זה לא מספיק.״
״הבעיה הפעם מאוד חמורה.
נשלח להם ׳מיכתב־התנצלות —
משהו שלא עשינו עד היום,״ הציע
לגאלאטיירי אחד מאנשיו.
״לא!״ דחה הנשיא במדי־גנרל
של כוחות־היבשה את ההצעה.
״אני רוצה משהו מיוחד ! אני
רוצה לשכנע אותם, את היהודים,
שאני אתן הוראה להעניש מייד
את האשמים!״ .
לגאלאטיירי היו סיבות רציניות
לנסות לרכך את ליבם של יהודי
ארגנטינה. לפני כמה שבועות פרצו
ביריונים לבית־הקברות היהודי ב עיר
הנופש מאר־דל־פלאטה, חיללו
כמה קברים, הוציאו את האדמה
שכיסתה שני ארונוודמתים, ניתצו
מצבות וציירו צלבי־קרס על מצבות
וקירות. היה זה מעשה של ונדליזם
שכמותו לא אירע עדיין בבית-
קברות בארגנטינה.
חיזור הדדי יועציו של נשיא
ארגנטינה הבינו, שהפעם לא יוכלו
לעבור על כך בשתיקה, כפי שעשו
בעבר כשביריונים נאציים חיללו
קברים בארגנטינה. אפילו הודעת־גינוי
בעיתונות לא תטהר את ראשי
המימסד מאחריות. בשש השנים
האחרונות לא נעצר אף ביריון
אחד על מעשים אנטי־שמיים, לבד
רות ההבטחות שהנאשמים יועמדו
לדין.
גאלאטיירי ציווה על מזכירו,
הגנרל איגלסיאס, לפתור את ה־תיסבוכת
באמצעות הטלפון. המז כיר
צילצל אל היהודי מאריו
גורנשטיין, נשיא הקהילות היהודיות
בארגנטינה, והבטיח לו ש הפעם
יקבלו האשמים את עונשם.
מובן שעד היום לא נעצר איש.
אך מאריו גורנשטיין נאלץ ל החזיר
טובה לנשיא גאלאטיירי.
בשמם של 450 אלף יהודי ארגנ טינה׳
הודיע מאריו גורנשטיין על
תמיכתו בכת הצבאית במילחמתה
באיי פוקלנד.
גאלאטיירי שמח, והחליט ש עכשיו
תורו לעשות טובה ליהו דים.
הוא לא תפס עדיין את
הגיריונים שפעלו בבית־הקברות
במאר-דל־פלאטה, אך לעומת זאת
הוא שלח שלושה רבנים, לבושים
במדי צבא ארגנטינה, לדרום־
המדינה כדי לחמם את ליבם של
החיילים היהודיים המגוייסים.
החיזור בין הכת הצבאית ובין
עסקני הקהילה היהודית בבואנוס־איירס
ממשיך, ומגיע לממדים
גרוטסקיים.
:הפגנת תמיכה. עם פלישת
הכוח הבריטי לאיי פוקלנד, נחלש
מאוד מעמדו של הגנרל גאלאטיירי.
אזרחי ארגנטינה נדרשו להביע לו
תמיכה פומבית. אחרי שהמושבה
המוסלמית והקהילה הגרמנית ב־בואנום־איירם
יצאו להפגנת־תמיכה
למען הכת הצבאית השלטת והביעו
הזדהות עם המילחמה נגד הברי טים,
החליטו גם עסקני הקהילה
היהודית הספרדית להזדהות עם
המישטר הצבאי.
3000 יהודים המשתייכים לעדה !
הספרדית של הקהילה, ביקשו ל־1
הוכיח שהם אינם פחות לאומנים
ממיעוטים אחרים של המדינה. הם
הכינו לגאלאטיירי הפתעה, המס בכת
את מדינת־ישראל בעיני ה עולם
כולו.
הם יצאו לרחובות הבירה כשהם
מניפים דגלי ישראל, והפגינו עימם
למען המילחמה של ארגנטינה נגד
הבריטים. לא היו אלה דגלי ה מועדונים
של הקהילה היהודית,
אלא הדגל הלאומי של מדינת
ישראל.
שגרירות ישראל בבואנום־איירס
לא פצתה פיה כדי להבהיר ש-
הפגנת־תמיכה זו אינה מיוזמתה
של ממשלת ישראל. גם מישרד-
החוץ בירושלים לא הגיב. לממשלת
בגין כנראה לא מפריע כלל
להיראות כבעלת־ברית נאמנה של
הגנרלים מבואנוס־איירס.
הפלגות סדירות
חיפה-פורט סעיד וחזרה
משחקים-בידור
חנות פטורה ממכס
מיזוג אויר מלא
פ1וט ססיד
סיו 77א מיסיס
סרטים בכל משרד• הנסיעות ואצל
דרגת סיווג ב טי חו תי ת שני תנ ה ע׳
מנ ה ל אגף הספ נו ת ו הנ מ לי ם
ש נ 1972א
העולם הזה 2334
חיפה:רח׳ העצמאות (76 פינת נתן ,)1טל6 7 4 4 4 4 .
•רושלים:רח׳ ינאי ,4טל 247315,244266 .
תל-אביב:רח׳בן יהודה ו,טל6 5 8 7 8 4 ,651731.
אוניו ת ה קו לנו ס עי ם ומכוניו ת
•ורגינה״״* גולדן ורגינה
בתאמ מוזג
במו שב מ טו ס
לצ עירי ם
איטליה 310־$ 8 5 $145 $217
$ 4 0 $75 $136
יוון
$20 $40 $60
קפריסין
הפלגות עם רכב לאירופה
•בוא איש׳ של רכב *הדרכה והכוונה
שילוב הפלגה*טי 0ה ליעדי מרכזיים
באירופה במודרים מפתיעים
ש״ ט חופי עממי החל מ־ $ 2 0 4
פרסו ע 1פי
פרטים בכל מ שרדי הנסיעות ואצל:
דרגת סיווג ב טי חו תי ת שני תנ ה ע״
מנ ה ל אגף הספנותו הנ מ לי ם
״ורגינה״— ש ב 1964א־א׳,
״גולדן ורגינה״ — ש ב 1967 .א־
כספי בע״מ
חיפה:רח׳ העצמאות (76 פינת נתן ,)1טל6 7 4 4 4 4 .
•רושלים:רח׳ ינאי ,4טל 247315,244266 .
תל־אביב:רח׳בן יהודה ,1טל 658784,651731 .
מעשה מלונלן־ נסלח בפוליטיקה למי שמצליח -
או־ אינו נסלח לאיש המתלכלר נוחל כישלון
סיסמות אנטי־דמוקרטיות נגד הציבור ה ערבי
בישראל ובשטחים .׳שניהם היו הקלים
ביותר לשיכנוע, והיתר. זו ריק שאלה של
זמן ומחיר, מתי הם יעברו למערך.
כאשר נחתם ההסכם עם השניים, גדיל
כוחה של סיעת המערך ל־ 50 מנדטים.
מאותו הרגע החלו הכל עוסקים בחיפוש
אחרי עריקים אחרים.
למזלו של פרס, התפרסם מדד חודש
אפריל, שהיה !גבוה במיוחד — 10.7אחוז.
הייתה זיו עילה טובה ׳להגיש הציעת אי־אמון
בענייני כלכלה וחברה ביום הרביעי,
יום אחרי מעבר לין ופרץ למערך.
החשבון היה פשוט: למערך יצטרפו
כדבר מובן מאליו שינוי, זזד״עו וגם ד,תחיה
— הרוצה, בכל הזדמנות להפיל יאת בגין.
השאלה הגדולה היתד. כיצד יצביעו שני
חברי תל״ם, מרדכי בן־פורת וייגאל הוד־ביץ.
ההנחה, שרווחה במיפלגת העבודה
ערב הגשת הצעת אי־האמון, הייתה שבענייני
כלכלה יצבייע לפחות אחד מהשניים,
יגאל היורביץ, עם האופוזיציה. יגם אם בן־
פורת, איש רפ״י ׳לשעבר, לא היה מצביע
עם פרס, אלא רק נמנע, היה מבטיח את
תבוסת הממשלה יעל חודו של קול.
השלב הבא היה מורכב יותר, והסתמך
על פיתוח התסריט הקודם. במערך היו
בטוחים כי אותם ׳שיפרשו ראשונים, אחרי
הפסד הממשלה בהצבעת אי־האמון, יהין
שלושה ליברלים: שר־ד,אנרגיה, יצחק בדמן,
דרור זייגדמן והד״ר יהודה פרח, ח״כ
שעד ערב הבחירות האחרונות איש לא
שמע עליו במיפלגה הליברלית, יועד היום
לא ידוע לאיזה מהמחנות כליברלים הוא
משתייך. במערך טוענים ששורשיו דם
בתנועת העבודה.
באותן נסיבות דמיוניות, כשפרם הוא
מציאותי יותר מאשר באותו יום השלישי.
לפי חשבונות אלה המערך יכול היה
לפתות את תמ״י איו חלקים ממנה, ולהקים
ממשלת מיעוט ׳שתחזיק מעמד בהצבעות
אי־אמיון בעזרת רק״ח, איו לנסות ולהעביר
את המפד״ל לצד המערך — גם במחיר
עזיבתה של שולמית אלוני, ואפילו שני
אנשי שינוי. המערך יכול היה לבצע
את זממו גם אילו חיים דירוקמן דיה פורש
מהמיפד״ל.
תסריט איחר ,׳שדווקא בו השתעשעו יותר
במיזנון הכנסת ערב ההצבעה שנכשלה,
היה שהמערך ללא אלוני יצליח להעביר
לשורותיו גם את אגודת ישראל, בנוסף
על מפד״ל ויתמ״י וכך להקים ממשלה
שעלולה תהיה ליפול בכל רגע. איש לא
הבין באותו יום כי •לאגודה אין מה לחפש
ישם.
לישפה לכל מצע
ר , 3ההצכעה נוסף אלמנט דרמטי
י ע נוסף, מוכר בכנסת: ח״כ אברהם מל מד,
הילד הרע הנצחי במפד״ל, רמז שהוא
מתכוון להימנע בהצבעה שתיערך למחרת
היום. במערך היו שראו בכך סימן, שהאיש
החזק שם, רפאל בן-ינתן, רוימז שאם ׳תיפול
הממשלה, המפד״ל תקים קואליציה עם
פרס. בשלב זה היד. המיערך בטוח בניצ חונו.
יתכן
שזה בל-ייאמן, אך אנשי המערך,
ביניהם בעלי נסייון פוליטי בן ישנים, היו
בטוחים ׳שבתוך ימים הם ירכיבו את ה ממשלה
החדשה. המדהים הוא שאפילו יפרם
וחוג עוזריו המצומצם לא העלו על דעתם
^ ידו הפתיע שימעון פרס את כולם
י והיה מספר ביושר ׳מתי הגה את
הרעיון להפיל את הממשלה בעזרת ח״כים
מהליכוד ׳ולהקים ׳תחתיה ממשלה בראשותו,
הוא היה מציין את ה־ 15 באפריל הישנה.
באותו יום היה פרס אורח כבוד בחגיגיות
המימונה, שהתקיימו בגן סאקר בירושלים.
כשהופיע ברחבת הבימה המגודרת, הוא
שפע חיוכים, התראיין לפני כל מי שהציגעצמו כעיתונאי, הצטלם בכל זווית אפש רית
,׳והתכונן לעליות לבימה ולברך את
עשרות אלפי החוגגים, שהתקבצו שם.
כאשר קרא הכרוז בשמו של פרם, כדי
שיעלה לבימה, נשמעו שריקות־בוז וקריאות
:״בגין ,׳בגין!״ כאשר הגיע יתורו
לנאום, גברו השריקות והקריאות. לא עזרו
נסיונות השיכנוע של פע״לי-המערך. הקהל
לא השתתק ופרס לא נאם.
ברגע זה הבין פרם, שהמערך, בראשותו,
לא יוכל לכבוש לעצמו את קולות ההמונים,
שהצביעו עבור הליכוד, גם בבחירות
הבאות.
בדקות שחלפו יעד שהוא ירד מהבימה,
לקול צעקות וקריאות גנאי נגדו, הוא הבין
שאם אי-פעם יהפוך ראש־ממשלה, הדבר
יקרה רק בעיקבות מהפך בכנסת.
מה שקרה בכנסת בימים האחרונים,
וימה שיקרה גם בחודשים הבאים, נעוץ
בחוויה שחווה פרם, כעשרה חודשים אחדי
הבחירות.
עוד עדיקיס
^ רעיון של פריס הייה פשוט. הוא
י 1זקוק לכך שיימצאו בכנסת 61ח״כים
שלא יצביעו. נגד ממשלה בראשותו, ש אותה
יקים אחרי שממשלת מנחם בגין
תיפול בהצבעת אי־אמון. כדי להקים ממש לה,
אין הוא זקוק לתמיכתם הפעילה של
כל אותם .61
עד ה־ 26 באפריל, מועד הנסיגה מסיני,
לא היה ידוע כיצד ינהגו ח״כים מתנדנדים
שונים מהקואליציה. דק לגבי שיניים מחברי
המנצח והמנוצח
לחייך לעבר ראש־הממשלה חיוך רב נזשמעות מאחורי גבו של
פרס. השר הטרי אהרון אוזן היפנה את פניו לספסלי האופוזיציה
וגיחך לעבר אנשי המערך האחרים, ויקטור ׳שם־טוב ויצחק
רבין שבבוקר אותו יום עדיין האמינו שהניצחון מונח בכימס.
מנחם לעבר
פרס חמור סבר מחפש את מקומו. כאשר
האמון כבר היו ברורות, לא יכול היה חיים
בגין צועד מחייך,
כיסאו, בעוד שימעון
תוצאות הצבעת אי־בר־לב
(מימין) שלא
סיעת הליכוד, יצחק פרץ ואמנון ילין, לא
היו ספקיות. פרץ, איש דימונה, חצה עד
דרום את יכל הקוים האפשריים, יורק בחסדו
של בגין זכה להיכלל במקום דד 45 ברשימת
הליכוד, אחרי שפרש ורצה להצטרף ל-
תל״ם. אמנון לין: ,איש השומר הצעיר
בנעוריו, הפך נץ קיצוני, ואימץ לעצמו
ראש הסיעה הגדולה בכנסת, לצידו מרכז
ליברלי חדש ושני חברי שינוי, הדרך
להקמת קואליציה יתד,יד. סלולה.
בהלל מיזניודהכנסת הועלה שוב ושוב
ישמו ישל עזר וייצימן. לא.היה יברור אם
הוא יהיה שר־ביטחון מטעם המערך, או
מטעם המרכז הליברלי, שמעולם לא נראה
שכל חישוביהם הם בניין קלפים ׳שיתמוטט
מייד. כסא מיוחל יכול לעוור אף עיני
חכמים; ,בוודאי עיניהם של תככנים נכז בים.
בבוקר
יום ההצבעה התמונה כבר
היתד, ברורה: החשבונות הוכיחו עצמם כ־
(המשך בעמוד )85
זה היה נמו חלום: אלג״וים, לבנונים,
מצויים, תוניסים, מאווקא ובלסטינית
פוצו במחיאות־נפ״ם לנבור הישראלים
ייצג. היא מצאה ביטוי מוחשי בהחלטה
שהתקבלה כמה דקות לפני-כן, על פי
הצעת הישראלים והערבים יחדו, ושבה
הביעה הוועידה תמיכה פעילה בכל כוחות-
השלום הישראליים (ראה נזיסגרת).
שוו־תוובות בג״נס
ך* אירוע שהנחיל לנו אהדה זו אירע
י י יום לפני כן, ביום השני של הוועידה.
הוועידה ששמה ״הים־התיכון — תמיד
ועכשיו״ החלה באתונה, נמשכה על גבי
אוניית־טיולים בדרך להידרה, והגיעה ל שיאה
באי עצמו. היתד, זאת ועידה מייו־חדת
במינה: ועידה בלי סדר־יום קבוע,
בלי נושאים מפורטים ומוגדרים .״סתם
פגישה של אינטלקטואלים,״ אמר לנו
בחיוך ז׳אק לאנג, שר־התרבות הצרפתי
הדומה לקיבוצניק, בג׳ינס, חולצה לבנה
וסוודר אדום לוהט, הזרוק על כתפיו
ברשלנות .״לשוחח באווירה חברית נעימה,
לגלגל רעיונות, ליהנות ולחשוב ביחד.״
חמישים אנשי־הרוח — סופרים, ציירים,
מלומדים ומשוררים — גילגלו רעיונות.
הושמעו דברים יפים ומלומדים על גורל
1ס 1\1ידר\!
רגע הדדמאתי
ביותר היה דווקא
הרגע האחרון.
הוועידה התקרבה לסופה. ראשי-המנד
שלות של יוון וצרפת עמדו לכבד אותה
בהופעתם. שרי-התרבות של יוון, צרפת
ואיטליה עמדו לצאת ולהקביל את פניהם.
תהליך סיכום הוועידה וקבלת ההחלטות
היה בעיצומו.
שני הישראלים — עמוס קינן ואני —
היו נאלצים לפרוש מן הוועידה כדי להס פיק
ולהגיע למטוס. היו״ר הודיע על כך,
וקמנו על רגלינו כדי לצאת.
באותו רגע פרצה סערה של
מחיאות־בפיים. חמישים אנשי־
הרוח, שהתכנסו כמינזר שעד חוה
ימו של האי הידרה, מחאו כפיים
בהתרגשות. לא רק צרפתים ויוונים,
איטלקים וספרדים, תורכים
וקפריסאים — אלא גם האלג׳ירים
המצרים, התוניסים והלבנוניים,
הפלסטינים והמרוקאים.
במבוכה מסויימת פילסנו את דרכנו אל
דלת־היציאה. מחיאות־הכפיים נמשכו עד
אחרי שיצאנו אל הטיילת שלאורך המיפרץ
היפהפה.
לא היתד, זאת רק הפגנה לשנינו אישית.
היתד, זאת הפגנה למען ישראל האחרת,
השפוייה וההומאנית, שאותה ניסינו ל
הים־התיכון,
תרבויותיו בעבר ובעיותיו
בהווה. דובר על ההיסטוריה, אך לא נשמע
משק כנפי ההיסטוריה. הציפור סירבה,
במשך היממה הראשונה, להמריא.
כל אותו זמן התגלגלו השיחות מחוץ
לאולם הוועידה, שנערכה במינזר הישן,
מתחת למיגדל־ד,פעמונים המרובע שהוא
אחד מסימני-ההיכר של הידרה, היפה
שבאיי-יוון (לדעתי) .ישראלי ואלג׳ירי
אכלו ארוחת־בוקר ביחד על המזח ושוחחו.
ישראלי, פלסטינית ולבנוני שתו אוזו
ליד הפסל, אחרי חצות. כל הערבים
והישראלים ישבו סביב שולחן אחד ב-
ארוחת־הצהריים, במיסעדה מתחת לעצים
בכיכר הקטנה, בין הבתים הלבנים הקטנים.
לאט־לאט נוצרה בין הישראלים והערבים
אווירה של אמון, ידידות והבנה פוליטית.
כעיני כמה מן הצירים1האחרים
נראה הדבר כחזון של ואחרית־הימים.
טרי־
התרבות לאנג ומרקורי
לא כמו זבולון המר
הם לא האמינו למראה עיניהם, אחרי
כל מה שקראו על הסיכסוך הישראלי-
ערבי: ריימונדה אל-טאוויל, הלוחמת
הפלסטינית הלוהטת מן השטחים הכבו שים,
יושבת עם ישראלי ! האלג׳ירים
והישראלים מחליפים חיוכים! הישראלים
משוחחים עם השגריר של אש״ף במסיבת־הקוקטייל
הגדולה, שנערכה על־ידי שרתה,תרבות
מלינה מרקורי במוסיאון באתונה !
(הממשלה הסוציאליסטית החדשה ביוון,
בהנהגת אנדריאם פאפאנדריאו הדינאמי,
העניקה למישרד־אש״ף מעמד דיפלומטי
מלא. זוהי עתה שגרירות לכל דבר,
בראשות השגריר שאוקי ארמני, יליד
שפרעם, שכל מישפחתו נספתה במילחמת
. 1948 הוא דיבר עימנו בפומבי, לעיני
מאות המוזמנים ומצלמות הטלוויזיה).
כל זה היה אפשרי, כמובן, מפני שדיעו-
תינו ידועות היטב בעולם הערבי. הערבים
לא נפגשו כאן עם ישראלים סתם. הם
נפגשו עם שני ישראלים הדוגלים מזה
שנים בשלום ישראלי-פלסטיני, ובהכרה
הדדית בין ישראל וההנהגה הפלסטינית.
מלינה מרקורי עצמה הדגישה זאת ב-
מסיבת־עיתונאים, שקיימה ערב הוועידה.
כאשר נשאלה כיצד היא מתארת לעצמה
שהערבים והישראלים יישבו ביחד, אמרה :
אין בעיות. הישראלים המוזמנים מקובלים
על הפלסטינים.
ביום השני שד הוועידה בכר
ניטשטשו הגבולות לגמרי. הער
כים
והישראלים ישבו כאופן קבוע
ביחד ליד שולחן־הוועידה. הם
טיכסו ביחד עצה כיצד להעלות
את הנושא הישראלי־ערבי.
בהסכמה אילמת הפך פול טאנום הלבנוני
מעין יו״ר של קבוצת־ד,עבודה שלנו.
טאנום הוא ערבי־נוצרי, לשעבר דובר
ארמון־ר,נשיאות בביירות ומנכ״ל רשות־השידור
שם. הוא בן לאם יהודיה, בת
מישפחת סטון ממצריים, וכיום הוא איש
מרכזי בכלכלה הצרפתית — איש חכם,
הגיוני וסביר, שמילא תפקיד חשוב בגיבוש
החלטותינו המשותפות ולקבלתן על-ידי
הוועידה כולה.
כל הצירים הרגישו, כמובן, שמתבשל
משהו. הכל גם ידעו מראש שזאת תהיה
השעה ׳המכרעת של הוועידה — השעה
שבה היא תצליח או תיכשל. שום בעיה
זכות המדינה הפלסטינית
ומדיגת־ישראל להתקיים זו
לצד זו ...גבולות בטוחים ומוכרים
הדדית.. תמיכה פעילה ככוחות־השלום כישראל
נוסח
זה, שעובד ביחד על־ידי הצירים
הישראליים והערביים, התקבל
ברוב עצום על־ידי הוועידה.
הוועידה קוראת
.1הוועידה של ״הים התיכון
— תמיד ועכשיו״ קוראת לכל
הממשלות הים־תיכוניות, לכוחות
התרבותיים והמדיניים ולדעת-
הקהל בעמי הים־התיכון לפעול
למען השלום.
.2תנאים מוקדמים ומוחלטים
לשלום כזה הם הקמתה של מדי נה
פלסטינית עצמאית בשטח ההיסטורי
של ארץ זו, והזכות של
המדינה הפלסטינית ושל מדינת-
ישראל להתקיים זו לצד זו, בגבו לות
בטוחים ומוכרים באופן הדדי.
הדבר מחייב משא־ומתן ישיר
בין ישראל ואש״ף, שהוא הנציג
הבילעדי של העם הפלסטיני.
.3הוועידה מגנה ללא־סייג
את פעולות התוקפנות והדיכוי
בכל השטחים הכבושים ואת סיפוח
רמת־הגולן. היא תובעת ט
ממשלת״ישראל לשים קץ למדיניות
זו. היא מביעה את הסולידריות
שלה עם העם הפלסטיני,
ואת תמיכתה הפעילה בכל כו-
חות־השלום בישראל.
לאורך חופי חים־התיכון אינה בוערת כמו
הבעייה הפלסטינית.
וכך, ביום־השבת אחרי־הצהריים, כאשר
חזרו הצירים מארוחת־צהריים יוונית טעי מה׳
שנעזרה בכמויות נדיבות של יין
אדום ולבן, ידעו הכל שזהו הרגע.
האם תתחולל התפוצצות ץ האם
יתרחש נם כהידרהץ
״נוגש עד ד
^ פ י שהוסכם בשקט מראש, פתח ה-
״יו״ר הצרפתי את הוועידה והעיף בי
מבט של ציפיה. ביקשתי את רשות־ד,דיבור.
בהתייעצות המוקדמת הוטל עלי לדבר
ראשון.
ביקשתי סליחה על שאני מדבר באנג לית
(רוב הדוברים דיברו צרפתית או
יוונית, אך דובר גם בתורכית, באיטלקית
ובערבית. התרגום הסימולטני היה מצויין).
לא דיברתי מן הכתב, והשתדלתי לדבר
בפשטות מירבית על האסון המתרגש עלי נו
(ראה מיסגרת).
אחרי דיברה ריימונדה. בלהט האופייני
לה תיארה את המתרחש בגדה המערבית,
ברצועה ובגולן. זה היה סיפור מזעזע,
נכון בעיקרו, אך ריימונדה הקפידה להז כיר
גם את פעולות־המחאה של כוחות-
השלום הישראליים ולהעלות על נם את
מאמצינו. אחריה דיבר עמוס קינן, שהעביר
את הדיון למישור פיוטי (ראה מיסגרת
בעמוד .)80
צירי־הוועידד, ישבו מרותקים. המסובים
לא היו נציגי-ממשלות. הם היו אינטלק טואלים,
אנשי הגות ויצירה, שבעיות־המוסר
קרובות לליבם. מצוקת־הפלסטינים
העיקה עליהם, והעובדה שקיים מחנה
ישראלי המתקומם נגד אי-הצדק — עובדה
שהיתה הדשה לגמרי לרבים מהם —
רוממה את רוחם.
״אני נרגש עד דמעות,׳׳ אמר
מאגדים אנדרוניקוס, גדוד הארכיאולוגים
של יוון, שדיבר אחרינו.
״שמענו שלושה נאומים מרגשים. משורר
יווני גדול אמר: השלום זקוק למידות-
טובות ולהעזה. עצם המראה שאנו רואים
כאן, של ישראלים, פלסטינים וערבים
היושבים ביחד — זהו דבר בעל חשיבות
עצומה !״
סופר קפריסאי, שדיבר קודם לכן על
מצוקת היוונים בקפריסין מול פני הפלישה
התורכית, סיפר לנו אחר־כך שהיה עד
כה אנטי-ישראלי, ואף סירב לקנות סחורה
ישראלית .״עכשיו גיליתי ישראל שלא
ידעתי על קיומה,״ הוסיף, ורצה לשמוע
יותר ויותר על ישראל.
תגובות כאלה שמענו לאחר מכן מכל
עבר. העולם התרבותי מייחל לאחווה
ישראלית־פלסטינית, להתפייסות ולניצחון
המוסר — ומושב זה של הוועידה נראה
לאנשי-הרוח כראשית הגשמת החזון.
הצירים לא היו אינטלקטואלים תלושים,
אנשים תמימים במיגדלי־שן. ליד השולחן
ישבו סוציאליסטים יווניים, לוחמי־מחתרת
נגד הקולונלים, אנשים שידעו את המור אות
של מחנות־ריכוז. ישבו שם קפריסאים,
שהתגייסו פעמיים בחייהם — פעם נגד
השילטון הבריטי ופעם נגד הפולשים
התורכים. ישב שם הבמאי התורכי ילמאז
גונאי, גולה נרדף, שסירטו קוצר בימים
אלה תהילה בינלאומית. היו ותיקי המח תרת
האלג׳ירית וגולים מצריים מתקופת
עבד אל-נאצר. והיתד. מלינה מרקורי ה אלוהית,
לוחמת פוליטית שהיתה לסמל
של המאבק לחופש.
כאשר כל אדה ליוו את דברינו
כמהיאות־כפיים סוערות, הימה
זאת הפגנה חד־משמעית: שכנינו
לאורו חופי הים התיכון רוצים כ־פיתרון
כזה.
סורית בחמסצ׳ה *
**וד באותה ישיבה אירעה תקרית,
י ע שהוכיחה זאת בצורה המוחשית ביותר.
בין באי־הוועידה היה עבד אל־סלאם
אל־ג׳וליילי, סופר סורי נודע שבא מדמשק.
הגבר השחום גבודהקומה הוא מעין אגדה.
הוא עובד כרופא בעיירה בצפון סוריה,
ופירסם עד כה 24 ספרים. עצם נוכחותו
בוועידה זו, לצידם של ישראלים, משכה
תשומת-לב כללית.
הבחנתי מייד שהאיש עומד תחת לחצים
כבדים. בניגוד לכל הערבים האחרים,
ובכלל זה שגריר אש״ף במסיבת-הקוקטייל,
השתדל שלא להבליט קירבה יתרה אלינו.
לא לחצנו עליו, כי עצם בואו של אדם
מסוריה למיפגש כזה היה צעד כביר
קדימה.
ביום הראשון בהידרה נעלם האיש לפתע,
כאילו בלע אותו הים. היה לו חדר ליד
חדרי בבית־המלון הקטן שעל הטיילת
(באי־הוועידה פוזרו בעירבוביה בין בתי-
המלון הקטנים באי) ,ונוכחתי לדעת שהחדר
התפנה. הערבים האחרים התלחשו ביניהם :
״מיסכו, הלחצים עליו היו כבדים מדי.״
למחרת היום עבר לפתע רחש בין
הערבים. אל-ג׳וליילי הופיע מחדש ותפס
את מקומו ליד השולחן. אך השימחה על
כר היתה מוקדמת.
התקרית פרצה אחרי שפול טאנום ה לבנוני
השמיע נאום נועז. הוא ביכה את
גורל מולדתו ותבע לשחרר אותה מן
העול המשולש: להחזיר את הסורים ל סוריה,
את הישראלים לישראל בגבולותיה
האמיתיים ואת הפלסטינים למדינה הפלס טינית
שתקום בגדה.
הסורי גבה-הקומה ביקש את רשות-
הדיבור. תחילה דיבר על כמה דברים
עיוניים, ולפתע שלף ערימה של ניירות
משוכפלים .״צר לי לאמר שיש כאז
מזימה!״ קרא .״הבוקר התפרסמה בעיתון
היווני טו וימה תמונה בעלת כותרת מסו לפת.
נאמר בה שהתצלום מראה את
הנציג הסורי בחברת הנציג הישראלי.
ריימונדה אל־טאוויל (מימין) עם ז׳אק לאנג, מלינה מרקורי ואורי אכנרי כמסיבה
״ראיתי ישראל שלא ידעתי על קיומה !״
אבל בתצלום רואים שאני יושב בחברת
עז־אל־דין גלונז (ראש מישלחת תוניסיה
ביונסקו) .חוץ מזה, אנחנו באנו לכאן
כאינטלקטואלית, ולא כנציגי מדינות. זוהי
פרובוקציה ! מישהו רוצה לטמון מלכודת !״
במבוכה הכללית ביקשו הכל לפייס את
הסופר הסורי ולהקל עליו, ואף הוסכם
לשגר מייד מחאה חריפה לעיתון. אבל
הסורי לא הירפה. הוא הודיע שבנסיבות
אלה הוא פורש מן המסיבה.
פול טאנום ביקש את רשות־הדיבור
והצביע באירוניה צוננת על פרט קטן:
העיתון היווני פירסם את הידיעה הכוזבת
הבוקר, אף הציר הסורי פרש מן הוועידה
אתמול. מהו ההסבר לכו?
אך אל־ג׳וליילי לא הירפה. הוא
קם כאופן הפגנתי ופרש.
אך מעז יצא מתוק. איש מן הערבים
האחרים — לא ריימונדה, לא האלג׳ירים
ולא המארוקאי — לא יצאו אחריו. הסורי
נשאר מבודד לחלוטין.
על־ידי עצם הישארותם הפגינו
כל הערכים את הסתייגותם המוח•
למת ממעשה הסורי.
כאשר החליפו דיעות, אחרי תום המושב,
הסכימו הכל כי הסורי פעל תחת לחץ
כביר מצד המישטר הדיקטטורי שבארצו.
״הוא חרד פשוט לחייו,״ אמר אחד הערבים
האחרים. ואילו הצרפתים עלזו: הסורים
הוכו שוק על ירך. הם בודדו. לצרפתים
לא היה ספק שהסופר הסורי שימש מכשיר
בידי ממשלתו כדי לחבל ביוזמה של
הממשלה הצרפתית, וכדי להביך את
ריימונדה.
בין סוריה וצרפת שוררת מתיחות רבה,
מאז ביקור מיטראן בארץ. ואילו כל הופעה
עצמאית של פלסטינים לאומיים מעוררת
את זעמם של הסורים, המתיימרים להיות
אפוטרופסים של העניין הפלסטיני.
!ודינה חוויותיה
ף לן המושב הזה, שבו הועלה העניין
״׳הפלסטיני והובסה הפרובוקציה הסורית,
נאומו עוד אוד א ס רי:
לשבח
-3חד
אדוני היושב״ראש, ידידים.
קידם כל עלי להתנצל על־כי אני מדבר בשפה שאינה ים
תיכונית. יכולתי לדבר בשפה ים־תיכונית עתיקה מאוד, אך
חוששני שאיש לא חיה מבין את דברי.
אני בא לדבר על אחת הבעיות החמורות ביותר בעולם,
הבעייה החמורה ביותר באגן הים־תיכוני כיום: המילחמה
בין ישראל והעם הפלשטיני.
מילחמה זו נמשכה כבר מזה זמן רב. היא כימעט מיל-
חמת״מאה״שנים. לא אכנס כאן להיסטוריה ולסיבותיה של
מילחמה זו• אומר רק שלדעתי זוהי התנגשות בין שתי תנועות
לאומיות היסטוריות גדולות, בין שני עמים החיים כיום
בשטח קטן אחד, שכל אחד מהם רואה בו את מולדתו, ושבאופן
מהותי אין זו מילחמה בין צדק ואי־צדק, אלא מיל-
חמה בין צדק וצדק.
מילחמה זו לובשת עתה מימד חדש. היא נכנסת לשלב
של דחיפות קיצונית, והייתי רוצה לעורר את בל הידידים
הנוכחים כאן, מכל ארצות היס״התיכון, להבנת הדחיפות הזאת.
מזה 15 שנים אנחנו חיים עם כיבוש הגדה המערבית
ורצועת־עזה. כיבוש זה נכנס עתה לשלב חדש.
עד כה היתה המדיניות של ממשלות ישראל — הממשלות
הקודמות וגם הממשלה הנוכחית בראשיתה — שלא לגרות
את חאוכלוסיה הפלסטינית בשטחים הכבושים, אולי מתוך
מחשבה שהכל יהיה יותר קל אם ישרור שקט. עתה מופעלת
מדיניות חדשה, מדיניות של ניהול מילחמה פעילה נגד העם
הפלסטיני בעם. מנצחת עליה הממשלה של ארצי, המאמינה
יצאו הכל במצב־רוח מרומם. היתה להם
הזדמנות מיידית לפרוק את השימחה.
הועברנו בערב בסירות קטנות לכפר
שכן. שם ערכו היוונים מסיבה המונית
לכבוד הוועידה. מסיבה פשוטה, עממית,
כימעט מאולתרת — שביישה את המיימונה
המאורגנת ביותר בארץ.
במרכז הכפר הוקמה במה שנישאה מעל
לראשי האנשים. תזמורת יוונית, זמרים
וזמרות השמיעו במשך שעות מנגינות
עממיות וריקודים מסעירים מאזוריה ה שונים
של יוון. ליד שולחנות ארוכים,
עמוסים בנתחים גדולים של בשר-כבש,
קאלאמרי, סלאט יווני, אוזו ויין, ישבו
המוזמנים. אלפים מבני האי התקבצו
סביבם.
לא עבר זמן רב, ון זקהל הזה כולו נאחז
באכסטאזה. אלפים רקדו כאוות־נפשם,
בלי סדר — זוגות, עשרות מעגלים קטנים
ומעגלים גדולים — פין העומדים והמסובים,
שרו, אכלו, שתו, פלירטטו, צהלו.
(המשך בעמוד )80
כי יש לספח לישראל את שני השטחים האלה של ארץ־ישראל
העתיקה, הגדה המערבית ורצועת־עזה, בדרך זו או אחרת.
אני מתייחס כאן לשני השטחים השייכים לארץ־ישראל
ההיסטורית, אך הדבר חל גם על רמת־הגולן, השייכת לסוריה,
שאינה שייכת כלל לארץ־ישראל.
השלב החדש הזה של המילחמה, הלובש ממדים של משבר,
מתבטא בשלוש דרבים :
ראשית, מדיניות פעילה לשבירת המיסגרת הלאומית, הפוליטית
והאינטלקטואלית של העם הפלסטיני בשטחים הכבושים,
בדי להשיג השלמה כלשהי של האוכלוסיה עם מצב-
קבע של מיעוט לאומי בישראל הגדולה ;
שנית, וחשובה ביותר, המערכה הנמרצת ליישב מאות אלפי
ישראלים בשטחים הכבושים, לא רק בהתנחלויות כפריות אלא
גם בערים חדשות, בדי לשנות באופן דרמאתי את המצב הדמוגרפי
בשטחים אלה ן
ושלישית, האיום במילחמה בלבניו, אשר מטרתה תהיה
שבירת המיבנה הפוליטי של העם הפלסטיני, שהוא אש״ף.
כל המיתקפה המשולשת הזאת נערכה עתה במרץ רב ובמחשבה
רבה, על-ידי ממשלה שיש לה מטרות ברורות מאוד.
אני מאמין כי העם הפלסטיני, והעם כולו, צריכים להתמודד
עתה עם מציאות הטומנת בחובה סבנה חמורה לעצם
קיום המיסגרת הלאומית של העם הפלסטיני.
הייתי רוצה לאמר מה ניתן לעשות בדי למנוע התפתחות
בזו אשר — ואני מדבר באדם המאמין שהוא פטריוט ישראלי
— מסבנת לא רק את העם הפלסטיני, אלא גם את ארצי
ועמי שלי, מבחינה מדינית, חומרית ומוסרית, ומסכנת גם את
השלום בעולם ובאיזור הים-התיבון•
אפתח ואומר זאת: ישראד היא דמוקרטיה.
יש מאבק דמוקרטי בתוככי ישראל. המדיניות הממשלתית
היא מדיניות של ממשלה שנבחרה בבחירות כלליות. שינוי
דעת״הקהל בישראל, שינוי מצב-הרוח הלאומי בישראל, יביא
עימו בהכרח שינוי המדיניות הממשלתית, או את שינוי הממשלה
עצמה.
כל אדם המבקש לפעול למען השלום במיזרח
התיכון צריך לשאוף לשינוי דעת-הקהל בישראל.
מהו המצב ז אם לתאר בצורה פשטנית מאוד מצב פוליטי
מורכב מאוד, חייתי מגדיר אותו בך:
יש בישראל מיעוט גדול, המאמין ביגלל סיבות שונות —
(המשך בעמוד )80
>011191
מאת מאיר תדמור
חו? המס
האינפלצ״וני גוסס
אולי עוד השבוע יגיע לדיון בוועדת
הכספים החוק, או ליתר דיוק הצעת־החוק,
למיסוי בתנאי אינפלציה. להזכירכם, זוהי
ההצעה שוועדת השרים הכלכליים אישרה
אותה לפני שלושה חודשים, וגרמה למיני
מפולת בבורסה. מה שהאוצר יביא לווע דה
יהיה בערך הצל של החוק המקורי.
מספרים לי שחוץ מהכותרת של החוק
ועוד כמה סעיפים פחות חשובים, הרבה
לא נשאר, ומה שנשאר לא ראוי שידונו
בו. ואם כבר ידונו בו, אז לא ימהרו,
ואם לא ימהרו אז אולי כדאי יהיה להפסיק
לטפל בו עד לשנה הבאה.
חבר־הכנסת הרב לורנץ, יו״ר ועדת־
הבורסה
זורם לבורסה
והחבית לא
מתמלאת
והמט״ח טתחרים בבנק
הכספים של הכנסת, אמר בזמנו שהחוק,
כפי שהוצע בזמנו, לא יעבור. הוא יודע
על מה הוא מדבר. עכשיו, כשהוציאו מהחוק
כל חלקה טובה, לא תהיה לו בעיה.
יודעי־ דגר שראו את טיוטת
ההצעה החדשה אומרים, שהחוק
החדש מבטיח הגנה מלאה על ההון
העצמי. רוב הההמרות והסנקציות
שבהצעת החוק בוטלו. השיטה של
החמרות וסנקציות דרקוניות, כלשון רד
אי־החשבון, נעלמה. אין זכר לשיטה שני סו
להכניס באמצעות החוק החדש: קודם
יורים בך, אחר־כך תולים אותך, ואם נש אר
עוד משהו, מפשיטים את עורך.
יו״ר לורנץ
החוק לא יעבור
מרבית ההסתייגויות של ד״ר יצחק סווי-
רי, סגן נציב מם־ההכנסה בוטלו. כל הפר צות
בחוק, או בלשונו של סגן־הגציב ״חו רים
שבהם יכולים לעבור ארבעה פילים״,
איבדו את משמעותן.
רוטשילד שווה זהב
בשבוע שעבר קיבל נכדו של הנדיב
הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד, סידרה
של מטבעות זהב ממלכתיים, בערך נקוב
של 2שקלים, הנושאים את דיוקנו של
סבו, שאת שמו הוא נושא.
המטבעות המוקדשים ליום העצמאות
תשמ״ב, לציון מאה שנות התיישבות ב
הבחירות,
היום, השנה, טובות לבורסה
יותר מאשר מאי־פעם בעבר, ומישהו אף
הוסיף ואמר, שהן טובות לעם ישראל.
לא חשובות התוצאות, חשוב מה יקרה עד
לבחירות. עוד יותר חשוב מה לא יקרה.
ארץ, הונפקו על־ידי החברה הממשלתית
למטבעות ולמדליות בכמות של 6000
בלבד.
אחד שמכין בעניינים אמר לי,
שכדאי לקנות. לא רק כשל הזהב,
אלא כעיקר כשל הערך האספני
של המטבעות. יש סיכוי טוב שערכם
יעלה, במו שקרה למטבע
יום־העצמאות תשמ״א, שערבו
עלה כמשך שנה פי שלושה. אז
למה לא נשים ״בלאטה״ על רוטשילד.
הפעם נעשה קצת כסף על
חשבון הברון.
איגרות־החוב הצמודות של האוצר מתחרות
במניות הבנקים. פיחות השקל לעומת
המטבעות של כמה מדינות, עושה אותן
להשקעה טובה עוד יותר. מי שהשקיע ב חודש
האחרון באג״ח צמודות, עשה על-
פי־רוב יותר מהבנקים, ומי שהשקיע ב-
מט״וז, בעיקר בקרנות, עשה עוד יותר טוב.
מי שספד לפני שבועיים לדולר התבדה.
גם המארק הגרמני היה טוב. היזהרו
לעת עתה מה פרנק השווייצי. הבנ קים
כשווייץ הפסיקו לשלם ריבית
על פיקדונות ממטבע זה.
השה להרוויח
אבל בנק ישראל
אני לא מבין גדול בענייני קשר. אבל
אם מספרים לי שמיפעל ישראלי כמו תדיראן
הצליח להתחרות עם מיפעלי־ענק בארצות-
הברית ולקבל מהצבא האמריקאי הזמנה
בטוח, שלא תהיינה גזירות כל־בליות
חדשות. הכפף ימשיך לז רום.
תימשך האטה מלאכותית
באינפלציה, ואת החשבון, ברגיל,
נשלם אחרי הבחירות. באמת לא
חשוב מי יהיה אז בשילטון. שימו
לב איך כולם, והדגש הוא על בולם,
מלטפים את הבורסה. לא קושרים אותה
בצווארה ולא מושכים בזנבה: העיקר לא
להרגיז. גם החוק החדש ההולך ומתיישן
עוד לפני שהפך לחוק של ממש, בענייני
אינפלציה ומיסוי, לא מפחיד יותר איש.
עד שיגיע לדיון בוועדת־הכספים של ה כנסת,
בשבוע זה או הבא, לא תישאר בו
כל חלקה טובה. כל קבוצת־לחץ כבר אמ רה
את שלה.
להוציא אירוע חיצוני שאין לאיש שליטה
עליו, הכל יתנהל על מי־מנוחות. ב בורסה
יחגגו. עובדה, שהחגיגה כבר התחילה
בראשית החודש הזה. כל רואי־הש־חורות
מבחוץ ובעיקר בפנים — אלה
המכונים ״מקורבי הבורסה״ ,נתבדו. הבור סה
ממשיכה להיות טובה יותר מאלה
שמרכיבים אותה.
תרשה לי לגעת בנקודה נוספת. תמיד
שואל השואל, למה להשקיע בבורסה?
לשאלה השאלתית הזו יש שאלה שכנגד:
יש דבר יותר טוב? אין. ובאמת, כרגע
ובעתיד הקרוב, אין אלטרנטיבה להשקעה
בבורסה. התוצאה היא — ממשיכים להש קיע.
הרבה אנשים והרבה כספים ממשי כים
לזרום, ישירות באמצעות הבנקים, או
בעקיפין באמצעות הברוקרים ומנהלי ה תיקים,
או באמצעות הקרנות. הכל זורם
לכיוון אחד — הבורסה.
גאז, ש,
נפט אין
ביום הראשון, כצפוי, התחילו מניות
הנפט לרדת, אחרי שצברו תאוצה של עש רות
אחוזים. עכשיו, כשהתברר שאין נפט,
שני שקל זהב
שחה פי שלושה
או שיש מעט מאוד, הבינו גם אחרוני
המאמינים שצריך למכור קצת מניות
נפט. כששאלתי אחד ממנהלי־החברות מה
קרה, אמר: השאלה שלך מזכירה לי
סיפור, על אחד שבימים טרופים כמו אלה
של היום, היה מסתובב כשדלי תלוי לו
בחגורתו מאחור, והיה מסתובב להנאתו
ברחובות של, נניח, יוסטון בטכסאס. כ ששאלו
אותו, מה אתה מסתובב עם דלי,
היה משיב: גאזים כבר יש לי, אולי יצא
גם נפט. אולי?
את הסום אחרי, נניח^ ,ך 20 ולמכור. לנוח
קצת בצל הבנקים, ולהתכונן לטרמפ הבא.
נזה לסנורו,
סיפור חינני
71הלמסר
אין לי תשובה חד־משמעית לשאלה
שבכותרת. ואם מישהו יגיד לכם שיש, אז
הוא סתם בלופר, או אחד שמתחזה לכזה.
הבלל כרגיל הוא דקגות בירידה
ולמכור כעליה. עכשיו, מה עושים
כשהבל עולה ז לוקחים טרמפ על
׳מניה שעדיין לא הגיעה לשיאה,
על־ פי פסיון העבר -ונא לקחת
כחשבון את האינפלציה -ומוכ רים
אחרי עליה נאה של. ס/ס . 10 מי
שיש לו אינפורמציה טובה, יכול להחליף
ביום הראשון השבוע הגיעה אלקו 0.25
ל 922-נקודות. כל הכבוד למי שהריץ את
המניה והצליח להעלות אותה ל־ 900 נקודות
ולמכור את כל הסחורה שאסף בשקט,
ברווח הגון. מה שמעניין בסיפור הוא,
שבמקום שהמניה תיפול, היא ממשיכה לע לות
בכוח הדחף או ה״פוש״ שקיבלה ב התחלה,
והיא שגרסה למאיר חן, הזכור
לטוב, לחשוב שמא טעה, ויכול היה
להרים את המניה בשקט, בעוד כמה מאות
נקודות.
של 30 מיליון דולר למכשירי קשר מתוח׳
כמים, זה ראוי לפירסום. ובכן, החברה
פיתחה מכשיר-קשר צבאי מתוחכם, אפי לו
מתוחכם מאוד, שבפיתוחו השקיעה 12
מיליון דולר. המכשיר, הקרוי שמיר, הת חרה
עם הצעות של מכשירים דומים של
שתי חברות בריטיות ושלוש אמריקאיות,
והקדים את כולן בזמן ובעיקר בטיב ובמ חיר.
מחיר כל מכשיר הוא 4000 דולר.
את הקטע הנחמד הזה הכאתי,
בדי להדגים במה קשה להרוויח
30 מיליון דולר ברוטו. בעיקר כשצריך
להשקיע בפיתוח הרבה כסף והרבה זמן
ובעיקר מוח. זה כשצריך להרוויח כסף.
לעומת זאת, המחלקה ככנק־ישראל
הממונה על יתרות המט״ח של ה בנק,
שלי ושלך, הצליחה בשנה
האחרונה להפסיד 300 מיליון דו לר,
כגלל מדיניות השקעות קלו קלת.
אף אחד לא עף שם. מה זה
כבר 300 מיליון דולר לעומת חוב של 20
מיליארד דולר? בסך הכל אחוז וחצי !
דחוף
\ הלקוחות הצעירים הם
דור העתיד של בנק לאומי.
הבנק נותן להם שרותים
והטבות בכל פעולותיהם
הבנקאיות.
מועדון חצב
מועדון הצעירים מגיל ,18-12
מציע ארועים, מופעים
והנחות. לבני 16 ומעלה,
פנקס שקים, כרטיס כספומט.
למתגייסים ולחיילים
הטבות ומתנות למתגייסים.
העברת המשכורת הצבאית
דרך בנק לאומי, בא מצעו ת
רשת הסניפים הגדולה
ביותר בארץ.
הטבות לסטודנטים
ללמוד בראש שקט.
הלוואות, עמלות מועדפות
הנחות מיוחדות ועוד.
ב״קמפוס״ ,התכנית
לסטודנטים של בנק לאומי
המראה החדש של
1171־:11
״כי לא שלו ידברו...״
ירחמיאל
רן חילה חשבתי שטעיתי בזהות התחנה, ושאני
• • מקשיב לתוכנית. היתולית.
מישהו, שהתחזה כפרופסור ייקי, השמיע ברדיו,
במיבטא גרמני מוגזם, דברים כה מסמרי־שיער, עד שרק
מטורף גמור יכול היד. להשמיעם ברצינות. בלי ספק —
פארודיה. טוביה צפיר? שלמה ניצן? גדי יגיל?
אך אט־אט עלה בליבי חשד נורא: אין זו
פארודיה כלל ג כך מדבר פרופסור אמיתי כתח־נת־־השידור
הישראלית, פחות משלושה שבועות
אחרי הגשמת חוזה־השלום בין ישראל
ומצריים.
^ איש, מישהו בשם ירחמיאל ברגמן, דיבר לפני
שבועיים בפינת־התנ״ך. דבריו היו מוקדשים לאחד
השירים היפים ביותר בתג״ך — תהילים פרק ל״ה.
זוהי זעקה של משורר מיואש, הקורא בצר לו לאלוהיו.
הוא זועק לעזרתו נגד צורריו כפויי־הטובה.
על העמדות שהיו שגורות בפיה מאז הרגע הראשון של
יוזמת־השלום: רצונה בשלום, דעתה כי לא יתכן שלום
כולל בלי פיתרון הבעייה הפלסטינית, סירובה להכיר
בסיפוח ירושלים המיזרחית. כך אמר אנוור אל־סאדאח
לפני חמש שנים בכנסת, וכך אומר חוסני מובארכ כיום.
לפי ההגיון, היה מצב זה צריך להשפיע
לטובה על מצב־הרוח כישראל.
הנה כי כן, הוכח כי השלום אכן יתכן. הוא כבר
מניב פירות ראשונים ברחבי אפריקה. סעודיה, תוניסיה
ומארוקו השמיעו קולות של שלום. מצריים מתפייסת
עם העולם הערבי מבלי לבגוד בשלום.
המסקנה מתבקשת: המצרים הם ערבים והם עשו
שלום. אם המצרים יכלו לעשות שלום ולדבוק בו,
יתכן שלום גם בין ישראל ובין עמים ערביים אחרים.
כדאי לנסות, כדי לתת צ׳אנס לשלום. כדאי להסתכן
בסיכונים מסויימים, מחושבים ומבוקרים, כדי להתקדם
בדרך זו. כדאי להשתמש בשרותיה הטובים של מצריים
לא כך סבור ירחמיאל.
וכן הלאה וכן הלאה.
כך שאם יש כאן מחלת־רוח, אין זו מחלתו
של האיש ירחמיאל. זוהי מחלה קולקטיבית,
מחלה שהפכה גורמה ציבורית.
עברו ימים ושבועות, ולא קרה כדבר הזה.
קרה ההיפן־ :מצריים דבקה בעמדתה ובהתחייבויר
תיה בצורה הקפדנית ביותר. לטובה ולרעה, היא חוזרת
דורות רבים של יהודים חיו באווירה של חוסר-
שלום וחוסר־ביטחון. הם למדו להסתדר עם זה. הרגלי הם
הרוחניים, תרבותם, דפוסי מחשבתם הלאומית והאי שית
— כולם התאימו את עצמם למציאות בסיסית זו.
דפוסי־מחשבה קבועים מעניקים הרגשה של ביטחון.
אתה יודע למה לצפות, וגם איך להגיב. הגויים התנפלו
מדי פעם על היהודים, והיהודים התפללו לאלוהיהם:
״שפוך חמתך על הגויים!״ הם ישבו על מיזוודותיהם
הרוחניות והחומריות, מוכנים לתזוזה בהולה בכל עת.
הם הסתגלו היטב לצורת־קיום זו, כשם שכל בעל־חי
בטבע מסתגל לסביבתו, כדי להישרד.
כך אמר ירחמיאל.
דויד מנגן (ציור של ר מבראנט)
כדי להגיע למגעי־שלום עם ארצות ערביות נוספות.
כדאי ליצור לשם כך אווירה של רגיעה ואמון ורצון־
טוב, תוך ויתור על מעשים פרובוקטיביים בלתי־נחוצים
— הן בשטחים הכבושים, הן בשאר גבולותינו.
זה היה צריך להיות המצב במאי . 1982
והנה, עינינו הרואות: המצב הפוך.
לא זה בלבד שחיממנו את המצב בגבול הצפוני,
בלי סיבה נראית־לעין. לא זה בלבד שהגברנו את
קצב ההתנחלויות, והרבינו בפתיחת־אש בגדה וברצועה.
אלא גם — ובעיקר — התרחקנו בליבנו מן השלום.
לדבר שלום עם שאר הערכים, ובמיוחד עם
הפלסטינים — הרי זה משול כמעט לבגידה.
ועליה כדאי לעמוד.
רבעה שבועות עברו מאז שהוגשם במלואו,
י 1ע ל ־ ידישניהצדדים, חוזה־השלום היש־ראלי-מצרי.
לאורך הגבול החדש־ישן קמו תחנות־מעבר.
האוטובוסים נוסעים והמטוסים טסים בין קאהיר ותל-
אביב. הציירים מציגים תערוכות איש בארץ רעהו, להקות
פולקלור ותזמורות של הארץ האחת מופיעות בארץ
השניה.
היו שניבאו: נכון, הם מתנהגים יפה, מפני שהם
רוצים שיחזירו להם את שארית סיני. תראו־תראו מה
יקרה למחרת יום־הנסיגה. הכל ייעלם, הכל יימוג, כמו
חלום. השלום ייעלם כפאטה־מורגאנה.
מדוע ץ לדעתי פעל כאן תהליך נפשי מסובך.
אותו ירחמיאל בן־ירחמיאל ביטא אותו
היטב.
הציונות, שהחזירה חלק מן היהודים לקרקע של
מולדת, היתה אמורה לשנות דפוסים אלה. היא לא
עשתה כן. עוד ייכתבו ספרים רבים כדי להסביר תופעה
זו. יתכן שהדפוסים היו חזקים מדי. יתכן שהציונים
היו מהפכנים קטנים מדי בשטח הרוחני, בהשקיעם את
כל מרצם במהפכה המעשית האדירה שחוללו.
בבואם ארצה, הסתבכו הציונים מייד בסיכסוך חדש,
שהם לא היו מוכנים לו. במילחמת־100־השנים בין
הציונים והפלסטינים, מצאו כל הפחדים הישנים, כל
הרגשת אי־הביטהון, כל דפוסי־המחשבה הקודמים, עידוד
וחיזוק .״העולם כולו נגדנו,״ שרים הנערים בעליזות,
ו״עם ישראל חי (במילחמה).״
כך התחזקה בארץ עוד יותר התבנית הרוחנית הקודמת,
בקרקע־צמיחה חדשה. העם למד להסתדר במיל-
חמה. הוא הסתגל לתנאי־הקיום במילחמה. הוא פיתח
כישרונות מילחמתיים מעולים. הוא ניצח בקרבות. הוא
מרגיש — וזוהי האמת הפשוטה — די טוב במילחמה.
המילחמה גם טיפחה הרגשת־עליונות. אם כל העולם
נגדנו, משמע שאנחנו מיוחדים מאוד. משמע שכולם
מקנאים בנו, מפני שאנחנו נעלים יותר, מוסריים יותר
(ולא חשוב מה אנחנו עושים. אנחנו מוסריים בתורשה,
כשם שאחרים הם ג׳ינג׳ים בתורשה).
,לדויד,
דיבה, יהוה, את יריביי, לחם את לוחמיי !
החזק מגן וצינה, וקומה בעזרתי!
והרק חנית וסגור לקראת רודפיי,
אמור לנפשי: ישועתך אני!
...כל עצמותי תאמרנה: יהוה מי. כמוך,
חציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו !
יקומון עדי־חמס, אשר לא ידעתי ישאלוני.
ישלמוני רעה תחת טובה, שכול לנפשי.
...אל ישמחו־לי אוייביי־שקר, שונאיי־חינס יקוצו עין.
כי לא שלומייידברו, ועל ריגעי ארץ דיברי־מירמות
יחשבון.
וירחיבו עלי פיהם,
אמרו: היאח. היאח, ראתה עיננו !
אפשר לצטט פסוקים אלה במאבק החברתי נגד נצל־נים
וגזלנים, או במאבק העדתי נגד עילית יהירה, או
במאבק הלאומי נגד אדיב זר.
לא היו אלה בירבוריו של פאראנואיד מיסכן, הזקוק
לאישפוז דחוף. אילו היה כזה, מן הסתם לא היו מניחים
לו לשאת את דברו באוזני ההמונים. עורכי קול ישראל
סברו, מן הסתם, כי אלה הם דברים שפויים של פרופסור
נורמלי לגמרי.
! ! 811
ל ום השלמת־השלום בין ישראל ומצריים היה
צריך להיות גדול חגינו מאז קום־המדינה. האם לא
לכך ייחלנו כל השנים? האם לא זאת היתה מטרתנו
העליונה מאז ראשית המיפעל הציוני — השלמה בין
ישראל והערבים, הכרת הערבים בזכות קיומנו הלאומי
הריבוני?
תחת זאת היה זה יום של מועקה ומפח־נפש, עצבות
ודיכאון. ולא רק בשל ההצגה המגוחכת של קומץ הלאומנים
בימית.
באורח פאראדוכסלי, עצם ההרגל למצב שד
אי־ביטחון יצר הרגשת־כיטחון.
לא נאמר אם הכוונה היא לאנשי־בליעל
מבני־ישראל או לאנשי־רשע מקרב הגויים.
וזהו ההסבר שהוא מסר להמוני עם־ישראל, שהקשיבו
לדבריו בדרכים ובבתים (אני מביא את הדברים מן
הזיכרון) :
כל הגויים שונאים את עם־ישראל, מפני שהוא העם
היחידי בעולם שהוא מוסרי, טהור, בעל־ערכים. כל
הגויים רוצים להשמידנו. הם משלמים לנו רעה תחת
טובה. כשאנחנו מוותרים למען השלום על כל היקר
לנו, הם דורשים מאיתנו עוד ועוד. כי לא שלום
ידברו, אלא מילחמה, גם כאשר אנחנו מקריבים את
עצמנו למען השלום.
למרות מעשינו הנעלים, הצודקים, שוחרי־השלום,
שונאים אותנו כל הגויים וקמים עלינו. הם מגנים אותנו
במועצותיהם. הם משמיצים אותנו ובזים לנו, כי אנחנו
יפים וטהורים. לעולם לא יעשו עימנו שלום. לעולם
לא ישלימו עם קיומנו. כי לא שלום ידברו.
אני מאמין שאת הסיבה לכך יש לחפש
במעמקי נפשנו הלאומית.
ן* ה, מוזר. זה מוזר מאוד. כאשר יש סתירה כה בולטת
( בין המציאות ובין התחושה, זה אומר דרשני.
מדוע איננו יכולים להניח לעצמנו ליהנות
מן השלום, שעבורו אכן הקרבנו קורבנות ץ
מדוע אנחנו נתפסים בתאווה בכל חריקה ביורוקרא-
טית בתהליך הנורמליזציה המצרית־ישראלית, ומנפחים
אותה לממדים של משבר נוראי? מדוע איננו מסוגלים
ליישם את לקחי השלום המצרי ביחסנו אל העמים
הערביים האחרים? מדוע אנחנו מחפשים, ממש מתחת
לאדמה, כל סימן וצל־של־סימו לכך שהשלום נדון
לכישלון?
מדוע, בקיצור, אנחנו מניחים לשוטה כמו אותו
ירחמיאל לזהם את גלי־האתר בדברי־הבל פאראנואי-
דיים על אי־האפשרות המוחלטת של שלום בין ישראל
והגויים?
זה היה המצב ערב בואו של אנוור אל־סאדאת.
מחשבותינו וכישרונותינו, מורשתנו וכלכלתנו, חינוכנו
ומאמצינו, חיינו הפוליטיים והרוחניים — הכל היה
מאורגן במילחמה, מתואם למילחמה.
^ יטיא־מצריים הנחית עלינו הלם כביר. הוא עירער
* את כל המוסכמות. הוא פרץ פירצה בחומות־הגטו
שמסביבנו — חומות נוחות מאוד, היוצרות אשליה של
חסות וביטחון. הוא הוציא אותנו למרחב.
זה יצר אי־נוחות. הצב הוצא מן הבית שלו, החפר פרות
מן התל. כמה ציפורי־דרור, כמו עזר וייצמן,
מילאו את הריאות באוויר צח והמריאו. רבים אחרים
נענו כאילו כפאם שד, והתגעגעו אל הנוחיות של אתמול.
הדפוסים הייטנים לא נכנעו כלי קרב. הם
לא נכנעו כלל ובלל. הם השיבו מילחמה שערה.
הם נאחזו בכל מיכשול. הם שאבו עידוד מכל תקלה.
השלום לא יקום. ואם קם, הוא לא יחזיק מעמד יום
אחרי הנסיגה, ואם החזיק מעמד, הוא ימות מחר.
ואם המצרים בסדר, כל שאר הערבים הם רוצחים. כי
לא שלום ידברו.
ההלם של סאדאת היה כביר, אך לא די כביר. הוא
פרץ פירצה בחומות הגטו, אך הפירצה בודדה. כוחות
רוחניים חדשים הוטלו אל תוך המערכה, והם מקימים
עתה באופן קדחתני חומה חדשה מסביב למקום הפרוץ.
(יתכן שיאסר ערפאת היה יכול לפרוץ פירצה גדולה
עוד יותר, אילו נקט יוזמת־שלום דרמאתית. אבל לפלס טינים
יש בעיות רוחניות משלהם, שהן די דומות
לשלנו).
וכך, חמש שנים אהרי המעשה ההיסטורי היחיד־במינו
של אנוור אל־סאדאת, שלוש שנים אחרי כריתת
חוזה־השלום עם הגדולה במדינות־ערב, חודש אחרי
הגשמת ההסכם והשלמת הנורמליזציה, משדר קול ישראל
שיחת־ירחמיאל פסבדו־תנ״כית, לאמור: שום דבר לא
קרה. הכל בסדר. המילחמה נמשכת. כל הגויים נשארו
בני-בליעל. לא שלום ידברו. לעזאזל המציאות. לא
כלום מחר, אתמול הכל. הגטו חי וקיים.
בי נוח דנו בגטו.
מכתבים
1גינהרין רוקמים קסמים נעיגי מקיץ החמים
ממישי ושבת במלון מנדרין מיפביס לנשפיות
#מ ומעדנים.
^ לעלילי תזמורת ׳•רנדר׳ מ ׳ספינת האהבה׳
ק|בי*נ מכ׳^ הזמנים יהפכו לילותיו ללילית
*#מי חמישי באולם סמינר ובמוצאי
יי^ 3י׳ 1ליד תגריכוז.
טג| 141־428־ .03 מחיר 350 שקל ליד!׳
בגדי אשת הנשיא
בדיקות מצבז1׳1רו
דובר לישבת הנשיא מגיב
על מיבתבו של האופנאי
ג׳רי מליץ (״העולם הזח״ 42332 אין ברצוננו להיגרר לוויכוח עם
מר מליץ, ולא נפרט את כל שיש
לנו לומר על דבריו הרצופים
סיפוריי בדים. נסתפק רק בהערה
עובדתית אחת: בניגוד לדבריו,
לא הוא שהפסיק את עבודתו עם
הגברת נבון, אלא הגברת נבון היא
שניתקה את הקשר איתו. הערה
זו חשובה, משום שהיא יכולה
להסביר את מניעיו והתנהגותו.
דשרים הקוראה ממרעמת על
מיכתבו של אלי אלון
(״העולם הזה״ ,)2330שהציע
לבצע גריקות פסיכוטכניות,
בדי לעמיר על
רמתם המוסרית של המתגייסים
למישטרה.
מן המפורסמות הוא שכל שוטר
עובר בדיקות פסיכוטכניות מדוק דקות,
בטרם גיוסו. באשר לטענה
ה!ג3ו1ות
מקוריוחו
על הטלפונים של חברי־הכנסת
אני מציע לנתק את כל הטל פונים
בבתי חברי־הכנסת. ב מקום
זה כל חבר־כנסת יקבל
טלפון אחד במישכן הכנסת. זה
יביא ברכה משולשת:
• יתקינו יותר טלפונים
למשלמי־המיסים, המחכים שנים
בתור.
• זד. ימנע מחברי-הכנסת
לנהל עסקים פרטיים על חשבון
משלמי-המיסים.
• זד. ירתק את חברי-
הכנסת למקום עבודתם, והמלי-
אשת־ נשיא נכון
סיפורי בדים
מכל מקום׳ אין בדעתנו להוסיף
ולעסוק עוד בסוגיה זו.
עמי נלוסקא,
בשם אופירה נבון, ירושלים
גי לוי
הערויד
שש שיטות לגילוי העתיד
_ 61>.שקל
״ג ל־ או ר ״ ,ת״ד 37612ת״א,
מיקוד ,61375 טל 396075 .־03
משעה . 17.00
ת״א׳יח _ 7״״
ט> 6 3 5 .ס? 0
תן ט רמ פלחייל
עוד תגובה נזעמת:
איני באה להגן על הגברת אופירה
נבון. וסיגנון לבושה איננו מענייני.
אך יש לי השגות על התנהגותו
של ג׳רי מליץ.
לפני שנתיים נכנסתי לחנותו (זו
בהחלט חנות, ולא בית־אופנה) של
מר מליץ, כדי לרכוש שימלח.
מבחר הבדים והדגמים היד. דל,
והתקשתי בבחירה.
קשה לתאר את התנהגותו הגסה
של מר מליץ, אך ידוע כי אופיו
הקשה הבריח לא אחת לקוחות.
ואם להתייחס לעבודתו, הרי זו
נטולת כל ייחוד והשראה. את כל
דגמיו אפשר להכיר מרחוק, כי
בכולם מופיע אותו צווארון, אותו
שרוול ואותר. הגורד( .מעניין שרוב
לקוחותיו ידועות כנשים המתלב־שות
גרוע).
ר, י ׳ ,תל־אביב
(השם המלא שמור במערכת)
3ח!ובת דם
בעיקכות טקס קבורת עצמות
לוחמי בר״כובבא
(אולי).
מתחת לחורבות הישוב העתיק
,גיבעת, שבגבול השומרון וביקעת
הירדן, בתוך מערכת מחילות מסו עפת,
נתגלתה כתובת ענקית על
אחד הקירות:
• בעד מדינר. חופשית חילונית
ומשוחררת מכפיה דתית!
• בעד טיסות בשבתות וב חגים!
1בעד נישואים אזרחיים!
• נגד טקסים ממלכתיים!
אלד. חיו כמד. שורות של שפיות־דעת.
פנשושה,
נתיב הל״ה
קורא הלינגר
לסגור הכנסת
אה תהיד, לשם שינוי מלאה.
ובנוסף לכך לא יוכלו לחלל
את השבת בטלפון!
פנייה לשר־החינוך והתרבות
בקשר לסגירת האופרה
הישראלית:
כבוד השר, האופרה הישרא לית
שוכנת בבנין הכנסת הרא שונה
של מדינת־ישראל. הרמה
התרבותית של הכנסת ירדה
בהרבה מאז. לפי כל ההגיון
התרבותי יש, אם כך, לסגור
קודם את הכנסת!
רדף הלינגר, תל־אביב
כי ״אנו שומעים חדשות לבקרים
על מעורבותם של שוטרים במעשים
פליליים שונים, או מעשים הנוגדים
את הנוהל והסדר הטוב,״ זוהי הג זמה
מוחלטת ואף חצופה.
אם כך הוא הדבר, יש לשלוח
גם שרים בממשלה, חברי־כנסת,
ראשי־עיריות, מנהלים ועובדי־מדי-
נה לבדיקות מצפוניות כאלה, כדי
לחזות מראש את שהם עלולים
לעשות, או לשלוח את השוטרים
וכל השאר למגידי עתידות.
טינה דכוש, הרצליה
האזלריקאים באים
הקורא מציע להזמין את
הצבא האמריקאי, בעיק־בות
היריעות על אפשרות
שברית־המועצות תסייע באופן
פעיל לסוריה, במיק־
(הנושך בעמוד )18
העולם הזה 2334
אתה ואיש הביטוח שלן.
מי בוחר את מי !
׳ 21001/ €חו@>?
הוא חושב על מ ה שחשוב לך, ומעמיד
לרשותך ידע וניסיון מקצועי שרכש
במשך שנים.
וכשאתה זוכה בשירות הטוב ביותר -
גם אנחנו זוכים.
כשאתה הולד לקנות דבר פעוט כחולצה אתה בודק
את האיכות ומשווה מחירים. האם אתה מקפיד כד ג ס
בבחירת טוכן הביטוח שבידיו אתה מפקיד את כל
היקר לדי
חברת הביטוח שמיר בוחרת את טוכניה לפי כללים
מוגדרים מאוד. אמץ כללים אלה.
כזה הוא טוכן הביטוח הטוב*
איה־חס*
/ / 0צ<גד ח>5ך
הוא עוסק בבני
אדם. כ שתזדקק לו
הוא יענה ברצון.
תתקל בבעיה
מציקה ־ הו א
ישמח לעזור לך
בפתרונה.
רק כך נקרב או תך
אלינו.
מילה שלו זו מילה. יש לו גיבוי
מלא, וכשתזלקק לגיבוי מלא הו א
יתן לך אותו.
על גב כזה תוכל לסמוך.
ו מ /ס/
אתה רוצה שהוא יבוא אליך ־ הוא יבוא.
מגיעים לך תנאים מיו חדי ם־ גם כאן הוא ילך
לקראתך.
ברור לנו דבר א חד: א ם לא נלך לקראתך -
אתה לא תגיע אלינו.
עו מיר־
זהביטוה!
ופאלה הם הסופנים שלנו,.
חברה בקבוצת הסנה
דרך פ״ת ,53ת״ד , 37057 תל־אביב 67138 טל 286281 .־03
העולם הזה 2334
סכחניס
| £1 1 1ד ה״ולסהזה
>יא״ אביגיל *נא
מאוזן :
11ע! ליחות; )5כנוי תנ׳יכי
לארץ־ישראל־יפה !)10 ;)3,3
מטבע עובר לסוהר במזרח
הרחוק; )11 תבואה; )13 וזהר!
)14 לחכם מספיק ברמז (ר״ת):
)15 שליט; )16 בליטה; )10
משבצת; )20 לוה, קרש! )21
סדר התפילות והפיוטים לימים
הנוראים ולשלש הרגלים; )22
הרבה! )24 בהמת בית הודית;
)25 מילת אזהרה; )26 לשם
עבר הסנהדרין לאחר מרד בר־כוכבא;
)28 גורל; )30 רעל;
)31 סולק מעבודתו; )32 תחום
מושב; )34 מיץ, רוטב! )35
מוסר־השכל! )38 נבל; )39
קידומת אצולה הולנדית; )41
מן הקולות במקהלה; )42 מזון,
אוכל (משלי, ל״א, ט״ו); )43
קיים; )45 קצה חוג השמים
הנראה לעינינו! )47 שמה הפרטי
של שחקנית קולנוע
צעירה בעשר; )48 חומר
שעובד מעץ או מסחבות; )50
אינו מוטל בספק; )51 מופיע
— גם אצל אלתרמן! )52 הוא
אשר שבר את גב הגמל; )54
סופר עברי מטוב הארץ; )57
שם גבול; )61 מילת שלילה!
)62 נבדל, התרחק; )64 כועס;
)65 משחק ילדים יצירתי; )66
כבש מפוטם! )67 משענת; )69
תכונות היסוד שבאדם! )70
שתף בכוח; )72 שם נמצאת
ה״כעבה״; )74 משא, עול; )75
פסיעה; )77 גזל; )78 חוד; )81
מעצור; )83 שובב; )85 אנא!;
)86 נימוס; )88 חומה בצורה;
)89 ישוב בסביבת ראש־פינה;
)91 בהשאלה — מקומן של
הרגשות! )93 הכה!! )95 ידע;
)96 הקרבן לעולה; )98 אדמת
אפר! )100 מילת משאלה; )102
מטייל; )103 אותיות הרבוי ב מין
זכר; )104 בתי־משפט!
105 מי ימצא!,״
הגיע הזמן להפעיל את ההסכם
לשיתוף־פעולה צבאי, שנחתם ל אחרונה
עם ארצות־הברית. על־פי
הסכם זה מוגדרת ברית־המועצות
כאוייבת משותפת של ישראל ואר-
צות־הברית, ושתי המדינות מתחיי בות
לסייע זו בידי זו כנגד אימתו
של הדב הרוסי.
עכשיו, אחרי שנודע שהרוסים
מתכוונים להתערב לטובת סוריה
אם תפרוץ מילחמה בינה ובין
ישראל, עלינו לדרוש הצבת כוחות-
מנע אמריקאיים באיזור. תגובה
כזאת תהיה ביחס ישר להפצצות
הכבדות ולפעולות הראווה, שמב צעת
ישראל בלבנון אחרי כל
חדירה או ניסיון חדירה של לוחם
פלסטיני כלשהו לתחומיה.
דני כן־חיים, חולו!
למצות הדין
דעתו של תלמיד חמישית
על מפירי החוק בימית.
גם במדינה משוגעת כשלנו היינו
צריכים לשפשף את העיניים, כדי
להיווכח שאיננו הוזים למראה מה
מאונך :
)1אלף צעדים — מידת
אורך! )2ישן; )3נהר מקראי
עתיק )4 :קצה האור; )6קח לך
לנחלה!; )7קבוצת שבלים
הנאספת לעמרים; )8ענף; )9
ארבה; )12 תנועה, תזוזה)15 :
שחוח; )16 התרפס מפחד ויר אה;
)17 דפנות הפעמון! )19
המעבד אדמת אחרים תמורת
חלק מיבולה; )20 מוטב שלא
להזדקק לשירותיו של בעל
חיים זה; .)21 אמן במוסיקה;
)23 הילדה להוריה; )24 על
•ראשי הילדים בחג השבועות:
)26 סגנון באמנות, מסעיר
ועז; )27 גבוה; )29 הדר; )30
ענק׳ אגדי במיתולוגיה היוונית;
)33 שביב אש )34 :עולה רגל;
)36 דיזנפקציה; )37 נחש ארסי:
)40 בבקשה; )41 בעל אחוזה
(המשך מעמוד )16
רה שתפרוץ מילחמה בצפון.
לי יחסי שכנות קרובים עם
גדי ורקשטל. יצא לי ״להרוג״
עימו כמה ערבים. היה משעמם
בחברתו. עובדה זו עובדה. שיודה
בזה.
פאלי שי, תל־אביב
תככי בחידות
הקורא המתמודד לרשות
עירית נתניה מודיע שיפנה
לבג״ץ.
אני ניסים גבאי, מרחוב סמו־לנסקי
12 נתניה ,״רץ״ בבחירות
הקרובות לראשות העיריה ברשימה
עצמאית. מאחר שישנם תככים
לדחיית הבחירות ועריכתן ביחד עם
הבחירות לכנסת, אני רואה בזה
פגיעה במתמודדים בודדים כמוני,
ולכן אגיש בג״צ בטענה: אין
למיפלגות סמכות חוקית לדחות
הבחירות המוניציפליות.
גיסים גבאי, נתניה
שאלוה נצחיות
נשוא פנים; )44 מספר העולמות
שנתן הקב״ה לצדיקים )46 :אל
היערות במיתולוגיה; )47 אחד
מהיסודות בחימיה (כ״ח); )50
שם גנאי לאלילים; )53 שלשלת
ברזל בצואר אסיר; )54 נכסים
הבאים לאשר בירושה לאחר
נשואיה; )55 יהיר; )56 אחד
האקויזיטים החשובים במק־בט;
)58 מרחם; )59 אספק לריה;
)60 כריתת התבואה ב שדה;
)62 בעל חיים — אם
תוסיף לו ״לשון״ יהפך לצמח;
)63 לבוש אבלים; )66 כינוי
למכשיר עינויים שהרשעים
יטולטלו בו (שמואל א׳ כ״ה,
כ״ט 68 ;)4,2צורה של שבו עה
( )71 ;)2,4חוסר־כל; )73
בטל, חולף; )76 ראשון לעדה;
)77 תשלום עבור טרחה)79 :
״אם כל חטאת״ )80 :אחת
הדרכים לפרידה; )82 לא יבש
וגם לא רטוב; )84 זוג; )85
הטיל מורא; )87 שיעור מיני מלי
)90 :מטרה; )92 מטבע
בתקופת התלמוד; )84 בית-
סוהר; )96 שמש כראש ממשלה
)97 :מופת! )99 ניגש;
)101 היום בלוח בחודש סיון
שבו חל חג השבועות)102 :
נחלש; )103 כתיב האלוהים
במקרא.
11300 סיסוו-א *111-1*10 * 8
8 #1י !!0וסססיקס וויוי ד! 1ו
ורם י 00מ! 3ג*9יס-ק0081 ין1ה-פויקוו סניקוו
הוצאת שער בחשמל יאפילציה)
* 1110 וגנוז •51׳
תסרוקות, תספורות,החלקו^סלסול.
צביער^פסי^סיפולפנים. איסור,
הוצאת ו!)יער ב ט עוו ה
*י12י,גן ז*1
הקורא מקשה:
#באיזה שלב מצויה החקירה
על ההתנקשות בחיי ראשי העיר יות
בגדה? האם ישנם ממצאי
ביניים? האם ישנן השערות כל שהן?
האם נעצרו שני האזרחים,
שנראו יורים על תושבי אל״בירה?
האם זוהו שני האזרחים היורים?
האם ישנה כוונה להעמידם לדין?
!• מי ירה בילדה בת ה־,12
ממחנה הפליטים אל־ערוב? האם
נערכה חקירה בנושא זה? גם אם
זרקה הילדה אבנים, האם היה מו תר
לירות בה?
קורא פלדמן
פאשיסטים ומטורפים
שאירע בימית. מאות קנאים פא-
שיסטים ומטורפים איבדו שם כל
רסן ופגעו בשילטון החוק וב־דמוקרטיה.
למצות את הדין עם המתפר עים
מימית, למען ילמדו דמוקרטיה
מהי.
אילן פלדמן, אשקלון
•מחירים עמגדים • קירות 1וע1לה•
תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
רנזת־גן הרצל 86 מול בנין אוחזים ״סלון אוה״
העסק
״העולם הזה״ ,)2332שטעו
כי הוא אינו יוצא
עם בחורות שמשעמם להן
בערבים.
הנבחר 19 8 2
חברה משעממת
הקוראת יוצאת נגד הכרזתו
של גדי (״חצוצרה״)
ורקשטל (״רחל מרחלת״,
שאלות אלה ואחרות מצפות ל תשובות,
לטובת מדינת־ישראל,
הדמוקרטיה, שלמות החברה היש ראלית
ושלמותו הנפשית והמוסרית
של כל אזרח במדינה.
דן יהב, תליאביב
בית־כנסח * ל־ ש ד
שתי הצעות הנוגעות לחברה
הלאומית שנפלה קורבן
להלכה היהודית.
אני מציע להפוך את מטוסי אל-
על לבית־כנסת מוטס. צריך לחלק
את המטוסים לשני אגפים נפרדים :
לפנים יישבו הגברים, שיעסקו
בתפילה ובלימודי־קודש. מאחור
(המשך בעמוד )20
העולם הזה 2334
לאיוורוו־ מטבחים־שיחתים מקלטעומפעלים
שחן תעשירת מיזוג א1ידבע״מ
הגלעד , 2פינ ת אבא הלל 12 רמת־גן טל 733251/737626.
העולם הזה 2334
מכתבים
במחיי של שתים
ו!ט1מאץ
(המשך מעמוד )18
תהיה עזרת־נשים. הן תוכלנה ל עקוב
אחר מעשי הגברים ולהשתתף
חרישית בתפילה, מבעד למחיצה
מיוחדת שתוצב בין שני האגפים.
כך יוכלו שני המינים להקדיש
את זמן הטיסה לעבודת־הבורא,
מבלי שיאלצו להתחכך זה בזה
ולהיכשל בהירהורי־זימה, רהמנא
ליצלן.
את התלמידים החכמים ישרתו
דיילים, ואילו הגברות החסודות
תיהננה מאדיבותן של דיילות.
כמובן שכל העיתונים, הירחונים
וכל חומר־תועבה אחר, המחולק
כיום לנוסעים, יעלמו מן המטוסים.
את מקומם יתפסו סיפרי תפילה
והלכה. ולסיום: יהיו גם פתחים
נפרדים. האברכים ורבותיהם ייכנסו
וייצאו מהפתח הקידמי של המטוס,
ואילו הבתולות הצנועות והמהוללות
מן הפתח האחורי.
מי שלא מאמין שהצעתי תתקבל,
גם לא האמין שאל־על תפסיק
לטוס בשבת. אם תרצו — ואפילו
אם לא תרצו — אין זאת בדיחה.
יוסי כרד, כפו־סבא
פיצויים — ממפוגי ימית,
לעובדי ״אל״על״.
אני מציע להעביר כמה מיליוני
שקלים, מכספי הפיצויים של מפוני
פיזמונאית שמר
חיסול־חשבונות?
לכת כשהוא ד,ישחה את נעמי
שמר לריכרד ואגנר הידוע לשינד
צה. עליך, דן עומר, להתנצל לפני
משוררת כישרונית זאת, כי הפעם
הגדשת את הסאה.
רחל יודמן, תל־אביב
?!׳!ם גנוסת
קריאה נרגשת של העבריין
לשעבר, נחמן פרקש.
רת לישכת־הסעד ובאמצעות כס פים
שחסכתי מלחמי, רכשתי תשע
עיזים, שבהן טיפלתי במסירות. אף
הקצבתי להן את צריף המגורים
שלי, כאשר אני עצמי וכלבי עברנו
לסככה ארעית שהקמתי.
בבוקר יום העצמאות גיליתי
לתדהמתי הרבה, שהעיזים נעלמו
כולן, חוץ מתייש צעיר אחד. גנ בים׳
שכנראה עקבו אחרי, ניצלו
כמה דקות שבהן לא הייתי לידן,
כדי להובילן למקום לא ידוע. שווי
העמים שנגנבו הוא 20 אלף שקלים.
קרם מעולה להרחקת שערות
להשיג בכל בתי מרקחת, פרפומריות ורשתות שיווק.
זו^/ח*0ז־6$מ
חגיגה של
פלטים וממולאים
בשדים בגריל ובתנור 1מאכלי דגים וים
1מרקים פיקנטיים
לאכול טוב וליהנות
מאווירת המקום
פתוח כל ימות השבוע
מ־ 12.00 עד 16.00
ומ־ 19.00 עד 1.00 אחר־חצות
ת א, דרו בן־צבי 70 וליד צווז ת אבו-כבירו
להזמנות 03-822979
הרב ותלמידיו יוצאים מבעד לפתח הקדמי
הגברים מלפנים — הנשים מאחור
ימית, לידי עובדי אל־על. סכום
זה יפצה את העובדים על הנזק
הכבד שנגרם להם בשל השבתת
החברה בשבת.
צעד כזה יביא לשלום־בית ב ארצנו
וימנע השבתת המדינה
כולה.
שמשון שיבק, בני־ברק
מאז שעזבתי את עולם הפשע
מאחורי, בהחלטה שלא לשוב אליו
לעולם, עשיתי מאמצים רבים ל השתקם.
לאחרונה כבר האמנתי
שהגעתי אל המנוחה והנחלה. בעז-
הגדשת הם א1ח
רעי
ל ס טו ת נישואין
שרות הוגן,יח 0איע\׳ ומסור,
אמינות ומספר חתונות רב.
20 שנות נסיון והצלחה !
תל אביב בן יהודה 5 8טל0 3 - 2 8 2 9 3 2 .
תן טרמפ לחייל
על ביקורתו של דן עומר
על נעמי שמר (״נמר של
הזה״
״העולם
נייר״,
לידיעת
.) 2330
מייד בתחילת המאמר ניתן לחוש
שביקורתו של מר עומר אינה
נובעת מנימוקים ספרותיים טהו רים,
ונודף ממנה ריח רע של
צרות־עין, קינאה, ואולי אפילו
חיסול־חשבונות. ודאי שביקורת
זאת קשורה לדיעותיה של נעמי
שמר, שאינן זהות לדיעותיו של
דן עומר. אין בכוונתי להשיב ל מבקר
על ניתוח בתי השירים ועל
הפירוש שהעניק להם. אומר רק
זאת: הבל הבלים!
אך יותר מכל הרחיק דן עומר
ברצוני לפנות לציבור הרחב
בבקשה נואשת לשלוח לי תרומות
כספיות, שבעזרתן אוכל לרכוש
עיזים אחרות, או לשלוח לי עיזים.
תודתי מקרב הלב נתונה מראש,
לכל מי שימצא לנכון להושיט לי
יד במצוקתי הגדולה. אני נאחז
בשארית כוחותי באמונה בטוב
ובחברה האנושית.
נחמן פדקש, אמירים
• הכתובת למשלוח התרומות :
אמירים, מיקוד ,20115ד״נ כרמיאל.
הקוראים
קורא פרקש
המערכת אינה נוהגת
להחזיר כתב־יד וחומר
הנשלח אליה. הכותבים
למדור זה מתבקשים לכתום
כקיצור, על צד אחד
של הדף, כרווחים גדולים
— רצוי כמכונת־־כתיכה.
אם ונה בטוב
העולם הזה 2334
שום חופשה
לא מגיעה לירכחזים
של ״אטלס״
א טל ס 16,000 טון
קי ץ ניפלא של אושר, שבוע של שיי ט מ הנ ה על
סי פון ה מ לון הצףב אוני תהפאר ״ אטלס ״ :
נוף מרתק של מיס ו ש מי ם 6 ,א רו חו ת ביו ם
בי מי ההפלג ה׳(ג ם מזנון חצות!) ,מטבח
בינ ל או מי מעולה, סיפוני שיזוף, ק אזינו,
ס אונ ה, קו ק טיי לי ם, די ס קו ט ק עד ה שעו ת
ה ק טנו ת, קולנוע, תז מו ר ת, שעורי התעמ לו ת,
3בריכו ת־ שחיה, נ שפי־ריקודים, בינגו, תז מו ר ת,
צוו ת הווי, נשף תחפו שו ת, משח קי ם, חנו ת
פ טו ר ת־ מכס, מספרה, ט ל פון ורדיו
בכל ת א (קשר־רדיו מ ה אוני ה לחוף),
מיזוג אוי רמלא בכל ה ת אי ם.
ת שלומים
ללא חבי ת
לבעלי כרטיסי אשראי
ויזה, דינרס־קלוב,
ישראכרט 500/0 :במזומן
והיתרה ב 4-תשלומי
חודשיים רצופים ושוי
ללא ריבית וללא הצמדה
או ־ 100/0במזומן
•והיתרה ב 9-תשלומים
צמודים לדולר.
המסלול אשדוד, פורט סעיד
(קהיר) ,פאטמוס,
קוסאדסי(תורקיה),
פיראוס, רודוס, אשדוד.
הפלגה בכל יו חמישי.
סיווג בטיחותי: אטלס, ב׳.1951 ,
המובילה בים.
הזמן עוד היום את
חופשת השייט שלך אצל
סוכני הנסיעות.
הסוכנים הכלליים :
העולם הזה 2334
אלאלוף ושות • ספנות כע״מ
תל אביב: אנגל ,6טל 615283/622591 :
חיפה: הי א ט ,6טל.671742 :
אשדוד: הנמל; ביתן , 16ט ל.34541 :
הורוסהוס
במרכז החברה, כשהוא לא נותן שייווצר
בנ״מיג׳
אף רגע אחד של מבוכה. הוא חש בקצה
אצבעותיו מה לומר ולמי. לכן הוא
מתאים במיוחד ליחסי-ציבור, עיתונות,
וכל מה שקשור להעברת אינפורמציה
במהירות, בקלילות ובחריפות.
השנה עברו בני מזל תאומים שינויים,
תהפוכות ומהפכות. זו לא היתה שנה
רגילה, לטוב ולרע• כימעט כל דבר חריג
שהתרחש קרה במפתיע. הסיבה לכך
היא מהלכו של כוכב אוראנוס. כוכב
זה נכנס למזל קשת ב־ 17 בנובמבר, ומשפיע
מאוד על חייהם של בני תאומים,
מכיוון שהוא ניצב ממש בצד הקוטבי
להם• הוא שוהה בבית השביעי, שהוא
בית הנישואים והשותפויות, לכן לא
מעט מבני המזל עברו חוויות משונות
ומפתיעות הקשורות לתחום זה.
לעומת זאת כוכב יופיטר נכנס למזל
עקרב שהוא הבית השישי (בית הבריאות
והעבודה) והביא לרבים מהם הרגשה
טובה — עד כדי כך שיהיו מביניהם
שהוסיפו יותר מדי למישקלם. הדבר אינו
אופייני להם, והם יוכלו להיפטר מה עודפים
בעוד כמה חדשים.
לא קל להשתייך לקבוצת האנשים
במקומות העבודה הם הצטיינו, ורחשו
לעצמם יתר פופולריות מתמיד. למ הנקראת
מזל תאומים. לא רק בגלל
רות שנאלצו לעמוד לפעמים במאבקים
הכפילות שמאפיינת את אישיותם של
על רצונותיהם, הם השיגו לבסוף את
בני המזל. קיימים עוד שלושה מזלות
מבוקשם. אם עדיין לא הצליחו בכן,
שהם ״מזלות כפולים״ ,אך אלה נושהרי
שבקרוב הם ימצאו את עצמם
אים את הדבר ביתר קלות.
מצליחים במקום ובתפקיד שבו הם
במזל תאומים שולש הכוכב מרקורי,
מעוניינים.
שמתיירוש לעולם השכל וההגיון. הוא
משפיע על בעליו שיתבוננו בעולם בנהיגה,
ספורט, דיג, ציד, מישחק. אין
הוא משכנע את סביבתו הקרובה שאפכוכב
שבתאי נמצא כשנה וחצי בבית
שר לצחוק על הכל, גם אם ההומור דבר שזר לו.
עיניים מפוכחות וללא אשליות. לכן
החמישי שלהם (במזל מאזניים)• שבתאי
שלו ציני. כשכולם צוחקים, נהנים ומשהתאומים
מבחינים במהירות בין הדבידיו
זריזות במיוחד. ומה שנמצא אצל
גורם להגבלות ועיכובים, לכן באותה
תעשעים, גם הוא מצשרף, ושוכח את
רים השליליים לחיוביים. הדברים השמישהו
אחר בשלבי תיכנון בלבד, אצלו
תקופה הם הרגישו חוסר סיפוק במישור
ליליים גורמים להם להרגשה קשה ומהמלנכוליה
המלווה אותו כשהוא נמצא כבר הסתיים בהצלחה ובביצוע מבריק.
הרומנטי. הדברים לא הסתדרו כפי שהם
דכאה, כי למעשה הם ילדותיים באופיים
בחברת עצמו בלבד• זו גם אחת הסיבות
הוא מבצע והוגה את הרעיון כמעט
ציפו, והם נחלו אכזבות ופגיעות רבות.
לכן שלבן תאומים קשה להיות לבד. בעת ובעונה אחת. הצרה היא שלפני
ולילדים לא קל להשלים שיש דברים
גם היוצרים שביניהם חשו שנעצרו. הם
הוא כל הזמן מחפש חברים וידידים
שהוא מסיים כבר נמאס לו׳ ואין לו
שהם ״רעים״ ושאי-אפשר לשנותם.
הם אינם מצליחים לבטא את עצמם
מי שמכיר את בני המזל יודע שה שיעזרו לו להישאר עם ה״תאום החיחשק
לחזור על אותו דבר פעם נוספת.
בקלות, ומה שקודם זרם בטבעיות, כעת
תדמית החיצונית העליזה והקלילה מש צוני״.
אם הוא לא* מחפש לו מייד תחום
יוצא בקשיים. גם בנושא של ילדים היו
תנה ביחשים קרובים עימם. חלק אחד
מכיוון שמדובר על אחד שבתוכו קיי עיסוק חדש, כבר מבצבץ ובא אותו דב־קשיים,
והם נאלצו לטפל ולהקדיש להם
און או מצב-רוח רע.
של התאומים בדרך־כלל אינו מרוצה
מים שניים, גם שפע הכישרונות שבהם
יותר זמן מהרגיל. לא פעם בריאותם
הוא מבורך מספיקים לשני אנשים וא ונושה
לראות שחורות. אך כאן בא
הכישרון הבולט ביותר הוא כישרון
של הילדים היוותה מקור לדאגה. תקוהתאום
השני לעזרה• אין כמו בן תאו פילו ליותר. כמעט כל שטח מושך אותו
הדיבור והכתיבה. בחברה הוא מרגיש
פה זו עומדת להסתיים בעוד כחצי שנה
מים היודע לשעשע את השובבים אותו. והוא אינו נרתע מלנסות — נגינה, ציור, כדג במים. כימעט תמיד הוא נמצא
כששבתאי יעבור למזל עקרב.
טלאים שמתכננים לצאת לטיול בתקופה
סרטנים חייבים למצוא לעצמם זמן למנו מתכננים נסיעות לחו״ל, אן אלה עדיין העבודה כל־כך מכבידה עד שנדמה לכם
צ* זו, חייבים להכין אותו בקפדנות, ולד חה. ידידים וקרובים לא מוסיפים הנאה אינן יכולות לצאת לפועל. עניינים שעלי שכולם, חוץ מכס, מספיקים לנוח. אך
ברגע זה, ואפילו ^וכבץ
הם לא חשבתם גור**
__ למרות העייפות, התוצ־אוג
שכל התעודות, ה-
מים לעיכובים. ואין
מיסמכים וענייני הכ
ברירה
אלא להמתין
ספים יהיו מסודרים.
עד שיעברו — בעוד
צפויים קשיים ועיכו
כשלושה
שבועות. ב-
בים דווקא בנושא זה.
מיכתבים שאתם שול*
כדאי
לדעת מראש ש
חים
לארץ אחרת הק 6
^ 11171 אחרים יתחשבו בכס.
לא הכל יתנהל וית-
פיד לדייק בכתובת,
׳ 0 ^ 11101 אל תתביישו לומר זאת
בצע לפי התיכנון ה
שכן
בימים אלה צפו38332021
בגלוי. תוכניות חדשות
מוקדם. שיחות״טלפון
הקו
׳ מהו ולהחלים
נכון שלפיו תנהגו. נכון
יים בילבולים, והתועלולות
לגרום השבוע 222X981^ 8שקשורות לעבודה שו383
או לנסיעה חשובה,
צאה יכולה לגרום ל-
שברגע זה מרגישים
לכעס, ו א פי לו ל ר צון צ עצבנות באוויר, אך הדברים יסתדרו עם
אי ־נ עי מויו ת. סטודנטיםחייביםללמוד הרומנטי בשטח
בסודיות. שיישמרו עדיף
נמהר
כל־כך צעד לפני
קשרים.
לנתק
כדאי לברר אם לא היתה אי-חבנה.
מורגשת התקדמות, וגם כאן שמרו על הסוד. ולשנן היטב את החומר לפני הבחינות. קצת סבלנות והמתנה. אל תזלזלו בעצמכם .
צצצ
צצצ
וצ צ צ
׳צ צ: צ
צ ב במיוחד זהירים להיות עליכם השבוע ב במיוחד זהירים להיות חייבים עקרבים השבוע לגרום עלולה נמהרת
התנהגות
שוורים עסוקים בענייני כסף בדרך־
לבעיות• הכל נראה טוב, הופעתכם מוצ כלל, הרי שבתקופה זו יצטרכו לשים־לב כל מה שקשור לחיים החברתיים. כדאי נסיעות על הכביישים. יש להימנע מנהיגה
מהירה. מתח וחוסר־שי־
לחשוב פעמיים לפני
שכת במיוחד, ובני המין
צ במיוחד לכל מה שקשור
שמטיחים בפני ידידים
נה עלולים לגרום לתוצהשני
שמים לב אליכם.
צ לתחום זה. אם הובצ
מה שחושבים עלי אות
הרות אסון. ותרו
וכאן שורש הסכנה —
צ טחה לכס במקום העל
נהיגה כשאתם עייהם.
שינויים בעבודה
אל תסיימו קשרים בצ
עבודה תוספת •שכר, יתצ
לדחות, מכיוון שפים
והשתמשו בתחבורגע
רק משום שעכצ
כן שכעת יתברר שאין בתקופה התחלה כל בענייני
ציבורית רה משהו
לכם בא שיו
צ אפשרות לקיים את ה
כספים
עלולים לצוץ
הנוכחית עלולה לגאחר.
אתם מצטיינים
צ הבטחה. תוכניות אחצ
מיכשולים
פתאומיים ו־רום
לסיבוכים משונים
בכושר ניתוח טוב.
צ רות הקשורות להוצאות
11!11
ל בייחוד
בלתי־צפויים, לאתר יהיה קל שלא
הביטו
יותר רחוק ויכולות גדולות כספיות
ביולי
2 נ 20ב
ינואר -
ו 2ב אפריל -
נם פטבטבטס
ו 2ב או גו ס ט
מהיכן הם מופיעים.
אלה שלהם עסקים עם
1$בפברואר
אל תשרפו את הגש-
20ב מ אי
צ להתעכב גם הן. אין
צ הנדיבות שלכם יכולה
אנשים בארצות אחרות.
רים. קשה יהיה להחצ
להתרגש ולהיבהל מזיר
את המצב לקדמותו. בילוי עם ילדים
צ כך. לאחר תום התקופה המעכבת, יסתדרו להפון לבזבזנות. רצוי לדחות קניית מת במקום העבודה תיתכן התאהבות פתאומית,
צ הדברים מעצמם. הפתעות נעימות בדרך. נות לידידים. חיי האהבה מתקדמים יפה. אך ברגע זה לא תוכלו לתת לה ביטוי.
יוסיף הרבה הנאה. הם יפתיעו לטובה .
ן* צ צ
׳צצצ
צ מרגישים אחד מצד
מביכה. די תקופה
הרגיל. מן למטלה אתכם מעסיקה העבודה מאוד
המצב.
בבית. שקורה למה לב שימו מתחי שהדברים מרגישים תאומים
בני
צ רגיש.
בני המישפחה מתוחים ומריבות מתצ
לים להסתדר. מצב-הרוח הרבה יותר נדרש מכם להשקיע מאמץ רב, למרות בהתעוררות מיוחדת, והיווצרות של מתח
צ לק נעימים
וציפייה
ב־צורך חשים שאתם
לקחות
ברגע. תוכניות
נעים, חיי החברה
מנוחה. ביקורת של ה־ראת
התפתחות של לשיפוץ מקום המגורים
מעייפים, אן בכל זאת
יחסים חדשים או
ממונים עליכם אינה
מתעכבות כנראה, יתכן
מביאים עימם שינויים
מ1צרקרז^ ,אך^ בר
מחודשים. מצד שני בן שבגלל דרישות מופשלהם
הייתם זקוקים
הזיג מתנהג בצורה מו רזות מצד בעלי מלאכה.
במיוחד. אורחים מ-
זרה ובלתי יציבה. מצ־ היו חסכניס ואל תסחו״ל
עתידים להגיע
בי״הרוח שלו אינם מומחיר.
כימו
לכל הצעת
וזה מביא קצת אי-
בנים ומשתנים מרגע אבזרים חשמליים ואחשקט
וחרדה שמא לא
תצליחו לארח אותם
1ו;וווג-גי^ יפיג מן המתח שבו ^ 1.1-.!1,1**11 לרגע, ואתם, עם כל רים עלולים להתקלקל.
9ו ב
20פ בברומ רא רס י כוונותיכם אתם מצויים. בני מזל
הטובות, בנות דגים, היו זהירות
כיאות. עליהם להש
אינכם
שותקים ואומ יותר בעבודתכן במים־
גיח במיוחד על רכושם
טלה ילהיבו ויירגשו
מכם, אך האופ רים יותר ממה שמותר. הדבר גורם ל בח, כדי למנוע תאונות ביתיות. חיי האהבה במלונות מפני גניבות, וכן לוודא היטב שונים 1זם אמנם אתכם.
אם רשמו את התאריכים וסידרו הכל. טימיות שלהם תוסיף להרגשתכם הטובה. תוצאות הפוכות מאלה שאתם מצפים. גורמים להתרגשות בגלל הפתעות מוזרות.
1מזר החודש:
תאו0*911
תאום אחו רואה
שחורות והשני
עדי! !111 שעשע
מאזניים
אוי!1
זני8
עכשיו־היפרשוק שלם בביתך!
11648ו11-1נ)15י4 1
המקרר/שבפיסגה!
נמרוד, תל־אביב.
דיזנגוף 85ו ,
אבן גבירול , 2בי ת אליהו,
נמרוד, אוסישקין ו ,3רמת־השרון.
נמרוד, אילת, מרכז תיירו ת חדש.
מאוטנר, בן־יהודה ,9ירושלים.
נמרוד, הרצל 92ו, רחובות.
אטרנה, פסג׳ אוניקו, באר־שבע.
אוניוך חיפה, הרצל ו ,5חיפה.
מקדונלד, מרכז מסחרי, קיראון.
נעורים, שנקר ,52 חולון.
מגרי, דרך השרון ,62 הוד־השרון.
ליליפוט, שמואל הנציב ,6נתניה.
אוניון אשדוד, רוגוזין ,9אשדוד.
אוניון רעננה, אחוזה , 137 רעננה.
אוניון פחח־חקוה, ההגנה , 16פ״ת.
אביב, הנשיא ,49 חדרה.
בינגו, נווה אביבים, מרכז מסחרי.
ויזל, הרב לוין , 17 עפולה.
טופז, רוטשילד ,27 בת־ים.
טץ׳״ע / 1ניצמן ,40 כפר־סבא.
ח^ח^החורש ,5טבעון.
נעלי שפיו1 ,־ח׳ הדקלים,
זליג, הרצל ,64 אע*ן לון.
נעלי יוספה, קרן היסוד ,63
סבינה, קרית^אליק.
פריטיים, שד׳ חן ,9הרצליה.
נעלי עדי, גבעתיים.
נעלי עדין, טבריה.
נעלי מיקי, פתח־תקוה.
נעלי חמר, קרית־מוצקין.
פינוקיו, בני־ברק.
נעלי אלגנט, חיפה.
נעלי עופר, רעננה.
מדוע ה שתקו?
שמעתי ברדיו תוכנית שבה רואיינו כמד, עורכי-עיתו-
נים ותיקים על השאלה שהתעוררה בשולי פרשת־קסטנר:
מדוע שתק היישוב בארץ? מדוע לא עוררה העיתונות
העברית את הציבור?
היו כמה תשובות, רובן מגומגמות. אחדים מן המרו איינים
אף טענו שהידיעות כלל לא הועלמו, כי העיתונות
דיווחה בהרחבה על המתרחש באירופה, ושנעשה כל
מה שניתן להיעשות.
אין זו אמת.
עד לשלב הסופי של המילחמה לא ידעו המוני היישוב
דבר על ההשמדה הטוטאלית באירופה. לא ידעו, ולא
רצו לדעת.
יתכן שפה ושם הופיעו ידיעות כלשהן בעיתונים.
איש לא שם לב אליהן, ואיש לא האמין. הן נבלעו בים
הידיעות האחרות.
יתכן שכל עורך יכול לשלוף כיום מן הגינזך מאמר
כלשהו, שבו התריע על המתרחש. אם היו מאמרים כאלה,
הם נבלעו במאות מאמרים
אחרים של אותו עורך.
האמת הפשוטה היא כי
כאן, בארץ, חיינו את חיינו
כאילו אין שואה. האנשים
הפשוטים חיו את חייהם
הפשוטים, דאגו לפרנסתם.
אלפים הלכו לצבא הבריטי
(שלא עשה דבר למניעת
ההשמדה) כדי לנצח אח
הנאצים, אך מבלי להיות
מודעים לכך כי מדי יום
נרצחים אלפים. המחתרות
עסקו במאבקיהן, ובמוקד-
המחשבה של כולן היו
ענייני ארץ־ישראל (כל
אחת על פי דרכה) .ההגנה שרת הקימה את הפלמ״ח כדי
להגן על הארץ מפני הפלישה הנאצית, שנראתה כצ־פוייה,
אצ״ל היה מוכן, בסוף שנות ה־30׳ ,לכרות ברית
עם איטליה הפאשיסטית, בעלת־בריתם של הנאצי*,
ואחר־כך הכריז על שביתת־נשק עם הבריטים. אברהם
שטרן, הוא יאיר, מנהיג לח״י, שלח שליחים לאירופה
כדי לשאת ולתת עם הנאצים על שיתוף־פעולה נגד ה־שילטון
הבריטי בארץ.
המיפלגות היו שקועות באינטרסים היומיומיים הק טנים
שלהן. במשך זמן־מה עבדתי אז (ב״ 1942 או ב־
)1943 כמזכיר של מוסד מיפלגתי רוויזיוניסטי, והייתי
בעצמי עד לכסה מן הדיונים המדכאים ביותר על חלוקת
שליחויות לאיסטנבול, שם ״הגיע״ למיפלגה ג׳וב במישרד־ההצלה.
היו קופצים רבים על מישרה זו, כמו שיש כיום
על שליחות לארצות־הברית.
(יתכן כי שינאתי העזה למימסד המיפלגתי בארץ,
ובכללו המימסד הרוויזיוניסטי, נולדה בי בימים ההם,
כשראיתי במו עיני את נציגי המיפלגות מתקוטטים על
קומץ ה״סרסיפיקאטים״ — היתרי־הכניסה לארץ. אלה
חולקו כולם לעסקני־מיפלגות. הצלת־החיים היתה תלוייה
אז בהחלט, ובלעדית, בהשתייכות מיפלגתית. החלוקה
היתה על פי ״מפתח״ מיפלגתי)
אפשר למצוא סיבות רבות ונכונות להתנהגות היישוב
בשנים ההם. הרגשת אזלת־היד, הריחוק מזירת המאורעות,
ההדחקה שמקורה במצפון הרע של מי שחיים חיים
בטוחים, בשעה שקרוביהם נמצאים בגיהינום.
אך נדמה לי שהגורם העיקרי, המאפיל על כולם,
שונה לגמרי. הוא נשכח לעיתים קרובות. חשוב להכיר
בו, כי הכרה זו עשויה להיות חשובה מחר כמו אתמול.
וזהו: בני־אדם הם יצורים של שיגרה. כדי להתקיים
בעולמנו האומלל והכאוטי הם מסדרים לעצמם איזושהי
פינה של הרגלים מחשבתיים ומעשיים ובה הם מתבצרים
כמו חיה במחפורת.
כאשר לפתע מתהפך העולם כולו, ונוצרת מציאות
חדשה לחלוטין, אין בני־אדם רוצים ומסוגלים להכיר
בכך. הם מתעקשים להמשיך בדרכם, כאילו לא קרה דבר.
עם עלייתו של אדולף. היטלר לשילטון, ועוד יותר
עם פתיחת מילחמת־העולם השניה בידי היטלר, הגיע
העולם המוכר לקיצו. נוצר מצב־חירום שלא היה לו-
תקדים בתולדות העמים בעת החדשה. רוצח־המונים
מטורף השתלט על יבשת שלמה, ולרשותו עמדה מכונת-
רצח שלא היתד, עוד כדוגמתה. היעד העיקרי היה השמדת
היהודים.
באותו הרגע היה צורך בנטישת כל דרכי־המחשבה
המקובלות, בגירוש כל העסקנים הרגילים, ביצירת דרכי־מחשבה
חדשות ומנהיגות חדשה. הדבר לא נעשה. לא
אצל עמים רבים אחרים, לא אצלנו.
משה שרת היה איש טוב והגון, אך קטן ושיגרתי.
דווקא מפני שהיה טוב והגון, לא התאים עוד לתפקיד.
כמוהו היו מנהיגי כל שאר המיפלגות. במיבחן העליון
לא נמצא צ׳רצ׳יל עברי.
לכן לא הזדעק היישוב, כפי שצריך היה להזדעק,
כדי להרעיש עולם ומלואו, גם באמצע המילחמה• לא
ננקטו עשרות הפעולות שניתן היה לבצען, כדי להציל
יהודים — יחידים, קבוצות וקיבוצים שלמים. לא נעשה
כלל נסיון כזה.
לא עוד יד אוייב תחלק ותכריע
גורל המיליונים בשבט רודן.
כזרם איתן שירי המרד יריע
מגאנגס עד נילוס, מפרת עז־ תימן.
תחת זאת התעלם היישוב כולו מעצם קיום הבעיה,
העמיד פנים כאילו אין מה לעשות עד לגמר המילחמה,
והמשיך לסור למישמעתה של חבורת עסקנים אפורים.
דווקא ישראל קסטנר היה, לעומת זאת, אדם בלתי־שיגרתי.
זה יכול לקרות מול כל שינוי פיתאומי, לטובה ולרעה,
בכל שעת־חירום. זה קרה אתמול, בימי השואה. זה
יכול לקרות מחר, כאשר תעמוד המדינה לפני אתגר
מסוג אחר. זה קרה גם מול אתגר־השלום של אנוור
אל־סאדאת, בימים הגדולים שבהם ניתן היה לשנות
את פני המרחב.
שעה גדולה זקוקה לאנשים גדולים — אך זהו זן
נדיר מאוד, ושנוא מאוד על הבריות.
בכתב־ידי (הוא השתנה מאז לא ימעט) תיקנתי את
השורה השניה. בבית השני וכתבתי :״אנחנו בניך,
נשבור עול זרים.״ איני זוכר מדוע. בשורה השלישית
של הבית השלישי החלפתי את המילה ״המרד״ במילה
״החופש״.
ברצוני להציל את השיר למען ההיסטוריה. ומשום־מה
נדמה לי שהוא אקטואלי כיום לא פחות — ואולי יותר —
מאשר לפני 35 שנים.
מה ש דסוס הזה?
דרבו שד ש ל מה
ישבתי וכתבתי מאמר. רציתי להגיד כי הציבור הנזקק
לאמדעי־התיקשזרת הישראליים דומה לסוס אשר
שמו לו--
מה? ידעתי איך קוראים לזה באנגלית8 :ת.811!1^£
שתי פיסות־עור, לצידי העיניים, המונעות בעד הסום
להסתכל ימינה ושמאלה. הוא יכול -להביט רק קדימה,
בכיוון שהעגלון מורה לו.
בגרמנית קוראים לזה 1ז 0סקב . 5011011141 בגרמנית הכל
יותר ארוך.
איד בעברית?
שאלתי. שאלתי כל מי שיכולתי, כל מי שמחזיק עצמו
כידען וכבלשן. איש לא ידע.
לבסוף, אחרי חודשים רבים, קיבלתי תשובה מפי
ישראל הר, העורך הסיפרותי של ספריית תרמיל. הנה
היא :״סכי־עינים (סמ״ך פתוחה, כ״ף דגושה וצרוייה),
שהם תריסי־עור שמחברים אל הרצועות משני צידי עיניו
של הסום, כדי למונעו מלהביט לצדדין. סך — ד (מן
סכך) — סוכך, מיכסה.״
הוא אשר התכוונתי להגיד: הציבור הנזקק לאמצעי-
התיקשורת הישראליים דומה לסוס בעל סכי־עיניים.
עלי לדווח כאן על תוספת למישפחח שלי.
קוראים לו שלמה.
זה התחיל כאשר גיליתי במיגרש נטוש, לא הרחק
מדירתי, עץ־תות. לא אוכל לגלות את המקום, כי גם
כך כבר נמצאו לי שותפים רבים מדי.
התותים התחילו להבשיל, וציבעם השתנה מאדום
לשחור. קטפתי מדי יום את השחורים, המתוקים, הבאתי
אותם הביתה ואכלנו אותם בתיאבון. אלא שרחל (אשתין
רעייתי? זוגתי?) ביקשה להביא גם כמה עלים.
לשם מה? רחל נדהמה מן השאלה. כל ילד יודע
כי תולעי־משי אוכלים רק עלי־תות. אבל לי מעולם
לא היו תולעי־משי.
היתכן? ילד שלא היו לו תולעי־משי?
למחרת הביאה רחל מבית-הספר זחל יפהפה, לבן־חום,
בן לשבט המתגורר בכיתתה. שמנו אותו בקופסה המ רופדת
בעלים של תות. מבלי להתמהמה כדי להגיד
״תודה״ ,התחיל הזחל לכרסם מן העלים. אכל בלהט,
מבלי להפסיק לרגע, כאחד היודע מה תפקידו.
קראנו לו שלמה. למה? ככה. זה התאים לו.
שלמה אכל יום־יומיים, ואז חדל והתחיל בעבודה.
הוא התחיל להקיף את עצמו בקוי־המשי האינסופי שיצא
מפיו. הוא עבד יומם ולילה. הסתכלתי בו מרותק.
גם יוחאי, החתול הסיאמי, התבונן בו בעניין רב.
מעולם לא ראיתי מישהו עובד בשקידה כזאת (מלבד,
אולי, פעם• זה היה לפני 30 שנה. שכבתי במקום נידח
על חוף־הים מדרום להרצליה. בא אוטו, ומתוכו יצא
נוסע יחיד, אלוף־פיקוד־הדרום משה דיין. הוא לבש
מכנסיים קצרים, ובידו החזיק את־חפירה מתקפל, מן
הסוג שהונפק לחיל־הרגלים. הוא עלה בצוק, ובאמצע
הדרך אל ראשו החל חוסר. הוא חפר שעה, שעתיים,
שלוש, בקצב אחיד, כמכונה, מבלי להרפות אף לרגע.
כששקעה השמש הלכתי הביתה, והוא המשיך לחפור.
כמו שלמה).
שלמה טווה וטווה, עד שהתחיל להיעלם בתוך הקורים.
לא נותרה אלא פקעת לבנה, ורק אני ידעתי ששלמה
נמצא שם בפנים• גולם.
עכשיו שלמה״הגולם נמצא בקופסה לידי, והפקעת
הצהיבה. בסוסו של דבר ייצא משם פרפר, ויטיל ביצים,
והכל יתחיל מהדש באביב הבא. כך אומרת רחל.
וזה מוזר מאוד. ילד מתבגר, מזדקן ומת. גור הופך
לחתול, מוליד גורים חדשים והולד לעולמו, לגן־עדן של
דףדקוק רו ע
חיפשתי השבוע מיסמך ישן, ובאחת הערימות של
ניירות מצהיבים מצאתי דף קרוע של נייר דק, מלפני 35
שנים.
קראתי ונזכרתי. זה היה ב־ 1946 או ב־ ,1947 כשהוצאתי
מעין כתב־עת בשם במאבק, שהופיע לעיתים מזדמנות.
כלומר, כשצברתי די כסף ממשכורתי וממשכורת חבריי,
הוצאנו גליון.
כתב־עת זה, שעורר בשעתו רעש רב, הטיף לראשונה
לרעיון של קונפדרציה של ״המרחב השמי״ ,שבה נועד
תפקיד מרכזי למדינה העברית אשר תקום. זה היה
רעיון הגיוני ורציונאלי, אך היו לו גם רבדים רגשיים.
באחד הימים ביקשתי מן המשורר גיורא, צעיר ממוצא
ספרדי, לחבר הימנון ״מרחבי״ — הימנון שאפשר יהיה
לשיר אותו, בעברית ובערבית, לא רק בתל-אביב ובירו שלים,
אלא גם בקאהיר ובבגדאד.
גיורא שקד על המלאכה, ואחרי כמה ימים או שבועות
הגיש לי את החרוזים הבאים:
נקומה כסער מקדם ימינו
עזים בנמרים על מרחב ערבות.
ושחר מיזרח ודיגלו בימיננו
יצית העולם בריבוא להבות.
מולדת גדלתנו, מרחב היבשת,
תשבור עול נוכרים ותקום מעפר,
ויום החרות הוא יצוק כמו עשת
אחדות עמי־שם בברית לא־תופר.
שלמה החתולים. אריה, דג, יונה — מן הלידה עד המוות, צורתם
אינה משתנה. הגוף גדל, ועוברות עליו תהפוכות הזמן.
אך אין הוא משתנה מעיקרו. ואילו שלמה פושט צורה
ולובש צורה, ובכל שלב של חייו הוא אישיות אחרת.
מניין יודע הזחל מתי לאכול, מתי להפסיק לאכול?
מתי לטוות, ואיך? מה קורה שם לגולם בתוך הפקעת?
איך הוא הופך לפרפר? ואיך סידר הטבע את כל התהליך
המסובך הזה?
דארווין, אייך?!
217
סאן־דוד (אל־על שרות׳ שכר) -יוניתווס ישראל בע״מ
מציעים:
בחרו את התאייד המתאים לכם מ־ 13 מועדי יציאות בימי שני בבוקר בתאריכים
30/9 , 13/9 , 30/8 , 23/8 , 16/8 , 9/8,2/8 , 26/7 , 19/7 , 12/7 , 5/7 , 28/6 , 21/6
טיסות בוקר היישר ללב אירופה!
כדי לאפשר לכם לנפוש ולטייל בצורה הרצויה לכם יצרנו 3אפשרויות בחירה:
1טיסהבלבד — באל־ עלטיסות שכ ר 1£וו^- 1-1ו 0ב מ חי רי םמיוחדים כו ללסי דו ר
ל מ סי רתהמזוודות ערב לפני הטיסה
מ חי ר
מיו ח ד
החל
מ • $275
בלבד:
^ נופשבשמוניסודמונט ־ בלאן — 0ו\ _£1ו - 6־וו\ו 0ו\/וסט 5ועו 0ו\/ו 4א 0
׳ ^ לכלאוה בי ה ה רי ם -נופ שבאחדמהמקומות הי פי ם ב עו ל ם: ה רי ם, י ע רו ת, א ג מי ם,
שלג, אוי ר ה, בין ל או מי ת, סיוריםו טי ו לי ם. מחירמיוחדהחלמ 7 2בלבד !
(לאדם לשבוע בדירת נופש)
לתוכנית ״ טוסוסע ל מ עוניני ם ״ ל ח רו ש ״ א ת אי רו פהללא עי כו בי ם ו בז בוז
$ 3 5 2בלבד!
^ *ז מן יחכהרכבמתודלק בנ מלהתעופה. מחירמיוחדהחל
(כולל טיסה מותנה ב־ 2נוסעים)
ברטים ו הר שמהבכל
סו כנויו ת הנ סי עו ת
כפוף לאישור מינהל התעופה האזרחית
וניתורס 5״1111110111
ישראל סע מ /\£1_ 1.10.ת 5ו
הירקון 90א׳ ת״א, טל 03-246261 :רשיון מפעיל נ־453
עם יוניתורס לחו״ל...איזה הבדל!
העולם הזה 2334
הושבם ה תני, מדו הרצים שהנו
יונח מובהקת, נתח בהתעפת־מחץ על
מיד *!דאל
״בלפאסטיזציה״ כעימות בין האוכלוסיות
הערבית מיהודית בכל ארץ־ישראל. הוא
מוסיף ומציין, כי ״מדיניות ההתנחלות
מהווה גורם של נידוי והשינאה של היהודים
בעיני הערבים״.״ ומוליד למסקנה:
״לא לאורך ימים אפשר יהיה להחזיק את
הערבים כמובלעת של חסרי זכויות מדינ יות
(,אוטונומיה פרסונאלית הערבים
יתבעו את זכויותיהם האזרחיות והמדיניות.
מצב של קרוב לשיוויון בין יהודים
לערבים בכנסת יערים קשיים רבים.״״
בסתירת כמה מהנחות־היסוד בתוכנית
האוטונומיה של מנחם בגין והסכמי קמם־
דייוויד קובע הרכבי, כי תושבי השטחים
הכבושים לא ישלימו עם הישארותם לנצח
תחת שילטון ישראלי, ישיר או עקיף, ואין
ספק שהמרי בשטחים הכבושים יוסיף ויגדל,
ימשוך עוד תשומת-לב בינלאומית.
על העמדות של הימין הקיצוני בדבר
אפשרות שהגדה המערבית תתרוקן מתוש ביה
הערבים, קובע הרכבי :״גם תקווה
כזו עומדת על כרעי ׳תרנגולת...״
א״ל (מיל׳) הרככי
חזון, לא פנטזיה !
השבוע רואה אור סיפרו של האלוף
(מיל׳) יהושפע (״פטי״< הרכבי ״חזון, לא
פנטזיה״ .החלק הראשון של הספר עוסק
בהערכת מרד בר־כוכבא, שבו הוא רואה
נקודת״מוצא לתיאוריה שלו על מדיניות
בלתי״מציאותית, שאותה כבר פירסם ברבים.
בחלק השני של הספר ,״מדיניות
בלתי״מציאותית בשלב הנוכחי״ ,מצדד
הרכבי בהקמתה של מדינה פלסטינית
בגדה המערבית וברצועת־עזה.
הרכבי, שנחשב בראשית דרכו כנץ ביטחוני,
התפרסם לראשונה כאשר השתתף
במישלחת הישראלית למשא-ומתן על
שביתת־הנשק עם מצריים וירדן בשיחות
רודוס, ב .1949-הוא חצה פעמים אחדות
את הגבול לירדן, ונפגש עם המלך
עבדאללח. מאוחר יותר שירת כסגן ראש־אגף־המודיעין,
ואחר־כך כראש-אגף־המו-
דיעין (אמ׳׳ן) .בתפקיד זה הסתבך בפרשת
״ברווזי״המים״ ,והודח על-ידי דויד
בן־גוריון. אחרי שיחרורו מצה״ל פירסם
כמה ספרים על הסיכסוך הישראלי—
ערבי. במשך שנים רבות שימשו טיעוניו
של הרכבי כאבן־פינה לממשלת גולדה—
דיין, והוא עצמו נחשב כתועמלן הראשי
של עמדותיה הקיצוניות, בעיקר בחו״ל.
אולם במילחמת יום־הכיפורים חל מהפך
גמור בגישתו.
בסיפרו החדש מציג הרכבי שורה חד־״
שה של עמדות-יסוד חדשות. הוא מגנה
גינוי חסר״תקדים את עמדותיה של ממש־לת״ישראל,
את ״התבהמות דעת־הקחל
בישראל״ ,את העיוורון הפוליטי שפשה
בחברה הישראלית ושאר תופעות המביאות
לסחף עמדותיה של ישראל.
על שלא עשתה השבודנפש על שגיאת-
היסוד של עצם רעיון ההתיישבות בסיני.
לטענתו, לא נלמד מנסיון סיני כל לקח:
״מעטים הם בישראל הנותנים דעתם ל עצם
התופעה של הכישלון האי־מציאותי
במה שנעשה בסיני.״״
לאור לקחי פינוי סיני מציג הרכבי
שאלה כפולה )1 :האם רצוי שהגדה ׳תיש אר
בידינו ! )2האם הדבר אפשרי ובר-
ביצוע? בתשובתו לשאלות אלה הוא קובע׳
כי המשך השליטה הישראלית באמו רים
אלה עשוי להביא להידרדרות ול-
זנויות חניססתיס
יהושפע הרכבי קובע עקרונית :״הישארותה
של הגדה והרצועה תחת שילטון
ישראלי היא בלתי רצויה, שכן תיצור
מדינה ערבית־יהודית. בעיני זה חיסול
ישראל ...אני רוצה להדגיש שהמלצתי
כי נצא מהגדה ומן הרצועה אינה נובעת
מתחושה של חוב מוסרי כלשהו לערבים,
אלא מהשיקול הריאלי שהגדה והרצועה
הן ערביות.״״
בפרק זכויות הפלסטינים סותר הרכבי
את מישחקי הלשון של ראש־הממשלה
בעניין זה, וקובע כי באקלים הרוחני המדיני
של העולם זכויות לגיטימיות של
יישות קיבוצית פירושן דווקא הזכות ל הגדרה
עצמית, הזכות להקמת מדינה:
״בעיני יש משום זריית אבק בעיניים כאשר
ממשלת ישראל מוסיפה לדבוק בקו כאילו
לא הכירה בזכות ההגדרה העצמית של
הפלסטינים. היא הכירה, ורק מכחדת.״
מישחקי ניסוח והגדרה, המקובלים על
מנחם בגין וממשלתו, גורמים לדעת הרכ בי
נזק בל־יכופר למעמדה המדיני של
ישראל :״שלילת ישראל את זכות־ההגדרה
מהפלסטינים מתפרשת בעולם באנוכיות,
שממאנת להכיר בכך שהזולת ראוי ליהנות
מהזכויות שאתה תובע לעצמך. הכרה בנורמה
מרכזית של המדיניות העולמית כ זכות
הגדרה עצמית היא כיום מבחן להימ נות
על האומות בנות התרבות, ואילו
השולל נורמה זו מדיר עצמו מהן, כנוקט
עמדה הנחשבת כיום כמגמה מוסרית ו־כאנאכרוניסטית
מדינית ...ציבור היכול ל התקיים
מדינית רק אם תקופח זכות זולתו
להתקיים מדינית, מעורר ספקות עד כמה
רצוי בכלל שיתקיים. יסלחו לי הקוראים
אם אמשיל משל גם: אם יטען אדם שאין
לו חיים אלא אם כן הוא יושב על כתפי
חברו, ותוך כדי כך זכותו גם לנעוץ בו
ציפורניו ולהציק לו (הקמת התנחלויות)
יתחילו הבריות לתמוה שמא מוטב של
יחיה״.״
על רעיון האוטונומיה נוסח מנחם בגין
מלגלג הרכבי, ושואל: לאיזה הסדר סופי
לקח פינזי סיני
כבר בפרק הפתיחה מבהיר הרכבי, כי
הצפייה הישראלית, שחצי־האי סיני, או
חלקים ממנו, יישאר בידי ישראל ״הוכחה
כצפיית שווא.״ הוא מוסיף, כי החזקת
סיני מבחינה צבאית עלתה בממון רב,
כמוה גם הקמת התשתית היישובית —
כל אלה כספים שירדו לטימיון (הרכבי
מצטט את שר־החוץ, יצחק שמיר, שהעריך
את ההשקעות הישראליות בסיני ב־17
מיליארד דולר, ועוד 6מיליארד להוצ אות
פינוי הישובים וצה״ל).
המחבר תוקף את העיתונות הישראלית
בגין בהלוויית ״לוחמי כר־כובכא״
רומאים מסתערים על עיר נצורה
מנהיגות דמגוגית וגוש־אמונים
2 9י*
בגין מלר שראל
תושבי ישראל, כי מדיניות ההתנהלות נוע (המשך
מעמוד )29
תוביל האוטונומיה? ״מבחינה היסטורית דה ליצור בגדה נוכחות ישראלית שלא
תאפשר עוד ניתוק. ולראייה: הסיבוכים
דומני, שאפשר לקבוע כי. מי שהתם על
הסכם השלום עם מצרים הניר כי איזו -שהיו בהורדת הישובים מחבל־יסית, כמו
באו להדגים לעם המכור לכלי־התיקשו־רים
אלה (יהודה׳ שומרון ועזה) ייצאו
ת, כי פירוק ההתנחלויות בגדה המערבית
משילטון ישראלי...״
היה קשה שבעתיים.
אלא שבניגוד להבנת כל שהתרחש ב יני
באיזור שהיה מדברי, קובע הרכבי:
חולשתן של ההתנחלויות הוא שאין הן
על מציעי ה״אוטונומיה״ בממשלת ישר אל
מעיר הרכבי. כי עמדתם אינה מציאד משנות מן הציביון הערבי של הגדה, שכן
אפילו תגדל אוכלוסייתן היהודית היא
תית, הם עצמו את עיניהם בדבר הכיוון
ש,׳אוטונומיה״ זו תוליך. הוא משווה אותם תיוותר מיעוט קטנטן מה עוד. שהחת־נחלויוו!
והמתנחלים ״הפכו לערבים ל למהנדסים,
שטרחו ב״בניית גשר עד מח מל
של גירוי ומיאוס.״
צית הנהר,״ ומסכם, כי בקמם־דייוויד
על טענתו של מנחם בגין, השואל:
הונחה אבן־הפינה למדינה הפלסטינית.״
דוע מותר ליהודים להתיישב בניו־יורק
הרכבי מציג את קברניטי המדיניות ה ישראלית
כמאחזי־עיגיים, ואת תושבי ישר ואסור להם להתיישב בגדה המערבית?
אל כעוורים :״העובדה שממשלת ישראל מציע הרכבי בליגלוג, כי מאחר שעל
הודי המתגורר בנידיורק חל החוק היכלה
להציע לקהל בישראל מדיניות כזו
שלאחר תקופת האוטונומיה תוכרז ריבו אמריקאי, על יהודי שיתגורר בגדה המערבית
יחול המישפט הערבי.
נות ישראלית בגדה, הוא סימן מדאיג
בעוד שאת מתנחלי חבל ימית היה צריך
מאוד. אני יתמה כיצד יכלה דעת־הקהל ב פנות
במאמץ ממשלתי, משוכנע הרכבי,
ישראל להתייחם להודעה כזו ולקבלה
י את המתנחלים בגדה המערבית יפנה
באין מכלים דבר. בעיני זהו סימן יל-
פרימיטיביזציה איומה של המחשבה ה המישפט הערבי :״המתנחלים בגדה יתפנו
מדינות בישראל ולהתבהמות. במקום שדעת מעצמם, עוד לפני שיווצר עליהם לחץ
הקהל בישראל תתריס ותאמר למנהיגים; ערבי משיתברר שיצטרכו לסור לחוק ה ,יודעים
אנו שבהסכם קמפ-דייוויד ויתרתם ערבי, ואולי אף לפני שיספיקו להגיש
שבון שמן לממשלת־ישראל לפצותם על
על הגדה והרצועה, אל תכחדו
כיצד אירעה התבהמות זו? ״רמת ה כך.״
מוסריות הציבורית כה ירדה, ששום מעשה
בניגוד לעמדותיו בעבר, מקבל הרכבי
מכוער. מזיק, פלילי, ושום גילוי של שחי סיפרו
החדש את הקביעה כי אש״ף מייצג
תות. בשטח החיים המדיניים הפנימיים, את מרבית הפלסטינים, והוא אף קובע
נחרצות :״אילו נערך משאל עם, היה
קרוב לוודאי רוב מכריע מן הפלסטינים
אריאל שרון באידון־מורה
באזורים המוחזקים ובשאר חלקי העולם
התנחלויות תחת שילטון ערבי?
מצביע שאש״ף מייצגו ...כוחו של אש״ף
בעיני הפלסטינים בא לו מהיותו המייצג
דות של תושביה ותהפוך למרי אזרחי,
או המגלם את התביעה שהפלסטינים הישראלים והפלסטינים בוזמנית, וכל החו שאומנם
עלול לבוא בגלים. המתיחות בין
מהווים קיבוץ לאומי הראוי להגדרה עצ שב אחרת ״חי בעולם בלתי ריאלי.״
המתנחלים לשכניהם תחמיר. ככל שיהיה
בנקודת מחלוקת זו מאמץ הרכבי את
מית ולמדינה. ביתר קיצור, מהיות אש״ף
אי־שקט בגדה, בעייתה תהפוך נושא להתמסמל
את התביעה ששילטון ישראלי לא השקפתו של ראש עיריית ירושלים, טדי
עניינות בינלאומית, ויגבר הלחץ על ישר קולק,
ומבהיר :״ראש עיריית ירושלים,
יתמיד בגדה וברצועה...״
טדי קולק, חזר והציע שבעיר תהיה עי אל, ואולי עד כדי פיתרון כפוי...״
בליגלוג לא מבוטל קובע הרכבי, כי כל
המאמצים שנעשו מצד שילטוניות ישראל רייה עילית ותחתיה תהיה חלוקה לרבלהביא
לכך שתושבי הגדה המערבית ו עים (בורוז) יהודים וערביים, כמקובל ברצועת
עזה יסתייגו מאש״ף נועדו לכיש אנגליה ובארצוודחברית. כלומר, להחיל
לון, והוא מציין :״כל עוד עומדות לפני את העקרון של הגדרה עצמית, שלפיו
לקראת סיכום הפרק האקטואלי של סיפהם
שתי האפשרויות, שילטון ישראלי או נוותר על יהודה ושומרת, גם על ירוש רו,
שב הרכבי לפרקי התחילה שלו, לבר-
לים. כלומר, רבעים שבהם גרים כיום
אש״ף, הם ייבחרו באש״ף...״
כיוכבא והאסון שזה הביא על ישראל:
יהודים, יהוו יחידות יהודיות ,׳והוא הדין
את עניין אי־הכרת ישראל באש״ף מציע
לגבי האיזורים הערביים. דומני, שיהיה ״דומני, שאם מרד בר־כוכבא הבליט את
הרכבי לפתור כך :״ממליץ הייתי לפני
חשיבותה של המציאותיות, לקחים לתקופגם
צורך לקבוע כי התושבים היהודים
ישראל להכיר באש״ף הכרה מותנית בכך יהיו אזרחי ישראל והתושבים הערביים תנו יש לנו דווקא הרבה יותר מהמרד השיכיר
במקביל בזכות ישראל להתקיים,
גדול. המורדים במרד הגדול היו מיעוט
וכי יכיר בכך שהסדר עמנו פירושו סוף אזרחי המדינה הערבית...״
האלוף( ,מיל׳) מאשים את ארצות־ בעם. ואף על פי כן, עשו את העם
תביעותיו וסוף הסיכסוך, וכי לדבר יינתן
כולו לבן ערובה להם ושותף לאינטרס
הברית בכך שלא הפריעה למנחם בגין
ביטוי ממשי בסידורי ההסדר...״
להטעות את הציבור הישראלי ביחס ל שמדיניות הקיצוניים תצליח. הוא הדין
משמעותם של כמה מסעיפי קמפ־דייוויד. כקיצוניים בתקופה הנוכחית (כולל בממש הוא
הציג הסכם זה ״כמעשה פלאים מדיני לה) שמבקשים להביא שמדיניות ההתנח ממדרגה
ראשונה, כאילו לא רק הביא לות שלהם, לא דק מוצגת כדבר שמבטיח
שלום, אלא הסכם המאפשר סיפוח והתגח -את קיום ישראל, אלא שקיום ישראל הוא
לות. ואכן, מי שהשיג שתי מטרות אלד, שמבטיח את ההתנחלות, על-ידי הקשר ש נוצר
בין השתיים אבל) כפי שהתברר
שבוודאי אינן עולות בקנה יאחד, ראוי
לפני קרוב לאלפיים שנה עשיית כל העם
משה דיין בבית־הלוכרות
באחד הפרקים, תחת הכותרת הודעה להיות מוכתר כ׳מלך ישראל׳ ,ולשמש ראש
לבן־ערובה בשם הקונסנזוס הלאומי היא
סוס ורוכבו
אישית, מזכיר הרכבי את ניתוחיו בעבר ממשלתה לכל ימי חייו...״
מדיניות הרת אסון עמדת בסיפרו
(בעיקר הערבית העמדה את כאן שב הרכבי לדילמה שלו, שהיא
הערבים בסינסוך ישראל—ערב) ,ומבהיר
אינו מסעיר ומזעזע, או נחשב לחריג. נפר הדילמה
של כל המתונים במדינת ישר צו
כל הדלתות, כל חנורמות בטלות. מעו לקוראים התמהים למקרא המלצותיו בספר
אל :״תיארתי בתיאור דמיוני את מצבם
זה על מדיניות ישראלית מתונה. הוא
לם לא הי׳תה ישראל ארץ של מלאכים,
אין ספק כי ההשקפה המנחה את סיפרו הקשה של המתונים במרד הגדול, שנקלעו
אינו חוזר בו מניתוחו בעבר את העמדה
והיו בח מעשים מכוערים ושערוריות. אומפני הפחד היא הרכבי יהושפט של החדש
למצוקה
קפקאית כשכל צעד או התבטאות
הערבית, תוך שהוא מעיר :״איני קוסמלם
ההידרדרות הגיעה לשפל שלא היינו
השיטה הישראלית הגורסת לדחות את מצידם עלולח היתד. להתפרש כגילוי של
טיקאי המייפה עמדות ישראליות או ערב רגילים
לו כלל...״
פיתרון הבעייה הפלסטינית לעתיד רחוק, דסיטיזס (תבוסתנות) וסיוע לאויב. במצו יות.״
אבל הוא מציג את השקפותיו,
את תהליך ההתבהמות קושר הרכבי ל ההשקפה
הגורסת כי במהלך הזמן יתרגלו קה דומה שרויים המתונים בישראל. אם
השקפות של ריאליסט לנוכח עליית הגו ירידתה
של החברה הישראלית לרמה מוס יהודים
וערבים ״לחיות ביחד״ .בתפיסתו יצביעו על התפתחויות מסוכנות לישראל,
רם הפלסטיני והתבססותו.
של משה דיין.
רית שבטית חד־צדדית, שאותה הוא מכנה
עלול הדבר להתפרש כאילו הם מזמינים ב שלו
הנחת״היסוד אח מבהיר
הרכבי
״מוסר
הכנופיות״ .מוסר זה מקורו ב-
אותך! אם יציינו כיצד הערבים יכולים
על.תפיסה זו הוא מעיר :״,חיים ביחד׳
״מנהיגות דמאגוגית, אשר מנצלת ומפיחה
קביעה כי ״על־ידי מדיניות מתונה וגמי הוא ביטוי מלבב׳ אבל צריך לזכור שחיים
לפעול נגד ישראל, עלול הדבר להתפרש
יצרים בעם, מתמרנת בפחדיו, מסתירה ב שה נשיג תוצאות מדיניות טובות מאשר
כאילו נותנים הם לערבים רעיונות כיצד
ביחד יש גם בין הרוכב לסוסו. יתר על
פניו איומים ומבליטה איומים חלקיים, וכך
לפגוע בנו! אם יציינו כיצד עלולים יחסי
על־ידי מדייניות קיצונית, שתביאנו לצרות כן, הישארות השטח בלי ריבונות סותרת
מביאה לירידה בחשיבה המדינית הכל צרורות, ואשר ברבות הימים נצטרך ל את
מיבנה העולם הנוכחי, המושתת על
ארצות־הברית להידרדר, עלול הדבר להת בתנאים הסדר שנשיג וסופנו ממנה סגת לית.
מידת ההתבהמות המדינית היא כה
פרש כאילו מזמינים הם לחץ מארצות-
חלוקת השטחים לריבונות. ייתכן שבמאה
חמורה, ששום כישלון מדיני אינו מביא
פחותים. גישתי אולי אפשר לכנותה יונית, ה־ 25 ייבנה העולם על עקרון של העדר
הברית, או מייעצים לארצות־הברית כיצד
את הממשלה לחוש באי־נוחות כלפי דעת־ אולם היא נדחפת מטעמים ניציים, או
ריבונות, אך הסדר שיתאים אז, אינו ישים ללחוץ על ישראל...״
הקהל, ושום חרפה איננה נזקפת לחובת ממניעים מקיאווליים של, ריאל־פוליטיק׳.
למאה ה־ .20 לאורך ימים לא יינתן לעשות
על הקנאים ועל אנשי גוש-אמונים
השילטון. הדמאגוגיה מביאה שכישלון ב שאלה אחת אני מציג לנגד עיני, והיא
לבדה מנחה אותי — כיצד נשיג את ה מהגדה מן אנטראקטיקה שבה תביעות ל מוסיף הרכבי :״ראינו שהקנאים היו מסו מדיניות
חדל להיות אמת־המידה לקבוע
ריבונות אינן ממומשות ...דומני שאין
רים לעמם ואידיאליסטים בנכונותם לחרף
את עמדת העם כלפי שליטיו ומיבחן ל הסדר
הטוב ביותר, או ביתר דיוק, הגרוע לפנות על כך שישראל תוכל לקיים את
נפשם למען עצמאותו. תבונות אלה לא
הצלחתם, שכן הישגיהם נמדדים לפי אמת־פחות.״
בכך משיב הרכבי לניו יורק שילטונה הנוכחי בגדה לנצח, בראש וברא הבטיחו
כלל שדרכם תצלח. גם היום אפשר
טיימס, שהציגו כ״נץ שהפך ליונה.״
המידה של התנפחותם הלאומית ומילות
שונה מן השיקול שאולי נשמע כמטאפיסי,
להיווכח באידיאליזם בין אנשי גוש-אמו-
ההחנפה שבפיהם, שאנו תמיד צודקים,
שאם כל העולם, כולל ארצות־הבדיית, אינו נים, נכונות לשאת בקשיים למען האידיא חזקים
ומטילי אימה...
מכיר בזכותנו לשלוט בגדה, לא נוכל
לים, הבולטת לטובה בקרב החברה ה להישאר
שם, אפילו אינני יכול כעת לצייר
ישראלית, שפנתה לאורח*חיים צרכני. או הציבוריות
הישראלית אינה נכונה ל בדיוק את תהליך סיילוקנו ממינה. בעיני לם טיפוסי שנשמעות אצלם ציפיות לני־קבל
כל רעיון הדוגל בחלוקתה החוזרת יש משום שיכרון של גדלות בהנחת ש סים
ולסייעתא דשמיא. הבה נזכיר את
של ירושלים לשתי ערים, ובדין חלוקה ישראל ׳תוכל לעמוד בלחץ כל העולם ל הסכנות
הכרוכות בגישה זו, שהאלוהים
הרכבי סבור שמקור ההנחה הישראלית כזו מכנה הרכבי ״סיוט והסדר בלתי אורך ימים.
יאוץ לחלצנו ממצוקות, ונזכור את הרסנו־שסוף
הגדה המערבית להיות בריבונות
טבעי.״ אבל הוא מבהיר. כי פיתרון *בעיית
״ככל שיתברר שאחת דעתה של ישראל
תה של צפייה זו משתאוכזב. שוב עלול
ישראלית, באמונה האווילית של חלק מ ירושלים חייב לעניות על התביעות של
להתמיד בשלטונה בגדה, תגדל ההתנג (המשך
בעמוד )62
101(11.־ כנוניווד
תמידסו וווופצא
״איני קמסיעאי המ״נה
עמדות ׳שואליחד
מרי אזרחי
עילנוו?ושדם
ההתנחלויות ואש״ף
התחל את את טיולן בקופנהגן.
קח מכונית הרץ במחיר מבצע והשאר אותה היבן שתרצה.
מחירי* מבצע קופנהגן
סוג הרכב
( דג מי המכוניות בהרץ)
4פורד 8פורד
0פורד
= 1וולבו
פיאסטה אסקורט טאונוס 242
מחיר הרץ 328 368 398 458
לשל ושה שבועות מתחרים 375 450 525
888
מחיר לשבועיים היץ 230 272 292
332
מחיר לשבוע הרץ 117 141 151
171
ה מ חי רי ם $ 0 .8 .ללא הגבלת קילו מ ט רי ם, כולל בי טו ח צד ג׳ .לא כולל מע״מ, דל ק וביטו ח מקיף.
שים לב! זה לא חלוט, זה ״הרץ קופנהגן:׳.
פנ ה עו דהיוםלסוכןהנ סי עות שלך, למשר די א ל על או ,5 5לאחדמס ני פי הר ץ בי שראלאו חיי גלמר כז
ההזמנות של הרץ :
טלפון 4־255252-3־ 03 ובקש פרטים על מבצע ״הרץ קופנהגן״.
תכנית הרץ בשימוף אל על וס.א.ס— הדרך החסכונית והנוחה ביותר לראות את
אירופה.
אפשרלהש אי ראתהמכוניתבכל סני פי הרץב אי רו פהבתנ אי השכרה של ש בו עיי ם.
ל ר שו תן מ כ ונ יות פו ר ד
ו מכוניו תמובחרותאחרות .
1--העולם הזה 2334
1אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים מה ה אומרים
״אז, יא מזוהה ״הלווא שה״ת מצויה ״אני מציע ובגין לעשות
עם שלום־עכשיו!״ לעוור פאניקה!״ טובה ולהתפטר!״
חבר״כנסת פנחס גולדשטיין עורר סערה כאשר גילה
לאומה כי 8570 מבני־הנוער מעשנים, רחמנא ליצלן,
סמים. אם לא די בזה, יצא גולדשטיין בהכרזה שהוא
בעד קיצור ימי־חחופש לילדים.
• חכר הכנסת גולדשטיין, למה אתה רוצה
לקצר את ימי החופש לילדים, אתה לא היית
ילד ץ
חבר״הכנסת הליברלי דרור זייגרמן הוא האיש היפה
של הליכוד הפן לחביבם של עיתונאים. הח״ג מגיע
בפומבי את דיעותיו, שאינן עולות בקנה אחד עם
דיעות הליכוד, וכבר זכה לכינוי //הילד הנוראי״ של
סיעת״הליכוד בכנסת. פניתי אל חבר״הכנסת זייגרמן
ושאלתי אותו:
• מה דעתך על צעדם שד חכרי־הכנסת
אמנץ דין ויצחק פרץ?
אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. לא צריד
לשפוט אותם אלא אם כן אתה עומד במקומם. אני
במקומם לא הייתי עוזב והולך למערך.
צריך ללכת לבחירות חדשות, זה יפתור לכולם את
הבעיות.
• אינך חושש, כי לא תיבחר לכנסת בבחירות
הכאות ץ
לא, איני חושש כלל. אני בכלל לא ידוע אם ארוץ
לכנסת בתוך הליכוד, המיפלגה הליברלית תשקול את
דרכה, ומי יודע — .אולי תלך באופן עצמאי? — ואז
דווקא כן אהיה בכנסת הבאה.
• בעניין אחר: נמסר לי כאילו אתה תומך
כמישמרת־המחאה שאירגנה שלום־עבשיו,
כדי למחות על ההרג כשטחים ץ
אני לא התייחסתי רק לקיצור החופש, ולא דיברתי
על קיצור משמעותי. אני שואל אותך מדוע בפורים
צריך 3ימי־חופש ובפסח 17 ימי־חופש? אני אומר:
למדו על הירידה, ואומרים לי שאין זמן. אז במקום 17
ימים בפסח, שיהיו רק 10 ימים, וילמדו דברים היוניים.
ובכלל, למה שילדים יסתובבו ברחובות?
• אתה יודע שכיום, כאשר אמהות רכות
עובדות כמישרה •טלמה, החופש הוא הזמן
הכמעט יחיד •טכו יש להן זמן להיות עם ה ילדים?
את מדברת? טילפנו אלי הורים ואמרו: שיגעון,
הצעה יוצאת מהכלל! אם הייתי מקים עכשיו מיפלגה
הייתי נבחר לראש־ממשלה. את ההורה היחיד שמדבר
בעד החופש. ובכלל, איזה מין י חופש יש היום? פעם היו
שולחים את הילדים, לקייטנה, לקיבוץ. היום הילדים
נוסעים ללוגאנו, לרומא, לאמסטרדם.
• גם ילדים טילפנו אליך ץ
טילפנו ובאו אלי הביתה, לכפר־סבא, ואמרו לי: מה
אתה רוצה מהחיים שלנו, אתה לא היית תלמיד!
הסברתי להם שאני מדבר לטובתם.
0ומה אסרו המורים ץ
אתה מהליכוד, אתה הורג אותנו!
0כעניין הסמים. אינך חושב כי גרמת
לציבור ההורים פאניקה ץ
אף אחד משלום־עכשיו לא פנה אלי בעניין הזה,
ומעולם לא אמרתי שאני תומך במישמרת. אני אפילו
לא יודע מה זה.
הם צריכים להיות בפאניקה. לפי המחקר ,׳857
מתלמידי התיכון עישנו סמים. אני חושב שאם לפני
כמה שנים הטריד אותך שהבת שלך תקיים יחסי״מין,
ולא ידעת איך להתמודד עם זה, היום צריך להטריד
אותך שהיא תעשן סמים. צריך להתריע, צריך לעקור
מן השורש.
אני לא מזדהה עם עצם תנועת שלום־עכשיו ועם מי
שעומד מאחוריה.
אפילו ׳ 107 מטרידים אותי. לא חושב שגרמתי לפאניקה,
גרמתי לכך שתתנהל מילהמה מונעת. הלוואי שהייתי
מעורר פאניקה. את לא יודעת באיזה סמים מדובר —
החבר׳ה הצעירים שלנו מנסים הכל.
• מעודם לא פנו אליך משלום־עכשיו ז־
פנו אלי כדי להשתתף באיזו עצרת באוניברסיטה.
אמרתי להם שאני לא מופיע ביחד עם שלום־עכשיו.
אם יש לי מה להגיד, אופיע בשמי.
• שדום־עכשיו היא לא גוף פוליטי.
• מה אתה עושה, כעצם, בליכוד ץ
זה לא לטלפון.
0״ 857 תלמידים ניסו סמים. מי אמר שהם
המשיכו?
כבר כמה שבועות אני מחכח שהעיתונאי יעקב
טימרמן יבוא לישראל, ואז לשאול את העיתונאי הארגנטיני
לדעתו על משבר איי-פוקלנד. סוף״סוף תפסתי
אותו בביתו שבנווה־אביבים, ושאלתי :
• מהי עמדתך ככעית איי־פוקלנד, או
כפי שמבנים אותם בארגנטינה, המאלווינאס ץ
אין תגובה.
• שאתה לא תגיב ז
אני לא רוצה להגיב, אין לי מספיק ידיעות...
• בארגנטיני, אין לך...
אני לא ארגנטיני, אני לא מבין למה קשה לך לזכור
שבשלושת השנים האחרונות אני ישראלי. אני מוכן להגיב
על עמדתי ביחס לממשלת בגין.
• מהי?
אני מציע לו שיעשה טובה לעם ישראל ויתפטר!
ה ה אומרים מה הם אומרים ...מה ה אומרים
ווייס טופול:
גב גדת:
דבורה גוו:
מה ה אוה
״מישוד־הבדיאות צבע ״בגין בחור לעניין, אני אעשה הגורה
הוא הסכים מייד! נין העיתונאים!
16560431
שדרן־הרדיו גבי גזית חזר לפני כמת ימים מארצות-
הברית, לשם נסע ביחד עם חיים קינן ומיכאל דק, בדי
להתרים יהודים וישראלים לוועד־למען־החייל, במיסגרת
״שירותרום״ .נסיעת השלושה עוררה מורת״רוח רבה
בקרב אנשי התחנה הצבאית גלי־צה״ל, ששידרו את
״שירותרום״ הישראלי במשך בל יום־העצמאות.
הרוחות בגל״צ רעשו והיו שראו בכך אי־צדק משווע.
אחת מהעורבות החשובות של התחנה הצבאית, בתיה
שושני, היתה בל־כך המומה מהמעשה עד שכאשר שאלתי
אותה אם זה נבון ששלושה אנשים משידורי״ישראל
יוצאים ל״שירותרום״ בניו״יורק, השיבה :״זה לא יבול
להיות, שירותרום׳ הוא שלנו !״ שאלתי את גזית, ה מגיש
עכשיו ביחד עם ריבקה מיכאלי את התוכנית
היומית ״דואט״:
• מה דעתך על ההתמרמרות על אנשי
גלי־ צה״ל ז
זה מצחיק אותי. מה זה פה, יש להם מונופול על
שיתתרוסז שירותרום הוא לא של גלי־צה״ל, הוא של
הוועד־למען־החייל. ואם הם החליטו לפנות לאנשי קול־ישראל
זה עניינם, ולא עניין גלי־צה״ל.
• שמעתי שניסו לשים לכם דגל.
הדוגית הוותיקה וחדינמית של מישרד־הבריאות,
דבורה גנני, המזוהה עם המישרד יותר מאשר השר
שלה, עומדת להחליף מיניסטריון. שמועה גונבה לאוזניי
כי דבורה עומדת להחליף את ריבקה קרשנבויים, ולעבוד
עם השר גדעון פת כדוברת מישרד־התמ״ת. דבורה
סירבה להכחיש או לאשר, אך הסכימה להודות כי
היא עוזבת את מישרד־הבריאות. שאלתי אותה:
• למה את עוזכת את מישרד־הכריאות
אחרי שמונה שנים?
מכיוון שחלק גדול מהזמן אני מתעסקת עם אסונות
של אנשים, וחיי מלאים בחלק העצוב של החיים: בחולים
כרוניים, בחולי־נפש, בטרגדיות. זה צובע לי את העולם
בשחור.
אני בן-אדם אופטימי ואוהב חיים. כמה זמן אני יכולה
לראות שחור כל היום מול העיניים.
• מה אומר השר שוסטק ץ
אני מאוד אוהבת ומעריכה את האיש הזה.
• זה שאת עוכרת למישרד ממשלתי אחר,
זה לא נקרא לגנוכ דוכר תז
אם זה בהסכמת השר, אז לא
למה דווקא מישרד התמ׳׳ת?
מכיוון שזה מוסד העוסק בהבראת דברים ולא בדברים
חולים.
נכון, אנשי המגבית היהודית בארצות־הברית רואים
עצמם כבעלי־הבית היחידים על השנור. הם דרשו מהקונ סוליה
להחרים את האירוע, ומשלא נענו שלחו מיכתב־הלשנה
לתובע של ניו־יורק, בטענה כי לוועד־למען־החייל
אין אישורים לארגן מבצע כזה.
למזלנו, התובע של נידיורק הוא יהודי טוב, ומצא
פירצה בחוק שאיפשרה לנו לקיים את המיבצע.
השחקן חיים טופול נראה לאחרוגח יותר בתל-אביב
מאשר בלונדון. בתל-אביב הוא מתגורר ברחוב דוב חוז,
בדירה ששימשה אותו, את אשתו גליה ואת שלושת
ילדיהם עוד בימי הטרום־כוכבות הבינלאומית שלו.
ראיתי את טופול בבמה אירועים חברתיים בעיר ו שאלתי
אותו:
פנינו לכמה אישי ציבור בארץ וביקשנו מהם להקליט
ברכות ודברים לציבור היהודי והישראלי. פנינו גם
לדובריו של ראש־הממשלה. אורי פורת אמר לנו שזה
לא בא בחשבון, ראש־הממשלה לא עושה דברים כאלה.
נסענו לניו־יורק כשבכיסנו מיספר הטלפון בדירתו של
בגין, שאנחנו יודעים שרק בגין עונה עליו. ואכן,
הרמנו לו טלפון במהלך השידור ואמרנו לו, שאנחנו
בשידור ישיר של שירותרום מניו־יורק, אם הוא מוכן
לדבר. בגין בחור לעניין, אמר מייד :״כן, למה לא?״
והסכים בלי בעיות.
אני מסיים את כתיבת הגירסה העברית של ספרי
האוטוביוגרפי טופול על טופול.
• מה היה רגע השיא של המיכצע
• איך לקחתם על עצמכם סיכון ץ בשידור
ישיר הוא יבול היה לטרוק את הטלפון.
כמובן שקודם דיברנו איתו לא בשידור, תוך שלוש
שניות חיברנו את השיחה לשידור. הוא דיבר באנגלית
ואמר כמה זה חשוב לתרום לוועד־למען־החייל. אחר־כך
אמר בעברית לישראלים שיתרמו ויחזרו הביתה. האמרי קאים
שהיו באולפן נשכבו, הם לא האמינו שעשינו אח
• מה אתה עושה לעיתים כל־כך מזומנות
בתל־אכיב 5
מדוע אינך מוסר את הספר לתרגום מאנגלית?
מכיוון
שמה שמעניין את הישראלים אינו מעניין את
האנגלים, ומה שמעניין את האנגלים אינו מעניין. את
הישראלים. יש הרבה קטעים במהדורה האנגלית שייגעו
את הקורא הישראלי, ולעומת זאת יש קטעים במהדורה
הישראלית שזר לא יבינם. כאן אני יכול לספר על להקת
הנח״ל ועל אנשים שכולנו בארץ מכירים אותם, ובאנגליה
שמם לא אומר כלום.
• מתי תסיים את הספר?
אם לא תפריעי לי, אז עד סוף השבוע.
• אני ככר מזמינה ראיון א רו ך...
אוהו! יש תור ארוך לפנייך.
• אני רוצה להיות ראשונה.
כולם רוצים להיות ראשונים. את יודעת מה? אני
אעשה הגרלה בין העיתונאים, ונראה מי יעלה בגורל.
...ווו 1־ יוז 1 1־
ארצוח־הברירו: דרומיים מעדיפים נאצי
בשנות ה־ 30 זכה סאם ליבוביץ /עורך־דין יהודי מניו־יורק,
לפירסום עולמי בשל מעורבותו במישפט סקוט־סבורו
הידוע לשימצה 9 .שחורים נידונו לתקופות מאסר
ארוכות, וניצלו בנס מלינץ׳ ,בעוון אונס שתי פרוצות
לבנות.
סקוטסבורו היא עיירה באלבאמה. ב״דרום העמוק״
של ארצות־הברית, ולשחורים לא היה צל של סיכוי
לזכות בדיון מישפטי הוגן.
ליבוביץ׳ ,שהפך לימים שופט עליון ליברלי מעולה,
הגן עליהם באורח מזהיר, יצר תקדים מישפטי בדרום
בשל התעקשותו לכלול לפחות אזרח שחור אחד בחבר-
המושבעים. המישפט כוסה בהרחבה בכל העיתונים בעולם,
צפון־קארוליינה. גזענים רבים רואים בסמלים !הנאציים
בעייה טקטית, הדוחה אזרחים שהיו מצטרפים אלמלא
צלב־הקרם. גם הדגש האנטי־שמי הוא שולי בעיני אנשי
קלאן רבים. גם הם שונאים יהודים, כמובן, ורואים בהם
ו אל ־סלבדור
וווז
1 1 1
את נושאי הדגל של הליברליזם בארצות־הברית. עם
זאת, הם רואים ביהודים אוייב מישני, יחסית לשחורים,
בשל מיעוט מיספרם. הקהילה היהודית בצפון־קארוליינה
היא קטנה, ואפילו אנשי קלאן אינם רואים בד. משום
איום של ממש.
הנאצים, לעומת זאת, מציגים את היהודים כאוייב
העיקרי, מעריצים את אדולף היטלר, והיו גורם מכריע
באירגון וביצוע הרצח בגרינסבורו. שיתוף־הפעולה ביניהם
ובין קלאן הוא חדוק, בעיקר בתחום המיבצעי.
הנאצים ערכו לפחות מיבחן־כוח אחד, שתוצאותיו
הן ממש מבהילות. מנהיגם בעת רצח גרינסבורו, הארולד
קובינגטון, השתתף בבחירות המוקדמות שערכה המיפלגה
הרפובליקאית, כמועמד לתפקיד התובע הכללי של מדינת
צפון־קארוליינה. יריבו של קובינגטון היה מישפטן ידוע,
חבר ותיק במיפלגה הרפובליקאית.
קובינגטון זכה ב־ 43 אחוזים מכלל הקולות, כלומר
56 אלף אזרחים מצפון־קארוליינה הצביעו עבור נאצי
מוצהר, שידיו מגואלות בדמם של קורבנות גרינסבורו!
הדרום נשאר כפי שהיה. למרות הנהירה הבלתי־מבוטלת
של יסודות נאורים יותר מהצפון, מהווה הדרום
חואקין אגטדניו אגידאד
56 אלף קולות
הוציא שם רע (מוצדק) למערכת הצדק בדרום ארצות-
הברית. סיפרו של קווינטין ריינדולם, בית דין, שתורגם
גם לעברית והמתאר בהרחבה את פרשת סקוטסבורו,
הפך למעין ציון דרך בתולדות הדרום. רבים ראו בפרשה
נחלת העבר, משבר שחיזק את חישוקי מערכת־הצדק
האמריקאית, אפילו בדרום.
רצח מול מצלמות. מסתבר שלא בדיוק כך. בימים
אלה עומד לקום חבר־מושבעים פדראלי חדש, שבו יכהנו
21 מושבעים (אחד מהם שחור) ,כדי לבדוק את פסק־הדיו
התמוה שהוציא חבר־מושבעים כל־לבן במישפטם של
6נאצים ואנשי קו־קלוקס קלאן, שרצחו לפני שלוש
שנים וחצי חמישה קומוניסטים במדינת צפון־קארוליינה,
בדרום ארצות־הברית.
הרצח הוסרט כולו במצלמות וידיאו. הקומוניסטים,
חברי מיפלגת הטובדיס הקומוניסטית, ערכו אסיפה נגד
הגזענות. הנאצים וחברי קלאן הגיעו למקום בשיירה
שכללה תשע מכוניות, הוציאו בשלווה מוחלטת רובים
אוטומאטיים, ורצחו בדם קר ארבעה גברים לבנים ואשה
שחורה. שניים מהנרצחים היו יהודים.
הנאצים ניצלו את המהומה שנוצרה, נמלטו מהמקום.
רצח גרינסבורו, זה שמח של העיר בצפון־קארוליינה
שבה בוצע המעשה, זכה לכותרות שמנות לתקופה קצרה
ביותר. אחרי הכל, מדובר רק בקומוניסטים.
שישה רוצחים הועמדו לדין. שלושה נאצים ושלושה
אנשי קלאן. חרף ההוכחות החותכות לא הגיע חבר-
המושבעים למסקנה מרשיעה.
עתה עומדת החלטת המושבעים, ועימה כל מנגנון
הצדק בצפון־קארוליינה, לבדיקה מחדש של חשילטונות
הפדראליים. נציגי האירגונים לזכויות־האדם בדרום מייח סים
חשיבות עצומה להתערבות וושינגטון. דוברם הודיע
במסיבת־עיתונאים שאם יורשו הנאצים לצאת לחופשי,
יותר דמם של כל הלוחמים נגד הגזענות בדרום ארצות-
הברית.
עיתוני אטלנטה, הליברלית יחסית, הוקיעו את השופט
בגרינסבורו על ההנחייה המגמתית שנתן לחבר־ד,מושבעים.
״גרינסבורו החזירה אותנו לימים השחורים של אלבאמה
בשנות ה־,30״ כתב ניו־יורק טיינזס .״כדאי היום להיות
נאצי בדרום ארצות־הברית״.
הרוצח רץ לסחירות. קשח לשאוב ניחומים מן
העובדה שרק 60 חברים רשומים במיפלגה הנאצית של
את בית היוצר האמיתי של הגזענות הבוטה, לעיתים
גם הרצחנית, בארצות־הברית. צפודקארוליינה, אלבאמה,
לואיזיינה — גם הן אמריקה, וקלסתר פניהן מפחיד
ומעורר סלידה.
חואקין אנטוניו אגילאר, נציג החזית הדמוקראטית
תמהפכנית באל־סלבדור, שביקר לאחרונה בישראל, עמד
עד מהרה על דקויותיה של הפוליטיקה הפנימית בארץ.
אגילאר היה נפעם ממש מקבלת־הפנים החמה שקיבל
מהשמאל הישראלי ומחוגים נרחבים בציבור הרחב,
שהביעו הזדהות מלאה עם מאבקה של המחתרת העממית
באל־סלבדור, שאותה הוא מייצג. הוא סיפר לעולם קטן
שישראלים רבים הביעו סלידה מוחלטת ממכירת נשק
ישראלי לחונטה הפאשיסטית השלטת בארץ זו.
ערבי #הזדהות שאירגן הוועד לסולידאריות עם אל־סלבדור
הצליחו מעל ומעבר לכל המשוער. ההשתתפות
היתד, המונית ונלהבת, ורבים מהנקחלים היו צברים,
ששמעו בפעם הראשונה מוסיקה דרוכדאמריקאית, והבינו
לראשונה ש״אמריקה״ אינה רק ארצות־הברית...
אין יחסים. עם זאת, הבין אגילאר יפה מאוד מהי
מיפלגת העבודה הישראלית. בשיחתו עם עולם קטן הוא
מתח קו ברור בין המיפלגות האירופיות המאורגנות
באינטרנציונל הסוציאליסטי ובין מיפלגתו של שימעון
פרם. החזית הדמוקראטית של אל־סלבדור מקבלת מ ד,אינטרנציונל
עזרה חומרית ומוסרית עצומה. כל המיס-
לגות המשתייכות לגוף הבינלאומי הזה מפגינות בכל
הזדמנות את הסולידאריות הבלתי־מסוייגת שלהן עם
המאבק העממי נגד הימין השולט, ונגד מישטרו של
רונאלד רגן המסייע לחונטה.
אגילאר דיווח שעם מיפלגת העבודה אין לחזית כל
רגן סוכן
״ 1110ט חלק בי )
מישהו חייב לעשות מאמץ רציני כדי להפריך
את הסברה, שכבר בוטאה במדור הזה, שנשיא ארצות-
הברית, רונאלד רגן, משרת באורח אובייקטיבי את
האינטרס הסובייטי.
לא רק שהוא עושה כמיטב יכולתו לדחוף את
פקין לזרועות מוסקבה. זה כבר סיפור ישן. בעצם
הימים האלה הוא עושה כמיטב יכולתו למנוע התקרבות
בין קובה ובין ארצו.
מישלחת אמריקאית רמת־דרג, שביקרה לאחרונה
בקובה, נפגשה עם סגן הנשיא, קארלום ראפאל רוד־ריגס.
הסגן, שהוא קומוניסט אמיתי, ולא רק מהפכן
רומאנטי כפידל קאסטרו ואחדים מאנשיו, הדהים
את חברי המישלחת בעמדותיו המתונות. רודריגס
מתח ביקורת גלויה על המדיניות הסובייטית בפולין
ובאפגניסתאן, הביע את רצונו לשפר את היחסים
עם ארצות־הברית, ואף הסכים להצבת כוח או״ם
באל־סלבדור.
הערמונים והאש. הסנטורים המופתעים מיהרו
לדווח לבית־הלבן. ראו בכך נידבו נוסף בבניית
יחסים חדשים עם קובה, אותם התחיל לבנות הנשיא
הקודם, ג׳ימי קארטר, לפני כחמש שנים. התגובה
מהבית־הלבן היתד, מדהימה לא פחות. רגן הודיע להם
בפירוש שאינו מעוניין בהידוק היחסים עם מישטר
קאסטרו.
וושינגטון לא הסתפקה בכך. הנשיא הטיל הגבלות
חמורות על תיירות אמריקאית לקובה. כל אזרח
ארצות־הברית, שיעניק אשראי כלשהו לקובאים, צפוי
לקנס של 10,000 דולר או עשר שנות מאסר!
קובה הוכרזה שוב כמעצמה עויינת וחתרנית, הוטל
עליה למעשה חרם בכל התחומים. רק הסובייטים יכלו
לחגוג. שוב עמדו לאבד עמדת כוח חשובה ליד
חופי ארצות־הברית (לפחות את הבלעדיות שלהם
בקובה) ,ושוב צץ הנשיא רגן והוציא עבורם את
הערמונים מהאש.
אם הקג״ב יסרב לממן את מסע הבחירות של רגן
בעוד שנתיים, אפשר יהיה לראות בכך כפיות טובה,
או תיחכום יתר. אין ספק שהם מתפללים, ובצדק,
לנצחונו.
חוואקין אנטוניו אגילאד
גס הוא כבר מכיר את פרס
יחסים. בארץ חוא נתקל בתגובות דו־משמעיות, והוא
מודע לדיווחים בעיתונות המערבית בדבר מעורבות
ההסתדרות בייצור ובמכירת נשק לדיקטטורות פאשיס־טיות
באמריהה הלטינית.
לוקש של פרס. על שיחתו עם פרם הוא סיפר
בטון משועשע במיקצס. החבר שימעון אמר לו שממשלת
המערך סיפקה, אומנם, נשק לאל־סלבדור, אבל חדלה
מכך עם תחילת המאבק העממי נגד המישטר ...אגילאר
מודע, כמובן, לעובדה שכאשר התחיל המרד נגד הימין
התרחש כבר המהפך בישראל.
פרם סבור, משום מה, שאפשר לרמות את כל העולם
כל הזמן. אפילו לכתוב מאמרים מבדרים ביומון הארץ
ולהביא את כלכלת העבדים היפאנית כמודל לסוציאליזם.
אגילאר, מכל מקום, לא קנה את הלוקש הזה, ואף נעלב
במיקצת מהזילזול הבלתי-מוצדק באינטליגנציה שלו.
היה גם צד מעודד בפגישותיו של אגילאר עם אנשי
מיפלגת העבודה. הח״כים יוסי שריד ועוזי ברעם הבטיחו
להקים שדולה (לובי) שתפעל בכנסת להפסקת מכירות
הנשק לאל־סלבדור. קשה להאמין בסיכויי ההצלחה של
השדולה הזו, אך יש לברך על עצם קיומה ולראות
בה חלק מפירות ביקורו המוצלח של נציג החזית הדמו־קראטית
המהפכנית מאל־סלבדור בישראל.
חיים ברעם
האורחים זוללים אותה ואת נהגית.
סוו
אוחזים נוהגים להפתיע.
כדאי שתמיד תהיה לך עוגלידה במקרר.
עכשיו במחיר הכרות.
־־מאיר
חבר ה למכוניות
ומשאיות בע־־מ
מאיר קז ובניו,
תל אביב,
רחיקרליבך,23 טל 289191.
ח״ב חרות הוי צ* מבקר בסוד את שימעון פרס
!ממדחצאות טבריה שי ס עו את מלמד להציל
שה מיליון לירות, כתקציב ה סיעת
המערך בכנסת.
לין ופרץ למערך, התקיים ב הממשלה
ראשון
של התנועה החדשה.
ביתו של הח״כ הירושלמי
אנשים 9האיש המבוקש ביותר
בכנסת, אחרי שח״ב המפד״ל
אברהם מלמד הודיע שהוא
עומד להימנע בהצבעת אי-
האמון שהגיש המערך, היה
דווקא מזכיר הפועל־המזרחי,
רפ אל כ ן ־ :ת ן. הוא נחשב
האיש החזק במיפלגתו, ואלה
יעקב גיל ערב יין וגבינות
לכבוד יום ירושלים. סיעת ה מערך
גדלה באותו בוקר ל50-
ח״כים, וכאשר הופיע למסיבה
עמירם סיוון, שהוצב במקום
ה־ 51 ברשימת המערך לכנסת,
!8 ,ביום שבו הודיע ח״כ
לין שעבר מהליכוד למערך,
התקשר אליו הח״כ לשעבר,
שמואל פלאטו־שרון, ואמר
לו שאם הוא יחזור בו
מרעיון הפרישה, או שיפרוש
8 1בישיבת לישכת מים־
לגת העבודה, שהתכנסה לאשר
את ההסכמים שנחתמו עם פרץ
ולין, טען גד יעקוכי שהוא
תמה על כך שדובר על צירוף
עם ה״שבועון המסויים״ .ב־תוכנית־הרדיו
אנשים באמצע
הדרך, סיפר לגידעון לכי
א רי כי היה קורא מושבע
מנחם בגין
נעזר בסדרן הכנסת ובמקל־הליכה, כדי להגיע לדוכן־הנואמים. בגין נכנס
לאולם לקראת סוף נאומו של שימעון פרס, לחתום את הדיון הארוך בהצעת
אי־האמון שהגיש המערך. בגין, שנפצע לפני חודשים אחדים, עדיין מתקשה בהליכה ונעזר במקל־הליכה.
שרצו להבטיח שמלמד יצביע
נגד אי־האמון קיוו שיוכל
להשפיע על הח״כ המתלבט.
התברר להם שבן־נתן נופש
בטבריה, ובאותה שעה מבלה
במרחצאות. איש המפד״ל בטבריה,
מאיר חי, יצא אליו,
אחרי שקיבל הודעה טלפונית
מירושלים, הודיע על הפרשה
לבן־נתן, וזה מיהר להתקשר
לכנסת ושוחח ארוכות עם
מלמד. לפניו אומנם שוחח עם
מלמד שר־הפנים יוסף בורג,
ששהה בדרום־אפריקה, אך ה שיחה
שהכריעה את הכף היתה
זו עם המזכיר כבד הגוף של
הפועל-המיזרחי.
81 בעת הדיון בהצעת
אי־האמון נראה ח״כ חרות
דויד מגן, ראש עיריית
קרית־גת, כשהוא מאיים לפגוע
פיסית בח״כ יצחק פרץ,
שעבר יחד עם אמנון לין
למערך. מגן רגז שפרץ עדיין
ישב על ספסלי הליכוד וטען
שהוא מזועזע מן הפרשה. מגן
עצמו הצליח להיות ראש־עיר
בדרך דומה. הוא שיכנע בז מנו
את נציג המפד״ל בעירו,
יעקב סווד, לעבור ממים*
לגתו, וכך התפרקה הקואליציה
בין המערך והמפד״ל ב־קרית־גת,
ומגן הפך להיות
ראש־העיריה. קודמו, איש ה מערך,
אריק (פיפקר ),מאיר,
שהיה ראש־עיריה שנים רבות,
היה ממניחי היסודות להקמת
חבל־לכיש.
81 בסוף היום שבו עברו
העולם הזה 2334
אמרו דעת: ואתה נכחו
ראשי
לו רבים בבדיחות ה ״עמירם,
רק עוד אחד
בפנים.״ לין ופרץ לא
במסיבה, שבה השתתפו
הסניף הירושלמי וחברי
אדיה ]אוון
ויקים סיעה עצמאית מבלי
להצטרף למערך, פלאטדשרון
יתמוך בו כספית, אם ירצה
להתמודד על ראשות עיריית
חיפה. לצורך כך היה מוכן
פלאטו להעמיד לרשותו את
300 פעילי תנועתו באיזור ה צפון.
לין דחה את ההצעה,
למרות שפלאטו הודיע לו כי
הוא מוכן לתרום מייד חמי־
מביט מיציע״הכנסת בעת הדיון שנערך
באולם, בהצעת אי״האמון. נאור, מזכיר
הממשלה הפורש, העומד בימים אלה לדין בבית־הדין הטישמעתי
של עובדי־המדינה בעניין מידע סודי שהעביר, כביכול, לעיתונאי
רענן לוריא, ניצל הפסקה במישפטו ובא לכנסת להקשיב לדיון.
פרץ ל״גוש״ פרלמנטרי, ואמר
שמוטב היה אילו לא השתמשו
בכינוי זה במיפלגה. אמר לו
יוסי יטריד :״הלוואי ואפ שר
היה לחזור אל הגוש.״
הוא התכוון לגוש של מפא״י
בתל־אביב, שהיה הכוח המוביל
במיפלגה, ובו היו חברים
יהדשין רכינוביץ׳ ופינחס
ספיר. הגוש היה זה שנלחם
בשנות ה־ 60 ברפ״י, שיעקובי
נמנה עמה בעבר.
| 8באותה ישיבה השתתף
אחרי העדרות ארוכה יצחק
סן־אהרון. בלהט הוויכוח
טען נציג איגוד האקדמאים,
הד״ר ישראל קורן, שח״כ
שכח וייס טעה כאשר פיר־סם
סידרת מאמרים בגנות ה־כלנתריזם.
התפרץ בן־אהרון
לעבר קורן גדול הממדים :
״מיהו הביריון המדופלם הזה?״
8 1אחת השאלות שהדאיגו
את צמרת הליכוד היתה מי
יעבור אחרי לין ופרץ למערך.
ומישהו אף הפיץ שמועה שה בא
בתור הוא ח״כ חרות ה־ניצי,
מיכאל קליינר. הטע נה
היתד, שהוא ביקר כמה
פעמים בביתו של שימעון
פר ם, ברחוב אופנהיימר ב־רמת־אביב,
אחרי שהשניים
עברו למערך. בירור העלה. ש-
קליינר לא בא לפרס, שגר
בקומה ד 12-,של הבניין, כי
אם לד״ר אלי תכין, שגר
בקומה החמישית. תבין הוא
ראש המחלקה לחינוך ותרבות
בגולה, וקליינר שימש מנכ״ל
שלו, עד שנכנס לכנסת. עתה
הוא מייעץ לו והם נפגשים
בקביעות בסופי־שבוע בביתו
של תבין.
! 8לקליינר יש רומן ארוך
של העולם הזה כבר בבית־הספר
היסודי, בד־בבד עם
תמיכתו בחרות. כשעלה קליי־נר
לכיתה ו׳ רשם לו המורה
בשולי התעודה שהוא מקווה
שעם הגיל יתבגר, יפסיק לקרוא
כתבי־עת כמו העולם הזה
ויחדל מלתמוך במיפלגות כמו
חרות.
! 8מי שלא חזה בהצבעה
בכנסת על הצעת אי־האמון
שהגיש המערך היה דובר סיעת
מפ״ם בכנסת, אמנון לוי,
תלמיד היסטוריה לתואר שני.
הוא הלך לאוניברסיטה העברית
כדי להשתתף בהצבעה
לאגודת הסטודנטים שנערכה
שם, ושהופרעה כל הזמן על־ידי
אנשי סיעת קסטל הימנית.
כאשד עמד באחת הקלפיות,
באולם־הכניסה של הסיפריה,
בא לשם כתב הרדיו שלמה
רז, שרצה לראיין את אחד
המצביעים. באותו רגע פרצו
אנשי קסטל, היכו על ימין ועל
שמאל ללא הבחנה, קרעו לגז רים
את הקלפיות ופגעו באו תם
שניסו לגונן על הפתקים,
שהתפזרו לכל עבר. בין השאר
הם פגעו בלוי, שלא יכול היה
אחר־כך לבוא לעבודתו בכנ סת.
ביום הבחירות הזעיק
אחד מראשי קסטל, שמואל
(שמוליק) כהן, את אביו, ח״כ
חרות מאיר כהן, לשטח ה קמפוס.
כשבא לשם הח״כ, הוא
רואיין לגלי צח״ל ונשאל מהי
דעתו על האלימות של אנשי
הימין. ענה כהן :״הם לא
אשמים. השמאל אשם, כי הם
התנגדו בכוח, כאשר אנשי
קסטל באו לקחת את הקלפיות.״
317
איך אומרים ביפנית
המכונית הטובה ביותר־־?
אופל אסקונה
1300 או 1600 סמי־ ק
היא המרווחת ביותר
מסווה. הנסיעה שלה
שקטה במיוחד
וצריכת הדלק שלה-
חסכונית במיוחד.
לבחירתך דגמים
עם 4או פ דל תו ת
ואפשרות להילוכים
אוטומטיים.
לשוו גולדברג בנדם
משרד ראשי:ת״א דרך פ׳׳ת ;65 דרך פ״ת 86 טל;284111 .
חיפה: דרך יפו ; 132י־ם: שלומציון המלכה ; 15 סוכנים: חיפה:
בית המכונית, יפו , 19 נתניה: מכוניות נתניה, סמילנסקי ;24
נצרת: בישארה י וסף סרוג׳י, רח׳ פאולוס השישי 56
העולם הזה 2334
אנשים
! ח״כ הליברלים פינ חס
גולדשטיין, ששיחק בעבר
כדורגל בשכונת מגוריו,
שוחה יום־יום, בבוקר או ב־צהריים
כעשר-עשריס ברי כות,
אפילו בחורף, ולא בבריכה
מחוממת. הוא טוען שהיה מוכן
להתאמן במישחקי-כדור, אך
אלה דורשים יותר ממשתתף
אחד, ולכן הוא בחר בשחייה
כספורט-חובה שלו.
1את הסיכסוך באיי-
פוקלנד רואה יצחק ליכני
בעיניים סיפרותיות .״האירוע
ר קטן ר שם־טוב טוען שמס ״ם היא מיפלגה
מרכסיסטית מהפכנית ודויד בן־גוריון היה
משוכנע שאברהם (״יאיר״ ) שטרן היה קומוניסט
המלון שיפתח בקרוב. הוא או מר
שמה שייחד את עובדי
בית־המלון שלו הוא שכולם
יעבדו ברוטאציה, ויעשו סבב־תפקידים.
השוודיות תופענה ב לבוש
חושפני מיוחד. מה ש מטריד
אותו כרגע הוא מקום
מגוריהן של העובדות הזרות.
אחד הרעיונות, שהוא משתעשע
בהם, הוא מיבנה סגור, הדומה
נהגו כך, לא היו יכולים להי שאר
בחיים.
כאשר
נפגש
בסירנה שפעלה כל הזמן. הרכב
נסע לאט ומאחור ברכב
שני נסע ברקת בכבודו ובעצמו.
1ערב יום־ד,עצמאות חנך
1מנהל מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה, יאיר שטרן,
סיפר על פגישה מוזרה ש היתר,
לו עם דויד בן־ גור־יון
לפני יותר מ־ 10 שנים.
הוא בא לשדה־בוקר לטקס
עיירה הדרומית ח״כ המערך,
יצחק רבין, כדי לחנוך בית-
ספר על־שם יגאל אלץ, ש שוכן
לצד כיכר ז׳בוטינסקי.
מזכיר
מפ״ם, ויקטור •טס־ טוב,
עם חואקין אנטוניו אגי
לאר, נציג האופוזיציה מאל-
סלבדור, שביקר לאחרונה ב ארץ,
הוא הרעיף על האורח
חוברות של מפ״ם בשפה ה0פ־
ראש־הממשלה מנחם בגין,
כיכר על שם זאב ז׳כוטינ־סקי
בדימונה. השבוע בא ל
1בדימונה
ממתינים הכל
נעמה נמו
עומדת דום, בעת השמעת ״התיקווה״.
אופירה ויצחק נבון כבר היו במקומותי־הם,
כאשר נוגן ההימנון שתפס את נעמה בת ה״ ,9אחיה ארז,
והמטפלת של שני הילדים, חביבה קורדנה, בדרכם למקומותיהם.
מעניין לא כסיפור־מתח פוליטי,
אלא קודם כל כסיפור של מדע־דימיוני.
מכונת־זמן מיסתורית
מצליחה בתנועה פיתאומית
אחת לסובב את גלגל־הזמן ולהביא
את המאה ה־ 19 אל תוך
שנות ה־ 80 של זזמאד, ה־.20
היא מצליחה להחיות לפתע את
האימפריאליזם הקלאסי, שנים
רבות אחרי שיחרור הודו ו אפריקה.
היא הופכת את אנ גליה
המדולדלת, הסובלת מאינפלציה
ומפגעי החיים המודרניים,
למלכת־הימים הרומנטית,
שפה מנפנפות נשים בחוף
במיטפחותיהם לספינות גאות,
היוצאות בחרטום מורם אל ה ים,
ועיניהן זולגות דימעות־אושר
איטיות. היא מעוררת
אצל אנשים ספקניים ואירוניים
התרגשות גברית בנוסה הישן,
ומכסה את מוחם המודרני, ה חד
והפסימי בערפל קודח של
תחושת־כוח ושל הזדהות מתוקה.
בעצם, אילולא היה זה
סיפור מדע דימיוני, הייתי חו שב
שזוהי פארודיה.״
״81 המלונאי רודולפו כחן,
המנה בית־מלח חדש באילת,
מספר שהוא חזר משוודיה עם
45 שוודיות חתיכות, שאותן
ריאיין וקיבל לעבודה בבית־
העולם הזה 2334
לפנימיה .״אני רק צריך לשם
שומר, גבר סריס, שישמור
עליהן.״
י מלכת־היופי של ישראל,
דבי הס, שנבחרה לאחרונה.
היא גם שחקניית־קולנוע, בז כותו
ובעידודו של השחקן
יפתח קצור כאשר התקיימו
מיבחנים לשחקניות לסרט יוצאים
קבוע באד, דבי לשם׳ אך
כאשר התברר לד, שהתפקיד
דורש התפשטות, היא העדיפה
לוותר על הרעיון. קצור, ש נדהם
מיופיה, אמר לה שברגע
שהוא יידע על תפקיד בסרט
אחר שיתאים לה, הוא יפעל
כדי שהיא תקבל אותו. ואכן,
כשהוא הוזמן על-ידי הבמאי
עוזי פרס לשחק בסרט אהבה
ראשונה נדונה לכיישלון, הוא
סיפר לפרס על דבי הם. פרם
הזמין אותה לשיחה, התרשם
ממנה ומייד גתו בידיה את
תפקיד אחותו של קצור.
81 העיתונאי אהוד יערי,
שמדריך־התיירות שלו למיצ־ריים
יצא בימים אלה לאור,
הוא בעל תיאוריה מעניינת על
הסיבות לשלוות־רוחם ואופיים
הנוח של בגי העם המצרי.
לדבריו, זהו פועל־יוצא מה צפיפות
שבה הם חיים. אלמלא
ךין | ן ( 11 בועט בכדורגל. בנו של הנשיא נלווה להוריו, שהיו אורחי־הכבוד במישחק גמר
\ • 1 1 1י י 1גביע המדינה בכדורגל, שנערך באיצטדיון רמונ״גן, בין הפועל תל״אביב והפועל
יהוד. בהפסקה ירד ארז בן ה״ 7מיציע הכבוד ובעט בכדור באופן שלא היה מבייש אפילו מיקצוען.
רדית והגדיר את מיפלגתו כך:
״מפ״ם היא מיפלגה סוציא ליסטית
מרכסיסטית מהפכ נית.״
8האורחים הרבים שהמתינו
להופעתו של מנהל המכס
מרדכי ברקת, במסוף הג בול
החדש ברפיח, שמעו צפי רות
מוזרות מהכיוון שממנו
היה אמור ברקת להופיע. כעבור
דקות התבררה התעלומה.
לעיני האורחים הישראלים וה־מוכסים
המצריים ההמומים, ש באו
לפתיחת תחנת־המכס,
הופיע רכב של המכס מצוייד
בר־המצווד, של בן נהגו ושו מר
ראשו של ה״זקך, יהושע
כהן, ומישהו סיפר לבן־גוריון
ששטרן נמצא בקיבוץ. הזקן
הזמין אותו לחדרו ובשיחה
שהתפתחה בין השניים, אחרי
מילות נימוס מקובלות, הסביר
בן־גוריון שהוא לא אהב
את אברהם (יאיר) שטרן,
מנהיג לח״י, משום שהיו לו
דיעות של קומוניסט. שטרן
טוען שאביו עזב את רוסיה
כשהיה בן ,10 ושבאותה שיחה
התרשם כי בן־גוריון דועך
ולוקה בשיבוש השזיכרץ.
לביקורו של אורח חשוב לא
פחות: המיליונר היהודי ני ־
פיס גאץ. הוא יבוא לעיר
כדי לחנוך אגף במיפעל טכסטיל
דימונה, שהוא אחד מה משקיעים
הראשיים בו. כבר
עתה בונים בשכונת־הווילות
של דימונה חווילה בת שלושה
מיפלסים, שבה יגור גאון. בית
זה יצטרף לשרשרת של בתים
אחרים, ברחבי העולם, שבהם
מתגורר גאון. הוא בחר בדי מונה
משום קשריו עם ראש־העיריה
ז׳אק אמיר. כאזרח
כבוד זכה גאון בשטח מוגדל.
משרד התיירות כשיתוף התאחדות המלונות באילת
אץ * >11ב איל ת
ה ני ב -לי ס חי ד!
נסיעהיטיסהיסלתחו-ססעדחו
עם מחירים כאלה —
מי צריך חו ״ ל!
מחיר המיבצע
כוכב אחד
טלפיו
בלו ס קיי
מפרץ ה שמ ש
הדקל
73953־059 73105 73191
שני כו כ בי ם
דלי ה
סנפי ר
ק רי אן
עדי
הי םהא דו ם
75127-8־ 059
9־73188
3־76121
7־ 73145
3,5־76151
2־72171
׳־זהדגלג
8.20
9.20
9.65
שק 9
• 172.
10 80
11.30
11.30
11.60
12.90
13.70
227 237 237 243 248 288
12.75
12.25
13.20
13.50
14.80
15.70
17.90
268 257, 277 280 311 300
376
16.75
21.90
21 90
21.90
21.90
22.55
25.75
־252 .
460
־460 . 460 460
־470 .
־ 499
540
־1.197 .
*180.
שלו שה כו כ בי ם
מלוני קלאב
מלוני ט או ר
בקעת הי ר ח עציון אייל
א מ רי קנ ה
סנ טר
50ד25״2*050
5־73181־ 059
6־ 75135
8־75111
3־ 74131 76111 75176
8־73176
א רב עהמכבים
מלכ ת שבא
גלי אי ל ת
נפ טון
גני שול מי ת
מו רי ה
ה סל עהא דו ם
קי ס ר
ל רו ם
6־ 72121־ 059
5־ 73121 73131 75151 72151 73171 76161 74111
־43-80
הכל ב־ 1/2מחיר
אין מקבלים את ההנחה!
טי סהבאר קי ע:
נסיעה בציר טרבו ס טיו לי הג לי ל:
נ סי עה ב אגד תיו ר —
בולל הדרכהו בי ק ור באת רי ם בדרך:
־882 .
שכירת רכב אווי ס: בהתאםל סוג הרכב. מיני מו ם 3י מי ם
מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר
בארקיע באגד־ תיור
בצ׳רטרבוס של טיולי הגליל באוויס במלונות -על נסיט חדר וארוחת בוקר במסעדות במסעדת 5:5במצדה (שרות עצמי)
בסיורים באזור אילת
מ ק המזרחי המאוחד
׳/2מהוצאות החופשה (עד 5,000 שקל) בהלואה
נוחה, לבל פותח חשבון בבנק המזרחי המאוחד
בכל מקום בארץ — בתקופת המיבצע.
הזמנות מקומות באילת:
ישירות במלונות המשתתפים במיבצע
בחר את המלון המתאים לך באילת והזמן
בטלפון את שהותך בו ל־ 3לילות לפחות. מיד
יישלח אליך, באמצעות הדואר, שובר המיבצע
המזכה אותך בהנחה של ס/ייסל בכל הדרכים
המובילות לאילת: ארקיע, אגד תיור, צירטרבוס
טיולי הגליל, אוויס. עם הגיעך למלון תקבל
שובר נוסף, המזכה אותך בהנחה
בבתי עסק באילת, על פי רשימה שתקבל במלון.
נוסף על ההנחה של ס0/ס 5במלונות — לילדים עד
גיל 12 בחדר ההורים /0י< 50 הנחה נוספת ולילדים
עד גיל שנתיים בחדר ההורים -השהיה ללא
תשלום.
כל המחירים לאדם בחדר זוגי על בסיס לינה וארוחת־בוקר
וכוללים מע״מ. ההנחות (בתוקף עד ,1.7.82 לא
כולל חג שבועות מ 27/5עד )30/5הן מהמחירון
הרשמי ואינן מבטלות הסכמים קודמים.
כל המחירים לנסיעה הלוך ושוב.
הזמנת מקומות טיסה ונסיעה1
טיסה וחבילות נופש בארקיע:
233285־413222/5 ,03־225888 ,03־,02
643371־23644 ,04־35301 ,053־067
אגד 242271 :־03
טיולי הגליל 221372 :־220819 ,03־03
אמיס 337761 :־03
ניתן להשיג את חבילות הנופש אצל המובילים
ואצל סוכני הנסיעות.
ווו
111
**7/9777
השנה אנחנו תיירים
בישראל
הזמנת מקומות לאילת
ת״א: גורדו! 22204: ,28־ ;03 אבן־גבירול , 140
450359 .450683־ ;03ר״ג: הרואה 15א־ 731773־;03
ראשון לציון: רוטשילד 997965 ,37־ , 03 חולון:
סוקולוב ,03-882305 .86 באר שבע: הרצל ,90
, 057-78108 כרמיאל: מרכז מסחרי, 04-987390 ,
נתניה: ככר העצמאות , 053-38757 ,10 ירושלים. :
רח פינס ;02-227943 , 5טבריה: אלח די ף ,1
21284־067
ישראל כל רויחוזי-זפ ש
ת״א: ההנהלה. אלנבי , 03-286186 .95 הרצליה: רבי
עקיבא , 052-50479 ,2עפולה: הכנסת , 10
, 067-93123 נתניה: הרצל ;053-43562 .4חיפה:
ירושלים ;04-667658 ,6רחובות: הרצל ,163
, 054-50625 ירושלים: יפו , 02-227223 .38 אשקלון:
מרכז נפתי ;051-23651 .נמה אביבים:
אופנהיימר , 03-424141 , 11ח דר ה: ה רבר ט ס מו אל
063-31587 ,46
ת״ א: אלנבי , 612610 ,612567 , 111 ריינס ( 4ככר
דיזנגוף) ;248306 ,229554 ,זיבוטינסקי ( ,131 ככר
המדינה) ;255741 ,גבעתיים, עליית הנוער ,27
.313159 חיפ ה:נור ד או ;645403/4 ,5שד• הנשיא
88882 ,82277 , 126 חדרה: הנשיא 063-24670 .71
ירושלים: דורות ראשונים .02-234006 .1ב״ ש:
הרצל 057-72067 ,116 נתניה: הרצל .053-40374 .3
רעננה: חנ קי ן 052-23984 ,5קרית־מלאכי: גושן ,13
.055-92643 אשדוד: רונוזין 055-22520 .11 רחובות:
בית הפועלים .054-53189 ,7נ הרי ה: ה ר צל ,73
.04-928874-6
אנשים
בלנ ני ם
אמנון לין ויצחק פרץ הס זוג
פרעושים!מזימת המערך
היא תיק לכל עריק
1מי שהיה דוברו של
אריק שרון עת היה שרד,חקלאות,
אלי זילבר, עובד
כיום כעוזרו של המלונאי
חיים שיף. מאז שהוא יוצא
ובא במלונותיו של שיף, מכנים
אותו עובדי הרשת (אר יה)
כנגר זילבר אינו נעלב
כשקוראים לו כך, גם כאשר
הוא מארח אנשים בחדרו או
שר-האוצר
יורם
ארידור, על ההסכמים שחתם
המערך עם שני הח״כים.. :לפ ני
15 שנה, התוכנית שלך,
שימעון פרם, היתד, מכונית ל כל
פועל, ואילו עכשיו התוכ נית
שלך היא תיק לכל עריק.״
!• ח״ב אברהם מל מ ד,
שהודיע שלא יתמוך בממשלה
בהצבעת האי-אמון :״נשבר
יו1ה לחוביץ י
מצטרפת לשירה בציבור לזמר״פסנהרן
דני בן־ישראל. לחוביץ׳ ,אשת־חברה
ידועה, באה לאכול במיסעדה תל״אביבית ביום השישי אחרי־הצהריים
וגילתה שם את בן־ישראל, ששר שירים עבריים ישנים.
היא מיהרה להתייצב לצידו ושלטה היטב בחומר. רק את מילות
השירים הגסים, שבדישראל ממציא ושר בהופעותיו — לא ידעה.
בלובי המלון. גנגר הוא כידיע
עוזרו של השר יעקבמ רי דוד,
ולפני־כן רצה שרוו למנות
אותו לעוזרו המיוחד.
פסוקי השבוע
• 1ח״כ אמנץ לץ,
עבר מהליכוד למערך:
שב הביתה.״
כש ,.אני
יצחק פרץ, כש הסביר
מדוע גם הוא עבר
למערך :״בליכוד לא הצלח תי,
במשך תשע השנים שאני
נמצא בו, לשתות קפה עם
מישהו.״
• העיתונאי עמום קי
על מעשי לין ופרץ :״שני
פרעושים יוצאים מהצגת קול נוע.
אומר פרעוש אחד לפר־עוש
רעהו , :נלך הביתה ברגל
— או נתפוס כלב?׳ אמנון
לין ויצחק פרץ אף פעם לא
הלכו ברגל. אבל השבוע קם
החליפו כלב.״
הטודם הזה 2334
לי ממדיניות הממשלה, יאין
לי כוח אליה.״
• הנ״ל, לשר־הפנים יוסף
בורג, שהתקשר מדרום־
אפריקה כדי לשכנעו שיצביע
עם הקואליציה, וימתין לשובו
כדי לשטוח את טענותיו :״אם
עלי להמתין עד שתחזור, היי
אף פעם לא אוכל להפיל את
הממשלה.״
• ח״כ המערך, משה
שחל :״זוהי ממשלה פופו ליסטית
עם שר־אוצר פרוניס־טי.״
הרב מנחם הכהן:
״במצבנו הבינלאומי הופך אף
הישג זאיר לעניין גדול.״
• הנ״ל :״מרוב ההדלפות
מישיבותיה, יש שמציעים לק רוא
לממשלה — הדולפינריום.״
ח״כ אגודת־ ישראל
אברהם שפירא, בכנסת:
״אם אני אספר הכל על ההק צבות
לאגודה, איש לא יפתח
כאן יותר את הפה בעניין זה.״
מאת דניאלה שמי
המבקרת
עורך־הדין שימחה זיו מתחתן. כלתו: יעל סלע, בת ,18
מקבוצת כינרת שבצפון. וזה עוד לא הכל: היא נמצאת כבר
׳ בחודש השלישי להריונה. מסיבת החתונה תיערך ב־ 6ביוני
השנה, בדיסקוטק אופנתי בתל־אביב.
שימחה בן ה־ 34 היה עד כה אחד הרווקים המבוקשים בעיר.
אוהבים אותו לא רק מפני שהוזן נאה ומצליח, אלא גם בשל
מצב־הרוח המרומם שלו בדרך כלל, שכבר הפך לשם דבר. כולם
יודעים שכאשר הפרקליט המוכשר מגיע לאיזה מועדון הוא
שם תחילה את עינו בכוס. אחר כך הוא מתחיל לעשות שמח.
בשיאו של הערב קורה לא אחת שהוא עולה לבימה ומאלתר
לחבר׳ה שירים ומערכונים.
את יעל הוא הכיר בבית ידידים, לפני שמונה חודשים.
התפתחה ביניהם אהבה אמיתית, ומאז הם ביחד. הצעירה, ש הגיעה
לעיר הגדולה כדי להשלים את לימודי־הבגרות שלה בבית־ספר
אכסטרני, מצאה את עצמה לפתע בדרך לחתונה.
יותר מפתיע מה שקרה לשימחה, שיצא בעבר עם יפהפיות
רבות ומעולם לא חשב על משהו רציני יותר .״אהבתי גם לפני
כן ״,הודה באוזניי ,״אך זוהי הפעם הראשונה שאני אוהב מספיק
כדי להתחתן.״
ובאשר להריון — לא, זאת לא היתה תקלה. זה היה מתוכנו.
השניים פשוט כל־כך רוצים בילד, עד שהחליטו על הריון עכשיו.
ובעצם הם צודקים: מדוע לחכות עד אחרי החתונה?
ת עלו מ ת
עופרה חזה
ו ה מלצרית
ערב אחד הלכו מוציא לאור ידוע
מאוד בארץ, מבקרת סיפרותית בעלת-
שם ועוד חבר משותף, לבלות קצת
במועדון מסויים. אחרי כמד, שעות טובות
כשהיו כבר שתויים כהלכה, הזמינה המבקרת
את המלצרית שעמדה כבר ל סיים
את עבודתה, להצטרף אליהם להמשך
בילוי הערב. אחרי שהתיידדו איתר, במשך
הערב, הסכימה המלצרית להתלוות אל
השלישייה העליזה.
הרביעיה נסעה לדירתם המשותפת של
המבקרת והמו״ל, שהיחסים ביניהם הם
סיפור־רכילות פיקאנטי בחוגי הבוהמה
האינטלקטואלית. שם נכנסו בעלי-הדירה
לחדר־השינה והשאירו את החבר והמל צרית
— צעירה שלמדה קולנוע והיא
בימאית מתחילה — לבדם. אז ניסה אותו
גבר לפתות את הצעירה, אבל זה לא
כל-כך הלך לו. לפתע נכנסו המבקרת
והמו״ל בחזרה לחדר, כשהם עירומים
כביום היוולדם. המלצרית ההמומה הס מיקה
כל־כך, עד שכמעט דמתה לעגבניה.
כל השלושה התחילו לשדל אותה להצטרף
אליהם לאורגיה בריאה ותוססת. אבל
היא נשארה בסירובה. לבסוף ברחה מהם
כשכולה מזועזעת.
שימחה זיו
שירים ומערכונים לחבר׳ה
בורקס
מאז נזהרת אותה מלצרית־בימאית מ הזמנות
מפתות באישודלילה. השלישיה
העליזה, לעומת זאת, ממשיכה לחגוג ולבלות
ביחד. אבל מאז שהסיפור על מה
שעשו למלצרית התחיל לעבור מפה לאוזן,
קצת לא נעים להם. אחרי הכל, המו״ל
והמבקרת הם אנשים מאוד ידועים, עד
כדי כך שממש הייתי צריכה להתאמץ
שלא לשרבב בפליטת קולמוס את שמותיהם
לסיפור המפוצץ הזה. תאמינו לי, זה עלה
לי במאמץ עילאי.
שמעתם פעם שהזמרת עופרה חזה
יוצאת עם מישהו? עם כל כישרון ה־ריחרוח
שלי, לא הצלחתי לגלות עד היום
דבר על אהבותיה. עבורי היא היתד, ונשארה
בגדר תעלומה של ממש. לכן כל־כך
שמחתי כשהגיעו אלי רינונים על-כך שיש
לה חבר.
רק לפני חודש סיפרתי לכם שהמיסעדן
ישראל כויקו מסתובב לו כשזרועו האחת
אוחזת בדוגמנית כת־שכע פבט
וזרועו השניה בתימניה משגעת. עכשיו
אני יכולה כבר לדווח לכם שבויקו החליט
להיות בחור רציני. הוא ויתר על כל
הדוגמניות ונערות־הזוהר לטובת בטי
אלקולומכרי, בת למישפחה המפעילה
רשת ידועה למימכר מאכל בולגרי.
בכלל לא אתפלא אם הדבר יסתיים בחתונה.
השניים הכירו לפני כמה שבועות במים-
מספרים לי שהבחור מתייחם אל עלמת-
החן הזאת, שהיא בת 18 בלבד, בעדינות
מרבית. הפעם זאת אהבה של ממש. הוא
מסתובב בזמן האחרון קורן כולו מאושר,
ונראה כמו מי שתפס את אשת חייו. אני
עוברה חזה
יחסים מורכבים
על ידיעה כזאת איני יכולה לעבור
בשתיקה. ניסיתי לברר פרטים, אבל לא
העליתי דבר בחכתי. מעטה של סודיות
ממש עוטף את האשה הזאת. מנהלה
האישי, המלחין והתמלילן ב צל אל אלוני,
לא היה מוכן לענות לי על שאלותי. את
הגברת עצמה לא הצלחתי לאתר, אפילו
על־פי מיספר הטלפון שנתן לי אלוני
בעצמו.
החלטתי, בכל זאת, לנצל את ההזדמנות
כדי לגלות לכם משהו על הצעירה הזאת,
העובר מפה לאוזן בין האמנים ואנשי
י* 4 3
עולם־הבידור כבר הרבה זמן. המשהו ד,זד.
קשור דווקא לאותו אלוני.
עופרה העידה פעם שמנהלה הוא ״האבא
שלי בכל מה שנוגע לשירה.״ ואכן, הוא
גילה וטיפח את הילדה, בת למישפחה
ענייה ומרובת־ילדים בשכונת התיקווה ב-
תל־אביב עוד כשהיתה בת .13 מאז הוא
לצידה כל העת. גם כשההצלחה שיחקה
לה מזל והיא הפכה לזמרת מפורסמת,
המשיך אלוני להיראות לצידה בכל מקום,
עד שרבים חשבו שהיחסים ביניהם הם
הרבה יותר מורכבים. אך לכך לא ניתן
היה להשיג מעולם אישור מפי השניים״
ואיש לא ידע בדיוק מה קורה ביניהם.
לאי־הוודאות תרמה גם העובדה שהזמרת
לא נראתה מבלה בחברתם של אחרים.
אין ספק שעופרה יקרה לבצלאל. כאשר
נפוץ גל השמועות על כך שהיא השתחררה
מהשירות בצה״ל על־פי סעיף פסיכיאטרי,
יצא להגן עליה בחום רב. הוא נלחם
בשמועות וטען בלהט שעופרה איננה
פסיכית. באותם ימים בלתי־נעימים היה
המנהל לזמרת מישענת ומקור לניחומים.
מאז אין שינוי ביחסים ההדוקים ביניהם.
נשארה רק התעלומה: מהו החבר המים־
תורי של עופרה — אם הוא קיים בכלל —
ומה טיב היחסים באמת בינה ובין מנהלה?
לאה ויצחק אלקולומברי
בחודש השלישי
עדה של בויקו. מאז הוא מבלה איתר,
ורק איתה. בטי, הלומדת בכיתה השמינית
בבית־הספר התיכון המקיף בהרצליה, עומדת
להתגייס באוגוסט השנה לצבא. עד
כמה שהצלחתי לברר, היה לה חבר קבוע
הרבה זמן. אבל זה נגמר, ועכשיו יש
לה רק את בויקו ואת בחינות־הבגרות,
שאותן היא צריכה לסיים. המיסעדן שלה
מתחשב מאוד במצב, ומשתדל להחזיר
אותה מוקדם הביתה, כדי שתתרכז בלי מודים.
בהזדמנות
זאת אני גם שמחה לבשר
לכם שבן אחר של מישפחת דברי־המאפה,
איציק אלקולוטכרי, ואשתו הטרייה,
מלכת־החן לשעבר לאהאמי, מצפים
לביקור החסידה. לאה נמצאת בחודש
השלישי להריונה.
עכשיו אני מחכה בכיליון עיניים להודעה
משמחת מבטי ומבויקו. אם השניים משאו,
כפי שכולם מקווים, יתכן שתצא מזה
טובה גם לכל עם ישראל. בויקו, המתמחה
באוכל סיני, עשוי עוד להיכנס לשותפות
עם מישפחת אלקולומברי, ואז יהיה לנו
בורקס סיני.
דו דו
משוחוק אוותר
7 71 70 777/77/7 (07
0 1 1 1 1 1
דודו טופז משחק אותה מהר, אבל
בשקט. הוא לא אוהב לעשות הרבה רעש
מסביב לאהבות שלו. אבל ממני, כפי ש אתם
יודעים, לא נסתר דבר.
הפעם יש לחתיך של עולם־הבידור ה ישראלי
חתיכה בשם דניאלה. הגבר
היפה הזה, העומד בקרוב לצאת בתוכנית
חדשה, נראה עם היפהפיה הזאת בכל מיני
אירועים זוהרים. אולם כמו שאני מכירה
הזמר שימי תובורי לא היסס מעולם
להצהיר שהוא עדיין נקרע בין אהבתו
לחברתו הקודמת, הדוגמנית רונית כן״
בסט, ובין נישואיו לדוגמנית האמרי קאית
ג׳ניפר. לפני חודש ניתנה עוד
הוכחה לכר. שימי בילה שלושה ימים
תמימים במחיצתה של רונית.
הדבר אירע בעת סיבוב הופעות שערך
האליל לפני יורדים בארצות־הברית. רונית,
המתגוררת כיום בלאם־וגאס, באה במיוחד
לניו־יורק, שם הופיע שימי, כדי להיפגש
עימו. אל הזמר נלוותה גם אשתו היפהפיה.
כדי שלא תפריע לו להתבודד עם אהבתו
דודו טופז
מעריצות שרופות
ג׳ניפר ושימי תכורי
את דודו, אי־אפשר לדעת את מי הוא
עוד מסתיר מתחת לפני השטח.
רק לאחרונה היה לו רומן חטוף עם
עיתונאית צעירה ויפה מאוד. בכלל,
לכובש הלבבות הזה יש מעריצות שמטו-
רפות אחריו וממש מחכות בתור. למנחה
תוכנית־הבידור הטלוויזיונית הפופולארית,
ששמה כבר הפך לשמו המיסחרי של
הבדרן, יש גם חברה ישנה בשם איריס
קנר, שעימר, הוא חי במשך שלוש שנים
רצופות.
טופז וקנר, שהיתה פעם בלהקה צבאית
והיום מתפרנסת בכבוד כדוגמנית־צילום,
אמנם נפרדו כבר די מזמן, אבל אני יודעת
שזה עדיין לא סופי. הם. שומרים עד היום
על קשר, ונראה לי גם שמדי פעם, כש דודו
נפגש עימד״ זה עוד עושה לו משהו.
בינתיים דניאלה היא האהבה הנוכחית
שלו, אבל עדיין מוקדם להתייחס לכך
ברצינות מוגזמת.
אז לכל המעריצות השרופות והמקנאות :
יש לכן עוד צ׳אנס, לפחות עד שאודיע
לכן אחרת.
ש או לי מ חזי ק
לפני כמעט שנה סיפרתי לכם על חיילת
יפהפיה, שהיא החברה החדשה של המיס-
עדן רפי •טאילי. הייתי בטוחה אז שזה
עניין חולף, שלא יחזיק מעמד זמן רב.
והנה מסתבר שהשניים נמצאים ביחד גם
היום.
קוראים לה ירדן לווינסון. שאולי
הצליח להסתיר אותה מעיני המצלמות
לאורך כל החודשים האלה, עד שבמסיבה
שהתקיימה אצלו היא הונצחה סוף־סוף,
כשהיא רוקדת עם אחד מחברי להקת
ברזיל טרופיקל, שלכבודם נערכה המסיבה.
כל ידידיו של איש-העסקים העליז תמהים
על השינוי שחל בו. להחזיק מעמד עם
אשד, אחת זמן רב זה לגביו הישג של
ממש. פעם הוא היה קופץ מרומן לרומן
כמו פרפר המרחף מפרק לפרח. ועוד איזה
הצהרות מזלזלות ולועגות
רונית כן־כסט
מתנות מידידים
הישנה, שלח אותה להוריה המתגוררים
בקולורדו. כך יכול היה להקדיש את
כל כולו לישראלית, שיחסה אליו נשאר
חם ולוהט, למרות שהפנה לה עורף ונשא
אחרת תחתיה.
רונית לא רק בילתה עם אהובה בחדרו
במלון ובמקומות שבהם טייל וביקר, אלא
אף נילוותה אליו להופעות. באחת מהן
סיפר שימי לקהל מעריציו, כי הוא מתכוון
לגייר את ג׳ניפר, כדי שיוכלו לערוך גם
טקס נישואין על פי חוקי דת משה ו ישראל.
בתגובה לכך צעקה לעברו רונית :
״שקרן! שקרן! אתה תתחתן איתי בסוף!״
רונית באה לארצות־הברית לפני יותר
משנה, כדי להיות עם חברה, שערך באותה
עת סיבוב הופעות ראשון ביבשת. היא
קיבלה אז את הלם חייה, כאשר התברר
לה ששימי מתחתן עם אחרת.
הזמר שב כעבור זמן ארצה עם כלתו
ועם מכונית באורך קילומטר, ואילו חברתו
האומללה נשארה שם, כדי לנסות להתגבר
מעבר לים על המשבר שפקד אותה.
מאז שמעתי שרונית עשתה שם חיל.
היא עברה לגור בעיר-ההימורים, שם
פרחים: מנדי ריים־דייוויס, אפתי
זבקו, עדנה לס, גלי עטרי, ציפי
לוין ומי לא.
מצאה כל מיני אנשים טובים, שניחמו
אותה והעניקו לה המון מתנות. אך כל
דורון שבעולם לא יכול לבוא תחת אש
אהבתה לאליל הישראלי. השמועות על
פרידה בין ג׳ניפר ושימי, שהירבה לזלזל
וללעוג לאשתו בראיונות לעיתונים, עודדו
מעט את החברה הנאמנה והשרופה.
אך מאז חלפו חודשים ארוכים, ובני-
הזוג עדיין ביחד. רונית נאלצה להסתפק
בתשורות שהרעיפו עליה מחפשי קירבתה
בלאם־וגאס. עתה ניתנה לה ההזדמנות
לבלות שוב במחיצתו של אהובה. מספרים
לי שד,שהיה במחיצתו של שימי ממש
עוררה אותה מחדש לחיים. עתה היא
שוב מלאת און ומרץ, כדי לחדש את
מאבקה להחזרתו אליה.
איפה החבר
של ריבק־לה?
ירדן, שהגיעה לדרגת סמלת בצבא,
הספיקה להשתחרר בינתיים. פעם היו
בעיר מסתובבת שמועה שלריפקה
מיכאלי יש חכר חדש. לא כל-כך
האמנתי לדברים, כי אני יודעת שריבקל׳ה
שומרת אמונים לחברה הוותיק, המהנדס
הג׳ינג׳יאלכם. אלכם, אמנם, שוהה כעת
באיטליה, בעוד השחקנית־בדרנית־זמרת-
מנחה נשארה בארץ, אך עד כמה שידוע
לי לבבותיהם מאוחדים.
ירדן לוינסון
ג׳וקים בראש
רפי שאולי
כמו פרפר
לנערה הזאת, ירושלמית במוצאה, כל
מיני ג׳וקים בראש. היא היתר• חברה בכת
דתית מיסתורית והאמינה בגורו אחד. היום
נראה לי שהיא השתחררה גם מהעניין
הזה. עכשיו נשאר לה רק רפי בראש.
בכל זאת הרמתי אליה טלפון .״אני
מאוד מעוניינת להכיר אותו,״ אמרה לי
בהומור ,״עד עתה לא היתה לי ההזדמנות
לראות מיהו החבר החדש שלי.״
מה לעשות? לעזור לה למצוא אותו
לא יכולתי. אבל כדאי שכולם ידעו שאלכם
עדיין חשוב לריבקה. יחד עם זאת, לא
רוצה לקלקל לאמנית החביבה והמצליחה
הזאת חיזורים אפשריים. אז מי שמוכן
להתמודד נגד עבותות האהבה הנמשכות
מעל פני הים התיכון, מוזמן לנסות. ואם
יש מי שמוכן לגלות לד, איפה נמצא
אותו חבר נעלם — מה טוב.
413י
פינקס הכתבת ש טו
ביוושרס ^ מועזונ היוקרה
מתחו׳ט על הקליינטית ^ הישראליות
התלבשו 11 ול ן!ברזי לאיו * 1מדוע
קיבלה ה דו ג מניו ז את ה קודי ס או
האמת ער המסיבה
״בעלי קולוסיאונז התחננו לפי הדוגמנית
שתערוך אצלם את המסיבה,״ לחשו הלשונות
הרעות, וכאלה לא חסרות בתל״
אביב. פרשת בת־שבע פכט וקולוסיאום
התחילה כאשר קבלתי ביום השני הזמנה
חפוזה למסיבה שערכה הדוגמנית בקולו־סיאתו
באותו היום.
כשריחרחתי קצת מסביב התחילו המקורבים
לדוגמנית הנאה ללחוש לי, שפכט
החליטה להיענות לתחנוניהם של בעלי
קולוסיאוס לערוך את מסיבתה שם .״הציעו
לה את המסיבה ממש בחינם,״ אמרו אחדים.
העניין נראה תמוד. במקצת, לכן שאלתי
את כלת־המסיבה, בת־שבע פכט, שהגיבה
מייד :״התחננו לפני? מה פיתאום? האמת
היא ששני מועדוני־היוקרה התל-אביבים,
המועדון של רפי שאולי וקולוסיאוס, פנו
אלי בהצעה לערוך אצלם את מסיבת
יום־ההולדת שלי. שניהם הציבו לי תנאים
— המועדון דרש ממני הרבה כסף ואני
לא בחורה עשירה. הצעת קולוסיאום
היתה מפתה, בתנאים טובים. אז נעניתי.״
על שאלתי כמה בדיוק עלתה לה המסיבה,
סירבה להשיב.
* 1ך ו ^ 1 1 ,1*1 !1למצלמה הם תחבי־בו
של המתופף ז׳אק
גולדברג שהוא גם חבר להקת הקליק.
למחרת פניתי למשה שגיב, מבעלי
המועדון של רפי שאולי, ושאלתי אותו
מדוע פנה בהצעה לבת־שבע.
״מי זאת בת־שבע פכט? אני לא מכיר
דוגמנית בשם כזה,״ הגיב שגיב .״אנחנו
פנינו לדוגמנית שתערוך אצלנו מסיבה?
פעם ראשונה שאני שומע שאנחנו מצי עים
הצעות כאלה לדוגמניות.״
למחרת היום פניתי לטלי עומר, משותפות
קולוסיאום, וביקשתי את תגובתה.
״איך שהאנשים אוהבים ללכלך!״ נזדעקה
עומר ,״הסיפור האמיתי הוא כזה: יומיים
לפני המסיבה ישבנו, בת־שבע ואני, ו־פיטפטנו.
מדוע שלא תערכי את המסיבה
אצלנו? אמרתי לה ושלחתי אותה לסמי
הירש, שותפי, כדי לסגור את התנאים.
״זו היתד, מחווה שלי כחברה טובה
של בת־שבע. לא הצענו לה ערב סגור,
אלא מחיר פיקס עבור 100 האורחים שלה.
המועדון היה פתוח אותו הערב לקהל
הרחב, תמורת 350 שקלים לאיש. בת־שבע
הביאה איתה כיבוד מהבית, שכלל בורקס
וגבינות, ואנחנו חילקנו פונטש חינם ל אורחים.
״כמה
זה עלה? שותפי, סמי הירש, ביקש
לומר לך שמחיר זו אינפורמציה דיסק רטית
של הלקוח.״
כך נשארה התעלומה בעינה: כמה
עלתה לבת־שבע מסיבת יום־ההולדת ב-
קולוסיאוס? לפקידי-השומה פיתרונים.
קרנבל
שניים משחקני ההצגה ברזיל טרופיקל (מימין).טולה
רושה והרקדן ריבריו, מפגינים מצב־רוח מרומם
במסיבה בנוסח ברזיל. השחקנים והזמרים הוכיחו שלא רק על הבימה
הם יודעים להשתו
השבוע מצפה להם
שמחים על קבלת
אותה מסיבה בש1 מועדו!׳
״מה הולד כאן? אשתי נראית לבקנית
ליד שחומות-העור האלה,״ צחק מפיק
כלבוטק, רפי גינת, כשהוא מצביע לעבר
אשתו התימניה נאווה.
הגל הברזילאי שטף אותנו, אין מה ל דבר.
בטרם הספיקו הישראלים להתאושש
מהופעת הזמרת הברזילאית גאל קוסטה,
הגיעה הלהקה הברזילאית ברזיל מרופיקל,
שהפכה את תערוכת אדם ומעונו לקרנבל
דרוס-אמריקאי. המוסיקה שלהם מתנגנת
ללא הפסק בשטח גני־התערוכה, והחזה
החשוף של בנות הלהקה משגע את הישראלים
— ההצטופפות ליד הבימה,
שעליה מופיעה הלהקה, מוכיחה זאת.
השבוע השתלטו חברי הלהקה על רחבת-
הריקודים של המועדון, שם נערכה לכבודם
מסיבה עליזה. מי שנהנו כמובן מכל העסק
היו החתיכות הישראליות, שנענו ברצון
לחיזוריהם הנלהבים של שחומי-העור, שלא
הניחו להן אף לרגע. יחד איתם רקד
על רחבת־הריקודים השגריר הברזילאי,
וסקו מריז .״אני לא אשם בזה,״ ענה לי
כיפוף בחילאי
פיקל. טניה מנדס, כשמשיוקית צמודה לחזה. ב
הלהקה הסתובבו הרקדניות בלבוש מלא, של!
נשיקת גברים
מתבצעת בין טורך־הדין חיקה גינוסר,
מנהל קבוצת הכדורגל הפועל יחש״
ס, ובין ידידו, איש״הסרטיס דני קדם. השניים צולמו במיסעדת לה בל
בירושלים. אחרי שצולמה תמונה זו התחמק גינוסר מהמצלמה.
אהבת נשים
אהובה הבלונדית יושבת
בין רגליה של ידידתה המחזאית
נלי פרץ, על ריצפת בית־האמנים בירושלים. נלי
כתבה את המחזה מלכת הברגים, המועלה בצוותא ירושלים.
מהומה ביוושר׳ם
,אלא אף במסיבות והס הרבו לרקוד ולשיר.
יבה נוספת במועדון מתחרה, לכן אין פלא שהם
גיס החמה והלבבית שזכו לה בבואם לארץ.
קדנית שחומת־העור
זל להקת ברזיל טרו־זיבה
שנערכה לכבוד
כמו בהופעה שלהן.
הכל התרחש כהרף־עין. ישבתי לי לתומי ושוחחתי עם ציירת
צעירה, כאשר לפתע הגיח מאחורי גברתן שתוי, חטף מידי את
פנקסי, וזעק לעברי :״באיזו רשות מראיינים פחז מי נתן לכם
רשות לצלם כאן אנשים?״ במקום קמה מהומה. הגברים הנוכחים
עצרו בעד הגברתן המאיים וניסו לשכנעו בנועם שיחזיר לי
את הפנקס היקר, שבלעדיו לא היה לי מדור השבוע. הבריון
סירב, ואף ניסה לכופף את ידי כשביקשתי למשוך ממנו את
פנקסי בחזרה.
זה היה שיאו של בילוי ערב ירושלמי, שהתחיל כאשר
החלטתי לדווח לכם קצת על הקורה בחיי־הלילה של הבירה.
הראשון שהמליצה לי עליו ענת, צלמת־המערכת, שהיא ילידת
ירושלים, היה בית האמנים.
סמוך לשעה 1אחרי חצות היה המקום מלא מפה־לפה. אותם
שלא מצאו להם מקום־ישיבה ליד השולחנות העמוסים, התיישבו
על הריצפה, חלקם בוהים באוויר. לעומת חתיכות תל־אביב,
המתחרות ביניהן מי תעטה על עצמה לבוש נוצץ יותר, דומה
שכאן — מי שיותר זרוק, מסמורטט ופרוע הוא יותר א.1
כאשר שאל אותי אחד הנוכחים במקום אם אני רוצה לצלם
חבר׳ה שמזריקים לעצמם סמים, חששתי שבמקום זה יפקדו
אותי עוד צרות, והחלטנו ללכת למקום אחר שנקרא לה־בד.
בשעה 2בלילה המה המקום בעיתונאים ואנשי־טלוויזיה בעלי
אגו בריא ומפותח .״לא לצלם אותי,״ ביקשה מאפרת הטלוויזיה
דליה אטקין בהבעת חשיבות .״אני עכשיו על תקן של בימאי*
בתוכניות דת בטלוויזיה,״ טרח להזכיר לי את עלייתו בדרגה
שמואל שלזינגר, שהתחיל את דרכו בטלוויזיה כעוזר־מפיק.
כשחזרתי לתל־אביב עייפה ותשושה מהירושלמים ומהסקג-
דאלים שלהם, החלטתי פעם נוספת שאני מעדיפה את חיי־הלילד.
התל־אביביים.
השגריר בחיוך, לשאלתי מה דעתו על
השתלטות הברזילאים.
לצופה מן הצד דייה נדמה שרק תלבושות
הקרנבל היו חסרות לשימחת החוגגים.
הישראלים, ביניהם הזמרת ילידת ברזיל
אילנית, המוסיקאי מיקי גבריאלוב והזמר
אריק סיני, השתוללו על ריצפת־הריקודים.
רפי שאולי, מבעלי המקום, הסתובב עם
מגש וכיבד את אורחיו ב״אמפינדוס״ —
בורקס בנוסח דרום־אמריקה.
כשהתפנה רפי מעט מלחץ האורחים
שלא הפסיקו לזרום, ניאות להגיב לפני
על ספר הזיכרונות שכתבה אשתו לשעבר,
מנדי ריים־דייווים, שבו גילתה בין היתר
על בגידותיו של בעלה, עת היו נשואים:
״זה נכון מה שכתבה מנדי, לא הייתי
בעל נאמן. הייתי אז צעיר מאוד, אבל
משתנים עם הגיל, לא ז מנדי ואני נש ארנו
ידידים טובים, ואני לא כועס ש-
פירסמה את הספר.״
על קולוסיאוס, שפתחו חלק מעובדיו
לשעבר, אמר שאולי :״אני מציע לכל
אדם ללכת פעם אחת לקולוסיאוס, להסתכל
חצי שעה, לראות מה זה וללכת הביתה.
בתל-אביב אין די קהל למלא מקום גדול
כזה. אין לי דבר נגד הבעלים של קולו־סיאום,
שעבדו אצלי בעבר. אני מאחל
להם שיצליחו, למרות שסמי הירש שעבד
כאן, סחב מאיתנו את רשימת החברים
האקסקלוסיבית כדי להשתמש בה לצרכיו.״
״אני פותח רשת מיסעדות חדשה, כדי
להוכיח לחברי הממשלה, שאני לא צריך
תחנת־שידור כדי לעשות כסף, כפי שהם
טוענים. את הכסף אני יכול לעשות מ־פיסעדות,
ואני אוכיח להם את זה!״
הכריז ברוגז 0פן-השלום, אייבי נתן, בתשובה
לשאלתי מדוע החליט לחזור ל־היא
הזמרת אילנית, ששמחה על ההזעסקי־המיסעדות.
דמנות
שנפלה בחלקה לחגוג עם הברזיעלי
להזהירכם שהחגיגה הברזילאית
לאים ועם המוסיקה האהובה עליה ולא פסקה מלרקוד במשך כל עדיין לא הסתיימה. השבוע מצפה לי
הערב. אילנית תופיע השבוע בתוכנית יחיד בטלוויזיה הישראלית.
מסיבה בנוסח ברזיל גם בקולוסיאום, שלא
ילידת ברזיל
מפגר אחרי המועדון. המסיבה תיערך
בדיוק לפי אותה מתכונת — אוכל ברזילאי,
מוסיקה, הקרנות סרטים. אלא ש*
קולוסיאום מבטיח אטרקציות נוספות :
שחוס־העור, אחד מחב־
רי הלהקה הברזילאית,
* 11111 יי-
וחברתו הישראלית, שסירבה להזדהות.
תפאורה בצורת 50 עצי־בננה אמיתיים,
שהובאו במיוחד ממושב בדרום, מלצרים
שיסתובבו בבגדי-ים, תצוגת־אופנה של
בגדי-ים בנוסח המנגח — הכל בחסות
השגריר הברזילאי, המקפץ בשבועות האחרונים
ממסיבה למסיבה.
13׳ ה־ 7ו השתלטו
עד מסיבת הפרקליט ,
״אני לא מצליח להדוף בדלת את זרם
האורחים הבלתי-קרואים, לכן נכנעתי. ש ייכנסו
ויהנו, אין דבר,״ אמר לי בהתנצלות
הפרקליט הצעיר אביב משה, חתן המסיבה.
״אני חוגג היום את יום הולדתי ה־,27״
הציג עצמו עורר־הדין הנראה צעיר מכפי
גילו. נולדתי באביב, שמי אביב, ולכבוד
האביב שנגמר החלטתי לערוך מסיבה על
היפות?״ שאל-קבע אביב בגאווה.
אמת, יפות לא חסרו כאן — דוגמניות־צמרת
כסימונה בלומנפלד וסימונה אברה-
מוב ומלכת־היופי לשעבר ענת מרגלית,
חברתו של הזמר איתן מסורי.
״מה יש לי לחפש כאן? כולן קטינות
בנות ,17 הן צעירות מדי בשבילי,״ הפטיר
עורך־הדין הצעיר, ששי גז, שהתרעם על
;י;; הפרקליטים ואמיר ציון, מרימים את סימונה בלומנפלד.
¥11ך! 1י היא השחקנית הצעירה
מרי גאסתן, ששיחקה ב־בסרטו
של דוד אבירן שדר מן השמים.
ייקרא סיפור מהחיים. הסרט מספר על
נערה מעיירת־פיתוח, הלומדת בסמינר,
המתאהבת בזמר שאותו היא פוגשת ב הופעה״
,גילתה לי מלכה.
בשעה 2בלילה הובאה עוגת־יומולדת
גדולה, אביב חתך אותה וחילק את פרו־
1] 1 1 1 1 1 1 1ן למישפטים שנה שניה,
י י ״ חיים יקר, מחבק את
חברתו, החיילת גבוהת־הקומה רוני כפיר.
1| | 1 1 1 1 1 1 0 1 1 1ל ! ץ !1 1בגר, זמר הפופ, היא השחקנית הצעירה דליה
מלכה, שטיפסה על ערימת הפרחים הרבים וחוללה
בעליצות לעיני הפרקליטים הצעירים. דליה שיחקה בסרט הטלוויזיה קובי ומלי.
ייי
גדול, שאליה הזמנתי בעיקר את חברי,
עורכי־הדין הצעירים הפליליים. המסיבה
עלתה לי 150 אלף לירות — כולל מערכת-
הגברה, גבינות ושמפניה.״
כשנכנסתי למסיבה ברמת־חן, קידם את
פני ריח ניחוח של פרחים. התבוננתי
מסביבי וגיליתי את מקור הריח: בכל
פינה בחדר הענק ובחצר-הווילה היו זרוקים
רבבות פרחים, שהפיצו ריח משכר,
שנמהל בריחות זיעת־הרוקדים.
״מה יש? כל אחד עושה מסיבת גזר,
מסיבת פונטש, מסיבה בנוסח ברזיל, אז
אני החלטתי שהכי טוב בשבילי זה מסיבת
פרחים. אני הייתי חבר מושב בני־ציון,
ומשם הבאתי את רבבות הפרחים. מה
יפה יותר מאשר לחלק פרחים לבחורות
כך שלמסיבה באו צעירים בני , 17—18
שכיתתו רגליהם עד רמת־חן כדי לרקוד
במסיבה בחברת עורכי־דין ואנשי־עסקים,
חלקם בגיל העמידה.
״שיחררתי היום את אביב מוקדם מ עבודתו
במישרד, כדי שיוכל להכין את
המסיבה,״ הצטחק הפרקליט הוותיק צבי
לידסקי, שחתן המסיבה עובד במשרדו.
״החבר שלי, הזמר מני בגר, נסע לבקר
את הוריו בקרית־אתא אז שותפיי לדירה
הביאו אותי למסיבה, כדי שלא אשאר
לבדי בבית, אבל תכתבי שאני נאמנה-
נאמנה למני,״ התנצלה השחקנית דליה
מלכה, חברתו של בגר, שהשתתפה בסרט
הטלוויזיה קובי ונולי .״מני בגר יופיע
כשחקן בסרט חדש שמפיק זאב רווח ו-
המסיבה1,אביב משה, מקבלת ענת מרגלית.
סותיח לחבריו הפרקליטים במיטבה. כל
אחד מחבריו הביא לאביב מתנה בצורת
האגו הפרטי שלו. הזמר איתן מסורי הביא
קסטה משיריו, עורך־הדין צבי לידסקי
הביא את סיפרו החדש, האחרים היו צנו עים
יותר, הסתפקו בכך שהביאו את עצמם.
פרחים
מלוא החופן מחזיקה
בידיה דוגמנית הצם
רת הצעירה והחיננית סימונה אברהמוב
נירה גל
לות?ווו ואותנו בנוולוו
בדי לג לו תאת הגו לן צריך ל חיו ת בו.
במבצע ״רבבותיים״ ייקלטו בי שובי הגו לן
ב־ 20,000 תו שבי םבחמשה שני ם הק רובות.
• אתם שחיים שיתוביים בחברה צעירה ויוצרת מתאימים לבם י
• אתם שרוצים לעבוד וליצור בחקלאות, תעשיה ותיירות •
אתם שרוצים לגדל ולחנך את ילדיכם באוירה בריאה ושונה •
י אתם שמוכנים להיות שותבים לאתגר לאומי של יישוב הגולן •
מקומכם אירעו בקיבוצי הגולן
אנו מעוניינים לקלוט משבחות צעירות (עם או בלי ילדים)
עד גיל ,40 רווקים ורווקות עד גיל סב, יוצאי צבא.
קבלת קהל והרשמה תיערך ג
בתל־אביב בית בני־ברית, רח׳ קבלן סו
ביום שני 31.5.82ט׳ בסיון תשמ״ב וביום שלישי 1.6.82י׳ בסיון תשמ״ב
בשעות 10.00 בבוקר עד 5.00 אחה״צ.
ל שכת הפרסום הממשלתית
הטולם הזה 34ג2
3ת, חוה קו־ישנה״ היא מעצמה נ מ רי ת
עולמית ־ וי 15 חבריה בישראל משרתים את הביזנס
.סרחו אות׳ לחמי?
הבנות לבשו סארי והבנים בגדים לבנים,
ועם הצמה הזאת על הראש הם משכו את
כל תשומת־הלב של קהל. זה מאוד לא
מצא חן בעיני האמרגנים. הם התחילו
לצעוק עליהם וניסו לגרש אותם. יצאתי
להגנתם, ובסוף המסיבה ניגש אלי גד
לובן והזמין אותי ואת חברתי למרכז
שלהם. הוא אמר שיש להם רכב, ושנגיע
אחת־שתיים. הסכמתי.
הגענו לבית ישן. הכניסו אותנו לחדר
נקי, עם מחצלות וכריות והקרינו לפנינו
סרט על החווה שלהם בארצות־הברית.
מה שראינו הרשים אותנו מאד. בסרט
111 נשוי
הס גד לובן, מנהיג הכת בישראל וחיה
ויזר, אשר נישאו ברבנות בתל־אביב.
את טקס הנישואין האמיתי יערוך לשניים הגורו דייב בצרפת.
ן* ינד! היתה בת ,16 תלמידת הכיתה
י השישית בבית־ספר תיכון במרכז תל־אביב,
כשפגשה לראשונה באנשי הרה
! 11 אלוהי
הוא האל קרישנה ובת זוגו סרימאטי
רדהראני, התגלמות המסירות הטהורה.
לפי מסורת הרה קרישנה היחסים ביניהם הם רוחניים בלבד.
קרישנה. באותה תקופה פקד את מישפחתה
משבר — אביה נכנם לקשיים כלכליים
שהביאו לחיסול עסקיו ואמה חלתה במחלה
קשה. עול הטיפול באחים הצעירים נפל
על דינה. כתוצאה מכך, דינה ניתקה עצמה
כמעט לגמרי מחברת בני גילה. כדי להת אוורר
מעט, היא נהגה לרוץ בכל בוקר
על שפת ימה של תל־אביב ולאורך רחוב
הירקון.
בבקרים אייה היא פגשה את חברי הרה
קרישנה, וביניהם את מנהיגם, גד לובן,
שיצאו לעשות מדיטציה !באותן השעות
עצמן.
סיפרה דינה :
לחברי הכת, או הדבקים, כפי ישהם
מכנים עצמם, היה מרכז ליד הבית שלנו,
וכך פגשתי אותם, כשהם סופרים חרוזים
ושרים, הרה קרישנה׳.
נהגתי לרוץ בחברת אישה מבוגרת, והיא
היתד לועגת ׳להם במידת־מה, אבל למרות
זאת נהגה להיכנס איתם לוויכוחים. ויכו חים
אלה התנהלו בעיקר על מהות החיים
ועל הפילוסופיה ההודית. היא התווכחה
בעיקר עם גד לובן, וגם אני נסחפתי
לוויכוחים אלה.
״הימי
מוקסמות״
.נמו קופים י
נראים חברי הכת למבקרים מחיפה, שבאו לראות
את היצורים המוזרים המסתובבים בחווה, בשבת בבוקר•
בדרך כלל מגיעים למקום אנשי הסביבה, אשר מקללים וזורקים אבנים על החווה.
4מרות זאת הסכמתי עם השקפותיהם
/ותפיסת עולמם, הם נראו לי אנשים
נחמדים, והרגשתי: משיכה להכיר אותם
יותר מקרוב. ההזדמנות הזאת ניתנה לי
בעיקבות מסיבה שערכה תנועת המדיטציה
הטרנסדנטלית בפארק הירקון. הלכתי ל מסיבה
הזאת יחד עם חברה טובה שלי.
מייד עם תחילת המסיבה הופיעו ה דבקים
של הרה קרישנה, והם בלטו בשטח.
1 *1ל 11 מלמעלה) כיפת ה־
״ זהב של מיקוש
בהודו; טירת אובלם בעמק הלואר ב־
011 !״1 1 1 0 * 1ו — 1 1 ,1* 1במרכז פסלו של באקטיווצאנטה סוואמי
פראבופאדוז שהקים את ,,׳התנועה הבינלאומית
י #11י 1י11 1
לתודעת קרישנוד. מימינו תמונתו של סרילה בהקטיסידהנטה ומשמאלו בהגוואן גוסוואמי
הראו מישטחידשא ענקיים, וביקתות לב נות
עם גגות רעפים אדומים. ליד הביקתות
ישבו אנשים צעירים לבושים סארי צבעוניים
וילדים בלונדים התרוצצו מסביב.
הכל גראה קסום ופסטורלי רזה ממש שבה
אותי; אחר כך הראו באותו סרט את ה טקסים
ישלחם, שירה בציבור, קטורת, נשי את
קערות עם שירות ססגוניים ותפילות.
החברה שלי ואני היינו מוקסמות.
אחרי הסרט היתר! הרצאה ישבה הוסבר
לנו שאין זו כת אלא תנועה, שמטרתה
ללמד אורח־חיים שונה מזה המוכר לנו.
אחר־כך דיברו על המהות הדתית שלהם.
המרצה הסביר שהם ישואפים לחיסול ההבדלים
בין העמים, הגזעים והדתות. הוא
אמר שיש רק אלוהים אחד, ולא חשוב
אם קוראים לו אדוני, אללה, ישו או
קרישנה.
מהרג׳ה, גורו דייב, מנהיג התנועה באירופה. תפקידו של הגורו דייב, שהוא יהודי
מברוקלין, לשמור על קשר אישי וקשר מכתבים עם חברי התנועה, המכונים דבקים.
הוא גם מעניק את השמות ההודיים לחברים החדשים אשר מצטרפים להרה קרישנה.
הוא המשיך לדבר על הקשר שבין ה נשמה
ואלוהים ׳והסביר שהגוף הוא זמני
וכעבור תקופה מסויימת הוא חדל להתקיים,
ואילו הנשמה היא ניצחית. על כן
יש לשמור על זכות הנשמה ועל זכותו
של הכלי המחזיק אותה. הם עושים זאת
על־ידי המדיטציה, שהיא היטהרות הנשמה,
ובאמצעות האוכל הצימחוני המטהר את
הגוף.
למרכז שלהם בצרפת. הם הסבירו לנו
שהמרכז שם הוא ותיק יותר וגדול יותר,
וישי שם נשים בוגרות שתוכלנה ללמד
אותנו את אורחות החיים של האשד.
בתנועת הרה קרישנה.
הם הציעו לממן לנו את הנסיעה, אבל
אנחנו עוד לא היינו מוכנות להתחייב.
החלטנו לנסוע אבל לממן בעצמנו את
הנסיעה. יעזבנו את הלימודים והלכנו לעבוד
תשובה לכל שאלה
צרפת ,׳שהיא מרכזה של התנועה באירופה ; טירה ליד פירנצה באיטליה ; מיקדש בהודו,
ליד ניו־דלהי, חברי הכת בכל העולם אוספים תרומות רבות עבור הגורו, במוכרם תקליטים
וספרים. את הכסף משקיע הגורו דייב בקניית נכסי דלא־ניידי בארצות אירופה השונות.
הרי ההרצאה הזאת התחלתי לבקר
\ 1באופן קבוע במרכז. הגעתי לשם
יזם יום, אכלתי איתם, השתתפתי בטקסים
שלהם ולמדתי את תורתם. הוסבר לי שזאת
הדת העתיקה ביותר בעולם, אם כל ה דתות,
אשר במשך עשרות אלפי שנים
הועברה בעל-פה על-ידי מורים רוחניים,
עד שהועלתה בכתב לפני 5000 שנה.
אחרי כל הרצאה נתנו לנו להציג שאלות,
ולכל שאלה היתד. להם תשובה.
למשל, הם הדגישו את ׳המשותף בין כתבי־הקודש
שלהם, ה״וודות״ ,לבין התנ״ך. הם
טענו שגם בתנ״ך כתוב לא לאכול בשר,
לא להרוג ולעבוד את אלהים. הכל היה
כל־כך מסודר בתורה ׳שלהם.
הם הסבירו שהמין האנושי נחלק לפי
התכונות הבסיסיות של הפרט ולפי תכונות
אלה עליו למלא את מקומו בעולם. בדרגה
הגבוהה ביותר נמצא בעל תבונות של
״ברהמיך (״הכהן החכם שמצטיין בשלווה,
חוכמה ומסירות לאלוהים. דדשני
בסולם הוא ה״קשטריה״ ,הלוחם החייב
להצטיין באומץ־לב ובתושיה. מתחתיו דד
״וישיר.״ ,החקלאי והסוחר שחייב להיות
פיקח וערמומי, והאחרון הוא ה״שודרה״,
החסר כל כישורים ומשמש כמשרת ופועל
לא מיקצועי. כל חברי הכת מתכוננים,
כמובן, להיות ברהמינים, דהיינו מורים
רוחניים. בארץ, כל הדבקים הגיעו לדרגת
ברהמין.
כעבור שלושה חודשים של שהות ב-
קירבתם הציעו לי ולחברה שלי, חיה ויזר,
שלמדה יחד איתי באותה כיתה, לנסוע
למכירה מכינה טוגות
— רדהה מדהווה, או
פשוט מיכל מרחובות,
שימכרו ברחוב דיזנגוף.
,,שלת 1אות להכניס כסף יי׳ —
לחוור, בהולנד. זאת היתד -חווה ענקית
והתגוררו בה עשרות מישפחות עם ילדים.
היה להם שם בית־ספר שבו לימדו מורות
מן הסת. בתי־הספר האלה פועלים באישור
הממשלות.
גרתי במגורי הרווקות ועבדתי בבית־.
ילדים. אחרי זמן מסויים העבירו אותי גם
משם למרכז אחר באיטליה. זאת היתד,
שוב טירה מקסימה, ליד פירנצה, אבל
לא נשארתי שם זמן •ממושך, ועברתי שוב
לחווה אחרת, באיטליה.
גם •שם עבדתי עם ילדים, עד שהתחלתי
לסבול מאוד משבר שקיבלתי עוד בזמן
שסחבתי •תקליטים בפאריס. העבירו אותי
לטיפול ברומא אבל לא הרגשתי שם •נוח
וביקשתי שיחזירו אותי לישראל.
(המשך מעמוד )49
במשך תקופה מסויימת עד שהיה לנו
מספיק כסף לכרטיס ואז נסענו.
מכירות בפאריס
ך ונענו ל מ רכז בפאריס. זה היה לפני
י י ארבע שנים, היינו בנות ,16 ופאריס
והבית היפה שבו שכן המרכז עשו עלינו
רושם גדול. שיבנו אותנו בחדרים יפים
עם ריהוס מודרני. היינו ארבע בנות בחדר
— אני, היה ועוד שתי צרפתיות.
בהתחלה קיבלו אותנו מאוד יפה. בבוקר
קמנו מוקדם, התקלחנו — יזה חוק, צריך
להיטהר מהלילה — אחר־כך היה אקט
שירה ואחרי זה לימודים של תורת קריש־נה.
יתר דיירי הבית יצאו למסור ספרים
ותקליטים, וחיה ׳ואני למדנו עד הצהריים.
בשעה 12 מקבלים את הארוחה העיקרית
של היום, ובה שפע של מאכלים צימחוניים
טעימים. אחרי הצהריים נחים בחדרים
וקוראים בסיסרי־הקודש. אחרי מנוחת ה־צהריים
שוב לימודים, בעחב עוד ארוחה
קלה וטקס לפני השינה.
כך זה ׳נמשך בערך שישה שבועות, עד
שבוקר אחד יאמרו לנו :״ספגתן את התורה,
עכשיו עליכן לצאת ולהפיץ אותה
ולהתמודד עם הרחוב.״ נתנו לי •חמישים
תקליטים עם מוסיקת פוס אבל מילים של
תפילות. לחיה נתנו אותו מיספר של ספרי-
קודש ושילחו אותנו למסור אותם ברחובות
פאריס.
זה לא היה בדיוק למכור, הצורה הייתה
יותר של תפיסת העוברים ושבים ונסירן
לשכנע אותם לקבל תקליט ולתרום סכום
כסף. לא הסכמנו למכור תקליט בפחות
מ־ 50 פרנק• ,והרוב נתנו מאה פרנק ו אפילו
מאתיים. הכל היה •תלוי בכושר
השיבנוע של המוכר.
בהתחלה לא כל־בך הלך לנו, כי לא
ידענו טוב את השפה. אבל גם מי שיודע
את השפה קשה לו מאוד להתמודד עם
הצרפתים הקשוחים, שלא פעם ענו •לפניו־תינו
בצעקות ובקללות. בכל זאת, אחדי
תקופה מסויימת הגענו למכירה של שבעים
עד מאה תקליטים ביום, במחיר של כ סס!
פרנק לאחד.
^גיליתי את
העולם מחדש״
הוד קדושתו
מברוקלין
ן • שתדלתי למכור כמה שיותר, כי
י י מהר מאוד הבנתי שהמעמד שלי בין
הדבקים בצרפת נמדד לפי כמות התק ליטים
שאני מסוגלת למסור. במרכז היו
בטאה בנים ובנות, שכולם עסקו במסירת
ספרים ותקליטים, כך שהפדיון היומי של
המרכז בפאריס היה כ־ 100 אלף פרנק ליום.
והיו עוד מרכזים כאלה במרסיי, בליון,
בטור ובערים אחרות.
זהו סכום עתק, כי הוצאות הקיום שלנו
היו מינימליות — אוכל פשוט, לבוש פישוט
ורק הדברים ההכרחיים, בלי הוצאות ל בילוי,
קולנוע, טלוויזיה או רדיו. היו לנו
רק טייפים עם קסטות, שהשמיעו מנגינות
עם המילים של כתבי-הקודש או הרצאות
של הגורו.
אחרי הורדת הוצאות הקיום של המרכז
בפאריס, העבירו אח הכסף שנאסף
למרכז התנועה בצרפת, הנמצא בטירת
אובלס בעמק הלואר. שם •גם יושב, יושב־ראש
התנועה באירופה הנקרא ״הוד קדו שתו
רב החסד, סרילה בהגוואן גוסואמי
מהרג׳ה״ המסונה בפי המאמינים ״גורו
דייב״ .האמת היא שהוד קדושתו הוא
בחור יהודי •בן 35 מברוקלין. הוא בחור
מבריק וממולח ובעל •אישיות מרשימה.
כשראיתי שאני לא מסתדרת עם הדבקות
הצרפתיות הקשוחות בפאריס, שדרשו ממני
יותר ויותר פידיון, ביקשתי העברה. שלחו
אותי לטירת אובלס והמקום ממש המם
אותי. זאת •טירה מקסימה בעלת כמה
קומות. הקומה התחתונה של הטירה שימ־
•שה למגורים ואילו הקומות העליונות הן
סוויטה של הגורו דייב.
קומה שלמה יתפסו מחשבים שחישבו את
המאזנים הכספיים של התנועה בכל אירו פה.
לתנועה יש גם הוצאות ספרים משלה
בגרמניה ובארצות־הברית. בקומה אחרת
ישבו מיתרגמים שתירגמו ספרים מהודית
ל־ 30 שפות, ביניהן גם עברית.
כל המיפעל הזה מרוכז בידי גורו דייב,
שהוא גם גאון פיננסי. בהון האדיר שמתאסף
אצלו הוא קונה קרקעות בכל רחבי
אירופה, ומה שנשאר, ונשאר הרבה, הוא
מגלגל בבורסה ומשקיע באבנים טובות.
תפקידו של גורו דייב הוא לשמור על
קשר אישי וקשר טיכתבים עם הדבקים,
1.1 5 0
1 1 | 1 1י 1ן שליד החווה בקריית־חוושת עובד אחד ה״דבקינד הישראליים. חברי
ייי הכת, בניס ובנות, עוסקים בעבודות שדה, בישול ותפילה. למסתכל מן
הצד נראה כי רוב הזמן אין אנשי הכת עושים דבר, אלא מעבירים את הזמן רק בתפילה.
וזה לא פשוט אם ניקח בחשבון שמספר
הדבקים באירופה בלבד מגיע לאלפים.
פעם בשנה, ביום־ד,הולדת של גורו דייב,
מתקיים בטירה פסטיבל ובו נערכים טק סים
של קבלת דבקים •חדשים. בטקס זה
מוענקים שמות הודיים במקום השטות
הקודמים, ובכך מתקבלים רשמית לכת.
גדידה באירופה
וחזרה הביתה
ך דנעוני לטירה באביב, ועבדתי יחד
י י עם חיה, שהועברה אייתי, במשק-
חקלאי ליד הטירה. ביולי •נערך הפסטיבל
הגדול. על רחבת הטירה התאספו אלפי
מאמינים •מסל אירופה. הטקסים מתחילים
ב־ 4בבוקר בשיירה• ,תפילות ונאומים של
הגורו. בערב מתקיים טקס קודבן־האש.
מדליקים מדורה ענקית, מביאים עשרות
קילוגרמים של סיירות •וזורקים אותם לתוך
האש, יתוו כדי שירה ותפילה. לאור ה־
•לחבות וריח הפרי הנשרף העניק חגורו
דייב לחיה ולי ולדבקים חדשים אחרים
•שמות הודיים. את שמה •שיל חיה הוא שינה
ל״ג׳לאנגי״ שפירושו אפיק הנחל. את שמי
שינה ל״קאמה ליאקשה״ שפירושה בהודית
עיני לוטוס. הוסבר לנו שהגורו נותן
את השמות כפי שהוא רואה אותנו ואת
האישיות שלנו.
יחד עם השם החדש והסארי ההודי
נפרדנו סופות מזהותנו הקודמת. נשארתי
שלושה חודשים •נוספים בטירה ואחר-כך
העבירו אותי ואת •רלאנגי לבלגיה, למרכז
שלהם באנטוורפן. שם מכרינו ספרים ותק ליטים
מב״ת לבית. בבלגיה הרגשתי טוב
יותר. הבנות היו נחמדות והאנשים טובים.
אהבתי יותר את המכירה מבית לבית, כי
יכולתי להקדיש יותר זמן להסבר והרגשתי
שאני מרמה פחות סשאני לוקחת כסף
מאנשים.
רציתי להמשיך כך, אבל המנהיגים של
התנועה שמו לב שחיה ואני קשורות מאוד
והחליטו להפריד בינינו. העבירו אותי
הריקרישנה־מה 1ה*
הרה קרישנה, או בשמה הרשמי ,״התנועה הבינלאומית לתודעת קריש־נח״
הוקמה במערב ב־ 1966 על־ידי באקטיוודאנטה סוואמי פראבופאדה.
מטרתה להפיץ את התורה ואת שיר ח״מאנטרח תפילה״) שאותו קבע
ההודי סרי צ׳ייטניה בשלהי המאה ה״ : 15״הרה קרישנה /חרה קרישנח /
קרישנה קרישנה /חרה חרה /הרח רמה /הרה רמה /רמה רמה /
הרה הרה.
התנועה שואבת את מקורותיה מכתבי ה״ודה״ (״הספרים הקדושים״)
ומן המסורת ההינדית. היא מפיצה את האמונה בקרישנה, אחד האלים
במסורת ההינדית, ומטיפת לסתגפנות: יש להימנע ממזון מן החי, מאלכוהול,
מסמים, מיחסי מין מחוץ למיסגרת הנישואין וממישחקי״מזל.
על חברי התנועה לוותר על רכושם, לחיות בעוני ובצימצום ולהישמע
לחלוטין למנהיגים, תוך ויתור על רצונותיהם האישיים. הם מתפרנסים בעיקר
ממכירת ספרים ותקליטים, ומוסרים את כל כספם לתנועה. בבעלות כת החרה
קרישנח נכסי דלא-ניידי ברחבי העולם.
ך* משך כל הזמן שבו הייתי באירופה
י השתדלתי להתעלם מהגעגועים למיש־פחה,
לארץ, לשפה ולחברים. מרגע כניסתי
לתנועה השתדלו להרחיק אותי מהמיש־פחה
ומהידידים. הורי קיבלו זאת קשה
מאוד אבל לא גילו התנגדות מעשית. הם
רק היו עצובים. הורים אחרים ניסו להוציא
את הילדים שלהם בכוח מן המרכז, אפילו
בעזרת המישטרה, אך הרוב נכשלו. הורי
הבינו שהמיילתמה אבודה והם השלימו עם
המצב. למרות נדודי הרבים הצליח אחי
•לשמור איתי על יקשר מיכתבים, וכאשר
חזרתי ארצה ועברתי את ניתוח השבר,
הוא ביקר אצלי כמעט כל יום בבית־החולים,
ואחר־כך בדירה השכורה של ה תנועה
ברחוב ארלוזורוב. בדירה הזאת
התגוררתי יחד עם חיה, שגם היא חזרה
בינתיים, ועם זוג נשוי.
כשהתחלתי להחלים, גיליתי את העולם
מחדש. היה לי יותר ויותר קשה להסתדר
עם האיסורים שהתנועה הטילה עלי. התחלתי
להתגעגע לאוכל הטוב של האמא
בבית, למוסיקה רגילה, לריקודים ולבילויים.
אבל
לא העזתי עדיין להכיר ברגשותי,
כי בתוך התנועה רגשות אלה הם סימן
לחולשה. לאחי, שהיה קרוב אלי, גיליתי
׳לאט־לאט את מחשבותי. גם אמי התחילה
לבוא ולטפל בי אחרי הניתוח, ואחרי
שהחלמתי התחלתי לבקר בבית יותר
ויותר.
הזוג הנשוי ניסה להשפיע עלי שאמעיט
בביקורים אלה, כי לדיבריהם זה משפיע
עלי לא טוב. הם טענו שהפיחויים שם
גדולים •מדי, ויפחדו שאשבר. אבל אני
כבר השתניתי. פתאום התביישתי לצאת
בסארי, ולשיר ולמכור עוגות •ופרחים ב רחובות
תל־אביב. בפעמים המעטות שבהן
יצאתי, רעדתי מפחד שמא אחד מחברותי
לכיתה תראה אותי. כעבור זמן מה נש ארתי
בבית ועסקתי בתרגום ספרים מאנ גלית
לעברית.
הדבר שהביא אותי להחליט סופית לחזור
הביתה׳ היתד, מריבה שהיתה לי עם האישה
של הבני זוג. היא היתד, צעירה בית ,22
שנישאה לבעלה במיסגדת התנועה בגיל
,15 ולא הצליחה ללדת ילדים. היא •התחילה
לחשוד שנרקמים קשרים ביני לבין
בעלה ובאחד הפעמים ערכה סצנה של
קינאה די מכוערת. לא היה שום יסוד
לחשדותיה. למרות שהייתי בבר יפת ,18
בבל הקשור לגברים הייתי תמימה כמו
תינוקת. הרגשתי מושפלת ונעלבת על לא
עוול בכפי, ארזתי את המזוודה וחזרתי
הביתה.
״אני מאוד
מרוצה״
ף* התחלה היה לי קשה לעמוד מול
-הורי, למרות שהם גילו הבנה. אחותי
הבכירה נסעה לחוץ־לארץ והשאירה לי
את הדירה. גרתי שם במשך כמה חודשים,
והתחליתי לעבוד בחנות תכשיטים.
אחי ביקר אצלי יום־״ום.
בעצם הייתי תלויה לגמרי באחי. הוא
הדריך אותי בשובי לחיים הרגילים. התיי עצתי
איתו בכל. ביקרתי גם הרבה אצל
אמא ואבא, אבל עדיין לא הייתי מסוגלת
•לגור איתם. צו־היגיום שלי נדחה לחצי
שנה• ,והחלטתי ללכת לבמה חודשים ל קיבוץ.
נשארתי שם עד מועד גיוסי לצבא.
לפני שנה התגייסתי לחיל־הקשר ואני
מאוד מרוצה. אני •לא מצטערת על מה
ישעבד עלי. למדתי מהניסיון הזה לפחות
דבר אחד — שאת זה אני •לא רוצה. אני
לא רוצה לאבד את הזהות שלי. אני לא
רוצה לחיות חיים זרים לאישיות שלי.
אני יודעת היום שאי-אפשר לברוח מקשיים
יש להתמודד איתם, ובקרב המישפחה,
״הרה קרישנה, הרה קרישנה״ וכל חיי
השתנו.
עד אז העתיד הפחיד אותי. האחריות
׳והעול של חיי מישפחה, הזיקנה, והמוות,
שתמיד מגיעים מוקדם מדי, מבלי שהאדם
מגיע אל הישג ׳רוחני חיובי כלשהו. היום
הזמן לגבי הוא ידיד. כל יום, כיל שנה
מקדמים אותי להכרת האלוהים.״
את ההרצאה ישל הגורו שמעה דורית
לפני ארביע שנים. מאז היתד בהודו, ב הולנד
ובבלגיה. בטירה בעמק הלואר שונה
שמה ל״דווה חוטי״ .דורית מאמינה שהגיוריו
דייב הבחין באישיותה המורכבת והעניק
לה את שמה ישל נסיכה הודית, שנישאה
לגורו יוגי מלומד, אישר בנוסף לתשע
בנות העניק לה גס בן, שהיה התגלמות
קירישנה עלי אדמות. ספר שלם מוקדש
המורה
שהביא את
החליט לצאת לחפש את עצמו :״הייתי
אומרת. עזר לה בחור עם ראש מגולח
אז בן 23׳ועמדתי להתחתן. הורי רצו
וצמה, ששמו ״ניחיה לילה״ .הוא עולה
כמובן לראות את הבן שלהם מסודר. אני
חדש מארגנטינה, סטודנט לשעבר, שהגיע
לא הייתי שילם עם עצמי ׳והחלטתי שלפני
ארצה דרך המרכז באירופה.
!שאני לוקח עלי התחייבות של היי־מיש־החיים
בחווה בישראל מצטייגים בפש פחה,
אני יוצא לטיול בעולם.
טותם. חדרי המגורים נפרדים לבנים ול ״בנדודי
פגשתי בהולנד את ה,דבקים׳
בנות והריהוט בהם מינימלי. הבנות מת שיל,
הרה קרישנה /ואז הבנתי שמצאתי
קלחות בחדר משותף ישבו כמה מקלחונים.
את אשר חיפשתי והצטרפתי אליהם.״
בית־שימוש אחד משמש את בולן.
גד נשאר ׳במשך שלוש שנים באירופה,
חברי הכת, בנים סכנות, עוסקים כל
ואז החליט ליזום הקמת !מרכז בישראל.
היום בבישול ובתפילה. התפילות נערכות
המרכז התחיל בדירה קטנה ברחוב הירקון,
ב׳מיקדש הנמצא בחדר ארוך, ובו פסלו עבר
דרך דיזנגוף וארלחורוב, עד שהגיע
נים של קר״שנה והגורו הגדול באקיוודאג-
לחווה בקריית־חרושת. .
טה סוואמי פראבופאדה ותמונות של מורים
גד התחתן עם יחיה ויזר־ג׳לאגגי, חברתה
רוחניים אחדים. בפיסלונים מותר לטפל
של דינה. הם ׳נישאו ברבנות בתיל-אביב. רק ׳לבעלי הסמבה שהגיעו לדרגת ברה־
״זה בשביל המישפחות,״ מתנצל גד, ששמו מינים.
הרוחני באקיטיוודאנטה
סוואמי פואבופאדה, מי
תודעת קרישנה״ למערב.
החברים ואורח־החיים המוכר זה קל יותר
וטבעי יותר.
עד כאן סיפורה של דינה.
״הפילוסופיה
שאותה חיפשתי,,
כין כל הסיפורים ששמעתי וראיתי,
יי זהו סיפור יוצא־דופן. חברי הכת
המתגוררים היום בחווה בקרייות־חרושת
ליד טיבעו! ,ומונים כ־ 15 איש, מהם 10
ישראלים, נמצאים בתנועה במה שנים
׳ועדיין נשארו ״דבקים״.
אחת מהם היא דורית ראובני. צעירה
מקסימה בת שלושים, ילידת קיבוץ גן־
שמואל, היתה סטודנטית שנה שלישית
למתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת תל״
׳אביב, כשהחליטה להצטרף לתנועה.
״מגיל 15 או 16 התחלתי לחפש מי
אני ומה אני. זה לקח לי הרבה שנים.
גמרתי לשרת בצבא ועדיין גיששתי. הלכתי
ללמוד פילוסופיה ומתמטיקה, אבל הפי לוסופיה
המערבית לא סיפקה לי את ה תשובות.
לא על הזיקנה, לא על המוות
ולא על כיצד אדם הופך לטוב יותר.״
בעודה מגששת היא צפתה בתוכנית-
דוגמנית לשעבר
היא קשתה רופיה, שהחליטה
לוותר על חיי הזוהר של לונדון
ובאה בעיקבות השלווה לקריית־חרושת, לדבריה, כאן מצאה את מקומה.
לשאלותיה של הנסיכה לבנה האלוהי,
ותשובותיו על מהות החיים והאמונה.
אימפריה
^ כלכלית
ר י ין יתר כישוריו ישל גיורו דייב
״ הוא גם מכשיר מורים רוחניים, ש בזכותם
הוקמו מרכזים לתנועה בבל ה עולם
.׳מרכזים אלה מהווים היום כוח
כלכלי לא מבוטל. הדבקים עובדים בחק לאות
ובהפצת ספרי קודש ותקליטים, ה מכניסים
מיליוני דולרים ,׳בעוד שהם עצמם
מסתפקים ׳בחיי עוני ופרישות.
׳שכירת החווה בקריית־חרו׳שת עולה חצי
הוא גד לובן התל1
0 ׳11ל 7 *!71
אביבי, שיזם את
י 1 / 111״ י
הקמת התנועה ביישראל והעומד בראשה.
טלוויזיה על אלוף הארץ בטניס־שולחן,
מנחם שטיין שהצטרף לתנועת ההרה
קרישנה וחדל מכל עיסוק בספורט. היא
חיפשה דרך להגיע לתנועה.
״באותו זמן ביקר בארץ הגורו דייב.
מישהו לקח אותי למרכז התנועה, ושם
שמעתי הרצאה מפי הגורו עצמו. אחרי
ההרצאה הרגשתי שזאת הפילוסופיה ש אותה
חיפשתי. שהיא היחידה שתביא אותי
למטרה שלי — להפוך לאדם מודע וטוב
יותר. התחלתי לשיר ולשנן את החרוזים
יהודי מבדוקליו
החסד ברגוואן גוסואמי מהרג׳וד, שמנהל את ענייני הכת.
הוסב ליפני שבע שנים ׳ל״גונד, אוותר״,
שפירושו בהודית ״התגלמות הטוב״ .״את
הטקס האמיתי שלנו געדוך בקיץ במרכז
בצרפת. גורו דייב יערוך אותו.״
חברי הכת מרבים לנסוע ליחוץ־לארץ.
״אנחנו נוסעים כל הזמן ״,אומר גד ,״בדי
לפגוש אנשים מתקדמים, דבקים מכל העולם
המסורים לעבודת האלוהים.״
לצאת מהתחרות
^ שכידי החווה, שעשבים גדלים בה
פרא, מסתובבת צעירה בלונדית יפה־פיה,
לבושה סארי, כשמיצחה משוך בטיט
מלבד הטיפול במיקדש, הבישול התפילה
והשירה, עוסקים חברי הכת במכירת ספרים
בחיפה ובתל-אביב, ישירה ברחובות וב חלוקת
פרחים ועוגות מעשה ידיהם.
הרושם הכללי של המבקר במקום הוא
של שלווה והוסר־מעש. פה ושם עוברת
דמות לבושה סארי יאו מיכנסי יוטה׳ ה־משננת
חזור ושנן ״הרה קרישנה, הרה
קרישנה״ ,ובידיה חרוזים.
את השלווה הזאת !מפירים לאחרונה
אנשי טיבעון והסביבה, הבאים כמעט בכיל
שבית, מקללים וזורקים אבנים על ד,מיבנה.
״בשבת שעברה הם הגדילו עשוית,״ מספר
גד לובן .״הופיעו כ־ 50 צעירים, כנראה
הברי בני־עקיבא. כולם חבשו ביפות. הם
הבעירו מדורה לפגי החווה ,׳ויחתכו את
׳ושב־דאש התנועה באידובה ה1וא בחוד הוד מבווקדין,
בחוד מבריק ומגולח ובעד אישיות מרשימה מאוד
מיליון לירות לחודש. כשנשאל גד לובן,
מרכדהתנועה בארץ, אם ה״דבקים״ המקו מיים
מממנים ומקיימים את עצמם, ניסה
תחילה להתחמק מתשובה ולבסוף יענה:
״:באופן עקרוני כל מרכז חייב לקיים א׳ת
עצמו, אבל מרכזים. חדישים נעז׳דים בוותי־קים
יותר.״ מלבד שכד־הדירד, נרכשו
עבור המרכז הישראלי גם מכונית אלפה
רומיאו ופורר סטיישן, לשימוש החברים
בישראל.
גם סיפורו של גד מעניין. אחרי שירותו
הצבאי הלך ללמוד באוניברסיטה כלכלה
ומדעי־הימדינה, אבל אחרי שנתיים הוא
צבעוני מגדות הנהרות הקדושים בהודו.
הצעירה, המוכנה היום להזדהות רק בשם
״קשתה ר׳ופה״ ,הייתה בגילגולה הקודם
דוגמנית מצליחה באנגליה. היא החליטה
לצאת מן התחרות ׳והמתח של חיי-הזוהר
ולמצוא שלווה בחיק התנועה.
מלבדה מסתובבת יפה ניוספת, ישראלית
תמירה ועדינה, שהיתר ,׳תלמידת שמינית
באליאנס. שמה בהודית ״בהקטה מריטה״,
מירד, לשעבר.
׳במיטבה טרחה בחורה ׳גבוהה וחיננות,
״רדהה מדהווה״ ,שהיא מיכל מרחובות.
״חיפשתי את האלוהים ואת הטוב,״ היא
הצמיגים של ד,מכוניות שלנו. הם שרו
כל הזמן ישירים ׳חסידיים, צעקו עלינו
וקיללו אותנו״.
באותה שבת ישבה אניו ביקרנו במקום,
לא הופיעו חובשי הכיפות. במקומם הגיעו
מחיפה שגי זוגות צעירים. כששאלנו אותם
מדוע באו, הם ענו :״אנשים אלה כאן
עם הלבוש ההודי, הראש המגולח ׳והצמד,
המשונה הם תופעה חריגה. אילו שמעתם
שבקירבת מקיום מגוריכם הופיעו קופים,
לא הייתם באים?״ ואז הם פניו לשמוע
הסבר מקיף על הבת מפי גד לובן, שישמח
לשמש דובר לאמוסתו. צ פו רהכס לו !
שיחר צלע סגסן־ 3ח( 3ונ{גיא1ד
• להנהלת־הטלוויזיה הישראלית, על
מהדורת מבט ששודרה בערב הצבעת אי-
האמון בממשלה, שנערכה כמה שעות קודם
לכן בכנסת. בעוד ישקול ישראל וגלי־ציוו״ל
הביאו במהלך היום שידורים ודיווחים
מאולם־המליאה ודיווחו על הדראמה
והתהפוכות אשר קדמו להצבעה, הקדישה
הטלוויזיה את רובה של מהדורת מבט
לחדשות שהספיקו להתיישן חמש שעות
קודם לכן. במהדורה בלטה רדידותה של
מדיניות ״אי־הפירושים״ המקובלת על זע-
הלת־הטלוויזיה. הדברים שהתרחשו באולם-
המליאה לא זכו לפרשנות, שהרי הטלוויזיה
מנועה להביא פרשנות. את מקום הפרשנות
החליף דיון משעמם, שבמהלכו שאל חיים
יכין שאלות מעניינות את חברי הכנסת
משה שחל ואהוד אולמרט, ואלה
השיבו במטב׳עות־ילש׳ון פוליטיות שחוקות
ומשעממות. המסך הקטן המחיש לצופים
את הפרובינציאליות שלו, כשביום הצבעת
אי־האמון בכנסת, דומה היה ששום דבר
לא התרחש במדינה ובעולם.
מאחרי הקלעים
לרא כזפ׳יד
בעוד שמנכ״ל רשות-השידור, יוסף
לפיד, יצא לחופשה בת ארבעה שבועות
בדרום־אפריקה, איבדה הנהלת רשות־השי־דור
את הרסן על המתרחש במיסדרונותיה,
ובעיקר במיסדרונות הטלוויזיה. ועד־עוב־די־הגג
של רשות־השידור הכריז על 0יכ־
הבגייץ המפחיד
הבג״ץ שאותו הגיש עורך־הדין אמנון זכרוני, הביא לחששות כבדים בקרב הנהלת־רשות־השידור
והוועד־המנהל שלה. האפשרות שבית־המישפט העליון יאלץ את הטלוויזיה
להביא במהדורות נזבט ראיונות עם ראשי־הערים בגדה המערבית, כאשר אלה נעשים
בהקשר של דיווח חדשותי, עלולה לעורר את זעמו של השילטון, אשר אינו מאמין
בחופש הדיווח מהגדה המערבית.
כאמצעי־מניעה ערך הוועד־המנהל דיון בסוגיה זו. בסופו פורסמה הודעה לעיתונות,
בניסוח מישפטי, שנועדה להשמיט את הקרקע מטענותיו של זכרוני. בהודעת הוועד־המנהל
נאמר :״מנהל מדיום מוסמך להתיר פירסום, מפיו של כתב או קריין, של הבעות
דיעה של אישי ציבור כנ״ל ...אין הכוונה למנוע מידע על דיעות...״
הגיב על כך אחד מבכירי הכתבים במחלקת־החדשות :״ישנה דרך אחת להתמודד
עם אופן זה של מניעת הראיונות עם ראשי־הערים בגדה: להפסיק לראיין בטלוויזיה
את שרי־הממשלה, ולהתיר את פירסום עמדותיהם מפיו של כתב או קריין.״
גם החלטת הוועד־המנהל בנושא זה, לא הפיגה עדיין את החששות של הנהלת רשות־השידור.
היה
מתפרש כניסיון להשתלט על המדיום
המתחרה. בהיעדרו של יוסף לפיד בלטה
האדישות שהשתלטה יעל רשות־השידור,
ועל הטלוויזיה בעיקר. לאיש. כבר לא
משנה מה משודר בטלוויזיה, ואם מה
שמשודר הוא בצבע או בשחור־לבן. מנכ״ל
הדשות יכול להאריך את חופשתו בדרום־
אפריקה, וצופי הטלוויזיה יכולים להמשיך
ולצפות במישדרי הטלוויזיה הירדנית, ה משדרת
בצבע ומדווחת במהדורות החדשות
שלה על המתרחש בישראל ובשטחים הכבושים
טוב יותר מהטלוויזיה הישראלית.
עסשיו הרבה חסידים במחלקת־החדשות,
אז שלחתי גם את מנשה רז ,׳והוא לא
הכין כתבה. הוא מכין על שלום־עכשיו
משהו ליומן האירועים.
״את ביקורו של השליח הזאירי, שנפגש
עם ראש-הממשלה, לא סיקרנו בגלל בעיות
טכניות. ובעניין נורמת דיווח המקובלת
ברפובליקת בננות או בגוש־המיזרחי, יש פוט
כל אחד כרצונו. אבל שיזכרו כי
בגוש־המיזרחי לא מראיינים בטלוויזיה את
ראש־ד,טלוויזיה.״
אין ספק שהיעדר מנהל לחטיבת החדשות
הביא לאנארכיה במחלקה. גיליונות
הקרנפים מלבים את היצרים, ומביאים ל האשמות
הדדיות בין עובדי המחלקה.
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, קרנף 3
הב־קא־ח שד >לונד1ן
קדנכים ואנאדבית
הגיליון השלישי של מחתר׳תון עובדי
מנכ״ל כחופשה לפיד
השתלטות גורם האדישות
סוך־עבודה ו׳ניטרל את עבודתה של הנה־לת־הרשות.
טכנאי־הטלוויזיה הכריזו על
״־שביתת צבע״ ,והענישו את רוכשי ה טלוויזיות
הצבעוניות של יורם ארידור
במישדרים ובסרטים ללא צבע.
ממלא־מקומו של לפיד, מנהל-הרדיו
גדעון לב־ארי, לא היה בעמדת מיקוח
עם עובדי הטלוויזיה, כי כל צעד שלו
חשף את האנארכיה המתנהלת במסדרונו־תיה
של מחלקה זו. הגיליון הוקדש למית־קפה
מאסיבית על עורך מבט, יאיר
שטרן, ולשיקולי העריכה שלו. קרנף
גינה את שטרן על הנורמה החדשה שלו
בכיסוי חדשות ,״אשר איננה מקובלת אפי לו
ברפובליקת בננות, או בגוש המיזרחי,״
על אי־סיקור המתרחש במחנה ג׳בליה,
על חוסר הדיווח ממישמרות־המחאה של
שלום־עכשיו, ועל אי־הדיווח מביקור שלי חו
של נשיא זאיר (״תעזבו אותי מהכושים
באפריקה״) ׳ועל התבטאויותיו לגבי נושאים
חדשותיים כ״זהו דרדלה — שטויות מה תחת.״
קרנף 3אמר שטרן :״הם עושים
עבודה עיתונאית לא טובה. מביאים עובדות
לא נכונות ולא בדוקות 90 .אחוז מהן אינן
נכונות. בעניין הכתבה על מחנה ג׳בליה,
הם שוכחים שאני שלחתי את רפיק חלבי
לסקר, ושידרתי את התמונה שבמהלכה
נראו התושבים זורקים אבנים בשר־הבי־טחון
אריק שרון. לגבי פרשת הדיווח
ממישמרות שלוס־עכשיו, נכון שאמרתי כי
זה אייטם (נושא) דרדלה — ישווה לתחת
בלשון מחלקית החדשות — אבל שלחתי
לשם צוות עם רמי גוברניק. הכתב אמר
שבדוכן היו שלושה אנשים, ואז אמרתי
את מה שאמרתי. משום מה יש לשלום־
כישלונה החוזר ונישנה מדי שבוע בשבוע
של תוכנית התרבות שמונה וחצי,
בהפקתו של אפריים סטן, הביאה את
מנהל־המחלקה־לתרבות בטלוויזיה, אכיטל
סיפור־מדהים נלחש בימים אלה בין אנשי דשות־השידור. זהו סיפור על ניסיון
של הצנזורה הצבאית למנוע פירסומים בעלי אופי מדיני מובהק, שאינם מצויים כלל
בטיפולה של הצנזורה הצבאית.
לפני כמה שבועות הביא הכתב המדיני של הרדיו, שימעץ שיפר, כתבה על
דיון שנערך בממשלה בנושא תקיפה או אי־חקיפה בלבנון. כתבתו של שיפר נפסלה
על־ידי הצנזורה. למחרת בבוקר פנה שיפר לשרים שהתנגדו למיבצע לכיבוש דרום-
לבנון, ביקש את דעתם, ואחר פנה לשרים שצידדו במיבצע וקיבל את דעתם. כתבה
זו שודרה ביומן־הבוקר של קול ישראל.
פירסום הדבר הביא את אנשי הצנזורה לכדי השתוללות. שר־הביטחון, אריק שרץ,
תבע מהצנזור להגיש מישפט בפורום המישפטי של הצנזורה (שבו יושבים הצנזור,
נציג אגודת־העיתונאים ונציג מועצת־העיתונות) .במישפט שערכה הצנזורה לשיפר, הוא
יצא זכאי, אך נתבקש למסור בעתיד מיקרי־גבול מעין אלה לשיקולי הצנזורה.
בחוגי עיתונאים וכתבי רשות־השידור רואים בחומרה רבה את האופן שבו נעשה
ניסיון לשעבד את הצנזורה הצבאית ולהפכה לצנזורה מדינית. לטענת מחלקת־החדשות
של הרדיו, יש בניסיון זה של הצנזורה ניסיון בולט של פגיעה בחופש הדיבור והשמעת
הדיעה.
]יל?,־־רא*ש ליהודי*
בימים אלה עומד להתברר אחד מה־אבסורדים
הטלוויזיוניים של מדינת ישר אל.
הנהלת הטלוויזיה הלימודית החליטה
להטיל על רישה טרטמן, המפיקה את
התוכנית זהו זה, להסיק תוכנית סאטירית,
שבה ישתתפו כותבי התוכנית ניקוי ראש
ז״׳ל ושחקניה.
בעוד שמנהלי המחלקות בטלוויזיה הכל ילית
מנהלים מאבק מייגע עם חברי הוועד-
המנהל ועם מ׳ליאת־הרשות, בדבר כינונה
של תוכנית סאטירית חדשה ונתקלים בקיר
של אטימות, מנוהלת הטלוויזיה הלימודית
בלא גוף ציבורי, ועושה ככל אשר יחפצו
מנהליה ומנהלי התוכניות שלה.
רדיו
קד״ן שזבב
יקיר אביב היה קריין־כוכב צעיר
ברשת ג׳ של קול ישראל. אחת מתוכניותיו
הפופולריות הייתה ׳תוכנית הלילה של
מוצאי;שבת
לפני כארבעה חודשים, לקראת חצות,
החליט יקיר אביב להתחשבן עם דשת א׳
של קול ישראל, ועשה צחוק מטורף מהמוסיקה
הקלאסית שהושמעה באותה עת.
כתוצאה מכך הוא הושעה לתקופה של
שלושה חודשים מעבודתו ברשת ג׳ ,ו הוזהר שמיקרה נוסף של חריגה מישמע-
תית יביא לפיטוריו מקול ישראל. עם תום
תקופת ההשעייה שב יקיר אביב לעבודתו.
באחד מימי פסח הוא לא הגיע למיש־מרתו
באולפן. מנהלת־התוכניות שיגרה
לאביב מיכתב־גזיפה. הוא הגיב במיכתב
תשובה חצוף. כתוצאה מכך, יקיר אביב
אינו נשמע עוד מעל גלי האתר.
פסקול
כ*נודו שיל ט?ביר
ן ןורף ״מבט״ מושמץ שטרן
דרדלה — שטויות מהתחת !
צנזורה שכזאת
פרקליט זכרוני
לא לראיין שרי־מנזשלה
מוסינזון, לפנות לירון לונדון,
שיערוך,
יפיק ויגיש את התוכנית.
לונדון הכין מיסמך־עבודה, שבו הציג
את עמדותיו בדבר שיקומה של התוכנית.
מנכ״ל רש׳ות־השידור, יוסף לפיד, דחה
את הצעותיו של לונדון על הסף. למרות
דחייה זו, המשיך מוסינזון והציע ללונדון
להנחות תוכנית זו. גם הצעה זו נדחתה
בידי לפיד. אי-׳אפשר היה להשיג את
תגובתו של לפיד על דחיית מועמדותו של
לונדון. אך ניתן היה להשיג את תגובתו
של מנהל־הטלוויזיה, טוביה סער, ש אמר
:״אני לא יכול להתיר לירון לונדון
לשמש כמבקר בטלוויזיה, שכן לעובדי
הטלוויזיה אסור להשמיע מעל המסך את
דיעויתיהם. ביקורת על ספר ,׳מחזה או דבר
תרבות גובל בהשמעת דיעה.״
ל׳מישמע עמדתו של טוביה סער הגדיר
אחד מבכירי הטלוויזיה את עידן סער
כ״עידן של טלוויזיה ללא דיעה, ללא עמדה
וללא הנהלה...״
תביעת לשון־הרע חסרת-תקדים עומד
להגיש בימים אלה הכתב לענייני השטחים
׳של הטלוויזיה, רפיק חלבי, על דברים
בגנותו, שאותם פירסם מנהל חברת טל וויזיה
מיסחרית־פרטית, אדי סופר, בספר
שחיבר על הטלוויזיה הישראלית ו•!•
אחד מבכירי העובדים ברשות־השידור
תיאר את תקופת שלושת החודשים הרא שונים
לעבודתו של טוביה סער במיש־רת
מנהל־הטלוויזיה, בנוסח הבא :״טוביה
הכניס את רגליו לא לנעליים גדולות
ממידות רגליו, אלא לתיקים של כינורות,
והוא מנסה להתקדם בעזרתם, בהליכה
הסוחטת ממנו את כל מרצו ואינה מקדמת
׳אותו כמעט״ !•ו• מי/תקפה חסרת־חקדים
על התוכנית הפולקלוריסטית ׳ארץ אהבתי
ניהל סגן יו״ר רשות-השידור, עורך־הדין
מיכה ינץ, שהוא נציג המפד״ל ברשות.
נציג המפד״ל העיר בישיבת הוועד־המנהל
על הליגלוג שבו התייחס מגיש התוכנית,
מאיר שליו, לטקס הקבורה לגיבורי
כר־כוכבא בנחל חבר. ינון התייחס
לראיון שערך שליו עם אחד מהמפגינים
שלבשו טוגות רומיות, שהובא לאולפן
בטוגה הרומית שלו.
העולם הזח 2334
מחירים מפתיעים לרגל הפתיחה!
]פתח וכבר תוססקיסר־ת כפר הג
החגיגות נמשכות מרגע הפתיחה 0 .צוות בדרנים
מקצועיים ס שעשועים
מנוסה ומדיי׳־ מגוונים מוסיקה
הכפר. ס בריכת
מתחנת השידור
עם משטחי שתוף
שחיה! מ? כדורסל ומדשאות 50 .מ
כדורעף, סאונותחדר
,סטודיו
ומלאכת יד. להתעמלות נשים
מועדון ברידג/
חדר וידאו משוכלל,
ולה מגוון
^ תפרי
ס גן ילדים
ומגרה׳ יין לחופ שי
ומיני קלאר
ס מועדוז
לי ל ה
!רטק
וביח^לילה
משטחי שיזוף
מעולה מגוון
ס גן ילדים הרשם ימי נופש
שחיה מקסימה עם
תפריט
ן חופשי ס
לילדים הגדולים.
והבטח לך
בעונה החמה
קיסרית־פפד הנופש התוסס. א תרצ ה תוכ ל ג לנוח.
הרשם עכשיו והבטח לך ימי נופש נפלאים ומרעננים בעונה החמה
הזמנת מקומות: בית־אסיה-הנהלת קיסרית רח׳ ויצמן 4ת״א טל ,03-210717 :בין השעות .10.00-19.00
לנופש־משתלם לשלם בישראכרט
שאל את סוכן הנסישת שלך.
אם אתה מחזיק ישראכרט וברצונך לצ את לחדל או להינפ ש באר ץ תו כל להנות
מההסדר המיוחד של חברתי שראכרט עם התאחדות סוכני הנסיעות בי שר אל
הסדר זה מאפ שר ל ך לרכו ש את כל שירותי התיירות באר ץ או ב חו ללר בו ת
כרטיסי טיסה. חבילות נופש. שכירת רכב וכר בשיטות ת שלומים שונות
ומגוונות בהתאםלהסדר בינך לבין סוכן הנסיעות שלך
ה תאחדות וכני נסיעות ותיירות בישראל
שתל לשל ב-
ישדאכרם
בנק הפועלים בע־מ• בנק המזרחי המאוחד בע־מ• הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע־מ •בנק קונטיננטל לישראל בנוח •בנ ק מסדבע״מיבנק הבניה לישראל בע״נז •בנק יהב לעובדי מדינה בע״נז
• ררדז סלרזרירזנ^ר רזוזרכגריר רוו ״ רז
-רור \ 7 7ר\7ר־ רזדדריו^ רו ו ״ רז ^ רוה חו ־וו ־ רי ג\רר־ז־רד תוז ר ג ^ ר, רוו ״ ר ז ^ רוו ה ג\ר<וו נ\ר-ד 1־י ר 7רז רוו ״ ר י • רור: ו־־רדירדרו רר״רזז־דר
רוורז ^ ו ־ ורזוויוז־זר ר ו דירי __
יום רביע
26. 5
• סידרה: החץ השחור
0.32 שידור ב
צבע, מדבר אנגלית).
החץ השחור ונושא כליו פטר-
קין, פוגשים ביער אם־מינזר
ופרח־נזירות שהותקפו על-ידי
שודדים. בדרך מספרת אם-
הממזר על תלאותיה.
• סידרה: ספיגת ה אהבה
8.03 שידור
בצבע. מדבר אנגלית).
כוכבת העבר אלים פיי, ב תפקיד
בטסי לייטון, עולה ל ספינה
בחברת בעלה (נוח בירי)
העובד כשומר בבנק. חברי-
הצוות תוהים מניין בא לו
הכסף שבו הוא קונה מתנות
יקרות לאשתו. קפטן סטובינג
ושאר עובדי הצוות יוצאים מגדרם
על מנת להרשים עובדת
של מישרד הרווחה (לויס נמל-
טון) ,שתחליט אם תימסר ל קפטן
החזקה על בתו ויקי.
• סרט טלוויזיה: לעולם
לא מאוחר מדי
( — 10.05 שידור בצבע.
מדבר אנגלית) .השחקן
על מותחנים בכיכובו של פיטר
סלרם, בעלילה המספרת על
מפקח־מישטרה שלומיאל ומ בולבל,
המצליח לפענח את
תעלומת היעלמו של יהלום
יקר-ערך. בסרט משתתפים גם
כריסטופר פלמר וקתרין של.
נד1.וועו 1נ1
28. 5
• בידור: ברנשים ד
חלומות 8.45 שידור
בצבע. מדבר ומזמר עברית)
.לקט ראשון מתוך ה הצגה
שהועלתה לפני כמה
חודשים על בימת התיאטרון,
ובה שירים מתוך מחזמרים
שהועלו בארץ ובעולם. עם :
אילי גורליצקי, ירדנה ארזי,
שולה חן, חנה לסלו ואחרים.
• סרט קולנוע: הספורט
החביב על הגבר
( — 0.40 שידור בצבע.
מדבר אנגלית) .סאטירה על
פולחן־הגבריות באמריקה ש קדם
לאופנה הפמיניסטית. רוק
האדסון מגלם את דמותו של
מומחה לדיג שלא אחז מימיו
בחכה, ההופך עד מהרה לסמל
הקסם הגברי הכל־יכול ונאלץ
לעמוד במצבים מביכים. לצדו
של האדסון מככבות פולה פרג-
טיס ומריה פארשי.
הרולד גולד מגלם את דמותו
של ישיש, הנאלץ לוותר על
ביתו ולהתגורר בבית־זקנים.
במעונו החדש הוא מתקומם
נגד הצוות הנוהג בקשישים
בדרך פטרנליסטית. הוא מארגן
מרידה בין הקשישים ובורח
עם כמה משכניו אל קרון נטוש.
הוא ממריץ את חבריו לעמוד
על זכותם להיחשב למבוגרים
בעלי דיעה צלולה.
29. 5
יום חמי שי
• סידרה: ידיד לעת
צרה 0.02 שידור בצבע.
מדבר אנגלית).
27. 5
(ערב שבועות)
• פולקלור: החלמאים
( — 3.00 שחור־לכן. מדבר
עברית) .כמה מהנודעים
שבסיפורים על חלם וחכמיה.
גיבורי הגירסה המושרת —
יודל, מחט וגיטל אשתו, מוטל
הכורך ושאר חבריהם — יוצ רים
בשיר, במישחק ובתנועה
את העולם החלמאי שבו מתרחשים
דברים שונים ומשונים.
שבת הובו עוזר לקפטן טרנר להציל
פנינים ׳ יקרות מידיהם של
נבלים.
• מותחן: בלש על
הגל 10.30 שידור
בצבע. מדבר אנגלית).
תחת הכותרת טליה בדרגה
מובא המשך סיפורו של אדי
שוסטרינג, המפענח פרשיות
שונות באמצעות הרדיו.
• תעודה: גנו של
אדם 8.30 שחור-לבן.
מדבר עברית) .סרט תעמולה
של שירות הסרטים הממשלתי
המספר על העולם ויצו־ריו
לפי סדר הבריאה ועונות
השנה.
יום ר א שון
• בידור: אילנית
( — 0.00 שידור כצבע.
מזמר עברית) .תוכנית בי
• סרט קולנוע: שובו
של הפנתר הוורוד
( — 0.45 שידור בצבע.
מדבר אנגלית) .פארודיה
• סידרה: דאלאס
( — 0.30 שידור בצבע.
מדבר אנגלית) .ג׳יי-אר
מצא אולי יריבה ראויה לו,
בדמותה של אשת־יחסי-ציבור
שהוא מעסיק כדי לשפר את
תדמיתו הפגומה, כשהוא שב
וסהזח שידוו:
זנישזזלן הגנ׳ע העולמי בנרזוגר
מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית תסקר
את משחקי הגביע העולמי בכדורגל בספרד, ב׳טידוד
ישיר. מן האולפן תנחה אורלי יניב.
מישחקי הסיבוב הראשון : יום יום יום יום יום יום
יום
* 01 רביע 3 6 . 5
סידרה מבדרת: חיות מופלאות (0.40
— ערוץ — 3שידור בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאית המציגה
עולם מופלא של בעלי־חיים נדירים ומוזרים מכל
קצווי עולם, וחיות מאולפות המסוגלות לבצע
להטוטים מרתקים.
ספרות: כנים ואוהבים — ערוץ 0
,0.10 שידור כצבע 50 ,דקות, מדבר
אנגלית) .ספרו האוטוביוגרפי של ד׳ ה׳ לורנם
כפי שעובד לטלוויזיה. בתפקידים הראשיים סם
דיל. שונה מורים, איבון קולט וגורדון קריסטי.
סידרה: דאלאס 10.15 ערוץ 0
— שידור בצבע 50 ,דקות, מדבר אנגלית)
.ג׳יי-אר מחזר במרץ אחר גרושתו סו־אלן,
בנצלו את בדידותה ואת דאגתה לבנם המשותף.
בובי דואג לתעסוקה לאשתו וקונה לה סטודיו
למחול אירובי. בינתיים טווה ג׳יי-אר רשת עבה
כדי להפיל לתוכה את אחיו החורג ריי, ומנצל
את היחסים המעורערים בין ריי ודונה.
הדשה זו ככפיל
קולנוע. התפקיד
רבה. אך עבודה
כן הוא עוסק,
פרטיות.
א׳ — 13.6ארגנטינה — בלגיה .9.45—7.15
ב׳ — 14.6ברזיל — ברית־המועצות . 10.45—9.00
ד׳ — 16.6אנגליה — צרפת .7.00—5.15
ו׳ — 18.6ברזיל — סקוטלנד ( 10.45—9.00 הקלטה).
א׳ — 20.6אנגליה — צ׳כיה .7.00—5.51
ג׳ — 22.6בריודהמועצות — סקוטלנד . 10.45—9.00
ה׳ — 24.6צרפת — צ׳כיה .7.00—5.15
המבצע סצינות מסוכנות בסרטי
דורש ממנו אומץ־לב ותושיה
זו אינה מזדמנת בכל יום, ועל
בין סרט לסרט, גם בחקירות
׳ 1שבדו 29 , 5
ספורט: היאבקות 0.35 ערוץ 3
— •בידור בצבע 40 ,דקות, מדבר אנגלית)
.תחרויות היאבקות בזוגות ורביעיות לפני
קהל נלהב, בהשתתפות אלופי היאבקות מאירופה
ומארצות־הברית.
סרטי קולנוע 10.15 שני הערוצים
— שידור בצבע• ,מדבר ערכית ואנגלית)•
בשעה זו מוקרנים שני סרטי קולנוע בעת
ובעונה אחת• דוברי השפה הערבית יוכלו לבחור
בסרט המצרי בערוץ ,3ואילו מביני האנגלית
יבחרו בסרט האמריקאי בערוץ ,6שם מוקרן לרוב
סרט ישן יחסית. שמות הסרטים מתפרסמים ערב
הקרנתם.
• 1המי שי 2 7 . 5
יום ד* שון 3 0 . 8
לכל המישפחה: השריף לובו (5.50
— ערוץ — 3שידור בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרה בכיכובו של השחקן
בידור — 0.00( :ערוץ — 0שידור
בצבע 60 ,דקות, מדבר צרפתית) .מופע
האמריקאי מילס ווטסון, המגלם את תפקידו של
שריף שמן וחסר־מזל בעיירה קטנה בארצות־הברית.
דרמה:
קינג קרוסינג 0.10 ערוץ
— 0שידור בצבע 50 ,דקות, מדבר אנגלית)
.דרמה מישפחתית אשר במרכזה מישפחה
אמריקאית ממוצעת. לבת הבכירה, כישרונות מו סיקליים,
לצעירה נטיות רומנטיות, האב הוא סופר
מתוסכל העובד כמורה לספרות בבית־ספר תיכון.
הבת הצעירה מתאהבת בנער שדורש ממנה ל בלות
לילה בחברתו כדי להוכיח לו את אהבתה.
בידורי של זמרים, רקדנים ופנטומימאים צרפתיים
ידועים.
יום שני 34. 5
קומדיה: מ־א*ש 8.30 ערוץ — 0
שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר אנגלית).
סידרה קומית המתרחשת בבית-חולים שדה אמ ריקאי׳
בעת מילחמת קוריאה, ומתארת בהומור
שחור את המתרחש מאחרי הקלעים בין רופאים
ואחיות ובין מפקדים לפקודיהם בארץ רחוקה.
סידרת מתח: הארט ואשתו (— 0.10
ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,דקות, מדבר
אנגלית) .פרקים חדשים בסידרת־המתח המשע
יום
שיש* 2 8 . 5
סידרה: החבובות 12.45 שני הערוצים
— שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר
אנגלית) .קרמיט, מיס פיגי ופוזי ואיתם כל • 01 שליש 1. 6
בני החבורה מארחים זמרים ושחקנים ידועים
מתח גבוה: החדר החשוד (— 0.10
בפרקים חדשים מן הסידרה, המוקרנת בעת וב ערוץ
— 0שידור כצבע, סה דקות, מדבר
עונה אחת בעשרות תחנות טלוויזיה בעולם.
סידרת מתח: איש ההרפתקות (0.10
אנגלית) .סידרה המביאה בכל פרק כמה סיפורי
— ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,דקות,
מתח ואימה המעובדים לטלוויזיה, כשהשחקנים
מדבר אנגלית) .לי מייג׳ורס מככב בסידרה
מתחלפים בכל אפיזודה.
שעת הזוכה לפופולריות רבה באנגליה ובארצות־הברית,
עם רוברט וגנר וסטפני פאורס.
שי1וווי1ו1111
• סידרה קומית: האצילות
מחייבת (11.20
— שייור בצבע. מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסידרה
הקומית המעולה, המספרת על
בת אצילים שפשטה את הרגל
ויחסיה המורכבים עם רוכש
אחוזתה, שהינו עשיר זה מ קרוב.
דור
בהשתתפות להקת חלב
ודבש, יורם בוקר ולהקתו, יזהר
כהן ואחרים.
תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
• סידרה קומית: רו־דה
8.03 שידור בצבע.
מדבר אנגלית) .רודה
ואחותה עוזרות לגארי לוי
לקיים מכירת-ענק כדי להציל
את עסק ההלבשה שלו. במהלך
אופנהיימר יום שני, שטה 10.00
ונוטל לידיו את ניהול החברה.
בינתיים נבהל ג׳יי־אר לנוכח
פעולותיו של בובי, שוויתר
על נשיאות החברה. בסאות־פורק
משתררת אווירה צוננת,
אחרי שמיס אלי אינה מוכנה
לסלוח לג׳וק על האירועים ה אחרונים
במישפחת יואינג.
+מותחן: לא יאומן
כי יסופר (2.50צ _ שידור
בצבע. מדבר אנגלית)
.דרק (אני קלאודיוס)
ג׳קובי מופיע בתפקיד דריולי,
עני חסר פרוטה הנושא הון-
עתק על גבו. לפני שנים קיעקע
הצייר המפורסם סוטיין ציור
על גבו, כאשר היה צייר לא
נודע. עתה, כאשר דריולי זקן
וחסר־כל, מועלה לפניו רעיון
שיהפוך אותו לאדם עשיר,
והוא ניצב לפני דילמה נוראה.
יום שני
+סידרה: אופנהיי־מר
10.00 שידור
בצבע. מהבר אנגלית).
המילחמה באירופה כמעט הס תיימה,
אך לא כך ביפאן.
המיבחן הראשון של הפצצה
האטומית מוכתר בהצלחה בל-
תי-מעורערת. נמשכות ההכנות
להטלת הפצצה על הערים ה-
יפאניות הירושימה ונגאסאקי.
השימחה הופכת לדאגה עמוקה,
כאשר מתחילים להגיע הדיווחים
הראשונים על ההרס ה מחריד.
ומכסי
יום שלישי, שעת 10.00
המכירה מוצאים ברנדה וגארי
זה את זה.
• תיעוד: ג׳ו ומכסי
( — 10.00 שידור בצבע.
מדבר אנגלית) .סרט שהפי קה
מכסי כהן לאביה המנוח
ג׳ו. זה סרט על קשרים ב-
מישפחה, שבו בודקת צעירה
את קשריה עם אביה, תוך ניפוץ
כמה מהמיתוסים של דמותו.
הסרט זכה לשבחים בפסטיבל
הסרטים בברלין.
הסיפור המחריד המלא על הרצח הכפול מסי :2
ף• איתי את הנ״ל לפני ואסרתי
לו כי אני קצין מישטרה ,41356
מפקח־מישנה בללי אבי, עומד לגבות עדו תך
בחשד כי אתה, ביחד עם אחרים,
רצחת את שלי שולמית וכן את מישל
נחמיאס׳ כל זאת לפני כשנה בערך, אינך
חייב לומר דבר, אולם כל אשר תאמר
יירשם על־ידי ועשוי לשמש ראיה בבית־המישפט.״
במילים
אלה הוזהר נחום (״מנדו״) קלימון
בן ד.־ ,26 בעת חקירתו במישטרה בפרשת
הרצח הכפול מם׳ .2למרות שהובהר לו
כי זכותו לשתוק, בחר לדבר. לחוקריו
מסר עדות מפורטת, החושפת לפרטי פר טיהם
שני סיפורים מזעזעים ישל רצח
בדם קר. קלימון עצמו לא ייענש על
מעורבותו במעשים המחרידים, אם יחזור
על עדותו בביודהמישפט. הוא חתם על
הסכם עד־מדינה עם הפרקליטות.
חלקים מהעדות מסמרת השיער שנגבתה
ממנו מופיעים בכתבי־האישום שהוגשו
נגד שמעיה אנג׳ל, אשתו שרה (״שמו*
׳ליק״) אנג׳ל, וחיים שושן, הנאשמים במעשי
הרצח. שלושתם מיוצגים על־ידי
עורך־הדין סמי יונה, חלקים מהעדות
מופיעים גם בכתב־האיישום נגד מרדכי
(״איש היערות״) רובין, הנאשם בסיוע
לאחר מעשה, בקשיחת־קשר לביצוע הרצח
ובהשמדת ראיות. פרטים נוספים הושמעו
בב״ת־המישפט בעת הגשת כתבי־האישום,
שעליהם חתומה נורית אחיטוב, עוזרת רא שית
לפרקליט מחוז תל־אביב.
עד המדינה עצמו מוחזק במקום סודי,
׳תחת שמירה קפדנית, מחשש שינסו לחסל
אותו לפני שיספיק למסור את עדותו ב־בית־המישפט.
להלן
הסיפור המלא של הרצח
הכפול, על־פי פרטי עדותו של
גחום קלימון, שהוגשו לכית־המיש־פט
לפני כשנה נעצרו שמעיה אנג׳ל, ושמו־ליק
אנג׳ל וישראל ישורון, בחשד למעור בות
בהברחת יותר מקילוגרם הירואין,
שנתפס בנמל־התעופה בן־גוריון ברשותה
של בלדרית הסמים חגית ולדמן. אחרי 48
שעות שוחררה שמוליק מבית־המעצר. היא
נפגשה עם קלימון, ידידו ועושה דברו של
בעלה, והודיעה לו כי צריך לחסל את
שולמית (״שולי״) שלי, שהיתה קשורה
לרשת הסמים. כששאל קלימון מי נתן את
ההוראה לכך, ענתה שמוליק, כי היא הח
ליטה
שהדבר דרוש על דעת עצמה. היא
טענה ששלי עשויה להלשין על שמעיה,
אם תיעצר ותיחקר בידי המישטרה, ז־על-כן
יש לחסלה.
למחרת הפגישה שמוליק את קלימון עם
חיים שושן מחיפה. השניים שוחחו וסיכמו
למחרת היום -ב־ 2באפריל , 1981 בא
קלימון פעם נוספת לביתו של שושן
והשניים נסעו יחד למקום מסויים בחולות
קיסריה. שם חפרו בור, על-מנת לקבור
בו את שלי אחרי שירצחו אותה. כשסיימו
את מלאכתם חזרו לביתו של שושן ו המתינו
עד שעה מאוחרת בלילה. אז נסעו
לחוף־הים בחיפה -שם הוציא שושן אקדח
עם משתיק קול ממקום מחבוא. משם
המשיכו לדירה שבה השאירו יום קודם
לכן את שלי. הם סיפרו לה שבאו להעבירה
למקום אחר והיא הצטרפה אליהם.
השלושה נסעו במכוניתו של קלימון ב־
אפילו, לפני שגופה המת נפל לכיוון קלי-
מון, שהמשיך כל העת לנהוג ברכב. שושן
היטה את גופתה לצד השני, והשעין אותה
על דלת המכונית. הוא הרים את חולצתה
כלפי מעלה, וכיסה באמצעותה את ראשה
הפגוע, שממנו זב דם רב.
קלימון נהג את הרכב לביות החולות,
שם גררו את הגופה אל עבר הבור. לפתע
עברה באזור ניידת־מישטרה. כדי שלא
לעורר חשד חזר קלימת לרכב והרחיק
אותו מהמקום. כשחזר למקום כבר היה
שושן בשלב מתקדם של קבירת הגופה,
וקלימון סייע לו לסיים. אחרי שכיסו את
הבור נסעו לכיוון גבעת־אולגה.
בחוף הים של גבעודאולגה קרע שושן
את חלקי הריפוד במכונית, שהיו מוכתמים
בדמה של שלי, והטמין את האקדח ומש־תיק־הקול
בחול. הם המשיכו לתוך גבעת-
אולגה, שם השליך שושן את קירעי הרי פוד
לתוך פח־זבל. בדרך זרקו גם את
תרמילי הקליעים, שמצאו על ריצפת ה רכב
ואת נעליהם. הם הכינו מראש שתי
זוגות נעליים נוספות, שהיו מונחות בתא
המיטען. אחר־כך נסעו לביתו של שושן.
אצל שושן אכלו ושתו ואוזר-כך נסעו
לעיר, כדי להשיג מנד. הרואין. שושן ירד
להביא את המנה והם הריחו אותה בתוך
המכונית. כמה דקות אחרי-כן עצרה אותם
ניידת־מישטרה וערכה להם בדיקה שיגר־תית.
שושן הוא בדוקאי, שאנשי המישט־רה
נוהגים לבדוק אותו בכל פעם שהם
נתקלים בו בעת סיור. השוטרים שאלו
אותם מדוע הריפוד קרוע. קלימון ענה
שהוא קנה את הרכב במצב זה לפני זמן
קצר, ועדיין לא הספיק להחליף ריפוד.
השוטרים קיבלו את ־ההסבר והניחו להם.
משם נסעו לביתו של שושן והלכו לישון.
ט עי מ
חמורה 1171ך נחום (״טנדו״) קלינזון, שחתם,
*1 11י עם הפרקליטות על הסכם לשמש
עד־מדינה, תאר בעדותו את הרצח.
ביניהם לרצוח ביחד את שלי. בערב נסע
קלימון למקום המחבוא של שלי, שהסתת רה
ביפו משום שהיחד. מבוקשת על־ידי
המי׳שטרה. קלימון אמר לשלי כי הוא בא
להעביר אותה למקום מיסתור חדש, והיא
הצטרפה אליו.
איש היער
יריות ללא שהיות
ך* שניים נסעד לחיפה במכונית ה י
י אופל רקורד הצהובה של קלימון.
בחיפה עברו דדך ביתו ישל חיים שושן,
שהצטרף אליהם. שושן כיוון אותם לבית
מסויים בעיר, ישם השאירו את שלי, ש האמינה
כל העת שהם רק מסייעים לה
להימלט מהמישטרה ולא חשדה בכלום.
| | בתמונה הימנית נראה רב־סמל מאיר מ|
מדור־התישאול ביחידה המרכזית בתל־
11,יייייי י י * יייי *
אביב, שהשתתף בחקירת הרצח הכפול מס׳ ,2יושב על אבן מתחת לעץ המוקף צימחיה
מרדכי (״איש
היערות״) רובין,
זכה לכינוי זה משוס שהוא אוהב
להתבודד בג׳ונגל הצימחיה שליד הירקון.
כביש הישן מחיפה לקיסריה. קלימון נהג
ברכב, שלי ישבה במושב שליד הנהג, ושושן
ישב במושב האחורי. בדרך אמרו
לשלי שהם חוזרים לתל־אביב. לפני הפניה
לקיסריה הוציא שושן את האקדח, שאותו
הסתיר מתחת למושב האחורי. הוא קירב
את קנה־האקדח לראשה של שלי מאחור
וללא כל שהיות ירה שלושה כדורים בראשה
ובעורפה. היא לא הספיקה לצעוק
^ ־ 6באפריל שוחרר שמעיה אנג׳ל
— ממעצרו מחוסר הוכחות נגדו. יחד
עימו שוחרר גם ישראל ישורון, שהיה
חשוד אף הוא בפרשת הסמים, ושהיום
הוא משמש עד־מדינד. שני נגד הנאשמים
ברצח הכפול. קלימון בא לביתו של ישו רון
בשכונת תל־גיבורים בחולון, הנמצא
לא הרחק מביתו שלו. הוא פגש שם את
אנג׳ל וישורון. בשלב מסויים נכנם ישורון
לבית הוריו, שבסמוך לביתו, ואנג׳ל וקלי-
׳מון נשארו לבד. אז סיפר לו אנג׳ל כי
ישורון מתנגד לחסל את מישל נחמיאם,
מפני שהוא חברו מילדות. אנג׳ל ביקש
מקלימון שלא לדבר על כך עם ישורון וגם
שלא להזכיר את חיסולה של שלי.
בערב נסעו אנג׳ל, שושן וקלימון לביתו
של מרדכי (״איש היערות״) רוביו בשכונת
הדר-יוסף פתל־אביב. רובין, תפאורן במיק־צועו,
הוא חבר מילדות של אנג׳ל. למרות
שהוא עצמו אינו עבריין פעיל, עזר
פעמים רבות לאנג׳ל בעניינים שונים, ללא
שאלות מיותרות. הוא היה נאמן לו ללא
עוררין. היום הוא מופיע ברשימת עדי
עבותה, שמתחתיו הסתתר הנרצח מישל נחמיאס מפני המישטרה. לצידו מצוייר האוהל,
שבתוכו התגורר נחמיאס במשך ימים רבים. במקום זה הוא נרצח. בתמונה האמצעית
מצביע רב־סמל מאיר בידו השמאלית על העץ, שמתחתיו היה האוהל של נחמיאס,
רצח בראי
צוות העולם זיזה שחיזר את רצח שולי שלי, שבוצע בתוך
מכונית אופל רקורד של נחום קלימון. צילום השיחזור נעשה
מבעד לראי המכונית, כשבצידו השנואלי של הראי נראים קצה ראשו של הצלם וחלק
התביעה כנגד חברו ושאר נאשמי הרצח.
רובין אוהב להתבודד לבדו בחיק הטבע,
ועל כן זכה לכינויו המיוחד. הוא מתמצא
באופן יוצא מן הכלל בכל השטח שבאיזור
הירקון הסמוך לביתו, ובקי בכל מקומות
המיסתור האפשריים בינות לצמחיה העבותה
רובין היה זה שמצא מקום מיסתור
למישל נחמיאס, חברה של שלי, שהיה
מבוקש אף הוא על־ידי המישטרה בחשד
למעורבות בפרשת הסמים. הוא הקים
עבורו אוהל מתחת לעץ עבות, המוקף
מכל עבריו בשיחים גבוהים. מקום דד
מיסתור נמצא בסמוך לגדות הירקון, ליד
איצטדיון הכדורגל ברמת־גן. גחמיאס שהה
במקום במשך ימים רבים, ורובין ביקר
אותו מדי יום ודאג לכל צרכיו.
בערב שיחרורו גסע אנג׳ל לרובין, יחד
עם שושן וקלימון, כדי שיראה להם את
הדרך למקום המיסתור של גחמיאס. הם
החליטו לרצוח גם אותו, מאותה הסיבה
שנרצחה שלי. אנג׳ל כעס גם על נחמיאסושלי, מפני שעשו טעות חמורה בקשר
להברחת ההרואין. הם היו צריכים למצוא
בלדרית נקייה מכל חשד, שתיסע לתורכיה
ותביא את ד,הרואין. תחת זאת הפעילו
את חגית ולדמן, שהיתה !נרקומנית מוכרת
למישטרה. אחרי מעצרה היו גחמיאס ושלי
החוליה המקשרת בין ולדמן, שלא הכירה
איש פרט לשניים, ובין אנג׳ל. לכן לא
חם על חייהם.
רובין !נסע יחד עם השלושה לעבר
מקום המיסתור. הם החנו את הרכב ונכ נסו
לתוך סבך הצסחיה ברגל. על־פי
בקשתו של אנג׳ל כיוון אותם רובין למקום
הנמצא במרחק ניכר ממקום הימצאו !של
נחמיאס, כדי שלא יוכל לשמוע אותם.
שם החלו לחפור בור בעזרת כלי חפירה
שהביאו עימם. אולם המלאכה נמשכה
זמן רב. לבסוף קבע אנג׳ל שהעבודה
תימשך עד לעלות השחר׳ דבר שהוא
מסוכן עבורם. לכן החליטו להפסיק ולחזור
למחרת.
מעדשת המצלמה. הרצח בוצע כאשר קלימון נוהג במכונית, שלי יושבת במושב שליד
הנהג ושושן יושב במושב האחורי. במהלך הנסיעה שלף שושן אקדח שאליו מחובר
משתיק־קול, הצמיד את הקנה לראשה של שלי מאחור וירה שלושת כדורים בראשה.
מהבית. כעבור זמן מסויים הגיעו אנג׳ל
ושושן. שניהם עלו לרכב.
השלושה נסעו שוב לביתו שיל רובין,
שהצטרף אליהם. הם המשיכו למיגרשי
הטניס, הנמצאים בסמוך לירקון. שם החנו
את הרכב והמשיכו להתקדם ברגל לעבר
מקום הימצאו של נחמיאס. בדרך הוציא
אנג׳ל ממקום מחבוא שני אקדחים. אחד
מהם, שהיה מצוייר במשתיק־קול׳ מסר
לשושן. הם הצטיידו גם בכלי חפירה,
שיהיו מוחבאים באיזור.
משם המשיכו במשך יזמן רב בתוך
ג׳ונגל הצמחיה, עד שהגיעו למקום ה-
מיסתור של נחמיאס. בשלב זה הורה
צעקה חלושה
ךמחרת כלידה הגיע קלימון, נוהג
בטנדר פג׳ו, בסמוך לבית אמו של
אנג׳ל, ברחוב נוח 6ברמת־אביב. לפי
בקשת אנג׳ל ,׳שחשש שמא יש תצפית
סמוייה של המישטרה על הבית, החנה
את הרכב בחניון הנמצא במרחק־מה
שולמית (״שולי״)
שלי בצילום מתקו־פת
שירותה הצבאי. לצידה עומדת אימה.
הפרקליט
עורך־הדין סמי יונה
מייצג את שמעיה
אנג׳ל, את אשתו שרה ואת חיים שושן.
ובידו הימנית על המקום שבו קברו הרוצחים ׳את גופתו, המצויירת לרגליו, בתמונה
השמאלית נראה הבור, שאליו העבירו שמעיה אנג׳ל וחבריו את עצמות נחמיאס, אחרי
שהחלה חקירת המישטרה סביב הרציחות. בתוך הבור יושב אדם, כדי להמחיש את גודלו.
אנג׳ל לרובין לעזוב את המקום, ואמר
לו שהם יסתדרו הלאה בלעדיו.
קלימון צעק לנחמיאס שזה הוא המתקרב
אליו. הוא ניגש אל האוהל והרים את
היריעות הקדמיות שלו. נחמיאס- ,ששכב
בתוך האוהל, התרומם מעט. לצידו דלק
נר קטן. באותו רגע התקרב שושן לפתח
האוהל ומבלי להוציא הגה מפיו ירה
כמה פעמים לעבר גחמיאס, שהספיק לפלוט
צעקה חלושה בלבד.
בשלב זה הגיע אנג׳ל לצידו האחורי
של האוהל, הרים את היריעה שם, התכופף
לעבר נחמיאם וירה שני כדורים ׳נוספים
הישר אל ראשו, כדי להבטיח את מותו.
אחר־כך חפרו השלושה בור בסמוך לעץ
׳שמתחתיו עמד האוהל של נחמיאם. בתוך
הבור טמנו את גופתו של נחמיאס ואחרי
שכיסו אותה היטב, הניחו על המקום
מישטח בטון- ,שהיה זרוק בשטח. הם
לקחיו את האוהל, המיזרון שעליו שכב
נחמיאס ודברים אישיים שונים שהיו שם,
והחביאו את הכל בקירבת הקבר. את
האקדחים וכלי החפירה זרקו לירקון, יחד
עם אבנים שהוכתמו בדם. הם דאגו לנקות
את השטח באופן יסודי מכל סימן חשוד.
אחרי שהתחילה חקירת המישטרה סביב
פרשת הרצח הכפול העביר אנג׳ל, ביחד
עם אחרים, את עצמות נחמיאס לבור
אחר, הנמצא על גדות הירקון׳ מאחרי
שדה הסמוך למחסני חברת צ׳מפיון. בבור
שליד זירת הרצח שכחו עצם רגל אחת.
המישטרה גילתה תחילה את גופתה
של שלי, אחר־כך את עצם הדגל ולבסוף
את גופת ׳נ׳חמיאם. על החקירה, שנמשכה
כשנה, ניצח רב־פקד יעקוב רז, ראש
מדור־התישאול ביחידה המרכזית בתל־אביב.
יחד עימו הקדישו ימים ולילות
לפיענוח מעשי הרצח המפקח מרדכי ליבר,
שעמד בראש צוות החקירה, והמפקחים
אבי בללי, מאיר אלגריסי ודני אבי-מאיר.
תחת פיקודם עמלו עשרות שוטרים ו בלשים.
אם יביא פרי עמלם להרשעת
הנאשמים ברצח, תהיה זאת הצליחה גדולה,
שתיזקף לזכות היחידה המרכזית.
יוסי הימן
בג1־111׳ קוז קם עשדות ש ניס א נד עד
גד האופנה בארץ עדה נשנים האחחנות
בנד הריקוד
וצא לרחוב
^ גד הריקוד קיים מזה עשרות
— שנים, אך בארץ הוא עלה על גל
האופנה בשנתיים האחרונות בלבד, ובשיא
הפריחה הוא נמצא בקיץ זה.
מעצבי בגדי־ים, מתכנני ביגדי רקדנים
וכל יתר האופנאים אימצו אותו השנה,
בעיצוב לא סטנדרטי לבעלות ההעזה, עשוי לייקרה־טריקו
וסופג את הזיעה, בעיצובה של ציפי חן. מתאים גם לשעות
הבוקר וגם לערב. חגורה רחבה בצבע נוגד, הנלבשת מעליו, תדגיש את קו המותניים.
להתרוצץ ולרוץ בו. שאשה לא תרגיש
חנוטה בבגד אלא חופשיה, נשית ויפה.״
הבד המתאים ביותר לבגד מסוג זה הוא
לייקרה טהורה או לייקרה־כותנד, או
לייקרה־לורקס עם פסי זהב אי כסף.
יתרונו של בד זה הוא מתיחה מרבית
לאורך ולרוחב, ויחד עם זאת הוא אינו
מאבר את הצורה. מבחינת צבע זהו
חומר יציב ואפשר למוצאו בכל צבעי
הקשת, במבריק או במאט.
בד הלייקרה מתלבש יפה על הגוף
ומבליט אותו. לכל מי שחושבת שהוא
נאה רק לרזות, טועה, אומרת ציפי. הוא
מתאים גם לשמנות כי להם הוא תופס את
כל המשמנים. בשבילן זה כמו חגורת בטן,
הפכו אותו, שיחקו בו והעניקו לו סיגנון
מיוחד ואופנתי. יש דגמים החושפים את
הגב עד המותן, יש כאלה עם כתפיות
צלובות בגב, יש סטרפלס ויש בעלי מח שוף
עמוק בחזית. לבגד הריקוד ניתז לצרף
חצאית קלוש וולאנים, חצאית מיני מ־טפטה,
תחרה לערב או כותנה לבוקר,
או מכנסי שורטס לימי החמסין, בתוספת
נעלים שטוחות או סנדלי עקב גבוהים.
ציפי חן היא מעצבת־אופנה ומתכננת
בגדים למופעים אומנותיים: .
״תמיד רציתי לתכנן בגד ש־ה־ה נוח
לרקדניות, שהן תוכלנה ללבוש אותו בעת
החזרות וגם לצאת איתו לרחוב. ניסיתי
ליצור בגד־גוף בעיצוב לא סטנדרטי,
המתוכנן לפי מגבלותיו ויתרונותיו של
הגוף. בגד עם שיק, שיהיה גב נוח
כאפיון
לערב של דורית גינת,
שהיא גם המעצבת וגס
הדוגמנית של בגדיה, דגמיה מיוחדים וי
אכסקלוסיביים ונתפריס רק לפי הזמנה.
||^ 1 *1 1 ^ 1ך!|י 9שחור־לבן על בת־שבע פכט. מ־
* ׳ י ״ שמאל בגד גוף סטרץ, דקיק של נילי
טופז עם אבנים נוצצות. יפה בשילוב חצאית שכבות.
כמו סיגל רייך,
בגד־גוף מיובא לא
חשוף מדי. יפה עם מכנסים או חצאית.
11ן | 1ך 1 71י׳ 11י עם בגדי גוף מיובאים. הבד בפסים לרוחב, שזורים בלורקס
^ #11 11 111 (11 זהב עם כתפיים חשופות. לצידו בגד־ריקוד בסגנון בגד־ים.
יתרונו של בגד־הגוף הוא שאפשר להתעמל בו וגס לצאת איתו לרחוב לאחר מכן.
גב צרוב
שרון וינר בבגד־גוף שהוא טוב במיוחד לימי החמסין וגס משזף
את הגב בלי להתאמץ. מכנסי השורטס והנעליים השטוחות משוות
מראה צעיר ואופנתי. בשעות הערב נלבש בגד־הגוף עם נעלי עקב גבוהות.
־ מ 1ך|1 |*11¥1זי־ עם פייטים של ציפי חן, מתלבש יפה על גופת של רונית עמיר,
11111י ומבליט כל חיטוב בו. עם חצאית תחרה הוא הופך לבגד־ערב
מאד מקורי. אותו בגד־גוף הנלבש עם מכנסים קצרים יפה גס לשעות הבוקר.
והצבעים הכהים ״מרכזים״ אותן עוד יותר.
זוהי, אם כן, בשורה נפלאה לבל מי
שהתברכה באי־אלה עודפים.
נורא — בין 400ו־ 600 שקל, תלוי כדגם
בסוג הבד, הפייאטים והתוספות למיניהן.
גם דורית גינת מעצבת בגדי־גוף.
אמנם אין לה הכשרה רישמית, אך
היא התברכה בכישרון טבעי רב :״אחרי
גירושיי חיפשתי אפיק חדש ותעסוקה
שונה. להפתעתי ולשימחתי גיליתי בי
כישרונות סמויים של תפירה. קניתי בדים
והתחלתי לגזור ולמדוד על גופי, ומדי
פעם נעזרתי גם בבתי נטלי, ועיצבתי
בגדי־גוף לילדות.״
״למי שמעוניינת אני גם תופרת חצאיות
מיני או שורטס מלייקרה, או מבד אחר,
במישחקי צבעים תואמים. המחירים אצלי
עדיין זולים — רק 400 שקל לבגד־גוף,
כי אני רק בהתחלה.״
אבל לכחול־לבן שלנו יש מתחרים. יש
העושים בגדי־גוף, ויש המייבאים אותם.
נילי טופז משתייכת לסוג השני. היא
חורשת את לונדון, רומא ופאריס, ודואגת
להביא את הלהיטים הלוהטים האחרונים,
כמו בגדי־גוף מסטרץ׳ אלסטי, לא מבריק,
ומנומר בסגול, אפור, אדום, או מנוקד
בכל הצבעים האפשריים. היא גם מייבאה
בגדי־גוף סכסיים ושקופים בצבע הגוף,
או בגדי־גוף בצבעי פסטל בהירים עם
אבנים נוצצות, שאותם לובשים מתחת
לחולצה שקופה או לחולצת תחרה כמעין
קומבניזון. המחירים הם בהתאם לאיכות,
ונעים בין 500ד 750 שקל.
ורד צבעון גם היא משתייכת לחלוצות
המייבאות .״בלוס־אנג׳לס כמעט כל סטודיו
לריקוד המכבד את עצמו מחזיק גם חדר־תצוגות
לבגדי־גוף. הכל נמצא מתחת לאף,
רק צריך לבחור ולשלם. ואם ג׳יין פונדה
יכולה, אז גם אני יכולה,״ היא אומרת.
המיוחד בבגדי הגוף שלה היא שהם
סופגי זיעה. בגד־גוף ארוך עולה 1000
שקל, ארוך שזור בכסף 1200 שקל.
המילחמה בין המישטוה ונין
החוקוים הנוטייט אינה קיימת רק
בטלוויזיה־ היא נטושה מדי יום במציאות
שלח אותי לבקש סליחה מהנער שהפיל
אותי ארצה. הנער אמר לי שאם קרן
יסלח לי, גם הוא יסלח. שוב הלכתי
למיכאל קרן, ושוב הוא, שלח אותי חזרה
לנער, וחוזר חלילה.
״ביליתי את הלילה במעצר. בכיתי כמו
ילד. שזה יקרה לי ! בבוקר שוחררתי
מהמעצר וסיפרתי את מה שקרה לי לקצין
בכיר במישמר־הגבול, שהכיר אותי מימי
עבודתי במישטרה. האיש הזה התקשר
עם קרן, ונמסר לו שקרן חזר בו מהתבי עה
נגדי.
״למדתי מכך לקח — כחוקר פרטי עלי
להיזהר משוטרים כאלה.״
סיפורו של הבלש הפרטי מאיר ברקת
אינו יחידי במינו. חוקרים פרטיים רבים,
גם אותם ששירתו בעבר במישטרה, נאל צים
לחיות במילחמה מתמדת עם שומרי-
החוק שבמדים.
__ חשד
במעשי ריגול
כלש קנון(וידיאם קונראד)
מיישטרה פרטית
ך* שעה היתד! עשר וחצי בלילה.
/ /י י עמדתי לעלות על הקטנוע שלי
כדי להתחיל את המעקב אחרי החשוד.
חיכיתי בשער בית־החרושת, שבעליו שכרו
אותי כדי שאתפוס את העובד שגונב מה מחסנים.
האיש שלי יצא לרחוב. עמדתי
בלש ברקת (בולש במישקפת)
מעצר והשפלה
נ 60
להתניע את הקטנוע ואז הופיע רכב
שישבו בו אדם זקן ונער.״
כך התחיל את סיפורו מאיר ברקת,
בלש סרטי מחולון, לשעבר איש המדור
המרכזי של מישטרת תל-אביב. ברקת זכה
לשבחים רבים ממפקדיו במישטרה, עד
שהחליט להיות בלש פרטי.
ברקת נמוך־הקומה המשיך בסיפורו :
״הזקן, שנהג ברכב, שאל אותי מה אני
עושה במקום. השבתי לו שאני בלש
פרטי, ונמצא בעבודה. אז קפץ מהמכונית
הנער, כבן ,17 דחף לי לפרצוף תעודת
מתנדב של המישמר האזרחי, משך אותי
מהקטנוע והפיל אותי ארצה.
״שאלתי את הזקן מה הם רוצים ממני.
חזרתי והצגתי את עצמי. הצעתי להם ש ירשמו
את מיספר הקטנוע שלי, שיבדקו
את התעודות, אבל-י שלא יעכבו אותי
כי אני נמצא במעקב אחרי חשוד.
״ביקשו ממני את רשיון־הרכב של ה קטנוע.
הסברתי להם שהשארתי בבית בכוונה,
כי בלילות אני עלול לאבד אותו.
הוא יכול היה לאמת את דברי מייד. בעזרת
מכשיר־הקשר שלו, במוקד המישטרה ב־תל־אביב.
אך הזקן — שמאוחר יותר
התברר לי שזה היה מיכאל קרן, סגן־ניצב
בדימום במישטרה, המכהן כיום כמפקד
המישמר האזרחי של מרחב הירקון —
הזמין ניידת.
״לקחו אותי לתחנת־המישטרה והאשימו
אותי בתקיפת המתנדב. אמרתי להם שאם
יאשימו אותי בדבר דימיוני כזה, אני עלול
לאבד את רשיוני כחוקר פרטי. אחד מה שוטרים
גילה לי: הוא כועס עליך כי אמרת
לו שהוא זקן. לך תבקש ממנו סליחה.
״הלכתי לבקש סליחה ממיכאל קרן. הוא
איר פלכסקי ומרדכי רחמים מנה-
לים מזה 10 שנים מישרד־חקירות
משותף. עבודתם מרגשת בדרך־כלל פחות
ממעלילהם של הבלשים הפרטיים בקול נוע.
פלבסקי מודה שהעסקים הטובים
ביותר הם תיקי חקירות של חברות־ביטוח.
אולי אין זה מלהיב, אף זה מכניס כסף.
אולם היתקלויותיהם עם המישטרה רצי ניות
הרבה יותר. רחמים ופלבסקי סיפרו
על אחת מהתנגשויותיהם עם נציגי החוק.
״ניהלנו חקירה כלכלית שהוזמנה על-
ידי לקוח מסויים. נראה שדרכנו על איזו
יבלת של תת-ניצב זיגל, והוא עצר
אותנו. הוא טען שהתעורר נגדנו חשד
שאנו מעורבים במעשי ריגול, מכיוון ש החזקנו
במיסמכים סודיים.
״אפילו אנשיו של זיגל נדהמו מההאש מה
של מפקדם, אך זה לא מנע מזיגל
להשאיר אותנו במעצר ולבקש, למחרת
היום, את הארכת מעצרנו.״
השופט ציווה לשחרר את השניים מייד.
אך זיגל, לא נכנע. הוא קרא להם שוב,
כדי שימסרו טביעות אצבעות, למרות
שלפי החוק רשאים לקחת טביעות אצבעות
רק מאדם הנתון במעצר. פלבסקי
טוען שהיה זה נסיון נוסף של זיגל להשפיל
אותו ואת שותפו, ולשכנעם להפסיק את
חקירתם.
החנות. נפתח תיק־חקירה ופלבסקי יצא
לחדרה, בעיקבות החשוד העיקרי.
״במישטרת חדרה התקשרנו עם קצינים
בכירים,״ סיפר השבוע פלבסקי. ואז,
פתאום, הכל נעצר. נתקלנו בקיר אטום.
היה לגו ברור שד,אדישות נובעת מכך
שאנו טיפלנו בחקירה, לפני כניסתה של
המישטרה לתמונה. מפקדי תחנת־המיש־טרה
בהדרה הודיעו לנו שלצערם הם לא
יוכלו לבצע שום מיבצע לתפיסת הפורצים
למחסני חברת חוגלה, כי אין בידיהם
תיק החקירה שנפתח בכפר־סבא. גם לא
היה מי שהיה מוכן לנסוע להביא אותו.
גלגלי החוק נעצרו לגמרי. המישטרה לא
היתה מעוניינת להזדרז כדי לתפוס את
הדג השמן של הפרשה. אך כל דקה
שעברה, היתה לטובתו של הפורץ. הוא
היה יכול לברוח.״
אחרי שרחמים ופלבסקי טילפנו למכר
שלהם במישטרה וביקשו עזרתו, הסכימו
קציני־המישטרה בתחנת חדרה, לפשרה:
אם פלבסקי יסע, על חשבונו,־ ויביא את
תיק החקירה מכפר־סבא, הם יתחילו לטפל
בפרשה.
זו היתד, משימה חדשה. אך מישטרת
כפר־סבא שוכנעה למסור את התיק בידי
החוקרים הפרטיים, והוא נמסר לתחנת
חדרה. ברגע שהטיפול נכנס לידיים של
בעלי דרגות נמוכות במישטרת חדרה,
התקדמה החקירה במהירות, עד לתפיסתו
של החשוד.
הדברים קורים כמעט כמו בסרטים. הנה
סצינה לדוגמה:
בתוך מכונית שחנתה בתל־גנים ברמת־גן,
ישבו שני חוקרים פרטיים ממישרדים
של פלבסקי ורחמים. הם התבקשו לשמור
על אישה.שביקשה הגנה.
החוקרים הודיעו על המעקב למיש־
טרה, כדי למנוע את התערבותה. לפתע
עצר ליד מכונית החוקרים גבר חובש
כיפה, ומשך החוצה את היושבים ברכב.
הוא פתח בתיגרת־ידיים עם החוקרים,
ואחר־כך הוציא מכשיר־קשר והזמין ניידת
מישטרתית. החוקרים הסבירו שהם חוק רים
פרטיים והם באמצע עבודתם, אך
המישטדה אינה
רוצה לפעול
^ לבפקי ורחמים טוענים שההתנב־
״ לויות והיחס השלילי אליהם מקורם
בדרך־כלל בקצונה הבכירה של המיש־טרה.
השוטרים הזוטרים מגלים לעומת־זאת
יחס אוהד ומנסים לשתף פעולה.
לראייה הם מביאים את פרשת הגניבות
ממחסני חוגלה. החברה ביקשה מהחוק רים
הפרטיים לגלות מי גונב סחורה ממח סניה.
אחרי מעקב קצר הם גילו בכפר-
סבא חנות, שבה נמכרו כמויות גדולות
של הנייר שנגנב,
פלבסקי ואנשיו הקימו תצפית ליד חנות
זו, ועקבו אחרי הבאים במגע עם בעל-
החנות. כשהתברר להם שהחשוד העיקרי
יצא מכפר־סבא לחדרה, הם פנו לתחנה
של מישטרת כפר־סבא, ומסרו את ממצאי
החקירה שלהם. רב־סמל במישטרת כפר-
סבא שמח לשתף פעולה, ועצר את בעל-
בדש טייב (כשרותו כמישטרה)
ניקמת השוטרים
הגבר שלף תעודת־שוטר והודיע להם ש הוא
עוצר אותם.
בתחנת המישטרה ברמת־גן האשים אותם
השוטר בתקיפה. יום שלם עובר על
שני החוקרים הפרטיים, בתחנת־המישטרה,
עד שפלבסקי ורחמים הצליחו לשכנע את
הקצין הבכיר שהיתר. זו פרובוקציה מכוונת
מצד השוטר. התברר שהשוטר נשלח
למשימה זו על־ידי בעלה של האישה.
להציל לקוח
חף-מפשע
ך* ני ( )35 ואמיר ( )31 הם מבעלי
י מישרד־חקירות בצפון תל-אביב. דני
הממושקף והשקט ואמיר גבה־הקומה וה דינאמי
רשמו לעצמם שורה של הצלחות
בשטח הבילוש הפרטי. דני עבד מוסד
אנו עובדים, אנחנו מצליחים להגיע לסי פוק
מיקצועי ולהציל לקוחות חפים־מפשע
שהסתבכו שלא באשמתם,״ מגלה אמיר.
״לפני בחצי שנה הצלחנו להציל בעלים
של מיפעל ליצור פריטים עבור מישרד-
הביטחון. עורד־הדין שלהם פנה אלינו
וסיפר שלקוחותיו נאשמו והובאו לדין
על שביצעו לכאורה מעשי הונאה כש-
סיפקו סחורה למישרד־הביטחון לא כפי
שהתחייבו.
״היינו צריכים ללמוד שיטות ייצור ו שיווק
ועוד דברים כדי להכיר את הפרשה
ואת המעורבים. עורך־הדין הדגיש שבע-
דויות שנמסרו ישנם חורים, ואנחנו התחלנו
לבדוק את העדויות. אחד העדים
טען שביום אחד, כשירד גשם, ראה כיצד
עבר אחד מבעלי המיפעל עבירה. הלכנו
למכון המטאורולוגי ובדקנו. התברר שב אותו
יום בכלל לא, ירד גשם. אחרי שהו כחנו
שגם בנקודות אחרות שיקרו העדים,
ואין להאמין להם, ביטלה הפרקליטות
את כתב־האישום ובעלי־המיפעל יצאו נקיים
מתיסבוכת שנמשכה כשנתיים. היתד, זו
הצלחתו של עורך־הדין, אך גם לנו היה
בה חלק.״
הרשיון אינו
מעניק סמבות
^ כ גו לדב רג, רב־פקד לשעבר במיש־
1טרת-ישראל, מנהל מישרד לחקירות
מאז שנת .1972 רוב החקירות שהוא
מנהל הן כלכליות ולא חקירות פליליות,
כי הוא ״רוצה לישון בשקט בלילה״ .גולדברג
טוען שהוא אינו רוצה לדרוך על
היבלות של חבריו לשעבר .,השוטרים.
לדעתי, אילו הרשיון שמישרד־המישפטים
מעניק לחוקרים הפרטיים היה מעניק להם
סמכויות של ממש, היה טוב יותר בענף.
כיום, אפילו בלש פרטי שהוא קצין־
מישטרה לשעבר, לא יזכה באהדה מצד
חוקרי־המישטרה, הרואים בו חוקר ליא
סמכויות.
גולדברג אינו מקבל לקוחות מהעולם
התחתון. הוא שומר על המוניטין המיש־טרתי
שלו .״עבורי עבודה זו היא תחביב
יותר מאשר פרנסה. שורפים את הזמן,
נשארים בכושר מיקצועי, וגם מרוויחים
קצת כסף. בנוסף לפנסיה.״
״שוטרים רואים
בי מתחרה״
כלש פלבסקי
מרגל בעיני זיגל
ף* ן־־ארי ( )35 הוא בעל מישרד־חקי־יי
רות שאותו הוא מנהל ביחד עם
בלש בן־ ארי(מצלם מבעד לעיתון)
״אתה חוקר פדטי? תעמוד בצד״
מישהו, ואומר לשוטרים: אני חוקר פר טי,
אנא רישמו את הפרטים שלי ואל
תאלצו אותי להמתין עד שהאיש שאחריו
אני עוקב יצליח לחמוק ממני, עונה לי
איש־החוק: אם אתה חוקר פרטי, אז
דווקא תעמוד בצד.
״אם אעקוב ברחוב אחרי מישהו שהתבקשתי
לעקוב אחריו על־ידי הלקוח שלי
ולפתע הוא יבחין בי ויזעיק את המיש־טרה,
השוטר יוכל לעצור אותי על הטרדת
אזרח. אסור לי לצלם אנשיב דרך חלון
דירתם.
״אם אני עומד במירפסת ומצלם את
מה שאני רואה בחלון של הדירה שממולי,
לא אוכל להגיש את התמונות לבית־ה־מישפט
כי בכך אני עלול להפליל את
עצמי.״
בן־ארי טוען ששוטרים רבים רואים בו
מתחרה שיש להכשילו. כדוגמה הוא מספר
על חקירה במיפעל לזיקוק שמן בהוד־השרון.
״בעל
המיפעל דרש ממני לחקור פרשת
כדי הגנבים לא ירגישו בנו. התשובה
היתד, שלילית. נאלצתי להבטיח לשוטרים
שכשאלכוד את הגנבים אעביר אותם לידיהם,
וההצלחה תיזקף לזכותם. רק אז
הם הסכימו לשתף עימנו פעולה.
״אנו רוקדים על חבל דק. השוטרים
רואים בנו גורם שיש לשים לו רגל. באר־צות־הברית
נכנס חוקר פרטי לתחנת־מיש־טרה
ומבקש מידע, ובדרך־כלל מקבל
אותו. אצלנו לא נותנים. הרישיון לא
מעניק לנו שום סמכות.״
מצא את הילדה
ובמעט נעצר
ברהם טייב הוא בעל מישרד חקי־א
ו רות ותיק. הוא חוקר־מישטרד, לשע בר
. .מאז הפך לבלש פרטי, הוא נאלץ
לחיות במתח מתמיד בגלל חבריו־לשעבר
השוטרים. סיפר טייב:
״מישפחה מאשדוד פנתה אלי שאגלה
החוקרים הבוס״ם טוענים, נ המישטוה מתננדת להם ומצרה את;נעריהם ^
רובדי המישטרה: אין שחר להרגשה זו, איו מתווים ביו החוקרוו לשוטרים
להבטחה, וכשהסתיים החוזה שלו בחו״ל
הוא שב לארץ, ולפני כשנה וחצי פתח
יחד עם אמיר מישרד לחקירות. אמיר
עבד במשך תקופה קצרה במטה הארצי
של המישטרה, אך החליט שהמוסד אינו
לטעמו והפך חוקר פרטי.
״אנו בעד החקירות הקלאסיות, שבהן
יש צורך לגלות יוזמה,״ מסביר דני ,״אנו
אוהבים משימות שבהן חייבים להשתמש
בראש, לנצל את הרעיונות השונים, לנוע
ולחדש. אך עלינו להיות זהירים ביותר.
כל שוטר ממתין לעצור אותנו ומקווה
לתפוס אותו על עבירה הכי קטנה על
החוק. יש שוטרים שרואים בחוקר הפרטי
גורם שיש לדפוק אותו.״
״עקבתי אחרי אישה ברחוב,״ מספר
אמיר ,״שוטר אחד הבחין בי, רץ לאישה,
גילה לד, שאני צועד בעקבותיה, חזר
בריצה אלי והתנפל עלי. אני הוצאתי
את רשיון החוקר הפרטי שלי, אך השוטר
אילץ אותי ללכת איתו לתחנת־המיש־טרה.
שם הוא יעץ לאישה להגיש תלונה
נגדי. לבסוף אחרי כשעה, הוא הודיע לי•
שהכל בסדר. אך בינתיים אני שרפתי
יום עבודה במעקב אחרי האישה.
״בעצם, הרשיון שלי אינו מעניק לי שום
סמכות ממשיות בעבודת היום־יום שלי.
זוהי פשוט חתיכה נייר ללא שום ערך-
קונקרטי. איני יכול לבקש מידע מהמיש־טרה
עבור הלקוח שלי על סמך הרשיון
שלי. גם אם אזדקק למידע הכי פשוט,
כמו מיהו בעל הרכב שמיספרו כך וכך,
לא אוכל לקבל את הפרטים האלה במיש־רד
הרישוי.
״ובכל זאת, חרף התנאים הקשים שבהם
שותפו ישראל ברק 25 שהתחיל את
הקאריירה שלו במישטרה הצבאית. בן-
ארי עבד בעבר במודיעין אזרחי. השניים
צברו במשך עבודתם נסיון עשיר, אך
גם מרירות רבה נגד אנשי המישטרה
המתנכלים לחוקרים הפרטיים.
סיפר בן־ארי :״אם אני נעצר במיקרד,
במחסום מישטרתי, כשאני עוקב אחרי
גניבות במיפעל, וזאת אחרי שהוא כבר
פנה למישטרה ושם נאמר לו שהם אינם
יכולים להתחיל בפעולה מייד. לכן פנה
בעל המיפעל אלינו.
״הלכתי לקצין־מודיעין של המישטרה
עם רשימה של מכוניות ושמות של אנשים
שלנו, וביקשתי שיתן הוראה שהשוטרים
לא יפריעו לנו בתצפיות ליד המיפעל,
כלש ברק (משקיף! מאחרי עיתון)
״רוקדים עלי חבל דק״
את עקבותיה של נערה בת 15 שנעלמה
מהבית. הם חשדו שהיא נכנסה להריון
ולכן נמלטה מביתה.
״פניתי למישטרה ושם אמרו שפירסמו
בעיתונים על היעלמותה, אך ללא תוצאות,
ולכן סגרו את התיק. לדעתם היא כבר
קבורה אי-שם בחולות.
״אחרי חיפוש ממושך הגעתי לירושלים,
למוסד של מישרד־הסעד לנערות הרות.
מצאתי את הילדה מאשדוד במוסד, בהריון
מתקדם. הודעתי לבני מישפחתה והם באו
ולקחו אוהד, הביתה.
״אחרי שהילדה חזרה לביתה, התקשרתי
לאותו חוקר ממישטרת אשדוד, שאמר לי
לעזוב את החקירה מפני שהילדה מתה
ונקברה בחולות. הודעתי לו שמצאתי
אותה, והחזרתי אותה הביתה, והוא השיב
בכעס :״רק עכשיו אתה מודיע לי על
זה ז אני מייד שולח שוטרים שיעצרו
אותך !״
העולם הזה ביקש את תגובת המישטרה
לטענות החוקרים הפרטיים.
תגובתה של רב־פקד ריבקה ווינטראוב,
דוברת המטה הארצי של המישטרה :״ה חוקרים
הפרטיים חייבים לפעול במיסגרת
הסמכויות המוגדרות בחוק. אולי נדמה
לבלשים הפרטיים שהמישטרה מצרה את
צעדיהם כשהחקירות שלהם מתנישית בח קירות
של המישטרה. אבל אין שחר
להרגשה שהמישטרה מתנכלת למי שעושה
את עבודתו בהתאם לחוק.״
ממטה מישטרת מחוז תל-אביב נמסרה
תגובה קצרה :״אין אצלנו מתחים בין
שוטרים ובין בלשים פרטיים.״
,מרבד זוהר
161
קטיושה כן היתח. מילחמה לא היתה. ומלה ישנה
נושנה, שמזמן לא עלתה על שפתיים, נזרקה ל״חלל ציבי־ריותנו״
,כמו שאומרים. הנלגה.
איך אומר בגין־מינוס־שניים במקרים שכאלה ן שומו שמים!
שומו שמים!
כמובן, אין זאת אומרת, שהמלחמה המיוחלת כל כך
בלבם של כמה שרים ואנשי צבא לא תתחולל. אני משער,
שיש מי שעומד עם שעון־עצר בידו וסופר את השניות עד מטח
הקטיושות הבא, אשר יבוא או לא יבוא, ויש להניח שיבוא,
אבל בתוך כך הופך העם כולו למועצת״מלחמה רבא, שכלי
התקשורת מדווחים לו מדי רגע, בדיוק מדהים, את כל
הפרטים הענייניים למען ישקלם ויחליט החלטה מושכלת —
כן מלחמה, לא מלחמה !
כך גם התחייתה והתחזקה־השתרשה תופעת השדולה
המקומית; פרו־מלחמתית או אנטי״מלחמתית. תושבי הגליל
יחליטו מחר אם על תושבי הנגב לשפוך דמם ״למענם״ ,ומח רתיים
— להיפך. מזכיר את המצב המתרמז בשירת דבורה
על הסולידריות השבטית של עם ישראל•
כך, מיטלטלים כבוכייר בין ג׳ינגואיזם כל-יכול ובין הגיון
מפוכח של ״ומה אחר־כך י״ ,מגלים אנשים רבים יותר ויותר
את הקושי המהותי של דמוקרטיה להפריץ מלחמה. שימו
לב, מכל מלחמותינו רק שתיים הותחלו על ידינו, אחת ב19$6-
ואחת ב־ .1967 הראשונה, אם־כל־חטאת, הותחלה על-ידי מנהיג
כריזמאטי במדינה אשר טרם נגמלה ממחלות ילדותה, ולאחר
סידרת מיבצעים יזומים לחימום הקנה הלאומי״פטריוטי לצורך
השראת אווירת ״אין ברירה״ .השניה באה בימים שתחושת
ה״אין ברירה״ היתה מוחלטת כמעט. היום, ממרחק השנים,
אנו יודעים שהיו ברירות אחרות. שלא לדבר על כך, שגלוי
וידוע כי אותן שתי מלחמות יזומות לא מנעו התפתחויות
שליליות שהולידו מלחמות חדשות וכמובן דחו את השלום
באופן שמאפשר, כמובן, להתברך בקרבנות שהקריב עם ישראל
על מזבח קיומו.
פעם שלישית זה הרבה יותר קשה.
נכון, מדי מספר שנים — יש כאן אולי איזו מחזוריות
ארורה — שוקעים הזכרונות הקשים, נשכחות העלויות, ודור
חדש, צעיר ותוסס כסוס מיוזן, שש לקרב ללא מחשבה מעמיקה;
מזלזל במוות זלזול גילי אווילי חולף, בוטח בפתרונות
סופיים, וגם, אם לא איכפת לכם, שטוף־מוח על-ידי אי־אלה
אנשי צבא זקנים, שאינם מתים לעולם וחצי תאוות המלחמה
בידם.
נכון, לפעמים נדמה כי אפס חשיבה ופטליזם אסייני כבר
כבשו כל חלקה טובה והשחיתו בנו את היכולת לנתח מצבים
עתידיים, לעשות חשבונות של רווח והפסד. מלחמה 1אז
שתהיה מלחמה. יהיה מה שיהיה•
ואף על פי כן, כפי שנתחוור אפילו לראש הממשלה השחצן,
שהבטיח באוזני כל העם ״לא תהיה עוד קטיושה ואחר־כך
חזר והתרברב בכך ש״שמונה חודשים לא היתה שום קטיושה״
— והיתה קטיושה — להפריץ מלחמה זה לא כל כך פשוט
בדמוקרטיה. את יוזמת מלחמת 1956 בן־גוריון יכול להסתיר
מן הממשלה. הן הוא ידע, היא היטיב דעת מה טוב לעם
ישראל, ומה לו ולממשלה כולה ! ביוזמת מלחמת 1967
היה אפשר לחלוק עם כל העם, בהיווצר לכאורה מצב של
איו״ברירה מוחלט (ולא היא, אך לא זה המקום לנפץ פסל
זח) .חיום — לא זה ולא זה•
והיום יש גם לאמריקאים מה לומר — וחרבה יותר מה
לומר — לפני מעשה.
ככה שהברירה היום היא בין צמצום ושינוי המשטר
הדמוקרטי שלנו על כל היבטיו באופן שיקל על מעצבי
המדיניות לחזור על דגמי 1957ו״ — 1967 או לחפש פתרונות
לא״מלחמתיים לבעיות שלמישהו נדמה שוב ושוב, שניתן
לפתרן בכוח הזרוע.
בבחירות הממשמשות ובאות ניווכח איזו מגמה מן השתיים
תתחזק, שכן בלי ספק הן יתנהלו על רקע פטריוטי״לאומי-
לאומני מאוד. טלוויזיה צבעונית כבר יש.
£מחלקת ההסברה
״מעריב״ דיווח כבר פעמיים בימים טרופים אלה על מיני
״רוגטקות״ אימתניות המופיעים בידי שונאי־ישראל בגולן
ובשטחים הכבושים, ככל הנראה מתוך תגובה ילדותית וחסרת־אונים
על הידיעות והספרים המבשרים מציאות תותח גרעיני,
טילים בעלי ראש״חץ גרעיני המרחיקים עד ״גבולותיה הדרומיים
של ברית המועצות״ (יהודי אודיסה ! מהרו, עושו חושו
לאמריקה בידי ישראל.
יהיו אולי מי שיתהו על התופעה החדשה למדי הזאת
של ייצור נשק פלסטיני קר ועל משמעויותיה העמוקות מבחינת
היחסים הישראליים־פלסטיניים — אולי מישהו יסיק, שהיחסים
הללו מחריפים והולכים וזה לא טוב; ואולי מישהו
יסיק שהיחסים מחריפים וזה דווקא כן טוב, מפני שבסופו
של דבר מוכרחה לבוא התנגשות סופית, שתטהר את השטחים
הכבושים מתושביהם הערביים• או כן או לא.
משום מה, אותי מטרידה ברגע זה שאלה אחרת לגמרי :
״רוגטקה״ זו שמבשרים עליה בעתון ככלי נשק אימתני, מהי ו
ובכן, מן הראוי שבימים טרופים אלה ידע כל אחד
מאתנו, כי רוגטקה אינה אלא מקלעת. פשוט מקלעת. מנסרים
ענף מתפצל באופן שמתקבל חפץ שצורתו ,¥בשורש החפץ
נ 612 -
הזה מחזיקים ביד שמאל, אל שתי הזרועות מחברים פיסת
גומי של אבוב (אפשר לרפד את הנקודה האמצעית שברצועה,
באופן שייקל להניח בה גוש מוצק כלשהו, אבן־חצץ או מתכת),
מותחים ביד ימין את רצועת הגומי, וכאשר משחררים אותה
בבת אחת המקלעת קולעת את הגוש הנתון בתוכה קדימה.
ומניין השם ״רוגטקה״ ז פשוט מאוד, מאותה שפה שנתנה
לנו את הקללה הלאומית שלנו. מן הרוסית.
״רוגה״ ברוסית — קרניים .״קה״ — לשון הקטנה. ואכן
המקלעת נראית למחזיק בה כשתי קרניים קטנות.
ועכשיו נחזור נא לרגע אל זירת הקרב האיתנית. מי שקרא
בעתון על ה״רוגטקה הדרוזית״ ייווכח מייד, כי המדווח טעה
טעות איומה. שם לא מדובר במקלעת־קרניים, אלא בכלי
אחר לגמרי, שהוא מין רובה־קשת פרימיטיבי (אם גם מסוכן
מאוד, ומחייב הרגעה בתותח אטומי) ,ואני שואל: איך אפשר
לקרוא לרובח־קשת ״רוגטקה״ י הרי זו פשוט הטעיה; שעשויה
לעלות לעם ישראל במחדל קונספטואלי ! אני בטוח, שלדרוזים
בגולן יש כינוי משלהם לכלי הנשק המסוכן שלהם, ואם
ויתרנו על המקלעת העברית לטובת הקרניים־הרוסיות־הקט־נות,
למה לא נשתמש במונח שלהם, שבוודאי הוא מדוייק
יותר ז
אגב, מקלעת אינה קלע. קלע הוא אותו נשק נוראי שבו
דוד המלך הרג את גוליית — זוכרים אותו ! יה הילד השובב
שהתרוצץ בשטחים ויידה אבנים באנשים בני עם זר, שהיו
הרבה יותר גדולים ממנו — ועם ישראל האליל אותו, עשה
אותו לגיבור, שר לו שירים עד עצם היום הזה( .לא חשוב).
הקלע הוא נשק רחוק־טווח הרבה יותר מן המקלעת, והוא
גם קולע אבנים גדולות הרבה יותר• זהו כלי-עזר חשוב לרועים
(דוד המלך !) המחזירים אל העדר עז או כבשה המתרחקת
מדי על־ידי ידוי אבן לקירבתה. הכלי עצמו פשוט מאוד.
הוא מורכב משני חבלים באורך כחצי־מטר או מעט יותר
כל אחד, המתחברים אל פיסת אריג שהיא ה״כף״ שבה
מניחים את האבן הנקלעת. אתה מחזיק בשני קצות החבלים
!בקצה חבל אחד עושים לולאה ומשחילים בה את האמה)
מניף את הקלע ומסובב אותו סביב הראש (אפשר גם בסיבוב
אנכי בצד הגוף, וברגע הנכון — ברגע הנכון אמרתי, השמעתם ז
— משחרר חבל אחד. האבן שקיבלה תאוצה עצומה נורית
בכוח איתנים, וככל שאתה מתיימן בקליעה אתה יכול להשיג
טווחים עצומים ודיוק רב למדי (דוד בנעורי בירושלים
לימדונו מדריכינו ב״מחנות העולים״ לייצר את הקלע ולהפעילו
ביד אמונה (אם איני טועה, מנשה הראל הוא שניצח על
המלאכה ועל האימונים, ואולי לוי הצולע ,)1וכל מי שידע
לקלוע בקלע בז לבעלי המקלעות בוז עמוק ! הרושם שעשתה
הפעלת קלע על נערים ערבים שיידו בנו אבנים בטיולינו בהרי
ירושלים היה מוחץ.
£זהירות בורות!
אחרי ״ככר העיר ריקה״ שלא חיתה ריקה, אחרי ״אל
תעקור נטוע״ חשיקרי — המנון חדש על כל שפתיים — ״אל
בורות המים ! ״
יהודים, השומעות אוזניכם את מה שנעמי שמה בפיכם !
מה בורות ז מי בורות ז איפה בורות ז מדוע בורות ! של מי
בורות! בשביל מה בורות! מתי בורות!
טוב, לכו, לכו כבר אל בורות המים ! אם אתם משוגעים
על בורות, מה אני יכול לעשות !
לי יש ברז• רוצה מים ! פותח. לא רוצח ! סוגר. לא הולך
לבורות. לא רוצה בורות. ברז, זח מה שאני רוצה. כי ברז
זה האמת. ברז זו המציאות. וקצת מציאות לא תזיק לנו
פה בארץ בורות בורות נשברים, אשר לא יכילו המים.
שבו. שבו היטב. שרק לא תפלו לי .׳ועכשיו קיראו את
שאלתי והשיבו לעצמכם בשקט: היום; ממרחק השנים,
לאור יחסי הכוחות הגלובליים והמזרח־תיכוניים, לאור הפירוד
בעולם הערבי והמוסלמי, לאור השלום הישראלי־מצרי, לאור
כוחו המתעצם של צה״ל — היה משנה אם שלושת המחבלים
במעלות היו משתחררים בתיווך כלשהו, ועימם עוד איזה
עשרים מחבלים ו״ 16 או יותר ילדים וילדות חיו ממשיכים
ללמוד בבית־הספר במעלות !
אז קסטנר, אם לא איככפת לכם, הציל יותר מ־ 16 ילדים.
שמואל תמיר, שבילה לא־רע מעצר בקניה, לשמחת אביו —
כפי שסיפר לי בשעתו אבי משה שרת (שבגלל מושגים משונים
של ״הדר״ לא היה מסוגל לראות את עצמו נחקר בדוכן
עדים על־ידי מי שלפי מושגיו־הוא היה״ שרץ נתעב — ולפי
מושגי־אני דמגוג נאלח) ,היה כמובן מתאבד. מה ידידי אורי
אבנרי היה עושה אינני יודע. גם מה אני הייתי עושה אינני
יודע.
אבל קסטנר — הציל יהודים. המוח שלו, באופן משונה
כל כך, לא היה מוח שמשון העיוור בעיה, לא המוח המעוות
של אלעזר בן־יאיר, לא המוח המגלומני של בר־כוכבא• היה
לו מוח אחר. מוח שבזכותו חיים עכשיו מאות, אלפים, אולי
רבבות בני־אדם.
מוח כל כך אחר — שהיה צריך לתקוע בו כדור !
בגין. מלן שראל
(המשך מעמוד )30
להתברר שהקנאים המודרנים כקודמיהם,
חרף מסירותם, בעוורונם ימיטו ׳עלינו
אסונות. נזכור ונזכיר לעצמנו עד כמד,
רעיונות הגאולה והשאיפה לדחוק את
הקץ הם אצלנו עניין רגיש ומסוכן העלול
לנסוך בנו שיכרון ולדחוף להתנהגות .
בלתי שקולה...״
תחת הכותרת המילכוד והמו׳צא פורט
הרכבי את מטבעות התחזית, בניסוח :״ה החרפה
בחילוקי־הדיעות בישראל עלולה
להביא למצוקה פנימית ולפגוע באמונה
בעתיד. הקיצוניים יצביעו שווותור על
הגדה יביא למה שראש-הממשלה הנוכחי
קורא ׳סכנת מוות׳ .המתונים יטענו ש־הישארותה
בידי ישראל אינה אפשרית,
או שתביא ל,המסת׳ ישראל ביישות ער־ביודיהודית.
שתי האפשרויות מציגות .
חזות קשה, כאילו מדינת ישראל עומדת
לפני מבוא שאינו מפולש ומילבוד...״
הרכבי חושף בסיום את מטרת כתיבת
חיבורו, ומבהיר :״גישתי בחיבור זה אינה
שאין לישראל מוצא, אלא שעליה לבחור
בין האפשרויות שלפניה, ובחירה זו, ככל
בחירה מדינית בשאלה רצינית, היא בין
רע לגרוע. הגרוע בעיני הוא המאמץ להשאיר
את הגדה תחת שלטוננו ...מה ש מסתבר
בעיני יותר הוא שישראל לא
תוכל לקיים את שילטונד, בגדה ובחבל
עזה. ניתוק הגדה והרצועה ייכפה על
ישראל. בין שתי האפשרויות של ניתוק ״
זה בכפייה או ניתוקו מתוך נכונות מצד
ישראל למשא-ומתן, עדיפה האפשרות ה־
יו ״ רעראפת
להכיר באש״ף
שניה, שבה נוכל לזכות בתנאים טובים
יותר. האוטונומיה, שבשביל מנהיגי ישר אל
הפכה לאמצעי ׳להנצחת השילטון ה ישראלי
בגדה וברצועה, תהפוך לאמצעי
להפרדתה ולניתוקה מישראל...״
..מדיניות הרהב־׳
בפרק האחרון שכותרתו היא דחייה
מזיקה, כופר הרכבי בצידקתה של מדיניות
ההשהיה והדחייה של ממשלות ישראל,
ובעיקר זו •של בגין. והוא אף מזהיר את
מנהיגי ישראל שהם עשויים לגלות כי
למרות שביקשו להיטיב עם עמם׳ הם היו
בעוכריו :״אני נושא עיני רק למטרה
אחת: כיצד תזכה ישראל בתנאים הטו בים
ביותר, וחששי שדבקות במדיניות ה נוכחית
בסופו של חשבון תביא להפסד.
במילים אחרות, ש,מדיניות הרהב׳ תביא
להחמצת אפשרויות כהפסד שגורמת לו
,מדייניות המורך׳ .המדיניות הנוכחית ׳תש איר
מעמסת בעיות איומות, שכן בכל ש עובר
זמן, הן מחמירות. מי יודע׳ אם לא
יתברר עוד פעם שהמנהיגים שביקשו ל־הייטיב
עם עמם, היו בעוכריו...״
סיפרו של אלוף (מיל׳) יהושפט הרכבי
חזון, לא פאנטזיה מעיד כי האופציה ה פלסטינית׳
שרק לפני כמה שנים נראתה
פחלום־מדיני רחוק, מתחילה לקרום עיור
וגידים בעיניהם של הוגים מרכזיים בחברה
הישראלית. אין ספק ש״מדיניות ה רהב״
של מנחם בגין, כפי שמכינה אותה
הרכבי, מזרזת את חוגי המרכז להכיר ב־יישות
הפלסטינית.
בסיפרו זה עבר עוד אלוף לשעבר בצד,״ל
את הרוביקון ,׳והפעם, תוך שהוא
מבסס את ראייתו החדשה על ההיסטוריה
היהודית הרחוקה, על ניתוח מרד בר־דן
עו מ ר !
כוכבא.
העולם הזה 2334
כלאשה מו ד רני ת יו דעת כי אין מ קו םלת דו בו שו ת
כ שם של אתמצ אי אשה מודרנית
הממ שי כ ה לב של על פרימוס, כן אין
בנ מצ אאשה מודרנית המשתמשת עדיין
ב א מצעי זה, שזמנו חלף מכבר, הנקרא
״תחבושת״ .מי ש ה תנ ס תה אי פעם במוצר
מיושן זה יודע ת היטב
עד כמה אין לו מקום
בגו פהוב חיי ה של
האשה של שנו ת ה־.80
התח בו ש ת הינה
ג דו להומסורבלת ,
מדיפה ריחות, ע לו ל ה כתמים להעביר
וגורמת ל ת חו ש ת אי־נוחו
ת רבה ב ת קו פ ת
ה מחזור החד שי.
את, באשה מודרנית,
מבק שתלהמ שי ך בכל
פעולותייך, במ שך כל
י מי ה חו ד ש, ו ל כן
ט מ פון או־ ב ה הינו
הפת רון ה אי די א לי,
המאפשר לך ל תפ קד
כרגיל ולל א הג בל ה 365 ימים ב שנה.
או־בה הינו אמצ עי היגייני פנימי שעוצב
במיוחד בהתאםלמ בנ ה ה אנ טו מי שלך,
ולכן אינך ח שה בו כלל. או ־בה הינו סמל
לאיכות. טמפון אהבה, בעל כושר ספיגה
מעולה. או־בה אינו מתארךומ תד לד ל
בע תהס פיג האלאמ תרחב, אוט םומ תאים
עצמו למבנה הפנימי.
בזכות תכונתו זו אובה
הינו הטמפון הטוב
ביותר. לטמפון אהבה
ראש מעוגל המאפ שר
ח די רהקלה ונו ח ה
למקום המיועד לו. אובה
אינו זקוק למוליך
— דחיפה קלה והוא
בפנים — בלתי מורגש
ונ עלםמ עיני כ ל.
גדולתו בקטנותו:
תוכלי ל שא תו בכיסך
או בארנק הכסף שלך.
רק לאו־בה יש טמפון
מ עול הללא מוליך
בגודל מיני, המיועד
במיוחד לנערות
צעירות, החל מהמחזור הראשון, וכן נורמל
וסופר. נסי א ת או־בה — אין טוב ממנו.
והב טוח ביותר
ל עו מתהתח בו ש ת.
טמפון או־ב ה,
האמ צעי המודרני
| לב׳ או־בה מח׳ ההסברה
ן ת.ד 5 .ו ו ,2חיפה 020 וב
או־בה טבעי ובטוח
או־ בהב־ בגד לי ם:
מיני -
זי״סס4
שם כתובת
נא לשלוח לי את חוברת ההדרכה .
והשי 3 :טמפונים בנרתיק
משתמשת בטמפונים לא משתמשת
ל ב תו להו לנ ערה
המת בג ר ת; נו רמל ־
גיל .
למרביתהנשים ; אקסטרה ־ לנשיםעםדימוםרב.
ץ וופנת
ב די ר הנכונה
אופות ק1כזו^ 01 אופנה לצעירות
תא, רח־ התבור 34 טל 653995 .
להשיג בחנויות המובחרות .
אנ״נד א חד זונ ה!
נ כון, כלאחד זו כהב חו לצת ״ א פי כ ל׳ :
או בספראפיה, ואוליגםבטיסה
ל די סניוו רלד.
אי ך? פ שו טמאד -אוספיםאריזות
שלקצפת ״ אפיכל ״ (זו שמוכנה
בין ־ רגעותמידמצ לי ח ה ) פודינגוג׳ לי
״ א פי כ ל ״ ו שו ל חי ם או תן ל ״ מטע ״
ת. ד 1 6 0 .חדרה . 3 8 1 0 1
25אריזותמזכותבחולצת ״ אפיכל ״
חי נ ם ( אין הגרלה -כלאחד זו כ ה )
25אריזות 5 0 +שקל, ולביתךישלח
ספרהא פי ההחדש ״ ח ג -עו גו ת ״
( ש מ חי רו בחנות 1 50שקל).
בין כלהמשתת פי םבמבצע יו ג ר לו 2
כ ר טי סי טי סהלממלכתה אג דו ת
דיסני וו רלדשבארה ״ ב.
סי מ בו ד
החברה החד שה לאופנה ספורטיבית
לצעירים בעיצוב גדעון אוברזון
בני בדבש, מג״ דמילואים מיוזמי מחאת הקצינים של ״שלום עכשיו״ ,
גסנד על 1וידרדדות וטוסו וטוהר־הנשק של 1זיילי צוו׳ ל
וטוען: צה ־־ל אינו עושה די כדי למנוע ו!דג אזרחיים!
מי שחושב שמפני
שאני מג״ד אני
לא יסד ותביע
את ריעות׳,
שיקפוץ ד׳
אנשים כמוני, שעושים
למעלה משלושה הורש׳
מילואים בשנה,
משלמים את המחיר
של מדיניות הממשלה
עדיין רא חגית׳ וקו
העצירה שדי. אני עדיין
נותן ציאנס לדמוקרטיה.
נשאדגיש שהגעתי לקו
העצירה, אסיק מסקנות
יש ר׳ חברים שתושבים
במוני, אבל סוחרים
להביע דיעה. הגענו
למצב שבו אנשים פוחדים
מהשכן, פוחדים מהמעביד
אנחנו ח״ס במציאות
פרוסית ספרטנית *,שבח
דברים שאומד קצין
חשובים לאין ערוך
מדברים שאומר טוראי
עמדתי ליד בית! של
בגין, שקרא לי ולשכמות׳
פוי־ביאושיס, עם שלט
ועם שת״סישלוש 1קורות
מהביוגרפיה שלי
^ ני ברב ש היה אחד מקציני שלום־עכ-
שיו שכינסו מסיבת״עיתונאים כדי
למחות על התנהגות צה״ל בשטחים. באותו
שבוע פירסם ברבש, במיסגרת ״פורום
העולם הזה״ ,מיכתב גלוי לראש־הממש-
שמו של ברבש לא היה זר לי. קראתי
את סיפרו ״היקיצה הגדולה״ והתרשמתי•
זהו סיפורה של רופאה צעירה ואם
לבת, שחברה, קצין צה״ל, שוכב חסר-
חכרה בבית־חולים. זהו גם סיפורו של
מפקדו של הקצין, העומד לפני ועדת״
חקירה שאמורה לחרוץ אם הוא אשם
בבזיון שחיסל כמעט את החטיבה. ה
קצין
השוכב מחוסר-הכרה יכול להטות
את הכף לטובתו של המח״ט.
הספר נכתב בעיקבות מלחמת יום-
הכיפורים. זהו ספר אנטי-מילחמתי שלא
רבים כמוהו יצאו-לאור אחרי מילחמת
יום־הכיפורים.
פגשתי את ברבש בדירתו שבתל״אביב.
היום, שנתיים אחרי שיחרורו מצה״ל,
הוא סטודנט להיסטוריה׳ אל הוא טוען
כי בגלל פעילותו בשלום־עכשיו שכח אין
נראית האוניברסיטה.
ברבש הוא בן , 30 יליד באר-שבע.
אביו, מנחם ברבש, הוא איש הנוער-
העובד״והלומד, היה חבר בחמה ובפל־
מ״ח, וכפי שמעיד עליו בנו — בעל השקפה
סוציאליסטית אמיתית. אמו מורה.
בגלל עבודתו של האב גדל בני בנגב, שם
היה אביו אחראי על תוכניות פיתוח ;
שהה שנתיים בדרוס-אמריקה ובמיזרח
הרחוק, לשם נשלח אביו במיסגרת מיש״
רד־החוץ, וגם היה ילד־חוץ בקיבוץ גדות.
היום האב הוא ממנהלי חברת ״עמיגור״.
אחיו של בני הוא בימאי־הקולנוע אורי
ברבש, ואחותו, חני, שהשתחררה זה
עתה משירות סדיר, היתה אחת הפעילות
המרכזיות ב״שירות-שווה״ .בצבא
שירת בקומנדו הימי, עבר לגולני ושם
עשה קורס״קצינים. הוא חיה מ״מ,
סמ״פ, והשתחרר לפני מילחמת יום־הכי-
פורים בדרגת סגן.
כשפרצה המילחמה הצטרף ליחידתו
ולחם ברמת״הגולן. שם גם נפצע קשה.
שלושה חודשים שהה בבית״חולים עד
שהחלים. כיום הוא מג״ד מילואים בגו-
לני• במיסגרת תפקידו הוא מעביר יותר
משלושה חודשים בשנה בשירות מילואים.
בעצם ימים אלה הוא עושה את שירות
המילואים שלו.
בני נשוי לבילי, ששיכלה את אחיה
במילחמת יום־הכיפורים.
• מ דו עהחלטתלשרת כצכא־י
קבע ז
והחיילים שלי לא ירו באזרחים!׳,
(חמשו מעמוד )67
כששכבתי בבית־החולים אחרי •שנפצעתי
במילחמה, ישכב לידי מח״ט החטיבה דאז,
שהוא היום אלוף פיקוד־הצפון, אמיר דרו רי,
ושכבו איתי חברת מהגדוד. הגיעו
חיילים ישר מהקרבות. זו היתה מילחמה
מאוד קשה, שגולני הטף בה מכה מאוד
רצינית. היתד, הרגשה של דחיפות למלא
מקומם של אלה שהלכו, לחתום קבע כדי
לאייש את שורות גדלני.
כשיצאתי מבית־קיי, החלטתי לחזור ל צבא.
חזרתי לגולני. התקדמתי לאט־ילאט
בסולם הדרגות. קודם הייתי מ״פ, אחר־כך
הלכתי לבית־ספר לקצינים, הייתי סמג״ד
ואחר־כך הלכתי לפו״ם.
אחרי פו״ם התחלתי בהליכי התחת החוזה
שלי עם הצבא. למעשה, מעולם לא
התכוונתי לשרת בקבע זמן רב כל-כך.
כשחזרתי לצבא היה ברור לי •שאני הולך
לשנה, כדי לשקם את החיל המוכה. אבל
זה נמשך עוד ועוד.
• מ דו ערציתל עזו באתהצבאץ
באיזשהו שלב. נגמר לי הסוס. הגעתי
למסקנה שמעל דרגה מסויימת הצבא הופך
למיקצוע, וזה לא עלה בקנה אחד עם
נטיותי ועם טיבעי. לפני שנתיים הש תחררתי,
ומאז אני עושה הרבה מאוד
מילואים, הרבה יותר מדי — יותר משלו שה
חודשים בשנה. את זה אני לא אומר
בתלונה, אלא משום שיש לי תיאוריה,
תחררתי ישבתי כמה חודשים כדי להשלים
אותו.
כז ה?
מה דחף
או תךלג תו בספר
חוויתי את המילחמה, וזו חווייה שהתחילה
לתת את אותותיה לא באופן מיידי.
היה לי יחס דו־ערכי לצבא. מצד אחד,
מערכת שדי הצלחתי להשתלב בה ומצד
שני מערכת שמאוד הוקעתי אותה •והת־קוממתי
נגדה. גם לגבי המילחמה היה
לי מד, להגיד, שלא לדבר על מצבה של
החברה הישראלית אחרי המילחמה. והכי
חשוב — אני אוהב לכתוב.
המיסגרת ואת כללי המישחק. כשעמדו,
אחרי המישפט הזדוני שערכו לו להוציאו
להורג -יכול היה לברוח אבל הוא לא הס כים.
הוא אמר: אני כאן, אז אני משחק
לפי כללי המישחק. מי שמחליט שאין בו
נכונות לצאת למילחמה, שהוא מסכים לה
או לא מסכים לה, אז אולי מקומו לא כאן.
כל זמן •שהמדינה מתנהלת כמו שהיא
מתנהלת, אני אמלא את חובתי.
• אתהמת קו מ ם נג דדב רי ם
כמדינה, דאתהמשחקל פי כ ל לי
• ז הו ספר די אנ טי ־ מי לי ט רי ס ־
זו היתד, המטרה. זהו ספר שכתב אדם
שלא הבין כלל את המילחמה, שרואה את
המילחמה כמצב אבסורדי ומיותר, שאינו
פותר שום בעיה מהותית. זד, היד, חלק
מהמסר שניסיתי להעביר בספר.
• אי ךתלךעםהרגשה בזו ל•
מי דחמההכאהז־
בהרגשה כבדה מאוד.
• איךתוכללפקד על ח יי ליךץ
אני לא מודאג. זה אולי יישמע שחצני,
אבל כמו רבים אחרים השייכים לחוג
האידאי שלי, אני יודע להציב מחיצות בין
מה שקורה באזרחות ובין הצבא. במיוחד
כשפורצת מילחמה, אפילו תהיה זו מילח*
מה לא נחוצה, מילחמה מיותרת.
גם הכיבוש !..הגא!״ הוא
בלתתיסבד זגו 01
לח״וים!לאבד צלם
אנוש זיהזוי׳חס לאנשים
אחרים כאל לבר נתזת
ה מי שחק. מתילדעתךמ גי ע הז מן
ל ש כו ראתהכ לי ם או להריםי דיי ם?
כל אדם קם בבוקר ומסתכל בראי, וצריך
לעשות הערכה מחדש של המצב ולהחליט
האם הגיע לקו העצירה. קו עצירה הוא
מושג צבאי- ,שפירושו — מהקו הזד, אין
נסיגה אחורה. לא מילאת את המשימה,
כלומר נכשלת. אני עדיין לא הגעתי לקו
העצירה. כאשר ארגיש שאני מתקרב,
אצטרך להסיק מסקנות. עם כל תהליך הלאומנות
והסחף ימינה, אני עדיין יכול
לכנס מסיבת־עיתונאים כקצין־מילואים ב־צה״ל,
לעורר סערה, ולחזור לישיבה אצל
המח״ט.
• מהגרםלךלהצטרף ליטלום־
ע כ שיו ז
הייתי תמיד אוהד פאסיבי. בא להפגנות
ועומד •מהצד. אחרי ההפגנה שבה הניפו
את דגל פלסטין •ושלום־עכשיו התכחשו
להנפת הדגל ובגין קרא להם ״פרי ביאו שים״׳
התקשר אלי אחד הפעילים ואמר
שרוצים לעשות מישמרות מחאה. נגד התבטאות
ראש־הממשלה, ורוצים להציג אנשים
עם עבר צבאי.
• העברהצב אי ח שו ב?
ר ב ־ םרן ( מי ל׳) ברכש
״נוצר הרושם, שהנופליס מסרו נפשם כדי לספח את הגדה״...
הגורסת שמי שמשלם את המחיר הגדול
על מדיניות הממשלה הנוכחית, הם אנשים
כמוני, המתנגדים לה בעצם. בגלל היותם
קצינים ביחידות קרביות, הם נאלצים לע שות
הרבה ימי מילואים, כדי לעזור להג שים
את המדיניות הזאת.
לפני כמה ימים ישב פה חנוך •בר־טוב,
וסיפר לי שבר-לב סיפר לו שכשהוא יוצא
למילחמה, הנהג שלו בזהל״ם •מוכן להחזיר
את כל השטחים, הנהג של הג׳יפ שנוסע
מאחוריו מוכן לפשרה, ואילו הנהג של
מכונית־השרד שלו בקריה בתל-אביב לא
מוכן בשום פנים ואופן להחזיר שטחים
או לשמוע על פשרה.
יש לפעמים שאני מתווכח עם אנשים
•ושואל בצורה פרובוקטיבית איפה הם
משחתים. זה שיש לי נטיות שמאלניות
אינו עומד בסתירה עם מה שאני מוכן
להשקיע. הרבה יותר קל להשקיע לימני,
הדוגל בסיפוח מכיוון שמחיר הסיפוח הוא
קודם־כל הרבה ימי־מילואים בשטח.
יש אנשים שאינם מבינים את הארית־מתיקה
הזאת. הם צועקים לי ״בוגד,״ אבל
בזמן שאני עושה יותר משלושה חודשים
מילואים ונמצא כל עשרה ימים במישרד־הקישור
של הגדוד — הוא לא עושה אפי לו
רבע מזה. לכן כשאומרים לי שבתחיה
יש הרבה חיילים קרביים זה נראה לי
נורמלי. ככה זה צריך להיות.
• ל א מז מן התפרסםספרשכ
תבת עד מילחמתיום ־ הכיפורים,
״ היר ץצההג דו ל ה ״ .מתיכתבת
התחלתי לכתוב בשנה או בשנתיים
האחרונות שלי בשירות הצבאי. כשחש־
• איךתוכלל הי לחם על מ ש הו
ש א ינ ךמא מין בוץ
כל מילחמה תהווה איום על גורל
מדינת־ישראל. מרגע שיש איום, גם אם
הוא נוצר באשמת חבורה של בעלי הגיון
מטורף, האיום הוא מיידי •ואצטרך לתת
תשובה מיידית. כל מילחמה, שאלך אליה
בלית ברירה, תהיד, מילחמה גורלית.
זהו אחד הפראדוכסים שאני חי בהם.
אם תפרוץ מילחמה — צודקת או לא —
ברור לי שכמפקד־גדוד אעשה את העבו דה
על הצד הטוב ביותר. אם, למשל,
תפרוץ עכשיו בצפון מילחמה שאפשר היה
לדעתי למנוע אותה, נכנם למצב שצריך
להדאיג אותי כתושב מדינת־ישראל. זה
שיש גוף •שסיבך אותי במילחמה מיותרת
זה טיעון כשלעצמו, אבל אם אני הולך
להימצא בסיטואציה עצמה, כבר לא ישנה
מי חולל אותה.
מה שמרגיז אותי, זה שנוצר בארץ מצב,
שאדם אורז את חפציו, עולה •בשקט ל מטוס
ונוסע לאמריקה ולא מגנים אותו.
יש כאלה שאומרים שאפשר להבין אותו
— אחרי הכל זו ארץ מטורפת, מילואים,
מילחמות. אפשר להבין, יש לגיטימציה.
לעומת זאת אדם שנשאר בתוך החרא
ומנסה, במיסגרת לגיטימית׳ לצעוק, ל עמוד
על שלו ולהביע דיעה, מוקיעים
אותו. לא משנה מה תרומתו, ולא משנה
•שהוא אזרח הממלא את חובותיו. הוא
בוגד, פרי ביאושים.
* אםתפרוץכעתמידחמה בל
בנון, תלךלמילחמההזאתז
סוקרטס, יצא נגד החוק באתונה בכל
מיני •תחומים. יחד עם זאת הוא קיבל את
זוהי מציאות פרוסית, ספרטנית, שבד,
דברים שאומר קצין חשובים מדברי טוראי.
לא אני ולא שכמותי המצאנו אותם. בגין
אומר לגאולה כהן: את יודעת כמה כדורים
עצר אריק בגופו? דבר שאני, דרך
אגב, כלל לא בטוח בו. במילחמה הוא
נפצע קל ושם תחבושת ענקית כדי שכל
העולם יראה.
זוהי מציאות שכלל אינה לרוחי. כש־בגין
דיבר למישפחות השכולות ביום ה-
הזיכרון, הוא הפך את זה לנאום תעמולה
ש מ׳קוים מעורו־פלצות,
מיקרים שבחם
עוצרים אנשים על לא
סיבה! ,כנסים חצאים
לבתים, ומילים עוצו,
ואו אחז במדינת לא
מהרגש. רה הפו
לעו״ן מ< 1ומאליו
פוליטי. נוצר רושם שהבנים מסרו נפשם
כדי לספח את הגדה. ישוב שימוש מכוער
בסמלים רגישים, כדי לקדם פוליטיקה.
אחיד, של אשתי נהרג במילחמה, והדברים
האלה •מאוד קוממו את מישפחתה.
לא אנחנו מעצבים את דפוסי החשיבה
המעוותים האלה, שבהם •לקצין יש יותר
תוקף מאשר לחייל, ולמישפחה שכולה יש
יותר מה להגיד מאשר למישפחה רגילה.
והעניין •חוזר על עצמו בישובי הצפון.
הרמטכ״ל וראש־ד,ממשלה מזמינים לחצים
על העם. כאילו לי, בתל־אביב, לא איכפת
מה יקרה בגבול הצפון, כי אני לא באיזור
הסכנה. הם מאפשרים לראש מועצת מטו לה
להמליץ לצה״ל כן להיכנס או לא ל היכנס
ללבנון, ולי אין יד בזה, כאילו
שאני לא אשלם את המחיר כשיגיעו ספי־נות־ד,טילים
לחוף תל־אביב. אריק ספג
כדורים, אז הוא יותר ציוני מגאולה כהן,
מטולה על הגבול, לכן לתושביה יש יותר
מה להגיד מאשר לי. כששני מג״דים אומ רים
מ׳שהו זה מעורר מהומה, ולטוראים
איש לא שם־לב.
• האםהשתתפתכ סו פו של
דברכמישמרתשמחתה עד התב
טאותו של ראש ־ חממשלה?
כן -עמדתי כל היום עם שלטים מול
בית ראש־ד,ממשלה. על השלטים כתבנו:
״אותנו כינה ראש־ד,ממשלה פרי ביאושים״
והוספנו כמה פרטים מהביוגרפיה שלנו.
בתחילה לא ידעתי אם ללכת או לא. אני
מרגיש מגוחך במצבים כאלה, מעדיף ל עמוד
בצד. בכלל, זה שעברתי לפעילות
היה בשבילי דבר די מהפכני. לא היו לי
•שום מחשבות בכיוון. גם כשחייכתי פעולות,
היה לי לא •נעים לפעול ממש. ואז,
מול ביתו של ראש־הממשלה, עברתי חודה •
•שבעיקבותיה כתבתי את מה שכתבתי,
מיכתב גלוי לראש־הממשלה (העולם הזוז
.)2332
עמדתי שם, וכל מיני עוברים ושבים,
שבכלל לא התייחסו לעניין עצמו, התחילו
לקלל אותי. מי שמתנגד לבגין מזוהה באו פן
אוטומטי עם אש״ף• ,והוא בוגד. זה
הדליק אצלי נורה אדומה. הציונות היא
לא נכס של בגין ולא של ז׳בוטינסקי ולא
של הרביזיוניסטים.
ראש הממשלה דוחק אותנו באופן מתוח כם
לפינה. הדיעות שאנחנו מביעים לא
לגיטימיות, כי הן •נוגדות את דיעותיו^ .
בשבילי זה היד, שוק. האנשים עצרו ו קראו
לי בוגד, עוכר ישראל, אש״פיסט.
אנשים ירקו עלי ואני, ממישמרת־המחאה
שלי, הלכתי לעשות ראיונות ומישפטים
שקשורים לגדוד. איזה עולם! איזה פרא-
דוכס! רגע אני בוגד בגלל דיעותי, ורגע
אני מג״ד קרבי של צה״ל. הייתי המום.
• אי דו אנשיםקראולךבוגד
ואש ״ פיסט וי ר קו עדיךץ
כל מיני אנשים, מכל העדות ומכל הגי לים.
עצרה אשד, בוולוו וקראה :״אתם
רקובים, אתם לא סירות־ביאושים, אתם
אפילו לא פירות. צריך •להרוג אתכם!״
עמדתי עם בחור שאיבד את כף ידו, ואשה ׳
אחת צעקה לו :״עד שלא •תחטפו כדורים
לא תדעו!״ באתי הביתה מזועזע. עד היום
לא •נרגעתי מהחוויה.
• כאשרש לו ס -ע כ שי ונסעה
להפ גין בהתנחלותתלם, הי אנע צר
העד־י די ק צין צ ח ״ל. סיפרו לי
* טני סי תםלהפריעלק צין בעבודתו.
כי צדאתה, כ ק צין, נהגתכך?
זה לא מדוייק. בצומת חברון הוצב
מחסום של כוחות־הביטחון, ופיתאום הכרי זו
על המקום כשטח צבאי סגור. הקצין
טען שרק עם הזמנות אפשר להיכנס,
החלטנו מייד שלא •נפר הוראה של צה״ל
ונפגין במקום, כי אנחנו •לא רוצים להת נגש
עם הצבא.
אחר־כך ראינו שהוא נותן לאחרים ל עבור.
אמרנו לו שלא יתכן שהוא יעניק
יחס של איפה ואיפה• .נוצר פקק והקצין
נכנם לפאניקה. הוא כנראה קיבל הוראה
לעצור אותנו בכל מחיר — אולי כדי
לשמור על האופק של אריק שרון. כדי
שלא יפריעו את שדה־הראייה שלו, שלא
ירגיזו אותו מול העיניים. גם זה איזה
תפקיד חדש שעל הצבא הוטל לאחרונה.
• איז ה עו דתפקידיםהוטלובא
חרונה על הצבא?
•תפקידי שיטור ברמית־הגולן ובכפרי ה דרוזים.
קשה לתאר את גודל השגיאה •ואת
האווילת שבהכרזה על שטח זה כמדינת־ישראל.
אם אמנם זו מדינת־ישראל, ש יטפלו
בו מישרד הפנים והמישטרה.
הכרזתם על סיפוח — נהלו אותו כמיו
שאתם מנהלים את המדינה. מה פיתאום
לשלב את החיילים בתפקידי ז׳נדרמריה?
אפשר לנהל ויכוחים, אי-אפשר להתעלם
מכך שחיילי צד,״ל עשו תפקידי שיטור —
תפקידים החורגים מתפקידו של הצבא.
• מ דו ע
ה עי תונ אי ם?
כינ סתם
מ סי כ ת־
יובל נריח חזר משירות בשטחים מזועזע
מאוד.
+גםאתהחזרתסשי רו ת ־ מ לו ־
אי םכשטחיםהכבושים.
במהלך מסיבת־ד,עיתונאים הדגשתי• ,ש לאחרונה
לא שרתתי בשטחים. השדר שלי
היה בעניין העיקרון, רציתי להתריע נגד
הסימפטום של הכיבוש. גם הכיבוש ״ה נאור״
הוא בלתי־נסבל, וגורם לחיילים
לאבד צלם־אנוש ולהתייחס לאנשים אחרים
כאל נחותים מהם.
מה שמזעזע אותי הוא שמיקרים מעור-
רי־פלצות — כמו עצירת אנשים, כניסה
ויציאה לבתיהם, הטלת עוצר — לא גור מים
התרגשות לאף אחד, דה הפך לעניין
בר־לב סיפר שכאשר
תוא יוצא למילזזמה,
הנחג שלו מחרס
מונן להחזיר את כל
השטתי חמורת שלום
מובן מאליו. מזעזע אותי לחשוב, שיש
אנשים שאינם מבינים כי מיישטר כיבוש
מוביל לתופעות כאלה.
• מ דו עשלחתמיכתכיםלמערכ
תהמב הי רי ם של א שי רתתלא חרונ
הכשטחים?
מכיוון ־שגם מכותרות העיתונים, גם מהכתבה
בטלוויזיה, השתמע כאילו אמרתי
שחזרתי זה עתה מ׳שיריות־ימילואים. ואני
בפרוש אמרתי, שלא חזרתי משירות־מילו־אים.
לא רציתי שהחיילים שלי יגידו:
המג״ד שקרן, לא חזר ממילואים.
.אל תשאלי מה עובר עלי בגלל הכותרות
הלא־נכונות בעיתונים. התקשר אלי ביום
החמישי עיתונאי ואמר לי :״יש לי פה
הצהרה מחייל •שלא היית בשטחים בזמן
האחרון.״ עכשיו לך תוכיח שאין לך אחות.
• מהאמרתל עי תונ אי £
שאותו חייל לא יודע אם הייתי או לא
הייתי ב־שטחים, כי אם הוא לא במילואים
זה לא אומר שהמג״ד לא נמצא במילו אים.
נוסף לזה, אמנם לא •הייתי בשטחים,
אבל אני מכיר את השטחים מזה 13 שנים,
בעתות רגיעה ובזמן מהומות, ויש לי
השקפת־עולם. אני מתראה עם אנשים,
שומע עדויות. חזרתי והדגשתי, שלא חזרתי
זה עתה מהשטחים.
• אתה חו ששמדעתם של חיי לי
ךעליך?
לא בוודאי ־שלא. מעולם לא •חששתי ש חיילי
ידעו את דיעותי. אני חושש שהם
יבינו כאילו אמדתי לא אמת, וזה אכן
השתמע מהכותרות ומד,כתבה בטלוויזיה.
החלטתי שאני לא רוצה להגיע למשבר־אמץ
עם חיילים שאצטרך לצאת איתם
אולי למילחמה, אז פירסמתי מיכתבים ל מערכת.
מעבר לזה — מי •שחושב שמפני
שאני מג״ד, אני לא יכול להביע את די־עותי,
שיקפוץ לי: זה שיש לי אחריות
במיסגרת הצבא, זה לא אומר שעלי לשתוק
כשאני רואה דברים המזעזעים אותי.
יש כאלה האומרים שמפקד בכיר הוא
ענן של גאז ־ מ ד מי עכעת
הפגנת ״ ש לו םעכ שיו ״ מול ההתנחלותכיום ־ העצמאות
״קראו לי פרי־באושים, עוכר־ישראל, אש״פיסט״...
דמות שאסור שתהיה במחלוקת פוליטית.
כלומר, אם הוא מהתחיה זה בסדר, אם
הוא מהשמאל הוא בעייתי. זהו פאראדוכס
קשה, וזהו מחיר כבד שאנו משלמים משום
שאנו חיים במדינה מטורפת.
• למהבל־ כךמעטמפקדיםכצ
ב א חו שביםכ מו ךכענייני מו ס ר,
שטחים, טו ה ר ־ הנשק?
מה שחושבים מפקדים בצבא זה סוד,
הם אינם יכולים לבטא את מחשבותיהם.
אך אני יכול להגיד לך שהדיעות כהון
הצבא חלוקות.
• מ דו ע, לדעתך, התלבלךטוהר ־
הנ ש ק, מהקרהלמיתוסיםשאתה
ו אנ יחונכנועליהם?
פה אנחנו מגיעים לבעיה קשה. בכיבוש
מתמשך אי־אפשר לשמור על טוהר־הנשק.
גם מי •שמאוד מתאמץ, גם מי שמאוד
ירצה, לא יצליח לשמור עליו.
בתוך המיגבלות, אני מאמין שצה״ל
עדיין יבול לעשות יותר ממה שהוא עושה
בעניין הזה. אין מה לעשות כאשר עם
אחד לאט־לאט מסגל לעצמו את האמונה
שחיי ילד בן עם אחר שווים פחות. זה
בהכרח יוביל לתופעות מכוערות, גם אם
הצבא יתאמץ בכנות למנוע אותן.
• כי צדאתהמסכירש חיי לי
יחידותמוכחרותכמוהצנחנים,
למשל, שפגשתיכתפקידי שי טו ר
ברמאללה, מאמיניםשהם נו הגים
נ כון?
הם ילדים שגדלו בשילטון כבוש, צמחו
עם זה. זה נראה להם מובן מאליו, וככל
שהשנים יעברו כך יהיה יותר קשר, ל השתחרר
מהמיתוס שהשטחים שייכים לנו.
הכ-רופוגנדה הטוענת שזה לא תלוי כנו
־ דזו
אזרחים זו ע מי םמתווכחיםעםברכשבמישמרת ־ המחאה
״אני מגדל לי לאנו־לאט אולקוס במצב מתקדם״...
ואנחנו לא אשמים, שאנחנו צריכים להח זיק
את השטחים •וזה באשמתם שאנחנו
נותיגים בהם ביד קשה, תלך ותחריף, אלא
אם תהיה תפנית רדיקאלית.
* כי צדאתהמתנהגעם חיי לי ך
כשט חי ם?
אני מנסר לעשות בכל שביכולתי למנוע
מצב •של חיכוך עם התושבים. מתוך נסייוני
הדל אני יכול להגיד שהצלחתי.
אני׳ מכיר את השטחים המון שנים.
שירתתי בתקופה הכי־סוערת, כשאריק
היה אלוף פיקוד־דרום ועשה סדר בעזה
— ואז זרקו רימונים ולא אבנים• ,ומחנות
הפליטים היו אז לא פחות בעייתים .־שירת־תי
גם בתקופות של רגיעה, הייתי שם
כטירון והייתי שם כמג״ד. בכל אותן שנים
לא יצא לי להיות מפקד על נוח שפתח
באש. החיילים שלי לא ירו באזרחים. .
אני מאמין שקיימים אמנם מצבים, ש לחייל
אין ברירה — הוא מבוהל, מפוחד,
לא יודע מה קורה, עומד בתוך ברד של
אבנים. זה מפחיד• ,ואז אין ברירה, פותחים
באש. אבל אני מתקומם נגד כך שבכלל
נוצרות סיטואציות כאלה. הן נוצרות קודם
כיל משום שיש כיבוש• ,ובמיסגרת הכיבוש
יש מגמה למדיניות של פרובוקציה.
מה שקרה בסעיר היה מיותר. היתד,
מהומה בחלחול• ,נפגע מקומי •ומת. הוא
היה בן הכפר סעיר, היתה מהומה בסעיר
בגלל מותו. פעם המדעיות של הצבא היתד,
לצמצם את נקודות־החיכוך בין האוכלוסיה
והצבא למינימום הכרחי כדי לקיים ביט חון
שוטף — לא להגדיל את •ממדי החיכוך
ולא להגיע למקומות שחשיבותם
בטלה בשישים. אז הכפר הנוראי הזה יצא
והניח מחסומים בכבישים שכמעט לא עוב רים
בהם. אז מה? אז צריך היה להכניס
צבא כדי לזעזע, לפתוח באש ואז להרוג
עוד אחד, בשביל מה?
ועניין ההתנחלויות שתקועות לערבים
בתוך הנשמה? בן־אדם קם בבוקר ורואה
מול החלון שלו התנחלות. גם המתון ש־במתעים
יזעק.
ההתנחלויות שוללות מאיתנו את ה מצב
שבו הגדה היתד, קלף מיקוח.
משקיעים שם מליונים• ,תשתית אדירה.
מי שמגיע לאריאל מקבל שני קווי טלפון,
יש שם מרכזייה חדשה — בתל־אביב
אדם מחכה 17 שנים לטלפון. ותפיסת הקרקעות?
נכנסים לנשמה של המקומיים,
המתנחלים מסתובבים באופן הפגנתי ו פרובוקטיבי.
דבר אחד ברור: לאומיות
היא דבר הצומח בהדרגה. כאשר מכניסים
קבוצת אנשים בהתגבשות לסיר־לחץ, זה
קטליזטור. ואנחנו הקטליזטור •של האומה
הפלסטינית.
עלינו לחץ על־ידי עיתונאים לספר סיפורים
סנסציוניים, לא עשינו זאת. רק
ניסינו לעורר דעת־קהל.
• יו ש ב ־ ראשועדת ־ ה חו ץ ־ו ה כי ־
ט חון, אליהו כן־ א לי ש ר, אמרש הו
אלאנפגשאיתכם כי אתם מג לי
םסודותצכאיים.
זה מעצבן אותי ומרגיז אותי. אנחנו
לא מגלים סודיות צבאיים. אפשר להתווכח
מה זה סוד צבאי. אם להכות באופן ברו טאלי
ילדים זה סוד צבאי, אז אני לא
שומר על סוד כזה. בכלי־התיקשורת, אצל
פרשנים צבאיים אני מגלה סודות, שבדרג
צבאי אפילו לא היו מגיעים אלי. כך שכל
התירוץ הזיה הוא זול. בשימחה אעמוד
לדין אם יוחלט שגיליתי סודות צבאיים —
זה רק ישרת את מטרותי הפוליטיות. ל עניין
הסוד הצבאי אין שחר.
• למה אינ כםמפרס מי םאת הי
דו עלכםכפרטי ־ פרטיםכרכים?
היתר, החלטה שלא לפרסם. בפגישה של
בני־ינויער עם שלום־עכשיו ישאלו את ב.
מיכאל: על מי היית יורד במדורך הסא טירי
השבוע? •והוא אמר :״על בני בר־בש,
שמשחק ילד־טוב־ירושלים. שעתיים
עומד ומבלבל לכולם את המוח, ובסוף
הולך ומספר את הסיפורים המעניינים ל פרקליט
הצבאי.״
קשה לי להתמודד עם רמה בזו של
טיעונים. אני עדיין חושב שצריך לפעול
במיסגרת כללי המישחק. יש מצבים שבהם
אני לא יכול להגיד: שברו את הכלים.
העברנו את הסיפורים לפרקליט מתוך
אמונה שהוא ימצה את הדין במישור ה צבאי.
אתם רו צי םלמצותאתה דין
או ל עו ררדעת -קהל?
גם כשהצבא ינסה להקפיד על מוסר
ועל טוהר־הנשק וגם אם הפרקליט ימצה
את הדין, לא נבוא על סיפוקנו. רצינו ש הציבור
ידע שהכיבוש הממושך משחית,
שהוא רעה כל־כך חולה, שיפרק בסוף
את המדינה לחתיכות.
• אתהמכירהרבה אנ שיםה־חו
שכיםכמוך?
אני יודע שכל ימיני אנשים חושבים
כמוני אבל לא מוכנים להירתם למאמץ
מכל מיני סיבות ותירוצים. אנשים אומ רים
לי: צריך להרעיש עולמות ! אבל הם
חוששים, אולי אפילו פוחדים.
יש ציבור שצריך לרדת למחתרת, או
שמעז לפתוח את הפה רק בקרב החברים
הקרובים — לא בקול רם מדי כדי ששכן
לא ישמע ושהמעסיק לא ישמע — וזה דבר
חמור. המחנה היוני מתחיל לחשוש לבטא
את דיעותיו בפומבי, כדבר מובן מאליו.
• מ דו עכינסתםמסיכת ־ עיתוג • מתעורר איזשהו היסוס. כל זה סימן ש אי
םלפ גי שפגשתםבאריקש רון? בגין משיג את מטרתו, שהדגל של הציונות
עבר למחנה הרביזיוניסטי •ומי שלא שייך
החלטנו •שאם יסכים להיפגש איתנו, לא
נכנם מסיבה. אך הדובר שלנו לא הצליח למחנה הזה הוא מהעבר השני של הציו נות.
להגיע
אפילו לפקידים הבכירים. לבסוף
הפנו אותנו •לפרקליט הצבאי ולעוזר־השר * .זהו, לדעתי, אור אדום לכולנו. כי אם
הלכנו לפרקליט ומסרנו לו עדויות קונ יש מי שמרגיש שהוא לא חופשי להגיד
קרטיות, כדי שהוא יחליט אם להמליץ ל מה שהוא חושב, זהו סוף הדמוקרטיה,
העמיד מישהו לדין או לא. למרות שהופעל זה דבר שלא יעלה על הדעת.
^ ינניי כו ל ה לישון בלילות. מעד
/ /י לם לא ראיתי את האיש שהורשע
באונם שלי. ביקשתי מהמישטרה לאפשר
לי לזהותו, אך הם התעלמו מבקשתי, והוא
נדון ל־ 15 שנות מאסר. אולי זה לא הוא?
אולי הורשע אדם אחר? המישטרה אמרה
לי כי הוא הודה באשמה, אבל אני יודעת
שבארצות־הברית יש המון מטורפים ש קופצים
על כל פשע ומודים באשמה.״
איריס (שם בדוי, היא ביקשה שלא
לגלות את שמה ואת מיקצועה) קיבלה
אותי בדירתה ופיזרה מייד את חששותי,
״את יכולה לשאול כל שאלה,״ אמרה לי.
בדירה היו באותו זמן הוריה הקשישים,
שבאו לבקרה מארצות־הברית. הייתי נבוכה
במיקצת לשמוע את סיפור האונס
מפיה, בנוכחות הוריה, אך היא שוב
הרגיעה אותי ואמרה :״אל תדאגי, הם
מכירים את כל הסיפור. הם יודעים פר טים
שאת לעולם לא תדעי, זה בסדר.״
בכל זאת, לבסוף, סגרה את דלת החדר
ושוחחה איתי ביחידות.
איריס נמצאת בשנות השלושים שלה,
נמוכה, שמנמונת ובהחלט לא יפהפיה.
היא לבושה בג׳ינס דהוי, ושערה אסוף
בקשר פרוע. היא נעימה מאוד ופתוחה
לשיחה, ואינה נרתעת מלדבר על מה
שקרה לה. היא נמצאת בישראל רק
כשנתיים. כיום היא עובדת על תואר
הדוקטור שלה במדעי־הרוח.
הרבה דובוו נכתב 11 ול מגנת
גס ש ׳*ו ואונס הנושמת בארץ
״ידעתי
שירצחני״
שיחה בטלה
וקיצור דדך
^ פכי כשנהוח צי, בבוקר קיץ, נם-
עה איריס לירושלים לערוך סידורים
אישיים. מכיוון שהיה זה בוקר שבת ולא
היתה תחבורה ציבורית, היא ניסתה למ צוא
מונית שירות. אך כאשר הלכה בכביש
הראשי עצרה לה מכונית והנהג הציע
לה טרמפ. היא עלתה ללא כל חשש.
״אני מבקרת בישראל כבר הרבה שנים,
ותמיד נסעתי כאן בטרמפים. עברתי את
כל הארץ כך, ולא קרה לי כלום. אני
לא פחדנית,״ היא מספרת, ולכן נסעה
במכונית אחת עד צומת בני־ברק יושם
עצרה טרמפ נוסף, עם צעיר שאמר
כי מחוז חפצו הוא ירושלים.
כאשר הגיעו לצומת בכביש, לא פנה
הנהג לכיוון ירושלים אלא לכיוון אשדוד.
לאיריס אמר כי הוא מכיר קיצור דרך,
ולכן הוא נוסע בדרך זו. הם שוחחו
בעברית. הוא סיפר כי יש לו קרובי
מישפחה בארצות־הברית, ודברים בטלים
אחרים. לא היה בשיחה כל דבר ששונה
משיחות שיגרתיות בטרמפים .״דיברנו
המון, אבל אני רגילה לכך, חלק מחבריי
הטובים ביותר בישראל היכרתי בצורה
70 1
לתפוס את האקדח .״לא האמנתי שזה
אקדח אמיתי. אבל כאשר נגעתי בברזל
הקר הבנתי שזה אמיתי.״ כאשר נגעה
איריס בנשק, צעק עליה הצעיר :״הש תגעת?
את רוצה שאני ארצח אותך?״
בשלב זה נכנסה הצעירה להיסטריה.
הוא קרע את בגדיה וכאשר ניסתה לדבר,
צעק עליה :״תשתקי ! תסתמי את הפה !״
היא האמינה כי אם תתנגד הוא יירה בה.
לכן אמרה לו כי אינו צריך לקרוע את
בגדיה, והיא מוכנה להתפשט. כשהיתה
ערומה על המושב האחורי הוא בעל
אותה.
בתחילה עוד המשיך להחזיק באקדח
ושיחק בו מעל לראשה, אך היא ביקשה
ממנו להניח אותו, פן ייפלט כדור שלא
בכוונה. כאשר היה האקדח על הארץ,
היא חשבה לרגע לתפוס אותו ולנסות
להיחלץ .״אבל ידעתי כי אם אתפוס
את האקדח יהיה עלי להרוג אותו. לא
לא ראיתי דרך אחרת כי הוא היה הרבה
יותר חזק ממני ויכול היה להוציא את
האקדח מידי. אבל אני איני מסוגלת
להרוג. איני בנויה לכך.״
סיווה זו נל נםהדגלות אם
יש משותו לגיקויס, לאנס!לקורבנות
כזאת, בטרמפ או בשיחה שנקשרה באק־ראי
ברחוב.״
במקום מסויים, שאותו לא הכירה אי־
ריס, פנה הנהג לדרך־עפר. לא היה איש
בסביבה. הוא שלף אקדח והחל קורע
את בגדיה. ברגע הראשון ניסתה איריס
ףמשךכל הז מן חשבה אירים כי
אחרי שיאנוס אותה ירצחנה .״ראיתי
מספיק סרטים כדי לדעת שאוכל לזהותו,
וחששתי שגם הוא יודע זאת וינסה לרצוח
אותי כדי להשתיקני. בשלב מסויים אמר תי
לו שאם הוא רוצה לרצוח אותי
שיעשה זאת בבת אחת ולא יחתוך אותי
לחתיכות.״ אבל הגבר אמר לה כי אם
תתנהג בסדר לא יהרוג אותה .״זכרתי
כל הזמן מיקרה שקרה לבחורה שהכרתי
בנידיורק. היא נאנסה בשדה ליד השיכון
שבו התגוררנו שתינו. אחרי האונס. קטע
האנס את שתי זרועותיה. זה השאיר עלי
רושם נורא, וכאשר נאנסתי חששתי כי
הוא יתעלל בי. היה לי רצון עז לחיות
וידעתי כי בעזרת רצוני החזק אוכל אולי
להישאר בחיים.״
בשעת האונס לא הוציא הגבר מילה
מפיו. הוא חזר ואמר כמה פעמים :״אל
תדאגי.״ בעודה שוכבת עירומה במושב
האחורי, התניע הנהג את המכונית והמשיך
לנסוע מרחק-מה, ופיתאום אמר :
״מתחשק לי עוד פעם.״ הוא עצר את
מכוניתו ואנס אותה שנית. אז יצא החוצה,
נטל את ארנקה, שם אותו על גג המכונית
ופישפש בתוכו. היא לא יכלה לראות
מה הוא עושה ואמרה לו :״אם אתה
מתכוון להשאיר אותי בחיים, אז בבקשה
אל תאבד את המסמכים שלי.״ הוא זרק
את בגדיה וארנקה החוצה, המשיך בנסיעה
!וישמו׳ מאונס
מדריך למניעה ולהגנה עצמית
ארצות -הברית משתדלים להדריך
#את הנשים ולציידן במידע מוסמך
כיצד להתגונן מפני אונס ותקיפות מי ניות.
לשם כך משתמשים בטלוויזיה, ברדיו
ובחוברות הסברה.
בישראל מפיץ מידע זה ״המרכז לסיוע
לקורבנות אונס״ ,שהוקם ביוזמתה של
התנועה הפמיניסטית בישראל. להלן תמציתה
של אחת מחוברות אלה.
#נר אש1 !1ך א
?ורנן אנשו לאונס!
אנסים תוקפים כל אשה ללא הבדל
צבע, גזע או גיל. תקיפה יכולה להתבצע
לאור היום או בלילה; בפרבר״צמרת עירוני
או בכפר.
אם את אשה, את קורבן אפשרי ! בכל
פעם שאת מהססת לצאת לבדך או להלך
בלילה, את בעצם מתגוננת מפני תקיפה
מינית אפשרית•
#האנס סחו
קונן נגיע
לצעירה הנאנסת על-ידי ידיד, לאשה
הבוגרת הנאנסת בדרכה לביתה ולילדה
הקטנה הנתקפת על״ידי בן״מישפחה יש
דבר אחד במשותף: ברגע מסויים הן היו
פגיעות במיוחד.
הרבה מהאנסים מתכננים את הפשע
מראש ומחפשים קורבן קל. אשה הנראית
נפחדת וחוששת מגדילה את סיכוייה
ליפול קורבן לאונס. דבר זה נכון במיוחד
לגבי נשים קשישות.
.בארצות-הברית, כשליש מהנשים הקשישות
מתגוררות לבדן, בכך גוברת הסבי רות
לאונס. גם מראן הגופני החלש יותר
מזמין תקיפות.
תססה אינה
רק מזרם
העצה הרגילה לנערות היא להיזהר
מזרים. אך רוב מיקרי האונס דווקא אינם
מבוצעים על-ידי זרים 35 .אחוז מקורעוד
מטרים ספורים ואז אמר לה :״רדי !״
אירים ירדה מהמכונית עירומה לגמרי,
התלבשה במהירות, כי היא חששה שמא
יימלך בדעתו ויחזור להרגה, ורצה כל
עוד רוחה בה לכביש הראשי. היא עצרה
מכונית, סיפרה כי נאנסה וביקשה שיבי־אוה
לתחנת־מישטרה.
במישטרת ירושלים קיבלו אותה יפה.
חוקרת גבתה את עדותה וחברים הביאו
לה בגדים אחרים. בעודה מתלוננת על
האונס, הגיעה למקום אשה שסיפרה כי
מכוניתה נגנבה. מיספר המכונית תאם
את זה שזכרה איריס.
היא נבדקה אחר־כד בידי גינקולוג,
שנטל דגימות זרע מגופה לשם בדיקה.
למחרת עשתה שיחזור של המיקרד,
עם׳קצין מישטרה. במקום נתגלו עיקבות
רגליו של האנס, והמישטרה עשתה מהן
טביעות־גבס. היא חזרה לתחנת־המישט־רה,
עברה על אלבומי תמונות, ולא
מצאה ביניהם את החשוד. האנס סיפר
לה בדרך כי הוא בן ,30 וגם אמר לה את
שמו. אך נראה היה כי גם הגיל וגם
השם אינם נכונים.
כאשר חזרה איריס לביתה, החלה
מרגישה את תוצאות האונס. היא
חשה ברע והירבתה להתקלח. כאשר עצ מה
את עיניה היתה רואה לנגדה את
דמותו של האנס. היא הרבתה לעשות
זאת כדי לזכור כל פרט, מתוך רצון
לעזור למישטרה למצאו ולזהותו.
ימים אחדים אחרי המיקרה ׳גילתה ל
בנות
האונס שפנו לאירגון הנשים באר-
צות״הברית נאנסו על-ידי קרוב, ידיד או
מכר אחר. זהירות מפני זרים אינה מספקת
כדי למנוע אונס.
ס התגוננות היא:
)1ללמוד לדעת דרכי מניעה, כדי להקטין
אפשרויות להיות קורבן לאונס.
)2ללמוד להעריך מצב ולנקוט צעדים
כאשר התקיפה היא בלתי״נמנעת.
יש ללמוד לאתר מצבי-סכנה ולתכנן
את צורת ההתגוננות. כפי שילדים לומדים
לשחות כדי למנוע טביעה, אנשים
עוברים קורסים להחייאה ולעזרה״ראשו-
נה, כך יש ללמוד להתגונן בפני תקיפה
מינית.
למידת אמצעי-זהירות מאש לא תמנע
שריפות, אך תיתן אפשרות נאותה יותר
להתגונן מפני סכנותיה. ידיעת טכניקות
של הגנה עצמית לא תימנע גברים מלתקוף,
אך תיתן אמצעים לסמוך על עצמנו
בעת תקיפה.
• נוניעת /נתיחת
רוב העצות הניתנות לנשים הן עצות
של ״אל תעשי״ .למשל — לא לצאת לבד
בלילה. אבל נשים רבות עובדות בלילות
או חייבות צאת בשעות החשיכה; ולכן
אין עצה זו ישימה להן. הצעות אלה
גם מגבילות את חופש־התנועה של ה־אשה,
והישארות לבד בדירה בלילה לא
תמיד תימנע אונס.
> איתור ן ןץ ך•
סננו! תמווים
הגורמים העיקריים למצבי-סכנה הם :
)1אי-הכרת האנשים שאיתם את
נמצאת.
)2אי־הכרת המקום שבו את נמצאת.
)3הימצאות תחת השפעת סמים או
אלכוהול.
לעבור בגן ציבורי, לנסוע בטרמפים,
או להיכנס לבד לדיסקוטק — כולם עלולים
להביא למצבים מסוכנים.
אבל הסכנה נמצאת בכל מקום. אין
אפשרות ללמוד בעל־פה רשימת מקומות
מסוכנים כדי למנוע אונס. להלן כמה
דרכים לאתר סכנה :
חרדתה נקודות שחורות על שיער הערווה.
היא שאלה את החבר שלה באותה עת
לפשר הדבר, אך גם הוא לא ידע מה
זה. הנקודות התרבו, ולילה אחד, כאשר
נכנסה לשירותים, גילתה כי אחת מהן
זזה. אז הבינה כי נדבקה מהאנס בכינים.
היא נתקפה בהיסטריה וטילפנה לבתי־חולים
כדי לשאול מה לעשות.
״לא מספיק שאנס אותי, עוד השאיר
לי את הליכלוך שלו ! כעסתי נורא. זה
שיגע אותי, וגם התחלתי לחשוש שאם
היה כזה מלוכלך, אולי גם הדביק אותי
במחלת מין.״ איריס החלה מבקרת במיר־פאות
שונות ואצל רופאים פרטיים, כדי
לברר אם לא נדבקה במחלה. היא גם
חששה כי משהו אינו כשורה איתר, מב חינה
נפשית. זמן רב אחרי האונס עוד
הרגישה אטימות וחוסר קשר למציאות.
״הרגשתי שרגלי אינן דורכות על הארץ,
וביקשתי להתייעץ עם מישהו.״ היא ניס תה
שתי פסיכיאטריות. שאלתה הראשונה
אליהן היתד האם נאנסתן אי־פעם.״
כאשר התברר לה שהן לא עברו חוויה
זו, לא מצאה איתן שפה משותפת.
ללא מיסדר-
__ זיהוי
ך* ך הגי?ן ה איריס למרכז לסיוע ל־קורבנות־אונס.
היא שוחחה עם אסתר
עילם, מרכזת הוועדה, וזו הציעה להפגיש
סמכי על תחושותייך. לעיתים
קרובות את מזהה את הסכנה באופן
אינסטינקטיבי בתחושות גופניות. כאשר
את חשה ברחוב מוכר תחושת סכנה, אל
תעברי בו. לכי בצורה המביעה ביטחון
עצמי. זה יכול למנוע אונס.
היזהרימסימניסכנה כגון:
)1אדם הממשיך להציע הצעות מיניות
אחרי שסירבת לו•
<2כל המציע טובות־הנאה בתמורה
למגע מיני.
)3אדם המסרב לעזוב את מכוניתך
או את דירתך אחרי שביקשת זאת ממנו.
)4אדם המבקש עזרה( .אנסים לעיתים
נטפלים לנשים המוכנות לעזור לזרים(
.במחקר שנעשה לאחרונה נמצא,
שיותר מרבע ממיקרי האונס אירעו לנשים
שנענו לבקשת עזרה).
.האם ונר
להתנגד בנוח?״
העצה הרגילה לנשים היא ״אל תת•
גונגי בכוח פן תעוררי את חמתו והוא
יפגע בך עוד יותר.״ אולם אין עצה זו
יפה לכל המיקרים. בכל מצב צריכה ה-
אשה לשקול את הנסיבות, את כוחה
הפיסי, את כוחו ונשקו של המאיים ואת
אפשרויות הבריחה. אין שיטת הגנה
אחת המתאימה לכל המיקרים.
$ £ח 010161:6ח 5 0ז 6ק ^ חסח 0ו 1וז /6י 6־ונן
נשק נשק יעזור לך רק אם את מיומנת
בשימוש בו. את חייבת להיות מוכנת
לפגוע בתוקף מספיק כדי לאפשר לך
להתחמק. כל נשק שאת נושאת יכול
לשמש נגדך.
מומלץ לשאת תרסיס בבקבוקון פלסטי.
את יכולה להכין זאת בעצמך על-
ידי מילויו של מיכל מתאים במיץ לימון
או קוטל חרקים, ולכוון ישר לעיניים
ולפנים.
אם אין גידייך כל נשק, הביטי על
סביבתך — כמעט כל דבר יכול להפוך
לנשק. עפרונות, מטאטאים, מסרקים וסיגריות
דולקות. כווני לעיניים, לאוזניים,
או למקומות פגיעים אחרים.
צ ע קי ג צעקי בקול־רם, אשר ימשוך
את תשומת״ליבם של עוברי-אורח וי-
בלבל את התוקף. רצוי לצעוק ״שריפה״
כדי למשוך קהל.
ד ב רי ! כדי להעביר זמן נסי לדבר,
המציאי תרוצים כמו :״יש לי מחלת
מין״ ,״אני בהריון״ ,״החבר שלי עומד
להגיע בכל רגע״ .כל דבר שלא ירגיז את
האנס ויתן לך זמן לצאת מההלם הראשוני.
יכחמי 5אם החלטת להיאבק, דעי
לך כי עלייך ללכת עד הסוף. מכה אחת
בדרך״כלל לא תספיק ויתכן כי תאלצי
לפצוע ולחבול קשה את התוקף. אין
כמובן כל דרך לשער את התוצאות. זכרי,
אין טעם להילחם אם אינך בטוחה
שאת מסוגלת לפצוע את התוקף.
טלפני למרכז לסיוע לקורבנות אונס,
תל־אביב, טלפון . 234819 המרכז הפועל
במשך 24 שעות ביממה. דאגי לצרכייך
הרפואיים. פני לבית-חולים או למרכז־רפואי.
החלטת להתלונן במישטרה, אל
קות כדי לברר אם לא נדבקת במחלת-
תתרחצי ואל תחליפי בגדים. עברי בדי״
מין או נכנסת להריון.
אותה עם אשד, אחרת שהיתה גם היא
קורבן לאונס אלים .״השיחה הזאת עזרה
לי, ואני חושבת שגם לה. היה לנו נושא
משותף והבנו היטב אחת את השניה.״
אחרי חודש טילפנו אליה מן המיש-
טרה והודיעו לה כי האנס נעצר. הם
אמרו לה דבר נוסף :״דגימת הזרע אינה
מתאימה.״ איריס הסבירה להם כי אם
הזרע אינו תואם האיש אינו האנס. אך
הם הרגיעוה וסיפרו כי הוא הודה במעשה.
המישטרה סיפרה לה כי אותו אדם
היה מעורב בעוד כמה מיקרים. הוא ניסה
לאנוס שתי נשים שהלכו יחדיו, ולא
הצליח. האחת מהן, בתולה בת , 18 הצליחה
לברוח ממנו, וחברתה המבוגרת יותר
נאבקה איתו בכל כוחה, ולמרות איומי
האקדח ששלף כנגדה לא הצליח לאנוס
אותה. הוא רק גנב את כססה ותכשיטיה
והיכה אותה מכות עזות.
לדברי המישטרה ניסה אותו אדם לאנוס
גם אשת־שוטר, אך היא היתד, בזמן המח זור
החודשי שלה, ולכן דרש ממנה לקיים
איתו יחסים אוראליים. אירים ושלוש הנ שים
האחרות הופגשו יחדיו בתחנת־המישטרה,
ד,ישוו רשמים ומילאו טפסים.
אף אחת מהנשים לא ראתה את החשוד
ולא העידה במשפט. רק אחת מהן זיהתה
את תמונתו באלבום המישטרה.
איריס התחילה להבין כי איש לא יזמין
אותה למיסדר־זיהוי, וכי היא גם לא
תעיד בבית־המישפט. מכיוון שנאמר לה
כי דגימת הזרע אינה תואמת, ניקר בראשה
החשד כי אין זה האדם הנכון. אך לא
היתד, לה כל דרך לברר זאת. היא התח ננה
שהמישטרה תראה לה לפחות תמונה
של העציר, ולא נענתה. רק כאשר פנתה
לד״ר ניצה שפירא־ליבאי, יועצת ראש-
:הממשלה למעמד האשד״ הסכימו אנשי־ד,מישטרה
להראות לה תמונה של הנאשם.
שעתיים המתינה אירים בתחנת־המיש־טרה
ולבסוף הביאו לה תמונת אדם. היה
זה חצי שנה אחרי ד,מיקרה. דמותו שוב
לא עלתה בקלות כאשר עצמה את עיניה.
היא הביטה בתמונה ולא יכלה לומר דבר*.
״איני יכולה לומר כי זה הוא ואיני יכולה
׳להכחיש זאת. לאיש שאנס אותי היו שיניים
:רקובות, ובתמונה אי־אפשר לראות את
שיניו.״ החוקרים הבטיחו לה כי זד, האיש,
כי הוא הודה בכל, וכי שיניו רקובות.
היא ביקשה כי יודיעו לה על מועד
:המשפט והחוקרים הבטיחו לעשות זאת.
;אך רק ידיעה קצרה בעיתון באנגלית
׳גילתה לה כי אשר בן־עיון, בן 20 מירו שלים,
הורשע באונס ונידון ל־ 15 שנות
׳מאסר. גם אחרי ההרשעה עשתה מאמצים
:נוספים להגיע לתובע במישפט, או לסני גור,
כדי לברר אם עשו שימוש בעדותה
ואם הורשע בן־עיון גם באינוסה, אך
איש לא היד, מוכן לענות לה.
״האם אין לקורבן זכויות? האם עלי
להתעורר כל בוקר עם הספק שמא הור שע
אדם חף־מפשע, והאנס האמיתי עודו
מטייל חופשי?״ כך שואלת אירים עד
אי לגהא לון 1
חיום, ותשובה אין.
#אם נאנסת..
עצמו מעל עמיחי וזך
תרגום
״אני מאמין״
במהלך השנים האחרונות פירסמיה הוצאת
שוקן 11 ספרים פרי־עטו של הסופר
ה ר מן הסה, חתן פרס נובל לשנת 1946
(ספריו שראדאור בעברית: זאב הערבה,
סידהארתא, נרקיס וגולדמונד, מתחת לגלגל,
דמיאן, פטר קמנצינד, גרטרוד, האחוזה
רוסהלדה, הקיץ האחרון בחייו של
קלינגיסור, נדודים וקנולפ) .החודש ראה־אור
ספר נוסף פרי־עטו של הרמן הסה,
תחת הכותרת קסמו של ספר, שבו קובצו
מאמריו על נושא הסיפורת וכתיבת ספרות,
תוך בחינת המימד האישי של
המחבר*.
בקסמו של ספר מגלה הסה אישיות
מרתקת של נאיב ספרותי, של סופר המכור
לעולם האותיות והספרים, שאינו מקים
לעצמו אנדרטה נבובה של נפיחות, ש מעליה
הוא משקיף על המין האנושי. ה מוטו
של הספר הוא השקפת־עולמו של
הסה :״משפע העולמות, אשר אותם לא
קיבל האדם כמתנה משמיים, אלא יוצר
מרוחו ובכוחות עצמו — עולם הספרים
הוא הנחל מכולם.״
ברשימתו הראשונה, ,אני מאמין׳ של
המשורר (משנת )1927 הוא אומר:
״המשורר, כנציג הטהור ביותר מבין אנשי
הרוח, נמצא לבוד כיום כין עולם הסבו
הרמן הסה — קסמו של ספר ; עברית :
ד״ר בצלאל ובסלר; הוצאת שוקן; 214
עמודים (כריכה קשה).
החווייה הישראלית
ת־־א כסדנת שיודה ^ מפת־ישראל כאנכרוניזם
נות לבין עולמו האינטלקטואלי, כמי שנדחק
לחלל ריק ונידון למחנק. זאת משום
שהמשורר הוא דוברם ופרקליטם של אותם
כוחות יצירה וצרכים של האדם, שעליהם
הכריזה תקופתנו הפנאטית נדל חמה ני צחת...״
על מילחמה זו, מוסיף הסה ו קובע
:״אם יש כרצונו של המשורר להישאר
נאמן למוצאו ולייעודו, אל לו להסתפח
אל העולם השיכור מן הניצחון...
משימתו היחידה של המשורר היא להיות
משרתה, פרקליטה ואבירה של הנפש,
הוא רואה את עצמו נידון, כרגע עולמי
זה, לבדידות ולסבל, שאינם נוגעים לכל
מגבהי השירה והסיפורת יורד הסה ברשימתו
גיחה אל ספורט השחייה, שבה
הוא מעמת את עולמו של היוצר מול איש
ההישגים של הספורט, לשכנו ה /״שלא
היה שחיין רגיל. הוא היה גאון כמקצועו.
מדי יום כיומו המציא דרכי שחייה
חדשות דרכי־שחייה המשוללות ערך
לעומת הישגיה של הסיפורת :״ואף־על־פי־כן,
השבתי בליכי, טובה נחלת הסופרים
מזו של השחיינים. יום יבוא, שכל שחיין
מאומן כראוי יוכל לבצע את אשר ביצע
ודטחיין ה׳ זה עתה ותהילתו תדעד״.״
ברשימתו קריאה במיטה מתאר הסה
כיצד נאלץ, מסיבות שאינן תלויות בו,
לבטל זמנו בקריאת עיתונים, והוא אומר
בחישוף מלא :״סופרים הם על־פי־רוב
אנשים נטולי דימיון כמידה ניכרת. הנה
כי כן, הייתי שוב נרעש ומופתע מכל אותן
חדשות עיתונאיות, איטר בכוחות עצמי
לא הייתי מסוגל להמציא בלל...״
הרמן הסה אינו חוסך את שיבטו מבי קורת
הסיפורת ברשימתו הערות בנושא
,ספרות וביקורת׳ (משנת ,)1930 שבה הוא
מחלק את עולם המבקרים למבקרים טובים
העסקן ה״ילידי
וגרועים, תוך שהוא מציין :״בתולדות
הספרות הגרמנית רכים יותר כמוכן ה סופרים
והמשוררים מלידה, מאשר המבק רים
מלידה ובלשון סארקסטית הוא
מוסיף עד מהרה :״בעוד שעל סופר יכול
העם לוותר, כמבט מפוכח, ובהופעתו יש
לכאורה דבר חריג ונדיר — הרי לא כן
הוא מעמדם של המבקרים והסיבה :
עוצמת הביקורת באה לה מתוקף עוצמת
העיתונות, המפרנסת אותה.
בזילזולו בביקורת מוסיף הסה :״מבקר
אינו מבקר כלל את היצירה הספרותית,
אלא מסתפק כדיון על מוצאו של מחכר
היצירה: על גישתו הרעיונית של המחבר,
או על מגמתיותה של היצירה. אם הסופר
משתייך במקרה למפלגה יריבה לזו של
המבקר, תהיה הערכת היצירה
שלילית בהחלט, על־ידי לחימה
כדיעותיו הסה מעיר על סופר־האמת,
כי ״הוא מעדיף להיות
מושמץ !להיקרע על־ידיה (הבי קורת)
,מאשר לחוש את טפיחת
ידה האוהבת על כתפו הסה
מביא דו־שיח דמיוני בין סופר
ומבקר, שבו הוא עושה את חש בון
הספרות עם הביקורת.
תחת הכותרת הפסיכולוגיה של המשכילים
למחצה בוחן הסופר את הביקורת
הפסיכולוגית של כמה מהמבקרים :״פסי כולוגיה
פסבדו־פרוידיסטית של מלומדים
למחצה, אשר ממנה צמח ועלה סוג מיוחד
של ביקורת ספרותית חובבנית: ביקורת
ספרותית זאת בודקת יצירות ספרותיות
על־פי השיטה, איטר כה השתמש פרויד
כבדיקת חלומות וכן בבדיקת תכנים נפ שיים
בלתי מודעים אחרים ומעיר
בליגלוג רב :״לדעתם של מבקרים אלה,
לפרש יצירה אמנותית מעולה, על־פי אותם
במיכתב אל סופר צעיר, מעניק הסה
שיעור בתהליך התבגרותו של סופר,
מכיתבי הבוסר שלו לכיתבי הבגרות שלו :
0האוניברסליים
אחת לעשור או שני עשורי שנים מתחוללת מהפכה תוכנית
שתי קבוצות שונות במהותן. האחת, שאותה הוא מכנה ״המגמה
הילידית״ (משמע: משה דור, לבד־לבד) והאחרת ,״המגמה האוני בכל
סיפורת ושירה. בראשית שנות ה־50׳ ,כאשר בשירה
הישראלית משלה בכיפה שירתם של נתןאלתהמןואכרהם
ברסלית״ (משמע: יהודה עמיחי ונתן זך) .במיצבור דברי־ההבל
והרימום העצמי שלו משרבב דור קביעות המעידות על אי־הבננתו
ש לוג ס קי, התחוללה מהפכה תוכנית בשירה הישראלית, שנושאי
הדגל שלה והיוצרים הבולטים בה היו המשוררים י הו דהע מי חי,
ואי־בקיאותו בשירה הישראלית, כמו: אצל זך מעטים מאדר
נתןזךו דוי ד א כי דן.
נופי־הארץ חפיסיים. עיקר שירתו זיקתה הנפשית היא קודם־כל
אנושית־ קיומית, ביטחו חורג אל מעבר
מהפכה תוכנית בדומה לכל מהפכה
אחרת, בולטת ומאופיינת בשתי שכבות
לגבולות של איין מסויימת האם כיוון
יסוד: שיכבת היוצרים והמגשימים ושיב־העסקן
דור דבריו לקטעי שירה של זך,
בת העסקנים, אלה ההופכים בסופו של
כמו :״על פיסת ניר /שמצאתי במקרה
דבר למסאבים של אותה מהפכה.
כתיק /מבלוק שלקחתי כ,דביר או
דגל מהפכת השירה הישראלית של רא ״הרי
צריך חיה לפעמים לחכות שעה או
שית שנות ה־50׳ התמקד בחוברת ספרו יותר
ככיכר צינה /וזאת בודאי לא מדי־תית
בשם לקראת, שבה ראו-אור יצירותיהם
צינה. כך נוהגים כידידים ף וגרשון ככלל
של י הו דהעמי חי, נתןזךו דוי ד
נתעלם מכפית ופתח לו סוף סוף מסעדה
א בי דן, שהיו המובילים העיקריים שלה.
רומנית או ״הים התיכון הוא הים
מאחר שחוברות לקראת נזקקו לתמיכות,
הנכון /בדיחה יפואות על אודות הכריחה
שיעידו כי מדובר במגמה חדשה ולא ב של
יונה אלה רק דוגמות משיריו של
שלושה משוררים תמהוניים שהמימסד ה נתן
זך, שיש בכוחן להעמיד את התיזה
של העסקן דור במערומיה.
שירי יוכל להכותם, הובאו בהן גם יצירות
בוסר של כמה יושבי בתי-קפה ועסקני-
הוא ניסה גם להעטות על יהודה עמיחי
תרבות בעתיד כמשה דו ר, בנ י מ ין
תפקיד של גורם מרכזי ב״שירד, יהודית״,
ה רו שו כ ס קי, פפה מיי לין, י הו ד ה
תוך התעלמות מן ״המרכיב הילידי והנופי״
לי ש, חיי םהגתי, ש מ עון עמית
של שירתו, אשר אין ספק שהיא השירה
ומשוררים כמשהבן ־ שאול, א רי ה
הישראלית ביותר והילידית ביותר, שנכ תבה
עד כה ב־ 30 שנותיה של המדינה.
סיוון. מקסים גי לן !אינטלקטואל בי
צהר, לי בני.
נסיונו של משה דור ללבוש לגופו
כותונת של שירה כנענית אדומה ולרפדה
לפני כמה שבועות הכתיר עצמו עסקו-
באותיות מלאות רהב כדי להגביה עצמו
הספרות, איש מעריב משה דור, בכתר
מעל הנמיכות היצירתית שלו, על חשבונם
לקראת, בערב נוסטאלגי שערך לזכר ה של
המשוררים הבולטים בני דורו, תוך
קבוצה.
שהוא מאשימם בהיותם ״משוררים אוני את
טקס הכתרתו המשיך דור — ששיא
ע טי פ ת חו כרת ״ לקראת ״ צ
ברסאליים״ ,זו ׳אחת הבדיחות העצובות
הישגיו הספרותיים מתמקד בתקופת היותו
גמד כמשורר הדור
ביותר של השירה העברית לדורותיה. כמה
נספח־התרבות של ישראל בלונדון —
טוב שיהודה עמיחי, נתן זך, דויד אבירן
כאשר הקפיד לשרבב את חרוזיו באנתו-
ואחרים, לא הטריחו עצמם להשיב לגמד הספרותי, שניסה להג לוגיות
בריטיות לשירה ישראלית ובכתבי־עת בריטיים, אשר
לותם מהשירה הישראלית. כוחה של דמוקרטיה ספרותית הוא
אינם אמונים על השירה העברית במיטבה. דור שטח ברשימה,
שאותה פירסם במעריב תחת הכותרת השירה האחרת ( 7במאי
בכך, שגם משה דור יכול לראות עצמו מול המראה, כשהוא
,)1982 אידיאולוגיה על כרעי חרוזים. הוא טען כי בלקראת חברו עומד על שירתם של אחרים, כגדול משוררי הדור•
7 2 -1
גורמים, אשר בהם משתמשים הפסיכיאט רים
להסברת המחלה פחד־חוצות (אגור־פוביה)
של מר מילר, או להסברת ההפ רעות
העצבניות בקיבתה ־ של הגברת
מאייר...״
״השאלה, אם תחיה אולי נרצורר בעוד
חמש או עשר שנים, אינה תלויה כלל
בחרוזים, אשר אתה כותב כעת פרק
הכותרת, קסמו של ספר, מביא את הסה
להעריך את מעמדו של הספר בעיניו,
כשיא הדברים שהנחיל האדם לעולם. ועל
מעמד הספר והסופר :״סופרים חיים ו מתים
מכלי שרכים יכירו כחם, ולפעמים
אף לא אהד, ויש שיצירותיהם מתעוררות
לחיים לאחר מותם. תכופות מתרחש הדבר
עשרות שנים לאחר מזתם. לפתע רואים
יאנו את הספרים קמים לחיים כזוהר רב,
כאילו אין הזמן שולט בהם כלל...״
בדברי תודה ומוסר, מביא הסה את
דבריו בטקס זכייתו בפרס הספרותי ה חשוב
ביותר של גרמניה, פרם־גיתה, והוא
אומר על זכותו לקבלת הפרס, בלא מורא
וללא משוא פנים :״זכותי הפשוטה להח זרת
כבודי ושיקוטי, לאחר שסבלתי השפלה
רכה כל-כך תחת ידיהם של גבלס ורוזני
כדג והוא מסיים את דבריו, בקביעה
כמעט אפוקליפטית :״אירופה זו שלנו,
החולה חשוכת־המרפא, תהיה אולי, לאחר
שתוותר לגמרי על תפקידה כמנהיגת ה עולם,
שוב מושג טעון ערך רב, מעין
מצבור שקט, איטר בו יצטבר אוצר בלום
של זכרונות אציליים, מקלט לנשמות,
במוכן שידידי ואני ראינו עד כה כמו־טג
הקסום, ערש התרבות
תחת הכותרת הביטוי המיותר חורג הסה
ממינהגם של סופרים להגן על דייקנות
יצירותיהם, ומספר על מיכתב שהגיע אליו
מיהודי קשיש ואדוק, מניצולי השואה,
המתגורר באמריקה, בן לתרבות הגרמנית :
״אחד מאותו מחנה עצום של אנ׳טים בעלי־ערך
אשר גרמניה גרשה מקרבה, למען
הצעקנים והמרושעים אותו יהודי זקן
מצטט במיכתבו קטע מתוך סיפורו של
הסד׳ המבריא בבית ההבראה, שם נאמר
על הפסוק ואהבת לרעך כמוך כ״נדטפט
הנכון כיותר, שנאמר אי פעם, משפט,
אשר למרכה הפלא נמצא גם ככרית הישנה
(תנ׳׳ד.״) הסה הקשיש מבקש מאשתו
י לבדוק, ומגלה כי אכן צדק היהודי הזקן,
תוך שהוא מסיים את רשימתו ״כתבתי
לכן מכתב קצר לקורא יצירותי בניו־יורק,
; שמילאתי את מבוקשו. כן שלחתי הודעה
למוציא לאור שלי, שאם ידפיס מחדש את
ספרי, המכריא כבית ההבראה׳ — עליו
להוציא את הביטוי, למרבה הפלא׳ מעמוד
*154״
ברשימתו הנהדרת ספרייה לספרות עולמית
מביא הסופר את מאגר היסוד של
הספרות העולמית. הוא ממליץ על ספריית.יסוד
קלאסית לאוהב הספרים, מתוכה יוכל
ן הקורא ״להכיר את ספרות העולם״ ,המש תנה
בהתאם לטעמו של כל קורא. רשימה
נהדרת זו עדיפה על בל תומית־לימודית,
של כל מישרד חינוך, בכל מדינה, ויש
בכוחה לגרות את הקורא הצעיר מקריאתה
של הסיפורת העולמית, לגרות אותו ב קריאתו
:״לצעוד כדרך האהובה ולא בדרך
החובה י״ ברשימה זו מקיף הסה את
! עלילות גילגמש, שיחותיו של קו ג פו צ ־
יום, התנ״ך, אלף לילה ולילה, דקאמרון
ועוד מאות ספרים ממדפי הקלסיקה של
כל הספרויות. הוא מסיים רשימה זו ב טביעה
:״לפני שהיצירות האמנותיות יוכיחו
את עצמן לפנינו במבחן, חייבים
אנו להוכיח את עצמנו לפניחן במבחן.״
חשבון־נפש ספרותי חסר־תקדים עורך
הסה עם המשורר יו ה אן וו לפגאנג נית! !
ברשימתו תודה לגיתה, שאותה הוא פותח
בקביעה :״מבין בל משוררי גרמניה אני
חייב יותר מכל תודה. לגיתה. הוא העסיק
אותי יותר מכולם, הציק, עודד והכריח
אותי להמשיך בעקבותיו א־ להתנגד לו...״
את כל נימוקיו בעד ונגד גיתה שוטח
הסה ברשימה נהדרת יזו, המבהירה טפח
מחשיבותו של גיתה בתרבות הגרמניתוהעולמית. לדוגמה, מסביר הסה את עצמו :
״כך התעניתי עם גיתה שנים על גבי
שנים. בך הוא היה הגורם לחוסר־השקט
כחיי הרוחניים. הוא וניטשה ! לולא מלחמת
העולם הראשונה הייתי עדיין מעלה
בליבי את איתן המחשבות ופוסח על שתי
הסעיפים. אולם המלחמה באה והיתח, ועם
בואה הופיעה לנגד עיני שוב אותה בעייה
ישנה נושנה בדבר הסופר הגרמגי, כלומר,
גורלן הטראגי של הדוח ושל המילה בחיי
הגרמנים, שהכאיבו לי יותר מאשר אי־פעם
;..בעת לא העסיק אותי יותר גיתה,
אלא המלחמה היא שהעסיקה אותי. ולאחד
־שהמלחמה הסתיימה, היתה זאת אירופה
שהעסיקה אותי...״
את רשימתו מסיים הסר, בקביעה מענ יינת
למדי, בהתייחסות לקלאסיקה :״בהס תמך
על רמזים שונים, מגיע אני למסקנה,
שהנוער הגרמני כמעט אינו מכיר עוד את
גיתה. קרוב לוודאי, שהמורים הצליחו
להסיר מתלמידיהם את הסבל שבקריאת
גיתה. לו הייתי צייד לנחל בית-ספר, או
כית־ספר גבוה, הייתי אוסר על קריאת
גיתה ומתיר אותה רק כפרס הגבוה ביותר
לתלמידים הטובים ביותר, הבשלים ביותר
והראויים כיותר. אלה הוו מגלים, בתד המה,
באיזו צורה בלתי אמצעית הוא
מציג לקורא כן זמננו את השאלה ה גדולה
של ימינו: בעיית אירופה. ברוח
זאת, שתוכל להציל אותנו, ובנכונות לשרת
את הרוח הזאת בכל קורבן שיידרש מאי־תנו
— לא ימצא מנהיג וחבר יותר טוב
מגיתה.״
במסתו על הלדרלין מתייחס הסד, לאחד
המופלאים שבשירה הגרמנית, ל פ רי ד רי ד
הלדר לי ן :״אב־טיפוס של הנדטורר בחיר
האלוהים ומוכה הגורל,״ משורר שלא נודע
בחייו ונתגלה שנים לאחר שעבר מן
העולם. באמצעות סיפורו ועוצמת כתיבתו
של הלדרלין מציג הסה את כוחה הנצחי
של המילה הכתובה. הסה מצטט אחת
ממסותיו של הלדרלין, ציטוט היפה ל ישראל
של שנות ה־ 80׳ :״הכל תלוי
בכך שהטצטיינים לא ידחו מקורבם את
הנחות מהם ; ויפי־הנפש לא ידחו יותר
מדי את הברבארי. אולם אל להם להזדהות
עמם יותר מדי, אלא עליהם להכיר בהחלט
ולא קנאות, במרחק הקיים ביניהם, ומתוך
הכרה זאת לסבול ולפעול. והיה אם יתבדלו
יותר טדי, עלולה השפעתם ללכת לאיבוד
והם יהרסו בבדידותם.״
שיחקו בשדרות רוטיטילד /ילדים. עורכי-
דין מנהלים את החיים ברצינות קשוחה...״
משהבן ־ שאול בשיר ואריאציה על
זכרון כותב :״לא הייתי בנחלת בנימין /
ימה ליי לעשות בנחלת בנימין /אבל
הנתלה /הולכת בי /ככפר של מכונות״
תפירה שירו של חיים גו רי מלו,
מעלה מזכרונות החול של העיר — ״אני־עקיבא
כמעט הייתי רבע מלך, כי לוקחתי
/מן הכורכר ומן הקיקיון ומן השמש
שודדת הצבעים...״
מאיר וי זלטיר בשירו אלנבי כותב :
״רחוב אבן־גבירול מקביל לרחוב דיזנ־גוף
/ ,ורחוב דיזנגוף מקביל בחלקו לרחוב
למעגל האור — יד נעלמה מכבה׳ את
האור משורר נוסף, מנחם כן, בקטע
מתוך מסע אחד בל.ס.ד ,.מתאר את העיר
בחוויה מרגשת של ״תל־אביב כשחרית /
נראית כלהקת יגוארים •טהורה, מקורקפת,
מוקפת /מיגרשים נפלאים /אכל איזו
עזובה אנושית /בפנים ! /איזו עירומה
אנושית...״
לא ברור מדוע עורך הקובץ חי י ם
נ גי ד מצא את שורותיו הוא כראויות
להתפרסם בקובץ זה, מה עוד שניתן
למצוא את אבות שורותיו בשירים אחרים
בקובץ שהוא ערך, מפרי עטם של משו ררים
אחרים.
את הטעם המריר, שמותיר שירו של
חיים נגיד, משפר במעט וי זלטיר בשירו
כתובת חשמל ועוג שם הוא כותב ״במו עלה
מטוס
צאי יום־יהעצטאות תשל״ב
קטן /בשמי תל־אביב ערב /ועל גחונו
הריץ /כתובת חשמל נעה / :לבריאות
ולהנאה אכול בשר עוף /בל ארוחה בול
עם מעדני הלול / /בבית־קפה קטן /
בדיזנגוף בין שדרות נורדאו /ובין בניין
משטרת הצפון ( /שכולו עוד שבעת־הקנים
וסוללות של נורות) /ישבו אנשים
כמניין /וצפו בתוכנית טלוויזיה שיר
זה של ויזלטיר, המסיים את האנתולוגיה
מסתיים ב״הו, תל־אביב הגדולה / ,עיר
חשוכה במו חוגגת /חג משונה של מיל-
מול אנשים עילג / :הו טלוויזיה / ,הו
אוטובוסים / ,הו מוניות / ,הו יהודים.״
אנתולוגיה זו מביאה חתך של דור
סו פרדוסטוייכסקי
לכרסם ברוח האירופית
שני מאמרים מקדיש הסה ל פיו דו ר
דוסטויכסקי, הראשון לאידיוט והשני
להאחים קרמזוב או שקיעתה של אירופה.
ברשימה ׳השניה הוא בוחן את הקונפליקט
אירופה־אסיה ביצירות דוסטויבסקי ובמ ציאות
:״האידיאל של הקרטזוכים, אי דיאל
אסייתי !מסתורי עתיק ימים, נעשה
כהדרגה לאידיאל אירופי, ומתחיל לזלזל
ולכרסם ברוח האירופית. דבר זה מבונה
בפי, שקיעתה של אירופה׳ .שקיעה זאת
היא מעין הזרה אל אמא. זוהי הזרה
לאסיה האם, חזרה למקורות, יאל, האמהות׳
הפאוסטית, האמורה להוביל, כמוכן מאיליו,
אל לידה מחודשת, כדרכו של כל מוות
עלי אדמות...״
לסיכום, קסמו של ספר חינו פירוט ומיון
של עולם מגוון, של מעבדה ספרותית,
שבה ייצר סופר מעולה כהרמן הסה. חבל
רק שהתרגום לעברית של ד ״ר ב צל אל
וכסלו* הוא גולמני, חסר חוש לשוני מתאים.
כמו כן מצער, שכמעט אין הערות
מרחיבות בספר, דבר המאלץ את הקורא
בן־זמננו ללכת ולחטט במהלך קריאתו
בספר באנציקלופדיות ובלקסיקונים.
אחרי שבסידרת סיפרוני זוטא של הוצאת
הקיבוץ המאוחד ראה־אור הקובץ
המעולה שירי תל־אביב — א׳ בעריכתם
שלד לי ה, הרץ ו עוז ררגין, ראה-אור
באחרונה הקובץ שירי תל־אביב — ב/
בעריכת חיי םנגידו חיי םפסח ״ ,ובו
מיקבץ של שירי תל־אביב, פרי־עטם של
משוררים עכשוויים, שהעיר תל-אביב
העניקה לשיריהם את המימד ד,נופי.
כבר השיר הראשון, יציאת מצריים של
א ה רון שבתאי, מתאר את העיר בראשית
שנות ד 40״במעלה רחוב פרישמן
אל עבר /הים, שרים וזובחים במגרש /
בין, מעונות עובדים׳ ובית /הכנסת, בית
אל שיר תל־אביבי מעולה של משורר
ירושלמי, הוא שירו של חרולד שי מ ל
מגדל שלום מאיר, שבו הוא כותב בין
השאר נראו בשוק עם פרסומות באו תיות
/עבריות. ושלום מיאיר, איפה׳ היית
שלום מאיד /בנד לו מיגדל עם מצפה
שוכן שחקים...״
תמונת־עבר תל־אביבית מביא אריה
סיוון :״הג׳ינג׳י שהיה יושב /בתנובה
שבקרן פרישמן־הירקון / :קפה של שחרית
עם תום סיבוב חלב /בעם ישראל הי,
שדרות הקרן הקיימת, פרדינאנד לסאל/ .
התנובה כבר איננה בשיר אין קולנוע
שדרות כותב אהרוןאל מו ג :״מזמן לא
* שירי תל-אביב (ב) ,אנתולוגיה; עורכים:
חיים נגיד וחיים פסח ; סידרת
זוטא, הוצאת הקיבוץ המאוחד; 115
עמודים (פורמאט קטן, כריכה קשה).
נ תן זך
שפתח לאבות ישורון
בן־יהוידה / .כמו שלושה מיתרים /עזובים
ששרדו בנבל דויד א רז בי טון י, במיק־בץ
חרוזיו תקציר־שיחה, מלעלע תיסכולי
שירה, שאינם תואמים לבגרות השירית
של רוב משתתפי הקובץ, ומסביר :״מה
זה להיות אותנטי / ,לרוץ באמצע דיזנגוף
ולצעוק ביהודית מרוקית, ,אנא מן אל-
מגרב אנא מן אלמגרב (אני מהרי האטלס
אני מהרי האטלס וחבל שעורכי ה קובץ
לא הבחינו בין פולקלור ושירה.
חידוד חושים של אקלים תל־אביבי,
מביא נתןזך בשירו לאן, תוך מיון תר בות
בתי־הקפה של העיר ״בינתיים אני
יושב /בקפה ופותר תשבץ. הרדיו /
מנ ח ם בן
מנגן. ועל מרן משהו מקפץ או בשיר
להקת יגוארים שחורה
אחר שלו, שפתח לאבות ישורון, שבו
מביא זך מר,טופוגרפיה התל־אביבית :
״וכל הטיולים ההם כולם כספר הישר :
משוררים, המתארים את תל־אביב, עיר צינה מברדיצ׳בסקי /עד כיכר לשעבר
שלעיתים דומה כי היא שוקעת לה בחול,
ומהספסל (עד שלקח לד להט את הספסל יאם להשתמש בדימויו של ע מו ס קינן
/וכוח הרצון !מצח נחושה, את המצית)
ובסיפרו שואה .2אנתולוגיה זו מומלצת
עד ירמיהו שורת שירה יפה, היא
לכל שוחרי השירה ואוהבי תל-אביב.
שורתו של וי זלטיר בשירו מזג־אוויר :
״עשו נא חסד עם העיר הזאת, אימוץ•
מילה חמה: אליה.״
משורר׳ ירושלמי נוסף, התורם תרומתו, ניסוחים הוא י הו דהעמיחי בשירו סגירת הנמל
ביפו, הנפתח ב״הם סגרו את הנמל ביפו/ .
אהובתי, סיגרי את דלתות הים שיר־מעולה
הוא שירו של פינחסשדה בגז
הקונסוליה הטורקית, שבו הוא כותב :
״דומה כי טריטוריה /טורקית היתה זו/ ,
אגף המדידות של מדינת ישראל לא
כתל־אביב, גן הקונסוליה /שלהם
נתן זך, בשיר אחר שלו, הים התיכון, שמע מן הסתם על שינויי הגבול של ה מדינה.
הראייה: מפת ההתיישבות בארץ־
מביא מימד נוסף של הים :״והים זורע
ישראל* שהודפסה על־ידי אגף המדידות
עצבות גידולה על החוף״ ,ובשיר אחר
עבור מחלקת ההתיישבות של הסוכנות
שלו, ליל שרב, הוא כותב על ״רוח תחהיהודית,
מתעלמת מגבולות ישראל ה לים
— אם עוד לא ירדה / .גוף גמיש
חדשים, כפי שעודכנו לאחר החזרת חצי
יהשק את הדם / .אשה מאתמול. מפה של
האי סיני לידי מצריים. המפה, שהודפסה
׳חול / .אדם לאדם...״
באפריל , 1982 מציגה ישראל שאינה עוד, של שירו הוא מעולה
שיר תל־אביבי
ישראל עם העיר ימית, מרחב שלמה,
דוי דאבירן הרחובות ממריאים לאט, ואופירה ויישובי חבל ימית. מישהו באגף
שבו הוא כותב :״אנשים יתגשמו בכבדות
המדידות של מדינת ישראל, אינו מאזין
כמו בתום דהרה עתיקה / .חגורת־הבטון
לרדיו, או צופה בטלוויזיה.
של העיר ההדוקה. בהחלט הדוקה / .הקי רות
הכבדים מבינים משהו ונופלים בשתי־קה
על העיר הגוססת בחוץ צונח
* מפת ההתיישבות בארץ־ישראל, בהואורשטש
מוחלט במוות בתל־אביב כו צאת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל ;
תב ישראלהרז ״הרחובות ריקים ביצוע והדפסה: אגף המדידות, אפריל
מאדם. פנסי־הרחוב בכים / .אני נכנס .1982
מפה חדשה
1ה היה העוו! גוה שהיח
גליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפגי 25 שגה, הל,דיש
כתבת־שער לנושא ״רצח כעיניים״ ,ככותרת ״הגידוף׳ ,שהוקדש
לבחינת ערכי התינוד למילחמה של מערבת־הלימוד בישראל.
לכתבה זו נספח מישאל, תחת הכותרת ״מה אתה רוצה להיות :
חייל או חלוץ?״ במהלכה נשאלו תלמידי הכיתות הנמוכות של
בתי־הספר. תחת הכותרת ״האיש שאהב להשוויץ״ הובא סיפורו
של המרגל אוליבר מקליין, שמישפטו החל. הכתב המשוטט של
״העולם הזה״ ,רפי נלסון, דיווח תחת הכותרת ״הוי הפיל, היי
הפיל על ביקורו כציילון, ארץ התה והריקשות.
כתבת הווי הובאה מקיבוץ תל־קציר, אחרי שכמה מהברי
אגודת־הרווקים של המשק נטשו את אגודתם ונישאו. הרשימה
הובאה תחת הכותרת ״שלוש נשיקות על הגבול״ .תחת הכותרת
ש״צייד לדעת לרמות״ הובא סיפורו של בכיר כייפי ירשאל,
״חוסיד׳ל״. ,בלשונו הוא.
בשער הגליון: רצח בעיניים — ילדינו מתחנכים לשפיכת־דמים?
מפ״ם
א וח זת בקרני הממשלה
1957
רחל ינאית
הממשלה מקום דיו־ ה ת 11ר
ממשלת ישראל דומה לבית מחומם ב יום
גשם. נעים להיות בפנים, גם ללא
שום מטרה מסויימת.
הדבר קשור לארדווקא בהנאות האיש יות
הניתנות לחברים עצמם — !תואר של
שר, כבוד והשפעה. במדינה שאינה אלא
פדראציה של מיפלגות ריבוניות, הישיבה
בממשלה חיונית מהרבה בחינות אחרות:
אשראי למשקים, רשייונות־ייבוא ועיסקי
שילומים, האפשרות לבנות מנגנון מיפלגתי
על־חשבון משלם־המיסים.
הממשלה האמיתית של ישראל, זו ה מחליטה
החלטות וקובעת את גורל המדינה,
מרוכזת באיש אחד: דויד בן־גוריון.
לרשותו עומדים עוזריו האישיים, שאין
להם צורך להיות חבר-ממישלה. הקואליציה
* בג י־ט וב ים
בו־צבי
והעקרב
״ ה עו לםהזה ״ 1024
תאריך 29.5.1957 :
בר־אור יצא להתקפת נגד :״כמד, קיבלת
הישנה בספרות? כמה ספרים אתה קורא
מחוץ ללימודים? איזה ספרים אתה קורא?
מדוע כתוב בתעודה שלא השתתפת בשיעורי
גדנ״ע?״ כוונתו היתד, ברורה: זרע-
הפורענות היה טמון בנערים עצמם ובי
סגולותיה,ם האישיות.
בחדר שררה דומיה. הנאשמים הסתכלו
אחד בשני במבוכה. נשמע רק קולה של
אחת האמהות, שגרפה את חוטמה ברעש.
״זה שבר את כולם בבית,״ נשמע קול
מצטדק .״אבא התעלף ואמא חולה עד
היום, אני מתחרט על כל מה שעשיתי
•ואני רוצה להחזיר את הכסף אחרי ש אשתחרר
מן הצבא.״
המורים שבלישכה היו נבוכים לא פחות
מתלמידיהם. כל אחד מהם חשב על חלקו
בפרשה. ההורים הביטו בתיקרה, הסיטו
מבטיהם זה מזה. היה ברור לכולם כי
בלישכתו הקטנה של הנשיא התורן צפד,
ועלתה פרשה מזעזעת של מציאות חיים
נוראה — בנים למישפחות בעלות אפשרויות
כלכליות למעלה •מבינוניות, מסוגלים
להכין שיעורים בשעות אחר־הצהריים ו לבלות
את הערבים בפריצת חנויות וקופות
בתי־ספר.
הבעייה המיוחדת של ששת הנאשמים
דרשה את פתרונה •מידי השופט. הבעייה
•הכללית יותר — בעיית חוסר האידיאלים
וההתפרקות הדרגתית מערכי המוסר של
הדור הקודם — ריחפה על פני הארץ
כולה ודרשה •תשובה •מפי מורים, רופאים,
מחנכים ואנשי־ציבור.
מיפלגה שמפא״י החליטה להיפטר ממנה.
הדבר הוכח לא פעם.
כאשר ביקש בן־גוריון להיפטר משותפותו
עם אגודת־ישראל, לא מצא שום
תרופה. ההזדמנות באה לו רק במיקרה. באחד
הבקרים, בערב ראש־השנה תשי״ב,
נזדמן מנהיג האגודה, איצ׳ה־מאיר לוין,
לביתו •של בן־גוריון, הציג לו את דרישותיו
השיגרתיות בענייניי דת .״לא אוכל
•להמשיך ולהישאר בממשלה אם לא יית־קבלו
דרישות אלה,״ אמר לוין בתמימות,
בפנים הלישכה היתד, האווירה עצובה
כרגיל בשיחות אלה, מבלי לייחס למילים
יותר חשיבות מאשר לשיעול או לעיטוש. הרביד, יותר. אחד אחרי השני הופיעו ה בו־גוריון
קם ממקומו, זוהר כולו .״ובכן,״ נאשמים לבושים בגדים נקיים וסדוקים
אמר, והושיט ידו ללוין ״אני מודה לך על בקפדנות לפני הנשיא התורן, השופט משה
שירותך בממשלה עד היום. צר לי •ש קנת, סיפרו בקול נמוך ורווי דמעות על
אנחנו נפרדים.״ איצ׳ה־מאיר לוין נשאר מישפחותיהם, לימודיהם ועל מעשי־הפשע
שביצעו.
בחוץ, עד היום.
לא טוב יותר היה גורלם של הציונים-
״לא היה לנו מה לעשות. למדנו יותר
הכלליים. כאשר ביקש משה שרת לסלקם מדי. העדה בתנועה המאוחדת התפוררה,
ערב הבחירות האחרונות ולא ידע כיצד. ואנחנו נשארנו מחוץ לתנועה,״ סיפר ראש
כמעט בהיסח־הדעת הצביעו הציונים• -הכנופייה, כשהוא מנסה, ללא הצלחה, ל הכלליים
; נגד הממשלה בעניין עירעור
הסתיר את חרדתו הרבה.
קסטנר• ,שלא עניין אותם כמלוא הנימה
ה מו רי ם כיל, שי יין .״לפני הטיול ל ושלא
היתד, להם שום שייכות אליו בכלל.
שרת קפץ על המציאה, הכריח אותם ל מצדה היו חסרים לנו מצרכי-מזון,״ סיפר.
״פרצנו לחנות אחת ואחר כך לשניה.
התפטר מן הממשלה.
משכרכחיי ־ הנישואין. מיפלגות כמעט כל הכיתה ידעה על זה, הבאנו את
השמאל עמדו לא פעם לפני תהום דומה, כל המיצרכים •לטיול. יהיו לנו גם סיגריות
אך בכל פעם •הצליחו לקפוץ אחורה, לתוך ועישנו שם. גם התלמידות •עישנו יחד
חיק הממשלה. כך התנגדה מפ״ם למיבצע אתנו. המורים ראו ולא אמרו לנו כלום.
סיני, אך •נשארה בממשלה שנגשה לבצע רק כשתלמידה אחת התעלפה, באו אלי
את המיבצע. למחרתו התנגדו מפ״ם ואח שני מורים וביקשו ממני קצת יין. הם
דות העבודה בשצף־קצף לנסיגה מעזה ו ידעו שהיה לנו יין.
משאדם אל־שייח׳ ,אולם נאחזו בקרני-
״את הכסף ביזבזנו בבתי־קפה ובמיסע־הממשלה
בשתי זרועותיהן הפועליות והד דות יקרות. היינו הולכים להצגה שניה
מיובלות. הם נשארו בפנים, נסוגו עם
בקולנוע ואחר כך למיסעדות. לפעמים
הנסוגים וקיבלו על עצמם את האחריות היינו הולכים לביתי־בושת בתל־אביב. היינו
הפוליטית למעשה שהיה מתועב בעיניהן. הולכים כולנו יחד. היינו חוזרים בטקסי
השבוע הגיע המיבחן השלישי. שתי
ספיישל.״
המיפלגות ידעו כי ההודעות חסרות־חשי-
הגילויים זיעזעז את הנוכחים. פרקליט
בות• ,וכי הממשלה (שהן •חברות בה) כבר
מניהשוחט הישישה, מוותיקות
נתנה למעשה את מלוא האישור להשתל •המחוז, יעקוב בר־אור, היסס מעט לפני
השומר, ביקרה השבוע אצל רעייתו של
בות ישראל במערך האנטי־סובייטי, במסג שהחל בחקירת שתי וערב. כשפתח בשא נשיא
ישראל, רחלינאיתכן ־ צכי ,
רת דוקטרינת אייזנהאור. אחרי שחינכו לות •הראשונות, היד, תקיף מאוד. לדעתו
והחליפה איתר. זיכרונות על הימים הטוצריך
להתייחם ברצינות •לתופעה, לאחר
דור לשינאת הקפיטליזם האמריקאי ולהער־בים.
בין השאר סיפרה ינאיית על מאורע
צת המישטד הסובייטי, היה קשה להן ל שייבדקו המניעים של הנאשמים כולם וכל
אחד מהם לחוד .״לפני שהתחלתם בפרי שקרה לה בשעתו, כשהוטל עליה להעביר
הצביע בעד הדוקטרינה.
אקדח חבוי בתוך בגדיה מיפו לירושלים.
צות׳״ ישאל ,״לא הלכתם לבתי־בושת?״
״יש חשיבות מכרעת לשותפות הפועלים
כאשר עלתה לאוטובוס הערבי שבו היתה
בממשלה,״ הכריזה אחדות־העבודה, וגם
נאשם מם׳ ,2לבוש במדי צבא חדשים,
צריכה לנסוע, הרגישה פתאום רחל ינאית
מפ״ם השמיעה קולות דומים. שעמדו הוריו,
שהשיב. לפני רגע, חשב כאב צורב בגופה, אך לא העזה להתלונן,
כריאותמעללכד. מפא״י לא הייתה מולו, כבר ידעו את התשובה. היא הפתיעה
מחשש שיגלו אצלה את האקדח. רק במעוניינת
להפעיל הפעם את הדחפור. היה רק את אלה •שלא היו שותפים למהלך
הגיעה לביתה גילתה כי בבגדיה ישב
ילה כדאי יותר לסלק את מפ״ם בהזדמנות החקירה הארוכה :״כן. גם לפני זה היינו
עקרב צהוב שעקץ אותה.
הולכים לבתי־בושת.״
אחרת, פחות קשורה באידיאלים, קרובה
יותר למועד הבחירות. לכן השאירה את
בר־אור המשיך לשאול :״הוריך לא יהיו
• עורך ידיעות אחרונות ד״רהרצל
הדחפור במוסך, איפשרה למיפלגות ה דואגים לד כשהיית חוזר אחרי חצות?
רוזנ כ לו ם ג ״כנראה לא יפרוץ משבר
שמאל להישאר ליד התנור החם. הן הורשו הם לא שאלו אותך לסיבת האיחור?״
ממשלתי מארבעה טעמים )1 :האגף ה להימנע
מהצבעה, בתנאי שלא יצביעו נגד.
קולו של הנאשם במדים רעד משהו:
שמאלי בקואליציה איננו רוצה •בו)2 .
היתד, זאת הצעה נוחה. בחדרי־חדרים ״הם ידעו שיש לי •חברה. הייתי מספר
האגף המרכזי בקואליציה איננו •רוצה בו.
הועלתה השאלה אם מותר יהיה למיפל -להם •שאיני חוזר ממנה. הם ביקשו ממני
גות השמאל למסור מעל בימת הכנסת לא להישאר איתה מאוחר, אבל הורי היו • )3האגף הימני בקואליציה איננו רוצה
בו )4 .כל יתר חלקי הכנסת רוצים בו.״
הודעות הנוגדות את עמדת הממשלה שהן שוכבים לישון מוקדם מפני שעבדו קשה
חברות בה, מבלי להרים ידיים בהצבעה •ורק לעיתים רחוקות היו מרגישים בי,
נגדה. מפא״י לא הסכימה, סמכה על כך כשהייתי חוזר הביתה מאוחר.״
!• ראש־ממשלת בריטניה לשעבר, סר
כי ברגע האחרון, למראה האוויר הקר
וינס טון צ ׳ ר צ ׳ י ל :״אני אוהב ללמוד,
החכרה או הפרט. סיפורי הנאשמים
בחוץ, תתחלחלנה מפ״ם ואחדות־ד,עבודה,
ותירוציהם נשמעו קלושים ובלתי״משכנ -אבל לא יתמיד אני אוהב שילמדו אותי.״
ותישארנה בחדר החם.
עים. הסניגורים השתדלו לפני כן לשאול
את השאלות שיש בהן כדי להניע את
!• לא מכבר קיבלה שגרירות ישראל
השופט להקל בעונש :״כמה אחים יש
בלונדון בקשה מוזרה ביותר, הנוגעת ל־לך?
כולם נהנים מיחס שווה? כמה זמן
ראש-חממשלה דוי דכן ־ גוריון: חברת
מקדיש לך אביך ביום? האם הוא מתעניין
דרבי הבריטית, המפורסמת במירוצי-הסד
בלימודיך?״ הם רצו להוכיח כי החברה
סים שלה, ביקשה לקרוא לאחד מסוסיה
והסביבה המיידית הן אשר דחפו את ה בשם
״דויד בן־גוריון״ .הסבירה החברה:
זר ע הפורענות
נערים למעשיהם. לפי גירסה זו, הנערים
השם יתאים מאוד• ,מכיוון שהסוס נולד
עשרות תלמידים לבושים •בתלבושת העצמם
לא היו אשמים מלוא האשמה ב לאב
בשם ״עוז״ ולאם בשם ״פלסטין״.
אחידה של בתי-הספר התיכוניים בתל-
פשעיהם.
תשובת השגרירות :״לא!״.
אביב מילאו בתחילת השבוע את מיסדרון
בית־המישפט המחוזי. הם סיפרו בדיחות
בקולי־קולות, החליקו על פני המיסדרון
׳הארוך והתגרו בעוברים ושבים. איש לא
היה יכול לסלק אותם. הם התגודדו ליד
דלת לישסת הנשיא התורן, חיכו לרגע
שבו יצאו ממנה חבריהם לספסל־ד,לימו דים:
ששת תלמידי הכיתה השמינית, ה נאשמים
בביצוע שורה ארוכה של פריצות
וגניבות.
אנשים
סיפורו של אוליבר
מקלין, המואשם בקשר
עם המודיעין הסורי. מקליז, הידוע
יותר כיעקב וייס, יליד ירושלים, הואשם
במסירת ידיעות לאויב. אלא שמקליין/וייס
היה בנוסף אדם שאהב לעשות רושם על
הבריות. לראייה: תחפושת של סגן־אלוף
בלבד.
בריטי, שצולם לשם הרושם
הממשלתית הרשמית דרושה לו רק לשם
הבטחת העודף, וקבלת אישור רוב הכנסת
(לאחר מעשה) לפעולותיו.
שי עו ד או עי טו ש. מכיוון שנוח
לשבת בממשלה, ומאוד לא נוח לשבת
בחוץ, נוצרה במרוצת תשע השנים האיכד
רה, שדרוש דחפור כדי לסלק מהממשלה
מער
אופנתית, היא צריכה להיות,
ה מ קצוע מחייב!
אבל מ ה אפשר לעשות כ שקונים
] נעליים והן נו חו ת רק עד לפ ת ח
1ה חנו ת״.וכולכן כבר יוד עו ת
1למה הכוונה.
1במקצועי..כ שיו ם עבודה נמשך
^ לפעמי ם גם 13,12 ויותר שעות,
הרי שלא מספיק העניין ו ה סי פו ק
^ ב ע בו ד ת ״ מ ה שלא פ חו ת חשוב
9הוא, נעל שתסכים גם הי א ליום
^ עבודה מאומץ שכזה. מ ה עוד
0שלא פעם אחרי יום שכזה צריכים
9גם קצ ת לצאת לבלות ואז...לא
^ הפרטנר הו א שקובע אל א הנעליים.
^ נעל הבריאות ה או פנ תי ת ״גלי
1אנטו מי״ היא הנעל שלי, ליום ולערב
^ ובמידה וצריך גם לבוקר שלמחרת.
,״גלי אנטומי״
נדלים שצריכות לעמוד
;יום שלם על הרגליים.
ץ חו 310ח 0311 9
גליזהא1פי...וזה.1
היתרון עבר סגרנד ספיד
רנות וקפיציות נפנים, עמידות וקשיחות נחוץ.
נמו שטניסאי צריך.
נעלי ״גמד ספיד״ מעור, מנד ומגפה דמויית עור
ונעיטור נחול, ירוק או אדום.
ני נעלי טניס זה לא משחק.
1 1 5
היתרון עבר כגרג
כל מה שאת צריכה מהשמש...לא יותר. אולטרסול
שיזוף נכון הוא ענין של יופי
ובריאות כאחד.
קרני השמש מעניקות לעורך
את השיזוף היפה והגוון השחום,
אך חשוב לווסת את כמות
הקרינה החודרת לעור, כדי למנוע
נזק. תכשירי אולטרסול מאפשרים
שיזוף בריא ויפה, מונעים
התייבשות העור ונזק מקרינת יתר.
הם יעניקו לעורך את כל שהוא
זקוק מהשמש ולא יותר.
אולטרסול לשיזוף בריא,
לבחירתך-שמן שיזוף, תחליבי
שיזוף(המותאמים לרגישויות עור
שונות) ותחליב לאחר שיזוף.
1111X11^ 8 0 1
^ יו מדיפות איומות ביניהם. דיין נשך את מוטה
/ /י י בגלל גולדה,״ סיפר השבוע חנן דווידסון, סגן-
אלוף (מיל׳) ,מלוחמי יחידת . 101״הם רבו לא רק על
גולדה, אלא גם על השליטה על הבית. מוטה חי נהדר
עם גולדה. אך כאשר היו דיין ומוטה נפגשים, בקושי
יכולתי להפריד ביניהם.״
ניידת־המישטרה עצרה בשער ביתו הגדול של חנן
דווידסון במבשרת־ירושלים. הגדר הגבוהה הסתירה
גן מטופח. באופק נפרשים הרי ירושלים.
השוטרים, בלוויית הווטרינר האזורי, ד״ר גבריאל
ברקת, ניגשו לשער. מעבר לחומה נשמעו נביחות
רמות — מוטה וגולדה התרוממו לעבר מעקה המיר-
פסת, מוכנים להגן על מיבצרם. מאחרי השער נשמעה
נביחה שלישית. דיין הגן על השטח שבשליטתו.
השוטרים, בלוויית הוויטרינר האזורי, ד״ר ברקת, באו
לבצע צו להשמדתם של הכלבים. הצו היה חתום על-ידי
הרופא הווטרינרי המחוזי, הד״ר אברהם קורנברג
ונטען בו שיש להשמיד את הכלבים, כי הם אינם מחו סנים
נגד כלבת.
אך הד״ר ברקת לא ידע עם מי יש לו עסק. חנן
דווידסון ידוע כאיש שלא כדאי להיכנס עימו לעימו תים.
לפני כמה שנים הוא הפתיע גנבים בבית הוריו.
הוא לא התלבט יותר מדי, וזרק לתוך הבית שבעה רימונים.
הגנבים נעצרו, דווידסון נקנס.
דווידסון, ששב כמה שעות לפני כן מארצות־הברית,
סירב להישמע לצו.
למחרת הוא הוזמן לחקירה במישטרת מרחב־ירו־שלים.
הוגשה נגדו תלונה על שהתנגד בכוח לביצוע
הצו. דווידסון טען שהצו אינו חוקי, כי אין הוא חתום
על־ידי שופט־שלום, כנדרש בחוק. כמו כן הוא טען
שאין סיבה חוקית להשמדתם של גולדה, דיין ומוטה,
כי הם חוסנו כחוק.
| מוטה ביגלל גולדה
עתירה לבג״ץ
ך דווי ד סון לא הסתפק בכך. הוא עתר לבג״ץ נגד
י הווטרינר המחוזי, הד״ר קורנברג. הוא טען שהצו
הוצא שלא בתום־לב עקב טינה שרוחש לו הווטרינר
האזורי, הד״ר ברקת. עוד טען דווידסון, שהד״ר ברקת
ניסה בעבר להשמיד את כלביו, בעת שהייתו של דוויד־סון
בחו״ל, ורק התערבות מפקד המישטרה במבשרת-
ירושלים מנעה זאת.
דווידסון המציא גם הוכחות שהכלבים חוסנו כדין.
שופט בית־המישפט העליון, יהודה כהן, קיבל את עתי רתו
של דווידסון. הוא הוציא צו על תנאי האוסר על
הווטרינר המחוזי ועל אנשיו וכן על מפקד מישטרת
ירושלים ואנשיו להתקרב לביתו של דווידסון בנוגע
לשלושת כלביו.
גולדה ומוטה, הבוקסרים החומים ודיין, הדוברמן
השחור אינם ״סתם כלבים״ .דיין בן ה ,6-הוא בנו
של כוכב־הקולנוע קוצים, דוברמן שחור כחול, שכיכב
בסרט הדובתזניס הנועזים. לצרכי הסרט אולף קוצים,
באמצעות מכות חשמל, לחסל כל כלב שיעמוד בדרכו.
אך מבני-אדם הוא פחד.
דווידסון לקח את כוכב־הקולנוע לביתו, למרות שידע
שהכלב הוא פחדן נוראי, וכמעט ששילם ביוקר על הר פתקה
זו. יום אחד, כשעמד הדוברמן הנועז באחת מפי נות
הבית, עבר דווידסון קרוב מאוד אליו, והכלב, שחש
עצמו לכוד, נבהל ותקף אותו. דווידסון סילק אותו
מהבית והעביר אותו למושב, אך מאוחר יותר לקח אליו
את בנו של קוצים, והעניק לו את השם דיין.
את גולדה, הביא חנן מדרום־אפריקה, ואת בן זוגה,
מוטה, הוא קיבל מדב מאיר, מראשי המגדלים של בוק סרים
בארץ. שלושת הכלבים הם אלופים.
דווידסון אילף את כלביו כדי להגן על ביתו, שבו
נמצא אוסף נדיר של כלי־נשק. לטענתו נאמד ערכם
של הכלבים במיליוני לירות.
את דיין הוא אילף כמו חייל קרבי. סיפר דווידסון:
״אילפתי את דיין להתככופף אם יורים עליו, לחפש מחסה,
להישאר שם עד שהוא שומע שהאיש שמולו מפסיק
לירות וטוען את נשקו. אז יוצא דיין כמו חץ ומזנק
עליו.״
__ ארמון
ובריכות שחייה
י פו ראי לו פו של דיין שופך אור על אישיותו של
״ י בעליו. סגן־אלוף (מיל׳) חנן דווידסון נפצע ארבע
פעמים, בארבע מילחמות. פציעתו האחרונה היתד. בקרב
סרפיאוס, במילחמת יום־הכיפורים .״הכדור פגע בלסת
שלי וחדר פנימה, הרופא נתן לי שבע דקות לחיות, אך
אני חשבתי אחרת,״ מגחך דווידסון.
הוא התאושש מהפציעה, והתחיל לבנות את ביתו
במבשרת־ירושלים. היה לו מעט כסף שקיבל ממכירת
דירתו בירושלים, וכספי ירושה מהוריו. הוא תיכנן ובנה
את הבית בעצמו, ללא עזרת בעלי-מלאכה.
הוא לא חסך בכסף .״אני רוצה ליהנות מהכסף שלי,״
דוידסון משחק עם דייו
הוא טוען. ביתו משתרע על פני 600 מטרים ריבועים.
צמודות אליו שתי בריכות שחייה — האחת, לימי הקיץ,
צמודה לקיר החיצוני המשקיף אל הרי ירושלים, ואורככה
כ־ 10 מטרים. השנייה מיועדת לימי חורף. היא קטנה
יותר וצמודה אליה סאונה.
הריהוט בבית מעניין ויקר: רהיטים מעץ זית, פרי
עבודתו של הנגר הירושלמי המפורסם מנדל כהן, שייצר
את הריהוט בארמונו של המלך עבדאללה. דווידסון גם
מתפאר בריהוט שהובא עבורו במיוחד מדמשק, ובחפצי
אמנות אפריקאים, המקשטים את הקירות.
בתקופת רווקותה הוא נהג לערוך בארמונו מסיבות
סוף־שבוע למאות חברים. חבריו מספרים שהיו לו רו מנים
רבים. שני הארוכים שבהם היו עם רופאה גינקו לוגית
ועם מישפטנית ידועה. אך מי שכבשה לבסוף את
ליבו היתה גליה, הצעירה ממנו בשנים רבות, שהפ כה
לאשתו, ולפי פחות משנה ילדה לו בן.
על גג הבית, מותקנת מערכת רמקולים, וזרקורים
מאירים את החצר. דווידסון טוען שזו חלק מאמ צעים
שהוא נוקט להגנת אוסף הנשק שלו, שהוא לטענתו
הגדול במינו בארץ. את האוסף הוא מאחסן כיום במרתף
הבית, אחרי שאשתו ביקשה ממנו להסירו מקירות הבית,
מחשש שמא מישהו מאורחי הבית ייגע בו ויגרום לאסון.
חנן הוא ראש אגף־הפיקוח של מינהל־מקרקעי-יש-
ראל ובעל תואר דוקטור להנדסה חקלאית.
״אני מבין בחקלאות ובבעלי־חיים. אני יודע מה זאת
כלבת. יש לי תינוק בבית, ואתה רואה, הוא משחק
עם שלושת הכלבים שלנו. אז איך לא אחסן אותם?״
שואל דווידסון בפליאה.
העולם הזה ביקש את תגובתם של המעורבים בפרשת
ניסיון החיסול של כלביו של חנן דווידסון. תגובתו של
הד״ר קורנברג, הוויטרינר המחוזי :
״אני חתום על הצו לגבי השמדת הכלבים של חנן
דווידסון. חתמתי על טופס ריק, מסיבות טכניות. אחרי
שהד״ר ברקת, שעובד כווטרינר במישרה חלקית, מילא
את הטופס ומסר אותו, הוא דיווח לי שהכלבים האלה
לא חוסנו. אני מאמין לד״ר ברקת, אבל הוריתי לחקור
בעניין, תגובתו של הד״ר ברקת :
״החיסון של כלביו של דווידסון לא היה בר־תוקף.״
ביום חגיגות שיחרור ירושלים פגש דווידסון את
מוטה גור. מפקדו־לשעבר בירך אותו על ההצלחה בבג״ץ,
שהצילה את חייו של מוטה הבוקסר.
חנן דווידסוו הבטיח להמשיך ולהגן על חייהם של
גולדה, מוטה ודיין. מפעם לפעם יתנפל בוודאי דיין על
מוטה, וינסה לזכות בחסדיה של גולדה, אך מוטה לא
יירתע, וישמור על גולדה מכל מישמר. מרפד זוהר 111
719
11פ ^ ידדה
0 0לשבת בי ח ד
(המשך מעמוד )9
עיברי גיטליים, הכנר הישראלי־לשעבר
מפארים בעל השם העולמי, שלף את
בינור־סטראדיוואריוס הנדיר שלו, המלווה
אותו בכל מקום, קפץ על הבמה והצטרף
לתיזמורת הכלי־זמרים.
וכדרכה של יוון, כבלהה מו ל ה
.ה א די רההזאתאישלארבעם
אי ש, אי שלאדחף אי ש, הכלאהבו
אי שאתרע הו כטוכ -לםמדבק.
על הכל ניצחה, כמובן, מלינה. הכוכבת
הזוהרת נשארה כפי שהעולם הכיר אותה
בסרטיה — שופעת־חיים, בלתי״מרוסנת,
פתוחה לכל. העובדה שהיא משמשת עתה
כשרת־התרבות של מולדתה, אחרי שנות
המאבק והסבל, לא שינתה אותה במאומה.
היא השתוללה, רקדה עם בני־הכפר, שרה
לאורחיה, ראש־ממשלת צרפת ועמיתה,
דאק לאנג, שר־התרבות של צרפת.
קינאתי בשתי הארצות, שיש להן שרי-
תרבות שכאלה. הן בשל יכולתן להעניק
מישרה רמה זו לאנשי־תרבות אמיתיים,
שאינם פוליטיקאים, יוצרי־תרבות. הן בשל
העובדה שבכלל יש להן שרי-תרבות, ה מסוגלים
למקד את מאמציהם ומחשבותיהם
בילעדית לקידום עניינים תרבותיים, אינטלקטואליים
ויצירתיים.
באמצע החאפלה, אחרי הנתח העשירי
של בשר־כבש (מי יכול לסרב?) והכום
העשירית של אוזו (מי יכול להימנע?)
עלתה בי המחשבה: איך היה משתלב
כאן זבולון המר — מבחינה אינטלקטואלית
ומבחינת התפקיד? בישראל אין
לנו שר־תרבות. התרבות נילווית כבן־חורג
קטן לעניין החינוך, שהוא נושא מינהלי
כביר. כל עוד לא יופרדו התפקידים ולא
ימונה שר-תרבות עצמאי, שום דבר לא
יזוז בשטח. ומאחר שאין כל סיכוי שייבחרו
(המשך מעמוד )9
דתיות, לאומניות ואחרות — שכל ה שטח
בין הירדן הים״התיכון צריך להיות
מדינה יהודית. הממשלה הנוכחית מייצגת
את המיעוט החזק הזה.
שלום ודו״קיום.
בין השניים נמצא החלק העיקרי של
הציבור הישראלי, הנקרע בין מגמות
סותרות — המגמה המובנת למדינה
גדולה יותר והשאיפה הכנה לשלום. ציבור
זה נגרר כיום אחרי המדיניות של
הממשלה הנוכחית, אך היא יכולה לעלות
מחר על דרך אחרת.
קיימת הוכחה דרמאתית לכך ששינוי
כזה יתכן. המעשה ההיסטורי היחידי-
במינו של אדם אחד, אנוור אל-סאדאת,
השיג זאת. תהיה דעתנו על המשמעות
הפוליטית של יוזמתו כאשר תהיה —
התמונהבעלתהכותרתהמזוייפתבעודן היוונ י
ואני מניח שמסביב לשולחן הזה יש
״הוא חרד לחייו!״
דיעות שונות — אי-אפשר להכחיש שהוא
שינה באופן דרמאתי בן־לילה,
באמצעות מעשה גדול אחד, את דעת
לפרסם אנתולוגיה של שירים מכל ארצות
לתפקיד זה מלינה מרקורי ישראלית או
הקהל בישראל. עד כדי כך שמנהיג
ז׳אק לאנג ישראלי, אלא אך עסקן מיפלגתי
הים־התיכון, לבחור אחת בשנה רומן ים-
המיפלגה השוביניסטית ביותר בישראל
תיכוני, לקדם את הקו־פרודוקציה הקול מסוג
ז׳ ,אולי מוטב לוותר על העניין
ראה את עצמו נאלץ לחתום על חוזה-
נועית ברחבי הים־התיכון, שהיא האוצר
מראש.
שלום שהחזיר את כל חצי־האי סיני להתרבותי
החשוב ביותר.
בשביל צירי־הוועידה, התרבות היא דבר
חשוב. לא מישחק צדדי, בשולי הצבא של סאדאת מישאל דעת״קהל בישראל
והתעשייה, אלא תוכן־חיים, אם כל יצירה. על השאלה ״האם יש להחזיר את סיני
> \ ףשהסיכ סו ך שלנו סיפק לה את
המסרש לנו היה: עז רו לנו ל ח תמורת שלום?״ שיבעים, שמונים ואולי
הדראמה ואת התרוממות־הרוח, היתה סל אתהמילחמה, אוייבתהיצירה, אף תישעים אחוז של הנשאלים היו משיהוועידה
מוקדשת בעיקרה לתרבות :
ונ מלאאתמ לו אתפקידנובחברת בים בלאו.
התרבותהים ־ תיכונית.
הרעיון להקים אוניברסיטה ים־תיכונית,
מעשה גדול ודרמאתי אחד שי
תרבות
אינה !ישותק
נה את הבל.
נאומו
ש ד עמ ום? 1ן:
אחים
חו קיי ם
איני יכול שלא להתרגש ממה שתיארה כאן ריימונדה
טאוויל.
אני שייך לאותו חלק של הישראלים אשר, בהיותם בנים
לעם שידע סבל וטרגדיה, מבינים גם את הסבל והטרגדיה
של העם הפלסטיני. קשה לי מאוד לשחק בעת ובעונה אחת
את התפקיד הכפול והמשולש, שהוא כה קשה: להיות חלק
מהכוח המדכא את עמה של ריימונדה טאוויל, ובה בשעה
לחוש הזדהות עם רייטונדה טאוויל ועם עמה ן והחלק הקשה
ביותר בתפקיד שלי הוא לשכנע את בני־עמי ואת בני״עמה
של ריימונדה טאוויל שיש רק דרן אחת כדי לשים קץ
לטרגדיה הזאת, והיא דרך הדו״שיח והשלום.
איני רוצה לחזור על מה שאמר אורי אבנרי לפני, כי
אני מסכים עימו לחלוטין, ומזה שנים רבות — ובושה לחשוב
כמה שנים — אנו אומרים את אתם דברים. מה שברצוני
לעשות עתה הוא לנסות דבר קשה, והוא: לצייר תמונה של
מין אוטופיה, שלדעתי הינה הדבר המעשי ביותר כיום.
ריימונדה טאוויל ואחיה, בעיני, חינם בנם חוקיים לארץ
הירואית וטראגית. אני חש זיקה אליהם. אנוכי, גם אני,
בן חוקי לאותה ארץ הירואית וטראגית, ארץ שידעה עקירה,
חורבן, כיגוש וגלות. אני מאמין כי בהיותנו שנינו בנים חוקיים
לאותה ארץ, הרי בתוקף הגדרה זו, הננו אחים.
לפעמים קשה להשלים עם שובו של הבן האובד, לפעמים
פורצת מילחמה על הירושה בין אחים, אן אסור לשכוח
כי הקורבן ששני העמים הקריבו, כדי להוכיח את היותם
בנים חוקיים של הארץ הזאת, מעניקה לשניהם את הזכות
להשתייך אליה.
1ו 1 31 ישנו דבר שאני חב לפלסטינים. ועניין של יושר ושל כבוד
הוא לבטא הערכה לפלסטינים על חוב זה שאני חב להם.
הם ששימרו בהיעדרי, את מורשת המולדת. תודות לפלסטינים
אני יכול לדעת היום איזו דמות היתה לארצי בימי אבותי.
כיצד ניבנו מדרגות בהר כדי לטעת את הזית ואת הגפן. כיצד
נחצבו בורות״המים. כיצד חיו כאן אבותי עם האקלים ועם
הטבע, עם הגיאוגרפיה ועם ההיסטוריה. תודות לפלסטינים
היתה ארץ־ישראל, בשביל אנשים כמונו, מולדת אבודה שנמצאה
מחדש. פירושו של דבר הוא שמצאנו אותה במצב טוב,
כימעט מצב טוב, מצב טוב לגבי ארץ שסבלה כל״יכך. ואני
מאמין כי בלבו של בל ישראלי קיימת הכרת־תודה לפלסטינים
על כי היה בהם הכוח להישאר ולא לנטוש, ולשמר את המו רשת.
ועד כמה שייראה הדבר מוזר, זוהי הרגשתי.
מהי אותה מולדת ן מהי מולדת? הייתי רוצה לתת ביטוי
אישי לתחושתי. בשבילי, ארץ־ישראל הינה עדות על נוכחותי,
אך היא מעידה גם על נוכחותם של הפלסטינים. ועל כן,
כפר ערבי על פיסגתו של הר מהווה חלק מן הנוף הטיבעי
שלי. ואם יום אחד ייעלם אותו כפר, חלק מן המולדת שלי
ייעלם. ואני איני רוצה שחלק זה ייעלם. ישנו מיסגד, וליד
המיסגד — דקל. מיסגד זה מהווה חלק מן הנוף שלי,
ולא חייתי רוצה לעצום את עיני ולפקוח אותן ולראות
שהמיסגד נעלם. מיסגד זה הינו לגיטימי ואף יותר מלגיטימי :
למיסגד זה יש שרשים בארץ הזאת, ואני מכבד כל מה שיש
לו שרשים באדמתי. כל מה שיש לו שרשים באדמתי, הינו
אח לי.
יש בי זיקה לשכם וליריחו. ואני מאמין כי למרות
המילחמה ולמרות הטרגדיה, יש גם לפלסטינים זיקה לישראל.
אני יודע שישנם פלסטינים, ערבים פלסטיניים, הרוצים לחיות
בדו־קיום עם ישראל, ודו״קיום זה רוצה לומר שבעומק ליבם
שוב אינם שואפים להיעלמה של ישראל. וזה רוצה לומר
שנכונות זו לשלום מצידם אינה טכסיס פוליטי, ולא בחירה
אומללה מחוסר כל ברירה, ואני מאמין בכנותם של כמה
מידידי הפלסטיניים, המאחלים בכל ליבם שמדינת־ישראל
לא תיעלם. אלה מהם, אשר בשבילם תל־אביב היא חלק מן
הנוף הטיבעי שלהם, חלק מן המולדת שלהם, ואשר בשבילם,
אם יום אחד יעצמו עיניים ויפקחו עיניים וייווכחו שתל־אביב
נעלמה — חלק ממולדתם נעלם. ואני מאמין שזוהי הרגשה
כנה, של פלסטינים רבים, רבים יותר ממה שמקובל לחשוב.
אני מאמין שבליבם של הפלסטינים קיים כבר הרצון העמוק
לשים קץ למילחמת־אחים זו, להכיר בחוקיות משני הצדדים
ולחיות בשלום ובדו״קיום.
השלום, מה הוא אומר לי י מה נותן לי השלום י
קודם לכל, הוא סוגר, וסוגר באופן מוחלט, את המעגל
המרושע של טראגדיה, של סבל ושל הירואיזם. מעגל זה נסגר,
איפוא, ושוב אין צורך להיות הירואי ולהיות טראגי. בפעם
הראשונה ניתנת לכולנו הזכות להיות מאושרים, כלומר להיות
נורמליים.
עוד דבר שנותן לי השלום, לי באופן אישי, וזה חשוב
אף יותר מסגירת המעגל המרושע. השלום מנתק סופית כל
קשר אחר שיכול להיות לי אל כל חלק אחר של העולם. החל
מרגע השלום, יש רק מקום אחד בעולם שאליו אני שיין. יש
רק מקום אחד ביום שבו יש לי שרשים. אין לי עוד שרשים
אחרים, חליפיים. אין לי קשר אחר. אני נטוע במיזרח התיכון,
על חוף הים־התיכון, בתוך שכני המושרשים כאן כמותי, ואני
מהווה חלק אינטגרלי של סביבה טיבעית זו, גיאוגרפית
והיסטורית, ומעתה, גם סביבה פוליטית, חברתית וכלכלית.
יש לי גם חזון, על מה שיקרה בחלק זה של העולם, ביום
שבו יבוא השלום בין פלסטין ובין ישראל. אני מאמין
כי ניתן לקוות, שכאשר יושג השלום, תחזור ארץ זאת להיות
ערש הפלורליזם התרבותי, שהגנים היצירתיים של שני עמינו
יתעוררו, ייוולדו מחדש, ואני מאמין כי הגנים המאד יצירתיים
גם של הפלסטינים, גם של הערבים האחרים וגם שלנו, אשר
בשל המילחמה נותרו ללא תעסוקה — כי גנים אחרים פעילים
עתה — ואני מאמין שהגנים היצירתיים יהפכו חלק זה של
העולם למה שהיה בטרם החלה הטראגדיה.
והייתי רוצה לסיים בהערה קטנה אך לא בלתי־חשובה
שתוכל אולי להסביר מדוע אני חש עצמי כבן חוקי ובעל מלוא
הזכויות בארץ זאת.
דיברו כאן היום וידידנו היקר, הפרופיסור אנדרוניקוס,
דיבר על המצאת הסימטריה וההרמוניה, על המצאת הפילוסופיה
והלוגיקה. אבל יש עוד תגלית שהתגלתה באיזור הזה.
וזוהי התגלות האלוהים, על״ידי משה, וגם התגלית של חוק
המוסר האלוהי, וללא חוק המוסר האלוהי, לא היתה קיימת
תרבות ים־תיכונית, ולא היתה קיימו* תרבות אנושית, ואני
מאמין שבתוקף ההגיון ובתוקף הרוח של אותו חוק המוסר
האלוהי, שני אחים חייבים להתאחד בשלום.
תפקידנו, כישראלים, הוא לפעול למען
מטרה זו. אך הייתי רוצה להגיד גם
מה יכולים אתם — כבני הים־התיכון,
כאנשי ממשלה, כאינטלקטואלים, כמעצ-
בי דעת״הקהל — לעשות כדי לקדם
תהליך זה.
קודם כל, אתם יכולים לעזור
בהענקת אמינות ומעמד ציבורי
לכוחות-השלום בישראל.
כאשר אני מדבר על מחנה־השלום בישראל
אני מתכוון לאותם המקבלים
בבירור את העקרונות הבאים: שצריכה
לקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת עזה, לצד מדינת ישראל, במיס־גרת
של כבוד הדדי וביטחון ן שעל ממ-
שלת־ישראל להכיר באש״ף ושעל אש״ף
דית ( איני מאמין שיש דרך מחרתז ; וש יש
לפתור את בעיית-הפליטים הפלסטיניים,
שהיא טראגית ומורכבת מאוד.
אתם ביוון, בצרפת, באיטליה, בכל ארצות
הים־התיכון, יכולים להושיט הרבה
עזרה לכוחות אלה. אתם יכולים לעזור
לכוחות ישראליים אלה, הנאבקים בתנאים
קשים ביותר.
אן המסר העיקרי שלי הוא
זה: לא יכולה להיות אמינות
אמיתית לבוחות-השלום בישראל
בהעדר דו-שיח גלוי, פומבי, רש מי,
בין כוחות השלום הישראליים
וכוחות-השלום הפלסטיניים.
דרוש דו״שיח גלוי בין כוחות״השלום
בישראל ואש״ף• זה דרוש באופן חיוני
כדי להוכיח לעם הישראלי שדו־הקיום
בשלום בינו ובין העם הפלסטיני הוא
אפשרי.
אני רוצה להודות ליוזמי הוועידה ה זאת
על כי עשו מעשה גדול בכיוון זח.
עצם העובדה שאנחנו יושבים כאן ביחד,
פלסטינים, ישראלים, מצרים, לבנונים,
תוניסים ואחרים הוא צעד קטן אך חשוב
מאוד קדימה. זה מוכיח לעולם שאנחנו
יכולים לשבת ביחד, שאנחנו בני-אדם>
שלכולנו יש פחדים, דיעות קדומות וטראומות
שעלינו להתגבר עליהם, ושאנחנו
יכולים להתגבר עליהם כשאנחנו
יושבים ביחד.
הדו-שיח הוא המפתח. אין זו מליצה.
זהו מפתח פוליטי ממשי מאוד לפיתרון
הבעייה.
אנא, התעוררו לדחיפות הבעייה. המצב
בוער! כל שנה העוברת מחמירה את
המצב ומקשה על הפיתרון.
ואנא, עזרו לדו-שיח בין כו-
כוחות-השלום הישראליים והפלסטינים
העולם הזה 2334
ץ ותיברס
בשיתוף עם חבי
בלקני
מיזוג מושלם של אירופה והבלקנים
בטיולי חוויה נפלתי ובמחירים ללץ ן מתחרים ־
שרק חב׳ ״בלקנים״ יכולה להעניק!
מציעים:
כל הנרשם עד 10.6.82
ומשלם את הטיול
יזכה בהנחה של $ 5 5
15 יום -יוון,יוגו ס ל בי ה
15יום -יוון,יוגוסלביה,אוסטריה
22 יים-יוון, יוגוסלביה
22 יום ־ בולגריה,יוגום לביה,יוון
יו ם-
יוון, יגום לביה,אום טריה,חינכן
22 יום ־ יוון, יוגום לביה, אוסטריה,איטליה,חינכו
יו ם־
ימים
יוון -סיור מקיף
־ •וון ־ טיול מאורגן
8ימים -יוון -נו פשב פו ר טו ־ קראם
טיסות ציר טר לם לוניחי(כולל אבם ון)החל נז־
לראות,ליהנות ולשלם פחות
רק בטיולי ״בלקנים־!!
כל מחירי הטיולים ה די ל, כו ל לי ם: טי סו ת. אינ ס 1ן ב מלונו ת
״ ד ה לו ק ס ״ ,ד רג ה א׳ ו־׳תיירות מ טו ל ה ״ .פנ סיון מלא
ב בו לג רי ה וחצי פנ סיון ביוגו ס ל בי ה, או ס ט רי ה איטליה ויוון.
פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות
אגודת הססודנטים־עונקר
במרכז הו דהש רון
100מ ״ ר 200 +מ ״ ד גג
למהיר החלטה
פינוי גמיש
052-24344 בערב
קבלת מודעות
לכל העיתונים
ב מ חי רי המערכת
• ש רו ת ת. ד
לל אתש לו ם
מכב די ם
כ ר טי סי אשר אי
פרסו
אי די א ל!
אבן גבירולסוו
227117
יום הסטודנט 82
עולם הזה 2354
*,ג״׳די ג׳ינס״
להשיג בחנויות המובחרות
יצרני חולצות אופנתיות
ביום ה׳ 3.6.82מטעה 17:30
שלום חנוך
בתכניתו,חתונה לבנה ( ,
תצוגת אופנה ט ל ״גוסקס״
ק תבל ברזילאי ע ם
אלי ישראלי
מוקדי מוזיקה מכל הסוגים
תח ת קורת גג אח ת
בזר מכירות, ט ע טו עי ם
ספארי חצי שרוול
ח לי פו ת
ספא רי
מג די
ג׳ ינס
מ כנ סי
שנטונג.
כו תנ ה
סטרץ׳ וצבעוני• שנטונג מכותנה
נו פי ם
מכנסי ( 7 /8ברמודה באני)
טרמפ לחייל
ת ל ־ אביב: רמב׳׳ ם 17ט ל 6 2 2 9 7 6 .־ 0 3
וחלתבנימין 1 5ט ל 6 2 2 9 7 6 .־ 0 3
דיז 1ג 1ף 190ט ל 241163,2 2 4 4 2 7 .־ 0 3
דרךהעצמאות 8 8ט ל 5 2 2 2 2 8 .־ 0 4
חי פ ה:
ג׳ ינסמ שו פשף.
בחסותם האדיבה שלגוטקם,
פולגת,בל־׳ל, עיריית ר׳ג
^ חז אנה פרנק 12ר״ג(אבא הילל-ביאליק)
מבחר חולצות לקיץ:
טריקופסים בצוארון סירה
או צוארון סרוג, חולצות
מנבת בשילוב גד, בצוארון
סמל או רגיל ׳ .חולצות
מ ב די ם הו דיי ם.
מחסן מכירות מרכזי
ת ל -אביב, נחלתבנימין >7 0
בסימטה ( פינתיפות׳׳ א ) ט ל׳ 7־ 6 5 4 6 6 6
ולאוהדי קבוצתה להרים תרומה כדי לממש
את הבטחותיו. חתוכה הבטיח להעניק
קבלה לכל תורם.
מי שניצל את הזכייה של יהוד היה
שמואל פלאטו שרון, אשר הודיע השבוע
כי הוא מאמץ את הקבוצה. אולי הוא יעזור
לתת את המענקים לשחקנים.
לד,פועל תל־אביב היו מירב הסיכויים
לנצח בגמר. עמדו לרשותה גם שח־
השיטה שיר הפוער
חוד זויא גוועה -
אבד היא הביאה
הוד על המפה!״
שאגו האוהדים ה־צרודיס
תוך הנפת
זרועות ודגלים. במישחק הגמר שגערך באיצטדיון תזת־גן איבדו
האוהדים את קולם נזהשאגות. החאפלה שהכין להם ראש־העיריה,
שבה נשחטו ש״שה כבשים, הלהיבה אותם מחדש. גם ראש־עיריית
תל־אביב, שלמה להט, בא להשתתף בשימחת הניצחון.
קנים־כוכבים, גם מאמן מנוסה ויוקרתי,
דויד שווייצר, גם נסיון רצוף נצהונות וגם
תמיכת אלפי אוהדים שרופים, העוזרים
לאזן את תקציבה. על כל המעלות נוספה
גם יכולת מישחק ראויה לציון.
ליהוד, לעומתה, אין שחקנים־כוכבים,
אין מאמן מצליח ומנוסה. נהפוך הוא —
צבי רוזן מאמן שלוש שנים בלבד — ואין
קהל אוהדים רחב כמו בעיר גדולה, אין
גם כסף. שיטת המישחק שלה הפכה אמנם
לשם־דבר וזכתה בתואר ״נו0דדיהוד־82״,
אד לא היתה זו דווקא מחמאה. את דרך
מישחקה של יהוד כינו גם שיטת האנטי-
כדורגל: מישחק ללא הבקעות שערים.
|^ 1 \111 1)1־ *1ן)״ ,סיפר שלום רוקבן, האיש האחראי לזכייתה של יהוד
בגביע .״יכול להיות שהפורקן שלי זה בכדורגל׳,
הוא מסביר. רוקבן אינו תושב יהוד. הוא הגיע אליה משכונת שערייס אשר ברחובות.
גדי
ליווה את קבוצת יהוד במישחקיה האחרונים. הגדי גרם להרבה
צחוק, אבל צחק מי שצחק אחרון. למרות שאיש׳ לא האמין
שיהוד תזכה בגביע, כשמולה יריבה מנוסה כמו הפועל תל־אביב, בכל זאת יהוד זכתה.
812
^ ין כלחדש שמישחקי הכדורגל
* 8אינם מתנהלים על־פי כללי ההגיון.
גם מאמני כדורגל בכירים, המשתתפים ב־הימורי
הטוטו השבועיים, מנחשים נכונה
3070 בלבד.
גם זכייתה של הפועל יהוד בגביע ה מדינה
בכדורגל בשבוע שעבר היתה בלתי-
הגיונית. אך היא היתד, מעניינת, בדרכן
של רוב התופעות הבלתי־הגיוניות.
לפני המישחק המכריע, ביום הרביעי
שעבר, לא שיער איש ביהוד שהגביע יגיע
לעיירה. ראש־המועצה המקומית, סעדיה
חתוכה, הרשה לעצמו להבטיח הבטחות
כספיות דמיוניות: הוא הכריז על מענקי-
עתק לשחקניו, אם יביאו את הגביע הנכ סף.
עכשיו הוא מצוי בדילמה. השבוע כבר
הספיק לצאת בקריאה נרגשת לתושבי יהוד
יהוד ידועה בתוצאות התיקו .0:0אין
היא נוהגת להבקיע את שער היריב, רק
מגינה עד שערה בחירוף־נפש. כד היא
זוכה תמיד בנקודה. אוהדי ספורט אינס
רווים נחת משיטה זו. כדורגל חיובי
הם אומרים, חייב להיות פתוח, התקפי
נמרץ.
עיתונאי שהתריע בראשית העונה ע?
שיטת־יהוד, נתקל במבול כעס .״לא נית:
לקבור את יהוד,״ זעקו אז הכותרות
בעיירה הנשכחת רבים הם בני עדות־המז
רח וספרדים, יוצאי תורכיה ותימן. הרגישות
העדתית היתד, בעיצומה אחרי הבחירות
האחרונות. העיתונאי הואשם ביהוז
ב״אשכנזיות״ ,ומאז לא הוסיף דבר וחצ
דבר על הקבוצה.
שיטת מישחק חיובית או שלילית
כדודגד
וסוחט עד תום את יכולתו של כל שח קן,
גם אם הוא שחקן אפור. זה בדיוק
מה שעשה צביקה רוזן.
בזכות תירגול הצליח המאמן הצעיר
לזנק במעלות סולם־הדרגות של המאמ נים
הבכירים בארץ. בשנה הבאה יכנס
לנעליו הגדולות של דויד שווייצר: הוא
יאמן את הפועל תל-אביב, שאותה הכ ניע
השנה בגמר.
קבוצת יהוד כמעט שאינה מתקיפה על
המגרש, אך היא מצליחה לאלץ את ירי ביה
לשחק בקצב שלה, וזה הרבה. גם
שחקנים ותיקים ומנוסים, כמו משה סיני,
מורים דאנו וריפעת תורב נאלצים, בהש פעת
שיטת־יהוד, לשחק הרבה למטה מרמתם
הרגילה.
^ כתבו עלי״
שלום רוקבן נישא על
—וני• כתפי מעריציו החד.נקבו
היה שחקן אלמוני_ ,אך בזכות
;.,סזגזי הכדור שלו הפך בן יום לכוכב.
ך * ק בו צהה שנוי ה במחלוקת בחוגי •
• הספורט הזניקה כוכב מעורר פול מוס
אף הוא. שלום רוקבן ,25 ,שהבקיע
את שער־הנצחון.
האיש בעל יכולת הכידרור הבלתי־נל-
אית מסוגל להוציא משווי־מישקל לא רק
את יריביו.,כי אם גם את שחקני קבו צתו.
אמרו עליו שמישחקו בלתי־תכליתי
ובלתי-קבוצתי. אך היה זה דווקא רוקבן,
אשר הביא את הגביע ליהוד. לחתוכה יש
עכשיו גביע, יוקרה, והרבה שימחה בלב.
הכדורגלדלהטוטן: שבא ליהוד מרחובות,
טוען :״תמיד כתבו עלי בעיתונים, אך
מאז מישחק חצי־הגמר התחילו להכיר או תי
גם אנשים שלא מהכדורגל.״
שלום רוקבן סבל עד גיל 10 משיתוק
ניתן לקבור את?הוד!״
קראו התושבים של יהוד* בתחילת עונת הכדורגל. עיתונאי
הפועל יהוד אוחזת בגביע בפעם הראשונה
בתולדותיה. ראש־המועצה המקומית הוא
אוהד כדורגל מושבע, ורבים במקום טו ענים
כי ללא מאמציו לא היתד הקבוצה
מגיעה רחוק.
בעיירה הקטנה מתגוררים תושבים חמי-
לב ומלוכדים. עקומת הפשע המקומי צנועה,
ובית־הספר התיכון בעיירה ידוע ב רמתו
הגבוהה גם ביישובים אחרים. אפילו
מסביון הסנובית באים ומדפקים על
דלתות ביודהספר המקיף של יהוד.
אין הרבה כסף ליהוד, רק רצון רב
להצליח, זה הספיק כדי לזכות בגביע. מה
עושה מאמן מוכשר בתנאים כאלה? ממצה
קרא בקול נרגש סעדיה חתוכה, ראש המועצה
של יהוד. חתוכה נסחף בהתלהבותו והבטיח
חצי מיליון לירות לכל שחקן, ומיליון לירות לשוער אריה חביב, אם יביאו את הגביע
לעיירה. כשקיבל סעדיה את הגביע, הוא הזעיק את התושבים לסייע לו להגשים ההבטחה.
צה בליגה הלאומית, עד שרוזן הימר
עליו. הכוכב הצעיר מגיב בלהט :״שי חקתי
בזכות ולא בחסד. לצביקה אין סנ טימנטים
לגבי שחקן. הוא לא עשה לי
טובות. אני לא משקיע בכדורגל. אני מסו גל
לא לישון לפני מישחק ולעלות לשחק.
מעולם לא הפריע לי שהלכתי לבלות
בימי שישי עד השעות הקטנות של הלילה.
זה לא אומר שאני לא ממושמע. גם
אם אנסה להירדם לא אצליח. המתח לפני
מישחק לא נותן לי לישון. איני מורד,
כי ההתנהגות שלי לא מפריעה לי או
לקבוצה.
״אני נוסע לגרמניה להיבחן לקבוצה
הרע של הכדורגל וזה דבק בי. גם בלי
סיבות רציניות קנסו אותי. זה כבר הפך
לבדיחה. לא התייחסתי לזה, כי כסף
אינו דבר שמביא אותי למריבות. אומרים
שאני עצבני? יכול להיות שהפורקן
שלי הוא כדורגל. בשבילי הכדורגל זה
הכל.
״הוכחנו בחצי־הגמר שגם יהוד יודעת
לשחק כדורגל. השיטה של יהוד היא לקחת
קודכדכל נקודה. זוהי ההצלחה. החלום
שלי הוא לשחק עם קבוצה התקפית. אני
שחקן שמריח הרבה שערים. כל חלוץ
ביהוד מתוסכל, כי לא משחקים התקפי.
אני הצלחתי כי יש לי שליטה מצוייגת
בכדור. שחקן אחר, בלי שליטה ואמביצ יה,
יהיה לו קשה להצליח בקבוצה זו.
״יש הרבה קבוצות שרוצות אותי ה שנה,
אבל מה שמעניין אותי זה יהוד.
איתה אני רוצה לגמור, אם זה יעלה על
שירטון, אקח את מקל הנדודים ואלך ל קבוצות
אחרות. אשחק בקבוצה שבה יהיה
לי טוב ונוח. אני רוצה לשחק בקבוצה
שרוצה בי. שתגיד לי: שלום, בוא לשחק
איתנו. אני יודע שהיום יש לי שם כזה,
שאנשים באים למיגרשים רק כדי לראות
אותי.״
דיגה וגון
נאום שלום רוקבן.
שמחה על שיטת מישחקה של הקבוצה הוחרם על־ידה. המישוזק
של יהוד אינו אהוד בעולם הכדורגל. ליהוד אין כוכבים, והשחקנים
נאלצו לאמץ ׳שיטה של ״אנטי־בדורגל״ ,כדי שיוכלו לנצח.
ילדים. מיגבלותיו עוררו אצלו רצון עז
להצליח. ומשהצליח, הוא אינו חושש
להשמיע הכרזות שאינן מעידות על צני עות
יתרה:
״לא היתד. לי ילדות כמו לכולם. לא
יכולתי לשחק תופסת ומחבואים. עברתי
מאז הרבה ניתוחים, אך אם אין רצון,
גם ניתוחים אינם עוזרים. כוח־הרצון שלי
הוא אחד הדברים הטובים שהתברכתי בהם.
היום אני מהיר וחזק מהרבה שחקנים-
כוכבים. אני בועט היטב ברגלי שעברה
ניתוחים. אין לי בה שום מיגבלה. להי-
פך, היא יותר חזקה מהשנייה.״
נהגו לספר על רוקבן שעקב בעיות
משמעת הוא לא הצליח להיקלט בקבו-
גרמנית. מישחק אלוף האלופים שעלינו
להתמודד בו, לא ישאיר אותי בארץ.
חתוכה הוא דוגמה לאופן שבו אדם
אחד מחזיק קבוצה שלמה. בהרבה אגודות
מסתובבים הרבה אנשים שלא מצליחים
לעשות את מה שהוא עושה לבד.״
״במישפחה שלי כולם כדורגלנים,״ ממ שיך
רוקבן ,״אני גרוש ואב לבת קטנה בת
3וחצי. עברתי הרבה בחיים, למרות שאני
צעיר. אך יש דברים שאני לא מוכן לדבר
עליהם, כמו חיי הפרטיים ונישואי. לא
חשוב ממה חייתי וממה לא — מה שבטוח
הוא שחייתי מצויין. יש לי הרבה ידידות
טובות ונחמד לי איתן.
״חשבו שאני בעייתי. טענו שאני הילד
אנסטאזה
יוקרתה של העיירה עלתה בן יום מעלה.
111
הקרב האבוד של פורס
(המשך מעמוד )7
׳מישאליות !חסמת ׳בסים• ,למרוית ׳שבמערך
עוד קיוו לנס. התחיה התפצלה, חנן פורת
הבטיח לליכוד להימנע. במשך היום התברר
שמלמד, כהרגלו, חזר בו מאיומו זששני
אנשי תל״ם לא יגרמו לנפילת בגין.
שימעון פרס הפסיד, כמו תמיד. אד
הפעם פגע לא רק בעצמו, אלא גם בשרידי
ישמו הטוב של המערך. רבים במיפלגה
יודעים שהם ישלמו בקלפי ביום הבחירות
על הקנוניה של העברת לין ופרץ למערך.
אילו הצליח פרם בזכות מעשה המקח־
׳וממכר להפוך ראיש-יממשלה, ספק אם
מישהו היה זוכר את שתי הדמויות ה אפורות
האלה. אחרי ׳שפרם נשאר יושב־
׳ראש אופוזיציה, ידבק בו שימם שיל שני
העריקים לתמיד.
השאלה הגדולה, שאותה לא ישאלו ב מערך
ערב ההצבעה, היתה מדוע בכלל
יהיה כדאי למיפלגות הדתיות לתמוך במערך.
אם מדובר במפד״ל, היא תצטרך
להתייצב ביום הבחירות לפני המחרים
שלה ולהוכיח מה הצליחה להשיג מממשלת
פרם׳ שלא קיבלה מבגין. כלומר, הישגים
בשני תחומים: התנחלות רבתי בגדה המערבית
וחקיקת חוקים דתיים בכנסת. ספק
אם קואליציה בראשות המערך, שהייתה
רוצה לספק למפד״יל אליבי בשיני תחומים
אלה, היתה מחזיקה מעמד.
קשה להאמין, אך כך אירע: במערך
השתעשעו באשליה, כי ביתן יהיה ׳להשכיב
במיטה אחת — מיטת־סדום — גם את
המערך על שלל דיעותיו, יגם אית המפד״ל,
את שינוי ואת ר״ץ.
לי׳שכת מיפליגת העבודה נתנה ידה ל מאמציו
של פרס, הזדרזה לדון ברעיון
הבוסר של משה דיין בדבר האוטונומיה
החד־צדדית, ירק כדי שתל״ם לא תצטרף
לקואליציה עם הליכוד. די היה בחיוך קל
מצד המפד״ל כדי שהלישכה תתכנס שנית,
לדון בהרחבת ההתנחלויות בשטחים. בשבוע
זה לא התנהגה ׳לישכית מיפלגת
העבודה כמו המוסד העליון של מיפלגה
פוליטית, אלא כוועד־פועל של קבוצת
ריודפי־שילטוו־בכל-מחיר, המוכנים להחליף
את מצעם בכל רגע כדי לקנות עוד ח״כ.
המפד״ל לא הציעה עצמה למכירה, ול פרס
בותר עוד ׳פטנט אחד, שהוא אגב,
המעשי מכולם. אם לא בהצבעת אי״יאמון
זו, אפשר יהיה להפיל את הממשלה
בהצבעת אי־אמון אחרת ולהקים ממשלת
מיעוט. זו ׳תיפול אחרי יזמן קצר. מאוד,
ואז ניתן יחיה להעביר בכנסת חוק-בחי-
רות. ההישג יהיה שהמערך יתמודד בבחירות
מוקדמות, כשעל ראשו של פרם
עטרת ראש־הממשלה, גם אם זו ממשלת
מעבר. ההנחה היא ׳שגם המפד״ל תסכים
לבחירות מוקדמות, ובזמן קיומה של ממש־לת־המעבר
יצליח המערך, כיורם ארידור
בזמנו, לקנות את ההמונים.
הבעיה בחשבון זח: המפד״יל חוששת
מאוד מבחירות מוקדמות. ללא הסכמתה
יכול אולי פרס להקים ממשלת מיעוט
לאומי, אך ילא יוכל לגייס רוב בכנסת
שיתמוך בחוק־בחירות. אותו מיכישול ב דיוק,
בדמות ששת הח״כים חובשי־הכיפות,
ניצב כיום לפני מנחם בגין, שרמז לא
פעם כי רצונו בבחירות חדשות.
בעיה נוספת בחשבון זה :׳רתיעתו של
פרם עצמו מפני בחירות.
מ --ענ ל 2
עויין ואפזר
םישאדם אחד בכנסת הנוכחית
שהמילה בחירות מעבירה בו חלחלה,
הרי הוא שימעון פרס. בינו לבינו ברור
לו שגם אם מיפלגת העבודה תעמיד אותו
שוב בראשה, הוא לא יצליח להרכיב
׳ממשילה, משום שהציבור שונא אותו.
במייקרה הגרוע, ייתכן אפילו שימייפלגיתו
לא תבחר בו כמם׳ .1עוד שתיים שלוש
בושות, כימו פרשת לין ופרץ, ויתכן שב־הצבעה
בוועידה יוכל יצחק רבין, יריבו
הניצחי, לנצח ברוב קטן. בימים אלה זכה
רביו. בניצחון מוסרי חשוב: הוא לא היה
מעורב בקניית הח״כים.
מה שמפחיד אתי פרם ביותר, אולי אפילו
יותר מבחירות, הוא חודש ימאי בשנה
הבאה. אז ימלאו חמש ישנים לכהונתו של
יצחק נבון כנשיא המדינה. אם לא יבקש
נבון ׳לכהן קדנציה נוספת בתפקידו, יאלץ
פרם לעלות לרגל אל הנשיא היוצא ו לבקשו
שלא ישכח אית חברותם ׳מימי רפ״י,
וישמור לך איזה תיק בממשלה שהוא
יקים. אם אישיותו של פרס לא היתד, כה
בלתי-אהודה, היה בוודאי זוכה לרחמי
כולם: פוליטיקאי ביש־גדא, מוקף סכנות
מכל עבר, חי בעולם עויין ואכזר.
בלית ברירה רואה פרם ב־ 28 ביוני , 1983
(כפי שפורסם לראשונה בתשקיף, העולם
הזה )2333 תאריך מתאים לבחירות. מועד
זה מוסכם גם על הליכוד, המוכן לצאת
בכל רגע לבחירות, וגם על המפד״ל, משום
שאז תימלא שנה לתהליך שיקומה, המתחיל
בימים אלה.
החשוב הוא שבתאריך זה לא יוכל נבון
להיות מועמד מטעם המערך. הנשיא כבר
אמר באופן ברור, שאינו מתכוון לפרוש
מתפקידו לפני סיום הקדנציה.
ה״יהודוכים״
של לין
היא :״בעלי ניסה לאנוס אותי, שכב
,09752839.איים
הוא :״אשתי היא ברועה ומונקות,
משתמשת בסמים ובוגדת בי״...
71י בוגד
^ םחשב פרס שבעיותיו במיפלגה
י נגמרו, צפויה לו חזית חדשה:
כאשר הודיע אמנון לין שהוא עוזב את
הליכוד ועובר למערך, הוסיף :״אני מרגיש
שאני ישב ד,בהתה.״ ביחד עם המנדט שלו
הוא הביא למערך מיסמך מזעזע, שהתקבל
אצלם ללא כל עירעור. היתד, זו חוברת
דקה פרי עטו של לין ,׳שפורסמה בחיפה
ביוני . 1980 היא עסקה בהצעות לפעילות
בקרב ערביי ישראל.
עיון ׳בחוברת זו, שפרטיה לא פורסמו
בשום עיתון, יכול להעלות חיוך על פני
הקורא איותה, על הישיטחיות והמגמתיוית
שלה. אך חיוך זד, קופא מייד כשמתברר,
שחוברת זו, שאפילו הליכוד לא קיבל
את תוכנה, היא היום מיסמך רשמי של
מיפלגת העבודה בכל הקשור ליחס לאזרחים
הערבים. לדעת לין הסיבה להתגברות
״הגורמים הקיצוניים״ בקרב ערביי ישראל
היא הוויכוחים בחברה הישראלית על עתיד
השטחים הכבושים, לצד ״התפוררות חבר תית״
שבאה לידי ביטוי בשיח לוחמים
ובמלכת ׳האמבטיה.
במקום יאחד הוא מסביר מה חושבים
בא׳ש״ף, בחדרי־חדרים, על הישראלים
שתומכים בהקמת מדינה פלסטינית לצד
יישראל :״והם ביניהם ומדגישים במידה
רבה של ליגלוג: נשתמש כיהודונים׳
האלה כבלימון ׳שזורקים אותו לאחר ש סחטו
ממנו את מיצו.״
בהמשך מונה לין את הגורמים הלא-
ציוניים שפועלים ברחוב הערבי :״הייתי
מציע לכולנו לראות ברק״ח את הגורם
אשר עלול בריגעי מיבחן קריטיים לישראל
להנהיג את הציבור הערבי כולו למרי
אזרחי ולמאבקים אלימים אם תתקבל
ההוראה ממוסקווה.״
כדי. למנוע זאת מציע לין חזרה לימי
שיטת המקל והגזר: מתן כסף רב מאוד
ל״חוגים המתונים״ ,ענישת אותם שאינם
משלימים עם מדיניות הממשלה, אף במחיר
חקיקה מיוחדת בכנסת.
כאשר בא ילין לדון על הרכב האוכלוסייה
הערבית בישראל אי־אפשר שלא לגחך:
הדרוזים והצ׳רקסים אינם ערבים, ולכן יש
לראות אותם חלק בלתי־נפרד מהחברה
היהודית. הבדווים, לעומתם, שאייתם צריך
היה להגיע ׳להסדר־קדקעות, הם משום מה
ערבים, למרות שחלקם משרתים בצבא, ול כן
אין להיכנע לסחטנותם בעניין האדמות.
גולת הכותרת של לין היא בפרק ה חינוך.
אסור ׳שדרך תוכניות לימודים ילמדו
הערבים ״שנאת ישראל ושנאת היהדות,״
והוא מציע למעשה צנזורה על ספרים
ודיעות, כמקובל בשטחים הכבושים. כאן
הוא אף מוסיף שמי ׳שתומך באש״ף לא
יוכל להיות מורה, עובד־ציבור או סטודנט.
בנקודה זו הוא ׳מתקרב לדיעויתיו של צחי
הנגבי, איש התחייה.
זוהי הנדוניה שקיבל המערך, ביחד עם
לין. מה שלא ברור הוא איך יסתדרו עם
זה אנשי מפ״ם, ועשרות אלפי הערבים
שהצביעו עבור המערך.
במערך דבק סירחון הקנוגייה המכוערת
שעשה עם שני ח״כים עלובים, ועוד תמורת
הבטחת מקומות ריאליים ברשימה הבאה
׳לכנסת. האחראי למהלך המביש היה ישימ־עיון
פרם בכבודו ובעצמו, וברור שהוא
ישלם על כך ביום הבחירות.
הכנסת הנוכחית — עד לעריכת בחירות,
במועד זה או אחר — תהיה מועדת לנס־יונות
בלתי-פוסקים מצד פרס להפיל את
בגין ולשלוט תחתיו, כשבכל פעם המחיר
יהיה מדהים יותר.
וכך, בעוד הכיבוש ׳והדיכוי נמשכים,
החברה והכלכלה הישראלית מתפוררים,
ממשיך האיש, שלעולם הוא ירק מפסיד,
לחשב חישובים שלעולם אינם מצליחים,
להגיע לימיספר .61כ ן ־ ציוןציטר ין 1
מלוכלכת ! מז-
ץ ונד! ! מסופלסת
/ /י דיינת עם כל העירו״
ביטויים אלד, לא לוקטו מן הרחוב.
הם מופיעים במיסמכים שהוגשו לבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב.
הדוגמנית הוותיקה סמדר דרור טוענת,
בתצהיר שהגישה לבית־המישפט, כי בעלה,
המיסעדן אברהם (״אבי״) ארביב,
הוא שהשמיע כלפיה את דיברי הניבול.
בכתב־ד,תביעה, המלווה בכמה תצהירים
נוספים, היא מטיחה כנגדו האשמות פלי ליות
כבדות, הכוללות נסיון אונם, תקיפה,
קיום יחסי־מין עם אחותה הקטינה, איומים
ברצח, חבלה ברכוש ועוד שורה של
טענות אחרות.
סמדר מיוצגת על־ידי עורכי־הדין מנשה
בר־שילטון ושרית גולן.
הבעל, המיוצג על־ידי עורכי־הדין יוסף
שלוש ומאיר מורגנשטרן, מעלה שורה
של האשמות נגדיות .״במיסגרת עבודתה
התנהגה התובעת בצורה פרועה ומופ קרת,״
נאמר בכתב־ההגנה שהגיש לבית־המישפט
,״תוך שהיא מצטלמת בסידרה
ארוכה של צילומי-עירום, מבלה בילויים
שונים ומשונים עם אלמנטים מפוקפקים
ואנשי העולם־התחתון ...האשה משתמשת,
באורח קבוע, בסמים משכרים האסורים
על־פי החוק. אלה מסופקים לה על-ידי
מכריה.
״בניגוד לרצונו של הבעל וללא ידי עתו,
ביצעה האשה הפלה מלאכותית. עקב
הפלה זו היא הפכה עקרה ואינה מסוגלת
ללדת ילדים נוספים, על אף רצונו
העז באלה. מאז ביצוע ההפלה הפך אורח
חייה של האשה לפרוע ולבלתי מוסרי
יותר, עד שכיום מן הנמנע להוסיף ולח יות
עימד, בצוותא כבעל ואשה.״
;,גס אתה
לא צדיק!״
ידס החמישי בשבוע שעבר הציגו
יי פרקליטיו של אבי ארביב, לפני השו פט
חיים פורת, תצלום שפורסם לפני
שלושה שבועות בהעולס הזה. בתמונה
נראית סמדר דרור לבושה במיכנסי
שורטס מעור, מגפיים מסומרות וגרבי
רשת, כשהיא חבוקה עם שלום פנסטר,
דוקטור למחשבים. הם צולמו ברחבת
הריקודים של מועדון קיסר בתל-אביב.
הבעל, החושד שלאשתו הדוגמנית יש
רומן עם פנסטר, הביא את התמונה כהוכחה
וטען שסמדר ביצעה מעשה כיעור
בכך שהצטלמה בירכיים חשופות.
השופט פורת התבונן בתצלום בעיון.
אך לפני שהספיק לקבוע עמדה בעניין,
קפץ עורך־הדין בד־שילטון והציג תמונה
אחרת, שבה נראה הבעל שוכב על החוף
לצד נערה בביקיני. כשראה השופט את
הצילום, ביצע תנועת ביטול בידו ואמר
לבעל :״אני רואה שגם אתה לא צדיק !״
המריבות הנמשכות בין בני־הזוג הפכו
כבר לסיפור רכילות קבוע. לפני שנתיים
עלו נישואי השניים על שירטון. סמדר,
שטענה כי בעלה אינו מניח לה לעסוק
בדוגמנות בשל קנאות שאינה יודעת
גבול, הגישה נגדו תביעה למזונות. אחר־כך
הגיעו ביניהם הצדדים להסכם שלום־
בית. לפני שמונה חודשים הגיש ארביב
תביעודגירושין לבית־הדין הרבני. ההת דיינות
בבית־דין זה נמשכת עד היום.
בינתיים הגישה סמדר לבית־המישפט
המחוזי בקשה להוצאת צו-מניעה, שיאסור
על בעלה להיכנס לדירת הפנטהאוז שלהם,
א בי וסמדראר כי ב
״זבל אורגאני״
ברחוב מהר״ל 13 בתל-אביב. הבקשה
לא נענתה, ותחת זאת הוציא בית־המיש־פט
צדה,פרדה, שלפיו מחוייבים בני-הזוג
להתגורר בחדרים בפרדים בדירתם, כאשר
לאיש מהם אסור להיכנס לחדרו של
האחר. כך הם מתגוררים כבר יותר מחצי
שנה.
עתה תובעת הדוגמנית להוציא את בע לה
כליל מן הדירה .״ביום חמישי, ה־29
באפריל ,1982 בשעה 5לפנות־בוקר, הגיע
בעלי הביתה, כשהוא מסומם ושתוי,״
טוענת סמדר בתצהיר שהגישה לבית־המישפט
.״בעלי פרץ את הדלת לחדר
שבו אני ישנה על־פי צדההפרדה, שניתן
על-ידי כבוד השופט פורת, והחל מאיים
עלי. בעלי צעק עלי, זונה, /מלוכלכת׳,
,היום אני רוצה לשכב איתך.
״ביקשתי מבעלי לעזוב את החדר. בעלי
השיב כי, אני חייב לאנוס אותך /ביקשתי
מבעלי שיצא מן החדר, ואז הוא לקד
את הכרית, כיסה בה את פני כדי של*
ישמעו את צעקותי, מנע ממני לנשום וגר
לי להרגיש חנק. בעלי איים עלי שהוא
ישלח כנופייה , .שתפרק׳ אותי כדי שאמות.
בעלי התחיל לקרוע את הווילונור
בחדר־השינה, פיזר אפר ויצא מהחדר
כעבור כדקה חזר בעלי לחדר, הוציא אה
אבר מינו, התעקש לאנוס אותי וקרא ל׳
,זבל אורגאני/
״המשכתי לבקש מבעלי לעזוב את החדר
בעלי לקח מגף עור שלי והיכד, אותי
בחזה, בכתף, ברגליים, בבטן התחתונה
בפנים ובצוואר.״ לבית־המישפט הוגשו
אישורים רפואיים על החבלות הגופניות
עורך־הדין בר־שילטון הודיע בבית־המיש־פס
כי בידיו נמצאת הקלטה, שבה נשמע
חלק מנסיון האונס.
לפני חודשיים הגישה סמדר תלונה
במישטרה על האזנת־סתר בניגוד לחוק.
י היא הציגה לפני השוטרים משדר אפ-אם,
^המתחבר בטור לקו״הטלפון. מכשיר זה
משדר את השיחות בקו לטווח קצר, כך
,שאדם הנמצא בקירבת הבית ובידו מקלט־דיו
יכול לקלוט אותן. סמדר סיפרה בת־
׳׳לונתה כי טכנאי טלפון גילה את המשדר,
שהיה מוחבא בתוך מכשיר הטלפון שב י
ביתה. היא מיהרה להתקשר לבלש הפרטי
1־חיעם בן־ארי, שנשכר על־ידה כדי לגלות
ז>רטים על רכושו של בעלה. בן־ארי הורה
י לה לנתק מייד את המכשיר. היא חושדת
!שהמכשיר הוטמן על־ידי בעלה או שליחיו.
בגידה עם
יוגי נמרי
^ מדר דרור, בת ה־ ,33 ילידת מא־יי
רוקו, היתה בת שלוש כשהוריה
עלו ארצה. שמה המקורי הוא ז׳קלין
עבדלחק. מישפחתה מרובת הילדים —
עשרה אחים ואחיות — שינתה את השם
לבנדלק, ואילו היא אימצה אחר־כך את
השם דרור.
אביה משתכר למחייתו כפועל בבית-
החרושת לצמיגים אליאנס. סמדר חיפשה
את חיי־הזוהר והפאר, ואמנם מצאה אותם.
ב־ 1967 נבחרה לסגנית מלכת־היופי של
ישראל. חצי שנה אחרי־כן נבחרה לסגנית
מלכת הים־התיכון. ב־ 1968 נבחרה לנסיכת
ים־כינרת, במיסגרת תחרות מלכת־המים
של העולם הזה. מאז פילסה לעצמה את
הדרך לצמרת עולם הדוגמנות בארץ.
ב־ 1970 נישאה לאבי ארביב, שהיה
אז בארמן במועדון מנדים 77 של רפי
שאולי. אחר-כך הפך שותפו בדרגסטור,
עד שפרש ופתח את הסיטי פאב, הנמצא
בבעלותו ביחד עם אחיו. הוא גם שותף
חלקי במיסעדה הפי קסרול.
הדוגמנית היפה הירבתה לחשוף את
גופה בצילומי עירום. דבר זה הכעיס
מאוד את הבעל, שניסה להניעה מלעסוק
בדוגמנות. הוא חשד בה שהיא בוגדת
בו עם דמויות ידועות שונות, ביניהן הזמר
יוני נמרי. אך סמדר לא נכנעה ללחציו.
היא המשיכה לדגמן ולהצטלם בעירום.
מערומיה הונצחו גם. בפיסלו של נחום
ארבל, אשת לוט, הניצב בין סדום לערד.
בעיקבות סירובה נתגלו ביניהם סיכסוכים
דוגמנית סמדר דרור
״אורח־חיים בלתי־מוסרי״
ה מי סמףה מי שפטי
״מעשה כיעור״
חוזרים ונישנים. מדי פעם היתה סמדר
כפסיקה את עבודתה, כדי לפייס את
:עלה, אך תמיד חזרה לעולם הדוגמנות,
שממנו לא יכלה להיפרד.
לפני שנה לקה ארביב בגידול ממאיר
:בלוטת המגן, ונאלץ לעבור שני ניתוחים
כסובכים .״על אף שהבעל שכב חולה
נמשך תקופה ארוכה,״ נאמר בתביעת
הגירושין שהגישו פרקליטיו של הבעל
(בית־הדין הרבני ,״לא טיפלה בו אשתו.
זיא המשיכה להזניחו ולנהל חיים פרועים
נם ידידיה, תוך שהיא מאיימת ללא הרף,
:י ישנם גברים טובים יותר מהבעל, היוד־נים
לספק את כל מחסורה.״
בתצהיר שהגיש לבית־המישפט המחוזי,
מעלה הבעל האשמות חמורות נוספות:
״בעת ששהיתי מחוץ לתל־אביב, פרצה
אשתי את החדר שיוחד לשימושי על־פי
צו כבוד השופט, ואשר היה נעול על
מפתח, הפרה את הסדר בחדר והעלימה
מתוכו חפצים אישיים שונים, ובין היתר
שרשרת זהב, שפכה מי־גילוח על הריצפה
וזיהמה את החדר ואת חפצי האישיים.
״אשתי, המבלה מידי לילה עד השעות
הקטנות של הבוקר, חוזרת לביתנו המשותף
כשהיא בגילופין, גורמת במכוון לרע שים,
מפעילה מוסיקה בשעות הבוקר ה מוקדמות
בעוצמה רבה, גורמת מיטרד
לשכנים ולי ומכה אותי במגפיה כשאני
מנסה להנמיך את המקלט.״
חומצת־מלח
בפנים
ך * שו פ ט פו ר ת ביקש בזמנו מן ה •
י דוגמנית לנהל יומן, שבו תרשום
את כל מעשיו של בעלה, אשר פוגעים
בה. על-פי יומן זה ניסחה תצהיריה.
בכתב־התביעה שהגישה נגדו היא מגוללת
גם פרשות מן העבר .״לתובעת הסתבר
כי הנתבע מחזר אחרי אחותה, נערה
קטינה,״ נאמר בתביעה .״לימים נסתבר
כי הלה שידלה לחיות עימו וקיים עימד,
יחסי־אישות מאחורי גבה של התובעת
ותוך פגיעה בה ובמישפחתה, והעניין
השאיר בתובעת פצע נפשי עמוק. גם
לאחר מכן המשיך הנתבע בהתנהגות
חמורה כלפי התובעת, תוך התעלמות
ממנה, כאשר הוא מועל באמונה, וזו
סברה כי לאחר מעשהו החמור הן מבחי נה
הילכתית והן מבחינה סלילית, יחזור
בו מסורו.״
באחד מתצהיריה טוענת האשה :״ביום
ה־ 16 באפריל ,1982 בשעות אחרי־הצה־ריים,
חזר בעלי הביתה והחל מאיים עלי
שישפוך על פני חומצו־דמלח ויגרום להש חתת
פני במידה כזו, שאנשים יפחדו
להסתכל עלי. בעלי המשיך לאיים כי
ינקר את עיני וכי ידאג שאשב בכיסא-
גלגלים וכי הוא ידאג, לגמור, אותי בצורה
כלשהי. התאבנתי מרוב פחד ופחדתי לה גיב,
שמא כל תגובה מצידי תגרור אותו
להמשך איומיו. בעלי תפס אותי בזרוע
יד שמאל, וזרק אותי לכיוון המיטה הזו גית.
נחבלתי קשות בידי השמאלית כתו צאה
מלפיתתו. נזקקתי לטיפול רפואי
(מצורף אישור רפואי).
״ביום ה־ 18 באפריל 1982 התפרץ בעלי
שוב ואמר שאני אבודה. בעלי קרא לי
,זונה, והחל מאיים עלי שיגמור אותי
ושאני אמות אפילו אם הוא ייאלץ לשבת
בבית־הסוהר. הוא הבטיח שהוא ישיג אנשים
אשר, יחסלו אותי.,״
סמדר הציגה לפני בית־המישפט צילו מים,
שבהם נראים סדינים קרועים. של טענתה
עשה זאת בעלה.
הבעל לא נשאר חייב. הוא מסביר את
המשבר שפקד את בני־הזוג בהתנהגותה
של סמדר .״האשד. מנהלת אורח־חיים
פרוע ובלתי מוסרי, הפוגע בבעל ומביישו
בפרהסיה,״ נטען בכתב־ההגנה של אבי
ארביב .״האשד. מצטלמת בצילומים פורנוגרפיים
וב,פוזות מגרות .,צילומים אלה
מופצים ברבים, פוגעים בבעל ומלבינים
את פניו.
״האשד, מבלה באופן קבוע עם גברים
אחרים, רובם אלמנטים שליליים כאנשי
העולם־התחתון. בילויים אלה נערכים עד
השעות הקטנות של הלילה. במיסגרתם
מבצעת האשד, מעשי כיעור ההופכים את
חייהם המשותפים של בני־הזוג בלתי אפשריים״
מהשניים צודק 7על כך יחליט
יו ס י הי מן י
בית־המישפט.
תר. צירוף טלפון להתקשרות רצוי,
אך אינו הכרחי. ת״ד 6458 חיפה.
* מישפחה מאמצת. דרושה
מישפחה מאמצת, אפשר חד־הורית,
לכלב חמוד מסוג זאב
מעורב עם דוברמן, שנאסף אחרי
שוטטות ארוכה. הכלב בריא, כבן
8חודשים. טלפון 453494־.03
אליל חקטמוניס
לזמר האהוב והגדול מכולם
. ,מנחם מרחום. אתה ממש
משגע את שכונת הקטמונים
בירושלים. אנחנו מתות עליך.
אתה מקסים, חמוד ויפה־תו־אר•
רק חבל שאתה נשוי. לפי
בקשת המעריצות שלך, הגיע
*1גלויות. אספנית נלהבת מעוני
יינת להחליף גלויות, רצוי משומשות.
מוכנה גם לקבל תרומות
מאלה שרוצים להיפטר מהליכלוך
הציבעוני, ומבטיחה בתמורה אסירות
תודה. מירי שטיר, טרומפל־דור
,31 חיפה מיקוד .32581
* חרבות. לאספנים שתי חר בות
ברזל ספרדיות (חרבות אבי רים)
תמורת טייפ דק או שווה־ערך.
טלפון ,03-221687ג׳קי.
מיד־ליד
* סלון מחפש דירה. סלון
יפהפה מחפש דירה דחוף ביותר
טלפון 896151־ 03 בערב.
* איטליאנו. בהזדמנות ביגוד
איטלקי חדש. טלפון 482920־
בודד עם אהבות
מנחם מרחום
הזמן שתפסיק ללבוש ג׳ינס וטריקו.
פשוט זה לא יפה לך,
וגם כדאי שתתגלח ותסתפר
קצוץ. כך תהיה יותר יפה
וממש מקסים. ממירי, לבנה,
יפה ונאווה.
* טעות לעולם חוזרת.
*,אחותעיוורת. תסריט
כימעט מוגמר :״אחותי העיוורת״
— מאבק עם החיים בחושך. רפי
אליהו, ת״ד 9822 חיפה.
פרם נאה. למשיב סל־קש מלא
בגדי נשים, שנשכח בסביבות כי כר
מילנו בתל־אביב. אורה, טלפון
249944־.03
* אבדה בטרמפ. איבדתי
תעודת הסמכה כשנסעתי איתך בטרמפ,
לפני שלושה שבועות, מ בבלי
עד כפר־שמריהו. את התעו דה
שכחתי על המדף ברכבך. אנא
התקשר לטלפון 459202־ ,03 בין
08.00ל־ ,13.45 ממני סימונה.
* פירסומת. בוני ואספני דג מים,
חובבים וקצת יותר. רוצים
פירסום (לא מיסחרי)? אני בקשר
עם 1^ 0)1615ס ג. דובי קרדו,
אמירים, מיקוד .20115 טלפון
39320־.067
* מאוויים ארוטיים. לצו רך
כתיבת ספר חדש אנא כתבי
חוויותיך ומאודך האירוטיים ביו־
נדהמתי לגלות טעות דפוס במוד עה
בגיליון ,2331 תחת הכותרת
״עדיף לנשים״ :מעסה פיבקו חדש,
רב־שימושי, עדיף לנשים, במחיר
מציאה. מיספר הטלפון שלי הוא
אכן ,243129 אך הקידומת היא
04 ולא ,03 כפי שפורסם בטעות.
ג י טרה
שיקוצים,
801
מאחור, ה שוגים
אני אסיר בכלא פרן בצר פת,
גובה 1.79מ׳ ,עיניים חומות,
שיער שחור מסולסל,
1 1 1ווו 1611
6 1 6101
׳411
6130 >׳ 153183י 8
לרגל נסיעה עלי למכור את
הגיטרה שלי תמורת 850 שק לים,
או שווה־ערך שיהיה לי
לעזר. טלפון 228631־•03
* 17 דו ל ר. בהזדמנות מחשב
בעל תצוגה גבישית, זיכרון וכל
הפעולות. המחיר 17 :דולר. טלפון
482920־.03
* מבית טוב. למכירה מכו נית
פולסוואגן וריאנט, מודל 69׳,
מבית טוב ובמצב מצויין. מוטי,
820393־ 03 או 877521־.03
46 מחפשים. דירה בדמי מפ תח,
עד 2הדרים ועד 3מיליון לי רות
במרכז תל־אביב. טלפון
452459־.03
מ 1510׳\1 ( 1
0, 94261־£60161
* לחיים, דווקא בא לי, אבל
אתה קילקלת הכל. הגיע הזמן
שתלמד איך מזמינים בחורה ב עדינות
ובטאקט למיטה. זה סוד
ההצלחה. ממירי*
לספר שכיסח את הראש של
החברה שלי. איפה למדת לספר,
יא גנן! מדודו.
* לכארכארים שמתאספים ב לילות
מתחת לבית שלי בשכונת
עמידר ברמת-גן. אני לא יכול לי שון!
מהשכן מלמעלה.
46 למילוי, זה לא בגלל הכסף,
אבל אתה ליכלכת אותה. אני שי חקתי
על מזל ואתה בלרמות. אין
דבר — כל כלב בג׳ומו ! מרפי.
* לאיציק, תאמין לי שכאב לי
הלב כשראיתי מה שהיא עשתה
לך. שתדע לך שכולנו איתך. תצא
מזה ותחזור. היא לא שווה את
כל הצער והכאב. מדנה וכל דד
חבר׳ה,
46 לאביכה, ראיתי אותך בש בוע
שעבר יושבת איתו לשולחן. כל
הערב החלפתם בקושי מילה אחת.
אין לכם שום דבר משותף, תודי
בזה! אני כבר לא יודע אם אני
רוצה שתחזרי אלי, אבל עדיין
חשוב לי עם מי את נמצאת. זה
לא זה. מיוסי.
נוגע ללב
^015818^ 1X 5
משקל 79ק״ג, מעוניין להתכתב
עם בחורות. סמי כהן,
712182—30/27 ,
£8א1?1<£5 :
06 £3
ומיטב האיחולים, מחבריך במע רכת.
לציקי בל הכבוד. עשית את ה דבר
הנכון בזמן הנכון. אני ממש
מעריצה אותך. מעליזה.
461 לברלו מזל־טוב ליום ההולדת
ה־ .20 מי היה מאמין שאנחנו כבר
כאלה גדולים. רק אתמול שיחק נו
והשתוללנו. בעצם, אנחנו עדיין
ממשיכים. מקווה לראותך אותך
בחופשה הבאה. סילביה.
׳ 46 למלודי. שמחה להיוולדו ובר כות
למולידיך, לביד, ואיזיק ישע יהו,
מסבתא אריאלה.
46 לאלי(אליעד) אלון, לרגל הו צאת
סיפרו החדש. שפע ברכות
* נאה ומסורתית. סטודנ טית
נאה ומסורתית מעוניינת לה כיר
בחור נחמד, מעניין ומסורתי
בן .32—24 רצוי לצרף תמונה.
ת״ד 2322 רחובות, מיקוד .76122
* בחורה פשוטה. אשכנזי
,31/178 מסודר, מעוניין להכיר
בחורה פשוטה וצנועה בת ,28—22
לנישואין. מוצא לא חשוב. ת״ד
2834 רמת־גן.
* חיים שקטים. בת ,65 עצ מאית,
ממוצא צ׳כי־הונגרי, מעוני
יינת בבן־זוג סימפטי לחיים שק טים
בצוותא. נא לכתוב לת״ד 490
תל־אביב, מיקוד •61004
* נאות מהמרכז. סטודנט
בן 23 מעוניין בהיכרות עם בחו רות
נאות מאיזור תל־אביב והמר כז.
אבי, ת״ד 2300 אשדוד, מי קוד
.77122
46 ביישן. סטודנט נאה וביי שן,
בן ,22 גובה ,169 מעוניין
להכיר בנות בגיל 18—16 לבילוי
משותף. ת״ד 7566 חיפה, מיקוד
.31070
46 מישפטן צעיר ונחמד, בן
,24 רגיש, מבין ומתחשב, בעל
חוש הומור, מעוניין להכיר למט רה
רצינית בחורה נחמדה עד גיל
.22 רצוי לציין טלפון. ת״ד 44180
תל־אביב, מיקוד .61441
* בהליכים סופיים. מעוג-
יינת בגבר רציני, אקדמאי, מענ יין
ומסור, בגיל ,44—38 רצוי
גרוש, אלמן או בהליכים סופיים.
ת״ד 2747 חולון.
צירופים אפשריים
* לא פנויה מעוניינת בנאה
וגבוה במצב דומה ( )40—33 לידי דות
יפה, כנה ומעניינת• פרטים
לת״ד 5050 רמת־גן, עבור נ.
* לא פנוי, חופשי, בצעירה
עד 35 לדיסקרטיות. ת״ד 2782
עכו.
* משורר צעיר, עדין ונאה
מעוניין בידידה רומנטית, חיבבת
מוסיקה קלאסית, שירה ותיאטרון.
אין חשיבות לגיל ולמצב מישפח־תי.
ת״ד 7173 רמת־גן. מיקוד
.52364
* לא שמנה. איש־עסקים
תרבותי ונדיב, מעוניין ביפה ו חושנית
(לא שמנה !) לידידות
דיסקרטית. למתאימה — תמיכה
נדיבה. ת״ד 36852 תל־אביב, מי קוד
•61368
* תמיכה מאסיבית. מבוגר
מבוסס מציע תמיכה כספית
מאסיבית לצעירה נאה וחטובה,
שתיצור עימו קשר איגטימי־דיס-
קרטי. ת״ד 30161 תל-אביב, מי קוד
.61302
* מעוניין כידיד. בחוד נח מד
מעוניין בידיד שגילו עד .35
נא לפנות לת״ד 37082 תל־אביב,
מיקוד .61370
חינם אין נסך!
אז אם יש לך מה לחודיע,
להביע, לבקש, לברן, לספר
בדיחה טובח, ואפילו לקלל —
קדימה !
• בל הודעה יבולה לבלול
עד 2 0מילים.
• מי שרוצח לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת־הילדים
המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה•
ההודעה תיכתב על גבי
גלויית־דואר, למערכת ״העולם
הזח״ ,ת״ד ,136 תל־אביב
(אלא אם בן מצורפת לה
תמונה. במיקרה זח יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייח תכלול את
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל״חחודעח.
במדינה
מ ישט ר ה
לצאת
7כ י 7ןיערג4
4 1.40.1־ . 111־11
בילוי הסתיים בשפת־חים, כאשו
הנערה מנערת מעליה את ידיו שי
המחזר. כאשר הגיעה סוף־סון
לביתה, גילתה שמפתח הבית, ש|
אותו שמה בתחילת הערב על מדן
המכונית, נעלם.
גם אחרי חיפושים נוספים לן
נמצא המפתח, והצעירה חשש
לגלות להוריה היכן ועם מי בי?
ת? את הערב :״כי אבי לא יהי
מרוצה שיצאתי עם בחור כזה,
אמרה, ולכן סיפרה להם שהמפת
נשכח בביתה של חברה.
תרגי 7לפורץ. למחרת, כאש
עברה ברחוב, התנפלה עליה חיי
לת, חברתו הקבועה של אלחר
ותקפה אותה. כשחזרה הביתה ס׳
פר לה שכן שראה טיפוסים חשו
דים משוטטים ליד הבית, והיא ה?
גיחה באלחרר ובידידו בועז הדר
העוברים ברחוב ומציצים לעב
חלונה. אז העזה וסיפרה לאבי
על המפתח האבוד ונסיבות האב
דה. האב מיהר לפנות למישטר
ויחד תיכננו תוכנית לתפוס א
החשודים.
הצעירה טילפנה לאלחרר וה
מינה אותו לבלות בשפת־הים, תו
הדגשה כי הוריה אינם בבית. ה!
אסף אותה במכוניתו ושוטר הג
תתר בדירה הריקה. לא עבדו ככ
דקות ודלת הכניסה נפתחה. החב
הדרי, עמד בכניסה. המפתח ש
פתח את הדלת זוהה כמפתח 1
אבוד.
התובעת, שלומית אריאל, הב
אה את כל ראיותיה, והשופט א!
רהם מלול מצא כי יש מקום להו
שיע את השניים בפריצה לדירה
בקשירת קשר.
עציר בד תי־ חש1ז־
העדות גכבתה?7
אז הרה
7בןשוחררהע צי
השופט, אליהו מצא, הביט
הצעיר שישב בשורה האחדו
של אולם־המעצרים. דויד זרג! ,
גחן על מישען הספסל, חולצ
היתד. פתוחה ועל חזהו החע
נראתה תחבושת רחבה ואיסנ
נית. הוא נדקר ארבע דקיו
בחזהו בעת קטטה שהיתה. בבי
קפה ברמת־גן, שבה נפצעו ז
שני אחים.
המישטרה עצרה 11 איש ושי
דרה עשרה מהם, ואז עצרה
את זרג, השוכב מאז המיקרה
בית־חולים. שוטר גבה ממנו עד
ובבקשת המעצר נכתב כי ז
חשוד בגרימת חבלה חמורה.
הסניגור, ששי גז, שאל את
שופט רק שאלה אחת :״האם
חשוד בכלל? כיצד נגבתה מ
העדות ו״ השופט פתח את ו
החקירה וראה כי עדותו של
נגבתה כעדות של עד רגיל י
אזהרה. עדותו של חשוד או
שם נגבית תמיד אחרי שהשן
מזהיר אותו כי דבריו עלו
לשמש במישפטו.
״היות שעדותו נגבתה ללא
הרה, משמע כי המישטרה א
חושדת בו כלל, ואין מקום לב
את מעצרו,״ הכריז הסניגור,
בית־המישפט נעתר לו. זרג ש
רר וחזר לבית־החולים.
־העולם הזה 4
מתאים לי
טעם אמריקאי.
תערובת א מריקאי ת