גליון 2335

י מר יעקבסון

ט מי ר

כתבת העוער הלזד־מ׳ :

3חו 3ח ר&נתנר ה א חורי :

אוו׳ נגד אבא

כתב־אישום ימזעז?ן נגר משה ידיין
פורסם על־ידי כנו בכורו. מה גרם
לאודי דיין לחשוף בצורה אכזרית
את דמות אביו, ולחצי־ ^
גו כרודף־כצע חולני,
כסופר קלוקל, כקצין
כושל וכאיש־זנונים?

• ״הצעד הראשון.לאיחוד הארץ הוא
שבירת הממלכה ההאשמית הירדנית.״
(בסעיף זה הצעתי שישראל תעניק לתנועת-
השיחרור הפלסטינית בגדה כסף, נשק
ותחנת־שידור, ותעמיד לרשותה את קשריה
הבינלאומית של ישראל ומקום־מושב לזה
היה לפני 25 שנים בדיוק, בראשית ממשלה פלסטינית גולה).
יוני .1957 הגדה המערבית ד,יתר, חלק
• ״איחוד הארץ יקום על-ידי פדרציה
מירדן, רצועת־עזה היתד, כבושה בידי
מצריים (שקיבלה אותה בחזרה מידי של מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין, שתשא
את השם איחוד הירדן.״
ישראל כמה שבועות לפגי כן, אחרי
שנתפסה במילחמת־סיני).
• ״ממשלת־האיחוד תיבחר על־ידי
באותו שבוע פירסם העולם הזה ( )1025 תושבי הארץ׳״ (בנתונים הסטאטיסטיים,
מיסמך, שהיה אז מיוחד־במינו :׳התוכנית שצורפו לתוכנית, נאמר כי המדינה הפלסהראשונה
להקמת מדינר, פלסטינית לצד טינית תכיל 1.57 מיליון נפש, וכי יחד
ישראל, ולהקמת פדרציה בין ישראל עם ערביי-ישראל תהווה האוכלוסיה הערבית
בארץ 1.77 נפש, לעומת 1.8מיליון
ופלסטין.
זה היה עשר שנים ושלושה ימים לפני יהודים).
מילחמת ששת־הימים, שבמהלכה כבש
• ״כלכלת הארץ תהיה מאוחדת.״
• ״ממשלת האיחוד תזדהר, עם תנועת-
השיחרור של עמי אסיה ואפריקה.״
0״איחוד-הידן יהיה מרכז התנועה
לאיחוד המרחב השמי כולו.״
כמה פסוקים שפורסמו אז — לפני 25
שנים — נראים כאילו נכתבו בימים אלה,
כחוכמה־שלאחר-מעשה. למשל :
״אם תכבוש ישראל את כל הארץ, יחד
עם יושביה, תקבל על עצמה את כל
המיגרעות של מדינה דו־לאומית, מבלי
לזכות אף באחד מיתרונותיה. היא תצטרך
לדאוג לאוכלוסיה כבושה וגדולה, מפגרת
ועניה, ואילו המצור של עמי-ערב עליה
יגבר.״
״הנאמנות לארץ־ישראל, הנאמנות לאומה
העברית והנאמנות לאומה הפלסטינית
אינן סותרות זו את זו, כי אם משלימות
אחת את רעותה.״
״(התוכנית) ,שתחזיר לעם־פלסטין את
עצמאותו, את הבסיס להתפתחותו החופשית,
את גאוותו ואת זהותו הלאומית, תיתן
מיפנה לתנועת־השיחרור הפלסטינית. תחת
התוכנית ביוני 1057
להיות מכוונת לאפיקים של מילחמה וחרס־עצמי,
יהיה בכוחה להפוך לתנועה פוריה,
רק כד!
לטובת הארץ ובניה.״
צה״ל את הגדה והרצועה. אש״ף קם רק
התוכנית מסתיימת בחזון לטווח רחוק:
כעבור שבע שנים, וגם תנועת פת״ח לא ״(הקמת) חבר העמים השמיים, כמיסגרת
נולדה עדיין.
חופשית של כל הארצות השמיות השואפות
התוכנית, שפורסמה בחתימתי, השתרעה לשתף פעולה להחזרת הפריחה התרבותית,
על גבי ארבעה עמודים, וכללה מפות העצמאות המדינית והשיגשוג הכלכלי לונתונים
סטאטיסטיים. אפשר ללמוד על מרחב כולו.״
תוכנה על פי כותרות כמה מסעיפיה:
בהקדמה נאמר כי התוכנית חוברה על-
• ״ארץ־ישראל היא יחידה אחת.״
ידי עוד ב־ ,1954 בשותפות עם חבר ערבי
• ״ארץ־ישראל היא מולדתם של שני (הכוונה היתד, לרוסטום בסטוני, שירד
אחר־כך מהארץ) .עיקריה נכללו, לאחר-
עמיה.״
מכן, במיסמך שנקרא המעשר העברי,
• ״קיימות שלוש אפשרויות: חלוקה,
שפורסם כמה חודשים לאחר מכן.
השמדה או שותפות.״
• ״המילחמה מובילה למבוי סתום.״
• ״לא יקום איחוד הארץ אלא בדרך
של שותפות.״
• ״השותף הראשון הוא מדינודישראל.״
• ״השותף השני יהיה פלסטין המשוחררת.״

•20140

העו
ל ם הז ה 2335

ל א קיים

סג עו •

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל-
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תאזדואר * 136 העורך
הראשי: אורי אבנרי עורך־תבנית נ יוסי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל
״העולם הזה״ בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב
בן־אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

שריר,

לא ככל יום יוצא מנכ״ל שד מיש־רד
ממשלתי נגד השר שלו, ומאשים
אותו כהרס הענף שהוא מופקד
עליו. זאת עשה אכי כרוק, מגס״ל
מישרד־התיירות, שהתפוטר והי
מאשר את כל טענות
העולם !הזה על פעולות
׳הראווה והמרק
של השר שריר.

רני ברמן

שול ח

הטרגדיה של רומי

מה גרם לרומי שניידר לשים קץ
לחייה? מרוע טושטשה ההתאבדות?
הסיפור שמאחורי הפרשה
הטראגית של כוכבת־הקולנוע
האוסטרית,
שנמצאה מתה בדירתה.

דדה
בקא הי ר
בראיון חושפני ניצה מספרת
בן־אלישר כיצד
פקד משבר את
חיי־נשואיה כימי
הבדידות והניתוק
כקא
היר. ועל אהבתה
למצריים ולעמה.

הוא
רימה את אחד מגדולי הקב״
לנים, פסיכולוגית וגרפולוגית. הוא
המציא פטנטים מחוכמים.
העולם תזה הנשף
דמותו של דודן
האלוף וקרוב הח״כ.

הכדורסל
הן עקרות־בית. הן
אמהות הן כוכבות
כדורסל. איך הן מתפקדות?

ני גו ר בצרו ת
לעורך־הדין אליהו קדר, סניגורם
של כמה מראשי העו לם
התחתון, יש צרות.
האם זוהי ניקמתם של
פרקליטי המדינה?

אהבת גברים

שלנ אנ ס ת
סיפורה המזעזע של אשה שנאנסה,
ושהמישטרה מנעה ממנה לזהות
את האנס. המשך ה־סידרה
על האונס: כל
אשה היא קורבן פוטנציאלי
לאונס :

אהבתם של שני גברים
הומו־סכסואליים גרמה
לטרגדיה. רימון־היד
התפוצץ מתחתם.

קאן 1982
עדנה פיינרו מדווחת על האווירה
בפסטיבל קאן, על התורכי שברח
מהכלא ועל מעלליהם
של הכוכבים והכוכבות
(מימין: אן מר־גרט).
מדורים

קבועים:
תשקיף במדינה
אתה
והשקל מיכתכים תשבצופן
הורוסקופ — מזל
עולם קטן —

תאומים ארגנטינה, דרוס־ 27 קוריאה, אל־סלבדור ובגין
אנשים — מישאל־בזק על אודי דיין 31 35 בלונים 37 הנדון — הים שלנו
יומן אישי — מוות לפולשים, רמת־ 38 הגולן, סיפורו של פרפר
לילות ישראל -מסיבת השבוע,
שבועות בתל־אביב, נואייבת של הים־

התיכון, יורדים וכדורגלנים
שידור — בלוכיזס, הקשר הדרוזי
לוח מישדרים -ישראל וירדן
מה הם אומרים -תייקה גרוסמן,
מיכה חריש, אמנון לין, אמנון ברזילי,
אריה פלוגה, דן בן־אמוץ
איש ממאדים -אמור ״שיבולת״
חלץ ראווה — לעשות מיני מאלטע זאכן נמר של נייר — שבוע הספר,
הספרים המומלצים על־ידי העולם הזה

זה היה העולם הזה שהיה
מארילין מונרו ויעקוב זזודורוב

רחל מרחלת
ספורט

שינוי בחוק, שיאפשר פתיחת בתי־מרקחת, זה ליד
זה, בעיקבות ביטול הרדיוס של 500 מטר הנדרש
כיום בין אחד לשני.
הטענה היא שמכיוון שכיום נבנים מרכזים מיסחריים.
הרי שלא יתכן שבמרכז אחד יהיה רק בית־מירקחת
אחד.

תוג 11 ן יך
גדר־מערכת בס !,
גדר־מערכת, המיועדת למנוע חדירות והברחות,
מוקמת לאורך החלק הצפוני של הגבול החדש שבין
ישראל ומצריים.

הגדר דומה כאמצעי־ההכטחה שדה לזד
שבצפון הארץ, והיא מותקנת על־ידי מיפעל
שד התעשייה האווירית.

יריביו של קודאס טוענים שהסיבה היא
אחרת. התיקון אמור לשרת את הרוקחים
הגדולים, שבזמנו התארגנו כאופן עצמאי.
ייצג אותם עורך הדין אמנון רדזנשטיין,
שקודאס היה מתמחה כמישרדו עד לפני
כחצי״שנה.

אירגד ומילוא הפסידו סיכום ראשוני של תוצאות הבחירות הפנימיות בתנועת־החרות
מצביע על אובדן כוח ממשי ליגאל כהן־
אורגד ולרוני מילוא.

מילוא נשלח עד־ידי אגף האירגון, שבו
שולט מיכה רייסר, לפקח עד הבחירות
כסניף כאר־שכע הבעייתי. הוא נשאר
שם כרוב שעות היום, והפסיד את מרבית
בוחריו כתל־אכיב.

לבג ין
תושבי מחנה־הפליטים קנדה, שבצד המצרי
שד העיר רפיח, ממתינים למחווה של
ממשדת־ישראד, שתעביר אותם לצד השני
של העיר, לפני ישוב הסדר הפיצויים
עם המצרים.
ברפיח חוששים שישראל מנסה לדחות את ההעברה
לתקופה בלתי־ידועה -בטענה שקודם כל יש לממש
את החלק המצרי בהסכם.

ה״דקל״ה״ בטיכטורת איש־העסקים ראובן גרוס מתכוון
להקים כחוף מיכמדרת את כפר־־הנופש
״הדקלייה״ ,על צורתו והמקורית בפי
שהיה,קיים כחוף צפון־סיני.
למנחם דיגלי, מבעלי הדקלייה המקורית,
אין קשר לכפר החדש.

במיחלק הסטים
כמישטרת מחוז תל־אכיב הוחלט להעכיר
מתפקידו את ראש מיחלק־הסמים כיחידה
המרכזית, רב־פקד אמנון שמש.
במחוז קיימת ביקורת קשה על תיפקוד המיחלק,
בעוד שבמחוזות אחרים נערכים בזה אחר זה מיבצעים,
תוך שימוש בסוכנים מוסווים, שבמהלכם נעצרים
עשרות סוחרי־סמים.
במיסגרת האירגון־מחדש של המיחלק, מתכנן מפקד
המחוז, ניצב אברהם תורגמן, להעלות את המיחלק
לסדר גודל של מיפלג. הדבר נעשה על־פי התפיסה
שהנהיג תורגמן, שלפיה סחר־הסמים אינו רק אחד
הפשעים החמורים ביותר, אלא גם גורם לביצוע
פשעים אחרים.

הטישטרה בבורסה
המישטרה התבקשה על־־ידי הרשות לניירות*
ערך לחקור פרשה של עכירות שנעברו
על־ידי כמה פקידים ויועצים דניירוחרערך
כבנק שאיננו נמנה עם הקונצרנים הגדודים.

ח וק ה חו זים יע ב ור
חוק החוזים האחידים יעבור בקרוב בקריאה שנייה
ושלישית, למורת־רוחם של הגורמים המרכזיים במשק.

החוק, הבא להגן על טובת האזרח כאותם
סעיפים המשתמעים לשני פנים, או שאינם
נהירים לצרכן, עורר התנגדות רכה כקרב
הבנקים, חכרות־הכיטוח וגורמים אחרים.

סופרים לידא עוץ
קכוצת־סופרים, חברי אגודת־הסופרים,
עומדת לצאת כמיתקפה נגד ועד האגודה,
המזניח לדעתה את זכויות־הסופרים שד
חברי האגודה.
אחת הדרישות היא שהאגודה תממן יועץ מישפטי,
שיוכל לבדוק את החוזים שעליהם חותמים הסופרים
עם המו״לים השונים.

כובעים חדש״ם לטישטרה מישטרת ישראל הזמינה מארצות־הכרית
כובעים חדשים לקצינים.
כובעים אלה יהיו מצולעים, להבדיל
מהכובעים שבשימוש, שהם מעוגלים.
במיסגרת השינויים, שעליהם החליט
לאחרונה מפב״ד המישטרה, רב־ניצב
אריה איכצן, הוחלט גם להחליף
כתעודות המינוי שד השוטרים את
התצלומים בשחור־ילכן בתצלומים
ציבעוניים. אנשי המישטרה מצטלמים
בימים אלה, כדי לבצע את השינוי.

הרבז בעבודות־חוץ
השחקן שרגא הרפז, שעונשו הומתק על*
ידי נשיא־המדינה מחצי שנה לחודשיים,
עושה עכודות־חוץ כמישטרת כאר־שבע,
במחלקת התעבורה.
הרפז ביקש שבתקופה זו הוא יוכל להעלות הצגה
עם אסירים בכלא באר־שבע, אפילו אם יידרש להאריך
את תקופת עונשו מעבר לחודשיים, אך הנהלת הכלא
סירבה.
הרפז עובד במישטרה עד השעה שלוש בצהריים,
וממשיך להופיע כרגיל בערבים בתיאטרון באר־שבע.

הליברלים נאבקים

העבירות המיוחסות לחשודים נעברו על חוק הרשות
לניירות ערך, ונוגעות במניפולציות בהיקף חסר־

תקדים, שנעשו לאחרונה בבורסה ומחוצה לה.

ולד ונו פוטר תפנפיילז

בטלוויזיה

נגד הקלוס לואוסת

פיטוריו המפתיעים של מנכ״ל מישרד־התיקשורת,
גידעון לב, הידוע כאיש־מיקצוע מעולה, אינם
מוסברים בחוגים שונים בליכוד בנסיונו של שר־התיקשורת
להצר את צעדיו של המנכ״ל הבכיר,
אלא בסיבה אחרת.

חטיבת •הליברלים נערכת למיכצע משולב,
שיגרום לחיסול הטלוויזיה הישראלית.
הכוונה היא לחוקק חוק שלפיו אגרת־הטלוויזיה לא
תיגבה עוד על־ידי הרשות עצמה, וכך למעשה למנוע
אפשרות של גביית־כספים עצמאית של רשות־השידור.

כו־זמנית פועלים גורמים שונים כליברלים
לזירוז הקמתו של הערוץ השני, שיהיה
בשליטתם.

1מ*ר מיא
עד ההדיו
בהמשך למישפט שנערך בפורום המישפטי של
הצנזורה לכתב המדיני של הרדיו, שימעון שיפר,
אחרי שהפר, כביכול, את הוראות הצנזורה, שבו הוא
יצא זכאי, התערב היועץ המיישפטי לממשלה בפרשה.

יצחק זמיר זימן דלישכתו את מנהד־הרדיו,
גידעון לב־־ארי, ואת מנהל מחלקת־החדשות
של קול־ישראל, עימנואל הלפרין, ואיים
כאפשרות של מישפט על פירסום דברים
ביטחוניים.
הרדיו שידר כתבה של שיפר, שבה פורטו טענות
השרים שהתנגדו או צידדו במילהמה בלבנון.

בווי־מרסחוו
בכל 3י8ה
יושב־ראש ועדת־החוקה של הכנסת, אלי קולאס, יוזם

קבוצת ח״כים, בראשותו של בני שליטא, מתארגנת
למניעת קבלתו של תיקון לחוק הראיות, שיקל על
מתלוננת על אונם.

על־פי התיקון יידרש בכית־המישפט ״דבר־מה״
נוסף, ולא ״סיוע״ ,שיהיה נתון לשיקולו
של השופט.

מרדכי ציפורי אמור לעסוק כענייני הערוץ
השני או הטלוויזיה ככבלים. לשם כך הוא
זקוק דמנכ״ל ממושמע, שלא יצמצם את
תפקידו של ציפורי בפרוייקטים.

צו ו ורה בנצרת

ווול״סא ודו ר מא־יודס

מישטרת נצרת מנעה קיום הצגת־יחיד בשם הביצה

נציגי איגוד העובדים הליברליים בכנסת, בני שליטא
וצבי רנר, מאיימים לפרוש מהחטיבה, ואף להצביע
בהצבעות מכריעות לפי שיקוליהם, אם הליברלים
לא יקבלו את תביעות האיגוד לייצוג הולם בכנסת.

של השחקן ע׳סאן עבאם, בטענה שהמחזה לא הוגש
לביקורת המועצה לביקורת סרטים ומחזות.

אותה הצגת־־היחיד בעברית, כשם ״לא
נעים״ ,הוצגה ברחבי הארץ כמשך כשנה
וחצי, ללא אישור הצנזורה.

הטצרים נגד

כליברלים אין מודאגים מסבנת הפרישה,
אלא משיקול־דעת מוטעה של השניים,
באשר קולותיהם יהיו דרושים בהצבעות
אי־אמון.

חוברות טן

אמדורסקי נגד

אנשי־צכא מצריים בכירים כסיני פנו
לגורמים ישראליים ועמדו על־בך
שחיילים ישראליים הנמצאים כמגע
עם חיילים מצריים לאורך הגבול, יחדלו
מלהעביר להם חוכרות־מין שונות.
כצה׳׳ל מתייחסים לבקשה ככובד*
ראש, והוטל איסור חמור על העברת
כתכי־עת שיש בהם אפילו פירסומות
בעירום.

בן־אטוץ
הזמר־המיסעדן כני אמדורסקי, מבעליו
החדשים של ״החמאם״ היפואי, הוריד,
אחרי הצגה אחת למוזמנים את התוכנית
הסאטירית של המועדון ,״אהלן וסהלן״,
שחיברו דן כן־אמוץ וחיים חפר.
התוכנית היא מישלי־ערב החדשים, עיבוד מחודש
לתוכנית שהוצגה לפני 15 שנה בשם מישלי־ערב.

במדינה העם וזמ׳דתמה ע 1ד1

זוהי תופעה חריגה
לחלוטין: הרמטכ״ד סוכר
כמו רוכל את, הסחורה
ששמה מיל חמה.
זוהי תופעה שאין כדוגמתה במדינה
דמוקרטית. ראש״המטה־הכללי,
החייל הראשון במדינה, הולך
מבית-ספר לבית־ספר, מכיתה ל כיתה,
כמו רוכל, ומוכר סחורה.
הסחורה היא: מילחמה.
נראה כי מנוי וגמור עם רפאל
איתן לזכות ברגע האחרון ״במיל־חמה
שלו״ ,בטרם יסיים את ה־קאריירה
הצבאית. התופעה של
רפול, העושה ״לוביאינג״ למען ה-
מילחמה. והבא לשדל בפומבי את
הציבור והשילטונות להניח לו לפלוש
ללבנון, היא חריגה לגמרי.
שר־הביטחון, אריאל שרון, מתנהג
בצורה דומה. מזה כמה חודשים
הוא מפציר, משדל, מתחנן, לוחץ,

הרמטכ״ל
למכור מילחמה
דוחף, מושך למילחמה בלבנון.
השבוע אמרו לו האמריקאים בוושינגטון
(ראה להלן) ,בלשון ש אינה
משתמעת לשתי פנים :״לאו״.
אך שרון הוא פוליטיקאי, ומותר
לו לנהל תעמולה לדיעותיו הפוליטיות,
גם כשהן כרוכות בדם
ובדמעות, בהרס של אוכלוסיה
שלמה ובאלפי הרוגים. לא כן ה־רמטכ״ל.
הוא עומד בראשו של
צבא עממי, אשר חייליו שייכים
לכל המיפלגות ודוגלים בכל ה־דיעות.
הרמטכ״ל חייב לסמל אחדות
זו, העומדת מעל לחילוקי־הדיעות.
תחת זאת הוא פועל באופן
שיטתי, מאז יומו הראשון בתפקיד,
להרס הקונסנזוס העל־מיפלגתי
והעל־השקפתי של צה״ל.
בהטיפו למיבצע צבאי אשר חלק
גדול מאוד בציבור פוסל אותו,
ושגם מדינאים ניציים כמו יצחק
רבין שוללים את תכליתו ויעילותו,
מניף רפאל איתן שוב גרזן על
תשתית זו.

מ דיניו ת
שור־הכד סוש׳נגטוו
גם כשעושים דברים
סלוכלביס, אין מדברים
עדיהם? אן־ פוליטיקאי
איגו יכול לשתוק.
פוליטיקאי ישראלי אינו יכול
העו ל ם הז ה 2335

לשתוק. זהו כלל ידוע. מאז ימי
משה דיין, מעבירה אותם תאוות־הפירסומת
על דעתם. אך לא בכל
יום מתיר שר ישראלי את חרצו-
בות־לשונו בחו״ל, כפי שעשה שרון
השבוע בוושינגטון.
הנושא: הסיוע הצבאי של ישראל
לאיראן.
עצם המישלוחים של ציוד ונשק
מישראל לאיראן היה סוד גלוי.
עיתונאים אחראיים, וביניהם צוות
בריטי, חקרו קשרים אלה ופירסמו
את הגילויים. היה גם סביר להניח
כי האמריקאים נתנו בחשאי את
הסכמתם למישלוחים אלה. כמו
במקומות רבים אחרים, פועלת כאן
ישראל כסוכנת־חשאית של ארצות־הברית,
שאינה רוצה לספק נשק
לגורם מסויים, כדי שלא להתלכלך,
והמשאירה את העבודה ה מלוכלכת
לישראל. היה כדאי לאמריקה
להשאיר דלת פתוחה לאיראן,
באמצעות ישראל, בעודה
תומכת בעצמה בעיראק.
אולם כלל־ברזל הוא. גי אין
מדינה מודה לעולם בגלוי בניהול
מישחק מלוכלך כזה. יש הבדל
עצום בין ידיעת הדברים, כשהם
בגדר שמועות או גילויים בלתי-
מאושרים, ובין הצהרה עליהם
בפומבי.
רמז עבה כעץ. הבחנות דקות
כאלה אינן ידועות לאריאל שרון.
הוא הגיע לאמריקה בלוויית היועץ
החדש שלו לפירסומת, העיתונאי
אורי דן, והוא ראה בעניין האיראני
מזון טוב למכונת־הפירסום.
הוא גילה את הדברים, וקצר מייד
סנסציה גדולה — וגם סערה של
זעם בחוגי הממשלה האמריקאית,
שפניה הולמו ברבים.
שדון הסתבך מייד בשורה של
סתירות, אשר העיתונאים התוקפניים
בארצות־הברית עטו עליהן
בחדווה. בין השאר אמר כי ישראל
צריכה לעזור לאיראן כדי לחסום
את עיראק המסוכנת, ושבסך־הכל
נשלחו כמויות קטנות של ציוד.
זהו דבר והיפוכו. אם צריכים
לעזור לאיראן, משיקולים של אינטרס
ישראלי, לא היה שום הגיון
בהגבלת הכמויות. ואם הוגבלו
הכמויות, נובע מכך שזהו עסק
שלילי, שנעשה מטעמים של רדי־פת־בצע
בילבד.
לא זה בילבד ששרון הביך ב גילוייו
את האיית־אללה רוודאללה
חומייני ואנשיו, המקללים את ישי
ראל בפומבי שלוש פעמים ביום,
אלא שהוא גם השמיע רמז עבה
כעץ. הוא אמר כי כדאי לשמור על
הקשרים עם הצבא האיראני, מפני
שבבוא היום הצבא הזה ״יחזור
לטהראן״ .משמע: יחולל הפיכה
לטובת ישראל והמערב.
מבחינה מעשית, זוהי הנחה
מפוקפקת ביותר• אך אם בכלל
היה סיכוי לכך, הרי גילוייו של
שרון על הקשרים הסמויים בין
הגנרלים האיראניים ובין האוייב
הציוני, שמטרתם לחולל הפיכה נגד
חומייני, בוודאי לא עזרו להם.
מכול שחור. האמריקאים היו
נבוכים. המרחב דומה עתה לחנות־חרסינה.
ארצות־הברית תומכת בעיראק,
ששינתה בארבע השנים
האחרונות את מדיניותה בפועל
והתרחקה מעמדה קיצונית. בוועי-
דת־בגדאד של נובמבר 1978 דובר
כימעט בגלוי על שלום עם יש ראל.
המדינות הערביות המתונות
— סעודיה, נסיכויות־המיפרץ, ירדן
ומצריים — תומכות בעיראק.
כיום רואים הכל בעיראק את
המחסום האחרון מפני הצפת המרחב
על־ידי המבול השחור של
החומייניזם הקנאי־דתי, המשרת
בעקיפין גם את ברית־המועצות.
הופעתו של אריאל שרון ב־חנות־חרסינה
זו דומה לזו של
השוד האגדתי.

ח״ב רובינשטיין

עיתונאי ברזילי

״עזרתי לו ד

״העתיק נזנזני׳

כאורה יהיה זה צירוף מיקרים מוזר.
* ערב שבוע־הספר הופיעו בו־זמנית, שני
ספרים העוסקים בעלייתה ונפילתה של ד״ש.
האחד, תחת שם זה, נכתב על-ידי עיתונאי
הארץ אמנון ברזילי ואחד מעסקני קבוצת
יגאל ידין לשעבר, המו״ל נחמן אוריאלי.
ואליו השני, ניסיון פוליטי מסויים, נכתב
על־ידי ח״כ שינוי אמנון רובינשטיין, מם׳ 2
בד״ש המקורית.
אך הכתב המוכשר לענייני מיפלגות של
הארץ טוען שסיפרו של רובינשטיין נכתב

הקוב על הקנו
אחרי שח״כ שינוי ראה את כתב־היד של
ברזילי. ואם לא די בזה, מכיל סיפרו של
הח״כ קטעים שנלקחו, ללא רשות, מיומנו
של אוריאלי, שותפו לכתיבה של ברזילי.

סיפר ברזילי :
הספר שכתבתי עם נחמן אוריאלי היה מוכן
כבר לפני הבחירות, אך העיתוי לפירסומו
אז לא התאים. ד״ש היתה קאריקטורה ולא
היה עניין לעסוק בה.
בסוף שנת 1981 ביקש ממני אמנון רובינשטיין,
עשרות פעמים, שאראה לו את כתב־היד.
ברוב תמימותי הראיתי לו אותו, והחומר
היה אצלו כמה שבועות.
בתחילת השנה הזו שקע אבק הבחירות,
ואז התחילו לראות הכל בצורה שונה. גם
פרשת ד״ש עוררה התעניינות. בינואר התחלתי
לעבוד על הוצאת הספר לאור, מתוך
ידיעה שהוא יופיע בתוך ארבעה עד חמישה
חודשים.
בחודש פברואר סיפרתי על־כך לרובינשטיין.
הוא אמר לי שהוא כותב אוטוביוגרפיה,
ושסיפרו יופיע בתקופה אחרת.
שותפי לכתיבת הספר, נחמן אוריאלי, היה
פעיל בקבוצתו של ידין, ובשלב מוקדם מאוד
הוא איבחן את אישיותו וחולשותיו של מנהיג
ד״ש. אוריאלי כתב יומן, שנכנס לספר שלנו.

מיומנו עולה שידיו היה פטפטן, שהתקשה
להגיע לכלל החלטה, וזה מצא־חן בעיני
רובינשטיין. אך הספר היה מאוזן, ואף־אחד
לא יוצא נקי, כולל רובינשטיין.
מעשה חמור. ביום השלישי האחרון תפס
אותי רובינשטיין בכנסת ואמר לי :״הצלחנו
להוציא את הספר. הוא ייצא ביחד עם הספר
שלך בשבוע־הספר.״ עד לאותו רגע לא
ידעתי שהספר אמור להופיע באותו זמן.
ואז המשיך רובינשטיין :״בסיפרי יופיעו
חלקים מיומנו של נחמן אוריאלי.״ נדהמתי.
היומן הוא בלעדי, ואמור להופיע רק בסיפרנו
המשותף, ואם רובינשטיין מפרסם מזה משהו,
הרי שהוא לקח זאת מכתב־היד שמסרתי לו
בתמימותי.
שאלתי אותו איך הוא מעז לעשות דבר
שכזה, והוא ענה לי שאני הירשתי לו. אמרתי
לו שזה לא יתכן וכך לא היה. אוריאלי עצמו
בוודאי לא נשאל משום שהוא נמצא כבר
שנתיים בארצות־הברית.
כששמעתי זאת שיגרתי מייד מיברק לדב
יודקובסקי, כי הספר של רובינשטיין מופיע
בהוצאת ידיעות אחרונות והעמדתי אותו על
חומרת המעשה. עד היום לא קיבלת תשובה.״
עד כאן דבריו של ברזילי.
הפרופסור למישפטים, שעזב מישרה באוניברסיטת
תל־אביב ונכנס לקלחת הפוליטית
כדי לתרום לטיהור החיים הציבוריים, טוען
בתוקף שמה שעשה עשה באישור.

סיפר רובינשטיין :
התחלתי לכתוב את סיפרי בחודש דצמבר
האחרון. אמנון ידע על כך. אולי זה מיקרה
בלבד ששני הספרים יוצאים עכשיו, ואולי
לא, וזה נעשה לקראת שבוע־הספר. שני
הספרים משלימים זה את זה.
השתמשתי בשני קטעים קצרים של אוריאל,
באישורו של ברזילי, ואני אפילו מודה
לו על־כך בהקדמה לסיפרי. מתוך 350 עמודים
בניסיון פוליטי חסויים, חצי עמוד בלבד
מוקדש לשני הקטעים מהיומן, וזהו אפם
קצהו וחלק זעיר ממה שאני נתתי לו.
שיתוף פעולה. קראתי את הטיוטה של
אמנון, אך מגוחך לטעון שהעתקתי ממנו.
אני עזרתי לו במשך כתיבת הספר. נתתי
לו מיסמכים אישיים מיכתבים וסיפורים וחומר
בלעדי אחר שיכול היה לבוא רק ממני. אנו
שיתפנו פעולה.
אחרי שנוכחתי לדעת שהוא לא מצליח
למצוא מו״ל, שנה וחצי אחרי שהוא סיים
לכתוב את הספר, ניסיתי להתערב אצל
מו״לים שיוציאו את הספר. כשראתי שהספר
של אמנון, שבו יש לי חלק גדול, עלול
לא להתפרסם, היה חבל לי שלא ישאר זכר
לפרשה והחלטתי לכתוב ספר אישי שלי
שמתחיל בשנת 1974 ומסתיים היום.
עד כאן דבריו של רובינשטיין.
ד״ש מתה עוד בכנסת הקודמת. כיום יש
מימד אקטואלי לבדיקת הגורמים שהביאו ל עלייתה
ולנפילתה לאור הדיבורים על הקמת
מרכז ליברלי חדש, או פירוק המערך והפיכת
העבודה למפא״י האקטיביסטית. דמויות שנק שרו
כך או אחרת לד״ש מוזכרות שוב כיום.
פרשת ברזילי־רובינשטיין היא ההוכחה ה טובה
ביותר לכך, שכדי להבין את ההווה
יש לחזור ולפשפש בעבר.

נמשו 25 שנים הצטבו הזעם נדינו שר אוו׳ ד״ו והבן אותו
לפ יצצת־ זמ ן ־ השבוע היא התנוצצה ברעש כב י ו

רחל דיין עומדת המומה על קבר ז בעלה, בהלווייה הממלכתית. תו־

דיין מביטים בהלווייה במבטים קודרים.

בעת ההלווייה, שנערכה לדיין במושב נהלל, לא העלה עדיין איש
על דעתו כי דיין נישל, למעשה, את בניו ובתו מירושתם, וכי
העביר את כל רכושו העצום לאשתו השנייה, רחל.

דיפו ס, גי בו ר האגדה היוונית, קולל
על־ידי האלים: נגזר עליו להרוג את
אביו ולשאת לאשה את אמו.
כמו גיבורים רבים של האגדות הקדומות,
גם אדיפוס מסמל תופעה אנושית
כללית: העימות הטבעי בין אב ובן, כשהאם
נקלעת בין שניהם. זהו ״תסביך
אדיפוס״ המפורסם, שכל גבר לוקה בו,
בצורה זו או אחרת.
אולם התקפת־מחץ של בן על אביו
המת, תוך קריעת תדמיתו לגזרים, בפומבי
ולעיני-כל — זוהי תופעה נדירה למדי.
מעשהו של אודי דיין, שמכר את דבריו
על אביו למעריב, לשם פירסומם בראש
העמוד הראשון של ערב־חג — מב־שיר־ההפצה
הגדול ביותר בעיתונות הכתובה
בישראל — הוא חריג שבחריג.
ואכן, כאשר הופיע כתב־האישום של
אודי, הזדעזעה הארץ. לא רק חסידיו-
השוטים של דיין נחרדו עד מעמקי ניש־מתם.
גם כל היהודים הטובים האחרים
נדהמו. על פי המסורת היהודית מצווה בן
לכבד את אביו, וזוהי מיצווה כה חשובה
עד שנכללה בעשרת הדיברות. ובן־בכור
על אחת כמה וכמה. ובכלל אין היהודים
מרשים לדבר סרה במי שהלך לעולמו.
קל היה לתקוף את אודי דיין. הוא
לא הסתיר כלל את העובדה כי זעמו התעורר
על אביו בגלל הצוואה המוזרה,
שהשאיר אביו, ושבה נישל את כל שלושת
ילדיו — אודי, יעל ואסי — מנכסיו
הרבים. איש אינו יודע מה הותיר דיין
אחריו, אך אין ספק כי זהו הון־עתק. כי
דיין היה במשך כל חייו רודף־בצע קיצוני,
ולא בחל בשום אמצעי כדי לצבור
כסף — החל במכירת ראיונות וכלה בגניבת
עתיקות ומכירתן. תאוות-בצע זו
היא אחת מפריטי כתב־האישום של אודי.
יש המסבירים תאווה זו בתנאי־העוני החמורים
ששררו בנהלל בימי ילדותו של
משה דיין.
״לאצבע המאשימה אותי, על חילול כבוד
המת, אשיב מייד: המת, בצוואתו, קבר
גם את כבודו,״ טען אודי בדבריו. הוא
פתח בהם במילים גלויות־הלב :״ביום
ג ,,ה־ 27 באוקטובר , 1981 בשעה 5.30
אחרי־הצהריים, נפגשנו במישרדו של עו־רך-דין
תל־אביבי לשם פתיחת צוואתו של
אבא. האלמנה כיבדה אותנו בנוכחותה. כעבור
45 דקות פלטה מעלית־הבניין לרחוב
שלושה, שרידים׳ נכלמים ומיליונרית

אחת.״
זעם של בן על אביו שנישל אותו
מירושתו הוא רגש טבעי, אך אין הוא
מסב כבוד רב לבעליו. מה גם שאודי
דיין עצמו התגלה מייד כממשיך־השלשלת :
הוא תבע השבוע תשלום מפולפל מראש,
בדולרים, עבור כל דיבור באוזני עיתונאי.
את גובה הסכום שקיבל ממעריב
תמורת כתב־ההתקפה המזעזע שלו הוא
סירב לגלות, אך אין ספק שהוא דמה
לסכומים האגדתיים שגבה אביו עבור כל
פליטת־פה באוזני עיתונאים זרים ומקומיים.

זה הקל על האנשים, שגינו השבוע
את מעשהו של אודי דיין במילים חריפות
ביותר, לרוב בשיחות פרטיות. הוא תואר
בהן כבן־תפנוקים מושחת, כאיש שהסתבך
לא פעם עם החוק, כרודף־בצע, כפחדן
הפותח את פיו נגד אביו רק אחדי מותו.
הזכירו גם את הרפתקותיו בעבר — החל
בבריחתו לקפריסין בנעוריו, כשהוא נושא
באופן בלתי־חוקי את האקדח של אביו
וגורם לתקרית בינלאומית, וכלה באיזכור
שמו במישפט סוחרי־הסמים הישראליים
בגרמניה.
רק דבר אחד לא קרה השבוע. איש
מן המתקיפים את אודי — לא בפומבי ואף

האם בכה אודי דיין כאשר צולמה תמונה זו בעת הלוויית
11111111 * 1 | 3¥
אביה או שמחה רק את הזיעה ממיצחו? לאור הדברים שכתב
יי ״ י יי

אודי על1אביו השבוע קשה לענות על שאלה זאת. אבלו של אמי דיין (משמאל) נראה כן.

מסיבה

חברתית.

שני בניו של דיין דבקו באמם, רות, ישמשה דיין התייחס
אליה בצורה מחפירה. בתמונה נראה ׳אודי עם רות בעת
בעיני אודי, רחל דיין היא פולשת והורסת המישפחה.

אוד השסע
דולר,

כמו

אביו,

משה

כפי שצולם בבית אחותו, יעל, בעין־הוד. אודי
סירב לדבר אלא תמורת תשלום של אלפיים
דיין, שאת תאוות־הבצע שלו גינה אודי בדבריו.

אוד עלמשהד•ן:

רדיפת הממון העבירה אותך על דעתך. אפילו
בעת שחייך היו על סף דעיכה, תירגמת את
הטיפול בגופך לכסף. בטרם עזבת את חדר-
ההתאוששות, אחרי ניתוח הגידול הסרטני,
כאשר סם־ההרדמה עדיין מ ת מוסס בדמך, מפרת
לעיתון את חוויותיך הקליניות• אילו יכולת,
היית מוכר אף את מעיך לפי מטר רץ!

רוב ספריך עבי-הכרס הינם תרגום מילולי
של מערכות-ישראל ללירות !

זונח סוג גימ״ל הקליטה אותך, וסחטה ממך
דמי־שתיקה ! בעל שנבגד התלונן עליך במיכתב
ל(דויד) בן־גוריון, וזה האחרון פתר אותך
בטענה ,׳ש״טובת-המדינה קודמת לכל.״ אבל
עם אותו מוסר שהלכת למיטה, הלכת גם לחד-
רי־מילחמה, מפני שגם ל״זקן״ מותר לטעות.

דע לך שבארץ נאורה, כמו אנגליה, לא הייתי
מסיים קורס מ״כים!

כשהיית נושא דברים — לא תמיד בהתנדבות
— בארץ ומחוצה לה, תיבלת אותם בערגה
גסטרונומית לחביתה של הכפר, כאילו קסבה,
אולימפיה, בוז׳ולה ושאר מיסעדות-היוקרה

היו חביבות עליך בשל מיטבחן הנהללי.

1 41״ 1

כאשר נסעת מעבר-לים לפגוש את מלך
מארוקו, הסתרת זהותך. עמדת מול הראי עם
פיאה, חייכת ואמרת לעצמך כי זה ימכור טוב
את הספר הבא. אבל מדוע לא התחפשת כאשר
הלכת לפגוש תיירת בחדרה שבמלון!

41 4 ! 1

אני בוחש בידי עשרות מאמרים שנכתבו
בשיבחך, ומבין את כאבה של העיתונות. הם
הרי איבדו מדור. ואילו אני מלקק את האצבעות
וכותב לך: שכל דברי־השבח אינם אלא ״דייסה״
נמסה ונמוגה בצילם של שני מנדטים חיוורים
שנפלו בחלקך בימיך האחרונים.

1 41 41

אתה נסחפת באגדה
שאתה לתמיד.

עצמך

והאמנת

! 41 41 4
בעוד ימים ספורים ייערך טכס גילוי-המצבה,
עם הצלמים וכל השאר אבל אותי מצבתו של
משה דיין לא תסנוור ! אני אכבד את האירוע
בנוכחותי רק תמורת שליש מחצי עיזבונך ! בכל-
זאת ירשתי משהו מ ת כונו תי ך...

אולי יאמרו לי כי אוי לאב שככה יספידו
בכורו. ואני אשיב אז: אבוי לבן שכזה היה אביו.

לא בשיחות הפרטיות — לא הכחיש את
תוכן דבריו על אביו.
גם חסידיו המובהקים ביותר, שנשאלו
על כך בפירוש (ראה מישאל־בזק, עמוך
,)33 לא העזו לנסות להפריך את הדברים.
הם השתמטו מתשובה, או אישרו את הדברים,
בבחינת שתיקה־כהודאה.
זוהי הנקודה העיקרית — והנשכחת —
של פרשת אודי דיין: כל מילה שאמר
הבן על האב היתה אמת לאמיתה. היא
אישרה, בדיעבד, את אלפי הגילויים ש־פירסם
העולם הזה במרוצת השנים על
משה דיין.
אך כאשר הדברים נאמרים על-ידי מי
שהיה קרוב ביותר לדיין, ושנחשב כבנו
החביב עליו וכממשיך־דרכו במושב נהלל,
יש בכך משמעות חמורה פי אלף.

הריגתדאב
סי מ לי ת
ן ^ י שמכיר את אודי דיין יודע כי
*יז דבריו אינם סתם נקמה על נישול
מצוואה — אף כי אודי עצמו השתדל
להציגם כך. הצוואה המוזרה היתד״ לכל
היותר, הנפץ ׳שפוצץ פיצצת־זמן, שתיק־תקה
בחזהו של אודי דיין מזה הרבה שנים.
גם עיתוי הפידסום הוא מיקרי למדי.
המחבר לא העמיד פנים כאילו כבר כתב
ספר על אביו, וכי ערב פירסומו של
הספר העניק לצהרון פרק לפירסום, כפי
שנהוג בקרב סופרים המבקשים לפרסם את
ספריהם ערב הופעתם.
הספר של אודי לא נכתב עדיין. לדברי
ההקדמה ,״זהו פרק מתוך סיפרו ...הנמצא
בתהליך כתיבה.״ כלומר: הספר אינו
קיים בשעה זו. הדברים שפורסמו נכתבו,

(הנושך מעמוד )7
כפי שמסתבר, באופן ספונטאני, בלי קשר
לאירוע מסויים.
אודי עצמו מודה שכתב את הפרק בשעתו
לקראת טכס גילוי המצבה.
אין ספק כי מעשה בזה — שהפסיכולוגים
יכולים לדאות בו מעשה סימלי של
הריגת־אב, על־ידי הריגת מצבתו — אינו
יכול למצוא את הסברו ברוגז על עניינים
כספיים. אדם העושה מעשה כה חריג,
והכותב על אביו בלשון כה בוטה, כשכל
מילה נוטפת שינאה, מוכרחות להיות לו
סיבות הרבה יותר עמוקות לשינאה.
מדוע שונא אודי דיין את אביו המנוח
שינאה תהומית כזאת?

נות, החל בגניבת־מכוניות (ספורט חביב
על בני־הטובים בצהלה, שסבלו כולם מ־בעייה
דומה) וכלה בבריחה לחו״ל. הבת
ניהלה מגיל 14 קשרים עם אנשים חשובים,
שגרמו לשערוריות בינלאומיות, בין
השאר עם ראש משקיפי־או״ם, גנרל מפורסם,
וכתב זר נודע. כאשר כתבה ב*1959
את סיפרה, פנים חדשות במראה, בשפה
האנגלית, עורר הדבר זעם רב בצמרת
המימסד.
די היה במצב זה כדי להסביר תופעות
של ניכור, עימות ואיבה בין האב וילדיו.
אך לילדי דיין, ובעיקר לבנים, היו סיבות
הרבה יותר חזקות לשינאה — סיבות
שמקורן באורח־חייו של האב.
ילדים בלי בי ת

הקלטה בחדר•
ה מי טו ת

ף הסכר הפשוט
והשיטחי -ךץן ןדודי־האהכה של משד, דיין היו,י • ביותר טמון באימרה הנדושה שקשה י • כבר בשנות ד,־ ,50 שם־דבר בארץ.
להיות בן של אישיות חשובה. התהילה כשהיה אלוף פיקוד־הדרום, ולאחר-מכן כשל
האב (או האם) מעיבה על ילדיה, שהיד, רמטכ״ל (מ־ 1953 עד ,)1958 התמציגה
לפניהם דוגמה שאי־אפשר לחקות הלכו בארץ, מאות סיפורים — כולם
אותה, מעוררת לגביהם ציפיות שאין הם נכונים.
מסוגלים למלאן. הכינוי ״בנו של או
דיין היה צורך נשים כפר שאדם גווע-
״בתו של רודף אותם בכל אשר ילכו, מצמא גומע מים, הוא התעסק עם כולן,
ופוגעת ביכולתם למצוא זהות עצמית.
בלי אבחנה, ובלי הבדל של מראה חיכל
זה קיים, כמובן, אצל שלושת ילדיו צוני, גיל, לאומיות, עדה ואופי. במשך
של משה דיין, וכל אחד מהם הסתדר עם שנים רבות פשוט לא יכול היה להיתקל
באשה, מבלי לנסות להכניסה למיטתו,
בעייה זו בצורה משלו.
אבל היה עוד הרבה יותר קשה להיות או להיכנס למיטתה.
בנו של משה דיין דווקא. כי משה דיין
כשהיה אלוף פיקוד־הדרום נפוץ סיפור
זנח אח מישפחתו עוד לפני שנולדו ילדיו. של שתי חיילות, שעמדו לצד הכביש וחיפתחילה
היה בכלא, כאסיר־ההגנה. לאחר־ שו טרמפ. אלוף־הפיקוד עצר לידם, ולתדמכן
יצא למילחמת־סוריה ואיבד שם את המתם הוביל אותן לשפת־הים, בחוף נידח
עינו. לאחר מכן עסק בפעילות צבאית ליד הגבול של אז, והציע להן להתרחץ
ומדינית כל חייו, ולא גילה עניין כלשהו עימו בעירום. הסיפור עשה לו כנפיים,
בילדיו. האם׳ רות דיין, בתו של עורך -וכמוהו מאות סיפורים דומים.
דין ירושלמי ידוע, גידלה את הילדים
כאשר ארץ שלמד, עוסקת בסיפורי רכיכמעט
לבדה, וגם היא פנתה לאחר־מכן לויות ובדיחות על תיאבונו המיני של אילעיסוקים
משלה, טיפוח חרושת-בית והקמת שיות לאומית כה חשובה, איו הדבר נשאר
משכית.
נסתר מאוזני ילדיו.
הילדים גדלו בבית־דיין בצהלה ללא
אך המכה המוחצת ביותר באה בימי
הורים. הבית המפורסם, אחד מנושאי־ד,מח מיבצע־סיני, בסתו .1957
לוקת העיקריים בין בני־דיין ואמם החובחודשים
שלפני כן נפוצו בארץ שמורגת,
היה קליפה ריקה. לכל ילד היה חדר עות על רומאן סוער המתנהל בין הרמטכ״ל
משלו. אודי עצמו נהג לנעול את חדרו ובין אשתו של עורד־דין. על פי הסי בצאתו
ממנו. עוזרת־הבית היתד, המקשרת פורים (המוגזמים) מצא הבעל את מדיו
היחידה בין בני״המישפחה.
של רב־אלוף בטרקלינו, ושלח אותם לדויד
כל ילדי־דיין סובלים מחסר קיצוני של בן־גוריון. סופר כי הבעל הפתיע את התשומת-לב
ואהבה. יתכן כי הדבר נכון שניים במיטה, ועוד.
גם לגבי אביהם, שגדל בנהלל בצילו של
רות דיין, שנישאה למשה כששניהם היו
איש נוקשה, אביו שמואל. יתכן כי משה, צעירים מאוד, היתד״ אולי, האדם היחידי
שגדל בנסיבות כאלה, לא ידע ולא רצה
במדינה שלא שמע סיפורים אלה. הדבר
נודע לד, בצורה מכוערת ביותר. כשבאה
לנהוג אחרת כבניו.
אלד, התנקמו בו בתעלולים שונים,
למסיבת־עיתונאים שקיים בעלה, מנצח
שייתכן כי באו למשוך את תשומת־ליבו מיבצע־סיני, במלון תל-אביבי, עטו עליה
אליהם. הבנים הסתבכו בהרפתקות שו העיתונאים הזרים וביקשו ממנה הצהרה

כתנת ״העולם הזה״ שוחחה עם
אודי דיין, שלא רצה להתראיין
^ ל ילד בנהלל יודע איפה ביתו של
~ אודי דיין. שם הוא על תקן של נסיך.
תושבי המקום מדריכים אותנו אל ביתו
של אודי, כשכל אחד מהם טורח לחוות
דיעה על הפצצה האחרונה שהוא הטיל.
כולם מסכימים שהפעם הוא הגדיש את
הסאה.
״לא מנפצים מיתוסים. למה הוא עשה
זאת לעם ישראלי״ שאלה מושבניקית
קשישה, וכובע־קש לראשה.
אף אחד מהם לא הסכים להזדהות. כולם
טוענים שאודי הפעם ליכלך.
״אין לך מד, לנסוע אליו הביתה. הוא
כבר מזמן לא גר שם. הוא נמצא בעין־הוד,
בדירה של יעל אחותו,״ הבהירה אחת
השכנות ,״הוא לא יראה את הפרצוף שלו
כאן כל־כך מהר.״
בכניסה לביתו של אודי, וילה גראנד־יוזית
רבת חדרים ומיפלסים, משחקת בתו
בת ה־ ,11 כשהיא רכובה על אופניים.
טרקטור נמצא במקום־החנייה.
את הדלת פותחת בעייפות בולטת טליה,
אשתו .״לא, אודי לא בבית,״ היא עונה,
תוך שהיא מגהצת ערימה של כביסה .״אין
לי מה להגיב. אני מצטערת שהגעתם עד
לכאן, אבל נמאס לי כבר מהטרדות של
עיתונאים.״
טליה נראית סחוטה ורגוזה. נמאסו עליה
מעלליו של אודי. השמועות על גירושיהם
הקרובים ידועים בכל נהלל. תושבי המקום
יודעים לספר שטליה רוצה בבית, שאת
בנייתו מימנו אודי וטליה. טליה מסרבת
לוותר לאודי, ועל־כך השניים רבים כבר
חודשים רבים.
כשהיא נשאלת אם הוא נמצא בעין-
הוד׳ היא עונה בליאות מתמשכת :״יכול
להיות. תנסו.״
בעין־הוד יש בית ליעל, אחותו. זה
אחד הבתים שבבעלותה. מאז שהגיעו ני שואיו
של אודי אל קיצם, הוא מתגורר
לסירוגין בעין־הוד ובתל-אביב, אצל עדנה,
חברתו בת ד,־ .22 הוא הכיר אותה כשבאה
לבקר את קרוביה בנהלל. בין השניים
התפתח רומן לוהט, והם כימעט אינם
נפרדים.
בנהלל מספרים שאודי עזב את הבית
כשלגופו מכנסי־ג׳ינס וחולצת־טריקו. מאז
הוא כימעט ולא עובד גם במשק שלו.
הוא מתפרנס מכל מיני עבודות מזדמנות,
בעיקר עבודות־מסגרות. אומרים לי ש-
לאודי יש ידי־זהב, ואיו לו בעייד, למצוא

עבודה. כרגע הוא עובד בעין־הוד, מעצב
מירפסת ממתכת לאחד הבתים.
עין־הוד רחוקה מנהלל מרחק של כחצי
שעה. עצרנו במיסעדה הראשונה שנקרתה
בדרכנו. מקום ציורי, מוקף עצים ומרוהט
ברהיטי-עץ חומים. האווירה כפרית. מסעדת
האמניס. ניגשנו לשאול איפה דירתה של
יעל.
להפתעתנו מצאנו שם את אודי, מוקף
בתושבי עין־הוד. מוסיקה קלאסית ברקע,
כולם ישבו נינוחים ושתו קפה אחרי יום-
עבודה.

2000 דולר
לראיון
(£ודי, שזוף, בגדים מאובקים, ידיים
מיובלות, נראה מופתע, נבוך ונרגז.
״כל מה שהיה לי לומר אמרתי. במעריב* .
את מה שיש לי להוסיף על-כך כבר תקראו
בספר,״ אמר כשהצגתי את עצמי.
ניסיתי לשכנע אותו שכדאי לו לדבר,
לפחות בדי לשכך את כעסם של הרבה
אנשים במושב ובארץ.
״אז מה הם כועסים שם בנהלל?״ גיחך.
״אני מרגיש עם זה ממש טוב! סוף־סוף
הוצאתי החוצה את מה שרבץ בפנים כבר
הרבה זמן. יותר מדי זמן.״
״אני לא מבין את האנשים בארץ הזאת,״
התערב יצחק שמואלי, פסל, מבעלי־המקום.
״זה די טבעי שילד כועס על האבא שלו.
וזה גם בריא להוציא את זה החוצה. איזה
מין ראש פרובינציאלי יש לאנשים כאן?
הנה, אני,״ אמר והצביע על עצמו ,״אני
יודע שכשהבן שלי יגדל, יהיו לו טענות
נגדי, בדיוק כמו שלי היו נגד אבא שלי.
אודי, אני מאוד אהבתי את מה שכתבת.
אני מעריץ אותך על כך. מה גם שיש
לך כישרון־כתיבה מדהים.״
אני מספרת לאודי, שבדרך, בתוכנית-
הרדיו מאחורי הכותרות, התקיף אחד הכתבים
את אודי דיין והביע את תדהמתו.
״מה הוא אמר?״ הסתקרן אודי.
״הוא אמר שהופתע לקרוא את זה במעריב.״
״בכוונה
פירסמתי את זה במעריב,״ אמר
אודי ,״כי זה נחשב כעיתון רציני. אבל
הם הרגיזו אותי שהם הוסיפו בהקדמה
הסתייגות מהדרכים שלי. מה העניין?
אפשר לחשוב שהם עומדים מאחרי כל מה
שכתוב בעיתון הזה!״
״כסף טוב לפחות עשית?״
״בעניין הזה אין מה לדאוג. אני לא
פראייער! הגדלתי את התפוצה של העיתון,
ואני יודע שמגיע לי על זה סכום
טוב. אין לי טענות.״ אודי סירב לפרט
באיזה סכום היה מדובר בדיוק.
״בוא הנה, שמואלי, תוציא אותי ממנה !״
מתחנן אודי. שמואלי וחייקה תופסים פיקוד
.״תעזבו אותו. די, זה מספיק להיום !״
״רצית לדבר עם עורך העולם הזה,״
אני לא מרפה .״אז בוא נתקשר אליו !״
״אני מוכן לדבר רק אם הוא ישלם. לאף
על גירושיה הקרובים. רות הנדהמת לא
ידעה על מה הם שחים. הם סיפרו לה את
הסיפור על הפילגש המפורסמת — שהי-
תה כעבור שנים רבות ליורשתה, אשתו
השנייה של דיין, רחל.
תקרית זו הרסה את חייה של רות, אף
שהוסיפה לחיות לצידו של משה דיין עוד
שנים רבות, שבהן התעסק משה דייו עם
הרבה נשים אחרות, מלבד אשתו ופילגשו.
לא ידוע מתי נודע סיפור זה גם לאודי
דיין, שהיה אז נער בגיל הרגיש ביותר.
קרוב לוודאי ששמע את הסיפורים לפני
אמו. כל פסיכולוג יודע כי פרשה כזאת
עלולה להטביע חותם עמוק ביותר על נפשו
של נער, לשנות את כל יחסו לחיים.

״זונה סוג
גימ׳׳ל״
^ 9דא היה די בכך, באו הפרשות
י הבאות, שאף הן לא נשארו בגדר
סוד. המפורסמת ביותר הוצאה לאור על-
ידי בעלת הדבר, הדסה מור, שכתבה על

אודי כמיסעדה כעין־הוד עם שמואלי וחייקה (מוסתרת)
״זה שהמריצו אותו, רק הגביר את חולר המוסריות שלו

עיתון אני לא התראיינתי! מה אתם חוש בים,
שאני פראייער? אתן לכם סיפור,
והעיתון ירוויח עלי כסף? גם אני רוצח
חלק ברווחים. אני חושב שזר, לגיטימי
לגמריד לא?
״חוץ מזה העולם הזה כבר כתב הכל
לפני.״
שמואלי ישר קובע מחיר .״תדרוש מאה
אלף לירות!״
״מה איתו ! השתגעת? זה כלום !״ מתערבת
אשתו.
קולות־הצחוק סביב השולחן גוברים והולכים
.״נו, מיידלע מספיק. בואי תצאי
מהשטויות. אני האפוטרופוס של אודי,
ואודי לא ידבר.״
״תדרוש 400 אלף לירות!״ אומר שמד

מצטרף אליכם?״ הוא שואל.
״ברצון.״
״אז אני הולך להתקלח, ואני כבר בא.״
אני מציעה שאצטרף אליו ושנתקשר
למערכת. אודי ואני נכנסים לטנדר־פדו
האפור שלו. הטנדר עמום בחלקי־מתכת.
הבית של יעל הוא מיבנה ערבי יפה,
מרוהט בפשטות. הרבה עצים והרבה
ירק. הכל פורח מסביב. הריחות משכרים.
אודי מציע לי קפה .״אז מה, הם המומים,
הא? חכי, חכי. הם לא יודעים עוד מה
מצפה להם בספר! שם אני כותב על הכל.
על הילדות. על היחסים. עליה. אני עושה
חשבונות עם כולם. גם עם החיים. בעיקר
עם החיים! את לא מבינה, זה שאנשים
כך, זה רק הגדיל את חוסר-ו־,מוסריות שלו.

היום הוא כבר מת. כך שזה לא משנה.
אני הייתי מוכרח להוציא את זה החוצה.
וזה העיקר. תביני, אני עובר מפנה נפשי.
אני עזבתי את הבית סופית. את החלקות
אני כבר מזמן לא מעבד. כעת אני מוציא
את הכעס שלי בכתיבה ובעבודות אמנות
ממתכת. אולי אציג אותן בקרוב בגלריה
ביפו.״
אודי נכנס למיקלחת. אני שומעת את
קולות המים הזורמים, מתבוננת בדירה.
מרוהטת בפשטות, נעימה ומרווחת. על
הקיר תלויות תמונות, ואת השולחן מכסה
מפת-פלסטיק משובצת.
״אודי, אני פותחת את הדלת!״
אודי מסתבן. הבחור הזה חתיך שאפשר
להשתגע .״אתה לא פירסמת את זה כשעוד
היה חי, כי לא רצית להכאיב לו. זאת
אומרת שכן היה איכפת לך ממנו. שאהבת
אותו.״
״בטח שאהבתי אותו. אני עדיין אוהב
אותו. גם את הרשימה הזו כתבתי מתוך
אהבה. אהבת ילד לאב שלא באה על
סיפוקה. חוץ מזה, מה איתך, השתגעת?
צאי החוצה ! אני מתבייש.״
שנינו צוחקים במבוכה.
״מה שאני לא מבינה זה: למה דווקא
עכשיו? למה לא פירסמת את זה מייד
אחרי שכתבת, או בסמוך לכתיבת הספר?
מצבך הכספי נואש עד כדי כך?״
״צאי החוצה ותנסי לחשוב לבד למה!
אני יותר לא מדבר. חוץ מזה, או שאת
מצטרפת אלי לכאן, או שאת יוצאת.״
״אתה רוצה שעדנה תרצח אותי?״
אודי מתנגב בחיפזון. לובש מיכנסי-
גי׳נס נקיים וחולצת טי־שרט. הוא מחייג
לנהלל. בתו עונה. אודי אומר לה שהוא
אוהב אותה, שהוא מת עליה, שהוא מתגעגע,
ושמחר יבוא לקחת אותה קצת
אליו, לעין־הוד.

בנופגש האמניס החגיגה נמשכת.
הצלם יושב יחד עם החבורה מסביב
לשולחן. כולם מריעים לאודי. אני מקבלת
גלידת שוקולד ״און דה האת״ .יש הרבה
שימחה במקום. כולם צוחקים ועליזים .״זהו,
אודי, סוף־סוף הראית לפולניה הזאת! לא
רק שקיבלה את כל הירושה, אז היא עוד
הלכה ומכרה את הבית שגדלתם בו! איזה
חמדנית זו! מה היא צריכה כל-כך הרבה
כסף? מה היא תעשה עם כל המיליונים
האלה? תיקח אותם איתר, לקבר?״
״אל תדאג, זה יעבור לבנות שלה,״ ענה
מישהו.
״נו, וככה הילדים של דיין יוצאים בלי
גרוש! אפילו הבית לא נשאר להם למז כרת.
והיא עוד משחקת אותה גברת,
ליידי! ממש אשד, אצילה! לא מספיק
לקחה להם את האבא, באה וגמרה עליהם
גם עם הכסף וגם עם הבית! שום דבר
לא השאירה להם. אני אומר לך, אילו
זאת היתד, גברת אמיתית, היתד, באה לבד
ומציעה לילדים. נכון, האבא לא השאיר.
אולי זה היה רגע של חולשה. היא הטריפה
אותו לגמרי, האשה הזאת. אז אם היתד,
גברת אמיתית, אצילת־נפש באמת, היתה
קוראת לילדים ונותנת לכל אחד שליש
מתוך החצי. מה יש, חצי כבר לא מספיק
לה? מה אני אגיד לך, כסף משגע את
האנשים !״
;/יקאל

תלכלכי׳׳
^ וך כדי הדיאלוג שנשמע ברקע מתר ׳
• כך אודי ומסכים להצטלם .״אילו היית
מקבל את השליש מתוך החצי, לא היית
כותב זאת?״ אני צועקת אל אודי, שהוא

שיחה ב מי קלחת
אלי .״תמורת אלפיים דולר, אולי יהיה על
מה לדבר,״ אומר אודי ספק ברצינות ספק
בצחוק. שמואלי אינו נרגע :״אז מה,
באתם עד לכאן? ואללה, אני משתגע!
כזה רעש זה עשה? את יודעת שהתקשרו
אליו מחו״ל, מסוכנות גדולה, והציעו לו
אלפי דולרים תמורת פירסום בילעדי? אז
למה שהוא ידבר איתכם? אודי, אל תהיה
פראייער !״
כולנו שותים קפה, סיבוב שני. אודי
ניגש למירפסת הבית הסמוך י, ואוסף משם
כלי־עבודה. הוא שם על פניו מסיכה,
המגינה על מסגר בשעת־הלחמה.
״איך אני נראה ככה?״ הוא צוהל ועושה
פוזה. אני דוחקת בצלם־ד,מערכת שיוציא
את המצלמה ויצלם .״שלא תעז !״ מצטעקת
חייקה, האפוטרופסית של אודי ,״שלא
תעז לצלם !״ צעקותיה של הגברת עקשניות
וחדות. לא בכל יום מזדמן לשם אורח
כמו אודי דיין. לא בכל יום מזדמנים לשם
עיתונאים. יש עניין. קורים דברים.
נראה שאודי מרגיש שם כמו בבית. כולם
שם בעדו.
״אתם נוסעים לתל־אביב? אולי אני

הוא היה בן־אדם לא מוסרי. והם, במקום
לנדות אותו, חשבו שהוא אכבר־גבר, בזה
שהוא מזיין חתיכות בבתי־מלון.״
״אני לא מבינה, למה זה כל־כך נורא?
גם אתה הרי לא טומן את ידך בצלחת.
אתה יודע מה מספרים עליך? שעם חצי
מהנשים בעמק כבר היית.״
אודי צוחק. מבסוט דווקא .״היי, תגידי,
מה עם החצי השני?״ התואר אלוף-
העמקים דווקא מוצא חן בעיניו .״לא,
עכשיו ברצינות, אני בן־אדם פרטי. אני
לא איש־ציבור. אני לא צריך לתת דוגמה
לאנשים. אבל הוא, הוא בכל זאת ייצג
משהו מסויים. מה זאת ההשתוללות הזאת,
ואיך כולם מחאו לו כפיים? עליהם אני
כועס לא-פחות!״
״אבל למה הוצאת את זה דווקא עכשיו,
כשהוא כבר מת? אתה יודע שאומרים עליך
שאתה פחח? שלא העזת לומר לו את
מה שאתה מרגיש וחושב כשהוא היה
בחיים?״
״כשהוא היד, חי, הוא עדיין היה בעל
מישרה ציבורית. לא רציתי לקלקל לו.
קיבלו אותו כמו שהוא, והעריצו אותו על

הבת מספרת לו שבבית־הספר אמרו לה
שיש לה אבא משוגע.
״מה, ככה הם אמרו לך? תגידי להם
שמה שאבא עושה ביד שמאל, הם לא
מסוגלים לעשות כמה אנשים ביחד! את
מבינה? חוץ מזה, אל תשימי לב! אני
מת עלייך! ואל תדאגי, אבא בסדר גמור.
אבא בטח לא משוגע !״ סוף השיחה.
״אודי, בטח גם אביך אמר לך שמה
שהוא עושה ביד אחת אנשים אחרים לא
מסוגלים לעשות, ולכן גם הוא הירשה
לעצמו.״
״אבי לא אמר לי כאלה דברים. הוא
אף פעם לא דיבר איתי. וזה חלק מהעניין.
אף פעם לא היה לו זמן אלי.״
אני מתעקשת שאולי בכל זאת נצלם
אותו .״למה לא צילמת קודם, כשהייתי
על המירפסת? זו היתד, תמונה אדירה.״
״אתה מספר לי? הגברת הזאת מהמים־
עדה הבהילה את הצלם.״
״אז זהו, פיספסת. אני לא מצטלם.
ואנחנו גם לא דיברנו. יאללה, בואי ניגש
למיסעדה ונברח לתל-אביב. את חושבת
שהוא עוד מחכה לנו בכלל?

נרגש ונבוך מול הבזקי המצלמה.
״הייתי כותב בכל מיקרה. רק בלי השורה
האחרונה, זה הכל. את לא יכולה לצפות
ממני שאני אוהב את הגברת הזו, הא?״
נפרדים לשלום מכולם. אודי מצטרף
אלינו לנסיעה לתל-אביב. שתיקה משתררת
במכונית .״אז מה, אז זה מפני שהיא מכרה
את הבית, הא? זה מה שהקפיץ אותך !״
אודי לא עונה.
״אתה בטח אהבת את הבית נורא.״
אודי שומר על שתיקה.
בדרך הצלם ואני מנסים לדמיין מה דיין
מרגיש כעת בתוך קברו.
״הוא היה כל־כך ציני,״ אני פונה אל
אודי ,״שהוא בטח מחייך לו שם עכשיו.
מבסוט מזה שהבן שלו בסך הכל יודע
לנצל את השם דיין כדי לסדר את עצמו
בחיים. בסוף עוד תעשה מזה יותר כסף
ממה שהיית מקבל בירושה!״ אודי הביט
בנו מהורהר, ושקע בהירהורים. בפינת
הירקון־יורדי-הסירה בתל-אביב נפרד מאי-
תנו .״בואי הנה, אל תלכלכי, הא?״
דמות של גבר בג׳ינס נבלעה אל תוך
שוש מיי מון !
החושך.

כך ספר. זה היה סיפור שנראה כאילו
נלקח מן התנ״ך. דיין רצה להתעסק עם
אשתו של אחד מטובי חבריו, קצין בכיר
בצד,״ל. הוא שלח את הקצין לחזית הרחוקה
ביותר, מעשה אוריה החיתי, והתעסק
עם האשה בירושלים. הבעל תפס אותם
והרעיש עולמות. בין השאר פנה אל
ראש־ד,ממשלה ושר־הביטחון, דויד בן־גור-
יון, בעל־חסותו של דיין, ותבע את סילוקו
של הרמטכ״ל. בן-גוריון ענה לו ב־מיכתב
ארוך ומנומק, הכתוב בכתב־יד,
ובו הישווה את דיין לדויד המלך, שגם
עוונותיו הרבים (ובכללם פרשת אוריה החיתי)
לא הביאו לשלילת כתר־המלוכה מ־מישפחתו.
בדבריו
על אביו, השבוע, הזכיר אודי
פרשה זו. הוא גם הזכיר פרשה אחרת,
שנחשפה גם היא בשעתו על־ידי העולם
הזה :״פרשת אלישבע״ .בפרשה זו הסתבך
דיין עם צעירה מפוקפקת, שהציעה
לו את חסדיה תמורת התערבותו לטובת
אחיה, חייל שהסתבך בפלילים. שר־הבי־טחון
(דאז) דיין קיים עימה יחסים, ניהל
מחדר־ד,מיטות שלה את ענייגי־המדינה,

ולבסוף שילם לה סכום הגון כדמי-לא־יח־רץ,
אחרי שהסתבר כי הקליטה בחשאי את
שיחות־המיטות שלהם.
לכך התכוון אודי כאשר כתב :״זונה
מסוג גימ״ל הקליטה אותך במיטתה וסח טה
ממך דמי־שתיקה !״
הילדים חיו עם תעלולים אלה, שמעו
וקראו עליהם בהרחבה. הם עמדו יונדיום
מול הפער העצום, הטראגי, בין דמותו
של אביהם, כפי שהצטיירה בעיני הציבור,
ובין דמותו האמיתית.
הציבור היה מורכב מהמונים של חסי-
דים־שוטים, שהפכוהו לאליל ולגיבור לאומי.
גדולי המדינה וקטניה, פרופסורים
ואלופים לא פחות מאשר רוכלים בשוק,
רצו להאמין באיש זה, כאילו היה אחד
מגיבורי המיתום היווני. הם לא רצו לשמוע
עליו מילה רעה, שנאו כל מי שהעז
לפרסם את האמת עליו.
ואילו בני-דיין ידעו את האמת: שדיין
היה אדם מופרע קשה, בעל אינטליגנציה
מוגבלת, בור גמור, קצין כושל מאוד, רודף
בצע ונשים, בעל עסקים מפוקפקים

ולעיתים גם פליליים. אסי ויעל דיין ניסו
איכשהו להדחיק אמת זו, לפחות חלקית.
אודי הוכיח בפרק זה של סיפרו כי הוא
ראה את אביו בדיוק כפי שהיה באמת.
יעל, ששמרה כלפי אביה טינה עמוקה
המהומה בהערצה (״תסביך אלקטרה״ ,ש הוא
הצד הנשי של ״תסביך אדיפוס״)
הוציאה את זעמה בספריה, שאיכותם הספרותית
ירודה, אך שיש בהם הרבה גילויים
תת־הכרתיים על טיבו של אביה. עם מותו
של דיין השתלטה יעל על ״המורשה״,
ומופיעה עתה, במידה רבה של התחסדות,
ככוהנת הגדולה של פולחן־דיין, בדומה
לבעלת־האוב ולאורקאל של דלפי.
אסי, שהוא פחות מופנם, הסתפק בהס תייגות
עדינה מאביו. כך אמר בראיון עם
העולם הזה 2813״אנחנו מישפחה שהתפרקה.
אני מניח שהתהליך התחיל לפני
הרבה שנים
ואילו אודי, שהיה השקט בכולם, שתק.
רק עתה מתברר כי בכל אותן השנים נוצר
בו מישקע עמוק מאוד של שינאד, אמיתית.
על פי דבריו להעולם הזה השבוע

(ראה מיסגרת) נראה כי אינו מודע לתהומות
השינאה שהתגלו בדבריו, כשהיא מהולה
בשימחה־לאיד כמעט מרושע על כישלונו
הסופי של אביו.

ק ט לני ת
ך* תכן שאודי הוא היחידי מבני-דיין
שלא ניצל באופן שיטתי את שם-
המישפחה שלו כדי להשיג יתרונות ולקדם
את הקאריירד, שלו. אך נראה שהוא גם
הפגוע ביותר, או האיש שהצליח פחות
משאר בני־דיין להסתדר עם בעיית יחסיו
עם אביו.
ניקמתו של אודי באה באיחור, אך
היא קטלנית. תדמיתו של משה דיין לא
תחלים לעולם ממכה מוחצת זו. כי גם
החסידים־ד,שוטים שדבקים במיתוס שלו,
מטעמי קאריירה ובצע, או מפאת חולשת-
דעת, אינם יכולים להתכחש לעובדה ה פשוטה
כי אודי דיין דובר אמת.

המש תל ח!

מאת מאיר תדמור

הממולח שכמעט קבר ה
את הא שפים מחיפה
הפעם יהיה הדו״ח השבועי קצר, אבל מעניין. נעסוק רק במה
שקרה מחוץ לבורסה. הסיפור. של השבוע הוא של מה שכינינו
״המאפיה החיפאית׳ /שאת תחילת דרכה תיארנו העולם הזה .2322
ובכן, מאז המשיכה קרן הבר להשקעות והשותפים בה —
עקיבא בר, מאיר הבר ורני קופלמן — לשגשג. עסקיהם עלו ופרחו.
כל יום, כל שבוע הצטרפו
לחברתם משקיעים חדשים, ששמעו
על אשפי הבורסה של
חיפה, והצפון, ה״שמים ,.בכיס
הקטן״ את הברוקרים של תל־אביב.
מיספר
המשקיעים שחתמו
חוזים עם ״קרן הבר״ הלד וגדל
והגיע, לדברי מנהל הקרן,
ל־ 2000 איש. עם השקעת מינימום
של מיליון לירות לתיק ;
בקיצור עד לערב החג גילגלה
הקרן כחמש מאות מיליון שקל,
או כחמישה מיליארד לירות.
הרווח מעמלות ניהול של ה תיקים
הגיע לסכום של חמישה
מיליון שקל בחודש ויותר. ל איש
לא היה איכפת כמה מר וויחים
החבר׳ה, העיקר, כפי
שאומרים בחיפה, שכל משקיע
הרוויח בחודשים האחרונים
אחוזים. אומרים. אז כל זמן
שהרוויחו, מעט או הרבה, התנהל הכל על מי מנוחות. כל זמן
שאפשר היה להריץ מניות כמו ה תכוף ולהעלות את שערה,
ולכולם, לכל המשקיעים היו בתיק מניות של התכוף שנקנו
בשערים נמוכים ולעיתים גם עד כדי גיחוך, ולהראות על הנייר
איזה רווחים נאים עשו התיקים, היו מנהלי הקרן על הסום.
לאחרונה התרחש משהו בקרן הבר. שני השותפים, רני
קופלמן, רואה החשבון במיקצועו, פרש, ועימו פרש גם השותף
השני מאיר הבר. לראשון היו ״ 297 בחברה לשני 157 שניהם
קיבלו מבעל המניות העיקרי 5670 עקיבא הבר 250 ,אלף
דולר על חלקם בחברה. זה קרה באפריל. בתחילת מאי הצטרפו
שני העוזבים לחברה חדשה: שמר ניירות ערך וייעוץ כלכלי
עם סניפים בתל־אביב, נתניה וחיפה.
ביום רביעי האחרון, יום המסחר האחרון של השבוע, ערב
החג, נפלו שערי מניות התכוף ב״ .4670 בהלה אחזה את המשקיעים
של קרן הבר. חלק מיהר להוציא את כספו מהקרן. חלק
אחר החל לנהור אל המישרדים החדשים של עקיבא בר. ביום
ראשון נרגעו הרוחות וגם שערי התכוף.
כן, העיקר שכחנו. ערב החג פירסמו מאיר הבר ודני קופלמן

יש מיתון
אין אינפלציה
בארצות־הברית שורר מיתון כבד. שוררת
שם אבטלה: אחד מכל עשרה איש ואישה
בגיל העבודה מובטלים, מקבלים קיצבת
אבטלה וסיכוייהם להשיג עבודה בחודשים
הקרובים, קלושה. האינפלציה היא נמוכה
כ־ס 60/במונחים שנתיים. הריבית לעומת
זאת גבוהה מאוד 2070 וזאת לעומת ריבית
של 670 עד 870 רק לפני פחות משנתיים.
מספר פשיטות הרגל של עסקים שאינם
יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם גדול פי
עשרה מאשר בשנה רגילה.
על כל חברה שהצליחה לצבור רווח
כלשהו בחודשים הראשונים של השנה, יש
לפחות תריסר שלא הרוויחו כלל, הם
״באדום״ כפי שמכנים חברות מפסידות
בעגה האמריקאית.
ובכל זאת, הדולר הוא עדיין המטבע
הקשה והחזק ביותר בעולם כולו.

כד, הדברים החכמים מהקדמה
!הארוכה הזו, כאים להסכיר, כמה
טוב לישראלים היכולים לכקר ב*
ארצות־הכרית שאיננה פורחת, ולחזור
ארצה מלאי חוויות, כמחיר
שד שלשה ארכה חודשי משכורת.
כשיחת רעים עם אורח מחו״ל, ש 10

הבהרה
ח שו ב ה
למען הסדר וזטוג הננו מודיעים עימתאריך 1,1.12 אין לנו
עוד כל חלק בחברת

קרן הבר להשקעות בע ינו
מר עקיבא בר מנכ״ל חברת קרן הבר להשקעות בע״מ
רכש את חלקנו בחברה.
מתאריך 1.1.12 הצטרפנו לחברת

שמר ניירות ערך וייעוץ בלבלי בונ״ם
חברת שמר מורכבת מ 4-שותפים בעלי נסיון רב בהשקעות
ופמנשים ושניפיה פרושים בתל־אבי^ נתניח וחיפח.

מ סי סו ת
אתמגד לי
ה צי פו רן
לא כולם מפסידים בעיסקי חקלאות. יש
גם מרוויחים ולגמרי לא רע. לפני כמה
ימים הגיע אלי מגדל פרחים, פרחן בלשון
המיקצוע, כולו זועם ובפיו סיפור מעניין
ואולי גם מאלף. תשמע, הוא סיפר, אני
מגדל ציפורן לייצוא ובכל שנה קונה
שתילים ממשתלות שונות! בשנה שעברה
היה היצע גדול והמחירים ירדו. יש בארץ
כמה עשרות משתלות שמתמחות בגידול
שתילי ציפורן! בשנה שעברה אפשר היה
לקנות שתיל במחיר של 40 אגורות, פחות
מחצי שקל לשתיל. השנה קרה דבר חדש,
לאן שאני בא, כל שתלן מבקש אותו מחיר!
זה מילא, אבל למה פי שלושה מהמחיר
של שנה שעברה. למה אני צריך לשלם
היום 1.3שקל לשתיל. העונה בוערת,
צריך לקנות ואני לא יודע מה לעשות.
מתברר שכמעט כל מגדלי הציפורן בארץ
הם מושבניקים. מתברר עוד משהו: כל
מגדלי השתילים, גם הם מושבניקים, אז
איך זה מסתדר? תתפלאו, זה מסתדר יפה
מאוד. אתה יכול לקנות שתילים בכל אחת
מן המשתלות בכל רחבי הארץ, אבל לקנות
בלבד, המוכר הוא רק אחד, המשביר
המרכזי. הוא המחייב את חשבונו של
הפרחן על פי מחיר אחיד לכל המשתלות
בארץ. עוד מתברר, שכל השתלנים הגיעו
להסכם על שיווק וקבעו מחיר, שלא כדאי
(אף אחד להפר אותו, כי, ניחשתם, המוכר
הגובה את הכסף הוא המשביר.

דמה זה השוכז כי על דונם
אפשר לשתול 18 אלף שתיליס
אם נכפיל אותם כ 13 לירות מחיר
כל שתיל, נקכל 234 אלף דירות
רק עכור שתילים לכד דונאם. ואם
לכד פרחן יש כדרך כדל ישניים
עד שניים והצי דננם, תהיה רק
ההשקעה כשתילים כין חצי מיד:
יון ל־ 130 אלף לירות. תוסיפו לזה
את הרווחיות הנמוכה שד היצוא,
והתוצאה: פרנסה בקושי. ו מאיר
הבר

רני קופלנון

מודעה בהארץ (ראה גלופה) ,המודיעה כי עזבו את ק ח הבר
וכבר ב־ 1למאי הצטרפו כשותפים לקרן חדשה. משום מה טרחו
להודיע על כך רק ביום שלמחרת המפולת של מניות התכוף.
מי שחי בג׳ונגל אל יתלונן על חוקי הג׳ונגל. וזה בדיוק
מה שקרה. מישהם דאגו למכירה מסיבית של מניות התכוף,
כדי להבאיש את ריחו של המתחרה. לא ברור אם הצליחו, כנראה
שלא. מה שחשוב הוא, שמי שחושב שאפשר להרוויח הרבה ומהר,
צריך גם לדעת שאפשר להפסיד הכל ועוד יותר מהר.

כמה עצות טובות
לנוסע לחו״ל
כמה מילים על מחירים, מטוסים, טיולים
וחופש בכלל מעבר לים או למדבר. עצה
ראשונה: מי שרוצה לנסוע לחו״ל שימהר.
רק עוד החודש יהיו מחירי הטיסות מחירי
טרום עונה וזה בדרך כלל אומר, שהמחיר
של טיסת־שכר מישראל לארצות-הברית,

האמין שהאינפלציה אוכלת כני ככד
פה, וכי אינפלציה שד מאה
אחוז ויותר עושה בנו שמות, התברר
לנו לפתע, שמצבו של הישראלי,
הממוצע, כישראל, טוב יותר
מזה של עמיתו ״הממוצע״ כארצות
הברית, וכאירופה.
התברר לאורח, שאפשר לחיות טוב עם
האינפלציה ושהשד אינו נורא, הוא לעתים
לא נוח, אולי אפילו מרגיז, אך בסך הכל
אפשר לחיות טוב.

זולה במאה דולר ממחירה החל מה־1
ליולי. זו רק דוגמה. כלל זה חל על כל
הטיסות לכל היעדים.
עצה שניה: כדאי לשכור רכב באירופה
בעיסקת חבילה, מטוס/מכונית. זה הרבה
יותר זול וגם הרבה יותר נוח. אם אפשר
לקחת את המכונית בנמל תעופה בארץ
אחת ולהחזירה בנמל־תעופה בארץ אחרת
ממנו חוזרים ארצה, כדאי עוד יותר.
עצה שלישית: לא חייבים לשלם במזומן
כשקונים את הכרטיס וכל מה שמתלווה
אליו! ארבעה עד שישה תשלומים יתקבלו
ברצון, אם תעמדו על כך. סוכני-נסיעות
ומישרדי־תיירות יש הרבה, והם מתחרים
על כיסך. אז בבקשה, ל&ט־לאט. סע
עכשיו, שלם אחר כך, כדברי הסיסמה.
ובעצם למה לאן
כן. תעשו ביטוח חו״ל, מלא ככל האפשר.
כאן אל תחסכו.

שאלתי את הפרחן שבא להתלונן בפני,
אם אי־אפשר לקנות יותר זול אצל חברו
למושב, המגדל שתילי ציפורן, והוא השיב :
הוא מוכן, אבל מפחד. ברצון היה נותן
לי הנחה של < 257 ואז הייתי חוסך על
כל דונם 60 אלף לירות: חוץ מזה, מי
זה הרשה להם להרים את המחירים פי
שלושה, מה זה אין חוק במדינה, כל אחד
יכול לקבוע מחיר, ואני חייב לשלם.
יש רק שתי אפשרויות. האחת שכל
המשתלות הקימו קרטל וקבעו מחיר גבוה
ואז זה בניגוד לחוק ההגבלים העיסקיים.
ואם הם קיבלו היתר לקביעת מחיר, זו
שערוריה. מי שצריך להתערב בעניין הוא,
איגוד מגדלי הפרחים: יש רק בעיה אחת
גם השתלנים וגם הפרחינם חברים באיגוד.

באמריקה מקצצים
אח, האמריקאים האלה. אנחנו אוהבים
לחקות אותם, כמעט תמיד. הנה דוגמה
טובה לחיקוי. מה לדעתכם עושה חברת
ענק, אמריקאית כמובן, כמו גודריץ/
היצרנית השלישית בגודלה לצמיגים ב־ארצות־הברית,
כאשר היא נקלעת לקשיים
כספיים. היא לא רצה לבנק ללוות עוד
כסף, היא אפילו לא מנסה להעלות את
מחיר מוצריה, שני אמצעים אלה לא יעזרו.
אז מה כן ץ היא מורידה את ה
שכר
שד כד מנהליה. ואומנם החל
מן הראשון כיוני, אתמול, קוצץ
שכרם של כל,העוכדים כחכרה ה־כדטתכרים
יותר מ־0צ אלף דולר
שכרם של ששת חברי ההנהלה המצומצמת
קוצץ ב־ ,1570 שכרם של מנהלים
בכירים, ראשי אגפים ומחלקות קוצץ
ב־ס 107 ושל מנהלים זוטרים ב״.570
הוא שאמרנו: ראוי לחיקוי.

טעמת בכר את פטה, גבינת הכבשים
הבולגרית של תנובה?
פטה: על לחם טרי או לחם קלוי,
בתוך סלט ירקות או לצד אבטיח-
מעדן אמיתי. תוכלי לשמור את גבינת
פטה במקרר, כמי מלח, לתקופה של
חודשים: גבינת פטה עשויה מחלב
כבשים טהור ומיוצרת כסטנדרט
הגבוה של תנוכה.

אפשר לקנות אותה כמשקל והיא נמכרת
במי מלח גם באריזות של 15ק״ג ו־ 4.5ק״ג.
וכעת חדש! לנוחיותו, אריזה משפחתית
של 1ק״ג במי מלח, כקופסת פלסטיק
עגולה ושימושית.
טעמת ככר פטה של תנוכה?

! 1001 דולב כבשים

תנובה

עם משפחת פנטסטיק
ץ וין בעיות!

כל בעיות הנקמן הביתי נפתרו
עם משפחת פנ טס טיק — משפחת הנקמן.

א. לניקוי והברקת שמשות, מראות
וזכוכית — תכשיר מרוכז ויעיל.
מתאים גם לתוספת למיכל
ניקוי השמשות במכונית.
ב. תרכיז שמפו לכלים — ריחני,
מקציף ומרוכז ביותר, ממיס
שומנים רב עצמה. מגן על עור
הידיים.
ג. לניקוי, חיטוי והברקת אסלות,
כיורים וברזים.
ד. תכשיר מרוכז לניקוי שומנים
מתנורים, כיריים, גריל,
מחבתות, סירים ושאר כלי
המטבח.
ה. תכשיר מיוחד לניקוי המכונית.
מכיל וקס. מסיר במהירות
לכלוך ומגן על צבע המכונית.
ו. תכשיר חדשני! נוזל לכביסת
אריגים עדינים. מתאים לכל
סוגי כביסת יד או כביסת
מכונה.
ז. עוד תכשיר חדשני מעולה!
מסיר לכלוך וכתמים לפני
כביסת היד או כביסת מכונה.

זהו את בני המשפחה ־־
וטוסו לארה״ב
ועוד מאות פרסים!
עיינו בתאור המוצרים, שייכו כל
הגדרה למוצר לו היא
מתאימה, מלאו את התלוש,
שילחו אותו — והשתתפו
בהגרלת הפרסים:
׳^ך פרס ראשון 2 :כרטיסי טיסה
לארה׳׳ב (זוגי, הלין וחזור—
45 יום באמצעות גנים תורס -
דיזנגוף 146 תל־ אביב).
• 5זוגות אופניים.

100 מערכות מטקות לשפת־ הים.

500 חבילות שי — ממוצרי
משפחת פנטסטיק.

לכב׳ קדם כימיקלים, בע״מ ת.ד 165 .אשדוד 77101
זיהיתי את מוצרי משפחת פנטסטיק!
הגדרה

כתובת

בהגרלה ישתתפו כל התלושים שיגיעו עד

מתאימה למוצר מס׳

¥מ שפחת פגטסטיק הקסם שבנקיון!
מוצרי משפחת פנטסטיק — ברשתות השיווק, בחנויות
המכולת ובחנויות לחמרי נקיון.
קדם כי מי ק לי ם בעיים — ת.ד 165 .א ש דו ד.

אדי מ

האם *ש יד

על עווו־הדין קדר
( משסס ־ וא״ש
שהגן על ראשו
העולם התחתון
ב מי שפטי הם

ב 1 0י גו? 1
ם היה לעורך־הדין גדל־המימדים,
י י אליהו קדר1 ,תענוג של רגע כאשר
בינה את פרקליט מחוז תל־איביב, אהרון
שדר ,״מקרטע״ ,הריהו משלם על כד היום
טבין ותקילין. שגי הצהרונים פירסמו
השבוע, בהבלטה ידיעה על עורך־דין מפורסם,
שהתמחה בפלילים, ואשר בילה בשנים
האחרונות תקופות ארוכות ובהו״יל, החשוד
בהעלמת מם־ערך מוסף.
מכיוון׳ששמו של עורך־הדין נאסר על-
ידי השופטת, מרים פורת, לפירסום, הס־

מעולם רעש בה גדול. היה ברור כי בימים
אלה של עיצומים בבתי־המישפט, כאשר
המזכירות סגורה ואין לעיתונאים אפישרוית
לעבור על תיקים הנדונים באותו יום,
היה מישהו שדאג להדליף את הידיעה
על הדיון שנערך בביתה של השופטת.
עורך־הדין קדר, שהתחיל את הקאריירה
שלו כקצין־מישטרה, למד מישפטים בערב
והפך לאחד מעורכי־הדין הפליליים המצליחים,
קנה לו אויבים רבים בשנים האחרונות.
בעשר השנים האחרונות נודע כ
פרקליט
מחוז שדר ותובעת גלאט
״מקרטע״ ו״אידיוטית״

תפקו העיתונאים בסיפור: מפורט על הדיון
שנערך בביתה של השופטת, שבו ביקשו
שילטונות המס לעכב את יציאתו של
עורך־הדין מהארץ.
הרחיק לכת ידיעות אחרונות, אשר סיפר
על מישפט סנסציוני שבו השתתף עורך־
הדין עלום־השם לא מזמן. נותרו רק
אנשים: מעטים בתל־אביב שלא זיהו עדיין
את האיש שבו מדובר. הדבר היה, כמובן,
לשיחת היום בבית-המישפט. וכאשר התפרסמה
בתחילת השבוע ידיעה קטנה בעיתון
הארץ, ישבה סופר כי עורך־הדין
אליהו קדר נחקר בחשד העלמות מס־ערך-מוסף
נראה היה כי לא נותר יותר
מה להסתיר.
לא עורך־דין אחד הסתבך בצרות עם
שילטונות המם במדינה: ,והדבר לא עורר

סניגורה של כנופיית־הכרס, שראשיה היו
טוביה אושרי ורחמים (גומדי) אד,רוני.
המישפט שבו התפרסם לאחרונה היה
מישפט רצח עמוס אוריון ועזר כהן, שבו
׳הגן על לקוחו הוותיק טוביה אושרי. אך
כישרונו המישפטי לא עמד לו במישפט
זה. אושרי הורשע ברצח, ונידון ׳למאסר־עולם.
באשר הגיש אושרי עירעור לבית־המישפט
העליון, נדהמו מישפטנים לגלות
כי הפעם הוא בגד בקדר, ובחר לו עורך-
דין אחר — את יעקב רובין, עורך־דין
ירושלמי סולידי, ששמו רחוק מאוד מכל
קשר עם חבודת־הכרם.
כבר מתחילת מישפט הרצח הכפול ניכרה
הזדהות מיוחדת של אליהו קדר עם
שולחו, והוא השקיע משאבים רגשיים גדולים
בתיק. מעורבותו זו הביאה אותו

קדר (למעלה) עם טוביה אושרי
סניגור של כולם

להתפרצות המפורסמת שגרמה לעימות
המור בינו ובין פרקליט מחוז תל-אביב.
היה זה בעת גביית עדותו המוקדמת של
רמי ערוסי, שהיה עד־המדינה בתיק. עדות
זו נגבתה בהליך מיוחד לפני שופט־השלום
דויד בר־אופיר. מטעם התביעה הופיעה

בתיק הפרקליטה ליאורה גלאט, שרק חודשיים
קודם לכן קיבלה רשיון עריכת-דין.
קדר האלגנטי, שמעולם לא הרים את
קולו בבית־המישפט, נתקף עצבנות. כאשר
ן זסביר השופט לערוסי שעליו להעיד אמת,
(המשך בעמוד )46

מכחכים

סרטי נח גאים להציג:

כמד דאומי

מצויין

הקורא משווה בין המאבקים
לשיחרור ולעצמאות
של בני העם הפלסטיני
והיהודי.

£א1X40 £0£1 21

ודיר

ופלא

4701167

מקסים

!4061816^1,4 8 0 -7 8161* ¥071

פנטסטי

והדר
0 1 8 0 0 44047.181 £

מלא חיים
£א 0X1 ) 1440471א001 >14

8111110 610300.1.0888107.168 718168

מי 1חד

דגל פלסטין בהפגנה בעיר. העתיקה בירושלים
״גס אנחנו נאבקנו לעצמאות !״

£1¥8א ¥0X1 0077011) 0 4 1 1 ¥ה£01/1166

וכי התקוממותם נגדנו מצביעות
אך ורק על כפיות־טובה.
אני מאמין שהזמן הוא שטבע
בנו נימוק זה. שכחנו מה פירוש
כבוד לאומי. הרי גם בזמן המנדאט
הבריטי בארץ־ישראל היתד,
עלייה גבוהה ברמת-החיים של היישוב
היהודי בארץ: האם דבר זה
מנע בעדנו מלהמשיך במאבקנו
לעצמאות וחרות עמנו?
אני מתפלא שאחוז גדול מהיש ראלים
מאמין שאפשר לקנות בבוד
לאומי בתנורים, במקררים ובמק־לטי־טלוויזיה.
רק יעם ללא טיפת
כבוד לאומי, שהגיע לדרגת השפל
הנמוכה ביותר, יסכים, בלית־ברי־רה,
להשתחד ולהפסיק את מאבקו
לחירות.
אילן פלדמן, אשקלון

כשהאדם גילה את האש
החל המסע לירח...
זה קרה לפני 80.000 שנה

מהרומ 1=0

סרטו של דאק או1שזכה באוסקר
מוסיקה: פילים סארד
פס קול הסרט בדולבי סטראו

ב דו תו ת וסירוב־הקוראה
מוחה נגד שיבושים
בביקורתו של דן עומר
ב״נמר של נייר״ (״העולם
הזה״ <2330 על ה משוררת
נעמי שמר.

מבלי לכפור בחירות הביטוי ישל
עורך המדור הסיפרויתי, איני סבורה
שחירות זיו חייבת לחול גם על
פירסום בדותות וסילופים. מלבד
ההשוואה הקרתנית וחסרית־יהטעם
בין ריכארד ואגניר ונעמי שמר,
מועלית גם הטענה העובדתית, כ אילו
״ואגנר ...החזיק סביבו את
מיה שנהוג לכנות ׳מעגל ואגנר/
שבו נימנו אשתו קוזימה ...יוסטון
סטיוארט צ׳מברליין, אלפרד רוזנברג
ודיטריך אקרט.״ בדיקה פשוטה
תעלה, כי ״מעגל״ זה, שוואגנר
כביכול החזיק סביבו, אינו אלא
פרי דמיונו ישל הכותב, ישכן יפרט
לקודמה ואגנר, הוא מורכב מדמו יות
ישל אידאויליוגים גזעניים ונא-
ציים בני דורות שונים, שהמלחין
כלל לא יבויל היה להכירן.
מינה פריידקץ, הרצליה
• אכן, ריכרד ואגנר מת ב־
, 1883 בגיל .70 כדי להכיר את
צ׳מברליין, רוזנברג ודומיהם היה
עליו לחיות לפחות עוד 40 שנה.

מ־טו־ד ס סיוו ס רג׳
מיכתב גלוי לראש״עיריית
תל-אניג, שלמה להט:

מחד, מיבנה התחנה המרכזית
״החדשה״ ,העומד בשיממונו שנים
ארוסות. מיפלצת־בטיון מסוערת והסרת
גימור זו, משמשת בלילות
בית ועד לנרקומנים ופושעים. בעטיה
ירדו חסכונותיהם של אנשים
רבים — שרכשו בד, חנויות —
לטימיון, ורבים אחרים פונו מדד

מרשים

¥01)1) 711*4£8,

נימוק הרווח בקידבגו ומשכנע
אחוז גדול מהישראלים, אומר שמאז
הוחל המימשל הצבאי בשטחים
הכבושים, חל שיפור ניכר
ברמת־חייהם של התושבים שם,

כבוד ראש־העיר ודאי יודע כי
בעירנו קיים מיטרד נוראי, בעל
אופי סכיזופרני, משמע — כפול,

איזור ובתיהם ׳נהרסו. אחזקתה השוטפת
עולה הוך תועפות.
מאידך, התחנה הישנה הנוכחית :
גיבוב של סימטוית, כבישים, רוכלים,
קבצנים ואוטובוסים, הגורמת
סבל בל יתואר לתושבי העיר ולתיירים
הבאים, איליה. היא מסריחה
ומטונפת ללא תיקנה. קשה מכל
למצוא בה את האוטובוס הנכון,
החונה לעיתים מהלך שלושה רחובות
ושתי סימטות מן המודיעין.
מהיריות התנועה בתחנה זו קרובה
ב פ יי ה

דתית

קול מחאה :

אנו מוחים נגד הכפייה הדתית,
ספי ׳שהיא מתבטאת בפעולות
הממשלה על־ידי חקיקת
חוקים מפלים, כגון ׳חוק בגד
שרות !שווה׳ חוק ההפלות, חוק
הארכיאולוגיה ולאחרונה —
החלטת הממשלה להפסיק את
טיסות אל על, בשבת.
החלטה זו, לדעתנו, נפלה לא
על־פי שיקולים כלכליים ׳וענייניים,
אלא יעקב לחצים קואליציוניים
וכפייה של המים-
לגרת הדתיות על הממשלה.
אנו מזדהים עם מאבקם ׳שיל
עובדי,אל על לביטול ההחלטה,
וקוראים לחברי־הכנסת ולשרי-
הממשלה לפעול ׳למען שינוי
החלטה זו וקודמותיה.
,,אנו קוראים לממשלה זו, או
לבל ממשלה ׳אחרת בעתיד,
לפעול ׳בכל נושא ׳שהוא, ובפרט
בנושא זה, מתוך ׳שיקולים
ענייניים בלבד, תוך התחשבות
בטובת הכלל. אגו מתנגדים למצב
אבסורדי, ישבו מיעוט כופה
דעתו יעל הרוב.

חניבי תנועת,הצופים,

תנועת הדרום
מאוד לאפס, בהיות מסלולי התנועה
מוצפים נחלי-אדם.
זה שנים יש התחמקות מלבצע
את החייב ביצוע ולהשלים את
החייב בהשלמה, קרי — הפעלתה
של התחנה החדשה — ביאה ל מטרופולין
הגדול בארץ.
אודה לראש־העירייה באם ישיבני:

האם יש כוונה במהרה בימינו
להשלים את הפרוייקטים, ומה
עושה ראש־העירייה בנדון?
!• אם כן, האם תושלם התחנה
(המשך בעמוד )18
העו ל ם הז ה 2335

אדי מור

למה אתה מחכה?
קח את החברה, החברה
או את המשפחה
ובואו למסעדות מק דויד.
אכלת ב 70-שקלי ק ח בלון או מחזיק מפתחות מק דויד.
זללת ב־ 100 שקלי זכית בעט מק דויד.
טרפת ב־י 150 שקל? יש לך מצית או מצחית י מק דויד.
חטפת ב~ 200 שקל? ק ח המבורגר נוסף חינם .
היית רעב באמת ואכלת בי 500 שקלי תקבל חולצת ז מק מי ד

החודש במק דויד נהנים ומקבלים פרסים-בלי הגרלה.
המבצע כפוף לתקנון שבכל סניפי מק דויד.

מנן דויד

7ה מה שמתח שק לי!

תל-אביב -דיזנגוף/פריישמן -אבן -גבירול - 22 מקוה ישראל 4ס חיפ ה -מרכז הכרמל -נוה שאנן ס הרצליה -נוה אמירים ס נתניה -הרצל 19
בקרוב: יהוד ס מפרץ חיפ ה -ניתן להזמין בסניפינו כיבוד לארועים.
העו ל ם הזה 2335

מכוזנים
מאוזן :
.1לעתים קרובות זד, קשור

(המשך מעמוד )16
לפי התיכנון והיעדים המקוריים,
או שמא יש כוונה לבנות תחנה
נוספת בצפון העיר, לפי התיזה
של השר קורפו?

מאת נדיב אבידן

בצער ()3
.3שואף לחלוקה ולעליה לארץ

.9עבד על הסוס לאחר שהבהמה
כבר הלכה לעולמה ()4
.10 הם נוהגים לילל מחמת
נימוס ()4
•13 בשובו הקטין באופן מש מעותי
את ממדי התנועה ()3
.14 אם ברצונך לנהוג בנימוס
אל תפליג בים ()3 ,3
.15 מי יתן מחר גירסה אחרת
של עלות המוצר ז ()8
.17 מספרים שבעל חוה ידוע
מבוקש ע״י המשטרה הצבאית

.18 לא עשו הכרה ביניהם,
אז מה הפלא שבשבועות הם
לא בראש אחד ()4
.20 יתכן שדוד לוי, בזמנו,
הביא אותו, אבל ארידור אחראי
עליו ()4 ,4

ראש־עיריה להט

.22 כשהוא נתן ברוחב לב,
קיבל בחזרה במתנה קבוצה
שלמה של יצורי ים (.)5

התחמקות

<• אם לא, עד מתי יידחה העניין

.24 לא חשוב מאיזה כיוון הוא
מופיע — העיקר החור! ()3

יעקכ

.25 כאשר מזכירים את הצאצא
שנפטר — זה קשה לכולנו ()4

ונה, חבר מועצת
עיריית תל־אביב

תיסכזל מתגבר

פתרון תשב צו פן 2333

.26 יתקבל אישור לתוספת (מ)

.8בן הצפור, שיהיה בריא,
ממוצא רומני או יוגוסלבי ()5

עוד על הנסיון לכפות על
העדה הדרוזית ברמת״הגו-
לן אזרחות ישראלית.

.28 לא הרבה גברים השתוקקו
להשכיב אותה ()4 ,3

.9במקום אנטיתיזה לאנטי-
תיזה (מ) ()7

.29 מחל על זכותו ויצא לחיפושים

אצלי

כמי שמ״שרת שנים דבות ברמת־הגולן,
באיזור כפרי הדרוזים, יכול תי
לעקוב מקרוב אחר הלך הרוחות
בקרב האוכלזסיה הדרוזיות. נותן
היה להבחין שמשמה לשנה הלה
הקצנה וגברו התיסכול ואי־הבהי־רות
באשר לעתידם המדעי, כלכלי
וחברתי.
קל ביותר להאשים קיצוניים בקרב
האוכלוסיה, או הסתה סורית
למרי אזרחי — אם כי אלה קיימים
— אך לא פחות יד הישראלים
בתהליך :
י• לא השכלנו לקרבם לאוכלד
סיד, הדרוזית הישראלית, שיבלה
לאמצם ולמתן את הלבי־הרוח הקיצוניים.

לא ניתנו לדרוזים די סמכויות
מינהליות, כלכליות ושילטו־ניות,
קציני־מימשל, אם כי עשו
עבודה חשובה ביותר, לא תמיד
היו לרוחם של התרשבים.
י• הנסיון לכפות על האוכלוסיה
אזרחות ישראלית ותעודות־זהות
הוא הקש ששבר את גב־הגמל.
ההתנגדות לשילטון הישראלי, שרחשה
כל העת מתחת לפני השטח,
פרצה החוצה.
ההפגנות האחרונות והיריות ש גורו
בעיקבותיהן, סגרו את המעגל
וזד. לא יפרץ בנקל. לפני שילטונות
ישראל הברירה: להקשיח העמדות
ולאבד לחלוטין את הדרוזים בגולן,
או להניח להם לגפשם, ולאפשר
להם לנהל את חייהם בשלווה ,׳תוך
אפשרות לבחור בעצמם את מעמדם
בין ישראלי, תושב או אזרה הארץ
בשטח בבוש.

.12 כאשר לזוגות צעירים יש
בעיות גם האופנאי סובל (,5

מאונך :

.2מי שלא יודע מהחיים שלו
צפוי שם לנפילה ()3

.16 יש הנאה מאיש חוק שתמיד
מנצח ()4 ,4

באופן

.19 הוא מתפתח בנוזל שהם
מטפחים ()6

.5את יורם דנים קצת אחרת
כשהוא מפסיק להטריד אד
תי ()4 ,4

•21 הוא למד משהו מנבחרי-
העם ()5

.4אקדמאי
כפייתי ()4

משעשע

•6יקבל את הדעה הקובעת
שיש משהו בהצלה ()6
.7זה לא קורה לעתים קרובות
שמסתפקים במאור קטן

היה זה יום חם ופתחתי חלון
כשנתקעתי בפקק בצומת חולון.
פתאום הרגשתי שאני כמעט נחנק,
כי מולי עמדה משאית ענק.
מה לעשות י
הטריק פשוט וגלוי -
אצלי במכונית ״עץ הפלא״ תלוי.

להשיג בריחות שונים,
בחנויות לאביזרי רכב ורשתות השיווק.
היבואן: אוטו־פרט 331863 ,־03

.11 בקצור: חיפשתם
בידור ן בבקשה ()2

.22 מאחר שעלו לתורה, קרוב
לוודאי שיצא מהן משהו ()4
.23 החמצן נגמר! ()2
.24 לכלוך ששווה זהב ()3
.27 מלך כפרי מקדמת דנה ()3

איתן עמיחי
הדברתגע״ממזיקים

מומחים להדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,תולעי עץ, חי קי
מפרים ובגדים.
11א \
רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
ט6 .7־ 790114-5רש׳נזס־ 1ג 1/ס ק /75ו*^4י י
ש מי ר ה על ב רי או ת ך ורכו שך

דן יהב,

תל־אביב

הרס* והגדי
תיאור הטיפול העגום בגיור
במדינת ישראל:

אנחנו, כנציגים הבלעדיים של
(המשך בעמוד )20
ה עו ל ם הזה 2335

נוסע לחדל? קח איתך
את המחאות הנוסעים ויזה
של@בבה לאמו((בנק די0נ!ו1ט

המחאות נוסעים ויזה

• המחאות.נוסעים ויזה מתקבלות כאמצעי תשלום במרבית בתל העסק הקמעונאיים
ברחבי עולם.
• להמחאות הנוסעים ויזה שרות רב לשוני בנקודות החזר ( 5ח )0ז)86 *1^ 1003
הפועל 24 שעות ביממה, בכל יום בשנה, ברחבי העולם, וזאת למקרה של אובדן או
גניבת ההמחאות שברשותך.
• מספר נקודות ההחזר של המחאות הנוסעים ויזה הינו הגדול בעולם ועולה על זה של
כל ההמחאות המתחרות.
• המחאות נוסעים ויזה מונפקות על ידי המוסדות החברים באירגון ״ויזה
אינטרנשיונל״ ,בו חברים למעלה מ 13,000-מוסדות בנקאיים ומהווה כיום את ארגון
מערכות התשלום הצרכניות הגדול והמתקדם בעולם כולו.

כרטיס אשראי ויזה
י כרטיס האשראי מס 1 .בעולם.

המחאות נוסעים ויזה -כסף בטוח בכל העולם.

בנק לאומי

בגד! !סקונט

עצרתי לטרמפיסטית בצומת כביש החוף
היא פתחה א ת הדלת, הביטה סביב,
ולפני שהספיקה לסרוק אתיהנוף
היא אמרה :״יש פה ריח נפלא, של אביב״.
הטריק פשוט וגלוי —
__ אצלי במכונית ״עץ הפלא״ תלוי.

להשיג בריחות שונים,
בחנויות לאביזרי רכב ורשתות השיווק.
היבואן: אוטו־פרט 331863 ,־03

״ גי רי

ג׳ינסר

!י קי ־ מו דיי

להשיג בחנויות המובחרות
יצרני חולצות אופנתיות

ספארי חצי שרוול
חליפות ספארי מבדי
ג׳ינס
שנטמג. כותנה סטרץ׳ וצבעוני. מכנסי שנטונג מכותנה נופים מכנסי ( 7/8ברמודה באגי)
ג׳ינס משופשף.

מבחר חולצות לקיץ:
טריקו פסים בצוארון סירה
או צוארון סרוג, חולצות
מגבת בשילוב בד, ב צואיון
סיני או רגיל. חולצות

מבדים הודיים.

מחסן מכירות מרכזי
תל-אביב, נחלת בנימין ;70
בסימטה (פינת יפו ת״א) טל׳ 654666-7

7ן בלת מוד עו ת
לכל ה עי תוני ם
במחירי המערכת
שרות ת.ד
ללא תשלום מכבדים כרטיסי אשראי

פרם 1
אידיאל!
אבוג בי רי לסח

227117

מכתבים
(המשך מעמוד )18
גרי־הצדק ׳שבאו להצטרף לעם היהודי
— יותר נד 500 איש ואשה
מדי שנה בשנה — איננו מרגישים
בנכונות מצד המוסדות המוסמכים
לפעול למין ציבור זה. הנה תיאור
המצב, הידוע לנו מתוך כ־1000
פניות אלינו בכל שנה :
׳ • הרב הראשי לישראל לעדה
האשכנזית, שהכריז שרק הוא יטפל
בענייני גיור, לא ערך, במשך הצי
שנה, שום קורם במכון ללימודי
היהדות שהקים לשם כך׳ ומטפל
עכשיו רק בכעישרד, אחוז מכלל
המבקשים, בטענה :״אין ׳תקציב.״
• הראשון־׳לציון, הרב הראשי
לישראל לעדה הספרדית, אשר
הצהיר לאחרונה לפני עיתונאים
שכל גר שייך לעדתו, אינו ׳נוהג
לענות על פניות אליו.
@ שר־הדתות עסוק בנושאים
אחרים ,׳ואילו מנהל־לישסתו מעביר
מיכתבים המופנים אל השר ישירות
אל דרג נמוך יותר, שגם הוא אינו
נוהג לענות.
י• סגן־שר־הדתות, כידוע, אינו
ממלא עתה את תפקידו.
#1מנכ״ל מישרד־הדתות, כך
נמסר לנו, לומד עדיין את החומר.
• הממונה על עניעי־הגיור ב־מישרד־הדתות,
שאירגן בשעתו
אולפנים למתגיירים, סובל מהעדר
התקציבים, אשר אושרו לו בעבר
יעל־ידי הכנסת.
• 1כתי־הדין הרבניים בישראל
מפגרים עתה אחרי הדרישה במידה
שטרם הכרנו: בשנת תשמ״א נתבררו
רק 266 בקשות גיור, מתוך
525 שהוגשו (לפי השנתון הממשלתי).
לקראת
חג השבועות, שהוא חגם
של הגרים, אנו מבקשים מהרשות
המחוקקת להתערב למען שיפור ה מצב
לטובת המדינה ותושביה, ש ידעו
את נפש הגר בשנות הגלות.
מאמינים אנו כי לא ניתקל באדישות
כלפי מצוקתם של מאות המבקשים
השואפים, בתום־לב, להש תייך
לעם היהודי.

כרית ידידי הגר בישראד,
תל־אביב

ה פי כהוהדעה
כתב הטלוויזיה הישרא לית
מגן על חברו לעבודה,
בעיות ולבטים
בחיי המין

חג הספר העבר>

חנויות ליריק :
ליריק, תל-אביב, דיזנגוף 190
(פתוח ברציפות עד 11.00 בלילה)

ליריק, כפר־סבא, וייצמן 87
ליריק, רמת״השרון׳ סוקולוב 53
ליריק, פתח־תקווה, רוטשילד 77

גיל סדן,

ירושלים

ד ב רי ם חסד ע*חר
על הידיעה שפורסמה במדור
״אנשים״ (״העולם הזה״
)2331 לגבי הרעיון,
שנגנז לבסוף, שלא להשמיע
את שיריו של המשורר
אמיר גילבוע בטכס
חלוקת פרסי ישראל, בעוד
ששיריו של המשורר יהודה
עמיחי כן יושמעו.

אני מוצא לנכון להודיע כי אני
הייתי בעל ההצעה לבדוק את האפשרות
לשיר כמה שירים משירי
המשוררים, חתני פרם ישראל. את
הצעתי היעלתי ללא ידיעת המשוררים,
והם לא היו מעורבים ולא
התבטאו כלל בעניין זה, כפי שפורסם
בעייתונבם.
לצערי, לא התאפשר הדבר לגבי
שיריו של אחד מהשניים. לבן
הוחלט כי לא יושמעו שיריהם ׳של
שני המשוררים.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי
גלבוע ועמיחי קיבלו כל אחד פרם
מלא בשירה עברית, עם הנמקות
נפרדות של השופטים, ולא התחלקו
בפרס אחד.
צר לי על הפגיעה שפגעתם ב־חתני־הפרס
ובכבודם.

בזכות טלוויזיה מסורתית
בחגים.

הוצאת רשפים

25 ^0ויותר!

לגופו של עניין, פיספס׳תם לחלוטין
את המטרה. בני לים הוא אחד
הכתבים המיקצועיים, החרוצים והישרים
שבמחלקת־החדשות. אם
השקפותיו הן לאומיות קיצוניות,
כי אז משהו השתבש בקשת הערכים
שלכם. הצל״ג שבו הכתרתם
את הרשימה הוא כולו שלכם.

התקרפותדמ 19ד שו ת

ל״רמרד כי זי ד מן

פד הספדים בוזטזזת -

אין תשובה לפניות

משה גלכו?{ ,הממונה על פרסי
ישראל במישרד החינוך והתרבות
׳ העולם הזה ממשיך לדבוק
בגירסתו, בהסתמך על מקורות
מהימנים.

מאת

ב ל יר י ק

רכנים ראשיים גיסים וגורן

כתב סדן
״וזיתי לכס״

תוכניות הטלוויזיה בימי החג
צריכות להיות כולן ברוח החג
ולקוחות מההווי היהודי או היש ראלי.
צורם שמביאים סרטים ותוצ*
רת־חוץ עם צלילים ׳והווי,רחוקים,
תחת לקרב את העם למורשתו
ולתת הזדמנות לסרטים ואמנים
מתוצרת כחול־לבן להוכיח את עצמם.

מיכל
אלון,
י שזכה לצל״ג במדור ״שיהזה״
(״העולם
דור״

.)2333
תיאורכם
את בני לים כנושא
דיגלה של הריאקציה הלאומנית-
דתות הקיצונית במחלקת־החדשות
בטלוויזיה, דומה לתיאורים בהם
תואר רפיק חלבי סשליח אש״ף
עלי אדמות. שניהם נאמנים למציאות
באותה מידה.
חיתי לכם על שאתם מעידים
את כיפתו של ליס על דיעו׳תיו.
זה מזכיר זמירות רחוקות, מעוררות
חלחלה.

רמת־גן

פולי טיזצי ה עוד הצבא
דעתם של התאומים הידו עים
על ״קציני שלום-
עכשיו״.

לאחרונה זכינו בפרק נוסף ב־סידרה
״קציני המילואים •של שלום
עכשיו״ .מעניין שאותם חוגים, המתריעים
לא אחת על חשש מ־
״פוליטיזציה של הצבא ושל מער־כת־הביטחון״
,הם גם החוגים המריעים
ל״קציני שלום־עכ׳שיו״.
מסקרן מה תהיה התגובה בציבור
למסיסת־עיתונאים של קציני ה
מילואים
של גוש־אמונים. התחייה,
הרב כתנא לאק שד. לנחש !)
ניצול דרגה צבאית לצורך הבעת
דיעה פוליטית יש בו משום ״פוליטיזציה
של הצבא״ .וחמור מכך :
ההתהדרות בדרגות קצונה מעלה
חשש חמור של יחסנות בהבעת
ריעות פוליטיות לחוגי הקצונה.
דעתם של טוראים ודאי נחשבת
פחות בחוגי ״שלום־עסשיו״ .האין
זה מתמיה שהחוגים, המכנים עצמם
״יוניים״ ,מייצגים גישה מי׳ליטא-
ריסטית מובהקת י

הרצל ובד׳פול חקק,

ירושלים

אסון דופרות,
דעתם של מנהיגי תנועית
הנוער החלוציות.

תנועות הנוער׳ המקיימות זיקה
לתנועת העבודה והמחנכות לערכיה,
החליטו כי הן רואות כחיוני
ביותר את הפסקת שלטון הליכוד
המוביל את המדינה לאסון חברתי
וכלכלי.
יחד עם כד אין להסתפק במהלכים
פרלמנטריים, ויש להמשיך ב עיקר
במאבק ציבורי וחינוכי על
נפשו של העם.
עתידה של מדינת ישראל יובטח
רק כאשר הציבור יזדהה עם דרכה
של תנועת העבודה ועם הער כים
בהם אנו מאמינים ועליהם אנו
מחנכים.
אבי כניהו, דובר מטה
החולצה הכחולה

זליעופט קסט1ו־הקורא
מעלה שאלות נוספות
על הפרשה השנוייה
במחלוקת.

#מדוע נסע קסטנר לגרמניה
והעיד שם לפני בימ״ש לפושעי
מלחמה לטובת בכר וזאת בשנת
1946ו ומדוע הוא הכחיש זאת,
אם אמנם ראה כי מחובתו לעשות
זאת י
(ידועים לנו היום מקרים, שאנשי
ם״ם גבוהים עזרו תוך כדי
עבודתם למחתרת — ביניהם ס״ס
גנראל ניבה, שהיה לא פחות מעוזיו
של קלטנברונר ויחד עם
זאת איש מודיעין מאנשי ה־20
ביוני .)44
• 1 .מדוע, אם אמנם הסוכנות —
כעדות דובקין — לא הסמיכה אותו
להעיד בשמה, היא מימנה את
הנסיעה שלו לגרמניה ב־ 1946 ומי
שילם את הכסף ולפי הוראות מי?
הנני בטוח, כי עקיבא לוינסקי
וכן טדי קולק מסוגלים גם היום
לשפוך אור על הפרשה המוזרה
הזאת.
!• מדוע שותק עמוס מנור, ראש
הש״ב באותה תקופה?
יש יותר מדי סימני שאלה מסביב
לפרשה. השופט חיים כהן, ש לא
היה מודע לכל העניין, מופיע
יותר כדמות טראגית־קומית של
יקה, המחפש צדק ואיבו מודע
למה שקרה באמת ומי הם שחקני
הטרגדיה הזאת.
בטוחני, כי החומר ראוי למחקר
היסטורי של הדור הבא.
כ. פ רג אי, אשקלון
העול ם הז ה 2335

שום חופשה
מגיעה לירכחזים
של ״אטלס״

אטלס 16,000 טון

קיץ ניפלא של אושר, שבוע של שייט מהנה על
סיפון המלון הצף באונית הפאר ״אטלס״ :
נוף מרתק של מים ושמים 6 ,ארוחות ביום
בימי ההפלגה(גם מזנון חצות!) ,מטבח
בינלאומי מעולה, סיפוני שיזוף, קאזינו,
סאונה, קוקטיילים, דיסקוטק עד השעות
הקטנות, קולנוע, תזמורת, שעורי התעמלות,
3בריכות־שחיה, נשפי־ריקודים, ביעו, תזמורת,
צוות הווי, נשף תחפושות, משחקים, חנות
פטורת־מכס, מספרה, טלפון ורדיו
בכל תא (קשר-רדיו מהאוניה לחוף),
מיזוג אויר מלא בכל התאים.
תשלומים ללא ריבית
לבעלי כרטיסי אשראי
ויזה, דינרס־קלוב,
ישראכרט 500/0 :במזומן
והיתרה ב־ 4תשלומים
חודשיים רצופי ושוי
ללא ריבית וללא הצמדה
או ־ 100/0במזומן
והיתרה ב 9-תשלומי
צמודי לדולר.
המסלול אשדוד, פורט סעיד
(קהיר) ,פאטמוס,
קוסאדסי(תורקיה),
פיראוס, רודוס, אשדוד.
הפלגה בכל יום חמישי.
סיווג בטיחותי: אטלס, ני.1951 ,

הסוכנים הכלליים:

ה טו ל ס הז ה 2335

אטלס,
המובילה בים.
הזמן עוד היו את
חופשת השייט שלך אצל
סוכני הנסיעות.

£ 0 7 1 X 1

אלאלוף דסות׳ ספנו ת בע״מ

תל אביב: אנגל ,6טל 615283/622591 :
חיפ ה: הי א ט , 6ט ל.671742:
אשדוד: הנמל, ביתן , 16ט ל.34541 :

חרים בנימי]•

מזר תחודש:
תאומים המושבעים מסבב
מרקורי הם זריזים,
פיקחים
! ובעדי!לשון חרקה
מהירות תנועה ומחשבה, שימחת־חיים
וחריפות — אלה תכונות המאפיינות את
בני מזל תאומים. כשתכונות אלה אכן
נראות לעין, יש להניח שהמזג המרקו־ריאלי
במיטבו.
כוכב מרקורי שולט במזל זח, והוא
הגורם לתאומים להיות כפי שהם: אנשים
שמחים, מלאי חיים וזריזים, המצליחים
בתעשייה, בעסקים, בנסיעות, בעיתונות
ובעבודות הקשורות ביחסי-ציבור.
לאנשים קלילים ומקסימים אלה מוח
חריף, הם פיקחים, ערמומיים ובעלי לשון
חלקה. בני תאומים מוכשרים לגרור אח רים
לדרך מחשבתם, מבלי שהאחרים
יחושו בכן. הם עובדים קשה, משחקים
לא מעט. הם טובים בספורט הדורש
מהירות וזריזות, אך מתקשים בפעילויות
הדורשות כוח״סבל. הם נמשכים במיוחד
למישחקים כמו ברידג׳ ,קלפים, תשבצים
וחידוני־מילים.
כדי שיהיו מאושרים בחייהם הם זקוטלאים
יוכלו להתכונן השבוע לקבל על
עצמם תוספת אחריות במיסגרת העבודה
או המישפחה. הפרוייקטים
שתיכננתם נראים
כמצליחים, אך
יש להתנהג בטאקט
הממונים
רב כלפי התבטאויות עליכם.
ישירות ופוגעות עלולות
לגרום לחרטה. בענייני
כספים המצב
ו 2במרס -
20באפ רי ל
עדיין רגיש ביותר, עדיף
לא להסתכן. נטייה
ברכב או ברגל,
חזקה לצאת לטיולים
מביאה עימה שימחת-חיים מחודשת.

שוורים חייבים להיות מאוד זהירים בכל
מה שקשור לחיי־האהבה. מצד אחד נפ ^
תחות
לפניכם אפשרו־יות
חדישות. מכרים חדשים
הופכים להיות
חשובים לכם מאוד. הקשרים
הופכים יותר
עמוקים ורציניים, וה־תיקוות
מעפילות מעלה.
המצב האידיאלי
שעשוי להיווצר עלול
לגרום לכס להשתלט
וללחוץ
על בני־הזוג
אותם כפי שאתם רגילים. זה יכול להביא
לסבל רב. נסו לגלות יחס קליל יותר.

אתם מוצאים את עצמכם עסוקים בהמון
תפקידים בעת ובעונה אחת, חלק
מחם גורם לכם הנאה
,עצומה, אך המאמץ והזמן
שעליכם להקדיש
גורמים לעייפות רבה.
שימו לב למצב הברי אות
של בני״מישפחח
מבוגרים, אלה דורשים
יותר תשומת״לב וטי פול,
ואי״אפשר להתו
2ב מ אי -
20 בי ו ני
עלם ממצבם. חיי-
האהבה מרגשים מאוד:
פרשת אהבה חדשה עומדת בפתח, התנאים
אינם מאפשרים לכם לדבר על כך.

₪1חי0

קים לגיוון ושינוי בסביבתם.
כידוע, לא כל בני מזל תאומים מגלים
את התכונות הנזכרות, מכיוון שיש עליהם
השפעות של מזלות אחרים.
בכף־היד קיים איזור שבו ניתן להבחין
מי ניחן בתכונות אלה, גם אם אינו
משתייך ישירות למזל תאומים. האצבע
הקטנה, חזרת, נקראת בשפת הכירולוגיה
אצבע מרקורי. השם בא להזכיר את הקשר
של אצבע זו לתכונות חמרקוריאל-
יות.
אצבע זו, כשהיא ארוכה, מעידה על
כושר ביטוי גבוה, זריזות המחשבה וכושר
שיכנוע. כשהיא קצרה — האדם מתקשה
להתבטא.
כדי שהזרת תבטא באמת תכונות אלה,
חשוב שתהיה מתחתה גיבעה. זו ממוקמת
בין בסיס־הזרת וקו-הלב, ונקראת גיבעת
מרקורי. חוסר גיבעח מתחת לאצבע ח-
מרקוריאלית מראה על כישרונות שאינם
באים לידי ביטוי.
גיבעה כזו מראה על עימות גדולה,
יכולת־דיבור, כושר־הבעה מצויין, לפעמים
על כישרון״כתיבה או יכולת מוסיקלית,
או כישרון לשפות ונטיה למישחק. גם
אצל פסלים, ארכיטקטים וציירים יש
גיבעח מעין זו.

גיבעת

מרקורי

גבוהה

מדי

ומפותחת עד להגזמה, מעידה שהצדדים
השליליים של מרקורי בולטים במיוחד.
אופי חומרני ודחף חזק לכסף קל מאפיינים
טיפוסים אלה. כדי להניח ידם על

לזו ת ור 1ינעה הקטנה שמתחתיה
עיונות, כושר הבעה ונטייה למישחק
כסף יהיו מוכנים לשקר, לרמות, להפעיל
תככים. חוכמתם, עורמתם וכושר־הדיבור
הנעים שלחם, יהיו להם לעזר
שעה שירמו, יעשקו ויפשטו את עורם

של הפתיים, שאינם חושדים בהם כלל.
בקבוצה זו נכללים הנוכלים, הרמאים ו־אנשי־העסקים
העקמומיים, אשר אינם
מהססים לנקוט באמצעים לא הגונים,

בתקופה זו אתם עובדים קשה ומוכיחים
סבלנות רבה. האחריות שמוטלת עליכם
גדולה מתמיד, ואתם

השבוע תחושומרץ מחודש. דברים ש-
דחיתם לזמן מאוחר יותר יתבצעו בתקופה
הנוכחית, והכל
הלימודים ** מושלמות,
שחשוב להמשיך ולשמור על

סודיות ולשתף כמה
שפחות ידידים בתוכי
ניותיכס. היכרות מוזרה
עשויה להתפתח לקשר
יותר עמוק. גם אס ברגע הראשון
הדבר אינו לרוחכס, ייתכן ותצאו נשכרים.

החלטות מהירות מתקבלות בתקופה זו.
למרות הביטחון שאותו אתם חשים, נסו

להיעצר ולהרהר פעם
נוספת — ייתכן שעדיף
להמשיך להתלבט
תקופת מה. מחשבות
על מעבר לדירה אח רת
כדאי שתישארנה
בגדר תוכניות — את
הביצוע המעשי דחו
בכמה שבועות. הזמ21
ביו לי -
21באוגוסס
נות למסיבות עלולות
להגיע ברגע האחרון
או אפילו מאוחר מדי, אל תיעלבו, הדבר
לא נעשה כדי לפגוע בכם, אלא להיפך.

מונעות מכם
דרישותפיתאומיות בבית
לבצע את חובותיכם בעבודה, והדבר גורם
לכס למתח דווקא עתה,
כשהדברים נראים כאי^

לו מתחילים סוף סוף
להסתדר ולהביא לקי־דומכם.
הצעה לעבודה
חדשה מאוד קוסמת,
עשויה להתקבל השבוע.
כנראה שלא תוכלו ל היענות
ב חיוג בגלל
22באוגזסס -
22בספטמבר
נסיעתכם הקרובה לחוץ־
לארץ. הדבר משאיר
הרגשה כבדה, אך למעשה אין לכם על
מה להצטער. ענייני כספים מסתדרים טוב.

צוען בקצב מלא. נצלו
את ההתלהבות וה־מרץ
להשלמת הדברים
שהוזנחו. אורחים ש-
68ס 8 0 2 6אתם מצפים לבואם
31332211 מחו״ל עלולים להת־
* עכב ולהגיע מאוחר
יותר. גם ידידים וקרובים, שתיכננו נסיעה
בתקופה זו< לא יוכלו כנראה לקיים זאת.

תקופת מבוכה לעקרבים, מצב־רזח די
מדכא ותחושת עייפות מכבידים עליכם
וגורמים לרצון להתבודד,
לנוח ולהרבות בשינה.
השבוע המתקרב
להתנער מכך תוכלו חדשה.
בעזרת אהבה
אמנם, כל הקשור בכך
אינו קל, בגלל המתח
שנוצר ביניכם, אך כעבור
זמן מה הכל יש תנה
לטובה. עניינים 3!££5<291
כספיים, הגורמים לדאגה,
יסתדרו במפתיע, בעזרת סכום הכסף
שיגיע לידכם. יש לנהוג בזהירות רבה.

הקשרים עם בני-הזוג עולים על פסים
חיוביים. עם קצת ויתור על רצונותיכם
תוכלו להחזיר את השקט
ולהירגע. ביחסים
עם ידידים עליכם
להיות זהירים —י השבוע
עלול להתפתח
סיכסוך בגלל דיבורים
פוגעים, למרות שאינכם
מתכוונים להעליב
831>1,קחו בחשבון את
רגישותם של אלה הקשורים
בכם. עניינים
כספיים גורמים דאגה, ברגע זה אין אפשרות
לשנות את המצב, אבל זה לא נורא.

4 4 4 4 44*1

כדי לצבור רווחים גבוהים במהירות.
חוסר גי בעה גם הוא אינו מצב
חיוכי, מכיוון שגיבעת מרקורי שטוחה
מעידה, בדרך כלל על כישלון. אנשים
אלה, ברוב חמיקרים, נעדרי כישרון מיס-
חרי. הם משעממים, כבדים וחסרי-הומור,
השיחה עימם משעממת ומייגעת. נדמה
להם שאם הם לא הזכירו את כל פרטי־הפרטים
הקשורים לסיפורם, השומע יפסיד
משהו חשוב. זה המאזין לחם נאלץ
להנהן בראשו מתוך נימוס.
למרות שאלה נחשבים בדרך־כלל אנשים
הגונים, האפרוריות המלווה את
אישיותם מקשה עליהם ועל אלה הבאים
עימם בקשרים.

בני גדי מוקפים בידידים, המעונייניס ב־קירבתכם,
ואתם נהנים מאוד מהתקופה
הנעימה. אהבה חדשה
מביאה עימה *רגשה
אופטימית בקשר לעתיד.
שימו לב לאנשים בקשרים המעוניינים
איתכם, אלה עומדים
לעזור לכם בעבודתכם.
הדררשות בעבודה יהיו
רבות, לא תמצאו לעצ 21ב
דצמבר ־
19 בינו א ר
מכם זמן רב להנאותי־כם
ותיאלצו למלא את
כל האחריות המוטלת עליכם. הילדים מראים
יחס חיובי, וגם הס מוסיפים הנאה.

אתם נהנים מהתקופה הנוכחית ושבעי־רצון
מההישגים שאליהם הגעתם במקום
עבודתכם. אך יותר
מדי אופטימיות אינה
רצויה. במשא ומתן עם
אלה העובדים איתכם
או עם הממונים, עליכם
לגלות טאקט רב.
מוזרויות וקפריזות יכו לות
לעייף מאוד את
הסביבה וליצור אי־
20 בינו א ר -
18בפב רו א ר

הבנות מיותרות. הש-
טח הרומנטי יעסיק
אתכם השבוע: בני המין השני שמים
לב אליכם בזכות הקסם והמשיכה שלכם.

נסיעה קצרה או טיול יהיו אירוע חשוב
השבוע — אתם עומדים לפגוש במישהו
שיגרום לקשיים. תוכניות
שהתכוננתס לבצ־יען
מתעכבות והרוגז
מקלקל את מצב־הרוח.
השבוע אפשר להתמסר
לתחביבים ולפתח כיש־רונות
אמנותיים —
בין כה וכה בתקופה הקרובה
תמצאו יותר
19בפב רו א ר
20במרס עבודות בבית. זמן בית שהוזנחו חייבות
להיעישות, כדאי לנצל את הזמן שבו
אין לכם חשק רב להתרוצץ מחוץ לבית.

4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 44 4 4 4

נוח עמית -דוחו שד מאיו עמית וקרובו
שד ח״נ מינאי קר״ 1ו הוא ״וני ברמן
שר עירהנומד -והוא הניד בפח את
הקבלן וכריה ורוקו, גרפולוגית ופסיכולוגית
ךכע לי זיכ רון אומר השם נוח עמית
* משהו. לפני ארבע שנים נדון נוח עמית
מקריית־טיבעון לתישעה חודשי מאסר
בפועל, ו 26 חודשי מאסר על־תנאי, באש
מת מעשי הונאה וזיופים. עמית הואשם
אז שהקים במשותף עם יצחק אורן חברה
בשם א חז לשירותי אינסטלציה למבו
טחים. על־פי כתב האישום, הוא נתן שטרות
מזוייפים לדפוס אחדות בתל־אביב, שביצע
עבורו עבודות הדפסה. כמו כן הוא הואשם
במסירת צ׳קים ושטרות מזוייפים ובהונאות
שקשורות בהסכמים שחתם עם קבלני-
מישנה לביצוע עבודות אינסטלציה, שגם
עבורן הוא מסר שטרות מזוייפים.

מו מחה
^ ל סיפדי -מי ש חקי ם
תבררשאח רי שעמית השתחרר
י• הוא חזר לסורו. הפעם הוא פעל
ממקום מגוריו, בחיפה. הוא הונה אנשים
רבים בצפון הארץ, שחלקם מגישים נגדו
תביעות מישפטיות, וחלקם, מתוך בועה

וחוסר זמן, מעדיפים לשכוח אותו.
אחד הקורבנות שנפגעו לא רק כספית,
אלא גם במוניטין שלהם, היא הפסיכולוגית
עופרה איילון מטיבעון.

סיפרה איילון:

היכרתי את עמית דרך בני־הזוג נפתלי.
הבעל, שהוא פסיכאטר, הכיר את עמית,
ואישתו, אסתר, אף אמרה לי לפני שפגשתי
את עמית :״עופרה, אני אכיר לך מישהו
יוצא־דופן, אני מתכוננת להכיר לך איש
רעיונות.״ אני דווקא חיפשתי אז מישהו
כזה. ד״ר זאב סגל המנוח ואני חיברנו
ספר על בעיות של זוגות נשואים. תוך
כדי סיפורים ומישחקים פסיכולוגיים, אמורים
בני־הזוג, שנמצאים בחוסר קומוניקציה,
ליצור תיקשורת ביניהם. הספר,
ששמו המקורי חוזה הנישואין החדש, היה
כבר מוכן מבחינתנו, אך היינו זקוקים
למישהו שיטפל בהוצאת הספר לאור, משום
ששנינו לא היינו מסוגלים לטפל בכך.
כשפגשנו את עמית, הוא גילה בקיאות
רבה בסיפרי-מישחקים. הוא טען שזה אינו
ספר רגיל, ומכיוון שמדובר במישחקים
ובכרטיסי מישחק, יש לרשום את הספר

כפטנט. הספר אומנם נרשם כך, אך על־שם
המו״ל. עמית מינה את עצמו כמובן
למו״ל, מבלי שהרגשנו בכך, והפך להיות
בעל הפטנט. לא התייחסנו לכך בכובד־ראש
הראוי, משום שלא העלנו על דעתנו
שמדובר בהונאה אפשרית.
אנו רצינו שזה יהיה ספר־כיס מאדיר.
עמית פנה לגרפיקאי ירושלמי, מישל קיש קה,
והוא הכין עבורנו יותר מ־ 200 איורים
מסובכים לספר. קישקה, כגרפיקאי רציני,
הוציא הון מכיסו כדי לעמוד בלוח־הזמ־נים,
עוד לפני שקיבל את הכסף מעמית.
הוא הכין לנו ספר לדוגמה, מרהיב ביופיו,
בכריכה קשה, שעלה לו הרבה מאוד כסף.

חוז ה ללא
^ עורך־דין

הגרפולוגית חנה קורן מצביעה
1י י על מישחק איתור מחלות־היל־דים,
שאותו הגה נוח עמית, ושאת המידע
הרפואי סיפק הפסיכיאטר אנטוניו נפתלי.

ך״ ינתיים יצא עמית לארצות־הברית,
שם הוא הציע את הספר להוצאת־ספרים
בניו־יורק.
בשלב מסויים התחלתי להבחין שמדובר
באדם שחושש מסגל וממני. ביום שסגל
נפטר, ברח עמית לחו״ל, בטענה שהוא
פוחד שאני אוציא צו־עיכוב נגדו.
אז התחלתי להיזכר בפגישותינו הראשונות.
עמית עמד על כך שאנו נכתוב חוזה,
שנרשום בו את כל מה שאנו רוצים, אך
שבשום פנים ואופן לא ניגש לעורך־דין.
הסכמנו לתנאי זה, משום שאז לא חשדנו
בו כלל. בחוזה היה כתוב שהפירסום
והוצאות ההפצה הם על חשבונו: אנו
נקבל 12 אחוז ממחיר הספר עד לעשרת
אלפי העותקים הראשונים, ו־ 18 אחוז מעל
לעשרת אלפי עותקים. תמורת ההפצה
בישראל, נהתם שאנו נקבל 18 אחוז החל
בספר הראשון.
אחרי שאיתרתי מישהו בניו־יורק התברר
לי שהספר נמצא בחנויות, אך לא כפי
שאנו סיכמנו איתו. שם הספר שונה
למסתדרים ביחד; הפורמט שונה, ובמקום
ספר עם כריכה קשה, יצא-לאור ספר עם
כריכה דקה, לא בצורת דפים שנתלשים.
כדי שאפשר יהיה להפכם לכרטיסיות ל־מישחק
בין זוגות, אלא בצורת ספר רגיל,

!;זזזזחזו
על מישחקים פסיכולוגיים לזוגות. כל האיורים
שונו, וחלקים מהספר נעלמו.
כבר עתה הבנתי שנפלתי בפח. עשיתי
כל מה שביכולתי לאתר את עמית, ואכן

לפני שנה, ב־ 1ביוני ,1981 מצאתי אותו
ושאלתי מה קורה. על נייר מישבצות,
בכתב־יד, ענה לי המפיץ אשר טען שהוא
מכיר את גדולי המו״לים בעולם :״בחודש

החלק השני של מכשיר האזעקה האלקטרוני, שעמית מפיץ
בארץ, של חברת פייג׳־אלרט. חלק זה נשאר עם בעל־הרכב,
וכאשר מישהו מנסה לפרוץ את ריכבו, מכשיר האיתורית מתחיל להבהב ולצפצף.
עמית טוען שהוא מסתתר מאחורי ההמצאה, למרות ששמו לא מופיע בשום־מקום.

הנוכל מחיפה -
(המשך מעמוד )23
זה הסתיים תהליך הפצת הספר בארצות״
הברית. יש מודעות בעיתונים. בחודשים
הבאים נדע על מידת ההצלחה והרווחים.״
הספר הופץ בארצות־הברית ב 6.95-דולר,
ובארץ, באמצעות סוכנות סטימצקי, ב־
9.95 דולר.
כאשר סוף־כל־סוף ראיתי את הספר,
חשכו עיני: במקור, ההקדמה שלי היתה

מאז הופיע הספר בארצות־הברית, איבד
סביון את הקשר עם עמית.
באיחור רב קיבל סביון מנוח עמית
מיכתב תשובה. הוא ביקש מסביון שימציא
לו מיסמכים. עמית טען שנגרמו לו נזקים
והפסדים כתוצאה מהפצת הספר בארצות״
הברית, בסכום של עשרת אלפים דולר,
והוא קרא לסביון, כמפיץ הספר, להשתתף
בהפסד. רק אז גילה סביון שמה שהוצא

כשבת מיסתורית

בקומה הראשונה של בניין־מגוריס ברחוב אלחנן
בחיפה, יושב עמית עם שותף נוסף, ומפיץ
את מכשיר האזעקה האלקטרוני. בחוץ מופיע שמה של חברת סגרכב, ומתחתיה
חברה נוספת, בשם אייס אינטרנשיונל. בשום מקום לא מצויין הקשר למכשיר.

שקרול ובוב נפגשים ומחליטים לכתוב
חוזה נישואים. בספר האמריקאי שהופץ
בארץ, שונה שמה של קרול לסוזן, וכך
שונתה גם כותרת ההקדמה. לתדהמתי,
מי שהיה חתום על ההקדמה לא הייתי
אני, כי אם נוח עמית, בכבודו ובעצמו.
זוהי גניבה סיפרותית.

כו חו ת
על-טבעיים?
ד! מחשכה לאחור, לעמית יש קסם
אישי. לא ידעתי שהוא גם מהפנט,
ושהוא עסק בהיפנוזה. איני מעלה על
דעתי שאפשר להפנט אותי, אבל יתכן
שהוא משתמש בכוחות על-טבעיים, אם
בכלל קיים דבר כזה.
שוחחתי עם עמית ארוכות. הוא מאשים
אותנו ואינו מבין שאנו נפגענו ממעשיו.

בחו״ל אינו מה שהוא חתם עליו בארץ.

//לא ענה
על דרישותינו״
וד אחד מהקורבנות של עמית היה
הקבלן החיפאי הידוע זכריה דרוקר.
הוא מצא עניין בצעיר החיפאי שבא אליו
והציע לו הצעד, שאי־אפשר היה לסרב לה.

סיפר דרוקר:
״לפני כתשעה חודשים הופיע אצלי
עמית. הוא הציע שהוא יטפל בכמה נושאים
אלקטרוניים, וכראייה הביא נתונים שבהם
הוא הוכיח לי שהוא מפתח נושאים טכנולוגיים.
הקמנו
חברה משותפת, של חברת דרוקר
הקבלן החיפאי הידוע זכריה דרוקר, היה הראשון
זכריה ושלו, שהיתה אמורה לעסוק בפיתוח
שאותו ניסה עמית לרתום לעסק מכשירי האזעקה
אותם רעיונות. הקציתי לו חדר במישרדי,
והוא השתמש בשירותי המישרד שלי, האלקטרונ 1־ם. כאשר גילה דרוקר כי לפניו עומד אדם מפוקפק, ניתק את הקשרים עימו.

לא הסתדדנו!׳

^ י ס ״קן*סן. יפה גוו* 0ו * 1
- 1שגודיחי 19י
יי* •ך 11ג י ״ יזנקי נזדמן ! שרה, הידוק

8 2 8 1 81 .
י 5 2 85גוהתמיועמית, בודל * 2 2 8 0 7 4 15

י־י* 2 2 0 * 9גו תיחוגמ קי א לי עז ר יעקג ^תמי * 2 5 64 8 2 .1

ד וגריז

נרחם מי-י

׳ 1/ק.יםג ״ 7 ! 5 0 9 6
גין רבליי בית ,

* 2 3 4 9 0 09

;י מין 3

5 2 9 8 31 . .

שם געית

כמדריך־הטלפון לאיזור הצפון מופיע
שמו של עמית במהופך. שמו הפרטי,
נוח, מופיע כשוס־המישפחה, כדי להקשות על איתורו. בעבר הוא

הוא בטוח שהוא נקי ושהוא נהג בסדר
לאורך כל הדרך.
עד כאן סיפורה של עופרה איילון.
עמית, שהתבקש להשיב על שאלות
העולם הזה בפרשת הספר, הגדיר את
טענות איילון כ״שטויות במיץ עגבניות״,
אך אחר־כך הוא התרצה והסביר שלא
יתכן שהוא יתן לה חלין מהרווחים, כאשר
כל ההשקעה והסיכונים הם שלו.
עמית חיפש מפיץ לספר חוזה הנישואין
החדש של איילון וסגל, ומצא את ה־פירסומאי
דויד סביון. ב־ 8באפריל 1980
נחתם בתל־אביב הסכם בין עמית וסביון,
שבו נאמר שמישרד־הפירסום מקבל זכויות
הפצה בילעדיות של הספר, בארץ
ובעולם. תמורת החתימה שילם סביון 100
אלף לירות, לפני שנתיים, שהן יותר מ״
400 אלף לירות היום.

1 214/ווו —!

איתי מחשב גרפולוגי. היה זה חלום ישן
שלי, להוציא לשוק מישחק פופולרי, שיבהיר
את עקרונות הגרפולוגיה בדרך של
מישחק, אך מעולם לא ידעתי כיצד לעשות
זאת. הסכמתי, אך אמרתי לו :״אנא, כתוב
כמה שורות, ואז אדע עם מי יש לי עסק.״

טען שבדרך זאת לא יטרידו אותו אלה הזוכרים את עברו. עמית
מתגורר כיום בחיפה. עמית נוהג גם להשתמש בתעודת זהות
מזוייפת בטענה כי אם יצטרך לברוח ל חדל אי־אפשר יהיה לעכבו.

כך שכמעט שלא הוצאנו כסף. בעיקבות
השותפות הוא גם יצא לחדל כדי לקדם
את הרעיון.
אחרי כמה חודשים, שלושה-ארבעה, ראיתי
שהוא לא עונה על דרישותינו. הדברים
לא התנהלו כפי שסברתי שהם צריכים
להתנהל. לא הסתדרנו. לפני חצי שנה
הסתיים הקשר בינינו. בחברה המשותפת
שהקמנו לצורכי מחקר כמעט שלא הפסדנו
כסף, חוץ מהוצאות שוטפות. אגב, הפרוייקט
הראשון שהוא עבד עליו היה
מודל לאזעקות רכב, ועליו הוא ביקש
את הסיוע שלנו לפיתוח.״
ע ד כאן דיברי זכריה דרוקר.
ההונאה הגדולה ביותר של עמית קשורה
בגרפולוגיה החיפאית הידועה חנה קורן.
1-411 --זבו< וי׳ ,

ג1111 וג. יי־ון1

חברת קורינת של עמית ושל חנה קורן.

סיפרה קורן:
״הוא בא אלי והציע לי שהוא יוציא ביחד

״ היי תי נוכל
והפסק תי ״

^ אן הוא לא התבלבל ואמר :״תיראי,
״ • אם תבחני את כתב ידי מיד תביני
שמדובר בנוכל, באדם לא ישר, ולא
מהימן. הייתי כזה, אך כיום אני אדם
חדש. הפסקתי עם הכל.״
הוא כתב שורות אחדות, ובאמת התברר
לי מכתב ידו שהוא לא אמין, אך נראה
היה שיש לו מוטיבציה להיות אמיתי.
אני חייבת לומר, שלמרות שעברו היה
שחור משחור, הוא עשה עלי רושם חיובי,
ונטיתי להאמין לו שהוא פותח דף חדש
בחייו. הוא כל־כד התיידד אתי עד שהוא
סיפר לי על כל הונאותיו, וכיצד הוא הגיע
למסקנה שהוא גמר עם זה.
הקמנו את חברת קורנית, שהיא צירוף
של קורן ועמית. אני המשכתי בעבודתי
הרגילה, ללא שיתופו ברווחים, ואילו החברה
החדשה טיפלה בהוצאת המישחק.
זהו לוח קרטון בצורת תקליט, ובתוכו
קרטון אחד, בצורת תקליט שמסתובב על
ציר. עליו כתובים לפי טבלות שיש ברשותי
צורות של כתב־יד, ומעליהן ניתוח קצר
של אופי האדם. זהו עניין שיטחי ביותר,
לא מיקצועי, אך מתאים להבנת יסודות
מיקצוע הגרפולוגיה.
פתחנו חשבון־בנק משותף. אחר-כך התבדר
לי שתעודת־הזות שמסר היתה מזו־ייפת.
הוא לקח שם הלוואות בלי ערבות,
כי בבנק סמכו על כך שאני שותפה ב חברה.
קישרתי אותו עם כל אלה שאני
עובדית איתם — רואה־החשבון שלי, הגרפיקאים
שלי, החברים שלי, כולם. בהת״

חלה הוא ישב אצלי במישרד. אחר־כך, על
פי דרישתו, שכרנו מישרד גדול יותר.
היה לו שפע של רעיונות. הברקות גאוניות.
התרשמתי ממנו. הוא אפילו הראה
לי טבלות לתקליט המחשב הגרפולוגי
שהוא הכין בגיל צעיר יותר. לבסוף השתמשנו
בטבלות שלי, והמחשב הוצא בשנת
.1979

מיליונר תוך
כ מה חוד שים
ך* עכור חודשים אחדים גיליתי שהוא
״ ״ פועל מאחורי גבי. הוא לא שילם
כספים שהגיעו לאלה שביצעו את העבודה,
כך שכל הנושים החלו לבוא אלי. הוא
התחיל להתעסק בעניינים אחרים, והסביר
לי שקשריו איתי הם חלק מתוכניותיו

שבתי פרנקו, בעל כריכיית פרנקו בעיר
התחתית בחיפה. עד היום הוא לא קיבל
את כספו.
מי שנפל בפח בעיקבות שני פרוייקטים
של התקליט המחשב הגרפולוגי והמחשב
שומר־הבריאות, הוא מיקי פלג הירושלמי,
בעל חברת ההפצה גבעת ירושלים שעבורם
שילם, לפני שלוש שנים, סכום של 500
אלף לירות. הוא סיפר:
״שותפי במישרד היה אודי עמית, ש נשוי
לאחותו של ח״כ מיכאל קליינר.
הוא אחיו של נוח. הוא זה שהכיר בעינו,
.וסיפר לי על סגולותיו של אחיו. כשנוח
,הגיע אלי ראיתי שאורי צדק: עמד לפני
,בחור מקסים, בעל כושר שיכנוע ומעוף.
לשני הפטנטים לא היה ביקוש. במחשבה
שניה, עם־ישראל, אינו עם של פראיירים,
והמחירים שהתבקשו לשלם היו גבוהים
מדי. רציתי להחזיר את הסחורה, אך הם

..הוא חייב לי כסו!״

שבתי פרנקו, בעל כריכיה בחיפה, מצ ביע
על החשבוניות שעדיין לא שולמו
לו עבור העבודה שביצע. פרנקו טוען כי הוא עסוק ואינו יכול לחפש את עמית.

טוען נוח עמית כלפי יריביו. הוא מדפי
ה ה 111111ך) הףןןיך| 1 1
דף בחוברת הפצה בינלאומית למכשי״
11 1 !0 |# 11 1 1 1 1 1 * 1 1 1 1
רים אלקטרוניים שבה מופיע מכשיר דומה למכשיר שהוא מפיץ, אך במחיר ושם שונים,

לא הסכימו לקבל אותה. ויתרתי על הטי־פול
המישפטי משום שהבנתי שנפלתי בפח,
ובביזנס קורה שאוכלים אותה.

להיות מיליונר בתוך חודשים אחדים. אך
בפועל הוא הרם את החברה, את שמי ואת
הפרוייקט המשותף שלנו. אני הייתי טרודה
בעבודתי השוטפת, ולא יכולתי להקדיש
ע ס קי ם
זמן לכל מה שהוא היה צריך לעשות.
כשהרגשתי שאיני יכולה יותר, ויתרתי
ועבירות
על כמעט כל מניותי בחברה ועזבתי אותו.
תוך כדי עבודתו עם קורן, העלה עמית
רעיון למישחק חדש, מחשב לאיתור מח-
^ מית 34 הוא בן למישפחה מיו-
לות־ילדים. הוא פנה לשלושה אנשים,
עחסת ומכובדת. אביו, אברהם סלוצקי,
הפסיכיאטר אנטוניו נפתלי, לרופאת־היל, -ודודו זאב, היו בעלי יחידות משק בנהלל.
דים דינה אטיאם, ולסטודנט לרפואה. הוא: בו־דודם הוא ראש המוסד לשעבר, מאיר
ביקש משלושתם שיכינו עבורו טבלות (סלוצקי) עמית, ונוח סלוצקי, ששינה גם
שבהן, לצד מחלת־הילדים, יתוארו סימני הוא את שמו לעמית, ידע לעשות שימוש
,׳רב בקשרים המישפחתיים שלו, כאשר
המחלה והטיפול בה.
עמית לא קיבל את הצעותיהם של ה הטיל מישהו ספק במהימנותו.
שמו השתרבב לכל מיני רעיונות, שבהם
רופאה והסטודנט, ולא שילם להם, כמובן.
גם הד״ר נפתלי, שעבד על אחוזים, לא הגבול בץ עסקים ועבירות פליליות היה
דק ביותר. כך הוא ניסה להפעיל את
קיבל אגורה עבור מה שהכין.
רעיון גלגלי־זהב, שדומה לעיקרון של דפי־גם
מישחק זה, כמו המחשב הגפולוגי,
זהב. הרעיון היה להפעיל שירות טלפוני
לא נשא את שמו של עמית.
האיש שאליו פנה עמית, כדי שיכין טכ בתשלום, למנויים. מי ששילם לו מעדיף
נית את כריכת תקליט הגרפולוגיה, היה לשכוח.

בימים אלה עוסק עמית בעסק מפוקפק
יחדש. תחת השם סגררכב, בשותפות עם
שלום ברנר, הוא מוכר מכשיר־אזעקה לרכב.
המכשיר מורכב משני חלקים —
האחד מוצמד לדפנות •הרכב, והשני, מב־
;שיר אותור זעיר, נמצא בידו שד בעל-
הרכב. המכשיר עולה כ 200-דולר. לדעת
אנשי-מיקצוע אין בו חידוש רב, והוא שווה
לא יותר, מ־ 70 דולר, כולל הוצאות יבוא
ומס. זהו המכשיר שעמית ניסה לעניין
בו את דרוקר, לפני חודשים אחדים.
עמית טוען שיש לו קשר להמצאת המכשיר,
אך על גבי האיתורית רשום שהמכשיר
יוצר ביפאן.
מעבר לכך, נראה שכל מי שקונה את
המכשיר עלול להסתבך עם החוק. כדי
להחזיק מכשיר־קשר כזה יש צורך ב־רישיון
בר־,תוקף ממישרד-התיקשורת, ונראה
שלעמית אין רישיון כזה.
בשיחה עם העולם הזה דחה עמית את
כל הטענות שהושמעו כלפיו, ושהוזכרו
בכתבה. הוא ציין כל הזמן שמדובר באנשים
קטנים, שהוא הצליח להביאם
למרכז הבימה, ושאלמלא קטנוניותם היו
העסקים פורחים.
״הטעות שלי היא שתמיד, כשהצגתי את
;עצמי לא הסתתרתי. סיפרתי על עבר
ועל כך שהשתניתי. אך, תמיד היה מי
שדאג להשתמש במה שסיפרתי על עצמי
כדי להרוס אותי. רק בגלל עברי נאלצתי
אות אותם בשיא הצלחתם ולשפת בפינה,
לקדם אחרים ולא להזכיר את שמי, לר־למרות
שאני הייתי האחראי להצלחתם.״
עמית, נאות לתאר את המכשיר החדש
שיש לו, שדומים לו יש רבים, לטענתו
הוא יחיד ומיוחד! .תוך כדי הסבר הוא
מעיר :״שלא תהיה כאן טעות, אני ילא
דגי ברמן,״ וממשיך להציג את המכשיר,
׳הפעם בעזרת חוברת מידע בינלאומית
למכשירים להרכבה עצמית. באחד העמודים
נראה מכשיר ששונה בצורתו ובשמו
,מהמכשיר שהוא מוכר, ושמחירו 99.99
דולר .״אל תשימו לב, כאן זה מופיע תחת

הפסיכולוגית

עופרה איי־לון,
מרצה
באוניברסיטת חיפה, שניכוותה מנוח עמית.

שם אחר,״ אומר עמית וממשיך להציג את
הפלא שלו, שארה בקרטון ונתון בתוך
קופסה צבעונית מאידת־עיניים.
עד כאן סיפורה של חנה קורן.

כן־ציון ציטרין וגילה רזין

וסה הארכיטקט אר וסקין
שונ 10 צטן מו־אניב וסנו

לדאשח-תרק)״ 1נו תנותנחר?
עובדה דירת 3חדרים בשכון בבלי החלה להיות
קטנה על ה״רסקינים״ .הס רצו לעבור לדירה
גדולה ומרווחת בלי להוסיף סכומי •עתק. מישהו
ספר להם על ״גן הברושים״.
פרויקט חדש של אברהם גינדי ובו דירות 5
חדרים דו־מפלסיות ו־ 7דונם גן צמוד במחירים
פנטסטיים. אבי החליט ששוה לבדוק את העגין.
לקח לו בדיוק רבע שעה להגיע לשכונת
אברמוביץ שבמרכזה נבנה הבית. השכונה
המטופחת הנחשבת לשכונת היוקרה של ראשון
מצאה חן בעיניו.
הגן הענק הצמוד לבית מבטיח הרבה נוף ירוק
שישתקף מכל חלון. אבי רסקין מכר דירת 3
חדרים קטנה בשכון בבלי ובאותו מחיר קנה
דירת 5חדרים עם גן צמוד בשכונת מגורים
מקסימה ״גן הברושים״ הוא יודע שעשה את
עסקתחייו.

מה תקבל כדייר ב״גן הברושים״?
0ג׳אקוזי -אמבטיה מיוחדת המעניקה עיסוי
מרענן ובריא ע״י זרמים תת מימיים(בכל דירה).
0טלוויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם של-אורחיך.
3 0כיווני אויר לכל דירה.
0דירות דו מפלסיות.
0חדר ארונות.
2 0חדרי רחצה עם ריצוף קרמיקה.
0ארונות מטבח בסגנון אמריקאי ( 6.80מ׳ רץ).
0שיש גרניט איטלקי.
0מרצפות שיש גדולות בסלון ( 3דוגמאות לבחירה).
0שטיחים מקיר לקיר בחדרי השיגה.
״ אפשרות 2כניסות לכל דירה (מתאים לרופא

או לבעל מקצוע חופשי).
0לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
0חדר תרבות וספורט הכולל ציוד ומכשירים
0תאורה דקורטיבית בחזית.
לרגל המבצע יהיו משרדינו בתל־אביב ת־אשון־לציון
פתוחים במוצ״ש החל מצאת השבת.

1115־׳1
3712ל0׳0
|1 011*17

3תו 0נמוצזוו

8ג 8ו ל־ < 7 1 0וות
ה01ה וסי 409,500ש
5חדרים מ 1,638,000 -במקום נ<5ז70£* 3לש׳.

לידת*0101־05ד1ים ללא 030110
שיטת א£-1ם^אז אנו נקבל את דירתך הנוכחית במחיר מלא, ונאפשר לך לגור
בדירתך הנוכחית עד שהדירה ב״גן הברושים״ תהיה מוכנה .
היתרה תשולם באמצעות משכנתא עד 600,000 שקל.
בטחון מלא לכספי הרוכשים* .

תל־אביב
כבר המדינה ה באייר 10

המחירים אינם כוללים מע״מ.

פתח־תקוה

רמת־השרון

חיים ע1זר 8ג

סנקנרנב 84

אברהם נינה• בונה ז־יו־וו־ב •11111x111־ אוהבים

ארגנטינה: גאלט ״ ר׳ 1לחעלח״ו
נשיא ארגנטינה, ליאופולדו גאלטיירי, אינו ידוע
דווקא כנואם גדול. אלא שמילחמות נועדו לחלץ פניני-
רטוריקה אפילו מפי נואמים בינוניים. השבוע הופיע
הנשיא ביום הצי, חצב להבות וסחט מקהל שומעיו

פוליטיקאים ארגנטיניים שיפעלו להפסקת הקרבות. די
בהאשמה כזו כדי לסכל כל ביקורת משמאל. אף מנהיג
שמאלי אינו יכול להסתכן בתווית של משתף־פעולה
עם האוייב האמיתי של כל קידמה ביבשת אמרוקה.
קרג הישרדות. הקרבות בפוקלנד הנחיתו מהלומה
על בני־מישפחותיהם של ״הנעלמים״ בארגנטינה, שרובם
נרצחו ב־ 1976 על־ידי יחידות המוות של החונטה הימנית.
לפני המילחמה הבטיח גאלטיירי חקירה, ודיווח לקרובים
כדי למחות את הפרשה, ולהעניק למישטרו מכובדות
מסויימת. כמה יחידות, שנטלו חלק בזוועות, לוחמות עתה
בפוקלנד. לפי שעה אין כל סיכוי לקיום ההבטחה.
גאלטיירי חייב להילחם, למרות השואה הכלכלית
הוודאית והסיכוי הסביר לנחול תבוסה צבאית. מילחמת
פוקלנד היא קרב הישרדות קלאסי, לא של ארגנטינה
כמדינה, היכולה לחיות עוד 150 שנה בלי האיים, אלא
של החונטה השלטת. את המחיר ישלם, כמובן, העם
הארגנטיני כולו.

דרום ־קורי אה;
ספרים אסור״ם
קי טי בוק ( )30 הוא מוציא לאור קאתולי, החי בסיאול,
בירת דרום־קוריאה. השבוע נידון בוק למאסר־עולם בעוון
פירסום ספרות אסורה, בעיקר בעלת גוון מרכסיסטי.

העולמית, מה גם שמשקיפים בריטיים, אמריקאיים ואוסטרליים
עקבו מקרוב אחרי מהלך ה״מישפט״ .בוק הכחיש
נמרצות את כל ההאשמות נגדו, אך ללא הועיל.
תו פעה של קבע. נציג התביעה הציג את הודאתו
של בוק במישטרה. נציגי אמנסטי אינטדנשיונל, שגבו
עדויות מעצירים רבים בסיאול, הודיעו שבוק ״הודה״
מכיוון שהיה נתון לעינויים גופניים קשים. בין השאר
שיקעו החוקרים את ראשו של בוק במים לתקופות
ממושכות, הפעילו עליו הלם חשמלי, והכריחו אותו
להלך על לוח עץ מלא במסמרים חדים.
ממשלת אוסטרליה גורסת ששיטות אלה הפכו לתופעת
קבע בדרום־קוריאה. החלטת הממשלה הקוריאנית
להמשיך במישפטים פוליטיים עוררה מורת־רוח קשה
בקאנברה. ראש־ממשלת אוסטרליה, מלקולם פרייזר,
שערך לאחרונה ביקור בן שלושה ימים בסיאול, הודיע
למארחיו שכל שיפור רציני ביחסים בין שתי המדינות
מותנה בשנוי היחס כלפי האסירים הפולטיים והפסקה
מוחלטת של הליכים חדשים נגד מתנגדי המישטר. גם
וורלד קאונסיל אוף צ׳רצ׳ס, אירגון רב־עוצמה שמרכזו
בג׳נבה, הודיע שמצבם של אסירי סיאול מעורר ״דאגה
חמורה״.
משקיפים בסיאול עצמה סבורים שהלחץ הזה לא
ירתיע את ממשלת דרום־קוריאה, המודעת לשינאה העזה
שרוחשים לה בעם הקוריאי, והרואים בצעדי הדיכוי
דרך יחידה להישאר בשילטון.

אל־ סל בדיד: הישגי
ללחזמי־החופ ש

נשיא ליאופולדו גאלטיירי
מחיר הפטריוטיזם יהיה גבוה

הפטריוטי תשואות סוערות. משקיפים אף העידו ששופך
הדמים המיקצועי הזה הזיל אפילו דימעה, כשהעלה
את זכר חללי־צבאו: הופעה קלאסית של מנהיג בשעת
חירום.
לא שהנאום היה, חלילה, מקורי במיוחד. מישפט
אופייני שצוטט על-ידי כלי־התיקשורת במערב הביע
את הרעיון הבא :״טייסי חיל־האוויר הארגנטיני כותבים
עתה דף של תהילה, המסמל את רוחו של העם בארגנ טינה.״
כמעט
שמאלני. העובדה שחיל־האוויר הזה הפגין
יכולת עלובה למדי, אינה משתקפת, כמובן, בנאומי
הנשיא. דוברי ממשלת ארגנטינה דואגים לספק לציבור
גירסה מיופה של מהלך המאורעות באיי־פוקלנד, נוטים
להגזים באבירות הבריטיות. משקיפים אמריקאיים התלוצצו
השבוע שלפי הדיווחים הארגנטיניים לא היו צריכים
להשאר די חיילים בריטיים כדי לבצע את הנחיתה במיזרח־פוקלגד.
עם זאת, המוראל בארגנטינה אינו גבוה במיוחד,
האמון בדוברים הרישמיים התערער, וארגנטינים רבים
מאזינים לשידורים מאורוגווי ומצ׳ילה, כדי לקבל גירסה
הקרובה קצת יותר למצב בשטח.
גאלטיירי מרבה לדבר על פיתרון פוליטי לבעייה,
אך מתקשה מאוד לרסן את הניצים במחנהו. קציני
היבשה, חיל־האוויר והצי לוחצים ללא הרף להגביר
את המאמץ המילחמתי. מפקד הצי, אדמיראל חורחה
אנאייה השמיע אף הוא נאום מליצי, שבו חזרו ונישנו
ביטויים כמו ״דם״ ,״ניצחון״ ,״קדושי האומה״ ,״עקרונות
צודקים״ ואפילו גינוי חסר־פשרות לאימפריאליזם, בנוסח
כמעט שמאלני.
שיטה חפינת־ כישלון. גם האופוזיציה הפירוניס-
טית תומכת במילחמה. השבוע השתתפו 5000 פירוניסטים
באסיפה, שתחת מסווה פטריוטי התפתחה להפגנה אנטי-
ממשלתית. המסר היה ברור: אם הנשיא גאלטיירי ינחל
תבוסה במילחמה, יקום העם בארגנטינה נגדו. כל אנשי
החונטה מבינים היטב, שכל מחדל אסטראטגי, כולל שלום
״בלתי־מכובד״ ,עלול לחסל אותם ככוח שילטוני, ואולי
אפילו באורח פיסי. בצבא הארגנטיני יש קצינים בכירים
רבים, הזועמים על דרך ניהול המילחמה ועל ה״יוניות״
המופרזת של הנשיא. דוגמה אופיינית להלוך-רוחות זה
הוא הגנראל מאריו מננדם, שמונה על-ידי החונטה
לתפקיד מושל איי ״מאלווינאם״ .מננדם הודיע לנשיא
מפורשות, ודבריו התפרסמו בארגנטינה למרות הצנזורה,
שלא יקבל שום פיתרון של כניעה .״אם גאלטיירי יכריז
על הפסקת הלוחמה,״ אמר המושל ,״אמשיך להגן על
האדמה השייכת אך ורק לעם הארגנטיני.״
החונטה הצליחה לשתק כל ביקורת מהשמאל על
עצם מצב המילחמה בשיטה חסינת־כישלון באמריקה
הלטינית. דוברי הממשלה הדליפו שארצות־הברית מגייסת

עוזים ח>ון
בוק, איש דתי הרחוק מקומוניזם, הואשם גם בסיוע
להתארגנות חתרנית של סטודנטים ופועלים. התביעה
דרשה עונש־מוות, והסתמכה על סעיפים מתאימים בחוקת־החירום
של דרום־קוריאה. השילטונות חששו מדעת־הקהל

בגין

בעוד הימין באסיפה המכוננת לועג ליומרה האמריקאית
לרפורמות ולדמוקרטיה, ומבטל אפילו את התי קונים
שערכה הממשלה הימנית בלחץ אמריקאי, חידשה
המחתרת את התקפותיה נגד הצבא הפאשיסטי באל-
סלבדור.
דובר המחתרת הודיע במכסיקו, שלוחמיו השמידו
גדוד של חיילים סדירים ופלוגה של מיליציה ימנית,
ולקחו שלל ״כמויות נכרות של כלי־נשק מתוצרת ארצות־הברית
ומתוצרת ישראל.״ תחנות־כוח ומתקנים צבאיים
אחרים הושמדו ליד סאן־חואן, במיזרח אל־סלבדור.
פטנט סוכייטי. בינתיים הודיעו כמה איגודים
מיקצועיים ואירגוני איכרים על נחישות החלטתם להגן
על הרפורמות, כנקודת פתיחה למהפכה מיבנית באל־סלבדור.
ראשי המחתרת רואים בצך משום התגייסות
חדשה למאבקם. קיימת עתה אופטימיות שלוחמי־החופש
עשויים לנצח בהתמודדות הצבאית עם המישטר הימני.
החשש העיקרי הוא מפני התערבות צבאית אמריקאית,
לפי ״הזמנת הממשלה החוקית״ ,פטנט סובייטי מוכר,
שרונאלד רגן עלול להשתמש בו.

כ סי פו ר

אפשר, כמובן, לחלוק על מדיניותו של ראש־הממשלה,
ואף לראות בו מנהיג טועה ומטעה. על
עובדה אחת קשה מאוד לחלוק. בגין הוא דובר
מצויין, איש יחסי־ציבור מלידה, הניחן בחוש עיתונאי
מובהק. יכולתו לנווט את דעת־הקהל הישראלית
כבר הפכה אגדה בקרב אנשי־תיקשורת ישראלים
וזרים. מבקרים מחמירים יותר אינם שוכחים להזכיר
שבגין נהנה מנכס עצום: יריב כמו שימעון פרס

הצלחה

פוליטיקאים רבים גיחכו מששמעו על החלטת הממשלה
בעניין סיכסוך פוקלנד. מסתבר שהאנגלים
לקחו אותם ברצינות רבה. היומון היוקרתי טיימס,
המשקף באורח מסורתי את המימסד הבריטי, העניק
לדעת ישראל על פרשת פוקלנד את הכותרת הראשית
במדור המוקדש לתגובות בעולם על המילחמה .״יש ראל
קוראת להפסקת־אש!״ זועקת הכותרת. הרשימה
ברובה מוקדשת לתגובה הישראלית המאוזנת, למני־

6־361 3)1¥003168 3 06386)11־181

,תז^ 316נ 1זסגיז311<0׳\ג ז6נ1ק1510 תו* €נססת-ן
כותרת ״טייטס״ הלונדוני
אין כמו בגין

מהווה מקור בלתי־נדלה להנאותיו הכמעט-סאדיסטיות
של ראש־הממשלה. בסך־הכל, סבורים משקיפים, העתיק
בגין את דפוסי ההתנהגות הקלאסיים של דויד בן־
גוריון כלפיו, ושילח אותם בשימעון פרס.
טירות כלתי־ חשופות. השבוע הוכיח בגין
את כושרו התעמולתי דווקא בזירה הבינלאומית.

עיה, מצטטת שרים ישראליים ואת שגריר־ישראל
בלונדון, שלמה ארגוב.
רק אחרי הפירוט. המדוקדק של ההשקפה הישראלית
מופיעות, בקיצור נמרץ, תגובות מבירות פחות
חשובות: מוסקבה, בון, טוקיו ופאריס.
בגין זה בגין. לא יעזור שום דבר.

אשכול

משרד התיירות בשיתוף התאחדות המלוכות באילת

אין *ב1ל באילת

לי שראלים בלבד

סחיר!1

הנו

ע ה -סיסה -חלחת-

עם מחירים כאלה —
מי צריך חו״ל!
מחי ר ה מי בצע

סעד מ

כוכב אחד

טלפון

בלו סקיי
מ פר ץהשמש
הדקל

73953־ 059 73105 73191

שקל

8.20
9.20
9.65

־ 172 .
194
־202 .

10.80
11.30
11.30
11.60
12.90
13.70

־ 227 .
־ 237 .
־ 237 .
־243 .
־248 .
־288 .

12.75
12.25
13.20
13.50
14.80
15.70
17.90

־268 .
־257 .
־277 .
־280 .
־ 311 .
־300 .
־376 .

16.75
21.90
21.90
21.90
21.90
22.55

25.75

־252 .
־460 .
460
־460 .
־460 .
470
־ 499
*540.

־1.197 .
־180 .

שני כוכבים
ד לי ה
סנ פי ר

ק רו אן
עדי
הי םהאדום

8־ 75127־ 059
9־ 73188
3־ 76121
׳ 7־ 73145
3,5־ 76151
2־ 72171

שלושה כוכבים
מ לוני קלאב
מ לוני טאור
בקעת הי ר ח
ע ציון
איי ל
א מ רי קנה
סנ ט ר

5־ 73181־ 059
6־ 75135
8־ 75111
3־ 74131 76111 75176
8־ 73176

־־־0ז6ד 9י

ארבעה כוכבים
מלכ ת שבא
גלי אי ל ת
נ פ טון
גני שו ל מי ת
מו רי ה
ה סלע ה א דו ם
קי ס ר
לרו

מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר
בארקיע באגד־ תייר
בצ׳רטרבוס של טיולי הגליל באוויס במלונות -על בסיס חדר וארוחת ביקר במסעדות במסעדת 5:5במצדה (שרות עצמי)
בסיורים באזור אילת

בנק המזרחי המאוחד

!/2מהוצאות החופשה (עד 5,000 שקל) בהלואה
נוחה, לכל פותח חשבון בבנק המזרחי המאוחד
בכל מקום בארץ -בתקופת המיבצע.
הזמנות מקומות באילת:
י שירות ב מ לונו תהמשתת פי ם במיבצ ע

טי סהבאר קי ע:
נ סי עהב צי רטר בו ס טיו ליהג לי ל:
נ סי עהבאגד תיו ר —
בו ללהדרכהו בי קורבאת רי ם בד רך :

אין מקבלים את ההנחה?

הכל ב־ כשמחיר

6־ 72121־ 059
5־ 73121 73131 75151 72151 73171 76161 74111

ש כי רתרכבאוויס

בחר אתהמ לון המת אי ם לך ב איל ת ו הז מן
בטלפון א ת שהותך בו ל־ 3לילו ת לפחות. מי ד
יישלח אליך, באמצ עו ת הדו א ר, שובר ה מי בצע
ה מז כ ה או תךב הנ ח ה של 500/0בכל ה ד רכי ם
ה מו בי לו ת ל אי ל ת: ארקיע, אגד תיור, צירטרבוס
טיו לי הגליל, אווי ס. עם הגיעך ל מלון תקבל
שובר נו סף, ה מז כ ה או תךב הנ ח ה
בבתי עסק באילת, על פי ר שימה ש תקבל במלון.
נוסף על ה הנ ח ה של 500/0ב מלונו ת — לילדי ם עד
גיל 11 בחדר ה הו רי ם 500/0הנ ח ה נו ספ ת ולילדי ם
עד גיל שנ תיים בחדר ה הו רי ם -ה ש הי ה לל א
ת שלום.

־882 .

בהתאםל סוג הרכב, מי ני מום 3י מי

כל המחירים לנסיעה הלוך ושוב.

הזמנת מקומות טיסה

ונסיעה1

טי סהוח בי לו ת נופש באר קי ע:
233285־ 413222/5 ,03־ 225888 ,03־,02
643371־23644 ,04־35301 ,053־067
אג ד242271 :־ 03
טיולי הג לי ל221372 :־ 220819 ,03־ 03
אווי ס337761 :־ 03

כל ה מ חי רי םלאדם בחדר זוגי על ב סי ס לינה ו א רו ח ת־בו
ק ר וכוללי םמע״ מ. ה הנ חו ת (ב תוקף עד , 1.7.82 לא
כולל חג שבועות מ 27/5עד )30/5הן מהמ חי רון
הר שמי ו אינן מבט לו תהסכ מי ם קו ד מי ם.

ניתן להשיג אתח בי לו ת הנופ שאצלה מו בי לי ם
וא צל סו כני הנ סי עו ת.

11111

7 /7 7 7 7 X 2
השוה אבחנו תיירים
בישראל

הזמנת מקומות לאילת

ת ״ א ; גורמן 222042 ,28־ ; 03א בן־ ג בי רו ל , 140
450359 ,450683־ ; 03ר ״ג: ה רו א ה 15א׳ 731773־ ; 03
ראשון לאיון: רו ט שי ל ד 997965 , 37־ ; 03 חולון:
סו קו לו ב 882305 ,86־ , 03 באר שבע: הרצל ,90
78108־ ; 057כ ר מי א ל: מ ר כז מסח רי 987390 04
נתניה: ככר העצמאות 38757 ,10־ ; 053י רו ש לי ם
רח• פעס 227943 ,5־ ; 02ט ב רי ה: אלח די ף , 1
21284־ 067

כלי שראל

חירו ת

תי׳ א: ה הנ הלה, א לנ בי 286186 ,95־ ; 03הרצ לי ה; רבי
ע קי ב א 50479 ,2־ , 052ע פו ל ה: הכנסת , 10
9 ^ 123־ , 067נ תני ה: הרצל 43562 ,4־ ; 053 חי פ ה ;
י רו ש לי ם667658 ,6 1־ ; 04ר חו בו ת: הרצל , 163
; 054-56625י רו ש לי ם: י פו 227223 , 38־ ; 02אשק לון:
מ ר כז נפ תי 23651 051 נווה א בי בי ם :
או פ נ היי מ ר , 03-424141 , 11חדרה: הרברטסמואל
31587 ,46־ .063

ת ״ א; אלנב 612610 , 612567 , 111 ריינ ס ( 4ככ ר
דיזנגוף) ; 248306 ,229554 ,ז ־ מטינסקי ( ,131 ככ ר
ה מ דינ ה) ; 255741 ,גבע תיי ם, ע ליי ת הנו ע ר ,27
. 313159חיםה: נורדאו ; 645403/4 ,5שד׳ הנ שי א
.88882 ,82277 , 126חדרה: הנ שי א 24670 .71־ .063
י רו ש לי ם: דורותרא שוני ם 234006 ,1־ .02ב ״ ש:
ה ר צל .057-72067 , 116נ תני ה: הרצל .053-40374 ,3
רעננה: חנקין 23984 ,5־ .052ק רי ת ־ מלאכי: גו ש ן , 13
92643־ .055א ש דו ד: רוגוזין .055-22520 ,11ר חו בו ת;
בי ת ה פו ע לי ם 53189 ,7־ 054נהריה: הרצל ,73
6־ 928874־ .04

המנכ״ל המפוטר

ועץ סתרים
ווו המלונאי חיים שיף לוחש דבר־סוד לשר־התיירות, אברהם
שריר, שמינה אותו יושב־ראש מועצוז־התיירווז. שריר
הליברלי מינה את שיף, איש חרות, כדי להחליש את הביקורת נגדו — טוען ברוק.

ביולי 1980 הוא התבקש לעבור לירושלים
ולנהל את החברה הממשלתית לתיירות.
כעבור חצי שנה הוא מונה גם
למנכ״ל בעכו. למעשה חולשת החברה
הממשלתית לתיירות על חברות־בנות,
ביניהן זו של עכו וזו של אילת, וברוק
מונה לשלושה תפקידים כחלק מריאור-
גניזציה שרצה פת להנהיג בחברות הבנות
במישרד־התיירות. הוא ביקש מבדוק ש בתקופת
הביניים יישב בשלושה תפקידים
בעת ובעונה אחת. הכל יודעים שלא היה
זה מינוי מיפלגתי, וברוק עצמו אומר
שהוא אינו יודע היכן נמצאים מישרדי
המיפלגה הליברלית בירושלים.
אחרי ששריר הפך להיות שר־ד,תיירות,

[16111

המאשים

אבי ברוק, מנכ״ל
שלוש חברות ב־מישרד־התיירות,
שנאלץ ללכת אחרי ש־מנכ״ל
המישרד פרבר, ושר־התיירות שריר
הבהירו לו שאינם יכולים לעברו־ איתו.
עקרוני לפיצויים, אך בעוד שבמישרד־התיירות
טוענים כי אין פירוש הדבר
שברוק יקבל את כל מד, שדרש, טוען
ברוק שאלמלא עתירתו, שאותה ביטל
שעה לפני תחילת הדיון, אחרי שסוכמו
איתו הסדרי־ד,פרישה, הם לא היו מוכנים
להגיע איתו להסדר פרישה, כפי שהוא
רצח.

חייג ה מגו הלי
העבודה

1 *1 1ו | 1111!>1<>1|* 1רפי פרבר יושב במסיבת־העי־
׳ 1 * 1תונאים, שהתקיימה לרגל בוא
* 1111י|
השחקנים הזוטרים של הסידרה הטלוויזיונית דאלאס, שהובאו

ארצה כדי לככב בסרט פירסומת של מישרד התיירות. ברוק טוען
שבמישרדיהתיירות מקדישים הרבה זמן לאירועים שמביאים פיר־סוס
אישי לשריר ולפרבר, אך אין עוסקים בבעיות של המישרד.

^ ני עו ב ר במישרד־התיירות 15 שנה
/ /י איש לא יוכל לומר שאיני מבין
בתיירות. מה שאני לא מסוגל לתפוס, זה
איך כוכבי ד,סידרה הטלוויזיונית דאלאס
יעודדו תיירים לבוא לארץ, והרי זה לא
נגמר כאן.״
הדובר הוא אבי ברוק 42 שהתפוטר
משלושה תפקידים מרכזיים במישרד־התיי-
רות! מנכ״ל החברה הממשלתית לתיירות,
מנכ״ל החברה לפיתוח חוף אילת, ומנכ״ל
החברה לפיתוח עכו העתיקה.
האיש, שלזכותו זוקפים את קיומן של
טיסות־שכר ישירות מסקנדינביה לאילת,

נאלץ לעזוב את תפקידו אחרי ששר-
התיירות, אברהם שריר, ומנכ״ל מישרדו,
רפאל (״רפי״) פרבר, הודיעו לו שבשלושת
תפקידיו התגלו פרשיות שאינן מאפשרות
את המשך עבודתו. הטענות היו שברוק
אינו אמין, לא מצליח לתפקד בשלושת
תפקידיו, ועוקף סמקויות.
ברוק, גבר יפר,־תואר, המוכר כמוכשר
אפילו בקרב יריביו במישרד, עסק בתפ קידים
שונים במישרד־התיירות, עד שמי
שהחזיק בתיק התיירות בקאדנציה הקודמת,
גדעון פת, מינה אותו בתחילת 1979
לתפקיד מנכ״ל החברה באילת.

1 11

ניהלו אבי ברוק וצמרת המישרד שיחות
מקיפות, ולכל היד, ברור שהוא ממשיך
למלא את שלושת תפקידיו. החל מנובמבר
81׳ החלו מתפרסמות ידיעות בעיתונות
שבישרו על הליכתו הקרובה של ברוק.
בשבועות האחרונים רבו הפירסומים.
לבסוף, אחרי שהגיש עתירה לבית־הדין
האזורי לעבודה בירושלים, הגיעה איתו
צמרת המישרד לפשרה: הוא התפטר משתי
חברות-הבנות אחרי שמינויו כמנכ״ל החברה
הממשלתית לתיירות פקע, על־פי
החלטה קודמת.
מישרד-ה,תיירות חתם איתו על הסדר

ף ל ישרד־התיירות הטיח האשמות
י חריפות נגד ברוק, כסיבה לדרישה
שיתפטר. בסידרת מיכתבים של מנכ״ל-
ר,מישרה שהעתקיהם עברו לשר־האוצר
ולמבקר המדינה, נטען בין השאר:
״החברה הממשלתית לתיירות הוציאה
סכום של שמונה מיליון לירות מעבר
לתקציב המאושר. הוזמנו סקרים ללא
אישור, שעלו הון רב.
״בניגוד לדרישת האוצר לצימצום בכוח-
אדם, הורחב תקן החברה, ללא אישור
הגורמים המוסמכים. החברה הממשלתית
העבירה סכומים גדולים לחבדת־הבת בעכו,
שגם אותה ניהל ברוק, על חשבון חברות
מקומיות בתל-אביב ובירושלים.״
לגבי דרכי ניהול החברה בעכו לא
חסרו טענות. מלבד הוצאות יתר, נטען
שברוק פיטר עובד, יחיאל פולג, שלא
על דעת פרבר. ברוק טען שהדבר נעשה
באישור הדירקטוריון של החברה המקומית,
טענה שאינה נכונה. הוא אירגן חגי גות
לפתיחת מרכדתיירות בעיר, למרות
שטען כי החברה הממשלתית לתיירות לא
מארגנת אירוע כזה.
מרבית הטענות נגד ברוק הן על דרך
ניהולו את החברה באילת. נטען כלפיו
שהוא חרג מנוהלי עבודה תקינים בכל
הקשור להקצאודקרקעות.
טענה אחרת היא שברוק הוציא מיכרז
להקמת פארק לנופש ימי ללא בדיקת
כדאיותו. ולמרות שהפארק היה אמור להיות
בינלאומי, שום יזם מחו״ל לא התעניין בו.
אך ההוכחות, כביכול, שיש למישרד-
התיירות נגד ברוק באילת, מתבססות על
מימצאים של המבקר הפנימי של החברה,
דן אורבך, שביצע את בדיקותיו על פי
(המשך בעמוד )52

רק אם אתה יודע ששיווק הוא האבא של הפרסום ועבודה קשה היא האמא,
רק אם אתה מוכן לעב וד במסירותבצוותדינמי שלא יודע פשרות,
ורק אם אתה יודע עברית על בוריה, פנה ישירות אל מרטין פנטון ,
טל . 920405 , 612734 , 624681 .

סודיות מובטחת עם יד על הלב .

טרגט פ נט ו ן .

רקברהיטייידיון׳
מבחר ענק של רהיטים מרהיבים ביופיים מתוצרת חוץ
ומתוצרת מקומית.

תכלות רכישה באשראי:

עד 8תשלומים חודשיים
בי ת האופנה לריהוט מודרג•

מטובת •שיבה
דגם 71701.1־ עודפי יצ 1א
תל תחו שבי +דו מושבי
בולל בדים מתוצרת איטליה

16,500

שמל במזומן(כולל מ.ט.מ).

תל אביב־ אבן הבידול 3 0
252470

ירושלים ־ יד החרוצים ,14 איזור ת ע שי ה
תלפיו ת 02-716368/9
טדו הפלדו ד ,54/56 נו ה ש אנן
חיפה-
229238

הלצליה 1צ ה| 88365 2 0־ 052

פינת אובל
דגם ץ־ד - 7₪0תוצרת 1.0.^.איטליה
שולחן להגדלה 6 +בסאות

8,500

שחל במזומן(כולל ח.ע.מ).

בוא לדברים היפים שבתיים בוא לדירן.

העודנז הז ה 5ג ג2

הטמפרטורה בכנסת היא 120פתחתל אפס
ואגודת־י שראל מונעת שם מח שופי נשים
! 3סגן־השר במישרד ראש־הממשלה,
דם שילנסקי, שאחד
מתפקידיו הוא לענות על
שאילתות, ולהשיב בשם הממשלה,
נוהג לפתוח את דבריו
בתיאורי העבר, ומגיע באופן
קבוע לתיאור פרשת האוניה
אלסלנה, שהופגזה בפקודת
דויד כן־גדריון, ולציון ה עובדה
שהוא ומנחם כנין
הם ניצולי שואה. בדיון על
ההיבטים הכלכליים של הריסת
ימית ופינוי סיני, כאשר הוא
ענה לח״כ מיכה חריש, שתבע
הקמת ועדת־חקירה פרלמנטרית
שתחקור במה שקרה
שם, שוב חזר שילנסקי לסו־

נות, העיר דכ זכין, ממפ״ם
לחברי־הליכוד שבוועדה :״אל
תבכו יותר מדי, כי אנו עוד
נחזיר אותם!״ ענתה ח״כ ה ליברלים,
שרה דורון :״מה
אתם כל־כך נדיבי־לב 1את
חוק־ד,זונות שלי סירבתם לקבל
בקאדנציה הקודמת!״
! 3באותו הדיון הזכיר
ח״כ חרות, איתן ליכני, שבוועדה
נמצא מיכתב של ח״כ
שלמה חלד ש״עכשיו מלאו
לו חודשיים.״ התפרץ הלל :
״אני בן יותר מחודשיים!״
! 3לשר־האוצר, יורם א״
רידור, וליצחק ליכני, ש הם
ידידים ותיקים, יש תה-

מסיה

אוחזת ביד אביה, מנחם בגין, כדרך

אוהבים צעירים. בתו של ראש״הממ-

שלה נוהגת להופיע איתו באירועים פומביים במקו ם האם החולה,
והיא מלווה יד ביד א ת האב שמחליט מפציעה אחרי שנפל. ראש־הממשלה
נעזר במקל הליכה, ונתמך בדרך כלל על־ידי אדם נוסף.

ביב משותף: עישון מיקטרות.
אך לכל אחד סיבר, אחרת לכך.
ארידור מספר שלמיקטרת
שבפיו יש תפקיד חשוב. מפעם
לפעם היא סותמת את
הפה, כדי שהפוליטיקאי ימנע
מלומר שטויות. לדבריו, כלל
זה אינו חל על כל הפוליטיקאים
מעשני־המיקטרות. יש
ביניהם המוציאים את ד,מיק-
טרת מהפה לעיתים תכופות
מדי. ליבני טוען שהוא החל
מעשן מיקטרת כאשר נכנם
לתפקידו כמנכ״ל רשות־השי־דור.
הישיבות הארוכות והמ־שעממות,
והפגישות עם אינטרסנטים
למיניהם, חייבה אותו
למצוא פתרון לידיו, שנותרו
ללא עיסוק. הוא מצא
נחמה במיקטרת, ואחר־כך גילה
שהיא אפילו מרככת התרגשות,
ומונעת תגובות אלימות.

95 לעוזרת הפרלמנטרית
של יאיר צבן יש ׳הסבר
מדוע כל־כך קר בכנסת. נ ע מי
תדמור טוענת שהמיזוג
מופעל על קור מירבי, בלחץ
אנשי אגודת־ישראל :״כך כולם
נאלצים ללבוש סוודרים,
ולא להלך במחשופים.״
1 .לבדרן דודו טופז
יש הסבר אחר מדוע כל־כך
קר בכנסת .״יושבים שם 120
מתחת לאפם.״
31 כועז אפלבאום עוזרו
של ח״כ שי,מעץ פרם,
הלך בעיקבות שירו. אפלבאום
מבלה ימים ולילות במיסעדה
בצפון תל־אביב. בימים אלה
קיבל על עצמו את ניהול
המיסעדה, תמורת שכר הולם.
זה היה טבעי, משום שמזה
חודשים מתנוסס על קיר ה־מיסעדה
שיר שבו מהלל ומשבח
עוזרו של פרס את באי-
המיסעדה, מאכליה ומנהליה.

רו. הפעם פתח את תשובתו
בתיאור היריות בחוף תל-
אביב, בשנת ,1948 והאריך בכך
כ־ 13 דקות.
! 8הדי מעברם של הח״כים
אמנץ לין ויצחק פרץ מה ליכוד
למערך עדיין מהדהדים
במיסדרונות הכנסת. בדיון ב-
וועדת־הכנסת על חוק החסי

1 1 0 1 1 1 !1 1קורא עיתונים. מנהיג מפ״ם הקשיש, בן ה־ , 84 בא לישיבת מזכירות מפ״ם. בזמן
י 1 * 1שהנואמים דיברו, הוא קרא בשקדנות עיתונים יומיים. כשהבחין שמצלמים אותו,

מיהר להסיר את מישקפי הקריאה שלו, לקפל את העיתונים, ולהכניסם לתיקו. לידו יושבת ח״כ מפ״ם*
לשעבר, אמה תלמי. ישיבת המזכירות, שהיתה סוערת, דנה בהצטרפות אמנן ן לין ויצחק פרץ למערך.
העו ל ם הז ה 2335

חיים בדדב

מניח את מקל־ההליכה שלו לאורך
השולחן. בר״לב, שבא למזכירות מפ״ם
כדי לצנן את הרוחות ולמנוע פילוג אפשרי, רצה לקום על רגליו,
כאשר הגיע תורו לנאום ואז קראו לעברו שהוא יכול לשבת.

ץ ווניברס

בשיתוף עם חב

בלקני

מיזוג מו שלשלץ וירופה והבלקנים
ב טיו לי חווי ה נפל ץ וים ובמ חי רי ם ללץ ומתחרים ־
שרקחב׳ ״בלקנים״ י כו להלה עני ק!
15יום -יוון, יוגוסלביה

״1155

15 יום -יוון, יוגוסלביה, אוסטריה

״$ 1255

2 2יום־ יוון, יו גו ס ל בי ה

״ 1355

2 2יוס -בו ל ג רי ה,יוגוסל בי ה,י וו ן

״$ 1455

נלכד!

2 2יום ־ יוון, יגוסלביה, אוסטריה, חינבן

״ $ 1555

בלבדי

2 2יום ־ יוון, י ו גו ס ל בי ה, אוסטריה, איטליה, מינכן

״ $ 1555 נלנד״!
888

15יום -יוון -סיורמקיף

י מי ם

555

8ימים ־י וו ן -נופשבפורטו ־ חראם
טיסותצירטרלם לוני קי ( כו ללאבםון ) החלמ ־

״ כל הנ רשםעד 10.6.82

ו מ של ם <זת הטיול
יזכה ב הנ חהשל 555

5בלבד!
בלבד!

5בלבד!

ג בלבד!

$ 555

־ •וון ־ ט יו למאורגן

מציעים:

בלב!1

$בלבד!

$ 299

בלבד!

לרץ וו ת, לי הנו תולשלםפחות ־
רקב טיו לי ׳ ב ל קני ! !
כל מחירי הטיולים הנ״ , 7נ 1ל 7י ם: טי סו ת. אי כ ס 1ובמ לונו ת
״ ד ה לו ק ס״ .ד רג האו־יתיירות מ טו ל ה ״ ,פנ סיון מלאי
ב בולג רי ה וחצי פנ סיון ביוגו ס ל בי ה. או ס ט רי ה איטליה ויוון.

פ ר טי םוהרשמהבכלמשר די הנסי עו ת

ת ל ־ אביב: רמב ״ ם 17ט ל03 - 6 2 2 9 7 6 .
נחלתבנימי ! 15ט ל 0 3 -6 2 2 9 7 6 .
דיזנגזף 190ט ל03-241163,224427 .
דרךהטצמאות 88ט ל0 4 - 522228 .
חי פ ה:

ארקיע ״מזמינה אותן לבלות עכשיו חופשת ״חצי חינם״ באילת. במבצע ״אץ גבול באילת״ —
בתוקף עד 30 ביוני — אתה משלם רק חצי מחיר: טיסה /0 -״ 50 הנחה. מלון -ס 5 0 <7הנחה.
חבילת נופש הכוללת טיסה הלון ושוב ואירוח 3ימים ( 2לילות) במלון 3כוכבים באילת
כולל ארוחות בוקר תעלה לך החל מ־־1,׳754.ש׳ בלבד 83,5ובמלון 4כוכבים רק
״ 2,111.ש 100,5ועוד פיתוי לנופשי ארקיע: יום שייט ביאכטה, כולל ארוחת צהריים,
ב־ 1/3מחיר 210.ש׳ במקום ־ 630.ש׳,
נצל את המבצע
חסר התקדים ובוא
עכשיו לחופשה
משגעת באילת.
המחיר למשתתף בחדר זוגי
(מינימום 2מבוגרים)
לפי שער דולר = 21 שקל.
תוספת?טיסה ט סי פ ה 252ש׳ ( 12 דוקר)

קוי ת עו פ ה ישראל• בע״ס

ת״א נופש5 :־4־3־413222־ .03 עסקים 426262 03 ירושלים 225888 :־ 02 חיפה 643371 04 נתניה 23644 053 ראש פינה 35301 :־ 067 ובכל סוכנויות הנסיעות .׳•

0מ!רדעת

שום חופשה לא מגיעה
לירכחיים של י.אטלס יי

המופיעה בעמוד 21 נפלה טעות.
צריף להיות :

...והיתרה ב־ 6תשלומים
צמודים לדולר
ה סו ל ם הז ה 2335

איך נרפאה הנפיחות של השחק! רסני

אנ שים

הצגת הבכור ה, ואיך יקבל פדק ש עז חד שה
לו בבית אומרים לי שאני
מרגיש כך מפני שיש לי בכורה.״

8גם ברק״ח, שרות בצבא
הוא קנה־מידה להתייח סות.
בישיבה של הוועד לסולידריות
עם אוניברסיטת ביר־

זית נטל גיא פילבסקי את
רשות־הדיבור. קטע אותו דובר
רק״ח, עוזי בורשטיין :
״אתה אידיוט ! סתום את הפה !
לא שירתת בצבא!״ פילבסקי
היה מקבוצת ה־ 27 שסירבו
לשרת בשטחים הכבושים, ו־

ופי ]לשן

הופיע ל מסיג ה בתל־אביב, שערך המיסעדן רפי שאולי, עם בגו לירון (משמאל).
נלסון סיפר שהוא נואש מחסדר־חביניים שנחתם כין ישראל ומצרים לגגי כפר-
הנופש שלו בטאבה, והוא נוסע בימים הקרונים למיזרח הרחוק. מציץ מאחור ג׳יבלי הקטן.

שוחרר אחרי שהפרופיל הרפואי
שלו הורד.

דב שי מסקי

חובש את כיפתו וממהר לט
קס האזכרה לאבא אחי-
מאיר. שילנסקי, שהופיע באי חור
קל, חבש את הכיפה
ויישר אותה תוך כדי הליכה.

!!שאל ב 1ק

׳ 8שחקן הבימה, יטלמח
בר־שביט, מספר שגם שח קנים
ותיקים מתרגשים לפני
הצגות־בכורה עד כדי כך, שהם
חשים בכאבים במקומות
שונים בגופם, מתחלים, ואולי
אפילו חולים באמת. באחת
ההצגות הוא הופיע לצידו של
;יפים עזיקרי, שחלק מתפקידו
היה לפגוע באלוהים. בר־שביט
נהג להפחיד אותו במשך
החזרות ולומר לו :״ניסים,
איך אתה יכול לומר מילים
כאלה על אלוהים? הוא יעניש
אותך!״ יתכן שזה השפיע

! 8את בחירתו של עורך־
הדין חיים ד מון לתפקיד י ד
שב־ראש המישמרת הצעירה
של מיפלגת־העבודה הבטיח
דובר סיעת המערך בכנסת,

למה אוד* עשה ואתי

במיסמך אישי חסר תקדים תקף אהוד (״אודי״)
דיין את אביו המת, ואת המיתוס שנוצר סביבו
בחייו ובמותו. בפרק מתוך ספר שנמצא בכתיבה,
החיים כחלטודה, שפורסם במעריב, מונה דיין־
הבן כמה מן הפרשיות הידועות של אביו (ראה
כתבה) בצורה יוצאת־דופן, לצד הבעת דיעה
עליו. על מעשהו של אודי, ועל תוכן הדברים
שפורסמו, נשאלו אנשים שונים במישאל־בזק
של העולם הזה והם השיבו:
• ידסן ש אלמוגי, מאנשי רפ״י לשעבר :
״עד כמה שהיכרתי את דיין, הוא לא התרחק
מענייני כסף, וגם לא מנשים. זה לא היה סוד.
כל הזמן היו דברים בגו. אך מה זה שייך?
שבן יכתוב בצורה זועמת כזו? מאחורי זה יש
רקע כספי, ואם זה רקע של ירושה אני חושב
שבן לא צריך לכתוב כך על אביו שמת, ושאינו
יכול להכחיש את הכתוב.״
@ מרדכי כן־פורת, ח״כ תל״ם :״מזעזע!
זה כל מה שאני יכול לומר. אני הייתי קשור
למשה פוליטית, ולא כאיש־מישפחה. אני לא
החלפתי מעולם מילה עם אודי ואסי. הפרדנו
בין עניינים פוליטיים ועסקים מישפחתיים. לגבי
מה שנכתב איני יכול להוסיף. רק לומר שאני
מזועזע.״
• מיכאל ב ר ־זו ה ר, ח״כ המערך, מחסידי
דיין :״אני פשוט לא מוכן להתייחס לזה. אני
מתפלא על העיתון שפירסם את זה. כשבן כותב
זאת, זה יוצא מהפרופורציה, והופך למשהו
מזעזע.״
• עדי אמוראי, ח״כ המערך :״לא חשבתי
מעולם שהוא מופת מוסרי. הערכתי אותו על
כישרונותיו, ולא על אופיו. לא לי לשפוט,
אבל לא הייתי מקבל את העמדה שמה שפורסם
אינו נכון.״
• מוטה גור, ח״כ המערך :״אין לי שום
דיעה. לא קראתי את זה, ואיני מתכוון לקרוא.״
• גד יעקוכי, ח״כ המערך, ומאנשי רפ״י

ה עו ל ם הז ה 2335

כל־כך על עזיקדי, שיום אחד
נוצרה נפיחות ברגלו בגודל
של אשכולית. בר־שביט נלווה
לעזיקרי, שמיהר לרופא, וזה
קבע שמדובר בשאיבת מים
שמצריכה ניתוח. עזיקרי היה
המום, ואילו בר־שביט ניצל
את הזמן שהיה דרוש לרופא
כדי לרשום את שם בית־החו־לים.
הוא התקשר לידיד־רופא,
בבית־החולים בילינסון ׳,וסיפר
לו את הסיפור והוסיף שזוהי
כנראה התרגשות, ושהוא מתכוון
לבוא אליו עם עזיקרי.
בד־שביט שיכנע את חברו להצגה,
השניים נסעו לפתה־תיקווה,
וכאשר ראה הרופא
את הנפיחות ברגלו של עזיקרי

אמר :״מה, זה? קח כדור
אחד, ועד שתגיע לתל־אביב,
זה ייעלם לך!״ סיפר בר־שביט
:״כשיצאנו היה עזיקרי
מאוד מתוח. הוא הביט כל
הזמן על השעון, אבל בצומת
גהה, האשכולית הפכה לתפוז,
ליד מישטרת רמת־גן היא הפכה
לקלמנטינה, וליד קולנוע

י מערכודיחסים מעניינת
מאוד התפתחה בין הפרקליט
צבי לידסקי ובין מלך הבריחות
לשעבר, נחמן פר״
קש. השניים הם בני מזל
עקרב, ולדיברי לידסקי יש
בהם הרבה מהמשותף. כ־20
שנים הוא מגן על פרקש,
ללא תשלום. ואם לא די בזאת,
הוא אפילו תורם לו
כסף. לאחרונה הוא שלח לו
•סכום של 10 אלפים לירות
לצורך קניית סוס, ובימים אלה
הוא מארגן התרמה לפרקש,
קניית עז חולבת, תחת זו ש נגנבה
ממנו.
81 על קהל-לקוחות שונה
יכול לספר טוביה אמסל,
קרימינולוג ובעל מכון פרטי
לפוליגראף. יום אחד הופיעו
במישרדו שלושה צעירים ו־ 1
ביקשו ממנו שיערוך לכל-
אחד מהם בדיקה, שבאמצעותה
יוכח מי מהם מחזיק במטילי־זהב.
התברר שהשלושה הש תתפו
בגניבה, ואחר־כך רבו
ביניהם על חלוקת השלל. כדי
להיות בטוחים שאיש מהם לא
רימה, הם החליטו לפנות לג־לאי־שקר.

לשעבר
:״זהו נושא שאיני רוצה להשתתף בעיסוק
בו. זהו נושא שיש לו אופי מישפחתי רגיש,
שנוגע לאנשים מסויימים ולא לציבור, ולכן אינני
חושב שיש להתערב בו.״ י
$מתי עצמון עורך־דין, וחבר תל״ם :״לא
אחד כמו אודי דיין יכול לומר שבמדינה מתוקנת
לא היה האבא שלו עובר קורס מ״כים, כאשר
הוא נחשב כאחד הגאונים בביטחון. מריח מזה
ריח של התרת ירושה. אילו קיבל את הכסף,
הוא לא היה מדבר כך.״
• זל מן שוכל, מספר 4בתל״ם :״הלכתי
עם דיין, ואני עדיין הולך איתו בתחום הציבורי
והפוליטי. לא אומצתי על-ידי מישפחת דיין.
לא קראתי את הכתב בעניין רב. לא התייחסתי
לכך ברצינות. אני בקושי מכיר אותו, אך זוהי
תופעה שכיחה בעולם, שקשה להיות בנים של
אנשי־ציבור.״
• הרצל שפיר, מאנשי תל״ם :״אין לי
מושג. לא קראתי את זה. בדרך־כלל הדברים
האלה לא עניינו אותי, ולכן אני לא מתכוון
לקרוא אותם.״
• אורה נמיר, ח״כ המערך :״בהחלט נשארתי
במצב לא־נעים. אם היה מיקוח, היה
צריך לעשות זאת לפני המוות. אך נראה שעניין
הירושה היא שכאן חידדה את העניין. הדברים
שעליהם סיפר אודי אינם בבחינת חידוש, אך זה
כואב שבן אומר זאת.״
• ידידיה כארי, מאנשי במה :״לא נמניתי
עם מעריציו של דיין, ובדרך־כלל לא הסכמתי
עם מדיניותו. אישית לא הזדהיתי איתו. גם
לאחרים היו יותר מאשה אחת, אך הדברים
לא התפרסמו. הם דאגו שזה לא יפורסם. יתכן
מאוד, להערכתי, שאודי אהב מאוד את רות,
ולכן הוא החליט לסלק את החשבון עתה עם
אביו. נראה שהוא לא אהב את אביו גם בחייו,
אך השאלה הגדולה היא אם הוא היה עושה
זאת אילו לא הדיר אותו אביו מהצוואר.,״

סלי לן אי ס

מוחאת כף, ואנט דולצין מחייכת, כאשר
המנחה עמרה לקרוא לשתיים לכימה.
לואיט ודולצין היו אורחות ״נעמת״ בדיון על מקומה של אשת
איש״ציבור. לואיס סיפרה, שרק פעם א חת היא דרשה וקיבלה כסף
עבור עבודתה, לצידו של בעלה, השגריר ס ם לואיס. היה זה כשהיא
שימשה כמבשלת במישלחת ארכיאולוגית באפגניסתאן. דולצין
סיפרה שבכל ערב, בעת שידור מהדורת ״מבט׳ /היא מנהלת עם
בעלה, אריה, ויכוחים סוערים, וכשמנחם בגין מופיע על המסך
היא אומרת לו :״אתה רואה ז אני לא יכולה לשמוע אותו.״

רמה, זה החל להיעלם. בתל-
אביב כבר לא נשאר כלום.״
! 8באותו הקשר מספר
בר־שביט, שגם הוא, למרות
הוותק שלו ונסיונו הרב על
במה, מתרגש לפני בכורות עד
כדי כך שתמיד הוא חולה
באותו זמן. הרופא אינו מת רגש
ממנו. הוא מאזין לו
שעה ארוכה, נותן לו כדור
כלשהו, והכל נעלם .״הוא מבין
אותי,״ אומר בר־שביט ,״ואי-

ישראל (״רוליק״) פלג. רמון
היה זקוק ל־ 70 אחוזים מקד
לות־הבוחרים, כיד להיבחר בשלישית.
רוליק, שתמך בדמון,
ידע שכל קול יכול לקבוע,
ואכן הוא עזב את הכנסת ב שעה
מוקדמת ומיהר לתל-
אביב והשתתף בבחירות. כש-
נודעו התוצאות, התברר שבזכות
רוליק זכה רמון בתפקידו.
הוא קיבל 70.7אחוז מקולות
הבוחרים, כשקולו של רוליק
היה המכריע.

לטכנאים אק פרנסה מכלאופונקט .

״אם הייתי צריך לחכות עד שיביאו לי
בלאופונקט לתיקון -הייתי נשאר
בלי עבודה.
טלוויזיות בלאופונקט פשוט לא רוצות
להתקלקל. וזאת בעצם הסיבה שיש לי
בלאופונקטבבית.
אבל כיף לחוד ופרנסה לחוד. לכך טוב שיש
טלוויזיות אחרות. ופרנסה יש. ברוך השם״.
א61_€ם€־ד

טל־גל, שירותי טלוויזיה

בלאופונקט־בכל מחיר.

מעלה השחרור ,23 חיפה

היבואן הבלעדי: טרבף יבוא בע־־מ. רחוב נוגו שו ב ,70 תל־אביב

נתניה: רדיו אלחוט, ויצמן ; 5חדרה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 חיפה: טרקלין חשמל, הנביאים ,25 הדר כרמל ן קרית מוצקין: פלג טלויזיות בע״מ,
השופטים ; 13 אשדוד: חשמל כהן, מרכז מסחרי א׳; רמלה: אסתר אוניברסל, ביאליק ! 2ירושלים: צדוק שיר, שמאי ; 23 באר־שכע: א.א. אלקטרוניקה,
העצמאות : 48 חולון: סלון חולון, סוקולוב ; 82 תל־אכיב: שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר; רמת השרון: סנסור, סוקולוב ; 42 רעננה: בועז שרותי
טלויזיה, בורוכוב .6

העו ל ם הזה 2335

בלתים
אסור ל שו פטל שפוט
כ שהוא מור!1נ?
! ח״כ המערך עוזי כר עם
טוען שלמרות שהוא נפגש
לעיתים תכופות עם אביו,
משח, שר־עבודה לשעבר, הם
אינם מדברים רק על עניינים

מאת

שמעו, משה רבנו
יירד מהר־סיגי
בשבועות —

שאל אותן :״כמה עלתה לכן
הנסיעה ו״ אחת הנשים אמרה
כי באה במונית, ומחירה היה
110 שקל. השופט חייך ואמר
כי לא יוכל לשלם הוצאות

אחימאיו

מביט מהורהר בקיברו של
אביו, אבא אחימאיר, ראש
ברית־הבירימים. איש־הטלוויזיה בא לבית״העלמין בנחלת״יצחק יום
אמו ואחיו העיתונאי יוסף אחימאיר, ועמד בל הזמן מאחורי הרב,
שעמד לפני הקבר. השנה הועלה שמו של אחימאיר שוב ושוב
אחרי פתיחת דיון ציבורי מחודש בשאלה מי רצח את ארלוזורוב.

רציניים .״ 60 אחה מהשיחה
אנו מקדישים לכדורגל, ואת
ה־ 40 הנותרים לפוליטיקה.״
ברעם־הבן ידוע כחובב כדורגל
מושבע, והוא מאוהדי הפועל
ירושלים.
81 באחד הימים הודיע ה-
מלונאי, חיים שיף, שהוא
הולד למכס לשחרר מכונית
מפוארת, שהגיעה מחו״ל. עוזרו,
אלי זילבר, נלווה אליו,
והעובדים היו בטוחים שהמכונית
מיועדת לעחר החדש. זיל-
בר לא הכחיש זאת, כאשר
פנו אליו ובירכו אותו על המכונית
שהוא עומד לקבל. ה עובדים
לא ידעו שלזילבר אין
כלל רישיון־נהיגה, ומאחוריו
כישלון בכמה טסטים.
| כאשר נותר לשופט
חיים דכורין, לשמוע רק
עוד עד אחד במישפט־פריצה,
הפסיק את הדיון ואמר :״אני
עייף עכשיו מאוד, וגם נרגז
מעדותה של העדה האחרונה.
לפי המג׳לה זיכרונה־לברכה
(החוק התורכי, שנהג במדינה
עד לפני שנים אחדות) אסור
היה לשופט להמשיך לשבת
לדין כאשר הוא עייף או נרגז.
אני חושב כי המג׳לה צדקה,״
ופרש ללישכתו.
! 8כאשר התבקש השופט
כאשר התבקש השופט דבוריו
לפסוק הוצאות־נסיעה ל נשים
שהעידו במישפט פלילי,
העו ל ם הז ה 2335

לעד שהגיע לבית־המישפט במונית
או בהליקופטר, אלא
רק את התעריף הקבוע באוטובוס.

פסוקי
השבוע
• יעד שי אוו, על דבריו
של אחיה, אודי דיין ,״זו אהבת
בן אל אב שלא באה על
סיפוקה.״

העיתונאי

דני אל ה שמי

חיים

חפר :״ג׳יי-אר הוא ילד
טוב ירושלים, לעומת ג׳יי-
אריק (שרון).״

• ח״כ אגודת־ישראל,

אכרהם שפירא( :שימעון)
פרס רוצה בחירות כמו שאני
רוצה שהעולם יתהפך. אנחנו
נלך עם (מנחם) בגין. הוא קנה
את ליבי כאשר דיבר על השבת.
אני מוכן אפילו להיות
השמש שלו.״

• ח״כ הליברלים פינ

גולשטיין :״אני מציע
לכם להסתכל בכיסיו של פרס.
הם מלאים מצלצלים.״

• יושב־ ראש הכנסת,

,מנחם סבידור, לח״כים שאינם
לובשים מקטורן :״הציבור
הרחב בארץ ואף בחיץ-
לארץ קיבל באהדה את הסדורים
במישכן, המשפרים את
את ההופעה.״

כדי לפנות אותו
לפיתחת־שלום !

״נילי״ הי מרה על טעם הקהל הישראלי
— ו ה צלי ח ה

״עידן
הדלי״

הצלחה מסחררת לכלי המיטה של ״נילי״
בעיצוב רומנטי
חברת ״נילי״ המייצרת כלי מיטה הוציאה לאחרונה לשוק דגמים
חדשים בעיצוב מעודן ובסמוו אירופאי מאופק — סדינים ציפות
וציפיות עם מוטיבים פרחוניים בצבע קמל תכלת ואפרסק.
אריאלה טמיר, מעצבת הדגמים של ״נילי״ החליטה להמר ולנסות
להציע לקהל הישראלי — הנוטה לדגמים בעלי עיצוב ״חזק״ ובולט

לרקפת בנימיני לוח משחקים עמוס בחו״ל. תחנתה הראשונה —
תחרויות הנוער הבינלאומיות בטניס שנערכו במילנו במחצית החודש,
בהן העפילה הטניסאית הצעירה לרבע הגמר.
במהלך התחרויות הפליאה חבטותיה באיטלקית ליצ׳יני ()2:6 ,3:6
ובפינית הורלנד ( )4:6 ,0:6וצברה כבר הישג מרשים — 50 נקודות
בדרוג הבינלאומי לנוער.
מכאן יצאה רקפת לאליפות באלסנדריה (איטליה) ,והעפילה לחצי
הגמר, ומשם תמשיך לבלגיה ולצרפת — ועוד המחבט נטוי.
עבור רקפת נעלי טניס אינם משחק. נעלי טניס חייבות להיות סופר•
מקצועיות וברמה בינלאומית. בארץ ובחו״ל, בתחרויות ארציות
ובינלאומיות — היא נועלת רק ״גרנד־ספיד״.
לרקפת יהיה תמיד יתרון בולט על מגרש הטניס — נעלי הטניס
המקצועיות ״גרנד־ספיד״ ,היא פשוט ״נעולה״ עליהן.

נתב עת
לאסטווולוגיה
ה 3 1י ע
גליוןמס׳ 4
הורוסקופ מדינת ישראל
— הדבש והעוקץ •
ארלוזורוב חי או מת —

חידה אסטרולוגית
עב׳׳מים — האס הם
מחפשים קשר איתנו?
• ביוריתמוס — הפל
מתחיל כרגע הלידה •
מזלות החודש, תחזיות
• וכל
מין ומזלות
המדורים הקבועים
בשבוע הספר יהיה ניתן להשיג
את הגליונות הקודמים.

הטניסאית
רקפת בנימי! ־
לוח זמנים עמוס
בחו״ל

כברבמ כי ר ה!
$£ט 0אזא £ק
ח 1\/16׳ 6 101ח 31 1\/\39321ח 0ו 31 חיו 16ח7116 1
— דוגמאות רומנטיות ורכות יותר האופנתיות היום באירופה ובעיקר
בצרפת. דגמים אלו, מסתבר, זוכים להצלחה גדולה והיקף השיווק
שלהם עלה על כל התחזיות.
הסגנון הרומנטי של ״נילי״ הוא הקו השולט היום בעיצוב אריגים
שם רווחת היום האופנה להתאים את דוגמת כלי המיטה למגבות,
לחלוקי הרחצה ולשאר הפריטים חקשורים לחדר השינה.
בעיצוב הבדים מנסה חברת ״נילי״ לספק לצרכן מכסימום אפשרויות
התאמה מבלי שיהיה עליו לרכוש מערכות שלמות. בגלל העובדה
של״נילי״ מבחר גדול של בלי מיטה בצבעים אחידים, ניתן להתאים
לסדין אחד בלבד בדוגמא חלקה כלי מיטה נוספים בדוגמאות מגוונות
כשהרקע שלהן זהה לגוון הסדין.

כבר ב מ כי ר ה!

גי ליון חודש יו לי 1 9 8 2
£112¥

£1611

£116

ץ ו81

8 6 0 1 -6 1

110ץ \

116־ 1־

1611מ 0

ועוד מאמרים רבים אחרים

בלעדית

הפצה

םטימצקי

מעכ שיו
בכל

0י!ן.

פטנט האריזה
של סיון־סבון
הרחצה הנוזלי
של תיא,מעניק לך
את ההנאה מסבון חדש
בכל רחצה. הוא גם עדין
במיוחד ויש לו ריח תפוחים
נהדר. אז שימי קץ לסבתיות
המלאות שאריות סבון משומש
5סבונים רגילים קני אחד. סיון.

•#מלקי

עעוו /מזנ 0 ׳0

סל 635.ס02

ו הנבחר־

; 1980 /81/8 2

משרד הי

0י1ן סבון

רעים למטות נישואין

כשתתרחצי,תביני׳

שרות הוגן,יחס איש ומסור,
אמינות ומסמר חתונות רב.
20 שנות נסיון והצלחה !
תל אביב בן יהודה 58 טל 03-282932 .

הנוולח הזה 5ג23

הא אנחנו שייכי בי כלל

! 1111
ך* כותכי מילים אלה אני יושב בחדרי, המשקיף
— יעל פני הים־התיכון. בשעות־המנוחה אני אוהב לעלות
על הסקה ולחתור במימיו. ברוב ימי חיי לא גרתי אלא
במרחק של כמה מאות מטרים !מחופו.
אני יבול לעלות על סיפונה של מיפרשית ולהפליג
מחוף תל-אביב לפיראוס, לוונציה, למרסיי, לברסלונה,
לאלג׳יר, מבלי לעבור בכל ארץ אחרת.

הים חי עימנו. האם הוא משפיע עלינו?
לפני שבוע, בשעה שישבתי באולם מינזר מול חוף
הים באי היווני הידרה, בחברתם של כחמישים אנשי־רוח
מארצות הים־התיכת * ,הנחתי למחישבתי לנדוד על פני
מרחבי הים, ולהרהר בכך.

האם אנחנו ים־תיכוניים?

>• שכנו ליד שולחנות שנערכו בצורת מלבן ארוך,
7שהצלע הרביעית, הקצרה שלו, היתה פתוחה באמצע,
כדי לאפשר לצוותוית־הטלוויזיה להיכנס אל פנים המלבן.
המעבר הזה הזכיר לי, איכשהו, את מיצר גיברלטאר
(הוא ג׳בל־אל־טריק, הר־טריק, שנקרא כך על שם המצביא
המוסלמי טריק אל־זיאד שנחת שם בשנת 711 ממארוקו
וכבש את ספרד).
בעיני־מחי שינה השולחן את מהותו, והיה למפה
סכמאטית של הים־התיכון. בדמיוני הושבתי מחדש את
בל צירי הוועידה מסביב למלבן, על־פי הסדר הגיאוגראפי
של ארצותיהם. את עצמי העברתי ממקום מושבי (בערך
בין אלכסנדריה ובנע׳אזי) אל תחתית הצלע המיזרחית,
מקומה של ישראל.

מכחינה תרכותית־היסטורית, השפיע הים
התיכון על עמנו כימי קדם אמנם פחות מאשר
המרחב היכשתי שממיזרח ומדרום, חצי־האי
ערב, הסהרון הפורה ומצריים.
חוף ארצנו היה תפוס בידי צידונים ופלשתים, והישראלים
ישבו דווקא בהרים של פנים־הארץ. אך בכל
התקופות היינו עם ים־תיכוני, מושפע מן הים ומשפיע
עליו. ובדורות האחרונים, שבהם נשאר היישוב העברי
קשור באירופה ובמערב כולו, בעודו נתון במילחמה עם
העולם הערבי שממיזרח, גדלה השפעת הים עלינו עוד
יותר.

אך האם אנחנו כאמת עם ים־תיכוני, מכחינה
מדינית ותרבותית?

^ שנות ה ־ ׳50 הציגו פוליטיקאים שונים את התיזה
י• כי ישראל החדשה ״אינה מדינה מיזרח־תיכונית,
אלא מדינה יסיתיכונית״ .הצטיינו בכך, בתקופות שונות,
אבא אבן ושימעון פרם. הדבר שימש להם כתירוץ לגישות
מדיניות מסויימות (למשל, הקנוניה עם צרפת נגד מצריים,
ב־ .)1956 הדבר גם איפשר להם להתחמק מן הכורח החיוני
של ישראל להשתלב במרחב הגיאו־פוליטי הטיבעי שלה,
לצד העמים הערביים.

בהידרה — ניתן בנקל להשתלב בחברה הים־תיבונית,
כאשר דוגלים בפיתרון של שלום ישראלי־ערבי.
אני מאמין כי ישראל־של-מחד, ישראל האחרת, תהיה
בראש־וראשונה מדינה מרחבית, שותפה בברית־עמים
שתשרע ממארוקו עד איראן ומתורכיה עד ׳תימן וחבש.
אבל באותה שעה היא ותהיה גם מדינה ים־תיכונית במלוא
המובן. אין סתירה בין שני מעגלי־ההתייחסות. כימעט בל
ארצות הים־התיכון שייכות בו־זמנית לשניים־׳שלושה
מעגלים פוליטיים.

מבחינה מדינית, אין אנחנו עם יפ-תיכוני
כעת* אף נוכל להיות כזה מחר.

ך־ רכה יותר מעניינת ומורכבת השאלה המקבילה :
י י האם אנחנו עם ים־תיכוני מבחינה תרבותית ל

תרכות, כהקשר זה, פירושה — סיגנון אישי
ולאומי, המיכנה הרוחני, מה שנקרא כשפת
העם ״מנטליות״.
האם יש תרבות ים־תיכונית? היו וישנן תרבויות ים-
תיכוניות, בשפות רבות. הן השפיעו זו על זו, בעזרת
הים. אתונה וירושלים, יוון ורומא, היהדות והאיסלאם,
תרבות־ערב ותרביות-אירופה קרובות זו לזו הרבה יותר
מכפי שקרובה אחת מהן, למשל, לתרבות הסינית אם
לתרבות האצטקים.

אך זה היה אתמול. מה עכשיו?
הסתכלתי מסביבי, התבוננתי באנשים שיישבו לאורך
השולחן, הצרפתים והמצרים.-,הסורי והספרדי, היוונים
והתוניסים, מלינה מרקורי וריימונדה אל־טאוויל. לא היה
לי שמץ של ספק: עם כל השוני הלאומי והאישי ביניהם,
יש להם משהו משותף.

כי ישראל היא מדינה ים-תיכונית. ההיסטוריה
שלנו הושפעה כמידה רכה מאוד מן
הים התיכון.
על גלי הים באו אל ארצנו פלישתים, יוונים, רומאים,
צלבנים, בריטים. על פני הים יצאו יהודים רבים לגלותם,
ועל גלי הים באו יהודים רבים לארץ כדי לייסד את
מדינת־ישראל. על גלי הים יצאו בימי־קדם הצידונים,
בני העם־האח שלנו, כדי לייסד את מושבותיהם לאורך
חופי אפריקה ואירופה, ולתרום את תרומתם הכבירה
להתפתחות התרבותית של שתי היבשות גם יחד. על גלי
הים פשטה הנצרות, בתה של היהדות, וכבשה את
האימפריה הרומאית.

לטוכה ולרעה, השפענו על הים, והים השפיע
עלינו.

ך• ים־ ה תיכון היה תמיד, מאז שחר ההיסטוריה
י • האנושית, אגן־ניקוז של תרבויות, רעיונות וכוחות.

יותר מכפי שהיה מחסום, היה צומת־דרכים.

התרבויות שנולדו על חופיו, תוך הפרייה הדדית,
התפשטו בעזרתו מערבה ומיזרחה, צפונה ודרומה. מצריים
העתיקה ויוון ! פרם ורומא ; היהדות, הנצרות והאיסלאם ־
ונציה, גנו א ה ואמאלפי; ההשפעות של סין והודו הרחוקות;
האימפריאליזם המודרני של בריטניה וצרפת: הקומוניזם
הסובייטי והקאפיטליזם האמריקאי — הכל הגיעו
אל מימי הים־התיכון ופשטו בעזרתו.
בדימיוני, באותו מינזר יווני, ציירתי מפה. לא זה
בילבד שחילקתי את מלבן־השולחנות בין מדינוודהים,
אלא גם ציירתי חיצים מארצות-אלה אל ה״הינטרלאנד״
התרבותי־גיאו־פוליטי שלהן, ובחזרה. איטליה, למשל,
ינקה תרבות מן הים־התיבון, טיפחה בעזרתה את תרבותה
העצמאית, הפיצה אותה באירופה (וגם באסיה ׳ובאפריקה)
באמצעות האימפריה הרומאית, וקלטה מאירופה השפעות
שאותן היא העבירה אל ארצות־החוף האחרות. כך עשו
כל ארצות הים־סתיכון. וגם אנחנו.
מחיפה ומעכו הפליגו הצידונים, שיסדו את קרתגו
דוברת־העברית ושהפיצו אגדות רבות, שמצאו את מקומן
באיליאדה, כפי שלימד אותנו שאול טשרניחובסקי. יונה
הנביא, שהתאכסן זמנית בדג הגדול, נפגש עימו אחרי
שהפליג מיפו. סרני־פלישתים באו עם גויי־הים. העברים הקדמונים ומקימי הבית השני באו מן המיזרח, אך מייסדי
היישוב החדש באו ברובם מן המערב, כמו הפלשיתים
.והצלבנים לפניהם. תיאודור הרצל בא באוניה ארצה,
והפליג ממנה באוניה.
* אבנרי דיווח על ועידה זו בגליון האחרון של העולם
הזה (.)2334

הים התיכון כשולחן של ועידה: השפעות החוצה ופנימה
לא היה קשה להפריד יתיזה זו. פעם עשיתי לשימעון
פרם תרגיל קטן: מנייתי את בל אדצותחהים־התיסון, אחת
לאחת, והוכחתי כי מצבה המדיני של ישראל שם בכי־רע.
לאורך הים שוכנות שבע מדינות ערביות, שכולן
היו אז במצב־מיילחמה עם ישראל. מבין המדינות האחרות,
ספרד, יוגוסלביה, אלבאניה, יוון, תורכיה, קפריסין יומא
וטה לא קיימו(ואינן מקיימות גם כיום) יחסים דיפלומטיים
מלאים ודו־צדדיים עם יושראל. יחסינו היו תקינים
לגמרי רק עם צרפת ואיטליה, שאליהן הצטרפה עתה
מצריים.

אך זה יכול להיות אחרת.
כאשר תפתור ישראל את בעיית יחסיה עם העם
הפלסטיני — גם הוא עם ים־יתיכיוני, אשר מדינתו־לעתיד
׳תהיה בעלת הוף ים־תיסעי ברצועת־עזה — יקום השלום
בינה ובין כל ארצות הים־התיכון. בפי שהוכחנו — עמוס
קינן ואני, שני הישראלים שהוזמנו לוועידה הים־תיכונית

המשהו הזה הוא ים־תיכוני.
מהו?
קשה להגדיר.
אחד הסימפטומים המובהקים הוא היחס לזמן. כאשר
נקבע כי הישיבה הבאה תתחיל בשעה ,9באנו אנחנו,
הישראלים, בשעה .09.00 איש מן האחרים לא חלם לבוא
לפני 9ורבע, והישיבה התחילה ב־ 9וחצי. בינתיים
התגודדו הצירים בחצר היפה, שוחחו, קשרו קשרים,
היו חביבים, נהנו מן החיים.
יש קצב־חיים ים־תיכוני, כשם שיש נוף ים־תיכוני.
הכפר מג׳ד־אל־שאמם ברמת-הגולן יכול לשכון גם לרגלי
הווזוביום או האולימפוס. הגליל דומה לנופים של טוס־קאנה,
של ספרד, של מארוקו, של יוון.
(המשך בעמוד

מוו ת

אין הם לומדים לעולם.
סדאם חוסיין ידע שזוהי ההזדמנות הגדולה. באיראן
שלטו מטורפיו של האיית־אללה. הצבא האיראני המפואר
נשבר לרסיסים. טייסי חיל־האוויר ישבו בתאי הנדונים־
למוות, ונאמר כי רובם כבר הוצאו להורג. הנשק האמריקאי
המתוחכם נרקב במחסנים. איראן היתה חסרת־אונים.
הוא נתן את האות להתקיף.
האם הוא טעה? לא. המידע שבידיו היה נכון בעיקרו.
חסר בו רק פריט קטן, ששום שרות־ביון אינו יכול
לספקו. זהו הפריט הנשכח תמיד, בחשבונותיהם של כל
הפולשים בכל הדורות.
היטלר שכח זאת, כאשר פלש לברית־המועצות. נפוליון
שכח זאת לפניו. הרוסים שכחו זאת כשפלשו לפינלנד.
האמריקאים שכחו זאת כאשר התערבו במילחמה מקומית
קטנה בוויאט־נאם. הערבים שכחו זאת ב־ .1948 ישראל
שוכחת זאת עתה בגדה המערבית, ברצועה וברמת־הגולן.
פריט קטן האומר: עם הלוחם על אדמתו, על מולדתו,
משבש את כל החישובים הצבאיים הקרים. אפשר לחשב
אוגדות, תותחים, מטוסים. רמת־האימונים. מערכת הלוגיסטיקה.
דברים חשובים מאוד על שולחן־התיכנון של
המטכ״ל. עד שבא איכר קטן אחד, המגן על נחלתו,
בקילשון, והבניין מתמוטט כבית־קלפים.
היטלר סבר כי הוא פולש לאימפריה קומוניסטית
רקובה, והסתבר לו שהוא פלש לאמא־רוסיה .״הצבא
האדום״ חדל להיות אדום, להלכה ולמעשה. האינטרנציונל
בוטל. לנין ומארכס ואנגלם נזרקו מבעד לחלון. ומבעד
לדלת הראשית נכנסו ברוב כבוד קוטוזוב וסובורוב
ואלכסנדר נווסקי. סטאלין קרא ל״מילחמת מולדת״ ,ואת
מקומם של הפרולטרים־מכל־הארצות תפסה סיסמה בת־אלמוות
:״מוות לפולשים!״
אילו טרח סדאם חוסיין להתעניין במדע האתולוגיה
— מדע ההתנהגות -של בעלי־החיים — היה יודע כי יש
לאמת היסטורית זו בסיס איתן בעולמם של בעלי־חיים,
אמת שהיא עתיקה אף מן המין האנושי. התופעה ידועה
אצל ציפורים, דגים, יונקים ושרצים למיניהם.
הדברים נבדקו זה מכבר באופן מדעי. שני דגים,
בעלי כוח דומה, מנהלים מילחמה ביניהם. אחד מהם
פולש לתחום יריבו. היריב נסוג. ואז קורה דבר מוזר:
ככל שהדג הפולש מתרחק מתחומו שלו, אומץ־לבו פג
וכוחו נמוג. הדג המותקף אוזר עוז, מתנפל על הפולש
והודף אותו. תוך כדי רדיפה חוצה הנתקף את הגבול
ופולש אל תחומו של התוקף. ואז קורה אותו הדבר
במהפך: הפולש שנהדף מתמלא לפתע בעוז מחודש,
והודף את יריבו מתחומו.
הדג האיראני היה חלש. הדג העיראקי פלש לתחומו.
אך בהילחם האיראנים על אדמתם — תרתי משמע —
קרה להם משהו. הטייסים הוצאו מתאי הנדונים־למוות
ישר אל תאי־הטיים, זינקו וניצחו את חיל־האוויר העיראקי.

הגנרלים שחרדו זה עתה לחייהם התייצבו בלב שלם
לפקודת האיית־אללה, והצטיינו בקרב. ילדים בני 15 קיוו
למות בקרב ולעלות ישר לגן־עדן. המדינה האיראנית,
שעמדה על סף ההתפרקות, התלכדה, התעצמה וניצחה.
אם יפלשו האיראנים לעיראק, בשיכרון ניצחונם, הם
עלולים להיווכח כי באורח־פלא משתנה מזל־המילחמה.
אחר־כך יישבו פרשנים צבאיים מלומדים וינתחו את
המהלכים הצבאיים. ורק האתולוגים יחייכו לעצמם. הם
יודעים כי לא הטאקטיקה ולא הנשק הכריעו. הכריע
משהו שהוא עתיק מתולדות המילחמות האנושיות.
יתכן שמשהו כזה קורה מסביב לאיי־פוקלנד. שהארגנ־טינים
— בני כל המיפלגות וההשקפות — רואים בהם
חלק ממולדתם. אנשי־שמאל מתייצבים לפקודת החונטה
הצבאית הרצחנית. משהו במעמקי נישמתם קם וקרא :
מוות לפולשים. הם מסבים לבריטים אבידות המדהימות
אותם.
קשה להסביר זאת לקציני כל הצבאות, ולמדינאי

כל המדינות. מבחינה זו אין, כנראה, הבדל בין אמריקאים
וסובייטים, בריטים ולאטינו־אמריקאים, ערבים ויהודים.
אין הבדל בין סדאם חוסיין ואריאל שרון, בין מרגרט
תאצ׳ר ומנחם בגין (ראש־הממשלה, לא ראש־המחתרת).
בנקודה קטנה ומכרעת זו הם טועים כולם, תמיד.

הממד הב ל חי־ א בו ד

שלאח מד סמ אור ה
״הכוח עובר וחולף, והכבוד נשאר,״ אמר אחמד ממארה,
מורה צעיר במג׳ד־אל־שאמס .״הנה, היום אני צעיר. יש
לי כוח. אבל מחר אהיה זקן, ולא יהיה לי כוח. מה
יישאר לי? רק הכבוד!״
בפסוק הזה טמון מסר כפול. הדרוזים לוחמים, קודם
כל, על כבודם. וכדאי לישראלים לזכור כי הכוח הוא
בן־חלוף.
אחמד סמארה הוא צעיר יפה־תואר, מורה־תיכון, חניך
אוניברסיטה ישראלית.
עמדנו בשולי הכפר, לרגלי החרמון. למרגלותינו
השתרע נוף מרהיב, ובו גדר הגבול ,״כביש המערכת״,
מיבנים לבנים של האו״ם, מיגדלי־תצפית, מיתקנים סוריים,
מוצבי צה״ל. אוויר משכר, ריחות של בושם מן השדות
והמטעים. שדה־הקרב במילחמה המיוחדת־במינה שבין
ישראל ובין שלושה כפרים דרוזיים, שבה ידם של הדרוזים
היא על העליונה מכל הבחינות.
הדרוזים יכולים להתגאות בעמידתם -והם אכן מתגאים
בשקט, באותה תכונה שזאב
ז׳בוטינסקי קרא לה ״הדר״.
יש להם הדר בשפע. ואילו
להיות ישראלי בצפון רמת־הגולן
— אין זה כיום מקור
לגאווה רבה.
הטלוויזיה מכניסה את
המאורעות לבתינו, אבל הטלוויזיה
׳מזייפת בחוסר־ברירה.
היא הכניסה לטרק־לינ״נו
את פניהם של דרוזים
קודרים, זועמים, חתו־מי־פנים.
ואילו אני נתקלתי
במג׳ד־אל־ישאמס בפנים
מחייכות של בחורי־חמד,
רובם תכולי־עיניים, הדובסמארה
רים
עברית רהוטה. אילו
נתקלתי בהם בתל־אביב
הייתי בטוח שהם יהודים — ורובם גם אשכנזים.
במשך 15 שנים מיו דרוזים אלה ידידי ישראל. הם
עבדו בישראל, למדו עברית, השתלבו במערכות שונות
באוניברסיטות, בחרושת, במייניהל. ולפתע — מילחמה.
כל זה ביגלל החלטה מטופשת אחת של מישהו,
שהתעורר בוקר אחד וחשב שאפשר לספח שטחים, תוך
התעלמות מן האדם 30 .אלף בני־אדם מלמדים אותו עתה
לקח שלא יסולא בפז — אם הוא מסוגל בכלל לקלוט
לקח כזה.
אין אלימות ברמת־הגולן, ומעולם לא מיתה. הטרור
הוא נישקם של החלשים, ואילו הדרוזים האלה הם חזקים.
החברה הקטנה שלהם עומדת מלוכדת! ,מלבד קומץ זעיר
של בוגדים, פחות מאחוז אחד, שהשילטון הישראלי מנסה
לטפחם ולנפח את כוחם. בשעה ששוחחנו במרכז הכפר,
והצעירים שרו במעגל שירים לאומיים, דרוזיים־סוריים,
נערכה בקצה הכפר חתונה של אחד הקוויזלינגים. אנשיו
ירו באוויר כמטורפים, צרורות של תת־מיקלעים, כאילו
פרצה מילחמה. הדרוזים צחקו. הם ידעו כי לחתונתו של
האיש המוחרם והמנודה לא באו אף שכניו. לעומת זאת
הובאו לשם שוטרים בלבוש אזרחי וכמה קוויזלינגים
מהכפרים הסמוכים, פדי לעורר רושם שיש קהל.
ישבתי עם הצעירים בחדר־האורחים של אחד מהם.
על הקיר תלוי תצלומו של אחיו׳ סגן־אלוף בצבא הסורי.
שאלתי מי מן הנוכחים היה בכלא. כימעט כולם הרימו
את ידיחם. אחד מהם הגיע לשיא 11 :פעמים. האשמה,
בדרך כלל: הסתה.
יש בפיהם הרבה תלונות, הרבה האשמות. אך הם
גם מציינים כי ׳רבים מן החיילים אמדו להם, בשיחות
פרטיות, שהם מתביישים בתפקיד שהם ממלאים שם, והם
מזכירים את שמו של מפקד אחד, איש־מילחמה ידוע,
שהתנהג אליהם יפה, עד כמה שיכול היה.
הסיפור כולו טמון במחזה המתגלה מחת לבית. במורד
הגיביעה עומדות בין העצים כמה נשים זקנות. על הגיבעה
ממול, במרחק ישל כמאתיים מטר, מעבר ל״גבול״ ,עומדים
כמה זקנים אחרים• ,וקוראים להן ברמקול. הזקנים הם
אחים, בני־דוד, לפעמים אבא זאמא. הגדר חוצה ביניהם.
הדרוזים בכפרים אלה אינם רוצים להיקרע ממישפהו־תיהם,
מן הארץ שעימר. הם מזדהים, מן העם שהם חשים
שהם שייכים אליו. הם אזרחי סוריה, ערבים לפי השתייכותם
הלאומית (״קאומיה״ ,בערבית) ׳ודרוזים על פי דתם.
אין הם לוחמים בישראל, ואין הם מורדים בשילטון.
הם רוצים כי יכבדו את זהותם, את שייכותם. ובעיקר:
כי יכבדו את כבודם.
במעט שכל ורצון טוב אפשר היה להשיג הסדר.

אבל השילטונות אינם מסוגלים לכך. כי אין כיבוש חכם.
כיבוש וחוכמה הם דבר והיפוכו.

אהבותיה
של שלומית
הפלא הגדול אכן התרחש. הפקעת הזהובה, שבה
התחבא הגולם שהיה פעם שלמה, תולעת־המשי, נפתחה.
פרפר לבן יצא לאוויר העולם.
עדיין לא התרגלתי לפלא הזה. ביצה צהובה הופכת
תולעת יפהפיה, לבינה־חומה — מילא. אנחנו יודעים שכל
מיני דברים שונים ומשונים יוצאים מביצים ומביציות.
אנחנו, למשל.
אבל כאשר התולעת הזאת הופכת לגולם נסתר, בתוך
פקעת שהיא טווה לעצמה בעודה !תולעת י— זה כבר די
מוזר. הרי הגולם הוא יצור השונה לגמרי מן התולעת.
ועכשיו — כאשר הגולם הופך לפרפר, שהוא שוב
שונה לחלוטין — זה מוזר מאוד־מאוד. איך מסבירים
זאת יורשיו של דארווין, על פי תורת ההישרדות? ובצד
משני של המיתרס, איך מסבירים זאת חסידיו של הקדוש־ברוך־הוא?
האם התחשק לו לאל, ביום של שיעמום,
להמציא משהו לגמרי שונה ומקורי?
ציפינו במשך ימים ארוכים להופעתו של שלמה,
במהדורתו החדשה. בכל בוקר, כשאך פקחנו את עינינו,
מיהרנו אל הקופסא והבטנו בפקעת מבעד לזכוכית המגדלת.
שלמה התמהמה .״הוא מפגר,״ אמרה רחל בנימה
של סלחנות.
דאגנו לו מראש לחברה. רחל הביאה מהכיתה שלה
שלושה פרפרים, בני דורו של שלמה! ,שהקדימו אותו.
(זהו סיפור עצוב. הוא מזכיר את הדראמות הגדולות
של הספרות האנושית. בקופסה שבכיתה היו עשרים
פקעות, והופעת הפרפרים מילאה את לבות הילדים בכייתה
א׳ בחדווה. אך ׳בבוקר אחד •נאחזו הילדים פלצות.
לעיניהם הנדהמות התגלה מחזה־אימים: שבט של נמלים
גילה את הפרפרים הטריים, שאינם יודעים לעוף, ואכלו
אותם בעודם בחיים. רק שלושה שרדו, כאשר התגלה
הפשע: שתי נקבות וזכר. את אלה הביאה רחל הביתה,
כדי לשמש חברה לשלמה בהופיעו מחדש).
בוקר אחד קמנו, והנה היה שילמה לפרפר. הוא יצא
בלילה מן הפקעת.
כעבור שעה קלה ניגש שלמה למלאכה אשר למענה
קיימים הפרפרים: מלאכת־האהבה. הפרפרים אינם אוכלים,
אינם שותים, ונדמה לי שגם אינם ישנים. יש להם רק
כמה ימי־חיים, וכל שניה מהם מוקדשת לאהבה, על פי
המיצווה פרו־ורבו.
הבטנו בו בזכוכית־המגדילת, כזוג הורים מאושרים,
ומשהו היה מוזר.
האם --ל א, זה לא יכול להיות --
אבל כן--
לא היה ספק. שלמה בחר לו, כבביחיר־ליבו, דווקא
בגבר שבחבורה.
האם יכול להיות שהוא --לא, באמת, הרי
זה --אבל אין ספק, זה --
ואז התגלתה האמת המדהימה. שלמה הפרפר אינו

שלומית וכחיר־ליבה (עם הפקעות^
אלא שלומית הפרפרית, ולפני כן היה שלומית הגולמית,
ולפני כן שלומית התולעת.
אבל אין דבר. ימי אומר שבנות גרועות מבנים?
להיפך ! בנות הן הרבה יותר ׳נחמדות. הכל אומרים זאת.
ברגע זה עוסקת שלומית בשקידה בהטלת המון ביצים
צהובות, בגודל של ראש־סיכה. היא •נראית לי עייפה,
אך מרוצה.

אני ט ס הרבה לחו״ל. ולא תמיד בעניני
עסקים. אני משלם בכרטיס דיינרס קלוב בכל
מקום: חברות תעופה, השכרת רכב, בתי
מלון, מסעדות, מועדונים וכמובן בחנויות
יוקרתיות. דיינרס קלוב הוא כרטיס אשראי
שמכבדים במקומות המכובדים ביותרבעולם.
כדאי לך לדעת שכל מי שרוכש כרטיס טיסה
באמצעות דיינרס קלוב מקבל ביטוח טיסה
חינם בסכום של 250,000.-שקל. לדיינרס
קלוב יש גם הסדר עם משרדי נסיעות

המעניק לנושאי הכרטיס תנאי תשלום
מיוחדים. ועוד ...ניתן למשוך א חת לשבועיים
עד 1000 דולר בכל אחד ממשרדי דיינרס קלוב.
אם לך אין עדיין כרטיס תוכל להתקשר אלינו
לדיינרס קלוב ישראל בע״מ,
שד׳ רוטשילד 61ת״א ,65785 טל׳ ,295858
למחלקת שיווק.
נשמח לשלוח אליך את נציגנו.

לווז לחבז ־ ת ר 0

,ר,ן לן ד פנ ה.

קפקפיות זיוונית -קלילות, נוחות, נושמות ויפהפיות.
בשלל צבעים מרהיבים, ובמחירים מפתים.
חשוב! רק קפקפיות עם תוית קפקפיות זיוונית -
הן קפקפיות אמיתיות.
ן תוית קפקפיות זיווגית -הערובה שלך לאיכות ולאחריות.
להשיג: בחנויות הנעליים,
בחנויות האופנה וברשתות השווק הגדולות.
מפיצים ראשיים לחנויות:
בתל־אביב: שי-יסוד המעלה ,20 טל • 338365 .מ.ש.מ - .הגר״א 12
טל • 331382.נעלי אן -הגליל ,9טל. 332436.
בחיפה: כרמי את צבר -המגינים ,22 טל • 660706 .מ. ש.מ.צפון-
שד׳ ההסתדרות ,36 טל.724004 .

מסיבת ׳והחולדה לטריקו בחגיה שבועות

סלינו על נחנימ

מה קורה כאשר אופנאי מחפש סיבה
למסיבה ז מלאות 10 שנים לבית־אופנה
היא סיבה טובה, ואם זוהי תקופה של חג-
השבועות, מה יותר טוב מאשר להזמין
אופנאים, דוגמניות וחתיכות, לעטר את
ראשיהם בזרים מפרחים טבעיים, לחלק
סלסלות מלאות בפירות העונה, להזמין
את להקת ברזיל טרופיקל — והרי לכם
מתכונת של מסיבה מוצלחת ביותר.
האופגאי הצעיר הראשון שהכניס לתודעת
הצעירות בארץ את בגד הטריקו,
בשנות ה־סד, הוא פייר מרדיקס, המכונה
איב דה־מרדיקס , .במסיבה העליזה
שערך במועדון ספארק, הלביש סיי -את
החתיכת בבגדי מיני בעיצובו, יתמורת
15 אלף שקל סיפק לאורחיו שמחת חג-
שבועות כהילכתו.
אודט פיזנטי, אשתו של אחד מגדולי
מעצבי האופנה בפאריז, ז׳אק פיזנטי
תרמה לערב את נוכחותה. הבעל, שהוא
יהודי אוהב ישראל, שלח אותה לישראל
כדי לארגן ערב מכירת בגדים בעיצובו.
כל הכנסות הערב הן קודש לאק״ים.
דובר רשות*השידור לשעבר, דשה
ע מי ר ג, המכהן היום כמנכ״ל רשות־הבטיחות־בדרכים,
הגיע למסיבה יחד עם
אשתו השוודית אנה, המשמשת ככתבת־הרדיו
השוודי בישראל.
שרה דנוך, חברתו של טוביה אושרי
המרצה מאסר עולם, רקדה והתוודתה
לפני :״אני מתכוננת לרדת מהארץ. היום
הילדה שלי בת שנתיים. עוד מעט תגדל,
ותהיה חשופה לעלבונות מצד הציבור.
אין לי יותר מה לחפש אן בארץ. אני
מחכה למישפטו של גיסי, רחמים אחרוני,
וכן להגשת עירעורו של טוביה ואחר־כך
אסע לארצות־הברית.״ את נוכחותה
במסיבה הסבירה :״תמיד אהבתי לחיות,
לבלות ולצחוק, אז אני ממשיכה, אין לי
ברירה. מה אני עושה היום י אני מנהלת

פאב בלונדון־מיניסטור, בשם קלמנטין.
אני טיפוס אופטימי ומאמיניה שהאמת
על פרשת הרצח הכפול תצא יום אחד
לאור.״
באותה מסיבה הציגו לפני את כיאט־ריס
המכונה, ביקסי׳ ,בתו הגרושה של
כנו גיטר עתיר הנכסים, שסיפרה שהיא
״מתה״ על מסיבות, עובדת כפקידה באחד
הבנקים של אביה ואינה נהנית שם מיחס

מיוחד .״יש לי האבא הכי נחמד בעולם,״
היא צחקה.
חברי להקת ברזיל טרופיקל, שתפסו
אותו ערב מצב־רוח מיוחד, כבשו את
רחבת־הריקודים, כשכולם התחילו להתנענע
לקצב המוסיקה כשקהל החוגגים
מקיף אותם בחצי מעגל ומלווה אותם
במחיאות כפיים קצובות וקריאות שמחה.
לרוקדים הצטרפה כתיה כנדיקט, ה־
טלוויזיה לבוש בלבן

חנוך עינב, עורך־
סרטים בטלוויזיה,
ונושא סלסלת פיחת.

ראשינו עם ו1ד״ם

הנדארגן הצעיר סביון צבר עונד זר לראשה של
לאה מצר, הלבושה מוגה יוונית מעניינת. הזרים
היפים שחולקו לאורחים הוסיפו עליצות לאוזירת חג־השבועות ששררה במסיבה.

1!1ל 0 ״1במיני ג׳ינס, חולצה מעני
י׳ י 1נ יינת וזר היא עירית בולקא,
המחזיקה סלסלה ובה פרחים מלוא החופן.

הוא הסמל המיסחרי של הדוגמנית־שחקנית
ך! 1ך | 1
הזוהרת של שנות ה־60׳ בתיה בנדיקט, המתגוררת
בארה״ב, המפגינה ריקוד פלמנקו במסיבת שבועות.

רגליים שחומות

שייכות לדוגמנית היפהפיה
סמדר ג׳אמילי שלבשה לבן
כמו כולם. מניף אותה למעלה האופנאי פייר מרדיקם, חתן המסיבה.

דוגמנית־שחקנית הזוהרת של שנות ה־60׳,
שהגיעה לביקור בארץ ועוררה את התפעלות
הדור אשר לא ידע את בתיה ואת
כובעיה המפורסמים.

ההלס־וויס ניקוה את עיני
הישואלים ^ במועדיו! אתיר חילקו
הזמנות למועדון אחד * הכדורגלנים
חגגו את הניב ת ם לאנשי עסקים

נואיי:1ה (ווו
הים ;1ת11:(,
שלט שמעל פתח המועדון, בו נכתב מיס־עדת
החוף, החליט שזה לא זה, והציע
לשנות את שם המקום ל״חוף אחרון״,
מכיוון שרפי נלסון אמר שאת המקום
הזה, אין סיכוי שיחזירו. השלט כתוב

גילעד ישראלי, רכז11111

י ^ 1111 /התרבות לשעבר של
נביעות ובעל המיסעדה החדשה, מברך
את אורחיו שבאו לחגוג עימו במיכמורת.

ב נה של ו בקהילה

מיכאלי, יונתן, נראה מציץ מאחורי כתפה
של אמז המפורסמת, הנהנת לקחת את
בנה כמלווה האישי לאירועים. רבקה׳לה היתה בין האמנים הרבים שהגיעו למיכמורת.

שיח דוחמות

או שיחת בוטיקאיות מנהלות עירית רזילי (מימין) ,אשתו־לשעבר
של הזמר אושיק לוי, בעבר בעלת בוטיק והיום
עיתונאית, ומיקי אמדורסקי, אשתו״לשעבר של הזמר בני אמדורסקי, שמנהלת בוטיק.

״חבריי, מפוני נביעות, עסוקים כל הזמן
בפתיחת הניירות מהבנק והולכים לישון
עם ניירות־הבנק. חלקם עבר למושבים,
חלקם עבר לעיר הגדולה וגר אצל החותנת
— חבל להם לבזבז את כספי הפי צויים
לרכישת בית. אני בחרתי לקחת
את כספי הפיצויים שקיבלתי 3 ,מיליון
ו־ 600 אלף שקל, ולהשקיע אותם בעסק.
מיסעדה ומועדון, שהם בשבילי ובשביל
חבריי בית.״
דברים אלה שמעתי ביום השישי האחרון
מפיו של גילעד ישראלי בן ה־,36
רכז־התרבות של מושב נביעות לשעבר,
בפתיחת מועדונו החדש על חוף מיב*
מורת. למרות שלפתיחה הוזמנו 600 אורחים,
הגיעו כ־ ,1500 וחגגו עם גילעד עד
השעות הקטנות של הלילה. אמנים רבים
שבילו והופיעו בנואייבה והכירו שם את
גילעד באו למועדון אחרי שסיימו את
הופעותיהם. הגיעו מקריית־שמונה, מירושלים
ומבאר־שבע. חבר־הכנסת יוסי

שריד, רכקה׳לה גויכאלי, אסתר

שמיר גרי אר,שטיין, להקת בנזין וכל
מפוני נביעות, שנפגשו זו הפעם הראשונה
מאז הפינוי .״זה שכולם באו נותן
לי סם חיים,״ אמר גילעד בסיפוק.
מרדכי קירשנכאום שראה את ה—

* 11 4

הוא מוטי קירשנבאוס (משמאל) ,שהיה מנהל התוכניות

111/ *11111
בטלוויזיה. הוא נתן למיסעדה את הש>ס חוף אחרון.

משמאל ח״כ יוסי שריד, המקפיד להיראות באירועים ליליים. באמצע מיקי אמדורסקי.

בלבן .״הלבן מסמל את השלום,״ אמר
גילעד בגאווה.
לפי מראהו באותו לילה אני יכולה
להתנבא שהמקום יהווה מוקד חשוב בחיי
הלילה בארץ, ויהיה באמת חוף אחרון.
״זו לעולם לא תהיה נואייבה, ואני גם
לא מתיימר. בנואייבה היו לנו ערבים
עם בקבוק יין, מוסיקה ושיחות עד שה שמש
עלתה. המטרה שלי היא שהמועדון־
מיסעדה שפתחתי כאן, ייתן לחבר׳ה אווירה
שבה ירגישו האנשים חופשיים לשים
תקליט על הפטיפון כשמתחשק להם. אצלי
מותר להביא קל־קרים ולשתות מים, כש מתחשק.
אני לא רוצה להרוויח, הכסף
אינו מטרה בחיים. מטרתי בחיים הם
החיים. המסיבה הזאת לחבר׳ה, עלתה לי
מיליון לירות, אבל לא איכפת לי. הבאתי
שמונה חביות בירה, סלטים חופשי —
העיקר שייהנו.״
גילעד, בן כפר־גילעדי, ישב 9שנים
בנואייבה וראה את הנולד :״הייתי אדם
חכם. כשהחלו הסכמי קמפ-דייוויד, הירח*
תי מייד מה עומד להתרחש. הייתי יוצא
לתל־אביב מדי שבוע, מסתכל על אנשים
ולומד את המציאות החדשה. אני מאמין
שאנשים הם בבואה של החיים. אני אוהב
אנשים ואתן להם את כל הלב. ידעתי
שבמקום החדש שאפתח אף פעם לא יהיו
לי יותר שקיעות ודקלים. חייתי במקום
היפה ביותר עלי אדמות, גן־עדן ממש.
״אבל הסכם שלום הוא דבר מקודש
לאדם. בית לא עוזבים, בית עוברים.
כל הבכיות שראה עם ישראל בטלוויזיה
היו הצגה אחת גדולה. המפונים חיפשי
סיבה לבכות ובכו. אני הייתי מציאותי,
חיפשתי מקום עם חוף־ים, ויחד עם שותפי,
עופר שגער, טייס חיל־האוויר
לשעבר, מצאנו את החורבה הזאת ושי־פצנו
אותה במו ידינו. את הדקלים שבפתח
הבאנו מנואייבה ושתלנו אותם מחדש
כאן. ביום האחרון לפני הפינוי הלכתי
לבקר את חבריי הבדואים, שנתנו לי במתנה
גמל. לא יכולתי להכניס אותו למכונית
והסתפקתי בעז, שאכלה לי את
המושב האחורי במכונית.״
כששאלתי אותו במה יהיה המקום שלו
שונה מיתר המועדונים והמיסעדות, השיב:
״רוב המקומות בארץ הם מקומות מלאכותיים.
אין יחס לאדם. הכל צביעות.
אצלי זאת לא מיסעדה, זה בית. אצלי
כולם שווים. אני לא אגבה דמי־כניסה.
כאן יעשה האדם בדיוק מה שהוא רוצה
בלי האווירה הפוחלצית של מועדוני תל-
אביב. לשאלתי מדוע בחר דווקא את
מיכמורת׳ השיב :״בראש הניקרה יושב
צבא, לתל־אביב יש ראש־עיר ודתיים.
פה החלטתי שיהיה חוף אחרון. ים זה
או סוף או התחלה.״
שיחתנו נקטעה מדי שתי דקות, כאשר
זרם החברים והמברכים לא פסק לרגע,
ומישהי הפטירה :״גילעד, קולוסיאוס זה

נווס כדורגל
יוטל ׳ה מרימוכי ץ׳ ,מאמן נבחרת
הכדורגל של ישראל, מ שה עסיס, לש עבר
שחקן מכבי תל־אביב ונבחרת ישראל,
שפרש מכדורגל לפני 8שנים, ומוטל׳ה
שפיגלר הוותיק, יחד עם צעירים
כמו אכי כהן, שחקן ליברפול לשעבר
והיום שחקן מכבי תל־אביב, נאספו
יחדיו לחגוג השבוע את פרישתו של
חברם מרצי ליאון ממכבי יפו ומהכדו־רגל
בכלל, וכניסתו כשותף במועדון קיסר
התל-אביבי.
אך המסיבה האמיתית התרחשה דווקא
מחוץ למועדון. החום והצפיפות הבריחו
את החוגגים החוצה, שם ציפתה להם
הפתעה בדמות מכונית רולם־חיס מפוארת,
נהוגה בידי צעיר, הדומה כשתי
טיפות מים לשחקן המצרי עומר שריף.

חזן (משמאל) ,סמי בוזגלו בעל המכונית, אתי חון והיורד הישראלי

לא חדלו לבחון את המכונית ולהשמיע קריאות הערצה וקינאה.

עדון. הבדרן חופני אמר שחזירו את
האשכנזים לוורוצלב ופינסק, החתיכות
במיני המשיכו לרקוד ולפזז כאילו כלום
לא קורה, בפינה אחת תיכננו את מסיבות
השבוע הבא, ובפינה אחרת סגדו עסקים.
מוצי ליאון המשיך לחייך והאכיל את
חבריו מן העוגה, ואני מצאתי את עצמי
סוקרת את מכוניות־הפאר שחנו בפתח
המועדון, ומכינה את עצמי לקראת המסיבה
הבאה.

מימין חתן המסיבה מוצי ליאון ,׳שחגג את כניסתו לעסקים, משה

מי ששיחה עונה אחת בליברפול והיוס שחקן במכבי תל־אביב.

״זהו הישראלי העשיר ביותר בעולם,״
לחש מישהו על אוזני. כשניגשתי לביר
את זהות בעל הרולס־רויס התברר לי
שזהו סמי כוז^לו, יליד מארוקו, אשר
שהה בארץ עד אמצע שנות דדסד.
״בשנת 76׳ ,כשהייתי בן ,26 נתנה לי
מישפחתי העשירה ממארוקו הון התחלתי.
גייסתי את מיטב המוחות הפינאנסיים ופתחתי
בנק בלונדון, יוניברסל־בנקינג־קור־פוריישן,
שהיה נותן ערבויות בנקאיות.
נתבעתי לדין על כך שמעלתי בכספי ה בנק
בסך של 28 מיליון שטרלינג.
״במישפט הראשון טענו ששיחדתי את

המושבעים. התובע דרש מישפט חוזר
ובו הורשעתי. דנו אותי ל־ 21 חודשי מאסר,
החרימו לי את חשבון־הבנק שהיה לי
בבלגיה, אבל למזלי הברחתי הרבה כספים
שלי קודם לשווייץ. בתום תקופת מאסרי
גירשו אותי חזרה לישראל. אשתי ובתי
באו אחרי.
״יש לי היום הרבה כסף ואני רוצה
להשקיע,אותו בעסקים בארץ ולשקם את
עצמי. אני עומד לבנות מלון באילת,
יחד עם יהודה קולטון, שהוא בעל מלון
מפואר בטבריה.״
אז זהו סמי בוזגלו. באותה מסיבה

טרחו חברי להציג לפני צעיר נוסף, שהוא
לדבריהם סמל של ישראלי שהצליח בחוץ־
לארץ. מבירור קצר התברר לי שמדובר
כאן בעוד יורד, י שראל פיגקם שמו,
המתגורר בלונדון מזה 17 שנה ומתעסק
בזהב .״כל חודש.אני בא לארץ,״ הצטדק
הבחור.
כך מצאתי את עצמי מבלה במסיבה
יחד עם כדורגלנים, יורדים ומגורש אחד.
בפנים חתכו הכדורגלנים את העוגה,
מישהו הסתובב בין האורחים וחילק הזמנות
למסיבה שתיערך במועדון אחר —
עובדה שעוררה את זעמם של בעלי המו
הדוגמנית
מלי בש מזינה
1ן 1י 1 1ן
כהן, שחקך
אבי את 114111
מכבי תל־אביב, בעוגת• המסיבה. במסיבה
שכחו כל הכדורגלנים את הדיאטה.

אפם לעומת המקום שלך.״
גילעד ממשיך לדבר על מה שכואב
לו :״אנחנו, בנביעות, אף פעם לא התעסקנו
עם פוליטיקה. גוש אמונים היה
מבקר שם ומנסה להסית אותנו להילחם.

בחג מסויים הם הגיעו אלינו וניסו לערוך
הפגנות. הסברנו להם שיעשו את ההפגנות
שלהם בכניסה לאילת. הרב אריאל
הבכיין מהטלוויזיה הגיע אלינו אף הוא,
וצעק בפאתוס, הילחמו נ׳ אבל אפילו

לא הקשבנו לו. אנחנו היינו הילדים הטובים
של הפינוי.״
גילעד מתגורר בינתיים בבית־ינאי, ב בית
שכור על חוף הים. בעתיד הוא מתכוון
לעבור לגור באגף אחר במועדונו,

שאותו הוא ממשיך לשפץ ולבנות. בתוך
המועדון תלוי צילום המראה את מושב
נביעות מהאוויר. גילעד מתבונן בצילום
ואומר :״הצילום הזה מזכיר לי שחלק
מהנשמה שלי נשאר שם.״

יי נ־קמת ה סניגנ ר

(המשך מעמוד ) 15

אחרת יהיה צפוי לעונשים ׳הקבועים בחוק,
פתח ׳קדר את פיו ואמר באירוניה :״לפי
איזה חוק? לפי החוק ישל קנדה?״ בכך
רמז יעל ארץ המיקלט המיועדת לעד ה מדינה.
התובעת לא עיברה יעל מילים אלה
לסדר היום. היא פנתה לשופט וביקשה
לרשום את ההערה בפרוטוקול, מכיוון
שהיא רואה בה איום על היעד.
עוד התובעת מסבירה את בקשתה, קפץ
קדר על דגליו כשהוא רותח מזעם והתפרץ
:״אידיוטית! אינני סובל את השטויות
האלה. אני מבקש שבית־הימ״שפט
יעמיד את הילדה הזאת במקומה.״ מבוכה
השתררה בבית־המישפט. איש לא ידע
כיצד להגיב על מיילים אלה, שכמותן טרם
נשמעו בהיכל. קדר שהדגיוש בכך. ניסה
לתקן את דבריו הקודמים והסביר כי אמר
מיה שאמר על קנדה בנימה לא מבוטלת
של הומור .״העד עומד לעזוב את הארץ,
ולפי דברי העיתונות הוא: נוסע לקנדה.
צריך מידה רבה של נבזות ורוע־לב לראות
בדברי איום על העד. זה בודאי התידרוך
שהיא קיבלה מהממונים עליה, המקרטע
והמגמגם.״
פרקליט מחוז ׳תל-אביב, שדר, הוא נכה
המהלך בעזרת קביים. עוזריו הבכיר, אמנון
דודה, שהופיע בתחילה יחד אייתו בתיק
הרצח הכפול, נודע בדיבורו האיטי והחרישי.
מילים אלה של הסניגור המלומד
היכו בהלם את השופט׳ שהצליח ריק למלמל
בי אל לסניגור לדבר על אנשים ׳שאינם
באולם, וכי אינו רואה לפנייו ילדות קטנות.
לא קשה לתאר את ריגשותיהם של ה־
׳אנשים שאליהם רמזו מיילים בלתי־זהירות
י אלה. מאחר שאנשים אלה ;נמצאים בעמדת־כוח
מישפטי׳ת, יברור היה שקדר בצרה.
התוצאה הראשונה היתד, הגשת ׳תלונה נגד
קדר ללישכת עורכי־הדין. התלונה הועברה
לבית־הדין המישמעתי של הלישכה והיא
מתבררת שם בימים אלה. תלונה זו יכולה
לגרום להשעייתי שיל קדר לתקופה קצרה
או ארוכה, ובכך לשבור את מטה לחמו.
אולם קדר, שהצהיר מאז ומתמיד כי
אינו אוהב את מיקציוע עריסודהדין ,׳כבר
למד מיקצויע חדש. לפני כשלוש שנים
שהה במשך שינה שלימה בארצוית־הברית
׳ולמד את מיקצויע הגמולוגיה (מדע אבני-
החן) באוניברסיטה שם. אחרי מישפט הרצח
הכפול עזב קדר שוב את הארץ לתקופה
ארוכה, ולשונות רעות ריננו כי אינו עומד
לחזור. אך ׳לפני זמן קצר הוא חזר, אירגן
מחדש את מישרדו והגן על עצמו מפני
התלונה בלי׳שכת עורכי־הדין.

עדנה פי י 1דו מדווחת גו !יירת־הנופש הצרפתי!ז
קאן,

פסטיבל ־ הסרט 1ה־ 5ו

נעו ו

שנה

ומלווים את עצמם בתיזמורת שלמה הבוקעת
מתוך רשמקול, יחפנים צבועים בכל
צבעי הקשת, וזקנה תורנית המציגה את
עצמה כעיתונאית ומקימה צעקות באמצע
מסיבות־העיתונאים, כשכל מכריה מתעל מים
ממנה מתוך הבנה למצבה.
רוצים סקנדאלים פוליטיים? הנה הצגת
סרטיהם החדשים של אילמז גוני, התורכי
שברח מן הכלא, וסרטו של קוסטה גאברס,
המאשים את האמריקאים באחריות ישירה
למהפכת־הדמים של 1973 בצ׳ילה•
כל דבר שכזה מלווה כמובן בפירסום
מוקדם של חששות אופייניים — יגיע או
לא יגיע? הממשלה תמחה? מישרד־החוץ
יתערב?
כמה שמועות שכאלה, ואתה בעצמך
נכנס לעניין בנרקומן החוטף את מנת־הסם
שלו בפחד פן תילקח ממנו ברגע האחרון.
וכי באיזה מקום בעולם אפשר עוד להש תתף
בלילה קולנועי דוגמת זה שנערך
כאן, כאשר הבימאי הגרמני סיברברג
(היטלו) החליט להציג את פרסיפל, האופרה
של ריכארד ואגנר, בטיפול אישי
שלו? הסרט, שאורכו כחמש שעות, התחיל
בשעה אחת אחרי חצות, וכל הניצולים
שצפו בסרט עד הסוף׳,הוזמנו על־ידי הכימאי
לארוחת־בוקר עם שמפניה על
החוף.

מי שילם א ת
שכר ה טירה ה ז
ן * ישפט הרצח הבפוד העלה עוד
בעיה מוסרית־מיקצועית לפני קדר.
היו מי ׳שנזכרו כי סניגורו של אושרו
היה יקודם לכן גם סניגור של ד,קרבו.
באשר נעצר עמום אוריון באשמת רצח
יעובד הברינקס, היו לו בתהילה עורכי־דין
אחדים. אך לבסוף היה זה עורך־הדין קדר
׳שניהל את ההגנה במיישפטו. לאוריון לא
היה כסף. הוא היה חייל משוחרר שהתחיל
לעבוד בברינקס זימן קצר לפיני כן. עוירך־
הדין קדר, שהייה אז כבר סניגורה של
חבוחת־הכרם, ינהג לקבל שכר גבוה עבור
שירותיו .״מדוע פנה אליו אוריון?״ שאל
העולם הזה את קדר, והוא השיב :״מכיוון
שחישב כי אני עורך־דין טוב.״ מי שילם
את ישכרו שיל עורך־הדיו הטוב נותר בגדר
תעלומה עד היום.
ותכן שאין יכל ירע בכך שסניגור מגן
על השוד !ברצח וזוכה לתשלום מידי
אנשים אחרים הידועים בעבריינים. סניגורים
רבים נוהגים כך כאשר הלקוח יושב
במעצר ואינו יבול לגייס בעצמו את הכסף
הדרוש להגנתו. אין גם כל רע בכך שבעת
מישפטו של אוריון נהג אושרי ׳לשבת
*:אולם! ,וששדה דנוך, שהיא כיום הידועה-
׳בציבור ישל אושרי, היתד. אז אהובתו של
אוריון. אולם, אחרי הרשעתו בביית־יהמיש-
׳פט המחוזי, טען אוריון כי סידרו אותו,
והחליף את הסניגור. בבית-יהמישפט העליון
הופיע בשמו הפרופסור דויד ליבאי, שלא
הצליח אמנם לזכותו, אך השיג לו חנינה
׳אחרי שימונה שנים.
במהלך מישפט הרצח הכפול טען קדר
כמה וכמה פעמים, כי התביעה מנסה להש חיר
אותו באופן אישי.
צו עיכוב־היציאה ׳נגד קדר בוטל, כאשר
׳׳הוא הפקיד שטר התחייבות אישי, על סך
ישל 50 יאלף שקל, והבטיח יכי יחזור
לישראל בתוך שלושה חודשים ויעמוד
לחקירה לפני שילטונוית המם. אך איש
אינו ערב כי זהו המהלך האחרון.

] ן 1 11* 1 )11ן צרפתיה צעירה הפכה בן רגע לכוכבת, כ שהופיעה

י י \ 1י 1 1בערב הפתיחה לבו שה שעולה לבנה, הצבע השולט
י 1 1ייי 11
באופנה הקיץ, הצעקה ה אופנ תי ת הפרטית שלה — מתחת ל שי מלה לא לב שה דבר.

ך * תחשק לו, לפסטיבל קאן, לחגוג
י י לעצמו יום־הולדת מם׳ .35 זה לא
מיספר עגול, ואף לא חצי־יובל, אבל
הלעיזו עליו, בשנה שעברה, שהוא גוסס,
שהוא כבר לא זוהר, שהוא כבר לא מוכר,
ושכל ד,שימחה נודדת למקום אחר, ללום־
אנג׳לם, כך אמרו, שם נערך היריד הגדול
לפני כחודש.
אבל איך מחיים גיבור עייף? מחישים
את קצב הקרבות, ובהפסקות קצרות מש מיעים
לו נעימות: רומנטיות ומחלקים מיכ־תבים
מן הבית.
מה עשו השנה לקאן? הגדילו את מיספר
הסרטים, הכפילו את מיספר האירועים,
וכדי לעורר נוסטלגיה למה שיהיה בשנה
הבאה, החלו בונים במרץ את המיפלצת
הנוראה מבטון, שתחליף את ארמון-
הפסטיבלים הישן.

ודה, ויתרתי על התענוג מראש
י רק משום שידעתי מה אורך התענוגות
הצפויים למחרת, החל בשעה 8בבוקר.
ומאחר שקשה לצפות את האיכות
מראש — והכמות ידועה — זקוק אדם
לכמה שעות שינה ולו כדי להפריד, למשל,
בין סירטם של האחים טאוויאני, שהיה,
לדעתי, היפה והשלם ביותר מכל הסרטים
שמוצגו כאן, ובין סירטו של קונסטאנטין
קוסטדדגאברס, שהיה סטירת־לחי עזה ל מעצמה
המנהיגה את ״העולם החופשי״ ,יותר
מאשר לצ׳ילה. ארץ המחרימה זכויות־אדם
בהתאם למצב־הרוח הפוליטי שלה.
למחרת התברר לי שההרפתקה הקול נועית
הראוותנית של סיברברג לא השתלמה.
מתי־המעט, שהחזיקו מעמד עד
לבוקר וירדו לחוף בתיקווה, גילו לתדהמתם
שאיש לא הכין להם ארוחת־בוקר
— ובוודאי שלא שמפניה.
מן הצדק לכבד קודם את היפה ביותר —
ולדעת בסיפוק שבקרוב אוכל לחלק חוויה
זו עם צופי־הקולנוע בישראל — שכן
סרטם של האחים ויטוריו ופאולו (פאדרה
פאדרונה) טאוויאני, הלילה של לך־לורנצו,
כבר נרכש להפצה בישראל, והאחים טאוו־יאני,
שעזבו את הפסטיבל מייד כשנגמרה
שביתת־המטוסים באיטליה, בליווי מחמאה

מבט חטוף ביצור הסופר־מודרני החדש,
הסותם את שפת־היס, די בו כדי לבכות —
והציניקנים שבין העיתונאים כבר החלו
מקטרים: בשנה הבאה יכניסו אותנו עם
שחר לבונקר, וישחררו החוצה רק במיקרה
של גשם. כדי שהשמש לא תפתה מישהו
לצאת החוצה ולהריח את שפת־הים.

כרזה
של פלמי
ךלמהש הי ה הסמל המיסחרי של
^׳פסטיבל קאן, הוגש השנה במנות מוג דלות:
רוצים כרזה? בבקשה, פדריקו
פליני מצייר אותה. רוצים מטורפים?
בבקשה, החוף מלא אותם: החל בצוענים,
קבצנים מיקצועיים המנגנים על גיטרה

ס טי רתל חי
ל ארצו ת־ הברי ת

מאחד העיתונים שכתב ״לא רק דקל־הזהב,
כי אם דקל הפלטינה מגיע להם,״ הודיע
לי בשימחה — להתראות בישראל בספטמבר.
קשה
לתאר את סירטם האחרון של ה־טאוויאנים
בכתב, כי חסרים הצבעים והצלילים.
זהו סרט פיוטי על נושא פוליטי
— אם לפשט את הדברים. סיפור על תושבי
הכפר סן־מיניאטו, מקום הולדתם של האחים
טאוויאני, ועל ליל ה־ 5באוגוסט
,1944 שבו החליטה קבוצה מתושבי הכפר
שלא לשבת בקתדרלה, לפי הוראת הגרמנים
ובסיוע הפאשיסטים המקומיים, כי
אם לצאת ולחפש את האמריקאים. היום
מספרת אשד, שהיתר, אז ילדה, את סיפור
אותו הלילה לתינוקה העומד להירדם, את
אותן הזוועות שלא נמחו מזכרונו של כל
מי שחזה כיצד נערים, שגדלו באותו הכפר,

נפגשו בשדר,־ד,חיטה כדי להרוג זד, את
זה. הסרט אינו על המילחמה עם הגרמנים,
הסרט הוא על אותם אנשים חופשיים
ברוחם, שיחפשו תמיד דרך לראות את
השמש גם כשהסיכויים למצוא אותה על
האדמה הזאת קטנים מאוד.
מנוגד לחלוטין ליצירתם של האחים
טאוויאני הוא סירטו של קונסטאנטין
קוסטה־גאברס, נעדר, שעורר לא מעט
גלים נזעמים בעת שהופק בארצות־הברית
ולא נעם לחיכם של נציגי־מימשל, הקשורים
היום לארצות מסויימות בדרום־אמרי-
קר״ או לפוליטיקה האמריקאית של שנת
1973 בצ׳ילה.

חופשה
מהכלא!

!׳י קונסטאנטין קוסטה־גא־בוס,
שהתפרסם בסירטי
המתח הפוליטיים שלו, זכה בפרס הראשון.

ירטו של קונסטאנטין (זד, הודאה)
ש קוסטה־גאברס מציג בצורה של תיעוד
דרמתי סיפור אמיתי מאותם ימים, כשבנו
של אזרח אמריקאי מכובד נעלם בצ׳ילה
בעת המהפכה הצבאית של פינושט. האב,
בעיצובו של ג׳ק למון, איש עסקים מיו-
שב־בדעתו ומרוצה מאוד מן הצדק הדמוקרטי
המשוכלל שהוא מוקיר ובטוח בקיומו,
מגיע לצ׳ילה כדי לברר מה עלה בגודל
בנו. הוא יוצא לחיפושים, כשהוא בטוח
שהקשרים המתאימים יעזרו לו להגיע גם
לחלונות־הגבוהים ביותר. אך אז מתברר
לו, לתדהמתו, שאנשי־שלומו, היושבים בחלונות
הגבוהים, הם העומדים מאחורי
מרחץ־הדמים שליווה את חילופי־המישטר
בצ׳ילה.
דרישודשלום מחיים עגומים בצד אחר
של העולם הביא סרט תורכי בשם יול,
שפירושו ״דרך״ .הבימאי, אילמז גוני,
שמר את דבר בואו לקאן בסוד עד לרגע
האחרון״ ובכניסה למסיבת־העיתונאים שלו
נערכה בדיקה ביטחונית, מחשש לפעולות
עדינות — או שמא היה זה חשש מניקמת־

דם 1
סיפורו של גוני הוא סרט בפני עצמו :
מי שנחשב היום לבימאי החשוב ביותר
בתורכיה ישב בכלא במשך שמונה שנים.
ואם כי בסרטיו הוא הביע עמדות פוליטיות,
הרי שלבית־הסוהר הוכנס דווקא עקב רצח,
במהלך קטטה במועדודלילה. גוני, שהוא

^ 71ך \ 1ג׳ק למון זכה בפרט השחקן
י י 1י י הטוב ביותר על דמותו של
האב המחפש את בנו בסרט נעדר.

* באותו השבוע השתתף בוועידה הים״
תיכונית, באי הידרה ביוון, שעליה דיווח
אורי אבנרי (העולם הזה .)2334

סיסי ספייסק וג׳ק למון מבקרים בחדר־מתים בחיפו־שיהס
אחר בעלה, שנעלם אחרי הפיכה צבאית בצ׳ילה.
1 1 1 ^ 114 11 #1 111 הסרט, המבוסס על מקרה אמיתי, עורר זעם רב ותגובות חריפות בארצות־הברית.

גם שחקן, היה לגיבור לאומי. הוא נהג
להסתובב ברחוב כשהוא לבוש בשחור־לבן
כזורו האגדי, ואפילו למסיבת־העיתונאים
הגיע הדור בצבעיו המסורתיים. גם הכלא
שבו ישב היה כלא פתוח למדי — בכל
פעם שרצה לערוך את סירטו הוא קיבל
חופשה לצורך ביקור במעבדה. באחת החופשות
האלה יצא לשווייץ ולא חזר.
התורכים כועסים עליו, אחרי שבמשך כל
שבתו במאסר הוא חי על אי פתוח, מצוייר
בכל טוב ובמכונת־כתיבה, מלווה בביקורים
קבועים של חבריו לעבודה, שהסריטו לפי
הוראותיו וממשלת תורכיה ביקשה את הסגרתו.
סירטו,
המספר על חופשה של חמישה
אסירים, מגלה צדדים לא-נעימים ביותר
של החיים בתורכיה של היום, על הדיכוי
ועל הטרור המתמיד השורר בכפרים, על
הפחד והאימה שמטיל המישטר הצבאי על
כל מי שמנסה להפר את הוראותיו, על
המעצרים הקבועים, החיפושים הקבועים,
הטבח הקבוע. בתוך כך שוזר גוני תמונות
שקשה לשכוח אותן: ילדים בגי 5
ופחות מעשנים סיגריות, גבר שלבו לא
נותן לו להרוג את אשתו, אחרי שהפכה
זונה, מאבד אותה בשלג הכבד כשהוא
מנסה להילחם בתוך נפשו החצוייה, אך
אינו מסוגל להשלים עם יצריו ועם חינוכו.

אשתו, בהגיעם לבכורת סירטו יול. גוני התחלק בפרס הראשון

עם הסרט נעדר וזכה גם בפרס המבקרים. ממשלת תורכיה ביקשה
את הסגרתו. הביוזאי שמר את דבר בואו לקאן בסוד עד לרגע
האחרון, ובכניסה למסיבת העיתונאים שלו נערכה בדיקה ביטחונית.

מ קו ס פוי ה
למח שבה

עיתים נדמה, לצופים בקאן, כי כל
• מה שעשוייה אנציקלופדיה ללמד
בתוך כרך שלם, יכול סרט להנחיל בתוך
שעתיים — אם נעשה כהלכה. אך לא
תמיד המידע מלא, או החוויה שלמה, וגם
בפסטיבל זה ישנם טובים וישנם טובים
פחות. ישנן אכזבות גדולות והצלחות
קטנות
אך דבר אחד אי־אפשר לבטל: כל יום

ו ש מפני ה ליארגדות־בוקרן

— יהנדון י — י ״
(המשך מעמוד )37
האיש הים־תיכוני — יווני כאלג׳ירי,
כריתי כמצרי, ספרדי כלבנוני — מחשיב
את סיגנון־החיים יותר מאשר את הטכנולוגיה,
את הנימוס יותר מאשר את הייצור,
את חדוות־החיים יותר מאשר את חדוות-
ההישג. הוא ממהר פחות. יש לו זמן.
הוא נעים יותר מאשר עמיתו הגרמני,
ומשיג פחות.
כל זה בולט מאוד כאשר הרבה אנשים
ים־תיכוניים יושבים ביחד, דנים ביחד,
מבלים ביחד.

(המשך מעמוד )47
בקאן שקול כנגד עשרה. עומדים לך בתור
להציג משלהם ביום אחד לינדזי אנדרסון
(בית־חולים בריטניה) ,מיכלאנג׳לו אנטוג־יוני
(זיהוייה של אשה) וים וגדרם (האמט)
וביניהם אפשר לראות, בארבע קטיגוריות
אחרות, סרטים של צעירים, העושים חש־בון־נפש
עם עצמם ועם השנים של מהומות
הסטודנטים בד 68׳ (למות בגיל ,30
הסרט על מישל רקנאטי, מגהיג״הסטות־טים
הצרפתי, שהתאבד לפני שלוש שנים).
סרט תעודי על ז׳אק ברל שעשה פרדריק
רוסיף, או סרט תעודי אחר על איליה
קאזאן. ועוד סרטים של אנשים ידועים
פחות על אנשים לא ידועים כלל או על
בעיות שנדמה כאילו אינן קיימות אלא
בפסטיבל. אבל כמו שמסתבר, זהו אחד
המקורות הפוריים ביותר למחשבה מכל
הזרמים. רק לבוא, לראות ולשמוע. וזוהי
רק התחלת הסקירה.

האם מבחינה ז;! ,הישראלים של
ימינו הם עם יס־תיכוניץ

^ *1 1 1 1 1 1 1 11!!11 1השחקניות אן מרגרט וגלנדה ג׳קסון כפי שהן נראות
111 11-111י 1י י* בסירטו של אלן בריג׳ס ״החייל חוזר׳׳ .הסרט מספר
על סרן בצבא הבריטי, אחרי מילחמת העולם הראשונה, אשר חוזר לחיות את העבר.

פשר להשיב על כך תשובה פש-
\ 1טנית, שיש בה הרבה מן האמת.

האשדנזים לא• הספרדים כן.
אדם כמו ידידי המנוח, אליהו אלישר,
איש האצולה הספרדית בירושלים, יכול
היה לייצג בוועידה זו את יוון, את דרום־
איטליה או את דרום־צרפת, שלא לדבר על
ספרד, מצריים או פלסטין. ולא רק מבחינת
חזותו החיצונית, אלא גם מבחינת התנהגותו,
סיגנון־חייו, נועם־הליכותיו. הוא
היה אציל אמיתי, איש-כבוד, איש הנימוסים .
המושלמים. קשה לי לתאר אותו לעצמי
כמנהל קו־ייצור של טאנק המרכבה. ואם
יניחו לאיש מבני עדות־המיזרח לנהל
קדייצור כזה, בוודאי ייאלץ לוותר על
נועם־ההליכות וקצב-החיים של אבותיו,
לטובת ״מירוץ העכברושים״ האמריקאי.
דיברתי על נושא זה עם שר־התרבות
האיטלקי, מאוריו סקוטי, הדומה בפניו
לאהרון אבו־חצירא.

הוא עמד על תופעה איטלקית,
שייט לה דמיון רב לכעיית־העדות
שלנו: העימות כין הצפון והדרום. י
המגף האיטלקי, ובעיקר הכדורגל ה־סיצילי,
דומים לנוף הארץ. אך עמק־הפו
בצפון הוא נוף אירופי מובהק. כאשר
נוסעים מבולוניה צפונה, הצבעים משתנים,
וגם בני־האדם. בן־מילאנו הוא ״אשכנזי״,
בעוד שבן־פאלרמו הוא ״ספרדי״ (והספרדים
אכן שלטו באי זה, כפי ששלטו בו [
הערבים לפניהם).

אחד היחפנים המיקצועיים של הריב|ן

י 1יירה, הנותן מדי שנה את ה״הופעה״
ו 11 11
שלו בפסטיבל קאן. הוא מורד על־ידי השוטרים מפתח ארמון

הפסטיבלים, אחרי שהפגין את חוש ההומור המיוחד שלו לפני
אחת הכוכבות, שלא הבינה ...כמדי שנה תופעות אלה חוזרות
ונשנות והקהל ברחוב כבר מקבל את זה כחלק מההצגה.

בטורינו הומה הייצור, כמו בקריית־הפלדה
במיפרץ־חיפה. ואילו נאפולי דומה
יותר לעכו העתיקה, העיר הים־תיכונית
ביותר במדינת־ישראל( .אכלתי השבוע
במיסעדה של אבו־כריסטו על המזח בעכו,
ונזכרתי במיסעדה שבה אכלתי כמה ימים
לפני כן מאכלים דומים על חוף ימה של
פיריאוס).
השר האיטלקי אמר לי שהאיטלקים
הצפוניים מביטים לעבר אירופה, אך האיטלקים
הדרומיים מחפשים את השילוב
בין אירופה והעולם השלישי ושואפים
לדו-שיח צפוני־דרומי בין המדינות המתועשות
והמדינות המתפתחות.

עלה על דעתי שזה צריך להיות
נם תפקידם של בני־עדות־המיזרח
והספרדים כישראל, כאשר יתפסו
את המקום הראוי להם כעשייה
המחשבתית והמדינית של מדינתנו.
כותינו,
שבאו ארצה, לא רצו
י * להקים כאן מדינה מיזרזו־׳תיסעית,
וגם לא מדינה ים־תיכוגית. הם חלמו על
מדינר, אירופית חדשה, על גרמניה״של־המיזרח־ז־,תיכון,
על אמריקה חדשה.
אבל אנחנו ייו׳שבים בארץ ים־תיכונית,
במקום־המיפגש בין שלוש יבשות, שלוש
דתות, שתי מעצמות־העל ושלושה גושים
(אירופה המערבית, אירופה המיזחחית והעולם
הערבי) .יתר על כן: העם הישראלי
החדש מורכב עתה, חצי-בחצי, מיוצאי
ארצות אירופה המרכזית והמיזרחית ויוצאי
ארצות הים־ד,תיכון ׳והאיסלאם.

יש לנו מה לתרום לעמי הים־
התיכון — הדינאמיות הישראלית
יכלנו. ויש לנו הרכה מה לקבל
מהם. זה יוכל להיות שילוב נהדר.

בגיל 30־

סרט צרפתי מרתק, המשלב תעודה ודרמה

טל מישל רקנאטי, מנהיג הסטודנטים במהומות
1968 בצרפת, הנראה כאן נואס באסיפת סטודנטים. הסרט זכה בפרס מיוחד בפסטיבל

אנג׳לו אנטוניוני בהגיעם לירב הפתיחה.
ה עו ל ם הז ה 2335

במדינה

קומפקטית ועדינה! ,תמורת 4,500
שקלים. טלפון 707687־ .03 בשעות
הערב.

סס ים
ת?דה טכדת
איחור ש 7חצי שעה
כמעט גרם למעצר
עד תום ההדיביס.

* לא.ב.ג. ישנן ומתנות קטנות
מהחושבים עליך מאוד. ויש מתנות
שמים. סוד פישרן, שכל הייך כלולים
בן. ויש רגעים ״׳של כלום
כזה״ ,כאן. המברכים אותך באורו
של עולם, נ.

לעתים נדירות נראות יפהפיות
כמו אורית מרום בבית־המישפט.
היא משכה את עיני הכל כאשר
נכנסה למיזנון בית־המישפט, בחברת
עורד־הדין צבי לידסקי.
אורית היא בת ,18 תמירה ודקת־גיזרה,
ושערה ארוך ומתנפנף,
קשה היה להאמין כי נערה צעירה
וחמימה זו, העדינה כל־כך בדיבורה
ובהתנהגותה, נאשמת בעבירה
של שימוש בסמים. אורית
חזרה לישראל מאוסטרליה לפני
כשנה. היא ילידת־הארץ, שבילדותה
נסעה עם אמה לארץ הרחוקה,
ושם גדלה. הביקור בישראל אמור
היה להיות קצר למדי, אך אורית
הכירה כאן את ירון אלוני (,)24
גבזדקומה ויפה־תואר גם הוא, והשניים
התאהבו.
י הכסף הגיע מרחוק. באמצע

טיפ 1ל ובון
לזהר המשעשע ממגן־דויד־אדום
בזל תל-אב״ב• המון תודות
על הטיפול הנבון בפתי
בתיה בת ה־ ,7בערב שבת,
ה־ 21 במאי . 1982 מאסנת ה.

* אהבת ירושלים. מעוניי־נת
להתכתב עם ישראלים, רצוי
ירושלמים, בני .29—25 אני בת
,23 שאוהבת ;מאוד את ירושלים.
לפני שנה ביקרתי בארץ ולמדתי
באולפן. כיתבו לי בבקשה באנגלית
או בעברית קלה.
זינ ^ ע 81 שזל ח ^ז ס

¥10X0111^ 3162

;אשמת מרום
7ימים בכלא

חודש אפריל ערכה המישטרה חיפוש
בדירה שבה מתגוררים ירון
ואורית, ומצאה שם גרם אחד של
חשיש ו־ 120 גרם מריחואנה. ירון
ואורית נעצרו לחקירה. הם טענו
כי הסם נמסר להם לשמירה על-
ידי אדם מסויים יום לפני החיפוש.
המשטרה אספה ראיות והגישה
כתב־אישום נגד אורית על שימוש
בסם, ונגד ירון על החזקת הסם,
אורית שוחררה ממעצרה אחרי
שיבעה ימים, אבל בית־מישפט השלום
עצר את ירון עד תום ההליכים
נגדו.
עורך־הדין לידסקי עירער לבית-
המישפט המחוזי על החלטת המעצר׳
והשופט אריה אבן־ארי נעתר
לו והחליט לשחרר את ירון ממעצר,
בתנאי שיפקיד תוך ארבעה
ימים 5000 שקלים בידיו הנאמנות
של עורך־הדין לידסקי.
לידסקי חיכה עד תום המועד ש קבע
בית־המישפט אך ירון לא
הביא את הכסף. אז, בצער רב, הוא
פנה לביודהמישפט ודיווח כי הסכום
הדרוש לא נמסר לידיו. ללא
היסוס החליט השופט להחזיר את
ירון למעצר, וכך כתב. אולם עוד
עורך־הדין בדרכו למישרדו, נמסר
לו כי בני־הזוג הגיעו, ובידם הכסף.

נותרה דרך אלא להגיש בקשה
חדשה, להסביר לשופט את
התקלה הטכנית שקרתה, ולבקשו
שנית לבטל את המעצר. כאשר
הוסבר לשופט כי הכסף לערבות
נשלח על־ידי אמד. של אורית מאוסטרליה,
והדבר גרם לעיכוב,
השתכנע ושיחרר שוב את ירון.
העול ם הז ה 2335

חדר ובריכה
בחורה ;נכה, עצמאית, יטעו;נ-
יינת למסור חדר בצפיון תל־אביב
לבחורה רצינית. ,תמורת
עזרה קלה. בנוסף לכך — הצטרפות
לבריכת ספיבק, ביחד
עם בעל(ת) רכב נכה. לאה
מכנס, רחוב מחר ,10 תל-
אביב. טלפון 451784־.03

מיד־ליד

נרגע ללב
* אמינות חשוכה. גרוש
צעיר ,23/172 נחמד ונאה +רכב,
מעוניין בנחמדה, צעירה ומסודרת,
לקשר רציני ביותר. אמינות חשובה
מכל. ת״ד 30214 תל־אביב.

נהגת אוטומטית.

,1968 מצויינת לאשה, ממתינה
לנהגת אוטומטית. טסט לשנה.
23 אלף שקל. טלפון 25189־.063

באריזה.

900

סיפרי שירה באריזה, למכירה מיי דית
לרציניים בלבד. ת״ד 4120
רמת־גן, מיקוד .52140 נא לציין
מיספר טלפון.
* כחור גמיש. דחוף, דחוף,
בחור גמיש מחפש חדר להשכרה
בצפון תל־אביב, בקירבת הים, בסביבת
-דיזנגוף. להשארת הודעות :
בן שיר, טלפון 62765־.052
* קומפקטית ועדינה. מכו-
נת־כתיבה אריקה ניידת, כחדשה,

* לרפי. יא בן משימשון.
* לזיו ה. עכשיו אני יודעת
מה את שווה. לא הייתי זורקת
אגורה בכיוון שלך. מתירצה.
* לאבי• .תתבייש לך! לא
תיארתי לעצמי1שאתה מסוגל להגיע
לדרגה כזאת של ניבזות. הכל שקר
וכזב. מרחל.
46 לאילן. הגיע זמן שתהיה
בן־אדם. אתה כבר איש! תפסיק
לשחק בלחזור בתשובה ;ובכל מיני
פנטאסיות שיש לך. עוד מעט כבר
יהוד, לך אולקוס, ותראה איפה
אתה עומד. קח את עצמך בידיים !
משרה.
* לימייגל. מדעים שאת זאת
שליכלכת אותה. מאת יודעת מי.
46 לדניאלה. מתי תתחילי
לעבוד? מנועה.
46 לגיורא. זה עוד לא הסוף.
צוחק מי שצוחק אחרון. מיואל.

הזמנה בנידיוון
נחמדות, סכסיות, המטיילות
בנוו־יורק! ,מוזמנות להתגורר
חינם עם רווק ( )33 ולבקר במקומות
הכי־הכי במטרופולין.
טלפון 3750987־.212
46 שמנמונת. איש-ביטחון
משכיל ונאה, מעוניין בבחורה רצינית,
חמודה ׳ושמנמונת, בת .23—20
צלצלי מהר ודחוף. אני מחכה לך.
אפי יום־טוב, טלפון 42201־053
(נמצא בשעות הערב).
46 חזק וחלש. נשוי חזק
,37/180 מחפש נשואה חלשה. ת׳׳ד
6458 חיפה.

לשון ארוכה

גרושה בחנוח
מעצבת־אופנה יפה ומרשימה
(כך אומרים) ,גרושה בת ,33
בלונדית, מעוניינית להכיר גבר
בעל חוש־הומור, מסודר ורציני,
למטרת נישואין בלבד! ת״א
3315 תל־אביב, מיקוד .61032

46-הצעה דצויינת. לי(רווק

הרוצה להתחתן, חושב, מתחשב,
בלתי חשוב + 45/160 ,דירה) יש
הצעה מצויינת לך, השקטה והביתית,
.35—20 אפל, טלפון 222023־.03
46 גיזרה דקה. קשר עקרב:
צעיר ונאה 27/168 מעוניין בעדינה,
בעלת גמרה דקה ומעניינת,
,27—19 להכרות רצינית. אלי, ת״ד
2965 חולון, מיקוד .58129 טלפון
847649־.03

צימ ח וני
צעיר צימחוני מחפש מאוד
אגרונומ/אגרונומית או מבין/
מבינה בגידול צמחים, ובכלל

נאה ,34/170 ,בעל לשון
ארוכה וחריפה, מחפש אובייקט;
.תוכלי למצוא אותי בת״ד
35165 תל־אביב.
* יאוש ותיקווה. אקדמאי
בן ,25 מחפש בחורה שבמחיצתה
יוובח שבעצם לא היתה לו סיבה
להתייאש מתיקוותיו לידידות דיסקרטית.
ת״ד 45070 חיפה.
* שתלטנית מנוסה. נאה,
אינטלקטואל ומהימן, אשר יודע
ושואף לשרת אשה, מעוניין ב־שתלטנית
מנוסה ורחבת אופקים.
ת״ד 22439 תל־אביב, מיקוד .61223

+משאלות

סכסולוגיות.

קוראת שורות אלה, באם את נועזת,
אני מוכן למלא את משאלותיך
בתחום הסכסולוגיה בכל המובנים.
כתבי בציון טלפון לת״ד 28176
תל־אביב.
* נשית מסעירה. משכיל,
נחמד וטוב־לב, מעוניין להכיר
נשית מסעירה. ת״ד 16212 תל־אביב.

זוגות. זוג נחמד מעוניין
בזוגות לבילוי !טשותף. ת״ד 45575
חיפה.

חינם אין כסף!

שיקוצים

* זקוק למזומנים באופן
דחוף, מעוניין למכור חנות־בשר,
•המופעלת כבר במרכז שכונתי,
כולל ציוד מלא. בדבר פרטים נוספים
לפנות לטלפון 829467־.03

* שירה

* למתי וינכרג. רוצה לראות
אותך, רוצה לשמוע מה קורה
עם התקליט החדש. למה נעלמת?
מעריצה.
* לג׳וליאנו דה־דרנו. אולי
אתה ואני ביחד זה יותר מאחד
ועוד אחד נוסף? אולי אתה ואני
ביחד זהו אביב שהנץ מחדש?
אולי אתה ואני ביחד מהווים את
חציו של האחד? אולי אתה ואני
ביחד הוא השלם שבשנינו נחלק?
אולי, מי יודע, מי בכלל ידע אם
כאן אני ושם אתה. מאסטרללה.
46 לאהובה. כל הברכות והאיחולים
להולדת הבת. כל הכבוד
לאומץ ולעצמאות שגילית. מגילה.
46 לשרית. מאז ששבתי ארצה
אני מנסה לאתר אותך ללא
הצלחה. אודה לך שוב על הסיוע
שהגשת לי כשנקלעתי ׳לצרה. אש מח
לעמוד לרשותך בכל מה ש תרצי,
ומאוד מעוניעת לשמוע
ממך. מדליה.
* ל א בי! .תודה על הפרחים.
תודה על הכל. טוב לדעת שיש
מישהו כמוך. מסמדר.
* לדינה. מזל טוב לרגל
קפלת הרישייון. החזקנו לך אצבעות
ונראה1שזה עזר — בכל אופן
לא הזיק. מעליזה ואיציק.
46 לסמדר. תדעי שאנחנו
מכירים אותך ויודעים מי את באמת.
כל ההשמצות שלו וחפיר-
סומים לא משנים דבר. זאת תקופה
קשה, אבל גם זה יעבור. אנחנו
לצידך ואוהבים אותך. מכל החברה.

לסמדר. שיגידו מה שיגידו
ושיכתבו מה שיכתבו. אני יודעת
שאת לא כזאת, ושכל זה לא מגיע
לך .׳נעשה לך עוול. איתך בשעתו
הקשה, מרחל.
* לציון. שמחה איתך בכל
ליבי להצלחתך להתגבר. מעכשיו
הכל יהיה אחרת, אני בטוחה !
מגבי.

* לאבי. אתה אפילו לא מסוגל,
אז למה אתה עושה כל־כך
הרבה דאווין? תפסיק להתנפח
לפני שמישהו יוציא לך את האוויר
מהמיפרשים. אין ;שום בסים לכל
הרעש והצילצולים שלך. מבילי.
46 ליו סי. אתה לא פוגע!
מיוסי.
* לשמעיה. אכילת אותה!
מנעמי.
׳ 46 לשולה. נדהמתי לשמוע מה
שהוא עשה. מגיע לו הכי גרוע.
בהזדמנות אני אומר לו ביפנים
בדיוק מה שאני חושבת עליו.
משרה.
46 למיקו. תפסיק להשתולל
כל יום שישי. אתה לא לבד.
מהשולחן בצד ימין.

— א .4חייל המשרת ב46
צפון
הארץ, חובב מוסיקה, טבע
וקריאה, מעוניין להכיר בינות —20
48 נאות ונחמדות. שלום סיגבי,
ד״צ 5581 צה״ל.

— אוהבי טבע שרופים, ל״עוץ
וחברות. ת״ד 1499 חולון,
מיקוד .58114
• 46 מטופל בכלה .״סרטן״
אמיתי, שנת ייצור 1953׳ ארוך
( ,)188 מטופל בכלב בן •שנה
(דגים) ,מבקש פרטנרית נאה, רגישה
ושלא שונאת כלבים. כתבי
לת״ד 7504 חיפה.
צירופים אפשריים
46אהבה כיו ם. קיבוצניק
לשעבר בן ,23 נאה נועז וחושני,
פנוי בשעות היום, מעוניין בנשים
40—20 עם דירה, לאהבה ובילוי
בשעוות היום. טלפון .03*471900
רצוי להתקשר בימים א׳—ה׳ ,בשעות
12—10 בלבד.

אז אס יעו לך מה להודיע,
להציע, לבקעו, לברך, לסער
בדיחה טובח, ואפילו לקלל —
קדימה 1
• כל הודעה יכולה לכלול
עד 2 0מילים.
• מי עורוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, חדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעטות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גס התמונה•
• ההודעה תיכתב על גגי
גלויית־דואר, למערכת ״העולם
חזה״ ,ת״ד , 1 1 6תל־אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה• במיקרח זה יט להט-
תמט במעטפה) .ל א תתקבלנה
טום הודעות בעל־פח, בטלפון
או בביקור איטי.
• הגלוייח תכלול את
טמו, כתובתו וטיטפר הטלפון
טל בעל״חתודעח.

שיחר
צ ל ״ג.

נבידה
• 1להנהלת הטלוויזיה הישראלית על
׳לוח־המישדרים של חג־השבועות. חג זה —
יזע חקלאי שנועד לאפיין, בין השאר, את
הקשר בין יושבי הארץ לאדמתם — המחיש
בלוח־המישדדים את הנבילה היצירתית ושל
ד,טלוויזיה. סרטים קנויים כמו שובו של
הפנתר הוורוד והספורט החביב של הגבר,
ומופע־המוסיקה החיקויי לברודוויי ברנשים
׳וחלומות (ששידורו בוטל יעקב עיצומים

;של טכנאי הטלוויזיה) ,ממחישים את יה־ירדניזציה
של הטלוויזיה הישראלית בעידן
הפוליטרוקים של הליכוד, שעיקרו חיסול
כל ׳שארית של יצירה מקורית על המירקע.
זהו חג ראשון שבו ניתן לגלות במסך
את מדיניות־ד,שיטור של מנהל הטלוויזיה
החדש, טוביה •סער.

מאח רי הקל עי ם
שחור ד 3ן
האדישות ד,מטמטמת, השויררת במיסד־רונות
ביניין־הטלוויזיה בירושלים, מועברת,

ברוני!

בעוד שבשבועיים האחרונים רווח במיסדרונות הפוליטיקה
הישראלית המושג ״כלנתריזם׳ /כתוצאה ממעברם של חברי-
הכנסת אמנון לין ויצחק פרץ מהליכוד למערך, הרי שבמיסדרונות
הטלוויזיה רווח המושג ״בלוכיזם״.
בעל ה״בלוכיזם״ הוא כתב דבר ומי שהיה חבר הוועד־המנהל
של רשות־השידור, דניאל גליד, שימש במשך שנות שילטון
הליכוד כנציג המערך במוסדות רשות־השידור. במשך שנים אלה
תהו עובדים בכירים של רשות־השידור לא פעם למניעים שהביאו
את בלוד לתמוך תמיכה צמודה במהלכים שונים של מנכ״ל־הרשות,
יוסף לפיד, בעיקר בדיונים שקדמו למינויים בכירים של עובדים
ולשאר נושאים שעניינם מדיניות הטלוויזיה (למשל, התנגדותו של
בלוך למינוי יעקוב אחימאיר כמנהל חטיבת־החדשות, אחרי
הדחת חיים יכין).
כאשר התברר, לפני כשבועיים, כי בלוד, איש המערך, זכה
במישרת נספח־לענייני־עבודה בשגרירות ישראל בוושינגטון, אמר
אחד מעובדיה הבכירים של הטלוויזיה :״יצא חתול מהמסך. בלוך
קיבל את התמורה הישירה על תמיכתו במדיניות הכאסח של
הליכוד בטלוויזיה. במה שונה הכלנתריזם בפוליטיקה מהבלוכיזם
בהנהלת רשות־השידור?״
יחד עם זאת, החלו עובדי הטלוויזיה לחשוש מהנציג החדש
של המערך בוועד־המנהל של רשות־השידור, ישראל פלג,
מחליפו של בלוך. פלג, המשמש כדובר ומרכז סיעת המערך
בכנסת, הוא איש פוליטי, שעצם חברותו בוועד המנהל מפחידה
את עובדי־הטלוויזיה הבכירים, שנפשם נקעה מאופן הפעולה של
הוועד-המנהל, שחבריו הפכו בימי שילטון הליכוד לפוליטיקאים,
ולא לנציגי ציבור, כמתבקש מחוק רשות השידור.

כך ששביתה זו נעשות בלי אהדה ציבורית
כלשהי. אין ספק שמשהו רקוב בבניין־
הטלוויזיה, ממסד עד לטפחות.

א ב סו רדאמ רי ק אי

מנהל סער
מדיניות שיטור

!מזה שבועיים, מדי ערב בערבו, באמצעות
המסך הקטן. שביתית-המסויהציבעוני מונעת
ממשלמי־אגרת־הטלוויזיה תמורה עבור
סכוימי־העתק שהם משלמים ( 12 יאלף ל״י
לישנה).
חופשתו של מנב״ל־הרשוזת, יוסף לפיד,
ואי־רצונו של המישנה־למנב״ל שלמה
עבאדי ׳לפתור את הסיכסוך המיקצועי
שהביא להשבתת־הצבע, הגדילו את מיספר
הצופים שעברו לצפות בתוכניות הציבעו־ניות
של הטלוויזיה הירדנית, בערוצים 3

גם העובדים הטכניים של הטלוויזיה,
המשב״תים את המסך הציביעיוני, אינם מבינים
שקהל־ד,צופים אינו מודע לגורם ה־טכנולוגי
שהביא אותם להשבתת-הצבע,

אחד האבסורדים המאפיינים את הטלוויזיה
הישראלית התרחש בתוכנית זה
הזמן, ששודרה בשידור חי.
הסופרת הדרום־אפריקאית ד,מעולה, נא־דין
גורדימר, שתאיינה בידי רם עם־
רון, פנתה אל אנשי הרוח והתקשורת
בישראל, וביקשה מהם שלא לשתף־פיעולה
עם ממשלת דרום־אפריקה, ואפילו לגנותה
על מדיניות־ההפרדה שלה.
צחוק הגורל הוא שממש באותה השעה
היה מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד,
בדרכו לדרום־אפריקה, כאורח רשמי של
ממשלתה הגזענית.
.אחד מעובדיה הבכירים של רשות״ד,שיידור,
שצפה במישדר, הגיב למחרת היום
במיסדרונות הטלוויזיה והזכיר לחבריו את
מחזהו של לפיד, ושהוצג בשעתו בהביטה
תחת הכותרת הכושי עשה את שידו, העוסק
באורח ישל מישרד־החוץ ממדינה אפריקאית
ותלאותיו בארץ. אמר אותו בכיר:
״לא אתפלא אם מחר יהיה מחזאי דרום־
אפריקאי, שיחבר על ביקורו של לפיד
בארצו מחזה בשם הלבן עשה את שלו !״

פיסאות ו>8ו 0י? ד ״ 0
בעוד יוסף לפיד שוהה עד לאמצע
שבוע זה בביקור בדרום־אפריקה, יצא
עורך מבט, יאיר שטרן, לחופשה קצרה.
הסיבה: מנהל־הטלוויזיה, טוביה סער,
יוצא מייד עם שובו של לפיד לחופשה

הקשר הדו־ו!
מאפיין בולט להידרדרותה של מחלקת־החדשות בטלוויזיה, והפיכתה ממכשיר
מדווח למכשיר של תעמולה, הוא הסיפור הבא:
באחת מישיבות־הבוקר של מחלקת-ד,חדשות, בשבוע שעבר, כאשר ניסו
עובדי המחלקה לדלות מתוך עיתונות־הבוקר נושאים לכתבות־סיקור, שאל אחד
הכתבים האם הודעתם של 15 אנשי־מילואים דרוזיים, המסרבים לצאת לשרות-
מילואים בצד,״ל כל עוד נמשך דיכוי הדרוזים ברמת-הגולן, הוא נושא חדשותי.
מנהל הטלוויזיה, טוביה סער, המשמש עדיין כמנהל מחלקת־ד,חדשות־בפועל,
הציע שצוות־טלוויזיה ייצא לראיין כמה מהדרוזים סרבני-המילואים.
אלא שמאז שהוצעה ההצעה ועד להקרנת הכתבה, בערבו של אותו יום,
התרחש משהו מוזר, אותו כינו אחר־כך כמה מעובדי־המחלקה ״הקשר הדרוזי״.
התוצאה של אותו קשר היתד, דיווח חיובי על ביקורו של הרמטכ״ל, רפאל איתן,
אצל הדרוזים — סיקור שהשיג את ההיפר ממטרת הדיווח.
סיפור זה ממחיש את הפיכתה של מחלקת החדשות מכלי-דיווח למכשיר־תעמולה
מובהק.

נספח־ עבודה בלוף
יצא חתול ממסך?

במחלקת־החדשות של הטלוויזיה היה גם מי שנזכר, אחרי
מינויו של פלג, כי היה זה פלג שהכריז בליל הבחירות, אחרי
טעות התחזית של חנוך סמית, בשעת כניסתו של שימעון פרס
למטה־הבחירות של המערך גבירותי ורבותי, ראש הממשלה
הבא של ישראל !״

בחוצלארץ, חופשה שתגביר את עומס
העבודה. על שטרן, שהרי סער משמיש
עדיין גם כמנהל מחלקת־החדשיות.
על יציאתו •של סער לחופשה בחוצלארץ,
בפעם השנייה תוך פחות משנה, אמר אחד
מעובדי הטלוויזיה :״דן שילון וחיים
יבין, כאשר שימשו כמנהלי מחלקת-
החדשות, לא יצאו לחופשות בחוצלארץ
בשל אחריותם על המתרחש במחלקה זו.
הם חששו שהחלטות הנוגעות לענייני ה חדשות
ייחתכו בידי מנהל־הטלוויזיה ו-
מנכ״ל רשות־ד,שידור, שיפגעו ברמות ה דיווח.
אצל סער, המפצל את זמנו בין
ניהול החדשות לניהול הטלוויזיה, אין
חשש בזה.״

ר דיו
עוונרזד״וו אן ר־־סתיו
הבודק הפנימי של רשות־השידור בודק
בימים אלה מעשיו של אחד מעורכי־ד,תוכניות
הבכירים ברדיו ברשת א /דני אור
כתב־הטלוויזיה
עוזי כירמן, לחופשה
באיטליה, ימלא אייש־הרדיו היתל-אבייבי
יורם אלפר י עם ישובו של מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד, מביקורו
בדרובדאפריקה׳ עומדים להגיע יחסי-
העבודה בטלוויזיה לפיצוץ חסר־תקדים.
העובדים מתכוונים להפעיל כל נשק ש ביכולתם
כדי להביא לאובדן־שליטה מוחלט
של לפיד על הטלוויזיה, מצב שיביא להתפטרותו.
אחת מתוכניותיהם של עובדי
הטלוויזיה היא המרת ״שביתת הצביע״,
הנערכת כיום, בהשבתה מוחלטת של מסך
הטלוויזיה עד להכרעה € 0מתו־ל-השמו-
עיות, המתנהל מזה חודשים סביב מינויו
של מנהל חדש לגלי צה״ל, במקומו של
צביקה •טפירא שזכה במייכרז למ״שרית
מנהל מחלקת־ד,תוכניות בטלוויזיה עומד
להסתיים בימים אלה. מסתבר שאת מישרת
מפקד גל״צ •עומד לקבל העיתונאי אורי
דן, מקורבו של שר־הביטחון. הגיב על כך
במרירות רבה, אחד מעובדיו הבכירים
של גל״צ, שאמר :״ועכשיו יקראו לתחנה
שלנו גלי שרון!״

ם תיו.

אור־סתיו נח-שד בכך ששידר שידורים
חוזרים של תוכניות מוסיקה במשך ׳שנתיים,
מבלי שניתן ליו אישור לכך. הוא
השתמש במישדרים אלה בתוכניות־מוסיקה
׳מוקלטות, ואף תבע וקיבל על הכנתן
תשלום עבור שעות נוספות.

הבחבזק עוזעל>11ה
דיבד־מה מוזר מתנהל בימים אלד, ב־מיסדרונות
תחנת־השידור הצבאית, גלי
צה״ל, שעשתה לה במשך השנים שם
בעצמאותה הדיווחית. עידן אריק שרון
כשר־ד,ביטחון התחיל לתת אותותיו באופי
הדיווח של כתבי־התחנה.
דוגמה לרוח־שרון בגל״צ ניתנה לפני
כשבועיים. אחד מכתבי התחנה הצבאית
הגיע למסיבת-העיתונאים שערכו •ששת
קצייני־צה״ל במילואים, מאנשי שלום עכשיו,
ישר,תריעו על מעשיו הלא־ומוסריים
של צה״ל בשטחים הכבושים. למרות ש־דיבריהם
של קציני המילואים הובאו בכל
כלי-התיקשורת, וביניהם קול ישראל והטלוויזיה
— נעדר הדיווח עליהם מיומני-
החדשות של גלי צה׳׳ל.

פ ס קו ל
גר ע<רוון
במיסגרת של שינויים העתידים להתחולל
במחלקת החדשות של הטלוויזיה,
עומד עורך מבט לשעבר, מיכה לימור,
לקבל את תפקיד עורך השבוע — יומן
אירועים, במקומו של יורם רונן • •
את מקומה של דובחת-הרדיו, עדנה
בירמן, היוצאת בימים אלה עם בעלה,

מפקד־ מיועד דן
סוף מחול־השונזועות?
ה עו ל ם הז ה 2335

שחור־לכן. מדבר עברית).

יום רביעי

סידרה העוסקת בסיפרי ילדים :
משגעת פילים מאת אורי אור־לב,
עלילות דוליטל הרופא מאת
יו לופטינג ועוד.

• סידרת טלוויזיה :
החץ השחור (— 0.32
שידור כצבע. מדבר אנגלית)
.בפרק בשבי מסופר
כיצד מצליחים השודדים להוציא
בעורמה את ״השריד ה קדוש״
מידי הנזירות, אחרי
שהרגו את אם המינזר.

• סידרת טלוויזיה :
ספינת האהסה (— 8.03
שידור בצבע. מדכר אנגלית)
.פרק אחרון בסידרה,

המספר על ויקי, בתו הצעירה
של הקפטן, המתנסה לראשונה
בחוויית אהבה כאשר היא
מתאהבת בזמר מרק רדינג
(רקם סמית) ונאלצת לעמוד
בתחרות עם שתי נשים מבוגרות
ממנה. אשד. שלומיאלית
אך יפהפיה (ברייט אוקלנד)
הופכת את הספינה על פיה
ומשאירה אחריה שרשרת של
אסונות. הסיפור השלישי, סיפורו
של צעיר (סטיב אנאלי)
שהבטיח לפרקליטו שיתרחק
מנשים, אחרי שנאלץ לשלם
כמה אלפי דולר למאהב ת ש-
עימה חי, אלא שהוא מוצא
על הסיפון שתי נשים המעבירות
אותו על דעתו.

• סרט קולנוע: הרכבת
10.05 שידור ב צבע.
מדבר צרפתית).
סרט המבוסס על רומן של
ג׳ורג׳ סימגון, והעוסק בימי
ראשית המילחמה העולמית ה שניה
בעיירת־שדה צרפתית.
תושבי-העיירה נמלטים, והסרט
מספר את קורותיה של רכבת
עמוסה פליטים. הבורחים מן
העיירה, ועל היחסים הנקשרים
בין הנוסעים. בתפקידים הראשיים:
רומי שניידר וז׳אן
לואי טרינטיניאן.

יום חמי שי

• סידרה לנוער: סיפורים
בראש (— 0.00

• דיון 15 :שנה ל־מילחמת
ששת הימים
( — 0.30 שחור־לבן. מדבר
עברית, שידור ישיר).
מישדר מיוחד, המנסה לעמוד
על שינויים שחלו בחברה הישראלית
מאז מילחמת 67׳ ועל
הלקחים •אשר למדו מצביאי
צד,״ל באותה מילחמה. בתוכ נית
ישולבו כתבות, והאורחים
באולפן יביעו את דיעותיהם.
מנחה: אהוד יערי.

• בידור: מיצעד הכוכבים
עם ג׳יימס לאסט
ואורחיו 11.10 שידור
כצבע. מדבר ומזמר אנגלית).

נ1די*1חזן1ווו

• בידור: שעה טובה
עם מני פאר ואורחיו
( — 0.15 שידור בצבע.
מדבר עברית).
• סרט קולנוע: שלום
לד יקירתי 10.15 שידור
כצבע. מדבר אנגלית)
.סרט המבוסס על סיפרו
של ריימונד צ׳נדלר, הנמנה
על הקלסיקה של סיפורת־המתח
האמריקאית. במרכז העלילה
הבלש פילים מארלו. בתפקידים
ראשיים: רוברט מיצ׳ם, שאר־לוט
רמפלינג, סילביה מיילם
וסילבסטר סטאלונה. בימאי הסרט:
דיק ריצ׳ארדס.

שב ת

• סידרת טלוויזיה :
בנסון 8.30 שידור
בצבע. מדבר אנגלית).
שעה שבנסון מתחיל בפעילות
של יום חדש, הוא שומע מהחדר
הסמוך מוסיקה קלאסית. על
מחאותיו עונה לו מר סלבי,

ביום שישי ( )11.6יול!רז בטלוויזיה הסרט הנשר נחת, המבוסם
על פי סיפור מתח מאת ג׳ל, הייגינס, על אודות ניסיון גרמני נואש,
בשלהי מילחמת העולם השניה, לחטוף את רא־ט־ממשלת בריטניה,
וינסטון צ׳רצ׳יל. הסרט מטפל בנושא ברצינות גמורה, כאילו מדובר

תוכניות מומלצות בטלוויזיה היוונית
יום ר 3יע• 6
• בידור לילדים ולמבוגרים: חיות
מופלאות 0.30 ערוץ — 3שידור
מדבר אנגלית) .ג׳יי־אר ממשיך לרקום מזימות,

המוגשת על-ידי ברג׳ס ברדית, פרסילה פרסלי
וג׳ים סטפורד. זהו מופע לפני קהל באולפן טלוויזיה
אמריקאי. בעלי-חיים מאולפים — כלבים,
דובים, נחשים, ותוכים — מבצעים להטוטים מרתקים,
ומוקמים קטעי סרטים על חיות נדירות
ומעניינות. עתה מגישה התוכנית פינה חדשה :
תחרות לבחירת מלכות ומלכי יופי מעולם החי.

• סידרה פופולרית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .ג׳יי־אר לרקום מזימות, על
בדי להשיג את רוב מניות החברה. הוא מנצל
את מצוקתו של ריי ומחתימו על כתב־ויתור על
מניותיו. כמו כן הוא ממשיך לחזר אחרי סו־אלן,
אשתו לשעבר, אשר בכל זאת תזכה לקבל את
מניותיו של ג׳ון רום, בנם. ואילו בובי מקבל
את האישור הדרוש לאימוץ בנם של כריסטין ו-
ג׳יי־אר.

01 חנליש 5 . 6
• בידור: כישרונות 0.50 ערוץ
— 3שידור בצבע 40 ,דקות, מדבר ערבית)
.צעירים בעלי כישרונות׳בתחום השירה,
הריקוד, הפנטומימה, הדיקלום, החיקוי וגמישות
הגוף, מפגינים את יכולתם לפני קהל אוהד באולפן.

• קומדיה: אחת ממיליון (— 8.30
ערוץ — 0שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר
אנגלית) .המשך הרפתקותיה וחוויותיה של

נהגת־המונית שחורת העור מניו-יורק, שירלי סי-
מונס, שהפכה לפתע יורשת עשירה ויו״ר מועצת-
המנהלים של חברה גדולה. היא זכתה בכך כתוצאה
מקשרי ידידות עם היו״ר הקשיש והערירי
של החברה, שנפטר והוריש לה את כל רכושו.

• למישפחה: בני וולטון (— 4.50
שני הערוצים — שידור כצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .קורות חייה של מישפחה אמריקאית
כפרית בשנות ה־ 40 וה 50-של המאה,
כפי שנכתבו על־ידי הבן הבכור במישפחה. משתתפים:
ג׳ון וולמסלי, ליזה הריסון, ג׳ודי נור־תון
ודייוויד הרפר.

• קומדיה: אהוב את שכנף (8.30
— ערוץ — 0שידור בצבע 25 ,דקות,
מדבר אנגלית) .קומדיה של סיטואציות, אשר
במרכזה שני זוגות: אחד לבן והשני שחור. הזוג
הלבן והמרובע, אדי וג׳ואן בות, נחרד לגלות
שהבית השכן, שעמד בשיממונו תקופה ממושכת,
נמכר לזוג שחורים מטרינידד, ביל וברבי ריי־לכך
מנהלת קראוס מאבק עם
הקצב שלה. בנסון מחפש מזכירה
חדשה.

• מותחן: בלש על
הגל 10.30 שידור בצבע.
מדבר אנגלית).
סידרודמתח מעולה על הבלש
אדי שוסטרינג, המפענח פשעים
תוך כדי עבודתו בתחנת רדיו.
שם הפרק מעגל משוער.

יום ר א שון

• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 0.35 שידור

נולדס. ג׳ואן מצליחה לעכל את המציאות החדשה,
ואף קושרת קשרי־ידידות עם שכנתה ברבי.
לא כן הבעל, המכנה את שכנו השחור ״סמבו״
וקורא דרור לדיעותיו הגזעניות בכל הזדמנות.

וס שבת 5 . 6
• סידרה משעשעת: לא יאמן (0.30
— ערוץ — 3שידור בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .תוכנית המצולמת לפני קהל
באולפן טלוויזיה אמריקאי, ושזורה קטעי סרטים
המתארים אנשים חריגים ותופעות מדהימות. התוכנית
מוגדרת כך על-ידי מפיקיה :״זוהי סידרת
טלוויזיה המספרת על דברים בלתי-אפשדיים, ועל
אנשים ההופכים את הבלתי-אפשרי לאפשרי. זה
משעשע ומרחיב את האופקים, מדגדג ומעורר
פליאה ותדהמה.״ אכן, לא יאומן כי יסופר.

יום ראשון 6 . 6
• סידרה לילדים: מכבי-אש (— 4.50
שני הערוצים — שידור כצבע 25 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרת אנימציה על יחידת
כיבוי-אש הנענית לכל קריאת־עזרה, אם לכיבוי-
אש ממש ואם לפעולות הצלז? אחרות, ונקלעת
תוך כדי כך להרפתקות שונות.

• סידרה דרמטית: הזדמנות שניה
( — 0.10 ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) ,סידרה חדשה בכיכובה
של סוזנד, יורק, על חייה של אשד. גרושה.

יום ש7 . 6 *1
• סידרה לילדים: בית קטן בערבה
( — 0.35 ערוץ — 3שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסידרה
שהתחבבה על בני־נוער רבים: עם מייקל לנדון,
קרין גרסל, ג׳ונתן גילברט וקתרין מק-גרגור.

• סידרת-מתח: קאסי ושותפיה
( — 10.15 ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרת־מתח בכיכובה
של אנג׳י דיקנסון כבלשיודחוקרת, עם אלכם
קורד וג׳ון איירלנד. הסידרה שבה אל המרקע
אחרי הפסקה בת שבועיים. אנג׳י מגלמת את
תפקידה של שוטרת לשעבר, המחליטה לפרוש מן
המישטרה ולפתוח מישרד־חקירות פרטי, הפותר
תעלומות רצח ושוד, אך נתקלת ביחס בלתי־אוהד
מצד הגברים, עמיתיה בעבר ובהווה, אשר
לדעתם אשה אינה יכולה להצליח כחוקרת פרטית.

• 01 שריש 8 . 6
• מתח גבוה: החדר החשוד (0.10
— ערוץ — 0שידור כצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרת־מתח טובה. בכל פרק
כמה סיפורי מתח ואימה, המעובדים לטלוויזיה
והמרתקים אותך כבמטה-קסם אל המסך הקטן.

בצבע. מדבר

אנגלית).

ג׳יי-אר פועל למען ביסוס מעמדו
כמנהל חברת יואינג, ו מבצע
עבירות על חוקי־המדינה,
שבכוחן להושיבו מאחורי סורג
ובריח. בובי ממשיך בתוכניותיו
לבסס תעשיית אנרגיה
חליפית, הממשיכה להרחיק
אותו מאשתו פאם. קליף בארנס
מאכזב את דונה קאלוור, בעוד
מיס אלים ממשיכה לכעוס על
השפעתו של ריי קרבם על
בעלה, ג׳וק יואינג.

• תעודה: ששת הימים
— 10.25 שחור־לבן,
מדבר ומקריין עברית).
סרט־תעמולה ממשלתי, שהופק
בידי שירות הסרטים הישראלי
ודובר צה״ל, אחרי מילחמת
ששת הימים. סרט מיושן.

יום שני

• סידרת טלוויזיה :
אופנהיימר (— 10.00
שידור בצבע. מדבר אנגלית)
.פרק נוסף בסידרה ה דרמטית
על חייו של אבי
פצצת-האטום, ד״ר רוברט או-
פנהיימר.

• אירוח: זה הזמן
11.05 שחור־לבן,
מדבר עברית) .תוכנית ה מלל
של רם עברון.

יום שלי ש•

• צרכנות: כולבוטק
( — 0.30 שחור לבן. מדבר
עברית) .תוכנית הצר כנות
של הטלוויזיה הישראלית.

• דראמה: ג׳סי (10.00
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .סרט הטלוויזיה ה
הנשר
נחת
יום שישי ()11.6

בעובדות של ממש. מככבים: מיילל ל,יין, דונאלד סאתרלנד, רוברט
דוכאל, אנטוני ל,ואיל, לארי האגמן, דונלד פלזנם ואחרים. הכימאי
הוא ג׳ון סטרג׳ם, שביים את הבריחה הגדולה.

הארד, סיס, קיט, כואולס ותורן: האצילות מחייבת
מוצאי־שבת, שעה 11.20

ראשון של הבמאי בריאן פור-
בם. הסרט מבוסס על אגדה
אדוארדיאנית המביאה סיפור
אהבה בין נער זנוח ובין מש רתת.

דאלאס במקו תיירות
(המשך מעמוד )29
בקשה מפורשת של ברוק עצמו. המעניין
הוא שמדובר במיסמכים מתקופת פת,
מראשית ,1981 ורק חלק מהם הוזמנו
על־ידי ברוק לאחר חילופי הגברי במישרד,
בעיקבות הבחירות האחרונות.

חיוך מל א
בוז
>> ורבן* כ תג בדו״חותיו, בין השאר
י שריזמנות וכן קבלות ואישור חשבונות-
ספקים, נעשים ללא נוהל כתוב ומאושר.
חלק מהחשבוניות שנבדקו לא אושרו כלל.
הצעת התקציב לשנת 1980/81 לא אושרה
על־ידי ועדת התקציבים.
המבקר גילה אי־סדרים בחלוקת כרטיסי-
הטיסה שרכשה החברה עבור עובדיה

ה \ 11 רפי פרבר מאזין לדברי הבום
י י * יי שלו, אברהם שריר; בעת הפסקה
באחת מישיבות המיפלגה הליברלית.
לטענת ברוק מציף שריר את מישרד־התיירות
בעסקנים מהמיפלגה הליברלית.

באו אלי 50 ליברלים לפחות. חלקם עם
הפנייה ביד וחלקם עם הפנייה מוקדמת.
כל אחד בא לתפקיד מיועד בחברה אחרת.
חודשים הסתובב לידי עמום לוטן, מי
שמחליף אותי עכשיו בחברה הממשלתית,
והודיע שהוא יבוא במקומי. בדצמבר
הקודם *הוא אפילו הציע לי שהוא יהיה
סגני.
באו אלי כל מיני נערים שהוצעו ל פרוייקטים
בעכו..כל אחד מהם פתח את
השיחה באומרו שהוא פעיל מיפלגה. דחיתי
כל אחד בנימוס. לא היתה לי התנגדות
לקבל אותם, אך בתנאי שיענו על הקריטריונים.

סתם מוניתי לשלוש חברות. היה
זה בעיקבות המלצה ממשלתית שקיבל
פת לאירגון מחדש. בתקופת הביניים
סוכם שאני אשמש מנהל בחברות פנויות,
עד להקטנת מיספר החברות.
השינוי כמעט שהסתיים, אד אז הבין
שריר שהוא צריך לפעול הפוך. אם יש
שבע חברות, צריך שיהיו ,12 ולו רק
כדי שיוכל לספק מישרות לפעילים ה-
מיפלגתיים.
הוא מינה, במשכורת, את גוסטב בדיאן
ליושב־ראש החברה הממשלתית לפיתוח
מיפעלי תיירות, במקום משה נוידרפר,
שעבד בהתנדבות. הוא נתן לחיים שיף,
לעוגי פילובסקי מקופל ולגדעון ריבלין
מכנס, תפקידי־מפתח במועצת-התיירות.
אני לא יכול לומר שהם הפיקו מכך
טובות הנאה, אך שריר הצליח להשתיק
שלושה מוקדי ביקורת מרכזיים בשלוש
מערכות שונות.
הקרע ביני ובין שריר ופרבר החל ב ועידת
התיירנים הגדולה, שנערכה בפב רואר
השנה. אני טענתי, כשהכל התחיל
להתבשל, שזהו אירוע מיותר. לא היו
לנו מטרות ויעדים, והם הולכים לפנות
לשוקים חדשים? הצעתי שיתנו תשובות
לאלה שממילא עובדים איתנו. בקיצור,
עשו ועידה. זה קידם את שריר אצל בגין,
שלושת האינטרסנטים האחרים בוודאי עשו
המון התקשרויות -אד מרבית התיירנים
שבאו חזרו ממורמרים שיבעתיים.
שריר ופרבר. הם אפילו לא ידעו איד
כותבים את המילה תיירות. את הפאשלה
של הודעת שר-התחבורה חיים קורפו, ערב
פתיחת הוועידה. על איסור עירוב הבוצות
בטיסות־שכר, יזמו שריר ופרבר, שחשבו
שזה יקדם את העסקים שלהם. הם הכריחו
את עוזי לנדאו, מנכ״ל מישרד־התחבורה
לסגור את הענייז. אד בזה זה לא נגמר.
נניח שהיו מצליחים להביא לכאו את
הכוכבים המרכזיים של תוכנית הטלוויזיה
דאלאגז, זה היה מקדם תיירות?
בכלל, אני מטיל ספק בצורך קיומו של
מישרד־תיירות ממשלתי עצמאי. לדעתי
זה מיותר.

^ ״שריר עו ס ק
^ בחל טו רו ת ״

באילת, ובמעקב אחרי שימוש נאות
בכרטיסים אלה.
*ן 1לי הם אומרים שאני חרגתי במתן
הביקורת החמורה ביותר נוגעת לניהול
׳ ע היתרים לבניית בתי-מלון. ערב ה כספי
החברה. החשבונות נוהלו בבנק אחד,
נסיגה מסיני עלה שריר על מטוס ששכר
וכך לא יכולה היתה החברה באילת לזכות שיף עבורו ועבור עיתונאים, כדי לטוס
בהטבות, הנובעות מהתחרות שבין הבנ לאילת ולהניח אבן־פינה למלון מארינה
קים• נמצא כסף רב בחשבון עובר־ושב: אילת, שלא הובא עדיין לדיון בוועדת
מיליון לירות לפני שנה. כספים לא הוש בניין־ערים המקומית — וזהו טעם לפגם.
קעו בתבונה, אלא בסוג אחד, בחשבונות
לזה יש לו זמן׳ אך אין עדיין פיתרון
פת״ם בלבד.
באחד המיקרים גבה הבנק בטעות ריבית לנחיתות באילת בחורף הבא, וכל תיירות-
של כאלפיים דולר, ואחרי שאותרה הטעות, השכר עלולה להיעלם, משום ששריר עוסק
הכסף הוחזר לחברה, שלא דרשה חישוב בחלטורות במקום לעבוד.
מישרד-התיירות מאשים אותי בכל מיני
החזר מם.
המנכ״ל המודח חייך בבוז כאשר הוא האשמות. אדרבא, שימשיך לחקור. התצהיר
שמע את הטענות שמעלים נגדו במישרד־ שהיגשתי לבית-הדין לעבודה מעיד בדיוק
מי אני ומה עשיתי במישרד־התיירות ל התיירות.
עידוד
התיירות לארץ.״
סיפר כרוק :
עד כאן דבריו של ברוק.
אילו מה שהם אומרים היה נכון, מדוע
ברוק עומד להקים חברה להשקעות
הם מיהרו לפנות לעורך־דיני, אחרי ש־היגשתי
את העתירה, ולשכנע אותי ש עם יושב־ראש הדירקטוריון הקודם שלו,
אסכים לעזוב בתנאי פרישה מקובלים? טומי לייטרסדורף, מלונאי ידוע, וכדבריו
עבדתי 18 שעות ביממה, במשד כל השבוע, הוא רוצה לשכוח במהרה את מה שעבר
וכתוצאה מכך שעבדתי בשלוש מישרות עליו בחודשים האחרונים.
נראה שלפרשה יהיה המשך. במישרד-
נמנעה העסקתם בשכר מלא של שני
מנכ״לים נוספים. הרי לא לחינם קיבלתי התיירות נחושים בדעתם להעביר את
החומר הלאה, כדי להוכיח שלא סתם
את פרס העבודה על-שם אליעזר קפלן.
הודח איש־תיירות ותיק ומנוסה. אם יימצא
חמי שים פגם בעבודתו, תכוון האצבע המאשימה
כלפי מי שמינה אותו לשלושת התפקידים,
ליברלים שר־התעשיירדוהמיסחר גידעון פת, שהח זיק
בזמנו גם בתיק התיירות, הוא במיקרה
ך ימשך־ החודשי שעברו מיום כניסת יריב של שר־התיירות הנוכחי, אברהם
י שריר למישרד ועד להפסקת עבודתי, שריר, בחוד המיפלגה הליברלית.

נפדאוזה אהבתך ד׳
מאהבת

1ש י

שרידי גופות

מרוסקות נותרו על הויצפה אחרי פיצוץ שני הרימונים.
גופתו של הקורבן — אוליאל, היתה בלתי ניתנת לזיהוי.
גם משליך הרימונים העומד היום לדין על רצח חברו הטוב, נפגע בצורה חמורה.

ל* שבתי איתו והוא גילה אדישות...
כל רגע היה מדליק לי סיגריות.
מכיוון שהיה לי רימון ביד, היה מדליק
לי סיגריות ולא היה מתייחם בכלל לעניין
הזה. אז ראיתי שלא איכפת לו ממני,
אז גם לי ככה לא איכפת מעצמי,״ העיד
אמנון עבדי מעל ספסל הנאשמים.
הצעיר התימני בעל העיניים הגדולות
והשחורות, לבוש בחלוק בית־חולים, לא
היה מסוגל לקום על רגליו ולהעיד מעל
דוכן העדים, כי באירוע שבו הוא נאשם,
פגעו הרימונים שהשליך לא רק בקורבנו,
אלי אוליאל, אלא גם בו עצמו. הוא
נפגע קשה מאוד. חודשים אחדים שכב
בבית־החולים כשהוא מפרפר בין החיים
והמוות, ולבסוף, כשהתאושש, הועמד לדין
על רצח ידידו הטוב ביותר.
התובעת, נורית שניט, גילתה עדינות
ורוך כאשר חקרה את הצעיר הנפחד.
עבדי, יליד הארץ. בן למישפחה בת 15
נפשות, סיים את שירותו הצבאי רק
בחודש מאי בשנה שעברה, וחזר לעירו,
רמלה.
אחרי הצבא לא מצא עבודה כרוחו.
בבית הוריו היו עוד אחים ואחות צעירה,
שבאותו זמן יצאה עם חברו הטוב,
שאיתו גדל מילדות, אלי אוליאל. אבל
האחות בת ה־ 17 החליטה לנתק את יחסיה
עם אוליאל, בטענה שהוא משתמש בסמים
וערק מצה״ל. יום אחד הודיעה לו כי היא
עוזבת אותו.
היה מקום לחשוש לגורלו של המאהב
הנכזב, מכיוון שאוליאל לא תיפקד היטב
במצבי לחץ. כבר בשנת 1980 איים כי
יפוצץ רימון ויתאבד בתחנת־המישטרה,
כאשר נרדף על־ידי המישטרה הצבאית
שחיפשה אותו כעריק.

למחרת בבוקר בא אחיה, אמנון, לחפשה
בדירתו של אוליאל. הוא צילצל בדלת
והמתין. הדלת לא נפתחה. האחות צעקה
כי אם אוליאל לא יפתח את הדלת, היא
תתחיל לצרוח, ואז נפתחה הדלת ואמנון
ראה את אחותו קרועת בגדים, כשעיניה
בוהות בחלל, יושבת על הספה בסלון.
היא סיפרה לו מייד את מה שקרה והוא
דרש את הפילם מחברו.
כבר בשלב זה טען אוליאל כי לא
היה כלל פילם והוא לא צילם את הנערה.
אמנון ואחותו עזבו את הדירה וחזרו
לביתם. שם נערכה התייעצות עם אח
בוגר נוסף, והוחלט כי יש לסיים את
העניין ללא התערבות המישטרה. יחד
עם אחותו ואחיו, אהרון, חזר אמנון לדירתו
של אוליאל. הפעם ביקש ממנו במפגיע
למסור לו את סרט־הצילום שעליו
הונצחה האחות העירומה. אולם לא היה
עם מי לדבר. האחים הבחינו, לדיבריהם,
כי בעל הדירה ״מסטול״ ואינו מדבר
לעניין. הם ערכו חיפוש בדירה ולא
מצאו כל סרט־צילום, מלבד סרט אחד,

סו ממה, צולמה
ונ אנ ס ה
ל מים ספורים אחרי הפרידה תפס
אוליאל את חברתו, כשהלכה ברחוב
עם ידידות, ובאיומי סכין הכריח אותה
לעלות לדירתו. לדבריה, כפה עליה לקחת
שני כדורים, והיא סוממה. אחר־כד הר גישה
כיצד הוא מבזיק בפלאש של
מצלמה. היא היתד. חסרת־אונים. אוליאל
אנס אותה, קרע את חולצתה ולא התיר
לה לעזוב את הדירה.

הריגה ר

ואולי אפילו רק

להתאבדות, סיוע טוען הסניגור, זאב נש, בדיון בבית הוזשפט.

שנמסר לידיהם מרצון. אך המישטרה,
שפיתחה אותו, לא גילתה בו כל צילומי-
עירום. היו בו רק צילומים ממסיבה שנערכה
ברמלה.
ביום החמישי בשבוע, שלושה ימים
אחרי האונס, החליט אמנון כי לא נותר
מנוס מלפנות למישטרה והביא את אחיתו
לתחנת־המישטרה להגיש תלונה המיש־טרה
חקרה אותה ורשמה את עדותה,

של אחותו ובעלה. האחות הנשואה, ש־היתה
קרובה מאוד לאחיה, מתגוררת גם
היא באותה שכונה ברמלה, סמוך מאוד
לבית ההורים.
בשבת, אחרי ארוחת־הצהריים, נשמעה
דפיקה בדלת. האחות פתחה אתי הדלת
וראתה את אמנון עומד בפתח. הוא נכנס
לדירה, פנה לעבר המיקלחת וחזר לחדר
כשבידו רימון שניצרתו שלופה. בקול
שקט ביקש מכל הנוכחים לעזוב את הדירה
ולהשאירו לבד עם חברו.
האחות, שחששה לגורל אחיה, החלה
מתווכחת. היא ביקשה כי השניים ירדו
מהדירה ויסיימו את חשבונותיהם במקום
אחר, אך אמנון עמד על כך שכל הנוכחים
יסתלקו. האחות טוענת כי לבסוף
אמר לה :״מוטב שתרדי על רגליך ולא
על אלונקה,״ והיא השתכנעה לצאת את

אך לעדות לא נמצא סיוע. כידוע, דרוש
סיוע לעדותה של מתלוננת על עבירת מין,
כדי להשיג סיוע כזה נשלחה האחות
לבדיקה רפואית. אך גם זו לא העלתה
כל מימצא מסייע. נתגלה כי היא אינה
בתולה ולא נמצאו בה כל סימני חבלה.
למחרת שב אמנון לתחנת־המישטרה
ושוחח שנית עם הקצין אבי דווידוביץ,
ראש מישרד־החקירות. הוא לחץ שוב
כי המישטרה תמצא את הפילם ותמסור
אותו לידי המישפחה .״בכך מבחינתנו

הדירה.
הדראמה התחילה. אמנון נעל את דלת
הדירה וניגש לחברו הטוב. הרחוב התמלא
שוטרים וסקרנים. פסיכולוג המישטרה ניסה
לשוחח עס אמנון, וגם שני שוטרים
אחרים מהתחנה דיברו על ליבו, וגם
היחידה ללוחמה בטרור הוזמנה. אך, באיטיות
עוצרת נשימה המשיכו העניינים
להתגלגל עד סופם המר.
אמנון וחברו היו כלואים יחדיו בדירה
במשך כשעתיים, כאשר אמנון אוחז בידו

1 0י ך 1י ח 1 |1ל| ץ 1ד | 11 אחרי ההתפוצצות התקהלו בדירה קרובים ו־
11 1 1 1 1 1 1 1שכנים שעמדו נדהמים ליד שילדה החרוך של
#11 1 1111
הכורסה שעליה ישב הקורבן. לפי גירסה אחת, חיבק הרוצח את קורבנו לפני הפיצוץ.

מעוא־ומת! (1הח 0ן

המסומן באיקס, ניהלו שגי החברים מתוך
הדירה לפני הפיצוץ. במשך שעתיים רצופות
ניסו קציני־מישטרה וקרובים לשכנע את עבדי לחזור בו מתוכניתו. אך גס פסיכולוג
המישטרה וגם היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור לא הצליחו למנוע את האסון.

ייגמר העניין,״ אמר הצעיר. הקצין ענה
לו כי אינו חוקר פרטי העובד עבורו,
אך הוא יעשה ככל יכולתו.
לקצין היה נדמה כי המתלונן יצא
מרוצה מהשיחה, אולם אמנון היה נואש.
הוא חשב כי אין מתייחסים לתלונה בכובד
הראש הראוי, כי מזלזלים בו, ובאחותו
״נוהגים בצורה זולה כזאת.״ המישטרה
לא עצרה את אוליאל, ואמנון ראה בכך
חריגה מנוהג מישטרתי רגיל .״כאשר
מתלוננים על אונס, עוצרים את -חשוד
לפחות ל־ 48 שעות, לאן״ שאל.

רימון בלתי נצור, ובחגורתו רימון נוסף.
הם ניהלו שיחה לבבית כמעט. אמנון
ביקש את הפילם מכיוון שאמנון הוא
בחור צנום ונמוך, ללא כל עבר פלילי,
סירב בתחילה קורבנו להאמין כי הוא
רציני, וכי הרימונים שבידו הם אמי תיים.
הוא שאל אותו מניין לקח אותם
ואמנון הסביר לו כי הרימונים מקורם
בדירתו של אוליאל עצמו. והוא מצא
אותם על המירפסת. אוליאל פנה לשוטרים
ברחוב וביקש מהם לחפש במירפסת
דירתו. רק כאשר חזרו ואמרו שלא מצאו
דבר, הבין כי הרימונים המאיימים על
חייו הם הרימונים שלו עצמו.

ה ת אב דו ת

לא י ק
כבוד ה מי שפחה

נ טייי

ותם ימים עברו ביסורים גם על
אוליאל. הוא הסתגר בביתו ובמשך
יומיים נטל כמות גדולה של סמים. הוא
היה כמעט מחוסר הכרה, כאשר התקשרה
אמו למישטרה והודיעה כי בנה בצרות.
המישטרה הביאה את הבן לבית־החולים,
שם שאבו את קיבתו. ביומן המישטרה
לא נרשם במפורש כי היה זה נסיון-
התאבדות, אך כך עולה מהעובדות.
אוליאל הוזמן לבלות את השבת בביתם

ך פני שהלך לפגישתו האחרונה עם
• אוליאל, ניגש אמנון אל אחיו אהרון,
והפקיד בידיו פתק :״אני הולך לעשות
את מה שהמישטרה לא הצליחה,״ כתב.
״מניאקים נשארים מניאקים.״ הסיבה שבגללה
זרק אמנון את שני הרימונים
על הארץ, הרג את חברו ופצע קשה את

עצמו, היתה לכאורה סיבה של כבוד-
המישפחה. אוליאל אנס את אחותו, צילם
אותה צילומי־עירום, ועל האח היה לנקום.
אולם בחקירתו של אמנון בבית־המישפט,
על-ידי התובעת, ועל־ידי סניגורו, זאב
נש, התגלו עובדות מעניינות, שאינן עו לות
בקנה אחד עם ההסבר הפשטני של
כבוד־המישפחה.
אונס אחותו לא היה כל־כך חשוב לו.
כבר בתלונה שהגיש למישטרה, הדגיש
אמנון כי אם יימצא הפילם, הוא יראה
בזה את סוף הפרשה, וידאג כי אחותו
תבטל את התלונה על אונס ,״מכיוון שלא
רציתי שאוליאל ילך לכלא.״ כאשר נשאל
שוב ושוב על־ידי התובעת ״מתי בדיוק
החלטת לפוצץ את הרימונים?״ ענה ה צעיר
בקול מלא כאב :״כשראיתי שלא
איכפת לו ממני. הוא היה אדיש, והרי זה
היה בידיו לגמור את העניין. אבל לא
היה לו איכפת ממני !״ משהו בזעקת הכאב
של הצעיר העיד על פגיעה קשה הרבה
יותר מאשר פגיעה בכבוד־המישפחה.
״מדובר כאן על חבר שלי ...שימשיך
להיות בינינו היחס הטוב, המשהו הסודי
שהיה בינינו ...אז הייתי מוכן להעביר
(לסלוח) אבל בתנאי שיביא לי את הפילם.
אנחנו 11 במישפחה, והוא בן־אדם שחי
איתנו בבית. אם ייצא הפילם, אז מה
נשאר? העדפתי למות מאשר למות מ בושה.״
כשהתפוצצו
הרימונים, היו שני ה חברים
חבוקים .״מה פתאום התחבק־תם?״
שאל הסניגור, והנאשם ענה :
״אני לא יודע. הוא קם מהכורסה, חיבק
אותי, שיחררתי את הידיים.״ ״בשביל מה
הוא חיבק אותך 1״ ״כדי שייצא מצב שנלך
יחד, כמו שאמרתי לפני כן.״ ״גם אתה
חיבקת אותו?״ ״לא, אני עמדתי עם
הרימונים ביד.״
בעדות קודמת שמסר אמנון במישטרה,
כשהיה עוד בבית־החולים, אמר :״אני
ראיתי את אלי יושב על הכורסה ואני
ישבתי עליו, ואז שמעתי פיצוץ קטן שהעיף
אותי אחורה ...אחרי זה שמעתי שתי

התפוצצויות בחדר והרבה אש. הייתי
בסיפוק רב וידעתי ששנינו גמרנו את
החיים.״ הדברים מצביעים על מצב רגשי
מיוחד ומוזר ששרר בין שני החברים.

״אגי או ה ב
או תו ,,
חיו של אמנון, אהרון, שנשא אותו
י על ידיו מהחדר ההרוס אחרי ההתפוצצות,
העיד כי לפני הפיצוץ ראה את
השניים יושבים יחדיו בדירה ומשוחחים
״כמו בבית־קפה״ .״אמנון מכיר את אלי
יותר טוב ממני. הם היו יוצאים לבלות
יחד. הוא היה חי איתו בסדר, הם היו
חיים יחד, ישנים ביחד ואוכלים ביחד.
הכל ביחד.״ אהרון התרשם כי אמנון כעס
מאוד כאשר התברר לו שהוא נותר בחיים
אחרי שחברו נהרג. כאשר הוצא אמנון
מהדירה, מרוטש כולו, עוד הספיק ללחוש
לידיד משותף :״אני אוהב אותו״.
זהו סיפור המעשה. המסקנות המישס־טיות
הנובעות מעובדות אלה שנויות במחלוקת.
התובעת טוענת כי היה זה רצח
בכוונה תחילה, שאמנון תיכנן אותו כשלקח
איתו את הרימונים, נכנס לדירה והוציא
את הניצרה.
הסניגור נלחם בכישרון רב כדי להוכיח
כי לא היה כאן רצח. לגירסתו
רצה אמנון להתאבד, וגם אוליאל רצה
בכך, שכן כבר ניסה לעשות זאת יומיים
קודם לכן, כאשר נטל את הכדורים ונזקק
לשטיפת קיבה. יתכן שהיתה זו הריגה, או
אולי אפילו סיוע להתאבדות, אך בוודאי
שלא היה כאן רצח. אמנם גם עבירות
אלה עונשן המכסימלי הוא עשרים שנות
מאסר, אך בכל זאת אין זה מאסר־עולם.
תמונות־הזוועה של גופת הקורבן הוצגו
לפני השופטים. התמונות כל־כך מזעזעות
עד שקשה להביט בהן. אך גם מראה פניו
המיוסרות של הנאשם מעורר רחמים.
ואין להתקנא בשופטים האמורים לעשות
אילנה אלון :
צדק לכל.

1או מ רי ם ...מ ה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ...מה הם או מרי ם..

ס״קה *1־: 1*101

מיסה תריעו:

אמנון דין:

״לא נאב ר אם .,שהכנסת רא תקבע ״אני לא גוום במאבק,
נתגרש מהמערך!״ את הדיון ל־!1998״ תפסו עלי טר מפי־

חייקה גרוסמן כבר אינה חברת״כנסת, אך דעתה
בהחלט נשמעת במיפלגתה, מפ״ם. חייקה היא אחת
המתנגדים באופן נמרץ וחד־משמעי לקבלתם של חברי־הכנסת
אמנון לין ויצחק פרץ כסיעה בתוך המערך.
טילפנתי אליה לקיבוץ עברון ותפסתי אותה שעה קלה
אחרי שהגיעה מישיבת מזכירות מפ״ם בתל־אביב.

• מדוע אתם כל־־כך מתעקשים כעניין שד
פרץ ולין?

לא מדובר על זה שהם יצטרפו כחברים למיפלגת
העבודה, בזה אין אנו מתערבים. אין אנו יכולים להחליט
מי יהיה ומי לא יהיה חבר במיפלגת העבודה. מדובר
על כך שהם יצטרפו כחטיבה, או כמיפלגה נפרדת, ולזה
אין אנו מוכנים. אנחנו בחרנו במיפלגת העבודה כפרטנר,
זכותנו להחליט אם אנחנו רוצים או לא רוצדם את לין
ופרץ כפרטנרים.

• כמעיד יושבים ניצים לא פחות דורסים
מלין ופרץ. למשל גלילי, ארבלי־־אלמוזדינו...

המשא־והמתן שניהלה מיפלגת העבודה עם לין ופרץ
היה על פרוגרמה פוליטית אחרת מזו שדובר בה אתנו.
אנו לא מוכנים למערך עם פרוגרמה פוליטית כזאת.
פיתאום מצאנו שכותבים לנו מצע פוליטי חדש ומביאים
לנו אותו כנדוניה.
זה ששושנה ארבלי־אלמוזלינו חברה במיפלגת העבודה
זה עניינם. אני לא יכולה להגיד לך שזה נעים להיות
אתה ביחד במערך, אבל זה עניינה של מיפלגת העבודה.
אנחנו פרטנרים של המיפלגה, לא של שושנה ארבלי־אלמוזלינו.

אחרי 15 שנות נישואין עם המעיד, איך
תרגישי אם תיאלצו להתגרש?
לי זה לא יכאב. אני לא עוסקת ברגשות אני עוסקת
בפוליטיקה.

גיבור השבוע בכנסת היה חבר״הכנסת מיכה חריש,
שבהצעה לסדר היום שהעלה, הובסה הקואליציה. חריש
הציע למנות ועדת״חקירה פרלמנטרית, שתבדוק את
מחדלי הממשלה בפינוי סיני. ההפתעה הגדולה היתה
כשאנשי התחיה הצביעו הפעם יחד עם המערך.

• חכר־־הכנסת חריש׳ איד הצלחת לגרום
לכך שהתחיה תצביע עם המעיד, למרות הגישות
ההפוכות להסכם־השלום?

דיברתי עם גאולה כהן שלושה שבועות לפני ההצבעה.
היא לא הסתירה את הסתייגותה, והזכירה לי שיש לנו
חילוקי־דיעות בעניין הסכם־השלום: היא התנגדה להסכם׳
אני הייתי בעדו. היא גם לא הסתירה מפני שאילולא
קיבלנו ההסכם, לא היו ממילא מפנים את סיני.
לכן עד הרגע האחרון לא ידעתי איך יצביעו הח״כים
של התחיה. בכל זאת ביקשתי מכהן שתאפשר לי
להשמיע את דברי לפני חברי התחיה, לפני שיחליטו.
התמקדתי במחדלי הממשלה, הבאתי אינפורמציה ועובדות,
ועדיין לא ידעתי איך יצביעו. הצבעת התחיה היתה
גם בשבילי בבחינת הפתעה.

• מניין המידע שצברת?

מסדרת כתבות־תחקיר, שפורסמו במעריב ובעיתונים
אחרים, ושהיו לי לעזר רב.

• איך שיכנעת את תל״ם להצביע עם
המערך?

היו איתם שיחות, והם לא ידעו בדיוק. עד לרגע
האחרון לא אמרו איך יצביעו. בסוף הפתיעו אותנו לטובה.

• חגגת את הנצחון?

אנחנו עוד רחוקים מנצחון. השלב הבא הוא להביא
לידי זה שכנסת תקבע תאריך מתקבל על הדעת לדיון
בהצעה, ולא תקבע את הדיון ל־.1998
חוץ מזה יש לי עוד עבודה רבה, בכנסת דברים
משתנים מיום ליום, ואי-אפשר לסמוך על חברי־הכנסת.
אני צריך לדאוג לרוב, כשאני לא יודע איך תיראה
התמונה הפרלמנטרית מחר. זה לא פשוט. לא, זח לא
פשוט.

חבר־הכנסת אמנון לין עזב את הליכוד ביחד עם
חבר״הכנסת יצחק פרץ, ועבר למערך. במערך לא ציפו
לו בזרועות פתוחות. מפ״ם מתנגדת להצטרפותו ולהצטרפות
חברו, פרץ. יוסי שריד וחוג אומ״ץ מאיימים
בפילוג. מה אומר על כך אמנון לין 1

• מה דעתך עד המהומה שעוררת כמערך?

מתי יוצא העיתון שלך, ביום רביעי הבא? אני מבטיח
לך עד אז הכל יסתדר.
אני בכלל לא צד בעסק הזה. כל העניין הוא מאבק
של יוקרה ושמירת עמדות. אני משתייך לחוגים שעמדותיהם
אינן תואמות את עמדות מפ״ם, ואני לא היחיד.
כמוני יש עוד 30 במערך. מי שיכול היה עד היום
לחיות בכפיפה אחת עם ישראל גלילי ועם רענן נעים,
אין שום סיבה שלא יוכל לחיות גם איתי.

• אתה מאוכזב מכך שצעדך דא התקבד
כאהדה כמערך?

מקבלים אותי יפה מאוד בחוגי מיפלגת העבודה, וזה
בעצם מה שמעניין אותי. אני אופטימי. חישבתי היטב-
היטב את צעדי, ואני יודע לאן אני חותר.
כולם יכולים להירגע. לא יהיה פילוג. למען האמת,
אני לא גורם במאבק הזה. תפסו עלי טרמפ ואני משתוקק
מאוד לראות איך תטפל המיפלגה בעניין הזה.

מה ה או מ רי ם ...מ ה הם אומרים ...מה ה אומר מה ה אור

אמוון ברזיל :

אריה פלוגה:

השנה אגנ ה 20
שקר תמורת חתימה!

היה משתמש ב1ח!

כל שנה, לפני שבוע הספר, אני נשבעת שיותר לא
אדבר עם דן בן-אמוץ, וכל שנה אני מדברת איתו.
מה לעשות ! כמעט תמיד יש באמתחתו איזה ספר
פיקנטי, שאי״אפשר להתעלם ממנו.
השנה הוא יציג בשבוע הספר את ״המילון אחול
מאניוקי לעברית מדוברת חלק בית״ ,אותו כתב יחד
עם נתיבה בן־יהודה. חוץ מזה יציג ספר עצמאי, בשם
״סיפורים פה סיפורים שם״ .בשמות הוא חזק.

העתונאי אמנון ברזילי פירסם בשבוע שעבר את
סיפור הפוטש הכושל, שתיכנן לפני שש שנים שמעון
פרס יחד עם ראשי הליכוד, להפלתו של ראש״הממשלה
דאז, יצחק רבין.

• איך הגעת לסיפור הפוטש ץ

כתבתי ספר על ד״ש, העומד לצאת לאור בשבוע
הבא. הכנתי חומר במיוחד על תקופת עלייתו של ידין:
איך בכלל מצאו אותו, מי הביא אותו. כך עליתי על
סיפור הפוטש, שתוכנן באותה תקופה.
• מדוע לא פירסמת אותו עד היום ץ
רציתי שזה יהיה הסקופ של הספר. דיברתי, למשל,
עם גד יעקובי, והוא אמר לי :״אני יודע מי המקור
שלך. לקחתי את הכתבה שפירסמת והשוויתי עם היומנים
שלי. כל הכבוד, התאריכים תואמים להפליא.״
• גם יעקוכי היה מעורם כפוטש ץ
אני יודע שהוא לא היה נלהב. הוא סיפר לי שאמר
בזמנו לפרס לא להתפתות. המהלך יפגע בו, למרות
שהוא עצמו היה פאסיבי. אל תשכחי שהוא לא אמר:
חבר׳ה, צאו מזה! אלא נתן לחבר׳ה לשחק לפניו.

• מה היתה עמדתו של הנשיא נכון, גם
הוא איש רפ״י לשעבר, שהיה אז יושב־ראש
ועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת?
ב־ 2בפברואר רבין היה בחו״ל, וההכנות לפוטש
היו בעיצומן. בקומה ה־ 15 של בית כור, בלישכתו של
מאיר עמית, נפגשו אהרל׳ה יריב, דויד גולומב ויצחק
נבון, שבא לפגישה ביוזמת השלושה. הם גם באו אליו
בהצעה המדהימה: לפרוש ממיפלגת העבודה ולהצטרף
לרשימה החדשה שמקים ידין.
נבון אמר לא. הוא התנגד לפוטש. זה לא היה לרוחו.
אפשר לומר שגד יעקובי ויצחק נבון, למרות היותם
אנשי רפ״י, הביעו באופן חד־משמעי את התנגדותם.

• כגין טוען כאילו פרס פנה אליו אישית
כעניין הזה.
בגין מבלבל שני מיקרים. האמת היא שפרס לא פנה
אל בגין. בגין היה בכלל בארצות־הברית. באותה תקופה
שהה גם רבין בארצות־הברית, לכן הסיפור שפרס בא
אליו אינו נכון. כל המגעים נעשו עם לנדאו.

• איך אתה מסכיר את זה שכגין דיכר
על הפוטש שבוע לפני שהספר שלך מתפרסם ז

אין לי מושג, זו מיקריות. פרץ ולין עזבו, פרס טען
שגם בגין חתרן, ואז בגין אמר לו: אני חתרן, הרי
אתה באת אלי כדי להפיל את רבין! האמת היא שהוא
מתבלבל. פרם לא בא אליו.

• רכין ידע, לדעתך, על ׳הפוטש ץ

אמרו לי שהוא ממש נדהם מהגילוי. הוא לא ידע
על זה דבר. אילו ידע היה משתמש בסיפור הזה בסיפרו,
כאסמכתה לכך שפרס הוא חתרן ותככן, כפי שטען.

דן בן־אמוץ:

• מה פירוש כעכרית מדוברת אחול מא־ניוקיז
מצויין,
נהדר, מיוחד במינו, ממזרי.

• מה פירוש המילים כערבית ץ
הפינוי מאופירה ומימית חלף עבר לו, עוד לא עבר
חודש והחיים חזרו למסלולם הרגיל. מפוני ימית ואופירה
קיבלו את הפיצויים והלכו הביתה. איך הם
מסתדרים ז
אני יודעת איך מסתדר אחד מהם: אריה פלוגה,
המכונה פלוגי וגם המלאך משארם. לפני שהגיע לאופירה
הוא היה ירושלמי. בירושלים הוא היה אחד
ממלכי ״שעמון״ ו״בית־האמנים״ ,בשארם־אל-שייח׳
הוא היה שותף של מיכאלו במיסעדת הדגים הנודעת
״המיפלט האחרון״.
באחד הימים טילפן אלי פלוגי וסיפר לי שהוא עומד
לפתוח מיסעדה ביחד עם עוד מפונה שארמי ידוע,
אלכס איש ״מלך הים״ .השניים לקחו בית בשכונת
שייח׳־מוניס שליד רמת-אביב והפכו אותו למיסעדת-
דגים במתכונת ״המיפלט האחרון״.
בין אידרה לאידרה שאלתי את פלוגי :

* במפונה אופירה, איך השתקמת כעיר
הגדולה תל־אכיב?
אף פעם לא הכרתי את תל־אביב. הייתי בכל העולם
ולא הגעתי לתל־אביב. כשעזבנו את שארם, עם דמעות
וכל הסיפור הזה, חזרתי באופן טיבעי לירושלים. אבל
מה? התייבשתי. היובש בעיר חוגג, זה לא מה שהיה
פעם.
מכיוון שבתל־אביב התמקמה חבורה גדולה של פליטי
שארם, החלטתי לבוא לבקר. באתי ללילה אחד, למסיבה.
לקחו אותי לשייח־מוניס, לעוד מסיבה ואמרו לי: בוא
נפתח מיסעדה. אמרתי: למה לא? והנה אני כאן, צולה
דגים על האש. בינתיים אני מאכיל חברים, אחר־כך
בטח יבואו אחרים, שיהפכו לחברים.

• לשארם אתה מתגעגע?

באת לבאס אותי עכשיו או באת לאכול דגים? לא
בוכים על חלב שנשפך, חאלאם!

זה בכלל לא חשוב, כי בעברית מדוברת זה מקבל
שימוש אחר. כמו למשל אחול שרמוטה, שבעברית
מדוברת זה נהדר, נפלא, ובמקור בערבית זה ביטוי גס,
כי שרמטוה זה זונה.

• האם אתם מציינים כספר את מקור הביטוי
חסלנגיז מה אנחנו
באיזו
מה זה

פיתאום? מה, אנחנו עוסקים בחקר המילה?
נותנים את ההגדרה ואחר־כך נותנים מובאה
צורה אפשר להגיד את המילה בתוך מישפט.
פה, מחקר פילולוגי? לא, זה מילון. פשוט מילון.

• אינך חושב •טמעניין לדעת את מקור
הביטוי ז

8ה, אני צריך לענות על הציפיות של כל אחד?
מי שרוצה ארכיאולוגיה של מילים, שיחפש במקום אחר.

• בכל זאת, אתם כותבים ומתרגמים סלנג
בהתהוותו.

מה שאמרת עכשיו זה קישקוש, זה לא סלנג בהתהוותו.
זוהי עברית הקיימת שנים.

• כמה מילים יש במילון ץ

,6000 שלא הופיעו בכרך הראשון. אנחנו עובדים על
זה מ* ,1972 עשר שנים.

• עבודת נמלים.

האמת היא, שהחומר היה מוכן לפני שנתיים, אלא
שחלק מהחומר נפל מהאופנוע של הנער־השליח, עברה
עליו משאירת והרסה 90 עמודים.

• כמה כסף תגבה השנה תמורת חתימה
על הספרים שלך?

20 שקל, וזה פחות מהאינפלציה. לפי האינפלציה
הייתי צריך לגבות 231/2שקל.

• איך מסתדר שבוע הספר, שיש בו הנ חות
גדולות, עם האידיאולוגיה שלך שלא לעשות
הנחות ולא לתת ספרים כמתנה?
ההנחה היא לא על חשבון הסופר. הסופר מקבל
תמלוגים מהמחיר לצרכן. ההנחה היא על חשבון המו״ל
ועל חשבון המפיץ.

שדית ש

הו כוננות במיגוש־הכדווסל, הן עובדות והן
עקוות־בית 1ואמהות ־ ה 11 רעדו 11 עאפשר יושחק

בהתאם להריונות. זאת לא היתר. רק
בדיחה, גם מציאות.
גם שרה יערי 26 שחקנית הפועל
חיפה שהתמודדה לפני חודש ביד־אליהו
מול רבינוביץ, חזרה לשחק חודש אחרי
שילדה את בתה ניצן .״אז עוד חנקתי
אותה,״ סיפרה יערי ,״הייתי עושה לי את
החשבון של 4שעות, כדי לא לפספס
את זמני ההנקה. לפעמים איחרתי בחצי

עליו בעד כל הון שבעולם.
הן משחקות כדורסל רק מתוך אהבת
המישחק. בארץ אין תמורה למאמץ ספורטיבי
של נשים. בכל מקום אחר בעולם
מאמץ זה גם נושא רווחים ופרנסה.
אצלן זה הובי, דרך חיים, הרגל —
אבל לא פרנסה או כסף, לא אוהדים ולא
יוקרה.
אין הן פמיניסטיות, אבל גם לא חוש

לחודש הרביעי להריונה, השתתפה
׳עהכדורסלנית חנה רבינוביץ ( )26באימונים
המפרכים של קבוצתה, אליצור
תל־אביב, שזכתה לפני חודש בגביע המדינה
לכדורסל־נשים, זו הפעם הרביעית.
״לא סיפרתי בקבוצה שאני בהריון,״
התוודתה השבוע רבינוביץ ,״כי ידעתי
שכועסים אצלנו על שחקניות שנכנסות
להריון׳ .עד שבעלי העמיד לי, אולטימטום,
בטענה שהבריאות חשובה מהספורט.״
הבדיחה בין עיתונאי־הספורט על כדורסל
נשים במשך כל השנים היתה: אליפויות

בכורה עומר :״מתי אחזור לשחק? ברגע
שהתפרים יתאחו.״
גם איתי גבוהודהקומה 1.79 בעלת
השיער הבלונדי הגולש, התאמנה עד סוף
החודש השני להריונה. איתי הפסיקה את
האימונים רק מפני..שנפלה בשעת אימון
ושברה את ידה .״הייתי בטח ממשיכה
עוד כמה חודשים לשחק,״ אמרה בביטחון.
כיצד מצליחות הכדורסלניות לתפקד גם
כאימהות? הן לא עומדות לבדן במשימות
הכבדות של משק־הבית, גידול ילדים,
עבודה מחוץ לבית ומישטר־אימונים מפרך.
הבעל היא התשובה מאחורי הכדור-
סלניות החרוצות. אם הבעל הולך לקראתן
ומשמש ״עזר כנגד״ ,הן עומדות במעמסה.
״זה עניין של רצון, הבנה ושיתוף,״ אומר
שאול רבינוביץ ,״אם לא, זה מתפוצץ,
כמו שכבר קרה באין־ספור מיקרים.״
יעל פיקרש ( )39 עדיין משחקת באליצור
תל-אביב. היא השתתפה בדקות האחרונות
של מישחק גמר־הגביע ביד־אליהו ואחר־כך
סיפרה :
״אני מכירה הרבה בנות שמפסיקות
לשחק כדורסל• ,כי הבעל לא מרשה להן
או שאין להן סידור לילד. כי לשחק
כדורסל בארץ, זה תלוי בבעל. תקחי אחת
כמוני ותושיבי אותה בבית: אני משתגעת
בלי הכדורסל.״ בעלה של יעל, מלחי,
מכבז״את תחביבה והולך לקראתה. ליעל
בן בגיל 15 ובת בגיל .7
״אני עושה ספורט ולא קאריירד״״ הצד,ירח
איתי, הבלונדית היפה מקריודים.
״יש לי מיקצוע שאני נהנית ממנו, ואני
גם משקיעה מעט בכדורסל.״
״זוהי בעיית הבעיות,״ טוען יושב־ראש
קבוצת הפועל חיפה, משה בן־קיקי .״הבנות
מתייחסות לכדורסל בחובבנות, וזוהי הסיבה
האמיתית לרמה הירודה בארץ. לפני
10 שנים לא נפלו הישגיהן של הכדור-
סלניות בארץ מאלה של חברותיהן האירופיות.
אלא שמאז המשיכו באירופה
להתקדם, ופה הן נשארו דורכות במקום.״

איתי מונצ׳ר מהפועל חיפה מחזיקה את תינוקה בן

החודש, עומר. למרות הקשיים שהיו לאיתי בזמן ה י

הריון, לא חששה להכריז השגוע :״אחזור לאימונים ברגע שהתפרים יתאחו !״ איתי
משחקת לשם הספורט, ולא לשם הקאריירה. מימין למעלה: נאבקת על הכדור במישחק.

שעה. הייתי תשושה מההנקה ומהמישחק,
אך לא יכולתי לוותר על הכדורסל.״

״עזר כנגד״ממין זכר

קבוצה, בסיום מישחק הגמר ביד־אליהו.

ך ם לשרה וגם לחנה יש ותק של כ־15
י* שנה בכדורסל. הן אינן מפורסמות כמו
מיקי ברקוביץ או עודד מכנם. למרות זאת,
שתיהן דוגמות מאלפות של נשים ישראליות
מעטות, שהכדורסל הוא בדמן, חלק מ-
אישיותן והווי חייהן. אין הן מוכנות לוותר

בות שמה מקובל כחובות האשד — .כביסה,
בישול, החלפת חיתולים — הן תורה
מסיני.
חנה רבינוביץ (עד לפני שנתיים הוכמן),
העובדת כמורה לחינוך גופני, טוענת :
״אני לא מוצאת את עבודת־הבית כחובה.
מה אם אשה לא אוהבת לבשל, היא תעשה
זאת בניגוד לרצונה?״ היא עצמה עסוקה
כל שעות היממה, ואינה מתפנה כמעט
לעבודות־הבית.
איתי מונצ׳ר 27 לשעבר ז׳ינו, שח קנית
הפועל חיפה, ילדה לפני חודש את

יעל בבית

״זוהי בדיחה לצלם
אותי עושה
מבודות־בית, כי זה לא מקומי הטבעי.״

| ן, ך | 11ל 11111ך שביעות־רצון ניכרת על פניה של חנה רבינוביץ, כשבטלה
ע 1י י שאול מגלה נכונות להשהתף איחה בהדחת־הכליס במיטבח.

משמאל, מנסה חנה תרגיל התחמקות, בנסיון לפרוץ אל הסל. שאול שלם עם העובדה

שאשתו נעדרת לעיתים מהבית בערבים .״אין ניגוד אינטרסים,״ הוא הסביר ,״גס אשה
זקוקה לחיים משלה ולתחביביס. לפעמים החברים צוחקים לי, שאני בייבי־סיטר בעוד
אשתי מחוץ לבית. אצל הגברים בארץ אין מודעות לספורט, בעיקר לא לספורט הנשים.״
חכדורסלניות חושבות אחרת. לדעתן,
הן מתייחסות הרבה יותר ברצינות ממה
שחושבים :״איך אפשר להגיד את זה,
כשאנו מוותרות על שישי־שבת בחיק
המישפחה לטובת אימון?״ שאלה־התרעמה
שרה יערי קצוצת השיער בביתה שבקרית־חיים.
היא מאשימה את איגוד הכדורסל
במצב הנוכחי.

לעומתה, טוענת חברתה איתי מונצ׳ר,
שהיתר! קפטן בקבוצה הפועל חיפה במשך
כמה שנים :״יש בנות החושבות שהן
עושות טובה ושחייבים לתת להן, ושמגיע
להן תמורת מישחקן משהו. אני לא חושבת
כמוהן. אני עושה ספורט לשם ההנאה
שלי. אני לא קושרת כסף עם המישחק,
(המשך בעמוד )58

שרה יערי מהפועל חיפה מתגוננת מול זרועותיהן
המאיימות של יריבותיה מאליצור, ענת דרייגור וחנה
רבינוביץ. משמאל, עם הבעל והבת. שרה חזרה לשחק חודש אחרי הלידה כשעוד הניקה.

לשיווק!להיניק

כדורסל להריון י

יעקב שרת /איש ממאדים

מחלוקת נפלה בישראל — הרג או חרג?
ב״ידיעות אחרונות״ כתבה זיוה יריב :״אל תאמר להרוג.
אמור לחרוג״.
קפץ עליה רוגזו של משה ז׳ק ב״מעריב״ ,וכתב כעבור ימים
מספר מאמר ושמו ״חריג, לא הרג״ ,אף הסתמן על אהרון
מגד, שנדרש בעתונו ״דבר״ ל״על הרג אנשים ומלים״.
אכן, לעם ישראל יש בעיה קטנה: האם הוא הורג הרג,
או רק חורג חרג?
בעיה קטנה, אמרתי. מפני שככלות הכל, בבמה בתים,
לבמה מוחות, בסן הבל, השאלה הזאת אינה נותנת מנוח?
הנה, רק תמול־שלשום, בערב מערבי שבת, נזדמנתי לבית
משבילים, מלא וגדוש אורחים משכילים, מיטב שבמיטב, ושם
ההסכמה הכללית כמעט היתה שאין מנוס מהרג. השאלה
האחת שעליה לא היה מענה בפי בעלי הפתרונות הסופיים
הללו היתה מניין ואין יבואו יהודים למלא את השטחים
המטוהרים.
״זו באמת בעיה״ ,הם אומרים, ובזה תם הוויכוח. אבל
לא ההרג — או החרג.
ולי דווקא יש תשובה פשוטה לשאלת הרג״חרג. הכל תלוי
באמות-מידה נפשיות, לא כמותיות. רצח ילד קטן אחד, שנקמתו
עוד לא ברא השטן, הוא בשבילי הרג, ובשביל מישהו — בסד
הבל חרג. ויש מי שלא יגיד הרג על פחות מאלף הרוגים ביום.
שאבן בן הוא, מלמדת ידיעה שקראתי ב״מעריב״ ב־. 5.82ג,2
מאת כתבו הירושלמי יוסף צוריאל, המציץ לפעמים לשטחים
הכבושים. תחת הכותרת ״גורמים בטחוניים: צרין להימנע
מהצבת חיילים בתפקידי שיטור בערי יהודה ושומרון״ נאמר,
בין השאר :״הממשל הצבאי ביהודה ושומרון נערן כן
שתפקידי השיטור יהיו בידי אנשי משמר הגבול, שנועדו לפעול
דרן קבע באיזור. הללו מתורגלים לעבודה זו וערוכים מבחינה
נפשית למלא משימות שחיילים בשרות סדיר ובשרות מילואים
מתחבטים בהן״ .
לא צרין להיות חבם גדול כדי ״לקרוא״ ידיעה זו ולתפוש

זה :״מוקטנת לממדיה האמיתיים, הבעיה איננה, בבירור,
העדר מולדת לערבים הפלסטינים. אותה מולדת היא עבר
הירדן, או ארץ־ישראל המזרחית. ישנם, עם זאת 1.2 ,מיליון
ערבים היושבים בשטחים שמנוהלים על ידי ישראל מאז
-- 1967ה ענ ק ת ריבונות לשטחים אלה נשללה כליל על־ידי
ישראל.״ הלאה, אחרי של־ 1.21 מיליון אלה הוא מעניק
אוטונומיה עד לפתרון הסופי, הוא אומר, הקרנף־אחא הזה :
״בינתיים, ישראלים וערבים לומדים לחיות בדו״קיום ביהודה,
שומרון ועזה — הדרן הטובה ביותר, בסופו של דבר, להתפשרות
ולשלום״.
״לומדים לחיות בדו־קיום ! ״
אבל אל נסטה מן הנושא בגלישה מתסביך הנחיתות אל
תסביך השקר העצמי (מישהו בחוץ מאמין ן) .כל מי שאינו
רוצה שישראל תהיה דרום־אפריקה ב׳ ,כלומר כל מי שאינו
רוצה בשליטה בעם זר, בקביעה לאחרים מיהם ומהם ומה
זכויותיהם, ואיפה מולדתם האמיתית (ערבים, לכו לפלשתינה
המזרחית כל מי שאינו מוכן לעשות ולו את התרגיל
המחשבתי, לפחות, של גירוש הערבים — שכמובן אינו אלא
העברתם ההמונית־ההומנית למולדתם האמיתית הקיימת —
לוקה בתסביך נחיתות עמוק וגם מסוכן, שהרי בסופו של
דבר טיפוס מתוסבך שכזה אינו חסין, נפשית, לשלוט, לרדות,
להכות, לגרש, לירות.
ולירות יהיה צרין, והרבה. כי מה אם האמורים ללכת
למולדתם לא ירצו לעלות במשאיות! במקרה צפוי שכזה יהיה
צורך ״לרסס״ אותם ; אתם יודעים כמו את מה — כמו
ש״מרססים״ ״חיות טרף דו־רגליות הצמאות לדם יהודי״ ,כדברי
בגין בטקס נחלים. והדברים מכוונים גם לקרנף הגולני יהודה
אריאל, בעל ״פתרון המג״ד״ לבעיה הדרוזית (״הדרוזים בגולן
כבר הרחיקו לכת מאוד במאבקם בישראל, ולדעתי הם נמצאים
על הסף מעבר לפעילות חבלנית ושיתוף־פעולה עם סוריה. אם
יעברו הדרוזים את הסף הזה, הרי עצם קיומם של ארבעת
הכפרים ליד הגבול, בנקודה הרגישה ביותר בגולן, יהיה בסכנה.

לקרנף אריאל ה שווני איו דגש־נחיתות.
כמוהו גם לקרנף־אחא, שו־החוץ חגא, יצחק שמיו
למי מה שקורה בשטחים הכבושים זה הרג, למי חרג.
לפני שלושת אלפים שנה, לא הרחק משכם, התעוררה
מחלוקת לשונית עזה בין חסידי שיבולת בשין ימנית וחסידי
שיבולת בשין שמאלית, והרג רב בוצע בעקבותיה. היום מתווכחים
שם מהו המיבטא הנבון: הרג או חרג?
לקרופים אין תסביכים
בזמן האחרון, כשהטלוויזיה שלנו נשדפת והולכת, נותר בה
לפליטה פתח אחד להפגנת כשרון, מקוריות ויצירתיות. מדי
ערב בערב מוקרנים בדיווח מזג־האוויר נופים חדשים מרחבי
ארצנו המוקטנת. השבוע, למשל, הוקרנה בעת דיווח על מעלות
החום בשפלת החוף תמונת שני קרנפים חמודים בראשית
קרב שב״ש ביניהם, ואם כי ספק גדול אם היתה בכך כוונה
נסתרת של מאן־דהוא להתריע לא רק מפני החום, אלא גם
מפני הקרנפיטיס — המגיפה השקטה המכרסמת באחרונה
בגוף האומה יותר ויותר, בלי להבחין במין וגיל, אני לא יכולתי
שלא להיזכר באותו רגע קרנפי באריאל שרון, העושה עתה
נפלאות בוושינגטון, בחול ובשבת.
ואכן יש הרבה מן המשותף בין הקרנף השפלתי ובין אריאל
השרוני. לשניהם, למשל, אין ולא יכול להיות רגש נחיתות.
נחיתות ו מה פתאום !
רגש נחיתות, יש כמובן למי שאין לו רגש נוחות נוכח
הפיכת ישראל הבגינית לדרום אפריקה ב׳ — כפי שהירהר
בקול יהודי אמריקני צעיר, במפגש עם שרון בניו־יורק, ונתכבד
מפי הרב־קרנף הישראלי בקיתון של נחיתות עמוקה מאוד.
על העובדה שהמצב הדרום־אפריקני הישראלי אינו בלתי־קשור,
ככל הנראה, עם תופעת האי־עליה לא היה לרב־קרנף
השרוני מה לומר. מכל מקום, הוא לא כפר באי־עליה לאותה
ארץ, שהסטטיסטיקה שלה אומרת כי כבר יש בה מן הירדן
ועד הים יותר ערבים מיהודים בקבוצות הגיל .7—0הוא
אפילו לא כפר בתקפות ההשוואה המתבקשת בין שתי הארצות,
ישראל ודרום־אפרקיה. זה לא. הוא רק הדביק בשואל המיוסר
תסביך נחיתות עמוק, כלומר, במלים אחרות, הוא אישר
שישראל הבגינית היא דרום־אפריקה ב׳ ,אלא טען שמצב זה
עשוי להציק רק למתוסבכי־נחיתות. כל היתר אינם חשים שום
אי־נוחות מהיותם שולטים בעם אחר, מנטילת זכות פסיקה
לגבי מהות הגדרתם העצמית של בני העם הנשלט.
הנה, למשל, לקרנף־אחא יצחק שמיר אין שום רגש נחיתות.
שר החוץ שלנו, יהודי גא ובן חורין אמיתי (טתסביכים, בכל
אופן) ,פירסם באחרונה מאמר ושמו ״תפקיד ישראל במזרח־תיכון
משתנה״ בכתב־העת האמריקני רב־היוקרה ״פורין אפרס״
(אביב .)1982 אז מה דעתכם על פסוק נחמד שכזה, המתנוסס
שחור על גבי לבן באותיות של קידוש לבנה, הנהוגות בכתב־עת

סכנה נוראה זאת אינה דמיונית, ועל כך יעידו עשרות הכפרים
הסוריים הנטושים בגולן דבר״ ).21.5.82 ,כאנשים שהוכיחו
משמעת דתית עמוקה, מה יהיה אם החכמים שלהם יורו להם
לא לעלות על המשאיות, ופשוט לעמוד באלפיהם במקומם,
ולא לזוז ז הקרנפים־המג״דים ״ירססו״ אותם ויפילו בהם
שורות שורות עד האחרונה שבהם — ומי שזה ימאס לו, ויטען
שזה כבר הרג ולא חרג, ובוודאי מי שלא יהיה נכון לרצוח
ולו דרוזי אחד היושב על אדמתו מדורי־דורות — יוגדר אז
על־ידי הקרנף־רבא, המתגדר גם בכתר הפסיכיאטור הלאומי,
כ״בעל תסביך נחיתות עמוק, עמוק מאוד״ ז
או שמא בשלב זה כבר יקיץ הקץ על הגדרות מילוליות,
שיוחלפו בגדרות־תיל, אם לא גרוע מזה ז בקרנפיאל של הפתרון
המג״די הרפולי־שרוני־אריאלי לא יהיה מקום בכלל ללוקים
ברגש נחיתות עמוק. קרנפיאל צריכה להיות מדינה בריאה. מי
שחולים ברגש נחיתות עמוק הם נחותים. נחותים הם אנשים
שפלים, נמוכים. אז מה כבר אם יקצרו אותם בראש אחד !
מוגזם ! אז למה אם לא לזה מתכוון עודד ינון, מחבר
״אסטראטגיה לישראל בשנות השמונים״ (״כיוונים״ ,פב׳ )1982
המטיף לישראל לפרק כל ארץ ערבית לשתיים־שלוש מדינות
כמו ״לגו״ ,באמרו כי ״קיומה, שגשוגה ועמידתה של המדינה
היהודית יהיו תלויים ביכולתה לאמץ לעצמו דרך חדשה
ומתכונת חדשה לחייה הפנימיים והחיצוניים״ ?

שוליים מטורפים
״מעריב״ :״מתפוררת שביתת הדרוזים בגולן 23.5.82
״הארץ״ :״הדרוזים בגולן מחריפים שביתתם 25.5.82 עכשיו
אני יודע.
״ידיעות אחרונות״ :״חוקרים ממליצים לצרף 2,000 קמ״ר
משטח יו״ש לישראל״ .זה הבל?
״הארץ״ :״שרון דיבר לפני 500 מנהיגי, המגבית׳ על
התהוותה של קואליציה חדשה במזה״ת, המכוונת כביבול נגד
איראן, אך מהווה סבנה חמורה לישראל. בקואליציה זאת
נכללות גם עיראק, סעודיה, ירדן ומצרים, ויתכן שהיא אף
מקבלת סיוע אמריקאי. קואליציה זאת מסובנת לישראל
ולאיזור כולו, והיא עלולה להחריף ולהעמיק את המעורבות
הסובייטית״ .עוד סוסנו הסובייטי חי !
״דבר״ :״הרמטכ״ל ב,ערב וינגייט׳, :המלחמות טרם הסתיימו׳״
25.5.82 אחת לא די לו?
״הארץ״ :״נכשלו נסיונות למנות ראשי ערים בגדה״
( .)25.5.82 מפחדים על הרגליים, אה?
כל העתונים :״איראן עולה על ירושלים ; ישראל מסייעת
לאיראן ן ישראל נלחמת באש׳׳ף ; אש״ף מסייע לאיראן ;
ישראל נלחמת בסוריה ן סוריה מסייעת לאיראן ; ישראל בשלום
עם מצרים ; מצרים מסייעת לעיראק ן עיראק היא המדינה
האנטי־ישראלית ביותר; ישראל מסייעת לאיראן כבר אמרתי?
אני מרים ידיים.

(המשך מעמוד )57
אבל אני יודעת שכאשר אין מיקצוענות
אז אין מחוייבות מצד הבנות, וכל אחת
עושה מה שהיא רוצה. לכן זה נראה כמו
שזה נראה היום.״
לאיתי אין בעיות פרנסה, ואין זה חשוב
לה אם תשחק תמורת כסף או בלעדיו.
אך לחנה רבינוביץ זה משנה. חנה
נשמעת ממורמרת וכועסת, בעיקר על
חוסר הגינותם כלפיה, לדעתה, של אנשי
אליצור. חנה גדלה באגודת אליצור ש
בבני־ברק, לצידם של אחיה שהיו שחקנים
בולטים בקבוצה.
על תלאותיה עם האגודה הדתית סיפרה
בתרעומת :״אני מרגישה שאני הרכוש
שלהם, הם יכולים לשחק איתי איך שהם
רוצים. התירוץ שלהם, שבגיל 11 חתמתי
להם על מיסמך ומאז אני רתוקה אליהם.
אני לא יודעת לדרוש כסף, והם ניצלו
את זה שאני אוהבת כדורסל ולא אסכים
לוותר עליו בקלות. כשעמדתי להתחתן,
הם הבטיחו לי שיעזרו לי לרכוש דירה.
הייתי במצב קשה, והם לא עזרו לי בכלום.
היום אני חייבת לעבוד כדי לאזן את
התקציב בבית.
״לפני שנתיים ביקשתי מהם שיחדור,
רציתי לשחק בקבוצה אחרת, לשנות אווירה
ולתרום לקבוצה חלשה יותר. בארבע
השנים האחרונות לא השתפרתי, אין לי
אתגר כי הגעתי לשיא. אני משחקת
בקבוצה הטובה ביותר בארץ, יכולתי
לקבל כסף טוב בקבוצה אחרת ולהסתדר.
הם סירבו, ודרשו תמורתי סכום כסף עצום.
אחר כך איימו עלי שיכניסו אותי להסגר.
רצו להרוויח עלי.
״למזלי, התחתנתי ונכנסתי להריון, ש אחריו
הם עשו איתי חוזה מוזר, שבו
יש סעיף האוסר עלי להכנס להריון במשך
שנתיים, אלא אם כן כוח עליון יתערב
בדבר. זה מצחיק שאגודה דתית, עם
הטפות לפרו־ורבו, תכנים סעיף כזה לחוזה.״

או ה די ם:
בני־המי שפחה
איפורה של חנה רבינוביץ הוא דוגמה
ש אופיינית אחת לאוזלת־ידו של איגוד
הכדורסל. כל הכדורסלניות בארץ עובדות
לפרנסתן, נוסף על מישחקן. חלק ניכר
הן קיבוצניקיות צעירות.
גם הקיבוצים לא מוכנים לוותר, ולו
כזית, על עבודתן של הבנות. הן יודעות
שלא די לאהוב כדורסל, ובמצבן הנוכחי
עליהן גם להילחם במוסדות לשינוי פני
הדברים.
קשה לתפקד כאשד, עובדת ונשואה,
ולפעמים גם אמא לתינוק, וגם לשחק
כדורסל. בוודאי לא ברמה גבוהה, שתוכל
למשוך את תשומת־ליבם של כלי-התיק-
שורת והציבור. כיום המצב הוא שהאוהדים
היחידים ביציע הם בני-המישפחה .״איך
אפשר ספורט בלי אוהדים ועם מורל
ששווה לאפס ז״ מוחה חנה.
בינתיים חלה התעוררות מסויימת אצל
אנשי ההנהלה באיגוד הכדורסל. בפעם
הראשונה בהיסטוריה אין שומעים תשובות
לקוניות כמו: אין סיכוי לכדורסל-
נשים, ממילא הן מתחתנות ופורשות. יש
שמועות על כוונות לחזק את נבחרת
הנשים באמריקאיות, שבעזרתן אפשר יהיה
להצליח יותר בזירה האירופית.
הדבר יביא ללא ספק לחיזוק מורלי
בקרב העוסקות בספורט בלתי־פופולרי זה.
הכוונות אומנם טובות, אך יכול לעבור
עוד זמן רב עד שתתבצענה.
דויד ספקטור, מאמן הקבוצה המנצחת
אליצור תל-אביב, יצא השבוע את הארץ
לאמריקה, ביוזמתו הפרטית, לבדוק אפשרויות
רכישת שחקניות. הוא סירב לחכות
עד שהאיגוד יעשה זאת ביום מן הימים.
גם יעל, גם חנה, שרה ואיתי מוכיחות
לאיגוד הכדורסל, המורכב על טהרת הגברים,
שאמהות אינה מפריעה להמשיך לש חק.
הן מוותרות על דברים אחרים, לעיתים
גם בחיי־המישפחה, ונוהגות בדיוק כמו
עובדים במיקצועות שמצריכים זמני עיסוק
לא שיגרתיים.
אומר על כך שאול, בעלה של חנה:
״למה לא לבוא לקראתן 1גם אשה, לדעתי,
זקוקה לאישיות ולתחביבים משלה. אין
ניגוד אינטרסים. העובדה שהן תפרושנה,
כמו כל כדורסלן בעולם, אינה סיבה שלא
דינ ה ונדן
להשקיע.״
העול ם הזח 2335

במדינה

7ז^אוי׳י>וג^>יון. ין —ו!!׳1י <^ן<11׳1^11׳!״ 11 יו!׳׳

,מי שפט
חסינות ב ^ ללמאסר *
ביקש?קב? את תצהירו
ב?י חקירה,
מביוץ שנבצר ממנו
?בוא עקב מאסרו.
לדיברי חברות שירטון כלל ו*
שירטון היידנסטון, חייב להן יוסף
פרושינובסקי כ־ 25 מיליון שקל.
בטרם נעלם מהארץ נמסרה לידי

עם לפני נוטריון אמריקאי ואומת
לפני הקונסול הישראלי. אך גם
בתצהיר זה נמצאו פגמים וגם הוא
בוטל. בינתיים הגיש פרושינובס-
קי בקשה מיוחדת, שבית־המישפט
יקבל את תצהירו בלי חקירה נגדית,
מכיוון שמסיבות שאינן תלויות
בו נבצר ממנו לבוא לבית־המישפט
הישראלי ולהיחקר לפניו.
מדינת־ישראל
הגישה אמנם בק שת
הסגרה לארצות־הברית, להחזיר
את פרושינובסקי לישראל כדי
שיוכלו לדונו גם כאן על עיסקת
מירמה עם חברות שירסון, אך הבקשה
תתברר רק אחרי שיסיים
לרצות את עונשו בבית־הסוהר

?עוה לה שרג עוז ר ת!׳
?מרות שהשתמשה
בט?פץ??א הנבלה,
ובמפתחותיה השתמש
בגואה הסדרץ, ממשיבה
העוזרת בעבודתה.

אשתו הזמנה למישפט עבורו, ו הוא
חוייב בדין.
בינתיים נמלטה מהארץ גם אש תו
של פרושינובסקי ועשרת ילדיהם,
וגם נגדה מתנהל דיון להב־ריזה
כפושטת רגל על סכום של
100 אלף דולר.
שלוש שנים אחרי שניתן פסק-
הדין נגד פרושינובסקי, הגישו
עורכי־דינו בקשה לבית־המישפט
לבטלו, מכיוון שלדבריהם מן הצדק
הוא לתת לו לטעון את טענותיו,
דבר שלא ניתן לו בעת ה־מישפט.
לבקשת הביטול צורף תצהיר
כדרוש על־פי החוק. התצהיר
נערך לפני עורך־דינו הישר אלי,
מאיר שכטר.
תצהירים מפוטרים. עור-
כת־הדין הבלונדית, ציפורה בלי-
צר, המייצגת את חברות שירסון
טענה כי תצהיר שניתן לפני ע ד

ארשת התמיהה והתיעוב על
פניו של השופט חיים דוברין הל כה
וגברה, ככל שנמשכה עדותה
של לילי פרץ. בחקירה נגדית של
עורך־הדין דן מור, סיפרה לילי
שהיא עוזרת־בית אצל מישפחת
שרף־אטלס בקיראון. היא לא הסתירה
כי נהגה לשוחח שיחות טל פון
ארוכות משלוחת המיטבח,
בעוד שאת חברותיה היתד, מציבה
ליד שלוחת הטלפון אשר בחדר־העבודה
של מעסיקיה, כדי שיאזינו
לשיחותיה•
היא גם סיפרה כי נהגה להכניס
לדירה את מי שהיה אז חברה,
אברהם כץ׳ והירשתה לו
לשוטט שם בחופשיות ולעשות
כרצונו. היא הוסיפה וסיפרה כי
כאשר היתה נשארת לשמור על
בתם הקטנה של בעלי־הבי.ת, נהגה
להרשות לגיסה, דויד אסור,
לשחק עם הילדה, לרדוף אחריה
בכל החדרים ולהיכנס גם לחדר־העבודה
של בעל־הבית.
המפתחות האבודים. היתד,
חשיבות רבה לעדותה זו, מכיוון
שהיא העידה במישפטו של אסור,
הנאשם בכך שבחודש דצמבר בש נה
שעברה השיג מפתחות מתאימים
לדירת אטלס־שרף, פרץ לתוכה
וגנב ממגירה בחדר־העבודה

רך־דין ישראלי בחוץ־לארץ אינו
תקף מבחינה מישפטית. ומכיוון
שפרושינובסקי נמצא בכלא באר־צות־הברית
כבר כשנה, בגלל מיר-
מות בנקים שם, ועליו לשבת עוד
כשנתיים, ברור שד,תצהיר ניתן
לעורך־הדין בארצות־הברית.
בית־המישפט קיבל את טענתה
של עורכת־הדין והתצהיר בוטל.
אז הוגש תצהיר חדש, שנמסר הפ
200
אלף שקל 4000 ,פרנקים צרפתיים
ואקדח בוטה. אחת הראיות
העיקריות נגדו היתד, טביעת אצבעו
שנמצאה בתוך המגירה. הוא
סיפר בעדותו במישטרה כי הוא
נהג להסתובב בדירה זו באופן
חופשי ולשחק עם הילדה, וכך כנראה
הגיעה טביעת אצבעו למגירה
.״נהגתי לבקר את גיסתי, לילי,
העובדת שם,״ אמר. ואמנם,

אסיר פרושינכסקי
בלי חקירה

המולחהזה ;5י7.5.

עול ורם לנד סברגר:

מוסב כל א 3הו לו ד
מאשר רצח בישראל
יורס לנדסברגר, היושב כעת בכלא בהולנד,
שפוט לשמונה שנות מאסר, מספר בנזיכתב לאילנה
אלון על הרציחות האחרונות במדינה, על
מעצרו של הרצל אביטן ועל עלילות שמעיה אדג׳ל.

ך* רבה אוד חברים טובים שלי נרצחו
י י מאז עזבתי את הארץ לפני שמונה שנים.
האחרון היה עמוס מסיקה. בשבוע שעבר קיבלתי
גלויה מחבר בארץ, ובין היתר הוא כותב לי :
״תגיד תודה שאתה במיבצר אצל ההולנדים. פל
החברים שלך נרצחו, ומי שנשאר מחכה למאסר
עולם (שלא נדע מצרות).״
הרצל אביטן, למשל, הנמצא בכלא בפאריס.
האמת היא שאין לו כל ברירה. בסופו של דבר
הוא יוסגר לישראל. אם הוא ימשוך את ההליכים

לנדסכרגר בארץ (שותה כירה הולנדית)

המישפטיים לשנתיים, למשל, ויוסגר רק אחר־כך,
יוכל התובע לנפנף בזה ולטעון כי אדם חף-
מפשע היה קופץ על ההזדמנות להוכיח את חפותו.
ומה הוא יוכל לטעון אז? לכל היותר יוכל לומר
כי אינו מאמין בצדק הישראלי. וזה בוודאי לא
יוסיף למצבו העגום.
מצבו הנוכחי הוא מאוד טראגי. הוא ברח
ממאסר של 15 שנה ועכשיו מחכים לו עוד שני
מישפטי רצח עם עדי-מדינה. למרות מצבי ה־מזופת,
איני יכול אלא לרחם עליו.
החיים המתוקים. איני שומע יותר מילה
על הרצח הכפול החדש. האם את חושבת שיוכלו
לתפור תיק לשמעיה אנג׳ל למרות שהיה עצור
בזמן הרצח? עוד אין לזה תקדים בארץ. אפילו
נניח שעד־המדינה יטען שקיבל את ההוראה מ־אנג׳ל,
האם זה מסמיק כדי לשלוח אדם למאסר-
עולם? האם באמת הוקם צוות־חקירה מיוחד לשנה
שלמה כדי להכניס אותו, את אנג׳ל? (כך קראתי
בהעולם הזה) .באמת מעניין איך ייגמר הסיפור
הזה•
נוסף לכל יש לי סיבה מאוד אישית להתעניין
במיקרה זה. יש צירוף מיקרים מוזר. במיקדה,
כאשר נעצרתי בזמנו בלונדון, התגוררו שמעיה
אנג׳ל, ושץ (גד פלום) והרצל אביטן יחד עם
נשותיהם בדירתי בלונדון. עכשיו כל אחד מהם
עצור במקום אחר על רצח אחר (לא עלינו!).
גד פלום עצור בגרמניה באשמת רצח. לקחתי
אותם אז במכונית התלם רוים שלי והראיתי להם
את החיים המתוקים של לונדון. ממש זיכרונות
נעימים עולים לנגד עיני.
קראתי גם את מה שעשו ליוסף עמיאל (ג׳ו),
מד, שעבר עליו בארגנטינה, ובסופו של דבר גם
לא החשיבו לו את חמש השנים שישב שם וחיכה
להסגרה. ממש דפקו לו את החיים.
זאת הסיבה היחידה שמעולם לא התחתנתי.
חשבתי שלא צריך לאמלל גם אשד, וילדים במיק־רים
כאלה. הצרה עם כולם היא שאף אחד לא
חושב על נפילה לפני שזה קורה. כל אחד חושב
,לי זה לא יקרה׳ .ואז הוא משאיר אשה וילדים
הסובלים עקב ישיבתו בכלא. אחר-כך באות ה רכילויות
והגירושין.

מיבצר בהולנד

עוזרת־הבית השחרחורת היא אחותה
של זיווה, אשתו של אסור.
היתד, נקודה חשובה נוספת בעדותה
של לילי• מאחר שלטענת
המישטרה נפרצה הדלת במפתח
מותאם״ ניסה התובע, לדיסלב
לדובסקי, להוכיח כי אסור נטל
את מפתחות הדירה מגיסתו, שיכפל
אותם והשתמש בהם. לילי הודתה
כי איבדה את מפתחותיה זמן־מה
לפני הפריצה, אך הם נמצאו על־ידי
אחיה הקטן מתחת למיטתה,
יומיים לפני הפריצה. באחת מעדו-
יותיד, במישטרה טענה לילי כי
חיפשה קודם לכן מתחת למיטה
ולא מצאה שם את המפתחות. אי
לכך גירסת התביעה היא כי אסור
נטל את המפתחות אשר נשכחו
כנראה על־ידי לילי בבית אחותה,
שיכפל אותם, והחזירם לדירת
הוריה.
עדויות פותרות. על דוכן
העדים עשתה לילי רושם גרוע.
היא השהתה את תשובותיה, וסתרה
את העדויות שמסרה בעבר
במישטרה. שם סיפרה, למשל, כי
בדרך־כלל לא הרשתה לאסור להיכנס
לדירה, וכאשר בכל זאת נכנס
לעתים רחוקות, הותר לו לש בת
רק בסלון. לפי עדות זו היתה
טביעת־אצבעו של אסור מרשיעה
אותו• אך בעדותה בבית־המישפט
חזרה בה לילי, ואמרה כי עדותה
במישטרה ניתנה בנוכחות בעלת־הבית
שלה, גברת אטוס, והיא התביישה
וחששה לספר את האמת,
ולכן הסתירה אותה.

התובע הצביע על כל הסתירות
בעדויות של לילי, וביקש מהשופט
לעצור אותה בחשד כי עברה
אחת מהעבירות הבאות: עדות־שקר,
או עדויות סותרות. הוא
הציג לבית־המישפט את חומרת
מעשיה של לילי ואמר :״היא עשתה
אחד משני המעשים החמורים(
או שהעלילה במישטרה וסיבכה את
גיסה על לא עוול בכפו, והוא יושב
כבר חמישה חודשים במעצר, או
שהיא משקרת עכשיו כדי להוציאו
מהתיק, ולכן היא עוברת את
העבירה של עדויות סותרות או
אפילו עדות־שקר.״
רחמנות יהודית. השופט
דבורין העיף מבט חמור לעבר
הצעירה השחרחורת, שנשענה על
דוכן העדים במבט מצועף ואטום.
עיניה הביעו חוסר־הבנה למתרחש
סביבה .״איני מבין את בעלת־הבית
שלך. אחרי שהשתמשת בטלפון
שלה בלי רשות ובלי לשלם, אחרי
שהכנסת לשם את כל חבריך ו־חברותיך
ונתת להם לשוטט בחופשיות
בדירה, היא ממשיכה להעסיק
אותך?״ תמה השופט. אך ה רחמנות
היהודית לא התירה לו
לעצור את הצעירה שהסתבכה,
והוא קבע בהחלטתו כי למרות
שלכאורה שיקרה לילי בזדון וביודעין
בעדותה בבית־המישפט,
והוא היה צריך להיענות לבקשת
התובע, החליט שלא לצוות על
מעצרה•
עם זאת הורה לפרקליטות לחקור
בדבר ואס יתברר כי נעברה עבי
יורם
לנדסכרגר

רה, להעמיד את לילי לדין פלילי.

שטרה
התנ?ל*דןץ 38*1ל״ל
המי?יס המפלילות
בתמלי? ?א נמצאו
בהקלמה המקורית
המישטרה ביקשה את מעצרו של
יהודה לוי ( )20 בחשד של פריצת
כספות במישרד־נסיעות בתל־אביב.
בעניין זה נעצרו חשודים רבים,
אך כתב-אישום הוגש רק נגד לד,
והתבקש גם מעצרו עד תום ההליכים.

המעצר ביקשה התביעה על
סמך מישפט אחד בתמליל־ההקל־טה
של שיחה שנערכה בין הנ אשם
ובין אדם בשם עופר ליברמן,
שנשלח במיוחד לתאו כדי להוציא
מפיו הודאה. בתמליל אומר
לוי לחברו :״ואללה, עופר, אכלנו
אותה!״
בכך ראתה התביעה הודאה באשמה.

הסניגור מנחם רובינשטיין
הוא סניגור מנוסה. הוא ביקש
לשמוע בעצמו את ההקלטה המ קורית,
ולהפתעתו התברר לו כי
מישפט־מפתח זה אינו נמצא שם
כלל• הוא ביקש מיד תמליל חדש,
מתוקן, ובית-המשפט שיחרר את
לקוחו ממעצר על סמך התמליל
החדש.

פרק שני בסידוה: האם שואר שתו! מארצות
אחרות במיספר מיקרי־האונס ובטיפול בהם?

עלץ הסברה לנשים
״אל תסמוך עד זרים — עצות לנוסעות בנות־עשרה״

^ מתלוננת אמרה כי סיפורה ייש-
//׳י * מע מוזר, ולכן היא פוחדת שלא
יאמינו לה שזהו אונם ״,העידה חוקרת
המישטרה בבית־המישפט והוסיפה :״אבל
לי יש יותר נסיון, אני מכירה יותר מיקרי
אונס, ומתוך הניסיון שלי אוכל לומר כי
זהו אונס קלאסי.״
האם יש אונס קלאסי? האם קיימים
קווי דמיון בין מיקדה ומיקרה? בדקתי

את זיכרונות, ככתבת מישפטית במשך
ארבע שנים בבית־המישפט. מיספרם הרב
של מיקרי האונס המתבררים מדי שבוע,
הפתיע אותי ככתבת חדשה.
מהסטאטיסטיקה של מישטרתי־ישראל
הסתבר לי כי ב־ 1981 עלה מיספר מיקרי
האונס במדינה ב-ס ! 450/בתל-אביב בלבד
עלה השיעור ב־1ס/ס .40 לדברי הפרופסור
מנחם אמיר, מומחה בינלאומי לאונס, יש
מדי שנה כ־ 4000 מיקרי אונס בישראל,
אך מתלוננות רק בין עשרה לעשרים
אחוז מהקורבנות.

אחרי שבוצע בה כנראה מעשה אונס.
גופתה נמצאה בחולות קיסריה. עמוס
ברנס הורשע בעבירה זו. אך גופות
נוספות של נערות נמצאו בחולות קיסריה
במועדים שונים. ברבות מהן נמצאו סימני
אלימות מינית. חלק גדול מפרשות אלה
לא פוענח עד היום.

ב־ 1979 נרצחה החיילת ורד וינר במבואות
קיבוץ מישמר־הנגב. היא היתה בדרכה
מבאר־שבע לקיבוץ, ואחרי שירדה
מהאוטובוס בליל־עלטה, נאנסה ונרצחה.
אך מיקרים כאלה אינם חדשים במדינת
ישראל. כבר ב־ ,1949 עם קום המדינה,
קרה אחד ממיקרי האונס והרצח המפורסמים
ביותר. זוג צעיר שבילה בגן־מאיר
בחצות-ליל, הותקף על־ידי גבר מצוייר
במוט עץ. הוא היכה בראשו של הבחור
והלם בראשה של הנערה. אחרי מאבק
ממושך הצליח לאנוס את הצעירה שהיתה
חבולה קשה. הצעיר מת למחרת מפצעיו.
סיפור המעשה היה מיוחד במינו, מכיוון
שהאדם שהורשע ברצח ובאונס,
דויד יעקובוביץ, חזר למקום עשר דקות
אחרי המיקרה, והביא חלוק לנערה הפצועה
כדי שתוכל להתלבש וללכת הביתה.
כאשר ציוותה עליו להזעיק עזרה, טילפן
למישטרה. יעקובוביץ הורשע בדין, ונידון
למוות, אך טען במשך כל שנות מאסרו
כי הוא חף־מפשע, וכי עבר במקום ב־מיקרה
ורק רצה לעזור לנערה הפצועה.
כאשר התחלתי לתחקר אנשים המטפלים
באונס מכל זוויותיו, אמרה לי פרקליטה
צעירה, כי לדעתה המשותף לכל
מיקרה האונס הוא התמימות וקלות־הדעת
של הנערות המותקפות .״נערה הנכנסת
למכוניתו של אדם בלתי־מוכר לה ועולה
לחדרו של גבר זר, מעודדת אונם,״
ציינה הפרקליטה. כאשר שאלתי על כך
את הנשים העוסקות בסיוע לקורבנות
אונם מטעם התנועה הפמיניסטית בישראל,
הן לא הסכימו לכך.
הגישה הנקוטה בחברה היא, כי האשה
תמיד אשמה, כי היא שרצתה והביאה
על עצמה את האונס. דעה זו היא הגורמת
לקורבנות רגשות־אשמה חסרי בסיס,״
הסבירו המרכזות. לדעתן רוב האנשים
בוחרים את הזמן והמקום שבו יבצעו
את האונס, והקורבן היא פשוט האשה
הראשונה הנקלעת למקום בזמן המתאים.
אשר, כזו אינה אשמה במה שקרה, אך

__ האשה
תמיד אשמה!
יספרם של מיקרי האונס הביא אותי
ז פעם להציע לעורך, בבדיחות הדעת,
להקדיש מדור מיוחד לאונס, שיקרא ״אונס
השבוע״ .אולם אונם אינו עניין לבדיחות.
למרות שגברים רבים עדיין מגיבים בקריצה
ממזרית ובחיוך מסויים לשמע דיבורים
על אונס, הרי שזוהי עבירה הגוררת
תוצאות חמורות ביותר. לא אחת נגרם
מותה של הנאנסת תוך כדי ביצוע האונס
מחמת התנגדותה, או מחמת אלימות יתירה
של האנס. לעיתים נרצח אדם הנמצא
במקום ומנסה לעזור לקורבן. בכל יתר
ד,מיקרים נגרמות לנאנסת חבלות גופניות
ופגיעות נפשיות קשות.
בשנת 1974 נרצחה החיילת רחל הלר,

סוציולוג אמיר
תוך־שכונתי, תוך־גידי

גם במיקרים כאלה נכנסת לפעמים הקורבן
לחרדה ולדיכאון ומאשימה את עצמה בכך
שעשתה קיצור־דרך בסימטה אפילה, או
בכך שהלכה לבדה ברחוב חשוך. כדוגמה
הביאו מיקרה של בחורה צעירה, סטודנטית
באוניברסיטת תל־אביב, אשר בליל
חורף אחד קיצרה את דרכה למעונות
ועברה בשביל חשוך. גבר שארב לה אנס
אותה. הבחורה לא סיפרה על כך לאיש.
היא סבלה בשקט ואחרי שבועיים התאבדה.
במיכתב שהשאירה אחריה סיפרה
על המיקרה בפעם הראשונה.

נאנסת־נרצחת וינר

גופתה שד ורד וינר כמקום הרצח

נגמר רע

האנס נתפס

נשים שהותקפו יותר מפעם אחת במשך
חייהן, ויש נשים כאלה, מרגישות רע
במיוחד. הן חוששות שמא יש משהו בהו פעתן
או בהתנהגותן המגרה גברים לתקיפה.
הן מתביישות בכך ומרגישות פחד
וחרדה. נערה כזו, כבת ,16 אשר בילדותה
הותקפה על-ידי סוטה־מין, יצאה לבילוי
עם גבר נשוי ומבוגר שהכירה במקום
עבודתה. הם עלו לדירה שהיתר, ברשותו

נד גנו הוא אנס טסוציאר3 ,,ר אשה היא קוובן בושציאד -
הגיל, היוני, המעמד החברתי והסביבה אינם משנים ובד
ושם שתו אלכוהול והנערה נרדמה. היא
התעוררה בבעתה כאשר הרגישה כי הגבר
גוחן עליה ומלטפה. היא נתקפה בפאניקה,
מזיכרונות העבר ששטפו אותה, תפסה
אקדח שהיה במקום וירתה יריה אחת
בגבר. הוא נפל מתבוסס בדמו.

אונ ס — תו ק פנו ת
__נגד ה חבר ה
י * דעת מארגנות המרכז לסיוע ל״
קורבנות אונס, כל אשה יכולה ליפול
לתקיפה מינית, ללא הבדל גיל או צורה.
לדעתן האונס אינו עבירה מינית גרידא,
אלא סוג של תוקפנות חברתית כמו פריצה
או גניבה. עבירה המופנית נגד החברה
כולה, וקורבנותיה נבחרים באקראי.
הצעירה מבין קורבנות תקיפה מיניה
במדינה היתד, ילדה בת 4בשם רחל
לוין, שנרצחה ב־ 1953 ברמת־גן, אחרי
שנאנסה באכזריות. האדם שהורשע ברצח
זה היה חולד,־נפש בשם ויקטור מיזאן.
רק כאשר אושפז על־ידי בני מישפההו
ומצפונו הציג לו, גילה כי הוא האיש
שביצע את הרצח הנתעב.
האשד, הקשישה ביותר שנאנסה היתד,
ישישה ׳כבת 70 בחיפה. הגבר שכיצע
את המעשה עשה עבודות צ־ביעה בדירתה,
והוא חזר למקום אחרי זמן־מה ואנס את
האשד .,מיקרה מוזר אחר של אונס בתולה
בת ,46 אירע בפתח־תיקווה לפני כשנתיים.
האשד״ עולה חדשה מברית־המו־עצות,
חיפשה חתן. היא מצאה את הגבר
המיועד דרך שדכנית, ויצאה איתו פעמיים
לבילוי. כאשר באה לדירתו ערב אהד,
אנס אותה האיש, נגר בן ,58 והיא הזעי קה
את המישטרה.
לכאורה אין כל דמיון בין קורבנות
האונס. הן נמצאות בקשת גילים רחבה,
ונבדלות זו מזו בצורתן החיצונית. לפרופסור
אמיר יש תיאוריה מסויימת, שנבדקה
במחקרים שערך ברחבי העולם. לדבריו,
האונס הוא בדרך־כלל תוך־גילי, תוך-
חברתי ותוך־שכונתי. במיקרים כאלה, כאשר
יש היכרות, אפילו קלושה בין המשתתפים,
חשוב מאוד המוניטין של הנערה.
לדברי הפרופסור, לרוב נופלות קורבן
לאונס נערות ששמן הולך לפניהן כ־
״פרפריות שנותנות״ ,בין אם שם זה
יצא להן בצדק או שלא בצדק. במחקר
שנערך במצריים נתגלה כי נשים ההולכות
שלובות זרוע עם גבר ברחובות
העיר, מרבות ליפול קורבן לתקיפה מ־נית.
וזאת מכיוון שהאשה החוקית במצריים
הולכת צעד אחד אחרי הגבר או לצידו,
אך אינה אוחזת בידו בפומבי. אשד, המשלבת
זרועה בזרועו של גבר נראית להמון
כפרוצה ומופקרת.
לדעתו של אמיר גם נשים העובדות
במיקצועות המחייבים אותן להימצא ב
לילות
במקומות חשוכים או מבודדים, כמי
מלצריות העובדות בלילה ואחיות בבתי-
חולים החוזרות ממישמרת־לילה, נמצאות
בסכנת אונס, מכיוון שרוב האנסים בוחרים
את הזמן והמקום, ולא את הקורבן.

שיטות מגוונות
וקורבנו ת שוגים
יטותיהם של האנסים הן שונות,
״ החל מהאנס המתנפל על האשה

למתקני־הזבל שברחוב ראשי בתל-אביב
ואנס אותה ליד כמה מהם. הוא המשיך
וגרר אותה עד לדירתה, ובחדרה, הסמוך
לחדרם של הוריה שישנו, המשיך לאנוס
אותה. רק תושיה ואומץ־לב הצילו לבסוף
את הנערה, אשר ברחה מהדירה והזעיקה
את המישטרה.
אנס אחר, שלמה לב־עמי, שנודע בתל־אביב
בכינויו, האנס המנומס׳ ,היה מבצע
את מעשיו במקומות קבועים שבחר לשם
כך. הוא היה מכין מראש יצוע של ענפים
וקרטונים במקום חבוי ליד תחנת־הרכבת

115־71

15£60117

5ק6־800016 1<.1

?ז־זסוז• ׳>וח 3י ח 3 0 *11

^ 7וזז 010ו1ז ח;:

מ 1$ 004 סמוס x*1(\#.

>1ח1*5

. 1:זתמזז 11 ין ן
ו 111

.י 5*$:01ו 0ו ה 011*6 0 ׳0־ 13 1י1מ?ו* 0 4ן|;*־זדז 8

ביניהן קטינה שבה ביצע האנס מעשה
סדום, היתד, שוטרת שעברה במקום ללא
מדים, והיתד, גם פסיכולוגית, אשר בנועם
דיבורה הצליחה לשכנע אותו להניח לה
ללכת, מכיוון שאין זה יפה לנצל את
חולשתה של אשה, וכך ניצלה מאונס. 0 ישנם גברים האונסים נערה מזדמנת,
בנסיבות מיוחדות, ואשר אולי לעולם
לא היו מעלים בדעתם לתכנן אונס מראש.
כזה בוודאי היה מיקרהו של מפקד חיל-
הים לשעבר, אלוף מיכאל (״יומי״) ברקאי.
הוא נאשם לפני בית־דין צבאי על נסיון
לאנוס חיילת. המפקד, גבר בשנות הארבעים
לחייו, נאה וסמכותי, זוכה מהאשמה.
אך שופטיו קבעו כי הם מאמינים לעדותה
של המתלוננת, ורק משום שלא מצאו
סיוע לעדותה, כנדרש בעבירות מין, היו
חייבים לזכותו. אחרי הזיכוי התפטר מתפקידו
בצה״ל.
״״יוצא-דופן באוכלוסיית האנסים היה גם
צעיר יפה־תואר ועשיר מאוד, זרו קובו.
הוא נסע במכונית־היוקרה שלו כאשר
עצרה אותו טרמפיסטית יפה. הם החלו
בשיחה, והגבר, שאשתו היתד, באותו זמן
בחוץ־לארץ, הזמין את הטרמפיסטיודה־סטודנטית
לארוחת־ערב. הם נפגשו בערב
ויצאו למיסעדת יוקרה. אחרי שבילו יחדיו
שעות בשיחה ורמזים מיניים, נסעו לכיוון
הרצליה לשתות קפה, אך סיימו את הערב
בשדה פתוח ליד רשפון, שם בתואנה
כי הוא רוצה להראות לה מיגרש שקנה
כדי לבנות וילה, הוציא קובו את הנערה
מהמושב הקדמי, דחף אותה למושב האחורי
ושם אנס אותה באיומים.
גם אנשי בוהמה כמו הזמר זוהר ארגוב
והשחקן שמואל אומני נידונו והורשעו
בעבירות אונם.
״האנס הוא בדרך כלל הבריון השכונתי,״
מספר אמיר ,״הוא לוקח הכל בחינם,
פורץ לבתים כדי לגנוב רכוש, סוחט
כסף מבעלי חנויות תמורת, שמירה׳ ,והוא
גם הנוטל את המין שלו בחינם, באונס.״
בניגוד לדיעה המקובלת, הרי שחלקם
של חולי־הנפש בין האנסים הוא קטן
יחסית. לדברי אמיר, המטורפים הם רק
בין שמונה לעשרה אחוזים מתוך האנסים.

התנגדות מדרבנת
ל א לי מו ת

מודעה על סרט־הדרכה להתגוננות מפני אונס
פרפריות בסכנה
המזדמנת בדרכו ללא כל הכנה מוקדמת.
כך פעל ששת רונן, גבר כבן ,40 בעל
עבר פסיכוטי, שבליל־חורף תל־אביבי
התנפל על נערה בת 20 שחזרה לביתה
לבדה. הוא משך אותה בכוח ובאיומים

בצפון תל־אביב או ליד גשר־ההלכה ושם
היה אורב לקורבן המתאים. במשך השנה
שבה עסק במעשיו הצליח לתקוף עשרות
נשים, אבל רק חלק קטן מהן התלוננו.
לא היה כל דמיון בין הקורבנות. היתה

ח ולי הנפש הם לרוב בעלי עדיפויות
י י באשר לטיפוס האשד, המותקפת. ב־דרך־כלל
הם גברים הכועסים על נשים.
הם מרגישים דחויים על-ידי אשה מסויימת
בחייהם, אם או אהובה, ונוקמים בכל
הנשים על חטאה של האחת. גברים אלה,
כאשר הם נתקלים בהתנגדות, מוצאים
אישור_ לכך__כ^ הם דחויים על-ידי נשים,
(החשך בעמוד )62
£39 6,1

יהא יש אונס קלא סי
(המשך מעמוד )61

והופכים אלימים ומסוכנים. התנגדות רק
מדרבנת אותם לאלימות.
אחוז מיקרי האונס בין אנשים זרים
לחלוטין עולה בימינו, בגלל פתיחות העולם
והקלות היחסית של תיקשורת ותעבורה.
טרמפיסטיות נופלות קורבן לאנסים,
בגלל אותה תיאוריה של ״פרפדיות״ .ככל
שהן נראות זרוקות יותר, חושב לעצמו
הנהג ,״הן בטח נותנות לכל אחד, למה
שלא תיתנה לי?״ וכך הוא מנסה. אם הן
אינן מסכימות מתפתח לפעמים קרב אלים,
והגבר מפעיל כוח.
גם אונס תיירות הוא מסוג דומה. בגלל
לבושן והתנהגותן החופשית הן מעוררות
רושם אצל גברים הבאים מרקע שמרני
כי הן מופקדות. ולכן, כאשר שימס גברבר
כי שוודית אחת ״כבר נתנה״ לחברו אתמול
בלילה בשירותים של באר מסויים,
הוא מרגיש מופלה לרעה כאשר אותה

אונס הוא
סוג של תוקפנות חברתית,
כמו פריצה
או גניבה.
זאת עבירה
הומו פ נית
נגד החברה
חיה 1107X11
110X1
710

(1רות
** וג שחזי המיני לאופנה. ומי שיש
• י לה רגליים יפות וחטובות, סוף־סוף
תוכל להראותן. מי שיש לה חור בכים
תוכל לחסוך, בימי אינפלציה ומחירים ״מר-
קיעי־שחקים — כל סנטימטר נוסף של
בד הוא כסף.
העיקר — אפשר יהיה לחדש את ה מלתחה
בחצאיות מיני תוצרת־בית.
חוק בסיסי הוא, מיני אפשר לעשות
מכל דבר. כשהאופנה היתה מידי וסק סי,
קשה היה להשתמש בבגדים ישנים

טאפטה ומתנה

משחלות של ילדות לובשת חן סיוון, שגבר אינה
ילדה, וראה זה פלא: קו המחניים מתאיס, למרות
ההבדל הרב בשנים. המיני כובש את הארץ בסערה, ואפשר להכינו במחיר בדיחה.

בשימוש חוזר. בסוף שנות ה־ 60 המיני
היה קצר וצר, או בדוגמות טרפז. היום
הדבר שונה.
נערה עצמה מסרבת להיעתר לחיזוריו.
אונם תיירות הפך לתחביב לוהט בעיר
הנופש נתניה. אחד המיקרים המפורסמים
ביותר היה אונס של שתי נערות שוודיות
בידי בעל מיני-מרקט וכמה מלטשי יהלומים.
הם הציגו את עצמם לפני הנערות
כיהלומנים, והציעו להן להבריח יהלומים
באיבר מינן. כדי למדוד את המידה, ביקשו
מהן להתפשט ודחפו פיסת נייר מקופלת
לאיבר המין. האונס הקבוצתי בא בעקבות
,בדיקה גינקולוגית׳ זו.

גערות בעלות
שם רע
ךמחקי שעזטה פרופסור אמיר באו•
ברסיטת ברקלי בארצות הברית, התברר
לו כי גברים רבים נהגו לבוא במיוחד
ממקומות מרוחקים, כדי לאנוס היפיות
שהתגוררו בקומונות בסביבת ברקלי. גברים
שלא היו אולי מנסים לגעת בנערה
רגילה, חשבו כי ההיפיות שייכות לכל
בגלל לבושן ואורח חייהן. הם לקחו
את הנערות כטרמפיסטיות במכוניותיהם
ואנסו אותן.
גם קורבנות האונס הקבוצתי הן לרוב
הנערות בעלות השם הרע בשכונה. באוסטרליה,
שבה יש מסורת גברית אלימה,
האונס הקבוצתי מהווה 40 אחוז
מכל מיקרי האונס. בישראל רק 26 אחוז
ממיקרי האונס הם. אונס קבוצתי. מקום
הנודע לשימצה בישראל בגלל ריבוי עבירות
אלה היה ראש־העין. שם קרו כנן ה
וכמה מיקרים שבהם היו מעורבים גברים
בני אותה מישפחה וחבריהם. המיוחד
במיקרים אלה היה שיתוף־פעולה מצד
קטינה שכונתה ״השועלה״ ,אשר היתה
מפתה ומביאה את הנערות, טרף לגברים.
על המשותף והנבדל במתלוננות, בנאשמים
ובסוגי האונס השונים — ,בכתבות
אילנה אלון ו
הבאות.

ילדות ־
א מ רי ק איו ת
י׳ מי מאיתני לא הודבק פעם תואר*
הלעג אספנית? מסתבר שלתכונה
זו יש גם תוצאות שימושיות. הן הבאות
לידי ביטוי בניצול שמלות ישנות של
ילדות.
הרעיון שמור לטובה קידר, שהסכימה
לחלק אותו עימנו.
כל שעלינו לעשות הוא פשוט ביותר.

יש לחפש בבוידעם שמלה ישנה של בתנו
או אחותנו. אם אין, אפשר לרוץ למטה
לשמע קריאתו של האלטע־זאכן, או לכתת
רגליים בשווקים, לחטט ולמצוא שמלת־ילדה,
שבוודאי עולה פרוטות.
פורמים את התפר במותניים ומשאירים
את הכיווץ הקיים. אם אין ניי ח מוסיפים
גומי באיזור המותניים — והחצאית
מוכנה. להפתעתכן תגלנה שבפרופורציה
לגופן יש לילדות מותן רחבה יחסית, וב רוב
המיקרים גודל המותן של שימלת־ילדה
מתאים גם למבוגרת.
אם תפולנה לידכן שמלות אמריקאיות
של ילדות משנות דד 50 תגלנה שהיתה
להן תחתית, והן היו עשויות מבדים יפה פיים
של טפטה וכותנה.

מהחלק ה עליון של ה שימלה שפרמתן
תוכלו לגזור מלבן ברוחב של 25ס״מ,
שממנו תוכלו ל ע שות חולצת סטרפלס
קיצית: יש רק לע שות קשר באמצע,
ומאחור לסגור בקרסים או בק שר נוסף.
מי שאוהבת סטים מושלמים, תוכל לע שות
שימו ש בחגורה רחבה, שתגזור מהח לק
ה עליון של השימלה•
•מהשאריות ה ק טנו ת אפשר לע שות עני-
בות־פרפר, שהן היום להיטי״האופנה. אפ שר
לקשור אותן עם סרט על הצוואר,
לחבר או תן בסיכה ל שיער, או להוסיף
להם ״קליפס״ של עגיל ולהלבי שן על
נעל סירה.
מחלק של ה שרוול ניזזן לע שות תיק י
י קטן, על־ידי תפירת ה שרוול בחלק
התחתון.
משרוול פרום, ני תן לע שות שרוול נייד.
כלומר, מ שחילים לו גומי בחלק שפרמנו,

טול כלה

שארית של שימלת כלה משוק הפישפשיס,
שנצבעה ירוק. זהו ניילון סינטטי בעל
אפקט רך והנופל יפה. הוולאן היה כבר קודם. כל שנותר הוא

או כל שימלח אזזות,
יי י אפשר לעשותה רב־

אורוית. בשיטת הגומי אפשר להפוך מידי
למיני, בלי לגזור ובלי לשנות הרבה.

להוסיף גומי ולקשור מסביב המותניים בסרט תואם ובצבע הולם.
למזלן של הנשים, ולחוסדמזלם של הסוחרים, קל מאוד להיות
היום באופנה על־ידי שימוש בבגדים ישנים ומשומשים.

שימו ש נוסף — שימלה רב־אורכית.
זו מין גלבייה ב סיגנון חד ש, אלס טית
וגמי שה, ההופכ ת מ מיני ל מידי בלי
גזירה. אי ך? פ שוט מ או ד! לוקחים שינ ד
לה ארוכה ולא מודרני ת, שחבל לקצרה
או לזרוק אותה. בקצה ה שימלה למטה,
באימרה, מ שחילים גומי שצריך להיו ת
הדוק מספיק כדי לא לגלו ש מהרגליים
ורחב מספיק כדי לעלות מדרגה של או טובוס.
כ שרוצים מיני, מעלים את ה שימ־לה
למעלה, לגובה הרצוי. כ שרוצים מי די,
מורידים אותה. אל פחד, לא יראו את
התחתונים, כי הגומי, שיוצר א שליה
של שרוול, פותר את הבעיה. ל מזלנו
הטוב, ולמזלם הרע של הסוחרים, קל
מאוד כרגע להיות באופנה, על־ידי שי מוש
בבגדים מ>־ימשים. באופנה של היום
יש הרבה וולאנים, כיווצים, וסירטי־אלכ־סון
בצבעים שונים — הכל נשפך, רך ר

עצות שימושיות
איו דוושות
יש מאיו
ע שיר. כדי להגיע לבד לאפקט דומה, אין
צורך להיו ת תופר ת־עילי ת.
מי הי א טובה קידר, המסתתרת מאחרי
רעיונו תאלה?
טובה הי א אשה ב ת 35 עם עיניי םבחר
לות נוצצו ת ונ שמה של ילדה .״האופנה
חוזרת על עצ מה,״ אמרה טובה .״החוכמה
היא להי שאר נאמן לאופי ולטעם האי שי
שלך, וגם להתלב ש במיבחר בגדים
ובצורה לא יקרה, כי להתלב ש זה שע שוע,
לא מיבצע.
ואפ שר ללוב שו על פרק היד, סטייל רקד נית.

שארית בד נוספת אפשר לתפור בי רית
קטנה, גם היא מאוד או פנ תי ת —
שתבצבץ מ תחת למיני. פשוט מכווצים את
ה בד בחלקו הא מצעי ומחליקים אותו על
הרגל.
ימי שאוהבת כתפיות, תוכל בקלות להו ציא
מהחלק ה עליון של ה שימלה שני סר טים
ארוכים וצרים, ולהוסיף אותם בעז רת
ל ח צניו ת לחגורת החצאית. בדרך זו
תוכל להרכיבן בכל רגע, ואז חצ אי ת־ה מיני
תקבל צורת סראפן.

״למדוד לי ד הראי שעה שלמה זה נה דר,
אם -ש לנו הזמן, כמובן. אני רואה
בזה בי טוי יפה מ אוד של האי שיו ת, של
החלומות והפנט סיו ת של כל אשה. ה לו ־
מח שבה זה עו מ ד בניגו ד גמור לזה של
אמהותנו, שהיו אומרו ת ל נו: תפסיקי כבר
לעמוד לפני המראה !
״איך אני מתלבשת? לפי מצב״הרוח.
כשאין לי מצב־רוח אני לא מ ת לב שתב התאם
אלא ההיפך הג מו ר: כמו נסיכה,
כמו מלכה, ואז, בהמ שך היום מ שתפר
מצב־הרוח שלי.״

חצאית מיני? לפרוס את חשימלה בתפר המתניים ולהשאיר
את הכיווץ הקיים. מהחלק העליון אפשר לעשות
חולצה קיצית, מודרנית ומיוחדת. מהבד הנותר אפשר להכין עניבות לצוואר ועוד.

רשימתספ רי ם: ומחברים
ספרות עברית

מהמאידי עד
יצחק לאור
מומלצים: תהליך מיסוד הסיפור ת
העברית נמ שך גם במהלך ה שנה החולפת,
וה שאיר סימן על מדפי הסיפורת ב חנויו ת
הספרים. בין הספרים המעולים שראד או ר
ב שנה החולפת והמומלצים לרכי שה במחיר
מוזל במהלך שבוע הספר העב רי ני תן
למצוא כמה שמות חדשים, המצטרפים
לקודמיהם, אלה שייסדו וביססו את ה ת
שתית הספרותית בארץ.
• .סיפרו של יצחק כן־ני, ארץ
רחוקה, בהוצאת כתר, ממ שיך את שר שרת
סיפוריו המרתקים של בן־נר, שזכתה 3
קהל־קוראים בלתי־מבוטל ב שנים האחרו נות.
בן־נר, המביא בספריו ובסיפוריו את
החוויה הי שראלית בלא כחל־וסרק, מרתק
את הקוראים בל שון כ תיב תו ה מיו חד ת
המקיפה גם את ל שון־הדיבור הי שראלית,
לשון שאוזנם של מעט מאוד סופרים
ישראלים כרויה לה. סופר נוסף של שונו
מעולה הוא עמוס קינן בסיפרו אל ארצך,
אל מולדתך, שראה־אור בהוצאת עידנים.
סיפרו של קינן הוא ספר־מופת לאהבת
ארץ־ישראל על גבולותיה ומירקם תוש ביה.
זהו ספר בעל ערכים ספרותיים ליריים
ברורים, המהולים במרירות ה קינני ת ול שון
שור שית ומרתקת. אל ארצך, אל מולדתך

תינו ספר ה מאחד את היהודים, הערבים,
הנוף, הצ מחייה.
! • סידרת סיפרי תרמיל, בעריכת ה משורר
ישראל הר, הגדילה ע שו ת ב שנה
האחרונה והביאה כמה מ פניני הספורת
הארצי שראלית. אחד מספרים אלה הוא
הגוף הגאוני מאת אביגדור המאירי,
ה מציג כמה מפילאי הכתיבה של מחבר
זה. בט״ז סיפורי הקובץ מביא ה מ אירי
ת מונות מהעבר הרחוק יחסית של הארץ :
תיאורים של שכונת־הבוכרים בירו שלים
בשרב ובעצירת ג שמים, שכונת ה תיקווה
התל-אביבית, פרקים מתוך הווי סופרי
השפלה ועוד תמונות, שרק סופר חד־עין
כאביגדור ה מאירי יכול להעלות על הנייר.
ספר נוסף בסידרת תרמיל הוא בלי כוכב
ליהודה כורלא, ספר מרא שית י צי ר תו
של מחבר מעולה זה. בספר מצייר בורלא

64 - 1

ווי

מומלצתלקור אי ..העולם
מימי מחצי־האי־סיני
מידברי ת אגדה מילחמת־העולם הרא שונה, שהיא בב חינ ת
סיפור אהבה בדווי, שבו שלובים ערבים
ויהודים. ספר זה הינו שכיית־חמדה של
הסיפורת הארצי שראלית, יצירה היכולה
אך ורק לענג את ה מ עיין בה.
61 ספר צנום ומעולה, שראה־אור ב שנה
האחרונה, הוא סיפרה של המחברת־מבקרת
הדה בושם, שראה־אור בספריית פועלים
תחת הכותר ת ההר השלישי. סיפורי־הקובץ
מציגים את עולמה של מו שבה עזובה
ומתפוררת, דרך תיאור שו שלת של שלוש
נשים: סבתא, אם ונכדה, בנו ת אותה
המו שבה. בקובץ זה בולט האקלים הים־
תיכוני, העולה מכל עמוד ועמוד בתוכו.
ספר נוסף פרי עטה של מחברת, העוסק
גם הוא בהווי המו שבות, הוא סיפרה של
שולמית לפיד גיא אוני, שראה־אור
בהוצאת כתר. לפיד מגוללת בסיפרה דמו ת
מדהימה של אשה, ה מגי ע ה למו שבה ראש־פינה
ב שנ ת היווסדה 1882 גיבורת גיא
אוני היא לוחמת פמיני סטי ת, שבעזרתה
מצליחה לפיד להעלות את עולם ה תחו שות
של הנשים החלוצות ש תחו שו תיהן לא
זכו עד כה לאור כלשהו.
• ספר אחר המבי א מאווירת החלוצים
הוא סיפרו של יהודה יערי כאור יהל,
שראה־אור בהוצאת ספרית פועלים. ספר
זה מביא את לבטיו וגילגוליו של חלוץ
צעיר, מימי העיי ר ה שבה נולד, דרך מיל-
חמת־העולם הרא שונה באירופה ועד ל הגירתו
ארצה. בספר זה, מובאת גירסה
נוספת לסיפור אנ שי בי תני ה וגדו ד ה עבודה.
ספר נוסף פרי-עטו של מחבר
מדור האבו ת של הספרות הארצי שראלית,
הוא הקובץ ילקוט ׳סיפורים מאת אהרץ
ראובגי שרארדאור בהוצאת יחדיו וש אותו
ליקטה והקדימה לו מבוא המוטל
כר־יוסף. כמה מסיפורי קובץ זה נח שבים
למעולים שבסיפורים הקצרים שראו
אור בארץ בתקופה שבין ש תי מילחמו ת
העולם. עוד ספר, אוטוביוגרפיה בעלת
ערכים ספרותיים, הוא סיפרו של פרום ,
גרשום שלום המנוח מברלין לירושלים,
שרארדאור בהוצאת עם עובד. בספר זה
מובא עולמו של אינטלקטואל יהודי
המתנכר ליהדותו, ה הופך אט-אט לציוני,
ומגשים את ציוניו תו בירו שלים. מברלין
לירושלים כתוב בל שון חסכונית ומעורר ת
פליאה.
• הסופר פינחס שדה מביא בספר
תיקון הלב, שראה־אור בהוצאת שוקן,
את סיפוריו שלר׳ נחמן מכרסלב,
במהדורה שלמה, ערוכה למופת, שלהם
הוסיף אחרית־דבר אי שית מרתקת. זוג
הסופרים יונת ואלכסנדר סגד, בסיפרם
כבר ארץ נושבת שראה־אור בהוצאת
הקיבוץ המאוחד, מביא בכלים של הרו מן
החד ש הצרפתי את סיפור ה אנ אטו מי ה
הנפ שי ת של קיבוץ מתבגר, תוך ניכור
של כמה מחבריו. בהוצאת הקיבוץ המאוחד
ראהדאור קובץ סיפוריו הקצרים של
המחזאי ניסים אלוני, תחת הכותרת
הינשוף. י ש בסיפורים אלה ניחוח של
ילדו ת תל-אביבי ת ב שנו ת ה־ 30 וה־.40
ספר שביקורת הספרות ה מקצועי ת
בארץ לא הטריחה עצמה ל שבצו במים־
גרות של ספרות טובה, הוא סיפרו של
הצייר יאיר גרכוז בדרך לקולנוע, ש־ראדדאור
בהוצאת הקיבוץ המאוחד. סיפרו
של גרבוז הוא קולאז׳ מילולי עם ציורים,
קיטעי סרטים וחוויות אי שיות, החו שף
עולם מרתק ורגי ש של מחבר לכל דבר.
על הקורא. העברי להכירו ולהכיר באמ צעותו
כמה מהפנים שי היו לספורת העברי ת
ב שנים הקרובות. סופר צעיר אחר, שקובץ
ביכורי סיפוריו ראה־אור ב שנה החולפת,
הוא יצחק לאור, שסיפרו מחוץ לגדר
ראה־אור בהוצא ת כתר. בקובץ ז ה שוטח

לאור גלרייה של ד מויו ת י שראליו ת
עכ שוויות. אין ספק שסיפוריו של לאור
הם הסיפורים הי שראליים הרוויים ביותר
פוליטיקה. עטו של לאור קלה, תיאוריו
עומדים טוב, והוא שייך ב סיגנונו לעוצמות
התיאור של יצחק בן־נר. מי שרוצה לחוות
את החוויה הי שראלית, ימצא אותה במחוץ

לגדר.
לא מומלצים: למרות שי ש ספרים
הזוכים במבול של ביקורו ת מטעמם של
מבקרים החפצים ביקרם, אין הם שווים
את הניי ר שעליו הודפסו. כמה מהבולטים
בספרים אלה, שראו־אור ב שנה האחרונה,
מובאים בזה.
• סיפרה של הסופרת הוותיקה נעמי
פרנקל צמח בר, שהוא מיצרף בל תי
נגמר של מילים ותי שפוכ ת לאומנית,

המשולל כל ערך סיפרותי. זה ספר ה מיו עד
לעוזרות־בית בעלו ת טעם קלוקל בספרות,
מבוסס על היצרים ה שפלים ביותר של
הקוראים. הספר ראה אור בהוצאת עם
עובד. ספר מתמיה נוסף הוא סיפרו של
ישראל זמיר סנדל של סוים, שראה־אור
בהוצאת ספרית פועלים. מחברו של קובץ
סיפורים בנ אלי זה מתהדר — על עטיפ ת
הקובץ — בכך שהוא בנו י חידו של חתן
פרם נובל יצחק בשכים־זינגר. עצם
אל עצמו מאת נתן שחם, שראה־אור
בעם עובד, הוא רו מן־נהר של מילים,
המנסה לפענח לקורא בן־ז מננו מעט ממצו-
קו תיו של בן העלי ת ה שלי שי, שהיגר ל־ברי
ת־ה מועצות ושב מ מנה אחרי הקמת
המדינה. זה ספר חד־ ממדי עם נטיו ת
ד ד אנו בי ס טיו ת חזקות, רצוף עיוותים
היסטוריים.
• סופר הפלמ״ח אהרון מגד, שסיפרו
מסע באב ראה־אור בעם עובד, זייף ה שנה
את החוויה הי שראלית, מרא שית הספר
ועד לאחרון עמודיו. זה ספר שד מויו תיו
אינן א מינו ת, ל שונו כוזב ת ומאולצת. קובץ
סיפוריו של אמנון שמוש קיבוץ הוא
קיבוץ, שראה־אור בהוצאת מיסדה, כמו
ממ שיך את הזיו ף המגדי, וסובל מ תי ס מונ ת
עמוקה של נוסטאלגיה סכרינית. כוכבו
הספרותי של שמוש, שדרך ב שנים האח רונות,
מ עי ד על י ריד ת טעם הקוראים
והביקורת בי שראל.
ספר נו סטלגי נוסף, שזכה לגוד ש־ביקו־רות
בל תי מוצדקות הוא סיפרו של יורם
קניוק היהודי האחרון, שראה-אור ב הוצאת
הקיבוץ המאוחד — ספריית פועלים.
ספר עב כרם זה בולט בעיקר באי־קריאותו,
במי שפטים המרוסקים של מחברו ובגי מגום
ה אידי אולוגי המלווה אותו. לכו תר תו ה יו
מ רני ת אין כל קשר למתרח ש בין מאות
עמודיו.

הזה

ן שירה וובויון

מיהודה עמיחי
עד וקנין
מומלצים: הענקת פרס י שראל ל שירה
למשורר יהודה עמיחי, עבור
תרומתו ל שירה ה עברי ת החד שה, אינו
שווה להענקת פרם י שראל למ שורר אמיר
גלכוע. עמיחי, שסיפרו שלווה גדולה:
שאלות ותשובות ראה־אור בהוצאת שוקן,
צירף למדף שיריו הנהדרים קובץ נוסף
ודו־ל שוני (עברית +אנגלית) תחת הכו תרת
שירי אהבה, שאף הוא ראה־אור
בשוקן. הענ ק ת פרם י שראל לעמיחי היתד,
הגו שפנ קה הסופית לכך שהוא כיום ה משורר
הבולט ביו תר ב שירה הי שראלית.
• קובץ מ עניין שראה־אור ה שנה הוא
קובץ שיריו של המ שורר מאיר ויזלטיר
מוצא אל היס, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
חלק מ שיריו של ספר זה עוסק בעיר
תל-אביב, וחלק אחר הוא שירים של מחאה
על המתרח ש בי שראל ב שנתיים־ שלו ש
האחרונות. הוא מטובי סיפרי השירה
שראו־אור ב שנה האחרונה. ספר שירה
מעולה אחר הוא קובץ שיריו הצנום של

המשורר ׳מנחם כן שירים ואימוני שירה,
שראה־אור בהוצאת פרוזה. שירי קובץ
זה, המכילים את מיבחר שירתו של בן
בתוספ ת של שירים חדשים, מזכיר למרות
תפוצ תו הנ מוכה מהי שירה עברית מעולה.
קובץ ה שירים חלון מאת מרדכי גלדמן,
שראה־אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הוא
אוסף של שירים מאוד מעודנים, החו שפים
גבר בודד בעולם שלא הוא בחר בו.
גם קובץ שיריו של המשורר ע>ומי)
הלל דברי בהוצאת הקיבוץ המא#וזד, מזכיר
לציבור שוחרי ה שירה את היי חוד הכנעני-
למחצה של שירת ע׳ הלל.
• ספר ביכורים של משורר צעיר הוא
הקובץ תמורת ערב מאת דן מיגסטר,
שראה־אור בהוצאת עם עובד. הוא מציג
עולם שירי עצמאי, מחוץ למעגלי השירה
של כמה בתי-קפה תל־אביביים. שיריו

יהיס

של מינסטר הם איכותיים, שמשום מה
לא זכו למקום שיל כ בוד מאז הופיעו.
קובץ נוסף של משורר צעיר הוא הקובץ
אני לא מוצר מאת רפי ירדני, שראה־אור
בהוצאת הקיבוץ המאוחד. מחברו של
קובץ זה, שהתאבד ב ד מי ימיו, לא זכה
לפרסם קובץ נוסף. בנוגו ת של קובץ זה
יש מעט הסבר על הסיבות שהביאו את
המחבר להסתלק מעול מנו — מלנכוליה
של משוררים, שכה מעט משוררים ישרא ליים
נגועים בה. קובץ שירה מומלץ אחרון

בסיגנון מיוחד, ומתאר את מע מד הפועלים
הגרמני. בחירתה של סופי מאת
סטיירון, שראה,־אור בהוצאת זמורה
ביתן מורן, הוא סיפרו המעולה של סופר
אמריקאי דרומי, שכתב ספר על נו שא
השואה. הספר עדיף ע שרת מונים על סיפרי
השואה המקובלים בי שראל, נוסח אלי
דיזל, שמואל פיזאר ואחרים.
ספר מעולה *ובן־זמננו הוא סיפרה של
אייריס מרתק, הנסיך השחור, שראה־אור
בהוצאת זמורה ביתן מורן, ספר

הוא מה המשל הזה מאת יצחק וקנין,
משורר בן העדה המרוקאית, שאינו נזקק
לסמלים פולקלוריים נוסח ארזביטון
ודומיו, החפצים להאמין כי פולקלור הוא
גם שירה. וקנין הוא משורר של משל,
ומעידים על כך שיריו, המומלצים עד
למאוד.
לא מומלצים ז מאות קבצי שירה,
שראו־אור במהלך ה שנה האחרונה, אינם
מומלצים כלל לקורא ה שירה הי שראלי.
חלקם של אלה בוסר, חלקם האחר סובל
מ שגעון־גדלו ת של מחברים. מאפיינ ת לסוג
זה של מ שוררות היא יאירה ביגופר
בקובץ מורדים, מפרפרים, שראדדאור ב הוצאת
הקיבוץ המאוחד. זד, קובץ של
התנ שאות מילולית, חסרת כל כיסוי ריג שי,
במ תכונ ת מודפסת של חריזה חופ שית. קובץ
דומה, אך מהצד האחר, הוא קובץ שיריו
של עו״ד מרדכי הורוביץ, בעלה של
.נעמי שמר, שראה־אור תחת הכותר ת
שירים למרים האחרת בהוצאת זמורה ביתן
מורן, שאינה נו הג ת לפרסם דברי שירה.
גם קובץ זה הוא ב ב חינ ת ה תנ שאו ת מילו לית,
חסרת כל כיסוי ריג שי, ב מ תכונ ת
מודפסת של חריזה חופ שית, עליהם נוסף
המרכיב של ״הגבר העליון״ נוסח הורוביץ.
• דויד רוקח (אופטיקר) הוא
מ שרידי דור המ שוררים שהחל לפרסם מ יצירו
תיו ב שנו ת ה־ .30 את נוסח שלונסקי
שלו מתאים רוקח מדור לדור בהתאם
לאופנות הרווחות. כך חיקה במ שך שנים
את סיגנונו של עמיחי וב שנים האח רונו ת
הגי ע לחיקוי סיגנונם של צעירי־הצעירים
ב שירה. בקובץ שיריו האחרון טוחן אבנים,
שראה־אור בספריית פועלים, מצליח רוקח
להגיע לאחד מ שיאי הרי קנו ת של ה שירה
העברית לדורותיה. כאלה הם קובץ חרוזיה
של בת־שכע שרי( 8אקח מועד, ש־ראה־אור
בהוצאת הקיבוץ המאוחד, וקובץ
חרוזיו של רוני סומק סולו, שראה,־אור
בהוצאת מסדה. לרוכ שי ספרי ה שירה ב דוכני
שבוע הספר העברי מומלץ לה שקיע
לפחות מעט זמן ולבחון בדוכנים מהם
סיפרי ה שירה שהם רוכשים ומה איכותם.

המעלה מעט מחייהם של אנ שי ספרות
מתוסכלים.
• בין תרגומי הקלסיקה לעברית בולט
התרגום שעשה הסופר יהושע קנז ל-
סיפרו של פרנסואה מוריאק נשיקה
למצורע, שראה,־אור בהוצאת יעם עובד.
גם סיפרו של קנוט והמפץ, מייסתורין,
ראה־אור בתרגום עברי משופץ מעשה ידי
יו,תם דאוכני בהוצאת שוקן. תרגום
מחוד ש הוא התרגום שע שה המ שורר

וויליאם

ראה־אור ספר נוסף פרי-עטו של חתן פרס
נובל, היינריך גל, והוא הרכבת נהגה
לדייק, המביא בצלילות את תחו שות ה מפלה
של ג רמני ה לקראת סוף המילחמה
העולמית ובעיקבותיה.
• ספר שני פרי עטה של מדנרט
דראגל, שראה־אור בעברית, הוא עידן
הקרח, בהוצאת כתר. סיפרה של המחבר ת
מפולניה חנה קראל, להקדים את האלוהים,
ראה־אור בהוצאת אדם, והוא
בבחינ ת ראייה מרתקת של מרד ני טו ורשה
והומאניזם יהודי של קרדיולוג, שהיה
סגנו של ׳מרדכי אט־לביץ׳ במרידת
הגיטו. ספר מהמם הוא סיפרה של הסופרת
הדרום־אפריקאית נדין גורדימר, אורח
כבוד, המבי א מי מד מפוכח של תהליך
שיחרורה של אפריקה, תהליך שאליו
נקלע לבן בעל ערכים הומאניים. עוד כמה
ספרים מתורגמים ואיכותיים הם: אראם
העיר החשוכה מאת אנדז׳יי שצ׳ים־
יורסקי, שראה־אור בספריית פועלים, וספר
הישויות הדימיוניות מאת ח ׳ ל׳

כורחם.

וויו!

סיפוות מתורגמת

סטיירון, אוטס
ואחרים
• מאות ספרים המתורגמים ׳מספרויות
רבות ראו־אור בתרגום לעברית במהלך
ה שנה האחרונה. אחד מהם הוא סיפרו
של ׳מכס פון־דר־נדין, סופה מקומית,
שראדדאור בהוצאת כתר. הספר כתוב

משפינחה עד
רטוש
• ספרי עיון, פילוסופיה ומחקר רבים
ראו־אור במהלך ה שנה החולפ ת וההמלצו ת
מובאו ת כאן לא לפי סדר ערכם אל ח שי בותם.
סיפרו של רוכרט וולטש בנפתולי

שהוא מביא דברי הוגים ואנ שי מוסר,
כפי שהועלו ב אוני בר סי ט ת באר־ שבע,
בסימפוזיון לזיכרו של מרטין כדבר.
• סיפרו רב־ד,חשיבות של ׳ההוגה
היהודי־הבריטי ישעיה כרלין, הוגים
רוסיים, ראה־אור בהוצאת עם עובד ב תרגום
עברי מעט מנופח, אשר אינו פוג ע
בח שיבות ב חינ תו של ברלין את המח שבה
הרוסית. ספר רב־ח שיבות שראה־אור ה שנה,
הוא סיפרו של הפרופסור המנוח, יעקז־כ
טלמון, תח ת הכותרת מיתוס האומה
וחזון המהפכה, המ שלים את הטרילוגיה
הטלמוגית, שראה־אור בהוצאת עם עובד.
בספר זה בוחן טלמון את עליי ת הלאו מנו ת
האירופית, הסוציאליזם לסעיפיו ו שור שיה
של הציונו ת. ספר זה הינו מהח שובים
ביו תר שחוברו אי־פעם בידי מחבר י שראלי
כלשהו. ספר רב-ערך הוא לא נחשלים
אלא מנוחשלים מאת שלמה סכירסקי
מאוניברסיט ת חיפה, שראה־אור בהוצאת
מחברות למחקר ולביקורת׳ ספר זה, שטבע
את מטבע הלשון מנוחשלים לעדות ה־מיזרת,
הינו אחת מה בחינו ת הח שובות
ו ה ענייניו ת ביותר של ב עיי ת העדו ת ב ישראל.
שני ספרים שראו־אור ה שנה,
ומתייחסים לקלסיקה רחוקה יותר, הם
ספריו של נתן שפינל מרקוס אורליום
ואפיקורוס, שראו־אור בהוצאת מגנם. ל ספרים
אלה מצטרף סיפרו של המ שורר

יונתן

רטוש ספרות יהודית בלשון

העברית, המביא טפח מה שקפות עולמו
של המ שורר הכנעני-ישר אלי, שהלך ה שנה
לעולמו. בספר זה קורא רטו ש תיגר על
כמה מה שקפות היסוד של ה תרבו ת וה ספרות
הישראליים, תוך שהוא מ ת עלה
בכ תיב תו מעל לדור שלם של מבקרים.

היסטוריה אוצישראדית

יונתן רטוש לטווטיה פלאט לג׳והן
סטיינכק, שראה־אור בהוצאת כתר.

קומונה, בדל

בהוצאה זו ראה־אור תרגום חדש לעברית
של מובי דיק מאת חידמן מאלוויל,
שאינו נופל מהתרגום העברי הי שן. סיפרו
של איוואן כונין, האדון מסן־פרנסיסקו,
ראה־אור בהוצאת עם עובד. דאק הפאטא־ליסט
מאת דני דידרו ראה־אור בהוצאת
ספריית פועלים. מנחם מנדל מאת שלום
עליכם זכה לתרגום עברי מדוייק מע שה
ידיו של אריה אהרוני בהוצאת אלף.
תרגום מופת הוא תרגומו של אכרהם
כירמן לנשים אוהבות מאת דייוויד
הרברט ליורנס שראה־אור בהוצאת

ואליטות

זמורה ביתן מורן.
• ספרים נוספים מאת סופרים בני-
זמננו, שראו־אור במהלך ה שנה האחרונה
ומומלצים לקורא, מקיפים את סופר הצללים
מאת פילי רות, שראה־אור
בהוצאת זמורה ביתן מורן, ספר המעלה
את הזיו תיו של רות הצעיר, לנוכח ה אפשרות
שאנה פראנק לא נספתה ב שואה,
והיא חיה בארצנת־הברית. ספר
מעולה של סופר יהודי אחר, הוא סיפרו
של הסופר הקנדי מרדכי ריצ׳לר הפרש
שראה־אור בהוצאת
מסיינט אורביין,
זמורה ביתן מורן, ספר שקיים בו גם
פרק י שראלי רב־עניין. סיפרה הרא שון
של הסופרת האמריקאית המעולה ג׳ויס
קרויל אוטם, עשו בי כרצונכם, ראה,־אור
בהוצאת זמורה ביתן מורן. ספר נוסף
שראה־אור בהוצאת ספרים זו ד,וא סיפרו
של הסופר הצ׳כי הגולה מילאן קונדרה,
ספר הצחוק והשיכחה, שהוא בב חינ ת
פארודיה מעלת ד מעו ת על המתרח ש
בצ׳כוסלובקיה.
• אין ספק שהוצאת זמורה ביתן מורן
ה שתלטה על תרגומי הספרות העולמי ת
לעברית, תוך הקפדה על איכו ת תרגום
וצורה. בסידרה זו בולט במיוחד סיפרו
של פול תארו, האכספרס הפאטאגוני
הישן, וסיפרו ה שלי שי של הסופר הבריטי
ממוצא הודי ו׳ ס׳ נאיפול, עיקול הנהר.
ספר נוסף מאת הסופר הג ר מני נינטר
נראם, שראה־אור בעברית, הוא הוויעוד
בטלגה, שבמהלכו הוא משווה את ביסוסה
של קבוצה 47 אחרי המלחמה ה עול מי ת
השניה, לוויעודם של הסופרים הג ר מניים
אחרי מילחמת 30ה שנה. ספר נוסף של
קלסיקן ג ר מני בן־ז מננו הוא סיפרו של
מרטין ולזר, סוס בורח. בהוצאת מסדה

נוסף שראה־אור ה שנה, הוא הספר מרטין
בובר — מאה שנה להולדתו, שאף ׳הוא
ראזדאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תוך

הזמנים, שראה־אור בהוצא ת שוקן, הוא
ב ב חינ ת ע דו ת חו תכת להוגה בן יהדו ת
מרכז־אירופה, מאלה שציפו להפוך את
י שראל למרכז רוחני־ תרבו תי, ונ תבדו עד
הלום. זהו ספר, שבו מצויים מכאובי
המוסר היהודי המעורבים ב אינטלקטו אליזם
צרוף. סיפרה של רות כ,ונדי, אדלשטיין
נגד הזמן, שראה,־אור בהוצאת זמורה
ביתן מודן, מציג בימי ם אלד — ,שבהם
שב לכו תרות סיפור פרשת קסטנר —
הי בט שונה של שיתוף־ד,פעולה של ההנ הגה
הי הודי ת באירופה עם הנאצים, תוך
שהוא מביא את סיפורו של זקן היהודים
ב מחנה טריזינ שטאט. דומה ולא דומה,
הוא סיפורו של לזלי אפשטיין מלך
היהודים, שאף הוא ראה,־אור בהוצאת
זמורה ביתן מודן, ו עניינו בזקן־היהודים
של גי טו לודד. עוד ספר מסיפרי הפילוסוף
הי הודי המנודה, כרוך שפינתה, מאמר
מדיני, ראה־אור בתרגום לעברית בהוצא ת
מגנם, ספר ה מ עי ד על עוצמו ת הרוח
והבינה של פילוסוף רב־ח שיבות זה.
• סיפרו של הצרפ תי רולאן כארת,
שיח אהבה, שראה,־אור בהוצאת שוקן,
מעיד על הממדים היצירתיים־מ שווים ש אליה
הגי ע מדע־הסיפרות ב שנים האחרו נות.
סיפרו של ישראד כהן, בחביון
הספרות העברית, שראה-,אור בהוצאת עקד,
מביא את ה ב חינה הפ סיכולוגי ת יונגי אני ת
של הספרות העברי ת. סיפרו של ׳משה

מישקינסקי, ראשית תנועת הפועלים
היהודית ברוסיה, שראה-,אור בהוצאת
הקיבוץ המאוחד, מביא טפח מרא שית

ה ת אגדו תו של הסוציאליזם היהודי, רא שית
המעוררת שאלות לנוכח ניוונו של הסוצ יאליזם
בישראל, בימים אלה. ספר מעולה

!• מ שנה ל שנה גובר ועולה זרם הספ רים
העוסקים בתולדו ת ארץ־י שראל בז מן
החדש. בין הבולטים בספרים אלד, שראו־אור
ה שנה מצוי סיפרה שק אניטה
שפירא, ברל, שראה אור בהוצאת עם
עובד, והמביא חתך תלת־מימדי של כדל
כצנלסון ותקופתו. ספר אחר, העוסק ב תקופה
החלוצי ת של הארץ, הוא סיפרו
של אלקנה מרגלית, קומונה, חברה ופוליטיקה,
שאף הוא ראה־אור בהוצאת עם
עובד, ומחברו בוהן בכלי ה מד ען תקופה
זו. סיפרו של שמעון רשף, זרם העובדים
בחינוך, שראה״אור בהוצאת הקיבוץ
המאוחד, מביא את סיפורו של עוד אחד
מד,מאורות של ארץ־י שראל־העובדת שכבה
עם קום ה מדינה — את סיפורו יוצא־ר,דו פן
של ה חינוך ההסתדרותי, ב שנים שקד מו
להקמת ה מדינ ה.
ס מכנף אחרת של ההיסטוריה הארצ ישראלית,
הוא סיפרם של אליעזר ליב

ויוסף נדכה, ניל״י — תולדותיה של
העזה מדינית, שמהדורה מ תו קנ ת שלו
ראתה אור בהוצאת שוקן, והמביא את סי
פור
האספקטים ה מדיניי ם של ניל״י. קודם
לספר זה סיפרו של הנד בן ו הציוני סלו־*
נימוס ז*אכ ויסוצקי, מייסדה של שי-
שלת־התה קבוצת מיכתבים שנשלחו מארץ
ישראל, שראדדאור בהוצאת יד יצחק בן־
צבי. אנ תולוגיה מר שימה של מאמרים על
ירו שלים במשך כמאתיים שנה, הוא הקו בץ
פרקים בתולדות ירושלים בזמן החד ש,
שאף הוא ראה־אור בהוצאת יד יצחק בן-
צבי, ספר ש מא מריו חובקים את תולדו ת
העיר ויישובה מחדש, על האספקטים ה שו נים
שלה. סיפרו של משה ליס*; האלי
טות
של היישוב היהודי בארץ־ישראל ב*
תקופת המנדט, שראה־אור בהוצאת עם
עובד, בוחן את הרבדים ה עליוני ם של
היי שוב הי הודי בארץ בימי ה מנד ט הברי טי.
ספרים אלה חינם רק קצה קצהו של
קרחון ספרים מעולים, שהחלו, ב שנים ה אחרונות,
לבחון את ה ה תיי שבות הי הודי ת
בארץ בעיניים מפוכחות, ה מבוססות על
עובדות ולא על סיסמות.

וה היה העוו!! ם הווה שהיה
/סע *0025

בליון ״העול ם הזה״ ,שראה אור ה ש בו ע ל פני 25 שג ה כדיול״
פירסם תחת הכותרת ״ אי חו ד הירדן״ את מ אמ רו של אורי א כנ רי,
העוסת ב תו כני תהמ תודי ת הר א שונה לפדרציה בין י שראל, פל ס מין
וירדן, מיסגר ת שת של ב ב״ אי חוד העטים ה ש מיי ם״ .תחת הכו תרת
״ חז ר תי עכ שיו מפטרה;!״ ה בי א ה חוז המר של, צ עי רה נו צ רי ה
י ליד ת אנג לי ה שהתגוררה בי פו, את ר ש מיה מ סל ע אדום, א שר
באו תה תקופת שימ ש מותר מ שי כ ה לצעירים ישר אליים נו עזי ם
וגבה מ חי ר־ד מי ם ג בוה. שליח ה ש בועון לטזרח־הרחוה, רפי
נלסון, ה בי א תח ת הר שי מה ״ ל ה בו ת מול ר אנגון״ א ת סיפור
הא ש שאחזה ב חד ר־ ה טכונו ת ב אוני השבה עבד, מול חופי בו ר מה.

1עזוב חוותי

משתחוו

שוער נבחרת הכדורגל הל אומי ת, יע ת ב חודורוב, תי א ר תח ת
הכותר ת ״ אני, מונ רו וכל ה שאר״ א ת סיור נבחרת הפו על
באר צו ת־ הב רי ת וא תפגשתוב כוכ כ ת־ ה הולנו ע ט רי לין מונרד.
ב שער הג ליון: ציור צי ב עוני ל חג־ ה שבועו ת.

נדנת־תווס

משוור־הכותל ו..בוית־הביויונים בן־גוריון וכוחו המדעי

העם

בד* ב־ ת־ מי קדש
חג־הביכורים היה הצנוע מבין שלו שת
החגים, שסימלו בימי קדם את הפלא
הנ צחי של הטבע המתחד ש. אולם דווקא
הוא מסמל, אף יותר מ שני החגים האח רים,
את הרציפות של דברי י מי־ ה ארץ* .
מכנען לנצרת. כאשר כב ש יהו שע
בן־נון את יריחו, כבר היה חג־ה,ביכורים
עתיק מאוד. שיבעה שבועו ת נמ שך קציר
הדגן בארץ כנען. בתום העמל הקריב בן־
כנען את ביכורי ע מלו לאלילי הפוריות,
שבירכו את מע שי ידיו.
כאשר התגברה בהדרגה ד ת משה בארץ,
לא א בד ה תוכן החקלאי. לפני רא שית
הקציר עלה האיכר הי שראלי ירו שלימה,
הגי ש את מ צו תיו לבית־המקד ש. כעבור
7שבועות, אחרי ג מר הקציר, חזר שופע־תודה
לבית־המקד ש, כ ש בידיו שני ככרו ת
לחם מביכורי החיטה.
אולם הני מ ה החקלאית ה שתלבה עתה
עם נימה לאומית־דתית. חג־הקציר קיבל
מ ש מעות נוספת, כחג מ תן ע שרת־הדיברו ת ץ בהר־סיני.

* ב־957ו נחוג חג השבועות ב־ 5ביוני,
שלושה ימים אחרי הופעת הגליון. השנה
הוא נחוג בשבוע שעבר, בסוף מאי.

חורבן ה בי ת ה שני ו שקיעת החיים ה יהודיים
בארץ לא שמו קץ לחג־ה שבועות
בארץ־ישראל. הו א היה החג הי הודי ה י
חיד אשר פאולום מתר שי ש, אידי אולוג
הנצרות, ביק ש לשמרו. והוא היה החג
ה שגתי הרא שון שנתקבל על־ידי הכנסיה
הנוצרית. היא רק שינ תה את תוכנו :
תחת לחוג את ביכורי הטבע, חגגה הנ צ רות
ביום זה את ביכורי הרוח — כני ס ת
ה מ תנג די ם הר א שוני ם לחיק הכנסיה. בל בו
שו החד ש הזה הגי ע חג־הביכורים ה ארצישראלי
העתיק לכל פינו ת העולם.
הקרן עדיין קיימת. עם עליי ת הציו נות,
שוב קיבל החג הע תיק ציביון חדש.
אנ שי־הרוח של ה תנו ע ה החד שה, שרובם
לא ה א מינו עו ד באלוהים, ביק שו למלא
את החגים הד תיים הי שני ם בתוכן פוליטי
אקטואלי ואפילו בתעמולה תנוע תי ת.
כך נולד חג־ הביכורים ה מודרני. תחת
להביא את ביכורי ה שדה לבית־המקד ש,
כפי שע שו אבותיהם לפני ע שרות דורות,
הבי או ילדי בית־הספר בערים של הי שוב
החדש את ה״ביכורי ם״ שנ קנו ב חנו ת היר קות,
למ שרדי הקרן הקיימת. הטקס הונ הג
בכל רחבי הארץ, אך נ שאר מל אכותי וחסר
עומק. לא היה בו דבק מלהט־נ שמה של
עובד־האדמה הקדום, שירא את כוחות
ה שמיים והטבע וביק ש לה שביע את האלו הו
ת לה שפיע עליו מ שפע ברכותיה גם
בשנה הבאה, פן י מו ת ברעב.
ה שנה שוב ה תכוננו אלפי ילדים ללבו ש
בגדי לובן, לעטור את ראשיהם בזרים,

מרילין מוגה ויעקוב חודוווב

מרילין מונח הופיעה
בנזישחק נבחרת
הפועל נגד כוכבי הכדורגל של ניו־יורק, כקמיע של הנבחרת הישראלית. בתמונה
היא נראית יושבת במכונית קאדילאק. המסיעה אותה בתוך וזאיצטדיון, כשיעקב
חודורוב, שוערה האגדי של נבחרת ישראל, צועד לידה, ומרים את ידה בידו.

לצאת למסע־הביכורים כא שר סליהם על
כתפיהם. אולם הטקס נראה מל אכו תי וש דוף
אף יותר מא שר ב שנים הקודמו ת.
כי הקרן הקיימת, מוסד שאבד עליו הכלח
והנראה ב עיני רבים כ שריד מיו תר ובז מ
נ י של תקופה שעברה, נראה כ תחליף
עלוב מ אוד לבית־מקד ש. לא קל היה
למורות ברחבי הארץ להסביר ל תלמידיהן
את פשר הטקס וא ת קדו ש ת הקרן.
כמו כל ערכי הדו ר האחרון, היה גם
חג־ד,ביכורים נ תון במ שבר רו חני עמוק,
שתבע ח שבון־נפ ש חד ש — לא הרא שון,
וגם לא האחרון, בדברי ימי עם־ישראל.

מחחרח
ההחלטה הו קדמה
מעטים מ אוד ה א מינו למקרא עיניהם.
הידיעה שהודפסה שחור על גבי לבן בגליון
העולם הזה 1020 תח ת הכו תרת הרוצח :
שכיר ש״ב הסבירה בפ שטות: א חד מקרו ביו
של חרותי כינס קבוצה של אנ שי
חוק, הו די ע להם כי נאמר ליעקב חרו תי
בפירו ש על־ידי חוקריו שי שוחרר מייד —
ב תנ אי שיעיד כי שמואל תמיר הוא ה מנ היג
ה ר עיוני והמע שי הכל־יכול של המח תרת
שרצחה את ד״ ר קסטנר.
ביום שבו נדפס ה עי תון קיבלה הידי ע ה
את אי שורה הר שמי למחצה מעל דוכן-
העדים, באולמה של ה שופט ת מינה שמיר.
אמר עדהת בי עה סמ״מ יצחק אהרוני,
אי ש ה מטה הארצי של ד,מיש טרד הצענו
לחרותי ל העיד מי היו האנ שים שמעליו.
הוא לא הסכים.״
כ שנס תיימה החקירה ה מוקד מ ת בהעב ר ה
התיק לבית־המי שפם המחוזי, סירבה ה שופטת
ל שחרר את חרותי בערבות, כנהוג
במיקרים דומים. פרקליטו של חריתי,
עורך־הדין יהודה גולדנב רג, עי רעד על
ההחלטה, הביא את ט ענו תיו לפני שלושה
שופטים מ חוזיי ם :״ שולחי מוחזק ב שרי-
רות־לב. המי שטרה מנסה ללחוץ עליו,
בכך שאינה מ שחררת אותו ממעצרו.״
בית־המי שפט הק שיב לט ענו ת ה רציניו ת
והביע תמיהה. אולם סגן־פרקליט־המדינה,
מרים בן־פורת, פיזרה את ספקו תיו :
״חרותי סרב ל שתף פעולה. ה צ ענו לו
ל העיד שהוא היה רק בורג קטן במכונה.
במיקוד, כזה היה הופך לעד־ד,מדינה.״
טענו תיה של בן־פורת היו אי שור לידי עה
שפורסמה בהעולם הזה.
הרגשה מוזרה. ה שופטים חזרו ל-
לישכתם, חרותי הוחזר לכלא רמלה. ההח לטה
היתד, צריכה לד,נתן רק אחרי סלו־שד,
ימים. יומיים אחר הי שיבה, נקרא
גולדנברג לבית־המי שפט. הוא מצא שם
את חרותי. מולו בלי שכת ה שופט, ניצ ב
פרקליט ה מ חוז יעקב בר־אור, שנתבק ש
למלא א ת מקומה של בן־פורת, שלא
נמצאה במי שרדה. בית־המי שפט, הסביר
ה שופט מרדכי קנת, ה חלי ט להקדים את
הקראת ההחלטה, שהצטיינה בחריפו תה :
״ איננו יכולים לה שתחרר מההרג שה ש מטרת
ה חז ק תו ב מע צ ר של ח רו תי היא
להפעיל עליו לחץ למסור פרטים ביחס
לאנשים אחרים, אשר לסברת התב־עה
ידועים לו, לנא שם.
״לפי שעה איננו רואים מ דו ע אנשים,
שה שתייכותם לאירגון האמור אינה מוטל ת
בספק׳ י תהלכו חופ שיים והנא שם שה ש תיי-
כותו כיום ל אירגון עודנ ה בדין, יי ש אר
עצור ע ד לבירור דינו.״
השילטוגות ידעו. לא הי תה זו ה-
פירצה הרא שונה במערכת ה הוכ חו ת המו זרות
של ה תביעה. קדמה לה החלט תה

״העולם הזה״ 1025
2.6.1957
של ה שופטת שמיר שאימתה, בהחלטתה
שלא ל שחרר את חרו תי בערבות, ידי עה
אחרת שפורסמה בשע תו בהעולם הזה וש זכתה
להכח שות נז ע מו ת של רא שי מנגנון־
החו שך .״קיומה של העבירה המיוח ס ת
לנאשם,״ קבעה ה שופטת ״היה י דו ע ל־שילטונות
הנוגעי ם בדבר כבר במרץ
״. 1956

עסקנים
בעזרתהשםה מו שאל
כא שר הגי ע רחמים כלנ תאר לביקור
בלונדון, לפני שלו שה שבועות, נתקבל
בכל ה כבוד ה מגי ע לסגן ראש עיריי ת
ירו שלים. בין ה שאר רואיין על־ידי כתב
ג׳ואיש כתניקל והצהיר, כי בא לחקור
א ת בעיו ת התברואה ש ל, בי ר ת האימפריה
הבריטית, לשם ה שוואה עם ה שירותים
המקבילים של בירת י שראל.
גליון העתון, ש הגי ע לירו שלים, הדהים
את חבריו של כלנתאר במועצת־!,עירייה.
הם פנו ב שאלה לרא ש־העיר גר שון אג ר ת,
ביק שו לדעת פרטים נוספים על ה שלי חות.
אך הסתבר כי סגן רא ש־העיר הד תי,
שבגד לפני תי שעה חד שים ב מי פלג תו ועבר
למפא״י, נס ע לחוץ־לארץ לא מטעם העי רייה,
אלא מטעם מושב זקנים וזקנות
של העדה הבוכארית, מוסד שהוא יי סד
אותו בעצמו לא מכבר.
״גניכוו דעתו״ ב עוד סגן רא ש-
העיר נובר תיאורטית ב תעלו ת־הביו ב של
לונדון, קפץ עליו רוגזם של גבאי מושב
זקנים וזקנות, מוסד ירו שלמי ותיק. הם
שמעו כי כלנתאר ניהל מג בי ת מיוחד ת
לטובת מושב־ד,זקנים שלו, פנו במיכתב־תלונה
אל הרבנים הרא שיים ומוסדות־ציבור
אחרים. ט ענו הג ב אי ם: כלנתאר
שאל את ה שם המקורי של מוסדם הם,
גונ ב בכך את דעת התורמים, גובה תרו מות
ה מיו עדו ת למע שה, למוסד הוותיק.
בירורה היסודי של הפר שה ניד ח ה עד
שובו של כלנתאר מ שליחותו. בינתיים
נוקט מי שרד־הסעד בצעד ר א שון: הו א
לא ישת תף בתק צי ב מושב־ד,זקנים החד ש
ולא יעזור לו בכל צורה שהיא, עד
אשר י שנה את שמו.
אנשים 6אחרי שאיש חרות, ה עי תונ אי אכא
אחימאיו, רמז כמה פעמים במאמריו
כי המ שורר יעקג כהן ״ מלא חרדה מזה
ע שרות שנים,״ על ש ב שע תו חיבר את
שיר הביריוניס, ש שימ ש כהי מנון לברית־הביריונים
ה בי ת״רי ת, שלח אליו המשורר
ה שבוע מיכ ת ב ובו הוא מכחי ש נמרצות
כאילו הוא מסתייג מ שי רו זה. ה שיב
א חי מ אי ר :״תסלח לי מ שוררי הנערץ,
מ שורר הכו תל וה בי ריוני ם.״
• ראש־ ממשלת ^ישראל ~ דוי ד * כן־
גוריון חזר והראה ה שבוע את מלוא
מרכז
בי שי ב ת
ה בל שני־ ה מדעי
כו חו
מפא״י, כא שר אחד הנו אמים דיבר על
״ שפלת החוף״ ,הזדרז בן-גו ריון להעיר
בקרי א ת ביניי ם :״אין לומר שפלת החוף.
החוף אינו שפלה. י ש לומר מי שור החוף.
שפלה הוא מקום שי ש בו גבעות.״ קם
שר־האוצר לוי אשכול וחלק על דע ת
רא ש־ממ שלתו .״י ש לומר דווקא רצועת
החוף,״ ט ען א שכול.

אי לו ץ

לסנדלי ״שול״ יופי של קו ...קו הנוחות!
החליקי לנוחות מיידית — הנוחות של

נסי את סנדלי ״שול״ ותיווכחי עד
כמה הם נוחים.
״שול״ — החברה המובילה בעולם
בטיפול ברגל — פיתחה דגם ייחודי
של סנדל התואם את קימורי רגלך*

לכן מעניקים לך סנדלי ״שול״ נוחות
— נוחות מיידית — נוחות שאין
דומה לה.
תני לרגלייך את הטוב מכל — ״שול״.
*הקימורית שבסוליה (בלעדית ל״שול״) מפעילה את
אצבעות ושרירי רגלך עם כל צעד שאת עושה. הליכה
ב״שול״ היא תירגול לבריאות־רגלייך וליופין.

1יצה בן־אדישו, אשת־החבוה הירושלמית שמצאה את עצמה בבידוד
כימעם מוחלט בקאהיד, מסבות על הוווו״ה הקשה שענות עריה כאשתו
של השגויו במצרים, והמשנו שבקו את חיי נשואיה בעיקבות הביסו

רא היתה בינינו
שום תיקשודח. הוא
חוו הניחה ומסדה
ולא שאל אות׳
..מה מעיק עריויד־

ג״האן יכלה זזונזוו לי.
מילה אחת שלה, והיחס
היה משזונה. אבל וה
לא היה ביו יה.
11 היתוה פוליטיקה

בעלי הוא פוליטיקאי,
ואני לא חצה לסבו אותו.
אבל אני טלה לחג יו
לו שיש בילינו לא אהה
חילוקי־דיעות פוליטיים

התגלגת׳ חובה ברחובות
קאהיו. האנשים שם
מקסימים, משגעים. נווא
,לגלות איה תדמית
יש לנו בעיניהם

אנשים מותחים עלי
בישות, טוענים שלא
הייתי צריכה לכתוב על
אנשים חיים. אבל אני
כתבתי וק את האמת

מצאתי שאני כותבת
ובו׳ בלע ושינאה לגו
בער. כשראיתי מה אני
מעלה תל הנ״ו,
הפסקתי לכתוב

בי ק ש תי מני צ ה בן־אלי שר שתספר לי
מעט עליה ועל בעלה, יושב־ראש ועדת
ה חו ץוה בי ט חון של ה בנ ס ת. הי א היפ-
נתה או תי לכ תבה שכתב א לי תבור ב-
״ ה עו ל ם הז ה 2168 שם, אמרה לי
ניצת, תמצ אי א ת כל ה סיפו ר.
ה סי פו ר של ני צה ו א לי הו בן־אלי שר
מרתקכמעטכ מו ה ספ ר ״ ק רי עתים־ סו ף״,
שיצא בי מי םאלה לאור: אתהספרכ תבת
ני צה ב שיתוף עם א לי תבור, ו הי א

מתארת בו בכנו ת, אהבה ובסבל
חוויו תי ה של אשת השגריר הרא שון של
י שראל ב מצריי ם.
סיפו ר ם של ני צה ו א לי בן־אלי שר מ ת חיל
בז׳נבה, שם נפגשו לפני כ 13-שנים,
כ ש הי א הי תהנ שו אהב שני ת לרופא א מ רי
ק אי ואם לבת מ תבגר ת ב שם חן, ו הו א
נשוי ל די אנ השאת בנ ה, ניר, אי מ ץ לו
כבן. א ח רי פרשת אהבה סו רי ת התגר ש
בן־אלי שר מאש תו. כמה שנים לאחר מכן

התגר שה גם ניצה. שנ תיי ם חיו ללא נשו־אין
ברירה מ שו תפ ת, ו אז ה ת עו ר רה ב עי ה
חד ש ה — בן־אלי שר, ה כ הן, ל א יכול חי ה
לשאתאת ניצה הגרו שה. הו אהח לי ט
ל הינ ש א בפילדלפיה, שם מ תגוררים, א חיו
ו א חו תו, ושם ל א שו אל ת ה רבנו ת ש אלו ת
דקר קניו ת כ מו בי שראל .״ האהבה ני צחה
כו תרת
אתהכ פיי ההד תי ת קראה
״ ה עו לםחזה ״ ש סיפ רהאת סיפו ר נישו
אי ה ם של מי ש הי ה אז מנ כ״ל מי שרר

ראש״ הממ שלה ואשת -חחברה הי רו ש ל מי ת
הי פ ה, שעבדה כ אז כן עתהבמ כון ל מנ היגו
ת של ה סו כנו ת הי הו די ת.
ז מן קצרלאחר ני שו אי הםיצ או ה שניים
ב ש לי חו תלקא הי ר. באמתמכ אי ב ה
מספרת ני צה על הנידוי ה חבר תי ש מ מנו
ס בל הבמצ ריי ם. הי א לא מהססתלכ תו ב
אמתלאנ עי מ ה ובסיפרח שזורי םכאב
ואהבהגם יח ר. קרא תי אתהספרכמעט
בנ שי מה אחת. ציצת בן״אלי שר ח שפ ה לי

בהרגשת בשה מובל לטבח!״
(המשך מעמוד )71

צדדים רבים בעם המצרי ובמצריים שלא
היו ידועים לי.
נפגשנו במלון //דיפלומט״ .ניצח שבה
מבילוי חופשת חג״השבועות עם בעלה
בוורד הגליל. אשה נאה, שיערה עשוי
בקפידה, משקפיים גדולים מכסים את
עיניה הכחולות, אפה סולד ושימלה
ספורטיבית״אלגנטית מחמיאה לגיזרתה.
כשהיא דיברה על מצריים אחזה בה התרגשות.
היא חוותה מחדש את החוויות
הקשות שעברה בארץ זו. בגילוי לב מפתיע
סיפרה לי על הקשיים שעברו עליה
ועל בעלה בשמונה החודשים הראשונים
שלהם במצריים. לא מתוך השתפכות, לא
כסיפור רכילות, אלא כפי שמספרים את
האמת. חמשבר ביחסיה עם בעלה, שנבע
מהבידוד החברתי ומהלחצים העצומים
שהופעלו על שניהם, היה חלק
מסיפורה של הגברת הראשונה של ישראל
במצריים, חלק מניסיון ההסתגלות של
אשת השגריר הישראלי הראשון בארץ
שלא קיבלה את פניה בזרועות פתוחות.
זמן קצר לפני נסיעתה למצריים העניקה
ניצה בן־אלישר ראיון ל״העולם הזה״
( .)2212 בראיון סיפרה באופטימיות
ובהתרגשות על הבית המפואר בזמאלק
המצפה לה ועל צוות העובדים. אך ניצה
התגוררה בשני חדרים במלון ״שר-
תון״ .במשך חודשים ארוכים עברה 150
דירות, עד שהצליחה לשכור בית במחיר

שחיפ שנו אצלו דירה יומן, והתחלתי לכ תוב.
כ שראיתי מה אני כותב ת ומה אני
מעלה על הנייר הפסקתי מייד.
• סח העלית על הנייר?
הרג שתי נורא דפוקה. אני לא יודעת
איך להסביר לך את זה. היי תי כל־כך
בודדה, כל־כך אומללה. את יוד ע ת מה
כ תב תי ז דברי בלע ו שינ אה נג ד בעליזה
מה שכתבתי. את צריכה להבין, לא
היתד, לי חברה, לא היה לי למי לשפוך
את הלב. כל מה שהיה לי זה רק טענות.
אז יצאו דברים איומים.

• מה היה כד־כך נורא בתקו־פה
הראשונה שלך במצריים ץ
היה פער נוראי בין היחס שהם נ תנו
לנו ובין ה אופי ה מצרי. את זה ה בנ תי
רק יותר מאוחר. היה להם קשה להיות
לא נחמדים. הם סבלו מזה שהם מנדי ם
או תנו ומחרימים אותנו. בעצם העובדה
שאילצנו אותם להיו ת לא נחמדים גר מנו
להם לאי־נוחו ת עצומה. כי בעצם הם
רצו להיות נחמדים אבל היה אסור להם.

• מי אסר עליהם?

אולי אסור לי ל הגיד את זה, אבל זו
היתד, הוראה מגבוה.

• מדוע ניתנה ההוראה הזאת?

כאמצעי לחץ. ני תנה הוראה מפור שת
לאנ שי מי שרד־החוץ ולכל האנ שים שבאנו
איתם במגע, שאם מוטל עליהם להיפג ש
אי תנו במיסגרת תפקידים, ייפג ש אי תנו
רק נ ציג אחד מהם. כעת, עם ה שגריר

חשוב להם מאוד. ה מון חברים אמרו ל י:
נבוא לבקר, אבל רק אחרי ד,־ 26 במאי.
ובאמת, מאז הפינוי היו פה כבר שני
חברים שלנו.

• מה היה הדבר המביך כיותר
שקרה לך במצריים?
היו כמה וכמה רגעי מבוכה, אבל אני
לא א שכח שיום אחד הו דיעו לנו מכרים
מצריים שפרס, אבא אבן ובר־לב באים
למצריים. אי ש לא הודיע לנו על כך.
הברקנו למי שרד־החוץ וגם שם איש לא
ידע שה שלי שייה הזאת מגיעה למצריים,
אבל המצרים אמרו לנו שהם מגיעים
לביקור, אצל המיפלגה ה שלטת. התקופה
היתה תקופת טרום בחירות, וסיקרי דע ת־קהל
הראו כי המערך מוביל בראש. אלי
היה אז חולה בצהב ת ו שכב במיטה, ואני
יי צג תי אותו.
נערכה לכבודם קבלת־פנים ו אני הלכ תי
אליה ביחד עם הצי ר אפריים דובק. אז
ניג ש אלי פואד מוחי אל־דין, שהיה סגן
ראש־הממשלה, ואמר לי: אני לא אומר
לך שלום כי בוודאי נתראה בעוד כמה
דקות בארוחת־הערב עם פרם בר-לב ואבן.
אמרתי ל ו: אתה לא תאמין, אבל אי ש
לא הזמין אותי. הוא היה מ אוד נבוך.
יצא תי מ ה עניין כ שאמרתי לו בהזימור :
אל ת שכח שבארוחת־הערב הז א ת הם שיי כים
לקואליציה ו אנ חנו האופוזיציה. המצ רים
פשוט לא הז מינו אותנו.

לא גנ ב תי לו. הסיפור שהוא יכתוב,
אם יכתוב, יהיה סיפור לגמרי שונה.
אלי הוא איש מאוד מ אוד סגור. היו,
לנו שמונה חוד שים קשים מאוד. היה לנו
אז מעט מאוד קשר בינינו. לא היינו אף
פעם לבד, לא יכולנו לפתור את ה ב עיו ת
שלנו. ה בי דו ד ה חברתי והק שיים היו בלתי
נסבלים. אף פעם לא יכול תי להתפרץ
או לצעוק. אני לא יוד ע ת אם אני יכולה
לדבר על זה, אבל איך אפ שר היה לחיו ת

חיה קשת למצרים לחיות
לא־נחמוים. חם סבלו.
היווה לחם הרגשה
עצומה של אי־נוחות,
כי הם בעצם
רצו לחיית נחמדים

• קאהיר היא עיר עם 140 נציגויות
ושגרירויות זרות, ובכל ערם
התקיימו שם אירועים• בספר את
כותבת עד התיסכוד הנורא שחשת
כאשר לא הוזמנת בתחילה כמעט
לאף אחד מהאירועים. לבד מההוראה
שאת טוענת שניתנה מגבוה,
האם היו אנשים שהחליטו עד דעת
עצמם שלא להיפגש איתכם?

• איך זה השפיע על חיי הני שואין
שלכם?

כן, היו גם תופעו ת כאלה, שאנ שים לא
ידעו על ההוראה אבל פחדו להיפג ש
איתנו.

• פחדו ממה?

ממה שיגידו.

• מי יגיד?

הבן־אלישרים ביום־העצמאות
״היה לנו ק!שה מאוד, לאלי ולי. כל אחד ח שב שהלחצים עליו גדולים יו ת ר!״

אסטרונומי בשכונת מעדי המרוחקת, בלי
טלפון ולה לא היתה מכונית. עוד סיפרה
כי היא מתכוונת ללמוד באוניברסיטה
האמריקאית בקאהיר. חלומה התבדה
כשהתברר לה שאין כל סיכוי להתקבל
לאוניברסיטה. בצבעים ורודים תיארה
כיצד תלמד ערבית. רק כשהגיעה למצריים
הסתבר לה כי אף מורה מהוגן
אינו מוכן ללמד את אשת השגריר הישראלי,
כשעיניה נוצצות מהתרגשות תיארה
לפני כתבת ״העולם חזה״ כיצד תכין
מלתחה מפוארת שתתאים לאירוח. כשהגיעה
למצריים, הסתבר לח שיקח זמן
עד שתלבש את כל המלתחה המפוארת
שהביאה איתה.
אחרי תקופה ארוכה של 11 חודשים
הצליחה סוף־סוף ניצח בן-אלישר לפרוץ
מעט גשרים, לשבור מעט קרח ולפתוח
כמה דלתות. אך אז החליט בעלה לחזור
לישראל ולהצטרף למערכת הבחירות של
הליכוד. ניצה, מתוסכלת וכואבת הלכה
אחרי בעלה. מאוחר יותר כתבה את
סיפרה. יחד עם המפח, האכזבה והכמעט
יאוש יש בספר שיר הלל לאופיו של
המצרי הפשוט ולקאהיר היפהפיה. זהו
גם ספר מפוכח של אשה שהקיצה מאשליה.

כיצד התגלגל רעיון כתיבת
הספר? האם היה זה דבר מתוכנן
או כתיבה מתוך בדידות?
האמת היא שכ שנסענו למצריים, ידידי ם
רבים אמרו ל י: תכתבי יומן, ההיסטוריה
מסתכלת עליך. חייכ תי לעצ מי: מה לי
ולכתיבת יומן? מה אני, נערה ב ת 17י
יום אחד במצריים קי בל תי מאיזה מ צ די

ה שני, ההוראה הוקלה במקצת. לא יכולתי
לסבול יותר את החרם וא ת הבידוד.
כ שה תלוננ תי ב אוזני ג׳יה אן סאדאת, הי א
אמרה לי: חכי עד ה־ 26 במאי, עד אחרי
הפינוי. זה פשוט היה אמצעי לחץ.

• האם היית קרובה עד כדי
כך לג׳יהאן כאדאת שיכולת להתלונן
לפניה?
בעלי ח שב שזאת חוצפה לא רגילה, אבל
נפג ש תי איתה בביתה, והיא שאלה או תי
להרג שתי. איך יכול תי להגיד לה שאני
מרגי שה מצויין כ שהרג שתי מזופת ו אמר תי
לה. הי א ידעה. לא היי תי צריכה לספר
לה. היא יכלה להקל עלינו, אך לא ע שתה
שום דבר ב עניין. אחרי שאמרה לי לחכות
עד אחרי ד 26-,במאי ידע תי מעל לכל
ספק שהחרם שהוטל עלינו הוא הוראה
מגבוה. והוא נכון, אני לא מד מיינ ת אותו.
החרם באמת קיים.
אני לא יכולה להגיד לך שג׳יהאן לא
רצתה לעזור. זה לא היה בידיה. זו הי תה
פוליטיקה. יכול להיו ת שלא ה בנ תי אז
את ה מנ טליו ת המצרית. אני מבינה כעת
קצת יותר, אבל אז לא ה בנ תי ע ד כמה
פינוי סיני ח שוב במצריים. אנ שים אמרו
ל י: אנ חנו וי ת רנו ב שביל ה שלום עלהאידיאולוגיה שלנו, שאמרה שצריך לזרוק
את ישראל לים, שי שראל לא קיימת, ש צריך
לה שמיד אותה.

• האם התרשמת כאילו המצרים
לא רצו בשלום, באילו הוא
נכפה עליהם על־ידי כאדאת?
לא, הם מ אוד רצו. במ שך שנים הם
רצו שלום, אך הם ט ענו כי הם ויתרו
על אידי אולוגיה ו אנ חנו וי ת רנו רק על
מה שבין כה וכה היה שלהם. ה פינוי היה

החברה. החברה במצריים חו רצ ת את
גזר־הדין. אנ שים פחדו להיו תי הרא שו נים.
את צריכה להבין, שהחברה היא
גרעין קטן וקשה לפיצוח. לפני שהגע תי
למצריים אמר לי עו ד ד זראי: יכבדו
אותך דק אם את תכבדי את עצמך.
שלא תעיזי ללכת עם סל כי יח שבו שאת
אשד, פ שוטה ולא י שימו לב אליך. כל
מיני דברים שב שבילנו הם מובנים מאלי הם׳
שם הם קנה מידה להיותך מ כו בד ת
או לא. כל הז מן הי רג ש תי איך הם ב חנו
אותנו. ה רג ש תי שמה שקורה לי עם ה מצרים
זה מה שקורה לאשר, שפוג שת
את החברה של בעלה. היא ת מיד בודקת
מה הוא מצא בה.

9בספר כמעט שאינך כותבת
עד בעדך. פה ושם את מזכירה
אותו, פעם אחת את אפילו כותבת
שהוא צעק עליך, אך כעוד
שאת רגשותייך כלפי המצרים את
מתארת בגידוי־דב, הרי שאת ריג־

ההלם שבמיפגש עם
קאהיו היה נורא. אחת
המזכיחת, בווו״ה,
ואחה גלביות מרחפות
במיסדרון. היא נמסה
לוזיססו׳ה
וצעקה כל הדלה
שותיו שלו אינך מציינת כלל, כאילו
שאין לו רגשות ולא עברו עליו
חוויות
אני הרבה יו ת ר פתוחה מאלי, הרבה
יותר קל לי לבטא את מה ש אני מרגי שה.
לו פשוט קשה. חוץ מזה שה שארתי לו
לכתוב על ה ה תרג שויו ת שלו. הסיפור שלי
כל־כך שונה מהסיפור שלו.

• לא גנבת לו מעט את הנושא
של הספר?

את צריכה להבין. בעלי הוא איש סגור
ומופנם. חבר אחד אמר לו שאם לא יהרגו
אותו אז הוא יהרוג את ע צ מו מהתקפ ת-
לב או מ שהו כזה. הו א לא מוציא שום
מתח, שום לחץ בשום צורה שהיא. מנהלי
חברות -אמריקאיו ת משחקים גולף, מכים
בכוח במחבט, מוציאים מרץ, מוציאים
עצבים. אלי לא עו שה שום ספורט. לא
זז• הספורט הי חידי שעשה במצריים היה
לצאת מפתח הדלת ולד,ירחף על־ידי אנ שי ה,ביטחון
ל מכוני ת.

• למה להידחף?
מטעמי ביטחון. סיפרו לנו ש שרתון הוא
המקום הכי בטוח בקאהיר, כי הוא נמצא
ליד ארמון הנ שי או ת והאיזור מאוד שמור.
עד שיום אחד אמר לי מי שהו, כ שיצאתי
מה מדרגות של ש ר תון: אל תעמדי פה,
זוזי עו ד קצת, עוד קצת, יותר שמאלה,
עוד צ עד א חד שמאלה — או ז הו! פה
בדיוק ירו בווצפי תל.

כיצד השפיעה
עובדת הבידוד והחרם החברתי על
היהסים בינך ובין בעלך?
חיה לנו קשה מ אוד בהתחלה. חוסר
תיקשורת טוטאלי. כל אחד ח שב שה לחצים
שלו יותר גדולים משל ה שני.
אני הייתי מ שו כנ עתש אני יותר מסכנה
מאלי. אותו לפחות היו באים לקחת,
מסיעים, מביאים, הוא היה חצי יום בשג רירות,
ראה אנ שים ודיבר עם אנשים.

• בכית הרבה?
ה תפרצויות ה בכי שלי ל א היו מצער
על עצמי, אלא מהתרג שות. יכול להיות
שב ה תרג שויו ת מצאתי פורקן לסערת־ה־רגשות
שלי, שאף פעם לא התפרצה. כל
הזמן היתד, לי הרג שה שאני דפוקה, שאלי,
למרות שקשה לו, לפחות יש לו עיסוק
מעניין, ואילו אני נ שרכ ת אחריו ולא
עושה שום דבר מועיל. בהתחלה אפילו
לא יכולתי למלא תפקידי מארחת. לא
היה לנו בית כדי לארח בו. יצ א תי למסע
מטורף כדי לחפ ש בית. נד ל ק תי על בניין
סוויסאייר בקאהיר. הפכ תי עול מו ת כ די
למצוא בו דירה, אבל המצרים סירבו
לה שכיר לנו.
אומרים לי שכתבתי בספר יותר מדי
על חיפו ש דירות. ה א מיני לי שריחמ תי
על הקורא. כ תב תי רק על ארבע דירו ת,
אבל אני ראיתי ! 150 שאת כולן סירבו

לה שכיר לנו• מכל
הביתה עם סיפור.

דירה

היי תי

חוזרת

• כיצד את מסבירה את הזזת־
:הגות המעט היסטרית שד אותה
מזכירה שהתחילה לצרוח בבית־מלון

את צריכה להבין את זה. ההלם היה
נורא. הבחורה פתחה את הדלת וראתה
רוחות עם גלאביות. בטח היו אלה אורחים
במלון, או המשרתים. אבל היא פשוט
נכנסה להיסטריה. ממילא היא היתד, במתח
נורא. יותר מזה, אחד מהעי תונאי ם הפרי־מדונו
ת שלנו סיפר לי, שהוא גר במלון
ב שפארד. שאלתי אותו איך הוא גר
במלון שבו אינו יכול לה שתמ ש בטלפון.
הרי הוא עי תונ אי! והוא ענה לי שהוא
גר שם כי המלון קרוב ל שגרירות האמרי קאית,
ואם קורה מ שהו הוא צריך רק
לעבור את הגדר.
אני מעולם לא ח שבתי על זה. אבל
אותה מזכירה פ שוט נכנסה להיסטריה,
ועד שאחד מ אנ שי צוות־ה שגרירות לא
בא, י שב לידה והחזיק לה את היד במ שך
כל הלילה, היא לא נרגעה. לי זה לא יכול
היה לקרות. אני מעולם לא הרג ש תי פחד
במצריים.

• האם אינך
כלל?

פוחדת בדרך•

בלילה אני מתה מפחד בכל מקום, אפי לו
בבית. אבל במצריים קרה לי דבר
מופלא. כל המצרים שפג שתי — ופג ש תי
הרבה מצרים — היו נחמדים. הצוות
של המלון היה נחמד. כל מצרי שפג ש תי
היה עם חיוך מקסים וחוש הומור. ונועם
כזה, מין נועם הליכות מ אוד -מ אוד עדין.
עם נערי־ה מעלית היה לי רומן, וזה מייד
הוריד את הרג שת הפחד. הירג ש תי שאם

פרס, אבן ובו־לב הגיעו
למצריים ולא הודיעו
לנו. רדת* במסכה
כשהסתבר שאנחנו
לא מחמניס
לאוזחח־העוב
שערכו לכבודם המצרים
עשרה אנ שים נחמדים, אז כולם נחמדים.
יש מ שהו מאוד נוגע ללב במצריים,
מעין ה שלמה עם הגורל. זה בלתי יאומן.
את רואה שם תורים ארוכים ללחם,
לסוכר, לב שר — ושקט. אין צעקות,
אין דחיפות, יש תורים לאוטובוסים שזה
יאוש נורא. כל צ עד מלווה בקושי. אצלנו
אנשים היו הורגים האחד את ה שני.

• איך התרשמת מסוזן מד
בארס ז
נורא נחמדה. בכלל, כל הנ שים המצ ריות
יפות, קטיפתיות, לבו שות בהידור
מאופק — כפי שהיתה מגדירה את זה
ע תונ אי ת מלאשה. סוזן מובארכ היא אשד,
עדינה מאוד, ממוצא אירי. ה אנגלי ת שלה
טובה יותר מזו של ג׳יהאן סאדאת. אולי
משום שהיא לו מד ת באוניברסיטה האמ ריקאית.
לג׳יהאן יש מיבטא ערבי כ בד
באנגלית. לסוזן אין כל מיבטא.

אליהו וניצה כן־אלישר על מי רפס ת חדרם כ״שרתוך כיקאהיר

״ אני הרבה יותר פתוחה מבעלי, הוא איש מאוד־מאוד סגור!׳*

רת עליה. ב שקט מאוד, והדברים היו
מוצנעים, ורק אנ שים שנ תנו בי אמון
מלא אמרו לי, אבל היו דיב רי ביקורת
קטלניים. פעם שאלתי למי שייך מיפעל
מסויים והת שובה שקיבל תי היתד ,״ל שי לוש
הלא מקוד ש״ — ג׳יה אן ו שני מחו תניה
סייד מרעי ועו ת׳ מ אן אח מד עות׳מאן. היא
היתד, ע צמ אי ת מדי, פעילה מדי. קראו
לה ג׳יה אן והיא הקפידה לחתום על מכ ת ביה
בשמה. סוזן מובארכ חו תמת מאדאם
חוסני מובארכ.
היתה פעם הפגנה בכיכ ר האופרה, וה מפגינים
נ שאו שתי ת מונו ת־ענ ק של בגין
מנשק את ג׳יה אן ושל קרטר מנ שק את
ג׳יהאן. המצרים מאוד מ אוד רגישים לנו שא
הזה. יש קונפליקט עצום במע מד
האשד, במצריים. מצד א חד הביקורת העצו מה
על גבר ת סאדאת, שכל אחד יודע
שבהתנהגו תה ה מוסרי ת אי־אפ שר להטיל
דופי, ומצד שני מנהל־הרדיו היא אשה
ומנהל־ד,טלוויזיה היא אשה. אמינה אל*
סעיד היא מנהל ת דאר־אל־הילאל, אחד
מב תי ההוצאה לאור הגדולי ם במצריים.
יחד עם זאת, לעולם ל א תפג שי אשד,
לבדה ברחוב. גם כ שהן עובדו ת עם
גברים, הן לא תראינה איתם בפומבי.
יש מ שהו במצריים, שתוחם את הגבול בין
ה תנ הגו ת נכונה וזו שאינה נכונה.

החברות אמרו לי שאצלם לא עושים
דברים כאלה, שומרים על ה כבוד של
האשה ולא כותבים על ה שמלות שלה, כי
יש בזה מ שהו ח ט טני ולא מכובד. חברה
שלי הצי ע ה לי לכתוב לו מיכתב• י ש בנו
וני ס חנו מיכתב, אבל המצרים אפילו לא
יודעים עד כמה מפרסמים במצריים רק מה
שהממ שלה רוצה. אפשר ל שבור קירות
ולטפס עליהם, לא ירצו לא יפרסמו. כך היד,
כ שהלכנו להניח זר על קבר החייל האל מוני.
הם אי רגנו ל מ עננו א ת הטקס, אבל
אף עי תונ אי לא סיקר אותו.

שלחתי את הספר לכל אנ שי ה שגרירו ת
עם הקד שה. ה תגובו ת היו בעד ונגד.
אלה שנגד אמרו שלא בסדר שכתבתי על
אנשים חיים. המצרי הי חידי שה ע מד תי
באור לא חיובי הוא בעל הבית, וסיבותי
איתי. אשתה שגריר ח ש שה שזה יכני ס
אותם לצרות עם הבית, אבל הם לא
היו מעורבים בתהליך שכירת הבית, והיו
כמה צדדים לא יפים ב שכירתו.

• מה אמרה לך אשת השגריר?
לא נעים לי
כועסת עלי.

קצת

• וכתוך העולם הזה, הסגור
והאכסקלוסיכי של העילית, האם
אין התקשרויות אסורות?

• האם הביקורת על הספר כו־אבת
לך זו

היו רכילויות קטנות,
למצרים. יכול להיות
זרות — לא יודעת,
זה. אך הנ שים נקיו ת

תראי, כולם מסכימים שהספר פתוח,
אנו שי ורגי ש. אולי הפרזתי, אולי אם
היי תי מ תרג מת את הספר לערבית היי תי
מוציאה כמה דברים שיכולים לפגוע.

אני לא יודעת.
אך הן לא נג עו
שהגברים כן, עם
לא דיב רו איתי על
מכל רבב.
את יודע ת, אגב, ש תמיד ח שבו שאני
מצ רייה? זה ה חמי א לי נורא. אמרו לי
שאני נראי ת עם ה שיער כמו נפרטיטי.

• התרשמתי מהספר כאילו אינך
א והכת את אניס מנצור זו
גם הוא לא אוהב אותי. הוא לא ה תנ הג
אלינו יפה, אפילו כ שאלי ואני הו צ אנו
את כל המ שכורת 440 ,דולר, ונ ס ענו
לנחם את ג׳יה אן אחרי מו ת סאדאת. הוא
כתב שה שגריר בא עו ד פעם להתלונן.
הוא תמיד טען שאלי מתלונן. כתבה שלו
עלי מאוד מ אוד פגעה בחברות שלי. הוא
כתב שכל ה שמלות שהבאתי לקאהיר
עדיין ארוזות, כי אף אחד לא מז מין
אותנו.

מה אני אומר ל ך? זאת בעיה. יש לו
הופעה כזא ת — הוא הולך זקוף, עם בטן
מוכנת, וגב ישר. אני ת מיד הולכ ת אחריו.
זה עניין של הופעה, אנ שים אומרים לי
לא אחת. אבל את יוד ע ת, הו א דווקא
נחמד.

• האם את חושבת שלשגריר
ולאשתו קל עכשיו במצריים יותר
משהיה לכם?

הלשונות הרעות אומרות
בצוות הכי מסה ני
גייהאן הביאה על
סאדאת אח שהו, בנך
שלא התנהגה כאשת
מנהיג מועלג׳ ,ועוררה
את הגת האתית המוסריס

• האם הצנזורה פסלה לך קטעים
רבים זו
כן, הורידו לי הרבה דברים.

• ובעלך, האם גס הוא פסל זו
הוא קרא כל פרק לחוד, וכ שגמר לקרוא
את החלק הרא שון אמר: את יודעת, הוא
נורא קשה. אמרתי נכון, אבל זאת האמת.
היה נורא קשה. שאלתי אם הוא רוצה
שאשנה. הרי זו האמת, כך בדיוק זה
היה• הוא אמר שא שאיר את הספר כמו
שהוא. הוא לא ה תנג ד לכ תיבת הספר.
כתבתי על חיכוכים שהיו בינינו, על זה
שיצאנו מנ קודו ת ראות שונות, והוא לא
הוריד לי את זה. ה תווכ חנו על זה מעט,
אבל כל מד, שכתוב בספר הוא האמת.

עכ שיו הוא מסתיר אותה, אבל קודם
פג שתי אותה פעמים די רבות. אני חו שבת
שהסיבה נוב ע ת מכך שהוא לא רוצה שהיא
תהפוך לגי׳האן שניה. ג׳יהאן הפכה לסמל
הרע. הל שונות הרעות אומרות בצורה די
בוטה שהיא הביאה את המוות על בעלה.
נכון שהיא לא לקחה רובה וע שתה בום-
בום, אבל היא, בעצם התנהגו תה, עוררה
את זעמם של האחים המוסלמים מכיוון
שלא נהגה כא שת מנ היג מוסלמי. ב עיני
היא אשר, פתוחה ונהדרת, אבל מצריים
לא מוכנה עדיין לג׳יהאן.

למרות שהייתי זרה, קלטתי דברי ביקו־

לדבר עליה. היא

• מדוע מתקבל והרושם כאילו
בעלך הוא טיפוס של סנוב נפוח?

יותר קל מכל ה ב חינו ת. לא שזה קל,

• מה אמר השגריר ששון על
הספר שלך?

• מדוע לדעתך מסתיר אותה
מוכארג מאור הזרקורים?

• האם ככר אז, כשהיית אשת
שגריר, הרגשת כמורת־הרוח שעוררה
התנהגותה של ג׳יהאן ם א־דאת?

אני
הרג שתי את עצמי כשה מובל לטבח.
אין לי מילים יותר רכות.
כ שקנינו את הבית ב מעדי יד ע תי שאני
אשלם את המחיר. אמרתי לאלי בל שון
ארסית שיותר זול היה אילו ה חזי ק או תי
מי שרד־החוץ בירו שלים. היי תי בלי טל פון,
בלי תחבורה, פ חד תי שיפקירו אותי
עכ שיו. פחד תי שיגי דו: י ש לה בית,
היא יכולה ל שבת בתוך הבית, ה ב עי ה
שלה נפתרה.
רציתי להכעיס את אלי, להרגיז או תו
עד כדי־כך שימצא לי פיתרון שיאפ שר
לי לצאת מהכלא של מעדי. זוהי שכונה
כה מרוחקת, שאם אלוהים אוהב או תך
באותו יום, לוקח לך ׳ חצי שעה להגיע
ממנה העירה. אם אלוהים לא אוהב אותך,
זה עניין של שעה או שעה וחצי, עם
פקקים נוראיים. לי כבר היו סוף־סוף
קשרים בקאהיר. הר שת שלי היתד, פרו שה.
אחרי שהתע ק שתי ודחפ תי וע בד תי
כל־כך קשה, פחד תי שהמגורי םבמ עדי
לא רק שלא יעזרו לי ליצור עו ד קשרים,
אלא יקלקלו לי א ת מה שי ש. הרג ש תי
דפוקה. ה שגריר נכנם ל מכוני ת ה שגרירות
שלו ונוסע, ו אני נ שארת כלואה בבית.

אבל זה קל לעו מת מה שעבר עלי. ה בי ת
מצויין, יש צוות־עובדים. אני עברתי תקו פה
שבה הם ברחו אחד אחרי ה שני, גלים
גלים. אני מצ אתי טבח טוב ועוזרת טובה.
יש לי ר שימ ת טלפונים ולא צריך לרוץ
לאשת ה שג רי ר הא מריקאי ב שביל ר שימות
מוזמנים, כל הדברים האיומים שעבר תי
משום שהיי תי רא שונה.

• חיית חוזרת דקאהיר?
לביקור כן. הרג ש תי נורא מתוסכלת
כ שעזבנו סוף־סוף פ רצ תי את הדרך. אנ שים
באו יותר, קיבלו או תנו יותר, היכ ר תי
את קאהיר, הסתובבתי ברחובות וחיברתי
את המצרים. ל מד תי איזו תד מי ת יש לנו
בעיניהם — תד מי תו של הי שראלי הנפוח,
השחצן, שרקד על הגופו ת ו שר שירי-
ניצחון כמו ״נ א צר מחכה לרבין״ .ה תגל גלתי
מ תח ת לערימו ת אשפה כדי לגלות
אתרים מוסלמיים. קאהיר היא עיר קטנה*
גדולה. אנ שים דיב רו על זה שאני מסתו בבת
בין האנ שים ברחובות. זה מוצא־חן
בעיניהם.

• חאם פגשת את סעד מור־תדא?

הז מן ראיתי את
ישראל. דיב ר תי אי תו
של אמת, אמרתי לו
שהוא מקבל בישראל,
מקבלת במצריים.

סעד מורתדא
על זה. פעם,
שאני מקנאה
לעו מ ת היחס
כמלך ברגע ביחס שאני

• אחת הסיבות שבגללה לא
אהבו את בעלך במצריים היתה
דיעותיו הניציות הקיצוניות. את
חניכת התנועה המאוחדת. האם
את חושבת כמוהו?
ניצה עם בעלה באבדסימבל
״היה בינינו מסט מאוד קשר ! ״

הייתי מעדיפה שלא לסבך את בעלי.
הוא פוליטיקאי. לא היי תי רוצה להיכנס
לפרטים. אני רק יכולה ל הגיד שיש
בינינו חילוקי־דיעו ת בנו שאים פוליטיים.

דו ברח טיב ת מסיים
בכנסת מתחתן בג ל ל
משכנתה

הני שואין
החש איי ם

אמנון לוי,

ז אב רווח זאב רווח

בח שאיות מרבית, הרחק מן הזרקורים
והפירסומת, התחתן לו ה שחקן־בימאי זאכ
(״זאביק״) רווח, לפני חוד שיים, מבלי
שכמעט אי ש ידע על כך. אני בטוחה
שאפילו כמה מהאנ שים המכירים אותו
מקרוב, גילו את הסוד הזה רק עכ שיו,
תוך כדי קריאת שורות אלה.

אשה חד שה
לחבריו, שהפעם מצא את אהבת חייו.
למען מלי הוא היד, מוכן אפילו לעזוב
את שולה היפהפיה, שלה היה נ שוי במשך
16 שנה בלהט רב, למרות שלעצמו היר שה
להתהולל עם כל מיני צעירות ו שחקניות
מתחילות.

אחרי

החתונה התקיימה חוד ש בלבד
שרווח התגר ש מאשתו, ה שחקנית
רווח. ברגע שקיבל את הגט ביד, הוא
רץ לחופה יחד עם מלי אנג׳לו, צעירה
בת 20 וכמה.

שולה

כך, בוקר אחד, הודי ע רווח לא ש תו
שהוא עוזב את הבית, ועבר להתגורר
ביחד עם אהובתו החד שה. הפעם היתד,
שולה נחו שה בדע תה שלא לוותר. היא
החליטה להתגר ש ממנו. גם כ שהגירו שין
יצאו כבר אל הפועל, היו כאלה שח שבו
שכאשר תיגמר ההרפתקה עם מלי, יקיש
רווח שוב על דל ת האקס שלו. רבים
הימרו על כך שהוא ימצא אז את הדל ת
נעולה.

רווח, בן דד ,41ה עו בד כיום ב תי אט רון
חיפח, הכיר. את כלתו בעת שביים א ת
הסרט פצעי בגרו ת .80 הסרט עוסק, כפי
ש מעיד עליו שמו, ב ח תיכו ת בגיל מסויים.
זאביק היה צריך לבחון ע שרות צעירות,
עם בגדים ובלעדיהם, כדי למצוא את
המתאימות לסרט.
כ שגמר לבדוק את החתיכות, הוא הב חין
פתאום במזכירת־ההפקה, שלא היתד,
אלא אותה מלי אנג׳לו. לדע תו היא היתד,
יותר חתיכה מכל הנב חנו ת. הקליק שנוצר
ביניהם היה כל־כך חזק, עד שרווח סיפר

ה׳החמן

יש בחיפה מועדון אכסכלוסיבי חדש,
שהפר תוך זמן קצר למוקד עליה לרגל
לכל התל-אביבים והתל־אביביות, שיש להם
מה להסתיר, עיר הכרמל, שהיא כידו ע
עולם אחר לגמרי, מעניקה להם את
האנוני מיו ת, שכה נחוצה להם לצורך
האהבות ה קטנו ת והסודיות מאוד שלהם.

אך נראה שזאביק הפתיע את כולם.
הו א עשה צעד בל תי צפוי לחלוטין והת חתן
עם מלי במהירות הבזק, ללא כל
רעש וצילצולים. ש מע תי שאפילו שולה,
ששמעה על כך מידידים, נדהמה. אבל
היא בוודאי אינה מודאגת. עם יופי כמו
שלה היא לא תי שאר לבד זמן רב. מה
שעדיין לא ברור לי זה איך הצליחה
מלי הצ עי ר ה לסובב את ראשו של הזאב
הוותיק ורב־הניסיון. לדע תי מגיע לה צל״ש
על כך.

הנוצץ

הנ שים הזוהרות והבולטו ת בחוג
של תל-אביב, גם היא בלוויית כן זוג
חתיד, שהוא בסוף שנו ת העשרים שלו.
מנהל המועדון, משח (״מוישל׳ה״)
שגיב, כמעט ה תעלף למראה האורחת.
אבל לא בחור כמוהו, למוד מצבים עדי נים
שכאלה, יאבד את ע ש תונו תיו. הוא
שאף אוויר מלוא ריאותיו, וקידם את
פני האורחת בברכה. תוך שהוא מעני ק
לה טיפול של אנשים ח שובים מאוד, סיפר
לה שהמועדון מלא, וביקש ממנה להמ תין
כמה דקות, עד שיפנה מקום מיוחד עבורה.
הגברת, שלא ח שדה בכלום, נאותה ברצון
להמתין.

ערב א חד הגי ע יהלומן ידו ע מ או ד
ומצליח, בן 40 פלוס, בלוויי ת חתיכה
הצעירה מ מנו בכ־ 20 שנה, לאותו מועדון
שבו עסקינן. ה שניים, שנראו מאוד צמו דים
וחמים, רקדו וה שתוללו קצת, ואחר־כך
י שבו לסעוד, כשהם אוחזים ידיים
ונהני ם מן האווירה הרו מנ טי ת של המקום.

או אז מיהר הבחור פנימה, טס לעבר
שולחנו של היהלו מן ולחש ל אוזנו :
״א שתך בפ ת ח!״ יו ת ר מכך הו א לא היה
צריך לומר. מספרים לי שהגבר האדים
כסלק, אבל לזכו תו יי א מר שהוא גילה
כושר ה תחמקות מעולה. תוך שניו ת הוא
פשוט נעלם כלא היה, יחד עם היפהפיה
שלו. הארוחה נ שארה מיו תמת על השולחן
ואפילו את הח שבון הוא לא שילם. תוך
שניו ת הגני ב אותם מוי שלה מבעד לדלת
האחורי ת והכל חזר על מקומו בשלום.
אחרי שה שטח התפנה, הוכנ סו אשת
היהלומן ובן לווייתה. הם היו כה שקועים
זה בזה, עד שלא ח שו במבטים רבי
המ שמעות שהחליפו ביניהם האורחים ה אחרים
במועדון. ה שניים בילו א ת זמנם
בנעימים עד ה ש עו תהק טנו ת של הלילה,
מבלי שהיה להם צל של מו שג על הפיצוץ
שנ מנ ע ממ ש ברגע האחרון. למע שה, אשת
היהלומן לא יודעת על כך עד היום.

כעבור שעה קלה הגיעה לאותו מועדון
מי אם לא אשתו של אותו יהלומן,
שהיא באמצע שנו ת ה שלו שים שלה, מן

ויש לסיפור הזה גם מו ס ר־ ה שכל: אם
יבק שו מכם להמ תין בכניסה, אין זה
בהכרח מפאת חוסר מקום.

כל זה טוב ויפה. אבל מה קורה כאשר
גם לבעל וגם לאשה יש אהבה צדדי ת
פרטית, ו שניהם מגיעים, באופן מיקרי
לחלוטין, דווקא באותו ערב, יחד עם
בני זוגם, לאותו מועדון אכסכלו סיבי?
מיקריות כזאת, ל א עלינו, יכולה לגרום
לפיצוץ לא קטן. בנו שא זה יש לי ב שבילכם
סיפור מפוצץ, שהוא ט רי־ ט רי:

דובר חטיב ת מפ״ם בכנסת,
שהוא אחד האנ שים ההגונים שאני מכירה
בבניין הפרלמנט הי שראלי, מתחתן. את
כלתו, אראלה, הוא מכיר כבר מזה חמש
שנים. למרות שחיו יחד במ שך זמן רב,
לא בער להם להתחתן. למען האמת, גם
להחלטה הזאת הם הגיעו רק משום שרצו
לקבל את המ שכנתה ה מוענ ק ת לזוגות צעי רים.
ללא הטקס הרי שמי, שהם לא היו
זקוקים לו כדי ל תת תוקף ליחסים שבי ניהם,
הם לא היו מקבלים את המ שכנתה.
ה שניים נפג שו באוניברסיטה העברי ת.
אמנון, בן ה־ ,27 מחלק את ז מנו בין לי מודי
תואר שני בהיסטוריה, ובין הדוב רו ת ב כנסת.
אראלה, בת ה־ ,26 הי א מזכירת
האירגון למען שלום הילד ומדי פעם גם
מתרגמת ספרים מאנגלי ת.
חתונתם נקבעה ל 14-בחוד ש זה, שבו עיים
בלבד לפני ועיד ת מפ״ם, שלקראתה
מצוי הח תן ב שיא עבוד תו. ה עניין הזה
פוגע קצת בירח־הדב ש שלהם, שלא יוכל
להתקיים בדיוק כפי ש תיכננו. למע שה
עמדה חתונתם להתקיים לפני כן, אולם
בשל ספירת העומר היא נדחתה.
אפיסת כוחות

עתה, כשהם ר שומים לני שו אין וזכאים
למ שכנתה, יכולים א מנון, שמוצאו מרא־שון־לציון,
ואראלה, שהיא חיפאית במו צאה,
להגיע אל המנוחה והנחלה בדירה
משלהם בירו שלים הבירה.

גברים צעירים
ה שח קנית הוותיקה חנה עדן הי א
שובבה לא קטנה. בסרטים, אמנם, היא
לא מ שחקת מזמן, אבל לאהוב היא ממ שי כה
ובאותו הקצב. ה שני ם החולפות כלל
אינן מ שפיעו ת עליה, היא עדיין יוצא ת עם
גברים כמו בימים הי שנים והטובים.
עכ שיו יש לה רומן עם האופנאי פייר
>״איב״) דה־מרדיקס, הצעיר מ מנה
בהרבה שנים. עדן, ה מעדיפה גברים צעי רים,
פג שה באהובה בדיסקוטק תל־אביבי.
מרדיקס, שכלל אינו בוחל בנ שים המבו גרות
ממנו, נראה מאו שר מאוד בחברתה
בכל מיני מסיבות ואירועים.
ה שח קנית לשעבר, בתו של ה צייר ה נאיבי
מנחם מסינגר, מרבה כיום להס תובב
ברחבי העולם. בכל פעם שהיא

ורד צבעון,

שוב יש לי סיפור על
הרקדני ת־מדריכה מהמכון למחול. הפעם
זאת פרידה.
כולם יודעים שהיא ויעקב ברזל הם
חברים טובים. הרו מן ביניהם נמ שך כבר
שנים. לפני כמה חוד שים נסע הגבר ללוכד
אנג׳לס, ושם הוא חלה. תחילה ח שבו שזה
היה התקף־לב, אבל ל ט ענ תו זה היה מ שהו
אחר לגמרי. ורד נסעה אחריו והיתה לצידו
בבית־החולים. כ שחזרו ארצה נ שארו בי חד
כזוג יונים.
בזמן האחרון אני רואה אותם לפתע
כל אחד לחוד. מסתבר שהם נפ רדו לתקו פת
צינון. אמנם בעב ר כבר היו להם
פרידות וחזרות כאלה, מה שמכונה אוו־אנד־אוף,
אבל הפעם יש לדברים מי שנה
תוקף. מה שהבנ תי הוא שלוורד פ שוט

חנה עדן ופייר מרדיכם
הבדל גיל
שבה ארצה, היא תופסת לה צעיר נ ח מד
ויפה. היא עצמה מ ת כננ ת לפ תו ח בארץ
מירפאה לבריאות הגו ף והנפ ש. לי נראה
שמי שרוצה להי שאר בריאה ולהיראות
כמו ה שח קנית מלאת החיים, צריכה פשוט
ללכת בדרכיה: צעירים, גבירותי, צעירים !
זה ה סו ד!

ורד צבעון
נימוק שכזה
נמאס. היא אמרה לו שאין לה יו ת ר
כוח, כי הי א מוציאה את כל מירצה
בעבוד תה במכון. לסיפור אי תו לא נ שאר
לה שום דבר. אז אם זהו הני מו ק שלה,
זה כבר אומר דר שני.
ה שניים, שהתגוררו בעבר ביחד, גרים

כעת בדירו ת נפרדות. עדיין לא שמעתי
שהם יוצאים עם אחרים, אבל לפחות
לגבי ורד אני לא דו אג ת. איך שאני
מכירה את הבחורה הזאת, היא תאזור
מהר מאוד כו חו ת מחוד שים. ואם היא
לא תוציא אותם על ברזל, אז תהיו
בטוחים שהיא תמצא כבר על מי.

אביבה בו ויוסל׳ה
מרימוביץ
רק לפני שלושה שבועות סיפרתי לכם
על כל מיני צרות ואהבות של הז מרת
אכיפה פז. איך שהיא נפרדה מבעלה
שוקי לוי, שנס;ע לאמריקה, ואיד שהיא
הכירה בחור צרפתי, והס כמעט עמדו
להתחתן. אבל הו א לא רצה לבו א
לארץ. אבל את הסיפור החם־חס ב־

11 11111

0111111/

שנית מצדה
ל א תי פול
היי תי צריכה ל שפ שף את עיני, כדי להיווכח ש איני טועה.
מה שראיתי היה בהחלט מעניין: מצדה לאפי, בתו של האלוף
(מיל׳) רחכעם (״גנדי״) זאכי, רוקד ת בדיסקוטק תל־אביבי,
צמוד־צמוד ליופל הוד, בנו הצעיר של האלוף (מיל׳) מרדכי
(״מוטי״) הוד. אחרי שנרגע תי קצת מן המראה עתיר התהילה
הצבאית, ש מע תי גם שרואים אותם בזמן האחרון די הרבה ביחד.
וכ שהתחלתי לרחרח קצת מסביב יצא לי סקופ של ממ ש.
מסתבר שמצדה, הנ שואה מזה שנה וחצי לפני קלמר,
שחיה בעבר עוזרו של שר־החקלאות דאז, אריאל (״אריק״)
שרץ, אינה נראי ת מזה זמן־מה בחברת בעלה. מהמקורבים
למי שפחה ש מע תי שיש דברים בגו. עד כמה שהצלחתי לברר,
ה שניים אפילו אינם גרים כבר ביחד.
בני בן ו ד ,33 שהיה נ שוי בעבר למארשה ריקלים, בתו
של המיליונר הי שראלי החי בארצות־הברית, משולם ריקליס,
הוא בעל פאב חדש ברחוב דיזנגו ף בתל־אביב. מצדה בת ה־27
היא בעלת בוטיק, הנקרא על שמה, ברחוב גו רדון בתל־אביב.
היא פתחה את ה חנו ת זמן קצר אחרי ני שואיה, שנערכו בבית
ועריה ברמת־ה שרון, בחוג המי שפחה בלבד.
לצורך עיסקי הבגדים שלה נסעה הגבר ת לפאריס ולכל מיני
מקומות אחרים. הנ סיעו ת והבילויים מעבר לים, כך דווח לי.
ה שפיעו על סיגנון חייה של הנ שואה הטריד! ,דבר שלא מצא
חן ב עיני בעלה. ש מע תי שלבחור יש ט ענו ת רבו ת נגדה,
שהצטברו אצלו עד כדי כך שלא היה יכול להמ שיך לחיות
במחיצתה. אני מתארת לעצמי שגם למצדה יש מה ל הגיד
בעניין, אך כ שצילצל תי אליה כדי ל שמוע את תגובתה, היא
מילאה פיה מים ולא הי תה מוכנה להתייחס כלל למה שקורה
בינה ובין בני.

מצדה וכני קלסר
טענו ת רבות
בעוד שהיא מסתירה את בעיו תיה עם הבעל, היא מפגינה
את היחסים שיש לה עם יובל הגבוה והבלונדי. נראה שלבתו
של אלוף פיקוד־המרכז ל שעבר יש נו שא מ שותף עם בנו של
מפקד חיל־האוויר ל שעבר. בז רו עו תיו היא נר אי ת יפה וזוהרת
כתמיד. אפ שר להניח, שאם ני שואיה לבני ית מוטטו, יד אג יובל
ש שנית מצדה לא תיפול.

חי סל ל או ה בי הצעיר ,
והאירועים הנוצצים, שבדרך־כלל אין הם
טורחים להפגין בהם נוכחות. תחת זאת
הם מרבים לצאת בי חד לטיולים ולסרטים,
וכמובן להיות עם עצמם ביחד. חגי ת גם
אינה מ ת עניינ ת במיוחד בלהקה ואינ ה
מתלווה להופעות. ת שומת־הלב שלה מרו כזת
ב דני בלבד.

יוסד ׳ה מרימוכיץ
החיים נמשכים
אמת שלה החלט תי אז להקפיא • לזמן-
מה, על־פי בק שתה ה אי שי ת של הזמרת,
שהסבירה לי ש ה עניין קצת עדין. עכ שיו
אני יכולה כבר לגלו ת לכם אותו.
לאביבה י ש יחסי חברות מאוד קרובים
עם מאמן נ בחר ת ישראל בכדורגל, יוסף
>״יוסד׳ה״) מרימוכיץ, שהתאלמן לפני
חצי שנה. יוסל׳ה בן ה־ ,50 טיפוס של
.צבר אמיתי, יודע שהחיים, כמו הצגה,
חייבים להימ שך. בתחילה הוא מצא ניחו מים
בזרועותיה של ה שח קנית ל שעבר
ודיילת היופי בהווה, אתי אולמן, שעימה
הוא בילה את התקופה הרא שונה, אחרי
האסון שפקד אותו. כיום הוא מרבה יותר
ויותר להיראות עם ידיד תו הוותיקה,
אביבה פז בת ה־.38
ה שניים הכירו לפני כמה שנים בלונדון.
אביבה הופיעה אז בבירה הבריטי ת יחד
עם בן זוגה לצמד שוקי ואביבה, שוקי
לוי. המאמן, שהיה בעיר במיסגרת ענייני
הכדורגל שלו, בא לאחת ההופעות שלהם.
אחרי ההופעה הם נפג שו במסיבה, ש במהלכה
ה תווד ע לזמרת.
מאז נפרד הצ מד המצליח, חייתה אביבה
במ שך תקופה ארוכה בפאריס ושבה ארצה
לפני שנה וחצי. כאן היא חיד שה את
הק שרים עם יוסל׳ה, שהלכו והתהדקו.
אני לא יוד ע ת אם זהו סיפור אהבה של
ממש, אבל בוודאי שזהו סיפור יפה.
ה שניים נראים לי מאושרים מאוד ביחד.
הם נוהגים לבלות לבדם בבי תו של מרי-
מוביץ בהרצליה פיתוח.

חגית ציגנר ודני פסן

ההרמוניה ששוררת בין ה שניים היא
שהולידה את ה שמועה בדבר הח תונה.
כ ש שאלתי את דני בק שר לכך הוא לא
הוציא את הדבר בכלל מהח שבון, אבל,
כפי שכבר ד אג תי מראש לנחם אתכן,
אין עדיין החלטה סופית .״ אנ חנו מאוד
מאוד אוהבים,״ אמר לי הזמר המצליח,
״אבל אנ חנו לא ממהרים להתחתן. בכל
אופן לא בטווח של ה שנה, שנה ו חצי
הקרובה. מ אוד טוב לנו ביחד, אבל לכל
אחד מ אי תנו י ש חיים משלו, אנ חנו צרי כים
עוד להכיר יותר, כדי שנהיה ב שלים
לחתונה. בינ תיים אנ חנו אוהבים ב שקט.״

דפיקות לב למעריצות
מסתובבת בעיר שמועה, שגורמ ת דפי קות
לב לכל המע ריצו ת ה שרופות של
להקת תיסלם. מספרים שסולן הלהקה,
דגיככן, עו מד להתחתן. צר לי על
כל אותן צעירו ת שבורות ומדוכאו ת, ה־מתאבלו
ת על אובדן רווקותו של אלילן.
אני לא יכולה להפריך את ה שמועה, כי
פשוט יש לה בסיס. אבל, בכל זאת, יש
עדיין גם מקום ל תי קוו ה: הח תונה אצל
הזמר הח תיך הזה היא עניין לטווח רחוק
יותר.

דני בן ה־ 26 יוצא מזה שנה עם חגית
ציגנר בת ה־ , 18 תלמיד ת תיכון המ ש לימה
כעת את ב חינו ת הבגרות שלה.
הוא הכיר את היפהפיה כאשר בא לאסוף
את בסיסט הלהקה, ה מכונה צוף, להק לטה.
חגית, שהיא קרובה של צוף, היתד,
שם. מאז היא עם הסולן המפורסם. ה שניים
גרים לפעמים בי חד ולפעמים לחוד.
מה שח שוב הוא שיש ביניהם אהבה
גדולה, ועל כך אפילו כל אכולות הקינאה
יכולו ת להגיד ״תיסלם״ .ה שניים מעדיפים
לשמור את אהבתם הרחק מכל המסיבו ת

ה״מי ומי״ של בני־ברק
מסתבר שיש לי מתחרים.
עיני החדה צדה ידיעה, שפורסמה בעי תון מקומי בבני־ברק. מה שבלט בידי ע ה
הזאת היא שהיא נראתה כאילו לקוחה מתוך ה מדו ר שלי, פרט ל שמות ולתארים
של גיבוריה, שאינם מ שתייכים דווקא לחוגים שאני מדווחת עליהם. הסיגנון, הביטויים
כמו ״כל המי ומי ח תונ ת ה שנה״ ,״ה שעו ת ה קטנו ת של הלילה״ והנוסח הכללי הזכירו
לי כל־כך את עצמי, עד שלא יכולתי להתאפק.

הנה קטעים נכחדים. מאותה ידיעה:

באולמי קרויזר נערכה בל״ג בעומר חתונה, שנח שבת בצדק ב חתונת ה שנ ה: נכדו
של ראש י שיבת פוניבז׳ ,הגרא״מ שאד, ני שא לבתו של חרב יוסף גולדנטל,
ראש ה מו סדו ת ה תו רניי ם באופקים, כ שבחתונה מ שתתפים כל ה״מי ומי״ ע ל עולם ה תו ר ה
והי שיבות. החתן, ר׳ נחום פרנמן, מ מ צוייני י שי ב ת פוניבז /נ שא את אטל
גולדנטל, כ שהסבא של החתן, הגרא״מ שאך שליט״א, מ שמש מסדר בקידו שין.
אולם קרויזר, שעל־יד י שיבת פוניבד, צר היה מלהכיל את הקהל הרב והחתונו!
יצאה לעבר הרחבה הגדולה של האולם. תיזמורת ישורון הנעי מה בנגינ ת ה.
החתונה הסתיימה ב שעו תהק טנו ת של הלילה.
עד כאן קטעים מהידיעה.
גם אני למד תי מ שהו מהדתיים? .ועכשיו, במקום ״החבר הח תיך של אוכל לומר
״החבר ה מצויין של או ״אחד מ מ צוייני הדיסקוטקים בתל־אביב יו צא עם או
״ראש מועדון הלילה שליט״א, שימ ש מסדר הריקודים במסיבה״ וכן הלאה. זה יבול
לגוון את המדור, לאו

לץ יא היתד! הקצפת שבעוגה האוסט־רית,
היהלום שבכתר, ה מ תיקו ת בהת גלמותה.
היא הרטיטה לבבות בדמו תה של
סיסי, הקיסרי ת אליזבת, רעייתו של פראנץ
יחף, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה. הי א
נכנסה לנעליה של סיסי המתוקה והגח־מני
ת בקלו ת מדהימה. בדמותה של סיסי,
שבעלה הקיסר בנה לה ארמון חלומו ת
עם עצי דקל על הגג באי היווני קורפו,
היא גיל מה את ד מו ת עצמה.

אך סיסי המ תוקה והילדו תי ת בגרה, ו הפכה
אשד, יפר,פיה. את פרנץ יוזף ה חליף
נסיך מסוג אחר, נסיך־חלומות של המאה
העשרים — כוכב הקולנוע הצרפ תי אלן

הקומה וכסוף־ה שיער אהב את הילד לא
פחות מרומי. אך הוא היה בימאי ו שחקן
מתוסכל, שלא ע שה חיל בעבודתו, ו־הקאריירה
שלו הלכה מדחי אל דחי.
שניידר ניסתה לעזור לו ול שווא. לבסוף
לא ע מד בלחצים ולפני שלוש שנים שם
קץ לחייו.
שניידר עמדה לפני בעיה עצומה —
כיצד להסביר לדויד ה צעי ר את הסיבה
למותו של אביו. היא נועצה באנישי מיק־צוע,
אך הילד, שהיה מבוגר מכפי גילו,
פתר למענה את הבעיה. היה זה הוא
שניחם אותה בסופו של דבר על מות
אביו.
הטרגדיה הנו ראה מכל
ף* ערך כאותה תקופה ה תגלעו חי !
לוקי די עו ת בני שואיה ה שניים, עם
הצרפתי דניאל ביאסיני. שרה הפעוטה
היתד, בת שנה כ שנפרדה רומי שניידר
מביאסיני. ואם לא די בזה, היא החלה

דלון. רומי שניידר הפכה לאשת בוגרת,
שלא מ שה מצד אהובה. במ שך כחמ ש שנים
היא חיה בי חד עם דלון, וגרמה להרמת
גבות כ שהיתה שותפה למ שול ש מוזר שכלל
בנוסף לדלון גם את ה בימ אי לו קינו ויס־קונטי,
ש אינו ידו ע בחיב תו לנ שים דווקא.
הקאריירה שלה פרחה, ואט־אט הפכה ל כוכבת
מס׳ 1של צרפת.

אהבה נכזבת
ונישואין כו שלים
^*ומי שניידר נמצאה מתה בדיר תה
בפאריס על־ידי ידיד, ששהה בבי ת
במשך הלילה. לא היה זה י די ד אינ טי מי.
מאז מו ת בנה, דוי ד בן ה־ , 14 היא לא
היתד, מסוגלת לי שון לבד. איתר. בדי רה
ה תגוררה דרך קבע סוכנ ת־בי ת ו אומנ ת של
בתה בת הארבע, שרה. רומי שניידר לא
הסתפקה בסוכנת, ב או מנ ת וב שרה. היא
היתה זקוקה לגבר בסביבה. כדורי שינה
לא ת מיד הועילו לה, גם ב עיו ת הבריאו ת
ה מט רידו ת שלה לא הוסיפו לה מנוחה.
ידידיה ה תנ ד בו לעזור לה לעבור את הלילות,
ובכל פעם לן בביתה י די ד אחר.

הידיד שנכנס לחדרה כדי להעירה ל־ארוחת־הבוקר
גילה אותה ללא רוח חיים.
המי שטרה והאמבולנס שהוזעקו קבעו את
מותה. הה תר שמו ת הרא שונה היתד, שרומי
שניידר שמה קץ לחייה. היו לה כל הסי בות
לכך.
הילדה המתוקה שהפכה לאשר, חו שני ת
ומצליחה היתד, למודת אכזבות. יחסיה
ארוכי ה שנים עם דלון ה ס תיימו באכזבה
נוראית, כא שר דלון נשא לפתע לאשה
צלמת אל מוני ת בשם נטאלי. רומי ני שאה
לבימאי הקולנו ע הג ר מני הארי מיין, אך
הני שו אין לא עלו יפה. בני הזוג התגר שו,
אך שמרו על קשר חם ביניהם, בעיקר
בזכו ת בנם, דויד.
טרגדיה ראשונה

רומי שניידר עם ב תה היפהפיה שרה, שנולדה לה מני שואיה
י ״ נ * ייי לדני אל ביאסיני. רומי אהבה את שרה, א ך היתה קשורה

לדויד. היא הא שימה את עצמה ב מו תו ולא יכלה לסלוח לעצמה על שה שאירה או תו לבד.

ף* ומי שניידר אהבה את דוי ד אהבה
י עזה. למרות עיסוקיה המרובים, לא הש אירה
אותו מעולם לבד, אלא אם נאלצה
לצאת לצילומים במקומו ת מרוחקים. גם
אז דאגה לה שאירו רק בבי ת סבתו, אמה
ה שח קני ת מגדה שנייד ר. הארי מיין גבה

רומי שניידר בחברת
ידידה האחרון, רוליאן
פאסן. רבים מידידיה סברו כי אהבתה
לפאטן יפה־התואר, שהזכיר בטיקצ ת את
אלן דלון, תעזור לה ל ה תג בר על אסונה.
סובלת מ ב עיו ת בריאות. כליותיה הטרידו
אותה. בתחילה אובחנו אבנים בכליות,
אך לאחר מכן הסתבר כי המתלה רציני ת
יותר. היא. עברה ני תוח ואחת מכליותיד׳
הוצאה.
בתקופת החלמתה פקדה אותה הטרגדיה
הגדולה מכולן. בנה האהוב, ששהה בבית
סבתו מגדה, אהב לטפס על הגדר שסבבה
את הבי ת. מטע מי בי ט חון היתד, הגדר
ע שוייה מברזלים חדים. דוי ד ניסה לקפח
מעל הגדר, כפי שע שה לא פעם בעבר,
אך הפעם לא הצליח. אחד הברזלים ננעץ
בגופו כ שיפוד. הי לד הובהל לבית־החולים
כשב טנו מרוט שת ומת כעבור כמה שבו-

מיעוט!ה
עות ביסורים איומים. כל אותה עת י שבה
לידו אמו ולא היה בידה להו שיע.
כאשר מת דויד, מת משהו בתוכה של
רומי שניידר. חרף ה עידוד הרב שקיבלה
מידידיה ברחבי העולם, כולל דלון שמיהר
להתייצב לצידה ב שעתה הקשה, היא לא
הצלי חה להתגבר על אסונה.
בנסיון נואש להמ שיך את החיים היא

הסכימה לה שתתף בסרט המעבר ביסן־סוסי.
אחד מידידיה סיפר כי היה זה דויד שהציע
לאמו לה שתתף בסרט המספר על הצלתו
של ילד יהודי מידי הנאצים.

קשר מיו חד
במינו
לפימת ההסרטה נ הגו ברומי שנייד ר
י ע בכפפות משי. כולם י ד עו כי בסרט
זה תלויים חייה של השח קני ת. העובדה

חיבוק אחרון

מעניקה רומי שניידו לבנה האהוב
דויד, בצילום שצולם ימים ספורים
לפני מותו הטראגי. שניידר היתה קשורה לבנה בעבותות אהבה
בלתי רגילים וגידלה אותו בעצמה ללא מטפלות. הקשר ביניהם

התחזק אחרי התאבדותו של הבימאי הארי
לפני כשלוש שנים. היה זה דויד שביקש
מסאד סי סי, המעבר בסירטה האחרון,
דמות אשה העוזרת לילד להיחלץ

מיין, אביו של דויד,
מרומי שניידר לשחק
גיל מה
אשר בו
הנאצים.
מזרועות

היא גיל תה אליו יחס של רוך וחיבה. את
הסרט הקדי שה רומי שניידר לבנה דויד
ולאביו הארי מיין.

נידוי
מ ה כנ סיי ה!
ך* שהסתיימו הצילומים שבה רומי
* שגיידר, כוכבת של 60 סרטים, לביתה.
התקפי הדיכ און שלה הלכו ותכפו. אם היו
בין ידידיה כאלה שקיוו כי ה תג ברה על
האסון,1 ,םהת אכזבו. שניידר גילתה סי מנים
כי אסונה הולך עימד, בכל דקה ודקה.
גם בתה הקטנה לא הצליחה לרומם ולו
במעט את רוחה של אמה.
ביום שבת נמצאה רומי שניידר ללא רוח
חיים במיטתה. המי שטרה ט ענה כי נפטרה
מדום־לב. ידידיה של שניידר יודעים שהיא
שמה קץ לחייה אחרי שבלעה מנה גדול ה
של כדורי שינה. מדו ע הסתירה המי שטרה

לאחר מות בנה
איבדה
ה ! ד ך שעלייה נהו״דויד להשתעשע
בביתה של סבתו. הילד אהב

לטפס על הגדר ולעבור מן החצר לרחוב.
גדר זו הביאה עליו את מותו המזעזע.

רומי שניידר

הרצון לחיות

כי בן־זוגה לסרט היה ילד בן , 12 כמעט
בן גילו של בנה המת, גרמה לאנ שי צוות
ההסרטה להחסיר נ שימה. אך רומי שניידר
התגברה על כאבה ואף יצרה קשר מיוחד
ב מינו עם הילד. בי מ אי הסרט, ז׳אק רופיו,
סיפר כי על בימת־הצילומים שררה דממת־קודש.
איש לא העז לדבר בקול רם, כולם
פנו אל שניידר ב עדינו ת. אם חשש הבימאי
לגורל סרטו ולא הי ה בטוח ש שניידר
תצליח ל ה תמודד עם העובדה שבן זוגה
הוא ילד בן , 12 אם חשש כי לא תצליח
להתרכז אחרי האסון הנורא שפקד אותה,
הרי שהח ש שות נעלמו כלא היו ברגע
שבו ה חלו הצילומים.

את עובד תהת אבדו תה של ש ניי ד רז מדוע
מנסה אמה לטשט ש עובד ה זו בכל מחיר ז
הכנסיד, הק תולי ת, שאליה ה ש תייכה רומי
שניידר מגנה ו מוקיעה א ת המתאבדים.
מגדה שנייד ר לא רצתה שב תה האומללה
תנודה עם מותה מהכנסיה. בנוסף לכך,
איש איבו אוהב להודות כי יקירו ה חלי ט
לטרוף את נפ שו בכפו. לפני כ שבועיים
זיעזעה את י שראל פר שת התא בדו תו של
תת־אלוף מ תי ניב, על קבר בנו אייל.
גם אז היו כאלה שניסו לט שט ש את
ההתאבדות. גם במיקרה של ניב, כמו
במיקרה של שניידר, לא הי ה יכול הא ב
לשאת את החיים אחרי מות בנו האהוב.
ב שני המיקרים הרגי שו ההורים האומללים
כי טעמם של החיים ניטל מהם. גם ה עו בד ה
כי היו להם ילדים נוספים — לניב היתה
מיכל בתה־ 16 ול שנייד ר שרה בת הארבע
— לא עזרה להם לצאת מהרג שת חוסר
הטעם שבחיים ללא האהוב ביותר.

מגדה שניידר היתד. בטוחה שרק העבודה
תוכל לספק לבתה הכואבת עוגן הצלה:
״ אני מכירה את בתי. היא מוכרחה לעבוד,״
אמרה האם.

יחס של
חיבה
ף*ומי שניידר הופיעה לעבודה בדיוק
י רב, ומעולם לא נתנה למצבי־הרוח שלה
להשתלט, או להביך מישהו, ובעיקר לא
הילד.
את ורנד, המגלם בסרט את

| | ך | ן י| ך רומי שניידר הירבתה להצטלם עם בנה דויד. לא היתה נמעט
1ייי כתבה מצולמת על השחקנית המפורסמת שלא היתה בה תמונה
הילד נולד כארבעה חודשים אחרי נישואיה של רומי עם אביו, הארי מיין.

דומי שניידר התאבדה כנראה. אחד
מידידיה אמר ה שבוע בפאריס, שדבר אחד
ברור מעל לכל ספק — אם רומי שניידר
לא התאבדה, הרי שמתה מ שיברון־לב.

ספח־ט

השוער הארגנטי! ,של הפועל ירושלים טוען;

דו רג ל
ה א71ו 1ותהג דו לו ת
איו זכתה כפר-סבא באליפות הליגה ן
זה לא היה רק פרי של כוח־רצון, ה ת מדה
ועבודה קשה של כל הנוגעים בדבר. גם
לאו דווקא תוצאה של הימור מוצלח על
ה שוער הצעיר, עופר נוסובסקי. היו סיבו ת
אחרות לנ צ חונו ת המזהירים, שה שיגה ה קבוצה,
כמעט במ שך כל העונ ה. מנהלי
הקבוצה, שחקניה ומאמנה מבטיחים ברצי נות
גמורה, שהדבר שבאמת הכריע את
הכף הי ה האמונה הגדול ה בלב כולם.
יש ה מא מינים באלוהים, יש המא מיני ם
בניסים. בכפר־סבא מ אזיני ם בטקסים, פול חנים,
סימנים, אותות ושאר א מונו ת טפלות.
מחלפות שימשו! .אחרי הנ צחת
הקדי שו הכפר־סבאים ערב שלם להעלאת
זיכרונות, לאזכרת הא מונות הטפלות שליוו
את הקבוצה בכל שבת, במ שך כל העונה.
הם י שבו וסיפרו איך לא ויתרו על שום
פולחן, שיכול היה לעזור להם לנצח. הם
הא מינו, ועובדה — ניצחו. כי בכדורגל,
כידוע, יותר מכל צריך מזל.
המאמן דרור קשטן, למשל, שזכה בתואר
״מאמן ה שנה״ ,מ שוכנע עד היום שקבוצתו
הצליחה שלא להפסיד במ שך כ־ 15 מי ש-
חקים, בזכות העובדה שלא הסתפר בכל
אותה תקופה. אחרי התבוסה הרא שונה,
לבית״ר ירו שלים, החליט שעליו ל שנו ת

״אין עחיד לכדורגלן !״
א רגנטינה בחד שות. גם בגלל מילחמת
פוקלנד וגם בגלל מי ש חקי גמר אליפות
עולם בכדורגל, שיערכו החוד ש בספרד.
המדינה הדרום אמריקאי ת ת תמודד שני ת
על תואר אלופת העולם, שבו החזיקה ב ארבע
ה שנים אחרונות.
מריו זכוביצקי 29 שוערה ה מ צטיין
של הפועל ירו שלים, הוא הנ ציג ה א רגנ טיני
היחיד בכדורגל הי שראלי. ה שוער, ש נחשב
ה שנה ליקר ביותר בליגה הלאומית,
עלה ארצה מ ארגנטינה לפני חמש שנים,
הספיק ל שחק בליגה הל או מי ת של א רגנ טינה,
נגד ולצד רוב שחקני הנ בח ר ת
הטובה בעולם.
בשבוע הבא יסע זכוביצקי לספרד, לבקר
את חבריו מ שכבר הימים ולראות כדורגל
ברמה אחרת, שאותה לא הצליח למצוא
בארץ. לפני נסיע תו ה שיב מריו ל שאלות
העולם הזה.

להיות מיקצועי ולא פוליטי. בכל העו לם
מו עדוני ספורט הם חברו ת פרטיות,
המ מ מנו ת את הקבוצה. אין שם חי שובים

• מי, לדעתך, השוער, הטוב
כארץ?
שניי ם: יוסי מיזרחי מבי ת״ ר ירו שלים
ואריה חביב מיהוד. אני לא מתחרה בהם,
אני מתחרה בהי שגי ם של עצמי, על־ידי
צבירת נסיון ו שיפור עצמי.

• האם יש סיכוי שתחזור לשחק
בארגנטינה ץ

• איך תיארת לעצמך את ה*
כדורגל כישראל, לפני כדאך ץ

לא כל״כך קל לחזור ל שם ול שחק. יש
שם תחרות גדולה, ו אני יוד ע על הרבה
שחקנים מובטלים. לבוא מ א רגנ טינ ה לכאן
זה הרבה יותר קל. אם תהיה לי הצעה
מעניינ ת, אחזור, אבל ה סיכוי קטן.

ידע תי שהרמה לא גבוהה, אבל לא ח שב תי
שהתנאי ם כל-כך קשים. אני מתכוון
למיגר שים הגרועים, אשר פוגעים ביכולת
המי שחק של ה שחקן וברצון של הצופים
לראות מי שחקים.

• סי לדעתך תזכה
עולם ץ

• איך אפשר לשפר את המצכ ז
קודם כל, צריך מי תקנים ומיגר שים כמו
בחו״ל, רק כך יוכל הכדורגל להתקדם.
היום הכדורגל בארץ בנסיגה. בכדורסל
ובטנים יש מי תקנים מתאימים, והם יותר
מתקדמים.

• מה עוד יכול לשפר את רמת
הכדורגל ז
הבעיה

היא

הניהול.

ניהול

חייב

לקבוצה היה מסלול נסיעה קבוע בכל
שבת. אם הנהג הי ה סוטה מ איזו סיבה,
היה עליו לחזור לנ קו דו ד ה מו צ א ולהתחיל
מחדש.
לא רק פולחנים קולקטיביים היו ל שחקני
הקבוצה. לכל אחד מהם היה המיר שם
הפרטי להצלחה. רובם סירבו לח שוף אמו נות
קטנות אלה, כמעט אינטי מיו ת, אפילו
לפני חבריהם.
מי שלא ה ת ביי ש כלל היה י שראל פוגל,
שלעיני כולם נהג לשלשל לתוך גרביו
שן־שום.

שם היי תי צעיר מתחיל ולא קיבלתי
הרבה, אך י ח סי ת למה שמקבל פה מת חיל,
קיבלתי הרבה מאוד. כיו ם אני מודה
שאני מקבל כמו אחד הטובים בארץ, אך
בכל זאת לא מ שתלם לשחק כדורגל בארץ.
בעוד 6—5שנים, כ שאצטרך לפרוש, לא
יהיה לי ע תי ד מבוסס, כמו לכדורגלנים
בחו״ל. רוב הכדורגלני ם בארץ ממורמרים,
שביזבזו את כל החיים היפים בכדורגל,
וכשזה נגמר, מתברר להם שלא הצליחו
להתבסם.

שוער זכוכיצקי
בלי חי שובים רגשיים
ריג שיים או פוליטיים, רק מיקצועיים טהו רים.

חשוב

בארגנטינה

היית׳ שחקן

במיקרה שלנו. שלחנו מיכ תבי תלונה על
ה ת בט אויו תיו הג סו ת של גינ ת לרשות
ה שידור, לרבות לוועד המנהל של הטל וויזיה.
טוביה סער הבטיח שלהבא לא
ידברו ב סיגנון כזה בטלוויזיה ה מ מלכ תי ת.״
הוסיף ג רי :״גינ ת מרשה לעצמו להתבטא
בצורה בזויה, רק בגלל ע מ דו ד ה כו ח שצבר

כאליפות

א רגנטינה. יש לה נבחר ת חזקה, ה ת קפית.
אם ילך הכל כשורה, אני צופה
שהיא תיקח את הג בי ע העולמי.

• איפה תשחק כשנה הכאה ץ
עוד לא יודע.

• איזה סיגנון סישחק
קבוצה ישראלית אהוב עליך ץ

סיגנון המי שחק של מכבי נ תני ה.

ספורטאי ה שנה, עודד מכנס. הה ת א חדו ת
נדהמה מן הדרי שו ת ה אסטרונו מיו ת של
מכנם, שאותו מחקה כל ספורטאי ה מכ בד
את עצמו.
ענ ף הכדורגל אינו ריווחי, מלבד מיפעל
הטוטו, אך הוצאותיו הן עצומות. מניין
נוהר כל הכסף?

א רי כו תבתוספת 0 *8ד ,־ 3ה
שוער נוסוכסקי נישא על כתפיים
לא קונים שחקני רכש
את הפולחן, ורץ למספרה. על רצפתה
נותרה מיות מת צמה מגודלת, מחלפות
שימ שון שהכזיבו.
מנהל-הקבוצה, יעקב זילבר, לעומתו,
אימץ לעצמו אמונה הרבה יותר מסורבלת.
זילבר לא אבה להיפרד מ התלבו ש ת החור פית,
שלבש ביום הראשון שבו הביאה
קבוצתו נצחון. היו אלה מיכנסיים שחורים
ומעיל־רוח שחור. גם בשרב ׳ הגדול ביו תר
התאפק זילבר ולא הסיר שום בגד. בגדי-
החורף עזרו לו, ללא ספק, להביא את
התהילה לעיר שבלב ה שרון.
נדר־אכניס. מדי שבת נפג שה החבורה
במלון תדמור בהרצליה. כיאה לקבוצה של
הליגה הלאומית, אכלו ה שחקנים את
ארוחת״הבוקל ה מיו חד ת לכדורגלנים. הטקס
הח שוב היה מתחיל לפני ה אי מוני ם:
קבוצות קטנו ת של שחקנים, בהרכב קבוע,
היו פותחו ת בהליכה. לכל קבוצה היה
מסלול קבוע — הן צעדו על הכבי ש עד
לנקודה מסויימת, עברו את הכבי ש, חזרו
והתיי שבו על גדר־אבני ם מול המלון. הכל
בדיוק של שעון שווייצי.
סיפר זאב רז, עסיין ה ק בו צ ה :״כל פעם
הייתי מת מצחוק, אבל לא ה עז תי להפסיק.
כולם ע שו כך, ו אני רציתי כמוהם שנצליח.
יום אחד החלטתי שאני לא בא. באותו
יום הכריחה אותי א שתי ל שבת על גדר-
אבנים ליד בי תי. זה ע בד — עובדה, באותה
שבת לא הפ סדנו.״

כפר־סבא זכתה ה שנה באליפות הליגה
בכדורגל בד -ב בד עם מבול של ניבולי־פה
של שדר־הספורט רחב המימדים, רפי גינ ת.
גינ ת שידר את מי שחקה האחרון של
הפועל כפר־סבא מול שימ שון תל־אביב,
מי שחק שבו הוכרעה אליפותה של הקבוצה
על חודה של נקודה. גינ ת לא חסך מפיו
גסויות וה תבט אויו ת לא מכובדות על מי ש-
חקה הרדוד של הקבוצה. המי שחק היה
אומנם גרוע, אך אי-אפ שר היה לבטל
את הקבוצה בהבל פה בגלל מישחק אחד.
במשך 30 מיפג שי איכו ת מצוייני ם הוכיחה
כי היא ראויה לתואר, ולו רק בגלל
המירוץ הצמוד והאכזרי עם מכבי נ תני ה
של עודד מכנם.
גם כפר־סבא וגם שימ שון תל-אביב היו
זקוקות באותה שבת לנקודה אחת בלבד
כדי לה שיג את מטרתן. את אותה הנ קודה
יכלו שתי הקבוצו ת לה שיג גם עם תיקו-
אפם, כלומר בלא לע שות דבר על המיגר ש,
מלבד להעביר איכ שהו את 90 הדקו ת
הגורליו ת.
כפר-סבא לא המציאה את השיטה, גם
קבוצות מפוארות ממנה נקטו ב שיטה
דומה, כשלא רצו לסכן מאמצים של עונה
שלמה בגלל נקודה אחת. גם המאמן הגדול
דויד שווייצר הצדיק את ה תנהגו תה של
כפר־ סב א :״כדי לה שיג מטרה מסויימת,
כדאי לוותר למענה על היופי.״
פישול. גרי אבר מו בי ץ /מזכ״ל אגוד ת
הפועל כפר־סבא, החלי ט להשיב ל שדרן
השחצן כ ג מו לו :״מבט ספורט, שעו שה
עבודה בל תי־רגילה במ שך כל השנה, פי של

ב תוכני ת כלבוטק. ה תנ הגו ת מעין זו אינה
מוסיפה לכבודו.״

בל ל פ שו טאת העור
מזה שנים מכונה הכדורגל הי ש ר אלי
״חצי מי ק צו עני״ .לאט-לאט ובאין רואה
הוא לובש צורה מי קצועני ת מו שלמת, אם
ל שפוט לפי הסכומים המפוצצים הנק שרים
בשמם של הכדורגלני ם והמאמנים הי שרא לים.
ההתאחדו
ת לכדורגל הורתה לפני שבוע
לכמה קבוצו ת להפסיק את המ ש א־ו מ תן עם

לא סחטנים. קבוצה ה מקפידה על
צניעו ת ב שכרם של שחקניה, היא הפועל
כפר־סבא. למזלם של המנהלים, כוכביה
אינם שחקני־חוזה או שחקנים קנויים.
רובם ספורטאים ״תוצרת־בית״ ,שהאגודה
גידלה במ שך ה שנים ,״וזה אומר שבאופי
שלהם הם לא סחטנים,״ כפי שאמר גרי
אבר מו בי ץ /מזכ״ל הפועל כפר־סבא. השח קנים
מכירים את מיגבלו ת האגודה, ולא
גורמים לה הוצאות־עתק, כפי שע שה
הכדורגלן מס׳ 1בעולם, ה א רגנ טיני דייגו
מאראדונה, שאגוד תו פ שטה ה שנה את
הרגל.
העולם הזה 2355

נכון, אל על היא המוביל
הלאומי, אולם כאשר אתה
באויר-ודן ארבר מטיס
אותך בידאמונה ובוטחת
ליעדך-עבורך הוא אל על.
הוא האיש שנסיונו עתיר
השנים, ויכולתו וכושרו
המקצועי המוכח-מעניקים
לך טיסה נוחה, נעימה
ובטוחה.
ובדיוק בזמן. כן, לדיוק
המבצעי של דן ארבר
וחבריו יצא שם בכל
העולם. בדיוק. בטיסתך
הבאה עם אל על אתה יכול
לטוס בשקט.
אתה תשמע את קולו
השקט והבוטח של דן
ארבר. אתה תטוס עם אדם
הרואה ביעדשלך את היעוד
שלו.

חזרה לתחילת העמוד