גליון 2336

התפתחויות אפשריות כמשק :
אפשרות לקבל ריבית גבוהה, ללא הצמדה. כך תבטיח לעצמך רווח, במקרה
של ירידת המדד לאורך תקופת החסכון •
אפשרות להצמדה מלאה למדד, בתוספת ריבית צמודה של .2<£כך אתה
בטוח שערך כספך יישמר, ורווח בצידו.
בכל מקרה ־ אתה מרוויח.
כספך והרווחים שלך פטורים ממס כבר בתום 3שנות חיסכון.
ב״כח ברירת ריבית״ אתה יכול לחסוך מ 250-שקלים ועד 1,000,000 שקלים
בהפקדות חד־פעמיות, לתקופה של עד 6שנים, ותקבל לידיך את
הרווח הגבוה יותר מבין שתי האפשרויות !
אפשרות ליציאה מהתכנית עם מלוא ההטבות בתום 37 חודשים 4.5 ,או 6שנים.
פרטים בכל סניפי בנק לאומי. בנק עליה־לאומי, בנק איגוד ובנק ערבי־ישראלי.

בנק לאומי

. 1מילחמת־העצמאות. 1947—49 ,
.2מילחמת־סיני. 1956 ,
.3מילחמת-ששת־הימים. 1967 ,
.4מילחמת יום־הביפורים. 1973 ,
.5מילחמת־הליטאני. 1978 ,
י .6מילחמת־לבנון. 1982 ,
המילחמה השישית של ישראל החלה
השבוע. כמו המילחמה השנייה, היאהיתה
כל כולה פרי יוזמתה של ממשלת־ישראל.
אך בניגוד לכל המילחמות הקודמות, היתה
זאת מילחמה שלא נשענה על קונסנזוס
לאומי. חלק גדול של הציבור, ורוב רובו
של הציבור הנאור, הסתייג מן המילחמה
עוד לפני שהתחילה, כפר במטרותיה ופיק-
פק במניעיהם של אחדים מיוזמיה.
מעולם לא דובר על מילחמה כל־כך הר *,בה
מראש. מעולם לא הסבירו יוזמיה ביי׳הרחבה
כזאת את כוונותיהם, עוד לפני
שנורה הכדור הראשון.
מילחמת־העצמאות נכפתה על המדינה
היהודית עוד בטרם נולדה רשמית.
זאת היתד. באמת מילחמה של ״אין ברי רה״.
מילהמת״יסיני
היתד, פרי קנוניה בינלאומית.
אך היא הוכנה על־ידי דויד ב ד
גוריון ומשה דיין (ראה עמודים )36—37
בקפדנות, תוך חימום האווירה במשך שנ תיים,
בשרשרת של ״פעולות תגמול״ ,ש־
^ הוצגו כתגובות על פרובוקציות ערביות
בלתי־נסבלות. כיום אין אף היסטוריון
רציני אחד המטיל ספק בכך שבמשך כל

משבר, והדאגה ששררה במדינה בשבועות
ההמתנה, ערב המילחמה, היתה כנה. אך
בדיעבד ברור כי קברניטי מערכת־הביטחון
שמחו אז לקראת ההזדמנות שניתנה להם
לחסל את הצבא המצרי, שרוכז על־ידי
גמאל עבד־אל־נאצר במלכודת של סיני,
ולהשתלט בהזדמנות זו על שטחים נרח בים
בדרום, במיזרח ובצפון. המילחמה,
שהחלה לפני 15 שנים בדיוק כמילחמת־מגן,
הפכה בדיעבד מילחמת־כיבוש הרת*
אסונות.
מיל חמת יום־ הכיפורים היתד, כו לה
פרי יוזמה מצרית וסורית. אין כיום
ספק שניתן היה למנוע אותה, אילו נענתה
ממשלת גולדה מאיר, שנתיים וחצי לפני
כן, ליוזמת־השלום הראשונה של אנוור
אל־סאדאת. כעבור ארבע שנים נענתה
ממשלת־בגין ליוזמה דומה של סאדאת,
שהוצגה באופן דרמאתי יותר, תוך היענות
לאותם התנאים שהציג סאדאת עוד ב־. 1971
סילחמת־ הליטאני נישאה על גלי

מילחנווז

כ תבו תהשער:
חמיוחמה השישית
האש אחזה כמיזרח
התיכון. ישראל פתחה
כמילחמה השישית —
ואין לדעת לאן יתגלגל
כדור־האש. ציוותי
העולם הזה, שהתלוו
לכוחות צה״ל, מסקרים
את מהלך המיל־חמה
ואת המתרחש
כיישוכי הצפון.

מי נתן את ההוראה?
הקיצוניים משני הצדדים — הערכי והישראלי
— שיתפו פעולה והבעירו את האש.
מדוע הם מעוניינים בכך 1מי עומד
מאחורי הסורים וסוכניהם באש
״ה * מי עומד מאחורי ישראל 7
על כך כהנדון של אורי אבנרי.

צחור בגלימת השופט

אין דבר קל יותר מאשר לאסור על הופעת עיתון
כישראל: כל מה שצריך לעשות הוא
להגיש כקשה לצו־מניעה, המתברר כנוכחות
התובע כלבד. על פרשת הסיס
סוך כין שני היומונים הגדולים,
הנוגעת לליכו של המישטר הדמוקרטי
כישראל.

המפונים בממנת האמת
מילחמת יום־ הכיפורים
העולם הזה 9.10.73 , 1884

ראש היחידה לפיצוי מפו־ני־ימית
נתן את ההוראה :
לבדוק כגלאי־שקר את מקכלי
הפיצויים. החמי־
׳רות בוצעו בחשאיות,
וחסכו למדינה
מיליונים רבים.

הנ סי ך
ה ש חו ר
עם פירסומו של אודי
התחיל הניתוח האמי
תי של אופיו של דיין.
אורי אבנר י מספר על
יחסו אל נסיך תכתר
של ישראל — שמעולם
לא הגיע לפיסגה.

הבלי שלי האונס הראשון
זה הגוף!
קד״ן 11011
פרק שלישי בסידרה על מעשי־האונס.
גם בראשית ימי המדינה קרו מיק־רי־אונס
מזעזעים והראשון היה המזעזע
ביותר.

מילחמת סיני
העולם הזה 31.10,56 ,994
לספרד שופט הכדורגל אברהם קליין
יפרוש אחרי מישחקי הגביע
העולמי בספרד. הוא מספר ל
העולם הזה על חייו כשופט
כדורגל, ומגלה שלא
אהב במיוחד
את הקללות והאיומים.

מילחמת
הליטאני
העולם הזה 22.3.78 ,2116

מילחמת ששת הימים
העולם הזה 7.6.67 , 1553
התקופה ההיא היתד. היוזמה בידי יש ראל,
לא בידי הערבים — כפי שטען העולם
תזה כבר אז. אך כאשר פרץ צה״ל
קדימה, האמין הציבור כולו כי אכן היתד,
הכוונה ״לבער את קיני המרצחים,״ כפי
שטען אז בן־גוריון — הסבר דומה מאוד
לזה שניתן השבוע לפלישה ללבנון: להו ציא
את ישובי־הגליל מטווח המחבלים.
דמילחמת ששת־הימים היה רקע
מסובך יותר. לא ישראל היא שגרמה ל ה
עו ל ם הז ה 2336

הזעם הלאומי על מעשה־ד,זוועה בכביש-
החוף, אף כי ברור כי היתד, פרי תיכנון
מוקדם יותר.
מאז מילחמת־סיני והלאה, הזהיר העולם
הזה מפני כל המילחמות האלה, ניבא את
בואן והתריע נגד המדיניות שהביאה
אליהן. ובהגיע היום המר והנמהר, שבו
נקרא דרור לשילטון ההרג וההרס ששמו
מילחמה, ליווינו בלב כבד את המאורעות
הטראגיים ואת תוצאותיהם.
כך, בפעם החמישית, עשינו השבוע. ב משך
חודשים ארוכים הזהרנו מפני מיל-
חמה זו, שאת מניעיה וכוונותיה ניתחנו
כבר בראש־השנה, בכתבת־השער על איש־השנה,
אריאל שרון. התרענו נגדה. ניתחנו
בהרחבה ובתכיפות את המגמות ואת ה תוצאות
הצפויות. עתה לא נותר לנו אלא
לתאר אותה — עוד פרק עקוב־מדם
ורווי־דמעות בהיסטוריה של המדינה.

וידוייה המדהים של סמדר הדוגמנית
דרור,
על חייה עם בעלה

בו דרקבמאהשקל
כיצד להפוך מכנסי־עור לחצאית־מי־ני<
.כיצד להתלבש כמו כוכבת־קול־נוע
במחיר מצחיק ! על אופנת ה־קיץ
החשופה של 82

מ דו רי ק בו עי ם: במדינה הנדון
אתה והשקל מיכתבים תשבץ
הורוסקופ
מה הם אומרים -בצלאל עופר,
שמואל נחושתן, אברהם לוי, דליק
וליניץ, צביקה וקסלמן, יושי שדה
עולם קטן — ארצות־הברית, פולין
והאפיפיור בבריטניה

אנשים בעולם אנשים בלונים
יומן אישי — נבואות דיין, גזענות

על הכביש והאדומים

43 רחל מרחלת 46 לילות ישראל 48 קולנוע 50 שידור
מדריך שידורים -ישראלוירדן 53

לי לה לו 57 חשבון עובר ושב 60 איש ממאדים 61 כלבוטק
נמר של נייר -רואלד דאל, יונתן
רטוש, נלי זק״ש ומיכאל גרובמן

זה היה העולם הזה שהיה ספורט תשקיף

1371־11

מי גר דו? מה תהיינה תוצאותיו?

^ י הפעיל את הנפץ שפוצץ את הפצצה הזאת ז*
ו מילחמת־לבנון — המילחמה השישית בתולדות יש ראל
— החלה בהשתלטות שכל פרטיה היו גלויים לעין.
רק תעלומה אחת חבוייה בה: מי נתן את ההוראה 1

מי החדים לרצוח את השגריר
כלו־נדון?

הישראלי

כל העולם ידע באותה שעה כי השלישיה הקובעת
בישראל — אריאל שרון, מנחם בגין ורפאל איתן, לפי
סדר זה — יושבת מזה חודשים בטאנק, וממתינה רק
לתירוץ מתאים כדי לשעוט קדימה, אל תוך המיני־מדינה
הפלסטינית בדרום־לבנון.

מי שהחליט להתנקש כחיי השגריר בלוג*
דון — הוא שהחליט לספק לשלישיה את התירוץ
המבוקש.
מכל הפשעים שבוצעו אי־פעם כלפי העם הפלסטיני,
זהו הפשע החמור ביותר. כי התוצאה היתד, בטוחה
מראש. רצח הנסיך האוסטרי בעיר סראייבו ב 1914 גרם
למילחמת־העולם הראשונה. רצח הדיפלומט הגרמני פון־
ראט בפאריס סיפק לנאצים את התירוץ לעריכת ליל־הבדולח.
האיש אשר ירה בראשו של השגריר הישראלי
בלונדון כיוון את נישקו אל ראשיהם של מאות אלפי
פלסטינים.
כל ההשתלשלות שלאחר־מכן היתה ידועה מראש, כמו
סצינות במחזה ישן :

מי שנתן את ההוראה להתנקשות בלונדון,
הזמין מראש הפצצה ישראלית מוחצת כלבנון.
מי שנתן את ההוראה להפציץ בלבנון, תוף
הריגת מאות גברים, נשים וילדים, הזמין
מראש הפגזה מאסיכית של הגליל העליון.
מי שנתן את ההוראה להנחית מאות פגזים
על ישוכי הגליל, הזמין את הפלישה של צה׳׳ל
ללבנון, שהוכנה מזה זמן רב.

פת ובריטניה. אז נשלח צה״ל ״לבער את קיני המרצחים״
,כדי למנוע — כביכול — התקפות־פידאיון בדרום.

עתה נשלח צה״ל ״להרחיק את המחבלים״
בעיקכות הפגזה, שהוזמנה מראש.

1 9י
ף פסקת־ האש נכפתה בקיץ שעבר על כל אירגוני
י 1אש״ף על־ידי יאסר ערפאת וחבריו, ראשי תנועת
פת״ח׳ השולטים באש״ף.
אך היו תמיד מי שמתחו ביקורת חריפה על החלטה
זו. היא תוארה כבגידה בעניין הפלסטיני, ככניעה לתכתיב
ישראלי ואמריקאי. בעוד שערפאת סבר כי ניתן
להשיג את היעדים הפלסטיניים באמצעים דיפלומטיים,
טענו מתנגדיו כי אין מנוס מן המאבק המזויין כמכשיר
להשגת יעדים אלה•
מאחרי ויכוח זה התחבא מאבק על השילטון בעם
הפלסטיני. מול ערפאת וחבריו, נציגי הקו המתץ־יחסית,
התייצבו כוחות שרצו להפילם, כדי להשליט באירגון
אנשים אחרים וכוחות אחרים.

מאחורי כל המגמות האלה עומדת סוריה,
החולשת לא רק על הארגץ הפלסטיני המזוהה
עימה רשמית — אל־צאעיקה — אלא גם על
כמה קבוצות־רסים רצחניות.
ההתנקשות כלונדץ בוצעה על־ידי אחת
מאלה — האירגון של אכו־דדאל.
איש זה היה בעבר סוכן עיראקי, אך עבר בשנים

יש לו כמה סיבות לכך. בין השאר:
• סוריה מאמינה כי בסופו של דבר תקום מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה. אין היא רוצה שזו תהיה .
מדינה עצמאית באמת, אלא שתהיה מדינת־חסות סורית,
במיסגרת של סוריה־רבתי אשר תכלול את פלסטין, ירדן,
לבנון, ואולי גם את עיראק.
>• אין סוריה מעוניינת בהנהגה פלסטינית עצמאית,
המסוגלת לתמרן בין המדינות הערביות ובין הגושים
העולמיים. סוריה רוצה שההנהגה הפלסטינית תהיה מכ שיר
בידי המדיניות הסודית. על כן היא מעוניינת שיקום ו
אש״ף חדש, שבו ישלטו סוכנים סוריים.
<• נוכחותו המאסיבית של אש״ף, על כוחותיו המזויי־נים,
בלבנון, מפריעה לשליטה הסורית במדינה זו.

א יכול להיות ספק בכך שמי שנתן את ההוראה
/להרוג את השגריר הישראלי בלונדון התכוון לתו צאה
זו בדיוק. כי שום תוצאה אחרת לא היתד, כלל
אפשרית.

כך נוצרה מפת אינטרסים פאראדוכסלית:
לאריאל שרון ולחאפט׳ אל-אסד יש עניין משותף
במיגור אש ״ף העצמאי כלכנץ.

אם בן, מי נתן אותה

אך די היה גם בכך.

משמע: מישהו בסוריה החליט להפעיל את הנפץ,
שפוצץ את הפצצה בלונדון. מישהו זה ידע כי פצצה יש ראלית
זו נועדה לנפץ את התשתית הלאומית העצמאית
של העם הפלסטיני.

היה זה כאילו נדברו מחרחרי־המילחמה
שמשני עברי המיתרם מראש, בדי להביא על
העם הפלסטיני טרגדיה נוספת וכדי להטיל
את המרחב אל תוך מערבולת של דם ואש,
הרג והרס.

הטלוויזיה הישראלית הראתה את החורים בקירות,
וצילמה את התושבים שדרשו ״להרחיק את המחבלים״.
זה הספיק כדי ליצור תדמית של קונסנזוס לאומי. הממשלה
״נענתה״ .לדרישת ישובי־הצפון, ויצאה להתקפה.
שנקראה ״שלום הגליל״.
התהליך בולו הזכיר מאוד את התירוץ שבו השתמש
דויד בן־דוריון כדי לצאת למילחמת״סיני, אשר הוכן
במשך חודשים מראש, תוך שיתוף־פעולה הדוק עם צר
האצבע
שלחצה על ההדק בלונדון הופעלה
כדמשק.

^ וכרה להיות קשר בין המעשה והתוצאה. מהו ו
המישטר הקיים בסוריה פועל מזה זמן־ רב 1
לחיסול אש״ף כגילגולו הנוכחי, כאירגון הנשלט
על־ידי קכוצת־המייסדים של פת״ח, כהנהגת
ערפאת.

זה היה סיבוב נוסף במעגל־הקסמים השטני, החולש
על גורלות שני העמים מזה שנים רבות. אך מעולם לא
הופגן שיתוף־הפעולה המושלם שבין הקיצוניים בשני
המחנות בצורה כה חותכת.

ברור לחלוטין כי ההוראה ל א ניתנה על־ידי הנהגת
אש״ף. המתנקשים לא היו שייכים לפת״ח, או לכל איר-
גון אחר הסר למרותה של הנהגת אש״ף.
אין גורם בעולם שהיה מעוניין פחות בהתלקחות
זו מאשר צמרת אש״ף. יאסר ערפאת הסכים בקיץ שעבר
בהתלהבות להפסקת־האש עם ישראל, שהושגה על־ידי
האמריקאים. הוא עשה מאמץ כביר של לחץ ושיכנוע כדי
להכריח את האירגונים המגוונים, המאוגדים באש״ף, לש מור
על הפסקת־אש זו• ואכן, חרף הודעותיה של ממשלת׳
ישראל, שמרו הפלסטינים על הפסקת־האש במידה מפתיעה,
אם לוקחים בחשבון את חוסר״המשמעת של איר׳
גוני־הרסיס הקיצוניים. מלבד תקריות קלות־ערך, שגם
אריאל שרון ויצחק שמיר לא הצליחו לנפח אותן, שסרו
האירגונים של אש״ף על הפסקת־האש, לבל לתת תי רוץ
לפלישה ישראלית.
גם ברגע האחרון ממש, כאשר מטוסי חיל־ד,אוויר חגו
בשמי לבנון וזרעו הרג והרס, היתה תגובתם של הפלס טינים
מוזרה. לדבריהם, הם המטירו מאות פגזים ופצצות
על 22 יעדים ישראליים — אך באורח־פלא לא נגרם
כמעט שום הרס. עיתונאים, ששמעו ברדיו את הידיעות
על מוראות ההפגזה, מצאו בקושי סימנים לכך בקריית׳
שמונה ובנהריה — שני יעדים גדולים ופגיעים מאוד.
צנחן אחד נהרג — הקורבן היחידי. נראה כאילו ביקשו
אנשי אש״ף גם בשעה מאוחרת זו שלא לגרום להרג
ולהרס אשר יספקו לישראל עילה בולטת לפלישה.

הדבר לא הפריע לממשלת־ישראל להשתמש בהתנק שות
זו כבתירוץ לפתיחת המילחמה באש״ף. באופן מוזר,
הזכיר מנחם בגין עצמו בשעתו את אבו־נידאל כאויב
של אש״ף. כאשר נטען כי ישראל הרגה את נציג אש״ף
בבריסל, הכריז בגין שהאיש נהרג על־ידי אבו־נידאל,
הפועל נגד אש״ף.
אנשים בכירים באש״ף הודיעו לא פעם, בראיונות
לעיתונות העולם, שהם מאמינים כי אבו־נידאל מופעל
על־ידי המוסד הישראלי, שהסתנן לצמרתו. הם טענו כי
פעולות אבו־נידאל נגד מוסדות יהודיים, כמו בית־הכנסת
בווינה ובית־היתומים באנטוורפן, משרתות במישרין את
התעמולה הישראלית נגד אש״ף, ושזאת היתה מטרתן
האמיתית.
אין שמץ של ספק בכך שאבו־נידאל מופעל על־ידי
סוריה, וכי יש גם לסובייטים חלק בניהול אירגון זה.
אבו־נידאל לא יכול היה להחליט על ההתנקשות בלוג־ *1
דון, פעולה בעלת השלכות מרחיקות־לכת וצפויות־מראש, י
המשנות את פני המרחב כולו, מבלי שהיוזמה לכך
תבוא מצד סוריה.

נערה בו רחת עם א חי ה מפני ההפצצות

שרון אמר לא־פעם כי הוא רוצה לכבוש את דרום־
לבנון, כדי לגרש את אש״ף (ואולי גם את מאות אלפי
הפליטים הפלסטיניים הנמצאים בלבנון מאז )1948 אל
תוך סוריה. לפי התיאוריה של שרון, סוריה תצטרך להע ביר
אותם לירדן, וכך תהיה ירדן למדינה פלסטינית.
ואילו אסד שמח לקראת התפתחות אשר תסגיר בידיו
את כל היסודות הפוליטיים של העם הפלסטיני, ותהפוך
אותם בני־ערובה לשאיפותיו. כך יהיה, סוף־סוף, לפט רון
היחידי של העניין הפלסטיני בעולם הערבי, דבר 1
שיחזק את מעמדו ואת תביעתו למנהיגות הכל־ערבית.
שיתוף־פעולה סורי-ישראלי אינו דבר חדש, למרות
השינאה המילולית הרבה בין שתי המדינות. הפלישה
הסורית ללבנון, בסתו ,1976 התאפשרה רק אחרי שממ שלת
יצחק רביו נתנה את הסכמתה המפורשת לכך,
בקנוניה שאורגנה על־ידי הנרי קיסינג׳ר. אז האמין
רבין כי סוריה תצליח להטיל את שילטונה על אש״ף,
וכי הדבר יפטור את ישראל מן הצורך לפתור את הבעיה
הפלסטינית.

האחרונות לשרות הסורים, והוא פועל עתה בחסותם.
מטהו נמצא בדמשק, ומשם הוא מנהל תעמולת־זוועה נגד
יאסר ערפאת, אותו הוא מגדיר רשמית בפירסומיו כ־
״בוגד״.
אבדנידאל אינו -שייך לאש״ף, והכריז מילחמה על
אירגון זה, ראשיו ונציגיו. הוא רצח שורה שלמד, של
נציגי־אש״ף בעולם, וביניהם את סעיד חמאמי, נציג אש״ף
בלונדון, שפתח במגעים עימי ב־.1974

ך• התנקשות כשגריר הישראלי בלונדון בוצעה
י י על־ידי אירגון טרוריסטי קטן, המופעל כל־כולו על־ידי
סוכנים סוריים. אך אירגון זה כפוף גם, בעקיפין,
לברית־המועצות.

כידי המתנקשים כחיי השגריר הישראלי
נמצאה רשימה של ׳מועמדים־להירצח, שכללה
גם את הנציג הנוכחי של אש׳׳ף בלונדון. על
כך פירסמה מישטרת־לונדון הודעה רשמית,
שכעיקכותיה הודיעה מרגרט תאצ׳ר כי המתנקשים
כחיי השגריר לא היו אנשי אש״ף.

השבוע מתבצעת קנוניה דומה, כצורה הפוכה:
סוריה היא המקווה כי צה״ל יסגיר
בידיה את אש ״ף.

זה מעורר שאלה אחרת, שהיא כגדר תעלומה
סיסתורית עוד יותר: מהו האינטרס
הסובייטי כהתלקחות זו?
שתי מעצמות־העל מעורבות עד מעל לראש בכל
התפתחות חמורה במרחב ושתיהן מעורבות במילחמת־לבנון.

צה״ל איגד יכול לצאת למילחמה בקנה־מידה
גדול כזה כלי אישור מוקדם מטעם
ארצות־הכרית. סוריה איגה יכולה לגרום למשבר
כקנה־מידה כזה כלי הסכמה שד כרית־המועצות.

אין
מנוס מן ההנחה כי ברית־המועצות ידעה מראש
י על הכוונה של אירגון־הטרור, שעליו יש לה שליטה רבה,
להתנקש בחיי השגריר הישראלי ואישים ישראליים אחרים
בבריטניה. משום כך אין גם מנוס מן ההשערה כי
האחראים לנושא זה בצמרת הסובייטית היו מעוניינים
בהתלקחות של משבר גדול בשעה זו.
הסיבות לכך לוטות ערפל. ברור כי יש לסובייטים
עניין רב בהסחת תשומת־הלב מן המשבר המתמשך בפו לין,
ומן הצרות המתמשכות של צבאה באפגניסתאן. אך
נראה כי הסיבות העיקריות קשורות בהתפתחות המאבק
הבין־גושי במרחב עצמו.

זה עתה נחלה איראן גיצחדן מדהים על עי,ראק.
לניצחון זה יש השלכות כבירות.

על־פי חוקיו של קארל פון־קלאוזביץ, הדבר אינו אפ שרי.
במילחמה. שום דבר אינו יכול להיות לטובת שני
הצדדים כאחד — שהרי כל מה שטוב לצד האחד, מוכ רח
להיות לרעת הצד השני. אך תיאוריה לחוד ופרק טיקה
לחוד. במציאות קורה לא פעם שכל אחד משני
היריבים מאמין כי דבר מסויים הוא לטובתו. במיקדה כזה
ברור שצד אחד טועה — ולא פעם טועים שניהם
גם יחד.

ך קורכן של מילחמה זו הוא העם הפלסטיני. לטרגדיה
הלאומית שלו, שהחלה ב־ ,1948 ולא מעט באשמתו,
נוסף עתה פרק חדש.

כשעת־המיכחן נשאר העם הפלסטיני, הקטן
והחלש, לכדו. לגמרי לכדו.

מדינות־ערב הסתפקו בהודעות שונות של קיטרוג וגי
צעי־לחימה
וברמת״אימונים, ביחס של מאה לאחד ואף
אלף לאחד.
כך זה ישתקף בסיפרי ההיסטוריה, וכך זה נראה עתה
בעיני העולם• האם זה היה כדאי ז

ך* מילחמה שנכפתה על המדינה על־ידי אריאל
י 1שרון ורפאל איתן, בתמיכתו של מנחם בגין, ושעל־תה
במחיר כה יקר של דם ודמעות, לא תוסיף לביט חונה
של המדינה ולרווחתה. ההיסטוריון יקבע בבוא
העת כי מילחמה זו היתה חוליה נוספת בהידרדרותה
המדינית והרוחנית.
האחריות לכך אינה נופלת רק על השלישיה השלטת.
ברגע עליון זה של מיבחן התגלתה גם הנהגת המערך
בכל ערוותה המבחילה• היא התנהגה כפי שהתנהגו רוב
הסוציאל־דמוקרטים בפרוץ מילחמת־העולם הראשונה,

ראשי המערב השלימו עם העובדה כי איראן אבדה
להם, וכי היא שייכת עתה למחנה היריב. בחדרי־חדרים
של בירות המערב מקובל עתה להתייחס אל הגבול האי־ראני-עיראקי
כאל הגבול החדש בין שתי מעצמות־העל.
איראן מאיימת עתה על הגבול הזה, והיא שואפת להת פשט בכוח הנשק ובכוח האמונה — אל תוך עיראק
ואל הגדה המערבית של המיפרץ הפרסי.
מול סכנה זו אחזה אימת־מוות בכל המדינות הפרו-
אמריקאיות במרחב, וביניהן סעודיה, ירח ונסיכויות־המיפ-
רץ. ואילו סוריה, בעלת־בריתן של איראן ושל ברית־המועצות,
התחזקה ביותר.

מילהמת־לכנון משרתת את האינטרס הי
סובייטי, מפני שהיא מסיחה את דעת העולם
הערכי מן הסכנה האיראנית, ומכריחה אותן
לטפל כסכנה הישראלית. זוהי חזית שנייה,
המונעת את ההתמקדות הערכית כחזית הראשונה,
והפותחת את המרחב לפני ההתפשטות
האיראנית.
אש״ף חש מראש בסכנה זו, ועל־כן קרא למילחמה
האיראנית־העידאקית ״אל־חרב אל־מג׳נונה״ (המילחמה
המטורפת).

סכיר להניח כי כעיני ברית־המועצות משמשת
עתה ישראל כמכשיר להאצת ההידרדרות
כמרחב הערכי. כעוד איראן יוצרת איום כביר
על העולם הערכי ממיזרח, מסיחה ישראל את
י הדעת מכף על־ידי יצירת משכר חריף על חוף
הים־התיכון.
ם זהו האינטרס הסובייטי, מהו האינטרס האמריקאי?
יי! לא יכול להיות שמץ של ספק בכך שההתקפה
הישראלית על לבנון נפתחה באישורה
החד־משמעי של ארצות־הברית.

אריאל שרון רצה לפלוש ללבנון כבר כמה פעמים
בחודשים האחרונים, ובכל פעם נמנע הדבר ברגע האח רון
על־ידי האמריקאים. שום דבר לא קרה השבוע. לא
רק שלא הופעל על ישראל לחץ סמוי וסאסיבי, שהיה
מרתיע את בגין מלפתוח במיבצע, אלא שאף מבחינה
מילולית לא הפליטה ארצות־הברית אלא כמה נוסחות
נדושות של צער ויגון, שהתחרו בצביעותו המתחסדת
בהודעות הסובייטיות.
מילחמה בקנה־מידה כזה אינה אפשרית בלי סיוע
אמריקאי בכל המישורים — מדיני, צבאי ותעמולתי. שום
ממשלה ישראלית לא יכלה להסתכן באפשרות של אול טימטום
גרעיני סובייטי, מבלי להיות בטוחה מראש
בהגנה אמריקאית טוטאלית. שום ממשלה ישראלית לא
יכלה להסתכן בהתגרות כזאת בדעת־הקהל העולמית,
מבלי להיות בטוחה בהפעלת הווטו האמריקאי באו״ם
לטובתה, בשעת־הצורך, כל עוד נמשך המיבצע. שום
ממשלה ישראלית לא יכלה לשגר את צה״ל, על ציודו
היקר, למיבצע כה גדול, מבלי להיות בטוחה באספקה מא־סיבית
של חלפים, לפחות למחרת־המילחמה.

אמריקה אישרה מיכצע זה. מדוע?

קשה להאמין כי עשתה זאת מתוך צער על פציעתו
של השגריר הישראלי. דיפלומטים אמריקאיים נהרגים
ונפצעים כמעט באופן שיגרתי ברחבי העולם, ולא עלה
על דעת וושינגטון לנקום את דמם אף בשיגור מפ ציץ
אחד.
אריאל שרון ביקר בוושינגטון לפני כמה ימים. הוא
התראה עם ראשי מערכת־הביטחון האמריקאית. אין ספק
כי בשיחות אלה אושר המיבצע, וניתנה ההסכמה לפתי חתו
בשעת־כושר, כאשר יימצא תירוץ מתאים.
על פי איזה חשבון פועלים האמריקאים ז
קרוב לוודאי כי האמריקאים רוצים לנצל הזדמנות
זו כדי להנחית מכת־מוות על מישטרו הפרדסובייטי של
חאפם׳ אל־אסד. מישטר זה הפך עתה מסוכן הרבה יותר,
עם ניצחונה של בעלת־בריתו, איראן. הציר מוסקבה־סהראן־דמשק
מאיים על העמדות האמריקאיות החיוניות
ביותר במיפרץ הפרסי ובשדות־הנפט של המרחב. לדעת.
האמריקאים, עתה היא שעת־הכושר להקהות את חודו.
האמריקאים מקווים כי סוריה תיספג, אף בעל כור חה,
אל תוך המערבולת, וכי צה״ל ישמיד את הצבא
הסורי, ואולי אף יביא להפלת מישטרו של אל־אסד.

כך נוצר גם כמישור המעצמתי מצב פארא-
דוכסדי: שתי המעצמות היריכזת שיתפו
פעולה כיצירת מצכ מסויים, כשלכל אחת מהן
נרמה שהוא לטובתה.

טנ ק עובר על פני בי ת שעליו הונף דגל לבן
נוי, שצביעותן זעקה לשמיים. כך עשו גם רבות ממדינות-
העולם. אף אחת מהן לא נקפה אצבע כדי לסייע לפלס טינים
— כפי שאיש לא עזר בעבר ליהודים.
החל בהתנהגותו העלובה של כוח־האו״ם, שטואטא
הצידה כמו עריסה של זבל, וכלה בהצהרות של המעצ מות,
שהעליבו את הנייר שהן נכתבו עליהן, התגלה
העולם שוב במלוא צביעותו הצינית.

אך יתכן מאוד בי מיל חמה זו תחולל שינויים
עמוקים דווקא כקרב העם הפסטיני עצמו.
מילחמה יוצרת מיתוס. עצם העובדה כי הפלסטינים
עמדו לבדם מול אחת ממכונות־המילחמה הגדולות
והמשוכללות ביותר בעולם, עמדו ולחמו, תזקוף את
קומתם.

מיכצר״הכופור עשוי להיות למצדה פלסטינית
לדורות הבאים.

יתכן כי אריאל שרון טעה את הטעות הקלאסית,
שאנשים מסוגו שגו בה פעמים רבות בהיסטוריה. בצאתו
לשבור את התשתית הלאומית של העם הפלסטיני, חי זק
אותה.
כי תשתית לאומית אינה מורכבת רק ממוסדות, מכו חות
צבאיים, ממוצבים וממיתקנים. את אלה ניתן להרוס,
והם יקומו מחדש באותו המקום, או במקום אחר.

התשתית הלאומית האמיתית יכל עם היא
רוחו. עם שעמד כמילחמה בזאת, רוחו לא
תישבר. הוא ישאב ממנה עידוד ונחמה — בפי
שעשו היהודים ממעשי־הגכורה של אבותיהם
כמשך הדורות.

ף ותר לכדוק: מהם ההישגים הצפויים למדינת־יש־
4ראל מפלישה זו, שהביאה הרג והרס על רבבות, ואולי
על מאות־אלפים בני־אדם בלבנון.,ושגם מיספר הרו גיה
הישראליים מגיע לעשרות?
היא לא תוסיף הילה צבאית לבעליה.
במילחמה זו, כמו בכל מילחמות ישראל, ביצעו חיילי
צה״ל מעשי־גבורה, המזכים אותם בתודת האומה. עמדו
במשימות׳קשות ומילאו את חובתם. כמה מן המיבצעים
בוודאי ייזכרו זמן רב.

אך כעיני העולם זוהי מילחמת דויד
וגוליית — כאשר ישראל היא גוליית, ואש״ף
הוא דויד. המעטים עומדים מול הרכים —
והפעם לא אנו המעטים.

מכונה צבאית כבירה עלתה על כוח קטן של כמה
אלפים, כשהוא נהנה מעדיפות עצומה בתיחכום, באס־

מאת

שפנו בפחדנות נוראה עורף לכל האידיאלים שלהם, עמ דו
דום ושרו את ההמנונות הלאומיים של תריסר ארצות.
ההיסטוריה מפארת את זיכרו של הסוציאליסט הצר פתי
דן דורס, שהיה לו האומץ לקום נגד הטירוף הלאומני
בפרוץ מילחמת־העולם, וששילם על כך בחייו.

שימעון פרס אינו ז׳ן ז׳ורס. הוא דאג לפד
פולריותו העלובה, לא לעתיד המדינה.

למעטים היה העוז לקום השבוע ולמחות בפה מלא
נגד מילחמה עכורה, מיותרת ומסוכנת זו. רבים אחרים
חרקו שן בשקט. ההיסטוריה תוכיח שהם צדקו.

^ אשר הגיעו אנשי הכוח הישראלי למרומי מיבצר־
•4הבופור, אחרי מאבק עקשני שבו הצטיינו לוחמי
שני הצדדים בגבורתם, יכול היה המיבנה העתיק לעורר
אותם למחשבה.

הכופור הוא סמל האפיזודה הצלבנית, שנמשכה
כארץ כמשך מאתיים שנה. הוא ראה
את כל תהפוכות הממלכה ההיא, שחיתה על
החרב, ושנפלה כחרב.

מיבצר-הבופור היה שייך לרוזן הצלבני של צידון. גם
כאשר הכריע צלאח־אל־דין אל־איובי, הגיבור המוסלמי
האגדתי, את ממלכת־הצלבנים הראשונה בקרב של קרני״
חיטין ליד טבריה, וכבש את מרבית הארץ, לא הצליח לכ בוש
את הבופור. רק אחרי מצור ממושך הצליח להשתלט
עליו.
אולם הצלבנים חזרו והשתלטו על חלק מן הארץ,
ובשנת 1240 החזיר להם השליט המוסלמי של דמשק את
הבופור. הם שלטו במיבצר האדיר במשך 28 שנים !ו ספות,
עד שהמצביא הממלוכי הגדול, רוקן אל־דין ביי״
בארס, כבש אומו סופית.
הערבים רגילים להשוות את מדינת־היהודים למדינת־הצלבנים,
ולנבא לה סוף דומה. הצלבנים פלשו לארץ,
הקימו בה מדינה, התנחלו לאורכה ולרוחבה. חיו בה
במשך שמונה דורות. הם לא הסתפקו בשום גבול, אלא
ניצלו את עליונותם הצבאית כדי להתרחב עוד ועוד,
הרבה מעבר לכוחם הממשי. אחרי שהגיעו לשיא ההת פשטות
במרחבי ארץ־ישראל, לבנון, סוריה ועבר־היר-
דן, החל ר^הליך ההפוך. הם הצטמקו ונסוגו במשך עש רות
בשנים, עד שהושלכו השרידים לים,

ישראל אינה מדינת־צלכנים. אך ההיסטוריה
צריבה לשמש לה מזון למחשבה. ומיכצר הכו־פור,
שהפך סמל מילחמתו של אריאל שרון,
הארכי־צלכן, הוא תמרור־אזהרה.

1 1־ 1

4ו ו ־ ז ו1

א י ״ י טו תי ס הי 1ם?

וימר יעקכסון טמיר

שעה קדה רנני
כניסתם ו עוג שונים
חיילי וגלים מציות
שד מנוח סוב -
אין צהלה, אין
התרחבות, או יש
נכונות יבצע חב קיו -
לובית זהו קוב ראשון

מצפון למסולה מושלו סימון־הגבול. נמה שתות רנני בן עבה באן הגייסות, בוונ ס?לבנון

ה מי לחמהה שי שי ת
צומת ניצבו נגמ״ש וג׳ים. הם חסמו
י את הדרך צפונה, לעבר צידון. ה טנקים
שעטו בראש, סבבו בחריקה עזה
על צירם, ופנו מערבה, לעבר צור השוכנת
על חצי־אי. בעיקבותיהם באו דד
נגמ״שים, שבתוכם דרכו חיילי החרמ״ש
את נישקם. עד מהרה התחילו להישמע
קולות־הירי: המטחים העזים של הטנקים,
והטירטור של הנשק הקל. השעה היתד,
שש בערב. תוך שעה תיכבש העיר צור.
באותה שעה כבר היתד. העיר צידון מכו תרת.
ועמדה לפני כיבוש. זה היה שיאו
של יום הלחימה העיקרי בהרפתקה הישראלית
בלבנון, ביום השני השבוע.
ציוותי העולם הזה התלוו אל הכוחות
הפורצים של צה״ל. שלמה פרנקל וגילה
רזין היו עם הכוח שפרץ לעיר צור.
יוסי הימן וענת סרגוסטי היו עם הכוח
היבשתי שכיתר את צידון. הם מדווחים
על מה שהתרחש בזירת הלחימה.

הקרב ער הליטו
• יום הראשון, מטולה .06.00

הילדיס־הפליטים מתקדמים לאורך טור הנגנזשים של צה״ל, כשפניהם
| 1 11 *1 1
מועדות אל עבר הבתים שנטשו לפני שהתחיל צה״ל להפציץ את
ייי*
העיר צור. הם אינם יודעים אם ימצאו את בתיהם במקומם, אחרי ההפצצה הכבדה.

צה״ל חודר לתוך המובלעת הנוצרית ב-
דרום־לבנון, הנמצאת בשליטת כוחותיו
של מייג׳ור חדאד. השיריון פורץ במקומות
שונים את גדר־המערכת, דורם את סימני-
הגבוה ושועט קדימה. הכוחות מתפרסים
בכל רחבי המובלעת.
חדאד מסתובב באיזור בריכבו, בלוויית
שומרי־הראש שלו. פניו קורנות מאושר.
המילחמה, שלה ייחל כבר זמן רב, מתחי לה.
הוא מגיע למטולה ומשוחח עם הקצי שם.
זמן קצר אחר־כך, נים כמעט שעולה לו המילחמה בחייו.
כמה שניות אחרי שחדאד עבר בחזרה
מבעד לשער הגדר הטובה לדרום־לבנון,
נפל במרחק כמה מטרים לפני ריכבו
פגז, שנורה על-ידי ־לוחמי אש״ף. למזלם
של חדאד ואנשיו לא נפגע איש מהם.
מחשש שבעיקבותיו,יבואו פגזים נוספים,

מיהר חדאד לסובב את רכבו ולנסוע בדרך
אחרת.

הקוב על הויסן
• יו סהרא שון, ה סו כדעת, ט .3א[.1
כוחות צה״ל נעים מעבר לגבולות המוב לעת׳
אל תוך השטח הנמצא בפיקוח כוחות
יוניפי״ל. כוחות אלה אמורים להבטיח
אי־כניסת כוחות מזויינים לתוך האיזור.
חיילי האו״ם, הניצבים במחסומים הפרו סים
בשטח, מביטים משתאים בצבא הרב
העובר לפניהם, אך אינם מתערבים .״זה
לא תפקידנו לעצור את הצבא הישראלי,״
אומר חייל מן הכוח הצרפתי, שסירב
להזדהות .״אנחנו רק מפקחים ומדווחים.
הפוליטיקה לא מעניינת אותנו. אנחנו ניי-
טרלים.״
הכוחות ממשיכים צפונה לתוך לבנון.
תושבי הכפרים מקבלים את צה״ל בנפ נופי
ברכה. הם מקפידים להפגין אהדה
כלפי החיילים, שבעבר כבר זכו בביקו ריהם
.״זה טוב שהישראלים באים,״ אומר
איסמאעיל, בן ה־ ,20 העומד בתוך קבוצה
גדולה של צעירים, המקבלים את הכוחות
בצהלה בכפר קנטרה ,״הם עושים סדר
ואחר־כך יהיה טוב.״

הסרב עו הרינון
• יום הראשון, מעכו־ לליטני,
( •10.31 ראש־החץ חוצה את נהר הליטני
בגשר עקייה. הוא עושה בכך היסטוריה.
בפעם הראשונה חוצה כוח של צה״ל את
הנהר. בעת מיבצע ליטני, שנערך ב*, 1978
הגיעו הכוחות עד לגדה הדרומית בלבד.
בעיקבות הכוח הקידמי מגיעים ללא
הפסק כוחות נוספים, החוצים בזה אחר
זה את הגשר. הם מתפרסים באיזור, שבו
התקיימה עד עתה מדינה מיני פלסטינית.
הסכנה להתקלויות באיזור זה גדולה, וה-

הנבט בלהבות

עשן שחור וסמיך עולה מעל בתי הזיקוק שבשפך נהר
אל־זהרני שבין צור וצידון. מיכלי־הדלק במקום עלו
כאש כתוצאה מהפצצות מטוסי חיל־האוויר. העשן הפך עד מהרה לענן כהה, שהלך וגדל.

כוחות מתקדמים בזהירות רבה .״רק לפני
שבועיים הייתי אצל קוראת מכף היד,״ סי פר
סגן עופר מגולני ,״תיארתי לעצמי
שיכולה להיות מילחמה, ורציתי לדעת אם
יהיה לי מזל. מה שבטוח בטוח.״
ככל שהצבא חודר לעומק השטח, כן
מתמעטים התושבים בכפרים שאליו הוא
מגיע. רבים מהם ברחו לפני הגיע הכוחות.
בכל הכפרים בולטים מרחוק הדגלים
הלבנים, המונפים על גגות הבתים. לחיילים
ניתנו הנחיות מחמירות שלא לפגוע
באנשים שאינם קשורים באש״ף. אולם
למרות זאת נגרמו לאזרחים רבים נזקים
כבדים. הטנקים, שפילסו את הדרך בכבי שים
ובשבילים הצרים של הכפרים, דרסו
ורמסו כל דבר שעמד בדרכם. באופן כזה
הרסו והפכו לגרוטאות עשרות מכוניות.
למחרת היום זוכה לטיפול דומה מכונית
וולוו שכורה של אנשי רשת־הטלוויזיה

הכפרים נבטייה וחצבניה, שבהם נמצא
ריכוז גדול של לוחמים פלסטינים. בשל
ההתנגדות העזה שהם מגלים, מתקשים
הכוחות לחדור פנימה ולטהר את הכפרים.
לשני הצדדים נפגעים רבים.
באותה עת עוקפים כוחות אחרים את
שני הכפרים, וממשיכים לכיוון צפון מע רב,
לעבר העיר צידון .״שמעתי שבנבטייה

שמי האיזור התכסו אט־אט בשחור והשמש נעלמה מן העין. האזור הנראה בתמונה נכבש
על־ידי צה״ל, או ביום השני אחה״צ, בזמן הצילום, עדיין לא היה מטוהר מכוחות אש״ף.

הולך לחבר׳ה קשה,״ אומר סמל אבי
מהשריון ,״אבל צריך להמשיך הלאה. אני
רוצה להגיע לקאזינו בביירות. הבאתי
אפילו כסף לשחק שם. זה בצחוק. אבל
ברצינות — אני חושב שאין ברירה.
היינו צריכים לצאת למילחמה הזאת, אפילו
שבמילחמה נהרגים ונפצעים. גם במצב ש היה
לפני כן נהרגו ונפצעו.״

הקוג 11ל צידון
• יום, השני, אי־שס> ,ו5.3ן .1הכוחות
שנעצרו לחניית־לילה ממשיכים
לנוע. בשטח שבו הם חולפים יש כוחות
פלסטינים מועטים. מרביתם נמלטו לפני
הגיע צה״ל אליהם.

של פהפ רנ ק ל
!וסי היפן
--צילומים

ענ ת ס רגו ס טי
!גי להר!י1
ויזניוז. בעוד המכונית החדשה — שנת
ייצור ,1982 המונה הראה על 400 קילומטרים
בלבד — חונה בכפר ג׳ימשיט, עבר
במקום כוח ישראלי. טנק שנסע בראשו
מחץ תוך שניות את המכונית והוציא
אותה מכלל שימוש. צלם הרשת, טלי גודר,
הנציח את המעשה במצלמתו.

ו<קונ עד הר׳סו׳
• היום הראשון, מבואות נב־טירה.13.)10

כוחות צבא מכתרים את

חיילי צוז״ל בג׳ים מתקדמים אל עומק לבנון.
כוחות רבים המשיכו כל העת לחצות את
הליטני, הדבר גרס ליצירת פקקים ושיירות ארוכות נעו באיטיות

11(1׳10

רבה. במשך הזמן נוצרה עירבוביה. כלי־רכב הצטרפו לטורי רכב,
שלא היו שייכים אליהם. היו רכבי אספקה, שפנו בטעות אל
אזורים שהיו עדיין בשליטת אש״ף ואנשי יוניפי״ל סייעו בדרכם.

הפשר הדיווח ב ע מו ד 72

למה
צר>ךאת
שריר

נגד הבווסה
עצוב היה ביום הראשון בבורסה. כדי לשפר את מצב־הרוה הרי
לפניכם הבדיחה האחרונה. מפה לאוזן נמסר בשעת המיסחר בבורסה,
שמישהו הביא לבורסה עז. ואומנם עד מהרה הופיעה העז
כשהיא מהמהמת מ...מ...מ...ם. ואומנם, ביום הראשון תפסו
ה״מ״ים ,״מוכרים בלבד״ 219 מישבצות ליד 219 ניירות־ערך
שמחזיקיהן רצו למכור אותם, ולא נמצא להם קונה. כל ניירות
הערך הנסחרים בבורסה ירדו ביום ראשון יותר מ־־ ,50/רבים
מהם יותר מ־!ס/ס ,10 ושנים עשר לא הצליחו להימכר ונרשם להם
0 7 9 20 36

דרנד

אוב 1

1705.0

הם ירדו. כמעט שלא נשאר פליט. חוץ ממניות הבנקים הגדו לים,
ששמרו על שערם, בגיבויים של הבנקים שקלטו את כל
ההיצעים במאות מיליוני שקלים, היו רק שבע מניות ששערן
לא ירד.
אני כבר יודע בעל־פה את הסיפורים שאשמע מחר, כלומר,
ביום השני, כאשר כל מי שאפגוש בבורסה יספר לי שהוא יצא
בזמן. הוא היה בטוח שיקרה משהו, או שהיה צריך בדיוק כסף
למכונית חדשה, לטלוויזיה, למט״ח לנסיעה לחו״ל, לדירה לבת,

-100.0

0612028

ר׳נירחוזייוג

1 3 3 0 . 0חג

45.2

-140.0

601.2

-69.3

0 6 1 2 19 2

הנידתהייוב אובא

9 8 2 1 . 0חג

-9.5-1029.0

68.7

0 6 1 2 21 8

ח ני ר ח הייו ג א 1כ נ

3 9 0 1 . 0חג

-429.0

27.3

0 6 12 31 7

חניד ת הייוג

אור6

93 5 . 0

80.6

-130.0

753.6 - 1 2 .2

6120075

הניותהי וב אגח 4

2 6 3 7 . 0חג

-293.0

105.5

0 7 76 01 3

שער מוכרים בלבד, פעם שנייה ברציפות — שפירושה המעשי,
נפילת שערים נוספת וללא הגבלת שער.

נפילת השערים של יום ׳הראשון, תיזכר כוודאי
כ״מפולת שד יוני״ ,שגרפה את כל רמות השערים
שהושגו כמהלן־ חודש מאי, אל הרמה שאחרי המיני־מפולת
של פכרואר.
יש אולי ברכה מסויימת בנפילת השערים. יהיה ממה להת חיל,
השערים יהיו אטרקטיביים, ושוב יפקדו את הבורסה גאות
ורמות־שערים גבוהות, כפי שהיה בעבר.
המעניין במפולת של יוני, הוא, במיספר ניירות־הערך ששערי־

חוג

ו קו קניו

0 6 1 2 0 1 0ה כ ירח הייזנ

1 3 2 3 . 0חב

566.6

-147.0

-10.0

7,496.1

-1 0 .0

עכשיו אתם כוודאי מכיניס
מדוע צריך שר־תיירות. פשוט, כדי
לעודד תיירות. אגכ אותו הגיון
אומר, שככל שקטן מיספר התיירים
גדל הצורך כשר לענייני
תיירות.
וכאמת למה לא? עליה אין, שר
לקליטת עליה יש, אכל אצלו זו
רק מישרה חלקית. לעומת זה.
מישרד לקליטה יש כתקן מלא
וכמקכיל לו גם מחלקה לעליה
כסוכנות. אז מה אנחנו רוצים
משר־התיירות ץ

49.0־
-616.9

658.0

אני חייב התנצלות לשר־התיירות. לפני
כחודש וחצי, בגליון העולם הזה ,2330
מיום 26.4כתבתי שאין צורך בשר־תיי־רות.
יש צורך. עובדה. הלישכה המרכזית
לססטיססיקה פירסמה זה עתה נתונים על
התיירות בחודש מאי, שהסתיים לפני
שבוע.
מתברר שבחודש זה הגיעו ארצה 89
אלף תיירים לעומת 104 אלף במאי .1981
מיספר התיירים, שהגיעו בדרך האוויר
ובדרך היבשה, היה קטן במאי בשיבעה
אחוזים מזה של מאי אשתקד. בדרך הים
באו 200/4פחות.
בחמשת החודשים הראשונים של השנה
הגיעו ארצה פחות תיירים מהתקופה המק בילה
אשתקד. שוב ב 7פחות.

116.6

1, 512.2

ולאלף ואחד דברים. העיקר: הוא יצא בזמן. אפילו לא ראה את
הנולד — ומי יכול היה ז — הוא היה בחוץ׳ אחרים כמובן
היו בפנים.

ועוד משהו: לאחר מפולת כזו אתה מתחיל לשאול,
כעצם למה זה קרה, מה זה קשור לכורסה, ומדוע
אחרי יומיים שד רגיעה, המניה שכרחת ממנה מתחילה
שוב להיות כדאית לקניה.
וככן, חוש העדר החש כסכנה פועל היטב. ואין
זה חשוב כלל אם הסכנה יש כה ממש, או אין כה
ממש. כולם מוכרים, גם אני אמכור. מחר, יתחילו
לקנות, גם אני אקנה.

טלפון
> 1ל היד

פיסגת ורסאי -לשמור ונד הקיים
25 שנים נדרשו למדינות המתועשות
של העולם החופשי לבנות מערכת של
סחר חופשי והשקעות רב־לאומיות, שהפ כה
לפלא השמיני של העולם שהוביל ל שפע
חסר־תקדים.

משתתפי הפיסגה — הנשיא רונלד רגן,
הנשיא הצרפתי פרנסואה מיטראן, הקנצלר
המערב גרמני הלמוט שמידט, ראש־ממשלת
יפאן דנקו סוזוקי, ראש־ממשלת בריטניה
מרגרט תאצ׳ר, ראש־ממשלת איטליה ג׳י־אובני
ספנדוליני ודאש־ממשלת קנדה, פייר
אליוט טרודו — יכוננו מכניזם חדש של
התייעצויות בדרג גבוה, בבעיות של מדי ניות
מוניטארית והתערבות בשוקי־המטבע.

המאבק האמיתי כפיסגה זו הוא
כין שתי תורות, זו שד רגן
והנוהה אחריו, מרגרט תאצ׳ר, תורה
של שוק חופשי, וזו של יתר

נשיא רגן
אבי התורה —

היום, מאיימים על מערכת זו
30 מיליון מוכטלים, שיעורי־ריבית
גבוהים כלתי נסבלים, והגכלות
סחר מינהליות. המשך קיומה שד
מערכת זו הוא הנושא של פיסגת
ראשי שכע המדינות העשירות,
שנערכה בסון? השבוע האחרון
כארמון ורסאי.

ראש־ ממשלה תצ׳ר
— ונושאת כליו

ראשי המדינות המצדדות כהתערבות
הממשלה •כנעשה כתחום
הכלכלי. התוצאה תהיה כרגיל
פשרה, שאת חלקה העיקרי תצטרך
לשאת דווקא יפאן, שתתחייב
לפתוח את שעריה לפני סחורות
ומוצרים מערביים•.
רגן ותאצ׳ר מאמינים שלמרות המיתון
בארצותיהם, הדרך היחידה להגיע לצמי חה
כלכלית היא להקטין את מעורבות
הממשלה, תוך כדי ביצוע מדיניות מוני-
טארית קשוחה.
לשניים. אלה מתנגדים בחריפות 0פנ־דוליני
האיטלקי, מיטראן הצרפתי וטרודו
הקנדי. הם טוענים ששיטתם של רגן
ותאצ׳ר הביאה למיתון. הם סבורים שעל
הממשלות להתערב בצורה פעילה בשו־קים,
לעודד צמיחה על־ידי תמיכה מאסי-
בית בתעשיה.
באמצע ניצב הקנצלר שמידט. הוא מתרחק
ממדיניות מוניטרית קשוחה בשל
האבטלה הגבוהה השוררת בגרמניה, הוא
מצדד בהתערבות מתואמת בשוקי הכספים
וטוען שאין אפשרות להגיע להתאוששות
אלא אם תוריד ארצות־הברית את שיעור
הריבית.
סוזוקי היפני מעוניין בעיקר בענייני
מיסחר. הוא רוצה שהדולר לא יתחזק יתר
על המידה. הירידה בערכו של היאן הג דילה
את העודף המיסחרי של יפאן עם
שאר מדינות העולם. יפאן מהווה מטרה
לתביעות של ארצות־הברית וארצות אי רופה
לפתוח את שוקיה בפניהם.

שנים, שבעוד 10 שנים, ב , 1982 אנשים
יענדו מחשבים על פרק היד, מה הייתם
אומרים ד לא חשוב. היום מסתובבים
אלפים ורבבות בארץ עם שעון־מחשב על
ידם. מה תאמרו היום אם נגלה לכם
שבעוד 10 שנים ואולי פחות יענדו אנ שים
על פרק־ידם שעון־מחשב־טלפון. דמ יין?
לא, מעבר לכל דמיון ; מציאות שהולכת
ומתרקמת, היום, עכשיו.
צעד ראשון לקראת פיתוחו של טלפון-
יד־אלחוטי, הנענד כמו שעון, נעשה ב ימים
אלה בארצות־הברית.
אחת הבעיות העיקריות של טלפון אל חוטי
היתה עד לאחרונה מיספר התדרים
והצורך בתחנות מימסר בעלות עוצמה
להעברת שיחות־הטלפון האלחוטיות. בעיר
ניו־יורק למשל, אפשר היה להקצות רק
700 תדרים למכשירי־טלפון אלחוטיים.
היום, לאחר פיתוח טכנולוגי ופריצת דרך
בשטח זה, אפשר יהיה להתקין 250 אלף
טלפונים מאולחטים נישאים ביד, בינתיים,
עד לייצורו של הטלפון-שעון־יד.
ההמצאה החדשה הקרויה טלפון־תאי
(מלשון תא) ,מבוססת, במקום על משדר
אחד רב־עוצמה, על מערכות תאים של
משדרים בעלי עוצמה נמוכה וטווח קצר.
כאשר מכונית המצויירת בטלפון אלחוטי
נעה ממקום למקום, היא חולפת על פני
משדרים קטנים־תאים, המאפשרים מעבר
מהיר ביו תדרים פנויים.

ככר עתה מייצרים טלפון תאי
למכוניות או לנשיאה כיד, שמשקלו
הוא כ־ 850 גרם 20 ,ם״מ, גוב-
הו ו־ 5ס״מ רוחכו, שאפשר כקלות
להכניסו לתיק־יד. אפשר להתהלך
עם המכשיר כתוך העיר ולטלפן
לכל מקום.

האמריקאים, כדרכם, בדקו ומצאו שטל פון
היד התאי הוא עסק שמחזורו עשוי
להגיע לשישה מיליארד דולר ב־ .1990 כבר
עכשיו יש 30 חברות שפנו לוועדה ה פדרלית
לתיקשורת לקבלת רשיון להפעלת
מערכות טלפון אלה. חברה שיצאה לשוק
מחכירה כל טלפון במחיר של 140 דולר
לחודש.

מסע ל חו׳׳ל?
מ! 1לן 1יז ה-
הרווחת!

אם אתה עומד לנסוע בקרוב לחו״ל וח שבון הבנק
שלך הוא בקבוצות בנק לאומי או בנק דיסקונט ־
הרווחת !
אתה יכול להצטייד בכרטיס אשראי ״ויזה״
ולהפטר מהצורך לשאת סכומים גדולים של מטבע
זר. אינך צריך אף להחליט מראש לכמה כסף
תזדקק. את כרטיס ה״ויזה״ שלך י שמחו לכבד
יותר משלשה מליון בתי עסק ונותני שרותים
בכל העולם ובאמצעותו תוכל למשוך מזומנים
מידי יום ביותר ממאה אלף סניפי בנקים ברחבי
העולם.
אם אתה נוסע לטייל בעולם -סע כ׳׳איש העולם
הגדול״ כשבכיסך הכרטיס ״הקטך׳ של ״ויזה״.

יש>)־1חה?הרתחת!

ואש היתירה לפיצוי מפוני־סיני, שמואל אלבק (מימין)
נתן את ההודאה: לבדוק במסנת־אמת את מקבל״הפיצויים
נד, על עניין הפיצויים, סירב להגיב על
השאלה אם אכן מבוצעות בדיקות פוליגרף
למפוני סיני. הוא היפנה את העולם הזה
לראש־היחידה לפיצוי מפוני סיני. שמואל
(שמוליקן) אלבק. יחידה זו מסונפת למישרד
ראש־הסמשלה. אלבק לא הכחיש שאכן
משתמשים בגלאי־שקר ,״כדי לחקור אמי תות״
.הוא הסביר שכל מיקרה נבדק ל גופו ואם מתגלה חשד לאי־אמירת אמת,
מבוצעת הבדיקה.

פליליים האחרים שנתגלו, הועברו על־ידי
מישרד ראש־הממשלה לטיפולה של ה״
מישטרה, שפתחה בחקירה. כמה ממגישי
׳התביעות, שביצעו מעשי-הונאה, קיבלו
כבר מיקדמות על־חשבון הפיצויים, יש־
׳כביכול היו זכאים להם. בעיקבות חשיפת
!׳שיקריהם הם יאלצו להחזיר את הכספים
*שקיבלו.
; עד היום העבירה היחידה לפיצוי מפוני
סיני כ־ 60 עד 70 אחוז מתוך הסכום ה־

כי רובם של מקבילי הפיצויים הם בסדר
גמור. יש רק קבוצה קטנה ושולית ביותר,
שאיתה יש לנו בעיות.

לא לפגוע
בנ ח ק רי ם
חרירה שלנו יש שתי מטרות :

האחת היא לאמת באופן כללי את

:הנתונים לגבי מוכחות בשטח, ולגבי
היקף הרכוש והציוד. אימות זה נעשה
לגבי כל התביעות, ללא יוצא־מן־הכלל.
המטרה השניה היא לחקור חשדות של
זיופים ותצהירי־כזב באותם המיקרים השו ליים.

ד תפוג־ ימינו
ן * א ם 3־ 3 0בספטמבר 1978 כבר
/ /י * גרת באופן קבוע בסיני?״
זאת היא השאלה שעליה נאלצו במה מ־מפוני
סיני לענות, בעית שנבדקו בגלאי־שקר
(פוליגרף).
בדיקות הפוליגרף מבוצעות בהזמנת
משרד ראש־הממשלה, במסגרת חקירה
נרחבת של כל מגישי תביעות הפיצויים,
שהתפנו מסיני בעקבות הסכם־השלום עם
מצריים. במיקרים שבהם מתעורר חשד
שהתביעה היא שיקרית, נשלח התובע להיבדק
בגלאי־שקר.
קיום החקירה בכלל, ובדיקות הפוליגרף
בפרט, נשמרים בסודיות רבה, על־פי הור אה
אישית של ראש־הממשלה, מנחם בגין,
החושש שמא יאשימו אותו בכך שהוא
מתייחם אל המפונים כאל גנבים.
בחוק פיצויי מפוני סיני, שנוסח בהתאם
למיסמך עקרונות משנת ,1979 נקבע כי

מפעיל גלאי־שקר אמסל
מיקרים של ׳אמירת שקר

מנכ״ל שמואלביץ
כל החומר אליו
יקבלו פיצויים רק אלה שהיו בסיני החל
מסוף ספטמבר ,1978 הסועד שבו נחתמו
הסכמי קמפ־דייוויד. על כן זהו התאריך
הקובע לגבי כל התביעות. אולם, מכיוון
שלא כל תובעי הפיצויים שינו את כתובתם
בתעודת־הזהות מייד עם מעברם ל סיני,
התגלו מיקרים שבהטיעל־פי הרישום
לא התגורר האיש במקום •בתאריך הקובע,
אך הוא טען שהיה שם. .לכן הוחלט להש תמש
במיקרים מסויימים בגלאי־שקר.
זיופים ותצהירי־כזב
* נכ׳׳ל מישרד ראש־הממשלה, מתי-
תיהו (מחי) שמואלביץ, שהוא הממו־

׳כולל של 2מיליארד השקלים, שבהם
הוערכו הפיצויים. חלק הארי מן הסכום
׳הנותר ישולם במהלך החודשיים הקרובים.

החקירה. הכללית סביב התביעות ש הגישו
המפונים מופקד החוקר הפרטי יהו דה
זוהר, המשרת את ׳מישרת־ ראש ה ממשלה
במשימה זו כבר שלוש שנים.
בעת שהשטח היה עדיין בידי ישראל, הוא
ביצע את חקירותיו בעיקר שם, כדי ל אסוף
מידע על התושבים ורכושם. היום
משתמשים במידע זה, כדי לקבוע למי
,מגיע פיצוי וכמה.

דק קבוצה
שולית

במיסגרת חקירתו גילה זוהר זיופים ברישומים
בתעודות־הזהות, ובמיסמכים אח רים׳
תצהירי כזב ועדויות־שקר, שכולם
היו מכוונים להונות את המדינה. היו גם
מיקרים שבהם הביאו התובעים את שכני הם,
כדי שיעידו שגרו במקום לפני ה תאריך
הקובע, וגם בעדויות השכנים נמצא
כזב.
חקירת מיקרים שבהם לא הצליח זוהר
לגלות מעשי הונאה, אך התעוררו חשדות,
הועברה למישרד החקירות של טוביה אס־סל
בתל־אביב. במישרד זה בוצעו בדיקות
הפוליגרף.
אמסל החל מבצע את הבדיקות לפני
חצי שנה. הבדיקה האחרונה שביצע הייתה
לפני יחודש. תחילה היתר. כוונה להעביר
אליו כמות גדולה של מיקרים, אולם בישל
החשש לתגובה נזעמת מצד המפונים, הוח לט
לבסוף לצמצם את השימוש בגלאי־שקר
עד כמה שאפשר.
במהלך ביצוע הבדיקות אכן בילה אמסל
מיקרים -שבהם תובע הפיצוי דיבר שקר.
מיקרים אלה, ביחד עם כל המיקריס ה

יחידה לפיצוי מפוני סיני הוקמה
ייב־ . 1979 היא כוללת 15 עובדים. עלי הם
מתוספים יועצים ועוזרים, כגון יועץ
כלכלי ורואה־חשבון, המקבלים שכרם לפי
שעות.
החוקר יהודה זוהר עבד כבר בעבר
עבור מישרדי־הממשלה -ולכן הוחלט להע ביר
לו גם את הפרוייקט הזה. מבצע בדי קות
הפוליגרף, טוביה אמסל, אינו קשור
למישרד ראש־ד,ממשלה או ליחידה לפי צויים.
הוא הופעל על־ידי זוהר.
שמוליק אלבק עומד בראש היחידה
החל מאוגוסט .1981 קודם הוא היה מנהל
מחוז ׳תל־אביב והמרכז במישרד־השיכון.
עיקר תפקידו הנוכחי הוא לנהל את ה־
:משא־ומתן עם המפונים. בקרוב, כאשר
יסתיים המשא־ומתן, הוא עומד לפרוש
מתפקידו.
״הנושא כולו הוא די חסוי,״ הוד־ אלבק,
יש רגישות רבה לחקירות ולבדיקות,משום שהדביקו למפונים כל מיני תווים
ותנים, שבמרבית המיקרים לא היו מוצדקים
וגרמו להם עוול. אני רוצה להדגיש

״מרבית הבעיות התעוררו סביב החודשים
ספטמבר אוקטובר . 1978 מכיוון ש יהיה
צריך לקבוע תאריך מסויים, שהוא
יהיה הקובע לגבי הפיצויים, התעוררו ספ־
?ות לגבי אנשים שהגיעו למקום בסמוך
לתאריו זה. בישובים חקלאיים, ישם מת-
׳בצעת ההתיישבות בתיאום ובסיוע המוס דות
המיישבים, לא היתד. בעיה לוודא,
על־פי המיסמכים, מתי בדיוק הגיע המתיישב
למקום. אולם ילא כך הדבר בערים
ימית ואופירה, לשם יוכל היה כל אחד
לעבור ללא כל פיקוח מצד המוסדות. לכן
התגלו קשיים לקבוע מתי בדיוק הגיעו
אנשים מסויימים לשם.
״החלטנו באופן עקרוני, שאסור ש מישהו
יקבל כסף שלא מגיע לו. לכן
נעזרנו בחוקרים פרטיים. כשהתגלו ספקות,
שאותם לא יכולנו לחקור ׳באמצעים
הרגילים, נתתי הוראה לבצע בדיקות פולי גרף.
בדרך־כלל איני מתערב בחקירות.
מה שיחשוב לי הם הדו״חוית שאני מקבל.
כל החומר מועבר למתי שמואלביץ, המעורב
ובקיא בנושא כולו.
״החקירות בוצעו בחשאיות רבה, תוך
׳הקפדה שלא לפגוע בנחקרים. יש כאלה
שאפילו לא ידעו שחוקרים אודותם. כמובן,
כשגילינו מיקרים פליליים העברנו מייד
למישטרה. העברנו גם מידע על אנשים
נוספים, שסייעו למגישי התביעות במעשי־ההונאה.
כל החקירה הזאת חסכה למדינה
כמה מיליונים טובים. זאת לא היתה רק
זכותנו לבצע את החקירה, אלא גם חובתיוסי
הימן

חכחבים

נהדרים
!טיולים
במסלולים המרתקים ביותר !
31-8 -יום .

ארהייב,קנדה ומכסיקו 31-22 -יו.

המזרח הרחוק 30-23-
דרום אמריקה ומכסיקו 31-יו.
דרום אפריקה ־!6יי.
יו ם.

• ־ 107 הנחה למשלמים 75 יום לפני הנסיעה .
•־ 407 בתשלומים לא צמודים וללא ריבית .
•־ 107 הנחה למשתתפים בטיולינו, בכל טיול נוסף של
אירופה סורס עד סוף . 1985

גבואות שחור
הקורא מרגיע את האיגוד
וקובע שהעולם לא יחרב.
מפת השמים מפזרת את נבואות
השחור. על־פי מצב השמיים ב־
,1982 נראה כי רק ב־ 16 במרץ
1984 צפויה התייצבות של כוכבים
לזמן קצר (שעה בערר) ,אשר עלולה
להיות מסוכנת. אחרי־כן שי*
ווי־המישקל חוזר לעצמו והחיים
יתנהלו כרגיל.
שמעון אבדתי, חיפה

מספיק מפותחת, ואפשר לומר
הרבה על הדיקטטורה השלטת שם,
אבל סוריה היא אמם האמיתית
וישראל היא אמם החורגת, ובאם
אמיתית אין מתביישים אפילו היא
מכוערת, ואין שוכחים אותה, אפילו
היא נמצאת מעבר לגדר מחוש־ |.
מלת. כך בדיוק היהודים לא שכ חו,
במשך אלפיים שנה, את אמם
האמיתית, והעדיפוה על פני כמה
אמהות שהוצעו להם.
מה רע בכך שירשם בתעודת
הזיהוי ״ערבי״ ז מה שפת האם

סו לי ד ריו ח
האס האמיתית
מיכתב גלוי לראש־המם״
שלה, מנחם בגין:
אדוני ראש־הממשלה. מאוד אש מח
לכל התקדמות שתביא לסיום
המשבר ברמת־הגולן, וזאת מתוך
דאגה וחרדה לגורל שני צדדי
המשבר.
מצד אחד — אחינו ברמת־הגו-
לן, שכאבם כואב בליבנו וצרתם
צרה לנפשנו. מצד שני — מדינת
ישראל, שאנו תושביה ומשרתיה.
וכואב לנו מה שנעשה בשמה ל אחינו
ברמת־הגולן:
משברים גורליים דורשים איש
חזק, וכבר הוכחת שאתה החזק
בין החזקים. עיני כל אלה הרוצים

הארגון התכנון והביצוע ע״י אירופה טורם, רח׳ בן יהודה , 100 תייא טל)03( 243227 .

חוברת עם פרטים מלאים והרשמה בכל משרדי הנסיעות !

משליחי מזון
הרעב בפולין:

למזי־

הוועד הציבורי להבעת סולידריות
עם העם הפולני, אשר
קם ביוזמה של קבוצת אזרחי
ישראל כגוף וולונטרי, שם לו
למטרה הגשת עזרה הומניטרית
לאזרחי פולין הנמצאים.
במצוקה, על-ידי איסוף תרומות
למישלוחי. מזון, ביגוד ותרופות.
הוועד נרשם על־ידי רשם
העמותות והוכר על־ידי נציבות
מס־ההכנסה כמוסד ציבורי.
תרומות המועברות לוועד
יאושרו כהוצאה מוכרת לחישובי
מס־הכנסה.
אנו סונים לציבור הישראלי
בקריאה לעזרה למען האחים
הפולניים הנמצאים במצוקה.
נא להפנות תרומותיכם לחש בון
מס׳ 33694/62 בבנק לאו מי,
סניף המגינים בחיפה.
סניף תל־אביב של הוועד
מזמין מתנדבים לעזרה בפעולתו.
המעוניינים יפנו לבוהדן
קילצ׳ינסקי, טלפון 901526־.03

הוועד המרכזי,
ת״ד ,9065 חיפה

ן ^ שנית נסיון

05ו 01 זג ק0מ£0
בתנאים הסבירים ביותר !
קורא ח ׳יד אל־ דין
קול המפרסם

טרמפ

ל וז ייל

״אני ערבי ! ״
את טובת מדינת ישראל וטובת
אחינו ברמה כוונו אליך וחיכו
לתשובתך, שתשים נקודה לפרק
הכואב. והינה באה תשובתך. אדוני
ראש־הממשלה, והיא יותר כואבת
ויותר מאכזבת.
דרישת אחינו היא לרשום ב סעיף
הלאום בתעודות־הזיהוי של הם
:״ערבי״ .לדרישה זו כבודו
לא הסכים. האם זה, אדוני ראש־הממשלה,
מהווה אסון למדינת־ישראל
ז האם רישום אדם בלאומיותו
האמיתית מזהה אותו בצורה
לא אמיתית ז האם כבודו היה
מסכים לוותר על לאומיותו ז
אני יודע שכל אדם גדול, הדורש
שיכבדו אותו ואת זכויותיו,
מתחיל בכך שהוא מכבד את זולתו
ואת זכויותיו.
אדוני ראש-הממשלה, הייתי
שמח אילו קיבלת אותי כמו שנולדתי.
הייתי שמח אילו קיבלת
אותי כשביד ימיני נאמנותי למדינת
ישראל, ובידי השמאלית הש תייכותי
לאומה גדולה, ששורשיה
עמוקים, אומה בעלת רקע תרבותי
עשיר, המונה יותר ממאה מיליון
ערבים.
אדוני ראש־הממשלה, מי כמוך
יודע כמה יקר הלאום, ואלה שב־רמת־הגולן,
הם אנשים בעלי הכ רה
לאומית עמוקה• אבותיהם נל חמו
נגד התורכים למען סוריה
ערבית. חלקם, ועודנו חי, נלחם
נגד הצרפתים לצד סולטאן אל-
אטרש, והרווה את אדמות מג׳דל־אל־שמם
בדם מאות הרוגים. בני הם
הם חיילים ומפקדים בצבא
הסורי כיום.
אני מסכים איתך שסוריה אינה

שלהם? שפת הדת שלהם? מהם
מנהגיהם והילכותיהם בשמחות ובימי
אבלו לא עלה על דעתנו
שכבודך יתעלם מכל זאת. כי אם
אתה לא שכחת מה אתה וסי אתה,
הרי גם אני ואחיי חרטנו בתת-
ההכרה שלנו מי אנו ומה אנו.
בדבר אחד הרשה לי, אדוני נהיה לסיים :
ראש־הממשלה,
מאוד גאים בתעודת־זיהוי, שתזהה
אותנו בצורה אמיתית ונכונה. הרי
גם אדוני רוצה בזה.
אמין ח׳יד אד־דין, חורפיט

״או ג* אש יסט !״
פני הדוקטור כפני הכלב.
בתגובה על כמה ממיכתבי למערכות
העיתונים, קיבלתי תגר

קורא יהב
״יש דס ויש דם״
בות טלפוניות ומיכתבים, שאת
אחד מהם ברצוני לפרסם.
תגובותיו של הכותב אלי, אחד
בעל תואר דוקטור, נסובו בעיקר
על טענותי כנגד ירי והרג נערים,
נשים וטף בגדה־המערבית. הרי
כמה מפניניו:
״אני אנטי־דמוקרט. בדעותי ובהשקפת
עולמי אני פאשיסט (שומו
שמים!{ ,ואינני מתבייש בכך. אני
(המשך בעמוד )16
ה עו ל ם הז ה 2336

מבצע

טמפו
הפרס תפש ץ ות
20 מיליון לירות בסזוסן
כולל 2פרסי ב סך מיליון ל רו ת כל אחד

תפש את הפרס שכפקק ותוכל לזכות בסכום
כספי גבוה מיד ובמזומן!

איזה פקקים משתתפים במבצע?
במבצע משתתפים פקקים של בקבוקי ־ליטר
פלוס׳ משפחתיים בכל המעמיס, בקבוקי מיץ
ליטר בכל המעמיס וסודה ־מי־עמי־

איך זוכים בפרסים?
פשוט. מסירים את דיסקית
הפלסטיק מהחלק הפנימי
של הפקק ומגלים את
הפרס המודפס על החלק
הפנימי של הדיסקית.
זכית בסכום של מליון
לירות או בסכום שלסססג
שקל ומעלה? צלצל אל
מטה המבצע ב־־טמפו״־
טל 800131 :־ 03 לתיאום
קבלת הזכיר . .או פנה
ישירות למטה המבצע
במת הפרסום של

טמפו־ -אזור התעשיה-חולון. ותקבל בו במקום
את סכום הזכיה. זכית בפרס כספי עד סכום של
200 שקל? מסור את דיסקית הפלסטיק הזוכה
במקום שבו קנית את המשקה ותקבל מיד את
סכום הזכיה.

זהו זה.
עשרים מליון לירות פרסים.
מעל רבע מליון פקקים
זוכים שביניהם הפרסים
הגדולים ־ פעמיים מליון
לירות במזומן. חפש את
הפרס. כדאי לך.
* המבצע סחגהו כפיקוח רואה
חשבון החברה.
* בבואך לססור את הדיסקית
החכה צרף את פרטיך
האישייסוש.כחובת 001׳
פלפון) והשד את הסיסמא.
־טספו -משקה
* ע 1בדי ספעל ־ם םפו־.
עובדי סשרד הפרס 1ס
״יואל אביטל־ומשפחותיהם
אינם
רשאים
להשתתף בסבצע.

יואל אביטל

/ 7ש 7ן 7ו כ 1 *1 1 /
ה טו לנז הז ה 2336

מכחבים

שבץהו 1ולםהוח

מאח א בי גי ל ינאי
מאוזן :
)1סכרו של קהל מרכס!
)5מצבורים של זבל! )10
ם,הר! )11 חכה בקוצר רוח!
)13 מושבו שד השופט! )14
צעירים! )15 מכם! )16 עמוד
נישא! ) 18 ידיעות ממרחקים!
)20 משענת! )21 מצב ללא
מוצא וללא שינוי ביחסים ! )22
תנועה זוליטית שהתאחדה עם
המערך! )24 גאווה, רום־לב!
)25 אוי 26 של ימים שעברו !
)28 מצוקה, נטל! )30 כינוי
ליין שרף (כ״ח)! )31 שאינו
נותן פרי ! )32 דרך ; )34 תפס,
החזיק ! )35 דרגא במשטרה !
)38 שחק עד דק! )39 מכללה
בנכר ! )41 משקה עלים ! )42
פיזר! )43 מרחף! )47 שיטה!
)48 אחת מאבני הריחים! )50
כרי הבננה! )52 יסוד התורשה!
)54 דבר שמור בלב!
)57 מיסד כת הקראים! )61
קיר של נוזלים! )62 ערימה.
גל (שמות ח׳ ט׳־י 64 לחץ,
צרה (כ״ח)! )65 בעל חיים
בעל כושר חיקוי! )66 פרד
(בראשית ל״ו כ״ד 67 מילת
בקשה! )69 גבול ,׳תחום! )70
אחד החושים ! )72 כלי גריפה !
)74 מכלאה ! )75 בז ! )77
הפכפך, נפתל! )79 החזיק בחובו!
)80 מידה קטנה! )82
נמצא! )84ר״ת מטבע ישראלית
! )85 פרי שאיננו ראוי
עדיין למאכל! )87 אותיות ה נוספות
ליד שמו של נפטר !
)89 חיבור נתונים לקביעת כללים!
)91 מראשי האלילים בבבל
! )93 אחרית ; )95 שוקת !
)96 באופן כזה! )98 אביון!
)100 צי הנמצא בכיוון ההפוך!
)102 אבן מחצב! )103 בן ה משפחה
104 אלה המקפידים
ביותר! )105 אחד משמותיה
של ירושלים.

ליצנות זולח.
במיסגרת צימצום הוצאות רשות־השידור,
אני מציע להוריד כמה
תוכניות-בידור. תחת זה אפשר
להעביר יותר שידורים ישירים
מהאולפן בכנסת. כך לא יהיו
הוצאות על תשלום לאמנים, כי
הליצנים, נבחרי המיפלגות, לא
יעזו לדרוש תשלום נוסף עבור
הופעותיהם המצחיקות. הם כבר
עולים לעם הזה די!
רדף הליגגר, תל־אביב

הצגת האבסורד

)44 מורח! )46 להטוטן! )47
דו ך ; )49 חסר השכלה ; )50
עכוב, עצירה )53 :רשות ! )54
נקודת הקדקד; )55 קצה בלתי
מחודד )56 :מילת רבוי)58 :
עוף טרף פרלמנטרי ! )59 גמול
על מעשה רע ! )60 אחת מ*
האחזויות הנחל בבקעה)62 :
אבי הבעל; )63 שירה)66 :
בקצהו האחד הבוספורוס׳ ובשני
— הדרדנלים )68 :גיבורת
רואמוית של טשרניחובסקי ;
)71 מגע ומשא ! )73 שמח

מאד; )76 סבב בשמים! )77
שבט צוררים קדמון, אב טיפוס
לצוררי ישראל ! 10,000 )79 :
)80 גמל קל רגלים! )82 דבר
סתר; )84 משק־ משכר; )85
מעמודי התווך בסדום העתיקה:
)87 טנא )90 :בהשאלה —
התרגשות רבה ! )92 נדוי )94 :
כאב; )96 חפר; )97 שטף של
אדמה ומים! )99 כבש רך;
)101 שיירת אגיות; )102 זה
אשר קורה לשומן על פני
המים! )103 מילת ברירה.

מיכונב גלוי לנשיא־המדי-
נה, יצחק נבון :
נשיאי היקר. על רקע מעשי
ומחזות התעתועים, המוצגים חדשות
לבקרים על־ידי ראש־המפד
שלה ושר־הביטחון, מהוות הופעו תיו
בציבור משב־רוח רענן מול
שרב מחניק.
כי על כן מכאיב היה לראותך
בהשתתפותך, ולו האילמת, בהצגת
האבסורד הנלעגת, שערכו ראש־הממשלה
וכוהניו על מצוקי מידבר
יהודה.
רבים וטובים בעם רואים בך

ה ס בון ועיטודאלי לסב רו ת
־ ,ו פ די קו ד
!119*10 119*13 - !19*00019 - 0*! >11310 *011
ומצאת שער בחשמל (אפילציה!

׳ 31׳ 11111 | 170

תסרוקות. תספורות,החלקות.סלסול.
צביעה,פ0ים0 .יפול פנים. איפור.
ומצאת שיער ב שעווה

*נטנמוי*

•סחירים עססייגז • שווה!ועולה•
תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
רמת־גן הרצל 86 מול בנין אואזים ״סלון אוה״

העסק

בעיקבות מאסרו סל אורי
אבנרי ב״הנדון״ (״חעולם
הזח״ ,)2333 שדן בשאלה :
לשרת או לא לשרת בשטחים
הכבושים 1
נכון שיש צורך בעדים על ה זוועות,
אך עדיין יש פליטים. הם
בוודאי יספרו על כך, כפי שמנד
סרים הפליטים באל־סלבדור, למשל.
אולם, לעומת זאת, אדם ה הולך
לצבא כדי לעצור את הזוועות,
בהכרח שישתתף בהן, לפחות
פעם, עד שיעיד על־כך, ונמצא
שלא רק שאינו מונע זוועות, אלא
עוד מסייע להן בעל־כורחו ובלי
ידיעתו הישירה.
הסגידה לחייל, לחיילות, לצבאיות
(״הטהורה״ כמובן) ,לעומת
ה״בהמיות״ ,היא תעלול מילולי-

בידור הכנסת

מאונך :
)1לא כאן (ארמית)! )2
אויב! )3זיקה מסוימת, שייכותו
)4אגלי בוקר! )6קוץ
על גבעול! )7חתיכה! )8
יחידת חשמל! )9מקום המוקד
בגיא־בו־הנום ! )12 ערוד! )15
שסוע! )16 סוג אקדח! )17
אש ! )19 צעיר, טירון ! )20
ידית ! )21 נכון, הגון ! )23
הוראה ! )24 עיר עתיקה בכנעת
בימי יהושע )26 :בעל חיים
כבד־גוף ועבה־עור ; )27 בושם
(כ״ח); )29 קרא בקול)30 :
מחצב המכיל מתכת מסוייגיית !
)33 פקום, חסר חריפות ; )34
משקה האלים )36 :זה לעומת
זה — ביטוי פרלמנטרי)37 :
קפד, תורכי או ערבי ! )40
רענן )41 :בדרגה אחת פיחות!

(המשך מעמוד )14
מתגאה בכך. צריך להיות יחס
של איפה ואיפה לדם. יש דם ויש
דם. יש דם יהודי ויש דם ערבי.
המדינה הזאת, שכעת ישראל שמה,
נוסדה עבור יהודים.
״כאשר הערבי הוא עדיין ילד,
הוא מיידה אבנים, וכאשר הוא
יגדל, יקח נשק לידיו. לכן צריך
לירות בילדים הערבים. כל ילד
ערבי יגדל ויהיה ערבי גדול• הקם
להרגך — השכם להרגו!
״הטעות שראש־הממשלה עושה
היא שאיננו חורג די ערבים בבת
אחת, ונותן לרישעות שביהודים
להתמשך. די עם כל דברי ההבל
כ׳אחדות עמים׳, ,שוויון, /צדק׳,
,דו־קיום׳ ועוד דברים מסוג זה.״
בסיום ״משפטי מפתח״ אלה מכ נה
אותי בעל המכתב בכינויים:
״עוכר ישראל״ ,״מחבל״ ,״ממיט
צרח״ ו״משחית״ .הוא חותם על
הכתוב :״דרישת שלום לערבים
שלך ולגדי אלגזי.״
דן יהב, חל־אביב

הסירוב

הנבחר 19 8 2

נשיא נכון
גבול לחובות
ובדרכך כנשיא פתח תיקווה ותמרוד
של שפיות־הדעת מול ה־שילטון
הבלתי־שפוי והמשתולל
של בגין ואנשיו, המובילים אותנו
אל האסונות והחורבן. כלום אין
גבול לחובות טקס הנשיא?
דב ירמיה ׳,נהר יה

קורא שי״ק
אי־אלימות
תעמולתי, הנותן את אותותיו ה מסוכנים
בימים אלה. המושג ״בי טחון״
משמש לטיהור כל שרץ,
ובשמו מעזים הכל לעשות הכל.
אין הסירוב או אי־הסירוב עניין
של הגיון בלבד, אלא קודם כל,
ובעיקר, עניין של אמת. אם נכון
להסתמך על קאנט — מדוע לעצור
בחלק, הרי הוא דורש כלליות!
לפיכך צריך לסרב לשרות צבאי
בכלל. אין לחייל כל מכשיר וכל
אפשרות לבחון את אשר הוא עושה,
כאשר הוא פועל לפי פקודות
העוברות דרגים שונים בשיטה
הירארכית נוקשה, כשאין לו רשות
ואפילו פנאי להרהר אחריהן.
לכן יש להחליט לפני שהנך
מעורב, לפני שהנך במיסגרת נוק שה,
ולו רק משום שאפילו מוצב
אדם בעורף, אין הוא אלא חלק
מן המנגנון הפועל בכל מקום.
מי שרואה את צדק הזולת,
נמנע מעשיית העוול — ראשית
כל אישית, על-ידי משיכה ודחיפה
של הקבוצה להימנע מעוול. ומצד
אחר. הוא מציע למי שהעוול נעשה
לו לנקוט באמצעים בלתי־אלימים
להשגת צידקו. לוא הכל היו נוה גים
כך, היתה המדיניות משתנה
מאליה, היחסים היו משתנים והתוצאה
היתד. מבורכת.
אי-אלימות איננה תורה של קב לת
העריצות ושל התאבדות. היא
איננה ״קידוש השם״ .אי־אלימות
גורסת קודם כל אי־כניעה לעריצות,
על-ידי הימנעות מפחד, ש באמצעותו
שולט העריץ. גם ה מתקומם
מנסה את כוחו בהפחדה,
כשהוא נוקט באלימות. אי־אלימות
מבוססין על אמת. הכורכת יחד
עובדות פיסיות ונפשיות, ועל אה בה,
דהיינו על רצון לסייע ולהו שיע,
לשתף פעולה ולהיות יחד
כבסים ליחס כלפי הזולת. מעשהו
של הזולת לחוד ועצמו לחוד. שלום
היא הדרך בטוב ובצדק.
אני תפילה שהן היהודים הישר אלים,
המעורבים בדיכוי, והן ה ערבים
הפלסטיניים, המדוכאים,
(המשך בממוד )18
ה עו ל ם הז ה 2336

לסה הארכיטקט אבי רסקץ
שובאת צנחתל־אביב שובו
לראשח-לציח או״גז הנחשית״?
מה תקבל כדייר ב״גן הברושים״?
0ג׳אקוזי -אמבטיה מיוחדת המעניקה עיסוי
מרענן ובריא ע״י זרמים תת מימיים(בכל דירה).
0טלוויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם של אורחיו,
3 0כיווני אויר לכל דירה.
יי דירות דו מפלסיות.
0חדר ארונות.
2 0חדרי רחצה עם ריצוף קרמיקה.
0ארונות מטבח בסגנון אמריקאי ( 6.80מ׳ רץ).
י׳ שיש גרניט איטלקי.
0מרצפות שיש גדולות בסלון ( 3דוגמאות לבחירה).
0שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה.
״ אפשרות 2כניסות לכל דירה (מתאים לרופא
או לבעל מקצוע חופשי).
0לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
0חדר תרבות וספורט הכולל ציוד ומכשירים
לרגל המבצע יהיו משרדינו בתל־אביב וראשון־לציון
0תאורה דקורטיבית בחזית.
פתוחים במוצ״ש החל מצאת השבת.

עובדה דירת 3חדרים בשכרן בבלי החלה להיות
קטנה על ה״רסקינים״ .הם רצו לעבור לדירה
גדולה ומרווחת בלי להוסיף סכומי עתק. מישהו
ספר להם על ״גן הברושים״.
פרויקט חדש של אברהם גינדי ובו דירות 5
חדרים דרמפלסיות ר 7דונם גן צמוד במחירים
פנטסטיים. אבי החליט ששוה לבדוק את הענין.
לקח לו בדיוק רבע שעה להגיע לשכונת
אברמוביץ שבמרכזה נבנה הבית. השכונה
המטופחת הנחשבת לשכונת היוקרה של ראשון
מצאה חן בעיניו.
הגן הענק הצמוד לבית מבטיח הרבה נוף ירוק
שישתקף מכל חלון. אבי רסקין מכר דירת 3
חדרים קטנה בשכון בבלי ובאותו מחיר קנה
דירת 5חדרים עם גן צמוד בשכונת מגורים
מקסימה ״גן הברושים״ הוא יודע שעשה את
עסקתחייו.

חב 8ע לי 10 דיוו ח

סלח

הוחה 11! 4 0 9 , 5 0 0 1 0 1׳

מוצפות שיש
( 3דוגמאות)

5חדרים מ 1,638,000 -במקום 6ז)$*3סזלש׳.

.0אונל

שיטת א£-1ס\!א 7אנו נקבל את דירתך הנוכחית במחיר מלא, ונאפשר לך לגור
בדירתך הנוכחית עד שהדירה ב״גן הברושים״ תהיה מוכנה.
היתרה תשולם באמצעות משכנתא עד 600,000 שקל.

חדר
שטיחיס מקיר לקיו

/ריצוף

קרמי |1

בטחון מלא לכספי הרוכשים * .המחירים אינם כוללים מע״מ

תל־אביב

פתח־תקוה

רמת־ה שרון

נתניה

ראשון־לציון

ככר המדינה ה באיירסו

ח״ם עהר 8ג

סוק 1ר 1ב 84

הרצל8ז

הרצרנ6

אברהם נינו־• בו נ ה די רו ר־דטאנ עוי ס או ה בי ם

מכהנים
לא עוד לעשירים בלבך!

(המשך מעמוד )16
יבינו, כי הזכויות אינן ל״ישר־אלים״
ול״פלסטינים״ ,כי אם ל אדם.
כי להיות ״ישראלי״ או
״פלסטיני״ זה רק חלק מהחיים,
ובהקשר. מסויים מהמוות ...ואילו
אדם כולל הכל, ובעיקר את ה חיים.

״!ודיאק״

אסט רולוג הפרטי שלך!
הי שר לבי ת ך
* מ הו ת חו ם העתיד שלך!
* במהאת /ה מו צלח /ת !
* האם בן /ב ת זוגך מ ת אי ם •לך !
ת שובו תלשא לו תאלהואח רו ת
תקבל/י בעזר ת ני תו חאסט רו לוגי
אי שי ה מ בו צ ע בידי צוו ת מו מ חי ם
מ ק צו עיי ם — 1שי שלח לבי ת ך תוך
14 יו ם בלבד!
כל שעליך לע שו ת הו אלמלאאת
כל הפר טי ם, לגזור ול שלוח בצרוף
צ׳ ק /המחאת דו ארע ״ ס 200ש קל
בלבד ל פ קו ד ת ״זו די א ק ״.

ישעיהו־תומא שי׳׳ק,

תל־אביב
• הכותב הוא מזכיר סניף יש ראל
של התנועה תבינלאומית ל־סרבני־מילחמה
מסעמי־מצפון.

ז* 3ר!ון נ עי ם
הקוראת השתתפה במיב-
צע, שהוזכר ב״זה היה ה עולם
הזה שהיה לפני 25
שנה״ (״העולם הזה״
.)2329
קראתי בעיתונכם על מיבצע תי קון
צינור־הנפט, שנעשה בעזרת
מדריכים וחניכים מבאר-אורה. אני
הייתי אחת המדריכות באותה תקו פה.
המיבצע זכור לי היטב: מפקד
הבסיס, הקרוי בכתבה אלי,
הוא אליהו הכהן, המוכר לכם
בוודאי. האם ידעתם זאת ז הוא,
אגב, מופיע בתמונות שסוקרו ב אותה

טוב היה להיזכר.
ליאורה אורן, גבעתיים

לכבוד :״זו די א ק״
ת.ד ,48166 .תל־אביב 61480 .
תאריך לידה ארץ ושעת לידה ...
תאריך לידת בן/בת הזוג
ארץ ושעת לידה של בן 1/ת הזוג
מצ״ב שיק ע״ס 200 שקל

אוכל הע1גות

הקורא מתרעם על הפיכת
חג חיובל למוסיאון תל-
אביב לאירוע אכסלוסיבי

״משורר

8 3ב 6!3ג

קונ צרט ליל קי? |
בלב הפ רד סי ם
משך עונת הקיץ מתקיימים ב,,פרדס״ קונצרטים מיוחדים
נאוירה בפרית פסטורלית _ עם טובי האמנים הישראליים.
קונצרט ליל הקיץ מתקיים סביב שולחנות בין עצי ההדר,
בכל מוצאי שבת בשעה 10 בלילה.
אמני העונה :

מתי כספי, יהודית רביץ, אריק פיני, מוטי
גלעדי, דני סנדרסון, אריק לגיא, דני ליטני,
שלמה גרוניך, חוה אלברשטיין ואחרים...
(כל קונצרט בביצוע אמן אחר)
להתראות באוירה הנכונה ובלבוש מתאים
לבילוי תחת כיפת ה ש מי ם...

הפרדס — לב הפ רד סי ם. נ ס ציונה
הזמנות לארועים משפחתיים ומסיבות 73751־054

רעים

ל מ סו ת נישואין

נ׳זרות הוגך יוזס איג׳ז• ומסור,
א מינו תומספר חו תנו ת רב
20 פונו ת נסיו[ והצלחרי !
תל אביב בן יהודה 08ט ל 03-232932

מעיר הקודש, בודדים מאי־שם,
מישפחות מניו־יורק והמונים מ־אוכלוסי־העיר.
ואמנם, הפלא ופלא,
המוסיאון במקומו ניצב היה, אך
דלתותיו נעולות לפני רודפי־הדעת.
לכל המעוניין להבין כיצד נעלם
הדבר מבינתו, שידע כי לדובר
המוסיאון עיסוקים כה רבים, עד
כי אין לו דקה מיותרת כדי להש תמש
בהמצאתו של אלכסנדר גרהם
בל, ולהודיע בחדרי־המערכת של
כמה • עיתונים ידועים, או אף
במכשיר המפזם על חצאי־אגרות,

החצר ׳,

מוקדש לחיים חפר:
חמש שנים קשות עברו על
״משורר חצר״ /בהן עדיין
לא עיכל כי שילטון המערך
גם הוא עובר /ומשוורנו
איש־פלמ״ח מלא מרירות /
כי הרי לא יוכל עוד לקבל
מישרה בשגרירות.
ומה נעשה ומשוררנו כועס
שבעתיים /כי העם בחר
בליכוד לא פעם אלא פעמיים /
זו דרכה של דמוקרטיה אך
למשוררנו לא נעמה /ולכן
משורר חפר
את תסכולו ימשיך להביע
מי טיפש 7
במקמה.
מדי יום ששי במחצית
העמוד /ינגח, יתקוף ישמיץ ויעלה עוד איש ליכוד על
ה״שיפוד״ /אם זה בגין אריק שמיר או ארידור /משוררנו
לתסכולו נותן דרור.
בתקופת המערך הכל היה צחור /ואילו אצל הליכוד שחור
משחור /בימי המערך שחיתות? מה פיתאום /ואם תרצו,
המערך גם הביא את השלום!
רבץ לעומת בגין או שרון הוא נקי ישר ומוצלח ן רק
ממשוררנו נשכחו הרצאות בשכר ...וחשבון קטן של מט״ח /
בימי הליכוד כמובן העם רעב, אין עבודה וקיים סיכון 1
אך אולי כדאי למשוררנו להזכר שבתקופת המערך היו מלחמות
והיה גם ה״מיתוך.
כל האמצעים כשרים להשגת מטרתו /ולא מספיק להתקיף רק
את אריק, כדאי גם ל״רדת״ על אשתו /לועגים לבנין,
ארידור דויד לוי ושמיר /שלעומת גאוני המערך אלמוזלינו
קו בר־לב ופרס זוהרם יחוויר.
משוררנו משוררנו מהלומד התעורר ונסה לנחש [ אולי העם
הוא הפיקח ורק אתה הוא הטיפש.
מוטי לנצינר, תל-אביב
למוזמנים בלבד, בעוד ס-
הציבור הרחב נשאר בחוץ.

מיכצע תיקון צינור הנפט
האם האיש משמאל בתמונה הוא אליהו הכהן י

בארץ שאהבתי יש עיר שאהבתי
עוד יותר, ובעיר ליד בית־הצדי־קים
שוכן מוסיאון, שחוגג שלא
בדרך המיקרה 50 שנות חיים פעי לים
ותוססים. לרגל היובל מוצגת
בו תערוכה, שהדים לה בקרב ה ציבור
הרחב.
בבוקר יום ראשון לשבוע שכולו
טוב, ושתאריכו נקבע זה מכבר,
החליטו בבית־ישראל נשים, זקנים
וטף, להתקבץ ולבוא מכל קצוות
הארץ ולחזות במו עיניהם בפלא
שצופן יובל. מעטים מצפת, מעטים

כי בערב ה־ 30 במאי חוגגים ו משתתפים
בשימחת גילו המופלג
של המקום מוזמנים שונים (מעניין
לדעת מה שמותיהם ובפספי מי
אכלו את עוגת־הגבינה ופירות ה תאווה)
,ועל האחרים להימנע מ להטריח
עצמם למקום.
אמיר בן רב, גבעתיים

גילגוד־ו של ש*ו־בת־שבע
היא
שלושים ושמונה.

כבר

הופתעתי לקרוא במדור מכתבים
(העולם הזה )2353 את השיר הנאהבים,
שחובר, כך נכתב שם, על־ידי
״חיילת משועממת בתורנות״.
מכיוון ששיר זה מוכר לי עוד
מתקופת לימודי בתיכון, לפני 20
שנה, הרי אין מנוס מהמסקנה
שהוא חובר אז, בעת שרותה של
החיילת בשרות־חובה, הופץ מפה
לאוזן והתפרסם רשמית רק עתה,
כשאותה חיילת משרתת בקבע והיא
לפתות בת ( 38 למרות שהיא
חתומה למטה כבת־שבע).
רגע, רגע, יכול להיות שבת-
שבע היא בת 18 כיום, משרתת
בצה״ל ופשוט העתיקה את השיר,
למרות טענתה שהוא חובר על־ידה?
לא, לא יתכן. לא חיילת
בצה״ל.
משה כנען, רמת־השרון

על איסור פירסום שמותיהם
של חשודים מיוח סים

בתי־המישפט אמורים לנהוג
כלפי כל אדם באופן שווה, ללא
איפה ואיפה. אולם מיום ליום אני^
הולכת ומשתכנעת, שהצדק אינו
שורר תמיד בהיכל־הצדק.
מסתבר שיש כאלה השווים יותר
בעיני בית־המישפט. בעוד שחשודים
״רגילים״ ,המבקשים מבית-
המישפט לאסור את פירסום שמו תיהם,
אינם נענים, אלא אם כן
מצליחים למצוא לכך הצדקה על פי
אחד הסעיפים הקבועים בחוק,
הרי שקיימים חשודים ״מיוחסים״,
שלגביהם אין צורך בנימוק חוקי
כלשהו. השופטים נוהגים לאסור
את פירסום שמותיהם באופן שרי רותי,
כאשר ההחלטה משרתת אך
ורק את האינטרס הפרטי של אותם
מיוחסים, שאינם מעוניינים ש־דימויים
הציבורי ייפגע.
החשודים הזוכים ליהנות מאנו נימיות
זאת, הם בדרך כלל עורכי-
דין, רופאים, רואי־חשבון ושאר
בעלי מיקצועות חופשיים. לפעמים
זוכה לכך גם שכיר כלשהו, כאשר
שמו הוא ברקוביץ׳ ,למשל. אולם
לסתם חשוד בעל שם כמו מועלם,
למשל, אין סיכויים רבים להכלל
בין המיוחסים.
כדוריה כהן, תל-אביב

לידיעת הקוראים
המערכת אינה נוהגת
להחזיר כתב־יד וחומר
הנשלח אדיה. הכותבים
למדור זה מתבקשים לכתוב
כקיצור, עד צד אחד
של הדף, כרווחים גדולים
— רצוי כמכונת־כתיבה.

ה עו ל ם הז ה 2336

משרד התיירות בשיתוף התאחדות המלונות באילת

אין גבוד באידת
וסיעהיסיסה־סלתהויססונחת•
רינל ב 2-י סחיר

עם מחירים כאלה —
מי צריך חו״ל!
כוכב אחד

טלפון

בלו ס קיי
מפרץ השמש
הד קל

73953־059 73105 73191

־־7ז ^ 3ג

מחיר המיבצע
שקל

8.20
9.20
9.65

־185.
207.217.-

10.80
11.30
11.30
11.60

13.70

243.254.254.261..270.308.-

12.25
12.75
13.20
13.50
14.80
15.70
17.90

276.287.297.304.333.353.403.-

16.75
21.90
21.90
21.90
21.90
22.55

25.75

־352.80
493.493.493.493.506.535.579.-

שני כוכבים דליה סנפיר

ק רו אן
עדי
הי םהא דו ם

8־75127־ 059
9־ 73188
3־76121
7־145־73
3,5־76151
2־72171

שלושה כוכבים
מלוני קלאב
מלוני ט או ר
בקעת הי ר ח עציון אייל
א מ רי קנ ה
סנ ט ר

5־73181־059
6־ 75135
8־75111
3־74131 76111 75176
8־ 73176

־״-50ד25
^־24^50

־־29^ 0
^75־ד> 5

ארבעה כוכבים
מלכ ת שבא
גלי אי ל ת נפטון גני שול מי ת
מו רי ה
ה סל עהא דו ם
קי ס ר
לרום

אין מקבלים את ההנחה !

הכל ב־ 1/2מחיר

6־ 72121־ 059
5־73121 73131 75151 72151 73171

־־37 ^ 0־76161
74111

$0ד> 3׳4^ 0
־43^ 0

טי סהבא רקי ע:
נסיעה בצ׳רטרבוס טיו לי הגליל:
נסיעה ב אגד תיור ׳—
כולל הד רכה ו בי קור באת רי ם בדרך ^ 84^ :

1.286.180.948.-

שכירת רכב אווי ס: בהתאםל סוג הרכב, מיני מו ם 3י מי ם
מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר מחיר
בארקיע באגד״ תיור
נצ׳רטרבוס של טיולי הגליל באוויס במלונות -על בסיס חדר וארוחת בוקר במסעדות במסעדת 5:5במצדה (שרות עצמי)
בסיורים באזור אילת

בנק המזרחי המאוחד
/ 2מהוצאות החופשה (עד 5,000 שקל) בהלואה
נוחה, לבל פותח חשבון בבנק המזרחי המאוחד
בכל מקום בארץ -בתקופת המיבצע.
הזמנות מקומות באילת:
ישירות במלונות המשתתפים במיבצע

בחר את המלון המתאים לך באילת והזמן
בטלפון את שהותך בו ל־ 3לילות לפחות. מיד
יישלח אליך, באמצעות הדואר, שובר המיבצע
המזכה אותך בהנחה של * 50 בכל הדרכים
המובילות לאילת: ארקיע, אגד תיור, צירטרבוס
טיולי הגליל, אוויס. עם הגיעך למלון תקבל
שובר נוסף, המזכה אותך בהנחה
בבתי עסק באילת, על פי רשימה שתקבל במלון.
נוסף על ההנחה של * 50 במלונות — לילדים עד
גיל 12 בחדר ההורים * 50 הנחה נוספת ולילדים
עד גיל שנתיים בחדר ההורים -השהיה ללא
תשלום.
כל המחירים לאדם בחדר זוגי על בסיס לינה וארוחת־בוקר
וכוללים מע״מ. ההנחות (בתוקף עד , 1.7.82 לא
כולל חג שבועות מ 27/5עד )30/5הן מהמחירון
הרשמי ואינן מבטלות הסכמים קוד מים.

כל המחירים לנסיעה הלוך ושוב.

הזמנת מקומות טיסה ונסיעה:
טיסה וחבילות נופש כארקיע:
233285־413222/5 ,03־225888 ,03־,02
643371־23644 ,04־35301 ,053־067
אגד 242271 :־03
טיולי הגליל 221372 :־220819 ,03־03
אוויס 337761 :־03

ניתן להשיג את חבילות הנופש אצל המובילים
ואצל סוכני הנסיעות.

ה שנ ה

וווו !

אנחנו תיירים
בישראל

הזמנת מקומות לאילת
ת ״ א: גורדון ; 03-222042 ,28א בו-ג בי רו ל ,140
; 03-450359 ,450683ר ״ ג: הרצל 75א׳725487,
ר א שון ל ציון: רו ט שי ל ד ; 03-997965 ,37 חו לון:
סו קו לו ב , 03-882305 ,86בארשבע: הרצל ,90
; 057-78108כ ר מי א ל: מ ר כז מסח רי; 04-987390 ,
נתניה: ככרהעצמאות ; 053-38757 ,10י רו ש לי ם :
רח׳ פי נ ס ; 02-227943 ,5טבריה: אלחדיף ,1
067-21284

חירות

ת ״ א: ה הנ הלה, אלנ בי ; 03-286186 ,95הרצליה: רבי
ע קי באג , 052-50479ע פו ל ה: הכנסת , 10
, 067-93123נתניה: הרצל ,״053-43562 .4חיפה :
י רו ש לי ם , 04-667658 ,6ר חו בו ת: הרצל ,163
50625־ , 054י רו ש לי ם: יפו , 02-227223 , 38אשק לון:
מ ר כז נפ תי ; 051-23651 ,נוו ה א בי בים: או פנ היי מ ר , 03-424141 ,11חדרה: הרברטסמואל
31587 ,46 063

ת ״ א: אלנבי ; 612610 ,612567 , 111 ריי נ ס ( 4ככר
דיזנגוף) ; 248306 ,229554 ,ז׳ בו טינ ס קי 131 ככר
ה מ דינ ה) ; 255741 ,גבע תיי ם, ע ליי ת הנו ע ר ,27
. 313159חיפה: נורדאו ; 645403/4 ,5שד׳ הנ שי א
88882 ,82277 ,126חדרה: הנ שי א 24670 ,71־ .063
י רו ש לי ם: דורותרא שוני ם .02-234006 ,1ב ״ ש :
הרצל .057-72067 ,116נתניה: הרצל .053-40374 ,3
רעננה: חנקין .052-23984 ,5ק רי ת ־ מלא כי: גו שן ,13
.055-92643א ש דו ד: רוגוזין .055-22520 ,11ר חו בו ת:
בי ת ה פו ע לי ם .054-53189 ,7נהריה: הרצל ,73
.04-928874-6

״.4114111 1111

מכבידה. איזור הבטן יהיה רגיש יותר.
טוב יהיה אם הם ישגיחו יותר על
תזונה נכונה. דיאטות צימחוניות וטב-
עוניות מומלצות. הגפיים יהיו פגיעים
יותר והם יצטרכו להישמר ממעשים אימ פולסיביים
העלולים לגרום להם לשברים.
מדים בנימינ׳

מזר החודש:

תאומים

כשנה וחצי חשים בני תאומים שהכסף
מהווה בעיה עבורם. שלא כבשנים עברו,
הם אינם יכולים להרשות לעצמם לבזבז
וליהנות כהרגלם. עוד כחצי שנה הם
ירגישו הרגשת מחסור מעין זו, ולא
יוכלו לבצע תוכניות המצריכות הוצאות
גדולות. לאחר מכן המצב ישתנה והם
יוכלו להשתחרר מההגבלה.
מקורות המימון יהיו בטוחים ויציבים
יותר. העבודות שמהן הם מתפרנסים
תהיינה ממוסדות, והשכר יהיה בהתאם,
דברים שלא הרשו לעצמם לרכוש, יוכלו
להימצא ברשותם, וסוף סוף יוכלו להפנות
את מחשבותיהם ודאגותיהם לתחומים
אחרים.

מה צבו, ובני מזו תאומים בשש הבאה
>ו 3ודה

אהבה

בני מזל תאומים יתרכזו יותר בעבודתם.
מצב הכוכבים מצביע על אפשרות
להתקדם. הזדמנויות לתפקידים חדשים,
או לשינוי מקומות עבודה, יהיו במחצית
השנה הקרובה. חלק מבני המזל ישלחו
להשתלמויות בתחום המעניין אותם. אחרים
יסעו לארצות שונות, נסיעותיהם
תהיינה קשורות גם הן לתחום המיק־צועי.
במקום
שבו הם עובדים הם יהיו יותר
פופולאריים, יכירו בכישרונותיהם ויתייעצו
עימם. רעיונותיהם המקוריים והמבריקים
יוכרו על״ידי הממונים והעמיתים
בעבודה.
החל בחודש דצמבר ישתנה המצב.
במיוחד יש לשיס״לב שלא להתייחס
להצלחות העבר כאל דבר מובן מאליו.
כוכב שבתאי, שמעצם טבעו גורם להגבלות
ועיכובים, עלול להשפיע בצורה לא קלה
בתחום שבו הוא ישהה.
מדצמבר בערך הוא יימצא בבית השישי,
המסמל את תחום העבודה. מצד

אחד הוא יביא לקביעות ויטסגר את ההישגים
שהושגו בשנה האחרונה, אך
מצד שני, אלה שעדיין לא מצאו את
מקומם, ימצאו את עצמם בעבודות שאינן
לרוחם, ויחד עם זאת יצטרכו להשקיע
מאמץ רב עבור שכר לא גבוה והישכוכב
יופיטר שוהה בבית המסמל את
גים איטיים.
הבריאות. בני המזל, גם אם לא חשו
מה שעשוי לשפר את המצב, זו נטייתם
טוב במשך השנה, התגברו במהירות על
מחלותיהם בגלל שהותו של כוכב יופיטר
לעסוק בשני מיקצועות בעת ובעונה אחת.
שם. בסך הכל עד דצמבר הם ירגישו די
אלה שלא יהיו שבעי רצון יוכלו לגוון
טוב, ואם ירגישו פחות טוב, הם יתגברו
את חייהם בעיסוק נוסף שיגרום להם
במהירות על בל משבר או הרגשה לא
הנאה ויהיה קשור ליחסי-ציבור, תיק-
שורת בתיבה ונסיעות רבות. כושר הביטוי
טובה.
מדצמבר ואילך הם ירגישו הרגשה יותר
ישתפר והצורך החזק לבטא את עצמם

במקום העבודה מורגשת מתיחות שקשה
להסבירה, חילוקי־דעות ביניכם ובין עובדים
אחרים עלולים
לגרום לוויכוח סוער
או אפילו למריבה.
רצוי להימנע מלהביע
בגלוי את הביקורת המוצדקת.
תוך שבו־עיים־שלושה
יתברר לכולם
שהצדק עימבם.
בבילויים שאתם מתכ21ב
מרס ־
20באפ רי ל
ננים עדיף לוותר על
נסיעות וטיולים, ולהתרכז
בדברים אחרים. נטיה להסתבן
בעת נסיעה לא מביאה עימה ברכה.

על השוורים עוברת תקופה לא קלה, אך
חשובה וקובעת לגבי העתיד. ההחלטות
שנעשות כעת ישפיעו
מאוד על חייהם בשנה
הקרובה. בענייני הרגשות
המצב עדיין אינו
יציב. השבוע תהיינה
יותר הזדמנויות לפגישות
חדשות ומחודשות.
מדיין כדאי להיזהר ולצפות
לשינויים מפתיעים
בתחום זה טיול או
נסיעה קצרה עם ידיד _
קרוב יוסיפו מצב־ רוח טוב ויקרבו לבבות.
מבחינה כספית לא כדאי להוציא כספים.

תקופה מלאת אירועים. חלק מהם מעווציפיה,
אחרים גורמים
ררים שימחה
אכזבה ועוגמת נפש.
התנודות במצב״הרוח
אינן קלות וגורמות ל-
אי-שקט. בסך״הבל המצב
יותר טוב משהיה.
הבריאות משתפרת וניכרת
התקדמות בשטח
העבודה. הנסיו-
נות שעברתם בשנה ה21ב
מ אי -
20 ביוני
אחרונה לימדו אתכם
דברים חשובים, כעת
אתם שולטים יותר במצב וזה מוסיף
לביטחון העצמי. בקרוב צפויה נסיעה.

תאותיס

יביא חלק מהם לעסוק בשטח אמנותי
כלשהו.

י או ת

בימים 1אלה רצוי להתרחק מידידים ולהישאר
יותר בבית. בין כה וכה קשה להשתחרר
מהעייפות שמאפיינת
את התקופה. אינכם
חזקים כתמיד, ולא קל
להתמודד עם חיי היומיום.
כדאי לצבור כוח
ולהתכונן לעתיד. אלה
הנמשכים לעיסוקים אנו־נותיים,
יוכלו לבטא את
21 ביוני -
עצמם בצורה יותר טו20
ביולי
בה וברורה. יש כעת
יותר סיכויים להצליח.
מצב הבריאות אינו משביע רצון ..רגישויות
שבדרך כלל מסתדרים עימן, מציקות,

אריות חושבים על תחילת קריירה חדשה
ומתכננים לשנות את דרך החיים. תוכ,
ניות
שנעשות בעצת
ידידים קרובים ובעזרתם,
עלולות לאכזב.
יש להמתין כשבועיים-
שלושה, ולבחון היטב
את הרעיונות החדשים.
כל דבר שבו אתם מתחילים
ברגע זה, עלול
להיפסק בצורה פית-
אומית. אל תבנו דבר
בגלל התלהבות ריגעית.
במקום העבודה עשוי להתפתח קשר
מרתק. מבחינה כספית צפוי שיפור.

סוו 11

הקאריירה והמעמד הציבורי מעסיקים אתכם
בימים אלה. זו תקופה להתקדמות למרות
שלא מעט קשיים בלתי
צפויים צצים בכל רגע,
ומעכבים את התוכניות
שנראו לגמרי בטוחות.
תוך כמה שבועות הכל
יהיה יציב יותר ואז
תהיו שקטים בקשר לעתידי.
יתכן שתיאלצו
22באזגוסס -להקדיש יותר זמן ליל22ב
ספסמבר
דים. הס מעוררים בכס
דאגה. קשה לשכנעם
לראות את הדברים בצורה הגיונית. מסיבות
ואירועים יביאו הפתעות רומנטיות.

תקופה זו קריטית במיוחד, מכיוון שעליכם
לקחת על עצמכם אחריות נוספת.
זו מביאה לקידומכם
וחשובה מאוד לעתיד-
בם בשנה הבאה, ובכלל.
יתכן שאתם מבודדים
בגלל דעות שונות
משל אחרים. אלה
העובדים או לומדים
איתבם לא יסכימו עם
דעותיכם המוזרות. אל
6 3 0 2 1 1 0 6 1תאבדו את הביטחון.
כושר השיבנוע שלבם
יעזור לכם להראות לכולם שגישתבם
נבונה. מעט חוצפה מצידבם תביא תועלת.

קרובי מישפחה גורמים לכס עצבנות, חוסר
שקט ודאגות. אין ברירה, אי־אפשר להתעלם
מהאחריות שמוטלת
עליכם. יש לדאוג
היטב לעניינים הכספיים
שקשורים לבני המיש־פחה.
רצוי להימנע מלסכן
כספים אלה בתקופה
זו. למרות שבורכתם
באינטואיציה מצויינת,
כעת אסור לסמוך על וז?ר.ו;ו,1ג1ו ^ 1ח
שיפוט מסוג זה, בייחוד
אס הדבר קשור לענייני
כספים. לקראת סוף השבוע צפויה
התפתחות מעניינת מאוד בשטח הרומנטי.

מתרחשים בחייכם בשינויים
חשובים
ימים אלה. רובם קשורים לחייכם המשותפים
עם בני זוג או
עמיתים לעבודה. למרות
שאתם מרגישים
יותר ביטחון מבעבר,
והרגשת שיחדור וחופש
מקלה עליכם, עדיין
צפויות בעיות. מבחינה
כספית עליכם להיות
מאוד זהירים. יתכן ש-
} 2בנו במבר -
__ המצב נראה די טוב
20בדצמבר
ברגע זה. טיול שתכננתם
יצליחויתן אפשרות להתרחק
מהכל ולראות לקראת מה אתם שואפים,

עקת

בחצי השנה האחרונה עברו בצי תאומים
משברים לא קלים בחיי האהבה
שלהם. אכזבות, ניתוקים, חוסר יציבות,
הרגשה שמנצלים אותם, ופסימיות חזקה
ליוותה אותם. כבר כעת המצב מתחיל
להשתפר, אם כי הוא עדיין רחוק מלהיות
אידיאלי. כעת יש להם לפחות הכוח
לבצע את החלטותיהם, ולומר לבני הזוג
את דעתם בלי לחזור בהם.
חוסר היציבות והניתוקים עדיין נמשכים,
אך למרות זאת המצב כבר אינו
כה קשה. תוך חצי שנה תהיה השתפרות.
הם יכירו אנשים חדשים שיבצו איתם
מיסגרת שונה מזו המוכרת להם. הצעות
נישואים תושמענה באוזניהם. במו כן
יתבקשו על-ידי בני הזוג להתלוות אליהם
לנסיעות רחוקות לארצות שונות. בני
הזוג יעשירו אותם מבחינה רוחנית, יפתחו
לפניהם אופקים חדשים ויתרמו
לפיתוח אישיותם.
בתקופה זו יש לחשוב בכובד ראש על
שינויים בעבודה. בקרוב תהיה הזדמנות
לשפר את המצב שבו
אתם נתונים. תוכניות
שאתם מכינים כעת יהיה
אפשר לבצע יותר
מאוחר באופן מפתיע ובלתי
צפוי. למתת ש כרגע
אין לכס מושג
מהו הכיוון הרצוי לכם,
ברגע שזה יהיה אקטו21ב
דצמבר ־
19 בינו א ר
אלי הכל יהיה ברור ומוצלח.
חיי האהבה מוסיפים
טעם לחיים. שימו לב לסובבים
אתכם. בני המין השני מעוניינים בקשרים.

דליים חוגגים חודש של בידור, שעשועים
ורומנים. למרות שהכל נשמע כל-כך ורוד,
לא הכל מתאים לציפיות.
חוויות ריגשיות
חדשות גורמות להתרגשות,
אך חוסר היציבות
ביחסים גורם אפילו
להם להרגשה של
חוסר שקט. יחסים שנמשכו
זמן רב ללא
מוצא וללא דרך, עשו20ב
ינואר ־
18בפב רו א ר
יים או עלולים להסתיים
בימים אלה. תוך
זמן קצר יתחיל קשר נוסף. בעניינים
כספיים דרושה התייעצות עם מומחים.

אורחים בלתי צפויים עשויים להגיע.
כדאי להתכונן ולהכין מלאי של כיבוד
מבעוד מועד. אם תכננתם
מסיבה לסוף השבוע
אל תתפלאו אם
יבואו הרבה יותר אנשים.
הפתעות בתחום
זה מאפיינת את השבוע.
המצב הכספי
משתפר — יתכן שעדיין
אי־אפשר לראות זאת,
9ובפב רו א ר -
20במרס
אך תוך זמן קצר תוכלו
להיות מרוצים. טיול
שבו אתם אמורים להשתתף יביא לפגישה
רומנטית. קשר חדש עשוי להתפתח.

זני

שעון ע (וובירה צ מוד ה.
דגם 820( 04 עם סוללת ליתיום
ל־ 7שנים.
פלדה,נגד מיס ך

זכוכית קריסטל.

שעון עצר, מעורר4* ,

2/24ו שעות וטיימר.
תזכורת כל שעה שלמה

שקל בלבד

דגם?820(0 עם סוללת ליתיום
ל 7-שנים.
פלדה, נגד מים,
זכוכית קריסטל.
שעון עצר. מעורר^ ,
2/24ו שעות וטיימר** .
תזכורת כל שעה שלמה.
שקל בלבד

דגם - 8( 0( 05 לנ שים
פלדה, נגד מים 0 7 . .
זכוכית קריסטל 8
שעון עצר מעורר9
2/24ו שעות וטיימר.
תזכורת כל שעה שלמה.
שקל בלבד

כולו פלדת אל־חלד. זכוכית קריסטל. נגרמים.
•*•זכרון חזותי מעורר. שעון עצר2 / 24 ,ו שעות.
תזכורת כל שעה שלמה.תאריכון מתוכנת.
במחיר הפתעה
להשיג בחנויות ברחבי הארץ וברשתות שקם והמשביר לצרכן.

אוריינט־בדייח

בז מן הנבון

שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בני משה קרסו בע־מ•
־ת&וחס

סוכנים בלעדיים של:

;ם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומדים ...מה הם אומרים.

3אלאל עומר:

שמואל 1חו עוו 1ן:

אברהם דו:

אנחנו רא יושבי ער פנו מאחורי גבנו ״אני חושב שצ׳יצי
אינו יודע לשחות!״
השאלטו שר המדינה!
הראיון שערכתי במדור זה עם איש קול״יטראל,
גבי גזית, שחזר ממטע ״שנור״ במיסגרת ה״שירותרום״
אצל היהודים והיורדים בארצות״הברית, הרגיז כמה
אנשים בגלי-צה״ל. במיוחד הרגיזה אותם העובדה שהתקבל
הרושם כאילו אנשי קול״ישראל הועדפו על־ידי
האגודה״למען־החייל על פניהם. שרהל׳ה דורון, דוברת
גלי-צה״ל, התקשרה וביקשה להעמיד דברים על דיוקם.
גם צבי שפירא, מפקד גלי-צה״ל, חשב שחשוב שהציבור
יידע את השיפור האמיתי, לדבריו, על מה בדיוק קרה
עם ה״שירותרום״ בארצות״הברית. שוחחתי על כך עם
שמואל נחושתן, העורך זו השנה הרביעית את ה״שירו־תרום״
ושאלתי אותו :

• מה בל־כך חשוב כמסע שטר לארצות־הכרית,
שכולכם כגלי״צה״ל קופצים עדיו?
יש שתי נקודות שהיינו רוצים להבהיר. נקודה אחת
קטנה ונקודה אחת גדולה.

• נתחיל כקטנה?

רק לפני כמה שבועות ערכתי ראיון־ענק עם יושב־ראש
ועד צוותי״חאוויר של ״אל־על״ ,קברניט בצלאל
עופר, וכבר אני חוזרת אליו. אין ברירה ,״אל־על״
בחדשות.

• צוליק, כעיקבות השעייתם של שלושת
הקצינים הראשונים, מה יהיה צעד׳כם הבא?
לא יודע לאן כל זח יובייל. יש לי רק הסגר אחד
לכל הפרשה. בגין רוצה לסגוד את חברת אל־על. חד־וחלק.

מה קורה עם שלושת הקצינים הראשונים?

כרגע פושעים.

תשכתו?

יתכן. היום אחרי הצהריים צריכה לצאת טיסה לבד
קרשט. אחד המושעים, אורי יערי, צריך להיות על הטיסה.
אם לא יחזירו אותו לתפקידו, הטיסה לא תצא.

• למה לא יחליף! אותו קצין ראשץ שאינו
מושעה?
חבר נופל במערכה, אז מזניחים אותו? צריך לתת לו
גיבוי. מה, צריך לקדם אחרים על גופתו?

• האם לדעתך לא צריך היה להשעות את
הקצינים ז האם היה צריך להענישם כאופן
אחר?

תדאי, יש תקדימים לדברים האלה. שאלתי את יושב*
ראש ועד עובדי חברת־החשמל מה היה ׳עושה אילו
מישהו, היושב על השאלטר, היה מושעה מעבודתו. הוא
אסר לי: היינו עושים כזה רעש, שהמנכ״ל היה עף
לשמיים ! אבל מה לעשות, אנחנו לא יושבים על השאלטר
׳של המדינה. אנחנו רק מטיסים אווירונים.

ווו

אני לא יודע דדך מי השתרבבה ההערה, שאנחנו
חושבים ׳שהמצאנו את השיוותרוס. לא המצאנו את
השיתתרום. הוא קיים בארצות־הברית כבר 20 שנה.

• והגדולה?

האגודה באה אלינו ואמרה ׳שהיא רוצה לארגן שירות־רוס
בניו־יורק. אמדנו -שאנחנו לא מוכנים להתרים כס פים.
אנחנו לא רוצים לפנות אל היהודים והיורדים דרך
הכיס, אלא דרך הלב. לבוא אליהם ולומר: חבר׳ה, פעם
בשנה תאזינו לנו. לא רוצים כסף, לא רוצים שדרך כסף
תצדיק׳ו או לא תצדיקו את ישיבתכם באמריקה. אנחנו
רוצים שביום־ד,עצמאות של מדינת־ישראל פשוט תשמעו
מה שיש לנו להגיד. הצענו לאגודה להביא למישדר
אישים מכל הקשת הפוליטית ׳של מדינת־ישראל, החל
מאורי אבנרי וכלה בגאולה כהן. רצוני להביא את אריק
איינשטיין שיתן קונצרט בסוטול פארק. האגודה למען
החייל לא רצתה את זה ואנחנו לא רצינו לשנודר כסף.
ועל זה התפוצץ כל העסק.

• אתה מדכר עד פרוייקט יקר מאוד. מי
היה מממן את זה?
רצינו להגיע למצב ׳שבו רוב הדברים יתנהלו בהתנדבות
.׳רצינו שאריק איינ׳שטיין יתן הופעה חינם.

• דיכרתם איתו?

לא הגענו לזה בכלל. האגודה אמרה שהיא רוצה
להתרים כסף. כשאמרנו להם לא, הם פנו מאחורי גבנו
לאיציק בן־נר, והוא סירב. אז, ורק אז, הם פנו לקול-
ישראל. הם היו מוכנים לשנורר כסף מיורדים.

• אתה נשמע ממורמר.

אני לא ממורמר. אני מאוכזב. יש לי!תחושה שאפשר
היה לעשות בניו־יורק משהו גדול, לא דרך הכיס אלא
דרך הראש.

13 מיקרי טביעה אירעו בטנה טעברה בחופי תל־ ־
אביב, כתוצאה מהטיכסוך המביט טבין ראט העיריה,
טלמה להט, ומצילי תל־אביב. הטנה ירדתי לחוף גורדון.
התייטבתי ליד הסוכה טל המציל, אברהם לוי, וראיתי
כיצד הוא ומלמד, גם כטהם מדברים איתי, נמצאים
עם העיניים על הים, ויכולים לומר לי בטנייה כמה
אנסים נמצאים בתוך המים. אני לא יודעת מה עם
צ׳יצ׳ ,אבל אני טומכת על המצילים. בלי מציל אני לא
נכנסת לים. כטהם טם, טזופים ובוטחים בעצמם,
יוטבים על המיגדל ומסתכלים במסקפת, אני יודעת
טהילדה טלי יכולה להיות במים ואני יכולה לקרוא
עיתון בטקט. אם קיוויתי כי הטנה הזו נפתח עידן
חדט ביחסי צ׳יצ׳ והמצילים, הסתבר לי כי טעיתי.
אברהם לוי, המציל גבה״מקומה, העמיד אותי על טעותי.

• עוד לא התחילה עונת הרחצה ובכר
אתם מסוכסכים עם צ׳יצ׳?
הוא לא עומד בהתחייבויות שלו. סיכמנו איתר בשנה
שעברה על 12 תחנות־הצלה, והוא פתח רק שמונה.
אנחנו לא מסכימים לזה. זה לא הוגן. ו׳עד־ר,מצילים הלך
אל צ׳יצ׳ לפגישה. ייסבו המצילים, חיכו לו בלישכה, ואז
נכנס צ׳יצ׳ וראה אחד מהם במכנסיים קצרים. אמר לו:
איך אתה לא מתבייש לבוא לפגישה עם ראש־העיריה
במכנסיים קצרים ! אמר ל׳ו המציל: אם זה פוגע בכבודו,
אני אלך להחליף. פתאום קם השני גם הוא היה במכנסיים
קצרים. גם משלישי היה במכנסיים קצרים. קמו כולם
והלכו. למה? כי לא היה נאה לראש-העיריה לשבת עם
המצילים כשהם במכנסיים קצרים.

• אתם עוכדיס כעת לפי צו •טל כית־מישפט?

הביאו
אותנו לפני שופט בבית־מישפט לעבודה. השופט
ביקש במפגיע ל־סאת ולתת איתבו ברוח טובה. אנחנו
אוהבים את הים, אבל אנחנו לא מוכנים ׳לשאת באחריות
של מתים נוספים. לא הספיקו 13 הגוויות של השנה
שעברה? את יודעת לאן הוא חותר, צ׳יצ׳? הוא חותר
לזה ׳שיהיו חופים בלי מצילים.
בשבת אחת הוא הגיע לכאן עם אוטובוס מלא תיי רים.
זה היה בזמן השביתה, והוא אמר לתיירים :״הנה
עם ישראל שוחה בלי מציל .׳תראו איך שיחררתי את עם
ישראל מהעול ישל המצילים!״ באותו יום טבעה ילדה.
אני לא מבין את הראש שלו. באמת לא מבין. יש־ לי
הרגשה שהוא לא יודע בכלל לשחות, הצ׳יצ׳ הזה.
׳886888^111 11

ד לי ק ווליניץ:

צב קר. ו׳קסדמן:

ושי שדה:

״טול־פ איבד את הקולנוע נענו מיסחר ״הדם עלה לנו
לראש ! ״
האמון בנשים לא כפילנטוופיה!״ קצת

הייתי מוכרחה לסאול את כוכב הילדים, דליק
ווליניץ, מה עובר בימים אלה קל טוליפ, הכלב המגיש
איתו את ״שמיניות באוויר״ .דליק, המשחק כעת בתפקיד
מרכזי בשרש ״אות קיין״ ,הוא האליל של כל
הילדים בשכונה שלי, ואני מודה שגם אני צופה באופן
קבוע בתוכנית ״שמיניות באוויר״ ,שבה הוא מגלם
דמות של סופרמן, היודע לעשות הכל.

• דליק, יש לי הרגשה שטוליפ לא מרגיש
בל־כך נוח במנחה טלוויזיה. הוא כל הזמן
מסתובב על הכיסא כחוסר מנוחה ולפעמים
הוא מפחיד את הילדים שמתארחים כאולפן.
יש לו דרישות, לטוליפ. זה לא כל־כך פשוט. קודם כל,
צריך להיות צוות קבוע באולפן. אם ׳מתחלף צלם, יש
בעיה. צריך לעשות איתו הזחה׳ אחרת זה לא הולך.

• כשכיל מה אתה צריך אותו? אתה לא
יכול להנחות לכד?
באתי לשימיניות באוויר מצא מזה. שם הנחיתי עם
עוד שניים. פחדתי להנחות לבד. אמרתי למפיקים שאם
אני בא להנחות את התוכנית, אני לא בא לבד. אני בא
עם טולים.

• שאלת אותו אם הוא רוצה לכוא?

ועוד איך! אני ׳תמיד שואל אותו .׳תראי, זה שנדמה
לך שהוא לא מרגיש נוח, זה בגלל שבשלב מסויים הוא
מתחיל להשתעמם, ואז הוא מתגרד וגם נושל אותי ואז
אני נוזף סו. כשהוא רואה שאני מושך תשומודלב, הוא
מתרגז..הוא אוהב להיות במרכז העניינים. הוא שחקן
אמיתי! הוא שיחק בסרט עם גילה אלמגור. ארבעה כל בים
נכשלו בתפקיד, והוא בא ועשה את זה צ׳יק־צ׳אק !
אלוף אמיתי.

צביקה וקסלמן הוא קבלן צעיר בן .31 פגשתי
אותו במסיבת״עיתונאים לרגל תחילת צילומי סירטו
החדש של אורי ברנש, שייקרא ״אות קיין״ .מסיבת-
העיתונאים נוסח הוליווד היתה מפתיעה. בניגוד לצניעות
השחקנים — עופרה ויינגרטן, ארנון צדוק, דליק
ווליניץ ועזרא כפרי — שישבו בשקט בצד, בניגוד
לצניעות של התסריטאי עירן פרייס והמפיק בפועל
מיכה שרפשטיין, שכמעט לא זוהו על-ידי העיתונאים,
היתה המסיבה עצמה ראוותנית, במלון מפואר, עם
כיבוד של גבינות ויין. אנחנו על המפה, אין מה לדבר,
אנחנו על המפה.

• צכיקה, של מי הרעיון להתחיל צילומי
סרט חדש כמסיכת־עיתונאים כמלון נוצץ?
שלי. אני חושב שהגיע הזמן להעניק לסרטים את
הכבוד המגיע להם. בארץ מתייחסים לסרטים כמו אל דבר
של מה בכך. איי חושב שהעובדה שאנחנו מתחילים
צילומים במסיבת־עיתונאים; שעולה הרבה כסף, מראה
שאנחנו מתייחסים לסרט ברצינות.

• אתה קכלן. איזה עניין יש לך להשקיע
כסרטים?־

אנחנו, אבי אחי ואני, נמצאים בענף הקולנוע מזה
עשר שנים. יש לנו בית־קולנוע ברמת־גן. במשך השנים
האלה הגיעו אלינו המון הצעות. התסריט של אות קיין
נראה לני, אז החלטנו להשקיע.

• אתה מעורה ממש בהפקה?

ניסיתי ליישם מסקנות שיש לי -מתוך נסיוני כבעל
בית־קולנוע. אני מעורה בחלק העליון של ההפקה. לא
ירדתי לנושא התפאורה.

• עמדת להשקיע כסף כסירטו של יהודה
כרקן ,״מילואים באירופה״ ,ויצאת כרגע האחרון.

כשהופיעה כתוכנית הילדה העיוורת,
הוא הפחיד אותה עד מוות.

יצאנו בגלל שבאיזשהו מקום הבנו שנושא הסרט
לא טוב. אנחנו לא פילנטרופים, אנחנו רוצים לעשות
רווחים על ההשקעה שלנו.

• אני מוכרחה לשאול שאלה אישית על
טוליפ. אני מקווה שהוא לא יתנגד. תגיד לי,
איך הוא עובר את הגירושין שלך מאשתך?

אבי הוא אי׳ש־עסקים ותיק, ובדיוק כמונו הוא מאה
בענף הקולנוע עתיד מיסחרי. זהו העקרון שעליו אנחנו
עובדים. הקולנוע כעסק מיסחדי ולא בפילנטרופיה. כמובן
שבנוסף לכך ישנם גם הסיפוקים הקטנים.

סיפרו לילדה על טולים. היא ציפתה לכלב בגודל
חתול, ליטפה אותו, ופי׳תאום הסתבר לה שהוא ענק.׳והיא
נורא נורא נבהלה. אז קשרנו אותו. קשרנו אותו, הוא
נבח, וזה היה בשביל הילדה זעזוע נוסף.

הוא איבד אמת בנשים.

• האם אביך, שהוא בעל החברה הקבלנית
שאתה ואחיך עובדים כשכילה, הסכים כקלות
להשקיע כסף כסרט?־

כמו ילדים מבויישים הם עמדו מול סוללה של
כתבי״בידור שירדה עליהם. חמישה ילדים נחמדים
שההצלחה עלתה להם קצת לראש ושירדו בתוקף הנסיבות
מהאולימפוס אל האדמה. חברי להקת ״תיסלאם״
מנסים לחדש ימיהם כקדם. אחרי ההצלחה המיטאורית
שהיתה להם בתחילת השנה שעברה, הם נחתו נחיתה
קשה מאוד ואז באה האכזבה.
בתקופת ההצלחה הם נחשבו לשחצנים ולטמבלים.
אני ייחסתי זאת לגילם הצעיר ולהצלחה הפיתאומית.
השבוע, במסיבת-עיתונאים, הם ניסו לחזור בתשובה.
פניתי אל יושי שדה, שהוא, בעיני, טיפוס של
כוכב, שגם אם לא יצליח ב״תיסלאם״ ,יוכל בוודאי
להצליח לבד, ושאלתי אותו :

• כיצד אתה מסביר את ההתנהגות של
״תיסלאם״ ,את העובדה שהתחצפתם לעיתונאים
ועניתם כגסות להצעת איגוד־אמני־ישראל,
שביקש לצרף אתכם אל שורותיו. מה
עכר עליכם?
אלה היו קטעים של שיגעון. אני לא יודע אם אני
רוצה לדבר בשם כולם, כי לכל אחד יש הראש׳שלו,
אבל אני יכול להגיד שעברה עלינו חצי שנה קשה
לאללה. אני לא יודע אם היינו חוצפנים. אולי נפלה עלינו
איזו רוח שטות. כל העניין עם אמ״י נופח מעבר לכל
פרופורציה. אני לא פסיכולוג, אבל הכל קרה כל־כך מהר
בתיסלאם. הפירסום העצום -הרי על אף אחד מאית׳נו
לא שמעו קודם. היינו אלמונים ובן לילה הפכנו כוכבים.
לא ידענו מה לעשות, לא ידענו איך לדבר עם עיתונאים.
שאלו אותנו מה ה סי ג נון שלנו ולא ידענו. פתאום נפל
עלינו מבול שיל -׳׳מיליון מיכתבי מעריצים, הופעות עם
ליווי מישטרה. מה אני יכול להגידו יכול להיות •שהדם
עלה לנו לראש. פיסות הוא בטח עלה.

• כעת, אהרי הנפילה וכשאתם מנסים
לכבוש שוב את הקהל, עשיתם רגע חושבים
על מה שהיה?

זהו תהליך -שבא מעצמו. האנשים בהלהקה כל־כך
התבגרז בשניה האחרונה, שזה יותר מדי. היו התפרצויות,
היה לחץ. עשינו דינאמיקה קבוצתית עד לדקירות הכי
קטנות, וכל אחד שפך את מה שיש לו על הלב.

• הירידה בפופולריות לא הפחידה אותך?

לא יודע אם הפחידה, אבל זו היתה הדגשה מאוד
מאוד לא נעימה. כל הזמן לחצו עלינו להיות בעניינים.
לחצו ילחצו. אמרו: אלה יותר טובים, אלה מכרו יותר.
הי׳תיה מין הרגשה של חוסר־ודאות. אני לא אוהב את זה.
לא-,ד,יה בסים כלכלי, וצריך לשכור דירה. מה אני אגיד
לך 1הייתי כל־כך לחוץ, שהייתי חייב לנסוע לחוץ־לארץ.
אני יודע שאם עד עכשיו להקת תיסלאם לא נשברה, אז
סימן שאנחנו ביחד וששום דבר לא ישבור אותנו.

שדי ת י שי-

• משרד העבודה והרווחה -מרכז ההכוונה לערי הפיתוח ולהתיישבות •
החטיבה להתיישבות • המועצה האיזורית גולן •
• ההסתדרות הציונית
• התנועות המיישבות • משרד הבינוי והשכון -המינהל לבניה כפרית בישובים חדשים •

כדי לגלות את הגולן צרין לחיות בו
בגולן — המושב על רמה

בואו להתיישב במושבי הגולן
המושב הוא שילוב של חיים פרטיים באורח חיים כפרי, באגודה שיתופית
במושב תקדם את עצמך ואת החברה בה אתה עובד ויוצר
במושב אתה תקבע את רמת החינוך והתרבות של משפחתך וחברתך
במושבי הגולן תוכל להתפרנס מעבודה בחקלאות בתעשייה ובתיירות
הנוף ה מקסי ם והאויר הנפלא — ניתנים לך במתנה!

התיישבות במושבי הגולן — אתגר לאומי
תתקבלנה רק משפחות מתאימות עד גיל 35 עם או בלי ילדים

קבלת קהל והרשמה תיערך:
בתל אביב, בבית בני ברית, רחוב קפלן 10
ביום שלישי כ״ד בסיון תשמ״ב 15.6.82 וביום רביעי כ״ה בסיון תשמ״ב 16.6.82
בשעות 10:00 בבוקר עד 5:00 אחה״צ.
רקע חקלאי לא נדרש. תינתן הדרכה מתאימה
המו שבל

ם יייזילטיס•
יזי אח ם
ניישב שיועץ פיייה אטי ג

לשכת הפר סו סהממ של תי ת

גאית >ילו

- .מי ש ר יזרי שלב

׳ מי שב תעשייתי ־ ^

יאשרוה בגולן* .

~ מי ש ב 70 ילאי ניי ת ח־י׳, 1

גים למושבי

יז>ילו ייערכו למועמד

ים ה מיז אי מי ם;/

•מבצע ״רבבותיים״ בגולן•

ה עו ל ם הז ה ׳ 2336

א ר צודו־ ה ב רי ת: הק שר האירופי
בפעם הראשונה מאז בחירתו של רונאלד רגן לכהונת
הנשיא, יצאה סערב־אירופה מגידרה כדי לחלק לו שבחים
נלהבים. מערב־גרמניה, בריטניה ואפילו צרפת ואיטליה,
התחרו ביניהן בהודעות המעלות על נם את מדיניותו
החדשה של רגן. למשקיפים אירופיים לא היד. ספק ש הנשיא
מחזר בגלוי אחרי מנהיגי אירופה, ואינו זונח גם
את מעצבי דעת־הקהל ביבשת, שהתייחסו אליו עד כה
באיבה גלוייה.
גם הסיבה לצעדיו של הנשיא •היתר, שקופה: משבר
פוקלנד מילכד את ארצות־הברית בעימות מוזר ובלתי
צפוי והעניק לסובייטים יתרונות גלובאליים ללא כל מאמץ
מיוחד מצידם. סיכסוך פוקלנד חשף, אולי יותר מכל
נושא אחר בשנים האחרונות, את אי־הרלוונטיות של
הגישה האיזורית לסוגיות בינלאומיות. הדברים קשורים
זד, בזה, ועימות מטורף בדרום האוקיאנוס האטלנטי,
שמקורותיו נעוצים בהיסטוריה ובסיגנון הפעילות של
המאה הקודמת, הביא את רגן ליזום צעדים לפירוק
נשק אסטרטגי עם ברית־המועצות, והעניק נצחון גדול
לגישתו הפרו־אירופית של שר־החוץ האמריקאי, אלכסנדר
הייג.
עליונות ככל מחיר. השבוע הודיע רגן, בטקס ה מסורתי
בבית העלמין הלאומי בארלינגטון, על חידוש
השיחות עם הסובייטים לצימצום נשק גרעיני אסטרטגי.

את רגן לסף קמפ-דייוויד משלו. הוא פשוט נאלץ לנקוט
במדיניות גלובאלית מציאותית יותר, אפילו במחיר של
התנגשות עם תומכיו המובהקים ביותר, המתנגדים לכל
מחוות יונית כלפי הסובייטים.
אלכסנדר הייג חוגג את ניצחונו. הוא אמנם רחוק
מאוד מלהיות יונה, וד,רקורד שלו בענייני קאמבודיה
מציג אותו כפושע מילחמה מובהק. עם זאת, הוא רכש
ניסיון דיפלומטי רב בזמן שירותו כמפקד נאט״ו, ונחשב

0 * 111ה סן

כמדינאי בעל־יכולת ופרו־אירופי. שלומניקים רבים
בארצות־הברית גורסים שבעצם •מעז יצא מתוק, ומילחמת
הדמים הנואלת בפוקלנד הביאה גם לתהליך גלובאלי
חיובי ומיוחל.

פולין:
ה ס עוד ה האחרונה
שום דבר לא יכול •להמחיש יותר את כישלונו הצורב
של הקומוניזם הפולני 100 .אלף פועלים לקחו השבוע

!גילו
ביקור של האפיפיור יוחנן פאולם השני בבריטניה,
היה הפעם בעייתי במיוחד. ההיבט ההיסטורי המרתק,
ביקור ראשון •של ראש הכנסיה הקאתולית מאז הקרע
של אנגליה מרומא לפני מאות שנים. היה במועטמישני. העובדה שהביקור נערך בעיצומה של המית־

חלק באירוע •שאורגן על־ידי הכנסיה הקאתולית הפולנית.
בעיירה שלזית קטנה, ליד קאטוביץ ,,נערכה •תפילה שנ תית
מסורתית (לגברים בלבד!) ,שהפכה להפגנה אדירה
למען סולידאריות ונגד המישטר.
החוק הצבאי, שהונהג בדצמבר, אוסר אומנם כינוסים
מסוג זה, אבל ראשי המישטר לא העזו לפגוע באירוע
דתי, המעוגן מזה תרות במסורת הפולנית. כוכב האירוע
היד, הבישוף של קאטוביץ ,,הרברט בנדורץ בן ד,74-,
שחגג 50 שנה להסמכתו ככוהן דת. בנדורץ, שביקר לאח רונה
את האפיפיור ברומא, דיווח להמונים המריעים
שיוחנן פאולוס השני הבטיח לו לבקר אישית את כל
עצורי סולידאריות בביקורו הקרוב בפולין, ב־ 26 באוגוסט.
לקול !תשואות אתרות הצהיר הבישוף שהוא מקווה
שהאפיפיור לא יצטרך לממש את הבטחתו .״עד אוגוסט,״
קרא הבישוף ,״איו מצפים לשיחדורם הסופי של כל העצורים.״
הצהרות
פוליטיות. הבישוף לא נרתע מהצהרות
פוליטיות •גלויות. הוא לעג לפער בין הדוקטרינות הקומוניסטיות
ובין הביצוע בשטח והצדיק א׳ת תוארו כ״בישוף
העובדים״ במינוח סוציאליסטי מובהק :״פעילותם של
איגודים מקצועיים ריבוניים וחופשיים מהווה •הכרה מע שית
בתפקיד המוביל של מעמד הפועלים, עליו מכריזה
המפלגה הקומוניסטית מאז היווסדד.,״ מישפט זה זכה לא
רק לתשואות סוערוית, אלא גם לרעמי צחוק שביטאו את
ההתייחסות האמיתית של פועלי פולין למפלגה המתיימרת
לייצג את האינטרס שלהם.
ראש •ד,כנסיה הקאתולית בפולין, הארכיבישוף יוזף
גלמפ, נקט בטון חגיגי ורציני, הוא שלח ברכה לכל עצורי
סולידאריות והסביר את הקשר בין המסר הנוצרי ובין
תמיכתו בחופש. הוא ד,ישווה את כנס היסוד של סולידאריות
בגדאנסק לסעודה האחרונה של ישו הנוצרי לפני
צליבתו בירושלים .״על ישני האירועים ריחפה רוח האלוהים,
והם ביטאו שאיפה לצדק, לשלום ולאמת.״
גם מי שאינו מתלהב במיוחד ממסרים בעלי נופך דתי,
עשוי להבין את העוצמה האדירה, הגלומה בשיתוף הפעולה
בין סולידאריות ובין ד,כנסיה. רבים רואים בכנס
הדתי בשלזיה פתיחה לחידוש המאבק בפולין, עד להכרזה
על שביתה כללית, בדרישה חד־משמעית לשיחרור כל
העצירים הפוליטיים.

השנה
די שיגרתות וצדקנית על נושאים כמו טהרת המשפחה,
נגד מתירנות מינית, נגד הפלות מלאכותיות,
נגד עישון סמים, והריעו בהתלהבות ריבה. פרשן
הרדיו העיר בציניות ישאילו הצליח האפיפיור לשכנע
את •המריעים לו לנהוג בהתאם לכללי המוסר שד,יתווה,

שר־ חוץ חייג
ניצחון לגישה האירופית
הסכמי סאלט 2לא אושרו מעולם על־ידי הקונגרס
האמריקאי, בעטייה של הפלישה הסובייטית לאפגניסתאן
ב־ .1979ג׳ימי קארטר ד,ישעה את השיחות בעל כורחו.
רגן, שהחליף אותו בבית הלבן, ראר, בכל הסכם כזה
עם הסובייטים תבוסתנות, וכל מדיניותו הגלובאלית
נשענה על עיקר אידיאולוגי שגרס עליונות אסטרטגית
אמריקאית, יהיה המחיר אשר יהיה, תחת החתירה
לשיוויון בתחום זד, שאיפיינד, את קארטר. עתה, בלחץ
האירועים בארגנטינה, החליט הנשיא לאבטח לפחות את
אגפו האירופי. הנשיא הודיע שבסוף חודש זה יפגשו
נציגי מעצמות־העל בג׳נבה ויפתחו בבד מעגל משא־ומתן
חדש, שיקרא סטאר׳׳ט, ראשי תיבות באנגלית ל״שיחות
לצימצום נשק אסטראטגי״.
רגן דיבר בטון פייסני יחסית, והמסר שלי כלל
התבטאויות מאוד בלתי-אופייניות על שאיפה לשלום
ורצון עז למנוע קורבנות שווא ששואה גרעינית מיותרת
עלולה להמיט על האנושות. עם זאת הוא לא שבח, כמובן,
להזהיר מפני מגמות ההתפשטות הסובייטיות, וטען שלשתי
המעצמות יש גישות מוסריות שונות לחלוטין. רגן העלה,
כדוגמה, את פרשיות פולין ואפגניסתאן, אבל שכח להז כיר
את גווטמלה ואל־סלבדור.
שינוי טוטאלי. עד כה זוכה רגן לתמיכה כללות.
אינטרנשיונל התלד סויביון מדווח שחבר ועדת הסינאם
לענייני הצבא, סנאטור ג׳ון ירנר הרפובליקאי, קרא לכל
העם האמריקאי להתייצב מאחורי הנשיא. חבר ועדה
נוסף, גארי הארט, דמוקרט וליברל, ראה בהצהרת רגן
שינוי טוטאלי במדיניות ארצות־הברית. הארט טען שעתה
יש לגשת מייד לאשרור הסכמי טאלט ,2כדי לבנות
בסיס מוצק ואמין לאקלים חדש ביחסים הבינלאומיים
בכלל, ובצימצום הנשק הגרעיני בפרט.
וושינגטון עדיין פועלת בקדחתנות לחיסול המילחמה
באיי פוקלנד, ומודאגת במיוחד מהאווירה הפרו-ארגנטי-
נית השוררת באמריקה הלטינית. ותחושה זו של אובדן
שליטה על החצר האחורית. הצלחתה הגדולה של תנועת
השלום באירופה ובארצות־הברית עצמה• ,והכורח המוחלט
בגיבוש חזית מערבית פחות או יותר הומוגנית, הביאה

קפה הבריטית באיי־פוקלנד •נגד •מדינה קאתוילית
בארגנטינה, הכתיבה את מהלך הביקור, את תוכן
ההצהרות ואת המתיחות הכללית שאפפה אותו.
עם זאת הקסים האפיפיור את האנגלים. אישיותו
הקורנת, אנושיותו (אפילו לא כדאי לחשוב בהקשר
כזה על הרבנים שלנו, כמו שלמה גורן, למשל) משכו
המונים לכל הופעותיו. האפיפיור משך לאיצטדיון
ומבלי בצפון־לונדון 118 אלף צופים, יותר מאשר גמר
הגביע האנגלי בכדורגל! ההמונים הקשיבו לדרשה

היו סוחרי הפורנוגרפיה מסביב לאירועים בוומבלי
פשטים את הרגל.
מעבר לבדיחות הניב הביקור את הצילום של
השנה. צלם סאנדיי־סיימס קלט במצלמתו נזירה אנג־לית
חסודה. הפורצת לעבר האפיפיור כאילו היה
כדורגלן אהוד שזה עתה הבקיע שעיר •מכריע. האווירה
מסביב, תגובת הקהל, התנהגות השוטר — כל אלה
יכולים להתרחש אך ורק באנגליה.

חיי ברע

אנו טינז ב 11ו 11ו

פואנסואה גיסואן: וחת ולקחח
פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת, מרבה לטייל בעולם: הנה הוא
מבקר באפריקה השחורה דוברת הצרפתית (בתמונה השמאלית) ,וכבר
הוא נוסע לעודד את גברת הברזל בלונדון. באפריקה בא הנשיא להציע
ידידות .״נוכחות צרפתית כן, התערבות לא !״ כך הכריז וכבש את לב
שומעיו, שהעניקו לו במתנה גור־אריה בשם פאריס. באנגליה נתן את
כל התמיכה המוסרית למאבק באיי פוקלנד, אולם בה בשעה טירפד נציגו
יוזמה בריטית לשינוי המחירים של מוצרים חקלאיים בשוק האירופי.

דולדין איגדו:

חפו חוש
ואוחי חושנסח
מעולם לא נראתה ג׳רדדץ
צ׳פלין מאושרת כל-כך — זאת
לא רק דעתם של אורחי הפסטיבל,
כי אם נם דעת מומחה — הצלם
ליאו מירר,ין, המלווה את פסטיבל
קאן מיום היווסדו, ושהוא ש צילם
גם את התמונה הזאת. השנה
לא הגיעה ג׳רלדין לקאן כשח קנית,
כי אם כחברה מכובדת ב חבר
השופטים — שמנה גם את
הבימאי האיטלקי ג׳ורג׳יו סטר־לר,
את הסופר והמשורר הקולומ־ביאני
גבריאל גארסייה מא־רקם,
והבימאי האמריקאי סידני
לומט. אם כי נפוצו שמועות עק שניות
בדבר חילוקי־דעות חריפים,
שלא היו דוגמתם בתולדות הפס טיבלים,
קרנה גירלדין מנחת. ה סיבה:
היא באה לקאן בלוויייר ה חבר
החדש שלה, פאטריסיו
קאסטיליד! שתפס את מקום ה גבר
הקודם בחייה, הבימאי קא ר־לוס
מאורה. סאורה הביא למש בר
בחייה, אחרי שעזב אותה לטובת
השמרטפית של ילדיהם המשו־תשים.

עו ל ם הז ה 2336

גמדה ג״סשן.. :הסהו מבת׳ע אותי ר
גלניד! ג׳ קסץ לא אהבה אף פעם להיראות כמו כוכבת ולהתלבש
כמו כוכבת. לכן, כשהופיעה בפסטיבל קאן על סיפון היאכטה המפו ארת,
השתדלה לעשות זאת בקיצור נמרץ. כדי שלא תהיה טעות,
לבשה חליפת צמר אפורה, שלא דמתה כלל למראה האופנתי הקייצי
והזוהר ששלט בסביבה. תחת לדבר על הסרט החייל חוזר, התפעלה
מהקהל הבריטי, שאליו התכוונה לחזור כבר באותו הערב במחזה
ועידת פיסגה (שתיאטרון באר־שבע העלה אותו לא מזמן) .״משום
מה אוהב הקהל דווקא את החלק המסובך !״ הכריזה.

דכורה רפץ היתה מאז ומעולם הילדה הטובה
וההגונה של הוליווד — מעולם לא ראו אותה בתפקידים
של לוליטה אכזרית או תינוקת מפתה. ואמנם,
גם במציאות היא שומרת על הופעה נקייה להפליא :
לבושה בלבן, כמעט לא מאופרת, עיניים בהירות,
שיניים צחורות ומילים מדודות במיבטא מדוייק.
אי־אפשר להסתיר: אין זאת ילדה הוליוודית טיפוסית
.״אני מנסה לחלק את חיי בין הוליווד לוור-
מונט (שבניראינגלנד) .הוליווד טובה לעסקים, ולא
תמיד יש לזה קשר עם כישרון,״ התוודתה השחקנית.
״לעומת זאת, בתיאטרון טמון התענוג האמיתי —

שם אני מוצאת לי עניין בין ניל סיימון לברנארד
שאו.״
רפין הגיעה לקאן כדי לפרסם סרט שהפיק בעלה,
מייקל ויני, שניאות להצטלם עם רעייתו על
מירפסת מלון מאדיסנרק. מי שצילם תמונה זו הוא
עיתונאי יהודי מצ׳ילה בשם הנס אהרסן, שתמונותיו
מלוות את כל הכתבות של העולם הזה מן
הפסטיבל. לאחר שהזוג העלה זיכרונות מביקורו
בישראל — כאן יש לשניים מישפחה — גילתה
דבורה כי בעלה עומד להסריט את המשך קורותיה
של מישפחת טראם (צלילי המוסיקה) בארצות־הברית.

חבוט :1000
וגרס מ ח 0רד אסשו רוכרט (נוב) פוסטר ו־־ה
אחד האנשים הבודדים שלא
הסתיר את העובדה, שבא ל פסטיבל
קאן בפעם הראשונה
בחייו, למרות שתחילת הקא-
ריירה שלו כבר ממנו והלאה.
מי שזכור מהופעתו המשכנעת
בעין ערומה עבר מאז כמה
גילגולים — בלשונו :״שלושה
נישואין, שלושה גירושין, ארבעה
ילדים. כמי שיש לו בן
בגיל תיכון בלוס-אנג׳לס, ר
שלוש בנות בגיל שמונה,
שתים־עשרה, ארבע עשרה ב-
ניו-יורק, עלי להסכים לכל דבר,
גם אם זה לא תפקיד חיי.
הייתי כבר מורה־מחליף, מגיח
יסודות ברזל לגורדי־שחקים
והספקתי לביים בקולג׳ את קן־
הקוקיה — האמינו או לא, זה
היה הסיפוק הגדול סכל ־עבו־דותי
עד כה.״
ה עו ל ם הז ה 2336

שוס יודגמו: סימל אישי
בן ,66 חולה ורזה מאוד, כך נראה היום נער־השעשועים לשעבר
ואחד השחקנים האוסטריים הדגולים שידעו הבד והתיאטרון — קו ר ט
יוי 5נם. בביתו שבאנספלד, כ־ 50 קילומטר מווינה, הוא מחלים
מחולשה פיתאומית שתקפה אותו לאחרונה, כשאשתו הצעירה ממנו
ב־ 26 שנים מטפלת בו יומם ולילה, מאז שעבר ניתוח־לב לפני כשנתיים.
לרופאו שהוא גם הרופא האישי של הקאנצלר האוסטרי כיונו
קיייסקי אמר: אני רוצה למות בביתי שבאוסטריה ולהיקבר בקאפ-
פרא׳ בלילה, לאור זרקורים — ממש כמו על בימת הצילומים.

׳111111׳!! ב 111ל ם .

אן אתיר;סך גיאסמוו: ההדום שהמם
בדיוק לפני שנה באה לפסטיבל־קאן השחקנית אן ארצ׳ר
למסע־הפירסום לסירסה החדש — קרחון ירוק. בווידוי להעולם
הזה סיפרה בגילוי־לב כי מאחר שאינה ג׳יין פונדה או בארברה
סטרייסנד, אין היא זוכה לקבל את השמנת של התפקידים לכן —
הסבירה — היא חייבת לדאוג לעצמה. חלומה הגדול, כך סיפרה
אז, הוא לשחק לצד בעלה, השחקן טרי ג׳אסמרו בסרט שיפיקו
בעצמם, על־פי רעיון שלהם ועשוי לפי מידותיהם ולפי טעמם. אבל,
הוסיפה, מי יודע אם בהוליווד הקשוחה אפשר עוד להגשים חלומות
מסוג זה.
והנה, כפי הנראה בתמונה זו שצולמה לפני שבועיים בפסטיבל־קאן
האחרון, החלום התגשם: אן ארצ׳ר ובעלה הגיעו לקאן כדי למצוא
קונים לסרט שהפיקו בחברתם החדשה והעצמאית, אסטר, ששמו
ואלס במרחבי טכסאס. והעלילה: סיפור־אהבה בין נערה עצמאית
לאליל־נפט בעל יוזמות מקוריות, אבל להבדיל מג׳יי־אר — איש ישר.
ולהבדיל מהרפתקנים רבים, המבטיחים ולא מקיימים, הזוג ארצ׳ר־ג׳אסטרו
ניסה והצליח.

קרא גולושמיס: הנידח ו מי ד ה מלונדון שעשהו! מארי׳וה
בצופה, ההחתונה באים ד׳ה בשה״א הדה

ביד וילוו וגיור דווי: עישו כסר
תענוג היה להסתכל בזוג המוזר הזה, שטיפס במדרגות אדמת
הפסטיבל בערב־הפתיחה החגיגי של הפסטיבל ה־ 35 בקאן: נינוחים,
רגועים ומחייכים, כפי שלא נראו כאן מעולם. הסיבה: לכילי
ויילדר ולג׳וזן! לוז / ,שני הבימאים המהוללים, לא היה כל סרט
בתחרות — הם פשוט באו לקבל עיטור־בבוד, שהעניקה ממשלת
צרפת לכ־ 20 בימאים על פועלם במרוצת השנים .

הרוצה לדעת באמת מה כוחו של הקשר היהודי,
יביט נא בתמונה זו — היא צולמה בשבת 22 ,במאי,
בגנואה שבאיטליה. הכלה המאושרת קליאו לבית
נולדשמיט נישאה לבחיר-ליבה קארלו פוח־בשמלת
אורגאנדין לבנה, שתוכננה על־ידי האופנאי
ואלנטינו.
לא תהיה זו הגזמה לומר שמאז שימלת הכלולות
של ליידי די לא היתד, שימלה מפורסמת ומצולמת
יותר מזו של קליאו. היא זכתה לתיאור נרחב
ומדוקדק בכל שבועוני־הנשים באירופה, והשבועון
אל הקדיש לד, כמעט מהדורה מיוחדת. אלא שלמען
האמת, מזה שנתיים ימים שקליאו היפהפיה מקשטת
את שערי אד וווג כמעט מדי שבוע, מאז התגלתה

בסירטו של אלכאט לטאודה החתיכה, ראו בה
המשך ישיר לדקל וולש באמריקה, אורסולה
אנדרם או קלאודיה קרדינלה באירופה. הצרפתים
אימצו אותה כדוגמניתם החביבה ביותר, אך
את האישור הסופי למקומה בצמרת נתן ההימנון
הקולנועי של יהודי צפון־אפריקה, שבכורתו גערכה
השבוע בישראל — הקשר היהודי.
קליאו שלא הגיעה לישראל, כמתוכנן, נישאה
לחברה מזה שלוש שנים, קארלו פורי, שהוא בעל
רשת של תחנות־טלוויזיד, פרטיות באיטליה. עם שוש־ביניה
נימנו בימאי סירטה הקודם, מישל לנג,
וקלאודיה קרדינלה. מתנת הכלולות שקיבלה
קליאו, לדבריה: התינוק עומד להיוולד בקרוב.
ה עו ל ם הז ה 2336

מי שחצה רכג־טבודה
יטי 3אמין1נוח נאמת-מזנה

הרכב המסח רי של שב רול ט מ אפ ש ר לך תנ אי עבוד ה יו צ אי ם מן הכ לל,
בזכו תמבחרית רונו ת ח שובי ם:
• ת א נהג מ רוו ח ונו ח -מ ק טין אתה סי כוי ל עיי פו ת ומגביר א ת הי עי לו תוהב טי חו ת.
• לו ח מ חווני ם מ שו כלל ומוד רני.
• שטחמט ען של כ־ 8.4מ״ ק.
• ד ל תו ת א חו ריו ת הנ פ ת חו ת בזווי ת של ס 180ו היו צ רו תפתחב רוחב של 1.38מ׳ ובגוב ה של 1.24מ׳
רוחב פני מי של תאהמט ען כ־ 1.80מ׳ ואורך של 2.60מ׳ או 3.21מ׳ (שני דג מי ם).
• דלתהט ענ הופ רי ק ה (הזזה) בצד י מין.
• שט ח ח לונו ת נ רחב ל ר או ת טו ב ה ביו תר 2 +מ ר או ת גדולו ת ב־ 2צידי הרכב.
• מערכתמת לי ם ו בו ל מי ז עזו עי ם, מ ל פני םומאחוו /ה תו ר מי םלהק טנ ת ז עזו עי ם
ומאפש רי ם נ סי ע ה ״ רכ ה״ ע ם רכב ע מו ס או ריק.
ת כונו ת מיו ח דו תאלהואח רו ת עו שות א ת ״ שברולט״ לרכב מסח רי מ בו ק ש
ביו תרוה שו מ ר על אי כו תו ל או רך ז מן.
דג מי ״ ש ב רו ל ט־ו אן״ מ ת אי מיםל מגוון מ ט רו תול סוגי ע בו ד ה ווזובל ה שוני ם.
עוד ל א הי ה לך מ קו ם עבוד ה טו ב כל־כך.

א א 0הקשוחה והנוחה
£841 !¥10108$א$ £801¥1 0£א£¥¥ 41¥1£8104א £אז

1 1 8

משרד ראשי:ת״א דרך פ׳׳ת ;65 דרך פ״ת 86 טל; 284111 .
חיפ ה: דרך יפו ; 132י*ם:שלומציון המלכה ; 15 סו כני ם: חי פ ה:
בית המכונית, יפו ; 19נ תני ה: מכוניות נתניה, סמילנסקי ; 24
נצרת: בישארה יוסף סרוגיי, רח, פאולוס השישי 56

׳ ה עו ל ם הז ה 2336

שום עב 1ז לא זוז בלי קיזוז.
וגם ארליך יכול לדבר אמת

אנ שי ם

!8יושב־ראש חטיבת־חרות
בכנסת, רוני מילוא, רגז
למראה הח״כים הרבים שעזבו
את המישכן ביום הרביעי, ולא
המתינו לסיום הדיונים :״צריך
לבטל את הקיזוז, ואז שום
עכוז לא יזוז.״
8באיתו יום הציע ירו חם
משל הצעת־חוק פרטית
לתיקון פקודת מם־ההכנסה, ב עניין
דמי־ההבראה. הקואליציה
החליטה להסיר את ההצעה, אך
חסרו לה ח״כים כדי להצליח
בהצבעה. לפני ההצבעה ביקשו
י ח״כי־הליכוד שימונה מונה ל סם׳
רת־הקולות. נבחר אלי
קולאם והוא התחיל לצעוד
ממקומו באיטיות בלתי־רגילה
לעבר הרחבה שלפני שולחן
הממשלה. אנשי־המערך צעקו
1לו שימהר, אך הוא ענה :״אני
לא יכול למהר, אני צולע.״
קולאס עיקם את רגלו באותו
בוקר• בעודו מדדה, באו לאולם
חבריו־למיפלגה, סגן־ראש-

גולדשטיין את המערך בעניין

צבאי. ח״כ המערך מרדכי
(״מוטה״) גור, שנכח במליאה,
העביר פתק לגולדשטיין ובו
כתב :״הודע לי מהם כישוריו
הצבאיים לפני שאני תוקף
אותך.״ גולדשטיין השיב לו,
בכתב, שהוא בוגר הפנימיה
הצבאית, היה סגן מפקד־גדיד
בשיריון והשתחרר מהצבא ב דרגת
רב־סרן. ענה לו גור:
״אני מכבד אותך. לא מתקיף!״
8ח״כ חד״ש, צ׳ארלי
ביטון, שאיים לפרוש ולא
פרש לבסוף משותפותו עם
הקומוניסטים, טען, בין השאר,
שרק״ח אינה מקדישה די תשו־מת־לב
לבעיות הפער העדתי.
מתברר שביטון ממעט להופיע
לישיבות ועדת העבודה והרווחה
של הכנסת, שבה הוא חבר,
ובאותו שבוע שבו איים בפרי שה,
לא הופיע לישיבת הווע דה
שדנה בהגדלת הסכום ש מוקצה
לקיצבות־ילדים.

הדיפלומטיים המקובלים. הוא
שלח לשם שליח מתל־אביב,
ישעיהו (״שייקר,״) דן, שהיה
ידיד אישי של טיטו במיל-
חמת־העולם השניה. דן יצא
באופן פרטי, נפגש עם טיטו,
ומסר לו את מיכתבו של בן־

את מידותיה כדי להכין עבורה
שמלות. יובל לא היססה ובחדר
צדדי לקחה את מידות אשת־הנשיא.

בנם
לבין עצמם.״ ענה לו
ח״כ המערך מנחם הכהן:
״אם ח״כים מדברים איש עם
רעהו. אתה צריך לשמוח.״

8בדיון בכנסת על גירוש
תלמידים מבית־ספר דתי, מ
8לאחר־מכן
עלתה לדוכן
מ רי ם
סגנית שר־החינוך,

שאור בן־שימחון

נוטל ענב מאשכול הענבים שמחזיק אייבי נתן. בן־סימחון, שצפה
גם הוא בסרט ״הקשר היהודי״ ,העוסק בכנופיה היהודית הצפון•
אפריקאית שהתמקמה בפאריס, ידע להסביר מדוע אמם של אנשי החבורה היתה שופכת כוס״מים
על מכונית בנה, לפני שהוא היה יוצא למשימה. בן־שימחון טעו שזהו מינהג ידוו^ ושפיכת המים,
המסמלים טוהר, נועדה להביא מזל. הגיב על כך אייבי נתן :״תמיד אמרתי שמים זה בריא ! ״
תעסה״גלזר, להשיב למת-
ווכחים. ח״כ המערך, יעקב
גיל, הפריע לה והיא אמרה
לו :״אתה אסרת שיש לך
אלרגיה לסגני־שרים, ולא לסג־ניות־שרים.
אך לי יש אלרגיה
אליך.״ באולם קמה מהומה.
גלזר ביקשה שדבריה לא
יירשמו בפרוטוקול, וגיל טען
שזה אינו ביטוי פרלמנטרי.
ענה סבידור :״אולי זה לא
נעים, אך זה מאוד פרלמנט רי.״

ז׳אק
אמיר

היה אחד המוזמנים להקרנת״הבכורה של
הסרט ,״הקשר היהודי״ .אחד מכוכבי
הסרט, רוז׳ה הנין, ניגש אליו בתום ההקרנה ואמר לו שהוא מכיר
אותו. אמיר המופתע התעניין לדעת מתי הם נפגשו, והשחקן
הצרפתי סיפר לו שהוא ראה אותו בטלוויזיה הצרפתית לפני
שלושה חודשים. אמיר נזכר שהוא רואיין אז ערב ביקור הנשיא
הצרפתי, פרנסוא מיטראן בארץ, והנין אמר לו שמיד זיהה אותו.

הממשלה שימחה אדליד,
וסגנו פסח (״פייסי״) גרו״
פר, והיטו את הכף.
8בדיון שהתקיים בבית־המישפט
המחוזי בירושלים
בין אגודת־הסטודנטים החדשה
ובין זו שנשלטת על־ידי חברי-
קסטל הימניים, נחקר אחד מ פעילי
האגודה החדשה, הסטודנט
אייל אדליד, מקבוצת
אופק עורך־דינם של אנשי
קסטל, הד״ר יעקב רובין,
אמר לו :״אדון ארליך, אני
מקווה שאתה תפתיע לטובה,
ולמרות שמך תאמר אמת !״
כל הנוכחים באולם פרצו בצ חוק,
ואפילו השופט, עלי
נתן, לא יכול היה להסתיר
את חיוכו.

8לח״כ הליברלים, פינ חס
גולדשטיין, שיחליף ב חודש
הבא את חברו לחטיבה,
דרור זייגרמן, בוועדת-ה-
חוץ־והביטחון, יש הכשר לתפ קידו
החדש מרמטכ״ל לשעבר.
באחת מישיבות הכנסת, תקף
ה עו ל ם הז ה 2336

8מסיבת־העיתונאים ש ערך
ביטון משכה תשומת־לב
רבה. לחדר הציץ דובר סיעת־מפ״ם
בכנסת, אמנון לוי, וה כתבת
לענייני־מיפלגות של
ידיעות אחרונות, כינה בר זל,
שאלה אותו אם אינו מק נא
בביטון. ענה לוי :״אני
עומד להודיע על הצטרפות
מפ״ם לגוש חדש עם אגודת־ישראל״.
8כאשר
פגש יצחק
נכון בחברי המישלחת המצ רית
מטעם המיפלגה הלאומית
הדמוקרטית השלטת, הוא סיפר
להם על ניסיונות סודיים של
דויד כן־גוריון לנהל משא-
ומתן עם נשיא מצריים, גמאל
עבד אל־נאצר. בשיחה עם
הד״ר מוצטפא חליל ושר-
המדינה המיצרי לענייני־חוץ,
הד״ר כוטרום כוטרום־
ע׳אלי, הוא גילה שב 1956-
עמד נאצר לפגוש את המרשל
יוסף טיטד ביוגוסלביה. בן־
גוריון החליט לשלוח מיכתב
אישי לטיטו, אך לא בצינורות

מיישר כרזה על דופן מכונית. יונתן היה
1 ^ 1 1 1111
בין קומץ המפגינים שעמדו מול מישרד*
י| 111
1 11 1
הביטחון והפגינו נגד מדיניות שר״הביטחון, אריאל שרון, בשטחים
הכבושים. יונתן הצנוע, שהיה במקום עוד מלפני תחילת הפגנת
מישמרת־המחאה, הסתפק בפתיחת הכרזות והעדיף לעמוד מאחורי
מחזיקי השלטים. אך הוא בלט בגלל ההיענות הדלה להפגנה.
גוריון, אך לא יצא מכך כלום.
8רעיית הנשיא, אופי רה,
באה לתערוכת הבובות
הרוזנת צ׳פצ׳ולה של תמרה
יובל• היא כל-כך התרגעה
מהעבודות, עד שהיא ביקשה
מיובל, שהיא אופנאית, שתיקח

שום שהם אמורים לצאת לשי רות
נח״ל בקיבוץ חילוני, נכ חו
במליאה ח״כים מעטים.
העיר יושב־ראש הכנסת, מ נ חם
מ בי דו ר :״אני רוצה
לציין שמתוך 14ח״כים שנוכחים
באולם, עשרה מדברים

8אבחנה עצובה על מצב
מחנה־השלום בישראל מצא ה עיתונאי
דני רדבינשטיץ,
במסיבה שערך רפיק חלבי
בירושלים, בצאת סיפרו החדש
סיפור הגדה המערבית. למסיבה
באו חבריו של חלבי, המסקר
את הנעשה בשטחים הכבושים
בשמונה השנים האחרונות,
כתבי־חוץ, עיתונאים ירושל מיים
וחבריו לתא העיתונאים
שמסקר את הנעשה בשטחים.
רובינשטיין, כתב־השטחים של
דבר, העיר :״מה שצריך לע שות
כדי לחסל את השמאל
הישראלי זה לשים כאן פצצה.
כולם מרוכזים פה. זה מזכיר
לי את הבדיחה המפורסמת ש כל
בתולות פאריס עשו אסיפה
בתא-טלפון.״
8 .השר ללא־תיק, יצחק
מודעי, ידוע במצבי־הרוח
שלו. בישיבה האחרונה של
מרכז הליברלים הוחלט ברגע
האחרון לשנות את נושא ה דיון,
למורת־רוחו של השר
גידעון פת. הוא ורבים עזבו
את האולם, והותירו את מודעי
באולם ריק ודומם. מודעי ה מרוגז
החל מדבר ולפתע צרח:
״אם לא יהיה פה שקט, אני
אפסיק לדבר!״ באולם נכחו
כמה עשרות אנשים, שלא פצו
פה כלל. אחרי אתנחתא הוא
חזר להרצאתו.

טוען כי סוד

החיים האווכיס
הוא נשים,
אונו!תענוגות,
ועד 13 אינו סוציאליסט 9יצחק רביו, שהיה
רמטכ׳׳ל במילחמת ששודהימים,
טוען שבניגוד לגירסה המקו בלת
כיום, המילחמה לא היתד,
מתוכננת וכיבוש הגדה המערבית
נכפה על ישראל. הוא
סיפר שכאשר הוא היה שגריר
בארצות־הברית, פגש שם את
השגריר האמריקאי שהיה ב ירדן
ביוני . 1967 רבץ שאל
אותו עם האמריקאים אכן הע בירו
למלך חוסיין את השדר
הישראלי שאם הירדנים יישבו
בשקט, ישראל לא תפלוש ל גדה.
השגריר ענה לו :״ועוד
איך. אך חוסיין הרים את ידיו
ואמר ש-הפור נפל. אנו במיל-
חמה!׳ לא היה לי מה לעשות
שם יותר.״
21 לאיתמר, בנו בן ה־6
של עיתונאי על המישמר,
אבשלום קווה, נשברה ה רגל.
אחרי שגיבסו אותה, הוא
נשאל איך הוא מרגיש. תשו בתו
:״בשבר גמור!״
! בדיון בוועדת־הכספים
על ההקצבות לחינוך הקיבוצי,
הציע ח״כ הליכוד יגאל כהן
ממושב תל־עדשים לבטל את
החינוך הקיבוצי העצמאי, ול צרפו
למיסגרת החינוך הכל לית.
העיר לו על כך ה״כ
מפ״ם, אימרי רון, מקיבוץ
מישמר־העמק :״יגאל, אתה
מקולקל לחלוטין. תן לי את
ילדיך, ואני מבטיח לך לע שות
מהם בני־אדם.״
81 הקבלן הקשיש, אהרון
רובינשטיין ( )76 טוען שהוא
גילה את הסוד לאריכות ימים.
רובינשטיין, שהוא אלמן כבר

סנפרו ס ט

ג1ע השנה
האם תהיו גין הראשונים לגדל
את הכלבים היפים ביותר בעולם י
אנו כלבים מבני גזע הסמוייד,
כלב המזחלות המעולה.
בין יתר תכונותינו (חוץ מיופיינו
הנדיר) ,אנו מאוד חזקים, נאמנים
ונקיים.
מיותר לציין שאנו בעלי תעודות.
הורינו הינם אלופי קנדה ואנו
מהטובים בעולם.
דרך אגב, כך בערן אנו נראים.
לפרטים נוספים התקשרו לטל.
72884־. 052

לערב בסיגנון רוסי שנערך ב־תל־אביב.
כאשר החלה התזמורת
לנגן מוסיקה רוסית,
תפס מיקרופון והתחיל לשיר.
כ־ 20 שנה, טוען שהסוד הוא
״נשים, אוכל ותענוגות״ .למ רות
גילו הוא מנהל חברה קבלנית
הנושאת את שמו, מנהל
13 חברות־בת, וזיכרונו מפתיע
גם את מקורביו. רובינשטיין,
אביו של ח״כ שינוי, אמנון
־,עול םהזה 3336

א נ שי ם
רובינשטיין, מסם ר שהוא
החל את דרכו בבניין כטפסן.
הוא בנה את הבית שבפינת
רחוב אלנבי ושוק הכרמל, והיה
סוחב 60 לבנים על גבו
לגובה של ארבע קומות .״אך
אף פעם לא הייתי סוציאליסט.
גם לא אז.״
9עיצומי פקידי בית־ה־מישפט,
מצאו את השופט המ חוזי
בתל־אביב, עמוס זמיר,
ללא פקיד־עזר שיקח את התיק
משולחנו. הוא אמר למפקח
יעקב פלג, קצין־מישטרה מ המדור
המרכזי, שהעיד במיש־פט
שהתנהל בהיכל המושבת
כמעט לחלוטין :״אני ממנה
אותך לארכיבר שלי. אחרי
העיצומים תחזיר לבית־המיש־פט
את החומר. בינתיים עשה
שירות לסניגור וצלם לו בבקשה
את התיק.״
! הסופר אכרהם (״א.
ב ).יהושע טוען שיש חשי בות
לפעילותם של אנשי־רוח
בעיתות־משבר מוסריות• לדע תו
הפסקת היריות בילדים ב שטחים
נובעת מהתארגנות אנ-
שי־רוח לסוגיהם. על חשיבות
פעילות זו הוא הביא משל
מארץ אחרת :״האם היה מישהו
מעלה על דעתו שתי־

יורם קניוק; יורם טהר־ל
ב שחתם על סיפרי שיריו!
יהודה אטלס, שחתם על
סיפרי־הילדים שלו, מאיר
שלו, שחתם על סיפרו, מיש־כב
ליצים; העיתונאי שלמה
נקדימץ, שחתם על סיפרו
הפוליטי סבירות נמוכה ; ואפי לו
צביקה פילו, שחתם על
ספר פיזמוניו. העיתונאי וה סופר
יגאל גלאי המשיך במסורת
בת 10 השנים, שבה
הוא נוהג לבלות בכיכר מלכי־ישראל
במשך כל שבוע־הספר,
ולחתום על ספריו. לצידו עמדה,
באחד הערבים, השחקנית
חגית בן־עמי, ומכרה את
ספריו. בן־עמי היא חברה ותיקה
של גלאי, והיא ניצלה
חופשה מההצגה בובה, שיצאה
לפגרה של חודש, כדי לעזור
לו. תור ארוך של ממתינים
לחתימה השתרך ליד הדוכן
שבו נמכרו סיפרי־הבישול של
רות סירקים, שאף היא חתמה
על ספריה.
1עורך־הדין יעקב ב״ץ
הוא חובב־כדורגל מושבע. כ שה
ה סטודנט הוא נהג לבלות
באנגליה רק כדי לחזות ב־מישחקי-הכדורגל
שם. באחרונה
הוא חזר מסיור. באירופה,

אמנון ונקנו

משתכשכת במים. מור (במרכז) השתתפה בתצוגת־אוכנה שנערכה בבריכה
א 1ך

בנווה״אמירים. בין הופעה להופעה היא ירדה עם שאר הדוגמניות, נירה פרבר
11#1

(משמאל) ואילנה שושן (מן חגב) ,למים. הדוגמנית הרביעית, סיגלית אס (מימין) העדיפה לשבת בחוץ.
רוסא־הנשים, פתח את
ביתו, וזקן שהקיש בה
ממנו לתרום אלף לירות
דה למילחמה בשחפת.
לו סר :״עד כמה שאני

מגלגל את עיניו, קורץ ופוער את פיו, בעורה היתולית
מול המצלמה. דנקנר, בעל טור פוליטי סאטירי בעיתון
*,הארץ״ ,התגלה כבעל חוש־הומור. כשראה שהצלם עומד לצלם אותו, הוא הפגין

מאס מאן לא ייצא נגד ה־מישטר
הנאצי בגרמניה?״
אורחים יוצאי־דופן ב־קבלת־הפנים
שערך הבנקאי
בנו גיטר, לחבר־הנאמנים של
אוניברסיטת תל־אביב, וסגל
המרצים, במוסיאון תל־אביב,
היו אריק לביא ושושיק
שני כאשר החלה הופעת תל מידי
הגימנסיה הרצליה הובררה
סיבת נוכחותם. השניים
באו לחזות בבתם, נועה, ש הופיעה
בלהקת בית־הספר.

! 9לא רק דן כן־ אמוץ
חתם על ספריו בשבוע הספר.
עשו כך גם ייגאל מוסיג־לון,
שחתם על סיפרי חסמבה,
ה עו ל ם הז ה 2336

שאותו ניצל, כהרגלו, לצפייה
במישחקי־כדורגל. הוא חזה בגמר
הכפול שנערך בלונדון
בין קווינס פארק ריינג׳רם
וטוטנהאם, ובגמר אליפות אירופה
לקבוצוודאלופות שנערך
ברוטרדם בין באיירן מינכן
ואסטון וילה. כ״ץ, בעלה של
העיתונאית ידיעות אחרונות
אורלי אזולאי, שנסע הפעם
בלעדיה, סיפר שרוטרדם, ערב
המישחק, היתד, מלאה באורחים
שבאו לחזות במישחק.
כל הפאבים והבארים בעיר
היו מלאים חוגגים, שצהלו
עוד בטרם נודעו התוצאות.

[ 9הפרופסור דויד סר
דלת ביקש לאגואמר יודע,

יוסי
זאינץ,

חותנו של ח״כ

אגודת-ישראל, אברהם ש פירא.
ברנר נתן את חסותו
למשקה, שלטענתו מחזק את
כוח־הגברא, לחברי הלהקה ה
חלמתי
לחגוג את יום־הולדתי
כמו מלך. אך אתפשר לחגוג
כמו המלכה.״ וילדר לא ידע
כי המלכה כלל לא נולדה ביום
זה, שבו נחגגים ימי־ההולדת

כושר־הבעה, ועיוות את פניו בצורות משעשעות. דנקנר, שהיה בעבר קאריקטוריסט וכתב
בעיתון הסטודנטים, גילה השבוע כי ניסה פעם להתקבל לעבודה בטלוויזיה כדובר,
אך נדחה על-ידי דן שילון, שלא טרח בזמן הראיון להוריד את רגליו מעל השולחן.

אין שחפת בארץ.״ הזקן לא
התבלבל :״אבל מס־הכנסה
יש? התרומה היא פטורה מ מס

במילית שביקרה בארץ, והס תכסך
עם זאינץ. זה החרים
את כל אירועי הלהקה, בטענה
שחברות הלהקה הופיעו בלבוש
בלתי־צנוע.

91 עיתונאית פגשה את
אברהם (״בומה״) שביט באירוע
חברתי ושיבחה אותו
על דבריו על הנעשה באל על.
היא אמרה לו שטוב שהוא
מניח את כל הקלפים על ה שולחן.
ענה לה בומה :״אולי
זה טוב, אבל הצרה היא שאין
שולחן.״

9לצבי וילדר,
יחסי־הציבור של שמואל
פלאטו־שרון, יש משהו משותף
עם מלכת אנגליה, אלי
זכט. שניהם נולדו ב־ 12ב

9לצרות נקלע מאיר
כרנר, מייבא משקה קל דרום־
אמריקאי. שותפו לעסק היא

איש

יוני. וילדר שלח מיכתב לבית־המלוכה
הבריטי וביקש לחגוג
עם המלכה את יום־הולדתם ה משותף.
הוא קיבל בתשובה :
הזמנה לטכס שייערך בחצר־הבית,
במוצאי־שבת• ״תמיר

של כל מלכי בריטניה. הוא
נקבע מטעמים של מזג־האוויר.

91 לעוזי ורדתי פרס,

ילדיו של הקבלן גרשון (״גי-
גי״) פרם, אהבה משותפת —
הקולנוע. השניים, המתגוררים
בדירה אחת, עוסקים במשותף
ובנפרד בקולנוע. את הסרט
אהבה ראשונה נדונה לכישלון
שעוזי ביים, הפיקה רותי. שני הם
היו בפסטיבל קאן, וכש יחזרו
לארץ יתחילו — כל אחד
מהם בנפרד — לעבוד
על תסריטים חדשים. עוזי
מבלה חלק מהשנה בדירתו
שבפאריס.

בעלי החלטה מהירה
ירויחו החודש הרבה כסף
בשל הביקוש הרב, אנו נענים
לבקשת הקהל ובעלי החנויות
וסופגים את עלית המחירים,
ער ה־. $2.11.6

הנצחו! עד
בוית־המועצות מארגן יעקב חוזוווב
נסיעות לעוס
9כשקיבל כלעז טפי,
בירושה מסבו, פרדס ובית-
אריזה בין פרדסי נס״ציונה,
הוא ויתר על הרעיון להיות
דור שלישי של פרדסנים. טפר,
שאחד משיגעונותיו הוא טיו לים
בחו״ל, מצא דרך להרוויח
מהפרדס. במשך חודשי הקיץ
הוא הפך את בית־האריזה ל פאב,
עם במה להופעות, וה קהל
יכול לשבת בתוך בית-
האריזה או בין עצי־התפוזים.
בחורף המקום סגור, וספר מבלה
בטיולים מסביב לכדור-
הארץ. לפני חודשיים הוא חזר
מסיור במיזרח הרחוק, כשתה־נתו
האחרונה היתד. הודו, ועם

ב־ 1לימי י
טל כל מוצרמלו המוז
י שרפ פו
ייריאו טייפים

ענק האלקסרוגיקה מיפן

0פרוססן בטמ,י1־1של־ם,מל1נו4נ-5ג0
להשיג: בחנויות החשמל והאלקטרוניקה
המובחרות בכל רחבי הארץ, בשק״ם.
במשביר לצרכן, במתי־מ ובארגון הקניות
של הקבוצים.

לשירות לקוחותינו רשת מעבדות שרפ פרוסמן המשוכללות. ת״א -טל 337035/6 03 חיפה -טל 229837 04 ירושלים 537656 02 אילת -טל 74852 .־,059
באר־שבע -טל 33272 057 בקרו במרכזי התצוגה והשיווק: בית־שרפ פרוסמן. ת״א דיר השלום 22 טל 337035/6 03 באר־שבע, רח׳ הדסה ,53
טל 38668 057 ירושלים, רחי יהודה המכבי ,5טל 244623 02 חיפה, רח־ התיכון , 19 טל 229837 .־.04

טו ס וסע לנוסעי ״בואינג״

המא ־$350.
נוי 420.אמסטרדם ־$ 420.
ורכב חי 1ל שבוע
לל א הג בלתק ״ מ
ה מ חי רי ם כו ל לי ם טי סות הלו ך ו חזו ר
ב חברו ת תעופה סדירו ת,
רכב ״ הרץ״ סוג ל אי כולל בי טו ח מ קי ףומ סי ם מ קו מיי ם,
עפ״י תנ אי ההשכרה של ״הרץ״).
מיני מו ם 2נו ס עי ם.
תוקף המבצע עד ל־30.6.82
פרטים והרשמה :

בו אינג 1סי עו ת ותיירות בע״מ
שלמה המלך , 3ת״א. טל 283729 .

דני דיטאני

הסיר את זקנו. הזמר״מיסעדן,
המוכר כבעל״זקן, החליט להיות
מגולח בחודשי־הקיץ ה חמים.
בתצלום הוא נראה
כאילו גם הוא תמה על כך.
תום העונה הוא מתכית לצאת
לסיור ממושך באוסטרליה.
9שוער־העבר של נבחרת
ישראל, יעקב חו דו רו ב, ש פתח
מישרד־נסיעות בראשו!״
לציון, הזמין לפתיחת המקום
מוזמנים יוצאי־דופן. הוא אי רח
את חבריו למישחק הכ דורגל
ההיסטורי שנערך נגד
ברית־המועצות, לפני 26 שנים
בדיוק.

פסוקי השבוע
• ח״ב צ׳ארלי כיטון:
״אינני קומוניסט ואינני מארב־סיסט,
אני חש קירבה יותר
גדולה למנחם בגין ולדדד
לוי.״

העיתונאי

אמנון

דנקנר, על הנ״ל :״מסתבר
שחנטרישים אינם מתים. הם
רק עושים הפסקה.״
ה עו ל ם הז ה 2336

אנ שינו
• יועץ ראש־ הממש לה
לענייני תיקשודת,
אורי פורת ו ״המסמר בעצש
גורם יסורים רבים לראש־הממ־שלה,
ואין הוא יכול לשבת בישיבות
יותר משעתיים .״

• העיתונאי עמוס גן־

ורד על הודעת ראש־הממש־לה
שהוא לא יוכל לבוא לישי בות
ועדת*החוץ-והביטחוו עד
שיחלים :״אולי יש לערוך
את ישיבות הוועדה במערת
בר־כוכבא. לשם הוא מסוגל
להגיע.״

• המחזאי יהושע סו־

זסא
׳וסו בזיל

בלונים

מאת דני אל ה שמי

שבמערך רוצים להדיחו מכהו נתו
:״איני מתחשב בעקיצות
יתושים.״

• סנן־ ראש־הממשלה,

דויד לוי, על שר־הביטחון
אריק שרון בספר חדש :״אני
ואריק שרון לא מאותו הכפר•
אנחנו שונים ביחסנו לבני-
אדם ובהקפדה על דיוק במסירת
עובדות.״
• שימחה ארליך, כא שר
התבקש להביע את דעתו
על לוי באותו ספר :״מה יש
לכתוב עליו ספר י הוא הרי
כל־כך צעיר!״

• מרים, אלמנתו של

גרפיקאי״קריקטוריסט, החליט לצאת נגד
המילחמה באיי״פוקלנד בדרך מקורית.
בזיל, שעבד בעבר ב״העולם הזה׳ /מצא תיאור גרפי למתחולל שם.
האריה הבריטי בועל את הלביאה הארגנטינית. אן בשולי הכרזה
קרא בזיל למייצגי שני בעלי־חחיים לעשות אהבה, ולא מילחמה.

׳שואל גוריון

שרוע על חריצפה בתנוחה היתולית
עם הזמר אריק לביא. השניים
נפגשו במסיבה, וכטוב ליבם ביין יצאו במחול, השתטחו על הריצפה
ונראו כאילו הם שני מתגוששים בסיומו של קרב אגרופים סוער.

לא ישא גוי אל גוי כול חרב, אלא טיל גבריאל.״
• הנ״ל, על פרשת אודי
דיין :״מה צריך לעשות לאבא
שמשאיר אחריו שלושה שרידים
נכלמים ומיליונרית אחת 1
זבנג וקברנו!״

• הסאטיריקן אפרים
סידץ :״אודי לה׳ כי טוב.״
• מזכ״ל ההסתדרות,
ירוחם משל על השמועות

לוי אשכול, בראיון ליעקב
אגמון, על יחס ממשלת הליכוד
לבעלה :״לפני שנה הגיע
ראש־הממשלה, מנחם בגין, ל״
קריית־שמונה. שם היתד, שכו נה
על שמו של לוי אשכול.
החליפו את שם השכונה ל־
(זאב) ז׳בוטינסקי. והרי לך
תודה של ז׳בוטינסקי ללוי בן-
דבורה, על שהעלה את עצמותיו
לישראל.״
טיול של נערות ישראליות בכריתים

ה עו ל ם הז ה 2336

עם ניוסומו 11 על אודי התחיל ווניתוח 1ואמין וי 11ל אוניו 1מעשיו
את חותמו על המדינה ־ בעמודים אלו\\ מסנו אורי אבנר׳ על

נ;יבצע זה בכסך• רב, בצורה כלשהי. המסע
גם נתן לו פירסומת רבה, אחרי חודשים
ארוכים ומתסכלים באופוזיציה חסרת-
מעש( .פעם אמרה לי רות דיין, כשהייתה
עדיין נשואה לו :״אם משה לא רואה את
שמו בעיתונים במשך שלושה ימים רצו פים,
הוא חולה פיסית.״)
עליתי על דוכן הכנסת ותקפתי אותו
בחריפות על מסעו, שבו קשר בעקיפין את
שמו של צה״ל למילחמה מזוהמת לא־לנו,
אחרי שממשלת-ישראל הצליחה להשאיר
את ישראל מחוץ למילחמה זו.

נראה כי דיין התרגז, כי אחרי
זה שוב חדל לביד אותי לשלום.
מאז ועד הסוף לא דיכרתי עימו
עוד מילה אחת.

״הוא מסוגו לכור
תכתי על משה דיין בימי חייו
הרבה רבבות מילים, ונאמתי על מעשיו
עשרות נאומים בכנסת. הפרק שהק דשתי
לו בסיפרי מילחנזוז היום השביעי
הוכנס — כך מסרו לי בוושינגטון —
לרשימת חומר־הקריאה שחובה היא על
טירוני מישרד־החוץ האמריקאי לקראו.
במאמרו של אודי דיין, שפתח מחדש
את הוויכוח על אישיותו של אביו, לא
היתר. מילה אחת שלא הופיעה קודם לכן
בהעולם הזה. אודי עצמו סיפר לי השבוע
שעל חלק מהדברים נודע לו לראשונה
מעל עמודי העולם הזה.
עיסוקנו זד. במשה דיין גרם, במשך הזמן,
לתיאוריות שונות ומשונות. היו שאמרו
שאני מקנא בסתר ליבי בדיין, שאני אוהב
אותו אהבה תת־הכרתית, שאני שונא אותו
מפני שאנחנו דומים זה לזה, וכיוצא באלה
הסברים פסיכולוגיים.

העניין שלי כדיין החד על רקע
שונה לגמרי.
סיפרי יומן הייתי לנער־

דיין ליד תמונת כן־גוריון
בן־טיפחזיס ומכשיר־ביצוט
^ ה היה ביום הראשון שלי בכנסת,
י בנובמבר .1965
החלטתי להפגין את נוכחות הסיעה
החדשה בבית כבר ביום הראשון, ולכן
נקטתי יוזמה בלתי־רגילה כבר בדיון
הפורמלי הראשון. הצעד הזה עורר ויכוח.
כשהסתיימה הישיבה דיברתי על כך ב־מיסדרון
עם היו״ר, קדיש לוז.
בעודי מחליף עימו דברים, הרגשתי
שמישהו ניגש אלי מאחורי ונוטל את
ידי. הסתובבתי ונדהמתי. היה זה משה
דיין. הוא חייך אלי את חיוכו המפורסם
ואמר :״לפי המסורת בבית הזה, אני
פברך אותך.״
גימגמתי תודה.

המעשה היה כלתי־שיגרתי, כי
כאותו מועד ככר היינו אויבים
מושבעים כמשך 15 שנים ויותר.
במשך כמה חודשים שררו בינינו יחסים
קורקטיים, אם לא ידידותיים. קראנו איש

לרעהו קריאות־ביניים, וענינו להן( .פעם
התנגד יו״ר־הישיבה, יצחק נבון, לפנייתי
אל פינחס ספיר בתואר ״שר־הטימיוך.
הסברתי לו כי המילה ״טימיון״ היא, במקורה,
יוונית, ואין פירושה אלא קופת-
המדינה. דיין קרא ממקומו :״אם נגיד
זה לזה מה שאנחנו חושבים האחד על
השני, לאן נגיע?״).
היינו אז שני חברי־כנסת אופוזיציוניים,
הוא מטעם רפ״י הכושלת ואני בשם תנועת
העולם הזה — כוח חדש, שנחלה זה עתה
ניצחון חסר־תקדים והקימה סיעה חדשה
בכנסת. הצבענו לא פעם ביחד.
האינטרמצו הגיע לסיומו כאשר יצא
דיין למסע־הפירסומת שלו לוויאט־נאם.
היה זה מעשה דייני אופייני. האמריקאים
גייסו אותו כדי לחבב את המילחמה על
יהודי אמריקה, שהתנגדו לה ברובם המכ ריע.
דיין השכיר את עצמו למטרה זו.
אין לי ספק שהאמריקאים שילמו לו עבור

זה היה ב־ . 1949 זה עתה התפרסם
בשדות פלשת , 1948 שהיה מעין
מילחמה, ושהפך בין־לילה רנדמכר.
לפתע (בפעם הראשונה והאחרונה)
טיפוחים של המימסד.
החלטתי לנצל את ההזדמנות ולכתוב
ספר שני, שיהיה גם הוא רב־מכר: ספר
אשר ישרטט את דיוקניהם של מפקדי
תש״ח — יגאל אלון, שימעון אבידן, חיים
לסקוב, ייגאל ידין, משה דיין, יצחק שדה
וחבריהם. תחת זאת כתבתי את הצד השני
של המטבע, שהוחרם מייד, וכך הפכתי
שוב מנודה.
לקראת כתיבת הספר הזה, שלא נכתב,
שוחחתי עם יצחק שדה על האלופים שהיו
חניכיו ובני־טיפוחיו, ובראשם אלון ודיין.
שדה דיבר בחיוב על אלון, כפי שאב
מדבר על בנו־בכורו וממשיר־דרכו הנד
ייועד. על דיין דיבר כמו על בן־זקונים
סוטה, בשלילה המהולה באהבה( .דיין היה
מבוגר בשלוש שנים מאלון, אך תמיד
נראה כאילו נכון ההיפד).

שדה יצא מגידרו כדי להזהיר
אותי מפני דיין .״זהו האיש המסד
בן כיותר כמדינה,״ אמר לי זמן-
מה לפני מותו .״יש לשים עליו
עין, ודא להסירה ממנו לעולם. זהו
אדם המסוגל לבל, חסר כל מעצורים.
אין הוא מוסרי ולא בלתי*
מוסרי. הוא פשוט א־מוסרי — אדס
חסר מוסר כלשהו*.
כדי להדגים את כוונתו, תיאר שדה מע מד
דמיוני :״יום אחד יכנס בן־גוריון
את כל אלופי צה״ל, ויודיע להם שאחד
* הזכרתי שיחה זו בפרק על דיין
בספר שהזכרתי.

מהם צריך לאסור את יצחק שדה. כל אחד
מן האלופים ימצא תירוץ כדי להתחמק
מזה. אחד יגיד שהוא לא מוסמך, השני
יזכיר כי שדד, היה מדריכו. בסוף יישאר
רק משה דיין. הוא יקום ויגיד: בסדר,
אני אעשה את זה.״ אחרי הירהור קל
הוסיף שדה :״כשיהיה צורך, אני גם
אאסור אותו.״ הוא האמין שצורך זה אכן
יתעורר.
במילים דומות דיבר עליו ישראל בר,
יועצו הצבאי של בן־גוריון, שהיה מודיע
סמוי וחשוב של העולם הזה בימים ההם.
״בן־גוריון לא יסכן לעולם את הדמו קרטיה,״
אמר לי, כאשר הבעתי באוזניו
את החשש שמא המישטר הבן־גוריוני
גולש במידרון זה .״יש לו מושגים ברורים,
יש לו השקפת־עולם מגובשת, מוסר קבוע.
אפשר לשלול את כל אלה, אבל הם קיימים
אצלו, והם ימנעו ממנו להקים דיקטטורה.

״לדיין, לעומת זאת, חסרים כל
המעצורים האלה. אין לו השקפת־עולם.
אין לו מוסר מגובש. הוא
מסוגל לבל. הוא הרפתקן. הוא ה אדם
היחידי המסוגל להרוס את
המדינה במו ידיו.״

תאוות במקום חתאויה
^ ל זה נאמר לפני 30 שנים. הרבה
* מים זרמו מאז בנהרות. כיום אנחנו
יכולים לנסות ולשפוט: האם הערכה זו
היתר. נכונה? האם חששות אלה היו
מוצדקים י

וכעיקר: האם היתה אי־פעם
קיימת הסכנה שמשה דיין יהיה
לדיקטטור ץ

במשך שנים רבות פעלנו על סמך הנחה
זו. כאשר יצאנו בהתקפת־מצח על ״קבוצת
נערי־החצר״ של בן־גוריון, וחשפנו את
מזימותיה הנסתרות, ראינו במשה דיין את
הדמות המרכזית במערכת זו, וייחסנו לו
חשיבות הרבה יותר גדולה מאשר לאהוד
אבריאל, לשימעון פרם, לטדי קולק, לאיסר

אור אבנר
הראל ולשאר האנשים, שהשתלטו בהדרגה
על מוקדי־הכוח במדינה בחסות בן־גוריון.
אלא שאת דיין לא יכולנו לרוב להזכיר
בשמו, מפני שכיהן אז כרמטכ״ל ושלט
בצנזורה הצבאית. זו מחקה כל התייחסות
שלילית אליו. העולם הזה בוודאי תרם
תרומה נכבדה — וגם יחידה, במשך כמה
שנים — לקיצוץ כנפיה של קבוצה זו,
שהקימה כעבור שנים את רפ״י.

כיום נראה לי שחששות אלה
היו מוגזמים. גם שדה וגם כר הפריזו
בהערכת דיין. נעלמו מעיניהם
חולשותיו של האיש, שהתגלו יותר
ויותר כהמשך חייו.
פעמים אין־ספור איים דיין בהפיכות,
בפרישות, בפילוגים ובמעשים נוראים אח רים.
פעמים אין־ספור הגיש אולטימטומים.
אך בסופו של דבר נרתע, בצורה לא-
מודעת, מן האחריות העליונה. היה נדמה
לו שהוא שואף להיות מס׳ . 1אך למעשה
רצה להיות מם׳ .2גם הוא היה שייך
לדור הצברי המסורס שצמח בתנועת-
העבודה, דור שסורם מילדות על־ידי אבות
התנועה ואמותיה. מבחינה זו, ההבדל בינו
ובין אלון היה יותר חיצוני מאשר פנימי.
הוא היה מם׳ 2נאמן לבן־גוריון, ללוי
אשכול, לגולדה מאיר, למנחם בגין. הוא

שד האיש שהמניע
יחסו אד האיש
רימה את כולם, עשה להם ״פוילע שטיק״,
פעל מאחורי גבם, מירר את חייהם באין-
סוף תעלולים. אך ביסודו של דבר קיבל
את מרותם. הוא היה משועבד לבן־גוריון,
שירת את אשכול, התגמד לצידה של אשד.
פרימיטיבית ושתלטנית כמו גולדה, וקיבל
עליו את מרותו של בגין, שנראה לו כעולה
חדש מפולין.

הוא פחד מפני האחריות העליונה,
כי חסר בו משהו. כרבים מן
העסקנים הצברים כני־דורו, רדת
אחרי הכבוד, הפירסומת הזולה, הכס!?
והנאות־החיים. כל אלה אינם
אלא תחליפים לתאוות-השילטון
האמיתית, הגסה, הברוטאלית, שישנה
— למשל — באיש כמו אריאל
שרון.
כל אותם שהזהירו אז מפני סכנת-
הדיקטטורה של דיין היו חוזרים כיום על
אזהרות אלה לגבי שרון. הם טעו לגבי
דיין. חוששני שלא היו טועים לגבי שרון.

האדיר וההמונים

משה דיין -בראשית חייו ובסופם

יין לא הקים דיקטטורה, וגם לא
הפך ראש־ממשלה.

אבל הוא הטביע את חותמו על
המדינה כמשך שלושים שנותיה
הראשונות יותר מכל אדם אחר,
מלכד בן־גוריון עצמו.
לדעתי, היתה זאת השפעה שלילית
בעיקרה.
קשה, כמובן, לקבוע באיזו מידה היה

פנס נפשי חמור
דיין המשפיע, ובאיזו מידה היד. המושפע.
האם האליל כופה את עצמו על ההמונים,
או שההמונים יוצרים את האליל ז האם
מצליח המנהיג להשחית את המידות של
הרפובליקה, או שהוא עולה לצמרת מפני
שמידותיה של הרפובליקה כבר הושחתו?

האם הדוגמה האישית השלילית
של דיין השחיתה את הערכים של
בני־דורו, או שדיין הפד אליל הציבור
מפני שהוא גילם את הערכים
המושחתים של הדור שרצה לקטון?
את פירותיה של מילחמת־העצס־אות

שאלה מרתקת נוספת היא באיזו מידה
השפיע דיין על בן־גוריון, ובאיזו מידה
הושפע ממנו.
דיין היה יציר־כפיו של בן־גוריון. בך
גוריון מינה אותו ב־ 1953 כרמטכ״ל, אף
שנחשב אז כאלוף כושל וחסר-אחריות.
הוא נבחר מפני שהיה היחיד מבין אלופי־תש״ח
הצעירים שלא היה איש מפ״ם
(שכללה את אחדות־העבודה) ,אלא איש
ספא״י מבטן ומלידה.
יתכן שהיחסים בין השניים היו עמוקים
יותר. יתכן שבן־גוריון ראה בדיין את
התגלמות החלומות והתפיסות שלו, מב־שיר־ביצוע
למדיניות שהיתווה למדינה.
דיין רימה את בן־גוריון לא פעם בדיווחים
על פעולות, פעל בניגוד לפקודתו
ותוך עיוות הנחיותיו• אך בסופו של דבר
ביצע את המדיניות הבן־גוריונית. אם
משך את בן־גוריון קדימה, הרי היה זה
בדרך שבן־גוריון עצמו חתר אליה.
היה זה דיין — בהשראת בן־גוריון, אך
לא תמיד בעצה אחת עימו — שכפה על
המדינה את המדיניות של ״פעולות־התג־מול״
,שלא היו מעולם פעולות־גמול אמי תיות,
אלא פרובוקציות מכוונות כדי לג רור
את הערבים למילחמה. היא יצר היס טריה
של משבר (שכולנו נפלנו לה קורבן,
בצורה זו או אחרת) ,פיברק תקריות-
גבול, גירה במתכוון את הסורים, הירדנים
והמצרים, ולבסוף הצליח להטיל את המ דינה
אל תוך מיבצע־סיני.

(כל זה קורה כיום, בריבוע, בהשראת
אריאל שרון. השלישייה
בגין־שרון־איתן היא מעין מהדורה
שניה, גסה ופרימיטיבית יותר, של
הטשולש בן־נוריון-דיין-פרס דאז).
אני מאמין שמיבצע־סיני, והפעולות ש קדמו
לו, היו אסון לאומי, שהעלה את
המדינה על דרך־חתחתים שלא הסתיימה
עד היום, למרות השלום עם מצריים. ה השתלבות
המוחלטת באינטרס של המעצ מות
הקולוניאליות, ההתנגשות החזיתית
עם מדינות העולם השלישי, יצירת התדמית
של ישראל התוקפנית ושואפת־ההת־פשטות,
כחרב־להשכיר של המערב — כל
אלה נוצרו כבר אז. בגין לא הוסיף על כך
דבר, מלבד ירידה נוספת במידת התיחכום.

והזין את החניות
משה דיין במסעו בוויאט-נאם
תשלום כבד

ן* יין לא האמין בשלום. ולא רצה
1להאמין בשלום. גם השלום עם מצ ריים,
בסוף ימיו, לא היד. בעיניו — כמו
בעיני בגין — אלא מכשיר לחיסול חזית

אחת, כדי להתרכז ביתר שאת בחזיתות
האחרות.

אם בכלל היתה לדיין השקפה
בסיסית, הרי היא כלולה בשני הנאומים
החשובים ביותר (ואולי החשובים
היחידים) שנאם בחייו.
על קברו של רועי רוטברג אמר, ביום־
הולדתו ד.־ ,41 ערב מיבצע־סיני :״דור
התנחלות אנו, ובלי קובע־הפלדה ולוע-
התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית...
זו גזירת דורנו, זו ברירת חיינו — להיות
נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי
תישמט החרב מאגרופנו, וייכרתו חייוג.״
אחרי מילחמת ששת־הימים נאם את
נאומו המפורסם על ההתפשטות וההתנח לות
באוזני נוער הקיבוצים ברמת־הגולן :
״אל יימצא יהודי שיאמר — סוף פסוק.
אל יימצא איש שיאמר — אנו מתקרבים
אל סוף הדרך. בשום פנים ואופן לא...
זהו תהליך שטרם בא אל סיומו. זד. תהליך
שנמשך מאה שנים. אנו חייבים לתת את
חלקנו בו במידת האפשר, אבל לא לומר:
עד כאן, וסיימנו ...אל־נא תתעייפו ואל
תקפלו את הדגל. תאמינו בריכוז העם
היהודי פה ובהמשכת ההתנחלות...״

תמונה זו שד מדינה כובשת,
מתפשטת ומתנהלת בלי הרן? ,שאין
לה גבולות, הלוחמת בעודם
הערבי לנצח — היא שהפכה ב־תקופת־דיין
לתפיסה השולטת במדינה.
דיין
לא המציא אותה. הוא קיבל אותה,
בעיקרה, מבן־גוריון, כשם שהוא הוריש
אותה לבגין, לשרון ולגוש־אמונים. אך
איש לא גילם תפיסה זו יותר מדיין, איש
לא פעל יותר כדי להנחילה להמוני העם
והנוער, איש לא הפעיל כאריזמה כה רבה
במשך תקופה כה ארוכה כדי להטביע
אותה על המדינה כולה.
בליבי קראתי לו לא־פעם ״הנסיך הש חור״
של ישראל, על שמה של דמות ידועה
בהיסטוריה הבריטית. ולא רק בשל
הרטייה השחורה שהיתר. סימלו המיסחרי.
הוא היד. נסיך־הכתר של בן־גוריון, נער-
השעשועים של האומה כולה. אך בניגוד
להשפעת אחיו ואויבו, יגאל אלון .״הנסיך
הלבן״ ,היתד. השפעתו הרסנית.
גם מבחינה אחרת הה דיין סמל המדינה
ומתווה דרכה.

יותר מכל אדם אחר הוא שימש
דוגמה אישית להריסת כל הנורמות
המוסריות.
חיי־המין הפרועים שלו, שהיו נחלת-
הכלל, היו רק צד אחד — ולא השלילי ביו תר
— להתפרקות זו. תאוות־הכסף, שהע בירה
אותו על דעתו, גדלה עם השנים והובילה
אותו לעשיית מעשים שלא ייתכנו
במדינה תקינה. הוא הדביק בהם גם רבים
וטובים מעמיתיו, שהחלו להמיר את אח ריותם
הלאומית, את תפקידיהם הממלכ תיים
ואת סודות המדינה בדולרים מזוט-
(המשך בעמוד )78

לצודק, הי ד ד!
אנשים תמימים יכולים לחשוב כי להיות צודק זה
עניין אובייקטיבי. שני אנשים עורכים תחזית של מזג״
האוויר ליום־המחרת. האחד אומר שיירד גשם. השני
מנבא שהשמיים יהיו כחולים במשך כל שעות היום.
אם יורד גשם, משמע שהראשון צדק והשני טעה.
בחיים אין זה כך. יש אנשים הצודקים תמיד, ולא
חשוב מה הם אמרו ומה התרחש לאחר־מכן. ויש אנשים
הטועים תמיד, גם כאשר כל נבואותיהם מתגשמות.
קח,׳ ,למשל, את משה דיין.
משה דיין צדק תמיד.
הכל יודעים כיום כי משה דיין היה שוחר־שלום
מושבע. הוא רצה למתן את בגין, ומשלא הצליח, התפטר.
הוא רצה להגשים את האוטונומיה החד־צדדית. אף אחד
אינו יודע מה זה, אבל הכל יודעים שזה דבר טוב ומתון.
חודש וחצי אחרי החזרת שארית־סיני ופינוי ימית
(הטראומה ! הטראומה !) אולי כדאי להזכיר כמה פסוקים
של דיין, כדי להיווכח עד
כמה צדק תמיד• למשל :
״אני מעדיף את שארם־
אל־שייח׳ בלי שלום על
בלי שארם־אל־שלום
עייח׳״
,1970( .שלוש שנים
לפני מילחמת יום־הכיפו־

,עשר שנים׳ ,אלא, עשרות שנים 1975 שבע שנים
לפני הנסיגה הסופית).
וגם אריק שרון :״במשא-ומתן יש להיות ריאליים
ולהודיע בדיוק על מה מוותרים ועל מה לא. על ישראל
להודיע ששארם־אל־שייח׳ תישאר בידיה.)1976( .
כל האנשים האלה מוחזקים כאנשים צודקים• הם
צדקו אז, והם צודקים כיום — הן הז״לים, הן אותם
שייבדלו-לחיים־ארוכים. ואלה האחרונים ממשיכים לצדוק
כאשר הם חוזרים כיום על אותו התרגיל עצמו בגדה
המערבית, ברצועת־עזה וברמת־הגולן. והם יצדקו גם
כאשר יפרקו את כל ההתנחלויות האלה, וידברו על
הטראומה הנוראה.
ורק חבריי ואני נגזר עלינו לטעות תמיד. כשם
שטעינו כאשר אמרנו כי ישראל תחזיר את סיני עד
המילימטר האחרון, וכי כל גרוש המושקע בהתנחלויות
שם מבוזבז לריק.

רים).
״גבולות המדינה יישא רו
כפי שהם ב־ 10 השנים
הבאות. איני צופה מיל-
חמה רצינית בשנים אלה.
ישראל מוכנה לסגת מאי-
לא אך זור התעלה
(יולי
משארם־אל־שייח׳.
,19/3שלושה חודשים לפ ני
מילחמת יום־הכיפורים,
שש שנים לפני חתימת
חוזה״השלום, תשע שנים לפגי החזרת שארית־סיני, עד
המילימטר האחרון).
״אם השטח (של העיר ימית) יישאר ריק ולא מיושב
יהודים, עלול הדבר לפעול נגד מדינת־ישראל, בעת
הדיונים על גבולות־הקבע עם מצריים.״ (אוגוסט ,1973
חודשיים לפני מילחסת יום הכיפורים, שעליה החליט
אנוור אל־סאדאת בעיקבות ההחלטה להקים את ימית,
ושש שנים לפני שהגבול הבינלאומי בין ישראל ומצריים
נקבע בחוזה־השלום כאילו העיר ימית לא היתה קיימת
כלל).
״אני מעדיף היעדר שלום על חזרה לגבול הישן. מצריים
יכולה לצפות להחזרת תעלת־סואץ, אך לא תקבל חזרה
את מיצרי־טיראן, שארם־אל־שייח׳ וחלק מהשטחים שנכללו
בגבולותיה בעבר. לא אעמוד על פירוז סיני. אעדיף
הצבת כוחות מצריים בקירבת הכוחות הישראליים( .מאי
.1573 כל מילה מהצהרה זו הופרכה על־ידי חוזה־השלום,
שמשה דיין עצמו היה אחד ממנסחיו. החוזה החזיר
את מצריים לגבול הישן, החזיר לה את מיצרי־טיראן ואת
כל השטחים שנכללו בגבולותיה בעבר. הוא פירז את
מרבית סיני.
״לא רק משא־ומתן בז׳גבה יקבע את גבול־ישראל,
אלא קודם־כל מה שנבנה כאן. לכן יש להקים את ימ־ת
ואת שדות.״ (דצמבר ,1973 חודשיים אחרי מילחמת יום־
הכיפורים).
״על ישראל להחליט כבר עכשיו כי לא תהיה נסיגה
משארם־אל־שייח׳ ומפיתחת־רפיח, ולנהל במשך ארבע
השנים הבאות את מדיניותה — בעיקר בענייני התנה לות
— לפי החלטה זו( .ספטמבר ,1976 שנה לפני ביקורו
של אנוור אל־סאדאת).
דיין לא היה, כמובן, המדינאי היחידי שנבואותיו והע־רבותיו
התאשרו בצורה כה חותכת.
מנחם בגין, למשל, אמר בכנסת ביום ה־ 9ביוני 197׳.
(ישיבה קצ״ד, דברי הכנסת כרך ,61 עמוד 2673 והלאו!) :
״הבוקר יש לפתוח בתשובה לשליט מצריים, סאדאת...
יורשו של נאצר, הרודן המצרי ...לא יהיה זה נכון לטעון
כי סאדאת הקשיח את עמדתו. רק מי שלא עיין כראוי
במיסמכים בהודעות ובהצהרות יכול היה להשלות את
עצמו ביחס לעמדתו של הרודן המצרי דהיום. האיש
הזה, אשר הוכרז על־ידי גורמים מסויימים כשואף־
שלום ...עשה אמש רושם כמוכה ייאוש וטירוף.״
כאחד מאותם ״גורמים מסויימים״ ,שטענו אז כי אל-
סאדאת הוא שואף־שלום, ושהסתמכו על מיסמכים והו דעות
והצהרות של אל־סאדאת, אני עומד מבוייש. איזה
חוש נבואי היה אז לבגין ! איזה כושר־אבחנה ! איזו
ראיית־הנולד !
בגין גם אמר כי ״כוח צבאי ישראלי יחזיק בשארם־
אל־שייח׳״ (דצמבר ,)1977ו״כאשר אפרוש מהממשלה וה חיים
הציבוריים אתגורר בנאות־סיני (ספטמבר ,1977
חודשיים לפני בוא אל־סאדאת לירושלים).
אין לקפח גם את יצחק רבין, שאמר :״כאשר
דיברתי על המשך השליטה הישראלית באופירה לא אמרתי

זהו זה. צריכים לדעת לצדוק. כאשר אתה יודע
לצדוק, שום דבר רע אינו יכול לקרות לך. אתה
פשוט ״פרגמטי״ .אתה ״מתאים את הערכותיו לנסיבות
המשתנות.״
בקיצור, אתה צודק, כמו שצודקים אותם שהחליטו
השבוע על הפלישה ללבנון.

א שה מטומטמת
ומאניאק א שכנזי
שמואל ליבוביץ נוהג בפיאט שלו בכביש. מרצדס
חולפת על פניו ו״חותכת״ לו את הדרך.
שמואל אינו רואה את הנהג .״אידיאוט ! דרק ! חמור!״
הוא ממלמל לעצמו.
זהו נוסח שיגרתי. אבל כאשר ליד הגה הנזרצדס
יושבת נהגת, הנוסח הוא שונה :״בטח, אשה ! אף אחת
מהן לא יודעת לנהוג!״
כאשר ההגה הוא בידי אדם בעל חזות מיזרחית בולטת,
הנוסח הוא :״צ׳חצ׳ח מחורבן!״
ואם המרצדס נושא, חלילה, תווית של עיר ערבית
בשטחים הכבושים, הנוסח יהיה :״ערבוש מלוכלך, ימח
שמך !״
אותו הדבר קורה כאשר בעל הפיאט אינו שמואל
לייבוביץ, אאל יצחק אמזלג. בשינוי אחד: אם נהג
המרצדס הוא בלונדי תכול־עיניים, התגובה תהיה :״כוס
אימך, יא אשכנזי מאניאק!״
אם קורה הדבר לריבקה כהן (העדה בלתי־ידועה),
והנהג־החותך הוא גבר, התגובה היא :״גבר! חושב
שהוא חזק!״
וכן הלאה.
כל התגובות האלה הן נורמליות לגמרי. כל אחד
מאיתנו מכיר אותן — מנסיונו של עצמו.
הוא אשר אמר ז׳אן־פול סארסר: כל אדם הוא גזען.
קיים הבדל רק בין מי שמודים בכך ומנסים להאבק
בגזענותם. ובין מי שאינם מודים ו/או אינם נאבקים בה.
כאשר מעצבן אותך אדם שאינו ניתן לזיהוי עם
שום קבוצה חיצונית, אתה מתייחס אליו — ומקלל
אותו — כאדם. אך כאשר המעצבן ניתן לזיהוי קבוצתי :
אשה, גבר, מארוקאי, יהודי, ערבי דתי, בעל־כיפה, היפי

מגודל־שיער — אתה מתייחס אליו ומקלל אותו כחבר
הקבוצה.
כאותו איש שאמר שהוא שונא שני סוגי בני־אדם :
גזענים וכושים.

קום התנערה
עם הלכה
מה היו כיום פניה של מדינת־ישראל, אילו קמה
בשלום? אילו קיבלו הערבים ברצון את החלטת האו״ם
מכ״ט בנובמבר, והבריטים היו מעבירים את השילסון
לשתי המדינות — היהודית והערבית — בצורה מסודרת ז
ייתכן שישראל היתד. כיום מדינה ללא צבא מפואר,
בעלת שטח מצומצם מאוד. יתכן שהיתה מרכז רוחני
ומדעי גדול, שבו היה כל הכישרון הלאומי מתנקז באוניברסיטות
ותעשיות מתוחכמות, והיתה חיה בשלום עם
המדינה הפלסטינית השכנה. מי יודען
חשבתי על כך כאשר ראיתי השבוע (במאוחר) את
הסרט אדומים, סרט קצר מדי הנמשך כשלוש שעות ורבע.
מה היו כיום פניה של ברית־המועצות, אילו קמה
בשלום? אלמלא היו תריסר צבאות פולשים לרוסיה
מכל העברים כדי להחניק את המהפכה באיבה? אלמלא
בוצעו על־ידי כל הצדדים מעשי־זוועה נוראים (ובכללם
הפוגרומים שערכו ה״לבנים״ ביהודים)?
הסרט מתאר את חייו של העיתונאי האמריקאי ג׳ון
ריד, שהיה עד־ראייה למהפכה פפטרוגראד (לשעבר
סאנט־פטרסבורג, ולעתיד לנינגראד) .סיפרו 10 ,ימים
שזעזעו את העולם, הוא אחד הספרים הקלאסיים על
מאורע היסטורי זה. הוא מנציח את חדוות־המהפכה, את
התרוממות־הרוח שאחזה במיליונים, את האידיאליזם הנש גב
של המחוללים. הסרט מתרגם רגשות אלה לשפת־הצלולויד.
הוא משחזר את הרגעים הגדולים ההם, את
האמונה הלוהטת של רבים וטובים סביב כדור־הארץ
כי הנה נולד עולם חדש, עולם שכולו טוהר וצדק ואושר.
קטע נהדר: המהפכה כולה מתחוללת בלי אומר,
כאשר נשמעים באולם צלילי האינטרנציונל הנהדר.
ואחרי החדווה, האכזבה. ההרגשה שמשהו התקלקל,
שהעולם החדש אינו זה שעמד לנגד עיני החולמים,
שנולדה עריצות חדשה, ביורוקרטיה חדשה, כנסיה חדשה.
יש הסבורים שכל זה היה טמון בזרע הקומוניזם,
ושחזונו של קארל מארכס לא יכול היה אלא להוליד
מיפלצת רודנית זו, שהגיעה לשיאה בימי סטאלין.
ויש המאמינים כי החזון
הקומוניסטי היה הומאניס טי
ביסודו, וכי המסר הת עוות
תחת מהלומות המיל-
חמה הנוראה. בשם המיל־חמה
דיכאו לנין וטרוצקי
את מרד ימאי קרונשטאט,
הבנים הנאמנים של המה פכה,
וכך שמו קץ אחת
ולתמיד לאפשרות של
חרות־האדם וחופש־הדיעה
במישטר הסובייטי. בשם
המילחמה הוקמה הצ׳קה,
המישטרה החשאית שהיא
אם הקג״ב, ונפתרו בעיות־המדינה
באמצעות כיתת-
היורים. הטרור האדום
ריד (בסרט)
היה התשובה לטרור ה לבן,
וברבות הימים עלה עליו בהרבה.
המסר המרכזי של הסרט הוא צער — צער על חלום
שנגוז, על אידיאל שהוליד גולם, על האנשים הטובים
שחוללו את המהפכה ושנאכלו על־ידה.
לנין, טרוצקי, זינובייב, ראדק וחבריהם קמים לתחייה
בסרט זה, בצורה כמעט מדהימה. לנין הוא כה אמיתי,
עד כי נדמה שזהו יומן מימי המהפכה, ולא סרט סשוחק.
אחד הקטעים היותר משעשעים מתאר את הוועידה
האנטי-קולוניאלית שקיים המישטר הסובייטי החדש
בעיר בקווקווז. באוזני הקהל המוסלמי המשולהב נואם
שם ריד נאום חוצב־להבות נגד הקאפיטליזם המערבי
ובעד מילחמת־המעמדות, והמתרגם מעביר את דבריו
למושגים של ג׳יהאד נגד הכופרים המערביים.
לפני שנים שמעתי בדיחה על אותה ועידה: זינובייב
(שמו האמיתי היה גריגורי ייבסיוביץ אפלבאום) וראדק
(שמו האמיתי היה קארל סובלסון) עומדים על מירפסת
וסוקרים את המיצעד הססגוני של המישלחות מכל
עמי אסיה ואפריקה המדוכאים. כל מישלחת לובשת את
לבושה הלאומי. בסוף פונה ראדק אל זינובייב :״מדוע
אין כאן מישלחת של העם ההוטנטוטי?״
משיב זינובייב :״איפה תמצא תריסר יהודים שיסכימו
שיעבירו טבעת באף שלהם?״

החידוש של אולימפיק

אתרים בני אלפי-שנים,
ואתה מטייל בתוכם
יוון היא ארץ בעלת עבר מפואר והיסטוריה
עשירה.
הפארתנון שעל האקרופוליס, נתיבי הימים שבהם
ערך אודיסאוס את מסעותיו, מרתון, דלפי,
אולימפיה, אתונה העתיקה.
השנה -טוס ליוון עם ״אולימפיק״ ותהנה
משרות מצוין, ממטוסים חדישים, מלוח־זמנים
נוח, ממועדי טיסה קבועים, מצוות מקצועי
ומארוח עם כל הלב.

סוכני הנסיעות ואנשי ״אולימפיק״ בקיאים
היטב ביוון, וישמחו לספק לך כל מידע שתבקש

אולימפיק־דרך נעימה לטוס. יוון-מקום נפלא לחופשה

ל״אופל א ס קונ ה ״ יתרונות מיוחדים
המדברים בעד עצמם.
״ אסקונ ה״ היא המכונית המרווחת ביותר מסוגה.
הפאר הפנימי והחיצוני שלה, הפך לשם דבר.
האמינות שלה היא האמינות
האופיינית ל״אופל״.
העיצוב המהודר שלה ־ מרהיב עין.
אין זה פלא שירחון רבב יפני בחר בה
לאחרונה כ״מבונית הטובה ביותר בעולם״.
לבחירתך דגמים עם מנוע 1300 או 1600ס מ ״ ק
ועם הילוכים רגילים או אוטומטיים.

ליאו גולדברג בע״מ

משרד ראשי:ת״א דרך פ״ת ;65 דרך פ״ת 86 טל;284111 .
חיפה: דרך יפו ;132י״ס: שלומציון המלבה ;15
סוכנים: חיפה: בית המכוניות, יפו ;19 נתניה: מכוניות נתניה,
סמילנסקי ;24 נצרת:בישארה יוסף סרוג׳י, רח׳ פאולוס השישי .56

שני סיפורים מעופפים אני לא כל־כך אוהבת לספר סיפורים
בלי שמות הגיבורים והגיבורות, אבל אני
לא יכולה להתאפק. הנה יבול חדש —
שני סיפורים מן החיים, כמו שאומרים.

סיפור א׳1> :ו4צ דולר ללילה.

•מעשה בדיילת חדשה, צעירה ויפה,
שהצטרפה אל צוות־האוויר של המוביל
קלאומי. ומעשה בקב רני ט ותיק, שדווקא
אוהב דיילות כשהן חדשות, צעי רות
ויפות.
כנאה לאיש־אוויר נמרץ, בלי חוכמות,
הציע הקברניט לדיילת, יעני דוגרי, לבוא
עימו למיכה בבית־המלון בעיר־היעד.
הוא הופתע מן התשובה :״בסדר, בש ביל
200 דולר ללילה.״
הקברים חשב שזוהי בדיחה, אבל הוא
לא התעקש. כאשר להט־הכיבוש אוחז
בגבר, זה לא הזמן לעמוד על המקח. הוא
הוציא 200 דולר, והלילה היה שלו.
איני יודעת מה קרה במשך אותו לילה,
ואני רק יכולה לקוות שתיקוות הקברניט
לא התאכזבו. העיקר הוא ההמשך.
בבוקר, בעת הארוחה המשותפת בחדר,
השמיע הקברניט ציחקוק עליז ואמר :״בסדר,
מספיק עם הבדיחות. תחזירי לי את
המאתיים דולר.״
״איזו בדיחה?״ תמהה הדיילת .״עשינו
עסק, וזהו זה!״
הקברניט סבר שזהו לא זה. קברניטי
אל על הם אנשים נהדרים, אחד־אחד,
אך קמצנותם הפכה שם־דבר. וחוץ מזה.
גבר ישראלי גא ישלם בשביל זה?
הדברים הגיעו אל ההנהלה, ונערך בי רור
סודי בחדרי־החדרים של אל על. ה קברניט
והדיילת התבקשו להשמיע את
גירסותיהם.
והסוף — פה אני צריכה להודות: איני
יודעת. אני רק יודעת כי סיפיר זה משמש
מאז שהתרחש — לפיי כמה שבועות —
נושא לשיחות רבות יותר במטוסים מאשר
הסיכויים לסגירת אל על.

סיפור כ : ,היא, הם והפלס.

10 0 (0111101נ01100 1
ה בל ש שד
יפה כפיר
לפני כמעט חצי שנה דיווחתי לכם על כך שהדוגמנית יפה
ספיר עומדת להתגרש מבעלה, יצרן האופנה אמנון מס. ה גירושין
אמנם יצאו אל הפועל לפני חודשיים, ואני כבר יכולה
לבשר לכם שלחתיכה המשגעת הזאת יש חתונה חדשה באופק.
בזמן האחרון היו כל מיני רינוניים בעיר על כך שליפה יש
איזה מהנדס, שמנחם אותה מאז נפרדה מבעלה. המהנדס הזה
הוא לא אחר אלא דני קורן, שהוא אחיו של הרופא־פיזמונאי,
ד״ר גידי קורן• אבל זה לא זה. הסיפור איתו נגמר. ועכשיו
אנחנו מגיעים לסיפור הנוכחי, המריח מחתונה.
מזה זמן יש לדוגמנית היפר,פיה הזאת רומו עם בלש, העוסק
בעבודות מאוד סודיות במישרד־חקירות. לבלש הזה קוראים אריק
ד!לר. הוא בן ,33 גבוה, בעל מראה מאוד מרשים ומיוחד ומשוגע
לריקודים. לראות אותו רוקד בדסיקוטק זה ממש תאווה לעיניים.
הוא מסוגל להזיע במשך שעות על רחבת הריקודים, כשכל תנועה
שלו מהממת יותר מקודמתה. חוץ מזה, הבחור הזה הוא גרוש.
בעבר היד, לו סיפור אהבה ארוך עם הדוגמנית חוי נץ, שעימה
כמעט שהתחתן.
יפה כפיר בת ה־ 31 שינתה את אורח־חייה מאז הכירה
את אהובה החדש, חיפאי שאינו אוהב את הזוהר והפירסומת.
״יפה חיה עד היום בסטייל מסויים,״ סיפר לי אריק ,״היום יש
לה בראש משהו אחר לגמרי. אני לא אוהב להיכנס לפה של
האנשים.״
הכי חשוב: הם מאוד־מאוד אוהבים, עד כדי כך שהם מתכננים

יפה כפיר
סימון אחר
להתחתן עוד הקיץ. הבלש המאוהב הבטיח לי שהחתונה שלהם
תהיה מאורע שירעיש עולמות :״זה יהיה משהו מאוד מיוחד.
עוד לא היה דבר כזה• אני לא מוכן לפרט כרגע, אבל זאת תהיה
חגיגה לעיניים !״

קול הבכי
רחל דיין־״זקס, אשתו של הפרופסור
לספרות אנגלית, אריה זקס, נמצאת
בחודש השמיני להריונה. השניים
הודיעו כי אם יוולד להם בן זכר, יקראו
לו חנן. לזקס, שרחל היא אשתו השלי שית,
יש כבר ילדה בת 12 מאשתו ה שנייה,
נכי אלדור, שהיא שחקנית ור קדנית.
אשתו הראשונה היתה שו שנ ה
להס, שעמה התחתן כאשר השתחררה
מהצבא בעוד הוא היה עדיין סטודנט.
עם רחל התחתן הפרופסור, הנמשך ל שים
צעירות ויפות, לפני שנה. הוא הכריז
אז כי אלה הם נשואיו האחרונים.
ידידיו וחבריו הרבים מקרב הבוהמה בארץ,
ערכו אז לבני־הזוג סידרה של
חגיגית בירושלים ובתל־אביב. אחרי שנגמרו
ההילולות הודיע זקס, שהוא גם
משורר ובימאי, כי הוא רוצה מעט שקט
לצורך כתיבה רצינית, אך ״בכי של
תינוק בלילות בהחלט לא יפריע לי.״
בינתיים הספיק להוציא ספר חדש,
שנהפך לרב מכר, בשם הספר הוורוד. נושא
הספר הוא נשים. אלא מה? רבות מיצי רותיו
עוסקות בנשים, ואינן מבטאות דווקא
יחס חיובי אליהן. זכור לא כל־כך
לטוב שירו אשה משוררת. בשיר הוא הת גאה
בהצלחתו בזרועותיה של הסופרת־

הסיפור השני דומה לראשון בפרט
אחד: הוא התחיל במטוס של אל על.
שלושה אנשי־עסקים צעירים ועליזים,
המרבים לטוס אנה ואנה, פגשו במטוס
בצעירה שמצאה מאוד חן בעיניהם, כלו מר
בעיני כל אחד מהם לחוד ובעיני
שלושתם גם יחד. כי הבחורים הנחמדים
האלה רגילים לעשות דברים ביחד.
הם חיזרו אחרי הצעירה, ודווקא הלך
להם. בהגיעם לניו-יורק שוכנעה הצעירה
לבוא עם השלושה למלון שבו הם רגילים
להתאכסן בו בכרך הגדול.
ואז התגלתה בעייה בלתי־צפוייה. לצעירה
היה כלב. בבית־המלון הזה, בלב
מנהאטן, יש איסור חמור על הכנסת כל בים.
איך מכניסים צעירה לחדר ולמיטה,
כשאין היא מוכנה להיפרד מהכלב, ולכלב
אין כניסה?
ברוך השם, יש תושיה לישראלים. ב־תימרון
מבריק של הסחה והטעייה, כפי
שלמדו בצה״ל, הצליחו השלושה להת גבר
על ערנותם של אנשי־המלון. הכלב
הוכנס בחשאי לחדר.
עד כאן הכל טוב ויפה, ולכל החמישה
— האחת, השלושה והכלב — ציפה לילה
ארוך ועליז• אלא שבחצות התעוררה
בעייה נוספת. הכלב רצה לעשות מה ש כלבים
עושים בשעה זו. הוא גם התחיל
לייבב ולנבוח, וזה עלול היה להזעיק
למקום את שומרי הסדר והביטחון במלון. המפורסמת. תן לישראלי בעייה מעשית,
והיא יפתור אותה צ׳יק־צ׳ק. סמוך עליו.
מה עושים? אחד מהשלושה — איני
יהיה בסדר.
יודעת אם בהתנדבות או על פי זריקת
מטבע — קיבל על עצמו להוריד את
בעומדו לפני השער הנעול של בית־הכלב
לרחוב, לשם עשיית צרכיו.
המלון הסתכל הצעיר סביבו, ומבטו נת הכל
עבר בהצלחה. הכלב ירד, עשה מה
קל במיגרש־החנייה שממול. הוא ניגש
שעשה, ומלווהו התכונן לחזור לחדר.
אל השומר ושאל כמה זה עולה להחנות
ואז נתקבל במחסום: אין כניסה לכל .במקום מכונית.
בים•
השומר אמר את המחיר, ואז הציע לו
״אבל אני מתאכן פד!,״ זעק הישראלי.
״אתה יכול היכנס, סר,״ אמר שומר* הישראלי הצעה: אם חניית מכונית עולה
כך-וכך דולרים, כמה יכולה לעלות חניית־הלילה
באדיבות .״אבל הכלב לא.״
כלב?
הבחור לא העז להפקיר את הכלב לבדו
השומר לא נבהל, ודרש מחיר כפול.
בכרה כי זה היה מקפיץ את גבירתו סן
.והמיטה. צער־בעלי־חיי)ם וצוער־חובבי־ הישראלי שילם, הכלב נקשר בסוכת ה אשד,
התערבבו בנישמתו, והוא חיפש שומר, והישראלי הצטרף אל חבריו.
ולולא הפציע השחר, יכול היה הלילה
מוצא.
העליז להימשך עד עצם הרגע הזה.
ואז באה לעזרתו התושיה הישראלית

רחל ואריה זקס
חתונה שלישית
עורכת־דין הדסה מור, אך הודיע כי
״קם מתוסכל״ ואף העיר אי-אלה הערות

על הקמטים בצווארה
מעולם בראי.

כאילו שלא הביט

חתונה כפולה
בבית מישפחת הוד בצהלה נחוגה בשבוע
שעבר שימחה כפולה. האלוף (מיל׳) מוטי
הוד, מפקד חיל־האוויר לשעבר, ואשתו
פנינה, השיאו במכה אחת את בתם
נורית ואת בנם יוסי.
לא, הם לא נישאו זה לזו. נורית בת
ד,־ 20 נישאה להוד פז בן ה־ ,22 שד,ש־תחר
לא מכבר משירות חובה בנח״ל ומת כוון
להתחיל בלימודי מישפטים. הוריו
הם גרושים. אמו היא הציירת היפואית,
נורית פז, אביו הוא מנהל מיגרשי ה טניס
של הפועל תל־אביב, השוכנים מול
מוסיאון הארץ.
יוסי בן ה־ 27 התחתן עם אידיס יע־

קופי בת ה־ ,24 בת קיבוץ גיבעת־ברנר,
שהיא סטודנטית באוניברסיטת תל־אביב.
במסיבת־החתונה, שנמשכה עד השעות
הקטנות של הלילה, השתתפו 700 מוזמ נים.
זכויות הראשונים על כך יש לנו רית,
שהיא הראשונה שהחליטה להתחתן.
יוסי הלך בעיקבותיה.
תחילה התנגד האב לנשואי בתו .״השב תי
שיותר טוב שקודם ילמדו ויסתדרו
קצת,״ אמר לי מוטי הוד .״היתר, בינינו
מחלוקת לגבי העיתוי של החתונה. לבסוף
הם שיכנעו אותי. החלטנו שאם כבר פוג רום,
אז שיהיה גדול, וחיתנו גם את יוסי
באותה הזדמנות.״

הגונבים המטוסמים דא הגיעו רבבווה
הכנתו
* ה ₪ו מעורה שר שטויות
אובל דליקאטסיס ומבלה במסיבות

גאלהב רגוו האחרון בתי־חולים, ולבדוק מי מהם יקבל את
הצעתנו.

״לבסוף הסכים בית החולים אסף הרופא
להעניק חסותו לבכורה, בתנאי שנארגן

ב _1.ץ ו|
\1ו, 1
— --פיק, באה לפתיחה של ג׳ניפר בר־לב
בשימלה מנומרת ומלווה באחיה יונתן.
לא נעים, לא נעים מה שנשאר מתנועת
הפנתרים השחורים. עוד לא הספקתי להתאושש
מבגידתו המחפירה של צ׳ א ר לי
ביטון, וכבר נחתתי על כוכבי שמש -
עוד פנתר לשעבר, שהפך לאיש חברה תל-
אביבי וכמעט שאין אירוע בעיר שהוא
אינו מכבד בו את נוכחותו. כמו כל בורגני
הגון, הוא הודה לפני שהוא נופל מהרגליים.
לא רק הוא נופל מהרגליים — כל העיר
נופלת מהרגליים מרוב חגיגות. אחרי
הפתיחה הססגונית שהתקיימה לתערוכתה
של האמנית נז ניפר כר״לב נשבעו לי
כולם שהם זקוקים לשביע של התאוששות.
ג׳ניפר המיוחדת, שהיא רעייתו של אמן
הגרפיקה דוד מרטרן וכר, מציגה עבו דות
ענק בגלריה דלסון ריכטר ביפו. את
הפתיחה כיבד בנוכחותו כל מי שהוא משהו
בעיר הזו ומה שאמור היה להיות פתי־חה
של עוד תערוכה, הפך במהרה לאירוע
חברתי ממדרגה ראשונה. היו שם
מאיר, שפם ממוסיאון תל־אביב, גילה

המאניה

השחקן רודה האנין
(משמאל) ,המגלם
בסרט הקשר היהודי את דמותו של ראש
המאפיה בפאריס. לידו: השחקן דאן פייר
באקרי, המגלם בסרט את תפקיד הסרסור.
מה קורה כאשר חייבים לארגן הצגת־בכורה
חגיגית ברגע האחרון לכבוד סרט
חדש, ואין די זמן? בבעיה זו נתקלו מפיצי
הסרט הקשר היהודי בישראל, כאשר הודיעו
להם כוכביו, כי הם מגיעים לביקור בארץ
דווקא בחודש מאי כשהבכורה מתוכננת
לאוגוסט. השחקנים דרשו, כמובן, בכורה
חגיגית, וקבלת־פנים עם כל הגינונים. מה
עושים י פונים כמובן לאייבי נתן שיציל
את המצב. אייבי, שיש לו כבר נסיון רב
באירגון אירועים כגון אלה, נתן למפיצי
הסרט עצת זהב. רוצים בכורה חגיגית
נוצצת? בבקשה. הבה ניפנה לאירגונים,
נתרום להם את הכנסות הסרט. והם יע ניקו
את חסותם לבכורה .״פנינו תחילה
לבית־התפוצות״ ,סיפר לי משה אדרי,
ממפיצי הסרט ,״ונתקלנו בסירוב. בית־התפוצות
טען שאין מספיק זמן כדי לארגן
את האירוע. אז הציע אייבי לפנות לכמה

אלמגור, אפתי זכקו ואחרונה דיין,

אפריקאית, מתחבק עם ידידו השחקן ג׳אן פייר באקרי, המגלם בסרט את תפקיד הסרסור.
להם פירסומת גדולה. פירסמנו מודעות
גדולות בעיתונים, הזמנו את כל מי ש צריך,
אירגנו מסיבה חגיגית למשתתפי
הסרט וגם הצלחנו להשיג תרומות לבית־החולים
בסך 40 אלף שקל. הסכום אינו
גביה, כי חילקנו הרבה הזמנות.״
אני חייבת להודות שהעסק באמת עבד
לא רע. באי הבכורה, שציפו לראות את
השחקנים המפורסמים של הסרט — ז׳אן
לואי טי־ינטיניאן והשחקנית קליאו
גולדשמידט — הסתפקו בכוכב המקסים
של הסרט, רודה האנין, שהוא גיסו של
פרנסואה מיטראן נשיא צרפת, המגלם
את תפקיד ראש המאפיה היהודית בצרפת,
ובשחקני־המישנה של ג׳ררד ד ״
ארמון ול׳׳אן פייר באקרי.

גונב ההצגה

הוא הילד ג׳ון אלכסנדר, המשתתף בסרט הקשר היהודי.
מאחוריו: בימאי הסרט, ארקדי אלכסנדר. ארקדי היהודי
היה בעבר בישראל ושהה בקיבוץ יחיעם במשך שנתיים, שבו הוא מתכוון לבקר השבוע.

במסיבת קבלת־הפנים שנערכה לאור חים
במלון תל־אביבי, הזמין חבר־הכיסת
ז׳א־ אמיר את כוכבי־הסרט לבוא לדימונה,
כדי ללמוד מקרוב על הקהילה
הצפון אפריקאית, שעליה מדובר בסרט,
ולהראות להם שאותה קהילה היא תפא רת
ישראל ולאו־דווקא פושענית, כפי ש הצטיירה
בסרט זה. שאול כן־שמחץ
ניצל את המסיבה• כדי לערוך מסע הת רמה
פרטית משלו, והצליח לשכנע את מפי צי
הסרט לתרום הצגת סרט אחד לטובת
בי־ת־זקנים בנתיבות.

שגנבה את ההצגה בזכותו של האקס־גיס
שלה אודי דיין.
תקרית קטנה ארעה כאשר למקום נכנסה
בחורה שחומת־עור והעיפה לטרטה את
המשקה שהחזיק בידו .״התימניה הזאת
שפכה עלי את הוויסקי שלי,״ אמר טרטה,
שעודכן בו במקום, על־ידי יונתן שמ אור,
שבא לפתיחה בליווית אחותו מי דית
.״זאת לא תימניה, זאת התחת של

פיקשש
״היינו בל־בך עניים, שבחורף אמא שלי
היתה מציירת לי על החזה עיור של
סוודר. כשהייתי רעב, בארוחת הצהריים
הייתי קורא ספרי־בישול. הייתי פחדן
עד כדי כך שבצהריים הייתי ישן עם
אור דולק.״
בדיחות מסוג זה, שמספר דני סג־דרליון
בתוכניתו החדשה, אופייניות
מאוד להומור המיוחד שלו, שבא כבר
לידי ביטוי בתוכנית של להקת כוורת.
ההומור האנגלו־סאכסי המכונה הומור
נאונסס (שטויות, אי־הגיון) ,המעובד בידי
דני לעברית, עובד מצויין על קהל הצופים
הישראלי.

מרס 1נרו מהוגל״ם

המדינה.״ מבט מקרוב בתחת הוכיח, כי
בניגוד לשדיים של המדינה, הרי שהוא
ראוי בהחלט לתואר המחייב שהוענק לו.
בעלת התחת אניטד! פללי, שחקנית
הצגות עירום, זכתה בתואר בזכות היצר
האקסביציניסטי שלה, להציג אותו לראווה
בכל מקום. לי הספיק לראות את התחת
מבעד למכנסי הג׳ינס, וגם כך הוא נראה
טוב.
אחרי שכולם התנשקו, התחבקו ובירכו
את ג׳ניפר על שהצליחה למכור כמה
עבודות, התקיים דיון על הנושא מה הל אה
ז אחרי שהושג קונסנזוס, הצפינו כו לם
לנווה־צדק וירדו על כבד אווז ועל
גראנש לבן. למה לא ז לא בכל יום ג׳ניפר
פותחת תערוכה•

האמנית והפנתר

כבי שמש, המככב לאחרונה בכל האירועים החברתיים בתל־אביב.

האופנאית והצלמת

בגד מיוחד במינו. אורלי ז׳בין (משמאל) לבשה בגדי ליצן,

בכורהללאתק צי בי

״באתי להיווכח במו עיניי אם יונתן
כרמון הצדיק את החופש שנתתי לו,״
אמרה פולט קוקאטריס, מנהלת אולם
אולימפיה, היוקרתי בפאריס, שיונתן משמש
כיועצו האמנותי מזה כ־ 20 שנה.
אותה גברת ועוד נכבדים אחרים הגיעו
לבכורה החגיגית של להקת ירושלים, בניהולו
של כרמון. הרקדנים והרקדניות
הצעירים והרעננים, המופיעים בערב זה
בהתנדבות בגלל היעדר תקציבים, הלהיבו
את הקהל הירושלמי בהפקה יקרה ומרהיבה

ביופיה, שעלתה עשרות מיליוני לירות.
לאחר הבכורה התקיימה מסיבה באולם־
הכניסה של התיאטרון ונכחו בה חברי-
כנסת רבים, שושנה ארכלי־אלמוז־נינו,
אויה למיד, שר החינוך לשעבר
אהרון ידלין וז׳אק אמיר, ראש עי-
ריית־דימונה, שסיפר כי אף הוא היה רק דן־
שרקד בלהקת עמק־הירדן בשנת
.1954 נעדר מאותו ערב חגיגי ראש עי ריית
ירושלים, טדי קדילק, שהעניק ל להקה
את רוב תקציביה, שמימנו את הו פעת
הלהקה.

הצייר ואשת הצייר

הצייר היפואי גידי לוי צוחק בחברתה
של עדה ליפשיץ, רעייתו של הצייר אורי
ליפשיץ. עדה ביקשה למסור באמצעות התמונה ד״ש לבעלה, השוהה בניו־יורק. לוי
סיפר כי גם תערוכת הציורים הקרובה שלו תיערד בגלריה היפואית דלסון ריכטר.

סנווסוו

דני, זוכה לנשיקה
מפיה של השחקנית
מיקי קם, שבאה לברכו מאחרי הקלעים.

סנדרסון מתגלה בתוכניתו החדשה
כבדרן מעולה. מי שציפה לתוכנית שיש
בה שירים בלבד, צפויה לו הפתעה /בצורת
ערב־בידור של ממש. הוא מעווה את
פרצופו, צוחק על הפסטיבלים, מלגלג על
תוכנית הטלוויזיה נקודת־חן ומבטיח
שבשבוע הבא תיוחד התוכנית לנקודת
חן על ביטנה של פנינה רוזגבלום.
כיצד גילה סנדרטון את כישרון המשחק
הקומי שלו ! הוא הסביר :״הופעתי
באילת, בערב״ראיונות עם מנחם זיל ברמן.
במשך הערב נכנסתי למונולוגים,
שהמצאתי באותו הרגע. הקהל צחק,
וזה היה בשבילי האות שהדבר אפשרי
ושאוכל להחזיק ערב מלא ללא להקה״.
עוד הפתעה נכונה לקהל, בצורת שירים
ביוונית, בסימון טריפונס. על כך
גילה :״לפני כמה שנים ראיתי את
הזמר טריפונאס בהופעה. כמה שהבחור
הזה היה טוב ומלהיב! עמוק בתוכי
כנראה שמרתי לו פינה, והנה היא יצאה,
כאשר החלטתי לשלב בתוכניתי קטע
יווני שהזכיר לי את טריפונאס״.

1111 יל! | 1 1 | 11 1 11 הכוריאוגרף יונתן כרמון מחייך באושר, כשהוא
״| יייייי ויי • זוכה לנשיקות מפיהן של הזמרות שושנה דמארי
(מימין) ויפה ירקוני (משמאל) .שתי הזמרות הופיעו בעבר עם להקתו של כרמון בפאריס.

ני רהן.ל —

במדינה
גזי שטרה

אידו הוושע,

המי 3ר 3שדא הגיע
האזרח אזי 70מ.ה במעט
ונכנס 7ב 7א ע7
אי־הופעה בבית־מישפט
כאשר הוא שירת כמילואים

מעכשיו לא
תצטרכי לשלם
עבו ר׳ סו ף הסבון״
/י שאת זורקת ולגרד
את שאריות הסבון
מהסבונית.סיון סבון
רחצה נוזלי של תיא
פותר את בעית הבזבוז
ומעניק לך הנאה מלאה עד
הטיפה האחרונה.אז במקום
5סבונים רגילים קני אחד-סיון.
סיון סבון נובע-פטנט חסכון לסבון.

סיון סבון נובוג. תהני ממנועדהסוף.
כשתתרחצי/תביני.

הבקשה לעיכוב הליכים ׳שהגיש
עורך־הדין חיים שטנגר ליועץ ה
מיישפסי לממשלה היתה דומה לרבות
אחרות, אך היא מציגה, למ רות
הנוסח היבש שלה, את היחס
הגס של המימסד לאזרחים, עד כדי
כך שלא ברור מי משרת את מי.
אלי סלסה 30 תושב בית־ים,
העובד בחברה למזגני-אוויר, הו אשם
שבחודש אוגוסט בשנה שעב רה׳
תוך כדי בירור לאן -נגרר רכב
שלו מנמל־התעופה בן־גוריון, הוא
העליב את השוטר קלוד ברבי.
סלמה הודה שהוא אכן אמר
ש״זו מדינה חרא,״ אך בכתב־האי־שום
נאמר, שהוא התפרץ וקילל
את קלוד. הוא הופיע לישיבה אחת
בבית־מישפט השלום ברמלה ללא
עורך־דין, שבה העידו שלושה
שוטרים יעל אירועי איותו היום.
השוטר הרביעי שהוזמן להעיד לא
הופיע. והישיבה נדחתה.
חיוני כיחידה. סלפה, שמעו לם
לא •הסתבך עם החוק, התכוון
להופיע לישיבה הבאה. אך בחודש
דצמבר הקודם הוא גויים לשירות
׳מילואים, אחרי שבצה״ל הוכ רזה
כוננות. הוא לא הופיע לדיון :
באותו זמן שהה בצפון הקר.
.למרות שגם הוא, גם אשתו
וגם קצין־הקישור שלו ישלחו מיב־תבים
רשומים לבית־המישפט ו הודיעו
כי הוא בשירות מילואים
ואינו יכול להופיע משוט שהוא
חיוני ביחידתו, לא הובא הדבר
לידיעת השופט. הדיון התקיים

עציר שוורץ
מעל לכוח־הסבל
אילו היה בנו ׳שוורץ ( )37 מור שע
בדין ונענש, היה במיקרה
הגרוע ביותר נישלח לחמש שנות
מאסר. זהו עונש-המכסימום הק בוע
לעבירה של מירמה שבה נא שם
הגבר נעים־ההליכות. אבל הוא
לא זכה להגיע למישפט. שלושה
חודשים אחרי ששוחרר ממעצרו,
מת בניו שוורץ מהתקף־לב פית-
אומי.
בית־המיעצר של מדיגת־ישראל
הוא מקום קשה אפילו לעבריי נים
קשוחים וותיקים. אבל הם
רואים אותו כחלק מסיכיויגישזמיק־צוע,
ומתרגלים אליו. אדם סן ה ישוב,
הנכנס למעצר בפעם הרא שונה
לחייו, נתקל בתופעה הע לולה
להרוס אותו לחלוטין. המש מעת,
החברה, היחס ׳ובעיקר ה השפלה
החבושה הם לפעמים מעל
לכוח־הסבל של אדם רגיש.

הטעות

שעלתה

כחיים.

לשוורץ לא היה עבר פלילי. הוא
היה אזרח מכובד בעל מיקצוע
כהוגן ומכניס. שנים רבות היה
סוכן־גסיעות שהתמחה בעיקר ב יבוא
תיירים בחביליות־תיור. לפני

נאשם סלמח
תלאות הבירוקרטיה

ת ח בו רהיבש תי תבא די בו תאן וייס

בהיעדרו של סלמה, שבסיומו הור שע.
הטיעונים
לעונש נידחו לחודש
ינואר השנה. אז באו לביתו של
סלמה לעצור אותו, כדי להבטיח
את הופעתו בבית־המישפט בשעת
גזירת־הדין. סלמה, שידע על מו עד
המיישפט, אחרי שהלך לברר
למתי נדחה הדיון, הופתע, והצ ליח
להשתחרר בערבות, למחרת
המעצר ,׳ולא נשאר עצור עד מועד
הדיון בבית־המיישפט.
כשהופיע בבית־המישפט טען ה שופט
בייזר, שסילמיה ביזה את
בית־המישפט בגלל אי־הופעתו, ו שהוא
מרשיע אותו.
סלמה התפרץ והוכיח שהיה
באותה מגויים באותה ׳תקופה, ובי קש
כי עדות השוטר שהעיד ינגדו,
בהעדרו ,׳תישמע מחדש, בנוכחותו,
כדי שיוכל לחקרו, להשמיע אית
גירסתו ואף להביא עדים מטעמו.
השופט ביטל את הכרעודהדין

ו־בע שהוא ישמע מחדש אית עדות
השוטר הרביעי, ואילו עורך־הדין
שטנגר, שאליו פנה סלמה, פנה
ליצחק זמיר, שיעכב את ההליכים
המישפטיים, ולו משום ׳שלכאורה
נוצר עיוות־דין נגד סלמה, כש הדיון
בעניינו נערך ללא נוכחותו.
כרגע ממתין סלמה להחלטית
זמיר. אזרח ׳שמעולם לא הסתבך
עם החוק, למד ברק מרתק של
הילכות מימסד ובירוקרטיה יש ראליים
על בשרו.

חו ק
בג״ץדחה רו ת
סרט־הכברה ע7
הבנ״ץ נבחר 7ייצנ את
ישראל כתחרות במינכן
השופטים בתחרות הנערכת בחו דש
יוני במינכן ילמדו בין היתר
גם את שיטת הבג״ץ הישראלית.
סרט־הסברה על נושא זר״ שינע־שה
על־ידי הטלוויזיה הלימודית,
נשלח לייצג את ישראל.
בסרט, שהופק על־ידי ׳תמר לוטן
ושבויים על־ידי דני צחיובל,
מודגם העיקרון כי גם לאזרח הק טן,
מוכר הארטיק בחוף־הים, יש
אפשרות ׳להילחם באי־צדק שנגרם
לו על־ידי המימסד — עיריית תל־אביב
— על־ידי פניה לבג״ץ.
גבי עימרני, מוכר־הארטיק שירש־ה
עו ל ם הז ה 2336

היה נשפט ומאסו. תחת זאת נשות ומוות

עונ ש מוו ח
שנים אחדות נכנס לשותפות עם
חברת מדינה טורם, חברת־נסיעות
תל־א ני בי ת. היד. הסכם בין הצדדים
באשר לחלוקת הרווחים בי-
ניד,ם, אולם לדבריו מעולם לא
נעשה מאזן ממשי׳ והוא תמיד
קיבל את חלקו ״על חשבון״.
בשלב מרדים. אד,די שנדמה היה
לו כי מתחמקים מלתת לו דין־
וחשבון מדוייק על רווחי החברה,
עלה בו חשד כי החברה עומדת
להתמוטט והוא החליט לפרוש
ממנה לפני שיסבול הפסדים גדו לים.
הוא
הודיע למדינה־טורס, כי
יפרוש מהעסק ויסתח חברת־נסי־עדת
פרטית שלו. הודעתו זו גרמה
לאווירה עכורה ומלאה חש דות
׳בחברה שבה עבד. כל איש
הסתיר את מהלכיו הבאים מירי בו׳
והכל חשדו בכל. אז עשה
בנו שוורץ את הטעות האחת
שעלתה לו בחייו.
הוא חשב כי הדרך היחידה להציל
חלק מכספו היא ליטול מהחברה
כרטיסי־טיסה, ושוברים
(ואוצ׳רים) ׳ולנסוע מהארץ. מה הי־תה
מטרתו בנסיעה אחרונה זו —
על כך יש חילוקי־דעו׳ת. שותפיו
לעסקים חשדו כי הוא התכוון לברוח
מהארץ לצמיתות׳ הוא עצמו
טען כי התכוון לנסוע לספרד ול ארגן
שם כמה חבי׳לות־תיור ולח זור
מייד. כראיה, סיפר שבאותם
ימים היתד. אמו גוססת בישראל,
והוא לא היה לעולם משאיר אותה
למות ערירית.
בכל אופן, הוא לא הצליח לברוח
רחוק .׳באופן מיקרי התגלתה
נסיעתו לשותפיו עוד ׳באותו בוקר,
יוהם פתחו בהליכים שונים.
הם התלוננו במישטרד, וביקשו ל הכריז
עליו כעל עבריין נמלט.
תוך שעות ספורות׳ בעזרת האינטרפול,
נעצר בנמל־התעופה של
ציריך. כאשר ישב במעצר ב־שווייץ
עמדה אמו למות בכל רגע,
והוא התחנן שיחזירוהו ארצה.
לבסוף מימן בעצמו את כרטיס-

השופט כן־ ארי (מימין)

במחיר של שתים

עד תום ההליכים

ו!ט 1מ/11ו

הטיסה לישראל והגיע ביום שבו
נפטרה אמו.
הוא נעצר מיד ל־ 15 יום והפרקליטות
הגישה נגדו כתב־אי־שום
על פירמה. הסכום הכולל
של השוברים שלקח היה 10 אלפים
דולר, אך מתוכם השתמש
רק ב־ 2,000 דולר, שבהן מימן
את טיסתו. יתר הכספים הוחזרו
לידי הפרקליטות. ובכל זאת, בגלל
בריחתו לכאורה מן הארץ, ביק שה
הפרקליטות כי הוא ייעצר עד
תום ההליכים נגדו.
כמו כימי הכיניים .״ראיתי
אותו נמק בכלא, הוא היה אדם
תרבותי, בוגר הסורבון, דובר
שמות. אבו־כ׳ביר היה בשבילו כמו
צינוק של ימי־הבי׳ניים,״ אמר סניגורו,
דני שיינמן. הסניגור לא חסך
מאמץ כדי לשחררו מהכלא. השופט
אריה אבן־ארי שמע את כל
הטיעונים והבת כי לפניו אדם
בעל עבר נקי שאין לו קשר לעולם
הפשע. בכל זאת החליט לשולחו
למעצר עד תום ההליכים.

מישפטן לויתן ומופר־ שדגונים ע׳מרני כסרט
בג״ץ על שפת־היס

יונו נשלל ממנו שלא כחוק, פונה
לעורך־הדין, שאותו משחק המיש־פטן
עמיקם לויתן, וזה מסביר לו
מה עליו לעשות. הוא עורך לו
סיור בבי׳ת־המישפט העלית׳ ומחזיר
לו את הרשית, אמרי מאבק
בדשפטי.
בסרט שצולם על שפת־הים ב־תל־אביב
משתתפים גם השחקנים
אריה מוסקונה ונחום שליט.
ה עו ל ם הז ה 2336

שלש אריזות ויטו

מ י שפ ט
עודא נדע
מ ס רו בי ס
ק ללת הרצל אכיטן
רו׳כצת על אחיו.
״הנני מצהיר כי ניצנדמישנה
שימעון סביר הציע לי, ימים טפו־

״הוא היה אדם גבוה וזקוף, אך
קומתו הלכה ושחה, רוחו נפלה,
והוא ראה את עצמו בדימוי חדש,
דימוי של אסיר ״.אמרו מכריו.
סניגורו עשה מאמץ אחרון ועיר-
ער לבית־ה׳מישפט העליון. טיעונו
היה כל־כך מלא רגש ושיכנוע
שבית־המישפט נעתר לו. אחדי
חודשיים מעצר שוחרר בנו שוורץ
בערבות ויצא מאב׳ו-כב״ר.
הוא המשיך בתוכניותיו להקמת
החברה. התייעץ בעורכי־דין וטי פל
בתביעה אזרחית נגד חברת
מדינ׳ה״טורס על סך 80 אלף דולר,
שאמנם לפי דבריו היו חייבים לו,
אבל הוא המשיך להציג את עצמו
כ״אסי׳ר לשעבר״.
שלושה חודשים אחרי צאתו
מבית־המעצר הודיעה מודעת אבל
בעיתון על מותו ללא עת. בן 37
נפטר מהתקף־לב .׳מחלה שממנה
לא סבל טרם נכנם לכלא. אי־אפשר
להוכיח באופן מדעי כי
המעצר הרג אותו, אבל מוות אינו
מדע מדוייק.

רים אחרי שנעצרתי, וכן כמה
פעמים נוספות לאחר־מכן — ש אודיע
לו בכל דרך שהיא היכן
נמצאים התכשיטים שנשדדו מקרן
אור, והבטיח לי שאם אעשה זאת,
ישחרר אותי, ואיש לא יידע מהו
מקור המידע.״ כך כתב אהרון אבי־טן,
אחיו של הרצל, המוחזק בצרפת.
הוא הצהיר על כך בפניה
לבג״ץ.
ועדת השיחרורים ביטלה את
רשיונו של אהרון להתהלך חפשי,
אחרי שריצה כבר שני שלישים
מעונשו, על חלקו ׳בשוד בל״ל ב־רמת־אביב.
בגלל שוד זה ישב גם
הרצל אביטן, עד שברח ממאסרו.
לדברי סניגורו של אהרון, עורו־הדין
דויד יפתח, נשלל רשיונו של
שולחו להתהלך חופשי אך ורק כ־אמצעי־לחץ
ומנימוקים פסולים,
שאינם רלוונטיים כלל. הדיון בוועדה
התקיים בסודיות מוחלטת,
וקציני־המישטרה הביאו את ראיו־תיהם
לפני הוועדה ללא נוכחות ה נאשם
ועורך־דינו.
״מר סביר אמר לי שאם לא
אמסור לו היכן התכשיטים, הוא
ידאג להחזיר אותי לכלא ...ואמר
לי שלא תהיה כל בעיה לעשות
זאת, מכיוון שוועדה איננה בית-
מישפם,״ הצהיר אביטן. בבג״ץ זה
על החלטת הוועדה ידון בית־מיש־פט,
ואהרון אביטן מצפה כי ה תוצאה
שם תהיה אחרת.

קרםמ עול הלהרחקת שערות
ל ה שי גבכלב תי מרקחת, פ ר פו מ ריו תורש תו ת שיווק.

ק בו צו תלשכ לו ל
י כו לתה תנו ע ה
ב שי טתפלדנקריי

מתקיימות באבן־גבירול 103 תל־אביב
קונסרבטוריון ״ רון ״ מול השקם
בימי שני וחמישי — בוקר ואחה״צו
פרטים: טל 232182 03 אלי ודלר

איתן עמיחי

הדברתבע״נימזי7זים

מו מ חי םלהדברתתיקנים
(ג׳ו קי ם) ,תולעי עץ, ח ר קי
ס פ רי ם ובגדי ם.
דמת-גן. רח׳ מודמגין .18ת.ד2272 .

טל 6־790114 5

ר ש׳מס־וג עסק 481/75

שמירה על ב רי או ת ן ורכו שך

דרושה דחוף
דירה ב ת 6י— 5חדרים
רצוי עם גג (מעלית, הסקה)
באיזור מגורים שקט בתל־אביב.
לפנות לטל 246276 .כערכ (ללא מתווכים)

עדנה פיינרו מסכמת את פ ס טי ב ל הסרט* ה־ 35 בקאן

^ כורני יממה אחת בקאן שהכל היו
י מיואשים :״שממה, הכל שממה. אין
חדש תחת השמש, גמרנו עם הקולנוע,״
כך אמר לי עיתונאי אדום־עיניים, שעבד
בפרך מזה עשרה ימים בחפשו אחרי
הסקופ הקולנועי הגדול של השנה. הוא
חיפש תגליות — ולא מצא ! שפה חדשה
— ולא מצא ; סרט מהפכני — ולא מצא ;
שערוריה מינית — ולא מצא. אפשר היה
לחשוב שאולי האיש נמצא במילחמה פר טית
עם העולם, אילמלא גם האחרים, זאבי
פסטיבלים ותיקים, ביכו את אכזבתם :
על הנייר זה היה נראה נפלא כל־כך —
ובמציאות? הנה הבטיחו לנו כמעט את
כל השמות הגדולים החיים עדיין —
טאוויאני וגודאר, אנטוניוני והרצוג, סקו־לימובסקי
וסיברברג, ונדרס ואנדרסון, אך
למה הכל כל־כך בסדר -ולא יותר מבסדר?
באותו היום נראה היה שעמיתי למיקצוע
צדק: שום דבר מלהיב באמת, שום דבר

ובול של אילמז גוני. עד כמה קשים היו
חילוקי הדעות בתוך חבר השופטים כתבו
עיתונים צרפתיים, וסיפרו כי הסופר ה־קולומביאני
גארסייה מארקס הטיח בפני
נשיא הפסטיבל, פאבר לה ברה, כי הסרט
הקובני ססיליה (המספר על נסיונה העגום
של בת־תערובת לחדור לחברה הלבנה
בקובה, במאה שעברה כשהכושים היו
בבחינת עבדים והמטיסים סבלו ממעמד
חברתי נחות) לא זכה להזדמנות נאותה.
לפי עדות זו, טען מארקם, כאילו נדחה
הסרט בכוונה ליום הלפני אחרון וכי לא
נותר זמן מספיק כדי לשפוט אותו כראוי,
ואילו תשובתו של לה ברה היתה כי מספיק
פרסים ניתנו כבר לסרטים שמאלניים.
לא די בזה, וחבר השופטים החליט
להעניק פרס מיוחד של 35 שנות הפס טיבל
לאחים טאוויאני, הידועים כמארק-
סיסטים, על סרטם הלילה של סן לורנצו.
אך במיקרה זה היו שטענו, שאם היתה

בסרטו החדש בימאי־קולנוע המאמין ש ימצא
קשר לחברה האנושית דרך האשד.
האידאלית. ואמנם, אין מנוס מן המסקנה
שתומאם מיליאן, גיבורו של אנטוניוני,
הוא בן־דמותו הרוחני, כשם שהוא דומה
לו דימיון פיסי מפתיע — גם בתווי־הפנים
וגם בגוץ הכהה של עורו. אמנם, להפתעת
כולם טען אנטוניוני שהסרט הזה הוא
אופטימי לעומת הפסימיזם הרב שהיה ב־סירטו
אוונטורה.
אם היה מישהו אחר שחבר השופטים
רצה מאוד להעניק לו פרס כלשהו, ולו
של הזדהות, הרי זה הבימאי הפולני יז׳י
סקולימובסקי. למרות הנבואות כי מי ש יקבל
את פרס המישחק עשוי להיות ג׳רמי
איירונס, המשחק את התפקיד הראשי ב־סירטו
של סקולימובסקי, קיבל את פרס
המישחק ג׳ק למון, ואילו לסקולימובסקי
הוענק פרס התסריט.

קדחת
ה או פ טי מיז ם

^ שגה שעברה הוצג בקאן סרט
י בשם ידיים למעלה. סקולימובסקי,
שהוא שחקן שהתפתח לבימאי, סיפר בשעתו
כי הסרט נעשה על־ידו לפני 12
שנים ושכב מאז בצנזורה. בקיץ 81׳ הופיע
בסירטו של פולקלר שלנדורף, זהות מזו־ייפת,
שהוסרט בביירות, ואז קיבל הודעה
מן הבית שסירטו הישן הותר להצגה.
המום מן המראות בביירות ומתחושת

הסרטים בגדנסק, ו״מתוך 25 פרסים ש העניקו
השופטים ל־ 20 סרטים שהיו בפס טיבל,
לא מצאו עבורי שום פרס. מבקרי
הקולנוע שזעמו על כך, העניקו לי את
פרס הביקורת, אבל אני הרגשתי שלי אין
יותר מה לעשות ברגע זה בפולין.״ ~
בלב כבד חזר סקולימובסקי ללונדון,
מקום מגוריו. בהשפעת המאורעות כתב
תסריט על בחור פולני בשם נובק, הנשלח
על־ידי בום עשיר כדי לשפץ את מעון-
הקייט שלו בלונדון. בראשו של סקולי־מובסקי
כבר ניקר זה זמן רב הרעיון
לכתוב על כוח העבודה הזול של פולנים,
המסתובבים באירופה והמוכנים לעשות
הכל בחצי מחיר, כדי להביא כמה פרוטות
הביתה, ועל תגובותיהם של האנגלים נגד
הזרים. העובדים בארצם. הוא היה בעיצומה
של הכתיבה, כאשר הושלט המישטר
הצבאי בפולין.
נרעש ממה שקרה במולדתו, לא היה
מסוגל לכתוב יותר, ובערב חג־המולד
מצא עצמו שותה באחד הפאבים בחברת
כמה פולנים, שמצאו עצמם חסרי־בית
בלונדון, מבלי שיבינו בדיוק את כל הנאמר
ברדיו ובטלוויזיה .״הם עמדו שם,
שתו ובכו, שתו והדמעות שוטפות את
עיניהם המביטות במסך הקטן, מבלי ש מוחם
קולט את כל שאירע. אחד מהם
הבאתי לישון בביתי, ומצאתי את עצמי
מרכך עבורו את החדשות כדי לעודד
אותו, המיסכן. ברגע זה ידעתי שאני חוזר
לעבודה.״

גוטח בפסלים

תמונות מדהימות ביופיין של גופות בצבעי הציורים
והפסלים של האמנים הפלמיים במאה ה־ 15 יצר
במצלמתו הצלם הוותיק ראול קוטאר, ששב לעבוד עם דאן לוק גודאר בסרט פאסיון.
שיציב תמרור-דרך חדש באמנות הקולנוע
לא נראה השנה. לא היה כאן משהו
שיזכיר את הזלילה הגדולה את האם והזונה,
או את זיכרון הצדק — סרטים שב זכותם
זוכרים את הפסטיבלים של השנים
שבהם הוצגו.
מי שהודו בכך היו חבר השופטים, שאם
כי שמרו על כל כללי האתיקה, לא השמיעו
ציפצוף קל שבקלים, ומילאו פיהם מים
(במיקרה זדי יין) — הרי לפי הפרסים
שהעניקו ובצורה שבה חילקו אותם —
הצביעו על כך שכמעט חצי הסרטים היו
ראויים לפרסים, לפחות אלה שבתחרות
הרישמית, מה שרק מוכיח שהרמה היתד.
אחידה מדי. לא היו מפלות אדירות, אבל
גם לא היו המראות לשחקים.

״יותר מדי
שמאלנים״
^ ב ר ־ ה שו פ טי ם, שמנה את הבימאי
י י סידני לומט והשחקנית ג׳רלדין צ׳פ־לין,
את ז־,סופר גבריאל גארסיה מארק
והבימאי ג׳ורג׳יו סטרלר, לא הצליח להגיע
לתמימוודדעים עד לרגע האחרון. כך יצא
שעל הפרס הגדול, דקל־הזהב, רכבו שני
סרטים, שניהם אינם גאוניים ואין לחשוד
שיעמדו לעד, נעדר של קוסטא גאבארס

יצירה הראוייה לפרס הגדול הרי זה דווקא
הסרט הזה, בלי להתחשב בצבעים הפולי טיים
ובזהות הפוליטית של מחבריו. אלא
שהענקת פרס לאחים טאוויאני היום, זה
בערך כמו להודיע ברבים שצ׳פלין היה
גאון. אין בכך כל חידוש. לעומת זאת,
ליגלגו כולם על העובדה שחבר השופטים
רצה להעניק פרס לאנטוניוני, אבל לא
ידע איזה, ולכן המציא פרס חדש על
כלל פעילותו בקולנוע עד היום. שכן
הסרט שהביא אנטוניוני לפסטיבל זה עורר
תגובות מעורבות ביותר.
מי שעשה בזמנו את אוונטורה, הלילה
וליקוי חמה, והציג בקאן בפעם האחרונה
את זהות גנובה, מי שנחשב לממציא תי אוריית
הניכור וחוסר הקומוניקציה של
החברה המודרנית בקולנוע, הציג השנה
סרט ושמו זיהוייה של אשה. סרט זה הוא
אולי הדוגמה הטובה ביותר כדי להבהיר,
שאם כי לא היו בפסטיבל קאן 82׳ כל
מהפיכות גדולות או תפניות בקולנוע, הרי
שהיו בו הרבה סרטים מעניינים, בעלי
רעיונות, בעלי איכות אסתטית גבוהה ויצירות
שיספקו חומר רב למחשבה.
זיהוייה של אשה, טענו המקטרגים,
הוא חזרה לאוונטורה, אבל אם שם תיאר
אנטוניוני את הניוון של השיכבה האינ טלקטואלית
באיטליה, הרי בסרט זה הוא
חוזר אל הניוון הפרטי, וזו לדעת רבים
פשיטת הרגל של הבימאי. אנטוניוני מציג

ו 0ז*1 ¥¥׳א 0ס
י 1ו>ו ואואז

אד תתנו דחם דמות!

השחקן ג׳רמי איירנוס בתפקיד נובק
הפולני בסירטו של סקזלימובסקי, על
רקע כרזה, של סולידריות האומרת: אל תתנו להס למות, חסלו את הבלוק הסובייטי !״
הפסימיזם העמוק, שליוותה אותו לגבי
העולם, צילם פרולוג בן כחצי שעה על
ביירות ההרוסה, והוסיף אותו לסירטו
הישן על פולין חסרת־התיקווה.
״ביקרתי בפולין בנובמבר השנה,״ סיפר
סקולימובסקי ,״והייתי האוייב המושבע
של הפולנים, אחוזי קדחת האופטימיזם.
הלכתי כנביא חורבן אחוז תעתועים בתוך
עמי, ששקע בטירוף חסר־שחר. מה קרה
להם, האם שכחו את מפת אירופה? האם
שכחו היכן נמצאת פולין?״
סירטו ידיים למעלה זכה ליחס תואם :
הוא הוצג בהקרנה אחת בלבד, בפסטיבל

סקולימובסקי השלים את המלאכה. ה תוצאה:
מונלייטינג, שפירושו עבודה
בצד, או עבודה בסתר (מושג שהומצא
על־ידי יצרני הוויסקי באמריקה בתקופת
היובש) .הסרט מספר על ארבעה פולנים,
שרק אחד מהם מבין אנגלית, ועל עבודת-
הבנייה שלהם בלונדון, ושבעיצומה פורצת
היחיד המבין ויודע על המתרחש, מחליט
המהפיכה בפולין. נובק (ג׳רמי איירונס),
להעלים מחבריו את המידע על הקורה
בבית, כדי שלא לפגוע בקצב הבנייה וכדי
להמשיך ולנצלם בזול. הם יודעים רק
שככל שיחישו את העבודה, כך יקדימו

להגיע הביתה עם מיצרכי מזון שאגרו,
שהם משאת נפשו של כל פולני.
אפשר להבין על נקלה שהארבעה אינם
אלא אלגוריה על אירגון סולידריות. מאחר
שסקולימובסקי אינו מנתק מגע עם פולין,
אם כי אומר בבירור שאינו אישיות רצוייה
שם היום, הוא לא העז לסיים את הקומדיה
השחורה שלו בסיום קאטגורי. הפולנים
נשארים עיוורים, מנוצלים וחסרי־ישע, הם
אינם מתמרדים כי אם מסיימים את העבודה
בזמן, מבזבזים את כל שארית כספם
על שעוגי־היד, שעליהם חלמו כל העת.

הגיבוי —
חלו ם
עוד פרס — פרס הבימוי. שוב סרט
1שחבר־השופטים לא היה שלם עמו כדי
להעניק לו את דקל־הזהב. היו שאמרו
כי מאחר שהובטח לבימאי פרם כלשהו,
ולו על המיבצע האדיר שהיה כרוך בביצוע
הסרט שלו, הוענק לו, לוורנר הרצוג, הפרס
על בימוי פיצקארלדו.

נוס הבימו

השחקן קלאום
נועדה להביאו
בלב הג׳ונגל בפרו. הוא מעצב את תפקיד
תימהוני, ההוגה תוכנית מטורפת לבנות

אופרה בגיונגל ״

בתפקיד פיצקארלדו וקלאודיה קארדינאלה
כאהובתו, בסירטו של ונדנד הרצוג.
שנתיים וחצי שהה הבימאי הגרמני
וורנר (סטרושק) הרצוג בג׳ונגלים של פרו,
כדי להגשים את חלומו: סרט על גיבור
מטורף למחצה, איש־חזון המחליט לבנות
בית־אופרה במרכז הג׳ונגל. כדי לבצע את
תוכניתו, הוא קונה שטח של עצי קאוצ׳וק,
ומתכוון להרוויח הון־תועפות מן הגומי
שיפיק מהם. כדי להגיע אל השטח, הנמצא

קינסקי באוניה ש אל
מטעי הקאוצ׳וק
פיצקארלדו, גיבור
בית־אופרה במרכז

הג׳ונגל. הבימאי ורנר הרצוג בילה שנתיים וחצי בפרו, ועמד לא
פעם בסכנת־חיים כשהוא נקלע למריבות ולחיכוכים בין שבטי
האינדיאנים השונים באיזור. קלאוס קינסקי ירש את תפקידו
בסרט זה, מהשחקן האמריקאי ג׳ייסון רובארדס, שחלה ונפטר.

מאחורי שפך האמזונס, הוא בונה אוניה.
במיבצע, ששותפים לו אלפים מתושבי
הג׳ונגל, מעביר את האוניה על היבשה
לצידו השני של הנהר, מאחר שהשפך
האחד שלו צר מכדי שאנייה תוכל לעבור
בוי.
לכאורה, גיבורת הסיפור היא האוניה,
למעשה גיבור הסיפור הוא החלום, החלום
שעליו מוכנים אנשים לתת את חייהם
ולא מעט חיי אחרים.
אפשר לומר גם, שלמעשה זהו סרט על
וורנר הרצוג עצמו, כי כל מה שעבר עליו
במשך ההסרטה דומה ביותר למסע אל
הטירוף, באשר המשוגע הוא בעצם הבימאי
בעצמו. אין ספק שפיצקארלדו הוא ניסיון
קולנועי מרתק.
ההפתעה הגדולה של הפסטיבל נפלה
בחלקו של מי שנשאר עד הסוף המר.
בבוקר האחרון, כשכבר הסתיימה התחרות
והמזוודות נארזו, הוצג בארמון הפסטיב לים
סרטו של סטיבן (מיפגשים מן הסוג

המנה האחרונה

תמונה מתוך סירטו של סטיבן שפילברג אי־טי,
שהוצג כמנת הקינוח לפסטיבל, אחרי שהסתיימה
התחרות הרישמית. יצור מן החלל החיצון שהושאר בטעות על פני כדור־הארץ, אחרי
שירד מחללית הבית שלו, מבקר בבית אמריקאי טיפוסי ומתיידד עס שלושה ילדיס וכלב.

בימאי מחפש אשה

תומאס סיליאן ודניאלה סילבריו, בסירטו
של מיכאלאנג׳לו אנטונייוני זיהויה של
אשה. נושא הסרט הוא בימאי קולנוע שהתגרש נזאשתו, המחפש אש ה כהשראה ליצירתו,

השלישי) שפילברג אי־טי (אקסטרא טרס-
טריאל, שפרושו יצור מן החלל החיצון).
מישהו אמר שזהו בדיוק הסרט שאולפני
וולט דיסני היו צריכים לעשות, ולא עשו.
ואמנם, ההמשך לסיפור של סירטו הקודם
של שפילברג על המיפגשים עם גופים

לא מזוהים, הוא לא רק מקסים, משעשע
ומבדר מאין כמותו, אלא יש בו אפילו
חידוש רעיוני: בני־האדם נוטים לראות
ביצורים מן החלל החיצון דבר מאיים
ומפחיד — הגיע הזמן לחשוב באהדה על
העולמות שאינם ידועים לנו.

שיחר
צל״ג
ב ע ־ קסחה כו ת רו ת

• לכתב המישטרה של הטלוויזיה דן
5ממה על כתבתו בהשבוע — יומן אירו־
;נים על פירסום זיכרונותיו של אודי דיין
על אביו ׳משה דיין* כתבה זו של סממה
־מחישה יותר מכל דבר אחד את מצבה
הירוד של הטלוויזיה הישראלית בימים
אלה, מצב שבו פוסעת הטלוויזיה בסיקור
החדשות בעיקבות העיתונות היומית. כת־כה
זו שודרה לאחר פירסום זיכרונותיו
של דיין־הבן, וכמה ימים לאחר שהעיתו־

כתב סממה
נר ומה חדשה
נות והשבועונים לעסו את כל שניתן
ללעוס בפרשיה זו.
מחקר מקיף שנערך בארצות־הברית
גילה, כי שני שלישים מעמוד שער ממוצע
של הניו־יורק טיימס, המופיע מדי בוקר,
הידיעות המצויות בו שודרו לילה קודם
לכן בטלוויזיה. הטלוויזיה הישראלית יוצרת
נורמה חדשה בתיקשורת האלקטרונית,
כאשר חדשותיה וסיפוריה באים בעיקבות
כותרות היומונים והשבועונים.

מאח רי הקל עי ם
1תג 3בדת׳־ אמשר•
המאבק המתנהל בימים אלה בין עיתו נאי
הטלוויזיה לבין הנהלת רשות־השידור
ויוסף לפיד, אינו מאבק על חמאה או
שמנת, אלא מאבק עקרוני על דמותה של
הטלוויזיה הישראלית. בשיחה עם העולם
הזה אמר אחד מבכירי הכתבים בטלוויזיה :
״ההשתלטות של יוסף לפיד על לוח־המישדרים,
מפופאי ועד למוקד, הפכה את
התחנה לתחנת־טלוויזיה של מדינה מפגרת.
על־ידי סידרת־מינויים בלתי-מתאימים גרר
לפיד אליו את כל סמכויות־ההחלטה בטל וויזיה.
המינוי האחרון שלו, טוכיה סער,
הפך את תפקידו של. מנהל־הטלוויזיה לתפקיד
של מקשר בין העובדים לבין ה־מנכ״ל.
סער מאמין באמונה שלמה, שעליו
להעביר כל החלטה, תהא אשר תהא, אל
הממונים עליו. הוא היה כזה כאשר שימש
ככתב, והוא כזה כמנהל-הטלוויזיה.
״מחלקת־החדשהז של הטלוויזיה הפכה,
במהלך השנה האחרונה, דומה יותר ויותר
לסניף חרות ברמלה. מכתבים בכירים ב מחלקה
מונעים לצאת אל השטח, או במילים
אחרות, ניטרלו אותנו. בעוד הכתבים
המאומנים מנוטרלים, נעשה ניצול של
כתבים מסוגם של אכי גוט וכני דיס,
שהם מספקים את רצון ההנהלה.
״התוצאות של המצב הבלתי-אפשרי הזה
מאפיינות את הטלוויזיה כולה. כתבים
מעולים מעדיפים להיות באבטלה־סמוייה,
לקבל משכורת ולא לעבוד. יוסף לפיד
השתלט על המדיום הזה ברישעות ובזדון.
לזכותו ייאמר שהוא הצליח להרוס את
הטלוויזיה עד הייסוד. כאשר מישהו ממנה
מנהל שאינו מיקצוען, יש מי שמשלם את
המחיר. כך הפסיקה הטלוויזיה הישראלית
לתפקד בטלוויזיה מיקצוענית. היום המו טיבציה
של מחלקת-החדשות בטלוויזיה,

ה סל א מי שר רניו
כאשר נחת המטוס שהחזיר את יוסף לפיד ארצה מחופשתו
בדרום־אפריקה במחצית השבוע שעבר׳ דומה היה שהטלוויזיה
הישראלית נמצאת על סף התמוטטות כללית. מזה שבועיים ערכו
טכנאי הטלוויזיה השבתת־צבע, העובדים המינהליים של רשות-
השידור ערכו סנקציות, וכתבי מחלקת־החדשות איימו בהשבתת
דיווחי־הטלוויזיה.
מנמל־התעופה נלקח לפיד לבניין כלל בירושלים, לישיבה
של הנהלת רשות־השידור, שבה נכחו המישנה־למנכ״ל שלמה
עכאדי, מנהל הטלוויזיה, טוכיה סער, מנהל הרדיו, גירעון
לס־ארי, ויועצו של לפיד, נקדיסון רוגל הנוכחים דיווחו
ללפיד על המתרחש, כאשר רובם היו תמימי־דעים שעל המנכ״ל
להשתמש במנדט שניתן לו, לעשות השבתת־סנע של הטלוויזיה.
אלא שלפיד העדיף לפעול ב״שיטת הסאלאמי׳ /ולטפל בכל
קבוצת־שובתים בנפרד. בוזמנית פנה לפיד אל השר הממונה
של רשות־השידור, זבולון. המר, ולשר־האוצר יורם ארידור,
כדי להבטיח לעצמו גיבוי מלא, במיקרה ויחליט להאפיל את המסך.
ביום הרביעי בבוקר נערכה אסיפת עובדי חדשות־הפקה של
הטלוויזיה, שבה הוקרא מיברקו של מנשה רז, שציטט את
יועצו של ראש־הממשלה, יחיאל קדישאי, ששאל אותו :״מה
אתם עושים בעניין לפיד? תפעלו כבר למען הדחת לפיד!״
עיתונאים אחרים הטיחו במהלך האסיפה כי רשות־השידור
מעשירה את אולפני הרצליה ב־ 172 מיליוני לירות לשנה, בהקל טות
של תוכניות באולפנים. עובדי הפקה־חדשות סיכמו את
האסיפה בקריאה להדחתו של לפיד מתפקיד מנכ״ל הרשות.
ממש באותו זמן פנה לפיד אל זלמן שנקמן, מזכיר הסתדרות
הטכנאים, וזימן פגישה עימו ועם נציגי הטכנאים לאותו יום
אחרי־הצהריים. במיפגש זה החל המשא־ומתן בין הנהלת רשות-
השידור לטכנאים. ביום החמישי בצהריים נפגש לפיד עם ועד
העובדים המינהליים ונציג מועצת־פועלי־ירושלים. בסופה של
הפגישה הוחלט על הפסקת עיצומי העובדים המינהליים ועל
כניסה למשא־ומתן מסודר.
ביום. החמישי אחרי־הצהריים, נפגשו לפיד, עבאדי וסער בתל-
אביב עם נציגי הסתדרות הטכנאים וועד־הטכנאים בטלוויזיה.
הפגישה נמשכה עד לבוקר היום השישי, בשעה ,3.30 ובסופה
הוחלט על הפסקת העיצומים וכניסה למשא־ומתן מסודר.
ביום השישי לפני־הצהריים התאסף בתל־אביב הוועד־המנהל
של רשות־השידור, בהעדרם של ח״כ מאיר שיטרית ואהרון
פאפו. הוועד־המנהל סמך את ידיו על ההסכמים שעליהם חתם
לפיד. המנכ״ל וטוביה סער הודיעו לוועד המנהל שכל שנותר
עכשיו הוא להיכנס למשא־ומתן עם ועד עובדי הפקת־חדשות.
בשעה 3.30 ביום השישי התקשר חבר ועד עובדי־הפקה־וחדשות,
פי ט ר ׳מילין, אל לפיד, ואמר לו :״אם הנהלת הרשות
כאשר מכינים כתבה, היא אחת: מה יגידו
לפיד *אהרון) פאפו עליה.
״הבעייה העקרונית בטלוויזיה היא יוסף
לפיד. אם אתה נותן לו קצה של חבל, הוא
יחנוק אותך. לא ניתן ליצור איתו דיאלוג
כלשהו, תהא הרמה אשר תהא. אישית,
אני, ורוב עובדי מחלקת־החדשות, מעדי פים
שימנו במקומו את יועץ ראש־הממש־

מנפ״ל לפיד
האב הקשיש וחבילת־הזרדים
לא תקיים שישה תנאים עקרוניים, מנוי עם העובדים להפסיק
את שידורי־הטלוויזיה בשעה 9בערב.״ בין תנאי העובדים :
ביטול מינויו של צכי שפירא למישרת מנהל מחלקת־התוכניות,
ביטול ההקלטות באולפני הרצליה, וביטול מינויו המחודש של
דויד הירשפלד למישרת ראש שירותי המינהל וההפקה ב טלוויזיה.
לפיד
הודיע למילק כי הוא מסרב לקבל את תביעות העובדים,
ועל כן יש בכוונתו להפעיל את המנדט שניתן לו, וכי יש בכוונתו
לסגור לחלוטין את שידורי־הטלוויזיה. מאוחר יותר, כאשר התברר
לעובדי הטלוויזיה כי המצב הביטחוני מחמיר, התקשרו נציגיהם
ללפיד והודיעו על הסרת איומם לרגל המצב הביטחוני.
על מהלכי השבוע החולף אמר אחד מבכירי העובדים בטל וויזיה
:״זהו שוב סיפור האב הקשיש וחבילת הזרדים. לפיד
מחסל את הוועדים השונים, אחד אחד. אילו היו כל הוועדים
מתלכדים ביחד — לפיד כבר היה השבוע מנכ״ל־רשות־השידור־לשעבר.״

כנס אנשי-הרוח מארצות הים־התיכון
שנערך ביוון בחסות שרי־התרבות של יוון
וצרפת, אמר סער :״אין זו חדשה בעלת
חשיבות מדינית.״
סער טיפח, מאז שקיבל לידיו את ניהול
חטיבת החדשות, ואחר־כך את ניהול הטל וויזיה
כולה, מדיניות של צלופחד, המחליק
ומתפתל בין הגורמים השונים, כדי לשמור
על שלמות עצמו ותפקידו.
בשבוע שעבר, כאשר מתוך מהדורת
חדשות בת שמונה דקות, הובאה כתבה
של קרוב לשלוש דקות מאת כתב־הטל-
וויזיה כני ׳לים, שעסקה בטקס פגאני,
טקס פטר חמור ושה, שנערך בידי אנשי
העדה החרדית בירושלים, היה מי שפטר
במחלקת החדשות :״זו חדשה בעלת
חשיבות מדינית. ח״כ אברהם שפירא
^מאגודת-ישראל, המשמש גם כראש־הקו-
אליציה, יעניק צל״ש לטוביה סער!״

ר דיו
עימנואל ו? !

מנהל־ לשעבר הלסרין
למרות ׳שהדוד הוא בגין
לה לענייני תיקשורת, אורי פורת, איתו
יהיה אפשר ליצור לפחות דיאלוג. תראה
לאן הגיעה הטלוויזיה ! הצופים אינם מרוצים
ממנה, השילטון אינו מרוצה ממנה
וגם עובדי־הטלוויזיה אינם מרוצים ממנה!
לכן יש צורך מיידי לפטר את יוסף לפיד !״

וג לו פחדו הידדה
כאשר נעשתה פנייה למנהל־הטלוויזיה
ומנהל חטיבת החדשות בפועל, טוכיה
סער, כדי שהטלוויזיה תדווח ב״מבט״

מישרת מנהל חטיבת־החדשות של קול־ישראל
לא זכתה באורך ימים של מנהליה
בשנים האחרונות. לפני שנה ויותר הת פטר
ממישרה זו איש הטלוויזיה יאיר
אלוני, שהעדיף לשוב לעבודה בטלוויזיה.
את מקומו של אלוני בניהול החדשות של
קול־ישראל קיבל במיכרז בן־אחותו של
ראש-הממשלה, עימנואל הלפרין.
בשבוע שעבר נתגלעו חילוקי־דיעות בין
הלפרין ומנהל הרדיו, גירעון לב־ארי.
הסיבה לחילוקי הדיעות: מינויו של עורך
התוכנית יומן מדיני, דזיד ויטסטום,
במיכרז ככתב הרדיו והטלוויזיה במערב-
אירופה. הלפרין חפץ למנות במקומו של
ויסטום את כתב-הרדיו גירעון רמז לב-
ארי התנגד למינוי זה. עם סירובו של לב-
ארי, הודיע הלפרין ״אני מתפטר!״ בעוד
לב־ארי משיב לו ״התפטרותו התקבלה!״
בימים אלה מתחיל בין כתבי ועורכי
החדשות ברדיו מירוץ על תפקיד מנהל
החטיבה שהתפנה. המועמד המועדף ביותר

הוא יגאל רום, המשמש כיום כמזכיר
מערכת החדשות. מועמדים נוספים, בעלי
סיכויים פחותים, הם: יואל ניר, המזכיר
הקודם של מערכת החדשות, שדר הרדיו
והטלוויזיה גכי גזית, אכנר תבורי,
המשמש כיום כעורך יומן השבוע, וכתב-
הרדיו יורם אכגר.

פ ס קו ל
דאר? מ ממוד ם
אחת מן ההגדרות הקולעות ביותר למצ בה
הנוכחי של הטלוויזיה הישראלית קבע
כתב הטלוויזיה וחבר ועד עיתונאי הטל וויזיה,
יואל אסתרון, שנשאל מדוע
חדלה הטלוויזיה לחשוף סקופים כלשהם :
״הטלוויזיה כבר אינה חושפת דבר מילבד
את ערוותה כאשר נחת, ביום
שלישי שעבר, מטוס אל־ על, שהביא את
מנכ״ל רשות־השידור יוסף לפיד ואת
רעייתו, הסופרת שולמית לפיד, מחופ־שתם
בדרום־אמריקה, המתינה ללפיד ב־נמל־התעופה
רוחמה אילץ, ראש ליש-
כתו, שהובילה אותו מיד לירושלים, כדי
שיתחיל להתמודד עם מערכת העיצומים
והשביתות, שאיימה על שידורי הטלוויזיה.
כאשר החל לפיד לזמן ללישכתו את הגור מים
השונים, בדקו עובדי ועד העובדים
הלא-ייחודיים של רשות־השידור מדי כמה
דקות, אם לפיד מרים את אפרכסת הטלפון
שלו — או שמרימה אותה רוחמה אילץ,
המנועה לעבוד, בשל הסנקציות שהוטלו
במערכת רשוודהשידור במסיבה
שנערכה בירושלים לרגל צאת המהדורה
האמריקאית לסיפרו של הכתב לענייני
השטחים הכבושים רפיק הלכי, העיר
עורך מבט לשעבר, ושדר הטלוויזיה דן
שילון, הנמצא בחופשה ללא תשלום:
״במשך שנתיים וחצי בהן מנהל לפיד את
רשות־השידור, הוא הספיק ללמוד ש-
0.1>.זה לא שם חברה של טמפונים,
אלא מיכשור לטוויזיוני!״ אגב, באותה
מסיבה בלטו לא רק הנוכחים בה, אלא
דמויות ממחלקת החדשות וצמרת הטל וויזיה,
שלא הוזמנו אליה.
ה עו לםהזה 2336

:יברס

ב שי תו ף עם חב

בל קני

מיזוג מנשל של ץ וירופה והבלקנים
בטיולי חוויה נפלזיוים ובמחירים ללץ ו מתחרים ־
שרק חב׳ ״בלקנים׳ יכולה להעניק!
15 יום-יוון,יוגום רביה
\ 15י1ם־ ,וון,יוגום לביהי אום טר,ה

״ * 1155

נ לנ ד !

״* 1255

בלבד!

22 יום־יוון,יוגום לביה

״1355

22 יום־ בולגריה,יוגום לביה, ,וון

״$ 1455

בלבד!

22 יום -יוון• ,גוסלביה, אוסטריה,הינכן

״$ 1555

בלבד!

* נל הנרשם עד 10.6.82
ומשלם <זת הטיול
יזכה בהנחה של $ 5 5

5בלבד!

22 יי ־ יוון, יוגוסלביה, אוסטריה,איטליהי מינכן

1555

5נלכד!

15 יום־*וון -יוד מקיף

888

*בלבדי

8יסים־יוון -טיול מאורגן

* 5 5 5בלבד!

8ימים ־ •וון -נופש בפורטו-קראם

555

טים ות צרטר לסלוניקי(כולל אבם ון)החל מ

צי עי ם:

*בלבד!

* 2 9 9בלבד!

לראות,ליהנות ולשלם פחות־רק
בטיולי ״׳בלקנים ׳!!
כל מחירי הטיולים הנ־־ל.כוללים: טיסות.איכסון במלונות
״דה לוקס׳־ .דרגה א׳ ו״תיירות מטולה.-נסיח מלא
בבולגריה וחצי נסיין ביוגוסלביה,אוסטריה איטליה ויוון.

פרטים והרשמה בכל משדד• הנסיעות

ת ל־ א בי ב: ר מב״ ם 1 7ט 6 2 2976 .*7־ 0 3
נחלת בנינ 1י 151ט ל0 3 -6 2 2 9 7 6 .
דיז 121ף 190 טל0 3 - 241163,224427.
דרך העצמ או ת 8 8ט ל 5 2 2 2 2 8 .־ 0 4
חי פ ה:

ארקיע ׳מזמינה אותך לבלות עכשיו חופשת ״חצי חינם״ באילת. במבצע ״אין גבול באילת״ —
בתוקף עד 30 ביוני — אתה משלם רק חצי מחיר: טיסה 5090 -הנחה. מלון 5096 -הנחה.
חבילת נופש הכוללת טיסה הלוך ושוב ואירוח 3ימים ( 2לילות) במלון 3כוכבים באילת
כולל ארוחות בוקר תעלה לך החל מ־־ 1,754 .ש׳ בלבד 83.5ובמלון 4כוכבים רק
־ 2,111 .ש 100,5ועוד פיתוי לנופשי ארקיע: יום שייט ביאכטה, כולל ארוחת צהריים,
ב־ 1/3מחיר 210.ש׳ במקום ־ 630.ש׳.
נצל את המבצע
חסר התקדים ובוא
עכשיו לחופשה
משגעת באילת.
המתיר למשתתף בחדר זוגי
(מינימום 2מבוגרים)
לפי שער דולר = 21 שקל.
תורפת לטיסה סחיפה 252ש 12 דולר) קו ת עו פ ה טראל״ס בע״ס

ת״א נופש5 :־4־3־413222־ .03 עסקים 426262 03 ירושלים 225888 :־ 02 חיפה 643371 4נתניה 23644 053 ראש פינה 35301 :־ 067 ובכל סוכנויות הנסיעות.

רקברהיטי יידירו׳י

מב הר עגק של רהיטים מרהיבים ביופיים מ תו צרת חקו
ומתוצרת מקומית.

תכלו ת רכישה באשראי:

עד 8תשלומים חודשיים
חערנת ישיבה
דגם - 71701.1עודפי יצוא
תלת חושבי +דו מושבי
בולל בדים מתוצרת איטליה

16,500

שחל במזומן(בולל מ.ט.מ).

בי ת ה או סנר. לריהוט מודרג

תל אביב־ אבן גבירול 3 0
252470

ירושלים־ יד החרוצים .14 איזור ת ע שי ה
תלפיות 02-716368/9
טרומפלדוד , 54/56 ווה שאנן
חיפה־
229238

הרצליה־ ויצחן 052-88365 2 0

בוא לדברים היפים שבה ״ ם בוא לדירן.

פינת אובל
דגם - 71^ 0 7 7תוצרת 1.0.^ .איטליה
שולחן להגדלה 6 +במאות

8,500

שמל במזומן(בולל מ.ע.מ).

׳ 1רביעי

• סידרה: החץ השחור
6.32 שידור ב-
צבע, מדבר אנגלית) .החץ

השחור וראש השודדים עורכים
ביניהם תחרות בירי חיצים,
שבסופה מי שינצח יזכה לקבל
את הכסף והזהב והשריד הקדוש.
התחרות מסתיימת בתיקו׳
ולאות הערכה נותן ראש
השודדים לחץ השחור את
השריד הקדוש ומקבל מידיו
את הזהב.

#סידרה דרמטית חדשה:
הדוכסית מרחוב
דיוק 8.03 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .ג׳ון
הוקסוורטס, מי שהפיק את
הסידרה על אדוניס ומשרתים,
הפיק את הסידרה החדשה וגם
כתב כמה מהתסריטים שלה.
ההשראה לסידרה לקוחה מסיפורה
של רוזה לויס, שהחלה

שים והמצאות (— 0.45
שחור-לבן, מדבר ערבית
+תרגום עברי) .שלוש
כתבות על חידושים במדע:
גשם גשם בנא — המטאורולוג
נעזר במחשב ומנבא סופת
גשמים שעתיים לפני התרח שותה!
המחשב בחינוך — על
סיפריה חינוכית בבריטניה הנאגרת
במחשב! משאבת חום
— משאבה מיוחדת המצליחה
לחמם מים. ביעילות של פי
שלושה ממשאבות רגילות, תוך
חיסכון של 200 אחוז.

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
אנגלית) .דרמה מישפחתית על זוג אמריקאי
ממוצע, שתי בנותיו המתבגרות ולבטיהן הרומנ טיים,
על רקע עיירה אמריקאית קטנה ושקטה.

•וס ו־גהנו• 9 . 6

• קומדיה: המעביד 8.30 ערוץ
מדבר
— 0שידור כצבע 25 ,דקות,
אנגלית) .סידרה חדשה על המאבק עתיק־היומין 1ע*1ש 11. 6
בין פועלים ומעבידים. העלילה מתרחשת כבית־
• סידרה פופולרית: החבובות
חרושת קטן באנגליה של ימינו. את הדמות 12.45 שני הערוצים — שידור כצבע,
25 דקות, מדבר אנגלית) .פרקים חדשים
במעלליהם של קרמיט, מיס פיגי, פוזי וכל היתר,
המארחים בכל פרק זמר או שחקן ידוע.

• תעודה: עודד קוט־לד
— תיאטרון אחר
( — 0.30 שחור־לכן, מדבר
עכרית) .עודד קוטלר, שחקן

• מאזני צדק :״משפטי הכתר״
( — 10.15 ערוץ — 6שידור כצבע 75 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה המשחזרת מיש-
פטים מפורסמים באנגליה, עם שופט ומושבעים,
תובע סניגור ועדים, ועלילה מרתקת הנפרשת אט־אט
ומסתיימת עם הקראת פסק־הדין.

בימאי ומנהל אמנותי, מהדמו יות
הבולטות והמשפיעות על
עיצוב התיאטרון בישראל, עורר
מחלוקת לאורך כל הדרך. הסרט
סוקר אח דרכו האמנותית
של קוטלר, דרך השלב הנוכחי
שלה, שהוא התיאטרון הניסיוני
בנויה־צדק. הסרט מנסה לברר
לשם מה נחוץ עוד תיאטרון,
מהי חשיביתו של התיאטרון
הרלוונטי, מר חושבים המבק רים
המקטרגים על הדרך שבה
פועל קוטלר ומה אומרים אלה
הרואים באהדה דרך זו.

*ום ע 31ת 12 . 6
• כידור: המופע של מוצאי שכת
( — 0.25 ערוץ — 0שידור כצבע 35 ,
דקות, מדכר אנגלית) .שירים וריקודים ב השתתפותם
של אמנים ידועי־שם.

• ספורט: היאבקות 0.35 ערוץ
— 3שידור כצבע 40 ,דקות, מדבר אנגלית)
.תחרויות היאבקות בזוגות ורביעיות לפני
קהל משולהב, בהשתתפות אלופי היאבקות מ אירופה
וארצות־הברית. הפסקול באנגלית, אך קולו
של הקריין בערבית עולה מפעם לפעם, כדי
להסביר תנועות ומהלכים למי שאינם דוברים את
שפתו של שקספיר.

יום שישי
11. 6

* סרט קולנוע: הנשר
נחת 0.15 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .סרט

ג׳ונס: הדוכסית מדיוק
יום רביעי, שעה 8.03
דרכה כשוטפת רצפות, הפכה
לפילגשו של הנסיך מוויילס
ולבעלת מלון. זוהי סידרה
בריטית נוספת, עמוסה בכיר-
כרות רתומות לסוסים, מנורות
גז, בתים ויקטוריאניים ושאר
אבזרים המאפיינים את החברה
הלונדונית של סוף המאה ש עברה
וראשית המאה העשרי.
בחברה זו בולט הפער בין
העוני לעושר. שחקנית הבימה
ג׳מה לואיס מגלמת את דמותה
של הדוכסית מרחוב דיוק.
בפרק הראשון, לאות הערכה,
מתחילה לואיזה, לעבוד בביתו
של הלורד הנרי נורטון, שם
היא פוגשת בנסיך מוויילם
ואת צ׳רלס טירל.

• סרט קולנוע: נש•
קיני קייט 10.05 שידור
כצבע, מדבר אנג לית)
.מחזמר מצולם של קול
פורסר, המבוסס על מחזהו של
ויליאם שקספיר, אילוף הסוררת,
כהצגה בתוך הצגה. פור-
טר מספר על להקת תיאטרון
שמכינה ביצוע מוסיקאלי ל-
מחזהו של שקספיר, על קייט
הסרבנית ופטרוקיו המאלף אותה.
נרקם כאן סיפור מקביל,
על כוכב ההצגה הנמצא בחיכוך
מתמיד עם הכוכבת, שהיתה
זוגתו לשעבר. סיבוך נוסף
נוצר ברגע שמסתבר כי מפיקי
המחזה לוו כספים מן העולם
התחתון. בימאי הסרט הוא
ג׳ורג׳ סידני. בתפקידים הרא שיים:
קאתרין גרייסון והווארד
קיל.

יום חמישי
10. 6
• מגזין למדע: חידד

המבוסס על סיפור מתח של
מחבר רבי־המכר, ג׳ק הייגינס,
אודות ניסיון גרמני נואש,
בשלהי מילחמת־העולם השניה,
לחטוף את ראש־ממשלת ברי טניה,
וינסטון צ׳רצ׳יל, כאשר
זה התכונן לבקר בכפר־קיט
קטן. הסרט מטפל בנושא ב רצינות
גמורה, כאילו מדובר
בעובדות של ממש, והצלחתו
נמדדה במידת המתח שהוא יצר
בקהל, למרות שהכל ידעו מראש
את סופו של הסרט. בין השח קנים
הראשיים בסרט: מייקל
קיין, דונאלד סאתרלנד, רוברט
דובאל, אנטוני קואיל, לארי
הגמן, דונלד פלזנם וג׳ני אגו-
טר. הבימאי הוא ג׳ון סטרג׳ם,
שביים סירטי־פעולה רבים כמו
דו־קרב באו־קיי קוראל והבריחה
הגדולה.

שבת

מק׳לוסקי: דאלאס
יום רביעי, שטה 10.15
הדומיננטית בסידרה מגלם השחקן ראסל הנטר,
בתפקיד הבעלים של המיפעל, איש הדור הישן,
בורגני היודע להתאים את עצמו למציאות של
היום. הוא מתמרן בהצלחה בין הגורמים השונים
בתוך המיפעל ומחוצה לו, ויוצא מכל מאבק
כאשר ידו על העליונה.

• סידרה: דאלאס 10.15 ערוץ
,6שידור כצבע 50 ,דקות, מדבר אנגלית).
הגילוי המרעיש על אימוצו של בנו של ג׳יי־אר
מאהובתו וגיסתו־לשעבר קריסטין על־ידי בובי,
מטביע את רישומו על כל גיבורי הסידרה היודעים
את הסוד. סו-אלן, הנותנת את הסכמתה לאימוץ,
זועמת מחדש על בעלודלשעבר בגין מעלליו,
ונוקמת בו על־ידי חידוש קשריה הרומנטיים עם
קליף ברנם. בובי עושה כל מאמץ כדי להסתיר
את סוד הילד המאומץ מפני אחיו, אשתו ואמו,
ומקבל הבטחה מסו־אלן שלא תגלה את הסוד.
פגישותיו של בובי עם סו־אלן, שדווחו לג׳יי־אר
בלשים המוצבים מול דירתה של גרושתו, מעוררים
את זעמו של ג׳יי״אר, המאשימו בהסתת סו־א^ן
נגדו. בעקבות שיחה טלפונית מפרקליט בקליפורניה,
מתחיל ג׳יי־אר לחשוד שבנו המאומץ של
בובי אינו אלא בנו שלו מקריסטין.

ום הומ*ע10. 6 1
• דראמה: קינג קרוסינג (— 0.10
ערוץ ,6שידור כצבע 50 ,דקות, מדבר

יום דוא(ש*ן <5 . 6
• ספורט: כדורגל ( ,7.30 שידור
כצבע, כשעתיים ורבע, מדכר אנגלית
וערכית) .שידור ישיר מברצלונה של טקס פתי חת
מישחקי הגביע העולמי בכדורגל, ושל מישחק
הפתיחה בין אלופת העולם, ארגנטינה ובלגיה.
המישחק עצמו יתחיל ב־ 8.00 הטלוויזיה הירדנית
הודיעה כי תעביר את מרבית מישחקי הגביע ה עולמי
בשידור ישיר ובצבע מספרד, עם קריינות
בערבית מן האולפן. רוב המישחקים יועברו בערוץ
3ומיעוטם בערוץ .6

* 01ע<4 6 ׳11
• מדע בדיוני: האשה הביונית
( — 0.35 ערוץ — 3שידור כצכע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .בעיקבות הצלחת ה-
סידרה האיש השחה מיליונים בכיכובו של לי
מייג׳ורם, הופקה סידרה מקבילה שבמרכזה אישה
נאה (לינדסי וגנר) ,אשר עברה אף היא טיפול
ביוני שהעניק לה עוצמה וכוח על־אנושיים.

• ספורט: כדורגל 0.00 ערוץ
— 3שידור כצבע, כשעה וחצי, מדבר
אנגלית וערכית) .שידור ישיר מסוויליה של

מישחק הכדורגל בין נבחרות ברזיל וברית־המו־עצות
במיסגרת תחרויות גביע העולם בכדורגל.

יום שליש <5 . 6
• קומדיה: כנסץ 8.30 ערוץ
— 6שידור כצבע 25 ,דקות, מדבר
אנגלית) .פרקים חדשים בסידרה המוכרת.

12. 6
* סידרה: ידיד לעת
צרה 0.02 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
הפרק טיול מסוכן, שבו הכלב
הובו עוזר לשני ילדים, אח
ואחות, שיש חשש לחייהם אח־רי
שאכלו נקניק מורעל ויצאו
לפיקניק הרחק מביתם. הובו
עוזר לגלות את מקום הימצאם
ולהביאם למקום שבו יוכלו
לקבל טיפול.

• מותחן: כלש על הגל
10.30 שידור כצבע,
מדכר אנגלית).
הפרק הקשיבו אלי, ובו עוד
מעלילותיו של הבלש־שדרן החביב,
המפענח את מיקרי-
הפשע באמצעות שידורי רדיו.

• סידרה קומית: האצילות
מחייכת (11.20
— שידור כצכע, מדכר
אנגלית) .פרק אחרון בסידרה
הקומית המעולה, תחת הכותרת
סיבה למסיבה. בפרק זה מסופר
על הטירה, המחליפה בעלים,
שינוי שהוא הגורם למסיבה.
השאלה היא, האם תינשא ה אצילה
שאיבדה את טירתה
לבעל החדש של טירתה.

יום ראשון

ום שני

13. 6

14. 6

15. 6

• סידרה: כית קטן כערכה
5.40 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

• סידרה: הטירה ה־מכושפת
5.50 שידור
כצכע, מדבר אנגלית).

הפרק אהבה וכאב מספר על
לורה ואלמנזו הרוצים להינשא,
אבל נתקלים בהתנגדות. אל־מנזו
נחוש בהחלטתו ומבקש
מלורה לבחור בינו ובין אביר
פרק
נוסף בסידרה המבוססת
על סיפור ילדים מפורסם של
אדית נסבית.י

• ספורט: טקס פתיחת
מישחקי הגביע העולמי
7.15 שידור כצבע,
פרשנות בעברית).
טכס הפתיחה ומישחק הפתיחה,
בין ארגנטינה ובלגיה.

• סידרה: דאלאס
( — 10.15 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .ניסיונותיו
של ג׳יי-אר לשם צבירת כוח
נמשכים. אשת יחסי־הציבור
מתקנת את תדמיתו בקרב בני
דאלאס, המתיחות בין בובי
ופאמלה נמשכת.

יום שליש•
• קומדיה: רודה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .פרק נוסף

• קומדיה: הרולד לויד
( — 6.20 שחור־לכן, מדכר
אנגלית) .קטעים קומיים מ תוך
סרטיו של כוכב הסרט
האילם, מלווים בדברי קריינות.

• כדורגל: גכיע העולם
בכדורגל (— 0.00
שידור כצבע, פרשנות
כעכרית) .סיקור המישחקבין נבחרות
המועצות.

ברזיל

וברית-

• דראמה טלוויזיונית:
אופנה יימר (— 10.45
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.פרק שביעי ואחרון
בסידרה הבריטית הנהדרת, ה מספרת
על ממציא פצצת האטום.

הרפר: רודה
יום שלישי, שעה 8.05
בסידרה הקומית המספרת על
תלאותיה של גרושה טרייה בעיר
ניו־יורק.

וידו״ה האישי שר הדוגמני
הדרך לעולם הסרטים. שיחקתי
בהשכונה שלנו של אורי זוהר,
בפרובוקציה עם ז׳אן מרה ומריה
של, בבלומפילד עם ריצ׳רד האריס
ורומי שניידר ובנץ וקרסו של מנחם
גולן..בכל הסרטים שיחקתי בתפ קידים
שוליים. אני לא חושבת
שאני שחקנית ואין לי יומרות
כאלה. הייתי דוגמנית ונשארתי
דוגמנית. אולי, אילו הקדשתי לכך
יותר, הייתי מסוגלת להגיע רחוק
יותר.
בגיל 19 התחתנתי עם אבי אר כיב.
הוא היה אז בארמן בדיסקוטק
מנדים 77 של רפי שאולי. היכרנו

באמצעות חבר משותף. יצאתי עם
אבי שלוש שנים לפני החתונה.
אהבתי אותו מאוד. תליתי בו
תיקוות רבות. ראיתי בו גבר חזק
עם שאיפות חזקות. הוא גם נראה
כזה. על מה שקרה בינינו אחר־כך
איני רוצה לדבר. זה פורט כבר
מספיק, בשתי גירסות, בכתבה
שפורסמה לפני שבועיים. בית-
המישפט הוא שיפסוק בעניין הזה. ז
אני מוכנה לדבר על עצמי. על
מה שעובר עלי מאז שאני נמצאת
בריב ובהתדיינות מישפסית עם
בעלי. ועובר עלי הרבה.
כל חיי מתנהלים כיום מסביב

אומרת סמדר דרור, הנראית בתמונה מן
ל ^ *13^ 113^ 1
העבר מדגמנת בגדים תחתונים לעיני קהל

נלהב. סמדר סיפרה שמאז ומתמיד אהבה סיגנון לבוש נועז ופרובוקטיבי.

י 6פ;י ש כו עיי ס פירסם העולם
€הזה את ההאשמות החמורות,
שמטיחים זד, בזו הדוגמנית סמדר
דרור ובעלה, המיסעדן אבי ארביב,
במהלך ההתדיינות המישפטית ביניהם.
בעיקבות הפירסום פתחה
הדוגמנית את סגור ליבה, כדי
שהציבור יבין את מצבה לאשורו.
במהלך הראיון חושפת האשד. בת
וד ,33 הנמצאת בתהליך גירושין
ארוך ומסובך, את פאוויה וסודותיה
הכמוסים ביותר.
סי פרהסגדרד רו ר:
אני מוכנה לגלות הכל, כי אני
חושבת שהכתבה שפורסמה על
בעלי ועלי הציגה אותי באור
שלילי. אני יודעת שהציבור מתייחם
בסלחנות כלפי מעשים של הבעל,
בעוד שלגבי התנהגות האשה מח מירים.
הטענות
שהעלתי נגד בעלי
בבית־המישפט, שצוטטו;..בכתבה,
הן אמנם חמורות. אולם־י המעשים
האלה נראים, בעיני הרבה אנשים,
הגיוניים מאוד. על־פי הצורה שהוא
תיאר אותי בבית־המישפט, וכפי
שהדברים צוטטו בעיתון, בוודאי
שיהיו כאלה שיחשבו שמה שהוא
עושה לי זה מוצדק.
התדמית שהוא הדביק־ לי היא
איומה. אבל זה לא משנה לי. אני
יודעת מי אני באמת, וכל החברים
שלי ואלה שמכירים אותי מקרוב

יודעים מהי האמת. לכן אין לי
במה להתבייש. אילו היה לי מה
להסתיר, לא הייתי מוכנה להת ראיין.
אני עושה את זה. כי אני
גאה בעצמי ובטוחה בצידקתי. היא,
בסופו של דבר, תצא לאור.
אם כבר מדברים עלי וכותבים

כי מיני פד״מ״ס

ניסו והמדבש ווי• -
חס זזשבז ]0׳
עצם שאפשר יחרים
עלי, אני רוצה שהציבור, שקרא
עלי בעיתון, יידע מי אני באמת.
אני רוצה שיכירו אותי כמו שאני.
שיבינו מה עובר עלי ומה אני
מרגישה. אחר־כך שישפטו אותי
איך שהם רוצים. זהו המסר שאני
רוצה להעביר בדברים אלה.
נולדתי למישפחה מרוקאית מרו

ילדים. יש לי תשעה אחים
ואחיות מבוגרים, שבלי עין הרע
כולם מסודרים בחיים. הורי
עלו ארצה ב־ 1954 והתגוררו תחילה
במושב בית־שיקמה. אחר־כך עברו
לחדרה. אבי התחיל לעבוד כפועל
במיפעל הצמיגים אליאנס. היום
הוא מנהל־מחלקה שם.

״רציתי
להתפתח״
^ ציוד להתפתדו. בגיל צעיר
י גיליתי שאני מוכשרת מבחינה
בימתית. הבנתי שהכלי שלי זה
הגוף שלי. באמצעותו ביטאתי את
עצמי והתקדמתי. בגיל 16 נבחרתי
לסגנית מלכת הים־התיכון. אחר־כך
נבחרתי לסגנת מלכת־היופי ולנסי-
כת ים־הכינרת של העולם הזה.
חלמתי תמיד להיות משהו על
הבימה. בתחילה רציתי להיות זמ רת.
עשיתי אפילו תקליט ניסיוני.
אחר־כך רקדתי בלהקת כרמוז וב-
ג׳אז פלוס. לבסוף, כשמצאתי את
דרכי בעולם הדוגמנות, החלטתי
להקדיש את כולי למיקצוע, כדי
להתקדם ולהצליח. הייתי צריכה
להתמודד ולעמוד בתחרות קשה
עם דוגמניות-הצמרת, עד שהגעתי
למעמדי.
הדוגמנות פתחה לפני גם את

סמדר דרור ובעלה אבי ארביבבעת

שהיו עדיין זוג אוהבים. לדבריה,
י 1 1 11111
בעלה הוא שקנה את בגדיה הנועזים, שאיתם היא נראית במועדונים.

שסיכסוכה עם נמלה המיסעדן הועיש את הבוהמה התל־אביבית
תתה שלי, אין לי כסף לכך. אלה
הם הבגדים שלי. זה אולי מנקר
לכל מיני אנשים את העיניים, אבל
זה לא אומר שאפשר להשיג את
מה שיש מתחת לבגדים.
אני אוהבת סכם. בתקופות
מסויימות היו לבעלי אבי ולי
חיי סץ נהדרים. היתה בינינו
משיכה חזקה ביותר, אפילו אחרי
שנות נישואין רבות. בכך אני
מודה בפה מלא. מהבחינה הזאת
לא היו לי טענות אליו אף פעם.
היום, כשאנחנו כבר לא ביחד,
קשה לי מאוד ליצור יחסים חדשים
עם אנשים אחרים. זה לא רק בגלל
שאני עדיין אשד. נשואה ושיש לי
התחייבויות מסויימות, במיוחד ל אור
המישפם. אפילו אם הייתי
כבר גרושה, היה לוקח לי עוד
זמן רב עד שהייתי משתחררת מן
אהבה אחרי 1הגירושין למישפס. אני חיה, נושמת, ישנה
וחושבת עליו 24 שעות ביממה.
שום דבר אחר כבר לא מעניין
אותי. יש לי מטרה אחת: להוכיח
את טענותי. במשך כל הזמן אני
חוזרת וטוחנת את הדברים. אני
יודעת שזה לא בריא, וזה גם נוגד
את האופי שלי, אבל כשאני נמצאת
לבד עם עצמי, זה פשוט משתלט
עלי, מבלי שאוכל לעמוד בכך.

יוצאת לבלו ת
כדי לשכוח
די ל ב רו ח מהסיום הנוראי
* הזה, אני יוצאת לבלות. ניסיתי
לקחת ספר ביד ולקרוא. ניסיתי

העבר ומתרגלת למצב חדש.
בינתיים ההצגה חייבת להימשך.
אני אמשיך לטעון את טענותי
בבית־המישפט, ואני מתארת לעצמי
שגם הצד השני ינהג בך. לעיתד
נאים ולציבור זאת אולי חגיגה,
אבל האמת היא שאני מרגישה
לגמרי אחרת. כואב לי שהגענו
למצב הזה. הייתי מוכנה לתת
הרבה, בדי שנסתדר בצורה מכובדת
יותר ופחות סנסציונית. אבל זהו
המצב וצריך לחיות איתו, גם כשזה
קשה ולפעמים אפילו בלתי ניסבל.
כשהכל ייגמר, אני רוצה, ראשית
כל, לצאת לחופשה בחוץ־לארץ.
אני זקוקה לזה כמו אתיר לנשימה.
אחר־כך הכל פתוח. בדבר אחד
אני בטוחה: אני רוצה לחזור
למסלול הדוגמנות. בנוסף לכך
אני רוצה ללמוד ולהתפתח גם

בביתנים אחרים, מתוך מבט לטתח
ארוך יותר.

לא חו מד
ל חר מני ם
ני ל א גזירה. אני תוססת ד
ד * רגישה. כעת אני נאלצת להתפלש
בבוץ הזה, אבל הזמן יעשה
את שלו. אני עוד אצא מזה. וחוץ
מזה, יש לי עוד הרבה מה לעשות
עם עצמי בחיים, חוץ מלשמש חומר
לכל החרמנים.
אני מוכנה להגיד אפילו יותר
מזה. אני לא מוציאה מכלל אפשרות,
וזה תלוי כמובן בשנינו,
שאם אבי ואני נתגרש, נמשיך
להיות ידידים וליהנות ביחד ב-
(המשך בטמוד )56

כל מיני פלייבויים ניסו להתלבש
עלי בכל מיני הזדמנויות. הם חשבו
שנזרקה אליהם איזו עצם, שהם
רק צריכים להרים אותה. יש מין
דעה קדומה כזאת, שאשה גרושה,
או אשה שנמצאה בהליכי גירושין,
היא טרף קל. אני, כדוגמנית וב־אשת־חברה,
התלבשתי בדיוק לתוך
הדמיונות הכי נועזים שלהם. הם
לא היו מסוגלים להבין, שאני
בכלל לא בכיתן הזה.
פתאום התחלתי להרגיש שאני
מבוקשת. גם כשהייתי עם אבי
ניסו להתחיל איתי. אבל אז זה
היד, בצורה מאוד עדינה ואפילו
הססנית. מאז התחילו השמועות
על מה שקורה ביני ובין אבי,
החיזורים אחרי הפכו ממש לכפיי־

.אני תוססת!

מכריזה האשה בת ה־ .33 היא הבטיזזה
שעוד תצא מן הבוץ, שבתוכו שקעה.
לדבריה יש לה עוד מה לעשות ,״חוץ מלשמש חומר לכל החרמנים״.
להעסיק את עצמי בכל מיני צורות.
זה לא הולך. אני תמיד חוזרת
לאותו דבר שמטריד אותי. לכן,
אין לי ברירה. האפשרות היחידה
להתאושש קצת מן המשבר שאני
עוברת, היא לצאת מן הבית. אני
הולכת למסיבות ולאירועים חבר תיים.
שם, כשאני מוקפת באנשים
שמחים וחוגגים, אני שוכחת מעט
מהצרות שלי.
אנשים הרואים אותי רוקדת ומ בלה
במועדונים ובדיסקוטקים, חוש בים
שאני מנצלת את המצב כדי
להתפרפר. אני יודעת, שכל מיני
אנשים שלא יודעים מי אני, מרכלים
מאחורי גבי ומספרים עלי כל מיני
סיפורים. אבל האמת היא שאני
רחוקה מכל זה. זה גם לא סיגנון
החיים שלי. זאת רק תקופה שאני
עוברת. וגם מה שאני עושה בתקו פה
הזאת הוא שוגה לגמרי ממה
שחושבים.

ודים. הרגשתי שהמצב מתחיל
להיות די מטריד. תחילה זה בא
לידי ביטוי רק כשיצאתי. אחר־כך
התחילו גם להתקשר אלי הביתה
כל מיני אנשים, שאני אפילו לא
מכירה. אין לי מושג מאיפה הם
השיגו את מיספר הטלפון שלי.

״עדייו
ק שורה אליו״
^ ה אולי יישמע לכמה אנשים
י לא הגיוני, אבל אני לא קיימתי
יחסי־מין כבר שמונה חודשים. אני
אמנם מתלבשת באופן נועז וב צורה
פרובוקטיבית. אבל זה סיגנון
הלבוש שלי מאז ומתמיד. את
הבגדים האלה קנה לי בעלי בפא ריס,
בלונדון וברומא. היום, אפילו
אם הייתי רוצה להחליף את המל-

! 1 *1חתולה הסיאמי של הדוגמנית ה־י
י חטובה, הוא בן זוגה של החתולה

לני. בעוד שבעליהם, סמדר ואבי, מתקוטטים ביניהם,

חיים בעלי הפרווה בהרמוניה מלאה. סמדר סיפרה
שהיא אינה מקיימת יחסי מין מזה שמונה חודשים,
אולם היא מעוניינת לחזור ולעשות אהבה עם בעלה.

* מסרטה. אלמו משוכללת
מאוד, דגם , 1012 סופר + 8קול
למכירה. מעוניין בסינטסייזר פוליפוני
עד 20 אלף שקל. טלפון
34724־.057
* כולים. תמורת 200 בולים
שונים מכל העולם אשלח 200 בולים
אחרים. קניאל, רחוב בן־
אליעזר ,15/2אשדוד מיקוד .77402
* אידיאלי לעיר. ביצועים
של אופנוע במחיר טוסטוס! מו-
טו־בי 50 משנת 1980 כחדש + 1
טסט +תוספות רבות, אידיאלי
לעיר, גם לגיל .16 בא עם קסדה
אינטגרלית משוכללת, חדשה לגמרי.
ניר, טלפון 28178־.052

* מטרה רצינית. בחור צעיר
+דירה ומכונית מעוניין בעדיגה,
דקת־גיזרה ויפה למטרה רצינית
(יש אפשרות לדיור) .ת״ד 2965
חולון, מיקוד .58129

א סי ר רו ע ה
ל הינ ש א
מה הולך
* פרס למוצא. כלבה חומה-
מנומרת מסוג סטפורדשייר־בול־פרייר
העונה לשם רוקסי אבדה
בצומת רחובות אלנבי ויהודה הווי
ביום שישי. שייכת לאדם חולה.
־!מוצא יקבל פרס כספי גבוה. טל פון
545118־ 03 בכל שעות היום
•הלילה.
* עכודה חלקית. פנסיונר
בעל ניסיון רב בכל מיני עבודות
מישרד ! +ידע באנגלית, מעוניין
בעבודה חלקית בשעות הבוקר. טל פון
756392־ 03 בשעות אחר־הצה־דיים.

1ש ה חיי
מה קורה כשחמודה וספור־עיבית
עושה חיים עם בן־זוגז
אם הם כלבים, שני גורים מקסימים
מחכים לכם. עדי, טלפון
945352־.03
* שיטה מהירה. שיעורי
פסנתר וגיטרה בשיטה מהירה ובלעדית,
אפשרי לימוד בבית התל מיד,
על־ידי מורה מנוסה, לירושלמים.
טלפון 533492־ 02 בשעות
הערב.

אסיר בן ,24 בריא ויציב,
בעל עיניים כחולות־ירוקות ושיער
חש, חובב ציור ואמנות,
כדורגל כדורסל וטניס, עומד
להשתחרר בחודש יולי הקרוב.
אל תסתכלי עלי כעל עבריין,
אלא כעל אדם שטעה. אני רוצה
להכיר בחורה שגילה נע
בין 18ל־ .23 לא חשוב אם
תהיי עשירה או עניה, העיקר
שתהיי ישרה, אמיתית, אוהבת
ומבינה, ותצרפי תמונה. ההי כרות
— למטרת נישואין. ת״ד
16 כלא רמלה, מאיר סוויסה
כדרור.
* מטרת נישואין. ליפה ו חטובה
המצפה לשינוי אמיתי. אם
את רווקה או גרושה, מעוניין לה כירך
רופא עצמאי ,38/180 ,חובב
ספורט ומגיס, מסודר היטב, בעל
וילה, קליניקה ואמצעים. אשמח להכיר
אותך בהקדם האפשרי למטרת
נישואין. ת״ד 6424 תל־אביב מי קוד
.61063
* קשר חכרתי. סטודנט
24/177 נאה מאוד מעוניין בך היפה
והחטובה ליצירת קשר חברתי. ל השתמע.
ת״ד 5050 רמת־גן.

החלפות

* יפהפיה. שותף או שותפה
לדירה יפהפיה ברמת שאול בחיפה
75 .דולר לחודש. טלפון
527458־.04
; * תלושי בוגזו. עבור אשה
זקנה וערירית שכלבתה חלתה וזקוקה
לטיפול וטרינרי, דרושים
תלושי בונזו, ועל־ידי כ ך תוכל
לטפל בכלבתה. ת״ד 118 תל־אביב
*יקוד .61000
* :כצפון. דרושים שותף או
שותפה בני 30 פלוס לדירת שלושה
חדרים בצפת תל־אביב. הכניסה
ג־ 5ביולי. טלפון 446884־ 03 בבוקר
ובשעות הערב המאוחרות.
* הומור כצילום. האגודה ל קידום
אמנות הצילום מארגנת תע רוכה
בנושא ההומור בצילום. פרטים
בת׳׳ד 11480 תל־אביב. צילום
שייבחר יופיע בקטלוג שיינתן למשתתפים.

צעיר נחמד ,22 תכול עיניים,
מעוניין במתאימה להחלפת
מבטים. ת״ד 1009 בת־ים.

* פנה, אמיתית ורצינית.
בחור נאה, משכיל, סולידי ואנר
שי 173/25 מעוניין להכיר עלמת־חן
בת 18 עד 22 על בסים של
ידידות כנה, אמיתית ורצינית. ת״ד
4133 ראשון־לציון מיקוד .75141
* מתאימות. סטודנט 28/168
נחמד, מעוניין להכיר צעירות מת אימות
ונחמדות. ת״ד 30401 תל-
אביב מיקוד .61303

* קוצר־ רו ח. אם את חמודה
וסימפטית שמעוניינת בהיכרות
כנה ואמיתית, הינך מוזמנת לכתוב
למורה נחמד בן 23 הממתין לך
בקוצר־רוח• ת״ד 3189 פתח־תיקווה
מיקוד .49131

אותבת אותד׳ הגדר!ו3ו1ן

מ שול שי

ל ש כו חאת
ה טוו סהמר
אני גרושה נאה בת ,26ה מבקשת
להכיר גבר מעל לגיל
,35 עשיר ונדיב, אשר יוכל
לנסות לעזור לי לשכוח את
הטעם המר של העבר בעזרת
הווה טוב יותר. ת״ד 2842
רמת־גן עבור מירי.
* החצי השני. בן 174 ,29
גובהו, שלא חסר לו כמעט כלום,
מחפש את החצי השני שלו —
נאה ואינטליגנטית. ת״ד 22685 תל־אביב
מיקוד .61226
צירופים אפשריים
* גיל לא משנה. תימני
30/175 ביישן מעוניין בנאה ו חטובה
+דירה מהרצליה והסביבה
לידידות אינטימית חמה. גיל לא
משנה. ת״ד 1300 רמת־השרון מי קוד
.47100

ב ש עו ת היו

מנוסה במשולשים אינטימיים
עם זוגות נשואים ורווקים מח פש
ומעוניין להתקשר עם זוג
נשוי או זוג רווקים (מבאר-
שבע או דימונה) למטרות אינטימיות
והרפתקות־אהבים משולשות.
ת״ד 888 דימונה.
בשתי צעירות לבילוי משותף. ת״ד
1163 גבעתיים, ת״ד .53111

(המשך מעמוד )55
מיטה. אני רוצה שנמשיך לעשות
אהבה אחרי הגירושין. זה המצב
שאליו הייתי רוצה להגיע, אם
נתגרש. עד כדי כך אני עדיין
מרגישה קשורה אליו.
אני לא רוצה ולא מנסה ליצור
רושם שאני תמימה. בכלל לא.
בסך־הכל אני מנהלת מאבק מיש-
פטי קשה, שבמהלכו שני הצדדים
לא בוחלים באמצעים. אנחנו זור קים
את כל הליכלוך על שולחן
ביתשמישפט. אין ברירה. אם רוצים
לסיים את זה, צריך ללכת
עד הסוף. אין לי טענות לאף אחד.
אני אשה מבוגרת וצריכה לדעת
מה אני עושה. ואם אני עושה
טעות, אני צריכה גם לשאת בה
בכבוד.
לקחתי גם את הפרקליט הטוב
ביותר, למיטב ידיעתי, בענייני

* להשתחרר מהכתולים.
חייל חמוד 21/174 העומד לפני
שיחדור מעוגיין באשה נאה שתעזור
לו להשתחרר מבתוליו. ת״ד
24043 תל־אביב, מיקוד .61240
* קשר אינטימי. עשיר ונדיב
מציע תמיכה מאסיבית ל צעירה
חטובה ופיקחית שתיצור
עימו קשר אינטימי־דיסקרטי. ת״ד
36852 תל־אביב מיקוד .61368 רצוי
לצרף תמונה ומיספר טלפון.
* חוש הומור. בן 39 עם
חוש הומור מעוניין באשה עם חוש
כזה לידידות אינטימית. ת״ד 30633
תל־אביב מיקוד .61306
* יודע לתת. פנוי רק ל שעות
,31/182 ,שיודע לתת ומעונ יין
לקבל. סודיות מובטחת. מעוניין
בדומה, שבבית אינה מסתפקת
ורוצה לפעמים להתאוורר קצת.
קחי אומץ וכתבי לת״ד 36467 תל-
אביב.

* איוורור מיני. גבר נאה
בן ( 30 לא פנוי) ,מעוניין בנשים
המעוניינות באיוורור מיני. נא
לציין מיספר טלפון. ת״ד 349
קיריית־מוצקין.

ביכות

צעיר שחרחר מעוניין באשה
חמה וחושנית מכל גיל וסוג
לבילויים סוערים, בעיקר ב שעות
היום. כתבי לפני שתאחרי!
ת״ד 37258 תל-אביב
מיקוד .61372
+מפונה. אקדמאי ממפוני
ימית 35/173 מעוניין לתפוס ראש
עם נאה, הטובה ומשכילה לבילויים,
נסיעות וידידות. ת״ד 6401 תל־אביב.

ידידות אמת. לא פנוי
מעוניין בנאה ובמצב דומה ( 28 עד
)32 לידידות־אמת מעניינת. ממתין
לך 38/186 בת״ד 32161 תל־אביב,
מיקוד .61321
* יחם חיוכי למיטה. מבוקשת
ליברלית, נשית ואנושית,
חטובה ונאה, לגבר נאה בעל בג רות
בן 30 המפתח יחם חיובי
למיטה, לידידות׳ דיסקרטית ואמי תית.
ת״ד 39221 רמת־אביב.
* תמיסה נדיכה. מבוגר ומבוסס
מעוניין בצעירה נאה, דקת
גיזרה. ,לידידות דיסקרטית. למת אימה
— תמיכה נדיבה. ת״ד 30161
תל־אביב מיקוד .61302
+סיפוק מושלם. סטודנט
ביישן, אתלטי ונחמד מעוניין באשה,
אפשרי עד ,45 לבילוי אינ טימי.
מבטיח סיפוק מושלם. לציין
טלפון. ת״ד 31454 תל־אביב, מיקוד
.61314
* שניים כשתיים. שני גב רים
נאים +דירה ( )30 מעוניינים

+לדודה מרתה. ברכות ל רגל
החלמתך מהמחלה הקלה. עכ שיו
את יכולה לחזור למעגל ה פעילות.
האשכים אותך בתל-אביב,
בני המישפחה ובמיוחד הידידים.
* לצילה. עד , 120 ואם זה
אפשרי — בלי בעיות כמו שהיה
עד עכשיו. מיעקב הבעל והילדים.
לדתי. אתה חמש, אני חמודה,
אתה יפה, אני יפה, אתה צעיר,
אני צעירה, אז למה צריך לריב ז
יהיה לך טוב, שיה לי טוב, והכל
יהיה בסדר, מברוריה.

חינם אין נסו!
אז אם י* לך טח לחודיה
להוגיע, לבקט, לברך, לעפר
נדיחח טובח, ואפילו לקלל —
קדימה 1
#בל הודעה יכולה לכלול
עד 2 0טילים•
#מי •רועה לעוף תטר
נה — הכלב האבוד, עגלת־הילדים
המועעת, הדירח המו־עעוג
לחילופין, הרווק המעיע
את עעטו להיכרות — יכול
לעשות ואש במידת היכולת,
תפורסס גס התמונה•
י• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית-דואר, למערכת ״העולם
חזה״ ,ת״ד ) ,13 תל־אביב
(אלא אס כן טעורפת לה
תסוגה. במיקרה זה י • ל ח•־
ת ס • במעטפה) .ל א תתקבל-
גה • ו ס הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור איטי.
#הגלוייה תכלול את
• מו, כתובתו וסיטפר הטלפון
• ל בעל־ח הודעה.

סמדר (כמלכת־מים) וכעלה
.היה לנד טוב ביחד־אישות.
אני יודעת שעורך־הדין
מנשה בר־שילטון, שנעזר בעורכת־הדין
שרית גולן, ידוע בניהול
מישפטים חריפים, שלא אחת מל ווים
בטענות פיקנטיות ועסיסיות.
אני חושבת שהמיקרה שלי הוא
בדיוק בשבילו. בעניינים האלה
הוא מס׳ . 1ואני חושבת שיאמינו
לי אם אומר שהתענוג הזה עולה
לי הון תועפות.

כמו לתכנן
מי לחמה
^ ני לא מכחישה גם ששכרתי
י בלש פרטי, יחיעם בן־ארי, ש הכין
עבורי חומר לבית־המישפט.
אין פלא שלפעמים אני מרגישה
שקשה לי לשלוט בעצבי. כל
המערכה הזאת מתישה מאוד. לפעמים
נדמה לי שאני מפקד בצבא,
שצריך לתכנן את המילחמה, או
חוקר מישטרה שצריך לעבוד על
תיק קשה. עבור עורכישדין -ורד
בלשים זאת פרנסה. עבורי זה
החיים שעתיד שלי. אני לא יכולה
להרשות לעצמי לזלזל בדברים.
אז לכל המחזרים שרכלנים
למיניהם יש לי לומר רק דבר
אחד: תשכחו ממני! אני לא
מתכוונת לברוח מהם או ממישהו
בכלל. אני מתכוונת להמשיך לחיות
ולבלות כמו בעבר. את המגיפה
הזאת, שהתפשטה מסביבי, אני
מתכוונת להדביר מהר, חזק ובנ חישות.
עם העניין הזה אין לי
בעיות להסתדר. הלוואי שיכולתי
להסתדר עם אבי, כמו שאני מצ ליחה
להתמודד עם כל המזדנבים.
ה עו ל ם הז ה 2336

מסיפורי איצדה הנהג

3ייגנז ב *
פינות חשוכות
משחו רע אחד מדגים שקרה לי נ-
מילואים האלה, היה כשהגעתי אל כמה
מהפינות החשוכות בעיתונות שלנו, ש•
בזמנים כתיקונם אין לי זמן בשבילן.
אחת הפינות האלה זה מוסף מהמוס־פים
של ״מעריב״ ,משהו לצעירים, אני
מניח, ושמו קריאת ביניים.
באותה פינה חשוכה, ביום האחרון
של חודש מאי, בעמוד 19 המועד לפורע־
חמסין חמסין. נ ן הם קוראים לסרט המצחיק
סלה ם. ערבי ויהודיה נ אי ת ה מיטה.
אבל אני לא מאמינה. ת׳אמת, את היי!ז
יכילה ז עם ערבי ז
חמסין י ק גש עכ-יו, ליד הצד־ג הביער.
לעמיד ביום קיץ ליד האי: והעדן ד ל הצמיגים
זר, המס־] אמיתי. את החיילים מלנידי ם במדים
ונעלים גבוהות, וריבה, ובגי־פ המחניק וממס -
אית הצדית חם. חם ניד.
לו דווקא כנראה לא הם בכלל, לציי ם
הגרמני או ההולנדי אי אילי הבייג־ א י. זד,

״מזן ריג״31.5.82 ,
נות, כנראה, מצאתי רשימה קצרה תחת
הכותרת ״חמסין״.
השורות הפותחות את הרשימה הן
אלה.
״חמסין. כך חם קוראים לסרט המצחיק
שלהם. ערבי ויהודיה באותה מיטה.
אבל אני לא מאמינה. ת׳אמת, את היית
יכולה ! עם ערבי ! ״
להמשך אין קשר ישיר עם המישפטים
בני אלמוות אלה. כותבת הרשימה, ורד
ליון, טוענת כי החמסין האמיתי שורר
במקום שבו צריכים חיילינו המסכנים להתמודד
עם הילדים הערביים שזורקים
עליהם אבנים לעיני המצלמות הזדוניות,
ולמרות התנאים הקשים מפגינים אנושיות
נפלאה.
אני כמעט נפלתי כשקראתי את הדברים
האלה. במודעת בחירות של הרב
כהנא זח גבר היה. אגל גג ה סתם ג-
,,מעריב״ — העיתון הנוהג להודיע במפורש
שלא לכל דגר שכתוב בו הוא
משכים 1
איך שחזרתי מהמילואיס לא התעצלתי,
והרמתי שלפון לגברת דניאלה בוקג-
שסיין, שהיא עורכת הפינה החשוכה.
שאלת• אותה איך השתרבב הקטע הזה
פיתאוס.
״אני לא מבינה מה פח מפריע לך.״
היא אמרח לי.
לרגע אחד הייתי שוב חמום .״תארי
לעצמך שבגרמניה חיו עושים שרם על
יהודי וגרמניה באותה מיטה, ואחר-כך
היו מופיעות שורות כאלה על השרש
המצחיק בעיתון,״ ניסיתי להסביר.
הגברת בוקנששיין מהירת התפישה הו־

חייתי במילואים. לא חשפתי שעושים
חיים, ולא סעדתי. אבל מה, בכל זאת חיה
חידוש מעניין הפעם. סוף־סוף יצא לי
לשמח־ על גבול ישל שלום.
וככה זה הולך: בכל מקום שבו יש
מחלוקת על המיקום המדוייק של איזו
אבן גבול, שמים המצרים מצידם שלושה
אוהלים וכמה חיילים וצופה ,׳וכך בדיוק
עושים גם הישראלים החמודים.
תפקיד הצופה המצרי הוא להשקיף על
האבן, ולבדוק שאנחנו לא נזיז אותה
מהמקום, וזהו גם תפקידו של הצופה מהצד
!שלנו. וכך, במשך כל שעות היום ״ושבים
הצופים וצופים על האבן, וזה על זה, ועל
הבדואים שחורשים את אדמת המדבר כדי י לזרוע אבטיחים.
וככה. בעוד אני יושב וצופה ועיתותי
בידי, כמו שאומרים הסופרים, יעלו וצפו
בזיכרוני הזיכרונות.
גם לפני 15 שנים, בערך. הייתי יושב
לי כך בערך וצופה על המצרים, חמוש
במישקפת. אבל ההבדל, איזה הבדל.
אז הפרידה התעלה ב״ניגו ובין המצ רים.
אז לא ישבתי חשוף בגיבעה, כי הצלפים
ארבו בכל עבר. אז לא גרנו ב אוהלים
אלא עמוק בבונקרים, כי היו הפג זות
לא נעימות לפעמים. אבל אני רואה
שאני מתחיל לגלוש לשטח מאוד לא
אוהב עלי, של סיפורי גבורה הירואיים,
אז נדבר קצת על איצל׳ה הנהג.

אחרי שנפלו כמה חללים, ישבו טובי
המוחות בפלוגה לטכס עצה, והועלו רעיונות
שונים וגם משונים. אין זה מפתיע
שאת הפיתרון הטוב מצא איצל׳ה בעצמו.
וזהו דבר ה פית רון: כדי שנוכל לדעת
איזה מן הג׳יפים המתרוצצים בכביש הוא
הג׳יפ של המם־פא שלנו, זה שאיצל׳ה
נוהג בו, היה צריך לתת באותו ג׳יפ סימן
מובהק הנראה למרחוק.

״תעזוב, תעזוב,״ אמר יענקל׳ה ,״אף
אחד לא יידע, נשב ונשחק ראש בראש
כדי להעביר את הזמן.״
איצל׳ה לא השתכנע במהירות. ההשל כות.
העלולות לצמוח מן המישחק הזה
לא נעלמו ממנו. אבל פקודה היא פקודה,
וכך, בערב חורף אחד, התיישבו להם
יענקל׳ה המם־פא ואיצל׳ה הנהג באוהלו
של המפקד, ובתוך שלוש שעות הרוויח
הדגל הוורוד
איצל׳ה הנהג לא היה בדיוק אחד מ־החבר׳ה
שלנו. הוא לא היה בגרעין׳ ולא
היה בהכשרה, ולא חלם ללכת להגשמה.
!,הביאו אותו לפלוגה שלנו פתור הנהג של
המם־פא, יענקל׳ד״ איצל׳ה היה בחור גבוה
ושמן עם פנים עגולים ואדמדמים, וגם
׳מגמגם. אי־אפשר היה לא לאהוב את
איצל׳ה, וגם איצל׳ה מטיפעו, כמו שעוד
תראו, היה אוהב אדם.
מי שהיה בתעלה בימים ההם בזמן הזה,
יודע שהצופים בבונקרים נהגו להסתכל בכביש
שהתפתל מאחורינו לא פחות ממה
שהתבוננו במצרים שימן העבר השני של
התעלה. משם אמנם הגיחו הפגזים והכדו רים
השורקים, אבל מהכביש באו צרות
לא פחות צרורות, ואלה הן: חלונה, על״
תנאי, מחבוש, קנם ושלילח־חופשה — שבלשון
נקייה קוראים לה ריתוק. ולמה?
כי •מהכביש הגיעו המפקדים שלנו, ש תמיד
מצאו מישהו בלי. נעליים, או ב מכנסיים
קצרים, או בלי חגור בעמדה, איך
אפשר לא.

הבעיה היתד, שבכביש ההוא הסתובבו
הרבה ג׳יפים. אם היינו צריכים להיכנס
לכל המדים בכל פעם שעבר שם ג׳יפ,
היינו משתגעים. ובדיוק בנקודה הזאת
עזר לנו איצל׳ה, הנהג של המם־פא. בכל
פעם שהמם־פא יצא לסיור מסוכן, היה
איצל׳ה מתגנב למרכזיית הטלפונים ש־במיפקדה.
ומודיע לנו שצריך להיכנס
לנוהל קרב.
אלא מה, לא חלף זמן רב, זמלשן מן
המלשניס סיפר למם־פא יעל מעלליו של
הנהג. מה עשה יענקל׳ה המם־פא? דיה
מוציא את איצל׳ה לסיבוב שלו בבונקרים
בלי התראה מוקדמת !

המם־פא ואיצ׳לה הנהג דוהרים בגזיפ
לפני • 15 ,שנה
וכך, בכל פעם שיצא איצל׳־ לסיור עם
יענקל׳ה, ללא התראה מוקדמת, כמובן,
היה נוטל גליל הגון של נייד טואלט —
צבעם היה ורוד באותם הימים — ותולה
אותו על האנטנה של הג׳ים.
וכך היו הצופים שבבונקרים בין ה לשון
באגם תמסח בדרום, ובין מוצב גשר
הפירדאן בצפון יודעים, כי בראותם מרחוק
ג׳יפ שמין דגלון ורוד מתנופף מאחריו —
אות מובהק הוא לסכנה נוראה. יענקל׳ה
המם־פא מגיע !
ראש 3רא ש

כבר ראיתי בימי חיי שחקני פוקר לא
מעטים וכמה מהם היו טובים באמת, אבל
בזה אני מודיע: מעולם לא ראו עיני שחקן
פוקר מעולה כמו איצל׳ה הנהג. איצל׳ד.
הנהג פשוט לא ידע מה טעמו של הפסד
במישחק הפוקר, שהיה רווח למדי במקומותינו
באותה ותקופה.
והנה. סוף־סוף הגיעה השמועה על מומחיותו
של הנהג גם לאוזניו של המם־פא
שלנו, הסגן יענקל׳ה.
דיעה לי סייד שהשורות נכתבו ב אייר
המפקד שלנו היה קצין צעיר בצבא-
ניר, ואפשר ללסוד אל כך בקלות סהסשך הקבע, גבר גבוה ורזה עם שפם ענק
הרשימה. קוד אסרה לי שכותבת הרשי• סטייל פלמ״ח, והוא לא העלה על דעתו.
מה, ורד ליון, היא קיבוצניקית בקירה. כמובן, שיתכן כי הנהג שלו, איצל׳ה. יכול
מאוד וכישרונית מאוד מניבקת-ברגר להביס אפילו אותו בופישחק מן המישח- קית הדיקות שלה הפוכות.״
אני סבטקר מאוד. אני לא מבליח לובבן,
יום אחד בא המם־פא אל נהגו
הבחין באירוניה. אני גס לא מבליח
״ההפוכות״ .ואמר לו:
לראות איפה כאן הדיקות
לי זח נראה די שביר שמי שחושבת ש-
.שפעתי שאתה משחק סוב בפוקר,
חיילינו בגדה שיורים באוויר שבתוך ה איצל׳ה.״
ריאות הס גיבורים גדולים ואנושיים
ואיצל׳ה השיב בתקיפות רבה:
מאוד, גס תחשוב שערבי ויהודיה במיטה
זח לא יתכן. חושבת חושבת וגם כות״אני
אף פעם לא משחק סוקר בצבת
המפקד. זה אסור!״

איצל׳ה את כל המזומנים שהיו בידי ה-
מם־פא, וכן את כל שארית משכורתו ה חודשית,
ועוד משכורת חודשית אחת
שלמה.
״עוד אף פעם ל־ל־לא היה ל־ל־י מישחק
כל-ל־ל-כך קשה !״ סיפר לנו איצל׳ה ,״אני
כל־ל־ל הז־ז־מן מנסה להם־פ־סיד — ולא
מצ־ללי׳ח !״
אולי לא היינו מאמינים לכל הסיפור
הזה כולו, אלמלא היה איצל׳ה מזמין
כל העת את יענקל׳ה המם־פא למצופים
וטמפו בשקם, ויש האומרים גם שנתן לו
קצת כסף לחופשות .״שיהיה ל־ל־לו לביז־בתים,״
כמו שאמר איצל׳ה הנהג.

כיס ־ ס ־ ס או ת
אני מבין קטן מאוד בפסיכולוגיה, ואין
לי מושג קל שבקלים ממה נבע הגימגום
של איצל׳ה. אך דבר אחד אני זוכר, והוא,
שמלבד מי׳שחק הפוקר הצטיין איצ-
ל׳ה גם בסיפור בדיחות עסיסיות מאץ
כמותן — חציין על מגמגמים. אספר לכם
בדיחה אחת שאיצל׳ה נהג לספרה. רדרך
הסיפור חשובה לא פחות מן הסיפור.
והנה הבדיחה:
יום אחד בא קליינט לנ-ג-נ-ר אחד, ו-
מדז־פין סמנו שולחן ואר־ב־ב-עה כיס-
ס־סאות. אומר לו הנגר: תח־ח־זור עוז
שבוע, ויהיו מוכנים. חוזר הקל־ל־יינט ולוקח
את השול־ל־חן ואת הכיסאות. עובר
שבוע, והקל־ל־יינט חוז־ז-זר אל הנג-ג־ר
בצעק־ק-קות איומות. אידז־זה מין כיס-
ס־אוית עשית לי ! הוא צורח — כו־ל־ל־לם
נשברו •
חוב-כ-כמה גדול-ל־ה, עונה הנגר, בטח
ישבת עליהם !
הייתי משלם הרבה בשביל לדעת איפה
היום איצל׳ה הנהג ומה הוא עושה האיש
הזה.

^ אגקא רי ך עם שלטונות בריתי•
המועצות קדם להגירתם של אנדריי
ונדיר. רזני&קי לארץ. המאבק נמשך יותר
משנה, ובמהלכו ערבה נדיד. שביתת־רעב,
שגרמה לסיבוך בהריונה. בנם, פילים, נולד
בשל כך בלידה מוקדמת.
לאחר שנים רבות של מאבקים בלתי-
.פוסקים, בהן הדבר היחידי שהחזיק אותם
בחיים היה יצר־הקיום, חשבו בני הזוג
רזניצקי שהאל שלח להם את מלאכו הטוב
בדמותו של דויד ויינגרטן.
שמו של איש־העסקים ויינגרטן היה בכותרות
בתקופה האחרונה, בשל היותו
חבר בוועדה שבדקה את עניין טיסות אל
עד בשבת. שמו הוזכר, ולא לחיוב, ב,-
מאמרים הרבים שנכתבו על כך. אולם
ויינגרטן, כנראה, לא תיאר לעצמו ששמו
יתנוסס באותיות קידוש־לבנה גם בכותרות
בתבי־תביעה.

שכן הוא דחה את הצעתם לקבל ציור במתנה.
ויינגרטן ניסה להסביר לבני הזוג
המשתאים איזו הנאה תיגרם לו אם ־צליח
לעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי ה גרוע.

ח ת גו פ ה/
שניה צו חקת
ך ץ מהגרים התמימים בטחו בוויינגר-
טן. אידריי נפגש עם ראש לישכתו
של ראש הממשלה, יחיאל קדישאי, ממנו
לקח שיבעה צילומים של בגץ. בתום
שלושה חודשי עבודה מפרכים, בתנאים-
לא-תנאים, השלים הצייר המזוקן את ה דיוקן.
הציור
נלקח ללשכת ראש-הממשלה, שם
נאמר לבני־הזוג כי בנין ראה כבר 20
דיוקנים, אולם אף לא אחד מהם מצא חן
בעיניו. לדברי בני־הזוג אמר אז קדי־שאי,
בי זהו דיוקן טוב, המראה את בגין
כפי שהוא באמת. עינו הימנית בוכה
ועינו השמאלית צוחקת.
בגין נהנה מהציור ותשובתו החיובית
נתקבלה כעבור דקות ספורות. ויינגרטן
טען, אומנם, שיש לשנות פרטים מסויי־מים
בציור, אולם אנדריי התעקש להשאי רם
כפי שהם. הפורטרט •נלקח על-ידי וייג־גרטן
לבית־דפוס, שיצוק מתכניתו את ה פוסטרים
שיועדו למכירה, ואשר הרווחים
ממכירתם יועדו לכיסוי הוצאותיו של אג־דריי
ולכלכלת בני־מישפחתו.
באמצע אפריל הוזמן אנדריי לביתו של
דויד ויינגרטן, שם ראה את הצילום ש נעשה
מהתמונה. לטעמו של אנדריי היה
הצילום כהה מדי. אולם ויינגרטן סירב
להתיר לו לגשת לביודהדפוס ולהורות
על השינויים ,׳בטענה שהוא ידאג לכך בעצמו.
הוא אף לא היה מוכן למסור ל-
אנדריי את שם בית־הדפום. באותה פגישה
סיפר ויינגרטן לאנדריי. כי הוא מתכוון
להכין אלף פוסטרים והמליץ לאנדריי ל החתים
את ראש הממשלה על מאה מביניהם,
ולתרום אותם לאגודה למילחמה ב סרטן.
ויינגרטן
דחה את מועד הענקת הציור
בטענה שהוא מחכה שאשתו, שושנה, תח זור
מחו״ל, משום שאין לה עדיין אף
תצלום משותף עם ראש הממשלה.

פורטרט
של האם
^ מהגרים החדשים שוכנו על-ידי
י י מישרד הקליטה בדירה רעועה. בנם
התינוק חלה בשל העובש שכיסה את
קירות ביתם, והשניים היו טרודים בריצות
בין בתי־החולים השונים.
אנדריי הוא צייר, אולם עיסוקו נקטע
בשל הטיפול המתמיד בפילים, ואילו ידיה
לא עזבה את מיטת הפעוט לרגע. אחרי
מאבקים ממושכים הצליחו בנייחזוג רזניצ־קי
לשכור דירה בארמון־הגציב בירושלים,
ונראה היה שהחיים מתחילים להתנהל
בצורה רגועה יותר. נדיר. תיכננה להתחיל
לעבוד כעוזרת־בית, ואנדריי החליט
לשמש צבעי לעת מצוא.
בשל המחסור המתמיד בכסף, לא הצליח
אנדריי לארגן לעצמו סטודיו שבז יוכל
לצייר ללא הפרעת. אולם הוא לא התייאש,
ואף אגר די ציורים כדי לגשת לגלריה
ספראי בירושלים ולבדוק אפשרות של
תערוכה במקום.
בעל הגלריה, דב ספראי, ידוע כאיש-
עסקים ממולח. הגלריה היא מסחרית ויש
לה סניפים בתל־אביב ובבוסטון. ספראי
התלהב מהציורים, ובו ברגע קבע ל-
רזניצקי תאריך לתערוכה.
נוסף לכך הציע ספראי את עזרתו בדרך
שונה. נדגל הגלריה סיפר לצייר המופתע
על חבר המעוניין בציור פורטרט של אמו
המנוחה. אותו חבר היד. דוד ויינגרסן
או ״המלאך הטוב״ כפי שמכנים אותו
בלשון סגי־נהור בני הזוג. ויינגרטן שילם
200 דולר דמי-קדימה עבור הפורטרט ו סיכם
עם הצייר, הדובר רוסית בלבד, כי
ישלם לו עוד 800 דולר .״המלאך הטוב

הנ שיקה
הר טובה
כאפ רי ל הגיע הרגע המיוחל.

בני־הזוג רזניצקי הוזמנו להגיש את
מתנתם. הם פנו לבית מישפחת ויינגרטן

צייר רוסי הנין דיוקן של ואש־הממשלה -ואיש־עסקית
פרטי החלים להפיץ אותו בכרוה מבלי לשתף את הצייר ברווחים

1 |, 1 1של ואש־הממשלה, מנחם בגין, על־גבי הפוסטר ש1111

הודפס מדיוקנו 3 .פוסטרים חתומים על־ידי בגין
יי יייי
הוענקו לצייר ולאשתו, אולם אחד מביניהם נלקח מהם על-ידי שושנה ויינגרטן.
ידע שאנדרי מתכונן לתערוכה,״ סיפרה
בלהט גדיה הדוברת אנגליית רהוטה .״הוא
התעניין בנו ׳והתנה: כמי שדואג לגורלנו.״
תוך כדי שיחה עלה במוחו של ויינגרטן
רעיון. בשל הקשרים בינו ובין ראש ה ממשלה,
מנחם בגין, ידע דויד בי לראש-
הממשלה אין דיוקן מצוייר, למרות שהיה
רוצה באחד כזה. ציור כזה. טען אז וייג־גרמן,
יעשה לאנדריי יזזסי־ציבור עצומים

והפירסום יגרום לדחיפה רצינית בקאריירד.
שלו.
ויינגרטן המשיך לפתח את רעיונו ואמר
שיש אפשרות להדפיס פוסטרים מן ה פורטרט,
ואלה יימכרו היטב בשל הפופולאריות
׳של ראש־הממשלה בקרב עמו.
נדיה רזניצקי, שניהלה את השיחה עבור
בעלה, תמהה מדוע רוצה ויינגרטן לעשות
עבורם כל־כך הרבה, וללא כל תמורה,

נדיה, הדוברת אנגלית
רהוטה, משמשת פה לבעלה,
כי הוא אינו דובר אנגלית או עברית.

במדינה
םישפט
מ 3עו*רבל חי ־ מ ח אי ס
״כמכרג קטנטן אי־אסשר
לפרוץ קיר;״ מען הסניגור;
ושיחרר את הצעיר.
למישסרה לא היה ספק כי בידה תיק
סגור ובטוח. הרי איש מישטרה, שוטר מן
המדור המרכזי, ראה במו עיניו את ה חשודים
מנסים לפרוץ לתוך חנות תכשי טים.
אותו שוטר.היה בביתו בזמן הפסקת
הצהריים, ומהמירפסת הבחינה עינו המנו סה
בשני אנשים המחזיקים מכשיר ומתעסקים
בקיר האחורי של חנות תכשיטים
ברחוב בן־יהודה.
כשוטר חרוץ ירד מייד לרחוב ועצר
את השניים ״על חם״• בידיו של אחד
החשודים, אבנר ג׳נאח ,25 ,נמצא מברג.
כאשר הובאו העצירים להארכת מעצר,
חקר הסניגור, דרור מקרין, את נציג ה־מישטרה
.״מה היה המכשיר שמצאתם
בידי החשודים ז״ שאל׳ והקצין ענה כי
היה זה מברג .״מה היה אירך המברג י״
המשיך הסניגור לשאול והקצין השיב כי
אורך המכשיר היה עשרה סנטימטר. ה
חיבוק
בגי]

מעניק ואש־הוזמשלה לאשת ה[
צייר,
נדיה רזניצקי( .משמאל) דויד
ויינגרטן ואשתו שושנה. מעמד הענקת הציור נערך בלישכתו
ויחד איתם יצאו ללישסת ראש־הממשלה.
הציור המקורי והפוסטרים שהמתינו בבית
ויינגרטן היו עטופים, ובני־הזיוג ויינגרטן
אמרו שיפתחו את החבילות בלישכה עצמה
מפאת קוצר זמן.
״כשהגענו למישרד ראש־מממשלה נתבקשנו
להמתין,״ מספרת בדיה .״ויינגרטן
הסיר את העטיפות והראה את הפוסטרים
לכל הנוכחים כשהוא מתעלם מאיתנו, כאילו
שאין לנו חלק בציור.״
באותו מעמד סוכם בין איש־העסקים
היהודי־אמריקגי ובין הצייר הרוסי כי
100 פוסטרים יימכרו לסוכנות היהודית —
כל פוסטר בחמישה דולרים — ואת הסכום
יקבלו בני־הזוג רזניצקי.
בתחילית הפגישה עם ראש־הממשלה

של בגין. הציור היה גמור והפוסטרים הודפסו זמן רב לפני
הגשתם לבגין, כי ויינגרטן רצה שאשתו, ששהתה בחו״ל, תהיה
נוכחת במעמד זוז, כדי לזכות בצילום משותף עם ראש־הממשלה.

הוועדה אשר יהיו — אל־ על לא תטוס
בשבת, נפנה אל העולים הנרגשים. הוא
אמר להם כי הסכום היחידי שיקבלו יהיה
500 הדולרים עבור הפוסטרים שנמכרו
לסוכנות .׳שאר הרווחים ממכירת הפוס טרים,
אמר ויינגרטן, הוא יקח לעצמו,
כדי לכסות את הוצאותיו. אם יישאר
משהו, הוסיף, אולי יתן גם להם.
הצהרה זו היתה שונה מן ההסכם
המקורי, הג׳נטלמני כביכול, אולם נדיה
ואנדריי הרגישו שם חייבים לוויינגרטן
רבות, לכן לא התווכחו עימו.
צייר ואשתו קיבלו שני פוסטרים חתומים
ועוד 15 בלתי־חתומים, השאר נשאר
בידי ויינגרטן. כשתמה סעדת הרגשות
נפנו הצייר ואשתו לבחון את הפוסטר.

שמו של צייר עולה חדש מרוסיה, והגה
הוא מפרסם! חיבל שלא בגלל בישרו-
מתיו ״.עוד טען ויינגרטן, באמצעות המודעה,
כי ׳מוזרה העובדה שעולה חדש
מרוסיה ייודע כי ויייגרטן היה חבר בוועדה
ציבורית ולמעשה הוא כבר התרגל, בתוקף
תפקידו זה, להשמצות נגח.

כפויי
טו ב ה!

ליינגרטן שכד את עורך־הדין שלמה
1תוסיה־כהן, שהציע לבני־הזוג הצעת
פשרה. בהצעה נאמר שהפוסטרים יוחזרו
לבני־הזוג, ונוסף לכך ישלם להם ויינגרטן
1000 דולר. נדיח ואנדריי סירבו. העניין
הפך עבורם עקרוני. והם סירבו להשתיקו.
הגילוי בדבר הונאתו של. ויינגרטן פקח
את עיניהם, והם הלכו לבדוק מה נכתב
בתבליט הזהב שהוצמד לפורטרט. להפתעתם
גילו כי בהקדשה לא היתה כל
התייחסות אליהם :״לראש״ממשלת ישראל,
מר מנחם בגין, בכבוד ויקר מוגש ע״י
שושנה ודויד וייניגרטן וב״ב.״ ההקדשה
גרמה לבני־הזוג רזניצקי להבין כי לא
רק את הכספים מנע מהם ויינגרטן, אלא
הוא אף לקח מהם את הכיבוד שבהענקת
הציור לבגין.
נדיה פנתר, לקדישאי בשנית. ושוב ביקש
את עזרתו, לדבריה, רצתה להדגיש
בתחתית הפוסטר, באותיות קטנות, רשם דויד ויינגרטן ׳לפני קדישאי ׳ובגין את ההונאה.
קדישאי שאל אותה אם קראה את
את שמו כבעל זכויות היוצרים. בני־הזוג רזניצקי לא
ידעו על־כך. הם גילו זאת אחרי שבחנו את הפוסטר בביתם בתום הפגישה עם בגין. מאמרו של ויינגרטן, וישאל, לדבריה,
מדוע היא ובעלה כפויי־טובה, אחרי כל
התעלם וייגגרטן לגמרי מנדיה ואנדריי. ואז גילו לראשונה כ־ במיסגרת הלבנה מה שוויינגרטן עשה עבורם. גדיה ניסתר,
להסביר כי רומתה וכי היא רוצה להודיע
השיחה התנהלה בעברית ,׳וכששאלה נדיח שמסביב לדיוקן יש הטבעת דפיס, ישבה
את שהשבה ויינגרטן על אודות נושא מצויץ כי זכויות היוצרים ׳שייכות לווייני לבגין על הרמאות, וכששאלה את קדישאי
אם סיפר לראש־הממשלה על השתלשלות
השיחה, פטרה איותה שושנה בכך שאמרה גרטן, ניו־יורק.
מייד כשהוברר לישראלים הטריים כי העניינים, עינה לה בשלילה, אולם הוסיף
לה כי דויד ובגין מדברים על אל־עד
הולכו -שולל, פנו לוויינגרטן. הוא אמר שבגין קורא עיתונים ׳ובוודאי קרא גם
ולא על הציורים.
כי אין לו זמן להיפגש עימם, ישכן הוא על כך.
אחרי ציפי־ ,ממושכת הסיר איש־יד,עס איך
אתם מעיזים לבוא ולבקש עזרה,
נוסע לארציות־הברית. בני־הזוג ההמומים
קים את העטיכות מעד הציור. בני־הזוג
רזניצקי ראו כי בתחתיתו הוטבעה הק כנו לקדישאי, שלא רצה להתערב בעניין, שאל אותה קדישאי בכעס׳ אף אחד לא
ובצר להם פנו השניים לעורך־הדין אהרון עזר להורי כשהם באו לארץ!
דשה בתבליט זהב, אולם מאחר שהכתוב
אנדריי ונחה אינם מרגישים אשמים
אורח.
היה בעברית, לא הבינו מה נכתב בה.
ימים ספורים אחר־כך הגיש אורח בשם בכך שאיש לא עזר להוריו של קדישאי.
נדיר, רזניצקי קיבלה את הנשיקה הרטובה
המסורתית מפיו שיל ראש־הממשלה, ונוסף לקוחותיו בקשה למתן צו־מניעה, שיורה לדבריהם השנים יחלפו, אנשים ישכחו
לכך קיבלה שלושה פוסטרים •חתומים על־ לוויינגרטן להימנע מעשיות כד מעשה, את פרשת סיני ואת פרשת אל־על, אולם
במישרין או בעקיפין, של שימוש, הפצר״ הציור שצייר אנדריי יישאר כהוכחה לרצד
ידי ראש־הממשלה.
מכירה- ,שיווק ,׳מיסחר, פי׳רסום ,׳תצוגה, נו האמיתי של אנדריי להביע את רגשותיו
אחרי שהסתיימה הפגישה המרגשת וכבו הוצאה לאור, עשיית צילומים, פיתוחים ו החמים למנחם בגין, רגשיות שחלפנ-לאור
הבזקי המצלמות, יצאו הרזייצקים מן ה־ הדפסות מכל סוג שהוא מתמונת השמן האירועים המצערים.
בינתיים הודיע להם דב ספראי על
לישכה. שושנה זיינגרטן לקחה מנדיה של ראש־הממשלה.
איחד ימן הפוסטרים החתומים ואמרה ש שימעד,
של הבקשה הגיע לכתב אחד ביטול התערוכה, ולדבריהם נובע הביטול
תמכור אותו בני־יורק תמורת 100 דולר —
העיתונים הירושלמיים, שמיהר לפרסם מקשריו של ספראי עם ויינגרטן. אין הם
סכום השווה לסכום שאותו הוציא בעלה
את הידיעה. למחרת פורסמה באותו עיתון יודעים איד ישיגו את הכספים שהוציאו
עבור מיסגור התמונה.
מודעה שהתפרשה על עימוד שלם, שבה להכנת התערוכה. מישרד־הקליטה העניק
ניסה ויינגרטן להוכיח את חפותו ואת לאנדריי פילגה לקראת תערוכתו, ועכשיו
כשסיים ויינגרטן לדווח לעיתונאים רבים
יצטרכו, כנראה, להחזיר אותה.
על פגישתו עם ראש-הממשלה ועל הב כוונותיו הטובות.
טיכי זכרתי
״למעשה,״ נטען במודעה ,״רצינו לפרסם
טחת בגין לוויינגרטן, כי יהיו מסקנות

.¥.ו\ו ח6ז־ו93 חן .^ 6ס

זנות יוצרים

סניגור מקרין
מברג קטן
שופט אהרון פרוינד זקף את אוזניו :״ב מברג
קטנטן כזה ניתן לפרוץ קיר ז״ שאל,
ואיש־המישטרה לא ידע מה להשיב.
בעיקבות חקירה זו שיחרר השופט את
ההשודים באומרו כי טענת המישטרה
אינה הגיונית.

ד ר בי חיי ם
ת מי תנל ח ה וז מ ת חז ת

כשהתברר דמישטרה כי
הצעירה אינה מתמחה שד
עורף־דין; הוגש
נגרה כתג־ אישום.
למרבית האנשים יש צורך בארבע שנות
לימוד באוניברסיטה כדי להפוך למתמחים
אצל עורך־דין• אבל רחל בורג ,26 ,שילמה
על כך רק בשנת מאסר אחת.
לפני כשנתיים נעצר אחיה של רחל
והוחזק בתחנת־המישטרה של נתגיה. ה־מישפחה
שכרה עבורו את עורך־הדין צבי
לידסקי, ורחל, שהחליטה לבקר את אחיה,
הציגה עצמה בתחנת־המישטרה כמתמחה
של עורך־הדין לידסקי, ונפגשה עם אחיה.
למרבית הפלא לא חקרו אותה שוטרי
התחנה יותר מדי ולא ביקשו לראות
אישורים. הם האמינו לה כי שמה רחל
בורג, וכי היא מתמחה של עורך־הדין.
רק אחרי כשבוע, כאשר שוחחו עם
לידסקי, התגלגלה השיחה על המתמחה,
כי אין ולא
ואז התברר למישטרה
היתה מתמחה בשם זה במישרדו של
עורך־הדין.
סמים, גנגות והתחזות. חקירה
(המשך בעמוד )60

יעקב שרת /איש ממאדים

בית־חוושת ליהודים
אסטרטגיה
שד סחזרים
רק תמול״שלשום תקעו הבש״שיס (בגין־שרוך סמיר) שלנו
בשופרותיהם העיליים והתחתיים תקיעות אסטרטגיות פרו־מערביות,
והוכיחו באותות ובמופתים גדולים כי אנו מצודת
הדמוקרטיה המערבית במזרח התיכון, וכי אין כמונו שותף
אסטרטגי יעיל לארצות־הברית בתחום חיוני זה — לה ולעולם
החופשי כולו. העניינים הגיעו בשלב מסויים, כזכור לאי־אלה
בעלי זכרון, ל״מיזכר !הבנה לשיתוף פעולה אסטרטגי אנטי״
סובייטי״.
רק תמול־שלשום שררה הרגשה נפלאה, שישראל מתואמת
אסטרטגית עם ארצות־הברית. בטחון •העולם מובטח. בטחון
ארה״ב מובטח. גם בטחון ישראל הקטנה מובטח. כפתור ופרח !
ופתאום — קרע שכיה בענייו הסיוע הצבאי לאיראן או
לעיראק ז
היכן התיאום האסטרטגי 1היכן המחשבה המשותפת ז היכן
התכנון בצוותא, שלא לדבר על עצם הראייה של הדברים !
כי כאשר שתי מדינות נלחמות זו בזו ממש, כמו למשל
במלחמת עיראק־איראן, וארה״ב מצדדת בזו (בעיראקים) ואילו
ישראל בזו (באיראנים) — לא יעזור שום פלפול .׳הכל יכול
להיות בזה. רק לא תיאום אסטרטגי. לא שיתוף־פעולה טקטי.
אפשר לתקוף את הבעיה מן !הזווית של מי צודק — אנחנו
המצדדים בחומייני או האמריקנים המצדדים בצדאם. אבל
השאלה היא רק מי צודק ו נניח שאנחנו הצודקים, נניח
שאנחנו •מצליחים לשכנע את עצמנו שהאמריקנים טועים טעות
נוראה שעה שהם חושבים, שנצחון עיראקי מוחץ יסכן את
כל המערך המזרח תיכוני, יטרוף פה לעינינו את כל הקלפים,
ומי יודע מה יהיה אז ולמי יהיה כוח לחטט בהריסות >חוץ
מלברית־המועצות העומדת מן הצד וממתינה במארב) ; נניח
שהאמריקנים טועים אם נדמה להם, שעל־ידי סיוע לעיראק
הם יחלצו אותה לגמרי משרידי תלותה הסובייטית, ויגבשו
מערך פרו ערבי חזק בעולם הערבי, ומתוך ההשפעה המתחזקת
שלהם באיזור גם ימנעו סכנות מישראל (שלא לדבר על
האפשרות, שישראל תוכל להתברג — בעזרת ארה״ב ומצרים
־־ לתוך המערך הזה) — אז מ הו אז שיכנענו את עצמנו!
את האמריקנים לא שיכנענו. וזה לא טוב. מאוד לא טוב.
כי עוד מעט, כשהמדבר הכלכלי יבוא, אנו נזדקק להם מאוד,
נזדקק מפני שנצטרך ׳הרבה הרבה כסף לקנות בו אוכל ודלק —
ואז שום רווחים מפוקפקים של כמה סוחרי נשק ושל יצרני
נשק בישראל, שהולך להם עכשיו קלף משוגע באיראן (דווקא)
לא יספקו את צרכינו החיוניים שבחיוניים.

מיומו! של רוכב־אופג״ם
(ברגים)
עכשיו אולי כבר אפשר לגלות סטייה אישית מבלי להסתכן
בנסישת קוראים המונית: כן. אני רוכב אופניים מושבע ,״עוד
מנעורי״ ,כמאמר המשורר, הרבה הרבה לפני שפרופ׳ מיכאל
קון ב״דבר״ ובועז עברון ב״ידיעות אחרונות״ כתבו מסות
נשגבות על חשיבות האופניים בחיינו בארץ הזאת (כתבו —
ושום דבר לא נשתנה ; אבל בתחומים אחמם כן .)1
ובתור רוכב אופניים, העושה לא אחת כמה עשרות קילומטרים
בשבוע (קו צהלה — תל״אביב) אני ער לכמה תופעות,
הנעלמות מעיני העושים דרכם ברכב למינהו, והפעם חש צורך
דחוף לדווח לציבור כולו, מרגלי ועד מרצדסאי, על אחת מהן.
בשולי המדרכות ואבני״השפה של איי התנועה אני מבחין
בעת האחרונה במיספר גדל והולך של ברגים — ברגים גדולים
וברגים קטנים וברגים בינוניים. הברגים מוטלים להם בשולי
הכבישים יחד עם שאר פסולת הממתינה להיאסף ואין מושיע,
ולא אחד מחם כבר זכור לי היטב בצורתו ובמיקומו מלפני
חודשיים. אני משכים לצאת לדרכי, נוסע לי להנאתי בין
משאיות ואוטובוסים, חוטף נפיחות ״אגזוזים״ אנטי־קרצינוגניות
הישר לריאות — ושואב נחת עילאית מפגישה עם בורג מוכר
מסויים, שנשר לכביש לפני זמן ועידן, ועודו מוטל במקום
שהוא מוטל, לא נע ולא זע, נח לו ממש כאתרוג בקופסה.
אבל לא זה העיקר. העיקר הוא שמספר הברגים הללו
למיניהם, מתרבה והולך, מתרבה והולך, ובייחוד בתקופה
האחרונה. בי נשבעתי ! וזח מתחיל להדאיג. מפני שהברגים
הללו חסרים באיזה מקום, ואם אתם כבר מכירים אותי קצת,
אתם גם יודעים איפת ולמי.

במדינה
(המשך מעמוד )59
גילתה כי אמנם קיימת אשד, בשם זה
והיא אחותו של החשוד, וכי היא הציגה
את עצמה בשמה הנכון אך בסיקצוע
שאול• נפתח נגדה תיק, וביתיים היא
נכנסה למאסר בגלל עבירה אחרת —
יבוא 79 גרם הרואין לישראל. בעודה
יושבת שלוש שנים על תיק הסמים, הגיע
המועד לדון בכמה תיקים נוספים נג דה,
על גניבת זוג תחתונים מסופרמרקט,
העלבת שוטרת ופרשת ההתמחות. הס ניגור
דויד יפתח היה בטוח, כי כל
עונש שיוטל על מרשתו יהיה חופף
לעונש הארוך שאותו היא מרצה ממילא
בעתן הסמים. היא הודתה באשמות אך
להפתעת הכל, הטיל עליה השופט ראובן
זיו שנה מאסר, שתתוסף למאסר שאותו
היא פרצה כבר. טיעונו של השופט היה

פרקליט לידסקי*
ייצג את האח
כי הוא רוצה להרתיע את הנאשמת, לבל
תשוב לסורה.

*( 11ה 3£ע,ו־| ה

הבעל הטכוגר כ־ 25 שגים
מאשתו מקכא לה, יתוקן?
אותה במכות ואיומים.
לאברהם ציון ,52 ,יש אשה יפהפיה,
הצעירה ממנו בעשרים שנה• הם נשואים
כבר שבע שנים ולהם ארבעה ילדים, אך
הזמן עושה את שלו. בשנה האחרונה
התחיל הבעל לחשוד כי אשתו נתנה
עינה בצעירים סמנו והחל מקנא לה מאוד.
הוא החל חוקר אותה ביסודיות על ה מקומות
שבהם היתד, והשעות שבהן יצאה
מהבית. הוא ניסה גם לברר אצל הילדים
לאן הם הולכים עם אמם. וכדי ללחוץ
יותר על האשד, גם תקף אותה, לפי כתב-
האישום, כמה וכמה פעמים.
בחודש אפריל עזבה האשד, את הבית
ועברה להתגורר אצל הוריה. בעלה הגיע
לשם וחיכה לה ליד השער. אחיד, של ה אשד,
יצא כדי לסלק את הבעל מד,סביבה,
טוען כי ציון ניסה לדרוס אותו במכוניתו.
אבל עורך־הדין סמי יונה, המייצג את ציון,
הסביר בבית־המישפט כי בעצם היה זה
האח שתקף אותו וזרק אבן על המכונית,
וכאשר ניסה להימלט, פגע בשער־הבית.
השופט דויד בר-אופיר, שקרא את כל
האשמות שאספה המישטרה נגד ציון ב כמה
תקיפות, החליט לעצור אותו עד תום
ההליכים כי הוא עלול להיות מסוכן לצי בור
ולאשתו. גם השופט המחוזי דויד
ולך, שבפניו התברר הערר שהגיש עורך-
הדין יונה, לא שינה את החלטת המעצר,
ולא התחשב בדיברי האשד, שסלחה ל בעלה,
וטענה כי קיבלה עונש כפול —
גם נענשה על־ידי בעלה, וגם נענשה
כאשר נעצר, ועליה לגדל את ארבעת יל דיה
בעצמה.
* עם המתמחה האמיתית שלו, מלי
ברונשטיין.
העולם הזה 2336

בגדל געגועי 1יאת

דייר? 1ותיארשרע בי
> 1ודנוז ב ״ נרו

מיישפחת בן־הרצל היא מישפחה מרובת־ילדים:
שלושה !מהם גרים להם באידיליה
מפוארת בסטודיו שעל הגג. עד לאחרונה
היו רק ׳שניים — בוני וקלמי, שני כלבים
אפגאניים, הוא והיא, בעלי תלתלים ארוכים
בגווני החום־קוניאק ויחום־אפרפר, עם איפור
טבעי מסביב לעיניים. התוספת האח רונה
לשבט — כלב הרים פירינאי לבן
כשלג, ו״ממיושקף״׳ ,שאמו חננה אותו ב משקפיים
שחורים המצויירים על אפו ה צחור.
גור צעיר זה, שגילו בסך הכל
ששה חודשים, שוקל קילוגרמים נכבדים,
המכפילים עצמם מדי שבוע בשבוע, וה־משווים
לו מראה של חיה אימתנית.
אילא שמישקל לחוד וגיל לחוד — גאי־גאי
הפעוט (זה שמו של הענק הצעיר)
עדיין מפחד לרדת בעצמו במדרגות ה מובילות
מעליית־הגג לדירת המישפחה.
אם כי על הגג יש לו ולאחיו המאמצים
מרחב ענקי לשעשועים ולכל הצרכים
האחרים, הרי כדי להורידו לטיול ברחוב
צריך גב חזק מאד — כי הנ׳׳ל לא יורד
בעצמו, אלא יש צורך לשאתו. זו כבר
משימה פיסית מסובכת, באשר המדרגות
מסתלסלות בלוליינות והמיבצע של הורדת
גאי־גאי על הידיים מסוכן למדי.

יום אחד, כשהתחשק לבית מישפחת בן־
הרצל לעשות סיבוב עם גאי־גאי בשכונה
ולהציגו לפני כל הקהילה הענפה (זוהי
שכונה ברוכת כלבים ידידותיים מאוד),
אזרה הילדה אומץ ועזרה לגאי-גאי לדרדר
את עצמו במורד המדרגות. השניים עשו
טיול עליז ומרנין, ונראה •היה שגאי־גאי
מרוצה מאוד מהסביבה, אלא שפיתאום
הסתבר שתוך כדי ירידה נחבל הקטן בגפו
והפגין צליעה הגונה. המיישפחה הדואגת
לא מצאה פיתריון אלא להשאירו בדירה
כדי שלא ייאלץ לאמץ את רגלו הצולעת.
עד שתעלה לו ארוכה.
אלא ישאל הצליעה החלו מתלוות תופעות
בלתי־נעימות. הכלב החל מקיא, מסרב
לאכול, רובץ בפינת השטיח כשעצב־העולם
בפרצופו, ומתנהג בצורה מוזרה.

הזוועה של יו 0־העצמאות
מה אפשר לומר למראהו של החתול שבצילום, הנראה רוכב על כתפיו של צלם־
העיתונות חנוך גינוסר ז לא די לומד שהוא יפה וחמוד מאין כמותו. קוראים לו ״מיאו״,
והוא מפונק על־ידי כל יושבי כסית, ונוהג לאכול להם את הקצפת שמעל לתוית־ה־שדה...
כל זה אמת ויציב. אך האמת הנוספת היא ישכל חתול יקר לבעליו, יפה ונחמד,
ואהוב. וגם אם אינו שייך לאיש, והוא סתם חתול. הרי הוא יצור יחי שאין לפגוע בו.
שכן, כיצד היה נראה העולם בלי חתולים י כשם שהיה נראה בלי פרחים — נורא.

מ מנסו
מהררמה?
התשומה היא אינסטינקטיבית: כולם.
כולם מפחדים מהרדמה, בעיקר הרופאים
המרדימים בעצמם — אם נתקלים ברופא־מרדים
העומד לפני ניתוח, מתברר שהחלק
המפחיד אותו ביותר בעניין הוא לא החתך
שייעשה בגופו כי אם החומר שימרק לו,
ואם יוזרק בצורה ובכמות המתאימה.
לא כל שכן כשמדובר בבעלי־חיים. כל
וטרינר מנוסה יעיד כי כשעולה על הפרק
שאלת ההרדמה לפני: ניתוח, הוא נתקל
ברתיעה מיידית מצד בעל הכלב או החתול:
לפעמים מתביישים להודות בכך,
אבל קיימת איזו אמונה עיוורת, כי הכלב
האהוב פשוט לא יתעורר.
למעשה, הבעיות בהרדמת חית־הבית הן
אפסיות כמעט, בייחוד כשרוב הניתוחים
בחיות־ביות נעשים בחיות בריאות, ולא
בעלות כל מיני סעיפי־בריאות, כרוב ה אנשים
העולים על שולחן הניתוחים. יש
ניתוחים שכיחים שמטרתם חייתוך־אוזניים,
עיקור, קיבוע שברים למיניהם, הוצאת
גופים זרים שחדרו ׳למערכת העיכול או
לאוזניים וכיוצא בזה.
אם מאמינים שחלק מן הפחד מקורו
בחוסר־ידע, כדאי לפזר מעט את הערפל,
לטובת כל מי שעתיד לעמוד לפני בעייה
דומה: יש שתי שיטות מקובלות בהרדמה
— הרדמה בזריקה או הרדמה בעזרת גאז,
המוזרם באמצעות מפשיר למערכת ה נשימה
של בעל־החיים (במו זה הנראה
בצילום שלמעלה).
ובכן, בישנות ה־ 80 אפשר כבר להשתחרר
מהפחד. הרדמה מודרנית לחיות־בית אינה
ישונה מהרדמה של ׳אדם בבית־חוילים. והרי
איש לא יעלה בדעתו היום ניתוח בלי
הרדמה.

גם הווטרינר שהובהל, לא הצליח לאבחן
את המחלה, שממנה סובל גאי־גאי.
ברוגע של ייאוש תהומי, כשהרפואה פש טה
רגל בבושת־פנים, קבעה גברת בן-
הרצל בפסקנות :״הכלב לא חולה במחלה
גופנית, הוא חולה געגועים. חייבים להע לותו
בחזרה למעלה! לא תרופות ולא
שיקויים — הכלב חייב לחזור אל הגג ואל
חבריו מימים ימימה !״
וכך, שוב על כפיים, הועלה גאי־גאי
ברוב כבוד אל עליית הגג. מרגע זה
ואילך. כמו השתנה לבלי הכר — הוא
בלע את האוכל שלו בנגיסה אחת, לא
השאיר פרור, הרים זנבו למעלה והרעים
בשמחה ובקול גדול כשגפיו הקדמיות.
אוחזות במיעקה — מה שמשמעותו בשפת
הכלבים ״הידד! הידד! חזרתי לחבר׳ה!׳׳
ומי ׳שלא מאמין, יעלה נא לביית בן-
הרצל, יטפס במדרגות הלולייניות אל הגג
ויראה שם שלישייה עליזה כמימים ימימה.
אמן.
השעות הימות
של גן־מאיר

שורות אלה נכתבות על־ידי אחת משני
עורכי המדור על שפת הריביירה הצרפתית.
אין מה לומר — יפה כאן. החול
כאן יפה, הים כאן יפה, השושנים כאן
יפות. והכלבים — גם הם יפים כאן.
מבריקים כמו חלונות־הראווה. מוזר, אבל
נדמה כאילו הצרפתים מעדיפים להישאר
צעירים ויפים, כמוהם גם רוב הכלבים,
הצועדים קשורים יפה לרצועות.
מדהים לראות את מיספרם הרב של
והגורים, המהלכים בעקמומיות כשהם מנ סים
לסחוב אנה ואנה, לעומת הכלבים
.הסולידיים הקשישים. שאלתי את עצמי —
לאן נעלמים הכלבים הוותיקים, אם יש
גורים רבים כל־כך ז איפה הם כולם ז
! התשובה שקיבלתי זיעזעה אותי ביותר
י -זה חלק מהקישוט, אמרו לי, כמו ב־
1אופנה. הצרפתים אוהבים כלבים יפים
כשם שאוהבים ללכת בבגד אופנתי. וכך
נוהגים רבים, בבואם לנופש בריביירה
המטופחת, לקנות להם גור לטיפוח כשם
שהיו רוכשים חליפה חדשה. בסוף עונת
הנופש הם פשוט משאירים את הגור ש גזל,
וחוזרים כל אחד למקומו. בסוף
עונת־החופש נשארים באזור הרבה כל בים
הנאספים על־ידי המישטרה, והתופעה
חוזרת על עצמה מדי שנה. אבל לא ילהת־פס
להכללות — על־פי מיספרן העצום
של הבלב־ת הנקבות, נדמה כי יש גם סי בה
נוספת: כמות שוטפת של המלטות.
ואז כנראה משאירים את הקשישים תחת
שמירה ואת התינוק לוקחים לטייל.
נוכח קהל הכלבים ישל פסטיבל הסרטים
גדלים געגועי לגן־מאיר בתל־אביב. הגן,
אמנם מזמן אינו יפה ואינו מבריק, אין
פו שושנים או ספסלים הצבועים בלבן, אך
יש בו קהילה חמה של אגשים המתכנסת
מדי יום ביומו, בשעות אחרי-הצהריים, ומקרה
שהובא לידיעתנו, בטלפון בהול מצער־בעלי־יחיים, מעורר מחשבות נוגות
לפעמים גם בשעות הערביים המאוחרות,
על סוג מסויים של יצורים החיים בינינו, ושאינם ראויים להגדרה: בני־אדם.
כדי להעניק לכלביה, צעירים כזקנים, את
ביום־העצמאות האחרון הביאו לצער־בעלי־חיים בתל-איביב פח, מאותם פחים
המיפגש היומי עם החבר׳ה. וכך הפך גן־
המשמשים לאיכסון נפט, ובו חתולה ושלושה גורים שזה עתה נולדו, כשהם מוטבעים
בזפת. לדברי הילדה פרידשטיין, היו החתולים במצב של גסיסה ממושכת, ולא נותר מאייר למועדון־חברים על ארבע של פינ־סקר
— בוגרשוב והסביבה.
אלא להרדימם. למה ו !

בוק שריש בסידוה: גם נואשית המדינה קוו
מיקד׳ אתם מזעזעים. הואשוו היה המזעזע ביותו
כאשר נעצר, חיפשו השוטרים גם את ה בגדים
שאותם לבש בליל המיקרה, אך
מצאו אותם בגיגית המים, שבד. כיבסה
אותם אשתו׳ אסתר.
כשהיא שכובה על אלונקה, לאחר יש־התבוננה
נעמי היטב ביעקובוביץ׳ ומיש שה
את שעדו, זיהתה אותו כגבר שאנס
אותה. היא טענה כי זכרה היטב את שערו
השמנוני מברילנטין, ישבו נגעה בעת ה מאבק.
יעקובוביץ׳
היה מלא תמיהה על מעצרו.
לדבריו, בילה את יום המיקוד, במחנה
צבאי רחוק מתל־אביב וחזר רק בשעות
הערב המאוחרות. הוא היה בדרכו לביתו,
כאשר שמע מתוך הגן אנחות אשה. הוא
הלך בכיוון האנחות ורצה לעזור לצעירה
הפצועה .״אם הייתי אונם, האם הייתי
חוזר למקום, מלביש את הבחורה ומזעיק
בעצמי את המישטרד. ך״ שאל. על טענה זו
)נם חזרו סניגוריו בכל הערכאות.

ך* ״אוגם העברי הראשון״ בוצע ב י
י גן־מאיר בתל־אביב, בלילה שבין ה־21
וה־ 22 באוגוסט . 1949 היה זה אונם ברוטאלי,
שלווה ברצח הגבר ושהיה באותו
זמן בחברת הנאנסת.
י היום, כאשר מתרחשים בארץ כ־4000
מקרי־אונס בשנה. קשה לתאר את הסנס ציה
וההתרגשות שעורר אז אונס !גדמאיר.
יהיו למיקרה כל הסממנים הדרושים כדי
להפכו לסיפור מרתק ומסעיר.
הנאנסת היפהפיה, נעמי שטיין׳ היתד.
׳אז בת ,20 בתו של עורך־דין תל-אביבי
׳נודע, בלונדית גבוהה ודקת־גיזרה. הקור בן
— דניאל פקטורי, היה אחיה של
׳נעמי מאותו אב אך מאם אחרת. הוא היה
יאז בן 25 בלבד, וכבר: נודע כמלחין מב טיח,
שהלחין שירים מצליחים.
!נעמי ׳ודניאל ידעו זה על קיומו של זה
רק מפי השמועה. למרות שהארץ היתד.
קטנה והם היו אחים למחצה, לא ׳נפגשו
׳מעולם, אלא רק כשבוע לפני המיקרה.
נעמי התגוררה עם הוריד. בתל־אביב ודניאל
היה חבר־קיבוץ. שם התגורר עם
חברתו לחיים, שושנה, שממנה גולדה לו
בת. באותה תקופה הסתכסך פקטורי עם
׳שושנה, והקיבוץ שלח אותו לתל־אביב
לחופשה. כאן בפעם הראשונה פגש ב נעמי,
שהקסימה אותו.

כפתור
ה חזיי ה
** הרגע כו נפגשו לראשונה היו ה־
*•) צעירים כמעט בלתי־נפרדים. הם יצאו
לטיולים בתל־אביב ובילו כל ערב יחדוו.
׳גם באותו ערב אחרון יצאו השניים ל־יטייל
בעיר ובדרכם עברו ליד גן־מאיר,
מקום חביב על אוהבים באותה תקופה. הם
נכנסו לגן והתיישבו ליד עץ אורן. כפתור
,ניתק מחזייתה של נעמי, היא ביקשה מ־
׳אחיה שיסב את ראשו והורידה את חיולצ־
!תה, הסירה את הגופייה והחזייה ולבשה
את החולצה בחזרה על גופה העירום. דג־יעים
מעטים אחר כך החלו מכות רצח
ניתכות על ראשי השניים. תוקף, שהחזיק
׳,מקל עבה, התנפל תחילה על דניאל והמם
׳אותו בשתי מהלומות. אז פנה התוקף
לנעמי — הוא היכה גם אותה שתי מכות
בראשה וכאשר ניסתה להתגונן, הנחית
׳מכות עזות על זרועותיה.

.לא אשמר

זעק יעקובוביץ׳ במשך כל תקופת מאסרו. לדבריו, עבר
בגן בדרכו לביתו, שמע גניחות של אשה וניסה לעזור.
״אם הייתי אונס, לא הייתי חוזר למקום,״ חזר וטען. משמאל בתמונה: אשתו אסתר.

011^17

רעייה

אסתר, אשתו היהודיה
של יעקובוביץ ,,התגר־ממנו
אך חיכתה לו בצאתו מהכלא.

נעמי הספיקה לשמוע את אחיה נאנק, שמצאו אותה בגן. הגבר שהביא לה את
כאשר התוקף גרר אותה למקום מדוחק (החלוק והזמין את המיישטרה הזדהה בשם
יותר. למרות הפציעה וזעזוע־המוח שנגרם דויד יעקובוביץ, שהתגורר סמוך לגן. כבר
לה, היא לא גמעה לתוקף. היא המשיכה באותו רגע ניסתה: נעמי להצביע עליו ולהתנגד
ולהילחם כשעה, כשהיא שותתת לומר לשוטרים כי הוא־הוא הגבר שאנס
דם ואינה יכולה להרים את ראשה.
אותה, אך הם חשבו כי היא מדמיינת מח סמוך
לחצות הלילה הצליח סוף־סוף מת המכות וההלם, ולא שאו לדבריה.
דניאל פקטיורי הגיע באותו לילה לביית
התוקף לאנוס את הצעירה הלוחמת, כאשר
אמו, שם התגורר באותה תקופה, כשהוא
הוא תשוש לחלוטין מהמאבק הממושך.
כמעט נטולת־הכרה וחסרת־כוחות נות מקיא דם ונטול כוח־דיבור. אמו, שניסתה
רה נעמי שוכבת על הדשא, כשהיא מנסה לבדר מה קרה לו, שאלה,אותו אם חבר להתרומם
ואינה מצליחה. להפתעתה ה־ תו שושנה היא שהייתה אחראית למצבו,
!גדולה הגיע אחרי כעשר דקות אדם ובידו ונדמה היה לה כי הוא הנהן׳בראשו. רופא
חלוק. הוא עזר לה להתלבש, ורצה ל שהוזעק אליו העביר איותו לבית־חולים,
העבירה למקום אחר בגן, אך היא ביקשה שם. נפטר למחרת מפצעיו.
נזמנו לטלפן למגן־דויד ולהזעיק אמבולנס.
יומיים חקרה המשטרה ללא תוצאות.
דקות ספורות אחר־כך חזר האיש עם שו־ קצץ־המיישטרה שימונה כראש צוות־החקי־מר
בית־החלוצות שברחוב המלך סורג /רה החדש, חקר שנית את נעמי. היא חז לראות
את שלומה. בעיקבותיהם הגיעה דד רה על גירסתה, כי הגבר שהביא לה את
החלוק והזען ק את המישטרה הוא האגם
!מישטירה.
השוטרים העבירו את נעמי לבית־החו־ שרצח את אחיה. הפעם הקשיבו לה ה־לים
ורשמו את שמותיהם של האנשים ישוטרים וישלחו לעצור את יעקובוביץ.

עדייו
ב תול ה

ך* מישטרה כדקה את האליבי של
י • יעקובוביץ /וגילתה כי הוא שיקר.
באותו יום לא היה כלל במחנה הצבאי,
אלא נראה בשעות־הערב בביות קפה רענן
^תל־אביב. השקר החמיר את מצבו, ו־המישטרה
העלתה את התיאוריה כי יעקו־בוביץ׳
היה אגם מקצועי. היה ידוע כבר
במשך כשנתיים על מיקרי אונם ותקיפה
מיציה בגן־מאיר. בכל המיקרים היה ה־
;אנס מחכה עד שעה מאוחרת. כאשר הגן
היה מתרוקן כמעט ונותר בו רק זוג נאה בים
אחד, היה מבריח במכות מקל את
הגבר ואונס את האשד.,
רוב הזוגות שהותקפו כך לא מיהרו
להתלונן במיישטרה. חלקם היו נשואים
וחששו שבני־זוגם החוקיים יגלו את מעשי הם.
חלק מהגברים התבייש בבריחתו מ הגן.
הנשים חששו לעלות על דוכן־העדים,
לספר על החוויה הנוראה ולעמוד לחקירה
׳נגדית. אבל המישטרה מצאה בכל זאת
גבר שהותקף באותה צורה בגן־מאיר עם
חברתו, כחודש ׳לפני הרצח. היה זה סרן
בצה״ל, שמעון בכר. הוא טען כי הגבר
שתקף אותו בגן היה בעל מבנה גוף דומה
מאוד לזה של יעקובוביץ׳.

בחיפוש שנערך בביתו של החשוד נמצ או
כ־ 40 תמונות של גערות שוניות. חלק
מהן זוהו, והן סיפרו כי התמונות גגנבו
,מהן יחד עם ארנקיהן, כאשר ישבו בגן-
מאיר. הארנקים הוחזרו לביתן בדואר.
הראייה האחרונה, ששיכינעה את המישט־
:רה, הייתה בדיקת הזרע. כאשד נעצר
יעקובוביץ׳ נערכה בדיקת זרעו, והתגלה
כי הוא עקר. גם הזרע שנתגלה בגופה של
נעמי בבדיקה הגיניקולוגית היה עקר.
מדינית ישראל הגישה תביעה פלילית
נגד יעקובוביץ /באשמת רצח דניאל פק טור,
ואינוסד. של נעמי שטיין. לכאורה
היה זה תיק בטיוח. אולם יעקובזביץ׳ טען
בלהט שהוא חף־מפשע, ושפר לעצמו את
שני הסניגורים המעולים ביותר במדינת
ישראל דאז, יעקב בנימיני, שנפטר במהלך
המישפט, ואשר לויצקי. השיניים
התעלו על עצמם בציורה שבה הגנו עיל
יעקיובוביץ/
לסניגוריה היתה גירסה שהפרידה בין
המכות שגרמו למותו של פקטורי והחבלות
בגופה של: נעמי ובין מעשה הבעילה ש בוצע
באותו לילה ללא ספק בגופה של
נעמי, שהייתה עד אז בתולה. ההגנה הת בססה
על התאויריה כי התקיפה בוצעה
פנקמתה של שושנה, חברתו הזנוחה של
דניאל. היא אשר שלחה אגשים לעקוב
אחריו, וכאשר גילו איותו מתעלם עם
נעמי ׳בגן־הציבורי, תקפו אותו והיפו את

שניהם. כדי להסביר את המגע המיני של
נעמי, טענו הסניגיורים, כי באהתו ערב
קיימה נעמי יחסי־מין מרצון עם אחיה ה חורג.
לדברי הסניגורים חרגו היחסים בין
נעמי ודניאל: מגדר יחסי אחווה בלבד,
ועברו לשלב של התעלסות שבין גבר ואישה.
הם הדגישו את מצב לבושה של
|עמי, חולצה ללא חזייה או גופייה —
לבוש נועז ביותר בימים ההם.
הסניגורים גם הסתמכו על פיסקה מ עדותה
הראשונה של: נעמי, שנגבתה ממנו
בבית־החולים, שם נרשם מפיה :״נהגנו
(הכוונה לנעמי ודניאל) לבלות באופן
רומנטי ביחד ...ישבנו ושעתיים ובמשך
הזמן הזה התעלסנו באהבים ...דני שכב
עלי ויתכן שליכלך אותי קצת בזרעו.״
המילים האלה הוכחשו אחר־כך נמרצות
על־ידי נעמי, והן נמחקו מעדותה כבר
על ידי הקציו־החוקר.
גם היעדר שריטות על פניו וזרועותיו
של יעקובוביץ׳ בא לחזק את טענות ה הגנה
.״האם יתכן שאחרי מאבק של שעה
עם נעמי בגן לא נותרה אפילו שריטה
אחת על גופו ופניו של האנס?״ ישאל
הסניגור, יוחזר על טעונו של יעקובוביץ׳
כאשר ׳נעצר ,״האם ייתכן שהאנס יחזור
למקום האונס עשר דקות לאחר מעשה
ויזעיק בעצמו את המישטרה ן״
אך לתובע היו: תשובות לכל השאלות.
נעמי •העידה כי נאבקה עם התוקף כש היא
מרחיקה בידיה ובכתפיה את ראשו
ממנה, ולכן לא נותרו עליו סימני שריטות.
לטענת התביעה, חזר להביא לנאנ סת
חלוק, מכיוון שמנסיון המקרים הקודמים
ידע שרוב הנערות אינן מתלוננות
במישטרה. אילו הייתה ׳נעמי נשארת שוכבת
חבולה ועירומה בגן, הייה מישהו מגלה
אותה ואז לא יהיה מנוס מהתערבות ה-
מישטרה. אילו היה מצליח לשכנע אותה
להתלבש וללכת: הביתה, היה אולי גם
הפעם מצליח להתחמק מעונש.
אבל נעמי היתה נערה נחושה וחזקה.
היא לא הרשתה לו להזיז אותה למקום
אחר בגן, וציוותה עליו בקול תקיף להז עיק
את מגן־דיוי־ד. היה זה שומר בית-

ן בבית־המישפט המחוזי הורשע יעקו־
•י בוביץ׳ ברצח ואונס ונידון למוות. הוא
יתכן שאנס ורצח בעוד הוא עצמו זעיק

את המישטרה. בביודהמישפט העליון התקבל עירעורו. הוא הורשע
בהריגה ואונס בלבד, ונידון ל־ 5ו שנות־נזאסר. לאחר שיחרורו
מהכלא נתפס יעקובוביץ׳ שנית כשהוא מציץ לדירת אשה.

ממנה שתהיה אורחת־כבוד בקונצרט לתל-
׳מידים ישבו ניגנה מתו של יעקובוביץ׳.
האשד, הישישה כמעט התעלפה וגרשה
אותו מביתה. הוא הרחיק לכת ושלח
מכתב ליועץ־המישפטי, שביו ביקש ממנו
לשלול את רשיון עורך־הדיו מנעמי שטיין,
שסיימה באותה תקופה את לימודי המי״ש־פטים.
בר־לב טען, כי עד שתסודר סופית
מהימנות עדותה בימישפט הרצח, אין להרשות
לה לטעון במיישפטים.
אחרי עשר שנות מאסר, ב־ ,1959 שוחרר
יעקובוביץ׳ .אז התברר כי למרות שמו
היהודי, היה בעצם יווני קפריסאי, שנשא
לאשר, יהודיה והיגר אותה לארץ. כאן
הסב את שמו ליעקובובי׳ך. בתקופת מאסרו
התגרשה ממנו אשתו, אך היא חיכתה
לו ליד השער ביום השיחרור.
כאישר שוחרר יעקובוביץ׳ מהכלא היתד,

יינ 1#4 *1 -

גן־מאיר במרכז תל־אביב היה מקוס חביב על זוגות
נאהבים, שנהגו להתעלס בו. היה זה מקום אידיאלי לאונס.

החלוצות, משם רצה יעקובוביץ׳ לטלפן
למד״א, שהכרית אותו להזעיק גם את
המ״שטרה, כששמע כי בגן נמצאת אשד,
פצועה. כך הסתבך יעקובוביץ׳ מבלי שהת כוון.

לדירה

תיק נחרץ על־פי עדותה של ה י
י קורבן. השופטים החליטו כי היא עדה
מהימנה, אשה חכמה, בעלת זיכרון טוב
מהרגיל, בעלת ידיעות מדעיות וגם בעלת־יכולת
לחשוב בצורה הגיונית.
בית־המישפט התרשם כי למרות החוויה
הנוראה שעברה עליה, וחודשי ההחלמה
הארוכים בבית־החולים שלהם נזקקה, שקלה
היטב את דבריה והתאמצה להיות אוב ייקטיבית׳
ולא להגזים בשום דבר.
בית־המישפט המחוזי מצא את י׳עקו־בוביץ׳
אשם ברצח, וגזר עליו עונש־

נעמי נשואה והרה. התוקף המשיך לטעון
שהמערכה שלו טרם הסתיימה :״אני רוצה
לדרוש רוויזיה של המיישפט שלי ...קודם
צריך להכין את דע׳ת־הקהל, ורק אחר־כך
לגשת למערכה מישפטית חדשה, כדי
להבטיח הצלחה בד״״ אמר ב־ 1959 להעולס
הזה.
אך והחיים הוכיחו את ד,היפה כשנה
אחרי שיחרוריו מהכלא, נתפס שנית כשהוא
מציץ לדירה שבה התפשטה אשה, מתוך
כוונה להתפרץ לתוכה. הוא נעצר ונפתח
נגדז תיק מישפטי, אך זמן מה אחר־כך
עזב את ישראל ואיש לא שמע עליו יותר.
נעמי מתגוררת היום בתל־אביב, נשואה
ואם לכמה ילדים יפהפיים. היא אינה רוצה
לשוהח על החוויה שעברה עליה לפני
כל־כך הרבה שנים. אך מישפט יעהויובי׳׳ ,
אילנה אלון
לא נשכח.

מוות, שהיה אז העונש: המחייב על רצח.
,הנאשם קם על רגליו וזעק :״אני חף
מפשע, אלוהים ינקום אותי ! מצפונכם
לא יהיה נקי עד סוף חייכם, לא עשיתי
כלום.״ .
ביית־המישפט העליון קיבל מבחינה
עובדתית את כל מה שפסק המחוזי, יחזר
על השבחים לשטיין. אך העיריעור הסתיים
בחידושה שיל הלכה מיישפטית בעניין
רצח בזדון, הנלמדת עד היום על-ידי
כל סטודנט למי שפטים בשנה א׳ .כתוצאה
.מחידוש מישפטי זה, זוכה יעקובוביץ׳
מרצח והורשע בהריגה בלבד. העונש
שהוטל עליו היד 15 .שנות מאסר.
עשר שנים יישב יעקובוביץ׳ בכלא, והיה
אחד האסירים המפורסמים ביותר בארץ.
הוא המשיך לטעון לחפותו, ואף שיכנע
בכך כמה תומכים נלהבים. אחד מהם,
אליעזר בר־לב ,׳נטל יעל עצמו להוציא
את צידקתו של האסיר לאור.
כדי לטהר את יעקובוביץ׳ הלך בר־לב
לבית אמו של דניאל פקטורי, וביקש

| 1א 111חיע בל וו ת סנ גורו, נ הל יעקובוביץ׳
״ 111 1י ״ 1
י י י - 1* 4* #י מערכה קשה, והעלה טענות מתוחכמות

נגד הרשעתו ברצח. בבית המישפט העליון זוכה מאשמת רצח והורשע בהריגה בלבד.

איך וחיות נו ורק במאה שקר,
איו להטו מיכנסי־עוו לחצאית סופד־מיני
ואיו ראותי
באשו עושים
סוו בא וון
מבלי וזווק ו בו

ימים. חובה אפשרויות לא היו לי ב־משכורתי
הצבאית, ואז התחלתי לאלתר
ממה שהיה לי בארון.״
״נכון. הסיגנון שלי נועז,״ היא מודה

שנו מיני

היא אותה הגברת בשינוי אדרת. שום דבר לא הולך לאיבוד,
חוק שימור החומר קיים גם באופנה. מיכנסיים דמויי עור,
שהיו רחבות ולא כל־כך אופנתיות, הפכו במחי גזירת מיספריים לחצאית סופר־מיני.

ין* ש נשים שהטבע חין אותן בנתונים
נשיים טיבעיים ומדממים. ביניהן
יש שאינן יודעות מה לעשות עם חיטובי-
הן ואיך להבליטם. ויש בעלות דמיון והעזה.
מיכל
אלבז, המנונה מיקי, היא אחת מאותן
שיודעות. היא אמנם רק בת ,22
אבל בעדת דמיון פודה ומובנה לייעץ לאחרות
כנה טריקים, כיצד להדגיש מ למעלה
את שיש מתחת; איד להיות
מעניינת בעזרת שאריות יבד; איך להפוך
תעתועי׳ דמיון למציאות; איך לאלתר
חידושים מהבגדים הישנים.
״מגיל צעיר חייתי יוצאת־דופן,״ העי דה
על עצמה מיקי .״אפילו כשהייתי בגן-
הי לדים אהבתי לגוון את בגדי. הייתי מין
ילדה גנדרנית שכזו, המחליפה לבושה
מדי יום ביומו. המפנה הרציני ׳בשטח
האופנה היה אצלי עם התגייסותי לצבא.
!..ייתי באה הביתה לחופשות של שבוע

ספק בצניעות ספק בגאווה ,״הוא לא סולידי.
עם כל הכבוד לסולידי־ת, אני אוהית
חושניות, נשיות, להדגיש את מה שיש
לי על־ידי מחשופי חזה עמוקים, שניצים
גבוהים מא־ד בחצאיות ובשמלות ומיג י סיים
הדוקים. אני אוהבת בדים שקופים
ונעימים, הנופלים ברכות על הגוף, יוכן
בדי סטרץ׳ הנדבקים לגוף.״
מיקי מוכנה לתת כמה דוגמות איך לשפר
ולשפץ בגד ישן ולהתאימו לאופנה של
היום. מבלי שהוא יעלה הון עתק.

רשות הדיבור דסיקי אלבז:

נתחיל מבגדי־ים. הבעיה היא שכל בגדי ה
ם נראים בעיני׳ מיוישנים, מרובעים,
סטנדרטיים וממוסדים. אני חיפשתי דרך
לפרוץ ולעשות משהו שונה.
שמתי לב לכך שכל ישנה מנסים ה-
אופנאים לשוות רגל יותר ארוכה על־ידי
גיזרה צרה יותר בחלק התחתון של בגד

14ך 11 מבד מנומר שכל כולו בתפירה עצמית, עם עודפים לסרטים על הראש, מחירו
י י 100 1שקל בלבד. משתילים רצועת־עור במותניים, שהיא גם מקורית, גם יפה
וגם מחזיקה את הגוף ומדגישה את קו־המתניים, והנה את מטורזנת כמראה בו דרק.

שמלת ערב מיוחדת אפשר לעשות משני צעיפים הודים דקיקים. קושרים את הקצוות
העליונים, ויוצרים פתח צוואר, משאירים פתחים לזרועות ואת השאר תופרים, כל אחת
בגובה הרצוי לה ומשאירים פתחים בצדדים. בגד מקורי, מתאים ביותר לשעות הערב.

הים. אני החלטתי להקדים אותם במירוץ.
עם כל הכבוד לגדעון אוברזון הוא קצת
בפיגור אחרי. נכון שהבעיה שלו היא
להיות •מיסחרי, וזה קצת קשה ויותר מסובך.
אך בגדי־הים שאני מעצבת עולה
כשישית ממחיר בגד־ים אחר בשוק הישראלי.

אני עושה ז פשוט מאוד׳ קניתי
בד אלסטי מנומר המתאים לרחצה בים —
חצי מטר בד ברחוב נחלת־בנימין עלה
לי 100 שקל בערך. גזרתי פיסת בד ב רוחב
של 0 20״מ. השחלתי רצועת־עור
במותניים (במקום גומי אז חוט) ,המשווה
לבגד הים מראה בסיגנון בו דארק. חגו־דת־העור
היא גם מקורית, גם יפה וגם
מחזיקה את הגוף ומדגישה את קו־המת־ניים.

החלק
העליון, החזיה, הוא פשוט ותפור
כרגיל, משני משולשים מינימליים. הצעי רה
הישראלית משופעת בבגדי־ים כמו ש־האירופית
במעילי־פרווה, ומסתבר שגם
מבגד־ים מיושן, מן העונה שעברה, אפשר
לעשות בגד־ים אופנתי — אם רק
(רוצים ומעיזים. לקחתי, למשל, בגדיים
שלם, בצבע שחור. בשלב ראשון הצרתי
אותו כלפי מעלה, משני הצדדים, על־ידי
פתיחת התפר. לאחר־מכן לקחתי שרוד בצבע
שחור, השחלתי אותו מתחת לחלק
התחתון של הבגד מצד ימין למטה והכנסתי
אותו לתוך החזיה השמאלית ל מעלה.
את הצד השני של החום הכנסתי
בהצלבה לצד ימין שד החזיה מלמעלה
(נשמע מסובך אבל למעשה זה מאוד קל
ונא לנסות) .מש־כה משני צידי החוטים

הוא בנד־היס המתאים רק לנשים בעלות נתונים טיבעיים יפים, ורצוי
יייי ״ שתהיינה גם קרחות במקומות מסויימ ם. החיתול כשמו כן הוא — חטיבה
אחת של בד, שאינה מתחברת בשום מקום, רק נקשרת במותן מכסה טפח ומגלה טפחיים.

אנס !ותלי

זה היה סתם בגד־יס שחור נורמלי ומרובע מן השנה
שעברה. וראו זה פלא: בעזרת השרוכים הכל־יכולים הוא
שם פס על הקיץ, הפך אופנתי ומיוחד ! ראו מה אפשר לעשות עם קצת דמיון והרבה העזה.

| 1י ך ! ד 1ומלהיב בסיגנון השרוואל סטרפלס הבדוואי, שהפך לנמר. בעזרת
י שני משולשים. רופפים המתלבשים על החזה ונקשרים מאחור, גומי

בטליה וחיתולון שיוצא מלמטה, את מהממת אותו ואותם בערב קיצי נחמיס.

השרוכים מכווצות אוטומטית את כל החלק
התחתון לפס וכך מתקבל בגד ים בעל
רצועה נועזת ומעניינת, והעיקר — מאוד
מקורי.
נכון שבגדי־הים של מתאימים לנשים
בעלות נתונים טיבעיים יפים, ורצוי שגם
לא תחיינה שעירות. מי ששעירה תהיה
מוכרהה להיפטר משיער-ערוותה או להיות
פחות נועזת.
גם מבגד־גוף סטנדרטי אפשר לעשות
בגד־ים. את שתי הכתפיות של בגד־הגוף
קושרים מאחור ויוצרים סטרפלס, וכאן
נכנם לתמונה השרוך הקלאסי בצבע בגד ר,גוף.
מכניסים אותו בחלק התחתון, והיות
שאין בבגד־ים זה משולשים, עשיתי איקס
וקשרתי מאחור במותן, כך שכל החלק
התחתון התכווץ והפך לרצועה.
פטנטים בתחום אחר: היו לי מיכנסיים
מחומר דמוי עור, רך ונעים. הם היו
רחבים ולא כל־כך אופנתיים, לא ישבו
יפה על בגוף, אבל היה כדאי לנצל את
החומר. לכן גזרתי את המיכנסיים והפכתי
אותם לחצאית מיני. את הכיסים המקוריים
שהיו תפורים מאחזר השארתי, את
הרוכסן מקדימה גם השארתי כמו שהוא,
והרי לי חצאית סופר מיני יפה ואופנ תית,
שלא עלתה לי פרוטה.
משכנה׳ קיבלתי אוברהול ארוך וגדול,
עם צווארון סירה מבד ארגל בצבע צהוב.
לקחתי את הבגד אפילו, שהוא לא מצא
חן בעיני. חליתי אותו על קולב בארון
וידעתי שפעם יגיע יומו. ובאמת, באחד
הימים עלה רעיון במוחי: בלי נקיפות
מצפון לקחתי את המיספריים וגזדתי במותן,
כדי לעשות ממנו חולצה.
את הכתפיות המקוריות הרחבות הצרתי.

את צווארון־הסירה הקיים גזרתי באמצע,
למחשוף עמוק. חיברתי שקית קטנה עם
אבן שמצאתי בגינה. תפרתי את האבן
בפנים. כדי שלא יראו אותה — האבן
יוצרת רושם של תליון כבד׳ הגורם ל צווארון
ליפול יפה ויוצר הרבה כפלים.
בגד נוסף ששכב בארון כאבן שאין לה
הופכין היה ז׳קט-קיץ מבד לזרקם, בסיגנון
חולצת קיבוץ. הבד היה מעניין, וחבל
היה לזרוק אותו. עם קצת מחשבה הגעתי
למסקנה שאפשר לעשות ממנו משהו מינימלי,
כמו חצאית מיני פשוטה עם גומי
וחולצת חזיה נוצצת. את החצאית אין
צורך אפילו להסביר איך תופרים —
ד׳שוט גוזרים באורך המתאים ומוסיפים
,גומי. את חולצת החזיר, מתאימים לגודל
החזה, קושרים מאחור, מכווצים קימעד,
באמצע החזה ומצמידים שתי כתפיות.
עד כאן, עצותיה של אלבז.
מה אומר חברה החייל על בגדיה ה־פרובוקטיבים
של חברתו הנועזת? ״הוא
דווקא מעודד אותי,״ השיבה מיקי בחיוך
תמים. הוא עצמו הוסיף :״לי זה לא
מפריע, אני אוהב כשמסתכלים עליה. בכל
מקום היא אטרקציה.
והוריה, מה הם אומרים באתי
מבית די שמרני. נולדתי במארוקו ובאתי
לארץ בגיל .3למזלי, אמא קצת בעניינים,
כי יש לה חנות הלבשה. גם היא מצטיי דת
באביזרים משוגעים כדי למשוך תשו מת
ליבן של הלקוחות - ,אבל בכל זאת
היו לי איתר, קונפליקטים די רציניים. ב סוף
הבינו הורי שזהו סיגנון חיי זסיגנון
לבושי, ושזה אינו מונע ממני להיות תל מידה
טובה ורצינית.״

ל א 1יאמן בי י סופר בספר

האשכנזית ,,שלמיכאלגרזבמ
העברית

לכירה וצולה אותו. חבריו לעבודה של
בעלה, אנשי המשטרה חוקרים מחפשים
בבית את מכשיר־הרצח, וכאשר הם מת עייפים
מציעה להם האלמנה הטרייה לאכול
מאותה רגל קפואה, שהפכה צלויה.

תרגום

מדי יום ראשון בערב מובא סיפור-
הפתעה טלוויזיוני על מירקעי הטלוויזיה
הישראלית ומהמם את הצופים בו מחדש.
סידרת הטלוויזיה לא יאומן כי יסופר
נפתחת בסופר חיאלד ד אל, המספר את
הרקע האישי לעלילה.
בימים אלה ראה בתרגום לעברית קובץ
׳סיפורי הפתעה של דאל* ,שעליהם מבוססת
סידרת טלוויזיה זו. בקובץ זה ניתן למצוא
את הטועם, סיפור •על התערבות בין שני
טועמי יינות, האחד מהמר על הווילה שלו
והשני על בתו, שהוקרן לא מכבר. סיפור
אחר הוא שה לטבח, המספר על אודות
בעל המבהיר לאשתו עם שובו ממקום
העבודה כי החליט להעדיף על פניה את
אהובתו. האשה רוצחת אותו ברגל קפואה
של כבש, ומיד מכניסה את כלי הרצח
* רואלד דאל — סיפורי הפתעה ! עיב־רית:
אסי דגני ; הוצאת זמורה ביתן ;
253 עמודים (בריכה קשה).

שותפתו

שלש 11311 ,,,ן

אחד הסיפורים המעוררים צמרמורת
ביותר בקובץ זה הוא הסיפור האיש מן
הדרוס: מבוגר, לבוש בחליפה לבנה, מפתה
צעיר להתערבות על כך שהמצית של ה צעיר
לא יצית אש עשר פעמים רצופות.
ההימור •הוא על מכונית קאדילק מצידו
של המבוגר לעומת ״האצבע הזאת הקטנה
של היד השמאלית שלד !״ המתערבים עו לים
לחדר בבית־מלון, והצעיר מתחיל
אחרי שידו השמאלית נכבלה לשולחן,
להצית, וכשהמבוגר עומד מעליו ובידו
קופיץ. בהצתה השמינית נפתחת הדלת
ולחדר נכנסת אשתו של המבוגר, חוטפת
את הקופיץ מידי בעלה, ולאחר אתנחתא
היא מספרת :״הוא מהווה סכנה ממש,
שם בבית, במקום שאנחנו גרים, הוא הספיק
כבר לקצץ ארבעים ושבע אצבעות
מאנשים שונים, והפסיד אדות־עשרה מסו גיות״
.אין לו שום אוטו. זה שלי ...הוא
מתערב איתכם כאשר למעשה לא נשאר
לו עוד שום דבר משלו להתערב עליו...
למעשה אני היא שזכיתי ממנו בכל, וזה

היה מזמן. זה לקח זמן, הרכה זמן, והיתה
זו עבודה קשה׳ אד לבסוף זכיתי בכל...״
ודאל מסיים את הסיפור בהערה :״עד
היום לא מש מנגד עיני מראה ידה ; אצכע
אחת היתה לה, ואגודל.״
הסיפור יונתי חמתי מספר על זוג משוע מם,
המזמין זוג אחר להתארח סופשבוע
למישחק קלפים. המארחים מכניסים מכ-
שיר־האזנה מתחת למיטת האורחים ומגלים
את הטריק של אורחיהם בקלפים, ומחזירים
להם מנה אחת אפיים. הסיפור טוטו
ימי הוא סיפורו של מהמר כפייתי, העולה
על סיפון חוצת־אוקיאנוסים מפוארת, ומש תתף
בהגרלות הטוטו על מהירותה של
הספינה. הוא מתרגם לא נכון את מזג-
האוויר ומניח את כל כספו על המהירות
הלא נכונה. כאשר הבין כי הפסיד בתחרות,
הוא יוצר קשר עם נוסעת זקנה וחרשת,
כדי שיוכל לקפוץ מעל לסיפון האונייה
הימה, ולעכב את מהירות האוניה, ולזכות
בכל מחיר בתחרות ׳.אלא שהזקנה סנילית,
וכאשר היא מודיעה שהמהמר קפץ, איש
אינו מאמין לה, בעוד הוא טובע.
״פוקסלי הדוהר״ ,הוא סיפורו של
מבוגר, שאינו יכול להשתחרר מאימי יל דותו
בפנימיה הבריטית. אחרי 36 שנה
בהם נהג לנסוע באותה קרון רכבת, מדי

ה״לוויתן־ הגזען וגלזו־תעסה הרואנונית

בשבוע שעבר הצטרף גרובמן לנושא דגל אחר של ״יצירת
מיכ אל גרובמן אינו מאפיין דבר באמנותי הישראלית. הוא
סיגנון לאומי כולל, התואם את רוח בניינה של ישראל החדשה
עלה ארצה לפני כמה שנים מברית־ר,מועצות, שבה צייר כל
קלמן כצנלסון, מחבר כתב הפלסתר הגזעני המהפיכה האשכמיני
דגים ובעלי־חיים, שנועדו להמחיש את המיסטיקה הפראבו־נזית
בסוף שנות ה־ .50 כצנלסון, ממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית,
סלאבית. כאשר היגר גרובמן לישראל, שיחק כמה שנים את
הגיבור המעונה התורן, והתהדר לעיני כל בכמה מציוריהם של הטיף בסיפורו להחזרת בני עדות־המיזרח לארצות מוצאם, ולכינונה
מורדי־הציור בברית־המועצות, שאותם הצליח להבריח למערב. של מדינה אשכנזית יהודית בארץ־ישראל.
בישראל העביר גרומן את הדגים ובעלי־גרובמן,
המריח את ריח הסנסציה בכל
החיים המיסטיים הרוסיים שלו הסבה מיק־מקום
שבו ניתן לאתרו, הציג בשבוע
צועית, אל המיסטיקה היהודית, כפי שזו
שעבר בתערוכה בבית־האנזנים הירושלמי
נראתה לו, למרות ידיעותיו הדלות בה.
תמונה מיסטית, שבה כתב ברוסית את
אלא שגרובמן, בדומה לטכנאי־אמנות
הכותרת ״אשכנזים לאושוויץ״.
אחרים הגדלים במישטר טוטליטארי, חש
סגנית שר-החינוך מרים גלזר־תעפה,
לאן נושבת רוח הלאומנות היהודית ביש מי
שמינתה את עצמה בשנה האחרונה
ראל, וזיווגה עם המיסטיקה הרוסית שאותר,
כז׳דאנובית שילטונית, אשר מחפשת כל
מרח עם תמונותיו.
הזדמנות כדי לתקוף את יצירת אנשי-
כעבור זמן לא רב זקה גרובמן בקרב
הרוח בישראל, קפצה על ציורו של גרובמן
ציירי ירושלים לכינוי ״ראספוטין הירו כקפוץ
רוכב סוסי־מירוץ על אתונו של
שלמי״ ,בשל שיערו הארוך והפסוק במרכז
בילעם. מיד טענה כי ״חופש האמנות כמקוכוחו
המאגי, שאותו הפעיל על כמה מידירה.
זה לא יכול להיות טיעון או נימוק,
דיו הרוסיים, ביניהם אחד בשם שמואל
לכתוכת מסוג זה״ ותבעה להסיר את הציור
אקרמן, שעיצב את אחד מסימלי המיס מכתלי
בית־האמנים.
טיקה הרוסית, בטריטוריה של רב-סדן
כך השיגו שניהם את מטרותיהם. גרוב־חד
ד בדרום־לבנון.
מן, הלוויתן הגזען הלאומן והמיסטיקן, ה עד
מהרה, החליט גרובמן שהגיעה העת
קרוב ברוחו וביצירתו ללאומנות הימין ה בה
עליו להנהיג קבוצת אמנים. מה עשה?
ישראלי יותר מכל אמן אחר, סיפק לז׳דא-
שיכנע את האמן החוזר־בתשובה והלאומן
נובית גלזר־תעסה עילה נוספת להגיע לכו(שממשלת
הליכוד שיגרה אותו לפני כשנה
תרות, תוך שהוא מנצל קונפליקט מאוד
כנספח תרבות לרומא) אברהם אופל!,
לא-מיסטי של החברה הישראלית, את קונ וביחד
איתו ועם אקרמן הקים קבוצה
צייר־ לאומן גרוכמן
פליקט העדות, שפוליטיקאים מסוגה של
אמנותית, העונה לשם לויתן. האני מאמין הירושלמי ראספוטין
גלזר־תעסה הפכוהו •לנשק בחירות מה של
קבוצת לויתן היה כמאמרו של אברהם
מעלה הראשונית.
אופק שאמר ״לכולנו יש כיפה פנימית,
כתוף הלב ...אנחנו מאמינים כציוויים המוסריים של עשרת הדיבהזיווג
בין גרובמן, המזהם את כותלי האמנות הישראלית
רות. הלא עליהם בנוייה הציוויליזציה לאימרי השפר של אופק
בשם קידומו למדורי החדשות של עיתוני־הצהריים, עם חברת־הוסיף
גרובמן משלו :״האמנות אינה מטרה לעצמה, אלא מדרגה
הכנסת וסגנית שר-החינוך, שתרומתה היחידה לתרבות הישראלית
בדיד אל האלוהים שכנפש האדם.״
הוא בקידומה לאותן כותרות, מעורר בחילה. איזה מילכוד של
תרבות הליכוד רקחו להם שני אלה! מה להם ולחופש הביטוי
את הלוויתנים מהמיסטיקה הרוסית. שריצפו את עבודותיו של
גרובמן טרם עלייתו ארצה, הוא המיר בכותרת לקבוצתו בשם
האמנותי בארץ? מה להם ולתרבות הישראלית?
לויתן, תוך שהעתיק ממי שהעתיק את הסיפור על אותו בעל־למרות
זאת, מן הראוי להילחם על זכותו של גרובמן להסית
חיים אשר על־פי האגדה משמש עורו סוכה לצדיקים בגן־העדן
בציוריו ככל שתרצה נפשו, באותה מידה בה היה ראוי להילחם
וגם מאכל מטעמים. את הצהרת לויתן סיכמו שלושת החברים
הלאומניים בקביעה ״הופעתנו המשותפת היא ניסיון התחלתי
על זכותו של קלמן כצנלסון מחבר המהפיכה האשכנזית לפרסם
את סיפרו. דמוקרטיה ותרבות חזקים אינם פוחדים לא ממיכאיל
של יצירת סיגנון לאומי כולל, התואם את רוח בניינה של ישיראל
כצנלסון, לא ממרים גרובמן ואפילו לא מקלמן גלזר־תעסה.
החדשה...״

..המהפיבה
ספר
א 1צ ר

הלש 1ן

יום ביומו לעבודתו, הוא פוגש בפוקסלי
הדוהר, מי שעינה אותו באותה פנימיה,
ואחרי זיכרונות והגיגים למיניהם, מספר
הקורבן לפוקסלי על פגישתם בילדותם,
בתיקווה להכפישו, בעוד שפוקסלי משיב
למבוכתו :״אני פורמאסקיו — ג׳וסלין
פורטאסקיו. איטון .1916״ סיפור מחריד
אחר הוא הסיפור עור, שבו מסופר על
קבצן שהצייר הנודע חיים סוטין, צייר
בנעוריו על עור גבו ציור קעקע. הקבצן
מגיע לידיהם של סוחרי אמנות, החפצים
בכל מחיר בעור גבו של הקבצן :״כמוכן,
אתה לא תחלים לעולם. רק התמונה תישאר״•
סופו של הסיפור: הריגתו של
הקבצן ופשיטת עורו.
הסיפור צוואר מספר על בעל שרשרת
עיתונים שאשתו רודה בו, בעוד הוא
משקיע מכספו ביצירות אמנות מודרניים.
לבסוף, כאשר האשד, הרודנית דוחפת את
ראשה לאחד מחורי הפסלים המודרניים,
נוקם הבעל בה וברודנותה באמצעות משור.
הסיפור בעלת האכסניה הוא סיפור בלהות,
על בעלת אכסניה, הנוהגת להרדים את
לקוחותיה ולשמר אותם. סיפור בלהות
מחריד לא פחות הוא ויליאם ומרי, המספר
על בעל שמת ממחלה המוריש לאשתו את
כל רכושו, בתנאי שהיא תמסור את מוחו
לידיו של מנתח מטורף, שיצמיד את המוח
למכונת לב מלאכותי, ומאלץ אותה לחיות
עם עינו וליבו. האשה מתעללת בעין בעלה,
ועושה מולה את כל שהוא אסר עליה
בחייו ובמותו.
בסיפור הדרך השמיימה מסופר על הגב׳
פורסטר שכל חייה סבלה מ״פחד חולני
ספני איחור לרכבת, למטוס, לספינה,
ואפילו להתחלת ההצגה בתיאטרון...״
בעלה היה מתעלל בר, בשל כך, עד שלבסוף
היא מותירה אותו, טרם נסיעתה לביקור
אצל בתה, כלוא במעלית שבדירתם, שם
הוא גוסס ומת. סיפור גם מעט הוא מרת
ביקסבי ומעיל הקולונל, שבו מסופר על
אשת רופא שיניים שבגדה בבעלה עם
קולונל, שכאשר מאס בה העניק לה במתנה
מעיל פרווה. האשד, בדרכה הביתה העביטה
את המעיל בבית־עבום. בעלה פדה את
מעיל המינק שהקולונל נתן לאשתו, נתן
לה במקומו עור מצורע, בעוד את מעיל
המינק מסר לפילגשו, המזכירה האסיס טנטית
שלו.
אחרון סיפורי הרצח הוא אדוארד
הכובש, בו מסופר על זוג מבוגר — הוא
עובד בגינת ביתם הכפרי בעוד היא מנגנת
על פסנתרה. האשד, נתקלת בחתול מוזר,
וצופה בתגובותיו לנגינתה ומחליטה שהת גלגלה
בו נשמתו של המלחין פרנץ
ליפט. כאשר הבעל חש כי דעת אשתו
הולכת ונטרפת, הוא משליך את החתול
למדורת העשבים שלו, דבר המביא את
האשד. לנעוץ בו את סכינה.
סיפורי רואלד דאל הם מבריקים ופנטס־סיים,
עמוסים בהומור מאקאברי שחור. זה
סיגנון כתיבה שכמעט ואינו מוכר לקורא
הישראלי, וחבל. אלה סיפורים עשויים
כהלכה, עם מסר קצר והנאה מרובה. חבל
רק שתרגומו של אסי דגני אינו מוסר
בעברית את הברק והחדות הלשוניים של
דאל באנגלית. ספר קל ומומלץ מאוד לימי
הקיץ החמים.

עיון
רטוש בין מאות סיפרי ביקורת הסיפורת והשירה
העבריים שראו-אור בשנים האח-

רונות, מעטים היו בעלי ערך להבנת בעיות
היסוד של הסיפורת והשירה העבריים.
בימים אלה ראה־אור ספר מסותיו הראשון
של המשורר המנוח יונתן ריטוש ספרות
יהודית בלשון העברית* שהוא בעל מש מעות
מרחיקת לכת בהבנת בעיות היסוד
של הספרות והתרבות הישראליים.
רטוש, אבי הזרם הכנעני בשירה העב רית,
מורד ברוב מוסכמות התרבות והחברה
המתהוות בישראל, לא זכה בחייו לראות
את מסותיו מכונסות בספר. מסות אלה,
שבחלקן פורסמו בביטאון הכנענים אלף,
בשידורי-רדיו ובבימות של אקראי, קוראות
תיגר על כל מסדי התרבות הנוצרת ביש ראל.
במסת
הפתיחה, תחת הכותרת ספרות
יהודית בלשון העברית, בוחן רטוש את
הסיפור לילה בלי יריות של ם( 0מילנ־סקי)
יזהר. כבר בפתיחה בוחן רטוש
את הסיפורת העברית לאור סיפור בשם
המהגרים ליוהן בוייר, העוסק בצעיר נור בגי
שהיגר לאמריקה, ובמשך כל שנותיו
חלם על נסיעה למולדתו. בערוב ימיו הוא
שב למולדתו בלוויית נכדו, כאשר נופי
הסב אינם אומרים מאומה לנכד, שהוא
אמריקאי מלידה.
המהגרים הוא המשל שבו בוחן רטוש
את הספרות היהודית המיזרח־אירופית, את
סיפורי שלום עליכם, מהווי הפרולטריון
היהודי המיזרח־אירופי. רטוש מקשה את
השאלה מבחינה תרבותית הבעיה היא,
אם במרכזה של התרבות העברית החדשה
עומד היהודי, המהגר והעולה, ובעיות
התאקלמותו — ובכי הארץ אינם לה אלא
בני מהגרים ועולים שבבר נתאקלמו —
או שמרכזה ונושאיה של התרבות העברית
החדשה הם כני הארץ, העברים, כני ארץ
העברים — ,והבאים לארץ, כל הבאים
אליה לדורותיהם ולתקופותידם, הם מהג־

משורר־דוחם רטוש
אידיאולוג של תרבות
דים, שלא ל,התאקלם׳ עליהם כארץ הזאת,
כי אם להתבולל כה ; ואשר בדיד כלל,
לא יצליחו להטמע כה כליל, ורק בניהם,
כני ארץ העברים, יהיו עברים זו תיזת
היסוד של השקפת רטוש, בדבר עתידה
של התרבות הישראלית.
במסה נוספת. תחת הכותרת ספרות ישראלית
או כלל־יהודיתי, ממשיך רטוש
בבחינת שאלת בגי המהגרים :״ממש כד
אולי קשה לקבוע כדיוק מתי חדל אנגלי
שהיגר לאוסטרליה להיות אנגלי והיה
לאוסטרלי, או באיזה דוד הסד צאצאם
של מהגרים לאמריקאי ; יצלם עובדה
* יונתן רטוש — ספרות יהודית בלשון
העברית! מבוא, הערות ומובאות ש׳׳שיפרה;
הוצאת הדר; 214 עמודים (כריכה
רכה).

ברורה, כללית, עובדה קיבוצית היא כי
אנגלים רכים היגרו לאוסטרליה וביום
אין שם אלא אומה אוסטרליה ובי ה אוסטרלים
אינם אנגלים, וכי באמריקה
קיימת אומה אמריקאית בפני עצמה...״
רטוש קובע, כי במשך גלות היהודים,
נקשרה התרבות היהודית בתרבויות ה ארצות
שאירחו אותם :״הספרות הכלל*
יהודית איו כה התפתחות טבעית ישרה.
מורכבת היא, כאמור, טספרויות ספרויות
נפרדות. כל אחת פרי א ת אחרת, מסגרת
תנאים המיוחדים לה לכדה. בל אחת הוויה
בפגי עצמה במילים אחרות, של המחשה
למציאות, ניתן לדבר על ספרות יהודית
אמריקאית, שבה מולכים בכיפה סופרים

כנורמן מיילד, סול כלו, פילים רות,
כרנרד מלמוד ואתרים. אפשר לדון על
ספרות יהודית צרפתית, שבה בולטים
סופרים כרומן גאדי, אלכד כהן,
פאטריק מודיאנו ואחרים. וישנה ספרות
יהודית ישראלית, שבה ניתן למנות
סופרים כעמוס קינן, יצחק כן־גר,
יצחק לאור ואחרים.
כדי לבסס את טיעונו, מבהיר רטוש את
עמדתו על הלשון העברית :״לשון עברית
— לשון האומה ; ארץ העברים — על כל
תקופותיה, אירועיה, בעיותיה, הן בעיות
היסוד של התרבות והמדיניות שלנו באחת.
הברירה שלפני ספרותנו היא בעצם ה ברירה
כץ שתי מערכות ערכים אלו: כץ
ערכי הפזורה, היהודית, לביו ערכי האומה,
העברית...״
לאור השקפות אלה. בוחן רטוש במסותיו
כמה מאפיינים של הסיפורת והשירה היש ראליים.
תחת הכותרת בריחה אד המציאות,
,לילה בלי יריות׳ לס. יזהר, מציג רטוש
תיזה מרתקת לפיענוח כמה ממהלכי ה-
סיאוב של הסיפורת הישראלית :״אם
אלתרמן מופיע כקשיש, כאב, ככן הדור
החול!* ,ויזהר — הצעיר ממנו רק כדי
עשר שנים — כנער, כבז הדור הצעיר...
שניהם — איש אייט על סי דרכו — בור חים.
בורחים אל המציאות, אל ההווי,
בורחים אל בל בעיה, יומיומיות, ותהיה
קשה וחריפה, ובלבד להמלט מפני כעית
היסוד, כעית הבעיות של המתרחש וקם,
מפני הגדרת עצמותה של התרבות העברית
המבקיעה לה את דרכה, מפני ההגדרה
העצמית העברית, על כל שינוי הערכים
הבדיד כה...״
רטוש טובע מטבעות חשיבה בדבר אין־
האונות היוצרת של הנוער העברי, ותלותו
הכפוייה בדור המייסדים, דור המוצג בעיני
רטוש, כאינפנטילי, דור המוצא מיפלט
בתלישות מצורך בניית עולמו הוא.
במסה דבר החיילים האפורים — מדוע
גדולים הדברים מכוח לבם של סופרים
צעירים מבני הארץ בוחן רטוש את הש קפותיו
לאור שירו של, ע, .הלל דבר
החיילים האפורים, שיר, שנועד בידי מחב רו
לגבש את תחושות הקולקטיב של דור
מלחמת תש״ח. רטוש מציע במסתו עריכה
ובנייה חדשה של השיר, תוך שהוא מנמק
את שינוייו המוצעים. לקראת סיום מסתו,
מזהיר רטוש :״סכנתה של לכנטיניות
אמנם גשקסת לגו. אכל נראה שהיא נש קפת
מן היהדות דווקד והוא מוסיף
ומדגיש :״היהדות אולי תרבות גדולה
היא. אבל אץ תרבות של מולדת, תרבות
אומה. זוהי תרבות של פזורה, תרבות
עדה הנפוצה קהילות קהילות ברחבי עולם,
ואשר על כן תרבות יהודית לכני-מולדת
מושחתת היא ומשיחתה, אולי סי במה
מחותמה של לבנטיניות רגילה, וכמידה
שמי מבגי הסולדת עולה במעלותיה כן
תעמיק להשחית בו.״״
אחת המטרות העיקריות במילחמתו התרבותית
של רטוש היו המשוררים נתן
אלתרמן ואכרהם שלדנסקי. במסה
מנגד לארץ מתמודד רטוש בשירו של
אלתרמן מריבת קיץ, תוך שהוא מלגלג
על ניסיונותיו של המשורר לגולל בשירה
אח הבעייה היהודית. רטוש מגנה את
אי-התאקלמוחו של אלתרמן בארץ ובנופיה,
וממשילו בראיית הארץ מנגד, כדרך שראה
אותה משה רבנו מפיסגת הר נבו. במסתו
מקרא ב,שער נפילים־ לא. שלונסקי
(,,אנחנו הנפילים המקדימים לבוא /כורעים
כעילפץ למרגלות נבו / .נמשלנו
בלילות לציפרי הסער / ,המפליגות אל
פיפיות התער רטוש מנתח את מרכיבי
שירו של שלונסקי, שורה אחר שורה,
דימוי אחר דימוי, ובעיקר, את כריעתו
של דור הנפילים למרגלות הר־נבו.

בקובץ המסות שיר השירים לח.נ. ביא־ליק
מתמודד רטוש עם ענק השירה העב רית,
תוך שהוא מנסה להבהיר את המרחק
של, המשורר הלאומי״ מהחיים בארץ-
ישראל, או כפי שתימצת זאת המשורר
יהודה עמיחי בפואמה מסעות בנימין
האחרון מטודילה, שם כתב :״ביאליק, אכיר
קרח כין עצי זית / ,לא כתב שירים כארץ
ישראל כי נשק /לאדמה וגרש זבובים
ויתושים בידיו /הכותבות ומחה זיעה
ממוחו המסיים /ובשרב שם על ראשו
מטסהת מן הגולה...״
יחד עם זאת, בחינתו של רטוש את
מגילת האש ואגדת שלושה וארבעה היא
ממיטב ניתוחי השיר שחוברו בעברית,
לשירת משורר כלשהו. רטוש כמו ממחיש
כאן, שאין כמשורר להבנת שירו של
משורר אחר. את דבריו מסיים רטוש
בקביעה התואמת להשקפת עולמו, שבה
הוא מציין :״אולי יותר משלמות של
כיאליק הוא ענייו ללמודי הספתת או
למדעי הספרות, תמול שהוא עניין למדעי
היהדות, מה שנודע בשעתו כשם, חכמי
ישראל׳, ,יודאיקה וזאת, תוך התעל מות,
מעובדת יסוד אחת, והיא ששירת
רטוש לא היתד, קיימת אלמלא ניצבה
על שירת ביאליק. ,כפי שהספרויות ה אמריקאית
והאוסטרלית לא היו קיימות
בזכות עצמן, אלמלא קדמה להן הסיפורת
האנגלית.
לספרות יהודית בלשון העברית מצורפים
גם נספחים, שבהם מגיב רטוש לטיעונים
של מבקרים שונים, כד״ר ישראל אלדד,
או בחינת נושא סכנת הלבנטיניות ורשי מות
שלו על תיאטרון. לנספחים אלה
מצורפים כמה מיכתבים של רטוש אל
אביו, שבעתיד עוד יקדישו להם חוקרי
השירה העברית מאמרים וספרים רבים.
לסיכום ספרות יהודית בלשון העבריה
הינו אחד המעולים בסיפרי הבנת הדרכים
והכיוון של הסיפורת והשירה העבריים
שחוברו אי־פעם. אין ספק, שרטוש האידיאולוג
התרבותי עשוי להשפיע על מהלכי
התרבות העברית בעתיד, אחרי מותו,
עשרת מונים מאשר בחייו, וייתכן שיש
בזה מגורלו של משורר גדול.
הקדמתה של גברת שן מואלכיץ)
שירה, רעייתו של מנכ״ל משרד ראש־הממשלה,
היא חיבור של מעריצה־מאמינה
עיוורת. בנסיונה להסביר לקורא הישראלי
את עולמו של רטוש, היא רק מסבכת
אותו. ש׳ שיפרה מסוחררת מלשונו העב רית
של רטוש, ומרטשת את מאמריו,
תוך שהיא עושה זאת בלשון יומרנית
למדנית. ספרות יהודית בלשון העברית
של יוחנן רטוש, הינו ספר מעולה. מומלץ
לקורא להתעלם מדיברי הקדמתה של
מעריצת רטוש, ולספוג לתוכו את חוכמת
המשורר במלואה.

זק״ש
כאשר יזכה הסופר הישראלי ש״י עגגון
בפרס נובל בשותפות עם המשוררת כלי
זל,״ש, מעטים ידעו בארץ מיהי אותה
משוררת. נלי זק״ש (בגרמנית: זקס,

כלומר איש סקסוניה; כשם יהודי:
זק״ש, ראשי־תיבות של זרע־קודש) נול דה
בברלין. בדצמבר . 1391 ביכורי שירחה
פורסמו ב־ ,1921 כאשר יועצה הראשון
בענייני ספרות היה פטיפאן צווייג.
עם פרוץ מילחסת־העולם השניה חולצה
ביחד; עם אמה הקשישה לשבדיה, שם
תימצתה בשירה ובמחזה מיסתורין, את
הסבל של העם היהודי בגרמניה, תוך
שהיא נעזרת בבדלי לשון של המיסטיקה
היהודית.
קובץ שיריה המתורגמים של נלי זק׳׳ש
לעברית, מדומה* ,ראה־אור בימים• אלה
בתרגומו של ידידיה פלס. בקטע הפתיחה
חיים בצל האימה מנסחת זק״ש את חלום
הבלהות הנאצי, שאותו עברה בטרם מי-
לוטד, לשבדיה :״ואני רותקתי לחלום.

* נלי זק-ש — מדומה ! עברית: ידידיה
פלס ; הוצאת הקיבוץ המאוחד ; 94 עמודים
(כריכה רכה).

חלום של אצבעות וצעדים. אכלתי לשובע
ממאכל־הפחד. השמועות מצצו בעלוקות.
היה חלילה למסגרת העוטרה לתליין סבוהו
מתחת לאפודת־עורו היא מסיימת קטע
זר. ב״שמע ישראל שירת המוות של העם
עיתיק־היומץ זעק מגרונם של העומדים
לפני הכותל השחור — לא אדע איד צנח
הכותל — אבל זאת אדע, שבבר לפני
המוות עברו וצלחו אותו.״
מיקבץ השירים הראשון של מדומה הוא
שירים משנות וד ,40 מחזור הנפתח בהוי
הארובות, שבו כותבת זק״ש :״הוי אתן
הארובות, הוי אתן האצבעות / ,וגוויות
ישראל בעשן מבעד האוויר
בשיר אליכם, הבונים את הבית החדש
שבה המשוררת ומזכירה את יגונה ויגון
מות ימר הוי ליל הילדים הבוכים ! /

משוררת זר,״ש
חבט המתים בגב השותקים
ליל הילדים שבאות מוות סומנו ! /ולשינה
לא תהיה כניסה עוד...״
זק״ש אינה חוסכת את שבט שירתה
מהאדישים, שהתבוננו נכוחה וראו את
השואה, ובשירה אתם הצופים מן הצד
היא מקללת אותם :״שלמבט עיניכם חרגו
ההורגים / .חשם שיש וחשים מבט מאחור,
/כן תחושו בגווכם /מבטי המתים
במה עיניים מתכקעות תבטנה בכם...״
שורות הלובשות בישראל של , 1982 למרבה
ההפתעה, משמעות חדשה.
במחזור השירים השני, משנות ה־,50
כותבת זק״ש :״כל הארצות מוכנות לקום
/מעם מפת הארצות / .להתפרק את עורן
הכובכי /את הצרורות הכחולים של ימיהן
/לקשור על גב /את הוריהן — שרשיהם
איט — /לחבוש במגבעות על השערות
העשנות באל סופר זוהר מציגה זק״ש
את ראייתה עולם סתום זה, וכותבת ״גופת
חאלף־כית מתוך הקבר קמה־ועלתה/ ,
מלאבי־האותיות, גביש מימות עולם/ ,
שנכלאו עם טיפות מים מן ימי בראשית...״
שירתה של זק״ש היא בבחינת התגלמות
השירה. גיבוש עילאי של תחושות וכאב.
בשיר ירושלים בכל, שהוא משירי שנות
ה־ 60 של זק״ש, היא כותבת על העיר :
״ממונה כאשם ת החצים /ועם החץ לא
נורתה /והחמה משחירה תמיד סביב
הסוד /ושחוחים הלמד־וו כמעשה ה צער...״
זק״ש
היא רדופת־מוות, דבר העולה
לאורך כל שיריה, ומגיע לשיאו כאשר היא
כותבת :״כה העמקתי נסוע /מעבר להו לדתי
/עד שפגשתי כמותי הקודם /שחזר
וגרשגי /לתוף הפירמידה המזמרת הזאת
/למדוד עד תום את ממלכת /השתיקה
הדלוקה /ואני עד לובן מתגעגעת אליך /
מוות — הדל מהיות אב־חורג לי...״
בחיפוש אחר חיים מציגה זק״ש את
חלום המולדת המוסרית ליהודים :״אני
עוקבת אחר־ זכותי למולדת /זו הגיאו גרפיה
של ארצות ליליות /שם הזרועות
הפרושות לאהבו / :תלויות צלובות על
קווי הרוחב /על בלימת ציפיה...״
מדומה של נגי זק״ש הוא מתת מעולה
לשוחר השירה המעולה. גם תרגומו של
ידידיה פלס טהור מסייגים, כשירתה של
זק״ש.

1 1וו 1 #ו י ^ י # 1 4 #

בליון ״העולם הזה״ ,שהופיע השבוע ליפני 25 שנד! כדירה,
עסק בכתבת־שער שלו׳ תחת הכותרת ״שערוריית הבולים״,
בספסרות כבולים ישראליים, הנעשית בחסותה של ממשלת־ישראל.
תחת הכותרת ״כד מזייפים כחירות״ הוצגו הוכחות
חותכות על ביום בחירות על־ידי נציג מפא״י כיישוב עולים.
שליח ״העולם הזה״ לטיזרח־הרחול״ רפי נלפון, המשיר בדיווחיו

251 0

ממסעותיו — הפעם התמקד דיווחו, תחת הכותרת ״אריה בלירהו׳׳
כאי ציילון.
כשער הגליון: שערוריית הבולים הישראלית.1957 ,

מפ״ם, הבולדוזר והקואל ציה *י דוגוסרטיח נוסח
ב ן־ גוויון * עמום בלוי ועניוות הצ יונ ות

״העולם הזה״ >*צ10

העם

תארי! 12.6.1957 :

1גדז&נגד
ביציע המלא מפה־אל־פה התמתחו ה אורחים
כדי לראות מי מצביע איך, כיצד
הקרב הגדול על דוקטרינת אייזנהאוור
מגיע לסיומו. ההצבעה המכרעת ( 59 בעד,
5נגה 39 נמנעים) קבעה סופית את עמדת
ישראל כלפי ברית־המועצות.
ההכרעה היתה רק למראית־עין. כל ה עולם
ידע כי כל ענייני החוץ של ישראל
נקבעים על־ידי איש אחד בלבד, דויד
בך גוריון, וכי היד האחת שלו שקולה
כנגד כל שאר 119 הידיים הימניות של
הח״כים הנכבדים. זו היתד, הצבעה מיותרת
.לגמרי,.
אולם דבר חשוב הרבה יותר היה מוטל
על כפות־המאזניים: אמון העם במיפל־גותיו,
נכס שבלעדיו לא ייתכן כל מישטר
דמוקרטי אמיתי. היד שהורמה בהצבעה
פערה באמון זה פצע שלא יגליד זמן רב.
כי שתי המיפלגות שסירבו להצביע נגד
הדוקטרינה, למרות שהיא שוללת את כל
אשר אמרו והצהירו במשך שני דורות,
זרעו רוח צינית העלולה להצמיח קציר
של סערה.
דוקטרינת יערי. בעוד שבעיני אח-
דות־העבודה לא היה מעולם שום ספק
כי הישיבה בממשלה חשובה עד אין ערוך
יותר מכל עיקרון, היה המאבק במפ״ם
הרבה יותר קשה. כי מרכז מפ״ם, שהוא
המוסד העליון של המיפלגה, החליט קודם
לכן פה אחד (עם שיבעה נמנעים) להצביע
נגד הדוקטרינה.
עיבוד פרטי הביצוע הוטל על מוסד
נמוך יותר. הוועדה המדינית. לזו נתברר
כי בן־גוריון יזרוק את מפ״ם מהממשלה
אם תעז להצביע נגד. בלב קשה התכנסו
חברי הוועדה ליד מיטתו של המנהיג
הקשיש, מאיר יערי, השוכב חולה בחדרו
במשק מרחביה.
חזית אנשי הנגד היתד, נכבדה מאוד:
יעקב חזן, מזכיר המיפלגה נתן פלד,
יעקב ריפטין ואליעזר פרי. תקיף ביותר
היה מרדכי בנטוב, הסבור כי אנשי מפא״י
מחבלים בכוונה תחילה בפעולות מישרד־הפיתוח
שלו, כדי להאשימו בכישלון.
אך מאיר יערי הכריע את הכף נגד
הצבעודהגגד. טענתו, שהיתה חדשה והפ תיעה
את חבריו: ברית־המועצות לא עזרה
לישראל בכל ימות השנה, כדי שזו לא
תצטרף לדוהטרינת אייזנהאוור. לכן אין
היא ראנייה לכך שמפ״ם תקריב את עצמה
על מיזבח הלחימה בדוקטרינה, המכוונת
נגד ברית־המועצות• ההימנעות מספיקה
בהחלט.
לשווא הרעישו ריפטין ופרי שמיים וארץ
הסוציאליזם. דעת יערי נתקבלה ברוב
קטן. משתתפי הישיבה התפזרו ברוגז הדדי
בלתי־רגיל.
ח תונ ה כ די בול דוזר. לגבי האזרח
הפשוט, לא היתה כל הפרשה אלא בחינה
של יושר פוליטי. הנימוקים הטכסיסיים
בעד ונגד עניינו אותו רק במעט. דעת
העם הזדהתה עתה עם הערה צינית,
שהושמעה לפני שבועיים בפי חתן ה־שימחה,
דויד בן־גוריון עצמו :״רק ב בולדוזר
אפשר להוציא אותם מהממשלה״...

הסביר הוא עצמו כאילו בהתנצלות:
״אין חבר יכול לומר בפומבי ובשמו מה
שהוא חושב ...אין זה סוד שבן־גוריון
היה רוצה לסלק שורה של עסקנים שאינם
נכנעים למישטר דיקטטורי בכסות הדמו קרטיה.״

ספח־ט

רו ש טיהור ביח
ועדת החקירה, שהוקמה על־ידי התאח דות
הכדורגל לחקירת שערוריות המיש*
חקים בליגה א׳ ,עוד לא סיכמה את דיוניה,
ושערוריה חדשה הקשורה אף היא ב־מישחקים
אלה צצה והופיעה. מישחק ה־מיבחן,
שהתקיים לפני שבוע בין מכבי
יפו להפועל ירושלים, נסתיים אומנם ב תוצאת
תיקו ,1:1כך שאי־אפשר היה
להאשים קבוצה כלשהי במכירת מישחק.
אולם הפרשה לא היתה חלקה כפי שנר אתה.
תוך
מהלך המישחק בלטו׳ אזלת־רגלם
של שניים מטובי שחקני מכבי יפו, ה חלוצים
ברוך כהן ומשה הרשקוביץ. הם
שיחקו בחוסר הקרבה וללא מאמץ, כאילו
תוצאות המישחק לא היו חשובות להם.
היתד׳ זאת התנהגות תמוהה, הסביר יצחק
בן־בשט, אחד ממנהלי הקבוצה היפואית,
להעולס הזה :״לפני המישחק הבטיחו
השניים, יחד עם כל השחקנים, לתת את
כל כוחם למישחק. ברוך כהן סובל לפעמים
לפני מישחקים גדולים, אבל הפעם לא
התלונן. התנהגותם על המיגרש היתה
בלתי חברותית ולא קבוצתית.״
לאוהדי יפו היו הסברים אחרים לגבי
סיבות מישחקם הירוד של השניים. אולם
מאחר שלא נמצאו כל הוכחות של ממש,
הסתפקה האגודה היפואית בהענשת שני
שחקניה אלה בכך שלא ישחקו במשך
חודשיים עם קבוצתם.
אחד מחידושי הלשון הידועים ביותר של השבועון. שתיאר
יו 1י ן 1ן ׳
בצורה קולעת דור שלם של עסקני מיפלגות, שעשו כל

.הנגע בכל. השבוע עומדת ועדת ה שיכלו
רק למען עצמם• הפיסקה האחרונה של הנידון נשמעת אקטואלית גס היום :״הדבר
חקירה לסיים את חקירותיה -בשערוריות
המסוכן כיום אינו שיש עודף בתוכים. הדבר המסוכן הוא שיש מחסור בנשרים״.
ליגה א׳ ולהוציא מסקנות. נוכח הגילויים
האחרונים נראה היה שאין כימעט קבוצה
מוסד המורכב מ־ 35 חברים ותיקים ונא אחרי שהממשלה כבר החליטה. חברי בליגה א׳ שרגלה לא היתה במעל הכללי.
מנים של המיפלגה. תוכנו לא רק אישר מפא״י בממשלה קבעו את עמדתם על גם קבוצות שהאשימו את יריבותיהן בבאופן
מוחלט את גילויי העולם הזה על דעת עצמם, או יותר נכון על דעת בן -קניית מישחקים ובמכירתם לא היו נקיות
ממעשים אלה•
גיבוש קבוצת־המנהלים של בן־גוריון (היד גוריון בלבד.״
השחורה) ,אלא כמעט הזדהה מילה במילה
בן־גוריון אינו בא לישיבות המזכירות
המסקנה ההגיונית שנתבקשה מגילויי
עם גילויים אלה.
המיפלגתית, כי ״אינו צריך להשתתף,
אי־ההגינות היתה אחת: אין לשום קבוצה
התלונן הכותב :״המצב הוא שהמיפלגד, ממילא הוא מכריע בביתו או במישרדו.״ מליגה א׳ הזכות לעלות לליגה הלאומית.
מתנהלת כיום על־ידי בדגוריון וכמה
מה עושים מנהיגי המיפלגה במצב זה ז כל עוד לא תטהרנה הקבוצות את עצמן,
פקידים: יוסף טל, שימעון פרס, משה
״יש סיעות, רק סיעות, רק גושים. סיעה יש להמשיך את מישחקי הליגות כפי
דיין, טדי קולק, אהוד אבריאל, שאול
אחת חותרת תחת האחרת, גוש אחד לוחם שהיו בשנה האחרונה, כשרק 10 קבוצות
מאירוב (אביגור) ופקידי מישנה היו בגוש האחר, חבר אחד שונא את חברו,
משחקות בליגה הלאומית. כל מסקנה
אלה אותם השמות שהוזכרו על ידי העולם
מנהיג אחד מתחרה במנהיג אחר. אין אחרת תגרום רק להתפשטות נגע השחי הזה
( )1021 כחברי הממשלה אשר בן-
מנהיגות קולקטיבית, אין מזכירות, אין תות הספורטאית גם לאיברים הבריאים
גוריון היה רוצה להשאיר בידיה את
מרכז, אין ועדת־חוץ וביטחון. אין הכרעות עדיין.
השילטון, כאשר יישמט ההגה מידיו.
דמוקרטיות. אין דיונים יסודיים. אין בירו ״מנהיג
אחד ״ .האם קובעת המיפלגה רים אידיאולוגיים. אין אידיאולוגיה. אין
מחשבה תנועתית — בשטח זה יש ניוון
את מעשי נציגיה בממשלה? הכותב גילה
מוחלט.״
סוד שהיה גלוי ברבים :״מרכז המיפלגה
כבר לא נתכנס כמה חודשים, השבוע
מה יש? ״רק מנהיג אחד, ועל פיו ישק
תתקיים ישיבת מרכז אבל לא תהיה זאת דבר, כל דבר. יש מנגנון מנופח. יש
ישיבה, אלא סימפוזיון ...בסוד כמה חברים תקציב מנופח. יש בניין למיפלגה. יש
כבר נתקבלו ההחלטות•
מישרדים. אין רוח. אין נשמה• אין יצירה.
• מנהיג נטורי קרתא, ר׳ עפרם
״...עניין(הנסיגה מ)סיני נעשה ללא שום אין אווירה.״
כליי ז ״הציונים עוברים את כל העבירות
דיון בשום מוסד מיפלגתי, על דוקטרינת
״מישטר דיקטטורי אולי יותר שבתורה, חוץ מאיבוד עצמם לדעת. אז
אייזנהאוור דנה ועדת־החוץ (של המיפלגה) מהפכני אף מהדברים עצמם היה עצם מילא, שיעשו כבר גם את זה.״

אנשים

מפלננח
כ ף היד הע4ווור!ה
המיכתב שהגיע לידי עורך הארץ היה
סנסציוני. חתם עליו חבר מזכירות מפא״י,

מעשה הכותב, אדם הקרוב לכמה ממנהיגי
המיפלגה החשובים ביותר, שפירסם את
דבריו דווקא בעיתון זר, שאינו שייך
למיפלגה.

ספח־ט
כדורגל
לאכול כדי לנצח

הוד עליל ת ש 11א.

שודצד לאמח לי ט

שקרו בז 3׳י

עלר. הרבב

השבוע התפוצץ עניין מענק הכספים
שהבטיח ראש מועצת יהוד, סעדיה חתוכה,
לשחקני הקבוצה. שחקנים הביעו
בעילום שם את התמררמותם מעל גבי
עיתון־ספורט, הודו שיש קשיים במתן
הכסף, וייתכן שלא יקבלוהו כלל.
״סעדיה חתוכה הבטיח, אך אין מי
שישלם,״ הם מגלים.
ראש ־המועצה הנמרץ נעלב מהפירסו־מים
עד עומק נישמתו. בתגובה הוא
הכריז שאם זו הדרך שבה הקבוצה בחרה
להודות לו לגביו ״הפועל יהוד נגמרה.״
״נקכל הכל ״.עיתונאי־הספורט ש־פירסם
את הסיפור הוא תושב יהוד לשע בר
ומקורב מאוד לקבוצה. הוא לא הסכים
לגלות את מקור האינפורמציה שלו.
אריה חביב 26 השוער הבינלאומי
המצטיין של הפועל יהוד, שהוא גם תושב
העיירה ומשחק בקבוצה מזה 10 שנים.,
הגיב על הנעשה :
״זוהי עלילת־שווא, שקר וכזב שאין

המאמן דויד שוויצר, שבדרך־כלל הוא
הפוסק האחרון בענייני איוש שחקנים
בקבוצתו החדשה, מכבי תל־אביב, לא
עמד בלחצו של כוכב הקבוצה ,״האנגלי״
אבי כהן.
בחודשים האחרונים הפך אבי לגורם
מכריע בקבוצתו• הוא היה בעל המילה
האחרונה גם בהקשר לצירופו של השחקן
שלמה קירט.
כהן לחץ. מאז שובו של כהן ארצה,
התגלעו בין כהן ובין קירט סיכסוכים
קשים שהגיעו עד לחילופי מהלומות.
באחת ההזדמנויות אף כינה כהן את קירט
״תימני מלוכלך״.
קירט 26 שחקן־הרכש של מכבי תל־אביב,
הגיע לקבוצת־הפאר לשעבר מקבוצת
בני־יהודה רק בשנה האחרונה. קירט
נחשב לשחקן טוב, הלוחם ללא פשרות
על המיגרש. שווייצר לא הסתיר את

השוד בינתיים. הנהלת הקבוצה תתבע
את העיתון על הוצאת דיבה, ואז העיתונאי
יספר מי השחקן שמסר לו את המידע.
אותו שחקן יעוף וגם לא יקבל את הכסף.
אנחנו מתכוונים ללכת ולחפש אותו עד
הסוף.
״הבאנו שם לכל העיירה ואנשים צרי כים
לתרום. היום יודעים כולם איפה
יהוד. זה נכנס להיסטוריה. אם לא יתנו
את הכסף נחכה, ולא נלך לעיתון.״
חביב סיים את חוזהו בן שלוש השנים
ביהוד. הוא גילה שיש לו מחשבות לשחק
בחו״ל ,״אם תהיה לי הצעה טובה.״ אך
ביהוד מקווים שחביב יישאר בקבוצה.

שוער חביב כפעולה
״השחקן הזה פושע!״
רצונו להשאיר את קירט בקבוצה. אך
לחצו של אבי כהן היה חזק מדי, וקירט
לא ישחק במכבי תל־אביב בעונה הבאה.

החוזר. ד.ו*ווצלח

״הספורטאים בארץ לא מגיעים לשיא
יכולתם, כי יש משהו שמגביל אותם.
ספורטאים רבים נכשלים בתחרויות ספורט
בגלל חוסר ידע בענייני התזונה שלהם.׳׳
כך קבע השבוע יאיר קרני ( )31 קפטן
נבחרת ישראל באתלטיקה, שהתמחה ב-
ארצות־הברית בתזונת ספורטאים.
קרני, שמחזיק גם בשיא הישראלי ברי צת
מרתון, הוא המומחה היחידי בארץ
בתחום מיוחד זה. כיום הוא מרצה את
יסודות תורתו במיכללות לספורט ברהבי
הארץ.
יאיר ניסה את התורה על בשרו. הריצות
הארוכות שבהן הוא עוסק מזה 16 שנה,
אילצוהו לבדוק את הרכב ארוחותיו לפני
המירוצים המפרכים. ועל כך הוא אומר:
״כשספורטאי אינו מקפיד בענייני תזונה
לפני תחרות, נגמר לו הבנזין באמצע.
בז׳רגון המיקצועי אומרים שהוא נתקל
בקיר.
הפחמישות עוזרות. המטרה בתזונה
היא להביא את האתלט למצב שבו האוכל.
לא רק שלא יפריע לו בזמן התחרות,
אלא שיוכל אפילו לסייע לו להגיע ללא
משברים לשיא יכולתו. זה נעשה על־ידי
אכילת פחמימות: לחם, תפוחי־אדמה,
אורז, בננות, ספגטי ופירות והמנעות משומנים
וחלבונים: בשר, חמאה, גבינה
צהובה•
לדברי קרני אין מספיק מודעות בארץ
לדיאטה נכונה .״אולי בליגה הלאומית
המאמנים המנוסים מקפידים, אך בכל
שאר הענפים, שם הספורט אינו חצי מיק-
צועני, שם לא מקפידים. לפעמים הספור טאים
מנסים לשנות את הדיאטה, ורק
מזיקים לעצמם.״
השבוע, בתחרויות הבינארציות שנערכו

דוגמתו, לומר דברים כאלה על חתוכה,
שהוא האדם הישר ביותר שאני מכיר.
אנחנו כן נקבל את הכסף. זה בדוק.
לקראת סוף החודש נקבל הכל. אני
חושב שאותו שחקן שהפיץ את השקרים
הוא פושע. לא מגיע לסעדיה שיעשו
לו כזה דבר• כל אחד מ־ 22 השחקנים

רכיבת או פניי ם
רות בגלגלס
משה לוי 17 רוכב האופניים מהפועל
רמת־גן, הוא בין אלה שיסעו בחודש

ש ל עו פ ר
שחקנים אחדים מבית״ר ירושלים אינם
מעוניינים בהמשך עבודתו של מאמנם
בשנה האחרונה, אליהו עופר. בין אלה
נמצא גם כוכב הקבוצה אורי מלמיליאן.
כבר כמה חודשים יש סיכסוך, לפעמים
גלוי ולפעמים סמוי, בין השניים, והיו
לו השלכות גם על שאר השחקנים.
אי־האמון של השחקנים במאמנם הגיע
לכך שהנהלת הקבוצה חשדה בשחקנים
שהיטו מישחק אחד לרעת בית״ר רק
כדי שמצב הקבוצה יחמיר בטבלה ויביא
לכך שמאמנם הלא אהוד, עופר, יפוטר
או יתפטר.
חוזה יקר. בעקבות ההפסד הצורב
של הקבוצה בחצי־גמר גביע המדינה, שבו
נוצחה הקבוצה בצורה כה מבישה, לעיני
קהל האוהדים הרב שנכח במיגרש, חשבו
בהנהלה לגרום לפיטורי המאמן. אבל
הרעיון נגנז בעיקבות בדיקת החוזה של
עופר. התברר שביטול החוזה יעלה לקבו צה
בכסף רב. גם העובדה שהשחקנים
יידעו שיש בכוחם להכתיב להנהלת הקבוצה
מי יאמנם לא מצאה־חן בעיני המנה לים.

עו ל ם הז ה 2336

רוככי אופניים אכיחיד, אוחנה ולוי
מעשה אלימות ושחיתויות

אצן קרני
נכשלים בתחרויות
באיצטדיון הדר־יוסף, זכה קרני בריצת 10
אלפים מטר במקום השני.
קרני, שהוא ספורטאי פעיל בהפועל
עמק־חפר, לקח תחת חסותו את הצעיר
הנתנייתי שלומי אזולאי, ומכשיר אותו
לקראת קאריירה של רץ מרתון. אזולאי
בן ה־ 18 מחזיק בשיא הישראלי בריצת
המרתון לנוער.

הבא לאליפות העולם במירוצי אופניים.
שתתקיים באיטליה.
מירוצי אופניים הם ענף ספורט מקובל
וידוע באירופה. בארץ הוא החל להת פרסם
רק בשנים האחרונות. במירוצי ה אופניים
יש סוגי מירוצים שונים. אחד מהם
הוא מירוץ־השדה.
לפני כמה חודשים זכה לוי באליפות
הפועל במירוצי-שדה. הוא הקדים גם את
הבוגרים. מירוץ־שדה אוא מירוץ הכולל
גם ריצה תוך כדי נשיאת האופניים על
הכתפיים, לפעמים בחולות, בבוץ ובגשם.,
למרחק של 20ק״מ.
במרתון שהתקיים בשבת בכבישי ירו שלים
העקלקלים, התחרו בוגרים ונוער
למרחק של 110ק״מ, על אליפות הפועל.
לוי זכה פעם נוספת באליפות הנוער, אך
הדבר עלה לו במאמצים אדירים.
״תפסו טרמפ.״ אחרי 20ק״מ הוא
הקדים את יריביו במרחק ניכר. שני
מתחרים מנצרת עילית, שזינקו עם קבוצת
הבוגרים 10 דקות לפני לוי, פיגרו אחר
קבוצתם. הם פגשו בדרכם בנער הרמת־גני
הנמרץ ו״התיישבו לו על הגלגלים״.
בז׳רגון של רוכבי האופניים פירוש הדבר
הוא שהם נצמדו אליו. הרוכב הראשון
סופג את כל הרוח ולכן עיקר העומס
מוטל עליו, והרוכבים שמאחוריו מוגנים.
בדרך־כלל יש חילופי־מקומות בין הרוכ בים
וכך כולם יוצאים נשכרים מהעניין.
אך לא הפעם. הבוגרים מנצרת־עילית לא
הסכימו לעזור לרמת־גני. הם ״תפסו עליו
טרמפ״ ואחרי 70ק״מ של רכיבה קלה
יחסית פרצו השניים וסיימו את מסעם.
למרות הכל השיג לוי את כל מתחרי
הנוער וזכה בתואר אלוף הפועל לנוער.
מאמנו של לוי הגיש עירעור על כשרות
תחרותם של שני הבוגרים מנצרת־עילית,
למורת רוחם.של השניים.
בתקופה האחרונה היו בענף האופניים
מעשי אלימות רבים, ויש חשש למעשי־שחיתות.
כל אלה. קוממו אגודות־ספורט
רבות לפעול נגד השולטים בענף. התלונות
מופנות בעיקר נגד יו״ר הוועדה לאופניים,
יעקב גולדברג מנצרת־עילית, ונגד
מאמן נבחרת ישראל לבוגרים, עקיבא
רזניק ( )40 גם הוא מנצרת־עילית.

ה מי לחמהה שי שית
לתוך הים השקט. מפקד הגדוד, ג׳ינג׳י
הקוב על צוו
הנוהג בג׳יפ שבראש, מבקש שלא נחלוף

יום

השני,

ראש־הניקרה,

( 1צ.ע •0שני צנחנים דוחפים את השכפצים
והחגורים לתוך החיפושית שלנו. הם רוצים
להגיע אל הגדוד שלהם. שניהם היו
בחופשת שיחרור. הם אינם יודעים היכן
הגדוד נמצא בדיוק. אפשר להסתמך רק
על דיווחי רדיו הפלאנגות, המוסר שצנחנים
ישראליים הונחתו באיזור צידון.
אחרי כמה קילומטרים אנחנו פוגשים
בגדוד תותחי שני אינץ׳ .התותחנים מתים
להצטלם. הכביש זרוע במהמורות ובורות
של פגזים שנחתו עליו. מלבד רעש הזח לים
של הזלדות — שקט מוחלט. הכביש
מתפתל לאורך החוף, המדהים ביופיו.
צוקי־גיר לבנים, ושוניות צרות הנדחקות

זהו ערב־רב מוזר. הם לובשים מדים
של צה״ל מכל התקופות: מדים בצבע
זית, מדים מנומרים, ומדי חאקי. יש להם
קלצ׳ניקובים, רובי אם־ 6ו וגם רובי אף־אן
בלגיים. הם מצויידים בג׳יפים אפורים, אך
גם במכוניות פרטיות רבות.

על פניו .״הדרך לצור עדיין לא מטוהרת,״
הוא אומר.

הקוב עד צוו

אנשי חדאד חונים כולם ליד הצומת.
איש אינו מעלה בדעתו להניח להם להת קרב
למקום שבו מתנהל הקרב, ונראה
שגם הם אינם משתוקקים להתקרב לשם.
במרחק כמה מטרים מן הצומת יש יחידת
ביקורת של כוח יוניפי״ל. מאיישים אותה
הולנדים מצוחצחים, הנראים כחיילי שו קולדה.
אנשי חדאד אינם אוהבים אותם,
ומנסים להתגרות בהם. מפקדם של ההולנדים,
קפטן באוארד, מנסה להבין
מדוע תומכים אנשי חדאד בישראלים.

• יום השני, ראס־אד־ביאדה,
(0ז(.י .1התותחנים מתעכבים, ואנחנו אי-
תם. מן הגבעות שבמיזרח גולש כוח שהגיע
ולא לאורך כביש החוף.
בזה אחר זה גולשים הטנקים, והנגמ״שים,
שמאוחר יותר יסתערו על צור. היחידים
המגלים התלהבות הם אנשי מייג׳ור חדאד,
המציפים את הצומת.

גיס!

חייל צה״ל שותה לרוויה
מים, שמגיש לו צעיר
לבנוני, הגר באחד הכפרים שנכבשו.
(המשך ממעוד )9

הקרב על ונידון
• יום השני, שפך הזהרני*31>,א.0
מטוסי חיל-האוויר מפציצים את בתי־הזיקוק
שבשפך נהר אל־זהרני, בין צור
לצידון. במכלי־הדלק במקום פורצת שריפה
גדולה, שממנה מתמר עשן שחור ו סמיך.
עד מהרה הוא הופך לענן כהה,
ההולך וגדל. שמי האזור מתכסים אט־אט
בשחור והשמש נעלמת מן העין. מופצצת
גם העיר צידון עצמה, שבה נמצא ריכוז
של אנשי אש״ף.

| 7ך | ך חייל ממחלקת־הסיור של הכוח שפרץ לתוך
1 1 1-11 ^ 11 צור נח ומצית סיגריה. מאחוריו, ליד הקיר
שספג פגיעות מכדורים, יושבים הפליטים שברחו מצור. החיילים

התייחסו אליהם בצורות שונות. היו שאמרו שהם אינם סובלים יותר
מאנשי קריית־שמונה. אחרים מענו שאינם אשמים בדבר,
ואינם צריכים לסבול. לפליטים לא יהיה לאן לחזור בתום הקרבות.

הקוב על צוו
• יום השני, ראם־אל־ביארה,
על הצומת מפקד סגן־אלוף מזוקן, חסר-
מנוחה ורתחן. הוא מתיר לתותחנים לע בור.
לעיתונאים אסור. יריית תותח פית־אומית
ובודדת מקפיצה את עשרות אנשי
חדאד, הרובצים בצומת. הם מתגודדים
סביב אחד מהם, שברשותו מישקפת. הוא
מנסה לבדוק אם מבחינים בפגיעה בצור,

בעי] ,הכבושים

טנק המרכבה עומד לפנות
אל תוך צור, כאשר הילדים
הלבנוניים היושבים לצד הדרך מתבוננים מ ביראה. על־פי ההסדר

בין צה*ל והצלב האדום, פונו האזרחים מבתיהם לפני שהתחילו
בהפצצת צור מן האוויר ובירי ארטילריה מן הקרקע.
משמאל: פלסטינית זקנה, שנאלצה לעזוב את ביתה בגלל הקרבות,

עשן מעד צידון

העיר צידון עולה באש כתוצאה מהפצצות מטוסי
חיל־האוויר. בתמונה נראה העשן הרב שהיתמר
במשך שעות ארוכות מעל העיר. ההפצצות נועדו לפגוע בריכוזי אש״ף בעיר לפני
רים, למה שתפציץ? ייצאו כולם, ולא
תצטרך להפציץ גם אחרי .12.30״
המפקד :״הוא יוציא את כולם?״
הקצין :״הוא אומר ככה: בוא אתה
ותגיד איזה כמות אתה רוצה שהוא יוציא
מהעיר — והוא יוציא אותם, כל כמות
שתספק אותך.״
המפקד :״אם הוא יכול להבטיח
לי שכולם יצאו החוצה במיסדרים
— בסדר. אבל איך הוא יכול להבטיח
שלא יירו עלינו כשניכנס לשם?״

תז<רנ על צידון
• יום השני, הכפיש לצידון,

״7 3 ^ 1 0אנשי מייג׳ור חדאד עוס־קים
בתיקון הזחל שפרם
ו 1 1\ 11
טנק. הס כלל לא התקרבו לאזור הקרבות.

. 00צ .1כוח צה״ל, שנע מערבה לכיוון
הים, נתקל ברכב טויוטה של אש״ף, נושא
מיקלע רוסי מסוג דה־שה־קה, שחונה
במידרון במרחק כסה עשרות מטרים מן
הכביש, דרומית מיזרחית לעיר צידון.
על הטויוטה, מעין טנדר פתוח מתוצרת
יפן, נפתחת אש צולבת. היא נורת סמיק־לע
כבד, מעל גבי זלדה, וממיקלע קל
מג׳יפ. הצרורות הארוכים נוקבים במכונית
ככברה. עולה ממנה עשן ומתלקחת אש
קטנה.
מרכב אש״ף המותקף לא נורית באותה
עת אף ידיה אחת. אחרי שספג עשרות
קליעים, ניגש סיור רגלי של גולני לטהר
אותו• לא נמצא בקירבתו אף לוחם פלסטיני,
חי או מת.
החיילים ממשיכים לסרוק את האיזור,
ומתפרשים גם במידרון מעברו השני על
הכביש, חבריהם מחפים עליהם מלמעלה

הקפתה על־ידי כוחות היבשה והים. אולם מתצפית מרחוק נראה שנפגעו גם בתים ומיתקנים
אזרחיים רבים. צידון הוקפה משלושה עברים: ממיזרח ומדרום, על־ידי כוח
שחצה את הליטני בגשר עקייה וממערב על־ידי כוח שהונחת מן הים.
בנשק אישי ובמטולי רימונים, עד שהשטח
נקי מכוחות פלסטיניים.

.14.20 כוחות רבים ממשיכים לחצות
ללא הרף את הליטני.

תקרב על צוו
• יום השני, ראם־אל־כיאדה,
.12.30 אנחנו הולכים לתפוס עמדה טובה
על הצוק שצופה על צור, כדי שאפשר
יהיה לצלם את ההפצצה. שקט מוח לט.
העיר צור. שקטה. גבוה בשמיים
אפשר לשמוע מטוסים שנוסעים לכיוון
צידון וביירות. רחוק בים רואים ספינות־מילים
של חיל־הים. השקט נמשך, ואנחנו
חוזרים לאיזור הצומת. שם אנחנו שומעים
במכשיר־הקשר שליוניפי״ל ניתנה ארכה
עד 14.30 לפינוי האזרחים מצור.

ן 0$ו נ על צ־דון
• יום השני, חוף הים.13.45 ,
הכוחות שנעו מערבה מגיעים לחוף־הים
הדרומי לעיר צידון. הם אינם נכנסים
לעיר עצמה. תחת זאת הם מתפרשים
בשטח, הגדוש בעצים ובצימחיה, כדי
לטהר אותו מלוחמים פלסטינים. כוח
גדול יורד דרומה, לעבר צור, כדי להי פגש
בסופו של דבר עם הכוח העולה
צפונה.
כוח אחר הונחת קודם לכן מכיוון הים.

הסוג על צידון

יום

השני,

הקרב על צוד
גשר עקייה,

* יום השני, ראס־אל־ביאדה,

הנראית על קו האופק, חצי־אי בתוך זדם.
מראס־אל־ביאדה רואים את צור בערך
כמו שרואים את עכו מחיפה, אבל יותר
קרוב.
בעיקבות היריה הבודדת נשמע עתה
מטח של כמה פגזים. אלה הם תותחי הו־ביצר
מתנייעים, המוצבים על הגבעות ש ממערב.
עכשיו אפשר להבחין בכמה פגיעות
בצור, ובענני עשן מעל לעיר.
במכשיר־הקשר נשמעת היטב השיחה
בין מפקד הכוח ובין אחד מסגניו. הנושא
הוא ההתקפה על ראשידייה. מחנה־פליטים
הנמצא כמה קילומטרים מדרום לצור :
״אתה מגיע עד לקו, ומשם אתה יורד
ומתארגן, כך שתוכל ללכת לפי התוכנית.
המשימה שלך זו השכונה הצפונית.״
״יריתי ארבעה־חמישה בכינון ישיר.״
״בסדר, תסשיך. קח אליך קודקודי־מישנה,
ותקבע מי מושך ימינה ומי לחוף,
כך שהמלבן שלך יהיה ברור. כל הקומפלקס
עד לבית־הם םר הוא באחריותך.״
בינתיים מציגים אנשי חדאד את מומיהם
לפני העיתונאים. אבן נימר, אב ל־11
ילדים מכפר מראש, הוא קטוע רגל. את
הפרוטזה סידרו לו בבית־החולים רמב״ם
בחיפה. מגיע גם עבדאללה, לבוש בפיג׳מה.
הוא פותח את כפתוריה כדי להציג את
גדם היד החבוש שלו .״זה מההפצצה של
הפלסטינים,״ הוא אומר.

העוב על צוו
• יום השני, ראס־אל־כיאדה,
.11.30 מפקד הכוח משוחח בקשר עם
אחד מסגניו, הנמצא בקשר עם אנשי
יוניפי״ל והצלב האדום. הקרב על רא־שידייה
כבר נגמר. הפעם מדברים על
צור. המפקד אומר שהוא מוכן לתת ארכה
עד , 12:0ואז ירדו על העיר
(ארטילריה) .ההארכה
(מסוסים)
היא לצורך פינוי האזרחים מן העיר.
קצין הקשר :״הצלב האדום אומ

הים!

כוח ממתין להוראה להמשיך להתקדם אל
עבר העיר צידון, שעל חוף הים. ברקע
נראה עשן בתי־הזיקוק שעל שפך נהר אל־זהרני, שבין צור וצידון.

כוח זה נע מכיוון דרום־מיזרח לכיוון צפון־מערב. הוא חצה את
הליטני ועקף את הכוחות שצרו על העיירות נבטייה וחצביה.
כוזח אחר שעלה על צידון הונחת עוד קודם מכיוון הים.

המשך הדיווח ב ע מו ד 76

ערב צאתו לספוד נדי לשטט במישחקי
שופט הכדורגל 1זבינלאומי או נוהם
קליין ן בג יל ו י־ל־ב עד חווי ותיו
במיגו שים במשן י 26 שנות שיפוט
מישחקי גמר הגביע העולמי, שזהו שיא
כל המישחקים.
שיחקתי כדורגל, הייתי גרוע. ראיתי
שאני לא אגיע להישגים. החלטתי לש נות
את ההובי. עברתי לשיפוט והסתבר
לי שההימור הצליח. התחלתי לשפיט
מישחקי־נוער, ליגות נמוכות, ולאט־^אט
התקדמתי לליגה הלאומית.
כל מדינה יכולה לרשום שיבער, שופטים
בפיפ״א. האירגון מזמין באופן אישי
שופטים, לפי התרשמותם מיכולתו של
השופט.
שופט טוב זה אמנות. אלה תכונות
אופי מלידה. צריך להיוולד עם זה .׳1א
מספיק ללמוד חוקים, יש לשלוט בשח קנים,
לנהלם, ולהעביר את המישחק לפסים
ספורטיביים. שופט צריך להיות בעל כושר
מנהיגות ולדעת לעמוד בתנאי לחץ קשים.
באיצטדיון בבאונוס־איירם שפטתי לפ ני
קהל ביתי של 100 אלף ולפעמים
200 אלף איש. זהו קהל חם שלא רק

אלפית שניה, לטוב ולרע. ההחלטה חייבת
להיות מהירה ובלתי מתפשרת. והכי
חשוב, לשופט צריך להיות חוש הומור,
שלא ייעלב מכל מילה שאומרים לו.

לא מ תיי ח ס
לקל לו ת
*** ופט חייב להיות חזק מאוד בדג *
/עים מסויימים. הוא חייב להיות אינ טליגנטי,
לחזות דברים מראש. ולמנוע
אותם. יש מישחקים קשים מאוד לשיפוט.
למשל, אני יודע. מראש, שהמישחק בץ
אנגליה וארגנטינה בספרד יהיה מישהק
קשה.
שופט חייב להיות בכושר גופני מעולה.
אם שופט נמצא רחוק ממקום האירוע,
קשה לו להעריך מה קורה. גם השחקנים
והקהל לא יכבדו החלטת שופט שעומד
רחוק. לעומת זאת, אם השופט קרוב

ט חו משדקות בת!י
^ וא נחשב בין שופטי הכדורגל
י הטובים בעולם 41 .שופטים בינלאומיים
הוזמנו לשפוט במישחקי גביע העולם
שייערכו החודש בספרד. אברהם קליין
הישראלי ביניהם.
הוא השופט היחידי בעולם המוזמן זו
הפעם השלישית לשפוט במישחקי גביע
העולם.
לכדורגל הישראלי אין מוניטין בינ לאומיים.
אך לשיפוט הישראלי יש ויש,
לא מעט בזכותו של קליין.
השופט החיפאי, שהוא בינלאומי מאז
,1965 הספיק לשפוט עד כה בעשרים
מישחקים בינארציים של נבחרות לאומיות
של מדינות שונות. הדבר נחשב
לשיא בקנה מידה עולמי. כל השופטים
הישראלים הבינלאומיים גם יחד לא הצליחו
להגיע להישג כזה.
קליין, שהוא במיקצועו מפקח על
ספורט במישרד־החינוך, לא קנה מעולם
כרטיס טיסה לחו״ל. תחביבו, שיפוט כדורגל,
עזר לו לחרוש את העולם לאורכו
ולרוחבו. שופטי הכדורגל אינם מקבלים
שכר, אלא כיסוי הוצאות בלבד. התחביב
זיכה את קליין ביוקרה, מוניטין, ואין
ספור חברים ברחבי העולם.

,/שופט טוב
הוא א מן״
ליין הצליח בחו״ל יותר מאשר ב־
<|ארץ. בשנת ,1972 כשדורג בארץ ב מקום
ה־ 12 ברשימת השופטים, בחרה בו
הוועדה העולמית לשיפוט כשופט כדורגל
הטוב ביותר בעולם באותה שנה. השנה,
כשהוא בשיא כושרו ובשיא הקאריירה
הרצינית והמכובדת שלו, החליט קליין
לפרוש, אחרי 26 שנות שיפוט.
על הסיבות שהניעו אותו לפרוש, על
דיעותיו על הכדורגל בארץ ובעולם, על
הצלחותיו הגדולות בחו״ל והפחות גדולות
בארץ, סיפר אברהם קליין בראיון שהע ניק
ערב נסיעתו לספרד להעולם הזה.

קליין עם חבריו למיקצוט, השופטים הבינלאומיים הפורשים של תשנה,
1 1ל1 * 511
בטקס השמעת הימנון במישחק גמר גביע המדינה. משמאל נפתלי

איתן, באמצע מנחם אשכנזי. קליין אומר כי הוא מעדיף לפרוש כשהוא נמצא בשיא.
ממוצע קומה, רזה ושזוף, בהיר־שיער
ונוטה להקריח, בעל עיניים כחולות צלולות
ומבט חם וחייכני, הוא ישב נמ!ח
בדירתו שעל הכרמל.

סיפר אברהם קליין :

מבחינת גיל אני מרגיש בדיוק כמו
לפני עשרים שנה. גם מבחינת כושר, כי
את זה מודדים במעבדה. יש מיבחני כושר
והתוצאות שאני משיג לא נופלות ממה
שהיה לפני שנים. אני פורש כי אני
רוצה לפרוש בשיא. אי-אפשר לטפס לשיא
גבוה יותר ממה שהגעתי, ואפשר רק
להידרדר למטה. אני פורש ברצון, ברוח
טובה ובחיוך. תמיד חלמתי לפרוש ב־

מעודד את קבוצתו, אלא מנסה ים להש פיע
על החלטות השופט. ישנם שופט־ש
שמתמוטטים כשהקהל העצום מתחיל לל חוץ
על שופט כדי שקבוצתו תזכה בית רון
לא הוגן. קהל ביתי הוא קהל סיאטי,
וישנם שופטים שלא עומדים בלחץ. שופט
צריך להיות אמיץ במיגרשים ביתיים. אם
הקבוצה הביתית לא תנצח, הוא יודע
שהוא יעמוד במצב לא נעים.
יש הרבה דברים שלא כתובים בחוקה
ושקורים במיגרש, והשופט חייב להחליט
מהר מאוד. אין לו זמן כמו לשופט
בבית־מישפט, שיכול לקחת חומר הביתה
ולשקול. פה לפעמים ההכרעה נופלת ב־

למקום, גם אם השיפוט לא היה מדוייק
לחלוטין, הקהל יקבל אותו, כי הוא יסמוך
על השופט שהוא ראה נכון.
עליך להכיר את הקהל העומד לפניך.
גם קהל מתורבת בא למיגרשים למצוא
פורקן. כבר ראיתי אנשים, שבכל מקום
אחר נחשבו לרציניים ותרבותיים, שמגי עים
למיגרש ומתנהגים כפירחחים. שאלתי
פעם אחד כזה: למה י והוא ענה ל־ :
״כל השבוע אני לא יכול לצעוק ולהת פרק,
לא במישרד וגם לא בבית. במיגרש
הכי קל למצוא פורקן, ובעיקר על השופט.״
אך לא פעם נזרקים ביטויים מעלי בים
גם אל השחקנים.
אני לא מתייחם לקללות ולשריקות
בוז. אני מתעלם לגמרי. לא אומר שזה
נעים, אך זהו חלק מהמישחק בארץ ואני
חי עם זה. אבל אם שחקן מקלל, שופט
חייב להרחיקו מהמיגרש. שחקניט יודעים
זאת ונזהרים.
לפעמים בא שחקן באמצע משחק לשאול
אותי כמה זמן נשאר עוד לשחק. בארץ
באים 15 דקות מפתיחת המישחק. בחו״ל
באים בדקות האחרונות. אני לא חייב
לענות, אך בדרך־כלל אני אומר לו :
״יש לך עוד מספיק זמן להבקיע שני
שערים,״ והשחקן מתמלא מרץ ורץ לחפש
את הכדור.
קשה לבדוק תכונות של שופט במע בדה.
זה אפשרי רק על המיגרש. באולימפיאדה
זה סיפור אחר. משחזרים כל
אירוע במיגרש על מסך־ענק. אם זה קורה
בעיצומו של המישחק והשופט טועה, זה
לא נעים. כשמבחינים בטעות שיפוט
אחרי המישחק ״*א באמצע, כשהכל לוהט,
זה אחרת.
קיימות טעויות של שופטים. זהו חלק
מהמישחק. אין שופט בעולם שלא טועה.
בכל מישחק מחליט השופט בין 100ל־200
החלטות ויש להניח שכמה מהן לא מדו־ייקות.
זה בדיוק כמו ששחקן שוגה.
ההבדל הקטן הוא ששחקן יכול לטעות
עשרים פעם ולשחק גרוע, אבל אם יבקיע
במזל שער, הוא יהיה גיבור המישחק.

הגביע העולמי סיפר
אם לשופט תהיה החלטה לא נכונה אחת
ממתוך מאה, הוא יהיה שעיר לעזאזל.
אני שופט מזה 26 שנה ועד היום
מזכירים לי כמה מישחקים לא טובים.
מבחינה סטטיסטית זהו פסיק. יש לי
הרושם שבודקים אותי בזכוכית מגדלת,
יותר מאשר את האחרים. זה די טבעי. יש
כלפי ציפיות גדולות יותר ואני חושב
שזה בצדק. אך אני לא מקבל את מה
שאומרים עלי. אומרים דברים גם מתוך
קינאה. דורגתי בין הראשונים בעולם על־ידי
מומחים בעולם

טנוניו ת של
כמה אנ שים
ליש משקיפים ומבקרים שנותנים ציון
לשופט אחרי כל מישחק. את המיקום
שלי בין השופטים בארץ אפשר לבדוק
באיגוד השופטים. זה מזכיר לי שבשנת
1972 ישבתי בארוחת־צהריים וקראתי עי תון
ישראלי. יושב־ראש ועדת השופטים
העולמית ישב מולי. סיפרתי לו שבדירוג
השופטים בישראל דורגתי במקום ה־.12
באותו מעמד הוא סיפר לי שוועדת השיפוט
בחרה בי באותו שבוע כשופט הטוב
ביותר באותה שנה ונבחרתי בשל כך
לשפוט את מישחק הגמר של אליפות
העולם. הדירוג הנמוך שלי בארץ הוא
תוצאה של קטנוניות של כמה אנשים.
אין זו הדיעה הכללית.
בכדורגל הישראלי יש תקופות. לפני
כמה שנים, בשנות ה־סד, היו בארץ
שחקנים־כוכבים רבים כמו שפיגלר, זיפי-
גל, ויסוקר, שום. בעולם ידוע שכוכב־ם,
שהם בעלי מנהיגות חיובית, בונים סביבם
קבוצה ומושכים אחריהם את האחרים.
ב־ 1970 היתד, לנו קבוצה מעולה, כש עמנואל
שפר אימן את הנבחרת.
היום יש כוכבים רק בשמיים. אני סתם
מתלוצץ, יש גם עכשיו שחקנים טובים.
מה שחורה לי זה שהקהל הפסיק לבוא
למישחקים• לפני 20 שנה היה איצטדיון
רמודגן מלא עד אפם מקום. נבחרת
ישראל הציגה אז מישחקים מעולים. אבל
אני עדיין אופטימי ומאמין שבהבוונה
נכונה תחזור הנבחרת לרמתה הטובה.
לדעתי מרימוביץ הוא המאמן הטוב ביו תר
בארץ, ואני מאמין שהוא יוביל את
הנבחרת להישגים טובים. יש לו היכולת.
השחקנים מקבלים היום שכר גבוה ב הרבה
מאשר פעם.
קשה לי לקבוע אם הרמה מצדיקה
את התשלומים. לא התעמקתי בנושא הכס פים.
בעולם מקבלים שחקנים הרבה מאוד
כסף. כדורגל היום זה שואו, הצגה. קהל

דיגרונים ומדליות

בביתו בחיפה מורה
קליין על הדיגלון של
אלופת העולם היוצאת, ארגנטינה, והנושא את דמותם של שח־משלם
במיטב כספו עבור כרטיס־כניסה
למישחק.
אי־אפשר לרמות קהל. ברגע שקהל לא
בא למיגרשים, הדבר מצביע על המצב.
בחיפה, כשהקבוצה שיחקה טוב, הקהל
בא והיו הכנסות טובות.
הבעיה של רמת הכדורגל בארץ אינה
של ההתאחדות. אנחנו ארץ עניה. להת אחדות
אין כסף. לדעתי הרשויות צריכות
לבנות מיתקני ספורט כמו שעשו עכשיו
ביבנה. מדוע אין בירושלים עד היום
הזה מיגרש כדורגל ז עיר בירה בלי מיג-
רש כדורגל!

תרגילים
של פלה

ך* חו״ד קשה יותר לשפוט מאשר
בארץ, מכמה סיבות. בחו״ל חייבים
להצליח בכל מישחק. שופט שנכשל פעם
אחת לא מקבל יותר הזמנות• מאחר
עהמישחקים הבינלאומיים כל־כך חשו

1ל ה ל 1ן ^ ך קליין ניגש לבדוק מה קרה
> ייייי 1לכדורגלן הברזילאי פלה. במיש־

חק בריו־דה־ז׳נרו נימה פלה הגדול לסחוט מהשופט הישראלי

קניה. על הרכוש היקר שאסף השופט במסעותיו במיגרשי־הכדורגל
בעולם, שומר כלב הזאב ברק. לקראת משחקי האליפות בספרד
החל אברהם קליין להתאמן כל יום והוריד ארבעה קילוגרם.

בים, מכל מיני סיבות, גם פוליטיות,
אסור להיכשל. האחריות גדולה.
לאליפות־עולם מתכוננות הקבוצות ב משך
ארבע שנים, לכן יש חשיבות מרבית
ששופט יהיה מוכן ודרוך. לכן זה קשה
כל־כך. המעמד עצום, מול עיניהם של
מיליארדים של אנשים אשר רואים כל
טעות ומנתחים אותה מכל הכיוונים. אין
ספק שלשפוט כאן, בארץ, אחרי המישח־קים
הבינלאומיים, זה דיכאון.
לקראת מישחקי ספרד הורדתי ארבעה
קילוגרם ממישקלי. אני מתאמן כל יום,
בבוקר ובערב. כשאנשים מסתובבים במי טה
לצד השני אני רץ. אני עושה זאת
עם מאמן הכושר שלי, יעקב אלמוג, ש צעיר
ממני ב־ 15 שנה. הוא מושך אותי
אחריו.
אני גם עוקב בווידאו אחרי שחקנים
שאני הולך לשפוט עכשיו. למשל, חשוב
להכיר את השחקנים. את פלה שפטתי
כמה פעמים, וכבר היכרתי אותו טוב.
פלה ניסה לסחוט ממני בעיטת 11 מטר

בעיטת 11 מטר. קליין הכיר את השחקן, וחושיו הורו לו שזוהי
העמדת פנים :״לא מתאים לך תרגיל כזה,״ אמר קליין לפלה.
מאז אותה תקרית הפך פלה למעריצו הנלהב של השופט קליין,

ב־ ,1972 בריו־דה־ז׳נרו. הוא עשה תרגיל
כאילו קיבל מכה איומה ונזרק על האדמה.
כשלא קבעתי עבירה, כי הבחנתי שזהו
מישחק, פלה אמר לי :״איזה מין החל טה
י״ לא נעלבתי, יכולתי להוציא לו
כרטיס צהוב, אבל במקום זה אמרתי
לו :״לא מתאים לשחקן כמוך לעשות
תרגיל כזה.״
פלה, שהיה אז גדול מאוד, העריך את
התנהגותי. ארבע שנים אחרי זה הפך
פלה לפרשן ספורט, והפך למעריץ שלי.
הוא כתב במאמריו שאני שופט מצויין
וראוי לשפוט במישחקי־הגמר בארגנטינה.
אולי זה גם השפיע על ההחלטה להזמין
אותי פעם נוספת לגמר•
כדורגל מיקצועני הוא כמו כל תיקצוע
השחקן חי ומתפרנס מכדורגל. הוא כפיף
לאגודה שלו 24 שעות ביממה. כל יוי*ו
כדורגל. כדי להצליח חייבים להשקיע
את הכל, בכל מיקצוע.
בארץ ישנן בעיות לא מעטות. תחילה
יש לפתור את הבעיה הפוליטית המלווה
אותנו. אנחנו למעשה מנודים ממישחקים
רבים.
קבוצות הכדורסל משתתפות במישחקים
באירופה ולכן הרמה שלהם עלתה. כשיש
התמודדויות, הרמה עולה. יש אילוצים
להביא שחקנים זרים ולדאוג למאמנים
טובים יותר. אין היום מדינה בעולם שלא
שמעה על מכבי תל־אביב.
אך בכדורגל המצב שונה. אנו לא מש תתפים
באירועי גביע־אירופה לכדורגל,
מסיבות פוליטיות. היתה תקופה ששיחקו
באירופה, אחר־כך היה מי שהחליט לעבור
לזירה האסיאנית, שהיתה יותר קלה. היום
יש לנו בעיות באסיה, בגלל מדינות ערב.
לכן גם שם אין כמעט התמודדות. לכן גם
לא כדאי להביא שחקנים זרים וטובים,
כי אין עם מי להתמודד.
ההתאחדות עושה מאמצים אדירים ל התקבל
לאירופה, אבל מסיבות פוליטיות
אנחנו לא רצויים. זוהי לדעתי הסיבה
העיקרית למצב הכדורגל בארץ. אילו
שיחקנו באירופה, היינו בונים מיתקנים,
היו מוצאים את הכסף לזה• אבל היום
זה לא בוער לאיש.
ודבר נוסף: היום לנהל קבוצת כדורגל
זה כמו לנהל מיפעל. צריכים להיות כי שורים.
מכבי תל־אביב מנוהלת בצורה
סופר־מיקצועית, לכן הם מצליחים. אבל
בכדורגל הישראלי יש מנהלים לא מיק-
צועיים.
אני מצפה עכשיו לנסיעה לספרד, גם
אם לא אשפוט במישחק הגמר. אומנם
לא שיבצו אותנו עדיין למישחקים, יעשו
זאת רק ב־ 10 בחודש, אך אני כבר יודע
שאין לי שום סיכוי. אבי לא יכול לגלות
מדוע, אך יש לי אינפורמציה ישירה
ומדוייקת. אני מרוצה מעצם העובדה
שאהיה שם.
אחרי ספרד אשתדל לעזור לשופטים
ישראלים, שאני חושב שיוכלו לייצג את
ישראל בכבוד בעולם. דינה ינון י

(המשך מעמוד )73
. 14.30 ההרעשה מתחילה. אנחנו נמצ אים
שוב על הצוק. המטוסים עדיין אינם
מגיעים. זוהי הרעשה ארטילרית. צה״ל
יורה על צור בתותחים מתנייעים ובמר-
גמות 160 מילימטר. המטחים — חמישה
או שישה פגזים בכל מטח, ניטחים בהפרשים
של 10 דקות זה מזה. לפעמים אפשר
להבחין בפגיעה עצמה: הבזק עז על
אחד הבניינים שלאורך החוף. פטריות לב נות
ואפורות עולות מעל לעיר.
שני חיילים מצטרפים אלינו על הצוק.
הם מתלוננלם שגייסו אותם ״כמו חורנים״.
אף אחד לא אמר לאן הולכים ובשביל
מה. הם כבר יומיים בשטח, מאז מוצאי־שבת,
ולא לקחו איתם ״אפילו סבונייה״.

ליד הכפר בית ח׳ולה, בשדה פתוח ש מגדלים
בו מילונים, ניצבת סוללת מרג מות
. 160 מילימטרים. הם יורים על צור
בזה אחר זה. הטווח הוא קצר — לא יותר
מחמישה קילומטרים. מאחורינו וגם מצפון
לנו אפשר לשמוע את תותחי 155 מילימטרים.
מימין לדרך בודקים חבלנים בית
נטוש. אחד מהם יוצא מן הבית ובידו
קלצ׳ניקוב שמצא שם. צלמי־העיתונות
מנסים לתפוס את המרגמות בדיוק בשעת
היריה. הם מתלוננים שאינם מצליחים
להתאים את עצמם לקצב המרגמות .״זהו
ירי לפי דרישה,״ מסביר אחד הרגמים,
״ועכשיו צריך לירות לפי דרישת הצ למים.״

עכשיו,
ב־ 16.00 בדיוק מתחילה התקפת
המטוסים על צור. המטוסים יורדים מ־גבוה־גבוה,
מכיוון השמש במערב, וצו ללים
על העיר. הפיטריות שהם מותירים
אחריהם גבוהות וגדולות בהרבה מאלה
של הארטילריה• ״פיל הולך להרוג עכבר,״
אומר חייל אחד.

התותחים והמרגמות יורים. הכביש רועד,
עימו גם החיפושית. נדמה שהרעש בא
מלמטה, והוא דומה מאוד לקול שמשמיע
תקר בצמיג. אחרי זמן־מה מתחילים להת רגל,
וכמעט שאין מבחינים עוד בקול
היריות.

הקוב עו צוו

ח?ן ונ על וגוו
• יום השני, בית ח׳ולה.16.15 ,
החיילים ממפקדת סוללת המרגמות רוצים
שיצלמו גם אותם, ולא רק את הרגמים

• יום השני, דאשידייה.17.00 ,
אנחנו ממשיכים לחלוף על־פני הנגמ״שים
והטנקים, החונים לצד הכביש. בשדה, מול
הנגמ״שים, יושבים כמה מאות פלסטינים.

הקוב על צוו
•• יום השני, בית ח ׳ודה.15.30 ,
אחרי המטחים הראשונים התחילו הכוחות
לנוע מראס־אל־ביאדה• בדרך אנחנו חולפים
על־פני טורים אינסופיים של נג־מ״שים,
טנקים, משאיות וג׳יפים. החיילים
רובצים ליד כלי־הרכב, רובם עסוקים
בפתיחת קופסות־שימורים.

1111

1וגב/

1 1ן,

גו 1ג 1ג1

^ גוב _ ן \1

טוגו׳

גוןןע 1גוע, 1

והתבוננו בפחד בחיילי צה״ל שחנו מולם, לאורך הדרך אל צור.
אף אחד בקרב מפקדי צה״ל לא ידע כיצד לנהוג בפליטים שעזבו.

1 1 7 1 1 7 1ל חייל צר,״ל משקיף
#1#נ * י י למצלמה מעל רכב
משוריין, בעת המתנה ליציאה לשטח.
ההמתנה נמשכה לעיתים שעות רבות.

החיילים אינם מתייחסים למילחמה ה זאת
ברצינות רבה. איש אינו חושש
מהתקפה ארטילרית. על מטוסים של הצד
השני אין מה לדבר. מסביב לרדיו־טרנ־זיסטור,
המודיע בפעם המי־יודע־כמה על
כיבוש הבופור, מנסים לנחש כמה הרוגים
היו שם ,״שלנו ושלהם״ .אף אחד אינו
מסוגל להבין מדוע לא מפרסמים את
מיספר האבידות. מישהו מספר ששמע
שלתחנת איסוף־הפצועים הביאו שיבעה
הרוגים, אבל הוא אינו יודע אם אלה
״שלנו״ או ״שלהם״.

טנק ער וול!ו

מכונית וולוו שכורה.של צלם רשת הטלוויזיה ויזניוז,
טלי גודר, נמחצה והוצאה מכלל שימוש טל־ידי
טנק שעבר בכפר ג׳ימשיט, שם חנתה. עשרות מכוניות נפגעו בלבנון בצורה דומה.

ווו

בפעולה. הם תוהים בקול רם, מדוע רואים
בסביבה רק צוותי־טלוויזיה זרים, ומלבד
צוות העולם הזה, לא ראו כלל עיתונאים
ישראלים .״הפיונים לא מעניינים אותם,
הם יושבים ליד הגנראלים,״ אומר אחד
החיילים.

1ו 3ו נ על צוו
• יום השני, בדרך צפונה.16.30 ,

אוניטקטווה

אלה הם דיירי מחנה־הפליטים בראשידייה.
עכשיו הם פליטים פעם נוספת. שוב סיל קו
אותם מבתיהם. הם חוששים שלא יהיה
להם להיכן לחזור. הילדים בוכים. הם
רעבים. החיילים נותנים לנו רשימות
של ד״שים. המטוסים ממשיכים ״לרדת״
על צור. גם הארטילריה מחישה את קצב־הירי.
כנראה רוצים לכבוש את צור לפני
שתרד החשיכה .״תלכי לצלם בקיבוץ
ברעם!״ צועק מישהו על הצלמת .״שם
האמהות בוכות בתוך המיקלט.״ ״כאן —
בחוץ!״ משיב מישהו.

חיילי צה״ל בג׳יפ על. רקע סיבנה בעל ארכיטקטורה מוסלמית
אופיינית בלבנון. רבים מהבתים בכפרים שאליהם הגיע צה״ל
היו נטושים. התושבים ברחו לפני שהצבא נכנס לכפרים. על הבתים הונפו דגלים לבנים.

מה שאפשר לשאת — על ראשיהם, בסלי־נצרים
גדולים. הם מתלוננים שאין להם
מה לאכול, שהם אינם יודעים לאן ללכת,
שהם פוחדים לחזור לבתיהם. הם שואלים
את החיילים אם ללכת צפונה, בעיקבות
הכוח שפרץ לצור, אל בתיהם — או להת רחק
מהאש דרומה. החיילים מושכים בכת פיהם.
הם אינם יודעים.
קולות־הנפץ החדים של הטנקים נשמ עים
מקרוב, ובעיקבותיהם ירי המיקלעים
והרובים. כיבוש צור מסתיים במהירות.
לא נשאר הרבה מן השכונות שבמבואות
העיר, במקום שבו חיו ריכוזי אש״ף. תם
הקרב על צור.

על הסכין

חיילי החרמ׳־ש של צה״ל מיטיבים את ליבם
באבטיחים לא הרחק מהכניסה לצור.
כשעות ההמתנה הארוכות שלפני הפריצה לצור ניסו החיילים

להפיג את השיעמום בזלילת מנות־הקרב, ואחר־כך ניסו לגוון קצת
את התפריט. בכביש החוף הלבנוני יש מיקשות אבטיחים רבות.
בדרך לעיר צור עברו חיילי צה״ל על פני שיירות הפליטים.

הקוב ע 7צוד
• יום השני, צור .1 ^.30 ,זו הפעם
הראשונה שבה אנו רואים מקרוב את
ההרס שזרעה האש. בצומת שלפני הכניסה
לעיר צור פעור בור ענק. אולי פגי עה
של מטוס, אולי של מוקש ענק.
מן העבר השני של
הצומת בית דו־קומתי נטוש, מנוקב כדו רים,
שלידו מכונית ירוקה, מרוסקת. בתוך
הבית יש אותות של מנוסה מבוהלת. בג דים
וכלי-אוכל זרוקים בכל מקום, ולידם
אינפוזיות וחומרי־חבישה.

ן!?ונ עד צוו
• יום השני, צור,

עייפות

נראות רגליו
למטה בתמונה :

( . 16.01 תמו

הפליטים חוזרת על עצמה. מול חווילה
מפוארת, בת שתי קומות, יושבים כמה
עשרות פליטים. הילדים בוכים, ראשי
הנשים כבושים באדמה. עכשיו מסיימים
המטוסים את מלאכתם. כבר אפשר לש מוע
את קולות הירי הקצובים והחדים
של המיקלעים והרובים, במבואות העיר.
הקולות במכשירי־הקשר מבשרים: שתי
דקות לתזוזה. החיילים קופצים על כלי-
הרכב, דורכים את המיקלעים והרובים.
פלוגת טנקים נעה בראש, ופונה מערבה
לעבר צור. הנגמ״שים נעים בעיקבותיהם
לתוך העיר• חייל מזוקן מצביע לפנינו
על השדירה שבה נע צה״ל .״מכאן הם
באו,״ הוא אומר ומצביע על הפליטים,
״זה נראה ממש כמו יציאת־מצרים. עמדנו
פה וראינו אותם, וכאב לנו הלב.״ עכשיו
הם בדרך חזרה לצור. אלפי אנשים.
הנערות נושאות את התינוקות. הנשים
והנערים נושאים את רכוש המישפחה —

תפילה

אנשי מילואים מתפללים
שחרית בנקודת
היציאה שלהם בשדה פתוח בצפון הארץ.
משם המשיכו צפונה, לדרום לבנון.

החיילים ניצלו כל רגו
פנוי לשינה. למעלן
במנוחה,
חייל של חייל ומעיל על ראשו

מיפגש בצומת

לפני הפניה לעיר צוד זזולפיס
הטנקים על פני הפליטים שנמלטו
מבתיהס לפליטים לא היה מזון, וחיילי מחלקת־הסיור שהש
תכנה
בבית שממולם, נתנו להם מדי פעם מציות חמנות־הקרב של
צה״ל. כמעט שלא היו גברים צעירים בין הפליטים. הילדים בכו
ללא הרף,־ כשרעש הטנקים העוברים על פניהם מבעית אותם.

יהו סי ךהשחוחי
(המשך מעמוד )37
נים. הוא הפר את החוק בפרהסיה, גנב
עתיקות מכל הבא ליד והפך סוחר בינ לאומי
בהן בעודו מכהן כשר בכיר בממ שלה
ומשמש כסמל המדינה ברחבי העולם.

אפיזודה מפורסמת — כאשר
ירד דיין ממכוניתו, הזיז את החביות
שחסמו בביש שהיה כתיקון,
ונסע כדרך האסורה — הפכה
סמל לכל דרך־חייו.
גרוע מזה: היא הפכה נורמה למדינה,
שבה פשטו השחיתות האישית והציבורית,
הפרת החוק בידי מייוחסים בעלי־חסינות,
התעשרות אישית של בעלי־השררה ומחי קת
כל גבול בין עיסוקים לאומיים ועסקים
פרטיים.

הסלחנות ונשחיתה

עיתונאי אריה אבנרי

שופט דכורין

״אם יש בידך גליון —

— איך אפשר לאסרו?״

ן דיין היה מותר הכל. כל מעשה,
* שהיה מעורר זעם ורוגז אילו נעשה
בידי אחר, עורר חיוך סלחני וגא כאשר
נעשה בידי דיין.
זה היה מסוכן מאוד — מסוכן לדיין
עצמו.

וכך כתב בהחלטתו :״ביהוד נראית לי הטענה, שאין למנוע
בצו דבר אשר בעצם כבר נעשה, והעותק שהוצג לפני על־ידי
שמגר מהווה ראיה לכך.״
נזק שלא י תו קן

ר* שעה 8בערה דחה השופט חיים דבורין את בקשתו של
י עורך־הדין גד שמגר לצוות לאסור על הפצת מוסף ידיעות
אחרונות של יום השישי. שעה לאחר־מכן נעתר אותו השופט
עצמו, לבקשתו של העיתונאי אריה אבנרי ועורכי-דינו, ואסר
על הפצת מוסף היום השישי של מעריב.
אמנם עילות התביעה בשני המיקרים היו שונות לחלוטין,
אבל נימוקי העיתונים היו זהים. אין לתאר את הנזק שנגרם
לעיתון שהפצתו נאסרת. עיתון הוא דבר חד־פעמי. אם לא
הופץ היום, ייזרק לפח ואבדה לחלוטין עבודתם של מאות אנ שים
— עיתונאים, עורכים, סדרים, גרפיקאים ופועלי־דפום.
עשרות מיליוני לירות ירדו לטמיון, ואין דרך לתקן זאת. גם
הנזק שנגרם למוניטין של העיתון הוא עצום. מפרסמים שסמכו
על־כך שמודעותיהן תגענה לציבור דווקא בסוף־השבוע הזה, יח שבו
פעמיים לפני שיפרסמו בו שוב.
מלבד זאת — דבר הידוע היטב לעיתונאים, אך לא לשופ טים:
חלקים רבים של העיתון מופצים בעצם זמן מה לפני מועד
מכירתו. החלקים הפנימיים של מוספי סוף־השבוע נמצאים במקו־מות־המכירה
כבר ביום החמישי בבוקר, ולפעמים גם קודם לכן.
צו איסור הפצתם, היוצא ביום חמישי בערב, איחר את המועד,
ואי־אפשר יהיה לבצעו.

//אי־אפשר

ך* אשר נכנם עורו״הדין שמגר, ובידו המוסף של ידיעות
• אחרונות שעליו התלונן, ראה אותו עורך־הדין מיבי מוזר,

יתרע מזלו של מעריב, והיועץ המישפטי שלו לא נמצא
בביתו של השופט כאשר הגיעו לשם אריה אבנרי ושני עור־כי־דינו,
וביקשו צו האוסר על הפצת מוסף של מעריב.
אבנרי טען באוזני השופט, כי טיוטת סיפרו החדש על
השר דויד לוי נגנבה מביתו. קטעים מאותה טיוטה גנובה יופי עו׳
לדבריו, בכתבתו של העיתונאי אמנון אברמוביץ במוסף
מעריב. כדי למנוע הפרת זכות־היוצרים שלו, דרש הסופר לאסור
הפצת העיתון.
גם לבקשתו של אבנרי צורף תצלום הכתבה במוסף שאליה
התייחס, ברור היה שאם הגיעה לידיו, הגיעה בוודאי גם
לאחרים. מכיוון שנוהגי־ההפצה של שני הצהרונים דומים, סביר
היה להניח כי השופט ייזכר בטענותיו של עורך שזדין מוזר,
ולא יסטה מהחלטתו הקודמת.
למרבית הפליאה לא כך עשה. הוא אמנם שאל את עורכי-
הדין עליזה אסולין ויצחק בן־עזרי אם מוסף מעריב הופץ כבר,
אך הם ענו לו שאין להם ידיעה על כך. הם הציעו.לשופט דרך
להתגבר על הדבר :״האנשים המפיצים ביום השישי בבוקר את
כותרת העיתון לחנויות, יקחו איתם בחזרה את המוספים שכבר
הופצו,״ אמרו. והשופט שמע הסבריהם בעל־פה ונעתר להם.
לפני שנתיים, כאשר ביקש שמואל פלאטו-שרון ופרקליטו
יצחק לאלו. צו למנוע הפצתו של עיתון הארץ מנשיא בית-
המישפט־המחוזי, בנימין כהן, טרח לטלפן לדפוס הארץ כדי
לברר באיזה שלב נמצאת הדפסת העיתון. השופט ביקש לזמן
מייד לביתו גם את נציג העיתון, כדי לשמוע מה בפיו, לפני
בעיתון. ואמנם, אחרי שמיעת שני הצדדים, סירב הנשיא כהן
להוציא את הצו המבוקש.
השופט דבורין לא נהג כך. הוא קיבל את טענת אריה אבנרי
ונציגיו, ואסר את הפצת העיתון. אך כל מי שקנה למחרת את
עיתון מעריב קיבל לידיו גם את המוסף, למרות צו בית־המישפם.
הפרה כזו של צו, שאינה באה באשמת העיתון, יש בה כדי
לחתור תחת כבודו של בית המישפט, הנמנע בדרך כלל מלהוציא
צווים שאי־אפשר לקיימם, והדיון בבקשה במעמד שני
צדדים שיהיה (אם העיצומים ירשו זאת) לפני השופט יהיה
בבחינת פוסט־מורסם בלבד. הנזק שנגרם לעיתון אינו ניתן
לתיקון, בעוד שלאבנרי יש תרופות מישפטיות אחרות — כמו

בההלטה נשוטה, שלא בנוכווות העיתון וברי ושאור
את פיו, קיבל שונם על עצתו לאסור הנצת עיתון
נציגו הקבוע של הצהרון. הוא היה אצל השופט דבורין, שהיה
נשיא־תורן באותו ערב, לצורך בקשה אחרת. כאשר התברר לו
כי מדובר בבקשת צו נגד ידיעות אחרונות, ביקש מהשופט להר שות
לו לייצג באופן ספונטאני את העיתון. שמגר לא התנגד,
וכך נערך דיון מאוזן, שבו יוצגו שני הצדדים. שמגר הביא
את טענותיו של מרשו, נאשם שזוכה מרצח בראש־העץ, שטען
כי כתבה של מרדכי גילת על הזיכוי הציגה אותו באור עוין
ובלתי־נכון, שיש בו משום הוצאת־דיבה עליו. לדבריו, היתד.
גם פגיעה בעיקרון סוב־יודיצה. כיוון שהעירעור טרם נשמע.
בצד התשובות הענייניות היה בידו של מוזר קלף חזק
אחד. הוא שאל את עורך־הדין שמגר ״איד השגת את הגליון י״
ועורך־הדין ענה בתמימות כי קנה אותו בקיוסק שליד הבית.
״אם כך, הרי שאין אפשרות מעשית לאסור את הפצת
המוסף. הוא כבר הופץ, ואף נמכר לקהל !״ טען מוזר.
השופט התרשם מאוד מטיעון זה, דחה את בקשתו של שמגר

תביעה פלילית ותביעת־נזיקין — היכולות לתקן את המעוות,
אם יהיה צורך בכך.

גורות
א דו מו ת
ד פרשה כולה מעלה מחדש בעייה כאובה: יחם הזילזול של
י י בית־המישפט לתפקידו של עיתון בחברה הדמוקרטית. לא
יעלה על הדעת ששופט אמריקאי, למשל, היה מרשה לעצמו
להוציא בקלות כזאת צו למניעת הופעתו של עיתון או חלק
ממנו, על־סמך טענה מסוג זה, אף מבלי לשמוע מה בפי העי תון,
ואף מבלי לטרוח להזמין את נציגיו לדיון.
החלטת השופט דבורין מדליקה נורה אדומה נוספת במערכת
הנורות האדומות המזהירה מפני הסכנות החמורות המאיימות עתה
בארץ על חופש־העיתונות.

כפאראפראזה של אימדה מפורסמת,
אפשר לאמר כי ״הסלחנות
משחיתה, והסלחנות המוחלטת
משחיתה כאופן מוחלט.״
בידעו שמותר לו הכל, הרחיק דיין לכת
יותר ויותר, כלפי מישפחתו, כלפי חסידיו
וכלפי המדינה כולה, עד שהצטבר כתב-
האישום שאודי בנו מטיח בפניו.
יתכן שגם מבחינה זו שימש דיין סמל
למדינה כולה. הסלחנות שבה התייחסה
אליה מישפחת־העמים במשך שנים רבות,
בשל זכר השואה וסיבות אחרות, היתד.
בעוכריה. מנהיגיה התרגלו למחשבה של ישראל
מותר הכל. אין עוד גבול לתאוות
ולתיאבון — וההיסטוריה מלאה בדוגמות
של עמים ומדינות שהלכו אל אובדנם
מפני שלא ידעו לשים סייג לעצמם.
גם אדם נורמלי היה מתפתה להפקרות
גוברת והולכת, כאשר הכל מותר לו. ואילו
משה דיין לא היה אדם נורמלי.

אני ס מר — ופכרתי תמיד —
כי דיין חיה אדם מופרע מאוד,
אדם כעל פנס נפשי קשה.
אי־היכולת שלו לקשור קשרים הוגנים
עם בני-אדם. כגברים כנשים (מלבד ידי דתו
רחל, שאותה נשא לאשר, אחרי יחסים
של עשרים שנה) ,להעניק חום מינימלי
לבני־מישפחתו, לומר אמת, לשמור על
חוקים וכללים — .כל אלה לא היו אלא
סימפטומים למופרעות יסודית, שמקורה
בוודאי בימי ילדותו וביחסיו עם אמו. אודי
בנו אינו האדיפוס הראשון במישפחה.

המופרעות שלו לא הפריעה ל•
כאריזמה. לעיתים היה נדמה לי
שנכון ההיפך: דווקא המופרעות
היתה מקור הכאריזמה שלו.
הנתק שלו מבני־אדם נתפס כמרחק של
מנהיג. שהוא משיכמו ומעלה. תפיסותיו
הפשטניות־להחריד נראו בהברקות גאוניות
של אדם בלתי־שיגרתי, תחת להיר אות
כפי שהיו — תוצאות של מוח בלתי־מאורגן
של איש שלא קרא ספר מימיו. אי־יכולתו
להבחין בין אמת ושקר נחשבה
כטכסיסנות פוליטית מזהירה, וכך גם אי־יכולתו
לקבל החלטות.
היה משהו סימלי ברטייה השחורה, ש הציקה
לו מאוד במשך רוב שנות חייו,
אך שהבריות ראו בה סמל כאריזמטי שובה
לב. דיין היה איש מופרע, ובוודאי גם
אומלל ביסודו, אך בעיותיו אך הגבירו
את כוח־המשיכה שלו. התאונות הרבות
שאותן הביא על עצמו בקלות־דעת שגבלה
בהרס־עצמי, והמחלות הפסיכו־סומאטיות
שרדפו אותו כל חייו, לא הפריעו לתדמיתו
כצבר זקוף־קומה, בלתי־מתוסבך, איש־הכוח,
סמל הישראלי החדש.
התמונה שצויירה על־ידי אודי בנו, ב התקפה
של שינאה ללא־גבול, היא תמונה
מדוייקת עד להכאיב. אך המוני-ישראל
אינם מסוגלים להשלים עם תמונה זו.
פולחן־האלילים נמשך גם אחרי שהגופה
הוטמנה בקיברה.

יותר מכפי שדיין היה זקוק להמונים,
היו ההמונים זקוקים לדיין.
(על כך — בהמשך)
העולם הזה 2336

80 עמ1די0
לבנון בוערת

ומה הלא הי

תמחיר0 :

׳ ס (כולל

חזרה לתחילת העמוד