גליון 2338 מתאריך 23 ביוני 1982

אל תעשה נסי 111ת בכספך
״דולר־סל״ -הדולר הנותן את הטון. ומטבעות נוספים הם
כא שר מדובר בכספך -כ ל סיכון הוא מיותר. השקעה
הביטוח.
במט״ח. היא החלטה נבונה לעצמה. אבל אתה בוודאי מכיר
את העקרון של פיזור ההשקעה. ויודע שהבעיה הגדולה היא ״יוררסל״ -אירופה מובילה וגם הדולר תורם.
מציאת היחס הנכון בין המטבעות השונים. יחס נכון מקטין את - 3.0.0 .פיזור עפ י קביעת קרן המטבע הבינלאומית. עם
הדולר ברא ש.
הסיכון למינימום. ומגדיל למקסימום את הסיכוי שלך.
״דולר־מרק־סל -חלוקה שוה בין דולר ל מר קלמ קבלי
מומחי בנק לאומי מצאו עבורך את הנוסחה:
פיצויים מגרמניה

4דרכים להשקעה במט ח

בנקלאומי

כתבות השערים;

בלי סוף
האם ב. רווח סערת?
צוות העולם הזה היה כלב ביירות.
הסיפור על הפלאנגות, הצכא הלכנד
ני, המישטרה של ביירות,
חיילי אש ״ה ו־היילי
צה׳ 7כעיר הגועשת.

אריאל
שרץ רוחש בוז עסוק לעיתונות
ביכלל, ולרוב העיתונאים בפרט.
פעם אסר על הכתבים הצבאיים שהם דומים
לעגלים המוצצים מעטיני הפרה. די
לנתק אותם מן העטינים — מקורות*
המידע — כדי להשתיקם.
י במילחמה זו הופעלה שיסה זו כלפי
בל אמצעי־התיקשורת• שרון ניתק אותם
מן העטינים, והשאיר להם רק עטין אחד,
שהפיק להם נוזל מפוקפק מאיד.
בלפי העיתונות הישראלית זאת היתד,
שיטה יעילה מאוד. כלי־התיקשורת ה מקומיים
גוייסו למאמץ של אריק, בטור־אים
ביחידת־שדה. הם עמדו דום לכבוד
המפקד, הצדיעו ומילאו את פקודותיו.
העולם הזה אינו עומד דום. במילחמה
זו היה אמצעי־ה תיק שורת היחידי בארץ
בולה שלא הפך דובר של אריאל שרון.
׳^א כופפנו גב ולא הנמכנו קול, כדי
לזכות בפופולריות זולה ליום־יומיים• לא
הצטרפנו למקהלת קוראי־ההידד. לא
הפכנו שופר של התעמולה הרישמית, מכ שיר
עיוור להפצת כזבים מקודשים למען
המולדת.
מילאנו את תפקידנו כפי שאני רואים
אותו. זה לא היה קל, וזה עורר עלינו
את שינאתם של רבים. אך אני בטוח
שרבים בארץ — גם מאותם שאינם מסכימים
לדעתנו — שמחים על כי נותר
קול עצמאי אחד. המדווח על פי הבנתו
העצמאית, המאיר את המאורעות מכיוון
אחר, והמאפשר להם להשוות את נקודות־להשקפה,
לשקול את הדברים ולהסיק בעצמם
את המסקנות הנראות להם.

איש אינו
מ א מין
כחוץ לארץ היתה לשיטתו של שרון
השפעה קטלנית עוד יותר.
בכל עיתוני העולם עמדו זו מול זו
שתי תמונות — התמונה שצויירה על־ידי
התעמולה הישראלית הרישמית, וזו
שנמסרה על־ידי כלי־התיקשורת הבינ לאומיים
העצמאיים.
התמונה הישראלית הרישמית לוותה
ככל פעם בהערה, שחיסלה במכה אחת את
אמינותה מראש: נאמר כי לא ניתן
לכתבים להגיע אל זירת־המאורעות, כי
נאסרה גישתם החופשית לאירועים, וכי
הפכו למעשה (כהגדרתו של עמוס קינן)
״שבויים של דובר-צה״ל.״
התוצאה היתד, מובנת מאליה, לבל מי
שמבין את אופיים של כלי־התיקשורת
בעולם. אין כימעט עורך אחד בעולם
המוכן להאמין למידע המגיע דיד מסננת
וו. אין כימעם עיתונאי בעולם שהאמין,
:שבועיים האחרונים. להודעותיה של פס־סלת־ישראל,
להכרזותיו של דובר צד,״ל ו*
לדיווחים שהגיעו מן הכתבים ה״שבויים״.
אריאל שרון אינו שולט בעולם. עדיין.
התוצאה היתה שההתקוממות העולמית
נגד פלישתו של אריאל שרון ללבנון
הוגברה שבעתיים על-ידי אי־האמון ה מוחלט
לכל מילה שבאה מישראל. אמי נות
שנבנתה בקפדנות, במשך דור שלם,
כוזבזה תוך כמה ימים — כפי שאריאל
שרון ביזבז נכסים לאומיים רבים אחים
בקלות־דעת הרפתקנית.
כאשר הופיעו על מירקעי העולם
תמונות־ר,זוועה של הרס סיטוני, וכתבי
העולם דיברו על ״רצח־עם״ ,הזדעזעו
זעולס הזה 2338

הצו 1זש1י שר וזגסנע
מיליונים, וביניהם טובי אנשי־הרוח ה יהודיים.
הטיעונים הנגדיים של הדוברים
הישראליים הרישמיים עוררו רק לעג מר.
איש לא האמין להם. כי מדינה המונעת
את הגישה החופשית של העיתונאים ל-
מקום־ר,אירועים אינה יכולה לתבוע אמון
לעצמה. התגובה האוטומטית היא: אם הם
מונעים סיקור עיתונאי חופשי, סימן שיש
להם מה להסתיר! סימן שהגירסה שלהם
היא שיקרית. סימן שהם פוחדים מפני
גילוי האמת• סימן שבאמת היא נוראה.
תוך כדי כך נפגעה באופן מכריע —
ואולי ללא־תקנה — גם אמינותו של
צד,״ל. בפעם הראשונה מאז מילחמת־העצמאות
אין הודעות צה׳׳ל זוכות ב אמו!
-כלשהו. אף המידע על מיספר ה־אבידות
של ישראל — מידע שנחשב
תמיד כקדו־ש מבחינת אמינותו — לא
התקבל הפעם באמון.

מ תי לצעוק
״אש״1
ישכתי השפיע במשך כמה דקות
בבית־קכה. באותן דקות ניגשו אלי שני
עוברים־ושבים. האחד היה צעיר, שהקדים
ואמר כי במשך שנים למד להעריץ• את
העולס הזה. הוא שאל מדוע פירסמנו
,בשער הקידמי בשבוע שעבר את תמונתו
של אריאל שרון בלבנון, מבלי להוסיף
על השער כותרת בנוסח ״הרוצח״.
עניתי לו שהעולם היה חיווה את דעתו
על המילחמה הזאת בפה מלא ובלי כחל
ישרק. מי שקרא את העיתון, יודע בדיוק
איך אנחנו רואים את ההחלטה, מניעיה
האמיתיים, מטרותיה ותוצאותיה עד כה
ובעתיד. אולם שער העולם הזה אינו
כרזה פוליטית, ואיננו בא לסכם את ה חשבון
בצעקה אחת.
אחר־כך ניגשה אלי חיילת צעירה,
אמרה אף היא שהיא מעריכה ומכבדת את
העולם הזה, אך הוסיפה: מדוע צריכים
למתוח ביקורת בזמן מילחמה ו האם אין
די זמן לכך לאחר מכן? בזמן שחיילים
לוחמים ונהרגים. האם מותר להביע דיעה
שלילית על החלטות הממשלה?
השבתי לה שהזמן לצעוק ״אש!״ הוא
כאשר הבית בוער — ולא אחרי שכבר
נשרף כליל.
בימי מילחמה, מדי יום — ולפעמים
מדי שעה — מתקבלות החלטות היסטוריות,
המשנות את גורל המדינה לשנים
ולדורות, והעלולות לגרום לאבידות ׳נוס פות.
זהו הזמן להתריע, להסביר, למתוח
ביקורת, להציע דרכים אחרות.
אנחנו עם מבוגר, לא עדר של כבשים
— גם אם מישהו בשילטון היה רוצה
לראות אותנו כך. בעם מבוגר. הוויכוח
על עניינים של חיים ומוות אינו משתתק
כאשר רועמים התותחים, אלא להיפך —
חשיבותו גוברת לאין שיעור.
העולם הזח. בשבועון פטריוטי, בעל
דיעה עצמאית וראייה שפוייה של הדב רים,
ימשיך למלא את תפקידו בכל התנ אים,
יהיו קשים ככל שיהיו. תפקידו הוא
לדווח, לחשוף ולספר את האמת, להביא
מידע אחראי ובדוק, ובייחוד מידע שאינו
מופיע בשום אמצעי־תיקשורת אחר.
אני מקווה שהגליון שאתה מחזיק אותו
בידיך ברגע זד — ,בחזית או בעורף —
ממלא תפקיד זה כראוי.

אורי אבנרי חזר מאירופה, שם קיים
מגעים עם פלסטינים, והוא מדווח
על המילחמה כלבנון כפי שהיא נראית
מן העכר הפלסטיני. פרטים סנסציו־ניים
על אירגונו •טל אכו־י
נידאל ועל ההיערכות החדשה
•טל אש ״ף.

האיש שחיפש אעשן
סגנו של רב־סרן חדאד עלה על מארב
ונהרג. צוות העולם תזה
היה בהלוויה שלו. קצין
צה״ל ספד לו כאילו היה
חייל ישראלי.

סניגורית הצמרת
על: ומדי מלמדת סניגוריה צעירה
חיננית, אחת מבנות הדור
החדש •טל מישפט-
ניות, שהגיעו אל השורה
הראשונה.

בוק, ירא יזיז
הלקוח טוען כתכיעה מי*טפ־טית:
הכנק מכר את ניירות-
הערך שלי כלי לשאול לרשותי,
הכסף נכנס להשכון לא־נכון
— ונגנב: הבנק
התכחש, אך
המנהל הואשם ב־ 0 מעילה־כאמון.
העולם טריקו
כתבת העולם הזה לענייני אופנה
מדווחת על השיגעון החדש:
כד הטריקו.
טריקו כפסים, טריקו
בשורטס, טריקו
ככל דבר.

הקנא ים
חונה ופווסקצ׳ה
כעוד המילחמה כלבנון נמשכת, לא
שובח גוש אמונים את המאבק בגדה
המערבית, ואנשיו עורבים
חתונה מתגרה במערת
המכפלה, כלב חברון.

ישראל
היא אזשוויץ ו

העיתונאי דני רובינשטיין פירסם
ספר על ״גוש אמונים״ ,על מקורותיו
החברתיים, על הפוליטיקאים ועל
האידיאולוגים שלו, הטוענים
כי ישראל כגבולות
67׳ משולה לאושוויץ.

הראדאר לא שבע!

אונם כמיטת
הכלולות

כזכות פסק־דין חדשני, יכולים
נהגים רכים לצאת בשלום מ־מלכודות־הראדאר
של מיש־טרת־התנועה.
ניתוח
מישפטי של
המצב החדש: האם
זה חל עליך 3

פרק נוסף כסידרה על פרזטיות
אונס כישראל. השופט
חיים כהן קכע: לבעל
אסור כהחלט לאנוס את
אשתו:

מדורים קבועים; תשקיף כמדינה
יומן אישי — המילחמה בעיני
העולם והערכה צבאית ראשונה אנשים כלונים
אנשים כעולם
עולם קטן — מילחנזת לבנון והחזרה
לג׳נבה, אמריקה
פולין והאפיפיור

לילות ישראל שידור מדריך שידורים —
ישראל וירדן
חשכץ עוכר ושב

הלטינית,

מכתבים תשכץ
הורוסקופ
זה היה העולם הזה שהיה
נמר של נייר
קולנוע — אלכסנדר של תיאו
אנגלופוליס
לי לה לו
איש ממאדים — תקיעה אחרונה ופרידה ספורט
מה הם אומרים -קלוד קליין,
ניצה ליבאי, עיינה ביאלסקי, יוסי

מולה, ינסי ורז׳נסקי וסאלו סולנ 70
רחל המרחלת

ועידח־חרות
3 0 3טטגר

נגד פלג נטען שהוא משרת את יוסי שריד, עוזי
ברעם ואורה נמיר, תחת למלא את תפקידו.

לתפקיד מזכיר־הסיעה מוצע עוזרו של
שימעון פרס, בועז אפלבאום.

ועידת חרות, שהיתה אמורה להתכנס בסוף החודש,
ושנדחתה בשלושה שבועות, תידחה לחודש ספטמבר.
הטענה היא שצירים רבים יהיו מגוייסים או שיהיו
בחו״ל, והמצב המדיני, שיתהווה בעיקבות המילחמה
בלבנון, הוא נזיל, ויתכן שהדבר לא ישרת את דיוני
הוועידה.

תנגו קי ף

הסיכה האמיתית לדחייה: החשש שאריק
שרון ינחול עתה את פירות הניצחון
כלבנון. אחרי הקיץ יוכלו יריביו להתארגן

לזא

היו(סחורות

מי קיי מו ח
למרות רצונם של רבים בליכוד, ובראשם ראש־הממשלה,
לקיים בחירות מוקדמות כדי לנצל את
מילחמת הלבנון, אין סיכוי שייווצר רוב בכנסת למען
בחירות כאלו.

לשפוד על אסד
אין ארצות־הכרית שואפת להפלת מישטרו
של האפט׳ אל־אסד בסוריה.
מומחים אמריקאיים הגיעו לכלל מסקנה שאם יפול
אסר, בעיקבות המפלה שספג, יעבור השילטון בדמשק
לידי יסודות הבה יותר מסוכנים, כגון האחים
המוסלמים. לכן פועלת ארצות־הברית בשקט לייצוב
מישטרו של אסד, ולמשיכתו למחנה האמריקאי.

סוחר החשיש בלבנון רבים מסוחרי-החשיש בישראל כבר
מצאו את. הדרך ללבנון. מנה של
שלושה קילוגרמים חשיש אפשר
להשיג בלבנון במחיר של 900 שקל,
בעוד שבארץ מחירו של ״שק״ —
פחות מקילוגרם חשיש — מגיע ליותר
מעשרת אלפים שקלים.

תמי כה צרפתוית בפלישה למרות הגינוי החריף לישראל המושמע בפי ממשלת־צרפת,
ולמרות מחוותיה לטובת אש״ף, מאמינים
מומחים רבים בפאריס כי ממשלת מיטראן תמכה
מאחרי הקלעים ביוזמה הישראלית־אמריקאית שהביאה
לפלישה ללבנון.

ממשלת־צרפת מקווה, לפי גירסה זו,
ששילטון נוצרי בלבנון יחזיר לצרפת את
מעמד־הבפורה שלה בארץ זו, שיש לו
מסורת של מאות בשנים. על כן היא מוכנה
גם להשתתף בכוח רב־לאומי שם.

ארי? הוא המיבשוד
המיכשול העיקרי לכניסת מיפלגת־העבודה לממשלת־ליכוד־לאומי
הוא שר־הביטחון אריאל שרון.

במיפלגת העבודה מעריכים כי אחרי
מילחמת־לבנון אין עוד סיכוי להוציא מידי
שרון את תפקיד שר־הכיטחון, שבו רוצים
פרס ורבין.

כל מיפלגות הקואליציה והאופוזיציה
מתנגדות בתוקף לקיום בחירות מוקדמות.

הפקה ישדאליות־אפריקאית
בטלוויזיה
הישראלית דנים עתה באפשרות
להפיק ביחד עם אחת מרש־תות־הטלוויזיה
האמריקאית הפקה
משותפת למען הפליטים בלבנץ. ההפקה
תהיה מבוססת על הופעת אכד
נים במקומות שונים בעולם, והתרמה
במדינות רבות.

אסמים עוד

משובר פעו ך הבנייה

סרבוי־וודומוח

המילחמה בלבנון העמיקה את המשבר בענף קבלנות
הבניין, עד כדי כך שמומחים הביעו את חששם שאם
לא יחול שיפור במכירת דירות בתוך השבועות
הקרובים, צפויות פשיטות־רגל של קבלנים.

עובדים באוניברסיטת תל־אביב, שהתנגדו לתרום
יום־עבודה שהכנסותיו קודש ללב״י, התבקשו להודיע
על־כד בכתב לוועד־העובדים.

הוסבר להם שלמיכתב יהיו השלכות על
המשך העסקתם כאוניברסיטה.

ז״^י־העסדה
בעד סיפוח
מתנחלים ישראליים בגדה, באיזורים
שמוגדרים כחלק מתוכנית־אלון, יוזמים
פנייה לח״כים הניציים של מיפלגת־העבודה,
שיגישו הצעה להחלת החוק הישאלי כאותם
שטחים.
תוכנית־אלון לא הוגדרה בקווים ברורים, והסתימה
מהתנחלות בלב ישוב פלסטיני צפוף. אך מאחר שחלק
מההתנחלויות נמצאות בלב ישובים פלסטיניים,
התוכנית יכולה להתרחב לפי הצורך.
הח״כים הניציים עומדים לצאת בקרוב לסיור־לימודים
בביקעת־הירדן, ונראה שישראל גלילי יצטרף אליהם.

פסחברד יו
קטטה פרצה במחלקת הצרפתית של קול־ישראל,
כאשר אחד העובדים, מרדכי (ז׳יל) שושן, היכה את
סגנו של מנהל מחלקת־החדשות, שרל אנדרלין.
הקטטה פרצה בעיקבות ויכוח פוליטי על רקע
המילחמה בלבנון.

שושן, שהוא איש הימין הקיצוני, כעם על
אנדרלין, שהעביר כתבות לטלוויזיה
הצרפתית.

נח סר בחב גלי־צהדל

כתב־מילואים של גלי־צה״ל נתפס בלבנץ >
על־ידי כיטחון־שדה, כאשר תידרך כתב
של סוכנות־ידיעות בינלאומית. סבורים כי
לכתב סוכנות־הידיעות יש קשרים עם נספח
צבאי של מעצמה זרה, וכתב־המילואים
נחקר על קשריו עם הכתב.

פיקדוופווים

ארגזי אפרסק

אד ה1ח^כ

לפרקליטות

כמישרדו של ח ״כ כלכלי בכיר התגלו
מכשירי־האזנה מתוחכמים. ה־מישטרה
בודקת עתה את האפשרות
שטומני המכשירים ביקשו לדעת בד
ראש על צעדים כלכליים של הממשלה,
ולנצלם לריווחיהם.

יורשים

פרקליטות מחוז המרכז קיבלה שלושה ארגזים עמוסי
תיקים מהמישטרה, העוסקים בחומר שעליו נחקר
יעקב וייס, ראש־המועצה המקומית גני־תיקווה.

החקירה נגדו הוגדרה בזמנו כחלק מהחקירה
ב״תיק אפרסק״ המפורסם.

נהג ..אגדי* בשוטרים
באגד מובעת אי שביעות־רצון מהצעה שיוזם יוסף
תמיר, המרכז את הגופים שמטפלים באיכות הסביבה.

האלטרנטיבה: מסירת תואר של סגן־ראש־הממשלה
ותיקי האוצר והחוץ למיפלגת־העבודה.

לי״ ש לום עכשיו״

תמיר הציע להעניק סמכויות־שיטור
לנהגים, כדי שיאכפו את איסור העישון
והטלת הפסולת באוטובוסים.

יתכן גירוש הבערר

בסניף שלוס עכשיו בתל־אביב שררה התמרמרות על
חוסר־המעש של התנועה ביחס למילחמה בלבנון.

הנהגים מסרבים להיות שוטרים ולקחת על עצמם
תפקיד שאינו שייך להם.

מהאינטרנט•ונד
המגמה לגירוש מיפלגת־העבודד, מהאינטרנציונל
הסוציאליסטי הולכת ומתחזקת, לאור התמיכה
הממושכת והגוברת של מנהיגיה בפלישה הישראלית
ללבנון. אותה מגמה תפגע גם במפ״ם, שיש לה
מעמד של משקיף באירגון.

מיפלגות אחדות בעולם פועלות עתה
בכיוון זה שהותווה לראשונה על ידי ברונו
קרייסקי, ראש המיפלגה האוסטרית.

פעילי התנועה ניהלו משא־ומתן עם גורמים
פוליטיים אחרים, כדי להקים גוף חדש —
״הוועד נגד המילחמה׳׳.
אך המשא־ומתן עלה על שירטון ושלום עכשיו לא
תיטול חלק בגוף החדש, אשר יקיים הפגנה בכיכר־מלכי־ישראל
בשבת השבוע.

סיססור שסד־רוג״ם
דובר ומזכיר סיעת המערך בכנסת, ישראל (״רוליק״)
פלג• ,הסתכסך עם יושנדראש הסיעה׳ ח״כ משה שחל,

שרי ד פ ארגן תיפכיס
יוסי שריד אינו סומך על רמזי מפ״ם שהם
יפרשו מהמערך. הוא החל ׳מארגן תמיכה
בעבודה לפרישתו, ומקווה להשיג את
תמיכת ״חוג 77״.
הפרופסור דן הורביץ, מראשי החוג, מתנגד להליכה
נפרדת, בעוד שהפרופסור זאב שטרנהל תומך בכך.
אם תצטרף העבודה לקואליציה, בעיקבות אירועי
לבנון, יזורז תהליך הפרישה של יוני המיפלגה.

_ במדינה העס גבר, אשד. וילד

מה גשתגתח
המילחמה הזאת
מכל חמילחמות?
אחד הסופרים האהודים ביותר
בעולם ובישראל, ג׳ון לה-קארה,
בעל סיפרי־הריגול המצויינים (האיש
שחזר מן הכפור) ,שהה בישראל
כאשר פרצה המילחמה.
הוא חזר לבוסטון וכתב בעיתון
המקומי החשוב ביותר :״ישראלים
רבים מדי, הסובלים מקלאוסטרו־פוביה,
שיכנעו את עצמם כי כל
גבר, אשה וילד פלסטיניים הוא
מעצם מהותו מטרה צבאית, וכי
ישראל לא תהיה בטוחה אלא
אחרי שכולם יחוסלו.״
אנתוני לואים, עיתונאי אמרי-
קאי־יהודי בכיר ומכובד ביותר,
כתב :״סחיר המיבצע מחליא.״
הוא לא שכח להוסיף כי סגירת
הזירה לפני עיתונאים באה למ נוע
את גילוי האמת הנוראה.
השניים ביטאו הרגשה כלל־עו־למית,
שמעולם לא היה כמותה.
ישראל עוררה בעבר התנגדות,
דיברי־קיטרוג וגינוי. אך מעולם
לא עוררה סלידה כללית, כפי ש היא
מעוררת עתה.
תהום פנימית. בעיני העו לם,
מדינת־ישראל אחרי מיבצע
זה שוב אינה מה שהיתר. לפניו.
מה נשתנתה המילחמה הזאת
מכל המילחמות הקודמות של יש ראל?
בכל
המילחמות הקודמות נטו
רבים בעולם להצדיק את ישראל
ולהגן על מעשיה. במילחמה הזאת
נראית ישראל כמכונה צבאית אכ זרית
ודורסת, המשמידה את כל
הנקרה בדרכה, בלי אבחנה. מיל-
בד היהודים הממוסדים והפוליטיקאים
הציניים, אין לה מגינים.
בכל המילחמות הקודמות, תמך
הציבור הישראלי כולו, מילבד קו מץ
קטן של מתנגדים, במילחמה
ובמניעיה. הפעם יש חלק גדול
בציבור, וגם בקרב הכוח הלוחם,
המסתייג ממטרות המילחמה וה כופר
בעצם נחיצותה. כאשר יתפזר
העשן ותיוודע מלוא האמת על ה־מילחמה,
עשוי להתגלות כי מחצית
הציבור, ואף יותר מזה, מתנגדים

בכל המילחמות הקודמות, היה
סיום ברור למילחמה. בעיקבותיה
בא הסדר כלשהו. יתכן מאוד כי
מילחמה זו לא תסתיים כלל, וכי
ישראל תמצא את עצמה במוקד
של צרות מדיניות וצבאיות בלתי־פוסקות.
בכל
המילחמות הקודמות סבר
הציבור כי בראשו עומדת ממש לה
־אחראית ושקולה. הפעם עומד
בראשה אריאל שרון.

ב־ ,1953 הוא נחשב כחייל האכזרי
ביותר של צה״ל.
אבל אריאל שרון אינו אדם
נדיב, גם לא ביום הניצחון.
השבוע עמד בביירות המיזרחית
והשקיף ממרומי ניצחונו על העולם.
לא היתד, בפיו מילה אחת
של צער על הרג האלפים וסבל
מאות אלפי הפליטים החפים־מפ־שע.
גם לא היתד, בפיו מילה אחת
של הערכה ללוחמת האדיב. מובן
מאליו שלא היתד, בפיו אף מילה
אחת על שלום עם הפלסטינים ה מוכים.
כאשר
ניסה כתב להציל מפיו
מילה אחת של הבעת־כבוד על
צורת־ד,עמידה של אנשי־אש״ף,
שלחמו נגד עוצמתו המקובצת של
צה״ל במשך 12 ימים ולילות
(ראה יומן אישי) ,סירב שרון לו מר
מה שאמרו רבים מן החיילים
בשדר,־הקרב. הוא תירץ את אורך-
המיבצע — ובעקיפין גם את ריבוי
הקורבנות של צד,״ל — בקושי
השטח.
אם כן, יש ללבנון שטח אמיץ
מאוד, עקשני מאוד, היודע להיל חם
עד גרגיר־העפר האחרון.
אריק מתוסכל. האמת היא
שאריאל שרון היה מתוסכל.
הוא אמר כי היעד ״לא הושג
במלואו״ ,מכיוון שביירות המער בית
טרם נכבשה• היתה זאת הודאה
גלויה בכך כי היעד שהועמד
לעיני החיילים, כאשר נדרשו לח רף
את נפשם במיבצע זה, היה
כוזב מלכתחילה. אז דובר על
״טיהור 40 קילומטרים״ .עתה נאמר
כי היעד לא הושג מפני ש־צה״ל
הגיע רק לביירות המיזר־חית,
אך לא לרובעים המערביים.
כל מי שהכיר את דרך־ד,מחש בה
של שרון ידע כי אכן היעד
שעמד לפניו לא הושג. המיבצע
לא יגיע אל יעדו אלא אחרי כי בוש
ביירות המערבית כולה וחיסו לם
הפיסי של מנהיגי אש״ף ולוחמיו.
והנה,
דווקא כאשר יעד זה נראה
כאילו הוא בהשגת־יד, הוא חמק
ממנו•
דם והרס. היו לכך שתי סי בות:
צבאית ומדינית.
מבחינה צבאית, קשה מאוד לכבוש
את עיר־הבירה מבלי שתה פוך
״סטלינגראד פלסטינית״ ,כ דבריו
של יאסר ערפאת. לוחמי
אש״ף בעיר ילחמו עד האיש ה אחרון,
מפני שיידעו כי אין להם
שום ברירה. אין להם דרך לנסי גה.
מעטים יאמינו לדבריו של
שרון, ש״לא יאונה רע״ למי ש יניח
את נישקו. בקרב הלוחמים
בעיר, המוראל — כנראה — גבוה.

כיבוש עיר בתנאים כאלה יעלה
במחיר יקר. אין הציבור מוכן עוד
לסבול אבידות בשיעור של מאות
הרוגים להשגת יעד זה, ואריאל
שרון יודע זאת. אין הוא יכול
להסתכן בכך.
כדי לחסוך בחיי־חיילים אפשר
להרוס את העיר, בית אחרי בית,
כפי שנעשה בשכונות רבות של
צידון, צור וראשידיה. אולם קשה
להאמין כי דעת־הקהל הבינלאו מית
תעמוד הפעם מן הצד, כאשר
נהרסת אחת הערים החשובות ב עולם.
תהיה התערבות מאסיווית
להפסקת המיבצע•
יש עוד בעייה שלישית: מנחם
בגין. נראה כי בגין חש בארצות־הברית
בנזק הנורא שנגרם לישראל
בעולם בעיקבות מילחמה זו
(ראה לעיל) .הוא הנתון ללחץ משרון אמריקאי כבד, ומונע
לבצע את זממו.
האמריקאים משחקים ואילו מישחק משל עצמם הם רוצים
לנצל א ס המזדמנות כדי להגיע
המילורומוה גאון ! 3 *111 זא^זה
הניצחון האמיתי חמק
מאריאל שרון עכשיו
הוא לוחם כדי
להשינו: בביירות
״בדם וביזע /יוקם לנו גזע /
גאון ונדיב ואכזר !״ שר זאב ז׳בו־טינסקי,
בהגדירו את האדם האידי אלי,
בעל ה״הדר״.
״עקשן לבלי־חת ביום של תבו סה,
נדיב ורחב־לב ביום של ניצ חון,״
כך הגדיר וינסטון צ׳רצ׳יל
את האידיאל שלו.
שניהם לא חשבו על אריאל
שרון.
שמח אמיץ. שרון הוא אדם
גא, ואין ספק שהוא אדם אכזר.
מאז ניצח על הטבח בכפר קיביא,
העולם הזה 2338

אריאל שרץ והרמפזכ״ל
מי יעצור אותו

להסדר אמריקאי-סורי ואמריקאי-
פלסטיני, על חשבון הסובייטים,
אשר מניותיהם נמצאות עתה ב שפל
המדרגה (ראה עמוד .)7
גורל ביירות. הקרב על גורל
ביירות מתנהל עתה בחדרי־חד־רים,
בטרקלינים דיפלומטיים
י״״ 4 1וי־אריאל
שרון לא נואש. מנוי וגמור
עימו להגיע לכיבוש ביי רות
— חרף כל טכסיסי־ההטעייה
המילוליים שהוא נוקט.
מי שמכיר את אריק יודע שאינו
מרפה לעולם מיעד שהציב לעצ מו.
השבוע הוא מגייס אנשי־צי-
בור לעזרתו — החל באליהו בן־
אלישר וכלה בחיים הרצוג מה מערך
— כדי להשיג אישור ממ שלתי
למכה עקובה־מדם שבילע-
דיה יהיה ניצחונו ניצחון־פירהום.

1וך הביצה
אד ח

הגוצרים שמחים לקראת
צח״ל לבמה זמן?
כובשים רבים בהיסטוריה למדו
מנסיונם כי קל יותר לכבוש ארץ
מאשר להחזיק בה או לצאת ממנה.
השבוע כבר היה ברור כי נסיון
זה יהיה עתה מנת־חלקה של יש ראל
בלבנון.
משימתה לשינאה. הכתבים
הישראליים העלו על נם את ה־שימחה
הגלויה, שבה התקבלו חיי לי
צה״ל על־ידי רבים מן הלב נונים,
ובעיקר הנוצרים, אך גם
השיעים והדרוזים.
לא היה להם ספק כי צד,״ל מת קבל
ככוח משחרר, וכי הציבור
שונא את הסורים והפלסטינים.
.היתד, זאת התרשמות נכונה —
אך היא התפרשה בצורה מוטעית.
הלבנונים עייפים אחרי שבע
שנים רצופות של מילחמת־אזר־חים,
שבה היתד, יד כל בכל. רבים
מהם מוכנים, בשעה זו, לקבל פני
כל כובש, יהיה אשר יהיד״ אשר
ישים קץ למילחמה זו. ביגלל אותה
הסיבה הם קיבלו בשימחה רבה
את הצבא הסורי, שפלש לארץ
לפני שש שנים — גם הוא במטרה
להשכין שלום ולחסל את אש״ף.
אויפוריה זו חלפה חיש־מהר.
הסורים הפכו מטרה לשינאה

כללית. כך יקרה, בלי כל ספק, ל־צה״ל,
אם יישאר בלבנון יותר מ כמה
שבועות.
כולם גגד כולם. אך לצאת
משם? זה נשמע כדבר קל, אך זד,
קשה מאוד.
בלבנון מתרוצצות עשרות מיפי
לגות, חמולות גדולות, עדות דתיות
וכוחות מזויינים. לכל אחד
מהם מסורת ארוכה, לפעמים של
מאות בשנים. המאבק הפנימי ה לבנוני
קיים מזה עשרות, מאות
ואולי אלפי שנים, מאז התקוטטו
הערים הפיניקיות — צידון, צור,
בארות (ביירות) בינן לבץ עצמן.
מנהיגי הפלגים האלה הם אי שים
ותיקים מאוד, משופשפים
מאוד, וכל אחד מהם עולה במי-
דת־התיחכום שלו לאין שיעור על
איש־כוח פשטני כמו אריאל שרון
(ראה לעיל) .כל אחד מהם מנסר,
עתה לנצל את נוכחות צד,״ל למען
המטרות האנוכיות של עצמו, ולשם
כך הוא מוכן להתחנף לכל ישרא לי,
להשפיע עליו מכל טוב. אך
יחסו יכול להשתנות מחר בבוקר.
מילחמת־האזרחים הלבנונית לא
היתד, פורצת מלכתחילה אלמלא
החליט קומץ של עשירים מארו־ניים,
המייצגים מיעוט במדינה,
לשמור בכל מחיר על זכויות-
היתר שלהם, ולמנוע זכויות מן
הפלגים והעדות האחרים. גם רא שי
המאמנים עצמם לחמו איש ברעהו,
כאשר סוליימאן פראנג׳יה
דוגל בסורים, כמיל שמעון קורא
לישראלים ומישפחת ג׳מייל מנסה
לחסל את שניהם בכוח הנשק.
ערמונים מן האש. גם ב רגע
זה רחוקים המאמנים מלה יות
מאוחדים. פייאר ג׳מייל ה*זקן
יודע כי אין תקומה ללבנון אם
לא יהיו לה גבולות פתוחים עם
העולם הערבי כולו. כמרכז בנקאי
ומיסחרי, כל קיומה של ביירות
הוא על יחסיה עם הארצות הער ביות•
אין לו כל חשק. להיכנס
לגטו הישראלי.
לעומת זאת, בנו בשיר הוא שי כור
ניצחון, והוא רוצה לנצל את
הכוח הישראלי כדי להיות לשליט
המדינה. אך גם הוא אינו רוצה
להיראות בגלוי כקוויזלינג, היושב
על כידונים ישראליים. הוא רוצה
להיבחר בבחירות לגיטימיות, ב הסכמת
העדות האחרות. לכן אינו
ממהר להילחם את מילחמות ארי אל
שרון ולהוציא את ערמוניו מן
האש של •ביירות המערבית. הוא
מקווה כי שרון הוא. שיוציא מן
האש את הערמונים של מישפחת
ג׳מייל•
ואליד ג׳נבלאט, הנושא שם
מפואר הידוע בהיסטוריה הלבנונית
מזה 500 שנה, הוא איש־כבוד,
ואין הוא חולם על מסירת המדינה
בידי הדיקטטורה המזויינת
של בשיר ושמד, בחסות ישראל.
הוא התייחס בבוז גלוי לשימעון
סרס, עמיתו באינטרנאציונאל ה סוציאליסטי,
שבא אליו בשליחו תו
של אריאל שרון. גם שרון אינו
מפחיד אותו. כמוהו נוהג גם מנ היג
השיעים, עדה גדולה שבילע-
דיה לא יוכל בשיר ג׳מייל להקים
שילטון בעל חזות לגיטימית.
צעצוע חדש. בין כל אלה
מסתובב אריאל שרון, כחייל בר-
בארי במיסדרונות רומא. נדמה לו
שהוא שולט בעניינים, ומארחיו
הכבושים אכן משתדלים להעניק
לו הרגשה זאת• אך ברגע זה לא
ברור כלל מי כבש את מי.
ואילו כתבת לה־מונד בביירות
כתבה על חיילי צד,״ל בעיר, תחת
הכותרת ״תיירים בעלי תת־מיקל-
עים״ :״הם דומים לילדים שמצאו
צעצוע חדש !״
השבוע פנו שני מארונים חשו בים
ביותר — ראש ״הגוש ד,מא רוני״
ריימונד אדה ובנו של כמיל
שימעון — ממקום מושבם בפאריס
אל אחיהם בלבנון בקריאה שלא
לשתף פעולה עם ישראל ולא לה יות
לקוויזלינגים .״העתיד חשוב
מן ההווה,״ הם הזהירו, בהתכוונם
לגורל הצפוי למארונים כאשר ית הפך
הגלגל בדור זה או בדור הבא.

אסר

עד בגי

ר י פלסטינים הם היהודים של מחר, כתב מישהו באחד העיתונים בצרפת.
י י הפלסטינים עצמם מדברים בלי הרף על ה״שואה״ הפוקדת אותם, ומשווים אותה
בגלוי לשואה היהודית.

״סיירות תהיה גטו־ורשה שלנו:״ אמר לי פלסטיני, כששאלתי מה
יתרחש כמעוזם האחרון כדרום־לכנון.
״בביירות שורר עתה תסביך־מצדה !״ דיווח לי פלסטיני אחר, אחרי שיחה
טלפונית עם העיר.

ע פלסטי! ,

הצרפתיים .״אני לוקח רובה
דאגו להורי!״ הוריו הזקנים
כימעט לכל פלסטיני יש
הדאגה והחרדה שולטות
הבגידה.

ויוצא להילחם,״ אמר להם ,״אנא, אחרי שזה ייגמר.
נמצאים גם הם בביירות.
קרובים בביירות. מעטים יודעים מה גורלם.
בלב הפלסטינים בגולה. וגם הזעם, השינאה ותחושת־

תערוכת יהודית.

הדמיון הוא עמוק מאוד .״העולם כולו נגדנו זהו עתה
הפיזמון החוזר ככל שיחה עם פלסטיני.

קנוניה ישרא לי ת ־ סו רי ת

התמונה הקודרת הזאת של עולם מתנכר ואדיש, בשעה שהעם הפלסטיני
מושמד, עולה וחוזרת שוב ושוב. המעצמות עשו יד אחת כדי להשמיד את אש״ף,
ועימו את העם הפלסטיני כולו. ארצות־הברית עשתה קנוניה עם ישראל. צרפת תמכה
בהם, וכמוה כל אירופה הג־ערבית. ברית־המועצות נעצה סכין בגב הפלסטינים.
סוריה נטשה אותם לנפשם. כל מדינות־ערב עמדו מן הצד.

חד הנויטאים החוזרים הוא: איך זה קרה? איך זה התחיל? מי גרם לזה ז
י מזה כמה חודשים עמדה הנהגת אש״ף תחת לחץ גובר מצד סוריה להפר את
הפסקת־האש בגבול ישראל. לפני שלושה חודשים העלה את הדרישה הזאת נציג
אל־צאעיהה הפרו־סורית בוועד־הפועל של אש״ף. ח׳ליפה. דרישתו נדחתה.

עונאת בורחוסת ב. רות

תצלומים אלה מתוך ביירות
המערבית הנצורה צולמו ביוזמת
אש״ף, והופיעו בעיתון ערבי. הם הופצו בעולם כולו, ובאו להכחיש את השמועות

שהופצו על־ידי שופרות־התעמולה של הפאלאנגות וישראל, כאילו ברח ערפאת מביירות,
או כאילו הוא מסתתר בשגרירות הסובייטית שם. בתמונות נראה ערפאת, כשהוא
משוטט ברחובות העיר, מתבונן במכונית שנהרסה בהפגזה ומשוחח עם חייליו.

קומץ של לוחמים, ובראשם המנהיגים, עומדים לבדם מול העוצמה הכבירה של
המכונה הצבאית המשוכללת ביותר בעולם.
בימי השואה, כאשר נשפך דם יהודי כמים -רבים מן העומדים בצד לא היו
מוכנים, הלילה, לעשות זאת בעצמם, אך לא הצטערו שאחרים עשו את המלאכה.

כאשר הפרה ישראל באפריל את הפסקת־האש והפציצה את לבנון, כפה יאסר
ערפאת על כל חבריו מדיניות של אי־תגובה. זה היה קשה, אך ההחלטה עמדה במיבחן.
ב־ 9במאי, כאשר פתחה ישראל בהפצצה גדולה חדשה, ללא סיבה נראית־לעין,
היה ערפאת מחוץ לביירות. בהיעדרו הגיב האירגון השמאלני הפרו־סובייטי של נאיף
חוותמה בהפגזה, אך הקפיד מאוד שלא לפגוע במטרות ישראליות. איש לא נהרג,
וההרס היה מועט. כי ההפגזה נועדה בעיקר לצרכים פנימיים באש״ף. על רקע הוויכוח
שהתנהל בו.
.מה רצו הסורים להשיג?
יש הסבורים כי גישתם באה לצרכים דמגוגיים בילבד. על־ידי התביעה להפרת
הפסקת־האש, שערפאת לא יכול היה להסכים לה, ביקשו הסורים וסוכניהם לפגוע
ביוקרתו של ערפאת, להציגו כפחדן וככלי־ריק. המטרה היתה, כמובן, להעביר את
אש״ף כולו לידי השליטה הסורית הבלתי־מעורערת.

תי 0ז>ווח ג *ט ובור שה
ף* משך שלושה ימים של שהותנו בפאריס נפגשנו — מתי סלד ואני — עם
״ פלסטינים רבים מכל הסוגים, ביניהם אנשים שעמדו בכל כמה שעות במגע
טלפוני עם ביירות המערבית. עד כמה שהדבר לא ייאמן, קשר זה קיים כל העת.
לפעמים ניתן היה להשיג קו רק בשעות הקטנות של הלילה. לפעמים לא יכלו
לחייג מביירות לפאריס, אך ניתן היה לחייג מפאריס לביירות.
מצב־הרוח בעיר הנצורה השתנה, כך נדמה, מדי שעה. היו רגעים שנשבה משם
רוח של אויפוריה — אותה אויפוריה האוחזת באנשים היודעים שהכל אבוד, ששוב
אין על מה להחליט, וכי לא נותר אלא להילחם עד הסוף ממש, למכור את החיים
ביוקר, ליצור אגדה למען הדורות הבאים.

״נילחם עד האיש האחרון:״ הכטיחו מנהיגים ככירים כשיחות
פרטיות, כימעט כחדווה. הם סכרו כי הפור נפל, כי מכאן והלאה
הדכרים יתרחשו מעצמם.
ברגעים אחרים נשבה רוח אופטימית. ההסתערות נעצרה• נשארו קלפים חשובים ביד.
יש על מה לשאת ולתת.
לא היה פלסטיני אחד שדיברתי עימו — ואני בטוח שלא היה אף פלסטיני
אחד בעולם כולו — שליבו בימים אלה אינו בביירות. שם נרקמת אגדה, שם נעשית
ההיסטוריה. שם נוסף פרק נורא נוסף לתולדותיו של העם המוכה, החי מזה שני
דורות בצל של טרגדיה לאומית, שניתן להשוותה רק להגדה של היהודים, הארמנים,
הכורדים.
מביירות הגיעה שיחה של אינטלקטואל פלסטיני צעיר, שנפגשנו עימו בעבר
לא־פעם במיסגרת מגעינו, בחור נוצרי מאיזור בית־לחם. הוא טילפן לידידיו

יש הסכורים כי הסורים הרחיקו לכת והזמינו ממש את ההתקפה
הייטראלית, כדי לחסל את ההנהגה המתונה־יחסית שד אש״ף ככיירות.
למי ששכח את ההיסטוריה (ואף פלסטיני אחד לא שכח אותה!) בא והזכיר הנרי
קיסינג׳ר השבוע, בעיצומה של המילהמה, שקיים אינטרס ישראלי־סורי משותף בחיסול
אש״ף של ערפאת. ולראייה: הפלישה הסורית ללבנון ב־ ,1976 שבאה על פי הזמנת
הנוצרים, נועדה להשמיד כבר אז את אש״ף. קיסינג׳ר אינו מסתיר — אף שאינו
אומריזאת במפורש — כי היה זה הוא עצמו שתיאם אז את המהלכים בין סוריה
וממשלת־רבין בישראל, שבמיסגרתם נתנה ישראל את הסכמתה לפלישה הסורית
ללבנון. בלי הסכמה זו לא היו הסורים יכולים לזוז.
(כדאי לזכור זאת כיום, אחרי שמיטב חיילי צד,״ל נהרגו כדי לגרש את הסורים
מאותם המאחזים בלבנון, שאליהם הגיעו לפני שש שנים בעידודה ובהסכמתה של
ממשלת־ישראל).
מכיוון שסוריה היא בת־חסותם של הסובייטים, והסובייטים לא נקפו אצבע כדי
לעזור לפלסטינים במשך שבועיים נוראים אלה, ועזרו רק להציל את הצבא הסורי
מתבוסה גמורה — קרוב החשד בלב רבים כי גם ברית־המועצות מרוצה, בעצם,
מהשמדת ההנהגה של ערפאת. יתכן כי הסובייטים חששו שמא עלולה היתד. להסתדר

באחד הימים עם האמריקאים.

השכוע נקט השגריר של אש״ף כפקינג, על דעת עצמו, יוזמה

— מראה מן הציד הש>׳
(המשך מעמוד )7

חריגה לגמרי. האיש, הכפוף לכאורה למישרד המדיני של פא רוק קאדומי
הפרדסוכייטי, מסר ככירה הסינית הצהרה רשמית, שכה תקף את
סוריה כסוכנת הקנוניה הישראלית־אמריקאית לחיסול אש״ף.

הבגידה ה10 בייטית
ף איש, טאייכ מחמוד, בנו של המשורר הפלסטיני הנודע עבד־אל־רחים מחמוד,
י * נהנה בפקינג ממעמד רישמי של שגריר. בהודעתו נרמז בגלוי בי בריודהמועצות
היתה שותפה לקנוניה הזדונית נגד העם הפלסטיני.
מחמוד ביטא בגלוי את אשר כל פלסטיני חושב בימים אלה בליבו. ברית־המועצות
נתנה לדברים להתרחש. היא לא הציגה לישראל אולטימטום. היא לא הנחיתה כוח
בביירות. היא לא שלחה סיירת כדי לפרוץ את המצור הישראלי על ביירות ולהוציא משם
את הפצועים או את המנהיגים.
(בעלי־זיכרון יכולים להביא דוגמה היסטורית. לקראת סוף מילחמת-האזרחים
הספרדית, כאשר הפאשיסטים כבר כבשו את מרבית הארץ, התרכזו שרידי הרפובליקה
בעיר־הנמל הבאסקית בילבאו. הפאשיסטים הטילו מצור ימי על העיר. הבריטים
הודיעו כי אינם מכירים בחוקיות המצור, ושלחו את האוניה הגדולה ביותר של חיל־הים
הבריטי, סיירת־הקרב הוד, אל תוך הנמל, כדי להוציא משם את המנהיגים).

יהיו מעשיה ומחדליה של ברית־המועצות !מעתה והלאה כאשר
יהיו, ואף אם תנקוט פעולת־ראווה כלשהי כרגע, האחרון — כקרכ
העם הפלסטיני, וכמרחכ הערכי כולו, היא גמורה.

לכל הפחות היא אשמה בעיני הערבים בבגידה צינית. ויש רבים הסבורים כי
היתד, שותפה פעילה בקנוניה, באמצעות קשריה עם אבו־נידאל.

אורגיה מן ליטית
ף* עשהו של אבו־נידאל נשאר, גם בשבוע השלישי, התעלומה המרתקת ביותר
יו את הפלסטינים. מדברים עליו בלי סוף.
אבו־נידאל ציווה להתנקש בחייו של שלמה ארגוב, שגריר ישראל בלונדון.
הדבר נעשה ברגע שבו ידע כל העולם כי ממשלת־ישראל מחכה רק לתירוץ כדי
לפתוח במיבצע.

ההתנקשות כוצעה ממש כרגע הנכון — אחרי שאריאל שרון
חזר משיחותיו בוושינגטון, שכהן התקכל כלי ספק האישור האמריקאי
לפלישה הישראלית ללבנון, ותואמו המהלכים המשותפים.
על אופיו של האיש ואירגונו ניתן ללמוד מן העובדה שכרגע נטוש בקרב
הפלסטינים — כנראה גם בביירות — הוויכוח על זהות הגורם הנסתר שהפעיל את
אבו־נידאל במעשה־בליעל זה, והוזכרו לפחות ארבעה גורמים אפשריים:
• 1העיראקים.
!•! הסורים.
#1סוכנות־הביון האמריקאית (סי-איי-אי).
ן #המוסד הישראלי.

לכל אחת מן הגירסות יש מחנה של מאמינים, המסתמכים על

״קנוניה ישראלית־סורית״
להלן הידיעה של ״סוכנות״הידיעות הצרפתית״ על הצהרתו של שגריר
אש״ף בפקין בגנות סוריה :
פקין 16 ,ביוני — .אירגון־השיזזרור הפלסטיני !תקף ביום ד׳ בחריפות את
סוריה, והאשים את מישטר הנשיא הסודי חאפט׳ אל־אסד ב״קבלת פקודות
מידי האמריקאים והישראלים.״
בהודעה שמסר לסוכנות־הידיעות הצרפתית, הדגיש ראש הנציגות הדיפלו מטית
של אש״ף בסין, מר טאיב מחמוד, כי הוא גמצא במגע תכוף עם ביירות.
הוא האשים את סוריה ב״תקיעת סכין בגב הכוחות הפלסטיניים והלבנוניים
המתקדמים״ ,כאשר ;נסוגה מפני כוחות־הפלישה הישראליים בלבנון והגיחה
להם לבתר את ביירות.
״אין אנו רואים תירוץ כלשהו המתקבל על הדעת, שניתן להביאו כדי
להצדיק החלטה זו של סוריה,״ הצהיר מר טאיב, הבר המועצה המהפכנית
של פת״ח (הגוף העליון של האירגון).
לפי מר טאיב, הכוחות הסוריים בביירות דוחים את הפסקת-האש שהוכרזה
על־ידי דמשק, ותצים להיחשב מעתה בחלק בלתי־גפרד של הכוחות הפלסטיניים־
לבנוניים. הם הבטוחו ביום השלישי ליו״ר אש״ף, יאסר ערפאת ,״להשתתף
במאבק עד הניצחון״.
המישטר הסורי, הוסיף מר טאיב, הוכיח בעליל בי הוא מקבל את פקודותיו
מן האמריקאים והישראלים — אם מתוך פחדנות, יאם מתוך בוגדנות.
ראש הנציגות של אש״ף בסין, שנפגש הלילה עם סגן שר־החרץ הסיני, מר וון
יזהאן, קבע כי !תירוצי התעמולה הסודית בקשר להפסקת־האש הם ״מגוחכים״.
לדבריו, הוכח קיומה של קנוניה משותפת של סוריה וישראל.
מד טאיב הזכיר כי ״הסורים גיסו לתקוף את המהפכה הפלסטינית ב״, 1976
במיבצע שבו תמכו הישראלים מן הצד.״
נציג אש״ף קבע כי התנהגות המישטר של הנשיא אסד הביאה להיעלמה
של ״חזית העמידה האיתנה״ ,שכללה את סוריה, תימן הדרומית, אלג׳יריה,
לוב ואש״ף.

כימי עכודתו שם למד אל־בנא לשגוא את סעודיה ואת הסעודים,
שינאה לוהטת שהיתה לה השפעה רכה על דרכו כעתיד. כי ההנהגה
הרישמית של אש״ף, כראשות יאפר ערפאת, קשורה כסעודיה מאוד.
סעודיה היא המממנת את אש״ף, היא התומכת בערפאת. והיא — אולי היחידה
שבין כל המדינות הערביות — מעוניינת באמת בהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
המניע העיקרי שלה לכך הוא שבהיעדר מדינה כזאת, יהיו הפלסטינים בכל העולם
לתנועה מהפכנית, שתפיל את המישטרים השמרניים במיפרץ הפרסי ובכל אתר ואתר.
אבו־נידאל הוא בעל כישרונות אירגוניים, ונשלח על־ידי תנועת פת״ח לבגדאד.
שם בגד בשולחיו, פרש מפת״ח והקים אירגון משלו, הקרוי גם הוא פת״ח (בתוספת
סימן־היכר :״המיפקדה המהפכנית״) והמוציא עיתון הקרוי, כעיתון של פת״ח האמיתית,
פלסטין אל־תורה (״פלסטין המהפכה״).

היתה זאת סוכנות עיראקית מוכהקת.

עיראק היתד, אז רדיקלית, והיא לחמה בסעודיה ובהנהגת אש״ף. אבו־נידאל היה
המכשיר לסילוק חשבונותיה עם אויביה, ובעיקר לרציחת אנשי-אש״ף מתונים, שהטיפו
לשלום עם ישראל( .ידידי סעיד חמאמי, אחד הנרצחים, היה קרוב־רחוק של אבד
נידאל. זה הכחיש שהיתה לו יד ברצח, וטען כי מעשה זה בוצע על־ידי סוכנים
עיראקיים ישירים).
אולם בגדאד שינתה את עמדתה, ביגלל החלטתה לצאת למילחמה באיראן,
והתקרבה לסעודיה ולירדן. בוועידת־הפיסגה בבגדאד, בנובמבר ,1978 אחרי קמפ-
דייוויד, הסכימה עיראק להחלטה שהתקבלה פה־אחד (תוך הסתייגות לובית) ,המצדדת
למעשה בשלום עם ישראל תמורת נסיגתה לקו ד,־ 4ביוני והקמת מדינה פלסטינית.
אבדנידאל הבין כי מקומת־הסיוע שלו עלולים להתייבש, ועל כן חיפש ומצא
דרך לדמשק, שקיבלה לידיה את שרביט הרדיקליות. אך הוא לא ניתק את יחסיו ״
עם עיראק. למרות המאבק הקיצוני הנטוש בין דמשק ובגדאד בכל התחומים, הצליח
אבו־נידאל להישאר בסדר עם שני הצדדים.

כעת כיצוע ההתנקשות כלונדון יש כ אכרגידאל כבגדאד. לכן
סבורים פלסטינים רכים כי ההתנקשות בוצעה כפקודת עיראק, שנחלה
זה עתה תבוסה מוחצת מידי הצבא. האיראני, ושחששה שמא עומדים
האיראנים לפלוש לארצה.
לא כן, הפלישה הישראלית ללבנון, שהוזמנה על-ידי ההתנקשות בלונדון, נתנה
לעיראק את התירוץ המצויין להכריז על הפסקודאש חד־צדדית, ואיפשרה גם לאיראן
לוותר על הפלישה לעיראק, שהיא מעבר לכוחותיה. שני הצדדים הכריזו על כוונתם
לעזור במילחמה נגד ישראל.

מבחינתן, כאה ההתנקשות כדיוק כרגע הנכון.

סיו־י״ה -ה מ רווי ח ה היוו *3־!11 זי
ך גירסה שסוריה היא שהורתה לאבו־נידאל לבצע את המעשה הפרובוקטיבי
י י חזקה מאוד. שהרי הסורים הם שדחפו כל העת להפרת הפסקת־האש, ושביקשו
לדחוף את ערפאת למילחמה.

פליטים פלסטיניים ליד צידץ
״תודות לגנרל שרון״...

עובדות ונתונים. כפי שאמר לי פלסטיגי בכיר :״זוהי אורגיה פוליטית.
אי־אפשר לדעת סי כדיוק שכב עם מי ומתי.״
העובדות הידועות לפלסטינים יוצרות תמונה בעלת השלכות בכיוונים שונים.

העיקר: אין ספק שאכו־נידאל קיכל ממישהו הוראה בהולה כיותר.
על כך מעיד אופי הפעולה.
לא היתד, זאת פעולה שהוכנה זמן רב מראש, על פי השיטות המקובלות. לא
הובאו ללונדון, בעוד מועד, אנשים מאומנים, מיקצועיים. לא תוכננו כראוי דרכי הנסיגה
והבריחה. ולראייה: לא רק המתנקשים עצמם, אלא גם שותפיהם נתפסו תוך שעות
מעטות עלי־די המישטרה הבריטית.

העובדה המרתקת כיותר היא זו: אחד העצורים הוא סרוואן
אל־כנא, בן־אחיו של אבו־־נידאל עצמו.
האיש אינו טרוריסט מיקצועי. דודו שלח אותו על־חשבון
ללמוד, וכדי להצדיק זאת ניתן לו מעמד של לוחם. אך לא
בביצוע פעולה כזאת, ולא היה עולה על דעת דודו לשלחו
היתד, לו ברירה. המסקנה: הוא נדרש על־ידי אדוניו לבצע
עליונה, והדבר היה כה חשוב ובהול עד שנאלץ להשתמש
וביניהם קרובו1 .

האירגון לאנגליה כדי
היה לו נסיון כלשהו
למשימה כזאת, אילו
את הפעולה בדחיפות
באנשים שהיו בשטח,

מי היה מעוניין כאותו רגע כפעולה כה דחופה ץ

צברי אל-בנא, המכונה אבדנידאל (״אבי המאבק״) ,הוא פועל פשוט מיפו. הוא
גמר רק בית־ספר יסודי. הוא היד, פועל בסעודיה, ולמד חשמלאות.
סעודיה היא מדינה מעמדית, ופועל־כפיים הוא הייצור הנמוך ביותר בסולם
החברתי בה, קל וחומר כשהוא זר, פלסטיני.

אם תסתיים מילחמה זו כהשמדת אש״ף שבהנהגת ערפאת, וכי
העכרת כל אש״ף לדמשק, תהיה סוריה המרוויחה העיקרית מהמילחמה,
למרות התכופה שלה כשדה־,הקרב.

היה לסוריה אינטרס נוסף, מוחשי מאוד.
רבות דובר בישראל על מצבורי־הנשק העצומים, כביכול, של אש״ף, שנתפסו
בזמן המיבצע. על אף ההגזמה הרבה שבסיפורים אלה, שנועדו להצדקת המילחמה,
יש בהם גרעין של אמת.
אש״ף קנה במשך הזמן כמויות גדולות של נשק, וגם נשק כבד. בין השאר רכש
טנקים סובייטים. הם היו מיושנים, מדגם טי־ ,34 ומגוחך היה להעלות על הדעת
שיעמדו מול השריון הישראלי המעולה, המתוחכם והמנוסה.
האמת היא — בך טוענים הפלסטינים — כי נשק זה לא נועד אף פעם למילחמה
בישראל. מעולם לא היתה לפלסטינים האשלייה כי יוכלו לעמוד מול המכונה הצבאית
האדירה של צה״ל. אך הם סברו כי הנשק הוא די יעיל נגד הצבא הלבנוני (הנוצרי)
והסורים, ונועד להרתיע אותם מלפגוע במיני־מדינה הפלסטינית בדרום־לבנץ.
הנשק היווה איום על ההגמוניה הסורית — ועל כן היה לסורים עניין חיוני
בהשמדת הנשק הזה.

לכן היה זה סביר, כהתאם לאינטרס הסורי, להזמין את צה׳׳ל לפלוש
ללבנון ולהשמיד את מצבורי הנשק של אש״ף. הסורים לא העלו על
דעתם, לפי גירסה זו, שצה״ל יעז לעלות גם עליהם. הם סמכו על כוח־ההרתעה
שד כריתם עם הסובייטים. הם לא הכירו את אריק שרון.
יש רק עובדה אחת המחלישה את הטיעון נגד סוריה. האינטרס הסורי היה קיים,
אך הוא לא היה דחוף. אילו פעל אבו־נידאל בשליחות סורית, לא היה צריך להזדרז
כל־כך בביצוע הפעולה במועד מסוייים, בתנאים נחותים, תוך הקרבת קרובו.
גם האינטרס הסובייטי מוטל בספק. אמנם היתה מוסקווה מעוניינת בחיסול ההנהגה
של ערפאת ובהשלטת אנשים מבני־חסותה באש״ף, אך הסובייטים היו צריכים לדעת

כי מילחמה בממדים גדולים, כפי שיכלה להתפתח וכפי שאכן התפתתה, תכנים אותם
למצב־ביש — כפי שאכן קרה.

האנשים השולטים עתה בקרמלין הם אנשים זקנים וזהירים, שאינם
ששים לקראת הרפתקות. התנהגותם הכמישה בלפי הפלסטינים כמהלך
הקרבות, והימנעותם מכל: מעשה למען הפלסטינים שיכול היה להיות
בו הסיבון הקטן כיותר לעצמם, מוכיחה זאת שוב.

!310 של וז״גס
מ ן ונה לגמרי המצב לגבי האמריקאים.
מזה זמן רב משוכנעים רבים בהנהגת אש״ף כי לסי־איי־אי יש אחיזה באירגונושל אבו־נידאל — ויש שטענו כי אבו־נידאל הוא, בראש וראשונה, סוכן של הסי־איי־אי.
לפי הגירסה, המצטיירת בעיני פלסטינים רבים, החליטו שרון ושותפיו בוושינגטון
על פתיחת המילחמה בלבנון( .השבוע הודה בכך שרון בפה מלא) .האינטרס האמריקאי
היה בהנחת מכה מוחצת על סוריה, הנראית בוושינטגון בגרורה סובייטית לכל דבר,
כדי לפגוע בעקיפין בברית־המועצות עצמה. יתכן כי האמריקאים קיוו גם כי בעיקבות
המיבצע יוכלו למשוך את סוריה לצידם תמורת הצלת צבאה, וכי יוכלו להעמיד
את אש״ף לפני הברירה: השמדה או מעבר למחנה האמריקאי( .שני התהליכים אכן
מתרחשים עתה).

אחרי שסוכמו כל הפרטים, נותר למצוא את התירוץ למיכצע —
תירוץ שיהיה די טוב כדי לשכנע גם את דעת־הקהל האמריקאית
והמערב־אירופית.
אם אכן היה אבו״נידאל — בין השאר — סוכן של הסי-איי-אי, יכלו האמריקאים
להגיד לאריק :״זה יהיה בסדר. תשאיר את זה בידינו. אנחנו נדאג להמשך.״ ואם כן
כך היה.

• !310 שו־אליז
^ ]1ף יש במחנה הפלסטיני רבים שפיתחו לעצמם תיאוריה הרבה יותר מרחיקת ^
! לכת על פעילותו של אבו־נידאל — תיאוריה מזוויעה למדי. הם השמיעו אותה,
בעל־פה ובכתב, זמן רב לפני מילחמה זו.

לדעתם, אכד־נידאל משרת אדונים רכים, ואחד האדונים האלה
הוא המוסד הישראלי.
יש הסבורים כי הוא פועל בשירות ישראל בלא־יודעין, אחרי שהמוסד סינן את
אנשיו אל הדרגים המובילים של האירגון. ויש המאמינים, בלי כל סייג, כי אבו־נידאל
הוא פשוטו כמשמעו סוכן ישראלי, בהכרה מלאה.
הם מביאים לכך שורה ארוכה של תימוכין:
#אבדנידאל ביצע שורה של מעשי־זוועה, שלא יכול היה להיות להם שום
מטרה זולת הכפשת שמם של הפלסטינים. בין השאר: ההתנקשות בבית־הכנסת בווינה
(בטוח) ,הפגיעה בבית־היתומים הישראלי באנטוורפן שבבלגיה (בטוח) ,ההתנקשות
בבית־הכנסת היהודי ברחוב קופרניק בפאריס (אולי).

מי היה מעוניין כפעולות אנטי־שמיות אלה, שהביאו נזק נורא
לאש״ף ולעניין הפלסטיני כיכללץ

• 1למרות זוועות אלה, לא יצא המוסד הישראלי למצוד עולמי כדי לחסל את
קבוצת אבדנידאל, כפי שעשה — בשעתו — לחיסול ״ספטמבר השחור״ .אז, אחרי
רצח הספורטאים במינכן, פתח המוסד בפעולה עולמית חסרת־סייגים, ובעיקר במירדף
של שנים אחרי חסן סלאמה, שנחשב כמפקד הפעולה (בטעות, לדברי הפלסטינים.
הם טוענים כי סלאמה, שנהרג בביירות, לא היה כלל מעורב בפרשה זו).

קבוצת אכדנידאל נהנית, כך נראה, מחסינות מוזרה מידי ישראל.

• 1כמה וכמה מאנשי אבו־נידאל נתפסו בערים שונות בעולם ונכלאו. כ־ס/ס 80 מן
העצורים גוייסו לאירגון בשטחים הכבושים, אחרי התחלת הכיבוש הישראלי. לשום
אירגון פלסטיני לוחם אין אחוז דומה של מגוייסים מן השטחים הכבושים. הדבר
מוזר שיבעתיים מכיוון שלאירגונו של אבו־נידאל אין גישה לשטחים, אין מישרד
בעמאן ואין מנגנון עצמאי לשם כך.

בדרךלש לו
ביום החמישי שעבר העניק הד״ר עיצאם סרטאווי, חבר המועצה הלאומית
הפלסטינית והנציג הבולט של מחנה־השלום באש״ף, ראיון ששודר נ״בי״ני״סי״
בלונדון. באותה שעה נראה כי צה״ל עומד לתקוף את ביירות המערבית
כדי לכבשה.
המראיין הבריטי הזכיר למאזינים כי סרטאווי הוא האיש אשר ניהל
מטעם אש״ף את המגעים עם בוחות״השלום הישראליים, ושאל אם לאור
המצב החדש תוסיף הנהגת אש״ף להסכים לקיום מגעים עם מחנה״השלום
הישראלי.
סרט אווי: על כך צריכים להחליט המוסדות החוקיים של אש״ף. אחרי מה
שקרה, לפנינו הברירה אם לקיים מגעים עם הישראלים הטובים או עם הישר אלים
הרעים. אנו ינבחר במגעים עם הישראלים ההגונים, הנאבקים ביום
בתוך ישראל, המפגינים, המוחים, המתנגדים למסע זה של השמדת-עם בגד
העם הפלסטיני.
לשאלתו של המראיין מה תהיה דרכו של אש״ף מעתה — הפעלת
טרור כללי, הדרך המדינית או שיתוף־הפעולה עם כוחות־השלום בישראל,
השיב המרואיין :
סרט אווי: אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. אנחנו רוצים במדינה פלסטינית
עצמאית בכל ישטח של פלסטין אשר יהיה חופשי, אשר ממנו ייצאו הכוחות
הישראליים. זוהי מטרה קבועה. היא אושרה פה־אחד, ואני מאמין שתהיה
זאת גם המדיניות בעתיד. אנחנו ־ננקוט כל האמצעים אשר יגבירו את הסיכוי
להגשמת המטרה הזאת. אני מאמין כי אמצעים דיפלומטיים וררכי־שלום ימלאו
׳תפקיר מרכזי במאמצינו בעתיד.
ש אל ה: מה תהיה, לדעתך, השפעת המילחמה על אותם יסודות בישראל,
החושבים על פיתרון של פשרה?
סרט אווי: אני מאמין שהם יתחזקו בעיקבות המילחמה.
קודם כל, זהעתיהקהל הישראלית אינה יודעת עדיין את ממדי הזוועות
שבוצעו בלבנון. אני מאמין כי חלק גדול של הישראלים — רובם — הם בעלי-
מוסר, והם ידחו את הפעולות הנושאות אופי של רצח־עם.
שנית, האבירות הגדולות יביאו להתפכחות.
שלישית, הם יבינו כי המטרה האמיתית של המיבצע, שעליה הצהיר שר-
החוץ שמיר, ושאותה !ניסה שר-יהביטחון שרון לבצע — השמדת אש״ף —
אינה ניתנת להשגה. לכן יתעורר ספק לגבי התרגיל כולו. אני מאמין שיהיה
שינוי בדעת־הקהל הישראלית !ושמחנה־השלום הישראלי ייצא מנצח מן העימות
הזה.
ש אל ה: אתה משוכנע כי אז עוד יהיה קיים אש״ף, אשר יוכל להגיע
לידי פשרה עם כוחות־השלום הישראליים 7
סרט אווי: אי־אפשר להשמיד את אש״ף. הוא ישנו. הוא תוצר שר היסורים
והצרכים הפלסטיניים. ככל שיגדל הסבל, כן יתחזק אש״ף.

כרזה של מיפלגת־ג׳נכלאט בלבנון
״אש״ף הוא תוצר הסבל...״

לדעת הפלסטינים: האנשים גוייסד על־ידי המוסד ונשלחו על־ידו
אל אכדנידאל בבגדאד.
התיאוריה כאילו ההתנקשות בשגריר הישראלי בוצעה על פי הוראות ישראליות
היא כמובן זוועתית, ואין הדעת סובלתה. אך ראוי לציון כי פלסטינים מתונים רבים
משוכנעים בכך לגמרי, ומסבירים בדרך זו את ההשתלשלות, שהביאה את צה״ל אל
מבואות ביירות המערבית.

השמדת הומוחו0 ,1
ובן ששאלה זו — אין נפתח האסון שהתרגש על העם הפלסטיני — מעסיקה
י׳ את כל הפלסטינים. אך השאלה המעסיקה את כולם יותר מכל היא: מה הלאה?
מה יקרה לאש״ף?
לאיש מן הפלסטינים אין אשלייה לגבי עוצמת המכה שהונחתה על התנועה הפלס טינית.
אך איש אינו מאמין אף לרגע כי אש״ף חוסל.

השאלה אינה :״האם אש״ף יתקיים ז״ אלא:
יתקיים ץ״

״איזו

אש״ף

בשעה שקיימתי מגעים אלה, עדיין לא היה ברור מה יהיה גורלה של ביירות
המערבית. כל האפשרויות היו פתוחות: מילחמה עד חמוות של ראשי אש״ף ולוחמיו!
לכידת ראשי אש״ף בחיים והעמדתם למישפט־ראווד, בישראל ! הוצאת המנהיגים
מביירות בדרך זו או אחרת! הסדר מוסכם בין אש״ף וארצות־הברית ! פעולת־הצלה
של הסובייטים (איש לא האמין בזה)! השארת נוכחות של אש״ף בביירות המערבית!
מצור על ביירות המערבית והרעבתה.
כל עוד לא ידוע איך תסתיים מערכה זו, קשה להינבא לגבי העתיד. אך ניתן
היה לחזות מראש את האפשרויות.
אם תחוסל הנהגת אש״ף בביירות, התוצאה נתונה מראש: תקום הנהגה חילופית
בדמשק.

אין צורר להקים תשתית חדשה של אש״ן ז ככירה הסורית, מפני
שת שתי ת בזאת כבר קיימת.

מזה זמן רב מקיים אש״ף תשתית כפולה. בדמשק קיימת תשתית שהיא העתק
מדוייק של התשתית הביירותית. במלים אחרות: לכל מוסד שהוקם בביירות, הוקם
זה מכבר מוסד מקביל בדמשק.
משום כך אין כל צורך בפעולה מייוחדת כדי למנות יורשים. היורשים כבר
קיימים.

אם ייהרגו ראשי אש״ף, או יילכדו — תתחיל ההנהגה כדמשק
לפעול. המעבר יהיה אוטומטי.
אך יהיה הבדל עצום אחד בין ההנהגה החדשה והחנהגה הקודמת:
בביירות יושבת הנהגה מתונה־יחסית. יאסר ערפאת ועוזריו הקרובים ביותר,
כגון אבו־ג׳יהאד, הגיעו מזמן למסקנה שאין מנוס מהסדר מדיני עם ישראל. מסיבות
שונות (שלא כאן המקום לעמוד עליהן, אך שננתח אותן בהזדמנות קרובה) הם
לא הגיעו עדיין לשלב ההכרעה ולא עשו את המעשה הגואל, שהיה משנה את פני
ההיסטוריה הפלסטינית, ואולי גם הישראלית.
אך חץ־הכיוון ברור. במשך שנים התקרבה הנהגת אש״ף (קרי: הנהגת אירגון
פת״ח, ששלטה עד כה באירגון־הגג) צעד אחרי צעד אל ההכרה בישראל. תחנת־הביניים
בדרך זו. היא ההכרה במחנה־השלום הישראלי, ועל כך נטוש הוויכוח
מזה זמן־מה.
בעניין זה היו לאחרונה כמה התפחויות רבות־משמעות. לא רק יאסר ערפאת
(המשך בעמוד )72

חד שות
ההר הוליד עכברי כמעט. ההיסל לא
היה הר, אבל העכבר שברח מקרנות
הנאמנות עבר בדרכו אצל הברוקרים
הפרטיים לביקור נימוסין, ולאחר נגיסה
שעט אל מנהלי התיקים, ושם חטף
,ביס״ בריא 4 :אחוזים מכל עיסקה,
כאשר ההוצאה אינה מוכרת לצורכי מס.
השינויים של הרגע האחרון, בלחצם
האדיר — כן אדיר — של הבנקים, נשא
פרי. שר־האוצד יורם ארידור ומנכ״ל
מישרדו עזרא סדן, בניגוד לדעתם של
כמה פקידי־סס, הכריעו לטובת הבנקים
והטילו מס על האוצר• כן, על האוצר.
עיקרי היטל הבורסה. אחרי ששונו,
קובעים כי קרנות־נאמנות לא ישלמו את
ההיטל של /0ס 2על מכירת ניירות־ערך.
זאת. כדי לאפשר לבנקים לווסת את
מניותיהם ולהתחרות בצמודים שמנפיק
האוצר ובנק־ישראל.

ההכנסה. ההערכה האופטימית ביותר
מעריכה, כי ההכנסה הצפויה מההיטל
תהיה השנה כ־ 2מיליארד שקל. כמחציתו
תהווה הוצאה לצורכי מס, ומכאן שההכנסה
תיקטן ב״,ס/״ .60 הקטנת המחזורים,
או בלשון אהית, הגדלת משך הזמן
הממוצע של החזקת נייר־הערד תגדל,
ועימו תקטן ההכנסה הצפויה. אבל העיקר.
הגדלת כושר התחרות של המניות
הבנקאיות בצמודים, תקטין את אפשרויות
גיוס ההון על־ידי האוצר, או שמחיר
גיוס זה יגדל בהרבה.

שר-אוצר ארידור
קנייה לבנקים
אם זה לא יקרה, אני מוכן לא לאכול
את הכובע שלי, חבל עליו אבל להסביר
מדוע זה לא קרה, כמו שעושים כל
הפרשנים והמומחים, בהבדל אחד שהם
לוקחים הרבה כסף.
הכל יחזור לקדמותו, אבל יותר לאם.
מי שחושב שיותר טוב להשקיע בקרנות־נאמנות,
ינסה• מי שהיה רגיל למניות
חופשיות, יחזור אליהן על שתיים או על
ארבע, אבל יחזור. למה י זה כבר פסיכולוגיה,
לא בורסה. למה רצים ללאס־וגאס
כשההפסד בטוח? אצלנו לפחות
יש סיכוי טוב יותר ! שיעלה עכשיו 2
אחוזים נוספים, אז מה? אני מוכן להס תכן
ולומר שהתנודות במניות החופשיות
תגדלנה. צריך לעשות שני אחוזים נוס פים,

כדי להקל על כד אלה שעיסו*
קם כניירות־ערך, והם חייבים כמם
עד רווחיהם ממיסחר בהם,
הם יהנו מהקלה נוספת: ההיטל
־שישלמו יוכר כהוצאה לצורכי
מס: כמילים אחרות, ההיטל למעשה
יהיה כגובה שד * .0.8מי כן
ישלם׳׳ אני, אתה וכד היתר.

ישב על ידי בכורסה כחור זריז
שחישב ומצא, שאם כאוצר היו
יושכים, חכמים, היו מטילים מס
מחזור שד חצי אחוז עד כד עיסקת
קניה או מכירה, כדי לתת קונסצ־יות
לבנקים, או לקרנות הנאמנות,
או לעוסקים כניירות-ערך; כולם
היו משלמים ורואים כחצי אחוז
נוסף עמלה, שהברוקרים היו שמחים
לשלמה. היא לא היתה מפריעה
לאף אחד, והיתה מעשירה את
קופת־האוצר כשלושה או ארבעה
מיליארדי שקלים.

מי שחושב שיפסיקו להריץ
מניות, טועה. דאם הוא מספר את
זה לחכר שדו, אז הוא מטעה.

עדיין צריו לנסח בזמן

אנחנו נשלם גם אם נפסיד בשעת
מכירת נייר־הערך, נשלם גם אם נרוויח,
וזה מהטעם הפשוט: אנחנו איננו חייבים
במס־הכנסה על רווחי־הון הנובעים מ קנייה
ומכירה של ניירוודערך.
עכשיו. אמרנו ששר־האוצר הטיל מס
על האוצר? אמת דיברנו. מי שעשה
חשבון. ויש כזה, הגיע למסקנה, שלמעשה
ההכנסות נטו מכל ההיטל על מכירת
ניירות־הערך, יהפכו לגירעון בקופת מס־

ביום החמישי האחרון, אחרי הפסקת
הסיסחר לשלושה ימים, שאלו כולם איך
״זה״ ישפיע. גם ביום הראשון השבוע
שאלו, אבל פחות. התמונה התחילה
להתבהר. הכסף הצף ישנו, ובכמויות
גדולות• הוא צריך למצוא לו אפיק הש קעה
רווחי. אין כמו הבורסה. עם שני
אחוזים פחות או שני אחוזים יותר, העסקים
צריכים להימשך. הרי לכם תחזית
מעודכנת למה שיקרה. ובהערת אגב :

הנה, כדי לחזק את הטיעונים שלי,
אציג לכם את רשימת המייות, לא כולן,
שהתחילו או המשיכו להריץ אותן ביום
הראשון. רפק אופציה ,2אולדן 0.1ולס,
קיסריה, נז.ת.נז. אורדן, וכמובן
אתא ב׳ ואתא ג׳ לפני הגמר, טמפו 1
עוד מעט, לודזיה. מן, נחושתן, תיא. אלה
רק כמה דוגמות. אני חוזר על עצתי :
השיטה היא אינדיאנית — להיכנס, לע שות
ס 10״/ולברוח. כן, לברוח, אחרת
תישארו עם מניות, והמריצים עם הכסף.
ראו הוזהרתם.

ביום החמישי, ה״ 3ביוני, אני פותח
את עתון הארץ ומחפש את הדברים
המעניינים ביותר. מצאתי. במקום טוב,
בעמיד ,4אני מוצא כותרת לידיעה :

פיל

הכסף בזול. הדולר חשד לניגוד אנטרסים [
בין חברת הלב למנכ״לה
,השד לניגוד אינטרסים בין חברת־חלב
למנכ״לה״ .ובהמשכה, ,בני מישפחת
ליבוביץ מכרו מניות שקנו במחיר
נמוך.״ כשסיימתי, הבינותי שגיליתי שיא
חדש של חוצפה.
כל מה שכתוב בידיעה, הופיע כבר
בגליון העולם הזה 2327ב״ 7באפריל
בגליון
. 1982 וביתר פירוט והרחבה
2328ב־ 12 באפריל .1982 יש לי רק
הערה אחת: כל אי־הדיוקים המופיעים
בהארץ הם של החתום על הידיעה. וזהו
,קולגה״ שהיום הוא בהארץ ולפני כן
היה כתב בעיתון זה. טוב, אז אני לא
רוצה להתפלא על אריה (אריק) לביא,
,מביא״ הידיעה, אבל לפחות אני יכול
לבקש משוקן שישלח לי שבר־ם ופרים.

ולעניין עצמו. כגוף הידיעה נמסר
שהרשות לניירות-ערד כודקת
את העניין ובו׳ .הם כודקים אם
ני 10

המהפכה הגנטית שהמציאה את ילדי
המבחנה, הגיעה אל הבקר. ליתר דיוק
— לפרות.
ביוגנטיקאים, העוסקים בהנדסה גנטית
של בקר, עשויים תוך כמה שנים להגיע
להישג נדיר: יצירת, פרה עליונה״.
היעד. של החוקרים האמריקאים הוא ליצור
באמצעות ״הנדסת־פרה״ סוג חדש של
פרה, שגודלה יהיה כפול משל היום,
בגודלו של פיל מצוי, שתיתן תנובה של
22 אלף ליטר חלב לשנה. טכנולוגיות
הדשות של הפדייה מלאכותית, שימור
והנדסת עוברים, יאפשרו לגנטיקאים
לייצר סרות חסינות למחלות, ממעטות
באכילה, נותנות יותר חלב ובשר, וגדלות
במהירות, כשהן מגיעות לפירקן תוך
שישה חודשים.

כודקים, רק משום שקראו את הדברים
כעיתון זה ומשום שהבאתי
את העניין לתשומת־דיכו שד ה־מישנה
דמנכ״ל הכורסה, שביקש
שאמציא דו הוכחות. הפניתי אותו
למקום שכו מתוייקות ההוכחות.
ביוקר חייבים
לומר כמה מילים על הדולר,
על הזהב ועל הכסף. ובכן. שמתם לב,
רגן חזר מוועידת־ורסאי. שעסקה בנוש אים
כלכליים שהעיקו על המדינות הע שירות.
הוא חזר והדולר המשיך לדהור
והגיע בימים אלה לרמה הגבוהה ביותר
זה 12 שנה, לעומת המטבעות האירופיים.
הלירה הבריטית איבדה מערכה לעומת
הדולר והגיעה לרמה הנמוכה ביותר
מאז .1977 הדולר התחזק לעומת הפריק
הצרפתי והלירטה האיטלקית, בעיקבות
הפיחות האחרון שלהם לפני שבועיים.
הוא השאיר מאחור את הדולר הקנדי
בלס/ס 20 ושיפר את מצבו לעומת הין
היפאני ברמה הטובה ביותר מאז ,1980
וסגר על המארק הגרמני והפרנק השוויי צי
ברמה הטובה ביותר מזה תישעה
חודשים.
הבנקים המרכזיים של יפאן, גרמניה,
שווייץ ובריטניה מוכרים כמויות גדולות
של דולרים, כדי לשמור על המטבע
הלאומי שלהן. יעזור? אולי.

ומה קרה לזהב! מחירו כיום
השישי האחרון בכורסה של ניו־יורק
נפל והגיע ל־ 305 דולר ה
נתגלה
מס חדש. המצאה מקורית
שזכויותיה, למרבה הפלא, שמורות לממ שלת
הודו. ניתן לחיקוי ללא תשלומים
ותמלוגים. השימוש הבלעדי לממשלות
בלבד, ללא תלות באופי המישטר.
התובע הכללי של ממשלת הודו. שמקום
מושבו בניו־דלהי, בירת הודו, הגיש
תביעה נגד מישרדו של השבועון האמ ריקאי
טייס בעיר זו• עילת התביעה :
הימנעותו של מישרד טייס לשלם מס על
שלו.
הכנסותיו בשל דיווחי החדשות
טוענת ממשלת הודו, לפני בית־המישפט
העליון: השבועון, באמצעות סישרדו
בניו־דלהי, מפיק רווחים מהחומר על
הודו המתפרסם בו ועל כן הוא חייב מס.

הרעיון לנכות מס מדידוהים עיתונאיים
הוא חדש, ואם יעלה כידי
התוכע לשכנע את כית־המישפט
בטיעוניו, ייכנס מם זה להיסטוריה
בהמצאה הודית מקורית. אגב, אם
אומנם יימצא השבועון חייב, יהיה
עליו לשלם יותר מ־ 100 אלף דולר
מס, על דיווחיו משנת 1075 ועד
היום.

מרוויח ,
ת מיד
קראתי בדו״ח האחרון של מבקר־המדינה,
איך סידרו את האוצר בצורה
אלגנטית. על פי הסדרים שונים, היה על
החשב הכללי להעביר לבנקים למשכנתות
סכומים גדולים, מאות ואלפי מיליונים
של שקלים, בתאריכים מסויימים מדי
שנה.
בתחילת יוני 1981 פנו שניים מהבנקים
האפותיקאים הגדולים לחשב הכללי,
וביקשו ממנו להקדים את תשלום הפיק־דמה
שאמורים היו לקבל ב־ 1ביולי.
החשב נענה והקדים בכמה שבועות את
מיליון שקל.
המיקדמות, בסך 135
הסכימים הועברו ישירות לחשבון מס־הכנסה,
לטובת הבנקים, וכך יכלו ליהנות
מהנחה של 25 שמס״הכנסה העניק
למקדימים בתשלום המם.

כך נהנו הכנקים מהטכה נוספת,
כסכום השווה להפרש שכין
שיעור הריכית שכה חוייכו הבנקים
על המוקדמות, וכין זה שהיו
חייבים לשלם, אילומימנו את
תשלומי המס ממקורותיהם. נחמד,

אונקיה. והוא עומד לשבור את
מחסום ה־ 300 דולר.
הכסף ירד במשך שנתיים ל־ס/ס10
מערכו, ואפשר לקנות אונקית כסף ב־5
דולרים. מה יהיה? הדולר מושל בכיפה,
וקרוב לוודאי שימשיך כך בעתיד הקרוב.

זמני מודרניים

״טלבנק דיסקונט? יש לכם את רשימת השערים
בבורסה? תוכל לאמר לי מה קורה למנית רותם
תעשיות? טוב, ומה חדש עם אי.אי.סי?.
אה, אני רוצה גם לתת הוראה לפני שהבורסה
נפתחת מחר. ראיתם ב״מבט״ בטלויזיה? כנראה שיהיה
מחר חם עם מניות הנפט. כולם יקפצו, אז לא כדאי
להכנס? אני יכול לקבל שערוך התיק? מה, תיכף ומיד?
לא להאמין. טוב, אז תקנה לי 2,000ע.נ. רותם תעשיות.
אני גם רוצה להזמין כספומט. תאר לעצמך, אני
משתמש בטלבנק ועוד אין לי כספומט. בעוד שבוע
בסניף? תודה״.
24 ששת ביממה:

גם אתה יכול להיות מנוי טלבנק דיסקונט וליהנות
מכל השרותים שטלבנק דיסקונט מגיש, ומהעובדה
שהוא נותן שרות 24 שעות ביממה: מ־ 8בבוקר עד 10
בלילה שרות אישי, ומיסו בלילה עד 8בבוקר באמצעות
מזכירה אלקטרונית.
כל מה שאתה צריך לעשות הוא, לבחור לך
״בנקוד״-צופן פרטי משלך בן ארבע אותיות, או
ספרות, או שילוב נחמד שלהן, כדי לשמור על
סודיות מוחלטת שהיא עקרון חשוב בעבודה עם בנק
דיסקונט. אתה מצלצל למספר המיוחד של טלבנק
דיסקונט, מוסר את הבנקוד, מספר החשבון והסניף,
ויכול לבצע בטלפון, מכל מקום שאתה רוצה, בשעה
הכי נוחה לך, רוב הפעולות הבנקאיות:
ביצוע עסקות

קניה ומכירה של ניירות ערך(מניות* ,צמודים וקרנות נאמנות); קניה ומכירה של מטבע חוץ; העברות מחשבון לחשבון**
מתן הוראות לבנק והזמנת שרותים

מתן הוראות קבע לתשלום חשבונות חשמל, טלפון ואחרים; מתן הוראות קבע לביצוע עסקות, לרכישת מט״ח ולביצזע
תשלומים קבועים לתכניות חסכון ולקופות גמל; הזמנת כרטיסי אשראית ״דיינרס״ ו״ויזה״; הזמנת כרטיסי כספומט ודיסקונטומט;
הזמנת פנקסי שיקים; הזמנת תמציות חשבון; הזמנת המחאות נוסעים.
כן נבצע עבורך כל פעולה או בקשה שניתן לבצעה עפ״י הוראה טלפונית.
דיווח מהבנק ואליז

דיווח על היתרות בחשבונותיך השונים(עו״ש, חסכון, מט״ח, גמל, נ״ע); קבלת שערוך תיק ניירות ערך; הודעה לבנק על אבדן
או גניבה של כרטיסי אשראית, כספומט, דיסקונטומט או פנקס שיקים.
אם אתה לקוח של דיסקונט וגם אם אינך לקוח של הבנק עד כה, הכנס לסניפנו הקרוב והצטרף לחוג
מנויי טלבנקדיסקונט.
* הוראות קניה/מכירה שיתקבלו עד שעה 12.00 לשוק א׳ ועד 2.30ו לשוק ב; יבוצעו באותו יום כפוף לסכומים כפי שיקבעו מדי פעם.

טל בנ ק !סקווט

1! 1, 1£י 1ע 11ן ^ ןןח. 1

*י 6ף < ויך ^

זמיניז^ז

ם, ש 51 1* ^ 1אשם ^ זזזא

ע גלי אד ש 1לטת בכד המגרש!

^ נעל הספורט לאלופי

מי ספרעל הז רו ע
ארבע וחצי שעות מפרידות בין פאריס ותל־אביב.
ארבע וחצי שעות של טיסה ומרחק של ארבע וחצי שנות
אור.
בערב הייתי בתל־אביב, ושמעתי ברדיו ובטלוויזיה
על המיבצע הנהדר שביצענו, על קבלת־הפנים הנלהבת
שבה זכו חיילינו בביירות, על רוח האחווה השוררת
בין ישראלים ולבנונים — נוצרים ושיעים כאחד. ראיתי
את סאעד חדאד כשהוא מתהלך כמנצח, מכוסה בנשיקות
של לבנונים אסירי־תודה, הבוכים מרוב שימחה. היו
כמובן נזקים במילחמד( .וכי תיתכן מילחמה בלי נזקים?)
אך הם היו מיזעריים, והתיאורים שנפוצו בעולם מוגזמים
ביותד. ומכיוון שאנחנו שונים מן הגויים, מצפוננו גם
נוקף אותנו, קצת־קצת, מין כאב מתוק שכזה. והרב
שמואל אבידור הכהן, ההומאניסט הדגול והליברל הגדול,
מודיע לנו בשם אלוהים כי אין מה להצטער על אלפי
הנשים והילדים שנהרגו, כי במילחמה זה בסדר.
בקיצור, מיבצע מפואר של שיחרור, שמניעיו היו
טהורים ותוצאותיו מבורכות. יכולים אנחנו להסתכל בו
במידה רבה של סיפוק ואהבה־עצמית. אכן, אנחנו
נהדרים.
כמה שעות לפני כן, בצהריים, הייתי בצרפת. הסתכלתי
בטלוויזיה, קראתי עיתונים, דיברתי עם בני-אדם.
שם נראית מילחמה אחרת, ישראל אחרת, לבנון
אחרת.
על המירקע מופיעים חיילי צה״ל בדמות כובשים
ברוטאליים, המזכירים את המראות הנוראים ביותר של
מילחמת־העולם. מלשינים, בעלי פנים מכוסים במסיכות,
עוברים בין הסוני פליטים נפחדים ומוכים, מצביעים
על פלוני ועל אלמוני. אלה מוצאים, והישראלים מציירים
להם סימן על הזרוע. סימן על הזרוע! האסוסיאציה ה אוטומטית,
אצל יהודים ונוצרים כאחד, היא שאבותיהם
של ישראלים אלה נושאים על זרועותיהם את המיספרים
הכחולים.
על המסך מופיעות תמונות של הרם. שוב ושוב
ושוב. לא התמונות היפות, המובחרות, המסוגננות, ה מופיעות
בטלוויזיה הישראלית. אלא תמונות־זוועה, המז כירות
את הערים שהושמדו במילחמת־העולם השניה,
האמבורג, דרזדן, ברלין — ערים שנהרסו במהלך של
מאבק-איתנים נגד המכונה הצבאית הגדולה והאכזרית
ביותר שראה העולם מימיו.
בפאריס מדברים על ג׳נוסייד, רצח־עם, פשוטו כ משמעו.
הטלוויזיה מדברת על ״הפיתרון הסופי״ ,ומראה
פלסטינים המתהלכים בצידון כשעל גבם הטלאי השחור,
לשם סימונם כבני עם מקולל, שנועד לגירוש — לאן?
הדמיון לטלאי הצהוב אף אינו זקוק לאיזכור.
ישראל מצטיירת ברגע זה בעולם כמדינה מטורפת,
ברוטאלית, רצחנית — הכלב השוטה של הממרח התיכון.
אריאל שרון נראה כתערובת של ג׳נגיס חאן ואטילה
ההוני. יותר מכל מזועזעים היהודים הנאורים 400 .מהם
הלכו להפגין בשערי השגרירות הישראלית, וביניהם
שלושה בעלי פרס־נובל, סופרים נערצים, אישי ציבור
ותיקשורת. הטלוויזיה הראתה איך התנפלה עליהם פלוגת־סער
יהודית, לפי המסורת הידועה.
על המסך הופיע ברונו קרייסקי, במשך כמה שניות
שעשו רושם מזעזע, ובפניו המייוסרים של יהודי המודע
למוצאו קבע בצרפתית כי ממשלת־ישראל היא ״פאשים־
טית למחצה״.
המחשבה של הכל, החוזרת בכל מישפט שני: היהו דים
עושים את זה! היהודים מסוגלים לזה! קורבנות-
השואה הם העורכים את השואה החדשה!
הייתי רק בצרפת, אך נדמה לי כי זהו מצב־הרוח בכל
אירופה המערבית, בין אנשי תרבות ומוסר, השאור
שבעיסה.
בארצות־הברית. שבה חולש המימסד היהודי כימעט
על כל כלי-התיקשורת, זה בולט פחות. אך אחד האנשים
ההגונים ביותר, הקאריקטוריסס ביל סולדין. גיבורם
של דור של חיילים קרביים וליברל ידוע, צייר את בגין
כשהוא שופך עד תום את תוכנו של בקבוק שעליו כתוב
.אהדה לישראל״.
הציניקאים, הפוליטיקאים, הקיסינג׳רים למיניהם, תומ כים
בישראל ומנצלים אותה. מחר ירחצו את ידיהם מן
הדם הזה. אך מסופקני אם ישראל תחלים אי־פעם מן
האבידה שאיבדה השבוע. חוץ ממחיר הדם, זהו המחיר
היקר ביותר ששולם. וכמו שהחללים לא יקומו לתחייה,
גם אבידה זו לא תתוקן לעולם.
ורק קרן־אור קטנה אחת מצילה את כבוד ישראל :
מחנודהשלום הזייר, שהעז גם בעיצוט של המילחמה
לקום ולאמר ״לא !״

האם צידון בו ערת?
ארבע וחצי שעות מפרידות גם בין צידון ופאריס.
ישבתי במיסעדה יקרה בפאריס. נערות סיניות חינניות
הגישו את מיטב המאכלים. התפריט גדוש וקשה לבחור.
איזה סוג חסילונים? איזה יין? לבן? אדום? רוזה?
מחשבתי נודדת אל צידון, שם הייתי כמה ימים
לפני־כן. צידון ההרוסה. צידון הבוערת. מאות אלפי
הפליטים — 600 אלף? ואולי. רק״ 300 אלף ד — בשדות

ובפרדסים. אלפי ההרוגים שנקברו מבלי לדעת מי הם,
ומבלי שאמותיהם יידעו לעולם מה קרה להם.
אווז ברוטב תפוזים? — בשר־חזיר חמוץ־מתוק?
לבנון היא שיחות־היום. הכל מדברים על הזוועות.
משתתפים בכנות בצער. אבל לבנון היא רחוקה מאוד,
והזוועות רחוקות מאוד. החיים נמשכים. וכאן זה פאריס.
קאסאטה? בננה בלהבות? ואולי גלידה מסוג מיסטר ן
לפתע תפסתי מה קרה בימי השואה. בוודאי, ידעו
שמשהו קורה ליהודים. הצטערו על זה. לאנשים טובים
זה כאב. חבל מאוד שדבר כזה יכול לקרות. אבל
היהודים היו רחוקים. אי־שם. ואנחנו כאן. והחיים צריכים
להימשך.
התקבלנו — מתי פלד, חיים ברעם ואני — אצל
המזכיר הכללי של המיפלגה הסוציאליסטית הצרפתית,
ליונל ז׳וספן. דובר בכובד־ראש ובדאגה עמוקה על
המתרחש בביירות, בצידון ובצור. אחר-כך ירדנו למסיבת-
עיתונאים שהוא ערך. העיתונאים שאלו על פיחות ערך
הפראנק, ועל מצב המשק, על הבחירות הבאות, על
המערך הפוליטי. בסוף דובר גם על המצב בלבנון. נאמרו
כל הדברים הנכונים. הובע צער ודובר על הסבל ובוטא
גינוי לממשלת־בגין ונמתחה ביקורת על מיפלגת־העבודה
הישראלית. הכל בשפה שקטה, תרבותית, שיגרתית. ואחר־כך
עברו למשקאות.
האם צידון בוערת?

משהו לא מ ס תד ר לי
משהו לא מסתדר אצלי בראש. אולי מישהו יכול
לעזור לי.
הנה הנתונים:
צן ז״ל הוא הצבא הטוב ביותר בעולם. מבחינת
רמת־האימונים. מוראל חייליו, טיב ציודו וכל אמת-

מידה מקובלת אחרת, אין כיום ברחבי תבל צבא שיעלה
עליו — מה גם שרוב הצבאות האחרים כבר לא לחמו
מזה שנות־דור, ואין להם נסיון קרבי, נכס צבאי שלא
יסולא בפז.
חיילי צה״ל הם לוחמים מעולים. ואין מי שישווה
להם בעולם. המוטיבציה האישית והלאומית שלהם היא
חזקה ביותר, המישמעת מעולה. רוח־ההקרבה ואומץ-
הלב של רוב חיילי צה״ל כבר הפכו אגדה, ובצדק.
בראש הצבא הזה עומדים מפקדים עטורי־תהילה.
המפקד הישיר והכל־יכול של המיבצע היה אריאל
שרון ,״אריק מלך ישראל״ .יכול להיות ויכוח על
מידותיו האנושיות של האיש (ועל עצם השימוש במונח
זה לגביו) ,אך אין ויכוח על כישוריו כאיש־צבא. מכיוון
שהוא כיהן במילחמה זו גם כמפקד־הממשלה וגם
כמפקד־צה״ל, הוא היה מחוסן מפני כל התערבות
בלתי-רצוייה של הדרג המדיני. עוזרו הראשי, הרמטכ״ל
רפאל איתן, הוא טכנאי צבאי ואיש־ביצוע ברמה סבירה.
צה״ל הכניס למערכה זו את עיקר עוצמתו הכמותית
והחומרית. רק מי שראה במו עיניו את העוצמה
הכבירה, שהופעלה במיבצע הזה, יסול לתפוס את
ממדיה. עדיין לא פורסמו הפרטים, אך כבר נאמר כי
עוצמת צה״ל בלבנון החודש עלתה על עוצמת צה״ל
שהופעלה נגד המצרים במילחמת ששודהימים, והיא
עלתה על זו של ״הקורפוס האפריקאי״ המהולל של
ארווין רומל, שהגיע עד אל־עלאמיין.
מול הכוח הכביר הזה עמדו כמה אלפי ״מחבלים״,
המתוארים כחלאת־המין האנושי, בני־בליעל חסרי מו טיבציה
ורמה, ביניהם ״חיות דדרגליות״ כדברי מנחם
בגין, שכירי-חרב. מיספרם נאמד, על-ידי מקורות צה״ל,

ב־ .6000 לא היתד. להם שום הכשרה ללוחמת־שדה, והם
לא עשו שום נסיון להפעיל את הנשק הכבד שעמד
— כך אומרים — לרשותם.
אל אלה נוספו יסודות סישניים של הצבא הסורי.
כוחות־העילית של הצבא הזה מרוכזים סביב דמשק,
ומשימתם היחידה היא להגן על הדיקטטורה הצבאית
של הנשיא חאפט׳ אל-אסד. הם לא הובאו ללבנון גם
במהלך הקרבות. הוטלו לתוכם רק יחידות מדרג ב׳.
עד כאן הנתונים. הנה התוצאות :
הצבא הזה, מול האוייב הזה. היה זקוק. לשמונה
ימים ויותר כדי להשיג את יעדו: להתחבר עם הכוחות
הנוצריים בביירות, מרחק של 130 קילומטרים בילבד
מראש־הניקרה. גם אז לא הסתיימו הקרבות, והמטרה
העיקרית — כיבוש ביירות המערבית כדי ״לחסל את
קיני־המחבלים״ שם — לא הושגה. אם מוסיפים למניין
הימים את הפצצת־הריכוך המאסיבית של ביירות ואתרים
אחרים, שקדמה לפריצה היבשתית, הרי זו סילחמה
של 14 ימים ויותר.
כפי שהזכיר לנו האלוף מתתיהו פלד, שהיה חבר
המטכ״ל במילחמת ששת־הימים, היו דרושים אז
שלושה ימים בילבד לחסל את כל הצבא המצרי
בסיני, שמנה 60 אלף איש ויותר, ושהיה מצוייד במיטב
הנשק הסובייטי. צד,״ל קטן יותר, בעל רמה נמוכה
יותר וציוד פחות מרשים, נחל ניצחון כביר זה. על
צבא מוכן ודרוך, תוך 72 שעות.
איני יודע כמה אבידות היו לצה״ל במילחמת ששת־הימים
בחזית המצרית בילבד, אך במילחמת־סיני, שבה
לחם כל צה״ל נגד הצבא המצרי לבדו, וכבש את כל
חצי־האי סיני בפחות משישה ימים, נפלו כ־ 170 חיילי-
צה״ל — פחות מאשר בסילחמת הלבנון.
משהו כאן אינו מסתדר.
הנתונים האמורים אינם יכולים להיות נכונים במלואם
לפחות אחד מהם מוכרח להיות כוזב.
האם חיילי צה״ל אינם הלוחמים המעולים המצטיי רים
לנגד עינינו? לא, נתון זה נכון בהחלט. ראיתי
אותם בעיני, במבואות צידון, בעיצומם של הקרבות,
והם היו מצויינים.
האם לא לחמו במסירות מוחלטת? בהחלט כן ! המיס־פר
הרב של ההרוגים והפצועים מקרב שורותינו מהווה
עדות נוראה לכך.
האם צה״ל אינו הצבא הטוב. המאומן, היעיל ש-
דמינו לעצמנו? ועוד איך ! על פי התרשמתי האישית,
מעולם לא עמד לרשות ממשלה ישראלית כלשהי צבא
כל־כך יעיל, מאומן ומצוייד.
האם הפיקוד — אריאל שרון, רפאל איתן ואנשיהם
— לא היה מוצלח? אי־אפשר לאמר זאת. הם לא ייכנסו
בזכות מיבצע זה לרשימת המצביאים הגדולים בהיס טוריה.
לא היו הברקות גאוניות בתיכנון המיבצע, אך
נדמה לי שניתן לאמר כי התיכנון היה מיקצועי מאוד,
מדוייק מאוד, יעיל מאוד•
אמנם, לאיש מן האיסטראטגים שניצחו על הפעולה
הזאת אין מקום להתפארות רבה. עמד לרשותם כוח
כביר כדי להתגבר על אוייב זעיר.
(במילחמת־העולם השנייה, אחרי כיבוש צרפת בידי
הגרמנים והקמת ממשלת־הבובות של וישי, פלש הצבא
הבריטי מארץ־ישראל לסוריה וללבנון, ב־ 8ביוני 1941
(שים לב לתאריך!) וכבש את שתי הארצות במיבצע
יעיל, שבו איבד משה דיין את עינו. מולם עמד צבא
צרפתי שלחם היטב נגד מה שנראה לו כנסיון בריטי
לגזול את נכסי צרפת. הבריטים כבשו את שתי הארצות
בפחות מחודש ימים. אך בכל הספרים על מילחמת־העולם
השנייה נשכח מיבצע זה כימעט לגמרי. איש
לא שם על ראשו זרי-דפנה ביגללו. מישהו החליט על
המיבצע, העבודה נעשתה, וזהו. לא היה זה קרב מפואר).
ובכן — הצבא היה מצויין, החיילים הצטיינו, הפי קוד
הזה סביר. ובכל זאת — מילחמה קשה, אכזרית,
ארוכה, רבת־חללים, שלא השיגה את מלוא מטרותיה
האמיתיות.
איך זה מסתדר? איזה נתון בתיאור אינו נכון?
אין מנוס מן המסקנה: הנתון על האדיב.
פשוט אין הסבר למה שהתרחש אלא אם כן נכון
כי כוחוח־אש״ף הקטנים, שלחמו בתנאים נואשים,
יחד עם היחידות הסודיות הקטנות, לחמו בחירוף־נפש
(אם מותר להשתמש במילה זו לגבי האדיב) הראוי
לציון. פה לא לחמו ״מחבלים״ ,אלא לוחמים שהיו
מוכנים לעמוד ולמות למען עמם, כשם שחיילי צה״ל
היו מוכנים למות בעד עמנו• הם לחמו מילחמה חסרת-
תוחלת, מול פני אוייב בעל עדיפות כבירה, והם לחמו.
אני משוכנע כי רוב רובם של החיילים הקרביים
שלנו מרגישים כך, וכי דברי הרהב והיוהרה של גיבורי-
העורף ברדיו, בעיתונות ובטלוויזיה מחליאים אותם,
כשם שהם מחליאים אותי.
מי שלחם כך, ראוי למעמד של שבוי־מילחמה —
גם אלמלא קבעה האמנה הבינלאומית בפירוש כי האמנה
חלה על כוחות בלתי־סדירים, כוחות־גרילה וכוחות של
תנועות פוליטיות לוחמות.
מי שאינו מכבד את האדיב, אינו יכול לכבד את
צה״ל. הנתונים מדברים בלשון ברורה.

צה־־ל, פלנגות(] ,ישמו הגבול, צבא לבנון

יוצא מן הכלל, נושאים נשק. חלקם לבוש
אפילו בבגדים אזרחיים. אט־אט אנחנו
מתרגלים למצב בלתי־נורמאלי זה. גם
המכוניות הטסות ברחובות, מבלי לציית
לכללי־תנועה כלשהם, כבר נראות בעינינו
חלק מן השיגרה המקומית. כולם עוקפים
את כולם בפראות, עד שאנחנו כמעט
שוכחים שאפשר לנהוג אחרת. משתלטת
עליך הרגשה שלחיי־אדם אין כאן ערך.
למי שמגיע לכאן מתל־אביב הרחוקה והבטוחה,
נדמה שהוא נמצא במעין מערב
פרוע בגירסה מודרנית.
זוהי ביירות, עיר מטורפת לכל הדעות.

בית־בו שת
של ה או ״ ם
קריז תנין בת ה־ 7ו משכונת רומנה, שבפרברי
! • 0 1ד ה | י ך 111111
ביירות, באה לראות את חיילי צה״ל שבעיר.

! 1 1 ^ 1111
,פגשתי כמה חיילים ישראליים, והם מאוד נחמדים,״ סיפרה היפהפיה, הלומדת בתיכון.

^ צאנו ליר ד בבוקרו של יום קיץ
חם ונעים מקיבוץ גשר־הזיו, שם ממוקם
מישרדו הקידמי של דובר צה״ל.

שומר צבאי של צבא >

לבנון, הבודק מכוניות
\ 1 4י11#
במבואות ביירות, מצדיע ומחייך למצלמה.

ש נ חנו בביירות.
י המראה הראשון המתגלה לעינינו,
מייד עם הכניסה לבירת לבנון׳ הוא מים־
קדה של הפלאנגות הנוצריות, הנתונות
למרותו של באשיר ג׳מייל. בפתח הבניין,
הנמצא בשכונת בסעבה במזרח העיר, עומדת
קבוצת נערים כבני 14 עד , 18במדי
צבא. אנחנו מבחינים ביניהם אפילו
בנער כבן .10 כולם מזויינים ברובי סער
מסוג קלצ׳ניקוב ואם־.16
הופעתם של העיתונאים הישראלים מוציאה
את הנערים מגידרם. הם מתנפלים
עלינו בחיבוקים ומתעקשים להצטלם ב יחד.
למראה המצלמות הם קופצים, צוע-

—י — -מאת

יוסי הימן

ציון צפ רי ר
קים בעירבוביה, סניפים את נשקם ומסתדרים
בכל פוזה אפשרית .״אני הרגתי
חמישה פלסטינים!״ מספר בגאווה ג׳י-
האד נימר בן ה־ ,16״צריך להרוג את
כולם! הם כלבים! הצבא הישראלי היה
צריך לבוא לכאן כבר מזמן. אנחנו חברים
של החיילים הישראלים !״
לשמע הצהרתו שואגים חבריו בצהלה
מכל עבר, ומכריזים על מיספר הפלסטינים
שהם הרגו. אחד מעיד על עצמו שחיסל
עד כה לא פחות מ־ 20 איש.
דבריהם אינם משאירים עלינו רושם
מיוחד. מה שבאמת מזעזע הוא הידיעה
שבני טיפש-עשרה אלה, המתנהגים כחבר
רת רחוב לכל דבר, מסוגלים באמת, ב תנועת
אצבע בלבד, להרוג כל מי שרק

גונו מיסחר׳

טיפוסי באיזור הנוצרי במיזרח
ביירות, המזכיר את רחוב הרצל
בתל־אביב. מעל לרחוב תלויה תמונתו של פייר ג׳מייל, אביו

״ביירות׳ בצירוף חץ על בניין בדרך לביירות, שנפגוך
0 *1 1 0 1 1
1 10
1 1 -1 1 1 1 -1 1במהלך הקרבות שהתנהלו במקום, בעת שכוחות צה״ל 1111 שעטו אל בירת לבנון. הצבא סימן לכל אורך הנתיב את הציר המוביל אל תוך העיר.
לא ימצא־חן בעיניהם. לפתע אנחנו חשים
על בשרנו מהם טיבם של חיים באנארכיה,
כאשר כל אחד מסביבך — יהיה
בלתי-אחראי עד כמה שיהיה — אוחז

בנשק ויכול לעשות בו ככל העולה על
רוחו.
בהמשד דרכנו אנחנו נתקלים בכל מקום
בנערים ובצעירים, שכמעט כולם, ללא

של באשיר ג׳מייל. בעוד שבחלקים׳אחרים של העיר מתנהלים
קרבות, מתנהלים כאן חיי מיסחר מלאים. בכל מקום נראות כרזות
פוליטיות ותמונות מנהיגים, המשרות אווירת בחירות חגיגית,

צה״ל אינו מאפשר לעיתונאים לסייר
בחופשיות בשטח. למכונית שבה ישבנו,
ביחד עם עוד כמה נוסעים, הצטרף סרן
מיקי, קצין־ליווי מטעם דובר־צה״ל. יש
דברים, המתרחשים כיום בלבנון, שהצבא
אינו מעוניין שיגיעו לידיעת •הציבור.
תפקידם העיקרי של קציני הליווי, המפקחים
על העיתונאים, הוא למנוע דיווח
ישיר ובלתי תלוי. למרות זאת, נודע לנו
על שיטות שצה״ל נוקט בהן כלפי הפלי טים
הפלסטינים, המתגוררים במחנות-
הפליטים שלאורו החוף. כימעט כל הנערים
והגברים נעצרו לחקירה. במהלך חקי רה
זו משתמש הצבא במשתפי־פעולה, ש פניהם
מכוסות, כך שאיש לא יוכל לזהותם.
הם מצביעיה על מי שלדעתם חבר
באחד האירגונים הפלסטיניים, או שסייע
להם.
כל חטאם של מרבית העצורים הוא
בכך שהם פלסטינים. בעוד שצה״ל משת דל
לרכוש בדרכים שונות את אהדתם של
התושבים הלבנונים, הוא אינו חם על ה
פליטים.
אלה זוכים ליחס הגרוע ביותר.
במהלך השיחות עם התושבים והפליטים,
שעימם נפגש צוות הסולם הזה,
נכחו חיילי צה״ל מזויינים וקצין־הליווי.
הדיווח תואם את התנאים, שבהם סוכן
צה״ל לאפשר את הסיקור בלבנון.
ראש־הניקרה. שיירה ארוכה ומייאשת *
ממתינה בתור לפני מעבר הגבול. שוטר-
צבאי כעוס צועק על נהג ג׳יפ צבאי שהעז
לעקוף. חייל עובר בין מכוניות ושואל
אם למישהו יש תרסיס נגד זבובים. בודקים
את אישור־המעבר שלנו כמה פעמים,
עד שכל ההמולה מאחורינו.
בנסיעה מהירה אנו חולפים על פני
נקודה, המחנה הצבאי הענק של האו״ם.
חיילים צרפתים מכוח יוניפיל מסתובבים
במיכנסיים קצרים בין הסככות שבצידי
הכביש. הם נראים משועממים. מה להם
ולכל המילחמה הזאת ז
לצד המחנה קמה מעין עיירה של חנו יות
לבנוניות, הממוקמות בתוך צריפים
ומספקות לחיילים הזרים את כל מבר

נווטו׳ ובנון, מישהו אזרחי ונד השאר

רות

1 1 1 0ל 3 .1 1ע ה 1ח ל 9בחלקה המערבי של העיר. שבתו
הגבוהים זראיס ברקע. שם לכודים
יינ #י #1#״

הכוחות הפלסטיניים, המוקפים מכל העברים. בכביש המחבר בין שני החלקים יש
קשם. מישהו ברכב מספר שיש כאן אפילו
בית־בושת.
לאורך הדרך פזורים מטעי בננות׳ ה מוגנים
מפני ׳סחף ורוחות על-ידי עצי
קזוארינה. במקומות שאין עצים הקימו
הכפריים גדרות אבן מסביב לחלקותיהם.
מצד שמאל מבריק בקרני־השמש הים
י הכחול. שיירות צבאיות עושות את דרכן
לשני הכיוונים. חיילים פיג׳יים של יוניפיל
יושבים בעמדה בצד הדרך וצופים בתנועה.
הם ידועים י כחברותיים, יותר
מאשר הצרפתים.
ישראל מספר שבמיבצע ליטאני, ב־
, 1978 הוא הגיע עד לאיזור הזה. אסף,

ריאשי, תושבות תשכונה הנוצרית חאן־שערה. נדאחוריהן נראים נגנדש וחיילי צררל הנוהג ברכב, משיב לו שבמילחמה ה־שהתיידדו
עימו. הבנות, אשר אינן עסוקות כעת במיוחד, מבקרות אות׳ם בקביעות; .יבאה, שתיקרא אולי מיבצע שלום־לבגון,

יגיע בוודאי עד איסטנבול.
הנוף משתנה. השדות המעובדים מפנים
את מקומם לאדמות החרושות בשרשרות
טנקים. אנחנו מבחינים בשני בורות ענ קיים,
תוצאה של הפצצה מן האוויר. עוד
מחנה של האו״ם. עד 78׳ היה כאן הצבא
הלבנוני. עכשיו חונים פה כוחות ישראלים.
חשש ממגיפה
חנת הגוויות מגיעה לאפינו עוד
במבואות צור. לא רואים את הגופות.
הן קבורות בין ההריסות הרבות. אנחנו
רואים שורות שלמות של בתים הרוסים

ביירות
(המשך מעמוד )17
ומפוייחים. בין המיבנים, שנשארו עומדים
על תילם, אין אחד שלא נראים בו סימני
פגיעות של קליעים ופגזים.
אזרחים עוסקים בפינוי ההריסות. בעיר
קיים חשש שאם לא יאספו ויקברו מייד
הגופות, תתפשט מגפה.
באחת הכיכרות עומד שוטר־צבאי ומכוון
את התנועח. פה ושם אפשר להבחין ב חנות
פתוחה ובכמה גברים יושבים בחוסר-
מעש בפיתחה. אנחנו חולפים על־פני שורה
של בניינים גבוהים, בעלי שמונה קומות,
שחורים גדולים פעורים בהם. הם נטושים.
בחנייה, מתחת לבתים החדישים, חו נים
נגמ״שים (״זלדות״) של צה״ל.
ביציאה מצור פעור בור ברוחב כ־20
מטרים, פרי הפצצה. לידו מעבדים חקלאים
את אדמתם. אנחנו ממשיכים לאורך
כביש החוף לכיוון צידון. בקסמיה בנה
חיל־ההנדסה גשר ביילי מעל לליטאני.
בישובים הקטנים שבדרך עומדים אז רחים
עם מכוניות ובלעדיהן, בתורים ארוכים
לפני תחנות הדלק. יש כאן מחסור
בנוזל יקר זה. אחר־כך אנחנו מגיעים
לבתי־הזיקוק שעל שפך נהר הזהרני, היבש
כעת, שם נשרף דלק רב באש, שהתלקחה
במקום אחרי ההפצצה הישראלית
בתחילת המילחמה. במקום נמצא נמל ה נפט,
שאליו מוביל צינור הטפליין מה־מיפרץ
הערבי. עתה הכל שומם.
צידון. גם כאן מבחינים מייד בתורים
ארוכים לדלק. תמונות ההרס והחורבן
חוזרות על עצמן. בתי מגורים גבוהים
וחדישים נטושים והרוסים. י גם כאן עולה
סירחון של גוויות.
ליד בניין המיפקדה הצבאית, שמעליו
מתנוסס דגל ישראל, עומדת קבוצה גדולה
של נשים. למקום מגיעים אוטובוסים, שב הם
מובילים עצורים שנחקרו על־ידי הצ בא
ושהוחלט לשחררם. הנשים ממתינות
במקום במשך שעות ארוכות, בתיקווה
שבעליהן ובניהן יהיו בין בני־המזל, הזוכים
לצאת לחופשי. הגברים מובלים מן

קומות מתנשאים מעל לרכסים והמזרדות.
שעליהם יושבת העיר. לא צריך הרבה
דמיון כדי להשוות את המראה עם הנוף
של חיפה. שתיהן ערי־נמל ים־תיכוניות.
שתיהן שוכנות לרגלי הרים.
בין נמל־התעופה לעיר נמצא עמק קטן,
הנקרא בפי חיילי צה״ל פתח־לנד. שם
מסתתרים לוחמים פלסטינים רבים, בינות
לצימחיה ולמבנים בודדים, כך מספרים
לנו. אנחנו לא מצליחים להבחין באיש.
גם נמל־התעופה נראה שומם לחלוטין.
האיזור שקט עתה לגמרי, אך מדי פעם
מתפתחים כאן חילופי־אש. למטה מיתמר
עשן שחור, עדות לכך שבאמת מתנהלת
פה מילחמה.
מסביבנו עומדים כמה חיילים מצוב־רחים
.״מה אנחנו בכלל עושים פה?״
שואל אחד מהם. חברו יורה תשובה
מהמותן :״צריכים כמה גפרורים שישמרו
על העיתונאים.״

הגבול המוסדג

בתוך ביירות מסומן על־ידי שלט ״אין כניסה״
מאולתר, שמעליו כתוב ״עצור גבול לפניך״,

בצירוף חץ המורה לפנות שמאלה. ליד המחסום עומד חייל צבא לבנון במדים מנומרים.
גם מחנו־,־הפליטים הסמוך, שרובו פחונים,
נטוש כולו. מציאות עגומה ומדכאת.
פיתאום, אחרי שאנחנו חולפים על-פי
כוחות משוריינים גדולים, מתגלה לעינינו
פטה־מורגאנה: מבעד לחורבות מזדקר לו
גלגל־ענק של לונה פארק, כאילו להזכיר
לנו שיש עוד דברים משעשעים בחיים.
מחסום צבאי מונע בעדנו להתקרב אל
הגלגל.
במרחק קצר מכ;:ן נמצא נמל־התעופה
של ביירות. מאחריו מבוצרים הכוחות הפלסטיניים.
אנחנו
פונים ימינה, בכביש המתעקל
כלפי מעלה, לעבר השכונות המיזרחיות של
הבירה הלבנונית. מסתבר שגלגל־הענק
שייך לקאזינו המפורסם של ביירות. אנחנו
עוצרים באחד מעיקולי העליה ומשקיפים
על כל האיזור. לרגלנו פרום שדה־התעו-
פה. בעזרת עדשת הטלסקופ של המצלמה
אפשר לראות את המטוסים החונים בצד,
כשעל זנבם סמל מידל־איסט איר־ליינס.
ממול נשקפת לעינינו ביירות. רבי׳

מישמדהגבוד

שוטר נזישמר־הגבול שיאו;

ישראלי בביירות
-מלך

ך• כביש העקלקל מוביל אותנו אל
• י תוך פרברי ביירות. קשה מאוד לתפוס
את העובדה שאנחנו כאן. הבתים
נמוכים, הסביבה כפרית למחצה. שורה
של מכוניות שרופות חונה לפני בית
שרוף. הרבה כרוזים פוליטיים עם תמונות
של מנהיגים וסיסמאות מודבקים על ״
כל קיר. נגמ״שים של צה״ל מפטרלים
ברחובות.
במחסום מפנה אותנו חייל צה״ל ימינה.
לדבריו עושים שינויים בדרך המובילה
ישר. רכב פרטי עם דגל לבן וסמל של
הצלב האדום חולף על פנינו. מכאן והלאה
הדרך יורדת מטה, אל תוך העיר עצמה.
על גחון מכונית, העומדת על צידה,
רשומה כתובת ״ביירות״ בתוספת חץ
לסימון הנתיב, הממשיך למרכז הכרך.
החל מסביבות דמור רשומות כתובות כאלה
לכל אורך הדרך, על מיבנים, עצים וכל
מה שמזדמן.
טנק פטון חונה מתחת לעץ. במרחק
מה ממנו מכוונים חיילי הפלאנגות הנוצ ריות
את התנועה ובודקים את תעודות
הנוסעים. אנחנו, שמיספרי הרכב הצהובים
שלנו בולטים בין המיספרים השחורים
של המכוניות המקומיות, זוכים ביחס
מיוחד. מקבלים אותנו בברכות ובניפנופי-
שלום, ולא חושבים אפילו לבדוק אותנו.
היום ישראלי בביירות הוא מלך.
כוחות של צה״ל והפלאנגות נמצאים
מכל מקום בעירבוביה. ממש אי-אפשר
להבדיל ביניהם. לכולם אותם המדים. רק
מקרוב אפשר להבחין בכתובת על החולצה.
לישראלים רשום צה״ל בעיברית. ללבנו־ י
נים — לבנון בערבית. בין לובשי החאקי
מסתובבים גם נערים בבגדים אזרחיים.
גם הם מזויינים ברובי־סער.
אחרי כמה דקות של נסיעה, אנחנו בלב
ביירות. הרכב שלנו משתלב בתוך ים
התנועה הסואנת והפרועה של העיר, ש חיילים
של צבא
אותה מכוונים
לבנון וחיילי צה״ל. החיילים הלבנונים
לובשים בגדים מנומרים, כך שאפשר להב חין
בהם בקלות.
אזרח נוצרי בגיל העמידה, המוכן להד

תמונה זו מביעה יותר מכל את המציאות היום־יומיח
של הכיבוש: בני־מישפחה לבנונית מתחננים לפני
להם להמשיך לביירות, כשפניהם מביעות חוסר־אוניס.

האוטובוסים אחד־אחו; ותעודותיהם מוח זרות
להם בתהליך ביורוקרטי ארוך ומיגע.
למראה הנשים המחכות אי-אפשר שלא
להיזכר בכיכר מאיו המפורסמת של בוא־נוס־איירם,
בירת ארגנטינה, לשם מגיעות
מדי יום עשרות נשים, שיקיריהן נעלמו
באישון לילה. למרות הזמן הרב שחלף
מאז, הן ממשיכות להפגין בכיכר, כדי
שיגלו להן מה עלה בגורלם של הגברים.
מה קורה עתה לשבויים הפלסטינים?
האם באמת מתייחסים אליהם בכפפות של
משי, כפי ששופרות התעמולה הישראלית
מכריזים השכם והערב בכלי־התיקשורת?
אנחנו זוכים לראות שבוי כזה, ליד מחסום
בכניסה לעיירה דמור. חיילי צה״ל מובילים
אותו, כשעיניו קשורות בסרט בד
פלנליט, המשמש בדרך כלל לניקוי נשק.
הדרך עוברת לצד מסילת הברזל, שהו בילה
פעם מביירות לחיפה. לאורך החוף

הרבה אזורי-קיט. כיסאות־הנוח עדיין נצ-
בים על המירפסת במלון מיני ביץ׳ ,אך
נופשים אין.
אנחנו חולפים על־פני מיפרצים רבים,
שכל אחד מהם מרהיב יותר מקודמו.
הסיפרץ של דמור עולה על כולם. חסרות
בו רק סירות־מיפרץ קטנות.

לונה־פ ארק
בתוך ה מי לחמה
ף• דמוי?{צמה בולטים אותות המיל•
חמה עוד יותר מאשר בצור או בצידון.
כאן התנהלו קרבות קשים. כל אבן
מספרת את סיפורם. הכל הרוס ומפוייח.
פה ושם עולה עדיין עשן מבין תילי החורבות.
המיבנים, שנשארו על תילם, מנוקבים
בקליעים. במרביתם אין סימן לאדם.

מכבי־האש

איש מכבי־האש הלבנוני מחלק מעד גבי מכונית־כיבוי מים
לתושבי צידון, שצינורות המים שלהם נותקו. האנשים נדחקים
ונדחפים כשהם מחזיקים בידיהם דליים וג׳ריקאנים, כדי לזכות במים לשמוש המשפחה.

צעירי חבראנגות

נערים מגוייסים של הפלאנגות הנוצריות בביירות.
ג׳יחאד נימר (מימין) בן ה־ 16 התגאה
שהרג חמישה פלסטינים. הוא טען שצרי; להרוג את כולם, ושהצבא הישראלי היה צריך
בעיברית :״גבול לפניך.״ לצידו ניצב
חייל לבנוני, החמוש ברובה זיג שווייצי,
הנמצא בשימוש צבא לבנון. מכאן מוביל
הכביש אל השכונות המוסלמיות הנראות
מרחוק, שם מבוצרים הכוחות הפלסטיניים.
התנועה זורמת בחופשיות בין שני הצדדים
היריבים. אנחנו משתעשעים ברעיון
לקפוץ קצת לצד השני, אך מחשש שזה
יהיה טיול לכיוון אחד בלבד, הרעיון
נפסל בעודו באיבו.
מן העבר השני מגיעים שני שוטרים
לבנונים, הרכובים על אופנועי ב־מ־;ו.
הם חובשים קסדות ונועלים מגפיים גבד
הות. לדבריהם, אין להם בעיות להיכנס
לחלקים השונים של העיר. בהם איש
אינו פוגע. מיקי, קצין־הליווי שלנו, לוחץ
את ידם.
מדהימה המהירות שבה השתלב צה״ל
במהלך חיי השיגרה של העיר, עד כי
נדמה שחייליו לקחו חלק משכבר הימים
בתוך העירבוביה של הכוחות השונים,
הפועלים כאן זה לצד זה• הכל משתלב
למסכת אחת, המונעת יותר מכורח המ ציאות
מאשר על־פי הגיון כלשהו.
״אני חושב שהצבא הישראלי הוא
בסדר,״ אומר אמיל נעמי בן ה־,24
המשרת מזה ארבע שנים בצבא לבנון.
״זה טוב שהישראלים כאן. הם טובים
מהפלסטינים. עם הישראלים אפשר להס
המישמרהאזוחי

הפלאנגות הנוצריות בביירות, המורכב מנערים
המסיירים בעיר בכליירכב ותפקידם
לשמור על הסדר האזרחי. שני הצעי! ים שבתמונה עסקו בכיוון התנועה. הם מבצעים
תדר. עם הפלסטינים אי-אפשר.״
אנחנו ממשיכים לכיוון המרכז המיסחרי
של האיזור הנוצרי• הרחוב שבו אנחנו
נוסעים מזכיר את רחוב הרצל בתל־אביב.
כל החנויות פתוחות. המוני בני-אדם מתרוצצים
ביניהן. העסקים מתנהלים כרגיל,
בעוד שהמילחמה נמשכת במרחק כמה
רבעים מכאן. בחלונות הראווה ניתן
לראות בגדים מן האופנה האחרונה ומוצרי
איכות מכל הסוגים.
על פנינו חולפות מכוניות חדישות מכל
הדגמים. הן רבות מאוד. בערי החוף
הדרומיות ובהר־הלבנון, לעומת זאת,
רואים בעיקר מכוניות ישנות והרוסות.
רמזורים אין כאן בכלל. גם מעברי־חצייה
לא ראיתי.
סיורים של צה״ל נעים ברחובות. נראה
שהם יותר מטיילים מאשר מבצעים פעילות
ביטחונית כלשהי. אנשי הפאלאנגות מבצעים,
במילא. את כל העבודה עבורם,
בניגיד להצהרותיו הרשמיות של מנהיגם,
באשיר ג׳מייל• עיקר תפקידו של צה״ל
באיזור זה של העיר מתמקד בהפגנת נוכ חות
בלבד.
אנחנו עוברים על־פני האוניברסיטה
הצרפתית סנט־ג׳ורג׳ וגלריה בוטרוס,
ועולים לעבר רובע מונטודורדה על ההר,
שם מצוי כפר־נופש. בדרך ניצב דוכן
למימכר תות-שדה ודובדבנים, כאותם

שאנחנו מכירים מהארץ. המוכר מכבד
אותנו בשקית דובדבנים. כסף היא לא
מוכן לקחת. לא מישראלים.

״אין כגי ס ה
לצה״ל״
יי• מעלה אנחנו במלאים דלק בתחנת
• קלטקס. תישעה ליטרים בשלושה
דולארים. כאן עדיין לא מקבלים שקלים.
למטה, במרכז העיר, כסף ישראלי עובר
כבר לסוחר.
ממול לתחנה נמצאת עמדה של צה״ל.
״אני בעצמי לא יודע מה הולך פה,״ מספר
לנו עזרא יוסף, ממושב אחיסמך, טוראי
המשרת מזה שיבעה חודשים ,״אני שומע
ברדיו חדשות כמו כולם, וזה מה שאני
יודע. לפעמים אנחנו ייצאים לחפש מחב לים.
אורי
פיינר מחולון ויואב כהנוביץ
מגיבעתיים משוחחים עם ג׳ורג׳יה ריאשי
בת ה־ 21 ועם אחותה, גינאן בת ה־. 18
הן משכונת חאן־שערה הנוצרית. החיילים־
מספרים לנו שהשתיים לא עוזבות אותם
מאז הגיעו לכאן. ביניהן לבין החיילים
התפתחו יחסי־ידידות, אד החבר׳ה פד־

צבא ובנון

חייל לבנוני בבגדים
מנומרים
המסייר בעיר. הוא מצוייר ברובה זיג
שווייצי, הנמצא בשימוש צבא לבנון.
דהות בשמו הפרטי בלבד — כרים —
נאות לתת לי הסבר קצר על המציאות
הביירותית :״כאן זה אנארכיה. אין כאן
סדר ולא היה מי שיעשה סדר, עד שאתם
באתם. אנחנו מקווים מאוד שהישראלים
יחזירו לנו את הסדר שאבד לנו ואת ה ביטחון.
אנחנו רוצים שתישארו פה׳ עד
שנוכל לקחת את העניינים בחזרה לידיים.
״המצב עד היום היה שהסתובבו פה
כל מיני כנופיות של כל מיני אירגונים
ועשו מה שרצו. הם רצחו, אנסו, שדדו.
גנבו והתעללו באזרחים. אף אחד לא
היה ׳׳יכול לעשות נגדם דבר, אפילו לא
המישטרה. היא לא מטפלת באנשי ה־אירגונים.
למי שהיתר. תלונה נגדם. היה
צריך לפנות למיפקדות שלהם, ושם היו
חוקרים ומטפלים בעניין. זה מצב בלתי-
נסבל.
״כדי להילחם בפושעים האלה הוקמו
הפלאנגות הנוצריות, והן באמת הצליחו
להחזיר במידה רבה את הסדר באיזורים
הנוצריים. אבל בשכונות המוסלמיות ה אזרחים
סובלים עד היום. הם זקוקים
לעזרת הצבא הישראלי אפילו יותר מאי־תנו.
כולנו רוצים שהמילחמה הזאת תיפסק
אחת ולתמיד, שביירות תחזור להיות
עיר תיירות כמו פעם. כדי להשיג את זה
צריך כוח, ורק לכם יש הכוח לעשות
זאת !״
טיול לכיוון אחד
ףימרפז. הכביש בשכונה הנוצרית
״ אל־הסמיה מוצב מחסום, שעליו כתוב

ל 1 1 1 1שוטר לבנוני, המסייר בחופשיות

111111 #1י י 1י | על אופנוע בין הרובעיס הנוצריים
והמוסלמיים. לצידו ׳אזרח לבנוני המסמל באצבעותיו את אות הניצחון.

צה״ל

קצין צודל בדרגת סרן, הנוהג בג׳יפ, אוכל
פיתה לבנונית. צה״ל נמנע מקרבות בעיר.
תחת זאת מפעיל הצבא יחידות קטנות, המחפשות פלסטינים,

העיתונות, חודי! והמדווידה מראים בסיטוים מרגיעים
על גורל הפליטים ־ המראה בשטח שונה לגמו׳
דורשים מאיתנו להזדהות, אך כשמתברר
להם שאנחנו ישראלים, הם מתנצלים אלף
פעמים ומברכים אותנו בכל הברכות
האפשריות. מסביבנו נוצרת התקהלות של
אזרחים. מסתבר שכאן עדיין לא ראו
ישראלי מימיהם, שכן צה״ל לא נכנס
כלל למקום. הוא נמצא בשליטתם הביל־עדית
של הפלאנגות.
אחרי שהצלחנו להחלץ מן המהומה.
אנחנו חוזרים, לרווחתו של מיקי, לאיזור
שבשליטת צה״ל• המכונית שלנו חולפת
על־פני סינמה פלאדוג קונדיטוריה מילאנו
ואנחנו שוב בין כוחות צה״ל.
עוצרים לשתות משהו. מוכרים לנו

מאוד חכמים. אני רוצה שהם יעזרו לנו
להוציא את הפלסטינים מלבנון. כשהכל
ייגמר, ויהיו לנו שוב חיים נורמליים, אני
רוצה שייצאו גם הישראלים.״
בביירות יש גם מישמר אזרחי• אלה
הם נערים של הפלאנגות, המסיירים
ברכבם בעיר ושתפקידם הוא לשמור על
הסדר האזרחי. פגשנו שניים כאלה, המ כוונים
את התנועה. הם לובשים בגדים
שונים ממדי הפלאנגות. את תפקידם הם
מבצעים במקביל למישטרה הלבנונית.
זהו זה• כבר חמש אחרי־הצהריים. מיקי
כבר מאבד את עצביו, ואנחנו מתחילים
לנוע חזרה. ביציאה מן העיר, בכפר

אמרה נורה בת ה־ ,9ידדה

פלסטינית הנאלצת מאז הי

כיבוש לבלות את ימיה ולידותיה בחוץ.
(המשך מעמוד )19
גישים שאין שום דבר מעבר לכך .״קיבלנו
הוראות מחמירות שלא להגיע עם התוש בים
ליחסים הדוקים,״ מסביר אורי ,״מותר
לחייד ולהגיד שלום ותודה• זהו.״ ג׳ינאן
מתעניינת לדעת על מה מדברים ואומרת :
״אנחנו שמחות שהחיילים הישראליים באו,
אבל אנחנו לבנוניות. אנחנו לוקחות רק
בחורים מבני־ארצנו.״
מכאן אנחנו חוזרים ללב העיר. בדרך
אוספת הסובארו, הנוסעת לפנינו, חייל
של הפלאנגות, האמור לערוך לנו סיור
בעיר. באחת הכיכרות מפנה אותנו הפי
לאנגיסט לעבר רחוב שבתחילתו כתוב
בעברית :״אין כניסה לצה״ל״ .מסתבר
שהדרך מובילה לאיזור נוצרי, שכוחות
צה״ל אינם שוהים בו• זהו רובע הנמצא
קרוב יותר לחלק המוסלמי, שבמערב

1ן נשקף מעיניהם של ילדי ה־י
״ פליטים, שנשארו ללא בית.
סוריהם אין כלי־התיקשורת מדווחים.

שבועיים בפרדס

ליד צור שוהה זוג הקשישים שבתמונה. הס
ישנים על פיסות קרטון, שפרסו על הריצפה.
מאחריהם צרור, שבו נמצא כל רכושם. זהו גורלם של תושבי מחנה הפליטים ראשדייה.

יושבת אשה מטופחת ומאזינה ל־ד
״1י ׳ 0 1 1
י 0 1 1 *1 *1
1 *111
1 - 1 - 1 1- 1 1 1 # 1 / 1 1 1 #11י י טרנזיסטור הניצב על המעקה. לידה
צמח בעציץ ופרחים, שאף הס נראים מטופחים. היא צולמה בבית ברובע הנוצרי.
העיר. הוא משמש מעין חיץ בין הכוחות
הפלסטיניים לבין צה״ל, שאינו מעוניין
להתקרב אליהם, כדי למנוע קרבות בתוך
העיר עצמה.
התנגדות עקשנית
סרן מיקי מגלה
לכניסה לשם. לבסוף אנחנו נכנסים. תחילה
נוסעים ברחובות הראשיים• אחר־כך מוביל
אותנו הפלאנגיסט בסימטות הצרות של
שכונת נבעה, לעבר השוק בשכונת שרי-
מרעש, שדוכניו מוצלים בסככות. משם
לשכונת דאורה. כאן אפשר להבחין בבנ יינים
פגועים רבים, תוצאה ממילחמת־האזרחים
שהשתוללה במקום, פגיעות יש ראליות
אין כאן. חיל־האוויר הפציץ את
השכונות המוסלמיות בילבד.
פיתאום עוצרים אותנו לובשי־מדים. הם

פחית של קוקה קולה בעשרה שקלים.
לפתע אנחנו מגלים חתיכה המטיילת
ברחוב. כל העיתונאים מתנפלים עליה
ומצלמים אותה מכל הכיוונים. קוראים לה
קארין חנען, והיא בת 17 משכונת רומנה
הנוצרית שבפרברי ביירות. היא באה
לראות את חיילי צה״ל ולהנציח אותם
במצלמה שהביאה עימה.

הפ קר ת
נשק
מ גשתי כמה חיילים ישראליים, ו •
/ /אני חושבת שהם נחמדים,״ סיפרה
קאדין, הלומדת בתיכון ,״שמתי גם לב שהם

הביאו לנו טלוויזיה, וסידרו לנו אנטנה.
אבל מאז שהסורים כבשו את תחנת- אין השידור הלבנונית ופוצצו אותה,
פה יותר מה לראות.
״הפלאנגיסטים שונאים את המחבלים
יותר מאיתנו. הם מחפשים אותם מתחת
.התפ לאדמה•
אתמול
תח מרדף אחרי ארבעה מחבלים. הם השיגו
אותם ותפסו אותם

בשדה ליד צור

יושבים אשר. פלסטינית ובנה. ביתה שבמחנה הפליטים
ראשדייה נהרס יחד טס כל המיבנים האחרים
שם. במחנה זה גרו פליטים מהגליל, עכו, חיפה, יפו ומקומות אחרים בארץ.
שמעיה, אנחנו נתקלים בנגמ״ש ובטנק
ישראליים. ילדים לבנונים מטפסים על
הטנק ומשחקים בחיילים. החיילים הא מיתיים
קוראים, משחקים שודמת ונחים.
לפתע נשמעות יריות מעבר לגיבעה.
״אלה הפלאנגות״,״ מסביר אופיר זרחי
מקיבוץ גשור ,״הם יורים עכשיו לעבר
המחבלים• אנחנו לא עושים כיימעט כלום. אפילו לסדר את השלט עם החץ לביירות לא
נתנו לי. הוציאו לי ממש את הכלים מהיד.
״אנחנו פה ממש בקייטנה. כל בוקר
באות הנשים מהכפר, אומרות לנו, שלום
עליכם׳ ונותנות לנו קפה. הפלאנגות

השינאד, העמוקה לפלסטינים -היא
נחלת התושבים שפגשנו בהם. הם
מרבים לספר על הסבל, שהיה מנת-חלקם
בעת שאנשי האירגונים שלטו באיזור.
מכאן גם שימחתם, שבמרבית המיקרים
נראית כנה באיזור זה, לקראת חיילי
צה״ל• הם רואים בהם משחררים. כרגע
הם זקוקים להם. אחר־כך, בוודאי, ישמחו
להיפטר מהם. כמו מכל צבא זר אחר.

הצד השני
של הכיבוש
ר ילויי האהדה נראים בכל מקום.
י* בכפר עין־נוב אנחנו חולפים על-פני

מחכיס לבעלים

קבוצה גדולה של נשים, המחכות לבעליהן ולבניהן,
ליד המיפקדה הצבאית בצידון. למקום מגיעים
אוטובוסים ובהם גברים שנעצרו על־ידי הצבא לחקירה ושנמצא שאינם חשודים.

הנשים ממתינות בתיקווה שגס בעליהן יהיו בין בני־המזל שזוכים לצאת לחופשי. מראה
זה מזכיר את כיכר מאיו המפורסמת בבואנום־איירס בירת ארגנטינה, שם מתאספות עשרות
נשים, שיקיריהן נעלמו באישון לילה, ומפגינות כדי לדעת מה טלה בגורלם,

מוכתר המקום, רפיק קייבה, המחלק קפה
לחיילי צה״ל. גם אנחנו מתכבדים בספל.
שיהיה כוח להמשיך. כמאל חסן אל־קאשם,
קשיש בן ,75 בא אל החיילים הישראליים
ומבקש בקבוק דלק לריכבו. הם ממלאים
לו רבע ג׳ריקאן.
במחסום צה״ל בדרך מציג קצין־האו״ם
במכונית אולדסמוביל הדורה אישור־מעבר.
החייל לוחץ את ידו ואומר לו באנגלית:
״תבוא כל פעם, אנחנו פתוחים בין שמונה
לחמש.״
בהמשך אנחנו רואים בני מישפחה
לבנונית, המתחננים לפני שוסר מישמר־הגבול
האדיש, שיאפשר להם להמשיך
בדרכם לביירות• מראה פניהם חסרי־האונים
מביע יותר מכל את הצד השני
של הכיבוש, זה שאינו כה נעים כמו
גילויי השימחה והאהדה: השרירות והסבל.
על הכביש נעות מכוניות רבות, שבהן
סישפחות החוזרות אל בתיהן, אחרי שנמ לטו
מהם לפני בוא צה״ל. אך רבים מן
הבתים אינם עומדים עוד על תילם.
עוצרים אותנו במחסום. חבלנים של
צה״ל מפוצצים פצצות חיות שנשארו בש טח•
אנחנו ממתינים לפיצוץ, שמעליו
מיתמרת פטריית עשן שחור, ואז מאפשרים
לנו להמשיך.
בצידון אנחנו חולפים על-פני תור
ארוך של אזרחים, הנדחפים ונדחקים, כדי
לקבל מים, המחולקים על־ידי כבאי-אש
לבנוני, הניצב על מכונית־כיבוי. במהלך

הולנים לשני

הקרבות נותקו צינורות המים במקום.
׳ מדרום לצור, בתוך פרדס, אנחנו מגלים
מאות פליטים. הם כולם ממחנה־הפליטים
ראשדיה, שנהרס כולו עד היסוד על-ידי
כוחות צה״ל• בעוד שהעיתונות, הרדיו
והטלוויזיה מדווחים כל העת על היחס
האנושי ועל פיתרונות הדיור שנמצאו
לפליטים, ישנים האנשים כאן כבר שבועיים
מתחת לכיפת השמים. עימם צרורות קט נים,
שהם כל רכושם עלי־אדמות.
יותר מכולם סובלים הילדים הקטנים,
המתרוצצים בין העצים. הוריהם הגיעו
ללבנון ב־ 1948 מעכו, מחיפה, מיפו וממקומות
אחרים בארץ. כעת הם איבדו שוב
את מגוריהם• ״קר לי,״ סיפרה נורה בת
ה* ,9״בלילה אני לא יכולה לישון. לא
טוב כאן.״
נאג׳י חאסן עלי חוסיין בן ה־ 20 נחקר,
כמו יתר הפלסטינים, על־ידי הצבא. הוא
שוחרר לבסוף .״הבית שלנו בראשדיה
נהרס, ואין לנו לאן ללכת,״ סיפר נג׳י,
שלו תישעה אחים ואחיות, ומוצא הוריו
מעכו ,״במחנה לא היה לנו טוב, ופה עוד
יותר גרוע. אני לא יודע מה יהיה הסוף.״
בשבע בערב אנחנו בראש־הניקרה. בדרך
לתל-אביב אנחנו חולפים על פני השיכו נ
י ם. בעכו, שמבעד למירפסות רבות בהן
אפשר להבחין באור הכחול של הטל וויזיה
המופעלת. אי־אפשר שלא להיזכר
כאשר מגיע אוטובוס ובו עצורים העומדים לבפליטים
שבפרדס. גם הם מעכו. אבל
השתחרר, מתאספות סביבו הנשים הממתינות,
איפה הם עכשיו ז
כדי לראות מבעד לתלונותיו אם בעליהן ובניהן נמצאים בתוכו ועומדים לשוב הביתה.

החשודים חוזרים

חיילי צה״ל מובילים שבוי שעיניו קשורות בבד
פלנליט, המשמש בדרך־כלל לניקוי נשק. התמונה
צולמה במחסום צבאי בכניסה הדרומית לעיירה דמור, הנמצאת מצפון! לצידון.

חוזרים הביתה

מישפחה לבנונית חוזרת במכונית מרצדס ישנה, שעל
אנטנת הרדיו שלה מונפת פיסת בד לבנה, לביתה
שבצידון. מישפחות רבות שבות עתה למקומותיהן, אך רבים מן הבתים כבר אינם.

סגנו של סאעו חואז עלה על מאוב ונהוג בעיו צוו
ותו משבוע אהו׳ כיבושה ־ קצין צה״ל סבו לו
גי לא מספיקה לצאת ממשולש הר־י
חובות שבו אני גרה, והמילחמה ניבטת
אלי מקרנות הרחוב. על שלושה
בתים בשכונה תל־אביבית שלוש מודעות-
אבל: אייל לשם, רם יוגב, חן צבי.
באף לא אחת משלוש ההלוויות השתתפתי.
לא ידעתי שבסיומו של יום אשתתף
בהלוויה של איש זר לי לחלוטין.
אנחנו, הצלם ואני, נוסעים לקריית־שמו־נה•
בדרך אנחנו לוקחים טרמפיסטים .״אלה
ג׳ובניקים,״ אומר ציון הצלם ,״הלוחמים
לא רשאים לנסוע הביתה.״ אני עוצרת
את המכונית ואומרת: למטולה! עשרה
חבר׳ה מזנקים על המכונית. החייל שלנו
קרבי לגמרי, חובש כיסה, אומר :״סידר
שטח
לבנון, ימתינו לי אנשי המישטרה
הצבאית ואחד מהם יאמר לי :״נכנסת
בטעות ואנחנו כאן לוודא שאת יוצאת.״
לפני שאנחנו נוסעים להלוויה, אני עוד
מספיקה לפגוש את אמיר מקפה שלוש,
שבא למטולה לחטוף מיקלחת. אמיר מבולבל,
הוא לא יודע מה הוא מרגיש ,״אני
מתווכח עם מה שקורה,״ הוא אומר .״יש
מילחמה טובה או רעה אבל זה מה שיש.״
רק דבר אחד מפריע לו :״אני לא יודע
איך לאכול את זה שאנחנו צבא כובש.
אני לא יודע איך להתייחם למקומיים.
אני מרגיש נורא עם זה.״ בינתיים מעניקה
לו עיינה מיקלחת וארוחת־צהריים
חינם.
מגיעים הצוותים הזרים ואנחנו מתארגנים
לנסיעה לכיוון הגדר־הטובה. בבי-
דנית לוקחים מאתנו את תעודות העיתונאי.
דובר־צה״ל יושב עם כל הצוות במכונית
שלו — שלא נברח לו חס וחלילה.
קצין־העיתונות שלנו הוא איש־הפיר־סום
אלי ורשבסקי. רק אתמול חזר מפורטוגל
וכבר גויים. ורשבסקי מחנה את המכונית
האמריקאית המפוארת שלו מול

!דה אנו א מי ד
תם לי את חצי הדרך.״ אני רוצה לשאול
אותו אם קיבל חופשה, מפנה את הראש
לאחור, אבל הוא כבר נוחר לו בנחת.
איך אמרה לי פעם ענת הצלמת, בטון של
ידענית :״איך שאזרח נכנם למדים הוא
נעשה בן־אדם עייף.״
נוסעים לקריית־שמונה. הקריה סואנת.
עשרות חיילים ממלאים אותה, בתי קפה
מלאים עד אפס מקום. מה שהמילחמה
הזאת עשתה לעיירה! מי ישמע עליה תוך
חודשיים־שלושה ז היא תרד לגמרי מהכותרות.
מי יהיו האורחים שיאכלסו את
מלון הצפון, כשהעיתונאים וצוותי־הטל־וויזיה
הזרים לא יגיעו לכאן עוד 1
אני רוצה לפגוש את בעל בית-קפה
סיגלית, שאמר לי לפני יותר מחודש, ש צריך
להיכנס ללבנון ושהוא מוכן להקים
התנחלות על הבופור. אני רוצה לשמוע
מה יש לו להגיד כעת. שמעתי שקריית־שמונה
שיכלה במילחמה הזאת כמה מטובי
בניה.
אני חושבת לי: מה אעשה עכשיו.
על מה אכתוב, כשדובר צה״ל לא מרשה
לי להיכנס אל תוך שטח לבנון ז
נזכרתי שטוביה צפיר סיפר לי, שהוא
וחבריו האמנים נמצאים באכסניית־הנוער
שבתל-חי. אולי אכתוב על האמנים ב־מילחמהז
אנחנו עולים לאכסניה. על הדשא
זרוקים כמה חיילים וחיילות עם גי טרות,
עושים חיים. מהר מאוד יוצאת לי
הרוח מהמיפרשים. את טי מעניין דודו
טופז במילחמהז את מי מעניין שלשלום
חנוך יש בעיות של צרידות ואריק איינ־שטיין
עשה בעיות וסירב להתחייל כי אין
לו ציוד ובסוף ויתרו לוז את מי מעניין
שספי ריבלין, שופר הליכוד, לא חוייל
ושאבי טולידאנו שש אלי קרב ואמר ש״י־שבתי
בבית וממש חיכיתי בקוצר־רוח עד
שקראו לי למילחמה״!
נוסעים לבית־סוקולוב של הצפון, מלון
ארזים במטולה. כמה חיילים יושבים ב־מירפסת.
עיינה ביאלסקי, בעלת-המלון,
אומרת שכולם בשטח. כמה לבנונים עומדים
ליד הדלפק, מטלפנים לחוץ־לארץ.
עיינה מספרת לי שאלה הם לבנונים
שבתיהם נהרסו, והם מטלפנים לבני־מיש־פחותיהם
בחו״ל, להודיע שנשארו בחיים.
היא דוברת ערבית רהוטה ועוזרת להם
להשיג את המיספרים הדרושים להם דרך
המרכזיה הבינלאומית.
הם מסרבים לענות לי על שאלות כמו —
מניין הם, כיצד נכנסו לשטח ישראל, מה
קרה לבתיהם. הם ממהרים להסתלק.
מתוסכלת לגמרי, אני מנסה לשוחח עם
שמואל, קצין־העיתונות של דובר־צה״ל,
שלא יודע לומר לי דבר. ואז, למזלי,

מגיעים למקום כמד. עיתונאים ומספרים לי
על ההלווייה של אבו־אמיל.

״נכנ ס ת
בטעות ! ״
¥והי הפעס השנייה בחיי שאני שומעת
את שמו של אבו־אמיל. בפעם
הראשונה שמעתי על האיש מפיהם של
יורם המיזרחי ואשתו ביאטה, שאבו־אמיל
היה ידידם. ההלוויה נערכת במרייש, כפר
הולדתו, הנמצא בשטח לבנון.
אני פונה לשמואל ומבקשת אישור כני סה.
הוא שולח אותי לסגן־אלוף עמוס,
סגן־אלוף
עמוס שולח אותי לגדר־הטובה בבירנית.
אני יודעת שבלי אישור לא אכנס. מתחיל
מסע מתיש של טלפונים וריצות מקצין-
עיתונות אחד למישנהו ולבסוף מושג האישור
המיוחל. מאוחר יותר, כשאצא מ

תופים!מצילתייס

מלון
ארזים ומשתחל לפולקסוואגן שלנו.
בדרך הוא מספר לי שהוא במיקרה ידיד
של אבו־אמיל והוא עצוב מאוד על מותו.

״ הו א חיפש
אק שן״
ף דרך מספר לי ורשבסקי :״אבו•
אמיל היה המלך הלא-מוכתר של הגיז־רה
המערבית. הוא היה סגנו של חדאד,
והתפרסם בגלל אוסץ־ליבו הרב. בנו ומש פחתו
מתגוררים בברזיל. הוא נסע לברזיל
כדי לעזור לב;ו אך חזר לכאן.״
למה, אני תוהה .״הוא היה צריך אקשן,״
משיב ורשיבסקי .״הוא העניק לעצמו מינוי
של נהג, לנסוע בג׳יפ עמוס כלי־נשק.
הוא היה איש יפתיתואר והקפיד על הופעתו
החיצונית. חוא נהג לתפור לעצמו
חליפות בצבע חאקי מבד גבארדין, הק פיד
על נעליים מצוחצחות ושיערו היה

ליוו את ארונו של אבדאמיל שנישא על
קומנדקאר מסביב לבריכה שבלב כפר מרייש
אל עבר בית הקברות. הכפריים ניגנו כשמאחוריהם נשאו חיילי חדאד זרי פרחים.

תמיד משוח בברילנטין. בנו נהרג לפני
כמה חודשים בביירות.״
אני מתעניינת לדעת מה הפך אותו
לאישיות כה חשובה אצל אנשיו של חדאד,
וורשבסקי מתקשה לתת תשובה ברורה:
״הוא היה ידוע באומץ־ליבו. בזמנו, כשהיו
תקריות עם חיילים איריים של יוניפיל,
הוא השקים את הרוחות. כשהוא היה הולך
בכביש, לא היו יורים — לא הפלס טינים
ולא האירים. עם יוניפיל הוא לא
הסתדר. הוא לא היה טיפוס של דיפלומט.
הוא התגורר בנהריה, היתה לו שם
דירה והוא נהג לבלות בישראל במיסע-
דות. הוא אהב את החיים הטובים.״
בינתיים אנחנו מגיעים לבירנית, עוב רים
שני מחסומים ואנחנו בלבנון. מרייש
קרובה מאוד. בדרך אנחנו פוגשים את
רב־סרן סאעד חדאד בלנדרובר שלו, מל ווה
בשומר־ראשו יפרדהתואר, פארם .״מה
שלומך,״ הוא אומר לי בעברית, ומורה לי
לנסוע בעקבותיו.
בכנסיה שבה מתקיים טקס־האשכבה
מבקש לדעת ניקולה חדאד, יועצו של
המייג׳ור, אם אני מהטלוויזיה. אני שואלת
אותו מי הוא, והוא עונה :״אני מהארץ״.
הוא צודק, הוא מהארץ שלו, שבה אני
נמצאת כעת. אחר־כך הוא מסביר שה מפקד
ביקש לדעת.
טקס האשכבה הנוצרי נערך בשפה הער בית.
הקהל כולו שר חרישית. הארון של
אבו־אמיל מונח במרכז הכנסיה. איש זקן
נצמד אל הארון. זהו אביו הקשיש של
אבו־אמיל. הארון מכוסה בדגל לבנון. ליד
הארון יושבים המייג׳ר חדאד וכמה קצינים
ישראליים, לידו קצין בדרגת אלוף-
מישנה.
פארם, שניראה יותר כמו שחקן־קול-
נוע מאשר שומר־ראש, מוסיף לי בלחש
פרטים :״אבו־אמיל היה איש גדול. אהב נו
אותו והוא אהב את ישראל. ביום השני
הוא נסע בשליחות של מייג׳ר חדאד לכו חות
הישראליים בצידון. יחד איתו היה
נהגו הקבוע, בן־אחותו.

נ1ו עוד

אלוף־מישנה ישראלי, ניצב לצידו
של רב־סרן סאטד חדד בפתח הכנסייה
של העיירה הלבנונית מרייש, שם נמרך טקס־האשכבה
לאבו־אמיל. אלוף המישנה, שהגיע לכפר עם קצינה יפהפיה

בשם תלמה ועם נהגו, מלווה בקציני־מטה שלו, ספד לאבו־אמיל
ואמר כי אל מיספרס הרב של חללי צה״ל נוסף חלל נוסף.
אבו־אמיל, אמר, היה ידיד בלב ובנפש של צה״ל. הוא היה לוחס
אמיץ וצה״ל מצדיע לזכרו. דבריו תורגמו לשפה הערבית.
* צה. לפני הרחבה עומד המייג׳ור חדאד,
ידיו משוכלות לפניו, והוא מספיד את
אבו־אמיל, מהללו ומדבר בשיבחו כלוחם
גדול וכפטריוט לבנוני.
מייד אחריו מספיד את אבו־אמיל אלוף-
המישנה הישראלי, מפקד איזור דרום-
לבנון :״כבה נר התיקווה שאבו־אמיל
ישוב ויהיה בינינו חי ופעיל ומלא מרץ.
למיספר הרב של חללי צבא־ההגנה ליש ראל
נוסף חלל נוסף — אבו־אמיל. אבו-
אמיל נפל על סף הניצחון ולא זכה לראות
את לבנון החופשית מראם־ביאדה ועד
ביירות. לפני חצי שנה, כשבאתי לנחמו
על מות בנו, אמר לי: לשיחרור המולדת
צריך להקריב קורבנות. אולי ניבא לו
ליבו משהו. אבו־אמיל היה ידיד בלב
ובנפש של צה״ל. בשם כל חבריו בישראל
אני מצדיע היום לאבו־אמיל.״ אלוף־ה־מישנה
מסיים את דבריו בעברית, וסגן-
אלוף יהודה מתרגם אותם לערבית.
הארון מובל אל הקומנדקר. על הקומנד־קר
חייליו של אבו־אמיל. מסבירים לי
שהיו לו חיילים עצמאיים משלו כמו של־חדאד
יש החיילים שלו. האם לא מדובר
.באותו צבא, אני תוהה. האם לא היה אבר
אמיל סגנו של חדאד? מסבירים לי שמבחינת
צה״ל הוא נחשב כסגנו של חדאד,
אך בעיניו ובעיני חייליו הוא היה מפקד.

מי הוא

תפילה בכנסייה

בתוך הכנסייה בכפר־הול־דתו
מרייש, התקיים טקס־אשכבה
לאבו־אמיל. הגברים מילאו את הכנסייה ובחוץ עמדו
״הנה, זה אבא שלו,״ הוא מצביע לעברו
של גבר כבן ,50 שזיפי־זקן מעטרים את
לחייו והוא ממרר בבכי .״ביום הרביעי
מצאו חיילי צה״ל את גופתו המבותרת
של אבו־אמיל. את בן־אחותו לא מצאו.
הם חיפשו את אבו־אמיל, הם רצו להרוג
אותו, כי הם פחדו מפניו.״
אל השיחה מצטרף עוד חייל של חדאד,
שאומר :״אבו־אמיל תמיד אמר שהוא
ילך, אבל יקח אתו עוד עשרה פלסטינים.״
נמשך. אני יוצאת
טקס־האשכבה
החוצח. בחוץ עומדים חייליו של מייג׳ור

חייליו של חדאד עס נישקס. הארון ניצב בלב הכנסייה כשדגל
לבנון מכסה אותו. גופתו של אבו־אמיל נמצאה ביום ה־ 11 של
המילחמה, אחר שנהרג על־ידי פלסטינים הממשיכים ללחום בצור.

חדאד. לכולם נשק אישי. אני מבחינה
בתופעה מוזרה — פעם הייתי מזהה אותם
לפי המדים שלהם, שעליהם היו חס רות
האותיות הצהובות צה״ל. כעת יש
אותיות צהובות, אך הן כתובות ערבית.

חלל נוסף
במערכה
** שרות גכרים עומדים בפיתולי ה ז
ע ר חוב. הנשים לבושות השחורים נמ
צאות
בבתים. הן לא משתתפות בטקס-
האשכבה. גם לא אחותו של אבו-אמיל,
ששמו האמיתי היד. טאנום ראז׳ק ז׳ארלס.
אני אוספת עוד פרטים על אבו־אמיל.
מספרים לי שאשתו מתגוררת בביירות עם
ארבעת בניהם. בן אחד שלו נהרג לפני
כחצי שנה מירי קטיושה בביירות. מספ רים
שהוא יצא לצור ביום השני למילחמה.
עוד לפני שטוהרה על-ידי צה״ל, ומש לא
חזר, יצאו אנשיו של חדאד ביחד עם
כוחות צה״ל לחפשו.
טקס־האשכבה תם. כולם יוצאים החד

חרי חייליו של אבו־אמיל צועדים
י הצופים. אלה נושאים תופים, מציל-
תיים וחצוצרות ומלווים את ההלוויה
במיקצב אחיד. אחרי הארון הולכים אלוף-
מישנה וסגן־אלוף של צה״ל והמייג׳ור
חדאד ורק אחר־כך הולכת המישפחה.
בדרך ניצבות הנשים. ז>ן זורקות פר חים
ואורז על הארון. ההלווייה מקיפה את
הבריכה, העומדת במרכזו של הכפר, וצו עדת
לבית־הקברות.
עדיין תוהה אני בקשר לאבו־אמיל. מי
היה האיש ז מדוע הקשרים המיוחדים בינו
ובין צה״ל? איזה שירות הוא עשה לצה״ל,
שקצין בכיר בא להספיד אותו ומגדיר
אותו כאחד מחללי צה״ל? מדוע, למרות
שהיה שנוא־נפשם של חיילי יוניפיל, אני
רואה נציגים של יוניפיל בהלווייה?
המקומיים לא נותנים לי תשובות. רק
אומרים שאבו־אמיל היה גיבור אמיץ.
דובר־צה״ל, כדרכו, שומר עלי צמוד־צמוד
כדי שלא אברח עם או בלי תעודת-
שרית ישי .
העתונאי, ושותק.

1- 2 3

לשות
טמפול׳
אתרצה. תו כללקבל
אופני ״ראלי־׳ סו מ הל כי ם
כ מ קו םמשחק הטלויזיה.

זהו נער הי ־ ט מ פו לי ״ -המשקה
ה א הו בשלךו שלי.
נע ר ה ״ ט מ פו לי ״ נבחרעיחברת
״ ט מפו״ כ די ל ה עני קפר סי ם
ל שו תי ״ ט מ פו לי ־ -המשקה
ב ש קי ת.
ארבעפע מי םבש בו ע יו צאנער
הטמ פו לי ״ לחפש או תךכשאתה
שו ת ה ונ הנ ה מ״ ט מ פו לי״.
נער ה ״ ט מ פו לי ״ מחפש או ת ך
ב חו ף הים, ב ר חו ב. ב בי תהספר.
ב סו פרמרקט. ב ע בו ד ה. ב בי ת,
בעצםבכלמ קו ם.
אם הו אית פו ס או ת ך ״ עלחם
כשאתה שו תהטמ פו לי ״ ל הנ אתך
יעני קלך בו ב מ קו ם ־ אטא רי ״ -
א לו ףמשח קי ה ט לוויזי הבעולם -
חינ ם. וללאהגרלה (או או פני ״ראלי״י-
10מהל כי ם ל פי ב חי רתך).
קחלךטמ פו לי״ .או לי ב רג ע זה
נמצאנערה ״ ט מ פו לי ״ לי ד ך?
ווה עו דלאהכל !
אם לאנת מז ל מז לךולאפגשת את 1ע ר
הטמ פו ל׳ .א ל יא 1שפעם ביו מ״ ם. בימי
שבהםלאי 1צ א נער ה ׳ ט מ פו ר׳ לחפש
אזתך ברח בי הארץ. הנא יער 1ך הג רלה בין
שות־ ט מ פו ל׳ הזוכ ה ב הג רלהיקבלל בי תו
יאטא רי ״ -א לו ףמשח קי ה ט לוויזי ה ב עי ל ם ־ חינ ם
או או פני ר א לי -חינ ם ל פי ב חי ר תו.
כלשע לי ךלע שו ת כ די להשתתףב הג רלה הו א -
א. א סו ף 5ש קיו תטמ פו ל׳ רי קו תוהשלם את
ה סי סמא: ט מ פו רי -משקה __
ב. שלחאתהש קיו תוה סי סמאאל ״טמפוי•-
אזור התע שי ה חולון מיקוד 58 850 :בציון
שמךכ תו בתךמספרהטל פון שלך
אל תשכח לציין מה הפרס הרצוי ל ך
זכור ! ככלשתשלח יותר מעט פו ת
51ש קיו תבכראח תו
תג די ל אח סי כויי ך לזכו ת
בהצלחה.
ע וב רי נוספו

ועובדיפרסום ־יו אר אביסר ־ אינם
ר ש אי ם ררישחחף במבצע.

מ שקה אהוב שלי

העולם הזה 2338

אנשי קו״ת־אובע מובנים לבל נדי לגו ש את המוסלמים ממערת־המכפלה, אנידו -

א תה רואה את העוזי ה*
/ /י זה?״ אמר חובש כיפה
מזויין למנוסה ראש אחר ,״הוא
הקיז הרבה דם!״
מסביב לבעלי השיחה התרוצצו
עוד הרבה אזרחים, שנשאו כלי-
נשק שונים. נערה חסודה, בשימלה
ארוכת־שרוולים, שקצותיה מגיעות
מעבר לבירכיים, נאמה לפני חברותיה
:״אני לא מבינה איר אנ שים
מדברים בכלל על אפשרות
שלא ניכנס לביירות. צריו לתפוס
את ערפאת. בוודאי שהוא חייב
מיתה!״
על הבימה עמד הרב דב ליאור,
רבה של קריית־ארבע, ההתנחלות
העירונית הסמוכה לחברון, והכ ריז
:״יהי רצון שישרור שלום
בכל חלקי ארץ־ישראל השלמה:

ביהודה, בשומרון, בצור, בצידון
ובניירות.״
מן הקהל נשמעו רעמי־צחוק,
שמתוכם אפשר היה להבין שהדברים
התקבלו כהלצה. אולם צופה
מן הצד היה יכול בהחלט להא מין,
שהרב התכוון לדבריו ברצי נות.
הם השתלבו בתוך המסכת
הכללית של הנאומים ושל הדעות
שהובעו באותו אירוע.
זאת לא היתד! הפגנה. אפילו
לא עצרת־מחאה או הזדהות.
זאת היתד, חתונה. היא התקיי מה
ביום השני בשבוע שעבר
במערת־המכפלה בחברון.
בנוכחות מאות מוזמנים, שרבים
מהם באו לטקס מזויינים, נישאו
ברחבה שלפני קבר האבות החתן
אבינועם הורביץ, בנו של הרב

הביס, הנים, וובים!

שלום הורביץ מקריית־ארבע, וה כלה
שני ברנזניק, בת למישפחה
דתית מרובע ברונקס בניו־יורק.
לולא הרובים, ניתן היה לחשוב
שזוהי חגיגה תמימה לחלוטין. אך
האמת היא שמאחריה מסתתרת
שורה ארוכה של מעשי התגרות,
מזימות ותחבולות, שכל מטרתן
היא לנשל את תושבי חברון מן
המקום הקדוש לאיסלאם, בד בבד
עם התהליך המתמיד של גזילת
אדמתם ורכושם.
מעשה התגרות
יום החתונה במערת־המכ־פלד,
היתד, מעשה התגרות

אחדים מן הטיפוסים המזויינים, שהסתובבו
ברחבת מערת־המכפלה, בעת
שנערכה שם חגיגת החתונה. כלי־הנשק בלטו מכל עבר. תושבי חברון הביטו בזעם אל

כשל עצמו. היתד, זו הפעם הרא שונה
שבאתר נערכת חתונה יהו דית,
מאז הכיבוש ב־ . 1967 מעשה
זה, שהוא הפרה גסה של הסטא־טום־קוו
בין היהודים והערבים במקום
ומשרת את המטרה הסופית
של גוש־אמונים — לגרש את
הערבים כליל משם.
לצורך ההשתלטות על המערה
פועלים אנשי הימין הקיצוני בשתי
דרכים במקביל: הם לוחצים על
המימשל הצבאי, ומקבלים בתהליך
איטי אך מתמיד דריסת רגל וזכו־יות־יתר
במקום, על חשבון ה מוסלמים
ששטח תפילתם וזמן
שהייתם במקום מצטמצמים והול כים:
הם מבצעים מעשי התגרות
וראווה, בכל הזדמנות שרק ניק-

רית בדרכם, כדי לעורר את כעסם
של המוסלמים ולהתסיס את הרו חות
בקירבם. כאשר יתפרצו ה ערבים,
כפי שקדה לפני שנתיים
— אז הושמדו סיפרי־קודש בתוך
בית־הכנסת שבמערה — יביא ה דבר
לצעדי ענישה מצד המימשל,
שיגבילו עוד יותר את כניסת התו שבים
לאתר הקדוש להם, ובכך
יגשימו את מזימות אנשי קריית-
ארבע.
בטקס החתונה השתתפו מנהיגי
הגוש הלאומני־דתי־קיצוני. הרב
משה לווינגר, רבם של אנשי גוש-
אמונים, וחבר־הכנסת הרב חיים
דרוקמן, בירכו את הזוג הצעיר.
בשטח נראה גם פרקליטם של אנ־
(המשך בעמוד )52

המוזמנים החמושים, והעדיפו להסתגר בבתיהם. רק כמה־צעירים צפו מן הצד במתרחש. הס
חששו להביע בגלוי את רגשותיהם על האירוע, שהיה שיאה של שרשרת ארוכה של
מעשי התגרות, מפחד המתנחלים, הממתינים לכל (זזדמנות כדי לעורר פרובוקציה.

מטעמים מובנים לא ניתן לפרסם
מודעה זו בעתון מסוים!
קוראי העתון ההוא אינם יודעים את האמת.

הלוח החדש הוא הנפוץ ביותר במדינה:
עובדה: מודעה אחת למכירת רבב המ תפ רסמ ת
בגוש דן מופצת באמצעות ־מעריב־ .־הארץ.־
־ג־רוזלם פוסט־ ו־־העיר״ ב־ 540,000 עותקים,
ומלבדם לכל בעל טלפון באמצעות המחשב!

הלוח החדש מגיע גם לקוראי ידיעות

אחרונות:
עובדה -ה״לוח החדש״ מגיע גם לקוראי ־ידיעות
אחרונות־ באמצעות עתון גוש דן ־העיר־ ובאמצעות
עתזן ירושלים ־כל העיר־ עתזנים אלה מופצים
במאות אלפי עותקים.

המפרסמים הגדולים מעדיפים לפרסם
מודעות דרושים בלוח החדש__ :
עובדה: מה־נ 1.4.8התפרסמו במדורי ה־ דרושים
ב״לוח החדש״ 1450 אינטש יותר מא ש ר ברוח
האחר.

הלוח החדש עובד טוב יותר:
נסיון מצטבר ותגובות הציבור מוכיחים ש״הלוח
החדש־ עובד טוב יותר. עובדה: רק אנשים שפרסמו
ב־לוח החדש״ הביעו דעת ם על הצלח ת הלוח
(בסיררת מודעות ־הטלפון ל א הפסיק לצלצל ).
הרוח האחר שותק -מדוע?

מודעה אחת שלך מגיעה לכל אדם במדינה

• הזעזוע המשיחי
שר מידהמת ששת
הימים היה הזווו
• הוב צבי־יהווה
קוק חישקה אותו
בנסוקים מהתנ״ו
• המיריונוים
שובינסק ובן־ציון
מימנו
• יגאל אלון
ואויק שוון סיכקו
גיבוי פוליטי
ללווינגו וחבריו
• הגווור מתוסכל
של הניפוח
הסרוגות היה
ל״גוש אמונים״
ד* ני רובינשטיין היה עד ראיה ל-
* נקודת־הזיגוק הראשונה של גוש־אמונים
במהלך קרבות ששת־הימים, והוא

מתאר זאת כך :״באותו לילה, אחדי
חצות, התארגנה יחידת הסיור כדי להמ־שיך
בראש הטור לעבר חברון. עוד לפני

רובינשטיין: ה הופכי
ן* ני

שעלה השחר, הגיע לפתע הרב הצבאי
הראשי, שלמה גורן. האור רק החל להב־קיע
וקשה היה להבחין בדמות המזוקנת

לנטע ו ר!

רובינשטיין ( )45 הוא סופר דבר בשטחים הכבושים הכיפורים, כאשר נוסד גוש-אמונים ואני שאלתי את עצמי איפה
\ מאז .1967 במשך שנות עבודתו סיקר את פעילויות גוש׳ הם היו במשך שבע שנים מאז . 1967 כאשר שירתתי אחרי
מילחמת יום־הכיפורים מעבר לתעלה, נדהמתי מזה שהיו מי
אמונים, תוך שהוא מלקט את האינפורמציה המרבית עליהם
ועל האידיאולוגיה המפעילה אותם. החודש התפרסם בסידרת קו שקראו למקום ״ארץ גושן״ .היתה שם גם ״ישיבת גושן״ .פת ארוס
שבהוצאת הקיבוץ־המאוחד סיפרו ״מי לה, אלי: גוש־ אום האדמה הרחוקה ההיא, הפכה כמעט למולדת.
אני עקבתי אחריהם בקפדגות בשטחים הכבושים, והדבר
אמונים״ ,המסכם את סיפור עלייתו ושקיעתו של גוש-אמונים• _
הנורא ביותר שראיתי במשך 15 שנה היה בזה שגוש־אמונים
על תחושותיו לנוכח נוש־אמונים ועל סיפרו סיפר
קבע אמות מידה דתיות. רבניו קוראים לתושבים הערביים
רובינשטיין ל ח עומר:
בשטחים ״גר־תושב״ .הם רואים בערבי זר, ארעי. באחד מעי המעקב
אחרי גוש־אמונים הינו תוצר-לוואי של עבודתי בגדה
תוני הגוש קראתי כתבה שקבעה, כי הערבים נפלטו לכאן ממיד־המערבית.
בעיקרון נועדתי לטפל בנושאים ערביים, אבל בעי־בריות
ערב — ועליהם לשוב אליהם. וזאת בהחלט האווירה
תון תמיד אמרו לי!י :״לווינגר קורה בגדה, הגדה זה לא
המלווה את גוש-אמונים, את השקפותיו ומעשיו.
רק חברון אלא גם קריית־ארבע.״
הדבר הנורא בסיפוח־הזותל הוא בכך שנוצר מצב בלתי
הנושא העיקרי שעניין אותי בגוש־אמונים התמקד ביחסים
אפשרי לאנשים כמוני׳ .זהו מצב של בניין קלפים מורכב, שבו
בין היהודים וערבים. עד מהרה התברר לי כי התופעה ששמה
ויתור קטן בגדה ימוטט את תל-אביב. נוצרה בשנים האחרונות
גוש-אמונים הפכה למרכיב בעל חשיבות עצומה ליחסינו בהווה
פריסה גדולה של צה״ל בגדה המערבית. במחנות צה״ל שפונו
ובעתיד עם הערבים. אולי הייתי יכול להתייחס בהבנה ובסל
בתוככי הקרה,ירוק בנו שיכונים ולצה״ל כבר אץ לאן לחזור.
חנות לכל אותם אלמגטים דתיים ומשיחיים של גוש-אמונים,
נוצר מצב סגור ללא אפשרות חזרה ממנו. ישראל קשרה את
אלמלא נכנס בהם הענייי ד׳עיבי• אם לא היי ערב׳ם ^ ,א ״
הם עצמה לגדה המערבית במכוון. כיום, שליש מהגדה תפוס על־ידי
וגוש״אמונים היו עוסקים במשיחיות ושאר התופעות שבהן
מיתקני צה״ל.
עוסקים, זה היה משנה לי פחות.
המסקנה האישית שלי מכל סיקור ובחינת פרשת גוש־אמו־נים
מביאה אותי למצוקה, שאני וחברים שלי החושבים כמוני —
ואני רואה את עצמי כפטריוט לא פחות מאנשי גוש־אמונים —
מנוטרלים. כי ברגע שהאידיאה הפוליטית-משיחית שלהם מש תחלתי
לעקוב אחרי מעשי הרב לווינגר בחברון, אבל את תלטת, יש בכך נסיון להוציא אותנו מהעם הזה. גוש־אמונים
הופך אותי לנטע זר בעם הזה
1העניין הגדול יותר גיליתי מאוחר יותר, אחרי מילחמת יום־

״ ג ר -ח 1ש ב יי

על אחד הזחל״מים. החיילים הסתדרו
ליציאה, מכורבלים בשמיכות מחמת צינת
הבוקר, כשביקש המפקד לדומם את המנו עים
ולהקשיב לדברי הרב.
״איש לא רשם את הדברים אך הב
זכורים לחיילי־היחידה. אחרי שעזב, הח ליפו
ביניהם רשמים ואף התווכחו בעיק־בות
הדברים ששמעו. קשה היה לשכוח
את תמונת ערפ-לי השחר ההוא: החיילים
בשמיכות, צילומיו המגוחכים של המלך
חוסיין וקולו החד והגבוה של הרב הראשי
לצה״ל. הוא סיפר על הטבח שעשו הערבים
בכפר־עציון ב־ 1948 ובחברון ב־. 1929
הוא דרש מהחיילים, אנשי יחידת מילו אים,
לא לחמול על המרצחים — איש
אשה ונער. בדבריו שולבו הפסוקים ׳זכוי
את אשר־עשה לד עמלק׳, ,שפוך חמתך
על הגויים׳ .הרב תיאר בהתלהבות את
ירושלים ששוחררה לפני שעות ספורות,
את הר־הבית ואת הכותל המערבי, והכל
תוך שילוב פסוקי מיקרא כמו, ויפוצו
אויביד׳, ,הגדיל אדוני לעשות עם ׳?!לה׳,
ועוד. נאומו נמשך פחות מעשר דקות,..
״...הרב גורן הטיל על שומעיו הצעי רים
חובות דתיות עמוקות, כאילו לא
מדובר כלל במציאות רציונאלית של מדי נה
קטנה שצריכה לתמרן עצמה כדי
לחיות באיזור, אלא בצווים קדושים מימי
קדם, שהוטלו על עם בחירה בדרך הגאו לה
השמיימית...״
ראשוני הכיפות הסרוגות חיפשו בסוף
שנות ה־50׳ ישיבה שבה יוכלו לחמשיר
את לימודיהם במיסגרת על־תיכונית. ישיבת
מרכז הרב בירושלים !נראתה להם
הולמת. בישיבה זו נרקם קשר חסר־

הקנאי
(המשך מעמוד )27
תקדים ביו הרב צבי-יהודה קוק ובין
הנוער הדתי־לאומי. הרב הישיש וחשוך
הבנים, חי חיי צניעות ופרישות ובז לחו מר.
הצעירים הדתיים בחרו בו בשל
נקיוו־כפיו, כדמות שהיא היפוכו הגמור
של עסקן מיפלגתי טיפוסי.
שנים אחר־כך, ב־ ,1977 כאשר רצה
הרב קוק להעליב ולפגוע בזבולון המר,
השתמש כלפיו בתארי הגנאי החמורים:
״עסקן של מישרד־הסעד ובני־עקיבא. יש
לו תאוות כבוד.״ לא רק הסלידה מעם־
קנות קישרה את הרב הקשיש למעריציו
הצעירים, אלא האופן בו הקדים אהבה
לאמונה.
בישיבת מרכז הרב התקיים אחרי המיל־חמה
דיון שבו השתתף יוחנן פריד, בוגר
הישיבה, המשמש כיום כרב באגף קצין
חינוך בצצ״ל. דבריו של פריד נסבו על
הכיסופים לארץ־ישראל השלמה. תלמיד
אחר, יואל בן־נון סיפר בדיון זה כיצד
הרגיש עצמו כאחד מחיילי דויד מלך
ישראל, השוכב לרגלי חומת הר־הבית
ערב כיבושו, כפי שמתואר בשירתו של
אורי־צבי גרינברג.
זמן קצר לאחר מכן, באחד השיעורים,
ישב הרב מהורהר, ופיתאום התחיל לכתוב
דברים ונתן אותם בידי תלמידו, יוחנן
פריד. כותרת הכתוב היתה לא תגורו.
כרוז זה הפך למעין מגילת־יסוד למצעם
של הצעירים מתנגדי הנסיגה, שבו היה
כתוב בין השאר :״הארץ הזאת היא
שלנו, אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות
ערביות, אלא אדמות ישראל, נחלות
אבותינו הנצחיות, והיא בכל גבולותיה
התנ״כיים שייכת לשלטון ישראל.״ דברים
אלה של הרב קוק, דרכו את קפיץ גוש־אמונים
לעתיד לבוא.
בירור מקיף על דרכי הגאולה וסימני!/
שבו ליקט הרב את ״סימני קול שופרו
של המשיח הקרב ובא,״ וחיבורים נוספים,
מבהירים כי שורשי הרעיון המונח ביסודו
של גוש־אמונים מצויים בפרשנות המטא פיזית
וברעיונות ״האתחלתא־דגאולה״ ,ש עלו
ופרחו בציונות הדתית והגיעו לשיא
במילחמת ששת הימים.

מיסעדה ו קיו ס ק
ב ח ביון
שרשרת ההפגנות וההתנחלויות נוסח
גוש־אמונים, קשורה לקבוצת המתנחלים
הראשונה שאותה הנהיג משה לווינגר
לחברון עוד בפסח 68׳ ,והיא מאפיינת

מנחם בנץ מחבק את כני קצובר
מתנזזליס בכל מקום
את טכניקת ההתנחלויות של גוש־אמו־נים.
הרב
וכמה עשרות תלמידים ובוגרים
של ישיבת מרכז הרב שכרו חדרים במלין
פארק שבכניסה לחברון, והודיעו למושל
הצבאי שבכוונתם לעשות את הפסח בעיר
ולהתפלל במערת־המכפלה. כבר במהלך
החג ביקרו אותם סגן ראש־הממשלה, יגאל
אלון, ושרים אחרים, והרב לווינגר הצהיר
בפניהם כי אין בכוונתו לעזוב את חברון
בתום החג.
אחרי ששהתה חודש ימים במלון׳ עברה
הקבוצה בפקודת המושל הצבאי להתגורר
בבניין המושל במרכז־העיר. צעדיו של
לווינגר גררו את הממשלה להחלטה על
הקפת ישיבה. במארס 1970 החליטה ועדת־השרים
לענייני־ביטחון על הקמת 260
יחידות־דיור ממיזרח לחברון הערבית —

אין 3מע 0חובות או מודעה שד גוש אמונים שאין בהן
אי!מו שד סעת החורבן המיידית ״בגבולות או₪וי 7
יחידות דיור שהפכו לשכונה עירונית
בשם קריית ארבע.
בתוך קבוצה זו היה צעיר שפניו מאור כים,
בעל זקן שחרחר קצוץ — בני
קצובר. פירסומו הראשון בא לו כאשר
נשא אשה בטקס חגיגי גדול בחצר המיס־של
הצבאי, בבניין המישטרה של חברון.

היו חבריו בני קצובר ומנחם פלי?ום,
מראשוני קבוצת הרב לווינגר. לאחר הקמת
קריית־ארבע דיברו ביניהם על הקמת
גרעין חדש שיעלה להתיישבות בשכם
ובחברון, כמו נשלמה המלאכה החלוצית.
גרעין אלון־מורה של בני קצובר ומנחם
פליקס היה הגרעין הראשון של גוש־אמונים.
כאשר
שאל עיתונאי את קצובר בהפגנה
הראשונה בגדה :״איפה אתה מתנחל,
בחברון או בשכם ז״ ענה קצובר :״כבר
תקענו יתד ביהודה ויש לגאול את חרפת
השומרון, שהוא יודנריין״ .עשר פעמים
יצאו קצובר ופליקס מקרייודארבע להפגנות
התנחלות בצפון הגדה המערבית.
עד לסוף 75׳ פונו שש פעמים מחורבות
התחנה התורכית בסבסטיה, עד שממשלת
רבין נכנעה והתקבלה פשרה — הקמת
מחנה צבאי בכפר קדום, שממערב לשכם.
ליישוב החדש קראו אלוך מורה, ושם היו
צריכים לכאורה קצובר ופליקם להקים
את ביתם.
שש שנים ישבו קצובר ופליקס בקריית־ארבע.
כמעט שנתיים הפגינו בסבסטיה,
בקדום ישבו שלוש שנים. בינואר 79׳
יצאו קצובר ופליקס מקדום בראש שיירה
של כלי-רכב להקים ישוב חדש, קרוב
יותר לשכם.

היכרות ואף ישיבה בצוותא של בניס
ובנות, שלה אין הם זוכים בימים רגילים.
ההפגנות של 1974/75 הולידו הרבה זוגות
צעירים. גם ההתנגשויות עם צה״ל, יותר
משהיתה בהם סכנה ואיום למפירי־החוק,
היה בהם שעשוע. הם שיחקו עם צה״ל
במחבואים, משחקי־צופיות: מי ישיג, מי
ירדוף, מי ייגרר כשק־קמח, ומי יסתתר —
חוויות עליזות ומרתקות של נוער נלהב,
שעמדו בסתירה לשמות המפוצצים של
מיבצעי גוש-אמונים, שמות כמו ״מיבצע
מסירות־נפש״.
בהפגנות גוש־אמונים נוצל כמעט כל
סמל יהודי אפשרי: בעת ההפגנה בס בסטיה,
בדצמבר ,1975 כאשר שר־הביט־חון
דאז, שימעון פרם, בא למחנה המפ גינים
ודרש את פינוי המקום, פרץ הרב
לווינגר מהפגישה החוצה בצעקות, כש הוא
קורע בהפגנתיות את בגדיו, אות
לאבל מסורתי מהמם, תוך קריצה לעבר
מצלמות הטלוויזיה.
במיקרים אחרים, כאשר חיילים הגיעו
לפנות את המתנחלים, כמו לפי אות
מסויים, פתחו המתנחלים בנענועי תפי לה.
תמונה אחרת הקשורה ברב לווינגר,
היתה כאשר בלב השוק הערבי של חברון
הוא ניצב עטוף בטלית, שקוע כולו
בתורה, בעוד מושלה הצבאי של העיר

הרב גחץ אחרי כיבוש הכותל
צווים קדושים מימי קדם
המתנחלים ניסו להציג את חתונתו של
קצובר כאירוע לאומי־היסטורי.

״גבולות אושוויץ״
( הקו-הירוק)
גוש־אמונים הוקם רשמית רק בסוף 74׳.
התארגנות זו היתה פועל יוצא מריגשות
התיסכול והחרדה שאחרי מילחמת יום-
הכיפורים. באחת ההפגנות הראשונות של
גוש־אמונים, הטיף יואל בן־נון לצאת
נגד ממשלתו של יצחק רביו, כשם שיצאו
היהודים נגד השילטון הבריטי הזר שהיה
בארץ. אוסף הביטויים העזים של בן־נון
וחבריו אחרי מילחמת יום־הכיפורים כלל
את מרכיבי החרדה שבעיקבות התבוסה.
חרדה מ״נסיגה״ ,מ״אובדן עצמאות״ ,מ־
״ממשלה שאינה ריבונית״ ,מ״דרך החור בן״•
את אותם שאינם מסכימים עם גוש־אמונים
הם האשימו ב״פיק־בירכיים״ ו־
״יאוש גדול״ .כל סיסמות גוש-אמונים
לקוחות מתקופות של חרדה, צרה, חורבן
ושואה — וכוונתן לעורר חלחלה.
״ממשלת הספר הלבן!״ הם קראו נגד
ממשלות המערך והליכוד כאחד, כאילו
להזכיר את גבולות המנדט של השלטון
הבריטי הם קבעו :״הממשלה יוצרת תחום-
מושב ליהודים.״ את ממשלת רביו האשימו,
כי היא משאירה את הגדה המע רבית
״יודנריין״ — נקייה מיהודים —
כפי שביקשו הגרמנים לעשות באירופה,
וכשבא אל־סאדאת לירושלים לבשר שלום,
אמר עליו משה שמיר בכנס בעופרה:
״זהו היטלר שעל הנילוס.״
אין כמעט אסיפה, חוברת, מודעה של
גוש־אמונים שאין בהם איזכור של ״סכנת
החורבן״ (המיידית גבולות אושוויץ״
(הקו־הירוק) ,״אובדן עצמאות״ ,״שואה״,
״טבח בידי שונאי ישראל״ .טדי קולק
הפך בעיניהם ל״פועל לפי מיטב מסורת
היודנראט״ וחיים בר־לב שהתנגד להקמת
אלון־מורה ״חצה את הקווים לשרם את
האוייב.״ גם בגין הפך לבוגד מסוכן,
כאשר הסכים לפינוי כל סיני.

הזוג ה מ תנ ח ל
קצוגד ו פ לי ק ס
הגרעין המניע להתנחלויות גוש־אמונים

אנשי גוש־ אמונים ;גד צה״ל
כמו נגד השילטון הבריטי
הם עזבו את קדום, נטלו את חבריהם
ואת השם אלון־מורה, כדי להמשיך במסע
ההתנחלות :״יש עדיין ספר־לבן ויש
הידרדרות,״ אמר קצובר בישיבת מזכירות
גוש־אמונים, בדורשו לחדש אז את הפגנות
ההתנחלות.
אחרי שישבו בשולי הכביש לשכם שבו עות
אחדים בחורף 79׳ ,שוב ניצחו קצובר
ופליקם, והוקם עבורם ישוב חדש — שוב
אלון מורה שמו — על אדמות הכפר
הערבי רוג׳ייב• בעלי האדמות הערביים
עתרו לבג״ץ וזה הורה לפנות את המת נחלים.
שוב היו הפגנות ומחאות. מדינת
ישראל כולה עקבה בדריכות אחרי בני
קצובר — הייעתר לצו בית־המישפט ויס כים
להתפנות ו שרים בממשלה אמרו ש־קצובר
יכול, אם יסרב להתפנות, להפיל
את ממשלת בגין.
כשנה ישבו קצובר ופליקם ברוג׳ייב,
עד שנמצאה פשרה לפינויים, בהתאם לצו
בית־המישפט, ובחורף 80׳ עשו דרכם
להתנחלות החדשה בהר־כביר, בהתנחלות
ששוב תיקרא אלון־מורה.
ממשלת בגין השקיעה בהקמת הישוב
החדש לקצובר ופליקס מאמץ כספי ואיר-
גוני אדיר, ששום ישוב בארץ לא ידע
כמותו בעבר. מסוקים גדולים של צה״ל
העבירו ציוד, לבד מעשרות משאיות, מנופים
ובולדוזרים שגוייסו, למיבצע ההתנחלות
בידי השלטונות.
ראשי גוש־אמונים הקפידו לארגן את
הפגנות ההתנחלות בימי החופשות של
בתי־הספר, כדי לא&שר את בואם של
נערים רבים ככל האפשר ואף לנצל את
הציוד הממלכתי של מוסדות החינוך ה דתיים.
לנוער
הדתי היתה זו חוויה מיוחדת של

ניצב חסר־אונים ומנוע מלפנות את היהו די
המתפלל.

שגורריס ופר טיזגיס
דני רובינשטיין בוחן בסיפרו את מקו רות
הפרנסה של המתנחלים, שעיקר תק ציביהם
מכספי משלם המיסים. אמנם,
פה ושם היו גם תורמים פרטיים, כמו:
יצחק שובינסקי (מנהל חברת אוטוקרס
לשעבר) ,שתרם מכונית לרב לווינגר ול אנשיו,
זמן קצר אחרי בואם לחברון (זמן
מה אחר־כך נחקר שובינסקי על חלוקת
מכוניות במחירי הנחה לאישים שונים).
גם הבנקאי יהושע בן-ציון תרם כסף למתנחל,
חברון (לפני שנתפס בגניבה והושם
בבית־הכלא) .הקבלן הירושלמי פרץ בן-
גיאת עזר ללא תמורה למתנחלי עפרה.
היו גם בעלי־ממון יהודיים מחו״ל ש-
שסייעו, ובראשם ״מלך בתי־הקאזינו וה הימורים
של לונדון״ ,סיריל שטיין וסוחר-
הנשק ממכסיקו מרכוס כ״ץ (שניהם תור מים
של המפד״ל) .אבל כל התרומות
האלה לא היה בהן כדי לפרנס את פעי לות
גוש־אמונים אפילו יום אחד.
לצורכי ההפגנות וההתנחלויות היה צו רך
בסכומי־עתק, שאת רובם נתנה לגוש-
אמונים ממשלת ישראל. ככל שעבר הזמן
גדלו סכומי הכסף, שהקציבה הממשלה ל קבוצה
פוליטית זו, אשר לא ידעה כמעט
מחסור. את כל הפגנות ההתנחלות האג־טי־ממשלתיות
מימנה הממשלה עצמה, ב יד
רחבה. הלחץ שהפעיל הגוש, ביחד עם
רגשי ההתרפסות על העבר, מוטטו את
יכולת העמידה של הממשלות, שתגובתן
על מעשי ההתנחלות הבלתי-חוקיים היתה
היענות ריגשית בעיקרה.

״הטוב שבגוייס —
הרוג״
במיסגרת בחינת השקפת־העולם של אנ שי
גוש־אמונים בחן דני רובינשטיין את
יחם חברי הגוש לערבים. הוא גילה כי
בגוש־אמונים מדגישים יותר מכל את טי פוח
דמות הערבי כאויב. הם רוצים לראות
בערבי רק את דמות המיפלצת השטנית,
המרצחת, שאין לדבר עימד, על הסכמים,
אין מה לוותר לה, וחובה לנקום בה
לעולמי־עד.
כמה מהשקפותיהם של חברי גוש־אמו־נים
לוקטו מעיתוי הגוש .״שינאת אויב
איננה רגש חולני, היא תופעה טבעית
ובריאה,״ כפי שכתב המתנחל חיים צוריה
משבי-שומרון. הוא דורש את :״הזכות
לשנוא״ ומותח ביקורת על ישראלים רבים,
המתהללים באי־שינאתם לערבים .״הער בים
הם העמלק של ימינו,״ כתב צוריה,
״בשינאתם התהומית לתחייתנו הלאומית
בארץ אבותינו ...לעם ישראל זכות לאו״

״...שהרי לא מתוך התעוררות דתית יצאנו
למילחמה, ולפיכך גם לתוצאותיה אין
משמעות דתית״ .לאומנות ופטריוטיזם
כשלעצמם, אינם ערכים דתיים. נביאי יש ראל
בתקופת בית ראשון והכמי־ישראל
בתקופת ביית שני — רובם היו, בוגדים,
מבחינת מושגי הלאומנות והפטריוטיזם
החילוניים. הרבנים, הטוענים היום לאחזקת
השטחים, מנימוקים דתיים /אינם ממשיכי
המסורת של אליהו הנביא, אלא של 850
נביאי הבעל והאשרה, אוכלי שולחן איז-
בל /לא ממשיכי המסורת של מיכיהו בן
ימלה, אלא של 400 נביאי אחאב...״

״ שובן יונים״
צמיחתה של תנועת־מהאה שכנגד, תנו עת
שלום־עכשיו, זיעזעה את גוש־אמונים
לדעת רובינשטיין, שבחן את הצבת שלום-
עכשיו מול האידיאולוגיה של אף־שעל,
המזינה את גוש־אמונים. כינוס השיא של
שלונדעכשיו, כאשר תנועה, זו אירגניה
בכיכר מלכי־ישראל בתל-אביב כ־ססז אלף
איש, ב־ 2בספטמבר 1978 הוחל בתהליך
שבירת הקונסנזוס הלאומי, שהזין את אנ שי
גוש־אמונים.
העימות בין שתי התנועות החל כאשר
ב־ 6באוגוסט 78 הדביקו אנשי שלום־
עכשיו, במיבצע־לילה, מאות כרזות ברחו בות
שלוש הערים הגדולות וגילו לציבור
על תוכנית ממשלתית סודית להקמת חמש
התנחלויות חדשות, שהצנזורה עיכבה פיר־סומה.
חמישה ימים מאוחר יותר יצאו
שיירות מפגינים להתנחלות שילה, במיבצע
שובך יונים, ובמבואות ההתנחלות הוצבה
אנדרטה לשלום, של יגאל תומרקין.
תנועת שלונדעכשיו התחילה להיות מיט־רד.
הסיקור העיתונאי הנרחב לפעולותיה
לא איפשר עוד לממשלה להפעיל מדיניות
התנחלות שקטה ומחתרתית. לאנשי שלום־
עכשיו היתד, יד בהורדת התנחלות אלון״
מורה מאדמות רוג׳ייב, והעברתה להר*
כביר. המתח בין שתי התנועות יצר פער
הולך וגובר בין שתי תפישות עולם,
פער שהלך והעמיק וחצה את הישוב ה יהודי,
פער שנעשה קשה לגישור.

משיח בן־יוסף נופל
חנן פורת
הטלית כנשק
מית לגיטימית, טיבעית ופסיכולוגית לש נוא
את אויביו החפצים בהשמדתו
״כן יאבדו כל אויבך ישראל,״ אמר
הרב ח״כ חיים דרוקמן אחרי שהונחו
פצצות לפגוע בחיי שלושה ראשי עיריות
ערביים. רובינשטיין מעיר על כך, מבלי
לפרש :״בציבור הישראלי רווחה הדיעה
שמקורבים לגוש־אמונים ביצעו התנגשות
זו. מכל מקום, בטאון הישובים בשטחים
לא נמנע מ,להביע סיפוק על הפגיעה

על תגובת השרשרת של חוגי הנוער
הדתי לאומי והילדים של בני-עקיבא מו סיף
רובינשטיין שהם מפרשים את דיברי
רבני גוש־אמונים פירוש גזעני פשוט :
״אין אמונה בערבים, אפילו אחרי מאה
שנה בקבר,״ ״הטוב שבגויים הרוג.״
מרים שילה, בצעדת גוש־אמונים, שמ עה
את נוער הגוש שר :״נעלה על הה רים
נפוצץ לערבלם את הראשים,״ ואף
ראתה אם המצביעה לפני בנה הקטן על
ערבי וחמור ואומרת :״הנה שני חמו רים.״
רובינשטיין מסכם עניין מחריד זה
במלים :״אלה דוגמאות לאווירה, טר מינולוגיה
ואמונה לאומנית־גזענית, שבה
אין כבר התלבטות ביחס כלפי הערבים.
אווירה זו היא תרומתו העכורה של גוש-
אמונים לערכי חברה, מוסר וחינוך ביש ראל
שאחרי .1967״

במיסגרת היהדות קיימים מזה דורות
המושגים, משיח בן־יוסף, ממשיח בן-
דויד, כשני שלבים בגאולה הצפוייה.
תחילה צריך להופיע משיח בן־יוסף שייה רג
ורק המשיח שאחריו, בן־דויד יהיה
התגשמות הגאולה השלמה.
האידיאולוגים של גוש-אמונים פירשו
את גסיסתו של משיח בן־יוסף כגסיסתה
של הציונות החילונית. אחד מראשי הגוש,
הרב שלמה אבי־נר, הוא מפתח הרעיון

אריק שרץ והרב צכי־יהודה קור, בהתנחלות
משקים את הזרע

*8111111
1 1י ן! 111־י!

400 נבי אל -א ח אב
אופן המחשבה הלאומנית והחד־מימדית
של אנשי גוש־אמונים ורבניו, שעוצבו ב צילה
של השקפת הגאולה שלהם, לא
עברה ללא-תגובה מצידם של חוגים דתיים
שפויים. הפרופסור ישעיהו לייבוביץ׳ הטיח
באמונת ימי־המשיח של גוש־אמונים :
״המשיח המופיע בפועל, הוא הוא־ משיח-
השקר — זוהי משמעות הנצרות והשבתאות
בתולדות ישראל והיהדות״ .הפרו פסור
אפרים אורבך הגיב על תחושת
המשיחיות של גוש־אמונים :״התלהבות
משיחית מלווה, בדרך־כלל, בספקולציות
על דרכי ההשגחה.״
ישעיהו לייבוביץ /ממשיך ומטיח מול
הקנאות המשיחית של גוש־אמונים :

אנשי גוש־אמתים מקימים בתים בהתנחלות
נגד ממשלות הספר הלבן
שתמציתו: שקיעתה של מדינת ישראל,
של החברה הישראלית, היא הגסיסה הנו ראה
של משיח בן־יוסף .״אנו עומד ם
מלאי חלחלה,״ אומר הרב אבי-נר ,״מוכי
צער ותדהמה ...משיח בדיוסף נופל...
מפרפר בייסורי גסיסה ...הציונות הזאת...
יפול פיגרה במדבר...״

אידיאולוג אחר של גוש־אמונים, י״ט
הל־אור, מציג את החברה המתנגדת ל-
גוש־אמונים כמסכת אחת של תועבות:
״שמאלנות קיצונית מתפרעת, מתירנות,
התמכרות לסמים, זנות בגיל ההתבגרות,
ירידת מוסר העבודה, התנכרות למולדת,
עזרה לאויב, ירידה מן הארץ, סירוב

לשירות צבאי ביהודה ושומרון, שינאה
לרוח־היהדות, עבריינות־נוער, שחיתות,
אלימות, רציחות, מעשי־שוד...״
כך נראית, הציונות הגוססת, במחשבת
רבים מחברי גוש־אמונים, הרואים את
עצמם כמסלקי פגר הציונות ומביאי עולם
מוסר ורוח משל עצמם. דן עומר :

בסי מקנא אריק שר 1ן בעצם ׳חי המילחמה. ם ד 1ע תקף רא ש־המס שלה
את יצחק רבץ ומיהו שימעון לוי מבית־ שאן?
0צלם העיתונות הירושל מי,
אורי שטיין, מחם ,77
גויים בתחילת המילחמה כח ייל
מן השורה, ונלחם בציר
המערבי בלבנון. שטיין לקח
עימו מצלמה, ובשעות הפנאי

שבו נסע שטיין בבית־שאן.
הוא נזכר שבכיסו מצוייר,
כתובת של החייל שצילם,
שמעון לוי, תושב בית־שאן.
שטיין ניצל את ההזדמנות
וביקש מבעל הקיוסק, שבו

ואמר לשטיין :״שלום, מדבר
ראש־הממשלה, סגן לוי שטיין הופתע שחברו
ליחידה לא סיפר לו על יי חוסו
המישפחתי.
,0לאחר הפסקת־האש ה־

דוד

לבית־הנשיא. למזלו הרע הוא
בא אחרי שהשניים סיימו את
שיחתם, ונבון ליווה את בגין
למכוניתו. לישראלי לא נותר
אלא לצלם את השניים נפ רדים.
0על
קהות־החושים ש פקדה
את מנחם כנץ מאז
שהוא נבחר לראש־ד,ממשלה,
בכל הנוגע לדימוייה של יש ראל
בעולם, מעיד חבר הכנסת
מן המערך יצחק רבץ. כש הוא
היד, ראש־ממשלד״ ביקש
בגין להיפגש איתו. בגין חזר
אז מביקור בארצות־הברית ד
לפגישה עם רבץ הוא הביא
גליון של ניו־יורק טיינזס, ש־בעמודו
הראשון היה צילום
גדול של חייל ישראלי הגורר
נערה פלסטינית משכם בשערותיה.
בגין, שהיה אז ראש ה אופוזיציה,
טען שאסור שיקרו
דברים כאלה, כיוון שהם פוגעים
בתדמיתה של ישראל.

אופירה נבון

שהתה בסופית, בירת בולגריה, בימי חמילחמה הראשונים. נבון, נסיאת
יוניצף, אירגון האו״ם למען הילד בעולם, בישראל, קיצרה אומנם את
ביקורה שם, אן הספיקה לנאום בכנס. בעת נאומה הפריעו לה חברי המישלחת הסובייטית ודרשו
ממנה שהיא תתייחס בדבריה לילדי לבנון, שנפגעו בקרבות, בתום ביקורה, כאשר הצלם דויד לוי
העביר לרשותה את התמונות שלה, שצולמו באירוע, ניגש אליה חבר המישלחת הסובייטית וביקש
לרכוש תמונה שלה למזכרת. נבון, שהיתה מוקפת ב״ 30 אנשי״ביטחון, העניקה לו תמונה זו במתנה.
צילם את חבריו. מכיוץ ש אשתו
נמצאת בחודש התשיקיבל
הוא

להריונה,
חופשה. אחד החיילים שאותם
צילם, רשם על־גבי קופסת
סיגריות את כתובתו וביקש
משטיין שישלח לו את התמונה,
אחרי שיפתח אותה. בדר כו
לירושלים התעכב הרכב

0ישיבת סיעת המערך,
שהתכנסה ביום השלישי שע בר
בשעות הערב המאוחרות,
נמשכה ארבע שעות. הח״כים,
חברי ועדת החוץ והביטחון
של הכנסת, שבו מסיור ממו שך
בצפון וטרם הספיקו לא כול.
אחד מהם, שימעון
פרס, אמר :״או שנפסיק את
הדיון, או שיהיה אוכל!״ מיז־נוני
הכנסת כמעט שנסגרו, ולכן
הובאו לחדר הסיעה כרי כים
שונים. דני רוזדדיו לקח
את קנקן החלב בידו ומזג מתוכו
לכוסותיהם של הח״כים השונים,
שרצו לשתות קפה עם
חלב. מכיוון שהמגשים הובאו
לחדר באיטיות, העיר אכרהם

שתוכנו שודר ברדיו. העיר
ח״כ יחזקאל. כאי :״ומה
עשה בן־מאיר? שלח מיכתב
גלוי בתגובה.״ מישהו שאל:
״ומי עוד שלח מיכתביסז״
מקצה האולם נשמע קולו של
חיים בר־לכ :״ויקי ומיקי.״
הוא התכוון לשם־טוב ול
מיכאל
(מיקי) כר־זוהר.
0נאווה ארד אמרה ש
אינה
מבינה את החלטות חברי
המערך בוועדת החוץ והביט חון
.״מה זה סעיף תשע, שיש
להימנע מהפצצה מאסיווית ב ריכוזי
אוכלוסיה?״ ענה לה
אבא אכן :״אם כתוב ב־תנ״ך,
לא תגנוב,׳ סימן שיש
גנבים. אם כתוב שיש להימנע
מר,פצצה, סימן שמפציצים.״
0באחת הפגישות, בין
חברי ועדת החוץ והביטחון ושר
הביטחון, שהתקיימה אחרי
שהסתבר שהמילחמד. לא הסתיימה
במרחק 40 קילומטר מ גבול
ישראל וגם לא בתוך 24
שעות, העיר אבן :״יש לי ה רושם
ששרון מסתכל בצורה
מוזרה במפת תורכיה.״
0אבן, שר־התיקשורת

מרדכי

ציפורי

ויצחק

ליכני שוחחו על המילחמה
בלבנון. ליבני הזכיר את דברי
הנשיא האמריקאי כנימין
פרנקלץ, שאמר כי מעולם
לא היתד, בנמצא מילחמה טובה
ולא היה שלום רע. שארל
!מונטפקייה הצרפתי אמר
שאימפריה הנוסדה במילחמה
ובחרב תחיי תמיד על החרב.
ליבני טען שכפי שזה נראה
היום, המילחמה הנוכחית אינה
ראשית השלום, אלא תחילתה

שתה, כי ימסור למישפחתו
של לוי דרישת־שלום, וציין
את שמו. כשהגיע לביתו, סיפרה
לו אשתו שמחפשים אותו
מבית-שאן. כעבור דקה שוב
צילצל הטלפון. אמו של שימעון
לוי הודתה לשטיין, ואמרה לו
שבעלה רוצה לדבר איתו. את
השפורפרת נטל אבי-המשפחה

אולם׳ פו,

בא לביקור אצל חיילי צה״ל, בצפון, מלווה בלו סילבר (עם חגב למצלמה)
וטל ברודי. השלושה באו לעודד את החיילים, ונעצרו בשער פטמה, שעל
גבול הלבנון, ליד מטולה, מאחר ולא היו להם אישורי כניסה ללבנון. הם ירדו אל החיילים עם כדורי״סל.
ראשונה

במילחמת

לבנון,

בא ראש־ד,ממשלה, מנחם
בגין, למישכן הנשיא, יצחק
נכון כדי לדווח לו על

1 1 1 1מצלם במצלמת וידאו. גפן, שחקן תיאסר.
״ * 1ותוכניות ילדים בטלוויזיה, עוסק ביום גס

בצילומי וידאו. הוא צילם את אחת מלחקות־הרוק חזרות שהופיעו
בתל״אביב בימי המילחמה. אחרי שסיים לצלם, הוא מיהר למסיבה.

מהלכי־הצבא, החלטות הממש לה
ונסיעתו הקרובה לארצות-
הברית. אחרי תיאום בין
לישכת־הנשיא ולישכת ראש-
הממשלה, הוחלט להסתיר את
דבר הפגישה מאמצעי־ד,תק שורת.
ואכן, כשהסתיימה ישי-
בודו־,ממשלה, מסר ראש־ליש-
כתו של בגין, יחיאד קדישא
,,שבגין נוסע לביתו.
צלם העיתונות הירושלמי רח מים
ישראלי חש שקדישאי
מעלים מידע. הוא הימר ופנה

לחתול מאיץ) כ״ץ־ עוז :״בקצב
כזה הסיעה תשב עד אור
הבוקר״ .אריק נחמקץ השיב
למשה שחל שתבע ממנו
לחדול מקריאות הביניים :״אני
מוכן לסתום את הפה רק אם
תהיה בתוכו חתיכת עוגה.״

של המילחמה הבאה. ציפורי
היה פסימי לא פחות, וטען ש לדעתו
אולי רק ניניו יחיו ללא
מילחמה. אבן ציין ש״כיום אי-
אפשר להיות בעל מקלט־טל-
וויזיה בלי לראות כל־הזמן את
אריק שרון על המסך.״

0באותו דיץ טען ח״כ
דם כן־מאיר, שלא יתכן
שח״כים ישלחו מיכתבים גלויים
ויביעו דיעות פרטיות באמצ־עי־התיקשורת,
אחרי שהסיעה
החליטה לאסור זאת. הוא הז כיר
את מברקו של ויקטור
שם־טדכ ממפ״ם, שנשלח ב אותו
בוקר לראש־ד,ממשלה, ו
0באחד
הדיונים בוועדת-
החוץ־ור,ביטחון של הכנסת,
בימי הלחימה בצפון שאל ח״כ
הליברלים כני שדיטא את
שר־הביטחון מהן תוכניות צה״ל
לגבי משך החזקת כוחות המילואים
בלבנון. ענה לו שרון :
״אני רואה שח״כ שליטא כבר
דואג לשיטחי המיזרע של ה
העולם
הזה 2338

א 1111י בו
עגבניות במנחמיה.״ שליטא,
שהוא גם ראש המועצה המקומית,
ענה לשרון שהוא שמח
על כך שגם בימי המילחמה יש
לשר-הביטחון זמן ועניין לח במקום.
שוב
על החקלאות
שרון, שו״החקלאות לשעבר,
השיב :״האמינו לי, שבימים
טרופי-שינה אלה אני מקנא ב-
עמיתי־מחליפי, שימחה אר ליך.״

:הבתב הצבאי של ידי־עות־אחרונות,
איתן הכר,
היה המום ממעשי שרון בלב נון,
ומכך שכוחות צה״ל הגי עו
עד שערי ביירות, תוך הפ רה
של התוכנית המקורית. ב חדר
המערכת בתל־אביב הוא
התפרץ :״צריך לעצור אותו,
צריך לעצור את ההשתוללות
של שרון!״
! 8דובר מישרז״החקלאות,

חיים ואשדות-יעקב. לא היתה
בעית צנזורה בפירסום הידיעה,
אך כשהתקשרו מגלי־צה״ל
לשני הקיבוצים, בשעת
לילה מאוחרת וביקשו מהם
אישור, לא הבינו שם במה
מדובר.
8הכתב לענייני מיפלגות
של יומון הארץ, אמנון בר זילי,
סיפר בבדיחוודהדעת
שראשי חירות שוקלים לשנות
את שמה של מצודת הבופור,
למצודת זאכ (ז׳בוטינסקי)
— שמו של בית המיפלגה ב־תל-אביב.

,ח״כ הליברלים, פינחס
גולדשטיין ניסה במשך ששת
ימי המילחמה הראשונים לא תר
את אחיו, הד״ר ישראל
גולדשטיין, שגויים עם תחילת
המילחמה. כל נסיונותיו
העלו חרס. בשעה 3לפנות ב ד

אויה הראל

לובש אפודת״מגו• הראל, נשיא מגו״דויד׳אדום, עמד בראש מתנדבי מגן־
דויד שיצאו לסייע לפליטים בלבנון. כבר בתחילת המסע, בתל־אביב, הוא
לבש שכפ״ץ, שהוא ציוד חובה ללוחמים בלבנון. המתנדבים, שבאו לעזור לאנשי מד״א, הציעו לו שייסע
בניידת־הדם הממוזגת, אך הוא סירב בתוקף, וישב באמבולנס הראשון, הלא־ממוזג שיצא לצפון.
של הרופא הקרבי במחזה
התשת! ,מאיר סוויסה, גויים
אף הוא למילואים כחובש קר בי.
זאכ רווח נצמד כל היום
לטלפונים שבתיאטרון ומברר
מתי הוא יכול להופיע בפני
חיילים.
! 8אחד המשתתפים במחזה
הנסיכה האמריקאית, שאותו
כתב וביים ניסים אלוני, השחקן
דני פרידמן, גויים ל מילואים.
במקומו של דני, בנו
של שרגא פרידמן המנוח,
לא הובא מחליף. שני שחקנים
אחרים במחזה המוצג בתיאטרון
הבימה, אודי כוכמן ו־איציק
סיידוף, מילאו את
תפקידו. הקהל לא הרגיש בכך
כלל.

המילחמה גרמה לשינוי

קטע הסיום בסרט ספיחס, של
כועז דוידזון, שהוא החלק
הרביעי של אסקימו לימון. הסרט
עוסק בעלילותיהם של
צחי נוי, יפתח קצור ו יונתן
סגל בצבא. סיום ה סרט
היה אמור להיות מיסדר-
הסיום קורס־הטירונות של ה שלושה.
הסיבה לשינוי היתד,
שרוב הניצבים, שהיו דרושים
לצילומי המיסדר, גוייסו למילואים.

המשורר מוטי כהדב
סיכם את שבוע־הספר, שקהל
מבקריו הצטמצם אחרי פתיחת
המילחמה בהערה צינית:
״המכירות דלות, משום ש קוראי
השירה נמצאים בלב נון.״

״1 |3^(*׳1 111 יושב בביירות עם רובה בידו. עוזיאל חיה העיתונאי היחידי שהופיע
נ #ש 1י 1#יייי ׳ לסיור של דובר צה״ל בגזרה המערבית של לבנון עם רובה קרבין של
המישמר האזרחי, שגרם לו אחר״כך לדפיקות לב לא מעטות. באחת השכונות הנוצריות בביירות צעדה
ברחוב בחורה יפה, וכל העיתונאים והצלמים התאספו סביבה. עוזיאל השאיר את נישקו על הגדר
והלך לראות את הלבנונית. חבריו העיתונאים חמדו לצון, והחביאו את הרובה בתוך אחד מכלי״הרכב.
כשהסתיימה ההמולה הוא שב לגדר ולא מצא את הקרבין. אחרי שהתברר לו שהנשק אינו גם ברכב
השני, שאחריו הוא נסע במהירות, הוא התחיל לדאוג ואמר :״זוהי הפקרת נשק״מגן עברי. אני אקפוץ
ואעשה חראקירי אם לא אמצא אותו.״ חבריו, אשר ראו את צערו, ריחמו עליו והחזריו לו את נישקו.
נפתלי יניב, שאת שירות־המילואים
שלו הוא עושה ב מערכת
החדשות של גלי צה״ל,
טוען שהוא החמיץ את הסקופ
הגדול שלו על המילחמה מתוך
שיקול־דעת מוטעה. במוצאי-
שבת, ערב פתיחת מילחמת ה לבנון,
הוא היה בתפקיד בתח נה.
אחרי חצות התקשר אריה
מקל, כתב גלי צה״ל בניו-
יורק, וסיפר שבאותן דקות
הודיע שגריר לבנון באו״ם, ש כוחות
ישראליים נחתו בין
צור וצידון, ושהם יורים ומתקדמים
בשטח. יניב החליט לג נוז
את הידיעה, משום שהח לים,
כי היא עלולה ליצור בה לת
שווא. כעבור רבע שעה,
ביומן מיוחד ששידרה מערכת
החדשות של קול־ישדאל דיווח
כתב הרדיו בארצות־הברית,
שלום קיטל על המידע ש מסר
השגריר הלבנוני.
81.בימי המילחמה בילה
יניב בתחנה בלילות, ובשעות
היום היה מגיע למישרדו ליום
עבודה רגיל. ידיעה אחת שהגיעה
מסוכנות הידיעות הפלס טינית
הדהימה אותו: נאמר בה
שבמשך חמישה ימים יורים ה פלסטינים
על הקיבוצים מעוז-

קר היום השביעי למילחמה,
צילצל הטלפון בביתו. על ה קו
היה אחיו. הוא היה צריך
להביא שבוי סורי פצוע לבית-
חולים במרכז הארץ, וכך הוא
ניצל את ההזדמנות והתקשר
לח״כ.

לראש־לישכתו של ראש

עיריית דימונה, שו ש כיתן,

הגיעה דרישת־שלום מבעלה
המשרת במילואים, בדרך מוז רה.
לביתן, העובדת אצל ראש-
העירייה, ח״כ המערך ז׳אק
א סי ד, התקשר חובב-רדיו מ־
.תל-אביב, וסיפר לה שהוא
קלט את שם בעלה בתשדורת-
אלחוט. אחרי שהתבררו עוד
פרטים מזהים הבין שביתן הוא
מדימונה, וכך הוא זיהה את עם כתובת ביתו והתקשר
אישתו.

הכתב

לענייני-פלילים

של גלי־צח״ל, חיים רכיה,

שדיווח בימי המילחמה מצידון,
ערך פינה יומית בתוכנית ה־צהריים
של שדרן התחנה
אלי ישראלי. בפינה הוא
ניסה לאתר את אוהד הפועל
תל-אביב שהגיע לנקודה הצ פונית
ביותר. כידוע, ישראלי

העולם הזה 2338

הוא אוהד מושבע של הקבוצה.
ביום הראשון, כאשר פליטים
רבים בעיר עדיין ישנו בחוף-
הים, תיאר רביה את הנוף ה מרתק
באיזור וציין ששיחת
היום בצידון הוא מישחק ה כדורגל
בין נבחרות בלגיה ד
ארגנטינה, שפתח את מישחקי
הגביע העולמי בספרד.

81 סגן שר־החקלאות, מי כאל
דקל, מצא דרך מקו רית
להביא שי לחיילים בצפון.
כשנסע לביקור ביחד עם עוז רו,
קלדד מלכה, הוא מילא
את ריכבו בפרחים, שאותם חי לק
בין החיילים והאזרחים ליד
הגבול. דקל סיפר, כי חיילים
רבים ביקשו לדעת איך אפשר
להתקבל לישובים חקלאיים.
! 8הפילחמה בצפון גרמה
לשיבושים גם בהצגות תיאט רון.
החזרות בתיאטרון חיפה
על מחזה חדש של יהושע
ם וכול, נפש יהודי, על חייו
של הפילוסוף היהודי אוטו
וינינגר, שהתאבד בגיל ,23
לא התחילו. יום לפני כן גויים
הבימאי־שחקן גדליה כסר
למילואים. שחקן חיפאי אחר
בתיאטרון, המגלם את דמותו

אברהם ברדזגו 5 2

בה א 0־ .16 ברדוגו, שהספיק לגדל זקן בשירות המילואים שלו,
שאליו נקרא בתחילת תמילחמה, יצא לחופשה של כמה שעות לאחר
שבועיים. הוא העדיף לבקר את מישפחתו בחיפה, ולא להגיע עד
למישרדו בירושלים, שנותר מיותם.

אוניברס

בשיתוף עם חב

בלקני

מיזוג מושלם של אירופה והבלקנים
בטיולי חוויה ופלאים ובמחירים ללא מתחרים -
שרק חב׳ ״בלקניט־ יכולה להעניק!
15 יום•-וון, ,ובום רביה

״* 1155 נלנד•

15י 1ם־יוון,יוגום לביה,אום טד,ה

1255 בלבדי

22 יים•-וון, יוגוסלביה

* 1355 בלבדי

22 ייס־ בולגריה,יוגוסלביה,יוון

* 1455 בלבדי

22 יים ־ יוון, יגוסלביה, אוסטריה,מינכן

׳״* 1555 בלבד!

22י וון, יוגוסלביה, אוסטריה,איטליה,מינכן

״ * 1555 בלבדי

״ כ ל הנר שם ע ד10.6.82

ומ שלם א ת הטיול
יזכה כ הנ ח ה של 5 5 5

* 8 8 8בלבד!

15 יים־יוון -סיוד מקיף
ימים

מציעים:

* 555 בלבד!

-יוון -טיול מאורגן

* 5 55 בלבד!

8ימים־ •וון -נו פשב פוד טו־ חר א ם
טיסות צירטר לם לוניקי(כולל אכם ון)החל מ

2 9 9בלבד!

לראות,ליהנות ולשלם פחות
רק בטיולי ־בלקנים־!!
נ ל מחירי הטיולים הנ׳יל.נ 1ללי : 0טי ס 1ת.איכסו 1במלזנות
״ד הלולו ס״ ,דרגה א ו״ תיי רו ת מ טו ל ה־ .פנ סיון מלא
בבולגריה וחצי פנסיון ביוגוסלביה.אוסטריה איטליה ויוון.

פרטים והרשמה בנל משרד• הנסיעות

ת ל -אביב: רמב ״ ם 17ט ל 622976 .־ 03
נחלתבנימ ין 15ט ל 6 2 2 9 7 6 .־ 0 3
די?ננ 1ף 190ט ל03 >241163,224427 .
דררהשנמא 1ת 8 8ט ל 522228 .־ 0 4
חי פ ה :

ארקיע מזמינה אותך לבלות עכשיו חופשת ״חצי חינם״ באילת. במבצע ״אין גבול באילת״ —
בתוקף עד 30 ביוני — אתה משלם רק חצי מחיר: טיסה 5096 -הנחה. מלון 5096 -הנחה.
חבילת נופש הכוללת טיסה הלוך ושוב ואירוח 3ימים ( 2לילות) במלון 3כוכבים באילת
כולל ארוחות בוקר תעלה לך החל מ־־ 1,754 .ש׳ בלבד 83.5ובמלון 4כוכבים רק
2,111.ש 100.5ועוד פיתוי לנופשי ארקיע: יום שייט ביאכטה, כולל ארוחת צהריים,
ב־ 1/3מחיר 210.ש׳ במקום ־ 630.ש׳.
נצל את המבצע
חסר התקדים ובוא
חסו עכ עכשיו לחופשה
ממשגעת באילת.
והמתיר למשתתף בחדר זוגי
(מינימום 2מבוגרים)
לפי שער דולר ־־ 21 שקל.
תוספת לטיסה מחיפה 252ש ( 12 דולר)

ק י תוגופר• .שראל״ר בגו ז

2 2 5888 :־ 02 חי פ ה643371 04נ ת ני ה23644 053 רא ש פינ ה35301 :־ 067ובכלסוכנויותהנ סי עו ת.

אנשים

ב לנ גי ם

1י י 1 111 1ין * .י! .

סאת דני אל ה שגוי

אם יש אלוהים. הוא די לג
בוודאי ע ל צור וצידון
9 1דובר אגד, גדעץ טל״
מור, שבימי המילחמה חזר
להיות נהג מן השורה, אינו
היחיד במישפחתו המבלה ב־מילחמה
ליד ההגה. בנו, ערן,
שהשתחרר לפני שנה מהצבא,
והיום הוא חבר באגד, נוסע
בוקר־בוקר מבאר־שבע ללב נון.
אשתו של טלמור, יהו״
דית, שעברה לפני שש שנים
קורם נהגי-אוטובוס, עובדת היום
כנהגת בקו באר־שבע
סדום.
העיתונאי הבאר־שבעי

הבטיחו שיש להם סיכוי לעבור
את המחלה הקשה.״

• שר־הכיטחון, ארי

שרון, בראיון לעיתונאי
שייקה בן־פורת :״מיום כניס תי
לתפקיד אני עוסק בתיכנון
המיבצע הזה.״

• העיתונאי אמנון אב־

רמוכיץ, על הנ״ל :״ילד
טוב 40 קילומטר.״
• !הנ״ל, על מטרות המיל־חמה
:״אנחנו לא מגש־הכסף,
שעליו ניתן השילטון לאליאם
סארקיס או לבשיר ג׳מייל. ה־

דויד אבידן

רוקד עם חברתו נילי, באחד מערבי
המילחמה. אבידן המשורר, שהיה בין
הבודדים שבאו לרקוד במועדון בתל־אביב הסביר, שלמרות המיל־חמה
החיים בעורף נמשכים כרגיל, והוא יוצא לבלות כפי שנהג בעבר.

יצחק שתיל מקיים מדי
שנד, שני ימי־הולדת. האחד,
בתאריך שבו נולד, בינואר,
והשני נד 12 ביוני, ביום שבו
נולד מחדש כשהוצא מגופו
גידול סרטני, לפני 16 שנה.
המסורת נקטעה השנה, בעיק־בות
האירועים בצפון, אך שתיל
מניח שהוא ימצא תאריך קרוב
אחר לערוך את המסיבה.

הכר, על הודעת ממשלת־יש־ראל
שצה״ל נמצא בפרברי
ביירות :״ביירות היא באמת
עיר מיוחדת במינה. הפרברים
שלה נמתחים כמעט עד למרכז.״

ם ו קג ה ש בו ע

״אם יש אלוהים בעולם, הוא
דילג בוודאי מעל צור וצידון.״

• ראש־הממשלה, מנ

!מין, בראיון מיוחד לט לוויזיה
:״מיבצע שלום־הגליל
הקנה שני הישגים — הוא רי פא
את העם מהטראומה של
מילחמת יום־הכיפורים, והוכיח
ני חוזה השלום עם מצריים
תקף ועומד.״
!• !חנ״ד, על מנהיג אש״ף,
יאסר עראפת :״זהו אדם שוויצר
גדול, מסתובב בעולם, מת אכסן
במלונות־פאר. זהו איש
זוועה ומרצח מיקצועי. הוא
קיבל כסף ללא גבול שבוזבז
על מועדוני־לילה.״
• הנ״ל, כשיצא מביקור
אצל פצועים קשה בבית־חולים
הדסה בירושלים :״הרופאים
העולם הזה 2338

הולכים למות לא מברכים אותך,
מפקד המליציות הנוצריות.״

• חכתב הצבאי של
״ידיעות אחרונות״ ,איתן

>• העיתונאי יגאל גלאי:
• הרב מנחם הכהן:

״זוהי המילחמה הראשונה, ש בה
עמדנו רבים מול מעטים
ובכל זאת ניצחנו.״

!• העיתונאי עמוס קי

:״היעד המדיני שלנו הוא
המילחמה הבאה.״
• המשורר יבי :״כש-
התותחים רועמים המוזות מתגלות
כפרוצות, הנהנות ממלא כתם
של סרסורים מבוקשים.״
>• הנ״ל :״מפציצים ב לבנון,
מעלים המחירים. מעלים
המחירים, מפציצים בלבנון וחוזר
חלילה.״
#1הנ״ל :״נקמת־דם, ה פוגעת
בנשים, גברים וטף והופכת
תושבים במאות אלפים
לפליטים, אפילו השטן בכבודו
ובעצמו לא ברא.״

אלישע טפיגלמן צופה !טלוויזיה

1י - 313

10.000 שקל בהרשמה
90.000 שקל בחוזה
1,000,000 שקל משכנתא
והיתרה בתשלומי ללא ריבית
אפשרותל-ו^ו 0 £ח ז
הלוואותמשלימותלבע לי תעודתזכאותשלמשרדהשי כו ן ו לזו >ותצעירים
הממיר לא כולל מ.ע.מ בטחון מלא לכספי ד־יכש־פ

ב תל אביב
באזור לי, בניין יוקרתי במיוחד
דירות דו מפלסיות בנות 5
שפע של שכלולים 2חדרי
רחצה, חימום, טלויזיה במעיי4
סגור
(לוירות נחא• נסנגנסי עיקל נשיר:

בראשון לציון
מחיר מחירון
27700.000־#

מ חי רמבצע

2 4 5 0 000ש

חדי־י ס

מבחר דירות ביות 4 3 חדריה במרכז ה שק טחחלמ
בגו הנ מ שי ם דירות
בנות 5חדרים החל מ־

1 .0 3 0 .0 0 0

8 9 9 ,0 0 0

יו קרח

2,0477500

1 .7 1 0 .0 0 0ש

ב ר מוז ה שרון
בנתניה מחיר מחירון
דירות פאר 3 ,חדרים
ברחוב ראשון לציון
עם מירב ה שכלולים

מ חי ר מ חי רוו

מ חי רמבצע

מ חי רמבצע

.0 2 0 ,0 0 0ו ש 1 ,2 7 6 .0 0 0ש

במי־ניצה מול הים
דירות יוקרה ברמה בינלאומית
בריכת שחיה, מגרשי טניס,
חימום. גיקוזי ועוד ועוד
4 7 4 2 0.000 שי 1.197,0 0 0ש
2חדרים מרווחת
270407000ש׳ 1,6 9 5 ,0 0 0זי
3חדרים מפוארת
4חדרים יוקרתית
2 6 2 5 ,0 0 0ש 2,147.000ש
(לדירות בצתנית תנאי תשלוט 300.000׳!יהל בחיזה;

מ חי ר מ חי רון

מ חי רמבצע

מבחר קו טג׳י ם
על שטח קרקע של כ 400 ני י 3 .7 2 6 ,0 0 0ש 3 ,3 0 0 ,0 0 0ש
3חדרים
1,5207000ש׳ 1 ,3 5 6 ,0 0 0ש
3׳/2חדרים•י גג 4חד;ר על הגג
2 7 3 0 0 ,0 0 0ש׳ 2 .0 7 0 .0 0 0ש
3חדרים •י גג +חדר על הגג
2 7 4 2 0 ,0 0 0ש׳ 1 ,8 7 0 ,0 0 0ש
$חדרים
2 ,3 0 0 ,0 0 0ש׳ 2 ,0 7 0 ,0 0 0ש

לפרטים על דירות ברמת הטרו! נא לפניו( למשרדנו גת א

*זברה ־ ניוד־׳ ו כונ הדירותע**י!נו±וי 0־ *זו דז ס ס ־

.אנ שיבו בשוס .
שרז! אזזסמוזנג
(יונס:
עוג זזאשון 1ל
אבא, לדי או9א
ובלי אח
הגברת הצעירה בתמונה היא
שרה ארמסטרונג־ג׳ונם, בתם
של לורד סנאודו ושל הנסי כה
מארגרט, אחותה של מלכת
בריטניה. עם יחוס כזה, היא
זקוקה כמובן לשמירה צמודה, לבל
יעז מישהו לפגוע בה. ואכן, עד
לאחרונה, היא יצאה תמיד מלווה
באחד מבני-מישפחתה, אם לא ה אב,
אז לפחות (ובעיקר) אחיה
המבוגר ממנה, דייוויד, הידוע
גם בתוארו הרשמי, הדוכס לינדלי.
אולם עם הגיעה לגיל ,17 הוחלט
שאפשר להסתכן ולהניח לה לבלות
בלי פיקוח מגבוה. חוץ מזה, מה
כבר אפשר לסכן במעמד גזהז הרי
ממילא, בכל מקום שבו תופיע,
ילווה אותה צבא שלם של צלמים.

1דסון ישכרו
הנן: יווסדהעצו
ב ס אח הירושה
;דברן רו קפלר האב הוא יא
רק בן לאחת המישפחות העשירות
ביותר בעולם, אלא היה גם
מושל מדינת ניו־יורק במשל שנים
רבות. אמנם, לאחר שניסה לזכות
בבחירות לנשיאות ולא קיבל את הרפובליקאית מיפלגתו אמון עומעם זוהרו מעט, אבל אין זה
מפריע כלל להילת בכורו, נלסון
ה כן. רק עבר את גיל , 17 יצא
לבלות בדיסקוטקים הניו-יורקיים,
וכבר העיר כולה מדברת עליו
והעיתונים מלאים בקלסתרו. גם הוא
וגם העיר יודעים שכיורש הממון
של המישפחה, יש לו גם סיכוי טוב
להיות, אי שם בעתיד, מושל של
המדינה.

חששו 0 1 * 11׳תובן(9שח!1ים
כונז; סינשזה:
ושב(מהגוש
ם ר:ר, סינאמרה ייסד יד,תגרש
בפעם הרביעית. הפעם, שבר
את השיא והחזיק לידו את באר-
כרה מאדכס לא פחות משש
שנים, עד שהיא לא החזיקה יותר
מעמד .״שיכור זקן,״ התפרצה נג דו
במיסעדת־יוקרה הוליוודית.
״אולי היית פעם כוכב, אבל זה
היה לפני מאה שנים.״ ״ומה
איתך,״ השיב הזמר בן ה־ 66ל רעייתו
הצעירה ממנו ב־ 11 שנים.
״את החתיכה המטומטמת ביותר
שנקרתה אי־פעם בדרכי. הוצאתי
אותך מאשפתות ואשלח אותך בחזרה
לשם.״

העולם הזה 2334

חגש משוביס נסוס־וגאס
נ׳ימי קונורם הגיע ללאס־וגאס כדי להשתתף בטורניר טניס
יוקרתי, המאורגן על־ידי השחקן והבדרן אלן קינג, והנושא את
שמו. הטורניר שמור לשחקנים מיקצוענים, ובין מתחריו פגש
קונודס את ויטאס גארולייטיס ואת ג׳ץ מאייר.
אבל, מאחר שלאס-וגאס היא לאם־וגאס, ואף אינה רחוקה
נ&הוליווד, מושר הטורניר גם הרבה חובבי טניס מפורסמים כמו
ניל סיימון, אד (לו גרנט) אסנר, דונה דיקסץ ואחרים.
על המגרש הוכיח קונורם כי הוא אכן אחד הכוכבים הזוהרים
/ביותר של השנה הזאת, וגם אחד מבעלי ההכנסות הגבוהות
ביותר. למאזן השמן שלו הוא הוסיף עוד 60 אלף דולר כשניצח
בגמר את ג׳ין מאייר.
לעומת זאת, כאשר הגיע הזמן לחגוג את הניצחון, הסתבר
שהכוכבת האמיתית של הערב היא דווקא דיאנה רום. היא•-
הוזמנה להופעה מיוחדת במלון סיזר פאלאם, שבו נערך הטורניר,
ואם כי איש אינו נוקג במחיר מוגדר, יש אומרים שהגברת
רום לא היתד. רק בעלת הקמגן האישי הגדול ביותר, אלא גם
בעלת השכר השמן ביווע־.

1 3)5

.אנ שי םבשוס .

המיתולוגיה היוונית מספרת על פסל שיצר פסל
מושלם פל-כך, עד שהתפלל לאלים שיפיחו בו
רוח חיים. שם הפסל היה פיגמליון, והאשה —
גאלתיאה. במיתולוגיה ההוליוודית יש סיפור
דומה, על מיליונר שיצר בממונו כוכבת והתפלל
בכל מאודו לאלים — הפעם אלי־התיקשורת —
שיהפכו אותה להצלחה של ממש. שם המיליונר

משולם ריקלים, ושמה של בחירת־ליבו פיה
(הפרפר האדום) זאדורה.
העובדה שהביקורת לא התלהבה, לא הפריעה
לנערה, הצועדת לקראת סירטה השני, ומגלה לעולם
את המירשם שלה לשמירת הפיגורה: חצי שעה
ריקוד כל יום, אחר־כך סאונה ומנוחה. והעיקר,
לחיזוק התוצאות — ריקלים.

ג !!,קנדי הבן:
חתמה דא 1נל
וחוק מן העץ

נהק שיודס: הנוננת הקסינה
הגדודה עת הבעיות הקשות
שו התנקיויס והדיאטות
כידוע לכל, אמורה כרוק שילדם לככב בסירטו החדש של
מנחם גולן, סהרה. את הסרט היו צריכים לצלם בישראל, עד
שהגיעה לכאן אמא שילדם הכל־יכולה. אולי פגשה ציפור קטנה
שלחשה לה מה אריק שרון מתכונן לעשות, ואולי היה זה סתם
חוש שישי, אבל השמועה בפסטיבל קאן אמרה, שהיא מבקשת
להעביר את ההסרטה לספרד.
היום, כך נאמר, בכל זאת יצלמו בישראל, אבל יותר מאוחר,
אולי לקראת החורף, וברוח המישטר צריו להוסיף, אם ירצה השם.
בינתיים עסוקה ברוק הצעירה בעניינים יותר חשובים. בגיל 16
צמחה לגובה של 1.85 מטר, וזה דווקא לא רע. אבל, כך היא
טוענת, יש לה בעיית משקל .״הבטן שלי גדולה מדי לפעמים,״
היא מכריזה, וכאשת־מיקצוע לכל דבר, היא פונה מייד להרמת*
המישקולות, נכנסת לדיאטה של 850 קלוריות ליום, ומכריזה
אחרי שבוע כי הורידה שבעה סנטימטר מהיקף הגיזרה שלה.
הנהנה העיקרי מן המאמצים שהיא עושה בימים אלה הוא
פאטריק קאסידי, הצעיר במישפחת הגאונים הכוללת את אמא
(שירלי גזונם) ואת שני זמרי־הפופ דייוויד ושון. למי שרוצה
לדעת מה פירוש דיאטה, בבקשה :״הרבה מיצים טבייים, ירקות,
גבינה, בלי קפה ובלי אלכוהול.״

כמה ימים לפני יום הולדתו
השלישי, הבטיח הנשיא קנדי
לבנו הקטן, שנקרא אז בחי בה
ג׳ון־ג׳ון, שביום הגדול,
כאשר יהיה בן שלוש, יקח האב
העסוק כמה שעות חופש ויק דיש
אותן בלעדית לצאצא ה נבחר
שלו. אלא שבטרם הספיק
לקיים את ההבטחה, נרצח ה נשיא,
והבן נותר עם זיכרו נות
:״אבא היה גיבור וגם
אני אהיה כמותו,״ נהג לומר.
בינתיים הילד הוא כבר בן 19
ומראה בהחלט סימנים שהוא
הולך בדרכי אביו.
מה שמעניין את ג׳ון ג׳ונ־יור
היום, הוא בעיקר נערות
באוניברסיטה.
ומעשי-קונדס
האמא שלו, ג׳ קי, יכולה עוד
להשלים עם הפגנות החזה ה חשוף
בקולג, או עם הקטטות
שלו עם צלמי־עיתונות, אך
קשה לה לעכל, או אולי
אץ היא מצליחה לעקוב, אח רי
כל שורת הכוכבניות, נע רות
הדיסקוטק והצעירות באופנה
שעימן הוא מבלה.
כרוק שילדם, אגב, היתר,
רק אחת מהן.
מי שלא התייאש עדיין הוא
הדוד אדוארד :״ג׳ון יתייצב
לצידי בשעת המיבחן,״
הוא אומר, ומתכוץ לבחירות
,הבאות שבהן הוא ינסה לגזול
את כס הנשיאות מרונלד רגן.
,״הוא יוכיח לכל שהוא קנדי
׳אמיתי.״ בינתיים, מזכירות
תכונותיו של הבן את נטיות
האב לכוכבות הוליוח־יות יותר
מאשר את כישוריו להכות ב-
וריבים פוליטיים.
העולם הזה 2558

העולם: נחזור לגינבה
קשד להגזים בחומרת התגובד. בעולם לתוקפנות
המטורפת של ממשלת ישראל בלבנון. היא חרגה הרבה
מעבר לכעס ספונטאני על זוועות, שפיכות־דמים
או הרפתקנות. תדמיתה של ישראל זכתה למעין גוש פנקה
סופית, שרק שנים רבות של מאמץ בנייה מחדש
עשויים, אולי, לשנותו לטובה.
רצח עם• ההמונים שצעדו באירופה בהפגנות־מחאה
מסודרות, אך מלאות פאב וזעם אמיתיים, לא היו דווקא
אנשי השמאל הקיצוני, אפילו שאלה לא נעדרו משם.
פועלים, סטודנטים, אנשי כמורה, נוצרים, יהודים רבים,
נתנו ביטוי ברור לבחילה שעוררה בהם מדיניות מנחם
בגין. מילת המפתח בכל מקום היתד זהה: האירופים
סבורים שישראל מבצעת רצודעם בלבנון, כדי לספח
את הגדה והרצועה בלי התנגדות של ממש.
העיתונות הליבראלית כותבת באותו קו, אבל בסיג־

שבוזבז עליהן. המרחב שלנו שינה את פניו, והוא
הדין גם באחור המאוכלס והסוער ב״חצרו האחורית של
הדוד סם״ ,אמריקה הלטינית.
על הרגשות האנטי-אמריקאיים המוצדקים באמריקה
הלטינית כבר דווח במדור זה פעמים רבות בשלוש
השנים האחרונות. הן נחלת כל שכבות העם, מחוץ
לשיכבה הדקה של הנהנים משיתוף הפעולה עם וושינג טון.
אפילו גנראלים ימניים רבים, הנתמכים על-ידי
ארצות־הברית, אינם רוחשים לה אהבה יתרה.
השחצנות היאנקית פוגעת ברגשות הלאומיים של כל
לאטינו-אמריקאי, אפילו איש ימין מובהק.
פרשת פוקלנד גיבשה תחושה זו למערכת שלמה של
שינויים מרחיקי לכת בהלוד־הרוחות, בסיגנון־החשיבה
ובדרכי־הפעולה של מנהיגים רבים ביבשת. הקונסנזוס
החדש הוא שאין לסמוך על וושינגטון בכל הנוגע לאינט-

נשיא־׳לשעכר קארטר
הערכה מחדש, חיובית, של נשיאות
מידור מבית. ברזיל עושה מאמץ אדיר להגיע
להסדר בפרשת פוקלאנד, בטרם ינחלו הארגנטינים תבו סה
מוחלטת, העלולה לערער לחלוטין את מה שנראה
לברזילים כ״יציבות״ בחלק זה של העולם. נשיא ברזיל
עצמו, דיקטטור אכזרי בזכות עצמו ג׳ואו פיגודידו,
נסע באורח אישי לבית הלבן כדי לבקש מרגן למנוע
ניצחון בריטי חד־משמעי.
הברזילים נהנו בתחילה מהמכות שסבלה ארגנטינה
(כפי שעשו גם הדיקטטורות הפאשיסטיות השכנות בצ׳י־לה
ובאורוגוואי) ,אך הן חוששים מנפילת המשטר הנר
כחי, ומעליית יסודות לאומניים עוד יותר, העלולים

הפגנה בפאריס נגד ממשלת ישראל
״בגין פאשיסט ! בגין רוצח !•
נון מאופק יותר. עם זאת ברור שבגין הוציא את עצמו
מקהל המדינאים של ״העולם החופשי״ ,והסיגנון שיוחד
לו איפיין עד כה ראשי ממשלות פאשיסטיים באמריקה
הלטינית.
מדינה מפזורפת יותר מלוב. אבל המסקנה
העיקרית היתד בהחלט ברורה וחד־משמעית: קמפ״דייוויד
מת מכל הבחינות, ואיש לא יעלה בדעתו להאשים את
מצריים בהתמוטטותו. חוסני מובארב נזרק על־ידי בגין־
שרון בחזרה לחיק העולם הערבי, עיראק הבינה שעליה
לחסל מייד את ההרפתקה האיראנית האומללה. בגין
התעקש על פירוש שיקרי משלו לקמפ-דייוויד. הוא ראה
בכך ניטרול החזית הדרומית לצורך סיפוח הגדה ומחיצת
אש״ף. המצרים חשים עצמם מדומים, וזהו נזק שאי נו
ניתן לתיקון. אלפי פלסטינים נרצחו, רבים יותר
יבואו במקומם, וגם דם ישראלי יקר נשפך ממש לשווא.
קונסנזוס חדש נוצר בעולם מסביב לישראל. השבוע
ביטא אותו גארדיין הלונדוני באורח נחרץ וברור. יש ראל
היא כיום ״מדינה מטורפת״ ,הרבה יותר מלוב,
למשל. אי-אפשר לסמוך עליה שתגלה אחריות כלשהי, מה
גם שמיפלגת העבודה תמכה בכל לב בהרפתקה בצפון.
לכן יש להתנער סופית מהאשלייה שקמפ-דייוויך עשוי
להוביל להסדר כולל. הוא הפך למיכשול ברור להסכם
כזה. המסקנה: יש לחזור למדיניותו של הנשיא ג׳ימי
קארטר מאוגוסט ,1977 לפני יוזמת סאדאת, רק ועידה
בג׳נבה, בהשתתפות שתי מעצמות־העל ותוך הפעלת לחץ
על ישראל, יכול להביא להסכם שלום ישראלי־פלסטיני.
אין ספק שרונאלד רגן שיתף פעולה עם מבצעי הפשע
בלבנון. אבל יתכן שהלחץ האירופי (מאז קום
המדינה לא היתד עמדה אירופית כל־כך עויינת כלפי
ישראל) ,יאלץ את רגן להסכים למהלך משותף עם הסובייטים.
כמו בסוגיות בינלאומיות אחרות, ממלאת כיום
מערב-אירופה תפקיד חיובי ואחראי, לפחות באופן יחסי
לחוסר העיקביות והטיפשות של וושינגטון, המשחקת באורח
עיקבי לידי הסובייטים, בסין, באמריקה הלטינית
ובמזרח התיכון.

א מ ריקודי ה ל טי ני ת :
מציאות חדשה
אחדים השתנו פני העולם. קונצפציות
אינן שוות עתה את הנייר

רסים הממלכתיים של מדינות אמריקה הלטינית. כאן יש
אלמנט של שינוי מהותי. לא מדובר עתה בעמי אמרי קה
הלטינית. הסתירה בין האינטרס שלהם ובין ארצות-
הברית ידועה לכל מאז ומעולם. הפעם מדובר בהת נגשות
ברורה בין וושינגטון ובין המימסדים הצבאיים-
פוליטיים בתת־היבשת, רובם ככולם נשלטים על-ידי
האוליגארכיה ועושי דברה בצבא, שמרנים ופאשיס־טים
כאחד.

ין מצפה
לאפיפיו!
ראשי המישטר בפולין מנסים להסתיר את חששותיהם
מביקור האפיפיור, יוחנן־פאולם ה ,2-באוגוסט
הקרוב. איש מהם אינו מעז לעשות צעד כלשהו
לביטול הביקור. מנהיגי המיפלגה פשוט רומזים ש האפיפיור
אולי יבין בעצמו שאין השעה כשרה לכך.
אין כל סימנים שמנהיג הקאתולים ירתע. הוא
ביקר בבריטניה ובארגנטינה בעיצומה של מילחמת
פוקלנד, ואי־אפשר לדרוש ממנו שיזנח דווקא את בני
ארצו הפולנים במצוקתם.
את הדיפלומאטית הכנסייתית מנהל בכישרון רב
הארכיבישוף, יחף גלאמפ. הוא הצהיר השבוע שאין
לצפות לשום מהומות בעת הביקור. העם הפולני יו כיח
את בגרותו, יקבל את האפיפיור בהתלהבות, אך
ללא הפרעות סדר.
מידחמת־עצכיפ. גלאמם גמר אומר שלא להע ניק
לשלטונות אמתלה כל שהיא למנוע את הבי קור.
נאומיו האחרונים הם תקיפים, אך מתונים מב חינה
סיגנונית. ברור לכל שהוא. רואה בביקור או גוסט
הזדמנות בלתי־חוזרת להפגנה עממית שקטה, אך
אדירת עוצמה, בעד סולידריות ולמען שיחרור העצי רים.
גם המיפלגה הקומוניסטית מבינה זאת היטב.
עד כה ניהל גלאמם מילחמת־עצבים שקטה אך מוצ לחת
עם השלטונות, ויש להניח שהם לא יבטלו את
הביקור. גם מוסקבה אינה מעוניינת בניכור הידידים
שעשתה לעצמה באמריקה הלטינית, ולא תצא בעמ דה
ברורה נגד האפיפיור, שהפך נכס לשלום ולחו פש
בעולם כולו.

ונו * 1081
לחדש סיכסוכי־גבול ישנים עם ברזיל, כדי להציל את
היוקרה הלאומית הארגנטינית.
הברזילים העריכו כבר לפני כמה שבועות, שהנשיא
הארגנטיני, ליאופולדו גאלטיידי, לא יוכל להחזיק מעמד
בשלטון אפילו ליום אחד — אם ינחל תבוסה מוחצת
בשדה הקרב. גם משקיפים אירופיים סברו. השבוע התברר
כי לא טעו — שיורשיו של גאלטיירי יהיו פא־שיסטים
ולאומנים קיצוניים, שישליטו טירור נורא מבית,
וינקטו גם במדיניות חוץ תוקפנית וחסרת־פשרות.
הפנייה הברזילית לוושינגטון נענתה בהצהרה של
שר־החוץ אלכסנדר הייג, שקרא אף הוא למנוע נצחון
חד־משמעי לאחד הצדדים. הצהרה זו נתקלה באמריקה
הלטינית בחוסר־אמון גמור, בעיקר עקב הצהרות פרו־בריטיות
מובהקות של הנשיא רגן בנאומו בפרלמנט
הבריטי. גם במיקרה זה מגיע לדגן פרם מיוחד ממוס קבה,
אולי אות הכבוד על שם לנין .״בריטניה כבר
מונחת בכיסה של וושינגטון, בעיקר תחת שילטונה של
מארגרט תאצ׳ר,״ אמר לעולם קטן משקיף צרפתי.
״מדוע היה רגן חייב לפגוע בצורה כל-כך בוטה באמריקה
הלטינית?״
כנימוקים אנטי־אמריקאיים. הלקח הוא מחאה
לאומנית, לאו דווקא שמאלנית ועממית, ניגד ארצות-
הברית. ממשלות היבשת נערכות לבנייה צבאית ומדי נית,
ללא שיתוף וושינגטון. בברזיל, אורוגווי, צ׳ילה,
בוליביה, קולומביה ופרגווי נוצל משבר פוקלנד על-ידי
המימסדים הביטחוניים להגדלה ניכרת של תקציבי־הצבא,
על חשבון תקציבי־הרווחה. המחאות משמאל היו חלשות,
מה גם שההנמקה היום היא אנטי־אמריקאית
העולם משנה את פניו. סוף שנות השבעים אופיינו
בנסיגה סובייטית ובהצלחות אמריקאיות בזירה הבינלאומית,
תחת נשיא רב השראה, אבל לא תמיד מבריק
בביצוע, ג׳ימי קארטר. עליית רגן לשילטון שיחקה ישר
לידי הסובייטים, הביאה לתמיכה אמריקאית בלתי־מחו-
שבת וחסרת־אחריות בשלושה מישטרים המסכנים, ל־טווח-ארוך,
את האינטרס המערבי (כך בפירוש רואים
זאת גם האירופים) :טאייוון, דרום־אפריקה וישראל של
בגין—שרון.

זדים רעם

הזלי לההג דו ל ה שואחוף
הומיוחומה #׳מנינה ולריח את הומודל
הניצחון

חגיגת

תחילתה של המסיבה, שנערכה במועדון

היקב של אבי פיס, בתל־אביב, ל־

תחייז שזי הזר

השחקנית רחלי חיים, המשחקת בהצגה ילדי ה
כרך, מחבקת באהבה את בעלה בני אדלר, שחזר
לחופשה מהמילחמה בלבנון, כשהוא מעוטר בזיפי זקן. את חופשתו של הבעל החליט
הזוג לבלות במסיבת הטייסת, שערן בעל־מועדוז־ היקב, אבי פיס, במועדונו בתל־אביב.

ן 1י ¥שייכות׳לשחקנית אביבה פז, המנשקת
את הזמר הצרפתי המצליח דראר 9רס־

גוריק. משמאל הדוגמנית ליליאן, שהופיעה בתצוגה.

טייסי חיל־האוויר, היתד, באווירה קפואה,
המנצחים במילחמה שטרם נסתיימה
היו שקטים מאוד. לאט־לאט הת חממה
האווירה, כאשר הזמר דני בגן־
ישראל עלה על הבימה וניסה לשתף
את החוגגים בשירי־מולדת. האווירה הת חממה
עוד יותר, כאשר פנינה רוזני
כלום נכנסה בכל הדרה למועדון, לבר
שה חולצה מוכספת, הדוקה ומבליטה,
הסתובבה בין הקצינים, שבחברתם היא
מרגישה כמו בבית.

הטלוויזיה מתכננת סדי
ערב, לשדר כיטידור חי
מן האולפן כירושלים,
תוכניות מיוחדות כרוח
אירועי ימים אלה, תוכניות
עם ראיונות, מופעי
אמנים ופריסות שלום מן
החזית לעורף. התוכנית
תוקרן מדי ערב כין 8ו־9
בערכ, .כמדי ערכ, תוקרן
מהדורת ״מבט״ מורחבת,
כנוסף למהדורת ״מבט״

בצבע,

מדכר

עברית).

תוכניחראולפן בשידור חי ובד.
ראיונות, מופעי אמנים ופריסות
שלום מן החזית והעורף.

חדשות :

( — 9.00 שחור-לבן).

מכט

* סרט מתח )10.00( :
שם הסרט עדיין אינו ידוע.

* כידור: דיאנה רום

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
* 1רב׳23 . 6 0
* כדורגל — 5.05( :ערוץ 3ו־ס —
שידור כצבע, קריינות ערבית מן האולפן)
.שידור ישיר מספרד, איטליה—קמרון.
סידרה לילדים: קסים־קסם

( — 7.05 ערוץ — 3שידור כצבע 25 ,
דקות ,׳מדבר אנגלית) .סידרה בריטית ה מכוונת
להקנות מושגי־יסוד באמנות לגיל הרך.
הרבה תנועה וצבע ומעט דיבור.

• ספורט: היאבקות 9.40 ערוץ
— 3שידור בצבע — 35 דקות, מדבר
אנגלית עם קריינות ערבית מן האולפן).
תחרויות היאבקות בזוגות ורביעיות לפני קהל,
בהשתתפות אלופי־היאבקות מאירופה וארצות־הברית.

קולנוע (— 10.15

ערוץ — 0

שידור בצבע, מדבר אנגלית) .במיסגרת פס טיבל
סרטי־קולנוע, מקרינה הטלוויזיה הירדנית
בשעה זו סרט ישן יחסית, ממיטב הקולנוע האמ ריקאי.

כדורגל — 8.50 :ערוץ — 6
•שידור בצבע, קריינות ערכית מן
ניו־זילנד.האול * 1ראשון 27 . 6
פן) .שידור ישיר מספרד, ברזיל—
• למישפחח: שכונת אכו־עיזאד
• סידרה חדישה: קתי (— 0.25
( — 9.40 ערוץ — 3שידור בצבע 30 ,ערוץ — 3שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר
דקות, מדבר ערבית) .הגירסה הירדנית של
אנגלית) .סידרה אשר במרכזה נערה צעירה
״מישפחת שימחוך הזכורה לטוב. סידרה בהפקה
מקומית על גבר בשנות העמידה, אשתו, בתו
ובנו, על חיי היום־יום שלהם בבית ובשכונה.

01 חמישי 24 . 6
* כדורגל 5.05 ערוץ 3ויי —
שידור בצבע, קריינות ערבית מן האולפן)
.שידור ישיר מספרד, צ׳ילה—אלג׳יריה.
* בידור: כישרונות 7.00 ערוץ
— 3שידור בצבע, מדבר ערבית).
צעירים וצעירות בעלי כישרונות בתחום השירה,
הריקוד, המישחק והחיקוי מפגינים את כישרו־נותיהם
לפני קהל אוהד,

וולש: כנדולרו
ככל יום כשעה 2בצח
ריים, קיצור חדשות ב-
,5.30 כותרות ״מבט״
ומהדורת־חצות מורחכת אירועי ומסכמת של
היום. כן מתוכננים לשידור
מדי ערב אחרי
״מבט״ סרט מתח ולאחריו
תוכניוודבידור מן הארץ
ומחו ״ל. לוח מישדרי
הטלוויזיה עד ליצוב המצב,
יהיה נתון לשינויים.

יו רביעי

( — 10.50 שידור בצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).
הזמרת הידועה והפופולרית
מגישה את מיטב להיטיה ומארחת
את בנה, מייקל ג׳קסון,
את המלחין קווינסי ג׳ונס, את
להקת הבלט של ג׳פרי ואת
לארי הגמן.

יום שי ש׳

23. 6

• שידור. חי: מופע
מיל חמתי 8.03 שידור
בצבע, מדבר עברית).
תוכנית־אולפן בשידור חי, ובד,
ראיונות, מופעי אמנים ופרי סות
שלום מן החזית והעורף.

• חדשות: מבט (9.00
-שחור־לכן).

מהדורת

חדשות בת שעה.

• סרט עלילתי: כ;־
דולרו 10.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
מוציא־לפועל (ג׳יימם סטיו-
ארט) מגיע לעיירה בטכסאם
כדי לחסל חבורה של פושעים.
אבל למעשה הוא מתחזה, ה מצליח
לשחרר את אחיו (דין
מרטין) ואת כנופייתו מעונש-
מוות. האחים יוצאים למכסיקו,
כאשר בעיקבותיהם השריף
(ג׳ורג׳ קנדי) המאוהב באלמנה
מכסיקאית (רחל וולש) הנמשכת,
מצידה, לאח הצעיר.
מערבון מסוגנן ועקוב מדם.

ג 1חמישי
24. 6

#כדורגל: צרפת נגד
צ׳כוסלוכקיה (— 5.10
שידור בצבע, קריינות
עברית) .שידור. חי במיסגרת
אליפות העולם בכדורגל.

• שידור חי: מופע
מילחמתי 8.03 שידור

• חדשות: השבוע יומן
אירועים (— 8.15
שחור־לבן, מדבר עברית).
מגזין שבועי, ובו כתבות נרח בות
על המילחמה בלבנון והשלכותיה.

בידור: ברנשים
וחלומות 9.15 שידור
בצבע, מדבר ומזמר עברית)
.לקט ראשון מתוך ה

דרמה: הזדמנות שנייה (— 9.10
ערוץ — 6שידור בצבע 50 ,דקות, מדבר
אנגלית) .סידרה בכיכובה של סוזנה יורק, על
חייה של אשה גרושה. גיבורת הסידרה היא
עקרת־בית נאה, אם לבת בת 17 ובן בן .14 היא
מחליטה להתגרש מבעלה אחרי כ־ 20 שנות ני שואין
מאושרים, אחרי שגילתה כי ניהל רומן
עם אשד, אחרת.

1שוי 28 . 6

• כדורגל 8.50 ערוץ — 6שי
דור בצבע (קריינות ערכית מן האולפן).

• כדורגל 5.05 ערוץ 3ו־ס —
שידור בצבע, קריינות ערכית מן האול

25 . 6 111111

פן) .שידור ישיר מספרד. הזוכה במקום השני
בבית 2ישחק מול הזוכה במקום הראשון ב בית

שידור ישיר מספרד, יוגוסלביה—הונדורסיום
רביעי, שעה 10.05

בת ,15 שנפגעה בחוט־השידרה כתוצאה מנפילה.
הסידרה מתארת את תחושותיה והרגשותיה, ויחס
בני הבית וידידים אליה.

* סידרה פופולרית: החבובות
( — 12.50 שני הערוצים, שידור בצבע,
25 דקות, מדבר אנגלית) .פרקים חדשים
ומשעשעים ממעלליהם של קדמיט, מיס פיגי, פוזו
וכל חבורת החבובית, המארחת בכל פרק זמר או
שחקן ידוע.

#כדורגל — 5.05( :ערוץ 3ו־ס —
שידור בצבע, קריינות ערבית מן האולפן)
.שידור ישיר מספרד, אנגליה—כוויית.

•,כדורגל 8.50 ערוץ — 0שידור
בצבע, קריינות ערבית מן חאלפן).
שידור ישיר מספרד, הזוכה במקום הראשון ב בית
1מול הזוכה במקום הראשון בבית .3

׳׳ 1שליש 29 . 6
• כדורגל 5.05 ערוץ 3ו־ס —
שידור בצבע, קריינות ערבית מן האולפן)
.שידור ישיר מספרד, הזוכה במקום השני

יום שבדו 26 . 6

בבית 1מול הזוכה במקום השני בבית .3

• כדורגל 8.50 ערוץ — 0שידור
בצבע — קריינות ערבית מן האולפן)
.שידור ישיר מספרד, צפון־אירלנד—ספרד.

שידור ישיר מספרד, הזוכה במקום הראשון בבית
2מול הזוכה במקום הראשון בבית .4

• כדורגל 8.50 ערוץ — 0שידור
כצבע — קריינות ערבית מהאולפן).

בצבע) .התוכנית טרם נבחרה
בידי אנשי הטלוויזיה.

( — 8.30 שידור בצבע,
מדבר ומזמר לועזית).

יום ראשון

חדשות: מבט

( - 9.00 שחור־לבן) .מה

יום ש1י

#שידור חי: מופע
מילחמתי 8.03 שידור
בצבע, מדבר עברית).

בתוכנית להיטים לועזיים.

דורת חדשות בת שעה בקירוב.

י• מותחן: בלש על
הגל 10.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

י• שידור חי: מופע
מילחמתי 8.03 שידור
בצבע, מדבר עברית).

הצגה המצליחה שהועלתה לפני
כמה חודשים על בימת התיא טרון.
בתוכנית שירים מתוך
מחזמרים שהועלו בארץ ובעולם.
משתתפים אילי גורליצקי,
ירדנה ארזי, שולה חן, חנה לס־לו
ואחרים.

בידי הנהלת הטלוויזיה.

• סרט קולנוע: מלכודת
למפקח (— 10.15
שידור כצבע, מדבר צרפתית)
.סרטו של קלוד לא-

י• בידור: מופע בידורי
10.50 שידור
בצבע, מדבר ומזמר אנגלית)•
לא ידוע עדיין.

לוש, הלוקח את סיפור הבלש
המסורתי ומשבץ בו שורה של
סיפנים בלתי־צפויים. הבלש
הוא המפקח לשה, אותו מגלם
סרד רדיאני ולצידו הכוכבת
מישל מורגן.

שבת

• בידור: עוד להיט
מבט חדשות :

( - 9.00 שחור־לבן) .מה דורת
חדשות בת שעה בקירוב.

#מותחן: סרט מתח
( — 10.00 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .טרם נבחר

יום שלי שי
גריי והגמן: דאלאס
יום ראשון, שעה 10.00
מבט חדשות :

( - 9.00 שחור־לבן) .מה
תחת
הכותרת קשר אלחוט ממשיך
בלש־הרדיו בהרפתקותיו
הסימפטיות.

דורת חדשות בת שעה בקירוב.

#סידרה קומית :
שלי 11.20 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

#סידרה: דאלאס
( — 10.00 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).

פרק נוסף בסידרד, הקומית ה בריטית,
תחת הכותרת נופך
של נלסון.

י• בידור: תוכנית בידור
10.50 שידור

29. 6״

• שידור חי: מופע
מילחמתי 8.03 שידור
כצבע, מדבר עברית). מבט חדשות :

( - 9.00 שחור־לבן) .מה דורת
חדשות בת שעה בקירוב.

• בידור: תוכנית בידור
10.00 שידור
בצבע, מזמר ומדבר אנגלית)
.תוכנית שטרם נבחרה.

מבצע

טמפו

חפש ץ ות הפרס
2 0סיליון לי רו ת ב סזו סן

כולל 2פרסים בסך מיליון לירות כל ץ וחד
ץ 6זיו 7 0

ץ 6זיו 7 0

^ שקל

2 0 0
שקל.

,שקל.

חפשאתהפרסשבפקקו תו כ ל לז כו תבס כו ם
כ ס פי ג בו ה מי דוב מזו מן!

איזה פקקים משתתפים במבצע?
במבצעמשתת פי םפק קי םשלבק בו קי ־ לי ט ר
פ לו ס ״ משפח תיי םבכלהמע מי ם. ב ק בו קי מיץ
לי טרבכלהטע מי ם ו סו ד ה ״ מי־ ע מי

איך זוכים בפרסים?
פ שו ט. מ סי רי םאת די ס קי ת
הפלס טי קמהחלקה פני מי
שלהפקקו מג לי םאת
הפרסה מו דפסעלהחלק
ה פני מי שלה די ס קי ת.
ז כי תבס כו םשלמ ליון
לי רו ת או ב ס כו ם של ס ס סג
שקל ומעלה? צלצל אל
מטההמבצעב׳ טמפו ״ -
טל 800131 :־ 03ל תי או ם
קבלת הז כי ה. או פנ ה
י שי רו תלמטההמבצע
במחהפר סו םשל

־ ט מ פו׳ -אזו רהתע שי ה -חולון. ותקבל בו ב מ קו ם
אתס כו ם הז כי ה. ז כי תבפרסכס פי עדס כו םשל
200שקל? מ סו ראת די ס קי תהפלס טי ק הזו כ ה
ב מ קו ם ש בו קני תאתהמשקהותקבל מי דאת
ס כו ם הז כי ה.

זהו זה.
ע ש רי ם מ ליון לי רו תפר סי ם.
מעלרבעמ ליון פ ק קי ם
זוכי ם ש ביני הםהפר סי ם
ה ג דו לי ם -פ ע מיי ם מ ליון
לי רו ת ב מזו מן. חפשאת
הפרס. כ ד אי לך.
* המבצע נו תנ הלב פי קו ח רו א ה
ח ש בון החברה.
* ב בו אךלמ סו ראתה די ס קי ת
הזו כהצרףאתפרסי ־

ה אי שיי םושם. כ תו בתו מס
ט ל פון) והשלסאתה סי סמא:
יסספו -משקה
* עו ב די מפעל ־ ס ס פו״.
עו ב די סשרדהפר סו ם
•יו אלא בי ט ל ־
ומשפ חו תי ה ם
אינם ר ש אי ם
להשתתףכםכצע.

יואל א בי ט ל

צור
מהמארס

שגייס סונים

יום אחד, אחרי המילחמה העולמית
הגדולה, הגיע אלינו לביקור יצור אחד
מהמארס, ונחת דווקא בדרזדן שבגרמניה•
ראה שם היצור את ההרס הנורא
והטבח האיום, וכל-כך הזדעזע עד-שיצאו
ניצוצות ירוקים מן האנטנות שלו. פגש
אותו שם יהודי אחד משופם, ואמר
לו: מה אתה מזדעזע, בקובנטרי שבאנגליה
כבר היית ז נסעו שניהם לקובנ-
טרי, והיצור מהמארס ראה שם את
ההרס האיום והטבח הנורא. אמר לו
היהודי: נו ! !
חלפו שלושים ושבע שנים, ואותו יצור
מהמארס, שהשנים החולפות לא הותירו

המנחה 5הרוג יקר, התקרב בבקשה
למיקרופון, וספר למאזינים למה נהרגת.
הרוג יקר: אני נהרגתי על שלום
הגליל ! אני שלם עם זה ! אי-אפשר
היה לשאת את המצב שילדינו יהיו מדי
פעם במיקלטים שנה לפני שנהרגתי !
אני יכול למסור ד״ש י

זוטות
• ביומון ״ידיעות אחרונות״ יש מדור
שנקרא ״ברחבי המדינה״ .אפשר לדעת
למה מפרסמים במסגרת המדור הזה
ידיעות מן המתרחש בלבנון ז
• פאר התעשייה הישראלית הוא רובה
״הגלילון״ ,מין נוסח מקוצר של
רובה הגליל. הגלילון, כמובן, הוא מיוחד
לילדים.
• כנראה שאותם אנשים בלבנון אשר
שבו את הצנחן הישראלי אפרים טלבי
לא שמעו שהם ״חיות דו־רגליות״ וגם
לא ידעו שהם בעצם נאצים /אחרת קשה
להבין איך חזר אלינו אפרים חי ושלם.
• סוכנות הידיעות הסובייטית טאס
מוסרת שבמחנה של הצבא הסובייטי ליד
כאבול שבאפגניסתאן נערן ערב של שירה
בציבור, והחיילים הסובייטיים שרו עם
הזמרת הידועה את השירים ״ליבלבו
אגס וגם תפוח /ערפילים כיסו אה
הנהר״ ,וכן ״נגן קתרוס״ וגם ״ואניח,
הוי ואניח״.

ע\ אמר > ק ה
ת ש תו ק
שהאמריקאים לא יעזו להטיף לגו מוסר!
אנחנו עדייו זוכרים יפה מאוד
את התנהגותם הנפשעת במילחמת העולם
השניה• הנאצים טבחו עמים שלמים,
ובמיוחד את עמנו היהודי, אבל הנשיא

בו את רישומן, נחת אצלנו שוב, הפעם
בצור. הוא ראה שם את ההרס הנורא
והטבח האיום, והזדעזע כדי־כך עד שיצאו
ניצוצות ירוקים מהאנטנות שלו. פגש
אותו שם יהודי אחד ממושקף, ואמר לו :
מה אתה מזדעזע, בקריית״שמונה כבר
היית ! נסעו שניהם לקריית־שמונה /והיצור
מהמארס ראה שם חורים בשתי
תיקרות ועוד כמה חורים בכמה בתים.
אמר היצוא מהמארס ליהודי י נו ז ! אמר
היהודי ליצור: מה, נו, אתה לא מכיר
את הסיפור על דרזדן וקובנטרי ז אמר
היצור: בטח שאני מכיר, אז מה אנחנו
עושים פה ! קח אותי לקריית־שמונה.
יורים וצוחקים
רוזוולט לא פצה פה וציפצף ! אילו היתה
אמריקה מתערבת אז /ומונעת מהנאצים
לעשות אז רצח־עם, היתה לה אולי זכות
לבוא עכשיו בטענות גם אלינו! אבל
היא לא התערבה ! אז שתשתוק !

להלן שיחה שהתפרסמה בביטאון החיל
עם קצין התרבות באחד מבסיסי
חיל״האוויר שלנו.
שאלה: במה ראית את עיקר תפקידך
בעת הקרבית בלבנון!
רב-סרן ג :.העיקר היה לשחרר
את החבר׳ה מהמתח הנורא. הטייסים
במיוחד היו נתונים למתח.
שאלה: איך עשית זאת !

מעודם לא היווה, אץ שאלה ולא תהיה
יצחק שמיר
מצאנו לנכון להביא כאן במלואו רא יון
קצר שנערך עם שר״החוץ שלנו, יצחק
שמיר, ביומה השניים־עשר של המיל-
חמה שנמשכה כידוע, שישה ימים•
שאלה: מר שמיר, מה היו מטרותיה
של המילחמה !
יצחק שמיי: טוב, אה, היינו צריכים
להבטיח את השלום ואת הביטחון
בגבולנו הצפוני.
שאלה: האם הושגה המטרה י
יצחק שמיר: המטרה הושגה בשלמותה.

:האם
לשם השגת המטרה
תבקש ישראל כינון סדר חדש בלבנון ן
ג אין לזה שחר• ישראל
אינה מתערבת בענייניהן הפרטיים
של מדינות אחרות. הלבנונים יקבעו בעצמם
את גורלם. מובן שלא נוכל להתיר
מצב שבו הסורים והפלסטינים ישארו
בלבנון. גם אין להעלות על הדעת שה מיעוט
המוסלמי הקטן בלבנון יתפיס
את השילטון, ושגורמים שמאלניים המקורבים
לשמאל הבינלאומי יבחשו בקדירה
ויהפכו את לבנון למדינת עימות.
צה״ל לא ירשה זאת• אם ואליד ג׳ונבלט
חילם על מישרת שר-הפנים, מוטב שישכח
מזה. סארקיס נראה לנו מועמד טוב

המנחה: תודה לך הרוג יקר. הרוג
חביב, התקרב אתה בבקשה למיקרופון
וספר אתה למה נהרגת. אני רואה שקשה
לך קצת עם הרגל, אז נפנף בכנפיים.
אני רואה שקיבלת כנפיים חדשות ויפות.
הרוג חביב: אני נהרגתי כדי לרפא
את העם מהטראומה של יום כיפור !
העם לא היה יכול להמשיך ולחיות עם
הטראומה הזאת ! אלפי ישראלים נהרגו

רב״סרן ג : .ובכן, תאר לעצמך את
המצב. נניח שאתה טייס. אתה יוצא
ללבנון עם מטוס עמוס פצצות, ומשחרר
אותן מעל ליעדים. אתה רואה בתים
קורסים. אתה יודע שבתון הבתים יש
בני-אדם, והם אולי מתים• כשאתה חוזר,
אתה מוכרח להתפרק, לחיין לצחוק.
לא הבאתי לבסיס דברים רציניים. התרכזתי
בעיקר בבידור קל, אתה יודע, ספי
ריבלין, טוביה צפיר, הגששים, דברים
כאלה, אולי גם קוסם. ככה החבר׳ה יכולים
ללכת לישון אחרי ההופעה עם חיוך
על השפתיים, לצאת למחרת להפצצה
במצב־רוח טוב יותר, ולדעת שכאשר הם
חוזרים מההפצצה, בתים קורסים, אנשים
מתים, שוב מחכה להם איזה מערכון
טוב.
לראשות-הממשלה, ובשיר ג׳מאייל יהיה
שר־ביטחון מעילה, שאנו בטוחים כי ימצא
שפה משותפת עם הרמטכ״ל רב־סרן
חדאד. כפי שאמרתי לן, לא עילה בדעתנו
להתערב בעניינים הפנימיים של לבנון.
שאלה:
האם הושגה הפסקת-אש
עם המחבלים, מר שמיר!
יצחק שמיר: מעולם לא היתה
לנו הפסקת״אש עם המחבלים, אין לנו,
וגם לא תהיה !
שאלה: מר שמיר /האם תוכל לומר
לנו מדוע פתחה ישראל במילחמה ז את!
יצחק שמיר: ישראל לא פתחה
במילחמה ! המחבלים פתחו בה, תוך
הפרה מובהקת של הפסקת״האש! לא
יתכן מבחינת ישראל מצב שבו אש״ף
קובע מהו אופייה המדוייק של הפסקת-
האש !
1 במילחמה הנוראה ההיא, שניצחנו בה
ניצחון כביר ! אין לי שום ספק שקורבני
היה מוצדק ! להרוג אותי — זו היתה
הדרך היחידה להשתחרר מהטראומה !
המנחה: כל הכבוד לך, הרוג חביב!
כל הכבוד לנוער שלנו ! תודה לך, הרוג
חביב. לא, אל תקום, שב איומו• התקרב
נא אתה, הרוג צעיר, וספר לנו למה
נהרגת אתה.
הרוג צעיר: אני נהרגתי כדי להוכיח
שהשלום עם מצריים יציב ! בזאת
אני רואה את תרומתי העיקרית לאומה!
לכבוד היה לי למות למען מטרה כזאת !
אני רואה במותי המשך ישיר להשתתפות,
בהפגנות שלום־עכשיו !
המנחה: בלי פוליטיקה בבקשה,
אנחנו משדרים ברדיו הממלכתי. ובכל
זאת תודה לן, הרוג צעיר. אני רואה
שם בקהל הרוג מיסכן• האם תואיל
להתקרב לכאן, הרוג מיסכן ! ספר לנו
בבקשה, מדוע נהרגת!
הרוג מיסכן: הכל התחיל בזה
שד״ר הירש לא היה בבית, וככה לא
הצלחתי להשיג אישור שיש לי חום ואני
לא יכיל ללכת למילואים ! אחר״כך שמו
אותי על המשאית ושלחו אותי ל מנחה:
בלי סודות צה״ליים בבקשה,
הרוג מיסכן! דבר לעניין; שאלתי
אותך שאלה פשוטה, אז בבקשה בלי
נאומים !
הרוג מיסכן ושלחו אותי ללבנון,
ואז המשאית חטפה פגז ונהרגתי.
תרשה לי לתאר לך את הרגשתי...
ה מנחה: הרגשתן לא מעניינת!
תתנפנף מפה ! אנחנו עוברים מיד להרוג
הבא !

שאלה: איזו הפסקת־אש בדיוק הפר
אש״ף, מר שמיר!
יצחק שמיר טוב, אה, הפסקת-ה-
אש שהיתה.
שאלה: עם מי, מר שמיר, עם מי !
יצחק שמיר: טוב, אה, איני בטוח
שאני יכול להשיב לך על השאלה הזאת.
אני יכול רק לומר שמעולם לא היתה
הפסקת־אש בינננו ובין אש״ף, אין ולא
תהיה !

^ * 413

איפה?
אונס מתי?

ף מדינת ישראל כל אחת יכולה
להיות קרבן לאונס, חוץ מערכיה,״
אומר פרופסור מנחם אמיר. לדבריו,
יצר רגש העליונות הישראלי באופן
פראדוקסאלי מסך הגנה לנשים ערביות.
הן נחשבות בעיני הגבר הישראלי למלוב־לכות
ונחותות, ועל כן הוא אינו רואה
בהן אובייקט מיני.
המיקרה היחיד שבו נאנסה נערה ערביה
על־ידי חיילי צד,״ל, נחקר על־ידי
פרופסור אמיר, ולדבריו אמרו לו כמה
חיילים בשאט נפש :״איד הם יכלו? הרי
זו היתד. ערביה מלוכלכת!״ בקרב האוב-
לוסיה הערבית עצמה אין כמעט מיקרי״
אונם. גבר ערבי יודע כי הוא שם נפשו

סטודנטיות, זונות, נשים נשואות ־ נולן מתלוננות על
אונס * 1מניעים כלכלייו ,0הסכמה ונקמה -טוענים
ה אנ סי ם * וקן עוגיותא׳ נןנ אנ סו ת

לשמוע מפיה ממש על החוויה, לראות את
הבעות פניה ולשמוע את נימת־קולה,
כשהיא מדברת על המיקרה. אבל איש לא
יכול היה לעזור לי. הפרקליטים המייצגים
את המדינה שומרים בקפדנות על סודיות,
ולסניגורים אין כמובן כל מגע עם המתלוננות
המעידות נגד שולחיהם.
בדרך כלשהי הישגתי מיספר טלפון של
אשד. שנאנסה באופן אכזרי לפני שנים
רבות. ביקשתי לשוחח איתה על העניין,
אך היא סירבה בנימוס רב, ואמרה כי
אינה רוצה לדבר על כך. היא גם ביקשה
שלא אזכיר אפילו, כי שוחחתי איתה.
היו אלה פעילות המרכז לסיוע לקר־בנות
אונס שעזרו לי לבסוף, והפגישו או
מוקדם
;-מאוד

עליה לחזור לירושלים
למחרת.
באותו לילה, אחרי שכל הלקוחות עזבו,
נעל אומני את המועדון, נישק את רחל
ואמר לה שהוא רוצה ״לדפוק אותה.״
היא ניסתה להתחמק ואמרה כי אינה רר
צה בו. אך הוא מיזמז אותה, ולאט־לאט
השכיב אותה על הריצפה. רחל אמרה לו
שהיא אינה רוצה וכי זד. אונס, אך הוא
המשיך. בידו האחת הסיר את מכנסיה,
ובידו השנייה החזיק ברגליה ופתח אותן
בכוח.
אחרי המגע הביא אותה אומני לתחנת
האוטובוס, והושיט לה חופן מלא כסף —
כל פדיון הלילה. היא שלחה ידה לקחת
את הכסף, אך הוא התחרט ומשך ידו
בחזרה. רחל פנתה למישטרה והתלוננה
על אונם.

״ה אבר הפרטי
שלה״

עד ריצפת הנאב

אנס השחקן (אומני, מאחור, מלנוף כלב) את
המלצרית. שניהם היו בעלי דעות מתירניות,
אך השופט האמין למתלוננת. גישה חברתית חדשה שהשפיעה גם על רוח בית־המישפט.

בכפו אם יפגע בכבודה של נערה ערביה. תי עם איריס, שאת סיפורה הבאתי בפתיאם
הוא נאשם באונם, הקרבן היא בדרך־ חת הסידרה. אולם תוך כדי שיחה אמרה
לי אחת מהן :״מדוע שלא תנסי לשוחח
כלל תיירת או צעירה יהודיה.
אחת המשימות הקשות ביותר לעיתונאי עם החברות שלך? תתפלאי מה את יכולה
היא לפגוש נאנסת״ שיטת המישפט שלנו לגלות.״
עשיתי בעצתה. התברר לי כי אמנם
מגינה היטב על הנשים הנפגעות. הן נח קרות
במישטרה על-ידי נשים ולא על חלק גדול מחברותי עברו חוויות של אלי מי
גברים, כפי שהיה נהוג בעבר .״החוק מות מינית. בין אם היה זה סוטדדמין
רים היו נוהגים לשאול את המתלוננת שניסה לפתות אחת מהן לחצר אחורית,
אם היא נהנתה מהאונס,״ טוענות פעי כאשר היתה ילדה בת ,10 או גבר אל מוני
שתקף אחרת בלילה ירושלמי אפל.
לות המרכז לסיוע לקרבנות אונס.
מעניץ לקרוא בפסקי־דין את התרש התנועה
הפמיניסטית עשתה רבות לשינוי
האווירה וסדרי־המישפט בעבירות-מין. מות השופטים מהמתלוננות. הם רואים את
היום מעידה הנאנסת בדלתיים סגורות. הילדות, הנערות והנשים, שומעים אותן
באולם אין איש מלבד הנאשם, השופטים ואף חוקרים אותן לפעמים, ומביעים את
ועורכי־הדין. שמה של האשה נאסר דעתם בפסקי-דין על אישיותן.
אחד ד״מיקרים הבולטים היה מישפט
לפירסום, ולפעמים אפילו בעלה או בני-
מישפחתה הקרובים אינם יודעים כי ה־ האונס של שמואל אומני. בשנת 1978 פתח
אשה, שעליה קראו בעיתון, היא קרובתם. אומני פאב בצפון תל־אביב. והעסיק בו
כמלצרית סטודנטית צעירה. אומני היה
חוויו ת בן 44 והצעידה, רחל (שם בדוי, השם
האמיתי נאסר לפירסום) קיבוצניקית כשל
א לי מו ת בת .22
רחל עבדה כמלצרית רק בסופי־שבוע,
^ משך שנות עבודתי בבית־המיש -מכיוץ שלמדה באוניברסיטה העברית ב פט
קראתי עשרות עדויות של נאנסות, ירושלים. היא נהגה לישת אצל חברה
ולא פגשתי אישית אפילו אחת מהן. מפעם והיתה חוזרת לירושלים מוקדם בכל יום
לפעם היו פרקליטים חביבים או אנשי ראשון בבוקר.
״־רחל השמנמונת, בעלת פני התינוק
מישטרה ידידותיים מצביעים במיסדרון על
אשה ואומרים בלחש :״זאת היא המתלו והחיוך הרחב, מצאה חן בעיני בעל־הבית.
ננת.״ אבל אחרי עדותה היא נעלמה הוא היה מפלרטט איתר, כל הזמן. אומני,
ושוב לא ראיתיה.
שהיה אז בהליכי גירושין מאשתו, נהג
כאשר התחלתי לכתוב את הסידרה, בי -י לישון בפאב שלו. לילה אחד ביקשה יחל
קשתי לפגוש נאנסת אחת לפחות, כדי רשות להישאר ללון בפאב, מכיוון שהיה

ד גנתו של אומני במישפט היתה
י 1ההגנה הקלאסית :״שכבתי איתד,.אבל
היא הסכימה.״ כל כובד מישקלו של ה תיק
היה תלוי בעדותה של רחל .״בתור
עדה נראתה לנו המתלוננת זהב טהור,״
כתב השופט בנימין כהן בפסק־הדין, וני תח
את אישיותה והתנהגותה :״אנחנו
האמנו לכל מה שיצא מפיה״ .מפי העדה
הזו לא היה צריך להוציא שום דבר בכוח.
כל דבר, שיהיה בלתי-נעים ככל שיהיה
בשבילה, יצא מפיה מייד כמובן מאליו.
״אנחנו מקווים שזה לא לגמרי גילוי
של תמימות מצידנו, אם נאמר שהטיפוס
הזה של אדם היה בשבילנו במידה
מסויימת תגלית. היא בחורה של דור ה חופש
המיני, ללא כחל וסרק. היא העידה
כי המגע המיני על ריצפת המועדון נכפה
עליה בכוח, מאחר שהיא באופן מפורש
אמרה וחזרה לנאשם, כי הוא הולך לאנוס
אותה אם ימשיך.
״גם את הושטת היד לקבל את חבילת
הכסף, הסבירה, ואגו מקבלים, שאותה
שעה רק מחשבה אחת העסיקה אותה, כיצד
לגתם לו שיסבול משהו. שיימצא חסר.
אז עדיין לא חשבה ללכת למישטרה. רצ תה
שלפחות יסבול מחסתן־כיס. מעשה
תגובה משונה, אבל אנחנו מאמינים לה
שרצתה כי יסבול משהו על ההשפלה ש השפיל
אותה, כאשר שכב איתה נגד רצו נה.״
האם
באמת התנגדה ד כיצד אם כן לא
נותרו על גופה סימני חבלה או קרעים
בבגדיה? ומדוע לא צעקה? השיב השו פט:
״אשה
מן הדור הישן היתה, מסתמא,
נלחמת הרבה יותר, וקשה היה או אולי
בלתי-אפשרי -בכלל להוריד את מכנסיה
בלי קרע או סימנים על גופה. מתלוננת
בת המר הישן היתה ללא ספק צועקת
לעזרה...
״אבל המתלוננת הזד לא כל-כך החשיבה
את הצד המיני של העניין. לא על
חומתה המינית נלחמה. אלא על החופש
המיני שלה כאשה, לתת למי שהיא רוצה
מתי שהיא רוצה. ההשפלה היא שדחפה
אותה להתלונן לבסוף. גם אצלה אבר־המין
נחשב לאבר הפרטי שלה, והיא לא
הסכימה שהנאשם יעשה בגחלתה הפרטית
כעולה על רוחו.״
האם היתד, אי הבנה בין הנאשם והמתלוננת?
האם התנהגותה החופשית
נתנה לו יסוד להניח כי היא מסכימה אך
מתחנחנת? ״מיקרים כאלה ידועים, .כאשר
אשה אומרת לא, למה היא מתכוונת?׳
זו שאלה אשר משך מדות העסיקה את
הגברים. ועוד תמשיך להעסיקם,״ המשיך

עד הנחים

נאנסה סטודנטית
שהלכת לביתה
בצפון תל־אביב בחצות־ליל. היא
משחזרת בתמונה את מקוס האונס,
שם היא נאנסה על־ידי רונן ששת.

פאר אמריקאית נאג־ך
ן ך 11י 11
סה סטודנטית אח^

רת. בתמונת שצולמה על־ידי בלשים, נראית
הצעירה עוצרת טרמפ. היא נאנסה על-
ידי זרו קובו, מיליונר צעיר ויפה־תואר.
השופט. .על פי כללי המישחק, הגבר
תמיד מנסה כ מ לבחון את הפשר האמיתי.
אם הוא בוחן בכנות ובתום־לב, נע מוד
לימינו ונזכה אותו, אך מ לקרוא את
מה שאמר הנאשם כ מ להיווכח שלא היתה
פה כל טעות.״ אומני הורשע באונם ונידון
לשנה מאסר בפועל. בית־המי׳שפט העליון
הפחית את העונש לתקופה שבה
ישב הנאשם בפועל.

פסק־ז־ין, זה העוסק בשני אנשים מודר גים
החיים באורח־חיים מיני מתירני, מסמל
את ההתקדמות שחלה בחברה הישראלית,
ובתוצאה מזה במישפט הישראלי.
״בית־משפט מן הדור הישן, ותביעה
מן הדור הישן היו אולי קמים במהלך ד־מישפט
ואומדים , :כבר עכשיו אפשר
לזכות את הנאשם. שהרי היא ידעה כמה
היזר אחריה הנאשם, ובידעה כל אלה
לקחה על עצמה להציע לו להישאר איתו
לבדו, בתוך המועדון הסגור, בשעות הקטנות
של הלילה ...כמה מחרה ובלתי־מהימנה
היתד. התנהגות כזו נראית בעיני
שופטים מסורתיים ...יאו טול למשל את
הסיפור המשונה על הכסף ...היא במו
פיה סיפרה שהושיטה את ידה שלה לקחת
את הכסף. שופט מסורתי, הרואה בעיניו
את נשות זמננו לפי ההבנה ששררה בזמנו,
היה אומר: כסף? הרי זו פישוט ז ד

״מנוול שטוף•
ת אוו ה״
ט ולם גם?{ל זונות מגן החוק. לא
י י פעם נכתב בפסקי־דין כי גם להן יש
זכות להחליט למי תענקנה את חסדיהן.
האונס זונה אינו זוכה בכל הקלה מיוחדת
בשל מיקצועה .״זונות, הנמצאות בשפל
המדרגה, נתונות לניצול והתעללות של
גברים, והן ראויות להגנה ורחמים ״,כתב
השופט כהן בפסק־דין אחר, שבו הורשע
גבר בסטיה מדרך הטבע בכך שביצע
מעשה־סדום בזונה העובדת ב״בית־ידלין״.
יעל הגבר אמר השופט כי היה ״מנוול
שטוף תאוות־בשרים,״ ודן אותו לחמישה
חודשי מאסר.
מיקרה גבול היה המקרה של ״הנאנסת
בתשלום״ ,שבא גם הוא לפני השופט כהן.
היה זה מיקרה יוצא־דופן. המתלוננת היתד,
חשפנית במועדוני-לילה ותיירות בישראל.
היא התגוררה כאן עם בעלה התמהוני
ושלושת ילדיה. בגלל מצוקה כלכלית,
נאלצה מפעם לפעם לעסוק בזנות. בעלה
לא ידע על כך, והיא עצמה סבלה מאוד
מעיסוקה זה. ביוני 1978 התלוננה ב־מישטרה
בי גבר, שאת מספר מכוניתו
רשמה על בף־ידה, אגס אותה ברציף
הרברט סמואל.
באשר אותר הגבר, דויד אוריאל, סיפר
למישטרר, בי הוא מכיר את המתלוננת,

במיטת הנוודות

נאנסה בת־שבע כהן על־ידי
בעלה משה. השניים
היו בהליכי גירושין והאשה לא הסכימה למגע מיני עם בעלה.

וכי כבר שכב איתר. בעבר תמורת תש לום.
גם הפעם היתד, זו עיסקח כספית
בהסכמה. אלא שד,אשד, התכוונה לעזוב
מייד לאחר מעשה, והוא ביקש ממנה ל הישאר.
היא נכנסה להיסטריה, השתוללה,
וכך נגרמו החבלות ;בגופה.
בעדותה השניה במישטרה הודתה האישה,
כי אמנם באה כבר במגע עם אורי אל
תמורת כסף, אלא שבפעם זו לא
התכוונה כלל למגע גופני. היא נבנסר,
למכוניתו בדי שיתן לה טרמפ לביתה.
אך הוא הציע לה כסף, ובאשר סירבה,
התנפל עליה ואנס אותה.
גירסתה, שהגיעה למישטרה טיפין־טיפין,
והעובדה כי היא עצמה הודתה בכך ש עסקה
בזנות מפעם לפעם -עמדו נגדה.
בכל זאת קיבל השופט כהן את סיפורה

הוא השתמש בכוח והיא הזעיקה את המישניוה. בפסק־דין עקרוני
במדינה הוחלט כי אף לבעל אסור לאנוס את אשתו החוקית. היה
זה השופט חיים כהן, שהכניס את העבירה החדשנית לספר החוקים.

והאמין ׳ לה. הוא ערך ניתוח מעמיק בנפשה,
וגיסה להבין את התנהגותה ומני עיה.
הוא
האמין לה כי הסתירה את עיסוקה
בזנות.מהמישטרה, מכיוון שחששה בי אם
יידעו על כך לא יתייחסו אליה ברצינות.
״ידעתי שלא תתייחסו אלי ברצינות אם
תחשבו שאני זונה. אני לא זונה !״ אמרה
האשד, בעדותה. היא׳ הסבירה את מניעיה
לתלונה ואמרה :״אני רוצה שהוא ייענש
על המעשה שעשה. כדי שלא יעשה זאת
לנשים צעירות ממני, היכולות להיפגע
יותר.״
״המתלוננת גדלה במישפחה, שבה העי סוק
בזנות על-ידי אחת מבנותיה היא
השפלה שלא תתואר. לפי הערכתי עצמי,
גם אצל המתלוננת גופה מופנמת תחושה
זו, חרף חיי־הנוודות שלה עם בעל יוצא-
דופן.
״עם האמונה בשחרור־האשה ובנישואין
— שאינם בלתי מתחשבים עם חופיש־מיני
— היא עדיין מצליחה לחיות. בשלום, בל בד
שלא תממש אותם בפועל ...לא כן עם

בוצע בה אונס, והרשיע את אוריאל.
״מתלוננת זו היתה אשד, נאה למדי,
באמצע שנות ה־ 30 לחייה, נוצריה, שד,יתד,
נשואה לגבר ענק, אשר ניהל בת דתות
מוזרה ולא עבד. כאשר לא השיגה עבודה
במיקצועה כרקדנית וחשפנית, היו ילדיה
רעבים ללחם. זאת לא יכלה לשאת ויצאה
למכור יאת גופה.
״היא היתד, נוהגת לצאת למלונות יוקרה
וכאשר ראתה קורבן מתאים -נהגה להתחזות
לאשה הגונה הנמשכת אליו משיבה
מינית חזקה. הגברים היו רואים זאת
כמחמאה לגבריותם, ונופלים בדישתה. רק
כאשר היתד, בחדרם -הסבירה להם ברמזים
את מצבה הכלכלי הקשה, וחיכתה
לתשלום יפה.

אג ס
בפ ח־ הזבל
ף* ית־המישפט העליון לא קיבל את
י הניתוח הנפשי והמישפטי של השופט

במיגרש־חנייה עזוב, נאבקה חשפנית שהיתה גס זונה
* יייייי * לפעמים, עם גבר שרצה בחסדיה. היא לא הסכימה.
^יי ^י
בתמונה חבלות בגבה ומיספר המכונית כפי שרשמה אותו על כף ידה בעת המעשה.
הזנות, המוקצה מחמת מיאוס, שאת עיסוקה
בה, בכורח מצוקת־העיתים, היא מנסה
׳להסתיר גם מעיני עצימה.
״אני סבור שלתיפושיה אחרי גברים נה גה
לשוות דמות של חיפושי אשה שוחרת
אהבה והסתירה את עיסוקה בזנות גם
מעיני עצמה.״
״כאשר במהלך הנסיעה התברר לגבר
שהיא אינה מוכנה לקיים יחסים, והוא
דחף לתוך ידיה כסף -התקוממה׳ וזד. היה
הגורם המרתיע הסופי. הכסף סימל עבורה
את שפל המדרגה אליו התגלגלה -וגרם
לה לנסות לברוח מהמכונית ולהיאבק עד
הסוף.״
גית־המישפט המחוזי האמין לאשה כי

כהן. הוא הפך את הקערה על פיה זיכה
את אוריאל מחמת הספק וביטל את הרשע תו
באונס.
מניעים כלכליים גורמים לפעמים לנשים
לטפול אשמות שווא על גברים, שכאילו
אנסו אותן. מיקדה כזה קרה למשה ברדה,
שהורשע בביודהמישפט המחוזי באינוסה
של דיילת־יופי, שאותה הכיר זמן קצר
לפני המיקרה.
ברדה ינהג לענוד טבעת מרשימה על
הזרת. האשה נעצה בה מבט רעב ואמרה
לו :״איזו טבעת משגעת ! האם היא יקרה?
אלה יהלומים אמיתיים?״ ברדה קנה את
הטבעת מידיד תמורת 300 לירות, וידע
(המשך בעמוד 170

•1לכרת?ן לי־ידי מכונות פירמונם
• משטרתית, שבה ראדאר מסוג £1111ז
הוגש ׳נגדך דו״זז עי נהיגה במהירות
מופרזת? מתנהי ׳נגדך מישפט עי כך?
יאי יאוש, ישראי קז, יבואן וולוו בישראי,
השקיע מיייון וחצי לירות כדי יקעקע
את אמיגווזו־ שי:מכשיר זה. גם אתה יכוי
ייהנות מהפיתת.
אם מישפטך טרם הסתיים, בקש מטני-
גירו שיבדוק את פסק־הדין שי השופט
פשה רנד, בבית־מישפט־השיום בירדשיים
(תיק מס׳ .)0/521722/9עייו יהגן עייר
יפי ההיכות החדשות אשר נפסקו גו.
אם מישפטך הסתיים כבר בהרשעה, ו עדיין
יא פג מועד העירעור, הגש עירעור,
והסתמך עי מימצאי פסק־הדין החדש.
אם עבר סועד העידעור, הגש בקשה ל-
בית־המישפט יהאריך את המועד לעיר-
עור, כדי שתוכי יהגיש אותו, ולהסתמך
עי החיכות החדשות.
אם כיו כי הקיצין׳ תוכי יפנות י־

במכשיר !<.1111 נמדדת מהירות מכו-
נית־המישטרה עי־ידי קרן החוזרת מהקרקע.
מהירות המטרה מחושבת בהשוואה
למהירות זו. יכן אם יש שגיאה בקריאת
מהירות מכונית־המישטרה, והיא נקראת
כאיטית יותר מכפי שהיא במציאות, יהיה
ההפרש שייווצר לרעת מכונית־המישטרה.
אם בזמן קליטת מכוניתך עיל-ידי הראדאר
נסעה יפניו משאית גדולה ואי טית,
יתכן שציייתה האיטית היא שנקל-
סר, במכשיר, וגרמה יקריאה שגויה שי
מהירותך.
מפעיל מומחה יודע להימנע משגיאה כזו

אס נתפסת בנעילה
אושמטית של חמכשיו
?ש לו ס׳נז׳נמעס נסות
והשלץ מהדויזחי

.אס היו גדלו משאית
גדולה ואיטית, שני!:נתת
גנ1ה, גשרים ע׳ל״ס או
אס ירו־ גשם ־ יש י ו
סיכוי ט! 1להיחלץ גם לן!

יועץ־המישפטי ויבקש מישפט חוזר בעניינך
בטענה שהתגיו עובדות חדשות
שיא היו ידועות בעת מתן פסק־הדין שיך.

עי-ידי הצצה בעת ובעונה אחת במדאוץ
המכונית ובמהירות הנרשמת עי מסך הראדאר.
אוים במכוניות הפירנזונט דד
מישטרתיות נרשמת המהירות במדאוץ
במיייים, בעוד שבראדאר היא נרשמת ב-
קייומטרים. לכן גם ימפעיי מומחה אין
אפשרות שי השוואה מיידית.

יבדוק בזמן הפעויה אם מדאוץ במכוניתו
תואם את המהירות המופיעה במכשיר ה־ראדאר׳.־״

צללית

ביול
תמנשיו
׳ראשית יש יבדוק את יומן המישטרה
המנוהי בקשר ימב׳שיר שתפס אותך. אם
יתברר יפי יומן זה שביום ׳תפיסתך יא
כויי המכשיר באמצעות קוינים בראשית
המישמרת ובסופה, טובים סיבוייך יצאת
זכאי.

שגיאת קוסינוס
תיתכן קריאה שגויה בראדאר כאשר
בצד הדרך נמצאים עצמים סטאטיים גדו־יים
כגון שיטים׳ גשרים, מעברים עיליים,
עצים ועוד. עצמים איה יכולים לגרום י ׳
רישום שי מהירות מופחתת במכונית־המישטרה,
דבר הגורם שוב להפרש לרעת
מכונית־המטרה.
מפעיל מומחה יכול יבדוק גם במיקרה
כזה את מדאוץ המכונית כדי לקבוע אם
י א היתד. שגיאה. אך בנעילה אוטומטית,
או במדאוץ שי מיילים, אין אפשרות ביקו רת
כזו.

אוזו! 111*3
למרות שבתשדיר־השירות בטלוויזיה !ר אית
מכונית הפיתדמט כשהיא קויטת
מכונית הנוסעת יפניה׳ הרי שיפי פסק־הדין
החדש, אין באפשרות מכשיר הראדאר
(<.1111 יעשות זאת. אם נתפסת
על־ידי מכונית מישטרה שנסעה בכיות
נסיעתך, תזוכה כמעט באופן אוטומאטי.
שופט־השיום הביע את ת׳רעיומתו עי
המישטרה במייים חריפות :״דוגמה קיצונית
יהדרכ׳ה לקויה היא שהמפעייים
תודרכו שגם כאשר המכשיר פועי באופן
נייד, ניתן יקיוט גו מכוניות הנוסעות

שוי וזזות גבוה ושנאים
יתכן שגם לשני גורמים אלה יש השפעה

ב 1כותפסק ־ הדיןהחדשאוליניצלתממנה
בדוקא אינך נבללבאחתהאפש רויו תלזיכוי
לפני מכונית המ״שטרה באותו כיוון. בעוד
שזהו מושכל ראשון, שאין המכשיר —
בצורה ניידת — מסוגל לקלוט בדרך זו.
איני יודע כמה הרשעות חינם נפלו בדרך
הפעלה נלוזה זו ד
מכונית־מישטרה ובה ראדאר נייד יכו לה
לקלוט אך ורק מכוניות הבאות מולה.

נעילה אוסשסש
ב־ 1980 נהגה המישטרה להשתמש בנעילה
ידנית ואוטומטית כאחת. אולם בנעי לה
אוטומטית יכולות להיגרם קריאות
ראדאר שגויות רביות. ללא אפשרות ביקר
י רת. באמצע 1981 הוציאה המישטרה הנח יות
לבל ייעשה שימוש בנעילה אוטומטית.
אך בכל מיקרה יש לבדוק בדו׳׳זז שנעשה
על-ידי מפעיל־הראדאר, באיזו נעילה השת מש.
במיקרה
של נעילה אוטומטית, יש אפש רות
גדולה לטעויות, ולכן סיכוי רב לזיכוי
מישפטי.
נעילה אוטומטית נעשית על-ידי כך ש־

המפעיל קובע סף מסויים של מהירות.
כאשר מכונית עוברת מהירות זו ונקלטת
על-ידי המכשיר, הוא ננעל בצורה אוטומ
טית
ומתחיל לזמזם. רק אז מגלה המפעיל
באיזו מפונית מדובר. מכיוון שקליטת זו
נעשית ״על עיוור״ ,אין המפעיל יכול

על אמינות קריאת הראדאר. המישטרה
נתנה לסיירים הנהייה לא לקלוט מכוניות
ליד מקומות כאלה.
אם נתפסה מכוניתך ליד טרנספורמאטור
או קווי מתח גבוה׳ יתכן שהיתה קריאה
שגויה. יש לברר אם בידי המעפיל היתד.
מפת של מקומות כאלה, האמורה להיות
מחולקת על־ידי המישטרה.

גשס
אם נתפסת ביום גשום, טובים סיכוייך
לצאת זכאי. הגישם מפרוע לקליטה אמינה
במכשיר זה.

מנשיו׳ קשר ורח
של זידשסוה
לפי מכון התקנים האמריקאי, אין להפ עיל
׳במכונית מכשירי-קשר או רדיו

ל 1 1 1 1 1 7 1אס נסעה לפני מכונית הראדאר משאית איטית, יתכן
11111111 1 1 1 1 /1 1 1שהיא הטילה את צלליתה על מסד הראדאר. אס היה
בדרך גשר עילי הוא יכול לשבש את המהירות. אס נתקלה קרן־הראדאר בעקומת גדרי

ביטחון, יתכן שהמכונית שנתפסה בראדאר היתה בכלל מכונית אחרת. גס מחזירורים.
שיירות, מכשירי־רדיו, חימום ומיזוג^אוויר יכלו לשבש את סיקרא לוח הראדאר.
כל הנאמר מתייחס לראדאר ניי־ח, אולם כיול הפעלה ותחזוקה חלים על כל סוגי הראדאריס.

תירשם תהיה מהירותה של מכונית בלתי
נראית זו.

האמריקאי לא לקלוט כאשר עוברת שיי רה
,׳אלא להמשיך לעקוב ולחכות עד ש המטרה
תהיה בודדה בשטח.

תיו באשר לשגיאות אפשריות חל גם על
הראדאר הנייח, וגם על זה המופעל ב אמצעות
מצלמה.

דאז אד נ״ח

כל הנאמד על כיול, הפעלה ותחזוקה חל
על כל סוגי הראדארים. אך עד שיתעורר
משוגע לדבר, ויוציא כמה מיליוני לירות
על בדיקת הראדאר הנייח, אין עדיין פסק־דין
מוסמך לגביו.

מישטרתי כאשר מפעילים את הראדאר
במכונית. אם שוחח המפעיל כמכשיר־הרדיו
או הקשר שלו ממן שנקלטת, טובים
סיכוייך לצאת זכאי.

הפרשת מכאניות ננימיות

אם נתפסת ביום קיץ חם או ביום חורף
קר, יש לד סיכוי. שכן הפעלה של מערכת
החימום או המיזוג עלולות לגרום
לקריאות שגויות.
לפי הנחיות היצרן יש לחבר את מפשיר
הראדאר ישירות למצבר המכונית באמצ עות
כבל מסובך, המונע שיבושים כאלה.
לדיברי המישטרה, הוחל בהפעלת שיטה
זו במחצית השנייה שיל שנת . 1981 אך
בית־המישפט לא השתכנע כי במכוניות
פירמונט החדשות אין אפשרות של שגיאה
בזו.

מטרות ראדאריות

יוצאות רונן

כאשר יש בשטח עצמים המהווים מטרה
ראדארית סובה במיוחד, כמו משאיות
גדולות הנוסעות באיטיות או עומדות,
שלטי מתכת, תיבו׳ת־דואר גדולות או
מחזידורים, תוחזר מהירות מכוגית־המישט־רד.
עצמה למכשיר הראדאר, כאשר היא
מוכפלת יאו משולשת, ותיקרא כמהירות
מכונית־המטרה.
כלומר, אם מכונית המישטרה נוסעת
במהירות של 60 קמ׳׳ש. ,והיא מוחזרת
על־ידי עצם כזה, יופיע רישום המכונית
הנקלטת במהירות של 120 קמ״ש או
אפילי 180 קמ״ש.
במיקרה של עקומת גדד-ביטחון, עלולה
ק ח הראדאר לפגוע בגדר׳ לסטות
ממנה, ולפגוע במכונות שהיא עדיין מצי דה
השני של עקומת הגדר. המהירות ש שיירה כאשר
נוסעת יותר ממכונית אחת בטווח
קרן הראדאר, אין כל ביטחון איזו מכונית
;נקלטת על ידה. לכן ממליץ מכון־התקנים

פסק־הדין אינו מתייחם אומנם לראדאר
נייח, אולם השופט פוסק כי חלק מקביעו־
המיסרה הנדון
ן, שלאל קז, יבואן מכוניות, נסע במכוניתו מירושלים לתל-
אביב ביום ה־ 17 באוגוסט , 1981 בשעות הערב. סמוך לאבן
הקילומטר ה־ 37 מכיוון תל־אביב, ליד עקומה מתה בכביש,
נעצר על־ידי מכונית פירמונט של המישטרה, והרס״ר שנהג בה
אמר לו כי מהירות נסיעתו היתד 105 .קמ״ש.
קז העיר בי ״הפעם קצת מיהרתי,״ אך במישפט טען כי
התכוון לכך שנסע במהירות קבועה של 90 קמ״ש.
בשעה שעצרה אותו המישטרה, שוחח קז באלחוט ממכו ניתו,
ובץ היתר טען כי גם מכשיר האלחוט שלו עלול לגרום
לשגיאות בראדאר.
הסניגור, עורך־הדין עמיקם לויתן, הזמין לבית־המישפט ;מומ חה,
יורם אבן, שהסביר באילו מיקרים עלול הראדאר לשגות.
הוא מנה אותם אחד לאחד, והצביע כי במיקרד. של קז אירעו
כמעט כל השגיאות האפשריות.
ראשית, הראדאר הופעל בנעילה אוטומטית. שנית, לא נעשה
כיול הראדאר באמצעות קולנים לפני ואחרי המישמרת. בעקומה

שבה נעצר על-ידי המישטרד. היתה גדר־ביטחון, ועליה מחזי-
רורים. גדר זו עלולה לגרום לשגיאת קוסינוס וגם להסטת
ק ח הראדאר לעבר מכונית אחרת הנמצאת עדיין מעבר לעקומה.
מחמת כל אלה זוכה קז, והשופט, משד. רנד, נתן בפסק־דינו
הנחיות למישטרה כיצד לנהוג בעתיד.
אילו הודה קז באשמה, הוא היה צפוי לקנס כספי של כ2000-
שקל בלבד. על המישפט הוא הוציא מיליון וחצי לירות, אך
שמח כל־כך על הזיכוי ועל פסק־הדין העקרוני, עד שתרם עוד
מיליון לירות לפרוייקט בטכניון העוסק במניעת תאונות דרכים.

מכוזבים הטהוד־ם והטמאים

אחד משלה ואחד משלנו
במו1/ד נחיתה מתוכנו.

על מוסר הלחימה וטוהר
הנשק.
אני אכן מאמין כי רבים מחיילי
צה״ל, שהשתתפו בפלישה ללבנון,
נהגו בניקיון כפיים ביחסם לאוכ לוסייה
האזרחית. אך צמרמורת
חולפת בגופי כאשר אני שומע ש אנשים
כמו אריק שרון או רפול

רמטכ״ל איתן
הצדיק הידוע

הסלמות והפטמות ממחנות הפליטים!
כל הכבוד לצה״ל הקטן וה גיבור

דודו קליינמן, תל־אביב

אימה הם! האדום 7
אצבע מאשימה ושואלת
כלפי אנשי המצפון.
אתם הגברים, אנשי השמאל, אנשי
המצפון, אנשי שלום־עכשיו.
למה הלכתם למילחמה הזאת?
אתם, שמזה חודשים ידעתם ש-
מילחמה זאת תיפרוץ.
אתם, שידעתם שמילחמה זו היא
פרי תיכנון מדוקדק של ראשי
המימשל הנוכחי בישראל, מימשל
שתפיסתו מעוותת לדעתכם.
אתם, שיודעים שמילחמה זאת,
אשר נקראת ,,שלום הגליל״ כדי
לטוח את עינינו, אינה אלא מיל-
חמת־שמד. מילחמת־שמד נגד אש״ף
ומנהיגותו המתונה יחסית. אתם,
המאמינים בדרך של שלום לפי-
תדון הסיכסון־ הישראלי־פלסטיני
— למה יצאתם למילחמה אומללה
זאת?
האין המילחמה הזאת אותו ״קו
אדום״ שתמיד דיברתם עליו?
אתם הגברים, למה לא קמתם
ולמה לא הקמתם תנועה נגד ה-

הדייקנות עשתה את לופטהנזה למספר ו אצל איש העסקים והתייר כאחד.
כמה ממתחרינו מנסים למכור לך הרבה הבטחות חדשות -מחלקות חדשות,
שירות משופר, יותר דיוק ועוד. .
לופטהנזה מעדיפה עובדות קבועות לעומת הבטחות מפתות.
אנו ממשיכים לתת לך לבחור בין המחלקה הראשונה למחלקת התיירים שלנו.
ללופטהנזה 10 טיסות ישירות בשבוע לגרמניה ואנו מקשרים אותך לכל מרכזי
העסקים והנופש הגדולים בעולם.
הסלמות והפטמות
דויד נגד גודיית

3 3וו 3ו{11ו@ 1_1
נפתחה תחנת
וידיאו

מבחר עשיר של ס ר טי ם עם תרגו ם
בשתי ה שיטות

לרגל ה פ תי ח ה — ת ק לי ט לכל מנוי.
* שירות לבית ה ל קו ח.

וידיאו

גידי

(גידי ת ק לי טי ם)
גיאליק 45 רמת-גן, של 01-720319 .

מדברים על מושגים אלה. אריק,
הצדיק הידוע מן המעשים החריגים
בעזה, ורפול, הצדיק הידוע
בפרשת פינטו, פרשת לדרמן ופר שת
שדה. איני מאמץ למילה אחת
מדבריהם. אם נהגו חיילי צה״ל
בניקיון־כפיים, זה היה למרות ה עובדה
שאנשים כאלה עמדו ב ראשם.

קוצר, תל־אביב

טנק נגד מליט

על יחסי תכוחות במיל־חמת
הלבנון.
אכן, שוב היתה זאת מילחמת
דויד הישראלי הקטן, האמיץ ודל
האמצעים, נגד גוליית הפלסטיני
המאיים והרשע, המצוייד בנשק
כבד וחדיש! בטנקי מרכבה דקי
שיריון ועלובים, לחם צה״ל נגד
המיקלעים האימתניים של המחבלים,
ובזלדות השבירות הוא ניסה
להתמודד — וגם הצליח — נגד

מילחמה הזאת, כשם שקמו אלפי
אמריקאים, גברים־חיילים שהתנגדו
למילחמה בווייט־נאם ז
לעזאזל, למה הלכתם כמו ילדים
טובים כשקראו לכם?
והיה אם תחזרו הביתה בשלום,
מגשים יקרים של כסף, תצטרכו
לענות !
איילת אלמוג, טבעוו

3טח1ן וגאולה פיתרון הביטחון.

מושלם

לבעיות

החברה גאולה, דעתה נחר צת
/להחזיק בשיטחי הלבנון
היא מבקשת /כן, כך לפי דעתה
/נבטיח את ביטחון המדינה /אך
אני עבדכם הנאמן /מציע להלן
פיתרץ /שיבטיח לח״כית ושות׳
/מירב הנאה וסיפוק /ביטחון
מלא ומושלם — /לכבוש את כל
העולם! לח״בית ושות׳ /מירב
(המשך בעמוד )50
העולם הזה 2358

הברית ונתועה
ארצות ה ב רי ת
גו ת
ובתוכה
ט.וו.א ־ אל

ט.וו.א מגלה לך הרבה
אמריקה

ניו יורק $849
הלוך וחזור

מיאמי $987

שיקגו $974
הלוך וחזור

__הלוך וחזור

כשאתה חושב על נסיעה לאמריקה חשוב על ט.וו.א.
ט.וו.א לא רק לוקחת אותך אל אמריקה.
ט.וו.א מטיסה אותך בכל אמריקה ואף אחד לא יעשה זאת
במחיר נמוך יותר.
ט.וו.א מציעה לך טיסות יומיות מתל־אביב לניו יורק שבה
יש לנו מרכז טיסה משלנו בנמל התעופה קנדי.
בטרמינל בינלאומי זה אתה מסיים את הליכי המכס, בדיקת
הדרכונים והטיפול במטען — במהירות ובקלות. סמוך אליו

נמצא הטרמינל של ט.וו.א לטיסות־פנים ברחבי אמריקה.
ט.וו.א טסה ליותר מ־ 50 ערים בארצות הברית. תוכל לבקר
בכמה ערים שתרצה עם כרטיס *5ט >/של ט.וו.א.
רק ט.וו.א מציע לך מבחר של שלוש ארוחות במחלקת
תיירים, והדבר אופייני לשירות שט.וו.א מעניקה לך בזמן
הטיסה ־ חביב, מלא תשומת לב ומסביר פנים.
ראה אמריקה על רמה -על הרמה של ט.וו.א ,
פנה אל סוכן הנסיעות שלך.

זחנשבץ

הווולם

(המשך מעמוד )48
הנאה וסיפוק /ביטחון מיא ומוש לם
— /יכבוש את כי העולם!
דניאל צלילן, גבעתיים

מאח; :

ארידור מפאייניק

)1רצים אחריו ואחרי הגביע
בימים איה ; )5מהיר חימה
( )10 ;) 2 ,4כיי ענויים ; )11
ידית ; )13 נכרי שהצטרף ;
) 14 מסימני הקיץ (כ״ח)! )15
מאיייי מצרים; )16 חשק, כרכר
באהבה; )18 צדף; )20
תחייית שמשמעותה שנוי,
הרחקה ; )21 איייים ; )22
סיום; )24 תרביך; )25 בסוים
התוים ; )26 מחוסן, יציב )28 :
בכה ; )30 שבט, בית־אב ; )31
חבור עיוני קצר ; )32 תקיה ;
)34 קבוצת מטוסים היוצאים
יפעויה ! )35 מנהיג צ׳כי בימי
מסריק ; )38 הסעיר, זעזע ; )39
תביין מזרחי ; )41 כתב פירוד ;
)42 סומא; )43 תווך, אמצע;
)45 עשב יבש, מזון לבהמות;
)47 מערכת; )48 אמר יבוש
ערבי ; )50 מסוגי האתים לעבד
דת האדמה ; )51 מועד ; )52
הרואי ; )54 שם פיוטי ישרצים
ורמשים (תהיים ד י״א 57
טבח, הרג־רב ; )61 סמנים מוסכמים
ימסירת ידיעות כ״ח);
)62 רוח החיים, נשמה ; )64
ערימה ; )65 מם עי מצרכים
שונים ; )66 תרופה ; )67 נוזי
בורידים ובעורקים ; )69 סול־קה
הפסולת מתוכו ! )70 דרגא
צבאית; )72 אי באיי הודו
המזרחית; )47 יין שרף; )75
ארץ מקראית; )77 דומן; )78
ביקע, פייח ; )81 גשם ; )83
בהמת משא ; )85 יבוש אב יים
; )86 ניצוץ )88 :עוף יי־יה
טוירף; )89 סוג טנק; )91
איהים; )93 בן־אדם; )95 חו טי
היסוד באריגה ; )96 מספר
עיקרי הרמב״ם; )89 איין;
)100 אחת משתי שנות גזירות
חמיניצקי; )102 תנור חמום;
)103 מסמן עגוי; )104 חרב
חדה היתה תירה בשיער סוס
מעי יראשו; )105 חוסר הגיון.

שר״האוצר גילה את אופיו
האמיתי.
הצעדים האחרונים שי שר־ה־אוצר,
יורם ארידור, מגיים את
ציבעו האמיתי.
יפני הבחירות אפשר היה לח וב
שמשהו זז, ושארידור מנהל

לדעתי, לא תיפתר הבעיה עד
שלא יהיה עם ישראל עם ככל ה עמים,
ולפחות כמו המדינות הנאורות
והתרבותיות באירופה, המערבית.
גם זה אינו מצב מושלם, אך
הוא טוב באופן יחסי לאין שיעור
ממצבו הנוכחי של עם ישראל.
עופר וייסמן, חיפה

נבואה מודרנית
אחד הקווים המאפיינים
את המודרנה הסיפרותית,
טוען הקורא, היא פריצת
הנורמות ושבירת המיתוסים.
המודרנה
הספרותית אינה חיה
בחלל אלא שואבת את מקור חיו תה,
מן החיים עצמם. הביטוי לכך
ידוע בדיעותיהם המשיחררות מכל
כבלים של הפרופסור לייבוביץ וי-
הושפט הרכבי ורבים אחרים בני
זמנים שונים.
האטרקציה והשאיפה לחרוג מ עבר
למקובל היתה לאחד הגורמים
העיקריים שבווידויו של אודי דיין,
כחלק מ״מודד,״ מעוותת. לכך היי־

שר־אוצר ארידור
מפא״יניק
מדיניות כלכלית פופליסטית, ש בכי
מיקרה היתה טובה ויעילה יותר
מהמדיניות שי קודמיו. אין
פיא שמפא״י ההיסטורית תקפה
מדיניות זאת בחמת־זעם. אך עתה
חזר ארידור לתלם. הוא שוב מנ הל
מדיניות שכולה לטובת החז קים
ונגד החלשים. הוא מקצץ
בשכר ומוסיף לרווחים, ומטיל מי סיס
רגרסיביים. אין פלא שמפא״י
ההיסטורית שוב אינה תוקפת אותו.
ארידור הוא מפא״יניק!
גדי אללוף, חיפה

מאונן :

סופר הרככי
לא חלל ריק

זלדה, לאמ רכ ב ה
טניס ; )33 יוצא דופן ; )34
גמגם ; )36 דהרה ! )37 חיק שי
הטנק ; )40 כח הרעננות בצמח;
)41 התקרבו ; )44 תואר אצייות
מזרחי ; )46 עצם ! )47 כועס ;
)49 שפת עם נכר; )50 בננה!
.)53 מזיק, משחית; )54 ניצב
מורם כלפי מעיה ! )55 איבר
בגוף ; )56 אמן בישוי ; )58
פת ; )59 מכה חזקה! )60 מעו רר
התרגשות; )62 ישן; )63
אשמדאי ; )66 סוג ספינות ב רשות
חיי־הים 68 :אי ספרדי;

)71 תעיד, ימי שפכים ! )73
הצנור שמאחורי קנה הגרגרת;
)76 בהיר )77 :יסוד נפוץ ב מחצבים
ובגוף החי ; )79
ענף; )80 מרחף; )82 הרם!;
)84 יוח עץ; )85 שייית חי רותו
של אדם; 87 צעיר ב עדר;
)90 יחידה צבאית קטנה!
)92 כשי ; )94 יא השמיע
קול; )96 שייכות; )97 צרור:
99 מענה את נפשו; )101 חו מה
נמוכה; )102 אחד מחדשי
הקיץ ; )103 זריז, מלא תנועה.

הסבון היעוראל *

1 1 1 1 *111

01{1 0 *1111ס |7>11ה ו 3ד״19!1
נעויס?-מסמיקה-פדיק1ו סניקוו1
שער בחשסר (אפילציהז
* 11(0ון נו• 1וגי

תסרוקות. תספורות, החלקות,סלסול,
צביש־י,סם ים0 ,יפול פנים, איפור.
הוצאת עזיער בטעווה

*גגוח מוח*

סחירים עממיים • סירוס !ועולה*
יודפת 4ליד דיזנגור 229388 226066 190
הרצל 86 מול בנין אואזיס י׳ סלון א 1ה״

העסק

מכוזבים

״׳״ א בי גי ל 1א

) 1השתוקקות ; )2שד; )3
תשתית; )4בור ידריכת ענ בים
! )6קוסם ; )7פרח נוי ;
)8ישד עצמות; )9מין
יטאה; )12 יא מתוך כוונה
תחייה ; )15 הססני, רפה ; )16
החוייה התחתונה בעמוד ה שדרה
; )17 חוסר מזי ; )19
קבוצה שי תאים בגוף; )20
בעי חיים מימי; )21 עיטורי
ציורים בסגנון ערבי; )23 שם
כויי יעופות החיים בין חרבות;
)24 יתאר כבוד יאמוראי
בבי ; )26 שד שי בהמה ;
)27 תביוי בעין ; )29 רמה
שמוייה היו מקריבים קרבן במזבח;
)30 כיי בספורט ה

* 4 4 1

הנבחר 1982

קורא מעיר על טעות
בכיתוב לתמונה, שנפלת
בכתבה על מילחמת ההזח״
(״העולם
לבנון
.)2336
ציינתם
בהסבר לתמונה כי ״טנק
המרכבה עומד לפנות יצור כשה ילדים
הלבנוניים ...מתבוננים בו
ביראה.״ הסתכלתי בתמונה וראיתי
כי הטנק אינו אלא נגמ״ש
״זלדה״ ,ומתוך חמשת הילדים ש בתמונה
שניים משוחחים וגבם ל מצלמה,
עוד שניים מתבוננים כ מדברים,
אחד מביט בצלם, וכולם
אדישים.
עמית קרני, ערד
הקורא צודק — בתמונה

ופיט נגמ״ש ולא טנק. באשר ל־עות
פניהם של הילדים הוא טועה.

פרופסור לייבוכיץ
החיים עצמם
תי מוסיף את מיטען־הנפץ הריגשי
עד לקיצוניות, אשר גאה ופרץ
בצורה שקשה לרבים להבינה.
יהודה הדלי, ירושלים

מיטב השנור
האור האמיתי
על הסיבה לצרותיו של
העם היהודי.
הסיבה לבעיותיו ולצרותיו של
העם היהודי היא שהוא מחשיב
את עצמו נעלה על שאר העמים,
בעל ערכים עדיפים ונצחיים. אולם
צחוק הגורל הוא שדווקא העם ה מחזיק
עצמו נבחר, הוא העם ה סובל
ביותר בהיסטוריה, ובכל
דור ודור עוברות עליו צרות שו נות
ומשונות, ואף הקמת מדינה
עצמאית לא פתרה את הבעיות
הללו.

הפרופסור טוען ש״העולם
הזה״ טעה בהבנת שירתו
(רחל המרחלת ,״העולם
הזה״ .)2336
עיקר הכתבה על אשתי רחל
ועלי הוא נכון. רחל היא אשתי
והיא עומדת ללדת ביולי, חגיגות
הנישואין לפני כשנה היו שמחות
מאוד, והספר הוורוד, קובץ שי צא
בינתיים, אכן הפך לרב־מכר.
אך הערכתם על אחד השירים
בספר זה אינה מדוייקת וברצוני
להעמידכם על טעותכם. מדובר ב-
(המשך בעמוד )52
העולם הזה 2358

הורוסהוס

בהילוך ישיר. תופעה כזו, תוך זמן קצר
יחסית, יצרה את התגובה ההחלטית
והקיצונית אולי, שהגיבה המדינה באמצעות
המיבצע.
חמיבצע התחיל בהיבט יפה של הירח,
בחיותו מלא, ובמזל קשת בתנועת לכיוון
כוכב יופיטר של המדינה — דבר המצביע
על הרחבת גבולות או על שליטה
על שטחים חדשים, ועל לקיחת סיכון
שמשתלם בסופו של דבר. מאידך, היות
האופק העולה של תחילת המיבצע ב-
מיפגש עם כוכב מרס שבמפת־הלידח של

המדינה,
המיבצע.
מן הראוי להזכיר שכוכב מרס של
המדינה ממוקם במעלה ה 2)-באריה,
שהיא מעלת גדולה, ותמיד הביאה לישראל
תחילה. ריכוז השפעה חזק זה של
כוכב מרס, הן במפת־חלידה של המדינה
והן במפת-הלידה של המיבצע, מצביעים
גם על מחיר הדמים של המיב־צע,
שאי־אפשר היה להימנע ממנו. הפעולות
המרשימות של חיל-חאוויר משתקפות
באמצעות ההיבט החיובי של ה
ירח,
כלפי כוכב יופיטר של המדינה.
מזל קשת שייך לטייסים ולמרחב אווירי.
ניתן לומר שצה״ל, שהוא במזל תאומים,
משיג את הצלחותיו דווקא בחודש
זה, שבו השמש נמצאת במזל תאומים.
מילחמת ששת הימים והפצצת הכור ה אטומי
בעיראק תיו גם הם בתקופה כזו.
צה״ל בן מזל תאומים, מתואם לקר-
בות-תטעה. השפעתו החזקה של כוכב
מרס על המיבצע, מעמידה מאידך בסימן
שאלה את הצלחתו, מאחר שכוכב
מרס, הולך ומתקרב למיפגש עם כוכב
שבתאי (בתאריך .7.7.) 2מצב זה עלול
להעמיד את המדינה בדילמה קשת ביותר,
עד כדי כן שיהיה צורך בשינויים
אישיים בצמרת השילטון, או בשינוי
מהותי בתפיסה הפוליטית, בהתייחס לאירועים
הנוכחיים בשטח הביטחוני.
עניין הזעזוע מקבל תמיכה נוספת גם
מהשוואת מפת-הלידה של המהפך הפוליטי
במדינה (עליית הליכוד לשלטון ב-
<17.5.1977 למפת מעבר הכוכבים בחודש
יולי הקרוב. בהשוואה זו מתבררת
תופעה מעניינת. בעוד שבמפת־המחפך
קיים מפגש בין ונוס (הכוכב השליט של
המדינה) ובין מרס (כוכב המילחמות) במעלה
ה־ 15 בטלה, הרי שבמפת המעבר
של השבוע הראשון של יולי הקרוב, יחיה
מיפגש מהופך במעלה ח 15-במאזנים
(מאזנים קטבי לטלה) בין מרס לשבתאי,
כשהם בהיבטים דיסהרמונים לשמש ולירח
(שמש בסרטן וירח מלא במזל גדי).
אין ספק שהאירועים סביב מיבצע זח,
והמשכם בחודש יולי הקרוב, יביאו לידי
הסלמה דרמטית בחודשים אוקטובר, נובמבר
.19) 2
חמיפגש בין כוכב מרס לכוכב אורא-
נוס בתחילת קשת בשבוע האחרון של
ספטמבר, עלול להביא לידי מהפכים פוליטיים
אצל המדינות השכנות. אל נתפלא
אם איראן תשלים עם עיראק, תוך
תיאום עם סוריה וירדן לגבי מיבצע נגד
ישראל, שעלול לבוא לידי ביטוי באוק טובר,
נובמבר. לקראת דצמבר צפוייה
הפתעה למדינת ישראל בתחום האנרגיה.
ובין השאר קיימת אפשרות למצוא
שדה נפט חדש.

התקופה הקשה שעברתם לאחרונה עומדת
להסתיים, החרדות והדאגות יפחתו ותוכלו
לחזור ולהירגע. נעשי__

רגישים לאחרונה
מאוד: אתם נפגעים
ונעלבים, גם כשלא התכוונו
לכך. בני־הזוג
רוצים בשיפור היחסים,
נסו לבוא לקראתם
ולסלוח על פגיעות ש פגעו
בכס בהיסח־הדעת.
החברה תהיה
חשובה מתמיד, צפויות
הזמנות למסיבות או לביקורים, שיוסיפו
הרגשה טובה ומרגיעה. השתמשו בהומור.

נסיעות שהתעכבו יוכלו להתבצע בקרוב.
ברגע זה עליכם לשים דגש על משימות
במקום העבודה. אתם
עומדים לפני התקדמות
בקאריירה, אך
עליכם לסיים עבודות
שלקחתם על עצמכם.
התנאים אינם קלים,
קשיים מבחוץ מונעים
מכם להתמסר לעבו23
בספטמבר
דה. רצוי לא לדחות
22 באוקטובר
דבר, סיום מהיר יעזור
לכם מבחינה כספית,
ובעניין זח אי״אפשר לזלזל ברגע
זח. בשטח הרומנטי אין יציבות.

לאחרונה עמדתם במיבחנים קשים, הן
במקום העבודה והן במקומות אחרים.
החודש הקשה כבר עבר
ומצב־ן זרוח עומד להשתפר.
אפשר לתכנן
נסיעות לזזו-ל, גם אם נראות ברגע זה הן
רחוקות. שותפים לעבודה
ינסו לפעול נגדכם,
אולי מאחרי גבכם.היו
זהירים מאוד
ושימרו על יחסים טובים
עם הממונים עליכם.
לימודים בנושא חדש מאוד מושכים
אתכם, אפשר להתחיל לפעול בכיוון זה.

השבוע עליכם לשמור על הבריאות, יתכן
שתחושו חולשה ועייפות. טוב להמעיט
בפעילות ולנוח עד
כמה שאפשר. בעיות
כספיות נראות כרגע
בלתי-ניתנות לפתרון.
השבועות הקרובים לא
יוסיפו ביטחון ויציבות,
אך מאוחר יותר
עניינים אלת יסתדרו.
עזרה מידיד קרוב תביא
לסיום הדאגות,
אך לא כעת. פעילות
ספורטיבית עשויה לעזור להרגשה
טובח, פעילות ציבורית תגרום עייפות.

בתחילת השבוע תחושו עדיין במצב־רוח
מעט קודר, אך בהמשכו המצב ישתנה.
אנשים קרובים לכם יגרמו
להרגשה הטובה,
וכן התפתחויות רומנטיות
מפתיעות. למרות
שבחיי־האהבה אין יציבות
והמצב קצת מעורפל,
שיפוט הגיוני מראה
שבסך־הכל יש התקדמות.
נסיעה לחו-ל צפו־ייה
בקרוב, ידיעות שבאות
משם מוסיפות
כספית רצוי להימנע
תיקווה.מבחינה
משינויים, ולהשאיר הכל כפי שהוא.

הרהורים על שינוי מקום־העבודה מעסיקים
אתכם השבוע — הזדמנויות חדשות
יעמדו לפניכם
בקרוב. כדאי לנצל זאת
וליזום שיחה עם אדם
שבעזרתו תוכלו להתקדם.
ברגע זה אתם
עסוקים, עליכם למלא
תפקידים של אחרים
והאחריות הרבה גורמת
לעייפות. המצב
הבריאותי רגיש, יתכן
שתחושו כאבים או
חולשה באיזור הבירכיים או הירכיים.
בני מזל אריה יזדקקו לעזרתכם.

תקופה טובה יותר עומדת בפתח. כעת
תוכלו לתכנן את החופשה עם בני־הזוג
או עם בני המישפחה.
קשרים רומנטיים מוסיפים
התרגשות וציפיה.

קשרים מסובכים עלולים
להסתיים לפתע. 4 פגישה עם ידידים ש אישיותם
דומה לשלכס
תוסיף לביטחון העצמי.
אלה שמתעניינים באמ19
בכנרואר ־
; 0בכזרט
נות יוכלו להתקדם בתקופה
זו ולשמוט בשורות
משמחות. אל תתפתחו למחמאות,
כדאי לבדוק היטב מיהו המשמיע אותן.
מדים בנימיג•

גנ ה
אססוורוגיה
שר מינצע
שלום־הגליל
שר אירן נ סו
האסטרולוג אילו פקר תכין עבורנו
מפת״סמים סל מיבצע סלום־הגליל, בתוספת
הסברים על תוצאות אפשריות של
המיבצע.
מאו דצמבר 19) 1ועד תחילת אוגוסט
19) 2נמצא כוכב מרס, שהוא פובב המיל־חמות,
בהיבט חשוב ביותר בהורוסקופ
של המדינה, באופו שיוצר נטייה להגיב
ביתר דרמטיות וביתר החלטיות, לגבי
מצבים פוליטיים או ביטחוניים.
במיוחד בתקופת אפריל-מאי השנה,
התגבשה למעשה אותה עמדה החלטית
ואגרסיבית, שאת הביטוי שלח ראינו
יותר מאוחר, כלומר, ב׳ .6.6.) 2באותה
תקופה היה מרס בהילוך לאחור, הק רין
זווית דיסהרמוגית (כלומר 90 מעלות)
לכוכב השליט של המדינה (ונוס).
ואילו בתאריך ה 2ביום חמיבצע,
חזר כוכב מרס על אותה קרינה מחדש,

¥טלאים יימצאו יותר בביתם, למרות
שבדרך-כלל אינם רגילים להימצא זמן

רב במקום אחד. הפעם

תמצאו סיבות אחדות
לשנות מההרגל. רגי־

שותכם גבוהה מאוד

ואתם חשים צורך ל*
התפנק
ולנוח בתקופה

זו. בין השאר מת

גברת
הנטייה להר¥
בות
במאכל ובמשקה.
21 בחרס ־

20 באפריל
אלה שיש להם נטייה

טבעית להפריז בהנאות
¥מסוג זח, יאלצו לרסן את עצמם ולהת*

אפק. הדרישות מחמישפחה מתגברות.

* השוורים חייבים לארגן את חייהם מחדש.

* כדאי להקדיש יותר מחשבה, לנתח בהגיון
¥את המצב שבו אתם
* נתונים ולהתייטץ עם
* ידידים, שעליהם אתם
*¥סומכים. הצורך בביט¥חון
מושך אתכם להא¥מין
לכל אחד, וההצ*
עות, הנשמעות באוזניכם
בתקופה זו, עלולות
לסכן את עתידכם.
21 באפריל 20 בטאי
הפעילו את זהירותכם
הטבעית. קשרים עם
בני־זוג עדיין אינם יציבים, וזו הסיבה
העיקרית למצבי״הרוח המתחלפים במהירות.

השבוע שוב יושם דגש על מצב הבריאות.
התקופה האחרונה גרמה לעייפות
ולתשישות, רצוי לנוח
ולא להרבות במא מצים.
התקדמות צפויה
בשטח המיקצועי,
אפשר לדרוש העלאה
בדרגה או מעבר לתפקיד
יותר מושך. ההתקדמות
בקאריירה ק שורה
לשיפור העניינים
הכספיים, ואלה לוחצים
מאוד עליכם
בשנה האחרונה. מיכתבים או שיחות-
טלפון, שיגיעו השבוע, יגרמו להתרגשות.

אתם שוב מרגישים עייפות, ועיקר רצונכם
למצוא לעצמכם פנאי ומקום למנוחה.
למרות שבדרך״כלל
אתם נהנים מבילויים
חברתיים, הפעם מצב-
הרוח אינו מתאים לפעילות
מסוג זה. בשטח
העבודה רצוי לחסוך
במאמצים ולהימנע
מסיכונים. חוסר-
ריכוז עלול לסכן אתי?
ביויי -
21 באוגוסט
כם. ביחסים עם בני״
הזוג עליכם להיות זהירים
במיוחד, הרגישות גבוהה וקל לפגוע
ולהיפגע. אל תלחצו עליהם והם יחליטו.
המתח וחוסריהשקט, שבו הייתם נתונים
לאחרונה, מתחילים לעבור. יתכן שבתחילת
השבוע תחושו
עדיין עייפות רבה,
אחר־כך המצב ישתנה.
המאמצים שהשקעתס
בעבודה נושאים פרי,
ועשויים להביא להתקדמות
הן מבחינת התפ־פקיד
והן מבחינה כספית.
בעיות של אחרים
יעסיקו אתכם וייתכן
שתיאלצו לבצע כמה
נסיעות קצרות, כדי להגיש עזרה לידידים.
פגישות עם בני המין השני יגרמו הנאה.

ההיקף הגדול של

ן ני0

יחדש!

בככר המדי־נ
בית אופנה

למידות גדולוו

ה׳ באייר 52 ודא
טד 455938

איתן עמיו

הדברת מזיקים

מוסחים?הדברת תיקנים
(לוקים) ,תולעי עץ, חרקי
פערים ובגדים.
דמת-נן. ד חו מו די עין .18ת.ד2272 .
790114- 5- 6.70 רש מסיו 2עסק

פסירח ע? בריאותך ורכופן

מכחכים
(חמשו מעמוד )50
קטע ״*ד כשבגד קל מוסר מע ליה
1וערב מזרח־תיכוני וכחלחל
/בפינות חדרה מכחיל ושו קע
/גבר מקרי שקם מתוסכל /
אומר, יריב טוב׳ ונמנה עם שונ איה.״
כשהופיעה
הסונטה לראשונה ב מוסף
הסיפרותי של הארץ טיל־פנה
הדסה מור להעולם הזה
וטענה שהשיר הוא עליה. כשנש אלתי
על כך הבהרתי שהשיר בנוי
על שברי התרשמויות מנשים שונות׳
שבמידה שהשיר הוא סאטי רי,
הרי הסאטירה היא לא רק על
האשה, אלא גם על הצביעות והפחדנות
של אותו. גבר מקרי*.
איו כאן שום התרברבות. להיפך.
הדסה היא מכרה שלי, ואני מ חבב
אותה. טעותה־טעותכם נובעת
מקריאה לא נכונה של דברי
שירה, או ליתר־דיוק מהערכה לא
נכונה של הקשר בץ חיי המשורר
(שהם החומר.של הרכילות הגול מית)
לבין. היצירה הספרותית. ה
פרופסור
זקס
חיי הסשורר
ידעת, כי המילחמד, בצפון אכן
תיפרוץ. לא היתה זו נבואה, אלא
תוצאה של ניתוח עמדת הממשלה
בשנה האחרונה, שתימרנה את עצ מה
למבוי סתום ולעמדה קיצו-

האויב לרח ואנו החזרנו לעצמנו את מה שהאו;נ ;זל מאתנו בימי
מלחמת העצמאות, וירושלים?לה?;דינו.
ביום העצמאות הזה אנו עומדים ולפנינו ארץ גדולה ורחבה מנהר
הץ־דן ועד ה;ם התיכון, ומהר הסך מון בצפון ועד קצה מדבר סיני בדרום.
והארץ ה?דולה ון ז;פה הזאת קוראת לבניה, ליהודים בכל העולם
לבוא אליה ולגור בה. תה;ה נא השנה הוו שנה שבה שבים ה?ני 0לאו־צם.
ידידכם אצבעוני

דף סירסום של ״אצבעוני״
העורר לא קורא
שיר אינו. על הדסה סור, ואף אי נו
עלי. קוראי שירה מיומנים מוז מנים
לוודא זאת בספר הוורוד.
אריה זקס, ירושלים

אצבעו! ,לאש91ע

ספרי

הוצאה באור מחפשת

וע וני ־ מונו ים

אם יש לן ההתמצאות והיכולת לייעץ להוצאה,
לפנות לכותבים בתחום התמצאותן ולהביא עוד
ועוד רעוינחת — פנה אלינו להוצא הלאור

אידיאהב וו ״ מ
ת.ד 180 .גבעתיים, של 33101 .

קורסי לקצרנות
עברית ו/או אנגלית * בוקר וערב

קודם חדש ב־27.6.82
חוד זמן קצר ובהצלחת מובטחת !
ת״א: אולפן גרג(בר־קמא) ,רח׳ וייצמן ,22 טל 03-441662 .
טל 664922 .־04
חיפה :״במעלה״ ,שמריהו לוי ,30ץ
באיזורים אחרים — לפי פניה לכתובת הנ״ל בתל־אביד.

עורך חעיווון לילדים אינו
קורא עיתונים לסגו•
גרים.
כמדרכים בוגרים בתנועת הצופים,
אנו מקבלים מדי שבוע עי תונים
ושבועונים המיועדים ליל דים.
בשבוע
של יום העצמאות פתח נו
את גיליון אצבעוני שקיבלנו,
ממש כשם שעשו זאת אלפי יל דים
בכיתות הנמוכות של בית-
הספר היסודי, והופתענו לגלות ב-
מאמר־זזמערכת את השורות הב אות.
:אלפים רבים מחיילינו נ הרגו
במילחמה (מילחמודהעצמ-
אות) וחלקים גדולים מארצו נל קחו
מאיתנו.
.ואז היכינו באוייב מכה רבה
בשלישית, במשך שישר, ימים בל בד.
האוייב ברח. ואנו החזרנו ל עצמנו
את מד. שהאוייב גזל מאי-
תנו בימי מילחמת-העצמאות, וירושלים
כולה בידינו.
.ביום־העצמאות הזה אנו עומ דים
ולפנינו ארץ גמלה ורחבה —
מנהר הירדן ועד הים־התיכון, מהר
החרמת בצפון ועד קצה מידבר-
סיני בדרום.״
לנו לא נותר, אחרי קריאת שו רות
אלה, אלא להצטער על כך
שעורך אצבעו ני אינו טורח לקרוא
גם עיתונים למבוגרים

אלכם, דרור,
טובה, לילי,
רות ואסף,

קומונת הצופים,
ירושלים

מירדזמה מינתדח

חן ט1מפ לחייל

המילחמה הביאה להעמקת
השינאה ואינה תחליף
למשא״ומתן.
כאשר נאם בגין שבוע לפני
המילחמה, הוא אמר בץ השאר:
מי אמר שתהיה מילחמהז היתד,
זו היתממות. למרות הכחשותיו

ר 1י

שלא כמו רבים מחברי מפ״ם,
אני סבור שהמילחמה היתד. מיותרת
מתחילתה ועד לסופה.
במילחמה ספגה ישראל מהלומד,
כבדה בהרוגים ופצועים, מחיר ש לא
שילמד, במשך כל שנות פעילו תו
של אש״ף. עובדה זר מפריכה
את התירוץ של בגין וחבריו כאילו
המילחמה היתה הכרחית ונו עדה
למנוע הרג אזרחים, זקנים
וטף. יש לדחות נימוק אווילי זה.
יש רק דרך אחת לפיתרון ד.סיכ-
סוף — לשבת סביב לשולחן הדיונים
עם נציגי אש״ף. התיאוריה
של מנהיגינו כאילו אפשר לחסל
את הטירור על-ידי מכה צבאית,
היא תיאוריה כוזבת, שתביא רק
להעמקת השינאה בין העמים.
ישי נאור, שער העמקים

ה מ קצוע

מעם מאוד תגובות חיוביות
הגיעו אלי אחרי פירסום דף מ ספרי
בעיתון מעריב. בהתמדה ראויה
לציון פתח עיתון הארץ באש.
מטחים עקרים בתדירות של מא מר
ליומיים נורו לעברי מנשק קל
(התותחים הכבדים עדיין שות,

טור
קצר בשם התפוח והעץ
למר בנזימן, הוקיע כחלוץ, תוך
התעלמות פוחלסת מחוק זבות
היוצרים !
שני שלישים מרשימתו הועתקו
מגיב דיין
ישירות ממעריב ונראה שיש להם,
שכר־סופרים
לעיתונאים, אינדיקציה המציינת
כסה אנשים קוראים את פרי עי-
סם, אם חושב בנזימן שבכה יגניב את כל י ספרי אל דפי עיתונו.
הוא סועה.
אמת, יש עץ, לרגליו תפוח, אבל למה ה״תולעת״ ן
ובטרם תכלה התולעת את התפוח, אחרי יומיים, מופיע דנקנר
ועושה עימי אנאלוגיה ל״בובולינה״ מחובה היווני.
אם היה עיתונאי זה מגלה בקיאות בקורה עם. הירושה״
(שהוא וחבריו נברו בה יותר ממני) כמו שהוא מגלה בכתביו של
ניקום קאזנצאקיס, היה נוכח לדאבונו שהעצם אכן נזרקה (כל שונו)
והאופציה למושכה חזרה בידי. זורבה״ עדיין קיימת !
ערכה של עצם זו עולה בהרבה על שכרי ממעריב.
ויהי ערב ויהי בוקר, יום ראשון.
איתרע מזלה של הרה בושם והבטתי לד, בעיניים מתוך
המסך הקטן (יומן השבוע) .כמו נץ על טרפו הצטרף המיתר
השלישי למקהלה.
עיתונאית זו, שהשינאה אצלה הוא עניין קליני, עוררה בי
בוזוחמלה כאחד! אשה המסוגלת לשפוך בוץ וארם על בחורה
חיננית (שר׳הלה שרון, תוכנית מועדון הזמר) שכל חטאה בישיבה
ליד פסנתר עם שירים עבריים, היא קליינט לרופא ולא לקוראים!
בושם כתבה בזמנו מאמר חנופה ענק על אבי (מיסמך אנטי-
דייני מובהק, למי שמכירו באמת) שהפר לכרזת בחירות לתל״ם
לאחר מכן. הכל היא סיפרה שם, רק שכחה לציין כמה כוסות
קפה לגמה לפני כן אצל מיש&חת דיין על הד ש א...
הכסיל, העצלן והרשע חברו יחד ללמדני פרק ברזי המיקצוע.
כאשר אחד משלושתם יכתוב מילה אחת בהתנדבות, אבוא
לשאול אותם מה מבדיל בין בצע לשכר־סופרים.
אהוד די? ,נהלל
נית בלתי־מתפשרת, שיכולה הי-
תה למצוא את פיתרונה רק ב-
מילחמה.
ההתנקשות בשגריר הישראלי
בלונדון היתה רק תירוץ שקוף
לפתיחתה. האופוזיציה, שהיוותה
יריב חלש לממשלת בגין לפני
המילחמה, התיישרה לפי הקו שלו
בזמן שפרצה המילחמה. אפשר לר אות
בכד סימן נוסף בתהליך ה*
היימנה של דעת הקהל בישראל.

מיל ד 1דרים
ממת שקורה ב״אל־על״
אפשר להשיק משהו.
עבודת אל־ על בשבתות חוסכת
לקופת־ד,מדינה מיליוני דולרים.
נשאלת השאלה: כמה מיליוני
דולרים היינו חוסכים למדינה אילו
כולנו היינו עובדים בשבתות ו
שמש? שיכק, בוי־ברק

העולם הזה 2338

ה ש ערו רי ההבנק אי ת ש הו עלמההתגלתהב בי ת ־ ה מי שפט

מנהדהסניו של ״בנק המינוחי״ מנו את ניירות־הערך של הלקוח בלי רשותו
והס תיו ז את * ר ונ סו הועבר לחשבון 7א־נכו ן ושם נגנב ע די ו׳
המנהל התח״ונ להחזיר את המניות או
שותו שבות מן הארץ
הבנק התכחש להתח״ בות הכתובה * המנהל הואשו 0במעידה באמון

^ צחקג רו ס /קבלן ידוע מחולון, עבר
שוב ושוב על דף חשבונו הפרטי בבנק,
ולא האמין למראה עיניו. כמעט כל
ניירות־הערך שלו, קרן חלמיש, נעלמו.
בעדותו של גרוס שנשמעה במשפט ש הגיש
נגד בנק המיזרחי התבררו הדברים
הבאים :
גרוס מיהר אל מנהל הסניף של בנק
המיזרחי המאוחד ברחוב סוקולוב בעיר.
המנהל, סגן־אלוף (מיל׳) בנימין דיליאון,
הרגיע אותו :״ניירות־הערך שלד נמכרו,
מר גרום. התמורה בסך של יותר מ־ 3מיל יון
לירות, הועברה לחשבונך.״ (ערך ניי-
רוודהערך היום כ־ 42 מיליון לירות),

הבנק לחשבונו של יצחק גרום. מכתב-
ההתחייבות נמסר על-ידי דיליאון לגרוס
ב־ 24 בינואר .1979
מאז חלפו שלוש שנים וניירות הערך
לא חזרו עדיין. בינתיים החליט הבנק להילחם
ולהוכיח שאין הוא חייב ליצחק
גרום דבר.
יצחק דוכן, סמנכ״ל בנק־המיזרחי, ומי
שקיבל את דיליאון לעבודה, טען כך ב בית
המישפט :״כל מיסמך היוצא מטעם
הבנק והאמור לחייב את הבנק חייב לשאת
שתי חתימות. המיסמך שחתם המנהל אינו
מחייב את בנק־המיזרחי, כי אין הוא נושא
שתי חתימות.

להימלט לברזיל בעזרת דרכון מזוייף.
במישפט, המתברר בימים אלה בבית*
המישפט המחוזי בתל-אביב, העיד רואה־חשבון,
אריה חנן, שהתבקש למסור את התרשמותו
מניהול החשבונות בסניף בנק־המיזרחי
ברחוב סוקולוב בחולון:
׳״נראה לנו, שהכספים שהתקבלו מ מימוש
ניירות־הערך של מר יצחק גרום,
שימשו למימון פעילויות של גורמים שונים
וזרים, שלהם לא היה מר גרוס ערב.״
על הקשר שבין חשבונו של יצחק גרוס
ובין מיפעלי ראשון — בשר ונקניקים,
ציין העד :״מתוך המיסמכים שקיבלתי
מהבנק, ואשר היו אמורים להיות האסמכ תות
על ביצוע פעולות־חיוב שונות ב חשבונות
החברה, הוברר לי כי רוב רובן
של פעולות אלו נעשה במיסמכים פני מיים
של הבנק, ללא חתימת מנהלי החב רה.
על חלק מהעברות אלה מצויין כי
נעשו לפי הוראה טלפונית, מבלי לפרט,
ועל חלקן אין כל פרט לסיבת הפעולה.
הלקוח לא קיבל כל הודעה על ביצוע
פעולות החיוב או הזיכוי. מדובר בהעברות
של סכומי כסף ניכרים, המסתכמים
במיליוני לירות.״
עם זאת הציג רואה־החשבון שתי דיור־אות־חיוב
הנושאות את חותמת החברה,
ועליהן שתי חתימות. מלבד זאת היו ה טפסים
ריקים. לדבריו נמצאו טפסים אלה
במגירת שולחנו של מנהל-הסניף.

ח שבונות
פיק טיביי ם

אנשי־ עסקים ראובן ויצחק גרוס בכית־המישפט
שותפים?
״אבל אני לא נתתי הוראה למכור את
ניירות־הערך שלי,״ טען הקבלן ,״אני לא
סתמתי דבר, איש לא שאל אותי אם אני
רוצה למכור!״
מנהל הסניף טען, לדברי יצחק גרום,
כי ״במקום שהניירות ישכבו בחשבוני, הם
יוכלו להפוך לכסף חי.״
יצחק גרוס בדק את חשבונו, כדי לראות
אם אכן הועבר לשם הכסף. להפתעתו מצא
שהכסף הועבר מיד לחשבון מיפעלי
ראשון — בשר ונקניקים, שבעל המניות שלו
ומנהלו היה ראובן גרום, בנו של הקבלן.
מחשבון זה המשיכו להתגלגל הכספים ל חשבונות
אחרים, שהיו זרים ליצחק גרים.

ההבטחה
לא קויי מ ה
ך• מנהל, בנימין דיליאון, הרגיע את
י י יצחק גרוס. הוא התחייב, בכתב, ב
שמו
של הבנק, שניירות־הערך האמורים,
לרבות הדווידנד החודשי, יוחזרו על־ידי
דיליאון נחקר על־ידי המישטרה, ואחרי
שחוקרי המיחלק למירמה ולהונאה שברא שו
עומד תת־ניצב בנימין זיגל סיימו את
עבודתם, הגישה פרקליטות המדינד, כיתבי־אישום
נגד דיליאון על מירמה, רישום
כוזב ומעילה באמון. בו בזמן קיבל דילי-
און מיכתב פיטורין מבנק־המיזוחי.
אדם אחר המעורב בפרשה הוא מרק
קלבין, עולה מברית־המועצות, שמונה
על-ידי בנו של הקבלן- ,ראובן גרוס, כמנהל
נזיפעלי ראשון — בשר ונקניקים.
קלבין נחקר במישטרה כחשוד בהוצאת
כספים במירמה מחשבון המיפעל, אותו
חשבון שאליו הועברו הכספים מחשבונו
הפרטי של יצחק גרוס. המישטרה חשדה
שקלבין, שהיה בעל זכות־חתימה במיפעל
הבשר, משך כספים מחשבון זה והפקידם
בחשבונות של בני־מישפחתו. המישטרה
נטלה ממנו את דרכונו, אך הוא הצליח

ך י-דזייס מדהימים נוספים על ה ו*
מתרחש בתוך הבנק. גילה מיכאל
צבינרי, המישנה למנכ״ל בנק־הנזיזרחי.
צבינרי, נחקר בחקירה נגדית על-ידי עורך־
הדין דרור חוטר־ישי, המייצג את יצחק
גרוס. את נזיפעלי ראשון — בשר ונקניקים
מייצג עורך־הדיו אמנון׳זכרוני.
חוטר־ישי :״האם שמעת ממר דוכן,
סמנכ״ל הבנק, על כך שהיו בסניף הזה
חשבונות על שמות פיקטיביים י״
צבינרי :״לא זכור לי אם שמעתי על
כך ממר דוכן. אני יודע שהיתר. בעיה על
חשבונות פיקטיביים.״
באותה חקירה־נגדית ביקש חוטר־ישי
פרטים בנוגע למינויו של בנימין דיליאון
כמנהל הסניף.
חוטר־ישי: אתה יודע מדוע מונה דילי־און
כמנהל על אף חוסר נסיונו ז נדמה
לי שהוא עבד רק ישנה בבנק ז״
צבינרי :״אל תזרה לי מלח על הפצ עים
...הוא עבד במשך שנה עד שמונה
כמנהל הסניף. הוא בא מהצבא. הוא הש תחרר
בדרגת סגן־אלוף או סרן, עם המל צות
והכשרה. הוא עבר הכשרה לימודית.
לצערנו הרב נכשלנו בו כישלון חרוץ.״
השופט :״מי המליץ עליו?״
צבינרי :״מי המליץ עליו ז מר דוכן
היה אחד הממליצים.״
בהמשך החקירה הודה צבינרי בתשובה

בנקאי דוכן הממליץ לשאלות עורו־הדין אמנון זיכרוני שהוא
גילה שמרק קלבין פתח חשבונות פיקטי ביים
בבנק, ושהיו העברות כספים אליהם.
גם בחקירתו של יצחק דוכן׳ סמנכ״ל
בנק המיזרחי, הוברר שכספים שהגיעו ל חשבונות
מיפעלי ראשון ממכירת ניירות־הערך
של מר יצחק גרום, הוצאו בו ביום
בלי חתימת כל המוסמכים. תכן גם הודה
שמאוחר יותר התברר לו שחלק מההוד עות
על מכירת ניירות־הערך לא הועברו
ליצחק גרוס. אך גירסתו לגבי השתלש לות
העניינים שונה לגמרי.
לפי גירסתו של דוכן, בתצהיר ש אותו
מסר לבית־המישפט, נמכרו ניי־רות־ערך
מחשבונו של יצחק גרוס בתקו פה
שבין אוקטובר 1978 וינואר ,1979
ותמורתם הוכנסה לחשבונו, ומשם הועברו
אותם סכומים לזכות חשבון מיפעלי ראשון.
פעולות אלה נעשו על־ידי מנהל
סניף חולון דאז, בנימיו דיליאון.
לדברי דוכן נעשו פעולות אלה בתיאום
ועל פי הוראות בנו של הקבלן, ראובן
גרום, ובידיעת יצחק גרום. דבר זה נראה
טבעי במיוחד על רקע העובדה שיצחק
גרוס היה שותף מלא לקשרים שבין ה חברה
של בנו ובין הבנק והיה מעורב
בהם לאורך כל הדרך.
דוכן האשים, לכן, את יצחק גרום ואת
בנו בקנוניה עם בנימין דיליאון. הוא
הוסיף וטען שיצחק גרוס הסתפק בהתחייבות
של דיליאון שניירות־הערך יוחזרו
לחשבונו כעבור יותר מחודשיים ימים,
ולא עמד על החזרתם המיידית. גרוס אף לא עמד על מילויה של הבטחה זו במועד
שנקבע. הוא לא מצא לנכון להביא ל ידיעת
הנהלת־הבנק את כל הפרשה ו להתלונן
על המעשים החמורים שנעשו, ל טענתו,
בחשבונותיו.
גרום משיב על טענה זו, שלאחר ש־דיליאון
מסר לידו התחייבות להחזיר את
ניירות הערך לחשבונו ולשלם לו כל חו דש
את הדיווידנד המגיע לו, הוא חשב
שהבנק יעמוד בדבריו, וראה בזה את
הפרשה כגמורה. רק מאוחר יותר גילה
שנעשה מעשה הונאה.
הקרב על 42 מיליון לירות נמשך. בינתיים
נתגלו מחדלים נוספים ואי-סדרים
מרשל זו ה ר
בבנק.

1ה היה הוווב ס הו ה שהיה
בליון ״העולם הזה״ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק, עסק בבונבת־שער שלו ב״מסך השקרים של בן־גורי״ון,״
כונבה שעיקרה מיבתב אישי של עדרד השבועון לראש־ממשלת־ישראל,
תחת הכותרת :״הנדון: ש.ב תחת הכותרת ״כשפולה
צילצלד״״ הובאה פרשיו*״ שעסקה ברעיית ראש־המטשלה, פולה
בן־גוריזן, שהרימה טלעון אל מנהל הגימנסיה העברית ברחביה,
והורתה לו לדאוג לבתינות־בגרות של כמה תלמידים,
בגי מכריה, שלא נמצאו ראויים לכף. ל תל מופע מיוחד של
תיאטרון ״זירה״ ,שהעלה את מחזהו של יונ׳ין יונפקו ,״הזמרת
בעלת הקרחת״ ,זימנה מערבת השבועון אולם מלא בקרחים
לסימפוזיון על ראשיהם.
תחת הכותרת ״האלוף בחצאית״ הובאה רשימה מתורגמת

! 110861 אבא! פו א1ג ב -ס ד שסו סגסחז משת

מתיר השבועון האמריקאי ״ניו יורקר״ ,שהעלתה קווים לדמותו
של אלוף חיים לסקוב. מדור הספרים סיקר את סיפרו של
מרדכי נוביב ״בערער בערבה״ .תחת הכותרת ״הגנגספזרים תרמו
למחתרת״ מן פאו קטעים מתזץ* סיפרו של התסריטן היהודי־אמריקאי
הגורע, בן הכט, שסייע לאנשי ״הוועד העברי לשיה־ת
ר לאומי״ בימי המנדט באיסוף תרומות.
בשער הגליון: ראש־ממשלה דויד בן־גותון.

עלייתו של שימעון נו ס בעסקן מיפלגת׳ * יהודים
ו״לא יהודים־ * מונית במקום קדוש * שרת מדבר סינית

העם
אל הים
אחרי כמה היסוסים החליט הקיץ סופית
לפקוד את ישראל. הוא כיסה את
הארץ כולה בחומו המפרך, ואת השפלה
בלחות מטרידה. מזיעים ועייפים, הפנו
מאות אלפי האזרחים את מבטיהם אל
הים.
התנועה אל שפת־הים — התנועה ההמו נית
האמיתית היחידה הארץ — נפתחה
בכל היקפה. היא החלה לאורך החופים,
שם גילו הצעירים את גופם לעיני השמש
ובנות המין השני. תנועה זו התפשטה
לירושלים. שם נאסרו בעלי משאיות ש ביקשו
להביא את ההמונים בשבתות
לים! ציפתה לתגבורת אווירה עם סיום
שנת־הלימודים בשבוע הבא.
מבבל עד מוסקבה. אולם לא רק
חובבי החול והמים הפנו השבוע את
מבטיהם אל מרחבי הים הכחול. גם מדי נאי
ישראל, ארצות־הברית ובירות העולם
נעצו את עיניהם באגן המזרחי של הים
התיכון. גרמו לכך שלוש צוללות סוביי טיות
שנמסרו למצריים.
מאז שחר ההיסטוריה היה הים התיכון
זירה למאבק על שילטון העולם.
הבבלים קראו לו ״ים אמורו״ (״ים המי־רב״
או ״ים האמורים״) ,הרומאים קראו
לו ״מרה אינטרום״ (״הים הפנימי״) או
״מרה נוסטרום״ (״הים שלנו״) .הערבים
קראו לו ״בחר אל־רום״ (״הים הרו מאי״)
.השבוע, זמן רב אחרי שהפך לאגם
קטן לעומת האוקיינוסים הגדולים היה נד מה
כי תיפול הכרעה נוספת על פני
מימיו — הכרעה שתשפיע מאוד על יש ראל.
אף שלישראל עצמה אין כל חלק בה.

יוס חמישי* ,שבו חזר על החשדות ש הושמעו
בהעולם הזה לגבי פרשת רצח
קסטנר.
גם אז לא ויתר פרם על הנאום שלא
נישא, פירסם אותו בדבר בלוויית ההערה
התמימה :״מתוך נאום בבית סוקולוב.״
אולם העיתונאים, היודעים להעריך את כוח
קבוצת־המנהלים, לא התרגזו. השבוע הזמינו
שוב את פרס, קיימו את האסיפה
שבוטלה אז — אלא מבלי להזמין את הד״ר
באדר.
גם הפעם לא טמן פרס את לשונו בצלחת.
הוא לא גילה רק פרטים ביטחוניים
שהיו עד כה סודיים (למשל: ביטול
מישלוח אוניית־המיבחן בתעלת־סואץ, אח רי
שצרפת נכנעה לגמאל עבד־אל־נא־צר)
.אלא מסר גם כמה הכרזות מדיניות
על יחסי ישראל עם ברית־המועצות, מדי ניות
העליה, ועוד — הכל נושאים הנוג עים
לשרים, אינם נוגעים לחלוטין לפקיד
בכיר במישרד־הביטחון.
כמו כל הנאומים של שימעון פרס, קצר
גם נאום זה קציר כפול: יבול גלוי של
כותרות שמנות בעיתונים, יבול סודי
שני של שאילתות בממשלה.
* על פי סיפרו הידוע של ג׳.ק. צ׳ס־טרטון
הנושא אותו שם, שבו הוא תיאר
מחתרת אנארכיסטית המורכבת כולה מסוכני
הבולשת, בראשות המפקח הכללי.
דח גבעת הערלות
בעת ההיא אמר ה׳ אל יהושע: עשה
לך חרבות״צורים, ושוב מול את בני-
ישראל שנית. ויעש לו יהושע חרבות״צו-
רים, וימל את בני־ישראל אל גבעת־הערלות.״
כי מולים היו בל העם היוצאים
(ממצריים) וכל העם הילודים במדבר,
בדרך צאתם ממצריים, לא מלו. בי
ארבעים שנה הלכו בני־ישראל במדבר
(יהושע ה׳).
שום גיבעה של ערלות לא נערמה
בישראל, אולם מזה כמה שבועות נערך
בישראל מיבצע של מילה שלא יהיה כדוג מתו
מאז שני קודמיו: מילת העם שיצא
ממצריים, ומילת בני היוצאים ערב פלי שתם
לכנען. גורם המיבצע: העליה ההמונית
מאירופה.
מזה 18 שנה, מאז פרוץ המילחמה העולמית
השנייה, לא מלו רוב היהודים במר כז
ובמיזרח אירופה את בניהם. לא היה
להם כל רצון להטביע על ילדיהם סימן
כמעט בלתי־מחיק, המזהה אותם כיהודים.
אולם כאשר הגיעו עתה לארץ, הזדקרה
הבעיה בכל חריפותה.
רוב הערלים נתגלו בבדיקה הכללית,

ארבעה קורבנות הבילוש המיברגת,

מפלמח

תארי[־ :

26.6.1957

הנערכת אצל בני כל הגילים מטעם מיש-
רד הדתות. לא פחות התעניינו בדבר ה בנים
הערלים עצמם, שלא רצו להיות שו נים
מחבריהם בבית־הספר, ביצעו בכמה
מיקרים קיצוניים את המילה בעצמם. אולם
ברוב המיקרים האחרים נערכה המילה ב־בתי־חולים
המלאים כמעט עד אפס מקום
בבני כל הגילים, העוברים את הניחוה
הקל.
מי על מי לא פחות מעסיקה את
ראשי הדת בעיית נישואי התערובת. אף
ששלטונות״העלייה משתדלים מאוד למנוע
את עלייתם לארץ של בני או בנות זוג
בלתי-יהודיים, הרי אין כל היהודים העולים
רוצים להיפרד מרעיותיהם. לרוב הם
מוסרים לנציגי המדינה פרטים כוזבים
על הנשים, ומחוסר כל אפשרות לבצע
בדיקה בארצות מולדתם, מתגלה התרמית
רק במאוחר.
הדבר המדאיג את הרבנים הוא שלפי
ההלכה היהודית, יחוס הבנים הולד אחרי
האם, ובנה של נוצריה הוא נוצרי. קבע
התלמוד :״נוכרי הבא על בת ישראל,
הבן ישראל מעליתא הוא,״ ואילו ״בן
ישראל הבא על נוכרית, הבן נוכרי
גמור.״
הפתרון הסביר: נסיון־רבא של הרב נות
לגייר את הנוצריות הרבות הבאות
לישראל.
מישפט יסור׳ אהבה
לפני שופט השלום התל־אביבי יהודה
טרייביטש, עמד גבר צעיר ויפה תואר.
בתיקו של יעקב אברהם, בן ה־ ,22 כבר
נרשמו 15 עבירות קודמות, החל בתקיפה
וכלה במעשה מגונה ובריחה ממעצר חוקי.
עתה הואשם בתקיפת צעירה בשם אסתר
כהן, בגן־ציבורי.
השופט האזין להסברי הנאשם, פסק
לבסוף: שלושה חודשי מאסר. יעקב משך
בכתפיו בשלווה, התכונן לצאת בלווית
השוטרים. לפתע הגיחה אליו צעירה שחר חורת,
דקת־גו, לבושה חולצה ציבעונית.
היא נתלתה על צווארו, כיסתה את פניו
בנשיקות לוהטות .״אל תעזוב אותי!״
התייפחה ,״אל תעזוב אותי !״
היתד, זו אסתר כהן.

אנשים

שימעו! פרסומת
שימעון פרס, המנהל הצעיר ( )33 של
מישרד־ה ביטחון, היה פעם אדם נחבא אל
הכלים. אולם בחודשים האחרונים, הכלים
היחידים שהוא נחבא אליהם הם מכשירי־הפירסומת.
מינהגו
של הפקיד הבכיר לנאום בכל המכילים הזדמנות נאומים סנסציוניים,
תמיד פרטים ביטחוניים המבטיחים להם
כותרות ראשיות, עורר לא פעם רוגז בין
שרי־הממשלה, שאינם מעזים לדבר בפומ בי
על נושאים כל־כך עדיגים. כמה שאיל תות
כבר הוגשו בעניין זה לשר־הביטחון.
אולם פרם, יליד פולץ, שזכה בפי
יריביו במפא״י לתואר ״שימעון פירסומת״,
לא התחשב בדעת השרים. הוא היה בטוח
בגבו הרחב של דויד בן־גוריון ובתמיכה
בקבוצת המנהלים.
רוגז כיום החמישי. ערב יום העצמאות
עורר פרס סנסציה, הפעם על־ידי
כך שלא נאם. הוא נמנע ברגע האחרון
מלהופיע באסיפה בבית סוקולוב בתל־אביב,
יחד עם חבר־הכנסת יוחנן באדר.
הסיבה: באדר הרגיז את אנשי הש־ב. במאמר
שנשא את הכותרת האיש שהיה

״העולם הזה״ 1028

מגחם כגץ

מאיר יערי

התפרצות לדירה

מכשיר בשולחו

אריה כן־אליעזר

פרץ ברנשטיין

עיקוב בלילה

שיחות מוקלטות

• כתב על המשמר בכנסת צבי אמי*
תי נ ״הש־ב ברייה משונה היא: חיה
בעלטת־מחתרת, אך בהיותה מגושמת —
משאירה היא אחריה עיקבות ולבטים
במקומות שבהם עברה ! אוהבת היא אל מוניות
ואף־על־פי-כן נפגשו אייתה רבים
פנים־אל-פנים.״
#1האם צריך לקבוע מזוזה בתוך
מונית או ל אי שאלה חמורה זו עורר
השבוע בפני הרבנות הראשית המנהל
הכללי של מישרדהדתות שלמה־זנוויד־כהנא.
אחרי שהרבנות עיינה בדבר, פס קה
כי אין צורך בכך, נאנח לרווחה אחד
העיתונאים :״איזה מזל! אני כבר חשש תי
שכהנא יכריז על כל מונית בארץ כעל
מקום קדוש!״
!• כאשר חזר השבוע ח״כ מפא״י משה
שרת ממסעו השני לאסיה, הוא מיהר
להפגין בשימחה לפני עובדי שדה־התעו־פה
בלוד את הישגיו, בדברו אליהם בסי נית
שוטפת, להנאתם המרובה של ה שומעים.

/1£1¥1013¥ץ1

/1ץ4 1 -4 !? 1

שעון עם מזכירה צמודה.
דגם 820304
עם ם
סוללתליתיו
ל־7שנים

מיס
ה,תנגד פלד קריס זכוכי טייר, שעותמועור עון ועצר,

/2 4 תזכורתכלשעהשלמה

דגם 820303 עם סוללתליתיום
ל7-שנים.
פלדה,נגדמים 187/ ,
זכוכיתקריסטל*0
צר.מעורר; ^
שעון ע
2/24 ושעות וטיימר** .
תזכורתכלשעהשלמה,

דגם-830305 לנשים
פלדה,נגדמים,

טל. זכוכיתקריס שעון עצר,מעורר טיימ עות
2/24ו
ר.מה של שועה תזכורתשכל שקלבלבד

י 1 1מ 0
כולופלדתאל־חלד. זכוכיתקריסטל. נגדמים.
*זכרון חזותימעורר.שעון עצר2/24 ,ושעות.
תזכורתכלשעהשלמרד.תאריכון מתוכנת. במחירהפתעה להשיגבחנויותברחביהאר׳ן וברשתותשקם והמשבירלצרכן

אודיינט־בדייח בזמן הנכון

שעון מעולה ללאבעיות• יבואשיווקוהפצה:בנימשהקרסובע־מ
סוכנים בלעדיים של: ו\ו4ח\/ג00.ו0-־המ\^/־דו\1£1זק0

סיפורה המהמם של נרקומנית בת ^ 13י ״פיתר!}
חלמתי. תבל תבל ממסה אפר
צודק ו מכ בד את שני ה צדדי ם ־
תרגום

כריסטיאנה פ.
ישנם ספרים תיעודיים, אשר עוצמתם
היא מעל ומעבר לעוצמת האות הכתובה.
ספרים המתמצתים את כל שניתן לתמצת
באות כתובה, כזה הוא הספר אני, כרים־
טי׳אנה פ *.שנערך בידי קאי הרמאן
ו הו רפט ריק, כתבי השבועון הגרמני
שטרן, על־פי שורת הקלטות מפיה של
כ רי ס טי אנ ה פ. נרקומנית צעירה.
אני, כריסטיאנה פ. הינו ניתוח לעומק
ולרוחב של החברה הגרמנית בפרט והחברה
המערבית בכלל — על ניוונה, פול חן
ההון, הפין, העוצמה, הדיכוי וחוסר־המשמעות
שלהם. את הספר חיברו שני
עיתונאים שריאיינו את כריסטיאנה, כאשר
זו היתד. בת ,15 בתחילת 1978 בברלין,
שם היה עליה להופיע כעדה בבית־המיש־פט.
מראיון שתוכנן לשלוש שעות צמחו
חודשיים של ראיון שבמהלכם חדלו
להיות מראיינים והפכו למאזינים פעורי

כריסטיאנה פ ,.בת למעמד העובדים ה גרמני,
המגיעה מהכפר לעיר ברלין, כא שר
מישפחתה (האב, האם והאחותה) עוב רים
להתגורר בגרופיוסשטאט ,,גוש של
רבי־קדטדת ל־ 45,000 איש ...כשעומדת כין
רבי־הקוטות עצמם, עדה גמל מקום ריר
של פיפי וקקה״.״ אביה של כריסטיאנה,
שהוא סמל של כישלון, האמין בשיטת
החינוך של מקל הבמבוק :״אחד־כך חבט
בטקל הבמבוק על חישכן שלי עד שהעור
התקלף סמנו אהבתו למכונית הפורשה
שלו גדולה מאהבתו לבני־מישפחתו.
אהד מעיסוקיה הראשונים של כריט־טיאנה
בברלין היה :״כשחזרנו מפית*
המפר חייגו מחפשות בדלי־פיגריות בטא-
פרות ובפתי־אשפה. הדלקנו אותם, אחזנו
אותם בין השפתיים ונשפנו עשן ...כגיל
עשר בערך התחלתי גם לסחוב. הייתי סו־הבת
בפופחמרקטים. דברים שלא היינו
מקבלות בדרך־כלל. כראש וראשונה ממתקים...״
כאשר
נפרדו הוריה של כריסטיאנה,
נטל האב את אחותה והאם לקהה אותה,
ואז :״אבא שלי לא הרביץ לי יותר
לעולם.״ תהליך התבגרותה של כריסטיאנה
מתחיל בגיל צעיר .״מלאו לי שתים־
עשרה, התחיל לצמוח לי תזה, ובצורה
מגוחכת מאוד התחלתי להתעניין בבנים
ובגברים ...התחלתי לייבש את השיער
שלי בפן, קיצרתי לי קצת את השערות
מלפנים, במספריים לגזיזת ציפורניים, ו־מירקתי
אותן הצידה...״
ביחד עם חברתה, קסי, התחילה כרים-
טיאנה ללכת למרתף שכונתי שבו בילו׳
צעירי השכונה :״כשבאתי למרתף למחרת
בערב, החבורה הביאה אתם לשם נרגילה
ענקית. בהתחלה אפילו לא ידעתי מה
זה. קסי הסבירה לי שהם מעשנים תשיש,
ואמרה לי שמותר לי להצטרף. לא היה
לי הרבה מושג מה זה חשיש. ידעתי רק
שזה מין סם משכר ושהוא אסור באיפור
חמור.״ בהשפעת החשיש עוברת כריס-
טיאנה את חוויית המין הראשונה שלד: ,
״קאתי התחיל ללטף אותי. עכשיו כפר
לא ידעתי אם מותר לי ליהנות מזה. נעשה
לי חם שינעון...״
עד מהרה הופכת כריסטיאנה את עישון
החשיש למינהג של קבע :״עכשיו בבר
לא ראיתי עניין גדול בעישון חשיש...״
* קאי התזאן והורסט ריק — אני,
כריסטיאנה פ 1.עברית: גדעון טורי ;
הוצאת אדם; 263 עמודים (כריכה רכה
־ 4תצלומי מקום ההתרחשות ותצלומיהס
של נערים ונערות שמתו מלקיחת הירו־אין).

כריסטיאנה

פשעי העיוות החברתי
יום אחד מציע לה אחד מבני החבורה,
פי ט :״אם בא לד לנסות, בשבת יהיו
לי טריפים טובים. את יכולה לקבל קצת.״

החווייה

הישראלית1

עד מהרה לומדת כריסטיאנה את מילת־המפתח
של חייה ,״איטש״( ,האות האנ גלית
הראשונה של המילה הירואין) ועד
מהרה היא עוברת את מה שהיא מכנה :
״ערכנו סיפוב מלא דיד כל התעשייה ה־פארמציטית.״
בינתיים
מתקשרת כריסטיאנה, המסובבת
את אמד, בכחש, ם חברה הראשון, אטצה,
ועד מהרה היא הופכת לחברתו הקבועה
של ד טל ף, שאותו היא פוגשת בסאונד,
שהוא ״הדיסקוטק המודרני ביותר באי רופה״
,מקום שבו עברו קבוצות שלמות
של ילדים דרך סמים רכים להרואין. בגיל
13 מספרת על כך כריסטיאנה :״דווקא
עם נרקומן מושלם רציתי אפוא ללכת
לקונצרט ...על־ידנו ישבו חיילים אמריקאיים
שעישנו חשיש. רק הסתכלנו עליהם
וככר הם העבירו את המקטרת אלינו...
כשדייוויד בואי התחיל, הכל היה כמעט
פמו שדמיינתי לעצמי. זה היה משנע...״
בדרך לשלב הלפני־אחרון בנתיב ה סמים,
מסבירה כריסטיאנה :״לא הייתי
אפוא ילדה מסככה, שאיזה נרקומן או
דילר רשע העלה אותה ככוונה על דרד
הסטים, כפי שן כתוב תמיד בעיתונים. אני
לא מכירה אף אחד שהתחיל להזריק כ ניגוד
לרצונו. דוב הצעירים מגיעים לאימש

כעצמם, כשהם בשלים בשבילו, כמו שאני
הייתי.״)׳
את האבקה הלבנה שאפה כריסטיאנה
דרך האף ב־ 18 באפריל , 1976 חודש לפני
יום הולדתה ה־ . 14 ואת תחושותיה היא
מתארת :״הרגשתי כאילו אני שייכת
למשפחה חדשה ונפלאה ...הרגשתי גירוד
משגע ככל הגוף. התפשטתי ערומה והת־גרזיתי
סטברשת־השיער. גירדתי את עצמי
עד זוב דם, בעיקר בשוקיים. זה לא
הטריד אותי. ידעתי שנרקוטגים מתגרדים...״
את המונולוגים הארוכים של כריס־טיאנה
מפסיקים מונולוגים מקבילים של
אמה, של הכומר המחוזי לנוער ושל
עוד דמויות שבהן נתקלה כריסטיאנה נ־נתיב־הסמים
שלה. הכומר יורגן קוואנט,
מנהל המרכז הקהילתי, מסביר מעט על
בני לורד, של כריסטיאנד תנאי־דהיים
של הצעירים לא השתפרו עם הזמן. לצד
הבעיות הישנות צצו בעיות חדשות: יותר
ויותר צעירים בנרופיוסשטאט נושאים
נשר״ ובמקרה של ספק הם מוכנים גם
לעשות כו שימוש. כמקרים רבים נכרכים
ככד גינונים לאומניים ונכונות לקלוט רע יונות
פאשיסטיים״.״
כריסטיאנה מאמינה עדיין, כי ניתן לה
להיות ״נרקומנית של סופי־שבזע״ והיא
מקווה ״להציל את דטלף מלדפיד לנרקומן

האיי שט יין של

תשלו

גמיכתב גלוי אל העולם הערבי (המיכתב ראדדאור בעברית
מילחמת ישראל בלבנון, היא המילחסה החזיתית הראשונה
בסיפרו של איינשטיין דמות עולמי בהוצאת שטיבל, תרצ״ה)
כין ישראל ובין הצבא הפלסטיני. צבא מול צבא, קרבות של
פנים מול פנים. העיסוק המוגבל של אנשי־הרוח בישראל בנו שנתפרסם ב־ 28 בינואר ,1930 הוא הדגיש, לדברי טל :״הלקח
שיש להפיק מפרשת (הטבח) כחברון הוא שאין לסמור על
שא העימות הישראלי־פלסטיני, הפך את צד,״ל לאופציה היחידה
שיש בכוחה ליסול חלק בעימות זה. צחוק הגורל הוא, שבאמצע אחרים שיעשו את המלאכה המדינית למעננו, וכי כסופו של
דבר חאהריזת על המיתיות ועל תוצאותיה רובצת על רציתים.
שבוע הספר העברי פרצה מילחמה זו, המייצגת את ישראל יותר
דרושה, גישה הדשה לגמרי — תכע איינשטיין — משוחררת
מאותם עשרות אלפי ספרים שהוצעו בדוכני הספרים.
מטעמפת העכר היהודי, מדעות קדומות, מהשדות, מדבקות עיבראשית
ימי העימות הישראלי (או הארצישראלי) — פלס וורת
ועיקשת במוסכמות במקום הניגודים החוציים כיו יהודים
יותר מאשר לקני-הרובים, לומר טיני, היה לרוח
לערבים יש לשאוף כדבר ל,מעין סימביז־אלא
שהעם הזה העדיף. את שרי זים
אמיתי׳״ .אם לא יעלה כידי הציוקות
הכדורים על עוצמות־הרוח. מאחר
נות המדינית לחולל שותפות כזאת, הרי
שבשבועיים אלה, פולטים הכל דברי הבל
באילו לא למדנו כאלפיים שנות סבל
ואסטרטגיה של המילחמה, תוצאותיה
שלנו, ואנו ראויים לכל אשר יכוא
והשלכותיה, אולי מוטב לשוב אל שורשי

העימות, ולהביאם כתזכורת היסטורית.
עמדה, היכולה לשמש מוטו להתאגדויות בדברים תזכורת מן ההיסטוריה מצוייה
עכשוויות כמו ישראל־פלסטין, מביא אייג־שונים
שאותם אמר הפיסקאי וההומאניסט
שטיין בנאומים על מיפעל הבניין בא״י,
הנודע הפרופסור אלכרט איינשטיין
המופיעים בסיפת, ובהם הוא שב וכותב:
בעניין הקונפליקט היהודי־ערבי, עוד בטרם
״אכל אל לנו לשכוח דבר אחד, שלימשימש
הפרופסור פירסומת למכירת מכשירי
דנו המשכר הזח: יצירת יחסים מרצים
טלוויזיה מתוצרת יפאנית.
של שיתוף־עבודה בין יהודים וערכים
ברשימה תחת הכותרת אלברט אייג־אינה
כעייתה של א*.גליד, אלא בעייתנו
שטיין נגד הקנאות הלאומית והדתית מאת
אנו. אנו עצמנו, כלומר, היהודים והער או
רי אל טל, אשר פורסמה בכתב־העת
כים, צריכים להתפשר בדבר דרכי־הפעו־זמנים
(חוברת ,)5בוחן טל את ההנחה,
לה, המכוונים לצרכי שני העמים ולשלום־
כי אם לא יעלה בידי הציונות המדינית
שכנים פורה ביניהם. פתרון שאלה זו,
ליצור שותפות מלאה בין יהודים וער פתרון
צודק ומכבד את שני העמים, חשוב
בים בארץ־ישראל, יהיה זה ״כאילו לא
לנו כמטרה, שאינה נופלת במעלתה וערלסתו
דבר כאלפיים שגות־הפבל עולנו
פה מעניין חיזוק עבודת־חבניין עצמה.״״
ואנו ראויים לכל איטר יבוא עלינו
כנבואה על השתלטות הלאומנות היהו דית
בארץ־ישראל, כותב איינשטיין במאכותב
טל על השקפתו של איינשטיין:
מרו ארץ־ישראל העובדת :״רובד־פועלים
״על רקע זח ביקש איינשטיץ להעכיר את
זה, הדא לכדו יכול ליצור יחסים בריאים
רודף־שרום איינעזטייד
עיקר טעמה של הציונות המדינית מן
לעם הערכי -זו החשובה כתעודות

ההיענות לצרכים שהם תוצאת גורמים
הפוליטיות של הציונות. שהרי ההנהלות
שיחדור ממסע 1י״ •1י׳י׳
שליליים, אל עכר המישור החיובי ה־באות
והולכות, והיחסים האנושיים הם
קונסטרוקטיבי. בארץ־ישראל יש לראות
סוף־סוף חמכריעים כחיי עמום
לא רק מיקלט לפליטים יהודים אלא אתגר של בניין הכרח
חדשה כמזרח־התיבון, חכרה ש 0ה תהיה שותפות בין יהודים
סילחמת לבנון לא פרצה מתוך רוח־הקודש. היא באה
לערכים וכרכה לאיזור כולו על התנאי האיינשטייני לכך,
כתולדה של עשרות שנים של אטימות. עשרות שנים של אי־כותב
טל בהזדמנויות רכות וכין השאר בפגישתו (כניו־יורק)
הבנה לעובדה האחת והיחידה, שאותה גילה פרופסור אלברט
עם ד״ר שאטארה, מי שהיה נשיא, הליגה הערכית הלאומית׳
איינשטיין בביקור אחד בארץ (בשנת — )1923 העובדה, שזו
בשנת — 1938 הסביר איינשטיין
שכקגי־מידה מוסריים אלה ארצם של שני עמים.
אינם מנוגדים לקני־מידה פרגמטיים; נהפיד הוא, כלי צדק
היום אין איינשטיינים. אין מוחות אנליטיים כשלו, אי ושלום,
כלי חירות רוחנית, ממילא גם המיפעל הציוני־מדיני
סופו לא להתקיים, שכן תנאי הכרחי להצלחת מיפעל זה הוא שים שיש ביכולתם להניח אצבעם בנקודת־דיתורפה. העם שלנו.
הסרת מיכשול האירציונאליזם, וככלל זה הקנאות והדבקות חולה. מנהיגיו חולים. משכיליו מצטטים את הכתוב בספר ע מו ס
על ״המשכיל כעת חהיא ידום״ ,והם דוממים במילחמות, וממל-
כמסורות היסטוריות או דתיות שטוב אתן תופשות כמחשבת אדם
אים פיהם במים בתקופה שבין המילחמות.

אמיתי ...התחלתי לשנוא את כל המות
כגילי, שראיתי שהן נמצאות כאותה דרף
שאני הלכתי כה. זיהיתי אותן כתחתית
וכ,סאונד׳ ,את הקטנות המנסות תשיש ו טריפ,
שככר ניסו להתלכש כמו נרקומ־ניות
ותיקות, את כנות השתים־עשרה וה־שלוש־
עשרה...״
עד מרידה מתחילה כריסטיאנד, להזדקק
לכסף, למימון ה״איטש״ שילה ומתחילה
לגנוב ארנקים מגשים זקנות בחוף־הרחצה
ומגיעה למצב, שבו היא ממתינה לזריקה
הראשונה שלה :״כהרחה החומר פועל
לאט. בהזרקה הוא משפיע כמו פטיש.
האחרים השוו את זה פעם לאורגזמה, אני
רציתי את זה מכלי לחשוכ אפילו לרגע
שזהו הצעד הכא לתוך הבוץ המוחלט...״
את הזריקה היא מקבלת מחברה, דטלף,
ומעירה :״זה כאמת פעל כמו פטיש. אכל
אורגזמה אמיתית תיארתי לעצמי כצורה ן אדרת ...עכשיו הייתי כראש אחד עם
דטלף. היינו כיהד־כיחד, כמו זוג נשוי.
חוץ מזה שלא שכבנו. ככלל לא היה
כינינו מגע מיני. בשכיל זה עדיין הרגשתי
את עצמי צעירה מדי, ודטלף קיבל את
זה עד מהרה מנסים כריסטיאנה ודטלף
להפוך לסוחרי הרואין, לגנוב בחנויות
כולבו — והכל על־מנת לממן את דרך
ההרואין שלהם.
כריסטיאנה חלתה בצהבת, ולאחר צאתה
מבית־החולים היא מגלה כי דטלף הפך
* ״משדל״ :״לא ת ה לי מושג כתר מה
פשר השידול הזה. לדבר מ ה גם לא
רציתי להקדיש מחשבה נוספת. ידעתי רק
שאיכשהו הם נותנים סיפוק להומואים
כלי להרגיש שום דבר בעצמם, ומקבלים
כעד זה הרכה כסף.״ כריסטיאנה הולכת
עם דטלף לתחנה שבה הוא משדל :
״היצאניות, החתיכות, השחורים, הפתם,
הנוודים, השיכורים, כל הגועל־נפש, זו
היתד! הסביכה הטבעית שלי כין הצהתים
והערב. הייתי שייכת למקום מפני שדטלף
היה שם...״
אחרי חצי שנה של קשרים עם דטלף,

הם מחליטים שבת אחת להישאר פיכחים,
כדי שדטלף יבתק את בתוליה של כריס־טיאנה
:״ליטפנו זה את זה זמן רב מאוד.
־§* הוא נכנם אלי קצת, ואני בקושי הדגשתי
את זה. כשכאב לי, דטלף הרגיש כזה
מבלי שאמרתי מילה ...אכל דטלף לא רצה
להכאיב לי. כתע מסויים היינו לגמרי
ביחד. כאותו רגע אהבתי אותו אחכה
מטורפת כריסטיאנה מבינה את המין,
את עולם ה״שידול״ .עד מהרה מקבלת
.כריסטיאנה את ה״טורקי״ המפורסם, אותו
רעד של מכורים להרואין, יום הרוק בקצות
השפתיים.
תהליך התמכרותה של כריסטיאנה מוריד
את מיפלס ההגבלות שהיא מעמידה לפני

עצמה. היא אינה בוחלת באוננות לגבר
מבוגר, תמורת 100 מארק, בתוך מכונית :
״הרגשתי גועל-נפש וקפאתי מקור ...עשי תי
לי מעין מאזן: אם כן, זה היה: הגבר
השני שלך. את כת ארבע־עשרה. פחות
מחודש איבדת את הבתולים. ועכשיו את
יורדת לככיש מכאן לא רחוקה הדרך
לחוויה המינית הבאה בתור :״הורדתי
את חולצת הטריקו שלי והוא נתן לי שוט.
הכל היה כמו כקולנוע. לא הייתי אני
עצמי. כהתחלה לא נתתי מכות אמיתיות.
אכל הוא יילל שאני צריכה להכאיב לו.
ברגע מסויים התחלתי להכות ברצינות״.
ראיתי איך הסימנים על הגוף שלו מת נפחים
מרגע לרגע, ואתר־כך העור שלו
ממש התפוצץ ככמה מקומות. זה היה ממוט
מגעיל ונמשך כמעט שעה והכל תמורת
150 מארק.
כריסטיאנה, החלה להתלבש כראוי ל־משדלת
:״קנינו לנו חצאיות שחורות
צרות עם חריץ עד התחת. מתחת לבשנו
חגורות־גרכיים שחורות עם רצועות. על
זה הפראיירים ממש התייחטו. ביריות
שחורות עם רצועות, ונוסף לכך הגזרות
הילדותיות ופני התינוק שלנו.״ כריס־טיאנה
ירדה במשקלה ל־ 43ק״ג, כאשר
בראשה חלום אחד :״לחלום שאני כת
טיפש־עשרה עליזה, כמו בפירסומת של
,קוקה קולה׳.״
ההתפוצצות מתרחשת, כאשר בדרך של
מיקרה מגלה אמה של כריסטיאנה כי היא
נוטלת סמים. האם שואפת להציל את ה בת,
ומקשה שאלות תם :״היא רצתה
לדעת איך השגתי את הכסף להרואין.״
מובן שהיא תפסה מייד: הכביש, השידול
וכן הלאה. ביחד עם אביו של דטלף, מנסה

האם לגמול את כריסטיאנה ואת רטלף מן
ד,הרואין :״הייתי רטובה לגמרי מזיעה
קרה. קפאתי ורעדתי, והזיעה הקרה נזלה
לי על הפנים ונכנסה לעיניים. הזיעה ה זאת
הסריחה אימים ...הסירחון שעלה
טדטלף היה עוד יותר נורא משלי. כל
החדר וקטנטן היה מלא מהפרחון שלנו...״
אחרי שבעה ימים נגמלים שני הצעירים
חלקית, וכעבור שלושה שבועות הם שוב
נופלים אל עולם ההרואין. כאן מובא גם
סיפורה של האמא של כריסטיאנה, המס פרת
על חוויותיה כאשר גילתה כי בתה
נרקומנית.
והאם אומרת בראשית וידוייה :״כאותו
יום ראשון שכו ראיתי את כתמי הדם
באמבטיה ובדקתי את חזתע של כריס־טיאנה
נפקחו עיני. זו היתד מהלומה
כבדה. כריסטיאנח הציגה לפני, אם אפשר
כך לומר, את השופר שבצד החינוך שלי,
שכל-כך התגאיתי כו. עכשיו התברר לי
ששגיתי ככל, ורק משום שלא רציתי לחזור
על טעויות החינוך שעשה אבא שלי...״
דטלף שב לשדל, ובעקבותיו גם כריסטיא־נה,
וד,גמילה כלא היתה. שניהם ביחד
משתתפים תמורת תשלום באורגיה, אצל
אחד מחשובי ברלין, יורגן :״יורגן רק
הסתכל. כזמן ששכבתי עם דטלף, הוא
שיפשף לעצמו. ברגע מסויים, כשהלכנו
משם מפגי שחייתי צריכה לחזור הכיתה,
הוא דחף לדטלף ליד, לגמרי כדרך־אגב,
שטר של מאה מארק יורנו נעשה הפראייר
ן זקבוע שלנו. הוא היה כי־סססואלי. כדרך-

מיסמד מדהים, שיש בכוחו לפתוח מעט
את הראשים האטומים המטפלים בישראל
בנושא הסמים והבוער. אני, כריסטיאנה
פ. הוא גם יצירת־ספרות מעולד״ שתורגמה
לעברית בתרגום מעולה של גדעון טורי.
ספר מומלץ ביותר לכל .

שירה
ראב אפתר ראב, המשוררת הפתודתיקור
אית שהלכה לעולמה השנה בשיבה טובה,
מעודה לא הירבתה לפרסם משיריה, ובין
קובץ לקובץ של שיריה התארך לו הזמן.
בימים אלד, ראדדאור בהוצאת יחדיו ילקוט
שירים * ,ובו מיבחר שיריה של המשוררת
בצירוף דיברי מבוא מאת: ראובן שוהם.
ראב, ילידת , 1894 מעודה לא הבליטה
עצמה בעולם הסיפורת יה,שירד, הארציש ראלי,
למעט תקופה אחת, שבה שימש
ביתה בית־ועד לסופרים ולמשוררים בתל-
אביב הקטנה. דיברי ההקדמה של ראובן
שוהם הינם תמציתיים, ומקיפים אכן את
שירתה ותולדותיה של המשוררת, תוך
שהם מעניקים תמונה ברורה למדי, של

משוררת מנוחה ראב
וכותונת פ סי ם /ולא מדי צבא
כלל הלכנו אליו ביחד. אני הייתי מטפלת
כו מלמעלה ודטלף מלמטה. כל פעם קי בלנו
מאה מארק כעד זה...״
על ״כלכלת המסוממים״ שפיתתר, כריס־טיאנד,
היא מציינת :״מאה מארק ליום
הצטרכתי רק כשביל, דופ׳ .עם ההוצאות
הנלוות הגיעו הוצאותי לארבעת אלפים
מארק בחודש (ר־ 380 אלף לימת) ,ואותם
הייתי צריכה גם להרוויח. חשבתי: ל ארבעת
אלפים נטו מגיע אילי מנהל כחברה.
ואני עושה ארבעת אלפים כגיל
ארבע־עשרה...״
קצרת היריעה מתיאור כל שאר גיל־גוליר,
של כריסטיאנר, פ ,.שהצליחה בסופו
של דבר למלט עצמה מדרך־ההרואין, ו לשוב
אל החיים הנורמליים. בהמשך סי פורה
מובאים תלאותיה בבית־מרפא ל־מסוממים
של הסיינטולוגיה ושאר מיני
סבל ויסורים, עד לגמילתד, הסופית.
כריסטיאנה פ. היא בבחינת גיבורת־דורנו,
באותה מידה שוורתר ה צ עי ר,
גיבורו של גיתה, היה גיבור המאה.ש עברה.
בימים ׳אלה, כאשר טוקמת ועדת־כנסת,
המטפלת במה שהחברה הישראלית
מכנה עבריינות סמיבו אצל הנוער, ומפקד
מישטרת תל־אביב מעריך הערכות אלד,
או אחרות, דומה כי אני, כוייסטיאנה פ.
מלמד עובדה אחת. והיא, כי כלל לא
מדובר בעבריינות נוער, אלא בעבריינות
של החברה. בפשעי העיוות החברתי. ב פערים
מחרידים. אני, כריסטיאנה פ. הוא

חיי המשוררים בארץ במהלך המאה העשרים.
הקובץ נפתת בשיר משנת ,1923 שבו
כותבת ראב :״על טערומיך חוגג יום
לכן / ,את הדלה והעשירה כח פתיה
אשר מציג את מיבלול עולמה של משוררת
ייחודית זו.
אחד משיריה הראשונים בקובץ, הינו
טבחות קדושות בירושלים, ובו היא כו תבת
:״סכתות קדושות כירושלים / ,זכו־תכן
תגן עליי / :ריח סמדר ופרדסים פורחים
/עם חלב אם השקיתי ; /כפות
רגליים /רכות כידיים /כחול לוהט ממש שות
; /ואקליפטוסים פתעים /טעוני
צרעות ודכורים /שיר ערש לי תכבו...״
שיר ר,חובן בקירבו את כל מרכיביה של
ארץ־ישראל־הישנה, שיר של נוף ואנשים,
שיר של רגש ויכולת של יצירת
תמצית. ראב, שהיתר, כמד, שנים בקאהיר,
ממחישה את יכולת התיאור והתימצות
השירית שלה, כאשר היא כותבת :״קחי•
רה, קהירה ! /זונה כלה ופרוטה / ,שווא
יקטח שייכים מור / ,ומחכואייך האפ לים
/ריח הקהווה הטובה /תעלי, כצל
מם גדייד־הוד /אללה עצל /קפול־רגליים

* אסתר ו אב — ילקוט שירים ! מיבחר,
עריכה ומקורות: אהוד בן־טזר וראובן
שוהם; מבוא; ראובן שוהם; הוצאת
יחדיו! 160 עמודי ם(כריכה רכה —
מחיר מוזל).

ראב היא משוררת של החום הימתיכוני,
של צמחייה קוצנית, וכאשר היא כותבת
״אני תחת האטד /קלד״ זימנה / ,קוציו
צוחקת /לקראתך זקפתי ; איר סכה. על
המרחב היא חיה את הנופים, את אור
השמש הימתיבונית, ומתעלה בכך על
מרבית בני דורה בשירה, שילדותם היתה
במיזרח־אירופה, ונופיהם ירוקים, סגרי ריים,
ערפיליים ולחים — מכדי שיתאימו
לנופי ארץ־ישראל.
נושאים של שירי אסתר ראב לקוחים
מתוך הנוף המיידי, כמו שירה שני עייטים
ותאנה אחת בהם היא יוצרת דראמה שי רית
של ״שני עיטים — /ותאנה אחת /
תלויים /על כלימה...״
בין: הנופים הימתיכוניים והשקופים של
ראב, היא משוררת גם על גורלד, של אשד,
בארץ מאוד גברית, כמו בשירה פורטרט
של אשה :״ראשית חוכמה / :היות אתן־
— כאשר יהי /הרוח כאילן או שיר
האלמנות בו היא כותבת :״לא אוכל
דכרך לשלום — כי האחר, זח טאדץ-
רפאים /כא ועומד לידי / ,לא. אוכל להו שיט
לך ידי — כי קדושת־הטבעת על
ידי / .לא אוכל אף מצחי לך תת — כי
מצחי מנושק / ,ועיני פתוחות אל מעבר־מזה...״
שירה
ארצישראלית טובה אינה יכולה
להיכתב בלא מימד הזמן ההיסטורי של
הארץ, ובשירה דיוקן עצמי כותבת ראב:
,,אם תמצאו עצטותי אחר אלפי שנים /
אם יגידו, מיטצא׳ /זה חפיענוח / :עצמות
ארוכות־ישוזת / ,עצמית לאמת /
וצעד נרחב /כדרכי מולדת טובה/ .
גולגולת עגולה־נקייה /למחשב חלק...״
שיר שאותו היא מסיימת ביגונה האישי :
״חלב תולעים אכלוהו /עם לכלובי פר דסים
/וכיסופים־לא־כאו /או אבדו/ .
כלי אחכה בדידותה של ראב, בחברה
הסובבת אותה, מביאה או,זה להפיק שיר
בעל צלילות גבוהה כמו :״חלטתי :
תבל מכוסה אפר — /ושינאה / .וטתרתי
לבדי / :ואזרע לי שני גזרים /למאכל :
ושקדיה לבנח /לשמח לבבי ; /ובדל-
עשב — להניח עליו ראשי...״
לאסתר ראב יש אוטופיה שאותה היא
מביאה בשירה משאלות :״אני רוצה עציס
יפים — /ולא מלחמות י /וכותונת•
פסים /ולא מדי־צבא /לכל יקירי; /
אני רוצה גשם /ותלטים מוריקים; /
ובתים מלאים /תינוקות ; /לות־בדיתות /
ו,כיכר־האחווה׳ /ורעם וברק — /כש מים
; /ונשטי-בדכה /על האדמה /
וכרכום ורוד /בנקיקים והיא מפליגה
בהמשך השיר אל :״וצהלת בולבולים /
כעלוות-פרדסיס /וסופדשי־שלום /על
ים־חתיכון ; /ו,תמרון סתו׳ /של כרי־זנטמות
לבנות — בגנים /וכדורים אדומים
מתגלגלים /בשבילים /ושרוולי-
תינוק מאותתים שלווה על החבל...״
שיר שפורסם מעט לאחר מילחמת ששת־הימים.
עוד
מתמונות החיים, כפי שאלה הצ טיירו
לראב, בשיר החרב והקן :״אנו
חיים מול חודה־של־מחט /על עברי פי־פחת
; /בגבול התהום — /אנו שותלים
גנים / ,יולדים יאיים / ,קוטפים פרי;
שבילי אבותינו /נטועי השושן /ופסי עות
חשפי /נטרפו זה ככר ; /בידינו
הרב /ובלבנו — עלח־זית / ,חדוקי-שן /
אנו אחמים / ,כל חשדות מחכים / ,כל
הקנים מלאים /אפרוחים — וחדב תלויה
מעל שיר מעולה, המתמצת את החוויה
הישראלית במעט מילים.
ילקוט שירים של אסתר ראב הוא בבחינת
נכס תרבותי, מהמעולים שראו־אור
בשנה האחרונה, והוא נ״ מלץ ביותר לכל
שוחר־שירה.

ב שבוע הבא יביא
״נמר שלנ״ר׳י
רשימה ש ל
סיפרי^קריאה
מו מ ל צי לק רי אה
בחו פ ש ־הגדול

חתמה מזדעת ^ יי
(המשך מעמוד )25
שי הימין המטורף, עורך־הדין אליקים
העצני. על הטקס ניצח הרב דב ליאור.
תושבי חברון הביטו בזעם אל עשרות
המכוניות והאוטובוסים, שהביאו את המוזמנים
החמושים לחגיגה .״אם הם היו
אנשים בסדר, לא היה מפריע לנו כל־כך
שהם עושים שם חתונה,״ אמר ערבי,
שמחשש מפני הטירור שמשליטים המתנחלים
באיזור, ביקש שלא להזדהות ,״אבל
בזמן שהם לוקחים מאיתנו את הארץ
שלנו, הורגים את ילדינו ומתנהגים כמו
גנגסטרים, אנחנו לא יכולים לסבול שהם
יעשו דברים כאלה במקום קדוש. הידיים
שלהם מלאות בדם ! זאת לא חתונה, זאת
פרובוקציה של אוייבי השלום!״
כוחות צבא הובאו למקום, מחשש לתיג־רות
בין היהודים והערבים. אולם התושבים
העדיפו להסתגר בבתיהם. רק כמה
נערים צפו מן הצד בנעשה. הם חששו
להביע את רגשותיהם למראה מנשליהם,
הרוקדים לרגלי החתן. הכלה, שישבה
עד לעריכת הטקס בחדר־הכניסה של בית-
הכנסת של מערת־המכפלה, הובאה לחופה
כשנערים קופצים ושרים לפניה :״הנה,

^ 1 4 1ך 1 1 4י ה 1שתיהן במיני, המגלה רגליים חמו־ז
# 1 4י - 1נ י • 1יי בות. נכון שטריקו זול אפשר למצוא
היום טל כל דוכן ו;ס בשוק, אבל עבור שמלות אופנתיות

הסו רות טוב ומונחות היטב צריו לשלם די הרבה כסף.
הטריקו הטוב הוא בד יקר הרבה יותר מסה שנוטים לחשוב.
באריגה יש הרבה בדים דפוקים וגם בגזירה יש נפולת עצומה.

71ך ך 11 ששמו סוובנר. הוא סי1
^ * 1יי • 1ן רב להזדהות בשמו
המלא. חיילי המי׳משל־הצבאי מאשימים
אותו בכך שאיים עליהם בנשק.
הנה, הנה הכלה, הכלה החסודה !״ תיזמורת
השמיעה נעימות חסידיות.
בדיוק בעת עריכת החופה, בשעה 8
וחצי בערב, התחיל המואזין מן המיסגד
שבמערה, להשמיע את תפילתו ברמקול.
זאת היא השעה הקבועה, שבא הוא מת פלל.
קולו סימל יותר מכל את הניכור
שבין המתנחלים החמושים לבין הסביבה.
אך הם התעלמו מן הקול והמשיכו בטקס.

איו ם
על חיילי ם
ף* ין המוזמנים הסתובב ביריון גבה קומה
וכבד־גוף, ששמו סוובנר. הוא
סירב להזדהות בשמו המלא. המושל הצבאי
של חברון, סגן־אלוף עוגן, הוציא נגדו
צו האוסר עליו להיכנס למערת־המכפלה,
אחרי שהביריון איים לפני שלושה שבועות
ברובה קלצ׳ניקוב, הנמצא ברשותו,
על חיילי צה״ל המופקדים על המערה.
הדבר קרה ביום השישי לפנות בוקר,
כאשר החיילים ביקשו מסוובנר לעזוב
את המערה. לפי ההסדר הקיים, רשאים
היהודים ביום זה להתפלל בבוקר עד
השעה 5וחצי, ואז עליהם לפנות את
המקום. כדי שהמוסלמים יוכלו להכינו
לתפילת יום המנוחה שלהם בשעה .7
באותו בוקר נשאר הביריון במקום אחרי
הזמן המוקצב. איחורים כאלה שכיחים
בקרב אנשי קריית-ארבע, המנסים לגזול
כל העת מזמנם של המוסלמים. כאשר
ביקשו ממנו החיילים לעזוב, כיוון אליהם
את נישקו ואיים :״אם לא תיתנו לי
לגמור להתפלל, יישפך פה דם יהודי!״
למרות שבעיקבות האירוע נאסר עליו
להיכנס לסערה, המשיך סוובנר לבוא
אליה• ביום השבת בשבוע שעבר, כאשר
ביקשו ממנו אנשי־המילואים המאבטחים
את המערה לצאת, התעלם מהם והמשיך
להתפלל. חבריו הצטופפו מסביב לחיילים
והתחילו לאיים עליהם :״לא כדאי לכם!
(המשך בעמוד )61

נראה כיוס על ״נערות הטריקו״ ,בבירות אי|

ו ו ! 11 ! 1 11 רופה, בעיירות־הנופש והקיט וגם בדיזנגוף.
היום עושים מטריקו כל דבר — שורטס, חצאיות ושמלות ערב.
ן */ריקו, כל העולם טריקו ! פעם
!1היד. זה נחלתם הבלעדית של התחתו נים
והגופיות הלבנות. היום, מי לובש
ליבני טריקו?
בשנים אחרונות עלה בד הטריקו ככו כב
שביט, והיום יושב לו בפיסגת האופנה
.״היום אני צבעוני,״ הוא מתגאה,
״אני טורקיז, אני אדום, אני צהוב, היום
תופרים ממני שמלות, חצאיות, חולצות
ומיכנסיים ואפילו שורטס. לנערות שלי
קוראים בחורות הטריקו!״

יש שמנה
ויש שמנה
^ גד טריקו מחמיא לגוף היפה ורד
י חטוב ההרגשה בו נוחה והעיקר: הוא
מתכבס נפלא גם ביד וגם במכונה.
יש שני סוגי טריקו — אינטרלוק וסיג-
גל. אינטרלוק הוא הטריקו העבה והרגיל,
מתיח, גמיש ואלסטי. הסינגל יותר מעודן
ויותר דק. זהו הטריקו הקיצי.
נסים מסובך

בכחול־לבן, אדוס־ירוק, צהוב־כתוס — הכל
הולך, במינימום גיזרה ובמינימום בד. לא
כלל, לא מורכב, אבל מאוד אופנתי עכשיו.

הטריקו באירופה הוא בן־בית במל תחתה
של כל אשה חטובה מזה כ שמונה
שנים. בתל־אביב ובישראל היו
אתי צדר ומירה שטרן הראשונות שהחלו
להשתמש בו לצורכי אופנה• הן עשו זאת
לפני חמש שנים, בשטריקו היה רק חול צת
התעמלות של בית־ספר.
הן התחילו לייצר שמלות ומיכנסיים בעלי
מידה אחת, שהתאימו לכל גוף .״בהתחלה
אנשים אמרו לנו: מה זה, פיג׳מה? היה
קשה להם לקבל זאת. היום זה להיט
אופנתי לכל דבר. עושים ממנו מיב־נסיים
קצרים, חצאיות-מיכנסיים, תיקים
ואפילו שמלות ערב לנועזות.
״אבל מה, חשבנו אולי סוף־סוף נוכל
לקנות טריקו ולצאת בהרגשה טובה ש קנינו
בגד יפה, שהוא גם מציאה מבחי נת
המחיר. אך מסתבר שזה לא פשוט,״
מסבירה מירי צדר, מעצבת האופנה העו בדת
רק עם בדי טריקו.
״זהו בד יקר, הרבה יותר יקר ממה
שנוטים לחשוב. באריגה יש הרבה בדים
דפוקים, וכאשר גוזרים אותו יש נפולת

עצומה. אז מישהו צריך לשלם גם עבור
זה, וזה כמובן הצרכן.״
לדעתה של אתי, שאינה מן הדקיקות,
הטריקו מחמיא כמעט לכל אשה, גם ל אשר.
מלאה .״תלוי במודל, נכון יש מודל
ויש מודל, יש שמנה ויש שמנה, אך העי קר
הוא שאשה תרגיש טוב כשהיא הולכת
בבגד.״
מדידות ביו הדוכגיס
**ייקר הרעיונות בעיצוב הבגד
יו״ אבים מהבד וממה שניתן לעשות בו.
יש רעיונות מטורפים, אך לא ניתן לבצ עם.
אי־אפשר לתפור דברים מסובכים
ומורכבים, אפילו לא קפלים, צריך מיני מום
גיזרה ובמינימום זה הן מתמחות.
התוצאות מאור אורגינליות, כמו שיט-
לת השפופרת המקווקוות, המבליטה וה חושפנית,
והמיועדת לבעלות הגוף המוש לם
והראש הנועז, או שמלות הצ׳רלסטון