גליון 2339 מתאריך 30 ביוני 1982

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אכיג,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136 העורך
הראשי: אודי אכנרי. עורך־תבנית: יופי: מון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל. עורכי כיתוג: תמי
מוטוכיץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אכרהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב
כן־אכיגדזר הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״ם.

כתבותשע רי ם:

הביתה!

כתבת העולם הזה שהיתה בביירות
הבוערת כמשך חמישה ימים מתארת
את המתרחש. הקצינים כצבא הקבע
רוצים להשלים את המלאכה,
החיילים רוצים
הכיתה, ובינתיים מכלים.

פעם נחשב צה״ל בעולם כחלוץ ה־שיוויון
של האשה. עיתוני העולם אהבו
לפרסם תמונות של צעירות ישראליות
במדים, בפוזות אימתניות. לא היתה מל־כת־יופי
ישראלית שלא סיפרה בעולם
שהיא חיילת לוחמת, ומה לא.
אולם צה״ל היה ונשאר, לאמיתו של
דבר, מיבצר של. שוביניזם גברי. בשעה
שצבא ארצות־הברית וצבאות אחרים שילבו
נשים בתפקידים קרביים מובהקים ביותר
— בחיל־הנחיתה, בקומנדו •ועל סיפון
ספינות-לחימה, מתייחס צה״ל אל חיי לותיו
כאל זרע נחות, המתאים להכנת
קפה ולניקוי המישרדים, ולתפקידים
״נשיים״ מובהקים כמו רפואה, קשר ועוד.
במילחמה זו בלטה גישה זו עוד יותר
ביחס אל העיתונות. בשנים האחרונות
הצטיינו עיתונאיות ברחבי־העולם כגת־בות
צבאיות מעולות. מוויאם־נאם ועד
אל־סלוואדור בלטו הנשים־המדווחות, ולא
פעם משדרת הטלוויזיה הישראלית דיווחים
של כתבות־כוכבות מערביות מזירות
של מילחמות• אך בעיני צה״ל אין בחזית
מקום לעיתונאיות.
בעניין זה חוגג הברדק. תחילה מנעו
בעד העיתונאים מלהיכנס לשטח לבנון,
וכל כתבינו נאלצו להסתנן לשם בהסתר.
אחר־כך נת^ו היתר לעיתונא^יגברים, אך
לא לעיתונאיות. פקודה זו •בוטלה,׳ אך
כעבור יום־יומיים. חזרה ק*5ו?0ה ביתר-
שאת. במחסום ראש־הניקרה נענדה הי-
לארי בראוו, כוכבת של הטלוויזיה האמ
פורסמו
בשלושה דיגליונות האחרונים.
כאשר ירדה ביום הששי האחרון הוראה
תקיפה חדשה לבל להכניס אף אשה
אחת אל מצפון לגבול. כבר שהתה גילה
רזין חמישה ימים במרכז לבנון, ומסופקני
אם שמעה בכלל על ההוראה הזאת.
גילה, אלמנתו של טייס קרבי הנשואה
בשנית, אם לילד ,״אומצה״ על־ידי כסה
יחידות־צה״ל ונעה עימן בשטח.
ענת סרגוסטי, שרצתה להיכנס באותו
יום ללבנון — בהיתר של דובר צה״ל —
הושבה ריקם במחסום. אך איש אינו מסוגל
לעצור בעדה. כעבור שלוש שעות
היתד, ענת סרגוסטי בביירות המיזרחית
וצילמה. היא היתה באותו יום האשד,
הישראלית היחידה בכל מרחב לבנון —
מלבד גילה, ששהתה אי־שם במיזרח.
ההוראה בוטלה אחרי יום, בעיקבות
התערבות של דובר־צה״ל, תת־אלוף יעקב
אבן, שהתנגד לה•
יוזמתן, אומץ־ליבן ודבקותן־במשימה של
צעירות אלה, המאמינות כי תפקידן הוא
לראות ולדווח, הביאו לך כמה פן הכתבות
המהימנות והבלתי־מזוייפות ביותר
מזירת־המילחמה.

לא למילחמה!
20 אלף

המאורע היה חסר תקדים
הפגינו נגד המידחמה.
כיצד התעוררה תנועת
המחאה החדשה.

הישואו נוי

קלקלת

בנ״ן השקרים

לינת!
הפעילו הסובייטים
מערכת של דיסאינ־פורמציה
נגד אויביהם,
בישראל נבנתה
מערבת כזאת כדי
לכלכל את חיילי צה״ל
ואת הציבור. על כזבי המידחמד למן היום הראשון.

צוות העולם הזה היה
בכירת לגנון, והעורך
אורי אבנרי מספר על
הלבנונים החושבים ש־
:ישראלי עשה את
שדו, והוא יכול
ללכת.

מילחמה הכלכלנית בעלת הריעות
הנועזות אסתר
אלכסנדר טוענת —
אסור שרק השכירים
יממנו את המידחמה הזאת:

הבידיונים נגד שריד
בראיון חושפני לתעולם הזה מספר

הה״כ יופי שריד על יחסיו עם מנהיגי
ן מיפלגתו, ועל היי המישפחה שדו
וטוען: יש כרית כיריונים נגדי ב*
מיפלגה :

החיים עם אודי

קילשון

נעמי אדווה מכירה את אודי דיין
מזה 14 שנים. מה הביא אותו

לכתוב מאמר נגד
אביו הכריזמטי ז על 9
חייו ואהבותיו של ן ר

אודי.
כתבת ישי
דיווחים מצידון

וצח בחבילת תופת
הוא אינו טירוריסט פוליטי. שמו

שמעון גוטמן, והוא הורשע כרצח
חותנתו באמצעות חבילת תופת.

סיפורו של אסיר ה

עולם שמבקש הסתב־לות
פסיכיאטרית.

הרקדנית

כתבת־צלמת רזין

השחקן אשר צרפתי ניסה לנעוץ
קילשון בחזהו של השחקן שרגא
הרפז כדו־קרב שניהלו ^
על ליבה של אביס!
גר — כסרט ישראלי 1
חדש.

מי הפיל את תמי?

קללות ואיומים והאשמות הדדיות
הם חלק משיגרת יומם של עסקני
ספורט האופניים. מי
הפיל את תמי כשעת
המירוץ, האם ניסה ^ 9 * 9
אביה לרצוח ז־

חמישה ימים בלבנון
ריקאית, שהיתר. מצויידת בהיתר מטעם
דובר־צה״ל לנסוע לביירות, בלוויית קציר
צה״ל.
חברות מערכת העולם הזר — ,שקיבלו
מאז מילחמת יום־הכיפורים תפקידים רבים,
שהיו קודם לכן בידי גברים — לא הש לימו
עם תעתועים אלד -הן הפירו כמה
פעמים את ההוראות וחדרו לזירת־הלחי־מה.
באותה שעה שקל היועץ המישפטי
שלנו כמה פעמים הגשת עתירה לבג״ץ
נגד הפליית הנשים.
ביום השני של המילחמה נכנסה הצלמת
ענת סרגוסטי, יחד עם הכתב יוסי
הימן, אל הזירה. באוטוביאנקי לבן קטן
השתלבו בטורי הטנקים, שעלו ממטולה
לכיוץ צידון. התנהגותה של ענת תחת
אש עוררה התפעלות כה רבה, עד כי
השבועון הצבאי, במחנה, הקדיש לה כתבה.
כעבור
יומיים חזרה ענת לשטח, בלוויית
הכתבת שרית ישי, והגיעה למבואות צידון,
שבה היו נטושים אז קרבות. באותה
שעה עבדה הכתבת־צלמת גילה רזין בציר
החוף, והביאה כמה כתבות מאלפות, ש ה
עו ל ם הזוז 2339

נעות הזוהר חוזות

לסין

זאבה, התימניה מתל־אכיב, לא
הצטרפה מעולם ללהקה. היא רק—

ככר סכים כל ה-

עולם, ועכשיו היא
¥י| י 1
כדרך לפיו•

זוהי בתיה בנדיקט, ששמה קישט
בתכיפות רכה את טורי החכרה
בעיתונים. היא הולכת,
והיא חוזרת, וכי־גתיים
היא מספרת על
הצלחותיה.

מדורי ק בו עי ם:
צילומים תחת אש
אשר לגברים המפקדים על צה״ל, אני
יכול רק להביא לפניהם ציטטה מפי אחת
הנשים הקרובות למערכת :״לא ידעתי
שאת המילחמה עורכים באיברי־מין!״
תשקיף כמדינה פורום מכתבים תשכצופן הורוסקופ — מזל סרטן
השבץ עוכר ושב —

רשימות של חייל 25
עולם קטן — צרפת, ידידי ישראל
וארגנטינה 27

אנשים כעולם

יומן אישי — השוביניסט הגרוע
ביותר, צלם אנוש בקרב וסרט לימודי 37
38 לילות ישראל 40 אנשים 42 בלונים 43 רחל מרחלת
ספורט — השיפוט בגביע העולמי 44
קולנוע — אי־טי של
סטיבן שפילברג 45 40 שידור
מדריך שידורים — ישראל וירדן 47

די־לה־לו
נמר של נייר —
מה לקרוא בקיץ ובמילואים ״>)

זה היה העולם הזה שהיה
אתה והשקד

לתדרך את ״השרים הפרובלמטיים״ מרדכי ציפורי,
יצכק ברמן וזבולון המר, כדי להשיג את תמיכתם
בפעולות שרון.
מתארגניס וגד דויד דו

תו טנן י ך
חתול שחור
בין רפול וארי?
הרמטב״ל, רב־־אלוף רפאל איתן, רוגז על
שר־הכיטחון אריאל שרון. רפול סכור כי
אריק מנסה לגזול טמנו את -התהילה
המגיעה לו על ביצוע המילחמה כלבנון.
מקורביו של רפול טוענים כי שרון מנסה לעשות
לרפול מה שעשה משה דייו לרמטכ״ל יצחק רבץ
במילחמת ששת־הימים, כאשר שר־הביטחון דאז הפך
גיבור הניצחון למרות שנכנס לתפקידו זמן קצר
לפני המילחמה.

המזימה ־
חלוקת לבנו!
כניגוד לעמדה הרישמית של ממשלת
ישראל, שאין ככוונתה לפגוע כריבונות
לבנון, ישנם שרים בממשלה התומכים
כרעיון חלוקת לבנון לאיזור השפעה
ישראלי וטורי, עם אוטונומיה לדרוזים.
איזור ההשפעה הישראלי יהיה הרחבה דרמאתית
של שטח בנוסח המובלעת של סאעד חדד.
השר יצחק מודעי אף נתן פומבי לרעיון.

אין ממשלת ליכוד
למעשה אפסו הסיכויים להקמת ממשלת־ליכוד־־לאומי
כהשתתפות המעיד כתקופה
הקרובה.
הליכוד ובגין לא ירצו לשתף את המערך ״בפירות
הניצחון״ ,ואילו במערך שוררת התמרמרות רבה
על ״מסע ההסתה״ שעורך עתה, לדברי מנהיגיה,
הליכוד נגדו, למרות התנהגותו הצייתנית
של המערך בעת המילחמה.

פעילים בסיעת תכלת־לבן, תנועת חרות בהסתדרות,
מתארגנים נגד אוזלת־ידם של ראשי הסיעה בכל
מה שקשור למאבק להטבת תנאי־העובדים.

התארגנות זו •טומטת את הקרקע מתחת
לרגליו של שר־השיכון וסגן ראש־הממשלה
דויד לוי, ששאב את מירב כוחו
מהפועלים תומכי־חרות.

יהודים ארגנטיני־יהודים
ארגנטיניים עד גיל 40 אינם יכולים
לעזוב את ארגנטינה כאופן חופשי.
הדבוי הוא בניגוד להבטחת חברי כת־הקצינים
השלטת, שההוראה — החלה על שאר אזרחי המדינה
בגלל המילחמה — לא תחול על היהודים.

בחירוח בעיריות -חוק
ח״כ מיכאל קליינר יוזם הגשת הצעת־חוק פרטית
שתקבע שהבחירות לרשויות המקומיות ייערכו

הכיפורים ר במונה למלאפ קוד ה
מילחמתף יום סי
הכשלהיא לו

האלוף ישראל טל כמקום האלוף שמואל
גונן (גורודיש) במפקד חזית הדרום. אחרי
שנכנסה לתוקפה הפסקת־האש כין ישראל
וכין מצריים, פקד שר הכיטחץ דאז, משה
דיין, על טל להרוס את הכפרים המצריים
כאיזור ממערב לתעלה, שהיה בשליטת

1חאד וגד 1
חבר הכנסת הערבי מטעם מפ״ם, מוחמד ותאד,
רוגז על מיפלגתו. כל ניסיונותיו של ותאד להעלות
לדיון במיפלגה את הצעתו, כי המיפלגה תאמץ
הצעה להפרדת כוחות ליד ביירות, עלו בתוהו.

ותאד מציע שמפ״ם תאמץ החלטה ׳טעל•
פיה יסוג צה״ל למרחק של חמישה
עד עשרה קילומטרים מכיירות, ומוסדות
מפ״ם מסרבים אף לדץ כהצעה.

סוגרים 0וו ,־|ו?דון
איל־המלונאות חיים שיף סוגר בילים אלה שניים
מבתי־המלון ברשת שלו. אלה הם מלון הנזאוינה
בתל־אביב, ומלון אורגיל בירושלים. הסיבה הרישמית
שנמסרה: בתי־המלון נסגרים לצורך שיפוצים.

גורמים כענף התיירות סבורים ששיף סוגר
את כתי־המלון כאופן זמני כגלל השפל
חסר־התקדים שיצרה מילחמת־הלבנון,
ואשר יאלץ גם בעלי כתי מלון אחרים
לשקול את צעדיהם.

אופטימיות בבורסה
הברוקרים בבורסה התל-אביבית סבורים כי צפוייה
בעתיד הקרוב תקופה של עליות שערים חדות

צה״ל. טל כיקש לדעת אם אמנם יש
החלטה מטעם הממשלה לפקודה זאת,
ומשלא קיכל על־כך אישור, תבע לקכל
אותה ככתב, כחתימת שר־הכיטחון.
דיין סירב לתת את הפקודה ככתב,
ועל־כן סירב האלוף ייטראל טל למלא
אותה, והיא נגנזה.
במועדן, ואי־אפשר יהיה לדחותן. בכל מיקרה
הן לא יתקיימו בצמוד לבחירות לכנסת אלא
בהבדל של חודש.

3דמוא י ר וגיד בור*
נראה שאת המסע האחרון נגד שר־הפנים, הד״ר
יוסף בורג, כדי שימסור את תיק־המישטרה,
מארגן חברו לסיעה, הד״ר יהודה בדמאיר.

בורג עצמו רמז על־כך בפומבי, כאשר טען
שלא כל המפד״ל עומדת מאחוריו
בסירובו להיפרד מתיק־המישטרה.
נקמה בבתי־המישפט
כל התיקים הדחופים שנפתחו בבתי־המישפס בזמן
עיצומי העובדים הונחו בצד, והם אינם -מטופלים.
עובדי בתי־המישפט עדיין לא קיבלו את מה שרצו
והם משתמשים בעיכוב התיקים הדחופים כאמצעי־לחץ.

גולד
שט״ן ר׳ן
בבפד־ סב א
ח״כ הליברלים, פינחס גולדשטיין, שהוא תושב
כפר־סבא, ירוץ מטעם הליכוד לראשות העיר.
סיכוייו להיבחר הם גדולים, כי אחרי מותו של
ראש העיריה זאב גלר, אין למערך יורש בעל
שיעור קומה דומה.

ניצחון של הליכוד ככפר־סכא הוא פגיעה
מוראלית קשה כמערך, כי כפר־סכא
היתה מעוז של תנועת העבודה.

ריווח י־מי לחמה
ליכוד ובד שרון
במיפלגה הליברלית חושבים ברצינות על איחוד
הליכוד למיפלגה אחת, וכל זאת כדי לחסום את
דרכו של אריק שרון אל ראשות־הממשלה.

פעילים כליברלים מניחים שכמיקרה כזה
ייווצר כמרכז המשותף רוב נגד שרון.

לנדאו דובר^על
יועצו של שר־הביטחון, אלי לנדאו,
שבמשך חודשים ארוכים לא מילא למעשה
כל תפקיד מונה על־ידי שרי,הביטחון
כממונה על מערכת ההסברה מטעמו,
ולמעשה פיקח לנדאו על פעולותיו של
דוכר־צה״ל.
יועץ אחר של השר, אורי דן, מונה על-ידי שרון

וגידול במחזור העיסקות היומיות שנעשות בבורסה.

למעשה יגרמו הברוקרים עצמם לאופטימיות
הזאת, כאשר יעלו כאופן מלאכותי
את השערים כדי לנסות ולמשוך את
המשקיעים לכורסה.

אר ג ! טזה
חדלה לשל
ישראלים שקיכלו תמלוגים חודשיים
מממשלת ארגנטינה לא קיבלו את כספם
כיטלושת החודשים האחרונים.
אחרי שפנו לבנקים, הם נענו שמחוסר דולרים
בקופת־המדינה הם לא יקבלו לעת־עתה את תמלוגיהם.

משקיעים רכים כוהנים כיום השקעה
בהכרות המעורבות כמילחמה כלבנון.
מדובר בחברות שיספקו ציוד־לחימה ותחמושת
לצבא, ואותן שיספקו שירותים וציוד לכוחות הפרוסים
מעבר לגבול.
התרחבות היקף הפעילות של חברות אלה הוא השקעה
טובה, לדעת מביני־עניין.

גוויות ־ לא ב שב ת
הרבנות הצבאית לא עסקה באיסוף גוויות של
חללי־מילחמה בשבתות, והדבר גרם להתמרמרות
רבה בקרב החיילים. הימצאות הגופות בקירבתם
גרמה לסכנות בריאותיות.

במדינה
העם
ס 3ץ 3 *3

3ח אמר הימלר; הצב*
המפואר ניצח בקרב,
אך הפוליטיקאים
והאיכטדקמדאלים נעצו
סכין בגס־ ושללו ממנו
את פירות הניצחון
שנקגה בדם מיטב הבנים.
יתכן שלא היתה סיסמה במאה
ה־ ,20 שהיו לה תוצאות נוראות
יותר, מאשר שלוש המילים הגרמניות
״תקיעת־סכין בגב״.
היא נולדה בשלהי מילחמת־העולם
הראשונה. הצבא הגרמני
הובס אחרי ארבע שנות מילחמה.
המסכ״ל הגרמני המסואר, ששלם
במדינה, נאלץ להודיע לקיסר ש עליו
לבקש שביתת־נשק. גרמניה
נכנעה.
האיש החזק במטפ״ל היה הגנרל
אריך פון־לודנדורף. הוא והאנשים
סביבו המציאו אגדה, שהטילה מאז
את חיתתה על גרמניה כולה :
שהצבא לא הובס, אלא להיפך,
ניצח בקרב. אולם חבורה של בוגדים
— ״פושעי חודש נובמבר״,
על שם החודש שבו אירעה ההתמוטטות
והוקמה הרפובליקה —
תקעה לצבא הלוחם סכין בגג פוש עים
אלה היו פוליטיקאים, אינטלקטואלים,
אנשי־תיקשורת, ובעי קר:
היהודים.
במשך כמה שנים הפכה סיסמה
זו קריאת־הקרב של אידגונים לאו־

ממשלות-בובות
שבה ניסה שרון להפיץ בדותה
נוראה זו. כבר קודם לכן דיבר
על ״פוליטיקאים מן האופוזיציה״,
והציב אותם מול חיילי״החזית.
התמונה שהוא ביקש להפיץ: אריאל
שרון מייצג את חיילי החזית,

צות. נוראה, מילחמת־העולם השניה,
עשרות מיליוני מתים —
והשואה היהודית.
בדיחה מיפלצתית. אחת הבדיחות
המיפלצתיות של ההיסטוריה
היא שהשבוע נשמעה סיס־

זהו שקר גס, עיוות מיפלצתי
של המציאות. אך כד היתה גם
האגדה המקורית. וכשם שזו הביאה
על גרמניה ועל העולם אסון היסטורי
שלא היה כדוגמתו, כך עלולה
האגדה החדשה, במהדורה הישראלית,
להביא לאסון לאומי איום.

המילחמה
11*311(31ד1ד!מ*ם

• התעוררות

כמו ילד שניטל ממנו
צעצוע תובע שרץ
את כיבוש ביירות.

** 6*188

״תקיעת הסכין בגב״ במודעה גרמנית לאומנית 1919
בוגדים, פוליטיקאים, יהודים, אנשי־תיקשורת
מניים שונים, שהתחרו זה בזה.
לבסוף התגבר על כולם אירגונו
של אחד אדולף היטלי. כאשר
ניסה היטלר לחולל ב־ 1923 הפיכה,
צעד הגנרל לודנדורף בשורה הראשונה
של מחוללי־ההפיכה, ל-
צידו של היטלר עצמו.
הפיכה זו נכשלה. אולם באותן
השנים נרצחו רבים מ״פושעי נובמבר״
.לבסוף, כעבור עשר שנים,
הגיע היטלר לשילטון .״תקיעת
הסכין בגב״ היתה סיסמתו העיק רית,
והיא חזרה כמעט בכל אחד
מאלפי נאומיו. התוצאה היתה ערי־ה
עו ל ם הז ה 2339

מה זו שוב — והפעם במדינה
היהודית, שהוקמה על־ידי שרידי
השואה•
יורשו של הגנרל לודנדורף הוא
אריאל שרון. בשידור בטלוויזיה
חזר כימעט מילולית על האגדה
המקורית. החיילים ניצחו בחזית,
הודיע, אך הפוליטיקאים ואנשי־התיקשורת
מבקשים לגזול מהם
את פירות הניצחון, על־ידי כך שהם
מנסים לחסום את שרון מלבצע
את תוכניתו, כיבוש ביירות המערבית.

היתה זאת הפעם הראשונה

הגיבורים הנערצים, ואילו אנשי־האופוזיציה
הורסים את המוראל,
מונעים מן החיילים ״להשלים את
המלאכה״ ,וגונבים מן האומה את
חפירות שנקנו בדם מיטב בניו.
* מ׳וזחת לציור, המראה את הבוגד
כשהוא תוקע סכין בגבו של
חייל גרמני בחזית, נפתח הטכסט
של הכרזה במילים :״מי תקע את
הסכין בגבו של הצבא הגרמני ב־מילחנות־העולס
י מי אשם בכך
שעמנו ומולדתנו שקעו בתוך אסון
כה עמוק?״

נית, בהנהגת יאסר ערפאת, אינ טרס
לאומי־ביטחוני משלה. הסעודים
סבורים, כי התפרקות אש״ף
המתונה תביא לגל מהפכני במרחב,
ולאיום על כל המישטרים ה שמרניים
הקיימים. לחץ סעודי עזר
השבוע לסלק מתפקידו את אלכסנדר
הייג, שהפך כימעט סוכן
ישראלי, ולשים במקומו את ג׳ורג׳
שולץ, שהוא כי־מעט סוכן $0ודי.

אריאל שרון דומה לילד, ששבר
את כל הכלים בבית כדי
להשיג צעצוע נוצץ — ושהצעצוע
נפונע ממנו.
כיבוש ביירות המערבית והרי־גתם
של מנהיגי העם הפלסטיני לא
היו צריכים להיות רק שיא המיל־חסה
שהוא תיכנן וביצע — אלא
גם המטרה העיקרית שלה. אי־השגתה
של מסרה זו מרוקנת, בעיני
שרון, את המילחמה מתכלי־תה.
לכן
לחם שרון השבוע בכל
כוחו כדי לכפות החלטה זו על
הממשלה, כשם שכפה עליה בש לושת
השבועות האחרונים את כל
מטרותיו.
אולם הפעם נתקלה דרישתו בהתנגדות
בלתי-רגילה. היא לא
באה מצד ממשלת־הבובות או כנ־סת־הבובות
בירושלים. שרון כבר
הוכיח שהוא יכול לכפות את רצונו
על הכל, קואליציה ואופוזיציה.
אולם מול שרון התייצבו הפעם
כמה וכמה גורמים, שהוא לא
צפה אותם מראש. ביניהם:

• תפנית במדיניות
אמריקאית. ארצות־הברית, ש
תמכה
בפלישה הישראלית לאורך
כל הדרך, החליטה כי עליה לקטוף
עתה את הפירות בעצמה —
ולבדה. אחרי הבגידה המונומנטלית
של ברית־המועצות בעניין
הפלסטיני, הבשילו התנאים ל־מיפנה
בצמרת אש״ף, העשויה
עתה לפנות אל ארצות־הברית. אין
לאמריקה כל עניין בהשמדת צמרת
זו, ולמסירת השליטה באש״ף ה־חילופית
בדמשק, הכפופה לסוריה
ולברית־המועצות.

< התערבות שקטה אף
חריפה שד ערב הסעודית.

זוהי המדינה הערבית היחידה ה רואה
בהקמתה של מדינה פלסטי
דעת־

בישראל. בפעם הראשונה
בתולדות מדינה קרה דבר שלא-
ייאמן: באמצע מילחמה התקבצו
יותר מ־ 20 אלף איש ואשד, כדי
למחות נגדה (ראה עמודים —70
.)71 לא פחות חשובות היו העצו־האנטי־מילחמתיות
של חיילים קרביים
שהשתחררו זה עתה, הפגנות
של הורי חיילים וקריאות של אמהות
שכולות. היה ברור כי הסתערות
על ביירות, העלולה לע לות
בחייהם של עשרות ומאות
חיילים — נוסף על ההרס הנורא
שייגרם לאחת הבירות המפוארות
בעולם — עלולה להביא להתקוממות
פנימית בממדים שלא היו
כדוגמתם.

• ההתנגדות הגוברת
שד אנשי המימסד הביט חוני.
התנגדות זו של אנשי-מיק-
צוע, מסוגם של האלוף (מיל),
ישעיהו גביש, פגעה בשרון בנקודה
הרגישה ביותר, וגרמה להת־קפת־זעם
של שרון, שדרש לסלקו
ממירקע הטלוויזיה, שקיבלה
בשבועות האחרונים ציביון הדומה
לזה של הטלוויזיה הסובייטית.

• ההזדעזעות של דעת־

הקהל העולמית. זו הגיעה ל ממדים,
שאינם זכורים בכל תקופה
קודמת• חוץ מכמה שכירי־עט וש־כירי־פה,
פנו כל כלי־התיקשורת
בעולם נגד ישראל. ידידי־ישראל
נרעשים והמומים. סנאטורים אמ ריקאיים
התייחסו אל מנחם בגין
כאילו היה משוגע־הכפר. שגרי־שולחות
הביתה
רויות־ישראל
מיברקי אס־או־אס, ואיו להעלות
אף בדמיון מה יתחולל בעולם אם
אכן ייערך מרחץ־דמים בביירות.
למרות הכל! מול כל אלה
עומד אריאל שרון — אדם שמידת
עקשנותו אינה נופלת ממידת הברוטאליות
של תפיסתו.
שרון לא נואש. הוא לא ויתר
על תוכניתו להסתער על ביירות.
הוא סומך על כוחו לשכנע, לאיים
ולהונות — עד שתושג מטרתו.
מלאד־המוות ממתין בביירות.

ביקוו באוץ הברא1גות בשבוע
השלישי שר מיוחמת הלבנון

ישנה, ומצביע אחורה, אל התינוקות
הישנים כמושב האחורי .״הם
לא יכולים לישץ כלילה, כיגלל
ההתפוצצויות.״
לאן הוא נוסע ן לכפר מולדתו, מדרום
לצידון. כמה זמן הוא גר בביירות ל הרבה,
הרבה שנים.
יתכן שיש שיירה דומה מביירות צפונה,
של מי שיש להם קרובים באיזור הנוצרי
או בטריפולי המוסלמית.

בסיורי הראשון בזירת הקרבות, ביום
הרביעי -של המילחמה, הגעתי למבואות
צידון. עמדתי בשמש הנעימה, והשקפתי
לעבר צידון הסמוכה, היפהפיה, מעבר
למיפרץ המרהיב. כל כמה דקות נחתו עליה
פגזי התותחים. במקומות הפגיעה, בלב
העיר, היתמר עשן שחור, אסתטי, שהוסיף
איכשהו לנוף.
עכשיו, בדרך לביירות, נכנסתי לצידון
וראיתי מה עשו הפגזים האלה.

חיילי פלאנגות, במדי־חאקי, שעליהם רקום ב|
1ן 1 1י ״¥11ה
י * ערבית שם הפלאנגות, לפני ממה מקומי של

האירגון, מן הסוג המצוי בכל שכונה. בחזית הבניין — סמל של הפלאנגות.
ך/ו רג׳ ,המלצר, מחייך חיוך לבבי.
^ נוכחותם של הישראלים במיסעדה
מהווה מאורע• הלקוחות האחרים שולחים
בנו מבטים סקרניים. גם חייל הפלאנגות,
במדים המצוחצחים, הסועד עם חבר בשולחן
סמוך.

״יש לי שלוש תבונות,״ מסביר
ג׳ורג׳ ,כין סאלאט ניסואז וכין
הספק המפולפל .״אני אנושי, אני
ישר ואני ריאליסט.״ הוא עוצר.
הפסקה דדמאתית. ואז מתרחב
החיוך שלו, והוא מוסיף :״ואני
פאשיסט.״
ג׳ורג׳ מספר שהיד. במכסיקו, ועבד שם
בעיסקי מלונאות.

האחרונה, כ־ 3000 שקלים למיקטורן־משי
לגבר.
ברחוב חולפות מכוניות אמריקאיות
גדולות. אחדות מהן נהוגות בידי נשים
מטופחות, צבועות־שיער ולבושות־פאר.
משוחחים עם זוג צעיר ונחמד, העומד
לפני בוטיק של ביגדי־נשים. הנערה החייכנית
נענית ברצון לבקשה להצטלם.
זימזום עמום של מטוסים. במערב נופלות
כמה פצצות. אם יש כאן ״חילופי-
אש״ ,הרי הם חילופים מוזרים מאוד. הם
חד־סיטריים במאה אחוזים. לא שמענו אף
פגז אחד שנורה מן המערב מיזרחה או
דרומה.
שוב נופלים כמה פגזים במרכז המערב.
כאן, במיזרח, איש אינו מפנה את הראש.

הכל כרגיל.

--מאת

אורי אבנר־
--ונידמה --

ענת ס ר גו ס ט׳

אני יושב במיסעדה בביירות המיזרחית.
מפעם לפעם נשמע הד עמום ורחוק של
פגזים או פצצות. אנחנו נמצאים במרחק
של כמה מאות מטרים מן הרובעים שבשליטת
אש׳׳ף, אך המילחמה נראית רחוקה(
.בסוף היום נאמר ברדיו כי היו ביום
זה ההפגזות וההפצצות החמורות ביותר
שניתכו עד כה על ביירות המערבית.
נרהגו בהן כ־ 250 איש, ונפצעו 500 גברים,
נשים וטף).
הרחובות רדומים, כמו עיר אירופית
ביום א׳• חם למדי, ונראה כאילו האנשים
נחים בבתיהם. החנויות פתוחות וכמעט
ריקות. חנויות־פאר, שלא היו מביישות את
רחוב דיזנגוף, ובהם מוכרות יפהפיות, לבושות
אלגנטית 220 .לירות לבנוניות (כ־
1100 שקלים) לזוג נעלי־נשים לפי האופנה

נערה בתבט המיסזזרי של מיזרח־ביירות, הלבושה לפי

1111 #111יייי #י האופנה הצרפתית, עומדת לפני בוטיק אלגנטי לביגדי־נשים,
בשטה שמישפחות נוברות בהריסות של בית שנחרב כליל בחוף צידון (למטה).

אי -אפשד
^ 7לי שון גלילה
^ ל התקרכנו לביירות מלמדת הת־
׳ ע נועה בכביש־החוף. כמעט כולה
דרומה. לרגלי דאמור, שהפכה עיר־רפאים,
פקק עצום של מכוניות.
דאמור משקיפה במתרחש בעיניים עיוורות.
מאות בתים פגועים. הרוסים. חורים
שחורים במקום חלונות. במרכז העיר אין
נפש חיה.
פעם היתה זאת עיר נוצרית פורחת.
הפלסטינים כבשו אותה, כנקמה על טבח
שערכו הנוצרים במחנה־פליטים פלסטיני
(ראה יומן אישי) ,וגירשו את הנוצרים.
עתה גירש צה״ל את הפלסטינים. העיר,
על מורד של הר המשקיף על הים, שילמה
את המחיר.
בכביש מצטופפות מאות מכוניות —
המש־שש זו בצד זו — באנדרלמוסיה
גוברת. ממתינים להיתר של צה״ל להמשיך
דרומה. בכל מכונית — מישפחה, גבר,
נשים, ילדים, מעט חפצי״בית.
רבים מהם אינם ״תושבי הדרום החוזרים
הביתה״ ,כפי שהתרשמו כתבים ישראליים
שלא טרחו לדבר עם האנשים. רבים —
ואולי הרוב — הם תושבי ביירות המיזר*
חית, שיש להם מישפחות בדרום, והרוצים
לשהות שם עד יעבור זעם.

״יש לי חמישה ילדים קטנים,״
אומר נהג כמכונית אמריקאית

האוכלוסיה בורחת מן המיפלצת, מן
המילחמה. אתמול היתה המילחמה בדרום.
עכשיו היא מצוייה בביירות עצמה. בכל
רגע עלולים הקרבות להתלקח שם. מי
שיש לו ילדים, מוטב לו להתרחק.
הם נוסעים דרומה, אל הערים והכפרים
שנהרסו בחלקם•

*.5 18

צור וצידון לא נהרסו כליל. שכונות
שלמות — של הנוצרים — לא נפגעו כלל.
שכונות אחרות נפגעו במיקצת• אך שכונות
שלמות אחרות נפגעו קשה.

כאיזור הנמל שד צידון אין ביכר
עט כית שדא נפגע. הדירות הרו סות,
חורים גדולים בקירות. פה

של דובר׳צה״ל, אינם פוגשים בהם. נעשה
הכל כדי לייפות את פיצעי המילחמה.

יש כאן משהו נסתר, מפחיד.

ה טג ק
הו א בי ת
^ תה מוכרח ללכת ולראות את יוסי
/ /י שריד!״ הפציר בי בחיוך קצין-
צה״ל סימפאטי, שהגדיר את עצמו, בידידות,
באומרו :״אטילה ד,הוני היה ליברל
לעומתי.״
יוסי שריד תלוי, כך הוא מספר, בצורת
בובה באחד המחסומים בלב ביירות. שוטר
צבאי ביטא כך את השקפתו הפוליטית.
בכל פעם שהמחסום מורם, יוסי שריד
נתלה מחדש.
לא מצאתי אותו. המ״צ הזה כבר הוחלף.
חיילי צד,״ל בכל מקום עושים את שלהם•
כוח צבאי אדיר מרוכז בלבנון,
פוגשים בחיילים בכל
מקום. הם יושבים על הטנקים שלהם,
בחצי־עירום, וקוראים עיתונים (״הטנק
הוא בית״) .הם נוסעים בשיירות אל הקרב
או ממנו. הם רובצים לצידי הכבישים
וממתינים לפקודות.הם מכוונים את
התנועה בביירות.

צה״ל והצלבגים

חוף ימה של צידון: המצודה
הצלבנית (משמאל) וביה
הרוס. אתור הנמל של צידון הרום כמעט לחלוטין, כשרוב הבתים

ושם נהרס כית בליל וקרס תחתיו.

מישפחה עומדת על עיי־ד,מפולת שהיו
פעם בית ומחסטים בין האבנים. על ה בתים
ההרוסים עדיין דבוקות כרזות יש נות:
הודעות של פת״ח, תמונות של
ג׳מאל עבד־אל־נאצר, דגלים פלסטיניים.
מצב דומה בנמל צור, שבו טבועות כמה
אוניות. נראה כי הלחימה העיקרית היתה
בקאסבות, ברובעים העתיקים ליד הנמלים.

נפגעו יותר או פחות. שכונות אחרות נפגעו פחות. איזור הקסבה,
הגובל בנמל, היה מוקד ההתנגדות הפלסטינית בעיר, ועליו
ניתכו פגזי ספינות, תותחים, טנקיס ופצצות של מטוסים.

כדי לשבור את ההתנגדות, הורעשו המ קומות
האלה מן הים, האוויר והייבשה.
ההרס מהמם. היופי של המקומות, מיבצר
הצלבנים העתיק בחוף צידון, הנמל של
צור — אך מגבירים את הזוועה.
כמה נפגעו ו השרותים הזרים דיברו
על 600 אלף. זהו בוודאי מיספר מוגזם.
התעמולה של ממשלת ישראל מדברת על
כמה אלפים של חסרי־גג. זהו מיספר מגר

בניין־מישרדים ברחוב מיסחרי בביירות המיזרחית.
ךךייך | ן1
ן ך 11ך•
בחזית: שלם של הבנק הלבנוני הצרפתי. בשעה
י יי
1111 #111
שצולמה תמונה זו הופצצה ביירות המערבית, וניספו בה 250 איש. כאן הכל רגוע.

חך. האמת צריכה להיות אי־שם באמצע.

היכן אוכלוסיה זו? היכן אדפי
המישפחות, שהמילחמה גירשה
אותם מבתיהם? היכן הפליטים
הפלסטינים, שמחנותיהם ספגו את
המהלומות הנוראות ביותר?
אין רואים אותם עוד. הם נעלמו, כאילו
בלעה אותם האדמה. עיתונאים הנעים בצירים
העיקריים, בליוויית קציני-קישור

(״ישראל היא שוטר־התנוטה של
המיזרח התיכון,״ אמר לי קצין
ליד אחד הפקקים).

אך אין זה עוד אותו הצבא שפגשתי בו
ביום הרביעי של המילחמה. אז ראיתי
אלפי חיילים שהמתינו לקרב הראשון של הם,
או שעמדו זה עתה בטבילת־אש מחודשת•
שררה אווירה של חדוות־מילחמה
מרוסנת, תערובת של רינת־השתחררות
ופחד של ערב־קרב, שאת מרכיביה ניסיתי
לנתח.
מכל זה לא נשאר דבר. המכונה הצבאית
ממשיכה לפעול כהלכה, בדייקנות
ובמישמעת. אך החדווה איננה עוד, וגם
לא הרינה. החיילים נראים עייפים, בלתי-
(המשך בעמוד )74

ך ך 1הדך 1ן ה לרגלי עיר־הרפאים דאמור נוצר פקק של מאוח
1 1 111 1י 11 מכוניות, המובילות תושבים מביירות המיזרחית דרומה.
רוב הבורחים הם תושבי־קבע של ביירות, המחפשים מיפלט אצל מישפחותיהס בדו וס.

גידה וזין שהתה באונו חובשי בלבנון ושוטסח בין הנוחות

0 X0
ל כשדיווחו בכלי-התיקשורת על
י * שקט השורר בביירות, עמדו חיילים
ועיתונאים על גגות הבניינים הגבוהים
בעיר, והשקיפו על ההפגזה, שהתרחשה
לנגד עיניהם על ביירות המערבית, שבידי
הפלסטינים, ועל הכוחות הסוריים בגיזרה
המרכזית בלבנון.
בשעות־היום ראינו את פיטריות • העשן
הסמיך י, ובשעזת־הלילה את הבעירה. ההפגזות
הפכו את ביירות המערבית ופרבריה,
אחרי כל מטר של הפגזות, לדליקה
ענקית.
הקצינים הישראליים, שנאלצו לחזור
על הגירסה הרישמית, שצה״ל תוקף מפני
שהסורים הפרו את הסכם הפסקת־האש,
שואלים עצמם, בהמשך השיחה, איך יתכן
שהסורים לא הגיבו על האש־הארטילרית
הנורית לעברם מהצד הישראלי, למרות
שהם יודעים את מיקום יחידות צה״ל.
לדיברי הקצינים בנקודת התצפית, גם
צבא בנסיגה ממשיך לירות לעבר האוייב
— אך זה לא קורה בלבנון.

עשרות תושבים בתור בתחנת־הדלק המקומית,
כדי למלא לעצמם ג׳ריקנים עם
דלק. באותו היום הרקיע מחיר הדלק,
עד שצה״ל הפקיע את התחנה מידי בעליה
המקומיים והחל לפקח על המחירים.
מול בניין המימשל חלפו אמבולנסים
של הצלב״האדום, ופילסו דרך בכבישים
המשובשים, כדי להגיע לכל סימטה בעיר
ולענות לקריאות־העזרה של התושבים.
אל המימשל עצמו הגיעו מאות תושבים,
שחיכו שעות בדי להשיג אישור־מעבר,

לתוך הבניין גברים צעירים ונערים ש-
מיטפחת כרוכה סביב עיניהם ושידיהם
כבולות באזיקים.
דנה •גם מטפל בטקסי קבורת הגוויות,
המתגלות בין הריסות הבניינים. כאדם
דתי הוא מקפיד שהמופתי של העיר צור
ישתתף בטקסי־הקבורה ויאמר תפילה.
בינם לבין עצמם קוראים הקצינים
במקום למיפקדתם בשם מימשל, אך הם
מבקשים מהעיתונאים לבנות את בעלי-
התפקידים שם ״מתאמי־פעולות״ ,בי ״ל
נתי,
אפוף ריח של פרחים מלבלבים. הוא
רווה נחת מפלישת ישראל ללבנון.
שתי משרתות, כבנות ,15 מגישות לו,
לאשתו, לאימו הזקנה ולחיילים אורחים
קפה בסיפלונים זעירים. האידיליה שלמה.
״אימצנו אותם,״ אומרים החיילים.
השעה היתה כבר שעת־צהריים: ,והיה
עלינו לחזור לשטח ישראל לפני רדת
החשיכה. בדמור הסתובבנו, וחזרנו לאחור.
שני טרמפיסטים, חיילים מגולני,
עולים לרכב שלנו אחרי שקיבלו חופשה

;;ערבי
זה ערבי״
^ יום השני יצאתי לכיוון צור, שם
— התגלתה לעינינו עיר הרוסה, בעלת
תנאים סניטארים איומים, אחרי שהתפוצץ
בה צינור־דזמים הראשי והמים עמדו
בתעלות. תושבים מקומיים עסקו אותה
העת בעבודה במקדשים, כדי לפנות את
הריסות הבניינים, שלדיבריהם מתחתם
קבורים עדיין אנשים.
במרכז צור התקבצו ילדים כבני 10
סביב קבוצת חיילים מהמישטרה הצבאית,
שנחו להם בצל עץ. הילדים עטו על
העוגיות והסוכריות, שהחיילים הביאו מהבית,
או קיבלו בחבילות שי מהעורף.
קשה לשפוט עד ־כמה ילדים אלה רעבים,
אבל קל להבחין שהם לא התרחצו תקופה
ממושכת.
מעבר לכיכר המרכזית בצור• ,עמדו

3^ 11 1 1 1 1צילום עמדה של חיילי צבא לבנון בגבול
ייי \ י 1*1בין שני חלקי ביירות, לייד אשרפיה.
למקום הביא אותי שומר ראשון של כאמיל שמעון, כשהוא

בגנוד

חייל מהכוחות הלבנוניים,
בעמדת־גבול בביירות.
ממול נמצאו הלוחמים הפלסמינים.

שבלעדיו אסור להם להלך ברחובות.
מושל נפת צור, סגן־אלוף שאול ליבנה
( ,)55 ישב במישרדו מאחורי שולחן־ענק.
הוא היה חסר־סבלנות כשעיתונאים הטרידו
אותו בשאלות .״מה יש לשאול על
התושבים ו״ הוא ענה נרגז ,״הם ערבים,
וערבי זה ערבי!״ מאוחר יותר הסתבר׳
שהוא מודאג, וכל מעייניו נתונים, למעשה,
לבנו, שאין הוא יודע היכן יחידתו.
ד״ר יוסף׳ דנה, מרצה לסיפרות באוניברסיטת
חיפה ורב־סרן במילואים, קרא
לנו למישרדו. הקצין הממונה על האוב־לוסיה
היה נלהב לספר לכל עיתונאי את
תפקידו במקום. הוא הסביר בהתפעלות:
״בעבר הייתי מפקד הגדר הטובה ומושל
תיבנין. היום אני מושל צור. שתי ערים
וגדר אחת אני כבר זוקף לזכותי!״
דנה סיפר על דאגתו הרבה לתושבים.
אין מישפחה הישנה תחת כיפת־השמים.
אספקת החלב הגיעה באותו היום מחיפה
לתושבי צור. הוא מסדיר גם סולחה בין
תושבים, שהסתכסכו ביניהם, וממשיך
לפקח על איתור פלסטינים .״קל לאתר
מחבלים, מפני שהם לא תושבים מקד
מיים,״ הוא אומר, כשמדי פעם מובלים

הסביר לי מראש שאסור לצלם את העמדה, אך מותר לראיין את
מפקדה. מעבר לשקי־החול נראים בתים של שכונת טאבריז,
שם מתבצרים פלסטינים, לדברי מפקד העמדה שביקרנו בה.

צמד המילים מימשל־צבאי, יש בציבור
הישראלי משמעות שלילית.״

מפה

ל־ 24 שעות. אחד מהם רוצה להגיע לרחובות,
השני לירושלים. למרות שהין עייפים,
הם לא עצמו עין, כי רצו לראות
את הדרך, שבה הם פרצו.

של תו ר כי ה
רחוב הראשי של צידון עומד
באוויר ריח־המוות. בין הריסות ה בתים
קבורות עדיין גוויות, שאין איש
יכול להעריך את מיספרן, המעלות ריקבון.
התושבים מסתגרים בבתיהם.
ביתי־הספר אינם פועלים, איש כמעט
אינו יוצא לעבודה, והפחד מפני מגיפה

רופא צבאי התלונן לפני כי קידומו
של רופא בצה״ל נקבע על־פי מיספר
הפצועים שהוא מטפל בהם במילחמה, ולא
על־פי הצלחתו למנוע מגיפות .״לכן העניין
מוזנח.״
בתוך העיר נקלענו לעולם אחר. ליד
בניין המימשל הצבאי ניצבת וילה שמסביבה
גינה ענקית. היא שייכת לד״ר
רמזי שאב, בעל ביית־חולים פרטי בעיר.
הדוקטור, איש הימין הלבנוני, יושב בגי-

הטרמפיסטים הצעירים עייפים, אך בל
מקום המזכיר להם פרק בלחימתם, גורם

להם להתמלא גאווה. לשיא מגיעה התרגשותם
כשעצרנו למרגלות הבופור.
למחרת היום, ירם השלישי, יצאתי עם
אנשי קול ישראל לביירות. בדרך לבסיס
״•שלנו״ בביירות ראיינו חיילים, שבבר
התהלכו בעיר כמו בני-בית. חלקם סעדו
עם נישקם במיסעדות, אחרים עדיין טעו
בדרך וחיפשו את יחידותיהם בבירה הל בנונית.
חיילים
מהכוחות הלבנונים כיוונו את
התנועה. לכל רכב עם מיספר ישראלי
ניתנת זכות-קדימה בתוך פקקי־התיועה
בעיר. חצי שעה אחרי שמצאנו את ניידת־השידור,
כבר יצאנו לסייר בעיר. במחנה־פליטים
מפורסם בפרברי העיר, פגשנו
ברב־סרן מיחידה המפעילה ארטילריה.
כבדה. הוא הבהיר לנו מייד שנפגוש
בחיילים שהמילחמה הזאת אינה לרוחם.
כדי שנתרשם מתמונה מאוזנת יותר
הוא התאמץ לאתר בין חייליו גם כאלה
התומכים בהתקפה על לבנון• .תוך כדי
שיחה קיבל המפקד שני מיכתבים. שניהם
מאמהות חיילים. האמהות ביקשו ממנו
לשחרר את בניהן, בנים יחידים, מהיחידה.
:מתוך
ארבעת הקצינים שאיתו, רק אחד
מצדד במילחמה. האחרים חושבים אחרת.

חצים הביתה!

הס חלפו בנסיעה מהירה
ברחוב הראשי בצידון,
מאובקים ועם קסדות. אך כשראו את המצלמה הסירו את

יעד. וזפגיזו מיד, ללא עיכוב!״ אומר מפקד
יחידת־תותחנים המוצב בביירות, לחייליו.
אך, לדיבריהם, הם ממלאים כל פקודה
על הצד הטוב ביותר.

סרן מהיחידה סיפר, שיום קודם לכן
הוא פגש בביירות באליהו בן־אלישר.
הוא דחף את ראשו למכונית הח״כ ואמר
לו :״אנחנו רוצים לחזור הביתה.״
שלושת חבריו מצביעים לעבר המפה

הטופוגרפית ואומרים ספק בהלצה -ספק
ברצינות :״כל יום שולחים אלינו מפה
עם איזור צפוני יותר. אנחנו מחכים שישלחו
אלינו מפה של תורכיה.״
תוך כדי שיחה מגיעה הוראה להתחיל
לירות. החיילים תופסים עמדוודירי על
גבי הנגמ״ש. מטעינים מרגמות כבדות.
אותי הלבישו בשכפ״ץ, קובע־פלדה, הכריחו
אותי גם להשתמש באטמי־אוזויים.
אחרי כמה מטחים שאלתי את הקצין שנותן
את הפקודה בשטח, אם הוא יודע
היכן נופלות הפצצות. תשובתו קצרה
כשהוא מת ותקיפה:
פנה
שוב הוא חוזר ומשיב לי :״זה
נופל על בתים. אולי נמצאים שם מחבלים.

2000

רוגי ם
ף* הכורה הזאת פגשתי גם את אחיו
4של משה גריאני, כדורגלן מכבי נתניה.
הוא ביקש שאמסור ד״ש לאשתו, אבל ההוראה
הצבאית היא שמותר להעביר פריסת
שלום רק בתוך שש שעות מאז מסירתה.
מכיוון שלא היתה לי אפשרות בפרק זמן

ךייך 1ביום הראשון השבוע, השבוע ה־

• • 1 1שלישי למילחמה, ברחו אחרוני
! 4 4 1111111 11 /
הפליטים, שעברו במחסום־הגבול ממערב בייוות ומכוניתם התהפכה. הס נראו מבוהלים.

הכובע כדי שיזהו אותם בני־המיישפחה בעורף. הם מחייכים כדי
שבבית לא ידאגו, ואומרים שהיו רוצים לחזור כמה שיותר מהר
הביתה. הבניין ברקע הוא בית־חולים פרטי שנפגע בהפגזה מהדף.

זה ליצור איתה קשר, לא יכולתי למלא
את בקשתו.
בדרך בין היחידות הפזורות בעיר
ביירות וסביבה, גיליתי שיש יחידות
העושות לעצמן יחסי־ציבור בעצם ימי-
הלחימה. כך, למשל, גייס חיל־התותחנים
איש־יחסי־ציבור, עיתונאי צלם, נהג,
ורכב מגויים. ארבעתם מסתובבים בין
היחידות, מנציחים את מעללי הלוחמים
לאלבום היחידה ומספקים סיפורים לעיתונות.
כך זוכה היחידה ביוקרה, ובבוא
הזמן גם במתנות כמו אירוח, כרטיסי-
נסיעה וכר.
רביעיות כאלה נעות בביירות במדי־צה״ל.
האנשים גיוייסו למילואים במיוחד
למטרה זו. כל ערב הם מגיעים למיפקדה,
ממנה הם יכולים להתקשר למישפחותיהם
ולומר :״אל תדאגו, אני במקום בטוח.״
כמובן, שהם לא מעזים להתקרב למקום
החשוד כמסוכן, למרות שהם מצויידים
גם בנשק — כיאה ללוחמים קרביים.
בערב נוסעים לבור־מנה, רחוב הבילויים
בביירות. במיסעדה של עווד אליאם
בין צלחות הלבנה, החומוס, והסטייק,
הטיף לנו הלבנוני כסוף־השיער, שהישראלים
חייבים להיכנס למערב ביירות.
הישראלים חייבים להשלים את המיבצע

׳שלהם, טען בלהט. רק אם הישראלים
יכנסו למערב ביירות יהיה טעם למיבצע
פולו .״כניסה למערב ביירות תעלה לכם
ב־ 2000 הרוגים,״ הוא אומר בקור־רוח,
״אבל זה ישלים את המלאכה!״ למראה
פינו הפעור בתדהמה, הוא מוסיף :״אני
מבקש שישראל לא תשכח לצאת מלבנון !״
אליאס משווה את קבלת־הפנים שערכו
המוני העם הלבנוני לסורים לזו שהם
ערכו לישראלים, והוא חושש שגם היש ראלים
לא ייצאו מלבנון.
״הישראלים לא יצאו מלבנון בלי נתח
מהעוגה,״ הוא קובע, על סמך ניסיונו.
״אילו הייתם רוצים רק בביטחון מפני
הפלסטינים, הייתם נעצרים אחרי 40 קילומטרים.״
בבור־מנה,
רחוב מואר בביירות, נשמע
באותה העת רעש הפצצות הנופלות במערב
העיר, אך הדבר אינו נוגע לאלפי
האנשים המבלים בבתי־הימורים, בדיסקוטקים
ובמיסעדות במיזרח ביירות.
למחרת נסענו לכיוון אשרפיה, שם
ממוקמת תחנת קול לבנון. זהו האין ור
הגובל בעיר המערבית. בכל פעם שרציתי
לרדת מהמכונית כדי לצלם עמדה בין
הבתים׳ הזהירו אותי מפני צלפים. הדיעה
(המשך בעמוד )72

שלושה עד אופנוע

ברובע בור־מנה, רכובים על אופנוע שני
גברים ואשה, חולפים ברחובות בנסיעה
מהירה. זוהי צורת בילוי החביבה על צעירים לבנונים, שרעש הפגזים סביב לא הטרידם

הסוב״סים הקימו מזוו ד״דיסאינטומציה״ נוי לנדנד את האו״ב
אריאל שוון פתח במערכח של ״הסבה״ כדי לשקר לצה׳ ל ולעם

לסן. היום הראשון של פילחמת הלבנון התחיל אדריכל זזמילחמה
הזאת, שר־הביטחון אריאל שרון, לבנות מערכת אדירה של כיזוב —
שילוב של אספקת אינפורמציה מטעה, סיפור חצאי־אמיתות, ולעתים
גם שקרים נלויים.
הוא לא עשה זאת לבדו. לא פעם סייעו לו בכך שרי־ממשלה וקצינים
בכירים, כפי שיוכח ככתבה זאת. התואנה הרישמית לכך היתה,
שישראל אינה צריכה לספק לאוייביה בלבנון מידע על מהלכיה הבאים.
בלשון המיקצועית כונה הדבר ״ערפל הקרב״ .אך האמת הפשוטה היא,
שמערכת־הכיזוב לא נועדה להטעות את הסורים, את הלבנונים או את
אש״ף. היא כוונה, כמעט כל־כולה, נגד חיילי צה״ל והלוחמים, נגד
הציבור הישראלי ונגד השרים וחברי־הכנסת.
לאריאל שרון היה ברור כי אם יצהיר מראש על היעדים האמיתיים
של המילחמה, ועל ׳הדרכים שיש בדעתו לנקוט כדי להשיגם, לא יהיה
לו לכך שום גיבוי ציבורי או פוליטי. אך הוא היה נחוש כדעתו לבצע

את המהלך המילחמתי שאותו יזם — כפי שהודה בעצמו בסופו של
דבר — ככר לפני זמן רב. לשם־כך נבנתה מערכת הכיזוב.
במלאכה זאת סייעו לו לא רק עמיתיו במערכת הפוליטית והכפופים
לו במערכת הצבאית, אלא גם לא מעט עיתונאים ועורכים של כלי־התיקשורת,
אשר תיארו את המתרחש בשדה־הקרב בצורה שיקרית,
על־פי צרכיו הפוליטיים של אריאל שרון. כל אלה עסקו למעשה בשיכתוב
ההיסטוריה בשעת התרחשותה, או נכון יותר — בשיכזוב ההיסטוריה.
אריאל שרון אינו מאמין באמירה הידועה, שאי־אפשר לרעות את
כל העם כל הזמן. אך המציאות מתחילה לטפוח בפרצופו, דווקא כמקום
שהוא הפגיע ביותר. החיילים בחזית, אותם שעושים את המילחמה
הזאת משום שצוו לכך, מבחינים יום־יום עעער שכין המתרחש בשדה־הקרב
ובין הנאמר לציבור הישראלי בעורף. התוצאות לכך לא יאחרו
לבוא. יש גם כמה עיתונאים אמיצים, שאינם מוכנים לשחות עם הזרם
העכור של הכזבים, ו״העולם הזה״ רואה מתפקידו לחשוף כאן, בזה
אחר זה, את כל הכזבים.

• מדוע נרצה חמיוחמה?
• ״כדי למנוע מילחמת התשה״ — זה היה הנימוק
שהעלו ״חוגים בירושלים״ ביום הראשון לפלישת צה״ל
ללבנון. על־פי התיאור הרישמי, זה היה -מהלך העניינים
שהוליכו לפלישה: היתד. התנקשות בחייו של שגריר
ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. על התנקשות זאת הגיב
חיל־האוויר של צה״ל בהפצצת ביירות. אש״ף הגיב על
הפצצת ביירות בהפצצת ישובי־צפון של ישראל, וזאת
״לא יכולה ישראל לשאת.״ הביטוי ״מילחמת התשה״
אינו מיקרי. הוא ניתן למילחמה הארוכה על גדות תעלת
סואץ, בין ישראל ובין מצריים, בסוף שנות ה־ .60 מילחמה
זאת תבעה קורבנות רבים. העובדה שהקרב הארטילרי
בצפון ארך רק יום אחד, די היה בה עבור שרון. באשר
זכה בשיתוף פעולה מצד כלי־התיקשורת, השתדל שרון
להשכיח את הפצצת חיל־האוויר, שקדמה להפצצה על
היישובים הישראלים בגליל.
• שבועיים אחרי שפרצה המילחמה יצא המרצע
מן השק. בראיון שהעניק שר״הביטחון, אריאל שרון,
לצהרון ״ידיעות אחרונות״ ביום השישי, ה 18-ביוני
,1982 הוא אומר כי הגה בתוכנית המבצע מאז כניסתו
לתפקיד שר־הביטחון, כלומר — כמעט שנה. ברור כי
ההתנקשות בשגריר היתה רק תואנה, וכזו היתה גם
הפצצת אשף. אף שרון לא היה מוכן להודות בעת
התחלת המילחמה כי הוא יוצא למילחמה יזומה
ומתוכננת מראש.

• 11ה היו ׳(!ד-המילחמה?
• בהודעת הממשלה, שפורסמה ביום הראשון לפלישה
ללבנון, נאמר כי מה שכונה בלשון הסגי־נהור של בגין,
מיבצע שלום הגליל, מטרתו ״להוציא את כל ישובי
הגליל מטווח־האש של הטרוריסטים המרוכזים, הם, מיפ־קדותיהם
ובסיסיהם בלבנון.״ בהחלטת הממשלה היה
פסוק נוסף, שאיש לא שם אליו לב כאשר הוקראה,
אך אחר־כך הוא התברר כהרה־משמעות. נאמר כך :
״מדינת ישראל מוסיפה לשאוף לחתימת חוזה־שלום עם
לבנון העצמאית, תוך שמירת שלמותה הטריטוריאלית.״
• כמעט שלושה שבועות אחרי התחלת מילחמת
הלבנון, ב 25-ביוני ,1982 בישיבת ועדת״החוץ־והביטחון
של הכגסת, הגדיר שרון מחדש את יעדי־המילחמה :
רצועת ביטחון, לבנון בלי מחבלים, וממשלה חזקה
בלבנון.״ יום אחד אחר״כך הרחיב שרון עוד יותר את
הגדרת יעדי־המילחמה. בראיון ערב־שבת בטלוויזיה,
הוא אמר :״אנו קרובים היום למצב של רגיעה בחזית
ולמצב של השגת היעדים שנקבעו: מיגור כוחם של
המחבלים, הרחקת צבא סוריה ואולי הסכם שלום עם
מדינה ערבית נוספת.״ שרון לא אמר כי אלה יעדים
שעתה התברר כי אפשר להשיגם. הוא אמר במפורש
כי אלה הם ״היעדים שנקבעו״ !

• נמה ננגע׳ נעורות־סווו היו?
• בתכנית הטלוויזיה מוקד, ב־ 16 ביוני ,1982 אמר
אריאל שרון כי מאז ״סוף שנות ד.־ 60 ועד לקראת המיבצע,
בפעולות שמקורן בלבנון או שההוראות להן ניתנו

בלבנון, מיססר היהודים והישראלים שנפגעו מגיע ל־1002
הרוגים.״
• עורכת היומון >,דבר״ ,חנה זמר, סיפרה בעיתונה,
ב־ 25 ביוני, כי ניסתה לגלות מהיכן שאב שרון
את המידע על המיספר המדוייק של ההרוגים בפעולות-
טירור, כדי לספק חומר הסברה לקהילות היהודיות
בחו״ל. העיתונאי אורי דן׳ עוזרו של שר־חביטחון ליחסי״
ציבור, השיב לה כי ״ירכז את החומר״ ,אך לא עשה
זאת. היא סיפרה עוד כי מיספר זה נראה מוגזם גם
בעיני הח״כ יצחק רבין, שלא הצליח לעמוד על מקורו.
מדובר-צה״ל נמסר לח״כ עדי אמוראי כי מיספר
נפגעי פעולות־הטירור בישראל מאז 1969 ועד להתחלת
המילחטה מגיע ל־ 106 הרוגים. גירסה אחרת, שהופצה
אחרי גילוי השקר על״ידי עוזרי שר־הביטחון, טוענת,
כי היו 629 הרוגים ישראלים בין השנים 1968 לבין
.1980 אך מיספר זה כולל גם חיילים שנהרגו בפעולות
לחימה, והם אינם נפגעי ״פעולות טירור״ .לישכת דובר-
צה״ל הוציאה הודעה לעיתונות על מיספר ההרוגים (לא
כולם יהודים) באירופה ובאמריקה בפעולות״טירור של
אירגונים פלסטיניים, מאז 1969 ועד .1981 מתברר
כי במשך כל התקופה נהרגו 19 אנשים בפעולות אלה !
אין שום ספק כי השר אריאל שרון לא אמר אמת
בהופיעו בטלוויזיה. מיספר כלל הנפגעים בכל פעולות
הטירור של אירגונים פלסטיניים אינו מגיע אפילו
למחצית מספר החיילים הישראליים שנהרגו במילחמתו
של שרון.

• גת׳ הושלמו
יעדי..מינצע שלום הגדל״?
• כמעט בכל יום של המילחמה הושלמו היעדים,
עד שהתברר כי למעשה לא הושלמו.

ב־ 7ביוני, ביום השני למילחמה, אמר אריאל שחן,
בוועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת, כי ״למעשה נסתיים
חלק גדול מהמבצע, ומטהרים קיני־התנגדות.״ ב־11
ביוני הוא אמר, במסיבת־עיתונאים, כי ״המשימה הושלמה
בהצלחה.״ בפקודת־יום שפירסם שר־הביטחון ללוחמי
.צה״ל ב־ 13 ביוני הוא אמר :״אתם, הפרושים היום בעסד
דותיכם, מבקעת הלבנון ועד למבואות־ביירות, משמשים
מופת לכך שצה״ל ביצע והשלים בהצלחה את אשר
ממשלת ישראל הטילה עליו.״ בפקודת יום שפירסם
הרמטכ״ל ב־ 15.6.1982 הוא כתב לחיילי צה״ל :״ביום
השביעי למיבצע שלום הגליל השלים צה״ל את כל
משימותיו, כפי שהוכתבו על־ידי ממשלת ישראל.״ בישיבת
הממשלה, שנערכה ב־ 15 ביוני, דיווחו ראש־הממשלה
ושד־הביטחון כי ״צה״ל השלים את משימותיו הצבאיות,
כפי שקבעה הממשלה.״ ב־ 20 ביוני אמר מנחם בגין
בוושינגטון כי ״ישראל הגשימה את מטרותיה, כאשר
הרחיקה את כוחות אש״ף יותר ם־ 40 קילומטר מהגבול.״
• ביום שבו אמר מנחם בגין בוושינגטון כי
ישראל הגשימה את מטרותיה, התברר כי כל ההודעות
הקודמות על כך שהמילחמה תמה, וישראל הגשימה
את יעדיה, בשקר יסודן. שר־הביטחון, אריאל שרון,
אמר באותו יום עצמו, לכתב ״קול ישראל״ בביירות,
כי ״ביירות עצמה, הן כמרכז צבאי והן כמרכז מדיני
של אירגוני-הטירור, היא יעד שלא ניתן להשאיר אותו
כמות שהוא.״

• מח סלה

ר־40

חקילוממויס?*•

• בתוכנית מוקד ב־ 16 ביוני, אמר אריאל שרון כי
אחת המטרות היתה ״הרחקת קו המחבלים למרחק של
40 עד 45 קילומטרים מישובינו בצפון,״ אך הוא הוסיף
כי ״מי שחשב שהחלטת הממשלה אך לרגע נתנה חסינות
למחבלים מעבר לקו הזה, טועה.״ בהזדמנות אחרת אף
אמר שרון כי הממשלה מעולם לא החליטה שלא לחרוג
מעבר לקו זה.
• בהחלטת הממשלה אכן לא מצויין מיספר
הקילומטרים, ונאמר רק כי ישובי הצפון ״יוצאו מטווח
האש של הטרוריסטים.״ אך אריאל שרון עצמו אמר
במסיבת עיתונאים שערך ב״ 12 ביוני את הדברים
הבאים :״המשימה שהוטלה על צה״ל היתה ליצור
רציעה בת 40־ 45 קילומטרים. זה טווח הכלים הארוכים
ביותר שבידי המחבלים. היה צורך לנקות שטח זה
לקראת מציאת הסדר מדיני בעתיד.״ בפתח מסיבת־העיתונאים
אמר שרון כי ״המשימה הושלמה בהצלחה״.
ראש־הממשלה, מנחם בגין, כאשר השיב להצעת
האי״אמון שהוגשה בכנסת, ב־ 8ביוני, אמר כך :״אם
נשיג את הקו של 40 קילומטרים מעבר לגבולנו הצפוני
— נעשתה המלאכה ותופסק כל לחימה
ברור כי הן מנחם בגין והן אריאל שרון לא אמרו
אמת כאשר טענו, שהמשימה הושלמה כאשר כבש
צה״ל את הרצועה שרוחבה 40 קילומטרים. הם אמרו
זאת לצרכים פנימיים, כדי להשיג את הקרוי קונסנזוס
לאומי עם המערך, שהיה חשוב להם, וכדי לשכנע את
הלוחמים של צה״ל כי אין מדובר במילחמה תוקפנית
בעלת יעדים מדיניים, שאין להם דבר וחצי דבר עם
שלום הגליל.
(המשך בעמוד )68

חיז

ן ןן^

״מאז שאני הכבדת1י 1ה ,
להמר צט שעיס־
1ה בשבילי מ שחק ילדיה״

מכירות זה כמו משחק: יש להכיר היסב את
הכללים כדי להצליח. אני גיליתי כי כדי למכור
יותר, כלל ראשון: צריך ״ויזה״ .אחריהכל, מאות
אלפי ישראלים מחזיקים בכרטיס אשראי ״ויזה״
ואלפים מצטרפים אליהם מידי חודש. זה כח קניה
עצום.
נכון, המכירה היא באשראי, אך אני מוכרת הרבה
יותר וכשמשחקים נכון, צריך לדעת לתת מעט כדי
להרוויח הרבה. ותאמינו לי, מאז שאני מכבדת
״ויזה״ יש לי הרבה יותר קונים, הרבה יותר בטחון
והרבה יותר רווחים.
גם אם אתה לא מוכר צעצועים, שחק את המשחק
נכון, כבד כרטיסי ״ויזה״.

יעזק־ נחה? הרתחת!

ן!511[701
ויזה — כרטיס האשראי והמחאות הנוסעים של קבוצות

000
8בבק לאונו פבנקדיסקונט

איך הולך? הולך דפנה
הרגליים השמחות של ״דפנה״—זה מה שהולך ...בחנויות המובחרות בכל הארץ
תשלובת מפעלי ״דפנה״! הקיבוצים דפנה וחולתא. מרכז השיווק לסיטונאים:
רחוב פרי מגדים ,5תל -א בי ב, טלפון 03-268081 :

״מוכרות מסביב לעולם. תביט
סביב בריסטופר קולומבוס

״נפדות משני עברי האוקינוס
האטלנטי. בטוחות בכל מקום
תחת השמש ליף אריקסון
״ניתן להשיגן בשלושה מטבעות
עולמיים חשובים. המצאה
מעשית ביותר.״-בנג׳מין

פרנקלין

״מקובלות משני עברי האלפים
וכמעט בכל מקום אחר בו אתם
מבלים חופשה.״-חניבעל

״בעלות תוקף ב־ 160 ארצות. לא
אמיר אותן בכל אוצרות סין.״ -
מרקו פולו

16-50-60

100

8סא 0סי)

0אג1מ81£

\ 0ו1£8 וולז\8 /
43 001 010 569

0011-405

4׳3ם ז100,ם

3ד ני 5 £ס ! ם; : 3 0 0 0 0 0 131:00׳

הכסף שנו ס עי ם מנו סי ם נו ש אי ם
נוסעים מנוסים אינם נושאים כסף רגיל. הם מעדיפים את המחאות
הנוסעים של בנק אמריקה. כסף עולמי. המחאות המקובלות ביותר
מ־ 160 ארצות והנפדות ביותר מ־ 40,000 מקומות ברחבי העולם.
יתרה מזו. מעתה ניתן להשיג את המחאות הנוסעים של בנק
אמריקה בשלושה מטבעות עולמיים חשובים: דולרים

* .ץ 6ח 0 1 1 ) 1 1\ 4 0

< 1ד 1ג 8
איילוץ

( 0א 0ת* 08ק 8* 08£011£ ):08

^ 1168ן ) 0 1 6

אמריקאיים, מרקים גרמניים ולירות שטרלינג.
המחאות הנוסעים נהנות מגיבוי שלי׳׳בנק אמריקה קורפוריישך
שערך נכסיו מעל 100 מיליארד דולר. עכשיו אתה מבין מדוע
נוסעים מנוסים לוקחים איתם לכל מקום בעולם את המחאות
הנוסעים של בנק אמריקה.

בואו
חשבון

איו מנוס מלשוב ולהזכיר גדיחה קטנה, שאותה
סיפר, למיטב זיכרוני, פרופסור יהושפע.הרכבי בשלהי
מילחמת יום־הכיפורים, כאשר הכל דיברו על ״ההפתעה״
שתפסה את כוחותינו :
אדם אחד חוזר לביתו, ומוצא את אשתו במיטה עם
גבר זר.
״אשתי זועק הגבר ,״אני מופתע ! ״
״אתה נדהם,״ מתקנת אותו האשה ,״אני מופתעת

והנמשל: בישיבת סיעת המערך בכנסת, הבטיח
היושב־ראש כי אחרי שיתמו ימי האבל על חללינו
במילחמת הלבנון, ואחרי שישובו הלוחמים הביתה,
״עוד נבוא חשבון עם הממשלה.״
על מה, מר פרס1
אנשי המערך מקטרים וטוענים כי הממשלה ״הוליכה
אותם שולל״ ,כי ״דובר על מילחמה אחת ונוהלה
מילחמה אחרת,״ וכי ״המילחמה, כפי שהתנהלה בפועל,
חרגה הרחק מעבר למטרה המוצהרת והמוסכמת, של
40 קילומטרים, אשר לגביה היה קונסנזוס לאומי
1נרחב,״ ועוד קיטורים כהנה וכהנה.
שטויות, רבותי. איש לא הוליך אתכם שולל, אלא
במידה שהנחתם לעצמכם להיות מולכים שולל. אדרבא:
עצם הטענה כי הוליכו אתכם שולל, היא בעצמה
בגדר הולכת שולל...
המילחמה הזאת לא נפלה עליכם כהפתעה. למעשה,
היא לא הפתיעה איש. אריק שרון לא הסתיר את
כוונותיו. זמן קצר אחרי היכנסו לתפקיד שר-הביטחון,
הוא התחיל ״לפמפם״ את העיתונות בידיעות גלויות
על כוונותיו לפתור את הבעייה הפלסטינית פיתרון
מקיף, באמצעות מהלומה צבאית טוטאלית בלבנון,
אשר לא תותיר לאנשי אש״ף ברירה אלא למצוא מיקלט
בחיקה של סוריה, ומשם יפעלו כדי לממש את הגדרתם
העצמית במדינת ירדן (בגדה המיזרחית ,<:ושלום על
ישראל...
אני נזכר כי באותם ימים פירסם העיתונאי יואל
מרקוס מאמר מאיר־עמיים ב״הארץ״ ,אשר בו פירט
אחד״לאחד את היעדים האסטרטגיים שאליהם חותר
שר־הביטחון, ואלה תואמים להפליא את אשר התרחש
בפועל בגיזרה הלבנונית (פרט לפינאלה, אשר טרם
התרחש) .אני נזכר, כמו-כן, כי אורי אבנרי התייחס
לתוכנית גרנדיוזית זאת באחד ממאמריו במדורו ״הנדון״
ב״העולם הזה״ ,וניתח אותה שלב אחרי שלב. אני נזכר
כי לפני חודשים ספורים פירסם השבועון האמריקאי

״טיים״ כתבה מפורטת, שכללה את התסריט המלא של
המילחמה הצפוייה. היכן כאן ההפתעה1
היתה זו, איפוא, מילחמה שהוכנה מראש במשך זמן
רב, בקפידה ובדקדקנות, והעיקר: לא בסודי־סודות.
כל אחד יכול היה לשמוע את הפצצה מתקתקת במרתף,
ומחכה לעיתוי המתאים, לנסיבות מרחביות ובינלאומיות
מתאימות, ולא פחות חשוב מכל אלה: ליצירתו של
״קונסנזוס״ ישראלי מלא (או כמעט מלא) סביבה.
את הקונסנזוס הזה בנו בסבלנות ובמתוכנן, על-ידי
מערכת מתוחכמת של דיס-אינפורמציה מזה, ופרובוקציות
בנויות־כהלכה מזה. גם מי ששולל לחלוטין את
מטרות המילחמה, חייב להעניק ציון גבוה לממשלת
הליכוד על תיחכומה בהכנת המילחמה הזאת, על חוב־

..אנשי המעוך התייצבו בשורת
צ״תנית. הס,שיחקו אותה,,
ואל־נא יקשרו אס נסוך
הס,יאכרו אותות׳ ר
מת העיתוי, ועל קריאה נכונה של המערכת הבין־מעצמ-
תית והאיזורית, שהפכה את מילחמת-ההשמד נגד
הפלסטינים לאינטרס משותף של כוחות יריבים ומנוגדים
במערכת (ראה ניתוחו המצויין של אורי אבנרי ב״הני־דון״
,״מסע הצלב״ ,״העולם הזה״ .)2336
כל זה, כאמור, התנהל בגלוי ולעין השמש. כל טירון
פוליטי יכול היה להבחין בכך. אם אתם, אנשי המערך,
נכשלתם בזאת, יש לכם בעייה.
חובה לבוא חשבון, אבל לא עם הממשלה, אלא עם
״האופוזיציה של הוד מלכותו״ ,ולא ״עם שוב הלוחמים״
אלא לאלתר.
לממשלה אין לי טענות. היא פעלה על־פי הפילוסופיה
המונחת ביסודה, זו החותרת במוצהר להשמיד
את התשתית המדינית (או המדינתית — להבדיל מן
הצבאית) של הפלסטינים.
אבל יש מקום להתחשבן עם עלובי־הנפש מן המערך,
שקפצו לדום מתוח ברגע שבו הריעו החצוצרות, והת-
יישרו לחלוטין עם קו הקונסנזוס שיצרה הממשלה.
אפשר היה עוד ללמד סניגוריה על ״האופוזיציה
הלויאלית״ הזאת, אילו לפחות היה מנהיגה אומר
בכנסת כי יש לו ביקורת על עצם המילחמה ויעדיה,
אך הוא ישמיע אותה במועד מאוחר יותר. אולם לא
זה מה שקרה: מר פרס לא זו בלבד ששר שיר הלל
טוטאלי למילחמה, אלא הוא אף הזדהה במובהק עם
המטרה של השמדת אש״ף — המימסד הפלסטיני
העצמאי של ״המדינה בדרך״ של הפלסטינים — התנועה
הלאומית המבטאת את התנגדות הפלסטינים לאפוטרופ
סות
הערבית על העניין הפלסטיני.
מי שמזדהה עם יעד אסטרטגי זה, אל יבוא בטענות
על ״ 40 קילומטרים״ כאלה או אחרים. עם יעדים
מסוג זה אי-אפשר לעצור בתחום של ״ 40 קילומטרים״,
אלא יש להשלים את המלאכה עד תום.
אנשי המערך ידעו זאת, אך למרות זאת (ואולי
דווקא בגלל זאת !) התייצבו בשורה צייתנית. הם
״שיחקו אותה״ ,ואל נא יקטרו עד שלבסוף ״אכלו
אותה.״
אין מנוס מלבוא חשבון עם הנהגת אש״ף, על
ששיחקה ישר לתוך ידיהם של אויביה. לקוצר״ראות
מדינית יש מחיר מר וכבד. את החשבון הזה צריכים
לעשות, בעיקרו של דבר, הפלסטינים בעצמם.
היה פלסטיני אמיץ שהתריע חזור והתריע כי טעו-
יותן ה המדיניות של הנהגת אש״ף מסייעות בפועל
לבגין ולשותפיו (ראיונותיו של עיצאם סרטאווי ב״לה-
מונד״ ובעיתונים אחרים) ,והיה כאן בארץ מי שהיה
מוכן לרגום אותו באתרוגים על כך (רק״ח) .האם
מישהו במחנה הפלסטיני יהיה מוכן עתה להכות על
חטא ז האם ייפתח עתה, בשעה נוראה זו, פתח
לחשבון״נפש כן ואמיץ2
אך חשבוננו כאן, כאמור, הוא בראש ובראשונה עם
המערך. התייצבותו הפטריוטית־כביכול היתה ביטוי של
פחדנות פוליטית מזה, ושל הסכמה למטרות האמית
יות של המבצע מזה.
על כך, בוודאי, ישלם המערך מחיר אלקטוראלי
שהוא ראוי לו, וגרוע מזה: מחיר מוסרי שאין לו שיעור.

׳ ׳ 1אמיתי,

גב 1לו ח

_ ה עו נםח 7ת

מ* מצדד
ומי מ תנג ד
מאז פרוץ המילחמה בלבנון, מפרסם עורך ״העולם
הזה״ ,אורי אבנרי, מאמרים מקיפים על המילחמה.
אני מסכים להערכתו שהמילחמה הזו היא מילחמה
בלתי״צודקת ואסון לישראל, אולם אני חולק על הערכותיו
בקשר לגורמים הבינלאומיים המעוניינים ומעודדים
אותה.
אריק שרון הצהיר לא מזמן, שהוא החל בהכנות
למילחמה נגד העם הפלסטיני, מייד כשהתמנה כשר״
הביטחון. זאת אומרת לא ״שלום הגליל״ ,אלא מזימת
השמדת העם הפלסטיני ונציגו אש״ף, היו המניע
לממשלת הליכוד לפתוח במילחמה.
אולם פתיחת מילחמה כזו על״ידי ישראל, לא תיתכן
בשום אופן ללא הסכמת ממשלת ארצות־הברית. ממשלת
וושינגטון בהחלט צידדה ומצדדת במילחמה כזו, משום
שהעם הפלסטיני ואש״ף מהווים את הכוח העיקבי
ביותר בעולם הערבי בהתנגדותם להשתלטות אמריקאית
על המיזרח התיכון. כן שואפת ממשלת רגן להקמת
ממשלה פרו-אמריקאית בסוריה, אשר במקום ניהול
מאבק נגד הסכמי קמפ-דייוויד תקבל הסכמים אלה —
ואילו ממשלת סוריה הרי חתמה על חוזה-ידידות מקיף
עם ברית-המועצות. ממשלת רגן רק עיכבה את האו-קיי,
עד לאחר נסיגת ישראל מסיני, וזאת כנראה לפי בקשת
ממשלת מצריים.
אריק שרון גם גילה שבביקורו האחרון בוושינגטון
התרכזו שיחותיו בעיקר על המילחמה ב״טרור״ הפלסטיני,
ובעניין זה הגיעו משתתפי השיחות לזהות-דעות
מלאה. פירוש הדבר, קבלת נשק, כסף וסיוע אמריקאי
מקיף לישראל, לפתיחת המילחמה בלבנון. הנוער שלנו
רק שימש ומשמש בשר-תותחים במילחמה זו באינטרסים
אמריקאיים ושותפיהם.
המילחמה היא המשך ביצוע הסכמי קמפ-דייוויד,

קודס״כל, עד כה לא נתבקשה לעשות זאת. אין ספק,
שממשלת לבנון מתנגדת לכך. ואילו מנהיגי אש״ף
הבהירו, שלהם אין מדינה בשמה הם יכולים לבקש
עזרה כזו.
יש גם לקחת בחשבון — הסכנה שהתערבות כזו
עלולה להצית תבערה עולמית. לממשלת ישראל זה לא
מפריע. אולם ברית־המועצות והכוחות האנטי-אימפריא-
ליסטיים, הרוצים למנוע מילחמת עולם שלישית, חייבים
לקחת זאת בחשבון.

..המילוזמה היא המשו ביצוע
הסכמי ק#פ־ד״מיד, שמטותס
להביא ותשתרסות אמריקאית
שמטרתם להביא להשתלטות אמריקאית באיזור ולחיסול
כל המתנגדים למטרה זו, בעזרת ישראל ומצריים.
ומה שנוגע לברית-המועצות — ברור שהיא מתנגדת
להשתלטות אמריקאית באיזור, מתנגדת להסכמי קמפ-
דייוויד ותומכת תמיכה מלאה בעם הפלסטיני ונציגו
אש״ף, ובעם הסורי. לכן היא גם תבעה ותובעת הפסקה
מיידית של המילחמה ונסיגת צה״ל מייד וללא תנאים
מלבנון. מכאן גם הטעות של אורי אבנרי, הטוען
שברית־המועצות מעוניינת במילחמה זו. זה ממש אבסורד.
אשמה כזו רק מטשטשת את גודל הפשע והאחריות
של ממשלות ארצות-הברית וישראל לזוועות בלבנון.
ברית־המועצות פירסמה אזהרות חמורות לישראל
ותבעה הן מארצות״הברית והן מישראל להפסיק את
המילחמה. ואם הוכרז על הפסקת-אש, זה נובע מהלחץ
אותה הפעילה ממשלת ברית״המועצות.
על מה הקצף? מדוע לא התערבה ברית-המועצות
התערבות צבאית מסיבית לצד הפלסטינים והסורים.

באיווו ולחיסול כל המתנגד׳0
למסרה ואסרי

ממשלת ישראל הממשיכה במילחמה בלבנון, המוכנה
גם לפלוש לסוריה, לא מן הנמנע שלא תשאיר ברירה
אחרת מאשר התערבות צבאית. אם נגיע לכך — כל
האשמה והאחריות על ממשלת ישראל.
נוצר מצב שכל אלה המצדדים במילחמה המזוהמת
בלבנון, בראשות בגין—שרון—רפול, למעשה מסכנים את
ישראל ואילו אלה בישראל, התובעים הפסקת המילחמה,
נסיגה מיידית וללא תנאים מלבנון ומו״מ עם אש״ף
לשלום צודק ישראלי—פלסטיני, חם ורק הם המגינים
על עם ישראל וקיום מדינת-ישראל.

עו 1י בו ר ש טיין, דובר ווד״׳עו, ת׳

מכוזבים
נהדרים טיולים
במסלולים המרתקים ביותר !

איר 5 1

ארה ב * קנדה

ה ־ 8־ 31יום.

המורח

יש ב ל בנון 7
במה פליטים יש בלבנון ז
ישראל יצאה למתקפת נגד
מוו)צת נגד ״תעמולת הזוועה״,
כאילו יצרה מילחמת הלבנון בעייה
של מאות אלפי פליטים. במיסגרת
מיתקפת הנגד, צוטט במהדורת
החדשות בטלוויזיה מקור ישרא לי
בכיר, שאמר כי יש רק אלפי
פליטים, ולא מאות אלפים. והנה,

למכסיקו ־ 22־ 31יום .

הרחוק ־ 23־ 30יום .

דרום אמריקה ומכסיקו-
דרום אפריקה

כמה פליטים

בקאבול שבאפגניסתאן, בדיוק כמו
שטנקים ישראליים מסתובבים בביירות
שבלבנון.
רק״ח מאשימה תמיד את הימין
הישראלי, השש לגנות במהירות
רבה את מעשי התוקפנות של
ברית״המועצות במקומות שונים
בעולם, אך משבח ומהלל את המעשים
הדומים, כשהם נעשים
עלי־די ממשלת־ישראל. אך אותה
טענה בדיוק אפשר להפנות כלפי
רק״ח, המהללת ומשבחת את ה פלישות
הסובייטיות, ומגנה רק
את הפלישות הישראליות.

! 3יום .

!6 -יום .

• ־ 107הנחהלמשלמים 75יוםלפניהנסיעה .
• ״ 407בתשלומיםלאצמודיםוללאריבית .

טנק כרחובות. העיר
קאבול או ביירות 7

• ״ 107הנחהלמשתתפיםבטיולינו, בבלטיולנוסףשל
אירופהסורסעדסוף . 1985
הארגון התכנון והביצוע ע״י אירופה טורם, רח׳ בן יהודה , 100 תייא טל<03( 243227 .

חו ברתעםפר טי םמל אי םוהרשמהבכלמשר די הנ סי עו ת !

1שנות נסיון

6^ 1ר!תק!

ב תנ אי םהס בי רי ם ביו ת ר !
קול המפרסם

חמש דקות אחר־כך, באותה מהשלישי
דורה
ששודרה ביום
,22.6.82 הובאה כתבה שבה אמר
הכתב, כי ״רבבות פליטים״ מבק שים
לחזור לבתיהם, ודקה אחת
אחר־כד הוא אמר ש״עשרות אלפי
מכוניות״ (שאת חלקן ראינו בכתבה)
תקועות בפקק ענק בכבי־שי־הלבנון,
כשהן מוליכות את
הפליטים האלה.
מתברר, איפוא, שהטענות נגד
ישראל צודקות. שהרי לא יתכן
שיש ״עשרות אלפי מכוניות״ שיש
בהן ״אלפי״ פליטים, אלא אם
כן יש לכל פליט שלוש. ,ארבע.
או עשרים מכוניות משלו• גם לא
יתכן שיש עשרות אלפי. מכוניות
ו״רבבות״ פליטים, שכן. בכל מכונית
יש לפחות ארבעה פליטים,
וגם זאת ראינו היטב בכתבה ש
איש
שלום אמיתי חייב לומר :
אלה גם אלה ראויים לגינוי. אלה
נם אלה הם ביטויים מתועבים של
אימפריאליזם רצחני.
דדי איילון, חיפה

שידוש בנים ד בור ש ט״ן
בעיקבות הסיפור על דובר
רק״ח וסרבן הטירות
בשטחים (״העולם חזה״
,)2335 מגיב גיא פילבס-

ברצוני להוסיף כמה פרטים
עובדתיים לאירוע זה. לא היתד, זו
הפעם הראשונה וגם לא האחרונה
שבה האשים ה״חבר״ עוזי בורשטיין
אנשי שמאל אנטי־ציוני ב
11ל
החח 1

שלח

טו ב

לחיילש לך

ספר

ספרים זה

סטינוצקי
1נפתחה תחנת
וידיאו

מבחר עשיר של סרטים עם תרגום
בשתי השיטות

לרגל הפתיחה — תקליט לכל מנוי.
* שירות לבית הלקוח.

וידיאו גידי
(גידי תקליטים)

ביאליק 45 רמונ-גן, טל 03-720319 .

אנחנו שדמנו נשפך דשווא /אנחנו פותחים את הפה
עכשיו /הפה שדיבר וצחק ושר [ עכשיו הוא שותק
ומלא עפר.
קליגולה ומיני שלחו לגיונות /אש ואד ועשן צחנת
הגופות /תאוות דם נשפך מתפרעת פרוע /הטירוף
משתולל, קטל הרג ורוע.
טקס מיתי עתיק בדמנו נחגג /רוחשת לה ארץ מזקן
ועד טף /כל העם מחולל עוגיות תופינים /קליגולה
ומיני ממריאים ועולים.
הטירוף מטהר, הפנים מאירות ! /כל העם מתייצב
ונשמע לקריאות /וברהב בשחץ שטופי עזות־מצח /
קליגולה ומיני מנצחים על הרצח.
עוד מוצב, עיירה, נתקדמה קדימה /אל תדאג —
תהרג ונודיע לאמא /יש חיות על שתיים — צו עליון
לחסלם /מיפלצות זקפו ראש וזונק לו הדם.
אנחנו, שדמנו נשפך לשווא /צועדים אליכם, מנהיגינו,
עכשיו /שורות־שורות, גדודים־גדודים /ארורים לעד
תהיו, ארורים.
בלהה ימה, תל־אביב

שודרה בטלוויזיה. אנא, שיפסיקו
לספר לנו מעשיות.
גדי דולף, תל־אביב

לבנון ואכגניסתאן
על כנות המחאה.
במודעות המחאה, החתומות
תחת הכותרת די, ראיתי שמות של
רבים מאנשי רק״ח, המוחים נגד
הפלישה הישראלית ללבנון. ברצוני
לשאול על כנות המחאה הזאת,
כאשר טנקים סובייטיים מסתובב־ם

חוסר נאמנות למדינה ולפרותיה
הקדושות.
כל אימת שהחבר בורשטיין
נלחץ אל הקיר, מתגלה פרצופו
האמיתי, שאינו שונה במהותו
מכל פרצוף שוביניסטי מוכר. ה אמירה
:״תשתוק, אתה לא שירתת
בצבא!״ מוכרת לכל.
לא מפליא אם כן שהחבר בורשטיין
משתמש בה.
מה שמדהים זהו חלקו השני של
בורשטיין, שהתגלה באותו מיק רה•
הפעם קורבן התקפותיו של
דובר רק״ח היה עלי אל-אזהרי,
(המשך בעמוד )18
העו ל ם

הז ה 2339

מישחצה ונב-עבודה ה הנאמת־קונ
יעיבאנויוומ

הרכב המסחרי של שברולט מאפשר לך תנאי עבודה יוצאים מן הכלל,
בזכות מבחר יתרונות חשובים:
• תא נהג מרווח ונוח -מ ק טין את הסיכוי לעייפות ומגביר א ת היעילות והבטיחות.
• לוח מ חווני ם משוכלל ומודרני.
• שטח מטען של כ־ 8.4מ״ק.
• ד ל תו ת אחוריות הנפ תחו ת בזווית של ס 180 והיוצרות פתח ברוחב של 1.38מ׳ ובגובה של 1.24מ׳;
רוחב פנימי של תא המטען כ־ 1.80מ׳ ואורך של 2.60מ׳ או 3.21מ׳( שני דגמים).
• דלת הטענה ופריקה (הזזה) בצד ימין.
• שטח חלונות נרחב לראות טובה ביותר 2 +מראות גדולות ב־ 2צידי הרכב.
• מערכת מ תלי ם ובולמי זעזועים, מלפנים ומאחור,ה תורמי ם להק טנ ת זעזועים
ומאפשרים נסיעה ״רכה״ עם רכב עמוס או ריק.
תכונות מיוחדו ת אל ה ואחרות עושות את ״שברולט״ לרכב מסחרי מבוקש
ביותר והשומר על איכותו לאורך זמן.
דגמי ״שברולט־ואן״ מ ת אי מי ם למגוון מטרות ולסוגי עבודה והובלה שונים.
עוד לא היה לך מקו ם עבודה טוב כל־כך.

1¥¥ ¥411ו 0הקשוחה והנוחה
=$ 7א 1¥1£810א £אז
£841 *10108$א80 *1 0£

[¥ליאו גולדברג בנדנו

משרד ראשי: ת״א, דרך פ״ת ; 65 דרך פ״ת ,86 טל; 251380-1 ,251374-9 .
חיפה: דיל יפו ; 132 ירושלים: שלומציון המלכה ; 15
סוכנים: חיפה: בית המכונית, יפו ;19 נתניה: מכונית נתניה, סמילנסקי ; 24
נצרת:נישארה יוסף סרוג׳ו, רח׳ פאולוס השישי .56

מכחכים
(המשך מעמוד )16
ערבי פלסטיני, שאת סיפורו ביקשתי
שיספר בעצמו:
כשנגמרה אותה ישיבה של
הוועד לסולידאריות עם אוניברסיטת
ביר־זית, הטיח בי החבר
בורשטיין :
״אתה ערבי אתה ו אתה סמר־׳
מוט !״
כשהשבתי לו :״אני סוציאליסט
ופלסטיני,״ חזר דובר רק״ח :
״אתה אין לך בכבוד, אתה סמרטוט

כערבי שחי זמן רב בכפר וקורא
בקביעות את אל־איתיחאד
(בטאון רק״ח בערבית) ,לא הופתעתי
כלל מדברי בורשטיין. הרי
אין נציגי רק״ח ועיתוניה חדלים
מלהתרבדב לפני הפלסטינים בישראל
שהם הפטריוטים הערבים
האמיתיים והיחידים.
כשניסה גיא פילבסקי לתמוך
בי באותו ויכוח, התנפל עליו בורשטיין.
אני
הוכיתי בתדהמה.
ובכן, בורשטיין אחד עוטה
שלוש מסיכות: בסכנין הוא נואם
פלסטיני חוצב־להבות, בתל-אביב
הופך הוא חיש-קל לחלוץ ציוני,
שבעיניו אין זכות דיבור ליהודי
שלא שירת בצד,״ל, ן כמובן שאין
הוא שוכח לצעוד, בל 1במאי,
תחת הדגל האדום.

מא״ נדיב אבידן

מאוזן :
.1כשהיה לו חשק, עשה מה
שעשה ()3
•3במקום שנמצאים תינוקות
זעירים, לא ניתן להצביע על
נטייה מובהקת במדור עתר

נאי ()9
.9אם תשאל פלייבוי חובב
!סקי לאן הוא הולך, קרוב
לוודאי שישיב: אני הולך

.10 במים, צליל כזה לא יישמע

•13 במבט לאחור, החדש הזה
לא היה נעים ()3
.14 הוא נס כטים בעל תחבולות

.15 במקום שמירת ההיגיינה
לפני הכסף המתאים לטבח (,4

.17 העלי את העניין בכתב בצורה
פורמלית ()4
.18 הוא שוב ינחל מפלה ב מלון
סבוי ()4

גיא פילבסקי,

.20 בזמן המתאים ע״י ת.ד.
נהוג להשתמש בפתיון ()4 ,4
.22 מתאים לאפיה ואהוב מאוד
על ילדים ()3 ,2

עלי אד־אזהרי, תל-אביב

חליבראלייח

! .24 לדוגמה: מזכיר שאינו
קיסר ()3

שד השופט

.25 אמונתו נתחלפה בקול בהמי
שאינו ערב ()4

.26 אם החלש יחזור בו, ה הסכם
לא יכובד ()4

פתרון תשבצופן 2/337

ש *11

? 3ד ש

ס[5ר׳

ןין

ש י\ 0

די ^ 1

[3 0 5 5 2

.29 כאשר ״ 27 מאונך׳ אינו
מאורגן, ערכו יורד (.)3

•28 המקום המתאים לאחר
שימוש פלוס פחת (מ) ()5 ,2

מאונך :
.2עכשיו באמת תפסנו את אל־הים,
אם כי רק באופן זמני

.4לא ישב בתנועה הקיבוצית

ל. הגנב גרד את השכבה העליונה
ממטבע פרסי (מ) ()8
.6תיאטרון ו/או קולנוע אמ ריקאי
ללא השתתפות שחקן
ראשי, נשחק ומתמלא מים ()6
•7הסתכל על ״מלכת היופי״
והימלט על נפשך 4

.8לוהט ופורח ופורח ()5
.9מבין המדענים הוא המפחיד
ביותר ()7
.11 מספיקות לנו כמה דקות
בטלוויזיה כדי להיזהר ז ()2
.12 כאשר מביאים את העיתון
לביתו הוא מחוסל. וזה לא
ניתן לשינוי ()5 ,4
.16 כשחוזרים מחו״ל עם מז וודות
ריקות, אפשר להתפוצץ
מזה ()4 ,4
.19 הוגה דעות מעיף מבט
בוחן במגש ()6
.21 הגזים בשימוש בכלי שיט

.22 משגרי מחזאי לא יבש ()4
.23 כדאי להיזהר ממנו כשהוא
מתעורר ()2
.24 התמקחות פגומה ()3
.27 הטרור בהתפתחותו (.)3

היה זה יום חם ופתחתי חלון
כשנתקעתי בפקק בצומת חולון.
פתאום הרגשתי שאני כמעט נחנק,
כי מולי עמדה משאית ענק.
מה לעשות?

הטריק פשוט וגלוי -
אצלי במכונית ״עץ הפלא״ תלוי.

להשיג בריחות שונים,
בחנויות לאביזרי רכב ורשתות השיווק.
היבואן: אוטו־פרט 331863 ,־03

י\זץ^

בעיקבות הראיון עם השופט
העליון לשעבר׳ חיים
כהן (״העולם הזה״ .)2332
תמהנו למקרא הראיון. המראיי נת
שואלת את כהן אם הוא מת-

1ו*א1סס>״ 0
7״ * 1116 1( 06ך!ו\-

ז 0ס03-653305-657

שופט־לשעבר כהן
מיהו קיצוני?
חרט על פיטורי ד״ר ישראל שייב
(אלדד) בגלל דיעותיו הפוליטיות,
(כזכור, טען חיים כהן כשהיה
היועץ המישפטי לממשלה, בי
צדקה המדינה כאשר פיטרה את
ישראל אלדד מתפקידו כמורה ב־בית־ספר,
בגלל דיעותיו הפוליטיות)•
חיים
כהן משיב נחרצות :״חשבתי
אז, ואני חושב גם כיום, כי
הוא אינו מתאים לחנך ילדים קט נים,
בגלל דיעותיו הקיצוניות נגד
המדינה.״ מה פירוש דיעות קיצוניות?
האם דיעותיו של חיים
כהן בדבר ראיית שחרור יהודה
ושומרון כ״מעשה גזילה — ומן
המכוערים ביותר״ (מעריב, מרם
,)81 אינן דיעות קיצוניות? האם
היה חיים כהן מצדיק פיטורי מר
(המשך בעמוד )20
ה עו ל ם הז ה 2339

כולם גמדים לעומתו
אין אף משחק
שיכול להתחרות
כשאתה קונה איתו!
משחק טלויזיה, כדאי שתזכור:
ה שיקול הח שוב ביותר הו א מבחר הקט טו ת
העומדו ת לרשותך:
יש רק משחקאחד שמציע לך א ת המבחר
העצום של 55ק ס טו ת ויותר מ 2000-משח קי ם *
— ז ה יבול להיות רק אטארי:
דרך אגב, ני סי ת פעם לספור כמהקס טו ת
יש לאח רי םזי
המשחק של אטארי מרתק יותר: מלהיב יו תר׳
מכל משחק אחר ...הד מויו ת ממ שיות,
ה קולו ת א מי תיי ם, והצבעים טבעיים
עד שאפילו לכדור יש צל...
ב מ שח ק של אטארי ז ה קור הממשכ מו ב חיי ם׳
דרך אגב, ראי ת פעם אי ך נראים האח רי ם על המסךי
רק לאטארי ל הי טי ם בלעדיים שכבשו א ת העולם
כמו: פאק־ מ אן, הפלישה מהחלל, אסט רו אידי ם,
גלאקסי, מלחמת טי לי ם ועוד.
רק אטארי מ ת חד ש כל הז מן ומפתיע כל חודש
עם ק ס טו ת חד שות ומשח קי םמרת קי ם
דרך אגב, ח שבת פעם למה
המשח קי םהאח רי ם נגמרים מ ה רי׳
אין פלא ש-י< 80*/ממשח קי ה טלויזי ה בעולם הםאטא רי
עכשיו אתה מבין ל מה כולם גמדים לעומתו י י
* ועוד 35ק ס טו ת חד שות עד סו ף ה שנ ה

0 0€י5חח׳ו 1
יארס —
היתוש הנוקם
תוצאותהקרבה עז
במערכת השמש
״ ר אז א ק ״
תלויות בך׳ אתה
הואזה שיו שי עאת
כו חו תהרשע

1!16 ון

5 0 5עזור ל ״יארס ״ לנ צ חי

5כומס1מ 0ש
קרבות אבירי ם
הבא להרגך -השכם להרגו״:
ה א בי רי םיצאולקרב
להשמיד א ת מלכך וטירתו
רק צ לי פו ת י שי רו ת
של כדוריאשיבלמו
אתה אבירי םהמ איי מי ם
על ממלכתך. בוא להיות האבי ר על ה סו ס הלבן:

נ.ב: .אליפות ״ פאק -מ אן״ -או ...טו ...טו...
נסה להת מודד עם ״ פאקמ אן״ ולצבור א ת מירב
הנקודות האפ שריות׳ ה אליפו תהאר צי ת ב אוגו ס ט .82
האלוף המ או שרי שתתף בגמר העולמי במונטה-קארלו.

3* 1אז קדימה לאימונים!

שתי ע צו ת טו בו ת:
1לנו סעים ל חו״ל -שימו לב י מכ שירי םוקס טו ת של
״ אטא רי״ ,ה מיו ב אי םממר בי תהאר צו ת ובעיקר מארה״ ב
אינ ם מו ת א מי ם ל שימו ש בארץ
ה סי כון אינו מ צ די קאת ההפר ש הנ מו ךבמ חי רי
2בעת קניי ת ״ אטא רי ״ -דרוש תעודת א ח ריו ת של
״ ארם״ בע״ מ רק ״ ארם״ מ סוג לי םלת קן מכ שירי
״ אטא רי״ ול ה ב טי ח שרות לאורך י מי ם
-יבואנים בלעדיים לישראל

זי*הוד< 00 ני׳סיזסי״״וי׳ה׳סס

ארם

אלקטרוניקה ומ שחקים
רחדיזנגוף 223ת״א. טל.241082 .

ורשבס קי־ פ רי לי ך

ג טו גגר

מכוזבים
(המשך מעמוד )18
רה המחזיק בדעות כאלה? האם
מורה התומך בעמדות רק״ח ובכינון
מדינה אש״פית אינו ראוי
לפיטורין 1
פשוט, מעניין לדעת מהו קנה
המידה לליבראליות הנאורה של
כהן. ככל הידוע לנו, הוא שולל
שרירותיות ^של ״חוק ברבארי״,
למשל) .וכמובן, מעניין אותנו,
אם היה הוא, כיועץ מישפטי, מצדיק
פיטורי שניים כמונו, המחזיקים
בדיעות התחיה (ואנו אכן
עוסקים בהוראה וב ...חינוך —
ואפילו בכתיבת סיפרי לימוד ב־מישרד־החינוך,
רחמנא ליצלן).
מר כהן, האם היית ממליץ לסלקנו
בצורה ליבראלית משדה־החי־נוך?

הרצל
וכלפור חקק,
ירושלים

לוג ס
חיילים במילואים מוחים
גגד ״הדף הקרבי״.
קיבלנו היום עיתון מיסכן אחד
והרבה מאוד ״דפים קרביים״ ,ש צורפו
לעיתון היומי הזה. לנו
״הדף הקרבי״ הוא הפחות מעניין
(בלשון המעטה) ,ועם התמונות של
אלה המחכות לחבר׳ה בחוף־הים
של תל־אביב אפשר רק לנגב...
לכן הצעתנו: מיכרו לאזרחים
שבעורף את ״הדף הקרבי״ ,ולנו
הביאו יותר עיתונים רגילים.

צכי פוקס,

בשם החבר׳ה שבמחלקה

3ן גוי״ם
על הידיעה במדור ״תשקיף״
,לפיה ספי ריבלין

הזה. וכשם שהיתר, גולדה מאיר
אמו המיילדת של המחדל ההוא,
כך יהיה מנחם בגין סנדקו של
המחדל הזה.
אי־אפשר יהיה לנקות גם את
מנהיגי המערך. גם הם לא ירחצו
בטוהר כפיהם, על ששתקו, על
ששיתפו פעולה, ועל ״שהסבירו״.
מר שימעון פרס הוא שושבינו של
המחדל הזה, ואילו יצחק רבין
הוא מליץ־היושר, הראשי שלו.
שמעון דניאלוביץ, יפו

אירופי לחלוטין. לא פלא שאתה
מוצא אוזן קשבת לדיעותיך בגרמניה
ובצרפת.
השתלבות במרחב אפשרית רק
על־ידי שיבה אל התרבות העב רית,
שהיא מזרחית מעיקרה —
כלומר התורה והתנ״ך.
:אווה דויד, תל־אביב

ל מ סד בירידה

יו״ר מערך פרס

בעיקבות הכתבה על הבורסה
הפועלת בשעה ש-
התותחים יורים (״העולם
הזה״ .)2336
אני מצטרף לדיעה שאין להשבית
את הבורסה בשעה שהתותחים
יורים, ולא רק זה, אלא שצריך
לאמץ את העקרונות הנכונים של
סוחרי הבורסה לשדה המדיניות
— דבר שאני חושש כי קברניטי־המדינה
אינם יודעים לעשות.
כך, למשל, היו מניות מדינת
ישראל בעלייה בשבוע הראשון
של המילחמה בלבנון• זה בדיוק
היה הזמן ״למכור״ — דהיינו,
להגיע להסכם מדיני שיממש את
תוצאות הלחימה.
אך ישראל נוהגת בדיוק בכיוון
ההפוך. אחרי השבוע הראשון התחילו
מניות ישראל לרדת במהירות
בבורסות דעת־הקהל בעולם,
ודומה כי הגיעו לשער הנמוך ביותר
שלהן, מזה שנים רבות.
מכיוון שבבורסות האלה, בדיוק
כמו בבורסה בתל־אביב, לא חשוב
״הערך הריאלי״ של המניות,
כלומר — גודל ההישג הצבאי —
ברור כי מה שנותר לישראל לעשות
עתה הוא רק למכור בירידה
— ולהפסיד.
חוששני כי גובה ההיטל שנשלם
על חוסר מיומנות מדינית זאת,
גדול בהרבה מן ההיטל בסך !270

,השושבין

עוד מיקלטים
פתרון חדש למילחמה.
הפיתרון של מפ״ם הפציפיסטית
למניעת מילחמת ״שלום הגליל״
״היה: בניית מיקלטים נוספים ליושבי
הצפון.
פנשושה, נתיב הל-ה
הפיחרון הקד
ראש־ממשדה כגץ
הסנדק

שר־ביטחץ שרץ
אבי המחדל

הכורסה כפעולה
השערים נמוכים
איננו מגוייס לצה״ל (חי
עולם הזה.)2337 ,
ספי ריבלין ביטל את כל הופעותיו
האזרחיות וגויים לצה״ל על־,
ידי ענף הווי ובידור, מהיום הראשון
של פרוץ הקרבות בלבנון.

שלמה צח, חיים שלף,

מפיקים, חל־אביב

לחז1ו־ לחורה
יש רק דרן אחת להשתלב
במרחב, טוענת הקוראת.
200 מיליוני ערבים אינם אוכלים
חזיר• 200 מיליוני ערבים רואים
בשאט־נפש ובבוז את חיי-
המין החופשיים שאנו מנהלים, ואינם
מסוגלים לעכל אשה שהולכת
במיכנסיים קצרים או במחשופים
עמוקים 200 .מיליוני ערבים רואים
כמילחמה גבורה וכבוד.
האם אנו, שלושה מיליוני יהודים
חצי, יכולים לנהל אורח חיים
סונה בלב־ליבו של העולם הערני?
אתה,
העורך, מדבר השכם והע־יב
על השתלבות במרחב, ומצד
שני כל הסיגנון של עיתונך הוא

שהטיל שר האוצר שלנו על המכירות
בבורסה התל-אביבית.

ד״ר גכריאל שנפלד,

תל־אביב

ש! ,של עול!13
בעיקבות הנידון של אורי
אבניי (״מסע הצלב״ ,״העולם
הזה״ .)2337
קראתי את המאמר ועלי להודות
כי הסכמתי עם דברים מסויימים,
אך הצדדים האחרים ממש ד,בחילו
ח״כ רכץ
אותי. עם כל הכבוד לך, שאתה
מליץ־יושר
שוחר שלום, וכן כולנו במדינת
ישראל מחפשים ללא הרף אחרי
דבר נכסף זה, יש פעמים שעלינו הרבה אחרים, היתה זאת עילה אל מיבצע ״שלום הגליל״ כמו
אל מילחמת יום־הכיפורים, דהיינו
לנקוט באמצעי לחימה כדי להגן מספקת כדי לצאת למילחמה.
על עורנו.
אילת אשל, תל־אביב — כאל מחדל• אין לי ספק שיתבעוד
כבודך יושב בשלווה ב־חילו
לצוץ הסיפורים על מה שמישרד
בתל־אביב, אזרחים בצפון
קרה באמת מאחרי ״המכונה החוששים
לצאת מפתח ביתם או
משומנת״ ,על קרבות־השווא ו־קורבנות־השווא.
אפילו
להישאר בו, פן יהפכו קור ה 10זדד
בן למעשיו הנתעבים של אירגון
אש״ף ושלוחותיו.
אך חמור מכל אלה, כמו גם
הקורא כבר צופה לעתיד.
במילחמה האחרת שהזכרתי, יהיה
במילחמה הזאת אולי לא נחסל
אין לי שום ספק שכאשר ישוך המחדל המדיני. וכשם שהיה משה
את כל צרותינו, אך נבטיח לעצ מנו
שקט זמני של כמה שנים ב עשן הקרבות וסיפורי הגבורה דיין המנוח אבי המחדל ההוא, כך
גבול הצפון. בשבילי ובשביל ״יד ייעלמו מן העיתונים, יהיה היחס
יהיה אריאל שרון אבי המחדל

לפחות שניים כבר הספיקו
להפיק את כל התועלת מהמיל־חמה.
האחד, מנחם בגין, שהצליח
לפתור את הבעיות ה־
)כאובות שנצטברו בממשלה,
את העיצומים בבתי־המישפט,
בחברת־החשמל, את המשבר
הקואליציוני, המו״מ המייגע
בין ההסתדרות והמעסיקים, ה־השבתות
והשביתות במשק ה ישראלי.
באה המילחמה וסילקה
כל הבעיות הצידה, כמו שנא מר:
תשועת ה׳ כהרף־עין...
השני, מיודענו אריק שרון.
מי שלא ראה אותו בימים אלה
בטלוויזיה, לא ראה איש ש־
״מבסוט״ מעצמו. גם קרנו ב*
מיפלגת ה״חרות״ עלתה, וכ מובן
שזה לא יזיק לו במלחמת
הדיאדוכים (היורשים, ב־לע״ז).
השאלה
היא מה עם עם יש ראל,
האם הוא יצא מרוויח
מהמילחמה הזו או מפסיד י
ימים יגידו.
לו היה מנחם בגין תלמיד־חכם
ובר-אוריין, היינו חושדים
בו שנזכר הלכה ועשה
מעשה: כמו שקרה עם יהושע
בן־נון, משרתו של משה רבנו.
האגדה (מסכת תמורה, דף
ט״ז ע״א) מספרת:
״אמר רב יהודה, אמר רב:
בשעה שנפטר משה רבנו לגן־
עדן, אמר לו ליהושע — שאל
ממני כל ספיקות שיש לך.
אמר לו רבי: כלום לא כך
כתבת בי, ומשרתו יהושע בן־
נון נער לא ימיש מתוך האוהל׳
(שמות ל״ג)? מייד תשש
כוחו של יהושע ונשתכחו ממנו
שלוש מאות הלכות ונולדו
שבע מאות ספיקות ועמדו כל
העם להרגו (את יהושע, על
שלא ידע להשיב להם על השאלות
ששאלו אותו)• אמר
לו הקדוש ברוך הוא: לומר
לך אי־אפשר (כי התורה לא
בשמים היא) ,לך וטורדן ב־מילחמה.״
עד כאן האגדה.
כלומר, מייד קיבל יהושע
פקודה, כפי שנאמר ביהושע
א׳ א׳ :״ועתה, קום עבור את
הירדן...״
אבל מכיוון שמנחם בגין
אינו כזה, לכן יש לומר כי
הוא הכריז את המילחמה בגלל
הדחף שנצטבר אצלו, ו החליט
כי הפיתרון הקל ביותר
לבעיות קשות ומסובכות
הוא הכרזת מילחמה...

הרס מאיר בדיסקמן,

ירושלים

העו ל ם הז ה 2339

הורוסהוס

מדים בנימיני

מזר החווש:

ס ר טן

רגישים,
ח מי מי ם, טובי-לב ו דו אגי ם לזול
ת — באלההם בני מזל ס ר טן. ה מ גי
ד או ת ם בצורה שי ט חי ת לא ימהר
להס כי ם ל תי או רזה, בעיקר מ שום שהם
אינ ם נו טי ם לגלות צדדים אלה, המאפ ייני
םאת אי שיו תםה מו רכ ב ת. לע תי ם
ק רו בו תהם לוב שים ק לי פ ה חי צוני ת
נו ק שה, או ל פ חו ת ק פו א ה.
הירח שולט ב מזל ם, וכפי ש הו אמח ליף
צורה בן גם ה ם. ה ם רגישים ופגי עים,
בעלי רגשות ע מו קי ם מ או ד, הנ עי ם
בעיקר סביב הבי ת, ה מי שפחהוה מו לדת.
מצבי-הרוח מ ש תני םבמ הי רו ת ע צו מ ה,
ה ס בי בהה חי צוני ת מ או ד מ שפיעה עלי ה

כו שר-אבחנ הדקו אינ טו אי צי החזקה
לא מאפש רי םלהםלה עלי ם עין מ אנ שי ם
או מע שים, ש אינ ם לרו ח ם. ה עדינו תוהה
תחש בו ת מונ עי ם בעדם מלפגוע באח רים.
כך יו צ א, שתחתל הו צי א ה חו צ ה
ה ם בולעי ם ו סו בלי ם. ה תו צאה — מצבי-
הרוח, ש מ כבידי ם על ה ס בי ב ה לא פ חו ת
מההע רו ת ה עו ק צניו ת של בני מז ל עקרב
למשל.
אחדה סי מני ם ה בו ל טי ם, המאפש רי ם
לגלות מיי ד מי שייך ל מז לסר טן —
ה צ חו קהמ תגלגל ו חו ש־ ה הו מו ר. כל דבר
עשוי להצ חי ק או ת ם ולעורר ב תו כ ם אל ף
שדים ק טני ם, המסתכ לי םמהצדומ תלוצצים
על בל דבר.
י די די ה ם לא ת מי ד מפר שים נבון א ת
צ חו ק ם. כשהם צו ח קי ם ולועגים, ה ם
נו תני ם הרג שה שדבר אינו נוגע להם.
למע שה, זהלא כך. הבל אי כפתלהם,
והצ חו ק נובע מ מ עו ר בו ת ריגשית מ או ד
חז ק ה.
הבכי גם הו א שכיח ביו תר אצל בני
ה מזל, התרג שות, ה ת רגזו תובהלה מע

מצב בבי ת מ תו ח, חי לו קי־ ד עו ת עם
בני־ מי שפ חהאח רי ם גור מי םלהת רגזויו ת
והתפ רצויו ת. ברגע ז ה
בדאי ל שמור על שיגרה
ק בו עהו שק שה ו ל
הי מנ ע מ שינויי ם. ה מצב
הכס פי מ שתפר
אך ב שום
לכ או ר ה,
אופן לאכד אי ל ס כן
כ ס פי ם ו לנ סו ת תוכניו
ת חד שות. תו כני ת
21במרס -
20ב אפ ריל
לנ סי עהמ שו תפת צפו י
ה לזעזועים, י ת כן ש ז
היתבטאבהחלפתה שו תף או ה שו תפו
ת לנ סי ע ה. הכ רויו ת חד שו ת — השבוע.

החיים לא יהיו קלים בשטח העבודה, שוורים
המתכננים להתקדם במהירות ובהתלהבות
עלולים להיתקל
במיכשולים. המצב הבריאותי
דורש השגחה
ותשומת־לב, רצוי לה־מנע
ממאמצים שאינם
נחוצים. לנוהגים בדרכים
או לאלה שעוסקים
בספורט, צפויות
סכנות של פציעות.
1 21 נאפר״ל ־
2!0ב מ אי

כדאי להיות זהירים ו־לא
לאבד את השליטה
כתוצאה מכעס פיתאומי. בשטח הרומנטי
וצפויות הפתעות נעימות. כדאי לנצלן.

שוו

לי םדמ עו ת ב עיני הםבמ הי רו ת. כך קו ר ה
לפעמי ם, ש מ תוך צ חו ק רועם ו מ תגלגל
ה ם עוברים לבבי קורע-לב, דבר הגו ר ם
ל מ בוכ תבס בי בתם. לא פעם ה ם פוגעים
ב אנ שי ם לל א סי בהומ תנ הגי ם בג סו ת,
פ שוט כדי ל הגן על עצמ ם מ איז ה פגע
ד מיוני.
ה ד מיון מ פו תחמ או ד, זהד מיון ויזו אלי,
ה אוג ר ה מון חוויו ת ור שמים. בני
ס ר טן או ה בי ם ל שמור בזיכרונם אתה חוויו
ת הריג שיו תשהם עוברים. או לי זו
ה סי ב ה שיש ביני הםה רבה צלמי ם, חובבי
הי ס טו רי הואר כי או לוגי ה. ה ם או ה בי
ם ל הנ צי חאת העבר, בדי שישמש לקח
לעתיד.
לכוח ה ד מיון ה שפעה חז ק ה על חיי הם.
פ ע מי םחםמש אי רי ם רושם של אנשים
ת מ הוניי ם ו מוז רי ם, מחש בו תי ה ם
רצות ק די מהומ בי או ת או תםלה תנ הגו ת
בל תי״ מו בנ ת. הםמ או ד ד אגני ם, ד מיונ ם
מ בי אלהםמ חזו ת ד מיוניי ם על כל הרע
שעלול ל ק רו ת, גםאם אין לו בל א חי ז
הבמ צי או ת.
כשהם הו פ כי םאתהד אגנו ת למצב
קבוע, ב רי או ת ם נפגעת, ו אז הםבס כנ ה
של מ ח לו ת כ רוניו ת על ב סי ס נפשי. ביב-
ה קי ב ה, למ של, זו מחלה ״ ס ר טני ת ״ או פייני
ת. כשרע להם, ה ם או כ לי םאת עצמ
ם מבפני ם.
שתי נ ח מו ת עי ק ריו ת יש לסר טני ם,
כ ש אינ ם מ רוצי ם מ חיי ה ם. קרוב לוו ד אי
ש מ מצי א ה מי ט ה הו א בן מז לסר טן. ה שינה
זו ה ת רו פהה טו ב ה ביו ת ר שה ם
מכי רי ם. ה ם שו קעי םבח לו מו ת ו שוכ חי ם
הבל. גםאם אין בנ מצא מי ט ה, ל א מפ ריע
להםל שבת בחברהו תו ך בדי שי ח
ה, ש אינ ה מ עניינ ת או ת ם, לעצום א ת
עיני ה ם ול הי רד ם.
הנ חמהה שני ה — ה מי טבח. אין כ מו
בני ס ר טן שנהנים ממלאכת הבי שול. ה ם
ח שי םבק צו תאצב עו תי ה ם איך לתבל א ת
ה או כלומהלה כין לבל מצב-רוח. כל מי
שמתארחא צל ם יו דעש מי טבחם הו א
ה מ קו םהמר כזי בבי ת. א רי ה או הבאת
ה סלון, ס ר טן אתהמטבח. ה ק רו בי ם ו הי
די די ם י כו לי ם לי הנו ת, לפטפט ולבזבז
לטפל ול שמור עלי ה ם.
הםמ סוג לי םלה עני ק ה מון רגש ו א
הבה לבל ילד. הצורך של ה ם להגן
ולתתח סו ת מ בי א או ת ם לנ טי ה ה מו
תקופה
רומנטית מאוד, אהבה ממבט רא־
< .שון צפויה לסרטנים, שעדיין לא מצאו
להם בני־זוג. התקופה
מלהיבה והרגשות המתעוררים
שולטים בכם
בצורה חזקה. ענייני
הכסף משתפרים, יתכן
הישג כספי שאפשר
יהיה לבססו בהשקעה
יציבה ובטוחה. במקום
העבודה יצוצו רעיונות
21 ביוני -
20 ביולי
חדשים, אולם לא יהיה
קל להסבירם לאחרים,
לכן עדיף להמתין זמן־מה, לפני שתציעו
שינויים. מי שתיכנן נסיעה, יוכל לבצעה.

מצב־הרוח לאקל, החל טו ת ק שו ת חייבו
תלהתקבלבת קו פ ה זו, וגם אםהס
בי בה מ תנג דתל הן
ואתםח שי םאת עצ מכ
ם בו ד די ם מול בו לם.
כ ד אי ל ס מו ך על
שיפוטבם ולבצע כל
תוכני ת הנ ר אי ת בעי ניכ
ם טו ב ה. ה מצ ב ב בי
ת מ או ד מ תו ח, מרי בות
על דברים שטו21
ביו לי -
__ באוגוסט 21 תיי םמאב דו תאתה-
הנכונו ת.
פרופורציות
ב מ קו םהע בוד המתלב טי םלאמעט, וק
שהלמ צו אאת שביל הז ה ב ברגע ז ה.

כרת לאגור כסף, עבורם ועבור בני״ביתם.
הםת מי ד חיי םבפ חד שמאלאיס פי ק.
ל מ רו ת שק שה לכנו ת ם חו מ רניי ם, לע תי ם
נדמה שרק הכסףמ עניין או ת ם, אך חש-
בון״ ח סבון בבנק נו תן להם הרגשה ש יוכלו
להגן על ק רו בי ה ם בשעת צרה.
ה שנ תיי םהאח רונו תלא היו ק לו ת
עבורם, הםנתק לו ב ק שיי ם לא מ ע טי ם.

במעט בל ת חו ם התערער. סי כ סו בי ם
מי שפח תיי ם גרמו למתח רב. חו ס ר יכולת
לבצע תו כניו ת ב מו מעבר לדירה א ח רת,
או החלפתמ קו ם עבודה מ שביע-
רצון ו כ דו מ ה.
בעוד בחצי שנה ירגישו בני ס ר טן בשינויי
ם מו ב ה קי ם, רוב ה ק שיי ם י על מו
ובל ה תו כניו ת תו בלנ הלצאת לפועל.

ה ת חיי בויו תכס פיו ת גו ר מו ת לד אג ה, אך
דוו ק א השבוע המצב עשוי להש תנו ת,
ס כו םבסף שלא ציפי תם
לו י שנה א ת מצב״
ה רוח ויו סי ףלשקט
הנפשי. ב ש טח ה מי ק-
צועי אפ שר להג שים
ש איפו ת כ מו סו ת, ל מרות
ש ח שים ב אווי ר ה
ל חו צהומ תו חהכד אי
להפגין בי ט חון עצמי
8 5 3 3 1 2 1 9 1ולפעול לפי ההרג שה.
לגברים בני מ אזני ם
צפויו ת פגי שות מ עניינו ת עם בנו ת־הזוג
אתם רגילים.
שלהן
מ או תן
שונות

בתחילת השבוע עלולות לצוץ בעיות בתחום
העבודה. אלה קשורות בעיקר ביחסים
ביניכם ובין האנשים
שמקיפים אתכם.
דווקא ברגע זה תוכלו
למצוא דרו שתשפיע
על התקדמותכם במשך
השנה. את השינוי שעליו
חשבתם תוכלו
לבצע מאוחר יותר, אם
תהיו די עירניים כדי
21בדצמבר ־
19בינואר
להבחין באדם שיש לו
השפעה על כך. בשטח
הרומנטי צפויות פגישות מרגשות, עם
אנשים שעימם לא נפגשתם כבר זמן רב.

לבני עקרב תקופה פוריה במיוחד, עניינים
כספיים מתחילים להתבהר ולהסתדר.
נסיעה לחו״ל צפויה;
ממש בקרוב, וקשרים
עם אנשים ששוהים שם
או מתכוננים לבקר
מוסיפים מצב־רוח טוב.
חיי־החברה מלבלבים,
וזה הזמן לחפש עזרה
אצל הידידים, אם יש
צורך בכך. פגישות עם
מכרים חדשים צפויות י השבוע, כדאי לצאת
מההרגליס הקבועים שאינם מאפשרים
לכם להיפתח לפני אלה שמעוניינים בכם.

עבודה רבה מו טלת על ה ד ליי ם השבוע.
ת פ קי די ם של עובדי םאח רי ם חיי בי ם
להיע שו ת, ואתם לו ק חי
ם על עצ מכם קצת - שאתם ממה
יו ת ר
מ סוג לי ם לבצע. קשה
ל מצו א ז מן ל מנו ח ה.
י ת כן ש תי אלצו בין ה שאר
לטפל בקרוב חולה.
כ ד אי לח שוב על
שינויי םבמ קו ם העבו 20
בינו אר -

ולה תיי ע ץ

18 בפברואר אתם שעליו
אדם
סו מ כי ם. קונ פ לי ק ט בין ההת חיי בויו ת
לבית וההת חיי בויו תהחבר תיו ת יייצר.

חופשות שתוכננו לתקופה זו עלולות לב
מ קו ם שבו אתם עובדי םית כנו טי כ סו־
* ת או מי ם, ה רגילי ם ל מצ בי ם בפולי ם י אל -ידידים עלולים להרגיז או לאכזב אתכם

בים עם אנ שי ם בעלי ס מ כו ת. כ ד אי לשהידחות,
אולם אפשר כבר לתכנן את
* צו לגלות עירנות מיו חדת בכל ה ק שו ר השבוע, תוכלו לומר את דעתכם בגלוי

ל כ ספי ם. מצד אחד,
מור על טאקטול היולהעמידם
במקומם ההנסיעה
הבאה לחוץ־
מנע מלגלו ת דברים
הםע שויי םלק בל בשו נכון.
לנסיעה קצרה או
לארץ. קשר עם ידידים
שנמצאים שם עשוי
רות משמ חו ת, או סכו שברגע
זההש תי ק ה
לביקור אצל ידידים או

מי כסף, של ה ם אינ ם
י פה להם. אל ת ק חו
קרובים ייש חשיבות
להיווצר השבוע, וזה
שני, מצד מצפי ם ;
יותר
על עצ מכם א ח ריו ת
רבה, רצוי לא לדחות
יביא ליחסים

עלי הםל היו ת מ או ד
אינ כ ם
מדי. כבדה ולא לוותר על כך,
קרובים. במישור ה־ז
הי רי ם ב טי פו ל בכ ס י
בולי םלע מוד ב ה במיקצועי
צפויות הפתעזרתכם
מאוד ־ נחוצה.
עות. השבוע יש סיפי
םאלה, יש ס כנ ה
ת קו פ ה זו, בין בה תהיה העבודה
במקום

להפ סיד או ל הו צי א
21 בכו<
22ב או גו ס ט -הזדמנות לבקש העלאה
כוי רב לזכות בתפקיד
19 בפברואר
__ שבו רציתם. המצב ה22ב
ספטמבר למטרה הכסף
20 בי נ 1 _ 2א ת
ז קו קי ם ״ להרבח *1שינה
20במרס
במשכורת או קידום

מו ט עי ת. בשטח הרו-
ו מנו ח ה. בבעיו תהק בתפקיד.
חשוב לנצל
כספי אינו יציב, אלה

שורות לירו שה או לרכוש מי שפח תי יש
* מנ טי תי ת ק לו במצ בי ם מוז רי ם ו מפ תי־ את תחילת השבוע לשם שיחה עם הממושחושבים
לבקש הלוואות, טוב יעשו אם

$עים, בי חו דלקראת סו ף השבוע. נים, מאוחר יותר זה יאבד משמעות.
ל שים לב לבל הפר טי ם כדי ל מנו ע ריב.
בכמה שרויחיז.
ידחו אתבקשתם

האוזו

קשת

היתרה בתשלומים ובמשבנתאות עד 10 שנים
10.000 שקל בהרשמה
90.000 שקל בחוזה
1,000,000 שקל משכנתא
והיתרה בתשלומי ללא ריבית

אפשרות ל-או
הלוואות משלימות לבעלי תעודת זכאות של משרד השיכון ולזתית צעירים

דמחיר לא כולל מ.ע.מ

בטחון מלא לכספי ך־יכש־ב

בתל אביב
מ חי ר מ חי רון

ס ס ,0ס 2 7 0וש

מחי ר מבצע
2 ,4 5 0 0 0 0ש

בראשון לציוז

מ חי ר מ חי רוו

מדייר מבצע

באזור לי, בניין יוקרתי במיוחד
דירות דו מפלסיות בנות 5חדי-ים
שפע של שכלולים: יחדרי
רחצה, חימום, טלויזיה בכיעור סגור זלוימיל נ־ •א* 2001000 עיקל נדרי:

מבחר די ריה בנוח ג חדרים במרכז השקט החל מ

1 .0 3 0 .0 0 0ש

8 9 9 .0 0 0ש

בגן הברושים די רו ת יו קרה
בנו ת 5ח ד רי םהחל בי

2 .0 4 7 7 5 0 0ש•

1 7 1 0 .0 0 0ש

בנתניה

ברמת חשת!
מחיר מחירון

דירות פאר 3 ,חדרים
ברחוב ראשון לציון
עם מירב השכלולים

מ חי ר מ חי רון

מ חיי מבצע

1 .0 2 9 ,0 0 0ש׳ 1 ,2 7 6 .0 0 0ש

בגני־ניצה מול הים
דירות יוקרה ברמה בינלאומית
בריכת שחיה, מגרשי טניס,
חימום. ג׳קוזי ועוד ועוד
•17420.000ש׳ *1.197,000
2חדרים מרווחת
2 7 0 1 0 7 0 0 0ש׳ *1,695,000
3חדרים מפוארת
2 ,6 2 5 ,0 0 0ש *2,147.000
4חדרים יוקרתית
(לדירות בנתניה תנאי תשלוב 300,000״.תל!!רזוירי;

מבחר קו טגיי ם
על שטחקרקע של כ 400נ •7יי 3 .7 2 5 ,0 0 0ש
3חדרים
1 ,5 2 0 7 0 0 0שי
3׳/2חדרי ם ״ -גי ־ 4חזץ־ על הגג
3 0 0 ,0 0 0־ 2ש׳
3חדרי ם -גג • 4חדר על הגג
4 2 0 ;0 0 0ד 2ש־
$חדרי ם
2 .3 0 0 .0 0 0ש׳
״׳י־ •־ייף כמ*מ ר.׳יל•-

מ חי ר מ בצע
3 .3 0 0 ,0 0 0ש
1 .3 5 6 ,0 0 0ש
2 ,0 7 0 .0 0 0ש
1 ,8 7 0 ,0 0 0ש
2 .0 7 0 ,0 0 0ש

ליס י>.0י40 שידי־כ-־יי:יז׳ •

לפרטים על דירות ברמת השרון׳ נא לפנות למשרדנו גת א

אברהם גינז־־י בו נרזדיתוו ־ נ ו)1±יונו±ו•־ אוהב •

יך נשלם תמורת המילחמה? נכון
י יותר, מי ישלם עבורה ו לא קשה
לנחש מי הרוויח עליה. אך מי הם אותם
שיהיו המפסידים — זאת נדע רק בעתיד.
הכוונה כאן אך ורק לרווח והפסד הכלכלי
של המילחמה.
מכל נקודת־ראות אחרת, המפסידים העיקריים
הם אותם שאיבדו את חייהם ואת
בריאותם, הם ומישפחותיהם. אחריהם
באים אותם שהצטרפו למחנה הגדול של
הפליטים, באופן קבוע או זמני.
גם ביחס להפסדים אנושיים אלה עומדת
השאלה, שאותה רגילים כלכלנים
לשאול בכל ימות השנה: האם זה היה
כדאי?
איני מתכוונת לשקול במקום זה הפסדים
אנושיים מול רווחים ביטחוניים או
פוליטיים. זאת היא שאלה פילוסופית

חלקו למאמץ המילחמתי, ובמטבע
הזר קונים נשק תחת דברי שלום,
אם אין אפשרות לייצר את הכל
בכית.

הסזחסח

יש עוד להוסיף, שלמשק מילחמתי
אמיתי שייך גם פיקוח על המחירים. תמיד
יש אי־אלה אנשים או קבוצות המצליחים
להימנע בדרך כלשהי מן המיסוי הכבד
ולצבור ריווחי מילחמה ענקיים.
הפיקוח אמור למנוע מהם את דחיפת
המחירים כלפי מעלה, והגברת האינפלציה.

נכון שלממשלה יש הרכה הד
צאות כימי מילחמה, שאותן מממנת
הירידה כרמת־החיים של חלק
מן האוכדוסיה. אך כל נשכח שאותם
הכספים עצמם, שהם הוצאות
מצד הממשלה, הם הכנסות
מצד הספקים שלה, שהם כמוכן

תנרנלנית שדא מסנימה עם יועצי שו־האוצו טוענת: הקיצוץ בסובסידיות
רא ינוד לממן את המילחמה, הוא וק ׳גוום דהתגבוות האינפלציה!
סבוכה, התלויה בערכי־החברה ובסדר-
העדיפות ה ע עי שלה.
איני יכולה וגם איני מתכוונת לתרגם
כאן רווחים ביטחוניים ופוליטיים למושגים
של רווחה אנושית, כדי למצוא את
המכנה המשותף. איני מתכוונת גם להתמודד
עם השאלה העתיקה של תפקידי
הכוח בהיסטוריה: באיזו מידה הכוח פותר
שאלות של רווחה או מצוקה אנושית
או לאומית, ובאיזו מידה השימוש בו מח מיר
אותן. למרות שכל אלה הן שאלות
קשות וחובקות עולם, אלה השולטים בכוח
כלשהו ניצבים לפניהן לעתים קרובות.
אני רק מקווה, שהפעם הן נשקלו
היטב, כי בעלי כוח אלה בחברה שלנו
יצטרכו לענות על השאלה: האם היה
כדאי?

תו ת חי ם
במקוםגר ביי ם
^ דיון שלהלן, המילים רווח, הפסד
״ ומחירים יתייחסו אל הכסף בלבד.
אל אותו הכסף שהוצא למימון המילחמה.

המחיר הכלכלי והתוצאות הכלכליות
של השימוש בכוח הם עובדת־חיים עתיקה
לא פחות, מאשר השימוש בכוח עצמו.
וכמוהם עתיקה גם התופעה של ההתעש רות
מהמילחמה.
מה פירוש מחירה של מילחמה, ומה
היה המחיר של מבצע ״שלום הגליל״?
במשק מילחמתי קווי־הייצור עוברים הם-

קטנה, כי גם אלה שעובדים בייצור מיל-
חמתי מקבלים משכורת, שבה הם רוכשים
מוצרים של צריכה אזרחית, גם אם
הם לא מוסיפים כלום לייצור מוצרי הצריכה
האלה.

לכן כאה הממשלה ומטילה
מסים בכדים, המקטינים את ההכנסות
בך, שהן תתאמנה למבחר

מאת

אסתר אלכסנדר
בה. חלק מן המכונות שייצרו קודם בגדים,
נעליים, מכוניות, שימורי־מזון, טרקטורים,
רהיטים וצעצועים עבור צורכי
האוכלוסיה האזרחית, עוברות לייצור טנ קים,
מטוסי-קרב, פגזים, רובים, תותחים,
משאיות צבאיות, כדורים ונגמ״שים, עבור
המאמץ המילחמתי. מסיבה זו רק מחצי תם
— נניח — של הדברים הטובים שמניתי
לעיל, עומדים לרשות הקהל.
יחד עם זאת ההכנסה של הציבור לא

המוקטן של מוצרי־הצריבה. את
המסים האלה היא מזרימה אל
ספקי המילחמה, וקונה מהם כזה
את מוצרי המילחמה. זה נקרא מימון
המילהמה. מחיר המילחמה,
אם כן, הוא אותו חלק של מוצרי
הצריכה שהפך לתותחים ופגזים,
במו שנאמר כבר כשיר הידוע משנות
ה־50׳ :״תותחים במקום
גרכיים.״ גם הייבוא תורם את

חלק סן הציבור ולא חלק מן הממשלה.
וכך, כמילחמה, חלק מן
הציכור — ולא רק הממשלה זוכה
כהכנסות גדולות, מהן נשאר הרכה
נטו בכיס שלהם, כי השכר
שהם משלמים גם הוא נתון לפיקוח.
ממשלות
חכמות, בימי מילחמת העולם
השניה למשל (ויש לומר, שבשני צדי
החזית) ידעו שברווחי מילחמה אלה טמונה
סכנה של אינפלציה גדולה, בכל התנאים,
במיוחד בתנאים של משק מילחמתי,
שבו, כאמור, חלק מן המשאבים מופנה
לייצור פגזים.
הן גם ידעו שאין הן יכולות להרשות
לעצמן אינפלציה גדולה, כי מילחמה של
ממש אי־אפשר לנהל כשהאינפלציה דוהרת.
מסיבה זו, הן עשו מאמצים גדולים
להקטין רווחים אלה או לפחות לנטרל
אותם.
הממשלות הטילו מסים כבדים על רווחים
אלה, הכריחו את בעליהם לקנות
מלוות־מילחמה וגם הגדילו את השכר על
חשבון הרווחים.
במידה רבה דרשו הממשלות גם מן

מח׳ר המילחמה
(המשך מענווד )23
השכירים לקנות מלוות־מילחמה, אך השקעות
אלה של השכירים ירדו למעשה
מן הרווחים, ולא מן השכר.
קברניטי המשקים המילחמתיים ידעו
גם שמשק מילחמתי לא יכול להתבסם
על שכר־רעב. השכר היה גדל במשקים
אלה על חשבון הרווחים. היתד. חתירה
לשוויוניות בחלוקת ההכנסות ובחלוקת
הנטל המילחמתי, ולא היתה אינפלציח.
המשק הישראלי, במובנים רבים, הוא
משק מילחמתי בכל ימות השנה. חלק לא
מבוטל של כושר־הייצור שלנו עובד עבור
המאמץ הביטחוני. אנחנו מייצרים את הכפיר.
את המרכבה, טילי גבריאל, עוזים
ועוד ועוד.
גם הפדיון מייצור הנשק. הבא מן הייצוא,
מוצא בחלקו הניכר על רכישות
ביטחוניות. בכל ימות השנה אנו
מאמצים את מנועי הטנקים והמטוסים
באימונים רבים, ואנו גם מחליפים לעתים
תכופות נשק שמתיישן, גם אם לא
בלה כליל, בנשק חדיש מן הדור האח רון.
במשך כל ימות השנה אנו מפרנסים
צבא גדול על כל צרכיו, כולל מזון,

צורך להסב קווים אזרחיים עבורו, לא
בייצור המקומי ולא בייצוא, דבר שהוא
עיקר מחיר המילחמה ברוב המיקרים.
יש בוודאי למלא שוב את המאגרים,
אך איני מאמינה שהתשלומים הדחופים
בטווח הקצר הם גבוהים. הצבא, שאותו
יש לפרנס, גדול מן הרגיל, אך אולי לא
לזמן ממושך. ההפסדים לתל״ג בגין ימי
העבודה האבודים, לדעת התאחדות בע-
לי־התעשיה, הם מיזעריים.
שר־האוצר, יורם ארידור, אמר שהמיל־חמה
עלתה עד כה 600 מיליון דולר. סכום
זה שווה לרווח שנתי של פירמה בינונית
בארצות־הברית. אני מניחה שנוכל לגבות
את מרבית הסכום מן האמריקאים,
כולל דלק וציוד, כפי שזה קורה ברוב
ימות השנה. אחרי הכל, הם לא הפסידו
על המילחמה הזאת. כשהדוד סם נהנה,
הוא גם מוכן לשלם.
המצב יהיה כמובן שונה, אם המילחמה
תתמשך עד אין סוף. בשחיקה ממושכת
כזאת אין המשק יכול לעמוד ולהישאר
בריא ושלם. במיקרה כזה עיקר העלות
תהיה על חשבוננו, והתועלת שבעזרה
מן החוץ היא קטנה בהרבה. את מקומם

ף* כד ימות השנה אנו משלמים בעד
כל אלה במסוי כבד מאוד, המוטל
בעיקר על השכירים, וההולך ישירות אל
כיסיהם של ספקי־הממשלה. בתנאים של
הצמדת השכר ב־ס 807 לאינפלציה, כאשר
התשלום לספקים צמוד ב־ס , 1007 עושים
אלה רווחים נאים על ההזמנות הממשלתיות
הביטחוניות.

כאן נגמר הדמיון כין המשק
הישראלי ומשקים מילחמתיים אחרים.
הטיפול ברווחי המילהמה
אצלנו הוא שונה לגמרי. כאן הם
גורמים לאינפלציה דרך רווחים,
והם יגרמו אינפלציה גדולה עוד
יותר, כאשר יעקרו מתוספת־היו*
קר את עליית המחירים כעיקכות
העליה כמס־ערך־מוסף. השכר שהם
— הספקים — משלמים. יהיה
צמוד עוד פחות ויגדיל את רווחיהם
עוד יותר.
מה אם כן המחיר של המילחמה בלבנון?
באיזה דרך יש לשלם אותו כדי
שהתשלום יהיה גם צודק וגם לא יאיים
עלינו באינפלציה? נכון יותר לשאול:
מהי תוספתהמחיר המיועדת למימון
המילחמה בלבנון?
איני חושנס שמוספת זו היא גדולה.
המבצע כשלעצמו בוודאי עלה כסף רב.
אך יתכן שההפרש בין מחירו ובין הוצאות
הביטחון השוטף באותה התקופה,
ללא המבצע, אינו גדול במיוחד. הציוד
בוודאי נשחק יותר מאשר באימונים סתם,
אך אין ספק שזה ללא שום השוואה
למילחמת יום־הכיפורים. למזלנו, לא איבדנו
יותר ממטוס אחד ומסוק אחד. אני
גם מנחשת שציוד זה, או שבא מן המאגרים
או סקווי-ייצור קיימים, ולא היה

ממשל תיו ת !
^ ימי מילהמת העולם הראשונה
י אמר הכלכלן האנגלי הדגול ג׳ון מיינרד
נרד קיינם(בספרו ץ6ו 01ס ^£1),165ז 7מ!ן ז
שיש לממן את המילחמה על־ידי לקיחת
רווחי המילחמה מאלה שעשו אותה ולהעבירם
לידי הממשלה. אצלנו המתעש רים
האלה על המילחמה אפילו מסים הם
משלמים בקושי.
מן הבחינה הזאת, של חלוקת נטל
בלתי-שוויונית של מימון המילחמה, הצעד
הכי גרוע שהאוצר נקט בו, הוא עיקור
תוספת־היוקר מעליית המחירים, בעיקבות
העלאת מס ערך מוסף ב־/0ם .3ארידור
נימק זאת באומרו שזה יגרום לירידה

— ומי מרוויח

תלוי מי משלם —

הדוד ס ם

מי לוז ת

התנודות בכורסה חריפות

הנגמ״שים נוסעים בלבנון
ביגוד, שיכון ועוד. אנו קוראים למילואים
ומשלמים גם תמורתם וגם תמורת
ימי־העבודה שאבדו.

תוקצב כבר מראש בתקציב הביטחון השוטף
— בדיוק כפי שהנחתי. צעדיו
הראשונים, שכללו העלאות מחירים מתונות,
עליית מע״מ של ,370 מס־נסיעות
ומס־בורסה קטנים, העידו שהוא מעוניין
בתוספת המחיר בלבד.
הוא עשה רושם שאין ברצונו לנצל
את המצב להטלת ״גזירות״ לצורך הש גת
מטרות אחרות לגמרי, שאינן קשורות
בסילחמה, ובצורה זו הוא היה מונע מאי-
תנו אינפלציה מחודשת.
הוא עמד בגבורה בלחצים של הפרש נים
הכלכליים למיניהם, אשר הביעו הש תוממות
על הצעדים המתונים, ודרשו
ממנו צעדים ״חריפים״ בהרבה.
אך, לצערי, הוא לא עמד בלחצים זמן
רב. עד מהרה התבשרנו על עליית מחי רים
שנייה, גבוהה בהרבה ומקיפה בהר בה
מן הראשונה, תוך כדי ביטול סוב סידיות
נרחב למוצרים החיוניים. בכל
זאת, ניצחו אנשי־האוצר, ששרדו מתקו פת
יגאל הורביץ.
אותם שרצו לקצץ בסובסידיות ניצלו
שעת־כושר, ובזה ניתן האות למירוץ ה מחודש
של המחירים. אין אנשי אוצר

המוגדלות. הממשלה, שאינה מסד
גלת לקחת את רווחי המילחמה
— שתפחו מחמת רווחי האינפלציה
— מאותו ציבור שמרוויח
אותם, לא תראה ממס זה ולא
כלום :

של המגוייסים, הנעדרים לזמן ממושך,
לא תמלא העזרה מבחוץ. גם המבנה ה־חצי־מילחמתי
של המשק לא יעמוד לנו,
אם המילחמה תימשך גם אחרי שהמאגרים
יתרוקנו.

המכנה החצי־מידחמתי שד ה משק
שדנו מעניק דו יציכות מסו־יימת
כעיתות חירום, אך החול־שות
שדו, שכחדקן נובעות מהיותו
חצי־מידחמתי, קובעות גכוד דיצי-
כות זו, סימנים ראשונים שד הידרדרות
מישקית ככר רואים עכשיו,
עם חידוש התאוצה האינפדציונית.
עדיין אפשר דעצור זאת. עדיין אפשר
דכדום את הידרדרות הרכבת,
וכדאי דעשות זאת דפני שיהיה
מאוחר, והמחיר המישקי שד ה־מידחמה
יקכד מימדים שאין עדיהם
שדיטה עוד.
מלבד הגורמים האובייקטיביים, הקובעים
את המחיר המשקי של המילחמה,
שעליהם עמדתי לעיל, כגון: השחיקה
בשדה־הקרב, מיבנה המשק, מאגרים,
הרכב קווי־הייצור, אורך המילחמה והעזרה
מבחוץ, יש גם גורם סובייקטיבי, המשפיע
בהרבה על גובה המחיר הזה. גורם
זה הוא המדיניות הכלכלית של הממשלה
למימון מחיר המילחמה עצמו. אם
מדיניות זו אינה נכונה, היא מגדילה את
המחיר, מגדילה אותו בהרבה, כי לנזקי
המילחמה הישירים היא מוסיפה בעקיפין
גם נזקים חברתיים ונזקים כלכליים
כבדים.

ה אינ פ ל צי ה —
מ ס מי לחמה
ך• תכוונתי לשבח את האוצר על צע-
י י דיו הראשונים, המתונים יחסית, למימון
הוצאות המילחמה. רציתי לשבח
אותו על־כך שאין הוא רוצה לגבות מאי-
תנו יותר מן הדרוש, ורוצה לכסות רק
את ההפרש, ולא את כל המחיר. שר-
האוצר אמר שחלק גדול ממחיר המילחמה

אלה כה טפשים עד שיחשבו שכמה מיליארדי
השקלים שהם חוסכים בסובסידיות
יממנו את המילחמה. הם חושבים שהאינפלציה
שתיגרם כתוצאה מכך, היא ש תממן
לנו אותה. כתבים אחדים אפילו
כינו אינפלציה מחודשת זו כ״מם מיל-
חמה של ממש״ .אמונה זו מסוכנת שבעתיים
בימי מילחמה מאשר בימים כ-
תיקנם.
כבר כתבתי לעיל, שהמשק הישראלי
הוא במידה רבה משק מילחמתי בכל
ימות השנה. יש לנו הוצאות־ביטחון גבוהות,
מסים כבדים, וגם מתעשרים רבים
מביו ״.אותם שאצלם הוצאות־הביטחון של
הממשלה הופכות להכנסות פרטיות.
אך אין אנו מממנים מרווחי ביטחון
אלה את הוצאות־הביטחון, ואפילו לא
מנטרלים רווחים אלה, כפי שעשו האומות
הלוחמות בזמנן. אנו פשוט משאירים
אותם בידי הספקים. מן הבחינה הזאת
אין אנו משק מילחמתי.
בל נשכח, שרווחים אלה מורכבים ממסיהם
של השכירים, שעברו אל הספקים
דרך הממשלה. התוצאה היא כמובן אינפ־לציה,
שלה גורמים אצלנו כל הרווחים
הבלתי־מרוסנים, אינפלציה שאותה מנעו
האומות הלוחמות מעצמן דרך חלוקת הכ נסות
שוויונית, לפחות בעת צרה.

בצריכה האזרחית, דבר הדרוש למימון
המילחמה. האומנם?
מצעד זה יפגעו רק השכירים, כי רק
הם מקבלים תוספת־יוקר, ומשכורתם תרד
כתוצאה מזה ב־ 3אחוזים שלמים ויותר.
דבר זה גרוע יותר מאשר הטלת מם מיוחד
על השכירים בלבד — כפי שאמר
אלי הורוביץ, נשיא התאחדות התעשיי נים
שהציג עיקור זה כמס.
מס היה הולך לפחות אל הממשלה, אך
הורדת השכר הזו הולכת ישירות אל כיסיהם
של חמעבידים, שכעת ישלמו פחות
שכר.
הממשלה לא מסוגלת לקחת מן המע בידים
תוספת־רווח זו בצורת מס, היא
לא מסוגלת לקחת מהם מס בשום פרופורציה
להכנסותיהם האמיתיות.
הסכום שיורד מן השכר בגין העיקור
של תוספת היוקר עובר ישירות אל ה .רווה,
אפילו לא דרך תקציב הממשלה,
כפי שמס היה עושה זאת.

הממשלה לא תרוויח 5לום מהד
רדת שכר זו. וכמידה שצריכת ה שכירים
תרד, תעלה צריכת הלא-
שכירים ושום משאבים לא ישתחררו
ולא יעמדו לרשות הממשלה
למטרת מימון המילחמה.
האם מישהו משלה את עצמו שהמרי
וויחנים האלה, ישקיעו את עודף הרווח
הזה, או יעבירו אותו בדרך כלשהי לממ שלה?
הרי כולם יודעים שזה לא קורה.
הבסיס למימון המילחמה צריך להיות
ברווחים המופקים במהלכה. אם לא רוצים
להטיל פיקוח על המחירים, שבמידה
רבה מונע את היווצרות הרווחים האלה,
יש למצוא דרך להחזיר אותם אל הממ שלה
דרך מיסוי המכוון לכך במיוחד.
אין מנוס מכך, אם הממשלה היא זו ש רוצה
ליהנות מהורדת רמת־החיים ולא
המתעשרים על חשבונה.

איני מטיפה כאן לאמצעי חרוט
כלכליים לשם מימון מידחמה. אד
אני מציעה מדיניות שד חלוקת
הכנסות שוויוניות כימי סילחמה.
אינפלציה, הנגרמת כיגלל ביטול
סובסידיות, מיסוי בלתי-צודק ושאר
אמצעים לחלוקת ;הכנסות
כדתי־שוויוניות, לא יממנו את ה־מילחמה
כפי שחושבים בדכלנים
באוצר, כי כל רווחיה הולכים ישירות
אל המתעשרים, ודא אל הממשלה.
אינפלציה
כזאת היא אמנם מס,
לכן אני מציעה כאן, כדרך לאף
את המם הזה משלם, חדק מן החזר רווחי המילחמה אל הממהציבור,
הסובל מן הגזירות הממ שלה: לשדם לספקים במלוות
שלתיות, לאותו חלק של הציבור ממשלתיות לזמן בינוני, תחת כהנהנה
מן ההוצאות הממשלתיות שקלים מן התקציב.

החיילים מדליקים מדורות כדי להתחמם.
אני נזכר במילחמת העולם ושואל את
עצמי כמה מהם ימותו מחר. אני יצאתי
אז בנס. אני מקווה שזאו* לא תחיה
מילחמת עולם. הפולנים, עם חיל־הפר־שים
שלהם, לא נראים מטרה קשה במיוחד.

1בספטמבר
1939 ,
זזים לדרך מוקדם בבוקר. אנחנו שומעים
את השטוקות חולפות מעלינו מייד
כשהשמש מאירה קצת את השמיים. ה-
פנצרים שלי זוחלים מהר על הכביש. אחרי
שהם עוברים, לא נשאר הרבה מהכביש.
כעבור חצי שעה של נסיעה, עוברים
את הגבול. בינתיים לא רואים פולני
אחד, ולא שומעים יריה אחת. היעד הראשון
שלנו: עיירה בשם דיישצ׳ין, בדרך
המלך לקולם. הכוח שלנו עומד לנתק
את הפולנים. בפרוזדור שלחם, המפריד
בין פרוסית המערבית והמיזרחית.
החלוץ סל* עולה על גיבעח, ממול לעיירה.
כבר סעוו-צחריים. אני מקבל פקו-

ושימות

׳>14י׳יף•*1*89*£9

על הטריטוריה שלנו. משעת 5.45 בבוקר
אנו משיבים באש. אני איתן בהחלטתי
לפתור את שאלת דנציג ואת שאלת הפרוזדור,
ולדאוג לבך שיהיה שינוי ביחסים
שבין גרמניה ובין פולין, שינוי אשר
יבטיח דו-קיום בשלום בין שתי המדינות

האוברסט-לוייטננט של מריע. הוא
עדיין לא ראה מילחמה. פלדוובל שונק
עצור יותר.
בשעה מאוחרת אחרי הצהריים אנחנו
מקבלים פקודה להיכנס פנימה. לא
נשאר הרבה מהעיר. לא נשאר הרבה גם
מהחיילים הפולנים. הם יורים עלינו אש
מפוזרת מרובע גבוה בצפון העיר. אני
שולח לשם פלוגה אחת של פנצרים, ושתי
פלוגות של חיל-רגלים ממונע. זה צריך
להספיק.
בבית העירית מחכה לי ראש־העיר עם
דגל לבן. הוא מדבר גרמנית שוטפת, וזה
לא פלא. פעם זה חיה שלנו. הוא גם
אומר לי שבעצם הוא ממוצא פרוסי, ומבקש
רחמים. אג* אומר לו שאין לו

841110 4

*0151:80

או*ז*0$

ן א\ 8£811ל

ס!8£1א£ז־560)1
88651*0
א&יזקס

ץ א 4

ו2ק!1£

31 באוגוסט 1939 ,
קבוצת-פקודות אחרונה במטה האר-
מיה של פון־קלוגה, בשייסטל. חם גייסו
את בית הקולנוע של העיירה, ועלי להודות
שמעולם לא ראיתי קצינים רבים
כל-כך ביחד, על-כל-פנים — לא בדרגות
כאלה. לא היה שם אחד שהוא פחות
מאוברסט־לוייטננט**.
פון־קלוגה לא משאיר מקום לספק. ח-
מילחמה מתחילה מחר, אם זח מוצא
חן בעינינו, או לא (כך בדיוק הוא
אמר לא מעניין אותו מה קראנו בעיתונים,
ומה אנחנו חושבים. המטרת
שלנו היא להשמיד את הצבא הפולני ככוח
לוחם, לכבוש את ורשה, ולהגיע עד
לקו מסויים במיזרח שאותו יקבעו ״ח-
אדונים מברלין״ .בל אחד מאיתנו כבר
יודע מה עליו לעשות. תירגלנו את ה-
מילחמה הזאת פעמים רבות. בבקשה לחזור
לרגימנטים שלכם, אדונים, אומר
פון״קלוגה, ולעשות את המלאכה מהר,
כדי שנוכל לשתות בעוד שבועיים וודקח
בוורשה. מי שרוצה שנאפס — שיביא
איתו.
בדרך בחזרה לרגימנט שלי, האוברסט-
לוייטננט שלי, פלדר, והנהג שלנו, פלד-
וובל שונק, משמיעים ללא הרף קריאות
התפעלות כשהם רואים כמה כוחות צבא
מפוזרים בסביבה. הפנצרים והמשאיות
רובצים מתחת לרשתות-ההסוואה, אבל
* מבוסס על סיפרו של קצין גרמני
במילחמת העולם השניה, אוברסט (אלוף־
מישנה) היינריף פורקלר, שהיה מפקד
זזטיבת בארמיה של אובדסם־גנרל גינטר
פון־קלוגה בפלישה לפולין. פון־קלר, שנפטר
לפני כמה שניס, היה ממשתתפי קשר
הגנרלים נגד היטלר, ונידון למוות, אך
גזר־הדין נגדו לא הוצא לפועל. הוא היגר
לצרפת אחרי מילחמת העולם השניה והת־אזרח

** הסבר למונחים הצבאיים: רגיימנט —
חטיבה. ארמיה: קבוצת אוגדות. אוברסט־לוייטננט
— סגן אלוף. מיור — רב־סרן,
האופטמן — סרן, אובר־לוייטננט — סגן,
פלדוובל — רב־סמל, פנצר — טנק גרמני.

מוס&סספ
ו*1א8#*0
ז*!1א!5״18

(^*5566

8)0^6*1001
*1לסהסס

דה לעצור ולהמתין למטוסים. במכשיר-
הקשר אני שומע את פון״קלוגח מבשר
למפקד הבריגדה שחיל־חאוויר הפולני
כבר הושמד, ואנחנו יכולים לקבל כמה
משוסים שאנחנו רוצים לריכוך.
אני מצטרף לחלוץ על הגיבעה, ומתבונן
בעיירה. קשה לי להבין לשם מה
צריך מטוסים. יש שם גדוד אחד לכל
היותר של חיל-רגלים פולני. הם הגיעו
כנראה רק הבוקר, כששמעו על המילח-
מה, ואפילו לא הספיקו להתחפר. בתוך
שעה הרגימנט שלי יכול לגמור איתם.
אבל פקודה היא פקודה. אני מחכה.
המטוסים באים. השטוקות צוללות בזוגות
ומשחררות את הפצצות. פיטריות-
עשן גדולות עולות מן העיר. שריפה אחרי
שריפה. במישקפת אני יכול לראות אזרחים
המתחילים לברוח מן העבר השני
של העיר. אם איני טועה — יש גם חיילים
שבורחים.
בינתיים מעביר הרדיו את נאומו של
היטלר ברייכסטאג :
״הלילה ירו חיילים פולנים סדירים

צורך לבקש רחמים, ואילו הוא היה גרמני,
היה יודע זאת. איש חוורמאכש אינו
פוגע באזרחים. ראש״העיריח שואל אותי
אם אני צריך עזרה במציאת החיילים הפולנים
שמסתתרים בעיר. אני חושב על
מה שקורה לאנשים שרובה מכוון אליהם.
תוך
שעה נגמרה העבודה. אני שואל
בקשר אם אני יכול להמשיך בדרך. התשובה
שלילית. עלי להמתין לכוח העורפי,
של אס-אס, שיבוא לקחת מידי את
העיר כדי להחזיק בה.
בינתיים עוד נאום של היטלר ברייכסטאג.
את הנאום הזה אני כבר שומע ב-
מישרדו של ראש״העיר, במכשיר-רדיו
ראוי לשמו:
״המדינה הפולנית דחתה הסדר שלום
של היחסים, שאליו שאפתי, ואחזה בנשק.
שורה של הסגות־גבול שהן בלתי-
נסבלות מוכיחה כי פולין אינה מוכנה
לכבד את גבול הרייך. כדי לשים קץ לטירוף
זה, אין לי ברירה אלא להציב
מעתה כוח מול כוח ! ״

אצי מוציא הוראות ברורות לחיילים
שלי: להימנע מכל מעשה־ביזה, ולא לבוא
במגע עם האזרחים הפולנים. אני
זוכר שוב את מילחמת העולם. הזוועות
מתחילות כשהמפקד מתיר את החגורה.
צריך לשמור על טוהר־הנשק של החייל
הגרמני !

5בספטמבר 1939 ,
הטור שלנו נכנס לעיר המחוז קולם,
שנכבשה כבר לפני יומיים. רובעים שלמים
הרוסים, ואנשי אס-אס כבר שולטים
בעיר. בכיכר המרכזית אני רואה
מחזה מעניין. טור ארוך מאוד של אזרחים
מתקדם לאיטו, לעבר נקודת-הביקו-
רת. שם עומדים כמה קצינים של אס״
אס, עם משתפי״הפעולה. למשתפי הפעולה
נתנו מדים, אבל הם אינם לובשים
דרגות. משתפי״הפעולה מצביעים על האזרחים.
ואלה נדחפים, כל אחד למקום
אחר.
אני מורה לפלדוובל שלי לעצור, יורד
מהשיריונית, ושואל את הקצין הגבוה
במקום מה מתרחש. הוא מסביר לי שיש
חיילים פולניים בין האזרחים, יהם
מסומנים בירוק, ועוברים למחנות השבויים.
יש אנטי-נאצים שמסומנים בחום,
ועוברים למחנות הסגר, ויש יהודים.
אני שואל מה עושים ביהודים, והוא
מראה על צווארו. הרמז ברור.
אני אומר לאוברסט־לוייטננט פלדר שיעביר
את הרגימנט דרך העיר במהירות.
אני חושש שהתמונה הזאת תזיק למורל
של החיילים שלי.
בקולם כבר אפשר למצוא עיתונים מהמולדת.
כולם כותבים שם כמה אנחנו
גיבורים, ואיך אנו מכים בפולנים המרושעים,
שאינם נלחמים בהגינות וצולפים ב-
חיילינו מחלונות הבניינים. יש כבר רשימות
ארוכות של הרוגים ״שנפלו למען
הרייך הנצחי״ .אני מזהה שם בן־דוד
רחוק שלי, מקלן, מיור ששירת בבריגדת
הטנקים בארמיה של גנרל פון־רונדשטדט.
הוא היה סוציאליסט אדוק, ואביו הדיר
אותו מן הירושה. עכשיו הוא מת למען
״הרייך הנצחי״ של היטלר.

10 בספטמבר 1939 ,
אנחנו מתקרבים לוורשה. בכל העיירות
שבדרך התמונה דומה: רובעים שלמים
הרוסים, טורים ארוכים של אזרחים. רק
מטה החטיבה עובר בכביש. הפנצרים שלי
עם חיל-הרגלים מתקדמים לאט על הגבעות
שמסביב. הם עסוקים במצוד אחרי
הפרשים הפולניים המטורפים הללו,
שמסתערים על הטנקים בחרבות שלופות.
באגפים אנחנו שומעים רעמי ארטילריה.
שם הפולנים מנסים לתקוף. את הדיוויזיה
שלנו עדיין לא מכניסים לקרב ממש.
שומרים עלינו לקראת הקרב על הבירה.
בעיירה הקטנה בז׳אודה, ליד הויסטו-
לה, אנחנו נקראים לקבוצת-פקודות במטה
של פון־קלוגה. כבר חסרים לא-
מעט קצינים שנהרגו ונפצעו בקרבות, ובמה
קצינים מופיעים כשהם מקושטים
בתחבושות.
פון־קלוגה אומר שהמילחמה לא תיגמר
מחר כל״כך. אנגליה וצרפת הכריזו
מילחמה ,״והעסק המחורבן הזה יקח
שנים,״ כך הוא אומר, כשקצין אס-אס
שלידו נועץ בו מבט נדהם. פון־קלוגה
כועס. הוא אומר שהקצינים מסתכנים
יותר מדי ,״אתם תמותו אחד״אחד, ובסוף
יקחו הקורפורלים את הפיקוד ! ״
הוא אומר, והקצין מאס־אס מחוויר.
פון־קלוגה מסביר את המהלכים הבאים,
ולבסוף הוא מניח זמן לשאלות.
מיור־גנרל אחד מחיל־הרגלים קם ושואל
למעשי אס־אס. הוא טוען שהם רוצחים
אזרחים ושוללים שלל, והדבר משפיע לרעה
על מורל החיילים שלו. פון־קלוגה
משיב שלוורמאכט ולאס־אס יש מפקד
עליון אחד, וחיילי הווארמאכט יכולים
לעצום עיניים גם כשאינם ישנים. אוברסט
פון־קנצלר, ממטה הבריגדה שלנו, לוחש
לי שאס־אס מלא פושעים לשעבר, סרסורים
וגנבים ,״שהם תמיד היו הפטריוטים
הכי־גדולים.״
בחוץ מחכים לנו כבר הפוליטיקאים.
הם מגיעים לכאן עם כנופייה שלמה של
עיתונאים מהחבורה של גבלס. מצלמות-
הקולנוע מטרטרות והעטים רושמים במהירות.
הפוליטיקאים מנסים להתקרב
אל פון־קלוגה, הם לוחצים איתנו ידיים
ונואמים נאומים קצרים על גבורתנו. המצחיקים
ביותר הם כמה מהפוליטיקאים,
ששלפו מהארון את מדיהם מתקופת
מילחמת ,1914 וחוגרים אקדחים.
אנחנו חוזרים לרגימנט. עדיין מחכה
לנו הקרב על ורשה. פון־קלוגה טוען שחלק
גדול מהחיילים הפולנים הצליח להגיע
לשם למרות הכיתור, ומחכה לנו
קרב קשה.

*, 2 9ג

״אני מתקן את כל ס1גי הטל1ויזי 1ת.

דו ב ר

״כטכנאי אלקטרוניקה ותיק, אני מחזיק מעבדה
משוכללת, שם אני עורך היכרות עם החלקים
הפנימיים של כל סוגי הטלוויזיות -פרט
לאחת, בלאופונקט, אותה אני מכיר בעיקר
מבחוץ -היא פשוט לא רוצה להתקלקל.
זאת הסיבה שאני מעדיף למכור את בלאופונקט
יותר מכל טלוויזיה אחרת.״

בועז שירותי טלוויזיה,
החנות והמעבדה: רח׳ בורוכוב ,24 רעננה.

בלאופונקט-בכל מחיר.
והבואן הבלעדי; טרכף יבוא בע״מ, רח׳ בוגרשוב ,70 תל-אביב.

ד*אט9ט\*• 81
וד׳א: מרכז שיווק ישיר — בן יהודה ; 1שיווק הוגן — דיזנגוף סנטר ; סלון מדכזי ח״א — בית אל־על ; אלרד — אלנבי ; 106 סלון טוקיו — אלנבי ; 66
גבעתיים: נתנאלי — כצנלסון ; 18 רעננה: בועז שרותי טלוויזיה — בורוכוב ; 6נתניה: רדיו אלחוט ויצמן ; 5חדרה: חשמלית — ד״רברט סמואל ; 80 חיפה :
טרקלין חשמל — הנביאים ,25 הדר כרמל ; ל,רית מוזוקין: פלג טלוויזיות בע״מ — השופטים ; 13 איבדה־ :חשמל כהן — מרכז מסחרי א׳ ; רמלה: אסתר אוניברסל

בדנה: הבגידה הגדולה
בסוסו הקלאסי של דיק לסטר, הפטנט. מתדפקת
ויטה טאשינגהאם על דלתות בתים לונדוניים רבים.
האזרחים הנדהמים שפתחו את הדלת, שמעו מפיה מילה
אחת בלבד: אונס! רובם כבולם מתעלמים, מיושבים
בכתפיים, טורקים את הדלת בפניה. רק עקרת־בית אחת,
ממושקפת ודהוייה משהו מחייכת ואומרת לריטה :״אונם?
לא היום, תודה רבה.״
חלומות כמוסים. פלסטינים רבים עוברים היום
חוויה דומה. בצד גילויי אהדה רבה למצוקתם מצד חוגי
ציבור מגוונים בכל רחבי העולם, מתעלמות הממשלות
מהפשע הנורא שמבצעת ממשלתו של מנחם בגין בלבנון.
מדינות ערב, ממשלות אירופה ואפילו ברית־המועצות
משתפות פעולה בקשר השתקה ענקי, המאפשר לאריאל
שרון להגשים הלק גדול מחלומותיו הכמוסים כלפי ההנהגה
היחידה של העם הפלסטיני, המסוגלת לשאת ולתת עם

9111ו !וון
מיהו דיד
רבים סבורים היום ש״ידידים״ כמו רונאלד רגן,
אלכסנדר הייג ואפילו פרנסואה מיטראן, עושים
בעצם שירות דוב לישראל.
ידידים אמיתיים של ישראל ברחבי העולם העדיפו
למתוח ביקורת נוקבת על ממשלת ישראל. בביקורת
זו היו, לעיתים קרובות מאוד, ביטויים נרגשים של
אהבה אמיתית לעם בישראל, ודאגה רבה לגורלו
באיזור שטוף שינאה וניכור.
תפיסה הומאניסטית. דוגמה טיפוסית הוא
פיטר קלווקוראסי. סופר ועייתונאי, שתקף את בגין
בלי רחמים במאמר נפלא בשמיעת הבריטי סאנדיי
טיימס. אחרי ניתוח נוקב, פוליטי־שכלתני, שהקיף את

נשיא צרפת מיטראן
עמדה מפוקפקת
ממשלת־ישראל. אין צורך להזכיר בהקשר זה את ממשלת
ארצות־הברית. אין כל ספק היום, שרונאלד רגן ושר־החוץ
שלו, אלכסנדר הייג, נטלו חלק פעיל במזימה
לפלוש ללבנון. מבחינה זו היה למנחם בגין הישג מדיני
בלתי־מבוטל.
הצהרות סופר־מתונות. בשום מקום לא שרר
פער כל־כד גדול בין רגישות הציבור ובין עמדת הממש לה,
כמו בצרפת. הצרפתים הפגינו אהדה חד־משמעית
לפלסטינים וללבנונים. מצעדי מחאה, מיכתבים למערכת,
מאמרים נרגשים בעיתונים, גינויים חריפים לבגין ולשרון,
הפכו חלק מהנוף בהוויה הציבורית של צרפת.
השבועונים האינטלקטואליים יצאו במסות ארוכות
ומלומדות על המשבר בציונות, על הסתירה בין האידיאלים
ההומאניסטיים של היהדות ובין הברבאריות של
אריאל שרון ורפאל איתן. העיתונות הפופולארית הבליטה
יותר את ההיבטים החדשותיים־אקטואליים, את ילדי
לבנון־פלסטין המרוטשים, ואפילו את ההתלבטויות המוסריות
בישראל. מחאת מחנה־השלום זכתה הפעם לכיסוי
מדוקדק. לוחמי־השלום הוגדרו כמיעוט, אבל כמיעוט
המבטא את העדר הקונסנזוס בכל הנוגע לפלישה ללבנון,
לשיטות שבהן נקט צה״ל, ולחששות לעתיד היחסים בין
ישראל ובין שכנותיה לטווח יותר ארוך.
שונה לחלוטין הייתה עמדת הנשיא׳ פרנסואה מיטראן.
משקיפים צרפתיים עקבו בתדהמה אחרי הצהרותיו
הסופר-מתונות. גם שיחתו עם שר־החוץ, יצחק שמיר, לא
הדירה שינה מעיניו של שמיר. מיטראן הביע, כמובן,
הסתייגות ממדיניות ישראל, אבל סירב להיגרר לגינוי
חד־משטעי, נמנע מלאיים בסנקציות, ולא עשה שום צעד
ממשי להצלת ההנהגה הפלסטינית המתונה, ששרון איים
עליה בהכחדה פיסית.
שר־החוץ, קלוד שסון, נקט אומנם בשפה חריפה יותר,
אבל היה חסר-אונים לחלוטין. בשיטה הנשיאותית הצרפתית
נמצא כמעט כל כוח־הביצוע בידי הנשיא. עמדת
הנשיא מנעה, למעשה, משסון, לפעול למען הפלסטינים,
ואף הכשילה את המאמצים לגיבוש עמדה אירופית אחידה.
נופף אידיאולוגי. השמאל הצרפתי, כולל חוגים
רחבים במיפלגה הסוציאליסטית השלטת, גילה מורת־רוח

עיצאם סרטאווי
הכרתו של הטם הישראלי
כל ההיבטים הצבאיים והמדיניים של הפלישה ללבנון,
מבטא קלווקוראסי בלי היסום את דאגתו החמה לישראל
עצמה.
דברי הסיכום שלו חייבים להיחרט בתודעה הקולקטיבית
של העם בישראל :״יתכן שישראל, שאיבדה
את רוב ידידיה בגלל מדיניות בגין, תצליח להחזיק
בחלק מכיבושיה בלבנון. בגין הוא אמן המדיניות
לטווח־קצר. אלא שאין לו שום נוסחה לשלום, רק
לכיבוש שטחים בנוח.
״לו הייתי הורה ישראלי נבון, הייתי רועד מעצם
המחשבה על גורל ילדי, ואפילו נכדי.״
״לו הייתי ישראלי מנהיג פלסטיני בכיר
מאוד, ששוחח השבוע עם עולם קטן, הביע הזדהות
רבה עם דברים אלה .״גם היום, כשישראל פוגעת
באורח בל־בך ברוטאלי בבני עמי,״ אמר, המחבל/
״אני סבור שתפיסה הומאניסטית זו היא נכונה
ביסודה. חבל שהיא עדיין לא חדרה להכרתו של רוב
העם הישראלי.״

בולטת מעמדת הנשיא. היא נראתה בעיניהם כחלק בלתי-
ניפרד מהיגררותו של מיטראן אחרי עמדות ארצות־הברית
בכל רחבי הזירה הבינלאומית. מחוץ לאמריקה המרכזית,
שבה שומרים עדיין הצרפתים על תמיכה בתנועות השיח־רור,
מתאם מיטראן את כל צעדיו עם רגן, מפגין בכל
הזדמנות את שייכותו הבלתי־מעורעדת למערב. בעניין
הלבנוני מסרב הנשיא לצאת בגלוי נגד העמדה האמריקאית,
מסתפק בהשמעת הסתייגויות. זאת, לפחות, תהייה
עמדתו עד שהערבים כולם ייצאו סוף־סוף למערכה מדינות
למען הפלסטינים, דבר שלא קרה עד כה.
עוזריו של הנשיא מוסיפים לעמדתו הפרו־ישראלית
גם נופך מעין אידיאולוגי. יועצי הנשיא, הובר וודרין

ארגנטיגה:
שעיר
ל עז אז ל
יש להניח שקוראי עולם קטן לא הופתעו כלל
מהדחתו של נשיא ארגנטינה, ליאופולדו גאלטיירי.
המדור יצא לפני ארבעה שבועות בתחזית מפורשת
שגאלטיירי יודח אם תובס ארגנטינה (העולם הזה
.)2335 בינתיים מנסים ראשי החונטה להשתמש בהדחת
הנשיא, כדי לשמור על כיסאותיהם, ואולי על עצם
קיומם הפוליטי(והפיסי
גנרלים כחסדי פדורגד. בארגנטינה מתלוצצים
שעתיד החונטה תלוי בעצם בכוכב הכדורגל, דייגו
מאראדונה. כל כישלון במונדיאל, כמו ההפסד המחר
לבלגיה. עלול לעלות לגנראלים ביוקר רב.
משקיפים רציניים יותר סבורים שאין תקומה
למישטר הנוכחי. כישלון ההרפתקה המטורפת ב־
״מאלווינאס״ (איי פוקלאנד) ,המחיר הכלכלי הכבד,
והבעיות האובייקטיביות הקשות של ארגנטינה, עלולים
להצית אש של מרד בכל רחבי המדינה.
מומחים ליבראליים חוששים שהתסיסה העממית לא
תביא לשינוי בכיוון דמוקרטי, ובסופו של דבר ישלטו
בארגנטינה פאשיסטים גרועים יוותר מגאלטיירי. יש
להניח שזאת היא תחזית מציאותית בהחלט.

ורג׳י דבריי, אמרו השבוע לעולם קטן שהנשיא רואה
סכנה רבה בבידודה המדיני של ישראל. תחושת המצור
עלולה להפוך את ישראל למדינה מטורפת, הפועלת ללא
כל זיקה למציאות הבינלאומית, או לאינטרסים של מדינות
ידידותיות.
גישה פסיסולוגיסטית זו היתה נר לרגליו של מיטראן
לאורך כל הקאריירה המדינית שלו, ושיכנעה אותו לבקר
השנה בישראל. חרף רתיעתו ממנחם בגין. היועצים רמזו
שהפלישה ללבנון מהווה מכה קשה לקונצפציה זו, והם
סבורים שמיטראן עשוי לשנות את גישתו לממשלת
ישראל, למרות אהדתו הרבה לעם הישראלי.
רג׳י דבריי, מהפכן ויתיק שישב שנים בבתי כלא דרום-
אמריקאיים והפך יועץ הנשיא לענייני העולם השלישי,
הפגין בגלוי את המבוכה הרבה שגורמת לו עמדת מיטראן
בנושא הפלסטיני. מדבריו ניתן היה ללמוד שהנשיא אוהד
באמת ובתמים את מדינת ישראל. הוא ישנה את עמדתו
רק אם יובהר לו.בצורה ברורה שיש סתירה בולטת בין
האינטרס של העם בישראל, ובין מדיניות בגין—שדון.
מבוכה סוציאליסטית. מעבר לעמדה הספציפית
ביחס לישראל, קיימת שאלת האוריינטציה הבינלאומית
של צרפת. אין ספק שמיטראן נוקט במדיניות אטלנטית
ברורה, וזונח את המסורת האירופות של חלק מקודמיו.
הכרעה זו מונעת יצירת מדיניות־חוץ נייטראליסטית
יותר, הנשענת על עקרונות סוציאליסטיים, והניעה את
מיטראן לצאת לפעולה כדי לרסן את ברונו קרייסקי,
שיצא בהתבטאויות חריפות לא דק נגד בגין׳ אלא גם
נגד שמעון פרם.
במיפלגה הסוציאליסטית שוררת מבוכה רבה. חברי
השורה דורשים ניזתוק היחסים עם מיפלגת העבודה
הישראלית, ונקיטת עמדה ברורה נגד בגין. רוב יועצי
הנשיא, חוץ מז׳אק אטאלי, שהוא בעצם סוכן ישראלי
לכל דבר- ,סבורים אף הם שיש לצאת בגלוי נגד בגין.
אולם בצרפת ״המדינה היא הנשיא״ ,ועמדתו.המפוקפקת
של מיטראן בעניין הפלסטיני אינה מבשרת טובות לסי-
כויי־השלום במיזרח־התיבון.

חיים 3דעם

מטעמים מובנים לא ניתן לפרסם
מודעה ז 1בעתו! מסוים!
קוראי העתון ההוא אינם יודעים את האמת

הרוח החדש הוא הנפוץ ביותר במדינה:
עובדה: מודעה אחת למכירת רכב ה מ תפ רסמת
בגוש דן מופצת באמצעות ״מעריב״ .״הארץ.״
״גירוולם פוסט״ ו־״העיר״ ב־ססס 540,עותקים.
ומלבדם ל כל בעל טלפון באמצעות המחשב!

הלוח החדש מגיע גם לקוראי ידיעות
אחרונות__ :
עובדה -ה״לוח החדש״ מגיע גם לקוראי ״ידיעות
אחרונות״ באמצעות עתון גוש דן ״העיר״ ובאמצעות
עתון ירושלים ״כל העיר״ .עתונים אלה מופצים
במאות אלפי עותקים.

המפרסמים הגדולים מעדיפים לפרסם
מודעות דרושים בלוח החדש__ :
עובדה: מה־ 1.4.82 התפרסמו במדורי ה־ דרושים״
ב לוח החדש״ 1450 אינטש יותר מא ש ר בלוח
האחר.

המחה חר ש ע ובר טוביותר:

נסיון מצטבר ותגובות הציבור מוכיחים ש הלוח
החדש״ עובד טוב יותר. עובדה: רק אנשים שפרסמו
ב״לוח החדש״ הביעו דעתם על הצלח ת הלוח
(בסידרת מודעות ״הטלפון ל א הפסיק לצלצל״).
הלוח האחר שותק מדוע?

מודעה אחת שלך מגיעה לכל אדם במדינה

אנשים בשביס

בת השאה שגורש מאיראן, פאראנהאז פהלווי, מנסה לשטח
את עברה המלכותי, שחלף ואיננו עוד, ולשקוע בהווי-סטודנטים.
פאראנהאז בת ה־׳ ,23 סטודנטית לאמנות במיכללת בנינגסון בוורמונט,
נראית בחברת ידידה הקבוע, ביל קונוכר, רואה־חשבון המשתלם
בסוכנות הבורסה הגדולה מריל ולינץ׳ .אבל קשה להניח שאם היתד.
רק סטודנטית ולא נסיכה של ממש, היתד, מרשה לעצמה לרקוד
שלושה לילות רצופים בדיסקוטק זנון, שהוא מקום הבילוי היקר
ביותר בניו־יורק.

011׳ וגן• :לדת־הפלא סם סבא וסבתא

איו להכחיש: האמריקאים יודעים לעשות הצ-
גות* הבכורה העולמית של הסרט אמי נערכה
בראדיו סיסי, בניו־יורק, כשהמפיק, דיי סטארלו,
דאג להביא לשם את כל האנשים הנכונים. הוא
תרם 120 הצגות־בכורה לתחנות הטלוויזיה החינוכית
בארצות־הברית, בעיקבות בקשתו של הנשיא
רונאלד רגן אל הסקטור הפרטי לעשות יותר

במימון האמנות. תמורת זאת, זיכתה גברת ננסי
רגן, שחקנית־קולנוע לשעבר, את כוכבי המחזמר
המוסרט בהופעתה האישית, כשלצידה יושב בן־
זוג מימים עברו, קרי גראנט. ברוק שילדם,
היכולה להיות נכדתה של הגברת רגן, ידעה היטב
לאן יילכו הצלמים, וניגשה לברך את אשת־הנשיא.

תנסינה :011111
״לא איווסין,
לא נישואין־
זמן קצר לפני שליידי די
כרעה ללדת את יורש־העצר
המפורסם (הרופאים התבוננו
בו על מסך טלוויזיה מיוחד,
עוד לפני שיצא לוויר העולם),
חגגה מרגרט אירוע פרטי בהחלט,
באחד הנשפים הגדולים
בלונדון. .לא אירוסין ולא נישואין,״
הצהירה הנסיכה הפו־חחה.
היה זה בשעה 3וחצי
לפנות בוקר, כאשר מרגרט
בת ד 51-.קיפצה כילדה, בחב רת
מחזרה הקבוע, גורמן
לונסדייל, מוציא לאור בן
,55 שלבש את החצאית הסקוטית
המסורתית. .איני מוכנה
לומר שאנחנו לא מתחתנים,״
ניסתה מרגרט להתבדח עם
ידידים משותפים בנשף. לונס-
דייל היה זהיר יותר, כשאמר
לעיתונאים. :ואני איני אומר
שאנחנו לא מתארסים, כי זה
נשמע גס מדי. מצד אחר, אולי
זה גם נשמע נועז למדי. אנח נו
לא מתארסים ובכל זאת
אנחנו חברים טובים מאוד.״
ה עו ל ם הז ה 2339

היבד דה דיבאנשי: בנינת הכתר
האופנאי היכר דה דיכאנשי נחשב לאחד מבעלי הקו ההדור
ביותר של אופנת העילית הצרפתית. לאחרונה חגג 30 שנות פעילות
בשטח הבשמים. כשגולת הכותרת היתד, נשף, ענקי, בהשתתפות
כוכבים ואנשים י_פים מכל העולם, אשר באו לכבודו לניו־יורק.
אך הפנינה שבכתר היתה אודרי הפבורן, שבאה לברד את
האופנאי, שלו שמרה אמונים במשך שנים ארוכות, כשהיא לובשת
את השמלות שלו הן בחיים הפרטיים והן על מסך־הקולנוע. וכיצד
תבוא לבושה לנשף, אם לא בשימלה חדשה את ז׳יבאנשיז

)) 1 1 1 1 1 1 2 1 1 1 * 1 1 1 1

שתמו אל־פאס : ,תוב׳עת הגירושין 11010 בישו בשלם
לפני כמה שנים נחרדו תושביה השאננים של
שכונת בוורלי־הילס המכובדת שבהוליווד, כאשר
שכן חדש נכנס לחווילה, שרכש בסכום של מיליון
דולר, צבע אותה בצבע ירוק־אתרוג והכנים שינויים
בעלי גוונים בלתי־מוסריים בקישוטי הבית החיצוניים
והפנימיים. לימים הכירו אותו כולם —
זהו השייח׳ הנודע בשם :״השייח׳ של שדרות
סאנסט״ .שמו הוא מוחמד אל־פאסי, הוא בן 28
ונחשב לאחד העשירים המרגיזים ביותר בעולם
כולו.
בחישוב צנוע, נאמדים הרווחים מעסקיו ביום
היא בת 17 בלבד, בלונדית ששערותיה בגוון האפר. היא קושרת
את מחלפותיה כמו השוודי המפורסם, והצרפתים רואים בה את
התיקווה הגדולה של הטניס הנשי בארצם. שמה קאתרץ טאנכיה,
ויש לה כל הנתונים הדרושים כדי לטפס לפיסגה. אמה היתה בעבר
ארבע פעמים אלופת צרפת בריצות קצרות, וכיום היא מקדישה
את כל זמנה לטיפול בקאריירה של הבת הצעירה. מאמנה הוא
אוסטרלי, בשם שטיב מאיירס, והוא האחראי להתקדמות הטכנית
שלה.
הפנים החמודות ועצבי־הברזל מבטיחים, שהיא תמכה הן לעמודי-
שער והן לנצחונות בשדה, כמו הקרחון השוודי.

ליז ס״לזו: ששלה קמה של אזלא
אחרי הצגת שועלים קטנים בלונדון הזמינה כוכבת ההצגה,
ליז טיילוו, את אמה שרה לארוחת־ערב במיסעדה. למרות שהיו
מבקרי־תיאטרון שלא ראו במאורע הזדמנות מכובדת לחגוג הישג
דרמאטי של ממש, חושבים קוני הכרטיסים אחרת וההצגה, לפחות
בניו־יורק מכורה מראש.
בינתיים מקדישה ליז את כל זמנה לטיפוח קישרי־מישפחה, לא
רק עם אמה כי אם גם עם בעלה לשעבר — פעמיים — ריצ׳ארד
ברטץ. כמה עיתונים אמריקאיים טוענים שהשניים ישובו לחיות
יחד, וכי ליז החליטה לטפל בברטון החולה במו ידיה.

אחד, ב־ 3מיליון דולר. חשבון זה ידוע, כנראה,
היטב גם לאשתו, דנה, שהתגוררה עמו בהוליווד,
עם שני ילדיהם. עתה דורשת האשה גט ודמי-
מזונות, בסכום צנוע — קצת יותר מ־ 2.5מיליארד
דולר (סכום ששבר את השיא של הציבה קודם לכן
פוראיה קאשוגי) .דנה נישאה לשייח׳ מוחמד
לפני 16 שנים, כשהיתה בת ,15 והתרגלה לחיי
מותרות מטורפים עד כדי כך, שלא שמה לב לעובדה
שלבד מ־ 300 זוגות נעליים. היו לבעלה גם
כמה שיגעונות אחרים, כמו הכנסת עדר עזים לחדר־השינה
בבית־מלון מפואר במיאמי.

שארו! סילשן•
נואם!החרון
צאו גיוזשין?
לא יהיה זה פלא אם מפיקי
הסידרה דאלאס ייתבעו להעסיק
פסיכולוג מיוחד, צמוד, שישרת
את כוכבי הסידרה שלהם. כי במעקב
אחרי הקורה לכמה משח־קני־הסידרה
המפורסמת, נראה כי
יש סכנה של הזדהות מוחלטת
עם מצבן הבלתי-מאוזן של הדמויות
בסידרה וחייהן המישפחתיים.
כך למשל, הצהירה באחרונה
לינדד! גריי, שהיא מעדיפה חב רתם
של גברים הומוסכסואליים,
אשר אינם מסכנים את ביטחונה
האישי; ויקטוריה פרינסיפל
היפהפיה מעדיפה את כיסו השמן
של השייח׳ עדנאן חאשוגי, ואילו
שארלץ טילטון נמצאת על סף
פרידה מבעלה. אמנם זה מפתיע
בהחלט, לאור העובדה שהכוכבת
הצעירה נמצאת בחודש השישי להריונה,
וזאת גם היתה הסיבה
המוצהרת לכך שלא באה לישראל,
כמתוכנן. לעומת זאת, כל נישואיה
לכוכב הזמר ג׳וני לי מסתכמים
בשלושה חודשים, אבל
חבריהם הקרובים ביותר טוענים
שאין מנוס מהפרידה.
לאחרונה מרבה ג׳וני בנסיעות
לצורכי הופעותיו, ואילו שארלין
נאלצת לצלצל אליו למקומות ני-
דודיו השונים, לפחות חמש פעמים
ביום. היא מודה ומתוודה שהיא
מצוייה בפאניקה, ושהיא עמלה
קשה כדי לשמור על נישואיה.
העול ם

הז ה 2339

יוסי שויו טוען שקיימת במיפרגתו בוית־ביויתים נגדו, אומו שהוא
ינור להפוך את אימוי וון רגר שר עצמווז, מספו ער 1ויי 1ומישפחה
שרו וער יחסיו עם נינחס רונין ר, שיגעון נו ס 1ויצחק רביו
הילדים שלי מתחויס
ביניהם וגי יענה לטלפונים
הגא״מים. הושית׳ להם
לקרוא לווו ללשונם,
ולשלוח קללות במא״מיס

ספיד היה האדם היחידי
בפוליטיקה שאהבתי.
פעם הוא אמר שהוא
אוהב אות׳ יותר
מאשר את הילדים שלו

נשהונעת׳ לראשונה בה״
לפני צינור התעלפתי
מדוב פתר. הם תצאו
אות׳ על חריפצה,
ותשבו שאני אפילפטי

קשה לעבור איתי
נמיתגרת קולקטיבית.
לפעמים אני קצדדוח
ותסר־סבלנות. קשה ר
לעעתת ויתורים ופשרות

ידוו לונדון אמר לי: אני
מניר איזו בחורה יפה,
חתיכה, דורית ורביו• .ש
לה.ואריאנט״ לבן,
היא שיגעה את כולם

אני לא מסוגל מנתינה
נפשית לגייס אנרגיה
נרי לעלות בפעם המי
׳ודע־נמה על מיתדם׳
המאבק נין פרס לרבין

מולך ה צני ש ח!
אפשר להגיד עליו הכל: הוא צעיר,
הוא חבנו, הוא מצליח. יש לו רק געייה
אתח — הוא צנוע.
יושי שריד הוא חבר־כנסת כבר תשע
שנים. ילד־הטיפוחים של פנחס ספיר,
ילד־התפנוקים של מפא״י, כעת הילד
הנוראי של המערך.
מה לא נאמר עליו י ראש-הממשלה
כינה אותו נער מחוצף, גולדה איימה
בהתפטרות אם יעז לפרסם ברבים פרשה
שהובאה לידיעתו אחרי מילחמת יום-
הכיפורים, פרשת מנחיימי. מנחיימי,
קצין בכיר בצה״ל, התבטא בחריפות
בכנס קצינים על מחדלי שר״הביטחון
דאז, משה דיין.

שריד רצח להגיש שאילתא בכנסת,
דיין איים בהתפטרות, גולדה קראה
אליה את ספיר, ספיר טילפן ליוסי וניסה
להניא אותו מלהגיש את השאילתא.
יוסי אמר לאבא הגדול: לא ! גולדה
לקחה את הטלפון, יוסי אמר ל ה:
תשכחי בזה.
גולדה לא טבלה אותו, הוא תיעב
אותה. הוא אוהב לספר איך יעץ פעם
לספיר להתפשר מגולדה, אך ספיר לא
שמע לעצתו.
ליוסי שריד תדמית של בוהמיין. הוא
יושב בבתי״הקפה הנכונים. הוא אורח
קבוע בפרמיירות ובמסיבות, נציגה של

הוא משתבח

הכנסת בפסבדו־בוהמה.
בחברים שחקנים.
הוא נשוי לדורית, אשה נאה מאוד.
קשה להאמין שיש לה בן בוגר שמינית.
הם הכירו דרך ירון לונדון ואחרי שבועיים
התחתנו. הם גרים בדירת־גג בשיכון
למד. הדירה מפוארת, אך הריהוט פשוש
ודורית מתנצלת על הריפוד המהוה.
הטלפונים אינם מפסיקים לצלצל —
חברים ידועים וידועים פחות, טלפונים
מסתם אזרחים, המביעים התנגדות או
הזדהות.
יוסי מראה לי את התעודה של בנו, בוגר
השמינית. השם הרשום בתעודה: שריד
ישי. יוסי אומר לי שמרבים להתלוצץ

איתו בעניין זה. אני מספרת לו איך
פעם זכיתי בראיון עם אישיות ידועה,
שסירבה להעניק לי ראיונות, אך המזכירה
שלה הבינה בטעות ששריד רוצה
ראיון. כשהגעתי אל אותה אישיות לא
היתה הברירה בידה אלא להצטער על
הטעות ולהעניק לי את הראיון.
הוא נחמד, יוסי שריד. אחרי ארבע
שעות של ראיון יצאתי מרוצה. הוא
מרואיין מצויץ, מספר לך הכל: רכילות,
פוליטיקה, סיפורים אישיים, השמצות.
הוא יורד על עצמו ויורד על אחרים,
וגם כשאתה יורד עליו, הוא יודע
לכוון את התשובה כך שתהיה מרוצה.
מרואיין מצו יין — אולי בגלל חדות

..או לא מלן־ הצלעוח!״
(המשך מעמוד )31
לשונו וכושר ההתבטאות שלו, אולי בגלל
נסיונו העיתונאי. הוא יודע שכבל שאתה
פחות מחנטרש לעיתונאי, אתה יוצא
נשבר מהעטק.
12 בצהריים, יום שישי. הכלבה טוטי
מכרסמת בעצם שלה, נדב בן ה־ 7חוזר
מבית־הספר, שמח להצטלם עם אבא
שלו, יושב בשקט ומקשיב. ילד רציני.
אחר־בך באה נועה, בת ה״ 12 עם
חברה. היא אינה רוצה לשמוע על צילו מים.
גם דורית, היושבת במירפסת וקו ראת
עיתונים, אינה רוצה להצטלם. היא
נראית טוב, האשה הזאת. יו סי אומר
שהוא מאוד מעריך את העובדה שדורית, אוהבת העובדת בעורבת-לילה, אינה
להיבנות על חשבונו.
מאוד בלשון
הוא משתמש הרבה
רבים :״אמרנו״ ,״עשינו״ ,״הלכנו״ .הוא
גם אוהב לדבר על עצמו בגוף שלישי,
והוא אף פעם לא מסתכל לך בעיניים.
יש לך הרגשה שהוא מדבר עם עצמו,
אל עצמו, רק על עצמו. כשהוא מפסיק

את השיחה ועונה לטלפון, הוא ממשיך

• מה, אם כך, קרה כישיבת
הסיעה?
הפעם, לצערי, באמת לצערי, קרו דב רים
אחרים: זה מדכא אותי. כבר הרבה
שנים לא דיכא אותי דבר כמו שקורה
בזמן האחרון. הפעם זה עלה על פסים
של יצרים אישיים, משטמה נוראה. בישיבת
הסיעה האחרונה ראיתי את חברי ברית־הבריונים
עומדים מאחורי, והגילויים היו
גילויים של אלימות ממש. אז הבנתי
שהמיסגרת לא יכולה להיות שלמה.

• מי חכר באותה כרית־כריו־נים?

ז׳אק
אמיר ,׳רענן נעים, מיקי בר־זוהר.
את לא מתארת לעצמך איך זה נראה. היו
להבות, החזה היד, חשוף. כשראיתי אותם
קמים מהמקום, אינסטינקטיבית הבטתי
אחורה, לראות איזו צדה צפויה לי משם.
הוויכוחים בישיבה הפכו ליצרים אישיים.
חילוקי־הדיעות. נחשפו בבהירות
הכי אכזרית. התברר שחלק מן האנשים
תומך במיבצע הזה מעיקרו, על כל גילגו־ליו,
התפתחויותיו והשלכותיו — הצפויות
והבלתי־צפויות. חלק זה שמח שהפסיכיא-

הוא אומר לי: אתה הרי תבוא לבר-
מיצווה ! אני שואל אותו איזה בר־מצווה?
ואז היתה מהעבר השני דומיה ישל מבוכה.
את מבינה, טוביה סער לא הזמין אותי
לבר־המיצווה של הבן שלו.
כדי שתביני באיזו מידה טוביה ואני
חברים, אני יכול להגיד לך שהחברות
שלנו התחילה ברדיו ב־ ,1961 כלומר 21
שנים שאני מכיר אותו. את דורית הוא
מכיר עוד יותר זמן. אני יודע, פעם הוא
חיזר אחריה. אני גם חבר של אשתו ומכיר
את הילדים, וכשהייתי באמריקה
גרתי אצלם וטוביה הוא בן־יבית פה. שעות
היינו מבלים ׳במשחקי שש־בש ׳ופוקד ותמיד
הייתי מפסיד לו, כי האמביציה שלו
במישחקים גדולה משלי .׳והוא לא הזמין
אותי לבר־מיצווה. בדרך־כלל אני ישמח
כשלא מזמינים אותי, כי זה פוטר אויתי
מללכת, אבל ד,מיקרה עם טוביה סער גם
חרה לי וגם החריד אותי.

• האם שמחת כשהתמנה למנהל
הטלוויזיה זו
לא הזדרזתי לברך אותו. ידעתי מה
שילם ומה הוא היה מוכן לעשות ומה
הוא עושה בשביל לקבל את התפקיד הזה.
לא יכולתי לעשות שקר בנפשי ולברך
אותו.

של אדם אחר להציע לזולתו. הזכות הזו
שמורה לכל אחד אם הוא באמת מגיע
למסקנה שזה מה שהוא חייב לעשות. אני
מודה לאלוהים שאיש לא שאל בעצתי. אך
אילו מישהו דחק והפציר בי שאתן ליו
עצה, הייתי מייעץ ילו לא לשבור את
הכלל האחרון, שאחריו יש התפרקות
מוחלטת. כי אז יווצר מצב כל־כך מסוכן,
יותר מסוכן מהמצב שאנחנו שרויים בו.

• אתה זקוק-לאהדה?

לא רוצה לדבר בצורה דרמאיתית, ו־המימחטות
יכולות בהחלט להישאר בכיסים.
רמת הרגישות שלנו גבוהה, ומי שמסוגל
לגלות מידה מוגזמת של רגישות
יכול לעמוד במאבק הזה, שהוא המאבק
הכי חשוב שלנו. אני לא ־תובע את עלבוני
ולא מבקש מידה שיל הזדהות עם הסבל
שנגרם לי. הדברים היו צפויים ואותו רגיע
שבו קיבלתי את התגובות המזדהות הראשונות
היה מספיק בשבילי. ידעתי מלכתחילה
שאני נותן פיתחון־פה למעטים ובזה
ראותי את תפקידי. כעת אני מרגיש
שיש שינוי במצב־הרוח הלאומי, ואני בטוח
שיש הרבה אנשים המתהלכים בארץ ואני
לא בטוח שהלב שלהם מגלה לפה והם
אומרים: ימה שמו זה, יוסי, איך קוראים

• אולי גם הוא לא יכול היה
לעשות שקר כנפשו ולהזמין אותך
לכר־המיצווה של כנו?

יוסי ודורית שריד
״אני זאב פוליטי בודד. קשה לי לעבוד בקבוצוד
מייד ב או תהנ קו ד ה שבה ה פ סי ק. אין
צורך להזכיר לו.
יו סי שריד סובל בעת מ חוסר-פופו-
לאריות. הציבור אינו או ה ב גיבורים
ה מ תנגדי ם ל מי לחמה.
ב מ חנ ההשמ אל נערכים ני חו שי ם: יפרוש
או לא יפרוש. והרוב או מ רי ם: ל א
יפרוש. הו א עצמו מתקשה לה שיב על
ה שאלה. רוצה לפרוש בראש מ חנ ה גדול,
עם מפ״ ם. מזכיר א ת כי שלונו של לובה
אליאב.
יו סי שריד הו א בן .43 אנ שי ם רבים
אינ ם או ה בי ם או תו, מ א שי מי ם או תו
ב שחצנות, מ א שי מי ם או תו שהוא או ה ב
ל היו ת כוכב ראשי. הרבה מ או ד אנ שי ם
או ה בי ם או תו, מ א מיני ם שהוא מ סוגל
לעמוד בראש מיפלגה חד שה.
או ה בי ם או ל א או ה בי ם, דבר אחד
ב טו ח, אף אחד לא יכול להת על ם מ מנו.

• יוסי שריד, מה התוכניות
שלך?
לפני המילחמה אמרתי שזה יהיזז טוב
מאוד לו תנועת העבודה תרוץ בשני
ראשים. אתרי המילחמד — ,על אחת כמה
וכמה.

• מה קרה כזמן המילחמה?

קרה דבר שהיה ידוע כל הזמן. היתה
ישיבת הסיעה הראשונה, ישיבה שתישאר
חקוקה בזיכרון להרבה שנים. כמו תמיד,
היו חילוקי-דיעות. את מוכרחה לדעת,
שאף פעם חילוקי־הדיעות האלה לא עלו
על פסים אישיים. אני עשיתי מאמץ גם
הפעם, שלא לגלוש למישור האישי. זה
נראה לי מיותר. הוויכוחים האידיאולוגיים
קשים דיים. תמיד יכולתי לאמר שמעבר
לחלוקי־הדיעות, אני מקיים קשרים עם
אנשים שממש חולקים על דיעותי.

טר הלאומי שלנו רוצה לרפא אותנו מטראומה.
חלק אחר, כך התברר, פוסל את
המיבצע מיסודו.

• האס חילוקי־הדיעות כסיע-
תך, שהיו ידועים לך מראש, הם
שגרמו לך להיות כל־בך מזועזע ץ
הדברים היו ידועים׳ גם אם מעולם לא
הובאו באורח כה ברור ובוטה. אך הדבר
שאני מתקשה, ואיתקישה מאוד להסביר,

ואיתי את חבוי בוית
הביויונים -ז״אק אמיר,
וענן נעים!מיקי בויזות!
עומוים מאשר. תיולחמת. התזת היה חשוף.
ואיתי אותם עמים
מהמקום. הסתנרת׳
אחורנית וואות
איזו ועה צפו״ה וי

• כמו מי?
אני תמיד מספר שעמוס הדר, אחד
הניצים המובהקים, היה חבר שלי. לפני
שנתיים שלוש הוא חיתן את בנו ׳והזמין
איזה שניים־שלושה חברי־כנסת. אני הייתי
ביניהם. התגאיתי בכך ,.ראיתי בזה הוכחה
שאפשר לקיים יחסים אישיים גם אם יש
חילוקי־דיעות אידיאולוגיים.

הוא דבר אחר, וזה בעצם מה שגרם לי
לזעזוע: יש לי חבר טוב, אישי, הרבה
מאוד שנים. שמו טוביה סער, איש ידוע
בציבור׳ מנהל־הטלוויזיה. לפני כמה ימים
מטלפן אלי חבר אחר ואומר את מה שאומר
ואז, אחר־כך, הוא אומר לי: במילא
נתראה הערב. אני אומר לו סליחה? ו

איזה כללים מקובלים. לא גינוני-
טקס. יש דברים שיש בהם הרבה יופי
ודברים של אמת בזמנים של ׳שימחה וחלילה
אבל. אני לא יכול להעלות על
דעתי שטוביה סער יכול, או רוצה, למחוק
תקופת זמן שלמה בעברו. חשבתי שאולי,
במיקריה, שכח לשלוח לי הזמנה. טילפינתי
לדן שילון, גם הוא חבר של טוביה ושלושתנו
היינו שלישייה של הברים —
רק תביני כמה העסיק אותי עניין הבר־מיצתה
— טילפנתי אל דן והסתבר לי שגם
דן שילון לא הוזמן.
הדבר הזה הוא גם מחפיר וגם מזעזע.
זה מזכיר לי כל מיני תופעות בכל מיני
מדינות שעברו זמנים קשים מאוד ישל
שינויי מישטר. טוביה סער פשוט לא רצה
ששריד ושילון, כן ושכחתי גם ארנון
צוקרמן שלא הוזמו, ייראו בבר־המיצווה
שליו. יש בזה משהו שמזכיר את הסרט
טפיסטו, שראינו לא מזמן — לא שהיינו
זקוקים למפיסטו כדי להבין מה קורה.
למה אני מספר ילך את זה? כי אני
חושב שהמיקרה הזה הוא סימפטומאתי ומאפיין
את המצב שבו אנו שרויים בשלושת
השבועות האחרונים, מאז שהבענו
את הזדהותנו.

• מדוע אתה סדכר כד הזמן
כרכים ז־ מדוע אינך מדכר כגוף
יחיד?

אם את רוצה זה יכול להיות יגם אני.
אני הבעתי, אני שרוי. זה לא משנה. לגופו
של עניין, זו היתד, ההכרעה הקשה
ביותר שהייתה לי בחיי. לא רק בחיי הציבוריים.
ואני מבדיל ומותח קו חריף
בין חיי הציבוריים והפרטיים, ולא מערבב
אותם עד כמה ׳שניתן. ואני אומר שזו
היתד. ההכרעה הכי קשה בחיי. זה ניקב
אותי, כל ההתלבטויות. הרי מי נלחם שם
בלבנון? נלחמים שם כולם, וחברים שלך
ובני־מישפחה שלך, ואתה לא בטוח אם
הם מסוגלים במצבם להבין אותך, ואתה
לא בטוח אם הם לא ייגינו אותך. אתה לא
מצפה מהם שיבינו אותך, אולי לא טוב
שיבינו אותך. אולי ההיסוסים שאתה מסוגל
להחדיר בהם אינם לטובתם. אתה לא
רוצה להכביד על אף אחד. להיפך, אתה
רוצה להקל, ומצד שני אם אני יכול
לעשות מישהו כדי לצמצם את ההרפתקה
הזאת שאין לה הצדקה, ולכן היא מיותרת,
אם אני יכול להביא לזה שהאיש לא ילך
בכלל למילחמה, אני חייב לעשות את זה.
ולכן זו הותר. הכריעה מאוד מאוד קשה.

י• אמרת שאודי טוב שהחיילים
לא יכינו אותך. האם אינך מאמין
שיש רגע שכו חייל, המכין את
אשר הוא עושה וחושב שמי שנתן
דו את ההוראה טועה טעות נוראה,
ואז, כאותו רגע לא נותר לו אלא
לסרב פקודה?
לא. לא, לא. אני לא יחושב כך, כי מאותו
רגע ואילך פשוט נשמט לחלוטין הקיום
הקולקטיבי שלנו. לאחר מכן אין יכולת
לאחות את הבסיס הלאומי. אחרי זה בא
האבדון.

• כוא ניקח משהו שלא נוגע
דנו כאופן אישי, התורכים והארמנים
למשל.
סוג ההכרעה שאת מדברת עליו הוא
מאוד אישי. משיהו שבין החייל ובין עצ מו,
והואיל והדבר הוא עד כדי-כך מרחיק־לכת,
זה ילא עניין של הטפה או יכולת

יש וי חבר אישי סוב,
הרבה מאור שניס: טוביה
סעו מנהל־המחויזיה. אני
מניו אוחו 21 שגים. מניו
את אשתו, את הילדים.
נשה״ת׳ באמריקה, גרתי
אצלם. הוא אצרי בן־נית.
והוא לא ה1מי 1אות׳ לבר
מיצתד! של הבו שלו. זה
חוה ל׳ וגס התויד אות׳
לו, שריד, יוסי שריד, אולי הוא עוד
פעם צדק. אני בטוח שזה קורה.

• האם אתה מוכן להיות כודד
במערכה שלך?

אני גם מוכן למצב של בדידות מוחלטת,
בתנאי ׳שאיני מתרחק מעצמי, כי ההתרח קות
מעצמך היא המצב הקשה ביותר ש אני
מכיר. אני מוכן לסבול נידוי בתנאי
ישאני ישלם עם עצמי.

• כיקרת כלבנון. מה היתה
תגובתם של החיילים שפגשת?
הם הרי מכירים את השקפותיך.
אני שונא את הסיורים האלה. הם ייותד
מדי מזכירים לי את מה שקרה אחרי
•ששת־הימים. אני כבר קורא כל מיני אנשים
שכותבים ביקורת מיסעדות בצור
ובצידון, ודווקא חברים שלנו. אני יכול
לחיות בלי זה. אבל אני חבר בוועדת־החוץ־והביטחון,
והסיורים הם חילק מהעבד
דד, שלה. היה עוד טעם ליציאתי ללבנון:
אלמלא יצאתי, יכול היה מישהו לומר
שלא יצאתי כי לא רציתי לצאת לעימות
עם החיילים. וזה הדבר חכי נורא שיכול
לקרות ׳לאיש ציבור, שהוא בורח מפני
העימות. אז אתה מוכרח לקום בבוקר ולהגיד:
יוסי, אתה מוכרח לעשות את זה.
יש שיגרת-לשון שאומרת ״לא ישנתי בלי לה
״.אז אני לא מתכוון במיקרה הזה
לישיגרת־לשון. באמת לא ישנתי בלילה.

י• כיצד השפיעו על שנתך כלילות
דבריו של אימרי רון?

אימרי רון עשה מעשיה פחדני ונבזי ממדרגה
ראשונה. והנבזיוית שלו התבטאה
בשני דברים: בעובדה שדיבר בשם הלוחמים,
וזהו מעשה מביש מאין כמוהו. לדבר
בשמם ישל לוחמים זד, מגונה, לדבר בשם
פצועים זה מגונה ולדבר בשם מישפחות
זה מגונה. והמגונה ביותר זה לדבר בשם
המתים. אם כל אחד מאיתנו יתחיל לדבר
בשם הלוחמים שלו, כשלכל אחד מאייתניו
יש לוחמים — אנה אנו באים? והנה בא
אימרי רון, והופך לפה הלוחמים. הדבר
המחפיר השני הייה, שבישיבת חברינו ב־

וועדת־החוץ־והביטחון הוא דיבר באופן
מאוד מאופק. אמר מה שאמר, לא ינקב
בשמות, וכעצה כללית יעץ שלא נאמר
שום דבר שממנו ניתן ללמוד כאילו אנו
מטילים דופי בטוהר הנשק של צה״ל. ואז
קם חיים בר־לב, וסייע לו יצחק רבין
ואמר לו: אימרי, אל תגיד דבר כזה, כי
איש, כולל מי שהתנגד למיבצע, לא הטיל
דופי בצה״ל. ואז הוא רץ לעיתונאים
ואמר בדיוק את ההיפך.

#מדוע לא הטיל איש דופי
מטוהר הנשל, שד צה״ל, גם מי
שהשם שנעשים דברים חמורים ץ
האם משום שאין זה פופולרי?
מאותו רגע שבו חייל מקבל הוראה להיכנס
לעיר צפופת־אוכלוסין, התוצאה היא
בלתי-נמנעת. חייל נכנם לעיר, יורים עליו
מכל עבר, וחובתו להגן על עצמו. מדוע
שאגנה חייל שלא רוצה למות, וברגע שיורים
עליו הולך לקשר ואומר: תנו לי
אוויר? ואחר־כך הולך לקשר.ואומר אוויר
לא מספיק, תנו לי ארטילריה, ואז העיר
נהרסת. חובתו של החייל היא קודם־כל
להגן על עצמו. מה הוא צריך, למות?
לכן האחריות אינה רובצת על החייל,
אלא על מי שהחליט לנהל את המילחמה
בריכחי אוכלוסיה, על גבם של אזרחים
חפים מפשע. מיבצע ליטאני, שהיה מיבצע
מפוקפק ואני הייתי היחידי בוועדת־החוץ־
והביטחון שהסתייג ממנו, היו לו בהשוואה
למיבצע הזה יתרונות׳ .והיתרון העיקרי
הוא שגם וייצמן, שהיה שר־הביטחון, וגם
מוטה גור, שהיה רמטכ״ל, ידעו שצה״ל
מסוגל לכבוש את המיבצר העצום של צור.
למה אם כך מנעו מצה״ל לכבוש את העיר?
רק מסיבה אחת — הם ידעו ש ברגע
שצה״ל יכנס לצור התוצאות הן
בלתי-נמנעות. לכן הנסיון להציג אותנו
כאילו יש לנו מילחמה בצה״ל, הוא נסיון
מכוער, שנעשה במזיד מצידו ׳של אימרי
רון.

• כלומר אימרי רון אמר דגר
אחד לוועדת־ההוץ־זהכימחון ודבר
אחר לעיתונאים ז

מה זה שונים !
מה שאימרי רון עשה זה מעשה. פחדני.
יכול להיות שהוא חייל אמיץ, אך כפוליטיקאי
הוא אחד השפנים המשומנים ש הכרתי.

אימרי רון גם פן לא משתגע
אחריך. הוא בינה אותך כשם
״נפולת של ש״לי״...

מילא זה. הוא גם אמר שאיגי עוזב את
המיפלגה כי אני מריח ריח שילטון. אפשר
להריח היום כל מיני ריחות במיפלגת
העבודה, אבל מי שמריח שם היום ריח
של שילטון צריך להיות בעל חוש ריח
מיוחד במינו. צריך להיות כלב בולדוג.

• האם היה לכם עימות אישי ז

הוא אף פעם לא נכנם לעימות אישי
איתי, כי מאותו רגע שיכנס איתי לעימות
אישי, אני אעשה ממנו גל של עצמות.
אבל כל פעם אני מקבל ממנו חץ בגב.
בכלל, מעט מאוד אנשים מתאודם להיכנס
איתי לעימות אישי.

• בוא נחזור לסיור שערכת עם

שריד עם פינחס ספיר

״אני מדוכא. כבר הרבה זמן לא דיכא אותי דבר מזן; מה שקורה בזמן האחרון . .
הרבה חיילים, וחיילים באו אלי וותר מלכל
חבר־כנסת אחר. היו כאלה שאמרו שהם
חושבים שאני טועה, היו שאמרו שהם
חולקים עלי, והיו שהביעו הזדהות עם
דברי ועם דרכי. חיילים רבים׳ מטוראי ועד
תת־אלוף. לעולם לא אשכח את הטוראי ה הוא
שהפשיל את יריעת האוהל, ראה אותי
ואמר :״יוסי שריד, אתה לא מכיר אותי,
אבל אני מכיר אותך. אני יודע שמנאצים
אתכם ומכפישים ומנסים להכניס אתכם
לתוך המקהלה הלאומית המדקלמח. אל
תיכנעו! הרימו את הקול עד לב השמיים
שלא יהיה לעניין הזה המשך!״

• פורסם כאילו חיילים הביעו
את התנגדותם לך בפניה אל ח״כ
ארכלי־אלמוזלינו.
כעבור כמה ימים, אחרי הסיור שלנו,
סיירה ועדת־הפניס בבופור. ואת יודעת
מי מתחזק היום את הבופור, אחרי ש הלוחמים
עשו את העבודה והמשיכו הלאה.
אותם חיילים באו לארבלי ואמרו לה שהם
מתנגדים ליוסי שריד, וכמה הם שונאים
אותו ומה היו רוצים לעשות לו. ובכן, אני
מניח שאותם חיילים הם אנשים אינטליגנטיים
ויודעים מה ינעם לארבלי ורצו ל הנעים
את זמנה בבופור.
מעבר לסארקזם, אני מודה שהיו גילויים
חמורים של עוינות.

• איך זה משפיע על אישתך
ועל הילדים ץ

אס אמו׳ וון ״כנס איחי
ועימות איש׳ ,אעשה
ממנו גל שו עצמות.
מעם מאוו אנשים
מתאווים להימס איתי
לעימות איש׳
ועדת־החוץ־והכיטחון כלבנון. איך
היתה פגישתך עם החיילים ץ
׳נסי לתאר לעצמך. בסיורים האלה מש תתפים
לפחות עשרה מחברי הליכוד, שהם
בהחלט לא חברי, והם, כך תיארתי לעצמי,
ישמחו לספר לעיתונאים אם במיקרה יהיה
עימות ביני ובין החיילים. ובכן׳ בסיור
אחד היינו מלווים בטלוויזיה. באותו סיור
לא היה גילוי קל שבקלים של עועות.
אילו היה, הוא לא היה נשמר בסוד. תסמכי
שי׳ש מספיק גורמים שהיו שמחים לפרסם
דבר כזה. אבל שום דבר לא קרה. ראינו

שריד בביתו

במיקרה או שלא במיקוד״ הם מזדהים
איתי, ולכן יותר קל להם לקבל את גילויי
העוינות. הם מתרשמים לא פחות מהטלפו־נים
המביעים הזדהות. הם אנשים מאוד
עצמאיים, גם דורית וגם הילדים. לפעמים
אני שומע על בעיות של ילדי ה פוליטיקאים,
שנובעות מעובדת היותו של
האב פוליטיקאי. אצלנו זה לא קיים. מעולם
לא היו לילדים בעיות. הם לא רצים
על השם של אבא שלהם, כך שהם מעולם
לא הותקפו בגלל שהם הילדים של יוסי
שריד.

• ובעת, כשאתה כשפל הפופולריות,
עם גילויי עוינות כרחוב
ומצד הכרים קרובים, עם טלפונים
מאיימים ץ
זה יוצר אווירה מאוד מתוחה בבית.
תלוי איך אתה מנווט בתוך זה. אצלנו בבית
אנחנו קוראים את מיכתבי האיום בקול
רם, מנסים למצוא בהם מידה של
שעשוע. הילדים מתחרים מי יענה על
הטלפונים של המאיימים. אנשים מטלפנים,
שואלים אם אבא בבית. הילד אומר לא,
אמא בבית. הבן־אדם יודע שהוא מדבר
עם ילד, וזה לא מרתיע אותו, והוא יכול
להגיד לנדב, שהוא בן 7אז לנועה, שהיא
פת : 12״תגיד לאבא שלך שאנחנו באים
להרוג אותו.״ לישי, הבן הג?ץ ל, הם אומרים
:״תתכונן להגיד קדיש על אבא
שלו.״ אז הרשיתי להם לקרוא דרור ל
לשונם,
כולל כל הקללות שהם מכירים
ואמרתי להם שהם יכולים לשלח את הקללות
במאיים בלי כל ריסון.

• ודורית, כיצד היא מקבלת
את הדברים ץ

היא נורא בסדר. אני לא יכול להעריך
את מידת הלחץ שהיא נמצאת בה. לפעמים
אני חושב — לעזאזל, מה הם אשמים?

אני מניח שאותם חיילים
שאמוו לאובד־אדגוזלינו
נג ה הס
שונאים אוחי וצו
להנעים את זגנה
נשביקוה בבופוו
ידעתי מה אני עושה, עשיתי נכון. התגובות
צפויות. אני במצב קשה, אבל אני
לא יכול לבוא בטענה למישהו. אבל כשכל
העניין מערב את המישפחה •שלך, אז יש
בזה משהו לא הוגן.

• למילחמה הזאת התנגדו אנשים
נוספים. מדוע הפכת אתה,
יוסי שריד, למוקד השינאה ץ
יש כל מיני סיבות, בין השאר העובדה,
שהגופים האחרים שהיו שותפים לעמדתי,
הם יותר מופשטים. אי־אפשר לשנוא את
מפ״ם, אי־אפשר לדבר איתה בטלפון.
מפ״ם לא מדברת איתך. אי־אפשר לקלל
אותה. לי יש שם ושם מישפחה, אני אומר
דברים בקול ששומעים אותו, לכן אפשר
להזרים אלי את הישינאה באפיק ישיר.

• התופעה שדיברת עליה קד
דם ,״תופעת טוביה סער״ ,האם
אין היא סימפטום ליחסים השוררים
היום בין אנשים שפעם התעלו
מעל לפוליטיקה ז הרכה מאוד
אנשים בשמאל היו פעם חברים
קרובים של אריק ש רון...
אני הייתי חבר הכי טוב שלו.־ הוא
רצה שארוץ איתו במקום השני בשנת 1977
בשדוסציון. הייתי מבלה איתו במסיבות.
בישיבה האחרונה של ועדת־החוץ־והביט-
חון הוא אמר: אני רוצה לענות לשאלותיו
של חבר־הסנסת יוסף שריד — אמד

תי לו: אתה יכול לקרוא לי יוסי, תרגיש
חופשי.

• כשאתם נפגשים במיסדרונות
הכנסת, אתם מדברים ץ

אף לא מילה. התעלמות מוחלטת. אנחנו
לא חברים יותר. איך אני יכול להיות
חבר שלו היום? דורית אומרת שעכשיו
היא רוצה להיות מוקפת רק באנשים שחושבים
כמוה. אין לה סבלנות להתווכח,
אין לה כוח לשכנע, והיא צודקת. גם אני
מרגיש שאני זקוק לחברים שלי, ואני חושב
שאנשים מבינים שהם צריכים להיות
איתי כעת. דן שילון היה מצלצל פעם בשבוע.
כעת הוא מצלצל כל יום. דני
רובינשטיין מדבר, ויהודה ליטאני מהארץ
גם. אנחנו ביחד עכשיו, ויגאל תומרקין
בא הנה לראות איתי כדורגל. אנשים רוצים
להיות ביחד. לא רוצים להרגיש
לגמרי לבד.

• אומרים עדיך שאתה תמיד
נמצא כמקום הנכון כזמן שנמצא
בו העיתונאי הנכון, שאינך עושה
אף צעד אחד מכדי שהעיתונות
תדע עד כך.
אני תמיד נורא מתפלא כשאני שומע
שאומרים את זה עלי. מי כמוך יודע שמי
שרודף אחרי העיתונות, העיתונות בורחת
ממנו. יש לד בסידן בעיתונות אולי יותר
מאשר לי — מתי שמעת אי־פעם שטילפנתי
למישהו? כשאני רואה את שמי בטורי הרכילות,
זה גורם לי לגועל. אין עיתונאי
אחי־ בארץ שיכול לאמר שיוסי שריד פנה
אליו אי־פעם ביוזמתו. אין דבר כזה !
דן שילון היה מנהל מחלקת־החדשות בטלוויזיה,
החבר הקרוב ביותר שלי. מעולם
לא טילפנתי אליו בעניין שקשור בהופעה
בטלוויזיה.
יש לי המון חברים עיתונאים, והם ב־דרך־כלל
לא כותבים עלי ואני שמח. גם
את העיתונאים אי-אפשר לרמות כל הזמן.
׳ראינו חברי־כנסת שעלו כמטיאורים ושקעו
במצולות. אני תשע שנים חבר־כנסת, בלי
•תואר ובלי הדר, בלי תפקיד במיפלגה
ולא יושב־ראש סיעה ולא יושב־ראש ועדה
ואפילו לא סגדיושב־ראש הכנסת ולא
כלום. אזי הח״כ היחידי במיפלגת העבד
דה, שאין לו שולחן וכיסא בשום מקום.
אי-אפשר לרמות כל הזמן. אני רואה את
חברי־הכנסת שרודפים אחרי עיתונאים.
אני רואה אותם בקלונם הנורא, איך העיתונאי
בורח מהם, ואותו איש־ציבור מעוות
ממאמץ ועל פניו אגלי זיעה. זה נורא,
ואיש כזה נכשל.
יש אנשים מסויימים שהמדיה אוהבים
אותם. המדיה יכולים לשנוא אותם, אבל
הם אוהבים להתייחס אליהם, להתווכח
עליהם, לעסוק בהם. זה בוודאי לא מבוסס
על רדיפת פירסום.

י• מה, אם כך, הופך אותך לגיבור
של המדיה ז

— ״או לא מלן־ הצניעות די
(המשך מעמוד )33
הרבר. מאוד אנשים יכולים להופיע כל
יום בטלוויזיה ואת לא תכירי אותם, ולא
תזכרי אותם, והם לא יגרו אותך להתנגד
או להזדהות איתם, והם לא יעוררו בך
התקוממות או אהדה. הם הופיעו ולא
הופיעו, היו ונמחקו. ויש אנשים שכל
הופעה שלהם נחקקת בזיכרון׳ וכך נוצר
רושם מוטעה של הופעה מרובה.

• צניעות זה דא כדיוק השטח
שדך:

• אנשים שאולי מקורבים אליך
כדיעותיהם טוענים שאי־אפשר
לעבוד איתך.
יש בזה משהו. נכון, אולי׳ שיש קושי
מסויים לעבוד איתי, אבל זה אני. קשה
לעבוד איתי במיסגרת קולקטיבית. לפעמים
אני קצר־רוח וחסר־סבלנות לגבי פרוצדורה.
קשה לי כשאני צריך להתייעץ אם
לאמר או לא לאמר דבר מה. קשה לי
לעשות ויתורים באמירה, פשרות לדיקהיית
חיצים. קשה לי. העבודה הקולקטיבית
מחייבת אותך לוויתורים ולפשרות ואני לא
משתגע לעשות את זה. יש בי תופעות
של אדם העובד בעצמו. יש מונחים מקובלים,
כמו זאב בודד, סוליסט, זה אני. קשה
לי קצת לעבוד בקבוצה. אבל מצד שני,
תשאלי באומ״ץ מי הוותרן היותר גדול, מי
לא משחק את הפרימדונה.

• האם איש־ציבור הרוצה ל

איתו
בתקיפות, וכל מי שדיבר איתו ב־מילוא,
והוא לא רגיל לזה. אני מדבר
תקיפות הורחק. אותי הוא לא יכול להרחיק,
אני לא קרוב לחצרו. אבל מתוסכל?
אני לא ! אדם בגילי לא יכול להחשות
לעצמו את הפריבילגיה של להיות מתוסכל.
את זה נשאיר לשנים יותר מאוחרות. אין
דבר שרציתי להגיע אליו!ולא הגעתי. אני
מקבל את העובדה בהבנה, שמעמדי בתוך
המיפלגה יכול היה להיות יותר מבוצר
אילו התנהגתי אחרת.
האשמת אותי קודם בחוסר־צניעות. ובכן,
אחטא שוב בחוסר־צניעות ואומר ש־בכישורי
הממוצעים הייתי יכול לתפוס
עמדה יותר מבוססת, אילו הייתי מעגל את
עמדחתי. אני לא מתוסכל, לא מאוכזב ולא
ממורמר.

• כאשר עזבת את מהנה רבץ
ועברת למחנה פרם האשימו אותך
כאופורטוניזם.
מעולם לא הייתי במחנה רבין.

• אמרת אז שממשלת רכין היא
ממשלה של שפל המדרגה.
זו היתד, שגיאה לאמר את זה, כי בפרספקטיבה
היסטורית אתה מגיע למסקנה
שגם הרע אין לו שיעור. היה רע עם ממשלת
רביו, אבל יחסית היה טוב.
את רבין היכרתי לראשונה ב״,1973
ואני חשבתי שהוא מתאים להיות ראש־הממשלה.
במיפלגה לא חשבו כך. לספיר
זה לא נראה כרעיון הכי משגע. היו לו
מועמדים אחרים. רבין לא היה ידידי ולא
חברי. אני התייחסתי אליו לגופו של
עניין. הוא היה פופולרי בציבור ולמיפלגת
העבודה תמיד היה כישרון לבחור אנשים
לא פופולריים. לא שאני נגד לשחות נגד
הזרם, אבל אם לא צריך אז לא מוכרחים.
1רבין נישא על כפיים, על רקע המחדל
של מילחטת יום־הכיסוריס. הוא היה היחידי
שלא היה במחדל. היו לו מוניטין
של שגריר מצליח, של רמטכ״ל ששת־הימים,
הוא היה בן הארץ הזאת׳ ובפעם
הראשונה היה מי שייצג את דור ילדי
הארץ. האמנתי שאחרי יום־הכיפורים אנחנו
זקוקים לסיגנון אחר •,לרוח אחרת, ולא
ראיתי ברבין מגרעת אחת. קיוויתי שהוא
יביא יוזמות חדשות, רוח אחרת, מדינה
אחרת. זו היתר, חייבת להיות מדינה אח רת.
אך בסופו של דבר הוא היה הרבה
מאותו דבר, הוא דישדש באותה ביצה
ולי זה גרם לאכזבה נוראה. כשראיתי
שהוא משתמש באותן נוסחות, אותן טכניקות
ושום דבר בעצם לא קורה.
נכון, היום ההתבטאות של אז׳ ,שממשלת
רבין היתד, ממשלת שפל המדרגה, נראית
קצת בוטה, בגלל הפרספקטיבה ההיסטורית.
אבל הוא בא לבטא מידה רבה של
אכזבה מציפיות מאוד גבוהות. אז חשבתי
שפרס עדיף על רבין.

• והיום ז

יוסי ונדב שריד
״אני מלך המפרגניס ו
היום
אני לא מסוגל מבחינה נפשית לגייס
אנרגיה כדי לעלות בפעם המי־יודע־כמה
על מיתרסי המאבק הזה. המאבק הזה
בעיני הוא מאבק מאוד לא רלבנטי לבעיות
מדינת־ישראל. זהו חיזיון כמעט מטורף.
לא מדובר בשני אנשים הנבדלים זד, מזה,
או בשני אנשים שהאחד מהם הוא משכמו
ומעלה והשני מגיע עד גובה מותניו,
או נניח שהשקפותיהם שונות לחלוטין. זה

השפיע יכול להרשות לעצמו להיות
זאב בודד ץ האם אייט בזה אינו
זקוק לניכוי כתוך המיפלגה?
כן. ואני לא טוען שהדרך שלי היא
הדרך הטובה ביותר. אני בהחלט מרגיש
בחסרון התמיכה וזה לרועץ לי. אני נשבע
לעצמי שאשתנה ואהיה אחר, ואני אומר
לעצמי: יוסי, מהיום ואילך אתה מתחיל
בעבודה אירגונית, ואני מתעייף מהמחשבה
על הזמן שאני צריך להקדיש לזה.

• האשמה אחרת ששמעתי מפי
עמיתיך היא, שאתה דא מפרגן.
יבולה קבוצת אנשים להחליט הח לטה
כלשהי, חשוכה או לא, וכרגע
שאתה פוגש עיתונאים אתה אומר
״אני אמרתי״ ״אני החלטתי״ .מעולם
אינך מזכיר שמות •טל שותפים
להחלטה.
אני לא מפרגן? מעולם לא קרה דבר
כזה. יש לי בוודאי חסרונות איומים, אבל
יש לי שניים־שלושה יתרונות. אני מלך
המפרגנים. אני מאושר אם מישהו הצליח.
לא רק בין חברי הפוליטיקאים. אם מישהו
הצליח, אם מישהו זכה במחמאות, אני
מאושר, כי אז הוא נעשה בן־אדם פחות
מתוסכל. וכמה שפחות מתוסכלים, יותר
טוב בשבילי, כי המתוסכלים שמים אותי
מטרד, לכל חיצי התיסכול שלהם.

• ראש־הממשלה קרא לך נער
חצוף ומתוסכל.

נורא נעלבתי. חצוף ניחא. אני לא מדבר
אל ראש־הממשלה כפו אהוד אולמרט ורוני

בן־אדם יכול להגיד
לילד שלי: תגיד לאבא
שא 1ח1ו באים להרוג
אוחו, ולבן הגדול שלי:
חתנתן להגיד הדיש
על אבא שלו

מומחיות מיוחדת במינה להתפצל. לדעתי
זה יהיה בלתי אחראי לפצל.

• אתה תפרוש רק ביחד עם
מפ״ם?

לא אמרתי כך. רצוי שמפ״ם תפרוש
איתי׳ כדי שלא נפרוש ברסיסים, אלא
בשני ראשי חץ.

• היית רוצה להיות ראש־המיפדגה
החדשה לכשתקום?ובטוח
שלא. רק זה חסר לי• ,להכניס

גם ו״צגן וגם גוד ידעו
שצה ל מסוגו לבבוש
את צוד, אך הם ידעו
שברגע שצה־ל יכנס
לצוד, התוצאות תהיינה
בותי־ממעות
נימה של תחרות אישית, ואז אני סותם על
זה את הגולל. אני אסתפק במקום החמישי
או העשירי.

• לא יתכן שאתה כל־כך משולל
אמביציות. מה אתה ככל זאת
רוצה?־
ממש לא יכול להגיד לך.

• מה אתה צריך כדי לקום ולפרוש?
אני
כבר לא צריך שום דבר. אני בשל
לחלוטין להכרעה. הרי רק לפני רגע האשמת
אותי שאני לא יכול לעבוד בקולקטיב.
כאשר מדובר ביצירת גוף חדש, שאנשיו
מקבלים אחריות מאוד כבדה, זה יכול
להיות מעשה מאוד לא הגיוני לקום ולפרוש,
למרות שאתה צודק והוגן, ואז
לחזור לכנסת עם מנדט או שניים. זה
מעשה לא אחראי, כי היה בידך כוח
מסויים ואתה, ברצונך החופשי, הלכת ו־ביזמות
אותו .׳ולכן, ביגלל האחריות, אתה
צריך לפרוש כשאתה נישא על כתפיים
רחבות ולא לפרוש באופן פרטי. כי אז
לא תעזור ואני לא רוצה לחזור על השגיאה
של לובה אליאב פעם שניה. אפילו
הכלב של פאבלוב למד משהו מהניסיון
החוזר. ולכן אם באמת הפרישה תהיה
רחבה, ופעם ראשונה בהיסטוריה השמאל
הישראלי יתייצב בכל כובד מישקלו —
אפרוש. אחרי הכל, זה לא מיבחן אומץ.
פרישה היא מעשה אחראי מעין כמוהו.

• מהי התרשמותך מאליהו כן
אלישר כיושב־ראש ועדת־החוץ־
והביטחון?
הוא אינו אדם בעל מעמד במיפלגתו.
בהשוואה למישה ארנס חל פיחות בערך שמייחסים
לו. כי מעמד הוועדה הוא פונק ציה
של מעמד היושב־ראש שלה. גם
מערכת־היחסים שלו עם כל מי שהוא בא
איתיו במגע מקשה עליו. בסופו של עניין
הוא היה פקיד של ראש־הממשלה. בכיר
ככל שיהיה, קשה לו להשתחרר מהסרבג־טיזציה.

אתה מתפרנס רק מעבודתך
כחכר־כנסת, או שיש לך מקורות
הכנסה אחרים?ואי!
לי שום אגורה נוספת, פרט למש־כורתי.
הדבר היחידי הוא קרן־השפע שהייתי
מקבל עבור רשימותי במוניטין,
משהו כמו 5אלפים לירות בחודש. בגלי
צד,״ל אני לא מקבל אגורה. נראה לי
מגוחך שחבר בוועדת־החוץ־והביטחון יקבל
מתקציב הביטחון 3אלפים לירות לחודש.
עכשיו הפסקתי גם את ביקורת התיאט רון,
אין לי ראש לזה. וכמובן ישנה
הכנסתה של דורית, העובדת כעורכת־לילה
בידיעות־אחרונות ובדבר.

• פירסמת ספר שירים בשם
״פגישה כמקום אחר״ .האם פיר״
סמת ־טירים נוספים?-
לא קיים. ושלא תהיה שום אי־הבנה. ב־ווריאנט
הדק שיש בין פרס ורבין, אין
שם ספק שפרם יותר מתון.

• מתי אתה מודיע על פרישתך
ממיפדגת העבודה?ולא
יודע. הכוח של מה שנקרא ״השמאל
הישראלי״ הוא לא הכי גדול במדינה.
יש לו מיגבלות ידועות. הדבר הכי טיפשי
הוא להמשיך לפצל אותו. ואין בעולם
מומחיות כמו שיש בשמאל הישראלי,

את השיר הראשון פירסמתי בעתון
לגיטימי, מאזניים. הייתי בן 15 והייתי
מאוד גאה. יותר מגאה — חשבתי שזה
הדבר הכי גדול שקרה אי־פעם למישהו,
ובטח לבן־אדם בן .15 היה לנו בבית-
הספר חדר־עיון. הייתי יושב במשך שעות
בחדר־העיון ומחכה שמישהו יעלעל במאזניים
ויגיע לשיר שלי.

• איפה הכרת את דורית?-

עבדתי אז ברדיו. ערכתי את יומן-

השבוע והייתי המורה של ירון לונדון, שנכנס
לעידן העריכה אחרי שהיה קריין
חדשות. גמרנו את העבודה וחיכינו לכתבה
מחו״ל. בחדר־הכניסה של קול-ישראל היד,
שולחן גדול, שתמיד כשהיינו עייפים.
היינו הולכים לישון עליו. אז נחנו, ואז
ידון אומר לי: בוא נצלצל לחתיכות ונדבר
איתן. אסרתי לו למה לא. הוא אמר
לי: אני מכיר איזה בחורה יסד, בתל-
אביב, דורית ורביו, ו״ש לה ואליאנט לבן.
זה שיגע את כולם אז. הוואליאנט הלבן.
אז ירון צילצל אליה ודיבר איתה. והיינו
די משועממים, אז אמרתי לו: תן, גם
אני אדבר איתה קצת.
כעבור יומיים היתה מסיבת־פורים. הייתי
צריך להופיע עם פטנט שהמצאנו, אז
יגאל לוסין ואני — שלוקחים אישיות,
חותכים אותה ומדביקים לד, שאלות. אני
הייתי צריך לשאול את השאלות ובן-
גיוריץ היה צריך לענות. הי תה לי אימת-
ציבור וכדי להתגבר עליה שתיתי כמו
משוגע. החזקתי מעמד עד להופעה. אחרי
זה הייתי מסטול. לגמרי דורית ניגשה אלי,
ואחרי שבועיים התחתנו. אגב, היתה לי
אימת־קהל, משהו לא נורמלי. בשנת 1969
הופעתי בפעם הראשונה והתעלפתי.

#התעלפתץ

היתה לי הופעה חסרת־השיבות במועדון
יחדיו. הייתי צריך לדבר על לקחי הבחירות.
באתי לשם, התקרב הזמן, ראיתי את
המנחה, אמרתי סליחה לפני שהוא הודיע
שאני צריך לדבר, הלכתי אחורנית לכיור,
הורדתי את המישקפיים, פתחתי את
הברז ובאותו רגע צנחתי תחתי. הם מצאו
אותי על ד,ריצפה וחשבו שאני אפילפטי.

#איך היה כקריית־שדונה?-
לדורית היה יותר קשה. אני הייתי
יומיים וחצי בחוץ, ואילו דורית היתה שם
כל השבוע. היא לא משם ואין לה שם
חברים, ואין לה מישפחה ואין לה כל מה
שהיא רגילה ואוהבת.

. #מה אתה יבול להגיד לי שלא

א1י הייתי החבר הכי
סוב שו אריק שוון. הוא
ת ה שאהיה מיסרו
עתיים בושיוגה שוו.
נעת אוחוו ו א מונו ים
בישיבת ועדתהחו׳ן•
והבים ח!ן של הכנסת
אמרת עוד על מערכת היחסים
בינך וכץ ספיר?:
הוא היה האדם היחידי בפוליטיקה ש אהבתי.
פעם הוא אמר לאנשים שישבו
בחדר איתו: מכירים את יוסי שריד?
אני אוהב אותו יותר מהילדים שלי. אמרתי
לו ספיר, בשבילי מספיק שתאהב אותי
כמו את הילדים שלך. הוא לא התכוון
לזה. הוא לא היה אמן הניסוח. הוא רצה
להדגיש את אהבתו אלי. לכן הוא באמת
היה במובנים מסויימים כמו אבא שלי.
הוא היה כל־כך בעדי, הוא האמין בי
ללא סייג. הוא היה מוכן לעשות הכל
למעני, כל דבר. הוא לא היה מוכן לשמוע
מילה רעה עלי. למשל, פעם במרכז המיפ־לגה,
בני מהרשק תקף אותי וספיר נורא
התרגז. הדם עלה לו לראש. כשבני מהרשק
ירד. הוא קם והלך לעברו. הייתי כל-כך
נבוך. היו מאות אנשים. הרגשתי כאליו
אבא שלי בא לבית־הספר. הוא קם לעבר
מהרשק, ועוד רגע היה עושה ממנו גל
של עצמות. היה צריך לעצור בו. הוא
רצה להרוג אותו. היה צריך ממש להפריד
ביניהם. וזה היד, רק גילוי אחד. כשנב־חרתי
לכנסת, בבחירות חשאיות ב־,73
הוא ממש בכה.

• היית איש צעיר. האם לא
נמאס לך לקום כבל שכת כבוקר
ולנסוע לספיר לכפר־סכא?
זה היה ריטואל שלם. זה לא היה מיקרי.
היינו אוכלים ארוחת־בוקר ביחד. כשאשתו
היתה חיה, אכלנו בביתו, ואחר־כך אצל
בתו. ילדיו, צפירה, רינה, עמוס ואני היינו
כמו אחים.

הגלשנים המנצחים באליפות העולם
פלורידה 1981

מעתה גם בישראל
בטרם תבחר לך גלשן מפרש, אתה חייב לבוא
ולראות את גלשני ״סיילבורד״ הגרמניים,
הגלשנים המחזיקים הן בתואר ״אלופי-
העולם״ והן בתואר ״גלשני השנה
באירופה״.
אך ורק חברה המיצרת באיכות
גבוהה כזו, יכולה להעניק 12
חדשי אחריות לגלשניה
ולכל אבזריהם.

לבחירתך ארבעה סוגי גלשנים מעולים :
0ומ\\//גלשן השנה באירופה — לכל סוגי הגלישה.
ז מ/ 1ז 5הגלשן הטוב ביזתר למתחילים ולחובבים.
הגלשן התחרותי למקצוענים.
££מ £הגלשן לקופצי גלים.
יבוא ושיווק בישראל:
סנפיר — מרכז ימי נמל ת״א
03-450366 03-450995

בוא ונסה לג לו שבעצ מך! ש עור הדגמה חינם למביא מודעה ז1

מוציא ליתושים את העוקץ.
ה ק די מי תרופה למכת היתו שים ה חוז ר ת ונשנית כל קיץ.
מרחי על עורך ועל עור ילדיך ״יתו שן״.
פעמים כי טוב!
מרחיק יתושים
ההרכב המיוחד של י׳יתושן״,
דוחה יתושים ומונע עקיצות.

מרגיע
א שכחת למרוח את העור וגעקצת,
״יתושף׳ מרגיע את מקוס העקיצה.

יתושן:
משחה שקופה )050 שאינה נראית לעין.
מצננת את העור. בעלת ריח נעים. בלתי שומנית.

ח רי מ רו
יתו שן פ ע מיי ם כי טוב.

תוצרי רפואה ישראליים מעברות בע״ח

להשיג בכל בתי המרקחת.

גזע ה שנה
האם תהיו בין הראשונים לגדל
את הכלבים היפים ביותר בעולם!
אנו כלבים מבני גזע הםמוייד,
כלב המזחלות המעולה.
בין יתר תכונותינו (חוץ מיופיינו
הנדיר) ,אנו מאוד חזקים, נאמנים
ונקיים.
מיותר לציין שאנו בעלי תעודות.
הורינו הינם אלופי קנדה ואנו
מהטובים בעולם.
דרך אגב, כך בערן אנו נראים.
לפרטים נוספים התקשרו לטל.
. 052*72884

העולם הז ה 2339

השוביביסט הגווע ביותו
,.אבל אתר. השוביניסט דיני.גרוע מכולם !״ הטיח בפני
אורח אירופי לא־יהודי בלהט הוויכוח.
דיברנו על המתרחש. הייתי במצב־רוח מדוכא, ועמדתי
על התופעה המוזרה — והמחרידה — שרבים מסימלי
השואה חוזרים עתה אלמו, במהופך.
מדינאי ישראל משתמשים בסיסמה המפורסמת ביותר
של אדולף היטלר :״סדר חדש״ בלבנון. לא רק עיתונאים
זרים מדברים על ״הפיתדון הסופי״ של הבעייה הפלסטינית,
שישראל מבצעת אותו בלבנון — גם גאולה כהן
השתמשה במושג הזה. הטלוויזיה הצרפתית הראתה את
אנשי־הבייטחון הישראליים,
שאבותיהם נושאים על זרועותיהם
את מיספרי הקעקע
הכחולים, כשהם מסמנים
בצבע את זרועותיהם של
גברים פלסטיניים, החשודים
בהשתייכות לאירגוני
בדיווחי־טלוויזיה
אש״ף.
־אחרים הופיעו הפלסטינים,
כשהם נושאים על גבם סי מון
בצבע שחור — שהז כיר
אוטומטית לכל אדם
באירופה את הטלאי הצהוב.
וכן הלאה.
״אבל מה אתה רוצה ז״
שאל ידידי האירופי ,״הרי
זה טבעי לגמרי! הטראוחייג

מה של השואה מוצאת לה
עתה אצל היהודים פורקן בדרך זו. כל אדם וכל עם
יכול רק לפעול על פי הנסיון של עצמו. ילד שהוריו
הירבו להכותו בילדותו, הופך בהתבגרו לגבר אלים. זהו
אל״ף־בי״ת של פסיכולוגיה.״
״אולי זה טבעי,״ אמרתי .״אבל זה נורא.״
״נורא לא-גורא — זה טיבעי. זו דרכו של עולם. כל
עם אחר היה מתנהג בצודה אכזרית דומה. והיהודים
שעברו את השואה — על אחת כמה וכמה.״
״אבל אנחנו לא כמו כל עם אחר!״ קראתי, כימיעט
בייאוש .״אנחנו עם מייוחד !״
.ואז הטיח בי ידידי את אותה האשמה — שאני
שוביניסט מוחלט. לתבוע מן היהודים ׳להיות שונים, להיות
יותר טובים — הרי זד. שוביניזם גרוע מכל.
נזכרתי בשיר של הייניריך היינה. ד״ר יוחנן באדר
סיפר ילי שפעם נשאל זאב ז׳בוטינסקי להשקפת־עולמו.
המנהיג הרוויזיוניטטי השיב :״יקרא את שירו של היינה,
״אל אדום״ (כלומר: פנייה אל בני־אדום, כשהכוונה היא
אל הגויים ביכלל) .כאשר כתבתי את הכתבה על איש־הישנה
מנחם ׳בגין, בתום תשל״ז, סיכמתי את השקפת־עולמו
של בגין באותו שיר, שתירגמתיו לצורך זד, מגרמנית.
הוא כתוב בצורה של פנייה של היהודי אל הגוי:
לעיתים אותך תוקפת
שובבות כזו של לץ,
אז את ציפורני ידיך
בגופי אתה נועץ.
אך סוף־סוף תקום בינינו
ידידיות־אם ת. הנה
גם אני כבר נושיתגע
בקרוב לך אדמה• .
מסופקני אם היינריך היינה יכול היה ׳להעלות על
דעתו, גם בהזיותיו הפרועות ביותר, יהודי כמו אריאל
שרון.
אך הוא הוה נביא. החלום התגשם עתה במלואו. הגענו.

צלם אנ 1ש בקרב
אחדים מבין שוחרי־השלום, שרוחם נסערה מן המתרחש
בלבנון, פירסמו הודעות שעלול היה להשתמע מהן כאילו
מבצעים חיילי־צה״ל בלבנון פישעי־מילחמה, וכי טוהר־הנשק
נפגע ונעלם.
איני מאמין כי בעלי-ההודע׳ות התכוונו לכך. בסערת
רגשותיהם השתמשו במילים מוטעות. כדאי להעמיד את
הדברים על דיוקם. למען האמת, וגם כדי למנוע את
כרייתה של: תהום מלאכותית בין מחנה־השלום והחיילים.
הצבא הלוחם בצפון הוא בבואה של העם כולו. זהו
צבא גדול, המורכב ממשרתי שריות-חובד, ומאנשי־מילואים
מגוייסים. מצויים בו בעלי כיל הדיעות — החל בגיבור־הבופור
רב״פרן גוני הרניק ז״ל, מוותיקי מחנה־השלום
(ומראשוני תנועת העולם הזה — כוח חדש) וכלה באיש
ישיבת־ההסדר מגוש־עציון, שהלווייתו שודרה בטלוויזיה.
לוחמי הצפון אינם קלגסיו של אריאל שרון, אלא
העם כולו, אחינו ובנינו.
יש מהם אינו אשם בפתיחת המילחמה הזאת. הם
,יפך, בצאתם ׳לקרב נאמר להם שהם עומדים
ילומטרים, כדי למנוע ירי של
ראש־ה ממשלה
לבצע, נדמה
ההולכים למות.
שניספו במערכה,
בות בביירות, או למען
זכויוית־האדם, נדמה לי
ר: לדעת בשביל מה הוא
שהמילחמה הזאת כולה היא פשע,

או — גרוע יותר — איוולת. אך אין הדבר ׳נוגע לטוהר
נשקם של החיילים. אלה יצאו למלא פקודות, ולא היתד.
להם ברירה אלא למלא פקודות חוקיות( .עד כה לא
קיבלו אנשי־המצפון, אנשי־הרויח והמנהיגים המדיניים
של ״מחנה-השלום״ את העיקרון שעל אזרחים לסרב
לשרת בצבא, בד,יקראם למילחמה כזאת. רעיון כזה אינו
יכול להידון אלא: תוך התלבטות מוסרית עמוקה, כי יש
לו השלכות מרחיקות־לכת על עצם מהות המדינה והחברה
הישראלית. אל לו לאיש לטפל בכך בקלות־דעת).
במילחמה זו נגרם הרס נורא, והיה קטל רב של
אזרחים, לבנונים ופלסטיניים. לא החיילים אשמים בכך.
אשם: בכר ימי שהחליט לתקוף ערים כמו ציור, רשידיה,
צידון, דאמור וביירות. אי־אפשר לכבוש עיר כזאת,
שבה התבצרו לוחמים, מבלי להרוס בתים בסיטונות ימן
הים והאוויר, בתותחים ובטנקים. האלטרנטיבה היחידה
היא הרג המוני של חיילי צה״ל עצמם, לאלפיהם.
האשמה להריסת רחובות ושכונות שלמות רובצת על
מישהו. אך מישהו זה אינו החייל בשדה, שחירף את
נפשו בתנאים קשים ביותר. מישהו זה הוא מי שהחליט —
שר־הביטחון וגרוריו, האזרחיים והצבאיים.
טוהר נישקו של החייל נוגע להתנהגותו של החייל
עצמו ושל יחידתו. כאן יש כללים ברורים לגמרי: אסור
להרוג לוחם שנכנע, אסור לפגוע בלא-לויחמים. אסור
לירות•.באנשים לא־חמושים, אסור לבוז ביזה.
עד יכה הייתי פעמיים בזיהת־הלחימה — ביום הרביעי
של הקרב והשבוע. התרשמתי שאין שום ביזה — ומבחינה
זו היתה רמת הצבא הפעם הרבה מעל לרמתו כאשר
שירתתי במילחמית־ד,עצמאות. לא נראה לי שנפגעו בניינים
על־ידי החיילים מחוץ לתחום הקרב. עד כמה
שיכולתי לשפוט ממראה-עיניים בסיורים חטופים, נדמה

לי שטוהר-הנ׳שק נשמר באופן כללי על־ידי החיילים.
(אני צריך כאן לרשום שתי הסתייגויות: איני יודע
איך התייחסו החיילים ללוחמים פלסטיניים שנכנעו.
הריגת לוחם שנכנע, סדיר או בלתי־סדיר,
:חייל או ״מחבל״ ,היא פשע־מילחמה, ועל פי חוקי ישראל
חייב חייל לסרב למלא פקודה כזאת, שאם לא כן
הוא מבצע פשע. שנית: הייתי רוצה לדעת מהו הטיפול
בלוחמים הפלסטיניים שנישבו, ואשר ממשלת־ישראל
מסרבת להעניק להם מעמד של שבויי-מילחמה, עם כל
הערובות וסידורי־ד,פיקוח הכרוכים בכך).
נדמה לי ׳שאין כל מקום להטיח בפני חיילי מילחמה
זו האשמה קולקטיבית של אי־שמירה על טוהר־הנשק.
גם אם יתגלו ברבות הימים מיקרים חריגים, נדמה לי
שכבר ניתן לאמר כי החייל הקרבי הישראלי שמר על
צלם אנוש במילחמה נוראה זו, בתנאים הקשים ביותר,
כשהוא כפוף למנהיגות מדינית בלתי־מוסרית בעליל.
על כך, תודה.

סרט לימודי
ביירות. 1975 ,
מילחמת־האזרחים, לפני כניסתם של הסורים למדינה.
אנשים חמושים מתרוצצים בשטח, ביום ובלילה, הורגים
ללא־אבחנה. הצופה, המסתכל בסרט בחשיבה, אינו יודע
מי הורג את מי. נוצרים? מוסלמים י פלסטינים? סונים ז
מאריונים? קאתולים י שיעים? דרוזים? סוציאליסטים?
שמרנים ז פאשיסטים 1פיאודלים 1
אחדים עונדים צלבים. אחרים חובשים כפיות. יש מדי
חאקי, יש מדים מנומרים. אלה הם הסימנים היחידים,
ליודעי־דבר.
יותר מ־ 40 אירגונים מזויינים מכל הסוגים התרוצצו
אז בביירות, והרגו זה בזה, ובעיקר אזרחים חפים־מפשע.
הסרט במעגל ההונאה של פולקר שלינדורף הגרמני.
מראה את המצב במלוא זוועתו הבלתי־נתפסת. אין זו
מילחמת־אזרחים. זוהי חברה אנושית בהתפרקותה.
מניבכי הזיכרון עולה פסוק מתוך הברית החדשה,

דבריו של ישויע על פי הבשורה של מתי :״וישוע ידע
את מחשבותיהם, ואמר להם: כל ממלכה המפולגת נגד
עצמה תיחרב, וכל עיר ובית המפולגים נגד עצמם לא
יעמודו.״
לא היתה זאת סתם מילחמת נוצרים במוסלמים, או
להיפך. תריסר סיעות נוצריות שחטו זו את זו בחדווה —
כמיל שמעון נגד סוליימאן פראנג׳יה, שניהם נגד מישפתת
ג׳מייל. סונים לחמו בשיעים, מוסלמים שמרניים נגד
מוסלמים שמאלניים. פלסטינים שוחרי-עיראק הרגו בפלסטינים
שוחרי־סוריה, והסוכנים הלוביים לחמו בכולם.
כולם הרגו, פוצצו, אנסו, בזזו, שרפו.
הצופה אינו יודע מיהו מי, ומדוע, ולשם מה, ואין זה
גם חשוב. הזוועה היא כללית. הפלאנגות, המתוארות בסרט
כחבורה של רוצחים חסרי־מעצורים, פושטים על מחנה
פלסטיני ועורכים בו טבח. הבתים עולים באש, גוויותיהם
של גברים, נשים וילדים פזורות בשטח. למחרת בלילה
פושטים פלסטינים על דאמור, עורכים בה טבח דומה,
כנקמה. קצין פלסטיני
צעיר, משכיל ואדיב, מס ביר
מדוע זה דרוש. מפקד
נוצרי עדין, המנגנן מוסיקה
בין טבח לטבח, מסביר
בגרמנית מדוע צרי כים
להרוג את כל הפליטים
הפלסטיניים, וביכלל
זה גם הנשים והילדים. ב ווילה
יפהפיה, במרומי ה לבנון,
מסביר בשייר ג׳מייל,
בפילוסופיה רצחנית מעודנת,
מדוע צריכים הנוצרים
להרוג כדי לשמור על ערכי
התרבות והמורשת.
עלילת הסריט אינה חשובה,
והיא די מטופשת. כתב
גרמני (ברונו גלץ) נוטש
את אישתו וילדיו, יוצא לסקר את המילחמה, מתעסק עם
אשד, גרמניה בביירות, הרוצה לאמץ יתום כלשהו, קורבן
שיל זוועה זו או אחרת. רגשותיו נסערים, הוא הופך אוהד
הפלסטינים, ובסוף הוא מסרב לכתוב את הכתבה שבאה
לספק לקוראים הגרמניים את המזון •שהם מבקשים —
תסונות־זוועה של גוויות מרוטשות מכל הסוגים והמינים.
(יש בזה מידה רבה של צביעות, שהרי הסרט כולו מספק
לצופה הגרמני את הסחורה הזאת עצמה, ונדשפע).
אך לצופה הישראלי יהיה זה סרט־לימודי ממש. הוא
ילמד כי שטות היתד, בפי אריאל שרון, כשהעמיד פנים
כאילו הסורים המיטו את האסון הזה על לבנון. ההיפך
הוא הנכון: הסורים נקראו אל ׳תוך לבנון, ב־,1976
לפי הזמנת הפלאנגות דווקא, כדי להצילן מידי המוסלמים,
שידם היתה על העליונה. הסורים נכנסו ללבנון בהסכמת
ארצות-הברית וממשלת־י־שראל, ניסו ׳תחילה להשמיד את
כוחות אש״ף (כפי שצד,״ל מנסה עתה) ,ובסך־הכל קיימו
בלבנון, בשש השנים האחרונות, מידה של ריסון וכפייה,
שהורידה בהרבה את ממדי הטבח ההדדי.
הטבח עצמו היה מתוצרת־בית: תוצאה ישירה של
התהליכים בקרב החברה הלבנונית. לא הסורים יגרמו
לו, וגם לא הפלסטינים, שנספגו אל תוך המילהמה בעל־כורחם,
אחרי שיאסר ערפאת ניסה במשך שבועות
לתווך בין הצדדים. הוא ידע את הסכנה ד,צפונה בה לגבי
העניין הפלסטיני.
לישראלים יש בכך לקח כפול. ראשית: אוי לו לעם
״המפולג נגד עצמו״ .חישוקיו המאחדים מתפרקים, עד
כי חילויקי־הדיעות הופכים לטבח הדדי. מה שקרה
בלבנון צריך לשמש אזהרה חמורה לכולנו: לשמור על
סובלנות הדדית המאפשרת לכל הדיעו׳ת, בלי יוצאת
מן הכלל, להתבטא באופן חופשי, בוויכוח חופשי, תוך
שמירה על המיסגרת הלאומית המאחדת.
הראשון המרים יד כדי להכות אדם בעל דיעה
מתנגדת, הראשון הקורא לזולתו ״בוגד״ ,צועד את הצעד
הראשון בדרך המובילה לטבח של ביירות.
ושנית: לבנון היא מדינה מסובכת לאין שיעור יותר
מכפי שנדמה לרבים וטובים (וגם לרבים ורעים) .מוטב
שיצפו בסרט זה, לפני שישקעו בבוץ הזה של דם ודמעות.

לשלו. שלום
סיפרתי באן על שלום גלילי, הצב מלבנון, שהובא
לי הביתה כשבוי־מילחמה.
במשד יותר משבוע חי אצלנו, אך לא עימנו. לא
נוצרה שום תיקשורת. הוא כרסם את מעט העגבניות
ששמנו לו, אך לא את עלי־החסה. במשך רוב הזמן
התחבא. דירתנו אינה גדולה, אך שלום התגלה כבעל
כישרון נדיר במציאת מיסתיור. הוא פשוט נעלם כלא
היה, עד שלפתע נראה זוחל במהירות במרכז החדר,
כדי להשתזף בפינה שטופת־שמש.
בהעדר קומוניקציה, לא יכולנו לדעת אם הוא מאושר
או אומלל, אם טוב לו אצלנו או ילאו, אם הוא מתגעגע
חביתה או היד, רוצה להיות לישראלי.
לא היתיה ברירה. החלטנו שחובתנו האנושית והאקולוגית
היא להחזירו למקום שממנו בא.
השבוע לקחתי את •שלום צפונה. הוא עבר את מחסומי
צה״ל בשלום. כמה קילומטרים מצפון לגבול, בשדה
של ירקות, הנחתי אותו על הקרקע, ליד שארית של
עגבניה שהבאתי מן הבית. ניפנפתי לו לשלום ועזבתיו.
זה היה רגע די עצוב.

37 1

במועדון הליכוד גבו מהמוזמנים כסף עבור

האווכל במסיבה * את הכישלון הקונת׳ ממתיקים
במסיבות שרשרת * והמדיטציה מנצחת בלבנון

כולם נרדמו
זאת הם השחקנים נטע פלוצלוי וא לפס
קו ט אי, המנחים בחגיגות הקיץ של
המדיטציה הטראנסצנדנטלית, שנערכו השבוע
בגן־הפיסגה ביפו. לבקשת המנחים,
עצמו 400 איש שעל הדשא את עיניהם
למשך עשר דקות של מנוחה, שאולי
תביא לנו את השינוי המיוחל. עשר הדקות
חלפו, אך איש אינו פוקח את העיניים.
טוב להם בתרדמה הזו. הם רוצים
לחטוף עוד כמה דקות של גלי אושר.
אחרי ההתעוררות מספרים השחקנים־
המנחים שהממשלה תלויה ברמת התודעה
של אזרחיה. לכן יש להעלות את רמת
התודעה כדי שהממלה תצליח. כמו כן
הם מדווחים לנו שיש בארץ 38 אלף איש
שעושים מדיטציה כל בוקר וכל ערב.
לכן אני לא כל־כך מבינה למה לערב
הזה הגיעו רק .400 בטח בגלל המילחמה.
היום המילחמה היא סיבה שהולכת עם
כל דבר.
קצת הפתיע אותי הרכב הקהל. ציפיתי
לראות שם חבר׳ה לבושים בביגדי־כותנה

ער הרשא

אם ובתה חבוקות
אחרי שנרדמו,
הן סירבו להתעורר כל־כך מהר.
״המהרישי בכבודו ובעצמו טילפן אלינו
עם פרוץ הקרבות בלבנון ואמר שהמילחמה
הזאת היא מילחמת־מנע. אנחנו עומדים
לפני שינוי דראסטי — ממש מיפנה מהותי
במערכת־היחסים במיזרח התיכון, לכן צריך
שהרבה אנשים יעצמו את העיניים כל
בוקר וכל ערב.״
אנשי־הבשורה המכריזים הודעה חשובה

של הערב היא השחק־ 111119111 נית נטע פלוצקי, בפוזת
111111 • 11
מדיטציה אופיינית, הנמשכת (נשרים דקות.

נרדם על הדשא, כתפה על

כתפו, כתוצאה מהמדיטציה.
אחרי ההתעוררות הס יהיו מאושרים יותר.

י י•י

הודיים, עם מבט עמום בעיניים. מה שפגשתי
שם, לעומת זאת. זה 400 אנשים מן
הישוב. אנשי־עסקים, מחנכים, עקרות־בית,
סטודנטיות, ילדים, פקידים, שחקנים, ממש
פסיפס של עם ישראל. המשותף לכולם —
הם עושים מדיטציה. בכל בוקר 20 דקות
ובכל ערב 20 דקות•
אי־אפשר בדיוק להסביר מה זה עושה
להם. כולם טוענים שעליך להתנסות בחוויה
בעצמך. כולם מצביעים על שינוי
דראסטי בחייהם מאז שהחלו להגות את
אותה מאנטרה סודית מדי בוקר וערב.
מדברים על לפני ואחרי, כמעט כמו דיא טה
או ניתוח פלאסטי. הם מספרים שהם
מישפחה אחת גדולה. כולם מדברים בקול
נינוח ועיניים נוצצות מאושר, עד כמה
הם מרגישים נפלא ועד כמה השתנו חיי הם
מאז אותו יום גורלי.
לצד עוגות שעליהן נרות הדולקות בטק סיות,
היו גם פרסים שהוענקו לשחקן
שיי ק ה או פי ר, שוחר המדיטציה, על
תרומתו, לקירוב הלבבות בין הישראלים
ושכניהם״באמצעות תוכנית הטלוויזיה שלו
ללימוד השפה הערבית, ולחבר־הכנסת

מאיר שיטרית, יושב־ראש המועצה המקומית
יבנה, על פעלו למען יבנה בתחום
החינוך ושיפור איכות החיים במקום.
הכינוס לא בוטל בגלל המצב. להים ך,
מארגניו רצו לעורר באזרחי ישראל את
תחושת ההרמוניה והאחדות בעיקר, בעת
כזאת.

קיראו ד שחור אין סיבה טובה למסעה, ובכל זאת
מסיבה. כדי להמתיק מעם את הגלולה
המרה לחברי להקות הרוק, בגלל כישלונו
של שבוע־הרוק שתוכנן בגני התערוכה,
עורכים להם המארגנים מסיבות בקצב
מסחרר.
מדי יומיים אני מוזמנת למסיבה חדשה.
זו שנערכה השבוע במועדון, עם להקת
אסווד שפירושה בערבית ״שחור״ ,היתד.
עליזה במיוחד. חברי הלהקה הכושית הפגינו
מצב־רוח מרומם, למרות שנאלצו
להופיע באותו ערב לפני אלפיים צופים
בלבד, וסחפו לריקוד את הנערות היש ראליות
המעריצות. ברקע התנגנה מוסיקת
רגאי, שהיא מוסיקה ומיקצב של איי הודו1
המערביים.

91ה י מימין השחקן יונתן״״
י *י * 11״ י י 1י | משעשע, הריס את אפו
מכל העניין הוא השחקן צחי נוי. השניים כיכבו
מסיב חבל, חבל, איזו מסיבה מפוספסת. הב
מזמינים 20 צלמים כדי לצלם ארבעה הש
שחקנים. כולם, כמובן, מפגינים נוכחות ואי
מלאה, כי אין הרבה מה לצלם בעיר של לש בימים טרופים אלה. לזג לפני שבוע בדיוק דיווחתי לכם כי
במועדון היקבהחדש היה מה לזלול וב -קצו
שפע. בטח, לטייסים מגיע מכל טוב וב צדק.
לשחקני הסרט ספיחס ולאורחיהם אי

גל, שתפס מצב־רוח
פזל בעיניו. משועשע
ככל סרטיו של בועז

דווידזון. יונתן לומד מישחק בלונדון וצחי, שבעבר התמחה בתפקידים
מצחיקים, מבוקש היום בחוץ־לארץ דווקא לתפקידי האיש הרע.
יחד איתס הופיע בסרט של דווידזון השחקן הצעיר יפתח קצור.

הקמצני

־הו גם כן מזון בשפע, אבל למרות ההבטחות,
ירו את האורחים !המסכנים עם בטן מקרקרת
צו אותם להסתפק בכמה בייגלך מלוחים, אלה
התאפקו, והזמינו אוכל ומשקאות, נתבקשו
ס עבור התענוג. מה אגיד לכם — שיטה מצוייגת,
ת ביחסי־ציבור מצד אחד, ובו בזמן להרוויח
כסף מהצד. לא יפה, באמת לא יפה.
!י שניסה בקושי להציל את המצב, והיה משה׳ ל ה
ז כסית, נחמד אמיתי, שכבר קניה לו מוניטין

כשהגיעה השימחה לשיאה, לקח זמר
הלהקה, דן בריגסלי, את המיקרופון
לידיו ושר את שירי הלהקה, כשכולם
מצטרפים אליו.
חברי הלהקה, מגודלי שיער צפוף ומקורזל,
טוענים שהם נולדו חלקם בג׳מיי־קה
וחלקם בלונדון להורים יוצאי ג׳מיי־קה.
הם מאמינים שכל אדם הוא טוב
מיסודו, לכן שאיפתם היא להופיע בכל
מקום ולפני כל קהל בעולם. הם צמחונים,
ובחדרי ההלבשה שלהם סיפקו להם מארחיהם
מיצים ופירות, שהם מזונם היחידי.

בזכות משקה הסנגריה שלו, המפיל חללים
כמו זבובים. עד היום לא מסכים משהילד,
לגלות מה יש בסנגריה שלו, שגורם לאנשים
לדבר שטויות אחרי כמה לגימות.
הקורבן הראשון של הסנגריה היתה
בחורה נחמדה שהתעלפה מעוצמת הנוק־אאוט
ונישאה על כפיים לאוויר הצח
כדי להתאושש.
בתוך המועדון הריק ניגנה תזמורת,
ובחוץ, על המירפסת השמיע טייפ צרוד
שירים מתוך הסרט. הבמאי, כועז דוויד״
זדן, נעדר מהמסיבה, כמוהו גם תגליתו,
המככבת בסרט, סוניה מרטין. את
המפיקים ייצג אמנץ גלוכוס, שהכריז
בגאווה שכבר מתכננים את אסקימו לימון
מס׳ .5
הקבועים של הסרט, יפתח קצור,
יונתן סגד ו צ חי נוי השמנמן, שהתחילו
דרכם עם סטלה המגמרת ומאז לא
נפרדו, השתזפו ממש לאור הבזקי המצלמות.
אני בטוחה ששום שחקן הוליוודי
לא היה מתבייש בפלשים כאלה, בכל הפוזות
האפשריות. בטח• לא היה שם שום
דבר אחר שהיה שווה צילום.

תנוס בני ינודתו

השזזקן המשעשע דובי גל התלהב מרגליה
החשפות של הדוגמנית נאווה פדהצוו, שהציצו

את הכישלון הצורב ניסה להסביר לי
אחד ממארגני המופע, יוסי וירז׳נסקי :
״חשבנו שנצליח להתאושש מן המכה בהמשך
החודש, לכן גם לא סגרנו את
העסק, אבל אכלנו אותה עד הסוף. הקרנת
מישחקי הכדורגל בגני־התערוכה לא משכה
את הקהל כמצופה, רובם העדיפו להישאר
בבית ולצפות במישחקים מעל מסך
הטלוויזיה. היו גם ליקויים במערכת יחסי־הציבור
שלנו, שלא עבדה נכון. אמרגנים
חייבים להיות מטורפים כדי להסתכן ולה ביא
לארץ להקות מסוג זה. עצוב מאוד
שעכשיו ייאלץ הקהל הישראלי להסתפק
בלהקות סוג ז׳ ,כמו ברזיל טרופיקל למשל,
אחרי שהקרדיט של הבאת להקות
סוג א׳ פוספס עד כאב.״

ן ני1 לוה זים.

נזכרתי בשיחה שהיתר, לי עם האיש
שהגה את רעיון החגיגות, יונתן שמ אור,
שאמר :״נכון, שבוע ראשון היה
חלש, אבל נתאושש. אנחנו עוד נעשה
בעניין הזה הרבה כסף!״ אשרי המאמין.
בעוד שבקומת הריקודים עסקו כולם
בריקודים ומחולות, הרי שבקומה העליונה
התנהלה מסיבה מסוג אחר לגמרי.
חיילים שחזרו מן המילחמה בצפון, מי
לצמיתות ומי לחופשה, בחרו לבלות את
זמנם בחברת ידידים וסיפרו סיפורי־מילח־מה
מרתקים אל תוך הלילה.

פרצופים

השחקן הצעיר יפתח קצור והשחקנית אתי אולמן משתעשעים.
(מימין) השחקן יונתן סגל בפוזה משעשעת עם אחותו, נעמי,
שהיא סטודנטית. יונתן, המשתתף בסרם חדש, ונעמי, הם ילדיה של השחקנית רות סגל.

נירה ג ל

בלננים

סאת

אגשים

דני אלה שסי

9 ,הסבר למתרחש עתד
בישיבות הממשלה נתן סגן
ראש-הממשלה, שימחה אד ליד•
במהלך סקירה מדינית
שנתן בישיבת־הנהלת המים־
לנה הליברלית הוא אמר בחיוך
:״תמיד אומרים ש אריק
שרון בא עם מפות
לישיבות הממשלה. עכשיו הוא
בא עם גלובוס.״
9 .שרי־הממשלה שיצאו לסיור
בלבנון לא יוכל להש לים
את המסע שתוכנן בגיז־רת
המילחמה המערבית. הסיבה
— ארליך התלונן על עייפות,־
וביקש לקצרו.
9כאשר הפריע ח״כ
חד״עה צ׳ארלי ביטון לשר
יעקב -מרידוד, שסקר את
פעולות מישרדו, דפק סגן יו־שב־ראש
הכנסת- ,מאיר כהן,
על השולחן ואמר :״זה נאום
הבתולים שלו. הוא אף פעם לא
דיבר בכנסת הזו. נהוג שלא
להפריע בנאום ראשון.״ למליאה
נכנסה שולמית אלוני וקריאה
לעברו של מרידוד קריאות
ביניים. כשהסבירו לה שזה
נאום הבתולים של השר היא
השתתקה לא לפני שפלטה :
״בתולה זקנה״.
! 9אלוני רואיינו, בתוכנית
הרדיו דואט, על היוזמה
להקמת הוועד לעזרה לתושבי
לבנון. היא סיפרה על האיומים
הטלפוניים ומיכתבי השיטנה
שהיא מקבלת, אך ציינה שכפי
שהיא מעריכה, כמות זו פחותה
ממה שמקבל יוסי שריד.
״אולי משום שיש לי בן בצבא,
רב־סרן בחיל־הים.״ בתוך
דקות הגיעו לקול־ישראל איומים
טלפוניים על חייה של
אלוני.
! 9בישיבת סיעת המערך
שהיתר, אמורה לגבש החלטה
שתקרא לממשלה להפסיק את
האש בצפון אמרה הח״כיס ה־ניצית
שושנה ארכלי־אל־צלוזלינו
:״איך אנחנו יכולים
לקרוא למחבלים להפסיק
את האשד׳ ענד, לה שריד:
״הרי גם לצד,״ל אנו לא יכד
לים לקרוא להפסקת אש.״
9מאחורי כיסאו של ח״כ
שלמה הלל פלט הרמקול,
שמוצב בכל חדר במישכן :
״הישיבה ננעלה. אני חוזר, הישיבה
ננעלה.״ אמר הלל :
״האיש שבקיר שוב פעם לוחש.״

באותה

ישיבה

הציע

הח״כ
הניצי אריק נחמקין,

לשלוח את הח״כ היונה אבא
אכן לחו״ל, כדי שיקח חלק
במאמץ ההסברה הישראלי שם.
כדי לחזק את דבריו הזכיר
נחמקין פרשיה ממילחמת העצמאות,
בה היו השניים מעורבים•
״הייתי בכוח שכבש את
הכפר דואיימה, היום המושב
אמציה. פתחנו את מכשיר־הק־שר
שלנו, שהפך לרדיו לעת
מצוא, והנה אנו שומעים את
אבא אבן נואם באו״ם. הוא
אמר :״מכיוון שאין כלל כפר
בשם דואיימה גם אין כל צורך
להכחיש כי כוחותינו כבשו אותו!״
אבן הסמיק וקשה היה
לקבוע אם הוא ראה בסיפור
מחמאה גדולה.

• ר״ חעל הכלכלי י ע קו ב מ רידור

9,עשרה ימים לא שמעו
יוסף ורבקה בורג דבר מ בנם,
אברהם, שיצא למיל-
חמה בלבנון. בנו של שרד,פנים
הוא צנחן, שנפצע לפני
שנה באימוני חידוש צניחה,
ובעיקבות כך הורד הפרופיל
הרפואי שלו. כשהוא שמע על

המילחמה ד<וא התנדב ליחידתו*
הד״ש הראשון שהוריו קיבלו
ממנו היה ברשת ג׳ המשדרת
מוסיקה קלה. נאמר שם :״לאבא
ואמא בורג, מאברהם.״ אחד
מעובדי מישרד־הדתות שמע
את השידור, התקשר עם השר׳
שלו וסיפר לו על כך.
9בורג, כמסתבר, הוא
ממוצא ס״ט, ואם לא די בזאת
יש לו קירבה מישפחתית
רחוקה ליושב־ראש התאחדות
התעשיינים, אדי הורכיץ.
באחרונה ערך לו בורג, עלפי
בקשתו, את אילן היוחסין
המישפחתי שלו, שאחד משורשיה
הוא ספרדי טהור. בניתוח
היוחסין התברר שהשניים הם
קרובי־מישפחה.
9דמות יוצאת-דופן בדוכן
ההחתמה של סטודנטים חברי
אומ״ץ מרחבת המשביר־לצרכן׳
בירושלים, שקראה להפסיק את.
המילחמה בלבנון, היד, גבי
סירא• סירא, החילוני דוקטורנט
לפיסיקה, חבר תא-
הסטודנטים של מפ״ם, הוא בנו
של הרב הראשי של יהודי צרפת
ראנה בירא.

אחד

המחתימים

ליד

השולחן היה שוקי ישוב,

שערב לפני כן חזר משבועיים׳
של שירות מילואים בצידון.
כאשר עוברים ושבים כינו אותו
בוגד, פרצה אישתו אוו־_
ליין, עולה חדשה מבלגיה, בבכי.

חייל סדיר, שהיד, לבוש
במדי א׳ ובנעלים חצאיות, ניגש
לאמנון לוי, דובר מפ״ם,
ואמר לו :״אנחנו המרוקאים
והעיראקים נהרגים בצפון כדי
שאתם האשכנזים תוכלו לעשות
פה חיים.״

9הצלם אלי הרשקו־כיץ
מסטודיו זוס 77 בירו
שלים
יצא לצפון לצלם עבור
העיתונות בארץ ועבור הטייס.,־
כשבא לצידון לצלם קבוצת
חיילים קפץ לעברו חייל מילואים
וחיבק אותו. היה זה
שותפו לסטודיו, הצלם אורי
שטיין, שגויים בתחילת ה-
מילחמה.

9צלם טייס אחר, דויד
רוכינגר, נשאל מה דעתו על

המתרחש בלבנון והוא ענד: ,
״חסר לבגין שיתברר שהוא
שיקר לרונלד רגן וצר,״ל כן
יכנס לביירות. אז לא יהיה
לנו מה לחפש באמריקה.״

9בסיור של ועדת־החוץ-
והביטחון של הכנסת בלבנון,
נפגשו הח״כים עם מפקדי ה־מילחמה
בצפון. כשראה מפקד

את ח״כ הליברלים כני
שליטא, הוא ניגש אליו, לחץ
את ידו בחמימות ואמר :
״שליטא הוא אחד משלנו.׳):
התברר ששליטא ובני־מישפח*
בחג
תו היו אורחיו
הפסח האחרון, בסדר שנערך
ברמת הגולן, ושליטא אף תרם
סכום לא קטן מכספי מועצת
מנחמיה, שהוא עומד בראשה,
לקרן היחידה.

9עורכת-הדין עדנה קפ לן,
הסניגורית של רחמים
(״גומדי״) אחרוני נוהגת לח
זור
על דברי העדים אותם
היא חוקרת במישפטו של גו-
מדי. השופט אליהו דינו־גרד
נזף בה על כך וקפלן
ענתה לו :״זהו הרגל מגונה
ממישפטים שבהם לא מקליטים
לפרוטוקול.״ קפלן הבטיחה ל־ה
עו ל ם הז ה 2339

מדוע יי שלח אב א אבן לחד^ל ב די להסב ! ,את מדיניזת ה לי כו ד?
מיהי הב תולה הזקנה ב כנ ס ת? במה מצוייר שר־הביטחון כ ש הו א מגיע

לי שיבו תהממ של ה?

ן דיי;

היגמל מנוהג זה :״אני חו־זרת
בתשובה, תרתי משמע.״

1 ,אחד העדים במישפט הרצח
הכפול, אבנר מעודד,
שסיים לרצות את עונשו על
חלקו בפרשה נשאל מהו עברו
הצבאי. הוא סיפר שהוא
יוצא יחידה מובחרת ומומחה
_ לטיפול בתת־מקלע עוזי .״מש תיק
הקול בעתי שבו ירו ב
עמוס
אוריון ובעזר כהן

היה הפוך וזהו סימן שלא אני
הרכבתי אותו.״
׳ 0כינויו של מעודד הוא
״כושי״ ,והוא עשה בזמנו הסכם
עם המדינה שבו הוא התחייב
להיות עד־מדינה, אך ה פרקליטות
חזרה בה מההסכם.
כשקפלן חקרה אותו היא שאלה
:״נכון שהרגשת כמו הכר
* שי עשה את שלו, הכושי יכול
ללכת ז״ מעודד, חקלאי ממושב
עשרת, ללא עבר פלילי
עד הרצח הכפול, סיפר לה
שכאשר נודע שהוא לא יהיה
עד־מדינה אמרו לו השוטרים :
״נשכו אותך ואתה נגוע בכ לבת.
אלה לא הגופות הראשונות
והיחידות שקברת. כבר
הסתרת הרבה גופות.״

,הזמר דני כן־ישר־אל,
היום שותף במועדון של
הליכוד, שחזר מסיור הופעות
לפני חיילים בלבנון, סיפר סיפור
שעסק דווקא בהתנהגותם
המוסרית של חיילי צה״ל. הוא
סיפר שכאשר הוא שהה באחד
המחנות הזמניים שהוקמו, נראה
מתקרב לשערי המחנה נער
נשתת־ם קלע קלצ׳ניקוב מוחזק

של החייל, פתח את פיו ואז
נענה :״שתוק, שתוק, אתה
לא מבין שום דבר, אה?״
׳ 9מנכ״ל רשות השידור
לשעבר, יצחק לימי, מעלה
עשר טענות מדוע יש להימנע
מקיום מישחקי כדורגל ושידר
רם בטלוויזיה. לדעתו כדורגל
דומה יותר מדי לחיים ואינו
מעליו. במקום לעסוק בספורט
עוסקים בשאיפה לניצחון. מיש־חקי־הכדורגל
מבוססים על כסף
לשחקנים והימורים סביב המ נצחים.
כדברי ישעיהו ליי־כוכיץ׳
מדובר בסד־הכל בעשרה
בנדיטים הרצים אחרי ה כדור
העגול. במישחק יש תכונות
קלאסיות של אופיום לה מונים,
כאשר המתח החיצוני
אינו קשור כלל לאישיותו של
הצופה. ההמון באיצטדיון, ואפילו
צופי־הטלוויזיה, הופכים
להמון מלוכד המקבל כוח מעבר
לפרופורציות שלו. במישחק
אין מורכבות. הצופה מזדהה
באופן חד־משמעי וטוטאלי עם
אחת הקבוצות. ישנה ההערצת
אלילים. בכדורגל מתקיימות
כל התכונות הגבריות השליליות
שפמניסטיות מאשימות
בהם גברים והעיקר, מישחק
הכדורגל זהה לחיי־המין של
הצופה• יש בו התרגשות, תאר
צה, חדירה לשער ובעיקבותיה
אורגזמה. לדעת ליבני מישחק
הכדורגל זכה ליותר פופולאריות
ממישחק הכדורסל משום
שבכדורסל ישנו מיספר סביר
של אורגזמות, בעוד שבכדורגל
מדובר ביותר ממאה בפחות
משעתיים. אך ליבני לא מתכוון
ברצינות שמישחקי הכדורגל

דורים ישירים ממישחקי גביע־העולם
בכדורגל בספרד. כש ראה
שאול שהמקום כמעט ריק
הוא אמר לשם־אור :״אני רואה
שאין פה פיצוץ.״ שם־אור
הינהן בראשו :״הפיצוץ עכשיו
הוא בקריית־שאול.״
1מנחם זילברמן, המתגורר
כיום באילת, לא גויים
ככל שאר האמנים להופעות
לפני חיילים, כי הוא מוצב

את ההצעה. אחרי ששמע בטלוויזיה
שיערי מדווח מביירות
הוא הבין שהוא החמיץ את
סיול־חייו.
! כאשר פגש ראש־עירייח
ירושלים, טדי קולק, ביו
תן כרמון, שלהקת המחול
שלו אינה סובלת מעודף תרומות,
הוא אמר לו :״אילו ה־ח״כים
היו פותחים את הכיסים
כמו שהם פותחים את הפה,

חסיה

! 9אחד השחקנים האורחים
בסרט הישראלי מתחת לאף,
הוא הכתב לענייני-סלילים של
ידיעות אחרונות, יחזקאל
אדירם. בזמן צילומי הסרט
היה זקוק הבימאי לעיתונאים
שיצולמו במסיבת עיתונאים.
אחד מאנשי־הצוות הציע לקרוא
למישהו שיושב בבית־סוקולוב.
כשפנו לאדירם שישב שם,
הוא נענה בחיוב ובסרט הוא
שיחק את עצמו. הוא צולם
כשהוא אומר :״אני יחזקאל
אדירם מידיעות אחרונות.״

מוחס בגין

משאין את רגלו אל חכשא שממולו, באת חשישח לאראות״חברית. למשוש אלח
בחגיית חביגייג* שגריר ישראל בפורטוגל, דב מלמו. בגין שאדיין חש כאבים
ברגלו, מאז פציעתו לפני חודשים רבים, גימגם מעט. חוא תשאיר את רגלו על הכישא במשן כל חשישח.

בידיו המורמות• הנער, שאחר־כך
התברר שהוא בן ,16 התקרב
לחיילים ונראה כמי שימים
אחדים לא באו לפיו מים
ומזון. בן־ישראל היפנה את
תשומת־ליבם של החיילים לנער,
ואז פנה לעבר הפלסטיני
אחד החיילים ובבעיטה העיף
אותו כלפי מעלה. בן־ישראל,
שלא הבין מה פשר ההתנהגות
העול ם הז ה 2339

! 9העיתונאי אילן שאול
פגש בגני־ד,תערוכה ביונתן
שם־אור, יוזם רעיון המופע
לקרוע את הקיץ, שהוא שילוב
של הופעות להקות־רוק ושי־

היא שחקנית מבוקשת. רחל,
אם לאריאל בן ה־ 5ולהדם בת
תישעת החודשים, הספיקה ל השתתף
בסרטו של בעלה, סופו
של מילטון לוי, כאשר היתד,
בהריונה השני. אחרי הלידה
היא התחילה להתעניין בהצעות
חדשות, ועתה היא מופי עה
לצידו של גגי עמרני
בקומדיה חדשה.

צוחקת אחרי שקראת פתק שחיה בידח. מילוא, במו • ל מנחס בגין (אס
חראש למצלמח) חאטרפח למשאו של ראשחחממשלח בארצות״חברית,
במקוסח של אמח, אליות בגין. משח ארנס (מימין) חייך כאשר חסיח חסבירח לו מח חיח רשום בפתק.
הייתם מתקיימים בכבוד.״

יופסקו. הוא עצמו חובב נלהב
של המישחקים והוא צופה בכל
השידורים המשודרים ממישחקי
הגביע העולמי בספרד.

מאי־הקולנוע ניסים דיץ,

ביחידה דרומית. זילברמן החליט
לעלות מיוזמתו לאיזור
הקרבות, ולצורך כך הוא לבש
את מדיו הצבאיים. באחת מתחנות
איסוף החיילים בצפון
פגש אותו כתב־הטלוויזיה
אהוד יערי ואמר לו :״מנחם,
בוא איתי ואערוך לך סיור
מודרך בביירות.״ זילברמן,
שחשב שיערי משטה בו, דחה

9מי שאינם צוחקים כל־כך
במחזה בית־ספר לטוקיו־נים
הם דווקא משתתפי־המחזה
עצמם. אבי פניני, אוהד
שחר ונ׳ודי ונקרט נדרשים
לבצע תעלולי אקרובטיקה נו עזים
על הבמה, ונפצעים כל־הזמן.
המחזה, שהוא הפקה
משותפת של תיאטרון באר־שבע
והחאן הירושלמי, הוליד
שיחות־טלפון יומיות בין שתי
המנהלות של שני התיאטרונים,
ציפי פינס ועדה כן־
נחום. נושא השיחה הוא מי
נפצע בהצגה האחרונה. בן־
נחום השיבה לפינם המודאגת:
״לא נורא, אבי רק נחתך קצת
כאשר הוא נפל מהשלפנוע,
ואוהד הלך לצילום רנטגן. חוץ
מזה הכל בסדר.״
! 9מנהלת תיאטרון באר-
שבע, ציפי פינם, נאלצת
בגלל המילחמה לעבוד בתפקיד
נוסף בתיאטרון. בימי הה צגות
היא נראית בכניסה לאד
לם, כשהיא תולשת את הביקורות
מכרטיסי־הכניסה.

רחל, אשתו של בי-

! 9ימי־המילחמה לא הפריעו
לפעיל המיפלגה הליברלית,
ניסן נוימן, להמשיך
בעסקים המיפלגתיים כרגיל.
בביתו, שברמת־אביב ג׳ ,הוקם
סניף עבר־ד,ירקון של ד,מיפ־לגה,
שבו חברים, בין השאר,
ראש עיריית תל-אביב, שלמה
(״צ׳יצ׳) להט, מנכ״ל מישרד
התיירות, רפי פרכר, אורי אל
ליו, שר התיירות אבר־חם
שריר ואיש אמונו של
שאול אייזנכרג איש־העם־
קים, יונה פלד. באחד מערבי
המילחמה התכנסו בביתו של
נוימן, שמונה באחרונה על-ידי
שריר ליושב־ראש הדירקטוריון
של החברה הממשלתית לפיתוח
חוף־אילת, כ־ 40 פעילים,
רובם מאנשיו. בעודם משוחחים
זה עם זה על המצב בצפון, קם
אחד הנוכחים והציע לבחור
את ניסן נוימן ליושב־ראש ה סניף.
המתנגדים, שנכחו במסיבה
הצנועה, החליטו למנוע את
עריכת הבחירות באותו ערב.
השעה היתה קרובה לשידור
מבט לחדשות מורחב. המתנגדים
דיברו באריכות על הסיבות
שבעטיין אין לבחור את נוימן
ליושב־ראש, עד לתחילת שידור
מבט. אחרי שהנוכחים סיימו
לצפות בחדשות, הם העדיפו
להתפזר.
9תת-אלוף (מיל ).כני־מיו
(״פואד״) בן־אליעזר,
מזכ״ל תמ״י, סיפר שכאשר
הוא הודיע לחבריו שהוא מצטרף
לתנועתו של אהרון
אבו־חצירא הם אמרו לו
שהוא מטורף .״רק כשסיפרתי
על כך לרפאל (״רפול״) איתן
ואמרתי לו ׳מהן הסיבות ש הביאו
אותי לשם, הוא אמר
לי שאני צודק.

ירון לונדון עסק ב שנה האחרונה רק ב סב ס
והעיתונאי אמנון אברמוביץ־ טוען שאריק שרון
ביצע בלבנון מישני־ל נסוג

בישיבת הוועז״הממזל
של רשות השידור, שהתכנסה
יום אחרי הופעתו הראשונה
של ירון לונדון כמנחה בתוכנית
ד״ש חוזר, מתח חבר
הוועד, אהרון פאפו, ביקורת
על חזרתו של לונדון ל־מירקע.
פנה אליו מנכ״ל הטלוויזיה
טוביה סער :״מה
אתה עוסק בירון לונדון? הוא
מזמן הרי לא ראיין. בשנה
האחרונה הוא עסק רק בסכס.״
רמז לתוכנית־בידור העוסקת
בהדרכה מינית, שאותה מנחה
לונדון. עגה פאפו :״זאת הסיבה
שאמש הוא עסק בפורנוגרפיה
פוליטית.״
! בדיון על לונדון, ש פתח
את הישיבה, הציע חבר-
הוועד, ח״ב חרות ;מאי,י
•שיטרית, שתוכניתו של לונדון
תוקלט מראש כדי שאפשר
יהיה לעמוד על דיברי משתתפיה.
שיטרית, הממעט להופיע
לישיבות הוועד־המנהל,
עזב את המקום אחרי ההצבעה
שבה התקבלה הצעתו, חצי שעה
אחרי שהוא נכנס אליה. קרא
לעברו פאפו :״שיטרית, תודה
רבה לד בשם ועד עובדי
רשות־השידור, שהספקת עוד
להציל את ירון לונדון לפני
שאתה הולך.״

פ סו קי ה ש רו ע
• ראש הממשלה מנחם
בגין, על ההסברים שהוא
נתן לרונלד רגן, כיצד פגע
חיל־האוויר רק באנשי אש״ף
בביירות ולא באזרחים :״הנשיא
כה התרשם, שכאשר נכני

אולסי פרי

חי ה או רחבח תונ ת ם של חנ ה, ב תו ש^
ה מציל ה תל״ אביבי אברהם לוי ו אדו ר ם,
בנה של ה עי תונ אי ת ה מוכ שר ת יו אלה הר־שפי. רבים מהב אי םלח תונ ה

היו מאלההמתרח צי ם ב חו ף גורדו! ,שם שומר לוי על חיי ה ם.
יגאל תו מ ר קין ו הז מרש מו לי קקר או ם (מ שמאל) ב או ל ח תונ ת ב תו
של אברהם לוי, שמכיר אתה בו המהה תל״ א בי בי ת מי שי ב תו ב,,כ שית״.

סו יועציו, ביקש שאחזור לפניהם
על דברי.״
0הנ״ל, על יחסיו עם
הנ״ל :״רגן עמד על כך שאקרא
לו בשמו הפרטי. לי לא
ד,יד, נוח לעשות זאת, אך הוא
עמד על כך.״
• 1הנ״ל על היחס כלפיו
ברחוב האמריקאי :״הנה למטה
במלון יש ועידה של רואי־חשבון.
כל פעם שאני עובר
מוחאים לי כף.״

העיתונאי

אמנון

אברמוביץ׳ ,כשהוא מגדיר
את המילחמה בלבנון :״מיב־צע
שלום הגליל — מישג״ל
נסוג.״
• הנ״ל :״מילחמת מגן,
כמו פורנוגרפיה, היא מסוג
הדברים שאין להם הגדרה.
אבל כשאתה רואה אותם אתה
יודע שזה־זה.״

• ח״ב המעיד שושנה

ארכלי־אלמוזלינו, כשהציעו
לה לארח בביתה אשד,
לבנונית עם ילדיה עד גיל
שנה :״מה אני יודעת מיהם?״

הסופר
יזהר סמי־

אהרון

לנסקי :״יותר ויותר מתברר,
כי הפיתלון אינו בביירות.
הפיתרון הוא בשכם.״

מ חזי ק בכרזה ה כ תו בהבער בי ת:
^ 4י ^ 11י י אנו כי הו די ם תו מ כי ם בזכויו ת

העםהפלס טיני.״ בנ די טהשת תף ב הפגנה של י הו די ם וי שראלים
מפרנקפורט, מו ל שגרירות י שראל בבון, ג רמניה. לידו דני דינר.

עורך הדין

פאפו, כשהסביר מדוע הוא
מתנגד לשובו של ירון לונדון
למירקע :״היחליף ירון עורו
ופאפו חברבורותיו?״ י

ארז נבון

חובש קסדה של שוטר ו מ חזי ק זוג אזי ק
ב שתי״ידיו. א רז הצטרף ל הו ריו ולא חו
נע מה, כא שר ביק רו אצל פצועי צ ה״ל, ואחדה שו ט רי ם שו
ב מ קו ם נ תן לו אתקסד תו ו אזי קיו, כדי שיוכל לה שתע שע בה
ה עו ל ם הז ה 2339

מי בתור?
יש לי הודעה משמחת לכל מעריצותיו
של הזמר איתן מסורי: סיפור־האהבה
הסוער בינו ובין חברתו מזה שנה. ענת
מרגלית, הסתיים. וזה סופי, עד כמה
שהבנתי, כך שכל אלה שהשם איתן מסורי
עושה להן משהו, יכולות בהחלט להתעודד.
יש לכן שוב שטח חופשי לפעולה.
בעבר היה אליל־הזמר, נשוי לשרית,
או• היא זמרת ונשואה כיום לשחקן יומי

נ שו אי ה בז ק
של דליה מזור
בביתו של רב ברמת־חן התקיים ביום השלישי בשבוע שעבר

טקס חתונתם של קריינית הטלוויזיה הפופולארית דליה מזור,
ועורך־הדין יוסי שלוש. השניים נישאו כמעט בחשאי, כשהם

עגת מרגלית ואיתן מסורי
״אני פלייבוי״
ברק. הרומן שלו עם מרגלית היה לוהט
ביותר, עד כדי כך שחשבו שגם עימה
יתחתן. אולם בקיעים נראו כבר לפני כמה
חודשים, בעת שהשניים שהו בארצות־הברית.
כשחזרו ארצה סופר שהתפתחה
ביניהם מריבה סוערת במקום פומבי, שבמהלכה
סטר איתן על לחיה של חברתו.
אולם הוא הכחיש זאת נמרצות.
לאליל הנוער אין הסבר של ממש לפרידה
.״אין בינינו קשר פיתאום,״ אמר
לי ,״זה לא מפני שרבנו. לי נראה שזה היה
סיפור יפה, שכמו כל דבר יפה אחר הסתיים
בסופו של דבר. היינו זוג מן הש מיים
והיתד, לנו אופציה להתחתן. עכשיו
זה נגמר ולא נראה לי שנחזור אי־פעם.
בינתיים אני גר לבד.״
ולאלה המעוניינות לגאול אותו מבדידותו
הזמנית; ברצוני להזכיר כמה דברים
שאמר בעבר הזמר המצליח בן ה־ ,33בראיון
חושפני להעולם הזה. הנה נאום
הגבר :
״אני המאהב הטוב ביותר במיזרח התיכון.
כל שבע שעות אני מחליף בחורה,
ואני מספק את כולן על הצד הטוב ביותר.
״אני לא יכול להיות צמוד לאשה אחת.
אני חייב להחליף אותן כל הזמן, לחדש,
לגוון, להזכיר לעצמי את עלומי ולהוכיח
שאני אכן בצמרת — לא רק כזמר מצליח,
אלא גם כנער-שעשועים ופלייבוי אמיתי,
שכבוד גדול לבחורה. להיות איתו במיטה.
אני גאה בכך עד כדי כך, שעל דלת ביתי
השכור בשיכון ל׳ בתל-אביב, כתוב: איתן
מסורי — פלייבוי — דון־ז׳ואן.״
חתונה במישפחת נוס
הקבלן יזהר כהמון הוא בן־אחותה
של כרמלה פרם, אשתו של הקבלן
גרשון (גיגי) פרס, אחיו של יושב־ראש
מיפלגת-העבודה, שימעון פרס. לפני
שלושה שבועות התחתן יזהר בן ה־28
עם רחל (רוחל׳ה) יהודה, בת ה־,25

משתדלים להתרחק עד כמה שאפשר מאור הזרקורים. רבים הופתעו
לשמוע על שידוד זה, שהתפתח במהירות הבזק.
בני-הזוג הכירו לפני חודשיים וחצי בלבד, באמצעות מכר
משותף, שאף הוא עורך־דין. דליה סיימה אז פרשת־אהבה
ארוכה ואינטנסיבית, שניהלה עם רופא־שיניים תל-אביבי.
יוסי ביקש את מיספר הטלפון שלה מאותו ידיד משותף. הוא
התקשר אליה וקבע עימה פגישה. מאז התפתחו ביניהם העניינים
בקצב מסחרר. התברר להם מהר מאוד שהם פשוט מאוהבים.
וכך, ללא שהיות מיותרות, החליטו להינשא.
יוסי בן ה־ ,42 בן לאחת המישפחות הספרדיות הוותיקות
והמפורסמות בתל-אביב, היה נשוי בעבר לדפנה אוסטשיג־ם
לן י, בתו ש.ל מנכ״ל חברת יינות גדולה, שממנה יש לו בת.
הם התגרשו לפני כ־ 10 שנים, ומאז הפך יוסי לרווק מבוקש מאוד
בעיר. בין אהבותיו נימנות כמה מן הנשים היותר בולטות. אחת
מהן היא הזמרת אילנה רובינא, שעימה היה לו רומן סוער.
יפהפיה אחרת, שעימר, נראה בעבר, היא הדוגמנית שרונה מרש.
בשלב מסויים נמאס לו מאורח־החיים הסוער שניהל. הוא
ביקש משהו רציני, ומצא אותו בזרועותיה של השדרנית היפה.
אך נראה שדליה עצמה היתד, זקוקה אף יותר ממנו לקשר
יציב ובטוח, אחרי המכות שניחתו עליה בזמן האחרון.
הבעיות החלו לפני שנה וחצי, כשדליה החליטה להתגרש
מבעלה, מהנדס־האלקטרוניקה ואיש־ד,עסקים אריה לוין. דליה
ואריה עברו כמה חוויות קשות ביחד. מותה הטראגי של בתם
הבכורה, שלי, הותיר בליבה של דליה צלקות. היא קיוותה
שגירושיה מבעלה יהיו נקיים, כמו גירושיהם של שני מבוגרים
בעלי אופקים רחבים, אבל העניין הפד לפרשה מזוהמת של
נסיונות לסחיטת כספים ורכילויות מרושעות.
עוד לפני הגירושין הכירה דליה גבר צעיר ממנה בחמש

דליה מזור
קשר יציב ובטוח
שנים, דויד גפן, שהיה מדריד הטניס שלה. בין השניים התפתח
רומן, שסיבך אותה עוד יותר. דויד, שביקש להתגאות בחברתו
הפופולרית, טען שבנה, איתי, הוא לאמיתו של דבר בנו שלו,
ולא של אריה. דבר זה נוצל על־ידי הבעל בעת מישפט
הגירושין.
אחר־כך ניתקה דליה את יחסיה עם דויד, אך הוא ד,משיך
לרדוף אחריה ולהטרידה. דליה סיפרה באותה תקופה לידידותיה,
כי היא חוששת לחייה, כי דויד מסוגל להרוג אותה ולהתאבד.
דויד איים על דליה, וכשהבין שהקרב שלו אבוד, הוא עשה
מעשה נואש, וגרם לסבל רב לדליה.
עתה נראה שדליה הגיעה סוף־סוף אל המנוחה והנחלה
בווילה של יוסי בהרצליה פיתוח.

א רי ק סיו 1פרדמאש תו
הזמר אריק סיני הרוויח כסף רב
מתצלומי הפירסומת לסיגריה ידועה, שבו
הוא נראה לבוש בבגדים של הרפתקן
רומנטי. הכסף כנראה עלה לו לראש. כך
לפחות עולה מאופן התנהגותו. הסכיתו
ושימעו :
לפני זמן־מה נודע לי שמשהו בחיי־ד,נישואין
של הזמר לא מתפקד כראוי. התקשרתי
אליו כדי לברר את העניין. הוא
אסיסטנטית של רופא אקופונקטורה (רפו־את-מחטים)
וסוציולוגית במוקצועה.
השניים הכירו לפני כשנה בברית־המילר,
שערך חבר של יזהר מיחידת־הצנחנים,
שבה שירתו ביחד, לבנו הטרי. אותו יחבר.
הוא גם קרוב־מישפחה של רוחל׳ה, אשד,
אכזוטית ממוצא בורמאי. הוריה עלו ארצה
ב* 1947 מראנגון.
מסיבת־ד,חתונה, שבה השתתפו 750 מוזמנים,
התקיימה בבריכת גלית ביד־אליהו.
אורח־הכבוד היה צריך להיות, כמובן,
שימעון פרס, אולם הוא היה יכול להגיע.
הוא היה צריך לארח את חברי מישלחת
מיפלגת־השילטון המצרית, שהגיעו לביקור
בארץ. תחת זאת שלח הפוליטיקאי
מיברק־ברכה. מתנתו לחתונה: ספר הביוגראפיה
שלו, לך עם האנשים.

הכחיש את הכל, אך משום־מה היה נראה
שהוא עצמו אינו מאמין לדבריו שלו.
עובדה היא שהוא נאלץ לאיים :״אני
אתבע אותך אם תיכתבי משהו,״ אמר לי,
״עשיתי הרבה כסף מהפירסומת ואני יכול
להרשות לעצמי.״
לא הבנתי בדיוק מדוע אדם צריך
לאיים, אם דבריו כנים ונכונים, אולם
דווקא מסיבה זאת החלטתי להעמיק לחקור
בעניין. עכשיו אני כבר יכולה לספר
לכם שיש דברים בגו. ויש לי גם הוכחה
מוחצת לכך. סיפקה לי אותה אשתו של
אריק, שושי, בכבודה ובעצמה.
״אריק לא גר יותר בבית,״ סיפרה לי
שושי ,״אנחנו פשוט נפרדנו, אבל זה
עדיין לא סופי. אין לי מושג עם מי הוא

אהבת העיתונאית והרופא

שושי סיני
הוכחה מוחצת

העיתונאית סמדר שיר ממעריב נישאה ביום השני השבוע לד״ר עמי סידי,

רופא אורולוג בתל־השומר. סיפור אהבתם נמשך זה שלוש וחצי שנים. מסיבתי
החתונה, שאליה הוזמנו רק הידידים הקרובים ביותר, התקיימה בביודסוקולוב בתל-אביב.
סמדר בת ה־ ,24 העובדת בעיתונה כבר שש שנים, עומדת כעת לפני פרשת־דרכים.
בעוד זמן קצר היא נוסעת פיחד עם בעלה הטרי, בן ה־ ,35 לשהות בת שנתיים
בארצות־הברית, שם עתיד הרופא לעבור השתלמות. העיתונאית ממתינה עתה לתשובת
המערכת בדבר עתידה: אם יתנו לה חופשודללא־תשלום לתקופה זו, או שתיאלץ
להתפטר.
סמדר מעוניינת לקבל חופשה־ללא־תשלום, שתאפשר לה לשלוח מדי פעם כתבות
שונות, שעליהן תעבוד בזמנה החופשי. בינתיים היא מתכננת, ביחד עם עמי, שהוא
ממוצא בולגרי, את ירודהדבש המשותף שלהם, שאותו יקיימו כבר מעבר לים.

נמצא. אני אפילו לא יודעת את מיספר
הטלפון שלו.״
גם אני לא יודעת בוודאות אם יש
לאריק מישהי אחרת. כל מה שהצלחתי
לברר הוא שבין בני־הזוג היו חיכוכים,
ולכן עזב הזמר את הבית. בני־הזוג לא
החליטו עדיין, כנראה, מה יעלה בגורל
חייהם המשותפים.
השגיים נשואים כבר שנים ארוכות. עד

אריק סיני
הכחשות ואיומים

לפני שנה שירתה שושי כרס״רית בצבא-
קבע. בעיקבות השתפרות מצבם הכלכלי
פרשה מן הצבא. היא אינה נראית מזה
זמן רב לצד בעלה באירועים חברתיים ש בהם
הוא מופיע. זה עורר שאלות על חיי־הנישואין
שלהם, אד אריק דחה אותן
תמיד בתוקף. עתה הוכח שהאמת יוצאת
בסופו של דבר תמיד לאור, גם אם מנסים
להסתירה בשיטות לא כל כך מכובדות.

__ספורט
כ דו רג ל
ה שערזר״ה ושוד הש־מזט
״כשראיתי שהוא מבטל את השער1,ממש
נדהמתי. דקה שלמה הייתי המום. לא
ידעתי מה להגיד. מותר לשופט לשנות
החלטה שלו, אבל לא בגלל גורם חיצוני,
אלא משום שהוא עצמו החליט ששגה. הוא
יכול לחזור בו כל-זמן שהמישחק לא
חודש. השופט הרוסי יכול היה לצאת
גדול מכל העניין אילו היה רק נותן
לעניינים ללכת כמו שהם, מבלי לשנות
את החלטתו. אני לא מאמין ששופט עולה
למיגרש עם ריעות פוליטיות מוקדמות ובמטרה
לא להיות אובייקטיבי.״
זו היתר. תגובתו של השופט הבינלאומי
צבי שריר על מה שאירע במישחק בין
כוויית ובין צרפת במישחקי הגביע העולמי
בספרד.
עד שהשייח׳ הכווייתי לא ירד ממושבו
שביציע אל המיגרש, בעיצומו של מיש-
חק־הכדורגל של קבוצתו נגד נבחרת צרפת,
כדי להתערב בפסיקתו של השופט,
לא התעניין כימעט איש בשופט הרוסי.
רק ציבור שופטי-הכדורגל עקבו בעיניים
סקרניות אחר התנהגותו והכרעותיו של
השופט על המיגרש במעמד הנכבד של

היה ללא ספק השופט. ,שיזכר לדראון
בספרי הלימוד של שופטי הכדורגל
בעולם.
שופטי כדורגל בינלאומיים בארץ, שב-
דרד־כלל אינם מביעים את דעתם על הנעשה
במיגרשי הכדורגל, נאותו הפים
לבטא את התרשמותם המיקצועית על דרך
שיפוטם של השופטים בספרד.

צב שריר :
ל צ חוק או לבכות?
השופט הישראלי צבי שריר 38 הוא
בין ותיקי שופטי הכדורגל בארץ. הוא
שופט כבר מזה 19 שנה ואת מינויו
כשופט בינלאומי קיבל לפני חמש שנים.
שריר שפט במישחק הפתיחה בשלב הראשון
של קדם־גביע העולמי לפני שנתיים
בקפריסין, במישחק בין אירלנד וקפריסין.

התרשמותו מהשיפוט נ
מישחקי ספרד אומר שריר :

אני שט-לב שהשופטים במישחקי־הג־מר
מקפידים לתת למישחק ללכת, וזד. מה
שמייחד לדעתי את השופטים שם. בסך-
הכל זהו השיפוט המודרני בכדורגל כיום

שופט צבי שריר כפעולה
לא תמיד צריך לשרוק
שזה קרה במישחקי־גמר עולמיים לשופט
בינלאומי. הרוסי לא רצת להיות כנראה
השופט הראשון בהיסטוריה של הגביע
העולמי שמשחק הופסק אצלו באמצע.
עבור הפחד שלו הוא שילם את המחיר.
לשופט אסור לעשות שיקולים כאלה.
אם הכווייתים רצו לרדת. הוא לא היה
צריך להאיץ בהם או למנוע מהם. הוא
היה צריך לתת להם לעשות מה שהם
רוצים. זה מה שהייתי עושה אילו הייתי
במקומו.
הפעם נראה לי שהמישחקים רגועים
יותר. השחקנים, לדעתי, מתנהגים ביניהם
יותר בהגינות, פרט לשחקני כוויית שאח רי
המיקרה של השופט הרוסי הם התחילו
לבעוט ברגלי השחקנים הצרפתים
והשופט לא הגיב. במיקרים שהיה צורך
להרחיק שחקן הוא אפילו לא הוציא כרטיס
צהוב להתראה.
אך קל לשבת בבית מול הטלוויזיה ול הגיד
שלי זה לא היה קורה.
דבר נוסף, הבולט בכל המישחקים, הוא
נטיה ברורה של השופטים לכיוון הקבוצה

שופט עובדיה בן־יצחק כאוויר
הטעות האופטית של הטלוויזיה
מישחקי גביע־העולם בכדורגל. עיני שאר
הצופים היו נשואות אל הכדור המתגלגל
בין רגליהם וראשיהם של השחקנים, אל
התכסיסים ולהטוטי הכדור.
אלא שהשייח׳ פאהד אל־סבאח, שהוא
גם נשיא־התאחדות־הכדורגל הכווייתית,
הסיט את התעניינותו של הקהל אל השופט
חסר־האונים.
השופט הרוסי מירוסלאב סטופאר, הצטווה
על-ידי השייח׳ לבטל את השער
הרביעי שהבקיעו הצרפתים לרשת קבוצתו,
והשופט המבוהל מיהר לציית. היתה
זו התנהגות מבישה של כל הנוגעים בדבר,
השחקנים, השופט והשייח׳ ,אך בעיקר
היתה זו שערוריה חסרת־תקדים מסוגה
עבור פיפ״א, התאחדות הכדורגל העולמית,
שהזמינה את השופט הסובייטי, חסר
אומץ-הלב להשתתף בטורניר המכובד.
עוד לא היה בהיסטוריה של הכדורגל
הבינלאומי מיקרה דומה לזה. ידוע שיש
לעתים לחצים חיצוניים על החלטותיהם
של שופטי־הכדורגל במיגרשים, אך עדיין
לא קרה שהלחץ החיצוני יהיה ברור,
מוגדר וגלוי כל-כך, ויביא לתוצאות כה
מיידיות.
המישחק אומנם נמשך. הכווייתים לא
זכו לשום יתרון נוסף במהלך המישחק.
להיפך, צרפת ניקבה את שערם בכדור
רביעי חוזר. השייח׳ ישלם קנם בסך 11
אלף דולר, בגין התנהגותו הלא ספורטיבית,
והנבחרת תשלם סכום דומה.
אך מי שאיבד את עולמו באותו רגע

ואני דוגל בשיטה זו. זד. עושה את הכ דורגל
ליפה יותר, כשהשופט מתערב כמה
שפחות במהלכים במישחק.
מצד שני, במיקרים מסויימים חשובה
נוכחות שופט, ולא תמיד דווקא שריקת
השופט. צריך שידעו שיש פה עניין של
אחד שלא מוותר. לא כל תגובת שופט
צריכה לבוא כשריקה. לפעמים מספיק
שיתקרב לשחקן שפגע. אני •רואה שהפעם
השופטים הם בעלי כושר גופני מעולה —
הם נמצאים קרוב לכדור, והחלטותיהם
ניתנות בקירבת האירוע. למרות שאני
מתאר לעצמי שהם קיבלו הוראות להתנהג
באותה צורת שיפוט, קשה לדרוש
שתהיה אחידות. שופט אחד רואה עבירה
כחמורה, ושופט אחר לפעמים אפילו לא
ישרוק עליה. עד היום ראיתי רק ארבעה
שופטים שמאוד מצאו חן בעיני: השווייצי
ברונו גאלר, ששפט את גרמניה מול
צ׳ילה, בתקיפות, בניידות ובכושר גופני
מעולה ! הצ׳כי קריסטוף ווצ׳ק, ששפט
במישחק הפתיחה של ארגנטינה נגד בלגיה
! הפורטוגזי גארידו אנטוניו, אשר
שפט גם פד, בשנה החולפת בטורניר־הנו-
ער, והרומני ניקולאי רניאה, אשר שפט
במישחק בין רוסיה וסקוטלנד. אצלם ראיתי
שקט. אך גם תקיפות בזמן הצורך.
על הרוסי קשה לי להחליט אם צריך
לצחוק או לבכות. אני לא רוצה להתייחס
לשאלה אם היה שער. שופט קבע שער,
וזהו. הוא הקובע במיגרש. הייתי קורא
לזה קירקם, למה שקרה, אבל זה עצוב

ידי חוגי הספורט בארץ כשופם־השנה ;
בכדורגל. רק מאז תחילת אליפות העולם
קיבל בן־יצחק את המינוי הבינלאומי שלו, ,
אך על המיגרשים הוא שופט כבר 17 שנה\ .

על מישחקי־הגמר בספרד אומר
כן־ יצחק :
כל חוות־הדעת שלי היא על סמך צפיה !
בטלוויזיה, וצריך לקחת בחשבון שהטלוויזיה
היא עין אלקטרונית שקצת מרמה.
במישחק אני חייב לראות את מצבי הנבדל
כשאני נמצא בקו ישר עם השחקן, אחרת
נוצרת טעות אופטית. כשופט וכקולגה,
אני חייב לקבל החלטות של השופטים
במיגרש כי הן מדוייקות יותר משלי.
אין זה נהוג, ואינו שש להעביר ביקורת
על שופטים שהגיעו לגמר. לדעתי
רמת השיפוט השנה, לעומת מה שהיה
בארגנטינה, ירדה. ראיתי שופט אחד פג־טסתי,
את הפורטוגלי גארידו אנטוניו.
אני רוצה להאמין שקליין שלנו ישתווה
אליו ואף יעלה עליו, כש תינתן לו ההזדמנות
לשפוט.
אני צופה במישחקים כדי ללמוד דברים
חדשים. עד היום התאכזבתי, לא היה
לי מה ללמוד, חוץ מהפורטוגלי. הוא לא
הסתבך, העביר את המישחק בקלילות.
והיה כל הזמן ליד הכדור. נראה רגוע
ולא נראו עליו סימני עייפות, התרגשות,
או לחץ. השקט שלו היה ממש חוויה,
ואלה דברים שרק שופט מהצד יכול לראות
אותם. היה ממש תענוק לצפות בו.
הרוסי במישחק בין כווית וצרפת שפט
גרוע לאורך כל המישחק. בשפה שלנו
הוא היה, כבד׳ מבחינת החלטות. אני
לא אומר זד. רק מפני שהוא רוסי. אם הוא
היה מצליח הייתי שמח.
שיפוט כדורגל בנוי על 17 חוקים כתובים,
ועל החוק ד.־ ,18 שהוא חוק בלתי-
כתוב, והניקרא חוק ההיגיון. הוא החוק
צריך להשתמש בו יותר מבכל שאר
החוקים. הרוסי לא השתמש בו.

עוב די ה בן ־יצחק:
אין חדש
השופט עובדיה בן־יצחק ( )40 הוא
שופט בינלאומי כבר ארבע שנים. הוא
הספיק לשפוט בשלושה מישחקים ביג־ארציים.
עובדיה בן־יצחק מרצה בנושא
חוקה ושיפוט בכדורגל בקורסים למאמנים
במכון וינגייט.

שופט יצחק בן־ יצחק שורק
לוחזמיר עם שחקנים מורדים
הספרדית. הקהל המקומי ללא ספק מהווה
גורם השפעה פסיכולוגי לא מבוטל על
השופטים.

צח? בן ־יצחק:
בדי היגיון
השופט יצחק בן־יצחק נבחר השנה על-

על השיפוט במישחקים בספרד
הוא אומר:
בסך־הכל אני רואה שמפגינים רמה די
גבוהה של שיפוט. אני חושב שהשופטים
קיבלו הוראות מפיפ״א להחמיר עם שח קנים
מורדים. כשהמישחק הפך נוקשה, הם
התערבו, וכשהמישחק שטף כמעט שלא
הרגישו בהם. כך זה צריו להיות.
איני חושב שיש השנה משהו חדש בשיפוט
בספרד. נראה לי שהשיפוט השנה
יותר, קל. השחקנים הפכו ליותר רציניים
במעמד כזה, אולי משום שהאירוע הבינלאומי
מצולם מכל זווית אפשרית. מאחר
שהשיפוט יותר קל, השופטים חייבים להיות
מצויינים.
ה עו ל ם הז ה 2339

קולנו ע

סרטי ברו ח תזמן

אריק שרון הצליח לזרוע מבוכה לא
4רק בלבנון, אלא גם בענף הקולנוע ביש ראל.
עד כמה יבטיח מיבצע שלום הגליל
את שלום הגליל, זאת רק ימים יגידו.
בינתיים ברור מעל כל ספק, שאת צופי-
הקולנוע הוא הבריח מן האולמות החשוכים
אל מכשירי הטלוויזיה והרדיו׳ המשדרים
חדשות ללא הרף.
הסרט האידיאלי לתקופה זו, ייצא למסכים
בימים אלה. לא בישראל, אלא באר-
צות־הברית. שמו המקורי אי־טי, ואלה
ראשי התיבות באנגלית של המלים ״אב־ן
סטרה טרסטריאל״ ,שפירושו יצור מן
החלל החיצון. בעברית אולי יקראו לו
ימח״ח — אם כי גם זה מזכיר מונח
צבאי ומקלקל את מצב־הרוח.
את הסרט עשה איש־הפלא של הקול נוע
האמריקאי, סטיבן שפילברג, מי
שביים עד עתה שלושה מתוף עשרת
הסרטים המכניסים ביותר שנעשו אי-
פעם — מלתעות, מיפגשיס מן הסוג השלישי,
שודדי התיבה האבודה. שפילברג
הוא עדיין באמצע שנות השלושים לחייו,
וידו עדיין נטויה להמשיך בניסים
ובנפלאות, כפי שכבר רומז סירטו הח

יותר מן התרגילים המורכבים שעשה
לאחרונה. ואמנם, כבר במיפגשים היה
לילד בן ,4בלונדי ומקסים, תפקיד חשוב
ביותר.
עכשיו הוא שילב בין שתי נקודות אלה,
והתוצאה היא סיפור על ידידות בין יצור
מן החלל החיצון, שנשכח על כדור־הארץ
על־ידי בני מינו כאשר אלה מילטו את
חלליתם מן העין הסקרנית של המין האנושי
ובין ילד בן ,10 המוצא את היצור
הקטן, המחר, בעל הראש הענק, האצבעות
הארוכות והעיניים הגדולות, מסתתר
בחצר האחורית של ביתו.
זאת בהחלט אגדת־ילדים של שנות
ה־ ,80 אגדה לאותם הילדים שחיים בצל
הטלוויזיה ומישחקים אלקטרוניים, השומ עים
על טיסות אל כוכבים מרוחקים וקרבות
בין גאלאכסיות חבריהם — קפטן
אמריקה, סופרמן, שאזאם וכל השאר —
הבאים לבקר אותם מדי יום, בביתם,
על המסו הקטן. משום כך, התגובה
הראשונה של אליוט, הילד המוצא את
הפליט מן החלל בשעה שאחיו המבוגר
זולל יחד עם חבריו פיצה ומשתעשע
בסלון של ביתו השכונתי האופייני, היא
סקרנות ולא פחד, והדחף הראשון הוא
להתקרב ולא לברוח.
רקע אמין. כאן מפעיל שפילברג עיקרון
נוסף שהוא חשוב מאין כמותו ליצירת
הזדהות בקולנוע. הוא למד את השי־

כימאי בטיבן שסילברג עם אי־מי
״אליוט זה לא סטיבן הקטן׳
לשמור על הסוד, הוא משתף בו גם את
אחיו ואחותו, וביחד הם מחליטים לעזור
ליצור המוזר, שעד מהרה לומד להגות
מלה או שתיים, לשוב אל בני מינו. כל
מה שצריך, לשם כף, זה לספק לו מקלט
טרנזיסטור ישן, ועוד כמה כלי־בית שיג־רתיים,
והוא עצמו כבר מרכיב את המש דר
הדרוש, ומנחה את הילדים אל קרחת
היער, שממנה צריך לשלוח את השדר.
כל זאת, כמובן, שעה שהמבוגרים חוש דים,
מנסים לגלות, להניח ידם על אי־טי,
לחקור, לחטט ולהבין במכשירים את מה
שהילדים תופסים באינסטינקטים.
המירוץ שבין ההצלה מן המרחב ובין
הרודפים האנושיים מספקת את כל המתח
של החלק האחרון בסרט, כאשר ההזדהות
המוחלטת בין אליוט וחברו החדש תיגרום
לכל לב, ולא רק לליבו של ילד, לפעום
בקצב כפול, ולנשימתו שתיעצר כמה פעמים.

דרי ך
חובה לראות:

הנרי תומאם כתפקיד אדיוט עם אי־ טי
״תוצר אופייני של אולפני וולט דינזני —
דש, שהכניס קרוב ל־ 12 מילית דולר,
בשלושת הימים הראשונים להפצתו באר־צות־הברית.
הסרט,
שהוגדר על־ידי כמה עיתונאים
אמריקאיים במידה רבה של צדק כ״תוצר
אופייני של אולפני דיסני, שאולפני דיסני
לא עשו אף פעם,״ הוצג לראשונה כסרט-
סיום של פסטיבל קאן. מן ההבעות העיי פות
של רוב הנוכחים שם, לפני ההקרנה,
אפשר היה להבין שאופרת חלל נוספת
היא לא בדיוק מה שחסר להם, אחרי שבועיים
מתישים של שישה, שיבעה סרטים
ביום. והנה, רק החלה ההקרנה, השתררה
אווירה קסומה באולם• הצופים הציניים,
העייפים וחסרי־הסבלנות ביותר בעולם,
החלו מוחאים כפיים באמצע, נסחפו עם
הסרט, קיבלו את סיומו בתשואות סוערות
וכאשר יצאו החוצה מן האולם, נשפכו
חיוכי אושר על פני כולם, חיוכים קצת
מבויישים אבל ברורים לגמרי.
העץ הסקרנית. אי־טי הוא המשך
הגיוני לתיזה של שפילברג מן הסרט
מיפגשיס מן הסוג השלישי. בהפקת־הענק
ההיא הוא טען, בין השאר, שאינו מבין
מדוע סבורים הכל כי יצורים מן החלל
החיצון חייבים להיות עוינים למין האנושי,
ואולי אין זה אלא המין האנושי
הרואה אותם מתוך חרדה, כעויינים. לכן,
הראתה סצינת הסיום של הסרט מבקרים
מן החלל שונים לגמרי מן הצפוי. ועוד
אמר שפילברג, כי בעתיד רצונו לעשות
סרט עם ילדים, הפקה צנועה וקטנה הר־העולנז
הז ה 2339

עור של אחד מגדולי הקולנוענים בכל
הזמנים, אלפרד היצ׳קוק, שטען כי אפשר
להראות את המעשים החריגים ביותר,
כל עוד הם קורים לאנשים הרגילים ביותר,
ואז הם יתקבלו בהבנה — כי מה
שמעניין את הצופה, זה לראות מה יכול
לקרות לאנשים שדומים לו.
ואמנם, שפילברג יוצר כאן את הרקע
הרגיל והאמין ביותר שיכול להיות באמריקה.
פרבר מגורים אופייני, מישפחה
אמריקאית ממוצעת מטופלת בבעיה אמריקאית
מצויה — האם בהליכי גירושין
ומנסה להסתדר עם שלושת צאצאיה —
הבן בגיל ההתבגרות, הבן השני, אליוט,
קצת מבודד חקוק לחברים, והבת הקטנה י
שדוחפת את אפה לכל פינה ורוצה להיות
חלק פעיל בכל מה שמתרחש בסביבה.
שפילברג מכיר את הרקע הזה היטב.
הוא בן למישפחה בגודל כזה, בערך,
ואם כי הוריו לא התגרשו, הוא הספיק
לעבור, עוד בטרם הגיע לבית־ספר תיכון,
בכחמישה בתי־מגורים שכאלה, כאשר
אביו, טכנאי אלקטרוניקה, עבר ממקום
למקום בעיקבות העבודה שלו .״אליוט
אינו סטיבן הקטן,״ הוא חזר ואמר כמה
פעמים לעיתונאים ששאלו אותו, אבל
הוא מודה כי המרחק בין השניים אינו
גדול.
המבוגרים חושדים. לכן הוא חש
חיבה גדולה כל־כך לאליוט, והוא מבין
כל־כך להלכי ליבו, כאשר הוא מחליט
להפוך את אי־ טי הקטן לחבר ורע. כדי

תל־אביב: האדומים, כלבי הקש,
זזמיס וטעים, אלכסנדר, לילה בקזבלנקה,
חקירה לילית, מטאו עד מוצרט.
ירושלים: פיאדרה פאדרונה, טראית
בנג׳מין.
חיפה: אהובת הקצין הצרפתי, האדומים.

אליוט
ושני אחיו מתבוננים באי־טי כשהם מהופנטים
— שלא עשו אף פעם״

שיחר
צל־יג
בר ד?
• להנהלת־הטלוויזיה הישראלית ול־מנהלה
טופלה פער, על שלא השכילו
במהלך שלושת שבועות המילחמה בלבנון
לגבש מדיניות־שידורים עקרונית
(למעט מחלקת־החדשות שדיווחה במידת
יכולתה על מהלך הקרבות) .המילחמה הבהירה
מעל לכל ספק את חוסר־האונים
העקרוני של הנהלת הטלוויזיה, את אי־יכולתה
לנצל את כודדהעבודה המיקצועי
בבניין־הטלוויזיה (מדי בוקר ניתן למצוא
במיזנון הטלוויזיה עשרות בעלי־מיקצוע
מתוסכלים, המוכנים לעשות כל שיתבקשו
כדי לתרום למאמץ המילחמתג במיסגרת
הטלוויזיה) .הנהלת הטלוויזיה מינתה עצמה
לפסיכולוג הלאומי, והיא עורכת דיונים
מרתוניים, המתמקדים בשאלות כמו:
״האם הקרנת פרק מפרקי סירטי המערבו־נים
איש וירג׳יניה ראויים להקרנה בימי
המילחמה, או לאן״
דלילות התוכניות במהלך שלושה שבועות
אלה, ואי־יכולתה של הנהלודהטל־וויזיה
לשמור על לוח־מישדרים מניח את
הדעת, יוצרים בעיני הצופים תדמית ש־מסקנתה
האחת היא: הברדק השתלט על
בניירהטלוויזיה• מי שהעמיד אנשים שחוקים
בראש הטלוויזיה — זוכה לצפות
בטלוויזיה שחוקה.

ד״ שללונדון
אחרי שבועיים של אינספור תוכניות בהנהלת הטלוויזיה, שבהן דנו על הכנת
תוכנית־חירום מיוחדת של הטלוויזיה על מילחמודהלבנון, ילד ההר עכבר :
תוכנית משולבת של ראיונות וד״שים משדה־הקרב בהנחיית מאיר שליו,
ובהפקתו של המפיק המעולה חנינא אמוץ (עלי כותרת, כולבוטק).
כעבור יומיים התברר, שהיה מי שדאג לגייס את מאיר שליו לצבא, והתוכנית
נותרה בלא מנחה־מגיש. המנחה המעולה ירץ לונדץ הסכים להתנדב ולהנחות
תוכנית זו.
כבר בשידור הראשון שבהנחייתו שאל לונדון את הפרופסור ירמיהו יוכל
את השאלה :״האם דומים ילדים בשירות אש״ף, היורים בחיילינו, לנוער
ההיטלראי או לילדי גיטו־וארשה?״ שאלה המעוררת למחשבה, שדומות לה לא
נשמעו על המסך הקטן במהלך השנתיים האחרונות.
התוצאה המיידית היתה התנפלות פראית של חברי הוועד־המנהל, אהוכה

פסקול
ה מונו מנ ט ש7י גו ר ד 1ם

צל׳^ש
• לראשי השולחנות במחלקת־החד-
שות, אהוד יערי (המרחב הערבי) ורץ
כן־ ישי (ביטחון) שהתמקמו במיזרח־ביירות,
ושדיווחו מדי יום׳דיווח עדכני
על המשכה של המילחמה בלבנון. בראיו-
נותיו עם מנהיגי הנוצרים בלבנון, המשיר

מנחים שליו ולונדץ
למי דומים ילדי אש״ף?
מירץ ואהרון פאפו, ששאלות מוסריות בנוסח זח זרות להם. ההתקפלות
של מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, ומנהל הטלוויזיה, היתה מיידית. לפיד
אמר :״לונדון יכול להנחות את התוכנית אם יכבד את ההנחיות והמיסגרות
שנקבעו לה !״ טוביה סער הגיב :״ניתן יהיה למנוע פליטות־פה מסוג זה באמצעות
בקרה נכונה!״
מיתקפה זו של אבירי חופש־הדיבור-וההירהור, מירון את פאפו, הביאה מייד
להפיכת התוכנית לתוכנית מוקלטת (ולא תוכנית בשידור חי) ,כאשר מנהלי
הטלוויזיה עושים כל שביכולתם להסיר תוכנית זו מן המסך. בסופו של השבוע
השלישי למילחמה הורדה התוכנית ד״ש חוזר מלוח המישדרים של הטלוויזיה,
וירון לונדון זכה שוב לד״ש חוזר ממנהליו.

תי נכלל פרק שדן ברשות־השידור, תחת
הכותרת ״היערכות רשות חשידור לשעת־חירום״
.בדו״ח זה נקבע כי בשעת־חירום
״יאוחדו הרשתות (רדיו) העבריות לפי
הוראת המנכ״ל לרשת אחת (ולא לפי
הוראת הרמטכ״ל — כטענת הצבא בימי
מערכה אלה) ,שתשדר כל שעות ה יממה...״
כמו
כן העיר מבקר־המדינה :״ברשות
לא נקבעו רמות מלאי של תוכניות טלוויזיה,
שיעמדו לצורך שידורים בשעת-
יחרום ושאופיים התוכני מתאים לשידור
באותה עת (ראה: צל־׳ג).״
הפרט המדהים ביותר בדו״ח מבקר־המדינה,
מתייחס להסכם שנערך בספטמ־מבקר־מדינה
טוניק
י בר 1980 בין רשות־השידור ובין דובר־לפקוח
עיניים
צה״ל, לגבי פעולת הדובר והטלוויזיה ב־שעת־חירום.
במיסגרת הסכם זה אמור דו־אהוד
יערי בהבאת טפח מהתמונה הסבו בר־צה״ל להפעיל, בנוסף לצנזורה הצבכה
והאמיתית של מילחמת־הלבנון, ככתב אית ומעבר לה, מערך בקרה על המוצר
היחידי הבקיא ברזי מילחמה זו. רון בן־ המוגמר לפני שידורו (״דיברור״ — בישי
השיב לעצמו את עטרת הכתב הצבאי לשון ההסכם) ,בכל הנוגע לעניינים צבהמעולה,
תוך שדיווח על המשך המילח־ איים ולביטחון בחזית ובעורף, ויפעל כמה,
מקו ראשון, כאשר בקולו הלחשני — מסייע לטלוויזיה.
המעצבן לעיתים — הצליח להבהיר לצו־מבקר־המדינה
מסכם התייחסותו לנושא
פי־הטלוויזיה עובדה אחת והיא: השבוע הדיברור וכותב בלשון ביקורתית למדי:
השלישי של מילחמת הלבנון אינו השבוע ״המוסכם בסעיף זה אינו עולה, לכאורה,
האחרון שלה. חבל שגם בן־ישי ראה חו בקנה אחד עם העצמאות שהעניק המחוקק
בה לעצמו לחזור על הכזבים השקופים לרשות בחוק. יש מקום לבדיקה מחדש
של שר־הביטחון, כגון הטענה שסוריה של סעיף זה בהסכם.״
הפרה את הפסקת־האש.

מאחרי הקלעים
ה^דיברור,,
לעיתים רחוקות בתולדות מדינת־ישר־אל
קרה שדו״ח מבקר-המדינה היה אקטואלי
כדו״ח שפורסם כמה ימים לפני
פרוץ הקרבות בלבנון. בדירוחשבון השני

עם המפד״ל, עורך־הדין מיכה ינון —
לקיים תוכנית־התרמה מיוחדת למען ליב״י
במתכונת הטלתרוס.
מיבצעי הטלתרום, שהיו בעבר תוצאה
של יוזמה התנדבותית של העובדים, כמו
מיבצע ההתרמה למען ילדי קמבודיה, או
למען אירגוני הילדים הנכים בישראל,
עשוי ליהפך למיבצע התרמה למען צה״ל,
ובשלב מסויים אף לממן את תקציב הוד
עד־למען־החייל (שהוא גם המממן של
גלי צה״ל) ,מימון העשוי לסייע לביסוס
הכלכלי של השילוב בין גל״ץ והטלוויזיה
הלימודית (ראה: הערוץ הוורוד).
אחד מבכירי העובדים בבניידהסלוויזיה,
ששמע על החלטתו של ״פורום החדשות״
בנושא זה, הגיב :״יהיה צורך לשנות את
שם סיבצע־ההתרמה מטלתרוס לטל־לחום !

ז?עד<*ן ו־.וודז*ד
החל ביום השני של מילחמת־הלבנון
מקרינה הטלוויזיה הלימודית תוכנית משולבת
עם גלי צה״ל תחת הכותרת שלוח
הגליל. התוכנית, הנראית כתרומה נוספת
למאמץ המילחמה של כלי־התיקשורת ה אלקטרוניים,
היא ירייה־ראשונה בקרב
על הערוץ השני, ויש לה השלכות מרחי־

קות־לכת של הפקעת המונופולין מרשות-
השידור והטלוויזיה הישראלית.
הפעלת התוכנית שלום הגליל, ממחישה
את עקרונות הערוץ הוורוד של גל״ץ וה טלוויזיה
הלימודית (תחליף לתוכנית בוקר
טוב ישראל, אשר לא התממשה) ,של
ערוץ טלוויזיה חיובי. תוכנית זו ממשיכה
את מאמץ הקצאת המשאבים הכלכליים
שצה״ל משקיע בטלוויזיה הלימודית מזה
כמה חודשים, בסדר גודל של עשרות
מיליוני שקלים.
מומחי תיקשורת טוענים, כי במיקרה
של בחירות במהלך השנה הקרובה, לא
תהיה תחנה משולבת זו. של הטלוויזיה
הלימודית וגלי צה״ל נתונה לשליטת וע־דת־הבחירות
המרכזית, והיא תוכל להשפיע
על דעת־הקהל, תוך שירות מטרותיהם
של השר הממונה ישירות על הטל וויזיה
הלימודית (שר־החינוך זבולון המר)
והשר הממונה על גל״ץ (שר־הביטחון אריאל
״,רון) .בעוד הטלוויזיה הכללית נתונה
לפיקוחו של ועד־מנהל ומליאה, בהתאם
לחוק, הרי שהטלוויזיה הלימודית
נתונה לשרירות החלטותיו של מנהלה,
איש המפד״ל יעקוב לוברברום.
המשך הריגתה של הטלוויזיה הלימודית
ממטרותיה החינוכיות, ותוכניות הערוץ
הוורוד שלה, עשויים להוות מכת־מוות
לטלוויזיה הכללית, תוך יצירת תשתית
תיפעולית, שתביא בשעת משבר לסגירתה
של הטלוויזיה הכללית ולהחלפתה.

ר. ט ד־ ד ח 1ם״
״ ״פורום החדשות״ הראשון שהתכנס בבניין
כלל בשבוע השלישי למילחמה, לא
התייחס כימעט לנושאי מילחמת הלבנון.
אחרי סקירה קצרה על פריסת רשת ה דיווח
בשדה המערכה, עבר הדיון לנושא
אותו העלה סגן יו״ר הוועד־המנהל מט
מגישת־זהרצף
עדנה נוי, שאותה
מאמנים בימים אלה ליהפך מחליפתה של
כרמית גי א, העומדת לצאת לשנתיים
חופשה בחוצלארץ, התחילה להגיש את
מהדורות החדשות של חצות. ניסיונות ה הגשה
הלא־מוצלחים של נוי עוררו תרעומת
רבה בקרב עובדי מחלקת־החדשות,
שהעלו טענות כלפי בחירה זו. אמר אחד
מעובדי החדשות הבכירים :״מה קורה
כאן, עדנה נוי היא בהריון, כך שאחרי
השקעה באימונה, היא תלד ותצא לחופשת-
לידה, שאחריה יהיה שוב לאמן אותה
לד,ופעה על המסך. חוץ מזה, הגיע הזמן
שמחלקת־החדשות תכיר בקיומה של
אורלי יניד, שהיא ללא-ספק הכוכב
הנשי מס׳ 1בהגשה טלוויזיונית. את ה הבדל
באיכות ההגשה של שתיהן ניתן
היה לאתר, כאשר שתיהן הגישו ביחד
מהדורת חצות, במהלכה העבירה נוי את
השידור ליניב, שדיווחה על מישחקי ה גביע
העולמי בכדורגל. כנראה שמישהו
מעוניין שמגישי החדשות בטלוויזיה יהיו
בעתיד דמויות מחוקות וחסרות איש בדיחה
המהלכת בפרוזדורי ה יות״
טלוויזיה,
קול־ישראל וגלי צה״ל, טוענת

מנהל־כידור חסץ
לתת את הדין
כי אחרי מילחמת־הלבנון יש להקים שלוש
אנדרטות של מיכאל גו ר דו ס בפתחי
בנייני התיקשורת האלקטרונית בישראל.
הסיבה: ללא דיווחיו של גורדוס, המבוססים
על קליטות מידע מתחנות־שידור
זרות (קול לבנון החופשית, רדיו מונטה־קרלו
ועוד תחנות) לא ניתן היה לדווח
מהדורה אחת של חדשות על מילחמת
הלבנון • י • כדאי לצופי חטלוויזיה של־מכשיריהם
יש ״אנטי־מחיקוך להפעילו
במהלך מהדורות מבט. בגלל הדרישה
בעולם לסירטי לבנון של הטלוויזיה הישראלית,
הוחל בצילום הכתבות בצבע,
כדי לשולחם לחוצלארץ, בעוד שמשלמי
האגרה נאלצים לצפות בהם בשחור-
לבן מילחמת־הלבנון לא הפריעה למנהל
מחלקת־הבידור של הטלוויזיה,
חנוך חפי] להמריא, לאחר פרוץ הקרבות,
לארצות־הברית, במיסגרת. חאלטורה
שלו כמלווה־קבוצות בטיולים מאורגנים.
׳עובדי־הטלוויזיה שואלים אם יתן חסון
את הדין על כך אחרי שובו
ה עו ל ם הז ה 2339

יום רביעי

צעיו. בתפקיד פלינט מככב ה׳
שחקן ג׳יימס קובורן.

30. 6
• סידרת טלוויזיה :
ועד ההורים של הרפלי
וולי 6.32 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
סידרת טלוויזיה חדשה לבני
הנעורים, שבה מסופר על אלמנה
צעירה, אם לבת בגיל
העשרה, שגרה בהרפר וולי.
תושבי המקום המיושנים וה־שמרנים
מתנכלים לה משום
שהיא חופשייה וליבראלית,

• כדורגל: ספרד 1082
( — 5.10 שידור כצבע,
פרשנות בעברית) .שידור
ישיר של מישחק כדורגל ב־מיסגרת
גביע העולם בכדורגל.
• שמות הקבוצות יתבררו אח רי
שיבוץ הנבחרות.

(8.30
מבט חדשות :
— שחור־לבן).

מהדורת מבט מוקדמת, בשל
מישחקי הגביע העולמי בכדורגל.

ספרד

כדורגל :
— 8.55( 1082 שידור כצבע,
פרשנות בעברית).
שידור ישיר של מישחק כדורגל
נוסף.

!• מותחן: הזיותיהיטל
קייתי 10.30 שיתר
בצבע, מדבר אנגלית).

קובורן: פלינט
יום רביעי, שעה 10.05
אך תמיד היא מסתדרת ונחל-
צת ממצבים לא נעימים עם
שכניה.

׳ 1םןד5 0 6 |?13

• סידרה לילדים: מיקרי־חירום
( — 4.00 ערוץ 50 — 6 ,3דקות, שידור
בצבע, מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאית,
אשר במרכזה צוות מכבי־אש הנענה לכל קריאת־עזרה.
על חיי אנשי הצוות ועל מאבקם באיתני
הטבע ובדליקות.

בסידרה המתארת את החיים
בראשית המאה, ומספרת על
עולמה של טבחית בריטית• ש הפכה
למאהבת של הנסיך מ־וולס.

כדורגל: ספרד
— 8.55( 1082 שידור כצבע,
פרשנות בעברית).

השבוע.

מישחק בשידור ישיר מספרד.

• בידור ; כידורש
ישראלי 10.50 שידור
בצבע, מדבר ומזמר עברית)
.תוכנית שטרם נבחרה

• רפואה: חייך בידיהם (— 0.00
ערוץ — 6שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר
אנגלית) .סידרה רפואית בהפקה אנגלית, ה

בידור: המופע של מוצאי־שכת
( — 0.25 ערוץ — 6שידור בצבע 35 ,
דקות, מדבר אנגלית) .תוכנית־הבידור היום
1האשון 7

׳ 01ת9*1יעף 1. 7

• כדורגל 5.05 ערוץ — 6שידור
בצבע, קריינות ערכית מן האולפן).
• כדורגל — 8.50( :ערוץ — 6שידור
בצבע, קריינות ערבית מן האולפן).

• קומדיה: תחבולות גוואר (— 4.00
ערוץ — 3שחור־לבן 30 ,דקות, מדבר
ערבית) .סידרה קומית שגיבוריה שניים: גוואר
אל-טושה הצנום והרזה, הנוהג לסדר את כל הסובבים
אותו, ובעיקר את שותפו במישרד־השי־דוכים
שהם מנהלים, חוסני אל־ברזאן. הרבה סיטואציות
קומיות, שניתן ליהנות מהן גם אם אין
יודעים את השפה. הסידרה הופקה לפני כ*10
שנים, ומוקרנת בשידור-חוזר לרגל חודש הצום
המוסלמי, שבו מרבים להתבדר ולחוד חידות.

• כדורגל — 5.05( :ערוץ — 6שידור
בצבע, קריינות ערבית מן האולפן).
שידור ישיר מברצלונה, ספרד, של מישחק הכדורגל
בין הזוכה במקום הראשון בבית 6ובין
הזוכה במקום השני בבית .1

• כדורגל — 5.05( :ערוץ — 6שידור
בצבע, קריינות ערבי תמן האולפן).
שידור ישיר ממדריד, ספרד, של מישחק הכדורגל
בין הזוכה במקום הראשון בבית 5והזוכה במקום
השני בבית ,4במיסגרת הסיבוב השני בגביע
העולם בכדורגל.

• כדורגל 8.50 ערוץ — 6שידור
בצבע, קריינות ערבית מן האולפן).
שידור ישיר מברצלונה, ספרד, של מישחק הכדורגל
בין הזוכה במקום הראשון בבית 3והזוכה
במקום השני בבית .6

יו ם! שד 5 . 7

• כדורגל 5.05 ערוץ — 6שידור
כצבע, קריינות ערבית מן האולפן).
שידור ישיר מברצלונה, ספרד, של מישחק הכדורגל
בין הזוכה במקום הראשון בבית 6והזוכה
במקום השני בבית .3

• כדורגל — 8.50( :ערוץ — 6שידור
בצבע, קריינות מן •האולפן).
שידור ישיר ממדריד, ספרד, של מישחק הכדורגל
בין הזוכה במקום הראשון בבית 4והזוכה במקום
השני בבית .5

׳ 1שלי שי 6 . 7

• כדורגל — 8.50( :ערוץ — 6שידור
בצבע, קריינות ערבית מן האולפן).

• רומנים מפורסמים: רב*מכר (10.15
— ערוץ 50 — 6דקות שידור בצבע,
•מדבר אנגלית) .עיבוד לטלוויזיה של רומנים

שידור ישיר ממדריד, ספרד, של מישחק הכדורגל

מפורסמים, בהשתתפותם של שחקנים ידועים.

מתוך ארכיון הטלוויזיה. הנהלת
הטלוויזיה מנצלת את ימי־

השידור המקומית, כדי לפענח
מעשי־פשע.

• סידרה קומית: שלי
( — 11.20 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .פרק נוסף
בסידרה הקומית, המספרת על
חייהם המוזרים של בני־זוג
בריטי צעיר•

יום רא שון

שעווויה מילחטת הלבנון גילתה את
מערומיה של מחלקת פרטים
קנויים בטלוויזיה הישראלית.
הט-־לחמר, הבהירה כי ׳אין בבניין
הטלווייזה מאגר סרטים
ותוכניות למיקרה של מילח-
מה. התוצאה: אי־אפשר להרכיב
תוכגית־חירום, ולכן
השינוי המתמיד של תוכניות.
לשערוריה זו אחראית נמהלת
מחלקת סרטים קנויים, מרים
רוטשילד, בסיועה של מחלקת
ההגשה של הטלוויזיה. לא
ברור לשים מה מקבלים אנשים
משכורות שמנות מכספיה
המועטים של רשות־השידור,
מכלי שיהיו מסוגלים לתפקד
כהלכה. אחרי תום מצב החירום,
מן הראוי לחקור מחדל
זה של הטלוויזיה, המצטרף
למחדלים רבים אחרים שלה.

דים ומעשי הקונדס של ג׳וחא, הדמות האגדתית
בספרות האיסלאמית, כפי שבאים לידי ביטוי והמחשה
בסידרה יומית חדשה זו, המיועדת לילדים.

שבועית של הטלוויזיה הירדנית בערוץ הלועזי.
שירים וריקודים, בהשתתפות אמנים ידועי־שם.

יום שדשו

גיבוריהם הן הדמויות המוכרות
ואהובות של וואלט דיסני.

• סידרה לילדים: סיפורי ג׳וחא
( — 3.50 ערוצים 3ד ,6שידור בצבע,
15 דקות, מדבר ערכית) ,הבדיחות, החידו
זקן
שמן וחביב, המעסיק בלונדית נאה כמזכירה,
ההופכת למוקד התעניינות של כל פועלי ד,מיפ־על.
הסידרה מתארת באהדה בולטת את מאבקיו
של בעל-הבית באיגוד המיקצועי ובוועד העוב דים,
ואת דאגתו לפועליו וידידיו.

יום שיש

יום שבת 5. 7

• קומדיה: המעביד 8.30 ערוץ
25 — 6דקות, שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה קומית על בעל בית־חרושת

שידור ישיר מברצלונה, ספרד, של מישחק הכדורגל
במיסגרת הסיבוב השני, בין הזוכה במקום
הראשון בבית 1ובין הזוכה במקום השני בבית .6

• סרטים מצויירים :
מיקי ודונלד (— 3.00
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.סרטים מצויירים. ש־

בין הזוכה במקום הראשון בבית 2ובין הזוכה
במקום השני בבית .5

מתארת את דרך הטיפול בחולה משעת הגיעו
לבית־החולים ועד לשיחרורו. אינפורמציה מועילה
להיפוכונדרים למיניהם.

קייתי מגיעה לאנגליה ביחד
עם אביה. בבית המבודד, שבו
הם מתגוררים, חוזרת ועולה
בעייתה של קייתי מימי ילדותה.
כשהיתה סהרורית.

• סידרת טלוויזיה :
הדוכסית מרחוב דיוק
( — 8.03 שידור בצבע
מדבר אנגליית) .פרק נוסף

לית) .פארודיה על סירטי ג׳יי־מס
בונד, שבמרכזה סוכן־כל־יכול
בשם פלינם, הממציא בעצמו
את כל השיכלולים ה מדעיים
שבהם הוא משתמש.
שלא כמו בונד האגדי,
פלינט הוא עצמאי, ד,מואיל
בטובו להושיט עזרה לשירות
הביון האמריקאי, כאשר זה
בסכנה, תוך שהוא מתגבר על
תעלומות שצבא מרגלים שלם
אינו יכול להן• בין שאר תכונותיו
המופלאות, הוא זוכה גם
להערצה בלתי־מסוייגת של ה מין
הנשי, המסייעת לו במיב־

לרגל חודש הרמדאן, מתחילים שידורי הטלוויזיה
הירדנית מדי יום בשעה ( 2.30 מלבד ימי
הששי, שבהם מתחילים השידורים ב־ 10.00 בבו קר)
ונמשכים עד אחרי־חצות. סרטים מצויירים
לילדים מוקרנים מדי יום כשעה .2.50

שידור ישיר מספרד של מישחק הכדורגל במים־
גרת הסיבוב השני בין הזוכה במקום הראשון
בבית 5ובין הזוכה במקום הראשון בבית .2

• חדשות: השבוע
יומן אירועים (— 8.15
שחור־לבן) .סיכום חדשות

• סרט קולנוע: אין
כמו פלינט (— 10.05
שידור, בצבע, מדבר אנג
תוכניות
מומלצות בטלוויזיה היוונית

דלואי: בנסון

• חדשות: מבט (0.00
— שחור־לבן).
• סידרת טלוויזיה :

שבת

• סידרת טלוויזיה :
ידיד לעת צרה (— 6.02
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.בפרק פרידי הנוכל,
עוזר הובו למישטרה לגלות
רמאי, שבכל פעם מתחפש לדמות
אחרת.

ג׳יי-אר ממשיך במעלליו, בובי
ממשיך במירוצו לבית־הנבח-
רים, ולוסי עסוקה בחיי הנישואין
שלה.

• מותחן: לא יאמן
כי יסופר 11.20 שיידור
בצבע, מדבר אנגלית)•
עוד פרק בסידרה המ בוססת
על ספריו של רואלד
דאל.

יום שני

מוצאי שבת, שטה 8.30
החירום כדי להקרין למשלמי
החצי השני תוכניות ישנות
בשידור שני.

דאלאס 9.35 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

• דראמה טלוויזיונית
( — 10.05 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .דראמה טל

סידרה קומית: בג־סון
8.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .ב
וויזיונית,
שטרם נבחרה בידי
מחלקת הסרטים הקנויים.

פרק השתדלנית, פוגש מנסון
בסינטיה, אחת מראשי •השדולה
בבית המושל. הפגישה המעוררת
גל של לחישות בין עובדי
צוות המימשל. כתוצאה מפגישה
זו מתפתחת מערכת
שמועות מטורפת, המסתיימת
בצורה מפתיעה.

• מותחן: בלש על
הגל 10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

רודה
• קומדיה :
( — 8.03 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .פרק נוסף

פרק נוסף בסידרה המספרת
על עלילותיו של בלש רדיו
בריטי. המנצל את גלי תחנת־

יום ש לי שי

הגמאן: דאלאס
יום ראשון, שעה 9.35

בסידרה הקומית, המספרת על
תלאותיה של גרושה טרייה
בעיר ניו־יורק.

אחו הוושע והסתיו ן־כניסתו לכלא,
אחו הואשם עדיווי *1שתו! בהנאה,
אחת התנשטה בנעם הראשונה בסוס

המשלאיס

חווה. נשות חברה שונות, שבאות לרכוב
כדי להעביר את זמנן, שוכבות עם הרפז
בכל פינה אפשרית, כשאביבה גר השותקת
עוקבת אחרי מעשיו.
באחד המיקרים היא רואה אותו יוצא
במרוצה מחדרה של מירי אלוני, אשתו
של צרפתי. הרפז מבחין בה ומנסה להסביר
לה שלא תגלה לצרפתי את מעשיו,
אך נדמה, כי הנערה החירשת אינה מבינה
כלל את תנועות ידיו הנרגשות.
אביבה גר ושרגא הרפז מנהלים מישחק

של חתול ועכבר: היא נמנעת מלהתקרב
אליו, הוא מחפש את קירבתה. הרפז נוטל
את היוזמה לידיו, ואחרי שאינו מצליח
לדובב אותה, הוא רודף אחריה. כש הוא
תופס אותה, מתרחש הבלתי־נמנע:
אונם. תוך כדי האונס הולכת התנגדותה
של אביבה ורפה, וסצינת האונס הופכת
למישגל בין שני אוהבים — וכי איך
יכול היה להיות אחרת ז כידוע — רוב
כותבי התסריטים יאשרו זאת — אין אשה
נאנסת, אלא אם השתוקקה לכך. .

א לי 111 1^9]^1 !!1101 1(1

שרגא הרפז חונק את השחקן
\ ! 1 4 1 14 11141 14 #1 #1ג ׳ י • י אשר צרפתי -אחרי התגוששות
באורוות־הסוסיס. שני שחקני־התיאטרון המוכשרים, ששמם עלה לא פעס לכותרות —
ולאו דווקא בגלל הישגים על הבימה — מגיעים בסרט לקרב ׳אלים, כשצרפתי עומד
לנעוץ את קילשנו בהרפד. הסיבה: המעביד גילה שהעובד מקיים יחסים עם אהובתו.
ך* שחקן אשר צרפתי עמד לנעוץ
י • קילשון בחזהו של שחקן־תיאטרון
אחר, שרגא הרפז. היה זה אחרי שצרפתי
גילה שעמיתו שכב עם אהובתו, השחק נית
אביבה גר. אחרי דו־קרב אלים וקשוח,
שכמעט הסתיים במותו של הרפז,
ממש כמו באגדות, הפרידה גר בין השניים.
סיפור־המעשה
לא התרחש במציאות,
למרות שכל מיודעיהם של צרפתי והרפז
לא היו מופתעים כלל אילו שני הגברים
חמי־המזג היו חובלים זה בזה ברצינות.
השלושה, ביחד עם מירי אלוני, מככבים
בסרט ישראלי חדש, אהבה אילמת, שצי-
לומיו הסתיימו לאחרונה. לעיתים היה

נדמה שהתסריט נכתב מראש, אחרי עיון
בתולדות־חייהם של משתתפי הסרט, ו־איפשר
לשחקנים לבטא על המסו את
משאלותיהם הכמוסות ביותר.
צרפתי מגלם בסרט את דמותו של בעל
חוות־סוסים, קשוח ורציני, שלקה בהת־קף־לב
ולכן הוא מחפש עוזר. הוא נשוי
למירי אלוני, הסובלת מבדידות, מחוסר
תשומת־לב מצד בעלה, ומייחלת להרפת־קת־אהבים.
איתם בחווה מתגוררת אביבה
גר, צעירה חירשת, העובדת במקום. לחווה
מגיע הרפז, גבר נאה ומושך, שבא
לעזור לצרפתי בניהול בית־הספר ל רכיבה.
בואו
של הרפז משנה את האווירה ב־

חושים בחיים ובסוט

אביבה גר, המגלמת את דמותה של
נערת חרשת מלידה, בוחנת את גופה
במראה. אביבה הסתגלה במהירות לתפקידה, משוס שהוריה הס חרשים. למטה: אשר
מאיים על שרגא, השוכב עס לשה, שיחדל לפתות את כל הרוכבות, המגיעות לבית־הספר.

1 1 1 * 1 1 ) 1 1 111 1שרגא אונס את אביבה גר, אחרי שלא הצליח
ליצור עימה קשר בדרך מקובלת. סצינה ה!

אונס צולמה שלוש פעמים, עד שנתקבלה תוצאת משכנעת, ובימאי הסרט יצא מרוצה.

למזלם של הכימאי והצלם, צולמו כל
הסצינות שבהן רוכב צרפתי, בתחילת
הצילומים, שכן מאז הבעיטה הוא סירב
להתקרב לסוסים. מרבית הסרט צולם ב מושב
עולש, שליד טול-כרם, בחווה השייכת
ליהודי אמריקאי בשם לארי בכר,
ובאווירה כפרית שלווה.
אחת הסצינות הקשות לצילום בסרט
היתה סצינת האונס, שבה תוקף הרפז את
גר. למרות שאביבה נהגה בחופשיות
מוחלטת, בניגוד לסרטים אחרים שבהם
היא הופיעה בעבר, הצילומים לא נראו
לבימאי די דרמאטיים. הסצינה צולמה
במלואה שלוש פעמים.
גר, שמתגוררת כעת באירופה לצורכי
לימודים, והמכירה היטב את בעיית החיר שים,
נכנסה במהירות לתפקיד והשתלבה
בין שאר השחקנים.

גאה בי ס
ו שי פו רי ם

אוובה על סוס

שרגא הרפז בוטל את השחקנית
לשה רוזנברג על גבו של סוס.
לשה מגלמת בסרט את דמותה של אשת־זזברה, הבאה לקבל
שיעורי־רכיבה מהרפז, מדריו־רכיבה. במהלך הצילומים נפלה
ההתקשרות בין השניים היא לצנינים
בעיניו של צרפתי, המאוהב בגר. בין
שני הגברים מתנהל קרב — שנפסק אחרי
שמתרחש נם: גר, שעד כה לא הוציאה
הגה מפיה, קוראת בשמו של הרפז.

מי שגל על
סוס מו ר ד
** כיוון שחלקים נכבדים מהסרט
יז צולמו בעירום, היה צורך לשכנע את
השחקנים להתפשט. מסיבה זו סירבו שח קנים
אחדים להשתתף בסרט.
לגבי צרפתי. הרפז וגר לא היתד, בעיה,
אך היה צורך במאמצים מיוחדים לשכנע
את האחרות.
הבמאי יואל זילברג גיסה לשכנע את
מירי אלוני, שמעולם לא התפשטה בסרטים.
חברה, ג׳ייסי נחייסי, שליווה אותה
בשקדנות בזמן הצילומים, לא הסכים ש מירי
תתפשט, אך לבסוף גם הוא התרצה,
ומירי הסכימה להצטלם בעירום.
את תפקידה של אחת הרוכבות, שאותן
בעל הרפז, גילמה שחקנית בלתי-מוכרת,
לשה רוזנברג, אמריקאית שהופיעה בהצגה
בתיאטרון הזירה. גם אותה היה קשה
לשכנע. היא הצהירה שהיא שמרנית. לבסוף
גם היא נכנעה, ונימקה זאת בכך
שהיא בודדה בארץ ואין לה בני־מישפחה
שמהם עליה לחשוש.
הבעיה השניה היתד, טכנית. לשה היתד.
אמורה לקיים מישגל עם שרגא הרפז על
גבו של סוס. בעיני הסום הדבר לא כל-כך
מצא חן. בחזרות היא נפלה לארץ, ובאחד
הצילומים העיף אותה הסום מעל גבו.
הצוות המשיך לצלם אותה, וסצינת הנפילה
נכללה בסרט.
רוכבת אחרת, העיתונאית ענת קורן,
סירבה להתפשט. רק אחרי שמירי אלוני
הסירה את בגדיה, הסכימה לגלות את
מערומיה, לא לפני שדרשה שבצילומי
העלילה של הסרט, המופצים לפני ההקרנה,
היא לא תופיע.

לשה כמה פעמים מהסוס, וגופה נחבל עד כדי
היה לצלם את המישגל שביצעו השניים על הסוס,
באחד המיקריס נפלו השניים מגבו של הסום
ממשיכים את המישגל על הארץ. הסצנה לא

תשומת־לב רבה לישבנו, לאפר ולטשטש
את הכתמים. לגיבורי סרטים, כידוע, אין
כתמי־לידה במקומות החשובים בגופם.
הרפז לא התאפק ואמר :״זה ממש סיפור
מהתחת.״
הרפז, שהופיע בשנה החולפת בתיאטרון
באר־שבע וזכה שם בהצלחה ובביקורות
טובות, היה בתקופה קשה בזמן
צילומי-הסרט. הוא המתין להמתקת עונש
מאסר בפועל, שנגזר עליו, ושהומר
אחר־כך בעבודות־חוץ במישטרת באר-
שבע.

כך, שאי־אפשר
כשהיא עירומה.
וצולמו כשהם
נכללת בסרט.

אשר צרפתי, שלפני חודשים אחדים
הגישה נגדו אשתו צו־מניעה וטענה ש הוא
תוקף, משפיל ומכה אותה, ושעשה
חיל בתיאטרון המדרגות שלו, הוכיח,
כהרפז, שהוא יכול להגיע לרמת מישחק
טובה ולעבודת-צוות, כשהוא רוצה. הוא
התלהב כל־כך מתפקידו, עד שהחליט שהוא
חייב להתיידד עם הסוסים. הסוסים
לא השיבו אהבה לידידם החדש. כשנמאסו
על אחד מהם גילויי החיבה המופרזים
של צרפתי, בעט בו הסוס בעוצמה רבה
בחזהו.

ך• אווירה בין !השחקנים תרמה לי
י הצלחת הצילומים. למרות שאחדים
מהכוכבים ידועים כבעייתים, הדבר לא
הורגש בעבודה. יתכן שמה שעזר לכך
הוא גם הצילומים בחיק הטבע, גם בק-
בוקי־המשקה, שזרם כמים.
יום לפני סיום הצילומים נערכה מסיבה
לצוות, וכולם שתו. אחרי המסיבה היה
צריך לצלם את גר והרפז בסצינה רומנטית
עדינה. השניים שתו ויסקי והש תכרו,
ומראה פניהם לא התאים לזוג מאוהב
ורומנטי. אך השניים התאוששו, ולמרות
שבקושי עמדו על הרגליים, הצליחו
לשחק כפי שהתבקשו.
יואל זילברג סיפר שזו פעם ראשונה
שהוא עושה סרט עם אופי אירוטי חזק,
שאינו מיועד לכל המישפחה. עוד סיפר,
כי למרות סצינות־העירום הנועזות, לא
היד, צורך לשנות את התסריט — איש
מהשחקנים לא תבע זאת.
מתברר שהמילחמה בלבנון הפריעה גם
לסרט זה. הוא היה אמור לצאת למסכים
בעוד חודש, אך עם פרוץ הקרבות לא
ניתן היה להשיג נגנים, שהיו דרושים
להקלטת מוסיקת הרקע של הסרט.
המפיקים ממתינים עתה שאנשי המילואים
ישוחררו, כדי שאפשר היד, לסיים
את העבודה.

סי פו ר
מהתחת
ך* רסז, שנ!הג בחופשיות והסתובב
עירום בשטח-הצילומים, גילה להפתעתו
שיש לו סימני זיהוי על ישבנו.
התברר שיש לו שם שני כתמי-לידה.
לפני הצילומים נאלץ המאפר להקדיש

נפעם !11א;שו 1ש

שרגא הרפז שוכב עס אשת
מעבידו, אשר צרפתי, ה־זמרתישחקנית
נזירי אלוני. היתה זו הפעס הראשונה שמירי

הסכימה להתפשט בסרט. רק אחרי שהכל שיכנעו אותה שתתפשט,
וחברה ג׳ייסי נחייסי נתן לכך את הסכמתו, היא הסירה את
בגדיה, אך רק כעבור 24 שעות ואחרי ששתתה חצי בקבוק וודקה.

נמשו 14 שנים היתה נעמי אדווה מיודדת עם אוד ד״ן, שהסעיר
לאחרונה את הארץ בגירו״ו עד אביו. מי האיש? איר נראה בעיניה?
^ ג ש תי את ידידי אהוד דיין לפני
** ימים אחדים ברחוב דיזנגוף בתל-
אביב. הוא היה עם בתו, אלה, ילדה
יפהפיה בת ,12 הדומה מאוד לאשתו
של אודי, טליה.
הילדה היתר. עצובה. אביה הבטיח לקחת
אותה לטיול ביוון על סיפונה של
אוניה, אך באותו בוקר, בגלל המילחמה
בלבנון, הוא ביטל את הטיול.
הסיור ברחוב דיזנגוף היה פיצוי לאלה
על ביטול הטיול בחו״ל. ישבנו בקונדי־שאלתי
טוריהוזללנו
עוגות תות־שדד..
את אודי מה דעתו על הביקורת שנמתחה
עליו, אחרי שפירסם את המאמר במעריב,
על אביו משה דיין. אודי חייך — יש לו
חיוך מקסים — אבל הוא כעם.
טען שהעיתונאים הם צבועים. הוא במיוחד הוא כעם על הדה בושם, המבקרת
של יומון הארץ. הוא טען בתוקף
שהדה בושם היא חברתה של רחל דיין,
ולכן היא התקיפה אותו. אני סיפרתי לו
דיין חזרה ארצה מלונדון, שם שרחל שהתה במשך חודש, והיא כועסת מאוד
על המאמר במעריב. לדבריה, הוא לא

היותו בנו של משה דיין הפריעה לו פעמים
רבות.
יצר ההרפתקאות של אודי דיין לא
ידע שובע. הסתובבנו אז הרבה בעיר
התחתית ובסביבות הנמל בחיפה. אך אודי
חשש תמיד, שמא יוודע שהוא בנו של
משה דיין המפורסם. הוא כיבד את אביו,
והשתדל לא לעשות דבר היכול לפגוע בו.
בשיחות ובוויכוחים שהתנהלו אחרי
מילחמת יום־כיפור נהג אידי להצדיק את
מעשיו של דיין ולהגן עליו. כאב לו כשמישהו
השמיץ את אביו.
גם דיין דאג לבנו. באותה תקופה הגיעו
לידיעתו שמועות על ידידיו החדשים של
אודי, ועל מקומות הבילוי שלו. הוא התעניין
אצל ידידה שלו עיתונאית, אם
הדבר לא יכול להזיק לאודי.
אהוד דיין שנא אירועים חברתיים רועשים,
ובדרן־־כלל לא הלך למסיבות שהוזמן
אליהן. היה נדמה לו שאנשים ש מזמינים
אותו רוצים להגיע באמצעותו
אל אביו, והוא לא היה מוכן להשתתף
במישחק הזה. לעומת זאת הוא לא החסיר

אודי ז ח לא גבין וגדוע
אנשים לוקח, הלל
ברמה! רבה נל-נן.
הוא תחוס לחיים
בהווהו. הנא אגנם ת ה
לישות קצת ויש, אבל
עכשיו הוא >!ם לבל

הכות* אוו אווזי ד״ן לבני
14 שנח בחיבה .׳תנא בא
לבהו ונם וחברים
מהקומנדו הזמי, והציג
אח 0כיג אל. הוא לא
ואח שיזעו על חהשו
שבינו ובין שה זיין

עמד בהבטחתו לעורכי־הדין של רחל דיין,
כי לא ישמיץ את אביו, אחרי שקיבל 10
מיליון לירות 1מהירושה.
אודי הכחיש .״זה לא ככה!״ קרא. הוא
הציע שניקח מונית וניסע אל רחל לביתה.
במחשבה שניה הוא מוותר על הרע יון.
הוא חושב שאחרי מה שכתב, לא
תרצה עוד רחל לדבר איתו.
שאלתי אותו על הספר שלו. הוא אמר
שיש כבר כמה פרקים, שאותם כתב בנהלל.
על חיי־המשק, ויומן־מסע שניהל
באחת מהפלגותיו.

ע צו מ ה
למען 3ו שי

מאת נעמי אדווה(בתמונה עם אודי דיי!)

י >3ודי דיין לא מבין מדוע אנשים
י לוקחים הכל ברצינות רבה כל־כך.
הוא מתייחם לחיים בהומור. הוא אומנם
רצה לעשות קצת רעש, אבל עכשיו הוא מניה וזעק שהוא חף מפשע, פנה אודי
לאנשים רבים והחתים אותם על עצומה
מבולבל.
פיתאום נזכר אודי במילחמה. הוא רו למען שיחרורו של ידידו. כאשר שוחרר
צה ללכת ליחידה שלו, ולראות אם לא כושי לבסוף והגיע לארץ, נהגו שני הידידים
לבלות ביחד.
צריכים אותו שם.
אהוד דיין הגיע אלי לפני 14 שנה.
ואכן, שבוע מאוחר יותר חזר אודי
מהמילחמה. הוא היה שם עם ידידו שינד גרתי אז בחיפה, בשכונת בת־גלים. הוא
עון (כושי) רימון, בטיול הרפתקות פר הגיע עם חברים משותפים
,יחד היינו יוצאים לדייג תת־ימי.
טיזני.
היה איתן איתן, מהאת
כושי הכיר אודי דיין לפני תשע אחד
שנים. הוא סיפר לי על כך בהתלהבות. מושבה כינרת. כאשר הגיע אודי דיין,
אהוד היה מלא התלהבות מהרפתקותיו הוא הציג את עצמו כ״יגאל״ ,שותפו של
של כושי. הוא ראה בו דמות של גיבור איתן.
המוכן לעשות הכל. כשהכיר לי את כושי,
הוא מצא חן בעיני. ראיתי בו הרפתקן
התרשמתי ממנו אחרת. הוא נראה לי מלידה, וחבר מצויין לבילויים משותפים.
מבולבל, בעל מחשבה מפוזרת, המתקשה בכל התקופה שבה הרבינו לבלות, חשבלהבחין
בין דימיון למציאות. אמרתי ל תי שהוא חקלאי מכינרת, המגדל ורדים
אודי מה דעתי עליו, אך אודי כעם ולא לייצוא.
הסכים.
יהיה לי אז ידיד, דייג ממוצא הונגרי.
אודי היה בכל השנים שחלפו בקשר יום אחד מצאנו שנינו בלב־ים כמה פריעם
כושי רימון. כאשר נכלא כושי בגר טים עתיקים מהתקופה ההלניסטית. היו

אלה קערה, שני חלקי פסל, וכמה. צלמיות
אליליות. כאשר הגיע אודי לביקור,
הראיתי לו את הפריטים. אודי אמר שהוא
מכיר מישהו שיקנה אותם. חקרתי אותו
ושאלתי מי האיש, ולבסוף אמר לי אודי
כי זהו אביו, משה דיין. אודי הראה את
הפריטים לאביו. משה דיין התלהב, אך
הוא לא היה מוכן לשלם תמורת העתיקות.
הוא רצה לקבל אותן במתנה. מאוחר
יותר מכר הדייג ההונגרי את העתיקות
למוסיאון הימי בחיפה.
שאלתי את אהוד מדוע הוא לא סיפר
לי שהוא בנו של משה דיין. אודי אמר:
״כי־ זה רק יכול להפריע.״

להקת
ח ר שי ם
אהכנתי אז מדוע הוא משיב כך,
* אך במרוצת השנים למדתי שעובדת

אף אחת מהמסיבות שערכתי אני באותן
השנים. הוא היה מגיע תמיד ראשון, כשבפיו
השאלה :״יש חתיכות?״
לא רק במסיבות השתתף אודי. כאשר
אימצתי להקת חרשים, וערכתי למענם
מסיבת־התרמה, לא ידעתי כיצד לקרוא
לאירוע. לאודי יש כישרון למילים. הוא
הציע לקרוא לאירוע ״תוף לחרש״ .הוא
הביא למסיבה אגוזים מחצרו בנהלל, ורופא
ידוע מארצות הברית שתרם כסף לחרשים.
כאשר
הייתי מבקרת אותו בנהלל, נהג
אודי לצייד אותי בשמנת כפרית מעשה-
בית ובמטעמים אחרים.
לאודי דיין יש שתי אהבות גדולות:
נסיעות לחו״ל — ונשים. תמיד אמר ש מעולם
לא הצליח להיות לבד. הוא התחתן
בגיל צעיר עם חברתו אביגיל, שאותה
הכיר בכפר הנוער הדסים, שם למדו
שניהם יחד. באותה תקופה עמד אודי
להישלח לחו״ל מטעם הצבא, ואביגיל
בישרה לו שהיא הרה, ובגלל מום בליבה
אסור לה לבצע הפלה. אהוד התחתן אי-
תה, ונסע לצרפת. כשחזר, נוכח לדעת
שאביגיל אינה הרה. מאוחר יותר נולדו
להם שני ילדים: הבת גל והבן סער. הם
התגוררו תחילה בעין־הוד, ומאוחר יותר
עברו לגור בנהלל, שם היה למשה דיין
משק משפחתי, שאותו ירש מאביו שמואל
דיין.
אביגיל סייעה לאודי בעבודות המשק.
אך הוא טען שאינו מאושר. הוא לא רצה
להיות כבול למישפחה ולבית. הוא רצה
לנסוע לחו״ל ולהכיר את העולם. היחסים
בין אהוד ואביגיל התערערו בהדרגה,
ובתקופת אחד מהמשברים שלח לו
אסי, אחיו הצעיר, כרטיס טיסה לווינה,
שם הוא עסק בצילום סרט.
באחד מביקוריו של אודי באתר ההסרטה,
הוא הכיר יפהפייה כחולת־עיניים,
שהוא התאהב בה מיד. האהבה היתד. הד-

1ך| | 1 1 11י 11ךיין הרקדן המהולל (חובש כובע, משמאל) עם
1נעמי אדוות, אודי דיין ואשתו טליה. נורייב
* 1 | #1 1 1 1 1111י
הוזמן לארוחה במיסעדת־דגיס בחיפה, אחרי שהופיע באמפיתיאטרון בקיסריה, על־ידי
דית. שמה היה טליה, ישראלית שהיתר,
נשואה ליהודי עשיר, שעימו חייה חיים
חסרי־דאגה בווינה.
אהוד שיכנע אותה לעזוב את בעלה,
ולבוא לגור איתו בנהלל. הוא הציע לה
להינשא לו, למרות שעדיין לא התגרש
מאשתו אביגיל.
טליה, שהתלהבה מסיפוריו של אהוד
דיין על החיים השלווים בנהלל הפסטורלית,
קמה ועזבה את בעלה, מכרה את
תכשיטיה ופרוותיה, והתיישבה עם אהובה
בנהלל. החיים שם נראו לה רומנטיים
ויפים. היא רצתה לגדל מישפחה ולחיות
בשלווה.
אודי התגרש מאביגיל, והתחתן עם
טליה. אך אחרי תקופה קצרה של ירח-
דבש, התחיל אודי להעדר מהבית לעתים
תכופות. בדרך־כלל סיפר לאשתו שהוא
יוצא למילואים, או לדיג. אך טליה עדיין
לא הבינה דבר.
היא לא אהבה את הבית הישן שבו
התגוררו בנהלל, והציעה לאודי לבנות
בית חדש. לאהוד לא היה כסף, וטליה
מכרה מיגרש שהיה לה במרכז רמת־השרון.
בני הזוג דיין פנו אל הארכיטקט
הידוע אלדד שרון, שתיכנן למענם את
החווילה המפוארת. טליה פיקחה על הבניה,
שנמשכה שלוש שנים, והשניים
התגוררו בינתיים בבית שכור בנהלל.
כאשר היה הבית מוכן, שמח בו אודי.
הוא נהג לומר :״יש לי הבית הכי יפה
בעמק.״

סליו, שהתלהבה
ולסעור*) טול אווי זיין
ווו1וזח״ם השלווים
במושב, חטה וטובח אח
בסלה, מנוה את ברווחיה
ואת תכשיטיה, והתיישבה
011 אהובה בנהלל

צאיו. הוא נהג להפתיע אותם. כך היה
גם הפעם. במשך שבע שנים התגוררו
אהוד דיין ואשתו הראשונה אביגיל במשק
בנהלל, אך רק עתה העביר אותו
דיין לבנו. היה זה אחד מ־סל המשקים
של המושב הוותיק, יחד עם חלקה של
100 דונם. ב־ 50 הדונם שליד הבית גדלו
אגוזי פקן, והיה משק חי של תרנגולי-

נעמי אדווה. בסעודה התיידדו דיין ונורייב, ואחרי זמן מה הוזמנו בני־הזוג דיין ונעמי
אדווה להתארח אצל נורייב, בחווילתו שבמונקו. אודי שנא אירועים חברתיים ומסיבות
רועשות, אך לעומת זאת אהב לבוא למסיבות שערכה נעמי בשנים שגרה בחיפה.
הרחיק עד לבנגקוק שבתאילנד, לשם נסע
עם חברו ג׳ודי סנדל. כשהיה מטייל בארץ,
נהג לבלות בשארם־אל־שייח׳ אצל
חברו ליאור די־נור, בנו של סופר השואה,
שירש הון מאביו ורכש ספינה שאותה
החזיק בשארם אל־שייח׳.
לאודי היו רומנים ללא ספור. היה לו
סיפור אהבה ממושך עם הזמרת אילנה

אחוד דין שתא איווטים חוברתייס רזטשיס,
זבררך נלל דא הלו ומסיבות שהוזמו אליהו.
היה נדמה לו שאנשים דודם להגיע
באמזנטותו לאביו

הודו וסוסי־רכיבה. בחלקה הנוספת, מעבר
לכביש, אפשר היה לגדל כותנה,
חיטה ושיבולת שועל.
נסיעותיו התכופות של אודי דיין לחו״ל
ועיסקי הנשים שלו לא הועילו למשק.
כאשר נעדר אהוד דיין טיפלה טליה במשק,
אך יום אחד הודיעה לו שאינה
יכולה לעמוד בעומס לבדה. אודי כרת
את עצי האגוז וחיסל את משק החי, וכך
לא היה עליו להיות מרותק למושב.
הוא נסע לעתים תכופות, כמה פעמים
בשנה. בדרך כלל נסע לאירופה, אך פעם

רובינא, שאותה גם הזמין לעתים לנהלל.
מאוחר יותר הוא ניהל רומן עם גבי אל-
דור, גרושתו של הפרופסור הירושלמי
אריה זקס. אני לא הבנתי מעולם כיצד
אינו מתבלבל בין כל הנשים, הוא נהג
לנהל שלושה או ארבעה רומנים במקביל.
טליה, אשתו, סרבה להאמין לחברותיה
שסיפרו לה על אודי. עכשיו היא מבינה
יותר, והם עומדים להתגרש. אך רוב הוויכוחים
ביניהם לא היו על רקע זה.
טליה רצתה לארח בביתם .״אגשים חשובים״
,וזה היה למורודרוחו של אודי,

אחרי שנולדה בתם אלה, ב־ ,1970 רשם
משה דיין את המשק בנהלל על שם
שניהם.

דו מגי ס
ללאס פו ר
^ 1׳ ו די לא

הבין מדוע החליט אביי

י * למ שות זאת דווהא ויכשיו. דייו האד

1111ל ל

נעמי אדווה ואודי דיין על מעקה ביתו בנהלל. אודי היה באותה

ואווזחו ווריה היא חזתימזזה וור וזמחו־ד הזזווירת

חקוהר. רחילואיוז

אך לא תמיד. כאשר היא הזמינה לביתם
את המפיק וסוחר הנשק ארנון מילצץ
ואת השחקן רוברט דה־נרו, שרצו להפיק
סרט על חייו של משה דיין, שמח
אודי.

קגא תו
של או די
^ מהש בו עו ת לפני מותו של אביו,
• נסע אודי לטיול ביוון. הוא תיכנן
לטייל בדרום־אמריקה עם אחיו הצעיר
אסי, אך התוכנית לא יצאה לפועל. אסי
הציע לאודי שהם ישתמשו בקשריו של
אביהם וייהנו מאירוח אצל מכריו, כי
כסף רב לא היה ברשותם. אך אודי לא
הסכים, ונסע לבסוף לבדו ליוון הקרובה.
אסי נשאר לבסוף בארץ. גם עסקי הנשים
שלו אינם פשוטים. באותה תקופה הוא
נפרד מאשתו, והתגורר במישרדו שברחוב
רש״י בתל־אביב, שם גם אירח את אחיו.
לשני האחים אין קשרים הדוקים עם
אחותם הבכורה יעל. היא היתד. תמיד
נושא לקנאתו של אודי. היה נדמה לו
שמשה דיין מבכר אותה. יעל שיחקה
את תפקיד הבת המסורה, כשהיא בטוחה
שתירש את אביה. אודי סיפר לי שהיא
היתה המזוזעת ביותר בין צאצאיו של
משה דיין, כאשר הוקראה הצוואה. למרות
הכל מעריך אודי את אחותו, וסבור
שהיא החכמה במישפחה.
באותה תקופה, כבר היה משה דיין

•סל ד״ן ׳התזה תמיד
נושא ושאותו שר אווי.
היה נדמה לו שמשה ד״ן
מבנו אווזה על 13 יו.
היא שיחסה את הפסיד
!הבת המסורה, והתזה
בטוחה שתירש את אביה
חולה אנוש. אהוד ואני שוחחנו על מותו
הקרוב. אמרתי לו אז שאני בטוחה שאביו
ישאיר את רכושו לאשתו רחל. אודי חייך,
ואמר שאני מדברת שטויות. כאשר התברר
שכך אמנם עשה דיין, לא הופתעתי
במיוחד. יחסיו של משה דיין עם יוצאי־חלציו
היו תמיד צוננים, והיחס היה הדדי.
אהוד דיין אהב והעריץ את אביו. אחרי
שהוקראה הצוואה, יעצו לו כמה מחבריו
לעשות דברים שונים ומשונים. אהוד לא
ליז לייו

יגיליל ייללל

ז-יל

האם הניד אהרון אוקמן(שלישי מימין)
והאם גיסה אביו שד אדלשט״ן
לרצוח את אוקגן?

התנגשו בזמן מירוץ. בתחתית שהתקיימה
לפני חודש בכביש מגידו. ההתנגשות
היתה, לדעת רבים מהנוכחים, חלק מהתחרות,
ואי־אפשר היה למנעה.
גולדברג דיווח לרדיו. :הרוכב מבאר-
שבע דחף בגסות ובמזיד את הרוכב מעפולה
בשעת המירוץ. זה נפל ונזקק לטיפול.״
פירוט
התקרית ברדיו הקפיץ מכיסאו גם
את מאמן הפועל רמת־גן, אילו סגל (,)22
שנכח, לדבריו, במקום ושהשתומם לשסע
הדיווח הלא־מדוייק.
להעולם הזה סיפר סגל, :היה זה שקר

חות
גם ומכוער. זה קורה בתחרויות אופניים.
תאונות והתנגשויות אי־אפשר למנוע.״ על
ההתנגשות סיפר המאמן :
.ליוויתי את שניהם באותו קטע, וגם
מאמן באר־שבע ראה את זה. אביו של
אדלשטיין ניסה להוריד את אוקטן מהכביש
עם המכונית שלו. לא יודע איך אוקמן
הצליח להימלט מזה, ממש ברגע האחרון
היה נם. כשזה לא הלך לו עם המכונית,
הוא הוציא את משולש האזהרה של הרכב
והעיף אותו על אוקמן דרך החלון. מזל
שזה פגע רק באופניים.״
אילן החליט באותו הרגע לשפוך אור
לא רק על התקרית, אלא על ענף־האוס-
גיים כולו.

^ ללות ואיומים, האשמות הדדיות
\ /בשקרים, בסילופים, בהפקרות ובמיר־מה
הן, רק חלק משיגרת־יומם של עסקנים
בענף ספורט־האופניים בחודשים ה אחרונים.
האשמות
מפוצצות אלה לא הצליחו
למשוך את תשומת־ליבם של אנשי ההת אחדות
לספורט, האחראים לענף, גם לא
את תשומת־ליבם של אנשי התיקשורת.
ספורט-האופניים בישראל אינו ענף פופולארי,
וחסר הישגים מיוחדים. בארץ כולה
אין יותר מ* 300 רוכבים.
לפני כחודש נזרקה לחלל האשמה נוס פת.
הפעם היה קשה להתעלם ממנה:
,נסיון לרצח בעת מירוץ־אופניים !״ רק
אז התחילו הכותרות להאיר עיניים. הוגשה
גם תלונה במישטרה, שפתחה בחקירה.
ועדת־המישמעת של ההתאחדות היפנתה
סוף־סוף את מבטה אל ענף הזנוח.
תקרית התנגשות פשוטה בין שני רוכבי־אופניים
לא היתד. מולידה כותרות. אך
ההצהרות לכלי־התיקשורת מפיו של יו״ר
הוועדה לאופניים, יעקב גולדברג, גרמו
לסערה בקרב כמה מהנוכחים במירוץ, ש ראו
במו עיניהם את המתרחש.

סגל, המאמן הצעיר של הפועל רמת־גן,
היה בין המתלוננים על המחדלים שהיו,
לדבריו, בענף. עד •עתה הסתפק הבחור
בתלונות להתאחדות לספורט •ולממונה על
הענף מטעמה, שמואל ללקין. אך הפעם
התחיל המאמן להסב לכך את •תשומת-
ליבם של חברי-כנסת, ועדת־הספורט בכנסת
ואנשי־תיקשורת.
תקרית ההתנגשות לא הסתיימה באותו

היום בנפילת הרוכב ובהזעקתו לבית־החו-
לים. היתד. זו •תגובתו חמומת־המוח של
אבי־הרובב שהגדישה את הסאה.
ברוד אדלשטיין ( )47 מעפולה הזדעק
לצאת ולנקום את נפילת בנו מאופניו.
למרות שלא ראה את התקרית במו עיניו,
האמין האב שהנפילה נגרמה במזיד וניסה,
לדבריהם של עדי-ראיה, לדרוס במכוניתו
את הבאר־שבעי ולהוציא גם אותו מהמי ד

3ר טי מ

ך* התנגשות כין רובב־עפולה ובין
י י רוכב באר־שבע חשפה את התנגשיו-
תיהם היומיומיות של •שתי קבוצות אלה,
הדרומיים מול הצפוניים. התקרית חושפת
שינאה אמיתית ביניהם. מעבר למקובל
בספורט תחרותי.
נגד עקיבא רזניק 43 מאמן נבחרת
ישראל מזה שמונה שנים, הוגשו תלונות
רבות. מאמנים אחדים מרמזים שהוא מחסל

את הרוכבים הצעירים הרגה לפני שהם
מגיעים לבשלות.
אמר על בד מאמן הפועל באר־שבע אני
טולי ליליאן , :הוא לא רוצה שמ״שהו אהר
יהיה בנבחרת׳ מלבד הרוכבים שלו.״
שמועות בחוגי הספורט אומרות, שבכל
שענף־ספורט הוא קטן יותר׳ כך הדברים
הבלתי־טהודים, המתגלים בו, הם גמלים
יותר. הסיבה שענף כזה מנוהל בדרך-
כלל על־ידי איש אחד או שניים, ,כעין
מאפיה פרטית, וכמעט שאין איש הפוצה
פה ״,כפי שגיפח זאת סגל.
בכדורגל זה כמעט לא יכול לקרות.
הכדורגל בארץ ניצב באור הזרקורים,
ולכן הזהירות בו רבה. לא כן ענף האופ ניים׳
שבו, איש הישר בעיניו יעשה,״
כסו שהוסיף סגל לטענותיו.

על התקרית סיפר המואשם, ברוד
אדלשטיין :
לגבי ההשמצות של אילן׳ הכל מצוץ
מן האצבע, וזה נעשה כדי ללכלך את
הפועל עפולה.
אחרי שבני נלקח באמבולנס לבית־ד,חו לים,
ושמעתי שיחה בין רופאים שיש
חשש לשבר באגן־הירביים, השתוללתי.
כשהייתי בן ,15 היה לי סדק בירך. סבל תי
ממנו שנה וחצי. היום אני נכה עם
רגל שמאל קטועה — מי כמוני יודע מה
זו נכות.

להכ שי ל
את המתחרה

מ שול ש־אז
הרה

תאונה במיווץ

תמיר אשל, מהפועל רמת־גן, מתפתל מכאבים, אחרי
תאונה שאירעה בזמן מירוץ אליפות הפועל. התנגשויות
ותאונות הן שיגרה במירוצי אופניים. אשל לא היה מעורב בתקרית בכביש מגידו.

א ניסיתי לדרום אותו, ולא היה
* בדעתי להרוג אותו, אבל ניסיתי להכ שיל
את אוקמן, כפי שהוא הכשיל את בני.
להכשיל, אבל לא לפגוע. אמרתי לו: אני
אחסל אותך בענף האופניים כרוכב!
מאחר שהושמצנו וגודפנו, ונשפכו עלינו
קיתונות של האשמות, אני עומד לערוך
מסיבת־עיתונאים בביוז־סוקולוב ולהסביר
את בל העניין. כדאי שאתם, מהעיתון,
תבואו לכאן, לעפולה, ותתרשמו אם אני
מסוגל לעשות דבר כזה. אני מגיש בימים
אלה תביעה מישפטית נגד סגל, על הוצאת-
דיבה ושם רע.
עד כאן, אדלשטיין־האב.

!גם מאמן נבחרת־ישראל־בוגרים. עקיבא
רזניק, היה שותף לדעתו של ד,אב :״ראיתי
את זה בעיניים שלי, שאוקמן בא ודחף
את חמי. אני כבר 25 שנה בענף־האופ־ניים,
ואני יודע מה זה. אוקמן •הוא רוכב
•פחדן, שלא מסוגל לעשות על דעת עצמו
מעשה כזה. אני במוח שליליאן (מאמנו)
נתן לו הוראה להפיל את אדלשטיין.״

״כל ספורטאי אמיתי הוא למעשה מזוכיסט,
כי יש בו הרצון לסבול עייפות
וכאבים, שהם מנת חלקו היומית. רוכבי-
אופניים הם המזוכיסטים הגדולים ביותר,

המירוץ עולים •כיום כחצי מיליון לירות.
קושיים של רוכבי האופניים גדל בארץ
שבעתיים מפני שהם עוסקים בספורט
מפרד זה ללא קהל. ידוע שספורטאי שואב
במדינה מישפט
גז* וז ת א? תוזז־ עונ״ח>-

האמנם טיפס הנכר כבד־הכוץ?
על ;ניגוד לקומה
השלישית כרי לננום?

אחרון אוקסן כן ה־ 17 סכאר־

שבע, סיפר עד התקרית: זד, קורה
שמתנגשים בתחרות. הוא נסע אחרי. היינו
במצב שלא יכולתי לדחוף אותו, הוא
נתקע בי מאחור. אני גם באופי שלי לא
הולד קאסח, אני בחור שקם וזה לא מתאים
לי לדחוף. אדלשטיין אמר לי בזמן
המירוץ שעקיבא הורה לו להיצמד אלי.

גזי חקאק הוא דמות ידועה. אי־פעם,
בעבר הרחוק, היה קשור לעולם הפשע.
אולם מאז הוא נמנה עם יושבי כסית
ומיודד מאוד עם אנשי הבוהמה.
כל זה לא עזר לו בשבוע שעבר, עת
נעצר לחקירה.
גזי ,45 ,נמוו־קומה וכבד־גוף, נחשד
על־ידי המישטרה כי טיפס בלילה על
מרזב לדירה בקומה השלישית, פרץ
לתוכה וגנב תכשיטים בשווי 80 אלף
שקל, השייכים לאלמנה קשישה.
• אינו זקוק לגניכה. הבסיס לחשד
זה היה בכך כי בדירתה של האלמנה
נמצא על־ידי המישטרה מספר הטלפון
של חקאק. האשד, הסבירה לשוטרים כי
המיספר הגיע הגיע אליה כאשר חיפשה
מישהו שישלים כמה שיפוצים בדירתה.