גליון 2341 מתאריך 11 ביולי 1982

14.7.1!(82

רה: קרב על ביירות, למעשה

תה נמס עד הקרת
משקה של 5מכניס
טבעי נמס מיד במים קרים טעים מרווה ומרענן
תענוג לא יקר־ 5כוסות
בשקית

זדש בישראל
ג106)116211>11

מגמס

כתבתהש; 1ר ת : <9 0 ,3

פוזבס העמוד ו7אתור :
הנפולה המילחמה
בניי

,תחתם מנהל שרון
אריאל
שר־הכיטהון
בנו •טל יעקב גופזרטן, רז נהרג

שתי מילהמות שהן אחת. המערכה
על מערב־כיירדת היא גם הקרב
על הירושה כתנועת
החרות. על הזרמים הנסתרים
שמאחרי ההחלטות
הגורליות.

בל 1ן סיביבו

•היו ששאלו אותי השבוע מדוע אני
מתייחס בשיוויון־נפש כה רב למבול דברי-
הבלע, ההסתה וההשמצות, שהציף השבוע
את עיתוני ישראל נגדי. מדוע לא קמתי
להכחיש את השקרים, להזיב את האשמות,
להפריך את החשדות שהופרחו על־ידי
כמה וכמה עיתונים? מדוע לא כינסתי
מסיבת־עיתונאים, לא כתבתי מיתכבים
למערכת, לא פירסמתי הודעות?
האמת היא שלא היה לי כל חשק לעשות

אני מכיר היטב את מרבית הכותבים.
אני יודע מי מהם מופעל על־ידי שינאה
גזענית, מי על־ידי בורות, מי על־ידי
קינאה, מי על־ידי בעיות אישיות משלו.
לא היה לי כל עניין לעסוק בפסיכו־אנליזה
פוליטית ופרטית.
היו אנשים בעלי רצון־טוב, ששאלו
שאלות לגיטימיות — הן לגבי הצדדים
האישיים, הן לגבי הצדדים הציבוריים
הכרוכים בפגישתי עם יאסר ערפאת. הש תדלתי
בגיליון זה להשיב על שאלות אלה,
להסביר ולמלא את החסר (ראה הנדון
ויומן אישי).
אך בסופו של דבר, גם זה מיותר.
יש מעשים המסבירים את עצמם —
והפגישה הזאת היתד, מעשה כזה. היא
היתד, חסרת־תקדים. אפשר לקבל מעשה זה
או לדהות אותו, לאהוב או לשנוא אותו,
לראות בו מעשה היסטורי במאבק על
השלום (כפי שעשה סיימם של לונדון,
למשל) או מעשה מתועב של בגידה לאומית
(כפי שעשה מעריב, מן העורך הראשי ועד
לנער־השליח).
אך המעשה עומד בפני עצמו. כמעשה
עיתונאי וכאקם פוליטי, הוא קבע נורמה
משלו. הוא ייזכר אחרי שכל מאמרי-
ההשמצה ובעליהם יישכחו.
האימרה הערבית הישנה על השיירה
והכלבים נכונה גם במיקרה זה.
בים הכיזוב
פ גי ש ה זו — הסקופ הגדול ביותר
בתולדות העולם הזה, ואולי בתולדות ה עיתונות
הישראלית בכלל — האפילה,
כמובן, על כל שאר הדיווחים של העולם
הזה במילחמה זו.
על כך — חבל.
אני מתיימר לטעון שגם לולא היה נערך
ראיון זה, היה העולם הזה בולט במילחמד,
זו מנוף העיתונות הישראלית כמו הר
מתוך עמק.
הרבה עיתונאים כתבו במילחמה זו
דברים טובים וחשובים — כתבים מן
השדה, בעלי־מדורים ופרשנים. כמו בכל
השטחים, הביאה המילחמד, גם בשטח ה עיתונאות
להפרדה ברורה בין המוץ והתבן,
בין עיתונאים שהם בני־אדם ובין מלחכי־פינכד,
וכתבלבים( .כאשר המצאנו, לפני
30 שנה, את המילה העברית ״כתבלבים״,
המצאנו גם את המילה ״עיתוזנאים״).
אך כעיתון, שאינו רק אוסף מיקרי
של כתבנים וצלמים, בעלי־טורים ועורכים,
אלא יחידה עיתונאית בעלת ישות עצמאית,
היה העולם הזח יחידי במילחמה זו.
בים שטיפת־המוח, במערכת הכוללת
והשיטתית של הכיזוב (מילה שהמצאנו
במילחמה זו, ולא במיקרה) שבה השתתפו
כל אמצעי־התיקשורת בישראל, בלט העולם
הזה בהעדרו.
מן הרגע הראשון דחינו את השקרים.

תיארנו את המילחמה כמו שהיא, ניתחנו
את מטרותיה האמיתיות (שאותן פירסמנו
בהרחבה עוד לפני תישעה חודשיו) ,ליווינו
את המילחמה, במישור של החייל בחזית
ובמישור של ההכרעות המדיניות.
כתבנו את האמת. כיום, כאשר אנחנו
מכינים לדפוס את הגליון השישי של
המילחמה, אנחנו יכולים להצביע בגאווה
על העובדה שאין אנחנו צריכים לשנות
אף מילה אחת גם בגליון הראשון. דיווחינו
היו אמת. נותוחינו היו אמת, והוכחו
כולם כנכונים. איזה עיתון בארץ יכול
לטעון זאת? .
עוד יבוא יום לערוך את החשבון לגבי
חלקם של אמצעי־התיקשורת הישראליים
בהכנתה של מילחמד, זו, ביצירת האווירה
של דה־הומאניזציה של היריב, בהפצת
השקרים שליוו את ההולכים־למות מרגע
מעבר־הגבול ועד לשעת נפילתם. כאשר
ייערך חשבון זה, לא יהיה העולם הזה בין
הנאשמים. לא עשינו מלאכתנו רמייה.

מאו־וו

•20•140

יל קו ט

די דת* ויי

אורי אבנרי שוחח עם מנ היגי
המארונים בלבנון, והוא
חושף את האמת ש מאחרי
ההכרזות. לאן מודות
פניהם של המארונים?

פרק
נוסף על מערכת
הכתוב שכנו אדריכלי
,מיל המתרה לבנון, ואשר
הופנתה לא נגד
האוייב אלא נגד חיילי
צה״ל
והעם כישראל.

הפרופסור אסא כשר מספר
בראיון גלוי־לב להעולם
הזה על יחסו לדת, לגוש־אמונים,
מביע דעתו על ה־ואומר בלבנון מילחמה מתי מותר לסרב פקודה.

הפחד
והחשבון

הממשלה נגד העיתונות

חייל המילואים שחזר מלבנון, גיא
לוי, מתאר את הרגשותיו ואת
מחשבותיו כזמן הלחימה ובהפו-
גות. הפחד מחניק את . 1
המחשבות. את החשבון
עושים בהפוגה.

האם יוגש מישפט מטעם הפרק
ליטות נגד עורך העולם הזה כגלל
פגישתו בביירות עם
יאסר ערפאת ז ניתוח
מישפטי של המצב
החוקי.

קשר ההשתקה

(ושדונית
והנדקריט
מה עמד נזאחרי ההמהירים
נישואין

השדרנית הפול
פולרית דליה מזור
התל־והפרקליט
אביבי?
הסיפור של
נישואי הבזק.

ב דרך לצמרת
דיאן שמוס היא בת טיפוחיה של דוגמנית־הצמרת.
כולם בטוחים ש־הגימנזיסטית
הצעירה גס
תירש את מקומה.
ע ו 1 >1

מדוע היו כלי־תיקשורת שדיווחו בהר חבה
על הראיון ההיסטורי שהעניק מנהיג
אש״ף לעיתונאים ישראליים
— ומדוע תיו כאלה שהת־ 11 עלמו ממנו? האם היה קשר
השתקה?

הפליטות משאות
הן באו מאופירה אחרי הפינוי ד
השתקעו כתל־אכיב.
העיר הזאת היא ג׳ונ-
גל,״ אומרות הנערות
שבאו מן החולות.

.אהבתי

ח מסין נורווגי
השחקנית חמדה לוי הגיעה
והיא משחקת בסרט בפעם
הראשונה בחייה. זהו הסרט
חמסין, על אהבה בין ערבי
ויהודיה.

מנורווגיה,

אשת המיסתווין
הדוויג רואה דברים מוזרים. היא ראתה
את גופתה של דפנה כר־מון
עוד לפני שנתגלתה
בידי המישטרה. על סודו־תיה
של הידעונית.

מדורי ק בו עי ם: תשקיף כמדינה
יומן אישי—

חיה דו־רגלית, האיש
האוהב ילדים, הדים מבית בושם
הנדון — הפגישה היא המסר
אניטים בלונים מכתבים תשבץ הורוסקופ חשבון עובר ושב
עולם קטן — ברית־המועצות,

אפריקה, מערב־גרמניה, פלסטין
העולם הז ה 2341

..אד תקר או

לכל דו ר ש
תודה ובק שה
זוהי ההזדמנות להודות -בשם
שרית ישי, ענת סרגוסטי ובשמי — לכל
הקוראים, וגם לעמיתים־למיקצוע, ששלחו
לנו דיברי תמיכה ועידוד, ושהתייצבו לימי ננו
בגלוי ובפה מלא. המיברקים, המיכת־בים,
השיחות הטלפוניות וגם הפגישות
ברחוב עזרו לנו שלא להתרשם מדיברי־הבלע
של שכירי־העת ואלופי־השינאה,
המייצגים מיעוט זעיר.
רבים ממיברקי־הברכה באו מחוץ־לארץ,
מידי קוראינו הנאמנים שם. יש לי בקשה
אליהם: אנא, שלחו לנו את המאמרים
שהופיעו על ראיון־ערפאת ברחבי העולם.
מאות עיתונים בעולם דיווחו על הפגישה,
וכן עשו תחנות רדיו וטלוויזיה. מידע זה
חשוב לנו. נדמה לי שאין עיר בעולם
שאין בה קורא של העולם הזה. אנא, מנו
את עצמכם ככתבים־לעת-מצוא, ושילחו
לנו את החומר. נודה לכם מקרב לב.
כוח־החדירד, של המילה הכתובה הוא
אחד מפילאי העולם, והוא מדהים אותי
בכל פעם מחדש. התנסיתי בכך שוב בבי קורי
האחרון בלבנון — לא רק בביירות
המערבית, אלא גם בצד המיזרחי של העיר
ובג׳וניה.
כמעט כל אדם שהוצגתי לפניו, מבני
הצמרת הכלכלית והפוליטית של העדה
הנוצרית והמוסלמית, ידע את שמי ואח
עמדות העולם הזה. התגובות היו מהולות.
היה קצין של הפלאנגות, שנלווה אל צוות
שכלל את גילה רזין. כאשר שמע את שם
העיתון שהיא מייצגת, הפליט :״הייתי יורה
באורי אבנרי, מפני שהציג את. הדגל
הפלסטיני בפרלמנט שלכם!״ ואילו פרופ סור
צרפתי, שפגשתי במסיבה בג׳וניה,
התייחס אלי כל הערב בעוינות בולטת,
עד ששמע לפתע את שמי. הוא פער את
עיניו לרווחה וקרא :״לא ! לא יכול להיות !
הרי אתה אחי !״ וחיבק אותי בכוח( .בכלל,
היה זה שבוע של חיבוקים) .שלא לדבר
על ערפאת עצמו, שהתגלה כקורא ותיק
וקבוע של העולם הזה.
היתד, לי חודיה דומה, כשבאתי בפעם
הראשונה למצריים. נראה שניתקל בכך גם
בירדן, בסעודיה ובדמשק — כאשר נגיע
לשם.

כקרב על הבופור, והוא מטיח כפני
המימסד הפוליטי
והצבאי האשמות כבדות,
שעוד לא נשמעו
כמותן כישראל.

דרוס־

א לנה פלד היא
האשה הראשונה
כתולדות המדינה
שהורשעה
על פיתוי
קטינה. היא מספרת
על אהבתה
לגיל, שהרסה
את הייה.
0 אנשים כעולם
רחל המרחלת
לי לה לו
זה היה העולם הזה שהיה -
״שילטון החושך״ נגד ״העולם הזה״
נמר של נייר סינתיה אוזיק,
אהרון אמיר, עלי אל־גיאר

לילות ייטראל שידור מדריך שידורים — ישראל וירדן
קולנוע -בלייק אדו׳ארדס וביירות
כתיפאורה

אתה והשקל
ספורט
37 415

להשקעות בכורסה, עדיין נוהגים מקורבי
הכורסה כזהירות רכה. להערכתם, עדיין
לא נמסרה האמת על המחיר הכלכלי
האמיתי של מילחמת הלכנץ, ובסופו שד
דבר לא יוכל מישרד־האוצר להימנע מצעדיגי
כלכליים מרחיקי־לכת, שעלולה להיות להם
השפעה על הכורסה.

פנייתו של רבין כמעט שלא נשאה פרי. מכל תומכיו,
רק חברת־הכנסת אורה נמיר נמנעה מהשתתפות
בכינוס.

חוג היונים ׳ מו ס ד
הכינוס שערכו היונים כמיפלגת העבודה
עומד להתמסד, ולהיות לחוג קבוע, כעל
מוסדות משלו, שיפרסם הודעות מטעמו.

תיגינן י ך

העיצווזיס

הקרע הזמני בין יוזמי הכינוס ובין חבר־הכנסת יוסי
שריד נבע מכך, ששריד רצה למלא תפקיד מרכזי
יותר בכנס. אך היוזמים הבהירו לו שאין בכוונתם
להניח לו לנגן ״כינור ראשון.״

ב ט לוויזי היתחד שו
כימים הקרובים יהיו שוב הפסקות
בשידורי הטלוויזיה הישראלית. הטכנאים,
הנמצאים כסיכסוך עבודה מתמשך
עם הנהלת רשות־השידור, יחדשו
את עיצומיהם.
הטכנאים הפסיקו בזמנו את העיצומים,
לרגל שידוד משחקי הגביע
העולמי מספרד.

מודע תו ב ע
להע מי ד לדין נ כ דו
שלבך גו ריון

המא רינ ם
וגז־ צ ה ״ ל *
בחוגי ביטחון ישראליים רווחת עתה ההערכה כי
התקרבות השייטת האמריקאית לחופי ביירות, וגדודי
המארינס שהיא נושאת, נועדו גם כדי להרתיע את
צה״ל מפני פעולה במערב ביירות, כל עוד נמשך
המשא־ומתן המדיני שמנהל פילים חביב.

רוגז ע ד
הרמטכ״ל
בין מקורבי שר־הביטחון, אריאל שרון יש רוגז על
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל איתן, שאמר בראיון
עיתונאי לפני ימים אחדים שצה״ל יכול לפרוץ
לביירות בלי שהדבר יחייב פגיעה באמורים מאוכלסים
באזרחים.

מקורבי שר־הכיטחץ מועכים, כי כעיקכות
ההכרזה שיכה אש״ף את היערכותו במערב
ביירות, דעתה יהיה קשה יותר לפרדן
לעיר כלי?פגוע כאזרחים.

ועדתה עור כי ם

השר ללא־תיק, יצחק מודעי, פנה
לשר־־הכיטחון, אריאל שרון ותבע
סמנו למצות את,הדין עם הד״ר לתיק־שורת־המונים,
יריב בן־אליעזר, משום
שלטענתו השמיץ אותו נכדו של דויד
בן־גוריון בפומבי.
בן־אליעזר הרצה לפני חיילות כ־מיסגרת
שירות המילואים שלו, על האופן
שבו מצטייר הפוליטיקאי כשהוא
מופיע בטלוויזיה.
כאחת הדוגמות הוא אמר :״יש לי
חכר שמכיר את מודעי והוא אומר לי
שמודעי הוא אדם מקסים. אכל אני
לא יכול לסבול את הדמות שלו -כפי
שהיא משתקפת בטלוויזיה. הדרך היהירה
שלי להעריך אותו כעידן הטלוויזיה
היא דרך המירקע. אני לא מכיר
אותו אישית.״
כין המאזינות היתה כתו שד השר,
גליה, וכשנודע על־כך למרצה הוא
התנצל כפניה. נראה שהשר לא הסתפק
בהתנצלותו של המרצה והוא
איים שאם לא ינקטו אמצעים
כנגד המרצה הוא יפרסם בפומבי את
עמדתו כפרשה.

ה בן שלהמר
יריביו של שר החינוך והתרבות, זבולון המר, מפיצים
שמועות נגדו במיפלגה, כאילו יש סיבה נסתרת
מאחורי מתינותו הרבה בכל מה שנוגע למילחמה
בלבנון.

הטענה הנשמעת עתה כחדרי־חדרים
במפד״ל היא, שחמר אינו רוצה שיזכירו
כי כנו, שהוא כגיל גיוס, הוא עתה תלמיד
בישיבת ״מרכז הרב״ כירושלים, ואינו
משרת בצה״ל.

ג או להכ הן
מסוק של צה״ל שכד טסו השבוע
חברי ועדת העורכים של העיתונים
היומיים לסיור כלככון,
אחרי שאותרה התקלה
מיהר הטייס להנחית את המסוק, כדי
להרגיע את העורכים הנרגשים.

התגב רו תהמחאה
בימים אלה צפוייה התגברות בתנועת המחאה של
חיילי המילואים שהשתחררו מצה״ל.

הדבר נובע סכך, שמחזור גדול של מגוייסי
מילואים משתחרר כימים אלה,

רביו נגדה*וו*ם
הח״ב יצחק רכין ניסה למנוע את השתתפות
תומכיו כמיפלגת העבודה בכינוס היונים
שנערך כשבוע •שעבר. רכין לא עשה זאת
כגלל העמדות הפוליטיות של החוג החדש,
אלא משום שהוא חושש כי החוג יתרכז
מסביב למרדכי (מוטה) גור• ,שייהפך
?מנהיגו•

ד חי דווו ר
גורמים בתנועת התחייה מעריכים כי המאבק עז
שמנהלת חברת־הכנסת גאולה כהן למען כניסת התחיה
לקואליציה ולממשלה, היא רק הקדמה לשלב הבא
במאבק.

לפי הערכת גורמים אלה תנסה גאולה בהן
להביא כישלב הבא לכניסת התחייה לתנועת
החירות, כדי שהיא תוכל להשתתף כמאבק
הירושה עד כיסאו של,מנחם בגין.

ל ח צי םעלא רי דו ר
הכרות ענק הסתדרותיות ואנשי עסקים
המקורבים לליכוד מפעילים לחצים כבדים
על שר־האוצר, יורם ארידור, שיימנע
מיישום מיסוי אינפלציוני, שפירושו גביית
מס־אמת מהם.
מצודת־זאב הפכה למוקד עליה לרגל של פעילים
ליברלים, המבקשים מארידור להסיר את רוע הגזירה.

ז הי רו תבבורסה
כניגוד לציבור הרחב, שחזר כמלוא התנופה

וז שברב עו ףהחל 3

מחסור צפוי במוצרי חלב שונים לקראת החורף. נראה,
שיותר לייבא גבינות לסוגיהן. הרשתות הגדולות
כבר הגישו בקשות להיתרי־יבוא מיוחדים.

שמיר רו צ ה ומון
שר־החוץ, יצחק שמיר, מתייצב מאחורי דרישתו
של רוני מילוא להפוך את שבועון הליכוד ליומון.

שמיר רואה כעיתון דרך נוחה לעשיית
יחסי-ציכור לעצמו על־חשכץ ישרים אחרים,
כעזרת מילוא, שהוא אחד מתומכיו.

ג דו ת עדוך ירחון
גדעון גדות, מנכ״ל מיפעל־הפיס, דורש שיעבירו לידיו
אח עריכת הירחון בארץ ישראל, שמוציאה התנועה,
בעריכת סגן־השר חיים קאופמן.

גדות חצה להפוך את הירחץ לכתכ-עת
יוקרתי כשרשרת עיתוני הליכוד.

זי? ב ש לי חו ת ה לי כו ד
אחד מעורכי ״מעריב״ ,העיתונאי משה ז׳ק,
יוצא לשליחות הסברה, כמיסגרת המיבסה
של תנועת החרות לארצות־הכרית. הסיור.
שיימשך שבועיים, יכוסה על ידי התנועה.
דק נהג לטעון שהוא א־פוליטי. אך הוא העיתונאי
הראשון, היוצא אחרי הפלישה ללבנון בשליחות
הסברה מטעם הממשלה.

מועדון ד בו־ ס לי טי ם
בבית־אנזריקה עומד להיפתח מועדון בלעדי לעורכי־דין.
שיתן שירותי חדרים, טלקס, שליחים, מזכירות
וקשר ישיר מהמועדון לבית־המישפט שבסביבה.
במקום יפעלו מיסעדה ובר. דמי החברות לשנה יהיו
300 דולר.
המקום קיבל את חסות לישכת־עורכי־הדין.

ל א היה
מו ש ב קיץ שוי
כמעט ברור כי הכנסת לא תכונס בעת הפגרה, למרות
המילחמה בלבנון.

ח ״כים רכים מוזמנים כקיץ לסיורים בחו״ל.
המהווים מקור הכנסה השום לתקציכם.
הה״כים משדישדים לכיסם את ההפרשים
הגדודים כין סכומי האש ׳ 7שהם מקבלים
מהגופים המזמינים אותם, וכין הסכום
שהוציאו למעשה. ח ״בים אלה מתנגדים
כתוקף להשבתת הפגרה שלהם.

אבנר ל א יופיע
בגלל נסיעתו לחו״ל לא יופיע אורי אבנרי
בכנס של״י ביום חמישי ,15.7.19* 2 ,שלא
כפי שפורסם במודעות של״י.

ההעומת שר שוון ער נושר הלחימה שד הנאדאנגות
התבדו, האמריקאים וא נוהגים רב תוכניתו ובגין נוחו
מחילוקי רעות -האם הווו למעוב־בייוות חסומה?
שנערכו בסניף־צפון של תנועת החרות
בתל־אביב.
אך עוזריו של שרון מיהרו. להירתם
לרעיון המבריק. הם חשבו כי אפשר
לנצל את ההתקפות החריפות נגד שרון
לטובתו. הוא יהיה הנואם המרכזי בעצרת
המונית ׳שאליה יגיעו מאה אלף איש,
וכך יזכה להפגנת תמיכה המונית, שאיש
בתנועת החירות, מלבד מנחם בגין, לא
זכה לה מעולם. הפגנה כזאת, כך חשבו,
תסלול את דרכו להצלחה בוועידת תנו׳עת
החירות שתתכנס בעוד כמה חודשים.
ואחר־כך — לראשות־הממשלה.
שרון זקוק להפגנה כזאת גם מסיבה
נוספת, קיצרת־טווח יותר: בימים האח־יונים
נפגם במידה רבה האמון בו,
בממשלה,
בממשלה התארגנה
אופוזיציה של ממש נגד תביעותיו החוז־רות־ונשנות
לנקוט קו תקיף ולאיים
במפורש בפריצה לביירות המערבית בכל
מחיר.
מקורבי שרון העריכו, כי גיבוי ציבורי
רחב יקל עליו את מלאכת השיכנוע בשתי
החזיתות האלה.

ראש־ הממשלה בגין
פוחד מהתפוררות

הכרה א מ רי ק אי ת
__ באש״ף
התערערות האמון בשרון יש
• כמה סיבות. העיקרית שבהן: העוב דה
שכמה מהערכות־היסוד •שלו באשר
למילחמה בלבנון התבדו.
כך, למשל, התבדתה לחלוטין ההערכה
שהפלאנגות של בשיר ג׳מייל יבצעו את
הפריצה לביירות המערבית ויחסלו את
אש״ף. הערכה זו היתה בלעדית לשרון,
ולא היה אף גורם מודיעיני אחד שהיה
שותף לה. התברר כי הפלאנגות לא רק
שאינן רוצות לעשות זאת, אלא אינן
מסוגלות לכך כלל. התברר למעלה מכל
ספק כי הפלאנגות הימניות אינן מסו גלות
למלא יותר מתפקידי שיטור מיו תרים,
או לערוך פרעות בדרוזים בלבנון.
תחת שהם יעשו את ״העבודה השחורה״
של שרון, תובעים עתה אנשי הפלאנגות
כי צה״ל יבצע. את ״העבודה השחורה״
למענן. אי־שביעות רצונו של שרון
מהפלאנגות כבר באה לידי ביטוי בכך
שהגביל את פעולותיהן העצמאיות ב לבנון,
ונסוג במידה רבה מתוכניתו להמ ליך
את בשיר ג׳מייל כשליט לבנון.
התבדתה גם הערכתו של שרון כי
הלחץ של צה״ל על מערב ביירות יביא
לכך שעל אש״ף יהיה לקבל הסדר אמרי קאי,
ולסגת במהירות ממערב לבנון.
הערכה זו התבדתה פעמיים: פעם בכל
מה שנוגע לכוונותיו של אש״ף, ופעם
בכל מה שנוגע לתפקיד שממלא השליח

ך* אשר שמע שר הבינוי והשיכון,
״י דויד לוי, יעל ההפגנה שמתכננים אנשי
שר־הביטחון לערוך למענו בכיכר מלכי-
ישראל בתל־אביב, הוא הוכה בתדהמה.
מקורביו טוענים שאמר בזעם :״הוא לא
יהיה ראש־ממשלה על הגב של הבן
שלי !׳׳
כוונתו של לוי היתד. ברורה. בנו משרת
עתה בלבנון, ולוי לא היה מוכן ששרון
יגייס את הצלחותיו של צה״ל במילחמת
הלבנון כדי להכשיר את דרכו אל ראשות
הממשלה — בעצם ימי המילחמה.
במהירות רבה הועברה הידיעה ללישכת
ראש־הסמשלה, תוך הבהרה חד־משמעית,
שלוי לא יעבור לסדר היום על קיום
ההפגנה. אך רא׳ש־הממשלה לא היה זקוק
להסברים, כדי להבין את חומרתה של

הפגנת־תמיכה בשרון בעיצומו של המצור
על ביירות המערבית.
אנשי לישכתו מיהרו לפנות אל עוזריו
של שרון. אלה הודיעו מייד שלא תיערך
הפגנה במוצאי־שבת. הם לא אמרו שהסי בה
לכך היא מישחק הכדורגל בין נבחרות
צרפת ופולין, ששודר בטלוויזיה בשיערי
שבה הייתה ההפגנה אמורה להיערך.
מאוחד יותר אף הכחישו שהפגנה כזאת
תוכננה, ולבסוף הוסכם לקיים הפגנת
תמיכה בממשלה כולה.
היוזמה להפגנה אכן לא באה ׳מעוזריו
׳של שרון במישרד־הביטחון, אלא ממלון
דיפלומט של המלונאי חיים שיף, המרכז
את פעולות התמיכה בממשלה. דוברו
של שיף, אלי זילבר, היה בעבר דובלו
של שרון כשהוא היה שר־החקלאות׳ ושיף
עצמו ייצג את אנשי שרון בבחירות

האמריקאי פילים חביב.
• אש״(! לא יעזוב. כל הדו״חות
המודיעיניים הורו על כך שאין בכוונת
א-ש״ף לעזוב את ביירות, ונכונותם למשא־ומתן
אינה אלא טכסיס למשוך זמן. שרון
ראה מהירהורי ליבו כאשר דחה דו״חות
אלה, וסיבך את צה״ל במילחמת התשה
מתוך תיקווה שלוחמי אש״ף יותשו במהי רות
ויסכימו לעזוב בתנאים ׳שמציבה
ממשלת ישראל.
• האמריקאים לא ממהרים. הת ברר׳
כי מאז התפוטרותו של שר־החזץ
אלכסנדר הייג, חדלה ממשלת ארצות-
הברית לענות לציפיותיו של שרון. עתה
משתמשת ארצות־הברית בישראל כדי
לנסות ולנתק את אש״ף ואת הסורים
מאיזור ההשפעה הסובייטי, ולהעבירם אל
(המשך בעמוד )76

שר־שיבון לוי
מחכה למעידה

מדי יום מתפרסמות ״ידיעות־ מפוברקות
הסותרות זו את זו -ושנודן חד וצרות גורמה חדשה שר שקד

הו, אקו הפתעה!
ככל שמעמיהה ממשלת ישראל לשמוע בבוץ הלבנוני — ולהשמיע
כו את זנה ״ל — כך תופח ונדל מסך־השקרים. מגמת מערכת הכיזוב
האדירה אינה להטעות את האדיבים הישירים — אש״ף והסורים —
ומטרתם אינה גם לזרות חול כעיני המעצמות. מערכת הכיזוב מכוונת
נגד חיילי צה״ל ונגד העם כישראל.
אדריכלי המילחמה הזאת — מנחם כגין ואריאל שרון — מחפים
כשקר על שקר עדיין הם מנסים לטשטש את האמת כאשר למטרות

האמיתיות של המילחמה. עדיין הם מנסים להוליך שולל כאשר למהלכיה,
וכקשר לדרך שכה נפלו ההחלטות. הם זוכים כשיתוף פעולה, מצד
רוב השרים, וחלק גדול מהעיתונאים נוטלים נם הם חלק כמערכת
ההטעייה, ששוב אי־אפשר להסתירה מאחורי נכו הגדול של ״ערפל
הקרב״ .״העולם הזה״ חשף ככר (הכיזוב ,״העולם הזה״ )2339 חלק
מן הכזבים האלה 14 ,כמיספרי. כאן נחשפים כמה מן הכזבים שנוספו כינר
תיים. זהו פרק נוסף כילקוט־הכזכים שד מילתמת־הלבנון.

• מהי ״תשתית המחבלים

ביירות — זהו המאבק על ארץ־ישראל, מילחמה באוייב
העיקרי שנלחם בנו על על ארץ־ישראל \ ה מאה שנים.״
בניסוח אחר, פירוש הדברים הוא זה: התנועה
הלאומית היהודית והתנועה הלאומית הפלסטינית
מנהלות מאבק על ארץ״ישראל־פלסטין מזה מאה שנים.
על״פי תפיסתו של הרמטכ״ל, על ישראל להשיג שליטה
מלאה בכל ארץ־ישראל שממערב לירדן. דבר זה אפשרי
רק אם תחוסל התנועה הלאומית הפלסטינית• מילחמת
הלבנון, שהיית כוחות צה״ל בלבנון והקרב על ביירות
ועל חיסול אש״ף, מטרתם היא ל חסל את התנועה
הלאומית הפלסטינית, ולהביא לניצחון של הקו הלאומני
בישראל ״במאבק על ארץ־ישראל״ .תפיסה זו של
הרמטכ״ל מתיישבת גם עם היעדים האמיתיים של
אריאל שרון — סילוק אש״ף לסוריה ומשם לירדן,
הפיכת ירדן למדינה פלסטינית, וסיפוח הגדה המערבית
לישראל (״העולם הזה״ 27 , 2300 בספטמבר .) 1981

ס הראשון שהתחיל לדבר על ״תשתית המחבלים
שהתגלתה בלבנון״ היה שר־הביטחון, אריאל שרון, בראיון

ייתוכנית הטלוויזיה מוקד ב־ 16 ביוני .1982 מאותו יום
ואילך נעשה שימוש נרחב במערכת־הפחדה, ש״התשתית״
עמדה במרכזה. כמה מהעיתונאים — וכמעט כל השרים —
שיתפו פעולה במרץ רב. כתבי־טלוויזיה תיארו מסעות
מפחידים בתוך בונקרים ענקיים של תחמושת• כותרת
ביומון ידיעות אחרונות ב־ 28 ביוני, זעקה :״ 150 משאיות
עמוסות נשק שלל מגיעות מדי יום מלבנון.״
כדי שהעם בישראל יראה במו עיניו את ״התשתית״
הנוראה אשר איימה עליו, אף ערך צה״ל תערוכת נשק־שלל
כגני־התערוכוז בתל־אביב, שהפכה בינתיים לתערוכה
נודדת.
• הסיפור על ״התשתית״ הוא כמעט מגוחך ..אלוף
במילואים אמר ב־ 3ביולי לכתב על המשמר, לוי מורב,
כי ״כל הנשק שנמצא, כולל כוח האדם של אש״ף, הוא
לכל היותר שווה לחמש חטיבות (דיוויזיה).״ המספרים
מאשרים הערכה זאת• מיספר הרובים שנמצאו במחסני
אש״ף היה כ״ 12 אלף — בערך מיספר החיילים בדיוויזיה
בצבאות המערב. מיספר הטנקים שנתפסו מידי אש״ף
היה — 300 פחות מעשרה גדודים, או שלוש חטיבות.
רוב הטקנים היו מדגם טי״ ,34 טנק סובייטי שהופעל
במילחמת העולם השניה נגד פנצרים גרמניים, בעל
שיריון עלוב ותותח נחות. כמויות התחמושת שנמצאו
לא יכלו לספק תעסוקה לזמן רב בתנאי-קרב לטנקים
ולתותחים שנתפסו.
יותר מכך: סוגי הנשק השונים — רובים סובייטיים
לצד רובים אמריקאיים ואירופיים, תותחים מסוגים
שונים וסוגי תחמושת רבים מספור, מוכיחים כי לא היה
ברשות אש״ף יותר מאשר מחסן־נשק שלא יכול להיות
לו שימוש רב בתנאי המערכה של קרב מודרני, הדורש
האחדה מכסימלית מבחינת ציוד־הלחימה.
הפצת הבדותה על ״התשתית״ העמיקה את חוסר-
האמון של חיילי צה״ל בהנהגה המדינית. כל חייל
קרבי יודע יפה מהו סדר־גודל של אוגדה בצה״ל, ומה
נמצא בימ״חים (יחידות מחסני־חירום) של אוגדות
קרביות. סדר״הגודל של הציוד שנתפס בלבנון עורר רק
בדיחות אצל החיילים. לעומת זאת, אפשר היה לעורר
פחד בעורף באשר ל״תשתית״ המאיימת.

• מה אפשו ללמוד מקיומה
של ה״תשתית״?
• בנאום שנשא שר־הביטחון, אריאל שרון, בטקס
סיום של בית־הספר הצה״לי לפיקוד ומטה, הוא ניסה
לומר שמילחמת הלבנון היתה מעין מכת־מנע מקדימה,
נגד מילחמה כוללת שתיכננו הסורים ואש״ף. הצהרון
ידיעות אחרונות, ב־ 7ביולי, דווח :״שר הביטחון גילה
בדבריו, כי אש״ף התכוון לפתוח עוד השנה במאבק
רציני ביותר, עד כדי מילחמה כוללת, כדי להביא את
ישראל בשלב הראשון להקמת מדינת פלסטינית.״ את
ההערכה הזאת ביסס שרון על ״התשתית״ .אלה היו
דבריו :״כל מי שביקר באיזורי הלחימה וראה את
מערכי המחבלים, את המקומות שבהם הציבו חוחח״ם

• נגה אזרחים!נגעו במילחגהי

ומאגרי נשק — יודע מה היו כוונותיהם.״ השר דויד לוי,
בראיון לטלוויזיה ביום שישי, ב־ 9ביולי, הודיע גם הוא
שצה״ל היה חייב להרוס את ״תשתית המחבלים״ ,בטרם
תופנה כלפי ישראל.
• בשר דויד לוי אפשר לחשוד כי היה תמים, והוא
חסר כל הבנה בצבא. לעומת זאת חטא השר השרון
בהטעייה מכוונת, אם ביקש ל הסיק מתוך ״המערכים״
ו״התשתית״ של אש״ף בדרום־לבנון, כי בדעת אירגון
השיחרור הפלסטיני היה לצאת למילחמה כוללת נגד
ישראל. קשה להעלות על הדעת שאש״ף היה יוצא לקרב
נגד העוצמה הצבאית הגדולה ביותר במיזרח התיכון —
זו של צה״ל — כשלרשותו אוגדה אחת, המצויידת בציוד
נחות, וללא כל כוח אווירי. במילחמת ששת הימים,
למשל, היו לפלסטינים שלוש חטיבות חי״ר ברצועת-
עזה, ובתוכניות־הקרב של צה״ל לקראת מילחמה זאת
לא הוקדשה להן כמעט תשומת-לב. כאשר אומר שרון
כי אש״ף התכוון להשתמש בעוצמתו הצבאית כדי
״להביא בשלב הראשון״ ל הק מ ת מדינה פלסטינית, הוא
מגלה את דעתו על האינטליגנציה של שומעיו, חניכי
בית־הספר לפיקוד ומטה של צה״ל והעם כולו, שדברי
שרון הועברו אליו באמצעות נאומו לפני הקצינים.

• מה חיתח עילת הגילחמה?
• בשבועות הראשונים נמסרו הסיבות הבאות :״כדי
למנוע מילחמת התשה,״ כדי להגן ״על שלום הגליל,״ וכדי
״להרחיק את ישובי הצפון מרחק 40 קילומטר״ מתותחי
אש״ף. בינתיים נוספו העילות הבאות :״כדי להרוס את
תשתית המחבלים,״ כדי ״למנוע מילחמה כוללת. נגד
ישראל,״ וגם כדי ״להשיג שלום עם לבנון״.
• את הסיבה האמיתית למילחמה חשף דווקא
הרמטכ״ל, רב״אלוף רפאל איתן, בראיון שהעניק לשבו-
עונו ״במחנה״ .איתן אמר את הדברים בסימונו המ חוספס
:״שהייתנו בלבנון משרתת את המאבק על ארץ
ישראל. זאת היא הנקודה. גם כל המילחמה הזאת על

• ממשלת־ישראל מסרה הערכות מגוחכות וחסרות
כל שחר על מיספר הלבנונים והפלסטינים שנפגעו במיל־חמה.
התמנה לכך השר יעקב מרידור, שהוא ללא ספק
המומחה של הממשלה לסוג מסויים של אינפורמציה.
ב־ 24 ביוני מסר מרידור לכנסת כי ״נהרגו 314 לבנונים,
ומיספרם עלול להגיע ל־.400״ מאז לא פירסמה ישראל
שום הערכה על מיספר הנפגעים האזרחיים, בשעה שתותחי
צה״ל מפגיזים באופן שיטתי את ביירות המאוכלסת
באזרחים.
• קשה לדעת מהי המיספר המדוייק של הנפגעים,
אך דובר של מישטרת לבנון פירסם מיספרים, שמומחים
של סוכנות הביון המרכזית של ארצות־הברית אימצו
אותם. על־פי המיספרים, שנמסרו על״ידי מישטרת לבנון
כמה ימים אחרי שמסר מרידוד את הערכתו בכנסת,
נהרגו בלבנון 9,862 אנשים, ובכלל אנשי אש״ף ואזרחים
לבנוניים ופלסטיניים. המישרד ליחסי״ציבור של המיש-
ירה לביטחון פנימי בלבנון מסר על כ־ 18 אלף פצועים.
סוכנות הביון האמריקאית מסרה לסנאטורים של
ארצות״הברית, כי 100 אלף אנשים נותרו ללא קורת״גג.
קשה לאמת מיספרים אלה, אך לנוכח כמות ההרס
בערי לבנון ובביירות, אפשר להניח כי מיספרים אלה
קרובים לאמת הרבה יותר מהמיספרים המגוחכים
שמסר יעקב מרידוד.

• ג׳ התחיל ב״מידחמת ההחשה״?*•
• במילחמת הלבנון צץ הביטוי ״מילחמת התשה״
פעמיים. בפעם הראשונה — עם תחילת המילחמה, כאשר
בעיקבות הפצצת חיל־האוויר בביירות הופגזו ישובי־הצפון
במשך כמה שעות. הצורך ״למנוע מילחמת התשה״
שימש כאחת העילות למילחמה, שגם המערך הסכים לה
בפה מלא. בימים האחרונים צץ הביטוי הזה שנית. דוברי
הממשלה ולא מעט עיתונאים, המשתפים פעולה במערכת־הכיזוב,
מתארים את הקרב הארטילרי המתנהל עתה
בביירות כ״מילחמת התשה״ שהתחילה רק עתה. תיאור
זה בא כדי להצדיק פריצה של ישראל לביירות המערבית,
אם יחליטו על כך אריאל שרון ומנחם בגין.
• למעשה התחילה ״מילחמת ההתשה״ מס׳ 2כבר
ביום שישי 9 ,ביוני, כאשר הוחלט על הפסקת־האש
הראשונה, וצה״ל היה במבואות ביירות. בדיעבד הודו
אריאל שרון, מנחם בגין ודובריהם, כי ישראל היא
שיזמה את המשך האש. שרון א מר :״לא נחזיר החרב
לנדנה עד שיסתלקו המחבלים מביירות 6.7.1982
יש עדויות רבות מספור על כך, שישראל היא שהפרה
שוב־ושוב את הפסקת־האש, כדי להגיע לשליטה בכביש
דמשק—ביירות, וכדי ל״הדק את הכיתור״ סביב מערב-
ביירות. אך רבים מהעיתונאים שיתפו פעולה עם שר-
הביטחון, ושוב־ושוב פתחו את ידיעותיהם במילים
״המחבלים (או הסורים) פתחו באש וצה״ל הגיב.״
רק בימים האחרונים נאלצו חלק מן העיתונאים לחדול
מן הכזב הזה, שאיש כבר לא האמין בו, אחרי שהש תחררו
חלק מחיילי המילואים משרותם בלבנון וסיפרו
בעורף את האמת על זהות יוזמיה של ״מילחמת
של מהפ רנ ק ל !
ההתשה״.

וימריעסבסוו טמלר

במדינה
העם
! 13 כיבה 1ווו 3 3״ץ

בנימין זאב הרצ 7חזה
מדינה — אך 7א
את המדינה הזאת.
תיאודור הרצל היה אתיאיסס
גמור. הוא היה הומאניסט קיצוני,
חילוני ושוחר־שלום. היתה לו די־עה
ברורה מאוד על מקומם של
רבנים וקצינים.
מקומם של הרבנים, הוא אמר,
הוא בבית־הכנסת. מקומם של ה קצינים
הוא בקסרקטין.
השבוע נערכה בהר־הרצל אז כרה
לחוזה־המדינה. כל האתיאיס-
סיס, ובראשם נשיא המדינה יצחק
נבון, חבשו כיפה לראשיהם כדי
להתייחד עם הרצל האתיאיסט. כך
עשה גם מנחם בגין, תלמידו־כבי־כול
של זאב ז׳בוטינסקי האתיאיס־כי.
דרווישים
מרקדים. הרבנים
והקצינים שולטים במידה רבה על
דרכי המדינה• המילחמה הפכה
המכשיר הממלכתי העיקרי לפית-
רון בעיות חוץ ופנים. הרבנים עו שים
בה כבתוך שלהם. האיש ה חשוב
ביותר במדינה הוא אדם
שהרצל היה בוודאי נחרד למרא הו:
הקצין בה״א הידיעה, אריאל
שרון, בן־בריתם של הדרווישים
המרקדים של גוש־אמונים.
על קיברו נאלץ נשיא־המדינה
לן זתגונן מפני טענתו של נשיא
צרפת, פראנסואה מיטראן, מי
שהוגדר בהתלהבות כידיד ישר אל.
מיטראן טען כי התנהגות יש ראל
בביירות דומה להתנהגות ה נאצים,
שהשמידו את הכפר אור־דור
בצרפת, על נשותיו וילדיו.
עצם ההשוואה הזאת — והאפ שרות
שמדינאי עולמי חשוב יוכל
בכלל להעלותה על דעתו — היו
מלמדות את הרצל כי מדינת־ישראל
של מילחמת־לבנון אינה בדיוק זו
שהוא חזה אותה•
המילחמה טדוו״יסט או חי״ד

אם אין זה מחנה שבויים
ואין זה בית־סדהר,
איזה מחנה זה?
כוחות ישראליים, שסיירו ב־קירבת
צידון, גילו שני ״מחבלים״
שהסתתרו בבית, והרגו אותם. כך

קריאה

סרטאוו

אין אדם שחירף את נפשו למען השלום הישראלי־פלסטיני יותר
מאשר הד״ר עיצאם סרטאווי, מנתח־הלב לשעבר, מנהיג־הפידאיון־
לשעבר, המקדיש מזה שש שנים את חייו להשגת יעד זה.
הוא ניהל את המגעים עם נוחוית־השלום הישראליים, ועמד על
דעתו שעל אש״ף לקיים דו־שיח עם שוחרי־שלום ציוניים. הוא
נכנם לגוב־האריות והשמיע דיעה זו בדמשק, ומאחר שלא ניתנה
לו שם רשות־ד,דיבור — בינם בבירת סוריה מסיבודעיתונאים בינ לאומית
חסרת־תקדים ופירסם בה את דעתו. מזה כמה שנים הוא
עומד בראש רשימת המועדים־לרצח של כמה קבוצות־טרור, וביניהן
קבוצת־הרצח הידועה־לשימצה של אבו־נידאל, שרצחה את ידידו,
סעיד חמאמי, בגלל אותה הסיבה.
אחרי שמילא תפקיד חשוב באירגון הפגישה בין יאסר ערפאת
ואורי אבנרי, הציע סרטאווי השבוע לטלוויזיה הישראלית הצעה
חסרת־תקדים: להעניק לה ראיון מיוחד (ראה שידור) .להנהלת
הטלוויזיה היתה החוצפה התהומית שלא לאשר ראיון עם איש זה,
ובכך למנוע מן הציבור הישראלי לשמוע את דעתו של גיבור-
השלום הנועז.
באותו היום פירסם סרטאווי, באמצעות סוכנות־הידיטות הפלסטינית
של ריימונדה אל־טאוויל בירושלים המיזרחית, קריאה אל הציבור
הפלסטיני בגדה וברצועה.

זוהי לשון ההודעה:

הד״ר עיצאם סרטאווי פנה בקריאה אל תושבי השטחים הכבושים
להושיט יד לכוחות־השלום בישראל, למען יצירת אקלים של דעת-
קהל, אשר יביא להפסקת המילחמה, הסרת המצור בביירות ונסיגת
כל הכוחות הישראליים.
הוא קבע כי הבעייה הפלסטינית היא בעייה של עם בעל זכויות,
ואי־אפשר לפתור אותה באמצעות השמדה צבאית של נציגיו. חובה
היא לטפל בה כבבעייה מדינית, ולפתרה באמצעות דו־שיח, הכרה
הדדית ודו־קיום של שני העמים.
עד כאן לשת ההודעה.
טמונה בה חשיבות רבה לגבי העתיד. כי אחרי שפגישת ערפאת־אבנרי
נתנה הכשר בדרג עליון לפגישות ישירות ופומביות בין אישים
אמרה ההודעה הרשמית. אחד ה הרוגים
היה מפקד פת״ח באיזור
צור, עזמה סע׳אייר. לפי ההודעה,
היה מעורב בפיגועים רבים ביש ראל,
ובכלל זה הטבח בכביש־חוף.
השבוע,
בעמוד הראשון של
וושינגטון פוסט, סיפר כתב העי תון,
אדוארד קודי, על איש זה.
תחת הכותרת ״טרוריסט של אש״ף
או קצין־צבא?״ תיאר את היכרו תו
עם האיש• ״במשך שבע שנות
היכרותנו, החל בימים הפרועים
של מי$חמת־האזרחים הלבנונית
ועד לצור, לפני כמה שבועות,
חשבתי עליו תמיד כעל קצין-
צבא בעל־כבוד, באירגון שהוא
קרוב להיות צבא פלסטיני.״
כתב קודי :״ההודעה הקצרה על
מותו מבליטה באופן דרמאתי את
הפער שאותו חוצה עיתונאי כש הוא
עובר מהעולם של ביירות ל עולם
של ירושלים. בביירות היה
עזמה אדם שאליו התייחסת בהע רצה.
בירושלים הוא שייך למה
שבגין קורא לו הנגע הטרוריסטי,
שאותו יש לחסל כדי לשמור על
ביטחון ישראל.״

קודי סיפר כי במילחמת־האזר־חים
כבשו אנשיו של עזמה כמה
רחובות מידי הפאלאנגות, והעבירו
אותם לידי המוסלמים. איש־פת״ח
צעיר בא אל עזמה והודיע כי ה מוסלמים
בוזזים את החנויות בש טח
שנכבש זה עתה•
״עצור בעדם !״ פקד עזמה, ב הישענו
על המקל שבו נעזר ב הליכה,
ביגלל פגיעה ברגלו. ה מקל
היה סימן־ההיכר שלו, ורבים
חיקוהו.
״איך?״ שאל הצעיר.
״תגיד להם שאתה חייל!״ צעק
עזמה ,״חייל ! חייל ! חייל !״
מחנה־ריכוז? השאלה איר
להתייחם ל״מחבלים״ לא נדונה
בכלי־התיקשורת הישראליים. הם
קיבלו כמובנת מאליה את ההחל טה
שלא להעניק להם מעמד של
שבויי־מילחמה — מעמד המובטח
על פי אמנת־ז׳נבה לכל לוחם
שבוי, גם כשהוא שייך ליחידת־גרילה,
לכוח בלתי־סדיר או לכוח
של תנועה פוליטית. ישראל לא
חתמה על אמנה זו•
השבוע נמסר כי הוקם מחנה
לאלפי ״עצירים מינהליים״ ,החשו
עיצאם
סרטאווי
״להושיט יד לכוחות השלום בישראל...׳
ערביים ואישי־שלום ישראליים וציוניים, נסללה עתה הדרך לשיתוף-
פעולה הדוק בין תנועת־השלום הישראליים ומנהיגי הציבור בגדה
וברצועה.
כמה מראשי הציבור בגדה וברצועה כבר החלו בפעולות, כדי
לתרגם מצב חדש זה לשפת המעשים. קרוב לוודאי שהדבר יוליד
בשבועות הקרובים התפתחויות חשובות — מה גם שברור לכל כי
בעיקבות מילחמת־הלבנון עומד אריאל שרון לפתוח במילחמת־מחץ
נגד האוכלוסיה בשטחים הכבושים.
דים בהשתייכות לאש״ף. המחנה
הוקם בלבנון, ויימסר — אתרי
הנסיגה משם — לשילטונות הל בנוניים.
זוהי
הודעה חמורה ביותר.
מחנה זה אינו בית־סוהר, ואינו
מחנה של שבויי־מילחמה. נותר רק
כינוי סביר אחד: מחנה־ריכוז.
במחנה זה מרוכזים מי שחשו דים
ב״השתייחות לאש״ף״ .אולם
אש״ף הוא אירגון־גג, בעל זרו עות
רבות — צבאיות, מינהליות,
סוציאליות, רפואיות. למשל, כל
בתי־החולים הפלסטיניים, לאוכלו-
סיה של חצי מיליון נפש, נוהלו
על־ידי הסהר האדום הפלסטיני,
השייך לאש״ף. האם כל הרופאים
והאחיות, שהשתייכו לאש״ף, הם
״מחבלים״ הצפויים למעצר? היא
הדין לגבי עובדי מינהלה ושירו תים,
שניהלו את מחצית לבנון
במשך שנים.
ברור כי הוצאת העצירים מה ארץ
ללבנון הוא מעשה חמור.
העברתם לידי הפאלאנגות או אנ שי
חדאד. העלולים לערוך בהם
שחיטה, תהיה מעשה חמור עוד
יותר.
מיפלוגות מהתלות היסטוריות

חברי מרבז מיפלגת
העבודה נדהמו כאשר
קיבלו את ;היצירה ש?
ח״ב רב בן־מאיר —
אך בסיפדגת העבודה
הכל חולף.

מי ש ח קי קי ץ

״כנראה ששר ההיסטוריה מש טה
בנו מפעם לפעם. כך, למשל,
הוא בחר באחד היהודים האנטי־פטיים
ביותר — בדרייפוס — כדי
לחולל את השינוי המדיני בתנועת
התחייה הלאומית שלנו ולהעלות
על בימתה את הרצל הצעיר והחו לם.
צחוק הגורל הוא שדווקא בגין,
שנחשב בידי רבים כמיליטנט ודמ־גוג,
הוא הוא שהביא את השלום
המלא עם מצריים, תוך ויתור על
כל סיני לרבות הישובים. וההיס טוריה
תהתל בנו עוד יותר...״
מישפטים אלה, הלקוחים מתוך
מיכתב בן שיבעה עמודים, נכתבו
בתשובה לחבר מיפלגת העבודה
ששיגר לח״כ דב בן־מאיר מחאה
קצרה על חוסר־האמון שמעוררת

לאחרונה מיפלגת העבודה בעמדו תיה
כלפי מילחמת הלבנון.
בן־מאיר הוא ח״כ חדש ונמרץ,
וסבור היה כי לא די שכותב ה מחאה
יקרא את הגיגיו על ההיס טוריה
היהודית ועל הישגי ממש לת
בגין במילחמת הלבנון. הוא
שיכפל את מיכתב התשובה שלו,
ושיגר אותו למאות חברי מרכז
מיפלגת העבודה.
על הישגי המילחמה כותב ב ך
מאיר :״חיסלנו את הטירור הבינ לאומי,
ובכך עזרנו למדינות מו כות
הטירור כמו — גרמניה, אי טליה,
בריטניה, ספרד (הבאסקים)
ויפן ...הסרנו ממדינות נאט״ו ומה־מערב
כולו את אימת האיום הצבאי
המיידי של ברית ורשה עליהן...
בכך תרמה ישראל תקופה נוספת
של רגיעה במתח הבינלאומי..״
בך מאיר טוען, שההתנגדות ה בינלאומית
למילחמה היזומה של
ישראל בלבנון לא נבעה מהישגי
צה״ל במילחמה :״ההתנגדות ל־מילחמה
נובעת מהעובדה שהממ שלה
לא לקחה בחשבון את האוייב
השלישי ששהה בלבנון (נוסף על
אש״ף והסורים) ,והוא אמצעי ה תקשורת
הבינלאומיים. כשם ש-
מילחמת וייטנאם הוכרעה על־ידי
לא אחרים אלא מצלמות הטל וויזיה.
כך גם במילחמה זו הסבו
לנו מצלמות הטלוויזיה יותר נזק
מכוחם המלוכד של כל אויבינו
בלבנון.״
ובן מאיר מסכם פרק זה כפמפ לט
שלו :״אלו הן המסקנות שלי
בתחום הגיאופוליטי, האסטרטגי
והציוני...״
טיול ציוני נלהב. רק לק ראת
הסוף מגיע בך מאיד אל ״ה תכלית״
והוא כותב :
״כותב שורות אלה היה מן המת נגדים
הנמרצים ביותר לכל ממ שלת
אחדות לאומית בראשותו
של הליכוד. אולם הסיכונים וה סיכויים
ההיסטוריים שפתח בפנינו
מבצע שלום הגליל ...שינו את
גישתי לנושא.
ספק אם שכח בן־מאיר לשגר
כמה העתקים ממכתבו גם לאנ שים
בליכוד, ואלה יעשו טעות אם
לא יציעו לו במהירות לנסוע בש ליחותם
להסברת עמדות הממש לה
בחו״ל. בכל רחבי העולם ה מערבי
שניצל זה עתה מציפורני
ברית־ורשה, אחרי שלמרבית הצ ער
השביתה מפ״ם את תכניותיו
של הח״כ שלה, אמרי רון, לנסוע
בטיול כזה. גם לבן־מאיר מגיע.
העולם הזה 2341

ספינות־מילחמה של הפאלאנגות בנמר היאכטות שר גיוניה ־ סמל
לשיתוף־הפעולה ההדוק בין יישראל 1והמאווניס. ן זאב 1תהיה 1ובנון
״ויאם־נאם ישראלית״? האם שוקעת ׳שואל בביצה שאיו ממנה מוצא?

ך* מארח שלי פתח בקבוק של בירה הולנדית.
י 1״תראה״ ,אמר באנגלית, ולגם מן המשקה ,״אני
שונא את הפלסטינים כמו את השטן. אבל צריך שיהיה
להם בית!״
ישבנו על סיפונה של ספינת־מירוץ במארינה של

אור אסר

1X 11־ 1־11

ישבנו על ספסל־העץ של הסירה, שתינו בירה ושוחח נו.
המארח הוא טייס־ראשי בחברת־התעופה הלאומית
של לבנון, סרן־מילואים בחיל־האוויר הלבנוני. הוא כבן

דיעותיו הן, כך נדמה לי, אופייניות ללבנוני מארוני,
בעל השכלה ואופק רחב, הדובר כמה שפות. מבחינת
הרמה, יכול היד. להתחרות עט כל אדם ממעמדו ביש ראל.

יחסו לישראל הסביר כך :
״קראנו לפלסטינים, והם דפקו אותנו. הם התנהגו
כמו עקרב.
״אחר־כך קראנו לסורים, כדי שיצילו אותנו מידי ה פלסטינים.
הם דפקו אותנו.

ג׳וניה. מסביב השתזפה החברה המארונית הגבוהה —
מישפחות אילי־הון, של אנשי־תיקשורת, משפטנים ורופאים.
במושגים ישראליים, כל אחד מהם עשיר מופלג.

״עכשיו קראנו לישראלים /שיצילו אותנו
מידי הסורים והפלסטינים גם יחד. אני מקווה
מאוד שלא ידפקו אותנו.״

•יאתם תונשו א ת

היד. ניכר מאוד שבעל־שיחי, כמו הרבה מארונים
אחרים, מפקפקים מאוד בסיכוי שתיקווה זו אכן תתאמת.
הם יודעים מהו טבע־אנוש, והם לא יופתעו כלל אם
ישראל תתנהג בדיוק כמו הפלסטינים והסורים לפניהם
— תישאר ותתנהג ככובשת לכל דבר.
״יש לכם הזדמנות גדולה״ ,הוסיף .״אנחנו מצפים.
אנחנו. גם חוששים. אם תתנהגו בחוכמה, יכול להיות
לכם ידיד חכם.״
לנהוג בחוכמה — פירושו שלא להתערב בענייני
לבנון ולהסתלק משם במהרה, יחד עם הפלסטינים והסו רים.
מדוע
אין הלבנונים עושים זאת בעצמם, אם זה כל-
כך חשוב להם? הצגתי שאלה זו, בעדינות כמובן, לכמה
וכמה מארונים. שאלתי גם הפעם.
מארחי שלח בי מבט פיקח .״אתם מגרדים אותגו
(המשך בעמוד )72

ה ע בו דהה מזו המת,
ך* יום היה חם, הנוף מרהיב, האווירה כמו בריב יירה
הצרפתית או באיי־באהאמה. המילחמה היתד.
רחוקה־רחוקה — מרחק של כמה קילומטרים. בלבנון
זהו מרחק עצום.
פגשתי את המארח על הרציף. חזרתי, יחד עם שרית
ישי וענת סרגוסטי, אל היאכטה של ידידינו, אחרי
שסבלנו בים. איש זר מיהר לקראתי, כשזרועותיו פרושות
.״שמעתי שאתה אורי אבנרי״ ,פנה אלי בצרפתית,
״קראתי הרבה ממאמריו בעיתונות הצרפתית. האם אתה
מוכן לכבד אותי ולהתארח בסירתי במשך עשר דקות?״

בזו אחר זו התפרסמו העצומות כשבועות
האחרונים, האחת חריפה מקודמתה. מאות
רכות של חיילי מילואים שהשתחררו הביעו
את מחאתם על המילחמה, תבעו את פיטוריו
של שר־־הביטחון, ודרשו פי תיאמר האמת על
המילחמה, מטרותיה ודיר ניהולה. השבוע התפרסמה
העצומה החריפה מכולן 86 :חיילי
מילואים פנו בבקשה אל ראש־הממשלה ושר־הביטחון,
לשחררם משירות מילואים כלבנון.
אחד.החיילים שחתמו על העצומות הוא גיא
לוי. הוא בן ,25 סטודנט לסוציולוגיה ופילוסופיה.
לוי הוא יליד קיבוץ נחל־עוז, ראשון הקיבוצים
שהוקמו על ידי הנח״ל. מזה שנה, גיא
לוי הוא ת דבב תל-אכיב. הוא משרת כמילואים
ביחידת צנחנים. סיפר גיא לוי :

הזז

ך• געתי למלחמה הזאת בתחושה מאוד מחורבנת.
׳1 1חשבתי שהיא לא הכרחית ואפשר היה למנוע אותה,
ומשום כך היא לא צודקת. ההרגשה שלי מהרגע הרא שון
היתה רעה מאוד. התגייסתי ביום ראשון. הגענו
מיד לאיזה מקום ליד החוף, בגיזרה המערבית, צפונית
לצידון.
מייד חטפנו פגז. אני לא יודע כמה מטרים מהמקום
שישבנו הוא נפל. בנס לא קרה כלום. זה בפעם הראשו נה
נתן לי תחושה מה זאת מילחמה. כל יציאה של פגז
או קטיושה שומעים טוב־טוב ונושמים לרווחה כשזה
נופל בים או מאה מטר ממך. ואז, ברגע הזה, כשפיתאום
החיים עומדים על כף־המאזניים, אז לפחות אצלי היתה
נטייה לשכוח את כל הבעיות והתהיות, כי באותו רגע
הדבר הכי חשוב הם החיים שלי, ולא שום דבר אחר.
ככה עבר הלילה הראשון. למחרת נסענו צפונה על
כביש החוף, אחרי הכוח שהתקדם ראשון. ראינו הרס
בחלק מהבתים. לא היה הרבה, אבל שוב, זה היה מיפגש
ראשון עם הרס של מילחמה בשטח אזרחי, שגרים בו
אזרחים, שהקשר בינם ובין המילחמה לא ברור. בדרך
ראינו מכוניות שרופות ואזרחים מתים בתוכן, וזה שוב
נתן מכה, כשידענו איפה אנחנו נמצאים.
אז היה שלב מעניין מבחינת החברים בפלוגה. שכבנו
שם באיזה מקום בהמתנה, במקום שלא דרוכים, כשהציר
כבר טוהר, ופיתאום הבנו שאנחנו בדרך לביירות. אני
ישבתי בצד והקשבתי למה שאומרים. אהד אמר: אנחנו
בדרך לביירות. ואז האחרים התחילו לשפוך: זו לא
מילחמת מגן. אנחנו הולכים לסדר את לבנון. מה אנחנו,
השוטרים של המיזרח התיכון? מה אנחנו, כלי-משחית

בגועל־נפש.
הכל תעמולה פנימית בעורף, הגובלת
כשאתה בסכנה, ויש סיכוי לא לחזור, אתה לא עושה
שיקולים פוליטיים, ולא חושב אם זה צודק או לא צודק.
אבל לא נלחמים 24 שעות רצוף. יש הרבה חניות
והפסקות, בעיקר בערב, בלילה, ואז חושבים. כשאני
חושב, אני לא חושב על צה״ל, או על מחר בבוקר, או
אם בשלב מסויים של היום פעלתי נכון או לא נכון מב חינה
צבאית. אני חושב על מה אני עושה כאן, ואיך
הגעתי לכאן, ומי הוביל אותי לכאן. כשאנחנו מגלים
שאנחנו מכשיר או כלי לפיתרון בעיות מדיניות של
אריק שרון — וזו היתה התחושה שלי, ואני מוכן להגיד
שגם של אחרים — זה בא אצלי בסתירה מוחלטת לא רק
לכל החינוך שקיבלתי, אלא גם לכל מה שעברתי ולכל
מה שהבנתי מהשירות הצבאי שלי.
חייתי ועברתי מילחמה בששת הימים. הייתי אז ילד
בן עשר. ישבתי במיקלט בנחל־עוז כשספגנו הפצצות.
בכיתי, כששמעתי שבנסיון הראשון של צה״ל לכבוש את
עזה היה כישלון והיו הרבה הרוגים. שמחתי שהיה
ניצחון בנסיון השני. כשאנשים חזרו למשק מהמילחמה
הם סיפרו מה? סיפורי קרבות. אני זוכר את הסיפור:
״אני מול חייל ירדני, ומי שמקדים ללחוץ על ההדק —
יוצא חי״ .זה מה. שאני זוכר מגיל עשר. אחר־כך ראינו
אלבומים, ואת התמונה המפורסמת ההיא מהטייס עם
הקצין בתוך המים, בתעלה. מכניסים לנו את זה ומזרי קים
לנו את זה כבר כילדים. זה נשבר קצת ביום-
הכיפורים, אבל לא לגמרי.
יש בעייה במילחמה הזאת, כי פה לא היתה מילחמת־מגן.
התחלנו לשאול שאלות כבר בימים הראשונים
כשהתברר שאנחנו הולכים לסדר את לבנון.
אני זוכר, שעד יום שישי ב־ 11 בבוקר, בשבוע הרא שון׳
הייתי בדיכאון לאורך כל הדרך, חוץ מהקטעים
המסוכנים, כשהייתי בדריכות מכסימלית. אני זוכר, ש הייתי
יושב עם חבר בצד ופשוט היינו מדוכאים. קשה
לתאר זאת במילים, זו מין כבדות ועייפות שקשה מאוד
להסביר אותה, אבל זו תחושה איומה. נוסף לזה תחושת
הפחד — פשוט ידענו שיש סיכוי למות, ושמעבר למוות
אין שום דבר, אין משמעות. כמו שמישהו אמר — המוות
מחכים, אבל במאוחר. התחושה רדתה, שאני הולך ויש לי
סיכוי לאבד את חיי, על דבר שאני לא מסכים איתו
ומתנגד לו, וזה הוסיף עוד לתחושת המועקה.
אני זוכר שהפעם הראשונה שיצאתי קצת מהדיכאון
זה היה אז, ב־ 11 בבוקר ביום שישי, כשמישהו הודיע
בקשר שיש הפסקת־אש. הוצאתי אז את החיוך הראשון
שלי. ברדיו עוד לא שמענו כלום, אבל ממילא הרדיו
שלנו לא היה שווה הרבה. התברר שרדיו לבנון אומר
מה היה נכון, לפי מה שאנחנו ידענו מהשטח. ושוב
•תחושה :.אריק*מסדר פה עניינים ולא מספר בעורף מה
שקורה כאן, כדי שהעם יהיה באכסטזה ואויפוריה של
ניצחון.

בהפגזה /רק אז ר חי ם
יכולים להיפגע
תה נמצא פה, וכל פעם שאתה עובר ליד אזר-
י חים, הם מנפנפים לך לשלום. אבל זה מין ניפנוף
כזה, שאתה יודע שאם הסיטואציה היתד, הפוכה, גם
אתה היית מנפנף באותה צורה. אני זוכר שבאיזה קטע
באה לעומתנו נזרצדס במהירות עצומה. כמעט ירינו,
אבל הוא נעצר. יצא מתוכה אדם, שאמר :״הרסו לי את
הבית, מה אעשה?״ מה תגיד לאדם כזה? אני לא מאמין
שמי שנלחם בסיני, למשל, הגיע למצב כזה. מה אתה
יכול להגיד? אז אמרו לו להכנס במהירות לתוך איזה
בית, כי עוד מעט יש הפגזה, רק בשביל להיפטר ממנו.
כן, נחזור להפסקת־האש. ישבנו בתוך איזה בית והק שבנו
לרדיו. אני זוכר את זה כמו עכשיו. זה היה בשעה
3אחרי-הצהריים. את החדשות קראה איזו קריינית. היא
פתחה ככה: דובר צה״ל מודיע שהפסקת־האש נשמרת.
או אולי זה היה: הפסקת־האש נשמרת על־ידי צה״ל.

מגזים. פשוט היתד, תמונת זוועה. אנשים אמרו שכואב
להם הלב ממש, פיסית, והם לא יכולים לראות את זה
יותר. לכולם היה ברור, וגם אמרו את זה, שאם יש
אש״ף במקום הזה, אז 1ץ א יושב עמוק בבונקרים ובמר תפים,
ורק אזרחים יכולים להיפגע, וכל מה שעושה
ההפגזה זה לזרוע פאניקה ופחד.
היו ויכוחים ארוכים על הבעייה הפלסטינית, היתד,
תחושה שלפעמים אנשים בצבא-הקבע מחפשים בכוח
משימות, שלא תמיד מחוייבות המציאות, או שאין צורך
לעשותן עכשיו, ואפשר לחכות יום. דברים כאלה אתה
אף פעם לא יודע לפני, אלא רק אחרי מעשה. אני לא
יודע אם קרו דברים כאלה, ואצלנו ביחידה לא היה
חשש כזה.
יש נקודה אחת שבה אני נורא קיצוני. בשבוע
הראשון, בעיקבות כל האירועים האלה, אנשים
אמרו, כשדיברנו, שמוכרחים למחות, מוכרחים להילחם.
המילחמה לא נגמרת פה, אמרו, אלא ממשיכים אותה
בעורף כשמשתחררים. אמרו מישפטים כמו :״מוכרחים
למחות, כי אחרת אין מה לחפש פה״ .או :״מוכרחים
לעשות משהו ולשנות את התפיסה של המדינה הזאת מן
היסוד״ .אני שמחתי על זה מאוד. אבל ראיתי, כבר
כשישבנו בביירות והיה קצת יותר מסודר — אין לחץ,
מתקלחים כל יום שלאט־לאט זד, הולך ודועך, הולך
ונעלם.
כשהשתחררנו, הבאתי עצומה של חיילים נגד שתי קה,
ואנשים חתמו. הרוב תמך בעמדה הזאת, הרוב הת נגד
לדרך שבה ניהלו את המילחמה הזאת — אבל בזה
זה נגמר.
אנשים חוזרים והולכים הביתה, ושוכחים איפה הם
היו ומה הם חשבו. לא נוח להם לבוא לכל ההפגנות
ולמישמרות־המחאה ולכל הכינוסים, והם שוכחים איפה
הם היו ומה הם חשבו שבועיים קודם. בשתיקה הזאת
הם מכשירים את הקרקע למילחמה הבאה.
אולי אני תמים, אולי אני לא מצליח לחדור לתחושה
של האנשים. אבל אני חושב שאדם שחזר חי מהמילחמה

״כאשר הקו״נית ברדיו אמרה שהפסקת־האש נשמות ע דין
צה״ר, בקושי אפשו היה לשמוע את הקור שרה בגרר ההפגזות שונו! ,
של אריק שרון? ועוד אחד אמר: זה לא כמו לשחרר
את ירושלים.
אני לא מקבל את התפיסה הזאת, כאילו לשחרר את
ירושלים זה קוטב אחד והמילחמה הזאת היא קוטב
אחר. אבל בקטע ההוא, היתה למישפט חייל שאמר זאת
משמעות מאוד חזקה.
ואז התחילה הדילמה של שאר האנשים: מה אנחנו
עושים פה?

אני מול
חייל ירדני
י מחרת זה דלמשיד. נוסעים בין בוסתנים, במקום
€שכבר עבר כוח, אבל צריך להיות דרוך. אתה לא
יכול לדעת מאיפה זה יבוא לך. אתה פגיע, ולא מעניין
אותך כלום, חוץ מהחיים שלך. אני כרגע לא מסוגל
לשחזר מה העסיק אותי בשעות ההן. העיניים בולשות
לכל כיוון, האצבע על ההדק — ואני נמצא בדבר שאני
לא מוכן לקבל, אבל החיים מול העיניים.
כל זה מישחק, הדיבורים על המוראל וכל הבולשיט
הזה, כאילו הדיבורים בעורף משפיעים על הלחימה. זה

אבל בקושי אפשר היה לשמוע מה היא אומרת, כי מעבר
לנו, לא רחוק, צה״ל המשיך להפגיז את שדה־התעופה
של ביירות.
אתה יושב שם, שומע את החדשות ואת הפגזים,
יודע שבעורף עם ישראל יודע שיש הפסקת־אש, ויש
אנחת״רווחה אצל כולם.
זו בעצם אחת הנקודות המכריעות, שאני חושב ששינו
לאנשים את התפיסה של מה זה צה״ל במילחמה הזאת.
זה הביא לאנשים, שאולי לפני כן לא חשבו בכלל, וחונ כו
כמוני, להכרה חדשה. ההכרה היתה שהפעם זה לא
כל-כך פשוט, שעושים בנו שימוש לא לפי הדרך שחונכנו
עליה בצבא.
אני זוכר שחבר אחד, שראה את כל ההרס שהיה
ביישובים האזרחיים, אמר לי שהוא כבר לא חושב
שלבעייה הפלסטינית יש פיתרון צבאי. אמרתי לו שחבל
שהוא היה צריך את המילחמה הזאת בשביל זה, אבל
אולי גם זה טוב.
היתר. תמונה אחת, לא כל-כך סוריאליסטית כמו זווע תית,
ביום השישי בשמונה בערב. כבר ישבנו בביירות,
ישבנו גבוה, וכל ביירות המערבית היתד, פרוסה מול
עינינו, והודיעו שבשמונה יש הפסקת־אש. בין שש
לשמונה ירדו על העיר אלפי פגזים. אני לא חושב שאני

הזאת, צריך לברך את עצמו ואת האוייב שלא פגע בו.
אדם כזה מתחתן, אדם כזה ממשיך ללמוד רפואה, מוליד
ילדים. בעוד שלוש שנים, או חמש שנים, או עשר שנים
הוא שוב ייצא למילחמה כזאת, ואולי לא יחזור ממנה חי.
מדוע? כי כשחזר מהמילחמה הזאת הוא שתק. הוא
שתק כי לא היה לו חשק, או כי לא היה לו כוח. לכן
אני לא מסוגל להבין אנשים שכל-כך תמכו במחאה,
כשהיו שם, וכשהם באים לכאן הם שותקים. אני לא
מדבר על אלה הששים לקרב. אלה לא מעניינים אותי.
הם מעניינים אותי רק כשאני איתם בקרב. אבל מעניי נים
אותי אלה החושבים כמוני ושותקים.
אני היום בהרגשה שאנחנו הולכים למאבק ומחאה.
אני לא יודע מה יהיו התוצאות. כרגע אני מוכן לעשות
הכל כדי למנוע מילחמה כזאת, למנוע שהדרג הפוליטי
יוציא את העם למילחמה שכזאת.
יכול להיות שניכשל, ואז גם אני אכשל. יכול להיות
שאכשל כי שישים אחוז או שמונים אחוז מאלה החוש בים
כמוני יישבו בבית, ואז יהיה לי קשה ללכת עם
אנשים כאלה לעוד מילחמה, שלא לדבר על מסקנה הרבה
יותר קיצונית — שאם בעם שלנו יש קונסנזוס למילחמה
כזאת — אולי אני, אישית, ריגשית, לא חלק מהעם
הזה? וזה הכי גרוע.

חיה ד ו ־ רגלית

(עם שערנת על הפנים)

אילו היד. ליאסר ערפאת זוג־קרניים, פד. רושף־אש
וזנב שחור, הכל היד. בסדר. יכולתי לכתוב במצפון שקט
שהוא נראה כמיפלצת. כל עם־ישראל היה מוחא לי כף.
כי כך צריך להיראות הצורר, שונא־ישראל יורשו של
המן הרשע, תלמידו של היטלר, הארכי־מחבל.
לא יפה כמו מנחם בגין. לא תמיר כמו אריאל שרון.
לא גבה־קומה כמו רפאל איתן. בקיצור, מיפלצת.
אך מה אני יכול לעשות? יאסר ערפאת אינו נראה
כמו מיפלצת.
והרבה־הרבה אנשים כועסים עלי בשל כך.
רבים אחרים, בעלי סקרנות טיבעית, שאלו אותי
השבוע: איך הוא נראה? איזה מין אדם הוא? איך
התרשמת ממנו?
יכולתי רק לומר: הוא שונה מאוד מכפי שהוא נראה
בתמונות. לא רק בתמונה הנראית כגזורה מן העיתון
דר שטירמר, בתוספת מ פיה,
המוקרנת באורח־קבע
על מירקע של הטלוויזיה,
אלא גם בתמונות של עי תונים
סתם. הוא גם שונה
מכפי שהוא נראה בסרטי-
הטלוויזיה, אף בסרט־הטל-
וויזיה שצולם בנוכחותי.
מדוע? קשה להסביר
זאת. הוא פשוט נראה אח רת.

קורה גם למדינאים
אחרים. ג׳ימי קארטר נר אה
בכל התמונות כאיש
חם, ידידותי, מחייך. כש ראיתיו
בחייו, ביום שבו
נאם לפנינו בכנסת, ראיתי ערפאת אדם קר כקרח, בעל עיניים
כחולות צוננות, מופנם, מנותק, אולי ביישן, שהחיוך
המפורסם מודבק אל פניו כמו מסיכה.
מנחם בגין נראה בסרטי־טלוויזיה רבים בחו״ל כאדם
דוחה, קנאי בעל מבט מטורף במיקצת, אדם בלתי-נסבל.
כולנו יודעים כי בפגישה אישית הוא אדם אדיב,
ידידותי למדי, בעל קסם מסויים.
יאסר ערפאת נמוך ממני במיקצת. הדבר הראשון
אליו אתה שם לב אצלו הוא זוג העיניים. הן שונות
לגמרי מכפי שהן נראות בתמונות. הן שולטות בפניו
ומעניקות להן את ההבעה. אלה הן עיניים רכות, לחות.
בטלוויזיה הן נראות תמיד כעיניים קנאיות, אימת ניות.
בחיים אין הן כאלה כלל. אולי הוא משחק —
במודע או בלא־מודע — אולי זהו טריק של המצלמה.
במציאות האיש הוא בעל הליכות פשוטות, בלתי-
אמצעי, ידידותי. שמעתי על כך לא־פעם מפי עיתונאים
זרים שריאיינו אותו, ולא האמנתי כל-כך. אבל זה כך.
הוא בלתי־רישמי. אין אצלו גינונים של סמכות. אין
הוא נראה כמו ״טרוריסט״ או מנהיג של ״טרוריסטים״.
הוא בוודאי פחות סמכותי מאשר בגין או שרון.
אנשיו מתייחסים אליו בכבוד, אך בלי כל גינונים
מתערבים בשיחתו, קוראים קריאות-ביניים, מתייחסים
אליו כאל אבא. אין זה ״מיפקדת מחבלים״ או מטה
צבאי. זד. דומה לחצר של רבי.
אין הוא אינטלקטואל, ולא איש ההגיון הקר. הוא
איש האינטואיציה. מדי פעם יש אצלו התפרצויות רגש ניות,
והתרשמתי שאינן מעושות, אלא אמיתיות. אילו
הייתי מנהל עימו משא־ומתן, הייתי פונה יותר אל
הרגש, אל תחושת־הכבוד, אל הערכים הערביים המ סורתיים
של נדיבות ורוחב־לב, מאשר אל סעיפים של
מיסמכים, נוסח בגין. כמו כל ערבי אמיתי, הוא איש
המחווה. בזה הוא דומה לאנוואר אל-סאדאת, אף שהוא
שונה מאוד ממנו מבחינות אחרות.
אין זה אדם המקבל בקור־רוח החלטה, והכופה
אותה בכוח על זולתו. נדמה לי שהוא חולש על האירגון
בכוח אישיותו, וכי הוא ישתדל בכל מצב למצוא את
הפשרה בין התפיסות. יש אשר יאמרו: זהו מחדלו
ההיסטורי־ יש אשר יאמרו: זה כוחו.
אשר לשני הדברים שהפכו אצלנו סימלי־האימד: .
הכופיה והזקן — בימים אלה (וגם בעת הפגישה עימנו)
הוא נוהג לחבוש כובע צבאי בצבע חאקי, בעל מיצחיה.
בתמונות הרשמיות נהג לחבוש כופיה. נדמה לי שיש
לכך סיבה פשוטה: הוא קרח במרכז הקודקוד, והוא
רגיש לכך. בעת השיחה הסיר את הכובע מפאת החום,
אך עוזריו ביקשו שלא לצלמו כך. חבל, בראש גלוי
הוא נראה ככל האדם, ואין הוא שונה מחברים רבים
בכנסת ישראל.
והזקן .״האיש עם השערות על הפנים,״ אמר מנחם
בגין, בעליונות הטיבעית של גבר יפדדתואר, על אותה
״חיה דדרגלית״ .כך זה אכן נראה בתמונות: שערות-
זקן פרועות, כמו אצל אדם שלא התגלח מזה יומיים-
שלושה .״איך הוא עושה את זה?״ שאלו אותי לא פעם
גברים, היודעים כי פשוט אי-אפשר להשאיר בפנים,
באורח-קבע, זיפי־זקן בני יומיים׳.
כפי שכבר גילתה שרית ישי בתיאור הפגישה, יש
ליאסר ערפאת זקן רגיל לגמרי, מטופח כרגיל. אלא
שזהו זקן לבן, שיש בו כתמים של שערות שחורות.

המצלמה מתעלמת מן השערות הלבנות ומגלה רק את
הכתמים השחורים. כך נראה כאילו יש בפניו גידול-פרא
אימתני.
זהו. אני יודע שהרגזתי בתיאור זה אנשים רבים,
שהיו רוצים כי יאסר ערפאת ייראה כמו הקריקטורה
האנטי־שמית שלו בטלוויזיה שלנו.
אך מה אני יכול לעשות? אני עיתונאי, אדם שמיק-
צועו ל.וא לראות ולתאר את אשר הוא רואה. ראיתי.
תיארתי.

האיש האוהב ילדים
שום דבר לא הרגיז אזרחים רבים כמו המילים ״הוא
אוהב ילדים״ .הדברים נאמרו בעברית על־ידי עמאר
שאקור, אחד מעוזריו הקרובים, בוגר האוניברסיטה העב רית
ובן כפר סח׳נין בגליל. שאקור הוא בעל הדירה
שבה נערכה הפגישה, והוא אבי שלוש הילדות שהס תובבו
בחדר. תצלומו של ערפאת, כשהוא משחק עם
הילדה, הרגיז במיוחד.
עמוס קינן, שהמיר לצורך זה את ביקורת־המיסעדות
בביקורת־התיאטרון, אף קבע שהיה זה בימוי גרוע.
זה לא היה קורה אילו היה הוא מביים את הפגישה. חבל
שלא הוזמן.
אלא מה — הדבר לא בויים כלל.
הבנות, ובמיוחד הבת הקטנה, נמשכו אל ערפאת
כאל אבן־שואבת. היא הפריעה לו בדיבור, טיפסה עליו
שוב ושוב. הוא הושיב אותה לידו כדי שתשב במנוחה.
לא היה כל ספק בכך שהילדה אוהבת את האיש,

אוד׳

אמד

כאילו היה סבא, וכי הוא אוהב לשחק עימה. זד, לא
בויים לצורך הצילום בטלוויזיה. דיברנו שעתיים לפני
שהוכנס צוות־הטלוויזיה לחדר (לפי בקשתי) ,ובכל הזמן
הזה נמשך יחס זה.
קשה לרמות ילד. ילד יודע. הילדה הזאת לא שיחקה
תפקיד. היא התנהגה באופן טיבעי.
אז מה?
ניסיתי לעמוד על טיבה של התגובה הזועמת הזאת.
ערפאת אינו יכול לאהוב ילדים. מי שאומר שהוא אוהב
ילדים, משקר. או שנפל קורבן לביום.
מבחינה הגיונית, זוהי שטות. העובדה שפלוני אוהב
ילדים אינה מעלה ואינה מורידה. אנשים רעים מאוד
בהיסטוריה אהבו ילדים, ואני בטוח שיש אנשים טובים
מאוד שאינם סובלים ילדים( .אני כשלעצמי מסרב
לאהוב או לא לאהוב ״ילדים״ .יש ילדים המוצאים חן
בעיני, ויש שלא. אני מתעקש להתייחס אל ילדים כאל
בני־אדם, ואני מסרב לאהוב בני־אדם בלי אבחנה).
יתכן שערפאת היה מעורב בהחלטה על פיגועים,
שבהם מצאו ילדים את מותם, כמו במעלות ובנהריה.
איך אדם כזה יכול לאהוב ילדים?
ראיתי במו עיני בביירות בית־חולים גדול של
הסהר האדום הפלסטיני, שהופגז על־ידי ספינות חיל-
הים, באחת מאותן הפגזות שבהן הושגו — כפי שנאמר
בהודעות דובר צה״ל — ״פגיעות טובות״ .הפגיעה הטו בה
הזאת פגעה בבית-חולים, שסומן בבירור בדגל גדול
של הצלב האדום והסהר האדום, ושבו יש מאות חולים
כרוניים וילדים מפגרים. שיבעה ילדים נהרגו, עשרים
נפצעו, מאות האחרים נשארו כלואים בבניין המפוצץ.
בהחלטה על ההפגזה הזאת היה בוודאי מעורב מנחם
בגין. בגין אוהב ילדים. ילדים יהודיים. כשילד יהודי
חיבק את ברכו, הוא החליט להפציץ את הכור בבגדאד.
כאמור, אהבת־ילדים אינה מעידה דבר על אופיו של
אדם. לא לטובה ולא לרעה.
אם כן, מדוע הערה זו של פלוני, שערפאת אוהב
ילדים, כל-כך־ הרגיזה. הפכתי והפכתי בדבר, והנה המס קנה
שהגעתי אליה: ההערה מרגיזה, מפני שטמון בה
רמז כאילו יאסר ערפאת הוא בן־אדם.

זה מרגיז הרבה אנשים. הם רוצים לשנוא אותו. הם
רוצים שיהיה חיה דדרגלית, כדי שיוכלו לשנוא אותו
יותר. ברגע שהמנהיג הראשי של האוייב הוא בן־אדם —
בעל מעלות ומיגרעות, תכונות חיוביות ושליליות —
זה מפריע לשינאה.
מי שזעם על כך צעק, למעשה :״אל תפריעו לי
לשנוא !״

הדים מבית־בושס
אני מוכרח להתנצל לפני הדה בושם, המבקרת.
עשיתי לה עוול.
אני מבקש מחילה על כך, למרות שעשיתי את העוול
הזה בליבי פנימה, ואיש אינו יודע על כך.
השבוע פורסמו עלי כמה מאות השמצות בכתב ועל-
פה. לא היה סוחר־שינאה, דמגוג, רודף־פירסומת, עסקן
מתוסכל, פאשיסט, עיתונאי מקנא, מחרחר־מילחמה (על
חשבון הזולת) ,ספסר־נשק, מרוויח־מילחמד, וסתם מופרע
שלא תבע לחתוך אותי לחתיכות, להעמיד אותי לדין או
לרצוח אותי.
כל זה היה כדרך הטבע, ולא היה בכך כל דבר מפתיע.
אם קרה השבוע דבר מפתיע, הרי היה זה דווקא ההיפך :
ריבוי התומכים והמעודדים, ומיעוט המשמיצים. אין
ספק שקרה משהו בעם־ישראל בשבועות האחרונים. כשם
שהמשמיצים באו מכל המחנות, והיו ביניהם שוחרי-
שלום מיקצועיים, כן באו המברכים והמעודדים מכל
המחנות, והיו ביניהם גם אנשי הימין. קרה משהו במ דינה,
התחומים השתנו, ואחרי המילחמה יהיה צורך לשר טט
מפות פוליטיות חדשות.
בין המשמיצים־בכתב היו מכל המינים, ולא היו כמ עט
הפתעות.
בא אלי יאיר קוטלר. אני מכיר את קוטלר מזה זמן
רב כצפע, הבא לביתך כשהוא שופע ידידות, והכותב
אחר־כך מאמר שכל מילה בו חדורה שינאה תהומית.
הוא בא שוב לביתי, שפע שוב ידידות, וכתב שוב מאמר
שכולו רעל של קינאה אין־סופית, של מי שנחשב פעם
כעיתונאי. מכיוון שחיכיתי לזה בדיוק, לא יכולתי שלא
לחייך. איך אפשר לכעוס על צפע?
וכן הלאה, כל להקת־התנים המסורתיים של מעריב,
השוליים המטורפים של הימין הקיצוני, האולמרטים וה־קאופמנים,
הבורים, המקנאים, הפרימיטיבים שאינם מסו גלים
למחשבה רציונאלית. כל אחד תרם את תרומתו.
קראתי ושמעתי, והגבתי בליבי כפי שמגיב אדם
נורמלי על דברים כאלה. סיווגתי את בעליהם על פי
מידת היושר, מנת־המיש-
כל והרמה המוסרית שהת בטאו
בדבריהם. לא סיווג-
תי אותם על פי המין.
כולם היו גברים.
אך כאשר קראתי את
רשימתה של הדה בושם,
נהגתי משום־מה אחרת.
יכולתי להגיד לעצמי :
הרי זו סתם רשימה מטומ טמת.
הגברת זועמת על
כי ״רכנתי״ על יאסר ער־פאת,
על כי ״שתיתי בצ מא״
את דבריו, וציינה ש־ערפאת
כלל לא דיבר אלי,
אלא אל הטלוויזיה. כל
טענה אווילית מחברתה.
הקלטתי את הדברים בר־שם־קול
זעיר, ואילו היתד, הגברת בושם עיתונאית,
היתד, יודעת שאי־אפשר להקליט דבריו של אדם כזה
מבלי ״לרכון״ עליו. הייתי צריך ״לשתות את דבריו״,
מבלי להתווכח, כי עיתונאי צריך לשאול ולהקשיב
לתשובות( .למעשה לא נהגנו כך, אלא כולנו — שרית
ישי, ענת סרגוסטי ואני — נכנסנו לוויכוח עם המרואיין,
דבר שאינו מקובל בראיון עיתונאי רגיל ).ואילו טרחה
הגברת בושם לקרוא את התמליל של הפגישה לפני
שכתבה עליה, היתד, יודעת כי שוחחתי עם ערפאת כשע תיים
לפני שנכנס צוות־ד,טלוויזיה, ואז פנה ערפאת,
כמובן, אל המצלמה כדי להעביר את המסר שלו לחו״ל.
עד אז, במשך השעתיים, דיבר אלי ואל שרית ישי, ויש
עשרות תצלומים המראים זאת.
אילו נכתבה אותה רשימה בידי גבר, הייתי אומר:
״אלוהים, איזה מטומטם !״ אך במיקרה זה הערתי,
בליבי, כמה הערות על בעיותיה האישיות של הגברת
בושם, על תכונותיה הגופניות, על תיסכוליה הפרטיים,
ועל התפקיד שממלאים סמלים פאליים כמו משה דיין
ואריאל שרון.
כעבור רגע התביישתי בכך. אמרתי לעצמי: הנה
תפסתי אותך! נשארת בסר־הכל חזיר שוביניסטי גברי,
למרות שנדמה לך שהשתחררת מזה.
התביישתי. התנצלתי בפני עצמי. המין של הגברת
בושס אינו שייך לעניין.
ז׳ן־פול סארטר אמר שכל אדם הוא גזען — אך יש
אנשים המודעים לכך והלוחמים בגזענות שלהם. לפי
אותו כלל ניתן לאמר שכל גבר הוא שוביניסט גברי —
אך יש גברים המודעים לכך והלוחמים בזה. אני עדיין
לוחם.

—י*—י<יייי(1ייוווייוווו

11*110
יאסר ערפאת אמר דברים חשובים ־
אך חשוב מכל הדברים שאמר היה עצם קיום הפגישה
עיתון, חבר־כנסודלשעבר, איש מחנה־השלום ומראשי
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, שיש
לה מצע חד־משמעי בזכות קיומן וביטחונן של מדינת־ישראל
ומדינה פלסטינית — היא פעולה דרמאתית
מסוג זה.

זהו המסר. וכל אדם כישראל שליכו אינו
גס, והמחפש בכנות דרכים לשלום — קלט
אינסטיקטיכית את המסר הזה.
ף מסר העיקרי של פגישתי עם יאסר ערפאת
י 1טמון בעצםקיוםהפגישה .
נביא התיקשורת המודרנית, מרשל מק־לוהאן, טבע
את האימרה המפורסמת :״האמצעי הוא המסר.״ לאמור:
אופיו של כל אמצעי־תיקשורת — הטלוויזיה, הרדיו, ה קולנוע,
הספר, העיתון — הוא המעצב את תוכן המסר
שהוא מוסר.
מה שאירע באותו יום־שבת, לפני שבוע וחצי, בביי רות
הנצורה, הוא זה :

כפעם הראשונה מאז קיום אש׳׳!ז נפגש האיש
מס׳ 1של האירגון עם ישראלים.
הפגישה לא היתה מיקרית, אלא אורגנה
מראש• פניתי אל דישכתו של ערפאת כמה
•טעות קודם לכן, זהיתה לו השהות לדון ולהחליט
על כך.
הפגישה נערכה עם ייטראלים ציוניים. ככל
מגעי עם הפלסטינים אני מגדיר את עצמי
כפירוש כציוני.
הפגישה לא נערכה כחיטאי, אלא בפרהסיה.
היא הוקלטה כולה, צולמה כחלקה בטלוויזיה,
ודוכר אש״!ז הוא שהודיע עליה כהודעה ריש•
מית לעולם כולו. כעוד ששתי עמיתותי, שנלוו
אלי, כאו לפגישה כעיתונאיות מיקצועיות
כילכד, הרי אני גם איש־ציכור, והדכר הודגש
כהודעת אש״ף.

מילחמת ויאט־נאם הוכרעה בדעת-הקהל האמריקאית.
הסיכסוך הישראלי־פלסטיני יוכרע בדעת־הקהל היש ראלית.
ישראל
היא מדינה דמוקרטית. דעת־הקהל קובעת
מי. ימשול בה, ומה תהיה המדיניות.
הסיכסוך קיים מפני שדעת־הקהל הישראלית אינה
מאמינה באפשרות של פיתרון הסיבסוך בדרכי־שלום.
אין היא מאמינה כי העם הפלסטיני ומנהיגותו המוסמכת
אכן יראו בהקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל,
תוך שלום עימה, סוף־פסוק.
כאשר קיימות עמדות ציבוריות כה מושרשות, שצמחו
במשך מאה שנים ׳של מילחמה, אי־אפשר לשנות אותן
בניסוחים דיפלומטיים, כפי שעשו ראשי אש״ף. בתמלילים
של אש״ף חלה התקדמות מתמדת מזה כמה שנים.
בוצעו שינויים גדולים בניסוחים׳ באמצעות שינוי של
מילה אחת פה ומילה אחת שם. זה היה חשוב מאוד,
אך לא היתד, לכך שום השפעה על דעת־הקהל הישראלית.
מד, גם שאמצעי־התיקשורת הישראליים מעלימים באופן
שיטתי את המידע על כך.

כדי להשפיע על עמדות־היסוד של המוני־אדם,
דרושות פעולות דרמאטיות, פעולות
ששום אמצעי-תיקשורת כעולם וכישראל אינו
יכול להתעלם מהן, פעולות שכעצם מהותן
מוסרות מסר שאי־אפשר לעוות ולסלף אותו.
הטפתי לתורה זו (היו שקראו לה, במג׳עינו ,״תורת

היא גרמה לסנסציה בעולם כולו.

ך* מסר הוא שיושב־ראש אש״ף נפגש עם ישראלי,
י • עיתונאי ואיש־ציבור, השייך למחנה־השלום היש ראלי.,

הנה
כי כן, זהו המסר המרכזי: הישיבה
יחד, זה ליד זה, של הנציג הככיר של אש״ף
ושל איש תנועת־השלום הישראלית•
מסר זה חשוב מכל מד, שנאמר ולא נאמר בשיחה
עצמה.

עצם הפגישה היוותה הכרה של אש״ך
כמהנה־השלום הציוני כישראל — מחנה
המקיף עתה מאות־אלפי ייטראלים.
מי שמכיר במחנד,־השלום הישראלי, מכיר בקיומה —
ובזכות־קיומה — של מדינת־ישראל. כי מחנה־הישלום
הוא פטריוטי, יותר מכל מחנה אחר בישראל. הוא דבק
באופן מוחלט בקיומה של מדינת־ישראל, בעצמאותה,
בריבונותה ובשלמותה, בזכותה לשלום ולביטחון. כל
ראשי אש״ף יודעים זאת היטב. הדבר הובהר, כמובן,
בצורה חד־משמע״ת בשיחה עצמה.
השלכה זו של הפגישה אינה מוטלת בשום ספק. ויש
לכך הוכחה פשוטה ביותר. במשך כל שנות קיומו של
אש״ף, נמנע יאסר ערפאת מלקיים פגישה כזאת, אף
שהיוזמה לכך הועלתה לא-פעם במשך שמונה השנים
שאני מקיים מגעים עם אישי אש״ף.

הם תפסו את העיקר. והעיקר היה הפגישה
עצמה.

יתונאית מאירופה, שבאה השבוע לראיין אותי,
? פתחה בשיחה במילים :״אמרו לי בישראל שאתה
פירוש המושג
פ ס? 5ס ס ״.0 אוהב הצרפתי: מכות־פתע דרמאתיות.

הודיתי כאשמה. אף הוספתי עליה. אמרתי
לכתכת: אני רואה במכות״פתע דרמאתיות
כאלה מכשיר מרכזי להשגת השלום כמרחב.

ואכן, במשך שמונה שנים, במאות פגישות עם אישים
פלסטיניים וערבים אחרים, בשיחות פנים־אל־פנים ובוועי דות
פומביות, בכתב ובעל־פה, חזרתי כמו תוכי על
מסר מרכזי אחד, כלהלן:

הגורם ;הקובע כמאכק על השלום כין
מדינת־ישראל והעם הפלסטיני הוא דעת•
הקהל הישראלית.
מילחמת אלג׳יריה הוכרעה בדעת־הקהל הצרפתית.

^ מליל השיחה חשוב פחות מאשר עצם קיומה.
אך גם לו יש, כמובן, חשיבות רבה.
שרית ישי שאלה את ערפאת לגבי האמנה הפלסטינית
הזכורה לשימצד( ,בעיקר בישראל עצמה) .היא אמרה
שהאמנה אינה מכירה בקיומו של העם היהודי או
האומה היהודית. ערפאת השיב ׳שאין באמנה סעיף כזה.
הרבה אנשים התרגזו עלינו על כי לא הגבנו מיד
על הטענה הזאת, שלא שלפנו את נוסח האמבה (שלא
היה באותו רגע בידינו) ושלא ערכנו לאיש חקירת י.
שתי־וערב.

על טענה זו ניתן להשיב בפשטות:
אילו היתד, השיחה מתקיימת בבית־קפה בפאריס,
בוודאי היה עניין רב מאוד בניתוח אותו מיסמך אנטי-
פאטי ובדיקתו לפרטי־פרטיו. זה יכול להיות ויכוח
מעניין.
אבל אנחנו ישבנו בביירות הנצורה. בכל רגע יכול
היה להיפתח בה קרב־ההשמדה הסופי, וזמננו היה מוגבל.
הוויכוח האקדמי על האמנה בנסיבות אלה היה מגוחך.

כאשר יאסר ערפאת אומר שאין כאמנה
שלילת קיומו של העם היהודי — די ככך
לשעה זו.
אקדמי,

אלא

זה מספיק — מפני שהעניין אינו
פוליטי.
אפילו אין אמת בטענתו של ראש אש״ף לגבי
הניסוח המדוייק של מיסמך זה, שהתקבל לפני 14
שנה, בנסיבות שונות לחלוטין — הרי עצם אמירתו
הפומבית כי המיסמך אינו שולל את קיום העם היהודי
— הוא הצהרה מדינית ממדרגה ראשונה, הקובעת
עמדה לשעה זו׳ והמרוקנת את המילים הנדונות באמנה
מכל תוכן ממשי.
על דרך המשל (ולהבדיל) :אילו הכריז היום מנחם
בגין כי מעולם לא התנגד להקמתה של מדינה. פלס טינית,
לא היה בכך אמת — לגבי העבר. אך היה בכך
איתות חשוב ביותר לגבי כוונותיו בהווה — וזה חשוב
הרבה יותר. אילו עשה כן, הייתי לוחץ את ידו בשתי
ידי.
כאשר באו האמריקאים לכרות עם ברית־המועצות
הסכם על ״דטנט״ וצימצום־חחימוש, הם לא תבעו מן
ד,סובייט העליון לקבל החלטה רישמית המבטלת את
המאניפסט הקומוניסטי ואת הכרזתו המפורסמת של
ניקיטה כרושצ׳וב :״נקבור אתכם !״ הם הסתפקו בהסכם,
הקובע עובדות חדשות.
אם אי־פעם תטיל עלי ממשלה ישראלית לנהל משא-
ומתן לשלום עם אש״ף, או עם ממשלה פלסטינית זמנית
שתקום עד אז, אעמוד בהחלט על כך שבתוזה־השלום
ייכלל סעיף האומר :״כל המיסמכים. האמנות וההכרזות
של שני הצדדים, הנוגדים את רוחו ולשונו של חוזה
זה, בטלות ומבוטלות בזה.״

כד השאר הוא בולשיט.

יוזמות אלה לא נענו, דווקא מפני שהיה
כדור כי זוהי תפנית כעלת משמעות ככירה,
ושממון כה גרעין ההכרה כמדינת־ישראל.
עוד אדבר בהמשך הדברים על טיב העיתוי — מדוע
קרה עתה מה שלא קרה קודם לכן. כאן חשוב להזכיר
את המסר עצמו.
העיתון המכובד ביותר בעולם, טיימס של לונדון,
הכתיר את הדיווח על הפגישה בשתי המילים ״פגישה
היסטורית״ .באותן המילים השתמש לה מונד של פאריס,
ושורה ארוכה ישל כלי־תיקשורת פחות השובים.

ך* יו שזעמו

על כי לא העליתי, בשיחה זו, את

* י בעיית הטרור.
יכולתי, כמובן, לעשות זאת. אני מודד, שהפיתוי
היה גדול. יש לי הרבה מה לומר על מעשיו של אש״ף
ועל מחדליו, על שיטות־המאבק שלו ועל פיגועיו.

יכולתי להקדיש לכך את השיחה, והייתי
חוזר הכיתה כגיכור לאומי.

ערפאת בראיון: האמצעי הוא המסר
אבנרי״) במשך שבים רבות — גם בשיחות סודיות עם
אישים מצריים — לפני שאנוור אל־סאדאת הדגים אותה
בצורה כד, גאונית. היתד, זאת הדגמה מושלמת, כמעט
מדעית. ב־ 1971 הציע אל־סאדאת שלום עם ישראל
במיסמך רישמי שהגיש לשליח האו״ם. מסר זה עוות
וסולף על־ידי גולדה מאיר והמימסד הישראלי כולו. הם
התעלמו ממנו. משום־כך נהרגו אלפי ישראלים, מצרים
וסורים במילחמת יום־הכיפורים.
אל־סאדאת למד את הלקח. ב־ 1977 לא שלח איגרת,
אלא ביצע פ 11ז פ11פ־ פ ס? 8ס ס 0פנטסטי, כאשר
הופיע בירושלים. שלושה וחצי מיליוני ישראלים ישבו
דבוקים למקלטי־ד,טלוויזיה, העולם כולו היד, מרותק.

המסר המרכזי של כיקור אל-סאדאת לא
היה כלול כתמליל נאומו ככנסת. הוא היה
כלול כעצםהופעתוכירושלים .
הנסיבות שונות, הדברים שונים. אך בעיקרון׳ הסכמתו
של יאמר ערפאת להיפגש עם ישראלי ציוני — עורו־

במיקרה זה היה התמליל נראה בערך כך:
אכנרי: מר ערפאת, מדוע ביצעתם במינכן פעולת־טרור,
שהסתיימה במותם של מיטב ספורטאינו?
ערפאת: מר אבנרי, מדוע רצחתם את הנציגים
הדיפלומטיים של אש״ף בכמה בירות אירופיות?
אכנרי: מדוע ביצעו פלסטינים מעשי־תועבה כמו
זה במעלות, שבו ניספו עשרות ילדים?
ערפאת: מדוע ביצע חיל-האוויר הישראלי הפצצות
בביירות, שבהן ניספו מאות ילדים?
אכנרי: בית-שאן ! כביש־החוף ! זוועת נהריה !
ערפאת: קיבייה ! כפר־קאסם ! צור ! צידון ! ראשי־דיה

וכן הלאה. יוכן הלאה.
מזה שנים רבות מתנהלת מילחמה בין ישראל והעם
הפלסטיני. זוהי מילחמה עכורה, מזוהמת, שבה בוצעו
זוועות רבות. טיבעי הוא — זהו טבע אנוש, וגם טבע
העמים — שכל צד רואה ר ק את הזוועות שמבצע
הצד השני.

התשוכה על זוועות המילחמה, ובמיוחד
של מילחמה זו, היא אחת: לשים קץ למיל•
חמה, כדי למנוע זוועות נוספות.

שארל דה־גול חציע ללוחמים האלג׳יריים, שביצעו
זוועות נוראות עוד יותר׳ ״שלום בין אמיצים״ .האמרי קאים
ניהלו משא־ומתן עם הוויאט־קונג, שאכזריות שיטו תיהם
היו לשם דבר. הבריטים עשו שלום עם ראשי
המאו־מאו, כנופיית־הגרילה האכזרית ביותר במאה זזנו־פחית.
מנהיגה, ג׳ומו קנייטה, אף התקבל — כך נדמה
לי — על־ידי מלכת בריטניה.
היו ימים שהבריטים סירבו לתת אשרת־כניסה למנחם
בגין, האיש שתלד, את שני הסמלים הבריטיים שלא היו
לוחמים ומילכד את גופותיהם, האיש שפוצץ את מלון
המלך־דויד, על עשרות הגברים והנשים, רובם אזרחים,
שעבדו בו. בינתיים ביקר בגין בלונדון כמה פעמים.

אכל, שואלים רכים, איך זה !הסכמתי לשכת
על ספה אחת עם אדם שהיה קשור — לפחות
כדרג המדיני — עם מדיניות שפמיסגרתה
בוצעו חלק. מן הזוועות האלה?
אני עוקב מזה שנים אחדי המתרחש באש״ף׳ והיו
לי מקורות מידע משלי. אני יודע בי מזה שנים פועל
יאסר ערפאת, יותר מכל אדם אחר באש״ף, למען
המרת שיטות־הטרור בשיטות של מאבק מדיני• .ערפאת
הוא שהפסיק את מעשי־הטרור הבינלאומיים של אש״ף,
כגון חטיפת המטוסים והפגיעה במוסדות ישראליים.
הוא האיש שכפה על כוחות אש״ף שביתת־נשק לאורך
הגבול הצפוני, שנשמר בקפדנות במשך שנה תמימה —
עד שההפצצות המאסיוויות של חיל-האוויר בביירות
הביאה לתגובה ששימשה עילה (מוזמנת) למילחמה.

שלום עושים עם אויכים. ואיש אינו אוהב
את השיטות של אויכיו.
אך שוב: השיחה לא התנהלה בבית־קפה בפאריס.
ישבנו בדירה בביירות הנצורה. ידענו שבכל רגע יכולה
להיפתח ההתקפה הגדולה של אריאל שרון. הסתכלנו
בבעלת־הדירה ובשלוש בנותיה הקטנות, ולא יכולנו
להתחמק מן המחשבה: מה יקרה להם, כאשר תתחיל
ההפצצה המאסיווית ביותר, וכאשר יתנהל כאן קרב
מבית לבית, ומה יקרה לחיילי צה״ל שייהרגו במערכה?

האם העבר יכול להשכיח את ההווה׳•
האם ההווה צריך להשכיח את העתיד?

^ עיקר אינו מה קרה אתמוה ומה נכתב
י 1אלא מה שיקרה מחר .

אתמול,

יום לפני הפגישה הכריז יאסר ערפאת
פומבית שהוא מקדם ככרכה את הצהרותיהם
של שלושת היהודים הגדולים — פיאר מנדס
פראנס, נחום גולדמן ופילים קלוצניק —
שהציעו הכרה הדדית כין מדינת ישראל
ואש״ף
בשיחה עימי, שהוקדשה ברובה לבעיית ההכרה, טען
יאסר ערפאת שאש״ף כבר הכריז, לפחות שלוש פעמים,
על נכונות להכיר בישראל — על־ידי קבלת ההכרזה
האמריקאית־סובייטית משנת , 1977 על־ידי קבלת יוזמתו
של ליאוניד ברז׳נייב משנת 1981 ועל־ידי קבלת תוכנית
האמיר פאהד (שנוסחה, למעשה, על־ידי ערפאת עצמו).
שלושת המיסמכים כוללים את ההכרה בישראל, במיס־גרת
של הסכם־שלום.
ושוב: יכולים אקדמאים לבוא ולנתח עד מחר בבוקר
את המיסמכים ואת התגובות עליהם, ולפרש את הדברים
כך או אחרת. אין לזה שום. חשיבות פוליטית .

החשיכות הפוליטית היא ככך שכפגישה
עם ישראלים, כדכרו כמישרין אל העם הישראלי,
הכריז ערפאת ב־ 3כיולי צא 19 כצורה
שאינה משתמעת לשתי פנים שהוא מוכן
להכיר כישראל.

ערפאת עם שרית ישי, אורי אבנרי והילדה מונה: הכחדה בכל רגע
בעיני כל אדם נבון, ובעיני כל מדינאי נבון, הכרזה
כזאת מספיקה כדי לפתוח במשא־ומתן. ההכרה הפורמלית,
המלאה, צריכה להיכלל בחוזה־השלום.
באים ואומרים: מדוע לא לחצתם יותר, מדוע לא
תבעתם הצהרה מפורשת עוד יותר?
כשטענה זו באה מפי אנשים תמימים, שאינם אמונים
על מעשים פוליטיים, אני מבין אותה. אשיב להם כי
בפגישה ראשונה כזאת, בנסיבות כאלה, די בכך. אני
מוכן בכל עת לצאת בשליחותה של ממשלת־ישראל
לפגישה שניה ושלישית, כדי להשיג ניסוחים מפורשים
עוד יותר.
אך כשטענה זו באה מפי אנשים האמורים להיות
אמונים על קריאת טכסטים פוליטיים, היא מעוררת בי
רק בוז. הם מבינים את משמעותה של הצהרה זו.
נכון, אילו ניסחתי אני את תשובותיו של ערפאת,
הייתי בהחלט מנסח כמה מהן אחרת. יש לי ניסוחים
משלי, והם חד־משמעיים, ברורים, נהדרים. אבל המשיב
היה יאסר ערפאת, מנהיג פוליטי שעליו להתחשב בגור מים
רבים.

השאלה היא: האם הדכרים שאמר מהווים
צעד גדול קדימה, לקראו! השלום, או לאו?
רק עיוור יכול להכחיש זאת. עיוור או קנאי, המעדיף
את סיפוח השטחים הכבושים על פני השלום.

ד כל תלוי בטיב העיתוי.
אומרים: רק תודות לאריאל שרון יכולת ביכלל

להגיע לביירות, ורק תודות למילחמה שלו הסכים ערפאת
להיפגש אי׳תך.

זה נכון — אך כצורה שונה מכפי שסכורים
רכים מן האומרים כך.
שני דברים קרו במהלך מילחמת־הלבנון, שאיפשרו
את הפגישה הזאת בשעה ז ו .

ראשית: הכגידה המחפירה של הסורים
כעניין הפלסטיני.
במשך שנים מנעו הסורים כל יוזסת־שלום פלסטינית.
הם שלטו בלבנון, היה להם כוח־וטו גדול בצמרת אש״ף.
יחד עם סוכניהם של מדינות אחרות, כמו לוב, הם
מנעו כל מדיניות־עצמאית של אש״ף.
עתה, כאשר ערקו הסורים ונטשו את לוחמי אש״ף
בשדה־הקרב, וכאשר העולם הערבי כולו הפקירם לגורלם,
מסוגל יאסר ערפאת לעשות את אשר רצה לעשות
מזמן.

זהו אחד הפאראדוכסים של המילחמה:
ככיירות הנצורה, מול פני הסכנה של הכחדה
אישית, יכלה הנהגת אש״ף כפעם הראשונה
כחייה (ואני מקווה שלא כפעם האחרונה)
לנהל מדיניות עצמאית לגמרי, ולפתח יוזמת
שלום משמעותית.
שנית: עלייתה של תנועת־השלום הישראלית.
אומץ־ליבם של כל חלקי התניעה אשר יצאו בגלוי
נגד מילחמת־הלבנון, הפגנות־ההמונים, עצומות החיילים
והודעות ההורים — כל אלה עשו רושם עמוק ביותר
במחנה הפלסטיני.

כאן נכנה גשר, שחשיכותו לעתיד עשוייה
להיות כעלת משמעות היסטורית, נזרע כאן
זרע, העשוי לנכוט כעתיד כצורה שתשנה את
טיב היחסים כין שני העמים, ושתכיא למיפנה
היסטורי כתודעתם.
כפי שאמר ערפאת עצמו, פגישה זו נועדה לשמש
גם איתות של הוקרה למחנה־השלום הישראלי, שהתנגד
למילחמה.

מי שמכיר כמחנה זה, מכיר כישראל
אחרת. ומי ׳שמכיר כישראל אחרת, מכיר
כישראל.
ם כן, מהו המסר ז
המסר הוא: אילו היתה קיימת עתה
ממשלה אחרת כישראל, זהו הרגע הפסיכולוגי
להציע לעם הפלסטיני, באמצעות אש״ף, הצעת
שלום נדיכה — את ״השלום כין האמיצים״.
הזדמנות זו תוחמץ, קרוב לוודאי. מנחם בגין אינו
שארל דה־גול. אריאל שרון אינו שארל דה־גול. מבחינה
אנושית, התגלו גם בשעת־הניצחון בכל קטנותם. בשדה־הקרב
הם מדברים על ״חיות דו־רגליות״ ועוסקים בהש מצות
אישיות.

אולם הפגישה הזאת פתחה פתח, ששוכ
לא ייסגר. נקכעו עוכדות פוליטיות ונפשיות,
ששוכ לא תתכטלנה.
לפני מחנה־השלום הישראלי נפתחה הדרך לביצוע
משימתו ההיסטורית: להביא לעם־ישראל שלום לדורות,
שלום אמיתי וביטחון אמיתי, שמקורם בהתפייסות היס טורית
בין שני העמים.

ערפאת עם אבנ רי: מעלות ! ביירות ! מינכן ! צידון!

זהו העיקר. את השאר נשאיר לכתבלכים.

הזוו ה ה הגדולה היו לי שיחות גלויות עם רז. היינו, כמו
שאומרים, בראש אחד. קיווינו ששירותו
הצבאי, שעמד להסתיים בחודש אוגוסט,
יסתיים בלי מילחמח .־החשש היה קיים
משום שהכל ידעו שצד,״ל עמד לצאת
למילחמה בלבנון כמה פעמים השנה.
אחרי נפילתו של רז נודע לי שסיירת
גולני, שאליה הוא השתייך, התאמנה זמן
רב על כיבוש הבופור וביחידה התבדחו
שהחבר׳ה לא ישתחררו בלי הבופור הכבוש.
רז, שידע שאני דואג לו מאוד ואוהב אותו,

יעקב ואני גוטרימן ניצבים חבוקים ומחזיקים בידם שלט

שצייר יעקב. בנם, רז גוטרמן, נפל בקרב עד כיבוש
״ 1* 1 1 1 1 ^ 1י
הבופור. השניים ניצבו בשורה הראשונה בהפגנה עם השלט שהביע את זעמם ומרי־נפשם.
לקראת סוף ההפגנה נעמד מפגין מהימין לידם והחל לצעוק סיסמות נגד
שלום־עכשיו. בני־הזוג גומרמן זזו לפינת הכיכר כדי לשלא לריב עם המפגין הנסער.
** עולם לא: ישא שלט דומה בד,פ־י׳
גנה בישראל! בני־זוג שבאו להפגנת
שלום עכשיו נגד המשך חמילחמה בלבנון
עמדו בשורה הראשונה ובידם כרזה זועקת
לשמיים :״בגין שרון ורפול, רצחתם את
בני.״

רצה לחסוך לי כל לילה לא שקט והוא היה
מספר לי שהוא קוטף תפוחים בקיבוצי
הגליל. אבל בכל זאת ידעתי שהוא נמצא
ביחידה כזו, שאם תפרוץ מילחמה הוא יהיה
בראש הלוחמים.
ערב המילחמה היה רז עם הצוות שלו
בחופשת־שיחרור בדרום הארץ. לקראת
שבת הם נקראו בבהילות לצפון. רז עבר
אצלנו והשאיר פתק שבו הבטיח שהוא
יחזור ביום השישי כעבור שבוע. ימי־המילחמה
הראשונים עברו עלי בפחד

המצבה הסטנדרטית שהציב צה״ל על קיברו הרענן

מ11
של רז, בקיבוץ העוגן. אחרי כיבוש הבופדר הודיע
ו י 1יי 111 1
שר־הביטחון שהמקום נכבש ללא אבירות. יעקב רתח מזעם כאשר גידה שעל
המצבה נרשם שבנו נפל ב״מיבצע שלום הגליל״ ,והוא מבקש להחליף את הנוסח.

לי ויכוח עם לוחמי אש״ף, אני רואה בהם
לוחמים רצחניים. יש לי ויכוח עם מי
שאמור להיות המימשל שלי, ששולח את
בני ובנים אחרים למילחמות. אם מנחם
בגין ושרים אחרים, שלא הריחו מימיהם
ריח של אבק שריפה, רוצים לצאת למיל־

צנא׳ -בגינעה אשר מנחם ונגיו
התפעל מ״אהיו הפסגות־ 1זצלול שלה
רז גוטרמן נפל בקרב על כיבוש
הבופור ביום השני למילחמה. הוריו,
אני ויעקב גוטרמן, מקיבוץ העוגן, אזרו
עוז ובברכיים כושלות באו לכיכר־מלכי־ישראל
כדי להפגין נגד הממשלה ששלחה
קרוב ל־ 300 צעירים למוות, ביניהם את
בנם, במילחמה חסרת־תכלית.

סיפר יעקב גוטרמן:

יצאתי עם השלט הזה כי לא ראיתי שום
סיבה מדוע מדינת־ישראל היתד, צריכה
להפר־הפסקת־אש עם אש״ף ולשלוח יש ראלים
רבים כל־כך להיהרג. לא ראיתי
שום סיבה לצאת למילחמה מגבול שקט
כל־כך. ראיתי בהריגתו של בני רצח. אין

חמות פוליטיות, כפי שהיתר. המילחמה
האחרונה, שיעשו זאת הם ובניהם, ושלא
יעשו זאת על חשבוני ועל חשבון בני.
מחאתי היא כדי שהורים אחרים יתחילו
לחשוב ושידעו שעליהם מוטלת החובה
לשמור על חיי בניהם.
במשך כל תקופת השירות של רז, בני,
שאיני יכול עדיין לומר עליו שהוא איננו,
חששתי ממילחמה. אודה על האמת, שאחרי
שמנחם בגין חתם על הסכם שלום עם
מצריים, זו היתד. הפתעה גדולה בשבילי
והתחלתי לשנות את דעתי עליו. אך כאשר
אריק שרון התמנה לשר־הביטחון, החשש
ממילחמה נעשה יותר ויותר מוחשי.

ראש־יהממשלה, מנחם בגין, מקבל ססבריס משר־הביטחון,
אריק שרון, באשר בא במיוחד במסוק
למקום שנכבש שעות אחדות קודם־לכן. על האדמה שהי׳תה ספוגה בדם לוחמי סיירת
גולני, שנהרגו בקרב מיותר, ציין בגין שהנוף עוצר נשימה והאוויר בבופור צלול.

נוראי. דעתי היתד, טרופה עלי. לא ידעתי
מה קורה איתי.
ביום שני באתי לחדר־האוכל לארוחת-
ערב, מישהו סיפר לי שהבופור נכבש. על-
ידי סיירת גולני, שרז השתתף בקרב ושאין
נפגעים. נהייתי מאוד לא שקט. לא יכולתי
לשלוט בעצמי, רצתי עם מגש־האוכל
למיטבח ופרצתי בבכי משחרר. ראיתי אותו
בדימיוני חוזר עייף ומאובק מהתופת ואני
כחבק אותו.
התקשרתי ליחידה שלו כדי שאהיה בטוח
במאה אחוז שהכל בסדר איתו. הפקידה לא
יכלה לענות לי תשובה ברורה. ביקשתי
למסור ד״ש חם לרז.
רצנו, אני ואני לחדר, כדי לראות את
מבנו לחדשות. שם ראינו את בגין ושרון
עומדים בפוזה של נפוליאונים על פיסגת
הבופור, מוקסמים מהנוף. שמעתי שבגין
ממלמל תחת אפו ,״אני אספר על כך
בוושינגטון ״,ועוד כמה דברי הבל. שרון
הסביר לו את הנוף. ברקע הסתובבו חיי לים.
אשתי ואני חיפשנו ביניהם את רז,
אך הוא לא נראה• הלכנו לישון מוקדם,
מתוך תחושה שרז עבר את זה בשלום.
למחרת בבוקר באו אלי לכיתה, שבה
אני מלמד, חבר קיבוץ, נציג קצין־העיר
ורופא צבאי שהסתתר מאחרי הבית. חברי
החזיק אותי תחת זרועי, התקרב אלי ולחש
באוזני :״רז נהרג.״

,/התגל מות
הפני ק ס היהודי״
^ ז התלבט קשות לפני גיוסו. הוא
י רצה שירות עם אתגר מצד אחד, אך
מאידך הוא שנא צבא, ולא היה מוכן לחתום
יום נוסף מעבר לשלוש שנות שירות
חובה. כאשר הוא הוצב בטעות לחיל־קשר,
אחרי טירונות בגולני, הוא עשה כל מאמץ,
ואפילו נכנס לכלא, רק כדי שיוכל לעבור
לסיירת גולני. הוא לא נרתע משלישים
שהתייחסו אליו בזילזול, ונלחם בכל כוחו
להגיע ליחידה שעליה חלם,

7 1 1 1 | 11י יעקב ואני מאזינים לנאומים שנישאו ן בתל־אביב.
שלוס־עכשיו
בהפגנת
ו #111111
לפני־כן השתתף יעקב במישמרת מחאה מול מישרד ראש־

הממשלה בירושלים. אני היא גיורת דנית שנישאה ליעקב,
שלו שני בנים מנישואים קורמים. אשתו הראשונה, רות, נפטרה
ממחלה ממארת. בין ההורים ורז נקשרו יחסי אהבה מיוחדים.
דרך צד שלישי אומנם, החזיקה מעמד
במשך שנה שלמה. על נהריה וקריית-
שמונה לא נורה אף לא קפצון אחד.
הממשלה הישראלית חיפשה עילה לפתור
בעיות פוליטיות בעזרת מילחמה. יריית

ח ואחיות !,

רז גוטרמן באחד הצילומים הבודדים
שלו במדים, עם שתיים מאחיותיו,
מיכל בת ׳החמש בזרועותיו ורנית בת ה־ .12 רז, שהיה ביחידה
רז, שהיה ספורטאי מעולה, בין רצי־השדה
הטובים בארץ, שייצג את ישראל
בתחרויות בלונדון ובברלין, הצליח בתוך
זמן קצר לחזור לכושרו הגופני ולהפוך
למדריד הספורט של הסיירת עד למותו.
רז בז לגינונים החיצוניים של הצבא,
סמלים, תגים, מדים מגוהצים. הוא היה
ביישן ורק באקראי נודע לי שהוא קיבל
את דרגת הסמל־ראשון שלו. הוא נסע
לעשות נפשות לפני תלמידי־תיכון בחיפה
שיתגייסו לסיירת, ואז ציוו עליו שיופיע
לפני הצעירים במדים עם כל התגים.
רז, החזק -הלוחם הספורטאי היה בעיני
התגלמות הפניקס היהודי, שפוצעים אותו
ופוגעים בו והוא עדיין חי. אני התייתמתי
בשואה, אבי נהרג בגיטו ורשה כשהייתי

מובחרת, סירב להצטלם במדים כי הוא שנא אותם. לרז אח
נוסף, טל בן ה־ 17 וחצי. רז עבר מסע תלאות עד שהצליח להתקבל
לסיירת, הוא אף שקל להפגין מול בית הרמטכ״ל.

בן .9ראיתי ברז סמל להמשכיות. למרות
שלא דיברנו על פוליטיקה, רז ידע שהש תתפתי
לא אחת בהפגנות של שלוס־עכשיו.
הוא ידע שיצאתי להפגין כדי שממשלת
בגין תחתום הסכם שלום עם מצריים. אז
האמנתי שמישהו שם למעלה מתחשב
בדעת־הקהל. עכשיו אני יותר ויותר
סקפטי.
בשנה האחרונה ראיתי לנגד עיני כיצד
מתגבשת מילחמה בשיקול קר. איך מנסים
לפתוח במילחמה בצפון ובלחץ אמריקאי
זה נמנע. בלילות התפללתי שרונלד רגן
הריאקציונר יהיה חזק כסלע ושיחזיק את
המטורפים הפרטיים שלנו על חבל קצר.
כשפרצה המילחמה ובני האהוב רז נהרג,
כל אלה שהרימו את ידם בהצבעה לשלוח

את בני להיהרג — אני רואה בהם רוצחים.
אין זה טירוף דעת של אב שכול. אני
אומר זאת במחשבה מאוד צלולה.
אופיו הרצחני של אש״ף ידוע לי ודעתי
עליהם אינה שונה מדעתו של רוב העם
היושב בישראל. אין ספק בזה שצה״ל צריך
לטפל בקטיושות שנופלות על אוכלוסיה
חפה מפשע.
אך כאן אני מגיע לנקודה של שטיפת
מוח. מי שכורך את הקטיושות על ישובי
הגליל עם המילחמה הזאת הוא שקרן מועד,
דמאגוג קר־מזג המטעה את הציבור ביוד עין.
אני מצטער שד,מכבש של הטלוויזיה,
הרדיו והעיתונות מצליח להפיל כל־כך
הרבה אנשים טובים בפח.
הפסקת־האש שהפלסטינים חתמו עליה,

] ל \ 1 1 *1 1ך | כ־ 14 חודשים לפני
11 \ 1 ^ 1 1 1י נפילת בנו, כתב יעקב
שיר קינה על מות יוסף. אחרי מות רז
מצא את השיר והזדעזע מהניבוי שלו,

הז עק ה הג דו ל ה
(המשך מעמוד ) 15
אקדח בלונדון סיפקה לה את העילה לכך.
הם הצליחו לשכנע את המימשל האמריקאי
לחופש פעולה של כמה ימים ורק לאחר
שערי לבנת הופצצו בצורה קשה ביותר,
רק אז הושבו הקטיושות. מי שכורך את
הפריצה למילחמה רק עם הקטיושות הוא
שקרן מועד שלא ראוי להתייחס לדבריו.
ברוב תמימותי חשבתי שחוץ ממילחמת
קדש, כל המילחמות נכפו עלינו. בכל
מילחמה שהשתתפתי בה ידעתי שאני יו צא
להגן על הבית שלי, בימילחמה שלא
אני יזמתי אותה ושנכפתה עלי.

אדם שאדמת־קודש חשובה לו יותר מחיי
אדם• בעיני אין אדמת־קודש ואין שום
מקום קדוש בעולם. אין מילים קדושות
ואין ספרים קדושים. יש רק ערך מקודש
עליון בעל רוח קייס ועומד והוא חיי אדם.
איני מאמין שיש חורה אחד בעולם, שפוי
דעת, שיתנחם בכך שבנו הצעיר נקפדו
חייו למען פיסת אדמה, דגל, הימנון. מה
שחשוב זה הבן המתנועע, הרוחץ בים,
המחייך, החובק נערות, הצוחק ובוכה,
המאזין לתקליט, הקורא בספר, החי. כל
היתר זה בולשיט.
אם אני אשמע עוד פעם את בגין נואם

האילוזיות. הם מקורנפים ועורם כעור פיל,
אבל אני פונה בתחינה ממש, לכל האבות
והאימהות בארץ, שיש להם ילדים ולא
חשוב באיזה גיל, שיתחילו לחשוב ושלא
ילכו בצורה עיוורת אחרי סיסמות ; מול
עיניהם צריך להיות רק דבר אחד —
שהערך העליון זה חיי אדם, ואין שום
מטרה בעולם שלמענה מוכן הצעיר להק ריב
את חייו.
אחרי מותו של רז לא יכולתי להשתחרר
מהמחשבה שהסכנה שימות מידי ממשלת
בגין רדפה אחרי כל הזמן. באחד מיומני
מצאתי שיר שכתבתי ב־ 30 במרץ בשניה

שוון הוא הרפתקן צבא• חסד אחריות ו שי קודדע ת.
נבל שהוא ימהר להתפטר, נו ייטב למדינה ולבניה.
בעיני בגין, אומת־קודש השונה יותר מ1זיי־אדם. א ני1מבקש
ממנו שימחוק את וז מרשימת, בנינו הקוושינו׳ שלו.״
הממשלה מנסה, בכל האמצעים האפש ריים,
ליצור רושם שמחסני־הנשק הענקיים
בלבנון היוו סכנת־השמד לישראל. מעניין
שראש אמ״ן לא מחזיק בדיעה זו. אני
סבור שכל מחסני־הנשק שאנו מרוקנים
יסופקו בחזרה על־ידי אוניה אחת גדולה.
בזמנו חצי־האי סיני היה ארסנל הנשק אחד
מהגדולים בעולם והעובדה היא שהיום לא
נשקפת שום סכנה למדינת ישראל, משום
שיש הסכם שלום עם מצריים !
אך כאשר מימשל פונה לעיר הקודש
חברון, ולעיר שבה. דרכו רגלי אבותינו
הקדושים, שכם, וחושב שכך הוא יוכל
להשיגם על־ידי מילחמת־דמים בלבנון,
על־ידי הטעיית הציבור, מימשל זה הוא
נפשע.

הרפתקן צבאי,
אדם מסוכן
!ך את מילחמד! פוליטית ללא ספק וה ן
ממשלה עד כדי כך לא בטוחה בצידקת
מעשיה, שהיא מזדרזת לערוך תערוכה
מגוחכת בתל־אביב, ולפתוח שעריה חינם.
כואב הלב איך אנשים פתאים צוהלים
לנוכח כמה כלי־נשק המוצגים בפארק.
שום סיכסוך בין עמים לא נפתר בכוח
הזרוע, אלא רק על־ידי הידברות, הידברות
עם הפלסטינים. אבל בגין ושרון חושבים
שהם יקבעו מי ייצג את הפלסטינים והם
יקבעו מי יישב מאחרי השולחן לדיונים
איתנו, אפילו אם הם ראשי ערים קטועי
רגליים.
אני חושב, בלי לזלזל בעברו הקרבי
העשיר של שרון, שעל כך תשפוט אותו
ההיסטוריה; שהוא מהווה סכנה איומה למ דינת
ישראל. אני רואה בו הרפתקן צבאי
חסר־אחריות ושיקול־דעת, אדם ללא חזון.
איש רומסני, הסבור שבכוח הזרוע יפתר
הכל. אדם מסוכן זה נמצא בתפקיד החשוב
ביותר. ככל שהוא יתפטר יותר מהר, כן
ייטב למדינה ולבניה.
אם אחיה אפילו מאה שנה לא אשכח את
עמידתו הנפוליאנית על כתמי־הדם הטרי
בבופור והשקרים שהוא סיפר. כשהוא, עמד
שם בני וחמישה מחבריו כבר היו מתים.
מאוחר יותר סיפרו לי חבריו של רז שהם
ישבו בנגמ״ש והאזינו לשרון בטרנזיסטור.
בוכים, חבולים ומוכים הם שמעו איך בגין
ושרון מתפארים שהם כבשו את הבופור
ללא נפגעים. הם רצו לנשוך את דפנות
כלי־הרכב.
עכשיו אני יודע שהבופור לא היה צומת
צבאי אסטרטגי, שבכלל היה צורך לכבוש
אותו. הוא לא מנע את התקדמות הכוחות
צפונה. הם הגיעו לשם בלילה. המפקד
ביקש שידחו את הפעולה לשעות שלפנות-
בוקר כי החבר׳ה התאמנו על הכיבוש לא
לשעות החשכה. מה גם שהיה צורך בחיפוי
של שלושה טנקים. אך להם בער והם
שלחו את בני ואת חבריו להיהרג למען
סמל בלבד.

חיי אדם —
ערן עליון
ף* נחם בגין הצטייר תמיד בעיני
— י כאידיאליסט לאומני, שבוי בדוגמות
המיסטיות־לאומניות שלו. אני רואה בו

באיזשהו מקום בשם בנינו הקדושים אני
מבקש ממנו שאת שמו של רז הוא ימחוק
מרשימה זו, אם יש בו טיפה של מצפון
אנושי.
לדעתי, האנשים המסוכנים ביותר לחיי
הבנים הם אנשים המדברים בשם כל מיני
ערכים נעלים כביכול. אני לא פונה למנ היגים
האלה משום שהשתחררתי כבר מכל

^ ג־״׳יז ל ד

הבטחה

בדרך למילחמה עבר
בביתו והשאיר רז מיכתב להוריו, שבו ׳הוא מבטיח שהוא
ישוב כנראה ביום השישי כעבור שבוע.
רז היה בחופשת־שיחרור עם הצוות שלו.

מישפחה מאושרת

עצבות

יעקב גוטתזן, גרפיקאי
ומורה, מתאר ביגון
את פרשה יחסיו הנפלאה עם בנו,
את דאגתו, לילה־לילה, לשלום בנו ואת
ההתמוטטות אחרי ההודעה על הנפילה.

שעברה, תחת השם אבות :״טרוף טורף
יוסף הראו לו הכותונת /ולב האב
מרד /מאן להאמין /״טרוף טירף בנך״ /
נתנו עליו קולם /ולב האב עיקש ׳ /והוא
יושב משמים /וכך לדורותם־הכתנת והדם/
ולב האב אשר אדננו מאמין.
כאשר קראתי בעיתון שבגין קרא לפני
שרי הממשלה הרצחנית מיכתב של אחד

כל בני מישפחת גוטר־מן
בתמונה שצולמה בביתם
שבקיבוץ העוגן. רז מחזיק בידיו את מיכל. לצידה של
רנית יושב טל גבה־הקומה. אני עובדת כאחות במירפאת הקיבוץ

הרב חיים דרוקמן, שעודד את מעשי הממ שלה
וקרא לבגין להמשיך במילחמת־הלבנון,
חשבתי שגם לי יש זכות מוסרית
שראש-ממשלתי יקרא לפני השרים את
מיכתבו של מי שאיבד את בנו במילחמה
הזו.
שלחתי לו את המיכתב ואפילו לא קיבל תי
הודעה סתמית שהמיכתב התקבל בליש־כת
ראש־הממשלה. עד כמה הם יכולים
להיות ציניים. נמנעתי מלשלוח העתק
לשרון ולרפול. שניהם קרנפים ׳ואין לי
אשליות לגביהם.
ראש־הממשלה, כמובן, לא קרא את
המיכתב לפני השרים שהסתיים כך :״ואם
יש בכם ולו שמץ של מצפון ולב־אדם
בקירבכם, ירדוף אתכם יגונו התהומי של
אב בישראל, שחרב עליו עולמו וניטל ממנו
טעם. חיים, בשנתכם ובהקיצכם ובקומכם
ויהיה כאות קין על מצחכם עד עולם!״
אחר־כך שיגרתי את המיכתב לכל מער כות
העיתונים. מערכת העיתון מעריב
החזירה לי את המיכתב בצירוף הודעה
לקונית שהם אינם מפרסמים מיכתבים
גלויים.
איני איש של חשיפה עצמית. גם רז לא
היה כזה• הוא היה צנוע ושנא פירסומת.
לכן אני מנסה לצמצם את תיאור האישי-
פרטי שלי על בני ועל מערכת היחסים
הנפלאה שהיתר. בינינו, בין כל בני המיש־פחה.
החלטתי לצאת למאבק כדי לפקוח
עיני אחרים ואני רוצה להפוך את השכול
שלי לנשק של מילים, לנסות ולהסביר
לציבור שהממשלה הנוכחית מביאה אותנו
לאבדון.
לכן יצאתי להפגין בירושלים ובתל-אביב,
למרות שפיסית בקושי עמדתי על רגלי.
בכיכר־מלכי־ישראל נאלצתי לשבת לפתע
משום שחשתי שאני עומד להתעלף.
אני חייב לומר כמה מישפטים על חבריו
של רז מהיחידה. לא אומר את שמם אך
התנהגותם אחרי מותו של בני אינה ניתנת
לביטוי. חברים שיצאו לחופשה של 24
שעות אחר תופת המילחמה לא נסעו לביתם
אלא באו לשבת איתנו. מהם שמעתי פרטים
על מה שהתחולל שם. מהם למדתי שרז
היה בראש הכוח, הוא היה הראשון שנכנס
לתעלה במצודת הבופור וחטף את הצרור.
הם היו פה גם בשלושים.
אני חושב שאני משמש פה גם להם.

והיא היתה הראשונה שקיבלה את ההודעה על מותו של רז.
קירות הבית הצנוע מעוטרים בציורים של האב ייקב. לקראת
סיום קורס הטירונות הכין יעקב לבנו סידרת קריקאטורות על
שלבים בשירותו של חיל סדיר, שהוקרנה לפני חבריו.

א111ו*ם

בלננים

מאת דניאלה שנו•

הרב הצבאי נ1נוסק בחזית
ב ״מיקרים דחופים שור
חזרה בתשובה״ ו בן־אחזתו
של בנץ משין ו. ראיונות
בלבנזן בעזרת ספר!
של ד 1דז
מסתבר ׳שספר שכתב
מנחם ובגין הוא כרטיס־בי־קור
בעל חשיבות ממדרגה
ראשונה דווקא בביירות. כתב
הרדיו עמנואל הלפרין, ש יצא
לבירת לבנון, גילה שה עיתונאים
הישראלים מתקשים
להשיג ראיונות עם המנהיגים
הלבנונים השונים. כתב קול־ישראל
בצרפתית שרל אנ־דרלין,
הציע להלפרין שינצל
את קשריו המישפחתיים עם
ראש־הממשלה מנחם בגין.
הלפרין האזין והחליט להביא
למרואייניו את ספרו של בגין,
המרד, בחתימת־ידו של ראש־הממשלה.
מתברר שזה עזר,
כי כבר למחרת הוא השיג ר איון
עם כמיל שמעון.

8לח״כ המערך מיכה
חריש, האיר המזל פנים ויום
אחרי יום הוא אירח בכנסת
נשים. יום אחד באו אליו כ־
30 נשות קופת־חולים לשמוע
הסברים על פעילותו בכנסת.
וביום השני אכלה עימו ארו־חודצהריים
השחקנית האמרי קאית
ג׳יין פונדה, שבאה
לביקור עם בעלה, תום היי־דן*
כשנשאל עוזרו של חריש,
דורן ערן, על פעילות הח״כ
בקרב המין הנשי, ענה :״לא
לחינם משמש ח״כ חריש כיו־שב־ראש
ועדת האנרגיה.״
8היית, שיצא ׳לסיור ב גדה
המערבית עם כתבים יש ראליים
לענייני השטחים, גילה
עניין בנושא אחד בלבד —
דודי־שמש. הוא הסביר שב-
היוות מקורב לנושא האנרגיה
הוא מגלה עניין רב בדרך ד פקת
מים חמים בצורה זו. הוא
ביקש לצלם דודי־שמש בג דה.
8העיתונאי
חיים שור
מעל המשמר, לקח טרמפ חייל
דתי. בשיחה שהתפתחה בין
השניים סיפר הטרמפיסט שהוא
רב צבאי ומטפל בזיהוי חללים.
שור אמר לו שזו בוודאי עבודה
נוראה, אך הרב סיפר שהוא
היה צמוד ליחידת תותחנים
שבה לא היו אבידות כלל. שור
התפלא, מה עושה הרב בימים
האחרונים והוא סיפר שיש לו
תפקיד חירום של טיפול בחוז רים
בתשובה.
8בבית סוקולוב מתבד חים
שמערכת היחסים בין עי תונאי
ידיעות אחרונות, ישע״
יהד (״שייקר,״) ב ן ־ פורתו יועץ
שר־הביטחון לעניני תיק-
שורת, אורי דן שנפגעו, ישובו
להיות חברותיים. בעבר, כאשר
בן־פורת היד, בשליחות עיתונו
בפאריס, היה דן שליח הצהרון
המתחרה מעריב שם. השניים
סיכמו ביניהם שכל אחד מהם
יעבוד חצי שבוע ובימי עבו העולם
הזה 2341

דתו הוא יכין כתבות גם עבור
העיתון המתחרה, בשינויים
קלים.
באחד הימים הגיעה הודעה
מישראל לדן שעליו לראיין את
איש-המיסתורין יוסף ג׳יי
שנמצא בשווייץ. בן־פורת, ש היה
זה יום עבודתו, טס ל-
שווייץ. סופת־שלגים עיכבה
את המטוס וכשהוא הגיע, כע בור
שעות לבית־המלון, מצא
בחדרו של ג׳יי את דן. בן-
פורת הנפגע שאל את דן, שבא
ברכבת, מדוע הוא הופיע שם
ודן טען שהראיון עם ג׳יי חשוב
מדי מכדי שהוא יסמוך על
חברו.
כיום מתבדחים, שהשניים
שוב ישתפו פעולה. דן מש תוקק
לכתוב ספר על מילחמת־לבנון
אך תפקידו הנוכחי, שבו
הוא רוצה לא־פחות, מונע ממנו
לעשות זאת. הפיתרון שמוצע
בבית סוקולוב — שהוא יעביר
את החומר לבן־פורת, שיחתום
את שמו על הספר.
חבריו של האלוף

(מיל) ישעיהו (״שייקר,״)
גכיש לא התפלאו ששר־הבט־חון,
אריק שרון, הצליח ב-
מישפט אחד למנוע מגביש
להופיע בטלוויזיה כפרשן צב אי.
לפני סיום תקופת כהונתו
של גביש^כאלוף־הפיקוד, הס תיימה
השלמת אגף נוסף ב־מיפקדת
פיקוד-דרום, וקצין-
החינוך קישט את הקירות ב תמונות
הקשורות לפיקוד, דרך
המילחמות השונות. כאשר מו נה
אריק שרון למפקד ה פיקוד,
ניתנה הוראה להוריד
את כל התמונות שבהן מופיע
גם גביש.
8מערב ביררו ומצב־רוח
רואיין הסופר
שטען שהוא אומנם לא תומך
במדיניות הממשלה והוא הת נגד
לחלקים ממנה, אך הוא
לא יכול לקרוא ליציאה מיידית
מלבנון משום שאז תאבד ישר אל
את כבודה המדיני. מגד
הסביר שאחד הקווים האופי-
ניים לחיילי צר,״ל הוא המרץ
שלהם. הוא הביא כדוגמה את
הריסת חבל־ימית, כסמל למרץ.
העיר על כך המראיין יעקב
אגמון נ ״מישהו כבר אמר
שזו היתד, חזרה גנרלית.״

אהרון מגד,

בהמשך דבריו סיפר מגד ש לפני
חודשים אחדים פנו אליו
וביקשו ממנו שיחתום על כרוז
הקורא להפסקת הרג בשטחים :
״לא חתמתי משום שלא היה
הרג.״ ההיסטוריון והעיתונאי
יוסף אלגזי, שישב באולם,
קרא לעברו :״ 25 צעירים נורו
ונהרגו.״ ענה מגד :״ההריגות
לא היו מכוונות. בגדה יש הש פלה
ולא הרג.״

איד אתה יודע
כל מ הלד צ ג איי

השר החדש ..ה נהגו של שלמה הלל !לדבר ,
שר־ה^קשורת הפלסטינים ב של, ל ק בל חוקן
9עורו יומן השבוע,
אמר תגורי, היה בקו־האש
הראשון, וניצל שעות־פנאי אח דות
בין שידור כתבת רדיו
אחת לשניה למנוחה על מיזרון.
את השלווה קטע חייל שקרא
לו למכונית שם היה ציוד-
קשר ואמר לו שמחפשים אותו
מחיפה. תבורי התעצל לקום
וביקש שיודיעו בשמו שהוא
לא ניגש לטלפון. אז אמרו לו
שמדברת מיכד מירון. אז
הוא זינק כנשוך נחש כדי
לדבר עם חברתו שהיא עיתו נאית
בידיעות־אחרונות. השי חה
התנהלה דרך אדם שישב
בחיפה שאמר לתבורי :״היא
אומרת שהיא אוהבת אותך.״
תבורי אמר לו :״תגיד לה
שאני אוהב אותה.״
9מנהל מחלקת־ד,חדשות
בערבית בקול ישראל אד״
מונד סחייל ,,עלול היה להי פגע
בביירות המיזרחית דווקא
מפני שדיבר ערבית. שליטתו
של סחייק בשפה הערבית הז כירה
לחייל פלאנגות בעיר ניב
דיבור פלסטיני וסחייק היה
צריך לעמול קשה ולהוכיח ל חיילי
שהוא ישראלי.

מוכנה להידבר עם כל גוף פלס טיני
שיתפרק מנשקו ויהגר
כיחיד לגדה המערבית. אמר
אבידן :״יריב חמד את הרעיון
ויחד עם שם־טוב הוא הפך את
זה לנוסחה.״
׳ 9חבר הוועד־המנהל של
רשות-השידור, אהרון מאפו,
זעם על עורך מהדורת החד שות
של מוצאי־השבת האחרון,
יעקב אחימאיר, על שלא
שלח צוות טלוויזיה כדי לסקר
את הפגנת התמיכה בממשלה
שנערכה במיגדל־העמק. הוא
סיפר שסגן יושב־ראש הכנסת,
מאיר כהן מחרות, שלח בז מנו
מיכתב לאחימאיר, בנו של
מנהיג ברית־הביריונים אבא
אחי,מאיר, וכינה אותו :״חו מץ
בן יין״.
9לשחקן התיאטרון הקא 1
מרי
אלכרט כהן, היתד. סי בה
טובה לשמוח שהוא משת תף
בפסטיבל האומות בסופיה,
בירת בולגריה, במחזה של
חנוך לוין, יעקובי וליידנטל.
כהן, שנולד בבולגריה, לקח
לפסטיבל גם את אביו חיים
בן ה־ 90 ואת בנו *מרון בן
ה־. 13

של המישלחת מיהר ולקח את
האב לאוטובוס ומשם לבית־החולים.
התברר שבנפילתו נג רם
לו סדק בעצם, ואת דרכו
לישראל הוא עשה כשהוא נש ען
על קביים.
9במסיבת-עיתונאים של

הלל אמר אחרי השבעת בן-
פורת :״לא בכל יום נהג שלי
נעשה שר.״ לתמהים הוא סיפר
שבשנות החמישים הוא היה
בשליחות עליה בעיראק מטעם
המוסד, שמו היה אז ריצ׳רד
אמסטרונג והוא הציג את

• ראש המינהל האזרחי,
מנחם מילסון :״ער בים
מיהודה ושומרון באו אלינו
ואמרו :״הכו במחבלים בלב נון
עד שתכלו אותם.״

• השר החדש מרדכי
כן־פורת,

בראיון להעיר ב-

דורי! פרנקפורט

מעצבת״האופנה, הימה אמורה לצאת בטידרת בגדים לקיץ.
המילחמה בלבנון גרמה להפסק ת העבודה בפרוייקט, ודורין
החליטה להצטלם עם אחותה, עלמה (משמאל) ,בלבוש בשם ״מערכת ליצנים״ ,ולשפר א ת המורל.

אוונה גאון

בבגד״גון חשוף ובחצאית מיני קצרצרה,
ביקשה שיצלמו אותה בלבושה הקייצי.
לטענתה, זוהי ההופחה לכך שהיא לא הפכה דתיה, למרות
כל הפירטומים. לדבריה, היא עומדת לעסוק ביחסי־ציבור.

9המשורר דויד אבירן
טוען שהוא עומד מאחרי יוזמת

אהרון יריב וויקטור שם־

טוב שהציעה לפלסטינים הכ רה
הדדית תמורת גניזת דרך
הטירור. אבידן סיפר שאחרי
מילחמת ששת־הימים הוא שלח
ליריב מיכתב מפורט מטעם
המרכז הישראלי למוח האדם
והציע שישראל תצהיר שהיא

באחד מביקוריהם הם היו
בטורנובו וסיירו בתיאטרון העירוני.
תוך כדי קבלת הסב רים
על הבימה ביקש אביו
לשבת על אחד המושבים באו לם.
הוא לא הבחין בדרכו ב מדרגה
קטנה, מעד ונפל. אל-
ברט, שהבחין לפתע שאביו
אינו לידו, התחיל לחפש אותו
ואז הוא מצא אותו מוטל על
ד,ריצפה. אחד משומרי-הראש

אטו־גנים שונים שקבלו על
ידידה בהכנסותיהם עקב המיל-
חמה, טען האמרגן שמואל
צמח שלו ולחבריו יש כמה
דרישות. בתשובה לשאלה של
העיתונאי אורי אלוני הוא מנה
את הדרישות: הקמת קרן-
הלוואות לאמרגנים ויסודה של
קרן־מענקים למופעי איכות.
העיר על כך יגאל גלאי מ על
המישמר :״אולי כדאי ש תדרשו
את החזרת הקהל שלכם
מלבנון?״
9אחרי שמרדכי גן
פורת הושבע לתפקיד שר-
בלי־תיק בממשלה, פנה אליו
שר־הפנים יוס!ז וכדרג, ותוך
כדי בירכתו הוא סיפר לח״כ
הצמחוני :״בחור הלך עם
בחורה שנים רבות ביחד 17 ,
שנה, ואחרי כל התקופה הזו
הם התחתנו. נשאלת השאלה
למה הם לא התחתנו קודם,
כשהבחורה היתה עדיין צעירה
יפה ובשלה?״
9ח״כ המערך שלמה

עצמו כמנהל חברת מידל איסט
איירליינס. בן־פורת, שהיה גם
הוא ממארגני ד״עליה, התחזה
לנהג מונית. כשהלל ך,יה יוצא
מהמלון שבו התגורר, הוא היה
שורק ומונית שבה ישב, בן-
פורת היתד, מתקרבת מפינת
הרחוב, והשניים היו מחליפים
מידע על מיבצעיהם.

פסוקי ה שבוע
* ראש הממשלה, מנחם
בגין, בתשובה למיכתב
חיילים שזעמו על מחדלי ה ממשלה
במילחמת־לבנון :״אין
במיכתב זה נימוס מיזערי. אמ נם
שמתם בו רשימה של 35
שמות, אך איש מכם לא חתם
עליו בחתימת ידו. לא נאה.״
• ה נ׳׳ ל, כשיצא מבית
הנשיא :״מאז ששברתי הרגל,
אני לא נותן ראיונות אלא
רעיונות.״

יום השישי האחרון :״כבן
עדות המיזרח אני בכלל מתנגד
להכניס את נושא העדות לפו ליטיקה
שלנו.״
• ח ג ״ ל, בראיון, באותו
יום, לידיעות־אחרונות :״אנ שי
עדות המיזרח רואים בגאווה
את הצטרפותו של נציג נוסף
שלהם לממשלה.״

• השר מרדכי ציפורי,

על הפלסטינים:
לקבל חוקן.״

״הם בשלים

• העיתונאי יגאל גל אי,
אחרי ביקור בתערוכת
הנשק בגני־התערוכה :״ערבי
טוב הוא ערבי בתערוכה.״

• העיתונאי לוי ;מורג
(מורו) ז ״מילחמת שלום־
הגליל הופכת למ״ילחמת סדר-
פסח בלבנון.״

• ח״כ מיכאל קליינר,
על מילחמת הירושה בחרות:
״כולנו מקווים שבגין ישבור
שיאים, גם את השיא של (דויד)
בן־גוריון ויהיה הכי הרבה זמן
ראש־ממשלה.״
העול ם הזה 2341

אז מה זה בריטיש שנדי ז

המדד ירד?
המדד יעלה? הכנסתך מעמתת.

בנק הפועלים מציע לך אפיק חסכון חדש:
״מטמון ברירת ריבית״ .הצמדה מלאה למדד וריבית
צמודה, או ריבית גבוהה ששיעורה נקבע לפי שיעורי
הריבית על אשראי בבנקים. בתום תקופת החסכון
מובטח לן הרווח הגבוה משניהם -פטור ממס! תוכל
להפקיד עד מיליון שקלים לתקופת חסכון של 6שנים. א ם
תרצה, תוכל למשוך את כספך גם לאחר 3או/2ג 4שנים
ותהנה ממלוא ההטבות. כשתמשוך א ת כספך, תקבל א ת
הגבוהה מבין שתי האפשרויות: הצמדה או ריבית.

בוא לגדול אתנו.

בוק הפועלים!

פהפ סוו אסאכ שו, יהודי דתי ומומחה וניווסוביה של המוסר, מניע 1את וע תו 11ל 1מילחמחו הלבנו ן, טוהו־הנ ש , 0אש ו ,
א!ויו גר שוון ומנחם : 1גי ,1וגסביו את יווסו רדת
ס״ס שקיבל נשוה
דהנציץ קיו קת וינוו׳
אוכלוסין חניס־גנשק,
היה צריו לקשות נל
מאמץ לסנל התונוית

אוי נוסה לחשוב שהואש
המקווה של ואש•
הממשלה המציא את
המושג ״חיות וו־וגליות־,
או יתכן ש1ה מתוכו!

נאשו מ חנו בכגיקה
נצו שלישי, הו מנשק,
שלא להגנה קצמית, זהו
הומו להגיו: אין א1י
יכול לבצק נקווה 11

מילים נמו ״חיות וו
וגליות״ ו״קיני מחבלים׳
הן נלתייוסבלות,
סממנים של המישסוים
הגווקיס ביותו

אוי לא מניו איו
סוכוים וק אניווח
שואליות ולנווויות,
ומתקלמים לגמו׳
מאניוות נלססיויות

המילחמות שאון
ולהמית בהן יש נהו
תקוונת טואגית
של הגוה קצמית
ותוקכנות נלתיימוצוקח

וווו ווו ^ 11 1
|ו10ב דפחנדה?
פרופסור אשא כשר נחשב כוכב עולה
באוניברסיטת תל־אכיג. הוא מכהן כראש
החוג ללימודים כלליים, והרצאותיו
בפילוסופיה נחשבות פופולריות ביותר.
האולמות שבהם הוא מרצה כמעט תמיד
גדושים בסטודנטים ומאזינים הבאים
לשמוע את הפרופסור הצעיר.
אסא כשר עלה לאחרונה לכותרות,
כאשר כינס, ביחד עם פרופסור ישעיהו
ליבוביץ׳ ,הפרופסור דן מירון והמשורר
נתן זך, מסיבת־עיתונאים נגד המילחמה
בלבנון.
כמו ליבוביץ׳ גם פרופסור כשר הוא

דתי. הוא שומר מיצוות, המתעב פטי שיזם
ואינו מייחס חשיבות למקומות
קדושים. באמצע שנות ה־ 7 0הסיר אסא
כשר א ת הכיפה מראשו, לאות מחאה
על כי הכיפה מזוהה עם גוש-אמונים,
שבו הוא רואה אחראי למתן הלגיטי מציה
לשינאת הערבים.
אסא כשר מתעלם לחלוטין מכל ה-
מיפלגות הדתיות. יש לו דיעות ברורות
בתחום המוסר, שהוא תחום הה תמחו ת
שלו. הוא אינו מהסס להגיד כי טייסי
חיל-האוויר היו צריכים לסרב פקודה,
כאשר הבינו מה הם הולכים לעשות.

הוא טוען כי תותחנים אינם שומרים
על טוהר־הנשק. הוא משווה את זכויותיו
ההיסטוריות של העם היהודי לזכויות
העם הפלסטיני, וטוען כי אותו סעיף
באמנה הפלסטינית, הקובע כי אין עם
ישראלי, סימטרי לטענה שאין עם פלסטיני.
אסא
כשר מתנגד למילחמה בלבנון,
טוען שהיא בלתי־מוסרית.

• פרופסור בשר, האם קיים
מוסר מילחמה?

כאשר מדובר על מוסר, מדובר על נור מות
מחייבות. אולם כאשר מדובר על
קונפליקט, והצדדים מעוניינים לפתור את
הקונפליקט בצורה הוגנת, הם חייבים ל הפעיל
את הנורמות לגבי סיטואצית מיל-
חמה.

• איך שתי המילים, מוסר ו־מילחמה,
עולות כקנה אחד?
בכל סיטואציה של קונפליקט יש לש אול
מה מותר לעשות ומה אסור. למשל :
אני חושב, שברור כי בכל סיטואציה של
קונפליקט, אשיג את מטרתי בכל מחיר—
לא חשוב במה זה כרוך.

מחי צריפי לסרב לפקוד ה?־
(חמשו מעמוד )21
אולם כאשר אני מפעיל את עקרונות
המוסר, רק אמצעים מסויימים נראים לי,
ולא אשיג את מטרתי בכל מחיר. למה
דומה הדבר: שוטר רואה אדם הורג
אדם אחר, ומחליט בכל מחיר לתפוס

נשגוש־אמתים
הנו קבוצה בורסת,
הנסקת׳ לחבוש נינה -
כהפגנת נגד מה
שמסמל את
גוש־אמוניס
את הרוצח. הוא רודף אחריו ויורה בו,
אך הרוצח עולה על אוטובוס עמוס בבני-
אדם, האם מותר לשוטר לתפוס אותו
בכל מחירו האם מותר לשוטר לפגוע
בצד שלישי?

לות על משהו כדי להיעצר. השאלה היא,
האם עלי להרוג עשרה אגשים כדי ל הציל
את חיי, או למות ולהציל עשרה
אנשים. זה טראגי, במובן, וזוהי השאלה
של חייהם של מעטים מול רבים.

• מתי, לדעתך, בא הרגע ישבו
רשאי חייל לסרב לפקודה זזו
שאלה קשה מאוד. כאשר מדובר
על פגיעה בצד שלישי, חף־מפשע, שלא
להגנה עצמית, שלא נשקפת לי ממנו
סכנה מיידית או קרובה — זה הזמן
להגיד למי שנתן את הפקודה: אין אני
יכול לבצע פקודה זו• הביקורת הציבורית
שהשמעתי בעניין זה לא נגעה לדברים
שנעשו בסערת־המלחמה, אלא להחלטה
של ראש־הממשלה, שקם והחלים להפציץ
עיר.
אם אריק שרון מתפאר, שתיכנן את
המיבצע מרגע שנכנס לתפקידו, הרי
שבהחלטתו׳ זו אין אפילו גרם של מו סריות.
טייסים אינם מקבלים פקודה ב־סערת״הקרב,
ולכן טייס שקיבל פקודה
להפציץ עיר, עם ריכוזי אוכלוסין של
אוכלוסית צד שלישי חפה־מפשע, היה
צריך לעשות את כל המאמצים שבידיו,
כדי לסכל זאת בשלבי התיכנון. טייס כזה
היה צריך להגיד: אני מתפטר, ולא
מבצע.

• אתה יודע שסירוב־פקודה
נחשב עכירה חמורה כיותר. יש
צבאות שבהם חייל טרה למוות
על סירדב־פקודה.

בניין הרוס בצידון
״בשבילי אין מקומות קדושים הראויים שיישפך עליהם דס ! ״
אותו הדבר במילחמה. לדעתי, אסור
לפגוע בצד שלישי, אסור להוריד שערה
משערות ראשו של צד שלישי. לכן,
להוריד בית־חולים או בית־ספר, רק מפ ני
שיושבים בהם לוחמים פלסטינים, אסור,
לדעתי, בתכלית־האיסור• בוודאי שזה
בלתי־מוסרי.

בני-אדם לא מחוייבים להמשיך ולקיים
מה שאומרים להם בשלבי התיכנון, ואי־גם
חייבים לחכות לסערת־הקרב כדי

• מה קורה כאשר מכית־החו־לים
או מבית הספר יורים עליך,
האם אין מחובתך קודם־כל להגן
על חייך?

א1י שומו תוק׳ כשוות
ושבת, וא1י לא חצה
שיקראו ו׳ דתי, מניוון
שיש ווה זנב חנותי
אידיאולוג׳ תיאולוגי,
שאינני מקבל נוצה ממנו

יש שתי סיטואציות. האחת — אם הם
יורים עלי וגורמים סכנה לאזרחי ארצי,
והשניה — אם מדובר על צידון או על
ביירות. הרי צידון וביירות אינם מקו מות
שניתן להפציץ מהן את ישראל, לכן
אני לא אהיה בצידון ובביירות, וממי לא
אם לא אהיה שם, לא יירו בי.
המצב שוגה כאשר מדובר בלחימה
מבית-לבית, כאשר יורים מקרוב, וניתן
לראות בכמה אנשים מדובר. אם למשל
יורה תותח, שמסביבו יש חמישה אנשים,
התותח יורה ומסכן חיי מאות אנשים —
אז יש הצדקה להוריד את התותח.
נניח שאני נמצא במכונית, היורדת
במידרון, ואיבדה בלמים. אני חייב לע י לסכל
מיבצע בלתי מוסרי. זוהי הסטה
להסתכל כאילו הכל נעשה בסערת־המיל־חמה•
אין זה נכון!

מה שמקומם אותי, הוא שהיה כל הזמן
שבעולם כדי לסכל את התוכנית. עובדה
שהיו אנשים החושבים כמוני. יש שמו עות
— ואני לא אחראי להן — שמעתי
שמועות על איומי התפטרות בדרגים
הכי בכירים בחיל־אוויר.

• האינך סכור שזה אל־אנושי
לדרוש מחייל שיסרב פקודה כשהדבר
תלוי כחייו שלו?
שוב, איני מכבים את עצמי לנעלי
החיילים בסערת־הקרב. מה שמקומם אותי
זו הנכונות להשלים עם תיכ;ון של
פגיעה בחפים מפשע.

• קיים, לדעתך, טוהר־נשקז
לא. הנשק אינו טהור ואינו טמא. תלוי
בכוונות ובמעשים, שבהם משתמשים ב מכשיר.
אפשר להשתמש במכשיר להגנה
עצמית, ואז זה בסדר גמור ! אפשר גם
להשתמש בו להשמדת־עם — תלוי מה
עושים ואיך משתמשים בנשק.
דיבורים על טוהר־הנשק, כאשר הצנחנים
נמצאים בתוך עיר צפופת־אוכלוסין ומש תדלים
לפגוע רק באוייב ולא בילדים
ובנשים, עוד איכשהו נסבלים. אבל כאשר
מדובר בתותחנים ובחיל־אוויר, שכל פגי-
עותיהם מדוייקות — היכן טוהר־הנשק?
אי-אפשר להתחמק בטענה: לא ראינו,
לא שמענו ולא ידענו. לפני כשנה, כאשר
חיל־ד,אוויר הפציץ באיזור ביירות, כתבתי
בצורה שקולה, שקטה, מבוקרת ומנומקת,
מדוע דבר כזה אסור בתכלית האיסור,
ומדוע הוא בלתי־מוסרי. אנשים דיברו
על המעשה בצורה נרגשת. זה לא מספיק,
לכן פירסמתי בגליון ראש־השנה של
הארץ, בלי לתקוף איש, אלא רק הסברתי
מדוע מעשים כאלה פסולים. אלה מעשים
בלתי־מוסריים, והסברנו אלף פעמים למה.
נניח שהיה בצידון רובע יהודי. האם היינו
מפציצים את הרובע היהודי, אפילו אם
הפלסטינים היו מפגיזים את חיילנו? מי
שיומר שכן, לא אאמין לו, מי שיומר
לי לא, אני אאמין לו, וגם אומר לו שזה
בדיוק מה שהופק את העסק לבלתי־מוסרי.
אם צה״ל היה מוצא פיתרון כאשר היה
מדובר ברובע יהודי, הוא חייב למצוא
את אותו הפיתרון לרובע לבנוני — ולא
איכפת לי, אגב, אם הוא מוסלמי או נוצרי.

• אילו גוייסת דמדואים, האם בנסיכות
כאלה היית מסרב להילחם

לא. הייתי הולך למילחמה. המילחמות
שאנו נלחמים בהם הן תערובת טראגית
של הגנה עצמית מוצדקת ותוקפנות בלתי-
מוצדקת. אצל הפלסטינים קיימת אותה
תערובת טראגית של הגנה עצמית מוצדקת
ותוקפנות בלתי־מוצדקת. לפגוע בשגריר
בלונדון זה פשע, ולהפגיז את ביירות
זה פשע! להפגיז את יישובי־הגליל בגלל
ההפגזה על ביירות זה פשע, ומיבצע
שלום־הגליל, בגלל ההפגזה על יישובי-
הגליל אינו מוצדק. יש פה אלמנט של
הגנה עצמית, ולכן לא הייתי מסרב להילחם.

• מה דעתך על ביטויים שחדרו
כזמן האחרון לשפה העברית, כמו
״כיעור קיני מהכלים״ ,או ״חיות
דו־רגליות״ ץ
בלתי־נסבל. אלה סממנים של המישטרים
הגרועים ביותר — ואני לא רוצה להגיד
כמו ליבוביץ׳ ,שאלה סממנים של מישטר
נאצי, כי המילה נאצי היא טעונה; כשאתה
אומר נאצי, מפסיקים להקשיב.
״חיה דו־רגלית״ או ״ביעור קינים״ אלה
מונחים שלא משתמשים בהם לגבי בני-
אדם, אלא לגבי בעלי־חיים. זוהי שיטה
קלאסית. היתה תקופה ארוכה שהספרדים
והפורטוגלים, שהגיעו לאמריקה, לא הת ייחסו
אל האינדיאנים כאל בני-אדם, והיה
צריך איגרת־רועים מיוחדת של האפיפיור
כדי שיכירו בהם כבני-אדם.
כשקוראים לפלסטינים חיה דו־רגלית,
באים להכניס לנו לראש שהם אינם בני-
אדם, ואם הם אינם בני־אדם, אין להתייחס
אליהם כאל בני־אדם. ודאי שחלקם של
הפלסטינים עושים מעשים בלתי־נסבלים
ומעשי־פשע מזוויעים, כמו במיקרה של
אוטובוס־הדמים בכביש־החוף, אך אין זה
מוציא אותם מקבוצת בני-אדם, ובוודאי
שאין זה מוציא את כלל הפלסטינים מקבוצת
בני-האדם.

לו הייתי יכול, הייתי מוציא מהלכסיקון
את כל קבוצת המילים הזו, לא רק שהיא
בלתי־מוסרית, היא בומרנג. הרי היתד,
תקופה ארוכה, שבה יהודים לא נחשבו
בני־אדם, והיו מקומות בימי־ד,ביניים, שבהם
היו בטוחים כי ליהודי יש שלוש רגליים
וזנב. יש תמונה מפורסמת מאוד של יהודי,
תמונה מימי־ד,ביניים, שבד, היהודי אינו
נראה כלל כבן־אדם, אלא כמו איזה בעל-
חיים, מין יצור משונה.

• אתה סכור כי טענתו של
בגין כי הוא הממציא של הביטוי
״חיות דו־רגליות״ היא מגמתית,
או נובעת מראשו המעוות?
אולי שניהם, למרות שאני נוטה יותר
לייחס זאת לראשו המעוות. מאוד צרם
לי, כאשר השרים אליעזר שוסטק ויעקב
מרידור דיברו על מיספרי הנפגעים בלבנון,
ולא כללו כלל את הפלסטינים. אני לא
מבין את זה: סופרים רק את אבידות
הלבנונים והישראלים, ומתעלמים לגמרי
מהפלסטינים. מה זה? יש שם מחנות פלי טים,
שאין להם שום עסק עם אש״ף. נניח
שזה פשע עצום להיות באש״ף — ודאי
שיש אנשים שכלל לא היו קשורים באש״ף.
שמענו על בני־ערובה, שתפסו הפלסטינים,
ולכן, כך טענו, נאלצנו להפציץ את שני
המחנות. מה איתם, כאשר סופרים את
נפגעי לבנון?
זהו יחם עיקבי לספור רק לבנונים
וישראלים? אין לי הוכחות, אך אני משוכנע
שהמגמה היא עיקבית ומודעת, שלא
להתייחם אל הפלסטינים כאל בני־אדם.

• מה דעתך על אש״ך?
אש״ף הוא אירגון־גג של כל האירגונים
הפלסטיניים, ואנחנו הרי זוכרים מאירגוני

נהתנאדותו של
שוון ני תיכנו את
המיבצע מהרגע
שנו וכנס
לתפקיוו, איו גום
אחו שד מוסרות

המחתרת בארץ איזה התרוצצויות של דיעות
ואיזה השקפות שונות היו בין לח״י ואצ״ל,
בין הגנה ופלמ״ח. אי־אפשר לדבר על
האירגון כמו על פרם, זד, כאילו דיברת
על האמריקאים כמו על פרט — באמריקה
יש מיליוני אנשים, לכן ד,הכלות על אש״ף
הן חסרות־שחר.
באש״ף יש מתונים ויש קיצונים, יש
המוכנים להיפגש עם ישראלים מסוגו של
עורך העולם הזה ויש כאלה המוכנים
להיפגש עם אנשי המימסד.

• וככל זאת, יש דבר אחד ה משותף
לכל הגופים כאש״ף —
האמנה הפלסטינית.
באמנה זו יש, אמנם, דברים בלתי-
נסבלים, אך אפשר להבין מדבריהם של
אנשים המזוהים עם אש״ף, כי בבוא ימי
המשא־ומתן, כל האמנה תלך למקומות
שמצעים ואידיאולוגיות עתיקות־יומין הול כים.

באמנה הפלסטינית יש סעיף
שאינו מכיר כקיומו של עם ישראלי.

סימטרי לעמדה הישראלית הרווחת,
שאין עם פלסטיני. אני בעד סילוק הסעיפים
הסימטריים האלה מהעמדות של שני ה צדדים.

לדעתך, כאשר יוצאים ל-
מילחמה, צריך קונסנזוס ץ
כאשר מדינה עושה מעשה, שמותר לה
לעשות על פי חוקי-ד,מדינה, אך הוא
דראסטי ועולה בחייהם של מאות אזרחים,
או עולה בחייהם של מאות ואלפי אנשים
שאינם אזרחיה, היא צריכה להיות בטוחה

שהיא אכן עושה את זה בשם האוכלוסיד.
שבחרה בה. כאשר מדובר על מעשים
של מה־בכך, כמו הגדלת מס־ערך־מוסף,
יש קונסנזוס או אין — זה לא משנה.
אך כשמדובר במעשה דראסטי, אם אין
ביטדון מלא שאכן המעשה נעשה בשם
העם — אסור לעשותו. ממשלודמיעוט.
היוצאת למאבקים שעולים בחיי מאות,

הירדן לטובת חבל-ארץ אחר, לא יקרה
לנו שום דבר. אני בהחלט לא נגד הסכמים
כאלה.

• גם כעניין ירושלים ז
כן. בעיני מד. שחשוב הוא בני־אדם,
לא מקומות, לא אבנים ולא געגועים
היסטוריים. כאשר מדובר בקונפליקט, צריך

הנשק איננו טהור ואינו טמא. טוהדהנשק תלוי
בכוונות ובמעשים שבהם משתמשים במכשיר.
כאשר מרובד בתותחנים ובט״סים,
שנגיעותיהם מתוכננות ־ היכן טוהד־הבשק?
והעלולים לעלות בחיי מאות נוספים —
אם ברור לה שהלק מן העם אינו עומד
מאחוריה, אסור לה לעשור. את המעשה.
בנקודה זו אני רואה את הכישלון המוחץ
של המערך, שנתן לממשלה רשות פור מאלית
למה שמתרחש היום בלבנון. הם
היו צריכים להגיד: מכאן ואילך זה
בלעדינו.
אנשים במערך, המשמיעים כעת קולות
לפי שיקולי הבחירות הבאות, מועלים
בתפקידם. כי בבחירות הקודמות הבטיחו
לבוחריהם שהם שונים מממשלת הליכוד,
שוחרת־המילחמות, ואת הניגוד והשוני
הזה טרחו להבליט בסרטי־הטלוויזיה. לכן,
בגלל השוני שלהם מהליכוד, ולא משום
שהם כמו הליכוד, זכו במאות אלפי קולות
של בוחרים. עכשיו הם צריכים לפרוע
לאותם מאות אלפי בוחרים את השטר,
כעת הם צריכים להוכיח שהם אמנם אינם
ששים אלי־קרב. הם חבים זאת לבוחריהם.
אולם המערך לא עשה זאת, המערך התגלה
במילחמה הזאת בכל מערומיו.

• גם בגין וגם ערפאת מרבים
להשתמש כמונח זכויות היפטר
ריות. לדעתך קיימות זכויות הס•
טוריות של עם על ארץ ז־אין
דבר כזה. משתמשים בביטוי זכויות
היסטוריות כדי לנצל את המיטען החיובי
שיש למילים זכויות והיסטוריה. הנתונים
ההיסטוריים בארץ־ישראל מדברים על
מאות שנים לטובת שני הצדידם.
בשיקול מוסרי, אפשר להצדיק את זה
שהעם היהודי ישלוט בארץ־ישראל, ואפשר
להצדיק את זה שהעם הפלסטיני ישלוט
בארץ־ישראל. המצב הוא סימטרי, לכן
המדיניות הישראלית היא בלתי-מוצדקת.
אם מדובר על נורמות אחרות, דתיות למשל,
יכולים הפלסטיניים לטעון, ובצדק, שנורמות
כאלה אינן מעניינות אותם — ושוב
אנו חוזרים אל הנומרות המוסריות, המעני
למצוא
פיתרון, הנותן לכולם את אותו
הדבר.
ירושלים היא בשבילי לא בעיה יותר
גדולה מאשר תל־אביב או חברון. אסור
לתת להסכם להתפוצץ בגלל ירושלים. אני
לא מתעלם מהעובדה שלירושלים יש מעמד
סנטימנטאלי אצל יהודים רבים.

• אתה דתי, שומר מיצוות. עד
לפגי כמה שגים הכשת כיפה. מדוע
הסרת אותה?
כשגוש־אמונים הפך לקבוצה בולטת,
באמצע שנות ה־סד, הפסקתי לחבוש כיפה
על ראשי, כהפגנת־נגד כה שהפך לסמל
של גוש־אמונים. אני חובש כיפה רק בבית-
הכנסת.

• מדוע אתה מתנגד כל־כך ל־גוש־אמונים
ז־החשיבות
של גוש־אמונים ירדה, למעשה.
גוש־אמונים ביצע תפקיד היסטורי, בכך
שמיסד את פעולות ההתנחלות בגדה
המערבית והביא לכך שלהתנחלויות אלה
תהיה תמיכה ממשלתית גלויה וברורה.
גוש־אמונים הפך ללגיטימית בציבור את
השינאה הגלויה לערבים — ״הישג״ שלילי
מאוד.
מיספר האנשים, המוכנים להתבטא באופן
בוטה על אנשים שקטים, ערביים, בישראל
ובגדה המערבית, הולך וגדל. התנהגות
המתנחלים וכנופיית כהנא כלפי ערביי
הגדה המערבית כבר עברה מזמן את גבול
הנסבל.

אסא כשר בביתו
״חשובים בני־אדם, לא אבנים או געגועים היסטוריים !״
משלו, והמשותף לארבעתנו, ברמות העמו קות,
אינו גדול. יחד עם זה, היתד. הרגשה
משותפת לארבעתנו, שאי־אפשר לעבור
בשתיקה על מה שקרה עד אותה שעה
בלבנון. היה הבדל בין ליבוביץ׳ ,מצד
אחד, ושלושתנו — מירון זך ואני — מצד
שני.
את ליבוביץ׳ פחות עניין נושא הפגיעה
באזרחים, בשעה ששלושתנו חשבנו כי
עכשיו צריך לצעוק באוזני הקהל הישראלי
על מה שקורה בלבנון. ליבוביץ׳ טוען
שצריך לעזוב את הגדה המערבית באופן
חד־צדדי ומיידי, אני טוען שצריך למצוא
פיתרון מדיני לפני שנעזוב.
מה שאנחנו עושים ביודעין, מחזק אח

הוא אמר שהיסס רבות לפני שהשתמש
בביטוי נאצי. הוא טרח להסביר כי אין
כוונתו למחנות־הריכוז ולרצח־העס, אלא
לאותן שש שנים ראשונות לשילטון הנאצי,
לפגי מחנות־הריכוז; לאותן שש שנים
שבהן קבוצה טוטליטארית, שעלתה לשיל־טון
בדרכים מעין־דמוקרטיות, הביאה את
העם הגרמני לאן שהביאה.
אני עצמי חושב שאנחנו צריכים לבדוק
את עצמנו שבע פעמים ביום, כדי לוודא
שלנו אין צפויה סכנה כזאת, כדי שלא
נגלה יום אחד שהדמוקרטיה נעלמה ושאנו
נמצאים בשילטון טוטליטארי לאומני,
שאינו שולל את זכויות האזרח אלא מתו שבים
בני לאום אחר. שילטון כזה יתפנה

אנו נוהגים ככל עם שליט, ועלינו על
הדרך של מדינות טוטליטאריות.

• מדוע כינסת מסיכת־עיתוג

אין דנו ששגו!כויות היססוויות. בשיקו ד
גוסוי אנשו יווצויק את 1נותס
של תיהווית על אוץ שואל,
ונאותה מיוה את זנותם של הנלסתינים

אש״ף,

מפקד־תותחנים מצביע על מטרות בלבנון
״כשקוראים לפלסטינים, חיות דו־וגליווד, אומרים שאינם בני־אדם !״
קות זכות לשני העמים
לכן אני בעד מדינה
המערבית ובעזה. אני
תיקוני־גבול. אם נניח

על ארץ־ישראל.
פלסטינית בגדה
בהחלט לא נגד
נוותר על עמק-

אים כיחד עם פרופלור ליכוכיץ׳,
פרופסור דן מירון והמשורר נתן
זך, בעיצומה של המילחמה ז־לכל
אחד

מארבעתנו דיעות

ועמדות

ואנחנו

הכוחות הקיצוניים של
צריכים לחזק את הכוחות.
כשפנו אלי לחתום על עצומה נגד המיל-
חמה בתחילת הקרבות, לא הסכמתי לחתום,
לא הייתי בטוח אם זה לא מוקדם מדי.
אבל אחרי שראש־הממשלה קם ואמר
שמותר להפגיז את הלבנון, חשבתי שאם
מותר לו להגיד שזה מותר, מותר לי להגיד
שזה אסור — וכך עשיתי במסיבת־העיתו-
נאים שקיבלה כיסוי גרוע בעתוני־הערב.
הערותיו של ליבוביץ׳ — קיבלו פירסום,
משום שהיו בוטות בצורה קיצונית. קול
ישראל הודיע לליבוביץ /בעיקבות מסיבת-
העיתונאים, שתוכניתו השבועית הופסקה.

• מדוע הוא מרבה להשתמש
כביטוי נאצי — האם אינו מכין
שההשוואה הזאת תחסל מראש
את ההקשה לדכריו ז

בשלב מאוחר יותר, כמובן,
בבעלי־הדיעות האחרות מקרב העם.

לטפל

• מה דעתך על עצומות החיי לים,
המתפרסמות כעת נגד ה־מילהמה
ז־המציאנת
הישראלית היא כזאת, שתנועת
מחאה וכל תנועה אידיאולוגית, הרוצה
שיהיה לה כיסוי, חייבת לשבת על כתפי
החיילים. כך היה אחרי , 1973 כך עם גוש-
אמונים, המבליט את חיילי ישיבות־ההסדר
שלו.
כאלה אנחנו. בינתיים, רק חיילים יכו לים
לגרום למיפנה מהותי באווירה ה לאומית.
לכן חשוב שיישמע קול החיילים,
הכרחי שיישמע קולם של אותם שנלחמו.
איש אינו יכול להטיל דופי בנאמנותם
למדינה.

מכחכים
רא״ידו הנודד
רק עתה הגיע אל הקורא
גליון מ^פני שלושה חו הזה״
(״העולם
דשים

2328״לבנון — סיפורו
של חורבן״).

מאוזן
. 1זה אמור להגן עלינו כא שר
עולים מתחזית הים ()3

אני מצטט מתוך הכתבה :״אריק
שרון מתנגד לפיתרונות חלקיים
(של בעיית לבנון יש לפתור את

.3חס וחלילה ד״ש חם לא ביו
של דוד, אלא מאי מ)

.9אם אתה מאמין, חזור ל השתמש
בשיטת הסתרים ה ראשונה

. 10 אצל מאכלס חרקים, זה
למטרות קניה ומכירה ()4
. 13 בפרס רצוי שיגדל שפם

. 14 הם יתחתנו י לא עלינו!

. 15 שחקן ברידג׳ נלהב בעל
חוש הומור מקברי, מסוגל לח פש
אותה אפילו במכון הפתו לוגי

. 17 הוא לא רוצה לשלם הי טל
כל-כך גדול ()4
. 18 הכי טוב, מנה ראשונה
בקופסה ()4
.20 במוסד לאיסוף אינפורמ ציה
מתקיימות כל המצוות,
אבל ברשול (מ) ()5 ,3
. 22 אני אוכל להבחין
הורה לעובד אל־על ()5

בין
״בבוא העת״

.24 עשה המון רוח• במסיבה

ביחד

פתרוןתשבצופן 2339

הוא

.9קפונה כמו ספן, שמחפש
זהב במקום שאין ()7

.25 זה עשוי
גורס אחרת ()4

מצמר 1

.26 כדורגלן בן 18 בעל קול
עבה ()4

. 11 אכן, השמועה נכונה, ב ספרד
לא שברו אותו עדיין ()2

.28 כשיש שפע ניתנה רשות
לחדול מלהשתמש בעפרונות

. 12 מה עושה ג׳וקי כאשר
הוא נראה כבולע רמוס? (,4

. 16 מחקה עופות מסוימים
בחוסר יסודיות ()3 ,3 ,2
. 19 מספרים שמצוי כאן בעל
חיים ימי מאיכות ירודה, הגו רם
לכאבים חזקים ()6

.4אוי ואבוי! הוא מזמר ומ נגב
ומנגב ומנגב)4

.21 לא יגלה לאן פניו מוע דות

.5לא ניכרת בהן פעילות,
אולי בגלל שהוא אוהב לה רוג
זמן ()4 ,4

.22 כמו לבן גם אלימלך מצא
עצמו במצבו של רובינזון קרו־זו

.6מאפה ידי אצל ממלא ה מקום,
יגרום, מן הסתם, לת חושת
הקאה ()2 ,4

.23 מה שמצוי בתוכו אפשר
למצוא גם באבוקדו ()2

.29 ספר ברדיו () 1 ,2

מאונך
.2מתי -אהרון שמן כזה י ()3

.7רהיט ששייך גם לביאליק

.8לא בדיוק ברגע זה ()5

.24 אינו קצין מן האופוזיציה

.27 למרות שנמאסה
החליט לשאת אותה ()3

עליו,

בבוא

כל הבעיות האלה

אין ספק שהיום, חודשים אחרי
פירסום הכתבה, מתברר כמה שזה
נכון!
דן שחר, חדרה

לא צריך לכעוס על שר
הביטחון.
אל יצא קיצפכם על אריאל שרון.
הוכחה לכך שהוא נעשה מתון עם
הזמן: לפני ארבע שנים הוא היה
בעד שלום־ציון, וכעת ״רק״ בעד
שלום הגליל.
מוטי עמית, צופית

שערות עד 3ף־ה*ד
הקורא מוחה על התנה גות
המערך בעת המיל-
חמה בלבנון.
הם. צעקו נגד המילחמה הזאת
חודשים ארוכים. הם מחו נגדה,
הזהירו מפניה, לחצו שלא תפרוץ.
ומרגע שהפצצה הראשונה עזבה

ה ל לו ״ ה
מיבצע שלום־הגליל במילה
אחת.

איתן עמיחי
הדברתע״ממזיקים

מו מ חי ם דהדברת תי קני ם
(ג׳וקימן, תולעי עץ, ח ר קי
ספרי ם ובגדים.

רמת־גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
?) 790114-5-6/7רש׳מס׳\ 2טסק 481/75
שמירח על ברי או תך ורכושך

הללויה /הללוי /הללו /

יהודה בנימין, קרית־אתא
את הקנה, הם התיישרו לפי הקו.
רבין עשה יחסי־ציבור לשרון, ופרם
היה נער־השרת של בגין. אני הצ בעתי
למענם בבחירות האחרונות,
אך בבחירות הבאות הם יראו את
קולי כמו שרבץ יראה שערות על
כף היד של פרס, ולהיפך.

שרון מנגר,

תל־אביב

העולם הזח 2341

^171£ 17101

ש עון

מו בי ר ה

צ מו ד ה.

דגם 820304 עם סולל ת ליתיום
ל־ 7שני ם
פלדה. נג ד מיס8
זכוכית קריס טל
שעון עצר, מעורר
2/24ו שעות וטיימר.
תזכורת כל שעה שלמה

דגם 820303 עם סוללת ליתיום
ל 7-שנים.
פלדה,נגד מים,
זכוכית קריסטל.
שעון עצר, מעורר
2/ 24ו שעות וטיימר
תזכורת כל שעה שלמה

דגם - 830305 לנ שי ם
פל ד ה.נג ד מי ם,
זכוכית קריסטל.
שעון עצר, מעורר.
2/24ו שעו ת וטיימר.
תזכורת כל שעה שלמה

י 1£1* 1מ 0
כולו פלדת אל-חלד. זכוכית קריסטל. נגד מים.
*זכרון חזותי מעורר. שעון עצר2/ 24 ,ו שעות.
תזכורת כל שעה שלמה. תאריכון מתוכנת.

להשיג בחנויו ת ברחבי הארץ וברשתות שקם והמשביר לצרכן

אוריינ ט־בדיילז בזמן הנכון
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בני משה קרסו בע׳־מ
סוכנים בל עדיים של/\[\1 :ק\/נ 00 .ו0 -־המ^\ 10\11ח ס

אחד משלהם ואחד משלנו
במועד נחיתה מתוכנו.

מכחבים
בגישתא & נרי ^|3, -ר! ( 3ארו

קוראים מגיבים על ה ראיון
הסנסציוני שהעניק
מנהיג אש״ף, יאסר ער־פאת,
לעורך ״העולם הזה״
אורי אבנרי.
הרשה לי להביע את הערכתי

נגד לגנון (״העולם הזה״
.) 2339
אין לי בנים ואין לי בנים במיל־חמה.
לא מתוך ״דאגה אימהית״,
לא מתוך ״חששות האהובה״ ולא
מתיר ״רגשנות נשית״ באתי להפ גנה•
בתי שב״גיל גיוס״ היא סר־גניודמילחמך
מטעמי־מצפון דד

ישי ערפאת ואכנרי

נגד הגל העכור
המלאה על מפעלו להיפגש עם
יאסר ערפאת. שירבו אנשים כם וך.
אדה שטרנכרג, תל־אביב
כל הכבוד.

מירי מנוח,

תל-אביב

אני מהפעילים הראשונים ב תנועת
העולם הזה ואחר־כך ב-
של״י. הרגשתי צורך עמוק להז דהות
עימך בצורה הנחרצת ביו תר.
משה
יהודאי, כפר סילבר

הדייקנות עשתהאת לופטהנזה למספר ן אצל איש הע סקי ם והתייר כאחד.
כמה ממתחרינו מנסים למכור לך הרבה הבט חו ת חד שות -מחלקו ת חדשות,
שירות משופר, יותר דיוק ועוד.
לופטהנזה מעדיפה עובדות קבועות לעומת הב ט חו ת מפתות.
אנו ממשיכים לתת לך לבחור בין המחלקה הראשונה ל מ חל ק ת התיירים שלנו.
ללופטהנזה סו טי סו ת ישירות בשבוע לגרמניה ואנו מקשרים אותך לכל מרכזי
העסקי ם והנופש הגדולים בעולם.

33ה 3ו{)1וו_1

אני רוקדת בסטודיו ״8
ג אז * מחול אירובי
ארלוזורוב 80ת״א 2*7026

ניהזל -אבי פ אנ ק

אני מקווה שאתה תעמוד עם
כל כוחותיו הנפשיים והמוסריים
נגד הגל העכור שיאיים להציף
אותך. אני גם מבקש ממך שתש מור
על עצמך בכל דרך אפשרית,
כי זה חיוני ביותר שתמשיך להו ביל
במחנה השלום.
אני מקווה שהיתר, לד שיחה
מועילה ואנושית עם ערפאת. אני
מקווה שהפגנת שלום עכשיו תעזור
לעצור את הממשלה מלקבל הח לטה
הרת־אסון להיכנס לביירות.
אני מקווה שמכל הרע האופף
אותנו מאז תחילת המילחמה ה נוכחית
יקום ויצמח שלום. הדבר
הרציונלי והמוסרי עכשיו הוא
שלום ישראלי־פלסטיני, ומשא־ומתן
ישיר עם אש״ף.
אורי — חזק ואמץ בגבורתך
בקרב למען השלום•
דב קולר, באר־שבע
איני מסכימה כהוא־זה עם דרכו
הפוליטית, אך אני רוצה להביע
בוז לכל אלה המכנים עצמם ״תל מידי
ז׳בוטינסקי״ ,״ליברלים״ או
״סוציאליסטים״ ואוטמים את אז־ניהם
כדי שלא לשמוע׳.גם את
קולו של האוייב. איני מסכימה
איתך ואיני מסכימה עם ערפאת,
אך לפחות אני יודעת עכשיו מה
הוא אומר. זה היה תפקידך כעיתו נאי,
ועל־כך אתה ראוי לברכה.
גילה הרצוג, תל־אביב
העובדה שבסנסציה העיתונאית
החשובה ביותר של מילחמת ה לבנון
השתתפו שתי נשים — שרית
ישי וענת סרגוסטי — מוכיחה
כאלף עדים/ות עד כמה אווילית
היתה ההוראה שלא להניח לנשים־
עיתונאיות להיכנס ללבנון, ועד
כמה מוצדקת היתה מילחמתכם
נגדה. כל הכבוד!
אלה גרטי, תל-אביב

1גד *ד״מוח
המחנכת צולמה בהפגנה

פטורה משרות צבאי לפי חוק־שירות־ביטחון
סעיף ( 30ג) .גם
אביה של הבת הוא סרבן־מילחמה
מטעמי־מצפון ופטור זה 25 שנים,
על פי סעיף 28 לחוק ,״מטעמים
מיוחדים״ ,שהוא המוצא החוקי-
מעשי לשכמותו, לאחר שטען ל מצפונו.

השלט שלפני — בתמונה —
נקלעתי במיקרה, כאשר סרתי ל פינה
לרגע קול מנוחה כשחילקתי
כרוזים שעניינם שלילת אלימות
נגד נשים.
אכן, באתי להפגין נגד האלימות,
נגד הקרבת הבריות ״למען המו לדת״
,בנים, אחים, שותפים־לחיים

מפגינה אייזיק
אהבה ושלום
ואבות ! למען ראייה מעמיקה יותר
של התופעה האנושית של אלימות
כנגד בני״המץ הזהה ולהביע דאגה
אוהבת לקורבנות בכוח וצער עמוק
על אלה שהלכו ללא שוב. לא
״סכין בגב״ ,כפי שמנסים השלי טים
לתאר זאת, אלא אהבה ושלום.
כלה אייזיק, אלוני יצחק

ת1א*ם ס״בנגדאפ״ס
העורך י חס את מיספר
הנפגעים הגבוה בצה״ל גם
לרוח־הלחימה סל אש״ף
(המשך בעמוד )28

עכשיו, אתה בבר לא צריך להתפשר
...כי בתנאים כאלה, גס טלוויזיה יוקרתית
כמו בלאופתקט לא תגרום ל״רזוריס״
בתקציבך.
קח לך היום טלוויזיה מהשורה הראשונה
בעולם, טלוויזיה שאינה נותנת פרנסה
לטכנאים ותהנה ממנה עוד הרבה שנים.
קח לך בלאופונקט היום, וגמור לשלם רק
בעוד 14 חודש.
בלאופונקט: טלוויזיות צבעוניות, ווידיאו,
סטריאו — פאר תוצרת גרמניה.

היבואן דלבלעדי :
טרכף יבוא בע׳׳נז ,
בוגרשוב 70 וג״א טל. 293005 :

בלאופונקט-בכל מחיר

תי־אביב: מרכז שיווק ישיר, בן יהודה ; 1שיווק הוגן, דיזנגוף סנ טר; סלון מרכזי ת״א, בית אל־על ; אלרד, אלנבי 06 סלון טוקיו, אלנבי ; 66 אורית,
אחד העם • 19 גבעתיים: נתנאלי, כצנלסון 18 תניד! :רדיו אלחוט, ויצמן ; 5טלרן, ויצמן ; 18 רדיו צליל, שמואל הנציב ; 3חשמלית, שמואל הנציב 26
י• רעננה: בועז שרותי טלוויזיה, בורוכוב • 24 חדרה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 שוייצר, הרברט סמואל • 68 חיפה: טרקלין חשמל־זילברשטיין
הנביאים ; 25 צביקה בית הסטריאו, הנביאים ; 12 יהודה אטיאס ; הנביאים ; 15 סימפוניה חיפה, הרצל ; 85 אריה מכשירי חשמל, רח׳ נטיב • 2קרית אתא •
שפרן, העצמאות ; 38 פטמן, העצמאות ; 50 ויזנר, יוספטל • 55 קרית ביאליק: קול־אור ; סיביניה, השקדים ,2סביניה • נהריה: טלסטר ליבוביץ, תחנת אגד,
שדרות געחון * 3קרית מוצקין ; סטריאו אייל, שדרות השופטים • 14 נצרת: סלון סביון, רח׳ סביון • 3אשדוד: חשמל כהן, מרכז מסחרי א׳ #רמלה :

• חולון: סלון חולון, סוקולוב 82
אסתר אוניברסל, ביאליק • 2ירושלים: צדוק שיר, שמאי • 23 באר־שבע: א.א. אלקטרוניקה, העצמאות 48
רמת חשתן: סנסור. סוקולוב • 70 ראשון לציון: עלפי, הרצל ; 103 אמנון ברנפלד, רוטשילד # 39 רחובות: חזי אלקטרוניקה, בית הפועלים ; 4סלון
אלקטריק, הרצל • 187 נם ציונה: פינקלשטיין, רחוב ויצמן.

מכוזבים
(המשך מעמוד )26
(״העולם הזה״ ,יומן אישי.)2339

נראה לי שהסיבה לכך היא אח רת
לגמרי. הנפגעים בינינו במיל־חמה
זאת הינם רבים וזאת משום
התנאים הטיפוגראפיים השוררים
במקום, דהיינו, על צה״ל להילחם
בשטח רווי־אוכלוסיה אזרחית, מה
שלא היה כך במילחמות אחרות.
המחבלים התמקמו וקבעו את בסי סיהם
בתוככי ישובים אזרחיים —
דבר זה הקשה מאוד על הלוחמים
שלנו.
דוד כן־ישי, תל־אביב

צריך צה״ל לקחת גם את שטח
ממלכת ירדן, שאבד לנו מאותה
סיבה.
יש לי עצה לממשלה: למה לא
תקבעו מדד שינוי פני הקרקע,
ותוסיפו בכל תקופה מסויימת את
פיסות־הקרקע שאבדו לנו, וכך
לא נצטרך לקחת לנו קרקעות ב אופן
לא־מסודר, כפי שזה נעשה
היום?
עודד פרי, ירש ולים

ב אין או פוזי צי ה
הקורא מתרעם על שתיק תה
של מיפלגת העבודה.

אין חדש
איך הפך הטכין לטיל והתוכן
לא השתנה, בעיק-
בות הקריקטורה הקדם-
הזה״
נאצית (״העולם
.) 2339
הפשיסטים מכל התקופות דומים
לא רק באורח המחשבה שלהם,
לא רק באוצר המילים, אלא גם
בדמיון הגראפי• הפשיסטים מכל
התקופות רואים בכל מי שאינו

מיפלגת העבודה הישראלית
מפוצלת ומפולגת ועומדת מנגד,
כאשר מתרחשות זוועות המילח־מה.
הפופולריות של ישראל ב־חו״ל
שואפת לאפס, הסינאטורים את בארצות־הברית ״מפגיזים״
בגין, הפרלמנט של הולנד הת אחד
נגד המשך המילחמה — ו־מיפלגת
העבודה שותקת.
החורבן הגמור של יחסי־החוץ
של ישראל והשחרתה בפני דעת-
הקהל העולמית כולה עלולים לה־הבועל
את נשות עמו מתקשר,
משום־מה, לדוגמות מעולם החי,
למשל — מלכת הדבורים המזדווגת
עם כל הזכרים בנחיל, או המאבקים
על בנות זוג בקרב קופים.
בדיעבד, דומני שרשימת כיבו שיו
של דיין צנועה מאוד. היתר,
זו גלריה של נקבות עלובות, והכי בוש
היה בבחינת התנהגותו של
אדם רעב שאינו מואס בפת־קיבר.
אריה צפריר, רעננה

ומשה הי כהבסלע

״בוגדים, פוליטיקאים, יהודים״
חושב כמוהם בוגד, תככן, ומכנים
אותו ״תוקע סכין בגב״ .הכרזות
והקריקטורות שלהם הינן תרגום
פרימיטיבי של המילים לתמונות.
בקריקטורה הפרוטו־נאצית ש־פירסמתם
היתה הכתובת :״בוגדים,
פוליטיקאים, יהודים, אנשי תיק־שורת,״
וכלי־הנשק של ״יפי ה נפש״
האלה היה סכין. בינתיים
עברו כמה עשרות שנים, והימין
בישראל שיכלל את כלי־הנשק.
בקריקטורה שהופיעה ביומון מעריב
שישה ימים אחרי הופעת גיל־ין
ונכם מפעילים ״בוגדים אנשי
שלום־עכשיו, הקיבוצניקים ויפי־הנפש
של דיזנגוף והפטפטנים עם
הרמקול״ לא פחות מטיל נגד טנ קים
אל אחוריה של מרכבה יש ראלית
גאה.
ד״ר א. קל ר 0ז, ירושלים

מדד שינו פני הקרקע
הקורא חישב ומצא שצעדי
הממשלה בלבנון — בכל
מה שנוגע לרצועה של 40
קילומטרים — מוצדקים
לגמרי.
כל מי שיבדוק את שינוי פני
הקרקע במשך מיליון השנים ה אחרונות,
ימצא שעקב ההתרוצצות
וההתרחבות של השיכבה החיצו נית
של כדור־הארץ השתנו פני
היבשות.
לכן, אם נחשב קצת, נגלה ש במשך
אלפי שנות קיומו של העם
הזה, ובמשך 34 שנות שילטוננו
בארץ, הפסדנו 40 קילומטרים מ צפון,
ועתה הגיעה השעה להחזיר
לעצמנו שטח זה.
בנוסף לכך, על־פי חישובי,

בוגדים שלום עכשיו, יפי־נפש

הקורא הבחין בקריקטורה
בעיתון גרמני, והוא עושה
ספקולציות.
אילו רק היתה הבנתם של בני

ביא לחיסולה הפיסי ממש של ה מדינה.
אל־לנו לשכוח, כמו רוב
האזרחים שיכורי־הניצחון, כי מדי נה
בלי כסף ובלי אוצרות־טבע,
תוכל להמשיך להתקיים רק חודשים
ספורים אם יוטל עליה חרם.
אנחנו אפילו לא כמו דרום־אפרי־קר״
בעלת אוצרות־הטבע.
כמה מחברי מיפלגת העבודה
יורים יריות באוויר ושותקים.
עדיין לא ראינו את שלישיית ה־רמטכ״לים
לשעבר של מיפלגת ה עבודה
עומדים מאוחדים, מנגד.
מצד אחד עושה יוסי שריד כות רות
קטנות, וממולו עומדים רענן
נעים, שושנה ארבלי־אלמוזלינו ו־דב
בן־מאיר ומדברים כמו שרי-
הליכוד• אכן, נקמה טובה במים־
לגת העבודה, שבחרה את מלכחי־הפינכה
מקרב עדות המיזרח, ולא
אנשים שצמחו מבין השורות, כמו
שיש לליכוד.
כאשר פורצת מילחמה המוזות
שותקות. כאשר אין אופוזיציה
שורים וקרנפים כמו שרון יכולים
להשתולל.

מאיי מטלון,

רמת־גן

מין ו מי תו ס
ניתוח אופיו של משה
דיין על-ידי העורך (״ה עולם
הזה״ ) 2336 הוא
מעמיק ומקיף, ועם זאת
הוא מעורר כמה מחשבות
טוען הקורא.
התנהגותו של מנהיג בחייו ה פרטיים
הוא בבחינת הצד השני
של המטבע, המשלים את פעילותו

״מים, משה, תביא מים! אנחנו לא זקוקים
עדיין לנפט!״
בחיים המדיניים.
השאלה המתבקשת היא האם
קיים קשר בין הצד הראשון —
הפעילות במישור המדיני והצבאי
מצד אחד ובין ההתנהגות במישור
האישי, לרלדת תחום יחסי המין.
כמה מהאישים הידועים בהיס טוריה
המודרנית ובכללם נפוליאון,
אייזנהאואר, רהוולט וקנדי נחשדו
בניאוף וסטיות אחרות בחייהם ה פרטיים.
השאלות המתעוררות הן:
האם כושר־מנהיגות וכריזמה
אינם כרוכים, מטבעם, בעודף מרץ
מיני, בבחינת ״כל הגדול מחברו
יצרו גדול הימנו״?
האם אין בפעילות המינית, או
בנטיה לגלותה משום חלק מהמי תוס
שמנהיג מפיץ על עצמו לצור כי
תדמית ז המיתוס של מנהיג

ישראל במידבר מרחיקת־לכת יו תר,
היו כל פני ההיסטוריה מש תנים,
כמובן, והעולם היה מדבר
על ״סחטני;הנפט״ היהודים, ש־השייח׳ים
שלהם גרים בדירות־פאר
בפרנקפורט ובלונדון.
גדי מטר, וינה

ישראלבבלמ סו ס
הנדיחות של החיים תור גמו
לקריקטורה בעיתון
הבריטי.
כשהיינו שם, בלבנון, התחילו
הבדיחות לפרוח אחרי שחלפנו
ביעף על־פני 40 הקילומטרים ה ידועים
של בגין, שרון ורפול.

בהתחלה דיברו על זה שהצבא
התורכי נכנס לכוננות, ואחר־כו
כבר דיברו על כוננות־מים באו־דיסה
שבחצי־האי קרים• מכאן ו הלאה
כבר לא ידע הדמיון גבולות,
ודובר על רכישות מסיביות של
נשק אנטי־טנקי בגרינלנד. הקרי קטוריסט
האנגלי כנראה שמע או תנו.
זיו
אנגל, חיפה

מ ע שי הכשל,
פעיל לשעבר בד״ש מבקש
להעיר על הראיון עם אמ נון
רובינשטיין (״העולם
הזה״ .)2337
כאשר ד״ש עלתה באורח מטאו-
רי על המפה הפוליטית והכל נראה
משגשג ומבטיח, חברי הנהלת ה תנועה
עסקו במחמאות הדדיות.
זכורני כיצד נהג מר רובינשטיין
לשבח את ידין ולפאר את תכונו תיו
כראש־ממשלה אידיאלי. כאשר
העסק התפרק נוהג כל אחד לראות
את ערוות חברו ולהוציא עליו את
תיסכולו האישי. התופעה היא אנו שית
ומתרחשת במיקרי גירושין
או כאשר שותפות מתפרקת בנסי בות
של כישלון. בכל זאת, גם
במיקרים אלה ניתן לקבוע מי אשם
יותר ומי פחות.
אם נבדוק את האחריות למעשי
הכשל, להבאת תמיר, לשיטת ה בחירות,
ל״דמוקראטיה״ המוגזמת,
להיעדר המיסוד והמצע, נמצא כי
האחראים לכך היו אנשי שינוי
ובכללם אמנון רובינשטיין.
ידין הגדיר את רובינשטיין ו אנשיו
כאנשי־מחאה טיפוסיים• ה־נטיה
לשפוך על ידין את תיסכוליו,
בשעה שהאחריות לכישלון רובצת
במידה מכרעת על אנשי שינוי
(שעה שידין עצמו נמנע, בצורה
מכובדת מתגובה) רק מאשרת קבי עה

בעיקרו של דבר, עוד לא היד,
מיקרה בהיסטוריה הפוליטית של
ישראל, שבו בוזבזו רצון טוב,
כישרון ומאמץ של רבים וטובים,
כבפרשת ד״ש.
יכול מר רובינשטיין להביא,
לזכותו, את העובדה ששינוי, בני גוד
ליתר חלקי ד״ש, שרדה מבחי נה
פוליטית וממשיכה להתקיים.
אבל איזה קיום?
ולסיום, טענת מר רובינשטיין
על מיגבלות מנהיגותם של אנשי
דור תש״ח חלה, כנראה, גם עליו,
אף כי לא פעל ״בצילם של הגדו לים״.
אריה:
גדמר, רמת־גן
העולם הזח 2341

״מאז שאני מכבדת ויזה ,
לחבור צעצועי־זה
בשבילי משחק ילדים״

מכירות זה כמו משחק: יש להכיר היטב את
הכללים כדי להצליח. אני גיליתי כי כדי למכור
יותר, כלל ראשון: צריך ״ויזה״ .אחרי הכל, מאות
אלפי ישראלים מחזיקים בכרטיס אשראי ״ויזה״
ואלפים מצטרפים אליהם מידי חודש. זה כח קניה
עצום.
נכון, המכירה היא באשראי, אך אני מוכרת הרבה
יותר וכשמשחקים נכון, צריך לדעת לתת מעט כדי
להרוויח הרבה. ותאמינו לי, מאז שאני מכבדת
״ויזה״ יש לי הרבה יותר קונים, הרבה יותר בטחון
והרבה יותר רווחים.
גם אם אתה לא מוכר צעצועים, שחק את המשחק
נכון, כבד כרטיסי ״ויזה״.

יוטלך נחה? הרחתה!

36011!(2111(10
ויזה — כרטיס האשראי והמחאות הנוסעים של

קבוצות > €בנק לאומי בנ ק דיסחונט

01101
ה ש מנ ת

ש ל הנ לי דנ ת

קר מל• מרציפן-
המילה האחרונה
בתרבות הגלידות

מ די ם

]ימיני

מזר החודש:

סרט ן
ילדים בני מזל
סרסו נוחים וקל
להסחדד עימם
א ת הילדים של מזל סר טן אפשל לז הות
בנקל• המאפיינות או ת ם, בדרך־כלל,
פנים עגלגלות, רגישות והבעה מפונק ת.
ההבעה משתנה מרגע לרגע ומ שקפת א ת
מצבי־הרוח המ שתנים במהירות• הם או הבים
לצחוק אך לא פעם הצחוק הופך
לבכי וההיפך, מבלי שיהיה שלב ביניים.
המי שפחה שבה ה ם חיי ם במשך יל דו
ת ם קובעת א ת עתידם יותר מאשר
לילדים ב מזלו ת אחרי ם. יחס קריר או
חו סר ״ ה תיי ח סו ת גורמים להםלהס תג ר
בתוך עצמם, ואז אינ ם מסוגלים לפ תח
קשרים רגשיים עם א ח רי ם. ה ם יתבוד־דו
ויפ תחו אופי נק מני וחרד.
ילדים ב מזל סר טן נו חי ם מאוד וקל
להסת דר אי ת ם. הם מסוגלים ל ה עסיק
א ת עצמם, יש להם עולם פנימי עשיר
ודמיון מפותח• גם א ם אין להם חברים
הם ימציאו להם חברים דמיוניים ויש חקו
כאילו היו ממשיים.
אצל הילדים בני מזל סר טן קיי מ ת
תופעה מעניינת — כמעט תמיד הבנות
דומות לאב והבנים דומים לאם. ואם
לא די בכך, גם הק שרים מ ת אי מי ם לכך•

הילדות קשורות לאב וממש מעריצות
או תו, הן מוכנות לעשות למענו הכל.
הן מ סו רו ת ונ אמנו ת ונדמה להן שתפקידן
לשמור ולהגן עליו.
הבנים ק שורים מאוד לאם ולא פעם
קור ה שהם נישאים בגיל מבוגר כי ק שה
להם למצוא אתההעתקה מדוייק של
האם. בילדותם ה ם עוזרים בכל עבודות
הבית, יותר משאר ה א חי םהם רגישים
למצבי-רוחה של אמם, ומוכנים לבשל,
לנ קו ת ולצאת לקניו תבמ קו מ ה.
ה א חי םוהא חיו ת של ילדים ב מזל
סרטן, מתרגזים לעתים קרובו ת בעיקר
בגלל הצורך שלהם לאגור• למשל, א ם
אורח בא ומביא לכולם דברי מ תי ק ה,
כול ם אוכלי ם או ת ם מייד. אך לא כך
אצל ה סר טן ה ק טן. לו יש מגירה ובה
הוא שומר הכל. הוא אוגר מ תנו ת, ממ ת
קי ם וזיכרונות מהעבר. גם אםמ אוד
ירצה ל אכול ב או תו הרגע כ מו כולם,
הוא חושש שאולי יבוא יום שבו הוא
יותר ירצה ואז לא י הי ה לו. כך יוצא
שכ שהאחים גמרו א ת שלהם, לו עדיין
יש מגירה מלאה בדברים טובים.
תכונה זו מעצבנת לעתים גם א ת הוריו,
כי הוא אינו מוכן להיפרד משום
דבר. א ם קיב ל בגיל שנה דובון צעצוע,
הוא ילווה או תו במשך כל ילדותו, וגם
א ם הפך ל מ מור ט וישן הוא עדיין יקר

א ת הצד הריגשי באי שיותם ה ם יכולים
לבטא גם באמצעות גידול חיו ת.
ה ם מאוד או ה בי ם בעלי־חיים, וחשוב
לאפשר להם לגדל איזושהי חיה בביתם.
הבעיה העיקרי ת היא שאם קור ה שה חיה
הולכ ת לעולמה, ק שה לה םלה תרגל
ל ח סרונ ה, והם מסוגלי ם לבכות או תה
י מי ם על י מים.
הבילוי העיקרי לילדים סר טני ם הוא
בקירבת הים ו ה מי ם, א ם בשיט או ב-
שחיה. א ם רק אפשר כדאי לתתלהם

לילדים בני סר טן זיכרון מצויין• כש משהו
נאבד בבית, כדאי לשאול או ת ם,
בדרך־כלל הם זוכרים היכן מניח כל
א חד מבני הבית א ת חפציו. ילדים אל ה
רגישים מאוד ובעלי כישרונות א מנו תיי ם.
הם או ה בי ם לצייר ונהנים לנגן או לה אזין
ל מו סי ק ה. חשוב לתתלהם לבטא
את עצמם ב ת חו מי ם שבהם ה ם מוכ שרים.

ם מופנ מי ם מטבעם ואם לא מעוד דים
או תםלתת ביטוי לעולמם הפנימי,

הבנות דומות דאב וג עוי צו ת אותו,

ה ב ני ו[ ק שווי נ 1מאוו 1ראנ 1־
ו מ חנ עוים או 1ו מו ת ה בנ שו תי ה ם
לו כאילו הי ה חדש. בגדים חד שים, יפים
ככל שיהיו, לעולם אין להםאת או תו
הקסם שיש לבגדים הישנים ו המוכרי ם.
בכלל, הישן תמיד עדיף על החדש.
הילד הזה אינו או הב שינויים, מעבר
לדירה חדשה או לסביבה שונה יגרום
לו סבל רב, גם ההס תגלו ת לבית־ספר
שונה וביחוד לחברת ילדים שהוא אינו
מכיר עלול ל הביאו למצבי־רוח ולחרדו ת.

הם עלולים ל הי הפך לאנשים שקטים וסגורים.
ספר־הזיכרונות נוצר ממש למ ענם.
כל זיכרון שנכתב שם ישמר בקפ דנות,
וגם בגיל זיקנ ה י הי ה אפשר לראו
ת ם פו ת חי םאת הספר ונזכרים בעבר
ב הנ א ה. היומן שבו רושמים אתה חוויו ת
היומיו מיו ת פחו תמת אי םלהם, החרדה
שמא מישהו ימצא או תו ויקרא בו, גורמ
תלהם לוותר על כל העניין מראש.

הסו 10ה ק טן
אוגר ממתקי ם,
שומר על ובושו
ו שונא ש׳ נ ו ״ ם
להשתעשע בבריכות ובים ואז אין כמותם
מאושרים.
יש ל היז הר בסיפורי־הילדים ה מסופרים
להם, כי המכשפה או הזאב הרע
כל־כך מפחידים או ת ם, שהם לא יעיזו
לישון בחושך או להי שאר לבד בבית.
הם בין כ ה וכה נו טי ם לפ תח פחדי ם
וחרדות יותר משאר הילדים•
הבטן מ ציק הלהם לעתים קרובו ת.
האמ הו ת שלהן יודעות שמאכלים כבדים
ושמנים גורמים להם לכאב־בטן. גם
ב חינ ה בבי ת־ הספר או כל דבר א חר שגורם
להתרג שות ומתח מביא ל או ת ה
תופעה מוכרת. א ם אינ ם רוצים ללכת
לבית־הספר, הבטן באה לעזרתם, וכשהם
מ תפ תלי ם מכאבי ם הם אינם מצי גים,
זה באמת כו אב לה ם. אלא שברגע
שאמם מוכנה׳ שי שארו בבית, הכאב חו לף
כלעומת שבא. אין מ ה לעשות, זוהי
רגישותם, וצריך לוותר להם ולאפשר
להם גם אתה הנ א ה מהעניין ולא רק
א ת הסבל.

העניינים המיקצועיים מ ע סי קי ם א תכ ם
¥במצבכם הכספי יחול שיפור ב ת חי לתה השטח
הרומנטי יהיה במרכז המחשבות
ידידים עלולים לגרום לרוגז או אכזבה ב מורגש

מי בי מאוד
לבית, נחוצים חפצים ת קנו ל תוכלו
שבוע.

השבוע.
אהבה חדשה מתחילה ואחרת מסהשבוע.
כדאי להיזהר מדיבורים מיותרים,
מ קו ם העבודה, ואנאו
־*לתכנן תוכניות ־*ל-
בעניינים כספיים רצוי
תיימת והרומנטיקה חו־־־

שים
שונים וחברים
גגת. תוכלו לנצל את
יווח ר חוק יותר שאף
לא להחליט החלטות
לוחצים עליכם להח הן
קשורות ל מ קו ם ה התקופה
ולהרבות ביצילטווח
רחוק ולא לפתות
ליט בקשר לעתידכם
מגורים. מיכתב רגשני
אה מהבית ובבילויים
בתוכניות חדשות, שבוע
המיקצועי. כמ ה הצ-
חברתיים, בני המין העשוי
להגיע ול הטעו ת
מאוחר יותר אפשר
שני נמשכים אליכם ו־א
תכ ם. רצוי ל ה תיי ח ס
ל ה תלב טויו ת. הדרך ה בזהירות
לכל מהש מעונייניס
להכירכם מהמצב
המתוח שהורגש
טובה היא להמשיך
כתוב בו. תשובה זהי קרוב.
במקום העבודה
בביתכם לאחרונה הולך
21 ביוני -
רה עדיפה על תשובה
בעיסוק הנוכחי ולא
כדאי לסמוך רק על עצונעלם,
יחסים יותר נעיו
2במרס ־
ו 2בדצמבר
20 ביולי
20 באפריל
סו בינואר
נלהבת ונמהרת. בני
להצעות
ל ה תפ תו ת
מכם. רצוי לא להיעזר
מים מביאים להרגשה
מעורפלות ו מב טיחו ת.
המי שפחה לא יהיו כל
באף אחד כדי שלא
רגועה. מכשירים ביכך
חביבים, יתכן שיהיו סרקס טי ם ונו נסיעה
ל חו״ל צפויה בקרוב, ו אל ה ש לתת פיתחון־פה למי שמעוניין לערער את
תיים עלולים להתקלקל ויש להיזהר במיו טי
ם למריבות. רסנו או תםואת עצמכם.
נשארים יוכלו לצפות ל אור חי ם מחו״ל.
ביטחונכם. שיקול דעת נכון יעזור לכם.
חד מטיפול במכשירים חשמליים השבוע.

דליים עובדים קשה ב ת קופ ההא חרונ ה
אריות מנ סי ם לחזור לעצמם, אך ההרגבני
שור, שלא כדרכם, מנסים לשנות את
עקרבים יכולים לתכנן את עתידם במקום
שה ה א מי תי ת עדיין אינה טובה. מצב-
ואינם מוצאים להם זמן ל מנו ח ה. עו מס
השיגרה, מתכננים נסיעות קצרות או ארוהעבודה.
למרות החששות והדאגות, אתם
העבודה מחליש א תכ ם
נות ומחליטים לשפר
הרוח די ק שה ולא
עומדים לפני קידום
ומערער א ת המצב ה תמיד
קללה סביר א ת
את מצבם ויהי מה.
׳משמעותי. פגישות רו בריאותי.
רצוי לגשת
פגישות מקריות עשוהסיב
ה. ק שרים ידי מנטיות
צפויות השבוע
לרופא לבדיקה שיגר-
יות להביא להתלהבות
דותיים גורמים לאכז והן
עשויות להתפתח שהכל ולוודא
תי ת
בות וציפיות ל א הב ה
עצומה ולהרגשה ש־לקשר
רציני וממושך.
סוף־סוף פגשתם את הבסדר.
אור חי ם עשו-
מחודשת נשארות בגדר
בעניינים כספיים דרו־

יים להגיע באופן פת־ציפיות.
ב שטח העבו אדם
הנכון. כדאי להישה
זהירות מיוחדת,
אומי, למרות שהם יו־זהר,
קרוב לוודאי שזה
דה המצב לא הרבה
שיפוטכם הפיננסי עלול
לא יביא דבר פרט לסיפו
עבודה תוכלו ל ה־יותר
מוצלח: אנשים
להיות מוטעה. אט אתם וז?הו:ונ,נ> 1ו
20 ביגואר -
אשליות ואכזבות חד __
נות
מ חבר ת ם ולצאת
לכ ם
לגרום
מנ סי ם
$ו בפברואר
נאלצים לחתום על חו עימם
ל טיולים בזמג-
נזק, אל ת מ הרו לתת
שות. אלה המתכוננים
זה או על מיסמך חשוב,
כ ם הפנוי. הילדים דורשים יותר תשומת״
אמון בכל א חד. טוב לתכנן ב שקט א ת דחו זאת. נסיעה לחוץ־לארץ מתקרבת.
לצאת ולבזבז את כספם יצטערו על כך
לב מתמיד, כדאי לתכנן חופשה מ שפחתית.
בקרוב. רצוי לחסוך כי המצב ישתנה.
העתיד הקרוב. הענו בחיוב להצעת עבודה. כדאי כבר מעכשיו להתכונן אליה.

ק שתים ע סו קי ם בעניינים כ ספיי ם, דוא השבוע
צפויות התפת חויו ת רומנ טיו ת פגישות חברתיות, פעילות ציבורית ושהיה
רוח הרפתקנית שורה על הדגים בתקופה
מעניינות. אנשים שעליהם כלל לא חשבממושכת
מחוץ לבית יאפיינו את השבוע. גים ל ח סכונו ת, מ שלמים מי סי ס וביטוח, זו. יחסי האהבה אינם יציבים. קיימת
ת ם ייראו באור שונה,
ונאלצים לטפל בחש עבודה
רבה מוטלת
נטיח להחליף בני הזוג
ופרשיות א הב ה חדשות
בונות שלא שולמו בעליכם,
ידידים באים
ולצאת להרפתקות חד או
מחוד שות יוסיפו
זמן. כל זה מצריך ה ת לבקש
עזרה וקשה לסשות
ממושכות, רצוי לא
התרגשות. מצב הכו נהגות
זהירה והמנעו ת
רב להם. אל תתביישו
לבקש הלוואות השבוע,
כבים לא מצביע על
מביזבוז כספי ם. קש לגלות
רעיונות מקוריים
ולא להיכנס להתחייבואפשרות
לקשר ארוך,
רים עם ידידים עלו או
לממשם. יתכן ש יות
כספיות. נסיעות ואך
יתכן שסוג זה של
לים להסת בך השבוע.
תו כ לו להביא ליעילות
טיולים עלולים להיגה
תק שרות מ ת אי ם לכם
בשטח העבודה. בזבזרצוי
לא ל ס מוך עלי מר
בצורה מוזרה ובל בדיוק
ברגע ז ה. ק שיים
ו 2במאי ־
הם, גם א ם האינטו-
נות מצד בן הזוג עלו תי
מתוכננת בגלל משי22
באוגוסט -
סו בפברואר ־
20 ביוני
20 במרס
22 בספטמבר
כ ספיי ם יכולים להפוך
איציה או מר ת שהם

כה חסרת מעצורים ל לה
להביא לקשייס כס־ל
מ קור של מתח ודא בסדר.
ב מ קו ם העבו סכנות.
בני מזל עקרב
פייס ואלה יכולים לה *

משילים עליכם תפ קי די ה ם של א ח {
גה. כדאי לדחו ת משא״ומתן עם עורכי וות מקור מתח במישפחה. נסיעה לחוץ־
עשויים למתן את הנטיה הזו. החופשה ש —
דין
או ח תי מו מ

רים. יש לחשוב על שינוי מ קו ם או תפקיד.
חשובים. לארץ מתקרבת, ויש לדאוג למימון הנסיעה. חוזי תכננתם לכם זמן רב תצא לפועל בקרוב.

11110

ווו1ו

מאץ נייס

אווה
11 111
שווו וווו

0(1111

ווחוו עון ו1

זניס

הורוסהוס

כסא גלגלי ישראלי
יחיד מסוגו כע ול
כסא גלגלים יחיד מסוגו בעולם, הובא בי מי ם אלו לשוק ע״י
המפעל ״אורטופ״ חיפה, מ קבו צ ת ״פקר-פלדה״.
זהו כסא הגלגלים היחיד העשוי מ אלו מניו ם תעופתי, שתוכנן ב מיו ח ד
ככ ס א -ס פו ר ט לנכים, בעל עיצוב חדשני.
יוסי טנא, מנכ״ל ״אורטופ״ ,המתמחה בייצור עזרים טכניי ם לנכים
הוסיף, כי ייחודו של כסא״הגלגלים החדש הוא ב חוז קו, במ שקלו
הקל, בכושר התמרון המצויין שלו ובב טי חו תו המירבית.
הכס או ת הרא שונים מתוצרת המפעל, המיועדת ברובה לייצוא,
שימשו א ת נבחר ת ישראל בכדורסל נכים, בטורניר אליפו ת אירופה
בכדורסל שנערך בי מי ם אל ה בשבדיה.

והר הצוואה
ועיקרה
| ה חי ל ה

ולפני שאמות, חברים, ב מי לחמהה זאת
או הב א ה /הייתי רוצה לעשות
קצת סדר בברדק ולהביע מ שאלה /לא
הייתי רוצה ל היקבר כמו מ טו מטם, מ ה
שנקרא קבור ת ח מור [ ושיספרו א ין
הייתי גיבור שנפל למען כיבוש איזשהו
חור /ושאחרי מו תי יספרו שהייתי
קדוש, פשוט קדוש בריבוע /והאמת

שהייתי מסלק בכולבו והייתי שותה ובוגד
באבו־אבוה•
ולכן, חברים, היי תי רוצה להשאיר
לכם מין צוואה שכזאת /ונא לכבד בה
כל תג ולשמור מכל מישמר על כל
או ת ׳ /כי הדבר נוגע לעניין שכל י מי
היה יקר לי יותר מכל דבר /מדובר
פה בגוף שלי, ובמה שייעשה בכל איבר
ואיבר.
ובכן, א חרי מותי, בעיקבו ת איז ה שי פור
ט ק טי ל א חור או דילוג לפנים /
אבקש לשלוח א ל שר־הביטחון מר שרון
אריאל חלק חשוב מ אוד בפנים /בעדי נות
רבה אבק ש שיארזו א ת אוזני השתיים
ויכניסו למע טפ ה חו מ ה /ויש לחו
אליו למען ייטיב לשמוע א ת דם
א חי הנופלים זועק מן האדמה.
כן, א חרי מותי, כשאתפגר מכדור ק טן
בלב או ר סי ס גדול ב ט חו ל /אבקש
שיארזו א ת הלשון שלי, וישלחו או ת ה
לבגין מנ ח ם השכול /שהרי הוא מלך-
מלכי הל שונות ה שלוחות והמתגלגלות
ו ה מל הגו ת לריק ) ואםת הי ה אצלו עוד
אחת זה בטח לא יזיק.
ולא חר מו ת הגבורה הז ה על הגנת
שכם או כיבוש אר ם־נ הריים /נא לנקר
בעדינות רבה א ת עיני ק ש תיי ם /ולש לוח
אחת למר רביו יצ חק והשניה למר
פרס שימעון /שבשעות הפנאי ה ם יוכ לו
לר או ת מאיפ ההם באו ולאן הוליך
או ת ם השיגעון.
ועכשיו, כ שסיימנו פ חו ת או יותר עם
החלק העליון, נמשיך נא הלאה /איר־זו
יפה־יפה א ת לבי ו שילחוהו בדואר
צבאי ה מ טכ״ל ה /אל שר צבאות יש ראל,
הלוא הוא רב־אלוף רפאל אי תן /
שליבו שלו הי ה חנון אל פינטו, אך
או תי ושכמותי הוא לא חנן.
ועוד אבקש לשלוח הכליו ת לשר בורג
ולרב גורן /שמ מוסר נבי אי ה ם נשמט
כבר הדגל ונשבר גם התורן /ואילו א ת
כיס ה מר ה אבקש לשלוח לשר ארידור /
ושלפוחית השתן שלוחה ל מנ ח ם סבידור.
ועכשיו, כשהכל נגמר כבר, פחות־או־יו
תר /וכדי ל הר או ת שלאף אחד מכל
החבור ה הז א ת אינני נוטר /אבק ש
לקלף בעדינות א ת עורי היקר ולשלוח
לשר מרידור /ו הו א, ב הו קו ס־ פו קו ס,
יחליף אתה או ת עין ב או ת אלף ויהי
אור !

כ 1ע 1ת

התגייס לצבא

ו תר אהאת העול

ת פגו ש א 1שי נחמדים

ו תהרוג א ת בול

דוכר המערך ישראל פלג, עם יצחק רכין ושמעון פרס כלילה שכו נודעו
תוצאות הכחירות לכגסת העשירית.

א 1באנגלית, $66 )116 :ץ ו0ז10111 )116 3
16ק60ק 1{|, 11166) 0116ז\#0
!30)1 1)111 )11601 311

ח 1פ ע 1ה גדנל הטםהק טני ם

בסלטה

_צא לחופשה המשלבת את
כל היתרונות :
כפר הנופש האנגלי בפלמה
מציע לך פעילויותנ פל או ת
וחופש יו ת לכל המשפחה, שיט,
גלשנים, שעורי התעמלות,
טניס, ב או לינג, גולף,
טניס שולחן, תכניות
בידור, משחקים, או כל
נהדר ובשפע, יין חופשי
ועודועוד ...
בכפר הנופש האנגלי בפלמה
חשבו גם על הילדים שלך
עבורם יש מדריכיםלארגון
משחקים, בייבי סיטר בערב,
מטפלת לפעוטים, מגרש
משחקים עם בריכת שחיה,
סרטים מצוייריםועוד
ואתם מבלים בכפר חו פ שי ים
לגמרי .

המחיר ל 8 -ימי נופש נפל אי ם
כולל טי סה, העברות וחצי פנסיון

$558
פנה אל סוכןהנסיעות שלך.

רשת כ פ רי הנו פשהאנגליםבמ קו מו תהיפיםבעולם.

1צמן 4 1606*0*115

1בואן
י ׳הדד ״ א ח רהע 36ת״א

ברית ־המועצות: יינייט״ לפארוק קדומי
מאז תחילת הקרבות בלבנון משוטט שר־הזזוץ !של
אש״ף, פארוק קדומי׳ ברחבי העולם ומשמיע הצהרות
שרוח גבורה ועיזוז נודפת מהם למרחוק. כרגיל במיק-
רים כאלה, מסייע המרחק הפיסי מזירית־הקרבות למוראל
הגבוה של קדומי.
קדומי הוא אומנם איש פת״ח, אבל הוא ידוע כתומך
נלהב של ברית־המועצות בתוך אידגוגו. אין לבוא אליו
בטענות על כך. אולי ההיפך הוא הנכון. אין ספק שאר־צות־הברית
נטלה חלק פעיל מאוד בקנוניה שקדמה
לפלישה הישראלית ללבנון.
האמריקנים סייעו לאריאל שרון לפגוע קשות באירגון
המדיני היציג של הפלסטינים, ובכך הרחיקו עוד יותר
את השלום מהמיזרח־ה תיכון. ישראל הפכה קבלן מישנה
של מי׳שטר רגן למלאכות מזוהמות בדרום־אפריקה וב אמריקה
הלטינית, והאמריקאים גמלו לה בסיוע צבאי
ומדיני בדרום־לבנון. האינטרס האמיתי של שני העמים,
הישראלי והפלסטיני — הסכם הדדי ביניהם ולמענם —
התרחק מאוד מסיכוי כלשהו של הגשמה.
אבל גם לקדומי אין מה להודות לפטרוניו. כבר
תיארנו בישבוע שעבר את יחסם הקר והפחדני של הסו בייטים
לאש״ף (סעולס הזה .)2340 השבוע זכה קדומי
עצמו לקיתון של צוננין מברית־המועצות. הוא הושפל,
באורח אישי ממש, ועזב את מוסקווה במפח־נפש.
מליצות קלאסיות. כל סיפור ביקורו של קדומי
במוסקווה מטיל אור נוסף על הטרגדיה של הפלסטינים.
עסקן בכיר זה, תומך-מוסקווה ידוע מזה שנים רבות,
,נאלץ לתגבר את עצמו בשני שרי,-חוץ ממדינות שמ רניות
ואנטי־סובייטיות, כדי שיוכל בכלל לזכות בהק שבה
רצינית במוסקווה! שרי־החוץ של מארוקו ושל
כוויית (בשתי המדינות נוהגים לאסור אנשים כמו
קדומי בשל ...תמיכה בברית־המועצות) ליוו אותו לפגי־

את קשייו של ראש־ממשלת גרמניה, הלמוט שמידט. רוב
המשקיפים מצביעים על בעיית הצבת הנשק הגרעיני
על אדמת גרמניה, וההתנגדות העזה לכך מצד האגף
השמאלי במיפלגתו, כסכנה העיקרית להמשך קיום שיל-
יטחנו בגרמניה. האגף השמאלי במיפלגה הסוציאל־דמו־קראטית
השלטת הצליח לזכות בתמיכה עממית חסרת-
תקדים. הסער בין העמדות הולך וגדל, ויש המדברים
אפילו על סכנת פילוג במיפלגה.
שותפים ליכרלים. שמידט עצמו ממשיך במדי-
ניות המסורתית של תיאום זהיר עם וושינגטון, תוך
ביקורת הולכת וגוברת על מישטרו של רונלד רגן.
לאחרונה, הביע פעמים רפות חוסר-ישביעות־רצוו מכפי-
פותו המאכזבת של עמיתו, נשיא צרפת פרנסואה מיט־ראן,
לתכתיבי הבית הלבן. עם זאת, הוא חייב להת חשב
גם בשותפיו הליברליים בקואליציה, המגלים הס־תייגות
הולכת וגוברת מההשפעה הגדולה של השמאל
במיפלגת השילטון.
הממשלה כולה נתונה כיום במשבר עמוק, בשל
האבטלה הגדולה בגרמניה. השבוע נרשמו 1.8מיליון
מובטלים, המספד הגדול ביותר מאז שנות ה־ .50 בתוך
שנה אחת נוספו יותר מחצי מיליון בני־אדם לצבא

ייצב הדור החדש לפני בעיית האבטלה, שהילכה אימים
על הדור הקודם, וסייעה לעליית הנאצים בגרמניה.
צורת ההתמודדות הכלכלית, החברתית והפוליטית עם

הלמוט שמידט
2200 פשימות־רגל

9111 קנון

התופעה, תקבע, לא פחות מאשר יעניין הנשק הגרעיני,
את פני מערב־גרמניה במחצית השנייה של שנות ה־.80

דרזם־אפריקה:
הבהלה לזהב
מועסקים

שר־החוץ הסובייטי גרומיקו
הכשר ממארוקו ומכוויית
שה עם שר-החוץ הסובייטי, אנדריי גרומיקו, במיסגרת
המאמצים המאוחרים מדי של ארצוודערב לנקות במק צת
את מצפונם.
גרומיקו, שנשא פעם נאום ציוני באום (ב״ ,)1947 לא
הסתיר את זעמו הרב על ישראל. כל המליצות הקלא סיות
נגד התוקפנות נשזרו במסר שליו לאורחיו. עם
זאת, הוא סירב לחלוטין להבטיח עזרה ממשית כלשהי.
גרומיקו הבהיר לקדומי ולבני-לווייתו הנכבדים, שאין
לצפות לצי סובייטי באמור, ואף לא ללחץ על סוריה
לפעול ברצינות נגד ישראל. ההיפך הוא הנכון. מוסקווה
דבקה במדיניותה הנוכחית, ותמשיך לרסן את הסורים
ולמנוע הרפתקנות.
קדומי ושני שרי־החוץ קיימו מסיבת־עיתונאים, הו דיעו
שהשיחות עם גרומיקו היו ״מוצלחות״ וחזרו כלעד
מת שבאו. יש להניח שישר־ה׳חוץ של אש״ף יחכה
להתפתחויות, יצטרף אולי לאחד מאירגוני הסירוב, ימ שיך
להרתיע (בצדק) נגד האימפריאליזם האמריקאי,
ימשיך להתעלם (שלא בצדק) מחלקה של מוסקווה בטר גדיה.
לטווח ארוך, תתאפשר הידברות פלסטינית־יש־ראלית
ביתר קלות, אם שני הצדדים ונקטו במדיניות
בלתי־מזדהה. יאך הדרך למדיניות כזו עוד ארוכה מאוד.

מערב־גרמניה:
האבטלה מא״מת
על שמידט
בישנה

האחרונה

נוהגת העיתונות העולמית

לתאר

המובטלים הגרמני. עוד 600 אלף פועלים
במישרות חלקיות, במשכורות נמוכות מאוד.
את המכה הקשה ביותר ספג ענף־הבנייה. בשנה האח רונה
פשטו את הרגל 2200 חברות קבלניות, רובן חב רות
פרטיות קטנות 800 .חברות נוספות עומדות לפני
תהליך דומה בתקופה הקרובה. שמידט אינו מצפה
להתאוששות קרובה. הוא הודיע על קיצוצים נוספים
בתקציבים הציבוריים, שגרמו לביטול חלק ניכר מה תוכניות
לבניית כבישים חדשים בגרמניה. גם התוכ ניות
לבנייני־ציבור הוקפאו לחלוטין. התוצאה הבלתי־נמנעת:
עשרות אלפי מובטלים חדשים.
הנס הכלכלי תם. עד החורף הבא מצפים בגרמניה
ליותר ימשני מיליון מובטלים, ולתופעות־לוואי של עבריי נות
גוברת, יאוש בקרב בוגרי בתי-ספר, בעיקר בערי
התעשייה, שאין להם כל סיכוי להשיג עבודה. האופו זיציה
הנוצרית־דמוקראטית מנצלת, כמובן, את המצב
לטובתה, חרף העובדה שתוכניתה הפוליטית נועדה לרפא
את הכלכלה על־ידי יצירת אבטלה גדולה עוד יותר,
בנוסח מרגירט תאצ׳ר.
מכל מקום, ברור לכל שעידן הנס הכלכלי הגרמני
תם. למרות חוסנה היחסי של הכלכלה הגרמנית, מת
מרים
אפריקאים, שחורים׳ נורו למוות ליד יוהנס בורג•
500 פועלים נוספים פוטרו, ו־ 800 נמלטו לאיזור
השבטי, שבו ישולט הרעב.
במבט לחדשות בטלוויזיה הוצגו השובתים כ״מתפר־עים״
.בעלי מיכרות־הזהב כבר הודיעו שכורים שחורים
רבים יפוטרו בימים הקרובים. הם הביעו את ביטחונם
שכוחות־הביטחיון יטפלו במצב. חרף המשבר היחסי בע נף,
הם נשמעו שאננים. אין כל בעיה להשיג כורים
׳•שחורים חדישים, ממושמעים יותר. השחורים בדרום־
אפריקה סובלים בישנים האחרונות מאבטלה. רבים יקפ צו
על כל ג׳וב פנוי, אפילו בשכר־עבודה ירוד.
פי שמונה וחצי. על הרקע לשביתה אין טעם להש מיע
דברי־פרשנות ארוכים. די במישפט אחד כדי לה בין
הכל, ובכך גם להאיר את המניע הכלכלי השקוף
כל־כך במדיניותה הגזענית של ידידה לב מ ת זו של
ממשלת ישראל:

כורה שחור מרוויח בממוצע 112 דולר בחודש.

• 1כורה לבן מרוויח באותן שעות, ובעבודה יותר
קלה ויותר נוחה 960 ,דולר בחודש — יותר מפי שמונה
וחצי.
מישהו זקוק לפירושים נוספים 1

פלסטין: קולות חושים
הפעילות הקדחתנית של מחנה־השלום נגד התוק פנות
בלבנון הניבה לפחות פרי מיידי אחד: במח נה
הפלסטיני מתגבשת הערכה עמוקה לפעילותם
של שוחרי־השלום. אפילו מנהיגים הנחשבים קיצו ניים
אינם מהססים לתת לתחושה הזיו ׳ביטוי פומבי.
״העולם הערכי השותק.״ העיתון הצרפתי
ליברסיון מדווח השבוע על הצהרה מעניינת ביותר
מפיו של איברהים קולליאית, מנהיג הקבוצה הפלס טינית
הפרו־נאצריית, המאורגנת בתוך אש״ף. קול-
ליאת, ששוח עם עיתונאים אירופיים בסוכבי מעריב-
ביירות הנצורה, הפתיע אותם בדברי־שבח נלהבים
למחנה־השלום הישראלי. הוא הדגיש שהסיכסוך עם
ישראל הוא פוליטי, ולא דתי, העלה על נס את
עמדת מנהיגים יהודיים ידועי־שם נגד המילחמה.
דברי הסיום ישלו זכו לציטוט נרחב באירופה:
״העובדה שאלפי מפגינים ישראליים הביעו הזדהות
עם הפלסטינים, תרדוף את העולם הערבי השותק
כחלום־בלהבות במשך דורות.״

מחנה השלום מפגין נגד מילחמת־לבנון
הפלסטינים לא ישכחו

אופיו שוס
מביאה אותך
לבג! פינה באיטליה

תל־אביב, וולפסון ,57 טל 827102 .
פיאט ריתמו

^ דגמי ק ש 81״

טוס לאיטליה ואל תחמיץ את התכנית המיוחדת \/£ווזס ,161
י מכונית אוויס חדישה ממתינה לך בשדה התעופה.

בהנחות גדולות
לבחירתכם שפע דגמי
אופנתיים ׳82 לגברים, נשים
וילדים במחיר סוף העונה.

• החל מ־

$134

ללא הגבלת ק״ מ

להשיג ברשת חנויות להב:

דרוש עלון /8וו 8ס ד 05ו״ אינ טרמ צו״ מ סו כן הנסיעו ת שלך או
במשרדי אופיר טו ר ס .

תל־אגיב, בן י הו ד ה ,32 טלי 280025 בן י הו ד ה .84
טלי ,233961 ירושלים: אג ף מ לון ה מלך דוד, טלי 222777
חיפה: דרךהעצמ או ת ,62 טלי 673011

התכנית ־ בשיתוף ״אליטליה

׳ >ן מי אל 80ת״א

יי; ,י ״ל״*י

ע״־יי׳י׳י׳ ר ^ ס יייי לנו ני׳ייי ך1״ו. איי ״ז>״

עי ״י אליו־מל עהילז יגל

י עת

לשבוע (פיאט )127
(לא כולל ביטוח, מע״מ ודלק)

• לנוסעים לאיטליה — תכנית ״אינטרמצו״ מיוחדת:
— ^ בתי מלון, סיורים וארוחות במחירים מיוחדים.

( פ תו חו תגםב מוצאי שבת מצאת השבת)
תל־אביב :״ל הב ״ -וו ל פ סון , 57״ ק רנ בי א לנ בי ( 87 לא
פ תו ח ב מוצאי שבת) ,חולון• ״ אסתר ד אן דו ר ס , 16
, 16.00-19.30 בית שמש :״ מפעללהב ״ -אזור ה תע שי ה,
חיפה :״ מ ח סן מכירו ת ״ -נוו ה שאגן, חני ת ה , 64
כרמיאל: או פנת ״ להב ״ ,מרבז מסח רי, רמת־גן :״ אלףנון ״ ־
בי א לי ק 19לאפ תו ח ב מוצאי שבת) ,בת־ים :״ ארנפריד ״,
הרצל , 48 ערד: חנו ת ״ עונו ת ״ מרכז מסח רי ( לאפ תו ח
במוצאי שבס).

ו ר. ד״ ל ה

חוו/

אבל אתה לא צריך
לקרוא את כל הדברים
הטובים שכתבו עלינו
כדי לדעת שוד־טיילת־היא
המקום הנחמד
ביו תר בעולם.

א רא בעור אז בארץ
א רא בארץ אז בת״א
א לא בתא אז בטיילת
אם ר א בי ט״ ר ת אז איפה?

הטיילת

^ 1 £ 1ג 1 1 0י1

רח׳ הרברט סמואל .80 טל 656992 .ת״א

111ב ג גלי ן

,אנשים ב 11ו ו1ו ,

ג׳ולד נודו: לא להאשים את העיתונוס

כר הונצח הרגע הגדול שלפני הבעיטה הראשונה
במישחקי הגביע העולמי בכדורגל במאדריד: המלך
חואן קארלום ורעייתו, המלכה סופי; עומדים
על יציע הכבוד של האיצטדיון העתיק סניאגו-
ברנאבו. לפניהם 120 אלף צופים 6000 ,עיתונאים,
5000 יונים מעופפות 10 ,מיליון פרחים בשלל צב
י״י־יזיי

עים,
והודות ללווייני־תיקשורת משוכללים גם מיל יארד
וחצי צופים ברחבי העולם. לבימה זו יועלה
בתום 29 ימי התחרויות הפרס, פסל מזהב יצוק
המוערך ב־ 20 אלף דולר, בהשראת הגביע הראשון
שהיה פרי עבודתו של הצרפתי פראנסה אכל
בד. 1930

בין שלושת הנשיאים־לשעבר של ארצות־הברית החיים עדיין,
ריצ׳ארד ניכסון, ג׳ימי קרטר וג׳רלד פורד, האחרון הוא
הפעיל ביותר. לא רק שהוא דמות־מפתח באסיפות פוליטיות שונות,
הוא גם יושב בחבר־המנהלים של עשר חברות כלכליות מהגדולות
ביותר בארצות־הברית, ומשמש כיועץ לקונצרנים רבים, כמו צ׳ארטד
אויל מפלורידה.
לאחרונה העניק ראיון במקום הנופש החביב עליו. קניון־הוטל
בפאלם־ספרינגס, ובו הגיב על מישאלי דעת־קהל ועל עיתונות: על
המישאלים שהוכיחו נסיגה באמון לגבי הכלכלה של רגן :״הקהל
צריך להיות סובלני — ברגע שהמאזן ישתפר תעלה הפופולריות
שלו, העיקר שיצמד לתוכנית עקבית ״.אשר לעיתונות :״איני רוצה
לעקר את המבקרים אותו ואת תגובותיו אך מניסיוני אני יודע
שאסור להאשים את העיתונות. אין דבר כמו עיתונות לא הוגנת
בהכללה.״
אולי כדאי להזמין אן 1הנשיא פורד לכנסת ן

קווו״ו ממונאקו:
היוו לס״מו! וגובונקל היו שטענו כי היו שם 100 אלף
איש והיו שאמרו שהיו רק 70
אלף. הכוונה אינה להפגנת שלום-
עכשיו כי אם למאורע מסוג אחר :
הופעתם של פיימון וגרפונקל,
זוג הזמרים־מוסיקאים המהוללים,
בארמון־הספורם בפאריס.
היה זה אירוע שכמותו לא ידעה
עיר האורות מזה שנים רבות:
כרטיסים בשווי של 80 פראנק
נחטפו כלחמניות וכל הכרטיסים
שלא נמכרו בקופות אזלו מידי ה ספסרים
במחיר של 100 פראנק.
ממירפסת־הכבוד נראתה קרוליין.
לפי תגובותיה ניכר בה שהיא
מכירה את השירים על מילותיהם
ולחניהם. ואכן, הספורט החביב
עליה ביותר לאחרונה: רכיבה על
אופניים ביער בולון כשעל אוז ניה
ווקמן עם קסטה של השניים.

חעולס הזה 2341

מלנה שוודיה: אידוע מיסכו 3
ביום ר,ששי, ה־ 11 ביוני בשעה 8בבוקר, נ עו ת תושבי סטוקהולם
לקול 21 מטחי תותחים. החדשה בקעה מן הרדיו שלושים דקות לאחר
מכן: המלכה סילכיה והמלך קארל גוסטאב חובקים את בתם
מאדלין־תרז־אמלי־ג׳וזפיו, יורשת מיספר 3אחרי קארל
פיליפ (בן ה־ )5וויקטוריה (בת ה־ .)3אבל מובן שאת עיקר
הפירסומת גנבה ה ליי די די עם יורש־העצר הבריטי החדש.

אנשים ב שנים

מיסטר סי: נא לקרוא 1׳ אדון
שמו של ברנש אימתני זה הוא לורנצו טרו אבל הוא החליף,
חנקית ורישמית את שמו ל״מיסטר טי״ ,הסיבה :״אנשים שיפנו
אלי ייאלצו לומר מיסטר בשירצו לדבר אתי. אני מתייחס לאנשים
בכבוד ואני רוצה שיתייחסו אלי בהתאם.״
מבט אחד במראהו של מיסטר טי יכול אמנם להסביר מדוע
יתייחסו אליו בפחד מסויים, אבל את הכבוד קשה להבטיח מראש.
אם כי תפקידו הקולנועי הראשון, כיריבו של סילבסטר סטאלונד!
ברוקי מס׳ ,3מבטיח לו תהילה מסויימת, הצניעות כבר רחוקה
ממנו והלאה :״איך קיבלתי את התפקיד? פשוט האמנתי בעצמי.
נתנו לי תסריט, למדתי אותו בדלילה והודעתי לסטאלונה: אל
תחפש יותר. אני הוא האיש בשבילך.״ אין ספק שלמראהו של הביריון
השתכנע סטאלונה מייד.

דוני הליו״ :השמש שונ זווחת
נסו סוונו והאהבה לוהטת גם נן

וון ווו: השתלמות בקיוקס
רון דוד, הגיטריסט המפורסם של להקת האבנים המתגלגלות
נטל את אשתו להצגה של הקירקס הוותיק האחים רינגלין בארנום
אנד ביילי, בניו־יורק. הם שאלו כימה אבזרים מן הליצנים אבל לא
הצליחו להסוות עצמם לחלוטין, ובעוד רון מחלק אוטוגרפים למע ריצים
עברה אשתו ג׳זופין השתלמות בתעלולי ליצנים בקירקם.

לסי כל ׳כללי המישחק של יחסי־ציבור ממשיכים
ג׳והני היליד יי ורעייתו באבט להעסיק את
העיתונים הצרפתיים ואת קוראיהם הנלהבים. שולם-
ברוג־שולם. הצליל האחרון הוא שיר־אהבה לוהט
על רקע השמש הבוערת של סן־טרופז. שם ערכו
השניים חופשת־פיוס בת שבועיים ולא שכחו להזמין
את הצלמים להנציח את הרגעים האינטימיים ביותר.
באבט :״אני מאושרת ורוצה שכל העולם יידע
זאת״ .ג׳וני, שרק לפני שבוע ניסה לשכך את צערו
על עזיבת אשתו (מזה שלושה חודשים) בהופעות,
זורח ופורח. הוא אינו מרבה לדבר, אבל באבט,
ככוכבת קולנוע מתחילה, מנצלת את ההזדמנות להת בטא
:״זהו בעלי ואני אוהבת אותו. לשאר אין כל
חשיבות, .הזיווג שלנו ידע סערות ובוודאי יהיו
נוספות בדרכנו. אבל צריך זמן כדי להבין ולגלות
כי לא הכל שווה ערך. כשואהבים באמת צריך
לגלות סובלנות. אני יכולה להאמין שג׳וני עשוי
להשתנות. אבל היום אני יודעת שאם אני אוהבת
אותו פירושו של דבר שלא אני אנסה לשנותו.״
הווידוי הזה נמסר לפירסום יחד עם מסיבת־הסיום
לסירטה של באבט, השוטר והשומרות,
מצחיקון של ז׳אן״ז׳ירו במיטב המסורת של השוטר

טסן־טרופז עם לואי דה־פינס ומישל ר,אלא־ברי.
בסרט זה מופיעה באבט בתפקידה הקולנועי
הראשון, כשהיא לובשת מדי מישטרה. דווקא בעת
ההסרטה, כשהיתה עסוקה ביותר, החליטה להיות
הראשונה להתפייס עם בעלה הטרי .״כשאוהבים
אין זה חשוב מי יהיה הראשון לעשות את הצעד
קדימה. ג׳וני נתן לי סימן ולא יכולתי אלא לקחת
את היד המושטת.״
כמו לפי תוכנית גאונית ידועה מראש שכרה
באבם למשך כל תקופת ההסרטה בסו־טרופז וילה
חלומית, צמודה לשפת־הים ובתוכה בריכת־שחייה.
וילה דיסקרטית, חסוייה מעיני העוברים ושבים
ושמורה היטב בידי שומרי־ראש מיקצועיים. היא
הכינה את ההצגה כהלכה: בסודי סודות ועם
טיפטוף קל באוזני צלמי־העיתונות שהתיישבו ב חורשה
הסמוכה וחיכו. ואומנם, כמו לפי תסריט,
הגיע ג׳נני למקום ואחרי כמה שעות נראו השניים
יוצאים לאתר הצילומים כאילו כלום לא קרה. שם
מצא צוות של טכנאים, חבריו משכבר הימים ונשאר
עימם עד סיום העבודה כאחד מן החבר׳ה. באבט,
זוהרת מנחת, הודיעה: נדמה לי שהוא משתגע
אחרי.״
העולם הזה 2341

מתאים ל

טעם אמריקאי.
תערובת אמריקאית

הדיסק הוא התחליף הגאוני לסרט
הצילום. המצאה מהפכנית -בלעדית
לקודאק!

שכח את סרט הצילום הישן. מהיום יש דיסק! זוהי
דיסקית צילום עגולה שעליה קבועים 15 פילמים
קטנים. זהו הפילם הקטן ביותר והחד ביותר שהומצא
אי פעם על ידי קודאק!

הדיסק הקטן איפשר לפתח
מצלמה קומפקטית שתכיל
בתוכה את כל החידושים
האלקטרוניים האחרונים.
זוהי מצלמת ה״קודאק־דיסק׳
רק חברה כמו <1<0 )131
מסוגלת להמציא שיטת צילום
כה מתוחכמת ובכל זאת בהישג ידך!

שיטה חדשה לחלוטין בצילום!
מהיום והלאה אתה משוחרר מכל
הבעיות הטכניות של
המצלמות הישנות!
סוף־סוף מצלמה שמאפשרת לך
להתרכז בתמונה עצמה ולא בבעיות
הטכניות שסביבה. כל מה שעליך
לעשות כדי לצלם הוא לכוון,
וללחוץ על הכפתור .״קודאק־דיסק״
תעשה את כל השאר.
המצלמה הגאונית שמפעילה
בעצמה את הפלש
ברגע שחסר אור!
מהפיכה: אינך צריך לדאוג לפלש!
אם יהיה חסר אור -הפלש יפעל מעצמו.
אתה מבין? מהיום אינך צריך להחליט אם
צריך פלש. מחשב זעיר מחליט במקומך! אי אפשר
להמציא פלש משוכלל יותר. נכון? לא נכון: בקודאק
שיכללו אפילו את הפלש הזה. הפלש האלקטרוני
מסוגל לפעול בכל שניה ושליש. מהיום לא תצטרך
לחכות עד שהפלש ״יתחמם״! תוכל לצלם ולצלם...

2מעגלים מיקרו אלקטרוניים
מקבלים ומבצעים עבורך את כל ההחלטות מאחורי כל פעולות המצלמה המתבצעות כאילו
מאילהן נמצא ה״מוח״ והוא למעשה זה שמקבל
-; ,ס ומבצע עבורך(תוך שבריר
שניה) את כל ההחלטות. המוח
האלקטרוני הממוחשב בנוי
בתאום, ומשחררים אותך מכל

המהפיכה התחילה
בארצות הברית.
האמריקאים כבר
מצלמים תמונות
טובות יותר.
לפני כחודשיים הוצגה מצלמת
הדיסק לציבור האמריקאי.
התגובות היו נלהבות. איכות
התמונות עלתה בשיעור ניכר. דיסקית
הצילום של קודאק(קודאקולור מ!?
200 אסא) מבטיחה למצלם תמונות
חדות וברורות אפילו בתנאי
תאורה גרועים. איכות התמונות
שלך לא תיפגם אפילו אם תזוז
בשעת הצילום.

לא צריך למתוח את הסרט! לא צריך
לכוון את האור! לא צריך לכוון את
המרחק! לא צריך יותר לקנות בטריות!
לא צריך למתוח את הסרט -מנוע מיוחד מסובב
בשבילך את הדיסק. מעכשיו תוכל לצלם תמונה אחרי
תמונה בלי הפסקות מיותרות 3( .תמונות בשניה בלי
פלש, ותמונה כל 1.3שניה -עם פלש).
לא צריך לכוון את האור -מחשב אלקטרוני זעיר
מכוון בשבילך את הצמצם.
לא צריך לכוון את המרחק 4 -עדשות זכוכית
באיכות המקובלת במצלמות יקרות בהרבה,

דואגות לכך שהתמונה תהיה תמיד חדה.
לאצ רי ךלד אוג לבט ריו ת כי פ שו ט אין ב ט ריו ת. מ ^ ^
אנ רגי העצמאי ( ל טו ו ח ארוך) דו אגלהפעלתהפלע

במצלמה כזאת צריך
להיות גאון כדי שהתמונה
לא תצליח!
ב״קודאק־דיסק״ אין מה לשכוח, לכוון
או להתבלבל. המצלמה דואגת לכך שהתמונות
תצאנה מעולות. תוכל לצלם ב״קודאק־דיסק״ הרבה
רגעים שעד היום החמצת: ארועים שבהם היה חשוך
מדי ...רגעים שבהם חיכית עד שהפלש
״יתחמם ארועים שהתרחשו
לפני שהספקת למתוח
את המצלמה...

״קודאק־דיסק״
היא מצלמת כיס
אמיתית. היא תמיד טעונה. תמיד מוכנה לצילום. היא
נכנסת לכיס בקלות. והיא שוקלת רק 185 ...גרם!
תוכל למסור את הדיסק לפיתוח בכל חנות צילום
בארץ. חברת ״דלתה־קולור״ נציגת קודאק בישראל
רכשה ציוד פיתוח ממוחשב, והשקיעה מליוני שקלים
כדי להיערך למהפיכה.

מעולם לא הציעו לך מצלמה כזאת!
עד סוף יולי תוכל לרכוש אותה במחיר
היכרות.
לא בכל יום יש לך הזדמנות להיות חלק ממהפיכה
כזאת! לא בכל יום מציעים לך מצלמה כל כך גאונית,
וכל כך פשוטה -במחיר כל כך נמוך.
קנה לך עוד היום את ה״קודאק־דיסק״ שלך!

קודאק עידן חדש בצילום

לסנדלי ״שול״ יופי של קו ...קו הנוחות!
החליקי לנוחות מיידית — הנוחות של

נסי את סנדלי ״שול״ ותיווכחי עד
כמה הם נוחים.
״שול״ — החברה המובילה בעולם
בטיפול ברגל -פיתחה דגם ייחודי
של סנדל התואם את קימורי רגלך*

לכן מעניקים לך סנדלי ״שול״ נוחות
— נוחות מיידית — נוחות שאין
דומה לה.
תני לרגלייך את הטוב מכל — ״שול״.
*הקימורית שבסוליה (בלעדית ל״שול״) מפעילה א ת
אצבעות ושרירי רגלך עם כל צעד שאת עושה. הליכה
ב״שול״ היא תירגול לבריאות־רגלייך וליופין.

ב ב תי ־ מרקחת

אחרי 3שני
עד אי בו ד ד
באה חמדה לוי
ל א רץ -השח תפ ה
בסרט יחיד•
וחידה לחייה הפרטי
ל פו עלהערכי, חאלד. לחש לוח*.
אהבה באוזני חווה. הנערה היהודיה
החזירה לו חיבוק לוהט! ,והשניים פתחו
בהתעלסות — זוהי אחת !הסצינות בסלט
חדש, העומד להסעיר את ישראל. חמסין.
בעלת טור זריזה בעיתון יומי אחד,
לא הכי נפוץ, כבר התרעמה על הסרט ו
״ערבי ויהודיה באותה מיטה. אבל אני
לא מאמינה. ת׳אמת, את היית יכולה?
עם ערבי?״
כשגיבורית הסרט עוברת ברחוב, לא
רצים לבקש את חתימתה, גם לא מתקי פים
אותה עדיין. לא אופפת אותה הילה
של זוהר והיא אינה מתנהגת ככוכבת.
אולם חמדה ילד, כך לוחשים בחוגי ה קולנוע,
תעורר התעניינות בתוך חודשים
ספורים.
חמדה לוי ,29 ,היא תגלית בעולם הקול נוע
הישראלי. היא משחקת בתפקיד ה ראשי
בסרט הראשון העוסק ביחסים בין
יהודים וערבים, יחסי שכנות ואהבה.
יאסין שואף, השחקן הערבי המשחק
לצידה של חמדה, גם הוא ׳תגלית. יאסין
מעולם לא שיחק בעבר ,׳ומייד עם תום
צילומי הסרט נסע לגרמניה להמשיך
בלימודי רפואה וטרינארית.
חמדה גדלה כצברית לכל דבר, עד
שהכירה, אחרי שסיימה את שירותה ה צבאי,
בתור נורווגי, בעיקבותיו נסעה

לנורווגיה וחייתה שם על אי מבודד.
במשך 3שנים עסקה בדיג, בסריגה
ובהירהורים בנסיון להבין את הסוד הטמון
בחיים.
״על האי עצמו,״ סיפרה חמדה ,״התנהלו
החיים בדרך שלווה ומאוד רגועה,
כי האנשים שם אינם מנהלים מירוץ מטורף
אחר הזמן. לא, הם אינם פרימיטיבים.
האי מפותח, ובכל בית ״ש מקלט טל וויזיה.״
בני
המקום עוזבים אותו לעיתים רחו קות.
הם דאגו לפתח במקום את החק לאות,
הנשים סורגות והגברים עוסקים
בדיג. חלוקת התפקידים בין המינים,
אמנם, לא שונה מזו שבתל־אביב, אך
מי שמחפש חיים פשוטים בעיקרם, יוכל
למוצאם על האי.

״ ה חיי ם עברו
לידי״
ר* משך שלוש שנים התגברה חמדה
י• על געגועיה לארץ. צעירים רבים
אומנם לא חייו במקום, שכן הצעירים
עוזבים את האי בשהם מתבגרים, ופונים
לערים הגדולות. אולם חמדה התיידדה
עם הצעירים המעטים שעל האי.
במשך שנות שיבתה במקום לא הפסיקה
לתהות על הימים שטופי־האור .״אין שם
לילה,״ היא מתחייבת כשהיא נזכרת,
״בהתחלה היה לי קשה מאוד להתרגל
לאיור המתמיד ולקור המקפיא.״ אחר־כך
הכינה לעצמה את הבגדים המחממים,

ניסתה, ללא הצלחה מרובה, ללמוד להח ליק
על השלג, ולמדה לאהוב את הדיג.
״חזרתי הביתה, לארץ,״ היא סיפרה
בסבר פנים רציני ,״כי הרגשתי שאני
מפסיקה להתפתח.״ לחמדה צורך מתמיד
בעשיה יוצרת, כך היא מעידה על עצמה.
לפני כמה שנים התחילה ללמוד ציור, ועל
האי הרגישה שהיא דורכת במקום.
על אהבתה לצעיר הנורווגי סירבה
חמדה להרחיב את הדיבור. העניין נסתיים
מבחינתה עת עזבה את: נורווגיה. כל
שהיא מוכנה לספיר הוא חוסר־המעש
שנכפה עליה שם :״הרגשתי, שיש לי
עוד כל־כך הרבה ללמוד, לראות ולדעת,
אך החיים ישם פשוט עבריו לידי, בלא
להשאיר עלי חותם עז.״
חמדה חזרה הביתה; ,ומייד יצאה למיר־דף
אחרי היצירתיות .״היה לי דמון
מה להגיד ועוד הרבה יותר לקליוט,״
הכריזה ,״אולם ילא היה לי חבל על
התקופה שחייתי באי. עברתי שם חוויה
׳שמעטים זוכים בה.״
לוי ניסתה למצוא את עצמה. תוך
כדי חיפושיה, התחילה לעבוד כמנהלת
הצגה בקבארט הסאטירי הסטריפטיז
האחרון*.
השעות הנוחיות שיל עבודתה הותירו
בידה זמן רב לציור ולעיטוקים שונים
ורבים. במהלך עבודתה הכירה את השחקן
שלמה בר־אבא, המככב בהצגה, והפכה
לחברתו. מזה כישנה גרים השניים בדירה
משותפת ומנהלים חיים בבעל ואשר. לכל
דבר .״אין לנו תוכניות של חתונה,״
היא מצטחקת ,״טיוב לנו עכשיו, וזה מה
שחשוב.״

יום בהיר אחד שוב חל מפנה בחייה
ישל הצעירה הנאה. המפיק יענקל׳ה ליפי
שין והבימאי דגי וקסמן באו לאולם
צוותא, שבו הועלתה ההצגה הסטריפטיז
האחרון, כדי להיפגש ישם עם משקיעים
לסירטם חמסין, ונתקלו בחמדה.
״מעולם לא חשבתי על מישחק,״ טוענת
חמדה ,״אולם כששמעתי מדני ויענקל׳ה
על הסרט, נדלקתי.״

״ פ תו ח ה
להצעות מעגינות״
מ מדיה נענתה להצעה לעבור מיב־
* י חני־בד. אחרי שעברה את המיבחנים
בהצלחה, השתכנעה סופית להשתתף בסרט.
בתוך זמן קצר למדה את תפקידה
והצטרפה לצוות-השחקנים.
חמסין עוסק ביחסים בין יהודים וער בים.
חמדה מגלמת את דמותה של חווה,
ד,מתאהבת בצעיר ערבי ומנהלית עימו
רומן סוער.
חמדה אינה מתכננת קאריירה דווקא
בעולם הקולנוע .״אני פתוחה להצעות
מעניינות,״ היא מסבירה ,״וכל עוד הן
בתחום היצירתי, הן מושכות אותי״.
הקרנת הסרט, שאמור היה לעלות
למסכים בקרוב, נדחתה בשל המילחמה,
אולם כ׳שיוקרן סוף־סוף׳ תהפוך חמדה
לוי לכוכבת. היא ׳תהיה אשד. מוכרת,
ועת תעבור ברחוב יצביעו עליה ויבחנו
את צעדיה.

טיבי זכרוני

בנורווגיה

ניסתה חמדה לל
מור לגלוש בסקי
אולם קשה היה ליה להסתגל לקור העז.

במדינה
סישטרה
לי רו ת,
אחר־ ברל 3רו?
השוטר ירה, למוות
כנער שנהג כמכונית
גנובה, דהמישמרח
תחקור את עצמה.
חופשה נוס ח אמריקנה
באילת.
עם במלון אמריקנה.
א7 777

אוטובוס ממוזג של
יאגד תיור״ יסיע אותך
לארבעה או חמישה
ימי נופש בלתי נ שכחים
במלון א מריקנ ה באילת,
במחירי מבצע מיוחדים!

מלון א מ רי קנ ה באיל ת הוא מלון חדי ש
ויוקרתי, עם מזוג אויר מלא.
ניתן ל הגו ת בו מ שפע בילויים:
* מס עד ה * .טלויזי ה וויד או.
* קפטריה * .מועדון לילה.
* 3בארים * .די ס קו ט ק עליז.
* בריכה לילדים.
* בריכה מהודר ת למבוגרים.
* חדר מ שחקי םומת קני ספורט.
כל זה נוסף, כמובן, לי מההמק סי ם של
אילת ולגוף המיוהד.

במסגרת המבצע המשותף ל״ אג ד תיור״
ולמלון אמריקנה, תוכל לצאת לחופ שה
ביום א׳ או ביום ה׳ ב שעה 8.30 בבוקר,
מכבר אתרים ב תל־ אביב,וב8.45 -
מהת חנ ה המרכזית.
החופ שה מ תחילה בדרך -אוטובוסי ם
נוחים ו מ מוזגי ם, נ סי עהמ הנ ה, קפה,
ובצהריים אתה כבר נופש בבריכה.
המחירים:

עסקת החבילה כוללת כרטיס נסיעה חינם
מכל מקום בארץ
לתל אביב
וחזרה הביתה

מכונית הטריונזף הישנה עוררה
את תשומת ליבם של השוטרים.
בתוכה ישבו שני נערים, שהגבירו
את מהירות הנסיעה כשהרגישו
שעוקבים אחריהם.
השוטרים המשיכו לרדוף אחר
המכונית, וכשעמדו להדביק אותה,
בצומת בני־דרור ליד תל־מונד,
קפצו שני הנערים החוצה והתחילו
להימלט.
נשמעה יריית אקדח ואחד ה נערים
צנח ארצה. השני המשיך
לרוץ עד שנעלם בחשיכה.
השוטרים התקרבו אל הנער ש שכב
פצוע וגילו שהכדור פגע
בגבו. היה זה נפתלי סולימן בן
ה־ , 17 מתל־מונד•
מזל צפרי, קרובת מישפחה של
נפתלי, טוענת שאילו העבירו את
הנער הפצוע לבית־החולים מאיר
בכפר־סבא, הנמצא במרחק של 10
דקות נסיעה משם, אולי היו מצי לים
את חייו. אך השוטרים העבי רו
את הנער לבית־החולים לניאדו
בנתניה, בטענה שהם שייכים ל־מישטרת־נתניה.
חמישטרה
תחקור. נפתלי
הגיע לבית־החולים ללא רוח חיים,
חצי שעה אחרי שנורה• למחרת
בבוקר ביקר שוטר בבית הורי
נפתלי סולימן ושאל אם הנער
בילה את הלילה בביתו. אחר־כך
אמר לאמו שהוא נפצע בתאונה,
וביקש לדבר עם אחיו המבוגר של
נפתלי. השוטר והאח, שגר בקירבת
מקום, יצאו לדרך. האם, שלא
ידעה עדיין על גורלו של בנה,
מיהרה אל תחנת האוטובוס לכפר־סבא,
בתיקווה שהוא מאושפז ב־בית־החולים

בבית־החולים. מאיר נמסר ־ לאם

4ימי נופש 5ימי נופש
כולל מע״מ כולל מע״מ

מחיר לאדם בחדר זוגי ,939ו ש׳
מחיר לאדם בחדר יחיד 2,578ש
מחיר למבוגר שלישי
,587ו ש בחדר מחיר לילד עד גיל 12
בחדר עם הורים
,350ו ש
המחירים כוללים, הסעה, אירוח על
בסים לינה וארוחת בוקר.

2,306ש׳
24ו 3,ש׳

,859ו

1,549ש׳

פרטים נוסכים והזמנות ככל משרדי
•־אגד תיור״ בארץ, אצל סוכני הנסיעות
ובשלושת מרכזי ההזמנות:
תל־אביב ־ 242271־ 03 היפה 643131 -־ 04
ירושלים ־ 531286־02
כמו כן במלון אמריקנה באילת .059-75176

דרך יפה לגלות ארץ יפה.

נרצח פולימאן
״כאילו נהרג כלב״
שבנה לא נמצא שם. היא נסעה
מייד לבית־החולים בנתניה, ואז
גילו לה את האמת: נפתלי נהרג
מכדור שנורה מאקדחו של אחד
השוטרים שרדפו אחריו•
איש לא דאג לאם השכולה. כולם
עזבו אותה. השוטרים נעלמו. היא
חזרה הביתה באוטובוסים, ממררת
בבכי.
המישטרה לא גילתה דבר במכו נית
הטריומף, שלא היתד, שייכת
לנערים. חברו של נפתלי, חייל
צה״ל, נחקר במישטרה ושוחרר.
החבר נהג במכונית כשהשוטרים
פתחו במירדף אחריה.
בני מישפחת סולימן מאשימים
את המישסרה, שאפילו לא שלחה
נציג להלווייתו של נפתלי .״כאילו

,קעולן1׳ חזון \234

אשת המסתתות ותו משנתיים מפני בעלה,
הרבנית 11 זמישטוה, התגרתה בבית־המעצו

״בוו]ל־ הני ז את
האווורעלצוואויי״

ך• חוקר המישטרתי סיים את
י 1דבריו באולם המעצרים של
:קית־מישפט השלום בתל־אביב :
״אנו מבקשים לעצור את אסתר
אלאשווילי לחמישה ימים, בחשד
של ניהול בית־בושת.״ האשה ה צעירה,
שקמה על רגליה מספסל
העצורים, השיבה בשקט ובעייפות:
״אני לא ניהלתי בית־בושת!״
השופט קבע שיש להניח למיש־טרה
להשלים את החקירה, ותתם
על צו־המעצר•
לעורך־הדיו בן־ציון באייער, ש נכח
באולם, לא היה עד לשעה זו
כל קשר עם העצורה אלאשווילי
— כך לפחות הוא חשב. אך משהו
הזכיר לו שראה כבר את פניה של
אסתר.
שלושה ימים אחרי פגישה זו,
שוב הובאה החשודה בניהול בית־בושת
לביודהמישפט. ושוב היה
שם עורך הדין באייער. אך הפעם
הוא באי במיוחד בעטייה.
פניה של אסתר היו דומות להפ ליא
לתמונתה של נערה בת 15
שברחה מביתה, שאביה ביקש לפני
כשנתיים מעורך־הדיו לאתר אותה.
היתד, זו אכן אותה נערה, אך שתי
שנות סבל ורדיפה הוסיפו שנים
רבות להופעתה•

אסתר אלאשווילי ולא לשחררה
בערבות• מישטרת אילת הוציאה
גם היא צו־מעצר נגד אסתר, לצו רך
חקירה.
מישטרת אילת ביטלה, לבסוף, את
הצו, אך האשה הצעירה לא הצליחה
להתחמק עוד מהרבנים של אשדוד,
כפי שעשתה במשך שנתיים.
בשבוע שעבר ניסו הדיינים
האלה לשכנע אותה לוותר לטובת
בעלה — ללא תמורה — על מח צית
הבית, שבו התגוררה עם התינוקת אלאשווילי, גבריאל שלהם והורי הבעל.

על שעכו־ עד כתו, אסתר,
שיפר אכיה, דוד בוטרשווילי.
ככית־הדין הרכני :
הכל היה בסדר, עד שאסתר
ובעלה החליטו לקנות דירה, יחד

ריפוי אצל
הרב זגורי
?1ק וקר־המישטרה טען לפני
* י השופט, כשדרש את מעצרה
של אסתר, כי היא נעצרה במיש־שברחוב
קלאס,
רד־ד,היכרויות
אלנבי
בתל־אביב. המישרד היה
בבעלותו של דוד איש־שלום, ה־
!חשוד בניהול רשת כתי־בושת
בארץ.
״איש שלום,״ ציין חוקר־המיש־טרה
,״העסיק במישרדו כמה צעי רות,
שקיימו יחסים עם לקוחות
ואת דמי־האתנן היה גובה בעצמו.״
אסתר טענה, שהתקבלה לעבודה
במישרד, כדי לענות על טלפונים,
וכבר בבוקר הראשון לעבודתה
עצרה אותה המישטרה.
לחוקרי המישטרה לא היו הו כחות
נגד אסתר , ,וסניגורה הצליח
לשחרר אותה מאותו מעצר. אך
בבית־המישפט כבר חיכו לה שתי
פקודות־מעצר נוספות: הדיינים
של בית־הדין הרבני באשדוד ציוו
על המישטרה להביא לפניהם את

אסתר — אחרי המירדף
חשד־שווא
מירדף קיבוצי

עם הוריו. מאז שאמא שלו שמעה,
שהם לא מוכנים לגור יחד, הת חילו
העניינים. ישבתי באבל —
אבי נפטר — ואז הגיע דוד שלי
ואמר :״אתה צריך לקום וללכת
לאשדוד• יש בעיות. מישהו עלול
למות הלילה, אם אתה לא תבוא.״
נסעתי. כשהגעתי, ראיתי שהבת
סגורה בבית. היא אמרה לי :״אם
אתה אבא שלי, אתה צריך לראות
מה עשו לי.״ הבאתי שוטר, הוצאנו
אותה מהבית ולקחתי אותה לתל-

שיתי טעות אחת, ואמרתי
2לבעל־הבית, שאני לא רוצה
שבתי תעבוד אצלו. הוא פיטר
אותה מייד. היא שכרה דירה ב־רמת־גן
והתחילה לעבוד. מאז נעל מה,
ואני לא יודע איפה היא.
הדיינים ברבנות שאלו אותי אם
היא בריאה בנפשה. סיפרתי להם
שהיא התחתנה כשהיתה בת . 15
הם גרו כל השנים בסדר, ורק אחרי
שעברו לדירה התחילו הבעיות.
הבעל, גבריאל, זעק לפני הדיינים :

בוקים

עד שבוקר אחד העיר אותו משנתו
טלפון מהבנק שלו .״פרצנו בטעות
את הכספת שלך, אנא בוא לבדוק
אותה,״ אמר לו קול חביב של
אחד מעובדי הבנק.

נהרג כלב, ולא אזרח במדינה,״
הם טוענים .״כשהורגים ערבי ב לבנון,
נשמעים קולות התנגדות,
ישראלי, בזק 11ס
אך כשרוצחים נער בן ,17
שאינו אשכנזי, איש אינו מגנה
ה מ כנ ס״ סדממה
את מעשה הסישטרה.״
מפקד מישטדת נתניה, סגן־
הכנר! פרץ כטעות את
ניצב דן שטרן, מסר שמונה קצין
הכספת, והחזיר ללקוח
שיבדוק את המיקרה. במישטרה
חושבים שכנראה נפלט כדור מאק שגייס
וחצי מיליון לידות
דחו של השוטר בזמן המירדף.
״האם בגלל מכונית גנובה הור־ ׳
דמיטרי גפן שכר כספת בבנק,
גים נער בן? 17״ שואלת המשפחה.
הפקיד בה את רכושו וישן בשקט.

* ׳ העולם׳ ו!זו*וי״2341

אביב. בדרך היא סיפרה לי שאמו
של בעלה״ הרביצה לה•
עשיתי מאמץ שהבת תחזור
הביתה. אנו קרובי־מישפחה. האבא
שלו, של החתן, הוא בן־דוד שלי,
לכן הסכמנו לעשות שלום־בית.
בתי סיפרה לי, שבעלה עשה
את עצמו פסיכי• הוא אמר שלא
טוב לו פה, והוא רוצה לנסוע
לחו״ל. אחרי כמה ימים שמעתי
שהוא חולה. צעק על אבא שלו,
כמו הפסיכים. הוריו אמרו לי ש לקחו
אותו לכפר־סבא, לאיזה רבי,
ותוך יומיים יהיה בסדר.
כשלא הבריא, לקחתי את גבריאל
אלאשווילי לרב שלמה זגורי ב רמלה,
והוא אמר לי שזה צריך
לעלות עשרת אלפים לירות. לקחתי
אותו פעמיים לשם, והוא הרגיש
יותר טוב• אחר־כך המשיך לקבל
טיפול רפואי כאן, באשדוד.
עד היום האמא שלו אומרת
שהבן שלה חולה, ואשתו, כלומר
בתי, אשמה.
אסתר ברחה כמה פעמים לתל־אביב.
פעם היא באה בנעלי־בית,
ואמרה שאינה יכולה יותר לגור
עם בעלה. החזרתי אותה מייד
לביתה. אחרי כמה ימים שמעתי
שהיא עזבה את הבית•
•אחר־כך טילפן מישהו ואמר
לי, שהבת הגיעה אליו, לעבוד,
לפי מודעה בעיתון. הוא מבסוט
מהעבודה שלה, ושאל אם אני
מסכים שהיא תעבוד אצלו. יש לו
מיספר טלפון, הוא קבלן, יש לו
אשה וילדים.
הלכתי למישטרה וביקשתי ש יעזרו
לי להחזיר את הבת לביתה.
ענו לי שיש לה בעל, והוא צריך
לדאוג לזה•

שאלות ובירורים העלו כי בסניף
בת־ים של בנק־לאומי היה צורך
לפרוץ אחת הכספות ובטעות פרץ
עובד הבנק את ן זכספת של גפן.
העובדים החליפו מיד את מנ עול
הכספת, ואחרי כמה ימים
הודיעו על כך גם ללקוח.

אסתר וגכריאל אליאשווילי כחתונתם
חתונה בגיל 15
״האם נשמע דבר כזה שאשה,
שהחזיקה את הילדה תישעה חו דשים
בבטן שלה, מעזה לעזוב את
הילדה ברחוב ז זה דבר סדיסטי !״
אני עניתי: זה דבר סדיסטי מה
שעשו לה. הוא רוצה׳ להתחתן שוב,
ואני לא יודע מה עם הבת שלי,
אם היא בכלל חיה עכשיו, ואיפה
היא נמצאת? תחשבו למה היא
הגיעה למצב הזה — מאז שהיא
אמרה שהיא לא התחתנה עם האמא
שלו, אלא רק עם גבריאל, התחילו
העניינים.
הדיינים החליטו להטיל על ה־מישטרה
לחפש ולהביא את אסתר
לפניהם•
עד כאן, סיפורו של האב.
״לבעל, סוהר בשרות בתי־הסוהר,
יש סכין קפיצית. מדי פעם הוא
מניח אותה על צווארה של אשתו,
ומאיים עליה, כי ירצח אותה אם
תרגיז את אמו,״ דיווח לבית־הדין
הרבני עורו־הדין לשעבר של אס תר,
נתן צהל.
מעשים כאלה הוא עושה לעתים
קרובות לפני ילדתם הקטנה —
סופר לדיינים. יום אחד, כשחזרה
אסתר הביתה שאלה את חמותה :
״איפה בעלי?״ תחת תשובה קיבלה
סטירת־לחי• אסתר ניגשה למיש־טרה
והגישה תלונה נגד חמותה.
שנתיים אחרי שנולדה להם בת,
התחיל הבעל להתנהג בבית בצר
רה מוזרה. הוא היה צועק שלא
טוב לו, שהוא רוצה לנסוע לחו״ל.
הוא נלקח לבית־החולים קפלן, ל מחלקה
פסיכיאטרית, והמשיך לק

טיפול במרכז הקהילתי לבו

אות־הנפש באשדוד.
יום אחד עמדו השניים לצז
לחתונת אחד מקרובי־המישפח
אסתר לבשה חליפה חדשה, שקי
לה במתנה מאביה• משראתה ו
חמות את החליפה, הסיתה את ג,
ריאל נגד אסתר, בטענה שהחלי(
אינה מוצאת חן בעיניה. ללא אוג
ודברים נטל הבעל את הסכין :
קפיצית וקרע את החליפה מ!
גופה של אסתר.
מבלי להגיב כלל, לבשה אסו
חליפה אחרת והלכה איתו לחתונ
משחזרו, הסירה את בגדיה, ולבק
כותונת־לילה, מתוך כוונה לש:
לישון. אך הבעל שוב נטל 1
האולר, קרע לה את הכותוו
לגזרים.
מול התפרצויות־זעם כאלה היו
אסתר פוחדת פחד־מוות, אובדן
עצות• לא עבר עליה יום אחד ב
ריב או בלי מכות.
כשאביה החזיר אותה כמה פ׳
מים לבעלה, ולא היה לה כ1
אל מי לפנות לעזרה, החלינ
לברוח. אז פתחו כולם במירז
אחריה: הבעל עם הסכין הקפיצי
שלו, בית־הדין הרבני, המישטו
ואפילו אביה.
כשנרגעה מעט, ומצאה בית ח
ועבודה כמטפלת אצל קבלן מרמו
השרון, היה זה דווקא אביה, שדר
שיפטרו אותה.
שוב נפתח המירדף, שהסתי׳
על ספסל־הנאשמים בחשד-שח
של ניהול בית־בושת•

פריצה שניה. גפן הזהיר לא
הסכים לבדוק את הכספת הפרוצה
אלא בנוכחות עורך־דינו, משה
מרוז. השניים הגיעו לסניף־הבנק
ולהפתעת הכל התברר כי גם ה מפתח
החדש שהיה בידי אנשי
הבנק אינו מצליח לפתוח את ה כספת.
בלית ברירה התבקש גפן
לחזור למחרת, כאשר יוזמן למקום
גם פורץ הכספות של הבנק, ויחדיו
יפרצו את הכספת העקשנית.

מנה גפן את.כספו, והתברר לו ן
סכום של שניים וחצי מיליון לירוו
שהוחזקו בכספת בדולרים, נעלו
בכספת נותרו רק תכשיטים וכס
ניירות-ערך. הוא תבע מהבנק להז
זיר לו את כספו החסר.

כאשר נפרצה סוף סוף הכספת,

״תפסו אותנו בלי מכנסיים,״ אג
אחד מפקידי הבנק, וכאשר עורן
הדין שלח מכתב תביעה רשמ
הודיע הבנק כי הוא מחזיר ללק!
את כספו, אם כי הסתייג כמוו
מכל אחריות לגניבה.

אהבה
סודית
הטנגו האחרון

לשחקן צחי גוי יש מזה כמה חודשים אהבד. סודית מאוד.
קוראים לד, מירי והיא קצינה בחיל־האוויר. צחי מסתיר אותה
היטב מן הזרקורים, ואפילו למסיבת סיום ההסרטה של הסרט
ספיחס, שבו הוא מככב, לא הביא אותה .״אני את האהבות שלי
שומר בבית,״ אמר לי.
מירי היא בת ,29 בדיוק כמיספר שנותיו של חברה בעל-
המימדים, שחגג את יום הולדתו ביום החמישי שעבר. השניים
הכירו באמצעות הטלפון. צחי קיבל את מיספר הטלפון שלה
ממישהו, והרים לה צילצול. הם קבעו פגישה ומאז הם ביחד.
לשחקן, העומד להופיע בקרוב בתפקיד ראשי בקומדיה גרמנית,
היתד, לפני שנה חברה גרמנית. קודם לכן היתר, לו חברה אמרי קאית,
שאותה הכיר בעת הסרטה בפיליפינים. אך בסופו של
דבר הוא העדיף אשד, מתוצרת בית. לדבריו הוא התאכזב מן
המנטליות של בנות הגויים.
הרומן הנוכחי שלו הוא, עד כמה שהבנתי ממנו, רציני ביותר.
וזאת היא גם הסיבה לכך שהוא שומר על חברתו בשבע עיניים.
השניים מתגוררים ביחד בדירה אחת, שאת מיספר הטלפון שלה
פשוט אי־אפשר להשיג. אפילו חברו לסרטים, השחקן יפתח
קציר, אמר לי שאין לו המיספר .״אני לא רוצה שיטרידו את
מירי,״ אמר לי צחי ,״היא גם לא אוהבת את כל הזוהר. יש
בינינו אהבה גדולה ואני מאוד מאושר. ממש עלאכיפק לי. עדיין
אין לנו תאריך לחתונה, אבל זה מתקדם לקראת זה.״

ש ע רוו־י ה

ב מי שפ ח ת
היהלומן

הורי החתן גילו התנגדות נמרצת לני שואין
אלה. הם ניסו לשכנע את בנם בכל
דרך לחזור בו מהחלטתו, אך לשווא. הדב רים
הגיעו לידי כך שאיתן בן ה־ ,24 שעבד
בעבר במישרדו של אביו בניו־יורק, סולק
מהעסק. היחסים במישפחד, הלכו והשתבשו,
והפכו לשערוריה בזעיר אנפין. ההורים
הודיעו לבנם חד־משמעית, שאם יעמוד
בסירובו, יחרימו את החתונה וימשכו את
ידם ממנו סופית. ואכן כך היה.
הסיבה להתנגדות הגולדמנים היא כפו-

אחת החתונות הבעייתיות ביותר של
השנה התקיימה לפני שבועיים בבניין
הרבנות בשדרות דויד המלך בתל־אביב.
החתן היה איתן גולדמן, בנם של אחד
היהלומנים הגדולים בארץ, יחזקאל
גולדמן, ושל רעייתו, אשת החברה
כדוריה (״טוצי״) גדלדמן. הכלה היתר,
אליגור מעה, בתם של איש־ד,עסקים
דגי !מעוז, ושל גרושתו, אשת־חברה אף
היא, גיצה מעוז.
לכאורה היתד, החתונה יכולה להיות
אירוע רב־רושם, שהיה נחגג במקום מפואר

דויד אכידן
דילוגים הדוגמנית יפה כפיר,
מזמן מבעלה, יצרן האופנה
הבטיחה לי לפני חודש שבקרוב תינשא
שנית, הפעם לחתיך גבה־קומה ובעל מראה
מרשים, העונה לשם אריק חדר. אולם
לפתע הגיעו אלי ידיעות סותרות.
כמה ממקורותי דיווחו לי שהדוגמנית
היפהפיה, בת ה־ ,31 נראתה בשבועיים
האחרונים ביחד עם ד,לשעבר שלה. על
כך לא יכולתי לעבור לסדר היום. הרמתי
אליה טלפון, והנה מה שהיא אמרה לי:
״לאריק ולי היה ריב קטן ונפרדנו לתקופה
שהתגרשה לא

אמגון מס,
סוף סוף
מי שהי
דני מעוז
״טונש כבד״

סיפור-האהבה בין המשורר
וחברתו הבלונדית היפהפיה, ני לי, הס תיים.
השניים, שיצאו במשך למעלה משנה,
נראו לאחרונה פחות ופחות ביחד, עד
שנפרדו לגמרי. את הטנגו האחרון שלהם
הם רקדו במהלך המילחמה, כאשר מרבית
הדיסקוטקים היו דווקא ריקים. ראו אותם
אז מבלים במועדון תל־אביבי.
המשורר, שהוא גם קולנוען, הכיר את
הצעירה בעת שליהק את סירטו שדר מן
העתיד. נילי, ששיחקה בסרט בתפקיד קטן
יחסית, גילמה אחרי-כן תפקיד מרכזי בחיי
הבימאי.
סיבת הפרידה לא כל־כך ברורה לי, אך
נראה שלשניים תהיה בעתיד הזדמנות
להיפגש די הרבה, מה שעשוי לעורר בהם
שוב את התיאבון זה לזו. נילי תתחיל
השנה ללמוד פילוסופיה ופסיכולוגיה באו ניברסיטת
תל־אביב, שם משמש אבידן
מורה בכיר לתסריטאות וכתיבה יצירתית.
אז יתכן שאווירת הקמפוס תפריח מחדש
את אהבתם.
בינתיים אמר לי המשורר, שהיה נשוי
בעבר לעיתונאית ברוריה אבידך בריר
ולדוגמנית־העירום לילי אבידן־פטר :״זהו
סיפור־האהבד, האינטנסיבי והמרתק ביותר
שהיה לי עד היום, כולל כל נשואי.״

קצרה. בינתיים ניסינו, אמנון ואני, לחזור
בכל זאת. חשבנו שאולי זה ילך. אבל זה
לא הלך. נשארנו ידידים טובים וזה הכל.
״עכשיו חזרתי לאריק וזה סופי. אני
מאוד אוהבת אותו, ואמנון מבין את זה.
אנחנו מאוד מאושרים. לגבי החתונה —
זה יבוא. תאריך עדיין אין לנו.״
בהזדמנות זאת אני רוצה לתקן את עצמי.
מסתבר שאריק בן ה־ 33 אינו בלש פרטי,
כפי שסיפרתי לכם בפעם שעברה, אלא
בעל תפקיד ביטחוני כלשהו. נוסף לכך
הוא סטודנט לכלכלה. אבל את הפרט ה חשוב
ביותר בקשר אליו עדיין לא סיפרתי
לכם: הגבר הזה הוא מיליונר של ממש.
בבעלות מישפחתו נמצאות חוות בקר

לדוגמנית סימונה כדומנפלד יש
כבר שבוע סיפור עם אחד השותפים
במועדון קיסר בתל-אביב, אחרון (״אה־

רל׳ה״) גן־אהרץ.

ניצה מעוז
לא הוזמנה
בנוכחות מאות מוזמנים מפורסמים וזוהרים.
אך בפועל הכל היה שונה. לטקס הקצר
ברבנות לא הגיעו הוריו של החתן ולא
אמה של הכלה. היו שם רק אבי הכלה,
אחותה הצעירה ועוד חמישה זוגות חברים
קרובים. וכל זאת מדוע י הסכיתו ושימעו :

לה: ראשית, ייחוסה של הכלה אינו מוצא-
חן בעיניהם. הוריה התפרסמו לפני כמה
שנים בעיקבות פרשת־גירושיהם, שגולת
הכותרת שלה היתד, מעצרו של דני מעוז,
ביחד עם ארבעה מחבריו, באשמה שהפשיט
בכוח את אשתו וצילם אותה עירומה. הוא
טען שניצה בוגדת בו עם תייר תורכי
בשם ז׳אק תותח. היא עצמה לא נשארה
חייבת והאשימה את בעלה בבגידה עם
הדוגמנית שרה אלי.
דני מעוז הגדיל לעשות לפני חצי שנה,
כשנשא אחרי היכרות של שעה אחת בלבד
את אשת-הזוהד זיווה שומרת, והתגרש
ממנה כעבור חודש וחצי. כל זה לא כל־כך
נעם למישפחת היהלומנים, שמצאו את
עצמם לפתע מחותנים עם •המעוזים. נוסף
לכך גם היו להם טענות כלפי הכלה עצמה,
שהיא בת 18 בלבד, על כך שניהלה אורח
חיים סוער מעבר לים.
בני הזוג הצעירים הכירו לראשונה לפני
שלוש שנים וחצי. הם נפגשו שוב לפני
חצי שנה בניו־יורק. החתיכה הבלונדית,
בעלת החזה השופע, חזרה ארצה לפני
חודשיים וגוייסה מייד לצבא. בעיקבות
נישואיה היא שוחררה עתה מהשירות.
אלינור ניתקה מזמן את כל יחסיה עם
אמה. מסיבה זו לא הופיעה ניצה מעוז

סימונה בת ה־ 23 היתד, במשך זמן רב
חברתו של ג׳קי זייסכרג, אחיה של
הדוגמנית מירי וייסכרג. אהרל׳ה בו
ה־ ,26 לעומת זאת, נראה לאחרונה עם
כל מיני צעירות המזדמנות למועדונו.
השניים מכירים מזה זמן רב, אך רק
עתה נוצר ביניהם הקליק. אני מוכרחה
לציין שהדוגמנית היא היפה ביותר מכל
הנשים שעימן ראיתי את החתיך הזה
לאחרונה. סוף־סוף יש לו מישהי ראויה
לשמה, שאפשר גם לכתוב עליה. מלחשים
לי שאיתה הוא יחזיק אולי יותר זמן מעמד.
בכל אופן, אם יהיו שינויים, אשמח לעדכן
אותכם.

לחתונה. גם לבעלה לשעבר יש יד בדבר.
הוא עמד על כך שלא תוזמן, בשל האשמו תיו
כלפיה על יחסה לילדיהם .״זה עונש
כבד,״ אמר לי דני מעוז ,״אבל היא צריכה
לשלם אותו.״
אלינור ואיתן הם עתה מובטלים מאו שרים.
שניהם חסרי מקורות פרנסה, אך
טוב להם ביחד, חרף כל הקשיים שהעמידו
בדרכם. וזה העיקר, לא?

ענקיות בארגנטינה. הוריו מתגוררים לסי רוגין
במונטה־קרלו ובשווייץ, ויש להם
גם פנטהאוז בארץ.
עוד התגלה לי, שאריק ואמנון לא כל-כך
מסתדרים זה עם זה. הם די מקנאים זה
בזה, דבר שהוא טיבעי בהחלט, ואילו
פה נמצאת באמצע. זה אמנם די מחמיא,אבל לפעמים יכולות להתעורר כתוצאה
מכך קצת בעיות. בכל אופן, נראה לי
שהחתיכה הזאת מסתדרת די טוב עם שני הם,
בשיטת הדילוגים, כשהיא עוברת
מהאחד לשני וחוזר חלילה, מבלי לקפח
אף אחד.

סיפורי
תמי
בן־עמי

10111010101מ 0111111
הא יתגר ש
113 של ר ס?
יש בעיות במישפחתו של יושב־ראש מיפלגת־העבודה, שימעון
פרס. הן התעוררו בביתו של בנו, יונתן (״יוני״) פרס,
לעיתונאית ומומחית לענייני צימחונות, פילים גלזר.

הנשוי

בין בני הזוג, שנישאו רק לפני שנה, עבר חתול שחור. מלחשים
לי שחייהם המשותפים עלו על שירטון, ושאפילו כבר החליטו׳
ביניהם על גירושין.
פילים לא הכחישה באוזני שהמצב בבית קשה, אך טענה
ש״אגחנו עדיין לא מתגרשים.״ היא סירבה לענות על השאלה
אם יוני עדיין מתגורר עימד. בדירתם המשותפת ברמת-אביב.
יוני בן ד.־ 31 הוא אדריכל־גנים במיקצועו. פילים עלתה ארצה
לפני חמש שנים מארצות־הברית. הוריה, המתגוררים בניו־יורק,
הגיעו ארצה לחתונת בתם, שהתקיימה במיסעדה ידועה מחוץ
לעיר. כבר אז היו שהתלוצצו כי היותה של הכלה צימחונית
אדוקה תעורר בעיות בעתיד. יוני עצמו אוהב מאוד את החמין
המפורסם של אמו, והיה נראה שהוא כלל איננו נסחף בלהט
הצימחוני של אשתו. אגב, האוכל שהוגש בחתונה היה אף הוא
על טהרת הצימחונות.
אולם נראה שלא האוכל הוא שגרם למשבר בחיי-יהנישואין
של השניים, אלא דברים אחרים, שעליהם אין בני־הזוג מדברים
בפומבי. בכל זאת גונב לאוזני שיש כאן מיקרה מובהק של
חוסר־התאמה.
בעבר פירסמה פילים ספר צימחונות, שנכתב בשפה האנגלית
ותורגם לעברית. אחר־כך הבטיחה לכתוב ספר נוסף, הפעם
בעברית. היא בכלל אשת־אשכולות, העובדת גם ככתבת לענייני
מזון בג׳רחלס פוסט, וגם כקופי־רייטר במישרד־פירסום. קופי רייטר,
למי שאינו יודע, הוא האיש המופקד על כתיבת תמלילים
וסיסמות פירסומת. בעבר היא לא היתד, מוכנה להתייחס לשאלה
אם הוריה מתרשמים מן העובדה שהיא נישאת לבנו של פוליטיקאי
כל־כך חשוב.

תמי

אני חייבת לעסוק שוב בדוגמנית
כן־עמי, למרות שרק לפני שלושה שבו עות
כתבתי עליה, ולמרות שהיא לא איזה
אישיות מי־יודע־מה.

בפעם שעברה סיפרתי לכם שהדוגמנית
וחברה, כוכב הכדורסל של מכבי תל־אביב
אולסי ׳פרי, נמצאים באיזה שהוא מקום
בין פרידה לחזרה. תמי סירבה אז לענות
על השאלה אם הם עדיין ביחד. עכשיו אני
כבר יכולה לעדכן אותכם שבני הזוג,
שהתגוררו עד כה בדירה אחת בשיכון ל׳
בתל־אביב, ביצעו אקט רציני של פרידה.
חמי אספה את חפציה ועברה לגור בדירה
נפרדת, ביחד עם רונן, בנה של סוכנת-
האומנים ליזימה.
למרות זאת, נראה שזה עדיין לא הסוף.
תמי ואולסי הופיעו בשבוע שעבר, אמנם
כל אחד לחוד, במסיבה בדיסקוטק תל-
אביבי, אולם במהלך הערב הם נראו יושבים
ביחד. שמעתי גם שתמי נמצאת בדיכאון
מאז הפרידה, ושהיא עדיין מאוד אוהבת
את אולסי. דירתה החדשה נמצאת, אגב,
במרחק שני בתים בלבד מהדירה הקודמת,

פיליס גלזר־פרם
חוסר התאמה
יוני הוא צנוע, מין כזה שנחבא אל הכלים, וכמו יתר בני
מישפחתו, ובמיוחד אמו, סוניה, שונא פירסום. נראה שגם אם
יתגרש לבסוף, יעשה זאת בצורה שקטה ומכובדת. אולם למרות
זאת שמעתי שיש בין בני־הזוג מחלוקת לגבי חלוקת הרכוש

גברים. נשים וכלב
אנשים לא האמינו בזמן האחרון למראה
עיניהם, כשהבחינו בכל מיני אירועים
בספר־הצמרת קובי כר, בלוויית חתיכה
צמודה, שחורת שיער ועיניים. כשהוא
הסתובב עם פנינה רוזנכלום, זה היה
משהו אחר, קובי הוא ספרה האישי
וידידה של השדיים של המדינה, ובכלל,
נוח לה לפעמים להופיע בחברתו. הוא
בן לוויה נעים ומבדר, ויחד עם זאת לא
מחייב. בעבר הוא אפילו עבד כאסקורט,
כפי שמכונים בני ובנות לוויה בשכר
בחוץ־לארץ.

והיא פקידה בבנק. היא אמנם פחות מפור סמת
מבת־הדודה שלה, אך אפילו בהשוואה
^ליה היא נראית לגמרי לא רע. ליפהפיה

אחנה גהוושח
אילנה שושן, מלכת־היו
חזרה לחברה ׳מריק עפרון

הדוגמנית
פי של , 1980
השניים עמדו להתחתן החודש, אך הו
תונה בוטלה באופן פיתאומי לפני חוד
שיים, אחרי שכבר נקבע לה מועד והה
מנו כל המכרים ובני־המישפחה. בעיקבוו
אי־הנעימות הזאת חשבו כולם שסיפור
האהבה ביניהם נגמר סופית, אך הצמד
חמד הפתיע שוב. השבוע הם צולמו כשהם
מבלים בצוותא במסיבה בדיסקוט
תל-אביבי, ובכלל הם נראים בזמן האח
רון הרבה ביחד.
מריק הוא אחיה של התסריטאית־בי
מאית לי,הי חנוך, גרושתו של הזמו
שלום חנוך, שנישאה רק לאחרונז
לד״ר אנדרי ז ׳אלן, רופא המתגורר ב
ייו־יירה. מריה ואילנה כבר נפרדו בעבר!

תמי כן־ עמי
פרימדונה
כך שאם תהיינה התפתחויות, היא לא
תצטרך לעבור מרחק רב כדי לחזור לקן
הישן והחם.
הפרידה נותנת את אותותיה גם על
עצביה הדוגמנית התמירה. הדבר בא לידי
ביטוי בתצוגת־אופנה, שהתקיימה בשבוע
שעבר במועדונו של רפי שאולי בחיפה.
הכנסותיה של התצוגה, שבה הופיעה שורה
של דוגמניות מפורסמות בהתנדבות, הוק דשו
לבית־החולים רמב״ם בחיפה, שם
מאושפזים רבים מפצועי המילחמה. תמי,
שאף היא הוזמנה להשתתף, מצאה לנכון
לחסל חשבונות דווקא בערב זה.
לטענתה של הגברת בך עמי, פגעה בה
אחת מחברות־האופנה, שבגדיה הוצגו ב תצוגה,
בכך שלא הזמינה אותה לדגמן
בתצוגות שלה, שנערכו בזמן האחרון. בשל
כך סירבה להופיע בביגדי אותה חברה.
לא עזרו הפצרותיו של אבי הפצועים,
שימחה הולצכרג, שאירגן את הערב,
והערותיהן של עמיתותיה, שאמרו לו כי
זאת התנהגות בלתי מיקצועית. תמי, ש בנתה
סביבה הילה של דוגמנית צמרת,
המעודדת אותה כפי הנראה להתנהג כפרי-
מדונה, נשארה בשלה.

קוכי כר
נעים ונזבדר

יהודית יעקוכי
כמו אח ואחות
כשהתעניינתי מיהי החדשה, התברר לי
שלא דובים ולא יער. אין כאן רומן. החתיכה
שנראתה בחברתו אינה אלא בת־דודה של
פנינה האגדית. שמה יהודית יעקוכי

השחומה הזאת, בת ה־ ,26 יש גם תוכניות
להצליח בשטח האופנה והיופי.
למרות שהיא וקובי הם רק ידידים טו בים,
משהו כמו אח ואחות, אני רוצה
לנצל את הזדמנות הזאת כדי להעמיד פעם
אחת ולתמיד משהו על דיוקו: אני יודעת
ממקורות מהימנים ביותר שהספר המצליח
הזה אוהב גם נשים, ולא כפי שכל מיני
אנשים מתעקשים להכניס לעצמם לראש.
וזה מה שהוא אמר לי :״אחרי חיפושים
בלתי נפסקים בעיר אחרי חתיך או חתיכה,
החלטתי לקחת כלב. זה החבר הכי טוב.
לחבר החדש שלי קוראים ברנדי.״

אודנה שושן ומריק עפרון
ביטול פתאומי

ואחר־כך חזרו והודיעו שהם מתארסיב
עתה, אחרי כשאהבתם התחדשה בשניו
מקווים כולם שהחתונה בכל זאת תצ:
אל הפועל.

ה סי טו הנוגע רדב, העומו מ א חיי
נישוא׳ המק שד השדרנית חטט לוי ת
לקת־ריאות חריפה ונטולת כושר־נשימה
עצמי.

פשוט לא היה מוכן להתגבר על יצרו
והשוויץ באהבה שלו.

ארבעה חודשים אחרי שהתינוקת הוכנ סה
לבית־החולים היא נפטרה. דליה, ש ניצבה
ליד מיטת בתה שעות ארוכות
במשך כל תקופת אישפוזה, נשברה.

אריה, בעלה של דליה, ידע על יחסי
הידידות בין אשתו ובין מדריך־הטנים,
אך לא ראה בהם כל פגיעה בחיי הני שואין
שלו. אולם כשדויד התחיל לטעון
שבנה של דליה, איתי, שנולד בינתיים,
הוא לאמיתו של דבר בנו שלו ולא של
אריה, הפך הבעל מודאג.

באותה תקופה החלה האם השכולה
לחוש ריחוק מבעלה .״היה בו משהו זר
ומוזר,״ סיפרה ידידה של דליה ,״הוא
בכה והצטער, אבל היה סו גם משהו

מאהב
מ סוכן
וד לפני, הגירושין הכירה דליה
? גבר צעיר ממנה בחמש שנים בשם
דויד גפן, עולה מדרום־אפריקה, מדריך-
טניס במיקצועו ודייל אוויר. הצעיר ה אימפולסיבי
והרגשני התאהב באשה המק סימה.
שהיתה חניכה שלו בלימודי הט ניס,
וכלל לא היה איכפת ילו שהיא
נשואה. הוא חיזר אחריה נמרצות, ולב סוף
נשאה התמדתו פירוית. בין השניים
התפתח רומן ממושך. דויד הצליח להע ניק
לדליה את כל החום והרגש שלו

ך ידיעה על נשואי־הבזק של דליה
י י מזור, שדרנית הטלוויזיה הפופול רית,
היכתה את הארץ בתדהמה. רבים
לא הבינו מה כל־כך בער לה, שמיהרה
להינשא לעורך-הדץ יוסי שלוש, אחרי
חודשיים וחצי בלבד של היכרות.
מאחורי החתונה עומד סיפור נוגע ללב
של פרשת תלאות ויסורים, שעברה הא ישה
הנאה והמטופחת, בת ה־ .32 למי
שמכיר את עברה, היה ברור שהיא זקו קה
כיום יותר מכל לקשר יציב ובטוח,
שבו ׳תמצא מרפה מן המכות הקשות ש ניחתו
עליה בשנים האחרונות. כאשר
מצאה את מבוקשה, בדמותו של הפרקליט
התל-אביבי, לא היה לגורם הזמן כל
חשיבות עבורה.
הכל התחיל לפני שנתיים, כשדליה
החליטה להתגרש מבעלה, אישי

דליה כתחילת דרכה
תלאות וייסורים

העסקים אריה לוין. דליה ואריה עברו
כמה חוויות קשות ביחד. מותה הטרא גית
של בתם הבכורה, שלי, הותיר בלי בה
של האם צלקות עמוקות. היה ברור
לה שגרושיה יהיו מכובדים, כמו גירו שיהם
של שני מבוגרים רחבי-אופקים
אבל העניין הפך במהירות לפרשה מזו המת
של נסיונות סחיטת כספים ורכי לויות
מרושעות.

היתר, זקוקה בתקופה קשה זו של חייה,
מה שבעלה, הטיפוס המחושב והסגור,
לא הצליח.
כשהגיע הרומן בין השניים לשיאו,
התחנן מדריך־הטניס לפני אהובתו שתתגרש,
כדי שתוכל להינשא לו. שיקוליה

הייתה זו סחיטה ברורה. אולם דליה
החליטה שלא להיכנע. היא המשיכה לט עון
בעקשנות שהסיפור, כאילו איתי הוא
בנו של דויד, מצוץ מן האצבע, ועמדה
על זכויותיה.
פעוד המישפטים בבית־הדין הרבני נמ שכים,
היא החליטה לנתק את קשריה
עם המאהב. היה זה צעד קשה עבורה.
דויד הצליח להחדיר תוכן רב וחמימות
לחייה — חמימות שלה היתד. זקוקה
בעת תיש
בנה. דויד שרת
שלו,
שלו,

שניהלה את המאבק המישפטי המ על
כספי הגירושין ועל שמו של
אולם דליד, הבינה שד,ילדותיות שב־לא
תאפשר לה לעולם להיות מאו באמת
איתו, וכי יצר ההתפארות
וסיפוריו על כך שאיתי הוא בנו
מזיקים לה ביותר.

המדריך המאוהב סירב לשמוע על פרי דה.
הוא התקשר בכל שעות היום והלי לה
לדירת הוריה של דליה. לשם עברה
להתגורר, וניהל איתה שיחות ארוכות.
שגיאתה של הקריינית היתד, שבאותו
שלב ניסתה להקל על הפרידה עבורו.
היא המשיכה לענות על הטלפונים שלו,
ואף נפגשה איתו כמה פעמים כדי ״להס ביר
לו מדוע מוכרחים להיפרד.״

גישואין
מ הי רי ס
ס ת אריה, מהנדס אלקטרוניקה במיק-
י צועו, הכירה השדרנית הבלונדית במ סיבה.
נישואיה עימו היו גם כן מהירים.
״זאת לא היתה אהבה ממבט ראשון,
כפי שתמיד הלמתי שיקדה לי,״ סיפרה
יאז דליה ,״אבל אני בחורה רגשנית
וקצת !תלושה באוויר. אריה היה קר
ושכלתני, והרגשתי שזה מה שאני צרי כה
בחיים. אחרי שלושה שבועות מהיום
שהכרתי אותו, ידעתי שזה הגבר שאני
אתחתן איתו.״
הארץ כולה ליוותה את דליה לחופה.
אמנם היו רבים שנעלבו כאשר הדיירת
שלהם מהמקלט הקטן נישאת בלעדיהם,
אך גם רבים מידידי הזוג לא התמנו.
היתד. זו חתונה צנועה, שאליה באו רק
קרובי־מישפחה וידידים ותיקים.
לפני שהכירה את המהנדס, היו לדליה,
המשמשת כמגישת מבנו, לקראת שידור
וקריינית רצף כאחד, ואף מועסקת כקריי נית
במופעים. פומביים מחוץ לטלוויזיה,
ובעיות רבות בשל פירסומה הרב :״יש
גברים שאוהבים לצאת עם בחורה מפור סמת,
רק כדי שיוכלו אחר־כך להגיד
יצאתי עם ז^ז וזאת. מהר מאוד למדתי
להבחין ביניזה. לפעמים היו גם חברים
שאמרו לי: היזהרי מזה וזה, הוא אוהב
לצאת עם בחורות רק בשביל הראווה.
אבל בדרך־כלל אני שומרת על חוג הידי דים
שלי עוד מהתקופה• שלפני הטלווי זיה״.
כאשר
נולדה שלי, הרקיע אושרם של
הוריה שחקים. אך בהיותה בת שנה
וחודשיים, אירע אסון. היא הרגישה ברע,
איבדה את הכרתה והובהלה על-ידי דליה
לבית־החולים. אבחנת הרופאים שבדקו
אותה היתה מהירה: שלי סובלת מד-

כשביקשה השדרנית מבעלה להתגרש,
הוא החליט לנצל את טיפשותו של המא הב.
אריה אימץ את גירסתו של דויד,
וטען שאיתי אינו בנו. הוא איים על
דליה לפוצץ את הפרשה, אם היא לא
תסכים לתנאים הכספיים שדרש בהסכם
הגירושין.

דויד

הוא

מאותם

האנשים

מאהב דדד גפן
צעד נואש
של דליה היו מנותקים לגמרי מפרשית
האהבים שניהלה. היא ידעה להבחין תמיד
בץ שני הגברים שהיו באותה עת בחייה,
ובעיקר להכיר בחסרונותיו של דויד.
בשלב מסויים הפך המאהב מסוכן עבור
דליה. הצעיר הגאה באהבתו לשדרנית
הטלוויזיה המפורסמת לא היה יכול שלא
״לספר לחבר׳ר,״ על הצלחתו. השמועה
על הרומן ביניהם פשטה בכל הארץ.
דויד היד. זה שדאג ללבות את הדברים.
יתכן שעשה זאת כדי להעמיד את חב רתו
בפני עובדה. אד סביר להניח שהוא

דליה כקריינית במופע
צלקות עמוקות

שאינם

מסוגלים לקבל ״לא״ כתשובה. הוא
המשיך להציק לדליה ולארוב לה ליד
הבית. במשך שעות ארוכות הוא היה
ממתין על הדשא שבמילה של מישפחת
מזור בשיכון הוותיקים ברמת־גן, עד
שדליה תשוב מעבודתה בירושלים.
באותה תקופה אמרה דליה לחברותיה:
״אני לא יודעת מה לעשות עם דויד.
הבחור הזה מטורף אחרי. הוא מסוגל
לעשות שטות. הוא אמר לי שהחיים שלו
אינם חיים בלעדי. דויד הוא לא בחור
בריא. הוא מסוגל ׳להרוג אותי ולהתאבד.
אני פשוט חוששת לחיי!״
צעד גואש

ף } דריד־הטניס אמנם איים על ה ׳
קריינית, אך לא הראה סימני אלימות.
היתה זז עוד תיקווה, שדליה הזינה או תה,
שיום אחד היא תאבד את הגיונה
ותלך אחרי ליבה בחזרה אליו.
אולם כעבור זמן הבין דויד שהקרב
שלו אבוד. דליה החליטה שלא לענות
על שיחות הטלפון שלו ולהתעלם ממנו
בכל פעם שהוא המתין לה בפתח הבית.
אז התחיל הגבר המאוהב לבוא בדרי שות
חדשות. הוא טען שיש לו זכות
לראות את איתי, שלדבריו הוא בנר.
דליה דחתה בתוקף דרשות אלה. היא

לעולם. בסך הכל הוא גרם סבל נוסף
לאשה שאותה הוא אוהב, ושהוא טוען
שהיא אם בנו. היו אלה סבל ופחדים
מיותרים לגמרי כשמדובר בדליה מזור,
שמכות האיוב רודפות אותה בקצב מהיר
מדי שנים האחרונות.

ברי ח ה
מהמ צי או ת
ך משך הזמן שחלו? מאז המיקרה
המזעזע, עברה השדרנית כמה תקו פות.
תחילה נמנעה לחלוטין מלצאת לבלות.
היא העמיסה על עצמה כמה שיותר
שעות שידור, למרות שכל יום עבודה
היה עבורה מיבצע מסובך. היא היתה
צריכה להשאיר את בנה אצל הוריה
ברמת־גן, לנסוע לירושלים, לחזור בשעת
לילה מאוחרת אל הבית, ולקום
למחרת בבוקר מוכנה ליום עבודה נוסף.
למרות הקשיים התחננה דליה לפני
מנהלי הטלוויזיה לתת לד. עוד ועוד עבו דה.
במצבה באותו זמן, כל שעת שידור
היתד, עבורה בריחה מהמציאות הק שה
ומההתמודדות עם המכות שניחתו
עליה בזו אתר זו.
כעבור זמן, כאשר הכאב שכך מעט,
התחילה דליה, שהיתר, בעבר אשת־חברה

דליה מזור עם כעלה לשעבר אריה לוין
נסיונות לסחיטת כספים
הספרדיות הוותיקות והמפורסמות בתל־אביב,
מנהל מישרד לעריכת־דין יחד
עם עוד כמד, מבני־המישפחה. הוא היה
נשוי בעבר לדפנה אוסטיושינסקי, בתו
ישל מנכ״ל חברת יינות גדולה, שממנה
יש לו בת בת , 14 ובן המשרת כעת
בצבא.
סיפור הגירושין של בני־הזוג שלוש,
שהתרחש לפני עשר שנים, הוא מעניין
במיוחד. לשניים היה זוג ידידים, יהודה
ויהודית כויתן, שעימם היו מרבים לבלות
ולנסוע ביחד לטיולים. במשך הזמן הת פתח
רומן בין יהודה כותן, שהוא פיר־סומאי
במיקצועו, ובין דפנה שלוש. המ צב
הפך בליתי נסבל לשני הזוגות, והם
התגרשו ביחד. יהודה ודפנה נישאו בי ניהם
והם מתגוררים כיום ברמת־אביב.
יהודית נישאה כעבור שנה לרוני קצין,
והם מתגוררים ׳בהרצליה,־פיתוח, לא הר חק
מן הווילה ישל יוסי שלוש, שנשאר
היחידי מחרביעיה שלא התחתן שנית.

עוו־ד־דיו יוסי שלוש עם פנינה רוזנבלום
אורח־חיים סוער
אמרה לו בפעם המי־יודע״כמד, שאין
הוא אבי בנה, וביקשה ממנו לצאת
מחייה.
יתכן שדויד אכן שיכנע את עצמו
שהוא אביו של אותי, וי׳תכן שדרישתו
היתד, אמצעי כדי לנסות להחזיר אליו
את אהובתו. כך או אחרת, הוא הגביר
במישינה־מרץ את נסיונותיו ׳להיפגש עם
דליה, כשהוא משתמש לצורך כך בטענת
האבהות.
אריה לוין ודויד גפן, שהיו עד כמה
חודשים לפני כן יריבים, מצאו עצמם
לפתע בחזית אחת. שניהם טענו שאיתי
בן השנה וחצי אינו בנו של אריה, אלא
בנו של דויד, הפעל עשה זאת כדי
להרוויח כסף במישפט הגירושין שלו,
והמאהב כדי לזכות בדרך זו מזזדש בא־הוביתו.
אריה אף הציע לדויד לממן לו
עורך־דין, שיגיש בשמו תביעת אבהות
על איתי.
ואז עשה דויד צעד נואש. נראה ששח־קן־הטנים
המעולה החטיא בפעם הזז את
הכדור שלו. אחרי המעשה היה ברור
לגמרי שדויד לא יצליח לזכות בדליה

מקסימה, לחזור לעצמה. לאט לאט נראתה
שוב באירועים שונים. באותו זמן הכירה
רופא־שיניים תל־אביבי ידוע, שעימו
פיתחה פרשת־אהבים ארוכה ואינטנסי בית.
רבים מידידיה ציפו לכך שתינשא
לרופא, אך הגורל רצה אחרת. השניים
נפרדו לבסוף.

רומן חדש

^ אשר שמע על הפרידה עורך־הדין
* יוסי שלוש, שהוא דמות ידועה בחיי-
הלילה של תל־אביב, הוא ביקש את מיס-
פר הטלפון שלה מידיד משותף לשני הם.
הוא התקשר אליה וקבע עימד, פגי שה.
מאז התפתחו היחסים ביניהם בקצב
מסחרר. התברר להם מהר מאוד שהם
מאוהבים. ניתן היה לראות זאת במיוחד
על דליה, שהתחילה שוב לפרוח. וכך,
ללא שהיות מיותרות, החליטו להינשא.
יוסי בן ד,־ ,42 בן לאחת המישפחות

ריהם, הופתעו לשמוע על
שהתפתח כה במהירות.

שידוך זה,

אחרי הטקס עברו המוזמנים לבית אחיו
של יוסי, מנו, שם התקיימה מסיבה
מישפחתית. מרבית הנוכחים היו בני
מישפחת שלוש העניפה.
עתה מתגוררת דליה ביחד עם בנה
בווילה של בעלה בד,רצליד,־פיתוח, שם
יש להם או־פר מתאילנד.
השדרנית, המפגינה טוב־טעם בבחירת
בגדיה, והמשמשת גם ככתבת הטלוויזיה
לענייני אופנה, נראית לאחרונה מאושרת
מתמיד. אחרי כל התלאות שעברה, היא
הגיעה סוף־סוף אל המנוחה והנחלה.

ח תוגה
ח שאית
ך * אז הפך הפרקליט הממושקף לג־
׳ רוש מאוד מבוקש בעיר. הוא התחיל
להיראות בכל המקומות והאירועים
הזוהרים, כשתמיד ׳תלויה על זרועו חתי כה
מרשימה. בין אהבותיו היו כמה מן
הנשים היותר בולטות. אחת מהן היא
הזמרת אילנה רובינא, שעימר, היה לו
רומן סוער. יפהפיה אחרת שעימה יצא,
היא הדוגמנית שרונה מרש. גם עם פני נה
רוזנבלום הוא נראה מבלה בעבר.
בשלב מסויים נמאס לו מאורח־החיים
הסוער שניהל. הוא ביקש משהו רציני,
ומצא אותו בזרועותיה של השדרנית
היפה, שהיתה זקוקה לכך הרבה יותר
ממנו.
חתונתם התקיימה לפני שלושה שבו עות
בביתו של רב ברמת־גן. השניים
נישאו כמעט בחשאי, כשהם משתדלים
להתרחק עד כמה שאפשר מאור הזר קורים.
רבים מאוד, ואפילו מקרב מכ־

דליה ככתבת אופנה
מכות איוב

תיקוואי הנוסע בריכבו מדי יום
לירושלים לרגל עבודתו, מעוניין
לתת טרמפ למי שגורלו דומה.
אריה, טלפון 903035־ 03 בשעות
הערב, ו־210446־ 02 בשעות היום.
* יגן רויטל. זה, ולא מה
שפורסם בשבוע שעבר, היה השם
שהופיע בתוך תרמיל שנשכח ב טרמפ
בתאריך •5.6.1982 התרמיל
נמצא אצל מלי וידיד בקיבוץ ניר-
עוז. נא להתקשר לטלפונים —
62688־ 057ו־24109־•057

מקום אחר בדירה ב־ 20 דולר ה חתיכה•
טלפון 454991־.03
* לסרון. ארבע דלתות זכו כית
לסלון.270/140 ,טלפון —
766634־.03
* קסטות. ברשותי קסטות
סטריאו של הלהקות ליגה אנושית,
גאס, אבבא, קלסיקס נובו, קווין
ועוד. הצעות בתמורה או 50 שקל
הקסטה. גיא פלק, אביב 27 עפו
לה, מיקוד . 18329

* הצעקה האחרונה. שמנ־תי
אחרי חו״ל, ויש לי מיספר
מצומצם של ביגדי נשים מאיטליה,
הצעקה האחרונה, חצאיות מיני
ורגילות, חולצות, מכנסיים ועוד.
כל הקודמת זוכה• טלפון 793623־03
בשעות הערב, אורנה.
;* לא משומש. אוהל־פלא ל שפת
הים משלושה חלקים, כמעט
לא משומש, בתמורה מתאימה או
שווזז־ערך. מציעה אווה, טלפון
445493־ ,03 לא בצהריים.

* רצוי פרסית. בחור חביב,
נחמד, שקם, מבוסס ומסודר בן
25 מחפש בחורה דתית נאה. לני שואין,
רצוי מהעדה הפרסית. נא
לכתוב אל אפי, רחום נחום 8/11
נתניה, מיקוד .42334 תשובה מוב טחת
לכל פונה.

מדליקים

* ירוק־דשא. למכירה בהז דמנות
עגלת ילדים אינגליזינוז
משולבת, שכיבה +ישיבה (טיול)
! +כסא למכונית בצבע ירוק־דשא
ולבן, יפהפיה כחדשה 2500 ,שקל.
טלפון 317425־.03

שני בחורים ( )28 מדליקים.
מעוניינים בשתי מדליקות בע לות
רמה• ת״ד 22685 תל־אביב.

+ראש כסדר. מחפשים שו־זף
לגלריה, שיהיה לא רק שותף
ולא גם צייר בעצמו, אחד עם
יאש בסדר. טלפון 240159־.03
* שעות גמישות. שיעורי
וסנתר וגיטרה בשיטה מודרנית
מהירה, לימי החופש ולשאר ימי
;ענה. שעות לימוד גמישות, ואפ ורות
ללימוד בבית התלמיד. טל-
!ון 533492־.02
* סביבה פסטודלית. להש־
:רה לתקופה ארוכה בירושלים
זישה חדרים בבית ערבי מרוהט
-1טלפון בסביבה פסטורלית לכל
וטרה. טלפון בשעות הערב —
63862־.02
* פורר מעורב. אני כלב
ומוד מסוג פודל מעורב, מחפש
:ית חם בדחיפות. אני ממושמע,
יקח ונאמן מאוד• לפנות לאורי,
ולפון 264058־.03

+משקפיים ושעונים. מיש-
קפי־שמש רייבאנד עם מיסגרות
ציבעוניות לנשים ומיסגרות מתכת
כחולה לגברים ב־ 25 דולר החתי כה,
ושעוני קווארץ מגנטיים להד־

פתח־

ובכל

* לנסוע לירושלים.

* לא חשוב הגול. נאה ו ביישן
מעוניין להכיר בחורות ל ידידות
רומנטית, ולא חשוב הגיל.
ת״ד , 1293 ירושלים.
* מטרת חברות. חייל ב שרות
סדיר מעוניין להכיר בחורה
נחמדה עד גיל 20 למטרת חברות.
שמואל אליהו, רחוב נסים בכר 36
ירושלים, מיקוד .94509

דרושים גלימות העולם הזה
מכל השנים. טלפון 922304־.04

בקה

ב מ כוני ת

* להכיר בחורות. אני בן
26 ומעוניין להכיר בחורות בגילים
20 עד .25 הגובה שלי 170 סנטי מטרים.
יעקב ארק, ת״ד ,4229
באר־שבע.
* ירושלמית. בן ,28 רווק
ירושלמי, מעוניין בידידת־אמת
ירושלמית. גיל ומצב מישפחתי
לא משנה• ת״ד ,16309 ירושלים,
מיקוד .91162
* מבע וריקודי־עם. אינ טלקטואל
מבוגר ודינמי מעוניין
בצעירה (גרושה, אלמנה או רווקה,
עד 40 בעדך) האוהבת מוסיקה
קלסית, טבע וריקודי־עם. ת״ד
44739 חיפה.
צירופים אפשריים
* מצב מישפחתי 35/176 .
בפירוד מעוניין בידידות דיס קרטית,
מצב מישפחית לא חשוב.
ת״ד 2206 רמת־גן, מיקוד .52121

בלחי־מצו
אולי אתה נמצא /בסביבה
הקרובה /גלוי /אך לא מצוי.
כי אותך אני מחפשת /הטלה
עם רכב ונכות קלה /כנות
ומסירות רבה. מהחמודה ()25
בכסא הגלגלים /עם העיניים
היפות והחיוך המקסים• רבקה
ח. רחוב עד״ש ,76 פתח-
תיקווה.
חמישה אלבומי סולו נדירים של סולניות להקת אבבא — אנסה
פלטסקוג ופרידה לינגסטאד — במצב חדש לגמרי. הישר משוודיה.
טלפון 494022־.03

לך להפסיד 1מהמישקפופרית
שדאגה להסיר את משקפיה
כדי שתראה אתה את עיניה.
ת״ד א׳ 26534/תל־אביב, מי קוד
.61264
מבוססת כלכלית ליציאות משו תפות,
עד גיל 50 גרושה או אלמנה
בודדה. ת״ד 9296 תל־אביב, מיקוד
.61092

מ כל השניס

לך, שעשית לי עיניים ב עצרת•
אני רוצה להבהיר ש הבחור
שהייתי איתו הוא סתם
ידיד. כתוב לי ״דבר״ ,מה יש

נוגע ללב

מיד־ליד

מקרר,

ווי 1רו ל•
למצוא אותו!

* יציאות משותפות. צעיר
גרוש 33/176 נחמד וסימפטי מעונ ין
בהיכרות דיסקרטית עם נחמדה

* סכסועך. בעל־ממון נאה
וגברי וספרדי בדם ,38 ,מעוניין
בנאה וחושנית לסכס סוער. מקווה
לא לאכזב. ת״ד 831 פתח-תיקווה,
מיקוד •49107
* עם המלצות. לבחורה תמו רת
ניקיון ובישול וארוחות לחתו־לה־יפהפיה,
חדר בדירת־פאר, כו לל
ארוחות על-חשבון הבית. עדי פות
לבחורה עם המלצות. יפהפיה
לא תזיק. טלפון 456970־.03
+עוד גחליט. רווק בן 30
מעוניין להכיר נשית, חטובה, סכ סית,
למטרה שעליה נחליט כשני פגש.
ת״ד 7102 תל־אביב, עבור
מיספר •116
* מה כתוב, מי בתב. מה
איכפת לי מה כתוב, איכפת לי
מי כתב. אם לא איכפת לי מי כתב,
מה איכפת לי מה כתוב. אם איכפת
לך מה כתוב — אמרגן מחפש
יפה. טלפון 441998־.03
+חכר חושני. מעט נשי,
,160/37 גאה פיסית, מקורב ל אמנות
מעוניין בחבר חושני ורו מנטי
הנותן את שפתיו, ליבו ו־קיסמו.
ת״ד 4292 תל־אביב מיקוד
.61042
* לינה אפשרית. פנוי +
דירה מעוניין להכיר נשים לכל
מיני מסרות. לינה אפשרית. טל פון
836810־.03

חינם אין נסו!
אז א ם יש לך מ ה להודיע,
להוגיע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טובה, ואפילו ל קל ל —
קדי מ ה !
• כל הודעה יכולה לכ לול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמו נה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, חדירה המו צעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו ל היכרו ת — יכול
לעשות זאת. ב מיד ת היכולת,
תפורס ם גם ה ת מונ ה.
<• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית-דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד , 136 תל-אביב
(אלא א ם כן מצורפת ל ה
תמונה. ב מי קר ה זה יש להשתמש
במעטפה) .לאתתקב לנה
שום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול א ת
שמו, כ תוב תו ומיספר הטלפון
של בעל-ה הודעה.
במדינה מישפט
ספקס 3־ר
עד מדינה שהוכרז בזתי
אמין בתיק אחד; גרם
להרשעתם ש 7שני
נאשמים בתיק מקביז.
השופט אברהם חלימה כתב על
עד־המדינה, מרדכי גור־אריה :
״עתה, כשגורל ההרשעה תלוי אך
ורק בעדותו של עד־המדינה, איני
נוטה לקבל את גירסת התביעה
ויש לזכות את הנאשם חלבי מה עבירות
המיוחסות לו באישום זה.״
גור־אריה הפך עד־מדינה בכמה
מיקרי׳ שוד. הוא נעצר בעיקבות
שוד שהיה ברחוב הגלגל ברמת־גן,
ואחרי שהסכים להיות עד־מדינה,
נגזר עליו מעצר־בית ל שבוע
ימים• הוא ישב בביתו, שם
הושתל מכשיר הקלטה, וכל חבריו
ביקרוהו שם ושוחחו איתו בחופ שיות
גמורה. בבניין בית־ספר ה סמוך
למקום ישב איש־מיטרה,
אשר האזין לשיחות המוקלטות.
כעדות בבית־המישפט הובאו ה־קסטות
שעליהן רשום תאריך ו מועד
הקלטתן.
עד־ מדינה פסול. אחד ה נאשמים,
אבנר הררי, הכחיש בכל
תוקף כי היה בביתו של גור־אריה
במשך אותו שבוע, אך לטענת

ציון סירי(משמאל) והררי
הזמן לא הספיק?
התביעה היה זה קולו אשר הוקלט
בשעה 8ב ע רב, ובו הוא מ שוחח

על מיקרי שוד אחדים• אך להררי
היה אליבי דווקא לאותה שעה.
הוא היה מעורב בתאונת מכונית,
שבה נהרגה חיילת, והתאונה קרתה
בשעה ,8באותו ערב, בדרך בין
פתח־תיקווה ורמתיים.
לרוע מזלו לא האמין לו בית־המישפט.

מאמציו של הסניגור, דני
מור, לא הצליחו לשכנע את ה שופט
כי הזמן פשוט לא הספיק,
ולכן הורשעו הררי וחברו, ציון
סירי, אשר זוכה בזמנו מרצח יפת
נגר בכלא-שאטה. השניים נדונו
לתשע שנות מאסר, מהן שש בפו על.
הבסיס להרשעתם היתד, עדותו
של גור־אריה והסיוע בקסטות ללא
שמות המשוחחים•
במיכתב זועם למערכת העולם
הזה הביעו השניים את ביקורתם
על פסק־הדין וציטטו את דיברי
השופט חלימה בתיק השוד הקודם,
שבו היה גור־אריה עד־מדינה, שם
נאמר :״יש לנהוג בעדותו של עד־המדינה
בזהירות רבה, וכאשר גו רלו
של נאשם תלוי בעדות זו איני
מוכן לומר שהתביעה יצאה ידי
חובתה בהוכחת האשמה.״
״המישטרה יצרה תקדים לפיו
תוכל להפליל אנשים חפים מפשע,״
כותבים סירי והדרי מבית־הסוהר.
׳״זוהי בקשת עזרה. אנו חפים
מפשע !״
העולם הזה 2341

1ה היה ה עו ג ס הו ה שחיה
.גליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיול״
הקדיש כתכת־שער תהת הכותרת ״מלכודת לכנות דניות״ ,לסי פור
פרישת רשת הפיתוי והמזימות של, הנוכל אלי גלר,
כמסווה של הכנת סרט ישראלי. כ מו ת ״הגידוף׳ כתם שורד
השבועון, תחת הכותרת ״כרכבת לכון״ ,על האפשרויות הגלו מות
כגרמניה החדשה והאפשרות לחידוש הנאציזם בה. כתבת־מיסגרת
״דם בקרב, אתא׳״ הביאה סיפורו של עוד אחד מה־עימותים
כטיסגרת שכיתת פועלי ״אתא״ .סופרו המשוטט של
״העולם הזה״ ,רפי גלסון, שהגיע במסעו למיזרח הרחוק לבור-
מה, סיפר תחת הכותרת ״זהירות: בורמה״ על רשמיו מהמדינה
שהיתה ידידה לישראל לעני 25 שנה.
תחת הכותרת ״היכן היהלומים השדודים?״ דוכא תחקיר
״העולם הזה״ בפרשיית היעלמותם המיפתורית של יהלומים

*0625 !/9 /
כשווי 85 אלף תלד. מדור התיאטרון סיקר את ״רומאנוב
וגוליאטה״ ,מחזהו של פיטר יוסטינוב, שהועלה על בימת
״הקאמרי״ .מדור הספורט הביא את סתירתו •של יהושוע (״שייע״)
גלזר על אימוניה של נבחרת ישראל לקראת טיפגשה עם
נבחרת אינדונסיה. מדור הספרים ספד, תחת הכותרת ״האיש
על הצלב״ ,לסופר שאם אש, שנפטר לפני 25 שנה בלונדון.
כשער הגאון: שערוריית סחטנות מיכחני־הבד של אלי גלד.

ר ו נחום גולדמן קורא חגו * ״שירטון החו שך נגד
העולם הוה׳ * איו יעקוב ה פו רגיוק׳ (אוקי!)

העם .
נפול־און הו ל י שעיהו
״אין לראות שלום קרוב,״ דיווח דויד
בן־גוריון השבוע, במסיבת־גן לאנשי המג בית
היהודית המאוחדת מאמריקה, שהק שיבו
לדבריו במתיחות והבטיחו להגביר
את זרם־התרומות.
״יותר מדי אנשים בישראל רוצים לחקות
את יוליוס קיסר ואת נפוליון,״ אמר השבוע
ד״ר נחום גולדמן לחברי הוועד־הפועל
הציוני .״לדעתי, לא נצליח להתחרות לא
בקיסר ולא בנפוליון. אולם יש לנו ישעיהו,
ואותו לא הצליחו העמים האחרים לחקות !״
אופק מול אופק. היה זה האני-מאמין
של שני אישים, שמאבקם עמד השבוע
במרכז העניין הציבורי. ככל מאבק במדינה,
נראה גם •הוא כמאבק אישי. השר הפרוגר סיבי
פינחס רוזן דרש להזמין את ד״ר
גולדמן לישיבת הממשלה, כדי שימסור
דו״ח על שיחותיו האחרונות עם הקאנצלר
הגרמני, עם הוואתיקן ועם ראש־ממשלת
הודו. ההצעה הוציאה את דויד בן־גוריון
מן הכלים והוכשלה בקולות מפא״י.
קשה לתאר שני טיפוסים שונים יותר
מאשר ראש־ממשלת־ישראל ונשיא ההסתד רות
הציונית. כוחו של בן־גוריון הוא
בצרות אופקיו, המאפשרת לו לחוש באופן
גאוני את הלכי הנפש היהודית, לנגן עליה
ככנר על מיתריו. כוחו של גולדמן הוא
באופקיו הרחבים, המאפשרים לו להקיף
במבט אחד את התהליכים הגדולים של
המדיניות העולמית.
בן־גוריון רואה את •החיים מבעד לזכוכית
מגדלת של הש״ב, גולדמן רואה את החיים
מבעד למשקפת המגיעה מאופק לאופק.
אולם מאחרי מאבק אישי זה עמד קרב
רעיוני, שבו היתד, מוטלת על כפות ר,מאזניים
תפיסת היסוד של עתיד המדינה.
בן־גוריון הוא נציגה של אסכולה, הרואה
את מילחמת ישראל־ערב כתופעת־נצח,
אסכולה שבנתה את כל המישטר הפוליטי
והכלכלי שלה על הנחה זו. גולדמן, פולי טיקאי
מעשי מאוד, מאמין באפשרות של
שלום קרוב, אם ישראל תיטול את היוזמה
לידיה.
אין ויכוח חשוב יותר לעתיד ישראל.

נות העברית. אולם עיני הפרקליט אורו:
זה הספיק לו להגיש מישפט ולספק את
אדוניו. כדי לנפח את העכבר המישפטי
לפיל ציבורי, הוגש מישפט לבית־המישפט
המחוזי בירושלים, אף שבית־מישפט השלום
היד, מוסמך לדון בו.
סכינים מושחזות. בינתיים נרגעה
כנופיית־החצר מן הזעזוע הראשון, והתיק
הנורא נגד העולם הזה הוכנס למקרר. ה עיתון
עצמו פירסם מרצונו התנצלות כלפי
המישפחה הנפגעת (העולם הזה .)984
כאשר התחממה המערכה הגדולה מסביב
לש״ב, אחרי רצח קסטנר, שוב יצאה
הקריאה להשחיז את הסכינים נגד העיתון
החצוף, המעז לקום לבדו נגד מנגנון־
החושך. ושוב יצא התיק מהגניזה. השבוע
הגיע התיק לבירור מישפטי, באיחור של
שנה.
בשם התביעה הופיע צעיר מטורזן בשם
חסון :״עניין קטן,״ אמר לסניגור, עו״ד
אריה מרינסקי, והוסיף :״אסתפק רק ב כמה
מישפטים.״ על סמך הנחה זו, הודה
העולם הזר. באשמה.
הפרקליטון. רק אז נתברר מדוע בחר
היועץ המישפטי בחסון. הצעיר החרוץ עשה
את אשר לא היה עושה פרקליט מבוגר

ורציני יותר: את ההיפך ממה שאמר בפירוש
שייעשה.
בפותחו את •התיק שהוכן לו, נתגלה
שהתיק הכיל אוסף של גיליונות העולם
הזה, דבר שהעיד על הכנה רבתי למישפט
הקטן. חסון יצא בנאונדהשמצה ארוך על
העיתון, ואילץ אפילו את השופט, העיתו־נאי־לשעבר
משה גולן, לרסנו באי־רצון.
בסיום תבע משפטפטן חסון במפתיע :
מאסר על־תנאי לעורך העולם הזה.
באותו רגע נתגלו הקלפים המזוייפים.
כוונת היועץ־המישפטי, האצבע הקטנה של
היד השחורה, לתלות מעל לעורך חרב של
איום־במאסר, ולהרתיעו בזה מכל התקפה
פוליטית על אדוניו.
רעם עו״ד מרינסקי :״מזימה לסתום את
הפה לעיתון שהכריז מילחמה על החוגים
הקשורים עם היועץ־המישפטי ...דבר חסר־תקדים
...תימרון בעל מגמות פוליטיות
ברורות...
במשך רבע שעה רשם השופט את פסק-
דינו. כשקראו בקול־רם, לא נשאר ספק׳
מה דעתו על הצגתו של פרקליטון־המדינה.
חסון לא היה מחוסן בפני כישלון חרוץ:
בקבעו שלא היה כל עניין של זדון, הסתפק
השופט גולן בהטלת קנס כספי מינימאלי.

עיוזשח
האצבעהק טנ ה
הדבר קרה ביוני : 1956 זה עתה פירסם
העולם הזה את הגילוי המרעיש הראשון
על קיומו של ״שילטון הצללים״ — כנו־פיית־החצר
של בן־גוריוז שסילקה את משה
שרת ומתכוננת להשתלט על המדינה.
קריאת ס־או־אס בהולה יצאה לכל נאמני
הכנופייה: לדפוק את העולם הזה בכל
מחיר.
הרעיון הגדול ניצנץ במוח אלמוני ב-
מישרד היועץ המישפטי. שבועיים לפני
כן פירסם העולם הזה ( )974 דו״ח יבש של
מישפט נגד עבריין ירושלמי, שניסה לפתות
ילדה לדבר עבירה. עורך־הכיתוב של
השבועון הקפיד למחוק את שמה של
הילדה במקומות רבים בכתבה, בהתאם
לחוק, שכח לעשות זאת בשני מקומות.
היתה זאת עבירה טכנית פעוטה, מן
הסוג הקורה עשרות פעמים בשנה בעיתו־

״העולם הזה״ 1031
תאריך 17.7.1957 :
פנטומימה כני סהדרךהאשנב
״אוי ואבוי, הוא כל-כך קטן, כמו ג׳וק,״
אמרה הדודה שנכנסה לדירת מישפחת
ארקין וראתה את יעקוב הקטן. מאז נדבק
הכינוי ג׳וקי ליעקוב ארקין 24 עד כדי
כך שכאשר קוראים לו בשמו, יעקוב, אין
הוא עונה לקורא.
לא תמיד היו גופו הצנום ופניו הילדותיים
של ג׳וקי בעוכריו. כאשר ביקרה לפני שש
שנים בארץ להקת הפנטומימה של מרסל
מרסו, השתוקק ג׳וקי לבקר בהצגה. מאחר
שלא היה בידו הכסף לדמי־כניסה, קפץ
׳ג׳וקי מעל החומה של קולנוע מזגרבי,
נכנם דרך האשנב באמצע ההצגה. על
התרשמותו מאותה הצגה סיפר ג׳וקי:
״שבוע הייתי שבוי בקסם הפנטומימה.
אחרי זה, במשך כמה שנים, הייתי עושה
תרגילי הליכה במקום, כפי שראיתי ב הצגה.״
כישרון
דרמתי התגלה בג׳וקי עוד קודם
לכן. אחרי שאביו, קצין המישטרה, נהרג
במרד הערבי, נשלח ג׳וקי למוסד הילדים
בשפייה, שם היה משתתף קבוע בחוג
הדרמאתי במקום. כשהיד, בן 14 חזר
העירה, ניסה להתקבל לתיאטרון אוהל.
הוא סיפר :״נראיתי כמו ילד בן תשע.
אמרו לי: ילד, לך מכאן! הם לא יודעים
מה הם הפסידו.״
בשנים שאחר־כך עבד ג׳וקייבמוסך דן,
למד בערבים, השתלם בחוגים דרמאתיים
שונים. בשעות הפנאי התעסק בספורט
והיה אלוף ריצה למרחקים ארוכים. כאשר
אירגן שי אופיר את להקת הפנטומימה
שלו, הוא צירף אליה את ג׳וקי. מלבד
זאת הופיע ארקין בתפקידים קטנים, בכמה
הצגות נוספות בתיאטרון הקאמרי.
פנטומימה כאנגלית. להקת הפנטו מימה
התפזרה עם נסיעתו של שי אופיר
לאמריקה. ג׳וקי ניסה לארגנה מחדש.
כתגובה למודעתו בעיתון הופיעו מאות
נערים ונערות למיבחן :״היו כאלה ששאלו
אם צריכים לדעת אנגלית כדי להופיע
בפנטומימה,״ מספר ג׳וקי. מתוכם בהר
קבוצה של ששה איש, עימם החל לעבוד
על הצגתו הראשונה.
ג׳וקי הדריך את להקתו, ביים את קיטעי
הפנטומימה והוא מופיע בהם בעצמו ב תפקיד
ראשי. הוא גם צייר את דיגמי
השלטים וחיבר את מוסיקת הלוואי להצגתו,
שאותה הקליט בעזרת כסילופון ,״מפני
שלא היה לי כסף לקומפוזיטור ולמנגנים.״
אחרי חודשי עבודה מפרכים, שבהם הקדישו
אנשי הלהקה את כל זמנם לחזרות, הופיע
ג׳וקי ארקין בתוכניתו הראשונה במיסגרת
מועדון התיאטרון.
קטעי הפנטומימה ההומוריסטיים הם
אמנם בגדר הצגת חובבים, אולם הם מעי דים
על כישרון צעיר, העשוי להגיע להיש גים,
אם ישתלם ויודרך.

אנשים
:אכיגדזר

מחטים בלשון

תצלום בלעדי מתוך כתבתו של הכתביהמשוטט רפי
נלסון, מביקורו בבורמה. בתצלום: נערה בורמית,
שתקעה שתי סיכות־פלדה בלשונה ובשפתייה, כדי לקיים הלכה למעשר, את אחת
המצוות המעשיות ביותר של דת בודהה. על תמונה זו ואחרות מוסיף נלסון :״חג־הסיגופים
נערך בראנגון ברוב־עם, והנזירים עשו כל שביכולתם שלא להתעלף...״

• המשורר והסופר הישיש
ד,מאירי גילה השבוע, כי מימיו לא כתב
שיר־אהבה מופשט .״לכל שיר,״ אמר ,״יש
לי מודל חי וקיים, שאליו כיוונתי את
דברי.״ יום אחד סיפר המשורר, נתן את
אחד השירים לקריאה למודל עצמו, אבל
היא עיקמה את חוטמה, וטענה כי אינה
מבינה אף מילה אחת.

מתייחסים אליהן האנשים כפי שנוח להם.
לעיתים הן ״המיליונריות משאדם״ ,ולעי תים
הן המפונות הרעשניות, אלה שאי-
אפשר לסמוך עליהן, כי הן זרוקות המור*
גלות בחוסר־מעש.

למצוא עבודה
קבועה
ךווקא החודשים האחרונים בשארם
״ היקשו עליהן את ההשתלבות בעיר
הסואנת. החודשים האחרונים היו קסומים
לחלוטין. עבודה כבר כמעט שלא היתה.
תוכניות לעתיד לא תוכננו. הימים עברו
בעצלתיים, ללא מחשבות על יום המחר.
ואז, בבת־אחת הן החליטו לארוז את
עצמן ולהיפרד מן המקום. הפרידה היתה
קשה. אי־אפשר היה לעשות אותה בשלבים.
חברת ההובלה הובילה עבורן
רק את הדברים ההכרחיים. את שאר
חפציהן השאירו לבדואים .״לקחנו איתנו
רק דברים שהיינו קשורות אליהן במיו חד.״

ורדה
ו שור

החייס באופירה קסמו לוורדה והיא
נשארה שם עד לפינוי. כיום היא חיה
מכספי הפיצויים. שולי, אשר הגיעה לאופירה בעודה חיילת לא

^ ןמלאות בטענות כלפי !תל־אביב.
* תל־אביב היא ג׳ונגל, הן טוענות,
שבה שופטים את האדם לפי חיצוניותו
ולא טורחים לפתח עימו שיחה כדי
לתהות על קנקנו. ובכל זאת, הן באו
הנה כדי לנסות להתחיל את חייהן מחדש.
ארבע צעירות שזכו לחוות את החלום
הישראלי. הן חיו בגן־עדן על פני אדמות,
באופירה ועלו משם צפונה, לעיר הגדולה,
תל־אביב.

ורדה ויעל ורשאי, ציונה זקן ושולי
קינן עזבו את שארם בסערת הפינוי ובאו
מייד לתל־אביב .״אני לא בוכה יותר,״
מספרת ורדה, הרצינית שברביעייה ,״אבל
המשבר בשיאו. החודש הראשון אחרי
המעבר היה קל. היתה הרגשה של חופש
ארוך. פתאום היה זמן להיפגש עם כל
החברים הישנים ולשבת בנחת עם ד,מיש-
פחה,״ מנסה ורדה להסביר .״היום הגיע
הזמן להיכנס למיסגחת. עכשיו מורגש
המשבר, כי אנחנו לא מוצאות עמדה,
ולכן גם לא מוצאות חברה.״

__ להנציח
רגעים א חרוני ם
ך * מפונישארם ״ש חברים. חבריהם
1הם מפוני שארם אחרים. כדי לצאת
מן המשבר ולדחות את הכאב העמום הם

54 -1

קיבלה פיצויים, ותבלה את ימיה בראיונות עם מעסיקים אפשריים.
למטה מימין; ורדה מבלה בכפר הבדואי שבו נהגו הבנות
לטייל מדי שבת. הן יצרו יחסי־חברות חמים עם הנשים הבדואיות.

צריכים לשנות אווירה, לצאת לעבודה,
למצוא חברים חדשים.
״מאז הגעתי לתל־אביב,״ מתלהטת
שולי ,״אני כל הזמן עצבנית. החיים
כאן הם אינטנסיביים מאוד. כל היום
צמודים לרדיו ולטלוויזיה.״
שארם היתד. אורח־חיים. ניקוי־ראש
מתמיד עבור המתגוררים שם. בשארם
חיו האנשים בגלל המקום. הם אומנם
לא עשו הרבה, אבל ההרגשה היתה כאילו
עשו כל שרק אפשר .״זה היה כאילו
שעשינו המון דברים,״ מסבירה ציונה,
והשאר מהנהנות ראשיהן בהסכמה.
הקשרים בין ארבע הבנות התהדקו
מאז הפך הפינוי לוודאות. בחודשים ה אחרונים
לשהותן בשארם השתנתה צורת
חייהן. צורת הבילוי השתנתה. אנשים
הידקו קשרים והיו עסוקים בהנצחת ה רגעים
האחרונים. כשפונו עברו כמעט
כל הרווקים שביניהם לתל־אביב. הסיבה
למעבר היותה שונה מזו שבגללה הגיעו
לאופירה. לדרום הקסום הם באו בגלל
המקום. לתל־אביב עברו המפונים בגלל
האפשרויות הרבות של העיר הגדולה,
ומייד שקעו בטרדות של חיפוש מתמיד
אחרי עבודה והצורך בכספים רבים כדי
לחיות.

״צריך לדעת
להתחכם״
ד רדה ורשאי בת ה־ 27 היתה הרא שונה
מבין הארבע שהגיעה לשארם
אל־שייח .,ב־ 1977 היא ירדה לדרום עם
חברה כדי לעשות חיים במשך שלושה
חודשים. המקום כבש את ליבה, והיא
נשבעה לחזור כשתסיים את לימודיה
באוניברסיטה. שנה אחר־כך חזרה למקום
ומייד נתקבלה על-ידי ועדת־האיכלוס
כתושבת .״התחלתי לעבוד כמלצרית ב מלון,
אולם העבודה היתד, משנית,״ היא
מספרת בקול חרישי.
ורדה שופעת החיות שוקעת בעצבות.
החיים בשארם התנהלו על מי מנוחות.
רוב היום ישבו התושבים על חוף־הים
והיו עסוקים בגלישה ובטיולים ארוכים.

חצי ישנה אחרי שהשתקעה שם הגיעה
למקום אחותה הצעירה, יעל.
״חזרתי מטיול ארוך באמריקה,״ מספרת
יעל בשקט ,״וקצת היד, לי קשה להשתלב
שוב בחיים הירושלמיים.״ גם היא נכבשה
בקסם הדרומי ונשארה במקום. בנות
מישפחת ורשאי היו בטוחות -בתחילה
שבשלב כלשהו יחזרו לירושלים, עיר
הולדתן, אולם הקשר עם העיר נותק.
״עזבנו את ירושלים כשהיינו יותר צעי־

״ ת ל ־ אביב היא
ג יו נגלד אוסזרוח
פ לי טו ת או פי ר ה,
ה מנ סו ת
לה שתלב
בחברהב עי ר
רות, ולא נשארנו בקשרים הדוקים עם
החברה שם״.
המעבר לתל־אביב היה קשה גם עבור
אותם שנחשבו לעירוניים לכל דבר .״כאן
בתל־אביב,״ מתלהטות כל הארבע,> ,אתה
צריך להיות קשוח. בתל-אביב אין חשי בות
למוסר־עם ודה. כאן אתה נשפט לפי
בגדיך, ועליך לדעת להתחכם בכל שיחה
כדי שיבחינו בך.
״הדברים שאנחנו עוברות כאן ממש
מפחידים,״ מנסה שולי לפרט ,״בשארם
לא היתד, חשיבות לבגדים. לא היינו
צריכות להתעסק עם גברים כדי להשיג
עבודה, ויכולנו להתנהג בפי שבאמת
הרגשנו.״ החיפוש המתמיד אחרי עבודה
משגע אותן. אין להן תעסוקה קבועה,
והן מתגלגלות מעבודת מלצרות אחת
לשנייה.
דבר נוסף המקשה עליהן את החיים
הוא יחם האנשים אליהן. לטענתן

כיום הן חיות על כספי הפיצויים,
פרט לשולי. שולי לא קיבלה פיצויים,
כי בימי קמפ-דייוויד היתד עדיין חיילת,
והיא נאבקת עם החיים מדי יום ביומו.
הן התחילו לעבוד במיסעדד. בשייח׳
מונים, שבה ראו מעין שארם קטנה.
אולם תוך ימים ספורים הוברר להן כי
כדי לחיות בצורה סבירה בעיר עליהן
למצוא לעצמן עבודה מסודרת וקבועה.
ורדה׳ המבוגרת שבחבורה, מודעת ל עובדה
שעליה למצוא לעצמה מיסגרת.
היא אינה רוצה לעבוד בעבודות מזדמ נות
ולחיות מן היד אל הפה. כרגע

היא אינה מסוגלת ללמוד בצורה אינטנ סיבית,
אולם חושבת על המשך לימודים.
יעל מצאה דרך שונה להעסיק את
עצמה. כ׳שתיתה בשארם הכירה שגי
צלמים, שהנציחו את הנופים הדרומיים
בתצלומים מרהיבים ויעל לקחה על עצמה
את הדאגה להפצת תצלומים אלה. מדי
פעם, כשהיא שוקעת בהירהורים, היא
מקיפה עצמה באלבומים הענקיים המכילים
תצלומים אלה, וכאילו היא נמצאת לשעה
קלה בדרום.

חקל או ת
ו תיירו ת
^ ל־ אביב לא נראית להן כיישוב
• 1של קבע, אלא אם ימצאו עיסוק
שיהיה מספיק מעניין וכדאי, שימשוך
אותן להישאר בה.
את הדירות שבהן הן מתגוררות הן
מצאו עוד לפגי שנפרדו סופית מאופירה.
המעבר היה קשה והן שכרו את הדירות
הראשונות שמצאו. היזם הדברים נראים
קצת אחרת, בעיקר לשולי, שלה אץ
כסף ותעסוקה ונוסף לכך היא מתגוררת
עם שני שותפים שאותם לא הכירה לפני
שהצטרפה לדיחתם.
רשימות ארוכות של הצעות עבודה
שהועתקו מן העיתונים פזורות על ה שולחן,
והן נושא השיחה העיקרי בפגי-
שותיהן. לאף אחת מהן אין הכשרה
לעבודה מסויימת, ואף אחת מהן אינה
רוצה לשמש כמזכירה או כפקידה בבנק.
הן מבינות שאופירה היתד, פרשה זמנית
ואילו תל-אביב עלולה להיות עניין של
קבע, ולכן הן מחפשות עיסוק מעניץ.
נקודת־אור היוותה עבורן הידיעה בדבר
תוכנית להתיישבות חדשה. אבי פחחן,
ממפוני ימית, מצא רצועת חוף ליד עזה,
שלדבריו ניתנת ליישוב. למקום אץ
עדיין שם, אולם פרחו הצליח להלהיב
כבר 50א״ש המעוניינים להתיישב שם.
מפוני ימית ואופירה מחפשים מקום חדש.
כמעט לסולם קשה להיקלט בערים ה־

גדולות, ומאחר שמפוני אופירד. בקיאים
באירוח זבתיירות ומפוני ימית בקיאים
בחקלאות, החליטו לנסות לשלב את
השניים.
מפוני אופירה לא איבדו את הקשר
!ביי נחם. הרווקים חיים במעט רובם בתל־אביב
ונפגשים האחד עם השני, ואילו
עם המישפחיות, שאינן מתגוררות בתל־אביב,
הם נמצאים בקשר טלפוני מתמיד.
הם מקווים שבתוך שנה יובלו להקים
את ההתיישבות החדשה. עדיין לא בתר
אם !תהיה זו עיר ממש, או יישוב קטן
יותר. הרעיון נמצא עדיין בשלבי ״בי שול״
,והוא נעצר בגלל המילחמה.
״אילו היה משהו שהיה מחזיק אותנו
בעיר,״ טוענות פליטות אופירה ,״אולי
לא היינו חולמות בהקיץ. אנחנו לא מבי רות
את החבר׳ה מימית ולא יודעות אם
זה. מה שאנחנו
נובל להגשים חלום
רוצות זה למצוא מקום שבו נוכל ליצור
אותם תנאים שלהם הורגלנו באופירה.
למדרנו -להכיר בחשיבותה של איכות
חיים וקשה לנו להסתגל לחיים אחרים,
כשאף אחד לא בא לקראתנו ולא מנסה
לעזור לנו להשתלב בעיר.״
בנות אופירה מתקשות לעכל את החיים הריקים מתוכן, לדבריהן, בעיר. הן קמות
בבוקר והולכות לים. בשעות אחרי־הצהריים
הן עוברות על המודעות בעיתו נים
ומבזבזות את כספן ומירצן בחיפו שים.
גם השימוש בכסף חדש וזר להן.
אף אחת מהן אינה יודעת מה קורה
בחשבון־הבנק שלה. הכסף שקיבלו כפי צויים
הולך ונגמר. החיים באן יקרים,
ובאין להן כל מקור הכנסה. נראה להן
העתיד קודר מאוד. טיבי זכרוני

ציונה

חייתה באופירה במשך חמש שנים והחליפה עבודות
רבות, אולס הדבר לא הפריט לה. כאן,
בתל־אביב, היא מרגישה שה״א צריכה למצוא עבודה שתוכל

להתמיד בה, כדי להישאר בעיר .״היה לנו קשה להתרגל
למכנסיים,״ היא מספרת ״כי בשארם הסתובבנו כל היום לבושות
תחתונים וגופיות. כאן צריך להתלבש לפי האופנה האחרונה.״

התחילה לעסוק בצילזס בשנה האחרונה לשהותה באופירה. התחביב סחף
אותה והיא רוצה ללמוד צילום. על יעל אומרות הבנות כי היא האדישה
כולן. אותה צריך לסחוב ולדאוג לה לתעסוקה שכן היא חיה בעננים.

מועדון בחור נעמה

כסו שאר הבנות החליפה גס יעל עבודותלמכביר, במשך שנות חייה באופירה. אחד
מעיסוקיה היה לשמש כמזכירה במועדון הצלילה. מימין: יעל בדירתה התל־אביבית.

הגימנזיסטית דיאן
שר הדוגמנית קאה
שוא יעבדו ימים וביו
דיאן ווצה גם להופיע
היא אומות, הכי חשה

התגלית

דיאן היא בהחלט תגלית העונה בשוק
האופנה הישראלי. שערה הבלונדי הארוך
והשופע הפך מקור קנאתן של דוגמניות רבות. היא למדה אצל

קארי! דונסקי איפור, יחסי־ציבור, ואיזה עבודות לבצע ולאיזה
לסרב. הסירוב האחרון שלה היה דווקא לפירסומת לשמפו שיער.
״הציעו לי פרוטות עבור הדוגמנות ולכן סירבתי ״,הי־א מסבירה.

בצמרת
ך* בלונדית היפה, הגבוהה והחטובה,
י י המופיעה לאחרונה בתצוגות־אופנה ו מאיימת
לכבוש את המסלול, אינה אלא
דינה שמום, המכונה דיאן ,״כי דינה זה
שם לא מיסחרי ולא קליט.״
דיאן היא היורשת המוכתרת וכפילתה
הצעירה של הדוגמנית קארין דונסקי, ש קיבלה
ממנה את בירכתה ואת עזרתה.
היא בהחלט תגלית־העונה בשוק־האופנה
הישראלי. אי־אפשר לעבור בשאננות מבלי
להביט פעמיים על רגליה היפות, הארוכות
והבלתי־נגמרות, מבלי לקנא בשערה ה בלונדי
הטיבעי, הארוך והשופע.
הקטנה הזאת, שכולה בת 16 וחצי, היא
ממש מושלמת. אין בה פגם ולא חסד לה
דבר כדי להגיע אל הפיסגה בתוך זמן קצר.
דיאן היא מה שנקרא ״ילדת שמנת״.
היא ילידת דרום־אפריקה, בת להורים אמי דים
המתגוררים בהרצליה־פיתוח. יש לה
שני אחים, הגדולים ממנה והמעריצים או תה,
לדבריה, כמו אלילה. נוסף לכך היא
בת־טיפוחיה של קארין דונסקי, המשמשת
לה כמורה, כסוכנת וכיועצת. אז למה עוד
זקוקה נערה עם נתונים כמו שלה כדי
להיכנס אל עולם הזוהר, לחוגים המתאי מים
ולהגיע אל התהילה וההצלחה ו

נערות
ה ט מפוני ם
^ ח רו יות היו פ י הן לא לטעמה ולא
* לרמתה של דיאן :״אני לא אוהבת
להתחרות ולהישפט כמו בקר. בתחרויות
האלה מסתכלים עליך כמו על בשר עם
דוד־יט. יפה או לא יפה. טובד או לא
טובה.״

דיאן צוחקת על העולם.
111 \ 1ה
״הסוכנת שלי עושה עבורי
^ 1י י1#
הכל, תצוגות ומחירים, ולי קל בחיים.״

היא בטוחה שבעזרתד של קארין, סי יי*
כוייה
טובים יותר ס.
קלות. היא כבר למדד,

רגליים

אי אפשר שלא להביט פעמיים על רגליה היפות והארוכות של דיאן.
הנערה, שכולה בת שש־עשרה וחצי, ממש מושלמת. אז למה עוד
!.וקה נערה עם נתונים כמו שלה כדי להגיע לצמרת עולם הזוהר ואל התהילה.

ומוס היא בת טינוחיה
וונסקי ובולם בטוחים

היא חידש את מקומה.

ויציבה ׳,איפור, יחסי־ציבור, ניהול מי״מ
בעסקים, כמה כסף לדרוש, איזה עבודות
לבצע ולאיזה לסרב.
הסירוב האחרון שלה :״רצו אותי לפיר־סומת
לשמפו. הציעו לי פרוטות, ולכן סרב-
תי. קארין עזרה לי להחליט, היא המארג־נית
והסוכנת שלי, והיא קובעת בשבילי.
״לעבוד עם סוכנת זה שיגעון, זה הקלה
לא נורמלית. לא שעבדתי פעם בלי סוכנת,
אבל אני מתארת לעצמי איך זה. קארין
בוררת עבורי את התצוגות, מנהלת מו״מ
וקובעת מחירים. אני לא צריכה להתאמץ —
אין לי כאב ראש ואת העבודה השחורה
עושים בשבילי, ואני רק באה עם תיק-
התצוגות שלי, מציגה והולכת הביתה שמ חה
וטובת־לב.״
״אמנם, אני צעירה ודי חדשה בשטח
הדוגמנות, אבל תרשי לי להמליץ לכל
דוגמנית, כולל אלה שבצמרת, להיעזר בשרותיה
של סוכנת, אפילו אם הן מוכרות
ומכירות את השוק וחושבות שאינך זקוקות
לעזרה. סוכנת מורידה מהן את כל המעמ סה
הבלתי־רצויה והמעיקה.״
קארין, המדריכה, הוסיפה :״בכל העולם
נהוג לקחת סוכנת. הן דואגות לדוגמניות
בכל מה שקשור בעבודתן. רק בארץ קיים
הנוהג הפסול הזה לפנות ישירות אל ה דוגמניות.
״אין
שום סיבה שאני אשלח את דיאן
לסוכנות אחרת• היא למדה אצלי, היתד.
לה המורה הכי־טובר״״ היא אומרת ללא

שם מיסחוי י;

מכונה דיאן, כי דינה אינו
מיסחרי וקליט. היא ילדת־שמנת,
ילידת דרוס־אפריקה, בת להורים אמידים המתגוררים

הצלמים לאחת הדוגמניות הצעירות שלו —
משמע, שלא תגמור את השוק הישראלי
הקטן תוך חודשיים־שלושה ושימאם לר אות
אותה. אדאג שלא יראו אותה בפיר־סומות
של מה בכך, כמו טמפונים, משק אות
קלים וכיוצא באלה. לא אתן שיזהו
אותה כדוגמנית המוצר, כגון נערות הטמ-
פונים או הארטיקים.

טאבו תחרות

התחרות בתחרויות־יופי ולהישפט כמו
בקר .״בתחרויות האלה מסתכלים עליך כמו
על בשר עם בגד־יס,״ היא מתמרמרת.

התחסדות, כאחת שמכירה בערכה .״אני
מכירה את השוק היטב, ואני אדאג לקי דומה
בצורה הטובה ביותר. אני רוצה
שהיא תגיע לעבודה רגועה! תיהנה ממנה
ותפיק את המקסימום. הלוואי שלי היו
עושים את העבודה הזאת, כשהייתי בגילה.
״דיאן היא חומר טוב מבית טוב, ממוש מעת,
נבונה ובעלת גישה בוגרת. היא סו מכת
עלי ומאמינה בי• לגבי היא תקדים,
היא הראשונה שאני לוקחת לידי. אם
תפול לידיי נערה כישרונית ועם נתונים
כמו שלה׳ אקח גם אותה תחת חסותי.
״אני אדאג לדיאן שהיא לא, תישרף׳
מבחינת צילומים, כמו שעושה כרגע אחד

בהרצליה־פיתוח. אחיה מעריצים אותה כמו אלילה .״היא חומר
טוב מבית טוב, ממושמעת, נבונה ובעלת גישה בוגרת,״ מעידה
עליה הסוכנת שלה, שבוררת עבורה את התצוגות שבהן תשתתף.

ששת לנקוב בסכומים. איו לה בעיות של
אתיקה :״קיבלתי לצילומים 2,400 שקל
ברוטו. בשבילי זה הרבה כסף, אני תל מידה
ולא רגילה לסכומים כאלה. בנוסף
לכך, אני לא משלמת מס־הכנסה מפאת
גילי, וזה בכלל לא רע•
״עוד לא תיכנתי מה אעשה עם הכסף,

קרש קפיצה
לקולנוע
^ יאן היא צעירה, אך נראית מבוג־
• רת מכפי גילה. היא לא הטיפוס הפריקי
הזרוק המצוי, לא בצורתה ולא באופיה.
״היא סופיסטיקיטד,״ אומרת עליה סניגור־תה
,״זה נובע כנראה, מבית שגדלה בו
ומהחינוך שקיבלה.״
דיאן, למזלה, עוד לא מסתנוורת מהמח מאות
שהיא מקבלת על כל צעד ושעל.
חברותיה וחבריה בבית־הספר ובשכונה
מתחלקים לשני מחנות המפרגגים והכד
קנאים .״וזה טיבעי״ היא אומרת .״הורי
בעד הדיגמון, ביחוד שהם יודעים שאני
בידיים טובות.״
והממון? היא דווקא נהנית מאוד להר וויח
כסף .״זה בהחלט כסף טוב,״ היא
אומרת בחיוך של אחת המרוצה מעצמה,
״זה מיקצוע מאוד רווחי.״
בניגוד לדוגמניות אחרות, היא לא חו
כנראה
אשים בבנק !ואוציא פינקס־צ׳קים.
קצת יהיה לביזבוזים וחלק אחסוך כדי
לנסוע לחוץ־לארץ.
״כמובן, אפריש לקארין את מה שמגיע
לה, עבור עבודתה לפי ההסכם — 16 אחוז.
עשיתי איתר, חוזה לשנה וחצי. בנוכחותו
ובעזרתו של אבא, ובחוזה כתוב שעם תום
התקופה, אם שני הצדדים יהיו מרוצים,
נוכל להמשיך.
״כרגע אני חושבת שבהחלט אמשיך עם

קארין. זה חוזה מאוד הגון, אני יודעת.
אני ערה לכך, כי לוקח לבנות דוגמנית
וקאריירה לפחות שנה, שנה וחזע, ואני
מאוד מעריכה את קארין על כך שאינה
מכריחה או מחייבת אותי לחוזה של חמש
שנים, כפי שעושים בחו״ל ובסוכנויות אח רות.

יקרה אם תוצע לי עבודה, שקארין
תמליץ לי שלא לקבל אותה ואני ארצה?
אני לא חושבת שיווצר מצב כזה, כי אני
סומכת על קארין בכל מאת האחוזים. אני
יודעת שהיא רוצה את טובתי. אסכים לדב ריה,
כי היא יותר מנוסה ממני, ובוודאי
לא אעשה שום צעד מאחורי גבה.
״מה דעתי על צילומי עירום? אני לא !
בפירוש לא ! אני אפילו לא חושבת על
זה• אני לא מגנה דוגמניות אחרות העושות
את זה — שיהיה להן לבריאות. אם זה
יפה ואסטטי — כמו למשל הצילומים של
שרתה מרש, אני בהחלט בעד. אבל אני —

אך לא תלמידה כדיאן. העולה לכתה
השביעית, תסתפק בדוגמנות. היא לומדת
שירה ופיתוח־קול, היא ניחנה בחוש רי קוד
מפותח ולוטשת את עיניה לשטח ה־מישחק.
״דוגמנות
היא רק קרש־קפיצה עבורי
לעולם הסרטים. בתור דוגמנית יכירו אותי
טוב יותר, וזה יעזור לי• אבל הכי חשוב
לי,״ היא לא שוכחת לציין ,״לעבור את
בחינות־הבגרות בצורה הטובה ביותר, עם
הציונים הטובים ביותר,״ נאום היורשת.

> 57י

יזי

יום יבוא
וכל חברות הבניה יבנו כך
* גאקוז• נחשב בארץ ובעולם כולו כ מו ת רו תבת חו ם הדיור.
אצל אברהם גינד• נעשה הנ׳ אקוז• ס טנ דרט בסיס ו מ קו בל ל הנ א ת
רוכש• הדיר ת

בלב ה של ש כונ ת היוקרה — ש כונ ת אברמוביץ, הו לן וצומח פרוייקטט יומח פרוייק
מגורים חד שני ומרהיב של אברהם גינדי.״גן הברושים״ 5 ,חדרים; 2
מפל סי ם 7 .דונ ם גן.
ב שכונה ה מ עני ק ה שרותים ציבוריים וק היל תיי ם מ עולי ם, מ ר כז מסחר
וקירבה אל הכבי שלת״ א עו מדה בי תהבא שלך. הוא נ בנ העל פי
הס טנד ר טי ם הג בו הי ם ביו תר, מ ש קי ף ל מרחב• ״גן הברושים״ ו טובל
במ שטח* ד שא, עצים ופינו תחמדהמשתר עי םעל פני ד דונם. מראה
עוצר נ שי מ ה. בוא אל הלב הירוק של ראשון לציון — אל גבעת ״גו
הברו שים

מה תקבל כדייר בגן הברו שים?

ג׳ אקוזי.
טלויזיה ב מ עג ל סגור לזיהוי מו שלם של אורחיך.
3כיווני אויר לכל דירה.
דירות דו מפל סיו ת.
חדר ארונות.
2חדרי רח צה ע ם ריצוף ק ר מי ק ה.
ארונות מטבח בסגנון אמריקני ( 6 .80מטר רץ).
שיש גרניט איטלקי.
מרצ פו ת שיש גדולות בסלון ( 3דוג מ או ת לבחירה).
ש טיחים מ קי ר לקיר בחדר• ה שינ ה.
אפש רו ת 2כני סו ת לכל דירה ( מ ת אי ם לרופא או לבעלמק צו ע חופ שי)
לוב• מ פו ארעם חדר מדרגו ת רחב במיו חד.
חדרתר בו ת ו ספו ר ט הכולל ציוד ומכ שירים.
ת או ר ה דקור טיבי ת ב חזי ת.

כיצד תרכוש דירה בגן הברושים
ני ללא מזומנים ב עי ט ת או0£ -נ/חד. אנו נקבלאת דירתך הנוכחי ת ב מחיר
מלא ונאפ שר לך לגור ב ה עד שהדירה ב״גן הברושים״ תהי המוכנה ^ י ^ל
ני נסייע לןבמ שכנ ת או ת עד 1,000,000 שקל.

השר בו אל* שות•
ג אקוז — א מב טי ה מיו חדתהמ עני ק ה עיסו* מרענן ובריא על ד•
זרמי םתת מימיים.

1יווב1־דזז 0־ גינ 1־• בונותד־יד־ודד שאגשיםאוהבים

.,שפיכ 1ת דמים״ ן,,הרבי מתפקר׳ נוסח אוזיק

ליפץ

הגיאו פו לי טי ק ה
ב יטא ו ן

החברה

תרגום
יהודים סינתיד! אוזיק, שסיפרה שפיכות
דמים, תרבי מתפקר * ראה־אור בימים
אלה בתרגום עברי, היא סופרת הניזונה
בכתיבתה ובעולמה מהשקפת־עולם יהו דית
רחבה, אשר אינה עשוייה להיראות
לישראלי של ראשית שנות ה־.80
עולמה של אוזיק הוא עולם המצוקה
הלשונית של היהודי -באשר הוא. לטענ תה,
מאז יצאו בני-ישראל ממצריים, היה
שגור בפיהם ״קומץ של לשמות לוטות
בצל ...עברית, ארמית, מן הסתם צרפ תית
של הטאר, הי׳׳ם (כוונתה ללעז ה *
סינתיה אוזיק — שפיכות דמים,
הרבי מתפקר ! עברית: שולמית אריאל ;
הוצאת ספריית פועלים; 278 עמודים
(כריכה רכה).

החווייה הישראלית
המרחבית המזרחית

הכנעני

הישראלית

צרפתי־קמאי של רש״י) ,ובמשך אלו־השנים
האחרונות — אידיש היא רואה
בלשון העברית אחת מאותן שפות נד חות
ומעורפלות.
על הריכוז היהודי הגדול ביותר במח צית
השניה של המאה ר,־ ,20 יהדות אר־צות־הברית,
אומרת און יק :״הוא הדור
הראשון שחושב ומדבר וכותב אף־ורק
אנגלית ובניגוד להשקפה הציונית אשר
רואה בישראל את הריכוז הטריטוריאלי
החיובי של היהודים, הרי שבהשקפתה
של אוזיק, כפי שהיא ביטאה אותה ב ארץ
לפני יותר מעשר שנים, היא מעדי פה
את הריכוז היהודי בארצות־הברית,
שבו היא רואה את כוח־ההישרדות של
יבנה וחכמיה של המאה ה־.20
קובץ סיפוריה שפיכות דמים, הרבי
מתפקר שהוא סיפורת מעולה, רגישה,
ממשיכת־מסורת של הסיפורת היהודית
המזרח־אירופית באריזה של הלשון האנגלית
— הוא אחד מסיפרי הסיפורת ה מעולים
שתורגמו לעברית בשנים האחרונות.
סיפור
הכותרת הראשון שפיכות דמים.
הוא מעט יוצא־דופן: סיפור ואריאציה

״המ י ז רח

על מוטיב הכפייה, תוך נסיון של מלי טה
מן הזהות העצמית. המספר, יהודי

סופרת אחיל,
רבי מתאהב בנימפה

החדש

בשנות־העמידה,־ אפיקורס, מגיע לביקור
אצל דודניתו בקהילת־חסידים בגבול
מדינת ניו־יורק, שם הוא מתוודע לרבי
תימהוני, פליט־שואה, בעל כוחות־רוח
של אדמו״ר יהודי ממיזרח אירופה. המספר
מגלה אקדח ומסתירו.
במיפגש בין המספר והרבי, מסיר ה רבי
מן המספר את קליפתו היהודית מת חסדת,
ואומר לו :״איננו תושבי איי,
הים־הדרומי, אדוני, מינהגינו ידועים
היטב מאז ימי סיני. אינד צריד להסב
מבטך. אין אנו תופעה חדשה כעולם...״
העימות בין המספר ובין הרבי ניצול-
השואה מגיע לשיאו, כאשר הרבי מנחש
את דבר הימצאו של האקדח בכיסו של
המספר, ומוציא אותו ממנו, תוך שהוא
משמש סמל ליהדות אחרת, יהדות שכמ עט
אינה מוכרת בימים אלה — יהדות
דתית, שהיא אולי ההיפך המוחלט מגוש־אמונים,
יהדות אשר עיקר כוחה בעצם
היותה יהדות בלא נשק, אלא יהדות של
כוח, הממלאת את תעצומות הנפש.
בסיפור חינוך מובא סיפורה של אונה
מאייר, סטודנטית מחוננת ללימודים
קלאסיים, המועמדת לקאריירה אקדמית

אל תתנו ל״כנעני״ ול״13 יקי״ רובי

ראשית מילחמת האזרחים בלבנון למען איחוד־כוחות בין ישראל ללבנון המשוסעת.
בסוף שנות ה־30׳ ,גיבש המשורר יונתן רטוש מסביבו קומץ של צעירים, במס בהקשר
זה, אף ערך אמיר אנתולוגיה תחת הכותרת לבנון — ארץ, עם, מילחנוה,
גרת של הוועד לגיבוש הנוער העברי, בנסיון לראייה מחודשת של התרבות העברית
ספר המטיף להתארגנות פוליטית אלטרנטיבית, לפאן־ערביות, או במילים אחרות,
הארצישראלית, תוך שיחרורה מן התרבות היהודית הגלותית. במהלך השנים התפתח
ברית של שתי מדינות קטנות, בדלניות, שתביא להכחדתן, בסופו של דבר. במיקראה
הרעיון הכנעני בשני מוקדים: מוקד אחד שמאלי, שהיפנה את אפיקי המחשבה
זו מתעלם אמיר מהנפוטיזם בפוליטיקה הלבנונית, פוליטיקה של מישפחות בעלות־והראייה
התרבותיים שלו לתרבות הימתיכונית, מוקד שבו בולטים אורי אבנרי
אחוזות, כג׳ינכלט, פרנג׳ייה, ג׳מייל ושמ עין, ד,מורישים את הנהגת תנועותיהם
ועמום קינן• המוקד השני, השמרני, בעל האופי הימני-קיצוני, לעיתים בעל נימה
לידי בניהם וצאצאיהם.
פאשיסטית, נותר המוקד שבראשו עמד המשורר המנוח יונתן רטוש ונושא־כליו,
ברשימה אחרת, תחת הכותרת מטרות לאומיות (דבר 30 ,ספטמבר ) 1979 מטיף
המתרגם אהרון אמיר.
אמיר ל״גשר יבשתי, המוליך מגבול תורכיה עד גבול מצריים לאורך חופיו של הים־
בעוד שלרטוש עמדה מעלתו כמשורר־משפיע על התרבות הישראלית, הרי שנו־התיכון
אך גם כהררי־הבורדים הוא ממשיך ומסביר כי ״החבל הזו! הוא בית
שא־כליו, אהרון אמיר, ביצירותיו (קבצי שיריו והפרתה שלו) לא השפיע על מחצית
חייה של ישראל...״
של מהלך בתרבות הישראלית, מה עוד, שבתרגוסיו מאנגלית ומצרפתית, הפך לעב ברשימתו
מיתוס קדום ושירה חדשה (מעריב 4 ,יולי )1980 מציג אמיר ״לקורא
רית שעטנזית־כנענית ובלתי־מובנת את מיטב היצירות.
העברית את כפילו הלבנוני, את המשורר הפאשיסט ס עי דעקל,
בלקסיקון מונחים ספרותיים, שבעריכת עזריאד אופמני,
שצופה־הטלוויזיה הישראלי יכול היה לראותו לפניי כמה שבו מוגדרת
הכנענות נוסח אמיר ״בעיקריה — גם אם שלא בטו עות,
בראיון שערך עימו אהוד יעלי. על משורר זה כותב
בתה — נתק־טרה הכנענות עם הזרמים הרוחגיים הלאומיים־
אמיר :״סופר והוגה-דעות כסעיד עקל, גיבש אותה כטישנזז
ריאקציוניים שכאומות־יהעולם, שניזונו מתורוונ-פילוף גזעניות
אידיאולוגית (הכוונה למיתוס פניקי) סדורה עוד בשנות השלו של
דפ-ואדמה...״
שים אחד מצאצאי השקפה זו, הוא הפירסום הקבוע שהוא
מאז ראשית מילחמת־האזרחים בלבנון ניצל אהרון אמיר
עורך בשם מלקות כלומר, מלד־קרת, כשם האל חקדום של
מילחמה אומללה זו, להפיח רוח־חיים בגופה המת של הכנענות
פניקיה וקרתגו. במאמרו זה מזווג אמיר — כמינהג האגף
הימנית מאסכולת רטוש. מילחמת־הלבנון הביאה את אמיר לרי הימני
של התנועה הכנענית — את השקפותיו של עקל את
גושים כנ עניי ם חדשים, שאותם הביע ב תו כני ת הטלוויזיה ב הנ מיתוס
חפירות אוגרית, שהזין את דמי הכנענות העברית, כדי
חייתו של מאיר שליו, ולהקמת הוועד המי־יודע־כמה להצלתה
להבהיר את הברית ההיסטורית של הפניקים והכנענים. על
של לבנון.
ה״ליברליות״ שאותה מייצג אמיר, ניתן ללמוד מתוך רשימתו
בחלום־ד,מעוות והכנעני של ברית בין ״כנען״ וה״פניקים״
לשקם יאת יוקרת המימשל הצבאי (ידיעות אחרונות 28 ,במאי
כמו מתמקדת לה מחלת־הרוח של הימין־הקיצוני בישראל ל־
,)1980 שבה הוא מטיף לחידוש המימשל הצבאי בגדה־המערבית
סימפטום של בני ״גזעים עליוניים״ נוסח התורה הנאצית.
(מתוך_ רשימתו לא ברור, אם יש להחזיר את המימשל הצבאי
בדיקה בהתבטאויותיו של אמיר בשנים האחרונות מוכיחה סכנה
גם לתחומי ישראל המיושבים באזרחים ערביים) .ברשימתו מטזו
לתרבות הישראלית.
ריה ישראלית על לבנון (ידיעות אחרונות 8 ,באפריל ,)1981
ברשימה תחת הכותרת ברית בין המשולשים (ידיעות אחרומסביר
אמיר את חובתה של ישראל להגן על נוצריי לבנת.
נות ) 13.12.77 ,מטיף אמיר להנחת יסודות לכינון ״כרית־שלום
אמיר ממשיך קו זה ברשימתו לבנון: השקנעו כדאית (ידיעות
כין עמי האיזור, שציריה הגיאוגרפיים הם נחתת הגילום,
אחרונות 9 ,בספטמבר ,)1981 ,שבה הקדים את מילחמת הלבנון,
הירדן והליטאני.״ ברשימה זו מאשים המתרגם הכנעני, את
וטען :״ישראל לא התרוממה לגובה ההזדמנות שזומנה לה
המתעסקים בבעייה הפלסטינית בכך שהם ״נוהגים פד מתור
מכוח מעורבותה כמאבק הלבנוני. היא לא השכילה לפתח את
אינטרס, יש מתוך אופורטוניזם, יש מתיד רדיקליזם־שכאופנה,
מיפדיה הרעיוניים, הרוחניים וההיסטוריים של שותפות־הגורל
ויש מתיר סתם צביעות או התחפרות מתרפסת אמיר מת אמיר כנעני מתרגם־
הישראלית־הלבנונית
במילים אחרות: אמיר מטיף למילחמת
עלם מכך, שהעוסקים בבעייה הפלסטינית הם בוגרי האגף
אלילי פיריוז ואהבה קדומים ספוגי פגאניות
הלבנון.
השמאלי והשפוי של התנועה הכנענית, אותם שלא היו מוכ רשימה
אחרונה של אמיר/ליפץ, הכנעני מפולין, היא תחת
נים לראות את העולם המקיף אותם באמצעות אלילי פריון
כותרת, שהיא פארפרזה מנ תן אלתרמן: תנו להם רובים ! (ידיעות אחרונות 28 ,
ואהבה קדומים ספוגי פגאניות — אלא בראייה חדשנית של השתלבות ריאלית במרחב.
בנובמבר •)1981 ברשימה זו הוא תובע מישראל לתת נשק ללבנונים ולמילחמותיהם,
בסיום רשימתו מצייר אמיר מפה של המרחב ,״שציריה הגיאוגרפיים הם דהרות
והוא מסיים רשימתו ב״תנו להם רובים! וכל המקדים הרי זה משובח..,״
הגילום, הי ר ח והליטאני, שיוכל להיות מעשה שמשמעותו ההיסטורית, הגיאופוליטית
לסיכום: אהרון אמיר, נושא־כליו הלא מקורי של יונתן רטוש ׳המנוח, ממשיך
וההיסטורית חורגת מתחומי המרחב של מזרח הים־התיבון הביטוי גיאופוליטיקה,
בדוגמטיות חד־מימדית לפתח רעיונות מדיניים ימניים, אשר רווחו באירופה ערב
יש להזכיר, הוא מבית־האולפנה הנאצי והקדם־נאצי, הרואה את התנאים הגיאוגר מילחמת־העולם
השניה, והביאו לאשר הביאו — כולל שמד רבים מבני עמו של
פיים — המקום, המרחב, הגבולות — כגורמי־יסוד להתפתחות פוליטית ולמגמות
אמיר, ואם לא בני עמו של אהרון אמיר, אז לפחות את בני־עמו של אהרון ליפץ.
פוליטיות מסויימות, שהשפעתן גדולה יותר משל גורמים אתניים־כלכליים ורעיו הברית
בין משוררים לאומניים נוסח עקל ואמיר היא ברית של שטן, שספק אם
ניים. אמיר׳מתעלם מכך, כי אסכולה מחשבתית זו פותחה בידי גנרל קארל האוז־התרבות
הישראלית העכשווית מעוניינת בה ; ברית שכל קשר בינה לשפיות היש הופר,
יוצר הסיסמה הגרמנית ״מרחב מהיד,״ (11111ב־1$1ז>€-אל 1שבה הצדיקו הנא ראלית
הוא מיקרי בהחלט ; ברית של לאומנים מטורפים העשויים להביא לחיסול
צים את שאיפות הכיבושים שלהם.
ישראל, בשמן של תרבויות ״כנען״ ו״פניקיה״.
אהרון אמיר, אשר טרם כנענותו היה אהרון ליפץ, שהגיע ארצה בזכות הרעיון
אל תתנו לכנעני ולפניקי רובים.
הציוני שהוא כה בז לו, והנוהג להטיף למען ״תרבות ילידית״ ,ממשיך ופועל מאז

ומר ונול נ״ר
(המשך מממוד )59
מזהירה, אך החסרה סיפוק מהישגיה. היא
חייה בעולם של התפעלות, נוסח שאול
טשרגיחוגסקי בלנוכח פסל אפולו.
אלא שמאייר אינה חשה כי היא מגשי מה
את עצמה, והיא להוטה לקיים את
הצדהיהודי: עשה־לך־רב. הרב, מזדמן
לה בדמות של זוג צעיר: היא — סטו דנטית
למישפטים, והוא — מתמחה ב תיאולוגיה
פרוטסטנטית. בני־הזוג, סרי
וקל מנ ט, המתגלים כמו כל הרבנים ה אחרים,
כצרי-מוחין, אנוכיים, טפילים,
המנצלים את אונה ויורדים לחייה, בעוד
היא משתעבדת להם ברצון, אהבה והערצה,
תוך ביטול האני שלה, כמינהגם של
חסידים לפני רבותיהם.
גם כאשר מגיע רקע השבר, ועיניה
של אונה נפקחות, תוקפים אותה אליליה :
,,נצלנית״ .כשביקשנו אותך להשתתף
איומו בהוצאות חצי־כזוצי עשינו זאת
לסענד. כדי לכנות את ד״אני׳ שלד וכן
הלאה וגם כאשר והיא ניתקת, מרב־ניזדמנצליה,
היא אינה יכולה להשתחרר
מרישומם על חייה, והיא ממשיכה לק ראת
ערירות ושיממון מחרידים.
סיפורה הרבי המתפקד אף הוא סיפור
של עימות בין יהדות ובין הלניזם, בין
ירושלים ובין אתונה. זהו סיפורו של
בוגר סמינר תיאולוגי, גאון בהלכה, ש הוסמך
להיות לרב, אך שהתאהב בנים־
פה שהביאה עליו את מותו. המספר הוא
חברו מנוער של אותו רבי, הפותח את
הסיפור במילים :״בשדטעי כי איזאל,
קורנפילד, איש צדיק דחכס, תלוז־עצמו
כגן־חציבורי, תחבתי אסימון כחריץ שבכניסה
לרככת־התחתית, ונסעתי לדאות
את העץ.״
המספר עורך את מסע השיחזור של
חייו ומותו של ידידו מנוער באמצעות
אשתו, הדמית קו רנפל, המספרת לו,
את ייסורי הרב הצעיר, ואת מסעו אל
הכפירה. את האלון בגן־הציבורי •הוא
רואה כנימפה :״מעמד היה דביק ומפ עים
במרירותו. לאיטה פשטה, לה צהלה
כמיפשעותיי. ואז המתתי ידי האחת (ב שנייה
חבקתי את מותני העץ, כביכול)
במיפשעה (הסתעפות בכינוייה המאוס)
של הנמוך באיברים וכגוף ההדור וה מוצק
עד־להלהיב, וכעייפות־מה, שאט־אט
לפטה עוצמה, ליטפתי את צומת־האיכרים
המופלא ...פלא אזהרה הושלכתי
ארצה. פני נמחצו באדמה, ופתיתי
גוש של זוהמה הד ח ליתיד פי הפעור.
כרעתי על בירכיי, ידיי לוחצות את האדימה
וציפורני־אצכעותיי תופסות בזוהמה.
באב עילאי חרש את ירכי. פרצתי בבכי...״
כתיאורו של הרב הצעיר, את אותה
חוויה פיסית שחווה, כפי שתיארה בכתב,
בטרם ישים קץ לנפשו.
סיפורה הבא של אוזיק קינאה, או אידיש
באמריקה מבוסס על שני גיבורים,
האחד סופר אידיש מתוסכל ולא נחשב,
והאחר, בן־דמות של יצחק כשווים־
זינגר, סופר ורשאי, שהצליח לכבוש
בסיפורי־המשרתות שלו את ליבה של
אמריקה ואת לב מעניקי פרס נובל.
בשוויס־זינגר הוא בן־דמותו של יאנקל
אוסטרופר, המכונה בפי אוזיק וגיבו ריה
״דער חאזער״ (החזיר) :״האידיש
שבפיו לא היתה נקייה, משפטיו נעדרו
חן ומעוף ...סיפוריו שנסכו על מיו עד
כדי אי־שפיות, פורנוגרפיה, פאראנויה,
סטיות — גברים החובקים גברים, נשים
הטגפפות נשים, עושי מעשי־סדום סבל
המינים והסוגים, נערים המזדווגים, עם
תרנגולות, קצבים השותים דם כדי להר בות
כוח מאחורי הסכין אשת אחת
משונאיו של בשוויס־זינגר /דער־חאזער
אומרת עליו :״הוא שוכב עם המתרג מים
הנכונים עם המשך הסיפור, הוא
הופך לפארודיה מטורפת על בשווים־
זינגר, כתיבתו, ובעיותיה של ספרות
אידיש הגוססת, והמיפלט האמריקאי של
סופרים וכישרונות ספרותיים מבני העם
היהודי היושבים באמריקה, המייצגים את
העולם המטריד את מנוחתה של המח ברת
סינטיה אוזיק.
גם הסיפור זבחת מצטרף למסכת ה שאלות
הספרותיות תרבותיות שאוזיק
מוטרדת בהם. זה סיפור סאטירי על עו לם
השירה, על יהודי מהגר בעולם השירה
האמריקאי, ועל האופן בו בולעים
צרכני השירה את כל שמאכילים אותם,
כאותו יהודי מהגר המאכיל אותם ב*
מיכתבי דודתו הבודדת. הסיפור האחרון
בקובץ, מכשפת הרציף, מעיד כבר על
מגמת ספריה האחרים של סינטיה אוזיק,

שראדאור בארצות־הברית בשנים שאח רי
פירסום ספריה הראשונים. זה סיפור
על גבול הטירוף והמדע הבידיוני, סי פור
שבו נרדף גבר בידי אשד, תמהו נית,
כאשר המציאות והדמיון משמשים
זה לצד זה•
לסיכום, שפיכות דמים, הרבי מתפקר
הוא ספר מומלץ ביותר לקורא הישראלי,
זה ספר שבו מעלה המחברת שאלות
מרתקות של זהות יהודית, תוך שמירת
מימד הפרספקטיבה ההיסטורית והאידי־אית
העמוקה יותר. זה ספר מרחק, ש־כנותו
היהודית ויכולת התמודדותו בבע יות
של אמת מתעלה מעל ליצירותיהם
של סופרים יהודים אמריקאיים אחרים
כ ברנרד מלמוד, סול כלו ודומיהם.
גם ההומור וחוכמות־החיים המרצפות
אותו, הופכים את הקריאה בו לחוויה.
גם תרגומה של שולמית אריאל הוא
מעולה ונקי.

המיזרח החדש
ריבעון החברה המיזרחית הישראלית
— המיזרח החדש, אינו מבתבי־העת ה נפוצים
בישראל, למרות שערכו הסגו לי
חשוב עשרת מונים ממרבית כתבי-
העת הרואים־אור בישראל. בחוברת האח רונה
של המיזרח החדש מיקבץ רחב
מאוד של נושאים, שעניינם המרחב.
במאמר האחדות הערבית בתודעה הלאומית
המצרית בשלהי שנות השלושים
מאת ישראל גרשוני, שחלקו השני
מובא בפתיח של החוברת, מובא ניתודד
מעמיק של תהליך מעורבותה של מצ ריים
בזהות הערבית, ויצירת התשתית
לתפקידה של מצריים כמנהיגת העולם
הערבי. זו בחינה שד אחד מהשלבים
הראשיתיים של הרעיון הפאן־ערבי ה מלווה
בראיות, מראי־מקום ובחינת נו שא
זה, לעומת חברות ערביות אחרות,
שגם בהן התפתח רעיון זה במקביל.
מאמרו של מתתיהו פלד תרגומי
ספרות המערב לערבית 1940—1850 :
מתייחם במתכוון או שלא במתכוון לתקו פה
המקבילה לתקופת התחזקותה של
תרבות ההשכלה ביהדות מיזרח־אירופה,
ומעברה של הספרות העברית מאירופה
לארץ־ישראל המנדטורית עד לפרוץ מיל-
חמת־העולם השניה.
מתוך מאמרו של פלד מתגלות מקבי לות
לתופעות דומות לספרי האגרה ה
חוקר
מתי פלד
קבלת תרבות מבחוץ
יהודיים מוורשה, וויכוחים עקרוניים
בשאלות, כמו השפעת ספרות מתורגמת
על היצירה הספרותית המקורית. יש ב נושא,
שאותו בחר פלד, עניין רב, שכן
תרגום משמעו השפעה תרבותית מערבית
על התרבות הערבית.
תופעות כמו תרגומיו של זליקסץ
שתירגם את שייקספיר לעברית (או*
המיזרח החדש — עורך: אהרון
ליש ; הוצאת החברה המזרחית הישראלית,
האוניברסיטה העברית, ירושלים; 288
עמודים (כריכה רכה).

שרום ערי אדמות

אנתולוגיה מתיכונית

״אי׳ ונלי א ל־גי א ר

בעיני חטף כדמעות צמד פר חי ם
גם הבוקר מו ח ה דמעה בשתי ידיו.
רחס-גא, הזלתי דמעותי על ידיך,
והנ ה נוצצות הן באדמה.
י סר ת או תי כי גנבתי א ת לפידך
ואולי — משום ששכחתי אתחכמ תך
ק ח-נאאת אישך היו קדת בליגי
רוצת אני ל חיו ת למען ה חיי ם וה שלום.