שנה 46
המחיר 30 :שקלים (כולל מ.ע.מ).
וימר יעקבסון טמיר
כתבתהשערה קי ד מי :
בתבתהשער האחור :
הגיבור
פיצוץ רומנטי
אלוף־מישנה אדי גבע הוא האיש
שעשה היסטוריה. המפקד המצטיין
של חטיבת השיריון הסיק
את המסקנה מן ה־מאבק
הפנימי כין צו
המצפון ופקודת ה־צבא.
אסיר
העולם לשעבר נאשם בכד
שהניח רימון־יד מתחת לכיסאו
של התעשיין. אשתו שד התעשיין.
נ׳,ניפה צגטנר, היא מזכירתו שד שמואל הפרקליט
תמיר• ככתב התביעה
נאמר: ההתנקשות הי-
תה על רקע ״יחסים״.
שוון נגד ביירות
״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדו! ,3טל 232262/3/4 03 תא־תאר . 13)5העורף
הראשי: אורי א מ רי. עורך־תבנית: יוסי שנון. רכזי מערכת:
שרית ישי ושלמה פרנקל. עורכי כיתוב: תמי מוטוכיץ וגיורא נוימן .
צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרנוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני י המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. הדפסה :״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב. הפצה ״נד״ בע״מ
כגלי׳ון האחרון פירסם העולם הזה
( )2342 סקופ בינלאומי, שיהיה בעל ערך
חיוני לכל היסטוריון אשר יבוא לחקור את
תולדות מילחמת־הלבנון.
גילינו כי מאז ראשית השנה, במשך חמי שה
חודשים הוכנה במגעים בינלאומיים
חשאיים, הצהרה, שבה התכונן אש״ף להו דיע
על נכונותו להכיר במדינת־ישראל, על
בסים הדדי. יוזמה זו נדונה במשך חודשים
ארוכים בין הנהגת אש״ף, מישרד-החוץ
האמריקאי, ממשלת תוניסיה (שפעלה כמת ווכת)
ומישרדי-החוץ של אירופה המער בית.
הגילוי
גרם לסנסציה בינלאומית. עיתו-
נאי־החוץ בארץ דיווחו עליה בהרחבה, ו התחילה
התרוצצות בבירות שונות כדי
להשיג לה אישור. שעות מעטות אחרי הו פעת
הגילוי התייחס אליה ראש־ממשלת
כתב סאמט (עם אשתו)
עם חלב אמו
תוניסיה, מחמוד מזאלי. הוא אישר את ה דברים.
עשרות
עיתונאים מרחבי העולם פנו אלי
כדי לראיין אותי ולהשיג פרטים נוספים.
לעומת זאת לא פנה אלי אף עיתונאי ישרא לי
אחד — לא מן העיתונות הכתובה, לא
מן הטלוויזיה, לא מהרדיו.
השאלה הראשונה שנשאלתי על־ידי כל
עיתונאי זר היתד : ,מניין לך 1איך ידעת?
בדרך כלל אין עיתונאי מגלה את מקו־רות־המידע
שלו. אך במיקרה זה לא היתד,
לי כל בעייה. כי התשובה היתה פשוטה
וישירה: הייתי שותף ליוזמה הזאת, לא רק
כשליח־שלום אלא גם כעורך העולם הזה,
כשליח־שלום השתתפתי במירוץ הנואש
עם מחוגי־השעון. היה בדור לי כי ממשלת
בגין־שרון מתכוונת בכל רגע לתקוף את
לבנון, דבר שיביא למותם של מאות חיילי
צה״ל ורבבות לבנונים ופלסטינים. קיוויתי
העולם הז ה 2343
שאם יוזמה זו תתבצע בעוד מועד, יתקשו
יוזמי המילחמה לבצע את זממם. לנגד
עיני עמד הפרם היקר מכל: הצלת חייהם
של מאות ואלפים. לא העליתי על דעתי
שבהיוודע הכוונה של ראשי־אש״ף לצאת
ביוזמת־שלום, יחישו מתכנני המילחמה את
ביצוע תוכניתם.
כעורך העולם הזה הייתי שותף לקביעת
המועד והנסיבות של פירסום היוזמה, כי
הפירסום בשבועון זה — שנועד להביא
את הדברים לידעתו המיידית של כל ה ציבור
הישראלי הנאור — היה חלק חשוב
מיוזמת־השלום. לכן נקבע היום השני
בשבוע, היום המתאים ביותר לשבועון זה.
הסקופ אכן נשמר להעולס הזה — אך
רק אחרי שנהרגו יותר מ 300-חיילי צה״ל,
ואלפים ללא-ספור בצד השני.
סו פגי
ת ע מו ל ה
רק עיתונאי ישראלי אחד בעולם טרח
לבדוק את הגילוי כדי לעמוד על מהימ נות
הדברים. גידעון סאמט, כתב הארץ,
פנה אל מישרד־החוץ בוושינגטון וביקש
את תגובתו. דוברי המישרד בדקו את הדברים
ואישרו את עיקרם. כך אושר הסקופ
מכל הצדדים הנוגעים בדבר: הפלסטיני,
התוניסי והאמריקאי.
יש להעיר כאן בצער כי סאמט הוא חריג
בנוף העיתונות הישראלית בחו״ל. כימעט
כל כתבי־החוץ הישראליים — מן הימין
הקיצוני ועד לשמאל הקיצוני — רואים את
עצמם בחו״ל כסוכני־תעמולה של ממשלת־בגין.
הם סבורים כי חובתם היא לגנוז,
לסלף, לעוות, לשקר ולטשטש ״למען המו לדת.״
הם ממלאים תפקיד חשוב ביותר ב מכונת
שטיפת־המוח, שהיא חלק ממכונת־הכיזוב
של מילחמה זו. תפקידם זה לא
החל עם המילחמה, ולא יסתיים בתומה.
פגשתי רבים מן הכתבים האלה בפעו־לותי
בחו״ל. בשבוע שעבר פגשתי אותם
בפאריס, בלונדון, בניו־יורק ובוושינגטון.
הם התנהגו כסוכנים פוליטיים שכירים של
אריאל שרון, הגיבו על פעולת־השלום ב זעם
גלוי (כימעט ואמרתי: בקצף על שפ תיהם)
ושלחו ארצה דיווחי־שקר מחרידים.
לולא דיווחים שיקריים אלה, לא היה מסע-
ההסתה נגד מתי פלד ונגדי יכול לקבל
את התנופה שקיבל.
במציאות זו, כמה נעים להיפגש בחו״ל
בעיתונאי ישראלי אמיתי, הממלא נאמנה
את תפקידו כעיתונאי, מבלי להעמיד פנים
שהוא שליח מישרד־החוץ או המוסד! גיד־עון
סאמט פועל לפי מיטב המסורת העיתונ אית,
ולא במיקח! :אביו, שימעון סאמט,
כתב הארץ במשך דור שלם, היה גם חבר
מערכת העולם הזה, לפני שנכנסתי לתפקי די
כעורך השבועון. גידעון ינק את המסורת
העיתונאי עם חלב אמו.
כאשר קיימתי בשבוע שעבר מסיבת־עי־תונאים
בוושינגטון, ראיתי את סאמט־הבן
יושב בין עשרות העיתונאים האמ ריקאים,
ופועל כמוהם: מקשיב, רושם, שד
אל, ואחר־כך מנסה לוודא•
הנגב׳
גילויים מתוך חדת־החדתם של
הממשלה: מדוע מעוניינת ממשלת
ישראל שלא יהיה הסדר להד
צאה מסודרת של אש״ף מכיירות?
כיצד ייסגר החשבון עם
הסורים? על המגמות
בממשלה בשבוע ה־שמיני
שד המילה־מה.
נגד
בווג
כנה של חברת•
הכנסת גאזקזה
כהן, ניסה להחתים
את חיילי
יחידתו של אברהם
בורג, בנו
של השר יוסף
בורג, על עצומה
כעד המיל•
חסה הוא נידון
למאסר, אך הצליח
להשתמט.
שוחד לפרופסור?
שמונה מיליארד לירות מונחות על
כן? ;המאזניים בבוררות המתנהלת
כין מדינת־ישראל ואיל־הנפט, והמדינה
מחשידה את
הבורר — פרופסור
מכובד מהארווארד —
כקבלת שוחד!
הסוד
סודות בית דיין
אחרי שמכרה את בית דיין כמאה
מיליון דירות, חזרה אלמנתו רחל
לקחת משם כמה כקבוקי קוקה־קולה.
עד סודות כית
דיין, אחרי שנמכר ל־
^ 1 1פרקליט מגשה בר־שילטון.
נגד
המבע
המבי ש
על ד״ר זאב
פכהולד, המרפא
הטבעוני נאסר
לעסוק בריפוי
האם התאבדה
הנערה מכסת
סבא או נרצחה
כידי חכרה?
״נשארו ד,
שבועיים!״
שידוד מחדד המיטות
בראיון חושפני להעולס
הזה מספר רם מזאב החולה
כמחלה חשובת
מרפא על תיקוותיו ופחדיו,
מדכר עד הספר
שכתב וטוען:
המוות
ככר לא מפחיד
אותי•
שדרני הספורט שידת
את תיאור סישחקי הגביע
העולמי בספרד גד
חדר־המיטות כבית־המלון
שלהם: גילויי העולם
הזה על מה שאירע ב־מישלהת
רשות־ השיתר לספרד.
א*זו
נתן
סודות
שותפות
ההנח״ה
הצנחן עמוס ספיח שיכנע את
שותפתו לחנות חמץ להתלונן עד
ידידה על שאנס אותה — ויעל
קהלגי נישאה לידיד.
כך התחיל הסיבסוך
שגרם לפיתק השותפו
טיל ם כותכים על התגמניות. אך
מאחוריהן עומדת המנחה בתצו־גות־האופנה.
היא כמו חזיה, אומת
ם במיק־*!ע• אפשר
בלעדיה, אכל היא עוזרת
להחזיק את כל
העסק בסקום.
שידורים קבועים:
תשקיף כמדינה
יומן אישי -
האיש עד התיל,
הבריא והחולני ואהבת ישראל
הנדון -היכן הפליטים?
קטעים אנשים בלונים מכתכים תשבצופן הורוסקופ
תשכון עוכר ושב
עולם קטן — זאיר
ופלסטין
אנשים כעולם
מה הם אומרים -מאיר שיטריח,
יקי יושע, ג׳וקי ארקין, גד יעקובי,
סמי דייוויס, יעקב גילעד
44 46 רחל מרחלת
זה היה העולם הזה שהיה
לי לה דו
נמר של נייר— סיפרי ארץ ישראל 56 58 שיתר
מדריך שידורים -ישראל וירדן 50 60 לידות ישראל 64 קולנוע 14 אתה והשקל
שראש־הממשלה יגשש אצל המפד״ל,
התחייה ותל ״ם ויבדוק את האפשרות
להקים לקראת הבחירות הקרובות, רשימה
משותפתרחבה שתיקרא ״חזית לאומית
מאוחדת״ או ״חזית הלאום״.
תי !ונן * ך
בצורה זו יהיה ניתן להשיג רוב בכנסת להקדמת
הבחירות.
השרים דויד לוי ויורם ארידור חושדים כי מי
שעומד מאחורי הרעיון הוא שר־הביטחון, שלא
השתתף בהתייעצות. המניע של שרון, לדעתם: רק
בצורה זו הוא יוכל לזכות בתמיכה שתאפשר לו
לרשת את בגין.
בשלב זה אין סיכוי להקמת חזית רחבה כזאת,
בגלל התנגדות המפד״ל, שחוששת מטמיעה בליכוד.
רביו קורץ ליונים
מחיר ה מיל חמה -
חצי טריליון
כחוזר פנימי של אחד המוסדות הכלכליים
הופיעה השבוע הערכה שהמחיר הישיר
של מילחמת־הלבנון ככר מניע לחצי
טריליון לירות ישראליות.
ההוצאות מוערכות ב־ 2.5מיליארדי דולרים, ובחישוב
נאמר שכל שבוע של מילחמה עולה לקוסת־המדינה
כ־ 300 מיליוני דולרים.
ה מ אל אוגו תבעד
מיל חמה בו דדת
ח״כים שונים שביקרו בלבנון, ושנפגשו עם אישים
מהמחנה ד,מארוני, נדהמו לשמוע שלדעתם גם אם
צה״ל ייכנס לביירות המערבית, לא תיפתר
בעיית לבנון.
הנוצרים קוראים לישראל לעלות על
דמשק, אם הם רוצים כהסדר עם
ממשלה לבנונית•
תנודות חריפות
ב בו רסה
השכוע צפויות תנודות חריפות כיותר
בכורסה התל־אכיכית.
אירועים כתחום הלאומי הם שיגרמו
לתנודות.
חוגים כמיפלגת־העכודה מעריכים בי
התפנית הפיתאומית כעמדתו של יצחק
רכין. ,והצהרותיו על ״הפלונטר״ שאליו
נקלעה ישראל, הם בחזקת ניסיון־קריצה
ליונים במיפלגה.
הסיבה: רבין מעריך שכדי לזכות בראשות־המיפלגה,
אם יבקש להתמודד על התפקיד, הוא יזדקק
גם לתמיכת היונים.
עצומה וורבית
נג ד ה מיל חמה קבוצה ובעלי בגנות לבעייה
גדולה של אזרחים ערביים, אקדמאים
מיקצועות חופשיים, עומדת לפרסם עצומה
מילחמת־הלבנון, ובזכות פיתרון מדיני
הפלסטינית.
ל פי ד חומך בתו!
מנהל רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד,
תומך כאיש המפד׳יל מיכה ינץ, כמי
שיחליף את הפרופסור ראובן יתן כיו׳׳ר
הוועד־המגהל של רשות-השידור.
לפיד דואג לכך שהשד זבולון המר יידע על
תמיכתו בינון כדי לזכות בממשלה בגיבוי מצד
שר־החיבוך־והתרבות.
מ ק־ ק ר תיו ם בג ל ״ צ
כתחנת הרדיו הצבאית, גלי צדן״ל, תבעו
כמה כתבים לערוך חקירה נגד השדרן*
סופר יצחק כן־נר, כטענה שהוא ״שמאלן״.
התביעה נדחתה, ובן־נר ממשיך להגיש את
המגזין שלו.
ה ת מר מרו ת על מפ״ם
כ ת בי םבמ קו ם
כץ פעילי תנועת ״שלום עכשיו״ יש י
התמרמרות על מפ״ם, הבולמת כל פעולה
הפגנתית נגד מילחמת־הלכנוז.
תחקירנים
פעילי שלום עכשיו סבורים כי אנשי הקיבוץ הארצי
(השייך למפ״ם) בתנועה המתנגדים לפעולה, מונחים
על־ידי הוראות מיפלגתם, וזו מצידה מושפעת
מצמרת מיפלגת־העבודה, המתנגדת לפעולות
שלום עכשיו.
כתוצאה מכך שתקה התנועה השבוע,
כאשר היתה מונחת עלכף המאזניים
ההחלטה הגורלית אם לתקוף את
ביירות המערבית•
במילחמת־הלבנון ישם צד,״ל שיטה חדשה של
תחקירי־חיילים• לכל יחידה לוחמת הוצמד כתב
ובתום כל פעולה הוא תיעד את עדויות החיילים.
חומר זה ישמש כבסיס עיקרי לתחקירים שעושה
צה״ל אחרי כל מיבצע צבאי בעל היקף רחב.
תוקם *חזיה הלאומי
בהתייעצות פנימית מצומצמת של
מיפלגות־הליכוד הגדולות, הועלתה ההצעה
מכיוון שכל תכניתו של גפן מורכבת מקטעים
פוליטיים, נמנעה ממנו למעשה ההופעה.
מרד הפצועים
נכי-צה״ד באגפי־השיקום מסרבים לצאת
לאירועים שונים, כטענה שאינם מוכנים
לשמש קישוט למסיבות שונות של
אישים פוליטיים.
נכים רבים טוענים שטיפולם של כלי־התיקשודת
בהם הוא פונקציה של האירוע החברתי שאליו הם
מגיעים. לעיתים מטלטלים אותם לאירוע, רק כדי
לגרום לסיקור תיקשורתי לדמויות הציבוריות.
פו ר ת נג ד 11 היאש״פיסטי
יועץ ראש־־הממשלה לענייני־תיק־שורת,
אודי פורת, אמר כי ״אחרי
שיחוסל אש׳׳ף בביירות, נחסל את
האש״פיסטיס כישראל.״ כוונתו הי־תה
לישראלים התומכים כמשא־ומתן
מדיני עם הפלסטינים ונציגיהם.
ה מי שסר ה מו 1(1וו
ת ה לו כו ת
מאז התחלת המילחמה בלבנון, מסרבת מישטרת
תל־אביב לאשר צעידה בהפגנות פוליטיות.
מישפטנים של הוועד נגד המילחמה כלכנץ,
שביקשו אישור לתהלוכה וקיבלו אישור
לעצרת בילכד, בודקים אם יש בסיס חוקי
להחלטת המישטרה.
סי ב סו בי־ ע בו ד ה
אחר ה מיד חמה
כקרב כמה מראשי 13 הוועדים הגדולים
כמשק רווחת ההערכה כי למעשה בגדה
ההסתדרות בהישגי העובדים, כאשר
חתמה על עיסקת־החבילה עם שר־האוצר.
לדעת ראשי הוועדים. השתמש יורם ארידור
במילחמת־הלבנון כדי להשיג את מטרתו: לנטרל
את תוספת־השכר ואת תוספת־היוקר. ראשי הוועדים
ממתינים לסוף המילחמה, כדי לצאת למאבק
לתיקון שכרם.
שר־הפנים יוסף בורג לוחץ על מישטרת
ירושלים לנהוג בכפפות־משי כאנשי
נטורי־קרתא והחרדי״ שפתחו כגל־הפגנות
הדש כירושלים.
ב מי פלגתהע בו ד ה
כמועמדים העשויים לרשת את פרס ורבין מוזכרים
בעיקר מרדכי גור ונשיא המדינה דהיום, יצחק
נבון. איש משניהם אינו מעון ר התלהבות.
כאשר הופיעו האמנים יהונתן גפן
ודייוויד כהוזה לפני חיילי צה״ל, תבע
מפקד אחת היחידות מיהונתן גפן שישמיט
את כל החומר הפוליטי מהופעתו, ולא,
יועמד לדין ויורחק ממחלקת הווי
ובידור כצה״ל.
ד מורליזצי ה
ב מי ש טר ה
החלפתה הנ הג ה
כקרב חוגים רחבים כמיפלגת העבודה
רווחת ההערכה כי אין מנוס מבחירות
מוקדמות שייערכו כעוד שנה, וכי על
המיפלגה להיערך לקראתן קודם כל על־ידי
החלפת הצמד פרס־רכין.
גפן צונ 1ר
אישיות מ צול מ ת
אישיות ציבורית צולמה על-ידי
בלש פרטי כהכרת אשה זרה. הבלש
נשכר על־ידי אשתו, שחשדה כבעלה.
קאופמן ב בי ת ״ חולי ם
סגן שר־האוצר, חיים קאופמן, מחלים
ככית-החולים על־שם שיכא, כתל־השומר,
מניתוח ככיטנו.
תביעה זו של בורג גורמת לדמורליזציה ביו השוטרים,
החשים שמנסים למנוע בעדם למלא כהלכה
את תפקידם.
הדחהב ,.סולל בונה״
אליהו פורת, שהיה מנהל המחלקה
לעכודות־חוץ >כחו״ל) כקונצרן ״סולל־כונה״
,התפטר מתפקידו.
בסולל־בונה טוענים כי פורת אולץ להתפטר
כתוצאה מלחציו של מזכיר חברת העובדיס, משה
אולניק. הרקע: קינאה בהצלחת המחלקה
לעבודות בחו״ל.
במדינה
העם
ד*.שו־אל הי פ ה
והי שר אלי ה מ כו ע ר
ישראל שתצא בסיד חמה
זו לא תהיה
דומה לישראל שנגררה
לתוכה.
מילחמודהלבנון כבר השפיעה על
האדם הישראלי יותר מכל מילה־מה
קודמת. היא גרמה לקיטוב מו חלט
בין הישראלי היפה והישרא לי
המכוער.
היא העלתה בנפשו של כל יש ראלי
את אשר יש בה. היפה היה
ליפה יותר, המכוער למכוער יו תר.
הנה
גכר. היו במילחמה זו׳
כמו בכל מילחמה, גילויים נהדרים
של מסירות־נפש מול פני ה מוות,
גבורה בקרב ועזרה לחברים.
אך במילחמה זז׳ התגלה גם סוג
חדש של גבורה, שלא היה בו צורך
במילחמות קודמות: הגבורה של
החייל שאינו מוכן רק לחרף את
נפשו מול פני אוייב, על פי מיצוות
מדינתו, אלא גם להרים את דגל
המצפון, בודד מול פני המון מוסת,
ולהתנגד בפה מלא לרוח השלטת.
היו חיילים שעמדו ימים ושבו עות
באש, ירדו מן הקווים ומיהרו
ישר אל מישרד ראש־הממשלה, כדי
להפגין שם נגד המילחמה, תוך
התגרות בהמון שטוף־מוח, מקלל,
מגדף ומאיים. היו קצינים קרביים
מצטיינים שהלכו אל ראש־הממש־לה,
המתחסד והצדקני, כדי להביע
באוזניו את מחאתם הנמרצת על
מילחמה שאינה באה להגן על ה מולדת
אלא למנוע מולדת מן ה זולת.
היו הורים שכולים שחשפו
את יגונם ברבים, כאשר נשאו ב הפגנות
שלטים בגנות המילחמה
שקטלה את בניהם. זוהי גבורה מ סוג
מיוחד — שהרי כל אב ואם
דבקים ביגונם, באמונה כי מות בנם
לא היה לשווא.
היו אזרחים אדישים, קונפורמיס טיים,
הולכים־בתלם, וביניהם ני-
צים ומצביעי מיפלגות לאומניות,
שהתעוררו מול פני הזוועה של ה־מילחמה,
ושהצטרפו לפעולות־המ־חאה
של מחנה־השלום.
המצפון היהודי התגלה במילחמה
זו יותר מבכל מילחמה אחרת.
על כולם עלה, ואת כולם סימל,
גבר בשם אלי גבע, מפקד חטיבה
אותנטי,
קרבית, גיבור־מילחמה
שהקריב במעשה גדול אחד את
הקאריירה שלו ואת עתידו. הוא
עשה את המעשה האמיץ ביותר של
המילחמה כולה: הוא תבע באופן
הפגנתי לשחררו מתפקידו (ראה
כתבה ומיסגרת) .בכך ביקש להציל
נוכח התפנית שד עונאת, התקנה ער מערב ב״וות הננו
חסרת־תכרית, ורא תהיה ארא אורגיה שר צימאון וו
למות -נשניר מה?
תי הידיעות המרעישות,
זיעזעו את הארץ, לא היו
קשורות לכאורה זו בזו. אך במ ציאות
הן היוו מיקשה אחת — וכל
ישראלי הבין זאת.
יאסר ערפאת הודיע בכתב כי
הוא מקבל את ״כל החלטות האו״ם
הנוגעות לבעייה הפלסטינית.״ מ אחר
שכל החלטות האו״ם, ללא
יוצאת מן הכלל, מבוססות על קיו מה
של ישראל, חברת האו״ם, הרי
שזוהי הכרה חד־משמעית וסופית ב־מדינת־ישראל.
אלוף־מישנה
בצה״ל, אלי גבע,
מפקד חטיבה לוחמת, דרש לשחררו
מתפקידו, מפני שמצפונו אינו מר שה
לו להשתתף במיבצע כיבוש
ביירות.
שתי הידיעות היו כעלות
משמעות היסטורית, והן
היו שני הצדדים שד ׳מטבע
אחת.
שיא התהליר
שמסר
ך* הצהרה ככתב,
י • יאסר ערפאת לציר בית־הנב־חרים
האמריקאי, פול מק־קלוסקי,
היא שיאו של תהליך המתקדם ב מהירות
הבזק מזה כימה שבועות.
סימני־הדרך העיקריים:
• תשובתו של יאסר ער־פאת
להצהרת שלושת היהודים
הגדולים -פיאר מנדס-
פראנס, נחום גולדמן ופילים קלוצ־ניק
— שהציעו הכרה הדדית בין
ישראל ואש״ף. הצהרת האישים
נוסחה מראש בתיאום עם גיבור-
סרטאווי,
השלום, הד״ר עיצאם
ראש מחנה־השלום באש״ף, וזכתה
מייד בהסכמתו הרישמית. אך ער־פאת
לא הסתפק בכך, ופירסם מצי דה
וביוזמתו, הודעה רשמית של
תמיכה במיסמך זה
חיי חייליו, העלולים להישלח
למוות בביירות.
יתושים כביצה. אך אותה
אופנ ה חדשה
העולם הז ה 2343
• הראיץ ההיסטורי שהעניק
ייאסר ערפאת למחרת
שיש בה כדי לשים קץ לסיכסוך
בן מאה שנים, היתד, זועמת.
שרית ישי
היום לאורי אבנרי,
וענת סרגוסטי. בראיון זה, בביירות
המערבית, הודיע ערפאת חד־מש־מעית
כי אש״ף מוכן להכיר בישראל
על בסים הדדי, ולכונן שלום שיכ לול
מדינה פלסטינית ״בחלק של
פלסטין.״ הוא גם הביע את הערצתו
למחנזדהשלום הישראלי.
היא הגיכה כילד קטן, שמאיימים
לקחת סמנו צעצוע.
הצעצוע הוא כיבוש
כיי רות המערבית.
• הצהרתו ההיסטורית
של עיצאם סרטאווי בפאריס,
שבה הודיע על הכרת אש״ף
בישראל ועל ביטול הסעיפים הש ליליים
באמנה הפלסטינית. לאחר
הסנטור האמריקאי
מכן הודיע
צ׳ארלס פרסי כי ידוע לו כי יאסר
ערפאת סומך את ידו על הצהרה
אורי אבנרי גילה כי הצהרה זו
של סרטאווי הוכנה חודשים רבים
מראש, בתיאום עם הממשלה האמ ריקאית
והממשלה התוניסית. דוב רי
מישרד־החוץ האמריקאי וראש־הממשלה
התוניסי אישרו למחרת
היום גילוי זה. משמע: יוזמת־ה־שלום
של אש״ף לא באה ביגלל
המילחמה, אלא קדמה לה בהרבה.
• הראיון שהעניק האלד
אל״חסן, אחד האישים הבכירים
ביותר באש״ף ובפת״ח, לאורי אב־נרי,
ובו הודיע על נכונות אש״ף
להפסיק את פעולות־הטרור ברגע
שתתבצע ההכרה ההדדית.
.ייחודו של מק־מקלוסקי הוא ב כך
שהיתר. לו הברקה גאונית: הוא
רשם את הדברים בו במקום והחתים
את ערפאת על הצהרה חד־משמעית.
לדבריו, נענה ערפאת ברצון לבק שה
הצווצוע וגזל
גובתה של ממשלת־ישראל
על התפתחות היסטורית זו,
המילחמה הביאה עימד, גם שפע
של תופעות הפוכות. היא חשפה
את כל כיעורו של הישראלי המ
מכונת־התעמולה
המשוכללת ב יותר
בעולם הופעלה — בעזרת
פוליטיקאים אמריקאיים ציניים, ה זקוקים
לקולות יהודיים — כדי ל הקים
מסך של עשן מסביב למעשה
ההיסטורי.
נאמר כי ערפאת הכיר בהחלטות
״רעות״ של האו״ם, אך לא בהחל טות
״הטובות,״ ובראשן ההחלטה
.242
זוהי טענת־סרק. כל החלטות
האו״ם מבוססות על
קיומה של ישראל, המדינה
היחידה כעולם שהוקמה על
פי החלטה מפורשת שד ה־או״ם.
החלטה, גם ד,״גרועה״ ביותר
לדעת ממשלת ישראל וגם כזאת ש ישראל
וארצות־הברית התנגדו לה,
כוללת הכרה מפורשת בישראל.
מי שמכיר ב״כל החלטות האו״ם,״
ערפאת, מכיר בישראל כנוסח פשוטו כמשמעו.
שום מדינאי פלסטיני אינו יכול
לקבל באופן פשוט את ,242 הח לטה
המתעלמת לחלוטין מקיומו
של העם הפלסטיני. מבחינה פלס טינית
היא גרועה לאין שיעור אף
מהסכם קמפ־דייוויד, המכיר לפחות
ב״זכויות הלגיטימיות של העם ה פלסטיני.״
תמיד היה מדובר בעבר
שאש״ף צריך לקבל נוסח ״מתו קן״
של החלטה זו, שיכלול איזכור
העניין הפלסטיני. ערפאת עקף את
הצורך הזה בכך שקשר את 242
בשאר החלטות האו״ם, המכירות ב קיום
העם הפלסטיני ובזכויותיו הל גיטימיות.
כך יכול היה להסכים
גם להחלטה .242 לדברי מק־קלוס־
כוער. אחד מסמליה הוא הפטריוט
המשתמט, המוכן לשלוח למוות את
זולתו — ולהישאר בביתו הנוח.
כמו בכל מילחמה, שורצים בה ה דמגוגים
הזולים, כמו יתושים ב שביקשו
לבנות
ביצה, העסקנים
קאריירה פוליטית על יגונם של
הזולת, היושבים במישרדים ממה־גי־אוויר
בעורף ותובעים לשלוח
למוות את זולתם.
יש בה שפע של עיתונאים, ה כותבים
מדי יום ביודעים שקרים
וכזבים לפי הזמנה, המשתתפים ב־דיעה
צלולה במיבצע הכביר של
שטיפת־מוח שיקרית. יש המשק רים
״למען המולדת״ ,יש המשק רים
למען גיבורם אריאל שרון,
יש המשקרים למען עצמם.
איכפת להם ששקדים אלה יעלו
בדמם של חיילים, שגורלם היה
תלד השבוע על חוט השערה מול
ביירות.
היו שנכנעו מתוך חולשת־אופי
להיסטריה הכללית. בכל המיפל-
גות היוניות נמצאו אנשים, שהעמי דו
את עצמם לרשות מערכת שטי-
פת־המוח של בגין — אהרון יריב
במיפלגת־העבודה,
וחיים הרצוג
אימרי רון במפ״ם, רן כהן בשל״י.
וכמו בכל המילחמות יש, כמו בן,
שטופי-מוח עצמם, שיצאו ל
הזכיר ערפאת בפירוש את 1
במיסגרת זו.
שיחת ערפאת־מק־קלוסקי, נ
ראיון ערפאת־אבנרי, התקיימה
עיר נצורה, המופגזת והמופצצת
די יום, באווירה של מתח וסכו
אין אלה שיחות מסודרות, כמו
בית־קפה שעל חוף הריביירה.
שיחות מאולתרות, טעונות התו
שות, שבהן מתפתחים דברים מזו
המיסמך של מק־קלוסקי, ג
רבים מקטעי הראיון שהעניק ערפ
לאבנרי ולעמיתותיו, הוא מאול
— והדבר מגביר בהרבה את אל
נותו.
כדי להכיא את הדבר
כצורה מסודרת, שאל
תשובה, יהיה צורך כמש
ומתן שקט, שיטתי ומסרן
דווקא את המשא־והס
הזה מבקשת ממשלת־ם
למנוע ככד מחיר•
אחו׳ נל מחסום1
ף י ביוון שממשלת ישר;
״ י — וסוכני־התעמולה שלה ב
לם ובוושינגטון — רוצים למו
כל דו־שיח עם אש״ף, שיביא בו
רח להקמת ישות פלסטינית בג
וברצועה, הם הקימו מחסום או
מחסום בדרך לשלום.
#1כאשר מסר סרטאווי הב
זות־שלום, אמרו: מי זה סרטאוו
הוא אינו מייצג איש!
• כשהסתבר כי ערפאת עו
מאחורי סרטאווי, אמרו: מדוע ע
פאת אינו מכריז על זה בעצמו!
• 1כשהכריז ערפאת על הדבר
בעצמו, אמרו: הוא מדבר מסב
לעניין. דבריו אינם חד־משמעי׳
• כשמשמיע עתה ערפאת ד,כ
(המשך בעמוד י
כיכרות הערים כדי להריע למחר-
חרי־המילחמה ולקרוא להמשך ה־מילחמה
— סבלי לתפוס כי הם
קוראים לא רק להריגת אלפי לב נונים
ופלסטינים, אלא גם למות
חיילי צה״ל בקרב מיותר והרה-
אסון — חיילים שהם קרובי־מישפ־חר״
שכנים ומכרים.
בין המחנות עומדים אנשים כמו
לובה אליאב, שתמימותו נוצלה ל לא
בושה על־ידי אריאל שרון כדי
לחפות על כוונותיו האמיתיות לגבי
הפליטים (ראה הנדון) .לובה לא
הרים את קולו נגד המילחמה, גם
כאשר הופיע השבוע בשידור חי ב טלוויזיה
— בשבוע הגורלי שבו
עמדה הממשלה להחליט על השאלה
אם להסתער על מערב ביירות
וליצור מאות אלפי פליטים חדשים.
תחת זאת הצטרף להתקפה הכללית
על יאמר ערפאת — יום אחרי ש־ערפאת
הודיע חד־משמעית על נכו נותו
להכיר בישראל.
ישראל אדזדת. השבוע לא
היה ברור כיצד תסתיים המילחמה,
המתקרבת עתה לסיום החודש ה־שניי
שלה, הארוכה במילחמות־יש־ראל
מאז מילחמת־העצמאות. אך
דבר אחד היה ברור: אחרי מיל-
חמה זו שוב לא תהיה ישראל דומה
לאותה ישראל שנגררה בקלות-
דעת נוראה׳ להרפתקה זו.
^ מ מ של ת י שראל מעריסה ס ש״ם
< ודדדך המו״מהמד !,בד
^ הטעות העיקרית של ה מיל חמה
-גינו ש כ בי ש ב ״ רו ח־ דמשק
שלא תהיה ל ה בריר ה. ויהיה
שהמן־
הצב אי
עלי הלכ רו ץלב ״ רו רו כו ח!
הטקט לכי חו ר מ דיו׳ א ס טר טגי!
^ ע שרוה א ל פי לסטיויס סולקו
^ הידוק הכי תור חסרמ שמעות
מ אזו ר ד רו ם־י ד בוון שיי מסר
צב אי ת, ורק יגביר אתכ מו ת
הא ש לפי. ק״מ ב תו ר ביירות,
חדאד!
ב מי לחמהקשהמ בי ת ל בי ת!
כולו
לשילטווו
רב־סון
סעד
הכי תו ר
וננוש כשבוע השמיני שד המילחמה נמשך מסע הכיזוב, שכדעד רחפות
במסך־ערפל כבד שד שקרים עד כוונותיה האמיתיות של הממשלה.
הכיזוב מכוון בעיקרו כדפי העם בישראל, ובניו הלוחמים מנה״ל. אך
האמיתות שמאחרי הקלעים מתגלות ונחשפות. יש אנשים בממשלה
שאינם שלמים עם מדיניותה. כדפי הדן הם שומרים על שתיקה, או
תומכים, לכאורה, במדיניותם של בגין ושרון• אך הם מבקשים לנסות
ולמנוע שפך דם מיותר — ומוכנים לומר מה שיתע להם.
• שוון נגד ביתרון גו],
החלטתו של שר־הביטחון אריאל שרון לפרוץ לביירות היא נחרצת. הוא והצליח
לגייס את תמיכת בגין. הנימוק: שום הסדר מדיני, שיביא ליציאה מסודרת של אש״ף
מביירות המערבית, לא יתאים למטרות המדיניות של המילחמה. על־פי הערכה זאת,
לא יהיה שום כוח רציני אשר יוכל לבלום את חזרת אש״ף לביירות אחרי שתצא ישראל
מלבנון. אם ייצא אש״ף באופן מסודר, ויודיע כי הוא דבק בהכרתה. בהחלטות האו״ם,
תיקלע ממשלת־ישראל למצב מדיני חמור ביותר מבחינתה. זאת אפשר למנוע רק אם
תחוסל צמרת אש״ף באופן פיסי, והאירגון יפוזר לכל רוח. באופן כזה תרוויח ממשלת־ישראל
כמה חודשים או כמה שנים, עד אשר תקום לאירגון מנהיגות חדשה.
שרון הצליח כבר לשכנע את בגין כי אפשר יהיה לבצע את הפריצה לביירות בלי
שייגרמו לצה״ל אבידות כבדות. הערכה זו של שרון מנוגדת לחלוטין להערכותיהם של
מומחים צבאיים, שלא ניתן להם להביע את דעתם לפני הממשלה, אך גם שרון וגם
בגין מבינים עתה בי אם לא יפרצו לביירות בכוח — ובכל מחיר — ייזקפו לחובתם
כל חללי צה״ל שנהרגו עד כה, בלי שהושגה המטרה המדינית העיקרית של המילחמה.
בגלל מדיניות זאת מערימה ישראל קשיים חדשים לבקרים על דרך המשא־ומתן
המדיני .״התקף הלב״ של פיליפ חביב נבע מכך שהשליח האמריקאי נוכח לדעת כי
בכל פעם שהוא מביא הצעות המתקרבות לעמדות הישראליות, נעשות העמדות
הישראליות נוקשות יותר.
• הירוק הכיתור -חסו משגעות
מה שמכונה בלשון דובר־צה״ל ״הידוק הכיתור״ סביב ביירות, הוא חסר משמעות
מבחינה צבאית, ולא יהיה בו שום תועלת לצה״ל כאשר יחליט לפרוץ לביירות המערבית.
לכוחות אש״ף כמעט שלא נגרמות אבידות במהלך ״הידוק הכיתור״ ,והקטנת השטח
שברשותו רק תגביר את כוח האש על כל קילומטר.
הערכה היא שאש״ף ינהל קרב השהייה ברחובות ביירות, תוך כדי מאמצים מדיניים
שימנעו את חיסול הכוח העיקרי של האירגון ומנהיגותו, שיתבצרו באחד המבעים.
אם יימשך קרב ההשהייה זמן מספיק, יוכלו כוחות־משימה אמריקאים ואולי גם סובייטיים
להגיע לביירות המערבית כדי להציל את אש״ף מחיסול.
• הממשלה 1רעה מראש עו הכרזת עונאת
הכרזותיהם של דוברים שונים של מוסדות ממשלתיים, שניסו להמעיט בערך
ההכרזות של הפלסטינים בדבר פניה למסלול מדיני של הכרה בישראל והתקרבות
לארצות־הברית — היו מעושות. מקורות שונים מסרו לממשלה כי תפניות חשובות
בתחום זה עומדות להתרחש. כדי לקדם את פני המצב המדיני החדש, באו כמה הצהרות
פוליטיות חשובות. מנחם בגין אמר לפני שבוע כי ישראל לא תכיר לעולם באש״ף, כדי
לנסות ולמנוע הכרה של האירגון הפלסטיני בישראל. כמו כן היו גם כמה הצהרות
חריפות במיוחד של שר־הביטחון בגנות אש״ף, ולעיתונאים המקורבים לממשלה ניתן
שפע של חומר תעמולה שנועד להציג את אש״ף באור שלילי במיוחד.
מערכה זאת מכוונת בעיקר כלפי דעת הקהל הישראלית. הממשלה ידעה יפה כי
הכרה פלסטינית בישראל תזכה לאהדה בינלאומית רחבה, שתביא לתפנית במעמדו של
אש״ף. במצב זה נותר לה להציל רק חזית אחת: החזית הפנים־ישראלית.
• חילוק׳ וסות ביחס או סוויה
לשרון ולבגין יש תמיכה רבה בממשלה ביחס לפריצה לביירות המערבית, אך לא
מעט מהשרים חולקים על עמדתו של שר־הביטחון ביחס לסורים. שרון מבקש להכות
בסורים בחוזקה ולסלקם לחלוטין מלבנון, כדי שיוכל להגשים מטרה מדינית חשובה
של המילחמה — הקמת ממשלה לבנונית שתהיה נוחה למדיניותו. מטרה זאת הוא לא
יוכל להשיג כל־עוד נמצאים הסורים בלבנון.
שרים המוכנים להסתפק בפחות מכך, חוששים מפני התוקפנות של שרון נגד
הסורים. הם טוענים כי המילחמה המתמדת נגד הסורים עלולה לגבות מחיר דמים כבד
ומיותר. הם גם חוששים מפתיחת חזית נוספת ברמת־הגולן. כמה שרים שנפגשו עם
גורמים אמריקאיים שמעו מהם כי אם יסולקו הסורים מאזור הבקעה בלבנון על־ידי
מיתקפה ישראלית, לא יהיה לאמריקאים ״מה למכור לסורים,״ ומשום כך יראו האמריקאים
בחומרה רבה צעד שימנע מהם השגת התקרבות סורית לארצות־הבריח.
#הטעות הגדולה -חקוב עו הכביש
בין שרים בממשלה ובחוגים צבאיים רווחת היום ההערכה כי הטעות האסטרטגית
העיקרית של המילחמה בלבנון, היתה הקרב על האחיזה בכביש ביירות—דמשק, וההצלחה
שנחל צה״ל בלחימה זאת.
אריאל שרון ויצחק רפין
סעד חדאד בכופור
פילים חביב ומנחם כנץ
יריבות חדשה
ממלכה חדשה
נוקשות חדשה
שרון היד. סבור כי הוא חייב לתפוס את האחיזה בכביש, כדי לחבור אל הפאלאנגות
של בשיר ג׳מאייל, ולהבטיח חזית רצופה וארוכה נגד הסורים במיזרח ובצפון. אך על־ידי
השגת השליטה על הכביש ניתק שרת את דרך הנסיגה של הסורים ושל אנשי אש״ף
מביירות לעבר דמשק.
בכך השיג צה״ל כיתור טאקטי של ביירות. אך הכיתור הצבאי הטאקטי הפך לביתור
מדיני אסטרטגי. לכד התכיוו יצחק רבין כאשר הוא דיבר על ״הפלונטר״ .אך עתה
תופס צה״ל את השליטה גם בכביש המוליד לטריפולי שבצפון, לשם מציע יצחק רבין
לפנות את לוחמי אש״ף.
• הרחבת תחום השריטה שר חואד
קו הנסיגה האחרון של ממשלת־ישראל, יהיה הרחבת תחום השליטה של רבדסוץ
סעד חדאד.
אם לא יצליחו בגין ושרון בהקמת ממשלה לבנונית נוחה לישראל, ולא יעלה בידם
לסלק את הסורים ואח אש״ף מן המדינה הזאת, הם יסתפקו בכך שחדאד יקבל את
האחיזה ברצועת ״ 45 הקילומטרים״ עד מצפון לעיר צידון. כבר עתה עושים קציני
המימשל הצבאי (״הסיוע האזרחי״) של צה״ל צעדים נמרצים בכיוון זה, ומשליטים את
אנשיו של חדאד ברשויות המקומיות השונות.
שרון ואנשיו סבורים כי גם אם תוקם בלבנון ממשלה כזאת, כפי שהם רוצים בה,
יהיה צויד להבטיח לחדאד את חלקתו שלו, שכן אין לדעת עד מתי תשלוט ממשלה
לבנונית שהיא נוחה לישראל.
#הפריטים 1סורקו מרצועת חדאד
הפליטים הפלסטיניים יסולקו מן הרצועה של 45 הקילומטרים, שבה יחזיק רב-סרן
חדאד. מחנות הפליטים שברצועה זאת נהרסו לחלוטין, ורוב הפלסטינים שהיו בהם
גורשו למעשה צפונה. הדבר בא כדי למנוע קשיים מרב־סרן חדאד, כאשר יהיה עליו
לשלוט בעזרת כוחותיו באזור הדרומי של לבנון. שרון גם מבקש שעת־כושר כדי
להמשיך בגירושם של פליטים חסרי בית אלה אל מחוץ ללבנון כולה, לעבר סוריה
(ראה הנדון).
• חגירה בשמעון -או נגימ״אר?
כיום ברור כמעט לבגין ולשרון שבתנאים הנוכחיים, אפילו יסולק אש״ף מביירות,
בלתי־אפשרי יהיה להקים בלבנון ממשלה יציבה שתהיה נוחה לישראל. טוני פראנג׳ייה,
השולט באזור הצפוני, הוא פרדסורי. הפאלאנגות של בשיר ג׳מאייל אינן מהוות כוח
שאפשר לסמוך עליו מבחינה צבאית, והן אינן מוכנות כלל להילחם. במצב זה, עדיין
לא ברור לממשלה הישראלית אם עליה לתמוך כבשיר ג׳מאייל, שכבר הציג באופן רישמי
את מועמדותו לנשיאות, או בכמיל שמעון, היכול לגבש מאחוריו תמיכה פוליטית רחבה
יותר מזו שיש לג׳מאייל. מדיניות בלתי־ברורה זו של ישראל עלולה להוליך למאבק
מזויין בין הפלגים השונים בלבנון, שיתחיל עוד כאשר חונים במדינה זו כוחות צה״ל.
#הפחד הגדול מעמדת הדדחים
המגע של כוחות צה״ל עם הדרוזים בלבנון לימד אותם כי הכוח הלוחם הרציני
היחידי יכול לעמוד לרשותם של בני עדה זאת. משום כך הוחרמו במהירות כלי־הנשק
שנמצאו ברשותם, ולמעשה עומדים עתה הדרוזים בידיים ריקות מול הפאלאנגות
החמושות. אך אם יסוג צה״ל מלבנון, יוכלו הדרוזים לשוב ולהתחמש ולהפיל כל
ממשלה שלא תהיה נוחה מבחינתם. משום כך מנסה שרון לנקוט במדיניות של הפרד־ומשול
בתוך המחנה הדרוזי, המחולק בתמיכתו בשתי מישפחות עיקריות, מישפחת
ג׳נבלאט ומישפחת ארסלאן. שרון מנסה לקרב את ארסלאן.
• ה״ג סולק ניגלל ציווה הגז
הממשלה הופתעה לחלוטין כאשר נודע בישראל כי גם פילים חביב הועסק על־ידי
חברת־הענק בכטל, כמו שר־ההגנה כספר ויינברגר, וכמו שר־החוץ החדש ג׳ורג׳ שולץ.
הגילוי הבהיר לשרים כי ההערכה שהובאה לפניהם שהייג סולק בגלל פרשת צינור־הגאז,
היא הנכונה.
הייג, שייצג אינטרסים של חברות־נשק, ואף קיבל מיליון דולר מאחת מהן בשנה
האחרונה, היה באופוזיציה לאינטרסים של חברות־הנפט. הוא תמך במימון אמריקאי
לצינוד־הגאז הנבנה בין ברית־המועצות ובין מערב אירופה. צינור־גאז זה יפחית בתוך
שנים אחדות בצורה ניכרת את צריכת הנפט במערב אירופה, והנפגעות העיקריות מכך
יהיו סעודיה ונסיכויות המיפרץ. גם חברות־הנפט האמריקאיות העיקריות ייפגעו
מצימצום בריווחיהן, שכן חברות אלה — ולא המדינות מפיקות הנפט — הן הנהנות
העיקריות מדיווחי הנוזל השחור. כמו כן ייפגעו חברות אמריקאיות כמו בכטל, החתומות
על חוזים ארוכי־טווח עם מפיקות־הנפט, ועלולים להיווצר אצלן קשיי מימון לפרוייקטים
הגדולים.
סילוקו של הייג, שהוא בגדר מהלומה לפרוייקט של צינור־הגאז, נועד לשרת את
האינטרסים של חברות־הנפט האמריקאיות, ושל החברות הקשורות למפיקות הנפט.
• התפנית שד דגיו לא הפתיעה אח מקודניו
העובדה שרבץ התייצב השבוע נגד המטרות מרחיקות־הלכת של מילחמת הלבנון,
לא הפתיעה את מקורביו. במשך תקופה ארוכה מתבטא רבין בחוגים פנימיים במיפלגתו,
וגם באוזני אישים אמריקאיים, בגנות המילחמה. נשמעו מפיו אף ביטויים כמו ״ויאט־נאם
של ישראל״ .לעומת זאת, שמר רבץ כלפי חוץ על תדמית של מי שתומך כמעט
ללא סייג במדיניותו של שרון.
כפל לשון זה, גם אם לא הזיק לרבץ בדעודהקהל הניצית, הרחיק ממנו חברים
במיפלגתו. עובדה זו היא שהביאה אותו לצאת נגד המשך המילחמה, ולקרוא לסיומה
וליציאה מה״פלונטר״ .סיבה נוספת לעיתוי של ההכרזה החדשה: רבין יוצא למסע־הרצאות
בארצות־הבדית, וברור לו ששם לא יוכל להגן על המשך המילחמה כפי שהוא
עושה בארץ.
#ונין במקום שוון?
התפנית המפתיעה־לכאורה של יצחק רבץ מוסברת גם על רקע אחר. רבין מעריך
כי אם ייכשל שרון בהשגת מטרותיו המדיניות מרחיקות־הלכת, והדבר סביר, לדעתו,
יהיו לכך שתי תוצאות. האחת: שרון יסולק מהממשלה או ייאלץ להתפטר. השניה:
הלחץ המדיני על ממשלת־ישראל לגשת במהירות לפיתרון הבעייה הפלסטינית יהיה
חזק במיוחד, ובמצב זה יהיה על בגין לקרוא להקמת ממשלת ליכוד לאומית, שבה
ישותף גם המערך, או חלק ממנו. כדי להבטיח לעצמו את מקומו בממשלה כזאת, חייב
רבין לנתק את עצמו מן המחדל שיהיה קשור בשמו של שרון. אם הוא ימשיך לתמוך
במילחמה על־פי הקווים שמתווה שרון, הוא לא יוכל לבוא במקומו כשר־ביטחון.
שלמה פרנקל
שריון, שהיתר, אמורה להשתתף בקרב
הזה.
הסב רי ם
ל הו רי ם ש כו לי ם
ר פני שמונה שבועות, אי-אפשר היה
€לשער שכך יתגלגלו הדברים. אלי
גבע, אלוף־מישנה, מפקד החטיבה הצעיר
ביותר בצה״ל, עבר את הגבול בין ישראל
ולבנון בראש הטנקים של חטיבת ה שריון
הסדירה שעליה פיקד.
החטיבה השתתפה בקרב על העיר צור.
במשך שעות צללו המטוסים על העיר
והפציצו אותה ואת מחנה הפליטים ב־ראשידייה.
באותה שעה הפגיזה את ה עיר
גם הארטילריה. הטנקים ירו בכינון
ישיר. לפנות־ערב פרצו הטנקים לתוך
העיר.
אחר־כך לחמה החטיבה של אלוף־מישנה
אלי גבע בקרבות קשים יותר, בדאמור
ובכפר סיל. כאשר היה על מפקד ה אוגדה
לבחור את החטיבה שתצא ראשונה
לעבר ביירות, הוא בחר בחטיבה של
אלי גבע. הוא בטח באיש הצעיר הזה,
הצעיר שבמפקדי החטיבות שלו. הטנקים
של אלי גבע התקדמו במהירות, יחד
עם חיל־הרגלים, והגיעו לפרברי ביירות,
ואל ארמון הנשיאות בבעבדה.
יש חיילים בחטיבה הטוענים, כי כאשר
התחיל המצור על ביירות, ההפצצות ה מתישות
והמרוכזות. החללים שנפלו יום־
יום, דק אז התחילו ספקותיו של אלי
גבע. הם טוענים שעד לשלב הזה היה
אלי גבע בעד המילחמה. הוא טען שצריך
להכות באש״ף בכל הכוח.
אחרים אומרים שהספקות שלו התחילו
אולי קודם לכן. כאשר חלפו טורי הטנ קים
שלו על־פני הערים ההרוסות, ה גוויות
שבדרך, והפליטים לצד הדרך.
אחד מחבריו טוען, כי הספקות התחילו
כאשר ביקר, בחופשה הראשונה שקיבל,
אצל הורי החיילים שנפלו בחטיבה שלו.
הוא נוכח פיתאום לדעת, שהוא אינו
שלב לגמרי עם ההסברים שהוא נותן
להורים השכולים.
זה לא היה כמו במילחמה הקודמת,
מילחמת יום־הכיפורים. אז ידע גבע
בדיוק על מה נלחמים ומה להגיד ל חיילים.
שנח אחרי המילחמה הוא סיפר
לעיתונאי לוי יצחק הירושלמי על מה
שאירע על הרמה :
״ביום השלישי של המילחמה ספגנו
היתה לא נעימה. המפקד שלנו, ששמע
על ההוראה הזאת עלה על רשת הקשר
ושאל: האם באמת אין לנו תחמושתו
אמדתי לו: באמת־באמת. אחר־כך שאלתי
אותו: איפה להתייצב בלי תחמושת?
הירהר המפקד והשיב: תפנה אחורה
ותחזור להתחפש. חזרנו. התחמשו, חזרנו,
נלחמנו, נלחמנו והדפנו.״
במילחמת יום־הכיפורים. היה אלי מפקד
פלוגה בצבא הקבע. השיריון לא היתד,
הבחירה הראשונה של הנער שנולד ב נהלל
וגדל בצהלה. הוא רצה להיות
טייס, אך נשר מקורס הטיס והלך ל־שיריון.
חייליו,
ששרתו עימו באותה תקופה
ברמת־הגולן׳ זוכרים אותו כמם־פא מב ריק.
הם יודעים לספר שהוא כבש את
ריגשותיו ולא הראה מה מתחולל בקיר־בו.
הוא תמך בחייליו ועודד אותם ב תקופות
הקשות ביותר, כאשר בזה אחר
זה נדלקו הטנקים, ומן הגדוד נשארו
שרידים בתום הקרבות הקשים נגד ה שירית
הסורי ברמת־הגולן.
ה חיי לי ס
העריצו אותו
לץ יילת ששירתה איתו באותה תקר־י
* פה מספרת :״החבר. הכי טוב שלו,
שמו היד, יאיר סודט. יאיר נהרג, אבל
הוא לא גילה את הכאב שלו. רק אחרי
שנים, הוא קרא לבן הבכור שלו יאיר,
על שמו של החבר שלו.״
היא אינה מופתעת מהצעד של אלי
גבע. היא מתארת אותו כך :״הוא אדם
ישר מאוד עם עצמו. לא חנפן, לא
חנטריש. תמיד אומר מה שהוא חושב.
אדם אמיתי. הוא שלם עם עצמו ועם
התחושות שלו. זה היה אצלו אז. כשהוא
היד, קצין צעיר בן ,22 וכבר מם־פא.
״הוא אדם יוצא דופן, מקורי מאוד
בחשיבה שלו ובתפיסה הצבאית שלו.
הוא היה מין משוגע־גאון כזה. כל ההת קדמות
שלו בצבא היתד, בזכות כישוריו,
ולא בזכות שום דבר אחר. גבע לא
תיכמן ולא התחנף ולא ליקק למפקדים
הבכירים.
״הוא איש מאוד צנוע, מאוד ביישן
ומאוד רגיש. תמיד הוא התקרב אל
יוצאי הדופן ביחידה. היה לנו בפלוגה
מפקד טנק אחד בשם יורם גלם׳ בחור
מיוחד מאוד מקיבוץ חפצי־בה. גבע אהב
אותו אהבת נפש. כשיורם נהרג במיל־
״אם אנו מתחילים במילחמה יהיה לנו יותר קל לנצח,״ אמר לפני חמש
שנים .״ברוב המיקדים לא חייתי רוצה שנעשה נאת. ברוד שאני
מתנגד להצעה לפתות במילתמה רק מפני שלא משיגים את השלום!״
^ לי גבע נכנם לביתו. בדרך הוא
י מסביר בחיוך מבוייש קצת, שהוא
אינו יכול לדבר. אלי גבע, בן ,32 הוא
גבה קומה, שחור שיער וכחול עיניים.
הוא גר בבית דירות ברעננה. שכנה אחת,
שעוברת במקום ורואה את המצלמות
מבזיקות, אומרת :״אה, זה זה ז זה
הקצין שמוריד את המוראל של העם?
איך אפשר בזמנים כאלה ׳ 1
אלי גבע מושך בכתפיו ומפשיר.
הוא כבר אינו לובש מדים. שערו
פרוע קצת, מסביב לעיניו יש כתמים
כהים של עייפות. הוא אינו מגולח, וחול צת
הפסים שהוא לובש מופשלת מיעל
למיכנסיים.
הוא •נבוך מאוד. הכל קרה פיתאום.
פיתאום הוא כבר איננו חייל, הוא, שכל
חייו חונך להיות חייל, שכמעט מחצית
מחיייו עברה עליו בשרות הצבאי, ושחשב
שעוד יהיה חייל שנים רבות.
וזה קרה לו דווקא בעיצומה של מיל־המה
קשה. הוא היד, גיבור במילחמה
הזאת, כשם שהיה גיבור במילחמות ה קודמות
שלו. הוא היה יכול להישאר
בצבא ולהיות גם גיבור קרב הפריצה
לביירות המערבית.
אבל אלי גבע בחר בדרך אחרת. הוא
היה לגיבור הקרב נגד הפריצה לגיא-
ההריגה של ביירות המערבית. אלי גבע
ביקש לשחררו מתפקידו כמפקד חטיבת
התקפה קשה באיזור הצפוני של הרמה.
ההתקפה התחילה עם זריחת השחר. ה לחימה
היתה באמת של מעטים מול רבים.
לחמנו מתוך ידיעה שבדרום הרמה חדרו
הסורים פנימה לתוך השטח שלנו. הגענו
למצב שהכוח שלנו נשאר כמעט בלי
תחמושת. בכל טנק השארנו שניים־שלושה
פגזים לד־,גנו־,־עצמית במיקרה חרוב.
דיווחתי על המצב וקיבלנו אישור לנוע
לאחור ולהתחמש.
״ממש באותם רגעים הגבירו הסורים
את התקפתם על הכוח הקטן שהשארנו.
ניתנה לנו פקודה לחזור גם בלי תחמושת כדי ׳שהסורים יראו טנקים נוספים
בשטח ויחשבו שי־ש תגבורת. הדרך חזרה
חמה, גבע לא הראה את הרגשות שלו,
אבל היו ימים שהוא היה מזכיר את
יורם בהערצה. ואחר־כך יאיר סוויט,
החבר הבי טוב שלו. נהרג׳ ונודע לו
שאחיו יונתן התעוור. אבל הוא לא נתן
לעצמו לשקוע בדיכדוך, ולא נתן לנו
לשקוע בדיכדוך. הוא עודד וחיזק את
כולם.
״החיילים שלו העריצו אותו ואהבו
אותו. נ ם המפקדים וגם השין־גימלים.
הוא תמיד ידע לתת יחס ולתת חום
לחייל פשוט, והחיילים החזירו לו הרבה
אהבה. התכונה הכי בולטת אצלו, זה
שהוא אנושי. פשוט בן־אדם. רואים את
זה מייד כשמסתכלים עליו. אם יש לו
תכונה רעה׳ זה שהוא תמיד רוצה לוויות
הכי טוב.״
מי שהיה מפקד פלוגה כשמלאו לו
21 שנים, היה לסגן מפקד גדוד כשהוא
בן . 23 זה היה מייד אחרי המילחמה.
אומרים שהוא קיבץ את שאריות הפליטה
•שנותרו אחרי ד׳מילחמה, והקים גדוד.
היה זה מפקדו, אביגדור (״יאנוש״) בן-
גל שהתחיל לטפח אותו. קצינים המכירים
את שניהם אומרים, שהם קורצו מאותו
חומר :״תמיד אומרים מה שהם חוש בים.״
קצין,
ששירת כמפקד פלוגה בגדוד של
אלי גבע, מספר :״הוא מוכשר בצורה
יוצא מן הכלל. כבר אז היד. ברור שצפוי
לו עתיד מזהיר. הוא היה מפקד מעולה
אבל צה״ל לא היה מוכן לוותר, ו אלי
גבע נשאר בצבא. כאשר היה מפקד
קורם בבית־הספר לקציני שיריון, לפני
חמש שנים, אמר גבע דברים שהיום הם
מקבלים משמעות חדשה :״אני יודע שאם
נתחיל במילחמה יהיה לנו יותר קל
לנצח. אך ברוב המיקרים לא הייתי רוצה
שנעשה זאת. הייתי משלם בעד הסיכון,
כי אני מאמין שהצבא יכול לעמוד בכך.
ברור שאני מתנגד להצעה לפתוח במיל-
חמה, רק מפני שלא משיגים את השלום.״
כאשר הוא נשאל אז מה צריכות להיות
מטרות המילחמה של צה״ל היתה תשו בתו
:״לשמור על הקיים.״ הוא אמר גם
את דעתו בבעיה הפלסטינית נ יולי׳
לעמוד מולה ללא חשש יעם־חוסן נפשי.
צריך לחפש כל דרך וכל סיכוי לשלום,
אך מתור חוסן פנימי. להמשיך ולשאוף
לשלום גם אם לא יושג.״
ל הגי דלא
בלי ל הי בהל
ומיקצוען, אבל גם בן־אדם חושב ומת לבט.
היתד• .לו כאריזמה לא־נורמלית.
החיילים שלו העריצו אותו.״
אחרי המילחמה למד אלי גבע באוני ברסיטת
בר־אילן. הוא נשא לאשה את
ליאורה, שלמדה מישפטים, ולזוג נולדו
שלושה ילדים. בתקופה מסויימת היו לו
הירהורים על עזיבת הצבא. החיילת,
ששירתה איתו במילחמת יום־הכיפורים,
אומרת שהיה לו צד נוסף :״הוא היה
גם איש־ספר, אינטלקטואל, הוא התעניין
מאוד גם בדברים שקורים מחוץ לצבא.״
ף אותה תקופה הכיר גבע טנק חדש
• ואדם חדש. הטנק היה טנק המרכבה,
שהיה בראשית דרכו. האדם היה האלוף
ישראל טל, שעבד על פיתוחו של הטנק.
טל הוא בן דורו של אביו של אלי גבע,
יוסף (״יוסק׳ה״) גבע.
יוסף גבע (גלסברג) נולד בווינה ב־
. 1924 כאשר הגיע לישראל הוא צורף
להגנה, ומשנת 1941 הוא גוייס לשירות
מלא. במילחמת העצמאות היה גבע מפקד
פלוגה ואחר־בך מפקד •גדוד בחטיבת
גבעתי, והשתתף בקרבות על פתיחת
הדרך לירושלים, ונגד הצבא המצרי.
במילחפת 1956 הוא היה מפקד חטיבה,
ואחר־כך היה מפקד אוגדה.
בשנת 1957 מונה יוסף גבע לראש
מחלקת ההדרכה במטכ״ל, ואחר־כך היה
מפקד פיקוד מרכז. ב־ 1967 הוא היה
נספח צה״ל בארצות־הברית ובקנדה וכאשר
השתחרר׳ אחרי שנתיים, קיבל
את ניהול רשת החנויות שופרסל. עכשיו
יש לו חברה לייעוץ כלכלי.
את שלושת ילדיו גידלה אילנה. אשתו
השניה. אלי גבע היה בן , 13 כאשר
נישאו יוסף גבע ואילנה.
קשה לדעת אם גבע מופתע מהצעד
של בנו. במילחמת הלבנון שירת יוסף
גבע כקצין קישור. היו לו שני בנים
שלחמו במילחמה. על הביקור שלו אצל
אלי הוא סיפר :״אחרי הפסקת האש
לקחתי ג׳יפ ונסעתי לבקר אצלו. קיבלתי
על לחימתו הדים מגורמים שונים. שר־הביטחון
אמר לי שהוא היה הכי־הכי טוב,
אבל כדי שלא להתרברב׳ אומר שהוא
היה בין החשובים. הבן שלי למד בגיל
מישפחת חיילים
אלוף יוסף גבע ואילנה אשתו, בעת כהונתו
כנספח צה״ל בוושינגטון, בפגישה עם נציג מדינה
אפריקאית. שלושת בניו של גבע, אלי, יונתן ודני, המשיכו את המסורת הצבאית שלו.
צעיר להגיד, לא׳ למפקדים בלי להיבהל.״
על ה״לא״ שאמר אלי גבע אומר אביו :
״אני אבא שלו, ואבא אוהב את הבן
שלו. אני רוצה שהוא יוכל לחיות בארץ
הזאת. בני הולך נגד ממשלת ישראל
וצה״ל ואני, כאביו, עומד מאחוריו. לא
יעצתי לו לעשות זאת׳ אבל אחרי שעשה
זאת אני עומד מאחוריו. הוא לא החליט
לסרב פקודה. הוא ביקש להחליף אותו
במשימה הזאת. זה המינימום שאדם עם
מצפון יכול לעשות.׳׳־
אלי גבע גילה למפקדיו מה דעתו על
המילחמה כבר לפני שבועיים. היו אז
שיחות רבות, על הגבעות שמסביב ל ביירות.
בדרך כלל היו השיחות בין
המפקדים והחיילים לבין עצמם. אך אלי
אמר מה דעתו בשיחה שבה היה נוכח
צועד בקורס קצינים 3־ ^ 1נ בגולן
צבאית מזהירה. עוד בתחילת דרכו התבלט והיה משכמו ומעלה.
אלי, שאיבד את רוב חייליו במילחמת
יוס־הכיפורים, חברו הטוב ביותר נפל
וי ל ה
ריו ווו וחיו
ואפ
נוו ד ד
הרמטכ״ל. רפאל איתן השיב, אך אלי
גבע לא השתכנע. הדברים המשיכו להציק
אלי גבע לא חשב שהפריצה ל ביירות
המערבית תפתור בעיות. הוא
חשב שהיא תיצור בעיות. הרבה מחייליו
ייהרגו. הרבה אזרחים ייהרגו, ומילחמה
כזאת לא פותרת בעיות פוליטיות.
״ טי פהמרה,
ב די דו ת ״
^ אשר אמר למפקד האוגדה שלו
• שהוא רוצה להשתחרר, היתד, ה תגובה
הראשונה תדהסה. האפשרות ש־בצה״ל
יכולה לעבור דרך ישרה בין
המהשבה ובין המעשה, היתה תקדים.
הפרשה הגיעה לדרגים הגבוהים ביותר.
בזה אתר זה נפגש אלי גבע לשיחות
עם הרמטכ״ל, עם שר־הביטחון, עם מפקד
פיקוד הצפון ועם ישראל טל.
יתכן שישראל טל סיפר לו בפגישה,
כי גם הוא סירב פעם למלא פקודה.
היתה זו פקודתו של דיין להרוס את
הכפרים המצריים באיזור שהיה בשליטתו
של טל במערב התעלה. סל דרש אז
שהפקודה תינתן בכתב. דיין לא הסכים,
והפקודה של שר־הביטחון לא מולאה.
אבל הפעם היה ד,מיקרה שונה. במיקרה
של אלי גבע לא היה מדובר בפקודה
בלתי־חוקית, והוא ביקש להימנע מן ה מצב
שבו יהיה עליז לסרב פקודה.
הפגישה האחרונה היתד, עם מנחם בגין.
הפגישה היתד, קשה לשניהם. היה ברור
שלא יהיה כבר פגישות נוספות. אחרי
ראש־הממשלה אין עוד איש. לבגין הת ברר,
שדעתו של אלוף־מיישנה אלי גבע
היא נחרצת. גם אם היו למישהו מחשבות
על כך שאלי גבע יוכל להישאר בתפקיד
אחר בצד,״ל, הבהירה הפגישה עם בגין
שזה לא יקרה. היתד, זז החלטתו של
ואש־הממשלד, שאלי גבע ישוחרר מצה״ל.
כך נקטעה הקאריירה של איש, שידע
להיות גיבור מילחמות, אבל ידע להיות
גיבור גם כאשר התנגש צו מצפונו עם
ציוויי המילחמה ,.במילחמה בין המצפון
והמחשבה ובין המילחמה והקאריירה גבר
המצפון.
במישפט קצר אחד חשף אלי גבע טפח
מריגשותיו :״הטובים בחבריי נפלו. יש
טיפה מרה על נפילתם. יש עצבות. איי
מרגיש בדידות.״
זהו אלי גבע, מי שהיה מפקד חטיבת
שדש מיימון
שיריון בצה״ל.
במדינה
,.אם היה מ
שיצחק אחרי
תרא בי ב
ה עי ר ה
0ו1ג;רי
מלך החומוס הירושלמי י
פתח מיסעהה,
ולבל התל״אביבים
שימחה ובהלה
לא מתלהב מלנדאו, זה אינו אומר
שגם לשרון מותר.
הזאת, אנחנו
נואר 1מ;י זה
יהיה־ אומרים
הנת. נ י 0
הצב איים
ללנדאו, שהיה כתב צבאי ב מעריב,
דואג דווקא הכתב הצבאי
של מעריב, אחריו, שהוא עכשיו
היועץ לענייני תיקשורת של אריאל
שרון. זהו אורי דן, שהגה את ה רעיון
להציב את לנדאו בראש ה-
שק״ם בעצם ימי המילחמה. אורי
דן העריך שהידיעות על המילחמה
ידחקו את המינוי הבעייתי אל תח תית
עמודי העיתונים, ולא טעה. ה עיתונים
לא הקדישו שורות רבות
לכך שמי שעומד לנהל את רשת
החנויות הגדולה של שק״ם יצא
זכאי מחוסר־הוכחות במישפט ש היה
לו על פריצה לחנות גדולה
אחרת.
שתי
חזי תו ת
ך* ן מנהל מילחמה בעוד חזית
י חשובה: נגד יועץ ראש־ה־ממשלה
לענייני תיקשורת, אורי
פורת. כל אחד מהם מנסה לייחס
לפטרונו את ההצלחות, ולהשליך
את הכישלונות על הפטרון של ה יריב.
אל המאבק הזה נקלעה עכ שיו
גם צמרת רשות־השידור. עו בדי
הטלוויזיה הבכירים התחילו
מנכ״ל
לדרוש את סילוקם של
רשות-השידור, טומי לפיד, ושל
מנהל־הטלוויזיה, טוביה סער, ב
אורי
פורת ופטרונו
רק הצלחות
רבים מאוד כבר כאשר עבדו יחד
במעריב, אלא שעכשיו התחלפו ה יוצרות,
וטומי לפיד הוא המבקש
את קירבתו של אורי דן.
בחזית אחרת נאבק אורי דן
נגד הכתבים הצבאיים של היומו נים.
כמעט כולם — איתן הבר
מידיעות אחרונות, יעקב ארז מ מעריב,
זאב שיף מהארץ, משבחים
את הישגיו של צה״ל, אך זוקפים
אותם לזכותו של הרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל איתן, ולעומת זאת
אינם מתלהבים מתוכניותיו מרחי־קות־הלכת
של שרון. התגובה של
אורי דן:׳ הוא סוגר לפני הכתבים
הצבאיים האלה מקורות אינפורמצ יה.
חגי
אשד
מבול מיכתביס
וכד כן־עמי, השולט במח־
? צית ממניות היומון מעריב,
עוסק עתה בניו־יורק בשליחות הס ברה
פרטית משלו. הוא טוען באוז ני
כל מי שמוכן לשמוע כי שליחי
ההסברה של ישראל ״הם אפסים
גמורים.״ בן־עמי מרוצה למדי מ הקו
של עיתונו, שלמרבית ההפ תעה
לא התייצב באופן חד־משמעי
ולאורך כל החזית מאחרי מטרות
המילחמה של בגין ושרון. בכך מ חסל
בן־עמי חשבון קטן עם שרון.
הסברה בניו־יורק
דימישרד־הכיטחץ יש הטו-
י— ענים כי כתבים אלה כות בים
את הערכותיהם ואת הפרשנו יות
שלהם על־סמך אינפורמציה
לא מספקת, כאשר יגיע הזמן לג לות
את האמת על מהלכים מסו־יימים
של המילחמה, טוענים אנשי
שרון, יהיו הכתבים האלה לצחוק
כאשר יתברר כי לא ידעו הרבה.
הכתבים הצבאיים אינם מתרגשים.
אחד מהם אמר כך :״אם יהיה עוד
זאב שין ד ובגין
אורי דן ושרץ
הצחוק האחרון
רחוק מהכותרות
הוא אמנם אינו מתלהב יותר מדי
מחתנו, אלי לנדאו, אבל הוא גם
לא היה מרוצה מכך שלנדאו הור חק
על־ידי שרון בחודשים האחרו נים,
והוחזק במקרר. אם בן־עמי
גלל מה שהם כינו מחדלים. לפיד
יודע היטב שרבים משרי הממשלה
אינם מרוצים ממנו, והוא מנסה
להשיג את תמיכתו של שרון באמ צעות
אורי דן. שני אלה היו מקו
רו ת
~ ״דבר״
מי שיצחק אחרי המילחמה הזאת
— אנחנו נראה מי זה יהיה.״
ליומון דבר יש צרות שהוא לא
ידע כמותן בעבר. הכתב המדיני
הבכיר של ביטאון־ההסתדרות, חגי
אשד, זוכה לקיתונות של ביקורת
מצד קוראי העיתון, התוהים כיצד
אפשרית תמיכה נלהבת כל־כך ב מטרות
המילחמה של שרון בעיתון
של מיפלגת־העבודה, והמערכת נא לצת
להסביר שגם דעתו של אשד
לגיטימית. חבריו של אשד טוע נים
כי מבול המכתבים אינו מיק רי,
והוא התחיל אחרי שאשר תקף
בחריפות את חבר־הכנסת הבעייתי
של מיפלגת־העבודה, יוסי שריד.
ביומון ידיעוודאחרונות יש צרות
מסוג דומה. הקריקטוריסט של ה יומון׳
מייק^ פירסם בגיליון יום שבה השישי השבוע קריקטורה
מצוייר ערפאת כאשר על השכפ״ץ
שהוא לובש רשומים שמותיהם של
אורי אבנרי, יוסי שריד, שולמית
אלוני, ומתנגדי מילחמה אחרים.
הקריקטורה התפרסמה בעמוד שבו
כותבים ,.השמאלנים״ של היומון,
שאינם רחוקים בדיעותיהם מן ה אנשים
שהופיעו על השכפ״ץ של
מייק. אלה תוהים אם תתיר מער כת
ידיעות אחרונות למייק לצייר
קריקטורה כזאת כאשר שמותיהם
של זיוה יריב, עמוס קינן, בועז
עברון וסילבי קשת מצויירים על ה־שכפ״ץ
של ערפאת.
עיתונאים רבים בטוחים כי ב-
בתקופה האחרונה ״יש מי שמושך
בחוטים של הטלפונים שלהם, ויש
כאלה המקפידים שלא להתקשר
מבתיהם או ממערכות העיתונים.
גם כאשר הם מטלפנים מטלפונים
ציבוריים, הם משתמשים בקודים
מוסכמים עם בני־שיחם. יש גם
עיתונאים שסבורים כי עוקבים אח ריהם
ממש.
בעניין אחד זכתה עד כה הממ שלה
לשיתוף פעולה מלא מצד
חלק גדול מהעיתונאים: היחס אל
אש״ף. הצעתו של חברת מערכת
מעריב לגנות את אורי אבנרי נדח תה
אמנם, על־ידי חברי אגודת-
העיתונאים בתל־אביב, אך מלבד
זאת מקבלת העיתונות ככלל את
מדיניות הממשלה. לשיא בעניין זה
הגיעה הטלוויזיה הישראלית, שלא
טרחה להודיע בראש מהדורת ה חדשות
שלה על הכרת ערפאת בהח לטות
האו״ם, וכאשר עשתה זאת
לבסוף הביאה בצמוד לכך תגובות
של פוליטיקאים אמריקאיים מדר גה
שניה ושלישית.
באחד היומונים תבע אחד העי תונאים
לערוך בדיקה, כדי לברר אם
אמנם היה העיתונאי של העיתון ב-
מסיבת־העיתונאים שערכו מתי פלד לפני ועצאם סרטאווי בפאריס
שבוע. העיתונאי דיווח על האירוע
כששמו חתום על הכתבה, אך לעי תונאי
השני נראה היה כי הוא קי בל
את כל הפרטים מכתב של יו מון
אחר.
״אבו-שוקרי בא לתל-אביב״ הוא
שם מקורי מאוד של מיסעדה קט נה
החיה וקיימת מזה כחודש ימים׳
ברחוב שינקין בתל-אביב. למקום
סגנון ערבי־ירושלמי, עם שטיחים
מצויירים ותיקרה גבוהה לבנה.
מה בעצם מייחד את המקום מ שאי
מיס*׳ יי׳ ״זרחיות בישראל?
ובכן, זו מיסעדה על טי״-״ החומוס
והפול. להבדיל מבימות־זלי/יח
רות אין בשרים על האש וכגון אלה,
ומאחרי השם אבו־שוקרי בא לתל־אביב,
מסתתר האיש, יאסר אבו־שוקרי
הקטן.
השורש של החומוס. הוא
בן ,32 משופם ובריא־גוף, בעל עי ניים
ירוקות חייכניות ושיער בהיר
ורך. הוא גם בעל היסטוריה. מספר
אבו־שוקרי הקטן בחיוך :״היתד.
לנו, ועדיין יש לנו מיסעדת א בד
טוקרי בעיר העתיקה בירושלים.
מאז 1975 התחילו לבוא אלי שני
אורחים ישראלים קבועים: דני
ואנקי. לא תאמינו, אבל הם היו
באים במיוחד בשביל החומוס ו הפול
שלנו. הפכנו גם חברים ב לב
ונפש, רק בגלל האוכל. ולא רק
הם היו באים אלינו, בכל הארץ
הכירו אותנו. אני הרי הבן של
אבו־שוקרי הגדול,״ מתנפח יאסר
בגאווה.
למה אבו־שוקרי הגדול? כי ה אבא
הוא השורש של ״מישפחת
החומוס הירושלמית״ הידועה ביו תר
בעיר העתיקה, והקיימת כבר
כ־ 30 שנה. מאז ילדותם החל אבו־שוקרי
הגדול להכניס את הבנים
לעסקי החומוס והפול, עד לאותו
יום שגו התחילו חייו של בכור
הבנים, יאסר, להשתנות.
טרי־טרי. מספר דני קדמי בן
ה־ ,36 אחד הבעלים של המקום:
״יום אחד החלטנו אנקי ואני שזהו.
במקום לרוץ לירושלים בכל פעם
שמתחשק לנו חומוס נביא את ה־חומוס
לתל-אביב. למה לא? רצי נו
שגם אנשי תל־אביב יטעמו ד
יהנו מהחומום הנפלא היוצא מידיו
של יאסר, ובכלל, שיהיה קרוב.״
ליאסר אבו־שוקרי היו התלבטו-
יות לא מעטות: לרדת לעיר הג דולה
או להישאר בחיק המישפחה.
בדמיונו ראה עולם חדש ומלהיב.
אך אבו־שוקרי הגדול התנגד, כי
אשתו של יאסר וארבעת ילדיהם
ישארו לבד בבית.
אך הפיתוי שהציגו דני. ואנקי
היה גדול, ויאסר נסע לתל-אביב.
תיכף שכרו לו החברים דירה צנועה
ביפו ופתחו לו מיסעדה .״זה כבוד י
גדול בשבילי שהמיסעדה
שמי,״ מציין יאסר בחיוך מתוק.
״החומוס שלנו טוב יותר מכל מיס-
עדה אחרת, אני עושה חומוס טרי-
טרי, במקום, מגיש לך אותו בצל חת
כמו חבילה יפה, לא מרוח
סתם ומשעמם. ככה זה מעורר תי אבון!״
ויאסר מדגים: הוא לוקח
מקל עץ קטן ומעוגל בצבע לבן
— התעסה — ומתחיל לדפוק חזק
על החומוס.
טעם גן־עדן. למיסעדה נכנ סים
בינתיים אכלנים רעבים, קו נים
חומוס ירושלמי בפיתה, או
אפילו פול חם, ונעלמים בפתח ב חיוך
רחב. אך הכי-הכי הם מתלה בים
מגרעיני־הצנובר, המוגשים
כאן בשמן־זית טהור, וטעמם טעם
גן־עדן.
יש כאן גם לבנה, גבינת־עיזים
מלוחה המוגשת עם פלחי עגבניות.
״העיקר, אין שום בשרים, לא מבו שלים
ולא על האש, כדי שלא ל קלקל
את הטעם. חוץ מזה, באים
אלי כל הבוהמה של תל־אביב, ו הרבה
אשכנזים, אינשאללה.״
ה עו ל ם הז ה 2543
צחי הנגב׳(משמאס
אצל מנחם בגין,
ואש־ העמשרה,
קיבר, יעומת זאת,
העציו המשוחרר
ביגלל נפקדות ־
הנגב*
עצומה
צחי
נוס ער מעשיו
ו יצא השבוע
ושליחות ה סנו ה
מטעם הממ שלה
דמעו
המידחמה ונדון
לשבועיים מעצד
בחוץ
צחי הנגבי, שלא כיבד את החוק הצבאי
לפני המעצר, לא העלה בדעתו להתחיל ל כבדו
אחרי שנידון. הנגבי שיכנע את ה־קצין־החוקר
מטעם המישטרד. הצבאית לפ תוח
לו תיק, ולשחררו עד להעמדתו לדין.
נפק דו ת
עיתונאי כרגע
על ה אנ דרטה
אצל זזומייני
ך* מ חני ם שעסקו בהחזרת ציוד ו בהמתנה
לשיחרורם אחרי הלחימה ב לבנון,
התבוננו ללא עניין רב במעשיו של
צחי הנגבי. הוא התרוצץ ליד מיפקדת־הח־טיבה
כשבידו גיליון־נייר, וביקש מחיילי-
המילואים שעברו בסביבה לחתום על הע צומה
שהוא הכין.
מי שנדהם מן המעשה היה סגן־מפקד ה חטיבה.
הוא תבע מצחי ד,נגבי, בנה גבה־הקומה
והמתולתל של חברת־הכנסת גאולה
כהן, לתת לו להציץ בעצומה. אופייה הפו ליטי
היה ברור לגמרי. היתד, זאת הצהרת
תמיכה בממשלת־ד,ליכוד ובמילחמת־ד,לב נון.
הנגבי היה לבוש במדי צה״ל בשעה
שעסק בהחתמה, וגם החיילים שאותם הוא
החתים לבשו עדיין את המדים הירוקים.
הסמח״ט הורה להנגבי להתייצב לפניו
למישפט. הוראות ספר־החוקים הצבאי הן
ברורות לחלוטין במיקרה זה. כל חותמי ה עצומות
שקדמו להנגבי, ושהחתימו את חיי לי
המילואים על מחאות נגד המילחמה ונגד
מדיניותו של שר-הביטחון, הקפידו לעסוק
בהחתמה רק אחרי שהשתחררו משירות
המילואים, ולא לבשו עוד מדים. אך צחי
ד,נגבי חשב שלו יש חסינות.
לא כך חשב הסמח״ט. הוא דן את הנגבי
למעצר של שבועיים בעוון פעילות פו ליטית
בצבא, אך לא טרח לשלוח עימו
חייל מן היחידה אל בית־הכלא, כפי שנהוג
לשלוח עצירים. הוא שלח את הנגבי לבדו
למישטרה הצבאית.
^ וא החליט להרוג בעזרת העצומה
הזאת כמה ציפורים בידיה אחת. רא שית
— להשיג לעצמו פירסומת אישית.
שנית — להגיע לפגישה עם ראש־הממשלה
מנחם בגין, ושלישית — לנסות ולרכך את
הרושם הקשה שהותירה פגישה אחרת בין
אבי בורג, שנפצע לפני שנתיים בצניחה,
ולמרות שהוא מתהלך בעזרת מקל, גויים
והשתתף במילחמה בלבנון. אך הנגבי הור חק
מהיחידה בגלל נפקדות. זו היתד, קשורה
אף היא בפעילות פוליטית. הוא נפקד משי רות
המילואים שלו בגלל מילחמתו נגד
חיילי צה״ל ממרומי האנדרטה בימית.
בעזרת קשריו הצליח הנגבי לחזור לגדוד
אחר ביחידה.
ב מ קו ם לכל א
לכך מספר חייל אחר בגדוד של אבי
? בורג. זהו העיתונאי, איש דבר, נחום
מחו ׳ 1x0מנה׳ המחראות של מחנה צריפי!
ויגידו: מו בוניו, אנחנו מאחוריו!
ראש־ד,ממשלה וחיילי מילואים ביחידת ה צנחנים
— הפגישה שנערכה כמה ימים
קודם לכן בין בגין ובין אברהם (אבי)
בורג, בנו של שר-הפנים יוסף בורג.
כדי להשיג זאת, היה צורך לסטות קצת
מן האמת, אך זה לא הרתיע את הנגבי.
הוא פירסם כי על העצומה שתוגש לראש-
הממשלה חתומים חיילים מיחידתו של אבי
בורג.
הנגבי אכן היה שייך פעם ליחידתו של
לארץ
ברנע. הוא אומר :״איזה מג״ד פראייר ב גדוד
אחר של החטיבה הסכים לקבל אותו
לגדוד שלו. אני את צחי הנגבי לא ראיתי
כל המילחמה. ביום ד,שיחדור, ליד מיפ-
קדודהחטיבר״ ראו אותו מחתים אנשים על
פטיציה. אני את הפטיציה לא ראיתי. יגאל
גורן מהטלוויזיה, שעושה מילואים במיפ־קדודהחטיבה
ושראה את ד,פטיציה, סיפר
שהיא תמכה במילחמה.״
ברנע הופתע מאוד כאשר האזין לרדיו
פטיציח פוליטית
אחרי שיחרורו. הוא ממשיך ומספר על
השתלשלות הפרשה :״במוצאי שבת שעב רה
24 ,שעות אחרי שיחרורי מהמילואים,
אני שומע ברדיו, בכל מהדורות החדשות
שלמחרת היום ייפגש בגין עם רוב חיילי
היחידה של אבי בורג, התומכים במילחמה.
ואני לא ראיתי שחיילי היחידה שלי חת מו
על הפטיציה.
״חשבתי לעצמי שזה לא יתכן ! טילפנתי
לאורי פורת, יועץ ראש־הממשלה לענייני
תיקשורת, והוא התחיל לגמגם: אני לא
אחראי על הרדיו. נכון, חיילים עומדים ל היפגש
עם בגין, אבל אתם התחלתם ! ל מחרת
הלכתי למישרד ראש־הממשלה. אמרו
לי שזו טעות. שאלה אינם חיילים מהיחי דה
של אבי בורג, אלא מיחיז׳ה אחרת.״
ברנע דוחה את הפרשה כחמורה ביותר :
״לישכת ראש-ד,ממשלה ניסתה להאחז ב-
פטיציה של אדם שבגלל הפטיציה הזאת
הלך לבית־הסוהר, והוא עושה דבר חסר-
תקדים ומנסה לדבר בשם נציגים של חיילי
צד,״ל. תתארו לעצמכם, שמחר יבואו מנקי
המחראות של מחנה צריפין ויגידו: מר בגין,
אנחנו מאחוריך. הרי מצב כזה יכול להיות
רק אצל חומייני, לא אצל ראש־הממשלה
בגין !״
אצל ראש־הממשלה בגין, לעומת זאת,
קיבל ד,עציר־ד,משוחרר צחי הנגבי פרס על
מעשיו, ויצא השבוע לשליחות הסברה מ טעם
הממשלה בחו״ל.
האיש על גדר־התיל
שמעתי פעם את הדימוי מפי לובה אליאב. הוא סיפר
על שירותו בחיל־החפרים בצבא הבריטי, ועל הדרך
שהיתר. נהוגה אז להסתערות על יעד מבוצר.
בעת ההסתערות היה איש אחד רץ קדימה •,ושוכב
במלוא קומתו של גדר־התיל. חבריו היו דורכים עליו
בריצתם קדימה, וכך היו עוברים את הקונצרטינות.
זה לא היה תפקיד נעים, אש האוייב התמקדה בו,
התייל חדר לגופו. אבל זה היה תפקיד חיוני. בשכבו על
התיל, הוא איפשר לחבריו להסתער, לכבוש,ולד,ישרד.
דימוי זה חולף בימים האחרונים בראשי.
אנו המעטים, שקיבלנו על עצמנו לפתוח בהידברות
עם מנהיגי העם הפלסטיני, רצנו קדימה ושכבנו על התיל.
כל הדמגוגים מימין ומשמאל, כל הקארייריסטים המבקשים
להיבנות מהסתת ההמונים, מאנשי הרב כהנא ועד לחברי
בשל״י, צולפים בנו. הוגדרנו כבוגדיסד כנועצי סכין בגב
צה״ל, כסוכני האוייב. דיימו עלינו ברצח, במישפט.
אותם שהיו צריכים לבוא אחרינו שוכבים בינתיים על
הארץ ופוחדים לזוז. אנחנו שוכבים על הגדר. לבדנו.
אבל אנחנו יודעים שזהו תפקיד חיוני. יש לנו מילחמה
עם העם הפלסטיני. את המילחמה יש לסיים בשלום. כדי
להשיג שלום, צריכים להידבר. כדי להידבר, צריכים
הנועזים ביותר לרוץ קדימה ולפלס את הדרך.
לא בימי שלום, אלא בימי המילחמה. בעיצומה של
המילחמה. כדי להפסיק את המילחמה.
האם זה נעים? לא, זה לא נעים.
האם זה דרוש? כן, זה דרוש.
לכן אנחנו עושים זאת.
האחרים יבואו, ידרכו עלינו ויעברו את המחסום. אולי
לא היום, אלא מחר. כשזה יהיה פחות מסוכן, ואחריהם
תבוא ממשלת־ישראל.
ולעומת זאת — מתי פלד. אדם המסוגל לשלב נתונים
צבאיים ומדיניים, היסטוריים ועכשוויים, אמנותיים ומע שיים.
איש שמחשבתו הביטחונית אינה מצטמצמת למה
שיקרה בחודש הבא, והמסוגל לחשוב גם על הדור הבא.
ראיתיו בחברת גדולי-עולם, והם מתייחסים אליו ב כבוד.
בחוגים בינלאומיים יצא לו שם של ישראלי מסוג
חדש: הוגה־דיעות ואיש־מוסר, פטריוט בעל חוש־צדק
הרואה גם את הזולת. חייל אינטלקטואלי. כאשר חלם
זאב ז׳בוטינסקי על חייל עברי, הוא לא חשב על איש כמו
רפאל איתן. הוא חשב על איש כמו מתי פלד.
מתי פלד אינו נתון להשפעת אגשים גם לא אנשים
הקרובים לו ביותר. הוא מתקדם בכוח עצמו, צעד אחרי
צעד, בדרך של חשיבה עצמאית. וכאשר הוא משוכנע
פנים חד שו ת ב מר אה
הבריא 1החולני
יצחק רבין אמר, כי מי שמקיים מגעים עם אנשי אש״ף
הוא ״חולני.״ הוא הזכיר במיוחד את האלוף במילואים
מתתיהו פלד. הוא שאל בקול רם איד זה קרה שמתי פלד,
אדם שהוא הכירו בימי שירותו הצבאי, שהיה חברדלנשק,
עושה דברים כאלה.
יצחק רבץ אומר שמתי פלד הוא חולני.
אני מתאפק מלומר כאן מה שעלה בדעתי, ברגע ש קראתי
את הדברים. אומר רק זאת:
אני מכיר היטב את יצחק רבץ, ואני מכיר היטב את
מתי פלד.
תמיד היתד. לי סימפאטיה מסויימת ליצחק רבץ -סימ פאטיה
המהולה בצער עמוק על חולשותיו הבולטות. בירב־תיו
פומבית בהגיעו לשילטון. ניסיתי לעזור לו בכמה
פרשות. השתדלתי להצילו ממעשיו של עצמו. ניהלתי
ויכוחים עליו עם אישים ברחבי העולם, ולפחות פעם אחת
עם ראש־ממשלה מסויים, והגנתי עליו מפני ביטויים של
בוז ולעג. גם רבץ התייחס אלי תמיד בהגינות. בשנים
הראשונות של המגעים שלנו עם אש״ף הגן על פעולתנו
במיסגרת החוק. אין לי כל טינה כלפיו.
אך בבואי להשוות את יצחק רבץ עם מתי פלד —
מבחינת האיכות האנושית, האיכות המוסרית והאיכות
האינטלקטואלית — חושש ני
שההשוואה היא בערך
1ל־ , 10 לטובת מתי פלד.
מתי פלד הוא. אדם ה עשוי
כולו מיקשה אחת. אי €
לו היתה קיימת, בשפה ה ז
עברית,
הגדרה המקבילה
למילה האנגלית ץ11־;!146§1
היא היתד, ממצה אותו.
שנינו בני אותו גיל. הי-
כרתיו כשהיינו בני 17 או
, 18 בערך. הוא היה איש
הפלמ״ח, שדגל באחדות
המחתרת הלוחמת, ובמשך
זמן־מה גם היה מקורב לכ נענים.
כקצין בצה״ל היה פלד חייל לוחם, כשאני הייתי
חייל לוחם. אחר־כך עלה ב סולם
הפיקוד של צה״ל, היה יועצו של סגן־שר־הביטחון
שימעון פרס לענייני חימוש, וחלש על המערך הלוגיסטי
העצום שאיפשר את הנצחונות האגדתיים של מילחמת
ששת־הימים. כאיש־המטכ״ל היה אחד הקולות השקולים
ביותר בצמרת הביטחונית. לדעתי, הוא אחד משניים־שלו־שה
הוגי־הדיעות הצבאיים הגדולים של מדינת-ישראל.
הייתי שם לצידו רק את האלוף ישראל טל.
יצחק רבץ מסוגל להפעיל את כישרונו ד,אנאליטי לדב רים
הנמצאים מול אפו. הוא משולל לחלוטין כוח של
דמיון, ועל כן הוא עקר בניתוחיו. מכאן המחדלים הנוראים
שציינו את תקופת־כהונתו כראש־ד,ממשלה, שסללה את
הדרך לעליית מנחם בגין לשילטון. מכאן גם ניתוחיו לגבי
העתיד, שרובם התבדו ללחוטין, ומוטב שלא להזכירם.
מי שיחפש מעשה גדול וחשוב אחד בארבע שנות שיל-
טונו, לא ימצא דבר. זאת היתד, תקופה צחיחה, נטולת הש ראה.
לא היה בה אלא מיבצע־אנטבה, שהיה טוב לסרט-
קולנוע, וגם לספר-מתח, אך שלא היה דרוש בו אלא כש רונו
של סגן־אלוף בעוצבת־קומנדו.
עתה מסתובב רבץ בין אישי־הכוח החדשים, כהד קלוש
של אריאל שרון, משיא עצות לאילי־הליכוד, אדם שמקומו
בין אורי דן ואלי לנדאו.
האוהבים את ישראל כשהם חיים, מתרוצצים ומתלוצצים.
אני מודה שאהבת־ישראל שלי שייכת לסוג השני. אולי
זה פרוורסי, אבל זה כך.
יש שאוהבים את ישראל כשהם רוכבים על טנקים
בערים הרוסות, מפצחים ומכסחים, מפגיזים ומפציצים,
שועטים קדימה על שרשרות, כובשים ומתנחלים.
יש שאוהבים את ישראל יותר כשהם משקיעים את מיד־צם
בספרים פילוסופיים ובחיבור סימפוניות, במחקר.
אני, למשל.
נראה שזהו עניין של טעם.
הצרה היא שהצ׳יף, האוהב את הילדים המבושלים, בטוח
שכל מי שאינו שותף לטעמו הוא שונא־ילדים. וכל מי
שאוהב את ישראל בבתי־קברות צבאיים מאמין כי מי שאינו
שותף לאהבה זו הוא שונא־ישראל. וגם רבים מבין המו עמדים
לביודו־,קברות מאמינים כי כל מי שרוצה להפריע
להם להגיע אל קיברם הרענן מנתנכל להם אישית, וגם
לעמם ולארצם. על לשון האימרה: עם אחד, מנהיג אחד,
בית־קברות אחד.
חוששני שאני זקן מדי מכדי לשנות את טעמי. אני
עדיין אוהב ילדים ן לתי מבושלים.
בצידקתה של עמדה מסויימת — מבחינת היושר האינטלק טואלי
והציווי המוסרי — שום כוח בעולם לא יסיט אותו.
אני קורא בבוז את דברי־השקר המתפרסמים עליו ב ימים
אלה מידי זרזירי־עט, אני ישוסע את דברי־ההסתה
של דמגוגים עלובים ורואה את הקאריקאטורות, פי יזכור
אותם בעוד כמה שנים? את מתי פלד יזכרו.
צר לי שעלי להתייחם באותה הרחמנות גם ליצחק רבץ.
הייתי ילד אר־פי־ג׳י
ערב יום־הולדתי ה־ ,15 ואולי קצת אחריו, פנה אלי
חבר־לעבודה (הייתי אז פקיד אצל עורך־דץ) ומשך אותי
הצידה. הוא שאל אותי אם יש ברצוני להצטרף לאירגון
מחתרתי לוחם. האירגון הצבאי הלאומי.
הייתי מזועזע מתליית שלמה בן־יוסף, היהודי הראשון
שהועלה לגרדום בימי המנדאט, והשבתי בהן. בערב
סיפרתי לאבי על כך. הוא הזהיר אותי מפני התוצאות
האפשריות, אך ידע שאני המחליט.
כעבור כמה שבועות נקראתי לוועדת־קבלה בחדר חשוך
בבית־ספר ברחוב התבור, וכעבור כמה שבועות נוספים
הייתי חייל בפלוגה ז׳ של האירגץ הצבאי הלאומי. עסקתי
בעיקר בהפצת כרוזים ברחובות, בהקמת תאי־מחתרת ב-
אירגוני־נוער שונים ובאימוני־אקדח. החזקתי בביתי את
מחסן־הנשק המחלקתי, דבר שהיה כרוך בעונש־מוות.
לא נקראתי להשתתף בפעולה שבה הייתי צריך להרוג
בני-אדם. אך אילו נתנו בידי רימון ואמרו לי להשליכו על
מכונית של חיילים בריטיים, הייתי עושה זאת בלי כל פיק-
פוק. הייתי משוכנע שאני לוחם למען עמי ולמען ארצי.
עכשיו אני קורא ושומע על ילדי האר־פי־ג׳י. ראיתי
אותם בטלוויזיה: בני 15,14ו .16-נורא. איך העזו המחב לים
לחטוף אותם מהוריהם? איך זה מנצלים ילדים לצורכי
מילחמה י זד, מתאים למנוולים האלה !
.ראיתי אותם גם בביירות המערבית. עברנו על פני
נער חמוש כבן , 13 במדים, שהחזיק בידו קלצ׳ניקוב ושעמד
על המישמר. הוא נראה לי כצעיר גא מאוד. הוא בוודאי היה
משוכנע שהוא לוחם למען עמו ולמען ארצו.
במילחמת־תש״ח סופרו סיפורים רבים על נערי־גדנ״ע
גיבורים, שהתנדבו למשימות מסוכנות ושנפלו בקרב.
אך מובן שאי־אפשר להשוות. שהרי הם מחבלים, מרצ חים׳
טרוריסטים. ואנחנו היינו לוחמי־חירות.
אהבת ינטראל
״האם אתה אוהב ילדים?״ נשאל ראש שבט הקאניב־לים.
״אני
אוהב אותם מאוד,״ השיב הצ׳יף ,״בייחוד כשהם
מבושלים.״
ללמדך שיש מובנים שונים לפועל אהוב.
הוא הדין לגבי אהבת־ישראל.
יש האוהבים את ישראל כשהם חיים, ויש אוהבים אותם
כשהם מתים. יש שאהבת-ישראל שלהם באה על סיפוקה
רק כשישראל שוכבים באדמה, בשורה ארוכה-ארוכה, ויש
ריבונו של עולם, איך אנחנו נראים?
לא בכלי־התיקשורת הזרים, חלילה. אלה כולם אנטי שמים.
מכפישים ומשקרים.
אלא בראי שלנו עצמנו.
איך אנחנו נראים, למשל, ביומן־השבוע, בטלוויזיה
ביום־הששי האחרון?
תלמידי־ישיבות־הסדר יורים בתותחיהם בבתים ב ביירות.
הכתב מציין בסיפוק שמהפגז נפגעו ״כמה מחב לים
וגם כמה אזרחים.״ לאם־לאט מפצחים את העיר, בית
אחרי בית. ענני־עשן. בחור מתפלל. ילד לבנוני מציג
זרוע קטועת־יד .״מי עשה את זה?״ שואל הכתב .״אתם,״
משיב הנער בקול יבש. עובדתי.
הרמטכ״ל מדבר .״הם יורים יריד״ ואנחנו מורידים
עליהם פצצה של טון.״ ״אנחנו מרחיקים את הפלונטר
מתל־אביב לגבול הצפון, ומשם לביירות, ומשם לדמשק
או לאלג׳יר.״ ומשם? כאן נגמרת המחשבה של האיש.
מהי מנת־המישכל המתחבאת (תרתי משמע) בניתוח זה?
מחנה פליטים. עץ־חילווה .״מעיין מתוק.״ נוף של
הירושימה. ברור שנוף זה לא נוצר בעת הלחימה. כל
חייל יבחין מייד כי רוב הבתים הושכבו אחרי תום הלחי מה.
במרכז החורבות עומדת׳אשה, וזועקת נגד כל העולם.
הסב והבן נהרגו. שאר הגברים נלקחו למעצר. שימותו
כל מלכי־ערב ! שימותו ילדיהם ! היא לא אומרת מה היא
מאחלת לישראלים. האם כל רבבות דרי־המחנד, היו מחב לים?
מה עשיתם לנו? !
רחוב בצידון. נושאת־טנקים חולפת על פני ילד כבן
שמונה, הנושא חפץ עלוב כלשהו, בדרכו לפינה חשוכה
במוסך, שם יחיה מעתה. איש אינו שואל אותו מה הוא
רוצה להיות כשיהיה גדול. אפשר לנחש.
יעקוב מרידוד, הכזבן הלאומי, מספר כזבים על ההרס.
מושל צבאי, שאינו נקרא מושל צבאי, מדבר על ״פיתרו-
נות.״ לובה אליאב נסחב
לתוך הסרט כדי לספק אלי בי
של טוב־לב. זקן מודיע
שהוא רוצה לחזור לביתו
בארץ. האשה ממשיכה לז עוק,
בייאוש מחריד של
אשה בלב השואה. חיילים
ישראליים עוברים על ג׳יפ.
אין הם מפנים את הראש.
הקריין מודיע שהיתה
טעות. קודם דובר על 600
אלף פליטים פלסטיניים.
מישהו — נחש מי? —
טילפן באמצע השידור ו הודיע
שהיו רק 250 אלף.
סליחה ! דיכוכיץ מחנזדעצירים. חייל עב רי
חותך, בתנועות ברוט ליות,
את ד,חבלים הכובלים את ידיהם של עצירים חדשים.
תגובותיהם המבוהלות מעידות משהו על מה שעבר עליהם
מאז שנעצרו ועד שהגיעו הנה. חייל כסוף־שיער צועק
עליהם את ההוראות בערבית. הטלוויזיה אינה מתרגמת
את משפט־המפתח :״מי שיתקהל יירה !״ קצין של פת״ח,
בן הכפר טרד, במשולש, עונה לשאלות הכתב בעברית
טובה. הכתב מנסה להוציא ממנו הודאה שהוא קיבל כסף.
הקצין אומר שקיבל משכורת חודשית של 1000 לירות
לבנוניות — כ־ 4000 שקל. זה הופך אותו לשכיר־חרב,
בניגוד לקצין בצבא־הקבע שלנו.
מול השערים הנעולים וגידרי־התיל העבותים מסתו בבים
שוטרים צבאיים׳ במדים מצוחצחים.
זהו. זה הכל. מעשיו של עם־ישראל במשך שבוע ימים.
העם של ישעיהו וירמיהו, של שפינתה ואיינשטיין, של
הרמב״ם ומארטין בובר. עם הספר, עם המדע, עם ההגות.
רפול ומרידור. שוטר צבאי, כובש במחנה הרום, וטאנקיסט
המפצח בית במרכז ביירות.
נזכרתי בדבריו של הנביא בן־דורנו ישעיהו לייבוביץ׳ :
אם לא נסתלק מייד מן השטחים הכבושים, נהיה לעם של
מנהלי־עבודה ושי״ן־בי״תניקים.
האם התנדפו 200 אלף ילדים. נשים וגברים באוויר?
^ ל תולדותיו של עם־ישראל מקופלות באגדות
* שנוצרו בראשית הדרך. זהו מקור לתמיהה אין־קץ.
האם נביאים היו האנשים, שעיצבו את
האגדות האלה לפני שלושת אלפים שנה ויותר?
או שמא המיתוס, שנוצר אז, ממשיך להשפיע
עלינו ולכוון את מעשינו, במו ׳מסילת־בדזל
המכריחה את הרכבת לנוע בדרך קבועה־מראש?
אברהם
ירד מצריימה, הסתבך עם פרעה וחזר ארצה.
זוהי תופעה החוזרת שוב ושוב בתולדות העם: יורדים
ועולים, יורדים ועולים. עד עצם הימים האלה.
אברהם מוכן להקריב את בנו, את יצחק, על המיזבח.
עקדת־יצחק חוזרת על עצמה. גם השבוע הובא יצחק
לקבורה, בטקס צבאי מלא, בהר־הרצל.
וסיפורה של הגר. הגר וישמעאל בנה, שגורשו
מביתם כדי לפנות מקום ליצחק, בן שרה.
כמה פעמים חזר המעשה הזה בתולדות
עמנו ץ
די סיפור הוא אחד הנפלאים בתנ״ך, סיפור אנושי
* המרטיט את הלב. מחבר ספר בראשית התכוון
אלוהיםאתקולהנער, ויקרא מלאך אלוהים
אל הגר מן השמיים, ויאמר לח: מה לך, הגר ! אל
תיראי, כי שמע אלוהים את קול הנער באשר הוא שם.
קומי, שאי את הנער, והחזיקי את ודך בו, כי לגוי
גדול אשימנו ! ״
ויפקח אלוהים את עיניה, ותרא באר־מים, ותלך
ותמלא את החמת״מים, ותשק את הנער.
ד אינו אותה
השבוע על מירקע הטלוויזיה, את
הגר.
כל האוכלוסיה הזאת הלכה והתרבתה במהירות•
לפי הסטאטיסטיקה של הריבוי הטיב־עי,
מכפיל העם הפלסטיני את סיספרו בכל
דור• אחד גדל לשניים, שניים לארבע. עם
אשר מנה בשנים האחרונות של המנדאט כ־מיליץ
נפש הגיע עתה לארבעה מיליון.
רב מילחמת יום־הכיפורים גירש אריאל שרון,
^ בשיטות שהוגדרו על־ידי ממשלת־ישראל רשמית
כ״חריגות״ ,את הבדואים באיזור שנועד להקמת ימית
ובנותיה.
היא עמדה בין עיי־,החרבות של מחנה־פליטים
הרוס ליד צידון. היא נשאה את ידיה
אל השמיים, וזעקה זעקה גדולה. ומנגד ישב
הגער, ישמעאל.
המחזות הזכירו את פרשת־הגר המקורית :
גירוש נשים וילדים אל תוך המידבר, סתימת
בארות.
איננו יודעים אם שמע אלוהים את קול הנער, ומה
אמר מלאך ה׳ שקרא ילה מן השמיים. אנחנו רק יודעים
כי עדים אנחנו לטרגדיה, החוזרת על עצמה זה ארבעת
אלפים שנה, שוב ושוב.
טרגדיה המתרחשת עתה לנגד עינינו, ושכל אחד
מאיתנו נושא באחריות לה, גם אם הוא משתוקק לעצום
את עיניו ולהסתובב אל הצד השני.
לפני כן, במילחמת־ההתשה׳ גורשו מיליון ויותר
מצרים מערי־התעלה. בתום מילחמת יום־הכיפורים ביקש
משה דיין לגרש את כל הפלאחים המצריים מן הרצועה
שנכבשה מעבר לתעלה, ולמחוק את כפריהם מעל פני
האדמה. תודות לאומץ־ליבו של חייל עיברי אחד, האלוף
ישראל טל, נמנעה זוועה זו.
השלום עם מצרים ריפא פצעים אלה. תושבי הערים
אלוהים שומע את קול הנער• האם אנחנו
שומעים אותו?
^ ללה רובצת על מיפעל־התחייה הלאומי שלנו.
י\ מאז ראשית ההתיישבות החדשה של בני־שדה,
נודדים בני־הגר במידבר.
מילחמת־העצמאות, שבה נולדה ישראל,
מדינתנו ותיפארתנו, גירשה מתחומה יותר
מחצי מיליון ערבים פלסטיניים.
לא אכנס כאן לשאלה הסבוכה, ששקעה בבוץ של
מ י גירש
בוצע הגירוש,
אי ך
ויכוח אינסופי,
ומדוע. הוויכוח הזה סוער מזה • 34 שנים, והאמת
כוסתה מזמן במעטה עבות של שקרים משני הצדדים.
את עדותי שלי, כחייל בפלוגת שועלי־ישימשון, שהיה
עד (ולצערי עד פעיל) לגירושם של אלפי ערבים בדרום,
מסרתי בסיפרי מילחמת היום השביעי.
כדי לעקוף את הוויכוח הממוקש והנרגש, די שנציין
את האמת האובייקטיבית: המילחמה גירשה אותם. ומאז
הם פליטים. בלי מולדת, רובם בלי אזרחות׳ רבים בלי
פרנסה, רבים בלי זכויות־אדם יסודיות.
ומכיוון שהם קיימים, נשארה הבעייה הפלסטינית
קיימת. בכיו של הנער וקינת אמו היו לעובדה המדינית
המרכזית במרחב.
כאשר נער בוכה, אין שלום. כאשר נער
בוכה, אץ שלווה. כי בכיו של נער פורץ קירות,
מבקיע חומות, חודר שריץ.
פליטים פלסטיניים בפרדס
לכך. הוא מתאר את שרה אמנו כמכשפה, את אברהם
אבינו כאיש טוב־לב וחלש־אופי, זאת הגר כדמות
אנושית, אהובת אלוהים.
אילו גכתבד הדברים היום, היה מחבר הס•
;נר הזה מוקע כעוכר־ישראל, אכול שינאה־עצמית,
מספק שכפ״ץ לאוייב. חצי מיליון
ישראלים היו חותמים בנקל על עצומה להוצאת
ספר־התועבה הזה מן התנ״ך.
ויאמר אבדם אל שרי :״חנה שיפחתך בידיך, עשי־לה
הטוב בעינייך.״ ותענה (אותה) שרי, ותברח (הגר)
מפניה. וימצאה מלאך ה׳ על עין־המים ב מידבר...
ותאמר :״מפני שרי גבירתי אני בורחת.״ ויאמר לה
מלאך ה׳ :״שובי אל גבירתך, והתעני תחת י די ה...
הרבה ארבה את זרעך, ולא ייספר לרוב ״.ויאמר לה
מלאך ה׳ :״הנך הרה, ויולדת בן, וקראת שמו ישמעאל,
כי שמע ח׳ את עונייך״.
...ותאמר (שרה) לאברהם :״גרש האמה הזאת
ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני, עם
יצחק״.
.ויירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו
(ישמעאל) .ויאמר אלוהים אל אברהם :״אל יירע
בעיניך על הנער ועל אמתך, כל אשר תאמר אליך שרה
— שמע בקולה, כי ביצחק ייקרא לך זרע. וגם את
בן-האמה לגוי אשימנו, כי זרעךהוא״.
וישכם אברהם בבוקר, ויקח לחם וחמת״מים, ויתן
אל הגר שם על שיכמה ואת הילד, וישלחה, ותלך
ותתע במידבר באר״שבע. ויכלו המים מן החמת, ותשלך
את הילד תחת אחד השיחים. ותלך ותשב לה מנגד,
הרחק כמטחווי קשת, כי אמרה: אל אראה במות
הילד. ותשב מנגד, ותישא את קולה ותבך. וישמע
בשיכרון הניצחון אחרי מילחמיה מרה וארוכה,
בשיכרון של הקמת המדינה, נאטמו אצלנו האוזניים.
לא רצו לשמוע׳ ולא שמעו. בראשית שנות ה־50׳ הצעתי,
מעל עמודי שבועון זה, לפתור את הבעייה, להחזיר
חלק מן הפליטים לתחום המדינה, לשלם פיצויים נדיבים
לכל האחרים.
דויד בן־גוריון לא רצה בכך. אף לא ערבי נוסף
אחד למדינה. אף לא אגורה שחוקה אחת כפיצויים.
הפלסטינים -כך האמין, ייעלמו. יתנדפו באוויר כעשן.
פלסטין יוק. הפלסטינים יוק.
אך כרוח־רפאים, חזרו הפלסטינים להטרידנו.
עתה.
כעבור שלושים שנה, עומדים אנחנו בשערי
ביירות, בעיצומה של המילחמה השישית (או השביעית).
ועוד רבות המילחמות לפנינו.
* שנכבש היה ריק בעיקרו, והוחזר במהרה. לא כן
במילחמת ששת־הימים.
כאשר הסתיימה הלחימה, היינו מרותקים לפרשת
גירושם של בני ארבעה כפרים באיזור לטרון, ולפרשת
העיר קלקיליה, שמשה דיין גירש את כל אוכלוסייתה
והחל בהריסתה. מנענו אסון זה, והאלפים הוחזרו לעירם.
אך באותה שעה קרה דבר, בסודי־סודות, שנודע
ברבים רק כעבור חודשים: גירושם של כ־ 100 אלף
פליטים ממחנות־יריחו אל מעבר לנהר, במסע־גירוש
מתוכנן ואכזדי, בדם קר.
הגר גורשה כפעם השנייה, והנער המשיך
לבכות. הוא גדל והתגייס לפת״ח.
באותה שעה גורשה רוב רובה של אוכלוסיית רמת־הגולן.
איש אינו יודע את מיספרם המדוייק. האומדנות
נעות בין 100 אלף לרבע מיליון נפש, אשר. וגבר,
זקן וטף. העיר קונייטרה הושמדה כליל, בית אחרי
בית, אחרי ישוך הקרבות של יום־הכיפורים. היא נותרה
כאנדרטה.
הגר והמלאך
(ציור של פרדיננד בול)1665 ,
שלאורך התעלה חזרו והקימו את בתיהם. הבדואים
חזרו לפיתחת רפיח.
העיר ימית נמחקה מעל פני האדמה, בהת־קפת־אמוק
של הדחפור העברי, שהיה בה
משום שלמות דרמאתית.
¥$כשיו מתרחש משהו בלבנון. בעוד שעיני העולם
׳ א כולו ועיני הציבור הישראלי מרותקות לדראמה
של ביירות המערבית, קורה משהו נורא בדרום־לבנון.
לפי האומדן הרשמי של האו״ם, היו בלבנון ערב־המילחמה
כחצי מיליון פליטים פלסטיניים. חלק מהם,
כ־ 200 אלף, נמצאים עתה במחנות ביירות׳ שהושמדו
בינתיים בחלקם בהפצצות ובהפגזות נוראות מן הים,
היבשה והאוויר. חלק אחר נמצא בטריפולי, שאליה לא
הגיעה עדיין מיפלצת המילחמה.
בדרום, באיזור שנכבש על־ידי צה״ל, נמצאו
— בלי כל ספק — כרבע מיליץ פליטים.
היכן הם ד
היכן את, הגר?
במשך שישה שבועות לא ניתן לאיש להתקרב
למחנות־הפליטים. כל עיתונאי, זר ומקומי, היה צמוד
לקצין־ליוף מטעם צה״ל, שדאג לכך שלא יסטה מדרך־
הישר .״הייתי שבוי בידי דובר־צה״ל,״ כתב אחד מהם,
עמום קינן.
כאשר הוסר המסך, לפני שבוע, הסתבר
כי המחנות — מחנות שבהם גרו רבע מיליון
נפש, גברים, נשים וילדים — אינם קיימים עוד,
נותרו רק חורבות.
(המשך בעמוד ) 15
535343־02
537724־02
סטוימלי מכציס אתנל המשקאות
הקלים
סטרימלי משקה אמיתי שאין דומה לו
מרענן, מתה, וטעים
סטרימלי סירוס בששה טעמים!
תפוזים ואשכוליות
עם הדריף* מפרי טבעי
תפוחים ופטל,
ובטעמים הבלעדיים מחויל
סטרימלי קולה אמיתי
וסטרימלי ספורט
טטרימלי משקה מצויץ
קח סטרימלי בכיס הקטן
אריזת סטרימלי
מכילה סירופ טבעי
להכנת כוס משקה אחת
ולכן כל אחד יכול לשתות
סטרימלי בטעם האהוב עליו
האריזה המיוחדת של סטרימלי
קלה לנשיאה, נוחה לשימוש
בכל מקום וחסכונית.
* הדריף ־ תמצית הפרי הטבעי •
המחיר לרבעיית
סטרימלי 18 10.80׳
להכנת 4כוסות -
1ליטר
הטעמים החדשים של
(המשך מעסה־ ) 13
הסיפור הוא שהם נהרסו בעת
הלחימה. אכן היתד. שם לחימה
עקשנית מאוד. חיילי אש״ף לחמו,
בכמה מקומות, עד טיפת־דמם ה אחרונה,
פשוטו כמשמעו. כמעט
א״ש מהם לא נלקח בשבי.
אך כל חייל יודע שגם בלחי מה
עקשנית כזאת אין ערים
שלמות נהרסות. נהרסים בתים,
נהרסים כמה רחובות, כפי שקרה
בצידון ובצור.
כאשר נהרסת עיירה שלמה,
עד אחרזן בתיה, פירוש
הדבר שנמחקה מעל
פני האדמה אחרי שוך
הקרבות•
כל מי שהכיר את מטרות־המילחמה
של אריאל שרון יודע,
שזו אכן היתה אחת מהן. היא
בוצעה בשקט, ביעילות נוראה,
מאחרי גבנו, מאחרי גבה של
האומה אשר כל בניה, עד האחרון
שבהם, יישא באחריות המוסרית
עבור מעשה זה.
היכן התושבים ז
הפרופסור שלמה אבינר רוצה להיות בעני ינים,
7 1־( 4 1
גוש־אמונים טוען שררום לבנון הוא המשך טנע׳ של הארץ, ואת
מילתמתיהלננוו ישנהו נמו ששכחו את המילחמה פאפגניסתאן
פצצת המי צרר הליברלית״
גם לליבראלים יש פצצת מיצרר. היא תוצרת־בית,
ליתר דיוק, מתוצרת ההנהגה המותסכלת :
השר יצחק מודעי. זוהי פצצה עונתית. בכל
פעם שמנחם בגין מרכיב ממשלה או נמצא
במצוקה קואליציונית, או מרחיב ממשלתו על־ידי
״שחקני חיזוק״ מחוץ לליכוד, שולפים
את פצצת מודעי ומאיימים על בגין.
פעם זה היה תיק־החוץ. הפעם זה תיק־ההסברה.
העיקר שיהיה תיק לשר בלי תיק
ולמיפלגה.
והשושלתיות של המלך.
סיפוח, אבל אם יווצר מצב בו יימשך הכיבוש,
מי שרוצה, כי גם אנו נתחיל בניהול ״מדי נהיה
עדים לא רק לפתיחת בתי־כנסת וישיבות־ניות
מעצמתית״ ,חייב להבין כי צה״ל אינו
הסדר בדרום־לבנון׳אלא גם להתנחלויות. אלד,
אנשי גוש־אמונים הם אנשים רציניים. רצינותם
בנוי לכך. המילה ״הגנה״ שבשמו אינם סתם
הולכת בקו ישר יחד עם תוכניותיהם המטו מילה, אלא מבטאת את בסיסו האידיאולוגי. מי
שרוצה בניהול מדיניות כזאת יהיה חייב לבנות
רפות ומשום כך, כאמור, הם מסוכנים.
צבא מסוג אחר, צבא מיקצועי של מתנדבים.
״על־המשמר״ 20.7.1982
אבל זה כבר לא יהיה צה״ל. בגין ושרון אולי
אינם מודעים לכך, אבל המילחמה הזאת, וה־
^ והשט־ א :1
אמתלות שבשמן נערכה, היא הפגיעה החמורה
ביותר שנפגע המארג הפנימי של צה״ל מאז
הקמתו. זוהי פגיעה בעצם הבסיס החברתי,
ההסכמי והפסיכולוגי, שעליו היתד, משותתת
•עד היום העוצמה האדירה של צה״ל.
תוצאותיה של פגיעה זו יהיו ניכרות שנים
העולם של היום כמו ילד מפונק: משחק
רבות ויעלו לנו ביוקר רב.
שעה־שעתיים עם הצעצוע שקיבל, וכבר נמאס
לו, ורוצה צעצוע חדש.
״ידיעות־אחרונות״ 23.7.1982
לכן, הדואגים לתדמית שלנו, בגלל הקורב נות
באזרחים בלבנון, יכולים להירגע. העולם,
אותו ילד מפונק, ישכח מכל העניין אחרי כמה
שבועות, אם לא כמה ימים.
לעולם אין סבלנות לשמוע שוב ושוב אותי
>• ראש הממשלה, מנחם בגין, על
סיפור עצמו.
סיכויו בבחירות הבאות :״בעוד חודשיים שלו זוכרים
עוד את אפגניסתאן? הפלישה הרו שה
לא אצלע עוד, כי הרגל תתרפא לגמרי.
סית, ההתנגדות האמיצה של האזרחים--
אחרוש את הארץ במשך חודשים ואבקר בכל
איזה רעש בכל העולם ! איזה צילומים מרגשים
של יושבי־ההרים, הלוחמים ברובים ממילהמת־ישוב
בין מטולה ואילת, כדי להיפגש עם העם.
אני מרגיש במלוא כוחי להתמודדות הזאת.״
העולם הראשונה עם הצבא הרוסי המודרני?
לידיעתכם, שום דבר לא השתנה שם. הרו •
הנ״ל, על תוכניותיו אחרי שיפרוש :
סים ממשיכים לכבוש, והאזרחים ממשיכים
״אני חייב לכתוב את סיפרי, שישתרע על
להתנגד, אפילו ביתר־שאת. אבל למי איכפת?
שישה כרכים. זה יגזול את כל זמני, אם אלו ״ידיעות־־אחרונות״
21.7.1982
הים יתן לי. כל כרך יקח לי חצי שנה.״
קידו כמסביד, והוא מגיב על דברי אבינרי
למרצים).
מה שמטריד אותי אינם הופעתך ודבריך
אלא התסמונת הגלומה בה. זוהי בעיני הת גלמותה
של ההתקרנפות, הסתגלנות והנכונות
לשרת כל מישטר• היא מתאפיינת בנטייה
לטישטוש התחומים שבין התבוננות מן הצד
בתהליכים לבין השתתפות אקטיבית בעיצובם.
בנטייה אינטלקטואלית לחפש ״קונצפטים
ארוכי־טווח באירועי הווה נזילים,״ ברצון
״לפעול מבפנים כי בחוץ אי-אפשר להשפיע,״
בשאיפה להימנע מעימותים, בהשתכרות מה קרבה
למרכזי־הכוח, בצורך הכפייתי ״להיות
בעניינים״ ,בכמיהה ״ליישם את התיאוריות.״
סתגלנות נטולת־ערכים זו אופיינית לאנשי־רוח
ולתנועות פוליטיות בחברות שאיבדו את
מצפנן האידיאולוגי והיא פושה גם אצלנו.
תרומתה להידרדרות אינה נופלת מזו הנגרמת
על־ידי מחולליו־במודע של תהליך ההקצנה,
ואינה אלא עשיית מעשה זימרי וקבלת שכר
כפנחס. בהקשר זה, ראוי שתחזור ותעיין
בדבריו של מורנו המשותף יעקב טלמון.
אני בטוח שתמשיך לשמש מרצה ומנחה
מבוקש גם בעתיד, ותצליח להסביר היטב
מהו ה״כורח״ שבהרפתקות חדשות של הממ שלה
ומה תועלת תצמח מהן לעם ישראל. אני
ושכמותי, שאיננו מסוגלים להשלים עם מערכת־הערכים
הגמישה שלך, מוצאים את עצמנו
מ״חוץ למחנה״ .שהרי, אם אתה מתיימר
להיות ״אופוזיציה לויאלית״ ,שמח המימסד
להעניק לך מעמד זה ואז ממילא לפי הנורמה
הזאת הופכים אנו ל״אופוזיציה בלתי־לויאלית״,
דהיינו אנטי-פטריוטית והרסנית.
• עורך־ הדין אהרון פאפו, על כתבי
ישראל :״שמור עלינו אלי, מפני כתבינו. מן
הכתבים הזרים נדע להישמר בעצמנו.״
• ח״כ המערך, אבא אבן :״ידוע
שאזרחים מפגינים נגד ממשלה. אולם ממשלה
נגד אזרחים?״
״דבר״ 22.7.1982
ך * מושל הצבאי של דרום-
י 1לבנון, המחופש בראש איזו שהי
״יחידה לסיוע״ ,הודיע כי
נותרו בשטח הכבוש כ־ 32 אלף
פליטים פלסטיניים. כמה מאות
מישפחות חזרו למחנות ההרו סים,
מתוך תיקווה נואשת ש הגברים
— שכולם נעצרו — יח זרו
אליה. לאחדים נמצאו ״פית-
תוגות״ (איזו מילה ניאו־עיברית !)
בכל מיני פינות נטושות בצור
ובצידון.
היכן השאר?
מיוון ובננ׳1ע1חי: נאזו
הפוזנסוו שוגה אבינר
(בעיקבות תדרוך למרצים מטעם צה״ל, ש ניתן
טל־ידי אבינרי, שוחרר בנבני שתי מתפ
היכן
200 אלף ויותר, שנעלמו?
האם
התנדפו באוויר? האם בל עה
אותם האדמה? חוסלו על־ידי
משיכת קולמוס של סטאטיסטיקאי
שכיר במישרד כלשהו בירושלים?
(״אני עסקתי רק בניירת
דיווחים ראשונים ממקורות ש ר
נים מגלים אמת אחרת 200 :אלף
אלה נודדים בדרדלא-דרך בכיוון
היחידי האפשרי, צפונה־מיזרחה.
שם הם נמצאים עתה, מול פני
הקווים של הסורים, המסרבים
לקבלם. רבבות מישפחות — נשים
וילדים, הגר ובניה — רובצות
שם על הארץ, מתחת לעצים ד
לכיפת־השמיים, ואלוהים רואה
אותם.
הם ממתינים שם, חסרי־תיקווה,
ומצפים לבאות —
לגשמים, לשלנים של לבנון,
לרחמי שמיים, לקולו של
מלאך ה׳.
ואם יקרה מד, שיקרה בביירות,
עלולים להצטרף אליהם מאות
אלפים נוספים — 50 אלף נשו־יהם
וילדיהם של 8000 לוחמי
אש״ף הנצורים בעיר, ועוד 150
אלף פליטים סתם.
כל אלה הס — אולי כדאי
להזכיר — בני־אדם חיים
ונושמים. נשים כמו האשה
סמול. ילדים כמד הילדים
למטה ברחוב. בני־אדם. בני
אברהם .״כי זרעך הוא.״
ף* ,יאליק אמר שניקמת ילד
י ״ קטן לא ברא גם השטן. נבו אה
נוראה.
הילדים האלה, הרובצים
בשעה זו מתחת לשיחים בשממה
של ביקעת ה לבנץ,
יתבגרו באחד הימים.
מלאך ה׳ ניבא, באוזני הגר,
מה יהיה עתידו של ישמעאל,
זרע אברהם :״הוא יהיה פרא-
אדם, ידו בכל ויד כל בו, ועל
פני כל אחיו ישכון.״
בימים אלה אנחנו מטפחים דור
הדש של פידאיון, את ״המחבלים״
של מחר, פיראי־אדם שאחת תהיה
תשוקתם: נקמה.
האם אכן רובצת קללה
עלינו ועל מיפעלנו, קללה
מקדמת־דנא, קיללת הגר
ובנה ז
העול ם הז ה 2343
צעצועים חדשים
פסוח׳ השבוע
יורס סחק:
מה שו חודו8נזנ
אחרי כרבע שעה נכנסנו למים. הם היו
צהובים ודהים וכתמי סגול נראו משייטים
בהם, כאילו היו שמן צף. הלכנו במים בין
נייר טואלט, כנראה ישן, קרעי פלאסטיק,
ומאות צורות שחורות וירוקות שאת טיבן אני
מנסה לא לשער. ישראלים נועזים, המסוגלים
לא רק לבחוש במים עכורים, אלא אף לשהות
בהם, נראו שוחים בים המושחת.
אני לא יכולתי. החיידקים נראו מאיימים.
מתנועעים וזזים כל העת.
מאחורי נראו בתי־המלון, במקום שפעם היו
חופים. חופים הם לא תמיד געגועים. הזפת
הצפה הצליחה לצבוע את כפות רגלי בשחור.
;אם חילוף חומרים נורמלי הוא קודם שתייה
ואחר כך נוזל ממין אחר, הרי כאן זה להיפך:
נוזל ממין אחר שאולי אחרי איזו מטאמורפוזה
נהפך למים.
אני מניח שצפיפות בתי־החולים בארץ היא
תוצאה של זיכרון עמום, שפעם באמת היה
כאן חוף־ים. הריח היה של מים מבושלים
בזבל אורגאני. האופק היה ורוד ויפה• עד
׳שחיל־הים יכתת אוניותיו למגן מפני עצמים
צפים, ניסע למלינה מרקורי ונגיד שנולדנו
בפלשתינה ונזכיר לד, שיש לה בעל יהודי.
״מעריב״ 21.7.1982
• שר־הפנים, יוסף בורג, על הפגנת
הממשלה :״היה לי הנאום הטוב ביותר!.
הבעייה היא, שאף אחד לא הקשיב.״
!• העיתונאי נחום כרנע :״נדמה ש[-
הדבר היחיד שמפריד עכשיו בין (ח״כ אימרי)
רון ו(אריק) שרון הוא האות שי״ן.״
• המחזאי יהושע סוכול :״עם אחד !
צבא אחד! מנהיג אחד! סוף אחד!״
•:הנ״ל :״השמש זרחה, השיטה פרחה!
ופצצת המיצרר צנחה.״
״אריק מוכן להציע לפלסטינים
בנכנישתי
עכרון
מלבנון מיקלט זמני בישראל. עד מתי? עד
שימצא להם פיתרון סופי.״
״דכי״ 22.7.1982
אמנו! קופליוק:
בגין סקרנסדו?נאי
* השר לפיתוח ולטכנולוגיה, יוכל
נאמן, על העבירות שעבר בהחזקת מטבע־
העבד הירוד, העש?
אומנם, רוב המילחמות בהיסטוריה היו
״יזומות״ .אבל במילחמות כאלה, הנערכות
להשגת מטרות פוליטיות במיסגרת של מדי־ניות־כוח
מעצמתית, ברגיל אין מגייסים את
העם. הן נערכות על־ידי צבאות מיקצועיים,
״לגיונות זרים״ וכר. גם בתולדותינו: במרד
החשמונאים ובמרד הגדול נגד רומא התגייס
רוב העם למילחמה. אבל את מילחמותיו של
אלכסנדר ינאי, שהיו מילחמות כיבוש ומעשי
״מדיניות־כוח״ רגילים, ניהלו צבאות שכירים.
אלה אינם שואלים שאלות ואינם דורשים
הצדקות אידיאולוגיות. העם לא היה מוכן
לשפוך את דמו למען השאיפות האישיות
חוץ :״החוקים לא נתפרו טוב למיקרה שלי.ז
יש לו תיאבון, לגוש אמונים. בביטאון ההת נחלויות
של הגדה והרצתה, אתה קורא, תוך
התרפקות על ״העבר היהודי העשיר״ של
עיירות וכפרים רבים, הנמצאים באיזור שצה״ל
כבש בלבנון. בגליון הראשון של נקודה שהו פיע
אחרי המילחמה, מופיע מאמר בעל אופי
מילחמתי, כמובן, שכותרתו היא ״כשיהודי
׳אל-קם ר כבשו את סאנור״ .וכבר אמר אחד
מרבני גוש-אמונים פי דרום לבנון הוא ״המ שכה
הטבעי של ארץ־ישראל״ .הוא לא תבע
• אלי לנדאו, עוזרו לשעבר של שר
הכיטחץ :״יש לפתור את הבעיה הפלסטי!
נית, ואני מאמין שאם נמשיך לסגור אוניברסי
טות, לא נפתור את הבעיה. בשום מקום בעולנ
עם לא ניצח אחר כשסגר לו את האוניבר
סיטות.״
•,המשורר יעקב(״יענקל׳ה״) רוט׳
כליט :״מיצרר החודש.״
. +העיתונאי יגאל גלאי :״למזלו ש•
אריק, מצלמים אותו מהמותנים למעלה, כ
מלך הלבנון עושה במיכנסים.״
הח״בים ברחו לשסע קול 5יגז נ״ מ. אביב ה אריד 1רמבה תרומות בשם
בעל ה ומיכאל קליינר. המתנגד להפגנות. נעצר בעברבה פגנ ה בלתי־חוקית
1הבנתם
של חברי הממ שלה
והח״כים בנעשה בלבנון
כבר הפכה לבדיחה בקרב ה לוחמים.
עתה עמד למיבחן
אומץ־ליבם של כמה מהם. או טובוס
כתום, שהסיע אח חכ״י
ועדת־ד,מישנה לביקורת־המדי־נה,
הופיע במחסום המוסיאון
בצפון מערב ביירות, שם נמ צאים
צנחנים ישראליים. מהאו טובוס,
שהיו בו ח״כים ובנות-
ליווייתם, ירדו הח״כים ז׳ א ק
סיור שנמשך יומיים ישנו נוסעי
האוטובוס בשקי־שינה. ח״כי
הליכוד שבוועדה החרימו את
הסיור, וכד יצאו אליו ח״כי
המערך בלבד וח״כ המפד״ל,
אליעזר אבטכי.
׳ 1איום על חיו של שר-
האוצר, יורם א רידוד, הש מיע
סגן שר־החקלאות, פפח
(״פייסי״) גרופר. בישיבת הנ הלת
המיפלגה הליברלית, חת־
ישב לצידו של גרופר הגיב
אחר-כך :״פחדתי שהוא ידגים
זאת עלי.״
91 בדיון בוועדת־הכספים
בעניין חוק מיסוי האינפלצ יה
אמר ארידור לחברי־הווע-
דה :״למרות הפגרה, תיסגרו
בחדר עד שתסיימו את הדיון
בשני חוקי האינפלציה.״ באו תו
רגע יצא תיכון מהחדר, ו ידית
הדלת נשארה בידו. כך
הגיב תיכון :״לעולם לא תהיה.
היה לך סיכוי, אך חבריך בחרו
בפרופסור המפוזר כמועמד,״ לפרופסור מתכוון
כשהוא
חיים בן־שחר.
8באותו דיון הופיע גם
נציב מס-ההכנסה, דם גייגר.
הוא טען שלמרות שחוק המי סוי
בתנאי האינפלציה עדיין לא
הועבר בכנסת, הראשונים ש עושים
עליו כסף, הם ״חברי
הלהקה.״ הוא הסביר שהוא הת כוון
לסגן שר־האוצר לשעבר,
יחזקאל פלומין ולמישנה
לנציב לשעבר, דג הלפרין,
שנותנים הרצאות בתשלום לפ ני
פורומים סגורים על מהות ה חוק.
בדיון
בוועדת־הכספים
לתעשיות
על הקמת איזור
עתירות מדע, דחה ח״כ המערך
אהרון נחמיאס את הרעיון
שהמרכז יוקם בגליל המערבי.
״אני חולק על הקונספציה מא׳
ציגה עצמה כאשתו של שר־ה־אוצר,
ורק אחרי־כן היא מבק שת
תרומה. איש עדיין לא סי רב.
בערב
ראיונות שאל
!מני פאר את ח״כ חרות, מי כאל
קלייגר אם הצעת החוק
שלו לאסור הפגנות בשעת ח־רום
ירדה מהפרק. קליינר טען,
׳!וההצעה עומדת בעינה, משום
שבזמן חרום לא צריך להפגין.
אמר לו פאר :״זה לא הוגן ש אתה
תעלה הצעה כזאת. כש אתה
היית באופוזיציה, לא רק
שהפגנת נגד מעשי הממשלה
באחד הזמנים הקשים של המ דינה,
אלא גם נעצרת.״ פאר
הסביר, שב־ 1975 הפגין קליי-
נר, מול מלון המלך דויד בירו שלים,
נגד שר־החוץ האמריקאי
הגרי קיסינג׳ר, בזמר הדיו
אודרי
רייו
תיירת יהודיה מקליפורניה היתה אורחת באירוע חברתי, שאליו הוזמן גם
ראש״הממשלה, מנחם בגין. כשהוא נכנס למקום, לקחה רייף פרח מאחד
זשולחנות, ניגשה לבגין והצמידה אותו לדש ביגדו. ראש־הממשלה התרגש מקבלת־הפנים, ואחרי
שבירר מיהי האורחת ומה מוצאה, אתנשק איתה (למטה) .ביניהם (למעלה) עומד שמחה הולצברב
רעיה אפשטיין
מנהלת בית־תכלא לנשים, נווה־תירצה,
מנופפת במגיפה להפגת
החום. אפשטיין חיתה אורחת במסיבה צנועה, סערן חבר הוועדה
המרכזת של ההסתדרות, שאיל בן־סימחון, לכבוד פרוייקט
סטודנטים לשיקום אסירים. מנהלת בית־הכלא עשתה כל מאמץ
שהמצלמה לא תקלוט אותה בשעת עיסוקה עם המניפה.
ועד צ׳ שהרי אני גר בצפת,
ולכן יש להקים את הפרוייקט
בה.״ נחמיאס הוא ראש עיריית
צפת.
אמיר, וי עקב גיל מהמערך,
התחילו ללחוץ את ידי הלו חמים.
לפתע נשמעו יריות. היו
(נלד, פגזי תותח נ״מ שירו ה־זלסטינים
ממערב העיר, לעבר
מסוס ישראלי. כל העומדים ב־
!חסום, הצנחנים, אנשי הפא־
(נגות ואזרחים לבנונים, הרימו
*ת ראשם כדי לראות אם ה־
!טוס ייפגע. הח״כים לעומת
יאת, שנבהלו עד מוות מהיר ות,
מיהרו לחזור לאוטובוס
׳נעלמו מהמקום תוך שניות,
*קול צחוקם של החיילים. ב־
ייחם גרופר לדברים שאמר שר-
האוצר בוועדת־הכספים של ה כנסת.
כאשר ח״כ הליברלים,
דן תיכון, הודיע שהוא יתנ גד
להעברת חוק המיסוי האינ פלציוני,
אמר לו ארידור :
״החוק יעבור על גופתך!״ ה עיר
על כך פייסי :״אילו לי הוא
היה אומר כך, הייתי נותן שתי
סטירות־לחי בפומבי!״ חבריו
של פייסי שישבו לצידו, חששו
לא פחות. כשסגן שר־החקלאות
אמר זאת פניו התכווצו, וידיו
רעדו מזעם. אחד הח״כים ש
נשארו
הח״כים כלואים בחדר,
למרות רצונם.
8 1בדית שהתפתח בעניין
ח״כ אמר המיסוי, חוק המערך אריק נחמקין :
״אף שכיר לא שילם מם בארץ,
כי כולם מקבלים משכורת נ טו.״
חברו לסיעה, נפתלי
בלומנטל, מנכ״ל כור, אמר :
״לי אין מניות בשום חברה
תעשייתית.״ העיר לו ח״כ מערך
אחר יחזקאל זכאי :״בלומנ-
טל, אתה עוד תהיה שר־אוצר.״
8אישתו של שר־האוצר,
אכיכה ארידור, למדה כנ ראה
לעשות שימוש ממשי ב תואר
של בעלה. היא נרתמה
לרעיון מכל הלב, שמפיק דויד
(״דודו״) מרגלית, במיסגרת
תוכנית רשת ב׳ כל צבעי הרשת.
מטרתה — גיוס כספים
לרכישת מכשירים רפואיים יק-
רי־ערך לבית־חולים. לצורך
עבודתה משתמשת אביבה ב מזכירה,
לימור ליגגת, המתקשרת
למוסדות פיננסיים ו תעשייתיים
שונים בשם אביבה
ארידור. כאשר לוקחת ארי-
דור, שהיא מורה בתיכון מקיף
ביהוד, את השפופרת, היא מ
נים
על הסדרי־הביניים בסיני.
קלייגר נעצר אז משום שהיתר,
זו הפגנה בלתי־חוקית. הגיב
הח״כ, שהופתע מתחקירו המ קיף
של המראיין :״לא נעצר תי.
רק נתפסתי. הועלתי לנ יידת
ואחר־כך שוחררתי.״
הסירסומאי דויד אר מון,
פעיל המיפלגה הליברלית
טוען, כי הפגנת התמיכה ב ממשלה
שנערכה בכיכר־מלכי-
ישראל עלתה לו 430 דולר. הוא
מספר שהוא, כמי שהיה בין
המארגנים של העצרת, נאלץ
להקדים את שובו לישראל ליום
השישי, תחת מוצאי־שבת, מו עד
קיום ההפגנה. שינוי תאריך
החזרה עלה לו 430 דולר.
8שר הפיתוח והטכנולו גיה,
יו כלנא מן, סיפר ש-
ה עו ל ס הז ה 2343
הוא קושר את עתידו הפוליטי
בראש־ממשלת אנגליה, מרג ־
רט תאצ׳ר. נאמן, פרופסור
לפיסיקה, סיפר שתאצר היא
ד״ר לכימיה. כאשר הוא ניהל
איתה שיחות בענייני מדע, היא
גילתה בקיאות רבה במדעי ה טבע.
נאמן הוא נץ, ח״כ מטעם
תנועת התחיה, וגם תאצ׳ר, ה חברה
במיפלגה השמרנית, ידו עה
בדיעותיה הניציות. היא הח לה
את דרכה בפוליטיקה ר.ש־דת־המדע,
ולדברי נאמן היא
הצילה את המדע המעשי ב ארצה
באותה התקופה. נאמן,
שמונה בשבוע האחרון לתפ קיד
זהה, מקווה שהצעד הבא
שלו יהיה אולי זהה לקפיצה
שעשתה תאצ׳ר מתיק המדע ל-
ראשוודהממשלה.
נאמן לא סיפר, כי בעת ש שימשה
תאצ׳ר שרת־החינוך,
היא קיצצה בתקציב בכל סעיף
אפשרי. כשביטלה את הארו חות
לילדי בתי־הספר ואת כוס
החלב היומית שלהם, זכתה ב כינוי
״גנבת החלב.״
> 1כאשר הופיע הרמטכ״ל
רפאל (״רפול״) איתן בועדת
החוץ והביטחון של הכנסת,
הוא ציין בתחילת דבריו שהוא
לא יעסוק בפוליטיקה. תוך כדי
הדיון שאל אותו ח״כ המפד״ל
אברהם מלמד, אם הוא אינו
חושש מהשפעת חיי־הזוהר של
ביירות המיזרחית וג׳וניה על
חיילי צה״ל. מלמד הסביר, ש חיילי
צה״ל עוסקים בהימורים
ומתרועעים עם נשים לבנוניות.
רפול ענה שגם בישראל יש
נישואים מעורבים, והחל מפרט
את דעתו בעניין. קטע אותו
ח״ב המערך, מיפה חריש:
״וזאת לא פוליטיקה?״
הזמר אריל, סיני זכה
לעמוד על דוכן־הנואמים בכ נסת.
היה זה כאשר ח״כ המערך
הבאר-שבעי אורי סב;ג העלה
שערוריה שמתבטאת בפירסום
מסוג זה, קראו חכ״ים לעברו
שיעביר את המודעה ביניהם,
כדי שיוכלו להתבונן בה מק רוב.
ערב
העלאת הצעת ה חוק
שלו, סיפר סבג שהוא קי בל
טלפונים ובהם איומים על
חייו, מגורמים שונים שחוששים
שהחוק, אם יתקבל יגרום ל הם
להפסדים. חברו לסיעה,
יוסי שריד, הציע לו שאת
כל המאיימים הוא יעביר לטל פון
שלו .״אני ובני-מישפחתי
כבר מומחים בלענות לכאלה.״
1כמה מפגינים יכולה
כיכר מלכי־ישראל להכיל? א חרי
הפגנת שלום־עכשיו טען
עורן־הדין אהרון פאפו, של כל
היותר יכולים היו להיכנס
לכיכר כ־ 40 אלף מפגינים, ו זאת
אם היו מצטופפים מאוד.
אחרי הפגנת הליכוד שאל אותו
חברו לוועד־המנהל של רשות
השידור, ניסים א ל מו ג, אם
הוא יכול להסביר כיצד הפגי נו
באותה כיכר רבע מיליון
בני-אדם. ענה פאפו :״מפגיני
הליכוד הצטופפו בכל הרחובות
הסמוכים לכיכר, לאורך קילו מטר.
אך לא זאת התשובה ה עיקרית.
הבעיה היא, שמפגי-
ני שלום־עכשיו מצטיינים בנפח בהיותם פיסי הגדול שלהם,
ילדי-תנובה שמנים מרוב בננות
ומוצרי־חלב. לעומת זאת, מכי לה
הכיכר יותר אנשי ליכוד
מאשר שלום־עכשיו, כי הם
רזים ומיוסרים עדיין מ־ 30 שנות
שילטון המערך.״
! בדיון שהתקיים בוועד־המנהל
של רשות־השידור בענ יין
סירוב עובדי הטלוויזיה ל צאת
ללבנון ללא ביטוח מת אים,
הסביר מנכ״ל הרשות,
יוסף (״טומי״) לפיד, שהצבא
החליט לנהוג בהתאם. הוא חייל
שימחה הולצבוג
חובש את כובעו של קצין הרפואה, מאיר קליגר (משמאל),
שנפצע לפני שנתיים בתאונת־דרכים קשה בצבא. קליגר, הצמוד
לכיסא־גלגלים היה מוזמן לאחת ההופעות, שאליהן נלקחו פצועי-צה״ל. קליגר סיפר שהשניים הם
ידידים טובים, והולצברג הוא היחיד שבא לבקר אותו מדי יום בבית־־לווינשטיין, שם הוא מאושפז.
אישי שלהם מחמישה ל־ 10 מי ליון
לירות לאיש. אחר-כך הח ליטה
הנהלת הרשות להכפיל
את סכומי הביטוזז ל־ 20 מיליון
לכל עובד. הגיפ על כך פאפו:
״בתנאי לוכסוס של ביטוח ק-
זה, עלולות נשים אחדות לעודד
את בעליהן להצטרף לציוותי־הצילום
של הטלוויזיה בלבנון.״
8במכירה פומבית שנער כה
בביתם של אלק ודדיה
לרנר בסביון, שהכנסותיה נו-
עו לקניית מכשירים רפואיים
לבית־החולים הכרמל בחיפה,
לא נמצא קונה לתרומה של
ראווכן הכס, בעל ממגורות
דגון. היו אלה כדים עתיקים
בני 3000 שנה. העיר על כך
אחד הרוכשים :״מאז שמשה
דיין מת, אין קונים לעתיקות.״
בערב, שהונחה על־ידי שדרן-
דפי סוויסה
ח״כ המערך, יושב־ראש הוועד למען האסיר,
נכח בחלוקת תעודות לסטודנטים,
העוזרים בשיקום אסירים. סוויסה, ראש המועצה המקומית מזכרת״
בתיה, גילה שהוא אחיו של מפקד מרחב השפלה, שימעון סביר,
שניהל את חקירת רצח רוני ניצן, מפקד בית־המעצר ברמלה.
אוי קונססנטין
חוטף אגרוף בפניו מהרקדן״שחקן״פנטומימאי, ג׳וקי ארקין. השניים
נפגשו במסיבה שנערכה לכבוד שחקן־הקולנוע הצרפתי, שהשתתף בעבר
בכמה סירטי פעולה. ארקין הזכיר לשחקן, שבא להופיע לפני פצועי־צה״ל, את ימי הקולנוע שלו.
הצעת חוק פרטית, שבה הוא
הציע שעל כל חפיסת סיגריות
תוטבע הסיסמה שסיגריות הן
סכנה לעישון. סבג הציב על
הדוכן מודעת פירסומת גזורה
מעיתון של הסיגריות ברודווי
,80 שאותן מפרסם הזמר אריק
סיני. בעוד הוא מסביר את ה העו
ל ם הז ה 2343
צן עובדים, אך רק מיסה לי מו
ר נענה לצו והתייצב כנדרש.
כל האחרים הם למעשה
נפקדים :״עכשיו הם במצב ש־המישטרה
הצבאית יכולה להו ציא,
אותם בלילה ממיטתם.״ ה-
וועד־המנהל נענה לדרישת ה עובדים
והכפיל את הביטוח ר־
שמואל שי,
הרדיו הוותיק,
תרם בעל הדירה 5000 לירות
סטרלינג לבית־החולים.
הד״ר ישראל פלד,
עובד מאז תחילת המילחמה
שעות נוספות. פלד הוא יושב-
ראש ועדת האימוץ של הצנה
נים,
שאותם מאמצת העירייה
מזה שנים. עם פרוץ הקרבות
הוא יצא ללבנון ומכיוון שצנ חנים
רבים מכירים אותו אישית
מאירועים שהעירייה מארגנת
עבורם, הוא הפך להיות איש־הסתרים
והסודות של החטיבה.
כך הוא היה לאזרח היחיד ש השתתף
בקרב שערכו הצנחנים
בדאמור. בעיריית רמת-גן מת בדחים,
שבקצב כזה הוא יגיע
לעירייה רק לחופשות.
מנכ״ל רשות השידור
לשעבר, יצחק ליכני, שהיה
אף הוא בלבנון, סיפר שכל מה
שיכול היה לומר למקומיים היו
המילים ״אהלן וסהלן״ ו״מרח־בה״
,שאותן זכר מסידרת ה תוכניות
ללימוד ערבית בטל וויזיה,
שהגיש שייקה או
פי ר. ליבני גילה שהוא למד
ערבית בתיכון גאולה בתל־אביב,
אך טען שכל בורותו,
אינה אלא בגלל בית־הספר.
״דברים אחרים שאני יודע ה יום,
הם אלה שלא למדתי ב־בית־הספר.״
בכנס
של סופרים, משוררים
ואנשי־רוח,
מיפלגת העבודה סיפר ח״כ ה־׳
מערך, אכא אכן על התלבטו יותיו
במעבר מעולם האקדמיה
לפוליטיקה .״אני זוכר שיוויג״
סטון צדצ ׳ י ל הגדיר את
איש־המדע כמי שעוסק בהגדרות,
בעוד איש־הפוליטיקה עוסק
בהחלטות. אני מקבל הגדרה
זו, משום שהמעבר שלי לפוליטיקה
היה אחת ההחלטוו
הקשות בחיי.״
המקורבים ׳;ז
בלתים
מאת
דני אלה שמי
על פ׳ בתב־ידו. מ תקד ם
מאיר פ עי ל ימינה
! במשך שהותו ברומא,
לשם העתקת סירטו החדש
אהבה ראשונה שיוקרן בקרוב
בארץ, עמד עוזי פרם, בימאי
הסרט, לפני בעיה. טכנאי־הפד
עבדה, אשר עבד על העתקת ה סרט,
נהג להיעלם משך שזן ות
מהעבודה, כשאיש׳״ מהנוכחים
במעבדה לא ידע לאן. אחרי
כמה ימים של תהיה התברר,
כי האיש הוא אזרח לבנוני ה חי
ברומא, והיעלמותו היתד.
לצורך האזנה לדיווחי־חדשות
המילחמה וקבלת אינפורמציה
מבני־מישפחתו בביירות. אחרי
שהתבררה סיבת היעלמו, ניסו
ואמר, שהוא מארגן כל דבר ב אופן
יסודי, ולא כלאחר יד.
! 9לכאורה, היתה זו שיחה
בענייני־דיומא בין חברים אק-
דמאיים שונים. שר־הרווחד. ל שעבר,
ישראל כ׳׳ץ, ד״ר
־לעבודה סוציאלית, הפרופסור
שלמח אגינרי, המרצה ע מום
ערן והתעשיין יאיר
רוטלוי ניהלו שיחה בשאלה
אם ארצות־הברית תאפשר ליש ראל
להיכנס למערב ביירות.
ערן, מומחה לענייני הבית ה לבן,
הרצה בלהט את טענותיו,
וכל-אחד מהמשתתפים הגיב על
שלמה
גולדברג לעי ג£״;צ״ צט
מועדון היקב של הליכוד. גולדברג התנקש לעלות לנימה ולהופיע,
אך הוא התעלם מהבקשה. אחר״כן הסביר תוך שימוש בלשונו
מדוע אמנים אחרים מופיעים במועדון השנוי במחלוקת.
עוזי ואחותו רותי, להרגיעו ו לעדכן
אותו בדיווחים שקלטו
הם משידורי קול ישראל, על
התקדמות צה״ל לכיוון ביירות.
! 9בתוכנית הרדיו חמישה
בעיקבות אחד, שבה מזהים ושלושה גרפולוג, אסטרולוג
אנשי־צוות אישיות ידועה על פי
כתב־ידה ושעת לידתה, היה
אחד מבעלי־הסוד מאיר פ עיל.
האסטרולוגית טובה מ למד,
שבחנה את כתב־ידו מתקופות
שונות, אמרה כי לפי
האות למד שלו, קווי האופי
שלו נוטים לתפיסת עולם ימי נית.
פעיל הודה ואמר :״זה
נכון. אני נוטה יותר ויותר ימי נה.״
אורח
אחר
בתוכנית
היה
ח״כ חרות מיכה רייסר.
עליו אמרה האסטרולוגית אס תר
נצר שהוא בעל נטייה ל מנחם
בגין בעצרת הכללית של האו״ם
אמנות, אך משולל כל כישרון
אמנותי. שהוא מארגן דברים
באופן ספונטני. רייסר נעלב
פי דרכו. הדיון — לעומת זאת,
לא התנהל בחדר הרצאות באו ניברסיטה,
אלא על גבי מיזרו־נים,
כשכל הארבעה אוכלים
מגות־קרב, לא הרחק מביירות.
הארבעה היו בשירות צבאי ב־מיסגרת
קצידחינוך־ראשי ועמ דו
לצאת להרצאות בפני חיי לים.
9בשנת
הלימודים הבאה
תלמד באוניברסיטה הדרומית
המרצה עליזה פאנו־בח־ך.
בתחילת שנות וד 50 נדונה פאנו
ברוך למאסר עולם על רצח
פרדה, אשת המשורר רפאל
אליעז, שבו היתד, מאוהבת.
אחרי 10 שידת מאסר, היא
נסעה לצרפי וסיימה את לי מודיה
בכ& ות לאדינו, נושא
תרצה באוניברסיטת שעליו באר־עדל. פאנו־ברוך, שבע לה.
ר פא במחלקה פנימית ב־ביח־חולים
באשקלון, התגרש
ממנה במהלך המישפט, כתבה
מחזות ואף תירגמה לעיברית
את נשות וינזור העליזות של
וידיאם שייקספיד.
ה עו ל ם הז ה 2343
הבוררות היא על שמונה מיליארד לירות -
והמרינה שענת שהבורד קיבל שוחד מהצד השני
ידי נציגה היקר, עורך־הדין גולדנברג,
בבקשה לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב.
המדינה מבקשת לבטל את הבוררות ולא
למנות בורר חליף, ולקבוע כי נושא ה-
סיכסוך לא יידון בבוררות.
העילה המיידית, שגרמה לבקשה זו, היתה
גילוי שנודע למדינה רק ב־ 4ביוני השנה,
כאשר פרופסור פטריק ניל, יושב־ראש
הבוררות, הודיע לצדדים, כי צ׳יים קיבל
כבר בשנת , 1980 לפני שהחלה הבוררות,
סכום של 10 אלפים דולר מידי חברת-
הנפט, עבור הסכמתו לשמש בורר מטעמה,
וכי סכום זה ינוכדר משכרו בבוררות.
עיתים נדירות מוצא את עצמי מנוחות, פחות או יותר, במקומות שונים
בעולם, ומדינת־ישראל ונציגיה לא טענו
/פרופסור מכובד למישפטים מאוניבר סיטת
הארוורד נאשם על־ידי מדינת־ישראל
דבר נגד הבורר שבחרה חברת־הנפט האמ בנטילת
שוחה במשוא־פנים בבוררות וב ריקאית,
פרופסור אברם יוסף צ׳יים (.)61
כעת לפתע, התעוררו איתו בעיות.
התנהגות בלתי־הולמת.
״זמן מה אחרי תחילת הבוררות, התברר
אבל, כאשר נושא הבוררות הוא כ־35
למדינת־ישראל כי לפרופסור, שמונה על-
מיליון דולר, הכל אפשרי.
ב־ 15 ביוני השנה הודיע היועץ־המשפ־ידי
חברת־הנפט כבורר, היו קשרים קוד טי
של מדינת־ישראל לבא כוחה של חברת
מים עם בא־כוח המשיבה, מזמן עבודתם
באותה תקופה במחלקת־המדינה בממשלת
הנפט דזרט אקספלוריישן ,76 כי עקב הפרה
יסודית של החוזה מצידה, מבטלת מדינת־ארצות-הברית.
ומלבד זאת עבד הפרופסור
אחרי סיום עבודתו במחלקת־המדינה, ב־ישראל
את הסכם הבוררות בין׳השתיים,
מישרד פרקליטי החברה, אשר אחד משות והבוררות
בת השנתיים המתנהלת בלונדון,
פיה (מר פלדמן) הינו שותף בחברה,״
ישראל וניו־יורק, הסתיימה.
העיתוי של מיכתב זה היה מעניין במ נטעו
בבקשת המדינה להפסיק את הבו ררות.
יוחד.
הוא בא אחרי שכמעט הסתיים מועד
הבוררות האחרון, ביוני 1982 בלונדון.
__ התערב
בשלב זה ישבו כבר נערכו עשרות ישי בות,
נשמעו עדים רבים ונכתבו אלפי
עמודי פרוטוקול, היה כבר המצב המיש-
בחקירתע די ם
פטי של המתדיינות די ברור. בשלב זה
מהססים בתי־מישפט לבטל בוררות, מ;
ך, אותו שלב, סברה המדינה כי אין
כיוון שהם חושדים כי הצד הפונה חו •
/ /י מקום להתנגד להמשך כהונת הפרו שש
מהפסד בפסק הבוררות.
אם תפסיד מדינת־ישראל היא עלולה
לשלם סכומי פיצויים ונזיקין בסך של
כ־ 35 מיליון דולר.
ק ש רי ם
קו ד מי ם
קו רו ש ל הסיכסוך הוא חוזה שנערך
י ב־ 1975 בין מדינת־ישראל וחברה
אמריקאית, שבו מסרה המדינה זכויות ל־חיפושי־נפט
בחלקים בדרום־סיני והמדף
היבשתי ישלו, לחברה האמריקאית.
באותו זמן עוד לא חלם איש על בי קורו
של הנשיא סאדאת בישראל ועל ה תוצאות
האפשריות של שלום והחזרת
שטחים. וכמנהג בעל־בית, מכרה מדינת־ישראל
זכויות לא לה בסיני. כאשר התברר
ב־ , 1980 כי י ישראל לא תוכל לספק את
הזכויות שמכרה, וכי סיני חוזרת לרי בונות
מצרית, נתגלע הסיכסוך.
בחוזה המקורי בין השתיים, נכתב כי
כל סיכסוך יוצא לבוררות זבל״א. כלו מר,
לבוררות שבה ממנה כל אחד מהצ דדים
בורר משלו, והשניים יחדיו בוח רים
את הבורר השלישי, .
כאשר התברר כי אין מנוס מהתדיי־נות,
הוסכם על בוררות. מדינת-ישראל,
שייחסה חשיבות רבה לבוררות זו, מינ תה
כבורר מצידה את השופט־העליון ל שעבר,
אלפרד ויתקון. נציגה של המדי נה,
המופיע בשמה בבוררות הוא עורך-
הדין ד״ר אמנון גולדנברג, נשיא-לישכת
עורכי־הדין בישראל.
בגלל הסכום העצום הכרוך בתביעה,
החליטה המדינה כיי מוטב שייצג אותה
עורך־דין נודע, המומחה בסוגיות אלה,
ולא אחד הפרקליטים הרבים המשרתים
בשירות־המדינה.
גולדנברג מקבל, עבור שירותיו, סכום
העולה על אלף דולר ליום, וכמובן הוצ אות.
כשנתיים
וחצי התנהלה הבוררות על מי-
״דבר התשלום הנזכר׳ הוסתר על־ידי
החברה ממדינת־ישראל במשך יותר משנ תיים,
וככל הנראה לא גילה הפרופסור
תשלום זה גם לחבריו הבוררים ...על ה צדדים
להסכם הבוררות חלה החובה לנהוג
בתום־לב ובדרך מקובלת ...ועליהם ל הימנע
מלפעול בדרך שיש בה כדי לה טות
את דעתו של בורר, לטובת עמדתו,
שלא באמצעים הלגיטימיים המקובלים.״
אדם זו ע ם
מ או ד
^ בקשותמסוג זה אין זה מקובל כי
הבורר משיב בתצהיר מטעמו. בדרך
כלל, הוא משאיר את ההתדיינות בין הצ דדים
עצמם. אולם פרופסור צ׳ייס אינו דמות
בלתי־מוכרת, והוא שלח לבית־המישפט
בישראל תצהיר המשתרע על 17 עמודים,
שבו הוא מפרט את עברו, הישגיו האקד מיים,
התפקידים שאותם מילא במשך הש נים,
ואת עמדתו בקשר להאשמה הנוכ חית.
זהו
תצהיר של אדם זועם מאוד, אשר
צל כבד הוטל על התנהגותו ואופיו.
באמצעות עורך־הדין דן כהן, שהיה
בעבר שופט־מחוזי בעצמו, מצהיר הפרופ סור
:״אין לי כל עניין, ולא יצרתי לעצמי
כל דיעה בנושאי הסיכסוך בין מדינת*
ישראל וחברת דזרט אקספלוריישן ...76
אני מוסר תצהיר זה מכיוון שהאשמות
קשות המטילות דופי ביושרי האישי והמיק-
צועי, הוטחו בי. אין כל בסים להאשמות
אלה ...הן חסרות־שחר. במשך 35 השנים
של חיים מיקצועיים וציבוריים שלי, לא
הוטל הצל הקל ביותר על אופיי, התנהגו תי
או יושרי. האשמות חסרות־בסיס אלה,
שכבר הפכו לנושא עיתונאי, צריכות להי דחות
מייד וללא היסוס.״
ממשיך הפרופסור ומפרט את תולדות
חייו. הוא סיים בהצטיינות את אוניברסי טת
הארוורד ואת בית־הספר למישפטים
בורר צ׳יי ס
10 אלפים דולר מקדמה
פסור כבורר, בהניחה כי למרות הקשרים
הקודמים הללו; ינהג בהגינות וללא משוא-
פנים בבוררות,״ טוענת המדינה.
אך כבר במהלך הבוררות התגלה כי:
״המשיב נהג באופן בלתי הולם את מעמדו
כבורר, בכך שהשמיע דברים במהלך ה בוררות,
שאינם מבוססים על חומר־הרא־יות
שהוצג, ושאינם בגדר ׳ידיעה שיפו טית,׳
ובכך שהתערב בחקירת־העדים ב אופן
ובמידה החורגים מן המקובל, תוך
גילוי נטייה לעניינה של המשיבה.״
כל זאת טוענת היום מדינת־ישראל, על-
השופט ויתקון
לא הביע דיעה
פרקליט גולדנברג
אלף דולר ליום
שלה. הוא היה מתמחה אצל השופט העל יון
הנודע, פליכס פרנקפורטר. במילחמת־העולם
השנייה שירת בכוחות ארצות־הברית
ביפאן ובאירופה. בקרב על הסאאר בגרמניה
נפצע, וקיבל שני עיטורים על אומץ־ליבו.
הנשיא קנדי מינה אותו לתפקיד היועץ-
המישפטי של מישרד־החוץ של ארצות-
הברית. הפרופסור שימש כיושב־ראש וע דות
בינלאומיות רבות, ואף היה בורר ב כמה
בוררויות בינלאומיות חשובות.
הפרופסור אינו מכחיש כי הוא מכיר את
נציגי חברת־הנפט, שאחד מהם היה תל מיד
שלו באוניברסיטה. כאשר התמנה
פרופסור צ׳ייס לתפקידו במישרד־החוץ
האמריקאי, המליץ על אחדים מהסטודנטים
המבריקים שלו למשרות שם, וכן גם על
תלמיד זה. במשך שנה שלמה, אחרי
שיחרורו משירות־המדינה, עבד עבור מיש-
רד עורכי־הדין הנידון, אך היתד, זו עבודה
חד־פעמית בעניין מיסים מסוים, והוא קי בל
שכר־חודשי עכור עבודה זו.
הדרך
האתית ביו ת ר
ך* אשר לבוררות הנוכחית, התקשר
• אליו נציג החברה האמריקאית ב־1979
ושאל אותו, אם יסכים לקבל עליו את
תפקיד הבורר בסיכסוך עם מדינת־ישראל.
פרופסורים רבים נוהגים לקבל עבודות
שונות לתקופת החופשות האקדמאיות, ו גם
פרופסור צ׳ייס היה מוכן לקבל עליו
את תפקיד הבורר. אך כיוון שבאותה שעה
עוד לא היה ברור אם הבוררות תתקיים
בכלל ומתי תחל, הוסכם בין הצדדים כי
חברת הנפט תיתן לצ׳ייס סכום של עשרת
אלפים דולר פיצוי על ביטול זמן וויתור
על תעסוקות אחרות, אם בוררות זו לא
תצא לפועל.
זה היה שכר הסכמתו של הפרופסור
לשמש כבורר. אם לא תצא הבוררות ל פועל,
יישאר הסכום כפיצוי בידי הפרו פסור,
ואם תצא הבוררות לפועל והוא יש תתף
בה, ינוכה סכום זה משכרו כבורר.
העתק של צ׳ק זה נמסר על-ידי החברה,
בין יתר המיסמכים, כבר בתחילת הבו ררות.
אולם הפרופסור שכח על כל העניין,
ורק כאשר הזכירה לו החברה השנה, כי
יש לנכות סכום זה משכרו כבורר, סיפר
זאת הוא עצמו ליושב־ראש הבוררות. אז
קמה הצעקה, ובעיקבותיה בקשות ביטול-
הבוררות וההאשמות הכבדות נגד החברה
והבורר.
למרות טענות נציג־המדינה, אמנון גולד נברג,
לא הועלו כל תלונות בדבר התנ הגותו
של פרופסור צ׳ייס במהלך הבוררות,
וגם השופט ויתקון לא ראה כל רע בקבלת
הסכום של 10 אלפים דולר על-ידי הפרו פסור,
מכיוון שהוא לא הרוויח מכך מאו מה.
שכן, סכום זה קוזז משכרו כבורר,
והוא קיבל בדיוק את אותו סכום שקיבלו
הבוררים האחרים, בסופו של דבר.
״נהגתי בדרך האתית ביותר, ואמשיך
לנהוג כך,״ מצהיר הפרופסור, ומבקש כי
בית־המישפט הישראלי יעשה לו צדק.
אילנה אלון י
מכתבים
ה כ גנ המדמלה
הקורא הלך להפגנת ה תמיכה
בממשלה וחזר
מזועזע.
!/ורות ייא הגברת וחן ־ עד י ד * /איו1
מיד,רזפי 07 איק ס רונ׳ ד!/ומירת הסודיות ז
מבדד, התאמהגר מיזגי -יני/׳וואיו<
4תמונות ונבע עוקיו ת ינ חי ד ת בו /ב ת זוג
ארנון טיולים לבודדים -בארץ ונ חו־י •
מחלקות מיוחדות לדתיים ולנכים <
רמהג בו ה ה וסלקטיבית של נרשמים י•
״ירדנה״ המשרד היוקרתי לנישואיו!
מזמינה אותך לשיחת היכרות !
דיזנגוף 201 תל-אביב ט2 3 6 6 2 5 , 2 3 8 5 8 9 .7
צנטנר,
הלכתי במוצאי-שבת להפגנה של
הליכוד, והיא הזכירה לי הרבה
מראות ישנים והרבה מראות חד שים.
היה שם שלט אחד :״עם אחד,
צבא אחד, ממשלה אחת״ שהזכיר
לי משהו ישן.
התופעה עצמה הזכירה לי את ה־
כנראה, שפיתרון התשבץ מצוי
רק בידי גאוננו, שר־ביסחוננו.
דן יהב, תל־אביב
ותת ^ דו ת ל עו רו ת
חייל״המילואים שהשתחרר
מעלה שאלות.
לוחם נמצא בצבא כדי לתרום
למדינה, לשמור על חייו, לחיות
כזכות עצמו, לשמור על קיום הכד
רח״ פינסקר ,4קומה ב׳
מנהיג שרון
וישמן יש רון ויבעט
תיווך דירות נוה
מגדלי דוד וזמלך — צפון תל־אביב, גוה אביבים —
רמת אביב — מוכנית ל׳
קניה -מכירה ־ השכרה
דירות — פנטהאווים — וילות — קוטג׳ים
רח׳ ברגסון , 2נוה אביבים.
טל 414082 — 416292 .
הפגנה שערך לעצמו הגנראל האר גנטיני
גאליטיירי, שיצא למילה־מתו
המגוחכת נגד בריטניה. ההפ גנה
שלו היתה מגוחכת כמו מילה־מתו,
ההפגנה הזאת היתד. מופר עת
כמו המילחמה בלבנון. היה
ברור שיש פה טקס של חילופי
מישמרות בין מנהיגים מסוג מ־סויים.
קשה
היה לדעת מה מפחיד יו תר:
בגין בהופעתו המסוגפת, כמו
של נזיר דומיניקני פנאטי, או אריק
שרון בעל הגוף, שעליו ללא ספק
נכתב הפסוק: וישמן ישרון ויבעט.
והוא אכן בועט לכל עבר. לא רק
על ביירות המערבית צר שרון, גם
על חגורתו הוא צר, ומי יודע על
מי יצור מחר.
׳גד וקסמן, תל־אביב
״רן ב*חרון״
כוח הזרוע כפיתרון לבעיות
מדיניות.
אני רוקד/ת בסטודיו 8
ג אז *
מ חו ל
אי רו בי
לגברים ו לנ שי ם
ארלוזורוב $0ת׳ א 2 ^7026
ני הו ל -אבי פ אנ ק
הצוות ״המוביל״ כיום את המ דינה,
רואה את עתיד*המרחב דרך
קנה־הרובה. שר אי־הביטחון מושך
״קדינן ה״ ורק הרג, הרם, פליטים,
איגופים וכר מספקים את תיאבונו
הרב לשררה ומדגימים את אי-יכול-
תו לשוחח עם הזולת. התעלה על
עצמו שר אי־ביטחוננו, בעצתו ה מרהיבה
ללבנון :״התחילו להיל חם
ובעיותיכם תיפתרנה.״
מדינה שסועה וקרועה לגזרים
זו, חסרה רק עצה כזו. אין לה
נסיון במילחמות־אחים, והיא רק
ציפתה לעצתו של שרון.
מעתה, תחת לנסות ולחפש פית-
רונות מדיניים, ויהיו קשים ככל
שיהיו, הם ילמדו משרון ורעיו ל אחוז
בנשק ולפתוח במילחמה. ה שאלה,
רק, נגד מי? שיעים כנגד
סונים, או אולי דרוזים נגד מארד
נים, או כולם נגד סוריה וישראל?
דינה וכר. לא ארחיב את הדי בור
על הצורך של המריבה בש לום,
אך כדי לכונן שלום צריך
לדבר עם הפלסטינים, גם אם הם
מחבלים. להשמיד עם הרי איננו
ההג דו ל ווודא סיירתי שטה
לארץ הפניקיס
אולי אצליח להניע
לעת שקיעה,
כשהשמש צובעת בדם
בתים הרוסים,
וסירנות מייללות
יחלו לעבור
ברחובות•
סירתי מלאה
סדינים סתורים
ואני מתנפנפת בתוכה
כדגל לבן,
ובאוזני צעקותיהן
של אמהות
שרחמן נשבר בן.
סירתי צרה עלי
הדפנות סוגרים
כקונכית כאב.
והים אינו מציע יותר
מאשר עצב,
הוא לבדו סימן
של הנצח —
כה גדול ונורא.
וכנצח, הוא אדיש
למומים, לכאב
ולמילחמה•
,ורדית, פכרן, תל־אביב רוצים מהעם ידיים עשינו
ואיננו יכולים. האם מצפים
הפלסטיני שיישב בחיבוק
ויתחנן למדינה? האם אנו
כך? נסו להיזכר. השמות
(המשך בעמוד )22
ה עו ל ם הז ה 2343
^ 171 £ 1 7 1 0
41_41?171
* 1נ 1 3מ 0
עועון ע ם מזכירה צמודה.
דגם 820304 עם סוללת ליתיום
ל־ 7שני ם
פלדה; נגד מיס8
זכוכ׳ית קריסטל.
שעון עצר, מעורר,
2/24ו ש עו ת וטיימר
תזכורת כל שעה שלמה
* 8 1 2ססז׳ זבנמנס 1
דגם 820(03 עם סוללת ליתיום
ל 7-שמם.
פלדה,נגד מים / ,ז 8 8
זכוכית קריסטל
שעון עצר, מעורר?4 ? ,
2/24ו שעות וטיימר
תזכורת כל שעה שלמה
דגם - 830305 לנ שי ם
פלדה.נגדמים,
זכוכית קריסטל.
שעון עצר, מעורר,
2/24ו שעות וטיימר
תזכורת כל שעה שלמה
כולו פלדת אל-חלד. זכוכית קריסטל. נגד מים.
*זכרון חזותי מעורר. שעון עצר2/24 ,ו שעות.
תזכורת כל שעה שלמה. תאריכון מתוכנת.
להשיג בחנויות ברחבי הארע וברשתות שקם והמשביר לצרכן
או ריי נ ט -ב דיי דן בזמן הנכון
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה; בני משה קרסו בע־מ
סוכנים בלעדיים של ק\/נ 0 <00 .זמ\ \/ז־עזשוחס
מכהנים
(המשך מעמוד )20
אצ״ל ולח״י לבטח מזכירים משהו.
השאלה היא כמה עוד נאבד ו כמה
עוד נסבול בגלל מדיניותם ה אווילית
של מנהיגינו. מכיוון שזו
מדיניותם, והצבא כלי בידם, ואנו,
הלוחמים, כלי בידי הצבא, הרי
רשאים אנו לשאול את עצמנו :
האם נכון הוא לשמש כלי בידי מ נהיגים
אלה? האם נכון הוא להרוס
את המדינה וללכת לאבדון?
האם זאת רצינו כשהתנדבנו לצנ חנים,
לגולני ולכל היחידות הלוח מות?
את טובת מדינתנו רצינו.
שלנו,
אחת מצורות ההשפעה
של הלוחמים המבינים שיש הכרח
במדינה פלסטינית, היא התנגדות
להילחם, התנגדות שלרת בשטחים
הכבושים. לא את נס המרד בען ןנו
נרים, אלא את נס המרד במילחמה.
האחריות על מותו של כל חייל
שנהרג במילחמה מיותרת רובצת
על כתפיו של חברו שהיה בלווייתו,
ראה את אמו, חברתו, ילדיו, נחנ קים
מבני, ולא קם ולא עשה. דבר.
אדם סי ני, תיל־אביב
מאח נדיב אבידן
מאון:
. 1הבריק כסף ()3
.3ויתרה על חיי רווקות ואיש
ישר היה מעונין שהפעם זה
יהיה סופי (.)6 ,3
.9בשר מתנהג כמו חלב ()4
. 10 המפתח לבסחון אצל מנ היג
פועלים אמיתי זה פרח
. 13 מופיע בכל
הסקטורים ()3
עתון בכל
. 14 שדכנו לשלמה־ ניצן חב רה
קבועה וקצרת דוח, וכד,
בשעה טובה, קראנו לזוג ( )2,4
. 15 הצורך העז להתקרב ל מזכיר
ההסתדרות תהפוך אותנו
ללעג ולקלס ()4 ,4
. 17 מוביל נוזלים בזרם הפוך
מהרוצהגור >־
. 18 גם בליל אמש, לדגמה,
הוא חיפש דגים ()4
הקורא מוטרד מעלייתו
המהירה של מרדכי גור.
.20 אליבא דרבין, זה שמטפס
בהליכה אינו נמושה ()4 ,4
שאלה שתמיד חוזרת על עצמה
באירועים ובנסיבות שונים היא,
איך אדם כמו מוטה גור הגיע ל תפקיד
הרם ביותר בצה״ל?
סיגנונו, התפרצויותיו, התבטאו יותיו,
מעידים כאלף עדים על ה אישיות
המסתתרת מאחוריהם,.
יותר ויותר מתאמתת הסברה, ש הדבר
התאפשר מכיוון שהוא היה
האלוף היחיד ששירת בצה״ל באו תה
תקופה, של מחדל יום הכי1* -
.22 הנשק של גיבורה ספרו תית
אינו משמש לתקיפה ()5
.24 בגדי השרד שלי
לא של פרס ()3
אבל
.25 מתעלס בכנסיה ()4
.26 האם נחום חזר? זה מה
שיש להן בראש ()4
פ תר וןתשבצופן * 2 ^ 4
61ח
ז ^10 ,ה*
1£ג 0ג* 1
א ץ׳ *ז ג -ג לז
.28 הרך שסרח לשנות את
הסדר קיבל את שלו ()4 ,3
.29 לא יאומן כי יסופר! ()3
בכור
. 16 האם הפקולטה הזאת מכ שירה
אותך לעבודה בשרות
המטאורולוגי? ()4 ,4
מאונך :
)התנהגו
רת ()3
בעריצות
.4אם הוא היה גר, ייתכן
שהיה נזרק לאריות ()4
.5גר לו ליד הכנרת ()5 ,3
. 19 גם הנשיא קנדי היה מ שכמו
ומעלה בלבנון ()6
.6חם וחלילה להרטב — זו
ההזיה שלהם ()6
.21 מדוע סביב שטח
שותים אלכוהול? ()5
.7אנשי חיל הים מבלים את
לילם באזור המוסתר בגופן
22 כשהיא עולה בחרדה, היא
אינה מעלה חלודה (מ) ()4
.8בשאלה הזאת הוא מחייב
לשמור על החוק ()5
.9הגנרל, שיהיה לי בריא,
מבלה ביאכטה, למרות שלכל
הדעות הוא כלומניק ()7
חוס 1118 * 0׳ -18 *011018-8ו! 1י 1;1ו ם1י 0ור ן
הו צאתשערגחשגזל ( א פי ל צי הז
11( 0זימן •וגי
תסחקות, חססוחת, החלקות,סלסול,
צגיערו.פסים0 .יפול פנים. איפור,
הוצאת שיער בשעווה
*גטי. .מוו*
ס סי די ם עממיי ם • שמס *ועולה•
תל-אביב יודפת 4ליד דימבוו2 29388 226066 190 ,
דנזת-גן הר צל 8 6מול בניו אואזיס ׳׳לון )יזוח״
212
. 12 הוא הגבור האמיתי ב מלחמה
בלבנון, שהרי הוא
מדאה לנו את הדרך הנכונה
הסבון הישראלי לסברות
נשים תוסתסיתה ובריתו!
העסק
. 11 בכל פגישה היא לחוצה
הונחו 1982
23 קורה, שאיך שלא תסתכל
עליה, היא מעלינו ()2
24 אזור הגוף שתמיד נמצא
בהמתנה ()3
מועמד גור
איך קרה
27 היו זמנים שהיה רב עם
הילדים בסלון ()3
פורים, שנעדר מהארץ, עקב היו תו
נספח צבאי בוושינגטון, וכמו
כן הוא השתייך לצד הנכון.
אני אמנם קטונתי, והייתי רק
סגן־אלוף בצה״ל, אך אתן לו עצה:
שיפסיק לעשות את העבודה ה שחורה
של האחרים, הרוצים לש מור
על תדמית חיובית כלפי חוץ,
ושלא ישכח שהוא מועיד את עצ מו
לתפקיד ראש-הממשלה.
ש׳ יצחקי, רמת־גן
מ רו מידי ם
על הידיעה כי נסיעת מב-
לת״לבן יש התארגנות נגד
ראשיה ביגלל אזלת ידם
(״העולם הזה״ .)2339
ידיעה זו מעוררת תמיהה שכן
אין לדברים שחר.
(המשך בעסוד )24
ה עו ל ם הז ה 2343
מבצע
טמפו
חפש א ת הפרס
20 מיליון לירות במזומן
כולל 2פרסים בסך מיליון לירות כל ץ וחד
חפ ש את הפרס שב פקק ותוכל לזכות בסכום
כספי גבוה מיד ובמזומן!
איזה פקקים מ שתתפים במבצע?
במבצע משתתפים פקקים של בקבוקי ״ליטר
פלוס״ משפחתיים בכל הטעמים, בקבוקי מיץ
ליטר בכל הטעמים וסודה ״מי־עמי•
איך חכים בפרסים?
פ שו ט. מסירים את דיסקיח
הפלסטיק מהחלק הפנימי
של הפקק ומגלים את
הפרס המודפס על החלק
הפנימי ש ל הדיסקית.
זכית בסכום של מליון
לירות או בסכום שלסססג
שקל ומעלה? צלצל אל
מטה המבצע ב ״ טמפר ־
טל 800131 :־ 03 לתיאום
קבלת הזכיה, או פנה
י שירו ת למטה המבצע
במחי הפרסום של
׳־טמפו־־ -אזור התע שי ה -חולון. ותקבל בו במקום
את סכום הזכיר . ,זכית בפרס כספי עד סכום ש ל
200שקל? מסור את דיסקית הפלסטיק הזוכה
במקום שבו קנית את המשקה ותקבל מיד את
סכום הזכיה.
זה 1זה.
עשרים מליו? לירות פרסים.
מעל רבע מליון פקקים
זוכים שביניהם הפרסים
| הגדולים -פעמיים מליון
לירות במזומן. חפ ש את 1 הפרס. בדאי לך.
המבצע סתוהל בפיקוח דואה
חשבון החברה.
* בבואך למסור את הדיסקית
הזוכה צרף את פרטיך
האיש״סושם.כתובת ומסי
טלפון) והשלם את הסיסמא:
* עובד• מפעל ־טמפו־.
עוברי משרד הפרסום
־׳ואל אביטל־ומשפחותיהם
איום
רשאים
להשתתף במבצע.
י 1אל אביטל
/7ש 7/7ו ל111י ]
רעי
מכחכים
ל מווו ת ני;׳וואין
(המשך מעמוד )22
ראשי הסיעה מתמידים כל העת
במאבקם להטבת תנאי העובדים,
וזוכים לתמיכה ולסיוע של פעי לי
וחברי הסיעה מכל רחבי הארץ.
לכן אין בסים למסקנה המוטעית
שהסקתם, כאילו נשמטה הקרקע מ תחת
לרגלי סגן ראש־הממשלה ד
שר־השיכון דויד לוי, הפועל ללא
לאות למען העובדים בישראל, וזו כה
על כך להוקרה ואהדה מצד פעי לי
וחברי הסיעה.
מומי שילה, דובר תכלת־לבן
שרות הוגן,יח 0איעו, ומסור,
אמיתת ומספר חתווווז רב
20 שנות נסיון והצלחר1.
י תלי אגיב בן •ר !).ה ת7ז טל 202932־)(3
איתןע בז־ ח
הד בו ת״ מזי קי ם
מ׳ עשה מ ה
מומחים לחדגרת תיקנים
(ג׳וקים) ,תילעי עץ׳ חיי• י
ספרים וגגדים.
רמת-גן, רח׳ מודיעין 18ת ד• 2272
\1ך ןן ךר
גול 7 90114-5-6רש׳מס׳זל פסק / 75י48
^ 36 1
שמירה על ברי או תן ורכושך
מבצע ! !
מזגנים חד שים
במחירים ם ימדכאי !!
קבלת מו דעות
לבל העיתונים
במהיו > י־ ס 2רנח
הערות על הכתבה אודות
ההפגנה שערך הוועד נגד
המילחמה בלבנון (״העולם
הזה 233
לצערי השתרבבו אי־דיוקים במה
שנוגע לרק״ח. עלי להדגיש שרק״ח
פועלת ככל יכולתה לשיתוף־פעולה
מקיף ככל האפשר למען המאבק
לנסיגה מיידית מלבנון, להחזרת
צה״ל לאלתר ולמו״ט לשלום צודק
בין ישראל והעם הפלסטיני ונציגו
אש״ף. חברי רק״ח משתתפים בכל
פעולה ובכל ועד שמטרתו מאבק
לשלום ונגד המדיניות הנפשעת
של בגין־שרון-רפול, השתתפנו ב כל
יכולתנו וכוחנו בהכנות בהפג נה
הגדולה בתל-אביב וכך נפעל
גם בעתיד.
עוזי בורשטיין, דחכר רק-ח
חל־אביב
•עומזו ת1.
ללא זושלו 9
• מגגדים
כ ר סי סי א שראי
פרס 1ם
תדיראן, אלקטרה,
* שרות ואחריות
* התקנה מקצועית
אמקור
י.ז 4שיווק מזגנים
ת״א, פנקס 24 טל׳ | 452368
דמיון מ פ תי ע
איד עובד המוח האנושי,
מתפעל הקורא.
העיתונאות, כמו האהבה, מכני סה
למיטה זוגות משונים מאוד, אפ שר
לומר. הנה, בגליון ה עול ם הזה
מאמצע חודש מאי, מתחילה הרשי-
־׳ ד ד דז ד ד צזז־ ק־ ס ווו מ 1ו 11ע ״ ז ־ 11111׳ ע
כי הוא נוסע לחו״ל, עד אשר תיפול״
ההכרעה לגבי גורל השטח שלו, .
מדיניזת
מי טות מ שו מ ת
ישראל מ שחפ ת פעולה
עם סוריה, אש״ף
ומרית־המועצות
בכמה זירות.
״המילחמה, כמו האהבה, מכ ניסה
למיטה זוגות משונים מאוד,״
אומר הפיתגם הבריטי. השבוע
מצאה ישראל את עצמה בכמה
מיטות משונות.
״העולם הזה״ 19.5.82
זיווגים מוזרים
? 1ם וליסיקח, כך אומר פ תג ם אנגלי, מזווגת
זיווגים מ חרים למיסה. אפ שר ל מצו א אין
סטור דוג מ או ת — בע ב ר ובחוות, א צלנו
ובארצות א ח רו ת — ה מסבירו ת איך
נולד הפ תג ם חזה ומא שרו ת תקפו תו
על עצם ימינו אלה. הו א נכון
בפוליטיקה פנימית, בהיווצרות. קואליציות״
״לאשה״ 14.)5.82
תן 014
סדמב
ל חייו
מה במילים הבאות :״המילחמה,
כמו האהבה, מכניסה למיטה זוגות
משונים מאוד, אומר הפיתגם הברי טי.״
ובהמשך מדובר במילחמת
איראן־עיראק שבה מצאה ישראל
את עצמה מספקת נשק לאיראנים.
והנה׳ חודש אחר-כך, בגיליון לאש
ה, כותבת עורכת דבר, חנה
זמר, תחת הכותרת ״זיווגים מוז רים״
את המילים הבאות :״הפו ליטיקה,
כך אומר פיתגם אנגלי,
מזווגת זיווגים מוזרים למיטה.״
ובהמשך מדובר על מילחמת איראן־
עיראק, שבה מצאה ישראל את
עצמה בצד האיראני ...אינני סבור
שהגברת זמר העתיקה מהעולם הזה,
אבל אולי המוח עובד באותה צורה...
איכן הירש, פתח־תיקווה
פגישת א בנ רי־ ע רפ א ת
מקום לתיקווה
ה מגיסוה ה•* הומסו־על
פגישת אבנרי־ערפאת.
איני יודע על מה ולמה יצא הקצף
נגד לחיצת־היד של אורי
אבנרי עם ערפאת, אם הוא מאמין
שזו הדרך הנכונה, דרך השלום
ולחיצות הידיים.
האם מיקרה של אם פולניה מ-
רמת־גן, הלוחצת על הבת שלה
לעזוב את החבר המארוקאי שלה,
מחאה מברלין
48 יהודים מברלין מוחיים
נגד וזמילחמה בלבנון.
אנו,
יהודים, נרדפים לשע בר,
בתור יהודים ובנים של
נרדפים המתגוררים במערב־ברלין,
מוחים נגד פלישת יש ראל
ללבנון.
אתמול היו יהודים קורבנות
של הלאומנות הגרמנית. כיום
יש ללאומנות ישראלית השפ עה
הרסנית ביחס לערבים. זה
חייב להיפסק ! אנו דורשים
נסיגה ישראלית.
טרור של הפצצות, גירוש,
חוסר התחשבות בהחלטות ה אומות
המאוחדות, כל אלה פוג עים
בנורמות בינלאומיות ובז-
כויות־יסוד. כל אלה עומדים
בניגוד גמור לכל המסורת ה הומניסטית
של העם היהודי.
׳ על־כן אנו מברכים ומחזקים
את ידיהם של כל אלה, שמספרם
הולך ורב, והם מוחים נגד
מילחמתו של בגין ומפגינים
למען השלום.
48 חתימות מצורפות
רק בגלל מוצאו, הוא פחות חמור י
נדהמתי לראות בלבנון את ה-
שינאה בין נוצרים ומוסלמים. אני
נדהם עוד יותר מהשינאה בין יהו די
ויהודי, אך ורק בגלל מוצאו
העדתי. אם ביקורו של אבנרי ה־אנטי-גזעני
מפריע למישהו לישון
בלילה, אז שיסתכל מסביבו ויראה
שיש דברים יותר מסוכנים לעם
ישראל מאשר אותו ביקור חשוב.
חיים אליעז, קריית־שמונה
ברצוני להביע את הערכתי ל אורי
אבנרי, שרית ישי וענת סר-
גוסטי על פגישתם עם ראש אש״ף,
יאסר ערפאת. הייתי אחד המפגינים
בעצרת שלום־עכשיו בכיכר-מלכי-
ישראל, ובדרך חזרה לביתי, בשוט־עי
על דבר הפגישה, שמחתי על
שאולי סוף־סוף תיפרץ הדרד להו כיח
לישראלים היהירים והעקש־נים,
שהפלסטינים לא רוצים להש מיד
אותנו, אלא לחיות לצרינו.
אך אחרי ששמעתי את התקפו תיהם
של איש-ציבור שונים ור בים
על הפגישר״ נוכחתי לדעה; כי
תיקוותי התבדתה. הבוז לכם, מ ד
קיעי הפגישה!
אילן פלדמן, אשקלון
לאורי אבנרי, שרית ישי וענת
סרגוסטי — יישר כוח!
רות שרטוק, קריית טבעו!
עמוס קינן מתח ביקורת על
פגישת אבנרי־ערפאת בידיעות
אחרונות. יהודה להב גם הוא מתח
ביקורת בעל ה מיש מר. בועז עברון
שבח את אריק שרון בידיעות אח רונות,
וסבר פלוצקר זיכה בשבחים
את אריאל שרץ ואת יצחק רבץ
בעל המישמר. אכן, תופעות מענ יינות
ומפתיעות.
גן־ציון כר־גיל, גבעתיים
היתד׳ תופעה אחת, שהיתר, ממש
מגעילה בעיתונות הישראלית ב שבועות
של המילחמה. איני מדב רת
על אותם כתבים צבאיים, שלי קקו
לאריק שרון ולרפול. לזה כבר
התרגלנו.
איני מדברת גם על הפרשנים ה מדיניים,
ששימשו בדוברי הממש לה.
גם זה לא חדש. אבל בין אלה
הידועים כשמאלנים, היה איזה פחד
גדול ומוזר. כדי לכתוב את דע תם,
היה עליהם להצטדק ולד,צ־טלב
ולהצביע על כך שיש כאלה
שהם ״יותר גרועים״ מהם, ונדמה
לי שאורי אבנרי היה הקור בן
העיקרי למורו־הלב העלוב
הזה.
מי יוכל עוד להאמין לאנשים
כאלה?
גילה מעיין, רמת־גן
*ידרושה מידה גדולה יותר של
אומץ־לב אישי, כדי להיפגש פנים-
אל־פנים עם יאסר ערפאת, מאשר
להחדיר אל מעוזו האחרון פלוגת-
טנקים! דרושה בגרות פוליטית
מגובשת התר וראיה היסטורית
מפוכחת יותר, כדי לנסות לפתור
את הבעיה הפלסטינית ואפילו את
בעיית המחבלים בלבנון, במיל
י ם ולא בפגזים .
בממשלה הזאת יש מיטפר רב
מדי של ילדים המשחקים יותר מדי
במילחמה. אלה, ברוב חוצפתם,
מאשימים את אורי אבנרי בבגי דה
וקוראים לשופטו. אולם אלה* ,
אשר בגדו בעם ואיבדו את אמונו !
הם אלה אשר יעמדו למישפט של
מטה ולמישפט של מעלה.
סמי ארגון,
רמת־פולג, נתניה
שג ת *<ו־ מי כ רי ד ה
מה ניננו
הברית.
וביו
ארצות״
הנעשה כיום במדינה, לעומת
הנעשה בארצות־הברית, שבה נש לחה
בימים אלה החללית קולומביה,
מראה כי שנת־אור לפחות מפרי דה
בין עולם המושגים במדינת
ישראל ובין הנעשה בארצות־הברית
בשטח המדע והטכנולוגיה. העיתו נים
כאן ביטלו או דחו לזמן מה
את הדיווח על המאורע של השיגור
הנוטף, והנחיתה על החללית.
כנראה, הנושא הזה אינו חשוב
מספיק בעיני דיליטנטים ואופור־
טוניסטים.
שמעון אפרתי, חיפה י
ה עו ל ם הז ה 2343
פי* ט. כן לויזגינז בכל!הץ ולס 0 .ם ם 0
תלא בינ: סו כנו ת מ כוניו ת לים ה תי כון בעייני -רח׳ יצחק שדה ,30 טל , 03-330971 .חי פ ה: מו סמך בע״מ -דרך יפו , 146 טל ; 04-522258 .ירושלים: גו ל דין בע״מ -רח׳ שלומציון ה מלכה ,7טל . 02-222231 .באר שבע:ש.ח ן .־
רחי הדסה ,46 טל ; 057-74040 .נתניה: רכב נתניה -רח׳ הרצל .44 טל ;053-23453 .פתח ת קו ה: אלי שולרוף -רח׳ בר כוכבא , 15 טל ; 03-919937 .חדרה: ק רי צי מן -איזו ר התע שיה, טל ; 063-32729 .נ ה רי ה:וינ ס קו בי ץ -
_רחי הרצל ,86 טל ; 04-925419 .אשקלון: או טו א ש קלון בע״מ ע״י בנין העיריה, טל ; 051-24774 .רחובות: בו קסר לרנר בע״ מ, רח׳ הרצל .208 טל ; 054-76823 .עפולה: רכב הו ד -רח׳ הרב לוין 17 טל ; 065-91480 .ק רי ת שמינה:
מוסך החולה -איזו ר התע שיה טל ; 067-40574 .נערת: פריד דאה ר -אזו רהתע שי ה, טל , 065-55266 .רמת־ גן רכב ר מת גן -רח• זיבו טינס קי , 30 טל ; 03-719939 .אילת: בית הרכב ־ אייו ר חתעיזייה א׳ טל ; 059-73945 .עזה:
מו חמר גיל -רח׳ עומר אל מוכת ר טל.051-60718 .
הורוסהוס
מדצמבר או ינואר, המצב הכספי ישתפר•
סכומי כסף בלתי״צפויים עתידים
להגיע לידיהם. הם יקחו על עצמם
סיכונים שיתבררו כמוצלחים. וכך גם כל
השנה הבאה 1983 יש להישמר מלהתחיל
עיסקות חדשות או ללוות כספים,
בין ה 8-בינואר וה 28-בו, ובין ה 2-במאי
וה 25-בו.
אגב: אריות שהמזל משחק להם בהגרלות
ובמיחקי-מזל, יהנו במיוחד
משנת ,1983 מכיוון שההזדמנויות לזכות
תהיינה מרובות.
מזר 1₪דש:
אהבה בשנה הקרובה אין לצפות לחידוש
קשרים שנותקו. לעומת זאת, צפויים
קשיים, מתיחויות ומריבות איפיינו את
הזמן האחרון, אולם השבוע משתנה
סוף־סוף מצב הכוכבים,
ומביא עימו הקלה
לטלאים. יחסים
רומנטיים חדשים או ופגישות מחודשים
110
צפויים השבוע. חלק
מבני המזל מתכנן
את נסיעתו הקרובה,
ו 2בחרס ־
20באפ רי ל
אחרים מתכוננים ל-
ארח ידידים וקרובים,
העומדים להגיע מחו״ל. שינויים בתחום
הקאריירה יפתיעו אתכם בזמן הקרוב.
נסיעות קצרות ומהנות צפויות השבוע.
אלה עשויות להוביל לפגישות רומנטיות,
או לחידוש קשרים ש נותקו.
רצוי להימנע
מלרכוש רהיטים חד שים
וחפצי־נוי לבית,
למרות הרצון המתיהיה הכסף עורר.
נחוץ
לדברים אחרים,
סאת חובלו להיווכח
תוך זמן קצר. יחסים
2 .באפ רי ל -
ישנים עלולים להתער־
20ב מ אי
ערער, בגלל דרישות
מוגזמות מצד בני־־הזוג. כדאי להיזהר
בתגובות ולהמעיט בדיבורים ובוויכוחים.
מבחינה זו אין לצפות לשנה קשה.
אין מקום לדאגה באשר למחלות חדשות.
ובכל זאת, אריות שרגישותם העיקרית
היא ביטנם, יצטרכו להמשיך ולהשגיח
על תזונה נכונה. יתכן, שיהיה על האריות
לדאוג לבריאותם של הורים מבוגרים, או
בני-מישפחה אחרים.
!לגור 1
קשרים חדשים וחשובים. קשרים אלה
יבואו באופן מפתיע, במקום ובזמן הכי־פחות
צפויים.
הקשרים יהיו עם אנשים יוצאי־דופן.
יש לצפות לכמה התקשרויות, ואף להתכונן
לניתוקים. למרות הסערות הצפויות
בין הקשרים הסוערים האלה, ניתן יהיה
למצוא קשר רציני, שאף יהיה ממושך.
ע בו ד ה
בעיות מישפחתיות הקשורות גם לבית,
יהוו מיכשול עיקרי בקידומם של האריות
בשנה הקרובה• הם יצטרכו להתמודד
עם מיכשולים ועיכובים, וימצאו שיש
להם מעט מאוד כוח להשקיע בקידומם
בעיות כספיות באות על פיתרונן. לפתע
יתברר• ,שיש לכם יותר מכפי שחשבתם.
תוכלו לתכנן את נסיעתכם
הבאה, ולהרשות
לעצמכם ליהנות בקרב
בני־המישפחה. במקום־
העבודה תוכלו לפעול
רבות כדי לקדם את
החומריים, ענייניכם תרגישו תוספת של
מרץ ויוזמה, ושוב תר ו
2ביוני -
20 ביו לי
או יותר נלהבים וש מחים.
על מתנה ש אתם
מתכוננים לקנות לאדם קרוב, אין
צורך להגזים בהוצאת כספים מיותרת.
11110
התקופה הקודרת עומדת להיגמר וכעת
מתחיל זמן יותר נעים ואווירה יותר
אופטימית. בני־המיש-
פחה עומדים להפתיע
אתכם במתנות מלהיבות.
לאלה שמאוד רהיט רצו לרכוש
חדש, צפויה הפתעה
משמחת השבוע. מצב״
ו?רוח המרומם עלול
להוביל אתכם לבזב-
21 ביולי -
21באוגוסט
זנות מופרזת. אריות,
שלהם רגישות באי״
זור הגב, חייבים לשמור על עצמם השבוע,
ולהרבות בהתעמלות או בשחיה.
עייפות רבה פוקדת •את בני בתולה בתקופה
זו. לפתע חשים צורך להתבודד,
להתרחק מ׳חברים ומי
קרובים. כדאי לצאת
ולרכוש כמה ספרי־קריאה
טובים, ולהר שות
לעצמכם לנוח ולהירגע
בעזרת התחביב
האהוב עליכם —
קריאה. נסו להימנע
למצב־רוח מלהיכנס 22באוגוסט -
22בספט
__מ במר דוכא, ולהשאר עם
שתי הרגלים על הקר־קע.
האמנים והיוצרים ביניכם יוכלו להסתגר
ולתכנן את עבודתם לעתיד לבוא.
האישי במקום העבודה. למרות זאת,
תחיינה הזדמנויות חדשות, ואם ישקלו
אותן בזהירות, הם יוכלו להתחיל לבנות
בצורה איטית את עתידם בשטח ה-
קאריירה.
כ ס פי ם
המצב הכספי עד דצמבר עדיין לא קל.
אריות, האוהבים לבזבז, לא יוכלו להרשות
לעצמם לצאת ולקנות דברי-מותרות,
או לבלות במקומות יקרים. הם יימצאו
במצב, שכל מי שהילווה להם כספים
יבקש את כספם בחזרה.
המצב יהיה יותר חמור מה־ 20 בספטמבר
ועד למחצית אוקטובר.
בעני יו המגורים, המצב סוף־סוף מתחיל
להתייצב. אריות שנדדו ממקום למקום
ירגישו צורך להשתקע במקום אחד ולבנות
את ביתם• עתה יגיעו לידיהם מקורות
מימון לצורך זה, והם יתחילו בתהליך
שיהיה איטי, אמנם, אך יציב
ובטוח. אריות שלא מצאו מקורות מימון
לשיפוץ ביתם עד עתה, ימצאו אותם
כעת, ויוכלו להתחיל בתהליך הבנייה.
נסיעות אריות שתיכננו נסיעה לחו״ל, ומסיבות
שאינן תלויות בהם, הנסיעה עוכבה,
יוכלו עתה סוף־סוף להגשים את חלומם.
הנסיעה לא תהיה סתמית ולשם הנאה
בלבד, כי אם לצורך לימודים, השתלמויות
והתקדמות בחיים.
לימוד אריות, שהתקשו להגשים תוכניות-
לימודים, יוכלו לעשות זאת בהצלחה
בשנה הקרובה.
פגישות חברתיות ופעילות ציבורית יוציאו
אתכם מהבית ומשיגרת-החיים הרגילה.
שימו לב לרעיונות
מקוריים, שלכם
ושל אחרים —
אלה יכולים לעזור
במקום- לקידומכם העבודה. קשרים סודיים
עם בני המין
השני עלולים להתג23ב
ספטמבר -לות, בגלל חוסר־זהי-
22ב או ק טו ב ר
כושר־השיכנוע
רות.
ויכולת-הדיבור הטו-
בה, שבה ניחנתם, יוציאו אתכם מהבעיות
שאליהן אתם עלולים להיקלע.
תקופה לא קלה לגדיים, ידידים קרובים
גורמים לאכזבות. היזהרו מלהסיק מסק מהירות,
כדאי נות לתת להם הזדמנות נוספת
להעביר את עצמם.
מצב הבריאות אי נו
כרגיל, נסו לנוח ממאמצים ולהימנע
מיותרים בעבודה. ית כן
שיהיה עליכם לג שת
לבדיקות רפואיות
ו 2בדצמבר -
9ו בינו א ר
— אל תזניחו זאת ואל
תדחו לפעם אחרת.
בעיות כספיות, הקשורות לקרובי־מישפ־כל
דבר.
חח, מטרידות אתכם. בררו
עניינים מיקצועיים יעסיקו אתכם במיוחד
השבוע. לפתע מתעורר רצון לשנות את
מקום העבודה, או ל פחות
לנסות את מזל כם
בעיסוק נוסף. טפ בעדינות
בבוס לו רבה,
בטאקט ובהבנה,
ונסו לנצל את ההזדמנות
לקדם את עצ מכם.
התנהגותם של
בני־הזוג מכניסה את כם
למתח. כדאי לשו חח
עימם בגלוי, ואו לי
אף להתייעץ עם אנשים שאינם מעו רבים
ישירות. צפויה נסיעה לחוץ־לארץ.
לדליים שבוע של הפתעות. חלקן קשורות
בבני״הזוג, חלקן בשטח המיקצועי.
יש לצפות לשינויים
בעיסוק של בן־הזוג•
צריך להמתין ולראות
באיזו דרך לנהוג, ולא
לתכנן דבר בנפרד.
לשתף פעולה כדאי ולקבל את עצתו ותוכניותיו
של בן־הזוג•
בשטח העבודה —
תוצע הצעה מאוד מוומפתה.
למרות שכת שזו תראה כהזדמנות בלתי־חוזרת, רצוי
להשהות את התשובה לפחות בשבוע.
זו תקופה דינאמית, מלאת אירועים ושינויים
לטווח ארוך, גם בקאריירה וגם
בחיים הפנימיים —
הישגים כספיים בל-
ואפשרות
תי-צפויים
לבצע את התוכניות
שתוכננו מזמן. חלק
מבני המזל עומד לפני
נסיעה ארוכה ל-
חו״ל, וזו קשורה להמשך
לימודים והש-
23 בנובכיבר ־
תלמויות. אחרים יוצ__
20ב
דצחבר
אים השבוע לטיול
מהנה בארצות אחרות. הנשארים, צפויים
גם הם לשינויים בתחומים שונים.
1שוו
דגים מאוד עסוקים סמן האחרון. העבודה
דורשת את נוכחותכם, ולמרות ש אתם
מתכננים לצאת
לחופשה, עלולים לצוץ
עיכובים בלתי״צפויים.
אל תאבדו את מצב־הרוח,
הנסיעה בבל
זאת תצא לפועל. אור בלתי־צפוייס חים עשויים
להגיע לפתע,
רצוי להתכונן לכך, גס
? : 1 1פ ב רו א ר -
בחרס ו
__ א ם ברגע זה הדבר
נראה כבלתי מתקבל
על הדעת. אלה שמתכננים לצאת לטיולים,
רצוי שיטיילו במכונית ולא ברגל.
התחייבויות חדשות מוטלות עליכם בימים
אלה, ומכניסות אתכם למתח ול-
חששות. למעשה, אין
צורך לדאוג, הכל יסתדר
בצורה משביעת
רצון, ובזריזותכם המוכרת
תספיקו לארגן
מה שנדרש מכם.
ידידים שעימם לא
נפגשתם תקופת״מה,
יחדשו את הקשרים,
ו 2ב מ אי ־
20 ביוני
ואלה יוסיפו לכם עידוד
ומצב רוח טוב.
היכרויות חדשות ומרשימות יביאו להתפתחות
של קשר חדש. המצב ישתפר.
יאות
וניס
אריה השנה האחרונה לא היתה קלה לאריות.
שינויים דראמתיים בחיי״הרגש
שלהם, דרשו מהם כוחות רבים ומאמץ.
הסיבה לכך, מבחינה אסטרולוגית: בניסתו
של כוכב אוראנוס (המפתיע והגורם
למהפיכות בחיים) לבית החמישי (קשת),
שהוא הבית של מזל אריה והאחראי על
ענייני־הלב.
מצב זה הביא אותם לעשיית חשבון־
נפש רציני, באשר לסימון חייהם, ושינויים
מובהקים בחייהם. המעניין הוא,
שאת הצעדים הראשונים לשינויים אלה
יזמו הם עצמם. אבל, הם לא תיארו
לעצמם שהדברים ירחיקו לכת, ובמיקרים
רבים הם פשוט איבדו שליטתם על
המצב. מאידך, שינויים אלה אף אם היו
קשים, פתחו לפניהם אופקים חדשים.
שינויים חלו גם במצבם המישפחתי.
אריות רבים שינו, או חשבו לשנות, את
מקום מגוריהם, אם על-ידי מעבר לדירה
חדשה, או שיפוצה של זו הקיימת.
התחום הכאוב השנה היה בשטח
הקשרים הידידותיים. אריות רבים נוכחו
לדעת, שבשעות הקשות אין להם למי
לפנות. ידידים רבים הפנו להם עורף ולא
היו מוכנים להיחלץ לעזרה.
במיקרים אחרים הם סבלו ממריבות
וחוסר־יציבות ביחסים עם חברים קרובים.
גם בתחום המישפחתי, כלומר קשר
עם אחים ואחיות, המצב היה מתוח.
מה צפוי לאריות בשנה הבאה, בין
אוגוסט 198:ואוגוסט ! 1983
תאורת
1103
כן1־מ
מופעים סוחטים
ותערוכות
קבועות ניידות
מיתקני במה
אביזרים־ריקויזיגוים תלבושות אביזרי במה לא רועים תערוכות אביזרי פרסום.
זזחסס
ז 0וז 0טס 0קק* 0אוק 6\/610ס יצור ופיתוח
מתקני משחק
וריהוט רחוב
׳צור תפאג־ות ובחוח בט״ח
סניה
,״וי״יו־ * ירושלים
כי בתנאים כאלה, גס טלוויזיה יוקרתית
כמו בלאופונקט לא תגרום ל״רווריס״
בתקציבך.
ק ח לך היום טלוויזיה מהשורה הראשונה
בעולם, טלוויזיה שאינה נותנת פרנסה
לטכנאים ותהנה ממנה עוד הרבה שנים.
ק ח לך בלאופונקט היום, וגמור לשלם רק
בעוד 14 חודש.
בלאופונקט: טלוויזיות צבעוניות, ווידיאו,
סטריאו — פאר תוצרת גרמניה.
היבואן הבלעדי ־.
טרכף יבוא בעי׳ני ,
בוגרשוב 70ת ״ א טל, 293005 :
בדא 3ו1קט-ב 3ד מודד
תל-אביב: וידאו קלסיק, אבן גבירול ; 54 שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר, לבל אליהו, שד׳ ירושלים 29 יפו ; אלרד, אלנבי ; 106 אורית, אחד העם • 19 גבעתיים: נתנאלי,
כצנלסון •< 18 נונניזל: רדיו אלחוט, ויצמן ; 5טלרן, ויצמן ; 18 רדיו צליל, שמואל הנציב ; 3חשמלית, שמואל הנציב 26ן • רעננה: בועז שרותי טלוויזיה, בורוכוב 24
• 1חדרה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 שוייצר, הרברט סמואל • 68 חיפה: טרקלין חשמל זילברשטיין, הנביאים ; 25 צביקה בית הסטריאו, הנביאים ; 12 יהודה
אטיאס, הנביאים ; 15 סימפוניה חיפה, הרצל ; 85 אריה מכשירי חשמל, רח׳ נטיב •! 2קרית־אתא: שפרן, העצמאות ; 38 פטמן, העצמאות ; 50 ויזגר, יוספטל • 55
קרית־ביאליר : ,קול־אור סביניה, השקדים ,2סביניה • 1נדריה: טלסטר ליבוביץ, תחנת אגד, שדרות הגעתון • 3קרית־נדצקין: פלג, השופטים 13׳•י נצרת: סלון
סביון, רח׳ סביון 3ן• אשדוד: חשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ • 1רמלה: אסתר אוניברסל, ביאליק • 2ירושלים: צדוק שיר, שמאי ,23 רדיו מאיר, רח׳ לונץ ; 5סבטיגי
צלאח א־דין • 32 באר־שבע: א.א. אלקטרוניקה, העצמאות : 48 סלון איתני, רוו׳ הפלמ״ח ( 65 ליד קולנוע מרכז) • חולהו: סלון חולון, סוקולוב •! 82 רטת־השרון :
סנסור, סוקולוב • .70 ראשיו־לציון: עלפי, הרצל ; 103 אמנון ברנפלד, רוטשילד • 39 רחובות: הזי אלקטרוניקה, בית־הפועלים ; 4סלון אלקטריק, הרצל • 187
נם־ציונה: פינקלשטיין, רחוב ויצמן.
!4ג2
-8 8־*ד
3יינזר
דמויות
שמאלגים לג׳ו מקרתי שלה, שבסך הכל
רצה לרדוף קומוניסטים ולחזור חביתה
בשלום. הם עושים ממנו מופרע מעורר-
בחילה, החולם שקומוניסטים רודפים
אחריו, ומסיים את חייו בבית־חולים
לחולי־רוח. אמנם כל אלה נשענים על
עובדות ואמת, אבל ממתי צריך להראות
בסרט דווקא את האמת ! שהרי
לכל אמת, כידוע, יש שני צדדים, ולכל
צד של האמת, כידוע, יש שני פנים,
ואילו כל פן, כידוע, אפשר לבדוק משתי
בחינות, וכן הלאה.
או, כפי שמנסחת זאת הגברת מן
הצנטרל :״האם מחנכי הדור בטלווי זיה
שלנו, באמת חושבים שסרט תעמולה
מן הסוג הגס והפשוט ביותר, שכולו
עשוי בשחור לבן, ואין בו ספיקות
ותהיות ...יכול באמת להשפיע על הצופה
הישראלי ן״
והגברת מן הצנטרל מסיימת, כמובן
בעוד שאלת. האם היו קומוניסטים וסתם
שמאלנים יפי־נפש בארצות-חברית
בתקופת מקרתי? היו, היא טוענת.
וכאן באה, כמובן, שורת המחץ. שחרי
כל הסיפור הזה, של מה שקרה
בשנות החמישים המוקדמות בארצות-
הברית, לא היה מעניין כלל, אילמלא
ההשלכות. והרי ההשלכה: גם אצלנו,
טוענת הגברת המרכזית, יש קומוניסטים
ושמאלנים יפי-נפש. זאת ההשלכה,
ומה המסקנה ז המסקנה היא שאיזה
מקרתי אצלנו בעצם לא היה
מזיק כל־כן, ולכן יצאה חמתה של הגברת
על הסרט שהוצג בטלוויזיה, שבו
מוצג המקור.
ומי שחושב שהגברת מן הצנטרל הוא
פרי הדמיון החולני של איזה שמאלני
יפה-נפש, לא טועה כלל־וכלל, שחרי
רק דימיון חולני יכול לברוא משהו כזה.
ל 13־ ל
הליברל הוא משהו בין 25ל־30
מבחינת הגיל הביולוגי, אבל לגיל הביולוגי
אין שום שייכות להיסטוריה.
הליברל כבר עבר כל-כן הרבה בחייו
הקצרים, שלא תוכלו לחדש לו כבר
כלום. הוא עייף מאיזמים, הליברל,
וביחוד הוא עייף מאנשים שעדיין יש
להם איזמים. הם מזכירים לו את עצמו,
כמו שהוא היה בגיל .18 אז גם
לו היו איזמים, והוא האמין בהם, אבל
עכשיו, כשהוא כבר מנוסה וגם ותיק,
הוא יודע ששקר האיזם. זה, הוא טוען,
הוא האיזם היחיד שהוא מאמין בו,
ואף אחד לא יוכל לקחת את זה ממנו.
קחו, למשל, את הפגנת שלום־עכשיו.
זה לא מצחיק! באים אנשים נחמדים
ה ר די ק ל
בנוו במציאות הישראלית אין פשיסטים.
סימני ההיכר של הפשיזם, כידוע, חם
לאומנות, גזענות, מיליטאריזם, הערצת
המנהיג האחד והיחיד, ואמונה בלתי־מתפשרת
בכוחה של ״היוזמה הפרטית״
ובאחדותו של ״העולם החופשי״ .הנא צים,
למשל, היו פשיסטים ידועים בהיסטוריה,
ומכיוון שכן, לא יתכן שגם
איש אש״ף
לא לא ג׳ינג׳יס
זבוב על המאוורר
להביט במראה
כאלה — גם הוא היה פעם כזה —
וכמו איזה ילדים בתנועת-נוער עומדים
עם סיסמות שיש עליהן סימני-קריאה
לרוב. סימני-קריאה מצחיקים את הליברל.
גם הצד השני לא יותר טוב, הוא
חושב לעצמו. הפנאטים האלה של בגין
— גם הוא היה פעם כזה — וגם הם
עם סימני-הקריאה שלהם.
אם תשאלו אותו, אז אין שום ערן
לכל הדברים מהסוג חזה, הפגנות, הצהרות,
מחאות, קישקושים. מה שקובע
עוד התערבויות
סנטור מל,דתי
מה שהשמאלנים עשו ממנו
יהודים יהיו פשיסטים. מכיוון שכך,
מתחילה המפה הפוליטית בישראל מן
המרכז. אין ימין.
צ 1טרד
הגברת מן הצנטרל כועסת במיוחד
על כך שהראו לנו סרט מגמתי על אודות
הסנאטור מקרתי. כואב לח שככה
מציגים איש כמוהו: במראהו החיצוני
הוא דומה לרב קצבים או אנס אלים
וגם חולני, כשהיה ילד בקושי סיים
בית״ספר עממי, חבריו, אחיו ואביו סלדו
ממנו, בקרבות הוא לא השתתף,
אך למרות זאת הוא אוהב להתחזות
כגיבור מילחמה.
הנה, מה שעושים יוצרי הסרט ה-
הוא הכוח. את זה הוא למד מנסיונו
העשיר בחיים. ממשלה רוצה ! ממשלה
עושה. בשעה הזאת אי-אפשר לקבוע
אם זה טוב או לא טוב. צריך לחכות
לתוצאות. טיב האירוע נקבע על-פי תוצאותיו,
טוען הליברל. כמובן שלכל אחד
יש זכות לומר את דעתו — שהרי זאת
תמצית הליברליזם — אבל הליברל עצמו
מחכה לתוצאות כדי לומר את דעתו.
יהיו תוצאות טובות! סימן שהיה
בסדר. יהיו תוצאות רעות ! סימן שהיה
רע. מי יכול להתווכח עם טיעון כזה!
ובינתיים הליברל מפהק כשהוא רואה
תמונות של חרג והרס. זו סתם
תעמולה. כל צד יכול להציג את ההרג
וההרס שנוחים למטרתו, אנחנו הרי
כבר ראינו את זה.
הוא משרך רגליו לאיזו אסיפה פוליטית
כדי לכתוב עליה לעיתון שלו,
ומתאר את הגרביים הצבעוניות של זאת
מהשורה הראשונה, את הפימה הכפולה
של הנהג של הפוליטיקאי ואת הזבובים
שמטיילים על המאוורר. בינינו, מה
זה חשוב מה שפוליטיקאי אומר! חשובה
התוצאה: כתבה נחמדה בעיתון.
כן, כמעט שכחתי, מי שחושב שאני המצאתי
את הליברל הזה, שילך להציץ
במראה.
מצד אחד אני באמת לא אוהב לזרות מלח על פצעים ולחטט בתוך המוגלה
ודברים כאלה, אבל מצד שני התאווה שלי להתערבויות מעבירה אותי על דעתי. פשוט
לא יתכן שאני אראה איזה סיכוי להתערבות הגונה (שהיא התערבות כזאת שאין
לי סיכוי להפסיד בה) ואתן לו לעבור על ידי.
אז יש הצעה לכמה התערבויות.
עם ראש־הממשלה מנחם בגין, למשל, אני מוכן להתערב שאם לא יהיה איזה
הסדר בין ישראל ובין הפלסטינים, עוד יהיו קטיושות על קריית־שמונה. אני לא
קטיושה, אחרי שבגין אמר שלא יהיו
מדבר על שאר-ישוב, שלשם שיגרו
קטיושות על קריית־שמונה. אחרי הכל, שאר־ישוב זה אמנם קרוב לקריית״שמונה,
אבל זה לא קריית״שמונה עצמה, נניח.
ואלה תנאי ההתערבות: מר בגין ואנוכי נפקיד אצל צד ניטראלי, שאין לו שום
דיעה ושום עמדה בעניין הזה — כמו מר שמעון פרס למשל — צ׳ק על סכום שייקבע,
ועל צ׳ק יהיה כתוב התאריך של היום בעוד שנתיים. אם תוך שנתיים אין קטיושות
זוכה בגין (או יורשיו) .אם יש — אני זוכה (או יורשיי) .אם אתם שמים לב, אני
מדבר על שנתיים. קצת קשה לכתוב את התאריך של הנצח, שעליו מדבר מר בגין.
אגב, ההתערבות הזאת פתוחה, מצדי, וכל אחד יכול להצטרף אליה. אין לי שום
חיבה מיוחדת לכסף של מר בגין דווקא. כולנו ראינו את התלוש שלו, באמת לא
משתו מיוחד.
התערבות כזאת בדיוק אני מוכן לעשות עם מר דב בן־מאיר, אשר הודיע כי
הפלישה של ישראל ללבנון, מה שנקרא ״מיבצע שלום הגליל״ ,חיסלה את הטירור
הבינלאומי והצילה את נאט״ו. אני מוכן להתעלם מכל ההתפרצויות הקלות של
הימים האחרונים, ולא להביא אותן בחשבון.
כאן אני אפילו לא מתנה את ההתערבות בהסדר בין ישראל לאש״ף, וגם טווח
הזמן שאני מציע הוא קצר בחרבה: שבועיים ימים• אם לא יהיו פעולות טירור בתוך
שבועיים ימים מרגע ההתערבות — זוכה החבר בן־מאיר. אם יש — זוכה החבר
החתום מעלה. איך זה !
אין צורך לומר שגם ההתערבות הזאת פתוחה לקהל הרחב• בכלל, אני מוכן
לקבל הצעות להתערבויות בקשר לכל דבר שאומרים שרינו וח״כינו. כל תחזית שלהם
באשר לעתיד — אני מתערב בשקט שיהיה להיפן, על כל סכום, עם כל אחד !
אתם לא תספרו לרדיקל מה זה טוב,
ומה זה רע. מה שמבדיל בין הרדיקל
מצד אחד ובין הצנטרל והליברל מצד
שני הוא, שהרדיקל לא מדבר סחור־סחור,
וגם לא מחכה שהכל ייגמר כדי
לומר מה דעתו.
אז ככה: צריך כמובן לפתור את
הבעייה הפלסטינית. אם יש משהו שמוכיח
את זה, זו בדיוק המילחמה
הזאת. כל דבר מוכיח את זה אצלו.
אבל כבר לא חוכמה להגיד כן היום,
כי הרבה אנשים אומרים את זה. לכן
עושה הרדיקל צעד אמיץ נוסף, ואומר
שכדי לפתור את הבעייה הפלסטינית
צריך להידבר ״עם כל גורם שהפלסטינים
רואים בו מייצג שלהם, או שהעולם
רואה בו מייצג שלהם, או כל
גורם מייצג אחר,״ משהו כזה, בכל
אופן, או דומה לו.
לרדיקל אין אשליות. להיפך. צריך
להידבר עם הפלסטינים ועם המייצגים
שלהם דווקא בגלל שבגין בעצם צודק,
והם חיות אכזריות, פחדנים מוגי־לב,
ובקושי בני-אדם. אמנם הרדיקל כועס
על בגין שאמר שהם ״חיות דו-רגליות״,
אבל בסתר־ליבו ובחוגים פנימיים הוא
מודה שזה נכון.
אז זהו, נתחיל לסכם. הרדיקל חושב
שצריך לדבר עם נציגי הפלסטינים,
אלא מה, יש כמה תנאים. ראשית, לא
ברור לו לרדיקל למה אש״ף הם לא
ג׳ינג׳ים. איפה נשמע דבר כזה, שישראל
תנהל משא־ומתן עם ארגון שאין
בו ג׳ינג׳ים ! ועוד משהו שלא ברור ל-
רדיקל הוא, למה אין לנציגות הפלסטינית
המוסכמת אנשים שנועלים נעליים
מספר .43 הכל יש להם שם,
מספר ! 42 יש. מספר ! 44 יש. אבל
מספר 43 אין, ולזה ישראל לא תוכל
להסכים.
ויש עוד כמה דברים שמפריעים, בעצם,
לרדיקל. כמו למשל עניין העי תוי.
מאז ומתמיד היה עניין העיתוי
חשוב. בואו ניתן לרוחות להרגע קצת.
עכשיו יש מילחמה, וידי כולם מגוא לות
בדם. אז ניתן לדם להתייבש קצת,
ואז נתחיל לדבר. אוי, כן, הרדיקל כמעט
שכח. זה פשוט לא בא בחשבון שנדבר
עד שנציגי הפלסטינים יילמדו
לשיר את התיקווה. אתה מתאר לעצמך
מצב שבו, כאשר יניפו את דגלי
ישראל ופלסטין זה לצד זה, הפלסטי נים
יעמדו עם פה סתום ולא ידעו
את מילות ההימנון הלאומי שלנו בעל-
פה ! אז בבקשה.
ומי שסבור שהרדיקל זה סתם משל,
שירוץ לקנות עיתון.
ה אחרי ם
אין כל האחרים. אחרי כל מה שעשו
הנאצים ליהודים, יהודי טוב יכול
להיות רק צנטרל, ליברל או רדיקל. כל
האחרים נמחקים מדברי־הימים, וזה
רשמי לגמרי.
219
אפשרות לרכישת דירה
ללא מזומנים בשיטת ע* 0£ 11ח־ו
נקבל את דירתכם יהישנה כמחיר מלא. ההפרש ישולם
באמצעות משכנתא והלוואה עד 1,000,000 שקל
בתשלומים נוחים. בטהון מלא לכספי הרוכשים.
• בצפון תל־אביב, אזור ל׳ ,דירות יוקרה דו מפלסיות בנות 5חדרים ו־ 5חדרים
-+גג וחדר על הגג עם שכלולים לרב.
• בצפון הסולידי, ברח׳ חתם־סופר 9דירות דו־מפלסיות בנות 4חדרים
כבנין בן 8דירות בלבד :
הדירות כוללות מירב השכלולים
לרדות בתל־אביב 50* -בחוזה
• בפרוייקט גני־שרון, בלב רמת־השרון,
דירות פאר בנות 3׳/2,3ו־ 5חדרים.
• דירות בנות 3ו 3 ׳/2-חדרים
+גג +חדר על הגג.
לדירות בומת־השרון 50* -בחוזה.
• בגני־ניצה מול הים, דירות יוקרה ברמה בינלאומית בנות ,3,2ו־ 4חדרים ודירותעם
גג. בריכת שחיה פרטית, מגרש טניס בחצר, חניון תת־קרקעי ועוד שכלולים רבים.
• ברח׳ דיזנגוף , 16-18 בבדן יוקרתי במיוחד, דירות בנות 3 ׳/2,3ו־ 4חדרים הכוללות
שכלולים לרב.
• ברח׳ ראשון־לציון מס׳ 5־ 3דירות פאר בנות 3חדרים עם שכלולים לרב.
לדירות בנתניה 30* -בתתה.
• ברח׳ קלישר ,11 בנין מפואר בן 14 דירות בלבד. דירות מפוארות דו־מפלסיות בנות 4
חדרים.
• ברח׳ דגל ראובן, דירות בנות 4 !/2חדרים וכן דירות +גג +חדר על הגג עם
עם שכלולים לרב.
• ברח׳ כץ, החלה ההרשמה ל־ 2בנינים בני 9דירות בלבד. דירות משוכללות
דו־מפלסיות בנות 4חדרים.
]דאשון־לציו
דירות בנות 3ו־ 3 !/2חדרים במרכז השקט.
בשכונת אברמוביץ, כבנין יוקרתי במיוחד, דירות בנות 4חדרים עם שכלולים לרב.
ב״גן הברושים״ ,פרוייקט יוקרתי במיוחד צמוד ל־ 7דונם גן בשכונת אברמוביץ.
דירות דו־מפלסיות בנות 5חדרים עם כל השכלולים.
אברהם בינ רי בונהדידורב
ט אנ עו׳
או ה בי ם
קשר בראר*שותי
והנוחדת
!דאגא־סהו
ן ״׳״ו ״״ינא
| 1הסינעו!׳ שחשונס
ל *011י11
סולי דל נקובסקי (,)41
11 מנתניה, הגיער. לפכט־
הולד לפני 20 שנה .״בלעדיו כבר הייתי
מריחה את הפרחים מלמטה, אמרה.
רדפי רמז היה חסר־אונים. בהפרש
י של חודשים ספורים, הוא התעוור
כמעט לחלוטין בשתי עיניו. הטיפול ה רפואי
המקובל לא עזר לו, כולל ניתוח-
עין מסובך. אחד משכניו הציע לו לפנות
למרפא טיבעוני, שאולי יוכל לעזור לו.
חסר־תיקווה בא רמז, מלווה בבני-
מישפחה לד״ר זאב פכטהולד. את חדר
המרפא הוא לא ראה. פכטהולד הביט ב עיניו
ויעץ לרמז שישתה תה־צמחים מסו־יים,
שאותו ניתן להשיג גם בבתי־מירקחת,
לא יאכל בשר אלא ירקות במינון מסויים.
״באתי עיוור בשתי עיניים. אחרי חוד שים
אחדים מצבי השתפר. אני אומנם לא
יכול לעבוד, לקרוא או לכתוב, אך אני
מזהה דמויות. אני יכול ללכת ברחוב
לבדי,״ סיפר רמז, שבא למירפאתו של.
פכטהולד, נטורנפאט במיקצועו, כדי להביע
את תדהמתו מכך ששופט אסר על המרפא
מלקבל חולים במשך 30 יום. הסיבה:
פכטהולד נעצר בטענה, שהוא עוסק ב רפואה
ללא רישיון.
אבי, מזכירו האישי של המרפא, מבקש
מכל הבאים שיפנו את סיפורם האישי
ליועץ ד׳מישפטי לממשלה, כדי שהפרופסור
יצחק זמיר ימליץ לסגור את תיקו של
זאב פכטהולד. כך יוכל המרפא לשוב
ולתת יעוץ לעשרות הפונים מדי יום
למירפאתו בלב תל־אביב.
זאב פכטהולד בן ה־ ,75 הנראה צעיר
מכפי גילו, עוסק בריפוי טיבעוני 35 שנה.
לפני כן הוא עבד כמהנדס בחיל־האוויר
האמריקאי. אחרי שחלה, הוא פנה לצים־
אודט בניטה, מבת־ים סבלה מבעיות
קיבה קשות. שום טיפול רגיל לא עזר
י ׳ יי
לה. אחרי טיפול, שנמשך שישה חודשים, שכלל דיאטה
נכונה, שתיית תה־צמתי־מרפא, פסקו לחלוטין שלשוליה.
הד״ר זאב פכטהולד יושב מובטל מאונס בקליניקה
שלו בתל־אביב, אחרי שנאלץ להפסיק לטפל ב\
1י 1י י 1
11 # 111
חולים. מאחרי שולחנו על הקיר, תולה מפת שתי עיניים, שבהצצה בהן ניתן לאבחן
כל מחלה שאדם לוקה בה. פכטהולד הוא בעל רישיון לייצור תכשיר נגד נשירת שערות.
חונות, ובעיקבותיה הוא החל ללמוד רפואה.
אחרי ארבע שנות לימוד הוא נטש את
הרפואה הקונבנציונאלית, ובמשך כ־10
שנים הוא השתלם ברפואה טיבעונית בארץ
לים, אחרי טיפול של חודשים אחדים שחתק את שרירי
עיניו. מיקרהו הנדיר אף שודר בתוכנית טלוויזיה.
ובחו״ל, ונבחן בגרמניה ובארצות־הברית.
״במשך השנים טיפלתי באלפי אנשין.1
כולם כאלה שנואשו מהרפואה הקונבנציו־
(המשך בעמוד )63
ה 1ץ ל \ 1ה רות מוזיקנסקי, מורה לבאלט מתל־
^ 1/311י י אביב, באה לפכטהולד לפני שש שנים,
כדי לקבל תיררוך באכילה נכונה .״מאז חל שיפור עצום
במצבי. בעיות קיבה, סחרחורות ומיגרנות קשות נעלמו.״
1 . 31
ז אי ר:
מארחו החביב של מנח בג
ממש יערב ביקורו של מנחם בגין בזאיר, הופ״ע ב פאריס
ספר, המדווח על מקצת מפשעיו המחרידים של
המארח, הנשיא מובוטו ססה־סקו- .
השבועון ניוזוויק, המדווח על הספר החדש, מספר
שמחברו היה ראש־ממשלת זאיר עד לפני כשנה, נמ לט
מארצו עם מישפחתו (תוך כדי כהונתו כראש-
ממשלה !) ומצא מיקלט בבלגיה.
דמי־ חסות לנשיא. המחבר, נגוזה קארל אי בונד,
מתאר את מובוטו כאיש סאדיסטי, בלתי־מוסרי, בוגדני
ושופך־דמים מובהק. הוא מכתיר את שליטו לשעבר
בכינוי ״החרפה של אפריקה השחורה״ .כמה מגילוייו
המעניינים של נגוזה :
• 1מוביוטו אסר, עינה ורצח מתנגדים פוליטיים
באורח שיטתי, ובמשך שנים רבות.
כך נראה, פחות או יותר, מארחו של ראש־מטשלת
ישראל. ביודענו את בגין, יש להניח שנשמע בקרוב
שבחים רבים על מובוטו, כמיטב המסורת הבגינית. כדאי
לדעת את האמת כבר עתה.
וו הטן
ו • לפני שנים אחדות זימן הרודן ארבעה ראשי־ממשלה
לשעבר. להתייעצות. הארבעה נעצרו על-ידי
חיילי מישמר הנשיא, הוצאו להורג בעוון בגידה.
בריטגיה־ארגגטינה: מחדלים 11ע ד 1ת חקירה
המילחמה על איי־פוקלנד, שהחלה כפארסה דמויית
המאה ה־ , 19 ונסתיימה בשפיכות־דמים חמורה ומיותרת,
עדיין מכה גלים בשתי המדינות.
פלסטין: מה יהרה
ל מי שפ חו ת?
הדיון הציבורי הער בישראל על פריצה אפש רית
למערב־ביירזת, מתרכז, בדרך־כלל, בגורלם של
6000 לוחמי אש״ף במערב־העיר. הנטייה היא להת עלם
מהמימדים האנושיים (להבדיל מהפוליטיים),
האמיתיים של הבעייה.
מובוטו ססה־סקו
סאדיסט, בלתי מוסרי, חרפה לאפריקה
בראיון משותף של הדיפלומט הבכיר של אש״ף,
עיצאם סרטאווי, והאלוף במילואים מתי פלד לשבו־
כלי־התיקישורת הבינלאומיים כבר כמעט שכוו את
פוקלנד. כולם עסוקים במשבר־לבנון ובהתקפת־הנגד ה איראנית
על עיראק. אבל המדינות שלחמו על תאיים,
מנצחת ומנוצחת כאחת, עדיין מלקקות את הטועים,
וגאלצות לעבור תהליך קשה של חשבון־נפש וגאבקים
ציבוריים רציניים, כספיחי־המילחמה.
דווקא מצבה של המנצחת, ראש־ממשלת בריטניה,
מרגרט תאצ׳ר, קשה יותר. ההליכים הדמוקרטיים המקו בלים
בארצה סייעו לפתוח חיבת־פנדורה, והיוקרה ה רבה
שצברה אחרי הניצחון, מתמוססת במהירות. תאצ׳ר
;נאלצה לכונן ועדת־חקירה, מעין ועדת אגרנט, כדי לב דוק
שורה ארוכה של מחדלים מודיעיניים, צבאיים
ופוליטיים הקשורים במילחמה.
סרטי קולנוע תחת אש. הפרשה המודיעינית
ידועה. השירותים הבריטיים עתירי־היוקרה נכשלו ב-
איבחון המידע המודיעיני, לא חזו את הפלישה האר גנטינית
לאיים. הקאבינס של תאצ׳ר איבד, כתוצאה
מכך, את שר־החוץ, הלורד קארינגטון, שנחשב למדי נאי
השמרני היחיד שיש לו שיעור־קומה במימדים
בינלאומיים. בעיקבותיו התפטרו פקידים. בכירים רבים
במודיעין ובמישרד־החוץ, בכללם שלושה מנהלי מח לקות
שעסקו בעולם השלישי בכלל, ובאמריקה הלטי נית
במיוחד.
השבועון האמריקאי, יו־אס ניוז אנד וורלד ריפורט,
מדווח על העניינים העיקריים בפרשת פוקלנד, שהפכו
מוקד לביקורת חריפה :
• 1חודשיים לפני הפלישה הארגנטינית לאיים הו דיעה
תאצ׳ר בפרלמנט, שכוח נחתים שטנה 81 ביני-
אדם, מספיק בהחלט כדי להרתיע כל פלישה אפשרית.
#1המילחמה עצמה הצביעה על מצב כוננות עלוב
בצבא הבריטי. יחידות צבא בריטיות ירו בטעות אחת
על רעותה. אבידות כבדות נגרמו. יחידות קרביות צפו
בסירטי־קולנוע על סיפון נושאות־המטוסים, ולא הצ ליחו
להשיב אש למטוסים ארגנטיניים, שהפציצו את
האוניות.
;• חיילים וקצינים רבים הפגינו בורות של ממש
בכל הכרוך בשימוש באמצעי-לחימה מודרניים.
מיפלגת הלייבור הבריטית משתדלת לנצל את הגי לויים
החדשים האלה, כדי לתקוף את הממשלה. מנהיג
המיפלגה, מייקל פוט, שרואיין השבוע ברדיו, לעג
בגלוי לשמרנים .״ממשלת המחדל הכלכלי והחברתי,
שהביאה אסון חברתי איום לבריטניה — מכת האב טלה
ההמונית — ניהלה את המילחמה בחוסר־אונים
מוחלט. הנצחון הצבאי הושג למרות תאצ׳ר, ולא בזכותה״
,אמר פוט.
הפקידים ננבו חבילות. בארגנטינה קשה יותר
לבטא את הזעם, אך הוא קיים, תוסס, ומופנה בעיקר
נגד הצבא, שהוא השליט האמיתי במדינה זו. העדר
האפיקים הדמוקרטיים לביטוי הכעס אינו מונע גילויי
שינאה עזים לאחראים למילחמה. הטענות נגד בקצי נים
הבכירים הן רבות וחריפות.
!• קצינים ארגנטיניים סירבו לבקר בחזית. רבים
מהם פשוט נמלטו מזירת־זזקרבות, ניסו לנהל את ה־מילחמה
מהעורף, באמצעות רשתות־קשר.
נגוזה מספר שהמניע היחיד לרצח היה פחדו הכרוני
של מובוטו מפני יריבים פוליטיים אפשריים.
#1כלי־נשק קל נסתמו מהעדר חומרי־ניקוי. במקו מות
רבים אזלה כליל תחמושתם של חיילי ארגנטינה.
!• מספר רב של ראשי־שבטים ויריבים פוליטיים
אחרים של מובוטו, זכו בחנינה, חזרו ממקום גלותם,
ונרצחו מייד על-ידי אנשי הנשיא.
• חיילים רבים קפאו מקור, איבדו תחושה באצ בעות
הרגליים, או חלו באורח רציני, מחמת מחסור
בביגוד הולם, במגפיים ובגרביים חמות.
* מובוטו ביצע טיהורים עקובי־דם בצבאו. קנה-
המידה היחיד לעלייה בדרגה הוא הנאמנות לשליט.
• 1החיילים בחזית זכו, בקושי, בארוחה אחת ליום.
לעומת זאת, היו המחסנים בעורף מלאים וגדושים במזון
מעולה .״המאפיות״ של חיילי העורף נהנו מכל טוב,
בעוד שהלוחמים שפכו את דמם בתנאים של מחסור
מתמיד.
• מוב׳וטו הוא גנב ומושחת מאין כמוהו. נגוזה
טוען, ומשקיפים רבים מסכימים עימו, שנשיא זאיר
הוא אחד האנשים העשירים ביותר בעולם. מובוטו גו בה
מעין דמי־זזסות ממיכרות הנחושת בבעלות המדינה
ומיצואנים.
• 1נגוזה מפרסם מיסמכים רישמיים המוכיחים ש בין
השנים 1977ו* 1979 העביר מובוטו סכומים המס תכמים
ב־ 150 מיליון דולר(!) לחשבונות פרטיים שלו
בבנקים אירופיים. מובוטו מחזיק את הכסף בבנקים
צרפתיים, בלגיים, שווייציים ואמריקאיים.
• 1פקידים בכירים בזאיר -השייכים לקאדרים של
מיפלגת השילטון (המיפלגה החוקית היחידה) והמקורבים
למובוטו, משתכרים פי 50 עד 80 יותר מעמי תיהם
שאינם מקורבים לקליקות הנכונות.
< 1החברה בזאיר תחת מובוטו היא מוכת־שחיתות,
הבקשיש פורח, תוכניות-הפיחוח אינן מתבצעות, זכו-
יות־האדם נרמסות. מובוטו הוא מעין ריצ׳ארד ה־,3
שליט יחיד, עריץ ומטיל אימה, המנהל את הארץ הענ קית
בהתאם לדחפיו ולצרכיו. מובוטו מקיים פולחן איש יות,
שלא היה מבייש את סטאלין.
!• חבילות מזון, דואר ובגדים מהבית לא הגיעו
ללוחמים. במקרים רבים נפתחו החבילות על-ידי הדרג
הפקידותי בצבא, ותוכנן פשוט נגנב.
עיצאם סרטאווי
50 אלף בני־אדס
עון האמריקאי ניוזוויק, העלה סארטווי היבט נוסף,
חשוב ביותר, של סוגיית מערב־ביירות.
איש אינו מעלה. כאשר אתם מדברים על
6000 או 8000 פלסטינים בביירות, אמר סארטווי,
אתם שוכחים שלכל אחד יש גם אשה, וארבעה או
חמישה ילדים. אנו מדברים בעצם על 50 אלף
בני־אדם. זו נקודה שאיש אינו מעלה בדיונים ב נושא
פקיד בכיר ארגנטיני הגדיר את התנהגות הצבא
בפרשת מאלווינאס (פוקלנד) כ״דף השחור ביותר בכל
ההיסטוריה של ארגנטינה״ .יתכן שהוא מגזים. אחרי
הכל, ההיסטוריה של מדינה זו ממש מלאה בדפים לא
הכי לבנים, אבל. אין ספק שהוא ביטא את תחושתם
של ארגנטינים רבים.
אכטלה ודיקטטורה. האמריקאים נוטים להתנחם
בעובדה, שהזעם הגדול נגדם מופנה עתה כלפי פנים.
משקיפים שמאליים, לעומת זאת, תאים ברכה רבה
בתסיסה בשתי המדינות. היא מהווה הוכחה שלפחות
הפעם לא יצליחו השמרנים הבתטיים והפאשיסטים דד
ארגנטיניים להסיח את הדעת ממצוקות פנים באמצ עות
מילחמה. הם הצליחו אומנם לטווח קצר, אך לאורך
ימים נשארו הבריטים עם האבטלה, האדגנטינים עם
האינפלאציה והדיקטטורה.
חיים ברעם
אנ שינו
ש ל11
ג״אומו וילה: הנסיכה קארזלין הפנה למעריצה גס1 ,
מאז בילו חופשת־בריחה בהוואי, הם אינם ניפר-
דים זה מזו — גייאדמו וילה, הטניסאי־האליל
מארגנטינה וקארוליין, הנסיכה היפה ממונאקו. ומה
שמראה תמונתם האחרונה של השניים, הסועדים
ארוחו^־בוקר בגסטאדט, לא נראה כבר מזמן בעיניה
של קארולין. אושר או שימחה — או שניהם גם
יחד. וילה יצא לגסטאדט, עיירת־הנופש השווייצית,
כדי להופיע בשורה של תחרויות טניס ידידותיות
שהפכו לתצוגה מרהיבה. אין ספק שהמעריצה מם׳
, 1היושבת במיגרש בכל שעה שווילד, נמצא שם,
מעלה את המוראל ואת הביטחון העצמי של הטניסאי
חם־המזג. ובינתיים פורחות השמועות על אירוסים
לא־רשמיים, אך ארמון מונאקו שומר על שתיקה.
לקרוביו של וילה אין כל התחייבויות רשמיות אך
הם, בעיקר אחותו, טוענים שפעמוני הנישואים יצל צלו
בספטמבר.
מזה ואנא דניאל ביאזיני מזה -את מי
תעריך לדתה חיתיות של דומי?
לוון בתול: אשת השנה מצאה את גנו השנח
אין ספק שלזרן כקול היא אחת הנשים הזוהרות
ביותר בברודווי. הופעתה במחזה אשת השנה הביאה
לה תהילה רבה, ואהבתה החדשה נוסכת לחיוכה או תו
זוהר קסום שידעה בימים עברו, תחילה במחי צתו
של האמפרי כדגארט ובשנים מאוחרות יו העולם
הזה 2343
תר בחברת ג׳ייסון רוכארדס.
בן לווייתה החדש של בקול בת ה 56-הוא
גווארדינו, מי שהיה בעלה של יורשת חברת רבסון
חברת האם של מוצרי הקוסמטיקה ובלון, שנהנה
גם הוא מאותה ירושה, למרות שהתרגש מהיורשת.
ג׳ון
גראנדט, מי שיילדה את שרה, בתה היחידה של השחקנית
המנוחה רומי שניידר, מחזיקה חזק בידה של הילדה. מאז מותה של
רומי לא הניחה לה להיות לבדה ולו לרגע אחד בלבד. היא יודעת
היטב אלו כוחות נאבקים היום על החזקתה של הילדה, ומה היתד,
תמיד מישאלת הלב של רומי, שבעת ראיון עיתונאי הצהירה פעם:
״אבא שלי, וולף אלכאך־רטי היה איש נפלא. מעולם לא פגשתי
איש מקסים ממנו. אבל אמא סבלה ממנו מאוד. הוא היה מטורף לחלו טין.״
לכן, טענה רומי, לא היתד, ילדותה מאושרת והדגישה שהיתה
רוצה לתת לבתה, בתו של דניאל כיאזיני (שממנו נפרדה לאחר מכן)
את האושר הרב ביותר. היא לא הצליחה בכך. היום שרה ביאזיני היא
ילדה בודדה, ילדה שידעה סבל רב עוד טרם איבדה את אמה.
תחילה היו אלה גירושיה של רומי מאביה, שהיו רעשניים למדי
והסבו לה עגמת־נפש ואחר־כך אובדן אחיה דויד שדיכא אותה והביא
על אמה את החורבן המוחלט. היום רבות שתי מישפחות על הילדה :
מישפחת שניידר בביירן, ומישפחת ביאזיני בפאריס, כששתיהן שואלות
היכן תיגדל הילדה, בגרמניה או בפרים נ בשאלה זו התלבטה
בשעתה גם רומי, ואף נתנה תשובה פומבית לכך :״איני אוהבת את
גרמניה ולא אגור בה לעולם, למרות ששפתה שגורה בפי. הצרפתים
אימצו אותי ובצרפת ביתי.״
לפי שעה, מאז מותה של רומי, גרה שרה בבית סבה וסבתה מצד
אביה, מישפחת ביאזיני בסאן ז׳רמיין אן־לאי, ליד פאריס. אך הסבים
כבר אינם אנשים צעירים ואין זה הפיתרון האידיאלי עבור הילדה.
לעומתם ישנם בני הזוג אלבאך, הד״ר דולף, אחיה של רומי ורעייתו
טוניקה, הגרים ליד מינכן וקשורים מאוד לילדה. יש להם שתי בנות
ונישוא״הם מאושרים, ואם כי הצהירו מייד שהם רואים בשרה את
ילדתם שלהם, קשה לדעת אם היא תהיה מוכנה להכיר בביתם כביתה
החדש.
אנ שינו
סווא״ה: השנים ינסו לנסינה
נדמה לי ככל שחולפות השנים, כך יפה והולכת סוראייה, גרושתו
המלכותית של השאה האיראני. במקום מגוריה, בפאריס מנהלת
סוראייה אורח חיים סוער השומר על נעוריה: ביום היא ישנה ובלילה
יוצאת לבלות במקומות היקרים בחברת נערי־שעשועים הצעירים
ממנה בדרך קבע. התוצאה נראית היטב בפניה חסרי הקמטים ובהבעתה
השלווה. קיומה הכלכלי מובטח ועיר־האורות מספקת את התוכן.
הונארד שונן(ומינסק :,חקש״ת־אימים בע־־מ
בני הזוג קמינסקי יודעים כי הדרך הטובה ביותר לנוח היא בכתי בת
סיפורים מסמרי־שיער. כי סוזאן זהוואדד קמינסקי, נשיאים
ומו״לים של חברת ספרי וורנר, הכניסו לכיסם ׳מיליונים רבים של
דולרים בזכות סידרת סיפרי־כיס מלאים זוועות. אבל הם בעצמם
לוקחים ברצינות רק את הנהלת־החשבונות שלהם, לא, חלילה־וחס, את
מכונות־הכתיבה השוות זהב.
שדם
נויו״ם באולו: לקולם לא אסנים ומתוח אח עוו הפנים
כבר תשע שנים שלא עשתה אף סרט, ובכל זאת.
בגיל ,47 בריז׳יט בארדד היא סנסציה אמיתית.
אמנם החתולה הידועה כבר בגרה והשמינה, ובכל
זאת מדי יום מגיע לחווה שלה, בסן־טרופז׳ לפחות
מפיק־סרטים אחד המנסה לשכנע אותה לחזור אל
הבד. אך בריז׳יט בארדו עומדת בסירובה :״איני
יכולה לשאת חברתם של אנשים רבים מדי מסביבי.
בני־האדם ברובם הם טיפשים, וולגריים, מלאכותיים,
גסים ואכזריים.״ קשה שלא להבחין במרירות המב צבצת
במישפטיה, אך קשה להצביע על הסיבה המסו־יימת
שהניעה אותה לבקש מיפלט מבני־אדם במחיצ תן
של חיות, בדרך־כלל חיות עזובות שבריז׳יט אום־
פת תחת כנפיה, מצילה את חייהן ומבייתת אותן באהבה
רבה.
לדעתה הקירבה אל הטבע, מחזקת אותה ומחסנת
אותה מפני הזיקגה :״אני רואה את הזדקנותי ללא
פחד ובלי תסביכים. אני פשוט רואה את הזיקנה לפני
— וזהו. לעולם לא אסכים לניתוח של מתיחת עור
הפנים, ולעולם לא אפחד להביט בראי ולהיווכח שפני
משקפים את גילי. איני הולכת לסלונים ליופי ואיני
מורחת את פני בקרמים, אלא כשאני חושפת אותם
לשמש. כמובן שאין זו שימחה גדולה לראות שאת
פחות יפה משהיית פעם, אבל אין לזה חשיבות גדולה
באורח החיים שאני מנהלת עתה.״
בובוה בלגדס: והוק מסיגנון החיים שד דאלאס
על המסך הקטן נראית מיס אלי כמעט קדושה
ומעצבנת. במציאות היא בת ,59 חביבה, בעלת הו מור
משגע וכלל לא נזירה. היא חיה בבית כפרי
שאוכלוסייתה מונה ברווזי־בר, עזים, תיישים וכל
מיני חיות עזובות. היא ובתה, בטסי, מטפלות בהן
באהבה כפי שרואים בתמונה.
למרות שהיא אוהבת להופיע בסידרה הטלוויזיו נית
ומגדירה את יחסה אליה כאהבה־שינאה,
היא מוצאת את הסיפוק האמיתי בחברת בעלי־החיים.
״כשאפרוש,״ היא אומרת ,״אקדיש זמני לצפייה ב ציפורים.״
העולם
הזה 2543
2ך מ לי ךנטש
כ תוספ ת שהדי הרמל
הטעם הנפלא
של השלמות
שמנת טהורה,
חומרים מ שסזיכו,
טעם שלא.
טרמפ
תוכנית בנד לאומי שמלווה את ה חי ל
אם יש לך בן או בת בגיל גיוס עזור להם לתפוס
״טרמפ לאומי״ .״טרמפ לאומי״ ־ התוכנית החדשה
של בנק לאומי המיועדת לחיילים, ובאה לענות
על צרכיהם המיוחדים של החייל והחיילת
מיום הגיוס לאורך כל תקופת השרות ועד
יום השחרור.
מיום הגיוס
״טרמפ חינם״ ־ מרגע פתיחת חשבון
עובר ושב, ינהל הבנק את חשבונו
ללא עמלה במשך כל תקופת השרות.
מתנות לטרמפיסטים ־ עם פתיחת
החשבון מעניק בנק לאומי שי חינם ־
תיק כלי רחצה מהודר ונוח שישמש
אותו בכל תקופת השרות. למתגייסות
מעניק הבנק אפשרות בחירה ־ תיק כלי
רחצה או מדריך לטיפוח החן והיופי ־
״יופי של ח״ך.
״טרמפ לעתיד זכות להצטרף
לתכנית חסכון מיוחדת לחיילים ־
״כח לחיילים״ .התוכנית מבוססת על
הפקדות חודשיות או הפקדה חד־פעמית
וכן על ריווחי ריבית והצמדה מלאה.
אתה זכאי להנות מהלוואה מיוחדת
שאותה תשקיע
בתוכנית זו.
איך תופסים ״טרמפ לאומי״?
כשיתגייס בנך לשרות הצבאי הוא
יחריב לפתוח חשבון עובר ושב לשם יעביר
צה״ל את משכורתו החודשית. בבנק לאומי
חושבים שלפה שעה אחת קודם. תן לבנך
עצה טובה, שלח אותו לבנק לאומי לפתוח
חשבון עובר ושב על שמו עוד בטרם
יתגייס, חשבון זה יזכה אותו בכרטיס
כספומט ובשרשרת הטבות, הנחות
והלוואות רעמיד לרשותו
״טרמפ לאומי״ עד יום השחרור.
מוז!
ו ^ 1ז
11ן ן
111( 111(11׳
ו ו1
1/1/1111111
11111
1111(1
לאומי
שלך מם מכינה אותו לחיים האזרחיים
החודשית(וכידוע חיילים זקוקים
מדי פעם למשיכת יתר).
ב״טרמפיאדה״ ־ עיתון מיוחד של תוכנית
״טרמפ לאומי״ .בעיתון שעשועונים, תשבצונים
וקטעי הומור להנעים את השירות הצבאי.
בידור לטרמפיסטים -מדי פעם יודיע הבנק
על הנחות בארועי בידור וקנית מוצרים לחברי
״טרמפ לאומי״.
כשהבן ישתחרר מהשרות יעמוד לרשותו סכום כסף
נכבד שיסייע בידו להגשים את תוכניותיו
וישחרר גם אותך מדאגה לבעיות
כספיות.
״טרמפ לאומי״ בכל פעה ־
לרשות חבר ״הטרמפ הלאומי״
עומדים 387 סניפי קבוצת בל״ל
ברחבי הארץ. לאורך כל תקופת
השרות יהנה החייל מפנקסי
שיקים חינם ומכרטיס כספומט.
כחייל יהיה בנך זקוק לשרות
הכספומט בשעות בלתי צפרות
בכל חלקי הארץ. לרשותו מעמיד
בל״ל 148 מכשירי כספומט מלן צרין
ועד אלת. בנק לאומי מעמיד לרשות
החיילים אפשרות למשיכת יתר בחשבון
שיקים בגובה משכורתם הצבאית
וגם בעת השחרור
ואחרי שלוש שנים, כשבנך עומד להשתחרר,
מעמיד הבנק לרשותו הלוואה מיוחדת בגובה
מענק השחרור(כיום כ־ 7,000 שקל) בתנאים נוחים
במיוחד. במידה ותשקיעו את מענק השחרור
בתוכנית חסכון יזכה בנך בהלוואה בסכום כפל
מגובה המענק, שתאפשר לו להתחיל את החיים
האזרחיים ברגל ימין ובצעד קל.
הכנס לבנק לאומי, ושאל על התוכנית החדשה.
עזור לבנך או לבתך לתפוס טרמפ על הבנק.
התוכנית שמשרתת אותך עד1
בנ ק לאומי
רק לוזעמיד על הרנליים־ולמחג
אץ צורן להרים. אין צורך לכופף. רק להעמיד אותו על הרגליים -
ולמזוג!
סופר טרופיקן אידיאלי לשמירת קור אן; חום של נוזלים ומתאים
לשימוש בטיולים, בים, בבריכה, בפיקניק או בבית.
רגליים מתקפלות לנוחות המזיגה * .תבנית הקפאה ה מקררת
ושומרת על טמפרטורה נמוכה של נוזלים לאורך זמן. ברז תחתון .
* 4כוסות מאוחסנות בתוך הכלי. קיבולת של 5ליטר -לשתיה
קרה או חמה * .בידוד תלת שיכבתי עם פוליאוריתן מוקצף.
הראש של ליפסקי עובד בשבילך.
שיווק בלעדי: פרופילון בע״ מ. טל)03(333479 .
להשיג בשקם, בכל״בו שלום, ברשתות השיווק ובחנויות מובחרות לכלי בית.
תמיד תפ שתי אבקת כביס ה שתסיר כתמים, תתאים
לאריגי כותנה וגם לאריגים סינתטיים. תגן על ה מ סו ה
ותשאיר כביס ה רכ ה וריחנית. עכשיו יש לי בדיוק
מה שרציתי.
י ט להקפיד למיין א ח
ה כנ סי ם לפני ה כ ני ס ה לפי
הצבעים, סתי הג ד. ו מיד ח
הלכלוך. ב כני ס ה צבעוניח
י ט לו ד א יציבו ת הצ בע.
.1כלל ה חומ רהפעיל -
*.40-45
חומרים המכינים
זז מן׳ חמנ תי הנגי
וחומדים המונעים
שקיעת מלמודו ע׳
הכני ס ה ולשמי
י צינז ת ה צנ עין
40X1
דאודורנט רייטגארד
להרגטה טל רעננות
במטך * 2טעות
בימי הקיץ
נדוטי הפעילות
התזה בת שתי שניות בלבד,
לאחר המקלחת,
מונעת ריחות זיעה ונותנת לכם
הרגשה של רעננות
בכל שעות היום והלילה.
רייט גארד מבושם במתינות,
אינו מתחרה בריחות הבשם
או ה״אפטר שייב״
ולכן מתאים לבני שני המינים.
ריי טנארד-
הדאודורגט הגמכר ביותר בארה׳ב.
עוד מוצר איכות מתוצרת ג׳ילט
דאודורנט להשיג במיכל התזה
או עם ראש כדורי.
ז 3ו
רייטגארד איך אפשר לרוזלפש 1לעדיץ...י
מזהה היא נמו חזיה. אנ שו בלעדיה,
אבל היא עוזרת להחזיק את נר העסק
לנו מה דעתה על האשה והאופנה היש ראלית,
כיצד לבנות מלתחה בסיסית, ו גם
לשתף אותנו באינסריגות של ה־מיקצוע.
אחת
י כו ל ה !
ך• ולה הרדיופוני של אילנה מהד-
\ /הד מדי יום ביומו ברחבי האולם,
והמוטו העובר כחוט השני בדבריה הוא:
״לא צריך להיות דוגמנית כדי ללבוש
בגדים אלה.״ את זה היא אומרת למאות
ואלפי נשים המביטות בקינאה מהולה
בהערצה על הדוגמניות החטובות המת־נועעות
ומעכסות לקצב המוסיקה. פה ו שם
נשמעים ליחשושים :״את רואה את
ז א תי יש לה שני ילדים ותראי איזה
גוף שגעון! וזאת, כבר כמעט בגילי ואי זה
בטן שטוחה יש לה! ממש מנקר
עיניים!״
״כל אחת יכולה לנסות ולהעיז, ולא
לפחד מאופנה,״ אומרת אילנה מרגלית,
שבגיל 42 ועם ארבעה ילדים, היא נאה
ומטופחת, ולבושה תמיד בטעם ובצורה
אופנתית.
״זה לא היה תמיד כך,״ היא מתוודה,
״טעמי התפתח מאז התחלתי לעסוק ב־הנחייה,
לפני חמש שנים. עד אז פיגרתי
אחרי האופנה. התביישתי ללכת לפי צו
האופנה, הייתי גם חסרת העזה ומלאת
מעצורים בכל מד, שקשור לאופנה.״
להנחיית תצוגות הגעתי אמנם לפני
חמש שנים בלבד, אבל כל הסיפור התחיל
כבר לפני 14 ישנה, במושבה קטנה
שהפכה היום לרמת־השרון.
״ראיתי פתק במכולת, שמחפשים אשה
עם מרץ ואוטו ליומיים בשבוע לעבודה
בתיאטרון־בובות. הרעיון, פלוס הגיוון
של היציאה מהבית קסמו לי, פניתי ונע ניתי,
אך מחוסר־אמצעים הייתי צריכה
להיות הנהגת, הסבל, התאורנית והאח ראית
על המוסיקה, וכמובן מפעילת ה בובות
שדיברה ושיחקה מאחרי הקלעים,
ואז התגלה כשרוני לדיבור.
״במשך שנתיים התאמנתי בדיבור ב־גני־ילדים,
בבתי־ספר ובקיבוצים. אחר־
היתר ,״המיקצוע הזה בול עלייך!״
באותה תקופה היו רק שתי מנחות
נוספות בארץ, סימה מזור ודליה שפלן,
שד,ינחו בדרכן שלהן .״אחרי כמה ימים
צילצל הטלפון בביתי, ועל הקו היתד,
דליה שפלן, שהודיעה לי במפורש שאין
לי סיכוי להצליח, שהיא המנחה מם׳ 1
בארץ, ושהיא הכי יפה, ואיך אני לא
.מתביישת בגילי להתחיל במיקצוע כזה,
ושאלה אותי אם חסרה לי פרנסה, אם
בעלי לא מפרנס אותי בכבוד, והאם
חסרה לי חמאה על הלחם.״ דליה ואני
באותו הגיל, ואני מזל עקרב בהורוס קופ,
ולכן דווקא דבריה הכניסו אותי
לאמביציה להצליח״.
מאז אותו הסיפור עברו חמש שנים,
אילנה נמצאת בצמרת ונחשבת למנחה
הטובה בארץ.
״מה זאת מנחה טובה ו״ ״מנחה טובה
היא זאת שאינה מזלזלת בקהל, ה מתייחסת
אליו כמי שמבין באופנה
והמצליחה להעביר לו את המסר שה־מעצב
או ד,ייצרן רוצה שיזכרו — אם
זה קו־אופנה, סיגנון, צבעים, אבזרים
ולפעמים כתובת. בכל תצוגה יש בקשה
שונה.
״מנחה צריכה כושר אילתור, למיקרים
מסויימים ישל תקלה על המסלול או ב מוסיקה.
מנחה היא כמו חזיה. אפשר
בלעדיה, אבל היא עוזרת להחזיק את
כל העסק.
״בשנתיים האחרונות הפכו תצוגות־
רמת־השוון• היא יכולה להרשות לעצמה
להדגים בתצוגה פרטית, כמו דוגמנית.
להדוגמגיות כותבים -תמיד, תמו-
נותיהן מתנוססות בעיתונים ועל
לוחות המודעות, חייהן הפרטיים׳ אהבו־תיהן
וגירושיהן הופכים לנחלת הכלל ומספקים
נושא לטורי־הרכילות הדשים
בהן בשימחה.
מנחות תצוגות־האופנה אמנם נמצאות
על הבימה, אך מצליחות להסתתר מאחרי
הקלעים ולהישאר אנונימיות. אילנה מר גלית,
המנחה הפופולרית ביותר בארץ,
אשר עובדת מדי יום ביומו ומנחה לפ עמים
גם יותר מתצוגה אחת ביום, הס כימה
לתת לנו להציץ לעבודתה ולחייה
הפרטיים, לגלות לנו כיצד הפכה מעק־רת־בית
למנחת תצוגות־אופנה, לספר
כך, בעיקבות הנסיון שצברתי, תפשתי
אומץ והתמסרתי לפעילות בוויצ״ו, הפכ תי
ליושבת־ראש ונאמתי לפני קהל רב.״
מי ק צו ע בול פני חמש שנים פנתה אליה בע-
€לת בוטיק ברמית־השרון, ושאלה או תה
אם תהיה מוכנה להנחות בהתנדבות
תצוגה שנתרמה לצה״ל. אילנה הסכימה,
באה לבוטיק, התרשמה מהקולקציה, רש מה
לפניה מה לומר על כל בגד, וזאת
הייתה טבילת האש הראשונה שלה בהנ־חייה,
בלי שיהיה לה מושג באופנה:.
התצוגה הצליחה, ואחרי מחיאות הכ פיים
ניגשה אליה קבוצת ,.נשים מבני־ברית
שהזמינו אותה לתצוגה שלהם ב מלון
יוקרתי, והפעם בתשלום. כשבעלה,
טייס באל־על, חזר אחרי יומיים מטיסה,
גילה שאשתו כבר לא רק עקרת־בית,
אלא מנחה של תצוגות־אופנה, תגובתו
אופנה בארץ לאופנה. בכל מקום נערכת
תצוגת־אופנה. בקיבוצים, במושבים, ב ערים,
במסיבות ונשפים, בתחרויות־יופי
ובערבי־ראיונות. מישהו כבר אמר שרק
בבתי־קברות עדיין לא נערכה תצוגת-
אופנה׳.
״שכרה של מנחה בתצוגות אופנה, הוא
טוב מאוד,״ מודה אילנה, אך לסרט
היא אינה מוכנה .״בואי נאמר כמו של
דוגמנית־צמרת ומעלה. כמובן שהמחירים
משתנים לפי הלקוח או מקום התצוגה.
״המתנות שאני מקבלת מייצרנים מרג שות
אותי יותר מעצם השכר, כי זהו מעין
טיפ שאף אחד לא חייב לתת לי אותו, ואם
לא היה מגיע לי לא הייתי מקבלת אותו,
כך שזוהי מחמאה ואמירת תודה נוספת
למנחה.״
אין קורסים להנחייה, ולדברי אילנה,
״או שנולדים עם זה או שלא. אפשר
לשפר את הנתון תוך כדי עבודה. הייתי
דווקא מאוד רוצה לעודד בחורות צעי רות
ונשים לעסוק בד,נחייה, ומובן שכל
(המשך בעמוד )50
אומרים מה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ...הה הם אומרים.
מאיר שיטרית:
גין ק ארקין:
ק׳ ושע:
.טוב 111ה חי ה
.המעוך מומחה לעשיית
עסקים עם המכר ר ר \וז ל את רחמנו! מאשה הגונה גתה!״
כשיקי יושע עושה סרט חדש, תסמכו עליו שלא
מדובר בסיפור אנמי. תסמכו עליו, שהסרט יעורר
שערורייה. סירטו החדש, רחוב ללא מוצא, מבוסס על
סיפור אמיתי. זהו סיפורה של זהבה טוויזר, זונה
שבימאית הטלוויזיה ליהי חנוך עשתה סרט דוקומנטרי
על חייה.
זהבה טוויזר אומצה על״ידי חבריה הבוהמיים של
חנון, שניסו לעזור לה להשתקם. אחד מאותם שניסו
לעזור לה, היה יקי יושע. הוא העסיק אותה בצוות
ההפקה של העייט. זהבה לא נקלטה ועזבה את העבודה
זמן קצר לאחר מכן. ביום שבו עמד הסרט להיות
מוקרן בטלוויזיה, התאבדה זהבה טוויזר, כאשר השליכה
עצמה מתחת לגלגלי מכונית. הבימאית ליהי
חנון עברה משבר עמוק בעיקבות האסון. הטלוויזיה
הישראלית גנזה מאז את הסרט ולא הקרינה אותו
עד היום.
פגשתי את יושע במלון תל״אביבי, בחברתה של
כוכבת־הסרט, ענת עצמון, בשיער קצוץ והופעה של
זונה פאנקיסטית ואמרתי לו :
יכולתי לתאר לעצמי שלא אמצא אפילו ראש״מועצה
או ראש־עיריה אחד שלא יתנגד לדחיית הבחירות
המוניציפאליות, אך לא תיארתי לעצמי שאפול דווקא
על גדול המתנגדים, ראש מועצת יבנה, חבר־הכנסת
מאיר שיטרית, שהוא מרכז פורום ראשי־הערים של
הליכוד. שאלתי את שיטרית :
• מדוע אתה מתנגד כל־כך לדחיית מועד
הבחירות לרשויות המקומיות?
משום־מה, בכל פעם שמגיע מועד הבחירות המוניצי פליות,
מחליטים לדחות או להקדים אותן, כאילו זה כלי-
מישחק בידי מישהו. בעיני זה לא דמוקרטי. השילטון
המקומי עבר כיברת־דרך ארוכה מאז שהופרד מהבחירות
לכנסת. אזרחים בחרו בראש־עיריה לפי יכולתו וכישוריו
ולא על פי היותו שליח של מיפלגה. יש לי חשש שדחיית
הבחירות המוניציפליות תביא לכך שהן תתקיימנה במועד
שנקבע לבחירות לכנסת וזה יהיה אסון לשילטון המקומי.
• וככל זאת העלה שר־הפנים נימוקים לדחיית
הבחירות.
כל הנימוקים הם נימוקים עלובים. שר-הפנים רוצה
לדחות הבחירות כי למפד״ל לא נוח לקיים אותן השנה.
• מדוע לא נוח?
הם לא ערוכים לכו. הם חטפו מכה קשה. ראשי־הערים
שלהם מנתיבות, אשקלון ואשדוד עברו לתמ״י. אין להם
מועמדים, ולכן המציאו את תירוץ המילחמה המצחיק.
• מדוע לדעתך נכנעה סיעת הליכוד. שהתנגדה
לדחיית הבחירות, למפד׳׳לץ
יתכן שהמפד״ל הציב אולטימטום שהוא לא ילך עם
הליכוד על דברים אחרים. אבל יותר מצחיק אותי שפתאום
המערך הולך עם המפד״ל. מעניין מה הבטיח המפד״ל ל מערך
תמורת העסק הזה. הם הרי מומחים גדולים לעשיית
עסקים משותפים.
• הסיפור של הסרט נשמע לי מוכר.
גם לי.
הראיון הבא נעשה במקורו בתחילת המילחמה.
בתוקף המאורעות נאלצתי לדחות אותו, אן מכיוון
שג׳וקי ארקין טילפן אלי כל־כך הרבה פעמים והבנתי
שהעניין באמת מציק לו, החלטתי למרות ההתיישנות
לפרסם את הראיון. בתקופה שבה נכתבו הדברים האלה
הסתובב ג׳וקי ארקין אבל וחפוי ראש. שאלתי אותו:
• ג׳וקי, מה אוכל אותר׳• .
מה אני אגיד לך, מה שקורה זה לא בסדר. פשוט לא
בסדר!
+אתה צודק, המילחמה בלבנון, ההרוגים.
זה לא כסדר.
אני לא מתכוון לזה. אני מתכוון לאמנון ברנזון, שבעצם
הימים האלה, כאשר כל אמני ישראל קורעים את התחת
במילואים, הלך והביא לנו קונקורנציה מאמריקה. להקה של
אמריקאים, שלא צריכה לעשות מילואים, שתעלה פה
מחזמר. אני שואל אותך, זה בסדר י אני עושה מילואים ו-
כשאשתחרר, במקום שהקהל יבוא להופעות שלי ושל
האמנים האחרים, הוא ילך לראות את האמריקאים. אני
חושב שאני הולד להפעיל את אמ״י בעניין הזה.
+הוא מזכיר לי אה ׳סיפורה של זהכה
טוויזר. האשה התאבדה כדי שיניחו לה לנפשה.
איזה עניין יש לך להעלות את הסיפור
מהדש?
כאשר קרה המיקרה עם זהבה, זה חרה לי. הרגשתי
שאנחנו — ואני מתכוון החברה השבעה ויפת־הנפש ואני
בתוכה — חיבקנו את הילדה הזאת חיבוק דוב. חשבתי
לעצמי, שזה היה אבסורד שניסינו לעזור לבחורה שכמו תה,
וכתוצאה מכך היא הרגה את עצמה. במהלך הזמן
חשבתי, שאולי היה הרבה יותר טוב להניח לה לנפשה,
שהיה הרבה יותר טוב אילו הינחנו לה לעבוד על הכביש.
טוב זונה חיה מאשר אשה הגונה מתה.
כשעברו השנתיים והתקררתי מהאימפולסים והתגובה
הרגשית, הבנתי שמה שקרה לזהבה זו טרגדיה במובנה
הקלאסי של המילה. מצד אחד, אנשים שכוונתם היתד, טו בה
ורק רצו לעשות סרט, ומצד שני אשה .,הרוצה להילחם
במה שהגורל יעד לה. התוצאה היתד, מוות.
• איזה עניין יש לך להעלות מאוב את
הסיפור הזה של זהבה טוויזר?
חשבתי שהדבר היחיד שנותר לי לעשות בשביל זהבה,
היה לתת הד ולהגביר את הזעקה שזהבה ניסתה לזעוק
בהתאבדותה.
+מה פיתאום אמ״י?־ מה עם חופש היצירה,
חופש !האמנות׳־
• מעורבים כסרט הזה אנשים חיים. הכאת
כחשבון את ריגשותיהם?
איזה חופש? על מה את מדברת ן איך יתכן שקבוצת
אמריקאים בראשותו של ברנזון, שלא גר כל השנים בארץ
אלא באמריקה, תבוא לפה בזמן כזה ותגזול לנו את הלחם
שלנו?
אני עושה סרט שהוא פיקציה. הסרט הוא לא דוקומנט ציה
של זהבה טוויזר. יש בסרט כמה דמויות שהייתי שמח
אילו היו נוהגות במציאות, כפי שהן נוהגות בסרט. אולי
אז היו פני הדברים אחרים.
מה הם אומרים מה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ...מה הם <זו
עקב גידעד:
גד יעקוב :
0ו> ד״וויס:
,בניין ויהודית רביץ, לפי דעתי הכנסת לא באתי להופיע לפני
צוינה לצאת לפגרה! חיילינו הגיבורים!
יש להקה חדשה ,״בנזין״ .השירים שלה רצים
ברדיו בקצב של אחד לשעה. המפיק שלה, יעקב גילעד
אינו פנים חדשות. גילעד ידוע בתמלילן וכמנהלה האישי
של הזמרת יהודית רביץ. בפעם הראשונה בקאריירה
שלו הוא מתפקד גם כמפיק בלעדי. הימים הם ימי
מילחמה ו״בנזין״ הוציאה תקליט חדש. שאלתי את
המפיק :
#האם זהו הזמן המתאים להוציא תקליט
חדש של להקה חדשה ץ
לפי התיכנון, התקליט היה צריך לצאת ביולי. קרה מה
שקרה והחלטנו לעכב, ואז חשבנו ואמרנו: למה לעכב ז
נוציא בלי חגיגות. אין טעם לעצור את המכונות. והנה,
אחרי ארבעה ימים שהתקליט בשוק, הוא נמצא במקום
הרביעי מבחינת רבי־המכר. סימן שהשיקול שלנו להוציא
כעת, הצליח.
, #מה ההבדל כ? תפקידך כמנהל אישי
ליהודית רביץ ובין היותך מפיק של ״בנזין״?
מנהל זה אדם העוסק בבעיות אדמיניסטרטיביות ומפיק
הוא איש המעודד, מדרבן ומעורב בצד האמנותי. עם יהו דית
לא הייתי מעורב מוסיקלית, אך הייתי מעורב בדיר-
בון. עם בנזין ישמתי את כל מה שלמדתי עם יהודית, וזוהי
הפעם הראשונה שאני ממלא את כל הפונקציות האלה.
#מה הקשר של יהודית רביץ ו״בנזיך?
בשלבי העבודה של ההפקה המוסיקאלית היינו זקוקים
למוסיקאי מיקצועי שיעבוד עם תווים וכאן היא נכנסה
לתמונה. היא היתד, שותפה לעיבודים, הדריכה בשירה
והיתד, בעצם מנהלת־ההפקה המוסיקלית של בנזין. לדעתי
העבודה עם בנזין נתנה לגיטימציה לכל מיני דברים ש קיימים
בה, והיוותה סימדדרד לדברים שתעשה בעצמה
לסיגנון מוסיקאלי חדש. כמנהל אישי שלה אני ממש מאד
שר מזה שהיא לוקחת על עצמה תחומי אחריות, מעבר
להלחנה וביצוע.
#מה אתה הכי אוהב בלהקת ״בנזין״?
את חוסר הסנסציוניות שלהם, חוסר המודעות לגימיקים
וחוסר המודעות ליחסי-ציבור. קשה לי להלביש אותם,
קשה לי להזיז אותם. הם מתלבשים כמו שהם מרגישים,
ובכל המילחמות איתי הם מנצחים והם צודקים. הם לא יוד עים
למכור את עצמם ואני אוהב את זה. אני אוהב את זה
גם ביהודית, זה משהו שיש למישהו שלא בא מתל-אביב.
#אתה אוהב אותם?
בנזין ויהודית זה כל מד, שיש לי. קודם כל חשובים
לי יחסי-אנוש בעבודה. היו לי נסיונות עם אנשים אחרים,
זה לא הלך. לא יכולתי להרגיש זונה ולהרוויח כסף. חשוב
לי להיות חבר. אני עובד רק על בסים של חברות.
יש מילחמה, אין מילחמה, חברי״הכנסת יוצאים
1ג*נרת הקיץ שלהם. בעל־מיפעל שמיפעלו נתון בצרות
היה בוודאי דוחה את חופשת־הקיץ עד אשר יתקן את
הניתן לתיקון, אך חברי־הכנשת כנראה לא צריכים
לדאוג למיפעל שלהם. אחרי הכל, מאז הפכה אגודת״
ישראל לחלק אינטגרלי של הקואליציה, יכולים חברי״
הכנסת להגיד בשקט ,״אלוהים גדול״ ולסמוך עליו שיסדר
בשבילם את העניינים. פניתי לחבר־הכנסת גד יעקבי,
יושב״ראש ועדת״הכלכלה של הכנסת, ושאלתי אותו:
• האם צריכה לדעתך הכנסת לצאת לפגרה
בקיץ הזה?
למעשה הכנסת כמעט שלא תהיה בפגרה. אני מעריך
שלפחות אחת לשבוע תתכנס המליאה, על־פי דרישת
שלושים חברי כנסת או על־פי דרישת הממשלה. הוועדות
כולן יפעלו בתקופת הפגרה. בכל השנים הקודמות היה רק
לוועדת-הכספים היתר לעבוד. השנה יהיו היתרים לכל
הוועדות. אני בעצמי מתכוון לכנס את ועדת־הכלכלה כל
שבוע. אני חושב שבמתכונת הזאת של התכנסות הכנסת
פעם בשבוע, הכנסת בעצם מתפקדת כרגיל.
+לא הבנתי מדבריך אם אתה בעד או נגד
היציאה לפגרה.
לפי דעתי האישית, הכנסת היתד, צריכה להמשיך בעבו דתה
הרגילה עד לסיום מצב המילחמה.
קראתי במדור של פנינה רוזנבלום, באחד חצוזרונים,
כי החוויה חכי מסעירה שעברה על סמי דייוויס ג׳וניזר
בארצנו הקדושה, היתה נסיעתו לביירות. שם, ורק שם,
הבין לראשונה בחייו את משמעות הקיום של העם
היהודי. אז או שאני מטומטמת או שהוא מטומטם או
שאתם יודעים מ׳ מטומטם. אני פגשתי את סמי דייוויס
במלון ״הילטון״ בתל-אביב, קצת שתוי, קצת מזיע
בתוך חליפת הגאברדין השחורה שלו, קצת דומע בעינו
האחת. שאלתי אותו :
• סמי, למה אתה בא אלינו רק כשאנחנו
בצרות? למה לא תבוא פעם בשמחות?
אני מאוד מתרגש מהשאלה שלך. באמת אני מאוד
מתרגש. אני רוצה להגיד לך, שאני רואה פד, את כל הב חורים
האלה, הנפלאים, הפצועים האלה, ואני בוכה. ממש
בוכה. ביטלתי המון הופעות בלאם־וגאם בשביל לבוא לפה
ולהופיע לפני חיילינו הגיבורים.
• חיילינו?
כן, חיילינו! אני מרגיש שכולנו עם אחד, שהחיילים
של צבא־ההגנה לישראל הם החיילים שלי. אחרי הכל,
אנחנו בני עם אחד, לא?
• אז אולי נגייס אותו להווי־וכידור.
שדית ש׳
הכדורגלן
דני מעוז מחזר
והח תי כו ת
אחרי יהודית נג ר
מאז שכוכב קבוצת הכדורגל של הפועל־יהוד,
ש לו ם רו ק בן, הביא במו רגליו את
גביע־המדינה לעיירה הרוגשת הזאת, הולך
לו קלף משגע. ואני מתכוונת לענייני נשים,
וגם לעניינים אחרים.
בזמן האחרון רואים את הבחור הזוז, ה משגע
את הקהל שלו בלהטוטיו בכדור, עם
ואביר חיי-הלילה, דני.
אחרי הדוגמנית יהודית
הדוגמנית גאווה חן, מלכת המים של
1979 ונערת־החן של השנה. נראת לאחרו נה
הרבה מאוד עם סכל׳ הירש, מבעלי
דיסקוטק קולוסאום בתל־אביב. השניים
עושים רושם של חברים קרובים, ואני לא
אתפלא עם צומח כאן רומן קטן, למרות
שלי אין פרטים על כך.
סמי, שיצא השבוע למילואים, היה נשוי
איש־העסקים
מעוז, מחזר
נגר, מלכת המים של . 1978 מה אתם אומרים
על זה? ממקורותי המהימנים נמסר לי,
שהוא הזמין אותה אפילו להצטרף אליו
— על חשבונו כמובן — לנסיעה ללונדון.
השיחה ביניהם התנהלה באחד מלילות ה שבוע
שעבר במועדון בתל-אביב והיא נק לטה
על-ידי אוזניים רגישות, שבמיקרה
נכחו בקירבת מקום.
ראשו. עתה, כאשר פנה אליה בהצעה הפר
סויימת, היא השיבה את פניו ריקם. ממה
שדווח לי, היא נימקה את סירובה בכך
שפשוט יש לה חבר, שאותו היא אוהבת
מאוד.
אותו חבר הוא סם כרכה, בן ה־,41
ישראלי שירד לדנמרק ומשם היגר לאר־צות־הברית.
שם, בניו־יורק, הוא היה בעליה
של רשת של בוטיקים. יהודית בת ה־26
הכירה אותו בעת שביקרה בארץ האפשרו יות
הבלתי־מוגבלות. היא הביאה אותו
ארצה ומאז הם חיים ביחד. עד כמה ש נודע
לי, מכר סם, שהוא גם יהלומן, את
רק לפני שבוע דיווחתי לכם על כך ש בתו
של מעוז, אלינו,ר, בת ה־ 18 התחתנה
עם איתן גולדמן, בנם של היהלומן
יחזקאל גולדמן ורעייתו, אשת־החברה
כדוריה (״טוצי״) גולדמן. סיפרתי לכם
שהחתונה הזאת היתה בגדר שערוריה, ב של
התנגדותם של הגולדמנים לשידוך. הם
הטילו חרם על בנם, ואף לא טרחו להופיע
לטקס הנישואין, שהתקיים ברבנות. גם
אמה של הכלה, ניצה מעזז, גרושתו של
דני, לא נכחה בחתונה, מסיבות אחרות.
כל זה לא מפריע לאב המתבגר, ליהנות
מחברתן של נשים, שאינן מבוגרות בהרבה
מבתו. את יהודית הוא מכיר עוד מהתקופה
שהיתר, ספרית. אז היא היתד, חופפת את
שלום רוקכן
הולך לו קלף
חתיכה בלונדית. בירור קצר העלה שהמדו בר
בדפנה שדה, סוציולוגית במיקצועה,
המתגוררת ברמת־אביב. עד כמה שהצלחתי
לברר, מתגורר השחקן המצליח מזה זמן-
מה אצלה בדירה.
הסיפור הזה לא מפריע לו להיראות בחוף
פלמחיס, ולזכות שם ליחס של אליל מצד
היפהפיות המשתזפות. בעוד שנערות־החוף
נהנות להתבונן בשרירי הרגליים המפות חים
שלו, תוך כדי אימוני־הכושר שהוא
עורך לעיניהן, יש גם לכוכב נחת מקהל
מעריצותיו.
נוסף לחיזוריהן של בנות המין היפה,
נהנה רוקבן גם מחיזוריהן של קבוצות
כדורגל בארץ ובחוץ־לארץ. את ההצעה
המעניינת ביותר הוא קיבל מקבוצת הכדו רגל
מפורסמת של מערב גרמניה, בורוסיה־מינשן־גלדבאך.
איש־קשר גרמני, העושה
בימים אלה בארץ, ביקש מהכדורגלן את
סרטי הוידיאו שבהם מונצחים תרגיליו ב־מיגרש,
כדי להקרינם לפני מנהלי הקבו צה
הגרמנית.
מי שחזה פעם ברוקבן במיגרש, עשוי
בהחלט להשתכנע שהגרמנים יתרשמו מ־יכולתו
של רוקבן, וירצו בצירופו לקבו צתם.
אולם לי נראה שהאליל התורן בהח לט
מסתפק במה שמציעה לו ארצנו הקטנ טונת,
לפחות בתחום הנשי.
נאווה חן
החברים המתאימים
י הודי ת
נאמנה לחבר
ארנון
בעבר לדליה מילצין, אחותו של
סילצ׳ן. הוא ידוע כחובב נשים יפות. בין
אהבותיו היו הדוגמניות שרדנה מרש ו
הוי
היפהפיה התורנית, העושה עתה את צע דיה
הראשונים בעולם הדוגמנות, היא אחו תה
של הדוגמנית שרי חן. לאחרונה
נראתה נאווה בחברתו של בעל בית־האום-
נה ניו־יורקי, ג׳ונם מימון, שהיה בעבר
חברה של פנינה רוזנכלום.
החתיכה החטובה, שסיימה לא מזמן את
שירותה הצבאי, רוצה להצליח בעולם ה דוגמנות
והזוהר. לעת עתה נראה שהיא
כבר יודעת לבחור לעצמה את החברים ה מתאימים.
סמי
הירש
נשים יפות
הרומן החש אי שלאלילהזמר
זמר ידוע מאוד
נגר
ואהוד, שהוא גם
הסיפור הבא הוא על
נשוי מאוד.
במשך השנתיים האחרונות ניהל האליל הזה רומן עם אשה
בעמדה בכירה ומוכרת בעולם התיאטרון. היחסים האלה היו,
כמובן, בגדר סוד כמום, שנשמר הרחק מן הפירסומת ומעיניה
הבולשות של אשתו של הזמר. עד שיום אחד דלף הסיפור
והגיע לידיעתה של הרעיה.
כתוצאה מן הפיצץ, שנוצר בחיי המישפחה של הכוכב, הוא
החלים שלמען עתידם של נשואיו עדיף לו לוותר על הצלע
השלישית. הוא התפייס עם אשתו ולכאורה בא הכל על מקומו
בשלום. אלא שאז התחילו להתעורר כיסופיו אל האהובה שזנח,
וכך, בשקט־בשקט, הוא חזר אליה.
היום המצב אינו כל־כך ברור. לי ידוע שהזמר הנערץ ממשיך
כעת בקשריו עם אשת־התיאסרון, אך לאשתו, כפי הנראה, זה
עדיין לא ידוע. חיי־המישפחה חשובים מאוד לבחור הזה, אולם
במה שנוגע לאהבה הוא מגלה סימנים בולטים של חוסר יכולת
להתאפק. לכן צפויות עוד התפתחויות.
הגבר הזה ידוע כאחד שאינו טומן את ידו בצלחת, למרות
שהוא עושה זאת ללא הרבה רעש וצילצולים. בעבר היו לו
רומנים חשאיים כאלה עם שחקנית מופרת, עיתונאית
ידועה ואף עם זמרת ותיקה, המבוגרת ממנו בכמה שנים.
ליחשו עליו גם שהיה לו פעם סיפור עם אשה, שהיא גם אישיות
פוליטית מכובדת, שהיתר, יכולה להיות אמא שלו, על־פי מיספר
שנותיה.
הרומן שלו עם אשת־התיאטרון התחיל לפגי שנתיים וחצי.
הדברים השפיעו עליו עד כדי כך, שלמעשה כל הרפרטואר השירי
האחרון שלו נסב סביב היחסים האלה. בהופעה אחת בבאר־שבע,
הוא אפילו קרא בשמה הפרטי של אהובתו מעל הבימה, כאשר
הודיע שהוא מקדיש לה את אחד השירים. באותה הופעה נכחה
האהובה באולם.
נראה לי שבליבו פנימה קרוע הזמר בין שני העולמות,
הממלאים את חייו. בכל אופן, המאבק הריגשי הזה דווקא מפרה
אותו מבחינה אמנותית, ומשפיע לטובה בכל מה שקשור לשיריו.
דני מעוז
אביר הלילה
עסקיו מעבר לים, וכיום הוא בעל בוטיק,
שאותו מנהלת יהודית, ביחד עם אחותו
של החבר שלה. אגב, סם הוא גרוש ואב
לילד, החי עם אמו בדנמרק.
האמת היא, שבזמן האחרון קיבלה יהו דית
הצעות מכמה וכמה מחזרים. הסיבה
לכך טמונה אולי בעובדה שהאיש שלה נע דר
מן הארץ לתקופת־מה, אך החתיכה הש חומה
עמדה בכל הפיתויים ונשארה נאמ נה
לסם. היא הסבירה לדני מעוז שבמילא
כבר ראתה את העולם, ואף סירבה להתלוות
אליו לארוחת־ערב, הזמנה שהעלה כאל טרנטיבה.
כשפניתי
למעוז ושאלתי אותו בקשר ל עניין,
הוא לא הכחיש את השיחה, אך טען :
״הייתי שתוי והזמנתי אותה להאנימון קטן,
אז מה?״
ן ן/(/מ7ז/77(/ע( מ ד!ע/ג0
לשחקן התיאטרון כלשה אכגי ולחבר תו׳
השחקנית, עירית שדג, נולדה בת
מחוץ לנישואין.
את משה, המככב י עתה בסירטו החדש
של הכימאי ינקול גולדוופר, מתחת
לאף, קצת קשה להגדיר כאפולו. עירית,
רייסר והעוזרת
עירית שלג
בלי אישור מהרבנות
שכיכבה בסרט לא לשידור, היא, לעומת
זאת, יפהפיה אמיתית. השניים ד,צירו לפני
כמה שנים בסטודיו למישחק של ניסן
נתים. הם עשו ביחד תרגיל בתיאטרון
על מחזה שקספירי. תוך כדי העבודה> הם
גילו שהם מתעניינים זה בזו גם מחוץ ל ענייני
התיאטרון. מאז הם ביחד. מלבד
הילדה הם מגדלים בביתם המשותף גם
כלב זאב.
השניים אינם נשואים בשל חוסר־החשי-
בות שהם מייחסים למוסד הנישואין. הם
טוענים שכדי לחיות ביחד לא צריך אי שור
מהרבנות, והם אף מוכיחים את זה
הלכה למעשה במשך כמה שנים. לי נראה
שגם בתם תהיה מאושרת מאוד, ללא החו פה
והקידושין של הוריה.
עד החוף
מחזה מעורר שאט־נפש נראה ביום ה שלישי
בשבוע שעבר בחוף שרתון בתל-
אביב: כליסעדן,גרוש, בעל מיסעדה פו פולרית
בעיר, התנפל על אשת חכרה
ידועה, שהיא נשואה, והיכה אותה לעיני
קהל של מאות אנשים.
במהלך האירוע האלים, הפיל המיסעזץ
את האשד׳ ארצה, ותוך כדי מאבק קרע
בפרעות מצווארה שרשרת זהב. כתוצאה
מכך נפצעה האשד, בצוואר, שממנו התחיל
לזוב דם. אחר־כך ירק עליה הגבר ואמר
לה :״שלא אראה אותך יותר בחיים !״
בהמשך התפתחה ביניהם מסכת שלמה של
החלפת מילות גנאי וקללות. להלן קטע
קצר ממנה:
היא :״עוף מפה יא מאנייק !״
הוא ז ״מזדיינת !״
היא :״חולה מין !׳׳
הכל החל בעת שהמיסעדן ישב בכיסא-
נוח, עצם את עיניו והשתזף להנאתו, כש־לאוזניו
מחובר מכשיר ווקמן. אשת־החברה,
הנראית בחברתו במקומות רבים, ישבה
בכיסא לצידו ולא הפריעה את מנוחתו.
לפתע עבר במקום שכן שלה, ביחד עם
בנו הקטן. הוא הזמין אותה להצטרף אליהם
לשיט על חסקה. היא נענתה להזמנה ברצון
ויצאה איתם לים.
בינתיים התעורר המיסעדן וגילה שחבר תו
נעלמה. כאשר ראה אותה חוזרת עם
השכן ובנו, עורר הדבר כנראה, את חשד נותו
וקינאתו. הוא התנפל עליה כאריה
טורף, כשפניו לובשות ארשת רצחנית.
את שרשרת הזהב שקרע מצווארה, הוא
קנה לה יום קודם לכן. במהלך ההתפר צות
האלימה התאסף קהל גדול מסביב,
אך איש לא טרח להתערב. אשת החברה
עזבה את החוף כשהיא כולה חבולה ופ צועה.
שעבר
חבר־הכנסת מיכה רייסר נראה במסי בת
הפתיחה של מועדון היקב בתל־אביב,
כשהוא צמוד במשך כל הערב לעוזרתו
הפרלמנטרית לשעבר, דלי כרק. השניים
ממש לא נפרדו כל העת זה מזו.
בעבר הגיעו אלי כל מיני רינונים על
הסיבה שרלי עזבה אח העבודה לצידו של
ח״כ הליכוד. סופר לי, שהפרידה בין ה שניים,
שהתרחשה לפני ארבעה חודשים,
נוצרה בשל קרע אישי במערכת היחסים
המיוחדת וההדוקה שהתפתחה ביניהם, וה קרע
הביא לריב ולניתוק. פניתי אז לצמד-
חמד כדי לאמת את העניין, וזכיתי לשמוע
שתי גירסות שונות זו מזו. אך נראה ש מאז
שוב השתפרו היחסים ביניהם.
רלי היתד, גם מזכירת היקב, אולם היא
החלה לעבוד כאשת יחסי־ציבור של מלון-
פאר ירושלמי, ובעיקבות זאת, זנחה את
כל העניינים האחרים. היצמדותה לבום
שלה לשעבר במסיבת הפתיחה, בולטת ב מיוחדת
על רקע העובדה שאשתו של ריי-
מיכה רייסר ודלי כרק
יחסים מיוחדים והדוקים
סר, חנה, כלל לא נכחה באירוע, דבר ש־איפשר
לעסקן המיפלגתי השנוי במחלוקת
להקדיש את עצמו לחתיכה שלצידו.
אשתו של רייסר, שיצא השבוע לחוץ-
לארץ, כלל אינה נראית לצידו באירועים.
בעבר היתד, הסיבה לכך קשורה בתאונה
שאירעה לה בעת שרכבה על אופניה.
היא קשרה את שני כלביה לכידון, וכאשר
הללו נבהלו מרכב שעבר, הם הפילוה אר צה.
כתוצאה מכך נפגעה חנה באגן־ד,ירכיים
והיתה מרותקת במשך חודשים ארוכים ל-
כיסא־גלגלים. אולם עתה היא נמצאת ב שלבי
החלמה מתקדמים, כך שאין הדבר
מונע ממנה עוד להתלוות לבעלה.
על היחסים בין הרייסרים הגיעו אלי כל
מיני ידיעות, שסיפרו על צעקות הבוקעות
מדי פעם מביתם שבראשון־לציון. בעיק-
בות זה התקשרתי לביתם ושאלתי את חנה
לפשר הדבר .״זה אולי מפני שמיכה צועק
בטלפון, כשיש לו שיחות לחוץ־לארץ,״
העלתה הרעיה הסבר אפשרי ,״אולי השכ נים
שומעים את הצעקות האלה. חוץ מזה
מיכה נמצא מעט מאוד בבית, ואפילו אין
לנו הזדמנות לריב.
״זה נכון שלא הייתי בפתיחה של היקב,
אבל אנחנו דווקא יוצאים המון ביחד. אני
יודעת על רלי, אבל זה לא מפריע לי כ הוא
חווה אלבושט״ן וווברת דירה
סיפור אינטימי, שבו היא כיכבה והוא היה
סיפרתי לכם כבר שהאמת על גירושיה
של הזמרת חווה אלכרשטיין מבעלה • הבימאי. תוך כדי העבודה התפתחו ביניהם
יחסים מיוחדים והדוקים, הנמשכים עד ה עמיהם
טננכוים יצאה לאור, ושיחסיה
יום הזה. מה שקרה ביניהם הוא מה שקורה
עם הבימאי נחב לויתן הם אכן רומנט לעיתים
קרובות בין שחקנית ובימאי —
יים, ולא כפי שהזמרת ומקורביה ניסו לט נוצר
קשר ריגשי עמוק, שנמשך גם אחרי
עון בעבר.
סיום הצילומים.
עכשיו אני יכולה גם לבשר לכם שחווה
במיקרה יש לעלילת הסרט השלכות מענ מוכרת
את הווילה שלה ברמת־השרון, כדי
יינות על הסיפור שמאחרי הקלעים. הסרט
לחלק את שוויה בינה ובין עמירם. כתוב מספר
על זוג נשוי, שחי הרבה זמן ביחד
תה החדשה תהיה אצל נדב, כמובן.
ומתעייף מחיי הנישואין. וזה בדיוק מה
חווה ונדב הכירו בעת הסרטת הסרט
נדב לויתן
שובר לבבות
עמיהם טננבוים וחווה אלברשטיין
עייפות בזזיי־הנישואין
שקרה לחווה ועמירם. נדב, שהוא בחו|
רגיש ויפודתואר, הידוע כשובר־לבבות פו
קצועי, גאל את הכוכבת מן השיעמום ק
אליו נקלעה בחיי־הנישואין.
בזמנו עוררה הפרידה בין הזמרת המפור
סמת ובעלה, ששימש חשמלאי-בימה ועוזר
לאורך כל הקאריירה שלה, פליאה רבו
איש לא הבין מה גרם לשניים, שנודעו ל
אחד הזוגות היציבים של עולם־הבידור ז[
ישראלי, להגיע למשבר בחיי־הנישוא׳
שלהם. עתה הולכת התמונה ומתבהרת.
שוס חששהלאמרעה לי ר כ תי, ש ר ״ א טלס
7ימים על הים
באונית־פאר 6 ,ארוחות ביום, שפע
של בידור והנאה מאופק עד אופק.
המסלול: אשדוד, פורט־סעיד,
פאטמוס, קוסדאס( ,תורקיה),
פיראוס, רודוס, אשדוד.
סיווג ב טי חו תי
א טלס, ב,,
1951
הנחה
למשתחררים ממלואים ולבני-נושפחותיהם
אפשרות לתשלומים בלי ריבית
<£ואו>1£0711<1 1_1ק<><$
הסוכנים הכלליים :
אל אלו ף ו שו ת׳ ספנו ת בג ר ם
ת ל * אביב: אנגל ,6טל׳ .615283,622591חיפה: היאט ,6טל׳ .671742אשדוד: הנמל, ביו ע , 16 טל׳ 34541
י 1¥1ר 1
ו1ט 2מ !
1ן1
1בואן ייהדר ״אח רהע 36 תא
תנופה1
בגלייז ״העולם הזה׳ /שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיו? עס? בכתבת־השער שלו, במעצרו של רפי(״נלפוף׳) אילון,
שליח ״העולם הזה׳ /שנעצר על סיפון האוניה ״בריגיטה מורס״
במצריים. כתבה אחרת ,״הספן על גבי הג׳יפ״ הביאה את סיפור
חיץ של הימאי והעיתונאי האמיץ. במדור ״שביתות״ הובא
המשך סיפורה של שביתת ״אתא מזכיר מועצת פועלי חיפה,
יוסף אלמוגי, ניהל את המאבד, נגדה. ראש מערכת ״העולם
הזה׳ /שלום כוהן, דיווח בראשונה מסידרת כתבותיו מפכמיבל
הנוער סטוסקווה, על פגישתו במשלחת שרית לפסטיבל, תחת
הכותרת ״הסורים סומכים ר? על הסיג״.
תזזת הכותרת ״מסיבה גועלית׳ /הובא פר? מדהים מתוך
כיער• בכתובים של זאב א?שטייו, אחד מרוצחיו של ד״ר
ישראל?סטנר.
בשער הגליון: ימאי ישראלי במצריים רפי (״נלסון״)
אילדן.
שינאת וויו 1ן־גוווון לדבוסינסק׳ *ו ״שיחה *ן ידותית״
נוסח ה מ׳ שטרה * ע קו ת ־ ה בי תהל או מי ת
העם גאון ו 1ד*ב וא 1ס 1ר
במשך 17 שנים ארוכות. היתה זאת שינאה
מוזרה, אך גם מובנת: לא היה יריב לבן-
גוריון, אשר בן־גוריון כל־כך שקד לחקותו.
כל המציין כיום את בן־גוריון — לטובה
או לרעה — הוא חלק מעזבונו האישי של
זאב דבוטינסקי. פולחן הצבא כמרכז יחיד
לחיי־המדינה, שבירת נשק השביתה, רעיון
האבוקואציה (פינוי) של גלויות שלמות,
השתלבות ישראל במערכת המערב (ואי ד,שתלבות
במרחב השמי) — כל אלה חל קים
בלתי־נפרדים מתורת ז׳בוטינסקי, להם
התנגד בן־גוריון במשך עשרות בשנים
בחריפות ארסית, ואימצם לעצמו ברגע
שדבוטיסקי הורד אלי קבר.
השלישית כלכד. אך חשוב יותר
מתוכן המאבק על העברת עצמות ז׳בוטינ־סקי,
היתה צורת ההכרעה: הכרעת יחיד
של בן־גוריון.
היתד, זאת רק חוליה אחת בשרשרת
הסימנים של שילטון־היחיד, שהלכו והח ריפו
השבוע לאורך כל החזית: ניסיונו
של בן־גוריון להפוך את עצמו לשופט
יחיד בגורלם של אלפי פועלי אתא ה שובתים,
תוך מאמץ לשבור את יוסף
אלמוגי, מזכיר מועצת פועלי חיפה, הסדקים
בחומת המישפט הבלתי־תלוי והכרזת
בך גוריון בכנסת שהוא לבדו יקבע את
הקו הצבאי והפוליטי של ישראל במרחב.
כל אלה היו רחוקים מאוד. מן המציאות
אשר זאב ז׳בוטינסקי חלם עליה, עת רשם
את המילים :״מגוב רקבון ועפר, בדם
וביזע, יקום לנו גזע — גאון ונדיב
ואכזר משלוש התכונות, נשארה רק
האחרונה.
בארץ התפרק ״הארגון הצבאי הלאומי״
לשני חלקים, שהאשימו זה את זה בשרות
האוייב הבריטי והאיטלקי. יהודי אירופה,
שלעגו להצעה לפינוי המוני מאירופה,
החלו צועדים לעבר הכיבשנים של מיי-
דאנק ואושוויץ. צרפת, המדינה הצבאית
הגדולה ביותר בעולם, כרעה והתמוטטה
תחת מהלומות הנאצים.
באותה שעה קודרת, הגיעה ל־ 603 אלף
יהודי ארץ־ישראל הבשורה כי זאב ולאדי־מיר
ז׳בוטינסקי כרע בשעת נאום בניו־יורק,
מת משבץ־לב. אחריו השאיר צוואה,
שבה דרש לקבור את גופתו בארץ מותו,
ולהעביר את עצמותיו לארץ־ישראל רק
אם ממשלת המדינה היהודית תחליט על
כך בבוא היום.
התלמיד. השבוע, במלאת 17 שיי׳
למותו, כמעט 10 שנים אחרי קום המדינה,
עדיין היו עצמותיו של זאב ז׳בוטינסקי
קבורות באדמת אמריקה. ממשלת ישראל
לא החליטה להעביר לאדמת המדינה את
עצמותיו של האיש, שדרש להכריז כי
הקמת המדינה היא מטרת הציונות, בשעה
שכל שרי ישראל הנוכחיים התנגדו לכך
בשצף־קצף.
לא היתד, זאת שיכחה• הודיע לא מכבר
ראש-ממשלת״ישראל, בן־גוריון, בתשו בה
לבקשת מנהיג תנועת החרות, מנחם
בגין, בקשר להעברה: רק לגופותיהם
של תיאודור הרצל ואדמונד דה־רוטשילד
היתד, הזכות לעבור לארץ. לכל מנהיג
ציוני אחר אין זכות כזאת. כי המדינה
הוקמה למען החיים ולא למען המתים *.
דויד בן־גוריון לא ניסה אפילו להסתיר
את שינאתו למת — שינאד, שנשארה חיה
שיתוס ־דידו תיו ח
• דבר שלא תפריע לממשלת ישראל
להסכים להעברתם ארצר, של ארונות ובהם
שרידיהם של עשרות מנהיגים ציוניים
אחרים, ביניהם דויד וולפסון, פרץ סמולו־סקין,
יחיאל צ׳לנוב, נחמן סירקין, נפתלי
הרץ אימבר, צבי פרץ חיות ואחרים.
הדיונים באולם נשיא בית־המישפט־המחוזי
התנהלו במשך השבוע האחרון
בעצלתיים. שלושת השופטים היושבים ב דינו
של יעקב חרותי, הקשיבו במשך ימים
ארוכים לטיעון המישפטי הארוך והמייגע,
רובו בשפה האנגלית, שהתנהל בין סגן־
מחחרח
נושא הטיעון היד, גורלי מאוד לגבי
חרותי. התובעת הפעלתנית והתקיפה ה ביאה
אל דוכן־העדים את סגן־המפקח־המחוזי
יצחק אד,רוני, איש מישטרה ושי־רותי־ר,ביטחון,
שניהל שיחות ממושכות
עם חרותי, שעה שזה היה עצור כחשוד.
אדרת ביקש להפסיק. הוא רצה לדעת,
מי ביקש מאד,רוני להביא את ד-הצעה
לחרותי. אהרוני מסביר ברצון :״היתה
ישיבה, שבה נוכח אדם שאחראי במדינה
למילחמה במחתרת. הוא יותר גבוה מראש
שרוודד•,ביטחון.״
עדותו של אהרוני על תוכן שיחותיו עם
חרותי היתה חשובה מאוד לתביעה. לדברי
התובעת, היו שיחותיהם ידידותיות ביותר,
אולם באחת השיחות, הודה כביכול חרותי
בחלק מן הפרטים המיוחסים לו עתה
בגליון־ד,אישום: חיבור והפצת הכרוז נגד
השופט משה פרץ, והנהלת אירגון טרו ריסטי.
איומים
ידידותיים, בשיחה השניה
עם חרותי היה אהרוני גלוי־לב יותר.
הוא אישר בקטעים שהקריא את גיליי
העולם הזח ( )1020 בדבר הלחץ שהופעל
על חרותי, כדי לשכנעו להודות כאילו
אנשים אחרים, משנואי המישטר, הורו לו
להדפיס את הכרוז נגד השופט פרץ, ואולי
גם לרצוח את ד״ר ישראל רודולף קסטנר.
אהרוני, טענה התובעת, יספר עתה לבית ר,מישפט
על תוכן השיחות• השיחות הוק לטו,
בלי ידיעתו של חרותי ותוכנן הושמע
אחרי־כן לאד,רוני.
אד,רוני (בשיחה מוקלטת אחרת) :איני
יודע אם אתה מבחין לאן אתה הולך. אתה
הולך בעיניים פקוחות לקראת אסון אישי.
אתה הורם את עצמך. מכינים נגדך דייסה
כזאת, שאתה תאכל אותה הרבה־הרבה
שנים...
מישפט כתוך מישפט. אדרת, בקיא
ומנוסה בהגנה על נאשמי מחתרות עוד
מימי המנדט הבריטי, קפץ ממקומו. כבר
בתחילת המישפט רמז על כך שיתנגד
בתוקף לשמיעת עדותו של אהרוני, העד
המרכזי של התביעה הכללית. הוא גייס
לעזרתו עשרות אסמכתות מבתי־המישפט
הבריטיים, המסרבים עד היום לקבל הקל טות
למיניהן כעדות כשרה, מפני שאפשר
בקלות לביים הקלטות, להשמיט קטעים
או לשנותם.
טען אדרת :״חרותי לא ידע שמקליטים
את דבריו. אילו ידע, לא היה מדבר כלל.
גם מה שדיבר וסיפר לאהרוני, היה תחת
לחץ בלתי־הוגן שהפעילו עליו.״
השופטים נדרשו להחליט. כשחזרו אחרי
שעות של דיונים ממושכים, הביאו איתם
החלטת ביניים: כדי להכליט אם העדות
כשרה או לאו, ייערך מישפט־זוטא.
משמעות ההחלטה: כדי לסתור את טע נות
ההגנה, חייבת התביעה להביא עדים
שיעידו כי חרותי מסר מה שמסר מרצונו
החופשי, ומתוך ידיעה ברורה כי זכותו
היא לא לדבר בכלל.
אחרוני התחיל להקריא :
אחרו ני: אתה יודע מהו העסק. אתה
לא תעמוד למישפם ואתה תספר.
שתקנים רות ג בריאלי ת ואורי מרי נוב
כל דבר. על כרוז, ועל כל מה שאתה
רוצה, אתה יודע שאני חף־מפשע.
פרקליט־ה,מדינה, התובעת מרים בן־פורת,
ובין סניגורו של חרותי, עורך־הדיו הוותיק
יצחק אדרת.
אהרוני (לחרו תי) :מישהו מוכן לעשות
אתך עסק. תן לי ואתן לך.
חרותי: מהו העסק ז
בסרט החיים מאחורי החדשות. תצלום מתוך הסרט של הבימאי זאב רב־נוף. הסרט עסק
בחיים בקיבוץ נחל־עוז ובחייו ליד גדר הגבול ברצועת־עזה. כוכב הסרט ,׳אורי מרינוב,
משמש כיום כראש היחידה לאיכות החיים והסביבה (אקולוגיה) שבמישרד־הפנים.
תאריך 31.7.1957 :
אחרוני: תבין, יעקב. זוהי הצעה ש ביקשו
ממני להביא לך.
ראשון העדים האלה, והחשוב בהם, היה
כמובן אד,רוני בעצמו. כשעלה השבוע
לדוכן־העדים, כדי להשיב לחקירת שתי-
וערב של אדרת, החזיק בידו את העתק
השיחות המוקלטות, והקריא מתוכן, לבקשת
אדרת, קטע אחרי קטע.
האכא שד, הכרוז. .אדרת רצה להו כיח
דבר אחד: אחרוני לחץ על חרותי,
חקר אותו ב״שיחה ידידותית״ חקירת שתי-
וערב. חלק משיחות אלה, הוכיח אדרת
בהתאם לתאריכי ההקלטות, נערכו בזמן
שחרותי שבת שביתת־רעב, נמצא במצב
של אפיסת־כוחות.
״העולם הזה״ 1033
אחרוני (בהמשך השיחה) :אנו הגע נו
רק עד יעקב חרותי, ולא הלאה מזה.
אנחנו כמעט משוכנעים שחרותי הוא לא
האבא האידיאולוגי של כל זה. אם יבוא
חרותי ויאמר שאני לא האבא של הכרו זים
...באותו רגע שאתה מוכן לתת כל מה
שאתה יודע על האבא, לא תעמוד לסישפט.
חרותי: אני מוכן לעמוד למישפט על
אולם חרותי לא נכנע לאומים :״אני
מרגיש את עצמי חף־מפשע ושמחזיקים
אותי סתם ...אני יודע שאין שופט שירשיע
אותי ...אין לי קשר עם זה.״
אם יחליט בית־המישפט המחוזי, בסופו
של מישפט־הזוטא, לא לקבל את שיחותיהם
המוקלטות של אהרוני וחרותי, יהיה סוכן
הש־ב דניאל זרניצקי, שהתגלה בעדותו
כבלתי־יציב ומוזר ביותר באורח חייו, עדה
הראשי של התביעה. אין ספק שסניגוריו
של חרותי רוצים מאוד שדבר כזה יקרה.
אנשים
• ח״כ מפ״ם מאיר יערי על ראש־הממשלה
דויד ם ן־גוריץ :״בראש
מפא״י עומד יהודי שיאריך ימים, והוא
כבן 70 ומעלה, אך אין הוא אוהב סביבו
יהודים מבני 60 ומעלה.״
דויד כן־גוייון,
+ראש-ד,ממשלה
בהסבירו את הרכב ועדת־השרים להסדר
בעיית התחבורה בשבת :״אשר לדתיות,
אני סומך על שר-הדתות משה שפירא,
אשר לאפיקורסות — אני סומך על שר ד,תחבורה
משה כרמל. ואשר לחיפושים
אחרי פשרות — אפשר ואפשר לסמוך על
ידידי, שר-המישפטים, פנחס דהן״.
• יושב־ראש הכנסת יוסף שפרינצק
בטקס הענקת פרס סטיפן וייז לשרת־החוץ
גולדה מאיר נ ״גולדה אינה אלא עקרה־הבית
הלאומית.״
• ח״כ חרות מנחם כנין, אחרי שכל
כותונותיו נגנבו מעל חבל־הכביסה שעל
גג-ביתו :״הפעם אני בטוח שהפעולה לא
בוצעה על-ידי הש־ב, כי הרי איני לובש
כותנות תפורות ממיסמכים.״
י • מעשה מיוחד במינו עשה השביע
הרוויזיוניסט הוותיק
הידוע מזה שנים בהתנגדותו הקיצונית
לכל דבר שריח סוציאליזם נודף סמנו.
כאשר נמסר בעיתונות כי תושב מעברת
הרטוב (בית־שמש) ניקנם ב־ 25ל״י על
שקרע דגל אדום, הזדרז אחימאר להודיע
כי הוא משתתף בתשלום הקנס ב־ 5ל״י.
אכא אחימאיר,
חדר תמורת תשלום סמלי ועזרה
בדירת אשר. בוגרת, נשית ונאה.
ת״ד 30895 תל־אביב.
* שריריים
ואתלטיים.
חתיך בן 23 יעניק גופו ואהבתו
לגברים יפים מאוד, שריריים ואת לטיים
בלבד. ההצעה היא רק לגב רים
יפים אשר יציינו מיספר טלפון
תל־ויצרפו
תמונה. ת״ד 22903
אביב.
* ידידה. בחורה בת 21מ חפשת
ידידה. ת״ד 144 שבי־ציון
(נא לציין טלפון).
* ה לי ל ה. אני חפץ לתנות
אהבים איתן הלילה. ת״ד 4274
ירושלים, מיקוד .91042
איש־עסקים
* לא שמנה.
תרבותי ונדיב מעוניין בקשר אינ טימי
ודיסקרטי עם צעירה יפה
וחושנית (לא שמנה!) .למתאימה
מובטחת תמיכה נדיבה. ת״ד 36852
תל־אביב, מיקוד .61368
* מפגשים. זוגות המעוניי-
נים בדירה פנוייה לקיום מיפגשים
ללא תשלום יכתבו לת״ד 1163 גב עתיים,
מיקוד .53111
* נשים נאות. נשוי צעיר
ונאה מעוניין בנשים נאות שאוה בות
אהבה. נא לציין טלפון. ת״ד
1300 רמת־השרון.
+להכיר אשה. מעוניינת
להכיר אשה לידידות כנה ואינ טימית.
אנא, צרפי מספר טלפון.
ת״ד 45417 חיפה, עבור מספר .7
הזזואפות
־*יפים
שריים
מנוסה כבל גיל. חמוד,
ומנוסה, מעוניין לשבור את
•ה בעזרת ידידה אינטימית
בכל גיל ובכל מצב. ת״ד
חיפה.
שירה. תמורת
,וספרי
תקליטי ילדים אתן את הספרים הב אים:
פרפסיכולוגיה של ברנס, גבר
ואשה של ד״ר ארנון, צמחי בית
של קפלן וספרי שירה. טלפון
779573־.03
עמוק, מרגש ומספק.
:נאה וסימפטי מעוניין בך,
והמודעת לצורך מיני עמוק,
ומספק. אם את פתוחה להי־יפה
ודיסקרטית בשעות ה א
תתאכזבי. ת״ד 37056 תל־מיקוד
.61364
* עגלה יפה. בהזדמנות ל מכירה
עגלת ילדים אינליזינה מ שולבת,
שכיבה +ישיבה (טיול)
בצבע ירוק דשא, יפהפיה כחדשה.
טלפון 317425־.03
מה שחשבת לעשות לי יקרה לך,
אם אתה יודע למה אני מתכוונת
מחולית.
מה הולך
ב ריי ת
* לרויטל צוכרי החולו־נית,
מזל טוב ליום הולדתך ה־15
שחל ב־.26.7.82
* לזה שכא לי עליו, ולו מד
צילום בבצלאל. בלי התחייבו יות
ולא רציני, אני פשוט נהנית,
לילי מצוותא.
התכת בו ת
אני מעוניינת בהתכתבות
עם גבר ישראלי צעיר בין ה גילים
25ו־ .30 שמי וכתובתי:
111. 60658ק^ 181
.מם 12415 6611010
208ם
ת ג 1£ ^ 4 2161ז 1$1מ 1 4
* למתי, באי־שם, מתי תהיה
באי־פהו מתגעגעת, עדינה שלך,
* למישקו, אתה כל־כך יפה
שבא לבכות, מדני.
שיקוצים
* לג׳קי, אני לא יודעת מה
בדיוק מכל הדברים שאכלתי אצ לכם
עשה את העבודה, אבל בחמש
וחצי למחרת בבוקר זה יצא, ולא
בדיוק מהפתח המיועד לכך. מדינה
שאכלה ביום שלישי.
עירו
+אי־מוסבמה. יליד 615.1936
מעוניין להתכתב על בסיס אי־מוסכמה.
דוד בכד, סימטת עובד
/ 28א תל-אביב.
* מחפשים כית. כלב וכלבה
מעורבים יפהפיים מחפשים בית או הב.
טלפון 735092־.03
* במן ורכים. לאגודת אס-
או־אם יש חיות, כלבים וחתולים
מעורבים. טלפון 448171־.03
* למסירה. גור חתולים מק או
טלפון
720075־03
סים,
731397־.03
* עכורה חלקית. פנסיונר
בעל ניסיון רב בכל מיני עבודות
מישרד +ידע באנגלית, מעוניין
בעבודה חלקית בשעות הבוקר.
טלפון 756392־ ,03 להתקשר אחר
הצהריים.
* ׳מדע כידידני. מתארגנת
קבוצת חובבי מדע בידיוני לפעו לה
משותפת במתנ״ס קרית־שרת.
כל המעוניין בפרטים יכול לכתוב
אל ארז הראל, שנקר 34 חולון,
מיקוד .58267
אני חייל ירוק המבקש ללמוד
את אמנות האהבה על כל פרטיה
מאשה ללא הגבלת גיל. ת״ד
33272 תל-אביב, מיקוד .61332
נוגע ללב
* רומנטי. רווק נאה בן
רומנטי, מחפש בחורה נאה. טלפון
718908־.02
* זקוק ל ך. נכה צה״ל (חד שות)
בן 33 זקוק לך מאוד. ת״ד
36932 תל-אביב, מיקוד .61368
מיוחדת. גרוש 33/176
נחמד וסימפטי יקשור קשר עם
אינטליגנטית נאה ומיוחדת. אם את
קיימת, אני ממתין. ת״ד 9296 תל״
אביב, מיקוד .61092
* להכיר דומה. בחור צעיר,
נאה, אינטליגנטי ורומנטי 24/178
מעוניין להכיר דומה בין הגילים
17ו־ .22 אמנון לב־ארי, החשמו נאים
, 14 הוד־השרון. מיקוד .45245
* נשיאי ארצדיי־הברית.
באריזה, טכסם
קח חולצה של
45 חדש, פודפרוססור חדש, ותן
רדיו־טייפ דק או תמונות של נשי אי
ארצות־הברית. טלפון 611601־.03
* חדר שינה. נאלצת להי פרד
מחדר שינה מקסים: מיטה זו גית.
ארון קומותיים 4דלתות, שתי
שידות, ארגז. תאורה פנימית, מז רון
פרדייז, ראש למיטה תמורת
שווה־ערך. טלפץ 312619 :־.03
חינם אין כסף י
,37/11 נשוי אקדמאי עם עם רון מחפש מתאימה
יה. ת״ד ,6458 חיפה.
רגעים יפים. רגיש, טוב
1מיר ולא פנוי בן 39 בגובה
:׳!עוביין להכיר נאה, נחמדה ו !
להעביר ביחד רגעים יפים.
39791 תל־אביב.
העיקר המזל. יפה ומעג־
׳ 23/1טוען: הדיוק באסטרו-
מחייב התייחסות רצינית.
אלי, בנות מזל טלה, קשת,
ים, מאזניים. ת״ד ,36974 תל
מיקוד .61369
יאשה בוגרת. סטודנט
גבוה ונאה מעוניין לשכור
* למכירה. מקרר אחקור
, 16 בן חמש, במחיר 12 אלף שק ד
טלפונים
727273־03
לים.
.03*725808
* .לכל
שוחרי העירום הטבעי, קומו־התאחדו!
הבשורה הגיעה ל עולם!
אנו פותחים מועדון נו דיסטים.
בהצעות, רעיונות, ו כדומה,
נא לפנות לת״ד 3050
נתניה.
המחכה כמחיר.
הזדמנות חד פעמית — משק בעמק
יזרעאל 35 ,דונם +שלד בית יפה
וציוד השקייה — וכל זאת לכל
המרבה במחיר. פשוט לבוא, לראות
ולהציע. יצחק רוזמן, כפר-ברוך.
* מקרר. פרידמן 13 במצב
מצויין. טלפון .03-592758
ישן
קלרים רוזריו? מאז המיב־תב
שלך על הגלידה וכל הש אר
אני לא ישן. ההוא מהתמו נה.
טלפון 592574־.03
* חפצים מעניינים. אנו
מחליפים תכשיטים מיוחדים וייחו דיים׳
דדיו סטליט ,2000 שטיחים,
שעון לגבר בחפצים מעניינים או
בשווה-ערך. טלפון 895849־.03
* לקטי, אם עוד פעם הכלב
המטומטם שלך מחרבן לי ליד ה דלת,
אני בעצמי הולך לעשות את
זה ליד הדלת שלך ! השכן מלמטה
ברמת־אביב.
לשימעון ורד, הלוואי שכל
(המשך מעמוד )43
אחת צריכה לתת מהאישיות שלד,
בנושא. צריך לאהוב אופנה וצריך
שיהיה מושג כלשהו באופנה.
״צריך ללמוד נון־סטופ על
אופנה ולהפוך לחלק ממנה. כש רואים
קו מסויים, צריך לדעת
לדבר עליו. מנחה צריכה כושר
ביטוי. אסור שיהיה לה פחד־קהל.
עליה לאהוב לעמוד ולדבר
מעל בימה.
״המעניין הוא שהרבה שחקנים
ושחקניות ניסו את כוחם בהג־חייה
ולא הצליחו, אולי כי הם
שיחקו יותר מדי. מנחה צריכה
להיות ולהיראות רגועה. אסור
שהמתח של מאחרי הקלעים יגיע
אל הקהל. ההנחייה צריכה להיות
שקטה ולא צעקנית, ואף פעם
לא לפגוע בדוגמניות.
״בארץ אין מנחות רבות, אולי
שלוש או ארבע, ולמדינה כש לנו׳
המשופעת בתצדגות־אופנה,
זה בהחלט לא מספיק. ואינטרי גות
לא חסרות. יש מנחה המר גישה
וחושבת שיש לה מונופול
על כל התצוגות ומנסה לשים
רגליים לאחרות, כשטענה בפיה
שלמנחה אסור, לא יאה, ואיו זה
מכבודה לארגן ׳תצוגות, ומה פתאום
להתנדב ו״
לאילנה הלך־מחשבה שונה. אין
מונופול על הנחייה. מי שטובה
מוזמנת להנחות. השוק פתוח,
חופשי וגדול, מי שטוב מצליח.
״ל א גונ ב ת
ל קו חו ת ״
בעייה זפיתרו!
נמחה ־חזיה
אז אם יש לך מה להודיע,
להציע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טובה, ואפילו לקלל —
קדימה 1
• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופיו, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית״דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה. במיקרה זה יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שוס הודעות בעל-פת, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל-ההודעח.
ילנה הפכה בעל־כורחה
גם למארגנת־תצוגות, כשל-
עזרתה באה ציפי עצמון .״פנו
אלי תחילה מאירגוני־נשים כווי־צ״ו
ונענות שאהבו את סיגנון
ההנחייה השקט והסולידי שלי, ו ביקשו
ממני שאארגן להם תצו גה,
כי לא היה להם תקציב לש לם
למארגן. החלטתי לקחת זאת
על עצמי, והתוצאה היא שאמר-
גנים כועסים עלי כי הם לא יכו לים
להנחות ואני יכולה גם
לארגן. מהאמרגן המרוצים
״אנשים
שלהם לא פונים ישירות למנחה,
ולטענתה של אחת המנחות, שאני
גונבת לקוחות — החוק הטבעי
פועל, רק לקוח לא מרוצה פו נה
אלי וזאת מרצונו החופשי.״
מדי פעם מתנדבת אילנה להנ חות
תצוגות-אופנה כמו במחנה
צבאי, או ל׳איל״ן, כשהמטרה
חשובה ומצריכה התנדבות .״בש בילי
להתנדב זאת לא פחיתות־כבול,
זה כבוד גדול.״
בעלה וילדיה, ששניים מהם
משרתים בצבא, מתייחסים יפה
לאשת־הקאריירה שצמחה להם ב בית,
ושלעיתים רבות נמצאת ער בים
שלמים מחוץ לבית .״התמזל
מזלי ויש לי בעל מבין וילדים
טובים ועצמאיים המשתפים אתי
פעולה״ ,היא מחייכת.
דעתה על הדוגמניות ברורה:
״בארץ יש שני סוגי דוגמניות.
יש כאלה שכל אשר הן רוצות
הוא לבוא, להציג צ׳יק־צ׳ק, לק בל
את הכסף וללכת הביתה. ויש
דוגמניות המתייחסות לעבודתן
במלוא הכבוד והרצינות, כאל
מיקצוע של ממש ולא חלטורה.
הן באות שעה לפני התצוגה,
מביאות איתן כובעים, נעליים ו אבזרים.
כמובן שיש ביניהן רמות
שונות של מיקצועיות.״
אילנה נוהגת להתערב בקביעת
הדוגמניות לתצוגה .״אני תמיד
משתדלת להתאים את הדוגמניות
לקולקציה, לקהל ולייצרנים. מדי
פעם צצות דוגמניות חדשות ש צריך
לתת להן צ׳אנס. הבעיה
היא שלא ׳תמיד כולן מוצלחות.
״הזמן הטוב ביותר לדוגמנית
לרדת מהמסלול הוא כשהיא עדיין
מבוקשת. כל אחת צריכה לדעת
לבד מתי לפרוש. אי-אפשר לה גיד
דבר כזה לדוגמנית. הגיל
משחק תפקיד, לא תמיד אפשר
להסתירו במעטה מייק־אם ו פתרה.״
העולנו
תזה 2343
הצנחן השותו
(מימין) א מו
ר ש 1תכת1
(משמאל)
לה תלונן ער
דידה(למסה)
שאנס אותה -
1־ 3והתחיל
הסינסוו אש ו
:ן ץ מורת 430 דולר היא יכו *
//לה להיות שלך,״ הבטיחה
יעל ללקוח• ״בלונדית, עיניים כחו לות,
גובה 1,68 מטר.90—60—90 ,
תיכנס לחדר השני ותבחר בעצמך.״
רבע שעה מאוחר יותר נטל הלקוח
למכוניתו את נערת חלומותיו,
ארוזה מרגליה ועד קצה אפה. בו בת
מין עם כל הפתחים הדרושים,
שבתוכה מכשיר הגורם לוויברציות,
ובעזרת לחץ אוויר, אפשר להגדיל
או להקטין את פיה.
הלקוח הבא, גבר בגיל העמידה,
מבקש מתנה מקורית. יעל בת ה־
23 מציגה ללקוח קופסה קטנה,
ארוזה בנייר־מתנות, ובתוכה זוג
אשכים מפלסטיק.
הלקוח השלישי מבקש לראות
מיבחר של שדיים, אך הוא אינו
זוכה למשש את הסחורה, כי לפתע
נשמעות צעקות בחנות. גבר נמוך-
קומה מתקוטט עם שותפה של יעל,
עמוס ספירו.
יעל מצלצלת למישטרה. הניידת
אוספת את יעל את עמום ספירו
ואת הגבר שהתקוטט עימו. האיש.
בנימין קהלני, עמיל מכם, הוא ה מחזר
של יעל. קהלני מתלונן ש עמוס
ספירו איים עליו באקדח.
ספירו מכחיש .״היו ארבעה ביריד
נים שנכנסו עם קהלני לחנות, ואיימו
לחסל אותי,״ הוא טוען.
קהלני טוען שנכנס לחנות עם חבר
אחד בלבד. ספירו מתעקש :״הם
היו חמישה. נלחמתי על חיי!״
בין הגעל
ו ה שו ת ף
יין הלני מספיר :״צילצלתי
׳ \ לחנות וביקשתי לדבר עם יעל.
אנו עומדים להתחתן. הייתי זקוק
לקבל מיעל מיסמך בשביל הרבנות.
ספידו סירב לאפשר לי לדבר איתה
בטלפון אז נגשתי לחנות.״
דברים אלה התרחשו לפני
כמה חודשים בחנות ונוס ל-
אבזרי־מין, שהיתה בבעלותם של
יעל קהלני בת >ה־ 23 ושל עמום
ספירו בן ה־ .29 הסיכסוך בין בעלה
ובין שותפה לשעבר, שגרם לפי צוץ
השותפות העיסקית, מתברר
בימים אלה בבית־המישפט המחוזי
בתל אביב.
בתכיעתה גגד ספירו, טו ענת
יעל:
״אני ועמוס ספירו הקמנו בספ טמבר
1981 שותפות בעסק של
אבזרי־מין, הידוע בשם ונוס־עדי.
ובמהלכה התחילה גם שותפות ב יבוא
ובשיווק של פריטי־לבוש.
נהגנו לייבא סחורות מאנגליה.
ניהלנו את עסקינו מחנות ברחוב
שנקין 49 בתל-אביב, באמצעות
פירסום מודעות שציינו תיבת־דו־אר
שבד. אפשר להזמין את הסחו רה
וגם ממכירות במקום.
עיסקי השותפות התנהלו על שמי,
רשיון־הייבוא היה על שמי. תיק
העסק במישרדי מס-ערך־מוסף ו־מס־הכנסה
היה גם הוא על שמי.
השותפות ביני ובין עמום ספירו
נחתמה בנובמבר . 1981
בפברואר 1982 נישאתי לבנימין
קהלני, חרף התנגדותו של ספירו,
אשר ראה בבעלי גורם בר־תחרות
עימו, נוכח הקשרים הרומאנטיים
שהיו ביני ובין עמום ספירו לפני
הקמת העסק.
במרץ 1982 קיבלתי מספירו מיב־כתב
על הפסקת הקשר המיסחרי
בינינו. באותו יום גיליתי שמתוך
תיקי, שהיה בחנות, נעלמו מיסכד
כים חשובים של העסק, רשיון־ייבוא
ויפוי-כוח המסמיך אותי לחתום ב
ם למירוק
השותטת של
חזות המ י ן
שמו של ספירו בחשבונותיו־,בנקים.
בתחילת אפריל שהיתי בבית עקב
מחלה הקשורה בהריוני. ספירו ני צל
את ההזדמנות והעביר את ה עסק
לכתובת אחרת. כשהופעתי ב מקום
ההדש, כדי להמשיך ולנהלו,
ניסו ספירו והשותף החדש שלו ל סלק
אותי מהמקום.
הזמינו מישטרה, וביקשו צו־מני-
עה זמני בבית־המישפט נגד כניס תי
לחנות החדשה.
עדכ אן דבריה של יעל.
יעל היא אחת מששת ילדיו
של רב, יליד תימן, שסיימה
בי״ס דתי. בגיל 18 החליטה, להת־שמחוץ
לבית לא הפחידוה. יעל.
גבוהת־הקומה ובעלת ההליכה ה אלגנטית
התחילה, עם שיחרורה
לחפש פרנסה. .תחילה נראה היה
לה שהלבשת־נשים יכולה להיות
עסק רווחי. אך עד מהרה גילתה
שלא מכאן תבוא ישועתה. אז עלה
בראשה הרעיון לייבא לארץ אבזרי־מין
ולבוש תחתון סכסי ומגרה.
היא נסעה לחוץ־לארץ, וגילתה
שבעולם הרחב מוכרים את האבזרים
האלה באופן גלוי, מבלי להסתתר
מאחרי תיבות־דאר, והחליטה לע שות
כך גם בתל-אביב. בסופו של
דבר התנהלו העניינים אחרת. תל-
אביב לא היתד, עדיין מוכנה לפתי חות
שכזאת. דלת-הכניסה לחנות
לא היתה שקופה. מבחוץ אי אפשר
היה לדעת מה מתרחש בפנים.
יעל ישבה ליד הטלפון, לידה
קטלוגים. לפעמים נכנם לקוח ודרש
מוצר, ותמיד הופתע לגלות צעי רה
חייכנית, המעודדת אותו לב חור
כיד הדמיון הטובה עליו.
היא שמרה מרחק מהלקוחות
שלה והעסקים פרחו, עד שהופיע
מימין קהלני.
״ לטענתה אילץ אותה עמום ספי-
ניהלתי את חברת קלאוסיק, י
עסקה במכירת סחורות־ייבוא לז
שי או״ם. אחרי שאבי נפטר, מכר
את חלקי בחברה. נכנסתי עם י
לעסק הזה של ונום. נתתי לה לנ
אותו ולהוציא רשיונות על שנ
כי התביישתי. אני נשוי ויש לי
ילדים. קשה לי לשכנע את אש
ודי מסובך לנהל את העסק ה
אני לא ניהלתי רומנים עם יז
היא לא הטיפוס שלי. גיליתי שד
רים כספים רבים, שהיו צריכים
היכנס לקופת ונוס. גליתי שיעל
בעלה מנסים לקבל את המונוג
על ייבוא הסחורות שמשווק הע
שלנו. אז אמרתי סטופ!
לא היגשתי עדיין כתב־הגנה
בית־המישפט לגבי התביעה ׳
יעל. אך אני רוצה לציין שהם ק
הלים נגדי מילחמה קרה. טלפוג
אנונימיים מטרידים כל היום 1
אשתי. המטלפנים משמיעים א
מים ומבטיחים להמשיך להטריד,
השותפות התפרקה מכיוון שי
דרשה לקבל רווחים גבוהים יוו
מקודם. מ־ 20 אחוז היא קפצה
! 5070 זה היד, בלתי-אפשרי.
בנוגע לתלונה על אונס, אני [
לחצתי עליה. היא פנתה אלי וא
רו להגיש תלונה נגד קהלני על
אונם .״אבל גרנו ביחד, אני ובני מין,
כך שהחוקרים לא קיבלו בר צינות
את התלונה שלי ״ היא מו סיפה.
לי: תעזור לי, בנימין אנס !
תי. זה היד, אחרי שהיא נעל
לשבועיים ולא ידעתי מד, קרה י
אז אמרתי לה ללכת למישטרה,
היא רוצה.
אחר־כך בנימין האשים אותי
איימתי עליו באקדח שהיה לי
חנות במגירה. וגם זד, לא נכון1 .
יכול להתגבר אפילו על חמי׳
כמוהו, כפי שקרה אז, כשהוא ,
עם חבריו לחנות.
ב ס פי ם
ח ס רי ם
עמוס ספירו גירסה שונה
* על מה שגרם למאבק בינו ו בין
יעל על ונוס:
עד פאן גירסתז של עם
ספירו.
.סיפר ספירו:
(המשך בטמוד
יי מין הסיעסוך
:המשך מעמוד )51
איך זה למכור אבזרי־מין ז
;זיהם הלקוחות? האם זה קשה
*אשה צעירה ונאה להיות יבו־יונית
של אבזרי־מין? האם היו
ן שיים בקבלת הרשיונות ב־מיש־די־ממשלה?
שאלות
אלה מוכרות היטב ליעל.
׳מכיריה, ולידידיך, היא סיפרה לא
!עם, שדווקא פקידים חובשי־כיפה
;ילו התעניינות בסחורתה ואף עזרו
!ה בקבלת האישורים והרשיונות.
,אך הבעיה עם הדתיים מתעוררת
:שהם נמצאים יחד, בגוש אחד. אז
:ם מסוכנים. אך כבודדים, הם ה־
׳קוחות הטובים ביותר שלי.״
ליעל היו לקוחות רבים מבני-
:רק .״הגבר הדתי נתון בלחצים
דניים גם בביתו,״ מסבירה המומ־וית.
את אישתו יש לו רק ימים
שותפה קהדני
העיקר גודל מתאים
פויימים מהחודש, ביתר הזמן הוא
1לץ לישון הרחק ממנה.״
לקוחות רבים מבני־ברק ביקשו
יעל לפגוש אותה בבתי־קפה,
־,זמין ובו במקום לקבל את התורה.
יעל נהגה לבוא לפגישות
לה מוכנה. היא ידעה שלרוב
:קשו ממנה קונדומים.
מה חושב הלקוח על יעל? כיצד
יא מתייחס אליה כשהיא ממלי ן
ומסבירה לו את מעלותיו של
ניזר זה או אחר?
״בתחילה חשתי אי־נוחות,״ היא
ידה׳ ״אבל אני מקפידה על שמי ן
המרחק, כדי שהלקותות שלי
1יחשבו שתפסו גם משהו אחר.
מה לקוחות רצו להכיר זוגות ב־מצעותי.
זה דווקא רעיון. הבטח־שאם
אתקל בזוג רציני לצורך
כרות למה לא?
״רוב הלקוחות שפנו לונוס הם
1רים. נשים עדיין מתביישות
1נות בעצמן, ושולחות את הגב ס
במקומן. הצעירים קונים בעי קונדומים מכל הסוגים — צבעו-
ים, משומנים, יבשים, עם תוס־ית
שונות ומשונות. יש הקונים
1טות שבה מוקלטות גניחות ב עת
מישגל.״
בין לקוחותיה היו גם גברים
!וישים. רבים, חלקם מעל ל-
ל .70 אחד מהם, גבר בודד,
לה ליעל :״הבובה הבלונדית
קניתי אצלך׳ עוזרת לי להגיע
?ורגזמה.״
יש זוגות הקונים אבזרים כדי ל־ז
את חיי־המין שלהם ולהנות
זר ביחד.
״ויברטור לחזה הוא מכשיר קום-
זי, הוא מחזק את השרירים, ואם
תו ויברטור גם גורם לגירוי
וים, מה רע בזד?,״
יעל מבטיחה שאין שום סכנה
זימוש באבזרי־מין, אחרי שמש ר,בריאות
נתן לה רישיון ממש-
וי. העיקר להקסיד לקנות את ה דל
המתאים ולשמור על היגיינה.
ומה דעתה על הענף שלד?,
אנשים בודדים לא יציקו לנשים
־חוב, אם יוכלו למצוא את סיפו ן
בבית בעזרת ויברטור .
במדינה מישפט
גגני ד מן ב ^ דסבס
הגבר גמ 7ע? עצמו
את אשמת הכרחת
הסמים, כדי להציל
את אהובתו ממאסר.
התובעת, דורית שפירא, טענה
כי ראוף דאודי ורבקה מסיקה ייבאו
לישראל הרואין במישקל של כשלו שה
גרם. לפי הפסיקה, מנה כזו
נחשבת לכמות מיסהרית, ולכן הוא שמו
השניים בהחזקת הרואין לצרכי
מיסחר.
הסם נמצא בתוך כיס זוג־מיכנ־סיים,
שהביאו איתם בני הזוג
מגרמניה, שם שהו יחדיו כשמונה
חודשים. הם חזרו לישראל במו-
צאי־שבת, בחודש אפריל ומייד נל קחו
למעצר.
>מנת כרזל. ראוף דאודי, ערבי
מר־מלה, הוא מאהבה של ריבקה
מסיקה, יהודיה בת עירו, כבר שנים
אחדות. השניים עומדים להינשא.
הם ניסו את מזלם בגרמניה, שם
יש לדאודי קרובים. הוא היה עובד
ביום כצבע־רכב ומשתכר היטב,
ובערב היד, ממשיך לעבוד כשוער
בקאזינו, ועשה כסף רב.
אולם, לדבריו, בערך לפני חמי שה
חודשים, למד מחברים להשת מש
בסמים. הוא החל לוקח כמויות
קטנות, שהגיעו, במהרה לשתי מנות
הרואין ליום, שהן, לדבריו, שמונה
גרמים בגרמניה.
״לא יכולתי כבר להסתכל על
עצמי בסוף, לא היייתי בן־אדם ב גלל
הסמים, והחלטתי לחזור ליש ראל
ולעבור גמילה,״ סיפר דאודי
לבית־המישפט, כאשר הודה באש מה.
הוא
טען כי המיכנסיים הם שלו,
למרות שגם ריבקה השתמשה בהם,
והוא אשר הטמין בהם את הסם.
לדבריו, הביא איתו מנת־ברזל של
סמיג^ רק כדי לעבור את היממה
הראשונה, עד שיוכל לקבל תחלי-
פי־סמים מרופא ישראלי, שיתחיל
בטיפול הגמילה.
״לו רציתי לייבא סמים, הייתי
מביא הרבה יותר. הרי מצאו אצלי
סכום של 35 אלף מרקים, בכסף
זה יכולתי לקנות הרבה יותר סמים.
אבל זה היה לצורך עצמי, כדי לע בור
את הרגעים הקריטיים,״ אמר.
הוא הכחיש בכל תוקף כי חברתו
ידעה על ההרואין, או ראתה אותו
משתמש בסמים בגרמניה .״התב יישתי
שתראה אותי ככה, יהייתי
מזריק לעצמי בשירותים, לפני ש היא
קמה משנתה בבוקר. היא אף
פעם לא ראתה אותי בקריזה,״
טען הגבר, וניסה לקחת על עצמו
את כל האחריות הפלילית.
הסניגור, ארי קדרי, בקש מהשו פט
להקל בעונש, שכן לנאשם אין
עבירות קודמות.
התובעת, דורית שפירא, טענה
בסיכומים, כי דאודי מנסה לחפות
על חברתו לחיים ולעסקים, אך ה שופט
משה טלגם הפסיק אותה
ואמר :״ממתי אבירות נחשבת לת כונה
שלילית?״ התובעת לא וית רה.
היא חייכה ואמרה, כי במיק-
רה זה, כאשר השניים השתמשו ב אותם
מיכנסיים מסוג יוניסכס, אין
מקום לאבירות.
רימוז םבב ־ ת ־ ה כז סוז
נתפסו חגרי רשת,
שעפו ספרי־תורה
וכזי־קודש מבתי־כגסת.
ערכם של:סיפרי תורה, תשמישי-
קדושה והקישוטים שלהם, נמדד
לא רק במונחים רוחניים. המאמי נים,
הנזקקים לחפצים כאלה, מו כנים
לשלם תמורתם מחירים מפול פלים
— עשרות ואף מאות אלפי
שקלים — אפילו אם הם גנובים.
כשירא־שמיים מרגיש צורך דחוף
לעבוד את אלוהיו, אין הוא מדקדק
במקור התשמישים.
צבי אבוטבול אינו נראה כשודד
בתי־כנסת. אך הוא קם על רגליו
והודה בביתשזמישפט, כי גנב ב חודש
דצמבר, בשנה שעברה, שני
סיפרי־תורה וזוג רימונים עשויים
מתכת״ שהיו מורכבים על הספרים.
יחד עם אחר, גנב את כלי־הקודש
האלה מבית־הכנסת אחדות שבשי-
כון־המיזרחי בראשון־לציון. שווי
הגניבה 150 :אלף שקל.
עבודה בכית־אלוהים. אחרי
שהנאשם הודה באשמתו, קם על
רגליו הסניגור, אהרון שלנגר, ו סיפר
לבית־המישפט כי חלקו של
אבוטבול היה שולי בלבד. בדרך
הקלאסית, התלבש עליו עבריין מו עד,
גבר בשם שלום לוי. הוא הלווה
לאבוטבול כספים, התיידד איתו.
כאשר נפל ברישתו, דרש ממנו להצ טרף
אליו ל״מכה״ בבית־הכנסת,
כדי שיוכל להחזיר את חובו.
לדברי הסניגור, התבטא כל שי-
תוף־הפעולה של אבוטבול בכך,
שהוא נהג את המכונית שהביאה
את לוי לבית־הכנסת, חיכה לו עד
שגמר את ׳העבודה׳ בבית־האלד
הים ועזר לו להסתלק מהמקום.
אך התביעה טענה, כי גילתה
רשת של שודדי בתי־כנסת, שבאופן
שיטתי התפרצו למקומות תפילה
ורוקנו אותם מיספרי־תורה ותש-
סישי־קודש.
כשנתיים ויש להם ילדה בת שנה.
הצרות ביניהם החלו כבר בתחילת
, 1981 והיא חיתה חצי שנה במעון
לנשים מוכות.
יום אחד, כאשר נסעה באוטובוס
לפתח־תיקווה לבקר את אמה, פגש
אותה בעלה, התיישב לידה ואמר
לה כי הוא מחפש אותה כדי לרצ־חה.
הוא ירד בעיקבותיה, הלך אתה
לבית אמה. הוא איים על החמות,
כי יהרוג אותה ואת בנותיה אם
לא תיתן לו 5000 שקל. היכה אותה
באגרופיו והסתלק. למחרת חזר על
כל איומיו בטלפון.
אלמאדווי עצמו טען כי לא איים
ולא צעק, אלא ניסה להחזיר אליו
את אשתו. אך האשד, אינה מוכנה
לחזור אליו, היא פתחה תיק ברב נות
ומבקשת להתגרש ממנו.
בעת הדיון בבקשת הגירושין ב־בית־הדין
הרבני התפרץ הבעל ו צעק
:״אני ארצח אותך! לחתוך
לך את הרגליים זה עוד טוב, לא
איכפת לי אפילו מאסר־עולם, אני
לוקח עשר שנים בכיס. העיקר,
לפגוע בך!״ אולם כיום הוא טוען,
כי הוא חושד שאשתו בוגדת בו
ורוצה להתגרש ממנו בכל מחיר.
ועל כן היא מעלילה עליו עלילות
שווא, כדי להכניסו לכלא ולהיפטר
ממנו.
זל ארב חיסיון
הבדשמרה סרכה 7ג7דת
את מקום. המארב,
הסניגור טען כי
הדבר חיוני 7חקירה.
פרקליט שלנגר
סיפרי־תווה ורינזוניס
השופט משה טלבא לא התרשם
מטיעוני הסניגוריה, הרשיע את ה נאשם
וגזר עליו 8חודשי מאסר
בפועל ו־ 16 חודשי מאסר על תנאי.
מסחדא עו ה
״לא איכפת לי
מאסר עולם —
העיקר לפגוע בך:״
למישטרת פתח־תיקווה יש ניסיון
מר עם גברים המכים את נשו תיהם.
לפני כשנתיים התלוננה רחל
אשכנזי כי בעלה מכה אותה ומאיים
עליה. הוא נחקר ושוחרר, והאשה
ברחה עם ילדיה למעון נשים מו כות
בהרצליה.
אך ידו הארוכה של הבעל השיגה
אותה גם שם. הוא ארב לה וכאשר
יצאה לחצר, דקר אותה למוות ב סכין.
איומים
ברבנות* מאז זימיגד
רה המזעזע, נתקלת כל תלונה על
מכות מהבעל באוזן קשבת במיש־טרת
פתזדתיקווה. כאשר התלוננה
אדית אלמאדווי, באוקטובר ,1981
כי בעלה, משה, מאיים עליה ומכה
אותה, הוא נעצר. אחרי חקירה,
הגישה התובעת יהודית אמסטרדאם
כתב־אישום נגדו לבית־המישפט־המחוזי
בתל־אביב, והוא נעצר עד
תום ההליכים.
אדית, צעירה שחרחורת תמירה
ונאה, עלתה על דוכן־העדים וסיפרה
לשופט, כי היא נשואה למשה
דילמה קשה עמדה לפני השופט
יוסף חאג׳־יחיא השבוע. הוא. דן
במישפט פלילי, שבו נאשמו ארבעה
אנשים בהחזקת קילוגרם וחצי הרו אין.
הם נתפסו במארב מישטרתי,
שצפה בהם וחיכה לפעולתם.
התובעת, שולמית אמיר, העל תה
על דוכן־העדים את אחד ממפק די
המיבצע, פקד אמנון גיתיאת,
והוא העיד על חלקו במיקרה. לפתע
נשאל על־ידי הסניגור, יוסף תוסידד
כהן, מאיזו דירה צפו אנשי ד,מיש-
טרה בחשודים. העד סירב לומר
זאת, וטען כי אם יגלה את הדבר
יביא לסיכון חייהם של אנשים.
אולם החוק הפלילי אינו מתיר
הסתרת חומר־ראיות כזה, אלא אם
נתקבלה על כך תעודת חיסיון מ את
שר־המישטרה. וחיסיון כזה לא
היה בתיק.
כאשר עמד השופט לפסוקרכי על
הפקד להשיב על השאלה, הצהירה
התובעת כי היא תביא תעודת חי סיון
תוך יומיים, אם תינתן לה ה שהות
לכך .״אם בית־המישפט יפ סוק
אחרת״ אמרה התובעת :״אוותר
על חלק זה של העדות, כדי לא ל סכן
חיי־אדם.״
כארבע עיניים ..השופט היר-
הר ואמר, כי הדבר קורה לעיתים
קרובות. לכן התיר בית־המישפט
לתובעת לדחות את סיום עדותו
של גיתיאת למשך יומיים, ולהשיג
עד אז תעודת־חיסיון הדרושה.
אך אחרי יומיים, כאשר הביאה
התובעת את תעודת־החיסיון, לא
שוכנע השופט שגילוי המקום יביא
לסיכון חיי־אדם. התובעת ביקשה
לשוחח איתו בארבע עיניים, כדי ל שכנעו.
אחרי
שיחה קצרה בלישכה, חזר
השופט לאולם וקבל את תעודת ה חיסיון.
שעים
עויתה בוו ד ת
פזי ס ר כו ת
האם תומכות השיחה
בחסותו או באשמתו
ש? העציר?
בדרך כלל, כאשר מביאה המיש-
טרה תוכן שיחת נאשמים לבית־המישפט,
תומכת השיחה חד־משמ־
עית באשמה, שאותה מנסה המיש־טרה
להוכיח. אולם עורך־הדין דרור
מקרין הצליח לעשות את הבלתי־״
אפשרי: הוא הוכיח לשופט כי
דווקא תוכן השיחה שהביאה המיש־טרה
כראיה, היא המצדיקה את
שיחרור הנאשם.
״מה אתה עושה לי ז ״ שו טר
ושוטרת ארבו בשכונת פלורנ־טין,
ליד מכוניתו המפוארת של
אבנר ג׳נאח. כאשר נכנס למכו נית,
ואיתו חבר בשם אשר מגדי-
שי, קפצו השוטרים, תפסו את ה שניים
וערכו חיפוש בכליהם. בידיו
של מגדישי נמצאה שקית, ובתוכה
כמות גדולה של תכשיטי־זהב. למג-
דישי לא היה הסבר על מקורו של
הזהב.
השוטרים העבירו את השניים ל ניידת,
ולקחו אותם לתחנת־המיש־טרה.
בעוד השוטר נוהג בניידת,
ישבה השוטרת ליד העצירים, ו שמעה
את שיחתם. כאשר ירדה מ הניידת,
ערכה מיד זיכרון־דברים ו כתבה
את תוכן שיחתם של הש ניים.
כאשר הובאו לצורך הארכת
מעצרם לשופט שימחה נחמני, נמ סר
לו תוכן השיחה.
הסניגור, דרור מקרין, הסביר ל-
בית־המישפט כי ג׳נאח בילה את
הבוקר על כיסא הספר והתגלח, ו כאשר
יצא מהמיספרה ורצה לנסוע
בריכבו לתל־אביב, ביקש ממנו מג דיש,
טרמפ העירה .״לא היה עד אז
כל קשר בין השניים, וכל מה
שנמצא ברשותו של מגדישי אינו
קשור כלל לג׳נאח,״ טען הסניגור.
אז שלפה המישטרה את הדו״ח
על השיחה והביאה אותו לפני ה שופט,
לחיזוק גירסתה. אולם כאשר
קרא זאת הסניגור, זרחו פניו, ו הוא
ביקש מהשופט לקרוא כל מי לה
״מה אתה עושה לי? איך אתה
נכנס לאוטו שלי מלא? אתה לא
יודע שהמדור מחפש אותי כבר
שנים? אתה צריך לעשות בשבילם
את העבודה?״ שאל ג׳נאח בכעס
את מגדישי בניידת.
מקרין הסביר לשופט, כי דברים
אלה מתיישבים יותר עם חפותו
של החשוד מאשר עם אשמתו. ה שופט
שוכנע, והאריך את המעצר
בארבעה ימים בלבד. בתום תקו פה
זו, שוחרר.
ג ד •7ו ם׳ ת צונידוה
האמגם חי ע 7רווחיה,
או שהיא העלילה
עליו ביג 77 קינאה?
יחיא מוסד, כסוואני נעצר על־ידי
המישטרה, אחרי שאשה בשם מזולה
התלוננה כי הערבי הצעיר חי על
רווחיה. היא טענה כי היא עובדת
כזונה, ומפרנסת את הגבר הצעיר.
לא עבר זמן רב, כסוואני נעצר,
ומזולה חזרה לתחנת־המישטרה.
הפעם היה בפיה סיפור הפוך :״לא
היו דברים מעולם, אני לא זונה,
והוא לא חי על רווחי,״ סיפרה.
השוטרים, הרגילים לכך שזונות
חוזרות בהן מתלונות נגד סרסורים,
העדיפו את גירסתה הראשונה ו ביקשו
מבית־המישפט לעצור את
כסוואני למשך 15 יום.
חטפתי עצבים. היה זה מיק רה
נדיר, שבעת בקשת־המעצר ל פני
השופטת ורדינה סימון, הצלי חה
המתלוננת לחדור לאולם־המע-
צרים. היא ישבה בשקט בפינה כ אשר
הסניגור, אהרון שלנגר, פנה
אליה ושאל בדראמאתיות :״האם
נכון שמייד אחרי התלונה, חזרת
בך ממנה לפני המישטרה?״ ה־אשה,
כבת 40 לבושה בחצאית ו חולצה
מרושלות, קמה על רגליה
וסיפרה לשופטת :״ראיתי אותו
שבגד בי עם איזו כוסית צעירה,
חטפתי עצבים, והלכתי למישטרה
שיכניסו אותו.״
לשאלותיו הנוספות של הסניגור,
הסבירה מזולה כי אינה זונה, וכי
היא עובדת בבית-דפוס באור-יהודה.
השופטת, שנבוכה קלות מצורת
הביטוי של מזולה, החליטה לעצור
את כסוואני לשיבעה ימים בלבד.
העולם הזה 2343
הנערה מכפו־סבא
מצאה את מ 1ת ה
ביריה־האם נרצחה
על־ידי מאהבה
או חתאברח מנ1
שיא ינדה ושאת
את הסוד המביש?
העוד המישטרה על-ידי החוקרים, ושם חזר
במשך הלילה על סיפורו שהשתנה מפעם
לפעם.
״היא
התעצבנה״
ל * ואסיפר על מריבה עם סוהילה, על
* אקדח שהוציאה הצעירה ועל כדור
שנפלט והרג אותה. גם סולימן וגם ה נערה
שתו עראק לפני המיקרה, והסיפור
שמסר היה מבולבל בפרטיו. מן ירה ב-
סוהילה, של מי היה אקדח הרצח, והיכן
בדיוק נורתה הנערה — כל השאלות
האלה זכו לתשובות רבות מפי סולימן,
אשר לא עמד על אף אחת מגירסות אלה
זמן רב.
אחת הגירסאות שהעלה הנאשם ברצח,
היתה כי סוהילה התאבדה, וכי האקדח
היה רכושה. מדוע ירתה בעצמה נערה
בת ,22 יפת־מראה, שהיו לה הורים
ואחים י גם את ההסבר לכך נתן סולימן,
שגילה את סודה הנורא של סוהילה.
היא נולדה בפרס ועלתה לישראל עם
מישפחתה לפני שנים אחדות. למרות
יופיה ונעוריה, לא היתד. סוהילה בחורה
מאושרת. משהו גרם לה סבל נורא. וכדי
להיחלץ מיסוריה, היתה נוהגת לשתות
לשכרה ולהשתמש בכדורי הרגעה ובסמים.
התובעת במישפט, עורכודהדין הלנה
ביילין, חקרה על כך ארוכות את ה נאשם.
״מדוע
נהגתם לשתות?״
״כי היא חיפשה תמיד לברוח מהמ ציאות.״
״מאיזו
מציאותו״
״היה לה אח, כשהם גרו בפרס, והאח
שלה היה מקיים איתה יחסי־מין. לכן
היא היתה שותה. לפני שהיתר, מקיימת
יחסי־מין היתה שותה או מעשנת או מת עסקת
בסמים. או לוקחת כדורים ...לפע מים
היתה לוקחת כדורים מקופת־חולים
ובולעת אותם במכה אחת, והיתה טוענת
שנמאסר לה לחיות! שהיא רוצה למות,
שיותר טוב לה מהחיים האלה ...בתקופה
שהתגוררה אצלי ניסתה לקחת כדורים
ופעמיים הובהלה לבית־חולים.״
בערב מותה של סוד,ילה השתלשלו
הדברים כך :״הייתי עייף ונכנסתי למי טה.
סוד,ילה הביאה איתה את האקדח, כי
היתד, לנו תוכנית להחזיר אותו למיש-
טרה. אז נכנסתי למיטה, והיא התחילה
קווינסי
ד״ר בלוד, הפאתולוג,
העיד, כי לפי מנזצאי
הבדיקה, לא יתכן שהיתה זו התאבדות.
ן 1ש אנשים הלוקחים איתם את סודם
אל הקבר. סודה של סוהילה סרשר
זועק מתוך קברה, והוא התגלה לעולם
רק אחרי מותה.
גופתה של סוהילה נמצאה בספטמבר
1981 בחדר־המיסות של נחום סולימן ב־כפר־סבא.
האשה הצעירה, לבושה בחולצת
טריקו ומכנסים, שכבה על המיטה ובחזה
חור יריה, שהביאה למותה המיידי. כתמי-
דם היו פזורים על הריצפה ונתזי־דם הגיעו
עד לתיקרה.
הסלון היה הפוך כמו אחרי קטטה, ה טלוויזיה
היתה מפורקת, שברי מאפרה היו
מפוזרים על השטיח, וכסאות היו הפוכים.
סולימן, צעיר תימני נכה, שהיה מאהבה
של סוהילה במשך השנה וחצי האחרו נות
לחייה, הוא אשר הזעיק את מגן-
דויד־אדום ואת השכנים. גירסתו הרא שונה
של הצעיר המבוהל והבוכה הי תד.
כי שלושה גברים רעולי־פנים הת נפלו
על סוהילה ורצחו אותה בתוך
הדירה.
נחום לא עמד בגירסתו זו זמן רב,
מייד אחרי שאהמבולנס ובו גופת הנערה
עזב את השיכון, התפרץ בבכי מר
וצעק :״מה עשיתי!״ הוא נלקח לתחנת־
התובעת
הלנה ביילין, האשימה
את המאהב,
כי רצח את הנערה שרצתה לעזוב אותו.
להתפשט. רצתה להצטרף אלי. היא רצז
תה לקיים יחסי-מין, אבל אני אמרתי
שאם נתחיל עם זה, אז בסוף לא* נלך
למסור את האקדח. אז היא התחילה להת עצבן,
והיא אמרה לי שאיני רוצה בה
ודוחה אותה.״
לדברי המאהב, רבץ רגש האשמה של
סוהילה על קיום יחסי-מין עם אחיה
הגדול תמיד על מצפונה! ״היא חשבה
שאני לא רוצה לקיים איתה יחסי־מין
בגלל הסיפור שהיא סיפרה לי על אחיה.
יש לה אח בשם אלברט, שתמיד מטריד
אותה. הוא היה גם בא אלי הביתה. פע מיים
בא אלי.״
השופט אליהו וינוגרד שאל את הנא שם
:״זהו האח שאיתו היתד, מקיימת
יחסים ד ״כן, זה האח. ואני הזהרתי
אותו, אמרתי לו שאתקשר למישטרה. אבל
באותו ערב סוהילה התעצבנה. היא אמ דה
שאני משחק לה ברגשות. היא תמיד
היתד, נוהגת להתעצבן בגלל הסיפור הזה.
ניסיתי להרגיע אותה. לא ידעתי שזה
יגיע למצב כזה. כי בדרך־כלל היא מת עצבנת
ואחר-כך נרגעת. אבל היא דר כה
את האקדח ואמרה ״אם תתקרב אלי —
אירה !״
אני לא חששתי ממנה כי ידעתי שהיא
לא תעשה את זה. אבל היא הציעה שהיא
תתאבד ושאני אתאבד איתר .,ביחד. אז
התקרבתי אליה, דיברתי אליה, אמרתי
לה שאני מוכן לכל, גם לקיים איתר.
יחסים רק שתיתן לי את האקדח. אבל
היא לא הסכימה לתת לי את האקדח. כאשר
התקרבתי אליה, היא העבירה את האקדח
מיד ליד.
קצת התקשיתי להוציא לה את האק דח,
כי גם אני הייתי קצת שתוי. ניסיתי
למשוך לד, את היד. אני במדוייק לא
זוכר אם זה היד, כשמשכתי לה את היד
היא ירתה, או שהיא ירתה ואני משכתי
לה ...אז היא נפלה. היא אמרה לי :
״אתה לא גבר! אתה פוחד! אתה לא
רוצה להתאבד יחד איתי ! ״
בהתרגשות המשיר סולימן בעדותו:
״היא לא נפלה מייד. היא עמדה. אני לא
הבנתי מה קורה. שמעתי את הירייה. היא
הסתובבה במקום ונפלה. ניסיתי להעיר
אותה, קראתי לה בשמה. היא נשמה. לקח תי
את האקדח וירדתי למטה. רציתי להס תיר
את האקדח בגלל התלונות הקודמות
שלה. אני לא חשבתי שהיא תמות. רצי תי
להסתיר את האקדח כ 1י לא לסבו
אותה. כי האקדח היה למעשה שלה, היא
ביקשה ממני בעבר שאהרוג את האח שלה.
אבל אמרתי לה שאני לא מסוגל לעשות
(המשך בעמוד )54
ה גי ד ׳הקטדו
(המשך מעמוד )53
דברים כאלה. אני יכול לשוחח איתו, אבל
דבר כזה לא.״
התאב דו ת
מ שו תפת
^ תובעת חקרה בשלב זה את סו־י
י לימן על שתי תלונות קודמות שהגי שה
סוהילה נגדו במישטרה. היא התלו ננה
כי הוא איים עליה וירה לעברה מאק דח.
זמן־מה אחדי שהגישה את התלו נות
היא ביטלה אותן, ואמרה ש״סלחה
לנחום.״ לפי גירסת התביעה ניסתה סו*
הילה לעזוב את נחום כחודשיים לפני
הרצח. היא עזבה את דירתו וחזרה להת גורר
בבית הוריה. היא גם מצאה עבודה
במעון לילדים מפגרים. לטענת התביעה,
כאשר ראה נחום כי סוהילה נשמטת ממנו,
ירה בה והרגה.
נחום הכחיש גירסה זו וטען כי לא
היו סיכסוכים בינו וביו סוהילה :״היא
חזרה להתגורר עם מישפחתה, כי אחיה
עזב את הארץ. הוא נסע אל אחיו לאמרי קה,
והיא הרגישה שהיא יכולה לחזור
לביתה,״ העיד נחום.
״אני רציתי לעזור לה והצעתי לה להת לונן
על אחיה במישטרה. אבל היא לא
־צתה. היא לא הסכימה להתלונן על
אחיה. היא אמרה שהוא יהרוג אותה,
׳שגם אמא שלה לא רצתה שהיא תתלונן
גל האח. לפי הסיפור שהיא סיפרה לי,
זני מבין שאמא שלה יודעת את כל
זסיפור. היא אמרה לי שההורים שלה יוד עים
מזה, ושהם לא עוזרים לה.״
לפי גירסתו הסופית של הנאשם, יר־זה
סוהילה בעצמה מניות שלא יכלה
(שאת יותר את סודה המכאיב. היא ה ת-
זבדה ורצתה כי אהובה יתאבד איתה.
התובעת הביאה את הד״ר בצלאל בלוך,
;פאתולוג, כדי להפריך את גירסת ההת־זבדות.
כדי שהירייה תהיה כזו המצ־
:יעה על התאבדות, היא חייבת להיות
רייה מקרוב .״להתאבדות בירייה יש איזו
זוקיות,״ העיד המומחה :״התאבדות באי ור
הראש והמצח נעשית לרוב במגע
;כלי אל המצח. הקנה צמוד אל הגוף.
:חיי ראיתי רק מיקרה אחד של קנה
ימוד שלא היה התאבדות אלא רצח.
זני חושב שהמיקרה הזה אינו דומה להת־זבדות,״
הצהיר הד״ר בלוך.
׳כדי לברר מאיזה מרחק נורתה הירייה
!ופגעה בסוהילה, בדק הד״ר בלוך את
זולצתה של המנוחה. ירי קרוב, בטווח
:ל 40—30 סנטימטרים. משאיר סימנים
!יפוסיים על הגופה. אחרי יציאת הקליע,
וצאים מהקנה עוד גורמים. להבה, גא ים
וכן פיח. שהוא־ תוצאה של שריפת
זגק־ד,שריפה. גרגרי אבק־השריפה, שנש־יפו
בחלקם או לא נשרפו כלל, עפים
׳מרחק הגדול ביותר, והם מד,ודם את
;חלק הכבד ביותר בין כל הגורמים. ה-
זווח הרחוק בי־־.ר של גרגרים אלה היא
:ין 30ו־ 40 סנטימטרים, מקצה הקנה.
״הקליע עבר דרך החולצה שלבשה
!והילה. דאיתי שחור־ד,כניסה של׳הכדור
נובר דרך ציור שחור שיש בחולצה.
;ציור מרוח בלבה שחורה כזו, וזה
;קשה על עבודת הבדיקה. כי השחרת
;פיח היא לפעמים עדינה. הצבע השחור
;זה הפריע לי, אז עשיתי בדיקות רבות
:מיקרוסקופ וגם ניקית טוב את החולצה
:מים. בסבירות גבוהה אני אומר כי זו
יא היתד, התאבדות, כי הירייה נורתה
:מרחק של יותר ס־ 40—30 סנטימטרים.
כדי שאדם יתאבד בצורה זו, הוא צריך
1החזיק את היד בצורה מאוד בלתי נוחה
בלתי מתקבלת על הדעת.״
סיכמה התובעת את השקפתה ואמרה ל-
:ית־המישפט :״מה שקרה, זה שאתה, סו־
׳ימן, על רקע של מריבה, כפי שאתה
!ודה פה ושם, מריבה חריפה אחרי שת-
;ופה מסויימת כבר היו ביניכם מריבות,
;וצאת את האקדח שהיה בארון שלך, כי-
ונת אותו לסוד,ילה ולא הוצאת את ה־
!חסנית. זה לא היה בצחוק, אלא בכוונה.
רית בה ירייה אחת. סד, שהיה אחרי זה,
זם רציתי לירות בה עוד יריות, או רצית
׳התאבד — בכל אופן היתה תקלה בנשק.
אז רצת להחביא את האקדח, ותיכננת
(ספר על שלושה רעולי פנים כדי לצאת
זזה.״
בית־המישפט עומד להחליט אם סוהי-
(ה התאבדה מחמת הבושה והכאב על
!עשי אחיה בה, או שהמאהב הנכזב רצח
זותה בירייה אחת מכוונת.
אילנה אלץ
התעשיין אילו צ 1טנר(למעלה, בבית־החוזיס) על וקס יחסיו
של הנושע עם אשתו של השונו, מ דכיר תו של שמואל חורו
פעם, כשהיה טלפון, הייתי ניגש למישרד
ומשוחח מהצד השני של השולחן.
״אחת השיחות היתד, ארוכה יותר, ואז
התיישבתי על הכיסא והמשכתי לשוחח
במשך כדקה. זה היה בסביבות השעה
עשר.
״כאשר התרווחתי מעט אחורה, נשבר
סיתאום הכיסא והספקתי עוד להגיד ב טלפון:
רק רגע, הכיסא כנראה נשבר.
ממלמל ״מה קרה י מה קרה?״ כאילו אינו
מבין.מדוע מסלקים אותו.
באותו לילה הוא נעצר בידי המישטרה.
אחרי חקירה אינטנסיבית, שבוצעה על־-
ידי היחידה המרכזית במישטרת מחוז
תל־אביב, הוגש נגדו כתב־אישום באשמת
נסיון לרצח.
ני תו ח בן
חמש שעות
^ 111111 בהטמנת הרימון היה דויד
בר־נוט, זזברו מילדות של
*1111י י
הקורבן, שהאשים אותו במותה של אשתו.
ך* דם קפא בעורקיה של ג׳ניפר צנטנר.
י י זה עתה היא חזרה מתחנת המישטרה,
שם מסרה עדות על נסיבות פיצוץ הרי מון
מתחת לכיסאו של בעלה, אילן צנט־נר,
שנפצע קשה בבוקר אותו היום. ו הנה,
הופיע בביתה האיש שאותו החשי־דה
במעשה, פינחס (״פליצ׳ה״) סבג.
היתד, זו שעת לילה מאוחרת. פליצ׳ה,
אסיר־עולם לשעבר, נכנס מבעד לחצר אל
ד,ודלה שבשיכון־דן בתל־אביב ושאל ב תמימות
:״מה קרה ז״ כשהבחין בהלם
שתקף את האשד, אמר :״רק עכשיו חזרתי
מאילת ושמעתי שקרה משהו. באתי מייד
לראות מה קרה.״
בשלב זה נתקפה ג׳ניפר בהיסטריה וה חלה
צועקת :״תסתלק מפה ! תסתלק
מפה!״
ידידים, שהיו באותה שעה בבית, הו ציאו
את האיש החוצה, כשהוא עדיין
ף• ימץ־הרסס , 26 הנמצא בשימוש
צה״ל, שהתפוצץ לפני חודשיים מתחת
לכיסאו של אילן צנטנר, במישרדו שב-
מיפעל האלומיניום בית מתכת, הנמצא
בבעלותו, היה אמור להיות קטלני. חייו
של הקורבן ניצלו רק בנס.
ב־ 8בבוקר התקשר אחד הפועלים מ־המיפעל,
הנמצא בשכונת מונטיפיורי בתל-
אביב, לביתו של צנטנר, והודיע לו כי
דלת המישרד, שם נמצאים מפתחות ה דלתות
של המחלקות השונות במיפעל,
אינה נפתחת משום־מה.
״יצאתי מייד למיפעל,״ סיפר צנטנר בן
ה־ ,38״וגיליתי שמשהו במנעול התקלקל.
לבסוף, הצלחתי איך שהוא לפתוח אותו.
במישרד היה הכל כרגיל, ולא היו סימני
פריצה. חשדתי שמישהו ניסה להיכנס ולא
הצליח, או שאחת השיניים במנעול פשוט
נשברה.
״התיישבתי על הכיסא, אבל רק על
החלק הקידמי שלו, ושוחחתי עם בן של
אחד העובדים, שהשתחרר מהצבא, ורצה
להתקבל אצלי לעבודה. אחר־כד יצאתי
למחלקות והסתובבתי בין העובדים. מדי
״ואז אירע הפיצוץ. הייתי שרוע על
הריצפה כשהחדר מלא עשן. זחלתי החוצה
לחצר, ומשם פינו אותי באמבולנס כעבור
כמה דקות.״
בעת מילכוד הרימון נשבר, כפר הנראה,
הכיסא, ולכן הוא התפרק -כאשר צנטנר
ישב עליו. כתוצאה מכך ניצלו חייו.
הפיצוץ, שהיה אמור לפגוע במרכז גופו,
פגע בעיקר ברגליו. בירך השמאלית נוצר
קרע עמוק, שהגיע עד לעצם. בבית־ד,חולים
איכילוב, לשם פונה הפצוע, התעורר תחי לה
החשש, שיאלצו לקטוע את הרגל. אך
אחרי ניתוח שערך חמש שעות, הצליחו
לחבר מחדש את הגידים והעורקים, ול השתיל
במקום עור חדש, שנלקח מירך
ימין. שתי הרגליים ספגו אלפי רסיסים,
שחדרו אף מבעד לנעליים. רק חלק קטן
מן הרסיסים הוצאו עד כה.
בשבוע שעבר שוחרר צנטנר מן המח לקה
הפלאסטית בביודו־,חולים הדסה, לשם
הועבר, ועתה הוא מחלים בביתו.
מאסד -עו ל ם
על רצח
^ וד לפגי שפונה לבית־החולים, הצליח
/צנטנר, המתבוסס בדמו, לומר לפוע ליו
:״אני חושד בדויד בר־עט, בפינחס
סבג ובאחיו, דויד סבג. חוץ מהם, אין לי
אוייבים.״
השלושה אכן נעצרו בידי המישטרה,
אך לבסוף הוגש כתב-אישום נגד פליצ׳ה
בלבד. השניים האחרים שוחררו.
פליצ׳ה בן ה־ ,35 מבני-ברק, הכחיש
בחקירתו בכל תוקף כל קשר לפיצוץ.
אולם המישטרה נקטה כלפיו בצעד מתוח כם.
לתא־המעצר במישטרת מרחב דן
ברמת־גן, שם הוחזק החשוד, הוכנס ה עבריין
שלום לוי (שמו הקודם: לויא-
שווילי) בן ה־ ,32 המוכר בפורץ וכסוחר
ברכוש גנוב. הוא הציע לפליצ׳ה ללגום
מבקבוק בירה מכבי, שהביא עימו, ופתח
איתו בשיחה.
למחרת מסר לוי עדות מפורטת לרס״ר
יוסי רוטר ממרחב דן, שבה טען כי פליצ׳ה
הודה לפניו בהטמנת הרימון מתחת לכיסא
וכי סיפר לו את כל השתלשלות העניינים,
שקדמה למעשה. בעדותו, הוא גם טוען
שפליצ׳ה גילה לו, שסחט ואיים על חברתו
לשעבר, סילביה מרמלשטיין.
על־סמך עדותו של לוי, הוגש נגד פינחס
סבג כתב־אישום. בנוסף לנסיון הרצח של
צנטנר, הוא מואשם גס בפרשת הסחיטות
והאיומים מחברתו.
להלן תיאור פרשת הפיצוץ, עלפי
כתב־־האישזם והרכרים שהושמעו
בכית־המישפט, כעת הדיונים
על הארכת מעצרם של פינחס סכג
ושל החשודים ששוחררו לכסון?:
לפגי כשנה וחצי הכיר צנטנר את פליצ׳ה
והתחיל להעסיקו בעבודות שיפוצים ב־מיפעל
שבבעלותו. פליצ׳ה שוחרר לפני
עורו־הדין שמואל תמיר• בני־הזוג הוקסמו
מן הצעיר החביב, ושמחו שהוא שוהה
בחברתם.
פליצ׳ה היה אז חסר מקום־מגורים קבוע,
נהג להתארח מדי פעם ללינת לילה בבית
ידידיו. אחר כך פינה לו צנטנר חדר
במיפעל שלו.
כעבור כמה חודשים התגלעו סיכסוכים
בין צנטנר׳ ואשתו, שהלכו והחריפו. ה דברים
הגיעו לידי כך, שהשניים כבר ערכו
ביניהם חוזה־גירושין והבעל עזב את הבית.
פליצ׳ה הפגין בסיכסוך זה את ידידותו
לשני הצדדים, והיה נראה כאילו הוא מנסה
לפייס ביניהם. אולם במשך הזמן הבחין
הבעל כי בין מיליות השידול לעשיית
שלום־בית. מטפטף פליצ׳ה לאוזנו דברי-
רעל על בגידות־כביכול של אשתו, תוך
שהוא מציע לו להתעלם מהן למען אי חוד
המישפחה.
תחילה לא ידע צנטנר כיצד להתייחס
לדברים, עד שהחל מבין כי פליצ׳ה מגלה
מעורבות בחיי-המישפחה שלו הרבה מעבר
למקובל.
בהמשך גילויו, הסתבר לצנטנר כי חברו
מרבה לבקר את אשתו, בהעדרו מן הבית.
הדברים הגיעו לשיאם, כאשר עזב התעשיין
את הבית ועבר להתגורר בנפרד. נודע לו,
אחרי שגולל את כל הידוע לו, הציע לה
להתפייס ולסלק את הצלע השלישית
מחייהם.
במהלך השיחה התחיל פליצ׳ה. לגלות
סימנים של עצבנות. הוא ניסה להתערב
ולהניע את ג׳ני מלדבר עם בעלה. אילן
הודיע לו, כי אין לו רשות להשאר בבית
והורה לו לעזוב. אז אמר האסיר־ברשיון
לאשת חברו, שלא תאמין לבעלה ושרק
איתו יהיה לה טוב• הוא טען, שלא יעזוב
את הבית, מפני שהוא צריך להגן על
נדון למאסר־טולם. הוא שוחרר אחרי 12
שנים, לאחר חנינה מנשיא המדינה.
המישפטי של בעלה. היא היתה חולת־לב
והיתד׳ .אמורה לעבור ניתוח לב־פתוח.
אולם עוד לפני כן היא מתה מהתקף־לב.
בתחילה חשדה המישטרה כי בר־עט אכן
מעורב בפיצוץ, אולם אחר־כך התמקד
החשד סביב פליצ׳ה בלבד. הסתבר, ש־פליצ׳ה
נסע מוקדם בבוקר, כמה שעות
לפני שאירע הפיצוץ, לאילת, שם התאכסן
בבית־מלון. הוא חזר בליל אותו היום
לתל־אביב, ונסע לג׳ניפר כדי לשאול אותה
מה קרה.
עד־ כאן פרשת הפיצוץ.
ח קי ר ה
ג ה תנ דגו ת
הא ש ה
לביתו של אילן צנטנר הגיעו איומים
טלפוניים על חייו ועל חיי בני מיש־פחתו.
כתוצאה מכך חששו לחייהם גס אחיו, אבנר צנטנר, ואשתו, חניתה, הנראים בתמונה.
חמש שנים ממאסר-עולם בגין רצח, אחרי
שריצה 12 שנים רצופות בבית־הסוהר.
עונשו הופחת פעמיים על־ידי נשיא ה מדינה,
ובעיקבות ניכוי שליש מיתרת
מאסרו, בשל התנהגות טובה, הוא יצא
לחופשי בתנאים של אסיר ברשיון, וב מעמד
זה היה עליו להישאר עד ל־30
בספטמבר . 1983
הוא סיפר לצנטנר כי הוא למעשה חף־
מפשע, וכי נעשה לו עוול גדול. התעשיין
האמיד האמין לו, וניאות לסייע לו לשקם
את חייו.
במשך הזמן נוצרו בין השניים יחסי־ידידות,
שהלכו והתהדקו. צנטנר נהג
להזמין לעיתים קרובות את פליצ׳ה לווילה
המפוארת שלו, והוא הפך שם לבן־בית.
כך הוא גם הכיר את אשת מעבידו, ג׳ניפר
(״ג׳ני״) צנטנר, בת ה* ,34 העובדת כמזכירה
בסישרדו של שר־המישפטים לשעבר,
שפליצ׳ה נוהג לישון מדי פעם אצל אשתו,
שנשארה להתגורר בווילה.
ת מי
מחכהלך! ״
חרי שהתכהזלה לו התמונה, פנה
י אילן צנטנר לעזרת אחיו, בעלה של
הדוגמנית הוותיקה חניתה צנטנר. שני
האחים נסעו לווילה של אילן, כדי לשוחח
עם אשתו.
כאשר הגיעו לבית, גילו כי פליצ׳ה
נמצא במקום. בשל כך החל אילן מדבר
אל אשתו באנגלית, שפה שפליצ׳ה אינו
שולט בה. הוא סיפר לה, כי רק עתה הבין
מי הוא שגרם לכל הסיכסוך ביניהם, וכי
אין לו ספק שפליצ׳ה מעוניין, באמצעות
יחסיו איתה, להשתלט בעתיד על רכושה.
גיניפר צנטנר, מזכירתו
של שמואל תמיר, היתר
כתב־האישום, הסיבה לפיצוץ.
זכויותיה של האשה.
בשלב זה ניגש אילן להתקשר בטלפון
למישטרה, ורק אז עזב פליצ׳ה את הבית.
כעבור חצי שעה הגיע למקום אחיו של
פליצ׳ה, דויד סבג, בן ה־ ,26 המוכר גם
כדויג צבר. הוא איים כי כל העניין לא
יגמר בטוב, אם אחיו לא יחזור לחיות עם
ג׳ני בווילה, וכי הוא ואחיו לא יבחלו בכל
דרך, כדי להשיג את מטרתם. על איום
זה הגיש אילן צנטנר תלונה במישטרה.
בעיקבות המיקרה, המשיכו להגיע לביתו
של אילן צנטנר איומים שונים בטלפון על
חייו, על חיי בני־מישפחתו ועל עסקיו.
לא רק אילן וגעי, שהתפייסו וחזרו לחיות
ביחד, חששו לחייהם, אלא גם האח אבנר,
שהיה מעורב בסילוקו של פליצ׳ה, ואשתו,
חניתה.
באותה תקופה קיבל אילן איום טלפוני
מיוחד במינו, שבו נאמר לו :״תמי מחכה
לך!״ תמי היא אשת חבר מילדות של
אילן, שנפטרה לפני שנה וחצי. צנטנר
זיהה את הקול בטלפון כקולו של אותו
חבר, ששמו דויד בר־עט. פירושו של
האיום הוא, שצנטנר עתיד למות ולהגיע
אל תמי המנוהה. גם על איום זה התלונן
התעשיין במישטרה.
דויד בר־יעט, בן ה־ ,39 הוא שותפו של
דויד צבר, אחיו של פליצ׳ה, בעסק ליבוא
ולמימכר עגלות וצעצועי ילדים ברמת-
גן. למעשה, אין לבר־עט קשר ישיר ל פרשה
הרומנטת בין ג׳ניפר ופליצ׳ה, אולם
יש לו סיכסוך עם צנטנר בעניין אחר.
בר־עט, המתגורר כיום בבת־ים, עבד
בעבר בשגרירות ישראל באיטליה. הוא
נתפס שם בגניבה מן השגרירות ונדון
בארץ לשתי שנות מאסר. אחרי ששוחרר,
פתח עסק לייבוא עגלות־ילדים, ביחד עם
צנטנר ואחרים. אולם בעסק התגלו כל
העת שיבושים כספיים וכתוצאה מכך פרש
צנטנר, וגם שותפים אחרים התחלפו.
צנטנר שמר עדיין על קישרי ידידות
עם בר-עס, אולם הוא ניתק אותם לחלוטין,
אחרי שנעצר בחשד לגניבת בדים, בעניין
שבו סיבך אותו בר־עט, שאף הוא נע צר
כעבור זמן נסע בר־עט לחוץ־לארץ
ונעצר בלונדון באשמת הפצת דינרים ירד ניים
מזוייפים. אשתו, תמי, פנתה אז
לצנטנר, לקבלת עזרה כספית עבור יצוגו
^ רשת הרצח, שבו הורשע פליצ׳ה
״י* לפני 17 שנים, דומה להפליא בפרטים
רבים לפרשה הנוכחית. אז הוא נאשם, כי
בשנת 1965 רצח את סלים דבי ברמת־גן.
הוא הורשע בשתי ערכאות ונגזר עליו
מאסר־עולם. מאז שנעצר, זעק כי הוא
חף־מפשע. הוא טען, כי נפל קורבן לראיות
נסיבתיות, וכי לא היתר, לו כל סיבה
לרצוח את דבי.
אך העובדות דיברו בעד עצמן. פליצ׳ה
הכיר את סלים דבי באמצעות בדתה מקמל.
פליצ׳ה וברתה עבדו יחדיו זמן מה בבית־החרושת
ויטה ברמת־גן, התיידדו והפכו
לנאהבים. הוא היה בן ,26 והיא בת .32
הם ידעו כי הפרש הגילים ימנע מהם עתיד
משותף.
הרומן ביניהם נמשך עד נישואיה של
ברתה. לדבריה, ניסה פליצ׳ה לקיים איתה
יחסים גם אחרי נישואיה לסלים, אך היא
דחתה אוחו מעליה, הסבירה לו כי הכל
ביניהם הסתיים. אולם הוא לא היה מוכן
להסכים לכך• .
לא עברו שבועיים מאז החתונה, ופל ,־
צ׳ה בא אל אחיו של סלים ושאל אותו
אם אחיו יתגרש מברתה, כשישמע שהיא
בוגדת בו. הוא סיפר לו, כי ראה בחור
שחרחר יוצא מדירתם של סלים וברתה.
למחרת בבוקר, מצא סלים מיכתב על חלון
מכוניתו, שבו נכתב כי אשתו בוגדת בו.
הוא חשד כי פליצ׳ה הוא שכתב אותו,
ובאותו ערב, כאשר ביקר פליצ׳ה כסינהגו
בבית הזוג דבי, חקר אותו סלים על־כך.
פליצ׳ה נעלב מאוד.
חוליה נוספת בשלשלת החשדות היתד.
שיחת־טלפון, שקיבל דבי יום לפני מותו.
קול מיסתורי הודיע לו, כי אשתו בוגדת
בו. למחרת אחרי־הצהריים הגיעה בדתה
ביחד עם פליצ׳ה, שליווה אותה, לביתה.
כאשר פתחו את הדלת, ניגלה לעיניהם
מחזה זוועה. סלים שכב על ריצפת־המיטבח,
כשכל גופו שותת דם.
בדיקה שלאחר המוות גילתה, כי סלים
נחנק, הוכה בחפצים קשים, ונדקר דקירות
רבות בכל חלקי גופו.
פליצ׳ה, שהורשע ברצח, שוחרר מן הכלא
כעבור 12 שנים, בעיקבות חקירה מישם־
טית שביצע הפרופסור דויד ליבאי, שקיבל
על עצמו את העבודה בהתנדבות. הוא
הצליח להצביע על עובדות, שמהן אפשר
היה להסיק שאשמתו של פליצ׳ה לא
הוכחה מעל לכל ספק סביר. כתוצאה מכך,
זכה האסיר לחנינה מנשיא המדינה ויצא
לחופשי.
עתה שוב טוען פליצ׳ה כי הוא חף־
מפשע. אם נכונה טענה זו — על כך
יפסוק בית־המי׳שפט. יוסי הימן ׳׳
פעור מולדת(א)
פ תי ח
ארץ אחרת
בימים אלה, באשר החברה מישראלית
עוברת תהליך של פילוג קוטבי בראיית־העולם
שלה ובוחנת לראשונה מזה שנות
דור את המטרות הלאומיות שלה, מן
הראוי לשוב לאותם ימי ראשית רחוקים,
שבהם שימשה ארץ־ישראל כארץ מש־את־לב,
ארץ שחלמו להקים בה חברה
שוגה ויוצאת־דופן.
סיסרי תולדות ארץ־ישראל וההתייש בות
מחדש בה, הפכו בשנים האחרונות
ללהיט במדפי חנויות הספרים. מדי שנה
רואים־אור מאות ספרים המביאים את
תולדותיה של הארץ, מונוגרפיות, סיפרי־
— המתעדים את
זיכרונות ומחקרים
אותם ימי ראשית קשים, ימים בהם נט שו
המתיישבים את אירופה הירוקה, ב־תיקווה
להקים בארץ הזאת ארץ אחרת.
מדינת ישראל, בשנה ה־ 35 להיווסדה
ובשנה ה־ 100 לעליית הביל״ויים לאדמו-
תיה — הפכה למדינה של פרזיטים המת רחקים
מעבודת הקרקע, בנקאים, מהמרי-
בורסה, ציניקאים, כאשר מעל לכולם כמו
מכסה מטריית־ענק של אחדות לאומית
במסווה של צרכי ביטחון וקונסן זוס לאו מי.
מדינת־ישראל לא הפכה למרכז ה תרבותי
שעליו חלם אחד־העם, סופריה
הם בליגה הבינלאומית השניה ורוב ילי דיה
נהנים ממישקע של בורות, המאפיין
מדינה מתפתחת.
למרות בל אלה, עצם הפיכת סיפרי
תולדות ארץ־ישראל וההתיישבות מחדש
בה ללהיט׳ מעידים על כך, שמתחת ל פני
השטח המנוונים של החברה היש ראלית,
והפופוליזם הוולגרי, שראש-
הממשלה מנחם בגין ושר־הביטחון אריק
שרון הם מאפייניו העיקריים, נותרה
עדייו התיקווה שקום. תקום כאן ארץ
אחרת.
ביגליון זה של העולם הזה ובגליון ה בא,
מביא נמר של נייר מעט מאותה
ספרות שהשתרשה בשנים האחרונות במדינה.
מסננות
חיסץ
ר חיים חיסין נחשב לאחת ה דמויות
המופלאות בתולדות ארץ־ישראל.
בהיותו בן פחות מ־ , 18 תלמיד בגימ נסיה
של מוסקבה, עזב את הכל ועלה
ארצה, בקבוצה השניה של הביל״ויים.
בדצמבר 1882 החל לעבוד כפועל ברא־שוו־לציון.
מראשית
דרכו בארץ קשר חיסין קש רי
ידידות עם שלושה ביל״ויים: דרדף
ולאדימיר דובכוב (אחיו של ההיס-
טוריון הנודע שמעון דדכגוב); יע קוב
צ׳רתוק (אביו לעתיד של משה
שרת) ופאניה פריזר, אותה נשא
כעבור זמן קצר לאשה.
חיסין וחבריו היוו בבחינת אי של
רעות בתוך המחנה המתפורר של קבו צת
ביל׳׳ו, שניגודים רעיוניים פילגו
ב 56
אותה, כאשר חלקם נותרו בראשון־לציון,
שפקידי הברון רוטשילד (ראה: רוטשילד)
רדו בה והאחרים הקימו את גדרה.
חיסין הצטרף עד מהרה למייסדי הדרה,
אך עד־מהרה האשים אותם כי תלותם
בתמיכות מחובבי־ציון ברוסיה ומהברון
רוטשילד, הופכים אותם דומים ליהודי
החלוקה בירושלים. עוד בהיותו בארץ,
שיגר מיכתבים וכתבות לבטאונים יהד
דים־רוסיים מהווי החלוצים בארץ.
בשנת 1887 חזר חיסין עם אשתו ובתו
שנולדה בגדרה (ונפטרה ברוסיה) בחז רה
למולדתו. בירחון היהודי־רוסי ווסחוד,
פירסם בהמשכים את חיבורו מיומנו של
מהגר לארץ־ישראל (שתורגם מאוחר יותר
לעברית בשם מיומן אחד הביל״ויים).
חיבורו של חיסין זכה להד רב בציבור
עזרה לכל. במהלך המילחמה העולמית
הראשונה שירת כרופא בצבא התורכי.
נחום גוטמן, מתאר את ד״ר חיסיו
בסיפרו על תל־אביב בראשית ימיה עיר
קטנה ואנשים בוז מעט, שם הוא אף
ציירו ברופא הרוכב על חמור. ד״ר חי-
סין נפטר בתל־אביב בשנת , 1932
מסע בארץ המובטחת מתייחס לחמש
השנים הראשונות של ההתיישבות, תוך
השמעת ביקורת. בניגוד לתיאורי תקו פת
הראשית, שעסקו בגידול ורימום כפי
שהדבר מתבטא מרוב זיכרונותיהם של
חברי ביל״ו שהועלו בכתב, הרי שסיפרו
של חיסין הוא ריאליסטי, ומעולה ביכו לת
התיאור שלו. מסע בארץ המובטחת
מביא את תולדות המושבות, היחסים עם
שכניהם הערביים, תוך שילוב ציורי הווי
דוקטור חיסין ׳מלפנים ומאחור*
לעברים דיעה טובה על עצמם והם בזים יותר מדי לערבים
היהודי ברוסיה בשל כנותו וחן תיאו ריו.
זו הסיבה שהביאה את עורך ה־ווסחוד
לשגר את חיים חיסין פעמיים
לארץ־ישראל >ב* 1890 וב־ ) 1894 בדי לס קר
את הנעשה כאן. את רשמי שליחויות
אלה בארץ הביא חיסין בסיפרו
מסע בארץ המובטחת שראה־אור בתר גום
לעברית בימים אלה*.
מאחר שחיסין למד בינתיים רוקחות
והשילטונות התורכיים אסרו עליו לעסוק
במיקצועו בארץ־ישראל, יצא חיסין ל-
במן, סשווייץ, ללמוד רפואה. בסוף שנת
1905 עלה חיסץ שוב ארצה ושימש באן
כראש הוועד־הפועל של חובבי־ציון, עד
שהחברה בטלה בשנת , 1920 אחרי המ הפכה
הסובייטית. במהלך 15 שנים אלה,
היה חיסין המנוע בהקמתם של כמה
מוסדות תרבות בארץ־ישראל, ביניהם :
הסמינר למורים, גימנסיה הרצליה, בצלאל
ועוד. הוא נימנה גם עם מייסדי חב רת
אחוזת בית והטביע את חותמו על
העיר העברית הראשונה ברופא המושיט
* חיים חיסין — מסע בארץ המובטחת;
עברית: חיים בן־עמרם; הוסיפה
מבוא והערות: שולמית לסקוב; הוצאת
אוניברסיטת תל־אביב והוצאת הקיבוץ
המאוחד; 476 עמודים (בריכה רכה).
רבים ותיאורי העדות השונות בארץ־יש־ראל.
פירסום מסע בארץ המובטחת הוא
ראשון מאז ראה־אור לראשונה בהמש כים
בירחון היהודי־רוסי ווסחוד.
כבר בפרק הראשון ניתן לראות את
חוויית הדרך מרוסיה לארץ־ישראל באו ניה
הרעועה ותיאור העליה על חוף יפו.
האווירה באוניה אינה אווירה של קו דש,
אלא של חולין ואחר הנוסע
רודפים בעקשנות נקניקיות, פילה מעו שן,
נקניקים, סדדינים, ומשקאות, משקאות,
משקאות...״
בפרק:השני, שעניינו יפו, מתאר חי־סין
את אופי האוכלוסיה, הרחובות, ה המיסחר
וה חנויות,
השוק וסיגנונות
מלאכה• בתוך ערב־רב זה הוא מתאר
אוץ הקונסול הצרפתי בעיר, רוכב ״על
סוסתו הערכית האצילה. סוסתו המנו מרת,
הגבוהה והמחוטבת מוספת ולא
חולבת; נדמה, עוד מעט תשלח רסן
ותדהר ; אכל הקונסול פרש מעולה, וה סוסה
מצייתת בקוצר רוח ...הנה איש
העסקים האירופי המקומי, בכובע שעם
אנגלי בתבנית סירה הפוכה, עם שמ שיה
סוככת על ראשו, בחליפה צהובה
מאריג מכיל משי, בנעליים קלות מבד
• רישום מאח נחום גוטמן.
אפור, כדי שלא ייראה האבק. הנה פקיר
עיוור, הנשען לפעמים בידו השמאלית
על.יל ד מנחה ולפעמים עושה את דרכו
אף בלי הנחיה...״
התמונה המתוארת בפרק השלישי מת-
׳מקדת בסיבות האיטיות להתפתחותה של
התיישבות יוצאי אירופה, תיאור העזו בה
הכללית, זולות העבודה הערבית, סג פנות
וחיים על חשבון נדבנים. בפרק
הרביעי, מובא חלק מסיפור ההתיישבות
היהודית שמגמת פניה בעיקר ליפו. חי-
סין מביא את סיפור הביטחון העצמי של
המתיישבים ואת סיפור האכזבה והכיש לונות
שלהם. הוא מביא את תיאור גי דול
האוכלוסיה היהודית ביפו מאז , 1882
תוך סיפור צמיחתה של שכונת אבן-
ישראל. הפרק החמישי, שכותרתו היא
עסקנות ביפו, מספר על מעמד ״המוני
,הפוליטיקאים׳ המקומיים״ ,ומביא תמו נה,
שכמו מזכירה את ההווה הנוכחי :
״הפוליטיקה היא מקלטם של כל עוכרי
השלווה, אוהבי עצמם, הבטלנים המואסים
בעבודה חיסין ממשיך וכותב
על העסקנים :״העסקן הוא כאן איש יות
בינונית בהחלט, חסרת ייחוד. לא
רק ערכים של ממש, אלא אף הסרוגות
בולטים לא תמצא בו. הוא עצמו
אינו יכול להתמצא בסכר תככיו, והיות
שאין הוא מסוגל לראות נכוחה, הזא
נחלץ ראשון לאשר עלילות דברים, אם
יש כהן כדי למעט את כבודו של
מיפו יוצא חיסין אל המושבות, ובפרק
מיפו לואשון־דציון הוא מתאר את מיק-
הה־ישראל ואת טקס ייסוד מסילת־הברזל
יפו—ירושלים, שנערך במארס . 1890ב פרק
השביעי מובא סיפור מייסדי רא-
שון־לציון דרך המנטאליות של המייס־דיס,
המצוקה ׳והכישלון, תיאור התהליך
שבו נפלה המושבה לזרועות הבארון
רוטשילד ופקידיו, סיפור ראשית העוי נות
כלפי הפקידות של הבארון, ביקורו
של רוטשילד במושבה יהכנעתה אל מתחת
לדיגלו. בפרשת ׳ראשון־לציון עוס קים
תיאוריו של חיסין עד לסופו של
הפרק העשירי.
ד״ר חיסין ממשיך בתיאור פני הארץ
וההתיישבות, תוך הבאת סיפוריהם של
זיכרון־יעקוב, בנותיה של זיכירוד״עקוב
ומאבקיה בפקידות הבארון, המשך המסע
למירון, תוך תיאור הילולת רבי שימעון
בר-יוחאי, רא־ש-פינה, יסוד־המעלה, מיש-
מר־הירדן ועין־זיתון וכלה בתיאור צפת.
מסע בארץ המובטחת הוא דיווח מתוך
מקום ההתרחשות החלוצית בימי הראשית
שלה, תיאור הכתוב בעט אמן, תוך
ביקורת רבה ובעיקר ביקורת לאטימות
היהודית לנושא תושבי הארץ הקודמים
להם, הערבים. זהו ספר אוטנטי, מתור גם
בבישרון בידי חיים בן־עמרם,
שהפכו ליצירת־מופת עברית. ספר זה
ראוי לו להימצא בכל מדף ספרים. למיק-
רא מסע בארץ המובטחת בשנים 1890
ו־ 1894 עולה המחשבה: האם לא הגיעה
העת, שיבוא אדם ברוך־כישרון ויחבר
ספר תחת הכותרת מסע בארץ המובט חת
— ,1982 ספר שיהיה אוטנטי, אמין
מבקר ומשכנע בסיפרו של הד״יר חיסין.
תנו ע ה
ביל״ו
׳חוברת דקה תחת הכותרת סוגיווז ב־
תולדות הציונות והישוב * מביאה דברי
סימפוזיון על תנועת ביל״ו, שבו הש תתפו
חוקרים כמיכאל ל,ונסינו, שד
נאמן, דויד ויטד ו מתתיהו
מינץ. מוצא הסימפוזיון הוא סיפרה של
שולמית לסקוס, הבילו״יים, והיא גם
הפותחת את הסימפוזיון. חוברת זאת׳ ב עריכתה
של אניטה שפירא, בוחנת
בעיקר את שאלת המיתום ההיסטורי מול
המציאות ההיסטורית של תנועה זו.
ראשון המשתתפים בסימפוזיון, הפרו פסור
מיכאל קונפינו, הוא המרתק מכו לם,
והוא בוחן את ביל״ו לאור התנו עות
החברתיות אשר רווחו ברוסיה ה צארית
בשנות השבעים והשמונים למאה
שעברה, תנועות אשר ניסו להתמודד עם
״האתוס הגיהיליסטי של ההגשמה האי שית
והצו המוסרי הנארודניקי של ההק רבה
העצמית. אנשי ביל״ו ינקו מוש גים
וערכים אלה מפכיכחם האנושית־ההכרתית
הכלתי־אטצעי קונפינו מו סיף
ומדגיש כי :״יש קווי דמיון כין
דפוסי ה א תון של קכוצווו הנארודניקים
וכיו אלה. של כיל׳׳ו. הפרט המעניין
והמפתיע הוא כי כשתי הנקודות ניתן
למצוא הקבלה לדפוסי הארגון שתיכגן
ס תיי ניצ׳אייב ולביסוס דבריו מציין
קונפינו :״כיל״ו תכעה שחבריה יהיו
רווקים (רווקות?) ,ולא ישאו איטה ב־משד
תקופה מסויימת, וגם שגילם יהיה
פחות מ־( 25 היהודים רחמניים הם :
טקצ׳וב לעומתם גרס שיט להוציא לחו
ת כל מי שגילו מעל .) 30 כמו כן,
על כל חכר להקדיש הכל למטרה ול הכרת
ביל״ו — כנות, מסירות־נפש,
נאמנות...״
פרופסור שלמה נאמן מפריך את אג דת
הקמת ראשון־לציון בידי ביל״ו וממ שיך
בניתוח מערכת היחסים בין מייסדי
ראשון־לציון, חברי ביל״ו ופקידי הבא־רון
רוטשילד. פרופסור דויד ויטל, ש עיקר
התמחותו בציונות, מעורר שאלה
היפוטתית :״כיצד היה הרצל מתייחם
לביל״ויים אילו הכיר אותם?״ •והוא
משיב בתשובה מעולם הספקולציות :
״עשויות להיות סיבות אחדות להתנגדות
אפ שתת מצי ת של הרצל לביל״וייס —
לוא היה מודע לקיומם, או אילו פעלו
בתקופתו ויטל מתייחס גם לעובדת
היותם של חברי ביל״ו אנשי עילית.
ישראל קולת ממפה את ביל״ו במפת
העליה הראשונה, תוך ציון העובדה :
״אפילו סקירה שטחית מראה כי הכי־ל״ז־יים
היו רק אחת הקכדצות של עליה
זו — קבוצה קטנה יחסית ; כתר שתוכ
ביל״ו
בה, הפותחת מעט את עובדותיה של
תנועה זו, שהפכה לסמל, למציאות ה מפורטת
לעובדות, סמל שיש במרכיביו
משום הצגת שאלות־יסוד המופנות גם
לחברה הישראלית של שנת . 1982
חברה
מיתוס ומציאות
הפרופסור יעקב ק לגר ז״ל, בסיפרו
העליות הראשונות — מיתוס ומציאות *,
בוחן את ראשיתה של המדיניות החבר תית
בתקופה הראשונה של צמיחת היי שוב
העברי בארץ־ישראל. בסיפרו הוא
משלב בחינה זו במידע של חוקר מדעי
החברה עם זווית ראייה של היסטוריון.
קלנר בוחן את ראייתו של יחיאל מיכל
פ ינ ס, שעלה לארץ ב , 1878-שביצע הפרדה
בין ״תכלית״ ו״מכשיר״ בנושא עלייתם
של יהודים לארץ־ישראל, כאשר העיקר
מתמקד בתכלית שהיא ישוב א״י.
במאמרו השני׳ עליה אידיאולוגית ומדיניות
מפרספקטיבה היסטורית, מביא קלנר
את תיאור התפתחותה של מדיניות העליה
בימי העליה השניה, כאשר ההיקף גדל
והתעורר הצורך לפיקות בימי עליה זו
נוסחה הגישה של פיקוח על העליה, ש אותה
ניתן להשיג באמצעות מרות טוטא לית
של הקולקטיב על הפרט, גישה ש עימר,
מזוהה א״ד גורדון והשלטת ב מדיניות
העליה עד עצם היום הזה.
פרק מרתק הוא הפרק מרד המתיישבים
בראשון ־לציון 1887 ומרד המהגרים
היהודיים בניו־יורק , 1882 ,שתי מרי דות
בעלות איפיונים דומים, שקלנר
מזהה בהן גם את השוני: המהגר הטי פוסי
לארצות־הברית, אחרי שקיבל סיוע
ראשוני לקליטתו, נדרש לעמוד ברשות
עצמו ואין מצפים ממנו לשמש מפשיר
למען מטרה קולקטיבית. לעומת זאת,
העולה לארץ־ישראל נדרש למלא פונק ציה
חברתית מוגדרת ביותר ולהתאים
התנהגותו למטרות הקולקטיב.
במאמר הכותרת העליות הראשונות —
מיתוס ומציאות מתאר קלנר את ריכוז
העזרה כפי שנעשה למהגר לארץ־ישר־אל,
ריכוז בדרך כפייתית למדי, על־מנת
•לחייב את הפרט לפעול למען הקו־
קבוצה קטנה במפעלות העליה היהודית
ניתם לא נתקיימה בידם והיש הממשי
׳טולותית הוא קטן למדי בכלל מיפעלות
העליה הראשונה...״
סימפוזיון זה על הביל״ויים, הוא ב בחינת
הצגה אידיאולזגית־היסטורית רח־
לקטיב. תהליך זה, דומה שהוא תהליך
שלילי, שניתן להבין באמצעותו את ה סלידה
הרווחת כיום בחברה הישראלית
לריכוזיות השילטונות נוסח ימי מפא״י
ההיסטורית והמערך.
* סוגיות בתולדות הציונות והישוב () 1
הביל״ויים — עורכת: אניטה שפירא ;
הוצאת אוניברסיטת תל־אביב והוצאת ה קיבוץ
המאוחד ; 70 עמודים (כריכה רכה).
* יעקב קלנר — העליות הראשונות
— מיתוס ומציאות: מבוא: ד״ד אהרון
פיין; הוצאת מגנ ס; 168 ענב (כריכה
רכה).
האמת מארץ ׳ישראל, מחאה ביקורת
ותיקון הוא המאמר האחרון בספר, שבו
מעמיד קלנר את דברי הביקורת שהש מיעו
הסופרים לו ינסקיוס לו צ קי על
מאמרו של אחד־העם האמת מארץ־
ישראל •שראה־אור בשנת . 1891 במאמרו
זה השמיע אחד־העם דברי ביקורת קשים
על הישגיו המועטים של הישוב היהודי
בעשור הראשון להיווסדו. בעוד אחד-
העם מטיף לריכוזיות ואירגוניוית של
תהליך היישוב בארץ, הרי שלווינסקי
וסלוצקי מתנגדים לה׳ ורואים בהן הת עלמות
מצרכי הפרט של המתיישבים.
העליות הראשונות מיתוס ומציאות
הוא ספר מעורב של סוציולוגיה והיס טוריה
של ראשית ימי ההתיישבות ב ארץ,
כאשר האידיאולוגיות והמעשים
הנבחנים בו, כמו עומדים עד עצם היום
הזה בוויכוח בחברה הישראלית.
ד מו ת
רוטשילד
לא ברור מה הביא את דן גלעדי
ומרדכי נאור לחבר את הביוגרפיה
הרדודה והשטוחה רוטשילד — ״אבי היישוב״
ומיפעלו בארץ ישראל * שראתה־אור
באחרונה. את המוטו של הספר
הביאו המחברים מפי רוטשילד. בשער
האחורי של העטיפה :״יכולתי לבחור
לי איכרים זולים יותר, אך תחת זאת
בחרתי כאיכרים יהודים.״
סיפרם של גלעדי את נאור הינו ספר
חד־מימדי, ומחליק פולמוסים על דמותו
של ״אבי הישוב,״ כפי שכונה רוטשילד
במשך שנים רבות. הפתיחה, המתארת
את הב א תן רוטשילד הקשיש, משתרע
על ריצפת ארמונו ומשתובב מעל למ פות
ארץ־ישראל בנוכחותו של נחום
הוקולוב, בצירוף הציטוט מפיו של
הסופר שלום אש, שכינהו ״כישתן
לארץ־ישראל״ — יש משום הסחת־דעת
הקורא, עוד בטרם החל לעיין בספר.
הרושם למיקרא ספר זה, כי מדובר
בספר ייצוא שנועד לתורם המגבית־היהודית־המאוחדת
הממוצע ולא לקורא
הישראלי, ולראייה: תיאור פגישתו ה ראשונה
של הבארון רוטשילד ביוסף
פייגברג מראשון־לציון, המשכנע את
הבארון לסייע בשיקומה של המושבה.
על פיינברג כותבים גלעדי את נאור :
״מקום מגוריו הנוכחי — המושבה החד שה
ראשון־לציון, שהוקמה זה לא מככר
מדרום־מזרח ליפו.״ הפרק ארץ ישראל
1882 הוא שטוח ורדוד, והקורא שעיין
בסיפרו של חיים חיסין מסע בארץ המובטחת
(ראה: מסעות) יעלה זזיוך ל־מיקרא
ההגדרות והתיאורים על מצבם
של היהדות והארץ באותה עת.
אין גלעדי את נאור יכולים •להתעלם
מאכזריותד, של הפקידות של ד,בארון
רוטשילד בארץ־ישראל, אבל יחד עם
זאת, הם מרככים אכזריות וגבהות־לב
של אותה פקידות בספק טענות, ספק
תירוצים.
אין ספק כי דמותו של הבארון אד־מונד
דד,־רוטשילד היא דמות חשובה
בסיפור יישובה של ארץ־ישראל• אלא
שגלעדי את נאור אינם בוחנים את דמו תו
בכלים של היסטוריון. למשל: הבא־רון
ניסה לייסד במושבותיו מעין מיני־חקלאות
צרפתית — דבר שלא עמד
במיבחן המעשה והוכח לרוב כשיגיון,
כמו הסיפור הבא, שגלעדי את נאור
מביאים בלשונם :
״תשומת־לב מיוחדת ניתנה לשני גי דולים:
בישנות התשעים נטעו מומחי
הכארון מאות דונאמים של עצי תות
כדי להזץ בעליהם תולעי־משי, שאותן
עיבדו לסיבי־משי במטוויה שהוקמה ב-
ראש־פינה. לכארון היו תקוות רבות ב כיוון
זה ...בעיני־רוחו הוא כבר ראה
את ראש-פינה כדמשק (מרכז נודע ל טוויית
משי כימים ההם) שנייח במז־רח־התיכון.
אחד השיקולים לגבי בחי*
דן גלעדי /מרדכי נאור — רוט שילד
— ״אבי היישוב״ ומיפעלו בארץ־
ישראל ; הוצאת כתר 135 עמי (כריכה
רכה).
רת ראש־פינה במרכז לתעשיות־המשי
היה מתן תעסוקה לאנשי צפת ...ביסוד-
המעלה גידלו אנשי הבארון שיחי גרא־גיוס,
שוישנים ויסמין, כדי להפיק מהם
בשמים. במושבה נבנה בית־חרושת להפקת
בשמים, והבארון קיווה כי תו צרתו
תתחרה בבשמים הנודעים של
פאריס...״
תעשיות המשי והבשמים של הב א תן
נמצאו כבלתי מתאימות לארץ.
כבר מימי הראשית של חדירתו לשיל־טון
במושבות, החלו גואים המתחים בין
פקידיו של הבארון ובין המתיישבים ה חלוצים.
ד,בארון רוטשילד הגיע ב־1887
לביקור בארץ, ולשיא באותה עת הגיעו
פקידיו של ד,בארון, שגירשו את מיכ אל
הלפרין, שהקים אגודת־פועלים,
מראשון־לציון. כאשר הגיע הבארון ל־ראשון־לציון,
הבחין ביוסף פיינכרג,
מי שגייסו לנושא ההתיישבות, וד,בארון
זרק לעברו בכעס :״אתה הכנסת אותי
לתוך עסק־ביש זה. וכאיש משכיל היה
עליך לשמור בי לא תגיע המריבה (עם
הפקידות) לידי מדתה כזו. מכור נח לתך
וצא מפה!״ אבל פיינברג שלא
נבהל מאיומי. ד,בארון השיב לו :״כל
המיליונים שלך לא יספיקו לכך המ חברים
גלעדי את נאור, לא השכילו
לעשות בסיפור זה את השימוש ההיס טורי
שהיה עליהם לעשות, אלא הביאו
זאת כפיקנטריה בצד הישגי ר,בארון.
אין ספק שנדבנותו של ר,בארון היתד,
אומנם נדבנות, אך לא רק לשם שמיים.
פד, ושם, בין פרקי הספר, מתגלים רמ זים
כבויים, העוסקים בראייה העיסקית
של הבארון, רמזים המעידים על מעין
אימפריאליזם כלכלי של האדם העשיר
עלי אדמות באותה עת.
פרקי המרידות בזכרון־יעקוב ובמזכ־רת־בתיה,
מעידים על אמצעי־ד,שליטה
של ד,בארון ופקידיו, אמצעים, שיחס ה־ראיסים
הערביים לעובדי־החקלאות המ גיעים
כיום מהשטחים לעומתו, הוא ב בחינת
הומאניזם צרוף.
בפרק אנאטומיה של כישלון — פגישת
הרצל־רוטשילד כושלים גלעדי את
נאור את כישלונם הגדול. שניהם אינם
מבחינים בנפש האדם עתיר־ד,נכסים, ו המנהיג
לעתיד לבוא, שאש המולדת
היהודית בעצמותיו. מעיד על כך תי אורו
של הרצל את פגישתם :״אני
שאלתי אם הוא מכיר את שאיפתי. ואז
התפרץ ודיבר כמעיין השוטף. הוא שמע
עלי כעל! נזיר־מטיף חדש, והתחיל לד בר
ארוכות כדי לסתור את תוכניתי,
שהתברר בי לא ידע אותה היטב ...ירשה
לי קודם לבאר לו. הוא שתק. משתאה
לחוצפתי, ואני התחלתי: מושבה
זוהי מדינה קטנה, מדינה זוהי מושבה
גדולה ..הוא תצה לעשות מדינה קטנה
ואני רוצה לעשות מושבה גדולזז...״
זיל,זול ברוטשילד מציג אחדהעם,
שנותר פעור־פה אחרי פגישה עימו, ש במהלכה
אמר הבארון :״יישוב ארץ־
ישראל אני עשיתיו, אני לבדי, ואין
זכות לשום אדם, לאיכרים או לחברות
להתערב בענייני ולחוות דעה כמעשה
ידי״
כישלונו של רוטשילד מאת גלעדי את
נאור, הוא כישלון של חוסר פרספק טיבה,
וראייה של הכנת ״ספר סוכנות״
הנקרא כספר מוזמן• האותיות הקטנות
״יצא לאור בחסות
בעמוד הפתיחה :
,קרן הבארון אדמונד דה־רוטשילד״ כמו
מסבירות את חולשותיו של הספר, שהן
חולשות מחבריו.
בגיליון הבא שד
..העולם הזה״ יובא
החלק השני של סקיות ספרי ארץ־ישואל
יום רביעי
28. 7
• טבע: הפיל האפריקאי
5.30 שיתר
כצבע, מדבר אנגלית).
הסרט מספר על הפילים המת גוררים
ביערות העד של אפרי קה
ועל חיות אחרות שם.
• סידרה: ועד ההד
ריס של הרפר ולי (0.32
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה המספרת על
אלמנה צעירה, אם לבת בגיל
העשרה, הגרה בהרפר ולי. תו שבי
המקום השמרנים מתנכ לים
לה, משום שהיא חופשיה הפרק וליברלית מהם. שם
מזימות ותחבולות.
• דיון: כר־כוככא או
בר-כוזיבא (— 10.05
שחור־לכן! ,מדבר עברית).
,דית על לקחי מילחמת בר־כוכ־בא
והריאליזם במדיניות ישר אל
בימינו. משתתפים: פרום־
של צ׳רצ׳יל וחבריו, גידי גוב,
יעל לוי, אפרים שמיר, דיוויד
ברוזה ואחרים.
יום שישי
30. 7
• סרטים מצויירים :
מיקי ודונלד (— 3.00
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.סרטים מצויירים עם
הדמויות המוכרות של וולט
דיסני.
י• חדשות: השבוע —
יומן אירועים (— 8.15
שחור־לבן, מדבר עברית).
• סרט קולנוע: האוצר
מסיירה מדרה
(שחור־לבן, מדבר אנגלית)
.סרט מהקלסיקה של ה קולנוע
האמריקאי, המבוסס על
רומאן מאת הסופר הסוציאליס טי
המצויין, ב׳ טראוואן. זה
סיפורם של כורי־זהב אמריק אים,
עלילותיהם ומאבקיהם. ב־
תועיות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
ערוץ — 6שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר
אנגלית) .אנג׳י, אמריקאית עליזה בשנוית העש
דב-ע• 28 . 7
* סידרה קומית: שנינו ביחד (8.30
— ערדן — 0שידור בצבע 25 ,דקות,
מדבר אנגלית) .תסריטאי אנגלי בשם ביל מק-
ליוורת, הגה את רעיון הסידרה החדשה והמש-
עשעת. רב־משרתים אנגלי טיפוסי, שעבד שנים
רבות בביתה של מישפחה אריסטוקרטית עד שזו
ירדה מנכסיה, מגיע לניו-יורק ומחפש !עבודה.
הוא נתקל במודעה של אמריקאית עשירה, אם
לילדה, המחפשת סוכנת־בית. הבטלר מציג את
מועמדותו, ואשת־העסקים האמריקאית מקבלת
אותו בשימחה. היא מקבלת את כל תנאיו ומ עסיקה
אותו בביתה. בסיז־רה שזורות סיטואצ יות
קומיות רבות כתוצאה מן השוני ברקע,
במינהגים ובמנטליות בין אשת־העסקים האמרי קאית
הגרושה וההמונית לבין הבטלר, אשר חי
את כל ימיו במסגרת נוקשה של בית אנגלי
שמרני.
ום ת1ל״ע2 9 . 7 1
• כי תר: כשרונות 7.00 ערוץ 3
— 50 דקות, מדבר ומזמר ערבית).
צעירים וצעירות בעלי כישרונות מגוונים בשי דה,
בריקוד, במישחק ובחיקוי, מפגינים את
מעלותיהם לפני קהל נלהב.
יום ט 1ע 5 0 . 7 1
• סידרה עלילתית: מישפחה (9.10
— ערוץ — 0שידור כצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .עלילות מישפחה אמריקאית
מן המעמד הבינוני, הגרה בפרברי לום־אנג׳לס.
במישפחה שלושה ילדים: הבת הבכורה בית זד־
20 פלוס, אשר הספיקה בינתיים להתחתן, ללדת
ילדה חמודה, להתגרש ולשוב לבית הוריה; הבן
הנאה בן ה־ , 18 העובד פעוזר־צלם ומתיידד עם
נערות בשרשרת, ואחותם השובבה והפיקחית
בת ה־ . 12 בתפקידים הראשיים: ג׳יימס ברוד־ריק,
גרי פרנק, קריסטי מקניקול, ומרדית בקס־טר־ברני.
יום
שוסת 51 . 7
* סידרה קומית:
אנג׳י (— 8.30
את חיי-הטבע. הוא עוסק בציד
וחי אי־שם במדינת איידהו ש־בארצות־הברית,
על־פי חושיו
הטבעיים.
היעלמות חברו גורמת לפול
חייגן לשנות את דרך חייו. הוא
נאלץ להיפרד מחיי־הטבע, ול התמודד
עם הלם התרבות של
העיר סאדם רנסיסקו, שאליה
הגיע. השחקן צ׳אד אורט מגלם
את דמותו של פול הייגן.
הילארי ומיילם: לא יאומן כי יסופר
יום ראשון, שעה 11.25
סור יהושפע הרכבי וד״ר ישר אל
אלדד. מנהה: דן מרגלית.
תוכנית זו היא נסיון לחזור על
הצלחה של דיון מאלף בעניין
זה, שהתנהל אשתקד באותו
יום (תשעה באב).
יום חמישי
29. 7
#דת: המהר״ם מרד
טנברג 5.30 שחור־לבן,
מדבר עברית) .סרט
מורשה על פוסק יהודי, איש
המאה ה־. 13
• פולקלור: חיים שכאלה
(ב 0.30 שידור
בצבע, מדבר עברית).
חלק שני של התוכנית המייגעת
על תולדותיו של סופר הפול קלור
אמנון שמוש. המפיק,
עמוס אטינגר, נכשל בעריכה
והתוצאה: שני מישדרים.
י• כי תר: יצחק קלפי
טר וידידים (— 10.45
שידור בצבע, מדבר ומזמר
עברית) .תוכנית בידור
סרט מככבים: האמפרי בוגרט,
וולטר יוסטון ורבים אחרים.
י• סידרה: יתד לעת
צרה 0,02 שיתר בצבע,
מדבר אנגלית).
* סידרה: דאלאס
( — 0.45 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .קריסטין
בנסץ
* סידרה :
( — 8.30 שיתר בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק חלום
שנגוז ממשיך ומספר את הרפ־תקותיהם
המבדרות של המו של
גטלינג ומנהל אגף התקצי בים
שלו, בנסון, ושאר אנשי
הצוות.
#מותחן: חייגן (0.30
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .פרק ראשון בסידרת
מותחנים חדשה שתוקרן על
המרקע. הבלש פול הייגן אוהב
מחלות נפוצות וריפויין.
1נו8ן 1 8
יום דן א
• סידרת־מתח: הארט ואשתו (10.15
— ערוץ — 6שידור בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרת מתח קלילה, בכיכובם
של רוברט וגנר וסטפני פאוורם כזוג אמריקאי
עשיר. ומפונק, הפותר חידות בלשיות.
•ום>1וד 2. 8
• קומדיה: טרי וג׳ון 8.30 עחץ
— 0שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר אנגל
י ת ) .טרי סקוט וג׳ון ויידפלד הינם זוג בגיל
העמידה שהספיק בינתיים לחתן את הילדים ול עבור
לדירה קטנה יותר. על קורותיהם בדירה
החדשה, ידידיהם החדשים והישנים ׳וילדיהם, ש לא
יתמיד מסתדרים עם בני זוגם, תספר סידרה
חדשה זו.
יום ונודיעך 5 . 8
י #סידרה קומית: גבר כץ נשים (8.30
— עתץ — 0שידור בצבע 25 ,דקות,
מדבר אנגלית) .גבר גרוש ואב לבת בגיל
ההתבגרות מועסק כגבר יחידי בירחון של נשים.
האם קיימת גם כאן אותה אפליה, שממנה סוב לות
נשים לעתים במקומות עבודתן, או שמא
יחסן של נשים לגבר יחידי במישרד טוב יותר
מזה של הגברים? על כך בסידרה הקומית ה חדשה
בהשתתפותם של לורנם פרסמן, קארן
מורו, נטאשה ריאן, לואיז סורל ואחרות.
רשת 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
צת אמנים בריטיים, שהובאו
בחסותו של מישרד־החוץ היש ראלי
והמועצה לתרבות ולא מנות
הבריטית.
פרק רביעי בסידרה
על הרומן של ג׳ורג׳
העלילה מספרת על
יוצאת־דופן, שאותה
+מותחן: לא יאומן
כי יסופר (25י — 11 שי המבוססת סטיוונסון.
רשת־ביון
הקים
ויג-
סידרה, עבודה ששכרה בצידה,
ממשיך ומביא את הרפתקותי-
הם המוזרות של בני־זוג אנג ליים
— הוא מובטל כרוני והיא
עזר כנגדו.
שבת
שם הפרק: קבוצת המלאכים.
הובו הכלב עוזר להסיר חשד
מראש קבוצת כדורסל, ומוכיח
שלא הוא היה הגורם לשריפה
באולם־ההתעמלות, שבו מתאמנת
קבוצתו.
• רפואה . :דוקטור 0.00 ערוץ 6
— שיתר בצבע 25 ,דקות, מדבר אנגלית)
.סידרה רפואית שהופקה באנגליה, על
• סידרה: שלי (10.40
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .הפרק השלישי ב־
יום ראשון
31 7
רים המוקדמות, הנשואה לגבר צעיר ומצליח,
היא אשר. מושלמת לכל הדעות, פרט למיגרעת
אחת: היא נתונה להשפעתן המוחלטת של שתי
אחיותיה המבוגרות ממנה ואמה, החיה בנפרד
מאביה. לכן משמש ביתה מקום התכנסות קבוע
לבני־מישפחתה, לא אחת על חשבון זמנו ועצ ביו
של הבעל המיסכן. את התפקידים הראשיים
בסידרה מגלמים: דינה פסקו, רוברט האיס,
שרון ספלמן, דברלי סקוט ודורים רוברטס.
שפרד, אחותה של סו־אלן ו מאהבתו
לשעבר של בעלה,
ג׳יי-אר, שבה לתמונה. סו-אלן
עצמה פוגשת שוב בחברה ה קודם
והנכה, דאסטי. לוסי נוט שת
לראשונה את בעלה, מיץ/
בעוד קליף בארנם מוסר חומר
על ג׳יי־אר לוועדת הסנט של
טכסאם, שבה יושב בובי יו-
אינג. ג׳יי־אר מתחיל בבדיקה
מישפטית של אפשרות לקבל
לרשותו את בנו, ג׳והן רוס, ב עוד
קליף פוגש סוף־סוף את
אמו רבקה.
#תעודה: אור לגד
יים 10.35 שידור כצבע,
מדבר עברית ואנגל
י ת ) .הקרנה חוזרת של סרט
על ביקור בישראל של קבו דאלאס יום
ראשון, שעה 9.45
דור כצבע, מדבר אנגלית)
.סיפורו של רואלד דאל,
איש המימריה.
יום שני
• כידורון: צא מזה
( — 8.03 שידור בצבע,
מדבר עברית).
• תרבותון: שמונה
וחצי 8.30 שידור בצבע,
מדבר עברית).
• סידרה: לכודים בסטרן
צ׳רצ׳יל ערב־מלחמת ה עולם
השנייה. כוכבים: דיוויד ומייקל ניבן, ברברה הרשי
יורק.
יום שליש•
* סידרה: רודה (8.03
שידור בצבע ,׳מדבר אנגל
י ת ) .סידרה קומית על עולמה
של גרושה צעירה ממוצא יהו די
בניו־יורק, על חוויותיה ו על
הסובב אותה.
שידור
צל״יש
• לרם עברץ, מנחה מישדר־האירוח
של הטלוויזיה זה הזמן, שהציג בראיון את
שר־הפנים — (המישטרה) — והדתות, ד״ר
יוסף בורג בתוכניתו כספק־ליצן ספק-
פושה . ,בראיון עם בורג הצליח עברון
להציג את השר הרגדתיקי כפוליטיקאי קטן
ובלתי־אמין, אשר ניצל את הבמה בכיכר
מלכי־ישראל בתל־אביב כבמה להסתה ב־קנה־מידה
לאומי.
המרואיין השני של עברון, דוב ירט יה,
איש הגליל המערבי, שהציג דיעות
שונות על מילחמת־הגליל, למרות החלק
הפעיל שנטל בה — הזכיר לצופים מעט
משאריות הטוב והמוסרי שבחברה הישרא לית•
מפליא מעם שקטע זה הוקלט לפני
שידור התוכנית (בשידור חי) מסיבות
צנזורליות — דבר שעברון הקפיד לשוב
ולהזכיר לצופים. גם ליגלוגו של המרואיין
השלישי, שחקן־הקולנוע והזמר האמריקאי
הסקופ שד ברוו1
אהרון ברנע, בתב קול ישראל לעניינים ערביים, הוא
אביו ומולידו של הסקום על התמסרותו של אסד סלו עבדאל-
קאדר, המכונה צלאח תעמרי, לידי כוחות צה״ל בלבנון. תעמרי,
שהיה מופקד על נושא הנוער והצעירים באש״ף, בעלה של
דינה, אשתו לשעבר של חוסיין מלך ירדן, הביע אחרי
הפצרות רבות נכונות להתראיין אצל ברנע, הראיון צומם
בהרחבה בעיתונות העברית והעולמית. גם הטלוויזיה הערבית
הישראלית מצאה, ובצדק, נושא זה כראוי להתייחסות —
ושידרה ראיון מיוחד של ברנע עם תעמרי.
רק כלי־תיקשורת אחד בישראל התעלם לחלוטין מנושא
זה. הטלוויזיה הישראלית, בעברית, לא מצאה ראיון זה
כמתאים לשידור, למרות שבידי תחנת הטלוויזיה בערבית היה
סרס הראיון שהעניק תעמרי לברנע.
הסיבה לאי־פירסום הראיון נעוצה בהחלטה של מנהל
הטלוויזיה, טוביה סער, שהורה לא לשדרה. היריבות של
סקופים בין הטלוויזיה והרדיו (בשנה האחרונה מביס הרדיו
ללא הרף את הטלוויזיה, גם בפרשיות כמו ״המצאת מרידור״)
— מנעה את שידור הראיון על מירקע הטלוויזיה עם תירגום
וכיתוב בעברית.
מאחרי הקלעי ם
מח|13ותמ די•1
מנחה עברון
לסובב את הבורג
גזורג׳ סיגל על השר בורג, הוסיף לצופים
מעט ממימד הגימוד שנעשה לשר בזה
הזמן.
אין ספק כי בהתאם למדיניות הקיימת
של עסקני־המיפלגות היושבים בוועד־המנ־הל,
קצרים ימיו של זה הזמן, וקרוב היום
שבו יאמר אחד מהם :״זה הזמן להוריד
את זה וזומן.
צ ל׳׳ ג
יציאתו הכימעט־ודאית של השדר ה וותיק,
אלימלך רם, ככתב הטלוויזיה
בארצות־הברית (המאומן גם לריכוז היהודי
הגדול בעולם) פתח את המאבק לאיוש
תפקידו ככתב מדיני.
התפקיד הובטח כבר לפני כמה חודשים
לעורך השבוע — יומן אירועים, יורם
רונן. אלא שהבטחה זו עלתה על שירטון
הספק, כאשר מצד העובדים הוחל בלחץ
למינויו של עורד מוקד, יעקוב אחי
מאיר, לתפקיד זה.
אין ספק כי התחרות רונן-אחימאיר על
תפקיד זה הגיעה לקו הזינוק, ולא ברורים
כלל כוונותיו של מנהל הטלוויזיה ומחלקת־החדשות,
טוביה סער, באשר למועמד.
מה עוד שעורך מבט, יאיר שטרן, טוען
כי אסור למלא מישרת כתבים בטרם יוחלט
מי יהיה המנהל הבא של מחלקת־החדשות.
של״תית * 3 3רמו־די 3ו
לפני כשלושה חודשים הביא כתב הטל וויזיה
בארצות״הברית דן רביב, בהשבוע
— יומן אירועים כתבה על החווה החקלאית
שהקימו יורדים מישראל בפורטו־ריקו. ב משך
תקופת־מה הוטרדו אנשי מחלקת
החדשות בשאלה: כיצד הגיע רביב מניו־יורק
לפורטו־ריקוז
השבוע התפענחה התעלומה. רביב יצא
לפורטו־ריקו למסע־הרצאות עבור הבונדס.
הוא יקבל עבור הרצאותיו דמי־מרצה, בסכומים
המקובלים בארצות־הברית, וכאשר
גילה את סיפור החווה, שכר צוות־צילום
מקומי והכין את כתבתו.
בתגובה על עבודת־החוץ של רביב אמרה
אריאלה רבדל, דוברת רשוודהשידור:
;,מותר לאנשי רשות־השידור לבצע עבודת־חוץ.
רביב ביקש רשות לעבודודחוץ זו׳
מהנהלת הרשות, וקיבל אותה!״ כמה מ עובדי
מחלקת־החדשות רואים פגם בעבודה
זו לבונדס, שהם אחד מנושאי־הסיקור של
כתב הטלוויזיה בארצות־הברית. שאל אחד
מעובדי־הטלוויזיה :״אם מחר תתגלה פר־שת־שחיתות
בקנה־מידה גדול בבונדס —
כיצד יוכל רביב לסקרהז״
ש״ר 1ד 1*1זו־ו
אחד הסימנים המובהקים לאי־תיפקודה
של הנהלת־הטלוויזיה הנוכחית הוא המעמס
של ״שידורים חוזרים״• שידורים אלה מעי דים
על כך, שהנהלת הטלוויזיה חסרה חומר
לשידור, ואינה מסוגלת להתמודד עם
תפקידיה.
בשבוע־השידורים הקרוב (מיום הרביעי
ועד יום שלישי — ראה לוח־המישדריס)
משדרת הטלוויזיה ארבעה שידורים חוזרים
של תוכניות: תפיל האפריקאי 28.7
המהר״ס מרוטנברג ( 1)29.7יצחק קלפטר
וידידים ( )29.7ואור לגויים (.)1.8
ססוגונ^עים ד*ח
;• לטוביה סער, מנהל הטלוויזיה
ומחלקת־החדשות שלה, שהצליח בתקופה
קצרה, של פחות מחצי שנה, להפוך את
הטלוויזיה הישראלית ממוסד הנאבק על
קיומו למוסד חסר אישיות, יכולת־תיפקוד,
הנהלה אופרטיבית — תוך שחשף את
מיגבלותיו האינטלקטואליות, המונעות
ממנו להתמודד על המוסד שהוא הושם
בראשו.
אי-שליטתו של סער בלוח־המישדרים,
תהליך־העיקור של מחלקת־החדשות, החל טותיו
הלא־מיקצועיות, אי־אמינותו — תוך
נסיונות חסרי־תקדים כמנהל, לרצות את
השקפותיהם של נציגי השילטון — השפילו
את הטלוויזיה הישראלית עד עפר ומעלי בים
את עובדיה. כיום רווחת בין עובדי
הטלוויזיה האימרה :״אנחנו מתגעגעים
לימים שצחי ניהל את הטלוויזיה !״ כוונתם
לימי קודמו של סער, יצהלו שמעוני,
שלא הצטיין בדבר.
* ג׳וזף פושה 1820—1759 זיקית
פוליטית ושר־הפניס והמישטרה הצרפתי.
החל דרכו בכמורה, עבר למחנה המהפכה
הצרפתית, שירת אחריה את נפוליאון ומכר
לבסוף את ארצו לגרמניה. פושה משמש
סמל להתגלמות המקיאווליזס הפוליטי והציניות.
העולם
חז ה 2543
כתב כרנע (עם אשתו)
ג ועל 31ש
מן הדברים הגלויים והידועים בטלוויזיה הישראלית הוא שוועדי העובדים
המיקצועיים מהווים מכשלה לפיתוחה ולקידומה של הטלוויזיה (בעיקר בנושאים
של שימוש במערכות־צילום משוכללות) .השבוע הגיעו העובדים הטכניים
בטלוויזיה לדרגה גבוהה של ציניות.
צוות־הטלוויזיה היחידי שהביא כתבות מעולות משדה־הקרב בימיה הראשונים
של מילחמת־הלבנון היה צוותם של הצלם משה אלפרט והמקלים יוסף
אלמקייס — העובדים כסטרינגרים (עובדי־חוץ) .אלמקייס, נכה צה״ל (קטוע־רגל)
החל את עבודתו כנהג־המונית של אלפרט, שהדריכו במשך שנים כיצד להפעיל
את מערכת־ההקלטה. לפי עדויות של כתבים שפעלו במילחמת־הלבנון בגיזרה
שבה פעלו אלברט ואלמקייס, הקליט אלמקיים את מראות המילחמה תוך הסתכנות
מעל ומעבר לנדרש ממנו — כאשר תוצאות הסתכנותו היו מעל לסטנדרט
המקליטים האחרים והמיומנים של הטלוויזיה.
הצלחתו של הצוות אלפרט/אלמקייס עוררה את כעסם של מקליטי־הקול
בטלוויזיה, שתבעו לזמן את אלמקייס לבחינה במחלקתם. אחרי הבחינה מצאו
המקליטים כי אלמקיים אינו עומד בתנאים הטכניים שלהם, והחליטו לאסור עליו
לעבור כסטרינגר עבור הטלוויזיה הישראלית. הקלטותיו על פגיעת טילי־הקטיושה
בשאר־ישוב, וקטעים לכתבת יומן של דון בן־ ישי נפסלו על־ידי המקליטים
לשידור .׳
למרות שאלמקייס נמצא כבלתי מתאים ל״נורמות המיקצועיות״ של הטלוויזיה
הישראלית, נמצאו תוצאות הקלטותיו ראויות לשידור בתחנות־הטלוויזיה הזרות
שהצוות אלפרט/אלמקייס עובד עימן.
בשוק הסער
אין ספק שיש בשידור כמויות כאלה של
שידורים חוזרים משום הונאת משלמי אגרת
הטלוויזיה. מאוד חבל שחברי הוועד המנהל
של רשות־השידור, ונבחרי מליאת רשות־השידור
— שמונו כדי להביע את דעת־הקהל,
אינם מבקרים את הנהלת הטלוויזיה
בנושאים שכאלה — ומעדיפים לשמש כ־קומיסארים
פוליטיים של רשות־השידור
והטלוויזיה.
ח״ס>1וכאלה
כל מי שטען כי לרשות־השידור ולהג־הלת־הטלוויזיה
אין מדיניות־שידורים —
גילה השבוע את טעותו. אכן יש להנהלת
הטלוויזיה מדיניות־שידורים, והיא אנטי•
תרבותית ובנאלית.
ההוכחה טמונה בשני מישדרי התוכנית
חיים שכאלר. עם מחבר־הפולקלור אמנון
שמוש. תוכנית זו נועדה בצביעותה לרד
מם את מעמדו של שמוש, ולהראות לחברי
הוועד־המנהל כי הטלוויזיה מתייחסת אל
מה שמכונה ״מורשת יהדות המיזרח״ .אלא
ששמוש מוצג כסופר, והתוכנית עימו
נעשתה לפני תוכניות על יזהר (ס. יזהר)
סמילנסקי או אישי־ספרות אחרים, שהם
חשובים פי עשרה משמוש.
ס ס קול
או ר ד, ב?0 3 8 ,.
הקרנת שני סירטי־הקולנוע אליבי והגנב
שבא לסעוד, נדחתה בשבוע האחרון מעל
מירקע הטלוויזיה, ביגלל הפרת ההסכם בין
רשות־השידור והתאחדות בעלי בתי־הקול־נוע.
האחראית למחדל זה של הזמנת הסר טים
ואי־בדיקת התאמתם להסכם היא
מרים רוטשילד, מוותיקות עובדות־הרשות
(עוד מימי המנדט הבריטי) —
המנהלת מזה קרוב לתשע שנים את מחלקת
הסרטים הקנויים בטלוויזיה. היא גם האח ראית
לרמה הירודה של אלה כוכבת־ההגשה
אורלי יניב עומדת להצטרף בי מים
אלה לצוות מבט לחדשות, ולשמש
כתשובה נשית לכוכבותו של המגיש ה ראשי,
חיים יבין #ן • האשמות כלפי
המישנה למנכ״ל רשות־השידור (לעניינים
כספיים) שלמה עכארי הוטחו מטעם
ועד עובדי־ההנדסה בטלוויזיה. עובדי-
ההנדסה מאשימים את עבאדי באווירה
העכורה בין כתלי רשות־השידור והטל וויזיה.
את הודעתם הם מסיימים במילים :
״שלמה עבאדי עזוב אותנו ! תן לטלוויזיה,
על עובדיה ומנהליה, לתפקד ולתרום במו
בימים טרם הופעת !״ אחד מעובדי ההנדסה
אף העיר :״מוטב שהטלוויזיה תחזיר את
עבאדי למקום עבודתו הקודם,
— אין ספק שהחזרתו לשם
שדומה לה לא היתה
תיצור פצצה
עוד ביחסי־העבודה במדינה.״
.הוועד רגעו ה ח״ ד העניש את השחקן גץ וגי סיגר *
רבויאות הבוז -העיקו העכוז *
צריו
ו 1ח
1 1 11י * 11 * 1השחקן אלכם פלג
^ י י בא להופעתו של
11 1 1
סיגל כדי לשוחח על ההצגה מי מפחד מ־וויג׳יניה
וולף, שבה גילמו את אותו תפקיד.
השחקן ג׳ורג׳ פיג ל התפלא מאוד כא שר
האוטובוס, שהיה אמור לקחת אותו
להופעה לפני פצועי ביודהחולים רמב״ם,
לא הגיע. אחרי בירור קצר התברר, ש־הוועד־למען־החייל
פשוט החליט להעניש
את סיגל, עד כך שבראיון שנתן לטלווי זיה
לא הזכיר את שם הוועד. אבל לא
שחקן מנוסה כסיגל ייבהל. מייד הזעיק
את צ׳ארלי פישמן נשיא קרן כנרת,
המתמחה בהבאת אמנים לישראל, והוא-
הוא האדם שהביא את סיגל לארץ, ולא
הוועד למען החייל. פישמן הזמין מייד אוטובוס
פרטי על חשבונו, וכך לא נענשו
הפצועים, שעל גבם מתנהלת רדיפת הפיר־סומת
של הוועד-למען־ההייל.
את הסיפור העסיסי הזה שמעתי באי רוע,
שאליו הוזמנתי, כדי לשמוע את סיגל
מנגן בסיגנון הדיקסי, בעזרת הבנג׳ו שלו
עם להקתו, הצפרדעים הלוהטות. הקונצרט
הזה התקיים על מירפסת מלון הילטון,
כשרוח קרה נשבה מכיוון הים והקפיאה
את עצמות המאזינים. בשולחן צדדי ישבו
פצועי המילחמה, שהובאו במיוחד לקונצרט
מבית־לוינשטיין.
אין היום אירוע שהפצועים אינם נוכחים
בו .״אנחנו כבר עייפים ממבול אמני־החוץ,
המגיעים הנה כל יום שני וחמישי,״ סיפ רו
הפצועים .״מטלטלים אותנו ממקום למ קום,
ממסיבה למסיבה. יש לנו הרושם,
שפשוט מרח&ים עלינו. לנו לא נעים לסרב,
כי כולם כל־כך משתדלים לשמח את ליבנו.
האמת היא, שממש חונקים אותנו מאהבה.״
ובאמת, הרבה אורחים ניגשו לשולחנם,
התעניינו בשלומם ושאלו אם דרוש להם
משהו.
סיגל, בעל חוש־ההומור ואוהב המצל מות,
העווה את פרצופו למצלמות במשך
כל הופעתו. בנגינתו הלא מקצועית חימם
את ליבות מאזיניו, כאשר לבקשתו של
לצלמו בין הקהל, התרגז מאוד, צעק, ועזב את המקום בכעס.
וווו!
1. ^ 1 60 1
* 1)1ל 1 1 1 1 1 1 1 1 11 היא של צ׳ארלי פישמן, המנשק בתמונה את אשתו, פרל.
1 11 11 / #1נ צ׳ארלי הוא נשיא קרן כנרת, המתמחה בהבאת אמניס^י
בינלאומיים לישראל. פישמן הוא האיש שדאג להביא בעזרת הקרן את ג׳ורג׳ סיגל.
שמחה הולצכרג( ,״אבי הפצועים״),
ניגן את הלהיט הידוע ביי מיר ביסט דו
שיין.
אחרי ההופעה נערכה במקום מסיבה מ אולתרת,
לרגל יום הנישואין של צ׳ארלי
פישמן ואשתו פדל. אל המקום הובאה
עוגת־קרם גדולה ושמפניה, שהוגשה לחב ריו
של פישמן, השחקנית דליה פרידל־נד,
השחקן א,לגס פלג, מנהל מחלקת-
הבידור של גלי צה״ל מדלי שפירא ו אשתו׳
התכשיטנית רחל גרא ועוד רבים.
בעוד צ׳ארלי משלם עבור הכיבוד, עטו
האורחים על העוגה בשימחה.
זעו הבאנגיו
הוא השחקן ג׳ורג׳ סיגל, המנגן על
כלי המיתר הפולקלוריסטי. סיגל
הידבר! לעוות את פניו במשך הופעתו, חיפה בכך על נגינתו,
באדוינה
מחול, ביצעה
אמיתית היא אווה הלומדת בוכניק,
את התרגילים בשלימות.
ענוזים לוהטים אוסף של גופות מיוזעים במיכנסי־התע
4מלות ובבגדי־גוף צמודים, לחלקם ד.גדול
קיפלי־שומן מיותרים, הנשפכים מכל הכוו־
111 ^1 11*1מתעמלת שהגיעה למסיבה בטייטס חשוף ביותר,
מתעמלת לקול המוסיקה הקיצבית. רוב הבחורות באו ני למסיבה כדי להפגין בגדי־גוף אופנתיים, ולאו־דווקא ביגלל התירגול.
דפי שומן מנסים כוחם בהפעלת שרירים,
לקול מוסיקת דיסקו. על הבימה: המדריכה.
נים — כל האוסף המרשים הזה המשתרע
על הריצפה לקול מוסיקת־דיסקו •בקצב
מטורף, שנשמעה ברקע בעוצמה של אלפי
דציבלים. קול הרעש איים לקרוע את האוזניים
בכל רגע.
הגופות הניעו רגליים, ידיים ושאר חלקי
גוף בתנועות־התעמלות בקצב מטורף. חל קם
הגדול נראה, כאילו זו הפעם הראשונה
שגופם המנוון התחיל לנוע, אבל איש לא
הפסיק. צריך להתעמל לקצב המוסיקה, ו לזו
לא איכפת כלל שהגופות עייפים ולא
מאומנים. כולם התנשפו בכבדות, ידיים
ורגליים הסתובבו כמאוורר לכל עבר. ממש
מצחיק.
הסצינה המוזרה הזו, הלקוחה כאילו מ סרט
מצחיק התרחשה לאו דווקא באולם־
התעמלות אלא על ריצפת מועדון קוליסי־אוס.
האמת היא שדי נמאס לי ללכת לשם
בכל שבוע, אבל בעלי־העסק ממש אינם מר פים.
כל שבוע הם ממציאים לחנדשעשועים
הדוגמנית קטי ממן מתעמלת בג׳ינס ומנופפת
|1י י 0 1
בידיה לקול המוסיקה. קטי, נמנית עס הדוג־ין
״ י מניות החשובות שמחול אירובי יעזור להן לשמור על גיזרחן.
אחר. בשבוע שעבר ערכו שם מילחמת־עירום,
הפעם בחרו להפוך את מועדונם ל־מיגרש־התעמלות
לישראלים מנוונים וקשי
תנועה. לא אתפלא אם בשבוע הבא יארגנו
שם כמה חיות־טרף שיילחמו מול האורחים
רעבי הבילויים.
החתיכות באו כמצווה, לבושות ביגדי-
התעמלות, חלקם בטייטס אופנתיים. העיקר
— כמה שיותר חשוף יותר טוב. כולם באו
לחגוג את השיגעון האופנתי החדש, שנקרא
מחול אירובי. לא חשוב אם אתה בכושר או
לא, לא חשוב אם אחה יודע לנשום נכון,
למי איכפת אם אתה במיקרה סובל מליבך
או לוקה בלחץ דם גבוה. מייד מצרפים או תך
להצגה הגדולה, בלי שתדע מה זה
בדיוק. אין תרגילי חימום, מתחילים ישר,
באקשן מלא. העיקר שתניף את גופך ידיך
ורגליך ללא מנוחה.
על הבימה התעמלו המדגימים. הם מאו מנים
היטב, כי הם מורים להתעמלות. הם
הגונה
השרועה על הריצפת
בבגד מינימלי ובנעלי־התעמלות,
היא מלכת היופי לשעבר אילנה
שושן. שושן התקשתה בהרמת רגליים.
התנועעו בקצב, וכולם נדרשו לחקות את
תנועותיהם.
קוני הכרטיסים שהיו שרועים שם על
הריצפה, היו מעדיפים להתעלף, רק לא
להפסיק את ההצגה לפני חבריהם, שצפו
בהם, מסביב, כמו בעלי־כנף בגן־החיות.
הבטתי: הטירוף הרצחני הזה נמשך כחצי
שעה, ללא הפסקה .״מה זה חשוב ז העיקר
שכולם יוצאים מזה מחייכים ומאושרים,״
אמר לי בעל מכון־בריאות אחד, שנוכח ב מקום.
בלרינה אחת בקהל סיפרה לי שלא
היתד. מעזה להתעמל כך, לולא היתד. רקד נית
מיקצועית, .השתגעת ז״ אמרה לי ,״מי
שלא מאומן, יכול לקבל מיניסקוס בביר-
כיים ולשבור את הגב. לא מתחממים כאן,
לא ראית ז״
1*1 1 0י ל 1בבגד־גוף הדוק ומגפי
י זמש היא ורה פנטלי.
(משמאל) מתעמלת במיכנסי־התעמלות.
מורה אחת לבאלט אמרה: בקפיצות ב אלה,
אפשר לאבד את ההכרה.״ ואילו ה כוריאוגרף
יונתן כרמון הרגיע את ה מבוהלים,
:מה זה חשוב ז בין לא לעשות
כלש ובין לקפץ כמו תיישים, עדיף שיק פצו.
העיקר שיזוזו.״
נירה גל --
1111171
אוקואליציונית
יהלומים
ך ^ 1 1ך נשיא בורסת־היהלומים, משה
שניצר, שבא לחגיגת הבר־מיצווה,
לא הפסיק במשך כל הערב לדבר בשיבחה של הפגנת
התמיכה בממשלה, באוזניו של ראש־הממשלה, מנחם. בגין.
שניצר ,׳שבעבר היה מקורב לאנשי המערך, נמנה היום עם
מועצת המערכת של ביטאון הליכוד. מנחם בגין, נהנה מהמחמאות.
כפי שהתבטא אחד האורחים. עד מהרה
הפכה החגיגה למירקחה פוליטית, ונדמה
היה שכאן ממשיכים את המתרחש במזנון
הכנסת, רק שהתפריט כאן היה יותר משובח
והאורחים הנכבדים התהדרו בלבוש חג.
מת־לב רבה בגלל דמיונו לראש־הממשלה.
נקדימון סיפר לי, שהיה עליו להזמין
3000 אורחים, אך הוא נאלץ להסתפק ב־
300 נבחרים. ואיזו ניבחרת היתה שם!
נושא השיחה העיקרי היה הפגנת התמיכה
בממשלה, שנערכה בכיכר־מלכי־ישראל.
ח״כ המערך אכאאכן ניגש לראש־העיר
תל־אביב, שלמה להט, ושאל אותו אם
הוא יכול להעריך את מספר הנוכחים
במסיבה, אחרי שהיטיב כל־כך לאמוד את
מיספר הנוכחים בהפגנה ב־ 250 אלף איש.
צ׳יץ׳ השיב לו מייד, שאם יעלה על ה־שולחן,
יוכל בבירור להעריך את מיספרם.
.אני לא מכיר!
חתן הבר־מיצווה, ישגב נקדמזון, בחברת הוריו,
שלמה נקדימון, יועצו לשעבר של ראש־הממשלה
לענייני־תיקשורת, ואימו, זהבה נקדימון, עורכת־דין העובדת בפרקליטות מחוז תל־אביב.
דחו האוצר
אביבה ארידור, אשתו של שר־האוצר, יורם ארידור, מושיטה
ידה לעבר אחד האורחים. לידה, שותה, בעל מישרד־פרסום
דחף, אליעזר ז׳ורבין. הנכבדים׳ בירכו את אביבה על פעילותה הציבורית.
״מה שמרגיז אותי, זד, שאני לא מכיר
את האנשים שבאו למסיבה שלי. אבל
חגיגת הבר־מצווה שלי, היא בהחלט אירוע
שנותן לאנשים הזדמנות לפגוש ולדבר
אחד עם השני,״ הצהיר חתן מסיבת בר־המיצווה,
ישגב נקדימדן, בנו של
שלמה גקדימון, יועצו לשעבר של ראש-
הממשלה לענייני־תיקשורת. ישגב צדק.
מסיבת בר־המיצווה שלו, בגן בית סוקולוב,
היתה אירוע חברתי ממדרגה ראשונה,
שאיפשרה לצמרת הממשלה, קואליציה ו אופוזיציה
גם יחד, הזדמנות לבלות בצוותא
.״היו כאן אישים מכל צבעי־הקשת,״
ואילו ראש לישכתו של בגין, יחיאל
קדישאי, הפטיר בצחוק ארסי :״מה
איתכם, אינכם יודעים שצ׳יץ׳ יודע לספור
רק עד רבע מיליון ז״
כשהגיע ראש־הממשלה מנחם בגין,
מוקף כרגיל בגורילות שלו, שמע את
המחמאות וחילק נשיקות רטובות, ואחרי
שניתן לו להתיישב סוף־סוף ליד שולחן
המכובדים, צווה מייד על אחד הגורילות:
״אריה ! תביא לי משהו לאכול, אבל שיהיה
חם־חנדחם!״ הגורילה הנאמן רץ מייד
והביא לבגין גולאש חט׳יוחאמין. בגין הש ביע
את רעבונו.
כבוד השונטת
היא מרים נאור, שופטת בית־המישפט השלום בירוש לים,
נהנית מבדיחה שמספר לה בעלה, מזכיר״הממשלה
לשעבר, אריה נאור. משמאל: ראש האופוזיציה, שימעון פרס, מתנצל על האיזזור.
מזכיר הממשלה לשעבר, אריה נאור,
בא בחברת אישתו, שופטת בית-מישפט
השלום בירושלים, מרים נאור ושני
ילדיו. נאור הקפיד להציג את בניו לפני
המכובדים. כשהגיע לראש הערייה שלמה
להט, סירבו הילדים ללחוץ את ידו של
אחד המלצרים שהסתובב במקום מילמל
ללא הרף :״אני כל־כך מתרגש. להגיש
״ לבגין, שהמגש תיכף יפול לי מן הידיים !״
ראש האופוזיציה, שימעון פרם, בא
באיחור, נתן מתנה והתנצל, כי היה עסוק
בישיבה בירושלים, לכן איחר. מייד עם
בואו של פרם, מיהר נקדימון לצלם הווי־דאו,
שצילם את המאורע, וביקש ממנו
למהר לכיוון שולחנו של בגין :״אני מתכ
וון
לקחת לשם את פרס, כדי שילחץ את
ידו של בגין.״ פרם עשה כל מאמץ, כדי
שלא להגיע אל אותו שולחן ועזב את
המסיבה אחרי זמן קצר.
ישגב, חתן־המסיבה, סיפר לי שהנשיא
היה אמור להגיע, אך ביטל את השתתפותו
ברגע האחרון .״אבל לא שכח לשלוח
מתנה,״ ציין הנער. מאיר פעיל, ממחנה
של״י, לחץ את ידו של בגין וסיפר כיצד
הוא זז בדיעותיו למרכז דווקא. בגין רווה
נחת מהצהרה זו. דן מרידוד הצעיר,
מזכיר הממשלה, סירב להתראיין או להצ טלם
ואמר :״אני מהדור הישן. אני בסך
הכל פקיד ממשלתי אפור. בטלוויזיה אני
מצטלם, כי אין לי ברירה בגלל תפקידי.״
המחלה היא באישון־הע-ן
(המשך מעמוד )31
נאלית. אף אחד לא נפגע מהטיפול שלי.
מי שלא הסכים לדיאטות שנתתי לו ול־טבלת־התזונה
הנכונה שהכנתי לו, פשוט
עזב, או שהפסקתי לטפל בו.״
בית־המישפט, הוא מנוע מלטפל בהם,
ואפילו ליעץ להם. חלקם מביאים איתם
מיכתבי תודה ומבקשים שפכטהולד ישלח
אותם ליועץ המישפטי לממשלה באמצעות
עורך-דינו, אמנון זיכרוני.
ה ר פו א ה
לא מרפאת
במיכתבים מספרים חולים. שונים כיצד
באו כלאחר יאוש למרפא הטיבעוני, ואחרי
ששמעו לעצותיו נרפאו לחלוטין, שבו
לתפקד כאנשים בריאים. כולם מספרים
שפכטהולד גבה מהם סכומים נמוכים וסירב
לקחת כסף, כשבאו בפעם השלישית וה רביעית
לייעוץ בלבד.
מ כטהולד מתמחה בשיטת איבחון
^ מחלות בעזרת התבוננות בעין. על
פי תיאוריה זו, בעין משתקפות כל המחלות
שאדם יכול ללקות בהן. דרכי הטיפול הם
בעזרת צימחי־מרפא, כ־ 4000 סוגים שונים,
ותזונה נכונה.
סיפר פפטהולד:
אין לי ספק שהטיפול שאני נותן מפריע
לרופאים עצמם. הם אינם מרפאים מחלות
אלא משככים כאבים, על־ידי תרופות שו נות.
העובדה היא שאנו, המרפאים הטיב-
עוניים, יכולים לרפא אנשים ממחלות־קיבה
כמו אולקוס, מחלות פרקים, מחלות
כרוניות כמו אסטמה, מכרת, מחלות בדרכי־השתן,
כליות, מחלות־עור. אנו גם נותנים
עזרה רצינית לריפוי מחלות סרטן.
הרפואה הקונבנציונאלית מדכאה את ה מחלה,
לא מרפאה אותה. הכדור גורם
לשיכוך כאבים ולהצטברות גל של מחלות.
אנו לא מרפאים את החולה. אנו נותנים
לגוף להתרפא, בכך שאנו לא מפריעים
לו. הכאב הוא חלק מהריפוי. תזונה נכונה,
סילוק כל המוצרים התעשייתים וטיפול
בצימחי-מרפא הם העזרה שניתנת לאורג ניזם
כדי שיתרפא.
אחרי הביקור הראשון אצלי, מי שמקבל
את הצעות הריפוי הופך לצימחוני בהכרה.
הוא אוכל מעט ועושה צירופי־מזון נכונים :
לא מעשן, לפעמים צם, לא משתמש בתרו פות
ולא נותן לרופא הרגיל שיחלה אותו.
לשאלה מה לאכול, אני משיב: בבוקר,
בקיץ פירות. בחורף ירקות או דייסה
מאורז מלא או סולת. בצהריים: ירקות,
גם מבושלים. בערב, ירקות אחרים, לחם
הי ודייסה מאורז או חיטה מלאה. יש
להימנע מאכילת מזון שיש בו סוכר
וקלוריות רבות מדי.
הרפואה הטיבעונית היא מוכרת בכל
העולם. בארץ לא. לפני כמה שנים היה
הסכם ביני ובין קופת־חולים אסף, שנקים
מחלקה פנימית לטיבעונות, עם שני בופ־אים
נוספים. מישרד־הבריאות מנע זאת.
פעם אחרת נקראתי לבדיקה במישרד־הבריאות,
וראשי המישרד אף ערכו אצלי
ביקור בקליניקה. הם הגיעו למסקנה שאני
יכול לעבוד, אך ביקשו שלא אתן תרופות.
במיקרה הנוכחי, התלוננה אשה במיש־טרה,
שצימחי-מרפא שהמלצתי לה לחיזוק
שרירי הבטן, גרמו לריפיון. אילו לקחו
השוטרים את הצמח והיו בודקים אותו
במעבדה, היו מגלים שאני צודק. האשד,
פשוט סירבה לקבל את הטיפול שלי ואכלה
דברים מזיקים. אני אף ביקשתי מהאסיס־טנט
שלי שלא יקבע לה שום תור נוסף,
משום שהיא לא מוכנה להתרפא. אז היא
פנתה למישטרה.
| ן ן 1ן 111ך | ןףוךי | ך ן שהופיע לקראת סוף המסיבה הוא ח״כ אגודת
^ י י ישראל, אברהם שפירא. הח״ב גדול־המנזך ים
י #11י
התקבל מליידי נקדימון בשימחה. מתנגדיו של שפירא במיפלגתו מספרים, ששיפרא
מקורב מאוד לשלמה נקדימון, העובד היום כעיתונאי בכיר בצהרון ידיעות אחרונות.
מי כ תגי ם
מ חו לים
י** צדו אותי על עיסוק ברפואה ללא
+רישיון, בעוד שאני עוסק בטיבעונות,
בתזונה נכונה ובהדרכה.
חשוב לדעת שאני לא מסתיר שום דבר.
אני קורא לרופאים לבוא אלי וללמוד
ממני שיטות־טיפול טיבעיות.
ע ד כאן, דבריו של פכטהולד.
אשתו של פכטהולד, אסיה, עבדה לצידו
21 שנה. היא מרצה וכותבת על יוגה
ומדריכה טיבעונית. לדעתה, זכותו של כל
אזרח היא לחפש כל סוג של עזרה, שטובה
עבורו. על אחת כמה וכמה אם הרפואה
הרגילה לא הותירה לו כל תיקווה. מישרד־הבריאות
רשאי לדרוש שהחולים לא ילכו
למתחזים. לצורך כך יש אגודה של הטיב-
עונים והצימחונים, והמרפאים הטיבעוניים
— חייבים להיות תחת פיקוחם .״הרופאים
נשבעים בשבועת היפוקראטס, שאמר כי
רופא הוא אדם היודע לרפא, לא זה שיש
לו דיפלומה,״ אומרת אסיה.
בינתיים פוקדים רבים את הקליניקה של
פכטהולד בתל-אביב. חלקם מסרבים להא מין
לו, כשהוא אומר — כי על־פי הוראת
גידול בעין
ן* וככד מנדדוכיץ׳ אחות במיקצועה,
הגיעה עד ארצוודהברית כדי לחפש
מזור לבעיות־ריאות וחוסר שיווי-מישקל,
שממנו היא סבלה :״היום אני שומרת על
דיטה נכונה. אני לא זקוקה למקל ואני
מרגישה מצויץ.״
בלה פינקר מתל-אביב סבלה מאסטמה.
היום היא לא זקוקה למכשיר־הנשמה או
לתרופות כלשהן .״היום אני נושמת כבן-
אדם, אחרי הטיפול של פכסהולד.״
מרים פרידמן, מורה דתית מבני-ברק,
סיפרה שהיא צימחונית כבר 25 שנה. היא
הביאה לפכטהולד חולים רבים, ולדבריה־גבה
פכטהולד מהם סכומים פעוטים בביקור
ראשון, וסירב לקחת מהם תשלום עבור
יעוץ, בפעם השניה שבאו אליו.
מחיפה התקשר הימאי דב גלין• הוא קרא
בעיתון שהמישטרה עצרה את פכטהולד
והוא התקשר כדי לברר מה קרה .״לפני
שנתיים וחצי איבחנו אצלי גידול בעין.
לא רצו לנתח אותי. באתי לפכטהולד.
פגשתי שם במאות אנשים שסיפרו ניסים
ונפלאות עליו. הוא נתן לי טיפול דיאטתי
עם צום, ואני התרפאתי לגמרי.״
פתח לנו כ לי ם
ורמ אי ם
ף* אחרונה הכבידה המישטרה את ידה
-על חנויות טבע. מרפא טיבעוני נוסף
נעצר והועמד לדין. מישרד־הבריאות, ש אינו
מכיר ברפואה הטיבעונית וכמרפאים
אלה, אינו מאזין לתחינתם של הנזקקים
לטיפולם של מרפאים טיבעוניים.
בישראל יש אלפי חברים הרשומים ב כרטסת
תנועת הצימחונים והטיבעוניים.
רבים אחרים, שאינם רשומים בשום איר־גון,
שומרים על כללי אכילה מסודרים,
ללא אכילת בשר ודגים. יש כאלה האוכ לים
חלב ומוצריו ויש המהדרין שאינם
אוכלים גם זאת ; כל אחד וסיבתו: בריאו תית,
מוסרית או אופנתית.
הבעייה המרכזית העומדת לפני הצימחוני
או הטיבעוני היא כפולה. ראשית, אין
באפשרותו להשיג מזון אורגאני שלא עבר
ריסוס כימי. על מוצרים אחרים, כמו אורז,
קמח וסוכר מלאים, טחינה שומשום וכדו מה,
הוא משלם סכומי-עתק. מוצרים אלה
אינם מסובסדים. במעט מאוד מקומות
מגישים מים לשתיה, ומיספר המיסעדות
שבהם אפשר לאכול אוכל לא תעשייתי
ולא מן החי, הוא קטן ביותר.
אם המישטרה תמנע ממרפאים טיבעוניים
לתת בגלוי יעוץ לחולים שפונים אליהם
לעזרה, הרי שרבים שזכו בחיים חדשים
אחרי שכל טיפול רגיל לא הצליח, ישארו
ללא כתובת שאליה יוכלו לפנות. הריפוי
הטיבעוני יפרח בסתר, מחירו יאמיר ואז
יפתח הפתח לנוכלים שונים, שתמיד ישח רו
לפיתחם חולים שנואשו מרופא־המיש־פחה.
פכטהולד מעריך, שאלפי אנשים
עברו במירפאתו. הם קיבלו טיפול, ושילמו
לפי מצבם הכלכלי, והם העדות הטובה
ביותר לחשיבות הרפואה הטיבעונית• אם
מישרד־הבריאות לא יתחיל לטפל ברצינות
בהסדרה חוקית של סטאטוס המרפא הטיב*
עוני, תהיה בכך פגיעה בזכותו של האזרח
להיות אדון לגופו, זכות המוכרת גם
בישראל.
המרפא הקשיש, שבמשך 40 שנה לא
נעצר ולו פעם אחת, החל לארוז את מיז־וודותיו.
אם המימסד המישפטי ימנע ממנו
להמשיך במיקצועו, הוא יעבור לשווייץ :
״שם, לפחות, מכירים בי.״
בן־ ציון צימרין
קולנוע סרטי ונידו ח מי כ ד צוו
מי שחשב שהקולנוע של ימינו אינו
*עוד תעשיית חלומות, וכל מעייניו חם
במציאות שבה אנו חיים ובלקחים שצריך
להסיק ממנה. טעה טעות גסה. מבלי
להתייחם אפילו לצדדים המפוקפקים שיש
בסרטים רבים, כשהם עוסקים במציאות
של ממש, הרי כמות הסרטים הבורחים
מן היום אל עולם של אגדות, אי־ישם
בעבר או בעתיד, בחלל החיצון או במי תולוגיה
היוונית, גדל והולך. מיפלצות
,ששרצו פעם על פני הארץ קמות לתחייה
מול המצלמות׳ לי ח מיפלצות שטרם
ארגולד שווארצנגר כקונן, הברברי מגלה אתהחרב
נטויה ברורה לפאשיזם ולשנבינזם גברי
פחתו והוא אישית ערף את ראש אמו.
בדרכו מוצא קונן חרב עתיקה, מתחבר
לסובוטאי ולוואלריה היפה, שודד יחד
עימם אוצרות, ומגיע למטרתו אחרי
מסעות מסמרי־שיער.
הרבה דם. כל זה, בקיצור, הוא
הגרעין שדלה התסריטאי־בימאי ג׳ון מיל-
יוס מכל מיני מקורות ״קונניים״ שונים,
כדי לבנות עליו את עלילת הסרט. הצוות
הענק שעבד על ההפקה (היא עלתה כ־20
מיליון דולר׳ ועוד כ־ 10 מיליון הושקעו
בפירסום) וראה את כל מה שצילם
מיליוס, טען לאחר מכן שבשום סרט אחר
עוד לא נשפך כל־כך הרבה דם (גם
אמיתי, שנקנה מבתי־מטבחיים, וגם נוזל
דמוי־דם) ולא היה ריכוז גדול כל־כך
של אלימות ברוטאלית. לא הכל נכנס
לסרט. בימים טרופים אלה, כאשר הכל
מתחרים באלימות מכל מיני סוגים, קשה
לערוך השוואות, אבל אין ספק שקונן
הברברי הוא בהחלט סרט ״גברי״ מאוד,
אם להשחמש בהגדרות מיקצועיות של
הקולנוע. וזה בדיוק מה שאפשר היה
לצפות מבון מיליום, ידידם וחברם לספסל
הלימודים של גאוני הדור החדש —
ג׳יימס ארל ג׳ונס כתולסה דום
כמו ג׳ים ג׳ונם
נולדו, או שמא לא ייוולדו לעולם, חוץ
מאשר במוחם הפורה של מאיירים משול־והביס
.״העיקר הוא להמציא דברים שלא
היו ולא נבראו מעולם,״ מסביר רון קוב,
האיש שעיצב את המראה של סרט חדש
גשם קונן הברברי.
המיתולוגיה האמריקאית. קונן
הברברי הוא אחד מסידרה של סרטים
חדשים, העומדים להגיע גם לישראל,
שהפקתם זכתה לעידוד אחרי שמילחמת
,הכוכבים מצד אחד ויאכסקאליבר מצד
שני, הראו שיש פוטנציאל מיסחרי לא
׳מבוטל לסוג זה של בידור אסקפיסטי.
אם יש משמעות נוספת, מאחרי ההרפת־
,קות הדמיוניות שבסרט, זו תוספת־חינם
שאינה חשובה מנקודת המבט של ה תעשייה.
העיקר הוא שסרטים כאלה ייראו
עשירים בהרפתקות ומנותקים מן העולם
שבו אנו חיים, לא פחות מהסדרות ה מצויירות
של הימים הטובים, ושהדמויות
יהיו לא פחות מופלאות מן הגיבורים
שאיכלסו את עולמו של ד,ומרום ונאבקו
באלי־האולגמפום. ובעצם, אין הבדל גדול
ביו הסדרות המצויירות, שהן למעשה ה מיתולוגיה
של האומה האמריקאית, ובין
אגדות יוון העתיקה, שהיו ערש התרבות
האירופית.
קונן הברברי הוא דוגמה טובה לשילוב
כזה. הדמות עצמה נולדה אמנם בסידרה
מצויירת אי־שם בשנות ה־30׳ ,פרי המ צאתו
הפורה של מאייר בשם רוברט
הווארד, שהתאבד בגיל .30 קונן עצמו,
גיבור הרפתקותיו המופלאות בעולם קדום
לפני 12 אלף שנה, הוכיח שכוח החיות
שלו גדול מזה של אביו מולידו. אמנם
במשך תקופה מסויימת הוא נפל קורבן
להזנחה ולשיכחה, אולם דמותו חזרה
בהדרגה לאופנה, ויש היום המוני ספרי-
.כיס באמריקה, שנכתבו על־ידי ממשיכי
רוחו של הווארד, המספרים על המשך
מעלליו. עוד יותר מזה, מעריציו האמי-
קופולה, לוקאס, שפילברג ושווד, גאון
בזכות עצמו, המוכר בעיקר ככותב תסרי טים
(כל הנזכרים מעלה מודים שהוא
התסריטאי הטוב מביניהם) והחשוד ב־נטיה
ברורה לפאשיזם ולשוביניזם גברי,
גטיה שהוא אוהב להזין בכל ימיני אימ־רות־כנף
ובהתנהגות הולמת — כמו רכיבה
על אופנוע ענק בביגדי עור שחורים,
בנוסח ״מלאכי הגהינום״ (חברו למסעות
אלה, בזמן האחרון, הוא כוכב קונן,
ראנולד שווארצנגר).
חיסול הטירוף. אם מישהו רוצה
להגדיר את הסיגנון החזותי של קונן
כתערובת של אפוקליפסה עכשיו (סרט
שכתב מיליום) ושל קורוסאווה, הבימאי
יסכים ללא היסוס. אכן, המסע האלים
לתוך גיהינום מטורף המגיע לשיא בחי סול
מקור הטירוף, אינו שונה, מהותית,
,בין אם הוא מתרחש בווייט־נאם או בעולם
הקדום. ואשר לקורוסאווה, הנערץ על
מיליוס, הוא הישרה על הסרט לא רק
את טכניקות הלחימה הסמוראיות, אלא
אפילו את דרכי התאורה והתכסיסים
ליצירת אשליה דינמית בתנועה. פרשים
הדוהרים בתוך יער, כאשר הם חותכים
סאנדהל ברגמן כוואלריה
נכוותה ונפגעה
היים יכולים לצייר מפות מדוייקות, המר אות
את המסלולים שבהם הוא נע, לתת
,פרטים מדוייקים על התקופה ההיבור־יאנית
שבה הוא חי (היא אינה רשומה
בשום אנציקלופדיה) ולצטט בלי קושי
את כל ידידיו ושונאיו במהלך המסעות
הרבים שערך.
קונן, בן השבט הסימרי, נחטף על־ידי
פרשי בגואניר, הפושטים על הכפר והור גים
את כל תושביו, לבד מן הילדים.
הוא גדל בעבדות, כשהוא דוחף מדי יום
נאת גלגל העינויים, עד שהוא הופך בעל
שרירים ענקיים, ואז הוא מושלך על־ידי
שוביו אל בור הלחימה, שם הוא הופך
ללודר המחסל בזה אחר זה את כל
יריביו. יום אחד הוא נמלט אל החופש,
ויוצא לחפש את הכוהן הגדול של סט,
כת שסימלה הם שני נחשים משתחלים
זה בתוך זה. כוהן זה, תולסה דום הוא
,שהנהיג את הפרשים שהרגו את מיש-
איש האפקטים ריי האריהאוזן עם יצירותיו ב״התנג שות הטיטאנים״
שיחזור נוסח הוליווד
העו ל ם הז ה 2343
במהירות את אלומות האור המתגנבות
מבין ענפי העצים, מזכירים לא מעט את
שיבעת הטמוראיס, ומיליום יהיה הראשון
להודות בכך.
מר עולם. כשפים וקסמים הם חלק
בלתי״נמנע בסרטים כאלה, והם אינם
חסרים כאן, בין אם מדובר במכשפה
מפתה, ההופכת לרוח שורקנית כשהיא
מוטלת אל תוך הלהבות, נחש אימתני
השומר על אוצרות הוואנירים, או רוחות־דפאים
הנלחמות על נשמתו של קונן.
אבל מיליוס, האיש שהפעלתנות הגופנית
.היא בנפשו, ניסה להמעיט בכך ככל
האפשר. .אנחנו רצינו להתייחם לנושא
,הזה כאילו מדובר באמת בפרשה היס טורית
ולא דמיונית,״ אומרים גם קוב
וגם הבימאי, ועל כן יצרו מציאות העו מדת
בזכות עצמה ואינה מעמידה את
האמינות במבחנים קשים מדי. בין היתר,
כדי להבטיח את האמינות, דרש מיליוס
שכוכביו יבצעו את כל הפעלולים הרבים
בעצמם, ללא עזרת כפילים. זה חייב את
ארנולד שווארצנגר, האוסטרי שזכה אין-
ספור פעמים בתואר מד עולם, ויחד
עימו את סאנדהל ברגמן (הרקדנית ה ראשית
בלהקה של כל הג׳אז הזה) הדרי
פרנקנעץ ט>>1
ושות׳
פאנטום בגן העדן (גורדון,
ארצות־הברית) —
תל־אביב,
סאטירה של בראיין דה״פאלמה
על עולם הפופ מוצגת באיחור של שבע שנים, כאשר
דברים דומים אחרים כבר חלפו על הבד, והרבה מן
החידוש והמקוריות שהיו בה באותם הימים, התבלו
במקצת.
העלילה היא תערובת מוזרה של פאוסט, תמונתו של
דוריאן גריי וכמובן פאנטום האופרה, עם מחוות קטנות
לעבר פראנקנשטיין, היצ׳קוק ועוד כל מיני סירטי־אימים
שקצרה היריעה מלהזכירם. מעשה במלחיו צעיר, שיצירתו
נגנבת על־ידי מפיק ואיל־תקליטים. המלחין נפגע אנושות
והופך לדמות מיפלצתית תוך כדי ניסיונו להשיב לעצמו
את רכושו, מאותו רגע הוא רודף למוות את המפיק
ומחבל במועדון־הלילה החדש שלו.
אלא שהמפיק מערים עליו בפעם השניה, מבטיח לו
כי קנטאטת הפופ שהוא כותב תושר על־ידי בחירת ליבו,
צעירה בשם פניקס, מעביד את היוצר המעוות במעמקי
אימפריית המחשכים שהוא מנהל, ומרמה אותו שוב.
למען האמת, העלילה עצמה אינה חשובה במיוחד,
כי העיקר הוא המראה המטורף שמקנה דה״פאלמה
לסצינות שלו, הפארודיות על אלילי פופ וסיגנון הופעתם,
והתמכרות המוחלטת של הכל לפולחנים כמו הצלחה,
נעורים, כוח ועוצמה.
חלק גדול מן הסרט נשען על כשרונותיו של המלחין-
זמר הזעיר פול ויליאמס, שכתב את כל המוסיקה ואף
המלחין שהפך מיפלצת באולפן ההקלטה
מבצע חלק ממנה, ובנוסף לכך מגלם גם את איל״התקליטים
חמרועש, סוואן.
הבעיה הגדולה של הסרט היא, שקשה לשים לצחוק
דבר שהוא מגוחך מלכתחילה וקשה לחדש בשטח שהוא
ממילא מעל ומעבר לצורך. עם זאת, צריך לומר שיש
בסרט רעיונות מבריקים כשלעצמם, וכפי שמופע הקולנוע
של רוקי הפך למעין פולחן, ללא שום הקשר לאיכותו,
כך יכול גם הסרט הזה למצוא לעצמו את מעריציו (כפי
שזה קרה בפאריס).
ששערותיה נחשים, מבטה ־מקפיא את
כל המתבונן בה, וכלב בעל שני ראשים
שומר על משכנה, בקאליבום שנענש על־
,ידי האלים והפך לקריקטורה של האל
פאן, עם זנב, קרניים ורגלי חיש, בעקרבי
ענק בגוד?- ,אדם ועוד מראות קוסמים מן
הסוג הזה.
הארי האמלין הוא פרסאוס הגיבור,
,שמתמודד עם כל המיפלצות כדי לזכות
באנדרומדה, ואם כל מעלליו אינם עולים
לו־רנס אוליכייה כזאוס
שחקנים
מפורסמים
ניל מק אר תי כ תפקיד קאליבוס עם אנדרומדה
קאריקסורה של פן
הארי המלין כפרסאוס
לא בדיוק כמו המיתולוגיה
לופז (גדול גולשי־המים של קליפורניה,
ידידו האישי של הבימאי) ללמוד טכני-
קות־לחימה מסובכות ולהסתכן מדי יום
ביומו, בביצוען לפני המצלמה.
•צילום ריאליסטי. כבר ביום הראשון
לצילומים הופל שווארצנגר מסלע גבוה
על־ידי להקת כלבים טורפים, ראשו כמעט
נערף באחד מקרבות המגע׳ כאשר גרזן
ענק נשבר תוך כדי התנגשות עם חרבו,
בקרב אחר נדקר על־ידי אחד מיריביו
(מיליוס התעקש להשתמש בחרבות אמי תיות,
כדי להבטיח תנועה אמינה של
המשתמשים בהן) ,שלא לדבר על השעות
הארוכות שבילה עירום למחצה, פעם
העולם הז ה 2543
,בתוך שלגים או מים קפואים, ופעם
,בשמש בוערת. שותפתו להרפתקות,
סאנדהל ברגמן, נכוותה בסצינת התקר־טטות
בבית־מרזח, נפגעה פעמים רבות
ברגליה, תוך כדי הדגמת סיגנון אלגנטי
ביותר, כיאה לרקדנית, של שימוש ב חרב,
ואת מאצבעות ידה נחתכה עד
העצם (כמה עיתונים אף הודיעו שהיא
נקטעה) ,תוך כדי צילום ריאליסטי__ .
אפשר, כמובן׳,להתייחם לקונן הברברי
כאל משל בעל השלכות מודרניות. קונן
יכול להיות מעין גילגול חדש של הארי
המזוהם (עוד סרט שמיליוס השתתף ב כתיבתו)
,התגלמות הגבריות, ההוכחה
שרק אלימות יכולה לענות על אלימות,
ושניצני התרבות המתנוונת המתגלית ב סרט,
בדמות המלך אום ריק(.מאכ 0פון-
סידוב) חסרת־ישע כאשר היא צריכה
להתמודד עם טירוף דתי, אמונות תפלות
ורדיפת בצע חסרת מצפון, שדוגמות לה
אפשר למצוא למכביר גם בעולם המודרני
(תולסה דום נראה, ולא במיקרה, כתערובת
של צ׳ארלס מנסון והכומר ג׳ימי ג׳ונס).
אולי. אבל אם הסרט יצליח, לא יהיה
זה בגלל המסר שלו, אלא משום שהוא
חוזר לספק להקהל הרחב את אותן
האטרקציות שבזמנו היו הקלפים החזקים
של הקולנוע: יש בו פעילות למכביר,
יש בו רומנטיקה, יש בו מיפלט מן
,המצוקות של המציאות אל תוך ועולם
פשוט יותר, מובן יותר, שבו הצופה
מזדהה עם הגיבור, שונא את הנבל,
וחש בתוככי עצמו כי אם ימתין עד סוף
הסרט, יראה כיצד הטוב מנצח את הרע.
אולימפוס הוליוודי. לעומת קונן
הברברי, שמשתדל ככל יכולתו להפוך
אגדה למציאות, הצוות שעשה את התנגשות
הנוינונים דאג מראש שהאגדה תהיה
אגדה, עד כדי כך שהעלילה כולה מנו הלת
במלוא מובן המילה על־ידי דאוס־אכס־מאכינה.
וכאן
אין זו רק מליצה, אלא האמת
לאמיתה. כי הסרט אינו אלא שיחזור
אגדת פרסאוס ואנדרומדה, שיחזור נוסח
הוליווד, כמובן, שבו יש לאלי האולימ פוס
חלק נכבד. נכבד עד כדי כך, שכמה
שחקנים מפורסמים מאוד התבקשו לאכלס
אותו: לורנס אוליבייה הוא זאוס, קלייר
בלום היא רעייתו, הרה, מאגי סמית
היא תתיס ואורסולה אנדרם היא אפרו דיטה.
עיקר
מטרת הסרט היא הפגנת כישוריה
האדירים של מחלקת האפקטים המיוחדים
שמנהל ריי האריהאוזן, ומחלקה זו סיפקה,
אמנם, תוך שילוב של טכניקות מכל
הסוגים, החל מפיסול פשוט ועד לאני מציה
בעזרת מחשבים, את כל המיפלצות
והיצורים המשונים של העולם המיתו לוגי.
כאן מוזמן הצופה לצפות בדראקון
ענק בשם קראקן, השוכן בקרקעית הים
ויוצא משם לעיתים מזומנות כדי לחסל
ערים חוטאות (המיפלצת הזאת הגיעה
הנה קצת בטעות, משום שהיא שייכת
למיתולוגיה של ארצות הצפון) ,במדוזה
המלין עם ג׳ודי כאוקר
אנדרומדה בהוליווד
בקנה אחד עם מה שמספרת המיתולוגיה,
צריך לזכור שהיוונים העתיקים לא ידעו
,מה זה קולנוע, ואיך צריך לכתוב למסך
הגדול.
ת ד רי ך
חוגה לראות:
תל־ אכים — חמים וטעים, האדומים,
ממאו עד מוצארט.
חיפה — חלף עם הרוח, חקירת לילית,
מל-אביב
חמים וטעים (סטודיו, או־צות־הבוית)
— הקומדיה, המזהירה של
בילי ויילדר על שני מוסיקאים, המת-
ועש׳׳ס לנשים בתוך תיזמורת של גערות,
בדי להימלט מזעמם של הגנגסטרים. עם
טרילין מוגרו, טוני קרסים וג׳ק. למון.
הגנטיקאי ום מואב לקה במחלת חשוכת־מופא. הוונאים נתנו לו שנתיים,
מא[ 1עבדו שלו ש שנים, שבהו נתבסנוע תי דני, ה ע לו ל
לעורו סעדה. הוא מ סנו על מחלתו, סיפרו ויחסו למוות
ה״ח׳ מינוס שר החנוה
האמריקאית לגוס׳
הוגיה. הוגשה׳ חולשה
׳ונאת־וונן. לא היה לנוח
לסלוח נגווגות
תיוגלת׳ את גישנתת.,
לא רוצה שיקנלו הלת
נשוה יקרה. נל הנגן
אני אומו להם: חנויה
נשאו! ל׳ סוו שנוס״ם
קיבות את הסונוה שאו׳ רוקה
נגחלה אנושה
נצווה הסנסית ניותו
צוין להתייחס אל הגוות
נאל חלק נלתי־נפוו
מהחיים. סוו סשו שנים,
נחות סשו שנים -מלם
הורנים נתונו של ונר ״1
נונתת׳ לוסת שהגווה
לא גנתיו אותי. אס
מחו אני אקות ננוקו
ואראה שאני נגו,
אני לא אתוגש
לא גסנ״ן אות׳ איוו
הלוויה יעשו ל׳ ,או איזן
מצנה תהיה סל קנוי .־
אני ת׳ חיום. מחו לא
אהיה, א 1מה איננת לי?
111
וחדמה מוו ת!
הספר שקיבלתי מתוצאת ״זמורה
ביתן״ חימם אותי. לא יכולתי לקרוא
אותו בנשימה אחת. אחרי כמה עמודים
נעצרתי וחזרתי להתחלה. חשבתי שנפל
לידי ספר מדע בדיוני, שיגרתי, והנה
נפלתי על סיפור בדיוני שהמציאות והדמיון
שזורים בו ביחד. לקח לי כמה
ימים כדי לסיים את הספר ואחרי
שסיימתי אמרתי לעצמי: אלוהים אדירים
זה יכול לקרות במציאות! אחרי
שפגשתי את הסופר, אני מאמינה שלא
רק שזה יכול לקרות במציאות, אלא
שהמציאות עולה על כל דמיון, ושהסיפור
האמיתי לא נמצא בספר אלא באדם
שכתב אותו.
הסופר הוא רם מואב, ושם הספר
״זירמת חכמים״ .רם מואב היה יושב-
ראש הליגה למניעת כפייה דתית. איש
נמרץ שחסם בגופו כבישים, שהפגין מול
״היכל״שלמה״ ובמאה-שערים, שעורר
פרובוקציות בכותל המערבי. מואב, שהוא
גנטיקאי במיקצועו המתמחה בהשבחת
בעלי־חיים, במיוחד דגים, מונה למנהל
״מכון-וולקני״ .איש פעלתן ויוצא-דופן,
אחיו של הסופר אורי מילשטיין ושל
רקדנית-הבסן והדוקטור לאיסלאם רחל
מילשטיין. איש מיוחד, הנשוי לאשה מיוחדת,
הביולוגית יהודית מואב. שניהם
היו הורים לעומר ולמיכל, כשהחליטו
לאמץ שני ילדים שחורים, שלא נמצא
להם בית. היום נילי ואמנון גדלים בבית
מישפחת מואב, ביחד עם עומר, מיכל
ורותי הקטנה, שנולדה כאשר הובא
אמנון הביתה.
מישפחת מואב מתגוררת בבית ענק
במושב בית-אליעזר. לפני הבית, שגגו
אסבסט משופע, בריכת דגים. העתים
רועות באחו, ליד מטעי הזיתים והפי-
ג׳ויות.
בקומה התחתונה בית הילדים. לכל
ילד חדר משלו. בקומה העליונה חדר־האורחים,
המיטבח ודירת המגורים של
ההורים. מישפחה גדולה ומאושרת בת
שבע נפשות. במבט ראשון בולטים יחסי-
הרעות והפתיחות שבין בני המישפחה.
עומר בן ה־ 22 השתחרר זה עתה מהצבא,
ועובד במשק. מיכל משרתת בחיל-
האוויר. נילי בת ה־ 14 מעריצה שרופה
של להקת ״תיסלאם״ הולכת לכיתה
ט׳ בתיכון האזורי בגנעת־במר. אמנון
ורותי עולים לכיתה ה׳.
יהודית מגבנת בעצמה את גבינת-
העיזים, כמעט שאינה עורכת קניות.
משק ביתה מספק את כל מחסורם. רם
יושב בחדר״העבודה שלו, עובד על ספרו
השני ,״לונה״ .ספר המשך ל״זירמת
חכמים״ .מישפחה מאושרת. אלמלא
ידעתי על האסון שפקד אותם, לא
הייתי מנחשת לעולם.
לפני שלוש שנים, בהיותו בחוץ־לארץ,
חש רם מואב ברע. כשחזר ארצה, נודע
לו שחלה במחלה חשוכת״מרפא. הרופאים
נתנו לו שמונה חודשים לחיות.
האנציקלופדיה נתנה לו שנה־שנה
וחצי. מאז חלפו שלוש שנים, רם מואב
ניצח את הסטטיסטיקה. בתקופה זו
השלים את כתיבת ספרו. אשת־יחסי-
הציבור של הוצאת הספרים שלו, גבי
לוין, סיפרה לי שרם נהג לטלפן ולהגיד
להם: חבר׳ה, הזדרזו, אני רוצה לראות
את הספר שלי בעודי בחיים. כשטיל-
פנתי אליו, אמר לי: בואי מהר, אי־א״-י*י־
לדעת איפה אהיה מחר.
פחדתי לבוא. אג׳פיס נרתעים מפני
חולים במחלה חשוכת-מרפא. זה מפחיד,
זה לא נעים. לא סיפרתי לרם
מואב, אך ביום הפגישה התרגשתי
מאוד. דחיתי אותה מהבוקר לשעות
אחר״הצהריים. לא פגשתי אדם חולה
אנוש ומישפחה מלנכולית. פגשתי אדם
מלא שימחת-חיים, השמח על כל רגע
בילוי משגע במיין, כשבתמורה הצטרכתי
להרצות במשך עשרים דקות. מה עוד
צריך הבן־אדם? ואז התחלתי לשים לב
שבלי שום סיבה אין לי כוח לעלות
לחדרי שבקומה השנייה. הרגשתי שכאשר
אני יוצא לטייל בערב, אני מרגיש חלש.
חזרתי ארצה, הלכתי לרופא ואז נודע
לי שאני חולה ומאז אני -מידרדר.
אחד מתוך וושוה אנשים
אומו שהדעיון של חסנו
שד הוא רעיון נאצי. זה
מוכיח שגישתם שר הב
האנשים וגנטיקה היא
אמוציונאלית חוקה
#אפרו דך פייר שהמחלה ח שד
כ ת־ מרפ אז
יש לנו רופא בלתי רגיל, הפרופסור
צבי בוטוביץ /הוא אמר לי מייד את
האמת.
• האם זוהי גישתו דכד החד
דים, דופר פייר אתהאפת המרה?
לכל חולה הוא בוחר את הגישה המת אימה,
אבל אני לא סמכתי רק על ההבחנה
של הרופאים. הלכתי לספרייה, הוצאתי
ספר וראיתי שנשאר לי מכסימום שנה,
שנה וחצי לחיות.
#א תה אדם פעדתן ועסוק
מאוד. כיצד היג ב ת כאשר נפדה
עדיך הב שורה הק שה?
אם היית שואלת אותי יום אחד לפני
כן איך אגיב אם יגידו לי שחליתי ב מחלה
חשוכת־מרפא הייתי אומר לך שאני
לא יודע. אבל קיבלתי את הבשורה
בצורה הטבעית ביותר. הגישה שלי היתד: ,
יש לי בכיס 49 שנים של חיים טובים
מאוד. הספקתי הרבה יותר מאשר הרבה
אנשים. הגיע הזמן ללכת, אז זהו זה.
נשאר לי מעט זמן, צריך לחיות הכי
טוב. לעשות רק מה -שאני רוצה לעשות,
ומכסימום שאפשר. נוכחתי לדעת שזה
לא מפחיד אותי. אם מחד אני אקום
בבוקר ואראה שאני פגר, אני לא אתרגש.
תירגלתי את המישפחה, לא רוצה שיקבלו
הלם כשזה יקרה. התרגילים שלי מתבט אים
בלהגיד להם כל פעם: חבר׳ה, נותרו
שבועיים־שלושה וכשזה יקרה, הם יגידו:
״אוף, טוב שנפטרנו מהנודניק הזה.״
רם מואב לפני, הפחדה
״גיליתי מי זזבר שלי, ומי לא ! ׳
נוסף שניתן לו לחיות, המתייחס אל
המוות הצפוי לו כאל רע הכרחי, ומיש-
פחה המתפקדת כאילו כלום, כאילו
הכל כרגיל. ילדים שמחים ורעשניים,
אשה מקסימה ושופעת חמימות. מדברים
על המחלה בפתיחות, משוחחים על
המוות בהומור, הופכים את הסיפור
הכואב הזה למשהו שניתן לסבול אותו,
שאפשר לחיות ׳איתו. ההומור אינו
שחור. מישפחת מואב נתנה לי להרגיש
שלמות זה לא נעים, אך אין צורך
להפוך מוות קרוב למיתוס.
כשיצאתי מבית מישפחת מואב, כעבור
שלוש שעות, יצאתי בהרגשה שפגשתי
אנשים מאושרים.
#רם, פ הי הפחדה שאתה ח ד
דה פה ז
שמה עמילו־אידוזיס. זוהי מחלה -נדירהומסובכת מאוד. ישנו חלבון הנמצא בגוף בכמויות מזעריו-ת. כשהוא מתחיל להצ טבר
ברקמו-ת, הן אינן מסוגלות לתפקד
ואז זה מביא למחלה. זה יכול לפגוע
בלב, בכליות, במעיים.
• היכן זה פגע כך ז
#׳מהו יחסך אד המוות *
אני מתייחס אליו כאל חלק בלתי נפרד
מהחיים. עוד עשר שנים, פחות עשר
שנים — כולם הולכים בסופו של דבר.
• המוות !הקרוב מפחיד אותך ץ
אף פעם לא הייתי פחדן. גם לא
כשהייתי חייל במילחמת העצמאות והייתי
בסכנ-ת מוות מאוד מוחשית.
• ואינך חושש מבלתי גורע ץ
רק ו בו אחד אני לא
וחנה: שנהלוויה שלי יהיו
הדוסים המלוכלכים
האלה, אם כ׳ אני יודע
שאז זה כנו
לא סדיד אות׳
בכליות. זו היתד, ההתחלה. התיפקוד
של הכליות נפגע. אתמול עשו לי ניתוח
כדי לעשות דיאליזה.
• איך זה התחיד !שלחו לי כרטיס־חינם לבוא להרצות
בכינוס של החברה האמריקאית למדעי
הדגים, שהתקיים במיין שבארצוודהברית.
מקום נפלא. שהיתי בכינוס ואשתי, יהו דית,
באה לביקור. התנאים היו אידי אליים.
לא לקחתי את הכינוס ברצינות,
והתייחסתי אליו כאל כייף של חופשה,
אני רק יכול לומר לך בוודאות, ש הרופאים
אמרו לי :״עם המחלה הזאת
זהו זה. תוך שנה־שנתיים אתה גומר.״
היו לי -מצבים שהייתי מאושפז וחשבתי
שאו־טו־טו אני הולך, ואפילו לא הספקתי
לגמור את הספר. כשגמרתי, התקשרתי
מייד עם הוצאת זמורה ביתן. הסטטיס טיקה
היתד, נגדי. הרופא אמר שיש לי
רם מואב בביתו השבוע
יש שעות שאני חו שב: לעזאזל, נמאסו לי הכאבים
שמונה חודשים. רציתי להוציא את הספר
לפני שאמות. היו לי כמה משברים, והנה
הספר יצא לאור ואני החזקתי מעמד.
ניצחתי את הסטטיסטיקה.
• ומי שפחתך, כיצד קיכדה ה־מישפחה
א ת -מחלתך ץ
יש לי מזל שיש לי אשה יוצאת
מהכלל. זהו המפתח ליכולת שלי לתפקד
באופן נורמלי, כי אם יהודית לא היתד,
כזאת, לא יכולתי לחיו-ת חיים נורמלים.
אנחנו מתפקדים כאילו אחיה לעד, מתכ ננים
במשק. אני כבד לא עובד יותר,
רק עומד בחלון וצועק על בני עומר,
מחלק לו פקודות מה לעשות. אנחנו
נוטעים עצים שנאכל את פירותיהם רק
בעוד חמש שנים, ואני מתעלם לגמרי
מהעובדה שאולי לא אהיה פה. אבי רב
עם עומר כשהוא רוצה לגדוע את
עץ התות, למרו-ת שאני יודע שמאוד יכול
להיות שלא אראה אותו בפריחתו. אנחנו
חיים באופן נורמלי, מתוך ידיעה שמחר
לא אהיה פה. החיים שלנו כעת י-ותר
עשירים, כי אני בבית. אני אף פעם לא
עצוב. אסור לי להיות עצוב, אין לי זמן
להיות עצוב.
• שני ילדיך בני העשר, אמנון ורותי, מכינים א ת מצבך ץ
באופן מוחלט. אני חושב שזה מטריד
אותם, אך הם לומדים להתמודד עם ה בעיה.
אני חושב שזה קשה להם. אחרי
הכל, אבא שהם אוהבים הולד למות. זה
מציק להם, אך הם יודעים להתמודד עם
זה ולמדו לראות את הצדדים היפים.
רותי אומרת: כמה זה טוב שאבא עכשיו
בבית כל הזמן, ואפשר לראות איתו
טלוויזיה. לפעמים הילדים מקבלים את
זה יותר מדי טבעי. נסענו פעם עם עומר
להביא עיזים מאוניברסיטת תל-אביב.
בדרך חזרה הרגשתי לא טוב. אמרתי
לעומר: אם אני אתעלף ...אז הוא ענה:
בחייך, אבא, תפסיק לבלבל את המוח.
תגיד מה לעשות עם הגוויה. הוא הגזים
קצת, אבל אני לימדתי אותו להתייחם
כך אל המחלה שלי ואל המוות׳׳הצפוי.
#בפה אתה מוגבל עקב המה
לחץ אני לא יכול לעשות שום דבר פיסי.
פעם עוד יכולתי לעזור ליהודית במיטבה.
אחת מהנאות החיים שלנו זה אוכל.
אפילו את זה הפסקתי. אנחנו מומחים
באוכל סיני. כעת אני לא מסוגל, בגלל
הגב, לעמוד. אני סובל מחוסר נשימה.
אני חלש, קשה לי לשבת. אני עובד
אני תקווה שתהיה ל׳
גוויה ינה. את יודעת
שנרשמתי נתהווה
הגוויה, אנל מה לעשות
המילחמה ונקה אותי.
יש גוויות יותר צעירות
ויותר יפות ממני
בחצי שכיבה. את רואה את ד,״שמפניה״
הזו, שאני שותה? הייתי מציע לך להת כבד,
אלא שזה לא כל־כך טעים. אני
לא מסוגל לעכל מזון, אז אני אוכל
אותו בצורת נוזל. זוהי הדרך היחידה
ישבה אני מסוגל לאכול. כבר לא יכול
ליהנות יותר מאוכל סיני.
י #אגשים רכים איגם יודעים
כיצד לנהוג כאשר פוקד אסון א ת
חברם. כיצד נהגו חבריך ץ
הבית שלי מלא בחברים. כל הזמן
חברים, סטודנטים, קולגות. אני מאוד
נהנה מהקשרים עם החברים, אך ישנה
תופעה אחרת. כאשר הייתי בוס גדול,היו כאלה שטרחו לשאול לשלומי. ברגע
שהפסקתי להיות בום גדול, בגלל המחלה,
פתאום הפסיקו לשאול לשלומי. היה לי
יי ״א 1ל א פו ח ד מיתמווחי״
(המשך מעמוד )67
משבר די גדול בגלל זה. הייתי מנהל
מכון וולקני. בגלל המחלה נאלצתי להפ סיק
את עבודתי. עשיתי שגיאה ומיניתי
את הסגן שלי במקומי. הוא לא התייחס
אלי יפה-.חשבתי שלמרות שאיני מסוגל
לתפקד כמנהל, אשאר בצוות ההנהלה
ואכלתי קצת קש. ואז גיליתי למעשה מי
חבר שלי ומי לא. המחלה היא מסננת
טובה.
התפקיד הזה, של ראש־מינהל־מחקר־חקלאי,
היה בשבילי מין ייעוד. מאז
שעלה הליכוד לשילטון, החקלאות היא
קטסטרופה. היתד, לי הרגשה שאני יודע
איך לתקן הרבה דברים. התחלתי להזיז
דברים, זרעתי זרעים ויום אחרי שירדתי
מכהונתי הפסיקו להשקות את הזרעים,
וכל הנבטים הרכים קמלו. זה נורא כואב
• היו אנשים שניתקו
קשרים כגלד מחלתך?׳
איתך
כמעט שלא. היו כמה אנשים שהודו
שלא היה להם נוח. חששו לפגוש בנו,
אנשים שמחים בחלקם שפגע בהם אסון.
הם פחדו שהפכנו לאנשים עצובים, מלג־כוליים.
יש כאלה שזה קורה אצלם,
אצלנו זה לא כך. זה עד כדי כך לא
כך, שלפעמים קורים לי דברים מצחיקים.
באים אלי קולגות. סטודנטים, לתנות
לפני צרותיהם, ואני אומר להם: ריבונו
של עולם! אתם באים ל בכוח *לי?
• האס יעי ו־־מ־־ים שהפכו לג״
>יך פחות חשוכים?
לא באופן אבסולוטי. תמיד עשיתי
דברים שרצ תי לעשות. אף פעם לא
דחיתי. לא נהגתי לומר: את זה נשאיר
לעת זיקנה. תמיד נהניתי מהחיים. ביליתי
עם נשים יפות, השתדלתי למצות את
המכסימום מהחיים.
• האם הפסקת להתרגז, מהכרים
כמו חשבון חשמל גדול?
ממילא אף פעם לא התעסקתי בחש בונות
החשמל, אבל הסוד הוא להמשיך
לחיות כאילו אין סוף. להמשיך להתעסק
בדברים הנורמליים. למרות זאת, נש־החבר׳ה
בבית פותחים טלוויזיה ומקללים,
אני אומר להם: חבר׳ה, כעת זו הבעיה
שלכם לא שלי.
+האם חל שינוי כסולם הערכים
שלך?
השינוי שחל אינו מהפכני. חשבי על
אדם זקן בן שמונים. הוא יודע שימיו
קצרים והוא מסתדר עם זה טוב.
• האם אינך כועס, ממורמר,
שואל א ת עצמך למה דווקא אני?
למען האמת, לפעמים אני רואה כל
מיני בהמות המגיעות לזיקנה מופלגת,
ואני חושב לעצמי: לא היה מזיק אם
המחלה היתד, עוברת אליהם. אך ברצינות,
אל תשכחי שאני אדם יוצר. כמו
שאני ממש אינווליד, הצלחתי לכתוב
ספר. אני נהנה מהחיים. יש לי מישפחה.
אילו הייתי כבול לבית־חולים, אילו הייתי
ערירי, הייתי רואה את החיים אחרת. זה
משנה את כל המצב. היה לי דוד שהיה
חולה אנוש, היה ערירי, וחי לבד בחדר
עלוב. למזלי. מצבי טוב משל דודי. אני
מוקף במישפחה אוהבת, חיי מלאי תוכן
וענייו. במצבי אני. לולא היתד. לי מיש-
פחה, הייתי צריך להיות מאו־שפז בבית־חולים.
כ שאתה חושב על המוות עד
מה אתה חו שב?
אני מקווה שתהיה לי גוויה יפה. באמת,
מה את מחייכת ז אני נרשמתי, יש תחרות
על הגוויה היפה. אבל מה, המילחמה
דפקה אותי. בעיקבות המילחמה יש כעת
גוויות הרבה יותר יפות והרבה יותר
צעירות משלי. יש שעות, יש שעות שאני
חושב: לעזאזל. נמאס לי, יש כאבים,
אני כבר לא רוצה את זה. יש שעות
קשות שנגמר הכוח, אבל אז בא אחד
הילדים ומטפס עלי באהבה, ואני חי
באווירה הזאת של הבית. האווירה זה
המפתח. זה המפתח המאריך את חיי.
• אתה כו תכ כעת את סיפרך
השני, ספר ההמשך ל״זרמת חכמים״•
האס לא עוכרת כראשך
מחשכה שעליך למהר כדי להספיק
לגמור א ת הספר?
בטח, יחד עם זאת אני לא רוצה להו ציא
דברים שאיני שלם איתם. אני
פרפקציוניסט, וזהו השיקול הראשון
אצלי, לא השיקול של חוסר הזמן. אני
מניח שהספר השני הוא במצב שאפשר
להוציאו לאוו גם בלעדי, ועורך טוב
יצליח לעשות זאת. יש לי תוכניות לספר
שלישי, אבל אני לא חושב שאצליח
להוציא אותו לפועל. המחלה מתקדמת.
עד עכשיו הסתדרתי עם הכליות שלי,
אבל מאתמול אני זקוק לדיאליזה, ואי-
אפשר לדעת איפה זה יפגע בי היום
או מחר — בלב. במוח.
• הכנת תוכניות למישפחתך?־
לא, איני רוצה לתכנן את חייו של
אף אחד. מבחינה כלכלית דאגתי שהכל
יהיה בסדר, שיהודית, שנשארת עם חמשת
הילדים, לא תהיה מודאגת וטרודה בבעיות
כלכליות. איי מקווה שיהיה בסדר.
• יש הומור שחור, אנשים
מנכאים א ת מותם, כותכים צוואות.
מהו יחסך להומור הזה?־
אני יודע? היום אני חי, מחר אני
מת. את חושבת שזה מצחיק ז
• האם אתה חושב איזו הל־וו
יי ה אתה רוצה, או מה יהיה
כתוב על מצבתך?
לא. לא מעניין אותי מה יהיה אחרי
שאמות. לא מעניינת אותי ההלוויה או
המצבה. רק דבר אחד אני לא רוצה :
לא רוצה שיהיו שם הדוסים המלוכלכים,
אם כי אני יודע שכשהם יהיו שם. זה
כבר לא יטריד אותי. הדבר היחידי ׳שניתן
לעשות כדי למנוע מהדוסים לטפל בגו־פתי,
הוא למסור אותה למחקר. אנחנו
כולנו, גם הילדים, חברים באגודה להש תלות
וחרמנו את גופנו למדע. הגישה
שלי אומרת: אני חי היום, מחר לא
אחיה. אז מה שיהיה מחר לא איכפת לי.
מרואיין מואכ וספרו
״להספיק לפני המוות״
618
• אתה חושב לעיתים על חיים
אחרי המוות?־ על העולם הבא?־
מדוע המצאנו את העולם הב אי הייתי
מוכרח להיכנס בספר לנושא של גז יעה.
יש גן עדן של מוסלמים, שהוא הרמון
עם אלף נשים ויש גן עדן של יהודים,
שלומדים בו גמרא, ויש גן עדן של
הבראשית, שכל היום יושבים ומסתכליב
בו על עצים יפים ואוכלים פירות.
התחלתי לקרוא בתורה, והיה ברור לי
שגן העדן המתואר שם הוא גו עדן של
קופים, שאינם אנשים חושבים. ואז הת חלתי
לחשוב: כל החיים. כל השנים,
אדם ניסר. ליצור גו עדו כי האדם הוא
מיפלצת. הוא יצר לעצמו גיהינום על
האדמה וגם כשבני-אדם מתים הם הולכים
לגיהינום׳ כי רובם חוטאים. לכן האדם
המציא לעצמו גן עדן אחרי המוות, והרי
אין דבר מטומטם מזה, כי רק הטובים
הולכים לגן עדו. ואם רק הטובים, אז
סימן •שיש סלקציה, ולעשות סלקציה
לאנשים שעברו את גיל הרבייה, מה
הטעם? זהו ביזבוז, זה לא עובר לדור
הבא. לכן זה חסר טעם. ולכן צריך
לקחת את גן העדן של אחרי המוות
ולהעביר אותו לפני המוות, ואז נבטל
במחי יד אחת גם את הגיהינום שלפני
המוות וגם את הגיהינום של אחרי המוות
ולא יהיו יותר אנשים רעים. מה את
אמרת, איך הרעיון? זה הכל כתוב
בספר שלי.
• אידו כתבתאת הרעיץ הזה
לפני שחלית, היי ת כו תב אותו כאותה
צורה?
יכול להיות שלא. יכול להיות שהיום
אני חושב באופן יותר פילוסופי.
• שני ילדיך המאומצים, גילי
ואמנון, הם שחורים. מדוע אימצת
דווקא אותם?
מיוחד, אך הוא הרבה יותר משתלב
מנילי. נילי היא טיפוס מיוחד במינו. יש
לה הרצונות שלה.
• למרות שהיא ה ת חנכ ה
ביתך?
מהבחינה הזאת היא דומה לכל ילדי.
אך מפת־ע אותי איך שאנשים נלחמים
בתופעה הגורסת שההתנהגות היא תוצאה
של גנטיקה.
• הספר שלך ,״זרימת חכמים״,
עוסק ב גנ טי ק ה...
כן, הרעיון לכתוב את הספר הסתובב
אצלי בראש מאז . 1970 זהו ספר עם
הריון בן 12 שנה. אני גנטיקאי במקצועי,
ועוסק בהשבחת בעלי־חיים. לימדתי קור סים
בגנטיקה של האוכלוסיה, ונגעתי
בשאלת הגנטיקה באבולוציה של בני ד,אדם.
הייתי עסוק במילחמה נגד כופי
הדת.
• קופי הדע ת?
אם תרצי, אז גם קופי הדעת זה טוב.
הייתי ראש הליגה למניעת כפייה דתית,
ואירגנתי הפגנות בירושלים נגד הכפייה
הדתית. יחד עם זאת התעניינתי בנושא
ד,שרידה של עם ישראל. חשבתי על זה
כגנטיקאי, כשהיה לי ברור — ואני יודע
שאני לא מקורי בזה — שמה ששומר
,אותנו זה פער האיכות. אין לנו שום
דבר השומר עלינו בעליונות מפני אוי בינו,
לבד מהאיכות. מה שמחזיק אותנו
בחיים, בינתיים, הוא זה שמבחינה איכו־תית־חברתית
אנחנו עולים עליהם.
אחרי שנולדו לנו עומר ויעל. יהודית
לא נכנסה יותר להריון. רצינו עוד ילד
ולא הלך לנו. פנינו ללישכת האימוץ
ואמרו לנו: יש לכם שני ילדים, סתם
ילד לא ניתן לכם. אבל הם אמרו שיש
להם ילדה שאי-אפשר למצוא לה בית
בגלל הצבע שלה. הראו לנו את נילי.
התאהבנו בה ממבט ראשון ולקחנו אותה
הביתה.
• לא חששת מבעיות שיהיו
לילדה שחורה כ בי ת שכו הוריה
ושני אחיה הכוגרים הם לכנים?
החלטנו להתמודד עם זה, וזה לא נבע
מטעמים איזיאולוגיים אלא באמת ובתמים
בגלל שאהבנו את נילי. אמרנו ללישכה
שאנחנו רוצים עוד ילד שחור. כדי
שנילי לא תהיה יחידה מבחינת הצבע.
ואז נכנסת יהודית להריון, ובו־זמנית
טילפנו לנו מהלישכה שיש להם עוד
ילד עבורנו, שאמו יהודיה ואביו אמרי קאי
שחור. הלכנו לראות את הילד ולקחנו
אותו הביתה, וזהו אמנון, שהוא ילד
בלתי־רגיל. הוא ורותי, בתנו, הם בני
אותו גיל. אמה של נילי גם היא היתר,
יהודיה, ישראלית, ואביה היה אפריקאי.
• האם יש בעיות עם שני הילדים?
מבחינת הצבע. נילי היא שונה
מאוד, אבל זה קורה גם כשהילד הוא
יוצא חלציך. היא מאוד מיוחדת. יש
לה אופי משלה. אמנון גם הוא טיפוס
ב מואב
עם אריאל שרון
״ארגנתי הפגנות נגד כפייה דתית״
אך לא לעולם חוסן, ואיך שומרים
על האיכות? אם זה באמת נכון, אז
כדי שנשרוד צריך לשמור, ואפילו להג דיל,
את פער האיפות. אולם אמצעים
חינוכיים־סביבתיים אינם מספיקים, אז
צריו להשתמש בכלים, דהיינו בשיפור
גנטי. ברגע שהמחשבה הזאת תפסה
4אותי. חשבתי איך אני מפיץ את המסר.
ברור היה לי שאם אכתוב מאמר מדעי,
איש לא יקרא אותו. החלטתי לכתוב
דומן ולהגניב לתוכו את שטיפת־המוח.
גרתי אז ברמת־מוצא, ליד ירושלים.
אחי׳ אורי מילשטיין, הוא הסופר במיש־פחה.
אחותי, רחל מילשטיין, היא רקדנית״
הבטן של המישפחה, ואני המדען. אמדתי
לאורי: בוא נעשה ג׳וב משותף. נפתח
רעיון, נפתח עלילה, ואתה תכתוב. שנה
שלמה, למגינת רוחן של נשותינו, בילינו
את כל השבתות והחגים בצוותא ופיתחנו
* את הרעיון. לאחי אין פרנסה קבועה
כמוני? ,מהספר לא יכול היה להתקיים,
אז הוא נאלץ לעסוק בדברים אחרים,
.ואני הייתי עסוק בקידומי המדעי, והת חילו
להיוולד ילדים, ואני החלטתי לכתוב
לבד. אך מייד למדתי שספר אי-אפשר
לכותב בין הדברים.
בשנת 1976 נסענו לשנת־שבתון ב הוואי,
ובמקום לעסוק במחקר כתבתי
1את הספר. את צריכה לזכור שאין לי
השכלה ספרותית. אני חקלאי וההשכלה
שלי היא במדעי-הטבע. ישבתי וכתבתי,
^ גמרתי לכתוב, חזרנו ארצה. עברנו לגור
במושב, זהפצתי את הספר בין תריסר
ידידים. הסתבר לי שהספר דורש הרבה
עבודה. ובינתיים מוניתי כמנהל נזכון
וולקני, שהוא מוסד ענק המעסיק 1500
עובדים, וגם לעשות את זה וגם לכתוב
ספר לא בא בחשבון.
עד שפתאום היה לי מזל ופתאום חליתי
במחלה חשוכת־מרפא. ביולי 79׳ התברר
לי שתפסה אותי איזו מחלה נדירה.
\ המשכתי לעבוד, קצת נחלשתי, עד ש !
באפריל 81׳ היה לי משבר קטן. אושפזתי
ן ואז הרגשתי שבאמת הקץ מתקרב,
^ ושבזמן שנותר לי אני מוכרח לסיים
ן את הספר. במשך כתישעה חודשים זה
! היה עיסוקי היחידי. הפסקתי לצאת
מהבית. היה לי קשה ללכת, היה?י
קשה לשבת, אך בכל זאת הקדשתי בכל
יום חמש שעות לכתיבה
מהי מטרתו של סיפרך?
אידו אתגרים הצב ת לפניך כש י
שבת לכתוב ספר טעון חומר־נפץ
שכזה?
האתגר האינטלקטואלי היה לספק ל קורא
את מיטב ההיבטים הביולוגיים
והאידיאולוגיים של הנושא, שאפשר לק [
רוא לו ״יישום ידע גנטי לשיפור הגזע
^ האנושי״ .שלאנשים יהיה הידע שיש
לי. בצורה רציונאלית ולא אמוציונאלית.
זוהי המטרה האינטלקטואלית. ושנית, היה
לי אתגר ספרותי — לספר סיפור מעניין,
הפותח צוהר לחיים במדינת־ישראל ב שלהי
מילחמת יום־הכיפורים שפותח צוהר
לפחדים ולחרדות. גם יהדות ארצות־הברית
מעורבת בסיפור כי היא חלק אינטגרלי
מהמערכת של חיינו בארץ.
• כספר זיהיתי כמה דמויות
מהכוהמה שקיימות כמציאות. ה אם
גם הדמויות שד אנשי מערכת־הכיטחץ
הן אמיתיות?
שירתתי במילואים במישרד־הביטחון.
4ניצלתי את זה לא כדי לגלות סודות
1צבאיים, אלא לתת את הרקע האנושי.
שאלתי מהגיבורים שחיברתי הרבה מאוד
תכונות. הדמויות המישניות הן דמויות
שניתן למצוא להם מקבילים במציאות.
הדמויות הראשיות הן דמיוניות.
• רעיון הספר הוא כיצד לטפח
א ת הגזע הישראלי, שיגיע לדרגה
הטוכה כיו תר
תוך כדי כתיבת הספר, הגעתי למסקנה
שאני עוסק פה בשני מעגלים. המעגל
הקטן, שהוא ישראל, והמעגל הגדול,
שהוא הגזע האנושי, בגלל שהוא חיה
לא מאוזנת. הולך בדרך להשמד עצמי.
וכשאני אומר השמד, אני מדבר על
מילחמה אטומית שתשמיד הכל. אי-אפשר
להימנע ממילחמה כזאת.
• מדוע?
כי הקוף הראשון קפץ מהעץ ואמר :
אני רוצה להידמות לאלוהים. היתד, לו
ן דרך ארוכה כדי להגיע לאלוהים. הוא
היה צריך לאכול משני עצים, עץ הדעת
ו׳עץ החיים. משמע — וזו אינטרפרטציה
פרטית שלו. ואני הרי פרשן תנ״ך ידוע
— .הדרך מהקוף אל האלוהים דרשה
התקדמות או שיפור נדשני כיווני מסלול
— אינטלקטואלי, כדי שהאדם יוכל לייצר
שולחן, גלגל׳ פצצה, והתפתחות בתכונות
לאדם שיאפשרו
המוסריות־חברתיות,
להתמודד עם הטכנולוגיה שהמוח הגדול
•שלו יצר. המוח רץ קדימה, התקדם הת קדמות
עצומה, התכונות המוסריות־חב־רתיות
צלעו, וכך נוצר אדם עם מוסר
של קוף ויכולת ליצור פצצה.
מה קורה כאשר מתפתחות תכונות מו־קריות
ללא אינטלקט ז נוצרים מלאכים,
כי מלאכים אף פעם לא צריכים להיות
חכמים, רק טובים. ובכן, המוח התפתח
בקצב אדיר -מבלי שההתנהגות החברתית
תדביק אותו, והאדם לא הצליח להשתלט
עליו.
ראי כמה אנשים סובלים בגלל רשע
של אנשים אחרים 99 :אחוז של סבל
לא באים כמו פורס־מז׳ור מהטבע, אלא
מאנשים אחרים. רישעות. צרות־עין, הכל
בא מהאדם. ולמה כל הסבל? כי הסבל
הוא בסיסי וטמון בתוכנו. אנחנו חיה
עם שכל עצום, אך הרמה המוסרית שלנו
היא נמוכה, ולכן אני מאמין כי יצר האדם
רע מנעוריו.
במדינה פשעים
רצח רדיו־ אק ט־כ•
החשודה ברצח, שהועברה
להיסתבלות פסיכיאטרית,
ט־ע־גה שבעלה מקרין אותה.
״מקרינים אותי! אני רועדת בגלל זה
בכל הגוף. שמו לי גם משהו בקפה ד
הקאתי כל הבוקר!״
אנשי המישטרה וגם כמה מהעיתונאים,
לא הופתעו מהדברים שאמרה נעמי יהו־דאי,
החשודה ברצח בעלה לשעבר, לשו פט
שהאריך את מעצרה. הם מכירים
את סיפוריה אודות הקרנות רדיו־אקטי-
מחלוקת אם אביהן הוא חדיד הקשיש
או גבר אחר. הדירה שבה מתגוררות
האם ובנותיה בתל־אביב נמצאת מעל
למרכז התרבות. של הקונסוליה הבריטית.
הבניין כולו שייך לחדיד.
במשך זמן ממושך היתה נעמי פוקדת
לעיתים קרובות את תחנות המישטרה
בתל־אביב, כשבפיה סיפורים מסמרי-
שיער על התנכלויות ומזימות שונות של
בעלה נגדה. בין השאר היא סיפרה, כי
בעלה שלח לביתה מיזוודה, שבה היד,
חומר רדיו־אקטיבי מסוכן. לטענתה, גרם
חומר זד, להתייבשות החזה שלה, ולכל
מיני תופעות לוואי נוספות. אחרי הוחזקה
ששוחררה מבית־ד,חולים, שם
תחת שמירה צמודה, הועברה
• ומה עם האגדות שבל תינוק
הוא טוכ עד אשר החיים מקל4
קלים אותו?
אמרת בעצמד, אגדות.
• ומה עם הרעיון של המהפכה
הצרפתי ת שהאדם גולד דף חלק?
מבחינה ביולוגית, זה טימטום. אחת
הבעיות המרכזיות בחוסר־יכולתו של ה אדם
לטפל בבעיותיו. היא היותו כבול
לאידיאולוגיה, וכשעובדות החיים אינן
מתאימות לאידיאולוגיה, הוא נוקט במדי ניות
בת־יענה, בנוסח: דעתי נחושה,
אל תבלבל אותי בעובדות.
.זה אבסורד לחשוב שבני־אדם נולדים
עם אותו אינטלקט. המערבת הגנטית היא
הקובעת. אם את רוצה שוויון, אז כמובן
נוח לך להגיד שאנשים נולדו שווים.
ואלה הם בדיוק הדברים שאני מטפל
בהם בספרי. איני מאמין שבני־האדם
נולדים שווים, ואני מאמין שהמערכת
הגנטית היא אשר קובעת את האינטלקט.
אני מאמין שניתן להשביח את הגזע
בעזרת הגנטיקה.
• זהו רעיון נאצי.
תישעד, מתוך עשרה אנשים אומרים
לי את זה. זה מראה שהגישה של רוב
האנשים היא עם אמוציות כל־כד חזקות,
שהיא לא מאפשרת להם גיישה פתוחה.
הנאצים הובילו יהודים ברכבות לתאי־הגאזים.
זד, אומר שרכבות זה דבר נאצי,
ואסור להשתמש בהן. השבחת גזע זה
לא טוב או רע, זה כלי שמי שמשתמש
בו הוא טוב או דע. בספר שלי אני
מספר על סטאלין שביקש שיבחרו בש בילו
חצי מיליון נשים מהמובחרות ש בבנות
רוסיה, ויפרו אותן בזרעו, כי הוא
הגבר המשובח ביותר. סטאלין השיג כל
מה ששליט אחר בהיסטוריה השיג, אבל
הוא רצה יותר. הוא רצה שהגזע של
בני סטאלין יחליף את הגזע האנושי,
ומבחינה ביולוגית זה אפשרי. תוך כמה
דורות היו בני סטאלין כובשים את
העולם. אני מראה איך אפשר לעשות
את זה כשמשתמשים בגנטיקה לרעה.
• זה נשמע מטורף לחדוטץ.
למה מטורף י קחי לדוגמה את אידי
אמין. כמה נשים היו לו? את חושבת .
שמטורף כזה לא יכול היה להפרות
מחצית מנשות אוגנדה בזרעו?
• איך אתה מוכיח שימוש לטובה
כגנטיקה?
אם את עושה סלקציה בתנאים הומני טריים
לחלוטין, וגורמת לכך שתכונות
אנושיות, בעיקר של מוסר ואיכות, יעברו
בירושה, את כבר עושה בגנטיקה שימוש
לטובה. בסיפרי השני, שנקרא לונה, כי
הוא מתרחש על הירח, אני מתאר מדינה
שבה יושם רעיון האוטופיה הגנטית,
שהבסיס שלה הוא מדינה של אנשים
בעלי איכות, והרעיון שלד, הוא שיפור
רצוף של איכות האדם הן באמצעים
גנטיים, והן באמצעים חינוכיים. בסיפרי
הראשון, זירמת חכמים, אני מוביל לק ראת
זה. בספר השני אני משתמש בהנ דסה
גנטית, בייחורים, שזה מצב ישבו
את לוקחת מצמח אחד ועושה העתקים
ומשכפלת טיפוסים זהים. אני מוכיח ישכל
זה אפשרי.
• זה קצת מפחיד, לא?
הייתי מצפה ממך שתהיי יותר פתוחה
לנושא. למה מפחיד?
• כי מפחיד כ שמתערכים לטבע
בעכדדה.
גם לנתח בני־אדם ולהצילם ממוות זו
התערבות בעבודת הטבע. ככל שהמדע
מתקדם, ניתן לעשות איתו דברים יותר
מועילים. מי יכול לעצור את זה?
חשודה יהודאי אחרי הרצח
דקירות סכין בחזה ובבטן
ביות וכל מיני אמצעי־השמדה אחרים
המופעלים כלפיה, שאותם שמעו לא אחת
מפיה בעבר.
נעמי בת דד 51 נעצרה במוצאי־השבת
השבוע בביתה, בקומה הרביעית ברחוב
הירקון 140 בתל-אייב. בשעה 9בלילה
התקשר פרקליטה, עורך־זזדין דויד זעירא
מבני־ברק, שייצג אותה בהליך הגירדשין
מבעלה המנוח, למוקד המישטרה. הוא
הודיע על אסון, שכנראה אירע אצל
לקוחתו.
כשהגיעו השוטרים לבית, מצאו גבר
קשיש מוטל מתבוסס בדמו במיטבח. זה
היה קרלוב חדיד בן ה־ ,71 בעלה לשעבר
של: עמי— .א נוצה ב־קירות סכין רבות
בחזהו ובביטני.
נעמי עצמה נמצאה בחדר־השינה,
כשהיא מחוסרת-הברה. היא ניסתה להת אבד
באמצעות שני מיכלי־גאז ניידים,
המשמשים לפיקניק, שאותם הציבה בחדר
ופתחה את ברזיהס. אמבולנס לטיפול
נמרץ של מגן־דויד-אדום, שהוזעק למקום,
הגיש לה, טיפול החיאה ועורר אותה.
היא הוצאה מהבית בכיסא־גלגלים, הו עברה
להמשך הטיפול לבית־ד,חולים
איכילוב, ונעצרה בחשד לביצוע הרצח.
החזה התייב ש. עורך־הדין זעירא,
שאינו מטפל בפרשות פליליות, מינה
לחשודה את עורך־הדין מרדכי (״מוטי״)
שורר, שהופיע בדיון להארכת המעצר.
שורר, שביקש כי נעמי תיבדק על־ידי
כסיכיאטר, היה מעוניין שהשופט ישמע
את אשר יש לאשר, לומר. אחרי שהקשיב
לדבריה, השתכנע השופט גלין כי יש
מקום לבקשה. היא ציווה לעוצרה ל־15
ימים, שבמהלכם תועבר להסתכלות פסי כיאטרית.
נעמי
יד,ודאי נישאה לקרלום חדיד.
מיליונר יהודי ממכסיקו, לפני 16 שנה.
בני־הזוג חיו במכסיקו־סיטי, עד שלפני
במה שנים נתגלעו ביניהם סיכסוכים,
שבעיקבותיהם חזרה נעמי ארצה. בעלה
המשיך להתגורר מעבר לים, אך בא
לעיתים תכופות לבקר בארץ.
לנעמי שתי בנות, בנות 9ו־ , 12 שיש
חשודה יהודאי
סיפורי אימה
נעמי לתא בידוד בבית־המעצר המחוזי
באבו־כביר. לחוקריה היא סיפרה, כי
בעלה לשעבר בא לביתה כדי להרעיל
את בנותיה. החוקרים רואים בטענה זאת
את המניע לרצח.
החשודה נמצאת עדיין בהלם והחוקרים
מתקשים לדלות ממנה פרטים נוספים.
היא טוענת שאינה זוכרת מה קרה, ש בעלה
עדיין מנסה לפגוע בה, באמצעות
קרינה רדיו־אקטיבית ורעלים. כשנאמר
לה שהוא מת, ענתה :״יש לו אנשים
שממשיכים להקרין עלי!״
ד ז1
הרסת החומה שד בית ד״ן הערתה רנותוות את האיש שקנה את ביתו
המנווסם שר משה דיין בצהלה: אחו מששת בניו של עורה מעיראק
כ ת כצהריים, ליד בית מס׳ 11ב י
רחוב יואב בצהלה. סככת השומרים
סגורה. השער נעול. גבר נמוך־קומה, ב סוף
שנות הארבעים שלו, מוציא מפתח ו נכנס
לחצר. מערכת ההשקייה האוטומטית
אינה פועלת. הגן נראה עזוב. שקט שורר
בכל.
ביתו-לשעבר של משה דיין. בסככה
תלויה עדיין על הקיר רשימת המבקרים
שרשאים להיכנס אוטומטית לבית: אסי,
אודי, יעל, שימעון פרם, יצחק רבין ונוס פים.
שמו
של מנשה בר־שילטון אינו מופיע
ברשימה. הוא קנה את הזכות לפתוח את
השער ב־ 400 אלף דולר, שבועיים אחרי
שרחל דיין מכרה את הבית וקיבלה קרוב
ל־ 400 אלף דולר, ראו אותה השכנים חו זרת
לבית וסוחבת למכוניתה ארגז בקבוקי
קוקה־קולה שנשכח במחסן.
המלך מת, מיהו יורשו?
שווי ם יו ת ר
ו שווי ם פ חו ת
ך • שכרע, כשדוכולדוזרים של צ׳יץ׳
י 1הרסו את הקיר האחורי של גן הבית,
הורידו 250 מטרים מהשטח, הבין אולי ה־מישפטן
מנשה בר־שילטון שמה שהיה מותר
למשה דיין אסור לו. ראש עיריית תל־אביב
סיפר לעיתונאי, אבי ולנטין שדיין העניק
לו בזמנו את דרגת האלוף אישית ועל כן
הוא חש לו רגשי תודה וניסה למצוא מוצא
שיאפשר את הישארות הגדר. אך מוצא לא
נמצא, וצ׳יץ׳ שלח בולדוזרים שיחזירו ל עירייה
את מה שדייו סיפח לעצמו.
את העובדה שיש אנשים השווים יותר
־ ואנשים השווים פחות, למד מנשה בן־
שילטון עוד לפני 19 שנה.
בר־שילטון בן ה־ ,48 אחד מששת ילדיו
ן של בעל־גכסים מבגדאד, עלה ארצה בגיל
.17 הוא סיים סמינר למורים בירושלים,
והתגייס לצה״ל.
1תוך כדי שרותו הצבאי למד מישפטים.
זה היה בשנת , 1953 ומשה דיין למד עימו
באותה כיתה.
עד כאן סיפורו של בר־שילטון.
ידידים מספרים שבהיותו בן ,29 זכה
בר־שילטון בהזדמנות לקדם את הקריירה
שלו. שושנה זורנר, עולה מרומניה, סיפרה
לו שבבנק המיזרחי בקריית־גת, נלקחה
ממנה, ריבית בנקאית של 9אחוז ו־9
אחוזים נוספים כדמי־עמלה, שבעצם היו
ריבית סמוייה.
עורך־הדין הצעיר, שסיים את תקופת ה
דין
הצהרתי של הדיינים הרבניים על כך
שהאחיות הן יהודיות, וביטל את התביעה
שלו בבית־המישפט המחוזי. הממשלה לא
נפלה, ומנשה בר־שילטון ניצח.
אך כישלונו בפרשת הריבית הכפולה ב-
בנק־המיזרחי, שיכנעה אותו שאין לו סי כויים
להצליח בשטח המישפט הכלכלי.
באוזני הוא טען שאילו היה שם מישפחתו
אחר, אולי גם מיספר שנותיו רב יותר, הוא
היה זוכה גם בבית־המישפט העליון.
הוא החליט להתמחות בשטח ענייני גי רושין.
במשך השנים הוא הפך לאגדה. כל
מי שרוצה להיות בטוח שייזכה במישפט־גירושין,
פונה לבר־שילטון. שמו הולך ל פניו
כעורר־דין שמצליח להוציא את ה מכסימום
למען לקוחו, בלי לחום על הצד
השני.
הוא גם יודע לדרוש תמורה נאותה עבור
שירותיו. הוא נחשב ליקר שבין המישפט־
בו־שידמון דא הצריח במישבטים מה שמותר לדיין ־
כלכליים, אן מצליח במישפמי גירושין.
^בקהיליית הגרושים הנו שמו לאגדה
הקיר שהקים רב־אלוף דיין אחרי מיי
מת ששת הימים ושיבץ בו עתיקות. רק
אחר שהחומה הדקורטיבית, שגובהה מעל שלושה מטרים, הוקמה, הוא זכה בהיתי להקימה•
התמחות שלו במישרדו המפורסם של מיכה
| כספי, היה מוכן למערכה נגד מערכת ה *
בנקאית בישראל. בית-מישפט השלום ב ׳
תל-אביב ואחריו גם בית־המישפט המחוזי
הוציאו פסק־דין הצהרתי נגד בנק־המיזר־וזי.
הבנקים נתבעו להחזיר מיליוני לירות
ללקוחותיהם. מנשה בר־שילטון הפך לגי בו ר היום.
אך, הפרשה הגיעה בסופו של דבר ל־בית־המישפט
העליון, ובנימוקים פורמא ליים,
בוטל פסק־הדין נגד בנק־המיזרחי.
החזקים ניצחו. שלושת השופטים המחוזיים
גינו את שיטת הריבית הקצוצה וציוו לבט לה,
אך המדינה נבהלה מחוצאות פסק־הדין
והדברים נשארו כשהיו.
נים המתמחים במישפטי גירושין. אך ל מרות
זאת, הביקוש לשירותיו רב. הוא
הצליח לבנות לעצמו מערכת רחבה של
קשרים ומוניטין לא מבוטל. גרוש מרוצה
מעביר את המידע לגרוש בפוטנציה:
״אם אין לך שום דבר נגד בעלך גשי
לבר־שילטון, הוא כבר ימצא משהו.״
שיפוץ
כ ל לי
^ יוזמה לרכי שת הבית של דיין באה
מבנו, בן ה־ .24 הוא אשר לחץ על
אביו לקנות את הבית בצהלה. לא שלמיש-
פחת בר־שילטון אין היכן לישון. יש להם
דירה ברחוב פינקם בתל-אביב וקוטג, ב־רמת־גן,
אך הבית ברמת־גן נמכר לטובת
הבית בצהלה. בכסף זה בנוסף לירושה
מהוריה של אשתו, שיפרה, ולפיצויים ש היא
מקבלת מגרמניה נקנה בית דיין.
מנשה, שיפרה ורדית בת ד־ 11 וחצי ו איריס
בת ה־ 17 וחצי יתחילו בקרוב להס תגל
לאווירת הבית שאירח את גדולי ה עולם.
בינתיים הם עושים שיפוץ כללי,
צובעים קירות, דלתות וחלונות.
מנשה בן־שילטון מתכונן לפתוח בקרוב
את שערי הבית, ולהזמין את כל מי־ומי
במדינה לחנוכת מיבצרדלשעבר של משה
דייו•
המלך מת, יחי המלך החדש.
ל א טו בבכלכלה ,
טו ב בגירו שין
^ רכע שגים מאוחר יותר, זכה בר י
שילטון בניצחון אמיתי. בעיקבות
מילחמת ששת־הימים נתגלתה פרשה של
״ שוד אחיות תאומות מעזה. הסתבר שאמן
היתד! יהודיה. אך הן היו נשואות למוסלמים.
הרב דרעי מיפו, הביא אותן לתל-אביב.
אז התגלה שבעלה של אחת האחיות היה
קצין בצבא השיחרור הפלסטיני.
ביודהמישפט המחוזי בתל-אביב עמד
לפסול את ביודהדין הרבני מלהחליט בנ דון
ובכך לגרום להפלת ממשלה, אך בר-
שילטון שייצג את האחיות, הסתפק בפסק-
־ אסור דסתס ארס
מרסד זוהר ן
החומה נהרסה אחרי שבר־שילטון ירש את
בית דיין. מצפונו של ראש העיריה לא נתן
לו מנוח. בחייו איש לא העז להפריע לדיין, אך אחרי מותו הפכו כולם לגיבורים.
משה דיין בודק כד שבחומה. הוא
אסף פרינגים רבים של עתיקות, הביא
אותם אל ביתו ללא רשיונות וללא אישורים חוקיים. בתוך חצר ביתו, הקים דיין בית־
מלאכה להכנת עתיקות לייצוא. בתמונה משמאל בר־שילטון בודק כתובת בקיר.
החומה, שהוקמה בחצר האחורית של הבית, נבנתה לצרכי ביטחון, לאחר
מילחמת ששת־הימים והיא הוסיפה לחלקתו של משה דיין עוד 250 מטרים רבועים.
מטנסים ער הקירות
דמות -בשביד מוזז
(המשך מעמוד )5
זות חד־משמעיות לחלוטין, הם אומרים:
זוהי מלכודת.
!• עתה הם כבר מכינים את קו־ההגנה
הבא. מכונת־התעמולה של
מסשלת־בגין החלה השבוע בהפצת
גירסה חדשה: אין כל ערך לדברי
ערפאת. מכיוון שג׳ורג׳ חבש לא
יכיר בהם. ג׳ורג׳ חבש, מנהיג של
רסיס קסן, שאיבד את חשיבותו ב־מילחמה
זו, מתואר לצורך זה כ מנהיג
אדיר של מחנה עצום.
כאשר תתבדה בדותה זו, תימצא
אחרת. תמיד יש תועמלנים, תמיד
יש עיתונאים ופוליטיקאים המוכ נים
לשקר למען הכסף או הקאריי-
שבו נפלו יותר פד 300 ממיטב הצעי רים
על לא דבר. אריאל שרון זקוק
לכיבוש, כהשלמה למילחמתו, וכת נאי
להמשך הקאריירה שלו.
!• אם תתקבל בעולם ובישראל
העובדה כי אש״ף, הנציג המוסמך
של העם הפלסטיני, מוכן עתה ל שלום
של פשרה, לא יהיה בסופו
של דצר מנוס מהחזרת הגדה המע רבית
ורצועת־עזה לידי העם ה פלסטיני.
מכיוון שסיפוח שטחים
אלה לישראל הוא מטרתה *עליונה
והמקודשת של ממשלת־בגץ** ,ליה
מצטרפים עתה גם השוליים הסטו־רפים
של גוש־אמונים, הרי אין
בעיניה סכנה גדולה יותר מאשר ה שלום.
כאשר
הכוונה היא להביא
ל פית רון באמצעות מר
חץ־דמים, שום הכרזת־שלום
לא תעזור.
לא וגבונה צבאית!
כל ממשלה שפוייה היתה מק בלת
התפתחות זו בברכה. אם נות רו
לה ספקות לגבי הניסוח או ה משמעות,
היתד. שולחת שליחים
ישראליים* לבירור נוסף, או נע זרת
בפתווכחים בינלאומיים מוסמכים.
האפשרות לחסוך נהרות של
דם, במילחמה זו ובמילחמות הב אות,
היתד. ממריצה אותה למאמץ
קיצוני לבירור סיכויי השלום.
תחת זאת הגיבה הממשלה במ טר
של הכפשות, השמצות, סילו פים,
ואף שקרים גסים וגלויים,
שלא יכלו אלא להבאיש עוד יותר
את ריחה של ישראל בעולם. בטרי-
^ אשר יש סיכוי ברור לש *
לום־אמת, לא לשנה-שנתיים
אלא לדורות, הרי ההסתערות על
ביירות המערבית אינה אלא מר־חץ־דמים,
אורגיה של צימאון ל דם.
לגבי
האנשים בשדה, אשר עליהם
עלולה להיות מוטלת משימה זו,
שאין לד. תקדים בכל מילחמות
צה״ל, אין זו תיאוריה. זוהי מצי אות
נוראה.
על רקע זה גמלה החלטתו של
אלוף־מישנה אלי גבע, בנו של
אלוף ואחיו של אדם שאיבד את
עיניו במילחמד. קודמת. זוהי הח לטה
שאין דומה לה בתולדות צה״ל
כאשר חזה שווי ״קוד ישראל׳ ממישחקי
הגביע בסט־ו, התבוו שנסעו דשם זגבל׳
דדאוג לעמדת־שידוו במיגו ש, ושתקעו
ההגבלות הכספיות של השדרים
הישראלים לא פגעו רק באנשי ה רדיו.
המישרד, כפי שכונה מיבצרן
של מישלחת הרדיו והטלוויזיה ב ספרד.
התמקם בבניין מרכז־התיק-
שורת הספרדית ועלה לקופת המדי נה
8000 דולר. רשות־השידור איש רה
מישרד אחד בלבד.
נפילה הגדודה של אנשי
י י הרדיו בגביע העולם התגלתה
רק אחרי שהצוות הישראלי הגיע
לספרד. ראש־המישלחת ואיש־הרדיו
והספורט של קול־ישראל, גידעון
הוד, נוכח באיחור שיש לו אומנם
צוות שדרים, ואפילו שני טכנאים•.
אבל חסרה לו עמדת שידור. בלעדיה
יתקשה מאוד לדווח ארצה את מה
שאסף ועיבד.
הספרדים דרשו 2200 דולר עבור
כל עמדת שידור במיגרש. הארגנ־טינים,
לפני ארבע שנים, ביקשו
1000 דולר.
אנשי הטלוויזיה, ובראשם יואש
אלרואי, היו מודעים לסכומי הכסף
הרציניים.שהתגלגלו בהפקה כזאת.
איש רדיו ותיק ומנוסה, היד. צריך
לנחש שהוא עתיד לתת את
הדין על כך ביום מן הימים. והוא
אמנם נתן.
הנהלת רשות־השידור לא הס כימה
לאשר בדיעבד סכום של
חצי מיליון לירות עבור עמ דת
שידור לרדיו. בשיחה טל פונית
קשה בין השניים, הודיע לפיד
להוד :״תמצא בינתיים פיתרונות
בעצמך. כשתבוא ארצה ייעשו ה חשבונות.״
הנהלת
רשות־השידור כעסה על
ראש־מישלחת הרדיו לספרד, והטי לה
עליו את כל האחריות למחדל.
הוד, מצידו, הודה השבוע בשיחה
עם העולם הזה שהמיברק של ה-
__ כ מו
בוו ע ד־ ה פו ע ל
ף * זל ם של יושכי המישרד,
•יי׳ שזכה בכינוי נוסף ,״קן־הצר־עות,״
לא שפר עליהם. הצפיפות,
הדוחק, וזרם המידע שלא פסק מל הגיע,
הביאו למריבות ולהתפרצו יות
לא מעטות בחדר, שהיה צר
מלהכיל את כל האנשים שהצטופפו
בו. היו שתיארו את הצעקות שבק עו
מהקומה החמישית של בניין מר־׳-י
כז־התיקשורת הספרדית, כצעקות
של הקומה החמישית בבניין הוועד-
הפועל בתל־אביב.
מישלחות של רשתות הטלוויזיה
הגדולות של גרמניה ואיטליה,
קאריקטורה של רענן לוריא, שפורסמה בטיימס של לוג־
)1 ^ 1 ¥111
דון, מראה את אש״ף המוטל על הארץ, כשהשופט האמריקאי
מעניק לו את הניצחון, ששמו ״הכרה קרובה של ארצווזיהברית״.
קים עקומים של עורכי־דין מפוקפ קים,
ניסו אנשיה למצוא מיגרעות
בהצהרה החד־משמעית. השגריר
בפאריס, מאיר רוזן, המחלק את
זמנו בין מסיבות־קוקטייל ומיסע־דות־יוקרה,
הצטיין במלאכה זו, ש באה
להצדיק אה שליחתם של
מאות לוחמים ישראליים לקראת
מותם בביירות.
מעולם לא היה האזרח הישרא לי
נתון למערכה כד. מרוכזת של
שטיפת־מוח, כדי להעלים מעיניו
את הגלוי לכל: שהמילחמה המיו תרת
בלבנון, שנפתחה לשם השגת
מטרות מפוקפקות, הפכה עתה פשע
כלפי מדינת־ישראל. היא לא באה
להביא שלום, אלא למנוע את ה שלום,
שהוא עתה בתחום ההשגה.
מה מריץ את הממשלה ז יש לה
תמריץ מיידי ותמריץ ארוך־טווח.
• 1הממשלה כולה שבוייה בידי
איש אחד: אריאל שרון. מנוי וגמור
עיסו לכבוש את מערב ביירות, ב כל
מחיר, כמטרה בפני עצמה. כי
בילעדיה עלולה המילחמה להיר אות
לרבים בישראל כמיבצע־סרק,
* אורי אבנרי כבר הודיע כי הוא
מוכן לחזור בכל עת לביירות המערבית,
גס בשעה שאין שס הפט־קת־אש
יעילה, כדי להציג לערפאת
שאלות נוספות.
מבחינת אומץ־הלב המוסרי, העולה
על כל אומץ־לב גופני בקרב.
מעשהו של האלוף־מישנה, לוחם
מעולה ומפקד חטיבה קרבית
מוכיח לאילו
תוצאות הרסניות מביאה מדיניותו
של אריאל שרון, המנסה להשתמש
בצה״ל כאילו היה מכונה צבאית
של שכירים, ולא צבא עממי, המורכב
ממיטב הנוער.
הקרב עלי ביירות יהיה קרב אכ זרי.
לא יהיד. זה קרב מן הסוג ש אליו
הורגל צה״ל: קרב־תנועה ב מרחב
הפתוח, מילחמת־בזק להגנה
על המדינה. יהיה, זה קרב בעיר
מודרנית בנוייה לתיפארת, מיקבץ
של בתים רבי־קומות, שיהיה צורך
לכבשם בזה אחר זה, תוך הרם
נורא והרג כללי, שיכתימו את שם
ישראל בעולם לדורות רבים, ללא
תקנה. האבידות הישראליות ביל-
בד יימנו במאות, אם אף יותר.
כאשר אריאל שרון וחבריו מת עקשים
לערוך מרחץ־דמים זה מול
פני ההודעות הברורות של הצד
השני שהוא מוכן לשלום — מהווה
מעשהו של הלוחם אלי גבע תגובה
שפוייה, מוסרית ואמיצה.
הוא פנה במעשהו אל הציבור
הישראלי כולו. הוא הציג את ה שאלה
הפשוטה והנוראה :
דמות
כשכיל
ספרד: רגע אחרי ניצחון איטליה על גרמניה
חצי מיליון לעמדת שידור
הם עמלו במשך חודשים רבים בני סיון
להסביר ולשכנע את הנהלת
רשות־השידור ואת הוועדה הכלכ לית
שברשות כדי שיאשרו את הס כומים
האסטרונומיים כמעט, שדר שו
הספרדים עבור שידורי המישח־קים
והעברתם ארצה.
״ל א הגיע
אלי״
רדיו לעומת זאת, לא הכין,
• משום מה. את שיעורי הבית
לקראת מישחקי ספרד. גידעון הוד,
חברה המארגנת בספרד, שבו צויינו
סכומי הכסף האמורים, לא הגיע
לידיו אלא התגלגל בטעות לטלווי זיה.
מנהל
מחלקת־הספורם של הטל וויזיה,
יואש אלרואי, טען בתוקף
שהמיברק הגיע כבר בפברואר, ו הועבר
ישירות לרדיו.
״הבעיה היא אחרת,״ הוסיף אל־רואי
,״אנשי הרדיו לא עברו בכלל
את התהליכים המקובלים עם הווע דה
הכלכלית של רשות-השידור,
לאישור ההסכמים וקביעת ההחל טות.
הוד חשב שהספרדים יציעו
לו מכל טוב.״
שכניהם של הישראלים, התקשו
להאמין למישמע הטונים הגבוהים
והאנדרלמוסיה ששררה במישרד
הישראלי הקטן והצנוע.
המחדל של הוד הכנים גם את
שדריו, רמי יצהר ודני דבוריו, ל* -
תיסכול ומצוקה .״הם כמעט בכו>
כשנוכחו במצבם,״ סיפר איש טל׳ -׳
וויזיה ששהה עם הצוות. רמי יצ -יו
הר, שדר הספורט המעולה של ז
קול־ישראל, הצליח לנצל את קשריו
המיקצועיים בהיותו אחראי ליח£ -
סיס בינלאומיים באגודת-העיתוג£ -
אים. בעזרת עמית ספרדי הוא קיבל׳
קו שידור מהאיצטדיון ב־ 60 דולר £
בלבד וכך דיווח ארצה מסיביליה
ומברצלונה.
בארץ לא מיהרו לאשר גם את
ההוצאה הזו. אמר השבוע רמי
יצהר: אילו היו מאשרים לי סכום
של עמדת שידור אחת יכולתי ל שדר
36 מישחקים. אישור לעמדת-
* שידור התקבלו רק למשחק הפתי חה
ומישחק הגמר. כל יתר המיש־חקים
והכתבות היו תלויים בכושר
האילתור של השדרים.
דני דבורין וגידעון הוד, שישבו
בקן־הצרעות במאדריד, נעזרו ב קווי
הטלפון של הטלוויזיה. את
מירב מישחקי הכדורגל הם נאלצו
לתאר מחדר־המיטות בבית־המלון
שלהם, שם ישבו מול מסכי־טלווי-
זיה קטנים, הרחק מהאירוע עצמו.
ר מ או ת
ו טירו ףלש מו
ך * יד אלה תנאים בלתי-ניס-
י י בלים, שמקומם לא יכירם בשום
כלי־תיקשורת בעולם .״היתד,
זו התעללות,״ התבטא איש טלוויז־
טלוויזיה, ונאלצו להסתפק בטרנזיס־טורים.
לזכותם ייאמר שלמרות ה תנאים
הקשים הם הצליחו כלל וכלל
לא רע. שוחרי ספורט רבים
העדיפו לצפות בטלוויזיה ללא קול
ולהאזין לתיאורי שדרי הרדיו ה מעולים.
הביקורת הקטלנית בעיתונות
הישראלית על שדרי הטלוויזיה לא
פסחה על גידעון הוד. הוד, שהתפר סם
כשדר מעולה במישחקי גביע-
אירופה בכדורסל, התגלה כשדר
כדורגל גרוע. הוא אמנם בעל פי נות
קבועות ברדיו לענייני רכב ו תחבורה
ומוסיקה קלאסית, אך ב ספרד,
התגלה כחסר־אחריות וחסר
כושר־אירגון.
מוסיף אלרואי :״אמרתי לו בס פרד
שהוא חסר־אחריות, אם הוא
מרשה לעצמו לעולל מחדל כזה.
איד הוא יכול לקבל עליו אחריות
שהוא יודע שאינו יכול לעמוד בה !
ומי שנתן בידיו את האחריות הוא
שערוריה בפני עצמה. לדעתי הוא
היה צריך לארוז את החפצים ולחזור
ארצה.״
אלרואי הבטיח לכל המישלחת
לכתוב ״דו״ח ספרד״ חמור מאוד
על מעללי הוד.
צ ר חו ת
בטל פון
ף* תנ הנו תו של הוד בספרד
העידה על המתח שבו היה י שרוי. צוות עובדיו לא נהנה מה-
דאגה והעידוד שבהם זכה צוות ה טלוויזיה
מיואש אלרואי. על הוד
היה לדאוג לכל הסידורים ד״מינה־ליים,
כמו תנאי עבודה, קשר עם
הארץ, טלפונים, בתי-מלון וכל בעיה
אחרת המתעוררת במהלך ההפקה,
אך הוא התנער מתפקידיו, וגרם
לדמורליזציה נוספת בקרב אנשיו,
שהיקשתה על ביצוע עבודתם.
שדר זקוק למינימום של שקט
נפשי כדי שמעייניו יהיו נתונים
למשימה העומדת לפניו. באסם ג׳ע-
בר, שדר הספורט של קול־ישראל
בערבית, היה אמור לחזור מברצלו נה
למאדריד לקראת מישחק הגמר.
הוד היה אמור לדאוג לחדר נוסף
עבורו. כשהגיע ג׳עבר למאדריד,
התברר לו שאין לו חדר, בגלל הז נחה
ותקלות אירגוניות. אי־אפשר
היה כבר להשיג חדר בשום מקום
במאדריד, וג׳עבר נאלץ לישון על
ריצפת חדרו של דני דבורין, וגם
זאת אחרי התערבות תקיפה מירו שלים,
של אדמונד סחייק, ראש
שדר הוד
נכשל
יה ,״לוקחים שדר ונותנים לו ל שדר
מהטלוויזיה של בית־המלון,
והקהל חושב שהוא משדר מהמיג־רש. זוהי רמאות וטירוף לשמו.
אלרואי: אמרתי להוד בספרד
שהוא חסו אחרוה, אם הוא
מושה לעצמו ושרד מחדל
כזה! * הוו: לא אנתח
את הנה על הטלוויזיה, לא
אננס לרכילות, ני אם אעשה
נע ים !
זאת לא יה יה
איו אפשר לדרוש משדר להעביר
את המסר שלו בתנאים תת-אנוש-
.יים, או לתאר את ההתרגשות והמ תח
שבמיגרש אם הוא לא נמצא
שם ז״
צוות הרדיו היה מודע לכך ש בגלל
המילחמה בלבנון גדלה חשי בות
תיאורי המישחקים מהרדיו.
ישראלים רבים לא הצליחו לצפות
במישחקי גביע-העולם ששודרו ב
חטיבת־החדשות
בערבית. של חוסר־האירגון ואי־יכולתו
הוד להשתלט על העניינים עלתה
לרשות־השידור עשרות אלפי שק לים
— מחירן של מאות השיחות־הטלפוניות
לארץ שנועדו לפתור
בעיות פעוטות שהוד לא היה מסו גל
להתגבר עליהם.
צחוק רב עורר הוד בקרב כל
הנוכחים, שהקשיבו לאחת השי
חות
בין הוד ובין מפיק המישדרים
בארץ, שימעון וילנאי. אחרי מיש-
דבורין, ושבמהלכו
חק ששידר
הירשה לעצמו הוד להיכנס מדי
פעם לשידור ולתת דיברי פרשנות,
וזאת בניגוד לנוהל-העבודה שנקבע
מראש, הודה וילנאי לשני השדרים,
כשהוא מציין את שמו של דבורין
ראשון. הצרחות של הוד על ויל נאי,
על שהעז להזכיר את שמו
של דבורין, הידהדו בכל הבניין
כולו, לקול צחוקם וגיחוכיהם של
אנשי הטלוויזיה בחדר.
״ הי ה יו צ א
מהכלל״
ן * עולם הזה״ פנה אל הוד
ושאל אותו: גידעון הוד,
איר היה בספרד ן
״היה יוצא מהכלל. עשינו עבודה
גדולה וחשובה, והרבה יותר טובה
מתחנות אחרות, אפילו מהבי־בי־סי.
הכל היה בסדר. הדו״ח שאגיש יהיה
מאוד חיובי. מה שכתבו וטירטרו
בעיתונים נובע מחוסר-ידע והבנה.
״למרות שלא היו ברשותנו עמ דות
שידור, ולא יכולנו לשדר ישי רות
מהמיגרש, היה לנו רצון טוב
לשדר ועמדנו כמעט בכל ההתחיי בויות
שלנו. לקחנו על עצמנו ל שדר
שידורים ישירים ממכשירי
טלוויזיה, מה שנקרא ״אוף־טיוב״
שעמדו בכל עמדת שידור.
שדרים דבורץ, יצהר המוניר בעמדת־שידור
האשמות הדדיות
״הייתי במיפעלי־ספורט עולמיים
קודמים, אד בשום מיפעל עולמי
לא התגלגלו עוד סכומים אדירים
כאלה. הספרדים השקיעו מיליוני
דולרים והיו צריכים להחזיר לעצ מם
את ההשקעה.
//י ח סי ם
טו בי ם ״
ף ייתי בינואר במאדריד,
1 •//באתי לארגן את הדברים
ולשדר את הגרלת גביע־העולם.
מרכז התיקשורת היה אז בשלבי
בניה. לא היה ידוע באיזה צורה
נשדר משם, וגם לא נאמר לנו כמה
תעלה עמדת שידור. כאחראי לסי-
קורים וכראש־צוות, אני חושב ש הכל
דפק במאה אחוז.
״היו ימים שבהם עבדתי כמעט
20 שעות ביממה. אני אומר זאת כי
הביקורת לא היתד. הוגנת. לא קרא
במדוייק, שמעתי רק שתקפו את
הרדיו על דרך השידורים. אתם
היחידים שביקשתם תגובה על מה
שהיה בספרד. אף עיתון לא פנה
אלי כדי לשמוע את האמת מפי.
״לגבי הטענות בנוגע לצד האיר־גוני,
לי לא היתד. שום סמכות ל התערב
בעניינים האדמיניסטרטי ביים.
לזה דאגו מירושלים. זה
לא היד, ענייני.
״לא אפתח את הפה על הטלוויז יה,
כי אם אעשה זאת, לא יהיה
נעים. אני לא רוצה לדבר על איך
הם עבדו שם וכמה מהם היו צרי כים
להיות בספרד.
״תמיד יש מחלוקות על זמני
שידור. מה שהיה בין תל-אביב ו-
מאדריד אינו עניינו של אף אחד.
לא אכנס לרכיליות. אם הנושא לא
מיקצועי, בשביל מה צריך להיכנס
לזה ז מה שחשוב הוא, שהצוות עבד
בתיאום מוחלט, והיחסים בינינו היו
טובים.״
אדרוא עונה דמוויר:
מנהל־מחלקה אלרואי
״ק׳א ישר״
ן * ל צוות שידורי הספורט
ז ע בטלוויזיה, שישב בספרד כדי
לשדר את מישחקי גביע־העולם ב כדורגל,
נשפכו קיתונות של בי קורת.
היא הופנתה בעיקר נגד
השדרים, בספרד, אך לא נחסכה גם
מהאולפן בירושלים.
בשבוע שעבר הגיעה הביקורת
לשיא. שדר־הספורט של הטלוויזיה
בערבית, סולומון מוניר שהיה ב צוות
השדרים בספרד, הטיח מעל
דפי עיתון הארץ האשמות קשות
נגד התנהגות אנשי הצוות אליו ו אל
תפקידו.
כשפנה העולם הזה למנהל מח־לקת־הספורט
בטלוויזיה, יואש אל-
רואי, לקבלת תגובה, לא שש אל-
רואי להגיב, בטענה שבימים אלה
הוא מגויים בלבנון .״הכל נראה לי
שטויות לעומת מה שקורה שם,
כשאשתחרר אתן למוניר את המגיע
לו. המילחמה נגדו לא תהיה ב אמצעים
שלו, באמצעי-התיקשורת,
אלא פה, בבניין הטלוויזיה.
לא ישר .״האיש הזה כל־כך
לא מבין בענייני טלוויזיה. הוא
הגיע כמו אורח וניספח להפקה ש אנחנו
עובדים עליה משנת . 1978
אילו לא היינו שם, הוא לא היה
יודע מה לעשות. הוא היה כמו בו בית
אצלנו. איני מרגיש צורך ל בוא ולהתנצל על חטאים שלא היו
ולא נבראו.
״סולומון מוניר הוא אדם לא ישר,
בלשון המעטה. לבוא בטענות נג דנו,
אחרי מה שעשינו בשבילו,
זוהי שערוריה. מה שהכי מרגיז, הוא
כששאלו אותו מדוע לא חזר אר צה,
אם היה לו כל־כך רע, הוא
..הוא לא מבין!״
ענה שבשעה שבד. התנהלה מילהמה
בלבנון והיו נפגעים הוא לא מצא
לנכון לגרום למחלוקות. עכשיו
אין מילחמה? עכשיו לא נהרגים?
וזה שהוא מעביר את כל העניין
לפסים ערביים זה סקנדל.
״בניגוד לכל הטענות, היו חס רים
לנו אנשים. אילו היו לנו יו תר
אנשי־צוות, היינו עושים שי דורים
יותר טובים, כדי ללקט יותר
אינפורמציה. איד יכול מוניר למ סור
הצהרות כוזבות כמו שלבי־בי־סי
היו פחות אנשים מאשר לנו.
בי־בי־סי־ שידרו פי שניים יותר
מישחקים בסך־הכל ,52 וזאת מ־14
ערים ו־ 17 איצטדיונים, והם שידרו
בכמה שפות — בוולשית, סקוטית,
אירית ואנגלית, כך שחוסר־הידע
של מוניר מגיע למצב קשה.
• מס;;־ תענוגות .״בטח שיש
מה לשפר ולתקן. אין דבר שהוא
מושים, אבל בתנאים הנוכחיים
ההפקה הזאת עשתה מכסימום,
וזה התבטא בכך שהבאנו את ה שידורים
בלי אף תקלה אחת.
במשך כל 40 הימים. פעלנו באול פן
בירושלים בדיוק כפי שפעלו
תחנות אחרות בעולם. הבעיה לא
היתד. דני לונשטיין ואורלי יניב.
אין לי שום ספק שאילו מישהו אחר
היה במקומם, גם נגדו היו טענות
וביקורת. קיבלנו גם הרבה מיכוד
בי תודה.
״השאלה הגדולה היא אם הקונס פציה
הזאת נכונה. היו תחנות אח רות,
כמו איטליה, ששידרו רק את
המישחקים. לא היה להם אולפן ולא
פרשנים. אנחנו התחנה היחי דה
בעולם שהרשינו לשדר להתפ רץ
לתוך השידורים.
״ההתנגדות הגדולה לא היתר.
אישית נגד מוניר. הסידור היה
שהוא ייכנס לשידור רק בשעות
השידור בערבית. זו הפעם האח רונה
שעושים כזה סידור. אבל מ כאן
לבוא ולהגיד שקיפחו אותו,
זה חוסר יושר מינימלי!
״בעיתונים ניצלו את סיפורי מו־ניר.
ידיעות אחרונות כתב במא־מר־מערכת
על מסע־התענוגות של
אנשי הטלוויזיה. כששאלתי מאי פה
לקח את החומר, הוא ענה לי
שמסיפורו של מוניר בהארץ.
״את המישחק של גרמניה מול
אוסטריה לא אישרה ההנהלה ל שדר,
כי היה באותה שעה סרט
ילדים בערבית. ביקשתי ממוניר
שירים טלפון למנהל שלו, כדי שנו כל
לשדר. הוא לא הסכים. זה לא
היה חשוב לו. בשעות שהותר לו
לשדר, מ־ 18.30 עד , 19 הוא הרבה
פעמים לא היה כלל בעמדת השי דור.
מתוך 24 מישחקים ששידרנו,
19 הוא שידר מהמישרד, כפי ש עשה
צוות הרדיו, למרות שהיתה
לו אפשרות לשדר מהמיגרש.
״כבר בהתחלה אמרתי לו, שאני
לא רוצה שום דבר בערבית, כי
ידעתי שזה יפגע בשידור. שיש רק
מיקרופון אחד, וזה מצחיק אם פת אום
יפול גול, וישדרו אותו בער בית,
כשכל השידור הוא בעברית.
לא צריך לשלוח נציג כדי שיגיד
פאולו רוסי הכנים גול, אבל כנראה
לא רצו סיכסוכים עם מנהל־הטלוויזיה
בערבית. בעיני זה לא
הגיוני שבשביל שנייס-שלושה מי-
שפטים שסולומון מוגיר אמר, של חו
אותו לספרד. אבל אני לא אח ראי,
כי אני לא שלחתי אותו.״
׳דינה רנון !
> 91031
מאת מאיר תדנ 11ר
הבורס ה
הסקים
אוספים בזול ומחכים להסדו1״!״י^ם
אני רוצה לומר בכלה דכרים חשוכים ואו! אדה
אפשר לרשום. הכורסה מחסה להסדר בביירות. אם
יהיה הסדר, אז כל אלה שא׳ספו כשבועיים האחרונים
סחורה, יהנו כולם מחכים עם סחורה, ואם הם מחכים
והעניין בכיי רות יסתדר, יקפוץ השוק כעשרים
אחח. עוד מ שהו: אם תהיינה גזרות כלכליות, ואלה
שמטילים את הגזרות יקהו, ולא יתנו, תרד הכורסה,
דאט, אכל כטוח•
עד סוף אוגוסט אין מה לחשוש. ההנפקות הקטנטנות והענקיות
ידאגו לבורסה ברמה סבירה, מעין מעורב מוטה מעלה.
כרגיל במצבים אלה, אני מייעץ לכם לקחת טרמפ על המניות
העולות — לקנות בשער נמוד ולמכור בשער גבוה. לא אני
המצאתי את החוכמה הזו.
הציבור מטומטם
זהו ציטוט ישיר מדבריו של אחד מחכמי הבורסה: הציבור
מטומטם. שאלתי למה ז וקיבלתי תשובה, דווקא לעניין. תראה,
הוא אמר, בשבוע שעבר קנתה חברת זזרות, שהיא חברת־בת
של סולל־בונה, את מחצית הבעלות על מיפעלי-מתכת פרג, ושיל מה
תמורתם 850 אלף דולר, בערד 20 מיליון שקל.
יפה. עכשיו, כשכרע שעכר היתה, הנפקה של
תע שיות לכיש, הם מכרו לציבור רכע מהבעלות על
מיפעל שהוא למעשה מסגריה קטנה עד בינוני ת
המייצר אכוסים לרפתות. ה רב ע הזה נ מכר ככפול
מהמחיר של,מחצי ת מפעלי ״פרג״ ששווים פי שניים
מהמיפעד בלכיש. וככל זאת קונים, קונים הכל. אז
אני שואל מי המטומטם, אה ץ
מסי
מ ט ומט
גם לזה יש הוכחה. אומנם בצורה עקיפה, אבל עדיין נכונה.
בשיטפון הזה של ההנפקות קורה דבר מעניין: כדי לצאת
לבורסה, חייב המנפיק להיראות יפה, ואת המראה היפה הזה
צריך לרפד ברווחים נאים ועליהם כמובן לשלם מיסים נאים.
יש איזו תופעה מעניינת. רוב החברות שיוצאות בהנפקה הראו
רווחים נאים בשנת המאזן האחרונה 1981 בשנות המאזן
הקודמות היו בדרך-כלל הפסדים או רווחים קטנים יחסית.
מה זה אומר? שמייפים את המאזן. או שקודם הרוויחו יותר
ועל־ידי תרגילים שילמו מעט, או שהרוויחו מעט ובמאזן האחרון
הראו רווחים גדולים, כדי לצבור שרירים לקראת ההנפקה.
אני לכשעצמי נוטה לחשוב, ש מס־ההבנסה לא
עשה עכוהה מיקצדעית. פשוט אין לו מספיק כוח־אדם.
כגלל עובדה זו הם משלמים פחות, והשכירים
משלמים יותר, כרגיל.
אז מי דפק את מם־ההכנסה ,.ומסדר אחרי זה את ציבור
המשקיעים בהנפקה וגורף רווחי־הון עצומים על חשבון המטומ טמים
הראשונים ז מין
הלקוחות מערכת הבנקאות בארץ, היא אחת היעי לות
ביותר בעולם. וזה נכון. היא גם גדו לה
יותר מהמדינה שבה וממנה היא פוע לת.
שני בנקים ישראליים נמנים 100ה בנקים
הגדולים בעולם.
אם זה כך, שאלתי בנקאי בכיר, אז למה
דופקים את הלקוחות בארץ? כשלא ה בין,
אמרתי לו שאפילו מקורות בבנק-
ישראל, שביקשו להישאר בעילום־שם,
טענו שהבנקאים עושקים את הלקוחות.
לא תמיד, לא את כולם, אבל את חלקם
לפעמים. לא ייתכן, אמר הבנקאי. ייתכן
ועוד איך, אמרתי. למה למשל אתם גובים
קנסות מהלקוחות, בטענת-שוא שזה בשביל
בנק-ישראל, וזה מכחיש שקיבל את ה קנס׳
או טוען שקיבל רק חלק מהקנס שא תם
גביתם, או פשוט לקחתם יותר ממה
שצריך או מחייב החוק. אין דברים כאלה,
אמר הבנקאי. יש ויש אמרתי, ומה שחשוב
עוד יותר, יש הוכחות.
בקיצור, הבנקים ימשיכו להיות יעילים,
ימשיכו לגבות מאיתנו קנסות שלא היו
צריכים לגבות ובנק-ישראל ימשיך להישאר
בעילום־שם.
״מבחינה פילוסופית אתה צודק,״ אמר
לי מקור בכיר בבנק, גם הוא בעילום־שם,
פילוסופי כמובן.
הכל תכשיטים: בכולבו אופנה אחרונה!הוודו יאעלה
חבר טוב שלי חזר השבוע מארצות־הב־רית.
הוא הביא לי מתנה מקורית: לא איזה
מחשב או טלפון אלחוטי, או מקלף ביצים
קשות אוטומטי. הוא הביא קטלוג של
כולבו ניו־יורקי -לעשירים ולסתם דברים
משוגעים. השם: האמאשר שלמר, ברחוב
57 מיזרח . 145 אפשר להזמין בטלפון, ב משך
24 שעות ביממה. אני חייב לצטט את
הכולבו: ב״האמאשר שלמר אנו מאמינים
שלא תמיד הלקוח צודק — אך הוא אינו
חייב לסבול בשל כך.״ הכולבו הוא בן 134
שנה ויו״ר מועצת־המנהלים היא יאשר״
וגם זה חשוב.
בין הדברים המעניינים שהם מוכרים אפ שר
למצוא מיטודשמש הנעה עם השמש
מה יותר טוב מטבעת משובצת ביהלו מים
ו טבעת משובצת באבני־חן. כך, על כל
כל פנים, טוענות הבורסות לתכשיטים.
מתברר שהטבעות המשובצות ביהלומים,
שהיו באופנה בשלושים השנים האחרו נות׳
נעלמת. שוב אין רוכשים טבעת ל צורכי
השקעה אלא לנוי בלבד.
אל החדל שגוצר, חדרו עד
׳מהרה יזמים שהריחו א ת השוק
והתחילו לשווק תכ שיטים, וכעי־קר
טבעות ז!הב__ ,
׳משובצים כיהלו־מים
קטנים ואמי
חן זולות יחסית. ל *
אופנה התחילו ל1.
היכנס
רות וחצי יקרות,
שהמכנה המשותף
שלהן הוא צבעוניות.
אכני־חן אלה
נבדלות אחת מה שנייה
בצבען, בקושי
שדהן, כאשר
היהלום: הוא כראש רשימת ה אבכמה
שמות של אבני חן: טופז — אבן
נים הקשות.
יקרה מברזיל הצבעים הם חום בהיר —
האגדה, שהיהלום הוא הטוב שבידידי
שעון לעצלנים
השעה על הקיר
בסיוע של מנוע, המופעל באנרגיית השמש.
המחיר 4500 דולר. יותר זול הוא מחירו
של שעון־שולחן סיפרתי (דיגיטלי) לעצ לנים
ולכאלה ששנתם נודדת. המיוחד בש עון
שהוא גם מקרין את השעה המדוייקת
על התיקרה או הקיר, וכך אין צורך לסובב
את הראש. אתה פוקח עיניים והדבר הרא שון
שאתה רואה היא השעה המדוייקת.
והמחיר שווה לכל כים 60 :דולר.
אפשר למצוא שם שש-בש ״המקרר אותך
האשה, התנפצה. כל אבן־חן צבעונית הפי ׳ |
כה לאופנתית.
ועכשיו לעיקר: ישנם היום מרכזים ליי צור
אבני־חן סינתטיות, שרק מומחה ראוי
לשמו יוכל להבדיל בינן ובין האבן הא מיתית.
אז אם מישהי רוצה לקנות טבעת
משובצת באבני־חן, טוב תעשה אם לא
תקנה ״מציאה.״ והעיקר, תמיד צריך לב קש
תעודה על הקניה.
עכשיו בשביל ההשכלה הכללית, הנה
כשהמישחק מתחמם״ .פשוט, הוא עשוי
מפוליסטרין מוקצף, הצף על פני מי הב ריכה.
כל כלי־המישחק עשויים מאותו חו מר,
ואינם שוקעים במים — של הבריכה
או של האמבט. המחיר ממש׳מציאה 22.50 :
דולר. מי שרוצה שש־בש מתוחכם יקנה
שש־בש ממוחשב, כך תוכל לשחק נגד
עצמך וגם להפסיד. המחיר, כולל הסוללות,
100 דולר בלבד. זהירות, אינו צף על פני
המים.
מי שקצה נפשו בשש-בש יכול לקנות
קלפים ממוגנטים, עם שולחן תואם, טוב
לחוף או למרפסת. המחיר 26 :דולר. לקי נוח,
תחנת מזג-אוויר אלקטרונית, המראה
את מעלות החום בפארנהייט וצלסיוס, ב בית
ומחוצה לו! את כיווני הרוחות ומהי-
רותן במיילים וקילומטרים ! את הלחץ ה ברומטרי
באינצ׳ים ומיליברים ! אזעקה מו פעלת
כאשר נמדות מעלות חום גבוהות
במיוחד, או להיפך, נמוכות במיוחד. כולל
הוראות הפעלה, במחיר המצחיק של 795
דולר, במישקל של 7קילוגרם. בגליון הבא
חפצים נוספים.
צהבהב — כחול — ורוד ושקוף. קווארץ
— אבן זולה בצבעים סגול — צהוב —
ורוד. איזמרגד — מדרום־אפריקה וקולו מביה.
הצבע ירוק־דשא. ספיר — בצבעים
כחול — כתום — ירוק — צהוב — לבן.
אודם — אבן יקרה בצבע אדום. אקווה-
מרין בצבע כחול-ים. ויש עוד רשימה ארו כה,
כולל אבן־אילת ואחרות.
כמעט שכחתי. האופנה החדשה
מדגישה א ת אי־הסימטריות של
ה טבע ת או התכ שיט.
ו המניות דא ודו
אני חייב למען הסדר הטוב -ומאות אלפי
קוראי ידיעות אחרונות להעיר לראש מדור
השקל שלך באותו עיתון על העוולה ש הוא
גורם למניות מסויימות ולדולר. ובכן,
בעמוד הראשון של מוסף השקל שלך של
יום השישי האחרון, נאמר שהדולר עלה
ביותר מ־ 4אחוז וגם מוסבר מדוע ולמה
קרה הדבר. להסבר היה מקום, אילו באמת
קרה מה שנכתב. האמת הצרופה היא, ש בשבוע
האחרון לא עלה הדולר כלל. להי-
פך, הוא ירד, ירידה שהיא הגדולה ביותר
מאז תחילת השנה.
גם בעיתונות, כמו כענפים אח רים,
מקובלת התמ חו ת על פי
נושאים• האי ש אשר על הכורסה
ב״ידיעות אחרונות״ הוא אולי ה
פזוב ככת בי הכורסה, ולכן ראוי
לקרוא א ת דיווחיו ב ת שו מ ת לב.
אכל כאשר על הכורסה כו ת ב זה
שכתב על הדולר! ,הדברים שונים.
הוא כתב למשל על ״המניות ה מאכזבות״
של השבוע, שסה ש
איפיין אותן הוא ירידה שבועית
של כ 50 אילו היה טורח ושואל
לסה, היו מסבירים לו שהירידה
היא ט כני ת כלבד, כי כחלק
הארי של ר שימת המניו ת המאכזבות
חילקו ה ט בו ת של ס אה אחוז,
ולכן ירד שערן, אך הן ב ה חל ט לא
מאכזבות. הלוואי בל שבוע ירי דות
כאלה כ ע קבו ת חלוקת הטבות.
המסקנה:
גם ב עי תונו ת צריך
כל אחד לעסוק כ שיטחו.
אדחוטו• הצמרת
נפלה לידי רשימה מעניינת מאוד. הנה היא: נפתלי בלומנטל מכור, גרשון רוזוב
מגיבור, אהרון גניש הקבלן, זכריה דרוקר של דרוקר, ארנסט יפת של בל״ל, אהרון
מאיר של בנק־המיזרחי, שלמה אליהו מהביטוח, מנחם וובר מבנק־הספנות, לשעבר,
ועוד כמה שמות מעניינים וחשובים. המשותף לכל אלה — מכשיר טל פת אלחוטי
במכונית, שממנו אפשר להתקשר לכל מקום בעולם ולקבל שיחה מכל מקום בעולם.
הצד הטכני פחות חשוב, המחיר מעניין.
ה מ חי ר למכשיר הוא 2370 דולר, כערך 61606 שקל ( 616 אלף
לירות) .דמי־שירות 90 דולר לחודש. בל פעימת מונה חצי דולר. צע2־
לעשירים מלידה, ולאלה שמנהלים חכרות־ענק.
תה נמס עד הקרח
השקה של 5טבביס
טבעי נמס מיד במים קרים טעים מחור. ומרענן
תענוג לא יקר 5 -כוסות
בשקית
חדש בישראל
106)116211
צ\11
ויסוצהי
76ע מ 1די0
ה׳ אב
שנה 46
המחיר 30 :שקלים (כולל מ.ע.מ).
מזכירתו של שגואל תמ יר
שהורשע ושוחרר גג א סוו -
בעלה
ג׳ניפר
צנטנר