גליון 2344

טרמפ לאום•
תכנית בנק לאומי שמלווה את החייל שלך וגם מכינה אותו לחיים האזרחיים
יש לך בן או בת בגיל גיוס עזור להם
לתפוס ״מרמם לאומי״.
״מרמם לאומי״ — התוכנית
החדשה של בנק לאומי המיועדת
לחיילים, ובאה לענות על צרכיהם
המיוחדים של החייל והחיילת מיום
הגיוס, לאורך כל תקופת השרות
ועד יום השחרור.
איך תופסים ״מרמס לאומי״
תן לבנך עצה טובה — לפתוח
חשבון עובר ושב על שמו עוד
בטרם התגייס, לחשבון זה יעביר
צה״ל את משכורתו החודשית.
חשבון זה יזכה אותו בכרטיס
כספומט ובשרשרת הטבות, הנחות
והלוואות ויעמיד לרשותו ״מרמם
לאומי״ עד יום השחרור.
מיום הגיוס
״מרמס חינם״ — הבנק ינהל את
חשבונו ללא עמלה במשך כל
תקופת השרות.
מתנות לטרמפיסטים — עם
פתיחת החשבון שי חינם — תיק
כלי רחצה מהודר ונוח שישמש
אותו בכל תקופת השרות.
ולמתגייסות אפשרות בחירה —
תיק כלי רחצה או ספר לטיפוח החן
והיופי — ״יופי של חץ״.
״טרמם לעתיד״ — תכנית
חסכון מיוחדת לחיילים .״כח
לחיילים״ .הבנק מעמיד לרשות
החייל הלוואה מיוחדת להשקעה
בתכנית זו. כשבנך ישתחרר
מהשרות יעמוד לרשותו סכום כסף
נכבד שיסייע בידו להגשים את
תכניותיו.
לאורך כל השרות
לאורך כל תקופת השרות יהנה
החייל מפנקסי שיקים חינם
ומכרטיס כספומט. לרשותו מעמיד
בנק לאומי 170 מכשירי כספומט
וש.ב.א מקרית שמונה ועד אילת.
וכן 387 סניפי קבוצת בנק לאומי
בכל רחבי הארץ, מה שנקרא —
״טרמם לאומי״ בכל פינה.
״טרמם עדיף״ — אפשרות
למשיכת יתר בחשבון שיקים בגובה
משכורתו הצבאית החודשית.
״בטרמפיאדה״ — עיתון מיוחד
של תוכנית ״טרמם לאומי״ ,להנעים
את השירות.
׳שדמם בידור״ — מדי פעם
יודיע הבנק על הנחות בארועי
בידור וקנית מוצרים לחברי ״טרמפ
לאומי״.

ואחרי שלוש שנים כשבנו עומד
להשתחרר מעמיד הבנק לרשותו
הלוואה מיוחדת בגובה מענק
השחרור(כיום כ־ 7,000ש׳) או
הלוואה כפולה מגובה מענק
השחרור אם ישקיע את מענק
השחרור בתכנית חסכון.
הכנסו לבנק לאומי ושאלו על
התכנית ״טרמם לאומי״.

התוכניזז שמשרתת אותך עד השיחרוד

בנק לאומי

כתבת הסוער הק־דמ־ :

כתבתהשער האחור־ :

ע רי פתרא שי ם
מידהמת הלבנון מסתבכת והקשר
סביב ישראל מתהדק. גילויי
העולה הזה: על תוכ־ניותיו
החדשות של
ו * שר־הכיטחץ ועל ה־מתרחיט
בממשלה.

בגל־־ץ

״דיווח״
קור ז ז ׳ יייי
העורך הזוטר אבשלום ׳1־ ׳
דרמטכ״ד על חבריו.
התוצאה: יצחק בן־
נר הושעה, דן שילץ
הודח* מי הבא כתורץ

ההליכים של הח כ
הליכי־־הגירושין המהירים של ח״כ
חרות הצעיר מיכאל קליינר הפכו
לשיחת היום ככניסת.
העול הזה מגלה מה
עמד מאחורי השכר כ*
מיש פה ת קל יי נר.

* ,,העולם הזה׳ /שכועדן החדשות הישראלי. המערכת וה מינה דה: תל*
אכיב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורד
הראשי: אורי אכנרי * עורף־תכנית: יוסי שנץ. רכזי מערכת:
שרית שי שדמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי מוטוכיץ וגיורא נוימן
צלמי מערכת: ציץ צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סיטץ. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ד :״העולם: הזה״
כע״מ. הדפסה :״הדפוס החדש״ =ע״מ, תד־אכיב. הפצה ״גד״ כע״מ

כל ילד הנהרג עתה בהפצצה בביירות.
כל ילד הנקבר תחת עיי־המסולת של
בית מופגז, נרצח בידי עיתונאי ישראלי;
הטייס והתותחן ממלאים פקודות. אולי
יש בליבם פיקפוקים מוסריים. אך רק
יחידי־סגולה, המורמים מעם, כמו אל״מ
אלי גבע, מסוגלים להסיק מסקנות מוסריות
קיצוניות. אדם נורמלי הולך בתלם,
קורא עיתונים וממלא פקודות.
אולם איש אינו נותן לעיתונאי —
— בישראל — 1982 את הפקודה לשקר. איש
ן אינו מכריח אותו להדפיס את שיקרי
| הזולת, מבלי לחשפם, אין מחנות־ריכוז
לעיתונאים יהודיים במדינת־ישראל. איש
לא יוכל אי־פעם לטעון: הכריחו אותי
״-לכתוב כך.

כ תי ש ת
י ל די ם

מדי כוקר מודיעים כי ״הופצצו והופ־גזו
קיני־מחבלים במערב־ביירות.״
כל עיתונאי הכותב כך יודע שזהו שקר.
+קודם כל, למחבלים אין ״קינים״ .קינים
יש לחיות, לציפורים• לבני־אדם — הטובים
והרעים — יש בתים, מישרדים, עמדות,
מיפקדות.
אך לא זהו העיקר.
העיקר הוא שכל נער־שליח בעיתון
יודע כי ״המחבלים״ פינו מזמן את כל
מיתקניהם הקבועים במערב־ביירות. ראשי
אש״ף מחליפים את מישרדיהם מדי יום,
ויחידות אש״ף משנות את עמדותיהן בלי
הרף. כל אלה נמצאים במצב של דריכות
עליונה. הם חוששים מפני פעולות־קומנדו
ישראליות מן הים, האוויר והיבשה, ויודעים
כי הישראלים עשויים לנסות לחטוף
11 או להרוג את המנהיגים. הם יודעים כבכל
רגע יכולה להתחיל הפגזה או הפצצה.
ובעיקר: שבכל יום יכולה להיפתח ההסתערות
הגדולה. על כן אין הם יושבים
בעמדות סטאטיות או במישרדים קבועים.
ביקרנו במערב־ביירות במישרדו של
דובר אש״ף, מחמוד לבדי. זאת היתד,
דירה ריקה, שלא היה בה דבר מילבד
שולחן אחד ושלושה כסאות. אין ספק
שלמחרת היום כבר שכן ״המישרד״ במקום
אחר.
לכן. מי שמדבר על הפצצת ״קיני מחבלים״
או ״מיפקדות מחבלים״ פשוט משקר.
הפצצות נוחתות על ראשיהם של אזרחים
— נשים, גברים, ילדים, זקנים. זהו הרג.
פשוטו כמשמעו. זהו רצח.
אין לו שום תכלית צבאית. להיפך :
כל מי שיודע משהו על תולדות המיל-
חמות האחרונות בעולם יודע כי הפצצה
והפגזה אינם מורידים את מוראל חנפי
געים. אלא להיפך. הבליץ של לונדון
,ליכד את הבריטים, והגביר עד למכסימום
את השינאה הלוהטת שלהם למרצחים
הגרמניים. כך קרה גכ 1בערי גרמניה.
כאשר הושמדו מן האוויר על־ידי.בעלות-
הברית. דיעה נחרצת של כל ההיסטוריוהעולם
הזה 2343

נים היא שהפצצות אלד׳ לא תרמו דבר
לנפילת המישטר הנאצי, אלא להיפך —
ליכדו סביבו את העם הגרמני עד הרגע
האחרון ממש•
בעיני העולם. החיזיון של סטאלינגראד
בביירות אינו לעתיד. ביירות המערבית
כבר הפכה בעיניו סטאלינגראד. בעוד שעיתונאי
ישראל מדברים עד ״כתישת״
העיר. העולם מדבר על השמדת־עם.
בעיוורונם הנורא מתלוננים עיתונאי ישראל
על האנטי־שמיות של כל כלי־התיק־שורת
בעולם, ושל כל הדיפלומטים הזרים
הנמצאים בביירות. אין הם מבינים כי
כל אדם נורמלי, שאינו שטוף־מוח לחלוטין.
מוכרח לראות את הדברים כך.

או ת יו ת
של ד ס
החטא הקדמון של עיתונאי ישראל
הוא השימוש במילה ״מחבלים״.
אפשר לקרוא בשם זה חבר בחוליית־חבלה.
היוצאת למשימת־פיגוע. לצורך זה
נועדה המילה מלכתחילה, כאשר הומצאה
על־ידי משה דיין, שלא רצה כי הפידאיון
הפלסטיניים ייקראו בתואר ״חבלנים״ .המקובל
גם בצה״ל.
אולם בהסכמה אילמת בין העיתונאים,
הורחב המושג בהדרגה. תחילה נקראו
כך כל לוחמי אש״ף. אחר־כך הורחב
המושג על כל אנשי אש״ף — דיפלומטים,
פקידים. חברי־מוסדות מחנכים בבתי-
הספר שבהנהלת אש״ף, רופאים ואחיות
במיתקני הסהר האדום הפלסטיני. כולם
,.מחבלים״.
אחר־כך, בניצחון נדיר של שיטת שטיפתה,מוח,
הושם מושג זה גם בפי זרים.
אפשר לקרוא בעיתוני ישראל כי המלך
פאהד, למשל ,״קרא למחבלים לצאת מביירות״
,או ש״ד,סנטור צ׳ארלס פרסי דיווח
על פגישתו עם נציג המחבלים״ .פאהד
דיבר על אש״ף, וכך עשה פרסי.
מכאן התפשט המושג על כל בני העם
הפלסטיני. מפציצים ״מחנות־מחבלים״ ,כשהכוונה
היא למחנות הפליטים הפלסטיניים,
שבהם ממוקמים (ואולי גם לא) לו־חמי־אש״ף.
העיתונאי
רק כותב. הוא חף מפשע.
הוא מעלה אותיות על נייר. אך כאשר הוא
נותן יד לדה־הומאניזציה שד עם שלם,
הוא מפקיר את דמו של עם שלם• מי
כמונו, היהודים, יודעים זאת. קרא ליהודי
״תת־אדם״ ,והתרת את דמו. קרא לפליט
פלסטיני ״מחבל״ ,והפקרת אותו להפצצה,
להפגזה. לגירוש, לשלילת אנושיותו.
בכל עיתון יש קרן־אור בדמות עיתונאי
זה או אחר. אך כל עיתוני ישראל, בלי
יוצא מן הכלל (מילבד שבועון זה) נתנו
יד לתהליך נורא זה. הם עושים את מלאכתם
רמייה. הם שוטפים מוחות, תחת למסור
מידע. חורבות ביירות, על גוויות הנשים,
הגברים והילדים הקבורים תחתן, משמשות
להם כאנדרטה.

;.אשור להס לוי׳מע!׳

כישלון התעמולה

אחיהם הוא יועצו הבכיר של ער
פאת. ג׳וכראן וסל ימאן שקור מהכפר
סח׳נץ שבגליל אומרים כ*
ראיון להעזל ם הזה :
אסור לאש ״ף להיכנע
1י 1 *1בביירות. שיילחמו עד
הסוף י

כישראל קוראים לזה הסברה, וטוענים
שמילחסת־הלכנון הוכיחה
את כישלונה, ואולי דרוש שר. האמת
היא שתדמיתה שד ישראל
נפגעה למרות מכונת התעמולה
המשוכללת — מדוע? העולם תזה
מנתח את המראות 4
ואת הקאריקטורות ״
שראו אזרחי המערב

השבוע הו1שיו1י

איש היערזת
מרדכי רובין יושב על ׳סמל הנאשמים
כחשוד כשיתוף פעולה
כמעשה רצח אכזרי.

הוא מכונה איש היע־רות,
כגלל אהבתו ד־טבע•
כיצד הסתבך?

141 לח

רצח

גופתה של החיילת צילה זהבי נמצאה
כפרדס. היא נרצחה. המיש•
פחה דוהה את גירסת
המישטרה הצבאית.
מי רצח את החיילת?

פחיה1וכ ל
הצעקה האחרונה מ־ניו־יורק
— כל שקית
א־שפה הופכת להיט
אופנתי. אחרי השימוש
אפשר להכניס ד־כיגדי
הפלסטיק

הזבל,
ולזרוק הכל.
שי דו רי ם

גוויה ע ד

5ג ב רי ם

ה ג לי ם

! שוודית

גופתו של מכלוף אבוטבול
נמצאה צפה על
פני המים בנמל וא
לנסיה שבספרד. חפציו
נותרו עד הרציף.
כיצד הוא
טבע? האם
היה
זה רצח?

האונס הקבוצתי הוא
תופעה שכיחה כסופי־השבוע
של הקיץ. פרק
נוסף כסידרה עד האונס
דוקטורנט ל־קרימינולוגיה

מסביר
סי הן הקורבנות

הורוסקופ
— מזל אריה
עולם קטן — השוק

ק בו עי ם:
כמדינה תשקיף
יומן אישי — גאון ונדיב וכיפה,

האירופי,

שונא הערבים, האלוף הטוראי והטרגדיה
של לובה 11 הנדון — עדהנהר הגדול

קטעים
מה הם אומרים
א ניטים בלונים פורום מיכתבים תשבץ

הפיקניק נגמר. הלבנונים ככר מפגינים
איכה כלפי חיילי צה״ל כ־מחסומים.
הם ככר אינם ׳מאמינים
שישראל באה כדי להציל אותם.
חכר פרלמנט אומר :
כל שילטון שאתם
תשאירו — יסולק:

זימבאווה וקניה

אנשים כעולם
השבץ עוכר ושב
רחל מרחלת
לי לה לו
זה היה העולם הזה שהיה -
מלכותו של ד״ר ישראל אלדד

54 נמר של נייר — ארץ ישראל 50 שידור
מדריך שידורים -ישראל וירדן 59 00 קולנוע 62 לילות ישראל 73 אתה והשקל 74 ספורט

מארמון הנשיא בבעבדה, ושמיר

שרון

גור ש מן הבית הלבן אחרי ש ספג נזיפה

הסבדנות פוקעת
מיליונים ברחבי העולם קראו את
הסיפור, אם כי באיחור של כמה
ימים. בסופו של דבר הגיע גם
לידיעת, האזרח הישראלי.
הדברים אירעו ב־ 21 ביולי. מבלי
להודיע על כך מראש, ומבלי לבקש
רשות לכך. פרץ שר־הביטחון, אריאל
שרון, לארמון־הנשיאות בעיירה
בעבדה, הסמוכה לביירות. הוא היה,
לפי התיאור של העיתון הצרפתי
לה מונד ,״מוקף בגורילות שלו״.
לדברי אותו עיתון, אמר שרון כי
בא כדי ״לקשקש מעט עם הנשיא.״
הופעת השר הישראלי עוררה.
במקום תדהמה. בעבדה כבושה על־ידי
צה״ל, אך עד כה לא נכנסו
ישראלים לארמון־הנשיאות. נשמרה
בקפדנות הפיקציה כאילו נשיא-
לבנון עומד בראש מימשל ריבוני•.
וכי ארמונו אינו כבוש. אמנם, יריבי
הנוצרים בלבנון טענו זה מכבר
כי הנשיא שוב אינו אלא קוויזלינג
ישראלי, ופועל על פי הוראותיו
של אריאל שרון. המנהיג הדרוזי,
ואליד ג׳נבלס, אף אמר כי ״מוטב
שישראל תמנה במקומו נציב עליון.״
אך סארקיס ואנשיו הכחישו
טענות אלה.
הנשיא, אליאס סארקיס, לא שהה
באותה עת בארמון. במיקרה שהה
במעונו הפרטי, הנמצא במרחק של
500 מטרים מן הארמון•
כאשר שמע על פלישתו של שרוך,
הוא רתח מזעם הוא הזעיק מייד
את פילים חביב. המתווך האמריקאי,
ותבע ממנו לגרש את שרון מן הארמון.
חביב אכן פעל, ושרון שוכנע
לעזוב, מבלי לדבר עם איש.
ההמשך: שגריר ארצות־הברית
בישראל, סם לואיס, העלה את העניין
במילים חריפות בשיחה עם
מנחם בגין. בגין, כדרכו, הגן על
שרון, וטען כי השר פעל בשליחות
הממשלה.
ה אויי במש תג ע. היתד, זאת
תקרית קטנה, לכאורה. אך היא
תרמה לגיבוש התדמית הישראלית
החדשה בעולם: תדמית של מדינה
ברוטאלית, ברבארית, הפורצת לכל
מקום, המתעלמת כליל מן הכללים
והנימוסים המקובלים בין מדינות
תרבותיות.
ההמשך בא השבוע בצורה יותר
חמורה.
ביום הראשון השבוע אירע אחד
מאותם מיקרים מוזרים. שהפכו
שיגרה מאז פרצה מילחמת־הלבנון.
.לכל הסיקרים האלה מכנה משותף:
תמיד פותח האוייב באש.
בצורה זדונית, למרות שמצבו הצבאי
הוא נואש, ולמרות. שיש לו
כל העניין שבעולם לשמור על
הפסקת־האש.
כאחוז טירוף, מקפיד האוייב לפתוח
באש תמיד דווקא באיחו־רגע;
שבו מעוניין אריאל שרון לפתוח
בהתקפה על הקרקע. ואכן, דקות
מעטות אחרי שהאוייב ״הפר את
הפסקת־האש״ פותח צה״ל בהתק*.
קפד-,רבתי, שתוכננה במשך ימים
ארוכים מראש, וכובש את־ היעדים
אשר נקבעו מראש על־ידי שרון.
כך עבר צה״ל את גבול־40־הקי-
לימכרים האגדתי. כך נכנסו הסורים
למילחמה. כך כבש צה״ל את כביש
ביירות־דמשק. וכך כבש, השבוע,
את צפון נמל־התעופה של ביירות,
והתקדם לעבר מרכז העיר.
מי מאמין ז הציד, היא שאין
איש בר־דעת בעולם כולו המאמין
לסיפורים אלה• הדיעה האחידה כעולם
היא שמכוגת־ר,תעמולה הישראלית
משקרת באופן שיטתי, וב:

בכל המיקרים האלה צה״ל יזם,
תיכנן וביצע את ההפרה.
בעלי-זיכרון יכלו לצטם את אריאל
שרון עצמו. שהתפאר לא פעם
כי בתפקידו כראש־מטה פיקוד־הצפון,
לפני מילחמת ששת־הימים,
יזם עשרות תקריות בגבול הסורי.
בכולן טענה ישראל, בשעתו, כי
הסורים פתחו באש.
הכתב הצבאי של הטלוויזיה, רון
בן־י־שי, הנמצא רוב הזמן בחזית
ביירות, אמר השבוע, בערב־ראיי־

אי־גרת כ?ן ל־פה. הפעם דאגו
היועצים שזה לא יקרה שוב• שרד,חוץ,
יצחק שמיר, זומן אל רגן.
השר נמוך־הקומה עמד לפני הנשיא
הגבוה כתלמיד נזוף לפני המנהל
— תרתי משמע.
רגן שלף גליון־נייר, וקרא מן
הכתב נזיפה חמורה ביותר, שבה
האשים את ישראל בהפרת הפסקת-
האש וסיכם את מעשיה במילים :
״האלימות גואה !״ עוד לפני ש־שמיר
יכיל היה להשיב לעניין, הוא

טוש את העיר. הוא איים עליהם,
למעשה, בהשמדה גמורה.
רק אדם חסר כל רגישות אנושית,
כמו מנחם בגין או אריאל
שרון — יכול להעלות על דעתו
לפרסם אולטימטום כזה לציבור של
מאות אלפים (ההערכות נעות בין
רבע מיליון ו־ 800 אלף נפש) ,גברים,
נשים וילדים, הנדרשים ל השאיר
מאחריהם את כל רכושם
ולהיות פליטים חסרי־כל, ללא קו־רת־גג
ומזון, תחת כיפת־השמיים,

נות של יצחק ליביי. כ־ הודעות
דובר־צה״ל הן שיקריות. לאחר מכן
תיקן בן־ישי את דבריו. הנוסח
המתוקן: שר־הביטחון כופה על דובר
צה״ל לפרסם חצאי־אמיתות,
הנשמעות כשקדים.
״המסד לא נקלט״ .איש אחד
לא השאיר שמץ של ספק בכך, כי
הוא רואה בהידעות ישראל שקרים
גסים. היה זה הנשיא רונלד רגן.
כאשר ביצע אריאל שרון השבוע
את ההתקפה על דרום־מערב ביירות
הגיב רגן פומבית בפסוק גס ובוטה :
״סבלנותי פקעה!״
כך הדגיש בצורה שאינה משתמעת
לשתי פנים כי פעולות שרון
בביירות שוב אינן מתואמות עם
האמריקאים. בעיד שהאמריקאים
נתנו הכשר מלא למילחמה מתחילתה
ועד לשערי ביירות, הם רואים
עתה בפעולות ישראל פגיעה גסה
באינטרסים שלהם בעולם הערבי,
דעת־הקהל העולמית, המתחילה להתייחם
אל ישראל כאל מיפלצת
נוטפת־דם. משפיעה גם היא על״
הנשיא.
רונלד רגן היא אדם תביב. חבי־ביתי
משגעת את יועציו, מפני שרגן
משמיע דיברי־נועם גם בפגישות
שבהן החליט מראש לומר דברים
כדורבנות .״המסר •שלו לא נקלט!״
נאיחו היועצים בייאוש אחרי פגישות
רבות, שבהן הצליח רגן להסתיר
את המסר האמריקאי הבוטה
מאחורי עשן של חביבות, עד כי
בעלי-שיחו לא הבינו את העמדה
:.אמריקאית• זהו טיבעו של רגן.

גורש פשוטו כמשמעו מנוכחות
הנשיא, אחרי 20 דקהז בלבד.
בדיפלומטיה הבינלאומית יש אקט
דיפלומט־ הקרוי ״איגרת בעל־פה״.
פירוש הדבר: המארח אינו מוסר
לנציג המדינה הזרה איגרת, שאפשר
להשיב עליה, אלא קורא באוזניו
בעל־פה מסד כתיב. דסיבה :
המסר הוא כה חריף, עד כי אין
למסור אותו בכתב.
פגישת רגן עם שמיר היתה אקט
כזה. תגובת שמיר :״זאת היתד,
שיחה טובה.״
דזכיב ההביב. האיש שעורר
את זעם הנשיא על ישראל היד,
פילים חביב.
חביב הוא חביבו האישי של רו־נלד
רגן. אין הוא רק בן־חסדתו של
שר־החוץ החדש, ג׳ורג׳ שילץ, שהעסיק
אותו כיועץ רב־שבר בחב־ית־העגק
בנטל, אלא גם ידיד אישי
של רגן עצמו.
מעשיו של שרון, הפוגעים אישית
כחביב ובשליחותו, העלו את חמתו
של חביב השתקן. הוא העביר את
דעתו לוושינגטון, ושם נקלט המסר.
אולם רמשלת-ישראל, הנתונה
עתה בריצת־אמוק (כדברי דוד-
וזונד :״המכונה הישראלית השתגעה
לא היתה מסוגלת עוד
לעצור את עצמה• היא פעלה כאילו
מנוי וגמור עימד, לעורר
בחילה גם בליבו של הידיד האחרון
של ישראל בעולם.
על כן, באה קריאתו של אלוף־
פיקוד־הצפון, אמיר דרורי, למאות
אלפי תושבי ביירות המערבית לנ
מפני
שבגין ושרון רוצים להרוג
כמה אלפי חיילים ופקידים של
אש״ף.
אחרי הודעה כזאת, כל הדיבורים
על שיפור ההסברה הישראלית
(ראה עמודים )31—50 נשמעים בהלצות
של בית־קברות•
הצלחה מוחצת. כדי להכתיר
את ההסברה בהצלחה מוחצת, הודיעה
סמשלת־ישראל שאינה מרוצה
מהחלטת מועצת־הביטחון, שהתכנ סה
באיפן בהול, ושהחליטד, באח־דות־דיעים
בלתי־רגילד, לשגר מ־פקחי־או״ס
כדי דדווח על הפסקת-
האש בבירה הלבנינית.
התועמלן הראשי של בגין במיל־חסה
זו, שימעון פרס, המתחזה
כראש האופוזיציה, הדיע מייד שאסור
לישראל לקבל דרישה זו.
בכך הקדים אף את שרי הממשלה,
הרוקדים לפי הלילות של שתן.
בעיני העולם התרבותי, החלטה
של ממשלת־ישראל שלא לאפשר
את פעילותם של מפקחי־או״ם בביירות
תהיה בעלת משמעות. אחת
ויחידה: הודאה של ישראל שהיא,
והיא לבדה, מפירה את הפסקת־האש
מדי יום, כדי ״לכתוש״ את
העיר על מאות אלפי תושביה,
להרעיבה, להצמיאה ולהרוג בה.
אם אכן תתקבל החלטה כזאת,
בניגוד לדעתה האחידה של מועצת־הביטחון,
מוטב לה לממשלת־ישר-
אל לקבל החלטה נוספת: להפסיק
כל הסברה בחו״ל, לפטר את אלפי
הישראלים העוסקים בח, ולהעביר
את הכסף שייחסך ללב״י.

ב מדינה הע חיכו(ה&ש״א
מרידוד ציווה 37ת8ז
מאות אלפים, ורעיית
הגשיא מספקת 7ו אליבי.
במילחמת־ד,לבנון, הנכנסת השבוע
לחודש׳השלישי שלה, נפלו
קורבנות רבים. ההרוגים והפצועים
שילמו בדמם. אך יש קורבנות
מסוג אחר, שמתו מוות מוסרי
כילבד.
אלה הם הפוליטיקאים, העיתונאים,
האלופים והפרופסורים, שמיהרו
להצדיק את מעשי־ד,ממשלה,
אף שבעומק ליבם הם רואים בהם
שואה מדינית ומוסרית למדינת־ישראל.
לעומתם
עומדים רבים וטובים —
גם הם פוליטיקאים, עיתונאים, אלד
פים, פרופסורים ואזרחים מכל
שדרות־החיים, שהיד, להם אומץ־
הלב להתייצב נגד המילחמה ולהפגין
את הפטריוטיזם הישראלי
שלהם בתנאים הקשים ביותר.
ויש, כמובן, הרבה־הרבה אזרחים
שהעדיפו את הדרך השלישית :
השתיקה.
הקורבן הרם ביותר. לנשיא-
המדינה, יצחק נבון, היתה הברירה
בין שלוש האפשרויות.
רבים, שזכרו את דיעותיו של
נבון בטרם חיה לנשיא, קיוו שים־
תייג פומבית מן המילחמה, ולוא
בצורה עדינה ואלגנטית. אחרים,
מציאיתיים יותר. קיוו שיתעטף
לפחית בשתיקה רועמת.
אולם יצחק נבון בחר בדרך
אחרת. הוא הפך נושא־דברם של
מנחם בגין ואריאל שרון בארץ
ובעולם. הוא הפך אחד מקורבנות
המילחמה.
אי־ שפיות מוסרית. השבוע
הצטרפה אליו אשתו•
כמה ימים לפני כן נודעה ברבים
פרשה נוראה. ח״כ יאיר צבן גילה
כי בפגישה עם המפקדים בלבנון
אמר להם ״השר הממונה על השיקום
בדרום־לבנוך, יעקוב סרידור,
כי יש ״לדחוף את הפליטים מיזר־חה״
— כלומר, לגרש מאות אלפי
פליטים פלסטיניים, שמחנותיהם
נהרסו באופן שיטתי אחרי שוך
הקרבות, לעבר הקווים הסוריים.
בכך אישר מרידור את טענת
אש״ף, כי 60 אלף מישפחות של
פליטים (המונות מאות אלפי נפש)
רובצות עתה תחת כיפת־השמיים,
בתנאים נוראים, סמוך לקווים הסוריים
במיזרח הלבנון. מניית ש־מרידור
כבר הוכיח בפרשות אחרוה
שהוא לוקה במה שקרוי בפי הפסי־
.כולוגלם ״אי־שפיות מוסרית״ .אין
תמיהה בהוראה זו.
התמיהה התעיררה כאשר קיימה
השבוע אופירה נבון, רעיית־הנשיא,
מסיבת־עיתונאים משותפת עם ה איש
הזה, ובכך נתנה גושפנקה
נשיאותית לדבריו׳ ולמעשיו. במסי־בה
דובר בסיגנון מתקתק על הילדים
המיסכמם בלבנון — תוך העלמת
העובדה הנוראה כי רבבית
רבות — ואולי יותר ממאה אלף —
ילדים כאלה מתגוללים עתה תחת
כיפת־ד,שמיים, בתנאים הנוראים
ביותר, בעיקבית הוראתו של
מרידוד.
יצחק ואופירה נבון אינם אנשים
תמימים. יש להם שאיפות• יתכן
כי שאיפיתיהם השפיעו על התנה־גותם
במילחמה זו, שהפכה מיבחן
אישי לכל אדם בישראל.
העולם הזה 2344

* היעד החדש ־ הפיכת החלק הבנוי
בצפיפות של ביירות המערבית
לסיו־לח׳ן עד למוד לבנוני נגד
אש־־ד. האמצעי: להלוויה זמן!

* החידוש במערכת הביזזב: מספדים
שנשטהיס או נעם לא היה שקט
כדינו, נשעהשיש שם
תקריות יום־יומיות ו ש פו־ד ם!

המרו תוס״ן דחה ניסיון להפגישו
עם אישיות ׳שדאלית בלונדון ־
ומישוד־החוץ הישראלי חושש
משינוי לרעה במדיניות מצויים!1

* לח ־נ אימרי רון נרמז שמצפה לו
מינוי בכיר ב מעון המילואים של
צה־־ל כדי ש ימש יך בתמ יכה
בשרון וישתק את שלוס־עבשיו!

הסכך המדיני החמור שאליו:קלעה ייבראד בעיקבות כיתור ביירות
נותן את אותותיו בשורה ארוכה של תחומים* עכשיו כבר ברור גם
למנחם בגין ולאריאל שרץ כי שורה ארוכה של מטרות, שהציבו לעצמם
לקראת סילחמת הלבנון ובמהלכה, אי־אפשר יהיה להגשים. הטעייה
שניצבת לפניהם עתה היא — כיצד ״להתיר את הפלונטר״ בצורה
כזאת שהם יוכלו לפחות להציג את המילחמה כהישג. בממשלה ובהוגים
ביטחוניים רווחות הערכות ותוכניות, שלעתים הן סותרות זו את זו.

• לחסל את אש ף ויהיימה!
בעוד שהתוכניות הטקטיות להשגת מסרה זו משתנות, דבקים עדיין מנחם בגין
ואריאל שרון במטרה האסטרטגית — חיסול אש״ף כישות צבאית ומדינית, על־ידי השמדה
פיסית של מנהיגיו וכוחותיו בביירות המערבית הנצורה. השבוע ערך שרון נסיון מוגבל
לפרוץ לביירות המערבית, שנועד בעיקרו להשיג שתי מטרות: לבדוק את תגובתם המעשית
של האמריקאים, אשר הזהירו את ישראל מפני פריצה לביירות, ולנסות דרך חדשה
למאבק נגד אש״ף. התגובה האמריקאית החריפה תרתיע את ישראל מפני נסיון נוסף
של פריצה.
הדרך החדשה שינסה שרון: הפיכת חלקה הבנוי בצפיפות של ביירות המערבית
לסיר־לחץ, על-ידי הרעבת האוכלוסיה, הרס והרג שיטתיים, שהלבנונים הנצורים יתמרדו
נגד אש״ף בעצמם, או שחילוקי־הדיעות בין הפלגים השונים של אש״ף יגרמו למילחמת
הכל בכל.

• להרוויח ומן עדיך עיכוב המו׳־מ ה1רי]י
לצורך השגת מטרה זו זקוקה ישראל לזמן. תוכנית חדשה זו הופכת־על־פיהן את כל
ההערכות הקודמות על פיהן ״אוזל החול בשעון הזמן,״ וישראל מעוני׳ינת בהסדר מהיר.
ישראל לא מעוניינת, כלל בהסדר, אשר יביא לפינוי מסודר של אש״ף מביירות. היא
זקוקה לשבוע או לשבועיים נוספים של הפצצות מרוכזות והתשת האוכלוסיה הנצורה
במערב ביירות, תוך החלשת כוחו הלוחם של אש״ף.
הרושם בחוגים ביטחוניים הוא, שתוכנית חדשה זאת היא יותר פרי הנסיבות
הקיימות, מאשר תוצאה של תיכנון מוקדם, והם דוחים גירסות המופצות על־ידי מקורבי
שר-הביטחון כאילו -,אש״ף משחק לידי ישראל,״ כאשר הוא דוחה את ההצעות הישראליות
לפינד כוחותיו מביירות המערבית.

• אץ ס,׳ וווולשלה זננוניח נ1ז*0ת שואל
למעשה, כבר איבדו אריאל שרון ומנחם בגין את תיקוותם להקים ממשלה שתהיה
נוחה לישראל. תחת לחץ ישראלי הודיע, אמנם, כמיל שמעון על תמיכתו במועמדותו של
בשיר ג׳מייל לנשיאות, אך גם לג׳מילל ברור, כי אם ייבחר בחסות הכידונים הישראליים,
לא יחזיק מעמד בשילטון אחרי. שתיסוג ישראל מביירות.
תיקוותו של ג׳מייל לזכות בנשיאות אחרי הנסיגה הישראלית מותנית בכך, שיציג
עכשיו עמדה עדינת יותר כלפי ישראל. בכל מיקרה, אין שחר להצהרותיו של בגין על
״שלום קרוב״ בין ישראל ולבנון.

• 1*11111 דתה ויסיון ונגישד!
לאחרונה נעשו נסיונת לפעול על סמך ההנחה שירדן. סוריה ומצרים מעוניינות
למעשה בחיסולו של אש״ף, וישראל משרתת בלבנון גם את מטרותיהן. הנסיון הרציני
ביותר היה להפגיש בין המלך הירדני חוסיין ובין אישיות ישראלית, כאשר המלך שהה
בלונדון. חוסיין דחה את ההצעה לפגישה על הסף. במקביל, מתגברים במצריים הקולות
הזועמים נגד מעשיה של ממשלת ישראל בלבנון, ובחוגים מדיניים בישראל חוששים
שהממשלה במצריים לא תוכל להתעלם עוד זמן רב מעוצמתם של קולות אלה.

• החמרה ביחס״־חוץ
יוזמות של שר־החוץ, יצחק שמיר, לאגוף את העדינות המתגברת באירופה המערבית
כלפי ישראל על־ידי השגת תמיכה אפריקאית, נכשלו. איש אינו נותן אמון בתירוצים
שניתנו לדחיית ביקורו של בגין בזאיר. שורה של ניסיונות להפגיש אישים ישראליים
עם מנהיגים אפריקאיים נתקלו בקיר אטים. רוב הבקשות לפגישה נידחו על הסף,
ובפגישות שהתקיימו ספגו הישרלאיים קיתונות של צוננין מעמיתיהם האפריקאיים.

• דא>ז! מן הניסעים נאיוונה 181ן1(6נויש 11 יות
למרות קור־הרוח המופגן כלפי חוץ, יש דאגה רבה בין כמה שרים בממשלה מהתגברות
הטירור האנטי־ישראלי במערב אירופה. טירור זה עלול להביא לקרע חמור בין
ישראל ובין היהדות האורתודוכסית במערב. כמה מהרבנים החשובים ביותר באירופה
המערבית מאשימים את ממשלת ישראל בהתגברות האנטישמיות למימדים שלא היו כמותם.

• חשריס לא ודווים נ8ו 81 זנו
ממשלת ישראל חדלה, למעשה, לתפקד כגוף המנהל את המילחמה ואת מדיניות-
החוץ הישראלית. מרבית השרים יודעים על התפתחויות חשובות ועל עמדות חדשות של
בגין ושרון רק אחרי שבאו לידי ביטוי. או אחרי שהתפרסמו בעיתונות, ביוזמתם של
מקורבי שרון ובגין.
למעשה. מתקבלות כל ההחלטות החשובות על־ידי ראש־ד,ממשלה ושר־ד,ביטחון.

• מעונת הניזוב ומעוכה
מערכה זו, המכוונת בעיקרה להשפיע על דעת־הקהל הישראלית על־ידי אספקה שוטפת
של דיסאינפורמציה נמשכת. החידוש האחרון: עיתונאים ממקורבי שרון התחילו
לתאר את עמדתו כאילו הוא הדוחף העיקרי למציאת פיתרון מדיני לבעיית לוחמי אש״ף
הנצורים בביירות, וכאילו עמדותיו ביחס לפלסטינים וביחס לפיתרון המדיני בגדה המערבית
וברצועת־עזד, הן ״מתונות יחסית.״ לכל אלה אין שחר. שרון מנסה רק להכין לעצמו
דרך נסיגה, למ־קרד, שהפיתרון הצבאי, שהוא ממשיך לדגול בו, ייכשל. במיסגרת מערכת
זו גם טוענים כי ״מעולם לא היה שקט כל כך בשטחים המוחזקים,״ בעוד שהאמת היא,
שיש שם תקריות יום־יומיות המלוות מדי פעם גם בשפך־דם.

1דם יהשיג תודנת זזוזסרך

מנחם בגין ואריאל שרון עושים מאמצים רבים להשיג את תמיכת המערך, לפחות
בשתיקה, אם לא בתמיכה פעילה. בניגוד לרושם הנוצר באמצעי-התיקשורת, הדיונים
המשותפים עם המערך, במיסגרת ועדת־החוץ־והביטחון של.הכנסת, הם ידידותיים למדי.
שרון. בגין, רבין ופרס פונים אלה אל אלה בשמותיהם הפרטיים. וההדלפות המכוונות
להציג רושם הפוך הם מעשה ידי היונים במערך.
אחד היעדים החשובים ביותר שמבקשים בגין ושרון להשיג בדרך זו, הוא השתקת
פעולתה של תנועת שלום־עכשיו. לפי הערכתם, הלחץ האמריקאי והאירופי על ישראל
ייגבר ככל שיתברר למדינאים שם, כי ממשלת הליכוד נעדרת תמיכה ציבורית רחבה.
העובדה שאין הפגנות ציבוריות רחבות היקף נגד הממשלה, מקילה על בגין ושרון
להמשיך במצור על ביירות.
המאבק נגד כל פעילות הפגנתית גדולה נגד המילחמה אינו מתרכז רק •במיפלגת
העבודה, אלא מתפשט גם למפ״ם. לח״כ אימרי רון נרמז כי אחרי המילחמה הוא יקבל
מינוי חירום בכיר בצה״ל, כדי להבטיח את המשך השתתפותו במאבק לצד מדיניותו של
אריאל שרון. וכדי שישפיע על פעילי הקיבוץ הארצי בתנועת שלום־עכשיו, שזו תמתן
שדמה פרנקל
את פעולותיה.

עוג הקוב נידתה גירה וזין דיו
המחסומים ברחם ביירות ובמוכזה
ומדווחת עד הזעם שד האוכדוסיה:

חייל אחר, רוגן שמו, ביקש שאמסור
ד״ש למיישפחתו. כשעשיתי כבקשתו, ביום
הראשון השבוע׳ סיפרה לי אמו הנרגשת
כי זה עתה הודיעו לה שרונן
נפצע בקרבות היום ליד נמל-ד,תעופה.
בשעה 9הודיעו ברדיו שמטוסים וארטילריה
התחילו להפגיז את השכונות
הדרומיות בביירות. קרוב למקום שבו
עמדתי. אני לא ׳שמיעתי עדיין כלום. רק
ממעל ראיתי עשר פיצצות־תאורה. כעבור
רבע שעה החלה ההפגזה המובטחת. כל
האיזור רעש, אך החיילים התהלכו במקום
כאילו לא קורה סביב מאומה.
אמרתי שחבל שאני לא נמצאת ברגע
זה על גג מלון אלכסנדר, כדי לצלם מהגובה
את ההפגזה בלילה מואר, והחיילים
במחסום הרגיעו אותי .״לא נורא,
אם ישיבו אש ממערב ביירות, יכול להיות
שנהיה אנחנו בטווח־אש.״

לא נרגעתי. שאלתי אם כדאי להזיז את
המכונית למקום מוגן יותר והם השיבו
שהמקום הבטוח ביותר הוא לידם.
ההפגזה נמשכה. בבתים הסמוכים למחסום
לא כיבו את האורות. אזרחי לבנון
המשיכו בישיגרת־חייהם.
בשעה 10 הודיע דובר צד,״ל שההפגזה
פסקה, וכל מטוסינו חזרו הביתה בשלום.
אני המשכתי ׳לשמוע אותם עוד כרבע
שעה בשמי ביירות, ממשיכים להטיל עוד
פצצות.
חלק מהחיילים פרשו לשקי־השינה וניסו
להירדם. רק שניים מהם נותרו יושבים
במישמרת במחסום. אחד מהם היה
יונתן. הוא עדיין לא ויתר על עניין הראיון
.׳שאלתי מה מרגיז אותו עכשיו.
יונתן הסביר :״אני שונא את התפקיד
שלי פה במחסום. לא לשם כך התגייסתי
לצה״ל. אני לא מסוגל להתמודד עם

1 1ך| שתי נשים בהריון, מתחננות לפני חייל צה״ל במחסום המוסיאון,
1* ^ 1 ,שיתן להן לחזוי לקחת את שניים מילדיהן, שהשיאירו בבית במערב־בערבות
לכך שיחזרו למיזרח• ביירות, הן הציעו להשאיר בידיו תעודותיהן.

1ן ך ך ן ילד לבנוני מנסה לשכנע
י י - 1ע י • חייל צה״ל במחסוס המו־שיתן
לו לחזור ברגל לביתו.

ני עצבני,״ אומר יונתן, חייל
/ /י בסדיר, במחסום דרומית לנמל-
התעופה של ביירות.
לא קרה ישם כלום. רק הישיעמום בארץ
הזרה מפריעה לחייל הצעיר, שעלה מאנגליה
ערב גיוסו לצה״ל.
השעה היתה 7בערב, צה״ל אסר מעבר
משם לכיוון ביירות .״בשעות היום ירו
בכביש העולה לעאליי בשני בלי־רכב
אזרחיים. לכן מסוכן יותר לעבור פד,
בלילה,״ הסביר החייל הצעיר .״רק מחר
ייצא סיור ראשון בדרך
בבוקר,
העולה לביירות, ואחריו נרשה לאזרחים
לנוע בכביש.״
למחסום הגיעו אחרי שעת־ד,נעילה עשרות
מכוניות, ובהן אזרחים לבנוניים ה רגילים
בשעה כזו לחזור לבתיהם. אך
חיילי צה״ל הם ממוש&עים, והם אסרו

מעבר באופן כמעט מוחלט.
למכוניות. שהובילו דיפלומטים אמריקאיים,
ששבו משיחות ב״שראל לכיוון
מערב ביירות, ניתן היתר־מעבר. לאחרים

יונתן התקשה להניח לי. הוא התעקש
להשמיע לי כל מה שהציק לו. הציע לי
לראיין אותו. חשוב לו, שדרך כלי־התיק-
שורת יידע הציבור, ולא יטעה, כי גולני
פעל באיזור מסויים בלבנון. הוא היה
מצוברח מכך שראה באחד העיתונים
תמונה של חיילים השומרים יעל קבוצת
שבויים.
״נלחמנו שם קשה. זה היה מיבצע מוצלח׳
מלווה בסכנת־חיים, ובסוף כתבו
תחת התמונה, המראה את החיילים מהיחידה
שלי, שאלה הם הצנחנים.״ הסברתי
לו שאני לא יכולה לשנות את מה
שנעשה כבר, ויונתן נראה מאוכזב.

בריחה החוצה

זוג צעיר ממערב־ביירוח עובד במחסום המוסיאו.
לכיוון מיזרח ביירות. האב לקח אית 1מכשיר טלוויזיו
ווידיאו, האם לקחה את תינוקה, שקית חיתולים ואלבום תמונות. לאן 7עדיין ליא החליטו,

יךן • 1 1 1 ) 11 ¥1אחד מבין שלושת המחסומים בביירות, הנחשב למעבר
׳ י י | הבטוח ביותר. הכביש מתעקל בקטע שבין המחסום של 1 הפלסטינים והמחסום היישראלי, ולכן יש סיכוי שכדורי־הצלפים לא יפגעו בעוברים.

אוכלוסיד. אזרחית. אבל אם אני בבר פה,
אז קורה שאני מחייך אליהם. למשל, בבוקר
עברה מכונית עמוסה במישפחה,
והיתה ביניהם גם ילדה קטנה עם עיניים
גדולות. חייכתי אליה, אפילו שחקתי
לרגע בבובה שהיא החזיקה ביד.
תתארי לעצמך איזה אסון קרה. המפקד
שלי פקד עלי להתייחס אל האוכלוסיה
בקשיחות. הוא הסביר לנו שרק כך ילמד
העם בלבנון שצה״ל הוא צבא חזק!״
החייל שישב לידו אישר את הדברים.
גם הוא מיואש מזה, ומהעובדה שהוא
מוצב פה כדי לטפל במכוניות אזרחיות
העוברות בדרך.

״ ש ה סי פו ר
ייג מ ר ״

** וד רעש כודד של פגז מכיוון
< ביירות, ויונתן מגיב :״יאללה, אני
חייל! לימדו אותי להילחם! אני מחכה
שיתנו כבר את ההוראה להיכנס לעיר,
ושהסיפור ייגמר!״
שאלתי בשקט אם הוא לא פוחד לצאת
שוב למשימה מסוכנת. יונתן השיב בהחלטיות
:״אני יודע שיהיו הרבה נפגעים-
,שחברי יכולים להיפגע ואולי גם
אני, אבל אני רוצה כבר לצאת לשם.״
מכיוון דרום התקרבה מכונית באורות
גבוהים. יונתן ניתר מכיסאו ופקד על
חברו לחפות עליו מאחור. המכונית נעצ־רה
כמאה מטר לפני המחסום, כיבתה
אורות ונעלמה בחשיבה. יונתן וחברו
חזרו לכיסאותיהם. בחושך, כשלא רואים
ולא שומעים, זה סימן שאין כלום, כנראה.
כעבור
כחצי שעה התקרב נהג המכונית
לכיוון המחסום, כשהוא אוחז פנס
בידו. יונתן וחברו קפצו למיבנה. יונתן
ראשון, תת־מיקלע דרוך בידו, וחברו
מאחור. יונתן פקד על האיש בחשיבה
לעצור במרחק מה ממנו ולהזדהות. יונתן
דיבר באנגלית ובעברית לסירוגין. האיש
המשיך להתקדם.
האמת היא שנישקו של יונתן היה כל
אותה העת תפוס. בזמן שהוא דיבר הוא
גם ניסה נואשות לתקן את התקלה ב־נישקו.
האיש התקרב עד למחסום, עד
שעצר סמוך ליונתן.
הוא הסביר בערבית שהוא גר קילומטר
אחד מהמחסום, ורוצה ללכת הביתה. ש הוא
מוכן לעבור ברגל׳ אם לא מרשים
לו לעבור עם ריכבו.
שני החיילים לא הבינו מה שאמר,
כי אחד מהם ידע רק עברית, השני ידע
גם אנגלית. יונתן המשיך להסביר ל־לבנוני
באנגלית שאין מעבר, והצעיר
המקומי ענה לו בערבית שאותו זה לא
מעניין. הלבנוני ניסה להתווכח ולערער
על הוראת המפקד הישראלי, שאותה
ממלא יונתן, שהרי זוהי ארצו וכאן ביתו,
ולא מעניינת אותו הוראה של שום מפקד
ישראלי.
הלבנוני איבד את שלוות־רוחו. יונתן,
לעומתו, ניסה להסביר בנימוס שיהיה
עליו להמתין עד הבוקר. הלבנוני קפץ
אגרופיו, סבב לאחור וצעק בקול לעבר

1*1 ״11/1נזסוים. נהג לבנוני חש חוסר־
0 . 1 / 1נוחות וגס השפלה כשחייל
צה״ל, זר, מפקח על הנועבר בארצו.

חבר ׳הפרלמנט
קונו 1נ: ש יר
גימיי ל יפול אם
צה־־ל לא י יצא!״
/ ¥אן עזיז 60 נוצרי המכהן מזה
20 שנה כחבר הפרלמנט הלבנוני,

גר בג׳זין. הוא חייך כשראה לפניו אשד,
ישראלית, וציין שהוא רווק, ואולי אשה
ישראלית תמצא־חן בעיניו והוא יהיה
מוכן להציע לה נישואין.
יעזיז שפע חיוכים בשעת־בוקר. כשהוא
עדיין לבוש בחלוק עם עיטורי זהב. את
חוסר־התעסוקה שלו הסביר בכך שישראל
בחרה לכרות ברית עם מתחרהו, באשיר
ג׳מייל, בשלב שהוא היה חמישה צעדים
מארמון הנשיאות.
אמר עזיז: היום ׳נוצרה הזדמנות
היסטורית לישראל להביא לסיום את
בעיית העם הפלסטיני. עכשיו הזמן להשיג
הכרה הדדית. אש״ף הוא נציג העם
הפלסטיני, ואי־אפשר להתעלם מזכויותיו
ושאיפותיו של עם. הקלפים בידי ישראל.
אתם בחרתם בעיתוי, כשנכנסתם ללבנון,

״מחבלים״) יזרקו אתכם לים? אתם מאמינים
גם שאפשר להסתיר פיל מאחורי אצבע?
האם אלה ההצהרות שהובילו אתכם
להאמין שבכוח צבאי תצליחו להשמיד
את אש״ף?
אל תשמידו את ביירות, כי את העם הפלסטיני
לא תצליחו להשמיד. היזהרו
מטעויות שעשו אחרים בהיסטוריה. אם
תכנסו למערב ביירות, תשיגו רק את

עכשיו לפיתתן זמני, הרי שבעיית הפלסטינים
יכולה עכשיו להיפתר באופן
ממשי — בגדה. תנו לאמריקאים לדבר
עם אש״ף, כשידכם על העליונה.
לגבי לבנון יש לכם טעות, אם אתם
חושבים שתוכלו לכפות עלינו נשיא בכות.
בחרתם בו כבעל־ברית. אתם עוזרים
לו, אולי בצדק. הוא אדם חזק, היודע
מהם צרכיה של לבנון. הוא יוכל לשלוט

המתחוה שר בשיר
והרסתם את מחנות־הפליטים. עכשיו
השארתם עם ללא בית, ולכן עליכם מוטלת
האחריות לפעול, זה גם על מצפונכם.
אבל שר־החוץ שלכם, יצחק שמיר,
ממהר לנסוע לוושינגטון, כדי לחזק שם
ברגים שלטענתו השתחררו. הוא ממהר
להזהיר את המיסישל האמריקאי שלא
ידברו עם אש״ף.
מה יש, הישראלים באמת מאמינים שאנשי
הפידאיון (אין הוא מכנה אותם

שינאת הערבים וחוסר־האהדה של העולם
כולו.
הסתבכנו איתכם. כל עוד היו כאן הסורים
והפלסטינים, האמנו שנצליח להסתדר
איתם. כולנו ערבים. אבל איתכם,
היהודים, המצב שונה. מי יודע כמה זמן
יקח עד שתצאו מכאן?
פיתרון בעיית לבנון אינו יכול לבוא
בניפרד מפיתרון הבעיה בכל המיזרח־התיכון.
אבל אם בעיית־לבנון ניתנת

יונתן :״תגיד למפקד שלך שהוא אילהדוף
את האוכלוסיה לאחור. עושה זאת
דיוט !״
הבחור הלבנוני ביתר תקיפות, ממש בצעקות
ודוחף בכוח את האנשים.

ה ל אישה בהריון, שכבר המתינה שם כמה
שעות, אוזרת אומץ ונגשת לחייל הישרא
ת כו ל ם אלי. היא מנסה להסביר לו בבכי שהיא
ברחה אתמול מביתה במערב, בשעת הף*
מעבר המוסיאון, במחסום שבין הפגזה, אבל כשהיתה מבוהלת ומבולבלת
שני חלקי ביירות, חייהם של חיילי היא השאירה ישם שנים מילדיה הצעיצה״ל
אינם נוחים יותר. להיפך. עליהם
רים. היא בוכה ומתחננת לפני החייל הלהתמודד
עם אוכלוסיה בעייתית פי כמה.
ישראלי שיאפשר לה להיכנס, כדי לקחת
ההבדל הוא רק בכך שתפקידם מצומצם
את שני ילדיה והיא מבטיחה שתחזור
לכמה שעות בבוקר, כי ברגע שמתחילות
מייד. הבחור הלבנוני מתרגם את דבריה
ההפגזות של המטוסים — המחסום ננעל
לחייל הישראלי.
מעצמו. אין בא ואין יוצא. בלילה הנוצרת
בעיה, הוא מתקשה למנוע ממנה
מחסום סגור לחלוטין.
מעבר. מצד שני. הוא חושש מתגובת
שולי, חייל צעיר בעל תת־מיקליע כבד. ישאר האנשים מסביב, הרוצים, בדיוק
על כתפו, ועוד אביזרים שונים ומשונים כמוהו, כל אחד בגלל הסיבות הפרטיות
תלויים בחגורות סביב.גופו, שמח לציין
שלו, לחזור לביתם.
באוזניי את סיפוריהם השונים של הלבסוף
הוא מוותר ונותן לה לעבור.
אזרחים, שהגיעו למחסום מאז הבוקר. הוא
כבר התרגל לסיפורי־הנפש האלה, והם היא ממהרת לצעוד לכיוון מערב. נעצרת,
חוזרת, ומסבירה לחייל הישראלי שהיא
לא מרגשים אותו, כי לו נראית פעולת
פוחדת לעבור במחסום של הפלסטינים.
המצור על ביירות המערבית חשובה יוהחייל
הישראלי עונה שאין לו אפשרות

לעזור לה. היא נושמת עמוק ורצה ל״אין
ברירה, אזרחים חייבים לצאת
כיוון מערב.
•מבתיהם, להשאיר מאחוריהם את רכושם
באוויר נשמעות כמה יריות. האזרחים
כדי לא להיפגע מד,הפגזות. בכל שיברחו
בכביש נצמדים לקירות הבניינים. אבל
יותר אזרחים לכיוון מיזרח, יסתיים הכעבור
רגע החיים חוזרים שם למסלולם.
מצור מהר יותר,״ הוא אומר.
שוב אדישות מוחלטת למתרחש מסביב
הבעיה ישלו ושל חבריו היא שהכביש
אינו הומה רק באזרחים הבורחים לכיוון ולסיכון. גם החייל על הנגמ״ש בעיקול
מיזרח־ביירות, אלא שבצד המחסום עומ הכביש יושב לו למעלה וקורא בספר.
דים עשרות לבנונים, שעזבו את בתיהם
^ ״ ת פ סי קי
במערב, והרוצים עכשיו לחזור לשם.
חברו של שולי מוצא עצמו מקשיב
לתחינותיהם, עד לרגע שהוא מחליט ל ^
להפ גיז! ״
הדוף בכוח את כולם לאחור. הוא נראה
ף } עט עיתונאים, שקיבלו מצה״ל
כבר תשוש ומיואש. בחור לבנוני, בבג•
י היתר לראיין אנשים הבורחים לכיוון
דים אזרחים, עוזר לו לדבר אל האזרחים
שאינם יודעים אנגלית, ומתרגם את הורמיזרח,
עוצרים את האזרחים ושואלים
את האיסור לשפה הערבית. בשיש צורך
על המתרחש במערב. השאלה החוזרת על

בלבנון רק כדיקטאטור, אבל אזרחי
לבנון לא ישכחו לו לעולם שהוא כרת
ברית עם האוייב לפני 10 ישנים.
אני מאמין שעכשיו בשיר לא רק יקרא
לכם לעזוב את לבנון, אלא גם יפעל
כדי להוציא אתכם מפה. מעמדו יתחזק
רק כשישראל ׳תצא מפה. אבל אם ישראל
תכתיב לעם הלבנוני במי עליו לבחור כנשיא,
אז ביום שתצאו מכאן העם יוריד
אותו בכוח מכיסאו. הזא ישלוט כאן רק
כל עוד הוא יושב על הכידונים שלכם.

עצמה היא ״למה אתם בורחים? למה
חיכיתם חודש ימים, ורק עכשיו החלטתם
לעזוב?״ התשובות חוזרות על עצמן
:״אלוהים ישמור עלינו. קשה לעזוב
את הבית. לא יודעים מה יהיה גורל ה רכוש
שנשאיר מאחורינו.״
התשובות שאינן נעימות לאוזן הן :
״תפסיקו להפגיז! הנפגעים היחידים הם
אנחנו, האזרחים !״
שני בני־זוג — שניהם ילידי אנגליה
וחיים כבר מזה 20 שנה במערב ביירות
— תקיפים יותר בדרישתם להפסקת ההפגזות.
הם מספרים שאין במערב ביירות
יותר מאלפיים חיילים פלסטינים.
שניים מהם, למשל׳ יורים מפיתחו של
בניין רב־קומות, ונעלמים משם. מאוחר
יותר מפגיזים מטוסים ישראליים את
האיזור שבו גרים רק אזרחים, ואין בו
חיילים פלסטיניים. הנפגעים היחידים הם
האזרחים.
״אם תמשיכו להפגיז. תעוררו עליכם
את חמתם של האזרחים ושינאת העולם
כולו !״ אומרים השניים ,״עליכם להפסיק!״
הם נפרדים מאיתנו בדיברי־תודה
על שאיפשרנו להם להעביר מסר זה.
שהם יכולים. אולי, לתרום להצלת חייהם
של אזרחים, שנשארו במערב ביירות.
אנשים נוספים, המתבקשים להביע דעתם
ולתת אינפורמציה על המצור, אינם
מרחיבים בדיבור. הם אומרים שהסיבה
היחידה שבגללה הם בורחים, היא ההפגזות
.״אני בורחת בגלל המטוסים,״
מציינת אישה, האוחזת תינוקת• בזרועותיה.
כשמצלמים
את הפגזת המטוסים מגג
מלון אלכסנדר בביירות המיזרחית, אין
רואים את האזרחים, אלא רק את פיטר-
יות העשן העולות. מראה החוזר על עצמו
במה פעמים ביום, והנראה כמו הצגה.
בין לבין — שותים משקה, משוחחים
ומחכים. ברדיו משדרים: שקט בביירות.

זה או אחר במיפלגת העבודה, ולהריץ
את עצמו.
כדי להפגין את עצמאותו החדשה מרבה יעקובי
לאחרונה לפרסם מאמרים בעיתונות היומית. הקו
החדש שלו מכונה במיפלגת העבודה ״יוניות
אקטיביסטית״.

ה לו בי ש ל שרון

ת 11£1ץדך 299 מיספר ההרוגים של צה״ל במיל המת
הלבנון, על־פי המניין הרישמי, הגיע ביום
השני השבוע ל־.200
נוסף על כך יש יותר מעשרה נעדרים ו־1700
פצועים, שחלקם כבר שוחררז סבתי־החולים.
דובר צה״ל אינו מוסר מזה כמה שבועות
הודעות רישמיות על מניינים מעודכנים
של ׳מיספר ההרוניס, הכולל, אך מדיניותו
היא למסור את המיספר לכל עיתונאי
הדורש זאת.

בעסעל בגין
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל איתן ושר־הביטחון,
אריאל שרון, זועמים על החלטתו
של מנחם בגין לשחרר את אלוף־־מישנה
אלי גבע סשרותו בצה״ל, בעיצומה של
הלחימה כלבנון.
תוכניתם היתה להשאיר את גבע בצד,״ל, כדי למנוע
את פירסום המיקרד, בתקופת המילחמה, ולשחררו רק
אחרי המילחמה, כאשר הפירסום שוב לא יוכל
להשפיע. בחוגים ביטחוניים סבורים שבגין החליט
לשחרר את גבע, ולהביא לפירסום המיקרח, כדי
לנגח את המערך, אשר ״החינוך שלו״ הביא
להחלטת גבע.

אחר ה ב חי רו ת -
,ינזישטר ציביי*
בין חוגים שונים במערך ובליכוד נערכים לאחרונה
גישושים להקמת מה שהם מכנים ״מישטר יציב״
אחרי המילחמה.

על־פי תוכנית זאת ידאג המערך להיפרד
ממפ״ם וסן הה ״כים היוניים שלו, ואילו
הליכוד ייפרד משותפיו הדתיים ומן התחייה,
ושתי המיפלגות הגדולות יקימו ממשלה
ללא כל שותפים, שבסיסה יהיה ההסכמה
שבשום פנים אין להידבר עם אש ״ף.

חייל״ם בחבו סבר
קבוצת חיילים ששירתו בחזית המיז־רחית
במילחמת־הלבנון עומדים לכתוב
ספר על מהלך הלחימה בחזית
זו, שכללה התנגשויות עם הצבא
הסורי. בספר ייכללו צילומים אותנטיים,
שצולמו על־ידי לוחמים במהלך
הקרבות.

דו ב ר צה׳יל
דובר ים יעת המערך, ישראל (״רוליק״) פלג,
עושה עתה את שירות־המילואים שלו
כקציך־מדווה ביחידת דובר צה״ל בלבנון,
ומסביר לעיתונאים זרים את המדיניות
של ממשלת הליכוד.

יעקוב יצא לחופש
ח ״כ המערך, גד יעקובי, קיבל לאחרונה
החלמה שלא ,17 יות עוד ״איש של״ מנהיג

העיתונאית ניבה לניר־פלבסקי, שהיתה עד
לאחרונה מן המקורבים ליצחק רבין,
ושבעלה היה ממייסדי י״חוג אורים״ שתמך
בו, נטשה את מחנה רבץ.
הסיבה לקרע: קירבתו הרבה של רבין לשר־הביטחון
אריאל שרון, שלא מצאה חן בעיני לניר,
שהיתה בעבר יונה.

שר־הביטחץ, אריק שרון, התחיל לפעול
להגדלת מיספר תומכיו הזנועת*,החרות.
הוא מכנס לפגישות מצומצמות ח״כים זוטרים
וראשי סניפים, ומסביר להם על גבי מפה מה הוא
מתכוון לעשות בלבנון, ומה היו הישגי צה״ל
במילחמה.

גוגו־ -וווץ־ו 1ל
אריה גנגר, עוזרו המיוהד של השר יעקב
מרידור, הפך למעשה היועץ הכלכלי של
סישרדי־חסמשלה השונים.
מישרדים המתלבטים במימון תוכניות־פיתוח פונות
למישרד־הכלכלה, וגנגר הוא המטפל בכך.

נ ה רגו סוביי טים *
על־פי ידיעות שהפיצו בלבנון כמה
מראשי הפלאנגות של בשיר ג׳,מייל,
נהרגו כמה עשרות עיתונאים ומומחים
סובייטיים ליד שרידי ה״פנטום״
הישראלי, שהופל על־ידי הסורים.
שרידי ה״פנטום״ הופצצו על־ידי
מטוסי חיל־האוויר הישראלי, ואנשי
הפלא גגות טוענים שבאותה שעה שהו
הסובייטים ליד שרידי המטוס.

הקרב על
ה פנ סי ה
המהלך הבא של הקואליציה נגד ההסתדרות
יהיה נפיץ להעביר בכנסת חוק־פנסיה
יממלכתי. בשלב הראשץ נאספים נתונים,
שיוכיחו שבקרנות ההסתדרותיות הקיימות
שורר ביזבוז רב וחוסר־תיכנון רציני.

עונשי כ ב די
בצה״ל
מצב־החירום השורר בצבא נותן אותותיו גם בעונשי־המאסר
שפוסקים בתי־הדין הצבאיים. כך, למשל,
חיילים שנתפסו בעישון סיגריות־חשיש נשפטו
לתקופות מאסר של שנה ויותר. נפקדים על רקע
מישפחתי־אישי שתקופת נפקדותם החלה לפני
המילחמה, נשפטו לתקופות מאסר העולות על שנה.

עוד תקני
ל תיי רו ת
מישרד־האוצר אישר הגדלת מצבת כוח־האדם
במישרד־התיירות. האישור הוא ל־ 24 תקנים נוספים.

דו ברהמערך ־

קרע לוי ר ־ רבין

כך, למעשה, הבטיח יורם ארידור לעצמו
שהליברלים בוועדת־הכספים יתמכו בחוקי
האינפלציה שלו.

ח חונ ח־־פאר
ל ש רי ר

יו הולדת
ב מיליון
דוברי מלון ״פלאזה״ כירושלים, ש־ממיטבחו
הוזמן הכיבוד להילולת יום־
ההולדת ה 00 של מנחם בנץ, ,מסרבים
לנדות כסה שולם להם.
ההערכה היא, כי המזון היקר שסופק
למסיבה והובל למעונו שד ראש הממשלה
במכוניות סגורות, עלה לפחות
מיליון לירות.

ל פי ד -ב חז ר ה
ל״ מעריב״?
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד, מגשש
לאחרונה אצל עורכי מעריב, בדבר האפשרות לחזור
בקרוב לעבודה בצהרון.

לפיד מעריך כי אין לו סיכוי רב להצליח
בקרב שהוא מנהל נגד הדחתו אחרי
המילחמה, מכיוון שלא מילא במלואן אחרי
ציפיות הליכוד.

!ומעריב״ לאנמכר
לפי ידיעות שנפוצו בארצות־הברית, סירב
איל־העיתונות האוסטראלי רופרט מורדוך
להצעה לקנות את היומון הישראלי ״מעריב״.
יועצו המישפטי והעיסקי של מורדוך הוא הווארד
סקוודרון, מי שהיה, עד לפני זמן קצר, יו״ר
ועידת־הנשיאים של האירגונים היהודיים המרכזיים
בארצות־הברית, והוא הסביר שמורדוך אינו רוצה
לקנות עיתון היוצא לאור בשפה שהוא איננו מבין.

שבועון ה לי כו ד
**מבר *
בתנועת ההרות נפוצו השבוע1שמועות
כאילו עומד שבועץ־הליכוד ״יומן השבוע״
להימכר• הפסדיו של השבועץ נאמדים בשני
מיליון לירות כשבוע, והמועמדים לקנייה
הם המלונאי חיים שיף, המקורב לאריאל
שרון, קבלן ידוע, המקורב לקבוצת לוי
א רידוד, ותעשיין.
בליכוד מאשימים את רוני מילוא בכישלונו של
השבועון, אך מטיחים האשמות גם בעורך החדש,
מאיר עוזיאל, שלא הצליח לשפר את ביטאון הליכוד.

התארג נו ת
סביב ארי דו ר
קבוצה של פעילים, המגדירים את עצמם
כ״אינטלקטואלים של חרות״ ,התגבשה סביב
שר־האוצר יורם ארידור. בשלב הראשון מתכוונים
חברי הקבוצה לארגן תומכים לבחירת ארידור
לתפקיד יושב־ראש מזכירות־התנועה בפעם נוספת.

סרמרנגד >ר, ם ד

זעם רב שורר במיפלגה הליברלית כגלל
חתונת־פאר ל־ 2000 מוזמנים, שעורך שר־התיירות
אברהם שריר לכתו. החתונה
תערך ביום השלישי הבא במלץ ״המלך־
דויד׳׳ בירושלים.

סגן־ראש־עיריית תל־אביב יגאל גריפל, מאבד .
את תמיכת חברי־חרות במרחב תל־אביב, לטובת
יריבו אריה קרמר.

הליברלים מתמרמרים על עריכת חתונתה של
בת־השר במלון, ועל היקפה מנקר־העיניים בזמן
מילחמה.

קבוצת קרמר, הנהנות מגיבוי של יורם
ארידור, עשוייה לדרוש את הדחת גריפל
מתפקידו בעיריה.

הסיטו המלא על ״ליל הסכינים הארוכות־ בגלי־צה־־ל
מהי עמדתו בנושא אקטואלי זה או אחר.
בן־נר, המגיש לסירוגין את תוכנית הבוקר
הפופולארית נכון לעכשיו, התבטא בתחילת
חודש יולי, כי חלפו שלושים ימי לחימה
ומלאו שלושים יום למיסגרות השחורות
המופיעות בעיתונים. הוא הושהה מתפקידו
בהוראת שר־ד,ביטחון, אך הוחזר כעבור
20 יום, בהתערבות רפול. בן־נר הוא עובד
קבוע בתחנה.
עובדים בכירים בתחנה יודעים לספר שיועץ
שר־הביטחון לענייני תיקשורת אורי
דן, עקף את הרמטכ״ל, התקשר ישירות
לתחנה ואיים על אנשיה בסיגנון, של ״נעיף
אתכם.״ אנשי מישרד־הביטחון מפעילים
לחץ שלא לשדר תוכניות מסויימות.

^ ייתי רוצה שבמילחמה הבאה
יהיה לצה״ל רדיו משלו, כי במיל-
חמה זו היה רדיו לאש״ף.״ כך פתח העיתונאי
הימני, אבשלום קור, את הפגישה
בין הרמטכ״ל, רפאל איתן, והפורום לענייני
אקטואליה של תחנת גלי־צה״ל.
רפול האזין בקשב לטענות החמורות

התחילו לחתוך דיווחים על דברי חיילים
לוחמים.
כך, למשל, לא הותרו שידורי ראיונות שערך
יעקב אגמון במיסגרת שירות המילואים
שלו עם חיילים שדיעותיהם לא מצאו־חן
בעיני שר־הביטחון או הרמטכ״ל. כך
נפסל לשידוך ראיון עם קצין דתי שסיפר

דיוו חי ם
על שלו ם
ן* יום הראשון שעבר התקיימה בלישכת
הרמטכ״ל פגישה שיגרתית של
הפורום לענייני אקטואליה. בשיחת תידרוך
זו נכחו מפקד גלי־צה״ל צבי שפירא, וסגנו
אילון שלו, ועובדים בכיריס אחרים של
התחנה: יואב קוטנר, יוסי עוזרד. יוסי
עבדי, עדנה פאר, איציק בן־נר, אלכס
אנסקי, שמואל נחושתן. דני וסלי ופינחס
עידן.
לצוות הקבוע נוספו שגי עובדים זוטרים:
אבשלום קור ועורך תוכניות. האומר.
עימנואל הראובני.
השניים זומנו על פי הוראה מיוחדת מ־לישכת
הרמטכ״ל; ובגלי־צה״ל חושדים
שהיה זה אחרי התערבות של אנשי שרון.
מייד בתחילת השיחה הובהר לנוכחים מדוע
זומנו השניים.
קור. המופיע בתוכניות־טלוויזיה בידור־יות,
פתח את הפגישה בטענה שלצה״ל
לא היתד, תחנת־שידור במילחמה האחרונה.
הוא טען שאינו יכול להבין כיצד בכל
בוקר נפתחים שידורי התחנה בנושאים
מדיניים עדינים כמו ״הפלונטר״ שאליו
נכנס צה״ל בלבנון. הוא היקשה מדוע
לא נפתחים השידורים בדיווח על כך שיש
ביטחון בגליל, ילדים יכולים לשחק ללא
פחד ברחובות, וצעירות יכולות לשוב ולהש־תזף
בחופי צפון־הארץ.

בי ת־דין
שדה

הרמטכ״ל ודן שידון
הודח

שהשמיע קור, המועסק כעוזר־עריכה בתחנה.
ערב הפגישה הגיעה הוראה מלישכת
הרמטכ״ל לצרף את קור לפורום בכירי־התחנה.
כשסיים קור לומר את דבריו, ביקש
רפול שהם יועברו אליו בכתב להמשך הטיפול.
בגלי־צה״ל
כבר מריחים את השלב הבא
במאבק על חופש הביטוי בתחנת השידור
הצבאית: מינוי קצין־בודק שיחקור את
טענות קור, כולל בדיקה אידיאולוגית של
מי מהשדרים ומהעורכים יצג בתוכניות ששודרו
״דיעות פרדאשפיות,״ כטענת אנשי
הימץ בתחנה. בינתיים התבקש מפקד
גלי־צה׳׳ל להכין את רשימות חיילי המילואים
של התחנה, ומשתתפים־אורחים
בתוכניות ולהעבירה אל שר־הביטחון לביקורת״
מילחמת־הלבנון
פתחה תקופה של חיסול
חשבונות על רקע פוליטי במדינה כולה.
אחד המקומות הראשונים שנפגעו היה
תחנת־השידור הצבאית, שלמרות קשריה
ההדוקים לצבא ולמישרד־הביטחון, היא
היתה אי של שפיות, ושל חידושים רדיופו-
ניים מרתקים.
בפרוץ המילחמה גייסה התחנה הצבאית
את טובי אנשי־התיקשורת בארץ, כדי לקבל
דיווחים אמינים ורציניים מהשטח, על המתחולל
בלבנון ועל הילכי־הרוח בקרב
הלוחמים. למרות שבמרבית הדיווחים היתה
תחושה של איזון, הרי שמיספרי הצנזור

שהוא היה צריך לשכנע את חייליו לצאת
ולהילחם על כיבוש יביש ביירות־דמשק.
פרשנות צבאית יומית של העיתונאי זאב
שיף נפסלה אף היא.

שם ח שוד
ו מי להלאז הי ר ה
^ שהופיעו בעיתונות מודעות הענק,
״< די, ובהן חתימות של אלפי מתנגדי
המילחמה בצפון, היה מי שטרח לעבור
עליהם ולבדוק שמא לא חתומים שם אנשי
התחנה. כאשר אותר שמו של אחד• ,קובי
מידן, זומן הקריין לשיחת־בירור. הוא הסביר
שלא הוא חתם על העצומה, אלא, כפי
הנראה אדם בשם. זהה לשלו. מיכתב למערכת,
שפורסם בעיתון הארץ, שתמך בגיר־סתו
של מידן, שיכנע לבסוף את ראשי
התחנה. בינתיים יצא קובי מידן המוכשר
לחופשה ארוכה.
לא שפר מזלו של איש־המילואים אריאל
כהן, עורך ומגיש תוכנית־מוסיקה קלאסית.
כאזרח הוא חתם על העצומה. כשנשאל
על כך, הודה שהוא אכן חתם, לפני
שגויים למילואים. בעיקבות זאת הוחלט
להעבירו ליחידה אחרת, על־פי הוראה של
שר־הביטחון (העולם הזה .)2340
הבא בתור היה הסופר יצחק (״איציק״)
בן־נר, שהדמויות בספריו הן שמאלניות,
אך הוא עצמו נוהג להתחבא מאחרי חוקי
התקשי״ר. כעובד מדינה, כשהוא נשאל

נ שי ה ת חנ ה ישבו המומים. ה־רמטכ״ל
האזין ולא הגיב. קור המשיך
וטען שבגלי־צה״ל ישנם שני סופרים של
רבי־מכר. האחד בן־נר והשני קור עצמו,
שבאחרונה פירסם: ספר הלצות. קור התלונן
שבן־נר השמאלני מקבל שש שעות שידור
שבועיות, בעוד שהוא, קור, שדיעותיו
מקורבות לדיעות: הממשלה ושר־ד,ביטחון.
אינו מקבל אפילו שעת שידור,אחת. השדרנית
עדנה פאר, שבזכות רפול הגיעה
לגלי צה״ל, לא התאפקה ואמרה :״מה
זה פה, בית־דין שדה י על מה שופטים
אותנו?״
וכאילו כדי לחזק את דברי קור, צילצל
הטלפון בחדרו של רפול. על הקו היה
שר־הביטחון, שביקש לדעת אם אנשי גלי-
צה״ל נמצאים אצלו לבירור.
עימנואל הראובני. טען בתורו, שלא היה
צריך לשדר את תוכניתו של מיכה שגריר
על סיירת גולני, משום שמפקדה היה
ג׳וני הרניק, שנפל בכיבוש הבופור, ושדי-
עותיו היו קרובות לשלום עכשיו.
הפגישה הסתיימה. צבי שפירא לא יכול
היה לומר את דברו. רפול ביקש משני האורחים
שיגישו לו את כל פירוט טענותיהם,
עם ציוני תאריכים ושעות שידור.
בעבור יומיים נפגש שוב הפורום עם
הרמטכ״ל לפגישה מיוחדת, ובה הם הזימו
את טענות שני העובדים הזוטרים. הפורום
תולה תיקוות בכך שרפול יימנע מלהתערב
בעבודת התחנה, וישאיר את העבודה
השחורה לאנשיו של שרון. אך כאשר יגיע
החומר המבוקש לידיו של רפול, הוא יוכל,
אם ירצח, למנות קצין־הוקר. אז יתחיל
מחול שדים, שיזכיר את ימי השתוללותו
של ג׳ו מק-קארתי, שראה ״אדומים״ בכל
פינה.
(המשך בעמוד )68

אבשלום קור
מודיע

גאון ונדי

לא היה מנהיג ציוני אנטי־דתי יותר מאשר זאב
ז׳בוטינסקי.
הוא דגל באופן קיצוני בהפרדת הדת מן המדינה. עד
כדי כך, שהנימוק העיקרי שלו נגד השתלבות הציונות
במרחב השמי היה שבמרחב הזה שולטת ההשפעה הדתית
על המדינה, ולציונות — כתנועה אירופית מערבית —
אסור להסכים לכך. כשם שאסור לה להסכים להשתלטות
בני עדות־המיזרח בתנועה — ביגלל אותה הסיבה.
כאשר הקים את תנועתו,
התפשר עם הדתיים והסכים
לקבל כמה סמלים חיצוניים
כדי לסבר את אוזניהם.
בכך חיקה את הרצל,
גם הוא אתאיסט קיצוני
ומושבע, שהתפשר בזמנו
עם הסמלים הדתיים.
או בחייו הפרטיים נשאר
ז׳בוטינסקי אנטי־דתי קיצוני.
בצוואתו כתב שמותר
לשרוף את גופתו. בנו,
ערי, המשיך ברוח זו והיה
מראשי המאבק נגד הכפייה
הדתית בארץ.
גזכרתי בכל אלה כאשר
ז׳כוטינסקי
חזיתי בטלוויזיה בטכס לזכר
ז׳בוטינסקי בהר־הרצל.
הנשיא חבש כיפה, ראש־הממשלה חבש כיפה, וכל הנוכחים
חבשו כיפות. אילו ידע זאת דבוטינסקי, היה מתהפך
בקיברו.
הנשיא, שהתנגד להשמעת הימנון בית״ר בטכס.ממלכתי
זה, נכנע. כפי שהוא נכנע בהרבה מיקרים אחרים. כפי
שהוא נכנע ושותק למראה המתרחש עתה בלבנון.

מרחוק, כי איש מאיתנו לא התיידד עימו. הוא היה בכל
זאת גוף זר בפלוגה.
באחד הימים נעלם. אמרו שהעבירו אותו למטה החזית.
שם ישב יגאל אלון.
שכחתי את כל הפרשה, עד השבוע. כאשר שמעתי כי
אלוף־מישנה אלי גבע תבע לשחררו מן הפיקוד על חטיבתו,
וביקש להורידו לדרגת מפקד־טנק מן השורה, נזכרתי
באלוף־הטוראי שלנו. אילו היה זורם בעורקיו של מנחם
בגין דם של חייל, היה נעתר לבקשתו של גבע. אך אולי
חשש, בחוש המחודד של דמגוג, כי כטוראי בחזית יהיה
גבע לגיבור לאומי ולמוקד של תסיסה בצה״ל.
אגב, לא ידענו אז על מה רב בן־חור עם בן־גוריון. רק
כעבור זמן נודע כי היה זה על רקע התנגדותו להוראת
בן־גוריון — הוראה אווילית ופסולה מבחינה צבאית —

שונא הער בי ם
הפעם יש לי חידון. מיהו האיש שאלה הן תכונותיו:
• הוא ידיד של מנחם בגין, ואינו מתקיף אותו.
• הוא היה בעד כל המילחמות של ישראל נגד הערבים.

הוא לא השתתף בהפגנות נגד המילחמה בלבנון.
• הוא תמך בקמפ־דייוויד.
• הוא שונא את הערבים.
• הוא ציוני המסית ומדיח נגד ברית־המועצות.
• הוא סוכן אמריקאי.
• הוא בעד הנצחת הכיבוש בגדה המערבית, ברצועת־עזה
וגם בלבנון.
לא ניחשתם? זה אני, אורי אבנרי.
ומניין לי? מפני שכך היה כתוב בביטאון הרישמי של
רק״ח, אל־אתיחאד, ביום ה 27-ביולי .1982
מדוע? מפני שאמרתי כי ברית־המועצות בגדה בעם
הפלסטיני במילחמה הנוכחית, ומפני שעמדתי לאמר זאת
(ואכן אמרתי זאת למחרת היום) באסיפה של 500 אינטלקטואלים
בנצרת).
אני שמח שכל זה התגלה לרק״ח בעוד מועד. כי יומיים
לפני הפירסום התקשר עימי איש רק״ח, והזמין אותי לנאום
בעצרת־עם שנערכה ביוזמת רק״ח. סירבתי. לולא
סירבתי, היה נוצר מצב מביך ממש: בעצרת שאורגנה
מטעם רק״ח היה מופיע פאשיסט, שונא־ערבים ושוחר־סיפוח
כמוני!־

האל 1ף הט1רא
זה היה בראשית אוגוסט . 1948 היינו בכפר ערבי נטוש
— ג׳לאדיה, ואולי ג׳סיר. שני הכפרים אינם קיימים עוד.
הם נמחקו מעל פני האדמה( .לפעמים, כאשר אני עובר
בסביבה, בדרך לצומת־פלוגות, אני מנסה לאתר את מקומותיהם,
ואיני מצליח).
היינו בין קרבות וחיכינו לבאות. חיינו בבתים הנטושים,
בחברת מיליארדים של פרעושים, חיזרנו אחרי הבנות
המעטות שניקרו בדרכנו, ולפעמים הדלקנו מדורות
בערבים.
באחד הימים הופיע ליד המדורה איש קשיש. מה זה
קשיש? הממוצע אצלנו היה .18 הזקנים כמוני היו בני
.24 והאיש הזה היה בן 40 או משהו. ממש קשיש.
הוא היה טוראי, וניתן לו לנהוג במשוריין. זה לא היה
כבוד גדול. פלוגת שועלי שינזשון היתד, מורכבת ממחלקות
של ג׳יפים ומחלקות של משוריינים, ואנשי הג׳יפים התייחסו
בזילזול מסויים אל אנשי המשוריינים.
זה נראה לנו מוזר. מה זה מביאים לנו טוראי זקן?
בהדרגה פשטו השמועות. מישהו שהכיר מישהו במטה
הגדוד סיפר שהאיש הזה הוא בעצם אלוף. איש חשוב
מאוד, עוד מימי ההגנה. אחד שהיה קרוב מאוד לבן-
גוריון, אבל רב עימו. כאשר רב עם בן־גוריון וסירב
למלא פקודה, הורד לדרגת טוראי, ונשלח אלינו. שמו היה
אליהו בן־חור.
עקבנו אחרי האיש בסקרנות. לא בכל יום אתה נתקל
במילחמה באלוף שהפך טוראי. ועוד כזה קשיש. האם
יתנהג בשחצנות? האם יהיה שונה מאיתנו? האם ידרוש
זכויות מיוחדות?
אבל האיש הזה התנהג בצניעות גמורה, ולא דרש
דגר, ומילא את חובתו כמו כולנו. הוא מצא חן בעינינו,

לתקוף את לטרון. הוא ציפה שההתקפה תיכשל, וכי תעלה

באבידות רבות. וכך אכן היה.
האם זה מזכיר משהו?

ה ט רג די השל לו ב ה
אי־אפשר שלא לאהוב את לובה אליאב. ואי־אפשר
לשתף עימו פעולה לאורך ימים.
מעלותיו של כל אדם הן לעיתים קרובות גם מיגרעותיו,
ומיגרעותיו הן מעלותיו. מעלתו של לובה היא שאינו
פוליטיקאי, שאינו איש פוליטי ביכלל. גם מיגרעתו נובעת
מכך. ביסודו הוא רבי חסידי, הזקוק לחצר של חסידים
מעריצים, השותים בצמא את דבריו.
דבריו מרתקים תמיד. הם רצופים משלים ודימויים.
תענוג הוא לשמוע אותם. אך כוח פוליטי אינו משול
לחצר חסידית, ומיפלגה אינה זקוקה רק לרבי. היא זקוקה
קודם כל למנהיג העומד במיבחן נימי משבר.
הכרתי את לובה לראשונה כשנבחרנו שנינו לכנסת
השישית. אז היה מפא״יניק בנפש — וכך נשאר עד היום.
כמזכיר המיפלגה, יכול היה לחולל גדולות למען די-
עותיו. אולם לובה אינו יכול להחזיק מעמד בשום
תפקיד במשך יותר משנה־שנתיים. אני זוכר את מרדכי
עופר המנוח, ח״כ מפא״י, כשהוא כימעט בוכה :״הקמנו
קבוצה של צעירים, ולחמנו כדי שלובה יהיה מזכ״ל ה־מיפלגה.
הצלחנו. התחלנו לפעול. ופיתאום, בבוקר אחד,
אנחנו שומעים שהוא התפטר. איש אינו יודע מדוע. הוא
לא אמר מילה לאלה שבחרו בו, שלחמו עבורו. פשוט
קם והלך והשאיר אותנו דפוקים.״
אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר התקרב לדיעותינו
לפיתרון הבעייה הפלסטינית, הפצרתי בו לנטוש את המערך
ולהצטרף לתנועת־שלום חדשה. הוא דבק במפא״י. כאשר
החליט לעזוב, ביקרתי בביתו, בחברת אמנון זיכרוני,
והפצרתי בו להכין את הפרישה כראוי, לאסוף סביבו את
שוחרי־השלום במיפלגה ולצאת במיבצע מתוכנן. אבל
יום אחד לובה פשוט קם ופרש — לגמרי לבדו. לעתים
נראה לי שהוא שמח להיות לגמרי לבדו, כמתבודד במידבר.
באסיפה שבה הקמנו את המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני, ישב לובה בקרב הקהל. דויד
שחם ניגש אליו ומשך אותו אל הבמה, בעל כורחו, וכך
הפך אחד ממנהיגי גוף זה. לימים קילל את שחם על כך.
תחילה דווקא נהנה לובה מפעולת המועצה. נוצר אז
הקשר הרשמי עם אש״ף, ולובה השתתף בשתי הפגישות
הראשונות עם עיצאם סרטאווי ואחרים. לפתע קיבלנו
הודעה אס-אדאם. קרה אסון. נוצר משבר חמור ביגלל
עניין של מה־בכו (איך ומתי לבקר אצל פיאר מנדס־פראנם)
.היה עניין של כבוד. לובה העליב את סרטאווי,
וזה עמד לנתק את המגעים. מתי פלד ויעקוב ארנון —
ארנון הנינוח, השופע חוש־הומור, שכבש את לב הפלסטינים
מן הרגע הראשון — תיקנו את הנזק.
כאשר לובה אומר כי הוא הופיע מול הפלסטינים כ-
״ציוני גא,״ הוא מתכוון בוודאי לאפיזודות אלה, שבהם

העליב את הפלסטינים ודרך על יבלותיהם בלי כל צורך.
לא היתה ״כימיה״ ביניהם. כאשר העלה ברונו קרייסקי
את הרעיון לחלק את פרס-השלום, הנקרא על שמו, בין
סרטאווי ובין ישראלי, המלצתי לפניו על לובה ״.לובה
נענה, ובמעמד החגיגי נאם נאום שפגע קשה בסרטאווי,
ושהיה כולו מכוון לדעת־הקהל הישראלית. הוא לא הבין
עובדה פשוטה: בקבלם את הפרם המשותף, הסתכן לובה
בכמה מאמרי-השמצה, בעוד שסרטאווי הסתכן בכמה
כדורים בראש. באותו מעמד, בהופיעו לצידו של מנהיג
ציוני מוכר, קיבל סרטאווי על עצמו סיכון עצום, גופני
ופוליטי. כמה מסוכני סוריה ולוב באש״ף, תבעו להעמידו
לדין ולהוציאו להורג. את לובה זה לא עניין. הוא אמר
את שלו, בצורה ציונית גאה.
מאז פרש לובה מן המגעים, ואת הדרך הארוכה בשדה-
המוקשים. על הישגיה ותיסכוליה, השאיר לנו.
הספיקו לו כמה חודשים, שבהם זכו המגעים בתהודה
עולמית.
ערב הבחירות של ,1977 כאשר חשתי באסון המתרגש
והולך על מחנה־השלום, הלכתי — עם רחל אשתי —
ללובה הביתה, כדי להפציר בו ליטול לידיו את היוזמה
להקמת רשימה משותפת של כוחות־השלום. לובה היה
חולה בשפעת. במשך ערב שלם ישבנו על מיטתו והסברתי
לו מדוע רק הוא — כאיש שהכל מאמינים ביושרו —
יכול לקבל לידו את התפקיד. נראה שהצלחנו. כי לימים,
כאשר התייאש לובה משל״י, האשים אותי בכך שגררתי
אותו לעניין.
ההתייאשות של לובה משל״י התחילה דקות מעטות
אחרי סגירת הקלפיות של .1977 הוא היה בטוח כי המחנה,
שהוא עמד בראשו, יכניס לכנסת חמישה, שישה חברי׳כנסת
לפחות. הוא חייך כאשר ניבאתי שהמחנה יזכה
במנדט אחד, ועם מזל רב — בשניים. כאשר התברר ללובה
כי של״י זכתה רק בקושי במנדאט השני, בעזרת עודפים,
הציע לחסל מייד את התנועה.
דעתו לא התקבלה, והוא שירת בכנסת שנתיים, עד
שהתפטר כדי לפנות את המקום למעני, כפי שנקבע מראש
בהסכם של רוטציה. במשך שנתיים אלה בכנסת נצברה ב־ליבו
טינה עצומה כלפיי. כפי שהסביר לי בעצמו לאחר־מכן,
נפגע קשות מן העובדה שהעולם הזה התייחס אליו
כאל כל ח׳׳כ אחר, תחת להעריך את פעלו כראוי. לשווא
הסברתי לו שהעולם הזה לא היה, ולא יהיה לעולם, ביטאון
מיפלגתי. הוא ראה בכך התנכלות אישית. מאז פרישתו
מן הכנסת התרחק משל״י ואיבד כל עניין בה.
רוב אנשי של״י היו רגילים להיות מבודדים, לפעול
בחוליות־קומנדו פוליטיות. לובה הוא איש מפא״י, והוא
רגיל לנצח על אוגדות. הוא לא רצה להישאר בגוף שהיה
צודק, אך קטן.
עקבתי מאז אחרי מעשיו הטובים באור-יהודה ובקריית-
שמונה, שם לימד עולים חדשים עברית. כמה שבועות
לפני מילחמתיהלבנון, כאשר ביקרנו בכפרי הדרוזים ברמת-
הגולן, לימדתי עליו סניגוריה באוזניהם של בני הכפרים,
שעמדו אז בגבורה בשביתתם הממושכת. הם זעמו על כי
לובה אליאב איש־השלום,
לא טרח אף פעם אחת לנסוע
מרחק של כמה קילומטרים
מקריית־שמונה אל
כפריהם הנצורים, כדי לעודד
אותם. אמרתי שלובה
נמצא בשלב של התרחקות
מן הפולטיקה. צעיר דרוזי
שאל אותי, במרירות עצומה
:״האם הוא גם התרחק
מן הצדק?״
ואז באה המילחמה. קמה
תנועת־השלום החדשה, קמו
גיבורים כמו ההורים השכולים
שהפגינו נגד בגין,
כמו אל״מ אלי גבע. לובה אליאב שתק. הוא לא אמר אף
מילה אחת נגד המילחמה.
תמהתי על כך, אך ניסיתי למצוא תירוצים.
עד שראיתיו השבוע בטלוויזיה, ונדהמתי עד למעמקי
נפשי. הוא הופיע במשך רבע שעה בשידור חי — ולא
אמר אף מילה אחת נגד המילחמה, אף לא מילה אחת
נגד הכוונה לערוך מרחץ־דמים בביירות. יום לפני כן
נודע על מעשה־הגבורה של גבע — ולובה שתק.
על מה דיבר? זה היה עוד יותר מזעזע. לובה, שכל
חייו ביקש להתמסר לתפקידים ביצועיים בעלי אופי הומא-
ניטארי, רצה שיוטל עליו התפקיד לדאוג לפליטים הפלסטיניים
בלבנון. אריאל שרון היתל בו בציניות עילאית.
הוא הלביש אותו במדים והניח לו להגיש לו דו״ח. לובה
הגיש דו״ח והמתין. ביום שבו הופיע בטלוויזיה כבר היה
ידוע לכל כי רבבות — ואולי מאות אלפים — גורשו
ממחנות־הפליטים, שנהרסו בדם קר אחרי שוך הקרבות,
והם נודדים עתה בשבילים, לנים בשדות, מתגוללים ברפש
— ילדים, נשים וזקנים. לובה לא אמר על כך מילה.
הוא ממתין עדיין לתפקיד שאריאל שרת יטיל עליו.
תחת זאת השמיץ — בעדינות — את חבריו לשעבר, הממשיכים
במשימות השלום. דבריו שימשו מייד תחמושת
למסע-ההסתה נגדנו, המאורגן על-ידי שרון וכלבלביו
בעיתונות.
לא כעסתי. איני מסוגל לכעוס על לובה. אבל הייתי
עצוב מאוד־מאוד.
זוהי טראגדיה אנושית. כי מי שלא הרים את קולו
נגד מילחמה זו בעודה בעיצומה, התאבד מבחינה מוסרית.

; 8 7 *1י 1 1
א ח די הטבשבאה מג ר ש. ואוחריו היו ר ש

ע ד הו ה ר הגו־ו ל־

ה עומד להתרחש בלבנון, מבחינה
הקשר בינה ובין ישראל ו
אנו צופים בראשיתו של מחזה, שמרח־הצרפתיות:
פות
עליו שתי המילים
.0 (3. ^ 11 כבר ראינו• .

כל מה שמתרחש עתה בל כנץ
הדרומית מזכיר את אשר התרחש,
בשלב הראשוני, בגדה המערבית
אחרי הכיבוש.

ההמשך כימעט נתון מראש.

אשר פרצה מילחמת ששת־הימים,
* היה כל עם ישראל משוכנע כי זוהי
מילחמת־הגנה מובהקת. גמאל עבד־אל־נאצר
קם עלינו להשמידנו, ואנחנו השכמנו
להורגו. המלך חוסיין כרת ברית
עם עבד־אל־נאצר ואף פתח איכשהו באש,
וקמנו להורגו גם כן. הסורים פתחו בכל
העניין, וגם אותם השכמנו להרוג.

אין ספק -הגנה מובהקת.

כאשר ניתנה לחיילי צה״ל הפקודה לתקוף
את הצבא המצרי בחצי־האי סיני,
הכריז שר־הביטחון, משה דיין, שאין פנינו
לכיבושים, אלא להגנה על המדינה. ראש־הממשלה,
לוי אשכול, מסר הצהרה דומה.
ואכן, באותן שעות של התרגשות, פחדים
והתרוממות־הנפש, מי חלם על כיבושים?
המילחמה התקדמה לה בכוחות עצמה,
על פי חוקיה שלה, ובתום ששה ימים היו
בידינו שטחים אדירים בדרום, במיזרח
ובצפון. מה היה עלינו לעשות בהם?
מאותו רגע החל תהליך שהתקדם כאילו
מעצמו.
מילחמת ״שלום הגליל״ נפתחה, כביכול
כדי להרחיק את ״המחבלים״ מתחום של
40 קילומטרים. היא לא נועדה לשום כיבושים,
חס וחלילה.

חה יותר מפי שהיתר. אי־פעם. שנאמר:
הישמרו לבם מפני דברים זמניים, כי מהם
אי־אפשר להיפטר לעולם).

יש כיבוש. יש מושל. יש מיבד
של. מה הלאה ץ

המושל>
הרי י

בא המגרש.
זוהי תופעה ישראלית, שאין התעמולה
הרישמית מרבה לדבר עליה.

זה קרה ב־א .194 זה קרה ב־
*>7ע .1זה קרה ב־( .1982 זה לא קרה
ב־ 1956 וב ,1973 כי לא היתה אז
הזדמנות).
ב־ 1948 היה המיקרה של ברעם, שפרטיו
ידועים היטב ביגלל הטיפול המישפטי. בא
קצין כלשהו, והודיע לתושבים שעליהם
להסתלק מייד, מטעמי ביטחון. הוא הבטיח
שיוכלו לחזור תוך כמה ימים. הם לא חזרו
עד היום. הבירור העלה כי בידי הקצין
לא היתד. שום פקודה בכתב. איש אינו יודע
על פי איזו הוראה פעל, ומי יזם או
עיקריות:
הדתית והחילונית. ב־מיקרים
כאלה, הן פועלות באחווה
מלבבת, שאין דה אח ורע בשום
שטח אחר•

מלאכתו של האידיאולוג הדתי פשוטה
בתכלית. עליו רק למצוא בתנ״ך את הפסוקים
המתאימים, המוכיחים כי אלוהים
הבטיח לנו את השטח הכבוש.

מפני שאלוהים היה ליברלי
מאוד בהבטחותיו, ולמעשה הבטיח
לנו את מולדתם של כל העמים השכנים,
אץ כל בעייה.

לעולם לא נעזוב את ענתות. ירושלים
שחוברה לה יחדיו. חברון, עירו של אברהם
אבינו. רמאללה, נחלת אבותינו. ירי חו,
עירה של הזונה הלאומית הראשונה.
שומרון, עירה של איזבל. וכן הלאה.
האידיאולוג החילוני אינו זקוק לפסוקים.
יש לו את־חפירה. הוא חופר — והופ,
מתגלות עתיקות עמנו. עיר עתיקה. פסיפס.
עיר ישראלית מתקופת־האבן הקדומה.

מה עדשים ץ

יש בעיות דחופות. צריכים להחזיר איכ שהו
את החיים התקינים, לכונן סדר כלשהו,
להקים מינהל, לחבר מים וחשמל, לתקן
ולסלול כבישי-גישה.

כך נולד המימשל הצבאי. בגדה
הוא נקרא כשמו האמיתי. בלבנון,
מטעמים של עדינות־נפש, הוא נקרא
״יחידת הסיוע״.
השם אינו מרמה איש. התושבים באים
אל המימשל ותובעים את שיחרור בני-
משפחותיהם העצורים. כל מי שיש לו
בעייה, בא אל המימשל בבקשה לפתרה.
הפקידים, ראשי-המוסדות, השוטרים והמנהלים
באים אל המושל כדי לקבל פקודות.
גם כשהמושל אינו נקרא מושל.
האמריקאים אומרים :״אם זה נראה כמו
אוח, משמיע קולות כמו אווז ומתהלך כמו
אווז. משמע שזה אווז.״

אם זה נראה כמו מושל צבאי,
מדבר כמו מושל צבאי ומתנהג
כמו מושל צבאי — סביר להניח
שזהו מושל צבאי.

ברגע שיש מושל צבאי, יש שיגרה. ה חיים
מסתדרים באווירה של כיבוש. המימי
של הצבאי הוא, מטבע הגדרתו, מימשל
זמני. אך בחיי העמים, אין דבר קבוע יותר
מדבר זמני.
(המימשל הסובייטי הוא, על פי האידיאולוגיה
המונחת ביסודו, מימשל זמני מוב הק.
הוא מתקיים רק כל עוד לא התגש מה
נבואתו של קארל מארכס, שבמישטר
הקומוניסטי המיסגרת של המדינה נמוגה
באופן אוטומטי. המדינה הסובייטית נמוגה
כבר מזה 65 שנים, וכיום היא חזקה וקשו־

אחרי זה באה, כמובן, ישיבת
ההסדר, כי אסור לחיילים׳ להתבטל
מתורה.
ה בא הלאה? הקיבוץ המאוחד, כ״
׳ מובן.
אי־אפשר לסמוך על אף אחד. סעד חדאד
יכול למות. בשיר ג׳מאייל לא יגן על
מטולה ונהריה.
לאורך ימים אפשר לסמוך רק על עצמנו,
על קיבוצינו האמיצים. כדי להגן על
מטולה ונהריה, יש להקים שרשרת איס־טראטגית
של היאחזויות־נח״ל, שיתאזרחו
ברבות הימים ויהיו לקיבוצים לכל דבר.

מערכת כזאת של הגנה סרח־בית
מחייבת, כמוכן, רשת מתאימה
של כבישי־רוחב וככישי־אורך.
הדחפור העיברי הולך אחרי הטנק
העברי, כשם שהאשה הולכת
אחרי בעלה (או להיפך).
כדי לעבות את ההתנחלויות, מטעמי ביטחון
גרידא, יש צורך ביישובים עירוניים,
אשר יספקו את השרותים. צור־עילית
וצידון־עילית — כל מי שמסתכל בנוף יודע
כבר היכן יש למקם אותן.
ובמקום שיש ערים חדשות, שם דרושות
נקודות־מגן קידמיות. על כן — שרשרת
נוספת של היאחזויות, מצפון לקודמת (או,
בלשון החדשה ,״מקדימה״) ,כדי להגן על
גוש-ההתיישבות שכבר הפך ״עובדה בשטח.״

מכאן והלאה הכל מתקדם
:אופן
אוטומאטי:

מ חילה באים החיילים. הם לוחמים.
׳ הורגים ונהרגים. אין להם פנאי לח שוב
על התוצאות הצפויות. הם ממלאים
פקודות, ולעיתים קרובות הפקודות האלה
נובעות מעצם התפתחות הקרב.
שטח שהיה עד לפני כמה שעות שטח זר,
שטח אוייב, הפך לפתע שטח הכפוף לשיל-
טון ישראלי.

הכנענים של ימינו, הכנענים דאז היו עברים
לכל דבר. מה שהיה שייך להם שייך
לנו. המארונים הם עברים, אחינו. צור וצידון
ובארות וגבל הם שמות עבריים עתיקים
— הם כאלה באמת ובתמים — ועל כך
יש הסכמה מלאה בין הדתיים והכנענים.
כבר נמצאו במקום בתי־כנסת עתיקים.
לפעמים נדמה לי שיש בצה״ל מחלקה המפעילה
בתי־כנסת-עתיקים־ניידים, בעלי
פסיפס מהמאה השניה ועמודים מן המאה
הראשונה (לפני או אחרי) ,ושבוע ימים
אחרי בוא הצנחנים כבר עומד שם בית-
כנסת עתיק למהדרין.

חוף צור: אלוהי ם הבטיח גם אותו
תה. אבל הקצין אינו מתעורר בבוקר
ומחליט על דעת עצמו לגרש כפר.
מפקד־החטיבה בני דונקלמן — אחד מאבותיו
הרוחניים של אלי גבע — נכנס
לנצרת, אחרי שראשי העיר חתמו על
מיסמו שהבטיח את שלום התושבים. ה־מח״ט
קיבל פקודה לגרש את כל תושבי
העיר. לא נאמר לו מיהו בעל הפקודה. הוא
סירב למלא אותה, אלא אם כן יקבל אותה
בכתב, כדת וכדין. תושבי נצרת ניצלו.
ממאות כפרים אחרים נעלמו התושבים
במהלך הקרבות ומייד אחריהם. איש אינו
יודע במדוייק את הנסיבות. האם ברחו?
הוברחו? נדרשו להסתלק באיומי מקלע?
ב־ 1967 גורשו תושבי הכפרים באיזור
לטרון, והחל גירוש תושבי העיר קלקיליה.
יפי־הנפש בישראל הפריעו לכך, וגירוש
זה בוטל. אך בשקט־בשקט, מבלי שאיש
שמע על כך, ביצעו אנשים מיסתוריים את
גירושם של יותר מ־ 100 אלף פליטים באחור
יריחו. מחנות־הפליטים הגדולים ביותר
במרחב רוקנו תוך כמה שעות.
זה קרה עתה בלבנון. בעוד שאנשים
טובים הופיעו בטלוויזיה והתווכחו על הדרך
הטובה ביותר לשיקום הפליטים, סולקו
כימעט כולם בשקט־בשקט, אל מחוץ
לאיזור-השליטה הישראלי. את המחנות
הריקים וההרוסים ניתן עתה למחוק מעל
פני האדמה, מטעמים סניטריים.

אחרי ככלות הכל, סי רוצה במגיפות

הרי מגרשי־הפליטים באים האידיאולוגים.

כישראל
יש שתי אידיאולוגיות

(לא היו אז עדיין ישראליים? אין דבר!)
הטלוויזיה, הרדיו והאמרגנים הפרטיים
מזמינים שירים. השירים מייוצרים בשיטת
הסרט הנע: דתיים ולאומניים, משעשעים
וסחוטי־דמעות — הכל לפי טעם
המזמין והמשלם. חירבת־מוש־בערף, חזרנו
אליך שנית (שלישית, רביעית) .על
פיסגת הר הגריזים. מים לאחאב המלך.

יש פסוק, יש פסיפס, יש שיר.
הספחת פועלת.

ך* לזה כבר התחיל בלבנון.
* פסוקי־תנ״ך יש בשפע. כנען ילד את
צידון בכורו. המעושקה בתולת בת־צידון.
הנני עליך צידון. וצידונים ועמלק ומעון
לחצו אתכם. יפקוד ה׳ את צור. הנני עליך
צור. על שלושה פישעי צור. ושילחתי
אש בחומות צור. יהיה לצור כשירת הזונה.
ובעיקר: מי שהבטיח לנו — ממש לנו, לך
ולי! — את כל הארץ מנחל־מצריים עד
הנהר הגדול, כלל בזה אוטומטית את צור
וצידון והלבנון כולו.
שנאמר, בספר דברים (א׳ ,ד) :״בואו
הר האמורי ואל כל שכניו, בערבה, בהר
ובשפלה ובנגב ובחוף הים, ארץ הכנעני
והלבנון, עד הנהר הגדול, נהר פרת.״

מי שאינו דתי, יכול להעזר ב־
״כנענים״ .לפי ה״כנענים״ ,הצידונים
היו ביכלל עברים• ולראייה,
הם דיברו בשפת־עבר•
אחד מאבות התורה הכנענית, שאול
טשרניחובסקי, שתירגם את האודיסיאה,
כתב ליצירה זו הקדמה, שבה הוכיח כי
היצירה היוונית מבוססת על יומני-אוניות
של ספנים שמיים, ממוצא כנעני-צידוני. לפי

!ייייייייי

יוא 1נ

ך* שיש התיישבות, יש דרישה סבי*
רה לסיפוח. האם נפקיר את מיטב
בחורינו לחסדיו של כל מיני חדאד וג׳מייל
שהם (אחרי ככלות הכל, ורק בשיחות פר טיות
לגמרי) ערבושים? הרי זהו מצב
בלתי־נסבל.

יש להחיל את החוק והמישפט
והשיפוט של ישראל.
נכון, זה לא נכלל במפת ארץ־ישראל
שהתנוססה בראש הכרוזים של אצ״ל. אבל
גם רמת־הגולן לא היתד. שם. ורמת־הגולן
סופחה. ואין לשכוח כי התנועה הציונית
דרשה כבר בוועידת־השלום של וורסאי,
בתום מילחמת־העולם הראשונה, לקבוע
את הגבול הצפוני של ארץ־ישראל לאורך
נהר־הליטאני( .לעזאזל, מהו שמו העברי
של הנחל הזה?)

וכך, בידם בהיר ויפה, יסופחו
חבל-צור וחבל־צידון וחבל נבטים
(לשעבר נבטיח) והבד מצד־חמד
(לשעבר כופור) למדינה.

וסוף־סוף נתפנה להסתכל מיזרחה, לחבל
דמשק וחבל מואב וחבל עמון, שלא לדבר
על חמת והגילעד — כל אלה מקומות
שאלוהים הבטיח לנו, ושאליהם הגיע דויד
המלך, ושניתן לגלות בהם בתי־כנסת עתיקים,
ושהם בלי כל ספק חלק מנחלת־אבו-
תינו. אחרי שיתקיפו אותנו, כמובן.
ץ ה יקרה, בביטחון מוחלט, אם צה״ל
י יישאר בלבנון במשך יותר מאשר כמה
שבועות.
יש לתנועה היסטורית, כמו זו שלנו,
חוקים וכללים משלה, שאינם תלויים באיש.
הם טבועים במהותה. אין צורך בב-
גין, בשרון, באנשי התחיה או ברב לווינגר
כדי שהדברים יתפתחו כך.

הם יעשו זאת מעצמם.

...בי בתנאים באלה, גס טלוויזיה יוקרתית
כמו בלאופונקט לא תגרום ל״חורים״
בתקציבן•.
קח לך היום טלוויזיה מהשורה הראשונה
בעולם, טלוויזיה שאינה נותנת פרנסה
לטכנאים ותהנה ממנה עוד הרבה שנים.
קח לך בלאופונקט היום, וגמור לשלם רק
בעוד 14 חודש.
בלאופונקט: טלוויזיות צבעוניות, ווידיאו,
סטריאו — פאר תוצרת גרמניה.

ץ ד * א ט 0ט 9 8 !.6

היבואן הבלעדי :
טרכף יביא בע״נו
במרשיב 70ת״א טל,293005 :

בלאופונקט־בכל מחיר
תל־אביב • וידאו קלסיק אבו גבירול ; 54 שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר, לבל אליהו, שד׳ ירושלים 29 יפו ; אלוד, אלנבי ; 106 אורית, אחד העם 19י • גבעוניים: בתנאלי,
כצנלסון 18ן• נתניה: רדיו אלחוט, ויצמן ; 5טלרן, ויצמן ; 18 רדד צליל, שמואל הנציב ; 3חשמלית, שמואל הנציב •! 26 רעננה: בועז שחתי טלוויזיה, בורוכוב 24
• 1חדרה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 שוייצר, הרברט סמואל • 68 חיפה: טרקלין חשמל זילברשטיין, הנביאים ; 25 צביקה בית הסטריאו, הנביאים ; 12 יהודה
אטיאס הנביאים ; 15 סימפוניה חיפה, הרצל ; 85 אריה מכשירי חשמל, רח׳ נטיב 2ן • קרית־אתא: שפרן, העצמאות ; 38 פטמן, העצמאות ; 50 ויזגר, יוספטל • 55
קרית־כיאליק: קול־אור סביניה, השקדים ,2סביניה • 1נהדיד: טלסטר ליבוביץ, תחנת אגד, שדרות הגעתון 3י • קרית־מוצקין: פלג, השופטים •! 13׳ נצרת: סלון
סביון, רח׳ סביון • 13 אשדוד: חשמל בהן, מרכז מסחרי ד׳ • 1רמלה: אסתר אוניברסל, ביאליק • 2ירושלים: צדוק שיר, שמאי ,23 רדיו מאיר, רח׳ לוגץ ; 5סבטיני
צלאח א־דין • 132 כאר־שבע: א.א. אלקטרוניקה, העצמאות : 48 סלון איתני, רח׳ הפלמ״ח ( 65 ליד קולנוע מרכז) • חולון: סלון חולון, סוקולוב • 182 רטת־השרון :
סנסור, סוקולוב • .70 ראשון־לציון: עלפי, הרצל ; 103 אמנון ברנפלד, רוטשילד •! 39 רחובות: הוי אלקטרוניקה, בית־הפועלים ; 4סלון אלקטריק, הרצל • 187
נם־ציונה: פינקלשטיין, רחוב ויצמן.

ב מדינה
1ימי ל חמה
הא לסוגה דאב אר.
ל1ד.זגי ד
הבעל נהרג במילחמת
הלבנון. בית המישפט דרש
כי האשה תבוא
להעיד, כיוס השלושים.
היד, זד, תיק רגיל של שוד וגני־בה.
הנאשם כבר יושב במעצר כמד,
חודשים ומועד מישפטו נקבע לרא שית
מילחמת שלמדה,גליל. כאשר
נפתח המישפט התברר כי המתלוננת,
שממנה נגנב תליון, לא הגיעה
לבית־המישפט. השופט שלח את
התובעת לברר מדוע לא באה העדה.
לצילצול הטלפון ענתה האשה
כשדמעות חונקות את גרונה, וכאשר
הזדהתה התובעת סיפרה לה
העדה כי היא יושבת שיבער, על
מות בעלה. התובעת ביקשה סליחה
וחזרה לספר -אח העובדה המצערת
לבית־המישפט.
הסניגור הדגיש לפני השופט כי
למרות הכל הרי ששולחו כבר יושב
זמן ארוך ונגרם לו סבל, ואם לא
תבוא המתלוננת להעיד יהיה על
בית״המישפט לזכותו. על כן ביקש
לזרז את המשך הסישפט. השופט
נענה לסניגור וקבע את הישיבה
הבאה לתאריך של כעוד חודש.
כאשר גם בתאריך זה לא הגיעה
המתלוננת, דרש הסניגור לברר את
הסיבה ולתדהמת כולם הסתבר כי
היה זד, מועד השלושים למות ה בעל.
בית־המישפט
בהתחשב בנסיבות
דחה את המישפט לחודש ספטמבר.

ו*7ד 30ה שחסתננה עוולה להצמיח אנשים
נוסכים נמו גבע ומה שלמד טן־קואוזביץ
מהבצצת באריס * המחזות בטלוויזיה גורמים
לאנטישמיות ומה יקרה אם יניד אש״ ף בי שואל

״יפי הנפש גרוע מער בי ם ״
עמוס קינן:
יפי הנפש הם הדבר המגעיל שבעולם.
הם יותר גרועים מערבים.
הם יהודים.

״ידיעות אחרונות״ 30.7.1982

זא 1שיך:

מירחמה שהסתננה
אך כיום מסלקים את גבע מצד,״ל. לא
רק משום שזה הדבר הנוח ביותר ומפני

רבים כבר הספיקו לשכוח את
התפוצצות מאגרי־התחמושת בבסיס
הצבאי שליד צומת גולני בגליל.
אך בכפר הערבי עילבון, השוכן
בסמוך לצומת, עדיין לא שכחו את
ההתפוצצות. מאז נותק זרם המים
במקום, ותושבי הכפר נאלצים ל הסתפק
במים המובלים במיכליות
לבריכת־הכפר ובעזרה מכפרים ערביים
שכנים.
סיפר מזכיר המועצה המקומית,
סמעאן האני :״חלק מצינור־המים
שנפגע עובר במחנה הצבאי שממנו
היו ההתפוצצויות. הודענו מייד ל־מישטרה
ולמישרד־ד,ביטחון שהכפר
על שלושת אלפי תושביו, נותר
בלי מים. ניגשנו למחנה ושם אמרו
לנו שלמחרת יתוקן הצינור. הפיצוץ
היה ב־ 18 ביולי. במשך השבועיים
הבאים התרוצצנו בין הצבא
לממונה על מחוז־הצפון במישרד־הפנים
והמישטרה. אמרו לנו שהצינור
שבבסיס תוקן, ושביום חמישי
יהיו לנו מים.
ההספקה לא חודשה• באו ממיש־רד־הביטחון
ואמרו שיספקו מים
במיכלים. הביאו שלושה מיכלים
גדולים של מכבי־אש שכל־אחד
הוא שלושה קוב. הסברנו שלפי
החשבון שלנו אנו צריכים׳ ביום
400 קוב. ואחר־כך סיפקו לנו 36
קוב ליום.
״פנינו לשר־הביטחון, הפנים והחקלאות
וגם לראש״הממשלה וסיפרנו
שהכפר נשאר בלי מים. תשובה
לא קיבלנו. רק קצין אחד, בחור
הגון מאוד, בא מפיקוד־צפון והס ביר
לגו שישנם עדיין פגזים על־יד
הצינור ושקשה לתקן אותו.
בינתיים נוסעים האנשים מהכפר
שלנו לכפרים שכנים להביא מים.״
החור שנפער בצינור־המים גרם
עד עתה לאובדן 15 אלף קוב מים.
כדוד שחוששים להתמודד עם הבעיה בדרך אחרת,
אלא קודם כל מפני שד,מסלקים אותו יודעים
כי מחבר במילחמה שהסתבכה, היכולה להצמיח
אנשים נוספים דוגמת גבע. ככל שתיארך
מילחמה זו, עלולה בעיה זו להסתבך.

״הארץ״ 30.7.1982

הוצל והנבלוס:
שונן התעמולה
הביאה אותו לסוף עגום זה התעמולה
התבוסתנית המרוכזת אשר מילאה באחרונה
כל חור וכל סדק בארץ. כי למרות שמנהלים
אותה בסופו של דבר מעטים — אין זו
הכמות המשפיעה במיקרים כאלה. משפיע
טי ב התעמולה — קולניותה, עיקשותה,
•מירצה, חוזקה, להטה, תקיפותה ואי-רתיעותד,
מהמטרה שהיא הועידה לעצמה: להסתער
בכל האמצעים על הרוב, ביחוד כשרוב זר,
אינו שם מחסום לפיה והוא מתיר לה להשתלט
על הרחוב בסיסמות מסיסמות שונות,
ד,מצלצלות לא רע אבל אמת אין בהן וכוחן
— בחוסר הביטחון העצמי של הרוב הפותח
בפני המסיתים כל שער. ואין פלא שנופלים
לה לקורבן פה ושם גם אנשים הרחוקים
מהמסיתים ברוח•

״ידיעות אחרונות״ 30.7.1982

אמנון אנומוניץ:
הטרגדיה חישואדח
גדול הוגי הדעות הצבאיים, קלאוזביץ,
התנסה בכיבוש עיר־בירה (פאריס) .ההתנסות
המחרידה דיזו חרטה בתודעתו את ההכרח
במחשבה מדינית העומדת לפני ואחרי הלחימה.
קלאוזביץ הגיע למסקנה שנקמה אינה
מניע הולם.
זה מובן לאלי גבע ולרבים אחרים, חיים
ומתים, הכפופים למערכת פוליטית חוקית
ונבחרת. החזיון הנוגה הזה הוא הטרגדיה
הישראלית.

״מעריב״ 30.7.1982

העולנו הזה 2344

הוא ידע, שהוא קוטע קריירה צבאית מזהי רה,
מסתכן אולי בנידוי חברתי. אולם לא
יכול היה לעשות שקר בנפשו. בגלל שהיה
מח״ט בשטח ראה את פער האמינות בין
הנעשה ובין דיווחי ההטעייה.
הרמטכ״ל לשעבר, ח״כ חיים בר־לב, גינה
אותו ולא בלי סיבה. המח״ט הצעיר והעיקש
הזה הוא כל מה שד,גנרלים בתקופתו של
בר־לב לא היו. הוא לא הסתובב עם סיגרים
שמנים תקועים בפיו, לא בקרונות צמודים,
לא במיסעדות־פאר, לא בתחפושות ובתילבו־שת
של ״אפריקה קורפס״ וכלב זאב אימתני
לצידו. את התוצאות של אורח־חיים הולל
ומלא־רהב זה ראינו לאחר מכן ביום־הכי-
פורים.

״ידיעות אחרונות״ 30.7.1982

הגליל
*׳מאון בחלבון
מאזההתסובצות בצומת
כוזבי נותק הכפר הערבי
בצפון הארץ מצינור המים.

סידני קשת:
סיגרים שתניס

׳שמו בדמות:
ואם אש״ד יניר בישראל?

מתירה את רסן שינאת־ישראל הרדומה בצי-
בורים שונים, אלא אף נותנת כביכול לגיטימציה
מוסרית להשתוללות אנטישמית, שלא
היתה עוד כדוגמתה. ככל שמתמשך המצור
על ביירות, על כל תופעות־ד,לוואי שלו, גדלה
והולכת הסכנה גם להתנכלות פיסית ליהודים
בברלין, באתונה, בפאריס, בבריסל. ישראלים
שטיילו באחרונה באירופה, יש בפיהם ׳ סיפורים
קשים מאוד על הלכי־ר,רוחות האלה.

״מעריב״ 30.7.1982

תיאר נלוו:
בקיווים במסרו
המילחמה בלבנון חשפה את כל הבקיעים
וחילוקי־הדעות האמיתיים הקיימים בתוך המערך.
קשה להאמין כי ניתן לטייח עליהם
לאורך זמן. פלוראליזם הוא דבר טוב עד
גבול מסויים. כוחה של מפא״י ההיסטורית
היה בחירות הוויכוח, אך באחדות המעשה
ובמישמעת הפנימית, בלויאליות המלאה בהת־לכדות
המירבית במאבק כלפי חוץ, אחרי
שנתקבלה ההכרעה, אינו קיים כיום. אף

קיצורו של דבר, עם ישראל יהיה בצרות,
אם ערפאת, מעמק הבכא של מערב ביירות,
יעשה את הדבר הזה. גורמים בממשלה מרגיעים
אותי: אין מה לחשוש, הוא לא יעשה
את זה, כי אין הוא יכול לעשות את זה,
כי הקיצוניים באש״ף לא יתנו לעשות את

יכול להיות• ואף־על-פי־כן משהו בלבי מציק
אדם אינו מוכן לבטל את דעתו מפני דעת
הרוב או בשל הכרעת המנהיגות.

על כל חלם
על דרש ועל !לדלדש, על דוילד היי״לב,
על הארץ הבוערת, סלח אלי השיב.
על שרות שחורי שיכולת, על ארב כלי אלמד,
י*ל פליט היצב הביתה ומוצא ׳נוממד.
על כל הלב, על כל הלב, סלח נא לני אל עליון.
על הרב •שעל הארז, הרב ארץ לבנון.
בלה אלי על זה הכית עב הדנל הלבן,
על הנכן, על הזית,
פצע דוכרכן.
בלה על גאווה כוזכת, על החושך ומכער,
על הפרי שלא הכשיל עור והשר מצרר.
מרשרש אילן כרוה, מדהוי, נהלי, כיכב,

; חען פי פ

אנא סלה לנו על אלה, רל, למי אישר שלה —
ילהיב שלא ישובו, אנא אל תפלה.

יונתן גבן
״על המישמר״ *30.7.1982
לי -ואינו מניח לי, ואני עדיין שואל את
עצמי: ומה, אם בכל זאת?

״ידיעות אחרונות״ 29.7.1982

שלום חזנפלו:
מחזות נטלסיזיה
ההשפעה המצטברת של מראות־זוועה אלה
גורמת לישראל נזק לא רק בכך שהם מעוותים
לחלוטין את תדמיתה, אלא גם במישור הפוליטי.
ולא פחות חמור: השפעה זו לא רק
* צונזר ב״מעריב״.

״דבר״ 28.7.1982

פסוק• השבוע
• ח״ב התחיה גאולה בהן :״הממשלה
יודעת בדיוק עם מי היא השתדכה
ועם מי נכנסה לחופה.״
• הנ״ל, על פרשת החשבון האמריקאי
של יושב־ראש התנועה, יובל נאמן :״הוא
נסע כל הזמן לחו״ל, לצרכי עבודתו המדעית,
ועבודתו המדעית לא היתה תיאורטית, אלא
בנושאים הקשורים לביטחונה של מדמה-
ישראל. הוא היה כמעט בתפקיד ביטחוני.״,
• העיתונאי נתן רענן, על השר
החדש :״שר המדע הבידיוני.״
• המחזאי יהושע סוכול :״באיזו
ארץ התגברות התחיה עלולה להגביר את
התמותה?״
• הנ״ל, על כתבלי מילחמת הלבנון:
״באתי, ראיתי, השפכתי.״
• הרב מנחם הכהן :״מה זה מקרתיזם
ישראלי? (רוני) מילוא( ,מיכאל) קליינר,
(אהוד) אולמרט( ,מיכה) רייסר( ,מרים) תעסה־גלזר־איזם.״

מאיר פעיל :״אריק שרון מהווה
תרכובת של נבוכדנאצר וטיטוס מודרני.״
• העיתונאי נחום כרנע :״תנו לגבר
בירה. הוא כל־כך רוצה. בירת הלבנון קודם
ואחר״כך ירושלים.״
• העיתונאי עמוס קינן :״מי שמת-
פטר מפני שמצפונו מציק לו, הוא בוגד.
בוגד, המו אדם חסר־מצפון. ועל כן, מי
שמתפטר בגלל מצפונו, סימן שאין לו מצפון.״
• הנ ״ ל, באותו עניין :״הד״ר (יוסף)
בורג הוא בעל מצפון. בחיים שלו, הוא לא
התפטר בגלל מצפונו.״

הטיילת והדיילת
״ ס ״ לוז ״ ,הרברטסמואל 80ת ״ א
קו ד ם גנבו מ ה חוף את ה זי פזי ף כדי לערבבו ב סי סוב טון ולבנו ת עי ר. אחר ־ כ ן. כדי להש כי ח
מלבנו אתהא בי ד ה. בגו שו רתמ לונו ת שו ברי רו ח בין הי ם ו בי ן ה עי ר. אחר כך התחר טו ו בנו
מז חי ם כדי לכלוא אתה חי להיד. סחף הני לו ס. הנו סעא לינו ב ח סדי הג לי ם. דוו קאהב לי חו בז ה.
רצוע ת ה חו ף ה תרחבה וכבר ישמ קו םלה מוני מ ש תז פי ם לפנק את גו פ ם
כדי לכפר על הצ לח ת ם, ה ח לי טו אבו ת ה עי ר ל הר חי באתכ בי ש ה חו ף ולבודד את ה עי ר מ חי פ ה
בא מצעי ת רצו עתא ספ ל ט רו ת ח. ע כ שיו אנ חנו י כו לי ם לשבת ב ב תי ה אוכ ל שעל הגדה ה מז ר חי ת
עול ה כבי שולה צי ץ בי ס דרך מסך של דלק שרי ף. ואםנ רצ ה לרדת ה מי מ ה. נדדה כ עו פו ת פ צו עי ם
בין ה מ כוויו ת ה צו פרו ת, יכ א שר נתפלש בחול נ שיב תז כו ר ש<*#ן הנ אהנ קני ת אלא בי סו רי ם
מי ל א, א פי לו ככה אפשר לשאוב הנ אהמס עוד ה נ ״ טיילת ״ .אני יו דעש סיי ר׳ מ ס עדו תותיקים
זו ק פי ם כעת גבה רקעכ שיו אתה מגלה א ת ״ ה טיי ל ת ־ יהמ קי ם ה רי פ תו ח זו ה שנ ה ה שני ה
ורקעכ שיו אתה מגלה אותו או קי. אז א ני לא כל כך ״ אין לא לע שות מז ה עניין.
ז ה באמ ת ני קו ם מ צוין. ר א שי ת י־ואמ רוו ח ונ א ה. ה שו ל חנו ת מ כו סי ם מ פו ת מ שי ב צו ת
ו ה קי רו ת סו די ם לבן בו ה ק. ב פני ם ה מסעד היש, א מנ ם, דלפק עגול שמת כננו ר אי• ל היו ת מוע מד
את ה קי ר בעוון ה ש חת תהטעםה צי בו רי, אך לרגל ס גו לו תיו האח רו ת של ה מ קו ם נני ח לז ה.
לשולחן הוג ש ה סלסלה יב ה ל חם ש חור ט רי מ חי טהמלאה. כמהפ רו סי ת מ מנו מ רו חו ת הי ט ב
בחמאה, ע שייו ת לשמש תח לי ף ל ארו ח ה מל א ה. איז הלחם׳ אלאש אנ חנו לא הסתפ קנו בו
ותק פני את התפ רי ט ב קי בהמחר חר ת.

פיז חני במרק בצל ובמרקאספ רגו ס. שני הן היי מ שו פראד שי פרא.
ומרקהאספ רגו ס הי ה ה טוב ב שני ה ם. הו א הי ה מ דו שן ב ש מנ ת.
ע שיר בנ ת חי אספר גו ס ו מנו ק ד בי רו קהש מי ר. הו א הי החם. מה
שהת אי ם לרו ח הי םהצחה. ו הו א הוג ש בצלחת ע מו ק ה די הלש מור
על חו מי. ו ש טו ח ה די הלתמ ריני הכף ב תוכ המרק הבצל נ לק ח
ממטב חי של אלו ף־ בצ לו ת. ג בינ ה מי תכת כי סתה את נ וז ל יו
ה ס מי כי ם בשכבה עבה כל־כ ך. עד שהולך רגל י כו ל הי ה לצלוח את
הצלחת מגד ה לגדה בלי ל שקו ע.

מנו ת ה בי ניי ם היי ח סי לוני ם מ טי ג ני םוטרייםמ אוד ברו טב עג בניו ת. יי ן. שי ם. ש מי ר
יפט ריי ת ח מו ת בצלחת הפט ריו תהח מי ת מי ל או רייןוהש מנ תתפ קי די םמר כזיי ם. כאשר הי ב אי
ל שול חננו ה לי קי ס ה מי קרסיר פי רלבשק די ם כבר היינישב עי ם כמעט אלא ש ה לו קי ס (דג יבש
הי א ה. לדעתי. ל ליווי נכבד של ר ט בי ם) עורר את ת א בינני מ חד שיהצל חנו לגבור. בל• מ א מץ על
תוכנה של קדר תהמ תכ ת ה לו הטת. ה טב ח במסעדה זו ל הי ט כנר א ה. אח רטעםהש מי ר. וג ם
ה לו קי ס הו ק ף בתבלין ה מר ענן רז ה. ל• אין שי ם ב עי ה עם ש מי ר. רקחשב תי ש או לי כד אי לגיון
מעט ולהשתמש. פה ישם. בצמ חי תבלין א ח רי ם ש חו פי הי ס ־ ה תי כו ן מ שי פ עי םבהם •
הפירל הי המא כזב. דג ז ר הגדל בפלגי ה רי ם צי נ ני ם. ובאר צנו אך ירקבמ קו רי ת הדן הי א רך
ו עדין מ אין כ מו הו. לדעתי. אי ן הי א ז קי ק אלא ל טי גון קל בחמאה יל מעטשקייםמ טי גני ם
שי בז קו ע ליי י ש. כ מיבן. דר כי ר כנ ה מ תו ח כ מו ת יי ת ר. כ די למ של או תי פורל שטרפ תי פעם
ב עייר הרק טנ ה מי נ ב אי ש ב בי רגינ די ה. נד מה ל* שכבר הז ד מן לי רספר על אי תי דג שכר סי
מילאה בצמ חי תבלין ועל גבי נחה מ עדני תמח צי ת ה בננ ה. ז ה סי פי ר מ גי ר־ רי ר שראי* לספרי
מדו ר לדור. אך נד חה זאת לפעם א חר ת ונ שיב לפירל שלני. הפיר לינן נח על מצע של י ר קו ת
וז ה לא טיב. כי מי ץ הי ר קי ת מ ריו ה את הדג ימקלקל את ט ע מי לבד מז א ת לא היי
השק די ם מ טו גני ם אלא ר כי ם. ו ה דג גיפי לא טיגן אלא כנר א ה. נשלק ב א די ם אי ר תיי ס ר
ב טיפו ל די מ ה מני ת ה קי נו ח: עוג ת שוקו ל ד ״ מ ה עם גליד ה יני ל ש אינ ה ר אוי ה לא ל ציין ג בי ר
ולא ל היק ע ה. תי תי ם ש היי תי תי ם ב תכלי ת י מי ן ת עריב ת של מי ס ־ שו קו לד י ביי רי ר ש כיי כ ס של
מ ע שי ש ע טנז הי תרכ שלין ק טן. הסל טי ם מ ציי ני ם. ר בי ר ה קר ה כרגלי מכ שפ ה. מי ץ
האש כי ליי ת טבעי והיין שי מ ח לב אני ש
מ ש הו על ה שי רי ת: טי פי סהמלצ רי ת עבת הקר סו ליי ם ה אי מנ ת את ר קו חי תי רכאםד אגני ת
טי פי סזההסת לק מן ה עיל םבמ קי מי ה ת מל או המס עדו תשב אי פנר ב צ עירו ת ר ענני תיבצ עי רי ם
הנ ר אי םכצ עירי ת רעננות זרמ שיבב עי ניי ם אך ת כי פו ת. מעצבן גמר שניגע למה צי עיי תי של
ה שי רו ת. אכן. ח ב רי ם ש סיפ ר ת* ליס על ה חווי ר ב טיי לתה שי בי לי י כן. אבל איז ה שי רי ת
אני אי מר את הדב רי ם כעד ש מי ע ה שכן אני ז כי תי ב שי רי ת מ ציי ן מי די ה של אוי ר (את
נורא
שם מצאת* על ה ח שבון לבי לא מ ל אני ל שאול או תהלשמר) .אוו ה הי ת ר •עילה י מני מסת. ו חי ץ
מזה ג ם נאה מ אוד בעורה ר שזי ףובש די ה הז קי פי ם ש שי ם חזי ה לא רי סנ ר או תםמתחת לכתונ ת
הכו תנה הלבנה ב אוזני ה ( ש מ תי לב נםל או ז ניי ם ) היינ עי צי ם שלי שהע גי לי ם י שי ערהרק צי ץ
כ שיער עציר בכלא צב אי הי ה מ שי חבש מן י מ שו ךלא חור לו ז כי תי ללטף א ת הגברת לא היי ת •

לדעת שה״טיילת כדיהנחמד היא המקום
ביותר בעולם.
נ.ב. אם לא בעולם אז בארץ
נ.ב. אם לא בארץ אז בת א
נ.ב. אם לא בת א אז בטיילת
נ.ב. אם לאב טיילת אזאיפה?

פית ח ב שי ער.

הטיילת

רח׳ הרברט סמואל .80 טל 656992 .ת״א

בואו להפגנה
נגד פלישה
לבירות
די להרוג ולהיהרג
היסוג צה״ל מליי•

ולהיהרג!
צה״ל ו ך להרוג למען ׳
מלבנון! ריסוג פלסטיני ישראלי שלום
׳יקום

הדדית! הכרה סיס

על ב סיס הכרה הדדית!

בשבת דד 7.8.82 לאדרן• תתקיים תיייי
ההפגנה ת הפגנה רחוב איבן גבירול בת״* .נפג שים
בשעה 18.30 ברחבת הבימה.
על החתום:

נגד ייי
הועד ;גד
המלחמה בלבנון

הג י

וכבר במכירה
$£ו 01אזא [ ק

מבצע \1

\גזיגגי םתדע,

הסאא ־6 101 חו 3931 אא 31ח3110ח־1£1ח1

£גיליון חודש ספטמבר

סינוונייים ,

.ץ\^x^8 3111^1^^1ץ £0311״•״תס׳וו

03511x0.־101׳ 5 800161 £1ז!{>
800x015 100 611׳ 3221.ז(ן ק6 £3010115 £3

ועוד מאמרים דכים אחרים
והרכה, הרבה יותר
הפצה

תדיראן, אלקטרה, אמקור
* שרות ואחריות
* 1התקנה מקצועית

י. א .שיווק מזגנים

א. סנקס 24 סל׳ ׳

מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומר מה הם או

יורם פריד מן:

ד די בורובי ץ:

אמנון ברנזון:

המחשב ידווח לו על ״אני חצי סוציאליסט אבל ״אני לא ג ו בח ו ־ל .
מצבו הפיסי והמנטאלי!״ אויק אבמון סוציאליסט! אניגדבאוץ ! ״
לא מדמה נידחת /לא עסק מפוקפק /הארץ
מתפתחת /בצעדי ענק• זוכרים את שיר הפטנטים של
ההוא שחזר בתשובה, ונראה לאחרונה מסתובג עם
קפוטה ושטריימל ומרביץ תורה בחיילי צה״ל בלבנון 5
אבל לא עליו באתי לספר לכם, כי אם על עוד פטנט
אחד. ובכן, אחרי שקניתם טלוויזיה צבעונית, ואחרי
שהילדים קיבלו ״אטארי״ ואחרי שנמאס לכם מהווידיאו,
יש צעצוע חדש: אתם יכולים לקנות מחשב
הביתה, שלאשה לא ישעמם ושלילדים יהיה מי שיכין
להם את שיעורי הבית. מכיוון שאני לא מבינה בפטנטים,
במחשבים או בשיעורי״בית, ביקשתי מד״ר יורם פרידמן,
מנכ״לה הצעיר של חברת־המחשבים המשווקת את
המחשב הביתי, להסביר לי•

• יורם, כשביל מה צריך הכן־אדם מחשב
בכית?
אתן לך דוגמה: את קמה בבוקר במצב־רוח נאחס
ומתחשק לך לדעת מהו הביוריתמוס שלך. את נותנת למחשב
את האינפורמציה — שמך ותאריך הלידה והוא מייד
מדווח לך מה יהיה המצב הפיסי, המנטאלי והאמוציונאלי
שלד — במשך החודש הקרוב•
חוץ מזה הוא מדווח די כמה ימים חייתי
עד לרגע זה, וזה דווקא עלול לקלקל לי את
מצב־הרוח.
זה נכון, אבל לעומת זאת, אם יש לך מצב־רוח רע,
ומתחשק לך לבשל ארוחה משגעת ואת לא בדיוק זוכרת
את המתכון, את רק צריכה להקיש על המקשים והמחשב
ינפיק לך מייד את המתכון הרצוי. הוא גם יערוך עבורך
תפריט, יודיע לך אילו חשבונות את צריכה לשלם ומתי,
אילו חומרים חסרים לך במיטבה, ובמיקרה שלך הוא גם
יכול לכתוב בשבילך כתבה, לתת לך אינפורמציה מיידית
על כל אדם המעניין אותך, ולהפוך את חייך לקלים יותר.
בכך שבמקום שאת תעזרי לילדים להכין שיעורים, הוא
יעשה את זה במקומך.

• הוא גם משכיב את הילדים לישון ומכץ
להם ארוחת־ערב?
את זה לא, אך לעומת זאת, במקום לראות בטלוויזיה
צא מזה ובמקום לרכוש מישחקי טלוויזיה, המחשב יכול
לספק בעצמו מישחקים שיעסיקו את הילדים במשך שעות.

וכמה עולה התענוג?
אם את משלמת במזומן, אז 2600 דולר. אבל אם את
חסרת מזומנים, אז אפשר להתאים את הסיפור לכל כים.
בתשלומים של 50 דולר בחודש, אפשר לסדר לך מחשב
בלי בעיות.

מטוסי ״ארקיע״ שובתים, ואני דחיתי את החופשה
שלי באילת. כמוני עשו רבים אחרים, שלא לדבר על
תושבי אילת הממעטים להגיע לתל־אביב 30 .טייסים
עומדים להישאר מחוסרי־עבודה• את האנשים המופלאים
יחליפו מטוסים מופלאים. פניתי אל דדי בורוביץ,
בעל המניות העיקרי של ״ארקיע״ ושאלתי אותו:

• דמה פרצה השכיתה?
כשקיבלנו את ארלויע, היו לנו ארבעה שלבים לייעול
החברה. במרץ ,1980 כשהחברה עברה לידינו, היא הפסידה
כ־ 11 עד 12 מיליון דולר. כעבור שנה היא הפסידה
מיליון דולר. במרץ ,1982 לפני שלושה חודשים, כשמצב
התעופה בעולם היה בשפל המדרגה, הרוויחה ארקיע חצי
מיליון דולר. החלפנו ציוד בן 40 שנה לציוד שנות ה־90׳.
הציוד הזה הצריך פיטורים של 30 טייסים.

״ • מדוע?
מכיוון שהחלפנו שמונה מטוסים בעלי תישעה מקומות,
ארבעה מטוסים בעלי 19 מקומות וארבעה מטוסים
בעלי 80 מקומות, בשלושה מטוסי 15—7־ 01 בעלי 50
מקומות ושלושה מטוסי 737 שבכל אחד מהם יש 130
מקומות.

• מתי הודעתם לטייסים עד הפיטורים?
כמקובל, שלושה חודשים מראש.

• לפי מה נקבע סי יפוטר ומי ישאף כהכרה?
לפי
הוותק. נכנס אחרון יוצא ראשון.

• לאן יילכו הטייסים המפוטרים?
עד כאן את נוגעת בנקודה העיקרית. יכולנו לגמור את
הסיכסוך לפני כמה ימים. הטייסים וההסתדרות רוצים
שנמצא להם תחליפים בקרקע. וכאן הבעיה האמיתית, כי
כמו שאומר אריק אכמון מנכ״ל ארקיע ומח״ט במילואים :
נהג טנק בסרבל או טייס בסרבל זה אותו דבר. והמישפט
הזה הוא הסיבה לכך שהסיכסוך לא נפתר. אריק הוא
סוציאליסט. אני חצי סוציאליסט, אבל הוא סוציאליסט במאה
אחוזים, והוא לא יתן — גם אם החברה תעמוד
במשך שנתיים — לאף טייס לפגוע בעובד קרקע. אל
תשכחי שהחבורה המנהלת את ארקיע היא חבורה שבאה
מאותה חטיבת צנחנים. אותנו יהיה קשה להביס במערכה.

בשבוע שעבר תקף מעל דפי מדור זה ג׳וקי ארקין,
אחד האמנים הפעילים באמ״י, את המפיק אמנון
ברנזון• הוא טען שלא זו בלבד שבמזון אינו חי בארץ,
אלא שהוא גם מביא אמנים אמריקאים וגוזל בכך את
לחמם של האמנים המשרתים במילואים. נתתי לאמנון
ברנזון הזדמנות להגיד את מה שיש לו להגיד לג׳וקי
ארקין ולכל יתר האמנים החושבים כמוהו.

• אמנון, מה יש לך לומר?
קודם כל, אני לא גר בחוץ־לארץ. אם אני נוסע לחוץ־
לאלץ, זה רק כדי לעשות סרטים. אני חי בארץ עם האשה
והילדים. נכון אמנם שאני נוסע לארצות־הברית לעיתים
קרובות, אך הסיבה לכך היא שאני מרים סרט גדול.
הנקרא המיפלט האחרון, ועוסק בתקופת ד,עליה השנייה.

• אתה עסוק בגיוס בספים?
להרים סרט זה לא רק לגייס כסף. זהו תהליך ארוך
וממושך, הלוקח בארצות־הברית שלוש־ארבע שנים. כמו
הרבה אנשי־עסקים אחרים, גם אני נוסע כל כמה חודשים.
אז איזה מין בירבור זה להגיד שאני גר בחוץ־לארץ. זה
בירבור אחד גדול.
המופע הזה, שג׳וקי ארקין דיבר עליו, הוא מופע תוצרת
חוץ פר אכסלאנס• הייצור והתיפאורה נעשו כאן. אנ לא המפיק,
אני המנהל האמנותי, ולמעשה אנחנו מפיקים את
ההצגה לחוץ־לארץ. זה שייצרנו אותה פה, רק הכניס
כסף לארץ. למה ג׳וקי ארקין לא בא בטענות לאלה שמביאים
לכאן את ריי צ׳ארלס ואתזאלווין איילי? הם לא גוז לים
את לחמם של האמנים הישראליים? איזה מין דבר
זה? הרי מדובר במופע אמריקאי, שהכניס למדינה הרבה
כסף ונתן פרנסה להרבה פיות. מסביב למופע עובדים 35
אנשי צוות ישראליים, המקבלים משכורות. מה רע בזה?

• אתה מתכוון שהמופע מיועד לברודווי
ורק הצגות־ההרצה מתקיימות כארץ?
בדיוק. משוגע מי שמשקיע 400 אלף דולר וחושב
להריץ הצגה מסוג זה בישראל. ההצגה מיועדת לברודווי,
לגרמניה וללונדון.

• מי המשוגע, כמו שאתה קורא לו, שהשקיע
סכום עתק שכזה?
חנניה פוקס. ישראלי בעל חברת־ביטוח בארץ.

--ש רי ת •שי־

היכן היתה א ש תו ש ל הפר 1פ ס 1ר יז בל נאמן בעתהשבע תו לשר
וביצ ר הב רי חו סגן־ה שר פסחג רופ ר ונהגו ס חור ה מל בנון
8ח״כ אגודת־ישראל,
אברהם שפירא, נקרא לטלפון
בזמן ישיבת ועדת־הכס-
פים. מעברו השני של הקו היה
הרב החיפאי צבי קוק. אמר

הירות :״אולי אתה יכול להתקשר
בשעה 1וחצי 1״
8כתב כל העיר הירושל מי,
יגאל סרנה, עמד ליד

8בדיון שהתקיים במלי את
הכנסת, על הקמת מישרד־המדע
שבראשו יעמוד השר
יובל ;אמן, תיאר יושב־דאש .
מיפלגת העבודה, שימעון

!לוועידת חרות המפורסמת, בשנת ,1973 שבה ניסה וייצמן להדיח מתפקידו את מנהיג התנועה,
מנחם בגין. בעיקבות כישלון המהלך יצא עזר לגלות פוליטית ואילו קליינר, שעמד בראש הצעירים,
הקים את החוג לשינוי, שתמך בוייצמן כשנפגשו השניים, שיבח קליינר את שתיקתו בוויכוח הציבורי
על המילחמה בצפון• אז פתח עזר את פיו ואמר לקליינר מה הוא חושב באמת על המתרחש שם.

לו שפירא :״כבוד הרב, לכבוד
הוא לי שאתה מתקשר
אלי, ורק מפני כבודך באתי
לטלפון. שלא תחשוב, חלילה,
שאיני רוצה לדבר איתך.״
שפירא לקח אוויר והוסיף במי

בתו מצירוף התחיה לקואליצ יה
:״לעומת הממשלה הזאת,
נראית תיבת־נוח כספינת־האה־בה
או ספינת־השעשועים. בצד
׳ אחד יש לנו את (מרדכי)
בן־ פור ת, התומך נמרצות
באוטונומיה חד־צדדית. ומצד
שני יש לנו את נאמן, התומך
באוטונומיה אף צדדית.״
8בטקס ההשבעה הקצר
של נאמן נכחה אחותו, הד״ר
רות בן־ישראד, אשתו של
חבר הוועדה המרכזת של ה הסתדרות,
גירעון בן־יש ראל•
היא נשאלה היכן נמצאת
אשתו של השר החדש,
ותשובתה היתה :״היא בפאריס.
כל אחד וסדר־העדיפויות
שלו.״
8בעת הדיון בכנסת בהצעת
החוק, שלפיה די בעדות
מתלוננת על אונם כדי להרשיע
נאשם, מבלי להזדקק ל-
דבר־מה נוסף, ניסה ח״ב חירות.
מיכאל קליינר, להסביר
מעל דוכן־הנואמים את
דעת המתנגדים לתיקון. שו למית
אלוני, שהיתה בין
יוזמי קבלת החוק, טענה לפני
קליינר שהמחוקק נותן גושפנקה
לאפליית האשה לרעה.
״ספר לי על מיקרה שבו אשה
תקפה גבר על רקע מיני,״ אמ רה
לו. ח״כ חרות שלף את
עיתון חעריב מאותו יום, והקריא
במליאה, לקול צחוקם של
הנוכחים ידיעה שסיפרה על
שבע אחיות בבית־חולים פסיכיאטרי
בבאר־שבע, שאנסו את
אחד החולים המאושפזים במקום.

נות,
שעליהן נגזר לרוץ בכל׳
הצבעה גורלית ולגייס את הקולות.
לצידה של מלר ניצבות
פטדה שפירא, מזכירת סיעת
הליברלים, ויפה סידון
מסיעת לע״ם. מולן ניצבות
דליה גורן, מזכירת המערך
ובהירה גרדוגו, עוזרת הדובר
ומרכז הסיעה ישראל
(״רוליק״) פלג. הפער הקטן
שבין הקואליציה והאופוזיציה
העמיד את המזכירות לפני
קשיים רבים. כדי להתגבר עלי הם,
הן נוהגות לשבת בשול חנות
צמודים במיזנון הכנסת.
כאשר אחת קמה לגייס, קופצת
מייד המזכירה מהמחנה השני
כדי לגייס ח״כים שלה להצבעה.
לעיתים, כאשר בזן זן שהן
יושבות לארוחת־הצהריים ומצלצל
הפעמון המזעיק ח״כים
להצבעה, אומרת מלר :״אפשר
להמשיך לאכול. להצבעה זו
אנו לא מגייסים.״ כך מקזזות
המזכירות האחת את השניה.
8 :בישיבת סיעת המערך,
ערב יציאת הכנסת לפגרה,
הסביר יושב־רז&ש הסיעה משה
שחל שעל הנוכחים לדון בדרכי
הצבעת הסיעה, בשני
נושאים: בתיקון פקודת הרא יות
במיקרה אונם ובחוק ״היטל
מיבצע שלום־הגליל,״ שמטרתו
ספיגת כספים מהציביר
למימון המילחמה בלבנון• הגיב
על כך ח״ך העבודה, מנחם
הכהן :״זה אותו דבר. גם
מיבצע שלום־הגליל הוא אונס.״
8ח״כ
הליברלים, דן תי כון,
הצליח, אחרי נאום קצר

שתי המעליות, בבניין הכנסת
והמתין. מאחת מהן, שהגיעה
לקומה שבה עמד, יצאו ששת
חכ״י המפד״ל. פלט סרנה :
״אוי, אוי פעם הצטרכתם שתי
מעליות.״

נחמן ט ;

יושב-ראש מועצת־המנהלים של ״אל-על״ מתחבק עם קודמו בתפקיד אברהם
(״בומה״< שביט (מימין) .השניים הם חברים טובים, ופרל, חבר מרכז־חרות
טוען, שיחסיהם לא נפגעו בעיקבות פרישת בומה שביט מניהול החברה ומינויו סלו לאותו תפקיד.

פרם, את יחסי הליכוד־התחיה
כאהבה חופשית. התריסה ה״כ
הליברלים, שרה דורון :
״איו היית מתאר אח אהבתך
עם לץ?״ העיר מרדכי (״מוטה״)
גור :״אהבת אמנון
והמערך.״

|| 1 **׳5יילך 1ד ך 1ץ 11 הנספח הצבאי הבריטי בישראל
הוא ממוצא סקוטי. רוברטס, שי

דרגתו קפטן, נוהג להופיע באירועים רישמיים בבגד הלאומי שלו.

8באותו דיון התפלמס
בגין עם פרס. הוא הזכיר לח״כ
המערך את הימים שבהם דיבר
פרם על ״מידוע המדינה.״
השיב פרס :״כן, אני עדיין
מדבר על. מידוע המדינה. אך
מה שאתה עושה כאן זה מיש־רוד
הממשלה.״
ח״כ המערך הניצי,
שלמה הלל, הביע את אבד

8בעוד שכל נשות הכנסת
תמכו בחוק היתה מזכירת
חרות, ירדנה מלר, בעד הש ארת
החוק במתכונתו הקודמת.
כאשר התברר שהצבעת
אגודודישראל נגד התיקון תמנע
את קבלתו, היא רצה ל־ח״כים
הדתיים והסבירה להם
מדוע עליהם לתמוך בהצעת
מישרד־המישפטים, המתנגדת
לתיקון. שפירא לא השתכנע
מטיעוני מלר אותם למדה מ-
ח״כ תמ״י אהרון אבו־

דוצירא.

[ 8יותר מאשר פגרת הכנ סת
דרושה לח״כים, היא דרושה
למזכירות הסיעות השד

במליאה, לעורר עליו את זעמם
של סדרני הכנסת. היד. זה בעת
הדיון על חוק מימון מילחסת־הלבנון.
תיכון טען שההיטל
הוא מיזערי, ושיש להטיל מס
גם על קרנות הנאמנות. כאשר
הוא ירד מדוכן הנואמים, התאספו
סביבו הסדרנים ואיימו
שאם ההצעה תתקבל, הם יערכו
שביתה.

8סגן שר־החקלאות, פסח
(״פייסי״) גרופר, ונהגו, נחום
גדליהו, ניצלו ביקור קצר
בלבנון. לקניית מזכרות. בעת
סיור של סגני־שרים בעיירה
ג׳זין, נעלמו לפתע השניים.
כששבו, סיפר פייסי שהוא חי-
העולם הזה 2344

8ש ומצא סיגרים זולים. נהגו,
יעומת זאת, קנה נעליים איטלקיות
במחיר של שלושת
*לפיס לירות. כדי למנוע בע־יזת
בגבול. נעל גדליהו את
הנעליים האיטלקיות, וכך חזר
איתם לישראל.
! 8׳ אחרי שהליכוד והמערך
הסכימו ביניהם על דחיית מועד
הבחירות לרשויות המקומיות,
הם חיפשו ח״כ מאחת משת־הסיעות
הגדולות שיגיש את
ההצעה למליאת הכנסת. איש
מבין ח״כ שתי הסיעות הגדולות
לא הסכים לעשות זאת.
לבסוף שיכנעו את ח״כ ד,מפ*
ד״ל, אליעזר אכטיבי, שיעלה
את ההצעה. כאשר הוא עלה
לדוכן פלט לעברו אחד ה־ח״כים
:״גוי של שבת.״
באותו דיון דיבר ח״ב
המערך ז ׳אל, אמיר, ראש
עיריית דימונה. הוא סטה מהנושא
ואמר :״אני רוצה לש לוח
מכאן ברכה לח״כ יצחק
רכין, על פגישתו עם שר־החוץ
האמריקאי ;׳ורג׳
שולץ. הגיב על כך ח״כ
הליברלים, יצחק זייגר :
אתה לא חושב שצריך לברך
את שולץ על שהוא נפגש עם
רבץ?״

! 8רבים תמהו כאשר הציע
אריק שרץ בהפגנת התמיכה
בממשלה, שישראל תהיה מוכנה
לקלוט בגדה המערב-ת
חלק מהלוחמים הפלסטינים, שיתפנו
מביירות המערבית. יתכן
שהוא שאב את הרעיון מ־ממפקד
ענף הווי ובידור לשע־עבר,
שאול כיכר. בכינוס
של מעצבי דעת־קהל עם יושב
ראש ועדת־החוץ-והביטחון של
הכנסת, אליהו כן־אלישר,

הציע ביבר, העובד במרכז־ה־הסברה,
הצעה מהפכנית. הוא
טען, שאין לו ספק כי רבים
מבין הלוחמים הנצורים הם
אידיאליסטים, אך כדבריו ״לא
כולם הם מאנשי פלמ״ח, אצ״ל
ולח״י ״.הצעתו היתה שראש-
הממשלה יודיע בפומבי, שאלה
שבינהם שלא היו מעורבים
ישירות בפגיעה בישראלים,
וי להם קרובי־מישפחה בג דה,
ברצועה ובישראל, יוכלו
להתפנות לכאן על־פי הזמנת
מישפחותיהם• הנוכחים בפגישה
דחו את ההצעה על הסף,
טענו שרעיון זה אינו מתקבל
על הדעת. כעבור כמה ימים
הציע זאת שרון בכבודו ובעצמו
בכיכר מלכי-ישראל.
ביום הרביעי האחרון,
שהיה גם היום האחרון של
מושב הקיץ של הכנסת, נראה
השחקן יפת קצור כשהוא
נפגש עם ח״כים שונים במיז-
נון. קצור, כוכב סידרת סירטי
אסקיחו דימון, לומד קולנוע
והוא מכין סרט קצר על היל־כי־רוח
שונים בקרב הדור הצעיר
בישראל. לצורך הכנת ה סרט
הוא נפגש עם ח״כים מסיעות
שונות. ח״ב המערך,
מיקה חריש, תיאר לפניו
את היבטים השונים של הבעיה
הפלסטינית. ח״כ מאיר ויל־נר
וחברו לסיעת חד״ש,
צ׳ארלי ביטון, הציגו לפניו
את עמדתם בעניין. יופי
שריד הבטיח עזרה בעריכת
הסרט. בין הצעירים שיופיעו
בסרט הקצר יהיה צחי הנג־בי,
בנה של ח״כ התחיה, גאולה
כהן, שיציג את עמדות
הימין הקיצוני בישראל.
81 ערב ההודעה על דחיית
ביקורו של ראש־הממשלה ב־

סואד צאדק חאג׳־יוויא

בת״אחותו של ואליד צאדק חאג׳-יחיא מטייבה,
שבה לארץ אחרי שהייה של 1$שנה בארצות״הברית.
סואד, שיצאה מישראל בגיל צעיר, באה ללמוד ערבית, שאותה הספיקה כמעט לשכוח. ואליד צדאק
המחבק את בת־מישפחתו, הוא מחנך וסגן־מנהל בית״ספר והיה ח״כ מטעם של״י בכנסת הקודמת.

הקונסול הראשון החדש שבגרירות מצריים בישראל (מימין)
8 11ל 1111ל 811191ל
צולם עם הפורש מהתפקיד סלאח סולימאן. הקונסול הוותיק
11111
\ 111111
היה ידוע בחברותי ביותר ויצר קשרים רבים עם ישראלים במיסגרת עבודתו בשגרירות בתל־אביב.

זאיר, התבדחו בכנסת שהנשיא
האפריקאי, מובוטו
פקד יקבל את פניו של בגין,
ואילו חברי ממשלת זאיר יקבלו
את שאר האיברים.

סכה

8לקראת שו ב ה למירקע
של תוכנית הטלוויזיה, כול־בוטק,
החליט מפיק התוכנית,
רפי נינת, לשוב ולהוריד
כעשרה קילוגרם ממישקלו. גינת,
בעל נטייה בולטת להשמ נה,
ושלדבריו ניסה את כל
סוגי הדיאטה המוכרים, סיפ,־
על שיטת הרזיה חדשה: עשרה
ימי שתיית קפה בלבד. אליה
וקוץ בה. גינת מתעב סוכרזית,
ואת כוסות הקפה הרבות הוא
שותה עם הרבה סוכר.

י1־11
יי| ל#י 111 יד||11

מאזין לרעשים שמשמיע הוולד בביטנה
של השחקנית גילת אנקורי. השניים מופיעים
בתוכנית המשלבת קיטעי מישחק ודיונים על בעיות מין.
גילה טענה, בבדיחות הדעת, שמרוב דיבורים על מין, נכנסה להריון.
העולם הזה 2344

גינת, שהיה בץ אנשי
•הטלוויזיה ששהו בספרד בעת
מישחקי הגביע העולמי בכדורגל,
טוען שהבדלנים הכסקיים
התנהגו אליו בהגינות יותר
מאשר ישראלים שאותם פגש
באירופה. בחלק מהשידורים
הוא היה בבילבאו. הבסקים
נהגו להציף את העיתונאים
מדי יום בכרזות, בהן נכתב
בין השאר :״עיתונאים יקרים,
אנו לא נטיל פצצות. לא

נפגע בכם. לא נעשה עכשיו
מהומות. אך מגיעה לנו אוטונומיה.״
הבדלנים אכן שמדו
על הבטחתם, ופעלו רק אחרי
סיום המישחקים. יום אחרי
סיום המונדיאל היו שיבעה
פיצוצים במאדריד, בירת ספרד.
לעומת זאת, כאשר זיה־אותו
ישראלים באיטליה, הם
באו אליו בדרישה שיגלה להם
היכן ניתן לקנות ברומא בזול.
אחרים תקפו אותו בשדה־הת־עופה
בצעקות :״השמאלנים
מהטלוויזיה. אתם מעכירים את
האווירה בארץ !״

> 8שני אחים בשם חמ צני,
שנאשמים בהברחת הרואין
בתוך סוליות שתי נעלי־ספורט,
הובאו לפני השופט
דויד וולך. הוא שאל אותם:
״האם האשמה היא שכל-אחד
מכם הבריח נעל?״
81 מיכל רפאלי, מזכירתה
של ח״כ שולמית אלוני,
תזכור את תיום הולדתה ה־,28
לאו דווקא• כיום מאושר. מיכל
היתר, אמורה לצאת לסיור מקיף
בלבנון עם ח״כים, חברי ועדת־המישנה
לביקורת המדינה. לאוטובוס
הצטרפה אשה נוספת,

שלא היה לה אישור־יציאה.
במחסום הגבול הבחין נהג האוטובוס
שיש לו נוסע מיותר
והוא דרש שאחד הנוסעים
יירד. מיכל קפצה והציעה ש תיערך
הגרלה בינה ובין הנוסעת
שבידה לא היה אישור.
אלוני התנגדה ואמרה לה :
״פראיירית, לך יש אישור!״
בעוד מיכל שוקלת בדעתה
התעופף מטבע באוויר. התוצאה
היתה לרעתה והיא נאלצה
לנטוש את האוטבוס. היא
חזרה עצובה למלון ארזים במטולה
ותיכננה את חזרתה לירושלים,
אך לפתע היא נזכרה
שעדיין יש בידה אישור
תקף לסיור בלבנון. היא פנתה
לנציגות דובר צה״ל במקום
ושם הוצע לה להמתין עד ש ייצא
סיור נוסף. ואכן, כעבור
שעות אחדות היא הצטרפה לסיור
אחר שיצא לדרום־לבנון.
מיכל סיפרה שלא כך היא חשבה
לחגוג את יום־הולדת.
׳ 8כאשר פגש סגן שר־האוצר,
חיים קאופמן, ב(״ג׳יגג׳י״)
בדה
שלמה
נולדכירג, במיזנון הכנסת,
הוא התעניין במעשיו שם. ענה
ג׳ינג׳י :״באתי לחדש את המלאי
שלי ולאסוף בדיחות.״

בלננים

מאת

דני אלהש מי
אנשים פנינה רוזנבלז ם גי לתה את
קהל בו ח רי הוב תו ךעשר
שנים היא תרוץ ל כנ ס ת
8אגיכה ארידור, אשתו
של שר־האוצר, ממשיכה
לאסוף כספים במלוא־הקצב
עבור מכשירים רפואיים לגמי־חולים.
אביבה, שנתנה את חסותה
וכוח־השפעתה למיבצע שנקרא
מכל !חלב ושנערך בקול־ישראל,
פנתה למשה סימור
וביקשה ממנו שיקליט עבורה

היא הצליחה להזכיר את רו״

ברם הה־ נירו וג׳׳ק ני
קולסץ, אך ציינה :״לא ראיתי
איר הם עבדו. הם אנשים
מאוד־מאוד מיקצועיים כשמדובר
בעבודה. בחיים הם נורמאליים.
מאוד רגילים.״
( פנינה מתחה ביקורת
על ההסברה הישראלית ב-

הס הרי הקימו
את המדינה !
$868 8 * 11080018 088768מ
1אק 3118619.830 סמנת*5
$080 * 7 - 3086 20, 8:30 ?81
5 323, 517, $-12ד!01-;£ז
0£ )212( 874-2424מ? 0צ 8 80׳)4044

!2425 8

אסתר עופרים

מופיעה, לראשונה בחייה
בצילום, בשיערה השיבעי.
הזמרת הישראלית צולמה בניו״יורק על״ידי הצלם הישראלי סמי
בן־גד לצייד מודעות להופעות שלה ב״לינקולן סנטר״ אחרי
שהוגשו לה התמונות היא פסלה את בולן והשאירה רק את זו.

מנחם בגין עם ראש לישכתו, יחיאל קדיסאי

1181

על קסטה קטעים ששודרו ברדיו
במהלך המיבצע. את ה קסטה
היא מתכוונת להציג
לפני תורמים שאליהם היא
לא פנתה, כדי להוכיח להם
את חשיבות המיבצע.
! פנינ ה רוזככלום טוענת,
שהיא מתכוונת לחדור
לעולם הפוליטיקה בתוך עשר
שנים. היא סיפרה זאת בראיון
מקיף שנתנה לצחי שיין,
תחקירן מזה הזמן, בערי. ע!.־
נוע חי שנערך במרכז הקהילתי
בגן־יבנה. פנינה אמרה,
שבינתיים היא רוצה לעסוק
בעיתונות, משום שהאתגר ש לה
כרגע הוא לראיין אנשים
בחו״ל. היא סיפרה שלצורך
כך היא עומדת לצאת לאר־צות־הברית.

!.פנינה נשאלה מדוע היא
לא משתתפת בסרטים ישראלים
.״אני לא עושה הרבה
סרטים בארץ, משום שתעשיית
הסרטים בארץ אינה מפותחת,
לצערי.״ כאשר היא התבקשה
לתאר שני אנשים שעושים
סרטים שאותם פגשה בחו״ל,

חו״ל :״אני מייצגת את יש ראל.
נתקלתי בהמון אנשים
שמדברים על ישראל. אין לנו
הסברה נכונה. רבים לא יודעים
הרבה על ישראל. אני
נותנת להם לפחות להכיר את
ישראל בצורה הטובה והיפה
ביותר. עודדתי המון חברים
לבוא לכאן.״
! !9פנינה נשאלה מי היא.
״אני עוסקת בהמון המון דברים•
אולי אני בת־מזל שאלוהים
נתן לי כישרונות לעסוק
בכל־כך הרבה תחומים. אני
לא זמרת, כי לא היה לי זמן
לזה. למרות שהייתי סולנית
בבית־הספר והופעתי לפני
נשיא המדינה עם מקהלת בית־הספר
מפתח־תיקווה.״
!; אחרי ההופעה שאלה
פנינה, בנוכחות מארגני הערב,
מדוע היא היתה צריכה להטריח
את עצמה ולבוא עד לגן-
יבנה ולהופיע לפני הקהל הנד
קומי. אחר־כך הציעה כתשן-
בה :״בעצם, גם להם מגיע
שאני אגיע אליהם. למעשה,
אלה הם הבוחרים שלי.״
הטולס הזה 2344

סטרימלי משקה אמיתי שאין דומה לו
מרענן, מהוה, וטעים
סטרימלי סירוס בששה טעמים!
תפוזים ואשכוליות
עם הדריף* מפרי טבעי
תפוחים ופטל,
ובטעמים הבלעדיים מחויל
סטרימלי קולה אמיתי
וסטרימלי ספורט

סטרימלי משקה מצויץ
קח טטרימלי בכיס הקטן

אריזת סטרימלי
מכילה סירופ טבעי
להכנת כוס משקה אחת
ולכן כל אחד יכול לשתות
סטרימלי בטעם האהוב עליו
האריזה המיוחדת של סטרימלי!
קלה לנשיאה, נוחה לשימוש 1 1 בכל מקום וחסכונית.

הדריף ״ תמצית הפרי הטבעי י

אריזה בגודל טבעי להכנת כוס משקה אחת

המחיר לרבעיית
ס טרי מלי 10.80ע׳1
להכנת 4כו סו ת -
1ליטר
הקלים לניס הקטן!
הטעמים החדשים של

3שע נגד השלום

כאיש העוסק בתיאוריה של השלום, אצי מגיע
את הערכתי לאורי אבנרי שעבר לביירות המערבית כדי
לבוא במגע עם אויבי ישראל. מעשה אמיץ זה זוכה
בהערכת כל שוחרי השלום והמגינים על זכויות־האדם.
ליריביו, המגנים אותו בשל מעשה זה, ייאמר:
מילחמת־ההתקפה של ישראל נגד לבנון והריגתם וגירושם
של אזרחים חפיס״מפשע על״ידי ההפצצות הישראליות,
הינם בגדר טראגדיה גדולה. על-פי החוק
ההתקפה היא פשע נגד השלום. כך נאמר בחוזה לונדון
מאוגוסט ,1945 שיש לו חשיבות רבה לגבי מישפט
העמים. חוזה זה של מישפט העמים היה אחד היסודות
למישפטי נירנברג אחרי מילחמת העולם השנייה.
כשוחד שלום וכמישפטן אני מגנה כל מעשה איבה
וכל פגיעה בזכויות״האדם בכל מילחמה. לכן אני מגנה
גם את כל מעשי האלימות של הפלסטינים בעבר
וגם כל מילחמה הרוצחת אחים.
קראתי פעם דבר״נבואה שאמרה :״ישראל תבצע
פשע גדול.״ אני מאמין עתה כי מילחמת־ההתקפה
הבלתי־אנושית של ישראל נגד לבנון, שבה הושמדו
אנשים רבים חפים-מפשע, מהווה את הפשע הזה.
אני מברך את הרבבות הרבות של אזרחי ישראל שיצאו
נגד מילחמה תוקפנית זאת ומביע סולידריות עימם.

גרעיני.

סטפן

אורי, ידידי, אני לוחץ את ידך. נתקענו בין שתי
הנהגות של תנועות קיצוניות, תנועות לאומיות שאינן
מכירות את הוויתור ואת ההבנה ואינן רוצות להקשיב,
שמוכנות לשפוך דם אנשים צעירים ולקפד את פתיל
חייהם בשל סיסמות נבובות.
לאן נגיע! מהו המחיר!
וכמה אנו אוהבים את ההרים, החופים והמיד-
בריות• כמה אנחנו אוהבים את הארץ הזאת, ומה
יהיה עליה! היכן המסורת הנפלאה של היהדות!

ד ו • קרוון, פ רי ס

גשר בין העמיס
קראתי בעניין רב את ספרך הטוב מילחמת היום
השביעי. קראתי גם כי ביקרת את המנהיג הפלסטיני

מצנברגר, זינה

איחולי החמים על המעשה הפוליטי האמיץ והמבריק
כל-כך, אשר עשית בתחום העיתונות בימים אלה,
הראיון עם ערפאת.

בורדה, צר פ ח

!• קלוד בורדה הוא אחד החשובים שבין אנשיהרוח
בצרפת.

מה המחיר
אני כותב למרות שאני בפאריס ומתרוצץ בקשר
לעבודותי בין פירנצה, באדן-באדן, קלן וקופנהאגן.
רציתי להפסיק הכל ולקפוץ ולתת יד. אך ידי קצרה
מלהושיע ואיני יודע איך אוכל לעזור.
כאן, בחוץ, אני עושה הכל כדי לעודד את אלה
הרואים במצב ובמילחמה טירוף חסר״הגיון וטימטום.
זה לא קל, כי גם כאן חוסר-הסובלנות והאלימות משתוללים
מול כל גילוי של ספק, של ביקורת ושל
שלילת המיבצע שנובעים מדאגה אמיתית ומידידות.
ידי קצרה מלהושיע, וכמה קשה לדעת שידך קצרה
מלהושיע. מה לעשות ז במה אוכל לעזור ן

דני ק רוון
יאסר ערפאת בביירות. אני מבקש לברך אותך על כך
בשם אירגוננו, הנלחם למען חרותם ולמען עצמאותם
של כל העמים, על מיפעליך בדרך לחיפוש שלום במיז-
רח־התיכון.
דרך אגב, אירגוננו היה משוכנע תמיד כי אותם
מעשים אשר נעשו על-ידי מר הנרי קיסינג׳ר, הנשיא
המנוח אנוור אל־סאדאת וראש־הממשלה הישראלי מר
מנחם בגין, היו ביזבוז זמן רב, שכן הם נמנעו מלבוא
במגע עם אש״ף, כשם שהם התעלמו מן הבעיה
הישראלית־פלסטינית.
כפי שאנו רואים, ראש־הממשלה הישראלי, מר
מנחם בגין, ושר״המילחמה שלו איבדו כל חוש של
מציאות בנוגע לבעיית המיזרח־התיכון, כשם שעשו

•ד!שלם ד״זק
עוד תצעד על רגליך

״אני טיפלתי כך כשנפגעת כששת
הימים — אמר החוכש הפצוע
לנת׳קה ניר. גיורא חזן, כיום
איש. מילואים, נפגע כרגלו כפי
שנפגע ניר כשעתו — וכיקש להיוועץ
בז כקשר לריפוי פציעתו.״
(״ידיעות אחרונות״ 15 כיולי צ 8ע) 1
זה היה קטע לא רגיל :
,רק אל תסכים לקטיעה׳,
אמר החייל הוותיק
לחייל המתחיל.
,אל תוותר. אל תיתן להם
לקטוע את רגלך. שמע בקולי,
זה אפשרי, שא א ת כאבך.
עשרים ניתוחים, שלושים
ניתוחים, שא את כאבך.
למילחמה הבאה, רג טוראי,
עוד תצעד על רגלן !׳

שיר־ ע ם
״העלו את האורות. אינני רוצה
לחזור הכיתה כחשיכה.״
(או׳ הנרי, על ערש דווי, כעיקכות
שיר־עם אמריקאי)
״הדלק את כל האורות״
אמר הפצוע לטייס המטוק

אין אנו יכולים להתיר שהמין האנושי ייעלם
או ישתגע, משום שחבורה של פוליטיקאים רעים מנסה
להכרית כל שיתוף־פעולה ואחווה בין העמים.

ר ״ ך, הוועד הלמ ען ה ת רו ת,
סנטו־דומינגו

היחיד והקבוצה

מעשה אמיץ

א ר| ׳ 11

הכותב הוא מחבר הספר פציפיזם בעידן ה
קלוד

הנאצים
בפולין במשך המילחמה העולמית השנייה.
אנו מנסים בכל האמצעים למנוע אסון זה, ואנו
משוכנעים כי העם אשר יפסיד יותר מכל האחרים
אם יצליחו בגין ושרון, יהיה העם היהודי, משום
שהשינאה נגדם רבה עתה יותר ממה שהיתה לפני
מילחמת העולם השנייה !
אם אנו רוצים למנוע אסון במיזרח-התיכון, עלינו
לשמור על מגע כדי לבנות גשר בין כל העמים המעורבים
ישירות במשבר. נראה שמר בגין מאמין כי ישראל
תוכל להתקיים לבדה, וזאת בשעה שאנשים רבים
בכל העולם, שמעולם לא היו אויבי היהודים, נעשים
עתה האויבים המרים ביותר של ״הציונות״ ,ודבר זה
יוליך, כמובן, לרגשות אנטי־יהודיים בסופה של המאה
ה־ ,20 יהיה זה הדבר האווילי ביותר לשוב וליצור
שינאה גזעית או דתית, בשעה שהגיע הזמן לשים להן
ובכה איני רוצה לחזור הביתה בחשיכה
אמר טייס המסוק ובכה ורק קצין הרפואה הראשי
ציין בשימחה
כי עשרים ותשעה אחוזים
של פגיעות ראש
זאת ממש הצלחה

הבח-נ ה
ה מו ר א לי ת

עופר עמד כפינת העמדה. היתה
הרכה עבודה.
״עופר עמד בפינה המערבית
של אותה עמדה.
היתה הרבה עבודה.
זו היתה מין יד־גורל שכזאת,
שהרמטכ״ל פנה דווקא לעופר.
עופר אמר לו שההמתנה הזאת
היא מיותרת
ושכל יום שהמחבלים נשארים

אני כותב אליך כדי לומר לך עד כמה אני מעריך
ומעריץ את עמדתך. יש מעט מדי אנשים אשר להם
אומץ־הלב שמקורו באמונתם, ואשר מביעים את אמונתם
בפניו של עולם עויין.
אחת הבעיות החשובות ביותר שהאדם חייב ליישבן
היא בעניין האיזון הנכון שבין היחיד ושאיפותיו מחד,
ובין הקבוצה שאליה הוא משתייך מאידך. אני מודאג
באמת, משום שנראה כאילו איננו מבחינים עוד ביעד
זה — ודווקא בשנות ה־ ,80 יותר מאשר אי־פעם בעבר.
כל אדם שעמדתו אינה תואמת את עמדתה של הקהילה
הדתית, הלאומית, המיקצועית ופו׳ ,מסווג בפשטות
כ״בוגד״ ,והריהו מומת, או למצער מדוכא, כאשר
נטיותיו חוצות את גבולות הקבוצה שהוא משתייך
אליה•
האם נכשל החינוך ! לדעתי הוא נכשל. בכל העולם
מפנה היחיד את מקומו לקהילה, מגן־הילדים ואילך,
ולבסוף מוצאים את ״התהילה״ שבהליכה למילחמה,
ללא מחשבה וללא שאלות, ויורים ביחידים אלמוניים,
שלרוע מזלם שייכים לקבוצה הלא־נכונה( .איני מתייחס
רק למיזרח התיכון. הדברים נכונים גם לגבי צפון-
אירלנד, איי פוקלנד, אריתריאה ועוד).
אנו יכולים רק לקוות ורק לעמול למען עתיד שבו
לחצה של המדינה ודומותיה ישוב וייחלש, כך שקהילות
שונות, המורכבות מיחידים, שמתייחסים אליהם כערכם,
יעשו במדינה שימוש כגג־מסוכך בלבד, ולא כשומר-
ראש, מורה ושוטר.
איני יכול להוסיף עוד, אלא לומר לך שאהיה
בין אלה אשר יתייצבו לצידך אם ישפטו אותך משום
שהיית מה שהינך, ועמדת איתן למען רעיונות השלום
שלך. מי יתן ותצליח•

בצורה הזאת זה רק מוסיף
להם ולא לנו.
כשאתה מרפה מהמחבל
הוא נושם.
כשאתה לוחץ אותו
הוא זועק.
פיתאום התחילו פגזים לנחות
עלינו ישר לתוך העמדה. הפגז
נפל לא רחוק ממנו
והוא חטף פגיעה ישירה ממש.
בנוסף לכך עף מהצריח
עוד חייל אחד, הסגן שלו.
גם נפצע עוד חייל אחד,
פצוע קשה.
התחילו לטפל בפצוע השני. את
עופר ניסו להחיות — ולא עזר
שום דבר. אני אחזתי בו.
זה היה קשה מאוד אני מפקד
הסוללה מפברואר. אין לך
ברירה. אחרי כמה שניות
אתה יודע שהוא מת. אין לך
זמן לחשוב על זה
באותו רגע.
אותו לילה כינסתי את החיילים.
הרגשתי שמוכרחים להתפרק.

כל חייל ניתח את האירוע.
הפקנו לקחים. אסור שדברים
כאלה ישברו אותנו. מוכרחים
להמשיך. המגע עם המישפחה —
לא מאחל לאף אחד לעבור
כזה דבר. היה קשה מאוד.
המטרה שלנו: להחזיק את
המישפחה הזאת.
מייד אחרי המקרה חזרנו לירות
עם שני צוותים. היו פגיעות
במטרות.
היה חשוב לסגור איתם את
החשבון מייד.
זה היה חשוב מאוד
מבחינה מוראלית.״

גבר
יש איזה דבר מוזר
בקשר לגבר.
מצפים ממנו להיות חזק וקשה
ושתקן, כמו קבר.
אבל כששמים מעליו את המצבה
רואים שבעצם זה אותו הדבר.
ואין שום הבדל
בין אשה וגבר
כשהם כבר בקבר.
עמיחיישראלי, ראש־פינד.

האנס

ובר, ע1וו*יץ

מכחכים
הנה האי ש י

תגובות קוראים על פרשת
אלי גבע (״העולם הזה״

.)2343
תודת העם בישראל צריכה לה יות
נתונה לאלוף־משנה אלי גבע,
על שהעמיד במלוא חריפותה את
השאלה הנוראה שכולנו ניצבים

עורות לל א הגבל ת ומן -עד תיעוואיו 1
מיקרופילם אי ק ט רו ד י׳&מיו־ת הסודיות 1
מבדקהתאמה גרפולוגי -לדשואיו י
4תמת 1ת צב ע ענקיות לבחירת בן /ב ת זוג1
ארגון טיולים לבודדים ־ בארץ 1בחדלו
מחל קו ת מיוחדות לדתיים ולנכים !
ר מה גבוהה !סלקטיבית עול נרשמים יי

״ירדנה״־ המשרד היוקרתי לנישואיו!
מזמינה אותך לשיחת היכרות !
דיזנגוף 201 תל־אביב טל2 3 6 6 2 5 , 2 3 8 5 8 9 .

השנה. זהו אריאל שרון, שהטביע
את המיזרח התיכון בים של אש
ודם ותימרות עשן, כאשר ניסה
להגשים את חלום העיוועים אשר
אותו איים להפעיל כאשר היה איש
השנה הקודם.
גיורא שיין, חיפה
איש השנה תשמ״ג צריך להיות
יאסר ערפאת, אשר אם ינצל ממוות
— וגם אם יומת — הוא האיש
אשר הצעיד את עמו צעד אחד
קדימה לקראת השלום ולקראת הש גת
זכויותיו הלגיטימיות והצודקות
למדינה משלו.
דגי מורג, תל־אביב
איש השנה של ישראל הוא מנחם
בגין, שבניגוד לכל התחזיות
השלים את פינוי חבל ימית ואים־
שר את המשד תהליך השלום עם
מצריים, ומייד אהר-כך, יצא ל-
מילחמה המיותרת ביותר בתולדות

אני רוקד/ת סטודיו ״ 6
ג אז * מחול אירובי
מח״ט גבע

לגברי ם ולנ שי ם
ארלוזורוב $0ת״א 2 * 7026

האיש שאמר: לא!

ני הו ל -אבי פ אנ ק

ש1ם חופשה לא מגיעה לירכתיים של ״אטלס
/ימים
על הים

במילחמה הזאת קרו הרבה דברים
שהיה בהם כדי להפעים רגשות,
אך עלי להודות שאף לא
דבר אחד, אף לא מיקרה בודד
אחד, לא היה כה מפעים, כה מרגש
וכה מעודד ומעורר, כמו ה מעשה
של אלי גבע.

$423

איש השנה?
ישראל. הסתירה הפנימית הזאת
מבטאה את העם הזה ואת מדינתו.
אבי גדעון, תל־אביב

מגישות *בנר״־ש״וס&ח
תגובות נוספות של קוראים
על הראיון שהעניק

סוף־סוף קונסנזוס של פועלים יוצרים.

סיווג בטיחותי
אטלס, ב׳,

1951

10/הנחה

למ שתחררים ממלואים ולבני-מ שפחותיהם
אפ שרות לת שלומים בלי ריבית

אנו, אישים מכל תחומי הפעילות תיוצרת, רואים בזה חובה
להביע את דעתנו הנחרצת בעד/נגד המשך המילחמה בלבנון .׳י
עמינדב צוובנר, איש רוח
וולפגאנג פח־יקוש, תיאולוג, מחבר הספר בדרך לאלוהים וחזרה
אלכסנדר שסיינברכר, פסל
בת״חן דפני השושני־שטיינברכר, סופרת, כלת פרם קוגל לספרות
וילהלם קייזרשניט, ד״ר, נשים ולידה, בעיות עקרות
ענוגה שוחט, מלחיבה־משוררת
אפרים צאהן, רופא שיניים (גם ניתוחים)
צפרירה וילקונסקיה (קצנלבוגן) — פרימה בלרינה
שר־שלום בומבך, משורר לאומי
פזית גליל (מובשוביץ מלכת יופי — איזור חיפה והצפון
(תשי״ט)
ומצטרפת אליהם בשמחה, המלביה״ד,
תרצה לוין, אשת רוח ומשוררת חמשירים לעת מצוא.
תרצה: לוין, בולטימור

הסוכנים הכלליים :

אלאלוף ושות ספנות בע־ם
תל* אביב: אנגל ,6טל׳ .615283,622591 חי פ ה: הי א ט ,6טל׳ .671741 אשדוד: הגמל, ביתן ,16 טל׳ 34541
יאסר הזה״.

עליו אפשר לומר:
,£10 ^ 10 הנד. האיש!

שרה תלם, חיפה

ראש־ ממשרה בגין

מצחיק?

ב אוני ת־ פאר 6 ,א רו חו ת ביו ם, שפע
של בי דו ר ו הנ אהמ או פ ק עד או פ ק.
המס לו ל: א שדוד, פו ר ט־ ס עי ד,
פאט מו ס, קוסדאס ( ,תור קי ה),
פי ר או ס, רו דו ס, א שדוד.

לפניה, והיא חשובה יותר מכל ה אחרות:
מה קורה למדינת היהודים?
אלי
גבע השליך את נפשו מנגד,
במלוא המובן של הביטוי הזה.
הוא ניסה לסכור בגופו את השיטפון
שמאיים להפוך אותנו לתערובת
של דרום־אפריקה כלפי
פנים ומדינה פראית ופיראטית
כלפי חוץ.
ד״ר שי הל ר, תל־אביב

איש ה שנ ה
הקוראים מביעים את דעתם
על זהותו של איש
השנה של ״העולם הזה״.

הימים הנוראים מתקרבים, ועימם
יגיח איש השנה שלכם. השנה
הוא יתאים לימים הנוראים. אין
ספק שהוא צריך לחזור שוב גם

ערפאת

ל,,העולם

עשית את הבלתי-יאמן, ועל־כד
אני מביע את הערכתי המלאה. אני
רוצה להביע את התנגדותי לכל 3־
גינויים בכתב וההשמצות בעל־פד״
ולעודד אתכם על העבודה הטובה,
הנפלאה והטהורה. אני חושב שאני
יכול להרשות לעצמי לומר לכם,
בשם רבים מאוד מערביי איזור הגליל
המערבי: עלו והצליחו בע בודתכם
הטהורה!

במאל וריד, עם
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2544

עד מיליון שקל הלואה ל־ 6חזדשים
ללא הצמדה והכסף עובד ב שבילך
מיד!
איך זה עובד?
חסוך היום—
אתה נותן הוראה להפקיד
בתכניות החסכון
״יתרון ברירת ריבית״ ו/או
״יתרון רב-תכליתי״ של
בנק דיסקונט סכום שאתה
קובע, עד מיליון שקלים
בכל אחת מן התכניות.
שלם מחר—
את הכסף שהופקד תקבל
מיד בהלואה מן הבנק,
שאותה תפרע ב6-
תשלומים חודשיים
רצופים, הראשון בהם
חודש לאחר קבלתה,
בריבית של 50/0לחודש
בלבד, וכמובן — ללא
חצמדה.

בוא געשה חשבון<
ה ח סכון שלך מ ת חי ל לעבוד
כבר מ היו ם הרא שון וברגע
ששלמת א ת הת שלו ם
הא חרון ע״חהה לו א ה
מצבך הו א כז ה :
ה ת שלומי ם ששלמת עבור
ה ה לו א ה עלו לך ס 50/לחודש
ללא הצמדה ובסך ה כל
1,182,000 שקלים.

לעומת זאת עומדים עכשיו
בתכנית החסכון
לזכותך :
״יתרון רב־תכליתי״
בתכנית החסכון
מיליון שקלים(בחישוב של
״יתרון ברירת ריבית״
30/0ריבית צמודה ועליית
מיליון שקלים(בחי שוב של
מדד ממוצעת של 70/0
20/0ריבית צמודה ועליית
לחודש) שווים אחרי 6
מדד ממוצעת של 70/0לחודש) חודשים 1,523,000 שקלים,
שווים אחרי 6חודשים
כלומר הצטברו לזכותך
1,515,750 שקלים, כלומר
341,000 שקלים, רווח נקי
הצטברו לזכותך 333,750
פטור ממס!
שקלים, רווח נקי פטור
ממס! זה הרווח המינימלי.
נוסף לכך קיי מ ת אפשרות
לרווח גדול יותר, א ם
מסלול הריבית הבלתי
צמודה יהיה גבוה יותר.

מיליון בטלפון
אתה יכול ל הכנ ס לכל סני ף
בנק די ס קונ ט, להצט רף
לתכנית וליהנות מ מבצ ע
די ס קונ ט ׳יחסוך היו ם —
שלם מחר״ .אתה יכול ג ם
לטלפן לטלבנק די ס קונ ט
( )03-637311מ 8-בבוקר עד
10 בלילה ולקבל בטלפון
פרטים על ה תכני ת. א ם
אתה מנוי טלבנ ק די ס קונ ט
אתה יכול לתתבמ קו ם
הו ראה לפ תי חתהח סכון,
ו הכס ףמת חי ל לעבוד
בשבילך מיד.

טוב לחסוך ב בנ ק די ס קונ ט -הצד האנו שי של המטבע

בנח דיסחוונו

דו1ו!1ס הו ד

״אח א בי גי ל •נא
מאה; :
)1אכזבה ( )5 ;) 3,3ברית
מדינות ; )10 משקה ; )11
סתם ; )13 כלי מוסיקלי ; )14
תבלול; )15 נשף מסיכות;
)16 סיעה ; )18 בקשה ; )20
חומה ; )21 נסיגה, רתיעה :
)22 שיעור, מנה ; )24 מעבדת
הגוף; )25 ניצוץ; )26 קושיה
; )28 אספקלריה ; )30 דומה
בדיוק; )31 רעיה! )32 העדיף
; )34 גבעה חשופה ! )35
לבד מ )38 הקדש, חרם ;
)39 לשד העצמות; )41 צמח
גדול; )42 פקודה צבאית! )43
טבעת של מתכת המורכבת על *
בורג; )45 סוג של טנק; )47
מרחם; )48 גמול; )50 מאוס;
)51 קומפוזיטור גדול ופורה;
)52 יכולת ; )54 .מופת ; )57
שיירי החומר ; )61 יחידת חשמל
; )62 סמלה של אחת הדתות
; )64 יחידה ; )65 הכחיש;
)66 מילת שאלה ; )67 נחלש ;
)69 קיצץ, המעיט; )70 פילוג;
)72 פרח נוי; )74 בגלל; )75
מחזה מאת שלום עליכם; )77
בוץ; )78 אחד משבחיה של
ארץ־ישראל; )81 שוט ; )83
כסף עובר לסוחר במזרח ; )85
משענת ; )86 פיסת נייר להטלת
גורל ; )88 שניים ; )89
שימוש בציוד מכני ; )91 סוף
שלום; )93 הרם; )95 טיסן!
)96 מעוול ; )98 דבר מאכל;
)100 בסולם התווים ; )102ר״ת
ליד שמותיהם של ישובים יהודים
בגולה! )103 נשקו של
קופידון; )104 חגיגה עממית:
)105 מבחר אפשרויות.

קראת לערפאת) שהוא מסכים למדינה
בגדה ובעזה. לא הצלחת!
מדוע לא ניסית להעמיד את השקרן
במקומו ולספר לו, כי פעולות
הטרור החלו לא כתגובה ״לכיבוש
הישראלי״ בששת הימים.
מילחמת ששת הימים פרצה, לפחות
בעקיפין, בשל אותן פעולות
טרור.
#לאורך הראיון נהנים שניכם
להסכים, כי בגין ושרון מייצגין מיעוט
בעם, בגין־שרון-רפול הם ״חונטה״
,״כת צבאית״ .זו הערכתך

תיו 1אינ

שלחתם אותם אל ים החידלון /משדה הקרב לשדות הציד
הנצחיים /פירסמתם מודעות בעיתון /המטייחות את כל
החטאים הם היו גיבורים, הם חירפו את נפשם״ /הענקתם
לרוחם אות״גבורה /״הם היו״ ,אתם אומרים ״הם היו ואינם״ /
״הם היו״ וכאילו כלום לא קרה
לכל השאלות היו תשובות מוכנות /שענו על הכל וסימלו את
הטוב /והילד שלא ידע לשאול — /האמין כי לא נתתם לו
לחשוב /תודעתם היתה בשבי והלעטתם את מוחם /כך שאף פעם
לא ישאל — /שאלות שעלולות לערער את ביטחונם /בשקר
שנקרא ״טובת הכלל״.
שלחתם אותם מעדר לעדר /והם הלכו, ואתם הייתם הרועים
/וכל מי שלא היה בסדר /נזרק הישר אל הכלבים /כי תמיד
היו כאלו שהמשיכו לחשוב [ ולשאול עצמם כל פעם מחדש [ למה
זה רע, ולמה זה טוב /ומדוע רק המוות מקודש /והם תמיד
הפריעו לכל התוכניות /חיפשו את האמת בכל דבר /וכשגדלו
תיקנו את כל הטעויות והשטויות /שהכנסתם למוחם עוד בעבר.
ובדרך לצבא נמשכת השטיפה /רדיו, טלוויזיה, פירסומת,
הקרבה /ריגשותיהם כבר גועשים וכולם הולכים שולל /ומודעות
של אבל מעלות את המוראל /ורק המעטים שלא בגדרו בהגיונם
/והמשיכו להפריע למלאכת התיכנות /לא יתנו לכם אף פעם
להרוס את העולם /כשסיסמתכם היא ״רע לחיות וטוב למות״.

שדמה בונגה, תל־אביב

)55 מצב במשחק המלכים; )56
נחשול ; )58 ערך עיסקה עם
אברהם אבינו ; )59 תחנה לאיסוף
נפגעים בצה״ל (ר״ת);
)60 רטיבות הנפרשת מבלוטות
בגוף (כ״מ 62 שיירת ספינות
; )63 ילידת המקום )66 :
דרכים עקלקלות ; )68 כלום
( )71 ;)3 ,3היזיל, השפיע ; )73
מאבני הריחים ; )76 להבה;
)77 הגהת תמונה או ציור ;

)79 מחט סריגה ! )80 אופן
תשלום! )82 אריג; )84 ארץ
של זרים; )85 בעל חיים יונק;
)87 פשטן; )90 סלע גרניט!
)92 קרב פנים אל פנים ב״הג-
נה״ (ר״ת 94 סמלה של
שכנתנו ; )96 אחד מטעמי ה נגינה
במקרא; )97 כפתור ה צמח
; )99 בעל חיים טורף ;
)101 בכי ; )102 כוון מסויים;
)103 לא מבושל ולא אפוי.

!131181 היו 111א^י לסבויות
1יוו״1 0ן ו0מט״קה ו3דידן*ו
8 1 > 1 1 3 8 0 * 0 1 1ד - !1 8 * 8 0 8 1 9 - 8צדיסו * 1 8ק 1ו 1

הזצאת שער בחשנזל (אפילציהז

3 1 > 1 1 3 8 1 ! 1 7 0י

תסרוקות, תססוחת,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,סיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער בשעווה
*גגוו! הו ו *
• מ חי רי ם עממיים • ס רו ת מעולה•

תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוו 229388 226066 190 ,
רמת-גן הר צל 86 מול בנין <זו<זזים ׳׳סלון אור!״

העסק

(המשך מעמוד )24
מיכתב זה מוקדש לכם, אורי
אבנרי, שרית ישי וענת סרגוסטי,
ולכל אלה הפועלים למען השלום
בין העם הישראלי ובין העם הפלסטיני.
רציתי להביע את הערכתי
המלאה לפגישתכם עם ערפאת.
תגובתי זו היתה ספונטנית, ממש
ברגע בו שמעתי על כך ברדיו, אולם
החלטתי לשלוח מיכתב זה כאשר
קראתי על הלחץ הכבד המופעל
נגדכם מצד אנשים צרי־אופק, ש־קינאתם
בוערת בהם על הצלחתכם.

מאוגף :
)1גז ביצות; )2זה המקום!
)3עול ; )4מוקש ; )6שדה
תעופה בת״א ; )7 .בלימה,
מניעה ; )8עמוד זכרון ; )9
אקסיומה; )12 קמח חיטה מנופה;
)15 שליח ; )16 בקיע ;
)17 נזף ; )19 מן הנחשים ; )20
בעל חוב ; )21 הרהורים; )23
אדוני ; )24 תוקף, עוז ; )26
בוחר )27 :שקט ; )29 אמן במלאכתו
; )30 מין ביגוד שמש מעותו
״שכבת פיצוץ״ (ר״ת):
)33 גרעין המוקף אלקטרונים;
)34 נושם בחזקה ; )36 מדינה
בארה״ב; )37 אקטיבי בשל״י;
)40 מרגיש! )41 מתנפל ; )44
בושם ; )46 מסמר; )47 טבעת
לסימון בהמות ; )49 מועקה ;
)50 עיוות, סרס; )53 ספר קינות;
)54 בולש באופן קפדני;

מ כ חני ם

הנבחר 4982

מה שעשיתם הוא מעשה אמיץ ונבון
מן הדרגה הראשונה. אל
תירתעו, ואל תניחו לאנשים להשפיע
על מצב־רוחכם. אני מאמינה
כי אתם שלמים עם עצמכם, וזה
הדבר אשר יתן לכם את הכוח
להמשיך הלאה במאבקכם הצודק.
מי יתן וכל מאנשים בעולם יהיו
אמיצים ושוחרי־שלום כמוכם.
אני חייבת לומר כי עד לפני כמה
שבועות הייתי תמימה, וגם אני
האמנתי בצורך לפעול בכוח נגד
העם הפלסטיני. המילחמה היתה
זו ששינתה את כל השקפותיי. מדי
יום הזדעזעתי יותר כאשר נוכחתי
לדעת מה מעולל אריק שרון למי-
שטר הדימוקראטי בישראל ולבחד
ריר, של המדינה וכיצד הדברים
הללו משפיעים — אולי באופן בל-
תי־הפיך — על דעת־הקהל בעולם.
ביחוד ד,זדז5זעתי ממסך השקרים,
המטעים ביודעין את העם ואת הממשלה.
אני• עדיין לא מבינה מדוע
מרבית האנשים שותקים ולא מתמרדים
נגד זה. הרי בסופו של
דבר זו פגיעה בהם עצמם, ובמדינה
כולה לטווח הארוך.
איריס טמיר, חיפה
שכחת לשאול את השאלות ה נוקבות.
סתם שאלות של עיתונאי.
אילו ראיינת את מנחם בגין, ל הבדיל,
היית בוודאי מכין שיעורי-
בית היטב, ולא היית חושש לירות
מן המותן, לשאול שאלות מוש חזות,
לתור אחר הסתירות בדברי
המרואיין.
את נערצך פשוט לא שאלת,
ישבת והינהנת ושמחת לבשר פע מיים
כי יש הפגנה של שלוכדעב-
שיו. מה היה חסר בשיחה?
• ערפאת חזר על סיסמתו השחוקה
״מדינה חילונית.״ סיסמה זו
נחשפה במלוא גיחוכה במרחץ־
הדמים בלבנון. לא יכולת לחשוף
את הכוונות הרצחניות מאחורי סי-
סמת־הבל זו?
!• מכל הפליטים בעולם מיוח דים
הם פליטי פלסטין. זהו סטאטוס
העובר בירושה, בלי שים לב מה
המצב הכלכלי. היית מספר לו ש אנו
קלטנו פליטים מארצות ערב.
קראנו להם .״עולים חדשים,״ לא
פליטים. מדוע לא תקעת סיכה קטנה
בבלון הפליטים הראוותני הזה?
#ניסית לחלץ מן היו״ר (כך

לדמוקרטיה הישראלית? אולי ב עצם
ערפאת הוא המקובל על מרבית
העם (בגין ושרון גזלו ממנו
את השלטון, המיסכן)?
בעבר לא חששת לומר ל-
אש״ף מה שאתה חושב (באוזני
האוייב, העולם הזה 12 באוקטובר
)1977 וכן לעזאזל האמנה 23( ,ב ינואר
.)1980 אתה בוודאי בקיא
באמנה הפלסטינית, אך לאורך הראיון
מכחיש ערפאת סעיפים מן
האמנה, כאילו אינם כתובים. לך
לא נעים לומר לערפאת ״אתה שקרן.״
לבגין ושרון אתה פונה בלק סיקון
אחר.
הרצד וכלפזר חקק, ירושלים

נ*ת די סרב 18 מזי!דאו
למה אמור הקורא להתייחס,
בראיון-עם פרופסור

סכיזופרניה חברתית
אסא פשר (״העולם הזה״
.)2341

אם להתייחס לדבריו של פילוסוף
המוסר, כשהוא דן בבעית הס־רוב
המופשטת בצורה קונקרטית
יש להגיד: אני מתפטר ולא מבצע.
אך אם להתייחס. לפרופסור כשר
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2344

כאשר ממשלת ארה״ב החליטה,בשנת , 1980
לרכוש מדיגיטל 4000 יחידות מחשב(יותר ממה
שרכשה מ.?,ב.מ״ו״קונטרול דאטה״ ביחד) היה
ברור, לאנשי מקצוע ברחבי העולם, שדיגיטל
שינתה את דרך החשיבה בעולם
יויפור ההצלחה של דיגיטל
מתחיל בשנת 1959 כאשר י.ב.מ
היתה המלכה הבלתי מוכתרת
של עולם המחשבים ואפילו
חברות מחשבים גדולות כמו
״קונטרול דאטה״ ו-״ח.0 .א״
פיגרו במרחק רב אחריה. באותה
שנה הציגה דיגיטל
(.קחסס זו\\/1£1וקוג1ב<7£1_ £ו)01)3
את המחשב הראשון ו־קסק
שהניח את היסוד לגישה
האינטראקטיבית(הידברותית)
בעולם המחשבים. אנשי דיגיטל,
שחזו את העתיד, הראו לעולם
שמחשב אינו בהכרח יצור ענק
ומסתורי המופעל רק בקונצרנים
ענקיים, ע״י מדענים. הם ייצרו
מחשב שכל אדם יכול לתפעל,
בקלות, בהתאם לדרישותיו
ולצרכיו.

התוצאה: כבר בשנת 979ו מכרה
דיגיטל למעלה מ100,000-
מחשבים ברחבי העולם. ומשנה
לשנה המספר גדל והולך.
מאז הפכה ההידברות לקו
המנחה בדיגיטל: הידברות בין
אדם ומחשב, הידברות בין מחשב
ומחשב, הידברות בין הצרכן
לחברת האם -דיגיטל.
הידברות. התרומה הגדולה של
דיגיטל לדרך בה משתמש העולם
במחשבים. לדרך בה העולם
חושב.
דיגיטל, המעסיקה כיום
63,0000 איש ברחבי העולם,
המשיכה ופיתחה מערכות
מחשבים בעלי רמת הידברות
גבוהה. מחשבים קטנים יותר,
גמישים וקלים לתפעול,
ולאחזקה ולצמיחה.

בישראל התקינה החברה
במשך פחות מ 9-שנים 700
מערכות מחשב. על לקוחותיה
נמנים מיטב החברות והמוסדות
ובכללם כל האוניברסיטאות,
תעשיות צבאיות ומדעיות, מכוני
מדע, מחקר ופיתוח, משרדי
ממשלה, תעשיות אזרחיות,
חברות מסחריות, מוסדות חינוך,
בעלי מקצועות חופשיים ועוד
רבים אחרים.

לדיגיטל כיום 400 סניפים
ב 38-ארצות. החברה משקיעה
מדי שנה 250 מיליון דולר
במחקר, פיתוח והנדסת מחשבים
אשר יתאימו לדרישת הצרכנים
בעתיד. דיגיטלזכתה לאמון
ולמוניטין בעולם כולו. לכן,
היום, העולם חושב דיגיטל
מחשבים.
מתוך המאמר ב״כספינד׳ מתאריך 14 ספטמבר .1981

זאת היתה פריצת הדרך של
דיגיטל לשוק מתוחכם שעד אז
היה סגור בפני חברות חדשות.

)119 1 * 3

החשבים

איתן עמיחי
הד ברת ״מזיקים

מכהנים

5 ^ 1 1 1
מומחים לחז־ברת תיקנים

ן ג׳וקים) ,תולעי עץ, חרקי 1 ממרים ובגדים.
דמת-גן. דח* מודיעי! 8ו׳ ת ד 10 \5^ ״ 2272
7 9 0 1 1 4 -5 -6 .7 0רש־ מס׳זג עסק * 4*1/75י י * ו

ממירח על בריאותן ורכומך

דעילמסות נישואין

שוו ת ר.וגן,יח 0אי שי ומסור
לאמינות ומספרח תונו ת רב
20 שנו ת נסיון ו ה צל ח ה !
תל אביב בן יהודה 58 טל 03-282932

(המשך מענזוד )24
האינדיווידואל, בחייו הפרטיים, יש
לעשות ההיפן־ ברגע שהבעיה הופכת
לקונקרטית, היא מופשטת על-
ידי הפילוסוף.
אם ייקרא לצבא, הוא יילך, אמר
הפרופסור, כי ״יש פה אלמנט של
הגנה עצמית.״
הצלחתו הגדולה של אסא כשר
נזקפת לכישרונו בהפצת הסכיזופרניה
החברתית, בהיותו הנושא שלה
ובו־זמנית המושא שלה, הסיבה
כמו התוצאה. לכן, אין להתפלא
על דריכת כוכבו באוניברסיטת
תל־אביב, הידועה כה טוב בסטודנטים
שלה.
הרברט מרכוזה אחד, כוכב עוד
יותר מבריק בשנות ה־ ,60 עשה
זאת באופן יותר גלוי. בהרצאה
שנשא ב־ 1966 באוניברסיטה החופשית
של ברלין, כשנשאל על-ידי
אחד מחסידיו בעניין קונקרטיזאציה
של התיאוריה שלו, השיב כי הוא
רק פילוסוף הוא לא עושה. במילים
אחרות, הוא רק מוכר.
בחברת־השוק שבה אנו חיים, אין
זכות נעלה יותר מאשר למכור.
מוכרים הכל. קוקה קולה, אשליות
ואפילו רעיונות ותיאוריות, זאת
אומרת אידיאולוגיות.
דניאל. הכי, רמת־גן

האם מתה (למעלה) התינוק ניצל(למטה)
תמונות מעיתון בוואלנסיה

ח 1כאו אי ט דו ד א

ל מ כי ר ה
,בגבעת -
דירת 2חדרים גדולים
+הול. ק״ג. ע״י
השק״ם. אתן־קיר.
דוד־שמש. מסודרת
טלפון אחזז״צ 314350

קבלת סזו ד׳ צו ת
לכל העיתונים
במחיר• הס ערכת
מרות ח1 .
ללא זו מ לו!
•סגבדיס
גרמים אמוראי

ס ר סו

על מי צוחקת המישטרה ז
ביום השישי שלפנן הפגנת־הת־מיכה
בראש־הממשלה, טרחה ה־מישטרה
להודיע כי היא לא הודיעה
על הערכתה לגבי מיספר המשתתפים
בהפגנה.
אולם, בד בבד היא טורחת למסור
על תיגבור כוחותיה לקראת
ההפגנה, מכיוון שהיא מעריכה שישתתפו
בה יותר מאשר בהפגנת
שלום עכשיו. ממש חוכא ואיטלו־לא.
אך, האם מהתלת המישטרה

שביצע בה ניתוח קיסרי אחרי מותה
ניצלו חיי התינוק, בעזרת נשיפת
אוויר לריאותיו.
תמונות כאלה ודומות להן מתפרסמות
כמעט בכל יום מאז הת חילה
מילחמת־הלבנון. הייתי רוצה
לדעת מה עושה ההסברה הישראלית
בחו״ל על־מנת להמתיק
את הגלולה המרה הזו.
תמונות כאלה גורמות לעיוות
דימויו של הישראלי הטוב, גיבור
מילחמת ששת־הימים, ומגבירה את

15 חודשי מאסר וקנס
^ ^ 2227117 נבד לפקיד שדרש שוחד

מנהל הלישבה למירשם־אוכלוסין בעכו הורשע על־פי הוד,אתו

״ידיעות אחרונות״ 12.7.1982

תשעה חודשי מאסר לחייל
שהונה סוחרים ערבים
100 1פזות

״הארץ״ 15.7,1082

1)311

נ0״״ ג.
אי ס ל לו׳
עשו/תזז• 0 ׳0
״ידיעות אחרונות״ 12.7.1982
יוסלדגסי׳׳ת טל 5 .נ 8206

בנו או שמא שמה את עצמה לצחוק.
סמי
ארגון, נתניה

וז א ס מת(ה, היולז־ 1־ צ ל

השינאה בעולם לישראלים בפרט
וליהודים ככלל.

אכרהם כהן,

עוזש־ס ל 3ווסדד

ואלנסיה

מספרד שולח הקורא תמונה מעיתון מקומי ושואל
שאלות.

פרשת החייל שירה באשה
פלסטינית ליד מחסן־נשק
של צה״ל לפני כמה חודשים
כבר כמעט שנשכחה.

התמונה מתארת את זוועות ה־מילחמה,
תחת הכותרת: האם מתה,
הילד ניצל. מתחת לתמונה יש
הסבר האומר שהאם ההרה נפצעה
קשה ומתה לאחר מכן בבית־חולים
של אש״ף, והודות לרופא פלסטיני

נדהמתי לגלות את סיומה של
הפרשה בדמות ידיעה בעיתון, האומרת
שהחייל קיבל ארבעה חודשי
מאסר. עונש זה הוא מגוחך
ביותר ומראה על הידרדרותו המוסרית
ועל חוסר האובייקטיביות

שבהחלטת השופטים הצבאיים. ל הפתעתי,
לא נשמע קול זעקה ל-
מישמע גזר־דין לא צודק זה מצד
השמאל הישראלי, העסוק בביקורת
על המילחמה בלבנון.
התחלתי לחפש בעיתונים אחרי
קנה־המידה של שופטי ישראל להחלטותיהם,
ולא היה קשה למצוא
אותו בכותרות העיתונים.
אילן פלדמן, אשקלון

סימון־ ,ה א*11 לת

הקוראה התרגשה מהכתבה
על היחסים הלסביים
(״העולם הזה״ .)2341

מיטב הערכתי לדברים המבו־טאים
בכישרון אובייקטיבי ובלתי-
פוגע בנפשות המוזכרות בה.
נהניתי מאוד מקריאת הכתבה
הכנה והייתי מאוד רוצה להביע את
הערכתי ויישר כוח. המשיכו להביא
לפני ציבור־הקוראים את סיפורי
האמת מחיי היום־יום, למרות
שהם לא רגילים ומוזרים, ולא רק
רכילות מחיי־הזוהר וברק־כוכבים
מזוייף.
איריס מיקה, ירושלים

ח לו םחש לו ם

הקץ לנשק, לכך קורא
היהודי מארצות״הברית.

היום אנו ניצבים כאן כיהודים
תומכי ישראל ותומכי העם הישראלי׳
אך גם כתומכיהם של אלה
החיים תחת עול המילחמה בביירות.
וכך אנו ניצבים עם הישראלים
— אך נגד המדיניות _של ממשלת
בגין. היתד. פלישה צבאית — והיא
כבר נחלת ההיסטוריה. מצור מוטל
על ביירות, ומאיים על חייהם של
רבים. אנו, כיהודים בוחרי החיים,
לא יכולים עוד לשתוק לנוכח האפשרות
שחיים כה רבים יאבדו. לנו
ולישראלים אין כל ברירה של
ממש. המצור חייב להיפסק, אך
כך גם הטרור, והאיום על חייהם
של ישראלים הנמשך עד היום.
לחולמים כמוני יש תפקיד של
ממש בעולם זה. אנו מבחינים באפשרויות
בעיצומה של מילחמה.
אנו רואים את סיכוייהם של אלה
המבקשים לשאת ולתת בתוך ה-
מילחמה, ואף לדבר על שלום. ה כרח
הדדית הושגה היום דה־פקטו.
וכך הדבר שהיום אנו ניצבים —
יהודים, ישראלים וידידים — להתאבל
על המתים ולהתפלל, לקוות
ולעמול למען החיים.
צוד 0י קפלן, וושינגטון
העולם הזר! 2344

אופנוע

פנטיק מוטור, אופנוע משוכלל
אמין ומרשים.
פנטיק מוטור, מכניס קצב
לחיים שלך.
פנטיק מוטור. שאל רבע מיליון
צעירים בעולם. הם יספרו לך.
לבחירתך מבחר אופנועי פנטיק
בנפח 50 סמ״ק ובמחירים
שאתה יכול להרשות לעצמך:

הדגם

התנעה

אי סי מו ( 311״ שפי צי ם״)
אי סי מו ( 311 גלגלים יצו קי ם)
אי סי מו קונ ברט 340
^ - 200ג רן טו רי ס מו
) - 270רדג רן טו רי ס מו
- 190צ ! קבל רו סו פ ר
)- 160 רד קבל רו סופר

דוו שו ת
דוו שו ת
דוו שו ת
קיק־סטרט
דוו שו ת
דוו שות

קיק־סטרט

הגבלת גיל

מחיר כולל מ.ע.מ.
24-300
25.300
29.000
41.000
41.000
56.500
58.000

ממחירים
בתוקף לחודט אוגוסט • 2בלבד !

סוכנות מבונלות לים התלבון בע״מ

יבואני פיאט לישראל ־ רח׳ יצחק שדה ,30ת״א

סוכנויות משנה: תל־אביב: המוסך המרכזי לאופנועים* יצחק שדה , 35 טל 331550 .ע. ב .מ. ב ע ״ מ, ה עלי ה ,46
טל .834105 .חולון: ח נ קו עזרא, סוקולוב ,67 טל .845743 .נתניה: רכב נ תני ה, הרצל 44 טל . 39942 .חיפה: י.א.ב.
בע׳׳מ* אלנבי ,44 טל * 521813 .משה קפלן, הרצל 74 טל * 664803 .או פן, ש .קרביץ* ,הרצל , 92 טל * 664885 .מו סמך
בע״מ, יפו , 146ט ל 522258 .ירושלים: מוסך נתן* חרשי ברזל , 1ט ל * 713748 .אשקלון: רכב אשקלון, כנין פאר, טל.
29191 רחובות: הדחם, הרצל 138 טל 52074 .קרית שמונה: מוסך דב* ,טל 40205 .עפולה: רכב הע מק, טל 22666 .
נהריה: וולפוני ץ,טל 920543..
בסוכנויות ה מ סו מנו ת ב־* גם מוסך שרות

הורוסהוס מדים בנימיני

מזר החודש:

אריה
אם חושבים על דמות קלאסית המייצגת
את מזל אריה יש לדפדף בין דפי
התנ״ך ולהגיע לספר שופטים, לפרקים
שבהם מסופר על שימשו! .איך אפשר
לקשר את הסיפור של שימשון ודלילה
למזלותיהם האסטרולוגיים, כשבסיפור
אין מדברים על השמש, הירח, או על
שאר הכוכבים ז המפתח למזלותיהם
הוא — שמותיהם.
שימשון — מלשון שמש. משמעות
השם היא ״שייך לשמש״ .מזל אריה
הוא מזה השמש, ומכאן ניתו להסיק
ששימשון היה בעצמו בן מזל אריה.
דלילה — השם מורכב משתי מילים
דלי״לה. שם המזל מסתתר בשמה. כלומר,
בת מזל דלי. מזלות אריה ודלי
קשורים ועומדים על אותו ציר. מצידו
האחד האריה, וממולו ניצב הדלי. מזלות
אלה קוטביים האחד לשני, אפשר למצוא
ביניהם את השיתוף והניגוד החזקים
ביותר.
שימשו! הוא דמות קלאסית למזל
אריה. בחלקו הראשון של הסיפור שימ-
שון עדיין צעיר ובמלוא כוחו ואונו.
שערותיו מזכירות את הרעמה של האריה.
הרעמה מסמלת את הכבוד המיוחד
של האריה והיא משמשת כסימן היכר
למלכותו, כוחו וגבורתו.
בני מזל אריה ידועים גם הם בשפע
השיער שבו נתברכו. שפע השיער, ציבעו,
שמו, דמותו והצבעים המופיעים בסיפור
מגבירים את ההרגשה שהכל קשור איכשהו
באריה. ואם לא די בכך, בא הכתוב
ומוסיף את הסיפור ״וירד שימשו!...
והנה כפיר אריות שואג לקראתו ותצלח

עליו רוח ה׳ וישסעהו כשסע הגדי ומאומה
אין בידו. ולא הגיד לאביו ולאמו
את אשר עשה״.
הגאווה של בן מזל אריה לא תיתן
לו לספר את הסיפור להוריו, סיפורי
הגבורה יגיעו לאוזניהם דרך אנשים
אחרים, לא דרכו. בהמשך הסיפור נושא
לו שימשון אשה מבנות הפלישתים
״ויעש שם שימשון משתה״ כמעט לא
ניתן למצוא בן מזל אריה שסביבו אין
חגיגות ומסיבות.
בזמן המישתה אומר שמשון למרעיו
״אחודה לכם חידה״ ואם יפתרו את
החידה הוא מבטיח להם שלושים סדינים
ושלושים חליפות בגדים. כאן בולטת
נדיבותו של בן מזל אריה —
הוא הולך בגדולות, אינו מציע פרס קטן.
החידה ״מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא
מתוק״ .החידה מתייחסת לסיפור שסופר
קודם לכן, שבו מוצא שימשו! חלת דבש
בגוויית האריה שהרג. אין ספק שהדמות
המרכזית של החידה הוא שימ-
שון עצמו, שרואה את עצמו חזק ומלא
אומץ מבחוץ ונחמד ומתוק מבפנים.
אריה, כשליט המזלות, רגיל לראות
את עצמו כדמות המרכזית והחשובה
בכל מקום שבו הוא נמצא. כשהגיעו
לפיתרון החידה במירמה, שילם להם
שימשון, וקיים את מה שהבטיח. זוהי
מילת הכבוד של אריה.
הדרך שבה השיג את שלושים החליפות
שוב מזכירה את התנהגותו של האריה.
האש המתפרצת המאפיינת את
בן המזל כשרוגזו מתלקח .״ותצלח עליו
רוח ה׳ וירד אשקלון וין שלושינ< איש
ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי
החידה ן ויחר אפו ויעל בית
אביהו: ותהי אשת שימשו! למרעהו
אשר רעה לו.״
שימשו! עוזב את אשתו וכשחמתו
שככה הוא מחליט לחזור אליה כשהוא
בטוח שהיא יושבת וממתינה לו בשקט
עד שיבוא• מחשבה אופיינית לאריה. את
התוקפנות והכעס שלו על כך שהיא לא
חיכתה לו ולא ישבה בשקט, הוא מבטא
על ידי כן שהוא שורף באש את שדות
הפלישתים.
אריה נשלט על-ידי השמש והוא מזל
אש. הסיפור מביא את הגיבור כדמות

אריה, אפילו כאשר עמד ודרש שאשתו
תחזור אליו למרות שבגדה בו. כאן ניכרת
הסלחנות של האריה לזה שעשה
לו עוול.
לאחר דמות האריה נכנסת האשה,
דלילה. דלי שיין למזלות האוויר וסמל
האוויר הוא תיקשורת. היא מקבלת את
ביטחונה העצמי דרך הקומוניקציה עם
האחרים. הצורה שבה היא מדברת אל
שימשון, הדרך שבה היא מושכת אותו,
מפתה אותו במילים. היא משגעת אותו
עד שהיא מוצצת ממנו את סוד כוחו.
דלי, למרות היותו מזל האוויר, שייך
למזלות היציבים, ובגלל הניגוד בין האוויר
(ריחוף) ובין הצורך ביציבות

(אדמה) הדלי תמיד מחפש את היציבות .

דלילה יכולה לדבר ולהכניס את עצמה
לתוך צרה וגם לצאת מהבוץ, והכל *

בעזרת הדיבור.

היא ידעה להציק לשימשון שיגלה לה

את סודו, לא משום שלא אהבה אותו ,

אך זה נתן לה סיפוק, ביטחון ובעי

הצלחה בקרב הידידים. דלי לעיתים
קרובות לא מתייחס לקרוביו יותר מאשר
לחבריו, על פי רוב חשיבותם שוות

בעיניו.

שימשו! ,אריה אופייני, לא חשב שיישרף.
מה פתאום? לו זה לא יקרה!

הוא מוכן לשחק באש נשית, וכלל לא

עולה על דעתו שאשה יכולה להפילו.

טלאים ירגישו השבוע שיפור במצב הרוח
ושינוי לטובה בתחומים שונים שהדאיגו
אותם• במקום העבודה
צפויות הצעות מעניינות
וזה הזמן שבו
תוכלו לקדם את ענייניכם
החומריים. כספים
עשויים להגיע
ממקורות בלתי צפויים•
אלה יכולים להביאכם
למצב של בז21ב
מרס -
20באפריל
בזנות. ידידים שעימם
לא התראיתם זמן
ממושך עתידים לבקר בקרוב הם ישעשעו
אתכם. צפוי לכם שבוע של הנאות.

11 לו!

פרידה מאנשים ק תביס מכבידה עליכם
וגורמת לחשש שמא לא תצליחו לעבור
את התקופה ללא דיכאונות.
השבוע תוכלו
להיווכח שאין שחר ל־דאגותיכם.
קשרים חדשים
עומדים להתפתח
ולמלא את הזמן. בני-
הזוג לקשרים אלה הם
מכרים ישנים וחדשים.
קשרים עם ארצות אח21ב
א פ רי ל
20במאי
רות יוסיפו עידוד ואף
רעיונות חדשים. במקום
העבודה תוכלו למצוא שותף שיסייע לכס
בקידום תוכנית, שלה סיכוי רב להצליח.

בתקופה זו קשה לכם למצוא מנוחה.
אנשים מסתובבים סביבכם ומבקשים את
עזרתכם. כמו כן עליכם
לארח ידידים או
קרובים שבאים מחו״ל,
וממש תלויים במסי-
ובאדיבותכם. רותכם כמעט שאין לאן לברוח,
מכיוון שהתחייבויות
מישפחתיות ש-
ו 2במאי -
אי״אפשר להתעלם מהן
20ביוני
גוזלות זמן רב, וברגע
זח קשה למצוא דרך
להקל על המצב• במקום העבודה צפויות
נסיעות קצרות ומבטיחות לחוץ־לארץ.

עניינים כספיים מעסיקים אתכס בתקופה
זו. שיחות עם ידידים מביני־דבר יביאו
לכם רעיונות חדשים
בקשר לפרוייקט שהתחיל
לא מזמן. כדאי
לשמוע בעצתם, אך לדחות
את ביצוע התוכנית
בשבוע או שבועיים.
מבחינה רומנטית
המצב מאוד מעודד. קו21
בי וני
רנת מכם משיכה מיו20
ביו7יו
חדת ובני המין השני
מחפשים דרך ליצור
עימכס קשר חדש. אל תהססו וגלו הבנה.
נסיעה לחו״ל צפויה לקראת סוף־השבוע.

סוס1

תוכניות חדשות גורמות להתלהבות יו-
לחוסר־סבלננות להמתין עד לזמן ביצוען.
השבוע עליכם להשקיע
מאמצים כדי לארגן
את הפרוייקט שלקחתם
על עצמכם.
יש לכם רעיונות מעניינים
בקשר למקום
המגורים, וקיימת נטיה 1 להוציא כספים ללא
מעצור. כדאי למתן
1ן: ביו לי -
21באוגוסט
את האימפולסיביות.
קשרים רומנטיים סודיים
עלולים לגרום לאי-נעימויות השבוע.
פגישות מתוכננות לא ייצאו לפועל.

אויו1

השבוע תהיו מוקפים בידידים וקרובים
שיבקשו את קירבתכם. הם רוצים בטובתכם
אך אתם מתעייפים
ולא נעים לכם
לבקשם לקצר בביקורים•
המצב הכללי
טוב. אחרי חודשים
קשים שעברו עליכם,
תחושו שחודש אוגוסט
מביא עימו מצב״רוח
יותר טוב שאיפות וחלומות
שלא האמנתם
שייצאו לפועל יוכלו
להתבצע עתה טוב מכפי שחשבתם. בני•
זוג ייצרו קשר מחודש הצופן הצלחה.

במקום העבודה נפתחות אפשרויות חדשות.
תוכלו לקחת יותר יוזמה ולהעז להציע
.רעיונות חדשים ויעילים.
אל לכס לחשוש
ממתחרים, מכיוון ש הופעה
בטוחה תשכנע
את הממונים עליכם.
נסיעות קצרות וארוכות
צפויות השבוע. למרות
שהנושא החברתי גרם
לכם לדאגה לא מעטה,
יתברר שמבחינה זו
הכל מסתדר טוב מש־ציפיתם.
לקראת סוף־השבוע צפויה פגישה
רומנטית אשר תפתיע ותשמח אתכם.

חשים עייפות ורוצים להתרחק ממיפגשים
חברתיים !מהתחייבויות מעיקות. מבחינה
בריאותית אינכם חזקים
כתמיד. חשוב להרבות
בשינה בתקופה דו. שכל*

נים וידידים קרובים
גורמים לעצבנות ולכעס
בגלל התערבותם בחייכם
הפרטיים. הבעיה
היא שכרגע אינכם
22באוגוסט -חשים במרץ הרגיל כדי
22בספטמבר לפתוח במריבה גלויה
ולומר להם את דעת^

עדיף לחכות שבועיים־שלושה עד ש־תחושו
שוב חזקים. המצב הכספי ישתפר.

בתולת

קשה להאמין שיש עוד מישהו מבני
המזל שיושב במקומו הרגיל. מצב הכוכבים
מראה שעל כל
הקשתים להיות בנסיעות
לחו״ל בתקופה
זו. מאחר שהמציאות
שונה בגלל השפעות
של מזלות אחרים,
חלק מבני המזל עסוקים
בדברים אחרים,
יושבים בבית ואפילו
ג 2בנ ובמבר -
עסוקים בשיפוץ או ב-
20בדצמבר
מעבר לדירה אחרת.
במקום העבודה עליכם להיות זהירים.
אל תספרו דברים שהשתיקה יפה להם.

זה לא הזמן המעודד ביותר. החלטות חשובות
חייבות להיעשות בימים אלה, חלקן
קשורות למקום העבודה
ואחרות להמשך פעילותכם
הציבורית. מצב־הרוח
די כבד ועניינים
אישיים גורסים לכס די
הרבה סבל. לא טוב
ליצור קשרים מחייבים
כי עלולות להיות אכזבות.
גנג החיים החב21ב
דצמבר -
19בינואר
רתיים אינם מספקים
אתכם השבוע. הבחינה
כספית המצב טוב. תוך כמה ימים
תתבשרו על כך. אל תבזבזו את כספכם.

בתחילת השבוע צפויות אי־הבנות עם
בני-הזוג• הפעם עימדו על דעתכם ונהגו
לפי שיקולכם. אל תוותרו
והדברים י&תדרו.
בילוי מישפחתי משותף
יביא לאיחוד מחדש
ויהיה די זמן לשוחח
וללבן את הדברים,
שאינם בהירים די צורכם•
מבחינה כספית המצב
יותר בטוח. אלה
20בינואר ־
18בפברואר
שרוצים לפתוח בתוכניות
חדשות יוכלו לבצע
זאת השבוע. ידידים שהקשר עימם
היה בלתי-יצב לאחרונה, יהדקו הקשרים.

כשכל העולם נח, דווקא אתם מוצאים
את עצמכם עסוקים. כולם יוצאים לחופשה
ועליכם מוטלת כל העבודה
שחייבת להיעשות.
אתם טייפים ומחפשים
זמן למנוחה,
אך ברגע זה לא קל
למצאו. אתם יכולים
לבקש מידידים שיבואו
לעזרתכם, הם לא יאכזבו
אתכם השבוע. סב־
19בפב רו א ר -

20במר
חינה רומנטית זהו
שבוע די מלהיב. בני
המין השני נמשכים ז^ייכם. נסו לפנות
מעט זמן כדי לא להחמיץ את ההזדמנויות.

וניס

י עי ע ל יז כו,

הבנקים י פ׳

ירד־ בבורסה 2ריי י ל ח 1 1 2 0

!גי&ממד&הממ

•־״ע 5ע

במזלז

4לממלוז ־ /ג י 5ממג * מממי * שיי
1מטו < מ ו י׳ אפאמרס? יגל

1ימי*׳*מי*•8*99ג״גי מיי*לאיי
1מממעי*פי*•גג יפמי*ל״*מגג&ל,
* 1מיי * פ י * מייאלמהי׳ מי * ג מ
\ מיג*מי^׳*לפ*ירומלי ג״דה 7״;

מ ה # 0׳׳ גיד 7 דעזד

8#מ*אמידסמיי ימיי.

ממיג צ ל • יו

• זמזי * 8מדיפמלמ לזדמיזמזל ״ נ י * *

יפי/ה ;הה מיממי״ע.

1ד׳ ה ג.

מפמולפס 5מ ז -גגממדגמי ^ ׳
ממהג * מ * ימזמל * קממ * $י ׳׳

מיוד*מל י״׳־׳י י*י *י #48

ממאא־ מ־ מ-

? £8 ?? 8־? 1111811 *8118118, 28 8 ! 8 4

2ג .^ 25 מג

די * דמי לי *

4־ 44*03י, ל
י שיג ממי

׳ 4> 4א *< 43 444 4׳ •
^ * 5> * 4444י א * 4י
1ל ^ מ > 44א י ׳ איי

י מו *

אלג ״ס

ממלאי ״ פגא
?•:י443

מ׳יפ*$6
דגי 4
יי׳י
גי^לי־זד^ 1ד*> >4׳א44> 4

גמי׳*׳זמג פ י44

304

0א.סי 04׳ אאגג פיג

אי א ע
פ מי.
ז < .מי

ו 8ן ר?^ד. 5£ 88ג ה

ש - 5יצ *

י דל מי א•

׳ ־ ג ק׳ פאאאא * 4אלל? ג 4׳ ד
אלי א ׳ א ׳ 4 14ל 5י ^ 1
א * פמפלאלמאד, ג׳ -יפפ׳׳י

5* 3ג > י י

צ ~2ר

*׳*ואא׳אא 0׳מי 13 30

אסוז\9ר 0וז\,
עייפרי!

מליז ׳4זי • ^
* ילמ 4י 1

יגל

איו מסנירים שילד עוני! ,ומייבב ליד ג 1טז אמו, מוניח שאנחנו צודקים?

)5אח• 1X5

אססאס!

ציור של רענן לוריא,
הישראלי־לשעבר, ב־י*י

סיימם הלונדוני, מראה את בגין הרוכב
על טנק — דימוי מקובל כיום בעולם.
יהודי גדול, הנרתם כימעט אוטומטית לכל
מסע־תעמולה של ממשלת־ישראל. קיומם
של מיליוני תועמלנים־מתנדבים אלה הוא
נכס שלא יסולא בפז.

מי שטרהחש אי ת
י הו די ת

הידד לכובש

ציור של אוליפאט, שהופיע במאות
עיתונים אמריקאיים, מראה את
מנחם בגין, בפוזה של קיסר רומאי עטור עלי־דפנה, השולח
¥ו הי תו פעה החוזרת על עצמה בכל
י משבר. כאשר דעת״הקהל העולמית פונה
נגד מעשיה של ממשלת־ישראל, פורצת
הזעקה הגדולה בבית: ההסברה נכשלה!
כך קרה גם השבוע. כמה עסקנים ביק שו
לנצל את המצב כדי לזכות בתפקיד
המייוחל של ניהול ההסברה הישראלית.
תפקיד זה אינו נושא עימו רק מישרה
של שר או סגן־שר, אלא שהוא יאפשר לבעליו
להגשים את חלום־חייו: לפרסם את
עצמו בלי הרף.
מכיוון שמילחמת־הלבנון גרמה למיפנה
דרמאתי בכלי־התיקשורת העולמיים, תובעים
עתה רבים להקים מישרד מיוחד להסברה,
או להוציא את ההסברה מידי מישרד־החוץ.
לגופו
של עניין, זוהי שטות.

אלי. אם אין הגויים תומכים בכל לב
במעשיה ובעמדותיה של מסשלודישראל,
הרי ההסברה הישראלית מוכרחה להיות
לקוייה מאוד. יש מחדל הסברתי. ההסברה
אשמה. צריכים להחליף את ההסברה,
כמו שמחליפים מצת במכונית. הדבר מזכיר
את הבעל המרומה התופס את אשתו

כשהיא מתעלסת באהבים עם ידידו על
ספה בביתו — והמחליט לשרוף את הספה.
לממשלת־ישראל
האמת היא שיש
מכונת־התעמולה המשוכללת ביותר בעולם,
המעוררת קינאה גלוייה אצל אוייביה
וידידיה כאחד.
כימעט בכל מדינה חשובה יש קיבוץ

לשרוף
את הספה

*¥צם המושג ״הסברה״ יש בו יומרה
? רבה.
הכוונה היא, כמובן, לתעמולה — עשיית
נפשות למען מדיניותה של ממשלת־יש־ראל,
בכל האמצעים -כולל לוחמה פסיכולוגית,
כיזוב שיטתי והפצת חצאי-אמי-
תות.
אולם המילה ״תעמולה״ מעוררת בישראל
אסוסיאציות בלתי־נעימות. היא קשורה
בזיכרו של שר התעמולה הנאצי, יחף
גבלס. משונדכך אין שום מוסד ישראלי
או ציוני משתמש במונח זה, או בתירגומו
הלועזי — ״פרופגנדה.״
המילה ״הסברה״ נושאת בחובה משמעות
אחרת. מובן מאליו כי ממשלת־ישראל
צודקת בכל מעשיה. מאחר שזה כך, אין
צורך אלא ״להסביר״ את מניעיה, ואז כל
בר־דעת יתמוך בה. מי שאינו משתכנע
מן ״ההסברה״ הוא אנטי-שמי (אם הוא
גוי) או בעל שינאה־עצמית (אם הוא יהודי,
כמו ברונו קרייסקי, למשל).
האמונה העיוורת הזאת בכוחה של ה־
״הסברה״ אופיינית לכל המימסד הישר־

לודרים למוות, מנצח על ההרס בלבנון, כשמאחוריו עומדת
ארצות־הברית, בדמות עבד־ענק. וחוסה עליו בענף־זית. בין
ההריסות נראות הפנים המעוותות של ההרוגים הרבים.

ף* צה הגורל שבמדינות רבות ממלאים
י היהודים תפקידי-מפתח בעולם התיק-
שורת — הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות, ה קולנוע.
הדבר מעניק לתעמולה הישראלית
יתרון עצום בארצות כמו גרמניה,
בריטניה, אוסטריה וצרפת. בארצות־הברית
שולטים היהודים כימעם שילטון מוחלט
במרבית אמצעי־התיקשורת, הן בשל עמ־דות־המפתח
שלהם במערכת־התיקשורת
עצמה, הן בשל הכוח הכלכלי של העסקים
היהודיים, היכולים להטיל חרם־מודעות
קטלני על כל עיתון או תחנת־טלוויזיה. הדבר
אינו נשאר בידי המיקרה: ישנם איר-
גונים יהודיים כמו הליגה נגד השמצה,
הפועלת כמישטרה חשאית בארץ קומוניסטית.
הליגה מארגנת את הלחץ היהודי
ומטילה את מוראה על המערכות. כתוצאה

4 0 0 9ציור של מק־נלי בשיקאגו
^11111117
טריביון, המעלה דימוי ה־
1 5 0 6 !111 111# •4 ) 1
הולך ופושט בעולם: שהפלסטינים הם עכשיו היהודים החדשים,

בעוד שהיהודים עצנזס מתנהגים כצוררים בציור נראית אוניית-
המעפילים המפורסמת ביותר, אכסודוס, ששימשה נושא לסרט
ולספר הידועים לכל, כשהיא נושאת על סיפונה פליטים פלסטיניים.

המנקד

מנחם בגין בדמות מפקד של ספינת שודדי־ים, בעל כובע של
אדמיראל ועליו שתי העצמות הצלובות, סימן הפיראטים. על כתפו
יושב הנשיא רולנד רגן, בדמות תוכי, ומברבר :״מדיניות חוץ ! שלוז את חיל־הנזזתים !
אוק!״ למטה: בגין כורת את הענף שעליו הוא יושב (דעת־הקהל האוהדת בעולם)
ולמטה מעירה דמות משנית :״מה שהוא לא מוכן לעשות כדי למשוך תשומת־לב!״
מכך יכולים היהודים, בימים כתיקונם, למנוע
את הופעתה של כל ידיעה שהיא כים־
עט בכל כלי־התיקשורת האמריקאיים. די
ברמז של השגרירות הישראלית בוושינגטון,
המועבר אוטומטית למוסדות הציוניים
ולקהילות היהודית, כדי להכניע במכה
אחת כל תחנה או עיתון.
שילטון זה הוא כה עצום, עד כי אין אף
אדם אחד באמריקה מעז לדבר בפה מלא
על תופעה זו, הידועה לכל. מי שמנסה אף
לרמוז על כך מוגדר מייד כאנטי־שמי, וזה
סופו.
אם כן, איך זה קורה שבכל זאת

החלה, מזה חודשיים, לנשוב באמצעי-
תיקשורת רבים בעולם המערבי, ואף ב־ארצות־הברית,
רוח רעה לישראל?

חיו ך
של כרי ש
^ דבר נובע מתופעה מרכזית בעולם
י י התיקשורת: שום תעמולה אינה יכולה
לעמוד מול פני מציאות, ששוב אי-
אפשר להסתיר אותה.
אלף מאמרים לא יתקנו את הנזק הנגרם

ק ל \ 11 *11 תמונה זו, אחת ממאות שהופיעו בעמודים הראשונים של עיתוני
י העולם, מספרת סיפור שלם: ילדים קטנים בורחים מפני קלגס חמוש,11
נשים הפגינו בשער ״מישרד המושל הצבאי הישראלי בצידון״ כדי לבקש את שיחדור
בעליהן ובניהן. ההשפעה הכללית של תמונה זו, המודעת והבלתי־מודעת, היא עצומה,
ואף מלים לא יטשטשו אותה: כיבש ישראלי מכוער, מעצרים, התעללות בנשים וילדים.
על־ידי תצלום אחד, המראה עיר הרוסה,
פליטים מוכי־חרדה, גוויה של ילד. כאשר
תצלומים אלה רודפים זה את זה, יום אחרי
יום, הם ממוטטים כל מערכת״תעמולה.
אי־אפשר היה למנוע מצוותי־הטלוויזיה
העולמיים, שהיו מוכנים לחרף את נפשם

£יוז
!,ף/ץ )# 5וז <*.ז 5 .ץ כ<ץ 0ן נ\

ס ד עג ס

בגין על ״הטרוריסטים,״ העושים רושם
כה רב בישראל, מצלצלים באוזני הצופה
הזר כדברים של מיפלצת בדמות אדם.
אריאל שרון, הפוסע בביטחון בין החורבות,
כשהוא מחייך חיוך של כריש, נראה אחרי
כתבה כזאת כגנרל דרום־אמריקאי, מן
הסוג הידוע לשימצה. הוא מעורר פלצות.
זהו תהליך כימעט אוטומטי. שום גאוני-
תעמולה מתוחכמים לא היו משנים מציאות
זו. מישלוח של מאות עסקנים ומל-
חכי־פינכה ישראליים, וביניהם אנשי המערך,
שנסעו על חשבון הממשלה לאמריקה
ולאירופה כדי לנהל תעמולה נגדית,
היה בגדר ביזבוז כסף. אנשים אלה
הופיעו על מירקעי הטלוויזיה ולא זו
בילבד שלא הועילו, אלא שהזיקו. הופע תם
של פרצופים דשנים אלה, ששפעו
שחצנות ישראלית ושביעות־רצון־עצמית,
על המסר אחרי שנראו הפליטים הפלסטיניים
האומללים הזועקים בין חורבות בתיהם
העלובים — שפכה שמן על מדורת ה בחילה.

לוויזי ה
במצדה

^ לזה לא נלקח בחשבון על־ידי מתכ־נני
המילחמה. אריאל שרון רגיל לדכא
מבקרים מבית עלידי טרור מילולי —
״אנטי־ציונים,״ ״גייס חמישי,״ ״עוכרי ישראל״
— ואינו מסוגל לקחת בחשבון כי
(המשך בעמוד )72

ממנת ההרס

הדימוי המקובל כיום ביותר בעולם
לצה״ל, מופיע בקאריקטורה זו של
רות, שפורסמה בוושינגטון פוסט רב־היוקרה ובמאות עיתונים

יז׳*0 .1- 7

אחרים הן בארצות־הברית, הן במערב אירופה. הטנק יהשראלי
העשן הרס את כל הארץ. הסיסמה בשמיים היא שינוי פסוק מהברית
החדשה :״אשרי המנצחים, כי הס ייקראו משכיני־שלום !״
כדי להשיג דיווח משדדדהמערכה, להראות
מה שראו. הם לא היו צריכים להמציא או
לסלף: המציאות שראו בלבנון היתה נוראה.

ששולח את צה״ל לכבוש עיר צריך
לדעת כי המחיר כולל — מילבד הרוגי
צה״ל, הרוגים אזרחיים והרם בתים —
גם סיקור טלוויזיוני עולמי. אין דבר המשפיע
על בני-אדם בעולם יותר מאשר
מראה של גוויות ילדים המוצאות מתחת
לעיי-מפולח, בתי־מגורים הרוסים, אמבולנסים
שמתוכם מוצאים גופות מרוסקות
ופצועים זועקים.
הטלוויזיה הישראלית חסכה לצופה הישראלי
את המראות האלה. היא פשוט
גנזה אותם, מילבד כמה שניות פה ושם.
אולם הטלוויזיה בארצות המערב הציגה
מראות נוראים אלה במשך דקות ארוכות,
יום אחרי יום.
אחרי תמונה אחת של ילדה הרוגה
בבית הרוס — נאומיו הצדקניים של מנחם

הביננו!

בגין שופך את הנחל
ששמו ״הבנה לישראל״.
קאריקטורה של ביל מולדין הליברלי.

_ 31י

אפשרות לרכישת
דירה ללא מזומנים
בשיטת ו\ו 4 0 £ 1זדו
נקבלאת די רתכם הי שנ הבמ חי רמלא. ההפרשי שולם
באמצ עו תמשכנתא והלוואה ע ד 1,000,000שקלבתש לו מי ם
נוחים. ב ט חון מלאלכס פי הרוכ שי ם.

תל־אביב
• בצפון תל־אביב, אזור, ל׳ .דירות יוקרה דרמפלסיות בנות 5חדרים 1־5
חדרים +גג וחדר על הגג עם שכלולים לרב.
• בצפון הסולידי, ברח׳ חתם־סופר .9דירות דדמפלסיות בנות 4חדרים
בבנין בן 8דירות בלבד:
הדירות כוללות מירב השכלולים.
^ ז 5מי 5איש ^ /
• בפרויקט גני־שרון, בלב רמת־השרון,
דירות פאר בנות ,3י׳,׳ 1 3־ 5חדרים.
• דירות בנות 3ו-ג/ז 3חדרים +גג +
חדר על הגג.

לז חלמצ אי שבמ
תשברו

נתניה
• בגני־ניצה מול הים, דירות יוקרה ברמה בינלאומית בנות 1,3 ,2־ 4חדרים,
בריכת שחיה פרטית,מגרש טניס בחצר, חניון תת־קרקע׳ ועוד שכלולים רבים,
• ברח׳ דיזנגוף , 16-18 בבניו יוקרתי במיוחד, דירות בנות 1 3־ 4חדרים
הכוללות שכלולים לרב.
• ברח׳ ראשון־לציון מס׳ ,3-5דירות פאר בנות 3חדרים עם שכלולים לרב.

פתח־תקוה
• ברח׳ קלישר , 11 בנין מפואר בן 14 דירות בלבד. דירות מפוארות דר
מפלסיות בנות 4חדרים.
• ברח׳ דגל ראובן, דירות בנות י/י 4חדרים וכן דיירות +גג +חדר על הגג
עם שכלולים לרב.
• ברח׳ כץ, החלה ההרשמה ל־ 2בנינים בם 9דירות בלבה דירות
משוכללות דו־מפלסיות בנות 4חדרים.

ראשוו לציון
• דירות בנות 3ו־ 4חדרים במרכז השקם ובמערב העיר.
• פנטהאוז — בשכונת היוקרה אברמוביץ בבניו מפואר במיוחד.
• ב״גן־הבח שים /פרוייקט יוקרתי במיוחד צמוד ל־ 7דונם גן בשכונת
אברמוביץ. דירות דו־מפלסיות בנות 5חדרים עם כל השכלולים.

יום יבוא וכל חברות הבניה יבנו כן
• אחנותמטבחב סגנון א מ רי קני ו שי ש ג רני ט אי ט ל קי, נחש בי םבארץוב עו ל ם כולו כ מו ת רו תבת חו ם
הדיור, כ מו גםה גי א קוז׳ ,טלוויזיה במעגל סגו ר, בני ה דו ־ מפל סי ת, מרצ פו ת שי שגחלותבס לון,
ש טי חי ם מ קי ר ל קי ר בחדר השינה, לוב׳ מ פו ארו חד רתר בו תוס פו רטה כו ל ל ציוד ומכ שי רי ם.
אצלאברהם גינך ז הו סטנדרטב סי ם׳ ו מ קו בללהנאת רוכ ש׳ ה די רו ת.

תל־אביב

פתח־תקרה

רסוז־השרון

נתניה

ראשון־לציון

כבר המדינה וד ב אייר 10

חיים עוזר •2

סנקנרנב 84

הרצל 18

הרצל 81

אברהם בינז־יבונהז ־ י י ־ ודנ

—811-1

ר!183^ 18818111118— 0^ 11136,

ש אנ שי ם או ה בי ם

השוק ה אי רו פי המ שותף: בע ״ ה ושמה שו לץ
מאז הדחתו של אלכסנדר הייג ומינויו של ג׳ורג׳
שולץ לתפקיד שר־החוץ האמריקאי, חלה הרעה ממשית
ביחסים בין ארצות־הברית ובין מערב אירופה. חייג חלק
אומנם על המדיניות האירופית במיזרח־התיכון, אבל
בדרך־כלל השתדל.להחיל מדיניות־חוץ שתהיה מקובלת
על ארצות השוק המשותף. הוא ראה בסורת־רוח את
הידוק היחסים בין אירופה ובין ברית־המועצות, אבל
האמין שהדרך היחידה לשמור על הברית הפוליטית
והצבאית של נאט״ו היא בראייה רחבה של האינטרס

וגזענות, שאיפיינו את המאבק על צביונה של רודזיה
ב־ 20 השנים האחרונות.
כלי לשפוך דם העובדה שמנהיג רדיקאלי, מפקד
אירגון ״מחבלים״ ,מארכסיסט וניטרליסט הצליח לזכות

ו נו * 11101

שרקם גם מערכת קשרים עצמאית לא רק עם הסובייטים,
אלא גם עם שליטי לוב וסוריה, מסך־עשן כבד. שסייע
לו לעודד את חיילי המחתרת שלו לשעבר לפעול בכוח
נגד המישטר החוקי בארצו.
פגיעה כחיל״האוייר. מוגאבה נאלץ לנקוט בכמה
צעדי־גמול, כולל שימוש מבוקר בחוקי־החירום של איאן
סמית. עובדה זו עוררה ביקורת מוצדקת של האגודות
השונות לזכויותיה,אדם, שתמכו עד לאחרונה במוגאבה
כמעט ללא סייג. האגודה הקתולית למען שלום וזכויות-
האזרח בזימבאבווה, שילד שנקטה עמדה חד־משמעית
נגד הגזענים הלבנים בתקופת המאבק לעצמאות, מתחה
ביקורת קשה על ראש־הממשלה. העילה המיידית היתר,
החלת תקנות שהגנו על כוחות־הביטחון מפני תביעה מיש-
פטית על שימוש באלימות תוך מילוי תפקידם. הסיבה
האמיתית היא דאגתם הכנה של אנשי.שילד לגורל החירויות
הדמוקרטיות בזימבאבווה.
בינתיים חלה הסלמה כל־כך חריפה בביטחון הפנימי
במדינה, עד שעצם קיומה של מערכת דמוקרטית פורמא־

קניה: מהי

ג׳ורג׳ שולץ
קשוח כלפי אירופה
המערבי, בצורה שתכלול גם התחשבות מיוחדת במאוויי
האירופים ובתרבות הפוליטית שלהם, שהיא הרבה יותר
שמאלית מהמקבילה האמריקאית שלה.
פיק* ברכיים כריטי. שולץ, לעומת זאת, הוא חסיד
נלהב של גישות קשוחות כלפי אירופה. הוא משתדל
להבליט בכל נאומיו את תלותם של האירופים בארצות־הברית,
ואינו בוחל באיומים, ואף בצעדים מכאיבים
אחרים, כדי לסכל את ההתקרבות האירופית־סובייטית.
לאחרונה הטילה ממשלת ארצות־הברית הגבלות כבדות
על יבוא פלדה מאירופה, ההנמקות היו, לכאורה,
כלכליות, אך הסיבה היתה פוליטית מובהקת. שולץ
רוצה למנוע, או לפחות לדחות ככל האפשר, את השלמת
צינור הגאז ממערב־סיביר לאירופה. אחת הדרכים היא
לגרום, ביודעין ובגלוי, להתמוטטות מיפעלי פלדה במע־רב־אירופה.
הצעדים
האמריקאיים עוררו בהלה באירופה. מאמצי
מוסדות השוק־האירופי לגבש מדיניות אחידה כלפי
האמריקאים נכשלו, בשל פיק־בירכיים שאחז בבריטים.
יצוא 200 אלף טון פלדה בריטית לארצות־הברית עומד
בסכנה, ומפעל הפלדה בסקנטרום, המעסוק 10 אלפי
פועלים, עלול להיסגר. תגובת־השרשרת עלולה לגרום
לעוד 30 אלף מובטלים באזורים התעשייתיים בבריטניה,
הסובלים גם בלאו־הכי מתסיסה חברתית. תאצ׳ר החליטה
לשאת ולתת עם שולץ באורח עצמאי, שיגרה את שרד,חוץ
שלה, כריסטופר פים, לוושינגטון, ושברה בכך
את החזית האירופית האחידה נגד ארצות־הברית.
מומחים גרמניים סבורים, ששולץ לא יצליח למנוע
את השלמת צינור הגאז, ולעומת זאת יגרום למשבר
ממשי ביחסים עם מדינות השוק האירופי. כך סבורים
גם ראשי השילטון בברית־המועצות, המייחלים שוי
ושוב לשירותיה הטובים של ממשלת רונאלד רגן לשיפור
מתמיד במצבם בעולם.

בשילטון בבחירות דמוקרטיות, תחת פיקוח בריטי קפדני,
יצרה תקדים מעניין. מוגאבה החל במהפכה מיבנית
רדיקאלית, אבל שקטה. הוא ביצע רפורמה חינוכית
מרחיקת־לכת, ששלחה את כל ילדי זימבאבווה לבתי־הספר
(רובם המכריע — בפעם הראשונה) .הוא שלל
בהדרגה את זכויות־היתר של הלבנים, כפה עליהם
לשלם מס־אמת כדי לממן את הרפורמות לטובת כלל
האוכלוסיה. כל זאת, תוך סטיות מעטות יחסית מנורמית
דמוקרטיות מקובלות.
מוגאבה הצליח לארגן מחדש את צבא ארצו, תוך
שילוב מופלא בין אנשי־מחתרות״לשעבר ובין רודפים,
שחורים ולבנים כאחד. שיקום הצבא היד, תהליך קשה
ביותר, הצריך את סילוקם של גזענים לבנים מובהקים
מצד אחד, ואת ריסונם של יסודות קיצוניים שחורים
מצד שני• מוגאבה עשה כל זאת מבלי לשפוך דם, הישג
ממש מופלא, בשים־לב לתנאים שבהם פעל.
עם זאת סובל מוגאבה ממעשי חתירה בלתי־פוסקים
של מתחרהו הגדול, ג׳ושע אנקומו. בעיית אנקומו היא
סבוכה, והטיפול בה מצריד. הרבה טאקט ומיומנות
פוליטית. מוגאבה הדיח אומנם את אנקומו מממשלתו,
ושלח אותו לגלות שקטה בבולאוויו, אבל לא,העז לנקוט
נגדו באמצעים נוקשים יותר.
אנקומו הפרו־סובייטי הואשם במעשי שחיתות חמורים,
אבל זכויותיו כלוחם־חופש ותיק, שבילה עשרות שנים
בבתי־סוהר ובמחנות־מעצר של הגזענים הלבנים, הגנו
על חירותו ומנעו את השפלתו. הפומבית. כלפי מוגאבה
הוא שלח, כדרכו, מסר כפול. בצד השמצות, שכללו גם
הדלפות ארסיות לכלי־התיקשורת הבינלאומיים, היו גם
גילויי התרפסות וקריאות נרגשות לקיומה של האחדות
הלאומית מעבר לשיבטיות ד,ממאירה. הקורעת לגזרים
את ד,מירקם החברתי העדין בזימבאבווה. כך יצר אנקומו,

זי מבא בוו ה: ר 1ברט
מוג אבהבצ רו ת
משקיפים רבים ראו בסיפור עלייתו של רוברט מוגאבה
לשילטון בזימבאווה נצחון מזהיר של התבונה והרציונאליות,
על הדחפים הפרימטיביים יותר, מישקעי השינאה

נסיו! מקורי — אבל שרוי בסכנה

דמוקרטיה?-
היומון הליברלי הארץ דיווח במאמר־מערכת בשבוע
שעבר על ״משהו מוזר ומדאיג״ המתרחש בקניה.
מדובר בתופעות שכיחות למדי במדינה זו. עורכי
עיתונים מפוטרים בשל ביקורת על המישטר, מרצים
באוניברסיטות נעצרים ללא מישפט. לאחרונה החליטה
הממשלה לחוקק חוק ההופך את קניה רישמית
למדינה חד־מיפלגתית, ובכך לשים קץ לתפאורה
הדמוקרטית שאיפיינה את קניה עד כה.
מנצלים מקדמיים. יש לשבח את הארץ על
הוקעת תופעות כאלה, אך יש גם להתייחס בתמיהה
קצת מבודחת להערכתו, כאילו ״קניה היא אחת
הדמוקרטיות המעטות באפריקה, שהצטיינה הן בחופש
העיתונות והן בשילטון החוק, המחייב גם את
הממשלה.״ זוהי פשוט בדיחה. בעשר השנים האחרונות
נרדפים מתנגדי המישטר בקניה. היו מיקרים
רבים מאוד של רציחות פוליטיות ביוזמת המישטרה
הפוליטית, והפעלת אמצעים מינהליים לסתימת פיות
היא מעשה כמעט יום־יומי.
מקור טעותו של הארץ הוא בנטיית עורכיו שלא
להבדיל בין דמוקרטיה ובין מישטר פרו־מערבי,
המעודד יוזמה פרטית. קניה הנהיגה, מזה שנים
רבות, מישטר כלכלי המושתת על רכושנות, יצירת
חברה בעלת ריבוד מעמדי מובהק (תחת החברה
השיבטית) ,וניאו־קולוניאליזם, כלומר שיתוף הקפיטליזם
המערבי בניצול כוח־העבודה הזול בקניה, והקמת
מעמד של מנצלים מקומיים, טכנוקראטים, המהווה
כיום את הכוח המוביל בהנהגת מיפלגת השילטון
בקניה.
תופעה זו רווחת מאוד בעולם השלישי, ומאפיינת
את רוב המישטרים הפרו־אמריקאיים באמריקה הלטינית,
למשל. אין כל קשר בינה ובין ליברליזם דמוקרטי
במובנו השגור, בהקשר המקובל של מדינה
תעשייתית מפותחת במערב.
עד שעורכי הארץ לא ישכילו להבין הנחות יסוד
פשוטות אלה, אין לצפות להערכה מיומנת של בעיות
העולם השלישי ביומון זה. זוהי בעייה של קונצפציה,
ולא של מאמר ראשי רשלני.
קוראי הארץ ראויים לגישה קצת יותר רצינית
ומעודכנת.
לית שרוי בסכנה ממשית. השבוע פגעו אנשי אנקומו
בעשרה מטוסי־קרב חדישים של חיל־האוויר של ז ימ־באבווה,
שנרכשו בבריטניה. שישה מטוסי הוק, וארבעה
האנטרים הושמדו לחלוטין .,או יצאו מכלל שימוש. עוד
שני מטוסים נפגעו בצורה קלה יותר. מכיוון שכל חיל־האוויר
הזימבאבווי כולל 47 מטוסים, מדובר בפגיעה ממש
אנושה, הגורעת מיכולת העמידה שלו נגד האוייב האמיתי
— דרום־אפריקה. האחראים לפעולה עדיין לא נתפסו,
ויש להניח שהם נמלטו לזאמביה, המוצפת בסוכנים
!סובייטיים.
אנשי אנקומו פגעו גם בשמה הטוב של זימבאבווה
כאתר־מיירות מבוקש• שישה תיירים ( 2בריטים2 ,
אמריקאים 2 ,אוסטראלים) נחטפו בעיצומו של סאפארי
חוצה אפריקה. מוגאבה נאלץ לגייס את אנקומו בכבודו
ובעצמו, כדי שיפנה לחוטפים ויבקשם לשחרר את
החטופים. אנקומו הופיע בשידור ראדיו מתחסד, עד כה
ללא תוצאות.
מומחים לענייני זימבאבווד, משוכנעים, שהעימות בין
אנשי מוגאבה לתומכי אנקומו, שיש לו גם בסיס שיבטי
מובהק, הוא בלתי־נמנע. יתכן שעימות כזה, אם ימוצה
עד תומו, צופן בחובו גם את חיסול הנסיון המרתק ביותר
בתולדות העולם השלישי, למזג דמוקרטיה מערבית,
מהפכה מיבנית סוציאליסטית בתנאי מדינה מתפתחת,
וגישה בלתי־מזדהה עם אחד משני הגושים בעולם.

חיים ברע ם

התנצלות
מו דעת פי אטש פו רסמהבתא רי ך 28.7.82 פו רסמהבט עו ת.
ה מחירי ם אינם נבונים.

תעריפון המנויים ש ל
החלםי1.6.82

091181

לשנה בשקל מחיר העיתון

בארץ
הוצאות משלוח

65 + 900

לחצי שנה
שח״כ

1080 = 115 +

בשקל

600

ד מי ה מנוי לאר צו ת חוץ
ב דו א ר אווי ר

ל בנו ת

נ עו רי ם
בפגר ת ה קיי ץקורס מיו ח ד

לחיטוב

הגוף

הקורס יקנה לר יציבה טובה —
גמישות — חיזוק שרירים והחיה.
הרשמה חדשה לקורסים: דוגמנות — מקצוע,
טיפוח החן החלה. המקומות מוגבלים.
טלפני לקביעת ראיון: אולפן לאה פלטשר,
טלפון 267682־.03

ל ב חי ר ת בי ת־ ספ רךת לויי ההצלחתך.
לידי עתך אין לגברת פלט שר סני פי ם.
אירופה ארה״ב, קנדה, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו זילנד

314 + 900

1360 = 145 +

806 4- 900

1910 = 204 +
730 1020

2755 = 295 + 1560 4
2020 = 216 + 904 4

1430

900

חבש 900 ,

דרוס-אפריקה, טוגו, קניה פנמה, טאיוון, יפן
900ו 2295 = 246 + 1149
תאילנד, הונג קונג, סינגפור, קוריאה 2090 = 224 + 966 4- 900
1040 1250
1130

,א וים ב שו ס .

אחד זוכה ־
שני בונה:

ג״מי קונגרס זכה
גיון מקגרו בכה
בגיל ,30 אחרי שלא זכה
באליפות וימבלדון זה שמונה
שנים, נחשב ג׳ימי קונורס
לכוכב שעבר את שיאו. תחילה
ביורן בורג ואחר־כך ג׳ץ
מקנדו גזלו ממנו את התואר
הנכסף ביותר בעולם הטניס,
ואם כי הכנסותיו עדייו הרקיעו
שחקים, נדמה היה שנגזל ממנו
סופית הסיכוי להיות מם׳ .1
אבל רצה המזל, ובעיקבות
סיכסוך מינהלי לא השתתף
בורג השנה במישחקי וימבלדון
וקונורם פילס דרכו לגמר כדי
להתמודד עם הכוכב הצעיר
והמצליח ביותר היום בטנים
המיקצועני, ג׳ון מקנרו.
מקנרו, שזכה בתואר לפני
שנה, נחשב לבעל הסיכויים
הטובים ביותר לנצח. אבל גם
כדור הטניס הוא עגול, וקונורס
חבט בו כהלכה עד כדי כך
שהפתיע את המומחים, הפתיע
את מקנרו והפתיע את עצמו,
כאשר זכה שנית בתואר אלוף
וימבלדון.
לידו, כדי לחגוג את המאורע,
ניצבה אשתו היפהפיה פטי
מקוואייר; שהיתה בעבר נע־רת־השנה
של הירחון פלייבוי.
אבל למרות שבדרך־כלל הצלמים
אינם מחמיצים שום הזדמנות
לצלם את קונורם בחברת
אשתו, היתד. זו הפעם החגיגית
שלו, ושתי התמונות
של קונורס הצוהל מימין ושל
מקנרו הבוכה משמאל, מדברות
יותר מכל פרשן ספורט.

הנסיך?גיאדלס:
עוזדואשו!

לגעת־החצו
האיש המיסתורי בחדר־השינד.
של המלכה לא היה בדיוק המאורע
שנועד ללוות את הולדת הנסיך
החדש בבית המלוכה הבריטי. אבל,
כידוע, אין כמו קור־הרוח האנגלי,
ובשעה שהסבתא אליזכת נאלצה
להתמודד עם חדשות חדר־המיטות
שלה, יצא צ׳ארלס ללחוץ ידיים
ולאסוף צעצועים חדשים שהוגשו
לו בכל מקום שם פגשו אותו נתי ניו.
כך לפחות נשמר שיווי־המישקל
גם בכותרות וגם בבית. אם ליידי
די החליטה להיות בעצמה ה גננת
של ילדיה, הרי גם עוזר־לגננת
הוא חידוש מגורך בפרו טוקול.
העולם
הזה 2344

ג״ין ס׳דקכטריק: מ׳ מרדיו ומי נשאו
מי שחושב שרק בוועדת־החוץ-והביטחון הישראלית יש הדלפות,
שיקום. לשונות דעות כבר חגגו מזמן את היחסים המעורערים בין
גברת ארצוודהברית באו״ם, ג׳יין קירקפטריק ושר־החוץ היוצא
אלכסנדר הייג. עכשיו יכולה ג׳יין לנוח בביתה וליהנות מהדלפה
נוספת, שקבעה שככל שתמהר להיעלם מן הזירה הציבורית, כן
ייטב לארצות־הברית בעולם.

)11*11111

1 1 1 1 1 1 3

די מ״גיווס: הגאושות שזנתה במידוץ
אחרי כל הבעיות האישיות והמישפטיות
מייג׳זרס, בעקבות פרידתו מרעייתו, רצו
בהחלמתו מפארה פוסט. עד עתה הזוכה
דיקסדן, שהוכיחה רוח ספורטיבית ויצאה עם
מכוניות במאליבו.

שאיתן התמודד לי
נערות שונת לעזור
במירוץ היא דונה
לי בן ה־ 41 למירוץ

היסאו קואיקה: הטירון היפאגי שיציל את צרפת
נציג חברת ״אמאהה לייצור אופנועים, רוכב
על טילון המסמל ברית חדשה בין צרפת ויפאן,
וצעד נוסף להתפשטות התעשייה של ארץ ד-שמש
העולה בארצות השמש השוקעת. את מר היסאו
קואיקה ואת יאמאהה הזמינו לצרפת מנזללי חברת
אוטו בקאן, שהיתה בעבר מן המובילות בייצור
כלי־רכב על שני גלגלים באירופה, ולאחרונה חשה

שהשליטה נשמטת מידיה. בעזרת יאנדאהה מקווים
הצרפתים ליצור טילון חדש, המסוגל לנסוע בכל
מקום, בכביש ובשדה. הם גם מקווים שהצלחת
הסרט אי־טי, שבו רואים ילדים הנמלטים ממכוניות
מישטרה מהירות בעזרת סילונים כאלה, תעזור
להפוך את השותפות החדשה להצלחה.

תמס איססתר:
וזן למטלות צדקה

לו פויניו: הביתי יאומן
לו פריניו הוא בלתי־יאומן ממש. ראשית התפרסם בסידרת
טלוויזיה הביריון הבלתי יאומן ובה יצור זעיר ומיסכן ההופך לענק
מפחיד כל אימת שמרגיזים אואתו. המפיק מנחם גולן בחר בו
לתפקיד הרקולס בגירסה חדשה של מה שעשה פעם ג׳ץ לוין,
ולפי דיווחי העיתונים המיקצועיים מצילים גולן ופריניו את התעשייה
האיטלקית במו ידיהם. לא מאמינים? קיראו את האוטוביוגרפיה
החדשה של הפלא הזה. אגב, שמה לו פריניו הבלתי יאומן.

קלינט (הארי המזוהם) איסט־וזד
ידוע כמי שאוהב את פרטיותו,
אי-שם באחוזתו היפהפיה שבכרמל,
קליפורניה. ובכל זאת, לכבוד סרטו
החדש, שועל האש, הואיל לצאת
ממחבואו ולהופיע בשתי פרמיירות
מהודרות למטרות צדקה. האחת,
שלפניה הצטלם בבית הלבן בחברת
שותפתו לחיים ולסרט, סונדרה
לולן, ועם עוזרו של רגן, אד
מים. זו היתה הפרמיירה הצבאית,
־שאירננה אשת שר״ההגנה האמריקאי,
ג׳יין ויינביגר. בהצגה זו
נאספו 660 אלף דולר מ* 660 איש.
הפרמיירה האחרת נועדה לעניים
יותר, ולטובת ארכיון הסרטים של
המוסיאון לאמנות מודרנית בניו-
יורק.
העולם הזה 2344

כול ם אוהבים ע

זיפפ כי זיפתהו יודעים עם המבושלים אבל 4׳ -
ם־-,הוסיף
אפשר ל
**יצילכם: א
אוליים אינכם...

התב של טוב \
שמאכלים ה
שבילכם:
...יי חד שות

י״ -סו ב
נספג

יש לנו חד
\ כ מע ט ל כל מאכל. הוא נע
( ומוסיף המון המון טעם.
* 4ומדעו
׳־ייז־נים.

דני
ם-למע
שלוח מתכונים\ :
הופכי למ
(זיפ ־־־יי
(המבו שלים ע ם זיע
(לספר המתכונים. הכ תוב ת

1י9

המתכונים המוג שים כ אן ותראו שמאכלים
־ ל מ תכונים י ת קבלו בברכה ויוכנסו

׳ ״יי הו ד 61033ת״א•
.סו א ת הנו
רעיונות נוספים למו^^-.
(מתכוני זיפ, ת.ד 3468 .מי קו ד

3רווז או עוף ללוי בזיפ תפוזיס
אופן ההכנה
התמרים(ל־ 8מנות)
חו תכי םאת הירקות לקוביות.
2ברווזים ( 2ק״ג -או אותה
כמות עוף) 1 ,בצל 1 ,גזר, ראש מניחים א ת הירקות בתבנית.
סלרי קטן 1 ,ש קי ת זיפ תפוזים מניחים הברווז(העוף) על
הירקות.
( 4כפות מ קו פסת זיפ) ,מלח,
פלפל, אב ק ת שום 2 ,תפוזים. מתבלי ם בפלפל ואב ק ת שום.
מערבבים שקית זיפ תפוזים
במים ומוסיפים לתבנית.
מכניסים לתנור וצולים בחום

בינוני עד שבשר הברווז מתרכן
מגישים א ת הברווז עם הרוטב
בקי שוט תפוזים.

התמרים(ל־ 4מנות)
2אבוקדו ב שלים.
לרוטב/2 :י כפי ת חרדל,
ו כף דבש/2 ,י כוס שמן זית,
/4י כוס זיפ א שכוליות, מיץ
מ־/2י לימון, מלח ופלפל לבן.
לקישוט 12 :פלחי תפוזים 2 ,ו
פלחי א שכוליות.

מוסיפים א ת הדבש והתבלינים
ותוך כדי הקצפה מוסיפים
טיפין טיפין א ת שמן הזית,
(כמו במיונז) .לפני ההגשה
מניחים על צלח ת פרוסות
אבוקדו מ קול ף,יו צ קי ם על
האבוקדו א ת הרוטב ומק שטי ם
בפלחי א שכוליות ותפוזים.

אופן ההכנה
מקציפים בקער האת החרדל,

הלימון 11׳
מיץ{ / 11

שכוליות.
וזיפע א

>תבולן דו ברוטב דבש וזיפ אשכוליות

התמרים(ל־ 8מנות)
ו עוף בינוני ללא ע צ מו ת( ח תו ך
לרצועות דקות) 2 ,ראשי סלרי,
3פלפל אדו ם( ח תו ך לרצועות
דקות) 3 ,פלפל ירוק(חתוך
לרצועות דקות) 1 ,כף אב ק ת
קרי/2 ,י 1כוס מיונז מדולל
ב־/2י כוס זיפ תפוזים, כמה
טיפו ת רוטב סויה, מלח ופלפל
לבן.

אופן ההכנה
מערבבים א ת כל החמרים יחד
ומניחים על צלוחית או בקערה.
מ ק שטי ם עם עלי חסה, פרוסות
תפוזים, דובדבנים או תות
שדה.

0לט עוף או הודו מתובל בזיפ תפוזיס

התמרים(ל־ 4מנות)
1בצל בינוני קצוץ 200 ,גרם
הודו 00 ,ו גרם פטריות
(קופסא) ,ראש סלרי 2 ,שיני
שום 100 ,גרם פלפל לבן,
2גמבות 50 ,ג ד מרגרינה
(/4י חבילה) ,ו כוס קצפ ת
פרווה, מעט מרק עוף לטעם/2 ,י
שקית זיפ תפוחי עץ ( 2כפות
גדושות מקופסא).
אופן ההכנה
מח ממי םאת המרגרינה במחבת
ומטגנים קלות א ת הירקות
והבצל החתוכים. חותכים את

הבשר לקוביות ומוסיפים
למחבת לאחר שהירקות
הזהיבו .
מפזרים על הבשר והירקות את
התבלינים ואבקת הזיפ
ומרתיחים למשך 10 דקות.
לאחר ההרתחה מוסיפים את
קצפת הפרווה. אפשר להכין
אותו מתכון גם עם עוף, עגל
וכר.

ת הי הודו ברוטב זיפ תפוהי עץ

התמרים(ל־ 8מנוח)
2תפוחים 4 ,תפוזים 2 ,אגסים,
/4י ש קי ת זיפ תפוזים(כף
מקופ ס ת זיפ) ,י/י שקית זיפ
א שכוליות(כף מ קו פסת זיפ),
2כפות ליקר קורסאו,
150 גרם תו ת שדה

אופן ההכנה
חותכים א ת הפירות לקוביות.
מוסיפים זיפ תפוזים וזיפ
אשכוליות.
מוסיפים קורסאו.
ממלאים בכוסות ומקש טי ם
בתות שדה.

0לט פירות כזיפ תפוזים ואשכוליות

התמרים(ל־ס ו מנות)
/4י 1כוסות קמח 3 ,כפות שמן,
2כוסות מים/2 ,י ש קי ת זיפ
תפוזים ( 2כפות מ קו פסת זיפ),
10 תפוזים 4 ,ביצים.
אופן ההכנה
טורפים א ת הביצים, הקמח,
השמן, הזיפ והמים עד שיהפכו
לבלילה חלקה. משמנים
מחב ת ומטגנים חביתיות.
מכינים פילה(בשר התפוז)
ושמים על מסננת דקה עד
להוצאת הנוזלים.
ממלאים א ת החביתיות בבשר

התפוז ברגע האחרון על מנת
שלא יפגעו ממיץ התפוזים.
רוטב תפוזים
מרתיחים 2כוסות מים,
מוסיפים 2כפות גדושות זיפ
תפוזים,מסמכים בכף
קורנפלור ויוצקים על
החביתיות לפני ההגשה.

ביתיות בפרי וזיפ תפוזים

התמרים(ל־ 8מנוח)
8ביצים, כוס סוכר 2 ,כוסות
חלב 2 ,כוסות זיפ ב טע ם
לימונדה(/ 2י שקית) ,מעט
ת מצי ת וניל.
אופן ההכנה
מרתיחים א ת החלב והזיפ עם
100 גרם סוכר ו ת מצי ת וניל.
לאחר שהנוזל התקרר מעט
מוסיפים א ת הביצים בהדרגה
ומסננים.

ממיסי ם בסיר 50 גרם סוכר על
גבי א ש עד שהסוכר מ שחים.
יוצקים שכבה דקה מהסוכר
(קרמל) לתוך צלוחית חרס( או
חרסינה או פיירקס) ומעל
יוצקים א ת הקרם.
מניחים א ת הצלוחית בתוך
תבנית עם מים חמים ואופים
בתנור בחום של 200 מעלו ת
במשך 25 דקות.

\ 7ר ס לן רמל עם זיפ לימונדה

זיפ ה קו ט ב הצפוני חתונה ל בנ ה-זי פ

77 כל ר,מ:ן מ יל לר׳יא

זיפ סנואו בול

תפו ח זיפ
(לב הענין)
זי פ ט רו פי קל
ז מנה שמנת מתוקה
ו מנה ליקר בננות
זיפ תפוזים
2-3כפיות גרנדין או זיפ פטל קוקוס טחון
קרח.
• תן במרעד 1 :מנה
שמנת מתוקה 1 ,מנה
ליקר בננות 1 ,מנה זיפ
תפוזים(עשוי במים)2-3 ,
כפיות גדנדין ד 2קוביות
קדח. נער היטב.
• טבול שפתי כוס
קוקטיילים בצלוחית
גרנדין או פטל ואח״כ
בתוך הקוקוס.
• סנן המשקה לתוך
הכוס. ק שט בקש קצר
שעליו נעוץ דובדבן.

וימריט רז ר תוו רז תי ר

ל/י 1מנזת קלבדוס(ברנדי
תפוחים צרפתי)

ל 1׳/מנות ברנדי רגיל
זיפ תפוחים
מי סודה
תפוח עץ ק טן
2קוביות קרח.
• מוזנים מעל לקוביות
הקרח את הברנדי לתוך
כוס גבוהה.
מכינים זיפ תפוחים
בסודה ומחגים לתוך
הכוס.
• מערבבים היטב.
י חותכים פרוסה שלמה
ממרכזו של התפוח כך
ש ת תקבל צורת לב.
מנקים מהגרעינים,
חותכים בצד התחתון
ונועצים לקישוט על שפת

ל 1,/מנות ליקר ביצים
זיפ לימון סודה 1לימון טרי דובדבן אגח מוסק ט טחון.
• מוזגים בכוס גבוהה
מנה וחצי ליקר ביצים
מקורר.
• סוח טי ם כמה טיפות
לימון טרי.
• ממלאים הכוס בזיפ
לימון שעורבב בסודה
וצונן קודם לכן במקרר.
• מערבבים היטב
ומקשטים בפלח לימון.

1מנה ג׳ין
ל 1/מנה בלו קורסאו(ליקר
קורסאו רגיל)
! ׳/מנה עראק
זים לימון סודה תפח טרי
2קוביות קרח.
• מוזגים מעל לקרח
לכוס גבוהה את הנ׳ין ואת
הבלו קורסאו.
• מכינים את זיפ הלימון
בסודה במקום במים
ומחגים ממנו עד לגובה
של כשלושה ס״מ משפת
הכוס ומערבבים.
• מוזגים בעדינות נ/׳ מנה
של עדאק על פני כל
מ שטח המשקה העליון.
מקפידים שלא יתערבב עם
המשקה שמתחתיו אלא
יצוף עליו.
• מוסיפים מעט לימונדה
עד להלבנת העראק
וקבלת הינומה לבנבנה
שתצוף בחלקו העליון של
המשקה הכחול. מק שטים
בפלח תפוז.

1מנה ליקר מנטה ירוק
זיפ אשכוליות
גבעול נענע יפה.
• ממלאים כוס גבוהה
(רצוי בעלת רגל) בזיפ
שהוכן קודם לכן וצונן
במקרר.
• משקיעים גבעול נענע
יפה בתוך הכוס כך
שחלקו העליון יבלוט
מעל לפני המשקה.
• מחגים לכוסית קטנה
מנה מליקר המנטה,
מטפטפים אותו בעדינות
ובאיטיות לתוך הכוס
הגדולה.
• מששקע הליקר
לקרקעית, בוחשים
בעדינות בעזרת גבעול
הנענע עד שהליקר
יתרומם וידחף בדרגות
סמיכות שונות בתוך מיץ
האשכוליות ומק שטים
במלפפון.
לכמה גוונים של ירוק
הצלחתם להגיע ז

טוב לעם

נו ק א או ט-זי פ
ו מנה ג״ין
ו מנה וודקה
3/4מנה קמפארי
זיפ תפוזים
גרנדין(תרכיז רימונים) או
זיפ פטל
קרח.
• שמים בכוס גבוהה
2קוביות קרח ומוזגים
לתוכה את הרין, הוודקה
ואת הקמפארי.
• ממלאים את הכוס
בזיפ תפוזים.
• מוסיפים מע ט גרנדין
או זיפ פטל ומערבבים
בעדינות עד להיווצרות
ענן אדמדם בתח תי ת
המשקה.

היה בהפגנה של התמיכה במילחמה
ובממשלה שלט אחד, שכולם כבר דיברו
עליו ובצדק, אבל גם אני לא יכול
להרשות להזדמנות כזאת לחלוף על
פניי. כוחו של השלט היה בעובדתיות
הטבועה בכל מילה ממילותיו. עם אחד,
היה כתוב שם, עם טימן־קריאה ; צבא

זה באמת הסוף, מה חשבתם ! התסריט,
כמו שאני רואה אותו, הולך ככה:
איך שצה״ל המנצח יחזור מן המילח-
מה, ייגשו המנצחים לעשות חשבונות
עם אלה שתקעו להם סכינים בגב. פה
תתחיל להתגלות כל הגאוניות של המחשבה
התלת-סיטרית של המנצחים. דבר
ראשון יצטרכו למצוא את גורודיש, שעליו
אפשר לתלות את כל הפאשלות
שבכל זאת היו במילחמה הזאת, כי
מילחמה בלי פאשלות זה כמו עוכר
ישראל בלי קרחת, או כמו אריק שרון
בלי דובר. בטיח שימצאו את הגורודיש
התורן. לי בעצמי יש כמה שמות• אחרי
שיגמרו עם גורודיש, ימצאו גם איזה
דדו תורן, וגם בעניין הזה יש לי כמה
הצעות.
אין צורך לומר שכל העסק הזה יבוצע
בתהליך חקירתי ללא רבב, על-ידי ועדה
שבראשה עומד שופט מכובד. אולי יעשו
הסבה לוועדה לחקירת רצח ארלוזורוב,
שכרגע מתבטלת לגמרי ואוכלת לחם-
חינם. בשלב הבא תהיה הבעייה העיקרית
למנוע חזרה מבישה על פרשת דיין-
גולדה. הלקחים מאותה פרשה יילמדו
טוב-טוב. חבר־כנסת קליינר יתבקש
בנימוס לשוב ולהעלות את הצעתו למניעת
הפגנות. אמנם בזמן מילחמה זה
לא דמוקרטי להעלות הצעה כזאת, אבל
עכשיו אנחנו כבר אחרי המילחמה, אז
זה בסדר גמור. בטוח שיהיו כמה מפגינים
שלא יבינו את הרמז. בצער רב יהיה
על המישטרה לעצור אותם ולהביאם
במהירות לפני שופט להארכת מעצרם
כל ארבעים ושמונה שעות, עד הודעה
חדשה. שופט שיסרב להאריך את מעצרם
עד הודעה חדשה, פשוט לא יהיה שופט
עד להודעה חדשה. באיזשהו שלב יתברר
שבבתי-הסוהר אין מקום למפגינים העצורים,
שהרי יהיו הפגנות שבהן ימחו
המפגינים על זה שלא משחררים את
יקיריהם, וגם חם ייעצרו. לכן יחיה צורך
להעביר את המפגינים למחנות-עבודה,
והם יעזרו בקטיף בקיבוצים, במקום
הערבים שיצטרכו להישאר בבתיהם ובמקום
המתנדבים שלא יגיעו עוד. במחנות
אמנם ישרור מישטר ליברלי, אבל
יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי שהעצורים
לא יוכלו לברוח או להתקהל
או להיכנס לעניינים פוליטיים.

אחר, היה כתוב שם, עם סימן־קריאה ;
וממשלה אחת, היה כתוב שם, עם סימן־
קריאה.
הכל עובדות, כמובן. מי יכול להכ-

חוץ מהמפגינים נשארה הבעייה הקטנה
של העיתונות. הרי לא יעלה על
הדעת שדווקא בזמן שיש שלום וביטחון
יורשה לעיתונות לכתוב כל מה שעולה
על דעתה. יש גבול להפקרות. מובן שלא
יינקטו שום צעדים דראסטיים במיוחד,
אבל יתחילו להתגלות קשיים בהספקת
נייר, או, במילים אחרות, הפקיד הממונה
על הספקת הנייר במישרד־התעשייה-
והמיסחר יודיע שאין לו נייר להדפסת
עמודים מסויימים בעיתונים מסויימים.
העיתונאים שהיו רגילים לכתוב בעמודים
האלה, יתחילו לכתוב בעיתוני״מחתרת.
למרבית הצער הם לא יציינו את שם
בית־הדפוס שבו מודפס עיתון־המחתרת,
וזו כידוע עבירה פלילית. העיתונאים
האלה יצטרכו להצטרף לעבודות הקטיף
החיוניות לכלכלתנו.
מה נשארו אה, כן, הכנסת. נו, זו
כבר באמת לא בעייה. ממילא מדברים
שם יותר מדי. ממש אי־אפשר לשאת
את הפטפטת הזאת. מי זה קבע שבכנסת
מוכרחים לדבר! הח״כים בהחלט יכולים
לבוא לשם לאכול במיזנון ולעיין
בעיתונות היומית בסיפריה, ולשוחח
ביניהם באווירה נינוחה. באולם המלי אה
יסלקו את דוכן הנואמים ויעשו
תערוכה מתמדת של הישגי הפרלמנטריזם
הישראלי בכל שנות קיומו. בסך
הכל, אם אתם שמים לב, שים דבר לא
נורא כל-כך• אנשים עובדים בקטיף,
אוכלים ארוחות טובות במיזנון, השק״ם
ושר־האוצר מוריד לחודשיים את המס
על טלוויזיות ציבעונעיות ועל מכוניות
קטנות. עם זאת, כמובן, נשאלת השאלה
— האם זה הסוף ז

(המשך בעמוד 41 טור )1

חיש שיש פה עם אחד ! וכי יש יותר ן
ומי יכול להכחיש שיש כאן צבא אחד ז
מישהו רואה עוד צבא באופק ן וממשלה
אחת בטח יש, כי למערך אפילו ממשלת-
צללים אין. כלומר: הכל עובדות. אז
מה הפואנטה ן
הפואנטה היא בצירוף של העובדות. הפואנטה
היא גם בזה שהלכו והעתיקו
שלט כזה, מאוד דומה, שהיתה לו
דווקא משמעות שמעבר לעובדות. השלט
הזה כלל את תמונתו של הצורר היטלר,
שמתחת לו היה כתוב: עם אחד, רייך
אחד, מנהיג אחד, וסימן-קריאה אחד. פה
היה חשוב לציין שיש רק רייך אחד, כי
היו זמנים שגם הממלכה האוסטרו־הונג־ריה,
וגם הממלכה הצרפתית, ואפילו מלכים
ספרדיים מסויימים טענו לכתר. היה
חשוב למישהו לציין שיש עם אחד, כי היו
גרמנים שהיו בסודטים ובגבול רוסיה

ל ע לו ת
קצת
מה שיש לנו כרגע בקשר למיספרי
ההרו\ים האזרחיים במילחמת־הלבנון,
אלה הן שתי גירסות. גירסה אחת היא
של הלבנונים ושל הסי-אי-אי, והיא
מדברת על משהו כמו 10,000 הרוגים.
הגירסה האחרת היא של שר-חעל שלנו
לכל העניינים, יעקב מרידור, והיא מדברת
על 500 הרוגים בערך.

ובאלזס, וכולם, כך נאמר בשלט, הם
עם אחד. מובן שהיתח משמעות גם
לאמירה שיש מנהיג אחד, שאף אחד
לא יחשוב שאפשר לעשות עסקים עם
הרייכסטאג או עם הממשלה או עם
צמרת הצבא. מנהיג אחד, נקודה.
אז מישהו פה הלך ופשוט העתיק את
השלט משם, כי הוא חשב שמה שעבד
שם יכול לעבוד גם פה. הייתי נעשה
הרבה יותר שקט אילו המישהו הזה
היה מתנצל, ואומר: לא בכוונה, לא
ידעתי, עשיתי טעות. הייתי שקט אפילו
אם מישהו היה בא ואומר שבסך הכל
עשו פה למילחמה ולממשלת הליכוד
פרובוקציוז מכוערת. גם זה היה מרגיע
אותי. אבל אף אחד לא אמר דברים
כאלה. השלט דווקא מצא חן בעיני
אלה שכתבו אותו ובעיני אותם שהניפו
אותו. השלט הזה עובד. זו בדיוק הצרה.

עכשיו, נא להביא בחשבון שכל העולם
רואה ויודע שבמילחמח הזאת נורו בהערכה
זהירה 15,000,000 כדורי רובה,
200.000 פגזי טנקים 400,000 ,פגזי ארטילריה
20,000 ,פגזי מרגמה 300,000 ,
טילי קטיושה, וכן הוטלו מהאוויר בערך
30.000 פצצות. העולם מסכם את המיס-
פרים האלה, ואחר־כך מתבונן בשני ה־מיספרים
הבאים:
.500 ,10,000
אז לאיזה מיספר הוא יאמין יותר !
מה שאני מציע לשר־העל שלנו, זה
לעלות קצת עם ההערכה שלו, כדי
שהעולם יתחיל להאמין גם לנו. אולי
בכל זאת היו ,700 מר מרידוד ן אולי
,1,005 מה דעתך ! היית הולך על ,1700
אפילו י תעלה קצת, מרידור, תעלה
קצת.

ה שד אחהחסר
אני לא יודע בדיוק מה קורה למוזות אצלנו כשיש מילחמה, כי אני גם לא
זוכר שהן רעמו מי־יודע־מה כשהתותחים שתקו, אבל מה שבטוח, שמתפתחת איזו
תרבות של אבסורדים, שאפילו בעין בלתי מזויינת אפשר להבחין בקשר שבינה ובין
המילחמה. במיסגרת תרבות האבסורדים חייבים המשתתפים לתפוס מנטליות של
ילדים די מפגרים, ולהשיב ברצינות על השאלות הבאות:
פרה וכיבשה רעו בגינה. הפרה, חלב נתנה, וחכיבשה ז גבינה• כל הכבוד, ניחשתם. נעבור לחידה הבאה :
הכביסה תלוייה על חבל. מי הרג את קיו
פה פיספסתם.

רו ייי

איו?

אונס קבוצתי קוו ה ב עי קו ב סופי־ שבו ע
שד תורשי הקיץ! החמיג * 1ו!נאנסות הן מו ת
העשרה, האנס 1],מבוגרים מהן בשנים מעטות

איפה?
אונס מתי?
צי מ מי ק רי האונס הקבוצתי בישי
י ראל קורים בחודשי הקיץ, בשעות
הערב והלילה של ימי סוף־השבוע. מימצא
מרתק זה נתגלה.על־ידי הדוקטורנט לקרימינולוגיה
דני גימשי, בעבודת־מחקר שעשה
עבור האוניברסיטה העברית בירושלים.
גימשי
מסביר, כי מכיוון שאונס קבוצתי,
בניגוד לאונס רגיל, הוא אירוע
חברתי, הרי שהוא מתקיים בזמנים המיועדים
למיפגשים חברתיים. ובישראל, ימי
סוף־השבוע מוקדשים אצל בני הנוער לבילוי
חברתי משותף. ביתר ימי השבוע הם
עסוקים בעבודה או בלימודים ואין להם
זמן רב לעיסוק חברתי: אך כאשר הם
נפגשים למסיבות, להליכה לדיסקוטקים
ולבילויים משותפים אחרים, הם עלולים
להגיע גם לאונס קבוצתי.
בסרט הוליוודי מתוארים האנסים בדרך־
כללי כחבורה של ביריונים לבושי ביגדי־עור
וארוכי-שיער, הרודפים על אופנועי-
הם אחרי נערה בורחת, משיגים אותה
ואונסים אותה במכות ובאלימות. לפי מח קרו
של דני גימשי אין בין תמונה זו
למציאות ולא כלום.
לפי תוצאות המחקר, שהקיף חמישים
מיקרי אונס קבוצתי בישראל בשנים -
,1978—1972 האונס הקבוצתי מתחיל ב־דרך־כלל
במיפגשי רצוני בין הקורבן
והאנסים. התסריט הישראלי הנכון כפי
שהוא מתואר במחקר, מתחיל בפגישת
במסיבה או בדיסקוטק. נערה צעירה מאוד,
בדרך כלל בין הגילים 20—13 מבלה את
הערב במסיבה. היא רוקדת עם בחירים
שהכירה קודם לכן, או שפגשה אותם

כולם, ואתנו לאי״ זוהי המחשבה המזמזמת
באוזניהם והם נוסעים למקום נוח
ושם מבצעים את האונס.
כאשר כמה גברים צעירים ואלימים מתנפלים
על נערה אחת, היא בדרך־כלל מוותרת
מראש על התנגדות פיסית. היא
רואה את כל הזרועות המונפות אליה.

של הגברים בעת האונס הקבוצתי מרתיעה
מראש את הקורבן ומשתקת את התנגדותה.
בשלב
זה מתחיל האונס. כאשר המנהיג
הוא הראשון האונס את הנערה. לעתים
ממשיכים אחריו כל בני החבורה, אך
במיקרים רבים חלק מהגברים לא משתתף

השוודיות

נאנסו על־ידי שלושה גברים בנתניה. האמתלה המזה בקשה
לעזור לגברים בתרגום לשוודית. השלישה הזמינו את הנערות
לדירתם ושם יאנסו אותן שוב ושוב, עד שהן הצליחו לברוח דרך חלון הדירה.

במסיבה. היא שותה משקאות חריפים
שהיא אינה רגילה אליהם, ולעיתים גם
מעשנת חשיש בחברת הנערים.
בשלב זה אין כל תיכנון לאונס. הבילוי
הוא בילוי רגיל המקובל בכל שכבות ה־אוכלוסיה
במדינה. השלב הבא הוא כאשר
מסתיים הבילוי המתוכנן והנערה מבקשת
טרמפ, או נעתרת להצעה כזו של הבחורים.
בדרך כלל בשעת הנסיעה מתחיל
הקצר בתיקשורת המביא לתוצאה של
אונס קבוצתי.

פגיעה בגבריות

ך נגרים קולטים מהנערה שדר של
י י הזמנה מינית. אולי היא לובשת חצאית
קצרה וחולצה הדוקה. יתכן שהיא שיכורה
במקצת ומדברת בצורה וולגארית, משתמשת
במילים גסות ועושה תנועות בלתי
צנועות. בדרך־כלל יש כבר לנערה זו שם
של פרפרית. בשכונה או בדיסקוטק מכירים
אותה כ״אחת שנותנת״ .הגברים ה קולטים
את השדר שלה מפרשים אותו
כהסכמה לבילוי מיני קבוצתי. הנערה,
לעומת זאת, ברוב המיקרים אינה מתכוונת
כלל לכך.
בשלב זה מתחילים הדברים להתפתח
בדינאמיקה משלהם ומתגלגלים ככדור-
שלג. הגברים דורשים מהנערה מגע מיני,
היא מסרבת. כל אחד מהם רואה בכך
פגיעה בגבריותו ומה שיותר גרוע, פניעה
בגבריותה של החבורה. משלב זה שוב
אין הם יכולים לוותר על מטרתם. כל
ויתור יעשה אותם לנמושות, המוכנים
להיכנע לנערה בעלת שם רע, והם אינם
רוצים להיות לצחוק .״היא שוכבת עם

| 4ת 1ך 1 1ך־ לאונס היה הצריף שד מישפחת חשש בראש־העין. המחקר
1111 #1 1! 1 1מוכיח, כי מקרי האונס הקבוצתי אינם מתמקדים במקום
גיאוגראפי מסויים, או בעיר אחת, אלא התפרשו טל פני 22 מקומות יישוב במדינה.
סופגת את הסטירה הראשונה ומבינה כי
אין לה כל סיכוי בקרב גופני. זוהי גם
הסיבה שבאופן פרדוכסלי דווקא האונס
הקבוצתי הוא פחות אלים מאונם יחיד.
באונם יחיד, כאשר הגבר עומד לבדו
מול נערה אחת, נראים הכוחות לכאורה
שווים. הנערה חושבת לפעמים כי יהיה
לה סיכוי אם תתנגד. אז חייב הגבר להפעיל
את כל כוחו ואולי גם להשתמש
במכשירים וכלי נשק• הכמות הרבה יותר

באונם בפועל, אלא עוזר ומשקיף מן הצד.
אחר־כך מגיע החלק של ההשפלה המינית,
המאפיין את האונס הקבוצתי.
בהתלהטות היצרים, ובתחרות על הוכחת
הגבריות, ממציאים הגברים מישחקים
מיניים כעולה על דמיונם. בין אם הם
דורשים ממנה לקיים איתם מגע אוראלי,
מבצעים בה מעשי סדום או דוחפים חפצים
שונים לאבר מינה. התהליך החברתי מסתיים
בכך שהגברים משחררים את האשה

ומאיימים עליה לבל תפנה למישטרה פן
תיפגע.

14 אחוז
תיירות

ונם השוודיות״ בנתניה לא גב-
לל במחקר של גימשי, אך הוא

מדגים היטב חלק ממסקנות המחקר. יעקב
שבירו והאחים חיים וויקטור מזל־טרים,
הורשעו באונם שתי נערות שוודיות,
אניטה וסוזאן, בדירה בנתניה. הגברים,
שלהם עסקים מכובדים בנתניה, נסעו
לעבודה כאשר ראו את שתי התיירות
יושבות על ספסל ברחוב הראשי. שבירו
שמע מפי ידיד כי בלילה הקודם קיים
יחסים עם אחת הנערות בבית־השימוש
של הדיסקוטק שבו בילו יחדיו. הגברים
החליטו להזמין אותן לבילוי.
הם עצרו לידן הזמינו אותן לבוא לעזור
להם לתרגם מיסמך לשוודית. הם הציגו
את עצמם כיהלומנים וניסו להרשים את
הנערות. הם הובילו אותן למלטשה ליהלומים
שבה עובד אחד מהם, ואחר־כך
הביאון לביתו של שבירו באמתלה שהם
רוצים כי הנערות יעזרו להם להבריח
יהלומים באבר־מינן לחוץ-לארץ.
בדירה הואפלו התריסים, הודלק החשמל
ומוסיקה רכה נשפכה מהפטיפון. הגברים
הציעו לנערות משקאות חריפים, הזמינו
אותן לרקוד ואז ביקשו מהן להתפשט
כדי שיוכלו לבדוק את גודל הטמפון
הנדרש כדי להחדירו מלא יהלומים לאבר־מינן
של הנערות.
הנערות נאנסו על־ידי שלושת הגברים
שוב ושוב, כשהן אינן מנסות להתנגד

מחשש לחייהן :״כך לימדו אותנו בשוודיה,״
ציינו בבית־המישפט .״אמרו
לנו כי אם יבקשו לאנסנו עלינו לשתף
פעולה כדי שלא יגרם לנו נזק גופני
חמור.״
אולם גם ללא התנגדות בפועל, אפשר
היה להבין כי אינן רוצות בבעילה. גבר
כבן חמישים שהיה במכונית יחד עם האנסים
והמשיך איתם עד לביתו של שבירו,
הוזמן גם הוא לעלות ולהשתתף בחינגה.
הוא התיישב על מיטתה של אחת הנערות,
אחרי שנאנסה כבר כמה פעמים על־ידי
האחרים. הוא ניסה לגעת בה וכאשר
ראה כי אינה מגיבה, שאל אותה אם היא
מסכימה. כאשר ענתה בשלילה יצא מן
החדר ולא נגע בה יותר. מהתנהגותו
של אדם זה הסיק בית־המישפט כי גס
יתר הגברים יכלו להבין כי הנערות
מתנגדות.
כאשר ראו הקורבנות כי האונס יימשך
ללא הפסק, העמידו פני ישנות. אז קמו
הגברים ונסעו להביא סיגריות. הנערות
.ניצלו את הזמן, השתחלו דרך חלת צר
שהיה פתוח וברחו מהדירה.
תיירות מהוות לעיתים קרובות טרף
לאונס קבוצתי ואונס בכלל. הן חסרות
הגנה ובדרך כלל מתלבשות בצורה הנראית
לחלק מהאוכלוסיה כתילבושת זנותית.
ואמנם, המחקר מגלה כי 14 אחוז
מהנאנסות באונס קבוצתי הן אזרחיות
זרות, תיירות ומתנדבות.

ידועות בקלות
המוסר שלהן

ד* שנים האחרונות אפשר היה לה-
״ י סיק שהאונס הקבוצתי בישראל מתמ קד
בכמה מקומות גיאוגרפיים, בעיקר

בראש־זזעין. מיספר רב של מיקרי אונם
קבוצתי קרו בצריף של חשש, בבית־הכנסת
> של השכונה, ובכמה בתים נטושים באיזור.
המיוחד בחלק מהמיקרים האלה היה
שיתוף־פעולה מצד נערה צעירה, תושבת
ראש־העין גם היא .״השועלה״ .שהיתר
אז קטינה, היתר. מפתה נערות לבוא
איתר לבילוי. הן סמכו עליה ומצאו את

עצמן לבדן בצריף, כאשר חבורה של
גברים מתנפלת עליהן ואונסת אותן. השו־עלה
היתד נוכחת במקום, אך לא שעתה
לתחנוני הנערות ולא עזרה להן להימלט.
גם במחקרו של גימשי מצוי מיקרה
שארע בראשון־לציון, כאשר נערה עזרה
לקבוצת נערים לאנוס נערה אחרת• היא
שיתפה פעולה בפועל ועזרה לגברים לפרק
את רגליה של הקורבן.
אך המחקר החדיש אינו מאשר את
המסקנה כי אונס קבוצתי הוא עניין
גיאוגראפי. חמישים המיקרים שנחקרו הת*
פרשו
על פני 22 מקומות יישוב במדינה.
מחקרו של גימשי מאשר כי רוב קורבנות
האונס הן נערות הידועות בקלית
המוסר שלהן. הצעירה ביניהן, ילדה: בת
13 מעיר במרכז הארץ, היתה חסרת בית,
ובילתה את רוב זמנה בבתי-קפה ובמועדונים.
היא היתד. מפותחת למדי ובעת
האונס לא היתה בתולה. חבורה של גברים
צעירים, שהיו בדרכם לבילוי, פגשו בה
בבית־קפה. הם הזמינו אותה לבוא איתם
לתל-אביב במכוניתם, והיא נענתה כשימחה.
אז ירדו אתה לשפת־הים.ואנסו אוהד

החוסר

דני גימשי, קצין מיש־טרה
ודוקטורנט בקרימינולוגיה,
בדק את תופעת האונס בארץ.

בזה אחר זה כשהם מבצעים בה מעשי
סדום.
מיקרה אחר שנחקר על־ידי גימשי הוא
מיקרה של זונה, העובדת במרכז הארץ.
היא עמדה בכביש כאשר עצרה לידה
מכונית של בני מיעוטים. הם הסכימו
על המחיר, אך אחרי שהגבר הראשון
שכב איתה הוא לא שילם לה, והאחרים
היכו אותה, אנסי אותה ושדדו את תכשיטיה
וכספה. גם היא לא פנתה ישירות
למישטרה, אך כאשי הגיעה סוף־סוף ל-
מישטרה, לא היתה נפגעת מבחינה נפשית
ורגשית כמו נערות רגילות. היא כעסה
בעיקר על הפרעה לתנאי עבודה.

לא ס טי ת
מיני ת אי שי ת

130ח, צעירים מואש־העין מו־
^ בלים דנזישפט. החבורה

אינה נוצרת לצורך האונס הקבוצתי.

ה שמאפיין את האנסים המשתת־פים
באונם קבוצתי ואת קורבנותיהם,
הוא הגיל הצעיר שלהם 72 .אחוזים מה גברים
היו בגיל 15 עד 25 ורק שמונה
אחוזים היו מעל לגיל .30 כולם היו.
בעלי עבר פלילי למרות גילם הצעיר.
העבר הפלילי היד בעיקר בעבירות של
אונם יחיד גדול בהרבה אחוז הגברים

עבר פלילי בעבירות מין. במיקרים של
אונס יחיד, גדול בהרבה אחוז הגברים
בעלי עבר של עבירות מין מסוגים שונים.
חלק מההסברים לאונס הקבוצתי מתמקדים
באספקט ההומוסכסואלי שלו• י־עה
אחת אומרת כי המשיכה המינית ההדדית
של הגברים הצעירים גורמת להרגשת
חולשה אצלם. ולכן כדי להוכיח את גב ריותם
הם משתתפים בתהליך של אונס
קבוצתי. בחברה המודרנית, טוענים, חוקרים
אחרים, בעיית הזהות המינית של
המתבגר הופכת לבעיה קשה, והתשובה
ניתנת לה בחלקה על־ידי פעילות של
קבוצות נוער, והקבוצה נגררת לדפוסי
התנהגות אלימים.
המחקרים המודרניים מדגישים את האספקט
החברתי׳ של אונס קבוצתי, ועומדים
גם על ״אשמת הקורבן״ .חוקר באוסטרליה
טוען כי במיקרים רבים מאמצת
הקורבן את הקבוצה לבצע את האונס.
וזאת כאשר היא נכנסת מרצונה לרכב זר
או שותה משקאות חריפים עם האנסים זמן
קצר לפני האירוע. מה שקורה אחר־כך
הוא מצב של היסחפות קבוצתית, טוען
החוקר.
מסקנותיו של המחקר הישראלי אינן
שונות בהרבד. ממחקרים דומים שנערכו.

בעבר בארצות־הברית ובאוסטרליה. גם
ממצאיו של פרופסור מנחם אמיר, שהוא
המנחה של המחקר הנוכחי, מאשרות את
המסקנות האלה.
מתגבשת דמותי של האנס הקבוצתי,
שהוא צעיר בשנות העשרים, בעל־השכלה
יסודית או פחות מזה, בעל-עבר פלילי
בעבירות רכוש, אך לא בעבירות מין. והוא
מכיר בדרך־כלל את הקורבן מנסיבות
חברתיות קודמות.
דמות הקורבן היא נערה בשנות העש רה
שלה, בדרך־כלל רווקה• גם היא בעלת
־השכלה נמוכה, ויש לה שם גרוע בחברה.
לעיתים היא שותה משקאות חריפים ומעשנת
חשיש עם תוקפיה, והיא באה מרצון
למיפגש הראשון איתם. התגובה האופיינית
שלה היא כניעה לאיומים. מחציתן של
הקורבנות אינן מדווחות מייד למישטרה.
דני גימשי, שהוא קצין־מישטרה ומפקד
מישטרת ראשון־לציון, מסיים את מחקרו
בכמה הצעות למניעת אונם קבוצתי. מוטב
לנערות צעירות להתרחק מחבורות של
גברים בעלי עבר פלילי. מוטב שלא תטע נה
במכונית בחברת גברים שאינם מוכרים
היטב, ולא לשתות בחברתם משקאות חריפים.
וזהירות מיוחדת דרושה בסופי־הש־בוע
החמים של הקיץ. אילנה אלון

ירדנה ארזי• את ענת הוא הכיר באמצעות
סמי הירש, שהיה אז חבר שלה.
סמי ניהל בזמנו את המועדון, שבו שותפים
רפי שאודי ושוקי בן־פורת.
ענת, שהיתה באה לבקר את חברה במועדון,
הכירה שם את שוקי וזנחה לטובתו
את סמי. חברתו של שוקי, ירדנה
גורביץ, החלה, לעומת זאת, לצאת עם
סמי. כך התחלפו הזוגות, כשכל אחד
בא על סיפוקו.

שוק > וענת
נפר דו
מלכת־היופי לשעבר, ענת צימדמך
זמיר, נפרדה מהמיסעה ואיש־העסקים
שוקי כן־פורת. השניים התחתנו לפני
שנתיים והתגרשו לפני כמה חודשים, אולם

ענת זמיר
סודי סודות

שוקי כן־פורת
״אין תגובה !״
הם המשיכו לחיות ביחד כזוג לכל דבר
גם אחרי הגירושין, כאילו דבר לא קרה.
סיפור גירושיהם -נשמר תחילה בסודי
סודות, עד שנתגלה ופורסם בקול רעש

אדיר בעת ובעונה אחת בכמה עיתונים.
כל זה לא הפריע להם להמשיך לחיות
כזוג מושלם ולהפגין את אהבתם זה לזו,
כשאיש אינו מבין לשם מה בעצם התגרשו.
מצב
זה נמשך עד לפני שבועיים. אז
ארזה לפתע ענת את חפציה ועזבה את
דירת־הגג המשותפת שלהם ברחוב יורדי-
הסירה בתל־אביב. הסיבה לצעד זה אינה
ברורה לי כל-כך, אך אני יודעת שהשניים
שמרו את הדבר גם הפעם בסודי סודות,אפילו מידידיהם ומכריהם.
שוקי היד. נשוי בעבר במשך שבע שנים
לדוגמנית ציפי לוין• אחרי גירושיו ממנה
התגורר עם שחקנית־הקולנוע ירדנה
נורביץ, שעימה, כך סיפרו אז, עמד להתחתן.
אחר־כך היה לו רומן עם הזמרת

קצין חולו
וקצין נ א

ענת, העובדת כדוגמנית, עלתה לכותרות
כאשר השתתפה בתחרות מים־יוניברס,
שהתקיימה ב־ 1980 בלונדון. המועמדת ה־גרמניה
בתחרות, גבריאלה כרום, בת
לסמל בצבא ארצוודהברית המשרת בגרמניה,
זכתה אז בתואר הנכסף, אולם היא
ויתרה עליו כעבור זמן קצר. הסיבה לכך
היתד, שהעיתונאים גילו את העובדה שהשתתפה
בעבר בסרטים פורנוגרפיים, שבהם
הציגה לראווה את מערומיה.
ידידיה הישראלים של ענת היפהפיה,
לא יכלו שלא לחשוב: אילו נבחרת ענת
למלכת־היופי־העולמית, האם היו לעיתונאים
החטטניים גילויים מביכים גם לגביה?
השאלות
התעוררו בעיקבות התפוצצות
מיטען־חבלה בביתו של שוקי, שאירעה
לפני שנתיים. היו שטענו כי ענת היתד, הסיבה
לפיצוץ. על-פי השמועות, שהילכו
אז, עשה זאת מחזר נלהב — והיו לה
רבים כאלה — שהחליט לפגוע בשוקי
מפני שלקח ממנו את אהובתו. אולם אחר-
כך הסתבר שלדברים אלה לא היה כל
בסיס, וכי הפיצוץ נעשה על רקע אחר

לגמרי.
על הפרידה בינו ובין ענת לא היה שוקי
מוכן להגיב. הוא העדיף לשמור את הדברים
בסוד. למעשה, הכל אצלם הוא סוד.
אפילו את חתונתם הם שמרו בזמנו בסוד
במשך ארבעה חודשים תמימים. כשהתקשרתי
אליו, כל מה שהיה מוכן לומר לי
הוא :״בנושא חדר־המיטות אין. תגובה.
שאלי אותי על עסקים!״

טלי עומר, אשת יהסי־הציבור של
דיסקוטק קולוסאום, זנחה את חברה, עמום
לויטוב, לטובתו של חתיך חדש, אורי
רול, שאותו הכירה לפני שלושה שבועות
בלבד. הפרידה מעמוס התרחשה בשבוע
שעבר.
היפהפיה המצליחה היא גרושתו של
נועז ז׳ורכין, בנו של הפירסומאי אולי־עזר
ז׳ורכין. אמה היא הסופרת ד כו ר ה
עומר, ואביה הוא מנהל תיאטרון הבימה,
•טמואל עומר. את עמום בן ד,־ 33 הכירה
טלי בת ד,־ 26 לפני שנה וחצי, והתפתח
ביניהם רומן בהמשכים, עם פרידות וחזרות.
הם התגוררו במשך זמן ארוך בדירה
משותפת.
עמוס, שהוא קצין בחיל־ד,אוויר, התפרסם
בזמנו כשנפל בשבי המצרי במילחמת־ההתשה,
ושוחרר אחרי מילחמת יום־הכי-

סימונה
ה שובב ה
לפני שלושה שבועות סיפרתי לכם ש-
לדוגמנית סימונה כלומנפדד יש סיפור
עם אחד השותפים במועדון קיסר
בתל-אביב, אהרון(״אהר׳לה״) בן־אה־רון.
הבטחתי לכם אז שאם יהיו שינויים,
אעדכן אתכם. ובכן, עכשיו אני כבר
יכולה לדווח לכם שהשניים נפרדו אחרי
רומן קצר וחפוז, למרות שחבריהם י תלו
תיקוות בהתפתחות היחסים ביניהם. אולם
אפילו אהרל׳ה עדיין אינו יודע לטובת
מי עזבה אותו היפהפיה השובבה הזאת.
הסכיתו ושימעו:
באחד הערבים, כשסימונה בת ו; 23-ו־אהרל׳ה
בן ד 26-,בילו ביחד, הכירה הדוגמנית
בחור בן ,30 העונה לשם יורם
שדיר, שהוא יהלומן במיקצועו. לכאורה
היה נראה שהיא ניהלה איתו שיחודנימו־סין
גרידא, ובן־הלוויה שלה לא חשד במאום.
אולם אצל החתיכה התוססת הזאת
היו כוונות מתחת לפני השטח. לכן היא
כה מיהרה לסיים את יחסיה עם אהרל׳ה,
כדי שתוכל להתפנות כולה לחתיך החדש.
ואכן, היחסים בינה ובין היהלומן התפתחו
במהירות, מבלי שהיא תטרח כלל
לגלות את הדבר לחברה הקודם.
יורם חי במשך עשר השנים האחרונות
בארצות־הברית. הוא הגיע לא מזמן לביקור
ארצה, ושמעתי שיש לו תוכניות לחזור
ולהשתקע כאן. אני לא יודעת אם
לסימונה יש חלק במשיכתו המחודשת לארץ,
אך נראה שהבחור ממש מאוהב
בה. וגם החתיכה החטובה לא טומנת את
ידה בצלחת.
בעבר כבר הפתיעה סימונה ביוזמה ובנחרצות
שלה. הדבר היה כאשר נדלקה על
אילן לפידות, חברה לשעבר של נעמי
שוורץ. היא חיפשה את שמו בספר הטלפונים,
והשאירה לו הודעה במישרד.
כשאילן התקשר אליה, הבהירה לו העלמה
האמיצה שהיא רוצה להכיר אותו
קצת יותר מקרוב. עוד באותו ערב הם
נפגשו, ומאז הם היו במשך תקופה זוג,
שנראה ביחד בכל מקום.

טלי עומר
רומן לוהט
ן סימונה כלומנפדד
לא טומנת ידה בצלחת
גם הפעם הוכיחה השובבה, המתגוררת
בדירודגג בחברתם של שני כלבים וצי־

פורים, שהיא יודעת להשיג את מה ש־היא
רוצה בו.

פורים. הוא רצה להחזיר לעצמו את כל
מה שהפסיד בשנים שבהן היה בכלא המצרי,
ומייד כששוחרר החל לשבור לבבות על
ימין ועל שמאל.
אחרי השתוללות די נמרצת היה נדמה
שהוא נרגע, כשהתחתן עם ק רני, שאף
,היא קצינה בחיל־האוויר ובעלת תואר
שני במחשבים. אולם עמוס המשיך להיות
חסר מנוחה וניהל רומנים סוערים מן
הצד. עד שלקרני, שמכריד, מעידים עליה
שהיא אשה חכמה וסולידית, נמאס מכל
העניין והזוג התגרש.
כאשר הכיר עמום את טלי, הוא הוקסם
מאישיותה החזקה, ונשאר איתר, תקופה
ארוכה, שבמהלכה היו להם, אמנם,־כמה
הפסקות. אולם הפעם, עד כמה שהצלחתי
לברר, הפרידה שלהם סופית. הסיבה לכך
היא שהיח״צנית שרויה עתה ברומן לוהט
עם אותו אורי, שאף הוא קצין בחיל-
האוויר, ושהוא חתיך לא פחות חתיכי, אם
לא יותר, מאשר החבר הקודם שלה.
טלי פגשה אותו בקולוסיאום. למעשה,
אורי בן וד 31 אינו אוהב כלל את חיי הלילה
והוא מתרחק מהדיסקוטקים. אולם לפני
שלושה שבועות חברים שלו פשוט סחבו
אותו בכוח למקום, וכאשר הוא פגש שם
את טלי, הפסיק לקטר על שהוציאו אותו
משלוותו. השניים נדלקו זה על זו בן רגע,
דבר שהביא להתפתחות של אהבה גדולה.
ככתוצאה •מכך גמרה טלי עם הקצין הקודם
שלה ועמוס ארז את חפציו ופינה את
הדירה המשותפת.

מר ס ר התגייר שחקן הכדורסל השחור של הפועל תל-
אביב, מרסר לגון, התגייר לפני חודש
בארצות־הברית.
מרסר התחתן בארץ לפני חצי שנה עם
חברתו האמריקאית שרון, שאביה נמנה
עם ידידיו הקרובים של הנשיא־לשעבר,
ג׳ימי קרטר. שרון מסיימת עתה את לימודי
הרוקחות שלה מעבר לים. בעלה

ענת עצמו! ויקי יושע
כוכבת הסרטים ענת עצמון מרבה להיראות כבר יותר משנה
בחברתו של הבימאי י?!י לושע. למרות זאת אני בשום פנים
ואופן לא מתכוונת לומר שיש ביניהם איזה רומן. בכל אופן,
אני בוודאי שלא אתחייב על־כך. הסיבה לזהירות שלי נובעת
במיוחד מן העובדה שהבחור נשוי.
בזמן האחרון יש לשניים סיבה לגיטימית מאוד להיות ביחד.
יקי מביים את ענת בסירטו החדש, רחוב ללא נווציא, שבו משחקת
היפהפיה המוכשרת את התפקיד הראשי. הגיעו אלי כל מיני
סיפורים על כך שבמהלך ההסרטה סטר הבימאי, משונדמה,
לשחקנית, ושהיא פרצה בבכי וברחה מאתר הצילומים. אולם

מוסר לפון
תפילה ותפילין
הצטרף אליה באפריל השנה, והוא עימד
לשוב עתה ארצה.
בעת שהותו בארצות־הברית הקדיש השחקן,
שגובהו 206 סנטימטרים, חלק ניכר
מזמנו ללימודי יהדות. תהליך הגיור שלו
היה מזורז ביותר. לפני חודש הוא עבר
ניתוח מילה בבית־חולים. ידידיו מספרים
לי שהוא מתפלל ומניח תפילין, על־פי
מיצוות מוריו הרבנים.
מרסר, המשחק כבר שנתיים בהפועל
תל־אביב, ואשתו, מעוניינים לבנות בית
בישראל. שרון תצטרף אל בעלה מייד
עם סיום לימודיה, ואז הם יתחילו לבנות
ביחד את עתידם.

יקי יושע
סיבה לגיטימית

אין תשובה
לא הצלחתי לקבל אישור לדבר מהמקורבים לסרט, בעניין הזה
הם פשוט ממלאים פיהם מים.
בעבר היה לענת רומן עם המשורד-עיתונאי-שחקן יונתן
גפן. דיברו גם על כך שהיה משהו בינה ובין הזמר שלום

חנק״ .אולם מזה_זמן רב אין לה חבר רישמי. בחלק מזמן זה
היא הסתובבה עם יקי *.השניים נראו פעם אחת כשהם קונים
מיטה בשוק הפישפשים ביפו, ובפעמים אחרות כשהם קונים
עתיקות במכירות פומביות. הדבר עורר שאלות אם השחקנית
עוזרת לבימאי לרהט את דירתו המשותפת עם אשתו, או שהם
מרהטים דירה אחרת.
לי נראית ענת, שהיא בתו של שחקן הבימה שמואל
עצמץ, בדרך־כלל מאוד מאושרת, כאילו שבליבה פורחת אהבה
לוהטת ומפרה. הרבה אנשים כבר שאלו אותי אם זהו יקי שעושה
לה כל־כך טוב על הנשמה. אין לי תשובה החלטית בנושא הזה.
אני מעדיפה להשאיר זאת לשיפוטכם.

אריק סיני והרקדנית במלון
גל של שמועות וליחשושים הציף את
הארץ, אחרי שהייתי הראשונה לגלות
לכם, לפני חודש, שהזמר אריק סיני
נפרד מאשתו, שושי. כולם תמהו לדעת
מדוע זה קרה, האם יש מישהי שלטובתה
עזב האליל את רעייתו והיכן בכלל הוא
מתגורר.
ובכן. ,לא אחת כמוני תשאיר את קוראי
הנאמנים אחוזי סקרנות. הנה, כל מה שרציתם
לדעת על אריק סיני:
הגבר בעל תלתלי־הפרא מתגורר בזמן
האחרון בחדר מס׳ 3116 במלון קרלטון
בתל־אביב. שם הוא מעביר את לילותיו
ביחד עם הרקדנית טלי יאיר, שהופיעה
בלהקה של אבי טולידנו בארוויזיון. מהיכן
אני כל־כך בטוחה שהם נמצאים שם במלון
ביחד? פשוט מאוד: הגיע אלי דיווח
על־כך, והרמתי טלפון בשעת בוקר למלון.
כשקישרו אותי עם החדר הנ״ל ענה
לי קולה המאוד מנומנם של הגברת הצעירה,
ותיכף אחר־כך היא העבירה את השפופרת
לחברה, כך שזכיתי לשמוע מבעד
לאפרכסת גם את קולו הערב, כפי שהוא
מצלצל מבעד לקורי השינה.
טלי היתה לפני כמה שנים מועמדת לתואר
נערת־היופי, אך לא זכתה בו. למרות
שיופי דווקא לא חסר לה. היא רוקדת
כבר שנים רבות. בעבר היא נסעה ללונדון,
שם הופיעה כרקדנית. כשחזרה ארצה
רקדה בצוות של משה ינוקא במלון
הסלע האדום באילת. משם היא נבחרה
להשתתף בלהקתו של טולידנו.
ההיכרות בין הזמר ליפהפיה נוצרה כבר
לפני זמן־מה• הם נראו ביחד כבר לפני
כמה חודשים ואפילו הבחינו בהם פעם,

טלי יאיר
טלפון בבוקר

שושי ואריק סיני
גל שמועות וליחשושיס

ביחד עם בחור נוסף, כשהם עולים לדירתו
של אותו בחור. כשנשאלה אז טלי אם
יש לה סיפור עם אריק. הכחישה וטענה
שהסיפור הוא עם הבחור השני דווקא.
עתה מתברר שפני הדברים שונים.

קשה לי לומר בביטחה שהרקדנית היא
הסיבה שבגללה עזב הכוכב את אשתו,
אולם בהחלט אי-אפשר להתעלם מהעניין
הזה, כשמתלבטים בסוגיה המישפחתית של
מישפחת סיני.

אריק ושושי נשואים כבר שנים ארוכות.
עד לפני שנה שירתה הרעיה כרס״וית
בצבא־קבע. בעיקבות השתפרות מצבם הכלכלי
פרשה מן השירות. היא אינה נראית
מזה זמן רב לצד בעלה באירועים חברתיים,
שבהם הוא מופיע. זה עורר שאלות
על חיי־הנישואין שלהם, אך אריק דחה
אותם תמיד בתוקף. ההכחשות האלה נופצו
בקול רעם לפני חודש, כאשר פירסמתי
את דבר הפרידה. עתה, בעיקבוח הפרטים
הנוספים שהעליתי, הולכת ומצטיירת
התמונה המלאה.

ך* אוכילוסיה הממלאת את ספסלי־י
י הנאשמים בבית־המישפט מורכבת
מתמהונים לרוב. אבל באוכלוסיה ססגונית
זה היה מרדכי רובץ יוצא־דופן.
רובין ,37 ,מזכיר את רובינזון קרוזו
או את מוגלי, נער היער, ואכן כינויו של
רובין הוא ״איש היערות״ .חוסר הבנתו
בענייני העולם הזה והיותו חבר נאמן,
סיבכו את רובין ברצח מישל נחמיאס,
והוא נידון לשלוש שנות־מאסר. התובעת,
נורית אחיטוב, האשימה אותו בכך שעזר
לשמעיה אנג׳ל. חברו מילדות, להסתיר
את נחמיאס משך שבוע בפארק הירקון,
ואחר־כך עזר למצוא מקום לקבר עבורו.
התביעה גם טענה כי הוא אשר מצא,
זמן־מה אחרי הרצח, לפי בקשת אנג׳ל,

בביתם הנאה בשיכון דן לא יכלו לתאר
את בתם המשכילה והתרבותית מחלקת
את חייה עם פרא מגודל זקן המתגורר
בצריף ליד הים.
כאשר נעלמה ריבקה מהבית למשך
עשרה ימים, והודיעה כי היא יוצאת לטיול
החבר משפת־הים, פנו ההורים למישטרה,
וגם שלחו את האח לחפש את ריבקה.
אצל חברות גילה אחיה כי זוג הנאהבים

אחרי שחי נמשו -
שנים על שנת־הים
ענו ושינון,
מזיע מישפחתו

מקום נוסף לקבר, כדי למחות את עיקבות
הרצח כליל.
התמצאותו יוצאת־הדוסן של רובין בסבר
הירקון הדהימה את אנשי־המישטרה.
אך מי שמכיר את תולדות חייו של ה מתבודד
מתל־ברוך, מבין כיצד קנה לו
ידיעה עמוקה בכל רזי הטבע, במסתורי
הים ואורחותיהן של החיות.
כבר בילדותו החל רובין בורח מ־בית־הספר
ויורד לשפת־ים של חל-
ברוך. שותפו לבדיחות אלה היה חברו

לפגוע בה.״ מישפט זה הספיק כדי להרגיע
את האח. הוא הבין כי אין לו עסק עם
חיית יער או איש־מערות אלא עם גבר
עדין המאוהב. באחותו ודואג לה.
כמו במקרים רבים, התגברה גם הפעם
האהבה על כל הסיכשולים. המישפחה
הסכימה לבסוף לשידוך המוזר, ורובין
הסכים לוותר על חייו בחווה שעל שפת־הים,
ולעבור לגור במקום המקובל יותר
על בני־אדם.
החודשים הראשונים בדירתם בהדר־
ן יתכן שרובץ לא היה עוזב לעולם את
החווה שבנה במו ידיו, והיה ממשיך להתבודד
בנקיק שלו. אך ערב אחד, לפני
שמונה שנים, עברו על החוף ליד ביתו
של רובין שתי נערות צעירות. הן פתחו

בשיחה עם הגבר מגודל־הזקן, והוא הזמין
אותן לארוחת־ערב מבשרו של צב הים.
ריבקה, שהיתה אז בת ,16 חזרה שוב.
הוריה של ריבקה התנגדו מאוד כאשר
נודע להם על החבר המוזר של בתם.

ילד־טבע

טיוליו על שפת־הים מצא נקיק,
אשר פתחו היה צר והכניסה אליו
קשה. מעבר לפתח הצר התרחב הנקיק
והפך למיפרץ עגול ורחב ידיים. שם בנה
לו הנער לאט־לאט צריפים אחדים, והת גורר
בו יחד עם החיות שגידל. ב־
״חווה״ ,שאותה בנה במו ידיו, לא היו
מים, ורובין נאלץ להובילם על גבי סוסו
מדי יום. לא היה גם חשמל, אך במשך
הזמן התקין רובין גנראטור קטן. מקום
הישוב הקרוב ביותר היה חוף־הרחצה
של תל-ברוך, במרחק של 800 מטרים.
בצריף אחד התגורר רובין, שגידל זקן
עבות ושיער ארוך. בצריף השני החזיק
את העיזים, התרנגולות, הברווזים וה כלבים
שלו, והצריף השלישי היה אורווה.
ככל שהתרחק מאנשים, כך מילא את ה חווה
שלו יותר ויותר בבעלי־חיים.
לעיתים היה יושב על צלע הנקיק
וצופה בעוברים והשבים על החוף המבודד.
היו ביניהם מתרחצים קבועים,
שרצו ישם את ריצת הבוקר שלם׳ היו
זוגות רומנטיים שחיפשו מקום להתייחד,
ולפעמים, בעיקר בלילות, היו שם גם
פושעים.
רוביו למד להבין את איוושת הגלים
ואת קולות הרוח והציפורים. רק לעיתים
רחוקות עזב את מקום־המיסתור ישלו.
הוא התפרנס מדיג. היתה לו סירת דייגים,
רשת ויתר הציוד הדרוש. חלק מהשלל
היה מוכר ומחלק ומהנותר הכין לו ארוחות.
בתחילה היה נעזר בנער לשליית
הרשתות מן הים, אך נוכחותו של אדם
נוסף במרחבי הגלים הפריעה לו׳ ולכן
לימד את כלבו הגדול לעזור לו במשיכת
הרשת. וכך היה יוצא לבדו עם הכלב אל
הים ותופס דגים.

צועק. רובין ירד מסוסו׳ אסף את ריבקה
אל בין זרועותיו ובקול שקט אמר לאח:
״מדוע אתה מושך אותה? אתה יכול

וובינזון קרוון נזתד־נרוך
הסתנן בסיוע
רוצח נגו ר
אי־הבנתו בענייני העודם

הטוב שמעיה אנג׳ל, שגם הוא לא אהב
ללמוד. לאמו של רובין היה קיוסק על
שפת־הים, שבו מכרה משקאות למתרח צים.
אחרי מות אביו, כאשר היה רובין
בן ,10 עבר להתגורר כמעט בקביעות
על חוף־הים.

111 ^ 11911111 אחרי נישואיו לריבקה ולמעלה, עם בנם הבכור) עזב איש־י
י י * היערות את מקום מגוריו על שפת־הים, הפסיק לעבוד בדיג יי והפך לוטש יהלומים, הוא החליט לעשות את אשתו מאושרת והפר אזרח רגיל.

יוסף היו קשים מאור לאיש־הטבע. הקירות
סגרו עליו, הוא התגעגע לריח הים
ולכוכבים מעל ראשו, אבל הוא אהב את
ריבקה, היא כבר היתד, בהריון, והוא רצה
לעשותה מאושרת.
זה שנים אחדות היה מפסל באבן כל
מיני צורות פראיות ומוזרות, וכאשר
הציע לו ידיד, שאותו הכיר בשפת־הים,
לעבוד כמלטש יהלומים, ראה בזה המשך
לפיסול באבן. הוא התמסד לגמרי, היה
יוצא בבוקר לעבודה בחדרון קטן, מלטש
יהלומים וחוזר בשעות הערב לדירה הקטנה
בשיכון, לאשה ולמישפחה.
אבל הוא לא יכול היה לוותר על
המרחבים, הטבע והחיות האהובות עליו.
ולכן בכל רגע פנוי היה יוצא לטייל ליד
הירקון. שם מצא את הבדידות׳ ראה את
השמיים ושמע את הציפורים. הוא היה
חוזר הביתה ומספר לאשתו על החיות
שראה בדרכו ועל הצמחים שגילה. יום
אחד סיפר כי כאשר יצא עם כלבו מתוך
מינהרת צמחים ירוקה, ראה לפניו נחש
פתן ענקי כרוך על ענף. הנחש הביט בו
והוא החזיר מבט׳ ואז הבין כי הפתן
מרשה לו להמשיך בדרכו. הוא שרק
לכלבו והם עברו מתחת לראשו של
הנחש.
כאשר גדלו ילדיו היה לוקח אותם איתו
בטיוליו לירקון. הוא הראה להם את הבונים
שניסרו בשיניהם גזעי עצים ובנו
גשרים וסכרים, הסביר להם כיצד לזהות
ציפורים לפי קולן, ולימד אותם לאהוב
את החיות והטבע. הוא גידר לו חלקה
קטנה ליד הירקון במקום מרוחק ועזוב,
ובנה גשר חבלים על הנהר כדי להגיע
למקום. לשם העביר את החיות שלא יכול
היה לגדל בדירת־השיכון. היו שם סוסים,
עיזים, ברווזים ותרנגולות.
כל יום היה הולד להאכיל ולטפל בחיות.
ובינתיים המשיך בסיוריו והכיר
כל פיסת אדמה וכל עץ בשטח הפראי.
״זה היה הג׳ונגל של הילדים שלנו,״
מספרת אשתו. אזור הירקון הסך לגן-
השעשועים הפרטי של איש־היערות ו־מישפחתו.
מפעם
לפעם היה יוצא גם לטיולים
ארוכים יותר בחיק־הטבע. אחד המקומות
שהיו אהובים עליו היה נחל מגידו. הוא

רכש ילו ידידים משבט בדואי המתגורר
במקום, והיה מבלה את הערבים בחברתם.

י די דו ת
א מי צ ה
חד מחכריד הוותיקים ביותר היה
י שמעיה אנג׳ל. שנים אחדות לא התראו,
כאשר שמעיה ישב בבתי־סוהר,
ואחר-כך עזב את הארץ והתגורר באנגליה.
כאשר
חזר אנג׳ל ארצה׳ מיהר לחדש
את הידידות עם רובין. הם יכלו לשבת
שעות בלי לדבר, אך היתד, ביניהם חברות
אמיצה. כאשר נאסרה בלדריית־הסמים,
חגיית ולדמן, בנמל־ה תעופה ועל גופה
התגלתה כמות גדולה ׳של הרואין, נבהל
אנג׳ל מאוד. הוא חשיש כי חגית לא תחזיק
מעמד, ותגלה למישטרה מי שלח אותה
וסיפק לה את הכסף.
אילו דיברה חגית, הייתה המישטרה
מגיעה בקלות אל מישל ושולי. מהם
הובילה הדרך אל שמעיה, אשתו שרה
(״שמוליק״) ויתר בני החבורה. על כן,
מייד כאשר שוחרר שמעיה ממעצרו בחשד
להברחה סמים אלה, מיהר אל ידידו,
איש־היערות, וביקש את עזרתו. רובין ירד
לירקון, ושם מצא עץ שיטה גדול, המגיע
עד הארץ. בין ענפיו ׳והגזע נוצר חלל,
ובחלל זה בנה רובין אוהל. שם הסתיר
את מישל נחמיאס.
בשלב זה חשב מישל כי אנג׳ל עוזר
לו להימלט מידי המישטרה המחפשת
אחריו, והוא היה אסיר ׳תודה לרובין
ולאנג׳ל על מקום המיסתור. אי־אפשר היה
למצוא מקום טוב יותר. בסביבה יהיו עוד
כמה עצים דומים מאוד, וגם כאשר טיילו

כיסוי לקבו

של מישל נחמיאס, היה נזישסח
בטון זה, שנמצא על־ידי הרוצחים
בשטח. מישל נקבר לא הרחק מהעץ הסבוך, שמצא עבורו איש־

היערות. אנג׳ל ביקש מחברו, איש־היערות, למצוא מקום מיסתור
מתאים למישל, ואחר כך לאחר שמישל נחמיאס נרצח, ביקש
מקום לקבר( .בתמונה: איש־מישטרה משחזר את הרצח).

אנג׳ל הורה לרובין לעזוב את המקום.

ע דויו ת
או פי

חדי שרוכי] התרחק משם, הרגו
י אנג׳ל וקלימון, לפי דברי כתב־האי־שום,
את מישל וקברוהו במקום. הם העלימו
כל זכר לרצח, והסתלקו מהמקום.
אולם אנג׳ל לא סמך על חבריו לפשע.
הוא חשש כי הם ידברו ויגלו את חלקו
למישטרה. האדם היחידי שעליו סמך בכל
ליבו היה רובין. על כן בא אליו שנית
וביקש ממנו לעזור לו להעביר את הגופה
ממקום קבורתה למקום אחר, מרוחק ונידח.
לדברי כתב-האישום, חשב אנג׳ל,
כי אם יחסל את הגופה והיא לא תימצא,
לא יוכלו לעולם להעמידו לדין על רצח
מישל. אולם בקבר הקודם נותרה כף
רגלו של הנרצח, והמישטרה, שהגיעה
למקום, מצאה אותה וזיהתה אותה בוודאות
מספיקה. תקדים מישפטי חדיש
מאפשר לתביעה להרשיע ברצח גם אם
לא נמצאה הגוויה.
בשבועיים שעברו מאז הרצח, הוריד
איש־היערות עשרים קילוגרם ממישקלו.

: | 11ך 1ן׳ י ך ! ך * ך ן איזור־הירקון שימש לאיש־היערות
״ מקום מישחק לילדיו. שם החזיק את
יי ׳ י
#11^ 11111
חיות־השעשועים שלו. הירקון הפו עבורו תחליף לשפת־היס, שבה גדל משחר־נעוריו. המסאפילו מישל
שנית

אנשים לא יכלו להבחין בגבר
תתר בין ענפיו של העץ הסבוך.
אנג׳ל וחבריו, שביקרו כבר את
במקום מחבואו, לא יכלו למצאו
ללא עזרתו של איש־היערות.
אחרי שבוע החליט אנג׳ל כי יש
לרצוח גם את מישל, מכיוון שהוא ושולי
מהווים סכנה עבורו. לפי כתב-

האישום נרצחה שולי במכונית בדרכה
מחיפה, ואילו אנג׳ל ועוד חבר הגיעו
יחדיו לירקון, וביקשו מרובין שימצא להם
מקום מתאים לכריית קבר. המקום היה
מרוחק מספיק מעץ המחבוא, כדי שמישל
לא ישמע ולא ירגיש בקבר הנכרה עבורו.
למחרת חזרו אנג׳ל, שותפו נחום קלי־מון
ורובין למקום המסתור של נחמיאס.

הוא היה עצבני וחסר־מנוחה, והחל סובל
בפעם הראשונה בחייו ממחלות שונות.
כאשר נעצר על-ידי המישטרה, סירב
לדבר. הוא ישב במעצר יותר משלושים
יום ולא פצה את פיו. אולם קציני־המיש־טרה
הוותיקים, ובראשם יעקב רז׳ הבינו
מייד כי אין להם עניין עם עבריין. הם
עבדו עליו בדרכי נועם, לחצו על מצפונו
והזכירו לו את אשתו וילדיו. ואמנם,
אחרי חודש ימים מחליט רובין להתוודות.
הוא סיפר למישטרה את כל הידוע לו על
מחבואו של מישל, ועל ליל הרצח.
במשך שבתו בבית־הסוהר התיידד רובין
עם אנשי־המישטרה. הם ראו מעבר
לחזותו החיצונית. וגילו את הקסם של
איש־הטבע. הסניגור, משה ישראל, העלה
על דוכן העדים כעד אופי את מפקח רז,
אשר העיד לטובת הנאשם. גם מפקדו בצבא,
שאליו התגייס כאשר היה בן 31
במיסגרת התנדבות, הסביר לשופט אריה
אבן־ארי את אישיותו המיוחדת של איש-
היערות, וסיפר על אומץ־לבו ועל התנהגותו
הטובה בצבא.
לאחר ששקל את כל העדויות, החליט
השופט להטיל על רובין שלוש שנות
אילנה אלון
מאסר בפועל.

ה>רר.רר\.י*1ג־וי<י

אינך לבדך
נשים יושבות ליד הטלפון
24 שעות ביממה ומוכנות לעזור
לך במרכז הסיוע לקורבנות
אונס. טלפון 234819־.03

נוגע ללב
צירופים אפשריים
41 אולי. אם את חושבת שה גבר
שלך צריך להיות סכסי כית־בי.
אלי ואולי אהיה שלך. ת״ד
36974 תל־אביב, מיקוד .61369

נרות

!* גם הצעות רציניות. לא
שיגרתי ומעניין 33/176 מעוניין
ברחבת־אופקים דומה, נאה ונשית
לבילוי משותף. ת״ד 9296
תל־אביב, מיקוד .61092
41 לנישואין. אירופית, נאה
מאוד, אחות מוסמכת 40/168
מעוניינת באשכנזי נאה, גבוה ו־

ממשלה גולה
למה אש״ף לא מקים כבר
ממשלה גולה? פשוט מאוד :
אי־אפשר בלי המפד״ל.

הנה ג׳

< 4יפה ומאולף. החתול ה־
׳אמי שלי ברח מהבית כשהייתי
ן ילואים. מעוניין בחתול סיאמי
ה ומאולף לבית חם האוהב בע״
־חיים. טלפון 991090־.03
4נ׳ני אפדה. כלבת פומר-
:יאן לבנה בשם ג׳ני הלכה לאיד
ביום שישי בצהריים, ה־ 17בלי,
ברחוב רמב״ם 20 ברעננה.
•א צריכה לקבל דחוף חיסון נגד
לבת. טלפון 22561־.052

משכיל בן 44 עד 50 לנישואין.
ת״ד 2835 חולון, מיקוד .58128
41 קשר רציני. יפה וטמפרי
מנטית 28/162 עם המון הומור
מחפשת קשר רציני עם גבר נאה,
אקדמאי וסימפטי. ת״ד 21439 תל-
אביב.
41 להתכתב. חייל בן 20
מעוניין להתכתב עם בנות 17 עד
.20 תשובה מובטחת. ת״ד 158
רחובות.
; 4אשה באשה. אשה,39 ,
מעוניינת באשה לקשר רציני ר
קבוע. ת״ד 6192 תל־אביב•
4 .ספר רוצה ספרית. אני
מעוניין בנערה רצינית שגילה בין
17ו־ .22 במיקצועי אני ספר, ורצוי
שהיא תהיה ספרית. לכתוב לעתיקות
ג׳ ,מיספר ,260/15פ׳ ב׳.
4 .מבוקש. משכיל, רציני וגבוה
עבור 30/168 משכילה ונאה.
ת״ד 45688 חיפה.

1וגות
<• שני בחורים בני 21ו־ 24׳ +דירה מעוניינים בשתי
חברות בנות 17 עד 21 למטרת בילויים משותפים. אלי
וולקוביץ, רחוב ארלוזורוב /27ב׳ רמת־גן, מיקוד .52481

בחור חתיך בלונדי כבן 18
מחפש בנרות אשה בכל הגילים
אשר תגלה לו את סודות
האהבה והחיים, אפשרי עם
תמורה• ת״ד 16321 ירושלים,
מיקוד .911962
! 4חוויית הסווינגרים. סטודנט
וליברלי מחפש בת־זוג שתסכים
להתנסות ולחוות יחדיו בפעם
הראשונה את חוויית הסוויג-
גרים.
ת״ד 44627 חיפה.
> 4נשים ככל ניל. מעסה
צעיר ורב־און יבוא לביתכן בש עות
הנוחות לכן. נשים בכל גיל
תכתובנה לת״ד 28176 תל־אביב.
סודיות מובטחת.
• 4אהבה ביום. קיבוצניק-
לשעבר בן 23 נאה ונועז וחושני
(פנוי בשעות היום) מעוניין בנשים
20 עד + 40 דירה לאהבה בשעות
היום. איתן, ת״ד 1833 רמת־גן,
מיקוד .5217
41 מדריכה. נאה ונחמד 21/182
אך חסר־ניסיון מעוניין במדריכה
למשהו יפה. ת״ד 5270 רמת־גן.
41 היסס רבות. את הנשואה
שאף פעם לא ענית למודעות כאלה,
כתבי לאקדמאי דומה 38/180
שהיסס רבות עד שכתב• ת״ד
6458 חיפה (אפשר גם תל־אבי־בית).

מכובד
מכבד
מכובדת
מה שטוב לך הולם אותי ואני
תמיד נפלא מנפלאים ולכן
מכובדת זו המכבדת אמרגן
רווק ,33/178 רציני ומסודר
בדירת־פאר ומכונית המחפש
יפהפיה. טלפון 441998־.03

•,שני בחורים נאים ומשכילים בני 33 מעוניינים בשתי
בחורות לטיול בחו״ל כשותפות. ת״ד 16212 תל-אביב.
ן• שני בחורים בני 33 נחמדים מעוניינים להכיר נשים
(בחורות) מכל הגילים והעדות, אבל נחמדות ורציניות
להיכרות. ת״ד 13 רמלה, מיקוד .72100

ן * שפות ותרגומים. מלמד
רבית, אנגלית ועברית תוך
ילושה שבועות. גם תרגומים בפות
אלה. ז׳אק, טל׳ 74443־057
בבאר־שבע.
כייביסיטר. לרגל יציאה ל־ילואים
דרושה בייביסיטר לכלב
רול תמורת מגורים ודמי כיס.
לפון 83060־•04

! 4זקוק לך. נכה צה״ל (חר־שות)
בן 33 זקוק לך למטרת ידידות.
ת״ד 36932 תל־אביב, מיקוד
•61368
! 4מושבניק. גרושה נאה ומלאה
בת 39 שמאסה בחיי העיר
מחפשת מגורים אצל מושבניק בודד
במושב באזור תל-אביב. ת״ד
234 רמת־גן, מיקוד .52101

! 4דירה למיפגשים. זוגות
המעוניינים בדירה למיפגשים ית־כתבו
לת״ד 1163 גבעתיים, מיקוד
.53111
! 4נם תמיכה. בן 40 ונאה
מעוניין בצעירה נאה ובודדה עד
+ 40 דירה בתל-אביב +תמיכה.
ת״ד 5261 תל־אביב.
! 4נשים אינטימיות. פנוי
+ 40/170 דירה ומסז׳יסט מעולה,
גוף ספורטיבי ושרירי, ישר וטוב-
לב, מעוניין להכיר נשים אינטימיות.
סודיות מובטחת ואפשרות
לתמיכה חלקית. טלפון 836810־.03
4 ,סטודנט אקטיבי. אם את
אשה נשית המוכנה לארח בדירתך
סטודנט אקטיבי ונאה תמורת עז

ותשלום סמלי — אודה לך.
ת״ד 30895 תל־אביב.
• 4מכון הכרויות. גבר גבוה
ומשכיל בן 42 מעוניין בשותפה
נאה, משכילה גבוהה ומתקדמת
לפתיחת מכון הכרויות מודרני במרכז
הארץ. בהצעות רציניות ובציון
טלפון (רצוי לצרף תמונה)
לפנות לת״ד 3662 פתח־תיקווה
מיקוד .49130
ברכות 4לחלום. לפנינה /מלי או
בת־שבע. תחלמו עלי — מגיע
לכן. ג׳ימי.
4לשייקה. הכל כאן בסדר־גמור,
אתה יכול להישאר שם
בצפון כמה זמן שאתה רוצה...
מדינה.
4לגלית. כבר אמרתי לך שאני
מת עליך י אז שתדעי לך,
ביחוד לרגל יום־ההולדת. מריק.
! 4לשרה. איישם בעורף. אני
רואה את הטנק וחושב עליך. רואה
את הרובה, וחושב עליך. רואה
את הלוף, וחושב עליך. רואה את
שק־השינה, וחושב עליך. רוצה
לראות אותך ולחשוב על כל הדברים
האלה. סייקי.
41 לאבי. ברכות ליום־הילדתך
החל ב־ 8באוגוסט. מעלי והידידים.

לטייס מאל־על שהשם שלו
מתחיל באות נון ושחושב שיש
לו --מז ה ב. טעות במיכנ־סיך.
דיילת.

לצאת מור.
לאור המצב הקשה שאליו
נקלעו ראש־הממשלה ושר־הביטחון,
הם פנו למנחה הידוע
דודו טופז וביקשו את עצתו,
איך לצאת מזה...

שלום ודלף

! 4לאורי, זה מהמיסעדה ביפו
ליד השעון. לחומוס שלך יש טעם
של חול, לטחינה שלך יש טעם של
זפת, ולחשבון שאתה מגיש אין
טעם. מהסועדים במוצאי־שבת.
! 4לעושי השקיות. עוד פעם
חזרתם לסורכם, ואתם מייצרים
שקיות שמוכרים בסופרמרקטים ונקרעות
להן הידיות בדרך הביתה,
ביצים ובקבוקים נשברים. אם
אתם לא יודעים לעשות שקיות,
תתחילו לייבא. מדינה הנאמנה.

,חינם׳ אין כסף !
אז אם יש לך מה לחודיע,
להציע, לנקש, לברך, לספר
בדיחה טובה, ואפילו לקלל —
קדימה !
• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית־דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה. במיקרה זה יש להשתמש,
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל״פה, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל״ה הודעה.
במדינה דרבי חיים
המטמון הגזול

הזקנה הטמינה את
אושרה בארסה.
מי נגב אותו?
רגינה לוי גרד, בשכונת-התיקווה
כבר הרבה שנים, והיא יודעת כי
לא כדאי להשאיר את רכושה בבית,
כאשר היא יוצאת לקניות. על
כן, גם בחודש מאי השנה, כאשר
הלכה לשוק בשעות הערב, צררה
במיטפחת את כל רכושה 900 ,שקל
וכמה תכשיטי זהב, חפרה בור בחצר
ושם קברה את המטמון באדמה.
כשחזרה
הביתה ורצתה ליטול
את כספה מהמחבוא, התגלה לה כי
מישהו הקדים אותה ולקח את הכסף.
היא חשדה מייד בשתי שכנו תיה,
יפה עג׳מי וסועאד כהלני, אשר
לדבריה ראתה כי הציצו מתלונן
בעת שהחביאה את הכסף.
היא הלכו( לביתן לברר זאת, אך
הן הכחישו. אחת מהן סיפרה, כי
הגנב הוא אחד בשם אבנר כהן.
גם הוא שכן, שמזמן תיכנן לגנוב
את רכושה.
הדחה בחקירה. הזקנה המיואשת
הזעיקה את המישטרה ונערכה
חקירה. שתי השכנות שוב
הכחישו את חלקן בגניבה, ויפה
עג׳מי אף אמרה לשוטרים כי היא
עוסקת בזנות ומרוויחה טוב, כחמשת
אלפים שקל בלילה, ולכן אין
לה כל סיבה לגזול את כספן של
זקנות. היא חזרה על האשמתה, כי
אבנר הוא הגנב.
גם אבנר נעצר לחקירה. הוא
טען כי כלל לא היה במקום
בשעת המיקרה׳ י^אינו יודע במה
מדובר.
כתב־האישום שהוגש נגד אבנר
כלל גניבה וגם עבירה של הדחה
בחקירה, מכיוון שנטען כי הוא
איים על אחת השכנות לבל תלך
למישטרה .״אבנר הוא עבריין, ואני
פוחדת מפניו,״ אמרה השכנה לשוטרים.
למרות
האליבי שהביא הסניגור,
מנחם רובינשטיין, לא התרשם ה שופט
עמוס זמיר, והחליט לעצור
את אבנר עד תום ההליכים נגדו.

אדם לל* והוח

לעציר >47 היה
ב 7סיססך: מזהה
שיעיד סי הוא.
השופט יורם גליו הציץ ברחמים
בצעיר שעמד לפניו חסר־אונים.
הירבי בן ד,־ 21 נעצר על־ידי המיש*
טרה מכיוון שלא נשא עליו כל
מיסמכי זהות. הוא הציג רק תעודה
מאת המימשל הצבאי, שבה נאמר
כי אדם בשם מסויים, שהוא בן
,21 ביקש לשנות את כתובתו מאל-
עריש לעזה. מיסמך זה לא נשא
עליו תמונה, ולכן בחוסר כל מיסמך
מזהה אחר אי־אפשר היה לקבוע
אם אמנם הוא האיש בעל השם
הכתוב בתעודה.
איש־המישטרה היה מוכן לשחרר
את הצעיר ברגע שיציג תעודה ש תזהה
אותו. אך זה טען כי תעודת
הזהות שלו נלקחה על־ידי חיילים,
וכי אין לו כל תעודות אחרות.
סניגורו של החשוד סיפר, כי
הצעיר עובד מזה זמן במיסעדה
בראשון־לציון, ובעל המיסעדה מוכן
לערוב לו. אלא ששוב חזרה
הבעיה לקדמותה, למי יערוב ה ערב?
שכן לא היה כל ביטחון
שאמנם השם שבו הובא לבית־המעצר
הוא שמו הנכון של הצעיר.
בלית־ברירה ציווה השופט על
מעצרו של הבחור, תוך הדגשה כי
ברגע שיובא למישטרה מיסמך מ זהה,
ישוחרר•
העולם הזה 2344

ז ה חי ה

ה ע 90ס

גליון ״העולם הזה,״ שראה אור השבוע לפגי 25 שנה כדיוק,
הביא כתבת תחקיר מרץ פה תחת הכותרת ״השערוריה בבניו הכנסת,״
שבה סיפור החשדות על פרוטקציה ושיפוט לקוי כתחרות
התוכניות להקמת בניין הכנסת. בכתבה הובאו שמונה מתור
התוכניות שהשתתפו בתחרות להקמת המישכן. תחת הכותרת ״עד
מתי יתעללו בי?״ הביא קצין המישטרה זאב שטיינברג, שבית־המישפט
מצאו זכאי, את סיפור רדיפתו על־ידי מפקדת ד,מיש־טרה.
ראש מערבת ״העולם הזה,״ שלום כהן, המשיר בסידרת דיווחיו
ממסע המישלחת הישראלית לפסטיבל הנוער הבינלאומי
כמוסקווה. כתב ״העולם הזה״ רפי גלמוד, ששהה בכלא מצרי,

ה £11שהןה =
2 5 2 0 7מ
פירפם עוד אתת טכונבות־דודרד, שלו, שגשלדוד ארצו? בטרם מעצרו
בתעלת־סואץ. תחת הכותרת ״הגנב ׳מגנב כע״מ״ פיפורה
של •טעוריית מעילות וזיופים בצמרת היהדות הדתית הבינלאומית.
בשער הזנליון (בצבע) כוכבת קוללוע סופיה ליח.

מלכותו של ד ו ישראל אדרו ^ שירות החוץ
הדתי * בוית ־ מילה לכיסו של חוש׳

קש לפתע להצטרף לקבוצה של חיילים
דתיים, שנסעו ליום עיון החייל־הדתי, המאורגן
על-ידי הרבנות הראשית.
כל־נדרי אד רק חלק. בסיום הכנס
הציג שוקה לנואם שאלה שהעבירה רחש
בקרב החיילים הדתיים. שאל שוקה: בערב
יום־הכיפורים מתפלל כל חייל דתי
את תפילת כל נדרי, תפילה המבטלת את
כל שבועותיו ונדריו של החייל* .האם
כולל ביטול זה גם את שבועת האמונים
של החייל לצה״לז
הנואם נשאר פעור פה. אך מייד באה
התשובה המוזרה: החייל הדתי אינו נשבע
בשעת גיוסו, אלא רק מצהיר אמונים.
אך שוקה לא ויתר: והחייל הבלתי-דתי,
המשיך להקשות, האם במיקרה שהתפלל
כל נדרי ביטל בכך שבועת אמוניו לצה״ל,
והוא חייב להישבע שניתי
שוקה נשאר ללא תשובה מספקת. אך
לא יוותר איש כמוהו. הוא שיגר מיכתב-
שאלה לשבועון הצבאי הדתי מחניים, אך
גם שם ניתנה עדיין רק תשובת שתיקה...

רישח
השלב היאוחרון ישד ח סו ד
כדי להשקיט אחת ולתמיד את החש דות
שנתגלו בציבור לגבי חלקו של ה-
ש״ב בפרשת רצח קסטנר, היה צורך למצוא
בחיפזון דמות שחורה ונוראה, המטילה
את חיתתה על הארץ ומארגנת רציחות
המוניות.
האיש נמצא במזל טוב בדמות מורה ירושלמי
נמוך־קומה וממושקף, ד״ר ישראל
(״אלדד״) שייב, המוציא את כתב־העת
הלאומני־קיצוני סולם. שייב, שדברו הגיע
עד אז לחוג מצומצם ביותר, הפך לפתע —
בעזרתו האדיבה של הש״ב — לדמות
לאומית.
״וגרשתמד מפניך.״״ איש לא שמח
על בך יותר מאשר שייב עצמו. השבוע
הוציא גליון מוגדל וחגיגי של סולם, הגל-
יון ה־ססז של כתב־העת, סקר בסיפוק את
הישגיו. יחד עמו הפיץ ברבים גלוייה
צבעונית שהכילה את מפת מלכות ישראל,
כפי שהיא מצטיירת בעיני שייב.
מלכות זו אינה קשורה בגבולות קיימים,
אינה דומה לשום מיבנה פוליטי קיים. היא
כוללת חלקים של מצריים וסיני, סעודיה,
סוריה, ואת כל הלבנון, כנאמר בספר
שמות :״ושמתי את גבולך מיכדסוף ועד
הנהר, כי אתן בידיכם את יושבי הארץ
וגרשתמו מפניך.״
מלכות זו מגיעה מן הנילוס ועד לחלקו
הצפוני של נהר פרת. על חלקו הדרומי
של הנהר, הנמצא בדרום עיראק, ויתר
הד״ר ישראל שייב.

דיפלומטי
ח מ 1הי ק1י האוחורזוו
שום מעשה לא הרס את הקאריירה של
שר־החוץ, משה שרת, יותר מאשר הסכמו
החשאי עם תת־השר ישראל רוזנברג וח״כ
יצחק רפאל על מינוי אישים דתיים לתפקידים
של שגרירים, תמורת תמיכת השרים
הדתיים בו בממשלה נגד דויד בן־גוריון.
פירסום ההסכם על-ידי העולם הזה ()965
עורר את חמתו של בן־גוריון, סיפק לו את
הנשק האחרון שהיה דרוש לו כדי לסלק
את משה שרת, ולספח את מישרד־החוץ
לעצמו.
באותו רגע היתה כבר ערוכה רשימה
מפורטת של עסקנים דתיים, שעמדו להיות
שגרירים וצירים (העולם הזה .)968 היא
נזרקה לסל. רק שם אחד נשאר על השולחן:
שמו של ד״ר ישעיהו וולפסברג, רו־פא־ילדים
סימפאטי וישר-דרך, שכבר נמסר
לאישור לממשלת שווייץ. כדי שלא לבייש
את המדינה בעיני הגויים, לא בוטל
המינוי. וולפסברג שינה את שמו לאביעד,
נסע לברן, כדי ליטול לידיו את השגרירות
בארץ הגבינה מידי השגריר שמואל טול־קובסקי,
אביו של מפקד חיל־האויר, ח
טולקובסקי.
השליחות, האחרונה. אולם אביעד
לא האריך ימים בתפקידו. לפני חודש
ביקר בארץ כדי להשתתף בישיבת הוועד-
הפועל הציוני, נתקבל בחיבה על-ידי חבריו
הדתיים, אף שהיה טיפוס יוצא־דופן ב־מחנם.
בחזרו לברן תקף שבץ־לב את ה
תאריך
7.8.1957 :

ספ רט

ת ג מו ללמ קו פ ח
הבינלאומית לבניין מישכן הכנסת. בתצלום הצעת בניין מגן־דויד, כאשר על מרכז
הכוכב מונחת כיפת אולס־הדיונים. בניין הכנסת הוקס לפי התוכנית שזכתה במקום
השישי, שאותה הגיש האדריכל קלארווין -ושעליה אמרו השופטים, כי היא מהווה
״חיקוי לתוכניתו של אדריכל בינלאומי.״ הדבר לא מנע את אימוצה והקמת הכנסת לפיה.
גבר בן דד ,62 אב לשני בנים ובת, בן לאם
זקנה החיה בירושלים.
המוהיקני הראשון, האחרון והיחיד של
המחנה הדתי בשירות-החוץ הגיש את כתב-
האמנתו לאלוהים.

טרה. תוך שעות. ספורות עצרה המישטרה
את אהרון כ /האשימה אותו בהוצאת כסף
בטענות־שווא. ייתכן מאוד כי האזרח כהן
לא יהיה פנוי להצביע בבחירות הבאות
לעירית חיפה.

חיפה
שכרו&גחגשז
ראש עירית חיפה, אבא חושי, ידוע בדאגתו
הרבה לצורכי בני־עירו. אין הוא חוסך,
לא מזמנו ולא מכספו, כדי לתת לאזרחי
חיפה את ההרגשה שאכן כשמו כן
הוא. אבא דואג ונאמן, שכדאי לילדים
הטובים להצביע בעדו בבחירות הבאות.
גם כשהופיע באחד הימים במישרדו של
חושי האזרח אהרון כ׳ ,קיבל אותו ראש־העיריה
ושוחח עימו כדבר אב עם בנו.
אהרון כ׳ הודיע לראש־העיריה כי נולד
לו בן במזל טוב, התייעץ עמו על השם
שיש לקרוא לבן, הזמינו להשתתף כסנדק
בברית־המילה של בנו. בין השאר רמז
אהרון כ׳ לחושי, כי מצבו הכספי קשה
מאוד, כי הוצאות הלידה והברית מכבידים
מאוד על תקציבו. חושי לא היסס,
הוציא את פנקס־השיקים שלו, נתן לאהרון
10 לירות.
ביום בו היתה צריכה להיערך ברית־ה-
מילה לבנו של האב המאושר, מצא חושי
כמה דקות פנאי, ניגש לכתובת שניתנה
לו, כדי לזכות במצוות סנדק. כשהגיע
למקום התברר כי נפל קורבן ׳ לטוב־ליבו.
במקום לא היתד׳ כל ברית־מילה ולא זכר
לבוחר אהרון כ׳.
כאן הגיע טוב־ליבו של ראש־העירייה
לקיצו. הוא רתח, הודיע על העניין למיש־

ה ל וז־ורון
יהושע (״שוקה״) שקד ,19 ,הוא צבר
בעל מוח חריף מאוד. עוד בבית־הספר
העממי ולאחר מכן התיכוני, התמחה בתח ביב
מיוחד במינו: להציג לפני מוריו
שאלות שקשה לענות עליהן.
שוקה אמנם לא חונך על ברכי דת־יש־ראל
דווקא, אך למרות זאת התעמק לא
פעם בבעיות הדת, נכנם לישיבה הקרובה
למקום מגוריו, כשבפיו שאלת־מלכודת ש הביאה
במבוכה את תלמידי-הישיבה.
גם עם גיוסו לא נשתנה שוקה. לפני חודשיים
השתוממו חבריו־ליחידה כאשר בי
קבוצת
הכדורגל של הפועל תל-אביב
ביקשה לקחת עימד׳ למסעה לאירופה בשבוע
הבא, שניים משחקני מכבי תל-אביב —
אברהם בנדודי ויהושע גלזר. לאברהם
בנדורי, הנמצא באחרונה בכושר
גבוה, שאינו נופל מכושרם של שני השוערים
של הנבחרת הלאומית חודורוב
וויסוקר, תוקן בכך עוול גדול שנעשה
לו בשנה האחרונה, כשלא הורכב בשום
נבחרת ולא נסע מחוץ לגבולות הארץ.
שייע גלזר לא ייצא כנראה למסע, מסיבות
מישפחתיות, מאחר שאשתו נמצאת בחודשי
הריונה האחרונים אליעזר
שפינל, מאמנה החדש של קבוצת הפועל
פתודתיקווה, העומדת גם היא לצאת למסע
מישחקים ממושך לאירופה ולמיזרח
הרחוק, לא יסע עם קבוצתו. שפיגל יוצא
לאנגליה לקורס השתלמות למאמני כדורגל,
שיימשד שלושה חודשים.
הפותחת במילים הארמיות, אשר תרגומן
העברי הוא :״כל נדרי ואיסורי וקת־מי
ושבועותי וחרמי, שנדרתי ושאסרתי.ו־שקיבלתי
עלי שנשבעתי מיום הכיפורים הזה
ועד ליום הכיפורים הבא עלינו לטובה,
בטלות ומבוטלות, לא שרירות ולא
קיימות הנוסח הזה כולל שבועות אשר
נשבעו בעבר והקיימות בתוקפן. לא פעם
השתמשו שונאי ישראל בתפילה זו כדי
להוכיח שאין להאמין לשבועתו של יהודי.
לכן מצויין במפורש במחזור היהודי, בצידה
של התפילה, כי הפיטור חל רק על
שבועות שבין אדם למקום, לא שבין אדם
לרעהו.

מדוד מיוחד.. :נה אמוה נולר ״ .כמה מאימוות הנגר
111ל נולה בן־גוויון, א שו 1ואש־הממשלה
ו• על האויב מס׳ 1של בן־גוריון :״הטלפון
הוא האויב מם׳ 1שלנו, ואני ביקשתי
את בן־גוריון לא לענות לצילצולים. אני,
עושה זאת בעצמי.״
• על נישואיה לבן־גוריון :״פרשת
נישואינו היתה כרוכה בסודיות רבה. ני-

שאנו נישאוי־בזק בטקס אזרחי, כשהנוכ־חים
באותו טקס היו ...העדים בלבד. במקום
לא נכח רב.״
<• על העולם הזח :״אני מרבה לקרוא
את העיתונות הישראלית ...והעולם הזה...
עיזבו אותם לנפשם ממילא במוקדם או
במאוחר העיתון הזה יגווע בעצמו.״

סי לתחת
הז ב ל
וי כירותי, יחי עידן האימפדוביזציה !
יי* חסל סדר הקיטורים של אין לי ימה
ללבוש. החדשות האחרונות הזועקות אלינו
מניו יורק, ארץ ההמצאות, הן שהיום כל
שקיודאשפה היא להיט אופנה. לארץ זה
הגיע, כרגיל, קצת באיחור, אבל בכל
זאת הגיע. כמו כל מגפה גם אותנו זה
יתקוף.
רחל גרא היא אמנית ובעלת דמיון
מפותח. באחד הימים היא בילתה באזור
הסוהו בניו־יורק, שהוא אזור של אמנים,
בסגנון יפו העתיקה. ושם, בערב הקראת

סלינו על כתפינו

כל אשר צריך הוא רק לחבוש ואדור כך לזרוק.
במ״ו בשבט ובכל ימות השנה. בגדים אלה,
משקיות אשפה, הס אומנם מטורפים, אבל נוחים ובמינימום של הוצאות תשיגי אותם.

הצעקה האחרונה
שקית אשנה
שירי משוררים, הדגימו בגדים בהתאם ל שירים,
כשחלק מן הדגמים היו פשוט
שקי־אשפה שחורים רגילים.
ואז עלה בראשה של רחל רעיון של
תחילת הרנסנס — תחיית הזבל. מדוע לא
לעשות אופנה שימושית, חד־פעמית, של
לבש חרוק, על טהרת שקיות-אשפה אטומות,
עשויות פלסטיק דק ורך, הנמצאות
למכירה בשוק בצבעי אדום ושחור בגודל
של 70 על 85 סנטימטר? ״הפאטנט,״
היא אומרת ,״הוא של אימפרוביזציה ו-
קומבינציה.״
׳ 1 1 1 *111ל 0פפיון וכובע תואם,
ממש סט זבל - 11111 הלהיט הלוהט, שזועק אלינו מניו־יווק.

שלום הגליל

אולי אס היו רואים את חגית לשם הדוגמנית ורחל גרא
המעצבת לבושות כך, על טהרת ישקיות האשפה הדקות
והרכות, היו מביאות את השלום לגליל, כי כולם היו עסוקים בשתיים ולא בענייני מילחמוז.

הבגדים הם חדשניים, קצת מטורפים,
נוחים ואופנתיים, ובמינימום של הוצאות,
אפשר להתחדש כל יום. אין צורך לתפור
אלא רק לגזור. אין צורך להכין מראש,
לתכנן ולהתאים, אלא לבצע הכל בצורה
פשוטה וספונטנית.

גוזרי ם; גו שדי ם,
__ מקפלים

קוישנה

אולי לא הרי, אבל בישיבה
שכזאת עם ועל
שקיות אשפה, הפטנט הוא של אילתור.

*ל ה אפשר לעשות משקיות פלסטיק?
יי! תתפלאו, הכל! חולצות, מכנסיים,
חולצות־שמלות־ערב,
מיכנסי־שורטס,

חזיה, מכנסי הרמון, חצאית בלון, כובעים
ופרחים — וכמובן לשלב את האבזרים
הנמצאים בבית.
ימה ואיד עושים בדיוק, מסבירה המומחית
לענייני אופנת״הזבל :״גוזרים במקום
הרצוי, כמו בזרועות להכנסת הידיים או
למטה להשחלת הרגליים, או בכל מקום
אחר, קושרים פה או שם, מקפלים פנימה
או החוצה, ועם קצת דמיון וידיים טובות
מלתחת הערב או הבוקר מוכנה.
תשאלו איך מכבסים את הבגד? ובבן,
בקיץ זה פשוט מאוד — אפשר להיכנס
איתו ישר לאמבטיה, וניתן גם להתייבש
איתו, כי בימי החמסין הרטיבות שבו

ק 9ד-

האמנית וחד גו א
הניאה עי מה
אוננה חו ש ה.
..הנאטנט נשוט,״
היא אומוח ,
..צויו וק לאלתו
ואז !אנשו
לעשות הכל:
חולצות ו מננ ס״ ם
שמ ל וח עו ב
ומיכנסי שווטס
כובעים ונוחים.״

ן ך 1ק אך לבש לפני כן. נא לשים
ייי * 1לב: אין להרתיח, אין לסחוט
ולא לגהץ• היצרן לא אחראי כלפי הלקוחות.

ודוגמנית בשעות הפנאי. בערב לא איכ פת
לה להיראות זוהרת, אפילו אם זה
בשקית פח־אשפה, אבל בבוקר היא מע_

נאם
נאטד

היא חגית לשם, שבערבים נראית כך, אבל בבקרים היא
מעדיפה.להיראות פשוטה וזרוקה במיכנסי ג׳ינס או בחצאית
מינימלית. היא גם לא מאפרת את פניה, כי האיפור לדעתה גורע מיופיה הטיבעי.
מרעננת מאוד. אין להרתיח, לסחוט או
לגהץ.

יפה פיי ת
ף גדים מן הסוג הזה הם רב־תכלי-
י ליתיים: אחרי השימוש אפשר להכניס
בהם את כל הזבל, ולזרוק ביחד. אופנת
הפלסטיק מזכירה לי בדיחה על אחד
מנחם, שנראה כשהוא לובש חולצה רטובה.
שאלו אותו חבריו: מנחם, למה?

והוא אמר להם: על החולצה כתוב כבס
ולבש !
מי שרוצה לדעת מיהי הסנונית הנועזת
הראשונה המצולמת בדגמים המטורפים,
הרי זוהי חגית לשם בת ה־ .22 היא אינה
ייבוא מניו־יורק, וגם לא מדרום תל־אביב.
היא דווקא מגבעתיים. ולמי שלא מאמין,
שיקום כל בוקר ב 6-ויראה אותה גומעת
שלושה־ארבעה קילומטרים, למען הנפש
והגוף. עם גובה כמו שלה 178 ,סנטימטרים,
אי־אפשר יהיה לפספסה.
חגית, בעלת יופי המהמם היא אם לבן,

דיפה להיראות פשוטה וזרוקה, במיכנסי
ג׳ינס או בחצאית מינימלית. היא גם לא
מתאפרת, כי האיפור לדעתה רק גורע
מיופיה הטבעי .״אבל לצילומים אין לי

| * ך ״111 בשימלת מיני. אס תכתתי
רגליים לחנויות בדרוס תל־

אביב גס את אולי תיראי יפה כמוה.

1111*1 1 1שושנה או כל פרח אחר, ניתן לעשות משקית
האשפה ולהתאימה לכל אירוע או חיסרוקת.

משקית האשפה אפשר גס לעשות מכנסיים שמלות־ערב ועוד.

ברירה, מוכרחים לשים מייק־אפ,״ היא אומרת.
היא
שומרת על גוף מושלם בעזרת תזונה
נכונה —.שלוש ארוחות מלאות ביום,
מעט לחם וקיטניות והרבה פירות וירקות.
כשמביטים עליה, לא יודעים ממה להתגם
היא לא היתה מתביישת בכיסוי־ראש
אופנתי שכזה — חד־פעמי, חדשני ונוח. פעל יותר, מהפנים האציליות, מהגוף ה*
לאחר השימוש החדשני אפשר לחזור לשימוע! הרגיל — אשפה -.התמיר או משקיות הזבל.

נפרטיט•

גובתו שד מכדור אנוס בוו נמצאה
נשהיא צכה במימי נמד וארנסיה
נ ם נוו. האם נוצח? האם היתה תאונה?
חבות..צים״ מגמגמת, והבנים מאיימים
ך* טכח של צים־יוסטון, איחר בכמה
י י דקות. כאשר הגיע לרציף בנמל ברצ לונה
שבספרד, התברר לו שהאונייה כבר
הפליגה, בדרכה לוואלנסיה. הטבח, מכלוף
אבוטבול, מיהר לפנות אל הנציג של חברת
צים בברצלונה, כמקובל במיקרים כאלה.
נציג החברה גייס את גיסו, והוא הסיע את
מכלוף אבוטבול במכוניתו לעבר ואלנסיה.
השניים הגיעו לעיר־הנמל ואלנסיה בשעת
לילה מאוחרת. המכונית, שנטעה כל הלילה,
נתקעה במרכז העיר. מכלוף אבוטבול
לא רצה לאחר שוב. הוא החליט להגיע
לנמל בכוחות עצמו. הוא מצא מונית ונסע
לנמל. בשעת שחר מוקדמת הוא הגיע אל
הרציף שלידו אמורה היתד, האונייה יוסטון
לעגון.
נהג־המונית •ביקש מאחד השומרים בנמל
להשגיח על מכלוף אבוטבול, עד שתגיע
האוניד. לרציף. בשעה 4לפנות בוקר החליט
השומר לבדוק מה מעשיו של מכלוף
אבוטבול. הוא הלך לעבר הרציף, אך לא
ראה שם את הטבח. אולם על הפיתה —
זהו הכינוי לעמוד שאליו נקשרות האוניות
— הבחין השומר במעיל, מישקפי-שמש,
חפיסת סיגריות, מצית ושיניים תותבות.
השומר מיהר להסתכל לתוך המים. הוא
הבחין שם בגופה, שצפה על פני המים
השקטים של הנמל, ליד הרציף.
השומר נבהל. הוא מיהר להזעיק אמבולנס.
הגוויה נלקחה מיד לביתחהחולים ב־ואלנסיה.
שם נקבעו שני דברים: זה היה
מכלוף אבוטבול, והוא מת.
שעתיים וחצי אחר כך נקשרה האוניה
יוסטון לרציף.
זו היתד, גירסתו של רב־החובל אורי

סבירסקי, מנהל אגף הצוות בחברת צים.
הוא תיאר את הדברים שארעו בואלנסיה
לפני בני־מישפחתו של אבוטבול בחיפה.
הוא לא ידע לומר להם יותר. בבית־החו־לים
בוואלנסיה נקבע כי מכלוף אבוטבול
מת בטביעה, אך איש אינו יודע לומר דבר
על הנסיבות אשר הוליכו אותו אל מותו.

__ ל ק בו ר
אתה מנ כ ״ ל!

,ף* אשר נו ד ע ליהודה אבוטבול על
— מותו של אביו, הוא ישב כדרכו בכל
יום במיסעדתו על הדרך לנמל בחיפה.
ימאים שיצאו מהנמל וימאים שאוניותיהם
עמדו להפליג עברו שם.
בשעה 10 וחצי בבוקר הגיע בן־דודו של
אבוטבול, דוד עמר. פניו היו חיוורים.
הוא ביקש מיהודה להתלוות אליו אל מש רדי
חברת צים. בדרך עצר את אבוטבול
לרגע, והניח את ידו על כתפו. אתה הבכור
עכשיו, אבא שלך איננו, הוא אמר

סיפר אבוטבול :״הרגשתי כמו עם סכין
בלב. לא הבנתי בדיוק מה הוא אמר לי.
אמרתי לו: זה לא׳יכול להיות! לא קיבלנו
שום מיברק מהחברה! אולי אתר, טועה?״
אך עמר לא טעה. במישרדי חברת ציס
סיפר להם רב־החובל סבירסקי מה אירע.
הוא אמר שרב-החובל של האוניה, וולטר
מיכאליס זיהה את הגופה, על־פי המיסכד
כים שהיו בכים מעילו של מכלוף אבוטבול.
גם הכלכל הראשי של האונייה זיהה
את הגופה, וכן גם יעקב מגורש, שהוא

בחיל הים

מכלוף אבוטבול נראה כאן במדי חיל־הים הישראלי. הוא
שירת כטבח במשחתות החיל במשך׳ 12 שנים. לחיל־היס
התגייס אבוטבול מייד אחרי שהיגר לישראל ממארוקו ואחר־כך הוא עבר לצי־הסוחר.
80 סז ק חו-*.<1 1י 0 110 0ן< 0קווו|
11:51:7 * 3ססב
•סמווחומו ) (0• 4•, 004ו*^1ז|

0114
01.1
147*00

1 17*1

*׳זור

*.ין ז*י\,אח

<ויז
$יוו

3£^0א0ס __

*ו*6ק0£ £5

.3ו 01336
3ח3חו 0101
86116 6

0162142ס|א|

2 3 0 0 5וז 10״ 061601105 3
£ 5 £ 1 * 5ק * 5ז א 5 0 1 £סס

X1,ם\/ס7111מ 0£101*0 0:(1£01\ 0

., )0567110

^ 0016910 016

ח £10 , €011 7611)1 60 ) 10 !,ע / ,ס? 6 )1161110

6 1 0 0 0 1 6 7 0 __ 6 0 61 016£10 0 /1 ) 4111 116 ^ 11 )11605 )16 6510 1 *706111610,ח € 0

| | 11 1 *11י 1 1נוכלוף אבוטבול עם חבריו לצוות באחת מאוניות חברת צים.
אבוטבול מצא את מותו בנמל ואלנסיה שבספרד, כאשר המתין

לבואה של אוניית־צים יוסטון. מכלוף איחר לעלות על האוניה וניסה להשיגה בברצלונה.

נתיחח אחו׳ המוות

תצלום התעודה הרפואית של הנתיחה בי

ו 1111 #11 גופתו של אבוטבול, בבית־הזזולים בתא־לנסיה.
הסיבה למוות: חוסר־נשימה בעת טביעה. לא מצויין כי נמצא בדמו אלכוהול.

קרוב־מישפחה של אבוטבול, ושירת באד
תה אונייה. .
בני־המישפחד, התחילו לטפל בהעברת
הגווייה לארץ. יתכן שהכל היה מסתיים
בזה, אילמלא נוצרה שורת עיכובים מוזרה,
עד שהגיעה לישראל גווייתו של מכלוף
אבוטבול, שבוע ימים אחרי שנקבע מותו.
העיכובים חאלח עוררו את חשדה של
מישפחת הימאי שטבע. הם התחילו לחשוד
כי משהו אינו כשורה בכל הפרשה, ומיש הו
מנסה להסתיר מהם משהו.

פיפר יהודה אכוטכוד :

אני והאחים שלי הבנו ששום דבר לא
זז, ואי־אפשר לדעת מתי תועבר הגופה
של אבא. החלטנו לקחת את העניינים בידיים,
ולדרוש מחברת ציס לעשות משהו
יותר קונקרטי.
ביום שישי הגענו, אני וארבעת האחים
שלי, דויד, משה, אברהם ואפרים, למישרדו
של רב־החובל אורי סבירסקי במישרדים של
צ ים. השעה היתה 8בבוקר. כשביקשנו
לדבר עם סבירסקי, אמרה הפקידה שהוא
לא יוכל לקבל אותנו לפני השעה 10 וחצי
בבוקר, כמו שהוא קבע איתנו.
זה כבר היה יותר מדי. התפרצנו לחדר
של סבירסקי, ומרוב זעם רצינו לפגוע בו
פיסית. לא יכולנו לשאת יותר את האדישות
והזילזול מטעם נציג החברה. אחרי
הכל, זה לא יחס. אבי, מכלוף עבד בחברת
צים 20 שנה. הוא היה מסור לחברה. בתיק

זה יותר, ופה אחד החלטנו, אחי ואני, לפנות
ישירות למנכ״ל צים, יהודה רותם,
ולדרוש לא לדחות אותנו יותר בלך־ושוב.
אמי היתד, במצב איום. מצבה הדאיג ממש.
ביום ראשון בבוקר התפרצנו למישרד
של יהודה רותם. אחי, דויד, שבר את דלת
המישרד והודיע לרותם שאם לא תגיע הגופה
ארצה באותו יום, יום ראשון, הוא
יקבור את יהודה רותם במקום את אבא.
רותם היה מבולבל וחיוור. הוא לא הבין
בדיוק במה מדובר. יותר מאוחר, כשהוא
התאושש, נודע לנו מפיו שהוא בכלל
לא יודע על המיקרה. זה היה שלושה ימים
אחרי המוות המיסתורי של אבא.
סירבנו להיפגש עם סבירסקי או עם רם.
הבנו שהם הוליכו אותנו שולל. מבן־הדו-
דה, יעקב מגורש, שמענו שוב שבספרד
כלום לא זז.
יהודה רותם הבטיח לנו שיהיה בסדר.
הוא מינה את סגנו, חיים צוקר, לטפל בנושא.
מאותו רגע התחילו העניינים לזוז.
פיתאום התברר שאפשר להטיס את הגופה
ישר לאתונה ביום שני, ומשם במטוס ש;
ארק יע, עוד באותו היום, לארץ.
נרגענו, ואז נודע לנו שיש עיכוב ב־מישטרת
ואלנסיה, ובסופו של דבר הגיע
הארון לארץ שבוע אחרי המוות, ונערכה
ההלווייה.
עד כאן, דברי יהודה אבוטבול.
אחרי שנקבר מכלוף אבוטבול, התחי־

עם אשתו

מכלוף אבוטבול בחברת אשתו, מרים, שאיתה היגר לישראל
ממארוקו. מכלוף אבוטבול היה קשור מאוד לאשתו ולמישפחתו,
ובשנים האחרונות הירבה לטפל בנכדיו ולפנקם במתנות, שהביא בכל פעם שבא לבקר.
תוהים גם בקשר למה שאירע ערב קודם
לכן. מכלוף אבוטבול היד, ימאי במשך 30
שנה. הוא היה ידוע כאדם אחראי ודייקן,
שמימיו לא איחר להגיע לאונייה. דב רים
מסוג זה נרשמים בתיקו של הימאי,
ותיקו של אבוטבול היה נקי מכל רבב.
האם ייתכן שהיתר, סיבה לאיחורו הפעם?
• ר ב ־ ה הו ב ל. ומדוע לא המתין לו
רב־החובל מיכאליס? העדויות מורות ש־אבוטבול
הגיע לרציף 10 דקות אחרי שעת
ההפלגה הקבועה של אונייה. כאשר הגיע,
שידרו לאוניה באלחוט, שד,ימאי נמצא כבר
בנמל. ד,אוניה לא היתד, מרוחקת מהחוף,
ומיכאליס היה יכול לשלוח סירה כדי לאסוף
את הטבח. מדוע הוא לא עשה זאת? •
אך השאלות החמורות יותר נוגעות למה
שאירע בנמל ואלנסיה:
!• החפ צי ם. כיצד הגיע מכלוף אבוטבול
למימי הנמל? האם יתכן שהוא החליק
למים, אך דאג לכך שכמעט כל חפציו ייש ארו
על הרציף — ובכלל זה שיניו התותבות?
האם יתכן שמישהו דחף אותו ל מים?

וו ת טב עי
או רצח!

חמישה בגים

יהודה, דויד, משה, אברהם ואפרים
הס חמשת בניו של מכלוף אבוטבול
המנוח. התמונה צולמה במיסעדתו של יהודה, הנמצאת

ד,אישי שלו אין שום תלונה. בקיצור, הוא
שירת את החברה בנאמנות. זה צריך להיות
היחס אחרי מותו?
כשאנחנו באים נסערים ומתרגשים בענ יין
הגופה של אבא, בשעה 8במקום ב־10
וחצי, מסתכלים על שעות קבלה? איפה
נשמע דבר כזד?,כנראה שסבירסקי הבין
שטעה, כי יותר מאוחר הוא התנצל, ובצורה
דיפלומטית הוא הוריד אותנו ממנו
והעביר אותנו לטיפול של נציג שירותי-
הרווחה, ששמו חגי רם, ואשר התנהג באמת
יותר טוב.
שוב דרשנו מחגי רם שיביאו את הגופה
במהירות האפשרית, בכל מצב ובכל
מחיר. אז הוא אמר לנו שהוא קטן מדי, ולא
יכול לקבוע.
ביום שבת טילפן אלי חגי רם הביתה,
והודיע לי שהגופה של אבא תוטם ביום
שני לרומא בדרכה לארץ, אך תתעכב במשך
שלושה ימים נוספים באיטליה, לצורך
בדיקות בבית־ד,חולים ברומא. זהו
חוק איטלקי, כך הוא אמר לנו.
באותו רגע החלטנו שלא נוכל לשאת את

בקירבת נמל חיפה, כמה ימים אחרי ההלוויה. הבנים אברהם
ומשה עובדים בצי־הסוחר הישראלי. המישפחה לא קיבלה שוס
ניירות רישמיים מספרד, מלבד תעודת הנתיחה שלאחר המוות.

לו השאלות לצוץ ביתר חריפות. מכלוף
אבוטבול מת כשמלאו לו 57 שנים. הוא
הגיע ממארוקו עם אשתו, מרים. כאן נולדו
חמשת בניהם. מכלוף אבוטבול התגייס
לחיל־הים ושירת בו 12 שנים. כאשר
השתחרר, עבד בצי־הסוחר. רוב השנים
הוא עבד בחברת צים. תקופה קצרה עבד
בחברת סלע, השייכת לקיבוץ המאוחד.
שניים מבניו גם הם ימאים.

גי רסה
מ צו צהמהאצבע
^ ;יו של מכלוף אבוטבול סירבו לקבל
* את ההסברים כפשוטם. הם לא הבינו
כיצד קרה שמכלוף אבוטבול נמצא מת
במימי הנמל. כאשר הם התעקשו, הראתה
להם חברת צים את מיכתב ההסבר שנשלח
על־ידי הסוכן שלה בספרד. שם נאמר, כי
הסוכן ראה כיצד נכנם מכלוף אבוטבול
לבר כשהוא שיכור. נאמר שם גם שהסוכן

נתן לו כסף, כדי שיוכל להתאכסן בבית-
מלון. המילה ״שיכור״ נזכרת במיכתב לא
פחות משש פעמים.
מייד הבחינו הבנים בסתירות בגירסת
החברה :
•:טביעה. בתעודת המוות שהוצאה
בוואלנסיה נאמר :״על־פי צו השופט ביצעתי
את הניתוח שאחרי המוות בגופתו
של אבוטבול מכלוף. מתוצאות הניתוח מתברר,
שסיבת מותו היא חוסר־נשימה בעת
טביעה.״
בתעודה זו לא מוזכר. אף לא במילה
אחת שהניתוח שאחרי המתת גילה אותות
של עודף אלכוהול בדמו של מכלוף אבוטבול.

מלץ. הגירסה, כאילו נתן הסוכן
כסף למכלוף אבוטבול, נראית לבניו. כאי לו
היא מצוצה מהאצבע. מדוע היה על
אביהם להתאכסן במלון, כאשר האונייה
עמדה להגיע לנמל בכל רגע?
אי חו ר. בניו של מכלוף אבוטבול

^ אשר ;שאל דובר חברת צים, הוא
* השיב:
״מייד עם קבלת הידיעה, הורינו לאיש
שלנו בוואלנסיה להתקשר עם המישטרה
ועם בית־החולים ולברר את פירטי המיק-
רה. גם שלחנו לוואלנסיה איש מיוחד, את
רב־החובל סלטה היושב במדריד, כדי ל התקשר
עם המישטרה ועם בית־החולים ולברר
את פרטי ד,מיקרה. ברור שהחקירה
נוהלה שם ולא אצלנו. ההוראה של סלטה
היתה לבדוק את הכל ביחד עם האיש המקומי,
ולעשות כל מה שאפשר כדי להעביר
את הגופה בהקדם לישראל.
״קיבלנו דו״ח מהשילטונות המקומיים
ודיווחנו על מימצאיו למישפחה. אחרי ש קיבלנו
את הדיווח הזה, לדעתנו התיק ה זה
סגור.״
*$א כך סבורים בני אבוטבול. הם מבינים
יפה מדוע מעוניינת חברת צים לסגור את
התיק במהירות רבה: אם יתברר שהחברה
אשמה ברשלנות במיקרה מותו של אביהם.,
יוכלו בני־המישפחה לדרוש פיצויים מוגדלים.
אם אין לחברה כל אשמה, תקבל
המישפחה רק קיצבת־שארים רגילה.
השאלה עדיין נשארה פתוחה: כיצד מת
מכלוף אבוטבול? האם יתכן שנרצח? ה אם
קשור איחורו לאונייה בברצלונה עם
הטביעה במימי נמל ואלנסיה?

נעמי אדווה

עו ר מו לדת ( כ )
ס קז ר

נפש שסועה
בימים אלה ראה־אור ספר מופלא ושונה
על ימי הראשית של תל־אביב. הספר מה
הס החיים? יומנו של יצחק יפה בנווה־צדק
בשנים 1912 עד .* 1916 יומן זה
הוא מראשוני היומנים העבריים בארץ,
שנתגלגל במשך שנים בגנזי מישפחתו
ואותר בידי יעקב שרת׳ כאשר זה התקין
את יומני אביו- ,משה שרת, בוגר המחזור
הראשון של גימנסיה הרצליה.
מה הס החיים? הוא יומנו של יצחק
יפה, שב־ 17 בנובמבר 1916 נטל אקדח
בבית דודו, בצלאל יפה, שבשדרות
רוטשילד 1בתל־אביב, הצמיד את קנהו
לרקתו ולחץ על ההדק. יצחק (יליד )1896
נשלח ככל הנראה ב־ ,1910 בהיותו כבן
,14 על־ידי הוריו מגרודנו ליפו, ונכנס
ללמוד במחזור ד׳ של גימנסיה הרצליה.
יומנו מתאר חלק משש שנות חייו בארץ,
עד להתאבדותו, בתיאור שלעיתים מדהים
בבגרותו, פיכחותו, יכולת ההבחנה שלו
ועולמו המשכיל.
כבר באחד מעמודי היומן הראשונים,

* יצחק יפה — מה הם החיים? נווה־צדק
, 1916—1912 המלבה״ד: יעקב שרת:
הוצאת תשר; 127 עמודים (כריכה רכה)

מצטט יצחק יפה שיר קצר פרי־עטו :״מד
הם החיים? /החיים המה חלום ! /החיים
המרים /כשאול וכתהום !״ שיר שמכותרתו
נטל יעקב שרת את הכותרת לספר. יצחק
יפה מתאר את אווירת אותם ימים בלא
כחל ושרק, יהודים וערבים, חוויות גאולת
הארץ וחוויות יומיום. הוא משרטט ביד
אמונה את הווי תלמידי הגימנסיה •העברית
הראשונה, לבטי התבגרות, תהליך התפתחותו
האינטלקטואלית של בן אותה תקופה
— תוך שתמונת הימים הרחוקים ההם
מעלה סימני שאלה גדולים בדבר הריקנות

העכשווית של ישראל . 1982
עיניו של יצחק יפה הן כמו עדשת־מצלמה
דוקומנטרית, הרואה דברים כמו :
״חיום מצאתי לי ערכי ל,מן. דיברתי אתו
ערכית. חדא הנהו מעזח. באו הנה מפני
שלא היה להם לחם. פה יש להם דוד והוא
נותן בסו* לקנות פת לחם או מעט קמח.
לערכי הקטן הזה כפי הנראה יש כשחנות
ללמוד ואיזה תשוקה וחפץ יש לו ללמוד.
לו אם נתנו לו ללמוד כי אז היה מצטין.
הוא אף פעם לא ראה ספר ובהדאותי לו
תמונות הביט אלי כעמים גדולות כאומר :
,איזה מאושר, יש לו פפרים ותמונות והוא
לומד בקטע אחר, הנראה כאבסורד
לעומת ההווה הנוכחי, כותב יצחק :״ההם
טיילתי בחוצות, נחלת בנימיו׳ והנה שמה
החיים שקטים ונעימים. אין כל צעקות
וחושך שטה תמיד.״״
חוויות תלמידים בגימנסיה אינן נעלמות
מדפי יומנו של יפה :״היום תלמידי מדו־

לקתי חסדו לחם לצון ויביאו אל תרד
המחלקה צפרדע. זה היה בשעת דתנ״ך.
המלמד הד״ר צפרוני. ואני ניגשתי ואגיד
ואגלה לפניו את הסוד הנורא, שבשיעוח
חפצים להכניס אלינו צפרדע. האדון צחק
והתלמידים כעסו עלי מאוד. כאמת זה לא
יפה היד מצידי לספר לאחן, אכל מה
שנעשה אין לשנות. כעת השיעור הוציאו
את הצפרדע והתלמודים קמו כאילו נרגשים
מאוד מהמעשה וסוף סוף אחד חתל־מידים
דוד כחן* הוציא את הצפרדע...״
יצחק יפה מביע ביומנו דיעות על תלמי דים
אחרים בגימנסיה :״נחום גוטמן —
ילד לא רע, אכל מיד אפשר להכיר כו
כמקצת טיפש, אבל חושב מחשבות ומגלה
אותן יותר מדי.״ חלק ניכר מעולמו של
יצחק יפה מתמקד בספרים שהוא קורא,
והוא מביע דעתו עליהם ביומנו :״ישבתי
לי ואקרא את הספר של משה סמילנפקי

אני את הספר, הרעב׳ של המסון. הוא
מוצא חן כעיני עוד כראשיתו, כל שכן
כסופו...״
סימני סיבלו הפנימי ונפשו השסועה
ממשיכים לרצף את פרקי יומנו פעם
הלכתי כרחוב וודטבתי למות ולכתוב
צוואה: את כתבי מבתרים לתת למי
שדם דיו יקרים לו, את יומני לדדב הוז
לשמירה, או הכיתה לשלחחו לשמירה, את
גופי לשרוף ואת האבק לשים ...לתלי
ההר במטולה, לרגלי האשד ההתבגרות
ועולם הנשים מטרידים את יצחק יפה
המתבגר, והוא כותב בין השאר :״דיברנו
על המודות החדשות של הנשים. למה ח
לובשות, קורסט מטביל לעורר כלב
האנשים תאווה? בשביל להוציא את זרעי
האנשים לשווא בכתי זונות? חקורסט
הוא הדבר היותר רע בחיים כחיי האנו שיות.
האשד כשהיא כמוכרת, כשהיא
דרה ולובשת את הקורסט האחר, הפרי
שבבטנה נעשה בלתי מפותח ...עכשיו כל
חיי האשה הם רק להתלבש יפה ולעורר
את עיני האנשים, כעת שלו היתה עוכרת
ומפתחת את אברי גופה כי אז היה גם
הוולד מפותח...״
הסיכסוך היהודי־ערבי מגיע ביומן זר,
גם לחופי תל־אביב הקטנה :״היינו כ־15
ילד. לא רחוק מאתנו ישכח חכרת ערכים
אשר לטשו אלינו מדי פעם בפעם זוגות
של עיניים. אנחנו הכינונו שהם חפצים
לעשות איזה עסק, ונשב ערומים על החול.
את״כ שמנו שומרים ונכנס הימר״ בים
אנוכי רואה שאצלי מתהלד ושוחה ערבי
גבוה כעוג כילד הבשן, והוא.עושה פנטזיה.
הכינותי שהוא חפץ להתעסק אתי, ואקרא
לחכרים אשר שחו מרחוק. הם שכו וכולנו
יצאנו מהמים. באותו זמן חישבתי שיתחיל
המעשה והערבים יתחילו לחכות אותנו...״
על סיפור אהבתו המאוד אפלטונית של
יצחק יפה לעדה שר תו ק״ * הוא כתב
ביומנו :״בזמן האחתן אנוכי התחלתי
לאהוב את עדה שרתוק, שהיא בת׳ מחלקתי.
אולי כעת שאקרא את הדברים בפעם אחרת
אצחק, ואנוכי בטוח כזאת, אכל כך הוא
הדבר. אנוכי מרגיש שהנני אוהב אותה,
ואינני כטוח אם היא אוהבת אותי, אף על
פי שנדמה לי שכן הוא הדבר, אכל האם
תהי אהבה? אולי זוהי. אץ אנוכי יודע
מה זאת אהבה. לפעמים, כעת שאני מתבונן
אליה, רגש חם -משתפר ככל גופי,
ועוד אף פעם לא מצאתי אומץ בלכי
להביט אל עיניה בעת שהיא מביטה אלי...
פוחד אני ...נדמה לי שזה נורא...״
בין תיאוריו, לבטי אהבתו, האנשים
והנופים הסובבים אותו, מביא יצחק יפה
ממועקות נפשו השסועה :״והנה חייתי
מבולבל לפני השינה. הנני מתחיל לחלום
ענינים לא מובנים, בלבול מוח כבנו למשל :
צרפת ,73 אסיה — שמים, ארץ 2מטר,
הכתים עכבר ואחרי המשך תיאור מוע־קותיו
ושאלותיו מעורר יפה את השאלה :
״למה זה חיים ומתים? למה? למה? ומה
יהיה עם יומני? אף הוא ימות כנראה,
ישכח ! אומלל וממשיך כעבור זמן :
״אנוכי לא אוכל להיות ככל האנשים.
ארור הוא היום שבו נולדתי אנוכי חפץ
למות, וביחד עם זה התגבר אצלי הפחד
מהמוות. להרוג את עצמי לא אהץ ולא
אעז, הנני צריד למות באופן טבעי ככל
האנשים ולא לשלול את החיים. זוהי עולה
מאין כמוה...״
ביומנו מתאר יצחק יפה את ציוריו ורי־שומיו,
ומחדיר היומן, יעקב שרת, הצליח
לאתר כמה מהם, מתוך עיתוני תלמידי
הגימנסיה, שם •התפרסמו. יצחק ממשיך

* דויד הכוהן, ח״ב בכנסות איו, יו״ר
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ושגריר
ישראל בבורמה.

* מחוך.
׳* אחותו של משה שרת ורבקה הוז
ורעייתו של אליהו גולומב, מייסד ההגנה.

..הקו הנ בוניי׳
מתאבד יפה
אקדח ברקה
,בני ערב׳ .פח מסופרים מקרי אהבה וכולו
אומר אהבה. מרגיש אנוכי, שכלפי גם כן
מתחילים להתעורר רגשי אחכה למין היפה,
שעד כה לא הייתי מתי ש ככד. זהו פשוט
מפני שככר הגעתי כמעט למדתת הבג רות,
ופה מתחילים׳הרגשות לנצנץ כתור
?כ צעיר וכך גם עמדי...״
באחד מדיוניו עם עצמו, כותב יצחק :
״חשבתי היום אודות הדדים ככלל. כתחילה
התפלספתי הרבה על חלום החיים, שזח
אינו טבעי בינות לתיאורי ספרים שהוא
קורא, לאנשים שהוא פוגש ולהווי התל מידים
בוקעות שורות כמו השורה שהובאה
קודם, בבחינת הגיג, המבשר את קיצו
הטראגי. מרכיב נוסף של אותה מוסריות
מביא יצחק בהמשך יומנו :״אנוכי נעשיתי
בימים האלו צמחוני. הסיבות הן פשוטות
מאוד. אין אנוכי יכול לראות איר שלוקחים
פרה או חיה אחרת, חיה בעלת ת ש,
והותים אותה ואח״ב לא די זאת — הול כים
לאכול בשר. וכי מה יש אם ייצלו
צמחים, אשר הת ש שלהם אינו מפותח
כל כד כמו אצל החיות ף״
אין ספק שיצחק יפה היה תולעת
ספרים :״אנוכי קורא עכשיו את סיפח•
גי דה מופסן, והם משפיעים עלי הרבה
מאוד. עכשיו מני קורא אתי סיפות !,על
דים היום עבר אצלי מהר מאוד. קורא

רישומיו של אריה גבון הם חלק של
החווייה הישראלית. בקו קל ומיומן, הצליח
נבון במשך עשרות שנים למשוך ולתאר
דמויות ונופים של אותה החווייה, שבימים
אלה דומה כמו הולכת ונשכחת.
אלבום חדש תחת הכותרת אריה נבון —
רישומים ־ מביא 96 רישומים מעולים,
המהווים אגתולוגיה של תולדות המדינה
שבדרך. רישומים של דיוקנות ציירים
כלבנון, קסטל, לוגיץ, של שחקני
תיאטרון כאברהם חלפי, חנה רוכינא,

כרץ וצ׳מרינסקי, אהרון מסקין,
מנחם מבין ושמעון פינקל, של
סופרים ומשוררים כישראל זמורה,
פסח כר־אדון, אברהם שלונסקי,
יוכבד כת־מרים, יהודה קרני, של
מדינאים ומנהיגים כמו כרל כצנלסון
(ראה גלופה) ,חיים וייצמן ודויד •כן־
גוריון, גולדה מאיר, יגאל אלון
ומשה דיין כמו מתעדים את גיבורי
אותה תקופה בהתרשמות של קו, שלעיתים
היא עזה מהתרשמותה ודייקנותה של ה מצלמה.

אריה נבון — רישומים ; הוצאת
הקיבוץ המאוחד; 96 עמודי רישום (פורמט
אלבומי, כריכה רכה).

ברל כצנלסץ בקו של נבון
היסטריה בקו

4 4 | 4 4 4 4 / 4ץ 4 4 4
1 4 4 4 4 4 4 •4 4 4 4 4 4

לשטוח את מועקות ליבו, את אותו כאוס
הממלא את נשמתו, את תיאורי אותם
ניגודים שהוליכו לקראת קיצו. אותה
תשוקה לאהבה לא מציאותית הנובעת
מתוך בדידותו, למרות היותו אחד מתוך
תמונה קבוצתית של דור ראשון. דור
.שהוא מנוכר ממנו.
קדרותו, בדידותו, מכאובי נפשו, עולמו
הרוחני הנתון במאבק עם עולמו הגופני,
מוליכים את יצחק יפה אל הפיתרון שבלחיצה
על ההדק, תוך שהוא מותיר
בעקבותיו יומן מרתק, המתאר עולם רוחני,
אשר לעיתים לא ייאמן שהוא אכן נכתב,
יומן הכתוב בעט רהוטה, עם יכולת תיאור
מעולה. נזה הם החיים? הוא ספר רגיש,
המבטא את יגון הבדידות באותה תקופה
״הירואית״ .זהו יומן שהוא בבחינת יצירה
ספרותית לכל דבר, יצירה המומלצת לקורא
בן־זמננו, שניתק עצמו מהשורשים של
הווייתנו פה בארץ. גם הנספח של התיב־תובת
בין עדה שרתוק (גולומב) ויונה
גרינשפון (כן־יעקוב) בדבר
התאבדותו של יצחק יפה, משלים את
הדמות והאבידה שהיתר! בהתאבדותו. יעקב
שרת צירף לספר הערות קפדניות, המפרטות
לקורא בן־זמננו, אשר אינו אמון על
בני אותו דור, את שמות האנשים ומיקומם
בחברה הארצישראלית מאוחר יותר. מה
הס החיים? הוא ספר מומלץ ביותר ל קריאה.

המאבק
לעיצוב עתידה המדיני של ארץ-
ישראל אחרי אישור המנדט הבריטי.
סיפרו של דותן מתבסס בחלקו על
מיסמכים מתוך ארכיונים בריטיים, שנפתחו
לעיון רק בשנים האחרונות, כך שיש
חידוש רב בעובדות כפי שמתארן המחבר.
זהו ניסיון להביא כרונולוגיה של ההתמודדות
והמאבק על חלוקת הארץ בין שני
העמים היושבים בה, כרונולוגיה העושה
מאמצים להישאר קרובה לעובדות ולהתרחק
מסנטימנטים, כמקובל בספרים אחרים
העוסקים בנושא זה.
שמואל דותן פותח את הכרונולוגיה שלו
בסוף שנת ,1927 תוך שהוא מוליך לתוכם
של מאורעות 1929 והניסיון הבריטי לעצב
מדיניות לטווח ארוך. הוא מתמודד בנושא
ארץ אחת — שני עמים, תוך הבאת יפרק•
רחב להשקפותיה של ברית שלום ואמונתו
של השמאל הסוציאליסטי היהודי באפשרות
של הקמת חברה דו־לאומית בארץ. דותן
פורש ביריעה רחבה את רעיון הקנטוניזציה
של ויקטור יעקוכסון והפיכתה לנשק
בידי הערבים.
בחלק השני של הספר, הדרך אל מדיניות
הכוח 1939—1935 בוחן דותן את תהליך
שינויה של הארץ מבחינה כלכלית, והתחזקותו
המיספרית של הישוב היהודי —
מצב המוליך את תושביה הערביים של
הארץ להתקומם נגד תהליך שמיטת עמדותיהם.
כאן בא המחבר ופורש את יריעת
התפתחותו של רעיון חלוקתה של הארץ
בין שני העמים היושבים בה, וחלקם הרב
של האנגלים בהתססה הערבית, בכזב
ובאי־ראיית המצב האמיתי.
החלק השלישי, המתייחס לתקופת מיל-
חמת־העולם השניה, בוחן את התהליך של
התקרבות יהודית־ערבית בימי המילחמד.
העולמית והמהלכים הממשיכים להוליך
לקראת תוכנית פיתרון דו־לאומית. בחלק

מחקר

זרם העובדים

אחד מפניני מחרוזת תעשיה החלוצית
בארץ־ישראל היה זרם העובדים בחינוך.
אותר. מערכת של בתי־ספר מיוחדים, חדשניים,
המחנכים לערכים, שכונו בתי-
חינוך. באחד משיגיונותיו החליט ראש־הממשלה
הראשון של ישראל, דויד כן־
גוריץ, לבטל את זרם העובדים, למחוק
את ערכיו ולהטמיע אותו במערכת הלימודים
הממלכתיים — כאשר המבצע היה שר־החינוד-והתרבות
דאז זלמן (״זיאנזה״)
ארן, שהמציא לצורך זה גם את מילת
הקסם החלולה ״תודעה יהודית״ כתחליף.
השנה ראה־אור סיפרו של שימעון
ר שף זרם העובדים בחינוך — מטרותיה
ותולדותיה של תנועה חינוכית בשנים
תרפ״א—תרצ״ט* .זהו מחקר מעמיק, הבוחן
את ערש מערכת החינוך ההסתדרותי,
במהפכה היהודית שעברה על יהודי הגולה
והביאה קומץ מהם לארץ־ישראל, במטרה
לייסד חברה חדשנית, בעלת ערכים שוויוניים,
חינוך להגשמה עצמית וליגיע כפיים
— בל אותם ערכים שהחברה הישראלית,
נכון לעכשיו, מחקה מהלכסיקון. זרם העובדים
נועד להיות חינוך לערכים במים־
גרת לא דתית, תוך שמירה על אוטונומיה
אידיאולוגית מהדוחות האחרות שנשבו
כבר באותה עת בחברה הארצישראלית.
זרם העובדים נועד לספק לתנועת העבודה
את עתודות בוח־האדם, עתודות של דור
הבנים ודור הנכדים.
בסיפרו מביא שימעון רשף את תיאור
חיפושי הדרך שהוליכו לקראת ייסודו של
זדם העובדים, שהתחיל בייסוד בית־החינוך
ע״ש א׳ ד׳ גורדון בתל־אביב (הקיים עד
עצם היום הזה, כשהוא מרוקן מהתוכן
שמייסדיו מילאו אותו, וחלק ממוריו אף
מטיפים לחזרה־בתשובה ולעודף תודעה
יהודית) .בית־החינוך פתח את שעריו בד׳
חשוון תרפ״ד, כבית־חינוך וחברת ילדים,
המופעל בסולם ערכים שונה מזה של בתי-
הספר האחרים שפעלו עד אז בארץ. מבין
תלמידיו הראשונים של בית־החינור לילדי
עובדים באה מאוחר יותר צמרת הפלמ״ח,
דמויות כיצחק רכין, חיים גורי ועוד
רבים אחרים.
במקביל מביא רשף את תיאור התפתחותו
של בית־הספר הקיבוצי כחברת
ילדים, שונה מזו העירונית, אם כי מחנכת
פחות או יותר לאותם הערכים. הספר
מביא את מיכלול הוויכוחים האידיאולוגיים
שהנהו את מתווי דרך החינוך הפועלי
בארץ במשך אותן שנים, בחינת הפדגוגיה

בימים אלה, כאשר טנקי מרכבה של
צה״ל ניצבים במילכוד לבנון וקניהן כמו
מתעקלים בסימן-שאלה ומקשים בעזרת
פגזיהם את השאלה: עד לאן תרחיק
ישראל כדי לפתור את מעגל הקסם הציוני
פלסטיני, המקיז את דמם של בני שני
העמים, בא סיפרו של שמואל דותן,
המאבק על ארץ ישראל** ,ומתמודד עם

* שמעון רשף — זרם העובדים בחינוך
— מקורותיה ותולדותיה של תנועה חינוכית
בשנים תרפ״א— תרצ״טז הוצאת אוניבו־מיסה
תל־אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד;
496 עמודים (כרינה קשה)•

* בן־גוריון עם מפייה לראשו בחוות
סג׳וה.
* שמואל דוחן — המאבק על ארץ
ישראל ; הוצאת מישרד־הביטחון — מערכות;
452 עמודים (כריכה קשה).

•מנהיג כן־גוריוף
ההיסטוריה ציוותה לחיות עם הערבים
של מוסדות אלה, תוך ניסיון לפענח את
הכוונות הפוליטיות של הנהגת ארץ־ישראל
העובדת באותן שנים בעיצוב דרכו של
דור הבנים, דור ההמשך. רשף גם בוחן
את העמדות השונות של המיפלגות הפוע־ליות
בדבר אופני הגשמת אותו חינוך
אידיאולוגי־פועלי.
לקורא בן־זמננו יש בזרם העובדים
בחינוך משום תיזכורת מדהימה מן העבר,
בדבר התפקיד החשוב שהיה לחינוך בעיני
הפוליטיקאים של ארץ־ישראל־העובדת.
הוויכוחים למיניהם, הבחינה של נושאי
חינוך ולימוד ובעיקר — מקום החינוך,
שנחשב באותה עת חשוב לא פחות מאשר
עליה, ביטחון והתיישבות, מעידים על הדור
ההולך ומתמעט, וכמו מאשימים באצבע
חדה אל עבר הרדידות הטכנולוגית של
מישרד־החינוך בימים אלה. מישרד, של ראשונה
ניצב בראשו שר דתי, המעקר את
כל שאריות הערכים, שזרם העובדים
הטביע במערכת החינוך הארצישראלית.
ספר זה הוא הספד נוסף לארץ שהיתר!
ואינה עוד, ארץ שהשחיתוה.

מיישב גכתי

עיין

נשק תחת תפוזים

מאבק

זד. ישנה התייחסות (בפרק 1ו) לארץ
העברים, למשבר שפילג את התנועה הרוויזיוניסטית,
והביא לרעיון לח״י וגרורידד
הכנענים. הפרק האחרון, פלסטין או ארץ־
ישראל — שלב ההכרעה מתאר את המהלכים
שהובילו לקראת מילחמת .1948
גיבורו של המאבק על ארץ־ישראל הוא
דויד בן־גוריון. התקופה המתוארת בספר
היא תקופת עלייתו והתתבססותו
בראש הישוב היהודי בארץ. עוד קודם
לפרק הראשון, מביא דותן ציטוט מבן-
גוריון, האומר :״ההיסטוריה ציוותדו לגו
לחיות יתד עם הערכים, וביחסים היסטוריים
אץ הונאה.״ מהלכיו של בן־גוריון,
תוך הקפדה על ריאל־פוליטיק לאורך כל
שנות המנדט הבריטי, ומאמציו הבלתי
נלאים להקמת מדינה בכל מחיר.

סיפרו של שמואל דותן, הוא ספר רחב-
יריעה המטפל ביחסים בין יהודים, ערבים
ובריטים, תוך שהוא מבהיר את התוכניות
השונות שתוכננו לפיתרון הבעייד. של
ארץ־ישראל במהלך התקופה האמורה —
פיתרונות של פדרציות, קונפדרציות, קאנ־טונים
ועוד נושאים מרתקים, שהמחבר
משבצם בעובדות לא ידועות בחלקן
ומרתקות.
יחד עם זאת׳ סובל הספר מראייה חד-
מימדית של בעיית העם השני בארץ,
הפלסטינים, לעומת הראייה התלת־מימדית
של הצגת בעיותיו של הישוב היהודי
בארץ. למרות זאת, מומלץ הספר לקריאה.

תולדות

חלק ב׳
חיים גכתי, מי ששימש במשך שנים
רבות שר־החקלאוח בממשלות מפא״י וה מערך,
פירסם באחרונה, בשני חלקים, את
סיפרו מאה שנות התיישבות * ובו ניסיון
לתאר את יישובה של הארץ. בחלק הרא שון
של סיפרו אין גבתי מחדש דבר, אלא
מביא סקירה מקיפה של סיפור ההתיישבות
עד קום המדינה.
סיפורו נפתח בחיבת ציון, דרך ייסוד
המושבות, העליה השניה, ייסוד השומר,
יחסה של ההסתדרות הציונית להתיישבות
בארץ, ימי מילחמת העולם הראשונה,
העליה השלישית, פרשת תל־חי, ייסוד
גדוד העבודה, הפילוג בגדוד העבודה,
העליה הרביעית, כניסת ההון הפרטי להתיישבות,
שיכלול הטכנולוגיה החקלאית,
הקמת מערכת המוסדות העצמאיים של
ההתיישבות העובדת (תנובה, המשביר ובנק
הפועלים) ,העליה החמישית, התיישבות
האלף, חומה ומיגדל, פיתוח המשק המעורב,
ימי מילחמת־העולם השניה והמאבק
על העליה וההתיישבות בימי המאבק
והמרי.
חלק ב׳ (כרך שני) של מאת שנות התיישבות,
מתייחס לתקופה של עשייה, שבה
היד. גבתי עצמו בין מנועיה של התקופה,
כאיש יישוב (כמנכ״ל מישרד־החקלאות
ואחר־כך שר־החקלאות) לצידם של לוי
א שכו ל ופגחס ספיר. בחלק ב׳ מובא
סיפורו של תהליך הפיכתה של ישראל
למעצמה חקלאית, סיפור ימי ד,עליה הגדולה
שאחרי מילחמת־השיחרור, הקמת מוש בי
העולים, ייסוד הנח״ל, התיכנון האיזורי,
תיכנון המים, מיפעלות שימור הקרקע,
הכשרת קרקע וייעור, מימון החקלאות,
פיתוח הכפר הערבי והתעצמות המוסדות
הכלכליים של ההתיישבות והחקלאות.
בהמשך מביא גבתי את חקיקת חוקי
המים וחוק מקרקעי־ישראל, פיתוח הייצוא
החקלאי, הקמת מערכת המיסעלים האיזו־ריים
של היישובים, סיפור ההתיישבות
מעבר לקו הירוק, התיעוש בתנועה ההת יישבותית
והסיוע למדינות מתפתחות. ב חלק
ב׳ של מאת שנות. התיישבות מובא
תמצית ביסוסה הכלכלי והחקלאי של
המדינה עד לתום שילטון המערך.
בפרק המסכם, אחרית דבר, מתעלם גבתי
מתהליך שקיעתה של ההתיישבות מאז
עליית הליכוד לשילטון, תוך מאמץ בלתי
נלאה לפירורה של תשתית תנועת המושבים,
וניסיונות (שטרם הצליחו) לפגוע
בתנועה הקיבוצית. גבתי מתעלם מארבע
שנות שילטונו של אריאל שרון כשר-
חקלאות והנזקים שתקופה זו הביאה על
החקלאות כולה, שתוצאותיהם מביאים סי מנים
המעידים על האפשרות שהחקלאות
תמשיך להידרדר ותיעלם בהדרגה מהנוף
הכלכלי של מדינה, שגילתה כי יותר כדאי
לייצר ולייצא נשק מאשר תפוזים, עגבניות
ופרחי־נוי.
יש במאה שנות התיישבות סיפור של
הפלא, העומד להסתיים מן הסתם. פלא
של יהודים שהאמינו במלאכודכפיים, ועלו
ארצה במטרה לחיות מיגיע כפיהם.
* חיים גבתי — מאה שנות התיישבות !
שני חלקים; הוצאת הקיבוץ •המאוחד;
368 + 368 עמודים (כריכה רכה).

יום רביעי

• סידרה: הדוכסית
מרחוב דיוק (— 8.03
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק בעד כל הן!

מספר על אשתו היפה של
אריסטוקרט מבוגר ועשיר הפוגשת
במלון ברוזן צעיר ו־יפה־מראה,
ומעמידה את לואיזה
לפני בעיות.

• סרט קולנוע: אורח
מהחלל 10.05 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

יום חמישי

• תעודה: ויוה סן
פ,־מין 0.30 שידור
בצבע, מדבר ספרדית).
בספרד הבאסקית בפסטיבלי
על־שם פרמין הקדוש נערך
מדי שנה פסטיבל מסורתי. א־

ביניהם: פראנק סינאטרה, דין
מרטין, אניטה אקברג, אורסולה
אנדרם וצ׳רלס ברונסון. העלילה
מתרחשת בדרום ארצות-
הברית, במאה דד 19 ותחילתה
בשוד הנערך במידבר.

שבת

• סידרה ( :ידיד לעת
צרה 5.02 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).
הפרק כאן געי ג׳קסון שהוא
שדר־טלוויזיה פופולארי, המנסה
להסתיר את עברו כפושע.
אחד מהעובדים איתו מגלה את
הדבר ומנסה לסחוט ממנו כספים.

מותחן: הייגן (10.20
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .פרשת רצח שבמרחירשת־אילמת,
כזה
צעירה
שהיא גם חשודה ראשית וקורבן
פוטנציאלי בפרשת רצח. הבלש
הייגן פורש עליה את ח סותו.
את הנערה לינדה מגלמת
השחקנית סטפני צימב־ליסט.
הייגן מתאמץ בניסיונות

תוכניות מומלצות בטלוויניה הירדנית
ום רביע 8
• סידרה לילדים: עולמו הנפלא של
וולט דיסני 5.35 ערוץ — 3שידור
בצבע 30 ,דקות, מדבר אנגלית) .הסידרה

הפופולארית הוותיקה חוזרת אל המסך הקטן עם
הדמויות החביבות של וולט דיסני.

• סידרה עלילתית: אנו ניפגש שנית
( — 0.10 ערוץ — 5שידור בצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .העלילה מתרחשת

באנגליה בעת מילחמת העולם השניה, כאשר אנשי
טייסת אמריקאית מגיעים לעיירה בריטית. התושבים
המקומיים מקבלים את הבחורים האמריקאיים
ברגשות מעורבים. צעירות מתיידדות עימם ומתפתחות
עלילות אהבה ובגידה, שעה שבעליהן
וחבריהן של נשים בריטיות רבות משרתים הרחק
מן הבית. בתפקידים הראשיים: סוזנה יורק, קרול
אוקונול, מייקל שינון ואחרים.

ום. ונמדיש 5 . 8

• סידרה קומית: מה קורה (— 8.30
ערוץ — 5שידור כצבע 23 ,דקות, מדבר
אנגלית) .הסידרה עוסקת בבני מישפחה כושית
עניה בפרבר של עיר גדולה בארצות־הברית.

׳ 1שיש 6 . 8
• סידרה קומית: פסק־זמן (— 8.30
ערוץ — 5שידור בצבע 23 ,דקות, מדבר
אנגלית) .שמה של הסידרה רומז לנושאה, ספורט.
הענף בו עוסקת הפעם הוא האיגרוף. גיבור ה־סידרה
הוא מתאגרף מתחיל אך יהיר ומתנשא,
המשגע את מאמנו ומוציא מן הכלים את מנהל־עסקיו.
מככבים בסידרה: רוברט לינדסי, לי מוטגיו
וקין ג׳ונס.

ערוץ — 3שידור בצבע 30 ,דקות, מדבר
אנגלית .),תכנית אמריקאית פופולארית המצולמת
באולפן־טלוויזיה בנוכחות קהל. תופעות מדהימות
ומעשים יוצאי־דופן, שיאים עולמיים בתחומים שונים,
מעשי לוליינות וכישרונות נדירים. התוכנית
מוגשת על־ידי ג׳ון דייווידסון, קתי-לי קרוסבי
ופראנק דרקדנטון.

• בידור: מופע הבידור של מוצאי•
השבת 0.25 ערוץ — 5שידור בצבע,
35 דקות, מדבר אנגלית) .תוכנית הבידור
המרכזית של הטלוויזיה הירדנית. שירים וריקודים
בהשתתפות אמנים ידועי־שם.

01 ראשון 8 . 8

( — 7.10 ערוץ — 3שידור בצבע 50 ,

דקות, מדבר אנגלית) .לינדסי וגנר מגלמת
את התפקיד הראשי בסידרה זו של מדע בדיוני,
הדומה — בשינוי מין — לסידרה הפופולארית
האיש תשווה מליוניס. חלקי־חילוף אלקטרוניים
שהושמו בגופה, מעניקים לה כוח על־אנושי.

יום שו• 9 . 8

* מדע בידיוני: האישה הביונית
• סידרה לילדים: סיפוריס מן העולם
( — 5.15 ערוץ — 3שידור בצבע 25 ,
דקות, מדבר ערבית) .סיפורים מאויירים
ממיטב ספרות הילדים בעולם — היפהפיה הנרדמת,
שלגיה ושיבעת הגמדים, כיפה אדומה, היידי
בת־ההרים ועוד.

• סידרת מתח: וולקוט (— 10.15
ערוץ — 5שידור בצבע 50 ,דקות, מדבר
אנגלית) .השחקן ג׳ורג׳ ויליאם הריס מגלם את

התפקיד הראשי בסידרה זו. תפקידו של בלש שחור
יליד ג׳מאיקה הפועל מטעם הסקוטלנד־יארד ברובע
של שחורים.

• סידרת מתח: שם המישחק (10.15
— ערוץ — 5שידור כצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרה יוקרתית של חברת • 1שד 40. 8
יוניברסל. במרכזה של כל אפיזודה עומד כתב
• למישפחה: השריף לובו (— 5.35
עיתון החוקר מעשי שחיתות, סחיטה ואיומים.
בין כוכבי הסידרה שחקנים ידועים כטוני פרג־ ערוץ — 3שידור כצבע 50 ,דקות, מדבר
אנגלית) .סידרה בכיכובו של השחקן האמריקאי
ציוזה. ג׳ין בארי, פיטר פאלק. סוזן סנט־ג׳יימס.
ום שסח 7 . 8

• סידרה מרתקת: לא יאומן (— 7.10
את עונשו על העבירה הפדרלית
שלו בבית-הכלא. על ג׳יי־אר
להתמודד גם עם תרגיל סחטנות
שמפעילה אם ילדו החדש.
ואחות אשתו, קריסטין שפרד.

• דרמה: שעה בחייו
שד פרזיפ׳ קריין (10.35
— שידור בצבע, מדבר
עברית בהיגוי רוסי כבד).
שידור חוזר של דראמה מאת
נינה ורונל בבימויו של סטא־

ניסלב צ׳אפלין, כאשר העלילה
הרדודה מתרחשת על רקע החיים
במוסקבה בשנות ה־סד.
פרופסור קריין ואשתו נרדפים
כאנשי־מדע אחרים על־ידי רד
שילטונות בשל השקפותיהם
הליברליות.

• מותחן: לא יאומן
כי יסופר 11.25 שידור
בצבע, מדכר אנג־דית)
.הסרט איש המטריות,

סידרה חדשה: גבר במערכת

• בידור: חמוש במשקפיים
10.20 שידור
בצבע, מדבר ומזמר עברית)
.תוכנית־בידור בכיכובו

של הזמר אריק איינשטיין.

• מותחן: שרלוק הול- ווטסון ודוקטור

( — 11.20 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .צמד הבל
שים
האנגלי בן התקופה הוויקטוריאנית
מתמודד עם פרשת
רצת בליל קיץ.

נוך.־וזועו1]1

לעורר את אמונה של הנערה
אליו.

עים עם הדמויות המוכרות מ־עלמו
של וולט דיסני.

• סרט קולנוע: ארבעה
לטכסאס (— 0.13
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.רוברט אולדריץ׳ הפיק

וביים מערבון עטור בכוכבים.

החקירה. בעוד קליף ברנס מהדק
את החבל מסביב לג׳יי-
אר בנושא המהפיכה באסיה,
בוהן ג׳יי־אר את האפשרות
לאבד את חברת יואינג ולרצות

• סידרה חדשה: גבר
במערכת 8.03 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

• תוכנית אירוח: זה
הזמן 11.00 שחור־לכן)
.תוכנית־אירוח שבועית
בשידור חי ובהנחיית רם עב־רון.

יום
שליש•

יום ראשון

• סרטיס מצויירים :
מיקי ודזנאלד (— 3.00
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.סרטים מצויירים בצב

סידרה המבוססת על רב־מכר
של ויליאן סטיוונסון ומשתתפים
בה: דייוויד ניבן, פיטר
גילמור, ברברה הרשי, מייקל
יורק ועוד.

מישפחה של האשה מעמת את
שלי פנים אל פנים עם המציאות
החדשה של היותו אב
בקרוב. העימותים הבלתי נמנעים
עם איש-המס ואגודת־ה־בנייה
המקומית גרועים למדי,
אך מסירת ההודעה לחותנו לעתיד
היא המשימה הקשה ביותר
עד כה, כאשר חברתו ואם
עוברו אינה מסייעת בידו.

יום שני

• סידרה: לכודים כרשת
10.10 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

• סידרה קומית: שלי
( — 11.10 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק ה־

• פיגרה: ספינת האהבה
8.03 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)*
• סידרה: דאלאס
( — 0.45 שידור בצבע,
אנגלית) .הפרק
מדבר

בכיכובם של סיר ג׳והן מיילס,
ג׳ניפר הילארי, וג׳ון קרסון.

סידרה חדשה קומית ואינפנטילית,
על גבר העובד במערכת
של מגזין־נשים.

יום שני, שעה 8.03
חד האירועים בפסטיבל הוא
מילחמת־שוורים, ועל כך מספר
הסרט.

מילם ווטסון, המגלם את תפקידו של שריף שמן ו־חסר־מזל
בעיירה קטנה בארצות־הברית. השריף ושני
עוזריו, בריאן קרווין וניל קרטר, מנסים להשליט
חוק וסדר, אך לא תמיד בהצלחה.

10 . 8
• סידרה: רודה (8.03
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .כאשר מתברר ל־מחזרה
של רודה, ניק לובו, כי
הקריירה שלו כזמר על סף חיסול,
הוא הופך למעמסה על
רודה ואחותה
מדריאטי:
מוות בזירה
יום שלישי, שעה 10.00

• סרט טלוויזיה :
מוות כזירה (— 10.00
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.סרט מעולמם של שח קני
הוקי־קרח מיקצועיים.

>101(01

התרווחי בנוחות באחת ממערכות הישיבה הנהדרות של וורדו והסתכלי
סביבך. האם את מכירה מערכות־קיר מרהיבות יותר מאלה? סגורות,
פתוחות ובמבחר גווני האגוז, האלון והמהגוני ־ כל אחת ממערכות־הקיר
המודולריות, מתוצרת?.11.0.אוסטריה, יכולה להיות שלך !
קני את כולה ־ או רק חלק ממנה, קני חלק אחד ־ וצרפי אליו אחר...
כל כך הרבה אפשרויות וצירופים, כל כך הרבה יופי ואיכות ־
וכל זה בשבילך ...אין מה לדבר. צריך רק לבוא ולראות.
רהיטי וורדו ־
מפיצים בלעדיים של מערכוודדיר?.8.0 .אוסטריה בישראל.

רמת״ גן רחוב ז׳בוטינסקי

שעות פתיחה 20.00-16.00,13.00-9.00 :
בימים שלישי ושישי . 13.00-9.00 :במוצ״ש21.30-18.30 :

מעתה, א1ררדם קבועים בסלון של וורדו
מערסת-קיר ז 1 1מאוסטריה.

טסוח בנוי טבעי
0סירופ ממותק בשפופרת.
0מבוסס על חומרים טבעיים.
0כל שפופרת מספיקה
להבנת 6כוסות משקה
גדולות ( 11/2ליטר).
0נוחוקלל שמו ש.
0אין צורך להחזיק במקרר.
0פיה מיוחדת מאפשרת
מזיגה מדוייקת ללא
פתיחת הפקק.
0טעם מעולה במבחר טעמים.

0רכל זה ב מ חי ר מפ תיע:
מ ק סי מו ם מ שק ה ב מיני מו ם
מחיר.

ע בו דהולמשרד

משפחהול או ר חי ם

פי ק ני ק ל טיו ל ו לי ם.

ני ת ם מערכות

שידור
צל״יש
מתיזוח ו>19ד אתודח
• לחגינא אמוץ, מפיק המישדר
בר־כוכבא או בר־בוזיבא, שנערך בליל
תשעה באב בהשתתפות הפרופסור יה,ושפט
הרכבי וד״ר ישראל אלדד בהנחיית העיתונאי
דן מרגלית. מישדר זה, אשר בחן
את לקחי מילחמת בר־כוכבא והריאליזם
במדיניות של ימינו, הצליח לחשוף לצופי
הטלוויזיה את הדיוקן הקבוצתי של ההנהגה
הצבאית בישראל (בגין, שרון ואיתן)
בפרספקטיבה היסטורית. מתינותו והבגרות
הריאליסטית של הרכבי בלטו לעומת
האיוולת וההיסטריה של ישראל אלדד,
שאיבד כמה פעמים את שליטתו על פיו
במהלך השידור.
המפיק חנינא אמוץ חתם ברשימת המש תתפים
של המישדר בשמו הקודם חנינא
צ׳רנוברודה — חתימה שנראתה כהבעת
דיעה על המתרחש בחברה הישראלית.

צל־זג
1ו!ד ביידווו
שערא־*ר. מ
• לאהוד יערי על כתבה שערורייתית
מאין כמוה, במיסגרת השבוע — יומן
אירועים. יערי, אחד הכתבים השפויים
המעטים שלא הצטרפו עד כה למכונת שטי־פת־המוח,
נאלץ לשלם מם בצורה כתבה
של שטיפת־מוח על חטיבת גיבור מילח־

מנת להמחיש את התרגום הטלוויזיוני של
הקונספציה הפופוליסטית של הנהלת הטלוויזיה
הישראלית — המתאימה עצמה
לרוח העדתית החד־מימדית השוררת ברחוב
הישראלי.
דיבורו המאנפף של המפיק־מגיש אטיוד
גר, גלריית הדמויות הדהויות שבה בלט
מנכ״ל מישרד־האוצר, הפרופסור עזרא
סדן, הביאו נימנום כבד על צופי הטלוויזיה,
שהצילו עצמם בהעברת השידור לערוץ
הירדני שהקרין סידרה קיטשית אמריקאית
מרתקת עשרת מונים מחיים שכאלה
של אמנון שמוש.

מאחרי הקל עי ם
תרגיל לן רברסם
אין עוד ספק בכך שכמה מהשרים המרכזיים
בממשלת־ישראל החליטו סופית בעניין
הדחת צמרת רשות־השידור והטלוויזיה
והחלפתה באחרת. לדעת מקורות
ממשלתיים, לא יעזור גם מיבצע הליבי*
תרום להצלת עורה של הצמרת הקיימת.
שתי פגישות מכריעות, אשר נערכו באחרונה
— האחת בביתו של שר־האוצר,
יורם ארידור, והשניה בלישכתו של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, התמקדו בעיקר ב-
תישבוץ החדש של צמרת רשות־השידור.
בעוד ששרי הבטחון והאוצר הגיעו להבנה
מוחלטת בנושא רשות־השידור — ח6ר

משמיץ שביט
מלל לאומני
מת״ — אמין ביותר בעיני צמרת הליכוד
לתפקיד זה.
המיועד למלא את מקומו של טוביה
סער במישרת מנהל־הטלוויזיה הוא יעקב
לורברבום, איש המפד״ל ומנהל הטלוויז־יה־הלימודית
— הנחשבת כהצלחה חס־רת־תקדים,
והמעמידה בשלוש השנים האחרונות
בצל את הטלוויזיה הכללית.

שידור שווה לממשלה, להשיב על עמדותיו
של רבין.
אם יתמנה אולמרט כסגו־שר להסברה,
יש בכוונתו להשפיע ישירות על שיקולי
הדיווח וההסברה של רשות־השידור (רדיו
+טלוויזיה) תוך עקיפת מעמדו של מנכ״ל
הרשות.
מאחר שמנוי וגמור עם ראש־הממשלה
למנות את אולמרט לתפקיד זה, וספק רב
אם מישרד־החוץ ישחרר לאולמרט את
הטיפול בהסברת־חוץ — הרי שפעילותו
של אולמרט תתמקד בהסברת־פנים, קרי:
רדיו וטלוויזיה, תוך הפקעת שיקולי העריכה
הסופיים ממנכ״ל רשות־השידור.

החדשות של לז>,שזיר?

כשיטת דגול

לאור מצבה הירוד של הטלוויזיה בשנה
האחרונה, רואים רבים מעובדיה בתיקווה
את השינויים הצפויים בצמרת רשות־ה־שידור
והטלוויזיה, מה עוד, שמאסו ב־מילחמת־ההתשה
חסרת־התוחלת שלהם ב הנהלה
הנוכחית.

מי שהיה ראש־השולחן הכלכלי של ה־

טלוויזיה, אברהם (״כושי״) קושניר,

מפיק אמוץ (.מימין, מולו.מגי פאר)
חידת צ׳רנוברודה
מת־הלבנון, אלי גבע. במאמץ נואש לבלום
את הזעזוע שחולל מעשהו המפואר
של גבע, הובא יערי אל יחידה דתית, המורכבת
מבחורי ישיבות-ההסדר הלאומ־ניות-קיצוניות,
שסודרו מראש שורות־שורות
— כל זה ״לגמרי במיקרה,״ כפי
שאמר הקריין בהערה שהיתה עלבון לאינטליגנציה
של הצופה. יערי ניסה להוציא
ממש בכוח מפי החיילים גינוי למפקדם.
אחרי שכמה חיילים דיברו דווקא בשבח
המפקד ואף הצדיקו את מעשהו, שאל
יערי :״האם אין פה אף אחד המוכן להצדיק
את מעשהו?״ כאילו דרש מן החיילים
לקום ולהתפקד. רק בטעות הראתה,
המצלמה לחלקיק של שניה את הגורם
הנסתר: מפקד בכיר שעמד מן הצד,
ושנוכחותו הוכיחה את האופי המבויים
של המעמד כולו . .יערי חזר שוב ושוב
לחייל בודד אחד, שתקף את גבע בחריפות
— כנראה מפני שהיה היחיד שהיה
מוכן להגיד את הדברים שלמענם הוזמנה
הטלוויזיה. מצער שיערי החליט להרוס
בכמה דקות את האמינות שרכש במשך
שנים, כדי למצוא חן בעיני השליטים.

הקן וסבצת־ רוכוכודים ט״ח

#למפיק ולמגיש עמוס אטיגגר,
על החלק הראשון של תוכניתו חיים שכאלה
עם אמנון שמיש — תוכנית שהתמקדה בדיוקנו
של מחבר הספר הפולקלוריסטי
חישל עזרא ׳ספרא ובניו. דיוקו דהוי, שהובא
לצופי הטלוויזיה הישראלית על-
העולם הזה 2344

היה להסכמה זו השר המחזיק בתיק רשות־השידור,
שר־החינוך והתרבות זבולון המר.
בימים האחרונים נוצרה הנוסחה שתצרף
את שר-החינוך לתרגיל החלפת הנהלת
רשות־השידור והטלוויזיה.
המועמד למישרת יו״ר הנהלת רשות־השידור
הוא עורך־הדין מיכה יכין, המשמש
כיום כסגן יו״ר הרשות ונציגו של
השר המר במוסדות הרשות. לתפקיד מג־כ״ל
הרשות מועמד גדעון גדות, מי ש ניהל
את מערכת הבחירות של הליכוד והמשמש
כיום כמנהל מיפעל הפיס. גדות, שאמו
היא אחותו של ח״כ אריה בן־אליעזר
המנוח שהיה מראשי ״המישפחה הלוח
מסיים
בימים אלה את תפקידו כנספח
המיסחרי של ישראל בשגרירות בלונדון.
קושניר, מוותיקי כתבי הטלוויזיה, הוא
מועמד לתפקיד של מנהל מחלקת־החדשות
בטלוויזיה, תפקיד שבו מחזיק עדיין מנהל-
הטלוויזיה, טוביה סער.
במשך שנות שירותו של קושניר באנגליה,
התבסס ראש־השולחן הכלכלי הנוכחי
אלישע שפיגלמן במקומו, כאשר נושאי
הכלכלה מהווים את אחת המחלקות היחידות
במחלקת-החדשות שהמשיכה במדיניות
דיווח סבירה ומתקבלת על הדעת.
קושניר, שהוא איש חדשות מיומן ואינו
מעורב במילחמות היהודים שבתוך בניין
הטלוויזיה, עשוי לשמש פיתרון להנהלת
רשות־השידור המסוכסכת עם אגודת העיתונאים
בדבר אופן איוש תפקיד זה.

אול*רו־ט 1גד דפיד

סגן השר המיועד להסברה, אהוד אול־מרט,
חש בחושיו הפוליטיים במעמדו הרעוע
של יוסף לפיד כמנכ״ל רשות־ה־שידור.
אולמרט האשים את הנהלת־הטל-
וויזיה בנקיטת עמדה, כאשר הובאו דבריו
של ח״כ יצחק רבין בנושא המדיניות
בביירות (״הפלונטר״) .אולמרט טען כי
היה על הנהלת הטלוויזיה להעניק זמן־

אג ד ת הקרנפי ם
ליום השישי הקרוב היה מתוכנן שידור סרט המבוסס על מחזהו המפורסם
של יוג׳ין יונסקו הקרנפים. זהו מחזה אבסורדי, המספר על תהליך התקרנפות, תהליך
המהווה ביקורת על שחיקה פאשיסטית בחברה מתוקנת.
הכוונה להעלות על המסך את קרנפים העלתה צחוק קל על שפתיהם של כמה
מעובדי מחלקת־החדשות, שהוסערה בחודשים האחרונים בעיתון־קיר ׳בתהליך ההתקר־נפות
העובר על בניין הטלוויזיה.
רק ברגע האחרון היה מי שקלט את האבסורד שבד,קרנת מחזה־האבסורד הקרנפים
בטלוויזיה הישראלית. את הקרנפים החליפו במהירות בסרט בכיכובו של הקומיקאי
ג׳רי לואים.

תהליך פשיטת־הרגל של הטלוויזיה הישראלית
ממשיך גם בשבוע זה. אם בשבוע
שעבר שודרו ארבעה שידורים חוזרים
(העולם הזה — )2343 הרי שבשבוע־המיש־דרים
הנוכחי(מיום הרביעי ועד יום השלישי)
משודרים עוד ארבעה מישדרים חוזרים
של תוכניות שונות: סיפורים בראש
)5.83 חמוש במישקפיים ( )5.8קליאו ליין
וג׳יימס גולווי ( )6.8ושעה בחייו של פרופסור
קריין (.)8.8
בדיקת נושא זה אצל עובדים ותיקים
בטלוויזיה גילתה כי בתחנות טלוויזיה
מערביות מקובל להקרין שידור חוזר של
תוכנית רק כאשר ישנה סיבה אקטואלית
לכך, וגם אז במינון זעיר ביותר. אותו
מרירה:
עובד־טלוויזיה העיר בציניות
״אולי כדאי לטוביה סער לטפח מדיניות
שידור־חוזר שנתית, שנתחיל היום לשדר
את מישדרי שנת — 1975 כך לפחות יקרינו
את תוכניות ניקוי ראש ומשלמי-
האגרה ייהנו.״

פ ס קו ל
כי1ת* של שדא״ו־
״שקופויזיה״ היא הכינוי שרווח השבוע
במיסדרונות בניין־הטלוויזיה על החלטת
הוועד-המנהל של רשות־השידור להפסיק
את קריינות־הרצף. לדברי אחד העובדים
הבכירים במחלקת־החדשות :״ההחלטה הבאה
של הוועד־המנהל תהיה לדווח במבט
אך ורק באמצעות שיקופיות. תוך ניצול
סיסמתו של טוביה סער :״חיסכון משמעותי
במשאבים של כוח־אדם ואמצעים
הופעויצירת
שידור רצוף ודינאמי״
תו של שר-הפנים והדתות ד״ר יוסף
בורג בתוכנית זה הזמן, היתה תוצאה של
שתדלנות בת חצי שנה מטעם יועצו לתיק-
שורת, בן־ ציון שירה • +עובדים
צעירים בגלי צה״ל מכנים את פינתו של
כומה שביט בתוכנית שעתיים משתיים
בכינוי ״פינתו של שלאייר,״ רמז לנשיא
הריאקציוני של התאחדות התעשיינים בגרמניה,
שהוצא-להורג בידי כנופיית באדר-
מיינהוף. בפינתו משמיע שביט מלל לאומני
מחריד. לשיא הגיע שביט כאשר השמיץ
את אלוף (מיל ).מתתיהו פלד על מסי-
בת־העיתונאים שבה השתתף ביחד -עם

עיצאם סרטאווי.

קולנוע
סרטים
שו״ם גדולים
ארתור פן וסידני ׳לומט הם שני בימאי-
קולנוע שעשו את העבודות הטובות ביותר
שלהן, כאשר ניסו להתמודד עם הדמות
של אמריקה, כפי שהיא משתקפת בעיניהם.
בעלי מוצא שונה לחלוטין — פן
הוא בנו של שען מפילדלפיה שהתגרש
מאשתו כשארתור היה בן שלוש. באמנות
החל פן עוסק בשלב מאוחר יחסית, בתחילת
שנות השלושים לחייו; ואילו לומט, בנו
של שחקן תיאטרון יידיש, גדל על קרשי
הבימה, הופיע עליה בעודו ילד והיה
כל חייו קרוב לתיאטרון ולקולנוע, תחילה
כשחקן ואחר-כך כבימאי.
אולם שניהם בני אותו דור — שהוא
כיום בשנות החמישים לחייו. שניהם רכשו
את ניסיונם בתור־הזהב של הטלוויזיה האמריקאית,
כשביימו בהצלחה בלתי-רגילה
מחזות־טלוויזיה בשידור חי. שניהם היו

ג׳ודי הדן כתפקיד ג׳ורג׳יה מול שלושת החכריס כסרטו שד ארתור פן
שחקנים בחסד

הלן וקרייג ואסון
מי יהיה הראשון?
קשורים בעבר, וקשורים גם היום, עם
אולפן השחקנים, לשניהם יצאו מוניטין
כמדריכי שחקנים בחסד, שתחת שרביטס
יש סיכוי סביר להגיע לפרסי אוסקר, וש ניהם
עומדים להיות מוצגים, במיטבם, בישראל.
לפן
סרט חדש בשם ג׳ורג׳יה (שמו המקורי
הוא ארבעה חברים) וללומט סרט
חדש בשם נסיך הכרד (וזה שמו המקורי
לשם שינוי).
שתי אמריקות. אין להבין שמדובר
בשני קולנוענים זהים. הבולט בהבדלים ש בין
השניים הוא העובדה שלומט עשה עד
עכשיו 28 סרטים, ואילו פן רק עשרה.
לגבי לומט, התמצית של אמריקה היא
העיר ניו־יורק, שבה ממוקמים רוב סרטיו
הטובים, בין אם זה המשכונאי או אזזרי־צהריים
של פורענות, שניינדעשר המושבעים
או רשת־שידור. פן מוצא את מקומו
האידיאלי דווקא באמריקה התיכונה ו-
הכפרית — בבוני וקלייד, הרדיפה, איש
קטן גדול או במיסעחז של אילים.
אם רק מתאפשר הדבר, פן מעדיף להשתמש
במימד היסטורי, ולראות את סיפוריו
כסמלים לתופעות כלליות; נקודות־מוצא
לביקורת על החברה האמריקאית או על
מאפייניה — בין אם מדובר בפולחן האקדח
השלוף, בגיזענות הטבועה עמוק בתת־ההכרה
של אומה, בצורתו של מישטר סוציאלי
שמאלץ אנשים לנקוט באלימות,
בשעת מצוקה או בניסיונות נואשים להקים
חברה מסוג אחר.
לומט, לעומתו, מתבונן באירועים כאילו
מדובר באקטואליה בוערת. הוא מעניק
להם מיידיות חריפה, כמו היה מתעד את
המציאות תוך כדי התרחשותה, לא על-
ידי סרטי-תעודה, אלא בעזרת סרטי-עלילה
המשתדלים להעביר למסך, בצורה מרוכזת,
את המשמעות של התעודה (אם כי באחר־צהרייס
של פורענות כמו בסרטו החדש,
נסיך הכרך, חודרת המציאות אל תוך העלילה,
עד כדי כף שהיא מכתיבה את צורתה
והתפתחותה).

ג׳ודי הלן עם ריר כירני ב״ג׳ורג׳וה״
ומי יגשים את החלום?

קרייג ואסון והוריו החוזרים ליוגוסלביה כתמז־גת הסיום של ״ג׳ורג׳יה״
אמריקה זה לקום עייף

ארץ הגירה. שני סרטיהם החדשים
מעידים על מעלותיהם של השניים ועל
ייחודם: ג׳ורג׳יה הוא אפוס על אמריקה
של שנות השישים הסוערות, אבל זה הרבה
יותר מסרט נוסטאלגי על התקופה. בעזרת
התסריטאי סטיב טסיץ׳ (יוגוסלבי שכתב
את תרגילים בהתבגרות) מתמודד עם עצם
המשמעות של המושג ״אמריקאיות״ .עם
עובדת היות ארץ זו ארץ הגירה שרבים
חולמים בה עדיין על הארץ הישנה (מבחינה
זו יש לעניין משמעות גם לגבי
ישראל); עם פולחן הנעורים שבה, עם
עושר המתנוון בטרם עת, עם מרחבים ש־נדים
בהם בחוסר מנוחה, ומעל הכל, עם
החלום האמריקאי.
המסר שמביעים פן וטסיץ׳ הוא שאמריקה
היא הארץ שבה מותר לחלום, וגם אם
החלום הזה לא יתגשם לעולם, הוא אפשרי.
מותר להאמין כי אדם יגיע לירח, בדיוק
כפי שמותר לנערה צעירה מאזור תעשיה
כמו איסט־שיקאגו להאמין שהיא תהיה
איזאדורה דנקן. זו תמצית האמריקאיות.
אם יש חלום יש תיקווה, ואם יש תיקווה
יש טעם לחיים. זהו ההבדל הגדול שבין
פועל־המתכת שלא למד אף פעם אנגלית
על בוריה, שחי עדיין כמו ביוגוסלביה,
ואכן ישוב אליה בסוף הסרט, ובין בנו.
האב טוען ש״אמריקה, זה לקום עייף
וללכת לעבודה.״ ומסרב לראות אפשרות
שבנו יילד בדרך אחרת. הבן רוצה ללכת
,וללמוד, רוצה הגשים את אהבת חייו,
ירוצה לעלות מעלה. האב לא חייד מעולם
וחיוך לא יעלה על פניו לעולם. הבן, גם
אם לא ישיג את כל מבוקשתו יכול לחייך,
כי התיקווה לא נשללה ממנו.
אהכת אנוש. כמו בתרגילים בהתבגרות,
מתרכז הסיפור בארבעה חברים ב*
עיר־שדה. אולם הפעם מדובר בשלושה
בחורים, המאוהבים כולם באותה הנערה,
ג׳ורג׳יה, שהיא אולי התגלמות החלום
שעליו דובר קודם. היא עתידה לנוע ביניהם
ובין שאיפותיה המיוחדות להיות
נפלאה, נאצלת, מושלמת יותר מן החיים.
כמו בצייד הצבאים, הרקע אינו שדות
מוריקים ופיוטיים, אלא התנורים הבוערים
והרותחים של תעשיית־הפלדה האמריקאית,
לעתים מנקודת הפועל ולעתים מנקודת המעביד.
יותר מבשניהם, יש בסרט חדירה
לעומק החוויה האמריקאית. החריפות הקיצונית,
לעיתים, שבה התבונן פן במולדתו,
מתרככת כאן ומקבלת תוספת של
אהבת אנוש שבה אין נבלים, גם אם לא
חסרים טיפשים.
העובדה שפן השתמש לכל אורך הדרך
בפנים של שחקנים לא ידועים, מוסיפה
הרבה לאמינות של הסרט. שום תדמית זוהרת
אינה מפריעה לרביעיה המרכזית
העושה עבודה נפלאה ולכל השחקנים הא-
העולם הזה 2344

חרים — בין אם מדובר בנער נכר. שמחלק
עם הדמות הבולטת מתוך ארבעה החברים
(בן המהגר היוגוסלבי) את חדרו בסיב-
ללה, או באב היוגוסלבי השתקן שכל עגמומיות
החיים חרוטה בפניו.
גם סידני לומט משתמש בפנים לא־מו־כרות.
בנסיך הכרך. וגם במיקרה זה, מקבל
> -הסרט משמעות חריפה יותר, דווקא משום
שאין רואים כוכב מציג את עצמו, אלא
דמויות שכמו יצאו מן החיים היומיומיים.
מעשי שחיתות. נסיו הכרך מבוסס
על ספר תעודי באותו שם מאת רוברט
דיילי, המספר את קורותיו של בלש במיש־טרת
גיו־יורק בשם רוברט לאוצ׳י. לאוצ׳י
נמנה בתחילת שנות ה־סד עם יחידה מוב-

כ א בי לב שיגעון של מסיבה (לב
,1צרפת) — עוד אחד מאותם
רומנים ורודים שהקולנוע הצרפ־תי
מספק לאחרונה בקבלנות. רומנים שבהם כולם יפים,
כולם נחמדים, ואם יש ביניהם אי־הבנות, הן יבואו על
מקומן בשלום, בדרך החביבה ביותר.
הפעם מדובר בזוג הורים, שבתם בת ה״ 13 עוברת את
משברי ההתבגרות. היא מפסיקה להיות ילדה, אין לה מה
ללבוש, היא שמה לב לבחורים, היא רוצה ללכת למסיבות,
לא איכפת לה שלהורים יש בעיות כי הבעיות שלה, כמובן,
חמורות יותר, וכן הלאה. אשר להורים, הוא רופא-
שיניים, היא מאיירת השואפת לפתח סידרה מצויירת
בשבועון רב״תפוצה. הם בורגנים נאורים, לכל הדעות,
שעברו לגור בתוך פאריס, כדי להקל על עצמם את המסעות
מן הפרברים העירה. הבעל סוחב עדיין מאחוריו זנב של
רומן מן העבר. האשה מגלה את העניין ומחליטה שאי-
אפשר להמשיך, הסבתא המודרנית, הפורטת על נבל
בהקלטות מיסחריות ובתיזמורת הפילהרמונית, מספקת
מילת חוכמה ומישענת לעת צרה, ומנתונ*ם אלה והלאה,
נדמה כאילו כל אחד יכול לכתוב את התסריט בכוחות
עצמו, ולא יטעה כנראה אלא רק בפרטים.
מה שנותר הוא האישיות של השחקנים. קלוד בראסר
ובריז׳יט פוסי עמדו כבר שניהם, בעבר, באתגרים רציניים
הרבה יותר. הטיבעיות שבה הם מתגברים כאן על מהמורות
השיגרה עובדת לטובת הסרט, ודבר דומה אפשר לומר
על סופי מארסו הצעירה, אם כי היא נראית הרבה יותר

בראסר ופוס•־ :הטבעיות עובדת
מבוגרת ובשלה מ־ 13 השנים שמעניק לה התסריט.
הבימאי, קלוד פינוטו, עשה בעבר סרט דומה, בשם
הסטירה, עם לינו ונטורה ואיזבל אג׳אני (זה היה סירטה
הראשון) ,שהיה הרבה יותר מעניין, ולוי רק משום שלקח
את שתי הדמויות הראשיות — אב ובתו — ברצינות
רבה יותר מכפי שהוא מתייחס לגיבוריו כאן.
עם זאת, אסור לשכוח שחוסר רצינות נחשב בחוגים
מסויימים למעלה, ובעיני אלה, עשוי להיות שיגעון של
מסיבה סרט אידיאלי לקיץ החם.

ש מג ת ה פי ת רון
ה סו פי
מישאלת מוות מס2 .
טריט ויליאמס כדגי צ׳יאדו
הצורך בהתוודות

(הוד, תל־אביב, ארצות־הברית)
— מי שזופר את מס׳ ,1יודע
בוודאי שמדובר פאן בארכיטקט, המקדיש עצמו לחיסול
הביריונות בשיטת המיתרוו הסופי. בפעם שעברה הוא
נטל את היוזמה לידיו פאשר המישטרה לא הצליחה ללפוד
את הפושעים שרצחו את אשתו וגרמו הלם נפשי חמור
לבתו. זה היה ברחובות ניו־יורק. בסרט השני הוא פבר
מתגורר בלוס־אנג׳לס, שגם היא, כידוע, שורצת פושעים,
ואלה אונסים ורוצחים את המשרתת, אונסים ורוצחים
את הבת שטרם התאוששה מן ההלם, ובכך רוכשים לעצמם
כרטיס בכיוון אחד, לגיהינום.
כי הארכיטקט הוא צ׳ארלס ברונסון, וטרם נשמע
שמישהו יוכל לעמוד בדרכו של מר ברונסון כאשר בוערת
בו חמת״זעם. הוא מוציא את הנשק מן הארון, לובש
כובע־גרב ומעיל מלחים, ויוצא לרחובות הכרך לחפש את
השרצים העלובים שתקפו אותו. תוך כדי כך הוא נתקל
בהרבה שרצים אחרים, אך הוא רוצה רק את האשמים.
יש כמובן גם שוטרים בתמונה, אבל מר ברונסון יודע
שאלה אימפוטנטים, ולעתים אף גרוע מזה, ועל כן מיותר
לגמרי לשתף עימם פעולה.
אין צורך לומר איך נגמר הסיפור, צריך אולי להרגיע
את הדואגים, ולספר להם שמר ברונסון אינו מתכונן
לתקן דרכיו והוא ממשיך לנדוד בלילות, ברחובות לוס־

המצפון מעיק

חרת למילחמה בסמים, שפעלה בצורה או-
טונמית לגמרי במיסגרת המישטרה וזכתה
לתהילה רבה. ועדת־חקירד. מיוחדת שיכנ־עה
אותו לשמש חוקר מיוחד של מעשי־השחיתות
של הזרוע החוקית — מעשים
שהפכו להיות שערוריה ציבורית אחרי
פרשת הקשר הצרפתי והיעלמות 60 קילוגרם
הירואין, שהוחרם מידי פושעים, מן
הכספת של המישטרה.
סיפורו של לאוצ׳י הפך בידיו של לומט
ושל התסריטאית העובדת עמו בקביעות,
ג׳יי פרסון אלן, לתחקיר מסמר־שיער על
מנגנון החוק, על השרירותיות שלו, ועל
היותו מנותק מן המציאות שעליו לשרת
אותה.
גער ־ הז ה ט. בהדרגה ובשיטתיות חם־
העולם הזה 2344

סידני לומט מדריך את טריט וידיאמס
ניצחון יחסי מאוד

צ׳ארלס ברונסון: אלימות דוחה
אנג׳לס, כדי להבטיח את ביטחון הציבור בעזרת אקדוחו
השליף.
למען האמת, ברונסון אינו כל-כך אשם בכל העניין.
הוא שחקן העושה את מה שהוא צריך לעשות, כדי לקבל
את השכר הגבוה שהוא דורש. מאחוריו ניצב הבימאי
מייקל וינר (שעשה גם את המישאלה הראשונה) והוא
בעצם נושא באשמה לסרט פאשיסטי דוחה זה, המטיף
לאלימות. ואין צורך להוסיף דבר.

רת־רחמים, עוקב לומט אחרי ההידרדרות
ההדרגתית של גיבורו, דני צ׳יאלו (כל
השמות האמיתיים שונו בסרט) .תחילה זהו
נער־הזהב של מישטרת ניו־יורק, החוגג
יחד עם חבריו ליחידה, שהוא עומד בראשה,
לכידת כנופיה של מבריחי סמים מקולומביה.
הוא האיש שעובד ברחוב, ואם הוא
עושה פשרות עם החוק ועם האתיקד, ה־מיקצועית
שלו, זה׳ נראה כחלק בלתי״
נפרד מן העובדה.
אלא שבאיזשהו מקום המצפון מעיק,
ולכן, כאשר פונה אליו ועדת חקירה פנימית
על עבירות מישמעת בתוך-המישטרה,
כדי לגייס אותו שיעבוד בחשאי עבורה,
הוא מסרב תחילה, אבל אינו יכול להתאפק,
ובסופו של דבר מסכים להתגייס ל עניין,
בתנאי שלא יצטרך להלשין על חבריו
לעבודה.
בהיותו בחור מוכשר, נמרץ ונועז, הוא
דוחף את החקירה קדימה, אך ככל שהוא
מביא יותר עובדות ממשיות, הוא שוקע במלכודת
שטמן לעצמו. במוקדם או במאוחר,
כשיעלה על דוכן־העדים כדי להאשים אח רים,
יעמוד ניקיודהכפיים שלו עצמו ב־מיבחן,
וכל החבורה המצוחצחת של פרק ליטי
מדינה, בוגרי הארווארד, בני-טובים
שלא ירדו אף פעם לרחוב ואינם מכירים
(המשך בעמוד )64

מווע הגיעה דב שו להקת..וימיו!״
לארץ לאחר שביטלה הופעותיה? * מה לא
עושים השחקנים הצעירים נדי להצליח בקולנוע הישראלי

מפרגנים
מי שאמר שבארץ הזאת לא מפרגנים
האחד לשני. היד. צריך לבוא איתי למסי־קין אות הסרט

בת־הסיום
ולהיווכח
בעצמו, שלפחות בנושא תעשיית
הקולנוע הצעירה בארץ מפרגנים ועוד
איך .״כולנו בסירה אחת,״ כפי שהתבטא
המפיק של הסרט מתחת לאף רדני אק־דמן.
בימאי קולנוע צעירים, מפיקים ושחקנים
באו לשמוח בשימהתם של הבימאי
אורי ברכש והמפיק, מיסה שרפש־

לא מקרוב

ריקאי סאלי לואיס, מהצלם שניסה לצלמה.

ציין.

ליד השולחנות במיסעדה בשייך־מוניס,
זיהיתי את ינקדד גולדווסר, מהסרט
מתחת לאף, דני וקסמן, מפיק הסרט
חסמין, הזמר שמוליל ל! ראום ואחיו
צמק, המלחין ידני רכטר ואחרים. כאן,
כמה שיותר זרוק יותר טוב.
אנשי הסרט אות קין הצליחו גם לסיים
את הסרטת הסרט, שהתעכבה עקב
גיוסם של חלק מן השחקגים וגם לעסוק
בפעילות פוליטית, בתנועת שלום עכשיו.
שמתי לב לעובדה, שאנשי הקולנוע

שרום עכשיו

בדיחות

סיפר כל הערב, עורך
הדין הירושלמי, אברהם
ברדוגו, שקפץ במיוחד לתל־אביב כדי
להשתתף במסיבה וברח מיד לירושליים,

ואחותו חני. ברבש פעיל ב״שלוס עכשיו״.

נשות הסגל הדיפלומא-

111 11 טי המצרי, בשמלות
ערב נוצצות (מימין) הגברת זיזי חוסין־
חוסין, העובדת בשגרירות המצרית, חובשת
טורבן מטעמי דת, ולאו דווקא בגלל היופי.

הוא שס הסרט שהפיקו רוני אקרמן (מימין) וינקול גולדך
^ ג1י 11111171 ווסר. הסרט, מספר על חבורת פורצים, המפצחת את כספת

המשטרה, מתחת לאפם שס השומרים. איחס, כלבו של גולדווסר, המשתתף בסרט.

ה 111 השחקנית לשה
רוזנברג, המשתתפת 11111 בסרט, יחד עם חברה זאב שמשוני.

הצעירים, הם לא בדיוקדברנים גדולים,
אבל בכל זאת הצלחתי להוציא מהם משהו.
אחד השחקנים הצעירים, זאב שמשוני,
העושה את ראשית צעדיו בקולנוע הישראלי
סיפר כששיחק בסרטו של ע מו ס
נוטמן, נגוע, בתפקיד של הומוסכסואל
צעיר, נאלץ באחת הסצינות להתעלס במיטה
עם השחקן בועז תורג׳מן. אחרי
סיום הסצינה, ניגשו אליו איש־הקול והמקלים
ואמרו, שהם לעולם לא היו מסוגלים
לעשות דבר מגעיל שכזה.
חברתו של שמשוני, השחקנית הצעירה
לשה רוזנברג, המשחקת אף היא בסרט,
סיפרה כי שיחקה בסרט אהבה אילמת,

בסצינה שבה היא מבצעת אקט מיני עם השחקן
שרגא זזרפז, על גבו של סוס.
״עכשיו היא רוצה שאני אקנה לה סוס
במתנה.״ צחק שמשוני.

טבת,
עוזר־במאי הסרט, עקיבא
סיפר על שחקניו ארנון צדוק ועופרה
ויינגרטן, כי בזמן צילום סצינת ההתעלסות
בעירום בין השניים ביקש זוג הביישנים
הזה את כל אנשי צוות ההסרטה
לעזוב את המקום, חוץ מהצלם, הבימאי,
ואיש־הקול והתאורה. שאר חברי הצוות
לחכות, כדי לראות את הסצינה, עם כל
העם, בקולנוע.

ה השעה? ג ג :

הגיע ללא אשתו, הגברת שולמית שמיר.

מחושן
לאור

״אילו היה לך כושר הספיגה שלי היית
מגיע רחוק מאוד,״ הפטיר שר הבטחון,
אריק שרון, לעבר עזר דויצמן. הזדמנות
לאמר לעזר משפט כזה ניתנה לאריק
שרון, כשנפגשו השניים במסיבה, לרגל
מלאת 30 שנה להפיכה במצריים.
את פניהם של כל המי ומי קידמו השגריר
המצרי, סעד מורתדא, וחושך מצריים,
שנבע מקצר במערכת החשמל. רחבת
בריכת מלון אכדיה היתה מואפלת כולה

עברית צחה, צחק :״הייתי במסגרת תפקידי
צריך לסדר ויזות לישראלים אשר לא
דיברו לא ערבית ולא אנגלית, אז במקום
לענות להם בשפת הידיים למדתי עברית.״
ולבסוף, ביקש ממני סולימאן להודיע באמצעותו,
שניתן היום לסדר ויזה לקאהיר,
כהרף עין.
חבר הכנסת של הליכוד, מיכאל קליייי
נר, התערב בשיחה ואמר לקונסול :״הכל
אצלנו בא אחרי 2000 שנה, אז סוף כל
סוף אחרי 2000 שנה יש לנו גם קונסול
מצרי״ מבריק.
כששאלתי את השר ללא תיק, יצחק
מודעי, לתגובתו על כי לא מונה לשר ההסברה,
השיב :״ישמרני אלוהים מידידי...״
ורמז בכך, כי אילו חבריו במפלגה הליברלית
היו לוחצים יותר, יתכן שהיה זוכה
בתיק המיוחל.
בעוד האורחים מתגודדים סביב שולחנות
הכיבוד, הגיע שר הבטחון אריק שרו1
בכל הדרו, מלווה באשתו לילי. אריק הפך
מיד למסמר המסיבה, כשכולם סובבים אותו.
הוא זרק חיוכים לכל עבר וממש השתזף
לאור הבזקי המצלמות עליו.
מי שהיה שגרירה הראשון של ישראל
במצריים. אליהו 3ן אלישר, מגיע בחברת
אשתו ניצה. לאחר מספר דקות הוא

לילי שרון

אשתו של שר הביטחון אריק שרון, פורסת מן הטוגה שהוכנה
במיוחד עבור מסיבה זו, ועליה נשר המצרי שהוא אחד מסמליה
״,יי ״״ייי״ י ״י ״ייי ״ י ״ ״יייי י־״י־י -ייי״-יי יי״ י ״ י י׳ ־־ייי יי׳ י אכילה

והנכבדים גיששו באפילה. לפתע, בבת
אחת, נדלקו האורות ומישהו קרא :״בדיוק
כמו יחסינו עם המצרים, מחושך לאור.״
עכשיו ניתן היה להבחין מי ומי הם
האורחים.
נכחו כאן, בצד חברי־כנסת וממשלה,
אנשי הסגל הדיפלומטי המצרי בארץ, אותם
אפשר לפגוש רק במסיבות שעורכת השגרירות
המצרית: ואמנם אלה הסתובבו בין
האורחים, פיזרו חיוכים רבים, והתחמקו
מכל שאלה, הנוגעת למצב המלחמה בלבנון.
בלטו במיוחד נשות הסגל הדיפלומאטי
המצרי, בשמלות ערב נוצצות ארוכות וכובעים
אלגנטיים לראשן.
סלאח סולימאן, הקונסול המצרי הראשון
בישראל, סיפר שהוא חאג /שפירושו.
מוסלמי שעלה למכה .״נולדתי במצריים
עילית ולעזור לכולם זוהי אצלנו
מסורת.״ כשחייכתי, כאשר החל לדבר אלי

עזב את המסיבה ואשתו התנצלה בשמו
ואמרה כי הוא פשוט ממהר להרצות בירושלים.
ניצה, ניגשה לעוגה הגדולה,
שהוכנה לכבוד המאורע, וליקטה ממנה את
הדובדבנים האדומים, השחורים והלבנים.
כששאלתי אותה לתגובת• חבריה על הספר
שכתבה אודות שהותה במצריים, השיבה:
״חברי טוענים, שאני מדברת הרבה יותר
טוב מאשר כותבת.״
לקראת סיום המסיבה. אירעה תקרית
קטנה. בכניסה לבריכת המלון עמדה עוגת
קרם ענקית, עליה מוטבע הנשר — סימלה
של מצריים. סביב העוגה היו מונחות. צלחות
ומזלגות. כשביקשתי, מאחד מחברי
הסגל המצרי, לפרוס את העוגה, ענה לי, כי
השגריר עצמו חייב להתכבד במצווה. בינתיים
נאספו סביב העוגה אריק שרון,
אייגי נתן, וכל הניכבדים המצריים. כשניגש
השגריר סעד מדרתדא, כדי

את בעלה מאותה עוגה( .למטה מימין) לילי מגישה פרוסת ערגה לספן השלום אייבי
נתן ובתמונה משמאל, מאכילה את העיתונאי אורי דן, יועצו של אריק לענייני תקשורת.
השגריר המצרי, אשר חגג את יום השנה למהפכה, חגג גס את יוס הולדתו הפרטי.

לפרום את העוגה, התברר שמלצרי המלון
פשוט שכחו להניח סכין על השולחן. כשהבחנתי
במבוכתו של השגריר, רצתי לעבר
המטבח כדי להביא סכין: שם ענו
לי, כי מייד יביאו סכין מיוחדת, מן הקומה
השניה. בינתיים שאל מורתדא ב־קוצר־דוח
אם הלכו לייצר סכין חדשה, לכבוד
המאורע. אריק שרון העיר, שבדרך
כלל הוא נושא עימו סכין, אבל לא למסיבות
כאלה.
סטודנט מצרי הלומד בארץ לחש באוזני
:״אצלנו לא נהוג לחתוך סמלים״
והתכוון לסמל הנשר הפרעוני שעל העוגה.
לבסוף, כשהובאה הסכין המיוחלת,
נשא אריק שיח נאום קצר והצהיר, שהש לום
עם לבנון יבוא מהר יותר מאשר השלום
עם מצריים. השגריר מורתדא פרס
את הפרוסה הראשונה והגישה ללילי שרון.
לילי, האכילה בעוגת הקרם את בעלה

אריק, את אייבי נתן ואת אורי ח, יועצו
של בעלה לענייני תקשורת. כשסיים השגריר
העייף לאכול מן העוגה וללחוץ
את ידי האורחים, הלך לחגוג לו מסיבה
פרטית, בהחלט, במסעדה סינית. הסיבה למסיבה:
באותו יום ח גם יום הולדתו.
השגריר הגיע למיסעדתו החביבה שבכי
פר־שמריהו, ועימו 20 מקורבים. שאותם
הזמין לחגוג עימו.
כשהגיעו למיסעדה, ללא הזמנה מראש,
התברר שהמקום, מלא ונותר רק שולחן
אחד לחמישה אנשים.
מחוסר ברירה, נאלצו 15 איש, מאורחיו
של השגריר, וביניהם אייבי נתן, לוותר
על השימחה ולעזוב.
השגריר, נשאר עם חמשת המובחרים ביותר:
ביניהם דב תדמור, מנהל חברה לנכסים
ולבניין של אחד הבנקים הגדולים,
והעיתונאית סמדר פרי.

וידה גד --

קולנוע

הכושי
ו 1שה את שלו שלושה שחומי עור, במכנסיים הדוקים,
שלושה שחומי־עור, במכנסיים הדוקים,
נוצצים. מתפתלים על הבימה כנחשים, גופם
נוטף זיעה. לפתע תופס אחד מהם בחורה
מהקהל, מעלה אותה בהינף־יד משכיב
אותה על הבימה וגוהר מעליה. לקול
תנועות שאינן משאירות דבר לדינד
יון. הנערה ההמומה שוכבת פרקדן,

כריסטיה פאלוצ׳י, המחלימה ממחלה ממאירה, שפקדה אותה, רוקדת|
עם ארוסה לשעבר רופא השיניים הצעיר, עמי ויז׳נסקי. ראשה של
כריסטינה, עטוף במטפחת, ביגלל מחלתה. עמי, אירח אותה, בביקורה הנוכחי בארץ.

(המשך מעמוד )61
את החוק אלא בדפים מתוך ספרים עבי-
כרס, יטחנו אותו עד עפר. חייו אינם חיים,
הבולשת הפדראלית שומרת עליו יומם ו־לילה
כי אין ננס חשוב מעד־מדינה. חבריו-
לשעבר מתרחקים ממנו. כדי להבטיח את
חייו, מסתירים אותו בתוך כלא .״אני
מגיע הנה לפני כל החשודים. הם ייצאו
לחופשי, למחרת המעצר, בעזרת פרקליט
חלקלק,״ הוא אומר. טבעת־החנק אינה
מרפה ממנו. העובדות שהוא עצמו חושף
מחשידות גם אותו, וכאשר עליו להעיד
הוא חייב לחשוף את אלה שהיו לו יותר
מאחים (״אני הולך לישון עם אשתי אבל
אני חי עם חברי,״ אומר צ׳יאלו בתחילת
הסרט) .חיי כולם יתמוטטו, בסופו של •
דבר, למען ניצחון יחסי מאד, ובלתי יציב
ביותר, של הצדק.
צמודים לעובדות״ מעבר להיותו סרט
מתח העמיד את ביבי־השופכין ופרברי-
העוני מול היכלי המישפט של ניו־יורק,
הצליח לומט בסרט ארוך זה (קרוב לשלוש
שעות) להציג גלריה מרתקת של דמויות,
שכולן, בלי יוצא מן הכלל, ניחנו בגווני
גוונים. החוקר החביב הוא זה שמפיל את
הבלש בפח, והוא עושה זאת משום שהדבר
הוטל עליו. הרוצח האלים הוא אשר מציע
לשוטר־החרש אפשרות לבנות את חייו •*.
מחדש. אף אחת מן הדמויות אינה מתנהגת
כמצופה, ושוב, כמו אצל פן, אץ
כאן נבלים, שעליהם אפשר להטיל בקלות
את האשמה בהתפתחות העניינים .״השתדלנו
להישאר צמודים לעובדות של לאוצ׳י
האמיתי,״ הסביר לומט ,״ומה אפשר לעשות
אם אנשים בשר ודם מסרבים להתנהג
לפי דפוסים של דמויות פיקטיביות ז״
אולם מעל לכל, יש בסרט הזה נושא
העובר לכל אורכו כחוט השני. הצורך
בהתוודות. ההרגשה הטבועה עמוק בחלק
גדול מאמריקה, שאדם צריך להשתייד
ל״בחורים הטובים״ במאבקם עם ״הרעים,״ י*״
מאבק שנמשך מאז המערב הפרוע והוא
מתנהל היום, באותה מידה של אלימות
ואכזריות, ברחובות הכרך הגדול.
לתפקיד הראשי, והקשה מאוד, בחר
לומט בטריט ויליאמס והוציא ממנו הוסעה
מדהימה, תערובת בלתי-רגילה של שחצנות
נערית וחרדה קמוקה, של רוח חברית ושל
זאב בודד, של התפרצויות אלימות והש תתפות
בכאב הזולת. הצוות המשתתף
לצידו, שחלקו מופיע לראשונה על הבד,
אינו נופל ממנו ואולי המחמאה הגדולה
ביותר שאפשר לחלק לסרט, היא שלמר.
אהו
אין חושבים על מישחק, על צילום,

על עריכה או על המוסיקה (מקפיאת־דם

מחדבשת

הרקדוית־שחקנית,
ממוצא אתיופי,
אניסה פללי, הגיעה להופעת הלהקה והתלבשה
כמובן על חבריה, שנראו מרוצים.
אינה מגיבה, ונותנת לגבר לעשות בה
ככל העולה על רוחו. אחרי שהוא גומר
את ההצגה, הוא משליך אותה חזרה אל
הקהל ומשאיר אצלה חוויה, שאולי תזכור
לכל ימי חייה.
את ההצגה האירוטית הזאת ראיתי השבוע,
במופע שערכה להקת דימיון.
הלהקה המפורסמת הגיעה לארץ אחרי
שגרמה לכאבי ראש רבים למארגניה.
יום לפני המופע הודיע אמרגנם, כי אחד
מחברי הלהקה, חש בבטנו ולא יוכל להגיע.
האמרגן הישראלי יהודה טלית,
נתקף בהיסטריה, וסיפר לי :״הפעלתי
את כל הקשרים שהיו לי, כדי שהחבר׳ה
האלה, יבואו. אמרתי לאמרגן שלהם,
אליוט כהן, שהוא חבר שלי, שהוא חייב
להביא לכאן את הלהקה, אפילו על אלונקה.״
יהודה הצליח ולמחרת נראו חברי
הלהקה עליזים, חייכנים, שרים וצוחקים
בפה מלא, ללא זכר לכאבי הבטן.
אולי אני סועד. ואולי לא, אבל לניסיון
הביטול הפתאומי הזה, אני. קוראת בפש־הביטול
הפתאומי הזה אני קוראת בפש טות
פחד מפני מילחמה. ומצירי, אחרי
היה איכפת לי אילולא באו.
15 אלף דולר הוא שכרם של חברי הלהקה.
זה נהדר שאפשר לוותר על סכום

להתלוצץ בשדה התעופה. לא נשאר זכר למחלה, שפקדה לפי סיפורם את אחד מחבריהם.

בימאי פן ותסריטאי מפיץ׳
מה זה אמריקאי

כזה, בתירוץ של כאב בטן. הלוואי עלי.
האמרגן טלית התוודה באוזני :״האמת
היא, שנמאס לי כבר מכל אמני החוץ
האלה. אני עייף מזה ורוצה לפרוש. נמאס
לי מהלחץ והסירובים של אמנים׳ לבוא
לישראל. הנה, אמן הפנטומימה הצרפתי
הדגול, מרסל מרסו, היה צריך להופיע
בארץ בדצמבר ; עכשיו, הוא מודיע לי שלא
יגיע, מכיוון שאינו מזדהה עם מה
שישראל עושה בלבנון. גם כנר הג׳אז
המפורסם, ז׳אן לואי פונטי, ענה לי באותה
צורה.״
בין הקהל הרב, שהגיע להופעתם של
חברי להקת דמיון, הבחנתי באורנה
גאון, שהגיעה ללא בעלה יהורם, הע-
סוק בערבים בהצגת ילדים חורגים לאלו־חים.
המשורר דוד אבירן, הגיע לבדו
ונתקל לפתע בחברתו לשעבר, נילי, ש
באה
בחברת מחזר צעיר וגבר-,קומה. לזה
אני קוראת, מיפגש לא נעים.
על רחבת הריקודים הבחנתי בזוג יוצא
דופן: אשד, עטופה במיטפחת ראש, רוקדת
בחברתו של בחור צעיר ונחמד. מייד
זיהיתי את בני הזוג כעמי ויז׳נסלוי,
רופא-ד,שיניים הצעיר והרוזנת בריסטינה
פאלזצ׳י. פרשת הרומאן בין השניים,
הסעירה לפני זמן קצר את הבוהמה.
בינתיים נפרדו הדוקטור וד,רוזנת,
בגלל המחלה הממארת שפקדה את כריס-
טינה. סיפר לי עמי :״הרוזנת, חולה מאוד
ונמצאת בתהליך של ריפוי. היא הגיעה לשבוע
חופשה בארץ. המעט שיכולתי לעשות
למענה, הוא לארח אותה, בצורה היפה
ביותר. מצבה משתנה בכל פעם. כרגע
היא איתי ואני מאושר, אבל הכל בינינו ניגמר
ולעולם לא נינשא.״

ומצויינת בפני עצמה) .אלה נבלעים אל
תוך המסר. יותר מזה, אי־אפשר לדרוש
מן הקולנוע.

ת ד רי ך
חוב הלד או ת :
תל אביב — האדומים, לולה, חמים ו־טעים,
ממאו עד מוצארס.
ירושלים — ישנוני.
חיפה— בתו של כורה הפחם, חקירה
לילית.
העולם הזה 2344

אחיהם, עונה הראשי שר יאסו עופאת נב״וות, משמיע רעות מתונות
בזנות מדינה נרססינית בחרק מן הארץ, אבר גיובראן(מימי!) וסרימאן
שקוד שייכים רקבוצת שוליים קיצונית ודוגרים במדינה דו־ראומית

ש רנו בב״חזו
אחים )קרובים, השוגים בני חם,
בני יום!

אני ב ניי
יא ׳שואלי.
אני יא מרגיש שייר.
ש י• דק ונשדת-זיהו׳
ישראלית !

111010*817.חסוך
ודא דה־בנונך
פגשתי את אחיהם במערב ביירות :
עמאד שקור, יועצו הבכיר של יאסר
ערפאת וראש המחלקה הישראלית ב-
אש״ף. הוא סיפר לי כי יש לו שני אחים
בכפר הגלילי סח׳נין. הסתקרנתי לפגוש
בהם, באחים של עמאד שקור ושל אחיו
נימר, שניהם אנשים הנמצאים בביירות
הנצורה.
סלימאן שקור בא לקחת אותי מנצרת
אל ביתו שבסח׳ניו, שם הוא מתגורר
עם אשתו, סיהאם, בנותיו, סאוסן
וסוהא, ואחיו הצעיר, ג׳ובראן, בוגר הטכניון
בחיפה ומהנדס־חשמל במיקצועו.
האחים שקור הם בעלי אולמי-תעשיה
להשכרה ומיפעל לייצור ואריזת כימיקלים,
וגם בעלי מיפעל לבלוקים.
את שני אחיהם, נימר ועטאד, לא
ראו מזה שנים רבות, מאז שעזבו השניים
את גבולות ישראל. האחים שקור
מסרבים לגלות באיזו דרן עזבו אחיהם
את הארץ — עמאר ב 1968-ונימר ב־
.1970 סלימאן מודה שעשו זאת בדרך
לא חוקית.
סלימאן מספר לי שישב במעצר מינה-
לי במשך 20 חודש. לדבריו, נעצר רק
מפני שאחיו הבוגרים הם אנשים בכירים
באש״ף. גם ג׳ובראן מספר על חודשי
מעצר מינהלי. שניהם פעילים מאוד
בחוגי ״התנועה הלאומית המתקדמת״
בסח׳נין.

ישבתי בביתם של השניים בסח׳נין.
ביקשתי לדעת מעט על רגשותיהם של
ערבים ישראליים בימים קשים אלה,
כאשר לרבים מהם קרובי-מישפחה בביירות
הנצורה.
השיחה היתה קשה. כימעט מההתחלה
הבנתי שהם ואני מדברים על שני
דברים שונים. אני מדברת על מדינה
פלסטינית לצד מדינת ישראל. הם מדברים
על מדינה דו־לאומית, דמוקרטית
חילונית, המשותפת לשני העמים, היהודי
והפלסטיני. כמו שאני איני מאמינה
שהדבר בר״ביצוע, כמו שאני איני
מעוניינת במדינה שכזו, הם מאמינים
שזהו הפיתרון האחד והיחידי לבעייה
הפלסטינית ולבעייה היהודית בארץ.
כאשר מדובר במדינה פלסטינית לצד
ישראל מדברים על הגדה המערבית ורצועת
עזה. סלימאן וג׳ובראן נולדו בגליל.
הם לא יהגרו מסח׳נין למדינה הפלסטינית,
אם תקום. הם יישארו ב-
סח׳נין. לא תהיה להם ברירה אלא
להישאר אזרחי מדינת״ישראל. הם, כמובן,
אינם מעוניינים בכך. הם מעוניי-
נים להישאר פלסטינים על אדמת פלסטין.
אני מסבירה להם שהדבר בלתי-
אפשרי, שהעם היהודי לא הקים את
מדינת־ישראל כדי לוותר עליה כעבור
34 או אפילו 40 שנים. הם מאשימים
את העם היהודי בגזענות, טוענים ש
היהודים,
שעלו לישראל, עלו מכיוון שאינם
סובלים אף עם אחד אחר, ו-
מעוניינים לחיות רק בתוך העם היהודי.
אני מסבירה להם שמטבע הדברים הם
יהיו רוב במדינה משותפת, מכיוון שהם
מתרבים יותר מהיהודים, שהממוצע ה-
מישפחתי אצל הערבים הוא שיבעה־שמו-
נה, בעוד שהממוצע המישפחתי אצל היהודים
הוא שלושה, ואז הם אומרים
לי שזה נובע מכך שהם, הפלסטינים,
אוהבים ילדים יותר מאשר היהודים.
קשה לשכנע אותם שהעם היהודי
קשור לארצו. הם טוענים כי הקשר של
הפלסטיני למולדתו חזק עד כדי כך שיהודי
זר לא יבין זאת.
בשלב מסויים של השיחה מציע ג׳ו-
בראן, שהוא הפוליטיקאי מבין שני האחים,
לאסור את עליית היהודים לפלסטין
לכשתקום, אך הוא חוזר בו מיד
והבין שהרחיק לכת.
האחים שקור אינם מסכימים זה עם
זה על כל דבר. הוויכוחים ביניהם
רבים. ג׳ובראן הוא הפוליטיקאי, המחשב
כל מילה היוצאת מפיו. סלימאן
יותר ספונטני, פחות קיצוני, יותר פתוח.
מעניין הפער הגדול בין האחים בביירות
— הדוגלים בהקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה — ובין האחים החיים
בישראל, שדווקא הם קיצוניים הרבה
יותר. מסתבר שלפחות בחוגי־השוליים

של האינטליגנציה הערבית הצעירה, חניכ
ת ישראל, רווחות די עו ת שהן
שיעור קיצוניות יותר מעמדותיו של
יאסר ערפאת והנהגת אש״ף.
ג׳ובראן מספר לי כי אינו עובד ב־מיקצועו
כמהנדס חשמל מכיוון שנדחה
על-ידי מיפעלים ישראליים, בטענה שהם
עובדים עבור מישרד־הביטחיו• גם
קיבוץ כפר״מסריק של השומר הצעיר
דחה אותו, כאשר ביקש לעבוד במיפעל־הטלוויזיה
של הקיבוץ.
אחרי כמה שעות בבית האחים שקור
אני יוצאת מהבית בהרגשה קשה. הם
בשלהם ואני בשלי. הם בעד מדינה
פלסטינית דו־לאומית, אני בעד שתי

מדינות לשני עמים.
לדעתי מייצגים האחים שקור את
עמדת החוגים הקיצוניים בקרב הערבים
בישראל, המזכירים את החוגים ה קיצוניים
בצד הישראלי. אחרי הפגיש;.
בבית שקור הזדמן לי לפגוש ערבים בנצרת,
המאמינים בהקמת מדינה פלסטינית
לצד מדינה יהודית, כמו אנשים
שפויים אחרים במדינת ישראל. יחד עם
זאת, מעניין להציץ אל תוך עולמם ה רוחני
והרעיוני של האחים שקור ב-
סח׳נין, שגדלו בישראל, ולעמוד על עומק
הניכור שלהם כלפי המדינה. הדבר גם
מרמז על הלכי־חרוחות המהפכניים העלולים
להתפשט בין המוני הפלסטי-

ל אין

״ להילחם עוד ו&סוף, ולוא ל״ה־מע!״

את סח׳נץ, הנמצאת בלב הגליל,
מהכיבוש הישראלי ז
׳סלימאן: אנחנו רוצים1שהעם הפלסטיני
יחיה חיים חופשיים, ויהיה כמו כל
עם אחר. אנחנו חיים תחת כיבוש של
מדינה חזקה, עם צבא חזק, הנמצאת כאן
שלא ברצוננו.

• מהי שאיפתכם, כערכים ישראליים

ג׳וכראן: קודם כל, אנחנו לא מרגי
שים
עצמנו כערבים ישראליים. אין ערבים
ישראליים. יש פלסטינים.
סלימאן: אנחנו נמצאים פה. אך הפקיעו
את אדמותנו, הפקיעו את רכושנו.

מולדת, ויש להם שאיפות לחזור לאדמות
ולכפרים שלהם.

• מדבריך אפשר להכין שאתה
לא מעוניין כפיתרון של מדינה
פלסטינית לצד מדינת ישראל. אם
כך, מהו הפתתן ז
סלימאן: הפיתרון שבו אנו מאמינים

— ואנו יודעים שהוא לא יתבצע מהיום
למחר — הפיתרון היחידי שיכול לפתור
את הבעיה של כל הפלסטינים, אלה החיים
בגבולות ,1948 אלה החיים בגדה וברצועה
והפליטים החיים בארצות־ערב — סך הכל

• מהו, אם כך, הפיתרון שאתם
מציעים לכעייה הפלסטינית ז
ג׳ובראן: אני לא חושב שתקום מדינה
פלסטינית בגדה המערבית וברצועת
עזה, מכיוון שהמפה הפוליטית בישראל
אינה מאפשרת הקמת מדינה שכזאת.
ישראל לא תסכים להקמת מדינה ראדי־קלית
לידה. עצם קיומה של מדינת ישראל
הוא מניעת קיומן של מדינות מסוג
זה במיזרודהתיכון? כאשר מצריים וסוריה
נטו לכיוון אנטי אימפריאליסטי בי-
,1967 ישראל קפצה על העניין וביצעה
את תפקידה כבת־חסותו של האימפריאליזם
האמריקאי. ב־ 1967 וב־ 1956 לא היו
מילחמות למען קיומה של מדינת־ישראל,
כמו שאוהבים הישראלים להאמין. אלה
היו מילחמות תוקפניות, שנועדו לשרת
את האינטרס האימפריאליסטי האמריקאי,
ולכן מדינה פלסטינית בגדה וברצועה לא
תקום. לא מפני שאנחנו לא רוצים בה,
אלא מפני שישראל לא תרשה שתקום
מדינה פלסטינית רדיקלית כזאת.
סלימאן: חוץ מזה, מדינה פלסטינית
לצד מדינת־ישראל לא תפתור את הבעיה
הפלסטינית. היא תפתור את הבעיה של
חלק מהפלסטינים, הנמצאים בגדה וברצועה.
אך לא תפתור את בעיות הפליטים,
הנמצאים במחנות הפליטים.

• מדוע שאותם פליטים לא
ישתקמז כתוך המדינה הפלסטי
ני תז
סלימאן: זה לא בעיה של די׳ור, זה
בעיה של מולדת. הם אנשים שיש להם

אני מאודן שחייבים
לחיות פה כתושבים
שווים יהודים,
מוסלמים ונחנוים !

ארבע וחצי מיליון פלסטינים — הוא
הקמת מדינה חילונית על כל שטח פלסטין
המנדטורית, וזה מה שיפתור את
בעיית העם הפלסטיני, ובאותה מידה את
הבעייה היהודית. ורק ככה היהודים יכולים
לחיות בלי מילחמות.

• העם היהודי לעולם לא יסכים
למדינה חילונית דו־לאומית אתה
יודע שזה כלתי־אפשרי. העם היהודי
לא הקים את מדינת־ישראל
כדי לאבד מחדש את הזהות הלאד
מית שלו•
מפני שיש ליהודים כוח, אז את מאמינה
שזה בלתי־אפשרי?

• זה לא עניין של כוח זה עניין
של אידיאולוגיה.
ג׳ובראן: גם לנו יש אידיאולוגיה.

סיהאם שלויר, אשת סלימאן, עם ילדיה
״בשום מיקרה לא נזוז מסח׳נין !״
(המשך מעמוד )65

נים בכל העולם הערבי, אם תושמד הנהגת
אש״ף, בעלת הקו המתון־יחסית, בביירות
המערבית.

• מהו מצב־רוחם שד ערביי
ישראל ז
סלימאן: יש כמה דברים שבאים
ביחד: אנחנו מרוצים כשאנחנו שומעים
על הגבורה של הפלסטינים בביירות׳ אבל
בכל זאת אנחנו דואגים.
ג׳ובראן: המצב לא־טוב. אנחנו יודעים
שיש לנו אחים וקרובים, הנהרגים
כל יום, כל יום.
יש כאן, בארץ, הנהגה שאינה נרתעת
מהעובדה שנהרגים אנשים. להיפך. במיו־

המישטוים העוב״ס
העדיפו ש״שאוו פליטים.
או פעם לא העניקו והם
משאבים נדי לפתוד
את הבעיות שלהם !

מאמץ כדי להפריד בין חלקי העם האחד,
הפלסטיני, הרי אחרי 34 שנים
אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהעם הפלסטיני
השלם. סימן שהנסיון נכשל. יש
לנו עבר משותף, היסטוריה משותפת וגורל
משותף.

• כלומר, אתה מזדזזז את עצמך
כפלסטיני לפני שאתה מזהה
את עצמך כישראלי ץ
ג׳וכראן: אני ביכלל לא ישראלי.
אני לא מרגיש שייכות. יש ילי רק תעודת־זיהוי
ישראלית. לבד מזה אני לא מוצא
עצמי שייך למדינת־ישראל.

• כאשר תקום המדינה הפלסטינית,
היכן תתגורר ז
ג׳ובראן: אמשיך לחיות בסח׳נין.
• כלומר, תמשיך לחיות כמדי
נת־ישראל ץ
לא, בפלסטין.

• סח׳נין, הנמצאת כגליל, לא
תהיה, ככל הנראה, חלק מהמדינה
הפלסטינית.
היא תהיה.

• כאשר מדובר כמדינה פלסטינית
אפשרית, מדובר כגדה המערבית
ברצועת־עזה.
לא, זה לא נכון.

• כלומר ץ

אני אמשיך לחיות בפלסטין, ואמשיך
לחיות בסח׳נין.

+איך תעשה את זה ץ

איך אני עכשיו פלסטיני במדינת־ישר־אלי

הרמטכ״ל מרוצה מהמצב. עובדה שהוא
אמר שהוא מרוצה שנהרגים אנשים
בעיראק, ועיראק כל־כך רחוקה מישראל.
אז על אחת כמה וכמה הוא נהנה מזה
שנהרגים פלסטינים, הנחשבים כאוייבי
ישראל.
הערבים שנשארו כאן אחרי 1948 רואים
את עצמם כחלק בלתי-נפרד מהעם
הפלסטיני הכללי. הגורל של אש״ף הוא
גורלנו, כך שכל תזוזה משפיעה על
הלד־הרוח של הערבים החיים בארץ.
למרות שהנהגת המדינה עשתה כל

• כלומר, תמשיך להיות אזרח
,פלסטיני, המתגורר כשטח ישראל,
תקבל על עצמך את אזרחות
המדינה הפלסטינית ותחיה כסה׳
נין כתושב ז רז
מה זה נקרא להיות פלסטיני? להיות
בעל תעודת־זיהוי פלסטינית? פלסטיני
הוא אדם השייך לעם הפלסטיני! לא
חשוב אם הוא נמצא תחת שילטון תורכי
או אנגלי. גם עכשיו לא השתנה כלום.
כבר כמה מאות שנים אנחגו נמצאים
תחת כיבוש.

• כלומר, אתם רוצים לשחרר

סלימאן, נימר, עמאד וג׳ובראן כחוף תל־אכיב ()1962
״אנחנו לא אוהבים לראות דסד

עמאד שקור וכתו מהא כפגישה עם יאסר ערפאת בביירות המערבית*
״העובדה שהתקבלתס לראיון אצל ערפאח, למרות ששירתתם בצה״ל, מוכיחה שאש״ף רוצה בשלום!״
למה התגשמה האידיאולוגיה הציונית?
כי לכם יש הכוח. האידיאולוגיה שלנו
תתבצע ביום שהיהודים ינטשו את ה רעיון
הציוני ויחליטו לחיות איתניו בשלום.

אתם מאמינים שכיום שכד

יהיה לכם כוח, האידיאולוגיה של-
כם תתבצע ז־סלימאן
ו היהודים רוצים לחיות, ולא
איכפת להם אם הם רוב או מיעוט. הם
מעוניינים לחיות כבעלי זכויות שוות
במדינה דמוקראטית.

• מדינה דמוקרטית, שכהם הערכים
הם רוכזו
למה צריך לחשוב שהרוב ישלוט במיעוט

• כשאני מסתכלת מסכיב, אי
_ נני רואה מישטר דמוקרטי באף
אחת מהמדינות הערכיות. מדוע
שפה יהיה מישטר דמוקרטי ז
מדוע הפלסטינים יצליחו כמקום
שכל האחרים נכשלו זו מדוע שנאמין
שזה אפשרי זו
ג׳וכראן נ אסור להסתכל על זה כעל
בעייה פלסטיניודיהודית, הבעייה היא
כלל־ערבית. לציונות יש שני עקרונות:
הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל וזכות
עליה מכל העולם. אנחנו לא מסכימים עם
זה. אנחנו מאמינים שצריכים לחיות פה
כתושבים שווים יהודים, מוסלמים ונוצרים,
שיחיו בשלום ביחד.

סלימאן ז הערבים אף פעם לא הלכו
לרומניה והרגו יהודים כדי להתיישב שם.
היהודים באו לכאן והרגו ערבים כדי להתיישב.
לפני שהתחילה העליה, אף פעם
לא היו סיכסוכים בין היהודים והערבים.
הציונות גרמה לכל הסיכסוך. לפני זה
הערבים חיה בשלום עם היהודים.

• דמה עם הפרעות של ,1935
ומה עם הכתן ז
סלימאן נ זה לא היה נגד היהודים.
המצב בארץ היה קשה. החזק הרג את
החלש. גם הערבים החלשים נהרגו. היהודים
לא נהרגו דווקא בגלל היותם יהד
דים. היו מריבות בין מישפחות ערביות,
וגם שם הרגו אחד את השני. היו סיכסו־כים
בין חמולות, בין בני דתות שונות.
הפרעות לא היו מכוונות נגד היהודים
מפני שהם יהודים.

• אתה מתאר מצכ של אידיליה
כין היהודים והערכים בפלסטין.
על איזו תקופה כדיוק אתה מדכר ז
ג׳ובראן נ על ,1882 לפני הרצל, לפני
שהיהודים חשבו על הקמת מדינה שלהם,
אז הם חיו כמו כולם. אחרי שהתחילו
לחשוב על הקמת מדינה משלהם בתוך
פלסטין, התחילו הסיכסוכים.

• העם הפלסטיני חי תמיד
תחת שילטון כיבוש, תורכי, בריטי,
וכעת — לדבריכם — ישראלי.
מדוע לא הצלחתם עד עכשיו
להשתחרר מעול הכיבוש שאתם
טוענים שאינכם יכולים לחיות ב־צילו

מאז 1917 התחילו לקום תנועות פלס־מהכובש
ה־טיניותלשיחרור
המולדת
אנגלי. המרדהתחיל ביום הצהרת־בלפור.

• כלומר, המרד היה נגד חצה
רת־כלפור, המכירה כזכותו של
העם היהודי לחיות כארץ־ישראל זו
סלימאן: ואיך אפשר להסביר את
המרד של ,1936 המרד הערבי הגדול?
היתד. השביתה הגדולה נגד הבריטים, ש

נמשכה
שישה חודשים, הערבים לא עבדו.

הזמן מנסים פה להסביר שההגנה,
לח״י ואצ״ל כאילו נלחמו נגד הכובש
הבריטי, וכאילו שיחררו את הארץ מעול
הכיבוש. אבל את השביתה ב־ 1936 שברו
היהודים, שנכנסו למיפעלי התעשייה ו־לנמלים
ולמקומות־העבודה, והחליפו את
הערבים. באותה תקופה הכניס הצבא הבריטי
לשורותיו מאות שוטרים יהודיים,
כך שאי־אפשר להגיד שהיהודים שיחררו
את הארץ מעול הכובש הבריטי.

• אני בטוחה שעל הקביעה הזאת
שלך יהיו הרכה חילוקי־די־עות•
נעכור לנושא אחר. כיצד הצליח
העם הפלסטיני להגיע למצב
שכו הוא כל־כך שנוא ובלתי־פופו־לרי
כמדינות־עדב ז־ג׳ובראן
נ זה לא ששונאים אותנו. יש
הבדל בין העם והשילטון. בסעודיה, ירדן
ועיראק בטח שהשילטון לא ירצה להביא
אלפי פלסטינים רדיקאליים, שישפיעו על
האזרחים שם לפעול נגד השילטון עצמו.
אבל אני בטוח שהרחוב הערבי תוסס,
אך השילטון אינו מאפשר לרחוב להביע
את אהדתו. עובדה היא שחוסיין המלך
הודיע שמי שמוכן להתנדב להילחם לצד
הפלסטינים בביירות, יכול ללכת.

• מדוע, אם כך, לא הלכו ז

הוא לא אישר.

• מדוע לא אישר ז־

לא יודע. תשאלי אותו. הוא פוחד
מהפלסטינים. הוא פוחד מרדיקאלים. הוא
חושש לכיסאו.

• כשהייתי כלבנון, נתקלתי כתופעה
שהדהימה אותי. גיליתי,
לתדהמתי, כי הלבנונים הנוצרים
שונאים את הפלסטינים הרכה יד
תר מהישראלים. למעשה מעולם
לא נתקלתי ככיטויי שינאה עזים
כל־כך כלפי הפלסטינים כרחוב הישראלי
כפי שנתקלתי כהם במיז־רה
ביירות בג׳וניה•
סלימאן נ למה לא אמרו שהם שונאים
את הפלסטינים כשהיו שם הסורים?

סל מיפה 1־ 0שנופלת,
לא תשוב איפה,
מעמקה את הפצע
!מרחיקה את השקט!
למה הם אומרים את זה רק לישראלים?
הם לבנונים. הם ערבים. הם מסוכסכים
עם הפלסטינים.
ג ׳ובראן ז אסור לקשור פה את עניין
הדם. זה לא עניין של קשר דם. זה
עניין של עמדה פוליטית. בלבנון יש
לבנונים, הרואים עצמם כאנשים מערביים,
אמפריאליסטיים. לעומת זאת 600 ,
אלף הלבנונים במערב ביירות יכולים
ללכת. למה הם לא הולכים? למה הם לא
יוצאים?

• כי אין להם לאן ללכת. אילו
היו בידיהם אמצעים, היו עוזבים,
להערכתי, למיזרח ביירות או למלונות
שעל חוף מיפרץ ג׳וניה.
זה לא נכון. הם לא עוזבים, כי הם
בעדנו. זה ברור. למה לא שומעים על
אלפי לבנונים־מוסלמים, היוצאים ממערב
ביירות? וכאן מקור התיקווה שלנו, שאנחנו
לא עומדים לבד. אי׳תנו יחד עומדות
כל תנועות־השיחרור הערביות, ה מהוות
גוף אחד, וזוהי אחת ההוכחות

הבע״ה וויהוד׳ת לא
תיפתר אף פעם,
אם הבע״ה ׳הפלסטינית
לא תיפתר!
שהבעיה אינה פלסטינית־ציונית, אלא
כלל־ערביודציונית, והבעיה לא תיפתר
עד שלא תקום מדינה דמוקרטית חילונית
בשם פלסטין.

• כמילים אחרות, הכעיה לא
תיפתר עד שלא תחוסל מדינת־ישראל
ז־אנו
שואפים למדינה שיחיו בה פלסטינים
ויהודים בשיוויון.
ג׳ובר אן ז הבעיה היא לא איך יקראו
למדינה.

• חלק מהזהות של מדינה הוא
שמה. אתה מאמין שהיהודים יוותרו
אי־פעם על השם ישראל, המסמל
בעיניהם את התחדשות עט־ישראל
כארצו זאת
יודעת שזה ישם חדש לגמרי -ישראל.
פעם חשבו שיקראו לפלסטין מדינת־היהודים?
הבעיה היא לא השם, והפיתרון
הוא לא בשם. הבעיה והפיתרון טמונים בחיים
יחד, בחיים אמיתיים של שיוויון.
את מדברת על התחדשות העם היהודי בארצו.
מה משנה השם? הרי בתקופת
התנ״ך קראו לזה ממלכת־יהודה !

• כמדינה שאתם חולמים עליה,
מה תהיה השפה הרשמית ז־ג׳ובראן:
את יורדת לפרטים. מה זה
משנה מה תהיה השפה הרשמית?

• לי זה משנה• אני רוצת לדעת
כאיזו שפה ידכרז כפרלמנט שלי
ובאיזו שפה אמלא טפסים רשמיים,
כאיזו שפה ילמדו בבתי
הספר.
סל ימאן ז תאמיני לי, אני בעד היהודים
יותר מאחוז גדול של היהודים
עצמם. ליהודים יש שתי ברירות...

ג׳ובראן ז רגע אחד ! אנחנו פה גולשים
לתחום מישני. זה לא על הפרק, איזו
שפה תהיה במדינה החילונית הדמוקרטית.
מה שעומד על הפרק זו בעיית
לבנון.

• מה הבעייה שלך בלבנון ז־

אנחנו מרגישים את עצמנו קשורים לגורל
העם הפלסטיני בלבנון ובכל ארצות־ערב.

איך אתה מציע לפתור את

כעיית העם הפלסטיני בלבנון ז־אני
לא אגיד לצה״ל תיכנס או לא
תיכנס לביירות. אבל אם צה״ל ייכנס
לביירות, אני חושב שהמצב יתפתח למצב
של כרעל ומעבר למה שציפתה
ישראל. הוא יגיע למצב של מילחמד,
כוללת עם סוריה, ובסופו של דבר זו
תהיה מילחמה המונית. עובדה, אומרים
שחיסלו את המהפכה הפלסטינית בדרום־
לבנון, והנה בכל יום אנחנו שומעים על
היתקלות חדשה בדרום־לבנון. וברגע שתתחיל
מילחמה עממית, אין לנו ספק
שמנהיגי מדינת־ישראל לא יידעו לטפל
בה. הם לא ציפו למילחמה כזאת, וזו לא
היתד, המטרה שלהם. הם מסתבכים בעסק
שהם לא יידעו איך לצאת ממנו.

• אתה דואג למדינת ישראל
או לפלסטיגים ז
אני לא דואג. אני רק מסביר.

• לפי ההסכר שלך, מבחינתכם,
הפלסטינים, כדאי, אם כך,
שצה׳׳ל ייכנס לביירות ז
אוהבים לראות דם.
אנחנו לא בעד הרג, ורצח. אנחנו לא

• כשאתה אומר שאתם לא אוהבים
לדאות דם, קשה לשכוח את
אוטובוס־הדמים, אסון נהריה, אביכים,
מעלות, קרית־שמונה. מה
דעתכם על סיגנון־הפעולות הזה,
שגם כו נקטו אירגוני־השיחרור הפלסטיניים

ג !,כראן: אני בטוח שלא היתה כוונה
לרצוח, אלא נסיון להפעיל אמצעי־לחץ
על המנהיגים כדי שישחררו את החברים
הכלואים בבתי־סוהר ישראליים. כל הנהגה
הגיונית היתד, מקבלת את התנאים שהציבו
חוליות־ד,חדירה, משחררת את הכלואים
ומגנה על שלום אזרחיה. אך בכל המיקרים
סירבו מנהיגי־ישראל לקבל את התנאים
של אש״ף. אל תשכחי כי במעלות ובכביש-
החוף לא הפלסטינים פתחו באש.

ס כאכיכים נהרגו ילדים שנסעו
לכית־הספר, האם אתם כעד ה שיטה
הזוז־

אפריים קציר. נשיא המדינה. הלך להל־ודיה
של הילדים שהתקיימה בצפת, ולא
רצו לקבל אותו. אפילו אזרחי־ישראל ידעו
שהממשלה אשמה באסון.

• אני מדברת על השיטות, לא
על האשמה. אני מדכרת על רצח
ילדים, דברים שלעם היהודי ה־י־טראלי
קשה לשכוה, קשה להש*
תחרר מהם•
קשה לי להאמין לסיפורי־הזוועה המופצים
ברחוב הישראלי. קשה לי להאמין
לסיפורים כמו שרטשו ראש של ילד לסלע,
או הצמידו רימון לראשה של ילדה באו־טובום־הדמים,
במיוחד כשאני מביא בחש בון
שבאוטובום־הדמים לא רצו לרצוח.
אילו רצו להרוג, היו רוצחים כבר במעגן־
מיכאל. לא היו נוסעים עד תל־אביב. מדוע
לא רצחו את החייל שהיה בשבי אש״ף
במילחמה האחרונה?
סלימאן: חוץ מזה, למה את לא מביאה
לי את הדוגמה ההפוכה של חברון, כאשר
מישהו בבית־קפה זרק אבן, ובתגובה זרק
צד,״ל פצצה לתוך בית־הקפה?

• לא עניתם לי, האם אתם כעד
(המשך בעמוד )72
* מימין: שקור, דובר אש״ף מחמוד
לבדי, המשורר מחמוד דרוויש, שרית ישי,
ערפאת ואורי אבנרי.

— ערוב ב צ רי ח
(המשך מעמוד )9
מלבד דיווחי קור והראובני, חוששים
בגלי־צה״ל שחברי ״הפרלמנט
של ראשון־לציון,״ שיש להם פינה
בתוכנית שעתיים משתיים, עומדים
להגיש לרפול רשימה מפורטת
של שמות ״השמאלנים תומכי
אש״ף ׳,שיש להדיחם מהתחנה
הצבאית.

ת חנ ת שידור
פו לי טי ת
> \ פ דא ד בזה, באד. פרשת
י * הדחתו של דן שילון. הוא
גויים למילואים כדי להחליף את
בן־נר. ביום הראשון אחרי הפגנת
שלום עכשיו, פתח שילון את השידור
בציטוט מדבריו של ראש־הממשלה.
מנחם בגין, שאמר שבתולדות
אנוש לא היתה מילחמה
צודקת יותר ממילחמת־הלבנון. שילון
הוסיף הערה משלו :״ואנחנו
נצטרן־ לפנות לסיפרי ההיסטוריה
הישנים שלנו כדי לבדוק את הדברים
האלה.״
כאשר שמע זאת שרון, הוא רתח
מזעם. הוא פנה לשפירא והורה לו
להדיח את שילון. שפירא התעלם
מההוראה ואף לא דיווח על כך
לשילון.
אך שילון הרגיז את שרון פעם
נוספת. הוא ציטט באחד הבקרים
את עיתוני־הבוקר, שכתבו על ה

אחרי שיצא שילון מפגישה
זו, הוא הסכים להגיב על הפרשה
ובין השאר אמר ד ״למיטב ידיעתי
ההחלטה הזאת התקבלה על-ידי
גורמים לא צבאיים הנמצאים מחוץ
למערכת הצבאית, קרי שר-
הביטחון, המבקש להפוך את גלי-
צה״ל לתחנה שתילחם את מילחנד
תו ותשרת את האינטרסים הפר־טיים־פוליטיים
שלו.״
בתחנה הצבאית כבר מודעים לניסיונותיו
של שרון להפוך את התחנה
לכוח פוליטי נוסף, רב־עוצ־מה,
שהוא צובר לקראת המאבק
הגדול שלו — המאבק על ראשות
הממשלה. בגלי־צה״ל בטוחים ש מאחרי
התעוררות הימין בתחנה
עומד הרצון להדיח הן את שפירא
והן את אילון שלו, ולמנות במקומם
אומרי־הן לשרון. לשרון חשוב
מי יישב בתחנה הקטנה מסיבה
נוספת: גלי־צה״ל, בשיתוף הטלוויזיה
הלימודית. עורכים מישדרי-
טלוויזיה וכך יכול שר־הביטחון לחדיר
למירקע.
שפירא נבחר לפני כשנה לתפקיד
מנהל התוכניות בטלוויזיה. כתוצאה
מלחצים של ועדי־עובדים
וסיכסוכים פנימיים, הוא עדיין לא
נכנס לתפקידו. בגלי־צה״ל מוכנים
להישבע ששרון מנסה לטרפד גם
מינוי זה.
המפקד הנוכחי של התחנה, המשמש
כבר תקופה ארוכה מטרה
ללחצים, העדיף לנקוט במדיניות
של מה שהוא כינה ״התבצרות ב־

שו־הב־טחון, אריק שוון, מנסה
להטו אס התחנה הצבאית
ל נו ח פוליטי ו ב־ עו צמה,
נו שיובל להשתמש נו, בבוא
העת, במאבק לואשות הממשלה
מצב שאליו נקלעה ישראל בלבנון.
הוא ציטט כיצד רואים את המצב
האמריקאים, הפלסטינים — תוך
שהוא נמנע מלקרוא ללוחמי אש״ף
״מחבלים״ — הנוצרים והלבנונים.
שרון, שהאזין לתוכנית במכוניתו,
זעם. אך כאשר שמע-את המישפט
האחרת, הוא קפץ כנשוו־נחש. שילון
שאל :״איך יוצאים מהפלונטר
הזה י״ שרון מיהר להתקשר לשפירא,
דרש להפסיק את שידור התוכנית
ולהדיח את שילון מייד.
שפירא סירב, והשידור נמשך.
רק כעבור יומיים, כאשר התברר
לשרון ששילון ממשיך לשדר, הגיעה
הוראה מראש אכ״א, האלוף
משה נתיב, להעבירו מתפקידו.
שילון זומן לחדרו של שפירא,
שם נמסר לו על ההחלטה. שילון
נדהם. כל ההערות הרדיופוניות
שלו עברו ביקורת של מפקדי־ה־תחנה.
הן אינן שליפות מהמותן.
חברים של שילון טענו שזה מגוחך
שהאיש שעמד בראש מערכת החדשות
של הטלוויזיה ועבר מיב־דקי
ביטחון רבים, לא יכול לשדר
בתוכנית חצי־בידורית.
בתחנה הצבאית התבדחו ואמרו
ששילון הודח כי כאשר ראיין את
ידידו של שרון, אלי לנדאו, שמונה
ליו״ר מועצת המנהלים של ה־שק״ם,
הוא העז לשאול אותו אילו
כישורים כלכליים הוא מביא ל-
שק״ס.
כאשר שמע רפול על ההדחה, הוא
זימן את שילון לפגישה. בשיחה
שהתקיימה במשך כעשרים דקות
האזין רפול לדברי שילון אך לא
הגיב עליהם.

עמדות הקיימות לצורך שימור על
הקיים.״ אך מה שקרה לתחנה הפופולארית
והדינמית מאז תקופתו
של יצחק ליבני, מעמיד בספק את
דרכך של שפירא.
מאז התחילו העניינים בתחנה להתחמם.
ניסה שפירא למנוע הדלפת
הפרשיות החוצה. הוא קיווה
שרפול יעצור את שרון, שפלש לתחום
אחריותו. אך שפירא וגם סגנו
מכירים בעובדה שאחרי שילון, הם
הבאים בתור.
בינתיים התלהטה האווירה בתחנה.
ישיבות הפורום מוקלטות כדי
למנוע הדלפת מידע מסולף החוצה.
אנשים חוששים לדבר בטלפון.
עובדי התחנה טוענים שיש מי
שמדווח ללישכת שרון מדי יום
מה מתרחש בתחנה, ומי אמר מה.
הכל מקווים שרפול לא ימנה חוקר
לבדיקת המתרחש בתחנה. קור עצמו
יצא לחופשה מישפחתית במלון
דן כרמל בחיפה, ולא עונה לפניות
של עיתונאים אליו.
גם אם לא ימונה חוקר, הרי שהעברת
רשימות־העובדים לשרון
היא שינוי משמעותי לרעה. תהיה
זו הפעם הראשונה מאז מילחמת
ששת־הימים שמרבית עובדי התחנה
ייחקרו על דיעותיהם והשקפת־עול־מם.
המסקנות שיסיקו הגורמים הצבאיים
הן בלתי-חשובות. הסכנה
לחופש הביטוי ולחרות המחשבה
היא כבר מוחשית.
אם רצה מישהו לבדוק את השפעות
הכיבוש המתמשך ודיכויו
של עם אחר על הישראלים עצמם,
פרשת גלי־צה״ל היא אחת הדוגמות
העצובות לכך.
ש רי ת י שי ו בן ־ ציון צי ט רין
במדינה מיפלגות
ש תי ש 9גת. שגי קולות

פעילי ספ״ם קיבלו
ממיפלגתס כרוז להפצה
ברחוב הערבי -והופתעו מן
התפלת הפיתאומית
בעמדת הסיפלגה.
לרוב פעילי מפ״ם ברחוב הערבי
היו עמדות נחרצות נגד המילה־חמה
בלבנון. הם הוציאו כרוז לחלוקה
בין הפעילים והאוהדים הערביים
של מפ״ם. כותרתו של
הכרוז היתר סרטאווי מזמין שו־חרי־השלום
בישראל לשיחות עם
אש״ף.״ הכותרת, שנלקחה מיומון
מפ״ם על המשמר, הופיעה גם בערבית,
ככל יתר הכותרות וקטעי
העיתונות בכרוז, שהופיעו בערבית.
הקוראים
הערביים של הכרוז
יכלו לקבל את הרושם כי קריאתו
של הד״ר עיצאם סרטאווי לאנשי
מפ״ם שבין שוחרי השלום, התקבלה
בהתלהבות על-ידי מיפלגה זו.
הכותרת השניה בכרוז (ראה גלופה)
התבססה על שיחה טלפונית
שנערכה בין ח״כ מפ״ם, מוחמד
ואתה ובין נציג אש״ף באירופה.
סרטאווי, שבה הודיע האחרון כי
קריאתו לשוחרי־השלום להידבר
ניתנה על דעת מרכז אש״ף בביירות.
תירוצים
שונים ומשונים. בכרת
שחולק לערבים מופיעים גם
דבריו של עסקן מפ״ם ברחוב הערבי,
לטיף דורי, בזכות ההידברות
בין שוחרי השלום שבין הישרא-

פירושו הסכם על בסים פשרה
טריטוריאלית׳.״
דברים אלה, שכוונו לקוראים היהודיים
של על המישמר, לא התאימו
לצרכיהם של פעילי מפ״ם
ברחוב הערבי. אלה יודעים יפה
את הילכי־הרוח בין האזרחים הערביים
של ישראל. קשה למצוא
שם אנשים שיסכימו עם ויקטור
שבדטוב, שאת כל האחריות לאי-
מציאת פיתרון מדיני לבעייה הפלסטינית,
אפשר להטיל על כתפי
אש״ף. שם גם קשה מאוד להסביר
כיצד אומר ויקטור שם־טוב כי
סרטאווי אינו מייצג למעשה איש,
ודבריו אף זוכים לגינד מצד הנהגת
אש״ף, בשעה שוואתד מוסר
בשם סרטאווי כי הוא זוכה לגיבוי
מצד מרכז אש״ף בביירות.
כדי שמפ״ם תצליח ברחוב הערבי,
היא זקוקה לכך שנציגים של
אש״ף יראו כמנהיגיה אנשים שראוי
לשוחח עימם. כדי שהיא

צ־ף על פני השטיח.
בבניין המודרני של מערכת
ידיעות־אחרונוח בדרך פתח־תיקווה
בתל־אביב נשמעת ביקורת גלוייה
כמעט על כמה מצעדיהם האחרונים *
של מוזס ויודקובסקי, ובעיקר על
התרת החוזה עם הארץ והפסקת
פירסומו של הלוח־הכפול. שני הטוענים
העיקריים לכתר הירושה
מגייסים מחנות מאחוריהם.
המועמד העיקרי הוא ארנץ(״נוני״)
מוזס, בנו של נוח. עד לתקופה
האחרונה נראתה מועמדותו בטוחה
כמעט. אך הסכנה צצה מכיוון לא־צפוי:
אחותו של נוני, ג׳ודי מוזם,
עומדת להתחתן בקרוב. ונראה ש־ 1.
לבעלה לעתיד כוונות רציניות ביותר.
זהו עמירם ניר, מי שהיה
כתב צבאי בטלוויזיה, ואחר־כך
איש התעמולה של המערך במערכת
הבהירות לכנסת העשירית. ניר,
היודע שנישואין עם מישפחת מוזם

שם־טוב: לצערי קולן
של סארטאוו׳ נ שאר בו ד ד

111
! ׳418

:רייו לגינוי מצד ר.
י־ לא גילו במשר ש:
זכות קיו;
ל הסיכסו

מפ״ם ליהודים
ההזמנה אינה רצינית

סרטאודי בוזמין שדדזרי השלום
בישראל לשיחות עם אש״ף
סארטאווילח״בותד: הצהרתי ניתנה על דעת מרכז אש״ף בביירות

מפ״ם לערכים
ההזמנה רצינית

עידו דיסנצ׳יק וג׳ודי מוזם
הכל נשאר במישפחה
׳לים והפלסטינים, וכן דברים שאמר
מזכיר־המזכירים של מפ״ם,
ויקטור שם־טוב, ב־ 17 ביולי .82
אך משום מה נשמטו מן הכרוז
דברים שאמר ויקטור שם־טוב יומיים
קודם לכן, ואשר התפרסמו בעל
המשמר ב־ 15 ביולי. זו היתה
תגובתו הרישמית של שם־טוב לפנייתו
הנועזת של סרטאווי. שם-
טוב אומנם חלק שבחים לסרטאווי
עצמו, אך מיהר להסביר מדוע
אינו נענה לפנייה. וכך נאמר בידיעה

״שם־טוב הביע צער על שקולו
של סרסאווי נשאר בודד, והדגיש
כי בעבר זכו דבריו לגינוי מצד
הנהגת אש״ף, .מנהיגי אש״ף לא
גילו במשך שנים את אומץ־הלב והתבונה
המדינית הדרושים כדי
להצהיר על הכרה, אפילו מותנית,
בזכות קיומה של ישראל,׳ אמר שם-
טוב, ,הם העדיפו פיתרון צבאי של
הסיכסוך. ולא פיתרון מדיני, ש
תצליח
ברחוב היהודי, מעריכים
מנהיגיה, עליהם לדחות פניות כמו
אלה של סרטאווי בתירוצים שונים
ומשונים. כדי להצליח גם פה וגם
שם, צריך לדבר בשפה אחת ליהודים
ובשפה אחת לערבים, ולקוות
שאלה אינם מכירים את שפתם של
אלה, כדי שיוכלו להשוות בין
הגירסות הסותרות, ולהתרשם מכ־נותר.
של מיפלגת הפועלים המאוחדת.
עיתונות געיל־תמות
והיבשת

טסש במקביל עלו
על פני השטח
המאבקים־על הירושה
בשני הצהרונים.
בזה־אחר־זה אושפזו בבתי־חולים
בשבועות האחרונים שני בעלי ה־צהרון
ידיעות־אחרונות, נוח מהס
ודוב יודקובסקי. הסיבה: בעיות־לב•
בשבוע שעבר נפטר אחיו ה בוגר
של נוח, אלכסנדר מוזס. המאבקים
על הירושה, שעד כה
טואטאו מתחת לשטיח, התחילו ל־

יפתהו לפניו את הדלת למאבק על
הירושה, כבר מכין את עצמו.
במיסגרת זאת הוא פינה הרחק
ימינה מבחינת דיעותיו, כפי שהוא

מביע אותן במאמרים שהוא מפרסם
בעיתון. בתחילת המילחמה כתב
רשימה תחת הכותרת ״שקט —
יורים״ ,ובה תבע שביתת־ביקורת
כלפי המילחמה בלבנון. לפני שבוע
פירסם מאמר נוסף, ובו התקפה
חריפה על המח״ט ששוחרר מצה״ל,
אלי גבע.
לכל אחיד משני המועמדים כבר
יש חבורות של תומכים. יש גם
כמה מבין העיתונאים הוותיקים
של העיתון שהיו רוצים לראות את
עצמם כמועמדים לכתר העורך.
מזכירים את שמותיהם של כתב
הצהרון בגרמניה, שלמה שמגר, את
אביעזר גולן, את ישעיהו בן־פורת
ואת אהרון שמיר, אך כמעט ברור
שההכרעה תיפול על בן מישפחת
מוזס.
קשרים מישפחתיים במעריב
הכיוון אינו ברור כל־כך. לכל ברור ק
כי הזוג העומד בראש העיתון,
שמואל שניצר ומשה ז׳ק, לא יוכל
להמשיך ביחד עוד זמן רב ,״וגם
לא כל אחד לחוד״ ,כפי שאומרים
בעיתון. מי שרואה את עצמו מועמד
הענלם הזה 2544

ח ״נ מי נארקר ״ נ ו
(משמאי) התגו ש מאשתו
צ פויו ת( מי מין) ו בני ת
המחוקקים *ואה הרכילות

^ ילו בי קשה צפרירה, אשתו של ח״כ חרות מיכאל
י קליינר, הוכחה לכך שבעלה תעדיף את המיפלגד,
ואת החיים הפוליטיים על פני חיי המישפחה, הרי שהיא
יכלה למצוא זאת ביום גירושיהם. קליינר, חסיד התאריכים
ההיסטוריים. קבע את המועד לבוקר ה־ 27 ביוני.
באותו יום אחרי־הצהרים היתד, אמורה להיפתח ועידת
חרות. הוועידה נדחתה לתאריך בלתי ידוע בגלל המיל־חמה.
הגירושין לא.
בני הזוג קליינר שמרו בסודיות מוחלטת את דבר
גירושיהם. ב־ 23 במאי נחתם חוזה אצל עורך־דין. ב־3
ביוני הוגשה הבקשה לבית־הדין הרבני ואף נערך דיון
קצר. כעבור 24 יום הם התגרשו. רק קרובי מישפחה
ידעו על כך שכניסתו של קליינר לכנסת עלתה לו בחייו
הפרטיים. הוא בחר באשה שניה, הפוליטיקה, והפסיד
את אשתו הראשונה.
מהרגע שבו הגיעה הידיעה על גירושי־הבזק לאוזניהם
של יריביו הפוליטיים, וכאלה אינם חסרים, הציפו שמועות
משמועות שונות את מיסדרונות הכנסת ואת מצודת־זאב.
היו שנשבעו שהם ראו אותו עם פעילת חרות. היו שסיפרו

שלא רק הם יודעים על כך אלא גם אשתו. אחרים טענו
שתיק־גירושין נקי כל־כך, שנחתם במהירות רבה כל־כך,
מעיד שלאחד מבני הזוג היה כדאי למהר, לעזוב את
ביתו ואת רכושו רק כדי שהעניין יסגר.
אך השמועות המרושעות, שמפיציהן לא טרחו כלל
להוכיחן, התעלמו מאישיותם של בני הזוג•

יותר ימנית
מבעלה
(* דיינו 34 התחיל את הקאריירה הפוליטית שלו
בתחילת שנות ה־סד, כפעיל מטעם חרות באוניברסיטת
תל־אביב. הוא אף כיהן כיושב־ראש אגודת
הסטודנטים. שם הוא הכיר את חבריו למיפלגה, רוני
מילוא ומיכה רייסר, ואף את אשתו לעתיד.
הצעיר גבו,־הקומה, בן להורים ממוצא גרמני, שעלה
בגיל שלוש לארץ, זכה לכינוי ״ילד השמנת של צפון
תל־אביב״ .הוריו ניהלו בעבר את קפה רווד ברחוב
דיזנגוף ואת קפה רוולית ברחוב אבן־גבירול. אחרי
שירותו הצבאי הוא התחיל ללמוד מישפטים. במיסגרת
פעילותו ד,סטודנטיאלית הוא הכיר את צפרירה (״צפי״)
מנדלסון 29 תל־אביבית שנבחרה לאגודת הסטודנטים
מטעם גוש הימין. קליינר נהג לספר תמיד, בבדיחות־

לרשת את מקומם כעורך הוא עידו
דיסנצ׳יק, בנו של אריה (״צ׳יק״)
ייסנצ׳יק ד,מנוה, מי שהיה עורכו
השני של מעריב, אחרי מייסדו,
עזריאל קרליבך. עידו דיסזצ׳יק אף
מדבר על כוונתי בחוגי ידידיו.
מועמד אחר. אף הוא בן המישפ־חה
של מייסדי מעריב, היא חתיו
של דוד גילעדי, יוסף (״מומי״)
לפיד (ראה תשקיף) .גילעדי היד,
מעיתונאי הצמרת של מעריב. המועמד
השלישי הוא אלי לנדאו,
חתנו של בעל המניות העיקרי של
מעריב, עובד בן־עמי. לנדאו יהיה
מוכן לעזוב את מישרתי החדשה ב־שק״ס
כדי לקבל עליו את עריכת
מעריב.
כמו בידיעות אחרונות, מוזכרים
העולם הזה 2344

הדעת, שצפי היא יותר ימנית סמנו ושבבחירות האחרונות
הוא היה צריך לשכנע אותה שתצביע עבור הליכוד
ולא עבור התחיה.
צפי למדה באוניברסיטה אנגלית וצרפתית והעדיפה
את קליינר על־פני צעירי חרות אחרים. הם התחתנו
בדצמבר 1973 וכעבור שנה נולד בנם הבכור, גילעד.
קליינר סיים את לימודי המישפטים, אך לא פתח
מישרד פרטי. הוא היה פעיל בתנועת החרות, ובעיקר
בין צעיריה. הוא היה חבר מועצת עיריית תל־אביב
מטעם גח״ד, ואחר־כך מנהל המחלקה־לחינוך־ולתרבות־בגולה
של ההסתדרות הציונית העולמית.
צפי הוכשרה עם סיום לימודיה כמורה והיום היא
מלמדת אנגלית בבית־הספר אליאנס ברמת־אביב. היא
לא נטלה חלק בחיים הפוליטיים ובתככים המיפלגתיים
של בעלה (העולם הזה )2325 למרות שכלפי חוץ הכל
נראה תקין, ולפני שנתיים נולד בנם השני. יואב,.
התחילו מתחת לפני השטח להיווצר הסימנים הראשונים
למשבר.
קליינר הקדיש יותר ויותר זמן למיפלגה. הוא ניהל
סדר־יום מרתוני, עמוס־פגישות מבוקר עד לילה. מרכז
פגישותיו היה קפה אולגה בתל-אביב. בימי שישי אחרי-
הצהריים הוא נהג לשחק כדורגל בחצר בית־הספר גרץ
ברחוב אדם הכהן בתל־אביב, תחת לבלות עם אשתו
וילדיו. כשלא שיחק עבד.
חברים י קרובים של בני־הזוג הבחינו שצפי מתבגרת
מחלום הנישואים לאביר־החלומות הפוליטי. היא למדה
להכיר את הצד השני, האסל, של חיים לצד עסקן המזניח
את ביתו ואת אשתו לטובת פגישה בסניף שכוח־אל.
בין בני־הזוג התגלעו חילוקי דיעות על אורח חייהם.

צפי הסבירה לבעלה שהיא לא תוכל להמשיך כך. השניים
פנו ליועץ נישואים, אך גם הוא לא יכול היה לעזור
להם. קליינר החליט שלא לוותר על הפוליטיקה.
אך למרות שהשניים ידעו שחייהם המשותפים קרובים
לקיצם, איש מבחוץ לא ידע על כך. בבית לא היו
מריבות, וכל מי שחיפש את קליינר בביתו, ושוחח עם
אשתו, לא הבחין בקולה שבבית מתחולל משבר־נישואין.
אחרי שקליינר נכנס לכנסת, לפני כתישעה חודשים,
חלה החמרה ביחסים. קליינר נעדר מביתו זמן רב יותר.
הוא נשאר ללון בירושלים שלוש פעמים בשבוע. בימי
שישי בערב נהג לנסוע להרצאות במקומות מרוחקים.
היחסים הורעו, ואז באה ההחלטה להתגרש.
הסכם לטובת האשה
^ החלטה, שהתנגשה סופית בחודש אפריל, הת־י
י ממשה כעבור כחודשיים אצל עורכת־הדין דורית
שלוש. בפרק הזמן הזה הסבירו בני הזוג להוריהם ולילד
הגדול את הסיבות לפירוד. קליינר הסביר שהוא ואשתו
השים סימפטיה האחד לשני, אך חילוקי־הדיעות ביניהם
נעוצים בשאלה כיצד ניתן לשלב את שאיפותיהם המנוגדות
לאורח-חיים שיתאים לשניהם.

גם במעריב שמותיהם של כמה
עיתונאים מתיך העיתון. כמי שעשויים
להיות מועמדים• אלה הם
יובל אליצור. דב גילדשטיין, לוי־יצהק
הירושלמי, מנחם תלמי ואברהם
תירוש.
בשני היומונים הגדולים של ישראל
לא ׳קבעי דווקא התכונות
והכישורים אה זהוהם של היורשים.
אלא הקשרים המישפחתיים.

דרכי אדם
הסכם משחרר נ/־מעצר

הזוג ה;רוש עשה הס3מ

חרש כעניין פגישדוח עם
היזרים, והבעל
שוחרר במעצר.
דויד פרנקו התגרש מחדווה כבר
לפני כשלוש שנים, אך הסיכסו־כים
ביניהם נמשכו כל הזמן. שני
הילדים מהנישואין שנכשלו נותרו
בידי האשה. והבעל טען כי היא
אינה מאפשרת לו לראותם.
מרירותו של דויד לא התפוגגה
גם אחרי שנישא בשנית, ונולדה לו
תינוקת. הוא המשיך להתלונן על
עקשנותה של חדווה, שאינה מאפשרת
לו לראות את ילדיו האהובים.
חדווה התלוננה מצידה כמה
פעמים במישטרה כי בעלד,־לשעבר

גם כאשר כבר היה ברור לקרובי המישפחה של
צפי שבני־הזוג עומדים להיפרד, הדבר לא מנע מהוריה
של צפי ומאחותה להתייצב בסוף חודש מאי בסניף
דצפון של תנועת החרות בתל־אביב, ולהצביע עבור
קליינר שהתמודד על ראשות הסניף.
הסכם הגט הוא חד־צדדי לטובת האשה, ולכך היו
כמה סיבות. קליינר ויתר על חלקו בדירה שרשומה
שווה בשווה על־שם שני בני הזוג, שעברו אליה רק
לאחרונה. הדירה, ברחוב אנדרסן ברמת־אביב, קרובה
למקום עבודתה של צפי ולבית־הספר של גילעד. הילדים
התחברו עם שכניהם וקליינר לא היה סוכן שהם יסבלו
כתוצאה מהגירושין. הוא השאיר לאשתו מכונית סאאב
משנת ,1966 שהיתר, רשומה על־שם אביו. הוא נוהג
בפז׳ו 305 חדשה. כל חסכונותיהם חולקו באופן שווה,
וקליינר השאיר את כל תכולת הדירה בידי אשתו, למעט
מכשיר טלוויזיה, מכשיר וידאו ומערכת סטריאו. הוא
לקח חפצים אישיים, ספרים, וכלי־בית מצומצמים.
הבעיה הגדולה היתה עם הילדים. קליינר עמד על

כך, שגם אם תנשא צפי מחדש, לא ישונה שם מישפחתם
של שני צאצאיו. הוא התחייב בתשלום מזונות גבוה 60 ,
אלף לירות צמודים למדד, לשני הילדים.
האווירה בין צפי ובעלה היתד, טובה גם במהלך תקופת
הגירושין. ערב מתן הגט הם יצאו לאכול במיסעדת־דגים,
ולמחרת אף החליפו ביניהם מתנות אישיות. אחרי שתי
הפגישות בבית־הדין הרבני, לקח אותה לקפה לה ג׳אוונז
ברחוב אבן־גבירול. היא ביקשה ללכת איתו לשם, כדי
לשתות בחברתו קפה ולאכול עוגה, כפי שנהג לעשות
עם חבריו מהמיפלגה. הם אף יצאו לסמינר משותף
בשורש. אחרי הגירושין הם מבלים את השבתות יחד עם
הילדים, בטיולים.
עתה גידה קליינר שיש לו זמן גם לשני ילדיו, איתם
הוא רשאי להיפגש בשבתות ובאמצע השבוע. הוא עבר
להתגורר בדירת הוריו, השוהים בחו״ל, ברחוב הנביאים
בתל־אביב.
הדרך הדיסקרטית שבה נפרדו השניים באה לידי
ביטוי גם אחרי מתן הגט. כאשר מטלפנים עיתונאים
ופעילים מיפלגתיים לביתו של קליינר ברמת־אביב, עונה
אשתו שבעלה, אותו היא מכנה ״קליינר״ אינו בבית
כרגע, היא נוהגת למסור את מיספר הטלפון בדירה
שבה הוא מתגורר, ואומרת :״אני מניחה שהוא נמצא
שם כרגע. אם לא• ברגע שיהיה לי קשר איתו אני
אודיע לו שחיפשת אותו.״

מאיים עליה ומפחיד אותה. הוא,
כמובן, הכחיש זאת בתוקף.
השבוע נעצר פרנקו ל־ 48 שעות,
מכיוון שחדווה סיפרה הפעם ב־מישטרה
סיפור מפחיד. היא טענה
כי אשתו החדשה של פרנקו הופיעה
בדירתה, ואמרה לה שהיא חוששת
כי הבעל מתחיל להיות רציני
באיומיו. האשד, החדשה סיפרה
כי פרג קו פנה למפקדיו בצד,״ל
וביקש לצאת לשרוודמילואים כדי
להשיג נשק. בנשק זה התכוון
להרוג את חדווה וילדיה.
חבכם במיסדרון. גם האשד,
החדשה וגם פרנקו הכחישו מכל
וכל את השיחה והאמור בה, אך
פרנקו הובא לפני השופט יורם

גלין להארכת מעצרו. בעת החקירה
לפני שופט־ד,מעצרים ביקש הסניגור,
בנימין קיסלר, פסק־זמן.
הוא הבטיח לשופט כי אם יוכל
להתייחד עם שולחו לכמה דקות,
יובהר המצב ויימצא לו פתרון.
במיסדרון נוסח בו במקם הסבם
חדש בין חדווה ובעלה־לשעבר
על זכויות־הביקור של האב אצל
ילדיו. חדווה הבטיחה לקיים את
האמור בהסכם, ופרנקו אמר כי
הוא מרוצה מתנאים אלה•
הצדדים חזרו אל השופט אשר
קרא את ההסכם, צירף אותו להחלטתו
וקבע כי פרקו ישוחרר ממעצרו
בערבות של 10 אלפים
שקל, בתנאי שיקיים את תנאי
ההסכם.
619

* צילה זהבי !רצחה בשלושים
דקירות של סכין.
* משפחתה טוענת: לא יחנן שחיכתה
ל טו מ פ בכבי ש, מפני שהיא
התנגדה לטו מפיס.
* איש לא הודיע למישפחו זה על
על מציאת ! 1גונה. אחיה קרא
1את בעיתון.

ך* כהורה שנרצחה היא אחותי!״
1/ /י 1אמר יהושע זהבי לשוטר הנדהם
בתחנת־המישטרה באשקלון. לשמע הקביעה
הבטוחה שאל אותו השוטר :״איך אתה
יודע ז״ התשובה היתר, מהממת עוד יותר :
״נסעתי בעצמי למכון הפתולוגי וזיהיתי
אותה !״
איש מאנשי־המישטרה לא פנה לבני־מישפחתה
של החיילת צילה זהבי בפתח־תיקווה,
כדי להזמינם לזהות את הגופה,
שנתגלתה ביום השלישי לפני שבועיים
בתוך פרדס ליד אשקלון. אחיה נסע לזהותה
מיוזמתו, אחרי שביום הרביעי קרא
באקראי בעיתץ על מציאתה של גופת
צעירה יום קודם לכן. באותה עת כבר
ידעה המישפחה על העדרה של בתם
מהבסיס, ולכן התעורר חששם.
יהושע בן ה־ ,21 חייל בשירות חיבה

מיהר לתחנת־המישטרה באשקלון, משם
נשלחה הגופה למכון הפתולוגי באבו־כביר.
בתחנה
הסתברה לו הסיבה שבעטיה
לא הוזמנו בני־המישפחה לזיהוי הגופה.
השוטרים לא ידעו כלל על היעדרה של
החיילת, שנעלמה שבוע לפני כן. למרות
שהמישטרה הצבאית החוקרת (מצ״ח) כבר

מישפחה 1ועמח

האס ימימה זהבי (משנזאל) ,האח יהושע בן ה־21
והאחות שרי בת ה־ ,17 יושבים בסלון ביתם.
יהושע זיהה את גופת אחותו, אחרי שקרא ידיעה בעיתון, על מציאת גופה של נערה.
בגולני, היה זקוק לעשר דקות תמימות
כדי לזהות את גופת אחותו, שהיתה כבר
במצב ריקבון ומרוטשת על־ידי כ־ 30 דקירות
סכין. אחרי שהשתכנע כי זו אחותו,

חיפשה במשך יומיים אחרי החיילת, לא
היה תיאום בינה ובין המישטרה האזרחית.
רק אחרי שהאח הגיע לתחנה באשקלון,
התקשרו משם למצ״ח, בנוכחותו

של האח, כדי לברר אם אכן ידוע להם
על חיילת נעדרת.

חד שה
ב אזו ר
יום החמישי אחרי־הצהריים, לפני
שלושה שבועות, יצאה החיילת צילה
זהבי בת ה־ ,19 לחופשת שבת מבסיסה
היא הוצבה בבסיס רק
ביום הראשון באותו שבוע, אחרי שסיימה
קורם, שהסמיך אותה לתפקיד מסויים
בחיל־המודיעין. מכיוון שהיתה חדשה במקום,
לא הכירה עדיין את האיזור•
ביום השלישי באותו שבוע התקשרה
צילה לבית הוריה והודיעה שאינה בטוחה
אם תוכל להגיע בשבת הביתה. לכן לא
חשדו בני־המישפחה בדבר כאשר לא
הגיעה הביתה.
ביום הראשון התקשר מישהו, שלא הזדהה,
לבית ושאל היכן צילה. גם שיחה
זו לא העלתה כל חשדות אצל המישפחה.
הם התחילו לחשוש רק ביום השני בערב,
כאשר שוב התקשר מישהו ושאל אם צילה
בבית. לשאלת האם, ימימה זהבי, הזדהה
הדובר במפקדה של הבת בצבא .״מה,
היא לא בבסיסי״ שאלה האם המודאגת,
״היא צריכה להיות בבסיס ! מה קרה?״
תשובת המפקד היתה שהכל בסדר ושאין
צורך לדאוג. כעבור שעתיים התקשרו
להורים ממצ״ח, והודיעו להם שהמפקד
דיווח שבתם יצאה לחופשת שבת ולא
שבד, לבסיס.
כאשר התגלתה גופתה של צילה בפרדם,
היא היתה לבושה בתחתונים וחזייה בלבד.
לכן לא יכלו השוטרים לשער כי המדובר
בחיילת. בגדיה הצבאיים וכן תיקה האישי,
שבו היו מיסמכי הזיהוי שלה וחפציה
האישיים, נעלמו. על־פי מימצאי החקירה
היא נרצחה ביום יציאתה מהבסיס, במקום
אחר, והועברה לפרדס אחר־כך. בדיקה
פתולוגית העלתה, כי בניגוד למה שפורסם
קודם, לא נאנסה החיילת לפני שנרצחה
באכזריות בדקירות הסכין.
בתחנת־המישטרה באשקלון הציגו השוטרים
לפני האח עגיל אחד, שנמצא
צל הגופה. זה היה אחד משני עגילים

דמויי עלה תאנה, שקיבלה צילה במתנה
מחבר שלה. העגיל השני לא נמצא, והוא
נפל, כנראה, במקום שבו בוצע הרצח.
כאשר זיהה האח את העגיל, בנוסף לזיהוי
הגופה עצמה, היה כבר ודאי שהנרצחת
היא אכן צילה זהבי. אולם המישטרה
עיכבה את ההלוויה בעוד יומיים, כדי
לזהות את הגופה גם על־פי השוואת שיניה
עם נתוני בדיקת־ד,שיניים הצבאית, המבוצעת
לכל חייל עם גיוסו.
תהליך הזיהוי הממושך עורר כעם רב
אצל המישפחה, שראתה בכך הוספת כאב
על צערם. העובדה שאיש לא דיווח להם
על מציאת הגופה השאירה בליבם רושם
קשה על ניהול חקירת מצ״ח .״מי יודע
כמה זמן עוד היד. עובר עד שמישהו
היה פונה אלינו, אם לא הייתי קורא
את הידיעה בעיתון!״ אמר יהושע ,״כל
ההתייחסות של מצ״ח היתד, מזלזלת• גם
אם אנשי מצ״ח לא ידעו על מציאת הגופה׳
הם יכלו לקרוא את הידיעה כמוני
בעיתון, ולהבין שיש קשר בין הדברים.״

מנסים
להסתירמאת נו ״
פקדה של החיילת, רב־סרן גיורא,
י טען באוזני החוקרים, ואחר־כך גם
באוזני בני־המישפחה האבלים, כי נאמר
לצילה לפני שעזבה את הבסיס, שבעוד
רבע שעד, עומד לצאת משם רכב. לדבריו,
העדיפה הנערה לא להמתין לרכב היוצא,
שאליו היתד• יכולה להצטרף, ויצאה בגפה
את הבסיס לכיוון הכביש.
מישפחת זהבי דוחה בכל תוקף את גיר-
סתו של רב־סרן גיורא. לדברי בני־המיש־פחה
לא ניתן להעלות כלל על הדעת,
שצילה היתד, עוזבת את הבסיס לבדה,
אילו ידעה שתוך זמן קצר עומד לצאת
משם רכב .״היא התנגדה תמיד לנסיעה
בטרמפים והיתה מעירה אפילו לחברות
שלה שלא יסעו בטרמפים,״ סיפרה האם
השכולה .״זה היה נגד האופי שלה. בשום
אופן היא לא היתה עוזבת את הבסיס,
אם היו אומרים לה שיש לה הסעה בעוד
רבע שעה! יש פה משהו שמנסים להם־

תיר מאיתנו. זה לא הגיוני מה שהמפקד
שלה אומר!
״אני מכירה את הבת שלי ויודעת שהיא
לא היתה עושה דבר כזה. כל מי שהכיר
אותה יגיד אותו דבר. היתה כאן הזנחה
שגרמה לאסון הזה. מדוע לא מארגנים
הסעות לחיילות היוצאות לחופשת שבת
מהבסיס? היא היתה חדשה במקום ולא
הכירה טוב את הסביבה. איך נותנים
בכלל לחיילת לצאת לבד במקום כזה?
אני לא יודעת מי הרג אותה, אבל אני
בטוחה שזה לא היה קורה אילו היתד.
לה הסעה מהבסיס.״
המישפחה גם זועזעה מן העובדה שלכיתה
נשלח חוקר מצ״ח בדרגת רב״ט,
שהיה ללא רכב. הוא עצמו הגיע בטרמפים
ובני־הסישפחה נאלצו להסיעו למקומות
שונים, שהיו קשורים בחקירה., .הכל
מצביע על העובדה שהיתה כאן רשלנות,״
אמר האח יהושע ,״אנחנו לא מוכנים
לעבור על־כך בשתיקה. כל הטיפול ב־מיקרה
פגע בנו מאוד.״
בני מישפחת זהבי הודיעו, כי הם ממתינים
עתה לתוצאות החקירה. חשוב להם
ביותר שיימצאו בגדיה ותיקה של צילה,
העשויים אולי ללמד על מה שקרה. הם

בכיפה ובלעדיה

הנרצחת צילה זהבי בת הפו
וחברה בני ועקנין בן
ה־ ,25 נפרדו מפני שבני חזר־בתשובה. בראשית חברותם הוא
אחרי גיוסה. אחרי שסיימה את הקורס
בחיל־המודיעין וקיבלה חופשה, בא החבר
לביתה והתפתחה ביניהם שיחה ארוכה.
באותה עת כבר היה בני מגודל פיאות
ולבוש חליפה כהה. בעיקבות אותה שיחה
הבינו השניים, כי היחסים ביניהם הסתיימו,
והם נפרדו בצורה ידידותית.
צילה לא ראתה בעין יפה את השינוי
שחל בחברה .״אתה רק מנסה לברוח מן
המציאות,״ אמרה לו ,״זאת לא הדרך

היה חילוני, אולם לפתע חל בו שינוי, שהלך וגבר. בתמונה
משמאל הוא נראה באמצע תהליך החזרה בתשובה, כשלראשו
כבר כיפה. התמונה צולמה זמן־מה לפני שהוא וצילה נפרדו.

להתמודד עם בעיות.״ היא כינתה את מעשיו
של בני כ״׳ג׳וק׳ שנמס לו בראש.״
למרות דעותיה הנחרצות על מה שקרה
לבני, לא היתד הצעירה רחוקה כלל
מעולם היהדות והתורה. היא באה ממיש-
פחה מסורתית, המשתייכת לתפועל המיז־רחי,
וספגה בבית את רוח הדת. אולם
דיעותיה היו מתונות. היא האמינה שניתן
למצוא את שביל־הזהב בין הדת ובין
המציאות של ימינו.

[ 1 ^ 71 ימימה זהבי טוענת שלא יתכן
י י *י שבתה, שהתנגדה לנסיעה ב־
— טרמפים, היתה עוצרת טרמפים, במקום זה.
דורשים כי תוקם ועדת־חקירה, שתבדוק
את הליקויים שנתגלו, ושוקלים פנייה
לעורך־דין, על־מנת שייצג אותם.
אמנות ומשיבה לדת
** ילה זהכי התגייסה לצבא לפני
חמישה חודשים. יש לה שתי אחיות
וארבעה אחים. המישפחה, ששמה הקודם
היה עזאני, היא ממוצא תימני ומתגוררת
^ מזה שנים רבות בדירה צנועה בשכונת
שעריה בפתח־תיקווה. בנוסף ליהושע נמצא
בצבא גם האח צדוק בן ה־ ,20 המשרת
בנח״ל מוצנח. האב, משה, שהוא שומר
בבית־החולים השרון בפתח־תיקווה, הש תחרר
משירות מילואים זמן קצר לפני
האסון שפקד את המישפחה. צדוק נמצא
עתה בלבנון ויהושע קיבל חופשה עם
היוודע על היעלמה של אחותו.
שמונה חודשים לפני גיוסה לצבא הכירה
צילה את בני ועקנין בן ה־ ,25 מפעיל
ציוד מיכני במיקצועו, המתגורר בשכונת
יוספטל הסמוכה לשכונתה. השניים הפכו
לחברים והירבו לבלות ביחד. כעבור זמן
הם התארסו, ונערכה היכרות בין הורי
בני־הזוג. כמתנת אירוסין הביא בני לצילה
טבעת ועגילים, אלה הם העגילים, שאחד
מהם נמצא על הגופה.
בסמוך לתאריך גיוסה של צילה, חל
בבני שינוי. הוא התחיל בתהליך של
חזרה בתשובה, שהפך קיצוני יותר ייותי.
י הוא גם ניסה להשפיע על חברתו שלא
^ תתגייס לצבא. אולם הצעירה סירבה בכל
תוקף להישמע לו ועמדה על דעתה. היא
טענה ששירות בצבא הוא חובה לאומית.
בינתיים הצטרף בני למרכז החוזרים
בתשובה אור הנצח במגדיאל, השייך ל רשת
המוסדות של חסידי ברסלב. הוא
המשיך לנסות להשפיע על חברתו גם

במשך הזמן התחזקה בצילה ההכרה
בחשיבות הדת והמסורת. תהליך זה התחזק
ממשיכתה לעבר עולם האמנות. היא
הירבחה לצייר, לכתוב שירים והיתה בעלת
אישיות יוצרת. ביומנה כתבה :״אין
החיים האמנותיים מתחילים אלא עם ה חוויה
הדתית.״ כתוצאה ממסקנה זאת היא
התחילה לחזור בתשובה בתהליך איטי
ושקול. ליד גופתה נמצא קמיע קטן —
תפילת הדרך בצירוף בירכת הרבי מלובא־ביץ׳
,שהיה מגואל בדמה.
בתקופה האחרונה, לפני מותה, הירבתה
צילה לדבר על נושאים דתיים. היא
סיפרה לחבריה ולבני־מישפחתה, כי עם
שיחרורה מהצבא ברצונה לנהל אורח
חיים מסורתי. תוך הקפדה על לבוש
צנוע, אי־נסיעה בשבת וקיום מיצוות אחרות.
כשנעלמה, חיפשו אותה בני-
מישפחתה במוסדות תורניים, בתיקווה ש תתגלה

בנעוריה היתד, צילה חברה בתנועת
השומר־הצעיר• מאוחר יותר היא סיפרה
שהתנגדה לאידיאולוגיה הסוציאליסטית, ו*
שהלכה לשם רק מפני שהיו לה חברים
רבים בתנועה. בתקופת הבחירות האחרונות
היא היתה פעילה נמרצת של
תנועת התחיה. היא יצרה קשר עם מרכז
התנועה, קיבלה הסברים על מצעה הדתי-
לאומני והירבתה לעשות לו נפשות בקרב
חבריה. לפני הנסיגה מסיני היא השתתפה
בצעדת התנועה לעצירת הנסיגה.

__צעירה
בעלת עקרוגות
ן * מותה הדקיקה

תמונה אחותה

של החיילת ליד אוהל צבאי. צילה סירבה לשמוע
לעצת חברה החוזר־בתשובה -ועמדה על דעתה להתגייס.
אולם אחר־כך חל גס בה תהליך של חזרה בתשובה, אם כי מתון יותר.

ידסי הימן

והשברירית של

י הצעירה היתה מוכרת באיזור מגוריה.
בפי כולם סיפורים על טוב ליבה,
נדיבותה ונכונותה לעזור לזולת.
צילה סיימה את לימודיה בבית־הספר
למינהל ומיסחר תלם בפתח־תיקווה, ותיכ־ננה
להמשיך ללמוד מישפטים אחרי שיח־רורה
מהצבא.
חקירת הרצח הופקדה בידי צוות חקי רה
מיוחד (צח״ם) במישטרת מרחב־לכיש,
שבראשו עומד פקד יעקב (״אלברט״)
אבוקסיס, מפקד מישסרת שדרות. על ה חקירה
הוטל איפול כבד• עד עתד. לא
נראה כי החוקרים עלו על כיוון מוגדר,
העשוי להצביע על המניע לרצח ולסייע
באיתור הרוצח האכזרי.
מעשה הרצח מעורר מייד מחשבות על
רצח החיילת ורד וינר, שגופתה נמצזה
בסמוך לקיבוצה, מישמר־הנגב, ואת רזי־!
החיילת רחל הלר, שגופתה נמצאה באיז״:
קיסריה. אולם בשתי רציחות אלה קדמו
לרצח מעשים מיניים. במיקרה הנוכהי
מצביעים המימצאים על כך שצילה לא
נאנסה. העובדה שהופשטה מבגדיה העל יונים
יכולה לנבוע מרצונו של הרוצח
לטשטש את זהותה, אך יכולים להיות לכך
גם הסברים אחרים.
בדבר אחד זהות שלוש הרציחות לחל-
טין: הן היו כולן אכזריות עד להחריד.

,ל הי לחםעדה סו ף, ולאל היכנ ע!״
(המשך מעמוד )67

סוג כזה של טרור, שד פעולות,
אד שאתם נגד?
סלימאן נ כל טיפת־דם שנופלת, לא
חשוב איפה, מעמיקה את הפצע ומרחיקה
את השקם.
ג׳וכראן: ממשלת־ישראל אשמה בכל .
האסונות האלה. אילו היתד, נושאת ונותנת
עם חוליוודהחדירה, ומקבלת את תנאיהם
ומשחררת אסירים כלואים, לא היתה נופלת
שערה משער ראשו של ילד או מבוגר.
אנחנו לא רוצחים.

• אתה רוצה להגיד די שהרחוב
הערכי מאמין שממשלת־ישראל
איטמה כבל האסוגות ה־אלה?

מאה
אחוז. הרחוב הערבי בטוח שזו רק
תעמולה• כבר קרה לנו ביום־האדמה שקרה
דבר אחד, וברדיו ובטלוויזיה דיוחו על
דבר הפוך לחלוטין. אמרו דברים שונים.
ב־ 5ביוני קיימנו עצרת, ובאותו היום פרצה
סילחמת־לבנון• המישטרה התקיפה את המתקהלים,
ואמרו בחדשות שרק אחרי ש־המתקהלים
ידו אבנים נאלצה המישטרה
לזרוק פצצת גז מדמיע. וזה היה בדיוק
להיפך.

קאים• מפה אני לא זז ! יש פה דבר שהיהודים
לא תופסים. אין להם, ליהודים,
הקשר שלנו לאדמה, וכמה שאני לא אסביר
לכם את הקשר הזה, אתם לא תבינו. אני
יודע שבמרחק 20 דקות נסיעה אני מגיע
לעיר. חיפה, ויכול לחיות איך שאני רוצה.
אבל מפה אני לא זז, בי פה בסח׳נין אני

אתס גויס ביוושלים,
עוברים וגוו בתדאביב.
מם זה דא משנה

חי. בכל מקום אחר אהיה פליט. סח׳נין זו
המולדת הקטנה שלי. אתם, בשבילכם זה
לא חשוב אתם נולדים בירושלים, עוברים
לגור בתל־אביב. לכם זה לא משנה, מישהו
מרגיש שאין לו כסף, מוכר את הדירה,
• אתה מתכוון להגיד די ש מחזיר חובות. אצלנו אין דבר כזה. הבית
כאשר הרדיו והטלוויזיה דיווחו על־ הוא המולדת.

וזמפולח

שמעון על רצועת־החוף, התהוו בעיות בין
מישפחת שמעון לדייגים במישור-החוף.
שמעון הקים חברה עם הון כווייתי, ואיים
על פרנסת הדייגים. הם אירגנו הפגנה נגדו
בצור, ומכיוון שהמהפיכה הפלסטינית היא
לא רק נגד הציונות, אלא נגד הקפיטליזם,
אש״ף התערב ועזר למפגינים. ואז חבורת
המנהיגים המסורתיים, ג׳מייל ושמעון, הרגישו
שאורבת להם סכנה מצד אש״ף. אך
הם לא יכלו להגיד: אנחנו נגד המהפיכה
הפלסטינית, מכיוון שהיא מקוממת את
מעמד־ד,פועלים, ומהווה סכנה להוננו. אז
הם יצרו בעיה מוסלמית־נוצרית, שהיא,
כמובן, בעיה מלאכותית.

• אתה מתכוון להגיד שהמדינה
החילונית הדרלאומית הדמוקרטית,
שאתם שואפים אדיה כשטח
פלסטין, תהיה מדינה קומוניסטית?
אנחנו
מאמינים שביחד נוכל לחיות חיים
שלמים ומאושרים תחת מישטר סוציא־ליסטי,
שידאג לשיוויון בין כל התושבים.

• הרחוב הישראלי אומר כימים
אלה, שאם סעודיה אינה רוצה לעזור
לפלסטינים, למה שאנחנו נפתור
את בעייתם?
המלך פאר,ד והמלך חאלד עזרו ועוזרים
לבשיר ג׳מייל, שהוא אבי הרעיון שבלבנון

• דמה אתה חושב שאתה קשור
למולדת שלך יותר ממני, למשל?
מפני שאת יכולה כל שנה לגור במקום.
אחר, פעם באמריקה, פעם בישראל, פעם
בקיבוץ, פעם בתל־אביב.

• הפלסטינים בגדה וברצועת
עזה מדברים עד מדינה שם *.כלו־מר,
אתם הפלסטינים, למרות הי
זהות המשותפת, דואגים איש לעורו?

נמצא בגדה? רק תושבי המקום ופליטים. ומה איתנו, שחיים פה מגבולות
1948י איך אני יכול להתיישב פיתאום
ברמאללה, כשאני פה בגליל?

• מדוע הפליטים בגדה נשארו
פליטים? מדוע לא הקימו בתים?
אני לא מדברת עד כך שלא התערו
כארצות שכהן הם חיים. מדוע
כמיסגרת המחנות לא שיפרו כעצמם
את תנאי־חייהם? מדוע לא
הקימו מיפעדים? מדוע המשיכו
כמשך 34 שנים לחיות מהיד לפה,
וסמכו עד התרומות של אונר״א?

ג׳וכראן
״במיקוה שאין 9יתרון —

אוטוכוס־הדסים, הרחוב
חשכ שמדובר כתעמולה?

הערכי

בטח ! הרי היה לנו ברור שהמטרה שלהם
לא היתה לרצוח, אלא לשחרר עצורים.
זו היתה מטרתם.

• גם כאשר פוצץ אולם־הנוס־עים
כגמל־התעופה כלור, המטרה
היתה לא לרצוח אלא לשחרר עצורים?
כמיקרה שד אולם הנוסעים -
לא ניתנה אתראה, לא הוצבו תנאים

לא יודע פרסים על הפיצוץ הזה. יודע
על מיקרים של חטיפת מטוסים, שמטרתם
היתד, לשחרר עצורים.
סלימאן: זה דומה להפצצות של חיל־האוויר
על מחנות־הפליטים. חיל־האוויר
נותן. התראה 1מעמיד תנאים ו הפעולות
האלה של הטרור באות בתגובה על. הפצצות
מחנות־פליטים• אל תחשבי שאנחנו
כעד רצח אזרחים. אנחנו נגד שפיכות־דמים.
אבל באותה מידה אנחנו נגד שפיכת
הדם שלנו, ונגד רצח הילדים שלנו.
ג׳ובראן: את עוד פעם גולשת עם
השאלות שלך. הבעיה היהודית לא תיפתר
אף פעם, אם הבעייה הפלסטינית לא תיפתר.
ובמיקרו, שאין פיתרון, מגיעים למילחסה.

• מה יקרה אם סעצמות־העל
תאלצנה את סדינת־ישראל להקים
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה?
סולימאן: בכל מיקרה אנחנו לא נזוז

מסח׳נין אף פעם, אפילו שיחזרו השלטון
התורכי והאנגלי, אפילו שיבואו האמרי-

המישטרים הערביים העדיפו שישארו
פליטים. אף פעם לא העניקו להם משאבים,
כדי לפתור את הבעיות הכלכליות שלהם.
הם הבינו שברגע שתהיה התפתחות כלכ לית,
הפלסטינים יהוו גורם מתסיס בתוך
המדינה. לכן הקפידו המישטרים שהפלסטינים
יקבלו כסף מאונר״א, והכסף יספיק
להם רק כדי לאכול.
איך הם יכלו להקים מיפעלים ז זה דורש
חינוך. אבל חינוך אינו מוגבל, והוא מתפשט
לחינוך פוליטי ראדיקלי, ומנהיגי מדינות
ערב הבינו שזה יחזור אליהם כמו
בומראנג. לכן שמרו על הפליטים כמו
ששומרים על פיטריות.
עכשיו אנחנו ערים למצב. אש״ף הקים
מיפעלים, וזהו אחד הדברים העצומים שעשה
אש״ף למען העם הפלסטיני. הוא נותן

י י1
גה איתנו, שחיים נה
בגבורות? 1948
איו אזי יבול ניחאום
להתיישב ברמאללה?

לפלסטינים הרגשה של עם היכול להקים
מדינה.

• הרי אחת הטענות העיקריות
שד הלבנונים כלפי אש ״ף היא שעשה
זאת עד חשבון העם הלגו־נוגיי
הבעייה
היא לא בעייה של נוצרים
ומוסלמים בלבנון. זה לא נכון שהנוצרים
טוענים כלפי הפלסטינים־המוסלמים שהם
ניצלו את לבנון. זוהי בעיה של מעמדות.
ברור שהבעיה התחילה כאשר בבעלותו של
הנשיא־לשעבר כמאל שמעון היתד, כל
רצועת״החוף מצור ועד צידון. ברגע שה דיינים
התחילו להתקומם נגד השליטה של

(המשך מעמוד )31
טרור כזה אינו משפיע בחו״ל. נראה כי
איש לא חישב מראש את ההלם הנורא
שיעוררו תמונות צור וצידון, ראשידיד,
ועין־חילווד, בטרקלינים השקטים והנוחים
של פאריס. לונדון ובוסטון.
אחרי כמה שבועות של תדהמה, התעוררה
מערכת־ד,תעמולה הישראלית למכר,
נגדית. כל עיתונאי שניתן לשחדו הוזמן
לארץ על חשבון המדינה, מתוך תיקווה
שישלם עבור כרטיס־ד,נסיעה בכתבות אוד,תת.
אורגנו בקפדנות סיורים, שבהם
הראו לאורחים מה שרצו להראות להם.
הובאו לפניהם לבנונים שסיפרו, כמבוקש,
סיפורי־זוועה על מעשי״תופת של אנשי-
אש״ף — אונם, שוד, רצח, ביתור גופות
ומה עוד. מאמץ זה נשא פרי כלשהו,
והכתבות המבוקשות והמשולמות אכן הו־פיעו.

כל זה היה כאין וכאפס לעומת הר
דיווחים היומיים על המילחמה, שבאו ברשתות
הרגילות, מפי כתבים מאומנים. כל
הפצצה ישראלית בביירות העלתה לא רק
פיטריות ציוריות של עשן. כפי שזה נראה
בטלוויזיה הישראלית, אלא גם יבול של
תמונות־זוועה של הרוגים ופצועים, נשים
וילדים, כפי שזה נראה ברשתות־ד,טלוויזיה
בעולם. כימעט כל הכתבים הזרים בלבנון
— ובייחוד בביירות המערבית — למדו
לשנוא את הפאלנגות ואת צה״ל, ומזדהים
עם סבל הפלסטינים בעיר הנצורה. ד,תעי
מולה הישראלית מתלוננת על כך בקולי-
קולות, אך העיתונאים הם בני־אדם, והם
מושפעים ממה שהם רואים. הם מגיבים
׳בביירות כפי׳שהגיבו בוויאטאם, באל־סל-
וואדור ובכל ארץ אחרת.
מדי יום משלמת ישראל עבור פעולותיה
בלבנון מחיר נורא בדעת־הקהל העולמית,
וזהו עדיין כאין וכאפס לעומת מה שיקרה
אם אכן יישלח צה״ל להסתער על ביירות
המערבית.
במצדה לא היו מצלמות. בסטאלינגראד
לא היתד, טלוויזיה. כיבוש ביירות עלול
להיות לאפוס הטלוויזיוני הראשון מסוגו
בעולם — אפום שיעורר סלידה אינסטנק-
טיבית מפני בל דבר ישראלי בליבם של
מאות מיליונים, ואולי לדורות.

או ג דו ת
ה א פי פיו ר
סלימאן מגיעים למילחמה ו קיימת
בעיה נוצרית־מוסלמית. והעזרה ש להם
לג׳מייל היא הוכחה חותכת שהבעייה
אינה נוצרית־מוסלמית, מכיוון שהם מוסלמים,
והוא נוצרי.

• יש לכם קרובי־מישפחה בביירות
המערבית, שני אחים, גיסות
ובני־אחים. מהם רגשותיכם
כשעה כזאת?
סלימאן ז ראיתי פעם הצגה בשם כולם
היו בני. אני מרגיש שכולם בביירות אותו
הדבר.

• אתה לא דואג לאחיך יותר
מאשר לאחרים?
האמת האמת האמת שלא. אני בטוח
שדווקא מפני שהאחים. שלי בעמדות־מפתח
גבוהות באש-ף, הם יכנעו.

• אני לא מדכרת עד כניעה.
אינך חושש שמא ייהרגו?
הייתי מוכן להגן עליהם בגופי. אני לא
רוצה שימותו. לא רוצה שייהרגו. אבל
בשום פנים איני רוצה שייכנעו. אני מעדיף
שיילחמו עד הסוף. אם אין ברירה, שיילח מו
עד הסוף !

+אתה מדכר במד אנשים קיצוניים
רכים כרחוב הישראלי. גם
הם רוצים שילחמו עד הסוף.

הם רוצים שילחמו עד הפלסטיני האחרון.
אני רוצה שילחמו עד שיהיה שלום. העובדה
שהתקבלתם לראיון אצל יאסר
ערפאת, ואתם — את, אורי אבנרי וענת
סרגוסטי — שירתתם בצה״ל, מוכיחה שאש
ף רוצה בשלום !

!,,הסכרה״ אינה יכולה לשנות
י עובדות יסודיות. הרעיון שעסקן אפסי
כמו אהוד אולמרם, או שר בעל בעיות
נפשיות כמו יצחק מודעי, ינהל את ה-
״הסברה -יותר טוב מאשר הפקידים המנוסים
של מישרד־החוץ ודובר־צה״ל — הוא
מגוחך.
התגובה הישראלית הרגילה היא משי-
כת־כתף ואמירה :״מה זה חשוב? שיחשבו
הגויים מה שהם רוצים !״ הדבר מזכיר את
הסיפור של סטאלין, ששאל בציניות :
״כמה אוגדות יש לאפיפיור?-
דעת־הקהל חשובה הרבה יותר מכפי
שזה יכול להיראות בעיני אדם כמו אריאל
שרון, או להמון המריע בכיכר מלכי-ישראל.
בארץ כמו ארצות־הברית, דעת־הקהל
משפיעה במישרין על חברי הקונגרס, ובעקיפין
על הבית הלבן. אין זד, תהליך
אוטומטי ומיידי, אך הוא פועל בהתמדה.
ההתקפות הנוקבות על בגין, בעת הופעתו
בקונגרס, לא היו אפשריות לולא ידעו
חברי בית־הנבחרים והסנטורים כי בוחרי הם׳
וביניהם גם היהודים, שינו את דע תם
על ממשלת-ישראל. לכך תהיה בעתיד
השפעה על החלטות הנוגעות לכסף,
י*נשק ולתמיכה המדינית בישראל.
בארצות אירופה הדבר בולט עוד יותר.
ידידי-ישראל נאחזים בצורה נואשת בת-
נועודהשלום, בהפגנות־השלום ובתופעות
כמו מעשה אל״מ אלי גבע ופגישת ערפאת־אבנרי
כדי להציל את מעמדה של ישר אל.
הרעיון שלא רק בפאריס ובלונדון,
אלא קודם כל בתל־אביב ובירושלים יש
התנגדות מצפונית למילחמה ולהרס —
גורמת לרבים לשמור על אהדתם לישראל.
אולם בישראל תימשך הזעקה נגד ה-
״הסברה .-כאשר קורם תחתיו בית בן
עשר קומות במערב־ביירות, ולעיני ד,מצ-
למות מוצאות מתחת להריסות נשים הרו-
גות וילדים מייבבים — הדבר מוכרח ל תקן
זאת בקלות: במקום יעקובוביץ ינהל
את ההסברה חיימוביץ, והכל יבוא על
מקומו בשלום.
העולם הזה 2344

מאת מאיר תדמור

אלקו: העליה

כבר בהתחלה אני צריך לומר לכם את דעתי על הבורסה. היא
הרבה יותר טובה, בסך הכל. מאלה שמשקיעים בה. הנה, הבעיות
בלבנץ רחוקות מלמצוא פיתרון, האוצר מטיל היטלים גובה
מילוות, מזרים פחות כספים ( 800 מיליון שקל בלבד ביולי) וביום
ראשון השבוע הנחית סנוקרת לקרנות הנאמנות. בלחצם האדיב של
הברוקרים הפרטיים, וכלום לא קרה: הבורסה ממשיכה להתנהג
כרגיל. עובדה — גם ביום השני, אחרי ביטול המיסחר ביום
הראשון. נרשמו עליות יותר מאשר ירידות, והמניות שנסחרו
לראשונה עלו עד המכסימום.
חוץ מכמה נוהגים מוזרים, שהנהיגה הבורסה אחרי ביטול
המיסחר ביום הראשון, כמו במיקרה של קינג, שיצטרך לאסוף
-ק״ מחדש, על לא עוול במשקיעיו, הכל כמינהגו נוהג.

מוכר ק רנו ת,
קו! בנ ק איו ת
האוצר גורם לנו טירדה מיותרת. שוב נאלצנו לעשות חשבון
מסובך, אם ההיטל של אחוז אחד שהוטל על הקרנות, בא כדי
להכניס לקופת האוצר כמה מיליוני שקלים נוספים בחודש. או
העניין הוא של עיקרון, ולכן ייאלץ בנק־ישראל לקנות אגרות
חוב צמודות בכל יום במאות מיליוני שקלים. אם העניין הוא
של חשבון, אני מציע למי שעשה את החשבון. לחזור לספסל
הלימודים ז אך אם העניין הוא של עיקרון, אז מה הטעם שבנק- י ישראל ישלם את המחיר י

חוץ מזה, לא צריך להתרגש יתר על המידה: רוב
הקרנות הוא של המקים. ומה שקרה הוא, שרוג
אלה שמכרו ״קרנות׳־ קנו,,בנקאיות״ .זה פשוט נשאר
בסישפחה. אז מה הצעקה?
״אומנם״ ,כך בדיוק אמר לי שילשום אחד המבצעים בבורסה,
״עכשיו יעלה 570 לצאת מקרן, בשעה שלצאת ממניה עולה ,370
שיתאמצו קצת יותר; על פי התשואות של הקרנות המתמחות
במניות, אחוז אחד נוסף לא נחשב, ואפילו לא שני אחוזים. אז

המח שב
הדיאטטי
של הכ 1ל כ1
הבטהתי. אני מקיים. הבטחתי בשבוע
שעבר להמשיך ולספר לכם על הכולבו
לעשירים וסתם דברים משוגעים האמאשר
שלמר בניו־יורק. הנה ההמשך.
סיסמת הכולבו, אם שכחתם, היא :
,.אנחנו מאמינים שהלקוח לא תמיד צודק
— אך הוא אינו חייב לסבול בשל כך״.
ועוד משהו, אפשר לקנות כל דבר בכולבו,
באמצעות הדואר, או בטלפון, ואם זה
אינו מוצא חן, אפשר להחזיר ולא חשובה
הכיבה, הצבע, הגודל. או סתם. הם יקבלו
הכל חזרה.

ה בו רסהש או חדש:
החשודה עיצומן
מצטיין

על מה הזעקה.״ הבורסה תמשיך את פעילותה. גם אם הקרנות
איבדו את הבכורה.
ועוד בעניין ההיטל. במקום לעורר כל שני וחמישי מהומות
בבורסה, ואחר־כך לשנות, לתקן, להצטדק ולהסביר, מוטב היה,
אילו האוצר היה מטיל היטל אחיד על קניית ומכירת ניירות־ערך,
בגובה של חצי אחוז, או אפילו שלושת רבעי האחוז ; ואז׳ איש
לא היה מתקומם, כולם היו משלמים, בנחת, והאוצר היה נשכר.
לגמרי ברור — לקופת האוצר היו מגיעים לפחות חמישים אחוז
יותר שקלים משמגיעים עכשיו. ומי שדואג למחזורים, הם ממילא
היו קסיים.

הרבה כסר באררט
אני נמנע, במתכוון להמליץ על מניות. קורה דבר פוזר. אני
ממליץ וכבר למחרת יש טרמפיסטים על ההמלצה, ו$עזאזל, בלי
לשלם עמלה והיטל. אבל מה, דוגמות אני מוכן להציג.

קחו דמשד את ״אדקו״ ,שקפצה כשבועיים מ־800
נקודות ד־ 1240 כסוף השכוע שעכר. כיום הרביעי
הם פירסמו את המאזן, לא מלבב כיותר, לא השיגו
את האינפלציה, וכיום השני ,״מוכרים בלבד״ .זו
כאמת שאלה פילוסופית, איך זה שמניה, שעשתה
יותר ס> 507 בשבועיים, מתעייפת ככת אחת ונד
פלת ל,,מ״ .הסבירו לי שעובדה זו קשורה כקרנות
נאמנות מסויימות, שיהד עם סוף החודש, השאירו
את ״אלקו״ לאנחות. אהה, וזה מזכיר לי, להזכיר
לכם, של״אלקו״ צמודות המניות של ״כבלי־ציון״
ונמ של ״דלק״.

זה שטילפן אלי ורצה לדעת מדוע פרוטארום עוד לא הגיעה
ל־ ,2000 וזה שכתב לי מיכתב בעילום שם באותו עניין, ישימו לב
שבינתיים פי שקנה ב־ 200 עשה 300 אחוז. ואם קצת סבלנות,
מי שיצחק אחרון אהיה אני. אבל זה כמובן לא מחייב. יש לכם
•״טיפ״ יותר טוב, כמו אמפא למשל. אז מדוע לא. היא כבר עשתה
את שלה. ואולי תעשה עוד.
משהו מתרחש לאחרונה באררט. הכיוון לא בתר ; אבל מישהו
יעשה הרבה כסף. ראו הוזהרתם.

הסוכר בעול 1ול
השוקולד
$1101111 בארץ מחייקר

מנב״ל שחר
יסכים לשלם
הלה או לעובדים. אבל, וזה אבל גדול
מאוד, כאשר שתי ,־,חירות הן ממשלתיות,
העניין שונה. בים־המלח נגרם הפסד י״ל
מיליוני שקלים ביום, ולמי זה איכפת.
בחברת־החשמל לא מפעילים את תחנת־הכוח
הנוספת בחדרה. פה ההפסד מעניין
עוד יותר, פשוט, פה מודדים את ההפסד
במיליוני דולרים, ולמי זה איכפת.

6טומקץ1ו*ס א0סא 10

מחיר הסוכר בשוק הסחורות והמצרכים
הבין־לאומי ירד שוב בשבוע האחרון,
והגיע ל־ 100 לירות סטרלינג לטון (כ־4600
שקל ל־ 1000 קילוגרם); באוקטובר 1980
היה מחירו פי ארבעה — 410 לירות
סטרלינג לטון: וזה עוד לא הכל.
יצור הסוכר בשנה האחרונה (מיולי
1981 עד ידני )1982 היה כ־ 98.7מיליון

ץ י¥זק*

ז יא

^=804

1982

מתברר שה״לקחת חזרה״ ללא כל תנאי
עובד טוב על הלקוחות. והם קונים הרבה
ומעט מאוד מחזירים.
ובכן מה יש שם עוד: בסידרת המחשבונים
יש מחשב לכל עת וצורך, למשל,
מחשב אופניים, המורה על מהירות, זמנים,
מרחקים, וכמובן אזעקה המחיר ללא הר
כששבתו
עובדי בתי־המישפם, ערב־ ו
סילחסה, היתד, להם סיבה טובה: המשכורת
הנמוכה.
כשעובדי חברת־החשמל נוקטים בעיצומים
ו,.סוחבים״ למנכ״ל את המזכירה,
הנהג ומקום החנייה במיגרש־החנייה שליד
מישרדי־החברה. ועובדי חברת ים־המלח
חוסמים את שערי המיפעל בטרקטור־ ענק,
יש להם סיבה מצויינת: יש להם כבר
משכורת טובה. הם רוצים עוד יותר טובה.
אז, אם חברת־החשמל וחברת ים־המלח
היו עסק סרטי, שישבתו עד שיימאס לד,נ־

כבה על׳ האופניים 125 ,דולר• יש גם
מחשב דיאטה, המתכנן עבורך את הדיאטה
..בלחיצת כפתור״ .המחשב מציע תפרים
יומי המבוסם על קבוצות מזון בסיסיות.
והעיקר עוזר לך להיות צמוד אליו. המחשב
מחשב גם את כמות הקלוריות שאכלת
ומזהיר אותך. כאשר אכלת יתר על
המידה. מתאים בגודלו לכל כיס וארנק.
המחיר דיאטטי — 50 דולר.
יש גם מחשב גלים קצרים. תשאלו
בשביל מה. כדי להראות לעקרת־הבית
את הזמן המדוייק לבישול בתנור לכל
סוג מזון. המחיר כולל הוראות הפעלה
וסוללות, וכמובן מדריך לבישול־ — 55
דולר. יש גם מחשב הרבה יותר מסובך
למדידת כושר, אבל זה כבר כרוך בכל
מיני חוטים שמצמידים לחלקי גוף שונים,
אלקטרודות וכל מיני שמות מסובכים.
זה באמת עולה יותר — 250 דולר.
יש גם סירת-מנוע סילונית עם מנוע
של 15 כוח-סוס ומהירות מכסימלית של
50 קמ״ש. הסירה עשוייה מפיברגלס ומשקלה
55 קילוגרם. המיוחד בה: אם נופלים
למים, המנוע כבה אוטומטית והסירה
עוצרת. במחיר מצחיק למיליונרים — 2195
דולר.
יד על ה״תסתכלו בתמונה. בשביל
לשבת כמובן. עשוי מפלסטיק. כך גם
המחיר — 195 דולר•
המשך יבוא, אולי.

מחיר הסובר יורד
ה שו קו ל ד

עו ד ה

טון 12 ,אחוז יותר מאשר בשנה הקודמת
.1980/81 אך הצריכה עלתה ב״ 270 בלבד.
וזה עוד לא הכל.
המלאי העולמי הקיים יספיק לצריכה
עולמית של חמישה חודשים, וזה הרבה
מאוד. השפע בסוכר יימשך גם בשנה
הבאה. בשל היבול המבורך הצפוי בארצות
השוק המשותף. עד כדי כך יחד הסחיר
׳של הסוכר, שכבר עתה מעיינים יצרני
משקאות קלים באפשרות להשתמש בסוכר
תחת ממתיקים מלאכותיים. וגם זה עוד
לא הכל.
אגב, מתי ירד לאחרונה סחיר הממתקים
בארץ?

ועוד דרך אגב• גם מהיר הקרא:
ירד כחודשים האח ודנים
כשרק המצרכים הכין־לאומי כב־
״ .207 מתי ירד לאחרונה מחי:
השוקולד בארץ?
אצלנו המחיר תמיד עולה, צמוד
למדד. אך לא תמיד למחיר חומי
רי־הגלם, כעיקר לא כשמחירם
יורד. מסתכר, שאחד המרכיכים
היותר חשוכים במחירי השוקולד,
הוא לא החומר ממנו הוא עשוי,
אלא מהיר פירסומו. אז מה?

פעם כשנה מחלק שר־התעשייה
ככית־הנשיא את תוארי היצואן
המצטיין. מי שיצא במאה אלף
דולר, מקבל תואר, מי שיצא במיליון
דולר מקכל תואר יותר נכוה
וכך הלאה. ואיזה מאמצים מושקעים
כדי לזכות כתואר.
להבדיל, אני מציע חלוקת תד
ארים מסוג חדש, העיצומן המצטיין
(עיצומן — מלש ץ עיצומים).
תואר?ה יינתן כמעמד נציגי 13
הוועדים הגדולים, וייערך מדי
שנה כמקום אחר: על מסלולי
שדה-התעופה בלוד, כחולות חדרה
וכמי מפרץ חיפה. השנה אולי
ייערך הטקס לרגלי המצדה, לא
הרחק ממפעלי ים־המלח.
אני חייב לומר מילה טובה על מפעלי
ים־המלח, אלה לפחות מייצרים אשלי
ומוכרים אותו בחו״ל, והשנה הרוויחו.
אחרי סם 1.1 .מיליארד שקל ושילמו
תמלוגים למדינה 88 מיליון שקל עבור
הזכות לנצל את אוצרות הטבע של ים־
המלח. אז אולי יש מקום לדרישת העובדים
לתוספת שכר ; אני חושב שאריה
שחר, מנכ״ל החברה. יסכים. אך בחברת-
החשמל המצב הוא הפוך: צרכני החשמל
משלמים תמלוגים על הזכות שיש לחברה
לתת לנו את שרותיה היקרים, הכוללים,
עיצומים שעולים מיליוני דולרים, משכורות
מן הגבוהות במשק, והחלפת מנכ״לים
כל שני וחמישי, או לחילופין, אי העברת
שיחות טלפון למנכ״ל, שזה בוודאי אחד
מאמצעי החיסכון המובהקים והיותר מוצלחים,
הננקטים בחברה.
אז כמו שאמרנו, הזמנות לטקס ״העיצו־מן
המצטיין״ לא תישלחנה, תפורסם הודעה
מתאימה במדור זה.
עיקר שכחתי: השנה לא קיימה הנהלת
מפעלי ים־המלח מסיבת־עיתונאים עם פרסום
המאזן. אולי בשל הרווחים שלא
גדלו ריאלית השנה. אולי.

713

ספ1רט
כ דו רסל
שום דבר אינו סוס
בארי לייבוביץ 37 כדורסלנה הוותיק
של הפועל תל־אביב, הסתובב עצוב בעיר
מאז שהודיע על פרישתו. לפני כמה חודשים.
לייבוביץ׳ לא הסתיר את התמרמרותו
על קבוצתו, שאחרי 12 שנות מישחק
משובח ונאמן במחיצתה, לא טרחה להיפרד
ממנו בשום מחווה של כבוד. הוא,
ללא ספק, היה ראוי למחווה כזו.
השבוע היתד לבארי סיבה טובה לחייך.
מישחק הוקרה לכבודו ייערך בסוף
אוגוסט, על טהרת המוניטין הבינלאומי.
בילי מילנו, אלופת איטליה השנה, שהצליחה
להדיח גם את סקוויב קאנטו, אלופת
אירופה, תבוא ארצה כדי לשחק מול
הפועל תל-אביב לרגל פרישתו של ה כדורסלן
הבינלאומי הישראלי.
הסולם הזה שאל את לייבוביץ:

• נו, מתייחסים אלידז
כן, סוף־סוף. זה מאוד יפה מצידם. לא
ידעתי כלום, וגם לא הייתי איתם בשום
קשר. רק בחודש האחרון נוצר קשר, בגלל
המישחק.

• זה יהיה מכובד בשבילך לשחק
מישחק־פרידה עם הפסד
נוסף ז
לדעתי, הפועל לא חושב על זה ככה.

סלומון מו 1יר:

״כיצד מכה אותי!״
סולומון מוניר, שדר הספורט בשפה הערבית של הטלוויזיה,
שחזר מסיקור מישחקי ספרד, התמלא זעם כשגילה את הביקורת
המשמיצה על נסיעתו.
מפיק מחלקת־הספורט בטלוויזיה יצחק (״איציק״) גליקסברג,
טען מעל גבי העיתונות שנסיעתו של מוניר לספרד היתה ביזבוז
כספי הציבור, ושזהו בעיקר מחדל של מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף לפיד.
מוניר לא הסכים עם הביקורת שהוטחה נגדו. והחליט
להגיב. תגובתו והסבריו למה שקרה בספרד חרגו לדעת מבקריו
מעבר לטעם הטוב. טענותיו הכבדות כלפי אנשי הטלוויזיה
הזעיקו גם אותם נגדו.
מאוחר יותר התבהרו למוניר כמה דברים שאותם לא ראה
קודם לכן.
״איציק גליקסברג ידע שלא אשתוק ומה שאוסר יפגע בצוות
בספרד ובעיקר ביואש אלרואי, וזה מה שהוא רצה, כאשר
הוא התקיף אותי. בשיחה אישית הוא אמר לי: אתה, אל
תיקח אישית את ההתקפה עליך.
״מה שבעצם קרה, היה שאיציק גליקסברג היה אמור לנסוע
לספרד. אורי לוי, כתב במחלקת הספורט, איים על יואש
בהתפטרות אם ייסע איציק ולא הוא.
״יואש, שהוא למוד נסיון מכך שעובדיו עוברים ממחלקתו
למבט ולוקחים עימם גם את התקן, נבהל מהאיום ולקח אה
לוי במקומו של גליקסברג, למרות שאיציק היה מתאים יותר
לנסיעה.
בלי דת. קורקי ומיכל נישאו בנישואין
אזרחיים. בינתיים, כי לבעל הטרי יש
תוכניות להתגייר.
״זה לוקח הרבה זמן להתגייר, ובינתיים
חשוב יותר שתהיה לנו דירה, קבוצה טובה,
שבה יוכל לשחק, ורק אחר כך, כשיהיה
שקט בראש, אפשר להתגייר בנחת,״
שטחה מיכל את השיקולים.
״להורים של קורקי זה לא איכפת בכלל.

שדר מוניר במדריד
ינסה להסביר
״אני לא מסכים עם שום מילה שנכתבה עלי. אני בטוח
שיואש מצטער על מה שאמר נגדי. הוא לא הספיק לחשוב
על מה שהוא הולך לומר• אעשה מאמצים גדולים להסביר
ליואש את הרקע, כיצד מכרו אותי ונתנו לי להגיב בעיתונות
נגדו. טוב שגיליתי את האמת מאחרי כל מה שהתרחש. אחכה
כמו האחרים לחודש דצמבר, שהוא סוף תקופת כהונתו של
יואש. לא אופתע אם שמו של גליקסברג יהיה בין המועמדים.
״אם יגלו שהיה כישלון בנסיעה ׳ לספרד, זה יפגע בעיקר
במי שהפיק את המיבצע, וכמובן במי שיילך למיכרז בחודש
דצמבר״.

בות כידרוריו במישחק גמר גביע־המדי־נה,
עזב בימים אלה את קבוצתו, הפועל־יהוד.
״אני
כבר לא מוצא את עצמי שם,״
גילה השבוע רוקבן באוזני העולם הזה.
אולי הקבוצה מהעיירה הקטנה נעשתה
קטנה על הבחור, שהתחיל רוכש לו בהדרגה
גינונים היאים לכוכב. ערב תחילת עו־נת־האימונים
של השנה הבאה, עדיין מחפש
הרחובותי קבוצה שבה ימשיך את להטוטי
מכדור החביבים עליו.
חם וצפוף. באות אצלו בחשבון רק
שתי קבוצות, הודה השבוע רוקבן ,״או
בית״ר־ירושלים או מכבי־חיפה.״
למה דווקא שתי אלה? מכבי־חיפה ו־בית״ר־ירושלים
הן הקבוצות היחידות בארץ
הידועות בקהל האוהדים החם והקנאי.
רוקבן הודה שהוא זקוק לקהל מסוג זה,
כדי שיוכל לבטא את יכולתו.
קהל חם, רוגש וצפוף חשוב לרוקבן. אך
חשוב גם מי משתי הקבוצות תציע לו
תשלום גבוה יותר.

סיק את המשא־ומתן שניהלו עימו לנוכח
דרישותיו הכספיות המוגזמות, ונאלץ ל רדת
לפיסגה נמוכה יותר מזו שאליה
שאף.

ד? הזץ חיד < 4ולה
למרות שרמת הכדורגל בארץ נחשבת לרמה
נמוכה בקנה־מידה בינלאומי, זוכים
הכדורגלנים הטובים וגם הבינוניים בהכנסות
יפות. לא יחסית להכנסות כדורגלנים
בחו״ל, אבל יחסית למשכורתו הממוצעת
של הישראלי הממוצע. כיצד קורה ה דבר?

פה עניין כלכלי פשוט. חוקי היצע

כ דו דתהסך

כדורסלן לייבוביץ
סוף־סוף מתייחסים
הם מביאים את בילי מילנו כדי שיבואו
יותר אנשים למישחק, ושיהיה מעניין. לא
חשוב כאן מי מנצח. אם כבר משחקים,
אז למה לא נגד הקבוצה הכי טובה?

• כעונה !ובאה היית אמור ל עבור
לקריית־גת, כדי לאמן ונם
לשחק. אך השבוע שמענו שאתה
מצטרף להפועל־חיפה. אז מה הנכון

עוד לא ברור דבר. הכל שמועות, שום
דבר לא סופי. העיתונים כותבים סתם.
גם אני חשבתי שארד לקריית־גת, אך זה
לא סגור. אולי עוד יהיו הפתעות.

ל ה תגיי רסחוז
״בלאס־וגאס זה לוקח 10 דקות להתחתן,״
סיפרה השבוע מיכל, חברתו־לשעבר
של קורקי נלסון, אשתו בהווה.
הכדורסלן הבלונדי הענק וחברתו פיזרו
כל העונה הקודמת חצאי רמזים בדבר
עתידם המשותף. איש לא התרגש, איש
לא האמין שזה יבוא כל־כך מהר.
הם עשו זאת כבר לפני יותר מחודשיים.
לבושים בנעלי התעמלות ובחולצות
טי, מחזיקים את רשיון הנישואין ביד,
הצטלמו בני-הזוג נלסון, כדי להוכיח את
מעמדם החדש.
.הרשיון שם נראה כמו רישיון להחזקת
כלב,״ סיפרה מיכל היפה בחיוך רחב,
.אבל זה תופס.״

קורס קבוצה אזזר־כך גיור
אין להם דת, וזה לא מעניין אותם אם
הוא יתגייר או לא.״
קורקי עדיין לא מוכן לגלות היכן קבע
את מקומו ואיזה קבוצה תיזכה בו. מה שבטוח
זה שאם יהיה יהודי כמו שמיכל
הבטיחה הוא יחסוך הרבה בעיות להנהלת
הקבוצה.

כ דו רגל
ר*3 ;3ןמחפשקהד
הכדורגלן שלום רוקבן, שהתגלה •בעיק־

כיצד מצליח שחקן כדורגל להגדיל את
הכנסתו מדי שנה, בניגוד להסכמים שנק בעו
עימו קודם לכן?
תרגיל פשוט. לא חדש, אבל קבוע. לכמה
מהם, הכוכבים שביניהם, אלה היכו לים.
להרשות לעצמם לשחק אותה, יש
נוסחה קבועה, החוזרת על עצמה מדי שנה,
בדיוק של שעון שוויצרי. העיתונאים עוז רים
— ועוד איך — במלאכה.
שיטת ״נמאס לי.״ קחו למשל את
ארבעת הכדורגלנים כמו עודד מכנם נד
מכבי-נתניה, משה אוננה ממכבי-יפו. גירעון
דמתי משימשון־תל־אביב ואהוד בן-
טובים מקבוצת בי-יהודה. מדי שנה עם
סיום עונת הכדורגל ותחילת פגרת־הקיץ
פותחים הם בהצהרות לעתונות, על כוונותיהם
ורצונם לעזוב את קבוצת־האם לטובת
קבוצה אחרת, או לטובת הצעה קוס מת
מחו״ל. הארבעה מתמידים בשיטה זו
כבר כמה שנים טובות.
בן־טובים דרש גם השנה להגדיל את
משכורתו, באופן ניכר ביותר. רק הצהרה
כמו :״יותר לא אשחק בקבוצה, לא אבוא
לאימונים, נמאס לי,״ מכניסה כנראה את
מנהלי קבוצתו ללחץ.
לא תמיד מדווח מה סוכם עם הכדורגלן
המרדן, וכמה אלפי שקלים נוספו לחש בון
הבנק שלו. אך עם תחילת עונח־האי-
מונים, בראשית אוגוסט, לפעמים בדקה
ה־ 90 ולפעמים גם אחריה, חוזר בו השחקן
מכל תעלוליו ואיומיו.
בעיתון מופיעה כותרת :״אוננה הבטיח
לבכר (מאמנו) :אתאמן ביפו.״
עודד מכנם התעקש השנה יותר מתמיד,
כנראה הקדיח את תבשילו. הוא גרם
לסערה גדולה בהתאחדות הכדורגל, שהורתה
לפני כחודש לכמה קבוצות להפ
פדורגדן
אוננה
תרגיל קבוע
וביקוש פועלים בשוק הכדורגל בדיוק כמו
בשוק הסחורות. יש ביקוש גדול לכדורג־לנים
טובים, ואין די היצע.
אינפלציה דרוס אמריקאית. זאת
אולי הסיבה, שקבוצת בני־יהודה עשתה
את החשבון הכלכלי הפשוט, הגיעה למסקנה
שהרבה יותר זול לייבא כדורגלנים
יהודים מארגנטינה מאשר להתחרות
על אותם המעשים בשוק המקומי. בארגנטינה,
מסרו יודעי־דבר, יש גם אינפלציה
בכדורגלנים, לא רק בכלכלה.
היצע הכדורגלנים המצומצם בשוק המקומי
הוא גם הסיבה לכך, שמחיריהם ממריאים
לשחקים. זהו מזלם הגדול.של הכדורגלנים
בארץ. למרות שרמתם המיק-
צועית אינה עולה, עולים המחירים בלי
שום פרופורציה לעליית ההכנסות בענף
הכדורגל. לכן גם רוב קבוצות הכדורגל
בארץ נתונות בקשיים כספיים.
העולס הזה 2344

76ע10 די0

מיספר 2344

אב תשמ״ב4.8.1982 ,

0ם 9ן

המחיר 30 :שקלים (כולל מ.ן^כג)

111

3§1ן׳

צבי שפירא

בגד ן נת־ד

חזרה לתחילת העמוד