גליון 2345 מתאריך 11 באוגוסט 1982

; 35 שקלים(.כולל > ג* 3ג)

בחבות השער הקידמי :

כתבת השער האסור: ,

ביירות

ננוביית המועילים

צוות העולש הזה סבב את ביירות

יי׳ייי־יי

המסלול׳

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תיי•
אביב, רחוב גורדון ,3טל .03*232252/3/4 .תא-דואר . 135 העורר
הראשי: אורי אכנרי. עורך־־תבנית: יוסי שנץ י רכזי מערכת:
שרית ישי ושלמה פרנקל. עורכי כיתוב: תמי מוטוכיץ וגיורא נוימן .
צלמי מערבת: ציץ צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. הדפסה :״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב. הפצה ״גי״ בע״מ

כאיטר עליתי השבוע, בליוויית ענת
סרגוסטי, אל ביירות. היינו שנינו מסוקר נים
למדי.
התכוונו לשהות במשך היום עם האנשים
שבקו הראשון. הקרביים שבקרביים. ה תוכנית
היתה לעבור לאורך הקו החדש
מחוף אל חוף, מנמל אל נמל — מנמל-
התעופה שבחוף־הים המערבי בדרום אל
נמל־הים. בחוף הצפוני. בין השאר רצינו
לבקר במוצב המוסיאון — באותה הנקודה
עצמה שבה חצינו את הקו לפני חודש,
כאשר יצאנו לראיין את יאסר ערפאת.
השאלה שסיקרנה אותנו היתד : ,איך יק בלו
אותנו החיילים?
התשובה ניתנה על־ידי החיילים עצמם
— טוראים ומפקדים — בצורה המלבבת
ביותר. החל בתת־אלוף מפורסם, אחד המפ־

כדי להגיע לשלום !״ ועלינו — ברגל —
את עשר הקומות עד לגג. המעלית לא
פעלה. ממש כמו בבית.
תקרית משעשעת יותר היתד, לנו במו-
סיאון עצמו. עלינו לבדנו לקומה השניה.
כדי לצלם את המוצגים שהיו פזורים על
הריצפה. ואת המפות הפגועות על הקירות.
לבסוף ביקשה ענת לצלם תמונה של כל
חלל המוסיאון מלמעלה (ראה פמוז .)13
עמדנו ליד מעקה הקומה השניה והסתכ לנו
למטה, כאשר אמרה ענת :״הבט •״
מולנו. ליד גוש־בטון שבו הגנו מנהלי-
המוסיאון על אחד המוצגים הקבועים ב קומה
הראשונה, הציב מישהו שלט־עץ
מאולתר, ועליו נכתב באותיות גדולות ב צבע
אדום :״אבנרי הביתה.״
זה היה נחמד. ירדנו למטה. הצטלמתי
ליד השלט וביקשתי לקחת אותו עימי ה ביתה,
כמזכרת, כאשר מישהו קרא לי
מהאולם הסמוך. שנקרא ״אולם שיבעת ה חכמים.״
שם ישבה הכיתה כולה, יחד עם
המפקד, וצפו בנעשה. נראה שהם ביקשו
לדעת כיצד אגיב בראותי את השלט.

נמל־התעופז הנטוש •טל ביירות.
לידו עדיין דוחמים ה־חיידים
כמחנה־הפלי־טים,
זוהי העטרה ה
דרומית של צה ״ל

נתיב
חיסורים
כגלארי־סמעאן יוצאים הלבנונים
מחלקה המערבי שד ביירות -הם
יוצאים מגיא־ההריגה
אל הלא־נודע. האם
יהיה להם לאן לחזור

״העיתונות
נשטה את
הרגל!״
בראיון גלוי־לב
דהעוים הזה מספר
האלוף ( כסיד׳)
רהבעם
1״גא:די״) זאבי
עד תוכניותיו כקשר למוסיאץ הארץ,
וטוען: העובדה
שמוניתי היא הוכחה פיטטה שהיעיתונות
את הרגל :

י ל די
ה חו ר בו ת
ה מוסי און

חיילי צ״ל התמקמו
בין המוצגים כמוסי־און.
שקי־החול לצד
המפות הקדומות.
ההיפודרום מסלול מירוצי־הסוסים

שהפך חלק סן החזית
הסוערת ליד המוסיאון.

הנמל

השלט
במוסיאץ בביירות

תוכנית ההרעדה נוהלה עד־ידי
אלי אבוטבול כעסק מישפהתי. לראשונה
בתולדות המדינה ניסתה
כנופיית המרעידים להרוג אדם •ט־היה
עצור כתחנת מייטטרה. הטבוע
יסיים בית־המישפט את הדיון
כאחת הפריטות והחמורות המוזרות
כיותר שהובאו לפניו
אי־פעם.

מחסני־הנמל הפכו עמדות. ההיי*
לים נזהרים מהצלפים
וברקע — הספינות הטבועות
ליד הרציפים.

מחנה־הפליטים
הפלסטיני כראש״
דייה נהרס כליל, אך כין החורבות
גדל דור חדש, ובניו אומרים :
״אתם היהודים מתייחסים
אלינו במו אל
כלבים ואלוהים ינקום
בכם ! ״

הדוגמן
ו ה אי שיו ת
לדוגמנים־הגכרים יש תדמית של
הומואים, אכל זה לא נכון למרות
שהם מטפחים את עצמם, טוען
אחד מדוגמני־הצמרת של ישראל.
הדוגמן, הם אומרים, זקוק לאי־שיות.
העולט הזה

סוקר את הצד הגג־
0רי של מיקצוע הדוג־מנות.

ואחריכך,
כוס קפה
קדים הבכירים בשטח, וכלה בטוראים חוב־שי־כיפות
במוצב הנמל, היה היחס ידידותי
ואף לבבי.
במשך יום שלם לא נתקלתי אף בסימן
אחד של עוינות אמיתית. אך היו, כמובן,
הבעות של דיעה שלילית, כשם שהיו הבעות
של דיעה חיובית. לא נכנסתי לוויכוח פוליטי
עם המפקדים והחיילים, וגם לא דנתי
עימם בהיבטים המוסריים הטמונים במעש הו
של אל״מ אלי גבע. אך פה ושם ביצבץ
הנושא הפוליטי מעצמו.
אחד המפקדים המקומיים בגיזרת ההיפודרום
הוביל אותנו ברחוב אל בית רב־קומות,
שממנו ניתן לצפות מקרוב על
הקו באיזור מסובך זה. עברנו ברחוב, כאשר
מיהר אחרינו טוראי שבלט באורכו — לפ חות
שני מטרים.
״מותר לשאול אותך משהו?״ פנה אלי.
המפקד לא התנגד, וגם אני לא.
״איך זה אתה, ישראלי ויהודי, הסכמת
לדבר עם הרוצח הזה שהרג יהודים?״
זאת היתה הזדמנות טובה כדי לפתוח
בוויכוח של שלוש־ארבע שעות. אבל מיהר נו
מאוד, ומחצית מלאכתנו לאותו יום
עוד היתד, לפנינו. הסתפקתי בתשובה שי-
גרתית למדי — ״צריכים לדבר עם האוייב
הפולס הזה 2345

כשנוכחו לדעת שאנחנו צוחקים הזמינו
אותנו לקפה.
היחס כולו הזכיר לי את התקופה שבה
שירתתי במילחמת תש״ח. היו ביחידה שלנו
אנשי ימין ושמאל, מצחצחי־חרבות ושו-
חרי־שלום. כולם היו ידידים טובים. שהרי
היו זקוקים איש לרעהו בקרב. ביחידה קר בית
פשוט לא תיתכן שינאד, הדדית על
רקע פוליטי. היו, כמובן. ויכוחים פוליטיים
לרוב — אך דיעותיו של איש היו עניינו
הפרטי, ודיעות קיצוניות לכאן ולכאן עוררו
חיוך סלחני. התייחסו אליהן כאל כל תכו נה
אישית אחרת. ראובן היה ג׳ינג׳י, שי-
מעון אהב גלידה־וניל, לוי היה שוחר-
שלום, גד היה משוגע לכדורגל.
יש לי הרגשה שמסורת קרבית זו קיי מת
גם עתה. על כל פנים, הטענה היחידה
נגד העולם הזה ששמעתי בקו הראשון הי תד
מדוע לא הבאתם לנו גליונוח?״

ההפגנות נגד המילחמה
התפשטו לעולם כולו —
והשבוע נערכה הפגנה
נוספת כתל-אכיב, שה•
קריאות ש־

היו חריפית
מתמיד.

מדו רי ם ק בו עי ם:

תשקיף כמדינה
יומן איימי —

סקר דעת־הקחל,
אודמרט כמסביר. אבתרי והגד
מיכתכים תשכצופן הורוסקופ חשבון עוכר ויטב
עולם קטן — יוגוסלביה,
לואיס, האינטרנציונל ויפאן

אנשים כעולם
לי לה לו

סחואל

מה הם אומרים
רחל מרחלת
קולנוע — דוואר,
והתנגשות הטיטאנים

44 47 מהומה בהוליווד

זה היה העולם הזה
נמר שד נייר שידור מדריך שידורים אנשים בלונים
לילות ישראל קטעים אתה והשקד
ספורט

יי* ו•*דו1
ישראל וירדן

4-4- 1 * 4ז

המתנגדים לאריאל •טרץ ולצעדיו, נועדו
לפגיע קורם־ כד בשר ,־,תיקשורת, מרדכי
ציפורי.
מקורבי שרון חוששים מפני הציר דויד לוי—יורם
ארידור. המבקש לצרף אליו את ציפורי כמישקל־נגד
לשרון בתחום הביטחון. וההדלפות נועדו להציג את
ציפורי בתנועת החרות כ״יונה״.

גיק אנ דרם! הוז מן
ת נ ! י1ןלך
קרוו בגין -שרון
הביקורת העקיפה שמתח ראש־המפשלה. פנחס בגין,
על שר־הביטחון, אריאל שרון, היא ביטוי ראשון
לקרע חכור בין השניים.
מקורו של הקרע הוא בתקרית שלא ניתן לה פירסום,
כאשר בגין נוכח לדעת שהוטעה על־ידי שר־הביטחון.
עכשיו כבר ברור כמעט לחלוטין כי
בוועידה הקרובה של תנועת־החרות יטיל בגין את
כל כובד מישקלו לצד ד־יד לוי ויירם ארידור, ונגד
מחנה שרון בתנועה•

א מ הו ת פגי 11
להחזרתה חיילי ם
קבוצת אמהות, שבניהן משרתים עוזה
בלבנון, יפגינו בקרוב למען החזרת בניהן
מן החזית הביתה.
ההפגנה תתקיים, כנראה, כסמוך למחשוב
הגבול כראש־הניקדה.

יפ צצת ואקוטי׳ -
לו חמה
פ סי כו לוגי ת?
הפירסומיב על ״פצצת ־אקום״.
שהרסה בניין שלם בביירות ושקטלה
מאות אנשים, הם כנראה הלק מלוחמה
פסיכולוגית.
ככל הידוע אין פצצה כזאת, והבניין
נהרס כתוצאה מפגיעה ישירה
של פצצה כבדה בבסיסו.

מי שלחאת אייבי?
יועץ ש,־״הביטחון לענייני־תקשורת,
העיתונאי אורי דן, הוא שאירגן את ביקורו
של אייבי נתן בביירות המערבית, לפני
כמה שבועות• דן תיאם את המעבר לחלק
המערבי של העיר, והצמיד לאייבי ליווי.
כאשר חזר אייבי
הוא הוזהר שלא
המטרות שלשמן
אייבי אינו יכול
הביקור.

נתן מהחלק המערבי של ביירות.
לומר דבר על זהות שולחיו ועל
שלחו אותו למערב העיר. ועכשיו
להתגונן מפני התיקפים אותו בגלל

של״י מ תיי צבת
מאחורי א בנ רי
ההתקפה הה-יפה של רן כהן, הב־ הנהלת
של ״י, על אורי אבנרי, ביטל פגישתו עם
יאסר ערפאת, הובסה ברוב מוחץ.
ברוב של 8נגד 2החלימה הנהלת של״י, להתייצב
מאחורי צעדיו של אורי אבנרי״ ולברך אותו על
פגישתו עם יאסר ערפאת. ברוב של 9נגד 1תמכה
ההנהלה במגעים נוספים מסוג זה עם אש״ף, כדי
להעמיק את ההכרה בצורך בשלים. בין שני העמים
ובמשא־ומתן בין ממשלת־ישראל ואש״ף. רן כהן
ניתר מב־דד לחלוטין.

הדלפותנגד ציפורי
ההדלפות מישיכות־הסמשלה, בעניין היטרים

העיתונאי האמריקאי הידוע ג׳ק אנדרסון, בעל טור
במאות עיתוניים ברחבי ארצות הברית, הוזמן
לישראל על־ידי הממשלה.

הלובי הפרו־ישראלי בוושינגטון ביקש
שאנדרסון יקבל כרטיסי־חינם ואירוח
בישראל חינם, אחדי שנודע כי הוא חוקר
בהיבטים פליליים של פעילות הלובי היהודי.

לא ליצור חיץ בינם ובין הסדרים. במיקרה שישראל
תרצה להחזיר את צפון הרמה לסוריה.
כאשר שמעו על כך ח״ב חנן פורת והשר יובל
נאמן, הם קפצו ממקומם והציעו בו־במקום הקמת
שני ישובים של הגוש שם.

פ עי לו ח־ שי א
ב ה תנ ח לויו ת

מאז צירופה של התחייה לקואליציה. מורגשת פעילות
רבה במישרד־החקלאית, האחראי על ההתנחלויות
בשטחים הכבושים.
אנשי התחייה אינם מרפים ולוחצים להתחלות־בנייה
מהירות. ימים אחדים אחרי האישור להקמת ישוב 1 שניתן ביועדת־השרים לענייני־התיישבות.

א רנ םבא

אלווין איילי

ל הז הי רהממשלה

ה ח רי ם ו הו חרם

אחת הסיבות לבואו של השגריר בארצות־הברית,
משה ארנס, לישראל :
מיברקים רבים ששלחו נציגים ישראליים בארצות־הברית
למישרד־החוץ.

הנוסח היה זהה: בין שישראל תיכנס
למערב ביירות ובין שיימצא פיתרון מדיני
לליהמי אש״ף בבירת־לבנון, הרי שבדעת־הקהל
האמריקאית ייטנה התעניינות גוברת
והולכת ביטודשי היווצרות הבעיה
הפלסטינית.

כינו ס־ חי דו ם
שלר בני ם
הרבנים האורתודיכסיים הראשיים של הקהילות
היהודיות במערב־אירופה עשויים לנקום צעד חסר־תקדים.
ולהתכנס לדיון בהתגברות האנטישמיות
ביבשת.

לא מן הנמנע שמכנס כזה תצא גם הצהרה
פוליטית, שתהיה לה משמעות קשה עבור
ממשלת־ישראל.

שיף ינסה שוב
מייד אחרי הפסקת טיסות אל־עד בשבתות יחדש איל־המלונות
של תנועת־החרות. חיים שיף, את מאמציו
לקנות את חברת־התעופה הלאומית אל־טל.

•טיף מנסה לשכנע כמה מיטרי הרות
בממשלה שייט למכור את החכרה, בגלל
הפסדיה הגדולים• הוא מקווה ששרים אלה
יתמכו במכירה בעת המשבר הראשון
שיהיה ב״אל־על״ אחרי הפסקת הטיסות
בשבת.

זיהוי עלי־פ״ שיניים גופתה של הנערה החיפאית דפנה
כרמץ זוהתה על־פי שיניה. זה היה
אמצעי־הזיהוי היחידי שהיה אפשרי,
אחרי שהגופה נטרפה על־ידי בעלי*
חיים.
•י**יי יתה בטיפול רפואי אצל
ופא־שיניים שהוא קרוב־מישפהתה,
ותצלומי־השיניים, שהיו ברשות?׳איס1
שרו את הזיהוי כמכון הפאתולוגי.

גו ש־ א מוני ם
ל צ פון הגו לן

להקת תיאטרון המהול הייצוגי האמריקאי
יטל מלווין איילי מוחרמת
על־ידי הרדיו והטלוויזיה, אחרי שאל־ווין
איילי סירב לקהת חלק כלב״יתרום.
ערב
בואה של הלהקה החשובה
הציעו לאיילי טלפונית סיקור טלוויזיוני
ורדיופוני רחב, לרגל ב״א הלהקה
ארצה, אם יסכים להופיע באירועי
לבי ״תרום, ואף יופיע בפירסום מוקדם
למופע. מפיקי המישדר הסבירו
לאמריקאי שמדובר בהתרמה לחינוך.
כאשר היה איילי בדרכו לארץ, הוא
קרא ב״ג׳רוזלם פוסט״ למה נועד הכסף,
וברדתו מהמטוס הודיע על סירובו
לקחת חלק באירוע הנושא, לדבריו,
אופי פוליטי.
בתגובה נמנעו הטלוויזיה והרדיו
מדסקר את בואו.

גי ל ע די ־ סגן־נ שי א
העיתונאי הישראלי אלכס גילעדי מונה
כסגן־נשיא מהלקת־הפפורט של רשת
הטלוויזיה ״אן־בי־סי״ באירופה.
תפקיד זד, הוא החמישי בחשיבותו בהירארכיה של
הנהלת הרשת באירופה.

פ א פו רו צ ה
עורך־הדין אהרון פאפו, שהוא הבר בהנהלת
רשדת-השידור, תובע כסף רב תמורת
הופעות בערבי ־ראיונות.
תמורת ערב־ראיונות במועדון החמאם בתל־אביב
תבע פאפו 5000 שקלים לשעה +מע״מ, וכן משקה
לארבעה אנשים ואריחת־ערב לעצמו•

ל ב׳ ״ ח רו םבמ קו
ילדי ם מו כי ם
לצ ך מיבצע לב ״יתרום פולקה מחדרה
כ״כית־אסיה׳ הד״ר חניתה צימרינג,
מאיישת •ט ם טלפון מיוחד לשם הודעותעל ילדים מוכים.
מישרדי ביח אסיה נודבו לטובת לב״יתרום על־ידי
קבוצת אייזנברג, ולז־״ר צימרינג ניתן לחזור לחדרה
רק אחרי המיבצע.

השם שנ אסר
ל פי ר סו ם 3 -ורם

ג״ט־אמונים עומד להקים שני ישובים
בסמוך 7יש,כי הדרוזים כצפון־הגולן.

״כל העיר׳• הירויטלמי פירסם ביים השלישי
האחרון את •טם אשתו של המדען החשוד
•טירה בה, כאשר היא גילתה אותו בביתם
המשותף עם איטה אחרת.

בדיון בוועדת־השרים לענייני־התיישבות סיפר יושב־ראש
חטיבת־ההתיישבות בסוכנות היהודית, רענן וייץ.
שתוכנית־התנחלות שהוא הכין להכפלת מיספר תושבי
הרמה לא תבלול איזורים קריבים לדרוזים. הסיבה —

ורוניקד, בר־לב מרחוב השחר 3בבית־הכרם בירושלים,
מחלימה מפציעתה.
שמד של בעלה. ממציא ביטחוני שזכה בפום ביטחון־
ישראל בשנת . 1963 נאסר לפירסום על־ידי שופט.

במדינה
העם

עד חוט השוורה

שני אגשים קובעים
עתה את גור7ם
ש? מאות ואלפים
להיים •למוות —
והאמהות אחוזות חרדה.
החודש השלישי של המילחמה
התחיל — ועימו החודש השלישי
של תרדה לאמהות רבות בישראל.
הן ידעו כי בניהן נמצאים ב ביירות
— וכי חייהם תלויים עתה
בחוט־השערה.
חוט־השערה התנועע בין שני
אנשים, הקובעים ביניהם את גו רל
המדינה — ואת חייהם של מאות
חיילי צה״ל. אלפי פלסטינים
ורבבות לבנונים העלולים למות,
אם תינתן הפקודה להסתער על
ביירות המערבית.
לצפצף על הכל. מנוי וגמור
עם אריאל שרון לשגר את החיי לים
להסתערות הגדולה, שבלעדיה
לא תיראה המילחמה — כפי שהוא
חושש — כניצחון.
ככל שהתקרב הפיתרון המדיני
לנסיגת אש״ף מביירות, וככל ש־ראשי־אש״ף
עצמם נטו להסכמה
עם השליח האמריקאי על נושא זה,
כן גבר חוסר־הסבלנות של שרון.
השבוע הבין כי הוא מתקרב ל מועד
סגירת־השער — או עכ שיו,
או בכלל לא.
אך מנחם בגין היסס, בניגוד ל שרון,
המצפצף על העולם כולו,
יודע בגין כי נוסף על המחיר ב חיים
עלולה ישראל לשלם מחיר
פוליטי עצום בעד מיבצע כזה.
דעת־הקהל העולמית, שהחלה סולדת
מישראל, עלולה לראות בה
מדינה פושעת, פשוטו כמשמעו. ד־עת־הקהל
משפיעה על הממשלות,
גם בארצות־הברית, ואין לדעת מראש
לאילו תהומות עלול מצבה
של ישראל להידרדר.
ההפגנות שנערכו השבוע בישר אל
עצמה (ראה להלן) .והקולות
•שהגיעו בצינורות פנימיים והי־סיפקו
חיצוניים
מיחידות צה״ל,
גם הן למנחם בגין מזון למחשבה,
ולהיסוס.
שאר חברי הממשלה והכנסת אי נם
קיימים. הכנסת התפזרה, ועתה
אף אינה ממלא תפקיד של
טוטלי פרלמנט־בובות
במישטר
טארי. הממשלה הפכה בגלוי אוסף
מיקרי של אומרי־הן־הן.
שני׳ אנשים י^ -הם קובעים. לא

יכולה להיות עובדה נוראה יותר
לעיניה של אם ישראלית, היודעת
כי בנה נמצא, אי־שם. בצפון.
המילחמה

הכיבוש החדש

מושכי ;דגיה התעוררו
בבוקר וגובהו לרעת
כי ההל כיבוש חדש.
תושבי ג׳וניה הם השומן והסולת
של החברה המארונית בלבנון. ב־עיר־הנמל
הפורחת. שהפכה מעין
עיר־הבירה של המיני־מדינה הנוצרית
בצפון לבנון, מתרכזים גדו לי
העשירים של המדינה, סוחרים
־ואנשי המיקצועות החופשיים.
.יחסם של אלה לצה״ל היה, עד
כה ברור, וכמעט אחיד: על צה״ל
לעשות את העבודה השחורה של
הוצאת הפלסטינים מביירות המע רבית,
ואחר־כך ללכת הביתה.
כפי שאמר אחד מהם, שהביע את
דעת הרוב המכריע :״הרשינו ל פלסטינים
לבוא הנה. והם הפכו ל כובשים.
קראנו לסורים כדי להוציא
את הפלסטינים, והם הפכו לכוב שים.
עכשיו קראנו לישראלים כ די
להוציא את הסורים והפלס טינים,
ואנחנו אוהבים אותם. אבל
אם יישארו כאן ויהפכו לכובשים,
נשנא גם אותם.״
השבוע יראה אותו איש מחזה.
שבוודאי גרם לו לחשוב.
לא להתכלט 1עד כה לא היתד,
נוכחות גלוייה של צה״ל ב־ג׳וניה.
על־פי
דרישתו המפורשת של
בשיר ג׳מייל מפקד הפלאנגות ו־השליט־המיועד
של לבנון מטעם
ישראל, נמנעה נוכחות בולטת כזאת.
חיילים בודדים נראו מדי פעם
בשטח, כתיירים. רוב הישראלים
שביקרו במקום לבשו בגדים אזר חיים.
הם התבקשו לבוא במכוניות
בעלות מיספרים לבנוניים ולא ל התבלט.

בשיר ג׳מייל אינו מעוניין
שהנוכחות הישראלית תיראה ככיבוש
— וכי מועמדותו שלו ל תפקיד
נשיא־המדינה, הנתמכת ב מרץ
על־ידי אריאל שרון, תיראה
כמעשה־כפייה של הכובש. ג׳מייל־הבן
אינו רוצה להיראות כקוויז־לינג,
המקבל את השילטון מידי
כובש זר, ואביו. פייר ג׳מייל, מ ייסד
מיפלגת הפלאנגות, מתנגד
לכך עוד יותר.
יתר על כן, כדי־ לקבל את השי-
לטון — ועל אחת כמה וכמה כדי
להחזיק בשילטון לאורך ימים —

הפגנת ,,הוועד נגד הטילהמה כלבנון״
..רד אלינו אווירון מפציץ אח לבנון /נילחס בשביל שרון /ונחזור בתוך ארון...״
זקוק ג׳מייל לתמיכת העדות ה אחרות.
ככל שייראה יותר כסוכן
ישראלי, כן יפחת הסיכוי שלו ל החזיק
מעמד.
בעיטה גפה. השבוע, בבעיטה
גסה אחת, הפך אריאל שרון את
הקערה על פיה.
ביום הראשון בבוקר הצטוו יחי דות
צה״ל לכבוש את ג׳וניה בריש
גלי. הן פלשו לעיר בצורה גלוייה,
תפסו בה עמדות. הדרו למחנה של
הצבא הלבנוני, דחפו את המפקד
הצידה ונתנו לו פקודות גסות: ל חסום
את מינחת המסוקים של הצבא
הלבנוני, להניח לישראלים לעשות
במקום כראות־עיניהם.
ההמשך התנהל מאחרי הקלעים.
התוצאה היתד, כי כעבור כמה ש־עית
הסתלקו היחידות מהמקום.
אך הלקח נשאר גלוי לעיני ה לבנונים:
אין כיבוש עדין. העדינות
יכולה להימשך רק כל עוד פוע לים
אנשי־המקום לפי האינטרסים
של הכובש. כאשר מתעוררת סתירה,
אין לכובש ברירה, אלא לחשוף
את אגרוף־הברזל שלו.
כך קרה השבוע. אריאל שרון
חשש שמא ינחתו קצינים אמריק איים
וצרפתיים במקום, כדי׳ ליצור
עובדה מוגמרת של קיום כוח רב־לאומי
בלבנון. ממשלת־לבנון, ה מעמידה
פנים כאילו היא פועלת
באופן עצמאי תחת הכיבוש היש ראלי.
מעוניינת בבואו של הכוח
הזה. שרון מתנגד לכך בחריפות,
כי עדיין לא ויתר על חלומו לכ בוש
את מערב־ביירות( ,ראה לעיל).
להשפיל עד עפר. התוצאה:
החברה המארונית הגבוהה מבינה
עתה כי צד,״ל נמצא במקום ככד

3יק
ל חיי ם !

העולם הזה 2345

בש, וכי אין סיכוי רב שייסוג מלבנון
בעתיד הנראה לעין. הבנה זו
תביא בהכרח להתחלת השינוי ב יחס
לצה״ל.
גם עד עכשיו נקטו קציני הצבא
הלבנוני וראשי המימשל הלבנוני
הרישמי יחס דו־משמעי כלפי יש ראל.
יש קצינים המתייחסים בידי דות
בולטת לצה״ל (ראה עמוד ) 16
— אבל הם החריגים. היחס הכללי
הוא קריר וניטרלי, ולפעמים עויין.
אחרי מאורעות השבוע. שהעלי בו
את הצבא הלבנוני והשפילו או תו
עד עפר, עלול יחס זה להידר דר
במהירות.

מ׳ משנ״ן
טי מעוניין ברגע זה
בטעשי־פשע אגטי־יטמייט
כ-,הבי העולם
מי שפותח כיום באש על ישרא לים
או יהודים בעולם, מחוץ ל־איזור־ד,קרבות
בלבנון, משרת את
אריאל שרון.
שרון מעוניין למנוע את הפיתרון של המדיני של בעיית הנסיגה
אש״ף מביירות (ראה לעיל) .הוא
מחפש בנרות תירוצים כדי לשכ נע
בהם את דעת־הקהל בישראל
ובעם היהודי שיש לפתוח במיבצע־צבאי,
שלא יהיה אלא מרחץ־דמים.
מי שפותח ברגע זה באש על
בית־כנסת יהודי, על מיסעדה יהו דית
או על נציגות ישראלית —
מבקש לעזור לשרון במשימה זו.
כשם שההתנקשות בחיי השגריר
הישראלי בלונדון׳ איפשרה לשרון
לפתוח במילחמת־לבנון כולה.
•מין ושמאל. מי מעוניין בכך י
בוודאי לא אש״ף. כאשר בוצע
השבוע מעשה־טרור מחפיר ברונציג

היהודי בפאריס. היה
איבראהים
אש״ף בעיר־האורות.
סוס, שנציגו נקטל לפני ימים אח דים
בהתנקשות, בין הראשונים ש גינו
אותו.
לעומת זאת. מעוניינים במעשה
כזה כל הגורמים הערביים המבק שים
את חיסול האגף המתון של
אש״ף, בהנהגת יאסר ערפאת, כדי
להמליך תחתיו מנהיגות קיצונית.
בין השאר: אירגון־הטרור של אבו־נידאל.
הנתמך לסירוגין על-ידי
ממשלות בגדאד ודמשק. אירגון זה
הוא שביצע גם את ההתנקשות
בשגריר הישראלי בלונדון.
גורם אחר, המרים עתה ראש :
הקבוצות הטרוריסטיות האירופ יות,
המבקשות תמיד תירוץ לפעולה
כלשהי. קבוצות אלה. מן ה ימין
הקיצוני.האנטי־שמי והשמאל
הקיצוני המארכסיסטי, מתזיודדות
מן הסלידה הכנה, הקיימת כיום ב רחבי
העולם המערבי ממעשי מנ חם
בגין ואריאל שרון. הו מבק שות
לנצל מצב־רוח זד, על־ידי פ־עולות־טרור
העשויות לזכות בפופולאריות.
אורות
אדומים. זוהי תופעה
חולפת. אך חידוש מעשי־הטרור ע
לול
להוות סימן לבאות.
אם אכן יצליח אריאל שרון לוז
סל את המנהיגות המתונה ש
אש״ף, שחיסלה בשגים האחרונה
בהדרגה את הפעילות הטרוריסטי!
של קבוצות פלסטיניות, עלול ה
טרור להיראות לצעירים פלסטינ
יים רבים כדרך אחרונה לשמיר
על הקיום הפלסטיני. העולם כול
— על מטוסיו. נמלי־התעופה שלו
מוסדותיו הישראליים והיהודים -
עלול להיות לשדה־קרב טרוריסט
אדיר.
המומחים למילחמה־בטרור בס
דינות השונות כבר נערכו לקרא!
אפשרות זו. האורות האדומים דול
קים עתה בעשרות בירות עולמיוו
הפגנות

ד א רו^ דנ>>ת
ב בי׳ רו ח
אלפים צעדו בירושלי!
ובתל־ אביב נגד המש;
המילהמה כלבנון

ההמונים. שצעדו ברחוב אבן!
גבירול בתל־אביב במוצאי־השבו
שעברה. הרשימו את העומדים מ
שני צידי הכביש. נהג־מונית שעון
כב ברחוב ארלוזורוב, עד שהצו
עדים יעברו׳ את הצומת. קרא
״ואללה, יש פה אנשים בלי־סוף !1
במלאת. חודשיים למילחמה בצי
פון, שאיש לא רואה לה סוף, ק׳
רא הוועד נגד המילחמה בלבנו
לד,פגנת־הר,מונים בתל־אביב. הוועז
היה: הראשון שיזם עצרת־המונינ
נגד המילהמה בכיכר״מלכי־ישראן
בתל־אביב, .לפני יותר מחודש. ה
פעם הוא החליט על פעולה מקו
רית: הפגנה צועדת, שיצאה מ
רחבת׳ היכל החרבות, עברה או
רחוב אבן־גבירול עד סופו, ליז
הירקון.
להדגיש בבית. קרוב לעשרו
אלפים איש נענו לקריאת הוועד
בראש צעדו יעקב. ואני גוטרמן מי
קיבוץ העוגן. שבנם י רז נפל בעו
כיבוש הבופור יהטולם הזה )2341
אחריהם צעדו קבוצות של מפגינים
גודלה המרשים של ההפגנה יצר לי
שעה את הרושם כי הרחוב התל
אביבי כול׳ מתנגד למילחמה. אמו
על כך אחד המפגינים סוף־סון
אני מרגיש כמו בבית.׳׳ אנשי יומיים לפני־כן נקטו
שלום עכשיו בשיטה דומה. אלפינ
מחבריהם צעדו ברחובות ירושלינ
עד ללישכת ראש-ד־,ממשלה וקרא׳
לממשלה שדנה באותה שעד, בלי־שכה
לא להיכנס למערב ביירות.
ערב הצעדה בתל־אביב קיבלו
חברי הוועד תרומה מעניינת. הציירת
תמר גטר. שעבודותיו־ ,הושחתו
בפיצוץ בביאנלה. בוונציה
תדמה את כספי -הפיצויים שקיבלו
לפעילות הוועד, תוך הדגשה שגם
אם פלסטינים הם שעשו זאת
אין היא כועסת עליהם.

אבי ואחמד וסימה וסיהאם

אבי היה ילד טוב. בן טוב ותלמיד טוב וחבר טוב.
הוא רצה להיות אדריכל.
הוא גדל בחיפה.
הוא לא היה פוליטיקאי גדול, ולא שמע הרבה נאומים.
כאשר נאמו ברדיו על בעיות גדולות. הוא סובב את
הכפתור והקשיב לזמר־רוק או לכדורגל.
אבל הוא ידע מהי חובתו. וכאשר הגיע לגיל 18
התגייס לצה״ל בלי חוכמות. הוא הלך לצנחנים, כמובן.
אחמד היה ילד טוב. בן טוב ותלמיד טוב וחבר טוב.
הוא רצה להיות מהנדס.
הוא גדל במחנה־הפליטים בראדישייה, לשם נמלטו
הוריו ב־ 1948 מחיפה.
הוא לא היה פוליטיקאי גדול, ולא שמע הרבה נאומים.
הוא בהחלט העדיף לשמוע שירי־אהבה מצרים•
אבל הוא ידע מהי חובתו. כאשר הגיע לגיל 15 הצטרף
לגורי־האריות של פת״ח, ובגיל 17 כבר היה חייל בצבא־השיחרור
הפלסטיני.
כאשר עברה הזלדה שלו את הגבול. ידע אבי בדיוק
על מה הוא לוחם. המחבלים רוצים להשמיד את מדינת־ישראל,
ולזרוק את היהודים לים. הוא ידע שאין ברירה,
צריכים להשמיד את המחבלים אחת ולתמיד. ללכת
עד הסוף.
כאשר התקרבו הזלדות של צה״ל לעמדתו, ידע אחמד
בדיוק על מה הוא לוחם. הוא ידע כי הציונים גירשו
את הפלסטינים ממולדתם, גזלו אותה מבעליה החוקיים.
הוא ידע שהציונים אינם מסתפקים בכך, והם רודפים
אחרי הפלסטינים באשר הם, להרגם ולהשמידם, כדי
שיוכלו ליהנות בשקט מן האדמה הגזולה.
אבי ידע כי מולו עומדים מחבלים, חיות-אדם, ה־ות
דדרגליות, שיש לבער את קיניהם. המילים קיני־מחבל־ם
ומחבלים־כינים השתרבבו בראשו. הוא הצביע בעד מנחם
בגין, ובגין אמר שביירות היא כמו ברלין של היטלר.
אחמד ידע כי באים לקראתו ציונים גזענים, חיות־אדם
השוחרות־לטרף, שאם לא ייעצרו כאן, ירצחו בסופו

*ודי *בנדי

של דבר ארבעה מיליון פלסטינים, גברים, נשים וילדים,
עד האחרון שבהם• המנהיג הגדול, יאסר ערפאת, אמר
שביירות היא סטאלינגראד של הפלסטינים.
אבי ואחמד נהרגו השבוע ביחד, במרחק של כמה
מטרים זה מזה, באותה דקה.
סימה קיבלה את הידיעה על מות בנה ברוח איתנה.
כל שכנותיה בחיפה אמרו בהערצה שהיא אשה מברזל.
היא בכתה בשקט. אבל בהלווייה, כשהלכה אחרי גופת
בנה. בחברת שלוש בנותיה ובנה השני, בן ה־ ,17 היא
החזיקה מעמד. היא ידעה שלא היתה ברירה. הבנים
צריכים לצאת למילחמה, כדי להציל את המדינה. ובראשה
ניקרה רק מחשבה אחת: רק שזה לא יקרה לבן השני.
סיהאם לא צעדה בשום הלווייה. איכשהו התגנבה
למחנה ההרוס השמועה כי אחמד נהרג. מישהו שהיה שם
סיפר זאת לבת־דודה, שהצליחה להסתנן חזרה למחנה.
סיהאם לא בכתה הרבה. כבר לא היה לה כוח לבכות.
היא ידעה שעוד שלושה מבניה נמצאים שם, בביירות,
הבעל והבן הבכור נעצרו על־ידי הכובשים ונעלמו. שתי
התינוקות והבת הקטנה התגוללו עימה בין החורבות.
היא ידעה שאין ברירה.

חירבת ביירות
סופר ישראלי דגול, שהוא גם יונה מדופלמת, סיפר
השבוע לאורחת את הסיפור הבא על סופר ישראלי דגול
שני, שגם הוא יונה מדופלמת:
כאשר פרצה המילחמה, קבר אותו סופר את ראשו
בזרועותיו והסתגר בחדרו. במשך שלושה ימים ושלושה
לילות סירב לצאת מן החדר• הוא מילמל לעצמו, בל־הרף
:״זה הסוף, הכל אבוד!״ בקושי הצליחה אשתי
לחדור אליו מדי פעם כדי. לשים לפניו אוכל. האיש סירב
לאכול ולשתות.

עברו כמה ימים, ולפתע נפתחה הדלת. מן הדלת יצא
הסופר, מגולח למשעי, לבוש לתיפארת במדי צה״ל, עונד
דרגות. בצעד מאושש, כש הוא
שופע מרץ, פסע החו צה.
שכנים
נדהמים, ששמ עו
על ימי הקדרות והאבל, מה שאלוהו בתימהון :
קרה?
השיב הסופר: קראו לי
למילואים. אני מסביר ב־צה״ל.

כאן הסיפור. איני
יודע מה הסביר הסופר ה דגול
לחיילים, היוצאים ל קרב.
אני רק יודע את
אשר קראתי במיכתבו ה מזעזע
של מסביר אהר,
מירון בנבנישתי, שסיפר כי
אחד מעמודי־התווך של
מחנה־היוגים במערך, הפרופסור שלמה אבינרי, המופקד
על המסבירים, הודיע להם שעליהם להסביר שיש לכבוש
את ביירות המערבית בכל מחיר.
אבינרי הוא פרופסור לתורת הגל. ובעזרת תורתו
של הגל ניתן להסביר בקלות מדוע צריכים להקריב
מאות חיילים ישראליים, ולהרוג רבבות נשים וזקנים,
ולקטוע את אבריהם של אלפי ילדים, ולהרוס את
רכושם היחידי של רבבות אזרחים, כדי להוציא מביירות
את ״המחבלים״ .גיאורג וילהלם פרידריך הגל, שהוביל
במישרין גם אל קארל מארכס וגם אל אדולף היטלר.
הוא מאוד שימושי להסברת דברים שכאלה, ושלמה
אבינרי יודע להשתמש בהגל שלו.
אבל אותו סופר דגול אינו מבין את הגל. הוא יודע
רק שקוראים לו לשרות 30 .שנים נשרו ממנו כהרף־
עין. הוא היה שוב צעיר, שוב נחוץ, שוב חייל, שוב
אחד מהחבר׳ה. הוא חזר למה שהיה לפני שכתב את
סיפרו המונומנטלי, שקנה לו מקום של כבוד בסיפרות
הישראלית ובליבו של כל ישראלי שוחר־שלום.

סקר דעוו־הקהל
אין לי אימון בסיקרי־דעת־קהל בעולם, ועוד פהות
בסקרים כאלה בארץ. כמעט כל הסקרים טעו לפני כל
הבחירות, ודברים שפורסמו ברוב חשיבות הוכחו כעביר
ימים מעטים כדברי־הבל. על כל פנים, לא הוכח כי
שיטת הסקרים טובה יותר מאשר ההורוסקופים, בדיקת
שאריות־הקפה פישפוש בקרביים של ציפורים או החיזוי
של בעלודהאוב (שהתאמת, כזכור).
אך סקר דעת־הקהל שנערך על־ידי מכון פור״י למען
הארץ לגבי הראיון שלי עם יאסר ערפאת דווקא מצא
חן בעיני.
אמנם, הכותרת היתר. אימתנית :״מישאל פור״י
מיוחד להארץ: רוב מכריע נגד פגישת אורי אבנרי
עם ערפאת״ .אך הבה נבדוק את התוכן.
מן הידועות היא שמי שמנסח את השאלות של סקר
דעת־קהל, קובע מראש גם את התוצאות. למשל, אותם
המרואיינים ישיבו אחרת על השאלה :״מה דעתך
על פגישת אורי אבנרי עם יאסר ערפאת, רוצח הילדים
היהודיים?״ מאשר על השאלה :״מה דעתך על פגישת
אורי אבנרי עם יאסר ערפאת לשם בירור סיכויי
השלום?״ שלא לדבר על שאלה בנוסח :״מה דעתך
על ביקורו של אורי אבנרי אצל השבוי הישראלי אהרון
אחיעז, בעיקבות פגישתו עם יאסר ערפאת?״
הנה כי כן, הבה נבדוק אח השאלה שהוצגה, לדיברי
הארץ :״האם אתה מצדיק או לא מצדיק את פגישת
אורי אבנרי עם ערפאת?״
המילה ״מצדיק״ טעונה תוכן ריגשי, ובוודאי א־נה
במקומה. אך העוקץ האמיתי הוא במילה ״פגישה״.
יש הבדל גדול בין ״ראיון״ ,שפירושו מילוי מש־מה
עיתונאית. ובין ״פגישה״ ,שפירושה מיפגש חברת־.
נער נפגש עם נערתו. ידידים נפגשים על ספל-קפה.
מנהיגים פוליטיים נפגשים לשם ניהול משא־ומתן.
אין ויכוח על כך שבאותו יום, במערב ביירות,
קיבל יו״ר אש״ף אותי ואת שתי חברות מערכת העולס
הזה לשם מתן ראיון עיתונאי. יתכן מאוד שלא היה
עושה זאת לולא הכיר את דיעותי הפוליטיות דאת
פעילותי׳הפוליטית, וערפאת עצמו הזכיר אותן. אך הפגי שה
בביירות המופגזת לא היתה חברתית, וגם לא נוהל
בה משא־ומתן מדיני. זה היה ראיון.
אין ספק שהרבה יותר נשאלים היו משיבים בחיוב
על השאלה :״האם אתה מתייחס בחיוב או בשלילה
לראיון שערכו אורי אבנרי, שרית ישי וענת סרגוסטי
עם יאסר ערפאת?״
כפי שהוצגה השאלה בפועל, היא מתייחסת לפגישה
פוליטית בין שני אישים פוליטיים. ובהתאם לכך התקבלו
התשובות.
אם רואים את הדברים באור זה׳ התוצאות מעניינות
עוד יותר,
מסתבר כי ס/ס 10.8מן הנשאלים ״הצדיקו״ — כלומר,
חייבו ללא סייג — את הפגישה/0, .ס 3.2נוספים אמרו
שזה ״תלוי במה שיצא מזה״ — כלומר, הצדיקו על
תנאי. בסך הכל \ 10/0,. :מן האוכלוסיה הבוגרת כיש ראל
מתייחסת בחיוב ל״פגישה״.

לדעתי, זוהי תוצאה מדהימה — ודווקא לחיוב.
״פגישה״ זו נערכה בעיצומה של מילחמה, שבה
הופעלה מכונה אדירה של שטיפת־מוח, שתיארה את
האוייב בדמות של שדים ,״חיות דו־רגליות״ ושרצים.
אחרי הפגישה, לא ניתן לי לנמק או להצדיק אותה
אף באחד מאמצעי־התיקשורת. בעוד שעשרות רבות
של מאמרי־הכפשה פורסמו עלי בכל העיתונים, לא
פורסם כמעט אףמאמראחד שהצדיק בפירוש
את הפגישה. הטלוויזיה והרדיו, שלא ראיינו אותי על
נושא זה אף לא במשך שנייהאחת. מלאו דיברי
קיטרוג וגינוי קיצוניים (״גובל בבגידה וכו׳) .בין
המשמיצים היו אנשים שנמנו בעבר עם מחנה־השלום,
כמו רן כהן, שנעץ לי סכין מורעלת בגב•
אם מול הגל האדיר הזה של שטיפת־מוח — כאשר
לא היה כימעט אף ציוץ קטן אחד בכיוון ההפוך —
נמצאו אזרחים כה רבים ששמרו על דיעה עצמאית,
הרי זו מחמאה עצומה לשפיוודהדעת של הציבור
הישראלי. אילו התייצב אחוז אחד להגנתי, הייתי שואב
מזה עידוד רב. אך כאשר נמצאים ארבעה ־ עשר
אחוזים — הרי זה ניצחון מרשים של המחנה השפוי.
1470 של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ מהווים
כוח גדול. האוכלוסיה היהודית ה*וגרת מונה כ2.3-
מיליון נפש, כך שמיספר המחייבים את הפגישה בקרב
הציבור היהודי מונה לפי מישאל זה כ־ 322 אלף איש
ואשה. על כך יש להוסיף את כל הציבור הבוגר הערבי
במדינה, שהתייחס לפגישה בהתלהבות, והמונה אף הוא
כ־ 200 אלף נפש. בסך הכל: יותר מחצי מיליון נפש !
אילו היינו מדברים במונחים של פוטנציאל אלקטורלי,
היה זה כוח כביר. הוא מוכיח כי מצבו של מחנה־השלום
רחוק מלהיות דחוק — מה גם שרק החלק היותר עיקבי
של מחנה־השלום הצדיק את יוזמתי בפה מלא.
איך הגיעו /0,״ 14 מן הציבור היהודי לדיעה כה עצמ אית,
מול נחשול שטיפת־המוח? לפי הסקרים הנערכ-ם
על־ידי איגוד המרסמים 80/# ,של הציבור הבוגר בארץ
קוראים את העולם הזה. נניח שכל אלה תמכו ביוזמתי —
ואין כל ביטחון בכך, כי ציבור־קוראים -של שבועון זה
הוא מגוון גם בדיעותיו — הרי יש רבבות אזרחים שלא
קיבלו כל מידע חיובי על הפגישה, בכל זאת ״הצדיקו״
אותה, אם ללא סייג, אם על תנאי.
כל הכבוד להם.

חייב גי1
לשווא טוען חבר־הכנסת אהוד אולמרט, באחד מביטאוני
הליכוד, שאני שונא אותו. אין לזה שחר. בכל חיי לא
שנאתי אלא שניים־שלושה אנשים, וקשה מאוד להגיע
למעמד הזה. אולמרט יצטרך עוד להתאמץ הרבה.
לא, אינני שונא את אולמרט. ולראייה: אני תומך
בלא הסתייגות בשאיפתו הגדולה: להתמנות כסגן־שר
לענייני־תעמולה (״הסברה״ בליכודית, היא לשון הליכוד).
לא שאני מייחס לאולמרט את התכונות שהיו לשר־התעמולה
הראשון בהיסטוריה, יוזף גבלס. הדוקטור הנאצי
היה מיפלצת, אך הוא היה גם, בלי ספק, גאון ישטח
שלו. אולמרט אינו מיפלצת, והוא רחוק מלהיות גאון.
אולמרט הוא בסך־הכל מהדורת־כיס ישראלית של
הסנאטור ג׳ו מק־קארתי, שהופיע לא מכבר — במאוחר —
על מירקע הטלוויזיה הישראלית• הוא עשה קאריירה
בדרך היחידה שבה יכול חבר-כנסת חשוך־כישרונות
למשוך תשומת־לב: על־ידי הפצה סיטונית של האשמות
פרועות לכל עבר, גיבוב חצאי-אמיתות ושקרים גסים.
היה לי נסיון אישי בכך, כי באחת ההזדמנויות טען
ג׳ו אולמרט שאלוף (מיל׳) פלוני ביקר אצלי בבית, שאיים
עלי. איומים נוראים, וש־נכנעתי
לו. הכל היה המ צאה
גמורה — האלוף לא
ביקר בביתי, מעולם לא
איים עלי, ומעולם לא נע תרתי
לו. פשוט — להד״ם.
הוכחתי זאת באופן מדעי
בעזרת גלאי־השקר. לא
יכולתי לתבוע את ח״כ ג׳ו
לדין, כי יש לו חסינות
פרלמנטרית. כמו כל, פחדן
מק-קארתיסטי (וכמו מק־קארתי
בעצמו, כמובן) הס תתר
מאחרי חסינות זו.
אבל פירסמתי על שער
העולם הזה תמונה יפה של
או למרט
האיש בליוויית הכותרת :
״שקרן״ ,כדי לתת לו הז דמנות
לתבוע אותי. הוא לא תבע.
הנה -בי כן, שקרן מועד. ומי יתאים יותר לניהול
תעמולת בגין־שרון, שכולה מסכת יומיומית של שקר־ם
גסים, לשם שטיפת מוחו של האזרח הישראלי? (40
קילומטרים, המחבלים הפרו את הפסקת־האש, הסור־ם
ואש״ף עמדו לתקוף את ישראל בעוד כמה חודשים,
נשק לחמש דיוויזיות. וכו׳ וכר) .ממש האיש הנכון
במקום הנכון.
אני שומע כאן צעקות: מדוע אולמרט? מדוע לא
,מילוא או קליינר או רייסר או שמייסר או אחד מחצי*
תריסר הח״כים האחרים, שאת שמותיהם שכחתי, אך
שייוצרו באותו שטאנץ?
על כך יש לי רק תשובה אחת: מדוע לא?

יומיים אחו׳ הקוב שבו חזיז
צורו את החזית בוהם ובמינוח
של העיד הנצורה, ביום הראשון
של החודש השלישי שר המילחמה
סיידו אור׳ 1אבנר׳ והצלמת ענת
סדגוסם׳ לאודר הקו החדש,
מהחור : 1דרום־מערבי ועד
לח ור הצפוני ־ מיזרחי
^ מראה כאילו נלקח מסרט סוריא-
י י ליסטי, סרט־זוועות.
על הקיר החיצוני של בניין נמל־האוויר
הבינלאומי מכריזות אותיות גדולות בער בית,
באנגלית ובצרפתית :״ברוכים הבאים
ללבנון.״
בפנים נטוש האולם הגדול לגמרי. אין
נפש חיה. חתול אפור מתהלך מעדנות.
כשהוא רואה את ענת הצלמת, הוא מתיי שב
לו בפוזה, כדוגמן מנוסה. הוא מוכן
להצטלם.
על הריצפה של האולם רחב־הידיים, מול
דלפקי-הקבלה של חברות־התעופה השונות

(כוויית, מצריים, מארוקו, אתיופיה׳,הודו)
פזורים ניירות. הריצפה מכוסה בצואה של
חתולים. מן הקיר זועק פלאקט :״התגייס
לצבא לבנון!״
המאזניים של הצ׳ק־אין פועלים. אנחנו
עולים עליהם ונשקלים.
הלוח השחור הגדול של הטיסות הנכנסות חברת מראה את הטיסות האחרונות.
עאליה הירדנית עומדת להביא בשעה 3.15
טיסה מווינה ומציריך. אחריה היתה צרי כה
לבוא טיסה של איוופלוט הסובייטית.
לא נקבע לה מועד. הנמל ננטש בין שתי
הטיסות.

בזיכרוני עולה סרט שנעשה על פי סי פרו
של נוויל שוט, על החוף. הפצצות ה גרעיניות
השמידו את האנושות. בני־האדם
האחרונים נקטלו על־ידי ענן רדידאקטיבי
בחוף אוסטרלי. האם כך ייראה נמל־התעו־פה
האחרון ן האם רק החתולים יישרדו,
והם יירשו את העולם? (והאם אז יהיה
העולם יותר טוב ויותר יפה?)

ה טי ס ה
הב א ה לכוויי ת
ן \ -נחגו עולים במדרגות למיגדל־הפי-
י * -קו ח. לקראתנו יורד חייל. הוא ניגש
אלי, מושיט את ידו ומציג את עצמו ב פשטות
.׳תת־אלוף פלוני, המפקד הקרבי
המפורסם.
צניעותו מלבבת. זהו המיפגש הראשון
שלנו ביום זה עם החיילים הקרביים, שאי-
אפשר שלא לחבב אותם. אנשים פשוטים,
צנועים, המתקיימים בעולם שבין חיים ו מוות,
ושכל היומרות המנופחות נשרו מ הם.
במיגדל
עזובה גדולה. בקבוקי־ויסקי רי קים
ובקבוקים של מים מינראליים מת גוללים
על הארץ, בין יומני־פיקוח וטפ סים
מכל הסוגים. השמשות מנופצות כולן,
והרוח הימית טובה מכל מיזוג־אוויר. ל מטה
היה חם מאוד.
מכשירי־הניווט שובתים. אין חשמל. אך
כשאני מרים את שפופרת אחד הטלפונים,
יש צליל. המכשיר פועל.
לעינינו משתרעת העיר כולה. ממערב,
במרחק של מאה־מאתיים מטרים, חוף
הים, שבו שוכן מחנה־הפליטים עוזאי, ש
נכבש שילשום. מצפון הבניינים רבי-הקו

אולם ונאים

אולם הנוסעים היוצאים בנמל־התעופה הבינלאומי של
ביירות. אין נפש חיה. על הריצפה פזורים שיברי־כלים.
על הקיר ממול — שעון חשמלי, המראה את השעה שבה פסק מלכת; .9.16 לידו: הלוח
השחור, המראה את הטיסות הינצאות. נאמר בו כי הטיסה לדמשק תתאחר בשעה,

מהחלונות המנופצים של האולם נראית השדירה, הישרה כסרגל, המובילה ללב ביירות
המערבית, בין מחנות־הפליטים עוזאי, שנכבש בידי צה״ל יומיים לפני־כן, ובורג׳־אל־בראנג׳ה,
המוקפת משלושה עברים. משמאל: מיגדל־הפיקוח הנטוש, שמכשירין מושבתים.
על הארץ פזורים טפסים, לוחות־פיקוח ומיזרון קרוע. כל החלונות מנופצים.

נוה שום

עאליה

7 1 1 1 1 1 1לרגלי חייל צה״ל מושלכים השלטים של כיווני המיסה:

ט׳הראן הסעודית, ג׳דה, מדריד. מסביב דלפקים הפוכים,
^ 11111 11\ #
ניירות פזורים על הרצפה, כאילו ננטש הנמל בחיפזון רב, כאשר החלה המילחמה.

הירדנית,

בכניסה לאולם־הנוסעים רשומות החברות המייוצגות על־ידי
חברת־התעופה הלבנונית. בין השאר: חברת המיפרץ (הפרסי),
החברה העיראקית, חברת תימן הדמוקרטית, החברה הלובית.

— ב עי רהה רי גהי
(המשך מעמוד )7
מות של ביירות־מערב, חזית־בטון אימת נית,
מצדה הפלסטינית המיועדת. ממיזרח
שכונות־הווילות הנוצריות שעל ההרים.
על המסלולים הריקים עומד מטוס, ה נראה
כמוכן להמראה. המדרגות הנעות צמו דות
לדלת שלו. שרידיו השרופים של
מטוס אחר — אף הוא של חברת־התעופה
הלבנונית, קווי המיזרח התיכון — ,נראים
כאנדרטה מודרניסטית.
משוטטים במיסדרונות של הקומות ה שונות.
בכל החדרים — אותה עזובה סו ריאליסטית.
גללי־צואה, ניירות פזורים.
על אחת המירפסות שקיות־קפה וביסק-
וויטים יבשים של צה״ל. באחד החדרים
שלולית גדולה של דם, מהול בקפה.
דם של מי? שלהם? שלנו? הצבע אינו
מגלה.

8££זץז 0ס

?1008 קסז

התושב היחיד׳

של נמל־התעופה הוא חתול
אפור. המסתובב באולם הנוסעים
הנכנסים. הריצפה מכוסה בצואה של חתולים ושל בני־אדם.

דיוטי־פו׳

שלט מיותם מכוון ל חנות
הפטורה־ממכס,
לידו כתובת: מחוץ לתחום לחיילי צה״ל.

יורדים למטה. מחוץ לכניסה הראשית
של הבניין, הפונה העירה (״טיסות יוצ אות״)
יושבת קבוצה של לבנונים במ דים
מצוחצחים. אנשי־המכס באו לעבודה,
כמו בכל יום. שום דבר אינו מפריע להם.
הם יושבים ומקשקשים, כאילו חיכו לטי סה
הבאה הצריכה לבוא בכל רגע, כדי ל פשפש
במיזוודות. האם מותר לצלם? לא,
בהחלט לא ! למה? ככה.
מתחת לשלט הטיסות היוצאות (הטי סה
הבאה: לכוויית) יושבים שני מוכסים
ומתווכחים בלהט.
לפתע — כמה יריות חדות, די מקרוב.
בלי התרגשות קמים המוכסים מכורסותיהם
ונכנסים לבניין. אני פונה לאחד מהם ב צרפתית.
יורים? כן, כן, יורים! מי יו רה?
אין תשובה. מוכסים לבנוניים אינם
עוסקים בפוליטיקה.

מאחור: דלפקי חברת־התעופה הלבנונית ,״לכל היעדים״ .האולם
רחב־הידיים, ששירת פעם תנועה אווירית לכל קיצווי תבל, נש־ביירות
היתה צומת בינלאומית מן הגדולים בעולם, עזוב עתה.

אנו יוצאים החוצה. מולנו שדרה רחבת־ידיים,
ישרה כסרגל. זהו הכביש המפורסם,
המוביל מנמל-ד,תעופה לביירות.
בזיכרוני עולה פרשה מלפני שנה וח צי.
אז דיברנו עם הד״ר עיצאם סרטאווי,
ראש מחנה־השלום באש״ף, על הרעיון
לשגר לביירות מישלחת של כוחות־שלום
ישראליים, כדי להיוועד רישמית עם רא שי
אש״ף ולדון על בעיות השלום. דיברנו
על ההיבטים השונים, וגם על ההיבט ה ביטחוני.
המישלחת תבוא לנמל־התעופה
של ביירות במטוס הפרטי של אישיות
בינלאומית מסויימת. זה בסדר. אך איך
תגיע מנמל־התעופה העירה, מבלי ליפול
לידי הסורים, הפלאנגות, הצבא הלבנוני
או אחד מאירגוני הסירוב? ״הכביש הזה
נמצא בידי אש״ף,״ הרגיע סרטאווי .״אנח נו
ננקוט באמצעי־הזהירות הדרושים.״

מחנים

1x1ב

בוו ׳_ו_י ב1 - 1 1

לבושים כראוי, ממתי
נים לחידוש התנועה. מעליהם: שלט ש׳
מיסות נכנסות ויוצאות כזיכרון׳ לעבר

הרעיון לא הוגשם אז. אנשי־הסירוב ב־אש״ף
התנגדו. עכשיו אני עומד בכביש
הזה עצמו. הוא ריק לחלוטין. כביש יפה,
רחב-ידיים שאינו מוביל לשום־מקום. לפ ני.
במרחק של כמה עשרות מטרים, הק ווים
החדשים של צה״ל. שקט מתוח.

ו י ייי *יי

הרחוב הראשי

של מחנה־הפליטים עוזאי, ש נכבש
יומיים לפני כן. חלק זה
של המחנה אינו אלא רחוב אחד ארוך, לאורך שפת־הים, ומשני

צדדיו בתים. הגדר למטה היא של קצה נמל־התעופה. רק מטרים
מעטים מפרידים בין מסלול־ההמראה וקצה המחנה המראה כולו
נראה כאילו נלקח ממחזה סוריאליסטי, השכונה נראית ריקה מאדם.

פי טריה
דו ממת
וזרים למכונית ונוסעים אל הקצה
י * הצפוני־מערבי של הנמל.
לנהג משוגע כמוני, הנסיעה על מסלול
של נמל־תעופה היא בגדר תענוג מטו רף.
בפעם האחרונה עשיתי זאת במס לול
של שדה־התעופה הבריטי הנטוש בתל-
נוף, ב־ , 1948 בטרם קום חיל־האוויר.
דוהרים עד לקצה האספלט. פוסעים כמה
מטרים ברגל, בחול רך וטובעני, מגיעים
לראש הדיונה — והנה, לפתע, לרגלינו,
במרחק של שלושים מטרים בלבד, מח־נה־הפליטים
עוזאי. כביש אחד ארוך, ב-

הישוים
(המשך !זעמוד )9
תים עלובים משני הצדדים, ומעבר לו —
הים.
אנחנו עומדים בראש גיבעת־החול. שוב
מראה סוריאליסטי. עיירה נטושה. באמצע
— חזית יפה של בית־אבנים, ומאחוריה
אין בית. רק הקיר הקידמי עומד. כמו תפ אורה
של סרט. המיזרח הפרוע.
לפתע — תנועה. אנחנו מסתכלים ואי ננו
מאמינים למראה עינינו. אשה קשישה,
בשימלה של פלאחית פלסטונית, ניגשת
לברז בחצר, וממלאה סיר גדול במים.
אשה בודדה בנוף, האם יש חיים סודיים
בשכונה עלובה ונטושה זו?
אמבולנס צבאי עובר בכביש החוצה את
השכונה. מה הוא עושה שם?
לפתע צץ לידינו התת־אלוף הצנוע.
״אני רואה שאתם החלטתם ליד,דג,״ הוא
מעיר בעדינות.
הוא אומר שעדיין צולפים מדי פעם מן
הבניינים הגבוהים שממול, ושאנחנו מהווים
מטרה מצויינת.
יורדים מקו הרקיע ומשוחחים קצת על
הקרב שהיה כאן שילשום. מסביבנו, בחול,
פזורים תרמילים של פגזי־טנקים ושל
כדורי־מקלעים. כמה שקי־חול מראים שהיו
כאן עמדות של חי״ר. הן בבר התמלאו שוב
בחול.
התפוצצות אדירה. במרחק של כמאה
מטרים מאיתנו עולה פיטריה שחורה .״אי־

ער הגבול

זקן גלמוד

גורר אחריו שני שקים. הזקן הוא
מוסלמי, הגר במערב, והגורד בקושי
את המשא ביום־הקיץ הלוהט. אחרי שעבר את הבדיקות, שם את

המאושרים הגיעו אל ראש הפקק, המשתרע לאורך קילומטר
מן המחסום של חיילי אש״ף, בקצה הרחוב (למעלה בתמונה).
מכאן ניתן למכוניות להתקדם רק בזו אחר זו, כשכל נהג ונוסע נדרש להציג את

השקים בצד וחזר אל הצד המערבי, כדי להביא חפצים נוספים.
כאשר גער בו הפלאנגיסט, ציית בהכנעה, כשכולו מביע יאוש
פטליסטי. מאחור, משמאל: חייל פלאנגיסט בעמדה, כשבידו נשק.

תעודותיו. בין המכוניות נראים חיילי הצבא הלבנוני, בעוד שהפלאנגיסטים עורכים
חיפושים בחפצים, כדי למנוע הברחת נשק. חיילי צה״ל מפקחים על הנעשה מן הצד,
מבלי להתבלט יתר על המידה. החום הוא 30 מעלות בצל, ולאנשים אין כמעט מים.

משמאל פותזז את תיקו המכיל מכשיו־וידיאו. כל אחד מנסה להציל משהו מרכושו.
תרנו כמה מחבלים בבית,״ מסביר התת־
— אלוף בלי התרגשות ,״עכשיו הרם טאנק
את הבית.״
הדממה המוחלטת חזרה על כנה. אין
תנועה בשטח. גם הפיטריה נראית כאילו
קפאה באוויר.
מבט אחרון לעבר עוזאי ובורג־אל־בר-
אג׳נה. לפני חודש ושלושה ימים הגענו
אליהן מהצד השני. דובר אש״ף, מחמוד
לבדי, לקח אותנו לשם בסיור מודרך,
כדי להראות לנו את ההרס. עכשיו נכב שה
עוזאי, ובווקג׳־אל־בראג׳נה כמעט מו קפת.
לפי ההיגיון היא תהיה היעד הבא
של מילחמת הסאלאמי.

אווירה נור אה
של ייאוש
ך וסעים צפוגה, בדרך שהיתר. עוד
• שילשום חסומה. ליד מחסום עומד חייל
צה״ל, ומורה לנו בתנועה עייפה שאסור
להמשיך .״בפינה תיקחו ימינה,״ הוא מו רה.
אנחנו ממשיכים ישר, לאורך הקו
החדש, צמוד־צמוד, דרך שבילים ורחו בות
עקלקלים. מפעם לפעם עוברים על
פני מחסום של הפלאנגות, והחיילים ד,מ־צוצחים
מנפנפים לנו בידידות להמשיך
^ בדרך. ישראלי הוא ישראלי.
היעד הבא הוא גאלרי סמעאן, המעבר
היחידי בין שני חלקי־העיר שנשאר פתוח.
הוא נקרא על שם החנות (״גאלרי״ .ב
צרפתית)
המצוייר. בנקודה זו בשדרה ה רחבה.
אני קורא לה בליבי ״שדרת היסו־ריס.״

תמונה זו לקוחה ממחזה־זוועות.
כמאה מכוניות עומדות, בפקק צפוף. ל אורך
שדרה זו, בעליה התלולה, בכיוון מ מערב
למיזרח. לצידן הולכים אנשים ב רגל,
באותו הכיוון. מדי פעם זזות המ ועוצרות
כוניות
שניים־שלושה מטרים,
שוב. החום מעיק, לפחות שלושים מעלות
בצל, ואין צל. הכל מזיעים. על הכל מר חפת
אווירה נוראה של יאוש מוחלט.
מרחוק, בתחתית הכביש, נראה מחסום-
עפר שהוערם ברחוב. זהו המחסום של
אש״ף. משם ועד כאן שלושה מחסומים,
שהבורחיס צריכים לעבור אותם. אנשים
במדים שונים מתרוצצים ביניהם — הצבא
הלבנוני, הפלאנגות, המישטרה הלבנונית.
חיילי צה״ל מפקחים על הכל מבלי להת ערב.
את העבודה עושים הלבנונים. גבר
ממושקף ושתי צעירות, אנשי הצלב הא דום,
מחלקים מים.
הפליטים החדשים מציגים תעודות, דר כונים,
פינקסי־זהות. אחרי שעברו את ה מחסום
השלישי נערך אצלם חיפוש. פות חים
את המיזוודות על הארץ, מפשפשים
אם אין נשק.
בטנדר ישן מדגם דאטסון מצטופפים כ תריסר
ילדים ומבוגר אחד. בתא־הנהג
יושבים איש, אשה, שלושה ילדים. האיש
עונה לשאלות בעייפות, בלי. תיקווה. אולי
הוא שמח שמישהו בכלל מתייחס אליו כאל

ילדים של מישפחה אחת מצטופפים בחלק האחורי של
! 171ן | |1
טנדר ישן. הילדה עומדת על המיזוודנת, ילד נלחץ בפינה

* * 11111
(למטה, משמאל) .האב הוא מוסלמי, דירתו נהרסה בהפגזה, אין הוא יודע לאן הוא נוסע.

ציפורים

פליט המציל את היקר
לו מכל: יונים וציפו־רי־נוי,
בשני כלובים. אשתו עוזרת לו.

ביקור במוסיאון
הרכוש? האלפים העוברים כאן ביום הח ליטו
למלט לפחות את החיים. החלטה נו ראה.
פירושה: לוותר על כל מה שצברו
בחייהם, בעמל של שנים, להפוך בן־רגע
לפליטים חסרי־כל.
אלה הם העניים, שאין להם לאן ללכת.
האחרים הסתלקו מזמן. ג׳וניה מלאה בע שירים
שנטשו את המערב.

״כולם צריכים
ל מו ת! ״
רבי זקן, חובש מפייה, בגלאבייה
< לבנה ארוכה, נסחב בקושי במעלה
התלול. הוא גורר אחריו שני שקים לב נים,
דמויי קיטבקים. הפלאנגיסט מורה
לו בקוצר־רוח לפתוח אותם. בגדים יש נים,
ספר גדול, אולי קוראן .״בסדר, קח,״
אומר הפלאנגיסט. הזקן גורר את השקים
כמה מטרים ושם אותם בצד. הוא רוצה
לחזור על עיקבותיו. נראה שהוא רוצה
להביא עוד חפצים .״אתה לא יכול להש איר
את זה כאן,״ גוער בו החייל, בגסות,
״קח את זה למעלה.״ הזקן אינו
מתווכח. בתנועות מיואשות, נכנעות, הוא
גורר אחריו את השקים במעלה הכביש.
מה לוקח עימו אדם, הנוטש את ביתו
וממלט את נפשו? בזה אחר זה הם באים

שומו הסו

זלדה המוכנה לתזוזה מיידית חוסמת את הדלת האחורית
של המוסיאון, שקירותיו נקובים בכדורים. השער הקדמי
חשוף לירי. המוסיאון הוא עתה מוצב של הקו הראשון. כעשרים מטרים ממנו — הצד השני.
(המשך מעמוד וו)
בן־אדם. הוא מוסלמי. הוא גר במערב.
הדירה שלו נהרסה בהפגזה. הוא נוסע מי־זרחה.
לאן? לביקעת־הלבנון. יש לו שם
מישהו? אין לו איש. מה יעשה? משיכת־כתפיים.
במכונית אין שום רכוש. רק כמה
מיזרונים.
האם כל הילדים האלה הם המישפחה
שלו? ״כן,״ אומרת האשה, בדיכאון אין
סופי .״מישפחה.״
נערה כבת ,10 יפהפיה ופיקחית, הלבו

בשימלה ורודה יפה באה ברגל עם איש
כבן .25 לאן הוא הולך? הוא גר בממרח,
וחוזר הביתה. הוא היה במערב, כדי לר אות
מה שלום הוריו. הם נוצרים. מדוע
אינם בורחים? ״אבא לא יכול,״ אומרת
הילדה ,״הוא עובד־מדינה. הוא שוטר.״
אחיה מוסיף :״הפלסטינים לקחו את ה בית
שלהם. הם לא יכולים לעזוב.״
ברירה אכזרית, הידועה כל־כך טוב ל יהודים.
למלט את החיים ולוותר על כל
השאר, או להסתכן, להישאר ולשמור על

מילחמות ישנות וחדשות מ 5

הפיניקים בתקופת קדם. שקי־החול על החלון הסמוך מזכירים את מייחמות ימינו.
משמאל: הומור של חיילים. על הפסל חסר־הראש של אליל קדום הניח מישהו כובע־פלדה.

ופותחים את המיזוודות. קצת בגדים, וב עיקר
מכשירי טלוויזיה, וידאו. קאסטות.
כמעט כל האנשים לבושים בצורה אי רופית,
ומתנהגים בצורה אירופית. אולי
זה מגביר את הזוועה. רגילים כבר לפלא-
חים בורחים. איש אינו מזהה את עצמו
עם פלאחים. אך פה עוברים אנשים המז כירים
לכל איש־צה״ל את שכניו, הוריו,
מכריו. ומכאן צצה כמעט אוטומטית ה מחשבה
הנוראה :״זה יכול לקרות לנו !
זה קרה ליהודים בהרבה ארצות!״
אשה זקנה נגררת עם חמישה ילדים
קטנים. היא נושאת על ראשה צלחת־מת־כת
ענקית, ובה כל רכושה. היא הניחה ^
אותה על הארץ. הפלאנגיסט מפשפש. או מר
לה להמשיך. אין היא מסוגלת להרים
את הצלחת הגדולה והכבדה .״עזור לה !״
מצווה המפקד על *!לאנגיסט, והוא מרים
לה, במאמץ ניכר, את הצלחת על ראשה.
האם רצו לעשות עלינו רושם? האם פשוט
רצו לזרז את הזרם האיטי?
כמה עוברים? לא רבבות. אין זמן לרב בות
ביום אחד. אבל אלפים. מאות אלפים
נשארים. הם יודעים כי בעיר המערבית
יש עתה רבבות רבות של פליטים פלס־טים,
שגורשו על־ידי הקרבות מעוזאי, מ־בורג׳־אל־בראג׳נה
והמחנות האחרים, ש־ _
צה״ל מאיים עליהם. כל דירה שתתפנה
תיתפס על-ידם. מי יעצור מיואשים אלה?
מול אפשרות זו מחליטים רוב תושבי ה־

מערב, מוסלמים וגם נוצרים, להישאר כדי
לשמור על רכושם.
צוות של הטלוויזיה האמריקאית רואה
אותי, כשאני עומד על מעקה, ומבקש ל ראיין
אותי.
בתום הראיון ניגש אלי הצעיר הלבנוני,
שעמד בקירבת מקום, ושהקשיב בסקרנות
גלוייה .״מה אתה אוסרי״ הוא שואל ב צרפתית.
״אני
עיתונאי ישראלי,׳ ,אני משיב.
״אני יודע מי אתה,״ הוא אומר .״ראי תי
אותך בטלוויזיה. דיברת עם ערפאת!״
מבלי להמתין, הוא מפרט לי את דיעו־תיו
.״פלסטין גמורה!״ הוא מכריז .״פיני-
שד! מאפיש פלסטין! כל הפלסטינים ימו תו
!״ הוא מעביר את ידו על צווארו, לשם
הדגמה .״צריכים להרוג את כולם.״

ג די ך
הנכונה
ך* איש מסתכל באדישות בזרם ה י
י פליטים. מכונית שחורה מפוארת, ובה
יו״ר הפרלמנט, מנהיג העדה השיעית, נו סע
בכיוון ההפוך — אל תוך המערב.
אני שואל את הצעיר מהי דתו .״אני
׳פלאנגיסט,״ הוא אומר ,״הדת אינה חשו בה.
כולנו לבנונים.״ כשאני לוחץ, הוא
מגלה שהוא יווני־אורתודוכסי, בעל מוסך.
אין הוא חבר־בפלאנגות, כי האורתודוכ סים
אינם חברים בהן. אבל הוא אוהד. ומ פיו
זורמת התעמולה של הפלאנגות בזרם
אדיר. הפסוקים המוכרים חוזרים על עצ מם,
מילה במילה .״לבנון ללבנונים. אין
פה מקום לשום זרים. כתיירים, בבקשה.
אבל לא ככובשים.״
האם הוא חושש שמא הישראלים ייש ארו
בלבנון? ״מה פיתאום? הישראלים
יגמרו את המלאכה, יחסלו את הפלסטינים
ויילכו!״ בכלל ,״הישראלים הם עם קטן,

תעוונ ת

תחמושת צה״ל, וטליה
שני מוצגים
עתיקים שנמצאו בכלי שבויים. מאחוריהם;
חצלום־סטודיו ציבעוני של קצין אש״ף,

0 *1צילום מן הקומה השניה
1*1 0 **11
״ של המוסיאון מראה את
11 יי 11 1 #111 1
חלל הקומה הראשונה. חיילים פרשו את שמיכותיהס על הארץ.
על אחת מהן ישן חייל עייף. כלי־נשק ומגפיים מסודרים ליד

71 ׳״1על כמה מן הקירות ציירו
*ייי • חיילי איש״ף, שחנו כאן,
את שמותיהם וציוריהם. מתחתם: כלים
של חיילים פלסטיניים וחיילים ישראליים.

אבל מלא מוח!״ הוא מצביע באצבע על
ראשו, בהערצה רבה, כדי להדגים.
במעלה הרחוב, שם מתחברת שד-
רת־הייסורים עם הכביש הראשי, כתב
מישהו על מעקה לבן באותיות שחורות
גדולות :״ישראל בדרך הנכונה.״ כמו
ברחוב דיזנגוף.
שם עומדים החאפרים, ומבקשים למלא
את המוניות שלהם במיטען של אומללים
לנאבאטייה, לג׳וניה, לביקעה. שורה של
קרובי־מישפחה ממתינים בסבלנות לפלי טים,
הבאים מן המערב. אורי דן מלווה
אורחת זרה של שר־הביטחון, שאינה מעי פה
מחלון המכונית מבט אל הטרגדיה
האנושית בחוץ. לא מעניין.
נראה כאילו רק הישראלים חשים בט רגדיה
.״זה שובר לי את הלב,״ אמר ב אותו
בוקר בקול ישראל חייל ישראלי,

השמיכות. למטה בתמונה ; פסל
שהנהלת המוסיאון לא הצליחה
בקירות של בטון. כמו מוצגים
חנו כאן חיילי אש״ף אשר ציירו

המוצב במקום .״אנחנו עושים מה שיכולים
לעשות. נותנים להם מים, כדי שלא ית ייבשו.
זה נורא.״
ברדיו זה נשמע כמו צביעות. חיילי
צה״ל מפגיזים ומפציצים את ביירות ה מערבית,
מפילים קורבנות בקרב אוב־לוסיה
בלתי־לוחמת של מאות אלפים, מר עיבים
ומצמיאים אותם. מכריחים את ה אלפים
האלה לברוח על נפשם ולהשאיר
מאחריהם את פרי עמל״חייהם .״הם הור סים
ומחלקים סוכריות,״ אמר על כך
בלעג עיתונאי זר, שלא האמין להתלב טויות
החיילים.
אך כאן, במקום, אתה חש במצוקה ה נפשית
האמיתית של החיילים. ליבם כואב
באמת ובתמים. הם רוצים לעזור. הם רות חים
על אדישות הפלאנגיסטים.
זוהי מצוקה אמיתית. ההרס והחורבן

עתיק של סוס בעל שני ראשים,
להוציאו. ותחת זאת הגנה עליו
יקרים אחרים. לפני חיילי צה״ל
את שמותיהם על קירות המוסיאון.

הזה נגרם על־ידי המכונה הצבאית הישר אלית.
שנשלחה על־ידי הממשלה החוקית
והנבחרת של המדינה כדי לבצע משימה,
שאי־אפשר כלל לבצעה מבלי לגרום ל הרג
ולהרס, בממדים מיפלצתיים. אך ה מכונה
הצבאית מורכבת מחיילים. החיי לים.
המשתתפים בפעולה, רואים, ורבים
מהם מתייסרים. האם אפשר להפריד בין
המכונה ובין האנשים י
זוהי׳ הדילמה שאלי גבע פתר אותה
בדרכו. אחרים לא הלכו בדרך זו, אך הדי למה
קיימת גם בליבם. כל אחד מנסה להת גבר
עליה בדרך משלו. רבים כלל אינם מנ סים.
הם חיים בשני מישורים שונים —
ממלאים פקודות במישור האחד מבלי לח שוב,
חושבים ומתייסרים במישור שני.
זוהי הטרגדיה של מילחמה, שלא היתה
כדוגמתה בתולדות ישראל.

מסלול מירוצ• הסוסים

זהו קו החזית. מתוך העמדה הקדמית
ביותר של צה״ל צילמה
ענת סרגוסטי את ההיפודרום, מסלול מירוצי הסוסים, הנמצא ברובו בשליטת כוחות

מי רו ץ
בד סוס
(המשך מעמוד ) 13
במשך כל היום אנחנו נתקלים באנשים
נהדרים, המחזירים לנו את האמונה בבני־אדם
ובישראל, ואת הגאווה בצה״ל. בחו רים
אמיצים, מפקדים וטוראים, שאינם

אש׳׳ף. המעקה הנמוך באמצע התמונה מראה את קצה מסלול־המירוץ העגול. יציע־הצופים,
מיבנה לבז הקרוי ״בית הקשתות״ ,אינו נראה בתמונה, והוא נמצא בשטח
התפוס בידי אש״ף. ענת התבקשה לצלס תמונה זו במהירות רבה ולתפוס מיסתור.

אטומים, המצטיינים בחוש־הומור בתנאים
קשים, המסכנים את חייהם בלי התפארות,
הרואים את זוועות המילחמה ומתלבטים.
להשתמש באנשים נהדרים כאלה כדי
לנהל מילחמה כזאת — יתכן שזהוה פשע
הגדול ביותר.

הקסדה

של האליל
?* כחור הגהדר הבא — האיש שכבש
י י את ליבנו יותר מכל אחר ביום הזה
— הוא בחור־חמד שאקרא לו בשם דויד.
אני קורא לו בשם דויד, אף כי זה אינו
שמו, כי הוא השביע אותי בתוקף רב שלא
אזכיר את שמו, גם לא את שמו הפרטי. אין
הוא רוצה בשום פירסום. הוא סרן, איש-
מילואים, טנקיסט, בן ,29 אף שהוא נראה
צעיר יותר. דוקטוראנט במדעי־הטבע.
אחרי שבילינו חצי שעה בפקק ענק, ב
המינהדה
הסמוייה

חייל צה״ל בעמדה הקדמית, על מירפסת
המוסיאון. השביל שלפניו הוא קצה המעבר
מוסתר, שחלקו תת־קרקעי, שבו נהגו אנשי אש״ף להסתנן אל בניין המוסיאון. במשך
שבועות נמצא הבניין בשטח ההפקר שבין הקווים, ונחשב כריק, דבר שהתגלה כלא נכון.

1 0 1 1י 11 ממעקה של בניין סמוך למוסיאון, מבט טל שטח האוייב. למטה —
ייייייי חורשת־האורניס המפורסמת, שרובה שייכת לאיזור אש״ף. הבניינים
ממול, בביירות המערבית, תפוסים בידי כוחות אש״ף. השקט הנשקף בתמונה מטעה —
בכל רגע יכולים צלפים היושבים בבניינים הסמוכים לפתוח בצליפות לעבר חיילי צה״ל.

כביש המוביל צפונה ממעבר גאלרי סמעאן,
אנו מתקרבים אל המוסיאון. זה המקום שבו
עברנו את הקו לפני חודש. אך עכשיו לא
הכרתיו.
אז היה כאן כביש ישר ורחב־ידיים, שבו
התקדמנו, בשיירה ענקית, לעבר המחסום
של חיילי־אש״ף. כעת הכביש הזה חסום
לכל רוחבו בכמה וכמה ערימות גבוהות
של עפר. שום כלי־רכב אינו נע בשטח.
אזרחים מעטים נעים כשהם נצמדים אל
קירות הבתים.
לפני מחסום־העפר הראשון עומדים כמה
טנקים. אנו עוצרים ובחור־חמד, בעל שלו שה
פסים על הכתף, חייכני ולעניין, שואל
אותנו בידידות מה אנחנו מחפשים פה. אנו
עונים שפנינו אל המוסיאון. זהו ״דויד.״
הוא שוקל רגע ואומר :״בואו איווי.״
אחד מחייליו, בעל כובע-פלדה ושכפ״ץ
(״מכופלד ומשוכפץ,״ אני קורא לו בלי-
בי) נוטל את רובהו ונלווה אלינו.

המוסיאון קרוב, ממש ממול, אך הדרך
ארוכה. אנחנו עוברים בחצרות האחור יות,
פוסעים ברחובות צרים. מדי פעם
מצווה דויד :״להוריד את הראש, לעבור
לצד השני בריצה.״ ענת הקטנה, שעליה
תלויים עשרה קילוגרמים של מצלמות,
מקפצת.
אחרי דקות ארוכות אנחנו מגיעים אל
הקיר האחורי של המוסיאון. זלדה חוסמת
את השער. חייל שומר עליה, מכשיר־הקשר
מטרטר. אנחנו נלחצים על פניו ונכנסים.
אכן, מוסיאון. על הקיר ממול — מפת
תבליט ענקית של מסעות הפיניקים הקדו מים,
הרוסה בחלקה, ליד ערימה גבוהה של
שקי־חול מודרניים בהחלט. משם אנחנו
נ׳כנסים לחלל הפנימי הגדול של המוסד.
המראה מדהים. ליד הכניסה — פסל של
אליל קדמון, חסר ראש. מישהו שם כובע־פלדה
במקומו של הראש החסר. על הארץ
פזורים, בסדר כלשהו, שמיכות־חאקי, כלי-

נשק, מגפיים׳ עיתונים — כל מד, שהופך
שני מטרים מרובעים של ריצפה לביתו
של חייל. על הקירות — כתבות המעידות
על המוצגים שהיו באו׳ ומתחתם ציורי-
קיר ושמות של אנשי־אש״ף, ששכנו כאן.
אין (עדיין ן) כתובות של חיילי צה״ל.
בכמה מקומות יש בלוקים גדולים של
בטון באמצע האולם. כאשר נטשה הנהלת־המוסיאון
את הבית, לפני שנים, במהלך
מילחמת־האזרחים, היא הגנה בצורה זו על
מוצגים יקרים, שלא ניתן היה להזיזם.
צעיר בעל כובע־גולף אדום, מתעניין
בנו .״אתם יכולים לצלם,״ הוא אומר,
״אבל לא פריטים של נשק וציוד. זוהי בק שה.״
אחרי שניה הוא מוסיף :״וזוהי גם
הוראה.״
אני מסתכל בעוד מועד ומגלה להפתעתי
כי הצעיר הוא רב־סרן, מפקד היחידה ב־מקום.
אנחנו
עולים לקומה השניה, מצלמים
כאוות־נפשנו. מוצגים יקרי־ערך — פיס־לונים
כנעניים קטנים, כלי־צור פרה־היס־טוריים,
פזורים על הארץ, בין שרידים של
תחמושת ופגזים. הרבה מן המגירות, שבהן
היו המוצגים, הפוכות. המקום היה שדה־קרב.
מפות־התבליט על הקירות פגועות
בחלקן. בפינה — סרקופאג שבור — איני
יודע אם מלפני 4000 שנים, או מלפני יו מיים.
לפתע
מופיע לצידנו חייל גבוה, בהיר-
שער .״אולי אתה יכול למסור ד״ש להו רים
שלי?״ הוא אומר. אני נזכר בו במעו רפל,
אך איני מזהה .״אני הבן של אברהם
מלמד,״ הוא מוסיף( .לאחר מכן התלבטתי.
חזרתי הביתה מאוחר בליל־שבת. האם מו תר
לטלפן לח״כ דתי בשבת, כדי למסור
ד״ש מבנו בחזית י האם זהו פיקוח־נפש,
הדוחה שבת?)

מר א ה מן
ה מי רפ ס ת
^ ורדים דקומת־•הקרקע וממשיכים
לצלם. החיילים מזמינים לכוס קפה.
המפקד מראה ערימה של מוצגים קטנים,
ומספר שהם נמצאו בכיסיהם ובכליהם של
הלוחמים שנשבו כאן שילשום. הוא זועם
על הפגיעה במוסיאון, וגם על הקישקושים
שעל הקירות. ברור שכל זמן שהוא כאן,
שום ברוך ג׳מילי לא יקשט את הקירות.
קשה לתאר את אחמד ומוחמד, שהיו
כאן אך שילשום. אך באחת הפינות יש
תצלום ציבעוני גדול, הנושא את שמו של
סטודיו מקומי לצילום. חייל של אש״ף,
כנראה קצין, במדים מסודרים בקפידה ו שפם
גברי, הצטלם למען מישפחתו. נראה
שלא הספיק לשלוח את התמונה הביתה,
הוא נראה כמו כל חייל, המצטלם למזכ רת.
לפתע נראה האוייב בדמות אנושית.
(שום חייל קרבי אינו רוצה בכך. קשה ל הילחם
באדם הנראה כאדם).
לפתע — התפוצצות עזה, קרובה מאוד.
איש אינו מתרגש .״איזשהו מחסן־נשק הת פוצץ,״
קובע המפקד.
הוא לוקח אותנו דרך כמה מיסדרונות
למירפסת. חייל רוכן שם על נישקו, מאחרי
שקי־חול. לפנינו שביל־עפר .״מכאן הם
היו באים,״ מסביר המפקד בעל הכובע ה אדום
.״גילינו כאן מינהרה תת־קרקעית,
והם היו נכנסים לבניין מצד זה.״ זה מפענח
לי תעלומה: כשעברתי כאן לפני חודש,
נאמר לי על־ידי חיילי הצבא הלבנוני כי
המיבנה ריק. חשבתי שאני בשטח הפקר.
עכשיו מסתבר כי באותה עת היה הבניין
מוצב סמוי של כוחות־אש״ף. הם היו באים,
בהסתר, בדרך זו.
״אל תזוזו ימינה,״ מזהיר המפקד, כש ענת
מצלמת. יש צלפים בבניינים האלה.״
הוא מצביע על שורת־הבתים הגבוהים ש ממול,
מעבר לחורשה קטנה.
דויד מוכן להוביל אותנו הלאה. הוא
תופס את הרובה שלו, ומתחיל לקפץ שוב
בחצרות אחוריות, בשבילים בין החצרות.
מפעם לפעם הוא פוקד :״לרוץ אחד־אחך,
להוריד את הראש.״
(בבוקר, בשעה חמש וחצי. בכביש ליד
תל־אביב, ראינו כמה אנשים בריצת־הבוקר
שלהם. צחקנו מהם; עכשיו אנחנו עושים
ג׳וגינג לשנה שלמה).
מגיעים לרחוב־מגורים שקט ויפה. לכל
בית שני מוסכים, ובכל מוסך טאנק או
זלדה. ליד הטאנקים מסתודדים חיילים ב גופיות,
בפוזות האופייניות של שיעמום,
ומחכים לפקודות. בקומות שמעליהם יוש בים
האזרחים על המירפסות, סועדים ב נחת,
משוחחים. הניגוד משווע.
נכנסים למיבנה כלשהו, עולים לקומה
שניה. לפנינו ההיפודרום המפורסם, מם-
לול־המירוצים ממש מתחת לאפנו .״היכן
נגמר השטח של צה״לי״ אני שואל.

כמה עשרות מטריס מלוד
דדל 0 1 ¥1ך
מ 1 1
האש, חונה יחידה של

צה״ל ברחוב־מגורים שקט. בנייני־פאר מצויידיס במוסכים לרוב,
ובכל אחד מהס חונה טנק או זלדה. דיירי הבניין התרגלו
דויד מצביע על המסלול הסמוך .״זה כבר
השטח שלהם.״
ברחוב אחר נכנסים לבית רב־קומות.
דויד מכיר את השוערת, והיא מברכת או תו
בחיבה. הוא מבקש בנימוס רשות לע לות.
בבקשה. נכנסים למעלית. אין מע לית.
אין חשמל.
מתחילים לעלות ברגל. חמש קומות, שש,
שבע, שמונה, תשע. זה קצת מוגזם. הדל תות
מעץ יקר, ודויד מספר בהתלהבות על
הדירות המפוארות, המלאות בכל טוב, ה חבויות
מאחוריהן. כאן גרים כמה מעשירי
ביירות. הדירות, המשקיפות על חורשת-
האורנים, יקרות במיוחד. הוא כבר הכיר
כמה מבעליהן.
במרומי הקומה העשירית יש דירה פתו חה
וריקה. פגז דאג לכך. שני תריסים מ כסים
את כל הצד הפונה לחורשה. האחד

לשכנים החדשים, והם עוקבים אחרי תנועותיהם בסקרנות מן
המירפסות. חיילי יחידה זו שייכים למיפקדת אחת העוצבות,
המנהלת את הקרב בגיזרה זו. כל החיילים יודעים כי בכל רגע
הם עלולים להיות מוטלים אל תוך הקרב על מערב ביירות.

שבור .״אל תיגשו לשם!״ מייעץ דויד,
״אם יראו אתכם יצלפו מייד!״ אנחנו נש ארים
מאחורי התריס הסגור, ומציצים מב עד
לחור שהותקן בו למטרה זו.
החורשה שקטה ורגועה. נוף מרהיב ה שווה
הרבה כסף. חורשה בלב העיר. קשה
להעלות על הדעת כי בצד השני, מאחורי
הדגל המתנופף של הקונסוליה הצרפתית,
יושבים לוחמים אחרים, ומוכנים לקרב שבו
עלולים גם הם וגם דויד ואנשיו להיהרג.

ה קו!
זה אתה !

ורדים וממשיכים לפסוע ולחץ.
״צריכים להיזהר מפני האדישות,״ או

דויד .״פעם־פעמיים אתה מתרשל, ו זהו.
כדור בראש.״
החייל שלו מצביע על המצח, בין עי ניו
.״החבר שלי חטף כדור כאן, בדיוק
באמצע. מצלף. ימח שמם של הצלפים !״
הוא מוסיף בזעם. נראה שהזעם אינו מופנה
כלפי האוייב בתור שכזה, אלא כלפי ה מקצוע
המאוס של הצלפים .״יושבים עם
טלסקופ, וזבנג.״ זה לא הוגן, הוא מרמז.
מגיעים לבית התפוס בידי הצבא הלבנו ני.
קבוצה של חיילים מיקצועיים יושבים
ליד שולחן, בחוץ, שותים עראק. הם עלי זים
וקצת שתויים. הם מזמינים אותנו ב ידידות,
מציעים לכוסיות. דויד והחייל שלו
אינם שותים. ענת ואני נענים להזמנה.
עראק מצויין .״זחלאווי?״ אני מתלוצץ.
״כן, זחלאווי,״ הם עונים ברצינות. עראק
מהעיר זחלה, הטוב שבעראקי העולם. עם

וו ו

חור

מ!ד חור אני משלם בשקלים. הוא רץ אחרי כדי
להחזיר את העודף.
נכנסים לאחד המחסנים הגדולים של ה נמל.
למטה רובצים על הארץ כמה חיילים,
על שמיכות מסודרות. על הקיר כמה גל-
יונות ציבעוניים. נשים ערומות? לא ב־צד,״ל!
אלה הן תמונות של ציפורים, מט עם
החברה להגנת הטבע.
ך 71ך החור בקיר של אחד המחסנים בנמל ״1

^ ׳ 1 1ביירות, זכר להפגזה קודמת, הוא שימושי
ייי
ביותר. חיילי צה״ל שומרים כאז בחשד כל שעות היממה (למטה
(המשך מעמוד ) 15
כל כוסית הם מגישים פיסת פיתה, ובה
משהו טעים מאוד. איני יודע מד, זה .״בשר
נא,״ טוענת ענת.
מפקד לבנוני, בעל כוכב על הכתף (רב־סרן?
סגן־מישנה? הוא נראה כרב־סרן,
אך בסוף מתגלה שהוא דווקא סגן־מישנה)
יורד אלינו ומברך אותנו. מגמגמים בצר פתית
ובאנגלית, בתוספת ערבית. הוא
מכיר את דויד. והשניים מתחילים לשוחח
בידידות.
״הכל בסדרי״ שואל דויד .״אנחנו ב סדר?״
״אתם
בסדר גמור,״ משיב הקצין הלב נוני
.״אבל איטיים מדי!״
הוא מתכוון להסתערות על מערב ביי רות
— העיר המתחילה במרחק של כמה
עשרות מטרים מכאן.
אני חושב לעצמי: איזה מצב גרוטסקי !
הוא מתלונן על כי צה״ל אינו ממהר להס תער
על כוחות־אש״ף בלב עיר־הבירה ש לו.
הוא עצמו כאילו אינו מעורב כלל. מש קיף
מן הצד.
הלבנוני מציע לנו להוביל אותנו אל
העמדה הקידמית. נכנסים לג׳יפ שלו, ו הוא
דוהר במהירות מטורפת בדרכים עקל קלות.
על פני הפינות החשופות לצליפה.
מגיעים לבסיס של הצבא הלבנוני. כמה
חיילי-צה״ל משועממים, שאינם נראים שמ חים
במיוחד, רובצים בפינה.
אחד יושב מאחורי שקי־החול בראש

משמאל) וצופים על הבניינים חמול, שבהם שומרים חיילי אש״ף,
המשקיפים בכיוון זה מבעד לחורים דומים. הנמל תפוס בידי
צה״ל, ואילו הרחוב לאורכו נמצא בשליטת אנשי אש״ף.

גרם־מדרגות ומציץ מבעד לאשנב. הוא
מפנה לנו את המקום. לפני שטח חשוף
בין העצים, וסוללה גבוהה של עפר, במר חק
של כעשרים מטרים.
״איפה כאן הקו הראשון?״ אני שואל.
״ברגע זה, אתה הקו הראשון,״ אומר
דויד.
״איפה אנשי אש״ף?״
הוא מצביע על הסוללה הסמוכה .״המח בלים
יושבים שם.״
רצים בקומה שפופה בחזרה. שוב הדהי רה
המטורפת בג׳יפ. הלבנוני אינו רוצה
להניח לי ללכת .״המפקד היה רוצה ל שוחח
איתך,״ הוא אומר .״אתה מוזמן.״
אנחנו מתנצלים ומבטיחים לחזור מחר.
מאה אחוז.
דויד מוביל אותנו שוב, בדרכים עקי פות,
אל המכונית שלנו. האם אפשר למ סור
ד״ש למישפחתו? לא, לא צריך. תו דה.
הוא פשוט אינו רוצה לגלות את שמו.
כעבור כמה דקות זוכרת ענת את שם־
המישפחד, שלו. מסתבר כי ״דויד״ היה אי תר,
בצופים בירושלים. ארץ קטנה.

האוייב מעבד
__ לרחוב
ף וסעים

צ פונ ה, אל קצה הקו. ה-

4נמל.
השדרות, רחבות. אך התנועה מעטה.

אני זוכר שדרה זו, המובילה מיזרחה ל־ג׳וניה,
כשהיא כולה פקק אחד ענקי ומש גע.
עכשיו יש רק מכוניות מעטות. האם
רוקנו הקרבות שילשום את העיר? האם ה־פגזות־התגובה
של אנשי־אש״ף ברובעים ה־מיזרחיים
שיכנעו את התושבים היותר־עשי־רים
לעבור לבתי־סוף־השבוע שלהם בה הם
ממתינים לקרב הגדול, שבו
רים?
יהרגו חיילי צד,״ל ואש״ף זה את זה.
נכנסים לשטח הנמל. אין נפש חיה. ל פתע:
מיסעדה קטנה פתוחה. אני עוצר
בחריקה. בעל־המקום מוכרח להיות אופ טימיסט
ללא־תקנה. אבל היכן הוא?
הוא נמצא בחצר. ומאכיל שלושה חתו לים
יפים. החתולים נשארים כשהאנשים
מסתלקים. החתול שייך למקום, והוא מס תדר
טוב מאוד גם בלי בני־אדם, תודה.

פלאנגיסטיות בחופשה

לא הרחק מן הנמל, ברחוב ש
מתנהלים החיים כרגיל, פוסע
שתי צעירות, במדי־חאקי של הפלאנגות, בחברת אמן. אחותן ותינוק. הן מצטלמות ברצ

בקומה השניה מחסן אדיר, ריק לגמרי.
על הריצפה מפוזרים שרידי תחמושת ופסו לת
אחרת. ממול — דלת גדולה, פתוחה
לרווחה, הפונה לרחוב הראשי.

ז 1מי י* •י י*

מזמינים בירה ומשקה קל. אנחנו מיוב שים
לגמרי. האיש מבקש סליחה ונעלם.
הוא מופיע שוב רק כעבור עשר דקות. ה משקאות
במיסעדה אינם קרים, כי רק
לפני כמה דקות הוא תיקן את המקרר. הוא
מספר. הוא הביא משקאות קרים ממקום
אחר.

״אל תיגשו לשם,״ מזהיר קול ,״צול פים

בעל הקול יושב לפני חור בקיר, שנח פר
על־ידי פגז. הוא משקיף במישקפת ל עבר
הבתים ממול, מרחק של כמה עשרות
מטרים. רחוב הנמל הוא בידי אנשי-אש״ף.
בינם רביני^ג. קיר־מגן, המורכב ממכולות
לתובלה ימית.

ל מל אאת
ה חו ב ה
^ חייל כעל המישקפת מתווכח עם חייל
י • שני, חובש־כיפה .״הם יושבים שם, ב קומה
השלישית!״ הוא טוען.
בעל־הכיפד, משיב בזילזול .״אין שם אף
אחד. זה סתם קרש!״
הם ממשיכים להתווכח, ואני מציץ. במ קום
המסומן, בבניין סמול, יש חור של
פגז, הדומה לחור שלנו, האם יושבים שם
לוחמים פלסטיניים, ומסתכלים בנו במיש־קפת?
מלמעלה
נשמע זימזום של מטוסים. כמה
התפוצצויות באיזור המוסיאון. מחשבה

גרוטאה חלווה

מגג של מיבנה בנמל־ביירות, הנתון בידי צה״ל,
צילמה ענת סרגוסטי מראה זה, המסמל את המיל־חמה
כולה. אל רציף הנמל הגדול קשורה גרוטאה חלודה, שאיש לא טיפל בה כראוי
במשך שנים. הבניינים ממול תפוסים בידי חיילי אש׳׳ף, והס מהווים את הקו הצפוני

נוראה: האם יכול לקרות משהו לדויד ו לאנשיו,
בשעה שאנחנו פה? האם עלול
לקרות להם משהו לפני שנספיק לטלפן
למישפחותיהם, כדי למסור את הד״שים
שנמסרו לנו?
אנחנו נמצאים כאן בביירות המערבית
ממש, מול ליבה של עיר־ההריגה. לפנינו
גוש מאסיווי של בניינים — 23 , 15 , 10
קומות. לכבוש עיר כזאת? מה יהיה המ חיר?
החיילים
המהווים את האסימונים בהי מור
הזה, נמצאים למטה ואורזים את חפ ציהם.
במכשיר־הקשר התקבלה פקודת־תזו-
זה. הנשק היחידתי, נקי ומבריק, חוזר לזל דה.
אני
מנסה לנתח את מצב־הרוח שלהם. זה
לא הצבא העליז־כימעט, שפגשתי בו ביום
הרביעי של המילחמה, ליד צידון. היום
הוא היום הראשון של החודש השלישי של
המילחמה, והאנשים האלה, חיילי הצבא
הסדיר, אינם נראים כאילו הם צוהלים
אלי־קרב. הם ממלאים את חובתם. הרושם
הוא של יעילות רבה, של נכונות למלא פ קודות.
לא פחות מזה, אבל גם לא יותר.
הרבה אשליות מלפני חודשיים נעלמו.
ויתכן שיש כאן כבוד חדש לאוייב. מדב רים
על ״מחבלים,״ כמו שמדברים על ״סו רים״
.השם איבד את תוכנו. יודעים כי
ממול יש חיילים. כל חייל קרבי לומד, ב משך
הזמן, לכבד את האוייב שלו.

יומיים מכונית־תופת. בדיוק במקום שבו
עמדה המכונית שלי לפני חודש.
רק עיתונאים מעטים נותרו במקום. שוב
אין זה המקום הרוחש־בוחש, שראיתיו אז.
יתכן כי ההתפוצצות הבריחה את העיתו נאים
לשכונות רחוקות יותר — או למלון
קומודור במערב. אפשר למות בכל מקום.
החשיכה יורדת, ואני ממהר הביתה. ל שם
קיצור הדרך, אני עולה על שביל-
עפר בקירבת החלק הדרומי של הקו. מול

של ביירות המערבית. המראה מזליר במיקצת את דרר־העצמאות בחיפה, בתקופת
המנדאט. הבניין הגבוה ביותר, מרחוק, הוא בית־המלון הולידיי איו׳ אחד מסימני־הדרך
של ביירות המערבית. כל אחד מבתים אלה עלול להיות למיבצר, אם תיפתח הסתערות
כללית על העיר המערבית. מכאן נראית ביירות המערבית כגוש מאסיבי של בניינים.

בורג׳־אל־בראג׳נה. לפני מתנהל לו טאנק,
הנראה כענקי, בענן סמיך של עפר. לפתע
הוא נעצר. ומתחיל לנסוע אחורה. אני
מבקש להימלט ממנו אחורה, והנה בא
טאנק שני, בענן של עפר, מן הצד.
לרגע — פאניקה. שני הטנקים אינם
יכולים לראות אותנו. אפשר להימחץ כאן
בקלות, מבלי להשאיר זכר.
אני מדליק את האורות, והטנק רואה

אותי. ברגע האחרון הוא פונה בצורה חדה
הצידה, ועובר על פני בענן.
זוהי החווייה האחרונה שלי באותו יום
בעיר־ההריגה — העיר העלולה בכל רגע
להיות לתופת של זוועות.
ליד נמל־התעופה אנחנו פונים דרומה.
הקו נשאר מאחרינו. קו חי ונושם. קו
המורכב מבני־אדם. בני-אדם שמישהו עלול
לגזור עליהם בכל רגע דין מוות, במתן
פקודה מטורפת אחת.

> 30י>*יי*י*

להי מח ץ
גין ה טנ קי ם

ך וסיעים ל מ לון אלכסנדר, כדי לסיים
י את עבודת־היום על צלחת של חומוס
לבנוני. נשמעות התפוצצויות. אי־שם הח לה
הפגזה קטנה. מפעם לפעם נשמעים
מטוסים. מיקלע מטרטר צרור.
המלון שקט. החזית פגועה. איו זגוגיות.
בחלונות. פועלים סותמים את החור באספ לט
של מיגרש־החניה. כאן התפוצצה לפני

נמל ביירות

מראה כללי של הנמל, אוניה אחת
קשורה לרציף, אחרת טבועה־למחצה
במימי הנמל. מאחוריה עומדת יאכטה נאה, שבעליה נתפסו,

כנראה, במילחנזה וחוששים עתה להזיזה, מחשש פן ייחשפו
לאש חיילי צה״ל או אש״ף. בתחתית התמונה: אוניה השוכבת
על צידה במים, אחרי שניזוקה, כנראה, באחת ההפגזות הרבות.

בלאופונקט
ב 14-תשלומים

111111111

עכשיו, אתה בגר לא צייד להתפשר
...כי בתנאים כאלה, גס טלוויזיה יוקרתית
כמו בלאופונקט לא תגרום לי׳חוריס״
בתקציבך.
קח לך היום טלוויזיה מהשורה הראשונה
בעולם, טלוויזיה שאינה נותנת פרנסה
לטכנאים ותהנה ממנה עוד הרבה שנים.
קח לך בלאופונקט היום, וגמור לשלם רק
בעוד 14 חודש.
בלאופונקט: טלוויזיות צבעוניות, ווידיאו,
סטריאו — פאר תוצרת גרמניה.

היבואן הבלעדי :
ט ר כו יביא בע״ מ
ביגרעווב 70ת ״ א טל, 293005 :

בלאופונקט-בכל מחיר
תל־אביב: וידאו קלסיק, אבן גבירול ; 54 שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר, לבל אליהו, שד׳ ירושלים 29 יפו ; אלרד, צלנבי ; 106 אורית, אחד העם # 19 גכסתיים: נתנאלי,
כצנלסון • 118 נתניה: רדיו אלחוט, ויצמן ; 5טלרן, ויצמן ; 18 רדיו צליל, שמואל הנציב ; 3חשמלית, שמואל הנציב • 126ת מנ ה: בועז שתתי טלוויזיה, בורוכוב 24
• 1חדרה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 שוייצר, הרברט סמואל •> 68 חיפה: טרקלין חשמל זילברשטיין, הנביאים ; 25.צביקה בית הסטריאו, הנביאים ; 12 יהודה
אטיאס, הנביאים ; 15 סימפוניה חיפה, הרצל ; 85 אריה מכשירי חשמל, רח׳ נטיב 2ן• קרית־אתא: שפרן, העצמאות ; 38 פטמן, העצמאות ; 50 ויזגר, יוספטל • 55
קרית־כיאליל : ,קול־אור סביניה, השקדים ,2סביניה • 1נהדיה: טלסטר ליבוביץ, תחנת אגד, שדרות הגעתון • 3קרית־מוצקין: פלג, השופטים • 13 נצרת: סלון
סביון, רח׳ סביון • 13 אשדוד: חשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ • 1רמלה: אסתר אוניברסל, ביאליק • 2ירושלים: צדוק שיר, שמאי ,23 רדיו מאיר, רח׳ לונץ ; 5סבטיני
צלאח א־דין •< 32 באר־שכע: א.א. אלקטרוניקה, העצמאות : 48 סלון איתגי, רח׳ הפלמ״ח ( 65 ליד קולנוע מרכז) • חולון: סלון חולון, סוקולוב • 82 רטת־השרון :
סנסור, סוקולוב • .70 ראשון־לציון: עלפי, הרצל ; 103 אמנון ברנפלד, רוטשילד • 39 רחו&ות: חזי אלקטרוניקה, בית־הפועלים ; 4סלון אלקטריק, הרצל • 187
נם־ציונה: פינקלשטיין, רחוב ויצמן.

1111111111
בחשד לחברות באחד מאירגוני אש״ף.
על־פי הגדרת צה״ל, שאומצה על־ידי כלי-
התיקשורת הישראלים. הוא נכלל במה ש מכונה
״ילדי האר־פי־ג׳י,״ שבינתיים שוח ררו
ברובם הגדול ממעצרם .״לא יריתי
אר־פי־ג׳י,״ מספר בסאם, בנוכחותו של
קצין הליווי ,״אין לי קשר לאש״ף. אני
תלמיד.
״נולדתי וגדלתי בראשידייה. כשבאו ה יהודים,
ברחתי עם עוד הרבה אנשים לצור,
שם גרנו בבניין של הצלב האדום. החיילים
הישראליים לקחו אותי משם למחנה בתוך
ישראל, ואחר־כך העבירו אותי לבית־סוהר.
הם חקרו אותי ושאלו באיזה אירגון של
אש״ף אני חבר• אמרתי להם שאני לא שייך
לשום אידגון.
״היו איתי הרבה ילדים פלסטינים. היו
שם כמה אנשים
הם הצביעו על כל מיני ילדים
ואמרו שהשתמשו באר־פי־ג׳י וברובים. ה חיילים
היכו את אלה שהצביעו עליהם ב ראש
ובכל הגוף. לי לא הרביצו, כי עלי
אף אחד לא הצביע.

כול ם ביחד;
בלי הבדל

מלשינים,

שעוזרים

לצבא

הישראלי• אני לא יודע מי הס. אני גם לא
יודע למה הם עושים את זה, ואם זה נכון
מה שהם אומרים. אבל זה לא נכון שהחיי לים
הפלסטינים הם טרוריסטים. החיילים
שלנו נלחמים למען האדמה והזכויות שלנו.״
בתחילה סירב הנער להביע את דעתו
על אחיו הלוחמים. הוא עשה זאת רק אחרי
שהבטחתי לו, כי הקצין המלווה אותנו לא
ינקוט נגדו בצעדים כלשהם, ואחרי שהקצין
אישר זאת.
״ביומיים הראשונים לא קיבלנו במעצר
אוכל,״ המשיך בסאם לספר ,״נתנו לנו רק
מים. אחר־כך הביאו גם אוכל והתייחסו
אלינו טוב. אבל התנאים היו. קשים. ילד
אחד התעלף, מפני שלא היה יכול להחזיק
מעמד. החיילים לקחו אותו לטיפול. כש־החזירו
אותו, גם הוא התחיל להלשין.
״אחרי חודש וחצי שיחררו אותי מהמע צר.
לפני השיחרור נתנו לי החיילים
חולצה וקיבלתי מאונר״א חמישים לירות
לבנוניות. עכשיו אני רוצה להמשיך
ללמוד.״
בשביל שבין החורבות משך את עינינו
צעיר קטוע שתי רגליו, שהתקדם על כיסא־גלגלים
״נפצעתי לפני שנתיים, כשהצבא
הישראלי הפגיז את ראשידייה מהים,״
סיפר מחמוד מערוף בן ד 18״ראיתי ילד
שנפצע וספג רסיסים בכל הגוף. רצתי
לעזור לו, ואז נפגעתי בעצמי.

^ תם, היהודים, מתייחסים אלינו
גרוע יותר מאשר לכלבים! האל
ינקום בכם על מה שאתם עושים לנו !״
דברים אלה לחש באזניי תושב מחנה־הפליטים
ראשידייה, בעת שקצין־העיתונות
מטעם דובר־צה״ל, שליווה את צלם־המע־רבת
ואותי. לא הבחין בכך. זמן רב הייתי
צריו לעמול. כדי לרכוש את אמונו של
אותו פליט. שכן, בראשידייה שולט היום
הפחד.
המבקר בימים. אלה במחנה ראשידייה,

ראשיד״ה נהרסה
כליל 1 ,כיו
ההריסוו 1גדל
מדרום לצור, יכול להבחין למד, התכוון
הפליט. המחנה נהרס כמעט לחלוטין. בכל
עבר נראים רק חורבות וערימות אבנים.
בין ההריסות מתרוצצים •ילדים קטנים —
דור ההמשך של המאבק הפלסטיני. כבר
עתה ניבטת השינאה מעיניהם. מפחיד לח שוב
על העתיד, כשרואים מה יהיו זיכרו נות
הילדות שלהם.
פגשנו במקום את בסאם מוחמד קאסם,
בן ה־ ,15 שהשתחרר כמה ימים לפני כן
ממעצר. הוא היה כלוא במשך חודש וחצי

אוי לנו!״

אומר מראה פניה של כמילה מוסא,
הנצבת על רקע ביתו ההרוס של בנה,
סאלח עינוא מוסא, בן ה־ , 19 שנהרג במיקלס שליד הבית במחנה

הפליטים ראשידייה. פתח הכניסה האלכסוני של המיקלט נראה
מאחור. בן אחר שלה, מוחמר עיסא מוסא, בן ה־ , 26 עצור במחנה־השבויים.
בתמונה למעלה; ילדה פלסטינית ואחיה במחנה ההרוס.

•רדי תחורסת
בהם ״מחבלים״ .לדברי הגירסה הזאת היו
הפגיעות כה מדוייקות, עד שכל בית כזה
ספג פגיעה ישירה ונהרס לגמרי.
אולם כל מי שמבקר בראשידייה יכול
לראות את האמת: שום פצצה, ותהיה
גדולה ככל שתהיה . ,אינה יכולה לעקור
בית־אבן מיסודותיו, אפילו. אם היא פוגעת
בו ישירות. מראה ההריסות אינו משאיר
מקום לספק: הבתים פוצצו באמצעות חומי
רי־נפץ, אחרי שוך הקרבות.
בין הבתים בראשידיייה מפוזרים מיקל-
טים. שלגביהם הודה צה״ל כי פוצצו באמ צעות
חומרי־נפץ. מיקלטים אלה נראים
בדיוק כפי שנראים מיקלטים ציבוריים
ברחבי ישראל.
בעת הפצצות חיל־האוויר ירדו תושבי-
המחנה למיקלטים אלה. אולם בפי דובר
צה״ל הם מכונים ״בונקרים״ ,מפני שנמצאו
בהם מיצבורי-נשק. משום כף, על־פי ה־גירסה
הרישמית, ניתנה ההוראה לפוצץ
אותם. השוואה בין הריסות המיקלטים וה ריסות
הבתים מוכיחה כי הם נהרסו באותה
השיטה.
בראשידייה אין כיום חשמל. אין מים
זורמים 7000 .התושבים, החיים בין ההרי סות.
מתקיימים מהקצבה קטנה של מזון,
המסופקת להם על־יז־י סוכנות הסעד של
האו״ם, אונר״א! בעוד כמה חודשים יתחיל
החורף בלבנון, והפליטים ימצאו את עצמם
חשופים לגשם ולקור. לא נראה כי שיל-
טונות צה״ל מודאגים מכך.
״הישראלים טוענים שהם מנסים לעזור
ללבנונים לשקם את הריסותיהם, אבל גור לנו
לא מעניין אותם כלל,״ אמר לי פליט
במחנה, שביקש שלא אזהה אותו ,״אנחנו
סובלים יותר מכולם, לנו אף אחד לא רוצה

(המשך מעמוד ) 19
״אני לא מבין למה הישראלים הפגיזו
את המחנה. הקומנדו הפלסטיני לא ירה
על ישראל מתוך המחנה. רק עכשיו, כש־הישראלים
באו לכאן, נלחמו נגדם במחנה.
״יש לי ארבעה אחים שעזרו לי אחרי
הפציעה ופירנסו אותי. הישראלים לקחו
את כולם לכלא. הצבא הישראלי מעניש
את כולם ביחד, בלי הבדל. אם עכשיו,
למשל, מישהו יירה על חייל ישראלי,
יבואו החיילים ויעצרו את כל הגברים.
מדוע עושים אח זה לאנשים שלא עשו
דברו אין צדק!
״במילחמה הזאת נהרגו אחותי, שני דו דים
ובן־דוד שלי. הם מתו כולם מהפצצות
מהאוויר. חמישה חברים שלי נהרגו מפגיעה
ישירה של פצצה במיקלט. אחרי ההפצצות,
באו החיילים הישראלים. שמענו אותם
עוברים בכביש ליד המחנה ופחדנו מאוד,
כי אנחנו יודעים שהישראלים חושבים
שכולנו קומנדו פלסטיני. אבל זה לא נכון.
״ביקשתי מהקומנדו שלא ילחמו בישר אלים
בתוך המחנה, כדי שלא יסכנו את
התושבים• אמרתי להם שהם יורים ואחר־כך
חוזרים לעמדות שלהם על החוף, ולנו
אין לאן לברוח. אבל הם לא שמעו לי.
״אני חושב שאנשי הקומנדו הפלסטיני
צודקים במילחמה שלהם, אבל אני לא
רוצה יותר מילחמה. אנחנו רוצים שלום.
רק סבל ונזק נגרם במילחמה. חצי מהבית
שלי נהרס ואין לי פרנסה. כל מה שיש
לי, זה קצת אוכל שאני מקבל מאונר״א.
הצבא הישראלי נותן לי מים וקצת לחם.
.,כל חיי האמנתי שיום אחד נחזור לפלס טין.
וגם היום אני מאמין בכך. תנו לנו
לחזור ונחיה ביחד בשלום. הישראלים

מישח

ההויסות

ילד פלסטיני משחק בקערה, שאותה
הוא חובש לראשו כקסדה,
בין ההריסות בראשידייה. הילדים במקום הם דור ההמשך של המאבק הפלסטיני,

11 * 111 *1 1 1 7 1פליטים נזראשידיין
חופרים כדי לגדרו
111 ^ 1 1#4
גופה שנקברה על־ידי צה׳׳ל במהלך הקרב

וגר״ם

יהרגו בנו כמה שיהרגו, אבל אנחנו לא
נוותר על המולדת. למה אתם רוצים לקחת
את הארץ שלנו?
״בזמן המילחמה ברחו התושבים מחוץ
למחנה. אבל גם בפרדסים היו יריות בין
החיילים הישראלים והקומנדו הפלסטיני,
לכן חזרנו פנימה. ראיתי הרבה מאוד
הרוגים• לא יכולתי אפילו לספור אותם.
״אחרי שפסקו היריות, הישראלים אספו
את כל הגברים, מגיל 8עד ,70 במרכז
המחנה ולקחו רבים מהם למעצר. גם אותי
רצו לקחת. אמרתי להם: אין לי רגליים,

הוא מחמוד מערוף בן ה־ , 18 שאיבד את שתי רגליו לפני
שנתיים, בעת הפגזה של חיל־הים על ראשידייה. הוא
שנפצע מרסיסים ורץ לעזור לו. תוך כדי כך נפגע הוא עצמו.

איו אלך לכלא? לבסוף הם נתנו לי
ללכת.״

לוחמי-חזפ ש
לא ט רו רי ס טי ם
^ רבית הכתים בראשידייזז נהרסו
י עד היסוד, או שנזוקו קשה. על־פי
הגירסה הרישמית של צה״ל, הופצץ המחנה
מן האמיר, כשהטייסים מכוונים את פצצו־תיהם
רק אל הבתים שהיה ידוע כי נמצאים

חלדייה שחרור, בת
1ן 11
ה־ ,25 מבשלת על

המאולתריס מאבנים ומפחיס.

1111*1 1 1בפתח מחנה הפליטים ראשידייה נצבת חוליית111111

חיילים, הבודקת את כל הנכנסים והיוצאים מה**

מחנה. בתמונה נראה חייל על ג׳יפ, המשקיף מעבר למיקלע על חברו, הבודק פלסטיני.

אבא איננו

אס ובתה על רקע בית הרוס במחנה הפליטים ראשידייה,
השוכן מדרום לצור. רבים מן הגברים במחנה נעצרו בידי
הצבא ונשלחו למחנה־השבויים. הנשים והילדים נשארו לבדם. המחנה נהרס כמעט

לחלוטין, בכל עבר נראים רק חורבות וערימות אבנים. במחנה אין חשמל, ואין מיס
זורמים. בעוד תקופה קצרה יתחיל׳ החורף בלבנון והפליטים ימצאו את עצמם חשופים
לגשם ולקור, ללא קורת־גג וביגוד מתאים. לא נראה כי שילטונות צה״ל מודאגים מכך.

לעזור.
.,אתם. הישראלים, לקחתם מאיתנו את

אדמתנו, ועכשיו אתם רודפים אותנו עד
לכאן. זאת טעות גדולה, שעוד תתנקם
בכם !
״במילחמה אתם לא תפתרו את הבעיה.
> -זה רק יגביר את השינאה וירחיק את ד,ש־ ,
לום עוד יותר. כדי להצליח בדרך הזאת
תצטרכו להרוג את כולנו. מן התינוק
הקטן עד לזקן, מפני שכל עוד ישאר
__ מישהג.פאית;ו.,הגא לא ישקנט״עד שיקבל
את זכויותיו.
״יש לנו מנהיגות שקוראים לה אש״ף.
הם לא טרוריסטים, אלא לוחמי־חופש.
מדוע שלא תדברו איתסי אנחנו רוצים
לחיות איתכם בשלום. אני חושב, שהפיתרון
ביותר הוא שנחיה כולנו במדינה

--מאח

יוסי הי מן
--צילם

ציון צפריר

ן•; אחת, אבל אפשר לחיות.גם בשתי מדינות•.
אני מקווה שיש מספיק מקום בגדה־המער-
י בית לכל הפליטים. אנחנו מוכנים לעבור
׳לשם כבר היום, אם יאפשרו לנו.
״שמעתי ברדיו על הקצין הישראלי ש התפטר
מהצבא, מפני שמצפונו לא נתן לו
להמשיך במילחמה הזאת. זה מעודד אותין מאוד. אני מאמין שיש הרבה ישראלים
-*.שאינם רוצים במילחמה. בדיוק כפי שאנחנו
ן ;:לא רוצים בה• אני גם מאוד מעריך את
ין׳•!הדמוקרטיה בישראל. אני חושב שהחופש
\ ׳היא הכוח החזק ביותר. והוא הכוח של
1׳ הצבא הישראלי. אבל גם אנחנו רוצים
1יחופש. זה מגיע לנו בדיוק כפי שזה מגיע

ח׳אלד עבד אל־חמוד בן ה* 60 הוא
פליט מדיר אל־קאסי, כפר בגליל שאינו
קיים עוד• ״ברחתי מהכפר שלי ב־48׳,
ביחד. עם המישפחה שלי וכל. התו (..המשך.
בעמוד )50

ל 1 1 0ך אס ממיינת גדעיני חיטה, כשבתה עומדת
1111 #י י י לצידה. תושבי ראשידייה מקבלים את החיטה.מסוכנות
הסעד של האדם, אונר״א, המספקת להם מזון.

בנתח הבית

ילד פלסטיני יושב בפתח בית
הדוס בראשידייה. שלא כמבוגרים,
הילדים נוטים לגלות ביתר קלות אינה לכובשים הישראלים.

_ 1. 21

מכהנים
ברשת גבוו

״א״ נ די ב א בי דן
שאוזן :

. 1הוליכו שולל בצורה שטו תית

.3מה שכב בקור עם עלות
השחר ו (מ 5 ,4
.9טיפש אבל רציני (.)4
. 10 לעשות הכרה בין
ועליזה (.)4

קוראים מגיבים על פרשת
המח״ט אלי גבע.

דוד

אני רוצה להביע את הערכתי
המלאה למעשהו האמיץ של אלי
גבע• אל יאזין ברצינות לכל אותם
כתבלבים אומללים, הנופלים חדשים
לבקרים ברישתו של שר־הביטחון,
או לאלה שנפלו כבר מזמן בפח
לשונו היוקשת של מנחם בגין. ה דבר
שהם מבקשים להוליד אליו

. 13 לא הופיע על המכתב ש חזר
מארץ ערבית (.)3
. 14 המספר הזה לא מוכן להת חלק
בדרך מת״א לרחובות (.)6
•15 עכשיו גם סוקרטס וחבריו,
מסוגלים להבין את סב לם
של היהודים (.)4 ,4
.17 מאיזו סיבה את מ״פ 4
. 18 מחילה והמתנה (.)4

.20 העור, שכתם ועוד כמה
מהלומות שינו את צורתו

.22 וזו ההפרדה שהוא עושה
ממתכת (.)5

.24 אצל בורג. ילדותי משמע
שמחה (.)3
.25 הגידי משהו פרטי
הח״כ (.)4

7 6־1

.26 בטסט קבעו שיש לו נטיות
כלביות (.)4
.28 שר לפני השינה
בעלי-הון 7

״בשחר נעוריו״

בחברת

פתר וןתשבצופן 2 3 4 3

.29 אם הוא שר, הוא יגאל
את האזור הזה (.)3

•11 דומני, שהשנים נשארו בלי
מנחה (.)2
. 12 נקמת פיקאסו (.)3 ,3 ,3

מ אונ ך :
.2במקרא גם זה יכול להיות
נימוק (.)3
.4את המלך הזה חובה להח זיר

.5מאז ומעולם מופיע בעיתון
טור קבוע׳ לעובד משרד התק שורת

.6מסתבר ששיבוצו של דורון
במוסד בינלאומי, זה עסק מס ריח

.21 סקר מיפלגתי לפני הבחי רות
באיטליה (.)5
.22 הם שילמו עבור ממלא
מקומו של הדוקטור (.)4

.7ממש, שגעון של בלש (.)4
.8בראש הערבי אתה מחפש י
תתבייש לד 5

אבל עם

הסבון היטודאל לסברות
נטייני קוססט״קה יפריד־13,
*1י1• 0ן01 סס^1ן ה• בדיקוו סניקוו
הזצאת שער בחשנזל (אפילציה)
* 1170ו1מן *91׳
תסרוקות, תספורות, החלקות,סלסול,
צביז1ה,הסים0 ,יפול פנים, איפור,
הוצאת שיער בשעווה
* ג טיג מ ש *

• מ חי רי ם עמ מיים • קווזת *ועולה •
ועי-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226068 190
דמת-גן הרצל 8 6מול בניו אוחזים ״סלון או ר!״

. 19 המוסד החינוכי שלי מת אים
לחזירים, כך עולה מעש*
נה (.)6

.23 יש לו ברירה: או שזה
בן, או שהוא ילך לשם להש תכר

.9את רוצה שמונה פילות י
בשמחה רבה 7

העסק

. 16 צעד לא חוקי שיש עימו
קלון (.)5 .3

הנבחר 1982

.24 אמנם עקומה,
תואר אצולה (.)3

בביירות הוא בחזקת אסון לישראל
ולחלום הציוני, ואם היה במעשהו
של אלי גבע ולו רק לדחות את
הקץ הזה, יבורך.
המדהים שבכל הפרשה הוא, ש באותו
יום דיווחו העיתונים בשם
הרמטכ״ל ובשם מפקד גייסות ה שירית
שמעשהו של גבע -לא היתה
לו כל השפעה על חיילי צה״ל, אך
גם על כנסי־הסברה שנערכו ביחי דות
צה״ל בלבנון כדי ״להסביר״
את פרשת גבע. אם לא היתה למע שה
כל השפעה, מה יש פה להס ביר
7תיק״ו.
שלום קרני, תל־אביב
משהו מוזר היה בתגובתו של
ראש־הממשלה, מנחם בגין, על פר שת
גבע• ראש־הממשלה אמר כי
במיקרה של הקצין המצטיין שהח ליט
ללכת על פי צו מצפונו, מדובר
באדם שיש לו השקפות ״שהוחדרו
לו בשחר נעוריו״.
מעניין מאוד. אפשר לחשוב כי
ההשקפות של ראש״הממשלה עצמו
הם תולדה של תהליך מחשבתי
ממושך מאוד, אשר הסתיים רק
לאחרונה, בגיל .69 ואילו בשחר
נעוריו היו למר בגין השקפות שו נות
לגמרי!
גלית צ׳רניק, בת-ים

•27 פחד משימוש בידים (.)3

טו 9נ
לחייל

כל המעשה של גבע הוא תוצאה
של הסתה נגד הממשלה ונגד צה״ל,
שאתם ועיתונאים אחרים הייתם
שותפים לה• אם גבע לא היה שומע
את טיפטוף הרעל היומיומי שלכם,
הוא לא היה מעלה בדעתו לערוק
מן המילחמה. לא הוא אשם, אלא
אתם.
הרמן לוי־צור, ירושלים

טרור 1ג ד הדרוזים
מחאה נגד כלי״התיקשורת
ומעצבי המדיניות.
עודנו מרגישים בשוטים המילו ליים,
שהופעלו על גופנו על־ידי
אמצעי־התיקשורת, אחרי המאורע
המכאיב בין כפר ג׳ולים הדרוזי ו כפר
יאסיף הנוצרי. אז עמדה
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2345

הו רו ס הו ס מדים בנימיני

!-וזוזר החודש:

אריה
זה למעט עלבון, לתאר ילדים גני מזל
אריה כילדים. אישיותם הגרורה והחזקה
בולטת ממש מיום היוולדם• התנהגותם,
רגישותם והתייחסותם לטביבה הקרובה
אינם משתנים. בכל גיל הם נאמנים לעצמם,
ואינם מוכנים לכופף את גבם כדי
לגרום נחת להוריהם, מוריהם או חבריהם.
טוב-לב,
נדיבות, אחריות, מצפון וגאווה
— תכונות אלה מרכיבות את הגרעין
שנמצא בתוכו של האריה הקטן, אן* כדי
לגלות את מה שמסתתר בפנים, יש
להתנהג אליו בכבוד. לא לזלזל בדרי שותיו,
ולזכור שהוא השליט מיום היוולדו.
ילד
במזל אריה יכול להיות מקור
של הנאה להורים המכבדים אותו. מינקות
אפשר להבחין בחוש ההומור והקונ-
דסות. יותר מאוחר אפשר כבר להבחין
בבירור, שכל הרפתקה שיש בה סיכון
מושכת אותו במיוחד. צעצועיו של ה אריה
הקטן משונים לעיתים, הוא ישמח
לקבל במתנה חרב עתיקה אמיתית, ציוד
מחנאות, שברייה ערבית וכל מיני צעצועים
שמדגישים את גבריותו•
הבת נמשכת גם היא למישחקים של
בנים. בובות לא כל־כך מעניינות אותה.
היא מעדיפה להשתולל, לצחוק ולהוציא
את כל המרץ הרב שבתוכה, במישחקים
שיש בהם קורטוב של הרתפקה וסיכון.
הן הבנים והן הבנות במזל זה מגלים
כישרונות רבים בשטחי האמנות. חשוב
לאפשר להם לפתח את כישרונותיהם,

.ולהקפיד במיוחד שיתמידו במה שהתחילו.
חסרונם
הגדול הוא חוסר-ההתמדה.
יתכן שהסיבה לכך נעוצה ביכולת ה גבוהה
שלהם. אריה קטן הולך לחוג
למלאכת־יד, הוא תופס מייד את מה
שהמורה מלמד, ומבצע את הדבר במהירות,
מקוריות ובכישרון. דבר זה מעורר
התפעלות עצומה, המחמאות שהוא מקבל
מהילדים ומהמורה מלטפות את האגו,
ואז האריה המאושר מאבד את העניין
ותוך זמן קצר מחפש לו משהו חדש
לעסוק בו.
בהצגות של הכיתה עליו להיות השח קן
הראשי, אין מי שישתווה לו בכיש-
רונו הדרמאתי• אם צריך לשחק דמות
מצחיקה, הוא משחק אותה ברצינות
כזו ובהומור דק שהקהל ניתגלגל מצחוק
רק מעצם ההופעה, עוד לפני שהאזין

לד א רי ה כול
ל היו ת מ קו רשל
הנ א ה להור
המכבדים אותו
לטכסט. מלבד כישרון לדראמה, הוא
נמשך לריקוד, לספורט ולמוסיקה. גס
בשאר תחומים אמנותיים הוא מגלו;
כישרונות, אך הוא מעדיף לעסוק במשהו
שמצריך הרבה תנועה הוא לא
שייך לילדים המסוגלים לשבת במקום
אחד זמן ממושך.
בכיתה הוא יוכל להיות יד ימינו של
המורה, וזאת רק בתנאי שהמודה יידע
איך לגשת אליו. אם מתייחסים אליו
כאל עמית ולא כאל ילד קטן, הוא מו

לקחת על עצמו את האחריות על
הכיתה. מכיוון שבאופן טיבעי הוא המלך
של הכיתה ועל פיו ישק דבר, הוא
ידאג שהכיתה תנהג בהגינות כלפי המורה.
וזאת בתנאי שהמורה יהיה הוגן
לילדים• מורה שמביט על כולם מגבוה

י חס ק ר ונוק שה
הו פ ר לד א רי ה
לחסר ־ בי ט חון.
ס גו רומתוסכל
ומחלק פקודות בתקיפות ושתלטנות
יהיה מיסכן ואומלל, כי האריה ימריד
את כל הכיתה נגדו, ויהיה בראש הרועשים
והלועגים.
ילד במזל אריה מסוגל להשתלט על
ילדים סגורים יותר. בכיתה אפשר למ סור
תלמידים חלשים לחסותו של האריה
הצעיר. הוא אוהב להסביר לאחרים
ולהדריך את החלשים•
הוא ניחן באינטלגנציה טיבעית, אך
אינו אוהב לדגור על הלימודים. חשוב
לו להיות המרכז, ואם זה ניתן לו —
קל להסתדר עימו. אסור לפגוע באגו
שלו, בייחוד לפני החברה• כמובן שיש
לעידי אן 1תכונות המנהיגות שלו, אך
יחד עם זאת ללמד אותו שלכל אחד יש
זכויות. כשמסבירים לו ששחצנות והת-
בלטות הן לא תכונות שמוסיפות לו
כבוד, הוא מקבל את ההסבר ומשתדל
להשתנות.
בין הילדים של מזל זה קיימים שני
סוגים — האחד, הוא האריה השובב
המוחצן, השליט בעל ההומור וההרפת-
קן. הסוג השני הוא הסגור, הרציני

והביישן• תכונות אלה אינן טבעיות
בדרך־כלל לבן מזל אריה, ואם מגלים

אריה כזה, הרי ברור שהוא דוכא על-

ידי הורים שתלטנים מדי.

האריה זקוק להרבה חום וחיבה. יחס

קר ונוקשה הופך אותו לחסר־ביטחון
ומתוסכל. רק בגיל מבוגר הוא מגלה

לאט־לאט מיהו, ומהם כישרונותיו• כ-

שגאוותו נפגעת, קשה לרפאו מהפגיעה.

אריות זקוקים ליותר כסף־כיס מכל

אחד אחר. הם אוהבים להרגיש שיש

להם די כדי לקנות לעצמם ולחלק לחב
ריהם.
הם נדיבים ואוהבים להרגיש פט
רונים
של החלשים, ויסכימו לתת את

הפרוטות האחרונות לחבר. נכון שיש

ללמדם ביקורת עצמית, אך חסכנות וקמ
צנות
זרות להם.

מגיל צעיר מאוד האריות מודעים ל
מין
השני• הם מתאהבים פעמיים ביום ,

והוריהם יכולים לצפות לגיל התבגרות
סוער מאוד. ההופעה החיצונית חשובה

לד א רי ה ז קו ק
לכסף כי ם ־ ר ב,
א ך הו א נ די ב
כלפיתב ריו

להם, הם יודעים מה מתאים להם ואיזה זיגבגדים
עליהם ללבוש. הורים שרוצים לח
סוך
לעצמם צרות, כדאי שיתנו לאריות

להחליט איזה בגד לקנות, ובאיזה יום

ללבוש בגד זה או אחר. ילד אריה ש
עליו
להופיע בתילבושת שאינה מוצאת-

חן בעיניו, לא ישכח לעולם שפגעו בכ
בודו.
מלך מופיע בביגדי־מלכות, ואין

לזלזל בהופעתו.

לאחרונה
אתם מרגישים שוב בהתחדשות
המרץ ושימחת החיים. בתקופה זו אפשר
לצאת לטיולים
ולחופשות ולהרבות בבילויים.
תמצאו זמן
לכל• הפעם כל בילוי
יגרום להנאה אמיתית.
אפשר לתכנן נסיעות
או לחשוב על
רכישה של מכונית
חדשה• לאנשי-עסקים
21במרס ־
20באפ רי ל
יהיה שבוע מוצלח
במיוחד, וגם לאחרים
צפויות הצלחות כספיות. יחסים רומנטי
0 ,חדשים עומדים להתחיל בקרוב.

שורים יוכלו לתכנן־ את עתידם בשטח
העבודה. ההתפתחות שלכם בעתיד הרחוק
תלויה בצעדים שעליהם
מחליטים כעת. למרות
שהמצב החדש שכמעט
נכפה עליכם ומעורר בי
כס חששות, תוך זמן
קצר תתרגלו אליו. נסיעות
קצרות צפויות רר
שבוע ובהן הכרויות חדשות.
לשורים המתעק שים
להישאר בבית בתקופה
זו, כדאי להתכונן
לקבלת אורחים. אלה עתידים להגיע כמעט
ללא הודעה מוקדמת, שיחות ינעימו חייכם.

על בני תאומים לחדד את זיכרונם.
בקרוב יאלצו להשתמש בכל השפות שהם
יודעים. אורחים מחו״ל
עתידים להגיע, ואם
נדמה לכם שתסתפקו
באורחים מארץ אחת,
הרי שטעיתם. בחיי׳ ה-
מישפחה יורגש מתח
השבוע• רצוי לצאת לטיולים.
לאנשי-עסקים
,מומלץ להימנע מלח 21ב
מ אי
20 ביוני
תום על מיסמכים חשוכים
השבוע. לאחר מכן
הם יוכלו לחתום בלב שקט. אירוע חגיגי
צפוי בקרוב, שתהנו ממנו מאוד.

צפויות פגישות עם ידידים שזמן רב לא
החראתס עימם. זה עשוי להתרחש תוך
כדי נסיעה, או בחופשה
עם בני־המישפחה. הסרטנים
הפנויים יכולים להתכונן
לשבוע מאוד
רומנטי. החיים החברתיים
יהיו נעימים ומתוכם
יווצרו קשרי־חי־בה
מעניינים. התקופה
21 ביוני ־
מתאימה לשינויים בת20
ביו לי
חומים רבים. בקשרים
קיימים יתהדקו היחסים
ומצב־הרוח יהיה טוב בהרבה מזה שהיה
לכס בכל השנה האחרונה. צאו לחיק הטבע.

סס 11

עניינים מיקצועיים יעסיקו אתכם בתחילת
השבוע. הצעות חדשות יביאו להתלבטויות
לא מעטות.
עדיף להחזיק בדברים
המוכרים ולא לבצע
שינויים מרחיקי-לכת
בתקופה זו• נסיעה ל-
חו״ל צפויה בקרוב
וייתכן שתהיה משולבת
בתפקיד ותתבצע
בחברת אדם נוסף, כ21
ביו לי ־
21באוגוסט
שההוצאות משולמות
על-ידי החברה או על-
ידי בן־הזוג. בעניינים כספיים כדאי לקחת
יוזמה ולנצל את ההזדמנויות הצפויות.

ידידים וקרובים השוהים בחו׳׳ל ייצרו
קשר, במיכתבים או בשיחת טלפון. זה
ישפר את מצב־הרוח
שאינו מן השמחים בתקופה
האחרונה. אלה
שמתכננים להם חופשה
מישפחתית השבוע, טוב
שידחו זאת בשבוע או
שבועיים. המצב הבריאותי
דורש השגחה מיוחדת.
כדאי להימנע מ־
22באוגוסט -
__ ספטמבר 22ב מאמצים זלא להגזים
לעבודה. במסירותכם אורחים עשויים להגיע לביקור. אלה יטילו
עצמם עליכם ויקשו מאוד על התקופה.

אתם מוקפים בידידים המראים נכונות
לבוא לעזרתכם, אך התערבותם בחייכם
הפרטיים מפריעה לכם.
כדאי להסביר בעדינות
שתוכלו להסתדר
בכוחות עצמכם• הוצאות
כספיות גדולות
צפויות השבוע. למרות
שנראה כאילו אי־אפ-
שר להימנע מלהוציא
( 2בספטמבר ־ כספים, דחיה של ה 22ב
או ק טו ב ר
עניין עשויה לחסוך
לכם כסף רב. ידידים
או קרובים השוהים בחו״ל עומדים
לבקר בביתכם• כרגע לא קל לארח אותם.

התחייבויות שונות מוטלות עליכם בתקופה
זו. עליכם לדאוג לחסכונות, לשלם
חשבונות ולדאוג לכספים
של בני־מישפחה
אחרים. בשורה בלתי
נעימה עלולה להתקבל
השבוע, ולהכביד על
מצב־הרוח. ידידים ש עימם
הסחכסכתס מעוני
יינים להתקרב שוב
ולחדש את הקשרים.
21בדצמבר -
19 בינו א ר
זהו זמן טוב לגלות
סלחנות ולהימנע מחיכוכים
חדשים. בשטח הרומנטי תהיו מאוד
מבוקשים. בני המין השני יעריכו אתכם,

צפוי. שבוע מאוד רומנטי, פגישות מחו־דשות
עשויות לשנות את יחסכס, ולהביא
לחידוש קשרים שנותקו,
במקום העבודה עדיין
קיימת מתיחות. עליכם
להילחם על קידומכם
ולא לאבד את הביטחון.
הבטחות שהובטחו לכוך
ולא קויימו עלולות לגי״
רום לאכזבה. מכיוון ש אלה
קשורות לתפקיד
שעליכם למלא, אל
תוותרו. גישה נכונה
תביא לתוצאות מקוות.
מתכננים נסיעה לחו״ל, אל תחששו ממנה.

אירועים בלתי צפויים יוסיפו עניין רב
לשבוע. בשטח העבודה יוצע לכם תפקיד
הקשור בנסיעה• למרות
שזה יביא להתלבטויות,
כדאי להיענות. בשטח
הרומנטי אתם נזכרים
בבני-זוג שעימם
לא התראיתם במשך
תקופה ממושכת, כדאי
לחדש שוב את הקשרים.
הפעם היחסים
20 בינו א ר -
18בפב רו א ר

יהיו שינים מאשר ב-
פעם הקודמת. בכספים
שיגיעו לידכם במפתיע תוכלו לרכוש
רהיט חדש לביתכם או לשפץ את הישן.

חודש אוגוסט מביא עימו שינויים רבים.
חלק מבני המזל מבלה בנסיעות ארוכות
או קצרות, אח רים
מתכננים את עתידם
בשטח המיקצועי
ומרגישים שהמצב הקבוע
כבר נמאס עלי הם.
קשרים עם ידידים
בחו״ל עשויים
להביא לרעיונות שעליהם
כלל לא חשב5
8 2 3 5 3 1תם. יתכן שרעיונות
אלה יביאו לשינוי מפתיע
בעתיד הקרוב. פגישות רומנטיות
צפויות השבוע, שבהן תגלו חוסר־ביטחון.

עליכם לסייס את המשימות שלקחתם על
עצמכם. לא תיארתס לעצמכם שהדבר
כחך בכל־כך הרבה
בעיות, אך תוך זמן
קצר תוכלו להשתחרר

ולצאת לחופשה. פגי שה
מיקרית עם מכר
ותיק תביא לידי שיחה
מאוד חשובה, למעשה
זה יפתח פתח
לחידוש יחסים שהת19ב
פ ב רו א ר ־
20במרס
ערערו. לאלה מביניכם
העובדים עם קהל צפו־השבוע
פופולריות רבה, העשויה
להביא לקידום בשלב מאוחר יותר

מאזנ״ס

מכחכים
(המשך מעמוד )22
דעת־הקהל בכלל•׳,והיהודית בפ רט,
על רגליה. רבים ממעצבי
דעת־הקהל התבטאו?לא סייג
וללא משוא־פנים ,׳ותיארו את
אחד הצדדים בביטויים קשים ב יותר.
ארכיטקטים
אלה של דעודהקהל
שותקים היום, כשיש מקום לדבר.
הם יודעים היטב, שמה שנעשה ל דרוזים
בלבנון הוא יותר מטרור,
ומבצעיו צומחים בחסותה של ממ שלת
ישראל ומוציאים לאור את
המהדורה החדשה של המדיניות
הישראלית. על אמצעי־התיקשורת
נפלה דיממת־לילה, בכל הקשור
לטבח שמבצעים אנשי הפלאנגות
בדרוזים. אלה פשוט מנצלים הז דמנות,
שאולי היא בלתי־חוזרת,
שיש מי שיגן עליהם אם יגיבו ה דרוזים.

מעצבי המדיניות בישראל
לדעת, שאנו מטילים גם עליהם את
האחריות לנעשה, ומבקשים מהם
לרסן את המרצחים — ואם לא, ש יתנו
לדרוזים בלבנון להתגונן, והם
יוכלו ללמד את המרצחים לקח
שלא ישכח.
אמין חיר־אלדין, חורפיש

1י#א0

קצף גילוח ויליאמס
עכשיו במחיר

74 ^00

ובאותו מחיר אפשר
להשיג גם קצף
ויליאמס לזיפים
קשים

_£וו 0ו ^ ו ם

עז 1חמצח
תגובה לבתגתה של ציפי
כסלו על כת הרא קרישנה
(״העולם הזה״ .)2330

הסוכן בישראל: בלמון בע״מ המפיצים חב׳ נורית בע״מ

בית ספר ל קו ס מ טי ק ה
מודיע !
החלה ההרשמה לקורס בוקר לקוסמטיקה
ספטמבר 1982
הקורם יתנהל פעמיים כשכוע כימי א׳ רד׳
כין השעות 9.00 — 11.30 לפנה׳׳צ
!:־ למסיימות תוענק דיפלומה רשמית של בי״ס

5ו48ק *1א10ז*א?|[1א1
5 19ע 6£מ ^ 811£

מספר המשתתפות מוגכל כיותר
רח׳ דיזנגוף ,177ת״א
טל 416444 ,237457 .־•03

ד,דבות.מזי 7ו ם

מומחים לתדברת תיקנים

(ג׳וקים) ,תולעי עץ, חיקי

ספרים ובגדים.
רמת-גן. דח׳ מודיעי! 18 תד 2272״ *ן4־
790114 5-6.רש׳מס־ת עסק 4*1/75־זי•** י

ספירת על בריאותן ורכוייך

214

מושבו של המשיח
י• המערכת נוהגת לתאר ברוח
חילונית, ללא כל הפליה, גס פולחנים
נוצריים, גם קלריקליזם יהודי
וגם עבודת אדירים הודיים.

שבפיץ הישותיסמץ
רבים שואלים על מקור
השכפ״ץ. והנה מה ששמע
הבלשן מפי, ד״ר יגאל
ינאי מלשכת האקדמיה
ללשון העברית:
המלה שכפ״ץ נולדח בימי מל חמת
ההתשה, שבין 1967ל־. 1973
באותם הימים היו ביצורי קו בר־לב

הואיל ומילחמת שלום () 1984
הגליל תרמה לשלום העולם כולו,
מוצע בזאת לכנותה בשם ״מילחמת־השלום״.
מזכיר
מועצת פועלי תל-אביב־יפו
ח״ב דב בן־מאיר, שהוא מומחה
בינלאומי לבעיות מילחמה וטרור,
פסק שמילחמת שלום־הגליל חיסלה
את הטרור הבינלאומי, הסירו מ־נאט״ו
ומהמערב כולו את האיום
הצבאי של ברית וארשה, ואיפשרה
הקמת חזית פרו־אמריקאית חדשה
שתכלול את עיראק, ירדן וסעודיה.
מקווה אני אי״ה (אם ירצה השם)
שנבואות אלה( ,מאז חורבן בית־המיקדש
תתאמתנה בעהי״ת (ב עזרת
השם יתברך) ,ונזכה בביאת
המשיח . ,כשהוא רכוב על דב בן-
מאיר, בב״א (במהרה בימינו אמן).
שכתאי לוי, רמת־ גן

פדג ״ א ט חוד,

איתן
ענדח

במי שנולד יהודי ודבק בדת של
קרישנה במשך שש השנים האח רונות,
לעיתים קרובות תהיתי
מהו אותו טבע הדוחף את העולם
הזה לסנגר באופן עיוור על אדם
מסויים, דת או תרבות (שלכם,
כמובן) ובו בזמן להשמיץ אחרים
בעזות מצח.
אולי אך תמים הוא לצפות מ אלה
אשר סבלו בעבר מידיהם של
קנאים עיוורים, כי יחסכו עוולה
דומה מאחרים כמונו, אך היה זה
מהווה הקלה מבורכת, לשם שינוי.
הסגידה לקרישנה (אלוהים) ושי
!מזכיר
כן־ מאיר

מיכתב גלוי לשר״החינוך,
זבולון המר.

הפו שע• ?

הוצבת בראש מישרד־החינוך, ב של
סיבות קואליציוניות, ואלה
נראות לי כמספיקות, אולם, נראה

הסופרת האמריקאית
קראה את דבריו של
פקיד ישראלי, אשר
אמר בניו״יורק שרבים
מבין השבויים הפלסטינים
הנמצאים בידי
צה״ל יועמדו לדין כפושעים.
האם
אתה יכול להעלות ב דעתו
אומה ערבית כלשהי,
שיהיו בידיה 6000 יהודים, ו היא
תאמר כי הם ישפטו ״כ פושעים״

או, כפי שאמר הפקיד היש ראלי
:״אלה אשר יימצאו
אשמים, יישפטו. אלה הם
פושעים.״
אשמים במה י
באהבתם לפלסטין, היכן ש נולדו,
והיכן שאבות אבותיהם
התגוררו במשך אלפי שנים.
גדיים האלסל, וושינגטון
• גדיים האלסל היא סופרת
ידועה, שכתבה ספר על הגדה
המערבית.
דת שמותיו הקדושים כפי שהם
מבוצעים על־ידי תנועת הרא
קרישנה זו דרך דתית מהימנה
ומוסמכת, הקודמת ליהדות מבחי נה
היסטורית. אין זה מוזר יותר
מאשר תפילת שמע ישראל, תקיעה
בשופר או גידול־פיאות.
אנא, המציאו בפנינו הוכחות
תעודיות ולא שמועות, או חידלו
מלהטריד את הציבור עם הכת
שלכם, כת הבורות.
גד לוכן, קרית־חרושת

חייל שכפ״ץ
מורשת ההתשה
אמורים לחצוץ בין סוללות המצרים
המפגיזות לבין ריכוזי חיילינו. לבי צורים
האלה, שפגזי המצרים היו
אמורים להתנפץ אליהם, קראו ב עגת
החיילים, שכבת פיצוצים׳ או
במלה אחת, שכפ״ץ. לימים נעשה
השכפ״ץ כינוי ל,שכבת פיצוצים׳
אישית של החייל, היא אפודת
המגן (ז6$ע 00£זק 110:ט> )1שלוב שים
בשנתונים בסכנת פגיעות כ דורים,
והמפקד מורה, להשתכפץ׳.
אגב, שכפ״ץ כזה נהג גם הנשיא
סאדאת, עליו השלום, ללבוש לה גנתו,
ומכאן נטפי הזיעה שניגרו
מעל פניו כשראינוהו על מרקע
הטלוויזיה.
ראוכן סיוון, ירושלים

זל״לוומת!ת שדום
״ויבא אוריה החיתי וישאל
דוד לשלום יואב ולשלום
העם ולשלום המיל
חמה״ (שמואל ב׳ ,י״א).

יועץ יצחקי
נוצות של אחרים
לי שמוטב שתדע, כי יש דברים
שביחס אליהם איני שבע־רצון ממך.
אני_ 0בור שאתה פוליטיקאי מוכ שר.
תכונה זו מקובלת עלי.
אך סבור הנני שאתה מערבב
!פוליטיקה בתפקידך כשר־חינוך.
ויתכן שאתה צודק.
אתה אדוני השר גרמת לי עוולה
גדולה בכך, שפעם אחר פעם עשית
״פלגייאט — חוק״ .בפעם הראשונה
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2345

מ׳משלושת המסיס הגדודים
מתן לך הלוואה עדמיליון שקל
ללא הצמדה-בטלפון*
...והכסף צמודבתוכניתחסכון-מיד!

טרפן 03-637311 ות שגע
וימר יעסבסוו טמיר

מכחבים
(הנושר מעמוד )24
הבלגתי, אך בפעם נוספת לוקח
אתה כתר לא לך, ואכן בהבאת

את בר־המיצווה שלו לא יכיר את
אורחיו? נכון שלא את כל המוז-
מנים הכרתי, אבל רובם הגדול הם

החלה ההרשמה
1983

ד ל נותרו במלאי מספר מצומצם
של דגמי - 1982 במחירים נוחים

חתן כר־מיצווה נקדימון (כמרכז)
חצי־חצי
1334777 טלפון:ע״נ
ניר ב רכב רחוב נירים 6ת״א,
המפיצים:
ירושלים: כרש-שרותי רכב נע״מ אזור התע שיה,תלפיות, טלפון 713888 :
חיפת״רכב העצמאות: דרך יפו ,130 טלפון 526544 :

31תחה
ת חו ח
וידיאו

מבחר עשיר של סרטים עם תרגום
בשתי השיטות

¥85ו־*ז6£
לרגל הפתיחה — תקליט לכל מנוי.
* שירות לבית הלקוח.

וידיאו גידי
(גידי תקליטים)

ביאליק 45 רמת-גן, טל 03*720319 .

העובדות אסייע לך להבין במה
דברים אמורים.
עשיתי ארבע שנים בכנסת ישר אל.
העליתי הצעות לסדר יום,
בנושאים רבים. כך גם יזמתי הצ עות
חוק אשר כולן היו קשורות
לטיפול וחינוך הילד.
...אחד החוקים הוא — חוק חינוך
חינם לגילאי 4 ,3ו־ 5לכל סוגי
הילדים החריגים על־כל קבוצותיהם,
כולל שכבות המצוקה.
...על־אף הסתייגותו, הצלחתי ל העביר
ברוב מוחץ את הצעתי, ב שלוש
קריאות, והוא נכנם לתוקפו.
לאחרונה שמעתי בכלי־התיקשו־רת
ששר החינוך וגם הח״ב ד״ר
בר־זוהר, כל אחד בנפרד, הגישו
הצעת־חוק חינוך לגילאי 3ו־.4
על ד״ר בר־זוהר אוכל רק לומר
״אם בארזים נפלה שלהבת מה
יגידו אזובי הקיר.״
לסיכום אני פונה אל שני האי-

תתהפך

מבאי ביתנו, בני־מישפחה ואנשים
העומדים בקשר שוטף עם הורי.
ישגב נקדימדן, תל-אביב

לחי והסיבוב והבא
עוד תגובות
אבצרי״ערפאת.

פגישת

בין כל המו״מים והפסקות־האש
והמלל של מנהיגינו אטומי־הלב
והמוח, היתד, פגישתך עם יאסר
ערפאת נקודת־אור וסימן־דרך ח שוב
ביחסינו עם המרחב השמי
בכלל, ועם הפלסטיני פרט.
המילחמה המטורפת הזאת פתחה
את עיניהם של לא מעט ישראלים
בדבר אי־יכולתה, של ישראל לפתור
את הבעייה הפלסטינית פיתרון
צבאי. על־כך יעידו גלי־המחאה
שהתחילו בפרום הקרבות. אני מ קווה,
שאחרי הסיבוב הזה נשתה
לחיי הסיבוב הבא של שיחות הש לום
עם הפלסטינים.
דוד בן־יעקב, חיפה

הל שון
בוויכוח על ה מיל חמה
ה מנ איב ה הז א ת מבקש
הקורא לומר:

שולט דין החרב מאז ומתמיד
אך בבוא הבריות את דינה

הזמן כבר עכשיו מקום
למודעות בגליון

ראשה שנ ה
המוגדל ו ה חגיגי של
לתת תתהפך הלשון שתעיד
לפי צוואר הדובר ולפי המת.
יצחק חודש, פתק־תיקווה

קבלת מודעות
לבל העי תונים
במחיר ׳ ה ת׳ ברנת

•שרות 1.11
ללא ת ש לו!

•מנגדים
ברסיס* תשות*

סרסו

אידיא

ד עו ל ם די ה
שיצא ל או ר 3־ <5 . 9 . 8 2

227117

שים המכובדים, שר-החינוך והח״ב
בר־זוהר, שיאמצו להם את הפסוק :
״חוק שמתי לי בנפשי לבלתי ית־קשט
בנוצותיהם של אחרים.״
כך ראוי נבחר ציבור שיעשה,
וטוב שכל עם ישראל ידע זאת.
יצחק יצחקי, תל־אביב

הי עלהעלהדעת שכל הבר-מיציוה חתן חשובי המדינה נבחו ב-
שימחתי, מכחיש דברים
שיוחסו לו (״העולם הז ה״
.) 2343

הצטערתי לקרוא דברים שיוחסו
לי ואשר אותם לא אמרתי. השאלה
שהוצגה לי היתד : ,האם אתה מכיר
את כל המוזמנים י תשובתי היתה :
״חצי־חצי״ ,ולא כפי שפורסם ב כתבה,
שתשובתי היתר. שאיני מכיר
את המוזמנים.
היעלה על הדעת שנער החוגג

ה קו ר א חוז רלש בו עון
בזמני נאלצתי לוותר על קריאת
הסולם. הזה. כאן, בארצות־הברית,
מוזוך אילוץ כספי. בישראל נהגתי
לקרוא את שבועונכם באופן קבוע
משך שנים רבות. לפי דעתי העולם
הזה הוכיח את אמינותו ואת כושרו
.להבין מהלכים פוליטיים בתוך יש ראל
וגם במיזרח־החיכון. אני עדיין
זוכר כיצד התאמתו נבואותיו של
אורי אבנרי בעניין התנועה הדי-
מוקראטית של יגאל ידין מילה ב מילה.
בימים
קשים אלה, אין תחליף
להעולס הזה, למי שרוצה לעקוב
אחרי מה שקורה בארץ.

פריד שכאט, מיאמי

ביטחון *שלום
הקורא מו ח ה על תצלום
שה תפרסם (״ מספיק״,
״העולם הז ה 2339

אני מביע את התנגדות הורי
והתנגדותי על שהופיעו מצולמים
בכתבה זו תחת הכותרת מבוגרים
מזועזעים, מבלי לקבל מהם רשות
לכר•
אין הם מזדהים עם. עמדתכם
ודרככם זו ; בוותיקי הישוב בארץ
הם ערים לנושא ביטחון ושלום :
נוכחותם בהפגנה היתד, מיקרית
וסקרנית, ותו לא.
זאב חדאד, חל־אביב
ה עו ל ם הז ה 2345

במדינה המילוזמה נלחוץ ד חו ק
הפליסטינים הם היהודים
החדשים — נם מבחינת
!התמודדת שהם -מחזיקים.
באירופה הכבושה התהלכו היהודים
כאשר בידיהם תעודות־זהות
או דרכונים, שעליהם הוסבעה, ב צורה
בולטת, האות יו״ד. לאמור:
יהודי. התעודה הוציאה את בעליה,
למעשה, אל מחוץ לחוק.
בלבנץ מתהלכים הפלסטינים
כאשר בידיהם מעודה, המכריזה
על בעליו: הוא פלסטיני.
תעודות־זהות אלה (ראה גלופה)
מונפקת על־ידי מישרד־הפנים ה לבנוני,
והן נושאות בגאווה את
סמל־הארז. הן מכריזות כי בעליו
הוא ״פלסטיני המתגורר בלבנון״.
חתום עליהן המנהל הכללי של
המחלקה לענייני הפליטים הפלס טיניים.
לצד
החותמת המחומשת של ה רפובליקה
הלבנונית, שגם בה אין
הארז חסר, התנוססת החותמת ה עגולה
של ״היחידה לסיוע לאזרחים
— צה׳׳ל — ג׳ 7״ וסמל מחומש
מיסתורי. זהו שם־צופן למימשל
הצבאי הישראלי בלבנון, הקיים ב פועל,
אך שאינו נושא את שמו
המפורש.
תוצאת התעודה היא, שלא רק
כל חייל צה״ל, אלא גם כל איש
הפלאנגות או איש של סעד חדאד
יבחין מייד כי עומד מולו אדם
פלסטיני — העומד מחוץ לחוק
הישראלי והלבנוני גם יחד.

לבדוק את נסיבות המיקרה.
״אמרו לי שהוועדה תסיים אח
חקירתה כעבור שבועיים,״ סיפר
איציק אסרף• ״התקשרתי ולא היתה
תשובה. המשכתי להתקשר שבוע
אחרי שבוע. ההורים והאח של
ז׳קלין התקשרו ושוב, הוועדה עדיין
לא גמרה לחקור. עברו חודשים.
בחודש אפריל שאלתי מה קורה.
הפנו אותי למנהלת הלישכה של
ברוך מודן. אמרו לי שהוועדה
חוקרת. אחר־כך אמרו שהיא גמרה
ושהם כותבים את המסקנות. ואחר־כך
שוב אמרו שלא יודעים מתי
יסיימו לחקור. אבל באותו יום
קיבלתי מיכתב ובו הם אומרים
שלא היתד, שום טעות בטיפול.״
אסרף היה מופתע והחלים לבדוק
כיצד קרה שהוועדה לא ידעה על
כך שהיא עומדת לפני סיום החקירה.
וכיצד היא הגיעה למסקנות
שהגיעה• ״ניסיתי לבדוק את מי
הם חקרו. ולא קיבלתי מהם תשובה.
מי היו חברי הוועדה הם לא רצו
לומר לי. חזרתי לבית־החולים, אך
שם אף אחד לא רצה לדבר איתי.
חיפשתי את המיילדת של ז׳קלין.
היא אמרה לי שאיש לא פנה אליה
ולא חקר אותה• אז על מה הם
הסתמכו ז אשתי נכנסה בריאה
לבית־החולים כדי ללדת ויצאה
צמח. מה קורה פה?״
אסרף החלים שלא לעבור לסדר
היום על הפרשה. אך כסף אין לו.
״מאז המיקרה של ז׳קלין אני לא
עובד• אני מספל בילד שלנו ונמצא
אצלה יום־יום. אין לי כסף לעורכי־דין.
אבל אני לא מוותר. שיעלה
כמה שיעלה. הם מוכרחים לומר לי
מה קרה לאשתי !״

דרכי חיים

המורה סאה לבקש
רהטים על חברה לחיים
שנעצר שום
באשמה מירמות.

דרכי אדם

סודיות ר ם 1איוו
ועדת־חקידה של מישרד־הבריאות
87 הגיעה 7שום
תוצאות, כי 87 חקרה
את מי שהיתה
צריכה 7חקור.
המיכתב שקיבל יצחק (״איציק״)
אסרף ממישרד־הבריאות היה קצר.
כותב המיכתב הביע צער על מיק רה,
אך ציין :״הוועדה בדקה את
ההיבט הרפואי, הסיעודי והשיקומי

תעודה לבנונית לפלסטינים
יו״ד

ז׳קלין בחתונתה ובבית־ החולים צמח העולם הזה 2345

אשדל א מי צ ה

במהלך הטיפול ברעייתך ולא מצאה
בהם דופי.״
ז׳קלין אסירף נכנסה לבית־חולים
בנהריה במרץ , 1981 כשהיא ב חודש
השביעי להריונה. היא היתה
בשמירת הריון• כעבור חודש היא
ילדה ולד מת, נכנסה לתרדמה
עמוקה (קומה) והפכה לצמח.
בני־המישפחה ההמומים ניסו לב דוק
מה קורה עם ז׳קלין, וכיצד
ניתן להחזירה לחיים, אך איש לא
יכול היה לספק להם תשובה על כך.
בעוד היא מאושפזת בבית־החו־לים
הממשלתי בנהריה. הופגזה
העיר, ואז התחילו להעביר אותה
מבית־חולים אחד למישנהו, בכל-
הארץ. לבני־המישפחה, המתגוררים
במושב לפידות בצפון הארץ׳ היה
קשה לבקר אותה בבתי־החולים
השונים. בין השאר היא אושפזה
בבית־החולים על־שם לוינשטיין ב רעננה.
אך גם משם רצו להעבירה.
לבסוף הסכים בית״החולים, המתאים
לחולים מסוגה, להשאירה שם.
סחבת בחקירה. בינתיים פנו
למישרד־הבריאות
בני־המישפחה
בתביעה לבדוק מה קרה בבית־החולים
בנהריה. הם צירפו מיסמ־כים
רבים, וביניהם פירוט על שהת רחש
בבית־החולים בתקופה שבה
היתה דקלין מאושפזת שם. לטענ תם׳
מחדלים בבית־החולים גרמו
לפגיעה בה. בסוף דצמבר הוקמה
ועדת־חקירה של מישרד־הבריאות

הוא עמד שפוף, גבר מגודל קרח
ושעיר. עיניו המושפלות לא נחו
אפילו לרגע על האשד, הגבוהה
שעמדה גם היא באולם ביתד,מישפט.
צבי
סמיטנסקי הוא בשנות האר בעים
שלו, גבר בריא־בשר שמא חוריו
שורד, ארוכה של. הרשעות
על עבירות מידמה. התובעת ד,מישי
טרתית, אשר פרשה לפני השופט
דויד בר־אופיר את רשימת ההרש עות
הקודמות שלו, חייכה ואמרה :
״איזה טפט!״ היה ברור כי כאשר
הגיע עבריין מועד כזה שוב לבית־המישסט
בחשד של עבירות מירמה
נוספות, לא ישוחרר ממעצרו. גם
לסניגור, צבי לידסקי, היה הדבר
ברור, והוא הכין תחמושת מיוחדת
למיקרה הזה.
בטרם התחיל השופט לדון במיק־רה
ולהחליט אם להאריך את מעצרו
של סמיטנסקי, ביקש לידסקי כי
יתירו לו לעשות דבר בלתי־מקובל
בשלב המעצר. הוא ביקש מהשופט
כי יעתר לשמוע את דבריה של
רות רז, מורה לחינוך מיוחד,
וחברתו לחיים של סמיטנסקי.
הזדמנות אחרונה. האשה ה גבוהה
קמה על רגליה, וניכר היה
בה כי אינה רגילה למישפטים פלי ליים.
היא סיפרה כי פגשה את
סמיטנסקי לפני כשנה, ומזה תישעה
חודשים הם חיים יחדיו כבעל ו־אשה.
היא יודעת ומכירה את עברו
הפלילי העשיר ומוכנה לקבל על
עצמה את המשימה הקשה להחזירו
למוטב ולשקמו• ״הוא יודע כי זוהי
ההזדמנות האחרונה שלו. החלטנו
לחפש בית במושב כדי שהוא ית רחק
מפיתויים,״ אמרה האשה.
השופט הביט בה ברחמנות ואמר :
״לא אתן לך להסתבך בעניין הזד,
ולתת ערבויות עבור החשוד.״
לידסקי המשיך לדבר על לב ה שופט
ולהסביר לו כי לכל אדם יש
רגע של אמת בחייו, בדרך כלל
(המשך בעמוד )43

״לצערנו
תתעכב הטיסה
למ שך
12 שעו ת.

בעל רקכ/׳לל 7
יקב לו פיצו
4 0דולר״.
ביטוח

״ד רכוני ת״ — פולי סההמצ טיינ ת בריחב־יד
ו מ עני ק ה תג מול הול ופיצוי הוגן ב כי סויי ה ב טו ח
ה ב סי סיי ם (אשפוז, הו צ או ת רפו איו ת, ב טו חהמט ען
ת אונו ת אי שיו ת, ב טו ח צד ג׳ ועוד).
״דרכוני ת״ — פולי סההמצ טיינ ת ברחב־לב
ומונעת ממך ״שברון לב״ ומפח נפש כ תו צאה
מתק לו ת בלתי צפויות בדרכך (פצוי עבור אי חו ר
בנסיעה, ה פ סד פקדון, ב טול נסיעה, א חו ר בהגעת
המט ען ועוד).

לנוסעי
ל חרד

ע יתרונות
בלעדי

׳ ״ד רכוני ת״ — פולי ס ה רחבת־ או פ קי ם
המצ טיינ ת ב מכלול של כי סויי
בלתי שיג ר תיי ם (״ד מי־ כי ס״
עבור י מי א שפוז, שימו ש
באמ בולנ ס, ה שגח ת א חו ת צ מוד ה, הו צ או ת שנגרמו
לשותף קרוב בעסקי ועוד).

? ? 7 ^ 8 0ח שו ב ה לו־ בחרד
* לאפ חו תמהדר כון.

הפניקס הישראו

סבות בטששבו

בזו ל וביוקר

לא בעסק
אני רוצה להודיע בזה שאני לא בע
סק. תוציאו אותי בבק שה מהח שבון.
פוס. לא מ שחק יותר. שמעתי למשל ב מהדורת
חדשות ב טלוויזיה שירושלים
טוענת שישראל תוכל לשאת ב סנק ציו ת
ה א מריק איו ת. ובכן — אני לא מוכן ל שאת
ב סנק ציו ת ה אל ה, י הי המהש יהיו.
מי שאוהב אתה מיל חמה הזאת,
וחושב שהיא בסדר, שהוא ישא בבק שה
בסנק ציו תהא מרי ק איו ת.

מי־ מן בי

עומק

ה סי ב סו ד
כותרת אחת בעמוד הראשון בישרה,
ש־ 19 חיילים נהרגו בקרבו ת סביב ביירות.
כו תר ת א חר ת, ממש מתח תי ה, בישרה
שמוצרי היסוד ה תייקרו.
שהרי הכל שאלה של עומק הסיב סוד.
חיי האדם, דמו ובשרו, ה ם זולים כל־כן,
משום שהממשלה הטובה ו ה מי טיב ה
שלנו מסבסדת או ת ם. יש קיצבת אלמ נות,
וקיצבת שארים, וקיצבת נכות, ו־קיצבת
מישרד-הביטחון ושאר קיצבות,
וכ שהסיבסוד עמוק כל״כך, ברור שהמיצ־רך
זול כל־כך, ואין שום בעייה שילכו
19 חיילים ביום.
אבל מה, כשיש סיב סוד עמוק למיצרך
אחד, הרי צריך לשלם א ת המחיר,
ושר־האוצר ה חלי ט ל הפ חי תאת הסיב־סוד
על המוצרים החיוניים האח רי ם.
וככה נוצר ה מי תאם ההפוך בין בשר״
האד ם ובשר־העוף: ככל שבשר־האדם
נעשה זול יותר, נעשה בשר־העוף יקר
יותר, והס מי כו ת של הכותרו ת בעיתון
אינה מיקרית.

ועוד משהו: אני גם לא הולך להילח
ם בלבנון. פשוט לא בא לי, תעשו לי
מה שתרצו. אני כבר הודעתי בעבר יותר
מפעם אחתבמ קו ם הזה, שאני ב מיל ח-
מות של בגין למען ארץ־ישראל כמו ש הוא
מבין או ת ה לא הולך להשתתף. מי
שרוצה להשתתף, בבק שה. אני לא מפריע,
אבל אני לא בעסק. צר לי על ה הרוגים,
צר לי על הפצועים, צר לי על
ה הרס, צר לי על המחיר, צר לי על ביי רות,
אבל על ביירות אני לא צר ולא
אצור.
ועוד משהו: אני רוצה להודיע בזה
שכל מה שנעשה שם, זה לא בשמי ולא
על א חריו תי. כאשר אתם מודיעים ש ישראל
רוצה, שישראל דורשת, שישראל
תובעת, שישראל הורס ת, אני מבקש ל שים
או תי בסוגריים, לעת עתה. ת ס תדרו
בבק שה בלעדי.

קשב1ו
מ ק שי ב
ול קר א ת סיו ם המהדורה,
קשבנו. קשבנו, בבקשה.

נעבור ל־

קשבנו: הק שבתי למה שקורה בלבנון.
הקשיבו גם אתם בבק שה: טה־טה״טה־טה!
טה־טה״טה־ טה ! טה־טה״טראאא ח!
טה־טה־טה״בום !

איפה אתה, משה שמיר?ם

בכיני ם

איייייייייייי1

בגב ,,,ס כי ני ם בגב,

איפה אתה, משה ש מירי למ ה נדם
קו ל ך! מדוע אתה לא כותב משהו על
ההתייצבות הגאה נגד ה א מרי ק אי ם י
למה אתה לא מייבב משהו, אתה אביר
ה קו מ ה הזקופה, אתה גיבור ה מיל חמה
ב תי -ה קפ ה ן

האםאתה בכלל
בארץ י אולי ירדת,
לא ז ואולי אתה
כותב ספר חשוב?
או אולי אתה בשליחות?
אולי זה
שכתבת באתה

תר א ת הנ או ם
של בגין על הברהבלתי״נכ- כיים פפות
שלנו? גולו-
גולו-צא-צא.
אומר לך מדוע
השאלה הז אתח שובה
י׳ לי, מויש-
ל׳ה. משום שב-
מיל חמה הזא ת ובסביבו
תי ה יש אי זו
תי ס מונ ת ש ממש
מזכירה לי
אותך. הייתי קור א
לה אפילו על שי מך:
תיסמונת־מ שה־שמיר אתה זוכר
איך זה קר ה לך, ב מי לחמהה היא מששת
הי מי ם ! איך כל הפצצות והכיבו שים,
הכניסו תוהה כנ סו ת שיחררו אצלך איז ה
שדים פית או מיים? איך פי ת או ם התברר
לך הכל? לכן זה כל-כך מפתיע או תי
שאתה שותק הפעם•

לשן ן בת

אבל אל תדאג, מושיק. אתה או מנ ם
שותק, כמו כל מוזה הגונה, אבל ממשיכי
דרכך חיים וקיי מי ם. כל מי לחמה
והמשה שמירים שלה. גם הפעם, כמו
אז בדיוק, הסתערן חיילינו קדי מ ה, כמו
הנג-
שעטו

מ״שים ודהרו ה טנ
קי ם וצללו המ טו
סי ם ורעמו ה תו
ת חי ם וטירטרו
המיקלעים וחבשו וקברו החובשים
הקברנים. גם ה כמו
פעם,
בדיוק
אז, השתחררו שדים
נסת רי ם בנש מו
תי ה ם של המשה
שמירים, אל השב
א חוו ת עדגלו
מים,
ו היו ם האח ווה
הז א ת נראית
לה ם כמו א חוו ת
העיט הדיה והפגר.
אלה שהיו רודפי
שלום, ו היו םהם
רודפים או תו עד
חורמה. אל ה שפעם
חשבו שלאומן
הוא מסרי ח, ו היו ם חושבים שהוא מריח
לא רע, בעצם.
כן, מויש, לא רק שלכל מיל חמה יש
המשה שמירים שלה, לכל מיל חמה יש
גם המשה שמירים שמת אי מים לה כמו
כפפה ליד.

והרי כל ה מיל חמה הז א ת פרצה בגלל שיקרים כל-כך הם חייו של אד ם יהודי.
דמו של היהודי, כמו שאומר רא ש־הממשלה, אינו הפקר. אלא שיוקר הוא דבר
י חסי, וכאן מ ת חילו ת הצרות. כי כ שאומרים שמשהו הוא יקר, השאלה היא: כמה?
כמ ה יקר? ויש גם תשובה, והת שובה היא זו: חייו של יהודי אחד שווים ל חיי ה ם
של עשרה ערבים. על כל יהודי שנהרג אנחנו נהרוג עשרה ערבים, כל״כך יק רי ם חייו
של ה אד ם היהודי•
אלא שברגע שמתברר לנו שיקרים כל-כך הם חייו של היהודי, ב או תו רגע עצמו
מתברר גם עד כמה הם זולים, בעצם. מי שעושה חשבון שחייו של יהודי אחד שווים

ל חיי ה ם של עשרה ערבים, חייב לעשות מייד א ת החשבון ההפוך, ות אמינו לי שהוא 1
גם עושה אותו• וזה החשבון ההפוך: חיי ה ם של עשרה ערבים שווים לחייו של !
יהודי אחד. ובמילים א חרו ת: א ם הצלחנו להרוג עשרה ערבים, אפשר גםלתת |
ליהודי א חד למות.
ובימינו אל ה ה רי כל־כך ק ל להרוג עשרה ערבים• צרור אחד של מקלע הורג |
עשרה ערבים. פגז א חד שפוגע בבית הורג עשרה ערבים. פצצת־מיצרר אחת יכולה [
להרוג עשר פעמים עשרה ערבים. והאדונים שעושים א ת החשבון הזה, חשבון דמו \
היקר של האד ם היהודי, אומרי ם אז לעצמם: נו, טוב, היום הרגנו 98 ערבים,
אז לא נורא א ם ייהרגו לנו 9.8יהודים, ואם מעגלים כלפי מעלה, זה יוצא 10 יהודים1 .
וקכה גם נסגר המעגל. המעגל נפת ח כאשר חייו של יהודי ה ם יקרים, כי י
חיי ה ם של ערבים ה ם זולים. המעגל נסגר כשחייו של יהודי ה ם זולים, כי חיי ה ם של |
ערבים ה ם זולים.

החיים
נ מ שכי ם
החיי ם נמשכים, תודה ששאלתם, נמש כים
כרגיל. לבגין יום־הולד ת וה שימחה
גדולה. אורחיו העליזים אוכלים עוגה
בצורת טנק, ו ה קנ ה, השבח לאל, לא
נתקע בגרונם העמוק. ה ם זוללים גם
פיטריות מ מול או ת ומרציפנים למיניהם.
כן, ה חיי ם נמשכים כרגיל, ובאו ת ה שעה
מעלה שר־האוצר שלנו, הטוב והמיטיב,
את מ חי רי ה ם של מצרכי היסוד ומודיע

ה שומן
והפ סו ד ח
הלכתי לראות א ת המכירה הפומבית
ה מפוארת ב בי ת־ אסי ה למען הלביתרום.
היו שם שמנה וסלתה של הארץ, ויחד
עימם שומנה ופ סול ת ה, וק שה כל־כך
היה להבדיל. סו חרי הנשק וסו חרי ה י
הלו מי ם וסו חרי ה חלו מו ת בצוותא-חדא.
פה ושם מישהו מר שימת ה 11-של הפשע
המאורגן, פה ושם מישהו ששילטו-
נות המס סבורי ם כי העלים מהם מיליונים
רבים, פה־ושם מישהו שקופת שרצים
תלוייה לו מאחוריו, פה ושם מישהו
שהוא בעצמו קו פ ת שרצים שתלוייה ל מישהו
א חר מאחוריו. מ חז ה מאוד מחנך
היה ה מ חז ה ה הו א, וכדאי להקרין או תו
ב מלואו למען חינוכם של חיילי צה״ל :
איך מ ת חככ ת הגברת רעיית־ראש״הממש־לה
ב א חד עם צווארון פ תו ח עד הפופיק,
ששרשרת זהב כבדה תלויה על צווארו
ועליה — איך לא — מגן דויד ; ואיך
מתעורר ל חיי ם האיש החיוור של אייזג-
ברג כשניצתת המנורה ה אדומ ה במצלמת
הטלוויזיה, או ת־וסי מן לכך שהיא מצל מת
ועם ישראל רואה אתה קולו ת ;
ואז, כמובן, מתעורר ל חיי ם גם שימחה
הולצברג שיש רק דבר א חד שהוא או הב
יותר מפצועים, וזה פירסו מ ת בטלוויזיה.
כן, לביתרום למען חינוכם של חיילי
צה״ל. למהמת חנכי ם חיילי צה״ל? לעשרת
הדיברות מ ת חנ כי ם חיילי צה״ל.
דיברה ראשונה: אנוכי אדוני אלוהיך.
מי אדוני אלוהיך, חייל צה״ל? אייזנברג
אדוניך ובגין אלוהיך, חייל צה״ל.

שייפצה א ת השכבות החל שות. א ת השר
אבר הם שריר שישיא א ת בתו לאיש אין
צורך לפצות. ב ח תונ ה ה מפואר ת, ל״2500
איש, לא יהיו לא מצרכי־יסוד ולא שכ בות
חלשות. כן, ה חיי ם נמשכים כרגיל,
יפה ששאלתם. כתבלביו של שר הביטחון
ממ שיכים לנבוח, ו קו ל הנבי ח ה עולה
מקצה הארץ ועד קצה. הכתבלבים נובחי
םוה מוזו ת מתביישות, והעיקר ש החיי
ם נמשכים כרגיל.
כמעט שכחתי: גם ה מ תי ם נמשכים
כרגיל. הרגליים קוד ם.

וגע שד עברית
מדורו שד אבלשון קוו
היום נדון ב מ קורו תי ה ובה שלכותיה
של ה מיל ה לשון, שכבר ה חכ ם מכל
אדם א מר שמוות ו חיי ם בידה. הלשון
שבפינו, יודעים אתם, או תו איבר שרירי
וגמיש בגוון הארגמן המתנועע כה וכה
ועוזר לנו בבליעת המזון, ו הו א מ קור
המילה.
אך אנו נדון בשתי השלכות חשובות
של ה מילה לשון. יודעים אתם בוודאי.
שבהשאלה משמשת ה מיל ה לשון גם
לתאר בה שפה (ואגב, גם שפה הוא
איבר חשוב בפנים שאינו ר חוק מן
הלשון, ראה זה צחוק) .על אבא אבן
אומרים שהוא יודע לשונות הרבה. גם
בגין יודע לשונות הרבה. או פרס,
למשל, לשון חלקל קו ת לו. ואילו רבין
— מ ח לי ק בלשונו. ויש גם חורץ לשון,
ויש גם בלשן, שעוסק בחקר הלשון, ויש
גם מלשן, או בלשון א חר ת, מלשין,
דילטור, זה המספר על חברו רעות כמו
שנאמר ״אלא הוא המלשין (מדרש תה׳
קכ, ג(.

הזנוו כבר עכ שיו מקום
ל מודעות בגליון

ראשה שנ ה
ה מוג דלוהחגיגי של

זזדזו־ח

דו ה

שי צאל או ר 3־ 15 . 9 . 8 2

ת שלוב ת מפעלי ,,ה מג פר ״ מ ציגי ם
א ת דגמי ס תו /חו ר ף 1982/83
תשלובת מפעלי ״המגפר״ הציגו בימים אלה בפני קנייני ם מהארץ
ומחי״ל, במסגרת תצוגת נעליים של דגמי ס תו וחורף 1982/83 למעלה
מ־ 200 דגמים שונים•
בדגמי ה״קיקרס קנון״ ,״קומנדו״ ואפילו נעלי הבית, בולט
ב מיו חד ה קו הספורטיבי־אלגנטי שכנראה יאפיין מ תך מכל א ת הנעליים
בעונת סתו־חורף זו.
מקו ם מרכזי בתצוגה זו תופ טת המערכת הרחבה של נעלי־הספורט

דזמאן ררי | המטולים בטולם

אנחנו דואגים
שיהיה לך

מבחר דגמים להתאמה לכל מטרה.

מבצע!!

סנה, למומחים.

סוכנויותסייבואס פתק

תלאביב.
רח׳ לינקולו וו.

ב ט נז 1ע)03(291236-9 70

מזגנים חדשים
כמהירים סיטונאים!:

תדיראן. אלקטרה,
* שרות ואחריות

אמקור

המקצועיות ״גרנד־ספיד״ המוצעות במגוון רב של דגמים וצבעים. אלופי
הטניס הישראליים הנודעים, כמו שחר פרקיס, רקפת בנימיני, איילון
סיני ועמוס מנסדורף, עברו לשחק ב ת חרויו ת בארץ ובחו״ל בנעליים
אלה.
תשלובת מפעלי ״המגפר״ הרחיבה עתה א ת המגוון בסדר ת ה״גרנד־ספיד״
לנעלי ספור ט לכדור־סל, ג׳וגינג, התע מלות וענפי ספורט אחרים.
דגש מיוחד מושם על נעליים ספורטיביות מדגם ״ספיד״ לילדים.

תן טומב לחייו

* התקנה מקצועית

י. א .שיווק מזגנים
ת״א. פנקס 24 סל׳ ^ 452368

88 גק§₪ך[₪₪
תענוג אמיתי לצעירים עד גיל 26

כרטיס ״יורייל יו-ס־פס״ כרטיס חופשי לרכבות אירופה לצעירים -הדרך
הנוחה והחסכונית ביותר לראות הרבה מדינות באירופה ולהבות מגופן.
המחיר לחודש של טיולים

1ג^*9

נציגים בישראל 8 • 9 9

$270

־י׳ פרכ -כ אצל כל סוכני הנסיעות.

׳ ^ 770
׳* ת׳? 1כבדיס
אי סללו
עשרות ^0׳0

אני רו ק ד /ח בסטודיו 6
ג אז * מחול אירובי
לגברים ולנ שים
ארלוזורוב 80ת״א 237026

0ל820635.

ני הו ל ־ א בי פאנק

יוגוסלביה: קשיים נלנליים
נסיונותיה של ממשלת יוגוסלביה לבסס מדיניות מחי רים
המבוססת על עקרונות השוק החופשי, זלרתום
אותה לצרכיה של הברה סוציאליסטית !תעשייתית מתפת חת,
אינם עולים יפה.
השנה הגיעה האינפלציה לשיעור של 50 אחוז, אולי
מטרה נכספת עבור הישראלים, אבל מיספיר מעורר אימה
ביוגוסלביה. הממשלה הצהירה על יעד של שיעור אינפל ציה
של 20 אחוזים בלבד, אך דובריה מכירים בעובדה
שהוא אינו ניתן להשגה.
ראש ממשלת יוגוסלביה, מילדה פלאנינץ /נאלצה
להכריז על מעין צנע. השכר והמחירים הוקפאו לחלוטין
בתוקף צו מינהלי, והוטלו הגבלות קשות על אשראי
בנקאי.
מומחים זרים מטילים ספק בסיכויי הצלחתה של
המדיניות הכלכלית החדשה, הם רואים בחוב החיצוני
הגדול של יוגוסלביה את המוקש הגדול, שישים לאל כל
סיכוי של הבראה כלכלית.
יוגוסלביה חייבת למדינות חוץ, בעיקר במערב 20 ,
מיליארד דולר. בשנת הכספים הנוכחית היא אמורה
לשלם לנושיה 4,2מיליארד דולר, סכום־עתק עבורה.
כתוצאה מהחובות הידלדלו משאביה של יוגוסלביה,
ומצב יתרות מטבע־החוץ שלה הוא בכל רע. לכן קיים
במדינה מחסור חמור בחומרי־גלם, האטה בייצור והאבט לה
גוברת. משקיפים אירופיים חוששים שהמצב הכלכלי
יעורר מחדש את הקשיים הגלומים בעצם קיומה של
הפדרציה היוגוסלבית, יעוררו מחדש את האינסטינקטים
הלאומניים, בעיקר בקרב התושבים הקרואטיים, ויגררו
אפילו שפיכות־דמים. קיים חשש שתסיסה ביוגוסלביה
תביא לבחישה בענייניה על־ידי זרים, אולי הסובייטים.

האינטרנציונל:

יתרון ברור לעומת הליכוד בכל הנוגע למעמדה הבינ לאומי.
שימעון פרס עלול להפסיד גם את המישלט הזה,
אם ימשיך לנקוט בעמדתו המבחילה, הפחדנית וחסרת-
העקרונות כלפי רצח האזרחים ההמוני שמנהלת ממשלת
ישראל.

פרס מפרפר

יפאן:

הוויכוח המתנהל כעת בתוך המיפלגה הסוציאליסטית
הצרפתית בין המזכיר לנושאי חוץ, ז׳אק הנציגר, ובין
דידייה מושאן, ממנהיגי האגף השמאלי במיפלגה, משקף
היטב את מעמדה הבינלאומי של מיפלגת העבודה
הישראלית היום.

פרל־הרבור טכנולוגי

הנציגר טוען, שבמערך קיימים עדיין מוקדי התנגדות
למדיניותו הרצחנית של מנחם בגין בלבנון. השמאל,
המשקף בעניין זה את דעת רוב חברי המיפלגה, מצטט
לעומת זאת את עמדותיו המוצהרות של שימעון פרס
בזכות המילחמה, דורש מהצרפתים להצטרף ליוזמת ראש
ממשלת אוסטריה, ברונו קרייסקי, ולהשעות את מיפלגת

השבועון האמריקאי ניוזוויק, מקדיש השבוע 16 עמו דים
לתיאור האתגר הטכנולוגי היפאני לתעשייה האמ ריקאית
והאירופית.
היריעה הקצרה במדור זה אינה מאפשרת שיחזור
הפרסים הרבים בסיקור־הענק של השבועון. אבל יש
עניין רב בתיאור גישת השבועון ליפאנים. המוטו של

את מ מייצג
מנואל לואיס?
העיתונות מדווחת ששגריר ארצות־הברית בישר אל,
סמואל לואיס, לחץ על ממשלת ארצו שלא
לנקוט סנקציות נגד ישראל.
לואיס ייחשב, כמובן, כידיד ישראל המגן עליה
בעת צרה מפני זעמו של הנשיא. יתכן שהגיע הזמן
להעמיד אותו על הסתירה הבוטה בין האינטרס של
העם בישראל, ובין זה של הממשלה.
לואיס סייע במישרין להארכת מילחמה בלתי׳

נזיר יפאני ומחשב
גיזסנות בשירות הרכושנות
באינטרנציונל הסוציא
העבודה
הישראלית מחברותה
ליסטי.
מעניין לציין שמגינה של מיפלגת העבודה, הנציגר,
מודע היטב לאופייה האמיתי. בשיחה שקיים לאחרונה
עם עולם קטן גינה את פרס במילים חריפות, טען שהוא
מידע לעובדה שעמדותיה של מיפלגת העבודה הישרא לית
בכל הנושאים הבינלאומיים השנויים במחלוקת ־—
החל מסוגיית המילחמה הקרה וכלה ביחסים עם אמריקה

ו ו וי ם 1110
שגריר לואים
שיפסיק לחפות
מוסרית ובלתי־צודקת, המעטה חרפה על ישראל,
פוגעת במעמדה הבינלאומי, ומסכלת את הסיכוי ל התפייסות
אמיתית באיזור. למעשה העמיד מנחם בגין
בסימן שאלה אפילו את המשך יחסי השלום עם
מצריים. יתכן שהמעשה הפטריוטי ביותר שיכול
לעשות ישראלי היום ,־ הוא לבקש מלואיס שיפסיק
לחפות על פישעי״המילחמה של אריאל שרון, ויפעיל
את כובד מישקלו להפסקה מיידית של מילחמת־לבנון.

הלאטינית
— ממיטה חרפה על האינטרנציונל הסוציא הדיעה,
שאין לבודד את
ליסטי. עם זאת הביע את
המערך מהעולם, ויש לנסות לחזק את החוגים הריא ליסטיים,
קרי ח״כ יוסי שריד.
כל האחרים משוכנעים שרק הלם ההשעייה מהאינטר־העבודה
על חומרת מצבה
נציונל יעמידאת מיפלגת
בעולם ויחזק את היונים.
יש להניח שמיפלגת העבודה לא תושעה בשלב זה,
אבל התהליך היסטורי של חיסולה כגוף סוציאליסטי
מוכר במערב־אירופה ובחלקים מהעולם השלישי, הוא
בלתי־נמנע. אין ספק שהחברות באינטרנציונל הסוציאליסטי
הייתה נכס עבור מיפלגת העבודה, והעניקה לה

הטיפול העיתונאי הוא ציטטה מפיו של תעשיין אמריקאי,
ג׳וליאן גראסר, שניצל במשך שנים רבות את משאבי
כוח־העבודה הזול ביפאן ובארצות אחרות באסיה, והצט רף
עתה למסע האזעקה נגד ״האתגר הצהוב״ .אומר
גראסר :״המילחמה הטכנולוגית נגד יפאן אינה אלא
שווה־ערך תעשייתי למירוץ החימוש בין המערב ובין
העולם הקומוניסטי!״
פסיכוזה אנטי־יפאנית. יפאן השקיעה בעשור
האחרון 10 מיליארד דולר לרכישת ידע מהמערב. היפא נים
לא בחלו גם בריגול תעשייתי. בחודש שעבר איתרה
חברת איי־בי־אס 12 אנשי עסקים שעסקו בהעברת מידע
׳חסוי לחברות הענק היפאניות היטאצ׳י מזיטאבושי אדק־טריק.
תקריות כאלה הן אומנם מעשה יום־יומי בעולמן
של חברות־הענק בעולם, אבל העובדה שיפאנים היו
מעורבים הגבירה את הנימה הגיזענית ואת הפראנויה
המאפיינות את הטיפול באתגר היפאני בכלי־התיקשורת
במערב.
ניוזוויק עצמו מדווח על עודפים עצומים במאזן
התשלומים היפאני (כלומר, עודף ייצוא לעומת הייבוא).
ב־ , 1978 למשל, גרפה יפאן סכום־עתק של 97 מיליארד
דולר מיצוא תעשייתי. חלק ניכר מאוד מסכום זה הושקע
מחדש בפיתוח טכנולוגי סופר־מתוחכם שיתן את אותו תיו
בעשור הקרוב.
מיפעלים רבים לייצור מכוניות בארצות־הברית ובגרמ ניה
נסגרו בשנים האחרונות בשל הצפת השוק במכונ יות
יפאניות זולות. האיטלקים הטילו הגבלות חמורות
על ייבוא מיפאן כדי למנוע תהליך דומה. אבל אין
לטעות בתפקידם של אנשי־עסקים אמריקאיים וגרמניים
בתהליך זה. רבים מהם העדיפו לסגור את מיפעליהם,
ולהשקיע כספים במיפעלים של מתחריהם היפאנים,
כדי לנצל את כוח־העבודה הזול והממושמע במדינה זו.
תרגיל זה לא. מנע מהם, כמובן, להסית את פועליהם
המפוטרים נגד יפאן, תוך שימוש ציני בגיזענות בוטה.
בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי קיימת עדיין ההתקפה
״הבוגדנית״ היפאנית בפרל־הארבור בשנת . 1941 ניוזוויק
עצמו עושה שימוש בפסיכוזה האנטי־יפאנית כדי לשרת
אינטרסים רכושניים, ולווסת את הזעם על האבטלה העצו מה
השוררת כיום בארצות־הברית נגד גורם זר.

חיים ברעם

אי רו פ ה

£084// 0485

א מי תי

2נ כרטיס ״יורייל־פס״ -כרטיס חופשי לרכבות אירופה -הדרך הנוחה
והחסכונית ביותר לראות הרבה מדינות באירופה ולהבות מגופן המרהיב.
המחיר לשבוע ( 7ימים)

נציגים בישראל • י 7נינ־־ם אצל כל סוכני הנסיעות

תעריפון המנויים ש ל
ה חל מ*1.6.82

צ 1ט 1ר מ צי ע !

לקראת שנת הלי מודי ם
מכחד תיקים וילר,וגייס מכל הסוגים
מסקאי, בד ובשלל צבעים.

הצעת השנה לכתה א׳
ילקוט קורדרוי עם חלוקה לתאים
קל — ובשילובי צבעים מרהיבים
וכל זה רק כ—• 375 שקלים.
אז ל״צנטנר״ עוד היום נכנסים
ותיקים לשנת הלימודים קונים.

צנטנר,

רעי

פינסקר ,4קומה ב /תל־אביב

תל אביב בן יהודה 58 טל 03-282932

העולם הוד

לשנה בשקל מחיר העיתון
הוצאות משלוח

65 + 900

בארץ

לחצי שנה
סח׳׳ב

1080 = 115 +

בשקל

600

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר

אירופה

314

1360

ארה״ב, קנדה, מ ק סי קו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו זילנד
730 1020

1560ו 2755 = 295

1430

דרום־אפריקה, טוגו, קניה פנמה, טאיוון, יפן
900נ 1149ו 2295 = 246
תאילנד, הונג קונג, סינגפור, קוריאה 2090 = 224 + 966 + 900

1040

ל מ טר ת נישואין

שרות הונן,יחס אישי ומסור,
אמינות ומספר חתונות רב.
20 שמת נסיו! והצלחה !

£200

+ 900
806 +׳ 900

4 900
חבש 900 ,

ד 904

145

ו 1910 = 204

ו 2020 = 216
1250 1130

אנ שי ם

שום

חיוך מתוק, ידיים צמודות זו לזו בהתרגשות — זהו המראה
הקבוע של קאלולין, נסיכת מונאקו המאוהבת. ואין כבר ספק
בקשר לנושא הערצתה של הנסיכה בחודשיים האחרונים, גיירט*
וילה, הטניסאי הארגנטיני המקסים, שאחריו הלכה עד הוואי.
בינתיים חצר מונאקו, שומרת על שתיקה. אבל קארולין לא
מסתירה את אושרה.

נואר ופאדילה ממצו״ס: שימחת החיים חזרה
אליהם עם הולדתה של פאוויה-לאטיפה
מישפחה מאושרת בתמונה מישפחתית בנוסח
חצרות המלוכה. אלא שהפעם זו אינה מלוכה בפועל.
זוהי מישפחתו של המלך פואר הגולה, החיה
בפאריס. בזרועות אמה, ר,מדכה פאדילה, נחה
לה הנסיכה הטרייה פאוזיה— לאטיפה, הנושאת
שני שמות פרטיים: פאוזיה, כאות מחווה לדודתה
ואם־דודתה, בנותיו של המלך פואד ה־ 1ופארו?
השני. לאטיפה, הוא השם שהוענק לה על־ידי הו ריה
כשם נבחר.
הנסיכה לובשת לפי המסורת האיסלאמית את
שימלת התחרה שלבש לפניה אחיה מוחמד עלי
העולם הזה 2345

(גם הוא בתמונה) בשנת 1979 ואביו לבש אותה
ב־. 1952
פואד ופאדילה ממצרים הם שני מלכים בלי
כתרים, החיים כבר כמה שנים בפאריס. באוקטובר
1977 נישאו השניים במונאקו ומאז הם מנהלים חיים
חברתיים סוערים בפאריס, ויחד עם זאת שומרים
באדיקות על מיסגרת מישפחתית לפי מיטב המסו רת
האיסלמית. ב־ 5בפברואר 1979 נולד הנסיך
מוחמד עלי בקאהיר, על־פי רשות מיוחדת מן הנשיא
סדאת, ואילו הנסיכה פאוזיה — לאטיפה נולדה
בקליניקה הפרטית שבה ילדה הנסיכה גדיים את
ילדיה.

פאדה פוסט: א חיי הקטן
:וילין אויניי, בני ם ח־ 17 של ראיין אייניל משחק
בסרט הראשון — האמן הנמלט. אבל הוא לא בורח מזרועותיה של
פארה פוסט, חברתו הקבועה של אביו .״להיפך, כמה עצות
מיקצועיות לא יזיקו לי — ועוד ממנה!״ אומר גריפין הצעיר.

ב טו ל ס .

אנ שינו

הדוכסים מגלוסטו: חגיגת שש השנים הטובות
אח ווהן: וראות את הנזוז
סוף כל סוף נמצא גם אלוף בשטח הקומניקציה עם העולם
׳הבא — זהו האיש שליד כדור הבדולח שבתמונה. ספר־השיאים
של גינס שוקל אם להגדירו כבעל שיא ביכולת לראות את
הנולד. חברת רישום הפטנטים האמריקאית (הרישמית) טוענת
שלזכותו 3500 נבואות שהתאמתו• .
אלן ווהן בן ה־ 45 הוא יועץ למכון הפאראפסיכולוגי בלום-
אנג׳לס — ולאחרונה כתב ספר בנושא מרתק זה, בשם קצה המחר.
גילגולו הקודם של ווהן, כשהתחיל בחקר הכישורים העליונים,
היה עורך מדעי, זה היה בסך הכל בשנת , 1966 וכשהוא טוען כי
לכל אדם היכולת לשפר את בישוריו בשטח ראיית הנולד, אין
זה מצוץ מן האצבע. לטענתו, אנשים בעלי נטיות יצירתיות וגמי שות
מחשבתית, כאמנים ושחקנים, ניחנים בכישרון טלפתי בולט.

1י 0סוריה פרינסיפל: אוניו חדש
ויקטוריה פרינסיפל אינה שוברת לבבות דק בתוקף היותה
פאמלה בסידרה הטלוויזיונית דאלאס. גם במציאות היא אינה טו מנת
ידה בצלחת והיא מוקפת תדירות בגברים נאים המתחלפים
במהירות.
האחרון בשורה הוא מנתח העונה לשם הארי גלאסמן, ועליו
אומרת ויקטוריה שהביא לה אהבה אמיתית אחרי החוויה הדרמא-
תית והטראומאתית של פירודה מהזמר אנדי גיב.
דבר אחד ברור — כרופא ימצא עצמו מר גלאסמן בחברה
מוזרה במיקצת וזו כרגע בעייתה העיקרית של הכוכבת — ״להגן
על הארי מפני עולם הזר לו לחלוטין.״

כך נראית מישפחה מלכותית מאושרת ויפה-
פיה — כמו בסרטים. אלה הם ריצ׳ארד וכרי־ז׳יט
מגלוסטר, עם ילדיהם, כפי שצולמו על־ידי
נורמן פארקינסון — הצלם הרישמי של חצר
באקינגהם. התמונה צולמה ביום הטבלתה של
הנסיכה רוז הזעירה בכנסיית בארנוול, שם
הוטבלו גם אחיה, ליידי דאווינה ודובס אלם־

וגם

צ׳ארלם.

בנם

*ליידי

דיאנה

והנסיד

הדוכסים חגגו עתה שש שנים לנישואיהם ונח שבים
לזוג האקדמי ממקורבי המלכות — הם
הכירו זו את זה כששניהם למדו במיכללת קיים־
בריג׳ — היא למדה אנגלית (מוצאה מהולנד)
והוא למד ארכטיקטורה.

נוב באסן: האיש המצחיק עם חגסינות תגכחיוות
הקהל חורק שיניים ונאנק מפחד וגוב באטן
יודע כי הרוויח את לחמו בצדק ובאמונה. כי באטן
הוא אמן הפעלולים המיוחדים והאיפור המיוחד,
העשוי להפוך כל תינוק למיפלצת המשתנה ומח ליפה
צורה ממש לנגד עיניך.
בהצגת־הבכורה של הסרט איש־זיאב אמריקאי
בלונדון, סרט אימים של ג׳ון לנדים, היתד. ליצו ריו
של באטן חגיגה אמיתית :״כששמעתי את
הצווחות באולם ידעתי שהרווחתי את לחמי.״

בטאן בן ה־ 24 הוא היום הצעיר ביותר והמבוקש
ביותר בין קוסמי הפעלולים בהוליווד. הוא נולד
ליצור מיפלצות — בגיל 14 התחיל לעבוד עם ריק
בייקר — שזכה לאוסקר על עבודת האיפור שלו.
באטן עשה את התמחותו בסרט־אימים כמו הערפל
והמשיך בסרטים ידועים יותר של הווארד (הדבר)
האוקם. היום הוא עובד במרץ, כי סרטי־האימים הפכו
לאופנה, אבל הוא עצמו פוחד ללכת בחושך לבדו.

העולם הזה 2345

פתדספת דובדפנים שחורים

הטעם הנפלא
של השלמות
שמנת טהורה,
פירות טבעיים,
חומרים משובחים,
טעם נפלא.

•יייי

5שקיות ריקות של זיפ(לא חשוב
באיזה טעם) יכולות להעניק לן
מתנות משגעות.
כדאי לן להשתתף במבצע זיפ
כל שעליך לעשות הוא
להשלים את הסיסמא:
והמשקה מוכן״
ולשלוח 5שקיות זיפ ריקות
לת.ד 3468 .תל־אביב, מיקוד 61033ת״א
עבור מבצע ״זיפי׳ בצירוף שמך
וכתובתך, ואז תשתתף בהגרלה
הגדולה. ככל שתרבה לשלוח
מעטפות כן ירבו סיכוייך לזכות.
ההגרלה תתקיים
ב 31.8.82-ובה יוגרלו:
• 3גלשני רוח(״סרף־פוינט׳׳)
מכמורת, יצרני ויבואני
גלשני רוח וגלים,
טלי 96328־;053
• 20 גלשני גלים
(״סרף־פוינט׳׳);
• 150 שעוני ״קסיר׳ עם
משחק חלליות?
• 150 שעוני ״קטיף׳ עם

מחשב(מ.ש.ק).ן
• 150 טרופיקל(כתר
• 150 סטים -הכוללים 6
כוטות וקנקן(כתר
• 150 תקליטים של דני
סנדרטון עם שיר הגלשן,
ההגרלה תתקיים בנוכחות
רואה־חשבון, נציג עלית ונציג משרד
הפרסום וימר יעקבסון טמיר בע׳׳מ.
הודעות על הזכיה ישלחו לזוכים.
את תקנון ההגרלה ניתן לקבל במשרד
הפרסום.
ההשתתפות בהגרלה אסורה על עובדי
עלית, משרד הפרסום ובני
משפחותיהם.

בהצלחה,

סירופ ממותק בשפופרת.
מבוסס על חומרים טבעיים
כל שפופרת מספיקה
להכנת 6כוסות משקה
גדולות ( 1/2ו ליטר).
נוח וקל לשמוש.
אין צורך להחזיק במקרר.
פיה מיוחדת מאפשרת
מזיגה מדוייקת ללא
פתיחת הפקק.
טעם מעולה במבחר טעמים

לעבודה ולמשרד

תפחים

וכל זה במחיר מפתיע:
מקסימום משקה במינימום
מחיר.

תפוזים

למשפחה ולאורחים

ב־ 5טעמים: תפוחים, תפוזים, פטל, אשכוליות ולימון.

בנק הפועלים בע־מ •בנק המזרחי המאוחריבערו• הבנק הבינלאומי הראשון לי שראלמוח •בנק קונטיננטל לישראלבעימ •בנק מסדבע״מיבנק הבניה לישראל בע״מ •בנק יהב לעובדי המדינה בע״נז
•בנק אמריקאי ישראליבע״מ •בנק אוצר החיילבערז •בנק פועלי אגודת ישראלבע־מיבנק צפון אמריקה בע־מ •בנק למימון ולסחר בע״מיבנק עין חיבעימ

המהפכה הטבעית
־־־ השתיה תפוזים בטעם א שכולי׳
בטעם ליי׳^

צבם
עמ(1י
^ען ו

*אבקת השתיה היחידה המיוצרת מחומרים טבעיים
מ 1קד/רפאל טיראן

במדינה

בן־יהודה, ובזול — עד .200 דולר
לחודש. טלפון 651628־.03
+,מחיצה וביורים. למכי רה
מחיצת הרמוניקה ,250x280
אסלה לבנה +שלושה כיורים.
*מרצפות למידרכה ,45x45 טלפון
856705־.03
461 למכירה. דירת שני חדרים
+הול בקומת גג ליד השק״ם ב גבעתיים,
עם ארון־קיר ודוד־שמש.
טלפון אחרי־הצהריים 314350־.03

(הימשך מעמוד )27
בשנות הארבעים שלו, שבו הוא
מחליט על דרכו בחיים, וכי יש
לתת לו הזדמנות אחרונה. לבסוף
פנה לשופט בדרמאתיות ואמר :
״לו היתה לאדוני סמכות להשיא
אותם, הייתי מבקש זאת ממנו,״
השופט עיין שוב ברשימה ה ארוכה
של העבירות הקודמות של
סמיטנסקי, וקבע כי הוא עבריין
מירמה ותיק, המסוכן לציבור. הוא
האריך את מעצרו ב־ 15 יום.

! 46 קונסול. למכירה מכונית
פורד קונסול במצב טוב, טסט לש נה,
מודל . 1964 טלפון 833745־.03
אחרי־הצהריים.

מי שטרה

מ קבל מהז

גז1מ1דן 98 יע בבר^וף

השוטרים היכו והתיזו
גאז מדמיע בפניהם ש7
שלושת החיילים
ללא בל סיבה.
השכנים בבית המשותף ברחוב
ניצנה בבת־ים שמעו צעקות וקולות
קטטה עזים. הם הציצו לעבר איזור
החניה של הבניין וראו שם את
מכוניתו של שכנם לבית, ובתוכה
שלושת בניו החיילים. ארבעה גב רים
שהגיעו למקום במכונית לבנה,
היכו ותקפו את בני השכן.
מייד כאשר נכנסה מכונית השכן
למקום החניה הקבוע שלה, עצרה
לידה המכונית הלבנה, ארבעת ה גברים
שקפצו ממנה התנפלו על
יושבי המכונית, התיזו בפניהם גאז
מדמיע וללא אומר ודברים החלו
מכים אותם• רק בשלב מאוחר יותר
הציגו את עצמם התוקפים כאנשי־מישטרה.
הס לא ידעו לומר כל
סיבה לתקיפה, מכיוון שלנתקפים
אין עבר פלילי. הם צעירים רגילים
ואחד מהם היה באותו יום בחופשה
מלבנון.
התוקפים הזדהו לבסוף ומסרו
לבני־המישפחה כי האחד הוא ה קצין
משה ברנם והשני שוטר בשם
יצחק. אחרי שהלכו השוטרים, פנו
האחים לטיפול רפואי והתלוננו על
מכות, על שיניים שנפלו ועל שרי טות,
וכן על זעזוע נפשי קשה.
הם גם פנו לעורך־הדין אברהם
ריכטמן וביקשו ממנו לפעול כדי
למנוע הישנות פעולות כאלה בע תיד.
עורך־הדין ריכטמן פנה ב תלונה
לנציג תלונות הציבור וביקש
ממנו למנות ועדת־חקירה ולהעמיד
את האשמים לדין פלילי.

למעריצי להקת החיפושיות: מועדון נמצא בהקמה. המעונייניב
להצטרף יפנו אל יוסי דהן רחוב תבור 456/8נצרת־עלית, מיקו
17000 או בטלפון בשעות הערב 72389 ,־.065

נו, עוד מעט, בעזרת השם,
ייסע כבר מנחם בגין לביקור
בזאיר, ושם יקבל המנהיג מו־בוטו
את פניו, ושאר חברי ה סולו
ממשלה
את כל ייתר.

46 חצי חינם. שלושה סירי
אמייל בצבע חום תוצרת אנגליה
במצב מצויין, עגלתיישיבה לתינוק
עד גיל שלוש — בחצי חינם.
טלפון 221049־.03
* למשוגעים בלבד. כרמך
ג׳יא (פולסווגן) ,שנת יצור , 1961
מנוע , 1976 אחרי אוברול כללי,
טסט, צבע, פחחות, משוכללת־מחודשת,
יפהפיה אמיתית, תימסר
למשוגעים בלבד תמורת 95,000
שקל טלפון 424657־.03
*,בולים וגלויות. מעוניין
להחליף בולים, מטבעות, גלויות בתמורת ומעטפות יום־ראשון.
100 בולי ישראל גדולים אתן 50
בולי חו״ל. מאיר, ת״ד 1521 רמת־גן,
מיקוד .52116

פרח נדיר

פ ש עי ם
החשוד נעצר בביתו
בחצות לילה, ברגע שחזר
משירות מילואים.

העולם הזה 2345

* מדיום. למכירה מעיל עור
לגבר בגודל מדיום במצב מצויין טלפון שקלים•
תמורת 1800
744583־.03
* מצב שיגעון. למכירה מזגן
וסטינגהאוז / 2ג 1כוח־סוס במצב
שיגעון — שנתיים בלבד בשימוש,
14000 שקל. טלפון 226428־•03

מרב צי
מיופייף נפש 35/187 תו׳
אחר עשירת מיטען ()50—35
לריבוד מנטאלי ולפיתוח מר־בצים
עתידיים. ת״ד 1760
רמת־גן מיקוד •52117
* אוטומטית. למכירה דחוף
— פורד קורטינה 2000 1977 סמ״ק
אוטומטית. אלפון 520881־.04
46 מה שתיתן. תן מה שתיתן
תמורת טכסס ,45 ספרים לתיכון,
טיים נייד, רדיו־שעון. טלפון
611601־•03
* כאר־שבע. דירת ארבעת
חדרים +טלפון +חניה במקום מר כזי
בבאר־שבע למכירה או להחלפה
בדירה יותר קטנה בתל־אביב או
בסביבתה, עם גינה. טל׳ 74443־.057

ממילואים ד סד א

העיתוי היה מושלם. יהלום חממי
טרם הספיק לפשוט את מדיו, כל
הציוד הצבאי היה מפוזר לרגליו,
והשעה היתה אחת אחרי חצות,
כאשר פרצה המישטרה לביתו ועצ רה
אותו• העילה למעצר היתד, חשד
של פריצה שבוצעה לפני יותר
משנה.
המעצר הפריע לחממי להתייצב
לפני מפקדו ולהחזיר את הציוד
כדי להשתחרר משירות המילואים
הארוך שלו. אבל המישטרה לא
נעתרה לו, והביאה אותו לפני ה שופט
יורם גלין לשם הארכת מע צרו
בשיבעה ימים.
לשווא טען סניגורו, עורך־הדין
יוסף דן, כי על מרשו להתייצב
ביחידתו ולהשתחרר. בית״המישפט
נטה להאמין כי עבריינים מועדים
אינם משרתים במילואים, ובידי
חממי וסניגורו לא היה כל מיסמך
רשמי שהעיד על שירות המילואים.
לבסוף מצא בית־המישפט פשרה —
הוא האריך את המעצר ב־ 24 שעות
בלבד, ולמחרת התייצבו העציר ו סניגורו
והביאו את המיסמך המיו חל.
ביודהמישפט עיין והשתכנע
כי אכן על חממי להתייצב ולהחזיר
ציוד• הוא שוהרר בערבות.

חיפושיות

אם את פיקחית ויפה (באמת.׳
כמו פרח נדיר !) ומעניינת,
מהנדס בן ,32 לא שיגרתי, גבוה
וכו׳ מצפה לקשר אמיתי. ת״ד
,5119 חולון.
! +סיאמיים מתוקים. למכי רה
גורים סיאמיים מתוקים בני
חודש וחצי 1000 .שקל. טלפון
223504־•03
מחפש כנרות. תקליטון
של עכברושי בומטאון בשם מל כודת
ועכברים שבצד ב׳ שלו יש
שיר שלא הופיע בתקליט. טלפון
90648־.057
!* מרכז תל־אביב. דרושה
דירה קטנה — חדר וחצי /שניים
+טלפון אפשרי ריקה מריהוט
במרכז תל-אביב, בסביבות רחוב

* בילוי מעניין. גבר סימפטי
ועדין מחפש בנרות ידידה מבינה
בכל גיל ומצב לבילוי מעניין ואינ טימי.
ת״ד 8326 חיפה.

ס גו ר עניין
לשמוליק: בגדת בה בעבר,
ועודך בטוח שתבגוד בה למרות
הטבעת גם בעתיד. סגור עניין,

חבל עליך.
* חייב להתפרק. סטודנט
רומנטי נאה ונחמד שחזר מהקרבות
בלבנון חייב להתפרק אצל אשד,
אפשרי עד 40 אל תהססי. ת״ד
31454 תל-אביב מיקוד .61314
46 חום ובנות. אם אינך פנויה,
כמוני, אך בודדה ועצובה לפעמים,

מודעת לחולשותיוי, נשית, בעלת
אופי שקט ונוח, פתוחה לחום וכנות,
אנא כתבי לת״ד 1564 תל־אביב,
מיקוד .61015
* גדולה ובריאה. שתלטנית
בת ,39 גדולה ובריאה תשמח לה כירך,
צייתן אמיתי ונדיב. לפנות
בהצעה רצינית בלבד ובציון מיספר
טלפון לת״ד 67 חולון, מיקוד .58100

לי צור קשר
רז. איבדתי את כתובתך, נא
ליצור קשר. אין לי טלפון, קבע
פגישה ליד סניף הדואר ברחוב
גאולה בתל־אביב. תן תיאור.
ת״ד 4292 תל־אביב.
46 דיסקרטית. סטודנט פנוי
ומוכשר יעניק אושר לאשה אינטי מית
ודיסקרטית. ת״ד 39429ת״א.
46 רוצה עוד. אם את נשואה
עד ,45 שמנמונת ורוצה עוד, כתבי
לנשוי 40/170 לת״ד 4241 תל־אביב.
ותיעני בלבביות. סודיות נדרשת.
* הצעה מתאימה. צעיר נאה
מציע דירתו לזוגות תמורת הצעה
מתאימה. ת״ד 1163 גבעתיים, מיקוד
.53111

עז ר ה עילה
תודה לצוות העובדים בשופר־סל
ברחוב בן־יהודה 79 בתלי
אביב על העזרה היעילה אשר
הגישו לי ב־ .3.8.1982 ברוריה
זריהן.

מאוד מוכן יותר מנאה 173
ללכת עד קצה העולם כדי לפז
אותך ואולי גם באושר. ת״ד !74
תל־אביב, מיקוד •61369

מ ה יחם
הבחורים ההם
איפה, איפה הם הבחורי
ההם ז האם נשארו גברים אמי
תיים? רווקה בת ,30 יפה אמי
תית מחפשת גברים בהא ה
ידיעה• ת״א 26538 תל־אביג

מה הולך
+בנס מוסיקלי. בת 32 נום
בסוף אוגוסט לאירופה לכנס מו
קלי ואחר־כך לטיול. אשמח ל!
שותף או שותפה. טל׳ 450380־

* מהכלא האמריקאי.
בחור ישראלי היושב בכלא האמי
קאי, מעוניין להתכתב עם בחוו
מגיל 18 עד ,26 עדיף יפות וחי
בות, רצוי עם השכלה ודובו
לפחות שתי שפות. אפשר לכו
באנגלית, ספרדית, איטלקית, צו
תית וכמובן עברית• אני בן
גובהי , 182 עיניים חומות, שי
שחור מסולסל. הכתובת :
יז 13ז11:08 /\ 1

0.8 . 300
;001 יי 8ץ1

^-+0+ 12977

נוגע ללב
+לא מעשנת. בן 24 מעוניין
בכנה, לא מעשנת ושקטה. נא לצרף
תמונה וטלפון, תשובה מובטחת.
ת״ד 24001 תל־אביב, מיקוד 61240
עבור בן•
* היכרות מעמיקה. תרבותי
ונחמד 33/176 רוצה אותך נשית
וחטובה להיכרות מעמיקה. תשובה
לכל היענות בצירוף מיספר טלפון.
ת״ד 9296 תל־אביב, מיקוד .61092
46 עד .57 אירופית 50/160
נאה ומסודרת מעוניינת בגבר אי רופי
נאה ומעניין עד גיל •57 נא
פנה בצירוף מיספר הטלפון לת״ד
48169 תל־אביב, מיקוד .61480
46 או אהבות. נאה ומשכיל
35/170 מעוניין בנאה להחלפת
דעות או אהבות. ת״ד 5023 רמת־גן.
46 פינה חמה. מבוקשת פינה
חמה אצל נשית וחטובה עד ,40
למען סטודנט נאה, גבוה ונמרץ.
ת״ד 30895 תל־אביב.

* גם כאושר.

,חינם אין כסר !
אז אם יש לן מה להודיע
להציע, לבקש, לברך, לספ
בדיחה טובה, ואפילו לקלל-
קדימה 1
• בל הודעה יגולה לב
לול ע ד 2 0מילים.
+מי שרוצה לצרף תמו
נה — הכלב האבוד, עגלת
הילדים המוצעת, הדירה המו
צעת לחילופין, הרווק המציו
את עצמו להיכרות — יכו!
לעשות זאת. במידת היכולת
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גב
גלויית־דואר, למערכת ״העולג
הזה״< ת״ד ,136 תל״אבי,
(אלא אם כן מצורפת לו
תמונה. במיקרה זה יש להש
תמש במעטפה) .ל א תתקבלי
נה שום הודעות בעל״פה, ב׳
טלפון או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול או
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל־ההודעה.

אם את נאה

אומר מהה אומד ...מה ה אומר מ ה הם אומרים

מרד כי ב ר־ און:

פאר :

האוייב שד השלום
דתת, שואף טוב- ,
באפוקליפסה עכשיו! להוציא הרבה כסף!
לפני כמה שבועות פגשתי את יהונתן גפן במסיבה.
הוא היה עצוב ומר־נפש וסיפר לי כי אולץ להפסיק את
תוכניתו, שאותה הגיש במיסגרת שירות מילואים
בלבנון. הסיפור כולו פורסם במדור ״תשקיף״• עתה,
כמה שבועות אחרי פירסום הידיעה ב״העולם הזה״,
תפס הסיפור את העמודים הראשונים של עיתוני־הצהריים,
כולל עיתונו של גפן ,״מעריב״ .פניתי אל
יהונתן ושאלתי אותו:

• מה כדיוק קרה כאותו שירות מילואים ץ
מרדכי (״מורל׳ה״) בר־און היה קציו״חינון״ראשי
בצה״ל כשהייתי חיילת. כעת הוא מראשי שלום־
עכשיו. האיש עבר ללא ספק מהפך רציני בחייו.
פניתי אליו ושאלתי :

• רואם אתם מתכוונים עדיין לקיים מצור
עד בית ראש־הממשדה ז
לא. ההפגנה שהתקיימה ביום הרביעי באה במקום
המצור.

• אך הכוונה המקורית היותה לצור עד
כית ראש הממשלה ולא לקיים תהלוכה•
נכון. אולם התהלוכה, בשורה ארוכה. עם לפידים
בוערים, היתד, מאוד אפקטיבית 5000 .צעדו בה. בשביל
ירושלים זה הרבה מאוד. זה היה מרשים מאוד, גדול
וארוך.

• היו אנשים שלא השתתפו כהפגנה שהתקיימה
כשבת כתל־אכיב, מטעם ״הוועד נגד
המידהמה כלבנון,״ כטענה כאילו שלום־עכשיו
מנערת חוצנה ממנה.
המילה ״מתנערת״ לא תהיה נכונה. לא פנו אל
טלזם־עכשיו כדי שתשתתף בהפגנה, ולא הבענו את
דעתנו. הקבוצה שאירגנה את ההפגנה בשבת היא
יותר •שמאלית מאיתנו• .וסיסמה אחת.,שהונפה בהפגנה,
לא היתד, לרוחנו.

• איזו סיסמה ץ

פינוי חד־צדדי ומיידי של צה״ל מביירות. שלוס־עכשיו
רואה בפינוי צד,״ל תהליך. שלוס־עכשיו אינה
מצטערת שיש עוד כוחות המתנגדים למילחמה זו. במצב
שכוחות־השלום נמצאים בו, תהיה זאת שטות, אם
מישהו יפסול מישהו אחר. אוייב השלום הוא בגין, לא
המפגינים נגד המילחמה.

• מהי, דדעתן־ ,הסיכה שכהפגנות שלום־
עכשיו משתתפים ערכים כה מעטים ץ
הסיבה היא שלשלום־עכשיו יש זיקה מאוד חזקה
לציונות, דבר המרתיע את ערביי־ישראל. אני מאוד
מרוצה שבהפגנה של שבת צעדו ערבים, זה טוב שיש
גוונים שונים של הציבור, המתנגדים למילחמה. האוייב
לא בא מהשמאל. האוייב שלנו הוא מימין׳ והוא נורא.

הופעתי בתחילת המילחמה בגיזרה המזרחית. מייד
כשקיבלתי חופשה פניתי לקצין־חינוך ואמרתי לו שהחומר
שלי פוליטי ולפיכך אינו מתאים להופעה בחזית, מפני
שאחרי ההופעה אני תמיד צריך לעמוד להתווכח עם
חיילים. סא״ל מורג, ראש־ענף הווי־ובידור לא הסכים
והורה לי להמשיך להופיע עם החומר שלי.
חזרתי לשירות מילואים, הופעתי לפני החיילים והיו
לי הופעות עלא כיפאק, בלי שום בעיות. עברתי חמישים
יחידות של אנשי שלום־עכשיו ואנשי גוש־אמונים ובאף
מקום לא היתה בעיה, עד שבהופעה הלפני האחרונה
אמר לי סגן־מפקד אגד ארטילרי — ולא קצין־חינוך
כפי שהיה כתוב בעיתונים :״אם אתה תדבר פוליטיקה,
אשים עליך אזיקים.״ כל הזמן עשה לי עם האצבע
ליד הרקה, יעני להגיד שאני פסיכי. ואת התנועה הזו
הוא עשה ליד החיילים, והפסיק רק אחרי שביקשתי
שיפסיק.
לעניין האזיקים — בניגוד למה שכתוב בעיתונים
אמרתי שעם אזיקים איני יכול להופיע.

• דווקא נשמע יותר טוכ כפי שהיה כתוב,
כאידו אמרת שגם עם אזיקים תופיע.
אולי נשמע יותר טוב׳ אבל יש רק בעייה אחת —
זה לא אימת. הפסקתי את ההופעה והחיילים התחילו לצעוק
בקול אחיד יהו־נ־ת־ן יהו־נ־ת־ן! סגן־מפקד האגד איבד
את הגדוד שלו ברגע שגרם לי להפסיק. יכולתי לקחת
את הגדוד איתי לגשר־הזיו. את יודעת, הוא עמד שם
כמו הקצין באפוקליפסה עכשיו, עם ידיים על המותניים
ונפל״ם בעיניים. בא אלי ואמר לי: אתה מתכוון להופיע
גם בגדוד השני ז אמרתי לו: מה זאת אומרת אני
מתכונן י זה המילואים שלי ! אז הוא אמר לי: אתה
מופיע רק בתנאי שתוריד כמד, מישפטים.

• מה ענית?
אמרתי לו שאין לי בדיחות על פרסים. זה התומר
שלי• למחרת הגיע קצין־חינוך ראשי, ת־אלוף אבי זוהר,
ואמר שהוא חושש שתהיה *עוד תקרית ולפיכך הוא מבקש
ממני לעזוב את השטח. אחר־כך הוזמנתי לכינוס קציני־חינוך
ושמעתי את ראש אכ״א, האלוף נתיב, אומר:
״יש כאן מרצה שמתסיס ומרעיל. הוא יותר לא יופיע
כאן. ואם לא איכפת לכם, יש גם סופר מפורסם, שהיום
הוא נהג. הכוונה היתה לא״ב יהושע.

לא צריך להיות חכם במיוחד כדי להבין, שחגיגת
״ליג״יתרום״ המגעילה, שהתקיימה ביום השלישי
שעבר, נועדה להסיח את דעת הציבור מהמתרחש
במערב״ביירות ולתת לו קצת בידור וקצת סיפוק עצמי
שהנה, למרות שהוא צופה בעופרה חזה ובשימי תבורי,
הוא בכל זאת משתתף במאמץ המילחמתי כשהוא
תורם כסף לצה״ל. לא ייסלח, שבזמן ש־ 18 חיילים
נהרגו במערב־ביירות, בילה לו הרמטכ״ל בתיאטרון
ירושלים.
ההצגה המגעילה מכולן התנהלה ב״בית״אסיה״
בתל־אביב, בניצוחו של מני פאר. כל הגועל-נפש התרכז
לו בחדר אחד וזרק את המיליונים שלו חופשי באוויר.
היו שם שניים ממיסמך האחד״עשר, בעל בתי״זונות
מגרמניה ונציגו של המיליונר השנוי במחלוקת, שאול
אייזנברג. כשחיים יבין אמר :״יבורכו העשירים,״ אני
סגרתי את הטלוויזיה, כי יש גבול לכל דבר.
פניתי אל מני פאר ושאלתי אותו :

+איך הרגשת כתוך הגועל־נפש הזה?

תראי, אני קלטתי שיושב שם הרבה כסף. אם
נעשתה החלטה שנוציא מהם כסף, אמרתי לעצמי, אז
בוא נוציא אותו בשידור טוב.

• כלומר, השידור הטוב היה חשוב לך?

אם העם הזד, היה כל־כך נפלא . ,אפשר היה לגמור
את העניין במישלוח תרומות בדואר. אבל המצב הוא
לא כזה. אנשים תורמים גם כדי שיראו אותם בטלוויזיה.
לי היה חשוב ה״שואו״ .עמדתי בתוקף על דבר אחד:
שיכניסו לשידור ציורים ברמה של זריצקי• ,שטרייכמן
וסטימצקי. בשבילי, אגב, זה היה נסיון משעשע, אפילו
אכזרי, לראות איך הם נמכרים אחד ליד השני.

• האם כל האמנים שפנית אליהס הסכימו
להשתתף כמכירה הפומכית?
לא. היו אמנים שנורא רציתי, ומאלף סיבות לא
רצו. סיבות מצפוניות, לאומיות ועקרוניות. חרבה אמרו
לי שהם לא תורמים, ובמיוחד לא לליב״י. הרבה פחדו
מכך שמחירם יושווה לחפצים שיש אליהם נוסטלגיה
וסנטימנטים, ובכך יאבד מערכו.

• אתה מרוצה?

אמרתי לך — המטרה שלי היתד, להוציא כמה שיותר
כסף ולתת ״שואר׳ טוב. אני חושב שבשניהם הצלחתי.

נזה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים

כו־מית גיא:

חה ה אוח

דויד אסי א:

אני אשת ־א יש ..שהוועד יעמוד בשווה חבוה־קדישא הם
וידחוו את האצבע! הלקוחות השקטים!
רכילות עסיסית מסתובבת כעת בעולם האמנות
בארץ. הפסלים והציירים חוגגים, ומי אני שאמנע זאת
מהם• הרכילות עוסקת בפסל-צלם מיכה האן, ובאגן-
דת־הפסלים־והציירים. עפות שם השמצות הדדיות ובי טויים
שהנייר אינו סובלם, כמו שנהוג לומר. אבל
מדוע שאני אספר זאת. רשות הדיבור למיכה האן :

• מיכה, מה כדיוק קורה כינך וכין אגודת
הציירים־והפסדים כתל־אכיכ ¥

שמתי־לב שכרמית גיא נעדרה מהמסך בזמן האחרון.
סברתי לתומי ששוב היה מי שמצא שהיא לא
מספיק יפה בשביל להיות קריינית טלוויזיה, אבל הפעם
טעיתי• מסתבר שכרמית גיא עזבה את המסך בשקט,
ובלי יחסי-ציבור, כדי להצטרף אל בעלה, הד״ר
אלי שאלתיאל, ונסעה איתו לכמה שנים לאוכספורד.

• כרמית, מה יהיה עם הקריינות ¥

קודם־כל אני אשת־איש במישרה מלאה. בעלי קיבל
מילגה ללימודים, ואני נוסעת בעיקבותיו.

+תתגעגעי למסד הקטן ¥

מאוד. אני אוהבת את עבודתי, אוהבת את רגעי
ההתרגשות שלפני ההופעה על המסך, אוהבת את הריכוז,
שהוא יותר ממכסימלי, שיש לי כשאני מגישה את
החדשות.

+איך מתהדקת קריאת החדשות כין •מני

הקריינים ¥
החלוקה היא טכנית, לא תוכנית.

+וכבל זאת, הגבר תמיד פותח והגברת
תמיד קוראת את התחזית•
כן, זה נכון, אך לבד מזה החלוקה היא באמת

טכנית.

העיר תל־אביב והעיר פרנקפורט הן משהו כמו ערים
תאומות, ובכן בחסות שני ראשי הערים התקיימה
בפרנקפורט תערוכה של אמני תל־אביב. מפני שהביטוח
והמישלוח עולים הרבה כסף, לא נשלח לתערוכה
אף לא פסל אחד. על־פי השמועה טילפנה הוועדה לתל-
אביב, וביקשה לשלוח לפחות צילומי פסלים.
אז ערב אחד אני מקבל טלפון, מאחת אביבה נאמן,
חברת ועד סניף תל־אביב, וביקשו ממנו לצלם פסלים.
אמרו לי לצלם את הפסלים העומדים לפני בניין
האגודה, זגילדור הגיזבר, עוד הוסיף, כי נתן הוראה ליוסי,
מנהל־הבית, לרחוץ את הפסלים. נדהמתי, ואמרתי לגיל־דור:
הרי הציירים שרצו להשתתף בתערוכה עברו
ועדה, בראשותו של גידעון עופרת, שפסל כמעט את
כולם. וכעת אתה רוצה שהפסלים המיקריים האלו ייצגו
את הפסל התל־אביבי בפרנקפורט? לא אדוני, בברדק
הזה אני לא משתתף ! תפנה לדן ארדה.
סגרתי את הטלפון, אבל אז אשתי, שהיא אשה עם
הגיון, אמרה לי: מה יש, יש לך כל־כך הרבה הזמנות
שאתה יכול לזרוק את ההזמנה הזאת? אמרתי לה שאגש
ואדבר איתם. ניהלתי את המשא־ומתן עם ברוך אלרון.

• מיהו כרוך אלרון ¥
הוא האיש שעליו נכתב הפיתגם הציני: על ראש
הגיבעה עומדת פרה פותחת סוגרת ת׳אלרום שלה.

• ומה קרה אחר כך ¥
התחלתי לצלם ושלחתי לפרנקפורט, כשאני משלם
דמי־מישלוח. פרנקפורט קיבלה הוראה לשלוח חזרה
לתל־אביב את התמונות. טילפנתי לפרנקפורט ואמרתי:
אל תשלחו חזרה! התמונות הוצגו כעבור שלושה ימים,
אחרי שפיספסו את האירוע החברתי של הפתיחה.

• ועל זה אתה כועס ¥

#תתגעגעי לעובדה שאינך מזוהה כרחוב
ואיך לך פרוטקציה ככנק ¥

לא. אני כועס שכעת הם טוענים כאילו מיכה האן
ברח מבית־משוגעים, צילם עשרה תצלומים ושלח אותם
לפרנקפורט על דעת עצמו.

מעניין אם אתגעגע, כי אני מאוד אוהבת להיות
ברחוב. נכון שיש אילו
אדם אנונימי כשאני הולכת
הטבות כאשר הדבר נוגע לביורוקרטיה, אך בדרך־כלל
אני לא אוהבת את תגובת האנשים כאשר הם מזהים
אותי. אחרי הכל, אני לא בדיוק נראית כמו שהם
מצפים ממני להיראות. לכן מאוד מעניין אותי, אם
כאשר אהיה אנונימית באופן אבסולוטי ולא באופן מיקרי,
ולאורך זמן, אוהב עדיין להישאר באנונימיותי.

כתבתי להם מיכתב, אחרי שגיליתי שצילום של
ציפר נמכר ואיש לא טרח להודיע לי וכתבתי :״אני
מציע לכם, לכל חברי־הוועד, לעמוד בשורה אחת,
לדחוף איש איש את האצבע האמצעית לתחת שלו
או של עמיתו — תחליטו לבד — ולבקש ממני סליחה
ומחילה, ולא אכתוב לאן חברות־הוועד צריכות לדחוף
את האצבע, כי אני אדם מנומס.״

• מה עשית ¥

דוד אסיא הוא צעיר בו 31 בסך הכל, וכבר בעל
חברת מחשבים ענקית. אתם אולי תחשבו שיצאתי
מדעתי, כי אני כותבת בכל שבוע על מחשבים, אן
מה לעשות — עידן המחשבים תופס גם אותי ! מה
גם שאיני יכולה לעבור לסדר היום כאשר אני שומעת
שגם החברה־קדישא עברה לעידן הזה. ורכשה מחשב,
שלא נדע מצרות.

• דויד, ביטכיל מה צריכה חכרה־קדישא
מחשב ¥
בשביל לנהל את מלאי הקברים שיש לה בירושלים.
כאשר יש מחשב אפשר, לתקתק שאלות כמו, למשל, שמו
של אדם, ולדעת היכן בדיוק הוא קבור. אפשר לתקתק
שם של חלקה ולראות אם יש בה עדיין מקום. אנחנו
אומרים בהברה שזוהי מערכת שבה המלאי נכנם ולא
יוצא. בכלל, אנחנו מאוד מרוצים. סוף־סוף יש לנו
לקוחות שקטים.

• איך זה -לעכור עם חכרה־קדישא ¥איזה
מין לקוחות הם ¥

הם הלקוחות הקלים ביותר שפגשתי. הם לומדים את
החומר, קוראים ספרות מיקצועית. בדרך־כל אנחנו הול כים
לבקר אצל לקוחות פעם בחודש, אבל אצלם ביקרנו
רק פעם אחת. בקיצור, הם יודעים לעבוד כמו שצריך.

• אתה אומר שטוכ ליפול כידיים שלהם ¥

את יודעת מה י בגלל עין הרע נעזוב את הנושא הזה.

--שדית ישי

שמושת
אחרי ההאשמות ההדדיות המפוצצות בין
הדוגמנית הוותיקה ם מדר דרור ובעלה,
המיסעדן אבי ארכיב, שפורסמו לפני
שלושה חודשים בהעולם הזה, יש לי כעת
בשורה טובה על השניים: הם הגיעו ל הסכם
גירושין, שעליו כבר חתמו בתיוו כם
של פרקליטיהם.
על־פי ההסכם, תימכר דירתם המשותפת.
סמדר תקבל 80 אלף דולר, שהם כמחצית
שוויה המוערך של הדירה. סכום זה הוא
הרבה פחות ממה שהדוגמנית ביקשה ת-
חילה להשיג. על-פי תוכניתה היא רצתה
להתחלק עם בעלה בכל העסקים שהוא
שותף בהם. אולם מסיבות שונות היא חז רה
בה לבסוף והסכימה להתפשר על
מחצית ערך הדירה.
עתה ממתינים השניים להזמנה מבית־הדין
הרבני, כדי שזה יוציא פסק־דין ש יאשר
את ההסכם. ההליכים ביניהם יסתיי מו,
כפי הנראה, תוך כמה חודשים.
סמדר בת דד 33 נבחרה ב־ 1967 לסגנית
מלכת־היופי של ישראל. חצי שנה אחרי־כן
נבחרה לסגנית מלכת הים־התיכון. ב־1968
נבחרה לנסיכת ים־כינרת, במיסגרת תח רות
מלכת־המים של העולם הזה. מאז
פילסה לעצמה את הדרך לצמרת עולם
הדוגמנות בארץ.
ב־ 1970 נישאה לאבי ארביב, שהיה אז
בארמן במועדון מנדים .77 אחר־כך הפך
אבי שותף בדרגסטור, עד שפרש והפך
מיסעדן ברשות עצמו.
הדוגמנית היפה הירבתה לחשוף את
גופה בצילומים. דבר זה הכעיס מאוד את
הבעל, שניסה להניעה מלעסוק בדוגמנות.
הוא חשד בה שהיא בוגדת בו עם גברים
שונים, ביניהם הזמר יוני נמרי, אך
סמדר לא נכנעה ללחציו. היא המשיכה
לדגמן ולהצטלם. מערומיה הונצחו בפיס־לו
של נחום ארבל, אשת לוט, הניצב בין
סדום לערד.
בעיקבות סירובה להפסיק לדגמן נתגל עו
סיכסוכים חוזרים ונישנים בין בני-
גירושין שומעת כל הזמן שמו באותו
עניין. בתחילה
בפרשה, עד שלבסוף
לברר אחת ולתמיד

בזמן האחרון אני
עות מכל הכיוונים
דחיתי את הטיפול
נשברתי והחלטתי
את הדבר.
אני מדברת על הליחשושים, שספר־הצנד
רת גילי גמליאלי ואשתו, הציירת רדתי

סמדר דרור
פשרה על מחצית הדירה
הזוג. מדי פעם היתד. סמדר מפסיקה את
עבודתה, כדי לפייס את בעלה, אך תמיד
חזרה לעולם הדוגמנות, שממנו לא יכלה
להיפרד.
על רקע זה הגיעו השניים למישפט ה גירושין,
שבמהלכו האשימו זה את זה

בניהול חיים מופקרים.
בעיקבות פירסום הפרשה העניקה סמ דר
ראיון חושפני להעולם הזה .״כשהכל
ייגמר,״ היא אמרה בראיון ,״אני רוצה
לחזור למסלול הדוגמנות.״ ואכן, בקרוב
היא. תהיה חופשית לממש את חלומה.

רונית גמליאלי

יפה כפיר
1אמנו! מ ס:
סי ס ב שני
לא תאמינו אבל הדוגמנית יפה
עשתה את זה. היא חזרה לבעלה לשעבר,
יצרן־האופנה אמנון מם, בפעם המי יודע
כמה. והיא מספרת שזה רציני. השניים
הודיעו שהם מתכוננים לסיבוב שני בחיי-
הנשואין שלהם. מסיבת החתונה תתקיים
לדבריהם בקרוב. במועדון של רפי שאולי.
רק לפני חודש דיווחתי לכם שהדוגמנית
היפהפיה, בת ה־ ,31 שחילקה את דירתה
בחודשים האחרונים עם חתיך גבה־קומה
ובעל מראה מרשים, העונה לשם אריק
הלר, נראתה שוב עם גרושה. לא יכולתי
לעבור אז לסדר היום על כך. לכן הרמתי
לה טלפון והנה מה שהיא אמרה לי באותה
עת :״לאריק ולי היה ריב קטן ונפרדנו
לתקופה קצרה. בינתיים ניסינו, אמנון ו אני,
לחזור בכל זאת. חשבנו שאולי זה
ילך, אבל זה לא הלך. נשארנו ידידים טו בים
וזה הכל. עכשיו חזרתי לאריק וזה
סופי. אני מאוד אוהבת אותו, ואמנון מבין
את זה.״
עכשיו אני מתארת לעצמי שאתם כבר
מבולבלים לגמרי. אם זה סופי שהיא חז רה
לאריק, אז מה פתאום היא הולכת
להתחתן שוב עם אמנון ו נו, אפילו לי

יפה כפיר
החלטית מאוד
קשה להסביר את זה, אבל אני אנסה בכל
זאת.
ובכן, זה לא רק שהיא גרה עם אותו
אריק, שהוא בן ,33 אלא שהיא אפילו
תימנה להתחתן איתו והצהירה על כך
בפומבי. הגבר הזה הוא מיליונר של ממש.
בבעלות מישפחתו נמצאות חוות בקר ענ קיות
בארגנטינה. הוריו מתגוררים לסי רוגין
במונטה־קרלו ובשווייץ, ויש להם גם
פנטהאוז בארץ. יפה התרשמה כפי הנראה,
מקיסמו הרב של הבחור, וגם מכיסו.

אבל באיזשהו מקום ליבה נשאר אצל
הלשעבר שלה, שגם לו נשאר הרבה רגש
כלפיה.
המצב הזה גרם לכל הדילוגים שלה בין
אמנון ואריק, שעליהם דיווחתי לכם בזמן
האחרון. אבל אי-אפשר להמשיך כך כל
החיים. יפה היתרי צריכה לקבל החלטה,
לבסוף היא הגיעה אליה. כך קרה שהיא
חזרה אל אמנון.
בתקופת הדילוגים נוצר מתח בין אמנון
ואריק, וזה דבר טיבעי במיקרים כאלה.
השניים די קינאו זה בזה, ויפה מצאה
את עצמה באמצע. כל העניין אמנם די
החמיא לה, אבל לפעמים יכולות להתעורר
כתוצאה מכך קצת בעיות. כשהיא הבינה
את זה, היא הגיעה למסקנה שצריך לשים
סוף לדברים.
כתוצאה מכך היא נפרדה מחברה באופן
סופי. היא עזבה את דירתה, וביחד עם
בעלה לשעבר שכרה דירה במקום אחר.
שם הם מתגוררים עכשיו ביחד, כמו בימים
הטובים כשהיו נשואים.
לפני שהכירה את אריק היו כל מיני
רינונים בעיר על כך שליפה יש איזה
מהנדס, שמנחם אותה מאז שהתרגשה מאמנון.
המהנדס הזה לא היה אלא דני
קו רן, שהוא אחיו של הרופא־פיזמונאי,
ד״ר גידי קו רן, אבל גם איתו היא לא
החזיקה מעמד. נראה שבתוך תוכה היא
נשארה של אמנון.
באחרונה היא פתחה בחיפה בית־ספר
לדוגמנות, ביחד עם שני שותפים נוספים.
שם היא מתכוונת לחלק את הניסיון הרב
שרכשה בשנותיה הרבות על המסלול עם
דוגמניות מתחילות. פרט לכך היא חזרה
לעבוד בבוטיק, שאותו ניהלה בעבר ביחד
עם האכס שלה.
״עכשיו אני עם בעלי,״ אמרה לי יפה
השבוע ,״אני אוהבת אותו הכי הכי בעד

״הכל בסדר !״
גמליאלי, לא כל־כך מסתדרים ביניהם
בזמן האחרון, ומתכוונים להתגרש. כשה־דיווחים
על כך זרמו אלי מכל הכיוונים, ו הגיעו
מים עד נפש, הרמתי טלפון לאדון
הספר ושאלתי אותו לגבי הידיעה המסד
יימת.
הבחור נשמע לי תמים לגמרי, וטען ש אינו
יודע כלל על מה אני מדברת. לדבריו
הכל בינו ובין רעייתו שפיר וחיובי
לגמרי. לשמע הביטחון המופגן שלו, הת קשרתי
למקורותי, והם נשבעו לי ששמעו
על הבעיות במישפחת גמליאלי ממש מפי
גילי עצמו. אי לכך הרמתי טלפון בשנית
למיספרה של גילי, הנמצאת בכיכר המ דינה
בתל-אביב. הפעם הוא נתן לי לדבר
עם רותי, המנהלת את בוטיק־הבגדים, ה שוכן
מתחת למיספרה .״מה פיתאום,״
אמרה לי החתיכה ,״אצלנו הכל בסדר. אין
שום בעיות.״
לאור ההכרזה הדדכיוונית הזאת, החל טתי
שאני מרימה ידיים. אולי יש כאלה
שיודעים טוב יותר ממני על מה שקורה
בין הגמליאלים, אבל אני לא מוכנה לס מוך
על כך את ידי.
לם. אנחנו מאוהבים והחלטנו להתחתן מ חדש.
כל מה שהיה לי עם אריק זה היה
סתם, סתם, סתם. מה שהיה היה.
״אמנון ואני באמת היינו במשבר רציני,
אבל עכשיו הכל שוב בסדר. הכי הכי
כיף לנו בעולם להיות גרושים מאוהבים.״
אחרי כל ההצהרות של הגברת בעבר,
קצת קשה להחליט אם להאמין לה או לא.
לי היא נשמעה, החלטית מאוד, אבל ל מען
האמת, גם בהצהרותיה הקודמות היא
נשמעה החלטית.

חבר

מ חיי ב
דוגמנית־העירום והשחקנית אניטה
פללי, שנושאת את התואר ״הישבן של
המדינה״ ,בשל העכוז הסקסי שלה, שאותו
היא חושפת בכל הזדמנות שרק אפשר,
נראית בזמן האחרון מדי פעם עם חתיך
בלונדי, שבולט מאוד על רקע הצבע השחום
שלה. בירור קצר העלה שהמדובר באשר
שפיץ בן ה* 32 מרמת־השרון, רווק ויהלו*
מן במיקצועו.
אניטה בת ה־ 27 הכירה אותו לפני שמו נה
חודשים, באמצעות מכר משותף מחיפה.
מאז הם חברים טובים, אך כפי שהסבירה
לי, היחסים ביניהם לא מחייבים, כך שלכל
צד נשמר החופש שלו. כשמתחשק להם הם
ביחד, וכשלא מתחשק הם כל אחד לחוד.
סידור טוב לכל הדעות.
פרט לכך יש ליפהפייה האכזוטית, שהיא
חצי חבשית וחצי עדנית במוצאה, גם חבר
שחור בשם סטיבנס, המשרת כעת בצבא
האמריקאי ומוצב בוושינגטון. אניטה, ה־

החבר של
שו ש ונטר*
היה במעצר
שוש

לאחרונה התפרסם שחברה של השדרנית הפופולרית
,ע ט רי, חזר משהות של ארבעה חודשים בגרמניה.
שהיה בעבר מציל בכפר הנופש קיסרית, ידוע בשם ג׳וזה.
אולם מה שלא ידוע הוא הסיבה שבעטייה התעכב הבחור
מעבר לים• ואני הולכת לגלות לכם אותה.
ג׳וזה נעצר בגרמניה והוחזק שם במשך תקופה מסויימת.
את הסיבה המדוייקת, שגרמה למישטרה המערב־גרמנית לשים
עליו את ידיה, איני יודעת. בזמנו, כשהוא היה עדיין שם, מאחרי
סורגים, אמרה לי השדרנית, שהסיבה לכך היתד, עניין פורמאלי.
לטענתה היה לג׳וזה איסור כניסה לגרמניה, מסיבה כלשהי
הקשורה לעברו, והוא הפר את האיסור. אולם אני כלל לא
מוכנה להתחייב שזאת באמת הסיבה למעצרו.
בכל אופן, ג׳וזה, שעבד בעבר כמציל גם במלון פאן־אמריקן
בבודים, שוחרר לבסוף ושב ארצה הישר לזרועותיה של חברתו
האוהבת. השניים נראים לאחרונה מאושרים בכל מיני אירועים
חברתיים.
שמעתי מכל מיני אנשים, ששאלו את ג׳וזה על מעצרו
בגרמניה, כי הבחור פשוט לא פותח את פיו. לשואליו הוא עונה :
״עשיתי פאשלה.״ ויותר מכך אינו מוכן להוסיף. כך שנראה
לי שכל הפרשה תישאר בגדר תעלומה.
בעבר היו לשוש עטרי בת ה־ ,32 ההולכת מחיל אל חיל
בעבודתה ברדיו, כמה סיפורי אהבה לוהטים. אחד מהם היה
אפי אלץ, שיש לו תחנת רדיו בלוס־אנג׳לס. זה היה לפני
שנתיים, כאשר שוש נסעה לבירת ציון האמריקאית, כדי להגיש
תוכנית בתחנת הרדיו הישראלית שם. היא נדלקה על המקום,
שכחה קצת את המולדת והיה לה טוב. היא הצליחה בעבודה,
הצליחה בחוגי החברה וממש הרגישה בלוס־אנג׳לס כמו בבית.
תוך כדי כך התפתח רומן בינה ובין אותו אבי אלון, שהיה
במיקרה גם הבוס שלה.
רומן אחר של השדרנית היפה היה עם בחור בשם אבינועם
כראנט, שהיה נשוי בעבר לנילי שטן• אבינועם, שהוא בן ,34
החבר,

שדש עטרי
מהי הסיבה לנזעצר?
הוא חתיך אמיתי ויש לו מיפעל לחוטי טכסטיל. הוא היה גם
במשך שנתיים וחצי חברה הצמוד של הדוגמנית סימונה
בלומנפלד, אחרי שסיים את הרומן עם שוש.
אולם החבר המפורסם ביותר שהיה לה הוא שאול (״שאולי״)
וייצמן, בנו של שר־הביטחון לשעבר, עזר וייצמן. גם חברה
הנוכחי הוא בחור נחמד, גם אם התפרסם בהקשר לעניינים
אחרים דווקא.

עמוס ט ל־ שי רהתח תן ב ש 1י ת
עמוס טל
ירדנה ארזי,

הסופר־שחקן־פירסומאי
שיר, גרושה של הזמרת
התחתן בשבוע שעבר בשנית. כלתו היא
העיתונאית ענת ינוקא, הכותבת בעיתון
העיר. בכך נסגר פרק נוסף בחייו של ה בחור
רב־התהפוכות.
לפני ארבע שנים יצא לאור סיפרו ה שני
של טל־שיר, שנקרא מאמין קטן. זהו
סיפור הרפתקאותיו של צעיר ישראלי,
היוצא בג׳יגם ועם תרמיל לטיול באירופה.
בדרך הוא פוגש זוג צעירים הולנדים ומ גיע
איתם לאמסטרדם. שם נשארת הבחו רה,
שהתאהבה בישראלי ועזבה בשל כך

אניטה פללי
החופש נשמר
מככבת בכל המסיבות בזכות הופעתה ה חושפנית
ועתירת הביצועים, הכירה אותו
בעת ביקורו בארץ לפני חמישה חודשים.
מאז הם מתכתבים. נראה שהבחור מאוהב
בישראלית שלו, כי הוא כתב לה שאילו
יכול היה להשתחרר, היה בא מייד ארצה
כדי להתחתן עימה.
אניטה, שגדלה באנגליה, עלתה ארצה
בגיל צעיר. לפני שנתיים היא עלתה לכו תרות
בעת שמישרד־הסעד רצה לקחת
ממנה את בתה הקטנה, שאביה הסטודנט
מניגריה, הסתלק מן הארץ מייד אחרי לי דתה.
מישרד־הסעד נימק אז את רצונו
לקחת את הילדה, בכך שהאם היא דוג־מנית־עירום.
בראיון
חושפני שהעניקה באותה עת ל-
העולם הזה אמרה הדוגמנית :״פעם אהבתי

לתפוס גבר ומה שהוא רצה עשיתי. אם
רצה לבלות איתי ולהיות איתי ולדאוג לי,
הסכמתי, לאן שהוא רצה הייתי הולכת
איתו, אם זה אצלי בבית ואם זה בבית
שלו. כן, הייתי מאוד חופשית עם הגברים,
אבל עכשיו, זה איפה שאני רוצה ורק איך
שאני רוצה ועם מי שאני רוצה. היום אני
כבר לא מתפרצת מך,ר על הגברים.״
מאז הפכה הצעירה בעלת צבע השוקולד
לדמות בולטת בכל המסיבות. היא מוזמנת
לכל מקום, בזכות האווירה המיוחדת שהיא
משרה סביבה. את בגדיה המיוחדים, ה מכסים
טפח ומגלים טפחיים ׳,היא תופרת

בעצמה.
אניטה אף שיחקה בסרט מסדיסס הצמרת,
ואחר־כך הפכה לאטרקציה בהצגה, שזכ תה
להצלחה בעיקר בזכות הופעתה ה חשופה.

החבר שלה, אשר שמפיון, אומרת
החתיכה :״אני טיפוס שאוהב חופשיות.
כשאנחנו יוצאים לבלות באיזו מסיבה, אני
אומרת לו שיכיר בחורות חופשי, וגם אני
מבירה בחורים. הוא אוהב חופשיות בדיוק
כמוני.״

עמוס טל־שיר עם ירדנה ארזי
פרק חדש
את חברה, ואילו הישראלי ממשיך עם
ההולנדי במסע אופנועים לאנגליה.
תוך הטיול ודרך המקומות שבהם עובר
גיבור הספר, הוא מעביר את חוויותיו והת לבטויותיו.
את סיפור אהבתו חסרת־הסי־כוי
לאשתו דנה, את פרשת נישואיהם ש התפוצצו,
את חלומו הגדול להקים חווה
לגידול בעלי־חיים.

הקורא המצוי בסיפורי הרכילות יזהה
בדנה מייד את ירדנה ארזי. עמוס לא טרח
במיוחד להסתיר את זהותה של אשתו
המפורסמת, שפרשת נישואיהם שעלו על
שירטון, זכתה בהד רחב בטורי הרכילות.
השניים התגרשו, סמוך לפירסום הספר,
אחרי שחיו בנפרד יותר משנה וחצי. ה קורא
המחפש סיפורי־מיטה עסיסיים, לא
ימצא אותם בספר זה. נמצאים בו רק הספ קות,
הכאב והאכזבה, האהבה שאינה יו •
דעת מרגוע לאשר. שאבד איתה הקשר.
בספר זה עסק טל־שיר בדברים שקרו לו
במשך השנתיים שקדמו לפירסומו. נישו איו,
שנחשבו מאושרים, התמוטטו. אש תו
ניסתה לשים קץ לחייה בשל אהבתה
האסורה לשחקן נשוי. חייו של הסופר הפ כו
לנחלת הכלל. הבחור הסגור והשקט
שנא את מצבו החדש. הוא נלחם בכל כוחו
בעיתונאים שחיטטו בחייו הפרטיים, אך
כאיש מפורסם, הנשוי לאשה מפורסמת,
לא יכול להם.
עמוס שיחק לפני כן בתיאטרון, ואחר-
כך ניסה את כוחו ובהצלחה. במישחק בס רט.
באותה תקופת־משבר הוא עבר שינוי
משמעותי ביותר. הוא עזב את המישחק
והחל לעבוד כקופי־רייטר בחברת־פירסום.
״אחרי כל השנים האלה,״ סיפר אז עמום,
״הגעתי למסקנה שהתיאטרון לא טוב בש בילי
ואני לא טוב בשביל התיאטרון. ו החלטתי
להפסיק לשחק. הדבר החשוב לי
ביותר בחיי כרגע הוא הכתיבה.״
זה היה לפני ארבע שנים. מאז הוא הת קדם
בעבודתו, וכיום הוא אחראי על מח לקת
סרטים בחברת־פירסום גדולה. עמוס,
שהחל את הקאריירה האמנותית שלו בלה־קה־צבאית,
שם הכיר את ירדנה, פרש כ יום
לגמרי מעולם הבידור.
נשואיו כעת לענת ינוקא משלימים את
השינוי שחל בו .״ענת ואני רוצים בחיים
שקטים הרחק מהכותרות,״ אמר לי.

קולנוע

פחת שחקנים, הוא גדל בבית שבו האב
היה טנור באופרה, האם שחקנית וחמשת
האחים והאחיות שלו הופיעו מגיל רך על
הבימה. בן 3היה פאטריק שחקן־תיאטרון,
בן 4הוא כבר היה שחקן־קולנוע, ומאז לא
חדל. הוא מצא עבודה למכביר, עבר ממח זות
קלאסיים למודרניים וחזרה, הופיע ב טלוויזיה
(בין היתר בתפקיד התקליף באנקת
גבהים) ,אבל כל העניין לא הלהיב
אותו ביותר .״להיות אחד מתוך שישה, ל הצטרף
כביכול ללהקה המישפחתית, זה לא
מרתק במיוחד,״ נהג לומר. אולי זאת גם
הסיבה שהעדיף לאמץ לעצמו את שם
המישפחה של סבתו, במקום להשתמש ב שם
הבימה של האחים והאחיות, מורן.
בגיל 20 הוא היה שחקן מוכר ובלתי-
מרוצה מעצמו. הוא נטש את העבודה ה קונבנציונאלית
והצטרף ללהקת תיאטרון
תחנת־הרכבת, קבוצה אנארכיסטית ברו חה,
שאילתרה את הופעותיה, הקימה את
התיפאורות במו ידיה ועבדה כמעט ברוח
הקומדיה־דל־ארטה .״בהתחלה סירבו הח ברים
האחרים לצרף אותו להצגות, משום
שלא רצו שחקנים שקולקלו על־ידי המי-
קצוע, אבל אחר־כך נעתרו לבקשותי. פשוט
לא היה נעים להם, אחרי שהקמתי יחד
עמם את התיפאורה.״

ל{ 1רבן?ולנוע זוסף
מסוכן
״אנחנו עוסקים במיקצוע
מאוד,״ הזהיר שחקן־הקולנוע חצרפתי
עמיתו, המל- את פאטריק דוואר
חין־גימאי זמר־שחקן סרג׳ גנסבור. ה שניים
סעדו יחד במיסעדה פריסאית, ו שוחחו
על אפשרות שדוואר יופיע בתפקיד
הראשי, תחת שרביטו של גנסבור. שלושה
ימים לאחר מכן נמצאה גופתו חסרת־החיים
של דוואר בדירתו, בידיו רובה שאת מדד
סניתו רוקן לתוך פיו. דוואר היה בן 35
בסך הכל, במותו.
אין ספק, מיקצוע מסוכן, במיוחד לאלה
המתמכרים לו בכל מאודם. ודוואר היה
מכור לעניין, כפי שמעידים כל חבריו ה רבים
.״הוא נשא את ההתאבדות בתוך
עצמו,״ טוען ד,בימאי ברטראן כליאה,
שביים אותו בשניים מסרטיו הידועים ביותר,
הפירחחים והכינו את הממחטות .״לא היו
לו בעיות מיוחדות בזמן האחרון, אבל
הוא היה בעל נפש שברירית.״
חשוף! לחלוטין. התגובה של הבו המה
הפריסאית, שבה היה דוואר דמות
בולטת, היתה אחידה: הבחור נראה טוב,
היה במצב־רוח טוב, סידרה שלמה של תפ קידים
המתינה לו, לפני שנתיים נשא אשה
ואהב עד טירוף את בתו הקטנה, לולה,
שנולדה מנישואין אלה. כיצד ייתכן? מה
קרה, שואלים כולם. אולם מאחרי התדה מה
נשמעת נימה אחרת.

אין מנוס. באותה הלהקה הוא הכיר
שניים שעתידים ללוות אותו במשך שנים
רבות. הראשון הוא ז׳ראר דפארדייה, ברנש
קשוח שנאסף מן הרחוב, בן גילו של
פאטריק, אבל ״להבדיל ממנו, אני בחרתי
להיות שחקן שעה שהוא הרגיש כאילו אין

דוואר, רעייתו וידידים כפסטיבל קאן 81׳
לא היו בעיות מיוחדות
״פאטריק היה חשוף לחלוטין, כמו אדם
שכל גופו כווייה אחת גדולה. כל כך
קל היה לעורר את ספקותיו בעצמו וב־כישרונותיו,
עד שפשע היה לעשות כדבר
הזה.״ הדובר הוא ז׳ראר דפארדייה, ידידו
הטוב של דוואר, ומי שהתגלה יחד עמו
בפירחחים .״שלא יגידו לי כי ההרואין
גרם לו להתאבד. זו שטות. חוסר־הביטחון
העצמי הוא שהרג אותו. כולנו שיחקנו פע מים
רבות כל-כך עם המוות, בשביל המ צלמה,
עד שזה איבד את המשמעות. אני
חושד שהוא עצמו לא האמין במה שהוא
עושה, אולי ציפה שאחרי שילחץ על ה הדק
ישמע את הוראת הכימאי, קאט׳ ו המצלמה
תפסיק לצלם.״
דוואר היה מבחינות רבות אחד השחקנים
המצליחים של הדור שאחרי דלון־בלמונדו.
בעשר השנים האחרונות זכה לסידרה א רוכה
של תפקידים ראשיים, שבהם השתל בה
דמותו הספורטיבית הנאה (הוא היר־בה
לעסוק באיגרוף, כתחביב, בתקופות
שונות של חייו) עם רגישות שהיתה טבועה
עמוק בתוכו, מין תערובת מרתקת של אלי מות
בריונית עם תמימות רומנטית כמעט
נערית.
קבוצה אנארביסטית. נצר למיש-

פאטריק דוואר כ״אב חורג״ ()1981
נפש שברירית

פטריל, דוואר ואשתו אלזה
נשא את ההתאבדות בתנו עצמו

לו מנוס מכך.״ השניה היתד. מיאו־מיאו,
שותפתם של השניים בפירחחיס, ומי שהיתה
בת זוגו שה פאטריק במשך שלוש שנים
וילדה לו את בתו הבכירה, אנג׳ל. באותה
תקופה של תיאטרון תחנת הרכבת השלים
דוואר עם העובדה שלא יצליח להתגבר על
גורל המישפחה ולהיות, כפי*שחלם במשו*״
תקופה מסויימת, רופא. הצלחתו בלימודים
היתד, הרבה יותר צנועה מזו שעל הבימה.
הפירחחים, סרט שזיעזע את צרפת והקים
חסרת־החרטה
שערוריות בשל החוצפה
של דמויותיו הראשיות. הפך את שלישיית
השחקנים הצעירים והאלמוניים שהופיעו
בו. לכוכבים מבוקשים. במיוחד דפארדייה
ומיאו־מיאו. דוואר, משום־מה, זכה לפחות
הצעות, אולי משום שקשה היה לנחש מה
בדיוק מסתתר מאחורי הפנים החטובים של
בחור טוב, וההתנהגות הזרוקה של פירחח
חסר אחריות.
תעסוקה מלאה. אין זאת אומרת, כ מובן,
שהצעות לא הגיעו. להיפך, לדוואו-
היתר, תעסוקה מלאה, כאשר מצד אחד
פנו אליו בימאים צעירים שניסו לנצל את
הכפילות שבדמותו (למשל קלוד מילר ב הדרך
הטובה בה הלכנו) ,ומצד שני, בימ אים
ותיקים נשענו על הניסיון המיקצועי
העשיר שלו, והפקידו בידיו דמויות בעלות
אופי דרמאתי חריף. הוא גילם שופט־חוקר
בשריף של איב בואסה שחקן כדורגל
לצד אני ג׳ירארדו, נער־שעשועים בחדרו
של הבישוף בהדרכת הבימאי האיטלקי דינו
ריזי, ונהג שדעתו נטרפת עליו בפקק־תנו-
עד .,בסאטירה החברתית של קומנצ׳יני,
פקק התנועה, שכרו עלה בהדרגה, שמו
הפך להיות ערובה מיסחרית, אבל הוא לז^
היה שבע־רצון .״זה לא משגע כל־כך לע בוד
רק למען הכסף. אבל אם לא אצלח
לשום דבר אחר, אעשה כל מיני סרטים
חביבים ואבקש הרבה כסף.״
לשוב לתיאטרון. עד כמה היה זקוק
לזריקות עידוד נפשיות, תעיד העובדה
שבשיא הצלחתו נטש לפתע את הקולנוע
לכמה חודשים, כדי לשוב ולהופיע בתיאט רון
תחנת־הרכבת, בפרוטות .״מה יש? זאת
הכנופיה שלי. אנחנו עושים כאן כעולה
על רוחנו, אין כאן הירארכיה קפואה כמו
בתיאטרון הרגיל, ואיני מרגיש כלוא ב תוך
בועה, כמו בקולנוע.״
הוא עצמו, וכל מכריו מסכימים עימו,
טען שהמשבר הגדול האחרון שלו, שממנו
כנראה לא התאושש כלל, בא לו עם הו פעתו
בסרט בשם סידרה שחורה של אלן
קורנו, שבו גילם דמות של פסיכופט המנ סה
להתנהג בחיים כפי שהוא רואה את
עצמו בדימיונות, ומגיע תוך כדי כך ל ביצוע
מעשי רצח מחרידים .״התפקיד הזח
עשה לי משהו,״ טען לאחר מכן ,״זו הפעם
הראשונה שאני הורג בסרט. נכון, זה
קולנוע, אבל את התנועות הגורמות ל מותו
של מישהו, גם אם זה מפוברק, אני
מבצע במלואן.״ הסרט זכה להצלחה בצר־העולם
הזה 2345

פת ומישחקו זיכה אותו בפרסים רבים, אבל
אישית, כאילו נשבר. שנה לאחר מכן,
כאשר עיתונאי העז להדליף את האינפור מציה
על נישואיו לאלזה. הוא נטל עימו
חבר, והיכה את העיתונאי עד זוב דם. ה פרשה
הגיעה לערכאות וכל התנצלויותיו
של דוואר, מאוחר יותר, לא עזרו. את
יחסיו עם המדיה הוא קילקל סופית.
עם זאת, נדמה היה שהקאריירה שלו לא
זהרה מעולם כמו אז. תוך ימים אחדים
צריך היה להתחיל בצילומי סרטו החדש
של קלוד ללוש, אדית ומארסל, פרשת
אהבתם של אדית פיאף ואלוף־העולם באיג־רוף,
מארסל סרדאן. דוואר האמין בכנות
שזה יהיה תפקיד חייו, הן בשל דמיונו
האישי לסרדאן, הן בשל החשיבות הרבה
שהקדיש ללוש לסרט, שנועד להימשך אר בע
שעות. שעתיים בלבד לפני שהתאבד,
עוד סעד עם הבימאי, אחרי שהצטלם ב בוקר
לצילומי־פירסומת לסרט, ותיכנן, ב-
אותו ערב, להמשיך במישטר האימונים ה קפדני
שכפה על עצמו, כדי שיהיה אמין
בתפקיד של מתאגרף. מה קרה לו בדרכו
הביתה, זאת תעלומה שאיש לא פתר, בי נתיים.
סמים
קשים. כמה עיתונאים טוענים
בפה מלא כי ההתמכרות של דוואר לסמים
קשים, פרשה שנמשכה כבר זמן רב, היא
שגרמה לסופו הטראגי. אמנם, כך הם או מרים׳
הוא ניסה להפסיק כמה פעמים, אבל

על הוליווד
ועל נבזויותיה
מהומה בהוליווד (לימור, תל-
אביב, ארצות־הברית) — מאחרי
השם הסתמי הזה מסתתרת אחת
הסטירות הנבזיות שנעשו על עיר הסרטים. האחראי
לחיסול חשבונות פראי זה הוא בימאי ותיק, מנוסה ומכיר
את הנושא על בוריו, בלייק (הפנתר הוורוד )10 ,אדוארדס. .
התסריט, שהוא מלא וגדוש רמזים אוטוביוגראפיים,
מספר על מפיק מצליח, שכל חייו עסק בנושאים בטוחים,
עד אשר נכשל כישלון מחפיר דווקא בהפקת״היוקרה שלו,
מעין סופר מרי פופינס, הבנוי כולו על הקסם של רעייתו,
שחקנית הידועה גם כ״חמודה של אמריקה״.
כשעולמו חרב עליו, מנסה המפיק להתאבד, אחר־כך
צץ במוחו רעיון גאוני, להפוך את אותו הסרט שנכשל
לסרט מצליח, בכך שיפשיט את הכוכבת מול המצלמות,
והרי אין איש שלא ירצה לחזות בשדיה של החמודה,
והסרט מדלג במהירות מסחררת משלב אחד של טירוף
למישנהו, כאשר אדוארדס אינו חס על אף היבט של
תעשיית החלומות, הרקובה והמגוונת מן הראש ועד לקרביים,
ספוגה באלכוהול, בסמים, בשינאה עצמית, ומה
שגרוע ביותר, בהתעלמות מוחלטת מכל מה שקורה מחוצה

העובדה שאדוארדס משתמש באשתו החוקית, ג׳ולי
אנדריוס, בתפקיד הראשי, מתוך מודעת לכך שהיא סבלה
מן הבעיות שיש גם לשחקנית בסרט, קרי תדמית שאי־אפשר
להשתחרר ממנה, החיצים הברורים המופנים אל
עבר אנשים מוכרים כמו רוברט אווגס, שהיה בזמנו מנהל-

ו דק

וחצ וי ין

רוברט וובר: במהירות מסחררת
ההפקות של פאראמונט, או אפילו אל עצמו (ריצ׳ארד
בועות מאליגן מגלם את בן דמותו של אדוארדס על
המסך) — כל אלה מוסיפים לסרט מידה רבה של אותנטיות.
בהקרנות
הראשונות לביקורת, חסרה היתה בסרט
ההלווייה הסוריאליסטית, שבו הוא צריך להסתיים. אחרי
שמדור זה התריע על כך, הובאה גירסה מלאה, ועכשיו
צריך לראות מה בדיוק יציגו לפני הקהל הרחב. כדאי
לשאול לפני שנכנסים לקולנוע.

על נ>ס>ם
ועל פעלולים
התנגשות הטיטאנים ותל־

פאטריק דוואר כ״יצאנית כע״נן״
במצב־ווח טוב

כל משבר חדש, כל רגע של ספק — והוא
היה איש אכול ספקות וחרדות — גרר
אותו חזרה אל ההתמכרות .״צריך לומר
את הדברים האלה בצורה גלויה,״ טוען ה ״
עיתונאי (שהוא גם בימאי קולנוע) פי ליפ
לאברו ,״כי יש בכך לקח חשוב לאחרים.״
אבל, כדברי דפארדייה, לא הסם הוא שקטל
את פאטריק דוואר, אלא המתח הנפשי ה-
בלתי־פוסק, הפחדים והחששות. שדחפו או חו
לזרועות הסם, הם האחראים לכך.
מוזר, החודש עומד לעלות על מסכי
^ הקולננוע בפאריס סרטו האחרון של דוואר,
,גן עדן לכולם. בסרט הוא מגלם סוכן-
ביטוח שמתאבד. על המסך, ההתאבדות ני ב כשלת, ומובילה לקומדיה. בחיים, לא היה
בימאי שיפסיק את הצילום בזמן.

ת ד רי ך
חובה לראות:
תל אכיב — חמים וטעים, האדומים,
ממיאו עד מוצרט.
ירושלים — בננות, קבקבי־העץ.

תל אביב
טמאו עד מוצארט (מוסיאון
תל־אביב, ארצות־הברית) — סרט דו קומנטרי
מעולה, מהנה וגם משעשע על
מסעו של הכנר בן המערב אייזיק שטרן
בסין האדומה. האם יכולה המוסיקה לגשר
בין התרבויות? זו השאלה שהסרט מנסה
להשיב עליה.

ייושליס
קבקבי עץ (סמדר, איטליה)
— חייה של מישפחת איכרים איטלקית
בסוף המאה שעברה מונצחים במצלמתו
המצויינת של הבימאי ארמנו אולמי. ה חריפות
של התסריט אינה גורעת מעדי־נותה
של התוצאה.

אביב, תל-אביב, ארצות־הברית) —
אגדת פרסאוס ואנדרומה היתה
שייכת פעם למיתולוגיה היוונית. אלא שזה היה מצב
זמני, עד אשר באה הוליווד ואימצה את האגדה לעצמה,
תיד כדי שינויים מרחיקי־לכת, שצריכים להתאים את
האגדה למיסגרות הקולנוע. התוצאה היא סרט שממנו
לא יוכל איש ללמוד משהו על העולם העתיק ואמונותיו,
אבל לפחות יוכל לחזות בניסים ובנפלאות של מחלקת
האפקטים המיוחדים, שהמציאה מיפלצות מכל הסוגים,
והצליחה להתניע אותן במידה רבה של יעילות•
פרסואוס היה בנו של זאוס, מלך האלים, שהתחפש
למטר של זהב כדי לפתות את דאנאה, בתי של מלך
ארגוס. עד כאן, מסכימים הסרט והמיתולוגיה זה עם זה.
מכאן והלאה, יש לכל אחד דעות משלו על מה שקרה
או לא קרה, למשל על הסיבה שהניעה אותו לחפש את
המדוזה ולכרות את ראשה, או על הדרך שבה זה התבצע,
או על זהותי של פגסוס, הסוס המעופף, פעם דגם יחיד
במינו, ובסרט הזה, שריד אחרון מעדר שלם.
אשר לצוות הכוכבים הזוהרים המופיעים בסרט, מוטב
להזהיר מראש שלורנס אוליביה, קליר בלום, אורסולה
אנדרס ומאגי סמית, כולם אלים באולימפוס, הם בעלי
תפקידי־אורח, ואינם שוהים על המסך יותר מעשר דקות.

ניל מקארתי: אהבה לנסיכה אנדרומדה
את עיקר המעמסה וההתמודדות עם המיפלצות משאירים
להארי האמלין הצעיר (בן זוגה של הגברת אנדרס, לשעבר)
כאשר ברג׳ס מרדית עוזר לידו, כמשורר יפואי מן התקופה
הקדומה. חלק נכבד מן העלילה מתרחש אמנם ביפו
(משום שאנדרומדה היתה בתם של מלכי המקום. המראה
בסרט אמנם אינו מזכיר את השטח הגדול בשום פנים
ואופן, אבל מי מתעקש על פרטים קטנים שכאלה ז

על הק\ר>1
ועל החרב
קונן הברבארי (מוגרבי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — אם כי
גם כאן מדובר בעבודה מרוכזת
של מחלקת האפקטים המיוחדים, הרי שסרט זה של ג׳ון
מיליוס שונה. ביסודו מהתנגשות הטיטאנים. כאן, במקום
להתייחס למיתוסים כאל אגדות מצוצות מן האצבע
המיועדות לאינטליגנציה של בן שנתיים, מנסה התסריטאי-
בימאי ליצור עולם שלם אשר יהיה מציאותי ככל האפשר,
תוך כדי כך שהוא שונה לחלוטין מן העולם שבו אנו
חיים כיום.
התוצאה מעניינת בהחלט — מסע בתוך עולם ניאנדר-
טאלי עם סיפור, אשר בשינויים מעטים ביותר, יכול להתקבל
על הדעת היום, או בימי הביניים, או ביוון העתיקה.
בקיצור, סיפור בעל מרכיבים אנושיים, ומשום כך הולם
כל תקופה. גיבור הסרט, קונן, שנישבה כילד והיה לעבד,
הצליח בזכות שריריו לעלות בדרגה ולהפוך ללודר, ואחר־כך
ניתק מעל עצמו את השלשלאות, יצא אל החופש, חי
מן התעוזה שלו וכל מעייניו נקמה באיש שגרם לאסון
ששיעבד אותו לזרים.
יש בהחלט ניסים ונפלאות בעולם של קונן: מכשפות
הנזרקות לאש, נחשי־עוק השומרים על אוצרות, רוחות־רפאים
המנסים להשתלט על גוף של פצוע, נחשים ההופכים

לחיצים ארסיים. אבל בדרך שבה מציג מיליוס את כל
הדברים האלה, אפשר בהחלט להתייחס למראה העיניים
כביטוי לאמונות התפלות ולהסברים התת־הכרתיים של
האדם הפרימיטיבי, אשר -ניסה לפרש את העולם סביבו.
צריך אולי להזהיר מראש שמדובר בסרט אלים מאוד,
מלא פעולה פיסית, המתאים למסורת המאצ׳ו האמריקאי.

לדי ה חו ר בו ת
(המשן מעמוד )21
שבים,״ סיפר הפליט, המתגורר בראשידייה,
״ברחנו כי הגיעו אלינו הידיעה על מה
שקרה בדיר־יאסין. אנשים משם באו אלינו
לכפר וסיפרו שהיהודים שחטו את רוב
הכפר. זה הפחיד אותנו מאוד• היום אני
יודע שזה היה נכון, שהאירגון של ראש־הממשלה
שלכם, בגין, רצח שם 200 איש
בלי סיבה.
״אחרי שיצאנו מהכפר באו אלינו יהודים
מההגנה ואמרו, שאנחנו יכולים לחזור ל כפר
ושהם לא יעשו לנו כלום. אבל המשיכו
להגיע אלינו שמועות, שהיהודים הורגים
ערבים בכל מיני מקומות, ולכן פחדנו
לחזור. אחרי שנגמרה המילחמה רצינו
לחזור, אבל לא נתנו לנו. לכן אנחנו•
פליטים.״

״זרעתס סחד
בקרבנו!״

ן* הסבר לבריחה ב״48׳ זהה בפי כל
י י המבוגרים במחנה. כולם מדגישים ש פחדו
שמה שקרה בדיר־יאסין יחזור על
עצמו גם במקומותיהם .״שמעתי שהציונים
אומרים שברחנו מפני שמדינות־ערב קראו
לנו ברדיו לעזוב את הכפרים, עד שצבאו תיהם
יחסלו את את כל היהודים,״ סיפר

אני מנחות!

איתנו בשלום. אבל קראנו בעיתונים וש מענו
ברדיו ומכל מיני אנשים, שהיהודים
טובחים בערבים. לכן לא סמכנו על מה
שהבטיח ד״ר נתן וברחנו. אחרי המילחמה
רצינו לחזור, אבל היהודים לא נתנו לנו
להיכנס. מאז אני פליט• בראשידייה אני
נמצא כבר 33 שנים.
״באום אל־פארג׳ היה לי בית גדול עם
הרבה חדרים, עשרה דונם אדמה, עצים
ופרות. שמעתי שכל הכפר נהרס ושנשאר
ממנו רק המיסגד. מאז שברחתי אני חולם
לחזור לשם. זה הדבר היחידי שחשוב לי
בחיים, כי שם זה הבית שלי. המישפחה
שלי גרה שם דורות על דורות, במשד
מאות בשנים. חוץ מזה שום דבר לא חשוב
לי. יעשו לי מה שיעשו, אני לעולם לא
אשכח את אדמתי.
״כאן בראשידייה אני חי בחורבה. יש
לי שישה בנים ובת אחת. הם כולם נשואים
וגרים כאן לידי: עבדתי בכל עבודה שרק
הזדמנה לי, כדי לפרנס ולגדל אותם בכבוד.
במילחמה הזאת נהרג הבן שלי סאלח
עיסה מוסא, שהיה בן . 19 הוא התחתן רק
לפני שלושה חודשים• הוא מת מפצצה
שפגעה במיקלט ליד הבית שלנו, שבו הוא
היה• מהפצצות נהרס כל הבית של הבן
שלי מוחמד, שהוא בן .26 יש לו חמישה
ילדים. הצבא הישראלי לקח אותו למעצר.
גם חצי מהבית שלי נהרס במילחמה. את

ילדה בין ההריסות במחנה ראשי־דייה,
היא פוחדת, כמו יתר הילדים
:מקום, מן החיילים הזרים שפלשו למחנה. הילדים טברו
דאומה קשה בתקופת ההפצצות והקרבות שהתחוללו שם.

פליט קשיש, שלא רצה להזדהות .״זה אחד
השקרים הגדולים של הציונות ! ברדיו
ביקשו מאיתנו את ההיפך — שנישאר
בכפרים• מדוע שנברח מפני הצבאות הער ביים?
הם לא נלחמו ביהודים בתוך הכפרים
שלנו. אדם בורח רק כאשר הוא פוחד.
אנחנו ברחנו כי אתם, היהודים, זרעתם
את הפחד בקירבנו.״
עיסה חאג׳ מוסא בן ה־ ,57 ואשתו כמילה,
הם מכפר אום אל־פארג /ששכן ליד נהריה.
גם הם ברחו ב־48׳ וכיום הם מתגוררים
בראשידייה• ״אני ׳מכיר את נהריה טוב,״
סיפר חאג׳ מוסא ,״עבדתי שם כפועל-
בניין והייתי חבר״הסתדרות. עבדתי אצל
הקבלנים כספי ורובק׳ה רובין, ששם אשתו
לאה. הם היו חברים טובים שלי. אני זוכר
גם את ד״ר נתן, יהודי מגרמניה שעבד
בבית־החולים בנהריה. הוא היה אדם טוב
מאוד.
״אחרי מה שקרה בדיר-יסין ובמקומות
אחרים, ד״ר נתן כתב מיכתב לכפר שלנו,
ואמר שאם יבוא הצבא הערבי לנהריה,
היהודים רוצים לחיות איתנו בשלום, ושגם
אם יבוא הצבא היהודי הם מבטיחים לחיות

אש״ף. לדברי הגירסה הישראלית הוכרחו
הגברים והנערים במקום להצטרף לשורות
אש״ף, או שפותו לעשות זאת תמורת בצע
כסף.
האמת, כפי שהיא עולה מעדויות הפלי טים,
היא שונה לחלוטין. הם רואים בחיילי
אש״ף גיבורים, המקריבים את חייהם מול
אוייב חזק ואימתני, כדי להשיב לבני עמם
את זכויותיהם הלאומיות. ציור על אחד
מקירות הבתים ההרוסים מבטא יותר מכל
את רגשות הפלסטינים. נראה בו מטוס,
המסומן במגן דויד, שתוקף ילד קטן הרוכב
על אופניים.
באחת החורבות, שמחציתה הרוסה לגמרי
ומחציתה נוטה ליפול, אנחנו פוגשים את
מישפחתו של מוחמד אמין שחרור בן ה־,67
פליט מהכפר עלמה־ריחנ״ה שליד צפת.
הוא הגבר היחידי בבית• כל בניו ובעליהן
של בנותיו נתונים במעצר. בתו, חלדייה
שחרור בת ד.־ ,25 נולדה בראשידייה .״פח דתי
מאוד מהחיילים הישראלים שהגיעו
למחנה״ ,סיפרה הצעירה ,״הייתי כל הזמן
במיקלם. אני חושבת שהצבא הישראלי
הוא צבא־כיבוש. אני דורשת שהישראלים
ישחררו את האסירים, ואחר־כך שיאפשרו
לעם הפלסטיני להקים מדינה עצמאית,
שבה יגדיר את עצמו. אז נוכל לחיות
בשלום.
״עכשיו, אחרי שראשידייה נכבשה, אנחנו

לפחד ממי?

חלדייה שחרור בת ה־ 25 מראשי־דייה,
המחזיקה את אחיה, פחדה
בתחילה מהחיילים הישראל ס. אולם כיום היא פוחדת בעיקר
חרוו־ה
חו ה לי תי ח
מחיילי המיליציות והפלאנגות

כל זה הישראלים עשו לנו. למה? אנחנו
לא בני־אדם כמוכם? מדוע אתם עושים
לנו את זה? ״

״הבו מחס לי ם
חשבוגות״
ףיכ;יסה לראשידייה יושבת באופן
* קבוע קבוצת חיילים. תפקידם לבדוק
את כל היוצאים והנכנסים למחנה• אולם
התנועה דלה מאוד. מרבית התושבים מס תגרים
בבתיהם. בסימטאות בין החורבות
נראים בעיקר זקנים, נשים וילדים. הגברים
במחנה מעטים. חלק גדול מהם נעצר
ונלקח למחנה־השבויים. התושבים שנשארו
עסוקים עדיין בחיפוש אחרי גופות שנקברו
במהלך הקרבות בין ההריסות.
יאסר ערפאת ביקר במקום כחודש לפני
פרוץ המילחמה. בסודי־סודות מגלים לי
כי אבדעמר, כסי שמכונה ערפאת, התקבל
כאן בכבוד גדול• הדבר עומד בסתירה
גמורה לתעמולה של צה״ל, הטוענת בי
תושבי המחנה היו, כביכול, שבויים בידי

לא מפחדים יותר מהחיילים הישראלים.
הם מתייחסים אלינו יפה מאוד. אנחנו
מפחדים מהחיילים של המייג׳ור סעד
חדאד ומהחיילים של בשיר ג׳מייל. הם
באים לכאן ומענים אנשים. הם שודדים
סאיתנו את רכושנו ואונסים נשים בכל
הסביבה. רק לפני כמה ימים חייל של
חדאד היבה תושב ולקח את מכוניתו.
״פנינו לקצין ישראלי וסיפרנו לו על מה
שהאנשים האלה עושים לנו. ביקשנו ממנו
שהצבא הישראלי יגן עלינו. הוא אמר :
מה שאתם עשיתם להם בעבר, הם עושים
לכם עכשיו. אני לא יודעת מה עשינו להם.
כל חיינו ישבנו במחנה ולא פגענו באיש.
אני חושבת שהם רוצים לחסל עכשיו
חשבונות עם הפלסטינים, מהתקופה של
מילחמת־האזרחים בלבנון. לכן אנחנו חיים
בפחד כל הזמן.
״החלום שלי זה לחזור לכפר של הורי
ולחיות שם עם היהודים בשלום. אף פעם
לא הייתי שם, אבל ההורים שלי סיפרו לי
על הבית שלנו מגיל קטן, וביכלל — כל
אחד רוצה לחיות בארצו. הארץ שלנו
זאת פלסטין !

״אנחנו רוצים לחיות בשלום עם היהודים.
מדוע הם,לא מוכנים לכך? אתם כל הזמן
מספרים דברים רעים על הפדאיון. אני
רוצה לשאול: האם הפדאיון עשה בישראל
מה שאתם עשיתם כאן? אתם מדברים על
אחרים ואינכם רואים את מה שאתם בעצ מכם
עושים• הפדאיון הם לא מחבלים. הם
הקומנדו שלנו, שנלחמים למען השיחרוד
שלנו. מדוע אינכם מסוגלים להבין את זה?
״הרסתם את כל המחנה שלנו. איך
נקדם את פני החורף במצב הזה? אף אחד
לא דואג לנו ולא מתעניין מה קורה לנו
כאן. מדוע אתם שונאים אותנו כל־כך?״

ה ת על מו ת
מהס לי טי ס
יפורי האימה על מעלליהם של £
* חיילי המיליציות והפלאנגות חוזרים
על עצמם בפי כל. ניתן לחוש בפחד הרב
של הפלסטינים מפניהם, בשעה שהם מעלים
את שמם על שפתיהם. הימצאותם באזור, ן1
והיד החופשית הניתנת להם על־ידי כוחות
צה״ל. היא עבור הפליטים סיום מתמשך.
סיבלם של הפלסטינים בולם לעין כקל
עבר. בולט במיוחד הניגוד בין העזרה
המושטת לאזרחי לבנון לשיקום הריסותיהם,
ובין ההתעלמות המוחלטת מגורלם המר
של הפליטים. מלבד מעם מים ולחם, אין
שילטונות צה״ל עושים עבורם דבר, למרות
שמצבם הוא הגרוע ביותר. 8 מראשידייה ביקשנו לנסוע למחנה־ הפלי •!
טים עין־חילווה. ,השוכן ליד העיר צידון.
אולם צה״ל אינו מתיר את הכניסה למחנה,
ההרוס עד היסוד. הסיבה הרישמית: במקום
נמצאים נפלי פצצות, המסכנות את ה נכנסים.
האמת
היא שעין־חילווה אינו קיים יותר.

צה״ל מחק. אותו מעל פני האדמה. אלפי
הפליטים נפוצו לכל עבר. לטענת. שילטו־ ן
נות צה״ל לא ידוע היכן הם נמצאים.
אנחנו,מצאנו כמה מישפחות מהמחנה בעיר
צידון. הן מתגוררות מזה חודש וחצי בתוך
חנויות פרוצות, שאליהן פלשו.
בתוך כל חנות כזאת מתגוררות שמונה
עד עשר מישפחות, על נשיהן וילדיהן. ן
גברים כימעס שאין שם כלל. הם כולם
במעצר• הצפיפות, הליכלוך והצחנה בתוך
החנויות מחרידים. הנשים מבשלות את
המזון, המסופק בקיצוב על־ידי אונר״א,
בין השמיכות הפרוסות על הריצפה, שעלי הן
ישנים הילדים.
רבים מהילדים חולים -או אמותיהן
מספרות שבבתי־החולים מסרבים לטפל
בהם משום שהם פלסטינים. יש די והותר
פצועים וחולים, שהם אזרחים לבנונים.
אלה זוכים. לטיפול חינם. הפליטים, שהם
משוללי אזרחות, ונושאים תעודות שעליהן
מצויין שבעליהן הם פלסטינים, נדרשים
לשלם עבור הטיפול. מחוסר אמצעים הם
נאלצים לוותר על כך שילטונות צה״ל
כלל אינם מתעניינים במצבם.
על יסוריהם של הפלסטינים אמר לי
פליט בן ,18 שלא הזדהה :״למדנו לסבול
בכבוד ואנחנו מוכנים לגרוע ביותר. אבל
שום דבר לא ישבור אותנו ! אנחנו נתמיד
במטרה עד שנזכה למדינה עצמאית, שבה
נהיה חופשיים. כל הסבל שבעולם משתלם,
כדי לזכות בכך.
״אתם הציונים בניתם את המדינה שלכם
על חשבון חורבנם של הפלסטינים. אתם
מסרבים להכיר בכך ואינכם מוכנים לאפשר
גם לנו להגשים את זכויותינו הלאומיות.
אנחנו איננו רוצים להשמידכם. ואפילו
אם רצינו בכך — איננו מסוגלים. סבלנו
מספיק ואיננו רוצים יותר מילחמה. האמינו
לנו שאיננו רוצים יותר בקורבנות ! כל מה
שאנחנו רוצים זה להיות חופשיים ועצמ איים
כמו כל עם אחר.
״חבל לי על ההרוגים, הפצועים וההרס
משני הצדדים. עליכם להבין שלא תשיגו
דבר אם תרדפו אותנו ותילחמו בנו. זה
יימשך בלי סוף, עד שתהרגו את אחרון
הפלסטינים. תחת זאת אתם יכולים לפתור
את הבעיה על״ידי הסדר מדיני בדרכי
שלום. זאת הדרך היחידה להשגת שקט,
ביטחון ושלום באזור.
״אם תהיו מוכנים להכיר בזכויותינו,
ולאפשר לנו להקים מדינה עצמאית דמו קרטית
ביחד איתכם או לצד מדינת ישראל
— אנחנו מושיטים לכם יד לשלום. אולם
אם תסרבו, עליכם לדעת דבר אחד: אתם,
היהודים, חיכיתם 2000 שנה עד שחזרתם
לארצכם. גם אנחנו מוכנים לחכות 2000
שנה ויותר, אבל לעולם לא נשכח את
המולדת. זיכרו זאת !״
העולם הזה 2345

1ה היה הווו ( ההוה שהיה
כליון ״העולם הזה״ ,שראה-אור השבוע לפני 25 שנה
בדיול״ הביא כתכתרשער תחת הכותרת ״האיש המסוכן ביותר
במדינה׳ /שהתסלדה בשאלה ״מדוע יושב חרדתי״ ,תוך־ הבאת
עדותו המלאה של הטמונה על הש־ב. מדור תעודד,־ ״הנדוף/
תחת הכותרת ״צרפתאל״ ניתח את היחסים הצבאיים והמדיניים
בין צרפת וישראל. ראש־המערכת, שלום כהן, המשיר בסידרת
כתבותיו על המסע אל פסטיבל הגוער הסוציאליסטי שנערף
במוסקווה, תחת הכותרת ״תקרית בפסטיבל׳׳ .על שני פושעים
שהצליחו להימלט מכלא תל־מונד הובאה הכתבה ״מבול,שים
תחת הכותרת ״ל,רתם לאהוב בו״ הובא סיפורם של זיווה

מה זח יהודי?
וועדת העורבי ם
העם הזקנים!והי
הבנאים גמרו את הבניין המפואר. עמו דיו
התנשאו השמימה, הקירות הבהיקו
למרחקים׳ השמש פיזזה בשמשות של מאות
חלונות.
ואז שאל אחד הבנאים שאלה תמימה:
לשם מה, בעצם, הקמנו את הבניין?
השבוע דמו מנהיגי המדינה לבנאים
אלה. מדינת ישראל הצליחה ושיגשגה.
אורחים מגאנה וצרפת הידפקו על דל תותיה.
צה״ל הודיע שיש לו שפע בזה של
נשק, ששוב אין לו צורך בסיוע מאמריקה.
מישלחות המדינה הציפו חמש יבשות, מ־מוסקווה
ועד לונדון. תוכניות כלכליות
גרנדיוזיות התנופפו בחלל, נאומי השרים
ניבאו עליית מיליונים.
בירושלים התכנסו כל חכמי העם היהו די
— אותם המקובלים על השילטון —
ודנו לשם מה, בעצם. ,הוקמה המדינה.
היה זה ״הכנס. העיוני הציוני״.
כל הנואמים הסכימו על דבר אחד: שיש ראל
היא מדינה יהודית, וכי כל מטרתה
להיות מדינה יהודית. אולם כמעט שלא
היו שניים מבין הנואמים שהסכימו מה.
זה יהודי. האם זו עובדה דתית? אנא־טומית?
רעיונית? לאומית? אירגונית?
מיפלגתית?
הנואמים בכנס עלו וירדו, כל אחד
השמיע את דעתו, אולם המדינה עצמה
דילגה על הדו״חים הארוכים בעיתונות.
הבעייה לא עניינה אותם. אזרחיה, שהת ענגו
על שפת ימה, הסתפקו בהחלט
במציאות היום־יומית, שאולי היא התשו בה
הטובה ביותר.

1וד!,ת 8ה ^דאה שד
והממונה עד הש. ב.

אזולאי ויוסף ברדה מבאר־שכע, שנפגעו במכות נ תן ממאהבה
של זיווה, אלברט קדושים. תחת הכותרת ״בלש אהב נערות״,
הובא סיפורו של סצגל מישטרה לשעבר, שמעון שיטרית, מי
שהיה מזכיר מדור הבילוש כתל־אביב והודח מתפל,יו*ו.
בשער הגליון: יעקוב חתתי, מנאשמי מי־נופט רצח־לסטנר.

סוחר הנשק * חומת הריקבון
* בן־גו ריון ו עו ב די־ ה א לי לי ם
אביו של סעיד לא יכול היה להסתיר
את הערצתו לבנו לפני האורח. הביע את
המישאלה כי בבוא היום יהיה גם בנו
קצין בצה״ל, וילבש מדים ממש כאורחו.
שתי חבילות שחורות. נראה שהפעם
זז משהו בליבו של המ״מ. התעלותו גברה
שבעתיים כשהוצגה לפניו, עליה בת ה־,7
ארוסתו שחורת־השיער של סעיד. המ״מ
לא הסתיר את ריגשותיו, הוריד מדש חול צתו
את יאות הקלע המוכסף, שבו זכה
בתחרויות קליעה למטרה והצמידו לחול צתו
של סעיד הקטן.
הנער שכח מייד את כל נימוסיו, רץ
לחדר הנשים׳ להראות לאחיותיו את ה מתנה
שקיבל. אחרי דקה חזר מאוכזב —
הנשים לא הבינו מהו אות הקלע, לא
העריכו ביותר את המתנה. כאן מצא אב
המישפחה לנכון לקום ממקומו, נכנס ל חדר
הנשים, הסביר להן את ערכו של
האות ואת גאוותו הרבה על בנו, שהתחבב
על קצין צה״ל.
האפיזודה בבית הכפרי נשכחה מליבו
של המ״מ. הוא לא שיער כי ביום מן
הימים ישוב לראות את מישפחת הכפרי.
אולם הגורל רצה אחרת. אחרי חוד שיים,
כשעתיים אחרי שיחידתו של המ״מ
סיימה תרגיל־אש של ירי־מרגמות, הופיע
בשטח פרש ערבי נרגש, והודיע לו כי
מאש האימונים נפגעו כמה מבני מיש־פחתו
והם מוטלים בשטח.
המ״מ לא היסס, שלח קומנדקר ורופא
לטפל בנפגעים. אחרי שעה קלה חזרה

המכונית בדרכה לבית״החולים, כשעליה
הפצועים שקיבלו טיפול. על קרקע המכו נית
היו מוטלות שתי חבילות קטנות,
עטופות בבדים כהים. הם״מ התקרב, הרים
את הכיסוי.
הוא הוכה בהלם. לפניו שכבו שתי
גוויות קטנות. על חולצת אחת מהן היה
מוצמד אות הקלע הכסוף. השנייה היתה
גוויית ילדה שחורת שיער — ארוסתו
של סעיד בת ה־.7
מפקד־המחלקה השמיט מידיו את הבד
הכהה, התרחק בצעדים מהירים מעיני מח לקתו,
ישב על הסלע ופרץ בבכי.
מישטרה בזיוון המחתרת
הישיבה כונסה ל#י מיטב כללי המח תרת•
שום עיתונאי, מלבד המוזמנים, לא
ידע עליה. גם המקום נשמר בסוד. המז מין:
המפקח הכללי של מישטרת־ישראל,
יחזקאל סהר. המוזמנים: עורכי העיתונים
המקובלים על השילטון, בני כל המים-
לגות.
אכן אחת כקיר. תפקידו של סהר
היה עדין למדי. הממשלה הגיעה לכלל
מסקנה עגומה, שאי־אפשר לפטר אותו
נגד רצונו, ושאי־אפשר לפטר אפילו את

תאריך 14.8.1957 :
הקצינים הנמוכים יותר, שנאשמו בשבועת־שקר
בעניין המישפט נגד הקצין שטיינ ברג,
מפני שכל אחד מהם יודע יותר
מדי על הממונים עליו. הוצאת אבן אחת
מחומת הריקבון היתד, ממוטטת את החו מה
כולה.
אולם את זאת אי־אפשר היה להסביר
אפילו לעורכים שהשילטון סומך עליהם.
לכן הביא סהר את אב־בית־הדין, שבדק
כביכול את מסקנות השופטת, מינה שמיר,
בעניין הקצינינדהמשקרים. הסביר הקצין
סלע: השופטת טעתה.
״אם כן,״ רצה עורך אחד לדעת ,״מדוע
מכנסים את הישיבה הזאת בחשאי, תחת
לקיימה בפומבי, כדי שישמע הציבור?״
השיב סהר, בתמימות האופיינית לו :
״היועץ המישפטי אמר לנו, שזה יהיה
ביזיון בית־המישפט.״ הוא סבר כנראה
כי ביזיון במחתרת עדיף על ביזיון ב גלוי.

ןורפים שתקו. אפילו עורכים אלה,
הרגילים לתת את הגושפנקה לכל קשר
של השתקה במדינה, רצו לשאול כמה
שאלות. אולם סהר, למוד הנסיון, לא הר אה
כל חשק לעמוד שוב בחקירת שתי-
וערב. הוא מצא את הגואל בדמותו של
אריה דיסנצ׳יק, העורך-בפועל של מעריב,
רוויזיוניסט־לשעבר, שהפך זה מכבר ל מעיו
דובר של הרמטכ״ל ושל המפקח
הכללי של המישטרה.
״איני חושב שאנחנו צריכים לשאול
שאלות,״ אמר דיסנצ׳יק. העורכים שתקו,
חזרו כלעומת שבאו.
אנשים דויד כן־גוריון,

<• ראש-הממשלה
בשיחה פרטית על בעיות הדת, עם תום
נאומו בכנס היהודי האידיאולוגי בירו שלים
:״יש לי דעה משלי על הדת. אני
רואה בדתיים עובדי אלילים.״

צבא
*(וו־־חקלע
לפני עשרה ימים מסר דובר צבאי ידיעה
לעיתונות בד. נאמר כי ״בעת אימוניה של
יחידת צה״ל בשטח־אימונים סגור בקיר-
בת כביש עכו־צפת, נפגעו מיספר אז רחים
ערביים אשר נכנסו לתוך השטח.״
היתה זו ידיעה יבשה וצנועה, אשר גררה
בעיקבותיה גל תגובות ומחאות.
אולם מלבד הבעייה הציבורית החמו רה,
הסתתר מאחורי הפרשה גם סיפור אנו שי
נוגע ללב, סיפורו של מפקד מחלקה
בצה״ל, סיפור עליו מספר כתב העולם
הזה :
פקודיו של המ״מ הצעיר לא הכירוהו
מעולם כדמות סנטימנטלית. אדרבא, מפקד־המחלקה
הצעיר היה מקובל בקרב פקו דיו
כדמות נוקשה, קפדנית ותוקפנית.
היה זה בשעת סידרת-אימונים בשדה.
מפקד המחלקה נשאר לשבת עם חייליו
ולא יצא לחופשה. אחד הכפריים הער ביים,
שגר בקירבת מקום, הזמינו לביתו
ללגימת כוס־קפה, והמ״ט נעתר לבקשתו.
אחרי הסעודה הדשנה ולגימת הקפה, הציג
הכפרי לפני אורחו את בן־זקוניו, גאוות
המישפחה. סעיד בן ה־ , 12 הדור־הלבוש,
היד, הזכר היחיד ממצאי חלציו של הכפ רי.
מלבדו היו לו עוד שש בנות. הערבי
הצעיר כבש מייד את לבו של המ״מ.
הוא היה יפה־תואר בעל שיער בהיר
ועיניים תכולות, בעל נימוסים נאים ודי בור
שנון.

הזה״ 1035

• חבר־הכנסת מנחם בנ י ן, בנאומו
בהפגנה מטעם מיפלגתו, חרות :״אני
יודע שדובר הממשלה מקבל משכורת כדי
שידבר. אולם לעיתים, כאשר אנו שומ עים
את דבריו, יש לנו רצון להציע ש יקבל
משכורת כפולה — וישתוק.״

• חבר-כנסת חרות ד״ר שמשון יו״
ניצ׳מן, לעסקנים הדתיים :״אלוהים הוא
יהודי זקן ופיקח. אתם לא תרמו אותו!״
• חבר־הכנסת ממק״י מאיר וידבר,
על ראשי מפ״ם :״כל עוד הם יסעו
במכוניות השרים, הם לא יעמדו על
הרגליים.״
• שר״הדואר ד״ר יוסף בורג, בטקס
חנוכת החיוג־הישיר מתל-אביב לחיפה
ולירושלים :״אני מאחל לאזרחי ישראל
לא רק שמועות טובות, אלא׳ גם שמיעה
טובה.״

קורבנות הגרזן

זיווה אזולאי ויוסף ברדת בפתח צריפס במעברת
באר־שבע, שזרועותיהם עדיין• חבושות, שבועיים
ימים אחרי שהותקפו על־ידי מאהבה הראשון והמאוכזב של זיווה, אלברט קדושים.

• 1מפקד גייסות ד,שירמן, אלוף מיש נה
חיים כר־לב, בשיחה עם פקודיו:
,״קיימים ארבעה סוגי מפקדים: מפקד
; 1 0 0 7 ,בסדר — זה שאינו עושה כלום
ואצלו הכל בסדר ; מפקד ״ 507 בסדר —
זה שעובד כמו חמור ואצלו הכל בסדר;
מפקד 507,לא בסדר — זה שאינו עושה
כלום ושום דבר לא בסדר אצלו; מפקד
10070 לא בסדר — זה שעובד כמו חמור
ושום דבר לא בסדר אצלו.״

ך* קיץ בעיצומו והם מגיעים אלינו,
י 1מי לחופשת־מולדת ולביקור הורים,
מי להכרת ארץ הקודש ומי כדי לנסות
את מזלו בג׳ונגל האופנה התל־אביבי. המ שותף
לכולם הוא שהם דוגמנים, חתיכים
גבוהים ויפים.
דני אזן הוא השלאגר התורן שלנו ב איטליה.
היום הוא דוגמן, אך לפני זמן לא
רב הוא היה מדריך כושר קרבי וצוללן,
שעסק בפיצוץ סלעים בחדרה. דני מתנשא
לגובה של 185 סנטימטר, הוא חסון ושזוף
ובעל יופי מיזרחי. בנוסף לכל המעלות
האלה הוא גם פוטוגני מאוד.
היום, כשהוא בן ,27 אחרי שנתיים של

מסאן־פרנסיסקו הוא שון הינ־סלי,
סטודנט לרפואת־שיניים,
שהחליט כי בדוגמנות עושים כסף מהר יותר ובאופן מעניין.
גם הוא בא לנסות את מזלו בניו־יורק.
שון היה דוגמן מתחיל וחסר-נסיון,
סטודנט לרפואת־שיניים שסיים את שנתו
השניה. והוא מעיד על עצמו :״אף פעם
לא חשבתי להיות שחקן או דוגמן או
לעסוק בכל שטח הקשור לבוהמה, אבל
אחרי ששמעתי על משכורותיהם של דוג מנים
מצליחים, ואחרי שהסתכלתי בראי
וראיתי שאני בכלל לא נראה רע, חשבתי

לעצמי, למה לא לנסות ולגוון את חיי,
לקחת שנה חופשה מהלימודים, לטייל ב עולם,
לעשות 50 אלף דולר מהירים, ולל מוד
קצת יותר באוניברסיטת החיים, דבר
שאף פעם לא אלמד בפקולטה לרפואת-
שיניים.״
סמי ויוסי ראו אותו והחליטו שכדי לקבל
ליטוש מיקצועי, עליו לנסוע למילנו. שון
שמע בעצתם, הגיע למילנו, ישר לסוכנות

דוגמנים מפורסמת מאוד והתחיל לעבוד.
תוך כדי עבודה הוא פגש בדני אזן,
והשנים התחילו לשוחח. שון שאל אותו
מאין הוא, דני השיב שמישראל, שון סיפר
שהוא מכיר את סמי בן־גד ששלח אותו
למילנו, דני סיפר אותו דבר, ומפה לשם
קשרו השניים קישרי־ידידות ולפני ארבעה
ימים הגיעו לארץ, דני המדריך להכרת
הארץ ושוו, התייר.

״לדוגמנים יש תדמית כוזבת, כאילו היו הומואים ־
אבל זה לא נכון, למוות שהם מטפחים את עצמם!״
שאלתי את דני: אתה נראה בזה מין
״מאצ׳ו״ ,צבר וממוצא מיזרחי, מה פית-
אום בחרת בדוגמנות י מקובל לחשוב,
לפחות בארץ, שרוב הדוגמנים הם הומו־סכסואלים.
ואם אינם כאלה, הרי שנוצרה
להם תדמית כזאת.

מיקצוע רציני
ף חו ץ ־ דארץ זה בהחלט לא כך,״
— 1/ /יגונה דני בתקיפות .״אני, למשל,
נראה חצי גבר לעומת הדוגמנים האירו פיים.״

מה, דני, תהיה דוגמן לנצח? זה
1ןןי והופעה אתלטית מפגין
י י * הדוגמן אמריקאי, הנר־

את כמו שחקן טניס שגובהו 185ס־מ.
צילומי דוגמנות, הוא. כוכב במילנו. לפני
כן הוא ניסה את מזלו בארץ, אצל הצלמים
סמי בן־גד ויוסי טורונטו, אך המזל לא
האיר לו פנים. גם לא בקרב יצרני־האופנה
ומישרדי הפירסום. סמי ויוסי -שראו את
הפוטנציאל החבוי בו, יעצו לו לארוז את
מיזוודותיו ולנסות את מזלו באיטליה ,״שם
אוהבים מראה כמו שלך,״ הם עודדו אותו.
הבחור, שנכנס לאמביציה של ״אני אהיה
דוגמן מצליח ויהי מה״ נסע, ולשימחתו
התקבל מייד לאחת מ0וכנויות־הדוגמנות
הידועות ביותר במילנו, ואז התחיל לדרוך
כוכבו.

עולם
ק טן
ף ינתיים שהו סמי ויוסי בניו-יורק
וניסו שם את מזלם שלהם. באחד
הימים התדפק על דלת הסטודיו שלהם
עלם־חמודות בעל פני תינוק, כבן ,21
והציג עצמו כשון הינסלי מסאך פרנסיסקו.
וי 5 2

# 1 * 1ויו

11*171 אומר הדוגמן הישראלי דני אזן לשון הינסלי האמריקאי. שניהם
* 1 ^ 1נשלחו לאיטליה על־ידי אותם צלמים ונפגשו בסוכנות במילנו.

מיקצוע 1דני קצת מתחמם וטוען :״קודם
כל, דוגמן, בניגוד לדוגמנית, הוא כמעט
חסר גיל. הוא יכול לדגמן חליפות אפילו
עד גיל •50 לא שאני רוצה בזאת, אבל אני
יכול !
״דוגמן צריך אישיות, ואם אין לו הוא
צריך לפתח אותה. דוגמנות זה מיקצוע
רציני ומכובד. אולי בארץ זהו תחביב,
אבל בחו״ל זהו מיקצוע עם אחריות. צריך
ללכת לישון מוקדם ולפעמים לוותר על
יציאות ליליות. השכר הגבוה הוא בהתאם

למידת ההשקעה 500 .עד 1000 דולר ליום
צילומים לא הולכים ברגל.
״רוב הדוגמנים באירופה, וגם בארצות*
הברית, בולעים מדי יום ויטמינים. הכי
פופולרי הוא ויסמין הבי־קומפלכם, המ יועד
לעור, לשיער ולעיניים. במירוץ וב מתח
השורר בעבודה זו ועם ארוחה אחת
״* נורמלית ביום אף אחד מאיתנו לא יחזיק
מעמד.״
שון מאזין, מבין מילה פה ושם. גם הוא
בולע ויטמינים, ואולי בזכותם הוא נראה
כך — יפה, רענן, עיניים שחורות מרצדות,
אף סולד, שיניים כמו דוגמן למישחת־שיניים
185 ,סנטימטרים המתפזרים על
גוף אתלטי. הוא מטפח את עצמו, משתזף
במכון, מתעמל יום־יום ורוקד ריקודים אי־רוביים
בהיסטריה.

אשה י פ ^
חכ מ ה וע שייה
יפור נודדת נוספת שהגיעה אלינו
ישר מניו־יורק הוא משה לביא, מד,נ־דם־בניין
לשעבר, והיום דוגמן. משה נסע
ב־ 1977 ללמוד הנדסה בארצות־הברית, למד,
סיים, אך כשיצא לשוק העבודה ראה שזה
לא זה. גם הוא הינו תגלית של סמי ויוסי.
דרכו של משה לא היתה קלה• ״התרו צצתי
בשדרות, ברחובות ובסימטאות ניו־

ן ין ן** 1גבר לעניין, סטייל נזאצ׳ו,
1הוא משה לביא, שבחייס
הוא עדין ונעיס־הליכוח וגם מחפש אשה,

״דוגמן צריו אישיות,״ אומר דני אזן ,״כי דוגמנות זה
מיקצוע רציני, מיקצוע שדורש אחריוח ״.1״יש סיפוק
מהעבודה,״ אומר עשו 1לביא ,״ב:עיקר כאשד
יוצאות תמונות יטת והשכר גם הוא נאה.
יורק מצלם אחד למשנהו. היו לי תמונות
טובות וכולם התרשמו ממני והסכימו לע שות
לי טסטים נוספים. לקח לי כמה חודשים
עד שבניתי לי אלבום צילומים. היה
לי קשה כי כל הסוכנויות רצו דוגמן בעל
נסיון, ולי לא היה. קיבלתי עבודות קטנות,
כמו צילומים ללוחות שנה״.
משה בן ה״ 27 התחיל את דרכו מאוחר
יחסית. אך כנראה שאצל גברים באמת אף
פעם לא מאוחר .״אופנה תמיד עניינה אותי.
עיינתי בחוברות־אופנה ואהבתי לראות
מה חדש בחלונות־הראווה. חשוב מאוד
לדוגמן בתחילת דרכו להקפיד על הופעתו,
להתלבש יפה ולהיראות במקומות הנכונים.
תמיד יש סיכוי שבמקום שבו מסתובבים
צלמים ואנשים העוסקים באופנה, מישהו

יגלה אותך.
,׳בניו־יורק יש אינפלציה של דוגמנים
הבאים לשם מכל רחבי ארצות־הברית ומ העולם
כולו. כולם יפים וחטובים והרמה
שם מאוד גבוהה. מילחמת־הקיום קשה
מאוד. צריך לרוץ ולדחוף, עם הרבה סבל נות,
אבל הסיפוק מהעבודה גדול, במיוחד
כשיוצאות תמונות יפות ושכר נאה.״ גם
משה מאמין שגבר יכול לדגמן כל עוד
הוא נראה טוב ולא מקריח.
״אני יודע שדוגמנות אינה נחשבת למיק-
צוע גברי, אבל אותי זה לא מעניין.
לחברים שלי קצת קשה לעכל את העניין
שקצין בצבא, מהנדס במיקצועו, פיתאום
הפך דוגמן, אבל הם מתלהבים מהצילומים
שלי ולאט־לאט מתרגלים.

״כן, אני אוהב את הגוף שלי. אני לא
היסטרי בקשר לכך, אך מקפיד על לבוש
נאה וכושר טוב. אני מודע לזה שאני נאה
וחתיך, אחרת לא הייתי בביזניס הזה.
״צילומי עירום לא• זה לא בשבילי.
אפילו לא חשבתי על זה, לא בעד שום הון
שבעולם. אני מתעסק רק עם אנשים שעוס קים
באופנה טהורה ולא בצילומי־עירום.״
עכשיו, אחרי חמש שנים בגולה, הוא
החליט לחזור לארץ .״אני רוצה להתחתן,
אבל רק עם ישראלית. מנסיון של חברים
שנישאו ללא ישראליות אני יודע שקיימות
הרבה בעיות של הבדלי תרבויות ומישם־
חות, של לחצים וריחוק מן הבית. אני
רוצה אשד, ישראלית נאה ואסתטית, יפה
חכמה ועשרה.״

אפשרות לרכישת
דירה ללא מזומנים
בשיטת עו £1ם^ח 7
נקבל את דירתכם הישנה במחיר מלא. ההפרש ישולם
באמצעות משכנתא והלוואה עד 1,000,000 שקל בתשלומים
נוחים. בטחון מלא לכספי הרוכשים.

תל־אביב
• ב צפון תל־ א בי ב, אזור ל׳ .דירות יוקרה דו־ מ פל סיו ת בנו ת 5חדרים ו־ 5
חדרים +גג וחדר על הגג עם שכלולים לרב.
• ב צפון ה סולידי, ברח׳ חתם ־ סו פ ר .9דירות דו־ מפל סיו ת בנו ת 4חדרים
בבנין בן 8דירות בלבד:
הדירות כוללות מירב ה שכלולים.

רמת השרון
• ב פ רוי ק ט גני־ שרון, בלב רמת־ה שרון,
דירות פאר בנו ת 3ו־י/י 3חדרים. .
• דירות בנו ת 3חדרים +גג +
חדר על הגג.

?יזי חג מו

״מבצע
היומש,
1־׳ללאביר
ראשוו לליון פתן
— צי למצ אלמוצא עובת
״שבת

נתניה
• בגני־ני צ ה מו ל הי ם, דירות יוקרה ברמה בינלאו מי ת בנו ת ,3 ,2ו־ 4חדרים,
בריכת שחיה פ ר סי ת, מג ר ש טני ס בחצר, חניון ת ת־ קרקע׳ ועוד שכלולים רבים
• ברח׳ דיזנגו ף , 16-18 בבנין יוקרתי במיוחד, דירות בנו ה 3ו־ 4חדרים
הכוללו ת שכלולים לרב.
• ברח׳ ראשון־לציון מ ס׳ , 3-5דירות פאר בנו ת 3חדרים עם שכלולים לרב.

פתח־תקוה

• ברח׳ ק לי ש ר , 11 בנין מ פו א ר בן 14 דירות בלבד. דירות מ פו א רו ת דר
מפל סיו ת בנו ת 4חדרים.
• ברח׳ דג ל ראובן, דירות בנו ת י/י 4חדרים וכן דירות +גג +חדר על הגג
עם שכלולים לרב.
• ברח׳ כ ץ, החלהההרשמהל־ 2בנינים בני 9דירות בלבד. דירות
מ שוכ ל לו ת דו־ מ פל סיו ת בנו ת 4חדרים.

ראשון לציון
• דירות בנו ת 4חדרים במרכז השקט ובמערב העיר.
• פנטה או ז — ב ש כונ ת היוקרה אברמוביץ בבנין מ פו א ר במיוחד.
• ב ״גן ־ הבח שי ם ״ ,פרוייקט יוקרתי ב מיו חד צ מוד ל־ 7דונם גן ב ש כונ ת
אברמוביץ. דירות די מפל סיו ת בנו ת 5חדרים עם כל ה שכלולים.

יום •בוא וכל חברות הבניה יבנו כך
חדר ת ר בו תוס פו ר ט הכול ל ציוד ומכ שי רי ם, נחש בי םבארץוב עו ל ם
כולו כ מו ת רו תבת חו ם הדיור. כ מו גםהג׳ א קוז׳ ,טלוויזי הבמעגל סגו ר,
בני ה דו מפל סי ת, מרצ פו ת שי ש גדו לו תבס לון, ש טי חי ם מ קי ר ל קי ר
ב חדר ה שי נ ה, לוב׳ מ פו ארוא רונו תמטבחב סגנון א מ רי קני ו שי ש ג רני ט
אי ט ל קי.
א צל אברהם גינד׳ ז הו סטנדרטב סי ם׳ ו מ קו בללהנאת רוכ ש׳ הדי רו ת.

קשר בד<זל 4שווד

^ ״האביב

על ..הסימפוניה הפאסטח־אלית״ !צביעותה של הד ת
החדש ׳ שלתרב 1תהימין לפתוח

חזיה בליטוףיד
תרגום
דיד אנדרה, ז׳יד 1951—1869 מחשובי
הסופרים הצרפתיים בסוף המאה שעברה
ובמחצית המאה הנוכחית, הפך בשנים ה אחרונות
לסופר מתורגם ביותר לעברית
(מזייפי המטבעות, שיבת הבן האובד, פילו־קטטס,
חסר המוסר) ,ז׳יד, שהיה אתאיסט
והומוסכסואל מוצהר זוכה באחרונה לרנסא־נס
אצל הקורא הישראלי, המתרגש מספ ריו
של בן־בלי-מוסר, המורד בעולם ומלו או.
באחרונה
ראה־אור ספר נוסף של דיר
בעברית, ובו שתי נובלות מן הידועות ב יותר
שלו הסימפוניה הפאסטורלית והשגור
הצר* .הנובלה הראשונה, שהתפרסמה ב שנת
, 1919 מביאה את יומנו המתוארך של
כוהן־דת פרוטסטנטי המתאר את התפתחות
יחסיו המיוחדים עם ז׳ רטרזד, נערה עי וורת,
שאותה הוא מוצא בביתה של ישישה
אומללה כשהוא מוזעק לברכה על ערש־דווי.
הנערה העיוורת היא אחייניתה של
אותה זקנה, והיא רפת־שכל ואילמת ויש
למוסרה לבית־מחסה.
כוהן־הדת מעדיף לקחתה

לביתו. אל

* אנדרה דיר — הסימפוניה הפאסטו־דלית
עברית:אביטל ענבר. השער הצר
עברית: איילה צ׳ודנובסקי ; אחרית דבר
צבי לוי; הוצאת כתר; עורך הסיררה
יעקוב שביט; 167 עמודים (כריכה רכה)

החוו ־יה הישראלית
באחרונה קיבלתי הזמנה ל״אירוע תרבו תי,״
המייצג מן־הסתם את הגל החדש של
התרבות הישראלית — תרבות הימין ה חדשה.
מדובר בהודעה לעיתונות, לרגל
צאת קובץ שירים של משורר לא נודע
בשם שדמה חזן.
כישוריו הספרותיים של שלמה חזן מ תוארים
במילים אלה :״המחבר, יליד שנת
, 1958 בוגר תיכון חד־ט בחולון 76 עמי־נאי
ובוגר החוג למזרח־התיכון באוניבר סיטת
תל-אכיב. יו״ר אגודת הסטודנטים
באוניברסיטת תל־אביב בשנת . 1979 לש־עבר
חבר מרכז תנועת החרות וחבר ההנ הלה
של תנועת החרות בחולון. כיום קצין
בשרות חובה בצה״ל ולו אחות ואח הפשר־תים
אף הם נדטרות חובח. כישורים ״סיפ־רותיים״
אלה מוליכים לאסוציאציה חופ שית
לעברו של אביה ומולידה של תרבות-
הימין בארץ, אורי צבי גרינברג, שב וודאי
לא היה מציג בכישורים את חברותו
בתנועת־החרות (בשמה נבחר לכנסת ה ראשונה)
,או את חברותו בחוג סולם ו בוודאי
שלא היה נעזר בכישוריהם הצב איים
של אחותו ואחיו.
לשלמה חזן יש בהמשך ההודעה לעי תונות
גם בשורה תרבותית :״כשהתותחים
רועמים — המוזות לא שותקות, וההוכחה
היא הוצאת הספר בעיצומה של מולחמת
שלום הגליל.״ אכן, הוכחה מדעית עד
מאוד.
קובץ שיריו של שלמה חזן אינו מאמץ
תרבותי של אחד, ולראייה נחלץ לעזרתו

היסטוריה ישראלית: עבר

אשתו וילדיו. הוא מתחיל לחנך את דר־טרוד
ועד מהרה דומה שהנערה מתגברת
על מגבלותיה ומתחילה ליצור מגע ראשוני
עם הסביבה. את אחד משיאי חינוכו את
ז׳רטרוד רואה מ הד הד ת בקחתו את הנע רה
העיוורת לקונצרט שבו מנגנים את
הסימפוניה הפאסטורלית, בעקבותיה ״וזיתה
ז׳רטהוד שרויה בדומייה וכמו טובלת ב התפעמות
חושיה...״
ז׳רטרוד שואלת ברגע של גילוי-לב את
כוהן־הדת :״אמור לי תיכף ומייד האם
אני יפת תואר אם אינני צורמת מדי
בתוד הסימפוניה וכוהן־הדת משיב לה :
״די לז ביופיה של הנפש ז׳רטדוד, הרי
את יודעת שאת יפת תואר עד מהרה
דואג כוהן־הדת שז׳רטרוד תלמד לנגן
בהרמוניום שבקאפלה אצל דו איז דהלה
ימי, שבביתה עברה להתגורר. בינתיים,
בנו של כוהן־הדת, דלן שהוא פרח־כהונה
נקשר אל ז׳רטרוד, מעביר חופשתו בחב רתה
ועוזר לה להוליך אצבעותיה על פני
המנענעים.
האב, העוקב אחרי הקשרים הנרקמים
בין ז׳רטרוד ובנו מגיע עד מהרה לעימות
עם הבן :״אין לי צויד בהודאותיד י לנצל
לרעה נכות, תום, תמימות, הרי זו נבזות
נוראה שלא תיארתי לעצמי שתהא מפוגל
מסביר לאביו :
לה בעוד הבן דק
״אני מכבד את ז׳רטרוד ככל שאתה מכבדה...״
הבן מספר לאב על האהבה שגילה
לדרטרוד והאב מזרזו לשוב לבית־סיפרו.
אחרי הנסיעה משוחח כוהן־הדת עם דר־טרוד
על אהבת בנו אליה, כאשר דרטרוד
אומרת :״סבורני כי מוטב שייסע. לא
אוכל לדדטיב לו אהבה...״
אחרי

בדיקה

באופטלמוסקופ מגלה

דוקטור מרטנס מלה שודדה-פץ כי
קיימת אפשרות שהדזקטור רו, המומחה
מלוזאן, יוכל לנתח את עיניה של דרט־רוד,
וכי ייתכן שראייתה תשוב אליה. בחג
הפסחא שב דק לחופשה כאשר רגשותיו
לדרטרוד גואים. אחרי נסיעתו של דק
משוחחים כוהן־הדת ודרטרוד עליו, כאשר
היא שואלת :״הסבור אתה, שז׳ק עדיין
אוהב אותי?״ בעוד האב משיב :״הוא
עלית הוויתור קיבל עליו את דין
ובהמשך השיחה אומרת דרטרוד :״העולם
כולו אינו כה יפה כפי שהשלית אותי ל האמין,
אדוני הכוהן, ואפילו רחוק מלהיות
ושואלת : ממשיכה יפה,״ ואז היא
״כלום ילדיה של עיוורת נולדים בהכרח
עיוורים?״

ולקח

צוננים על אותה צביעות דתית פרוטסטנ טית
נוסח אנדרה דיד. זו נובלה מעודנת,
מרגשת ומעולה, המשמשת משל לצביעות
כל הדתות.
בתרגומו של אביטל עינבר, המת עלה
מעל לאיכות תרגומיו האחרים מהש נים
האחרונות, הרחוקים מלהיות טובים
ישנן מילים כמו מנציץ, הפסיגה, היממוני,

דרטרוד נכנסת לניתוח, המביא תוצאות
חיוביות. אחרי שובה מהניתוח ופקיחת
לכוהן־הדת: דרטרוד עיניה, מספרת
״היודע אתה שדק המיר את דתו?״
והיא ממשיכה ואומרת לכוהן־הדת :״כשראיתי
את דק הבנתי לפתע שלא אותר
אהבתי, אלא אותו. פניו היו בדיוק פניד :
רצוני לומר, פניד כפי שציירתיס בדמ יוני
...אה ! מדוע עשית שאדווה אותו?
יכולתי להינשא לו וכאשר האב, כוהן-
הדת צועק נואשות :״דרטרוד, עדיין את
יכולה,״ היא משיבה לו בסערת־נפש :
״הוא הועיד עצמו לנזירות.״
דרטרוד חולה ומתה והעלמה דה לה מ׳
לדק. דק מגיע ומוכיח
משגרת מיברק
את אביו על שלא זימן כומר למיטת דוויה
של דרטרוד, שגם היא המירה את דתה
ועברה לקתוליות.
הסימפונית הפאססורלית הוא מלאכת
מחשבת סיפורית, המשליכה קיתון של

התותחים והמהות של קיץ 1982

סכין כגב ״האדם החושב״
תרבות הימין החדשה
גם עורך שבועון הליכוד, שהרי ההודעה
לעיתונות ממשיכה ומספרת :״איור לכ ריכת
הספר פרי עטו של מאיר עוזיאל.״

הקטע האחרון של ההודעה לעיתונות
הוא המרתק מכולם, ובעיקר סדר החשי בות
הישראלי, נוסח ניצן השירה הרך של
תרבות־-הימין החדשה, המבשר לעם־הספר :
״תעיד קבלת פנים לתל הופעת הספר
במועדון ׳היקב׳ במדינה בתל־אביב, ובה
ישתתפו ח״כים, אישי־ציבור, אנשי צבא
בכירים ואנשי תרבות ורוח.״ אשרי העם
שהגיע לכך, שח״כים, אישי־ציבור, אנשי-
צבא בכירים, קודמים לאנשי תרבות ורוח.
יישר כוח.
אלא, שלשלמה חזן היה מן הסתם חשש
כלשהו שח״כים, אישי־ציבור, אנשי־צבא
בכירים ואנשי תרבות ורוח לא יגיעו ל־קבלת־הפנים
שלו. הוא טרח ודאג לספק
לאלה ולאלה גירוי אינטלקטואלי, שאותו
ציין בהזמנה המצורפת :״כרטיס טיסה
לרודוס ( הליו וחזור) מתנת ׳זמיר־טורס׳
חולון — יוגרל בערב זה אכן זכתה ה שירה
העברית.
דבר אחד לא ברור לכותב שורות אלה,
והוא מדוע צירף להזמנה, בכתב ידו, את
מיספר הטלפון בביתו 845148 האם
כדי שאצלצל אליו? אולי כדי שאפרסם
מיספר טלפון זה ברבים?

בעניין קביעתו של משורר תרבות הימין
החדשה, שלמה חזן, כשהתותחים רועמים
— המוזות לא שותקות — אני משוכנע
שממש בימים אלה, בעיר־ההריגה ביירות,
יושב לו איזה גיאליק פלסטיני וכותב
את עיר ההריגה.

אנדרה ז׳יד
מישפחות, אני שונא אתכן !
נדממה, מדובקת שהקשר הלשוני אינו
ברור, ומפליא שעורך הסידרה, יעקוב
שביט, לא הקפיד בנושא זה.
הנובלה השניה, השער הצר, הוא ״סיפור
חייה של נערה החידו בעימות בין שאיפ תה
לחיים מוסריים ביותר ובין אהבתה
לדודנה, על רקע של חיי מישפחד! שנהר סה...״
בנובלה
זו מתמודד דיד בחורבות הא הבה
ומוסד־הנישואין, להם בז בחייו ובכ תיבתו.
המוטו לנובלה לקוח מתוך לוקס
בברית החדשה :״התאמצו לבוא בשער
הצר.״ זה סיפור זיכרונות נעורים של גבר
בשל לאהבה( ,״טרם מלאו לי שתיס עשרה
שנים כאיטר איבדתי את אבי לאהובתו
ועד למותה בגיל הקרוב לגיל הענדדה,
מבלי שהשנים ינשאו זה לזו.
בקטעים הראשונים של השער הצר מו בא
מייצג של המשפחה הצרפתית הבורג נית,
הליכותיה, מינהגיה ואורחותיה. ה קשר
הראשון בין ז ׳ רו ם לבין אדיסה
כיקולן 1״נמשכתי אליח בכוחו •טל קסם
השונה מן היופי הפשוט.״״ השער הצר
הוא סיפור חולני על אהבה חולנית החיה
בצילם של ערכים נוצריים מעוותים וצבו עים.
ז׳רום מעביר את שנותיו באהבה
לאליסה, כאשר דודתו של ז׳רום אומרת

נמר שלנ״ר
(המשך מעמוד )55
לו :״בגלל לימודיו־ ושירוונך הצבאי לא
תוכל להינשא עוד שנים רבות, אני יו דעת
יתרה מזאת, אני אישית איני מצדדת
באירוסים ארוכים. זה מעייף את הברורות,

אבל לפעמים זה כל כד נוגע
וסיפור אהבתם של אליסה וז׳רום נוגע
ללב. במשך תקופה ארוכה מסרבת אליסה
להינשא לפני אחותה. אחר־כך היא מתח מקת
מאהבתה לז׳רום בתירוצים מתירו צים
שונים. דרום אינו מרפה. הוא מדריך
את אליסה בקריאת ספרים כדי שעולם ח וויותיהם
יהיה דומה. והם מתכתבים אודות
הספרים שהוא ממליץ לה והיא קוראת.
חליפת המיכתבים ביו אליסה לדרום הו פכת
יותר ויותר מרגשת ומדכאה. אחרי
שירותו הצבאי הוא מגיע אליה והיא שוב
משלחת אותו. באחת מפגישותיהם היא
אומרת לדרום :״אני חשה לירד מאושרת
יותר מאשר האמנתי שאפשר להיות...
אד האמן לי ,״אנחנו לא נו ל תו לאושר...״
ואז היא שוב משלחת אותו, כאשר היא
משגרת בעקבותיו מיכתב, אותו היא מס יימת
:״האם אי פעם תדע עד כמה אני
אוהבת אותך עד הסוף אשאר שלד.״
פגישותיהם החטופות נמשכות, ובאחת
מהן אומרת אליסה לדרום :״התאהבת ב דמות
דמיונית״ בעוד דרום משיב לה:
״איני יכול לחשוב על אהבתי כעל דבר
שחלף״ ואז משליכה אליסה לעברו נוסחת
הרחקה חדשה :״הזדקנתי.״ דרום עובר
ללמד בבית־הספר הצרפתי באתונה, שם
הוא שוהה במשך שלוש שנים, ובשובו
משם הוא שב לעירם, לה־האבר, כאשר הוא
מסתובב ליד שער ביתה ואליסה מגיעה
מאחריו :״היא היתד שונה לבלי הכד.
כה רזה וכה חיוורת שלבי נשכר בקרבי...״
וכאשר למרות מצבה שב ומציע דרום
נישואים, היא משיבה לו :״רחם עלינו,
ידידי, אל נא נהרוס את אהבתנו.״
דרום שוב נפרד ממנה ותוך פחות מ חודש
הוא מקבל מיכתב מאחותה :״אליסה
המסכנה שלנו איננה מסתבר שהיא
חלתה במחלה ממארת, שקעה ודעכה עד
שמתה, לא לפני שהורישה לדרום במעטפה
חומה את יומנה, המהווה פרק בספר. מתוך
יומנה של אליסה מתברר עולם דאגתה ל־ז׳ו
דיי ט, אחותה, תוך שהיא משתפכת
באהבתה לדרום. ובפירוט בריחתה מפניו.
בסוף יומנה כותבת אליסה :״דרוס, הייתי
המשלם...״
רוצה ללמדד את האושר
ואחר היא מסכמת את חייה טרם מותה :
״הייתי רוצה למות, מהר, לפני שאבין
שוב שאני לבדי.״
הקטע האחרון של הנובלה נפתך כד :
״בכל זאת ראיתי שוב את ז׳ולייט בשנה
שעברה. יותר מעשר שנים חלפו מאז מיכ־תכה
האחרון שבישר לי על מות אליסה...
דרום מגיע לביקור אצל דולייט, ובביתה
הוא מגלה את בת זקוניה. אליסה.
באחרית. דבר מאת צכי לוי מתומצת
המסר העיקרי של השער חצר (בקריאה
של דיזל, שאמר :״מישפחות, אני שונא
אתכן.״ למיקרא שתי הנובלות שבה ועולה
דמותו של־ מחבר צרפתי זה כמורד בן
הדור הישן כאשר רוב ׳השלכות המוסר,
הלקאת הצביעות הדתית והמישהחתית,
נשמרים עד עצם היום הזה.
ספר מומלץ ביותר לקריאה.

שירה

קובץ המעיד על כך. שטרם נס ליחו של
עולם־החוויות של מחברה הממשיך ו שר
שירה פשוטה בתכלית הפשטות, שירה
שמעבירה את חווית המשורר לקורא. כבר
בשיר הראשון, בוקר סתווי, הוא פותח
ב״חדוח מצמידה את שמלתך /ומסמנת
את גופך לכל פרטיו /י או ר הזריחה אישר
חומק בין ירכיך /ילוה אותי עד השקיעה.״

כנען בימי הממלכה המצרית החדשה
בשיר אחר, שכותרתו היא ריח הליפסטיק
נזכר טהר־לב בריחה של דודתו. ובשיר
הוא מתוודה:
נשאנו הולכים חבוקים
״אני כמו גנב /מעיף מבטים /אל חזה
מ תנדנד; /בחולצה אחרת.״

ריו של יורם טהר־לב הם שירים לקיץ,
שירים שהחום הארצישראלי, הפשטות ו היופי
שלהם עושים משהו גם לאלה ש אינם
נמנים עם חסידי השירה הצרופה.

מעלת שירי טהר־לב היא באי־יומרה ובחשיפה
המציגה מרכיבים בנאליים כמו
בשירו על שפת הים :״על שפת חים אני
יודע • /שאינני דמות הגבה האידיאלי /
לכן אני לוקח ספר י ועושה פרצוף אינ טלקטואלי.״
גם אווירת השיחרור המיני
מלווה את מרבית השירים, כמו בשיר הגודל
איננו קובע בו הוא אומר :״הגודל
איננו קובע /אני יודע, שמעתי, קראתי,
/עוד רעיון מטופש /של המשטר ה-
דימוקרטי.״ כך גם בשיר לפתוח חזייה,
שבו מלווה טהר־לב את חווייתו במעט
הומור מחוספס :״לפתוח חזייה בליטוף
יד /מבעד לחולצה /הוא אחד התרגילים
/המפתיעים שלי /לכזה באת בלי?״

בהיוולד אומה

שישאר בינינו מלא בדימויים מן היל דות׳
כמו בשיר אי המטמון :״כחושך /

* יורם טהר־לב — שישאר בינינו :
הוצאת הקיבוץ המאוחד ; 66 עמודים (כרינה
רנה).

מפעל מו״לי חסר־תקדים באיכותו החל
להתממש באחרונה בארץ. חמישה הכר כים
הראשונים של ההיסטוריה של עם
ישראל* ראדאור כשהם מקיפים 1197
עמודים בפורמאט אלבומי, תמונות צב עוניות
של מימצאים ארכיאולוגיים, מפות
ופרקי הערות וביבליוגרפיה רחבים ב יותר.
בין
משתתפי חמשת הכרכים הראשונים
של ההיסטוריה של עם ישראל שותפים
פרופסורים רבים. ביניהם: א״י הדוור,

מ״א אכנימלך, ד׳ אשכל, ש׳ כודג־היימד,
ו״פ אולכדייט, ח״י פולוצ־קי,
ש׳ ייכין, כנימין מזר, ייגאל
ידיך, י׳ אחרוני, נחמן אכיגד, ח׳
רכין ועוד רבים אחרים, המסכמים את

נושאי התמחותם בעברו של עם ישראל
ובארכיאולוגיה של המרחב.

הגודל אינו קובע

הפיזמונאי יורם טחר־לב עושה זאת
אחת לכמה שנים. הוא מפגיז את עולם
השירה הישראלית בסיפרון דק, מעולה ו מעורר
מחלוקות. בהתחלה היה זה משק
יגור — טיוטה 1976 ואחריו הנשיקה
הראשונה 1979 שניהם סיפרי־שירה
דקים, שהביאו שירים קצרים, פשוטים ו מרתקים,
בעלי הומור וחריזה לא יומר ניים.
החודש
פירסם טהר־לב קובץ שירים
שלישי תחת הכותרת שישאר בינינו*,

לו, דה וינצ׳י, גדיא, בוטיצ׳לי, רמי
ברנדט

ואחרים. הספר מעוצב יפה ושי־

סוחרים כנעניים מגיעים כספינותיהם לגמל מצרי*

משורר טהר־ דם

טהר־לב

ובו״הוא כו תב :״ביום שהפסקתי ־לראות־כוכבים
/ולשמועי את קול הצרצר בער בים
/ולחזור אל ביתי עם חולצה טחוכה
התחלתי לכתוב שירי אהבה.״
שישאר בינינו מלווה בתמונות ובקטעי
תמונות שבינו אלבינה, של מיכאלאנג׳־

בחלק השני, העברים והאבות מובא תיאור
רקעם החברתי של האבות, כנען בתקופת
האבות, סיפור שבטי החבירו, תרבותם
הדתית של האבות ומאמר של ייגאל ידין
על דרכי המילחמה באלף השני לפני הס פירה
הנוצרית.
פרופסור מזר, הוא גם עורכו של הכרך
השלישי, השופטים, שחלקו הראשון כנען

מתחילים לחפש /אני אותך ואת אותי /
כמו רובינזון /על פני האי / .מחפשים
לאט, בשקט ובכטחון /כי בידינו המפה
עם מקום המטמון.״ כך גם חרוזים של
דימויים בנוסח :״שתקבלי אותי כתינוק /
ותעזבי אותי אריה.״ קיים בשירי טהר־לב
גילוי־לב, שאינו ממעלותיה של השירה,
כך שכאשר הוא כותב .״אלה •שהיו לך
לפני /ואלה שהיו לי לפניך /נמצאים
אתנו יחד /אכל כשאת צועקת /הם
בורחים בפחד.״ גילוי־לב זה מגיע לשיאו
בקצר ובמעולה שבשיריו, ראית אנתי בו כה,
שם הוא כותב :״ראית אותי בוכה 7
ותפסת בטחון [ כאילו ראית את כל הקר חון.״
אחרון
שירי הקובץ ביום שהפסקתי לר אות
כוכבים הוא שיר של אנטי-רומנטיקה,

הכרך הראשון, ראשית — בשחר הציביליזציה,
מביא את הגורם האזורי, את
(מאת :
תיאור ארץ־ישראל ושכנותיה
א״י אכנימלח; האקלים ( ד׳ אשכל);
הצומח >מ׳ זהרי); החי (כודנחיימר)
והפרהיסטוריד> ,ו״פ אולברייט) .בחלק
השני, עמים ולשונות, מצוי מאמרו של
ח׳׳י פולוצקי הלשונות השמיות, תיאורו
של עורך הכרך, א״א ספייזר, ורשימתו
של פולוצקי מצרית. תחת הכותרת היסודות
האתנייס־לשונייס בוחנים ספייזר וש״נ
קרמר את לשונותיהם של בני שם, השומ רים
החיווים, החתים, האמורים והכנענים.
בחלק השלישי, הגורס התרבותי, מובא
תיאור המבוא להיסטוריה, המיסגרת ההיס טורית׳
יסודות התרבות וחוג התפשטותה
של הציוויליזציה המסופוטמית מאת א״א
ספייזר. החלק האחרון בכרך זה בוחן את
תרבותה של מצריים העתיקה.

בנימין

הכרך השני, בעריכת פרופסור
מזר, הוא תחת הכותרת האבות, שחלקו
הראשון מוקדש לתקופה ולמקורותיה, ל בחינת
השורשים הלשוניים של העברית
תוך בחינת המיקרא ומקורותיו ההיסטו ריים.
מצורפת לזה הכרונולוגיה של ה מרחב
באלף השני לפני ספירת הנוצרים.
* ההיסטוריה של עם ישראל 1ראשית
— 248 עמודים ( )2האבות — 196
( )3השופטים — )4( 215 ימי המלוכה —
חרבות וחברה — )5( 255 ימי המלוכה —
היסטוריה מדינית 283 הוצאת אלכסנדר
פלאי +הוצאת עם עובד (פורמאט אלבומי
+רפרודוקציות צבעוניות).

בימי הממלכה המצרית החדשה, בוחן את
ההשתלשלות ההיסטורית ( 3׳ מזר) ,די-
מדומי השילטון המצרי (א׳ מלמט) ,חיי
הרוח והיצירה הספרותית (כורש גור־דדן)
.החלק השני, ראשיתה של האומה,
מביא את סיפור יציאת מצריים וכיבוש
הארץ (ב׳ מזר) .ההיאחזות וההתנחלות
(י׳ אהרוני) ,ימי השופטים (א׳ מלמט)
והפלשתים ומילחמותיהם בישראל (ב׳ מ זר)
.החלק השלישי כותרתו היא. החברה
הישראלית ותרבותה בתקופת ההתנחלות
והוא בוחן את הדרך ממיסגרת השבט,
האמונה והפולחן אל מוסדות המישפט, ה כהונה
והמלוכה.
הכרך הרביעי הוא ימי המלוכה — תר בות
וחברה בעריכת אברהם מלמט. ש׳
טלמון בוחן בו את האידיאולוגיה של
המדינה ורעיון המלוכה. מ׳ ויינפלד
סוקר את היצירה הספרותית באותה תקו פה.
פרופסור ח׳ רבין מנתח את התגב שותה
של העברית הקלאסית ו מ ׳ גרינברג
בוחן את האמונה הישראלית בתקופת המלו כה.
ייגאל ידין בוחן את המקורות האר כיאולוגיים
של תקופת המלוכה.
הכרך החמישי בסידרה, ימי המלוכה —
היסטוריה מדינית, אף הוא בעריכת אב רה ם מלמט, נפתח בסקירת המקורות המק ראיים
לתולדות תקופת המלוכה (נ״מ
סרנה) ,המקורות האפיגרפיים העבריים
(נחמן אביגד) ,כינון המלוכה הישרא לית:
עלי, שמואל, שאול >מ׳ צבת),
ימי דויד ושלמה (בנימין מזר) ,הממלכה
המפולגת: רחבעם־אחז /יורבעם /פקח

(ש׳ ייכין).

בהמשך בוחן י׳ אפעל את אחריתה
של ממלכת־ישראל. ח׳ רביב סוקר את
תולדות יהודה. מימי חזקיהו ועד יאשימו.
א׳ מלמט מבאר את שנותיה האחרונות של
ממלכת יהודה. כ׳ עודד מפרט את שכני
ישראל במערב ובמיזרח. י׳ אפעל בוחן את
השילטון האשורי בארץ־ישראל וי׳ א ח רוני
סוקר את הנגב ואת ספר המידבר
הדרומי.
.המיפעל המדעי־ספרותי של ההיסטוריה
של עם ישראל הוא מיפעל מדעי חסר־תקדים,
שבהכנתו התקבצו יותר מ־150
טובי המלומדים והחוקרים של תולדות
ישראל בימינו. והוא ערוך כדוגמת הס דרות
ההיסטוריות של קיימבריג׳ ,תוך ב חינה
חילונית של תולדות העם.
המו״לים מבטיחים כי עד לסוף׳ שנת
1982 יראו אור בסידרה זו עוד שישה
כרכים. שיקיפו את תולדות עם ישראל
עד למרד גד־כוככא. בשנים הקרובות
עומדות לראות־אור. עוד שתי חטיבות, ש יכללו
14 כרכים. בעריכתו של פרופסור
יהושוע פראוור. בסך־הכל תסתכם ה־סידרה
ב־ 25 כרכים, שבהכנתם טרחו מירב
זוכי פרם־ישראל בשטחים שונים הנוג עים
לעם ולארץ, המעניקים פרם תרבותי
לישראל.
למרות מחירה הגבוה מומלצת סידרה זו
לכל מדף ספרים בישראל.
* תמשיח־קיר בקבר מנוא אמון, מסוף
המאה ה־ 5ו לפני הספירה הכללית.

מודעה זו מיועדת
למי שאינו מוכץ להתפשר
בפחות מאשר
המכוניות שלפניך משלבות אמינות והידור
לפי מיטב מסורת אופל.כל אחת מהן שומרת
על ערכה בזכות יתרונות מיוחדים:

1300 או טו מ טי ת

מרווחת וח סכונית

; 6 1 1) 3 ) 1611ק 0

3ן 61 01ק 0

1300 או 1600 סמ״ק • הינע קדמי • הילוכים
רגילים.או אוטומטיים • המרווחת ביותר מסוגה
• נסיעה שקטה • 4או 5דלתות •מומלצת ע״י חברות להשכרה

1200 או 1300 סמ״ק — גם עם הילוכים רגילים
• הינע קדמי • ביצועים מעולים • 4או 5דלתות
• צריכת דלק חסכונית • דגמי ״סטנדרט״ ״ספיישל״
ודגם ״סטיישן״־^/4\/ח 4כ<

מחיר מפתה
) 1״ 6 1 1 1 6 1 ) 0 1ק 0

1700 סמ״ק • הילוכים רגילים או אוטומטים
• 4דלתות • רמת גימור גבוהה • נסיעה נוחה ושקטה
• דגם ״סטיישן״ 5דלתות

לי<זו גולד ב רג בנ דנז

משרדרא שי: ת ״ א, דרךפ ״ ת ; 65 דרך פ ״ ת ,86 טל; 251374 .
חיפה: דרך יפו ,132 טל ; 04-528286/? .י רו ש לי ם: ש לו מ ציון המלכה ,15
טל ׳, 02-234536 ,231798 .לזו כני ם: חיפה: ביתהמ כוני ת, יפו ,1 9ט ל; 04-512251 .
נ ת ני ה: מ כוני ת נ תני ה, ס מי לנס קי ,24 טל; 053-39423 .
נצרתל בי שארה יו סףס רוג׳י, רח׳ פ או לו ס ה שי שי , 56 טל.065-54677 .

יום רביעי
11. 8
• סידרה: הדוכסית
מרחוב דיוק (— 8.03
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.לואיזה מחליטה שפו ליטיקאי
מסויים, מצליח ונו אף,
הוא אישיות בלתי־רצויה
בבית־מלונה. אלא שהגורל מ ביא
לניצחון אותו פוליטיקאי
בבחירות ולעליית קרנו.

+סרט קומדיה: הבטח
לה כל דבר (— 10.03
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.קומדיה הוליוודית על
מפיק סרטים צעיר, שאפתן ואלמוני,
שחולם על הפקתה של
יצירה גדולה וחשובה. בינתיים
הוא נאלץ להסתפק בהפקתם
של סרטים פורנוגרפיים למח צה
על־מנת להתפרנס. לדירה
סמוכה לדירתו נכנסת להתגורר
אשה צעירה ולא נשואה וכל
שאיפתה היא להשיג אב מהוגן
ומכובד לבנה בן השנה וחצי.
הילד שם עין על השכן שלהם,
כאשר בין האם והשכן נרקם ב הדרגה
רומן משעשע. בתפקי דים
הראשיים מופיעים: וורן
ביטי, לזלי קארון ורוברט קא־מינגס.

יום
חמישי

תעודית בת ארבעה פרקים של
בי־בי־סי, שצוות שלה יצא ב־מלונוע
הרתום לחמישים סוסים
לסיור בן ארבעה חודשים בהרי
טיבט, שאליו טרם חדרה הצי וויליזציה.
ארבעת סירטי הסי־דרה
מתארים את רשמיו של ה צוות
ומספרים על אורח החיים
שהם גילו. הסרט הראשון, הדרך
לשם, מתאר את אירגון המסע
ואת הצעדים הראשונים של
צוות הטלוויזיה בממלכת זנסקר.

• בידור: מגפיים
( — 10.20 שידור בצבע,
מזמר עברית, שידור חוזר)
.הטלוויזיה ערכה והפיקה האיזורית בשיתוף המועצה
באר־טוביה מחזמר מפרי עטו
של יורם טהר־לב ושי לביא.

• דראמה: סיפורה
של גברת פנשו (— 11.05
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.סידרת תיאטרון הכור סה
שבה למסך אחרי בצורת
רבת־שבועות. בדראמה זו מו רה
ותלמיד, שניהם בעלי תס ביכים
ומערכת היחסים הנרקמת
ביניהם.

וזדי־11 ועוו1
1 3 .8

• סרטים מצויירים :
מיקי ודונלד (— 3.00
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.עם הדמויות המוכרות
של וולט דיסני.

12 . 8
• סיפרי ילדים: סיפורים
בראש (— 5.53

• סרט קולנוע: העוגן
הרימו 0.15 שידור
בצבר, מדבר אנגלית).
סירטו של הבימאי ג׳ורג׳ סיד
תוכניות
מומלצות בטלוויזיה הירדנית
בגיל 18 וילדה בת •12 בתפקידים הראשיים :
ג׳ימס ברודריק, גרי פראנק, קריסטי מק׳ניקול
ומרדית בקססר־ברני.

01 רביע 11. 8
* סידרה קומית: שנינו ביחד
( — 8.30 ערוץ — 0שידור בצבע 25 ,
דקות, מדבר אנגלית) .רב-משרתים אנגלי, ום שבת 1•*. 8
אשר עבד במשך שנים בביתה של מישפחת
• סידרה מרתקת: לא יאומן (7.10
אצולה לונדונית עד שזו. ירדה מנכסיה, מהגר
בניו* — ערוץ — 3שיתר בצבע 30 ,דקות,
אל העולם החדש, ומתחיל לחפש עבודה
מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאית פופולרית
יורק. הוא מוצא מודעה של אשת־עסקים אמרי קאית
המחפשת סוכנת־בית. הבטלר האנגלי מציג
את מועמדותו וזוכה במישרה. בכל אפיזודה
שזוורות סיטואציות קומיות רבות הנובעות מן
השוני ברקע, במינהגיים ובמיבטא בין המשרת
האנגלי ובעלת־הבית האמריקאית.

המצולמת באולפן־טלוויזיה בנוכחות קהל. תופעות
ומעשים מדהימים ועוצרי נשימה, שיאים עולמיים
בתחומים שונים וכישרונות נדירים. ברוב הקטעים
אין צורך לדעת אנגלית כדי להבין את המתרחש
על המסך.

* תיירות: עולם התיירות (0.30
— ום ראשון 8
ערוץ — 3שידור בצבע 23 ,דקות, מדבר
ערבית) .סידרה חדשה המציגה אתרי־תיירות
+סידרה עלילתית: נאני (— 0.10
בירדן ובעולם. נופים מרהיבים, חופי־ים שטופי -ערוץ — 0שידור בצבע 30 ,דקות, מדבר
שמש ויפי הטבע.
אנגלית) .סיפורה של אומנת אנגלית בראשית
המאה, אשר עבדה בבתיהם של בני־אצולה ואילי-
יום חמתנו• 1 2 . 8
הון. פרקי הסידרה מתארים את חיי החברה
הגבוהה, וחושפים צביעות ושחיתות.
+סידרת אנימציה: הרפתקות סיג-
כד 3.00 שני הערוצים — שידור ום עוני 16. 8
בצבע 25 ,דקות, מדבר ערבית) .אחד
הסיפורים הקלאסיים מאגדות אלף לילה ולילה,
• סידרה קומית: טרי וג׳ון (— 8.30
כפי שעובד כסידרת אנימציה יפאנית. סינבד, ערוץ — 0שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר
נער עני וסוב-לב מבגדאד, זוכה בהגשמת מש אנגלית)
.טרי סקוט וג׳ון ויידפלד הם זוג בגיל

אלתו בחיים: מרבד־קסמים. הנער עוזר לילדים
חלשים ונאבק נגד רעים ונוכלים.

• סרט קולנוע: סרט אמריקאי
( — 10.15 ערוץ — 0שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .כמדי שבוע בשעה זו, מגישה
הטלוויזיה הירדנית בערוץ הלועזי סרט־קולנוע
חדש יחסית, שסרטיו נשמרים בסוד עד סמוך
למועד ההקרנה.

וס שישי 15. 8
• סידרה עלילתית: מישפחה (0.10
— ערוץ — 0שידור בצבע 30 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סיפורה של מישפחה אמרי קאית
מן המעמד הבינוני באחד מפרברי לוס־אנג׳לס.
במישפחה בת גרושה עם תינוק, בן

העמידה שהספיקו לחתן את ילדיהם ולעבור
לדירה קטנה יותר. על קורותיהם בדירה החדשה
וידידיהם החדשים והישנים, תספר סידרה חדשה

יום שליש 8

• דראמה: מבריח 0.10 ערוץ
— 3שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר
אנגלית) .עלילת הסידרה מתרחשת באנגליה
בראשית המאה ה־ . 19 הקפטן ג׳ק וינסנט (השחקן
אוליבר טוביאם) שהיה קצין בצי הוד־מלכותו,
הופך את עורו ונעשה מבריח מסוכן הנלחם
באנשי החוק ובכנופיות מבריחים אחרות. לוויג־סנט
עוזר נאמן בדמותו של נער בשם אוונס,
שאותו הציל מאוניה טובעת, וידידה בשם שרה•

קומיות. בסרט מככבים: ג׳ין
קלי, פראנק סינאטרה וקאתרין
גרייסון.

הייגן משכנע את האם להסתתר
עד שתגיע בתה משווייץ והעי-
סקה תושלם, אך הבת אינה מ־עוניינת
לקבל את החברה של
אמה, והרוצח השכיר מתחמק
מהמלכודת שטמנו לו הייגן ו המפקח
מקריי.

• סידרה בידורית :
בנסון 8.30 שידור
בצבע .,מדבר אנגלית).

שושבין מתמקד בזכותו של ה חתן
לבחור בשושבינו. אך ב כל
זאת מתעוררת בעיה כאשר
שלי מודיע לפרן כי בחר בנד,
המגיע מבוסם כהרגלו לבית־החולים,
אחרי תיגרת ידיים ב פאב
המקומי.

שב ת
1 4 . 8

הפרק פעם ביובל ממשיך ומספר
את עלילותיהם המצחיקות של
מושל מדינה אמריקאי ועוזרו
הכלכלי.
הייגן מותחן :

( — 10.30 שידוד בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק תכ סיס
הטעיה מספר כיצד פונה
להייגן ופלמר לקוחה הנחושה
בדעתה ללחום בפשע המאורגן.
הלקוחה היא תעשיינית (אן
באקסטר) ,המחליטה לפרוש מ־עיסוקיה
ולהעביר את חברתה
לבתה המנוכרת לורי (פמלה
בלווד) .אך פעולותיה נוגדות
את האינטרסים של המאפיה,
המוציאה חוזר• לרצוח אותה.

שלי קומדיה :

( — 11.20 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק ה
יום
ראשון
15. 8
• קומדיה: ספינת
האהבה 8.03 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
+סידרה חדשה: גולדה
0.40 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

סידרת טלוויזיה פטריוטית בת
ארבעה פרקים על חייה של
ראש־ממשלת שראל לשעבר,
גולדה מאיר, בכיכובה של הש חקנית
הוותיקה אינגריד ברג מן•

#בלט:
יום יפה
( — 10.33 שידור בצבע,
מוסיקה ברקע) .בלט בבי צוע
להקת בת־דור.

+מותחן: לא יאומן
כי יסופר 11.00 שידוך
בצבע, מדבר אנגלית).
עוד אחד מסיפוריו המרתקים
של הסופר רואלד דאל, בכי כובו
של ג׳ורג׳ פורג׳.

יום ש•1
16. 8

• סידרה חדשה: גבר
במערכת 8.03 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
עולמו של גבר העובד בעיתון-
נשים.

• תוכנית אולפן: זה
הזמן 11.00 שחור־עברית). מדבר לבן,
תוכנית
ראיונות אקטואלית ב הגשת
רם עברון.

יום שליש•

תושב טיבט: מקום עלי אדמות
מם חמישי, שעה 9.30

שידור בצבע, מרב־ עב
רית,
שידור הולד) .התוכנית
מוקדשת לספרים שרה גיבורת
נילי מאת דבורה עומר, מאנס
וחוריץ מאת וילהלם בוש, המנגן
העיוור מאת קורלנקו.
ביאטריצה מאת נחום גוטמן
ועוד.

• תעודה: מקום אהרון
עלי אדמות (— 0.30
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.סרט ראשון בסידרה

ני, שנחשב לאחד הסרטים ה־מוסיקאליים
המוצלחים ביותר
של הוליווד. העלילה מספרת על
שני מלחים המבלים חופשה קצ רה
בעיר הסרטים. אחד מהם
הוא דון ז׳ואן מצליח והשני ב יישן,
המנסה ללמוד מחברו את
הליכות העולם הגדול. שניהם
נתקלים בילד שחולם להתגייס
לחיל־הים, ודרכו הם מכירים
את דודתו החולמת להיות זמרת
בסרטים, וכל זה יוצר הזדמנויות

17. 8
• סידרה: רודה (8.03
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה קומית אמ ריקאית
על עולמה של גרושה
טרייה, התרה אחר דרכה החד שה
בעולם הגברים.

ברגמן: גולדה
יוס ראשון, שעה 9.40

• תעודה: אלף־כית
( — 8.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק סיפורו
של כתב פותח סידרה ת־עודית
חדשה, מעולם העיתונות.

שידור
צלי־ש
עיד דד א דחמיס

יגאל אפרתי,

מ ־ א ־ ש ־ דיין

• לכתב ולבמאי הטלוויזיה, אורי
גולדשטיין, על כתבתו ששודרה ב־השבוע
יתזן־אירועים. כתבתו של גולד שטיין•
,שהזכירה את ימי הפאר של מח־לקת־החדשות,
היתה נועזת •ומחרידה. ה כתבה
הציגה את בעיית היהודים והערבים
בעיר אילת׳ עיר שנועדה להיות גולת-
הכותרת של החלום הישראלי. בכתבה
הציג גולדשטיין את מישטרת אילת כ־מישטרה
הסוטה מנוהלי־שיטור מקובלים
במדינה. ראש עיריית אילת, גד כץ, חשף
עצמו בכתבה כגזען, המטיף למדיניות
אפרטהייד בעירו. נחמה אחת בכתבה
היתה הנציג־לשעבר של הליכוד במועצת
פועלי אילת — שלא מצא פסול בנוכחותם
של ישראלים ערביים באילת מתוך ה עיקרון
שהם תושבי מדינת־ישראל לכל
דבר.

?1חטאה
אחרי סידרת הביזיונות של הדיווח
ממישחקי הגביע העולמי בכדורגל, גרמה
הנהלת מחלקת־הספורט של הטלוויזיה
ביזיון חדש. זאת, עוד בטרם שככה
תחושת האכזבה של צופי הטלוויזיה,
וכאשר מוקמת ועדה ציבורית לחקור
את מחדלי מישחקי ספרד.
מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה,
יואש אל רואי, הוציא את צוות מח לקתו
לחופשה, בעיקבות מאמציו הרבים
במהלך ימי אליפות העולם בכדורגל.
בהחלטה זו הצליחה מחלקת־הספורט
להחטיא כמה אירועים ספורטיביים מה מעלה
הראשונה. האירוע הראשון היה
אליפות ישראל באתלטיקה קלה, שנערך
בסוף השבוע שעבר, ובו הושגו כמה
תוצאות מפתיעות.
אירוע ישני שהוחטא, היה אליפות־העולם
בשחייה, שנערכה בשבוע שעבר
בגואלקיל, אקוודור, בהשתתפות כמה
מבכירי השחיינים הישראליים.

צ ל ״ג
ה13 ודמר הלא־זכוזה
• לאלי ניסן, עורך בנובט שני, על
הגשת סרט־התעודה הבריטי במיסגרת
התוכנית פנורמה . ,שהתייחס לשיתוף-
הפעולה הגרמני־הארגנטיני בייצורה של
פיצצת-האטום הארגנטינית. בסיומה טען ניסן, שהטלוויזיה הבריטית ״לא
הייתה משדרת סרט על הסיכסוך הישראלי־פלסטיני.״
טענה זו רחוקה מהמציאות. ניסן
התעלם מכך שרק לפני כמה חודשים
הפיק בי־בי־סי סידרה בת כמה חלקים
על יותר מ־ 50 שנות הסיכסוך הישראלי-
ערבי.
פרט מתמיה נוסף: התעלמות של מבט
שני מתוכנית פנורמה אחרת, שעסקה ב־מילחמת־הלבנון,
ששודרה לפני שבועיים
בטלוויזיה הירדנית. תושבי ישראל ראו
במיסגרת במבט שני את הפנורמה הלא־נכונה.

ס קו ל

3ת 3נו דע1״נ• ל ב^,

מאח רי הקל עי ם
ל ד עויקרי ״דאלאס״
מאז קיבל טוכיה סער את הנהלת
הטלוויזיה, מתנהלת זו כעסק בפשיטת-
רגל. הצימצום הדראסטי בכתבות־חדשות
קנויות מחוצלארץ, מילוי לוח־המישדרים
בשידורים־חוזרים, הקטנת שעות-השידור
שלא־במיקרה (מאז קיבל סער את הנהלת
הטלוויזיה — היו ימי שידור שהסתיימו
בשעה — 11.15 תוך שהם חסכו לטל וויזיה
! שעת־שידור לאותו יום) —

מנהל־ספורט אדרואי
ועדה למחדלים
נועדו לקצץ בתקציב הטלוויזיה, בעוד
שאגרודהטלוויזיה מחירה צמוד למדד.
במקביל, הוחל בשידור תוכניות זולות
בטלוויזיה, והסדרות הקנויות הן מדרגה
שנייה ומיושנות. השיא בהידרדרות לוח-
המישדרים בא השבוע, כאשר החליף
סער את סידרת־היוקרה דאלאס בסידרה
נולדת ( ,שנתרמה לטלוויזיה הישראלית
חינם אין כסף) ובסידרות־ההמשך הזולות
העולם, ן ון ןז. צ2} 4

שונים להדיח מתפקידו את
ממישרת מנהל שירות הסרטים הישראלי.
שירות־מייסדו
ומנהלו של
אפרתי,
עומד להיות מוחלף באיש
הסרטים,
מפד״ל, שהתפקיד הובטח לו.
שירות־הסרטים־הישראלי, המפיק כמות
שנתית קבועה של סרטים דוקומנטריים,
שברובם מופצים בחוצלארץ כסרטי־תע־מולה
ישראליים, מספק בשנים האחרונות
גם חלק מהסרטים המוקרנים בטלוויזיה
הישראלית. במיסגרת שירות הסרטים עשו
את צעדיהם הראשונים, צמחו ועלו כמה
מבימאי־הסרטים החשובים של ישראל.
גורמי הממשלה השונים מעוניינים באיוש
החדש של מישרת מנהל הסרטים, במים־
גרת הרה־אירגון, המתנהל בימים אלה
בכל המדיה הציבורית בישראל.

בימאי־תסריטאי דייך
מרק״ח לליכוד, בקפיצה אחת
סיפור מוזר מתנהל מזה כמה חודשים בבניין הטלוויזיה הישראלית..הסיפור
נוגע לסידרודטלוויזיה שתיסרט עבור הטלוויזיה בימאי־הקולנוע אסי דיין• סידרה
זו, ששמה הזמני הוא חדר־מיון, היא גירסה״ישראלית, צינית מעט, של סרט
הקולנוע מ־א־ש, שעל־פיו נעשתה גם סידרת־טלוויזיה בשם זה, המוקרנת גם
בטלוויזיה הירדנית.
צילומה של סידרה זו עלה על מוקש בגלל מאבק עקרוני, המתנהל בין מנהל
מחלקת־הדראמה אביטל ׳מוסינזון, ובין ראש הבימאים ג׳ל!י גורן. מוסינזון
טען כי יש למסור סידרה זו לבימאי מיומן ובעל ניסיון בבימוי סרטים דראמתיים
(בימאי ברמתו של יעקוב אסל) .לעומתו, טוען ג׳קי גורן כי את הבימוי יש
למסור לבימאי, שהוא עצמו יחליט עליו.
מועמדו של ג׳קי גורן לבימוי הסידרה הוא שלמה גנון, בימאי שרמתו
המיקצועית ירודה, שהתמחה בבימוי שעשועוני טלוויזיה.
כאשר הובאה מחלוקת זו למנהל הטלוויזיה טוביה סער, החליט זה לאמץ
את מדיניותו של גורן, ולהציב לתפקיד את גנון. החלטה זו מקורה בהשפעתו
הרבה של ג׳קי גורן על סער, מאז מינויו של סער למישרת מנהל-הטלוויזיה.
התוצאה: בינתיים אין מתחילים בקדם־הפקה של הסידרה. איש ממנהלי־הטלוויזיה
לא חשב על האפשרות לנצל את שירותיו של התסריטאי אסי דיין
לבימוי תסריטו, למרות שדיין־הבן, שתמך לא מכבר ברק״ח, היכה פומבית על
חטא והודיע בקולי־קולות שבצידון עבר לימין הקיצוני, והוא נמנה עתה עם
התומכים היותר־קיצוניים של הליכוד.
ג׳סיקה •וחדר־מיון — סדרות המוקרנות
בארצות־הברית בבוקר, לפני עקרות־בית.
בהודעה לעיתונות, ד,ישווה סער את
הטלוויזיה הישראלית לתחנות טלוויזיה
אירופיות והתחנה הירדנית, שלדבריו,
משדרות את דאלאס לסירוגין. סער הת עלם
מכך שדאלאס הורדה בטלוויזיה
הירדנית רק לכמה שבועות, ובשבוע שעבר
הוחל שוב בהקמתה. סער העלים בהו דעתו
את העובדה׳ כי הסיבה להפסקת
הקרנת דאלאס נובעת מהעובדה, כי
סירטי דיסידרה הוסבו להפצה בשיטת
קסטות (ולא עוד בגלילי סרטים — כפי
שהיו פרקי הסידרה שהוקרנו בארץ) .ה סיבה
האמיתית לאי־המשך הקרנת דאלאס
היא באי־נכונותם של הטכנאים בטלוויזיה
להקרין סדרות המופצות בקסטות.

כמינהגו בעת האחרונה הפיץ סער
מידע בלתי־מדוייק על הסיבות להורדתה
של דאלאס, המצטרפת לסדרזודיוקרה
אמריקאיות אחרות בבועות, שהורדו
מהמסך הישראלי (אגב, גם את בועות
הבטיחה הנהלת הטלוויזיה לפני קרוב
לשנה ,״להחזיר למסד תוך כמה חודשים,״
בגלל סיבות דומות).

עורות הסרטיס הדת•
הפקת סרט תעודה בן 20 דקות, על
שבע שנות מילחמת אש״ף בלבנון, בידי
שיירות הסרטים הישראלי לא יהיה בכוחה
לשנות את החלטתם של גורמי ממשלה
• כשחקן בסרט חמישה ימים בסיני.

צוותי הטלוויזיה והרדיו שיצאו לזאיר,
לסקר את ביקורו המיועד (שנדחה) של
ראש־הממשלה במדינה זו, נתקעו בדרך
חזרה בניירובי, בירת קניה, כאשר הת חוללה
שם הפיכה שדוכאה. כתב־הרדיו
המעולה, שמעון שיפר, לא התמהמה
ודיווח לכל מהדורוודהחדשות של הרדיו
דיווח ממקור ראשון על המתרחש בקניה.
הכתב המדיני של הטלוויזיה, אלימלך
רם, סיפר אף הוא את שראו עיניו
בכמה שיחות טלפון מוקלטות. מערכת
מבט לא התייחסה התייחסות של ממש
לניסיון־ההפיכה בקניה, בעוד מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה הירדנית סיקרה
בעקביות את ההתרחשויות בקניה. רק
בכתבה אחת הודבק קולו של רם לסרט־חדשות
קנוי, שהגיע בלוויין — מבלי
שיצויין כי שידורו של רם נעשה ב טלפון
— ובניגוד לנדרש במיסמך נקדי,

כתב שיפר
מבט להפיכה
המחייב את הטלוויזיה לציין את הדבקת
הקול על הסרט במיסדרון של
מחלקת־החדשות החלו לכנות את אבי
גוט, כ״כתבנו לענייני ליב״י״ .הסיבה:
כמויות הכתבות שגוט הרעיף בימים
שקדמו לליב״יתרום, כתבות שכולן התמקדו
בהישגי הליב״יתרוס השונים, ו־שהמרחק
ביניהן ובין דיווח טלוויזיוני
ענייני היה כמרחק הירח מהשמש.

מתי פתח מפ קד גלי צה״ל את פיו. מהם דגי־לורינץ. איך הפ ך
יעקב אגמון לקריץ ומה מציע ר 1ן בן־ישי ל שר־הביטחון
9השאלה הנשאלת ביותר
בישראל היא מתי תסתיים ה־מילחמה.
במצודת זאב מתבד חים
שהיא תסתיים בחודש או קטובר.
מדוע? כי בחודש נו במבר
יתגייס לצבא בנו הבכור
של שר-הביטחון, עומרי.
9למרות שהכנסת יצאה
לפגרה, הרי שחכ״י ועדת-הכס-
פיס נאלצים להופיע לישיבות
יומיות כדי לסיים את הדיון ב שני
חוקי המיסוי האינפלציוני.
הישיבות שמתקיימות במישכן
השומם מתחילות בתשע בבוקר
ומסתיימות כעבור עשר שעות,
עם הפסקה של שעה וחצי ל־ארוחת־צהריים.
למרות שמיד
נון הכנסת סגור אף הוא, היה
הסדר מיוחד, שחברי הועדה כשרה יקבלו ארוחת־צהריים
למהדרין במיזנון הבית. אך ל-
יושב־ראש הוועדה, שלמה
לורינץ מאגודת־ישראל, לא
הספיקה התחייבות בעלייהמיז־נון
שהבשר המוגש הוא ״גלאט
כושר.״ כך נאלצים כל המשת תפים
לאכול יום־יום דגים שז כו
לכינוי ״דגי לורינץ.״
9לפני הוועדה הופיעו
נציגי מיגזרים שונים במשק,
מ״הלומנים ונהגי־משאיות ועד
למלונאים ולבעלי־אוניות. זה
לא מצא־חן בעיני ח״כ הליבר לים
דן תיכון, שאמר :״למה
השרים לא באים? יש דיון על
אוטובוסים, שיבוא שר־התוד
בורה. אם על בתי־מלון, שיבוא
שר־התיירות. איפה כה המי-
קימאוסים האלה?״
9ח״כ המערך בוועדה,
יחזקאל זכאי, ידוע כמי ש תומך
בקואליציה, כאשר בוו-
עדת־הכספים מחליטים להעניק
הטבות לציבור. כאשר הצביעו
על תוכניות החיסכון החדשות,
אמר דן תיכון לזכאי :״זה
לתת. לתת. תרים את היד. או לי
זו הפעם האחרונה שנות נים!
הפעם תצביע בעד.״
9בין המישלחות שהו פיעו
בוועדה היתה נציגות רח בה
של החקלאים. כשסיימו לומר
את דיבוריהם הם הרעישו
מחוץ לאולם. התלוצץ ח״כ ה־מפד״ל
בוועדה, אכרהס מ למד,
ושאל :״החקלאים ה ביאו
את האווזים לכנסת?״
9מישהו העיר ללורינץ
שבדיוני הוועדה שורר הפעם
סדר, בניגוד לדיונים הסוערים
המאפיינים אותה. הגיב היו־שב־ראש
:״כשאצל יהודים יש
פעם אחת בשנה סדר, מייד שו אלים:
מה נשתנה?״
9כאשר התעוררה פרשת
ציד-המכשפות בגלי־צה״ל, כי נה
עורך־הדין אחרון פאפו

את מפקד התחנה
איש־המיסתורין.״ שפירא הוא סיפר שמזה שלוש שנים
יושב שפירא בישיבות הוועד-
המנהל של רשות־השידור, שם
חבר גם פאפו, ומעולם הוא לא
הביע עמדה בשום עניין. רק
פעם אחת הוא ביקש רשות־די-
בור. היה זה כאשר פאפו דרש
שהקריינים ברדיו ובטלוויזיה
ימנעו משימוש במונח ״הגדה
המערבית״ ויכנו אותם שטחים
בשם ״יהודה ושומרון.״ שפירא
ביקש רשות־דיבור ותקף קשות
את הרעיון. הוא העלה נימוקים
מגוונים לשימוש במינוח ״ה גדה
המערבית.״ בסופו של דיון,
התקבלה דעתו של פאפו. גם
אחרי אירוע זה נמנע שפירא
מלהביע עמדה בעניין כלשהו,
שהועלה בישיבות. סיכם פאפו :
״בשבילי היתד, אותה תקרית
בעלת משמעות. אך פרט לכך,

הוא נשאר בשבילי איש־מיס־תורין.״
9לפני
שמונה חודשים
נבחר שפירא כמנהל מחלקת-
התוכניות של הטלוויזיה, וגבר
על הבימאי יוסי צמח. המינוי
לא יצא לפועל, בגלל התנגדות
ועד־העובדים. אך בטלוויזיה
נזכרו שמנכ״ל הרשות, יוסף
לפיד, ומנהל הטלוויזיה אז,
יצחק שמעוני, עשו מאמץ
עילאי להביא לבחירת שפירא
בוועדת מיכרזים מיוחדת. האיש
שקולו היה מכריע היה ניסים
אלמוג. הוא סיפר ששימעוני
העביר אליו בזמן הישיבה פתק,
ובו איים שאם אלמוג לא יצ ביע
בעד בחירת שפירא, שינד
עוני יתפטר מתפקידו. אלמוג,
שנבהל מאפשרות זו, תמך ב שפירא.
כעבור שמונה ימים
התפטר שימעוני מתפקידו.
9בימאי הסרטים והעי תונאי
יעוד לבנון לא היה מ עלה
על דעתו שסרטים שהוא
ביים יהפכו בתוך זמן קצר
למציאות פוליטית. כאשר עשה
בשנת 1978 את קשר הדבש,
על סכנת השתלטות דתית קי צונית
על המדינה זה היה קרוב
לנבואה שמתגשמת במה שהת חולל
סביב פינוי ימית. סרט
שני שעשה, לא לשידור, עוסק
בעובדי תחנת שידור רדיו צב אית.
יעוד, עורך חדשות גלי־צה״ל
לשעבד, תיאר בסרט
מגיש, אזרח עובד־צה״ל• ,ש נזרק
מיחידת הרדיו אחרי
שלא הפסיק בזמן מרואיין,
משורר שגלש לשיחה על ה בעיה
הפלסטינית. הסרט יצא
למסכים בשנת . 1980 בשבוע
האחרון קיבל לבנון שיחות
טלפון רבות מעיתונאים ב־גלי-צה״ל,
שהיו מעוניינים ל ראות
את הסרט שנית, כדי ל הבין
מה מתרחש היום בתחנה
הצבאית.
9מודאג ביותר מהמתרחש
בגלי-צה״ל היה
ליבני, מי שהפך את התחנה
הצבאית הקטנה לתחנה העוסקת
אזרחיים־פוליטיים. בנושאים ליבני נזכר שמעולם לא התקב לה
החלטה מסודרת להפוך תח־נת־שידור
של חמש שעות ביום
לתחנה המשדרת כל היממה.
ליבני, שהיה עורך במחנה, הו בא
לתחנה שרבים בצמרת ה צבא
רצו לסגור. הוא הובא ל ניסיון
ופעל בשיטתו של. פינ חס
ספיר. שיטת ״חאפ בתוך
הצבא.״ פעם הוסיף שעתיים
שידור. כאשר במטכ״ל היו מ גלים
ששעות־השידור הורחבו,
היו מזעיקים אותו ודורשים הס בר.
ליבני טען שזה לא עולה ב כסף
או בכוח־אדם נוסף, וכך
היה נפטר מהם. את הכסף ש היה
דרוש להפעלת התחנה ה גדלה
הוא קיבל אחרי תחנונים
ועל בסים קשרים אישיים עם
חלק מצמרת צה״ל באותה ת קופה.
בשלב מסויים הפכה ה תחנה
הצבאית לתחנה שבה שו דרו
תוכניות אזרחיות פוליט יות.
ם גן-קצין-חינוך־ראשי יש עיהו
(״שייקח״) תדמור,
הכין תזכיר שבו דרש להחזיר
את התחנה לאופיה הצבאי. למ רות
שדעתו לא התקבלה, היו
במטכ״ל שדרשו להחזיר את
התחנה למימדיה הקודמים. הרעיון
נדחה, ושיטת ליבני הפ כה
למציאות.

יצחק

9כאשר הגיע ליבני ל תחנה
היה שם אולפן אחד שבו
הקליטו, בישלו ושידרו את ה תוכניות.
במקום היו ארבעה ח דרים
בלבד, וליבני ישב מחוץ
לתחנה, כדי לתכנן את לוח-
המישדרים הראשון שלה. הוא

1 1 **111ן ה 1 • 1מובלת בכיסא־גלגלים למכירה הפומבית ב״בית־אסיה״ .אשת ראש״הממשלה
י * יי | באה למקום, שם נערכה מפירה שהכנסותיה קודש ל״ליב״י׳ /באיחור של
שעה, והתקבלה על-ידי בני מישפחת אייזנברג, בעלי הבניין. עליזה בגין היתה אורחת־הכבוד במכירה.
ישב בקפה רוול לבדו, ועבר על
הלוח. אחד הסעיפים היה ״איש
אחד מראיין איש אחד,״ אך
מראיין לא היה. לבית־הקפה
נכנס מנהל התיאטרון הקאמרי,
יעקב אגמון, שהיה חסר נ־סיון
כלשהו בעתונות וברדיו.
ליבני נזכר. שחצי שנה קודם
לכן הוא פגש באגמון בבית

סוקולוב. היה זה בעת מסיבת-
התיאטרון.
עיתונאים שערך
אגמון הציג את הדברים בקול
אמין ומשכנע. ליבני פנה לא גמון
והציע לו להגיש תוכנית
ראיונות אישית בתחנה. אגמון
סירב. לבסוף שוכנע לעשות
ניסיון. באולפן הקטן של הת חנה
הכין אגמון ארבע תוכניות

דמה, ומזה 14 שנה הוא מגיש
בקביעות את שאלות אישיות,
שזזיא חלק בלתי-נפרד מתוב־ניות־השבת
של התחנה.
9דרך מקורית להפוך
כתבי־החוץ ועיתונאים אופוזי-
ציוניים לתומכי מהלך צבאי
זה או אחר מציע רוו גן־
העולם הזה 2345

ישי. הכתב הצבאי של הטל וויזיה
הישראלי-ת, שמתח ביקו רת,
בפומבי, על גישת ״ערפל
4הקרב״ שהנהיג צה״ל בתחילת
מילחמת הלבנון, הציע שכתבים
וצוותי טלוויזיה יסופחו ליחי דות
הלוחמות. כאשר הם יהיו
חשופים לאותן סכנות והמוות
יארוב להם בכל פינה, באופן
טיבעי הם יחושו הזדהות עם
אותם שהם מלווים בקרב. בן-
ישי הביא דוגמה אישית. הוא
נסע כנציג הטלוויזיה לסקר את
הקרבות בין היוונים והתורכים
באי השכן קפריסין. לא היה לו
שום עניין להיות בעד אחד מ שני הצדדים. במיקרה הוא היה
עם יוונים, כאשר כל הקבוצה
הותקפה וכד הפך למזדהה עם
האינטרס היווני.
8כשהתבקש בן־ישי לאפ יין
את מילחמת־הלבנון הוא א מר
שכיום אין גנרלים עם סיגר
ועם אגו מפותח, אלא מפקדים
מיקצועיים־בינוניים — פחות
מילחמות־גנרלים, אך פחות מ קוריות
ותנופה. לדבריו, כאשר
^גוא ראה בבית מעל המירקע,

את המתרחש בחזית, המראות
היו נוראיים. אך לעומת זאת,
בשטח זה נראה הרבה פחות מ-
מפחיד.
׳ 8ח״כ הליברלים פינחס
גולדשטיין, יבלה את סגרת-
הקיץ של הכנסת בשירות מי לואים
בצפון הארץ• הח״כ, בו גר
הפנימיה הצבאית, מוצב
שלא שובץ ב־בגדוד
מילחמת
הלבנון. עתה, אחרי
שאנשי המילואים שבו נקראו
לשירות בצפון, הוא החליט שהוא
ייצא עימם אך הוא הציב
מיגבלה אחת: שיותר לו לצאת
לכל ישיבות ועדת־החוץ־וה-
ביטחון של הכנסת, שאליה
הוא הצטרף במקומו של ח״כ
ליברלים אחר, דרור זייגר־מן,
שפרש בעיקבות הסכם
רוטציה ביניהם.
8חומות מבית־הכלא, יו דע
לספר ח״כ המערך ירוחם
משל. הוא היה אורח הצגת
אסירים שהתקיימה מאחורי
שערי הכלא, לאורחים ול-
ח״כים. בתחילת ההצגה עלה
לבימה המנחה ואמר :״אל תס־

דיימונדה אדטאוויל