גליון 2346 מתאריך 18 באוגוסט 1982

ט אב תשמ״ב18.8.1982 ,

מיספר 2346

עמנדים

וי מריעקכסוןטמיר

כתבת השער האחורי :

סחבסהשער 0גן ו־ 8ג :
פשע מילחמהואת הצוות של המזנ״ל
מדוע ניתנה הפקודה להרוס
כיירות כאשר בכר הושג הסכם ל-
פינוי אש ״ף? על מני־

עיו הנסתרים של שר־
* 1הכיטחון והמאכק כ־סמשלת־ישראל.

מזב
״ל המפד״ל דגי ורמוס מתגרש,
ומטיח האשמות חמורות כאשתו.
הוא טוען: היא זע־תה.
היא אומרת: העסקן
הדתי אינו כל־כך
דתי ככית :

מתנה מהשכנות

4״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל
אביב, רחום ;ורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אבנרי. עורך־תבנית: יוסי שנץ. רכזי מערכת:
שרית ישי ושלמה פרנקל. עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ וגיורא נוימן .
צלמי מערכת: ציץ צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סיטץ. מחלקת המודעות: רפי זכתני המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. הדפסה :״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב. הפצה ״גד״ בע״מ

ביום השישי כצהריים צילצל הטלפון
במערכת. קול חלש מאוד ביקש
בעברית לדבר עם שרית ישי. הוא נשמע
כאילו בא ממרחק רב.
תחילה• התקשתה שריית להבין מי
המדבר. הקול היה חלש מדי. ואז הוכתה
בתדהמה.
המדבר בצד השני של הקו היה עמאד
שקור׳ עוזרו הראשי של יאסר ערפאת.
הוא דיבר מביירות המערבית.

שיחה מביירות המערבית
יתכן שהיתר זאת הפעם הראשונה
שבה נוצר קשר טלפוני בין ביירות המערבית
ותל־אביב. מרכזיי׳ת הטלפונים
של ביירות גמצאת (בניגוד למרכזי ה חשמל
והמים) בעיר המערבית, וראשי
אש״ף מקיימים כל העת קשר ישיר עם
ערי אירופה. אך הקשר עם ישראל נוצר
בפעם הראשונה.
היה זה, על כן, מאורע היסטורי: בפעם
הראשוגה החליט מישהו מראשי אש״ף
להתקשר במישרין עם תל־אביב.

הזמגוז
י ^ 7לביירות
שקור ביקש להודות לשרית ישי
העולם הזה 2346

עבור הביקור שערכה, בלוויית ענת
סרגוסטי, אצל מישפחתו בכפר סח׳נין
בגליל. באותה הזדמנות ערכה שריית
ראיון עם שני אחיו (העולם הזה .)2344
שהביעו דיעות קיצוניות הרבה יותר
מדיעויתיו של עמאד עצמו. האח בביירות
לא הספיק לקרוא את הראיון׳ כי ועליון
לא הגיע אליו בביירות הנצורה.
שרית העבירה לי את השפופרת, וגם
אני החלפתי כמה מילים עם האיש, המדבר
עברית צחה. עמאד, תלמיד מצטיין של
האוניברסיטה העברית, מסר דרישת־שלום
מ״אבדעמאר״ (יאסר ערפאת) והודיע לי
שאני מוזמן בכל עת לבוא לביירות. המערבית
ולקבל ראיון נוסף.
נאלצתי למסור לו כי איני יכול לפי
שעה להיענות להזמנה זו, מאחר שתלוייה
ועומדת נגדי חקירה מישטרתית על הראיון
הראשון. שילטונות צה״ל מונעים
ממני ביקור נוסף בעיר המערבית.
עמאד, שהפך ידידו-בנפש של השבוי
אהרון אחיעז, ביקש שנודיע למישפחתו
כי הוא ובני־ביתו בריאים ושלמים, אחרי
ההפצצות הנוראיות של השבוע האחרון.
הוא גם ביקש שנשלח לו גלימות ותצ לומים
של הראיון עם ערפאת.
השיחה כולה התנהלה בקשיים רבים,
ביגלל האיכות הירודה של הקו (ואולי
גם ביגלל ריבוי המאזינים לאורך הדרך).
כשהנחתי את השפופרת, היה ברור לי
כי היה זה אקט קטן וסמלי נוסף. שבא
להדגים את רצונו של מנהיג אש״ף לחזק
את הקשר עם מחנה־השלום הישראלי —
רצון שמצא ביטויו גם בהסכמתו להעניק
ראיון דווקא לכתב ישראלי של העיתון
הצרפתי לה מונד — שיש לו בביירות
כתב קבוע ומנוסה, ידידי לוסיין ז׳ורז׳,
המקובל על ערפאת.
אף שניתן כביכול לעיתון צרפתי, נועד
ראיון זה בראש וראשונה לציבור היש ראלי.
אולם אף לא עיתון ישראלי אחד
לא מצא לנכון לפרסם אותו!
הראיון מתפרסם כאן לראשונה ובמלואו
(ראה עמוד .)8עובדה מדהימה זו
מגלה אף היא איזה תפקיד חיוני ממלא
העולם הזה בציבור הישראלי, שבו הש תלבו
כל כלי־התיקשורת, הממלכתיים והפרטיים
כאחד, מרצון חופשי׳ במכונה
האדירה של שטיפת־המוח.
בשיא מי׳לחמת ויאט־נאם, האם היה
עולה על הדעת כי אף לא עיתון אמריקאי
אחד לא יפרסם ראיון שהעניק הו
צ׳י־מין לעיתונאי אמריקאי, ובו התייחסות
ישירה למילחמה ולאפשרות לסיומה?
כאשר ייכתבו תולדות המילחמה הזאת,
ידובר הרבה על תנועות-השלום, על גילויי
המחאה וההתנגדות. יוזכרו גם עיתונאים
וסופרים שביטאו בכנות ובאומץ את הזעם
והרתיעה. אך במרכז התמונה יבלוט
העולם הזה ככלי־התיקשורת ההמוני הי
חידי במדינה שעמד כולו מחוץ
למבול שטיפת־המוח, כצוק בודד בים
הסוער, למן הרגע הראשון של המילחמה
ועד סופה — עיתון יחידי שחשף את
השקרים, שהפריך את הכיזוב (ושהמציא
את המילה הזאת) ,שדאג להנחיל לך
תמונה אמיתית ומאוזנת של המאורעות.

היה
י שרי
מי שהיה קצין־חינוך ראשי של
צה״ל, מרדכי (״מורל׳ ה ״) בר־אץ,
מספר כראיץ להעולם הזה על יחסיו
עם משה דיין, מגליה מדוע
הצטרף לשלום עכשיו
וטוען שהוא כעד
מדינה פלסטינית.

המאזן התפרסם, ולפתע התברר
שחכרת רסקו היא ריווחית מאוד.
העולם הזה מגלה: השר יעקב
מרידוד ושותפיו קיבלו
מתנות של מיליארדים
מהסוכנות ונד
-הממשלה :

שוחד למושל?
נגד המושל הצבאי שלום סוצאיפי
הועלו חשדות פכדים על פגיעה
כאזרחים, אך שילמו־

3נות צה״ל החליטו דפי
עול נגדו רק כאשר
נחשד כקבלת שוחד.

קשו של

מוות

קפליוק

בעיניים

עד השבוע אפף ענן
סודיות את הראיון
שהעניק יאסר ער־פאת
לעיתונאי הישראלי
אמנון קפ־ליוק•
הראיון מתפרסם
כמלואו כ־העולם
הזה.

אסיתר מרקוביץ
כיוונה לעומתו
אקדח ולחצה על
ההדק. הוא ראה
את המוות בעיניו.
זהו דודו
אל הידר.

ש*קרי

סירחון

הרוצח צא

שרוו

בקיבוץ

ל חו פ שי

העולם הזה העביר את
הקלטת קולו של שר־הביטחץ
כתוכנית ם:ו
קד למומחה, בעל מכון
לנלאי־שקר, והמומחה
קבע: שרון משקר
כאשר הוא אומר שאינו
מבקש להתמודד
על ראשות הממשלה.

בכפד־מסריק מחפשים
מקום חדיש לעכור
אליו. רכים מהקיכוצ־ניקים
אינם יכולים עוד
לעמוד כצחנה וכרעש
המניעים אליהם כד
מיפעלי־התעשיה שב־סביכה.
סיפו
חשל
קיבוץ 0 חנוק.

אסיר־עולם שהורשע
כרצח אכזרי זוכה כ־עירעור
מחמת הספק.
האם מסתובב רוצח
ברחובות? יצחק עק־ביוב
שהורשע וזוכה

מספר את סיפורו•

5 0 0

נערות הכארים
שד תל־אכיכ מרוויחות
כ־500
דולר ליום. נעמי
אדווה מביאה
את סיפוח•

מ דו רי קבו עי ם:

תהילה
ב מר ח קי
שרונה מארש, אורנה שחר ודכי
אכיקזאר חיפשו את
התהילה מעבר לים, ו־עולם
הדוגמנות האיר
להן פגים.
הורוסקופ

מה הם אומרים -רבקה בורג,
לו קידר, זוהר לביא, משה איבגי, 28 גידי לוי ופיטר שמראוס
4 תשקיף 3 כמדינה
אתה והשקל
10 עולם קטן
אנשים
11 השבץ עוכר ושב
בלונים
14־ רחל מרחלת
לי לה לו
יומן אישי — להיות סוס בביירות,
זה היה העולם הזה שהיה
מאסר מולדתלח״כים וראש יהודי 16
הנדון — שלום עכשיו עם אש״ף 17 נמר של נייר
קטעים
א 1שידור 10 פורום
מדריד שידורים -ישראל וירדן
סיבתכים
20 לילות ישראל
תשבץ
22 ספורט

הפוליטית־מיפלגתית שונה לגמרי.
במאבק על הירושה, שייכנס למירוץ מהיר, יפלו
חלק מהמועמדים שראש־הממשלה אינו רוצה ביקרם.

דבי! תמודד

וו די ב רו ר ״ בגלי ־ צ ה ״ ל

אנשי מחנה־רבין, המקפידים להתכנס מדי שבוע,
עומדים להעלות, אחרי השגת ההסדר בלבנון, תביעה
לערוך התמודדות על ראשות־המיפלגה.

יייגינן יך 330 מיספר ההרוגים שד צה״ד כמילחמת
הדכגון, על־ פי המג
זניץ^הרישמי, הגיע ביים
־השלישי השבוע
נוסך על־ בך יש 11 נעדרים 2007 ,פצו עים,
ושלושה שבויים. את הנתונים מפר

נאור יה״ה שגריר
ראש־הממשלה מנהם בגין הבטיח
למזכיר הממשלה לשעבר, אריה נאור,
בי יהיו מה שיהיו תצאות מישפטו
בבית־הדין המישמעתי של עובדי־המדינה
הוא ימונה כשגריר.
פשק־הדין בפריטת לוריא־נאור יינתן
בתחילת חודש ספטמבר.

שרון לא יפוטר
אין בדעתו של ראש־הממשלה, מנחם בגין. לנקוט
בשום צעדים לסילוקו של שר־הביטחון. אריאל שרון,
מהממשלה, כל עוד נמצא צה״ל בלבנון.

אהד הנימוקים של בגין למינויו של שרץ
כשר־הביטחון היה הצורך ב״איש חזק״
לפינוי ימית, וזו גם הסיבה ששרון יושאר
בממיטלה לפחות עד שיפונה צה״ל מלבנון.
תרעומת כלפי ארידור
בקרב קבוצת־השרים, שהתייצבה באוסוזיציה לשר־הביטחון,
שוררת תרעומת כלפי שר־האוצר, יורם

שרים׳אלה סבורים כי לדעתו של שר־האוצר
יכול היה להיות מישקל מיוחד, בהתחשב
כתוצאות החמורות למשק־המדינה -של
מילחמת־הלבנון, אך ארידור לא העדה כדל
נימוק זה.

ביזוב השבוע

אנשי רבין יתבעו כי בחירת המועמד של
מיפלגת־העבודה דראשות־הממשלה תיערך
^ בהצבעה של כל חברי־הסיפלגה. המועד
•טהם נוקבים הוא תחילת השנה היהודית
הבאה, כדי שההתמודדות תיערך בתאריך
מרוחק ככל האפשר מן הבחירות לכנסת,
ואי־אפשר יהיה לטעון כי היא פוגעת
בסיכויי המיפלגה•

רב! מתמתן
במהלך השבועות האחרונים חל תהליך של התמתנות
גוברת והולכת בדיעותיו יצחק רבין, ובחוגים סגורים
הוא משמיע דיעות יוניות, כמו אלה שהיו לו לפני
שנבחר כראש־הממשלה.

ההסבר: רבץ מבקש להתמודד עם מרדכי
(״מוטה״) גור עד תמיכת היונים במיפלגת־

תרומות־־דם במישטרה מפכ״ל, המישטרה, רב־ניצב אריה
איבצן, הוציא לאחרונה הודאה חדשה,
שלפיה לא יועלה כדרגה אך קצין
אחד במישטרה, כל עוד לא תרם דם
למגן־דויד־אדום. ההוראה הופצה בחוזר
בין כל תחנות־המישטרה בארץ.

הקץ להתיישבות

קרע פרס -שריד
הקרע בין יוד העבודה, שימעון פרס,
ובין הח״כ יוסי שריד הוא מוחלט. שריד
ממתין עתה להזדמנות הראשונה כדי לפרוש
ממיפדגת־העב־דה.

על־פי הנחיות שהוציא מישרד־החקלאות,
לא תאופשר הקמת ישוב חקלאי חדש
בתחומי הקו הירוק או מחוצה לו.
הסיבה: מצב הישובים הקיימים הוא בכי רע. כל
ישוב חדש ידרוש משאבים היכולים לעזור לקיימים.

הגורם המעכב את הפרישה: עמדת הרוב במפ״ם,
השולל פרישה מהמערך כימעט בכל תנאי. היונים
במיפלגה זאת מסתפקים בקיומה של אומ״ץ, כמיסגרת
״להוצאת קיטור״.

רוצים בשינוי בוועדות

תיק פורעי ייפתח

ח״כים מסיעת־המערך עומדים להעלות בפגרה הצעה
לחלוקה חדשה של הח״כים לוועדות השונות.

המאבק להדחת השר יצחק מודעי מתפקידו כיושב־ראש
נשיאות המיפלגה הליברלית, ואולי אף מחבררותו
בממשלה, נכנס להילוך גבוה.
יריביו עומדים לפרסם חומר שיוכיח שמודעי אינו
יכול לתפקד בתנאי־לחץ. ושפעולות שונות שהוא
עשה במיפלגה, במיסגרת תפקידו, הביאו לה נזק רב.

עם סיום כהונתו של רן כיסלו כעורך־מישנה
של ״הארץ״ ,יעבור התפקיד כנראה לידי
מתי גולן, הכתב הפרלמנטרי של העיתון.
יתכן כי תפקיד הכתב הפרלמנטרי יעבור לידי אמנון
דנקנר, שהצטיין לאחרונה בסידרה של סיפורים
קצרים על מילחמת־הלבנון.

פסקנות עד גל״ץ
הוועדה הבודקת את המתרח־ש בגל״ץ מטעם איגוד
עיתונאי־ישראל תגיע למסקנות תוך שבועיים.

ככל הנראה יש בוועדה רק תומך אחד
בעמדותיו של שר־הביטחץ.

בתחנות־הגבול בראש־הניקרה מהלכות
שמועות על כמה קצינים בכירים מאוד,
שנתפסו כשהם מנסים להבריח מוצרים
מלבנון. כאחד המיקרים נתפס נשק לא-

אישיי.

ה מבדיל!נגד
ששת ה״כי ־מפד״ל מתנגדים לסגידת
״אד־על״ בשבתות. כהצעת פשרה הם
תומכים בסגירה הדרגתית, על פני ארבע
שנים.

חרות תוותר על

פרס בן 59
בניגוד לפירסומים בעיתונות השבוע,
כאילו חגג שמעון פרס את
יום־הולדתו ה־סס, פרס הוא בן 50
בילבד.
פרס צעיר מבגין כ־ט 1שנים בדיוק.

בג !,לא פרוש

מבריחים

סגירת ^א ל״^ע לי

תור שבועיים

בערוץ שני דתי

בין אם ההצעה תובא לדיון ובין אם לא,
צפוי עיסות רעשני כין ח״כים שונים
בנושא יזה•

בראש־הניקרה

גולן: עור!—ו>יעווה

בגין רוצה

הסברה המועלית לדבריו היא שהוא מעוניין בשקם
פרלמנטרי ופנים מיפלגתי, שלאחריו תהיה המפה

על־פי הוראה חדשה בגלי־צה״ל, עוברות
הודעות של סוכנויות־ידיעות זרות,
הקשורות בישראל, דיברור. עד לאחרונה
היה נוהג זה מופעל כלפי כתבות ישראליות
בלבד.

חקלאית

אין שהר ל־טני כזבים, שהפיצו השבוע
מקורבי שר־הביטחון: בביירות אין היום
אלפיים ויותר לוחמי אש״ך, המצויירים
בדרכונים שונים, שבדעתם להישאר כעיר,
ואין אמת בידיעה כאילו תיגברר הסורים
את מערך הכוחות שלהם בלבנון•

במצודת־זאב אין מעלים עד הדעת שראש־
׳המכדטלה אכן יפרוש בעוד שנתיים, כפי
שהודיע לאחרונה.

בסיכוייה לזכות במיכרז.
יתכן שהמשקיעים חובשי־הכיפה יניעו את המר
לטפל בעניין במהירות.

מחלקת־העל״ה
עסקנים בתנועת־החרות יעדיפו לוותר על תיק־העליה
בסוכנות היהודית, כדי שמועמדם הנוכחי. רפאל
קוטלוביץ, לא יכהן בתקופת־כהונה נוספת.

מועמד המערך לתפקיד הוא אורי גורדון.

שינויים בצמרת

דאש־הממשלה, מנחם בגין, עומד להיפגש
עם שר־החינוך, זבולון המר, ולהאיץ בו
שיפעל להקמת ערוץ שני לטלוויזיה.
לאחרונה פנתה קבוצה של בעלי־הון דתיים
ללישכת ראש־הממשלה, והתעניינה

מס־ההכנסה
על רקע של התחרות אישית על תפקיד העוזר
הראשי לפקיד־השומה מספר 5בתל־אביב, יצא משה
ברייט לפנסיה מוקדמת. הנימוק הרישמי: שינויים
פרסונליים.

במדינה
הע ם
השואה חנזרח

אין מונופול עד
השואה• זאת הוכיח
הנשיא רנן לבנין.
יתכן כי מנחם בגין הוא הקורבן
האחרון של השואה, הוא מדבר
עליה בלי הרף. אין הוא מסוגל
לדבר על כל בעייה אקטואלית, מבלי
לשבץ אותה בזיכרונות־השואה.
כך הישווה את עצמו למצביאי
בעלות־הברית, המשמידים את ברלין
כדי להרוג את אדולף היטלר,
וביקש להסביר בכך את אורגיית
ההרס וההרס• בביירות־המערבית.
את אש״ף הוא נוהג דרך־קבע להשוות
לנאצים, ואת יאסר ערפאת
להיטלר.
רבים בישראל התנגדו לשימוש
אקטואלי זה בפרשה שהיא יחידה-
במינה וחד־פעמית בהיסטוריה העולמית
והיהודית. הם ראו בכך
וולגאריזציה של השואה, וחילול
זכר קדושיה.
אך תהיה לשימוש זה גם תוצאה
אחרת. בגין לא נשאר בעל־המונו־פולין
על זיכרונות השואה. כלי-
תיקשורת רבים בעולם, ואף בישראל
עצמה, החלו משווים את השמדת
ביירות המערבית לפעולות
הוורמאכט הגרמני בערים כמו ודרשה,
רוטרדאם וקוואנטרי. השימוש
במלים ״רצח־עם,״ ״מחנות-
ריכוז״ ו״שיטות נאציות״ הפך שיגרתי
— כשהוא מכוון נגד פעולות
מנחם בגין ואריאל שרון דווקא.
הודוקוסט בלעדי. השבוע
התנקמה שיטה זו בבגין אישית. ב־שיחת־הטלפון
הזועמת, שבה שפך
הנשיא רונלד רגן את חמתו על
מנחם בגין, בשל הפצצת־הזוועה
של ביירות ביום חמישי האחרון
(ראה עמוד )6השתמש המנהיג האמריקאי
בפעם הראשונה במילה
״שואה״ נגד ישראל. הוא אמר כי
בביירות נערך ״הולוקוסט״ — ה מילה
המקובלת עתה בשפה האנג
כובגיני
״אל־על׳׳ הוסמים את כניעתו של יהודי דתי לבית־הנתיבות כדוד
לא שד יפי־נפש
לית לתיאור השמדתם של היהודים
בידי הנאצים*.
בגין נרעש ונרגש, ורק העובדה
כי האיש שהחזיק בשפופרת בצד
השני של הקו היה נשיא ארצות-
הברית, מנעה בעדו מלהתפרץ כדרכו.
הוא התאפק, אך הביע את
התמרמרותו לאחר מכן באוזני כל
מי שהיה מוכן להקשיב.
אך את האשמה יכול היה להטיל
רק על עצמו: מי שהתחיל בפריטת
השואה לפרוטות פוליטיות, אינו
יכול להתלונן על כך שגם זולתו
נוהג כך. אין מונופול על השואה.
* מקור המילה הוא יווני: הו־לוס
— שלם, קאוסטון — שריפה.

בעל הבי ת
ז העולם הזה 2346
דת חזית חדשה

בבעב הראשונה עומד
־טול העסקנים הדתיים
יריב דזדוהב על קיוטו
במשך כל 34 שנות הכפייה הדתית
הגוברת בישראל, נהגו העסקנים
הדתיים בזהירות רבה. הם
לא הטילו על הציבור גזירות מבלי
לפתוח לו דלת אחורית.
כאשר אסרו את אכילת בשר־החזיר,
איפשרו גידול חזירים באמורים
״נוצריים״ בארץ, משם
הגיע הבשר לכל דורש.
הם אסרו תחבורה ״ציבורית״
בשבתות, אך הניחו לכל לנסוע ב־מוניות־שרות,
שסיפקו את אותו
הצורך.
הם אסרו נישואי־תערובת, נשואי
כהן־גרושה ועוד — אך נתנו אפשרויות
רבות להתחתן בחו״ל להתחתן
בדואר, להתחתן בטקסים פרטיים
ועל־ידי חוזים מישפטיים.
לצד בתי־הספר הדתיים קיימים
בתי־ספר המתחזים, לפחות, כב־תי־ספר
חילוניים.
הם נהגו גם בתבונה מבחינה א חרת:
מעולם לא גזרו־ גזירה ש פגעה
בשיכבה מוגדרת ומסויימת,
שיש לה היכולת להשיב מילחמה
שערה.
פסולי־החיתון הם מעטים ומפוזרים,
ולא יכלו להתלכד לכוח.
אוכלי־החזיר לא היו מוכנים לעלות
על הבריקאדות, והוא הדין
לנופשי־שבת, שהיו מוכנים לשלם
מחיר גבוה יותר לנסיעות במוניות-
שרות.
המתים לא יכלו להתנגד לקבורתם
בידי חברת קדישא.
התוצאה: רק אנשים בעלי־עק־רונות
לחמו בכפייה הדתית, ללא
מוטיבציה של אינטרס אישי.
קו אדום. אך התיאבון גבר עם
הזלילה, ועתה מאיימים העסקנים
של אגודת־ישראל, שיכורי הכוח
והניצחון, על פת־לחמם של עובדים.
זהו
החידוש הגדול של פרשת
אל־על. המזימה לסגור את חברת-
התעופה הלאומית בשבתות, בכוח
הסכם קואליציוני טרף* פוגעת במישרין
בפרנסתם של אלפי עוב דים.

עובדים
אלה הבינו לפתע כי ה־מילחמה
בכפיה הדתית אינה עניין
מופשט ליפי־נפש. אלא מילחמה
ממשית על קיומם ופרנסתם. הם
יצאו למילחמה בשיטות שהארץ לא
ראתה עדיין כדוגמתן. הם מנעו
השבוע, בהפגנה חסרת־תקדים ו־רוויית־שינאה
(ראה יומן אישי) את
כניסתם של אנשים בעלי חזות דתית
לבית־הנתיבות של נמל־הת־עופה.
לאחר מכן יצאו לערוך ד,פ־גנת־פיקניק
בכביש רמות, שם רגילים
לסקול את הנוסעים החילו-
נניים בשבתות ובחגים. לפי כל הסימנים.
זוהי רק ההתחלה.
אם לא יבינו העסקנים הדתיים
כי הם עברו את הקו האדום, יתכן
מאוד כי הארץ עומדת לפני מילח־מת־דת
שהשותפות ה״היסטורית״
של מפא״י והמיפלגות הדתיות מנעו
אותה במשך דור.

צה״ל
החרסהבדכד׳

האם מותר לשילמונות
הסבא להטיל חרם בלבלי
על עסק פרטי, בלי
לנמק וכלי להסביר?
מחמוד נאצר יונס מכפר טורעאן
שבגליל, נדהם כאשר הביאו החיילים
שני שלטים גדולים ומאירי
עיניים, והציבו אותם בפתח המי-
סעדה ובפתח תחנת־הדלק שברשותו,
ליד צומת גולני שבגליל.
על השלטים נאמר :״מחוץ לתחום
לחיילי צה״ל.״
השלטים הוצבו שם ב־, 1.6.1982
כאשר התחילה מילחמת־ד,לבנון. הם
נמצאים שם עד היום. במקום הוצבו
שוטרים צבאיים שדאגו להרחיק
מתחנת־הדלק ומן המיסעדה את החיילים
שהי ורגילים לסעוד בה.
ליונס, שהוא גם ראש־המועצה
המקומית בכפר טורעאן, לא ניתן
שום הסבר לצעד הפיתאומי שנקטו
נגדו שילטונות צה״ל. כל נם־
יונותיו לברר מהי הסיבה לכך עלו
בתוהו.
נגד יונס לא הוגשה שום תביעה,
ולא נפתח נגדו הליך מישפטי. הוא
החליט שלא לשתוק, ופנה לעורך-
הדין אמנון זיכרוני.
הפרקליט התל־אביבי פנה במי-
כתב אל הפרקליט הצבאי הראשי,
תת־אלוף דב שפי. הטענה העיק
רית
במיכתב: צה״ל אינו רשאי
להטיל חרם כלכלי על אזרח יש ראלי.

כותב
זיכרוני :
דומני שאין סמכות לשילטונות
הצבא להטיל על מרשי ״חרם כלכלי״
או לנקוט נגדו בצעדים ש מטרתם
היא פגיעה מכוונת בפרנסתו,
ומובן שבהקשר זה צריך
לציין שאין סמכות לשילטונות הצבא
להציב שלטים בכניסה לעיסקו
של יונס או למנוע מחיילי צה״ל
את הכניסה לעיסקו.
שילטונות הצבא אינם רשאים
להורות לחיילי צה״ל היכן יסעדו
בזמנם החופשי או ירכשו דלק ל־מכוניותיהם
הפרטיות.
לא שמעתי על קיומה של רשימה
שחורה או רשימת פסולים למכירת
מזון או דלק, שהוצאה על־ידי
הגורמים המוסמכים בצה״ל,
או רשימה אחרת המיועדת לחיי לי
צה״ל והמפרטת בתי־עסק פסולים.
והדברים מובנים. שהרי הכל
שווים לפני החוק, ואין עונשים אלא
מן הדין לפי כללים הקבועים
בחוק העונשים, ולא על־ידי מעשים
שרירותיים של הרשות השיל־טונית.

צנזו
רהבדב גון
צח?,,בבר מתחיל לגהו:
בלבנון בצבא־ביבוש לבל
דבר — וכבלל זה הטלת
צנזורה על העיתונות
במדינה השכנה.
התמתנה היתד, מדהימה: חיילי
צה״ל, בפיקודו של קצין בריא־בשר,
התחילו לאסוף מן הדוכנים
בגיירות עיתון לבננוני.
בעלי הדוכנים היו נדהמים יותר,
אילו ידעו את זהותו של הקצין:
היה זה אלי בן־גל, עסקן
ותיק של מפ״ם. בן־גל נתקל בעיתון
הנוצרי־מארוני לה ווויי (״ההתעוררות״)
בקאריקאטורה שהיו
בה, לדעתו, סממנים אנטי־שמיים.
הוא החליט לנקוט ביוזמה פרטית,
אסף כמה חיילים, וניגש להחרים
את גליונות העיתון מן הדוכנים.
כשסיים מלאכה זאת. התלוו אליו
החיילים בדרכו אל מערכת־ד,עיתון.
הוא אסף שם את העורכים והזהיר
.אותם לבל יעזו לפרסם קאריקאטו־רות
נוספות מסוג זה.

שרון ביצע את התועה ללא תכלית צבאית -
כהתפרצות של 1ע איש• על סיכול תוכניותיו

י דו ח

ק 11י ה

ף* הסכם היה כבר גמור, למעשה.
י 1פילים חביב עמד למסור לצדדים
את הפרטים האחרונים. היציאה המסודרת
של כוחות אש״ף ומנהיגיו מביירות המערבית
הפכה מאפשרות רחוקה לוודאות
קרובה.

ואז הנהית אריאד שרון את
מכת־הסוות שלו.

במשך יומיים נערך בעיר טבח אווירי.
מן השמיים ירדו עליה הרג והרס. המטוסים
׳תקפו גלים־גלים בלא רחמנות. יום
אחרי יום, שעה אחרי שעה, דקה אחרי
דקה. כל מוראות המילחמה בביירות,
שהיתר, במשך חודשיים לעיר־ההריגה,
החווירו לעומת מרחץ־דמים זה.
היה זה מעשה נורא שיבעתיים, מפני
שלא היה בו שום הגיון צבאי. לשווא
חיפשו הפרשנים, מלחכי־פינכתו של שרון,
בדיעבד צידוק כלשהו למעשה. כל תירוץ
שנמצא הופרך מייד.

שבו היתה כביכול ״מיפקדתו של ערפאת״
— ונהרגו בו יותר ממאה ילדים, נישים
וגברים. הדבר לא הפריע לכתבים הממושמעים,
המשולבים במערכת שטיפת־המוח,
לחזור על הודעות־כזב אלה שוב
ושוב.
האמת היא שאין בביירות ״מיפקדות
של מחבלים״ ,מפני שמישרדי־אש״ף פוזרו
מזמן ליחידות קטנטנות. הנעות ונדות
ממקום למקום. יחד עם ראשי אש״ף
עצמם. אחרי הודשיים של הפצצות כימעט
בלתי־פוסקות, והפגזות מן היבשה והים.

זה היה מעשה של טירוף. אם אכן
יהיה זה המעשה האחרון בקרב על
ביירות׳ הוא יסמל את הקרב כולו.

בלדר בי ט חו נ י
זץ תגובה כעולם וכארץ היתה
י י זעזוע כללי. עיתוני העולם מלאו
תצלומים ודיווחים שהחרידו אף את
אחרוני הידידים של ישראל: רובעים
הרוסים, גוויות של ילדים, עיר שלמה
בוערת.

התקפת זעם

דויד לוי חידד את זעמו של
כגין נגד שרון כהערה כי מעשיו
של שרון העמידו כספק את אמינותו
של ראש־,הממשלה — נקודה
רגישה כיותר אל בגין.

׳11.111

ו^\1.י נ-י 1נ 1ו. 11 1_1

״דברו, אני מקשיב !״ בציור למטה אומר חייל ישראלי אחד :״ובכן, להיכנס או לא
להיכנס למערב ביירות?״ והשני עונה :״צריכים לחשוב על האוכלוסיה האזרחית!״

כך או כך, בגין נתן פקודה חד־משמעית
להפסיק מייד את כל הפעולות בביירות.
הוא גם מסר הודעה שהיתה בעקיפין
עלבון חמור לשרון :׳מעתה אסור לפתוח
בפעולה כלשהי בלי ידיעת ראש־הממשלה,
ובשעת הצורך יכנס ראש־הממשלה את
הממשלה לקבלת החלטה. כך הפך שרון
בלדר. המעביר את החלטות הממשלה
לצה״ל.

הרמטכ״ל, רפאל איתן, מיהר
להפריך את טענת שר־הכיטחון
שלו. הוא הסביר כי ההפצצה נו*
עדה ״לקדם יעדים מדיניים״.

להשתמש בהפצצה אווירית על
עיר בעלת אוכלוסיה צפופה כדי
להרוג אנשים מעמים ומסויימים
— הרי זה כמו להשתמיט בסוללה
•של תותחים בבדים כדי לפגוע כזאב
בודד כיער.
בהפצצה, שבה נהרגו מאות רבות של
נשים וילדים, שבה נפצעו מאוית רבות
נוספות ושבה נהרסו ונפגעו מאות בתים,
לא ׳נהרג אף לא אחד מראשי אש״ף.
ואילו הדיבורים על ״הריסת מיפקדתו של
יאסר ערפאת״ כבר הפכה בדיחה עממית
בארץ ובקרב חיילי צה״ל. לפי ההודעות
הרישמיות כבר נהרסה ״מיפקדתו של
יאסר ערפאת״ שמונה פעמים, ואילו מיפ־קדתו
•של אבדאיאד לפחות ארבע פעמים.
בשבוע שעבר נהרס בניין בן שש קומות,־

היה לכך מיבחן מעשי. כאשר טילפן
רגן לבגין והודיע לו כי ההפצצות בביירות
נמשכות, נדהם בגין. לא היה
לו מושג מה מתרחש. הוא הבטיח לרגן
להתקשר עימו אחרי בירור המצב. הוא
קרא לשרון. תבע ממנו הסבר, ובנוכחותו
הבטיח לרגן כי מעתה תיפסקנה ההפצצות.

כגין
אינו אדם המסוגל לשכוח
עלכץ צורב כזה הוא יזכור כי
שרון הציג אותו כלפי הנשיא האמריקאי
ככלי ריק, כשקרן או
כראש־ממשלה שאינו יודע מה עושים
אנשיו מאחרי גכו כעניינים
החיטובים כיותר.

^ ריאל שרון עצמו ניסה תחילה
י * להסביר את הפעולה, שבוצעה מאחרי
גבם של ראש־הממשלה והממשלה כולה,
כפעולה שהיתה דרושה כדי ״להגן על
חיילי צה״ל״.
קשה להעלות על הדעת טענה צינית
ומרושעת יותר. הפעולה, שבמיסגרתה
ניתנה לחיילי צה״ל הפקודה הבלתי־חוקית
לכבוש שטח נוסף בביירות. בניגוד לרצון
הממשלה, סיכנה את חיי החיילים. תגובתם
הנואשת של אנשי אש״ף בעיר
הנצורה גרמה למותו של קצין־צה״ל
ולפציעת אחרים.

אילו יעדים י ההסכם כבר היה גמור.
פרטים קטנים נותרו לדיון, ולא היה
ספק כי חביב עמד להשיג הסכם גם
עליהם. הסכמתם של אנשי אש״ף לפינוי
מביירות היתה מעבר לכל ספק.
אחרי שהתמוטט התירוץ הראשון שלו,
סיפק שרון עצמו הסבר אחר, מחריד:
ההפצצה נועדה להרוג את ראשי המחבלים.

השניים
תיאמו ביניהם את העמדות
עוד לפני כן, והחליטו כי
התוקף הראשון יהיה ארליך, כדי
שלא ייווצר הרושם (הנכון) שזהו
חלק מן הקרב על ירושת־בגין כ•
תנועת־החרדת.
שרון נשאר בודד, בחברתו המפוקפקת
של יובל נאמן. הנחשב כאדם בלתי-
מאוזן. כדרכו במיקרים כאלה׳ קיפל שרון
את הזנב והסתפק בהסברים סתמיים, תוך
השמעת הערות־גנאי מאחרי הגב נגד
עמיתיו וראש־הממשלה. בשיחות פרטיות
תיאר את בגין כעובר־בטל, שאיבד את
הקשר עם המציאות, ושאינו מבין מה
מדברים אליו.

בבל כחינה סבירה, היה זה פשע
מילחמה.

אריאל שרון התפרסם לראשונה, בלחש,
כאשר ביצע את פשע־המילחמה הגדול
בתולדות צה״ל: הטבח בכפר קיביה.
כמפקד היחידה 101 תקף בסתיו 1953 את
הכפר קיביה, באיזור רמאללה, במיסגרת
פעולת־תגמול על פעולות פידאיון, וקבר
תחת הריסותיו עשרות רבות של נשים,
ילדים וגברים. הפעולה הי׳תה כה מבישה,
עד שראש־הממשלה ושר־הביטחון, דויד
בן־גוריון, התכחש לה וטען בכנסת כי
המעשה לא בוצע כלל על-ידי צה״ל,
אלא על-ידי ״תושבי־ספר זועמים״.
מה שאירע בביירות ביום ׳הרביעי והחמישי
בשבוע שעבר היה בבחינת חזרה
על טבח־קיביה בממדים גדולים פי מאה.

נגרמו ״הרס ושפיכות־דמים מיותרים.״
בינתיים התקיימה ישיבת הממשלה, ובפעם
הראשונה נערכה בה הסתערות
כללית על שרון. את האות לאנשיו נתן
בגין עצמו עוד קודם לכן, כאשר העיר
כי יש פעולות של צה״ל שהוא שומע
עליהן רק אחרי־מעשה. אנשיו הבינו
שזהו היתר להתקפה על שרון׳ והם עשו
זאת בחשק רב. בניצוחם של שני הסגנים
— שימחה ארליך ודויד לוי — החלה
הסתערות כללית.

שקר שיגר תי
^ איטר שקטה האש בביירות לחלו-
• טין׳ ביום החמישי לפניות ערב, נקבעו
כמה עובדות המטילות אור על מיל־חמת־לבניון
כולה :

הסתגלו כוחות אש״ף למצב, ושוב אינם
פגיעים בדרך זו.
כל זה ידוע לשרון. מדוע׳ אם כן,
הורה לבצע פעולת־זדון זו ז

ההסבר הסביר היחידי הוא פסיכולוגי.
כאשר התקרב הכיב להסבם
הסופי, נוכח שרון לדעת כי
הטרף עומד לחמוק מידיו.
היה מינוי וגמור עימו לכבוש את ביירות
המערבית בהסתערות צבאית, ולהרוג תוך
כדי כך את אנשי אש״ף. בלי מיבצע
זה, נראית לו הימילחמה — ותיראה
המילחמה בדיעבד לציבור כולו — ככישלון.

בזעם
אין־אונים החליט שרון לרוקן
את מחסני הפצצות והפגזים
כמכה אחרונה אהת, מוחצת ונוראה,
במו סיומה של אופרה של
ריכארד ואגנר.

יותר מכולם הזדעזע רונלד רגן. הנשיא
הפשטני, בעל מנת־המישכל המוגבלת, תפס
כי משטים בו. הוא הבין כי אריאל שרון
עשה זאת כדי לפוצץ את המשא־והמתן
ברגע האחרון, כדי לאפשר לו לבצע
בכל זאת את הסתערותו על ביירות.
הסאה הוגדשה כאשר הודיע לו ידידו,
פילים חביב, כי ראש־ממשלת לבנון סירב
להמשיך במשא־ומתן בתנאים אלה. רגן
הורה לשגרירו בישראל להעביר למנחם
בגין איגרת, שנוסחה בחימודזעם.

לאחר מכן ניסה להתקשר עם
בגין כטלפון, אך כמשך שעות הד
דיעו לו אנשיו של בגין, בחוצפה
תהומית, כי ״אי־אפשר להשיג את
מר בגין.״
כאשר השיג אותו׳ סוף־סוף, חזר רגן
בעל-פה על אשר כתב. הוא רתח מזעם.
בגירסה הרישמית, המרוככת, אמר רגן כי

• הוכח כי כל מהלכי המילה*
מה, החל בפתיחתה, נעשו כהסכמת
האמריקאים ועל דעתם.
ולראיה: ברגע שהנשיא האמריקאי החליט
לשים קץ לפעולה מסויימת והודיע
על כך לבגין בלשון חד־משמעית, הפעולה
הופסקה מייד, בו במקום.
הדבר לא נעשה במשך 68 ימי־המילחסה,
׳ומכאן שהממשלה האמריקאית הייתה שותפה
מלאה לכל מהלכיהם ישל ־שרון ובגין
בימים אלה.

• הוכח כי לא אש״ף הפר את
הפסקת־האש כביירות, אלא ׳ממש
לת־ישראל.
ולראיה: ברגע שצה״ל נצר את האש,
חדלו כל פעולות האיבה, החל בהפגזות
וכלה בצליפות בודדות. אש״ף הנצור
היה מעוניין תמיד בהפסקת־האש, וברגע
(המשך בעמוד )69

5שקיות ריקות של זיפ(לא חשוב
באיזה טעם) יכולות להעניק לן
מ תנו ת משגעות.
כדאי לך לה שתתף במבצע זיפ
כל שעליך לעשות הוא
להשלים א ת הסיסמ א:
והמשקה מוכן״
ולשלוח 5שקיות זיפ ריקו ת

לת.ד 3468 .תל־אביב, 1 מיקוד 61033ת״א
עבור מבצע ״זיפי׳ בצירוף שמך •
וכתובתך, ואז ת שתתף בהגרלה
הגדולה. ככל שתרבה לשלוח
מעטפות כן ירבו סיכוייך לזכות.
ההגרלה ת תקיי ם
ב־ 31.8.82 ובה יוגרלו:
• 3גלשני רוח(״סרף־פוינט׳׳)
מכמורת, יצרני ויבואני
גלשני רוח וגלים,

טל׳ 96328־;053

• 20 גלשני גלים
(״סרף־פוינט״);
• 150 שעוני ״קטיר׳ עם
מ שחק חלליות;
• 150 שעוני ״קטיר׳ עם
מחשב(מ.ש.ק;).
• 150 טרופיקל(פ תר
פלטטיק);
• 150ס טי ם -הכוללים 6
כוסו ת וקנקן(כ תר

פלסטיק);

• 150ת קלי טים של דני
סנדרסון עם שיר הגלשן.

ה הגרל התת קי י ם בנו כ חו ת
רואה־ח שבון, נציג עלית ונציג משרד
הפר סו ם וי מר יעקב סון ט מי ר בע׳יט.
הוד עות על הז כי ה י שלחו לזוכי ם.
אתת קנון ה הג רל ה ני תן לקבל במ שרד
הפר סו ם.
ההשתת פו ת ב הג רל ה א סו ר ה על עובדי
עלית, משרד הפר סו ם ובני
מ שפ חו תי ה ם.

וי מר יעקב סון ט מי ר

בהצלחה,

שים לכי
אפשר לשלוח פחית*זיפ׳
כמקום 5שקיות.

הטכס תמדא שד הו איון שהעניק
יא סו ע ובאת רנני שבועיים ועיתונאי

הישראלי אמנון קפליוק עבוד..לה מונך־

ה ר איון ש ה עני קיאשרערפאתל עי תונ אי הי שרא לי אמנ ון ק פ ליו ק עבור
״ ל ה מונ ד ״ מתפרסםכ אן לרא שונ ה, א ף כי פו רסםב עי תון הצרפ תי ב״ 10
ב או גו ס ט. שו ם עי תון ישרא לי לאמצא לנ כון לפרסםר איון זהבמ לו או —
עו בדההמ עי דהכאלףע די ם על שי ל טון ש טי פ ת ־ ה מו חבאמצ עי ״ ה תי ק שו ר ת
הי שרא ליי ם. ג ם ״י די עו תאח רו נו ת ״ ,המפרסםאת רי ש מי ק פ ליו קמה בי קו ר,
לא ראה לנכון לפרסםאתהר איון ע צ מו.
כ מו כל ר איון עם אי שיו תזרה, י ש בו ק ט עי םשמשמ עו ת ם אי נ ה מו בנ ת
בנ קלמב לי ל ה כי ראתהרקע. ל ה לן מתפרסםהר איון ב מ לו או, יחדעם
ה ע רו תוהא רו ת של או רי א בנ רי. הקט עי םשע לי הםמ עי ר א בנ רי אתהע רו תיו
מ סו מ ני םבטקסט של ה ר איון ב מי ס פ רי ם.

התחנןבתל־ א בי ב, ו שי ר ת
א מ נון ק פ ליו ק הו א י לי ד י רו ש לי ם. הו א
בצה ״ ל ב חי ל ־ התותח ני םוב מו די עין. הו א בוגר ״ המכוןל לי מו די אסיהואפ רי ק ה ״
ב אוני ב ר סי ט ה ״ העב רי ת בי רו ש לי ם, ו ב שנ ת 1968זכהב תו א ר דו ק טו ר ב סו ר בון
ש בפ א רי ס. ה ע בו דהש הגי ש הי ת ה על הער בי ם־ הנו צ רי ם בי שראל.
ק פ ליו קהת חי לאתהקא ריי רהה עי תו נ אי ת שלו בי ו מ ון מ פ ״ ם ״ ע ל
המשמר ״ והואמשתתףק בו ע ביו מון הצרפ תי ״ ל ה מו נ ד ״ ,וחברמערכת
״ ני ו ־ אאוטלוק ״ בי שראל. הו א פי רסם ספר על מי לחמת יו ם ־ ה כי פו רי ם, בשם
״ קץהמיתוסים ״ .בעב רי תנקראהספר ״ לאמחדל ״ .ק פ ליו ק הו א נ שוי ואב
ל שניי ם.
ק פ ליו קמספר כי במס עו ל ביי רו ת קי ב ל אי שו רלמהש הי ה י דו ע לו
אי רגוני השמאל שבו, ח ל
מכב ר, כי בהנהגתאש״ ף, ו בכלל זהגם

מי תון רב. כ א שר הי ה ב ביי רו תהמער בי ת הו א שו ח ח, בין השאר, עםהמנ הי ג
ה ד רוזי ו א לי ד ג׳נבלט, ש ט ען ב אוז ניו כי ״ ל א צו טטנ כון ״ כאשרנאמרבש מו,
ב שבוע ה שני ל מי לחמתהל בנון, שעל א ש ״ ףלהסתלקמל בנון. הו א שו ח ח
גם עם נ אי ףחוואתמהועםאחדמס גניו של ג׳ורג׳ חב ש, בסאםא בו־ ש רי ף
שו חחאמ רו לו, כי ה ם
מן ה ח זי תהעמ מי ת. כל מ נ הי גי א ש ״ ף ש עי מ ם
מצד די ם ב פי ת רון של ש תי מ די נו תבארץ־י שראלהמער בי ת.
כא שר ר איין ק פ ליו קאתערפאת, נ כ חו גםכתב ״ ל ה מונ ד ״ ב ביי רו ת
המער בי ת, ז׳ אן גראס, ואחדממנ הי גי א ש״ ף, א בו ־ו א לי ד. ה שי חההתקיימה
בע רבי תספ רו תי ת. ק פ ליו ק או מ ר, שכא שר מבק שי םממ נו לו מ ר כי צ ד
התרשםמערפאת, הו א מ פנ האתה שו א לי םאל תי או רו של או רי א בנ רי.
ק פ ליו ק אי נו נראה מו פתע ביו תרמקשרהש תי קהשאפף בי שראל
אתהר איון שלו. ק שר ה ש תי ק ה הי ה כבד כל״כך, שכא שר הי ה על ק פ לי ו ק
ועל ה מיז ר חן ה פ רו פ סו רמשה שרון ל הו פי ע בי חדב תו כני ת ״ ר דיו, עזב שרון
אתה או ל פן כאשדנאמר לו שקפ ליו ק נפגש עםערפאת. שרון, מי ש הי ה
יועץ ראש ־ הממשלהל ענייני םער ביי ם, התנהגכ אי לו לאידע כל ל על קי ו ם
ה ר איון, כמעט שבוע א ח רי פי ר סו מו ב ״ ל ה מו נ ד ״.

קפליוק: האם
מילחמה עד־הסוף,
שיהיה פינוי של
רואה את עתידם
הפלסטיני ן
ערפאת: הגענו להסכם סופי עם
הממשלה הלבנונית ועם השליח האמריקאי,
פילים חביב, באשר לפרטים של
יציאת כוחותינו אל כמה ארצות ערביות .
סוריה, עיראק. ירדן ומצריים, שהסכימו
לקבלנו. אך אין אנו מוציאים מכלל אפ
הגיעה
שעת האמת —
על כל תוצאותיה, או
ביירות? כיצד אתה
של אש״ף ושל העם

שרות את הגרוע מכל: בגין ושרון עלולים
לנסות ולהפתיע אותנו. אני רוצה שיידעו
כי למדנו את לקחי מצדה וגטו־ורשה,
ואנחנו מוכנים להקריב את עצמנו, אם
יהיה צורך בכך.
איני פוחד מפ;י המוות. יריבי הם
שצריכים לחשוש מפני התוצאות. את
מהלך ההיסטוריה אי־אפשר לעצור. ה־מילחמה
הזאת הוכיחה כי הפלסטינים
לחייו בגבורה ובכבוד למען מטרתם

קפלירק: אך לאן תלכי?
ערפ אוז: אנחנו מחזיקים כל העת
כוחות בסוריה, בעיראק, בירדן, במצריים,
בלבנון ובאלג׳יריה. מטה אש״ף היה ב־קאהיר
עד לביקורו של מר סאדאת בירושלים.
המטה הועבר לאחר־מכן לדמשק,
ושם נמצא כל הזמן מישרדי הרשמי (.)1
קפליוק: האם עמדתו הפאסיבית של
העולם הערבי הפתיעה אותך?
ערפאתז לחלוטין לא ! לא ציפיתי
לדבר מאז המשבר בוועידת־פאס 2כמה
מדינות ערביות הציעו לקבלנו. אך אין
מדובר כאן יותר מאשר בשהות זמנית.
לאן נלך אחר־כך? העולם כולו צריך
להידרש לבעיה זו, בוועידה בינלאומית
שבה יוכלו להשתתף כל המדינות המעורבות,
וגם המעצמות הגדולות ביותר,
אחרי שתיגמר מילחמה זו.
קפליוק -עשית פתיחה כלפי ארצות־הברית,
ולא הישגת דבר. האם אתה
מאוכזב?
ערפאת: ארצות־הברית היא מעצמה,
ואנו נמשיך לנסות •ולהשפיע על דעת־הקהל
האמריקאית. ארצות־הברית יודעת
יפה שאין היא יכולה להתעלם משאיפותיהם
של ארבעה וחצי מיליוני פלסטינים

קפליוק: ישראלים רבים שואלים את
עצמם אם לא הגיע הזמן לפשרה היסטורית
בין העם היהודי־ישראלי ובין העם
הערבי־פלסטיני, כאשר על שני הצדדים
לקבל ״שלום בין האמיצים״ ,בדומה לשלום
שעליו דיבר הגנרל דה־גול ביחס
לאלג׳יריה.
ערפאת: האם קיימת במימסד הצבאי

נהגותם של הנאצים. אני חוזר על מה
שאמרתי לסנאטור מק-קלוסקי: אנו מקבלים
את כל ההחלטות — אני חוזר ומדגיש:
את כל ההחלטות — של האו״ם.
העוסקות בשאלה הפלסטינית. אל תשכח
שישראל נוסדה מתוקף החלטה של ה־או״ם.
ועוד: לישראל יש הכל, ולנו אין
דבר. אנו הננו מי שצריכים לדרוש הכרה 8.
מצד ישראל, המסרבת באופן מוחלט
להכיר בזכותנו להגדרה עצמית. כל מד.
שיש לי לומר ביחס להכרה, לא אומר
תחת לחץ, בעוד שהטנקים של שרון מקיפים
אותנו 5אני חוזר ואומר: השאלה
העומדת היום על הפרק. יותר מאשד אי־פעם
בעבר, היא זכותנו לקיום ולהגדרה
עצמית.
קפליו ק: החלטה 242 של מועצת־הביטחון,
האם היא נכללת בין ההחלטות
שאותן אתם מקבלים?
ערפאת: אתה יודע, בלי ספק, שהחלטה
זו מתייחסת לבעיה שלנו כאל בעיית
פליטים, ותו־לא. ממשלת קרטר הציעה
לנו, בשנת , 1977 לקבל החלטה זאת,
ולהגיש בד־בבד את ההסתייגויות שלנו.
אנחנו הסכמנו להצעה זאת, בשלושה
תנאים: שיתחיל דו-שיח בין ארצות־הברית
ואש״ף, שיוכרו הזכויות של הפלסטינים
להגדרה עצמית, ושתכונן מדינה
פלסטינית עצמאית. איני צריך לומר לך
שהדו־שיח הופסק. מאז אימצה המועצה
הלאומית שלנו כמה החלטות ביחס להחלטה
זו 6מלבד זאת, ממתי הפך בגין
מגינה הגדול של החלטה? 242 אל נשכח
•שבאוגוסט 1970 הוא פרש מממשלת־הליכוד־הלאומי
כדי למחות נגד קבלת
החלטה 242 על־ידי הגברת מאיר, ה חל *
אשר, לפי דבריו, משמעותה נסיגה מכל
השטחים הכבושים.
קפליול! :ישראלים מסויימים טוענים
שאתם לא תסתפקו במדינה בגדה המערבית
וברצועת־עזה, ותהוו, משום־כך, סכנה
לישראל.
?}לפאת: מגוחך ! איני יכול להבין
טענות מסוג זה. ישראל היא הכוח הצבאי
החזק ביותר בממרח התיכון. האם אפשר
לחשוש ממדינה פלסטינית, שתזדקק ליותר
מעשרים שנה עד שתוכל לעמוד על

ו הי ט ל
וד שו *(׳
הישראלי אישיות העשוייה להזכיר את
הגנרל דה־גול? יש לי ספק גדול! ואילו
המועצה הלאומית שלנו אימצה כמה הח לטות
ביחס לדיונים עם הכוחות הדמוקרטיים
בישראל. אנו מוכנים ליצור
קשרים עם כל מי שיכירו בזכותנו להגדרה
עצמית (.)4
קפליוק: הישראלים מצפים להכרה
רשמית מצידכם. האם אתה מוכן להסכים
לכך?
ערפאת: האדונים בגין ושרון הצהירו
בכמה הזדמנויות שהם אינם זקוקים
להכרה מצידנו. הם אמרו שאפילו אם
נכיר בישראל, הם לא ינהלו עימנו משא-
ומתן. הם מתייחסים אלינו כאל נאצים,
בעוד שפעולותיהם בלבנון ובמחנות־הפליטים
בביירות הן המזכירות את הת-

רגליה? המימסד הצבאי הישראלי סבור
•שהוא יוכל לשלוט באמור תודות לטכנולוגיה
ולדולרים האמריקאיים. אך עד מתי?
הוא צריך לחתור לדדקיום עם מדינות
המרחב, ולא להעלות בדימיונו בעיות
מלאכותיות. הישראלים הם החייבים למצוא
פיתרונות לטרגדיה הפלסטינית, שהם
יצרו אותה.
קפליוק 1האמנה הלאומית שלכם נותנת
נשק בידי יריביכם הפוליטיים. בבתי
הספר הישראליים לומדים התלמידים את
סעיפי האמנה הזאת, השוללת את זכות־קיומה
של ישראל, שאינה מכירה ביהודים
כעם, והקובעת כי המאבק המזויין הוא
הדרך היחידה להקמת מדינה.
ערפאת: כבר קבענו בכמה הזדמנויות.
בפי המועצה הלאומית •שלנו, כי

ה ע רו ח אור אבור ,
לר איון ערפאח:
ה ר איון ש ה עני קיאסרערפאתלאמ נון ק פ לי ו ק
אמנם נועד ר ש מי ת ל עי תון הצרפ תי ״ ל ה מונז־״ ,א ך
תוכנו מ עי ד ע ליו ש הי ה מ כוון כו לו לדעת ־ הקהל הי ש ר
א לי ת. ולאב מי קרה: ערפאתעצ מו עמד על כ ך
ש ה עי תון ה צ רפ תי ישלחאתכת בו הי שרא לי דו וקא.

ה שוו אתהר איון עם הדב רי םשאמרערפאתלחב רי
מערכת ״ ה עו לםהזה ״ ,חו ד ש לפני כן, מאלפת ביו ת ר.
בנ קו דו ת ה עי ק ריו ת חז ר יו ״ ראש ״ ף על הדב רי םשאמר
לנו בנו ס ח דו מ ה. אךבכמה מן ה ני סוחים ברור כי
ערפאת הי רהרבמ שך ה חו ד ש על הדב רי םשאמ רנו לו,
לגבי ה ד רי שו תוה רגי שויו ת של דעת ־ הקהל הי שרא לי ת,
והו סי ף דברי םהמהו וי םהשלמהלדב ריו הקוד מי ם.
היי תי מסבאתת שו מ ת ־ הלבב עי קרלכמהנ קו דו ת,
לפי ה מי ס פ רי ם ה מו פי עי םבתמ לי להמקו רי של ה ר איון
עם ק פ ליו ק :
( ) 1קטעזה בא ל ה דגי ש כי א ח רי צאתםמ ביי רו ת,
לאי חו ל שינוי מ הו תי במערך של רא שי א ש״ ף, מוסו
כו חו תיו הצב איי ם. בניגו ד ל רו שםש בי קשה
דו תיו
התע מו לההרש מי ת לעורר בי שראל, ב די בו רי ם ה אי נ ס
ו פיי ם על ״ ת ש תי תהמחב לי ם ״ ,א ש ״ ףלא הי ה מ רו כז
מ עו לםבמקוםאחד. ז הו גוף הפ רו ש על פני ה עו ל ם
הערבי כו לו. א ש ״ ףיתא רגן בנ קללהמשךפ עו ל תו,
א ח רי פינוי ביי רו ת.
( ) 2בוו עי ד ת ־ ה פי סג ה של רא שי מ דינו ת -ערב בעי ר
המארוק אי תפאס, הו עלתהל דיון תו כני ת ־ ה ש לו ם של
הנ סי ך ( כיו םהמלך) פאהד. תו כני ת ־ ש לו ם זו, המבוססת
על הקמתמ דינ הפלס טי ני תוהכרה בכל ה מ די נות
הקיימותבמרחב (קרי: י שר אל) נוסחהבמקורה על־י
די חאלדאל -ח סן, עוזרו ה מ די ני של יאסרערפאת.
עם פי ר סו מ ה, מי הרערפאת לברך אותה.
או לםבפאסקרהמש הו ב ל תי -צ פוי. מ די נו ת -ה סי רו ב
הער ביו ת מנ עו החלטה בז כו ת ה תו כ ני ת. גם בקרבאש ״ ף
ע צ מו מנ עו ה סו כ ני ם של מ דינו ת ־ ה סי רו בהחלטה בז כו ת
ה תו כני ת, וי אסרערפאתנש אר ב מי עו ט. הוו עי דההס תיי
מ ה בלי החלטה. ה דיון פ שו טנדחה לוו עי ד ה נו ספת.
ב פ סו קזהמ בי עערפאתבע קי פין אתמ רי רו תו על
מ דינו ת־ ערב, שמנעו אתקבלת תו כני ת -ה ש לו ם, א ך
שלא נ ק פו אצבע ל מ ען א ש ״ ףאח רי שפרצה המילחמה .
לפי הי די עו תהאח רונו ת, ישעתה כוונ ה ל כנ סאת
ו עי ד ת ־ ה פי סג המחדש, גם הפעםבמא רו קו, להמשך
ה דיון ב תו כני ת זו. יש ל ה ני ח כי הפעם ינ צלערפאת
א ת היו קרהה מוג ברת שלו, כגיבור ה מ צו ר של ביי רו ת,
כדי ל ה בי אלקבלתה תו כני ת.
( ) 3זו הי גי שהמפוכחתחדשה. ערפאת רו מז כ אן
ש הו א ה תיי א ש מן הממשלההאמריק אי ת, אךש הו א
יו ד ע שני תן ל שנו תאתהמ די ני ותהאמריקאיתאם
ת ש תנ הדעת ־ הקהלבאר צו ת־ ה ב רי ת. ני תן ל ה שיג זאת
רק ע ל-י די ה לי כ ה עי ק בי ת בדרך ה ש לו ם. ולכ ךמת כוון
ערפאת.
( )4ז הו אחדהקט עי םהח שו בי ם ביו ת ר, א ף כי
הדב רי ם אי נ ם מו בני ם ל מי ש אינו מ כי ראתהרקע.

מז ה שני םמתנהלבצמרתאש ״ ף וי כו חמר בין
ה ד״ ר עי צאםסרטאו וי ו בין כוחותשמאל ניי םהק שו רי
םבב רי ת־ ה מו ע צו ת, על השאלה: עם מי י ש לנ ה ל
דו״ שיח בי שראל קוסרטאווי ״ או מ ר שיש לנ ה ל
דו־ שי ח עם כו חו ת ־ ה ש לו ם בי שראלהמקב לי םאתז כו ת
הפלס טי ני ם ל הג דרהעצ מי ת, ובראשם כו חו ת ־ ה ש לו ם
ה ציוניי םדווקא. השמאל ני ם בי ק שו לצמצםאתה דו־

המאבק המזויין ישוב אינו מהווה את
הדרך היחידה. נאמרו דברים רבים בקשר
לאמנה זאת, וניסו לפרשה בצורה מגמתית.
כדי לשים קץ לפרשנויות המעורפלות,
אני מציע היום לכנס אחרי המילחמה
סימפוזיון שהמשתתפים בו יהיו הוגי-
דיעות פלסטיניים, ישראליים וערביים כדי
לחקור את הבעיות עד לשורשיהן, ולהגיע
למסקנות. סימפוזיון כזה יוכל להתכנס
במקום כלשהו באירופה, תחת הסותו של
אירגון או מיפלגה פוליטית שייבחרו
בהסכמת הצדדים (.)7
אצל הפלסטינים קיימת התפתחות בהבנת
השינויים המתחוללים בשנים האחרונות.
איננו קפואים בעמדות בלתי־משתנות.
בגין הוא זה שהינו מאובן לחלוטין (.)8
קפליוק: האם אתה כבור שעשית
גם שגיאות במשך שנות הסיכסוך?
ערפאת 1כן. לא ידענו להסביר את

שי ח עם ר ק ״ ח, ב ט ענ ה ש אין לדבר ע ם גו פי ם ציוניי ם,
כ מו ״ המועצה הי שרא לי תלמ ען ש לו םישרא לי ־ פלס טיני ״.
ב מו שבה מו עצההלאו מי תהפלס טי ני תבדמשק,
באפ רי ל , 1981 ני צחהקוהשמא לני, והתקבלההחלטה
ה או מרת שיש ל קיי ם דו־ שי ח עם ״ כלהכוחותהד מו ק
ר טיי םהמתקדמים בי שראל, ה שו ל לי םאתה תי א ו רי ה
והפרק טי קהה ציו ני ת .״ ב עי ק בו תהחלטה זו התפטר
סרט אווי ב או פן ה פגנ תי, אךהתפט רו תו לאהתקבלה.
פני תאזב מי כתב גלוי לי אסרערפאתמעלע מו די
״ ה עו ל ם הז ה ״ ,ותבע תי ל שנו תרש מי ת ו פו מ בי תהחלטה
זו. קבע תי, כי כו חו ת ־ ה ש לו ם הי שרא ליי םהםב עי קרם
ציוניי ם, ו ש דו־ שי ח עם ר ק ״ ח בלבד לאי שפיע במאומה
על דעת -הקהל בי שראל.
עתה קי בלערפאת בלי כל ה ס תיי גותאת ״ קו
סרט אווי ״ ,בקב עו כי, הוא מו כן ל דו־ שי ח עם כ ל הכו חו
ת הי שרא ליי ם ה דוג לי ם בז כו ת ה הג דרההעצ מי ת
של הפלס טי ני ם. נעלמהה מי ל ה ״ המתקדמים ״ ,ונ עלמה
ההס תיי גות מן הכוחותה ציוניי ם.
( ) 5ערפאת או מרכ אן ש ״ מ ה שי ש לו לו מ ר ״ ל א
יי אמרבשעהש הו א נ תון ב מ צו ר, מ פני שכל א מי ר ה
כז א ת תי ראהכ כני עהללחץ, ו בני צ חון של א רי א ל שרון.
ו א כן, כל הו ד עו ת ־ ה ש לו ם של ערפאתמאזהתחלת
המילחמה תו א רו ב צו ר ה זו ע ל-י די התע מו לההרש מי ת
בי ש ר אל. בויור מתו כן הדב רי ם כי א ח רי שיי צ א מן
ה מ צו ר, יהיה לו מ ה לו מ ר על סו גיי תההכרה בי ש ר אל,
ואת עי קרהדב רי ם פי רטבר איון עי מי.
( )6זו הי הצהרהב רו ר ה כי א ש ״ ף מו כן לקבלאת
ההחלטה , 242המדברת על ז כו תו של כל מ דינו ת-
המרחב (ובכלל זהישר אל, כ מו בן) ל חיו ת בג בו לו ת
ב טו חי ם ו מו כ רי ם, תו ךהוספהשת ציין אתז כו תהעם
הפלס טי ני ל מ דינ ה משליו. פ שר הכזאת הו צעה על־ידי
מנ סחההחלטההמקו רי ת, ה לו רדקארא דון, ו הי א
התקבלהב שלב מ סיויי םעל-י די הנ שי א ג׳י מי קארטר.
קארטר נכנע אז ללחץ הי שרא לי ו חז ר בו.
( )7זו הי הצעהחדשה לג מ רי, וי שלהמשמ עו ת
רבה. ההצעה של ערפאתל כנ ס סי מפו זי וןישרא לי־פ
ל ס טי ני א ח רי המילחמהפותחתלמעשה דף חד ש.
נ ק בע כ אן כי יוז מ ת ־ ה ש לו ם של א ש ״ ףלא תי פסק
עם ה פינוי מ ביי רו ת, אלאל הי פ ך, ש הי אתתפתחעתה
בי ת ר תנו פ ה.
ח שוב מז ה: למעשה או מרכ אן ערפאת כי הוא
מו כן ל שינוי ״ האמנההפלס טי ני ת ״ ,לארקבע קי פין,
כפי ש הד ברנעשהעד־ כ ה (על-ידי קבלתהחלטות
ח ד שו תמטעםה מו עצההלאו מי תהפלס טי ני ת, הגו ף
הי חי די המוסמךלת קן אתהא מנ ה ) אלאב מי ש רין.
סי מפו זי וןא שר י דון באמנה, בהשתת פו ת הוגי -ד עו ת
ישרא ליי ם, יכ שי ראתהקרקעל שינויי םאלה.
( ) 8ערפאתמאשרכ אן בפהמלא כי העמדה
הפלס טי ני ת א כן השתנתה, ב כיוון לפ שרה עם ישראל,
וכי ת ה לי ך. זה נמשך כבר כמה שני ם — כפי שנ ט ען
לאפעםעל־ידי ״ ה עו לםהזה ״ ו ״ המועצה הי שרא לי ת
ל מ ען שלו םישרא לי ־ פלס טיני ״ .אוי בי -ה ש לו ם בי שראל
(וגם כמה מן ה אנ שי םהמתחזיםכ שו ח רי -ש לו ם) ט ענו
כי שינויי םאלה אי נםאלאפ רי ־ ה ה זיי ה שלנו, וכי
אנח נו ש מי םדב רי ם בפי ערפאת. הםיצטר כו עתה
להתמודדעםק בי ע ה זו.
( )9זו הי ה ק בי עההח שו ב ה ביו תרבר איון כו לו.
הי אמהווה ני צ חון מז הי ר של ״ קוסרטאו וי ״ .י ת כן

עמדתנו לישראלים. לא הבינונו את המנטליות
הישראלית. יותר מכך, לא י הייתה
לנו היכולת המתאימה בתחום ההסברה,
כדי להעביר את רעיונותינו לתושבי ישראל

קפליוק: והפעולות. שכוונו נגד האזרחים
הישראליים?
ערפאת ז מבחינה פוליטית ואידיאולוגית,
אני הייתי תמיד נגד סוג זה
של פעולות. הבנתי אומנם את מניעיהם
•של אותם פלסטינים מיואשים, שפנו
לשיטות כאלה׳ אך אני עצמי התנגדתי
להן תמיד. אני אומר לך זאת בתוקף
מעמדי ניו״ר אש״ף וכמנהיג המהפכה
הפלסטינית. צריך גם ״הדגיש כי במיק־רים
מסויימים. כמו במינכן, במעלות
ובמלון סבוי, אפשר היה למנוע את מותם
של אזרחים תמימים, אילו היו הישראלים
נוצרים את אישם 10 מה שבגין ושרון
עשו במהלך המילחמה בלבנון — ההפ
שזו
הי תו צאהמאוחרת של שי ח תנו עםערפאת, שבה
הצבע תי על כך שאש ״ ף נכ של ב שיכנו עדעת ־ הקהל
הי שרא לי ת ש הו א א כן רו צהבש לו ם.
ערפאת אי נו מד בר כ אן על ״ מחדלהסבר תי ״ ,לפי
האופנה הי שרא לי ת, אלא על מחדלהרבה יו תרע מו ק
וי סו די — אי ־ נ קי ט ת קו ברור שי הי ה מו בן ל אז ר חי
ישר אל.
( ) 10 זו הי ט ענ ה מ קו בלת של ר א שי א ש״ ף. הי א
נאמרה לי כי מעטב או תן ה מי לי ם, ע ל־ידי חאלדאל-
ח סן, ב ר איון ש ה עני ק לי לפני חוד ש בניו-יו ר ק.
א שר לעצ םההתנג דו ת של ערפאתלפ עו לו ת־ ט רו ר
נגד אז ר חי ם, הד ברי דו ע ל מי ש מ צוי בווי כו חי ם פ ני מיי ם
באש״ ף. ערפאתאמר לנו ד ב רי ם דו מי ם. עו בדה הי א
כי ערפאת הו אשהפ סי קאתפ עו לו ת ״ ספטמברהש חו ר״,
ח טי פתהמטוסיםו מי ב צ עי ם דו מי ם.
( )11ערפאת מז כי ר כ אן ב כוונ ה דוו קאאת שני
הגו פי ם היו ת ר ־ מ תו ני םבמחנה ״ ה ש לו ם הי שרא לי, כדי
שלא להש אי ר שו םספק כי הזמנ תו מ כוו נתל כו חו ת -
ה ש לו ם ה ציוניי ם .״ ניו ־ אאוטלוק ״ הואיר חון בשפה
ה אנ ג לי ת, ה מו פי עבתל־ א בי ב, ו שבו מיו צג תקשת פו לי טי
תרחבהמ או ד, החל ביו ני ם של המערךוכלה
ב אנ שי של״י ו ״ המועצה הי שרא לי תלמ ען ש לו םישרא לי-
פלס טי ני ש או ת ה שי בחערפאתב שי ח ה עם ק פ ליו ק,
מ חו ץ ל מי סגרתהר איון הרש מי. הו אגםהעלהבה
על נסאתפ עו ל תי של ח ״ כיו סי שריד).

צצות חסרות־ההבחנה על ביירות שגרמו
במהלך השבוע האחרון ל־ 500 הרוגים —
מדביק כתם בל־יימחה על מיצהם של
המנהיגים הישראליים.
קפליוק 1האם הערכת את עמדותיהם
של תושבי השטחים הכבושים במהלך
המילחמה י
ערפאת 1הפלסטינים שבמיולדת, החל
בבסאם אל־ישכעה ועד כרים ח׳לף, דרך
אליאס סרג׳ וראשד אל־שאווה וכמה
אחרים. הוכיחו את נאמנותם למטרות של
עמנו גם בתנאים קשים.

קפדיוק

ולבסוף, מה יש לך לומר

לישראלים?
ערפאו! 1מתוך המצור שבו אני
מצוי׳ אני פונה אל החיילים הישראליים
ואל האזרחים הפשוטים, ואני אומר להם :

עיצרוי השחצנות הצבאית לא תכניע
אותנו !
אני משתוקק להגיד כמה מילים לאלוף-
מישנה אלי גבע. למרות חילוקי־הדיעות
בינינו, אני מעריך את עמדתו המוסרית,
ואת החלטתו •שלא להשתתף בהתקפה
יעל ביירות. עמדתו האצילית, מקורה בערכים
היהודיים האמיתיים. השלום יושג
בארץ־הקודש למרות היוהרה של אותם
מנהיגים, הסבורים כי הכוח הברוטאלי הוא
העיקרון המנחה היחידי בחיי האומות.
אני מזמין את פעילי תנועת שלום עכשיו
וניו־אאוטלוק, ואת כל המכירים בזכותנו
להגדרה עצמית, לבוא לביירות, כדי לראות
את ההרס ואת הסבל של האוב־לוסיה

יבוא יום והישראלים יתביישו ויבקשו
לשכוח מה שמנהיגיהם הנוכחיים עוללו
לעם הפלסטיני במהלך הקיץ הזה של
1982 בלבנון.

מאת נואיר תדמח־

הבורסה

האינפלציה טובה לבורסה
ולהרוויח עם העלייה בשערי המניות. אם
הבנקים החליטו להעלות את השערים
בבורסה, כדאי גם לאחרים להיכנס. אבל
פרייער מי שיישאר יותר מדי זמן, כי
כשהשערים יירדו, הבנקים אולי יודיעו
שזה בגלל שצפוי משבר מדיני, אבל זה
כבר יהיה מאוחר מדי.

חדשה חשובה: הבנקים התחילו להבין
בפוליטיקה. עובדה: בהתחלת השבוע הופי
עו כותרות בכל העיתונות היומית, עם
ההודעה מטעם המומחים של הבנקים
והמקורבים אליהם, שהבורסה תהיה טובה,
כי צפוי הסדר מדיני בלבנון -והוא קרוב.
הבנקים יודעים שיהיה, והבנקים יודעים
שהוא קרוב.

גזרות כלכליות פופולריות

הניחוש שלנו הוא, שהבנקים
מבינים הרבה יותר בבורסה ובהשפעת
הכותרות בעיתונות עד
הכורסה מאשר בפוליטיקה. זה
רק ניחוש, שהם רוצים להריץ את
שערי המניות כדפי מעדה.
מי שחושב שהבנקים עושים את זה
בגלל שהם חושבים שזה טוב ,׳שיחשוב.
האמת היא שהם עושים את זה בשביל
להרוויח, והם מקווים שימצאו די פרייערים
שיחשבו שגם הם יכולים להרוויח.
כדאי להזכיר משהו לפרייערים, שאצ לנו,
כמו בכל מקום, גדלים בלי השקאה :
כדי שהבנקים ירוויחו, הם יצטרכו לממש.
כדי שהמימוש יהיה ריווחי, מישהו יצטרך
להפסיד: הפרייערים.
אז זאת אינה עצה שלא להיכנס לבורסה,

811811׳ !

של..אדעל״
ועכשיו סיפור יפה עם הווה ועתיד
ובייחוד עם עבר. הדיילים של אל־ על,
חוץ מהעניינים שיש להם עם הממשלה,
עם הדתיים ועם הלקוחות הרגילים, נחתה
עליהם גם מילחמה שכרוכה באובדן הכנסות
רציני למגוייסים. וזה למה ז כי
דיילים הם בעצם מלצרים מעופפים, זחלק
יפה מההכנסות שלהם לא בא מהמשכורת.
מה עשו הדיילים של אל־ על? עשו קופה
משותפת, שכולם הכניסו אליה כסף, וממנה
מחזירים בכל פעם לדיילים שמשרתים
במילואים.
אילו ידעו הדיילים של אל־ על פרק
בהיסטוריה של הביטוח, היו בוודאי קוראים
לקופה הזאת טונטין. מכיוון שלא
רק הם אינם יודעים, אלא גם הרבה
מאוד אנשי־ביטוח, כדאי לספר את הסיפור.
הטונטין
קרויה על שמו של הרפתקן
נפוליטני בשם לורנצו טונטי. הוא הגיע
בשנת 1630 לפאריס, שהיתר. אז נידיורק
של האיטלקים העניים, דשם התקבל לעבודה
בחצר המלכות. טונטי זכה בידידותו
של הקרדינל מזראן ( )1661—1602 וביצע
למענו שירותים חשובים כגון בלדרות
סודית וכיוצא באלה משימות אפלות.
טונטי זה היה בעל רעיונות, ומזראן,
כמו שר־העל הכלכלי שלנו, מרידוד,
אהב בעלי רעיונות כמוהו.
אחד הרעיונות של טוני נועד למלא
את קופתו של המלך הידוע לואי ד,14-,
שדאג לדלדל את אוצר הממלכה במהירות ,
רבה. בשנת ,1653 והוא אז בן 23 שנים,
הציע טונטי את הרעיון הבא: כל האוב־לוסיה
יתחולק לעשר קבוצות גיל, וכל
מי שירצה, בכל קבוצת גיל, יתרום את
חלקו לאוצר המדינה. כל קבוצה כזאת
תהיה ״אגודה סגורה לירושה הדדית״,
ובשנה מסויימת, יירשו הנשארים בחיים
את המתים, וכאשר ימותו גם החיים, יירש
האחרון את חלקם של כולם, ורק עם מותו
תעבור הקרן לאוצר הממלכה.
הצעתו של טונטי, שהוצעה על-ידו גם
להולנדים, לא התקבלה בגלל התנגדותם
של הבורגנים הפאריסאיים שגרמו לדעת-
קהל עדינת, ואחרי מותו ישל מזראן הופסקה
גם קיצבתו של טונטי על־ידי שד־האוצר
החדש, ז׳אן באפטיסט קולבר.
טונטי מחה, ואף פורסם פמפלט שיטנה
שכתב על ״התנאים הנוכחיים בחצר הצרפתית״
.טונטי אומנם טען שהפמפלט פורסם
שלא בידיעתו וללא הסכמתו, אך ללא
הועיל. יחד עם בני־מישפחה אחרים, הוא
הושלך לבסטיליה הנוראה, ושם סיים

10 1ווו ...

שר־אוצר ארידור
מחירים דרום אמריקאיים

עלות
אי־הכושר
יום אחד נכנס למערכת אחד שנראה
כמו סוכן־ביטוח, דיבר כמו סוכן־ביטוח,
והיה סוכן־ביטוח. הוא ניסה למכור לי
כל מה שיש לו בסל, והדבר היחידי
שעדיין לא היה לי וגם נראה סביר,
היה ביטוח שנקרא אי־כושר. זאת אומרת,
אם קורה לך משהו שמפריע לך להמשיך
בעבודה שלך לזמן־מה או לצמיתות, הביטוח
ישלם.
הרעיון נשמע טוב, הביצוע לא נשמע
טוב. ראשית, כדי שאעשה ביטוח אי־כושר,
הוא רצה שאקנה גם ביטוח־חיים,
ולי מספיק מה שיש לי. שנית, הסתבר
שאני צריך כמעט למות כדי שאראה
גרוש. שלישית, צריך להמתין המון זמן
עד שאראה גרוש.
ואילו עכשיו כבר יש פיתרון. מכיוון
שרק חברה אחת מציעה אותו, מגייע
לה פרס. לחברה קוראים שילוח, ואני
שומע שכל החברות האחרות כועסות עליה
בגלל הפיתרון. בשילוח לא צריך שיהיה
ביטוח חיים, כדי שיעשו גם ביטוח אי־כושר
רב־שנתי (כזה שלא צריך לחדש
כל השנה) ,וגם זמן ההמתנה שם, עד
שמקבלים את הכסף, לא נמשך בין שלושה
לשישה חודשים, אלא תקופות קצרות
הרבה יותר, לפעמים רק שבוע.

המסקנה מן השורות האלה אינה
שכולם צריכים לרוץ ל״שילוח״,
אלא שכל חכרות־הביטוח האחרות
יכולות לעשות מה ששילוח
עושה, וגם היא בטח דא מפסידה
על זה.
את חייו, בשנת ,1695 עני וחסר כל.
הפטנט -שהוא הציע נוסה בהצלחה עוד
בחייו -בצרפת ובהולנד, ואחרי מותו גם
בארצות אירופיות אחרות. במאה ה־19
היה מי שהגיע למסקנה שהרעיון אינו
הגון ביותר, והוצאו חוקים שאסרו על
הטונטין (בצרפתית) או הטונטינה (באיטלקית).
מניית
שהמביא דבר בשם אומרו מביא
גאולה לעולם, חייבים להוסיף שמי שחקר
את פרשת טונטי הוא מנהל סניף של
חברת־ביטוח בחיפה, ושמו משה כהן.
אותו כהן מספר שגירסה מודרניית של
הטונטין נהוגה בעיסקי־הביטוח באירופה
ובארצות־הבריית, שם זוכים המבוטחים
הנשארים בחיים גם בחלק מהתשואה ש הניבו
השקעותיהם ישל המבוטחים שנפטרו.
אולי משום שאצלנו זה אינו נהוג,
צריכים הדיילים של אל־על לעשות להם
טונטין משלהם ,׳שעכשיו הם יודעים גם
את שמו.

מה שיכול להריץ את השערים בבורסה
הרבה יותר מהר מכל הסדר מדיני, היא
האינפלציה. אם יש דבר שהוא שמן על
גלגלי הבורסה, זו בדיוק הדהירה המהירה
של המדד. מדד של 0׳ 9.29 שהם יותרמ־^סמ בשנה, מעיד שארידור החליט
לוותר על המילחמה נגד האינפלציה,
לפחות בינתיים, ואולי עד מערכת הבחירות.

אינה ידיעה חדשה, אבל בכל חודש,
בזמן האחרון, היא מקבלת אישור מחודש.
בתקופה שקדמה לבחירות לכנסת העשירית
הוכיח ארידור שהוא מבין שכדי
לקצץ באינפלציה צריך לדאוג למחירים
נמוכים. עכשיו הוא מוכיח שהוא מבין
שכדי לגרום לאינפלציה צריך לגרום
לעלייה מהירה של המחירים, וזה מה
שהוא עושה. הכלכלנים מוחאים כפיים
כי קיצוץ בסובסידיות הוא בגדר ״גזירות
כלכליות״ שהן מאוד פופולאריות אצל
כלכלנים.

או לי

רחום וחננן
בכל פעם שהם מדברים על קיצוץ בתקציב,
בסובסידיות, בשירותי־הרווחה, כדאי
להציע להם שקודם כל יהדקו את החגורה
שלהם.
סיפור קטן שיסופר להלן עוסק בעשרה
מיליון לירות המתגלגלות במישרד־החק-
לאות, אך יש לו גם מוסר השכל.
מאיר כהן, לא הח״ב, הוא פעיל חרות.
סידרו לו עבודה במישרד־החקלאות כ־סמנכ״ל
לייצור. עם טלפון׳ מזכירה וחשבון
הוצאות. משהו בסדר גודל של 800
אלף לירות לחודש, שהם כעשרה מיליון
לשנה. אבל מה? זהו מינוי מיפלגתי וכך
גם התייחס אליו האיש. במישרד טענו
שמעולם לא ראו אותו. היה אפילו מישהו
שהציע לפטר אותו. לעזרתו נחלץ אחד
מסגני השר, פסח (״פייסי״) גרופר, יעמד
על כך שהאיש לא יפוטר. גם אם הוא

אם לסכם את התחזיות המדיניות
של הבנקים, ואת הגזירות הכלכליות
של ארידור, אפשר לומר
כשקט שלכורסה צפוייה תקופה
של גאות, שדווקא כה צריך להיזהר
יותר מהרגיל• כשה,עליה מהירה,
הנפילה יכולה להיות מהירה
וגדולה. זהירות היא מילת המפתח
כאן.

ביוואסיה נגד
סגן־־שר גרופר
האיש לא יפוטר
לא עובר שבוע ללא התכתשות־הטחת
האשמות הדדיות־חילופי קללות־איומים ב־מיפלגה
הליברלית. בדרך-כלל זה נסגר
בין חברים. ח״כ יצחק (״זיגי״) זייגר
שבר את המסורת ופנה ליועץ המישפטי
לממשלה, כדי שיחקור מי עמד מאחורי
מודעות אלפי בעלי־העסקים הזעירים, ש ביקשו
ממנחם בגין שלא יעביר את חוק
המיסוי האינפלציוני.

ממיכתכו של זייגר, עודה, שלא
קיימים כלל גופים כלכליים מעין
אלה החתומים על המודעה. הוא
חושד כאיש ססויים שמימן את מודעות
הסוחרים שאינם קיימים.
זייגר משתייך לקבוצת ׳שר־התיירות
אברהם שריר. בקבוצה זו ישנם ביעלי הון
גדולים. הגדול הוא כמובן מיכאל (״מיקי״)
אלבין.
.אלבין התבטא לא אחת בעבר, ובאופן
חריף, נגד החוק, שמשמעו שחברות גדולות
ובעלי מיקצועות חופשיים לא יוכלו
להתחמק בעזרת ייעוץ נבון מתשלומי

מתנגד מפורסם אחר הוא רואה־החשביון
הליברלי יחזקאל פלומין. לצידו התייצב

לא עושה שום דבר, הוא איש שלנו,
התבטא סגן־השר מעתלית.
במישרד כל־כך דאגו לו, שהחליטו
להעלות אותו בדרגה. עומדים לתת לו
תפקיד של יושב־ראש מועצת פיקוח.
ובמישרד לוחשות הלשונות הרעות.

פתאום התכרר שפעיל חרות זה
מוצאו הוא תנועת •טל ומציון של
אריק שרון, שנכדעה כחרות אחרי
כחירות .1511/זה הספיק.
בעוד כהן ממתין להיכנס לתפקידו
החדש, כבר יצא מיכרז לתפקידו הישן.
אם ארליך ימשיך להיתקל באריק בישי-
בות־הממשלה, יתכן שלכהן לא יישאר
אפילו מכשיר טלפון ברחוב ד׳ בקריה
בתל־אביב.

מוסר השכל? כיימים אלה של
מיד חמות השרים, טוב יעשה כלאחד
מהם אם ימחר לנופף ממיש־רדו
את אנשיו של מתנגדו בשול־חן־הממשדח.
עוד כמה ישיבות
ממשלה סוערות והידוק החגורה
יתחיל כאמת מלמעלה.
עורך־הדין הליברלי משה מירון.

לאלה כנראה התכוון זייגר. ב-
דיכרדים טוענים שהוא התכוון לצעיר
שכיניהם. הפרשה כולה מעידה
עד כוחם שד בעלי־ההון ב־י
מיפלגה, שרק עקשנותו של יורם
ארידור הצליחה לעצור אותם.
אך יש עוד היכט לעניין. אם
הכל התחיל כקבוצת שריר, הרי
שסיכסוכים שם יפתחו כוודאי תיבת
פאנדורה. אם נזכור שהקבוצה
קשורה לשאול אייזנכרג, אז הולך
להיות שמח לא רק בליברדים.

איש־עסקים אלכין
הצעיר שבכולם

עורכו הקבוע שד המדור,
מאיר תדמור, יצא לחופשה. בהעדרו
עזרכים את המדור שלמה
פרנקל וכני ציטרין.

ח״כ התחיה הניצית
ג אול ה כ הן, נשאלה מד, בדבר
גבולות ההבטחה בלבנון.
היא התנגדזז לכלול את נהרות
הליטאני והזהראני בגבולות
ישראל, משום שלבנון היא,
לדעתה, ארץ ידידותית. מה
עם גבולות ההבטחה ז היא
נשאלה שוב. תשובתה :״אם
אלוהים הבטיח, שהוא יקיים!״
! 8כהן, היתד, הראשונה
שכתבה בהערצה נשית על שרד,ביטחון,
בטור שלה בחעריב,
ותיארה בערגה את עורפו הגברי.
היא אמרה שאדי*
שרץ, שעליו אפשר לומר
מה שרוצים, עשוי, בניגוד לאחרים
עבודת־יד.
; 1הצופים בתוכנית בירה
ומצב־רוח רותקו לכיסאותיהם.
המנחה יעקב אג מון ניהל
שיחה טלפונית עם שר־הביט־חון
על המתרחש בגלי צודל.
שרון אמר בין השאר :״כמה
שפחות מדברים, זה סוב יותר.
ואם מדברים, צריך לומר שמה
שאני עושה זה נכון, ומה ש־צה״ל
עושה זה גס כן נכון.״
בהמשך דבריו הביע אח דעתו
שיש לסלק את אגמון, מהגשת
תוכניתו שאלות אישיות בתחנה
הצבאית. בעוד חלק מה צופים
היה המום מתשובותיו
של שר־הביטחון, פרצו אחרים
במחיאות־כפיים סוערות. רק
לקראת סוף התוכנית גילה אג מון
לקהל ששר־ד,ביטחון היה
לא אחר מד,שחקן רב (״דוב־ל׳ה״)
גליקמן, שחיקה את
שרון בטלפון.
1אין זו הפעם הראשונה

מה ראה דויד הלוי ב מחנה־ה שבו״ ם ליד
נבאטייה. מד 1ע היה צריך ח־־כ ה סע ר ך עדי
אמוראי לקרוא תהילים וממה עשוי שר־הביטחון?
שבה משתפים אגמון וגליקמן
פעולה. בתוכנית אחרת של
בירה ומצב רוח, חיקה גליקמן
בטלפון את יגאל הורכיץ,
שמתח ביקורת קשה על ההטבות
שהעניק שר־האוצר, יורם
ארידור, לציבור, ערב הבחירות
לכנסת העשירית. אז נמנע
אגמון מלגלות לצופים ש־הורביץ
כלל לא שוחח עימו
בטלפון.
8באותו ערב סיפר כתב
טייס בישראל, דויד (״דודו״)
הלוי שבאחד מביקוריו במח־נה־השבויים
בלבנון הוא הבחין
באירוע יוצא־דופן. אחד האחראים
החליט, מטעמי יעילות,
להחתים כל שבוי בזרועו ב־מיספר
בלתי־מחיק. הלוי שראה
זאת והבין את משמעות
הטבעת מיספרים על בני־אדם
ניגש למפקד המחנה וסיפר
לו על כך. אחרי התערבותו
הופסקה ההטבעה על זרוע־השבויים.
הלוי נמנע מלדווח
על כך לעיתונו בחו״ל.
8הדיונים המארתוניים
שערכה ועדת־הכספים של ה כנסת,
כדי לאשר את שני
חוקי המיסוי האינפלציוני לקריאה
שניה ושלישית, החלו
נותנים אותותיהם בחברי הוועדה.
ח״כ המערך עדי אמו ר
אי, שישב ליד חברו לסיעה,
גפתדי כלומנטל, לא
הקשיב לדיון, ואף לחש משהו
באוזני שכנו. הגיב יושב־ראש
הוועדה, שלמה לורנץ מא-

גו ח ך לעבר שו ל חן הנ שי או תוהפ רו פ סו רשלמהא כינ רי מתקדםכ שי מחהאל כי ס או.
ה שניי ם הי ו או ר חי כינו סבמה — ל בי רו רי ם מ די ניי ם ־ חבר תיי ם, על ש מו של משה

דיין, שלמענו נו סד ה בזמנו הב מ ה. הכנס נערך ב א חד מ אול מו ת מלון רמת־אביב, ה אול םהע תי ק ותמונו־תי
ה ם של דויד בן־גוריון ודיין נתלו על קיר משוחזר של עמודים וכ תובו ת ארכיאולוגיים. מארגן
במה, זלמן שובל הזמין בכוונה אול ם ק סן, שבו סודרו כי ס או ת מסביב ל שולחנות כדי שהאולם ה ק טן
לא ירא ה ריק. חששו התבדה. ל מ קו ם הגיעו כמ ה עשרות מאזינים, שבאו לראו ת ולשמוע גם א ת
הפרופסור למדע״המדינה, אבינרי, איש תנועת־העבודה שתמך בכניס ה צבאית למערב ביירות.

אריה פ״לץ

מפהק מתוך שיעמוס. הקבלן התל־אביבי
היה בין מוזמני טקס קרי אתפ ארק ה־ירקון
בשם גני יהושע, על״שם ראש עיריית תל־אביב ה מנו ח, יהושע
רבינוביץ׳ .בין הנו א מי ם, ביו ם השנה השלישי ל מו תו של רבינוביץ׳,
היה מזכיר מועצת פועלי תל־אביב, ח״כ דב בן־מאר, חברו של
ראש העירייה ושו״האוצר המנוח• הוא האריך בדבריו והישרה
שיעמום על הנוכחי ם. פילץ, שישב בשורה השנייה, לא התאפק
ופי הק. לפניו, הרב הראשי של תל-אביב, ידידיה פרנקל.

העולס הזה 2346

גודת־ישראל :״עדיאל, אם
אתה ממילא לא מקשיב וגם
מדבר, אולי כדאי שתגיד תהילים
עד שהחוק יעבור?״
81 כאשר הוגשו החוקים
למליאת הכנסת, בכינוס מיוחד,
הם הודפסו במיספר מצומ צם
של עותקים, שהספיקו בקושי
לח״כים. הממונה על ה תקציב
במישרד־האוצר, יעקב
גדיש, כמו חבריו בצמרת ה־סישרד,
נאלצו לכתת רגליהם
בין הח״כים ולהתחנן שגם להם
יימסר עותק מהחוק. מישהי
הציע שהצעת החוק תימכר במחירי
השוק השחור לכל ה מרבה
במחיר.
81 בעת הדיון בכנסת, על
דרישת המערך לקיים דיון על

ההתרחשויות בלבנון החל מנ חם
בגין עורך השתאות בין
מיספרי ההרוגים במילחמות
שונות מול מילחמת הלבנון.
הדבר עורר את זעם האופוזיציה
ובגין הפסיק את הנהלת
החשבונות. אך הסיבה להפסקה
היתד, שונה: שר־ד,ביטחון הע ביר
לראש־הממשלה פתק, שבו
טען כי המיספרים שבגין מצטט
אינם נכונים.
! 8אם היו לשר־הביטחון
תומכים במרכז חרות. הרי שהבולט
שביניהם היה הצייד
אנדרי קילצ׳ינסקי. קיל-
צ׳ינסקי, הידוע בפעילותו נגד
מיבנה שגרירות גרמניה בישראל
ונגד אנשיה, קרא לאחת
משתי בנותיו, שרונה, על־

שם האישיות שאותה העריץ.
אך קילצ׳ינסקי טוען, שהמיל־חמה
בלבנון שינתה את דיעו־תיו.
הוא מספר, לכל הרוצה
לשמוע, שהוא החליט לנטוש
את שר־הביטחון, משום שהוא
רואה בו סכנה. זיכרונותיו מפולין
ואירועי מילחמת העולם־
השניה, כך הוא סיפר, גורמים
לו לחשוש ממי שרוצה להיות
יורשו של בגין.
81 מי רוצה בהמשך ה־מילחמד?
,ד,עיתו5אי אילן
שאול שליווה חבר לוועדה
רפואית, ערך סקר קצר בין
הממתינים מחוץ לחדר. כל מי
שבא להוריד פרופיל נפשי,
תמך בכניסה מהירה לביירות
המערבית, בכל מחיר.

י נשיא המדינה, יצחק
ניכון, היה אורח־הכבוד בטקס
חנוכת טיילת בירושלים על־שם
אליהו ששון, בשדרות
בן־מימון. נבון סיפר שששון
שהיה בזמנו חבר בתנועה הלאומית
הסורית, והיה פעיל
בשיחות השלום שנערכו מייד
אחרי קום המדינה, לא זכה לראות
בסגירת המעגל. בנו,
משה, הוא היום שגריר יש־גריר
ישראל במצריים. הבן עצמו
לא הגיע לטקס, משום שהיו
לו התחייבויות קודמות ב־קאהיר.

שלמה וישינסקי, ה

ח ד שי ספטמבר ־ או ק טו ב ר
לסטודנטים ובני משפחותיהם ללא הגבלת גיל!
לתיכוניסטים ותיבוניסטיות!

אי רו פ ה

כיוון אחד

הלוך ושוב

לפריז

$ 189

$ 299

ללונדון

$ 189

$ 333

$ 189

$ 299

$ 177

לקלן

לאתונה

•אפ שרות שלוב יעדים.
(עד ס 0י 1ס )

ביוון אחד

הלוך ושוב

לניו יורק

החל מ־ $ 4 8 9

ה חל מ־ 7 2 7

לחוף המערבי

החל נז־ $ 6 3 3

החל מ־ $ 1 ,0 2 5

בהתאם לתקנות טיסות שכר לסטודנטיק.
חברות תעופה המטיסות: סאן דור, דן אייר

רשיון מפעיל 002

הקדימו הזמנותיכם מספר המקומות מוגבל
תל־אביב רח׳ בן־יהודה ( 109 פינת שד׳ בן־גוריון) ,טל׳ 44376,247164׳
ירושלים רה׳ אלישר ( 5ע״י קפה אלסקה) טל׳ .231418,225258
חיפה בית הקרנות, רה׳ הרצל(חדר ) 245 טל׳ 669139 ובכל הקמפום ים.בארץ.

אי ס

ת א ליינס

שרות ואמינות

מגלם תפקיד של חייל אס־אס
בהצגה טוב, נכנס לתפקיד במלוא
הרצינות. בהפסקה שבין
שני חלקי ההצגה, המועלת על-
ידי התיאטרון הקאמרי בצוותא,
הוא לא פושט את מדיו אלא
יוצא לרחבה שלפני האולם. באחד
המיקרים הוא נכנס למועדון
שנמצא מול צוותא, פינה
מקום ליד הבר וקרא למלצר:
״הי, קוניאק!״ הברמן שנדהם
מהמדים מיהר להגיש ל־וישינסקי
כוסית.
יצחק רבין אינו מבין
מה רוצים ממנו. כאשר העלו
חוגים שונים במיפלגת העבודה
את הטענה שהוא יועץ הסתרים
של אריק שרון, הוא לא
הכחיש זאת, אך היה לו תיקון
בעניין. רבין סיפר שהוא
מכיר את שרון עוד מתקופת
שירותם הצבאי הממושך. למרות
חילוקי־הדיעות שהיו להם
בעבר ובהווה, הם המשיכו להיות
חברים טובים. רבין טוען
שיש לו רעיונות מסויימים על
הנעשה בלבנון, והוא החליט
לא לשמור אותם בביטנו, רק
משום שהוא באופוזיציה. באשר
היתה לו הזדמנות לומר
זאת, בפגישות רשמיות עם שרון,
הוא עשה זאת.
1״האם אתה אוהב אפרסקים?״
שאל העיתונאי אריה
אגנרי את שר־הפנים, יוסף
בורג, בתוכנית רבותי העיתונות
של גלי צה״ל. בורג
השיב שתי תשובות. האחת ש הוא
בדיאטה, השניה הרבה יותר
עוקצנית :״איך מתחיל
תיק כמו אפרסק? פוליטיקאי
מסויים מעביר חומר לעיתונאי
מסויים. העיתונאי מעביר את
החומר לעיתונאי שני, השולח
מיכתב למישטרה ומוסר את
העתק מיכתבו לפירסום, חזרה
לעיתונאי הראשון. כך הוא נמנע
מסיכון של תביעת־דיבה.
נדמה לי שהעיתונאי נמצא כאן
בחדר. ונדמה לי גם שחזית
בזיו־פניו כשהתגלחת הבוקר.״
!׳ לא שפר מזלו של ירון
לונדון. כאשר הוא התראיין
בערב ראיונות אצל אריה אב־נרי,
נשבר מושב הכיסא עליי
ישב והוא צנח פנימה, ובקושי
נחלץ מהחור שנפער. אך לא
עברו דקות וגם לאבנרי עצמו
היו בעיות עם כיסאו. הוא
נשען במלוא גופו ונפל עם
כיסאו אחורה, השתטח על ה־ריצפה.

הופעה בהצגה הפכה
את ירון לונדון לשחקן־קול-
נוע. לונדון, המופיע בערב אי־לתורים
והסברים על ענייני-
מין, ניהל שיחה עם הקריין
משה טימור, המופיע בהצגה.
טימור סיפר שאשתו קרה
במיטה, ואילו לונדון סיפר ש הוא
מכיר מישהי לוהטת במיטה.
בתום השיחה מתברר לשני
החברים שמדובר באותה א־שה.
הבימאי יצחק (״צפל״)
ישורון, בא לראות את לונדון,
התרשם מהופעתו לקח אותו ל־מיבחן־בד.
לונדון עבר אותו
בהצלחה ויופיע בסרט חדש על
בעיות של זוגות, לצידה של
השחקנית מירי פביאן•
| 9הקצרנית שיושבת בווע-
דת־השרים להתיישבות הרגי-

א 1 1 1 1י

שה מייד בנחת זרועה של ה־תחיה,
שהצטרפה לקואליציה.
יושב־ראש הוועדה, שימחה
ארליך, היה נוהג לקיים ישיבות
בנות 90 דקות בלבד. בישיבה
האחרונה הוא היה צריך
לצאת לפגישה אחרי שעה. תחת
לסגור את הישיבה, הועבר ניהולה
לידי סגנו החדש, יוכל
גאמן, שר־המדע. הישיבה
נמשכה 215 דקות.

91 בישיבה השתתף גם יו*
שב־ראש החטיבה להתיישבות
בהסתדרות הציונית, ר ענן
וייץ, החבר בוועדה. בעוד
הוא מדבר נכנס לחדר השר
זבולון חמר, ומייד אחרי שהתיישב
הוא החל להסתודד
עם שר־המישפטים, משה ני-
סיס* הגיב וייץ :״אדוני שר־החינוך,
גם אליך אני מדבר ד
המר התנצל :״סליחה, רק
עתה נכנסתי וביקשתי דיווח
על מה שאמרת לפני כן.״
91 בהמשך הדיון הביע
וייץ התנגדות להקמת שתי התנחלויות
חדשות בגדה המערבית
מטעמים מיקצועיים. שותפו
לתפקיד, מתיחיהו
(״מתי״) דרובלס, נציג חרות
התפרץ :״תגיד לי, אתה חושב
שאתה גאון וכולנו פסיכים?״

9השר נאמן החל להפליג
בתוכניות דימיוניות. הוא הציע
^ להמר להעביר את מכון וינגייט
לגולן, ולהקים שם גם בית־ספר
למלונאות. הגיב המר :
״מה אתה חושב, שאנחנו ב צבא
— אני נותן הוראה ומחר
הם עולים י״
91 בעת השבעתו לשר,
הותקף נאמן קשות על־ידי ח״כ
שינוי מדרבי וירשדבסקי.
כאשר נפגשו השניים, כעבור
זמן־מה, במיסדרון הכנסת,
אמר לו נאמן :״אתה לא יודע
כמה אתה צודק. אני ארצה לעשות
פי אלף דברים ממה ש*
אתה פוחד שאני אעשה. אני
׳מקווה שכל החששות שלך לגבי
יתאמתו.״
1מהן שעות נוספות?
עורך החדשות בגלי צה״ל.
אבשלום (״שטינקור״) קיר,
שבאחרונה טען לפגי הרמם־
כ״ל, שהתחנה הצבאית שירשה

איך הגיע אב שלו ם קור ל־ 88 שעות נוספות. מיה!
ו.א 1ן ומיהם הפסיכים והאם צריך לגמור בי חד

בימי המילחמה את אש״ף ולא
את צה״ל, הגיש חשבון של
88 שעות נוספות. קור, שהוא
גם עיתונאי במעריב, נשאל
איך הוא הגיע למיספר כה
רב של שעות. הוא הסביר
שלצורך הכנת טור בשולי ה כתבות
מהגביע העולמי בכדורגל,
ששודרו מספרד, הוא
צפה בביתו בשידורי המישח־קים.
כך הוא הגיע ל־88
שעות.

להגשים את חלומו. חברתו ה־צרפתיה,
שנטל קרמוסל ש היא
ציירת, נקראה לשוב בדחיפות
לפאריס, משום שאמה
חולה מאוד. זילבר נאלץ לשבת
במקומה בגלריה ברחוב גורד־י
בתל-אביב. שם נערכת תערוכה
שלה כדי למכור את תמי-
נותיה.
! 9איש מבאי היכל־המיש־פט
בתל־אביב לא העלה על
דעתו שהמישפטן גבה־הקומה
וחבוש־הכיפה, חיים שטנגר,
הוא משורר. מסתבר ששטנגר
מפרסם מזה שנים שירים בכת־בי־עת
שונים, ובזמנו אף פורסמה
אסופת שירים שלו בריב*
עון הסיפרותי רב״היוקרה קשת.
המישפטן הצעיר אסף 39
שירים, שאותם חיבר בעשר השנים
האחרונות. אך נושא השירה
מופיע במוטו של הספר
הדק. שטנגר מצטט את הפילוסוף
האכזיסטנציאליסטי, ס רן
קירקגור שאמר ,״אני
משורר, אבל נועדתי לדת זמן
רב לפני שנעשיתי למשורר.״

! 9אביו של קור, מנהל
מחלקת המודעות במעריב נאלץ
לחזור באמצע חופשתו לבית
מעריב, כאשר התגלגלה
פרשת קור והדברים שהוא
אמר לרמטכ״ל, רפאד איתן,
היו הוא אביו ונשותיהם בחופשה
במלון דן כרמל בחיפה.
כתב מעריב יעקב (״קובי״)
הכהן פנה לקור הבן כדי
לקבל את תגובתו על האשמות
שהוטחו בו. האב, שרצה להיות
בטוח שהפירסום לא יפגע
בבן, מיהר באישון־לילה לדפוס
העיתון. כאשר מצא שבאחד
המישפטים יש התייחסות
שלילית לבנו קרא :״מחצית
מחיי הקדשתי למעריב וכך
אתם עושים לבן שלי.״
׳ 9בתחנה הצבאית קוראים
לבן ״שטינקור״ ,והסיסמא
שנאמרת מאחורי גבו היא :
״אתה מדבר, שטינקור מוסר.״
( 9״אתה מדבר כמו תוכי
חולה,״ אמר הרמטכ״ל, לאיש
הרדיו, דויד (״דודו״) מרג לית,
שראיין את רפול לתוכניתו
הטור השבועי. מרגלית
הקשה על רפול וביקש לדעת
אם כתוצאה מהחלטת הממשלה
להפסיק את ההפצצות על ביירות
מקבלים חיילי צה״ל פחות
הגנה. כפי שהתבטא שר־הביט-
חון. הרמטכ״ל ניסה להתחמק
אך מרגלית לא הרפה וביקש
תשובה ברורה. רפול התרגז
וכינה את מרגלית תוכי חולה.
כשהתבקש לאבחן במדוייק את
המחלה, השיב :״תוכי חולה
שהיה מאושפז במזרע או ב מקום
אחר ״.הוא התכוון ל-
בית־החולים לחולי נפש בצפון
הארץ. אחר־כך השיב רפול ש-
ההפצצות בביירות נועדו לה שיג
מטרות מדיניות. רפול קיווה
שדברים אלה לא ישודרו,

יהודה גבאי

הוא מוו תיקי ה תיא טרון בארץ. גבאי,
שהיה בין שחקני תיאטרון ה או ה ל
הוא היו ם מנ הל המו שיאון ל תיא טרון של עיריית תל״אביב. אך
גם ו תיקי העיר אינם זוכרים אותו• כ שהוא פגש בראש־העיריה
שלמה להט, וביקש ללחוץ א ת ידו לשלום. לא זי ה ה או תו צ׳יצ׳.

אך תיקוותו נזוגה. הראיון, שהוקלט
ביום השישי בבוקר,
שודר במלואו, ללא קיצוץ, ב אותו
ערב.
! 9התיקון בחוק הראיות

בעניין האונס, שעבר בזכות
לובי חזק של הח״כיות, עורר
זעם רב בליכוד. מישהו התבטא
כנגד אחת מיוזמות התיקון,
שולמית אלמי, שאילו
היה לאנסים לובי חזק בכנסת,
התיקון לא היה עובר. הגיבה
אלוני :״על פי אותו עיקרון,
אפשר לשער שחוק עשיית־דין
בנאצים ועוזריהם עבר משום
שגם להם לא היה לובי בכנסת.״
העירה מזכירתה של
אלוני, מיכל רפאלי באותו
עניין :״אנסי כל העולם, התלכדו

91 צאצאיו של סגן ראש־הממשלה,
דויד לוי משתלטים
על לבנון. בן נוסף של שר־הבינוי,
א לי, משרת בם ד-ר,
ומוצב בימים אלה בגיזרה ה״
מיזרחית, לא הרחק מהכוחות
הסוריים. הוא משמש כאחראי
מיטבח ובהפסקות שבעבודה
מדבר הבן, חובש־הכיפה, על
פוליטיקה. אלי הדומה בחזותו
החיצונית לאביו לא מאכזב גם
מבחינה רעיונית. הוא מגן בלהט
על עמדות הליכוד.

1 1 1 1 1 1 1 1מנגן בפשנתר. שחקן הבימה מוכר לא רק כ שחקן תיאטרון אלא גם כזמר*פסנתרן.
1 1 1בכל פעם שהוא רואה פסנתר, הוא מתיישב לידו, פורט עליו ושר שירים, חלקם

פרי״עטו. בהפס קו ת ב חזרו ת ב תיא טרון הוא עושה זאת בחדר הירו ק של ה שחקנים. כשהוא מופיע
בערבים, הוא קופץ, בין סצינה אחת לשניה, לבי ת־ הקפ ה שליד ה תיא טרון ומנגן ל הנ אתה אור חי ם.

העולם הזה 2346

91 הדבר הראשון שעליו
חשב אלי זילכר, כשעזב
את מישרתו כעוזרו של המלו־נאי
חיים שין? היה לקחת
חופשה של לפחות שבוע. אך
למי שהיה בעבר דוברו של
אריק שרון, כשזה היה שר־החקלאות,
לא היתד, אפשרות

! 9נאמנות לקבוצה או למדינה,
דילמה קלאסית זו היא
נושא סירטו החדש של הבמאי
יהודה (״ג׳אד״) נאמן, ראש
החוג לקולנוע באוניברסיטת
תל־אביב. גיבור מנש הכסף,
גידי גוב, הוא זמר ישראלי
שעשה חיל בברלין. שם הוא
אוסף כספים לקבוצה שמאלנית
לצורכי מימון שכר הלימוד של
חבריה. כשהוא מגיע לארץ, עם
חברתו דליה שימקו, הוא
מגלה שהקבוצה החליטה לעשות
שימוש אחר בכסף, ולקנות
בו נשק. גוב נקרע בין נאמנותו
לקבוצה ובין לחצי שי-
רותי־הביטחון, הדורשים ממנו
מידע. הסרט שמפיק רנן שדר
כמעט ולא היה מצולם. הקרן
לעידוד סירטי-איכות היתה צריכה
להעניק 70 אלף דולר ׳לעשיית
הסרט. אחרי שאנשי הקרן
קראו את התסריט, הם החליטו
שלא להשקיע בו. ראש
החוג לקולנוע, שעשה בעבר
את מסע אלונקות, הצליח למצוא
משקיעים אחרים שנתנו
ידם להפקה.

! 9כאשר שמע מני פאר
שבהופעת יהונתן גפן לפני
חיילים, הופסק החשמל כאשר
גפן החל להתבטא נגד המיל־חמה,
הוא הגיב :״כמו שאני
רואה את השיטות של צה״ל
היום, הם עוד יפסיקו לו את
המים.״
> 9מתי לגמור? בערב
ראיונות שערך מני פאר בבית
הגדול בכפר ותקין, בית
ראשוני המתיישבים הראשונים
בעמק־חפר, הוא ראיין את ד״ר
עמי שקד. הסקסולוג ניסה,
כהרגלו, לשבור מיתוסים בתחום
היחסים שבינו־לבינה. הוא
טען, שאין זה נכון ששני בני־
*הזוג צריכים לגמור ״ביחד״.
אילו זה היה צריך להיות כך,
האל היה בורא את בני האדם
באופן שונה, כדי שיגמרו ביחד
.״בצורתם הטיבעית המוכרת,
בני שני המינים בנויים
כך שהם לא גומרים ביחד.״
הגיב מני :״אל תאמר כך, משום
שאם הדתיים יקבלו ממך הכשר
אלוהי על כך, הרי שאחרי
שהם יגמרו עם אל על הם
יחוקקו חוק שאסור לגמור ביחד.״
שקד חייך בנימוס, ומני
הוסיף :״אברהם שפירא
עוד עלול להוסיף סעיף קטן
בחוק, שיש לעשות זאת רק
על שמיזזי כרמל.״

בלננים

מאת דני אלה שמי

שי ם

מאיר פ עיל לא נינב בעיתון*י
שבו הודפ ס ה שם ה מפור ש
ני סינו ב שביל
האמ רי ק אי םאת
פצצת ה מי צרר
ופצצת ה וו אקום

השחקן טוביה צפיר
חיקה את ראש־הממשלה, שאמר
כי ישראל לא תתכופף לפני
האמריקאים .״אנו מתכופפים
רק לפני אלוהים ואגודת ישראל.״
הזמר־פסנתרן
יואל
׳שר, פותח דף חדש בחייו.
הוא עומד למכור את מועדונו
ביפו ולפתוח חנות מינימרקט
בפתח־תיקווה.
8תערוכה של הצייר
דויד מייד תפתח בל־עדו•
כאשר תיכנן בעל הגלריה
היפואית אברהם אייזנכרג
את תערוכת הצייר על נופי־

מישסר נוקשה. חופש״הביטוי
נות בשדה־הקרב. דיין שוכנע
באתונה לא מנע ממנה ניצחו-
והניח לליבני.

הבדרן שלמה (״ג׳ינ-
ג׳י״) גולדברג והזמר אפרים
שמיר, המופיעים כצמד בהופעות
בצבא, נשפטו על־ידי
קצין־שיפוט בכיר. השניים, ש־
.יצאו לשירות בתחילת השבוע,
איחרו משום שג׳ינג׳י לא יכול
היה להתניע את מכוניתו. הם
נשפטו כשהם עומדים לפני
הקצין במדים ובכובע. ג׳ינג׳י
נפטר בנזיפה, שמיר יצא זכאי
משום שהיה טרמפיסט. אך ה־ 1
שניים נאלצו ללבוש מדים גם ן

אז למההם
לו קחים לנו א ת
״דאלאס״ ז

אנשים שינים. טורנטו, צלם־פירטומת, ביק ש ל הר או ת בכל אחד
מהצילומים הבעת פנים אופיינית. א ת מר א ה פניה של הדוגמנית
אדר הוא תיאר כ״הבעה ס כ סי ת, עצורה, מתמ טר ת, ו מאידך אדישה.״

ישראל לתחילת חודש יולי.
היה רוייך מגויים. אייזנברג
דחה את הפתיחה לשבת השנייה
של חודש אוגוסט, וארבעה
ימים לפני הפתיחה שוב
נקרא רוייך לצפון. אייזנברג
החליט לפתוח את התערוכה
בלי הצייר, אך הבטיח לו ש בשנה
הבאה הוא יתן לו את
המקום לתערוכה על נופי־לבנון.

כשהיה
יצחק ליכני
מפקד גלי צה״ל, והפך אותה,
למעשה, מתחנה צבאית משעממת
לתחנה המשלבת תוכניות
אזרחיות פוליטיות, הוא עורר
גם את התנגדותו של שי־הביטחון
דאז, משה דיין.
כשנפגשו השניים, נאלץ ליבני
למצוא הוכחות היסטוריות לטענה
שגלי־צה״ל עושים שירות
טוב לצבא. הוא הזכיר
את אתונה הדמוקרטית וספארטה,
יריבתה, שאיפיין אותה

בעת ההופעות. כאשר הופיעו
במוסיאון בביירות, הם חבשו
קובע-פלדד, ועטו שכפ״ץ, כדי
שלא יפגעו מיריות צלפים.

לח״כ חרות, דוגי מי לוא,
העורך את שבועון הליכוד,
ציפתה הפתעה לא נעימה.
הוא הלך בלווית משה
יהלום, העובד בעיתון, ל־מישרדים
ממשלתיים כדי ל שכנע
פעילי מיפלגה שיעבירו
מידע לשבועון. לתדהמת הש ניים
היו כאלה שלא ידעו על
קיומו של עיתון כזה.
8זיכרונות דומים לרעיון
ה״מולדת השניה״ של איש־מפ״ם
יעקב חזן יש למאיר
פעיל. הוא סיפר שכאשר הוא

היה בשירות סדיר הוא לא
היה מסוגל לנגב בעיתון שבו
הופיע שמו של יוסף סטא

לין.

חוקר ת ושפנים במעגדה כמכון יייצמן
העולם הזה 2346

פיל בלייזר הוא עוז כדאיניק יהודי־אמריקאי שלמו שאפשר לעשות
קאו״וה עדיו׳ חנופה לימין הישראלי1 :ווא מסנה את הליגה והגנה,
מתוועע עם שו שראו: ורוצה להקים עיתון יומי : 1ישראל

* 4דו ע לא מצליחה ממשלת ה־
•י! ליכוד להעביר את המסר שלה
לדעת־הקהל העולמית י לפיל בלייזר,
יהודי־אמריקאי מלוס־אנג׳לס,
יש תשובה: היומון ג׳רוזלם פוסט,
המופיע בישראל באנגלית ונשלח
לחו״ל הוא נגד הממשלה. יש צורך
להוציא יומון אחר בשפה האנגלית,
שייקרא על־ידי יהודים ו־לא־יהודים
מעבר לים. החומר ש יופיע
בו לא יבוא מסוכנויות־ידי-
עות אנטי-ישראליות, אלא מכתבים
יהודים, היושבים במקומות שונים

מנו הסבר מפורט על המתרחש בגבול
הצפוני י
בלייזר ( )38 נדבק בחיידק ה ישראלי
כאשר בא לביקור בארץ
בגיל צעיר. מאז הוא מלא התפעלות
מהנעשה בציון והפך את התפעמותו
גם לעסק מכנים. ב־1964
הוא קנה שעת־שידור שבועית בת־חנת־רדיו
מקומית בשכונה נידחת
בלוס־אנג׳לם, והחל לשדר שירים
ישראליים, וחדשות מישראל וסקירות
על אירועים יהודיים בעולם. בפברואר
1973 הוא החל להוציא דו־

לפני שבע שנים הוא קנה שעת־שידור
בתחנת הטלוויזיה בכבלים
של הגורו מהרישי בלוס־אנג׳לס
ובערוץ 18 של התחנה הוא משדר
בעברית ובאנגלית לצופים.
בלייזר, שאינו דובר אף לא
מילה אחת בעברית, מספר שמלבד
היותו מוציא־לאור של עיתון ובעל
שעות־שידור בתחנת רדיו וטלוויזיה,
הוא ״אקטיוויסט יהודי.״
לדבריו הוא פעיל החל משנות הסל
במאבקים נגד הנאצים האמריקאים,
נגד חברות הנכנעות לחרם
הערבי ומארגן את מה שהוא
מכנה כוח השלוס, המורכב
ממאה צעירים יהודים בלתי־חמד
שים, המסיירים בלילות בטנדרים
באיזורים שבהם גרים יהודים הזקוקים
להגנה. כוח זה עובד בשי-

בארץ סרט קצר על אתרי־תיירות
תנ״כים בישראל. בלייזר הצטרף
אליהם, תוך ניצול הזמנה של הוועד
למען־החייל להתלוות לשחקנים
ג׳יין פונדה, פיטר שטראוס,
ג׳ורג׳ סיגל וקירק דאגלם, שבאו
לארץ. כך חילק המו״ל האמריקאי
את זמנו בין הכוכבים ושרי־המנד
שלה.
בלייזר הנשוי, שבא לארץ עם
מזכירתו, קרול, מקדמת־המכירות
שלו, שרון סלסלו וישראלית בשם
תמי פיינגולד, מסביר שבכל יום
מישהו אחר מממן את שהותו כאן.
כששטראוס התארח בארץ, מימן
מלון הילטון את שהייתו שלו. כשבא
בחברת ג׳יין פונדה, הם התארחו
על חשבון מישרד־התיירות
ומלון דויד המלך בירושלים. אחרי

הילטון בתל־אביב הסביר לפני שבוע
שהוא חיכה לכניסה הישראלית
למערב העיר, שמשום מה התמהמה.
בלבנון הוא למד על הבעיה
הפלסטינית ומניח שהיא תיפתר מעצמה,
כאשר המלך חוסיין יהיה מ לך
העם הפלסטיני.

עצות,
עצות.
^ לייזר מקיים קשרים רצופים
עם אנשים במערך. הוא מעריץ
את רבין, אך אינו מסוגל להבחין
בין המיפלגה השלטת והאופוזיציה.
ידיעותיו על הנעשה בארץ הן קלושות
ביותר, והוא מתרץ זאת בכך
שהפרטים הקטנים אינם מעניינים

סו נישראל
עוד כהנא?

כלייזר מרצה בשטף את דיעותיו הברורות
על מה שיש לעשות בישראל. היהודי האמריקאי
גבה הקומה, הלבוש בפשטות, אינו מתכוון להגר לישראל. הוא
מעדיף לעוץ את עצותיו מלוס־אנג׳לס, בטענה שגם שם עבודתו חשובה.
בארץ ובעולם ואהדת עם־ישראל
ומדינת ישראל מול עיניהם.
נשמע דימיוני י לא כך חשב
שר־העל לענייני־כלכלה, יעקב;מרידוד,
שבין דיון אחד ושני בשאלה
מה לעשות בפליטים הפלסטינים
בלבנון, מצא זמן לשוחח
עם בלייזר ואף סמך את ידיו *על
הרעיון.
ולא רק הוא הגיב: גם עוזרו
של ראש־הממשלה יחיאל קדישאי,
שר־התיירות אברהם שריר, ואפילו
שר־הביטחון בכבודו ובעצמו, ש-
איתו נפגש בלייזר ביום השישי האחרון
של חודש יולי, נטו לקבל
את גישתו החיובית להוצאת עיתון
חיובי כזה.

תוף־פעולה עם מישטרת לוס־אנג׳-

במיקרה לגמרי, הוא מודה, שכן
שלו הוא פעיל בליגה היהודית של
מאיר כהנא. הוא טוען בלהט שהוא
לא תומך בהם כספית, אך הוא אינו
.זורק את שכניו ממישרדו כאשר
הם נכנסים אליו. הוא נפגש, לא-
אחת, בארצות־הברית, במנהיג התנועה
,״הרב״ כהנא. ישראלים׳ לעומת
זאת, שעבדו אצלו מוכנים להישבע
ששכניו שרצו במישרדו
יומם־ולילה.
בלייזר מבקר בארץ לעיתים ק רובות,
כשהוא מנצל את מפרסמי
המודעות הישראלים בעיתונו, לשם
ביקור ללא־תשלום בארץ. הוא
נוהג לתת מקום למודעות תמורת

שהשחקנים עזבו, חברו לארח את
בלייזר שלושת הנדבנים: הילטון,
אל־על והוועד למען החייל.
כאשר גופים רבים כל־כך מממנים
אותו, יש לו זמן לחשוב ולנסות
ולפתור את כל הבעיות של
ישראל. לאברהם שריר הוא הציע
לשים דגש על תיירות יהודית מ־ארצות־הברית.
פרוייקט אחר שהגה,
שימומן על־ידי אירגונים יהודיים
מארצות־הברית: שליחת כל
ילד בן 13 לסיור בר־מיצווה לישראל.
למרידור
הוא הציע פתיחת סניפים
בישראל של חברות אמריקאיות,
שעדיין לא עובדות עם יש ראל.
אתהר שי מההמ פו רטת הו א

עדיין לא רשאי למסור, גם סירב

ש<ס 0פ43.דצ1
גורו ליהודים
יהד ;היהודי שופע־הרעיונות
ובעל הקשרים, המצליח כימים
שבהם חברי ועדת־חוץ־וביטחון לא
מסוגלים לראות את אריק שרון,
לבלות במחצית השר ולקבל נד

)06500 זק 6ט0916 155נ/3ז68ץ ז6ק $15.00

עיתון שד גטו

1.034096163 £411100

כותרת העתון יזר־אל
טודיי( ,ישראל
היום) הדו־שבועון של בלייזר המופיע בשפה האנגלית בשם שבועון בשפה האנגלית
ישראל היום, שאף הוא עוסק בישראל
ובעניינים יהודיים בעולם
כולו. אחד המשתתפים בשבועון:
זאב בליצר, כתב פוסט בוושינגטון.
עיתון זה יהפוך ליומון בחודש מרס
הבא, ותחת שם זה יופיע גם יומון
אנגלי בישראל, בפברואר הבא.
המעיין בעיתון נדהם מפשטותו
ומחד־הצדדיות שלו.

2 9 . 1982ץ 1ו ^ 1ו 0091 זו> . 12 —7ס א ¥01. 1 0 .

כארצות־הברית. בשנה הבאה הוא יהפך ליומון ויהיה
לו אזז תאום, שיופיע בארץ. גלופת שס העיתון מעידה
שהגרפיקאי שהכין אותה לא יודע את השפה העברית.

כרטיסי־טיסה או שהייה בבית־מ־לון.
ביקורו
האחרון התקבל בבירכת
מישרד־התיירות. המישרד, שהביא
לארץ אחרי המילחמה עשרות עיתונאים
הביא גם את העורך הימני.

הקשר בין אברהם שריר ובלייזר
החל לפני כן: צוות מתוכנית
הטלוויזיה שלו הוזמן כדי להכין

למסור אם יש לו רעיונות כלשהם
בתחום האנרגיה, שיוכל להציע
למרידור. עם אהוד אולמרט הוא
דיבר על הסברה. לטענתו, כאשר
סגן נשיא ארצות־הברית לשעבר,
וולטר מונדייל, רוצה לדעת מה קורה
בישראל, הוא פונה אליו ושואל
אותו.
־ יחד עם פיטר שטראום הוא ביקר
בביירות. בכורסא נוחה במלון

אותו, רק הבעייה הכוללת — קיום
מדינת־היהודים.
האורח האמריקאי, שביקר בארץ
בזמן הבחירות וקיווה לניצחון של
בגין, הסתובב דווקא במרתף מלון
דבורה, שם ישבו אנשי המערך.
שיטחיותו של בלייזר באה לידי
ביטוי ברעיון שעליו הוא התחיל
לעבוד בארץ, אחרי שחבריו השחקנים
חזרו לארצות־הברית. הוא
כינס מסיבת־עיתונאים והודיע על
הוצאת יומון באנגלית שיהיה פרו-
ממשלתי. לממשלה, אומר, אין היום
שופר משלה בלועזית.
המו״ל האמריקאי כנראה לא קרא
כבר הרבה זמן את העיתון שבו
הוא רוצה להתחרות על תמיכה בממשלה.
קוראי ג׳רחלם פוסט בארץ
גבעולם מגלים, לתדהמתם,
שמאז תחילת מילחמת הלבנון התייצב
העיתון לימין הממשלה. לצד
מאמרי אורחים בעד בגין, המשיכו
עורכי-העיתון להשתמש באותן
מטבעות־לשון שיקריות שיצרה
ממשלת הליכוד, בעת סיקור
המילחמה.
אך לא בלייזר הוא שישים לב
לקטנות כאלה. בשטף הוא מרצה
את דבריו על הצורך בהוצאת ה עיתון
הפרו־ממשלתי.
הרבה עצות־חינם הוא מוכן ל חלק
לממשלת ישראל :״דעת־הק-
הל האמריקאית אינה מתעניינת כלל
בנעשה בישראל. העובד במיפעל
שואל את עצמו אם המעביד שלו
לא יפטר אותו מחר, כי המצב הכלכלי
הוא גרוע. הוא לא שואל
את עצמו אם לישראל מותר להיכנס
לביירות. לכן עכשיו הזמן המתאים
לישראל לעשות זאת. ה אמריקאים
לא מתעניינים במיזרח
התיכון.״
אם כך הרי שאין כלל בעיה. אך
בלייזר, כאילו שוכח את שאמר
דקה לפני־כן, ומייד מוסיף :״ה־
(המשך בסמוד )18

להיות שס בביירות
חיינו, המשליטים את הטרור שלהם בארץ כולה, החומסים
את כספנו, המשתמטים מלשרת בצבאנו, ההופכים את
הממשלה כולה מקל־חובלים נגדנו — סוף־סוף מישהו
מראה להם !
לא הניחו להם להיכנס לבית־הנתיבות של נמל־התעופה.
השאירו אותם עומדים בחוץ, מבויישים וזועמים.
לובשי־קאפוטות וחובשות־מיטפחות־ראש נוכחו
סוף־סוף לדעת שהציבור החילוני יכול להתקומם נגד
הקנוניות האפלות !
אבל ההתלהבות הראשונה פגה, ולאס־לאט התגנבו
לליבי ספקות.
קודם כל, המראה עצמו העלה במוחי, בכל כורחי,
זיכרונות חזותיים. יהודים מזוקנים, בעלי פיאות, בחליפות
שחורות, ולידם הנשים הנושאות תינוקות,־ העומדים
בקהל מוחרם ומנודה — מה זה מזכיר?
כן, זה לא נעים. למרות שאין כל דמיון בין המצב
הזה ובין הזיכרונות — בכל זאת, זה לא נעים.
ושנית, מה הם בעצם אשמים, האנשים המסויימים
האלה י האם בטוח שכולם השתתפו.בקנוניה לסגור את
אל על בשבתות? אולי היו ביניהם נטורי־קרתא, שכלל
אינם משתתפים במישחק העכור של הפוליטיקה הדתנית י
אולי היו ביניהם זרים שכל העניין אינו נוגע להם י
־לפי מה נערכה הבחירה — כמעט ואמרתי ״סלקציה״
— בין מי שניתן להם להיכנס ובין מי שלא ניתן להם י
הרי רק לפי המראה החיצוני, לפי ההשתייכות החזותית
למחנה מסויים.
האם זה מזכיר תופעות גזעניות? אנטי־שמים בחו״ל,
המרביצים לעוברים־ושבים בעלי חזות יהודית? או
שוטרים העולים לאוטובוס בין ירושלים ורמאללה,
המצביעים על מי שנראים להם כערבים ומצווים עליהם

הצצתי מבין השקים של עמדת צה״ל !והשקפתי על
מסלול מירוץ־ר,סוסים. ממול ניצב בניין־הקשתות, בימת־המכובדים
של ההיפודרום.
מרחוק נשמעו התפוצצויות של פגזים ,׳ופה ושם
גם יריות של צלפים. אך ניתן היה לדמיין את המקום
כפי שהיה בעבר: סוסים גזעיים דוהרים במסלול
שלפנינו (״היפוס״ הוא סוס ,״דרום״ הוא מסלול,
ביוונית) .על בימת־המכובדים מצטופפים גברים עשירים
ונשים אלגנטיות, מהמרים על סכומי־עתק ונהנים מן
המתח.
כל זה באמצע העיר, במרחק של כמה דקות נסיעה
מן המרכז!
ביירות משופעת באתרים של לוקסוס. יש בה מיס־עדות־פאר
שאינן נופלות מן הטובות שבפאריס (מארונים
הזמינו אותי עשירים לשם) ,בתי־קאזיניו, אדמו־נות־פאר,
מועדונים אכס־קלוסיביים
לעשירים, יאכטות,
מכוניות שאין רואים
כדוגמתן אצלנו.
במרחק מאה־מאתיים מטרים
מן העמדות שבהן
סיכנו חיילי־צה״ל אה
חייהם (וקיפחו את חייהם
של אזרחי המערב) ,בילו
עשירי ביירות בנעימים, במותרות,
גם בימים שבהם
התפוצצו הפצצות והפגזים.
מניין כל העושר העצום
הזה י
אחד ההסברים הפשוטים
ביותר, שכל לבנוני מציג
אותו מייד, הוא: זיוהי ארץ שאין בה כמעט מסים.
והעשירים אינם משלמים גם את המסים המעטים האלה.
וכי לשם מה דרושים מסים?
התקציב הממלכתי האדיר של ישראל נועד לממן
שלוש מטרות. הוא מתחלק ביניהן כמעט שווה בשווה,
שליש־שליש־שליש.
שליש אחד מוקדש לצבא. לא במיקח־ ,יש לישראל
צבא שהמכון לעיונים אסטראטגייס בלונדון דירג אותו
כרביעי בגודלו בעולם, אחרי ארצות־הברית, ברית־המועצות
י וסין. הצבא הנראה עתה בלבנון, והוא עצום
ורב, אינו אלא חוד־החנית של מערכת אדירה פי כמה,
מערכת אירגונית ולוגיסטית שכל אדם בישראל תורם
לה הון־עתק.
השליש השני מוקדש לכיסוי חובות, שהם מורשת
ההוצאות הצבאיות של שנים קודמות.
השליש השלישי מוקדש לכל שאר היעדים של
המדינה, ובכללם השרותים הסוציאליים, קיצבות הסעד
והרווחה, מערכת החינוך והבריאות, שלא לדבר על
התנחלויות יקרות, תשלום למתנחלים ותשלום לפינוי
מתנחלים, ושוחד לדתיים.
כל זה איננו קיים בלבנון. הצבא הלבנוני הוא
איבר מדולדל, שלא הושקע בו כסף רב. שרותים
סוציאליים ממלכתיים כמעט שאינם קיימים כלל. כל
הצרכים הממלכתיים של לבנון אינם מגיעים אלא ל־סל׳סז
או ל־/0״ 15 מצורכי המימשל בישראל.
משמע: העשירים יכולים להתעשר באין מפריע,
לרדת כדי להזדהות י או אנשי־ביטחון הממתינים לרגלי
ולהוריש את הונם לעשירים של מחר. שכר־העבודה
הכבש לנוסעי המטוסים הבאים ללן ך, והמורים לנוסעים
הוא זול, כי אין צורך לנכות ממנו מסים רבים• ההפרש
ערביים, אזרחי ישראל, להיבדל מצל שאר הנוסעים י
מגיע גם הוא לכיסי העשירים. גן־עדן ממש.
לא, אינני יכול לקבל סלקציה כזאת. מותר להעניש
מגן־עדן זה נהנו בעיקר העשירים המארוניים,
אדם על מעשיו, אך לא על השתייכותו לגזע, ללאום
ששלטו בכל עמדות־המפתח במדינה. אך גם עשירי
או לדת. אל לנו לאמץ לעצמנו, בלהט המאבק, את
העדות לא טמנו את ידם בצלחת.
המושגים של הקנאים הדתיים, שבהם אנחנו מצווים
נגד מישטר זה קמו העדות המקופחות, וגם האינטלילהיאבק.
גנציה
הצעירה שחלמה על צדק חברתי.
ליבי עם עובדי אל על, ואתמוך בכל מעשיהם. גם
כאשר נשקפה סכנה לגן־חעדן, המנחיל להם הנאות
מעשה זה נבע מכוונה טובה. אך אני חושב, במחשבה
והטבות כה מופלגות, פתחו המארונים במילחמת־שניה,
שזוהי דרך מוטעית.
האזרחים. זה קרה הרבה זמן לפני שהפלסטינים הגיעו
יש לי הצעה הרבה יותר פשוטה: יודיעדנא אנשי
למקום ונספגו אל תוך המאבק הזה. אם אכן ניספו
אל על ששום מטוס לא ימריא, אם יש בו שר או
במילחמת־האזרחים יותר מ־ססז אלף איש, הרי זהו
חבר־כנסת שהצביע בעד סגירת אל על. כל מטוס כזה
מחיר זול — בעיני השיכבה השלטת — תמורת השמירה
יקורקע, אלא אם כן יירד ממנו אותו איש.
על גן־עדן שכזה.
לשרים ולחברי־כנסת אסור, על פי כללי הכנסת,
היום מאשימים בעלי־הלבנון את הפלסטינים והסורים
לטוס במטוסים זרים. צעד כזה יגזור עליהם את העונש
בכל. מחר יאשימו גם את הישראלים. אבל הצרה האמיתית
היא שקשה מאוד להחזיק במישטר כזה בסוף הנורא מכל, לגביהם: מאסר־מולדת.
עתה דיקטטורה של הימין
המאה ה־ .20 אפילו תקום
בינתיים אפשר גם להפגין בכביש רמות.
המארוני, בראשות בשיר ג׳ומייל, בעזרת תותחי צה״ל
ואילו הדתיים, המסוגלים עדיין להקשיב לקול התבונה,
וכידוני הפלאנגות, אין זה אלא פיתרון זמני. גם לבנון
ושאינם ציניקאים גמורים כמו עסקני המיפלגות ה״דתיות״,
תיכנס, בסופו של דבר, אם כי באיחור, אל עידן
מוטב להם להרהר היטב במה שקרה.
מדינת־הרווחה.
פרשה זו חשפה תהומות של שינאה, שלא נחפרו
בינתיים שוב ידהרו הסוסים בהיפודרום. הם יחי:ו
תוך כמה ימים. הם נכרו ועמקו במשך שנים רבות.
בתנאים טובים יותר מאשר הפליטים במחנות — אם אנשי אל על פעלו כך מפני שנקעה נפשם מהציבור
בכלל יישארו פליטים בלבנון אחרי המילחמה הזאת.
הדתי. והמוני בית־ישראל ראו את הדברים בטלוויזיה,
והתמוגגו מנחת, מפני שהם שותפים לרגשות אלה של
תיעוב ושינאה.
אפשר לרדות בציבור הזה, כל עוד יש בידי הדתיים
עמדת־מפתח פרלמנטרית. אך באחד הימים תתהפך הקערה
ברגע הראשון נהניתי. אנשי אל על החליטו סוף־סוף
על פיה, והרוב החילוני יבחר בממשלה בעלת קו נוקשה
להשיב מילחמה שערה ! הדתיים האלה, הממררים את
של מילחמה בכפייה הדתית. באותו יום ייקרא דרור

מאסר מולד ת לח־־ביס

1ווו

למצבור האדיר של זעם, התמרמרות ושינאה, המצטבר
בינתיים בלבבותיהם של מאות אלפי ישראלים.
גורו לכם מפני היום הזה !

רא ש יהודי
הכרתי אותו לפני כעשרים שנה. אז בא להתאכסן
במלון דן בתל-אביב -ומישלחית מטעם מחנה־השלום
הישראלי הוזמנה לפגישה עימו.
שמעתי רבות ונצורות על פיאר מנדם־פראנס, היהודי־הספרדי
שהצטרף אל שארל דה־גול בימי צרפת החופשית
במילחמת־העולם השניה, ושהפך ראש־הממשלה בראשית
שנות ה־50׳ .הוא רכש לו שם עולמי כאשר עזר להשכין
שלום בין צרפת וויאט־נאם, וכאשר העניק עצמאות
לתוניסיה בעוד מועד.
הוא הופל כאשר החלו אנשי הימין הצרפתי לחשוש
׳שמא יעניק עצמאות גם לאלג׳יריה. אילו הספיק לעשות
כן, היו נמנעים נהרות של דם ומידבריות של הרס.
הרי ממילא לא היתה ברירה, בסופו של דבר, אלא
להעניק לאלג׳יריס את עצמאותם.
כשנפגשנו, ראיתי לפני איש שברירי, שהקרין אינטליגנציה
צרופה. נדמה לי שהוא אחד האנשים החכמים
ביותר שהיתר. לי הזכות לפגישם בחיי( -.אתה פוגש
בחייך באנשים פיקחיים לרוב, אך כמה חכמים באמת
מזדמן לך להכיר?)
הצגתי לו שאלה :״אתה התפרסמת כמשכין־שלום.
אילו פנתה אליך ממשלת־ישראל היום וביקשה ממך
לקבל על עצמך בקבלנות את השכנת השלום בין ישראל
והעולם הערבי, מה היית עושה?״
תשובתו היתה בערך כך :״הייתי שואל את ממשלת
ישראל, :תגידו לי בסוד, מהו המחיר המירבי שאתם
מוכנים לשלם תמורת השלום?׳ הייתי מכין לי תיק
של כל הוויתורים הישראליים האפשריים. אחר־כך
הייתי פונה אל הערבים ומציג להם את אותה השאלה.
הייתי מכין לי תיק מקביל. אחר־כך הייתי משווה את
עמדות שני הצדדים, והייתי מגבש הצעה לפשרה.״
מאז פגשתיו מדי פעם בנסיבות שונות, ועמדותיו
התבהרו והלכו. הוא הכיר בכך שאין מנוס מן העניין
הפלסטיני, והציע כי ממשלת־ישראל ואש״ף יכירו זה
בזה באופן הדדי ובו־זמני. פעם הסביר לי איך זה צריך
להיעשות: הישראלים יישבו בחדר אחד, הפלסטינים
יישבו בחדר סמוך, ומתווך (אולי מנדס־פראנס עצמו)
יעבור בין החדרים ויעביר ביניהם את מיסמכי ההכרה.
אין זה נכון כי מנדס־פראנס הוא שהביא למיפגש
הראשון בין מחנה־הישלום באש״ף, בראשות עיצאם
סרטאווי, ובין ראשי המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני. זה התארגן בצורה אחרת. אך בשלב
מסויים התבקש מנדס־פראנס לארח את הצדדים, ונענה
לכך ברצון.
מוחו החד אינו שובת לרגע, גם מאז שהגיע לגיל
מופלג. גופו שברירי וחולה, אך בשיחה הוא מבריק
כרגיל. ביקרתי אצלו בשנה שעברה, והוא השמיע
באוזני ניתוח נוקב של המצב. הוא מתח ביקורת קשה
ביותר על ממשלת־ישראל (הוא כבר התייאש ממנה
לגמרי) ,אך לא חסך את שבט הביקורת גם, מראשי
אש״ף, על אי-יכולתס
(לדעתו) לקבל בעוד מועד
הכרעות מרחיקות־לכת ו־חד־משמעיות.
כאשר
פרצה מילחמת־הלבנון,
נקט פיאר מנדנד
פראנס יוזמה אמיצה, שלא
זכתה בהערכה הראוייה,
בשל מאורעות המילתמה.
מתי פלד ואני קראנו לו,
במסיבת־עיתונאים בפאריס,
להרים את קולו, והדבר
פורסם בצרפת בהרחבה.
אך לא היה צורך בכך.
מנדס־פראנס עצמו יזם
הצהרה של שלושה אישים
יהודיים, שקראה להנהגת
ולממשלת־ישראל
אש״ף
להכיר זו בזו לאלתר. היה
בכך קורבן ,׳שרק מקורביו ידעו להעריך את גודלו :
עד כה נמנע בכל חייו מלהופיע בחיים הפוליטיים כיהודי,
ועמד על כך שהוא צרפתי בלבד. הפעם׳ מול פני האסון
בלבנון, הרים את קולו כיהודי, בחברת שבי יהודים
אחרים — הד״ר נחום גזלדמן והשר האמריקאי לשעבר,
פילים קלוצניק. הנוסח עובד בשיתוף עם סרטאווי, והוסכם
מראש כי יפורסם יחד עם הצהרת־תמיכה של סרטאווי,
בשם אש״ף. להפתעת כולם, לא הסתפק יאסר ערפאת
בכך, זפירסם ביוזמתו, בביירות, הצהרה שבה העלה על
נס את ״שלושה האישים היהודיים״.
תמיד כשאני מזדמן במחיצתו, מנקרת בראשי שאלה
אחת: איך זה מסוגלת הפזורה היהודית להעלות מתוכה
מדינאים מזהירים ונבונים כמוהו, בעוד שבמציאות
הישראלית צומחים אנשים כמו אריאל ׳שרון?

זהו הרגע ההיסטורי ליוזמת־שלום גדו ל ה
^ ש ואדם הייכ להשמיע את קולו ולהציע הצעות,
ביודעו היטב כי קולו לא יישמע והצעותיו לא
תתקבלנה.

לא בסיקרה הזכיר יאסר ערפאת בשיחתו עם העיתונאי
הישראלי אמנון קפליוק, לפני שבוע, את שארל דה־גול.
שסיים את מילחמת־הדמים באלג׳יריה אחרי שטבע את
הסיסמה ״שלום בין אמיצי־הלב״.

אני כותב את הדברים הבאים ברוח זו. אין לי כל
אשליות לגבי סיכוייהם להתגשם. אך אל־נא ייאמר
בעתיד כי לא היו בישראל באוגוסט 1982 קולות שאמרו
את הדברים בפה מלא.

כחינה מסויימת נתונים עתה הפלסטינים במצב
י׳ דומה לזה שבו היו מצויים בסוף מילחמת ששת־הימים.
אז, כמו עתה, נואשו מכל מדינות ערב וצבאותיהם,
וגם מן הידידים הבוגדניים בעולם.

זאת יכולה להיות חוכר מוסרית, מדינית
ואינטלקטואלית.

ף* יום החמישי של מילחמת ששת־הימים, ה־ 9ביוני
״ ,1967 פירסמתי מיכתב גלוי אל ראש ממשלת־ישראל,
לוי אשכול. הוא הופיע באותו יום מעל עמודי הצהרון
דף, וכעבור שלושה ימים בעמודי העולם הזה (.)1559
במיכתב זה הצעתי ללוי אשכול לפנות בקריאה דרמא־תית
לעם הפלסטיני, ולהציג לפניו את האפשרות של
הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, לצד ישראל
ותוך שלום ושיתוף־פעולה עימדי•

ענשי!

הצעתי לערוך תוך שלושה חודיטים מישאל
עם כקדם הציכור הפלסטיני כשטחים שנכבשו
זה עתה, כדי לאפשר לו להכריע אם לקבל
הצעה זו, אם לאו.
באותם רגעים עמדה לפנינו הזדמנות היסטורית.
צה״ל הביס את הצבאות המהוללים של מצריים וירדן,
ועמד להביס את צבא־סוריה. כל השטח שבין הירדן והים
היה נתון, זו הפעם הראשונה, בידינו. ניתן היה — גם
זה בפעם הראשונה מאז מאי — 1948 לדבר במישרין
אל המוני העם הפלסטיני, בלא מתווכים.
הפלסטינים היו נתונים בהלם גמור. כל האשליות,
שבהן דבקו עד אז, נמוגו תוך כמה שעות. בשני
הצדדים — בעם הישראלי ובעם הפלסטיני — היתה
נכונות לשמוע דברים חדשים ונועזים, אשר ישימו קץ
לסיכסוך ההיסטורי ביניהם, אחת ולתמיד.

יטום הגיעה השעה.

י^| ;י. מציע לממשלת ישראל לעשות עתה את אשר
י לא נעשה אז.

אני מציע לה לפנות אל ההנהגה הלאומית
טל העם הפלסטיני — אש״ף — כהצעה נדיכה
זפיתרון כולל ומיידי של הסיכסוך ההיסטורי.

היום, בשבוע ה־ 11 של המילחמה הארוכה ביותר
בתולדות ישראל מלבד מילחמת־העצמאות, לפני יציאת
ראשי אש״ף וכוחותיו מביירות, אני מציע לממשלת
ישראל לפנות אל העם הפלסטיני בזו הלשון :

״המילחמה הזאת היא המילחמה הישירה
הראשונה כין צכא־ישראל וכין צכא פלסטיני
מאז .1:748

״במילחמה זו לחמו חיילינו במסירות ובגבורה, ורבים
מהם נתנו את נפשם. מתוך אמונה שלמה שהם לוחמים
למען השלום והביטחון של עמנו.
״גם חייליכם הצטיינו במילחמה זו בעוז־רוח ובמסירות.
בעומדם לבדם מול צבאנו האדיר, שנהנה מעדיפות
כבירה, הוסיפו כבוד לעצמם ולעמכם.
״במילחמה זו גם הוכח כי אף אחת מן הארצות
הערביות לא חשה לעזרתכם. וגם ברית־המועצות לא
נקפה אצבע כדי להצילכם. גורלכם נתון בידיכם, ובידיכם
בילבד.

״בשדה־הקרכ אנחנו מציעים לכם: הכה
ונשים קץ למילחסה כין שני עמינו :

״אנו מוכנים להכיר בכם כבממשלה הזמנית דה־פאקטו
של העם הפלסטיני. אנו תובעים מכם להכיר בו־זמנית
בזכות־קיומה של מדינת־ישראל.
״אנו מוכנים לנהל איתכם משא־ומתן לשלום, שיהיה
מבוסס על הגשמת זכותו של העם הפלסטיני להגדרה
עצמית וכיבוד זכותו כחברה שוות־זכויות במישפחת
האומות, ועל קיומה של ישראל בשלום ובביטחון, .
״אנו יודעים שפירוש הדבר, למעשה, הסכמתנו להקמת
מדינה פלסטינית בגדה המערבית ורצועת־עזה, על פי
הגבולות שהיו קיימים לפני מילחמת ששת־הימים. ואנחנו
מוכנים להיכנס איתכם לאלתר למשא־ומתן על הבעיות

העם הפלסטיני והעולם כולו יזכרו כי במשך עשרה
שבועות עמד הצבא הפלסטיני, הקטנטן, שיצא זה עתה
מן המחתרת, מול המכונה הצבאית היעילה ביותר בעולם,
מול הפגזות־תופת והפצצות־אימים שלא נפלו ממחזות
מילחמת־העולם. בגין עצמו הזכיר את ברלין ודרזדן, הערים
המופצצות ביותר באותה מילחמה, בדוגמות לביירות.

המילהמה הזאת זקפה את גוום של הפלסטינים,
הנחילה תהילה רכה לאש״ף, וביצרה
את מנהיגותו האישית של יאסר ערפאת.

כמו אנוור אל־סאדאת אחרי יום־הכיפורים, יכול עתה
יאסר ערפאת להרשות לעצמו לצאת ביוזמת־שלום —
והוא אכן עושה זאת בפה מלא, על אפם ועל חמתם
של מנהיגי ישראל ודובריד( ,וביניהם כדאיניקים המשתייכים
כביכול למחנה־השלום) המבקשים לאטום אוזניהם.

א שיי ף)

הכרוכות בפיתרון זה. ננהל אותו ברוח טובה, כפי שניהלנו
את המשא־והמתן עם מצריים, שהיה מבוסס על הנחות
דומות.
״מן הרגע שתקבלו את הצעתנו זו, נפסיק את כל
מעשי־האיבה נגדכם, ואתם תפסיקו את כל מעשי־האלי־מות
נגדנו.
״אחרי מילחמה נוראה זו, שהביאה עימד, הרס ושכול,
הבה ונפתח ביחד דף חדש, אשר ישים קץ למאה
שנים של סיכסוך עקוב־מדם.

״כשם הלוחמים האמיצים משני הצדדים,
כשם המישפחות השכולות והפליטים מוכי־הגורד,
כדי שהנוער של שני העמים שוב לא
ישמש ככשר־תותחים כמיל המות נוספות —
הכה, ניתן הזדמנות לשלום:״

ין לי שמץ של ספק כי מחווה חכמה כזאת בשדה־י
הקרב היתה זוכה בהיענות חיובית מיידית מצד העם
הפלסטיני ביכלל, ומצד אש״ף בפרט.

אני יודע זאת, וגם סמשדת־ישראל יודעת
זאת.

אני יודע, כי הצגתי את הדברים האלה, כימעט באותן
המילים, ליאסר ערפאת עצמו, בפגישתי עימו, והוא השיב
תשובה חיובית חד־משמעית. בשורה של התבטאויות
נוספות בשבועות האחרונים, לא השאיר ספק לגבי
נכונות אש״ף לעלות על דרך זו.

אך גם לולא השמיע את כל ההתבטאויות
האלה, אין ספק כי פנייה ישראלית
דרמאתית כזאת היתה נענית.

הפלסטינים נוכחו שוב לדעת כי אין לסמוך על גורמים
זרים, ערביים ולא־ערביים, וכי אין להם סיכוי לגבור
על ישראל בדורנו• הם מוכנים למילחמה ארוכה, של
דורות רבים, אם לא תהיה להם ברירה — אך הם ייענו
בשימחה ליוזמה מכובדת, שתבטיח להם פשרה הוגנת.

כמסורת הערכית, יש ערך מייוחד למחווה
נדיכה של המנצח כשדה־הקרב•

מחווה כזאת יכולה לנגן על מיתר מיוחד בנשמה
הערבית. משוררי ערב היללו את גדולי־האומה. שנהגו
כך. ההיסטוריונים הערביים העלו על נס את תבונתם.
דמויות כמו הח׳ליף עומר והסולטאן צלאח־אל־דין אל״
איובי זכו בתהילת־נצח בשל תכונה זו.

לקראת סופה של אותה מילחמה נחלה ישראל ניצחון
צבאי בשדה־הקרב. כוחותינו עמדו במרחק של 101
קילומטרים מקאהיר הבירה, אחרי שחצו את התעלה
במיבצע מזהיר של אריאל שרון. צה״ל כיתר גיס מצרי
שלם, הארמיה השלישית, כשם שהוא מכתר עתה את
הכוחות הפלסטיניים בביירות.
אך מבחינה פסיכולוגית, יצאו המצרים כמנצחים
מאותה מילחמה. חרף כל מה שאירע לאחר מכן, זכרו
העם המצרי והעולם כולו את המראה הבלתי־נשכח של
הצבא המצרי כשהוא חוצה את התעלה וכובש את קו־בר־לב
המהולל. מה גם שבסוף המילחמה עמדו עדיין
שתי הארמיות המצריות ממיזרח לתעלה, על האדמה
שכבשוה מידי צה״ל.

מכחינה פסיכולוגית, הפלסטינים ייצאו כמנצחים
מן המילחמה הנוכחית.

היתה הזדמנות היסטורית, והיא הוחמצה.
מדוע? מפני שאנשים קטנים עמדו בראש המדינה.
הם היו שבויים בידי הסיסמות של עצמם, המושגים
השיגרתיים של עצמם. הם לא היו מסוגלים להברקה
היסטורית.
דיברתי לאחר מכן לא פעם עם לוי אשכול על כך,
והוא השיב לי בטענות של תגרן בשוק, הרוצה לעמוד
על המקח, כדי להשיג מחיר טוב יותר עבור סחורה
מעטה יותר. האנשים שמסביבו — מבגין ועד דיין,
מאנשי מפ״ם ועד גולדה — לא היו חכמים יותר.
התוצאות כתובות בסיפרי ההיסטוריה. אש״ף צמח
במהירות והפך גורם לאומי ובינלאומי. הבעייה הפלסטינית
היתד, לבעייה מרכזית בעולם ובמרחב. המילחמה
נמשכה ואכלה כל חלקה טובה אצלנו ואצלם. היא הביאה
אותנו עתה עד צפון הלבנון, ושום סוף אינו נראה באופק.
בשנים האחרונות באו רבים וקוננו :״הלוואי וניצלנו
את ההזדמנות ההיסטורית של .1967 היה מחדל. טעינו.
שגינו. לא ראינו את הנולד.״
אותם האנשים שתקו ב־ ,1967 או שאמרו אז את
ההיפך. עכשיו יש להם הזדמנות גדולה לכפר על העוון.
כי הנה נוצר מצב, הדומה להפליא למצב של אז.

אך מכחינה אחרת, הם מצויים עתה כמצכ
שכו היה נתון אנוור אד־סאדאת כתום מילחמת
יום־הכיפורים.

הוא יכול להרשות זאת לעצמו, כי הוא
נשאר ככיירות מכלי לכדוה, מפני שחירף שם
את נפשו והתחלק שם יום־יום כסיכלות חייליו
(כניגוד למנחם כגין, אגב) ,ומפני שאין איש
כעולם הערכי כולו הזכאי עתה לפקפק כאומץ־
ליכו האישי והלאומי.
מועמר קד׳אפי ודומיו, גיבורי־הפה ופחדני־הלב, נראים
עתה כמגוחכים בילבד.
העם הפלסטיני מסוגל עתה להיענות ליוזמת־שלום.

זוהי הזדמנות היסטורית ככירה. אם תוחמץ
כמו קודמותיה — מי יודע אם לא יאמר ההיס1־
טוריון, כעוד מאה שנים, כי זאת היתה ההזדמנות
האחרונה.

ין לי ספק כי תוחמץ. כי אנשים קטנים שולטים
י עתה בישראל, כפי ששלטו בה ב־ •1967 בהשוואה
בין לוי אשכול ובין מנחם בגין, איני בטוח אם אשכול
כבד־הפה נפל מבגין חוצב־הלהבות.
כסילים יאמרו: הנה אתה מודה שהמילחמה היתד׳
טובה. תודות למילחמה יכולת לדבר עם יאסר ערפאת.
תודות למילחמה נוצרו הנסיבות המאפשרות עכשיו
יוזמת־שלום. משמע שאריאל שרון צדק.

זוהי שטות.

אפשר היה לצאת במיתקפת־שלום דרמאתית, כשם
שניתן היה לצאת למיתקפה צבאית קטלנית. לא היח צורך
לקטול רבבות כדי לאפשר זאת. ניתן היה להשיג זאת,
ואולי בתנאי טובים יותר, אילו היתה ממשלת־ישראל
מוכנה לבוא אל אש״ף, ואל העם הפלסטיני ביכלל,
במחווה היסטורית, כפי שבא אנוור אל־סאדאת אלינו.
חכמים יאמרו: עצם הרעיון הוא אבסורדי. הרי כל
מילחמת־הלבנון לא באה, מבחינת אריאל שרון, מנחם
בגין ורפאל איתן, אלא כדי לשבור את העם הפלסטיני,
למנוע את הקמת מדינתו ולאפשר את סיפוח הגדה
והרצועה לישראל. רפול, המוכשר פחות משני האחרים
לשקר. הכריז כי מילחמתו בלבנון היא מילחמה על ארץ-
ישראל.
מובן מאליו שזה נכון. אין לי אשליות.

ככד זאת, אני משוכנע כי איני משחית כאן
מדים דריק.
איני ן ותב שורות אלה למען בגין, שרון ואיתן. אני
כותב אותם למען האדם הישראלי החושב, המסוגל
לעמוד מול נחשולי שטיפת־המוח. אני כותב אותם למען
הצעירים, שיפשטו מחר את המדים, ושיצטרכו להתמודד
עם חוויותיהם מימי המילחמה ולהסיק מסקנות.

יש הזדמנות. יתכן כי תהיה קיימת גם מחר.
אם אץ ממשדת־ישראד מסוגדת דראות אותה,
ואם גם עיני האופוזיציה הראשית כהו מדראות
— התפקיד הראשון הוא לסדק את הממשלה
ואת האופוזיציה, ולכונן בישראל הנהגה ש תהיה
מסוגלת לעשות היסטוריה.

* *1111

ן י שואד, שואל מעד דנר, ומדוע
יש ובסוד את ״הנבירה מ׳ הציע ואשון את
תונגית ארון ואיו גומר השו שויו אה החודש

חלום על ביירות
הייתי רוצה לספר על חלום של מי שחזר מביירות
לפני יומיים. את ביירות. אפילו בחלום.
מכירים לפי הריח. צחנה של גוויות, אשר
גם אחרי ש״מתרגלים״ למראות, ממשיכה
לרדוף אותך.
בביירות הגשים עם התנ״ד את חזון התנ״ך
והפך את העקוב למישור. מחנות הפליטים
של עין־אל־חילווה והאחרים הם ישרים ,״מחוקים״
מעל פני האדמה. צבא ישראל דואג לפנות
את ההריסות לפי מיטב המסורת הישרא-

הרשות המדינית, וכשהוא מוחה או פורש.
הרי הוא מוסר תפקידו לאחר ואת מאבקו הוא
עורך בבדידות נחרצת.
מעשהו של גבע עוד ישמש מופת לאנשי הצבא
לעתיד לבוא, דווקא בכך שיזכיר לכולם
כי לא את עצמם הם משרתים. כל מי ששירת
אי־פעם ביחידה צבאית יודע עוצמתה, ומשמעותה
של תחושת ״אחים לנשק כל מי ש מכיר
מעט מאופיה של חבורת הפיקוד בצה״ל
יודע מהי מערכת הציפיות שבה נתון קצין בכיר
ומצליח, ומי שחש את תהילת־המנצחים
יודע עד כמה אפשר להתמכר לה. ובכל אלה,
לקום ולהצדיע לעקרונות, חייב אדם להיות גיבור.

״הארץ״
10,8.1982

הושע סוסו:
ושימח שחווה

ל^ת החדשה. ילדים בני שלוש וחמש, חלקם
קטועי ידיים, גוררים איכשהו שקים כבדים המכילים
את שרידי הבתים בהם גרו פעם. על
עבודתם משלם להם הצ?א בקופסות קטנות של
מימרח שוקולד או מימרח פיקנטי המיוצר על־ידי
אסם.
שיירות וטורים של פליטים זורמים החוצה,
מעוכבים למשך ימים על־ידי כנופיות שיורות
באוויר לשם התענוג שבהפחדה ואשר קול
ישראל מכנה אותן ״הפלנגות״ — בעלי בריתנו.
ילדים קטנים, כמו בגטו וארשה, מבריחים
פנימה לתוך העיר הנצורה מזון ודלק והחיילים
הישראלים שמזמן מגחכים על המלה ״הגנה״,
זו שמהווה אח ה״ה״ של צה״ל, נותנים להם לעבור.
ציניות ודיבורים על טוהר הנשק כשכולם
יודעים שכשתבוא הפקודה הם יפרצו פנימה
ו״יגמרו את העבודה״ למרות שעד עכשיו אין
הם מבינים כיצד הגיעו לביירות.
ובביירות מתמוטט בית וקובר 84 אנשים
סופית, ובמדינת ישראל הולכים לשמוע את
ז׳ילברטו ז׳יל או דשמוע דברי חכמה מפיטר
שטראוס. הוא הסנטור ג׳ורדש הזכור לטוב,
מאותו מכשיר מרובע שמאז פרוץ הקרבות אינו
מפסיק לספר לנו על טוהר הנשק הישראלי.
וברקע, בנוסף לקולות ולריחות מנגן שיר,
כמו בסרטים של פאסבינדר שמת ,״ישראל
ישראל מעל לכל.״

״הארץ״ 10.8.1082

הקצין הבניו:
בעד אדי גבע
במעשהו גילה אל״ס גבע תודעת יושר מוסרי
גבוהה בעבורה היה מוכן להקריב אהדה,
תהילה וקאריירה אישית. מחאתו הושמעה מתור
שיקול־דעת ענייני במודעות מלאה, בנכונות
להתייצב אחרי מחאתו ולשאת באחריות
האישית לתוצאותיו של המעשה.
גבע מילא במלואה את המחוייבות הראשונה
של הקצין הנתונה לשלום פיקודיו, ומחאתו
הושמעה דווקא כדי לשרת מחוייבות זו. ובכל
ימי הלחימה הנהיג את אנשיו בכוח הדוגמה
האישית.
גבע נאבק על מנת שלא לבצע פקודה הנראית
בעיניו בלתי־נכונה מבחינה אתית והוא
ניהל מאבקו בכל הדרכים הלגיטימיות. במילים
אחרות, אל״מ גבע עמד בכל סעיפי ״קוד הכבוד״
לכן נחטא לאמת אם נתריס כנגדו ״כיצד
רשאי היה לנטוש חייליו לנוכח פני המערכה

בעוד אכילס ביטא זעמו ומחאתו כנגד אגממ־נון
על־ידי פרישה מן המערכה על טרויה, תוך
נטילת גייסותיו עמו, פרש אלי גבע בגפו והותיר
חייליו נכונים לפקודה. זהו שיבחה של הדמוקרטיה,
שבה איו המפקד אלא ממונה מטעם
18 - 8

יש להוציא מתוכנית הלימודים את ״אריה
בעל גוף.״ אין צורך לפרט מדוע. הוא הדין
ב״עיר ההריגה״ ו״ברוך ממגנצא.״ כדאי לדאוג
גם שיצירות חתרניות אלה לא תיפולנה לידי
כתבים זרים, ובודאי שלא לידי האוייב, שעלול
עוד לשאוב מהן כמה רעיונות.
כמו כן, יש לאסור על השמעת ״הסימפוניה
הבלתי־גמורה,״ ושוב אין צורך לפרט .״הדיבוק״
פסול מכל וכל, גם אם יושמטו הקריאות
״דיבוק צא.״ הוא הדין בסיפור ״בונצ׳ה
שתוק,״ ששמו בלבד עלול לרמז שכביכול מישהו
מנסה להשתיק מישהו או משהו. כן יש לאסור
את הפצת ״הנפילה״ ואת הצגת ״אחרי
הנפילה,״ וזאת בלי שום קשר עם ההחלקה
ההיא באמבטיה, שממנה כנראה החל הכל, ולכן
ייאסר גם הספר ״קוו ואדים.״ שעלול לעורר
תהיות האם הנ״ל יודע לאן הוא הולך.
רשימה נוספת תפורסם.

״על המשמר״ 13.8.1082

בועז ענוון:
גשהנווניה משתרסח
יש כאלה, שישראל בשבילם אינה מדינה
שצריך לחיות בה ולבנות ולהיבנות בה וליהנות
ממנה. בשבילם היא נקמה היסטורית. בתותחי
צה״ל הם רואים את הנקמה בחורבן בית ראשון
ובית שני, באינקוויזיציה, בחמלניצקי וב-
היטלר. האזרחים החפים־מפשע של מערב-
ביירות משלמים בדמם את החוב של הלגיונרים
הרומאים וההטמאנים של הקוזאקים.
יש כאלה, שבשבילם ישראל היא מולדת,
וכאלה שבשבילם היא פרנויה ; והאחרונים שולחים
לקרב אח הראשונים שברוב המקרים הם
נערים בגיל הגיוס, שחמלניצקי וטיטוס מעניינים
אותם כשלג דאשתקד. וזה מפני שהאחרונים,
שהם קשישים ומנוסים יודעים חרף הפרנויה
שלהם, שמילחמה היא עסק מסוכן שאפשר
ליהרג בו. מוטב שאחרים יילחמו וישלמו בחייהם
את מחיר הפרנויה שלך.
כשהפרנויה משתלטת, נגמרת המולדת. אי-
אפשר לחיות בפרנויה. ובמוקדם או במאוחר, מגיעים
האחים הרחמנים בסינריהם הלבנים, עם
כתונת הכפייה, וגוררים אותך אל האמבולנס.
אבל בינתיים, כבר לא נשארה מולדת.

״ידיעות אחרונות״ 13.8.1082

גתו וענן:
השו הממציא
במו אוזני שמעתי השבוע ברדיו את שר־המדע,
האדון יובל נאמן, טוען לזכות יוצרים על
תוכנית־אלון.

״אני המצאתי את תוכנית אלון,״ הוא אמר.
וזה לא היה בפינה חידושים זהמצאוח אלא ב־מישדר
חצי היום, ביום שני. חשבתם שחם לי,
אבל קולו העמוק בקע מן הרדיו :״אני הנחתי
יאותה על שולחן הממשלה יומיים לאחר סיום
מילחמת ששת הימים.״ חשבתי שאולי הוא
התבלבל בין ששת הימים ומיבצע של״ג. שכן,
•אם זכרוני אינו מטעה אותי, רק עכשיו הוא
הצטרף לממשלה.
אבל לא טעיתי. הפרופסור נאמן טוען שהוא
המציא את תוכנית אלון. עכשיו רק חסר שיאמר
שהוא קרא את מגילת העצמאות באולם
המוסיאון בשדרות־רוטשילד. ואם אתם חושבים
שזה לא היה קולו שביץ ע מן חרדיו ב־48׳
אינכם מעודכנים בחידושי המדע הבדיוני. יובל
נאמן המציא את המדינה ואנחנו מאכלסים
אותה בטעות.

עו ד שוני צ ר
(המשך מעמוד )15
עיתונאים הזרים ברובם עוייניב
לישראל. רוצים לטבל את כתבר
תיהם בקאטשופ, ויוצרים כתבת
חד־צדדיות.״ ומייד אחרי זה אונד
בלייזר שהעיתונות האמריקאיוז
אוהדת את ישראל. אך מי שמפריז
לקשרי הידידות להעמיק הם דור *
קא מנהיגי הקהילה היהודית ב־ארצות־הברית,
שתחת לפעול למען
ישראל, מסתפקים בשליחת. צ׳ק
ובצילום משותף עם בגין.״
לבעיה המסובכת הזו — האמריקאים
חסרי־העניין בישראל,
בגלל קשייהם הכלכליים, עם העיתונות
המקומית האוהדת, בעלת
כתבים אנטי־ישראליים — מציע
בלייזר פיתרון: להביא לישראל
צוותי טלוויזיה אמריקאיים מתח-
נות־שידור של עיירות־שדה, ל־ערוך
להם — סיורים מודרכים בארץ.
לדעתו, זה מירשם בדוק לכתבות
פרו־ישראליות. של המעיין באחד העותקים
ישראל היום אינו יכול שלא לפהק.
הידיעות מועתקות ברובן מעיתונים
ישראליים. ולמרות טענת בלייזר
שעיתונו הוא אכסניה לבעלי
דיעות שונות, כל מה שאפשר למצוא
שם, לצד מודעות פירסומת
מישראל, הוא כתבות חד־צדדיות
עד להחריד על סכנת אש״ף הניאו-

״על המשמר״ 13.8.1082

׳והו סמירנסק׳ :
תיקוני ישוו
להריסת עיר שעד שובה אל העפר קוראים,
מקצועית ,״ריכוך.״ להפצצה המגעת תיקרת
בית ברצפתו, תיקרה על גבי תיקרה כבניין קלפים
— קוראים ״הכנה.״ ולהפגזה המטיחה קיר
בקיר, חור מול חור — קוראים ״השבת אש אל
מקורות־הירי.״ לכתישת מקום בכל כלי ההדף
עד שלא יישאר אלא פיח — קוראים ״חסכון
בכוח האדם שלנו.״ למחיקת כל הרחוב הראשי
על בתיו ועל שוכניו — קוראים ״פתיחת ציר
תנועה,״ ולהמשך התנועה על גבי ההריסות
קוראים ״התקדמות אל היעד.״
והכל נכון. המילחמה אינה יודעת ללכת אחרת.
אבל האם היתד חייבת ללכת?

״דבר״ 13.8.1082

פסוקי ה ש בו ע
• מנחם בגין, בראיון מיוחד לשלמה
נקדימון :״סיכמתי השבוע עם רעייתי, עליזה,
שאפרוש מכהונת ראש־הממשלה בעוד שנתיים.״

שר־׳הכיטחון, אריאד שרון, ל-

סרבול

עבריו

יוסף בורג שתקף אותו בישיבת הממשלה, על
התקפות חיל־האוויר בלבנון :״אתה מתרשם
מהדיווחים שאתה מקבל מבני־מישפחתך ומה-
חותנת שלך.״
• הג׳׳ל, על השאלה אם הוא יתפטר,
אחרי ששרי־הממשלה תקפו אוחו :״איני עוסק
ברכילות. מילחמות היהודים אינן מעניינות
אותי. איני שואף למצוא חן בעיני זה או אחר.״

הג״ל, על השאלה מי יהיה אחראי להצלחה
בצפון :״ההישג ההיסטורי של עקירת
המחבלים מלבנון יהיה כה גדול, עד שכל
השרים יוכלו להתחלק בו.״
• השר בורג, על שר־הביטחון :״יש
לי בו אמון כגנרל. אך עכשיו הגענו לשלב של
המדינאים.״
• המשורר יב״י: אחרי שני התקפי־לב
מישהו נשאל לשלומו. תשובתו היתה הלוואי
כשלום לב״י.״

מו״ל בלייזר
ידיד של מרידוד
נאצי וכוחות־השחור המאיימים על
ישראל.
האח התאום שיופיע בישראל לא
יהיה שונה בהרבה. בלייזר רוצה
להימנע משימוש במידע שמוסרות
סוכנויות־הידיעות, ובכך למעשה
לחסל את מהימנות העיתון ככלי
אינפורמציה. בטענה שהסוכנויות
הן אנטי־ישראליווז; הוא נוהג כאותו
אדם ששבר את המראה, כאשר
ראה בה עד כמה הוא מכוער.
בלייזר מביא עימו לארץ מיליון
דולר, כדבריו, להוצאת העיתון.
מחלקת המודעות אינה מדאיגה
אותו. הוא בטוח שינתנו לו מודעות
רבות. הוא מתכוון להשתתף
במירוץ על הזיכיון לערוץ טלוויזיוני
שני, ולוא כדי שהישראלים
לא יצפו לתוכניות מירדן. בין גיחה
אחת ושניה לארץ הוא רוצה
לרוץ לקונגרס האמריקאי כדי שיהיה
שם ייצוג הולם ליהודים ביבשת.
לכאורה,
בלייזר הוא עוד שוויצר
יהולי-אמריקאי טיפוסי, הרוצה
לעשות קריירה תוך שימוש בשמה
של ישראל. יתכן שבתקופה אחרת
איש לא היה מתייחם אליו כלל. אך
שילטון הליכוד, הערום, שמחפש ב נרות
כל סי שיכול לומר לו שהוא
לבוש, יעשה עסקים טובים מאוד
עם היהודי בעל תחושות הגטו מאמריקה.

כן־ציון
ציטרץ
העולם הזר! 2345

הקיבוצניק
רץ דמידחמה
הראיון שנערך עם לוי טננ ט-קולונל רן בהן ב״מע-
ריב,״ לא נערן בסערת״הקרב• התירוצים שניתן ל הדביק
להופעה ה אומלל ה של כהן ב טלוויזי ה בעת ששירת ב-
מילחמת־הרס״הלבנון, לא יעמדו כאן. הפעם נאמרו
הדברים בדשאים ה מורי קי ם של קיביץ ין־שמואל (או
בחדרים הממוזגים של מערבת ״מעריב״) .והדברים מדכאי
ם עד עפר. הנה כמה מהפניני ם של או תו ראיון :
״אני ניל ח ם בקור״רוח במעט שטני ...אני לו ח ם מי ק-
צועי הדבק במטרה בל האייכמני ם בבל הצבאות דיברו
ברוח זו, הצדיקו בכך אתה שתתפות ם בפישעי מילח־מה.
יתר על כן — רן בהן מעיד על עצמו, כי לקחחלק
בהרג ובטבח של מ או ת ואלפי אזר חי ם, כולל נשים וילדים.
בלבנון :״יריתי אלפי פגזים על ביירות המערבית...
מי שהוביל אתה מיל חמה לביירות צריך להבין שמילחמה
בתוך עיר מפילה קרבנו ת אזרחיים.״ ממש לו ח ם שטני.
כדי להצדיק אתה שתתפותו בפשע, עושה הוא גם
תפנית מעניינת בי ח ס לעמדות של״י, שאותן יצג בעבר,
ומפנה אל אש״ף טענה ״שהם לא מוכנים ל חיו ת בשלום
ליד ישראל ברצועת־עזה ובגדה, ב או טונו מי ה מל א ה לפי
הכתוב ב ה סכ מי ק מפ דייוויד.״
זוהי מיל חמהה טוב חתב אזר חי ם, נשים וילדים, ועל
בן, להערכת כוהב שורות אל ה, תלוי מעליה הדגל השחור
של אי -ה חו קיו ת, במא מר פסק -ה דין במישפט בפר-
קאסם. אבל לכהן אין זה מפריע להצהיר בי ״זוהי תחו שה
נפלאה להשתייך לגוף שאתה גאה בו״.
מכל ההתרגזויות האפשריות התרגז רן בל־בן ״שלא
הביאו לחיילים שלי טלפונים או בתי״שימוש.״ הוא
סבור שלא כדאי ל היכנס לביירות. האם בדי ל חסוך בחיי
נשים וילדים י הבה נשמע :״נניח שאנחנו נכנסי ם למערב
ביירות ונהרוג שם 2000 מחבלים• עדיין ישארו בידינו
6000 מחבלי ם חיי ם ואנ חנו נצטרך למצוא מ קו ם לשכן
או תם. זה המילכוד״.
זהו הפרופיל המוסרי־פוליטי של אדם שרצה לעמוד
בראש רשימת של״י בבחירו תהא חרונו ת, בדי לכהן בנציג
מחנה״השלום הישראלי בכנ ס ת. ולאיש הז ה היה רוב
במועצת של״י. העובדה שבמרחב הפוליטי של של״י יש
מ קו ם גם לאיש בזה, מב הילה אותי ו מ חז ק ת אומי בהרגשתי
שצדקתי, כשה חל ט תי שלא להצביע עבורה בבחי רות
האחרונו ת.
רן בהן אינו מייצג רק א ת עצמו בנושא ה מיל חמה.
הוא חלק מתופעה הרבה יותר רחבה, ה מ קיפ האת בני
הקיבוצים, או אל ה שגדלו שם מגיל צעיר, אשר ה תחנכו
במערכת ה חינוכי ת של התנועה הקיבוצית.
רן כהן מגן־שמואל או ח״ב אימרי רון (בן קיבוד
מישמר־העמק) ,או בן קיבוץ אפיקים, או בן קיבוץ
בפר-עציון ב ש טחי ם הכבושים — בולם, מעבר למח לו קו ת
הפוליטיות, רצים ל מיל חמה ברגע שהם שומעים א ת
קולו תי ה. ה ם רצים לקרב כאילו היה מדובר באיזה
רפל קס מותנה. ה ם רצים במין פולחן דם של טוב־למות־בעד״ארצנו.
לא חשוב א ם זו מילחמת־מגן, מילח־מ
ת -קיו ם או מי לחמה תו קפני ת ופושעת שבה רוצים
לעשות ״סדר חדש״ בלבנון. הם רצים לקרב בשעטה
אדירה גם א ם לא קר או להם.
רן כ הן, לפי עדותו, התנדב למבצע ליטאני — עוד
נקוד ה חשוכה ב תולדו ת צבא ה תו ק פנו ת הישראלי _ אף
על פי שלא קר או לו. אימרי רון, הח״כ ממפ״ם, הלך
ל מיל חמת -הרס -הלבנון בהתנדבות, אף על פי שבחבר-
כנס ת לא היה חייב לעשות זאת.

הזה

ה״סוציאליסט״ הזה, אימרי רון, יכול ל היו ת דגם
מצויין לפרופיל של בן קיבוץ מצוי. הוא שוביניסט ישראלי
מן השורה, מתובלן בתבלין קיבוצי חינני, רדוד
מבחינה אינ טל ק טו אלי ת, שרוף על הצבא, פשטני ושיטחי,
מ שקיס ט מעולה ומשתתף בפולחן־הממון הישראלי, תוך
התאמה למציאות הקיבוצית.
גם א ם ניתן למצוא בן קיבוץ ה מנ סהלהס תייג מן
ה מיל חמה (במו אבישי גרוסמן, בן קיבוץ עין״שמר, מפעילי
מפ״ם והקיבוץ הארצי) אין הדבר מונע ממנו להש תתף
ב ה ולגונן על ה חיילי ם שלקחו בה חל ק, במי שמקפידים
על טוהר־הנ שק. החטא, לדידו של גרוסמן הוא
הדרג המדיני, ואילו ה טייס שזורע הרס ו ה רס בפצצותיו
ו ה תו ת חן העושה בך בפגזיו, ה ם חיילי טוהר״הנשק• זו
ח לו ק ה שמקלה אולי על ההרגשה הקשה נובח ההש ת
תפו ת בפשע, אול ם אין בה ממש.
רן כהן, אימרי רון או אבישי גרוסמן אינ ם חיילים
בני , 18ה הולכי ם לראשונה ל הי לחם במיסגר ת שירות
חובה. אל ה אנשים בשנות ה־ 30 וה־ 40ל חיי ה ם, בעלי
מודעות פוליטית ובעלי יומרה של מנהיגות פוליטית,
לכאורה שמאלית. ובכל זא ת, לא מצאו א ת העוז לסרב

..גווע וצים בניהמשנן־ם
למילחמה, כולל ארה שיש
להם הידהווים לגבי צידקתה?
להשתתף בפשע בלבנון. לא רק זאת, אנשים כרן בהן
ואימרי רון מנ סי םלט הר א ת השרץ בק״ן טעמים.
כמה אבו ת שבולים מ ה תנוע ה הקיבוצית פירס מו
לאחרונה מכ תבי ם קורעי-לב, דרכם זעקו על מו ת ילדיהם
ב מיל חמה מיו תר ת זו• אבל גם הם אינם פטורים מה שאלה
הקשה, מדוע ה ם רצים ל מיל חמה 1מדוע רצים בני
המ שקים ל מיל חמה, בולל או ת ם בני מ שקים שאין להם
הירהורים לגבי צידק תה של ה מי לחמהז איזה בן־אדם
בריא מובן ל ה קריב א ת חייו למען מטרה שלא נראית לוי התשובה נעוצה בחינוך שקיבלו בתנועה הקיבוצית.
חינוך שבמרכזו שטיפת־מוח אינטנסיבי ת, לפיה ה ם
חייבים ל היו ת הלו ח מי ם הטובי ם ביותר ולהתנדב לבל
היחידו ת הקרביות, הנחשבות ליחידות עילית. איזה
כבוד יש בכך 1מדוע הקיבוצים מ תג אים ב סיו ם כל מיל-
חמהב אחוז האבירות הגבוה שהוא הרבה מעבר ל א חוז ם
ב אובלוסי ה ן גם ב מיל חמה זו כבר ה ס פי ק ״דבר״ לפרס ם
אתה אחוז של חללי התנועה הקיבוצי ת מול א חוז ם ב-
אובלוסי ה, בב חינת ״ראו איזה פטריוטים אנו״.
מהו ההסברל או תו פולחן דם ןמה הפריע לקיבוץ
הארצי להגיד לבניו חייבי-הגיוס, בערך א ת המילי ם
הבאו ת: ממ שלת הליכוד אינ ה ממ שלתנו. אנו לא בחרנו
בה ו מ טרו תי ה המדיניות אינן מ קו בלו ת עלינו. אין אנו
רוצים לקחת חל ק במדיניות הדיכוי ו ה טיפו ח ב שטחים
הכבושים ואין אנו רוצים שתסבנו א ת חייב ם בהרפ ת קנו
ת מי לחמ תי ת אפשרית של ממ שלת בגיו־שרון• על כן
אנו ממליצים לב ם שלא לה תנדב לאף יחידה קרבי ת
ולעשות הכל למען תשרתו בעורף. אנו נסייע לכם בבן.
בל זאת לא נאמר.
היום, במבט ל א חור, אפשר להבין מדוע לא התנכל
הליכוד לתנועה הקיבוצית. התנועה פרחה וגדלה מבחינה
כלכלית. נראה, כי הליכוד המשיך למלא א חרי הס כ
ם בלתי-כתוב, שירש מהמערך, לפיו תספק התנועה
הקיבוצית אתב שר״התותחים לכל הרפ תק ה מי לחמ תי ת
ו תקבל תמורת זאת מ ה מדינה טובות הנ א ה כלכליות.

אילוסטרציה נא ה לכך הופיעה בי מי ם אלה במדור
הכלכלי של ״הארץ״ .הקיבוץ־הארצי חתםלא חרונ ה על
ה סכ ם רכישה של 13 קו מו ת במיגדל שבונה ״ ר ס קו ״
ליד בית״ציוני־אמריקה( .זאת לא ״רסקו ״ הציבורית
בבעלות העם היהודית, אלא ר ס קו ״ שנמכרה לשר-
הכלכלה יעקב מרידור) .על כן ישלם הקיבוץ־הארצי
יותר מ״? 13 מיליון דולר, שהם כ־ 400 מיליון שקלים.
בימים אל ה שילם הקיבוץ־הארצי ל״רס קו ״ מיקד מ ה
של חמישה מיליון דולר (בערך או תו סכו ם שהטלוויזיה
הי שראלית ה צ לי ח ה.לגיי ס במבצע שטיפת-המוח האדיר
של הליבי״תרום). מצויים הקיבוץ־הארצי שמישרדי שחושב מי כיום בשכונות״מצוקה, טועה. כולם נמצאים בצפון תל-
אביב, ברמת מגורים נאה ביותר. אילו הכס ף הזה היה
מוזרם למימון ה מ אבק נגד ה מיל חמה בלבנון, להפסקת
הטבח הנוראי בביירות, היה ה מ אבק מקבל תנופה אדי רה.
אול ם סדר העדיפויות הפיננסי של תנועת ההתיי ש בות
מיסודו של השומר־הצעיר שונה מזה שמותר לצפות
לו ממי שמתיימר ל היו ת סו צי אליס ט.
מהא מור לעיל אין ל ה סי ק שכל חברי התנועה הקי בוצית
תומכים במילחמה• חס־ו שלום. גם בקיבוצים יש
מתנגדיה כמו בתל־אביב ובירושלים. אול ם מי שיבדוק
בצורה יו תר יסודית, ימצא מימצא מעניין. כמעט בל
ה אק טיב ה הקיבוצית נגד ה מיל חמה מורכבת מאנשים
שבאו לקיבוץ מהעיר. חלקם של בני הקיבוצים שם ב טל
בשישים.
א ם רן כהן גאה בה שתייכותו לצבא הכיבוש הישראלי,
אני מתבייש בכך. אני מ תנ חםב בן בי ילדי, בני ה־ 3וה־
,4יוכלו להישיר מבט אל בני גילם הפל ס טיני ם והלבנו־נם,
ששרדו מ ה טב ח הנורא, ולהגיד להם בגאווה בעוד
20 שנה, בי אבא שלהם לא השתתף בפשע. ה ם יגידו לבני
גילם הפלסטיני ם בי אבא שלהם סיפר להם שלוחמי
אש״ף בביירות ל ח מו בגבורה מול מכונ ת ה תופ ת וההשמדה
הישראלית. ה ם המשיכו ל היל ח ם ורו ח ם לא נשברה,
אף על פי שלא נשקף להם בל סיכוי צבאי, ממש כפי
שקרה ללו ח מי ם היהודי ם בגיטו ורשה 40 שנה קו ד ם
לבן, ב״.1942

גדעוןס פי ר ו• .ריענלים
1 11
התיאור לעיל אינו התיאור של המצור הנוכחי על
בירתה של ארץ שבנה. זהו התיאור עד במה -שזה נשמע
מטעה בי מי ם אל ה של המצור על ירושלים•

מ צו ר

כל מי שהיה
עד היו ם שחלקו
בה מ תרו מתם של
האנשים שהכריזו

ועוד מצור
.״פגזים נפלו על העיר הנצורה בזה א חר זה• רסי-
סי ה ם הביאו מוו ת ונכות. הכבישים והב תי ם היו פעורי
חורי־פגזים. הרבה. מן הנפגעים היו אזרחים• בחלקה מערבי
של העיר היה בשבוע חששי למצור מ ח סו ר חריף
במים, שכן ת חנ ת השאיבה הי ת ה בידי האוייב שצר
על העיר. ה מי ם חול קו במשורה מבורות ה מים, שבהם
נ קוו מי גשמים, ואתה מי ם היקרי ם מפז שאבו בעזרת
חבל ודלי לתוך פחי־נפט, שמיכסיהם נ ח תכו ובכך הפכו
למיבלי מים. מנו ת המזון קוצצו יותר ויותר — 100 גרם
לחם לנפש ו־ 10 ליטר מי ם ליו ם לבל הצרכים.
בין העמדות המגינות על העיר מפני הצרים האכזריי ם
שלה, רצים ילדים בני 10ו־ . 11 בפעולות הקישור ה חיוניות
של ילדים אלה, לא תמיד חוזרים בולם ל־
״ מי קל טי ם״ הארעיים של מישפחתם• חלקמ סיי םאת
חייו מירי האוייב ופגזיו.
ה סכ מי ם להפסקת״א ש מופרי ם לעיתים קרובו ת על־ידי
הצרים על העיר. ה מ תווך שנשלח מטעם ה או״ ם
מעלה אף הוא חרס בידיו.

מיל חמה זו הוכי חהאת צידקת מדיניות הליכוד. התנועה
הקיבוצית קיי מהבמ לו אהאתחלקהבהסכם.

בירושלים הנצורה ב״ 1948 מרגיש וחש
ב ת קו מ ת העם לא היה ק טן בהר חיילים
ב חזי תו תאח רו תמת רו מתם של
על ל מ דינ ה.

..נין הונמדוה המגינות עד העיד
מפני הצרים האנזו״ס
וצים ילדים בני 10 ובני 11״
מצור ירושלים. מצור סטלינגרד. האם צבא (ההגנה
ל) ישראל יגרום במו פעולותיו, בצורו על ביירות, ליצירת
אגדת גבורה ; אגדה שאותה ישננו מדור לדור במדינה,
שהפכה ל היו ת למשאת״נפש של עם אחר לא
פחו ת משישראל הייתה משאת־נפש לעם היהודי !
המצור על העיר הפך לחלק מן ה מי תו ס של גבוי
רת־העם ו ה הי ס טו רי ה שלו.

על• כהן, קופנהגן

1 19

מכחבים
איש הו שלה
מי יהיה איש־השנה של
״העולם הזה״ גת שמ״ג ן

/א־ות ללאהננלת מזן עד ידש 1אק 1
נדל ^ז פי לםאלל 1(1רזד לעומירת הסוד״ו ת !
מבדל! התאמהנרמ לזגי -ל דעוז אין י
4תמת מז צבע ענ קיו ת לבחירת בז /בתמוז
א ר טן טיולי ם לבודדי ם ־ בארן! ובחו־ל ז
מחל קו ת מיו חדו תלד תיי ם ולנכי ם 1
רמהו בו ה ה !סלקטיבית עול נרעומים 11

״ירדנה״• המשרד היוקרתי לנישואין!
מזמינה אותך לשיחת היכרות !
דיזנגוף וסב תל־אביב טל 236625 , 238589 .

אין ספק שבחירתו של אריאל
שרון לאיש־השנה היתד. מזהירה.
הוא היה האיש שהכיל את חותמו
על השנה שחלפה, זאת שעמדה בסימנה
של מילהמת הלבנון. כדי
לבחור את איש־השנה של תשמ״ג,
צריך להעריך מה יתרחש באותה
שנה: האם יכיר אש״ף בישראל ו־ידחוק
אותה לפינה מבחינה פוליטית?
האם יפנה לדרך הטרור ויאפשר
לישראל לגשת לסיפוח מא־סיבי
של הגדה המערבית ורצועת-
עזה? דברים אלה — מעשיו או

עם צאתו לאור של התפריט החדש

דיניות ממשלת-ישראל, מתעוררת
שאלה סבוכה של ״תדמית״ (מתחרז
עם תרמית) .המדובר במצב
שבו נדבק באדם מסויים דימוי שקשה
לו להפרד ממנו — פלוני נוכל,
אלמוני ישר, פלמוני רודף-
נשים. מרגע שהתדמית נדבקה, ק שה
להפריד בין האדם ותדמיתו,
יהיו מעשיו אשר יהיו. בדרך זו
דבקו באישים שונים תדמיות פוליטיות
— פלוני יונה כרונית, אלמוני
נץ, אחר דיסידנט מיקצועי או
אכול שינאה עצמית.
במה דברים אמורים? אנו חיים
בישראל של ,1982 השונה מבחינת
תרבותה הפוליטית מישראל שלפני
עשר, עשרים ושלושים שנה. תדמיות
מסויימות הן בבחינת פגם
בסיסי, שכל הנגוע בהן דבריו פסולים
מלכתחילה.
אנו חיים בעידן שבו ממשלה
שוביניסטית מכוונת את מרבית
צעדיה כלפי חוץ כדי לענות על
צפיות ה״רחוב״ .ויודעת לעשות
שימוש מירבי בפוליטיקה של התדמית.
ברגע
שבו המאבק נגד הממשלה
מונהג על-ידי אישים בעלי
תדמית מסויימת. כמו יוסי שריד,
זאב שטרנהל או ישעיהו לייבוביץ,
הרי עצם עובדה זו משרתת דווקא
את בגין וממשלתו. צדק. לדעתי,

למסעדה הסינית סצ׳ואנית

אמ 0 #־ 51£ 0£ 52£ו17
אנו מודים לכל הגורמים אשר נתנו יד
ליצירתו של התפריט המצולם הראשון בישראל.
למעצב: בעז ארד,
לצלם: יצחק נופך מוזס,
למוציאי לאור £ :או 8או,0
לחברת ״שטוק״ יצרני יינות ״מונפורט״,
ול-״ארד״ פרסו וקידום מכירות בע״מ.

איש־שנה מרידוד? במדע מחדליו של אש״ף ומעשיה או
מחדליה של ממשלת ישראל —
הם שיאפיינו, לדעתי, את השנה הבאה.
ולכן אנשי השנה צריכים להיות
מנחם בגין ויאסר ערפאת.
כויי הלו ם, חיפה

בתודה

״טייסט אוף סיצ׳ואן״
כפר שמריהו
טל׳ 052-70448

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחיייי־לז ס רנ ח

אנחנו
.המאוררים המטילים בטיל

דו א ג •

ו עי הי ה

שרוח ת1 .
לל אתש לו ם
• מנג די ם

ברעי ם י אשראי

פרסו ם

זול9 0 8:
257113

מבחר דגמים להתאמה לכל מטרה.

סנה למומחים.
[861

_ ת ל אביב.

איש־השנה צריך להיות המח״ט
שהתפטר, אלי גבע, אשר הניח על
השולחן הציבורי את הוויכוח הח שוב
על דמותה של מדינת־ישראל
שבה אנו רוצים. האם תהיה זו מדינה
החיה על חרבה, או ארץ־תר־בות,
המקיימת יחסי־שלום עם שכניה;
האם תהיה זו ארץ המודרכת
על־ידי מוסר הנביאים — או
על־ידי מוסר הוטנטוטי?
עליזה ביטון, תל־אביב
איש־השנה — מנחם בגין ; צעיר
השנה — אלי גבע. איש־המדע של
השנה — יעקב מרידור. האשד, של
השנה — מרים תעסה־גלזר. ה,מפ־סידן
של השנה — שימעון פרס.
דוי שירה, תל־אביב
אין ספק שאיש־השנה של תשמ״ג
הוא גם איש השמע של תשמ״ב,
אריאל שרון. מה שהיה הוא שיהיה,
וישראל שעלתה בתשמ״ב על נתיב-
המילחמות תמשיך בנתיב הזה גם
הלאה, תחת ניצוחו של שר־המיל-
חמה.
או רי מ לי, ירושלים

] | 0 0ר| דת לינדוילי וי.

* ק סוננו ו ת •בוא

חי ס 1מפ לחייל

נ ו 1מ <0 3 ( 2 9 1 2 3 6 - 9 7 0 1

מסגרית חדשת
הקורא טוען שצדק יפ ת ח
הזה״
גוטמן (״העולם
שהפגנת
) 23* 2שאמר
שלום עכשיו מ ש חק ת ל ידי
הממ שלה.

בהקשר למאבק הציבורי נגד מ
ציש־שוח
שרץ/ מילחמה שהפגנת
יפתח גוטמן באומרו
שלום־עכשיו שיחקה לידי הממש לה!
שאלתי
היא, מה היה אומר יוסי
שריד (שאני מכבדו ומוקירו) אילו
הוברר לו ששהייתו במיפלגת ה עבודה
מביאה למיפלגה זו רווח של
מאנדט אחד (על חשבון כוחות ה שלום
— של״י ור״צ) ,אך גורעת
ממנה חמישה או ששה מאנדטים
(לטובת הליכוד) וכי הוא, שטרג־הל
וחבריהם מהווים למעשה נכס
אלקטוראלי של הליכוד? לדעתי.
הערכה זו אינה רחוקה כלל מהסביר.

המסקנה המתבקשת? לדעתי,
טובת העניין מחייבת שהמאבק במדיניות
הממשלה ינוהל דווקא על־ידי
אנשים שלא דבקה בהם תדמית
של לא-פטריוטים או של דיסי-
דנטים מיקצועיים, ומתוך נימוקים
המקובלים על הציבור כנימוקים
פטריוטים. אישים כשטרנהל. ליי-
בוביץ או שריד מקומם במיסגרת
פוליטית חדשה, יחד עם כוחות השלום
המובהקים דוגמת של״י, ה חייבים
ניכולים להגיע להישגים
בבחירות לכנסת הבאה, לא כ קישוט
של המערך אלא ככוח עצמ אי.
האלפים
שמילאו את כיכר-מלכי-
(המשך בעמוד )22
העולם הזה 2346

סוכני הנסיעות: יוזן. כמובן!

אולימפיק־דרך נעימה לטוס. יזון־מקום נפלא לחופשה.

מכחכים

¥ 3 0 1 x 1הווול 0ה 1ה

(המשך מעמוד )20
ישראל חייבים להצביע לא ברגליהם
אלא בידיהם.
אדיה דכנד, תל-אביב

מאח אביגיל ינאי

מאוזן :
)1מאורע הכרוך בקשיים;
)5שיר בידוח או אהבה ; )10
איבר שרירי בבית־החזה ;
)11 שמח; )13 רצוץ; )14
מילת זירוז ; )15 את חפירה;
) 16 נשק לקרב פנים אל
פנים 18 חזר על עקביו ;
) 20 בסולם הצלילים ; )21
פרח ממש׳ הצפרניים המתקיים
עת רבה לאחר קטיפתו;
)22 גלגל את הבצק ; )24
תנועה ; )25 ענף ; )26 מוט
ברזל לנקרי קנה הרובה ; )28
עול רב ; )30 הסתיר דברים;
)31 עידן ; )32 כלי נשק ;
)34 זב ; )35 שעור, למוד;
)38 דברים חסרי טעם; )39
אבן יקרה ; )41 גם ; )42
חתיכה ; )43 סוג של מנעול ;
)45 קרבן שלום; )47 צנום;
)48 התעוררות פנימית ; )50
משופטי משחק הכדורגל ; )51
עיר בכנען ; )52 שליח צבור;
)54 התחרט; )57 שלמונים ;
)61 התעופף במעגלים; )62
גחלת, גץ ; )64 למעט ; )65
שיחק במשחקי אהבה ; )66
ילדים ; )67 ישן ; )69 אי־צ־טדיון;
)70 כינויו של אלישע
בן אבדיה לאחר שנתפקר ;
)72 האזנה ; )74 בן חיה ;
)75 פשר, טעם ; )77 פונדק
ערבי ; )78 מיץ צמחים ; )81
נדד ממקום למקום ; )83
קיים ; )85 אדון בורמזי ;
)86 בהמת משאות בהריי האנדים
; )88 משאת ; )89 העב רת
נכסים מרשות הפרט לרשות
המדינה ; )91 שן חות כת
; )93 סימן על הבגד ;
)95 הכריח, אילץ ; )96 בסיס;
)98 דגן שמים; ) 100 מאכל;
) 102 כח עליון 103 זז ;
) 104 יועצו הבע של אבשלום
105 קומדיה מאולתרת
(של אמנות).

ל א וזנה רעה
העתונאי הצטער לקרוא
א ת הדברים ה מוב אי ם בשמו
בכ תבה ״ ה מי לחמה
של צחי״ (״העולם הז ה׳/
.) 2343

הכתבת שרית ישי התקשרה אלי,
כשבפיה מידע לא נכון על פטיציה
שהופצה ביחידת־המילואים שלי.
הבהרתי לה שבניגוד לשמועה ששמעה,
אין לי תפקיד בסיפור.
כעמית למיקצוע, היפניתי אותה
אל אנשים שחשבתי שיוכלו לס פר
לה את הסיפור במלואו. הופתעתי
מאוד, כשבסופו של דבר
התפרסם, בניגוד למה שסוכם ביני

נעה וא

מאונך :
) 1מס דרכים, עזרא ד׳
י״ג ; )2החלק הגדול יותר ;
)3טיפ ; גבבא ; )6שד ; )7
קשר יחד ; )8היסוד החמרי
של תופעת התורשה ; )9מכ סה
12 בקבוצת שחקני הכדורגל
15 סוודר 16
יסודו של גוף או מבנה ;
)17 משק חקלאי ; )19 אחד
מרעי איוב ; )20 מילת שאלה
; )21 חוסר הגיון ; )23
יוצר ״פיגמליון 24 עטרה;
)26 חוסר נשימה ; )27 כלי
אוכל ; )29 סוג חיידקים מהוללי
מחלות ; )30 קרדום
לחפירה ; )33 רב כח; )34
שליט ; )36 צפור שיר ; )37
בדרגא נמוכה ; )40 אביון ;

)41 נותנת החיים ; )44 שיש
בו רטיבות ; )46 שובב רב
מעללים ; )47 שניים ; )49
צעד ; )50 פעימה ; )53 ממיני
הארבה (ויקרא י״א כ״ב) ;
)54 מסתתר ; )55 גנוסיה ;
)56 סופר יהודי (ש״מ 58
אויב ; )59 אחד מ־ 12 מזלות
; )60 כמות קבועה מראש
; )62 מדף ; )63 כדי
שלא ; )66 תלונה ; )68 מחיר
נוח ( )71 ; )3,3כינוי לחג
של נכרים ; )73 טבור ; )76
שבט יהודי שנדד ממרכז ה
ארץ
אל הצפון ; )77 מסורת
של המוסלמים, מעין ״משנה״
של הקוראן ; )79 סגידה,
עבודת קודש ; )80 מן הצאן;
)82 פריסת שלום ; )84 עוף
טרף לילי ; )85 הזרוע התחתונה
של היד ; )87 נפל ;
)90 שדה מרעה ; )92 דבר
ספק ; )94 קבוץ בלב עמק
יזרצאל ; )96 אסר ; )97 הא־שה
האחרת של הבעל ; )99
אינו מתעייף ; )101 ידית של
כלי לאחיזה ; )102 מילת שלילה
; )103 מערכת כלים.

ה ס בון

הי עו ראל

! 1 0 * 1111ו 1ו מ ] 1ן ץ ! ה ו 1 9״ ד ן 1 1

ז*וס 1,ז>1 1 >113י>111*811813-8ו!די 10ו סניסוו1
הוצ אתשערבחשסל (אפילציהז
* 1170 זהנזז * 31׳
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צג;יעה,פ 0ים0 ,יפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב שעווה

*גטין.מני *

*־ •מחירים עממיים • סרות *ועולה•
תל-אביב יודפת 4ליד דיזנז;וף 229388 226066 190
ומת-גן הרצל 86 מול בניו אואזיס יי סלון אוה״

העסק

הנבחר 1982

פוליטי או לאסלינו • 2
בדף תשקיף של ״העולם
הזה״ 2341כ תוב פי א חד
מעורכי ״מעריב״ ,מר משה
ז׳ק, יצא ל שליחות הסברה
ה מי כסה של
ב מיסגר ת הוא תנועת ה ח רו ת וכי
העיתונאי הראשון היוצא
ב שליחות הסבר ה מטעם
הממ שלה, א חרי מיבצע
״שלום הגליל״.

מר משה ז׳ק יצא לארצות־הברית
מטעם מחלקת ההסברה של ההס־

ל א דד

אלי גבע הלך הביתה, המצפון
שלו מצא חרות /השיריונאים
קמים בבוקר, מחממים מנועים מול
שערי ביירות /אלי אמר: יהיה
קשה להסביר, איד ולמה הלכו
למות /אל״מ גבע קיפל את המדים
גיהץ את הדרגות /קיבל
משכורת אחרונה והתכונן ל״חגי-
גות״ /החטיבה של גבע היתה
חייתית ונעה בלי לעצור /תוך
ביעור קינים בכפרים ובוואדיות
ומיפקדות בצור.
בקשר, הקול של גבע היה חד
והפקודות מדוייקות /הוא תקע
חיצים במפה ושידר למפקדים:
עכשיו להכות ! /קצין בן 32 ראה
ילדים יוצאים מהסבך בידיים מורמות
/כשקשרו אותם׳ הוא חשב
מח״ט גבע
על פיתרון אחר. ראו זאת בעיניו
העסק נסור
האדומות.
כל הגיבורים מהז׳ורנלים יוצאים
עכשיו לקרב /לתקוע לילד של אלוף יוסי גבע חיצים בגב /
״הגיבורים״ כנראה שכחו מה מסוגל לשדר מכשיר־האלחוט /כש-
מישפטו כמו ״נוע נע, סוף״ יכול לגרום לעשרות מאחינו למות /
״הגיבורים״ פשוט מתעלמים מן העובדה הפשוטה /שאלי גבע נולד
כמו כולם וגם הוא בן־תמותה /ומילים כמו טוהר־הנשק או אחריות
מפקדים /הוא לא למד בבית־הספר או בגן־הילדים /״הגיבורים״
שיושבים מול מסך ציבעוני על כורסה בטוחה /צריכים להבין
ש״נתקלתם באש מימין״ אינה פקודה נוחה י /ואל״מ גבע המכיר
הרבה סוגים של קרבות שיריון /כבר הוכיח למי שצריך שהוא מפקד
עם יוזמה, תושיה ודימיון.
ואם הוא החליט להוריד הדרגות ובשבילו העסק נסגר /אז תנו
לו קצת כבוד כי הוא לא ילד, הוא אדם מבוגר /ותפסיקו לנופף
בדגלים של מוראל ירוד ולהחדיר בעם הזה דיכאון /כי עם מפקדים
כמו גבע סימן,שבצה״ל יש תעוזה והיגיון.
ר,וכי לוי, נתניה
נו במפורש, מעין ראיון איתי. כוונה
רעה לא היתה כאן. פאשלה
מיקצועית ונזק ללא צורך — היו.
בברכה,
נחום כרנע, תל־אביב
י• שרית ישי מביעה את צערה
על אי־ההבנה.

תרות הציונית העולמית. יחד עימו
.יצאו באותה שליחות הסברתית גם
מרדכי גזית, לאנגליה, והפרופ׳
עמנואל סיוון לצרפת.
מחלקת ההסברה של ההסתדרות
הציונית שולחת אישים שונים לשליחויות
הסברה בעולם, ללא מיב־סות
פוליטיות וללא גוון פוליטי.
המטרה של שליחויות חשובות אלה
היא להסביר את העמדה הציונית־הישראלית
ברחבי העולם.

למעו א חיי ורעיי א די ר ה
נא שלום.

דובר הסוכנות היהודית, ירושלים
• אם אפשר להאמין לדובר הסוכנות,
הרי שרק בתחום זה פועלת
הסוכנות ללא מיכסות פוליטיות
ומיפלגתיות.

הז מנון לחפציהח ״ ם
*!ו ב רו ח

לכולנו ללומדו ולזמרו בצוותא בכל
התקהלות, עצרת עם, או הפגנה
של תנועת השלום, וכן בש חרית
של שבת בבתי כנסת רפור מיים,
קונסרבאטיביים ואורתודוקסיים.
ראובן
סיוון, ירושלים

הנני מציע לתנועת חפצי החיים,
אוהבי הימים, מבקשי השלום ורודפיו,
לשיר בכל עת מצוא את
ההימנון שהכין וזימן לנו נעים זמירות
ישראל, דויד המלך עליו השלום,
לפני כשלושת אלפי שנה
(בתהילים פרק לד) .אני שר וכותב

מי האיש החפץ חיים /אוהב
ימים, אוהב ימים לראות טוב/ .
נצור לשונך מרע /ושפתיך מדבר
מרמה / ,סור מרע ועשה טוב/ ,
בקש שלום ורודפהו!
ביצוע השיר בלחנו החסידי ה יפה
מצוי בתקליטים ובקלטות (קא-
סטות) של זמרות וזמרים ישרא ליים,
ובהם להקת הגבעטרון. ראוי

צבי אייל,

די־*1נו 9*11חפן ־
לדון עם כל מי
מציעה ה קו ראה.

שמוכן,

זוכרים? לפני שבועות מיספר,
עמדה המדינה הזאת על עברי פי-
פחת. הכלכלה המפוארת של שר-
האוצר התחילה להתמוטט, שביתות
פרצו במשק מדי יום, ואפילו חסי-
(המשך בעמוד )24
המולח הזה

בדיגיטל, שהפכה תוך מספר
שנים לחברת המחשבים השניה
בגודלה בעולם מאמינים
בהידברות ומייחסים לה חשיבות
רבה. קודם כל בהידברות בין
הלקוח וחברת האם -דיגיטל.
לשם כך הקימה דיגיטל מערך
שירות מיוחד עם 400 סניפים ב־38
ארצות ברחבי העולם. מטרתו -
להעניק ללקוח מכסימום יעוץ,
הכוונה ושירות, כדי שהוצאות
התפעול והאחזקה של המחשב
שברשותו יהיו מינימליות 16,000 .
המומחים העובדים בשירות
דיגיטל נמצאים בקשר יומיומי עם
הלקוחות ועונים לבעיותיהם.

עקרון ההידברות של דיגיטל פועל
גם במרכז השירות: בין המחשב
של הלקוח למחשב של חברת
האם דיגיטל. כך יכולים מומחי
דיגיטל להבין את הבעיה עוד
בטרם יגיעו הטכנאים למקום. כך
נשלחים החלקים המתאימים וכך
נחסכים ללקוח זמן וכסף.
ההבחנה, הניתוח והפתרון,
במקום, המצ עד נוסף בקידמה
שמעניקה דיגיטל ללקוחותיה.
ההידברות. אחד מערכי היסוד
שהכניסה דיגיטל לעולם המחשבים.

הדיילת החיננית, שישבה ליד דלפק חברת
התעופה, תקתקה על כמה מקשים, וכעבור
שניה הודיעה בחיוך לנוסע ״נותרו שני
מושבים ליד החלון בטיסת פריס־ניו יורק,
חניית ביניים, בלונדון״ .כיצד יכולה היתה
לדעת זאת? אולי המושבים כבר התמנו
בלונדון?
^ 1יא שאלה את המחשב של
דיגיטל והוא ענה לה. בו במקום.
לדיילת אין תואר במחשבים.
למעשה אינה יודעת כיצד פועל
המחשב עליו היא מתקתקת
בקלות. אבל היא יכולה לשאול
אותו שאלות ולקבל תשובות מיד.
היא יכולה לדבר עם המחשב.
הידברות, התרומה הגדולה של
דיגיטל לעולם המחשבים, לדרך
בה העולם חושב -.,החלה ב־1959
השנה בה הציגה דיגי טלאת
המחשב הראשון שלה -1קסק.

מרגע זה יכול היה כל אדם ולא
רק אנשים בעלי תואר אקדמאי
במחשבים, להפעיל מחשב,
בקלות, בהתאם לצרכיו
ולדרישותיו. דיגיטל פיתחה
מחשבים שהם בהישג יד של
חברות קטנות, של משרדים
ואפילו של אנשים פרטיים. זהו
חופש ההידברות. היכולת של כל
אדם ליהנות מהיתרונות של
המחשב.

השלסהושנ |§ 11ו |5₪11 הסשניס

י י ׳זיז/ז

^אי׳יד

ממזכי
(המשך מעמוד )22
דיו השוטים של בגין הבינו, שהם
.אכלו״ אותה.
ואז שלף בגין, בהשפעתו המאג־פפת
של שר־הביטחון, את המילחמה
המיותרת הזו, קרא לעם לדגל, ובלהט
המילחמה ועת החתם, נשכחו
כל המכשלות, הפאשלות והביזיונות.
מילחמות, ותהיינה מפוארות ככל
שתהיינה, לא יפתרו בעיות. מי
כמונו היהודים יודע, שאי־אפשר
להשמיד עם.
יש בעיה בארץ הזו, בעיה עמוקה
וכואבת, בעית העם הפלסטינאי.
וכדי לפתור את הבעיה הזו —
וחייבים לפתור אותה — יש קודם
כל להכיר בה, לדעת שהיא קיימת,
לשבת, לדון, עם כל מי שמוכן, עם
כל מי שרוצה לשמוע.
עייפנו ממילחמות, שבענו הרג,
נפשנו נקעה מהפגנת־הכוח התמידית.
אנחנו
זקוקים למהפך בארץ הזאת.
מהפך בדרך החשיבה שלנו,
מהפך שיוביל אותנו לדרך הנכונה
באמת.
לאה רון, הרצליה

קצף גילוח ויליאמס
עכשיו במחיר

ססב 74

ובאותו מחיר אפשר
להשיג גם קצף
ויליאמס לזיפים
קשים
_£וו 0הרן ןר

הפגישהבב ״ ד 1ח
תגובות נוספו ת על פגיטת
ערפאת אבנרי•

הסוכן בישראל: בלמון בע״מ המפיצים חב׳ נורית בע״כז

יהיו תוצאות מילחמת הלבנון
אשר יהיו, כבר היום ברור דבר
אחד: להבטחותיהם של בגין ושרון,
כי לא ישאר אף פלסטיני אחד ואף
חייל סורי אחד על אדמת לבנון
אין כיסוי, והמילחמה אף עשוייה
להביא לתוצאות.הפוכות ממש מ
קמרה
אובסקורה
צילום

לימודי

ולי מודי בוקר, אחה״צ
וערב בכל הרמות
1מסגרת לימודים גמישה
1הסדר מיוחד לחברי קיבוצים 1תחילת שנה״ל אוק׳ 82

מנהיג ערפאת ועיתונאי אכנרי
הכשרת הקרקע
כוונותיהם של אותם אשר התחילו
בה, ושל אותם אשר אירגנו את
עצרת התמיכה בליכוד.
סבורני, כי הגענו כבר למצב
שכזה, שבמוקדם או במאוחר נאלץ
להכיר בכך שלפלסטינים יש הנהגה
המייצגת אותם, ומילחמה בתוך
מערב ביירות לא תביא לשום תועלת
כי אם ליותר קורבנות ולד,כ־פשת
שם ישראל בעולם.
הגם שאיני שלם עם כמה מהמאמרים
של העירך בהעולס הזה׳ הרי
אני חייב להביע הערכה על כך
שאתה, אורי אמנרי, אזרת עוז
והלכת למערב ביירות כדי להפגש
עם יאסר ערפאת. אין לי ספק כי
בעצם הפגישה הזאת הכשרת את
הקרקע לפגישות נוספות בין אישים
ישראליים ובין אישים מהנהגת
אש״ף, ואם ההזדמנות הזאת לא
תנוצל לשיחות ישירות בין אש״ף
וישראל, יתכן שנפסיד סיכוי נוסף
לשלום היסטורי בין הישראלים לפלסטינים.
יישר
כוחך על אומץ ליבו במעשה
אשר עשית. יתכן שבהידברות
ישירה נגיע למה שהגענו בין יש־ראה
ומצריים.

מיהר להודיע כי תחתך לשונו של
מי שיכיר במדינת ישראל, סליחה,
״באוייב הציוני״
אינג׳נר יאיר הראי, תל־אביב

גלה נוסר? .ד דד?1,
ה קו ראת מודאגת מסיפור
ה טריי ם (״העולם הז ה״
).) 211

במדור הרכילות הופיע קטע בשם
״השדיים של המילחמה,״ שבו סופר
על שדיה של פנינה רוזנבלום, ש התנדנדו
בפראות בשעה שדהרה על
ג׳יפ בדרכי־עפר.
הזדעזעתי לקרוא שכך קרה ל
יהודה
היק, אי־שם

תל אביב
ביאליק 658677 ,23־03 ירושלים בצלאל 02-233502 ,6
זהרשמה וניטים אלה
חיפה הנביאים 04-662773,13

קורסי לקצרנות
ע כ רי ת ו /א ו אנג לי ת *
תוך זמן קצר ובהצלחה מובטחת!

כי קרוערב
קודם חדש ב־31.8.82

ת״א: אולפן גרג(בר־קמא) ,רח׳ וייצסן ,22 טל 01*441662 .
טל 04*664922 .
תיפח :״במעלת״ ,ט מריחו לוי ,10
באיזורים א תרי ם — לפי פניה לכ תוב ת חנ״ל בוזל־אביזג

קורא גרץ
המאזן הכולל
מנושה בשלושת
מעשה בגולם שמן וגדול /
לו אגרוף ומרפק והוא ״כל
יכול״ /ולידו חנווני מתמקח
בפילפול /על שתי גדות לירדן
שממול /ובגנאי הטרור
שממנו הוכה /הוא בעצמו והגמד
הרשע.
וחברו השלושה בממשלת-
כלבים /לפתור בעיות היהודים
והערבים /בשיטה גרמנית
פלשו בדהרה /לחיסול ער־פאת
בביירות הבירה /וכמעט
שהצליחו אש״ף לחסל /
לא ידעו שהמחיר במאזן הכולל
/יהיה גם חיסול מדינת
ישראל.
ד״ר אדן גרץ
(״הרופא היורד״) ,פירנצה

לא תמיד הסכמתי עם כל דיעות
השבועון ועם ערבוב הקל והפוליטי,
אך קיבלתי את דרכו ואת הקו שלו,
בעיקר בנושאים של השלום המיוחל
ושל הדרכים להשגתו.
אך מכאן ועד לתמיכה באש״ף
המרחק גדול. היות שאיני חושב
כרבים, שתמיכתך באש״ף נובעת
מ״בגידה״ ואין אתה צריך להוכיח
לאיש את נאמנותך והקרבתך, אני
חושש שנתפסת כמו רבים מהאינטלקטואלים
במערב ב״קסם המזרח״,
ב״צידקת העולם השלישי נגד המערב״
ואנו בתוכו, ובאמונה נאיבית
שאפשר לשנות את אש״ף.
הראיון עם ערפאת מנשק־הילדים,
שהיה יותר נסיון להוביל את עד־סאת,
ללא הצלחה, לומר את אשר
רצית לשמוע, היה מגוחך ומזלזל
באינטליגנציה של הקוראים. לתאר
את סרטאווי כגיבור השלום הוא
אבסורדי ומעליב, ולבשר בשמו של
ח׳אלד אל־חסן, על הפסקת הטירור
הוא אחיזת עיניים.
אש״ף לא הכיר ולא יכיר במדינת
ישראל. גם אם יגמגם משהו בזמן
שהוא מנסה להיחלץ מהמצור, האם
אפשר לקבל זאת ז אבל גם זאת
אין הוא עושה. לפיכך, אבו־איאד

קוראה הלפרין
אותו מודל
פנינה. הסיבה היא: בזמנו עברתי
ניתוח להשתלת סליקון בשדיים אצל
אותו רופא פלסטיקאי שניתח
את רוזנבלום. הוא הבטיח לי, כי
במשך שש שנים לא יזחו השדיים
ממקומם ויישארו במקום יציב. הרופא
אפילו עיצב לי אותו מודל
של שדיים שהוא עשה לה.
אני רק מקווה שהרופא שלי לא
טעה.
סמדר הלפרין, תל־אביב
העולם הזה 2346

^ • 81110י ס ^ ס ק ^ ן ־ ס
ק5111י ) 1-03)161ס 8190

סגנון חד ש ליתרון ידו ע
זה הזמן לבוא,לראות ולקחת.

<מע 8
ץ ־ ז ע 1ח 1 6־ז 19ץ < 51

* ^ 693

יש חדש במערב.
״ג׳נרל מוטורס״ מציגה
״שברולט״ ו״ביואיק״ ע קו
הדש. לתכונות הידועות כמו
אמינות, נוחות, בטיחות והידור
נוספו שני יתרונות חשובים.
דגמי ״שברולט״ ו״ביואיק״ ־
עכשיו פחות ארוכי ויותר
קומפקטיים מבחינה חיצונית
בלי להתפשר בנוגע למרווח
ונוחות הנוסעים והנהג.
״שברולט״ ו׳׳ביואיק״ החדשות
עכשיו גם חסכוניות יותר.

עכ 1€6 3111 חק 0 3
• 0 1 :31:10ץ1:הכ)^ 16

5ח 31 ^ 0 1 0ח 6ח 0 6

^ 1ך ן|

0 1 1 1

משרדראשי: ת ״ א, דרךפ ״ ת ; 65 דרך פ״ ת ,86 טל; 251374 .
חי פ ה: דרך יפו ,132 טל 528286/7 04י רו ש לי ם: ש לו מ ציון־ ה מ לכ ה ,15
טל ; 02-234536 ,231798 .סוכנים: חיפה: ביתה מכוני ת, יפו ,19 טל 04-512251 .
נתניה: מכוני ת נתניה, ס מי לנ ס קי ,24ט ל ; 053-39423
נצרת: בי שארה יו ס ף סרוגיי, רח׳ פ או לו ס השישי ,56 טל.065-54677 .

הו רו ס הו ס

יח, מצב־הרוח שונה מזה שיבוא כשה שמש
תימצא במזל בתולה• לשם• הש וואה
אפשר פשוט לדמיין איזה אד ם מייצג
מזל אריה, וכמה שונה ממנו זה ה נולד
במזל ב תולה. כמעט דבר והיפוכו.
כחושבים על בן מזל אריה — מצטיירת
דמות השליט, בעל גאווה, שימחת־חיים,
רוחב־לב, חום, העזה, הרבה עוצ מה,
מרץ וכוח. אישיות חז ק ה ופ תו ח ה,
בעלת יכולת ל הל היב, לעודד ולהמריץ
א ת החלש, ולעזור לו להתקדם תון אמו נה
שהוא מסוגל להגיע. כל סביב תו של
בן מזל אריה מושפעת מאישיותו המ יוחדת.
לעומתו,
בן מזל ב תול ה הוא בראש וראשונה
אדם מעשי, מפוכח, מדק דק בפרטים,
בעל ביקור ת עצמית חז ק ה, אינו
מרשה לעצמו אתה מו תרו ת של היתפסו
ת לאשליות• הוא דייקן וקפדן, בעל
היגיון, שכל-ישר ויכולת אנליטית מעולה.
הוא מסור לעבודתו, חרוץ, מוכן לשרת
את הזולת ואינו ח ס על עצמו. הוא אינו
אוהב ל ה תבל ט בחברה. הצניעות והענווה
טבעיות לו. הוא מקפיד לשמור על פרטיותו
ומשתדל שאנשים לא יתקרבו אליו
כדי שלא יוכלו לבקר א ת הצד הרגיש באישיותו.
עד כמ ה שאנחנו רגילים לראות
א ת האריה כמזל מוחצן, כך מכירים א ת
הבתולה כביישן, סגור ומופנם.
כאן הי ת ה השוואה בין שני אנשים
בעלי מזל שונה• מעניין מה חשים כול ם
כשהשמש נמצאת ב מזל ארי ה, ומהה
לעשיית
בזארים, מיפעלי־צדקה וכל מיני
מיבצעי התרמה.
כדאי להזכיר שמיבצע ליביתרום נערך
בימים שהשמש היתה במזל אריה (אפילו
השם מרמז על כך — ״ליבי״ — לב
— הלב הוא האיזור המשוייך לאריה).
ה ה תל הבו ת חי ת ה עצומה, והנכונו ת ל תרום
הי ת ה מעל ומעבר למצופה.
גם שניים מ ה מנ חי ם העיקריים של
המיבצע היו בני מזל ב תול ה — חיי ם
יבין, שהנחה א ת הערב בירושלים, ומני
פאר, שהדהים א ת התל-אביביים ביכולתו
להוציא מהם תרו מו ת בסדר גודל
שקרוב לוודאי לא חשבו עליו מראש.
השמש באריה הביאה א ת האנ שים להש־

אפילו הביישנים וחסרי״ההעזה בדרך־כלל,
מעורבים בפרשיות א הב ה חד שות ו מל היבות,
שעל פי רוב אינן מאריכו ת י מים.
אופיין ה קליל והבלתי מחייב מכתיב א ת
סיומן המהיר.
זהו זמן טוב לעבוד עם אנשים בעלי
עמדה. אנשים ה מ תכננים לפ תו חבתח ביב
חדש שלמעשה אינו תחביב, אלא עי סו
ק שכל השנה חשבו עליו אך לא העזו
לבצעו, מתק שרים לאנשים בעלי כו ח,
כסף ועמדה ומצליחים ב תוכניו תי ה ם.
בעולם הפוליטי יש יותר קונ פ לי ק טי ם
בין ה מנ הייים. יותר אנ שים מנ סי םלהת קרב
לצמרת, פולי טיק אי ם מתכננים שותפויות
חד שות, ומ תכוננים ל היל ח ם על קי
השבוע
מ ת אי ם לבילוי חופשות ולפגי שות
עם ידידים. טל אים, המרגישים
צורך להת חי ל בהרפ
תקה חדשה, יוכלו
להרשות לעצמם ל ה תמסר
למה שליבם יוצא
אליו. אלה המחפ שים
להם בן־זוג או
בת־זוג, יוכלו להיווכ ח
השבוע שיש להם הצל
חה גדולה מהרגיל.
י 2במרס -
20 באפריל
קשה יהי ה להתעלם
מהם, ולא להבחין
בשימחה ובציפיה שקורנת מהםבת קופ ה
זו. ב מ קו ם העבודה אל תשנו הרגלים.

הרגשה אופטימית יותר מאפיינת את
התקופה האחרונה. אתם חשים שאפשר
שוב לגדות יוזמות חדשות.
בשני תחומים המצב
בכל זאת יהיה
רגיש. התחום הראשון
— חיי־הרגש, שבו
ייתכנו קשיים השבוע,
בעיקר בגלל חוסר־מחשבה
וחוסר־דיסקר־טיות
של ידידים קרובים.
התחום השני —
כספים, רעיונות נפלאים
יצוצו השבוע. כדאי עדיין להשאירם
בגדר רעיונות ולא לקלקלם בזזפזון.

זוהי ת קופ ה של עבודה מ או מצ ת ב מיו חד.
אתם חשים שהאנרגיה שופעת,
וההספק גדול מ ת מיד.
תפקידים רבים מו טלים
עליכם וקצ ת ק שה
להתארגן בקצב הנדרש.
מב חינ ה בריאו תית
המצב יותר טוב,
אך קיי מ ת רגישות ב-
בירכיים. ידידים מ ה עבר
יבואו לבקר ב :
3בספטמבר -
22 באוקטובר
י מי ם הקרובי ם וינסו
לחדש א ת הק שרים.
המצב הכספי משתפר, ותוכלו להר שות
לעצמכם לבקש העלאה במ שכורתכם.

אחרי תקופה של חשבון־נפש והתלבטויות
קשות באשר לעתיד, מתחילים כבר לדאות
את האור בקצה

המנהרה. יחסים עם
ידידים או עם בני־.
הזוג היו די מעורערים
לאחרונה. מצב הכוכבים.
מראה שרצוי
לשמור על קשרים
קבועים ומוכרים, אלה
יוסיפו ביטחון. המשך
ו 2בדצמבר •
19 בינואר
יחסים אלה יקנה לכם
שליטה על בן־הזוג
למרות שעד עתה מצב כזה היה בלתי-
מתקבל על הדעת. נסיעה קצרה — בקרוב.

אריות נ הנים מקת קו פ ה האחרונה —
חגיגות ו מסיבו ת קפי שהם או הבי ם, ידי דים
נזכרים בהםו מנ
סי ם לחדש שוב א ת
הקשרים. חיי -ה א הב ה
מב טיחי ם תקופ ה שתיזכר
זמן רב, גם
אחרי שתיגמר. הזמן
לשינויים :
מ ת אי ם
אלה שמתלבטים בקשר
ל ה חלפ ת מ קו ם
העבודה, יוכלו להעז
ולנסו ת מ קו ם חדש.
נסיעות לחו״ל עומדות על הפרק ־—
אלה קשורות בעיקר בקידו ם הקאריירה,

תחום הקאריירה מעסיק אתכם למעלה
מן הרגיל בתקופה זו. אפשרויות לקידום
נפתחות לפניכם. גלו
עירנות, חבל להחמיץ
את ההזדמנויות. כעת
אתם נוכחים לדעת ששתכננתם התוכניות משתנות.
אלה מביניכם
שהיו בטוחים במקום
עבודתם, ימצאו את
יחצמם מתלבטים בקשר 22 באוקטובר ־
22 בנובמבר
לאפשרויות קידום ב>
עיסוק
שונה ובמקום
אחר:, .דאי להעז ולנסות את החדש,
שט צפויה לכם הצלחה גדולה וסיפוק.

דליים ששהו מחוץ לבי ת ם חוזרים לסבי ב
ת ם הקבוע ה, לשיגרת העבודה והמיש-
פחה. יתברר לכ ם שלא
ק ל לחזור ול ה תרגל
למה שהיה עד
עתה מובן מאליו. ה חוויו
ת ה חז קו ת שעברתם
משאירות א תכם
בהרגשה מוזרה.
המוצא ה טוב ביותר י מהמצב הוא יציאה
לחופשה י חד עם בן-
יומייט״שלושה
הזוג•
יספ קו א תכ ם. יתברר ש ה מקו ם שבו אתםז
מרגישים באמת טוב הוא מ קו ם העבודה.

הקשיים שאיפיינו את החודש האחרון
עומדים להיגמר — אנשיח שמהט נאלצ־תם
להיפרד, עומדים
לשוב בימים אלה.
מיכתב חשוב שעשוי
להגיע השבוע יוריד
מכם דאגה נוספת, ותרגישו
שהכד מתחיל
להסתדר. בשטח הרומנטי
קיימת אי־יצי־בות,
היחסים אינם
ברוריס, ולמרות שאתם
מעונייניס בשיחה מעמיקה
וגלוי ו /לא ניתנת לכס הזדמנות
להגשימה. מבחינה כספית המצב מעודד.

כדאי לכם להתכונן לגל מחודש של
שינויים, חלקם בלתי צפויים ואח רי ם
מתוכננים מראש. ב-
מיסגרת השינויים ש צפיתם
או ת ם מראש,
עלולות לצוץ הפתעות.
תצטרכו לגייס אתה-
תושיה שבה ני חנ ת ם,
ויחד עם ה מזל ש מלווה
א תכ ם תמיד,

ודוהד^וו לרזתגבר בס 1על
ו 1וכ7
} 2בנובמבר ־
קשיים. הצעות עבודה
20 בדצמבר
חדשות דורשות בדיק ה
יסודי ת. אנ שים המעמיד׳ם פני ידידים
עלולים ל ה טעו תאתכם ולהוזור ת ח תיכ ם.

שהשקעתס לאחרונה
המאמצים.הרבים
במקום העבודה, נושאים פרי, ומוכיחים
שהמאמץ היה כדאי.
הפתעות בתחום זה
ישמחו אתכם וימריצו
להרחיב את הפרוייקט
שבו התחלתם. כעת תוכלו
לצאת לחופשה ולבילויים
עם בני ה־מישפחה.
היכרויות חדשות
צפויות במקום ש9ו
בפברואר
20 במרס
בו אתם עובדים, קשר
חדש עשוי להתפתח אך
רצוי להימנע מלהיסזזף להתלהבות מוגזמת.
סערת רגשות תביא לאכזבה קשה.

מ די ם
בני מיני

¥מ1ל החודש:

א רי ה

הימים הט י מי ם שבין מזל אריה ל ¥
¥מזל
בתולה, וכבר מ ת חי לי ם להרגיש שי ¥נוי
באווירה. כשהשמש נמצאת במזל אר¥

שינוי
העובר על כל אחד כשהשמש נמצאת
במעבר לקראת מזל ב תול ה.
כשהשמש במזל אריה (בין ה״ 24 ביולי
עד ה־ 23 באוגוסט) הקיץ בעיצומו, ה טמפרטורה
החמה מאפיינת א ת שליטת
מזל אריה — השמש. זהו הזמן שאנשים
מרשים לעצמם ל היו ת יותר עליזים, חב רותיים
ו ח מי מי ם. הכבוד זה הדבר ה חשוב
ביותר. מי שכבודו נפגע ב תקופ ה זו
לא יעבור על כך ב שתיקה, א ם בחייו ה פרטיים
או בפומבי.
אנשי־ציבור יכולים להפתיע א ת הסביבה
בתגובתם, ול ה חלי ט ה חל טו ת שאינן
הגיוניות דיין, רק בגלל שפגעו בכבודם.
האריה נדיב ונהנה לתת, לכן הזמן מ ת אי ם

דומם הפוליטי, או על עלייתם לשילטון.
אך מי שעומד במצב יציב יותר, הוא זה
שמצליח להי שאר ב מ קו מו. אי-אפשר להפילו
או לערער על ס מ כו תו ב ת קופ ה
שבה השמש נ מ צא ת ב מזל אריה.
קיי מתנ טי ה לבו מבס טיו ת, אנשים נה נים
להופיע ולהר שים א ת הסביבה, א ם
בדיבורים או בנ או מי ם חוצבי להבות. מנח
ם בגין (בן מזל אריה) הושפע במיוחד י
בחודש ה א חרון מ מי קו ם השמש, והדבר 1
הורגש בנ או מיו שהיו דר מ א תיי ם עוד יו• [
תר מהרגיל.
כשהשמש מתקרבת למזל בתולה, ה־ ־
אווירה מ שתנה. החגיגות, הפס טיבלים וה; -
שעשועים מפנים מ קו מ ם לפעילויות. רצי• -
ניות יותר• הכבוד של הארי המתא חד עם ;
הדייקנו ת של מזל ב תול ה, מ ה שעוזר במיוחד
להתקד מו ת אישית. ההישגים ש -ץ
הושגו כשהשמש הי ת ה באריה, מונחי ם על
השולחן ועוברים *יתוח קפדני ומפורט.
כבר אין סו מ כי ם יו תר על המזל, ומי ׳
תכננים תוכניות ל טוו ח ארוך כשכל פרט
ופרט הופך ל היו ת חשוב במידה שווה.
מי שעוסק בעבודה שצריכה דיוק, נהנה
ב מיו חדמה אוויר ה ומצליח לבצע א ת
הדרוש. אנ שים שהגזימו באכיל ה של מזון
משובח ב מי סעדו ת ובמלונות ב ת קו פתה אריה,
ח שים א ת התוצאות• או שנוספו 1
להם קילוגר מי ם שאינם רצויים או ש-
ב טנ ם גורמת להם לבעיות. ב ת קו פ ה שבה
השמש מתקרבת לב תול ה, כבר מרגי שים^
צורך לפ תו ח ב די א טו ת שונות, א ם להרזיה
או מטעמי בריאות. הצי מחונים והטיבעו־נים
מרגישים ב ת קו פ ה זו יותר מבכל זמן
אחר, שתורתם היא הצודקת והנכונה ו משפיעים
על סביב ת ם לנהוג כ מו ת ם.
ה ת קו פהמת אי מהל עי סו קי ם שקשורים
לבית, ב מיו חד נקיון, סידור ואירגון ה דירה
מחדש. עי סו קי ם אינ טל ק טו אלי ם
זוכים להצלחה• מיכתבי-ביקור ת רבים נשלחים
לעיתונים בי מי ם אלה, וקיי מ ת
נטיה חז ק ה לבקר א ת הזולת.
אל ה שלא הקפידו מההם קוני ם ו-
ביזבזו כ ס פי ם על דברי״מותרות, נעשים
ז הירי ם מאוד. כל קני ה מחו שבת מראש,
כשהדגש מושם על בדיק ה וחיפוש של
ה טוב ביותר ב מ קו ם הזול ביותר. חו ס ר
ני מוס ב ת קו פ ה כזו לא נשכח ולא נס לח.

¥שורים זקוקים למנוחה. אחרי תקופה של
¥¥מתח ומאמץ עליהם לשנות מההרגליס
¥הקבועים. חופשה בעיר
¥¥אחרת תשפר את מצב־
¥הרוח, תביא לחידוש
¥המרץ. מל פרידה מכ¥¥איבה
מבן־זוג קרוב
¥תפוצו מהר. בתוך
¥¥שבוע נח־ שבועיים
¥יימצא מישהו אחד, ש¥יימלא
את זמנכם ואת
:1 21 אפריל -
¥מחשבותיכם. סכום כסף
;£0במאי
¥¥עשוי להגיע ולהפתיע
¥אתכם — נסו לשמור עליו. דחו את
¥¥תוכניתכם לרכוש חפצים״ חדשים לבית.

¥¥המתח והחששות שהיו מנ תחלקכם
¥בשבועות הא חרוני ם הולכים ונעלמים.

הושלמו,
המשימות

אנשים מעריכים א ת

הביצוע המעולה של

שלק חתם
הפרוייקט

על עצמכם. בסוף ה ¥
שבוע
תרגישו צורך

לנוח יומיי ם בביתכם

ולהימצא בקרב בני-

י 2במאי ־
המישפחה• ל א חר מכן

צפויה נסיעה קצרה

או טיול מהנה. כמו

¥כן צפויות היכרויות חדשות, שיוסיפו
¥הנאה וסיפוק ל ת קופ ההמתק רב ת עתה.

שוו

כשהשמש במזל

תתף בכל ליבם ולי הנו ת מעצם הנתינה.
אגב, חדשים ספורי ם לפני כן נערך
מיבצע דו מ ה, השירותרום בגלי״צה׳יל.
א מנ ם הוא נערך כשהשמש הי תהב מזל
שור. אך הירח היה אז במזל אריה,
והשפעתו הי ת ה בול טת. גם אז כולם
הופתעו מהתוצאות.
במזל אריה אנשים מרגישים צורך לצאת
לטיולים ולחופ שות ומרבים בבילויים מ חוץ
לבית. אנשים שבדרך־כלל רגילים לה
תכנס בתוך עצמם ואינם או הבי ם לעזוב
א ת בי ת ם, מוצאים א ת עצמם ב מ קו מו ת
ציבוריים, ב תי-קפ ה, מיסעדות, די ס קו טקי
ם ומופעי-ספורט ובידור שונים.
הדבר מ תב ט א בין השאר גם ב חיפוש
אחרי הרפ ת קו ת רומנ טיות חדשות.

אוי ה, האנשים
עליזים, חבוות״ם
וחמימים. הכבוד
חשוב להם מאוד

חשת

זני8

אפשרות לרכישת
דירה ללא מזומנים
בשיטת עו 4 0 £ 1אד
נקבל את דירתכם הישנה במחיר מלא. ההפרש ישולם
באמצעות משכנתא והלוואה עד 1,000,000 שקל בתשלומים
נוחים. בטחון מלא לכספי הרוכשים.

תל־אביב
בצפון תל־אביב, אזור לי. דירות יוקרה דו־מפלסיות בנות 5חדרים 1־5
חדרים +גג וחדר על הגג עם שכלולים לרב.
בצפון הסולידי, ברח׳ חתם־סופר .9דירות דו־מפלסיות בנות 4חדרים
בבנין בן 8דירות בלבד:
הדירות כוללות מירב השכלולים.

רמת־השרון
בפרויקט גני־שרון, בלב רמת־השרון
דירות פאר בנות 3די/י 3חדרים.
דירות בנות 3חדרים +גג +
חדר על הגג.
במוצא וזתלמ
גאוד תשברו
נתניה בגני־ניצה מול הים, דירות יוקרה ברמה בינלאומית בנות 1,3 ,2־ 4חדרים,
בריכת שחיה פרטית,מגרש טניס בחצר, חניון תת־קרקע׳ ועוד שכלולים רבים.
ברח׳ דיזנגוף , 16-18 בבנין יוקרתי במיוחד, דירות בנות 1 3־ 4חדרים
הכוללות שכלולים לרב.
ברח׳ ראשון־לציון מס׳ ,3-5דירות פאר בנות 3חדרים עם שכלולים לרב.

פתח־תקוה
• ברח׳ קלישר , 11 בנין מפואר בן 14 דירות בלבד. דירות מפוארות דו־מפלסיות
בנות 4חדרים.
• ברח׳ דגל ראובן, דירות בנות ב/י 4חדרים וכן דירות +גג +חדר על הגג
עם שכלולים לרב.
• ברח׳ כץ, החלה ההרשמה ל־ 2בנינים בני 9דירות בלבד. דירות
משוכללות דו־מפלסיות בנות 4חדרים.

ראשון לציון
• דירות בנות 4חדרים במרכז השקט ובמערב העיר.
• פנטהאוז — בשכונת היוקרה אברמוביץ בבנין מפואר במיוחד.
• ב׳׳גן־הבחשים״ ,פרוייקט יוקרתי במיוחד צמוד ל־ל דונם גן בשכונת
אברמוביץ. דירות דו־מפלסיות בנות 5חדרים עם כל השכלולים.

יום יבוא וכל חברות הבניה יבנו כן
* חדר תרבות וספורט הכולל ציוד ומכשירים, נחשבים בארץ ובעולם
כולו כמותרות בתחום הדיור. כמו גם הג׳אקוז׳ ,טלוויזיה במעגל סגור,
בניה דו מפלסית, מרצפות שיש גדולות בסלון, שטיחים מקיר לקיר
בחדר השינה, לוב מפואר וארונות מטבח בסגנון אמריקני ושיש גרניט
איטלקי.
אצל אברהם גינד׳ זהו סטנדרט בסיסי ומקובל להנאת רוכש• הדירות.

תל־אביב

פתח־תקוה

רמת־השרון

נתניה

בכר הסדיוה ה׳ באייר 10

חיים עוזר •נ

סוקולוב • 4

הרצר •. 1

והם או מ רי ם מההם או מ רי ם מהה או מ ר מההם או מ ר׳

רבקה בורג:

״חינכנו את אברהם ״ אני לא דומה ״אני משום אגרה;
רהיות ישו ועצמאי! דומות שבסרט! מגיע לי, דאלאס !,״
על מ ה שאנשים מוציאים כס ף — ועוד ברצינות
כל־כך ת הו מי ת. זוהר לביא, מנהל הפירסו ם של חברה
קבלני ת גדולה, פירס ם מודעה על חשבונו, שבה מחה
על הפסקת שידור סידר ת ה טלוויזיה ״ד אל אס ״ .אני
לא יודעת א ם הוא יצליח ל החזיר א ת הסידרה הפופולרית
אל ה מ סך, כדי שנדע סוף־סוף אםג׳יי־אר רצח
אתפא מל ה, א ת סו אלן או א ת כריסטין. דבר אח*ן
ב טו ח: זוהר לביא הצליח לעשות יחסי־ציבור לא־רגילים,
קו ד ם כל לעצמו. ה שאלה היא, כמ ה כסף שווה
לו להשקיע ביחסי־הציבור ה אל ה.
מר לביא אינו איש שניתן להשיגו בצילצול טלפון
אחד. מאז פירסו ם המודעה, האיש פשוט על תקן
של תפוס. טילפנתי פעם אחת, ו הו א היה עסוק
עם גלי־צה״ל. טילפנתי פעם שנייה, ו הוא הי ה עסוק
עם קול״ישראל. טילפנתי פעם שלישית, והתפללתי
בליבי שהוא לא י הי ה עסוק עם ה טלוויזיה. תפילתי
נענתה, ואני הצלחתי ל הפיק מפיו של זוהר לביא
א ת המרגליות הב או ת :

אברהם בורג, בנם של ד״ר יוסף בורג ואשתו,
רבקה, עורר תדהמה רבה כאשר הביע אתמחא תו
גגד ה מיל חמה ודרש מרא ש־הממשלה אתהפסקתה.
אחרי שהדבר זכה בפירסום, ניתן היה לצפות מ אבר ה ם
בורג — צנחן מצטיין, שנפצע בצניחה ולמרו ת זאת
גוייס והשתתף בפלישה ללבנון ב תפקיד קרבי —
שישמור על פרופיל נמוך. א ן לא. השבוע שוב הגיש*
אברהם בורג פטיציה לראש״הממשלה, בשמו ובשם
חבריו בתנועת ״חיילים נגד שתיקה״.
במסיבת־העיתונאים שכינסה הקבוצה, דיבר אבי
בורג והסביר א ת עמדתו ב קו ל נעים, תרבותי, כשהוא
מצטט מהכתובים, ועורר כבוד רב.
פניתי אל אמו של סגן (מיל׳) אבר הם בורג, רבקה,
רעייתו של יוסף בורג. רבקה בורג, שמישפחתה ניצלה
על״ידי בעל־הבית הערבי שלה בעת הפוגרום בחברון
ב־ ,1929 ידועה בדיעותיה הניציות.
פניתי אליה ואמרתי :

תראי, זה לא סתם שאני פירסמתי את המודעה.
הקדשתי לזה טיפה בדיקה, טיפה מחשבה, והגעתי
למסקנה של־ 75 אחוז מהצופים בטלוויזיה היה חשוב
לצפות בדאלאס. דאלאס נחשבה לסידרה הטובה ביות;*
והפופולרית ביותר.
אנשים לא אוהבים כשלוקחים מהם משהו שהם
אוהבים. כאזרחים׳ יש לנו חלק בתקציב של רשות־-
השידור. אנחנו משלמים אגרה, ומגיע לנו להתערב
בקניית הסרטים. האגרה עולה הרבה מאוד כסף, מגיע
לי לקבוע עבור מה שאני משלם. מותר לי להקים קול;
ולמחות, על שלא קונים בכסף שלי עוד סרטים של*
דאלאס. השאלה היא רק, אם הקול שלי יישאר קולי
יחיד, ואז לא עשיתי כלום, או אם יצטרפו אליו|
קולות אחרים, ואז נצליח להשפיע שיחזירו את הסידרה!.

• אני מבקשת לדבר אתך על כנף, אבי
בורג.

• כמה עלתה דך המודעה ץ

הרבה כסף. אבל יש לי כסף.פירסמתי מודעה׳,
ועוד לפני שפורסמה, הכביס עיתון־הערב את המודעה!
כידיעה. השתלם לי להשקיע במודעה, במיוחד שעוד•
לפני שעיתוני־הערב יצאו לרחוב, כבר התקשרו אלי׳

מקול־ישראל ומגלי־צה׳׳ל.

שמו אברהם, ולא אבי.

• אני מבקשת תגובתך על התבטאויות
בנך, אברהם.
מה יש לי להגיב על זה? הוא בן־אדם מבוגר,
עצמאי. יש לו ריעות, והוא מביע אותן.

• דיעותיו מנוגדות לדיעתיך.

מניין לו לדעת? איש לא שמע מפי דיעה, לא
לכאן ולא לכאן. מאז פרוץ המילחמה לא הבעתי דעתי
בפומבי, או שלא בפומבי.
בני הוא אדם עצמאי, אבחנו חינכנו אותו להיות
ישר עם עצמו, להגיד את אשר על ליבו.

• האם דיעותיו, והעובדה שהוא מביע אותן
בפומבי, אינן פוגעות בך ץ
מה יש פה לפגוע ו מה, הוא עשה דבר רע, יוצא־דופן?
הוא הביע דיעה אחרת בצורה מכובדת, נאה,
מחונכת, בשפה מקובלת.

• פירפמת תיבת־דואר. קיבלת תרומות
תגובות ז

לו קידר, מזכירתה של גולדה מאיר, מגולמת
בסידרת הטלוויזיה ״גולדה״ על״ידי ה שחקנית אן
ג׳קסיו•
פניתי ללו קידר ושאלתי או ת ה :

היום זה היום הראשון, יכול להיות שהגיעו מעטפות.
אני יודע, שאחרי שראיינו אותיברדיו, מייד הג״י^, 1 מבול של טלפונים.

זו בכלל לא אני. אני בכלל לא דומה לדמות שבסרט.
אן ג׳קסון היא שחקנית מצויינת, אך היה לי לא נעים
לצפות בה מציגה אותי.
מה אני יכולה לעשות? הקולנוע לא תמיד תואם
את החיים.

אנחנו ארץ דמוקרטית, ואני לא חושב שצריך להתעסק
רק במילחמה, אלא גם בדברים אחרים. דאלאס היתד,
תוכנית פופולרית, היו צריכים לעשות הכל, את כל
המאמצים, כדי לקנות סרטים נוספים ולהקרין אותם.

• את מרוצה מדמותך כסרט ץ

• אנחנו בעיצומה של מילחמה. אתה חושב
ש״דאלאס״ זה הדבר הכי־חשוב כרגע ץ

מה הם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים מה הם או

משה איכגי:

ג־ד לוי:

פיטר שטראוס:

לא פוחד להיות ״חדל זה לא בשבילי ,״אזי לא טדיסיקא
0״ נקא 0 0נ ג אזי נש אובינו!
יהודי !
אני
מי שראה בשבוע שעבר א ת פי ר טו של הני מ אי
אורי ברבש ״גבי בן־יקר״ ,ראה כוכב נולד. משה
איבגי, שגילם א ת דמותו של גבי, הוא כוכב מבטן
ומלידה.
בעוד במהי מי ם עומד לצאת ל א קרני ם פי ר טו של
הבימאי ינ קול גולדוואטר ״ מתחת לאף״ .גם שם מגלם
איבגי אתה תפקיד הראשי. א חרי הפרט הזח, בן
או מרי ם לי מביני דבר וקולנוע, לא י הי ה משה איבגי
אנונימי יותר.
אחרי שראיתי א ת הסר ט, אני לו קחת על עצמי
אתהאח ריו ת לומר, שאיבגי הוא א חד מ שחקני-
הקולנוע הטובי ם ביותר בתעשיית הקולנוע הי שראלית.
שאלתי א ת איבגי :

• אתה מכיר את גבי בן־יקר מהבית, או
שבנית את הדמות?
אני בכלל לא מכיר אנשים כמו גבי בך יקר. במקום
שגדלתי עד גיל ,9במיגדל־העמק, לא ראייתי אנשים
כאלה. בגיל 9הלכתי לישיבה, והייתי בכלל מנותק
מהחברה החילונית. עד הצבא הייתי איש דתי, מסורתי.
בחיל־התותחנים, ואולי קצת קודם, איבדתי את הדתיות
שלי.
את גבי בניתי לפי התסריט, עם הרבה עבודה עם
הבימאי והתסריטאי ועם הרבה אימפרוביזציות עם השחקנים.
ואם לא איכפת לך — גם עם הרבה כישרון.

* פגשת חיילים מסוגו של גבי כך־יקר?

כן, נפגשנו עם חיילים כאלה במחנה דויתן. אבל
גבי לא דומה לאף אחד. הוא מאוד ספציפי. הבעיות
שלו הן ספציפיות.

+איזה מן טיפוס הוא הרצל, שאותו אתה
מגלם ב״מתחת לאף״ ז
טיפוס נהדר. הוא פושע מהסוג האחר. כמו שבסרטים
זרים את תאה פושע שהוא חלק מכנופיה, כך גם
בסרט. אנחנו לא מציגים את הכנופיה כבעיה חברתית,
אלא כחבר׳ה, שאלה החיים שלהם. הם אוהבים את
החיים האלה, בלי צער, בלי חרטה.
כשאת רואה סרט עם אלן דילון, לינו ונטורה וז׳אן
גאבן על כנופיית פושעים, את לא חושבת על הבעיה
המצוקתית שלהם. כך גם אנשי הכנופיה של הרצל.
הם פושעים, נקודה. בלי פסיכולוגיה.

• אינך הושיט מטייפ־קאסטינג? אתה מגלם
דמויות דומות ב״גבי בן־יקר״ ,גם ב״מתחת
לאף״ וגם במחזה ״בוכה״.
לא פוחד, כי יש לי אפשרות לבחור. יש לי תיאטרון
שלי ואני בוחר תפקיד לפי מה שמדליק אותי. התפקידים
האלה — אני חייב להגיד — הכי מעניינים. מה
לעשות 1יש בהם בשר ויש בהם אופי.
חוץ מזה, גבי בן־יקר והרצל, וגם הדמות בבובה, הם
אנשים שונים לחלוטין. ואם מישהו חושב שזה טייפ־קאסטינג,
זה לא מטריד אותי. בלאדהכי אני עושה
מה שאני רוצה.

תערוכה של גידי לוי היא תמיד חגיגה. במגיד
לציירים־פסלים אחרי ם, שאתה יודע מההם עומדים
להציג ומה אתההילן לראו ת, גידי תמיד מפתיע.
פעם הוא מציג ציורים, שבסאות ו שולחנות מפו סלי ם
בול טי ם מ תוכ ם, פעם זה צילומים של אור וצל
ומיבנים מודולאריים, ופעם זה ציור היפר״ריאליסטי.
כעת הוא מציג עבודות בקר מי ק ה שלא מ העול ם הזה.
איני מבקר ת א מנו ת, אך התערוכה המוצגת כעת
בגלריה ״שלוש עשרה וחצי״ היא מ היפו ת שראיתי.
כל חדרי הגלריה מ ד הי מי ם ביופיים, והתערוכה ה מ תקיי
מ ת בשני חדרים מ שתלבת בהם להפליא.

• גידי מדוע אינך עוסק רק כתחום מסויים
של יצירה?
מכיוון שיש לי בעיה — אני לא מסוגל לעשות
כל הזמן אותו הדבר, אני כל הזמן נדלק לעשות
דברים אחרים. תחום מסויים אחד אינו מושך אותי. אני
יכול לעסוק בהיפר־ריאליזם, ואז אני מגלה את עצמי
עוסק בצילום. אני יכול לעסוק בקרמיקה, ואז אני
עסוק, פיתאום בבניית מיבנים מודולאריים.
כך גם עם הבית שלנו. יכולתי־ להסתפק באולם־
המבוא ובחדרים, אבל לא. בכל פעם אני מגלה משהו
חדש. כך אני בנוי.

• צייר ממוצע עורך תערוכה אחת לשנה.
אתה עורך בין ארבע וחמש.
לפעמים יותר. אני מציג בארץ ומציג בחו״ל, כי
כשאני מסיים עבודה אני אוהב להציג אותה. חשוב
לי להציג אותה, לא רק כדי שהיצירות יימכרו — גם
זה חשוב — אלא בעיקר מכיוון שאני רואה בזה
המשך טיבעי ליצירה.

* אם היית מציג את העבודות האלה בניו־יורק,
היית הופך למיליונר.
הוצעו לי הצעות רבות לעבוד בנידיורק, אבל
אני לא מוכן לקבל אף אחת מהן. אני לא מוכן להיות
בניו־יורק, למרות שאני מטורף על העיר הזאת. הבית
שלי זה כאן, ואבי לא רואה את עצמי חי בשום מקום
אחר. כדי להצליח בניו־יורק צריך לחיות שם לפחות
שנה, ואני לא מסוגל.
יש לי הצעה מהגלריה החשובה ביותר בניז־יורק.
או־קיי האריס, להציג שם בשנה הבאה. הדברים עדיין
לא התומים, אך הם כמעט ודאיים. התערוכה הבאה
שלי, שתתקיים בגלריה הוראם ריכטר, תעסוק בנושא
המיזבלה — כל מה שאדם מוצא במיזבלה, נעליים
ישנות׳ רהיטים שבורים, ירקות רקובים וחתולי אשפתות.
יתכן שהתערוכה הזו תעבור לאו־קיי האריס, יתכן שהיא
תפרוץ את דרכי לתחום הבינלאומי. יתכן גם, שאם
יוצע לי חוזה, שבו אתבקש לשבת בניו־יורק פרק
זמן של כמה חודשים כדי להכין תערוכה, אסכים.
אך לחיות בניו־יורק, או בכל מקום אחר, למען הצלחה
בינלאומית — זה לא בשבילי. אני נשאר ביפו.

מ שחקני״הקולנוע
לי שאותו שחקן
ב מיו חד, א ם זה
כמו למשל פיטר

בכל פעם שמזדמן לי לפגוש ב א חד
המציפים פי ת או םאת הארץ, נדמה
לא מבין בדיוק מ ה הוא עושה פה.
שחקן שהזדמן לו לבוא לבאן בעבר,
שטראוס.
כשהוא בא לכאן על ת קן של סנ א טור רודי ג׳ורדאש,
עמדתי במו בל העיתונאים בתור, בדי לשמוע מפיו
מילה פרטית אחת. הבן־אדם פשוט לא יכול הי ה
לעבור א ת הכביש, ובפ ת ח המלון שבו ה ת אכ סן הי ת ה
מישטרת מעריצים קבועה. אז הוא בא על תקן של
כוכב לוה ט, עם אשה לא זו הר ת ועם שיער יותר קצר.
מאז הוא ביקר בישראל עוד פעם, ו הנ ה הוא פה,
בפעם השלישית. הפעם, אף א חד לא עומד בתור
כדי לקבל אצלו ראיון, הפעם הוא גם יכול לעבור
א ת הכביש ב שקט. א חרי ג׳ורג׳ סיגל, ס מי יייייי ס
וג׳יין פונדה, אנ חנו רגילים. הפעם, אנחנו רוצים לראו ת
פה אתג׳יי״אר יואינג.
לכן, כשפגשתי אתאקס־ סנ א טו ר ג׳ורדאש, הייתי
חייבת לשאול או תו :

• כפעם הקודמת התקפלת פה כמד מלך.
איך אתה מרגיש כעת ץ
אני מרגיש מצויין. אני חושב שגם כעת אני
מתקבל יפה מאוד, אבל אני מבין שכעת זו תקופה
של מילחמה, לכן אנשים מתלהבים יותר מגנראלים
ופחות משחקני־קולנוע.

• אתה לא מייחם את זה לעוכדה, שאתה
ככר לא מגלם את דמות של רודי ג׳ורדאש?
כן׳ בוודאי. אני מניח שאם הסידרה עני ועשיר
היתה מוצגת כעת על המסך בישראל, הייתי זוכה
למידה גדולה יותר של פופולריות — גדולה לפחות
כמו בפעם הקודמת שהייתי כאן. אך לא באתי לכאן
כדי לחפש פופולריות, באתי כדי להביע את אהדתי
לישראל.

• אתה מזדהה עם עמדות ישראל כמילחמה
הזאת ז
אני לא פוליטיקאי, אני עושה. מה שאני מרגיש —
ואני מרגיש שאני יהודי.

י עו די ת יעו

^ ס ר טי שפירא בע דו מציגים

1 סקס ...אלכוהול ...ופיוט*...

״יפה להפליא 9 51006ח!ו01מ״)
׳ובעוצמה ך< 1ז0ץ ש6א״)
בחרס בזכרוו:..יך( 966£צ6ח״)
״הישג נדיר.״ ר6601ח צ6ח״)

בסר טו ה שערורי תי של מרקו פ1ר>( ׳דזזלילה הגדולה׳

ו־דיאן קיטון רהאו,״) אד ב ר טפיני

אורנלה מוטי

בן גזרה

׳ ס פו רשלשג עו! פ שו ט
* לפי ספר• של צירלס בוקוגסק׳ **10ו 13<1ז 13ז 11 זז ! 0ס * 1310י
בכורה ארצית

וו צפון יי

ליל שבת , 20.8ב־ 10.00 בלילה
4.30 — 7.15 — 9.30

שד אהבו>)£ 1

׳׳ד אקספרס סרטו החזק והקלאסי של פררי -אחד הסר טים היפים ביותר שיצר.

״:קארן אלן(״שודדי התיבה האבודה״)
בימוי: אלן פרקח 2פרס אוסקר ״תהילה״)
תסריט: בו גולדמן( אוסקר ״קן הקוקיה״)

1011

הזמו כבר עכ שיו מקו ם
למודעות בגליו!

רא ש השנה
מורה לחינוד״גופני

המוגדל ו ה חגיגי של

המתמחה בחינוך מיו ח ד

09x11:1הז ה
שיאא לאור ב־ 82

ב כו ר ה
*י צ, ת

הי -הרב

מעוניינת לתת שעורים מסייעים ומשפרים
לילדים מתקשים בשעות אחה״צ.

נא לפנות ריפד
טל 232262 3 4 03 כבוקר) — 245075־( 03 כע רב)

יווזי-
רימעי^ז־גי

הו דו: אי נ די ר ה מנ סהלנטרל את פ קי ס ט אן
כנראד. שאפילו רונאלד רגן מסוגל ללמוד משגיאות.
אחרי שנתיים של מדיניות מטופשת כלפי הודו. שדחפה
אותה ממש בכוח לכיוון ברית־המועצות, עורכת עתה
א־צות־הברית הערכה מחדש של מדיניותה בדרום־מערב
אסיה. הדגש הוא אומנם על עימות עם הסובייטים,
בעיקר בנושא האפגאני. אך הגישה כלפי הודו הפכה
מתונה יותר.
ראש־ממשלת הודו. אינדירה גאנדי. מבינה היטב שהאינטרס
של ארצה מחייב השגת הסדר מהיר בפרשת
אפגאניסתאן. הנוכחות הסובייטית במדינה זו. והתמיכה
האמריקאית הגלוייה במורדי החוג׳הדין (העיתונות האמריקאית
מקפידה שלא לקרוא להם ..קנאי האיסלאם״.
חרף העובדה שלעומתם חומייני הוא כמעט נאור. אחרי
הכל. הם לוחמים נגד הסובייטים) ,מגבירה את המעורבות
האמריקאית בפקיסתאן. השנה יקבל נשיא פקיסתאן, זיא
אל־חאק כמעט מיליארד דולר מארצות־הברית. רוב
הכסף מיועד לחיזוק הצבא, למרות — ואולי בגלל? —
המצב הכלכלי הגרוע בפקיסתאן.
הודו רואה בהתחפשות של זיא איום ישיר על ביטחונה.
גאנדי טוענת, במידה רבה של הגיון, שאחרי
הסדר מתקבל על הדעת באפגאניסתאן. יבינו האמריקאים
שיש להם אינטרס ברור בהידוק היחסים עם
600 מיליון הודים, אפילו על חשבון פקיסתאן. כל
הסימנים מוכיחים שוושינגטון החלה לחשוב בכיית זה.
אפילו בלי הסדר אפגאני.
רפלקס מיתנה. עוד לפני ביקורה האחרון של
גאנדי בארצות־הברית הסירו האמריקאים את התנגדותם
למלווה מאסיבי של קרן המטבע הבינלאומית עבור הודו.
אינדירה קיבלה 2מיליארד דולר. שהצילו את כלכלתה
מהתמוטטות מוחלטת. בשנתיים הראשונות לנשיאותו
של רגן הכשילו האמריקאים את רוב בקשות הסיוע של

נגד המיפלגה הקומוניסטית• ההודית. בפומבי הפגינה
נאמנות לעמדות נייטראליסטיות, והצביעה על הנזק
שגורמות שתי מעצמות־העל במדיניותן בדרום־מערב־אסיה•
מקום
טוס כאמצע. בעיית הכור הגרעיני בטארא-
פור עדיין מעכירה את היחסים בין הודו וארצות־הברית.
לפי הסכם ישן בין שתי המדינות חייבת ארצות־הברית
לספק דלק גרעיני עבור הכור עד שנת .1993 לעומת
זאת, החליט הקונגרס האמריקאי לפני כחמש שנים להטיל
הגבלות על אספקת הדלק, כדי לערוב לכך שהודו,לא

מהדוד ס
השבועון טייס טורח להזכיר לנו. ולא במיקרה.
את המתנות מארצות״הברית, שאיפשרו לממשלת־בגין
לבצע את התוקפנות בלבנון.
בין השאר מזכיר טייס :
• 14.9מיליארד דולר כסיוע צבאי אמריקאי
לישראל, מאז קום המדינה.
• 85 אחוז ממטוסי חיל־האוויר הישראלי.
• 1650 טנקים 4000 ,נגמשי״ם 1000 ,תותחים.
90 אחוז מכלל הארטילריה הישראלית, על כל צורותיה.
• בשנת הכספים הנוכחית מסתכם הסיוע הצבאי
לישראל ב־ 1.4מיליארד דולר 850 .מיליון דולר
מסכום זה מהווים הלוואה ל־ 30 שנה.
• בשנה הבאה תקבל ישראל — אם תתנהג
יפה — 1.7מיליארד דולר, מתוכם 1.2מיליארד
כהלוואה•

תבנה פצצה גרעינית. החששות בכיוון זה גברו, אחרי
הניסוי הגרעיני שערכה הודו לפני שמונה שנים. גאנדי
מגלה היסטריה כמעט גולדה מאירית בעניין זה, בעיקר
לאור העובדה שפקיסתאן, בעזרת לוב, מייצרת כבר

השנה פצצה גרעינית בכור האטומי שלה, ליד איסלא־מאבאד.
הודו וישראל מעוניינות למנוע את ייצור
הפצצה. לדברי כלי־התיקשורת בבריטניה, כולל רשת
הטלוויזיה בי־בי־סי, משתפות שתי המדינות פעולה.
ברמה של שירותי המודיעין. במטרה להשמיד את הכור

11119 0 9 1 1 1
הפקיסתאני בטרם תושלם׳ הפצצה. מכל מקום, בנושא
זה טרם הושג הסדר בין הודו וארצות־הברית.
גאנדי תבקר השנה גם בברית־המועצות, כנראה כבר
בספטמבר הקרוב. היא סבורה שהישגי ביקורה בוושינגטון
יסייעו לה גם במוסקווה. יש לה אפילו מה להציע
לברית־המועצות. עיתון־הכלכלה הבריטי אקונוחיסט דיווח
החודש. כי הודו חתמה על הסכם לייצא לסובייטים
כמה אלפי טון אורז. בעוד המעצמה השנייה בגודלה
בעולם נתקלת בקשיים גדלים והולכים להזין את אוכלוסייתה,
הצליחה המדינה הרעבה ביותר בעולם לסגור
את הפער בין הצרכים והייצור. עודפי האורז שלה אינם
גדולים. אמנם. אך מספיקים כדי להציג את ברית״
המועצות באור נלעג.
בביקורה בוושינגטון, אמנם לא השיגה גאנדי את
היעד האמיתי. ניסרולה של פקיסתאן כאיום צבאי על
הודו. עם זאת, השתפרו יחסיה עם ארצות־הברית, והיא
זכתה מחדש במקום סוב באמצע, בין שתי מעצמות־העל.
שאיפיין את אביה הנערץ עליה.

ת ה ״ ה ביומון
פו ע לי שדאד

ראש־ממשלת הודו גאגדי
אורז לברית־המועצות
הודו. תוך כדי הזרמת הון־עתק לפקיסתאן. המחווה
הנוכחית מהווה תפנית של ממש, חרף העובדה שהיה
לה. כמובן, מחיר. ההודים נאלצו לקבל תכתיבים אמריקאים
בכל הנוגע לניהול חברתי־כלכלי, קיצצו בהוצאות
הרתחה. העלו מיסים ומחירים. התוצאה היתה צימצום
מרשים בפער במאזן התשלומים של הודו, ומחיר חברתי
עצום, שאותו שילמו מיליוני הרעבים בארץ ענקית
זו. אינדירה רמזה בביקורה אצל רגן שהרחבת הפער
החברתי עלול לגרום למהומות-דמים. שר־החוץ. ג׳ורג׳
שולץ, הגיב ברפלקס המותנה הקלאסי של האמריקאים
במיקרים כאלה: הוא הציע לאינדירה נשק.
גאנדי השתכנעה שארצות־הברית אינה מעוניינת בהסדר
באפגאניסתאן. האינטרס האמריקאי הוא די ברור.
הבעייה האפגאנית מסבכת את ברית־המועצות עם קנאי
האיסלאם בכל העולם, פוגעת בתדמית הסובייטית בעולם
השלישי. ובקרב השמאל האירופי. ההתערבות הסובייטית
במדינה זו מגבירה את התסיסה נגד המישטר בקרב
המוסלמים בברית־המועצות עצמה, מאפשרת לאמריקאים
לרכז כוחות צבאיים ניכרים (בדמות ״יועצים״) בפקיסתאן.
לתאם פעולה לא רק עם זיא אל־חאק אלא גם עם מצריים
וסין. גאנדי ניסתה להסביר לשולץ שברית-המועצות
אינה יכולה לשאת מישטר אנטי־סובייטי באפגאניסתאן.
אך תסכים להקמת ממשלה בלתי מזדהה. שולץ הבהיר
לה, שארצות־הברית רוצה בניצוחם של המורדים• המוסלמיים.
ורואה בכך יעד הניתן להשגה.
רגן ושולץ ניסו להציל מפי גאנדי הצהרות אנטי־סובייטיות.
היא הפיסה את דעתם כשחזרה על עמדתה
הישנה נגד ההתערבות הסובייטית באפגאניסתאן, ובשיחות
פרטיות עימם הצביעה על עשרות שנים של מאבקיה

היומון הסוציאל־דמוקרטי, דבר, יוצא השבוע
במאמר ראשי, שניחוח של תהייה בראשיתית ותמימה
(כמעט כמו ..טוהר הנשק״) .עולה ממנו.
עניין ניקראגואה מטריד את ביטאון ההסתדרות.
בעל המאמר מיצר על ניתוק היחסים עם המישסר
הסנדיניסטי במדינה זו. הוא מודה. שיתכן כי מיש־לוחי־הנשק
למישטר הפשיסטי שקדם לסנדיניסטים.
היה בהם כד להרגיז את השמאל. אבל זו סיבה
לנקוט עמדה אנטי־ישראלית?
ובכן. כדאי להזכיר לעורכי דבר, שממשלת המערד
היא שהחלה באספקת הנשק למרצח אנסטסיו סומו־סד״
בניגוד גמיר לאינטרס הישראלי לטווח ארוך.
אין מדובר בכמות זעומה של נשק. כאילו בנוסף
למקורות אחרים. לפי כל הדיווחים בעיתונות העולמית.
סיפקה ישראל 98 אחוזים(!) מכלל הנשק
שנמכר לרודן הימני. זהו מיקרה קלאסי של כמות
שהפכה לאיכות, וגרמה למדינת״ישראל נזק שאינו
ניתן לתיקון בתודעת י העם בניקראגואה. מוצרים
ישראליים, כמו רובה גליל, קשורים באורח בל־ינתק
בתודעת הציבור שם עם רצח אכזרי של מתנגדי
מישפחת סומוסה, ששלטה באורח בלעדי על כל
משאבי המדינה.
אבל עורכי דבר העלו נימוק נוסף, המצביע
יותר מכל דבר אחר על דמותה העכשווית של
הסוציאל־דמוקרטיה הישראלית. הסנדיניסטים, טוען
דבר, מתנגדים למערב. ומטבע הדברים שיגלו עמדה
עדינת גם כלפי ישראל.
ייר־ה על טאקטיקה, דא עד עקרונית. חשוב
לזכור, שישראל המשיכה לספק נשק לסומוסה גם
אחרי שנשיא ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר, החרים
את מישטרו בשל ההתעללות באזרחים חפים־מפשע.
הסנדיניסטים גילו עמדה ניטראלית כלפי האמריקאים,
עד שהנשיא החדש. רונאלד רגן, שינה את המדיניות
כלפיהם וגילה עדינות גלוייה. אבל מעבר לזאת. .
מוזר מדוע עיתון כמו דבר מאמץ לעצמו את הפא־

תהייה בראשיתית ותמימה
טאליזם הישראלי הטיפוסי בכל הנוגע למדיניות
החוץ ו מדוע חייבת מדינה קטנה כמו ישראל להיות
מזוהה לעד עם האימפריאליזם המערבי, שלא לדבר
על הגזענות הדרום־אפריקאית, ומישטרי הטירור הימניים
באמריקה הלאטינית י האם אין קשר בין
מילחמת־החורמה הישראלית נגד הפלסטינים ובין
התלות הנוראה בארצות־הברית של רגן?•.האם אין
לתנועת־העבודה הישראלית מדיניות אלטרנטיבית
לדרכו של הליכוד בעניינים אלה?
בלי תשובות ברורות בנושאים אלה. נדונה התיבות
הפוליטית הישראלית, גם בנושאי מדיניות־החוץ,
לודכוח עקר וחסר-משמעות. שעיקרו הניהול הטאקטי
של הפוליטיקה. ולא עקרונות בסיסיים האמורים
להנחות אותה.

חיים ברעם

תעדיפו! המסיים של
החל מ־1.4.82

דעולס

רו ר

ל שנה ב שקל סחיר חעיתון

גארץ
הוצאות משלוח

65 + 900

ה פ קו ת 1982

לחוגי שנה

ס ח ״כ

ו 1080 = 115

דוד שרגאי

מ ציג:

מלון הי ל טון ת ״ א, יו ם ח מי שי 19.8.82
ב שעה , 20.30 ערב ר איונו ת ב שפה ה אנ ג לי ת
בהשתת פו ת

בשקל

יצחק רביו

(ראש ממ שלת י שראל לשעבר)

600

בנו שא :

מבצע שלום הגליל והשלכותיו
הבטחוניות והמדיניות.
מר איין חיים יבין — ה ט לוויזי ה הי שרא לי ת

המנוי לארצות חוץ
אר אוויר
גירופה

314 + 900

זרה״ב, קנ ד ה, מקסיקו

900־806 4

זרגנ טינ ה, קו לו מ בי ה,
נ צו אל ה, ברזיל, פרו,
זו סטר לי ה, ניו זילנד

900

1360

ו = 145
ו 1910 = 204
730 1020

1560 4ו 2755 = 295

1430

ו 2020 = 216

1040

נמה, ט איוון, יפן

1149 4 900ו 2295 = 246

1250

נאילנד, הונג קונג, סינגפור,
ו רי א ה

966 4- 900

2090 = 224 +

1130

רו ם־ א פ רי ק ה, טוגו,
ן ניה

חבש 904 4 900 ,

* תצוגת״אופנה של פרוות ע״י
הגב׳ אנה גרנפור.
* להקת מחול ישראלית (להקת
הסנוניות, בהדרכתו של יגאל פלג).
ב מלון

הילטוןת ״ א, מוצ״ ש 21.8.82
שעה , 21.00ת ע רן :

ת צוג ת או פנ ה מפואר ת
ס תיו, חור ף , 82/83מ מי ט ב יצרני ה או פנ ה בארץ.

מבצע !!

זגנים ח ד שי ם
במחירים סיטונאים!!

ה־תן עכז־ח־הדנר.11
מזי7ים

מומחים לחדבות תיקנים 9 9
(ג׳וקים) ,תולעי עזי /חיקי
ספרים ובגדים.

רמת־נן׳ רח׳ מזייטיו 8ו־
0ש 444.ו /ס ד

טל7 9 0 1 1 4 5 - 6 .

ת ד 2272

מתיק*

* 0041 ם י 11/פ

!-וווי*

ר עו־ מ סיוג ע 7ז ק 4* 1/73

שמירח על בריאותך ורכושך

* ״לוריאל״ מס׳ 1בעולם, תצוגת
תסרוקות מרהיבה ע״י א הרון ו טורי.
תוכנית או מנו תי ת

טוביה צפיר

בין רופשי הכר טי סי ם יוגרלו פרסיםיק רי ע רן,
שי חו ל קו ע״יחב׳ ״ אריאל ״.
מי קסר, מ תנ הבחסות ״ ס לון נ תנ אלמשה״
כ צנ ל סון , 18גבע תיי ם.

כרטיסי טיסה חינם לחו״ל הלוך ושוב

תנת חב׳ יוארקיע צרטר״
דיראן, אלקסרה, אסקור
שרות ואחריות
התקנה מקצועית

י. א .שיווק מזגנים
א, פנקס 24 סל׳ ^ 452368

,מחיר הכר טי ס כול לקפה ועוגה

רעים

למטרת ניו׳וואין

שרות הוגן,ירו 0איש ומסור,
אמינות ומספר חתונות רב.
20 שתת נסיון והצלחה !

הכינו כ ר טי סי ם !מראש — במשרד הדרן, אבן גבירול ,90
טל 248787 .ובמשרדים. כערב המופע במלון ״הילטון״ ,ת״א.

תל אביב בן ירו1דה 98 טל 03-282932 .

הדר יי אחרהע 3 6תייא
תנופה 1

בו אן

הוא דא האיר את ו8ת־גן בנווה אחת, אבד הוא הוציא
עשוות מליון שקרים מחנוה שהוא קיבל במתנה מואשי הרימו
^ ון ח־סוף היד. יכול שר־העל לענייני
״ י כלכלה להתחיל לחייך מתחת לשפמו.
על יעקב מרידוד עברה שנה קשה. מן הבלון
של המצאת האנרגיה שלו יצא האוויר
בשריקה צורמת. בזו אחר זו התפרסמו
שערוריות כלכליות הקשורות בשמו ובחברות
שלו. והנה, לפתע, הצלחה מרעישה,
שמעטות דוגמתה בעולם־העסקים הישראלי:
חברת הבניה רסקו, שמישפחתו ושותפיה
השתלטו עליה, הרוויחה השנה הרבה
כסף!
דווקא השנה, כאשר המצב בשוק הבנייה
השראלי היה עגום ביותר, כאשר חברות
פשטו את הרגל, כאשר זכריה דרוקר הגדול
נאלץ למכור מחצית ממניותיו לסולל־בונה,
כאשר קבלנים ועסקנים התריעו מפני מש־

פרסומים בעיתונות על מצבה הגרוע של
החברה. בארצות אחרות, כאשר מבקשים
למכור חברה מנסים להראות שמצבה איתן
וטוב. בישראל, כאשר מבקשים לתת מתנה
למקורבים של מיפלגת השילטון, מבקשים
להוכיח שמצבה של החברה גרוע.
רסקו פירסמה נתונים על נכסיה, שאינם
תואמים את המציאות.
בהתגבר השמועות, הגיש המיליארדר
היהודי-יפאני, שאול אייזנברג, הצעה לרכוש
את רסקו ואף היה מוכן להשליש מייד
שני מיליוני דולרים, כהוכחה לרצינות
כוונותיו. גם הקבלן זכריה דוקר הגיש
הצעה לקנות את רסקו, והביע נכונות לשלם
10 מיליוני דולרים. חברת סולל בונה
ההסתדרותית, שכלל לא הבינה את מהות

דרו החברה נומו
שומעו טובח ה חנו ה
עוין והתנ סו -ובמקומו
מונה איש חוות

המניוה ווובינשט״ן
נכשוה, ומננ״ו מישוו־השינון
ו שעבו עזו
ו מויווו וקנות את.וסקר

בר בענף הבניין, חל מהפך המופלא ברסקו.
ממש בס.
.בשבוע שעבר התפרסם המאזן של רסקו.
אחרי שהחברה צברה הפסדים גדלים והולכים
שנה אחרי שנה, היא צברה השנה
— דווקא השנה — רווחים עצומים.
המאזן הורה על רווח נקי של 27 מיליוני
שקלים. רווח זה הספיק כדי לכסות על
כל ההפסדים המצטברים, ואף להשאיר יתרה
לבעלים המאושרים, בסך 70 מיליון
לירות.
אפשר לכנות זאת נס. אפשר גם לומר
כי זוהי תוצאה של ניהול נבון. אך האמת
שונה לחלוטין. מה שאירע ברסק ו כפי
שיפורט להלן, הוא אחד ממעשי־הביזה הנועזים
והגדולים ביותר של רכוש הציבור
על־ידי המיליונרים של הליכוד, ובראשם
שר־העל לענייני כלכלה יעקב מרידור.
תחילת המעשה לפני ארבע שנים, כאשד
החלים יעקב מרידור לעסוק בבנייה. באו
המישחק,
הגישה גם היא הצעה רצינית.
את ההצעה הרצינית ביותר, ככל הנראה,
הגישו שני אנשי עסקים תל־אביביים, הקבלן
אהרון רובינשטיין ואלפרד אקירוב,
בעל אלסקה ושותף בחברת ארקיע. הש ניים
הסכימו לשלם לא פחות מ־ 9.5מיליוני
דולרים. העיסקה נחתמה במהירות,
וכבר באמצע דצמבר 1980 השלישו רובינשטיין
ואקירוב שני מיליון דולר
כמיקדמה בידי הסוכנות.
אך החתימה נעשתה בלי ברכתם של
בעלי־הבית. ליאון דולצין לא היה מרוצה.
לא נראה היה שאפשר להפיק רווח
פוליטי מן העיסקה. גם מנכ״ל רסקו ויו״ר
הדירקטוריון של החברה, נסים ברוך, לא
היה מרוצה.
ברוך מונה לתפקיד זה שנה קודם לכן.
הוא בא אז במקומו של חיים דובשני, איש
המערך. סיפור החלפתו של דובשני בברוך,
מעיד על כך ששר־השיכון דוד לוי,
ניחן ביכולת ראייה לטווח ארוך.

״מר דולצין
עסוק״
ך* סוף 15*80 התחיל מישרד־השיכון
יי להערים קשיים מוזרים על דרכה של
רסקו. המישרד סירב לרכוש דירות מהחברה,
אחרי שהתחייב קודם לכן לעשות
זאת, וגם הכשיל תוכנית בנייה של רסקו
לזוגות צעירים בפתח־תקווה. לחיים דובש־תה
תקופה נוצר בישראל מחסור חמור
בדיור. תושבי שכונות־עוני פלשו לדירות,
רווקות ורווקים ערכו הפגנות סוערות
כשהם תובעים דיור זול. לפתע הופיע
יעקב מרידור, והודיע כי על־פי הסכם
שי ש לו עם החברההצרפ תי ת סינמה, הוא
יובל לספק דיור זול, ומהר.
בלי להוציא מיכרז, חתם שר־השיכון
והבינוי, דוד לוי, על חוזה עם מרידור, שעל
פיו התחייב מרידוד לבנות 5000 דירות
בתוך חמש שנים — אלף דירות בכל שנה.
מישרד־השיכון מצירו הבטיח לרכוש את
הדירות שמרידור לא יצליח להשכיר, וכמובן
גם תמיכה במענקים ומילוות.
מכירה כללית
ן• ה היה הסכם שערורייתי. כל חברות•
הבנייה הגדולות מחו. למעשה, ניתנה
למרידור מתנה של עשרות מיליוני דולרים.

הרקע הפוליטי היה ברור. מרידוד
ולוי הם חברי אותה סיעה בתנועת החרות,
ובאותה תקופה גם סבר לוי כי מרידוד
יכול להתייצב מטעם סיעה זו כמועמד
לרשת את מנחם בגין כראש־הממ־שלה.
הצרה
היתד. שלמרידור לא היתה כל
דרך לממש את ההסכם עתיר־המיליונים
שבידו. לא היתד. לו חברת בנייה, לא היה

לו בית־חרושת לייצור תעשייתי של בתים
טרומיים, ולא היה לו כסף כדי להשקיע
בכל אלה.
אך ההזדמנות לא איחרה לבוא.
לקראת סוף 1980 היה מצבה של ממשלת
הליכוד חמור ביותר. הקואליציה התנודדה
ומטה ליפול. כל סיקרי דעת-ה-
קהל הורו כי אם ייערכו בחירות מוקדמות,
יזכה המערך בניצחון מוחץ. ראשי
הליכוד לטשו את עיניהם אל עבר החברות
הממשלתיות והציבוריות כבר קודם
לכן. כשהם מוכרים אותן בזו אחר זו למיליונרים
המקורבים להם. אך עתה נראה
היה שהשעה דוחקת. אם לא ינגסו עכשיו
בנתחים השמנים, עלול הטרף הקל להישמט
מהם.
על המכירה הכללית של החברות הממשלתיות
היה ממונה המיליונר בזכות עצמו
ועסקן המיפלגה הליברלית ישראל סחרוב,
רב־ד,תארים, יו״ר וחבר־הדירקטוריון של

חברות רבות. על מכירת החברות של הסוכנות,
לעומת זאת, היה ממונה יו״ר הנהלת
הסוכנות, העסקן הליברלי העשיר
אריה (״ליאוך) דולצין.
דולצין, שמונה לתפקידו אחרי המהפך
הפוליטי בבחירות לכנסת, היה ער לצרכים
הדחופים של חבריו הפוליטיים ובני
מעמדו.
אחד הנתחים השמנים ביותר באמתחתו
של דולצין היתד, חברת הבניה רסקו. חברה
זו נוסדה על־ידי הסוכנות בשנת .1934
באותה תקופה נוצר מחסור חמור בדיור,
אחרי גלי־ד,הגירה הגדולים של יהודי גרמניה,
והתחלת ההגירה מפולין. מאז צברה
רסקו נכסים רבים. היא בנתה אלפים ורבבות
של דירות, רכשה חלקות אדמה יקרות
בכל רחבי הארץ.
אט־אט החלו לפשוט בעולם העסקים השמועות
כי רסקו עומדת למכירה. לא היה
זה תמוה כלל, שהשמועות היו מלוות ב

נרמז, כי לקשיים יש אופי פוליטי. הוא
הבין את הרמז, ואמר כי יהיר, מוכן לפנות
את מקומו, אם הדבר יועיל לרסקו.
הוסבר לו שהדבר יועיל.
מינויו של נסים ברוך לתפקיד במקומו,
לא היה מפתיע. ברוך הוא בעל חברה זוטרה
לייעוץ כלכלי בירושלים, אך לעומת
זאת הוא חבר בכיר בסניף חרות בבירה.
לפני הדחתו של דובשני, נפגש ברוך לשיחה
עם ראש־ד,ממשלה, מנחם בגין, ועם
שר־ד,שיכון, דוד לוי, שנתנו את בירכתם
לחילופי־האישים. דובשני, אחרי שפרש,
נסע לנהל את סניף בנק הפוטלים בשי־קאגו.
נסים
ברוך, שהוא חבר מרכז מיפלגחו,
מצא לו בעל־ברית חשוב: זה היה יו״ר
ועד־העובדים של רסקו, שגם הוא חבר
חרות ותיק ונאמן. לפתע הציג ועד־העוב-
דים רשימת תביעות פיצויים מדהימה ב־מימדיה,
שהסתכמה בעשרות רבות של מי־

הג ס עו למד ״ ד א־
(המשך מעמוד )33
ליוני שקלים. רובינשטיין ואקירוב ניסו
להתמקח, אך במהלך המשא־והמתן המייגע
התברר להם, שמישהו מנסה למנוע את
ביצוע העיסקה, ואין כל תועלת בהמשך
הדיונים. כאשר ניסו רובינשטיין ואקי־רוב
להיפגש עם דולצין, באמצע פברואר
,1981 נמסר להם כי ״מר דולצין עסוק
ולא יוכל לקבלם.״ שני אנשי־העסקים ה־ממולחים
לא היו זקוקים לרמז עבה יותוי.
הם הודיעו על נכונותם לבטל את העים־

ביטול העיסקה עלה לסוכנות בכסף רב.
היה עליה להחזיר לקונים את המיקדמה,
בתוספת ריבית הגבוהה מזו המקובלת בשוק.
הריבית הסתכמה בכמה מיליוני שקלים.

חלף זמן רב עד שהתברר מדוע הוכשלה
העיסקה עם רובינשטיין^ואקירוב.
באותה תקופה שבה התנהל המיקוח המייגע
בין הקונים וועד־העובדים, הפכה קבוצת
מרידור לקונה חשוב של הסוכנות.
מרידור ושותפיו בחברת מבע קנו מהסוכנות,
בינואר ,1981 את שני מיפעלי חברת
מבט. הנימוק שנתנה הסוכנות להחלטתה
למכור את המיפעלים היה מוזר ביותר :
חקירה משטרתית שהתנהלה נגד כמה מראשי
החברה, שנחשדו בבניית ׳חווילות
לעצמם על חשבון החברה. מרידור קנה את
המיפעל בחולון ואת המיפעל בשדרות —
שניהם מפעלים לבנייה תעשייתית — ב־
4.5מיליוני דולרים.
באותה תקופה בערך הצטרף לקבוצת
מרידור יעקב עקנין, מי שהיה מנכ״ל מי-
שרד־השיכון. כשיש ברשותה אדם כזה,
המבין בענייני שיכון ובנייה הרבה יותר
ממרידור ושותפיו, אפשר היה לנהל בניחותא
את המשא־והמתן על רכישת רסקו.

ערך הנכסים של חברות־הבת של ריסקו. עלפי
הערכה זהירה ביותר שהיו כלכלנים
מוכנים למסור, מגיע הערך הריאלי של
נכסי רסקו היום, יחד עם החברות הבנות
שלה, בניכוי השפעת האינפלציה והתחייבויות
החברה, ללא פחות מ־ 25 מיליוני דולרים.

בשלב
זה נכנסו לתמונה עוד שני אנשי
עסקים תמימים במקצת, מסוגם של רובינשטיין
ואקירוב. היו אלה עזר וייצמן,
מי שהיה שר־הבים חון, ושותפו, הפרקליט
האמריקאי ליאון צ׳רני. שני אלה
ביקשו לרכוש מחברת רסקו חלקת אדמה,
שעלייה ייבנה בניין מישרדים גדול. החלקה
נמצאת ליד בית ציוני אמריקה, ב־איזור
יקר בתל־אביב. המחיר שנדרשו ויי-
צמן וצ׳רני לשלם היה 26 מיליוני דולרים.
כאשר נודע להם, באותה הזדמנות,
שאפשר לקנות את חברת רסקו כולה ב־
9.5מיליוני דולרים בלבד ואף בפחות מזה,
לא היססו השניים להגיש הצעה לרכישת
החברה.
אך כאן נכנם לתמונה פרקליטו של מרידוד,
חבר־הכנסת החיפאי משה שחל.
הח״כ־הפרקליט, שהוא גם יו״ר סיעת המערך
בכנסת, הציע מיד 300 אלף דולר
יותר, ודולצין וברוך מיהרו לחתום על
העיסקה.
על פי ההסכם, שנחתם ב־ 29 באפריל
,1981 התחייבה חברת מבע לשלם, מייד
עם העברת החברה 800 ,אלף דולר6.5 ,
מיליוני דולר בתוך שנה, ו־ 1.5מיליון כעבור
ארבע שנים נוספות.
מתנות העם היהודי
דן כרת ״רסקו״ ,על חברות־הבת שלה
• י ונכסיה, עברה לרשותו של מרידוד.
ההשתלטות הסופית של מבע על רסקו
באה רק בחודש אוגוסט . 1981
חודשיים אחרי ההעברה, נודע לפתע כי
מחצית ממניות חברת מבע, בעלת רסקו,
נמכרו ב־ 8.4מיליוני דולרים לקונצרן הענק
רמברנדט. קונצרן זה, שבעליו הם
דרום־אפריקאים, מייצר בין השאר את
סיגריות רוממנ׳ס ופיליפ״מוריס.

מרידור ושותפיו הישראלים מחזיקים במחצית
מן הרכוש העצום הזה — 12.5מיליוני
דולרים. הם שילמו תמורתם קצת
יותר מ־ 3מיליוני דולרים.

שחל תיווך ־ ומויווו גוו מיליארד!תוך חמש שנים. על־פי חישוב זד,יי־ .של
50 אלף דולר לדירה, שווה הסכם זה 250
מיליוני דולרים, אם מביאים בחשבון רווח
קטן של ״ 107 על כל דירה, שוויו של ההסכם
מבחינת הרווחים הוא 25 מיליוני דולרים.

בעלי עסקים מנוסים כאנשי רמברנרט
לא שילמו כסף עבור חוזה הנמצא על
הנייר. מצב הדיור בארץ השתפר, ולא
ברור מתי יתחיל מימושו של החוזה, מה
גם שעכשיו כבר ברור, כי מרידור לא
יקים כלל את המיפעל על־פי שיטת סינמה.
לשותפים הדרום־אפריקאים שלו הציג
מרידור את המיספרים הנכונים על
מצבה של רסקו, שיפורטו להלן, ושאינם
משתקפים במאזנים הרישמיים שלה.
עכשיו היה בידו של מרידור כסף מזומן.
הוא הודיע לסוכנות היהודית שהוא מוכן
לשלם מייד את כל סכום הקניה —
וזה בהנחה מכובדת של 570 אלפי דולרים.

כיצד זה עלה כל־כך ערכה של רסקו
לפתע י אם נקנתה מחצית מחברת מבע ב־
8.4מיליוני דולרים, משמעות הדבר היא
שהדרום־אפריקאים שילמו 2.25 מיליוני
דולרים עבור מחצית מחברת מבט, ועוד
6.15 מיליוני דולרים עבור מחצית רסקו.
פירוש הדבר הוא, שתוך חודש עלה ערכה
של רסקו במונחים ריאליים בשני מיליוני
דולרים כמעט!

כך יצא. שתמורת מחצית ממניות רסקו
שילמו מרידור ושותפיו 3.08 מיליוני דולרים,
על־פי החשבון הבא: הם התחייבו
לשלם 9.8מיליונים, קיבלו מהסוכנות הנחה
של 570 אלף דולר, ואילו מרמברנדט
הם קיבלו 6.15 מיליונים חמורת מחצית
.מרסקו.

אחד ההסברים לכך הוא, שמרידור צירף
לעיסקה עם רמברנדט את ההסכם שלו עם
מישרד־השיכון׳,על בנייח 5000 הדירות ב
שותפיו
של מרידור לעיסקה מדהימה
זו הם איש העסקים מרדכי תג׳ר, עורכי-

הדין אברהם נאמן ואביבה נאמן. איש־העסקים
הדרום־אמריקאי הד״ר יעקב דאם,
ושותפו הקבוע של מרידור, מילה ברנר.
אחרי ביצוע ההעברה למרידור, נרגעו
לפתע הרוחות גם בקרב העובדים. אמנם
היתה שביתה קצרה וסימלית למדי בחודש
אוגוסט. אך אנשי חרות משני עברי המי-
תרס — מרידור ונסים ברוך מצד ההנהלה
ויו״ר הוועד מטעם העובדים, מצאו
שפה משותפת. ככל הנראה, תשלם רסקו
לעובדיה פיצויים בסכום של פחות מ־20
טיליו! שקלים — פחות אפילו ממד, שהיו
מוכנים אהרון רובינשטיין ואלפרד אקירוב
לשלם שנה קודם לכן ! ניסים ברוך •נותר.
כמובן, על מכונו בראש החברה, כפי שהובטח

מהו הרכוש שקיבלו הישראלים ושותפיהם
הדרום־אפריקאים מהעם היהודי באמצעות
הסוכנות היהודית ו
רק לפני שבועיים הצליחה רסקו למכור
את מרבית קומות הבניין שליד בית ציוני
אמריקה לקבוצת ריגר — הקיבוץ־הארצי,
ב־ 25 מיליוני דולרים, והרווח הצפוי לרסקו
מעיסקה זו יגיע ל־ 5מיליוני דולרים לפחות,
כאשר תושלם הבניה.
כאשר מחשבים את ערך הנכסים האלה
בהתאמה לאינפלציה הסכום הוא 283 מיליון
שקלים. כל המיספרים האלה אינם
כוללים את ערך הקרקע של האדמות ש עליהן
יש עתה בנייה. ואינם כוללים גם את

שוד הקרקעות וזכויות״הקרקע של רסקו,
בסוף חודש מארס השנה היה 890 מיליוני
שקלים. עכשיו שווי הקרקעות והזכויות
הוא יותר ממליארד שקלים. שהם כ־40
מיליון דולר. כדי להעריך מהו שווי החברה
שקנה מרידור, יש להוסיף על סכום
זה שלושה מרכיבים: שווי הדירות והנכסים
שברשות רסקו, שווי הקרקעות שנמכרו
מאז קנה מרידוד את החברה ושווי
החברות־הבנות של רסקו.
כלכלנים שאליהם פניתי בבקשה שיעריכו
את שוד החברה, על־סי נתונים ש התפרסמו,
טענו שכל הנכסים האלה, שעליהם
השתלט מרידוד, שווים לפחות 50
מיליון דולר.
הסוכנות העבירה למרידור 55 אחוז
ממניות רסקו ו־ 84 אחוז מן השליטה בחברה.
פירוש הדבר הוא, שחברת מבע
שי למה 9.3

מי ליון

דו ל ר

ת מו ר ת

נ כ סי ם

ששווים 25 מיליון דולר. ואולי יותר מזה.
מקוד בסוכנות, המכיר את עיסקת רסקו.
טען שעובדה היא שבמשא־ומתן שניהלה
הסוכנות, גם עם גורמים אחרים, לא
הוצעו סכומים גבוהים יותר תמורת רסקו.
הוא גם טען שברשות הסוכנות היתד, הערכה
של שמאי על שווי החברה, אך הוא
סירב לומר מה היה גובה ההערכה של
השמאי, ובאיזו מידה קרוב הסכום שבו
נמכרה רסקו לסכום שבו הוערך שוויה.
לדברי האיש מן הסוכנות, קשה לדעת
מה אירע ברסקו, שלפתע התחילה להראות
רווחים. המנכ״ל נשאר אותו מנכ״ל- .אולי
הם הצליחו להראות רווחים, בעיקבות הלוואה
שקיבלו בינתיים, בסך 34 מיליוני
שקלים.״
תשובה זו אינה מפתיעה. הסוכנות הציעה
את רסקו למכירה, כדי שמישהו ירוויח.
ולכן היו המחירים שהוצעו נמוכים.
המישהו שהרוויח היה מרידוד! הוא ושותפיו
קיבלו מתנה של עשרות מיליוני
דולרים מן הסוכנות. הם קיבלו מתנה נוספת
השווה עשרות מיליוני דולרים, מ־מישרד־השיכון,
בצורת הסכם לבניית 5000
דירות.
אחרי שרסקו יצאה מידי הסוכנות, שהיתר,
מעוניינת להראות שהחברה מפסידה,
עתידה החברה הזאת להתגלות כרווחית
שלמה פרנקל !
ביותר.

>101(01

התרווחי בנוחות באחת ממערכות הישיבה הנהדרות של וורדו והסתכלי
סביבך. האם את מכירה מערכות־קיר מרהיבות יותר מאלה? סגורות,
פתוחות ובמבחר גווני האגוז, האלון והמהגוני ־ כל אחת ממערכות־הקיר
המודולריות, מתוצרת?.£.0 .אוסטריה, יכולה להיות שלך !
קני את כולה ־ או רק חלק ממנה, קני חלק אחד ־ וצרפי אליו אחר...
כל כך הרבה אפשרויות וצירופים, כל כך הרבה יופי ואיכות ־
וכל זה בשבילך ...אין מה לדבר. צריך רק לבוא ולראות.
רהיטי וורדו ־
מפיצים בלעדיים של מערכוודקיר

אוסטריה בישראל.

יי מ ר דג דרחובז ׳ בוטיבםלזי 2 2שעות פתיחה9.00 :־20.00-16.00,13.00
.בימים שלישי ושישי , 13.00-9.00 :במוצ״ש 18.30:־21.30

מעתה, אורחים קבועים כמלון של מרדו
מ ערס ת־ קיר? ) 1 1 5מאוסטריה.

פינקולדה

תנת וניל

מרציפן

קרמל

קרמלידה

״הלב הרחב״ של ויד או טיי פ סניו ׳
מה ז הי
הבוכנה הנמצאת בתוך כל וידאוטייפ
היא המרכיב החשוב ביותר באמינותו
ובאיכותו. זה בעצם הלב של הוידאוטייפ 5400ס־ו׳ע 5800 וע 51£1׳ו3

עם שלט
טורק תמונה

נייד

0 5300ד\/

מה זה עושה?

סרט הוידאו הנמצא בתוך הקסטה
״רץ״ אל תוך הוידאוטייפ סביב הלב.
על גבי הלב נמצאים ראשי ההקלטה
והשידור של התמונה. הלב מכתיב את 1
דיוק ההקלטה, יציבות התמונה,
ואיכות הצבע ושמירה על תקינותו של |
סרט הוידאו.

כל הרוכש וידאוטייפ סניו
מקבל מינוי חינם
בספרית הקסטות שלסנמ המונה אלפי סרטים
אולמי תצוגה סניו: ירושלים: לונץ ,10
תל אביב: פרי שמן ,50 חיפ ה: שדי
ההסתד רו ת ( ,47 מפרץ חיפה) וכן
ב חנויו תהשקם וכלבו שלום.
ירושלים: גד אלקט רוני ק ה, פיינס • 11
ה אחי לוי, שלומציון המלכה • ט ט רון
ירו שלים א בן י שראל • 2לני חנוך מ רכז
כלל רח׳ יפו • ״ליאור״ שמאי • 23מ.
אלקט רוני ק בע״מ, בן סי ר א • 24ס לון
ירו שלים, יפו • 33 צבי שיר, פסג׳ מגדל
הלל • רדיו־ קול, לונץ • 5שריג
אלקט רוני ק ה, אגריפ ס .72 תל־אביב:
שרותי פ ר סו םותח בו ר ה, ריבל • 18 רדיו
או רי ת, אחד העם • 19א ס מו ר, העלי ה •

ב אייר 70
וידאו סנ טר, ה׳
אלקט רוני ק ה, א בן גבירול • 145ס לון
להיט, אבן גבירול • 20ס לון טו קיו,
אלנבי • 53 רדיו קסטל, א בן ג בי רול 177
• רמפל, א ר לוזו רו ב • 15 וידי או ט ק, א בן
גבירול .183 חיפה: היי פיי קו לו ר,
הרצל • 17 חצרוני אלקט רוני ק ה, שדי
ההסתד רו ת • ח שמל א רי ה, נ טיב • 2כ ל
אלקט רי ק, הנביאי • 15ס לון ס מי,
הרצל • 57 קו ל או ר חיפה, ה רצלי ה • 1
קו ר ק בע״מ. אור י הו ד ה •:ס לון כוכב,
מרכז מסח רי. באר שבע: ס ט רי או
סנ טר, פסג׳ אוני קו • ס לון אונל, ת חנ ת
אגד • 24 שרות אלקט רוני, העצמ או ת
.49 אופקים: ט וי ז ר דוד, מ רכז מסח רי
• עזרן י צ חק, מרכז מסח רי. אילת:
הוכ מן ובניו. א שדוד: רשת ד, אזו ר ד
ב .6/מרכז הקס טו ת, מ רכז מסח רי .
אשקלון: צלילי הדר, הרצל • 24
אלקט רו או ר גזית, פינ תההסתד רו ת
בית שמש: א לי ק טון, מרכז מסח רי .
בית שאן: קדו ש שלמה, מ ר כז מסח רי .20
בת ים ס לון הו ד בל פו ר .48
גבעתיים: צלילי ה מו סי ק ה, כ צנ ל סון
.177 די מונה: אדם שמואלביץ, מ רכז
מ ס חרי. הוד השרון:חמד, דרך ה שרון
.94 הרצליה: אמפיסל, סו ק ו לו ב • 16
רדיו קול, בן גוריון . 17חדרה: מ ח סן
מכירו תלסטר, הרברטס מו א ל • 72פ.ר.
אלקט רוני ק ה, הנשיא .21 טבריה:
ס ט רי או שימי, רח׳ הגליל. טירת
הכרמל: גולדנברג א ת צבי, מ רכז
מס חרי. לוד: ג ט־ אין, הנ שיא • 2
פאוזי, הרצל .68 נהריה: ה ט כנ אי ם,
שדי הגעתון . 12 נתיבות: בן־נ עים
יצחק, א .התע שיה. נתניה: מ רכז
הסט רי או, שדי בנימין • 12ת ל או ר
שמואל הנ ציב .15 עכו: א חי םסט, בן
עמי • 43 קניני, ט רו מפל דו ר .22
עפולה: ח ש מל שושני, ברנר • 3
שטראוכלר, ת חנ המר כזי ת אגד. פתח
תקוה: לירון, ה הגנ ה • 17 רדיו חנוך,
מוהליבר • 4אבי ס טו ר, חו ב בי ציון • 16
רדיו אלי, ה הגנ ה .12 ראשל״צ:
ברנפלד א מנון, רו ט שילד • 39ס לון בן
זקרי, בי א לי ק . 10 רחובות: חזי
אלקט רוני ק ה שרות, בי ת הפועלי • 4
ס לון אלקט רי ק, ה ר צל . 187 רמלה:
אסתר אוניב רסל, בי א לי ק .2רמת גן:
ד.נ. שווק, פרוג . 1רעננה: אלקט רו
פ.א.מ, חנ קין • 2רזני ק אבי,
או ס טו ב ס קי .11ק. אתא: ס לון
אורלי, ז בולון . 3ק. אליעזר: אדיב,
ככר מ אי ר הו ף . 18ק. ביאליק: אפ רי
א ת פלדמן, ק רן הי סו ד .74ק. גת:
ס לון טו קיו, מרכז מסח רי .72ק.
חיים: נפטלברג, שדי ירו שלים .3ק.
מוצקין: טרק לין ה ק רי ה, שדי ה שופ טי ם
• 6מפגש ה ט כנ אי ם, שדי ה שופ טי ם • 29
ס לון ,89 קדי ש לוז • 11 פלד מן שוו ק
מכירות, ה שופ טי ם .11ק. מלאכי:
לוג סי דני, מרכז הוד. ק .שמונה: סלון
ל הי ט אל פיי םמר כז מסח רי. שדרות:
א מוי א ל זיק מרכז מסח רי. ס ע דון י הוד ה,
מרכז מסח רי . 12

במה זה שונה מהאחרים!

שיטת בטא השיטה העדיפה

המצאת ״הלב הרחב״ של וידאוטייפ
את מה שנאמר עד כאן עושה כל
בוכנה בכל וידאוטייפ. כאן נכנסו
סניו מבטיחה עדיפות לשיטת הבטא
לפעולה הממציאים של סניו. הם
של סניו על השיטות האחרות.
הגדילו את קוטר הלב ב־ 12.5מ״מ
בבדיקת איכות התמונה שנערכה
לעומת האחרים ויצרו את ״הלב הרחב״ בגרמניה ע״י עיתון הצרכנות. ו\/ו.ס
של וידאו טייפ סניו. ע״י כך גדלה
זכתה שיטת בטא ב־, 130ג
מהירות העתקת התמונה והחיכוך של נקודות לעומת 700 נקודות לשיטה
סרט הוידאו ש״רץ״ סביב הבוכנה
האחרת. בבדיקת איכות ההקלטה
הוקטן למינימום. וכך משיג ״הלב
זכתה שיטת בטא ב־ 1,160 נקודות
לעומת 956 נקודות לשיטה אחרת.
הרחב״ של וידאוטייפ סניו דיוק רב
יותר בהקלטה, יציבות מוחלטת של
בסיכום כללי זכתה שיטת בטא ב־התמונה,
הפרדת צבעים מושלמת
5,660 נקודות לעומת 4,625 נקודות
בלבד לשיטה האחרת.
ושמירה על איכות סרט הוידאו.

לכן כדאי לך שהוידאוטייפ שלך יהיה
וידאוטייפ סניו עם ״הלב הרחב״

כל הוידאוטייפים של סניו העומדים
לרשותך היום הינם שנת ייצור .82

דור חדש של וידאוטייפים -
בלעדי לטניו

רק סניו באולימפיאדת
לוס אנגל׳ס 1984

המצאת ״הלב הרחב״ איפשרה לסניו
פיתוח דור חדש של וידאוטייפים
בשיטת הבטא.

מארגני אולימפיאדת לוס אנגילס
1984 בחרו במכשירי הוידאוטייפ
והטלוויזיות של סניו כמכשירים
הבלעדיים בהם יצלמו וישדרו את
האוליפיאדה!

האיינשטיין של יפן

8 35

!8080 88£*/£81£5 1.)0

ץ5 1זי1^ 1י1^ 1ן |101

ג*תמער כו תתדמע/

אשכול

מיזוג־אויר מלא בכל החדרים

•ארשות כיד המלך
•יין וגבינה חופשי
•כרי דשא
•רכיבה על סוסים ופונים
•קליעה בחץ וקשת
•טניס
•כדורסל
•כדורגל
•כדורעף
•פינג פונג
•פטנג
•אופניים
•גלשני רוח

•בריכה
•חוף ים
•דיסקוטק
•מועדון למשחקי חברה
•וידאו
•משחקי טלויזיה
•מוסיקת רקע
•התעמלות
•גן שעשועים לילדים

•בקרוב ־ מועדון צלילה
ופעילות ימית

הגיע אלוף העולם במשקל קל
ינתר תשקה פוחת משקל
מארצות הברית לישראל -הבקבוק הפלסטי
הענק, המכיל 2ליטר משקה! ושוקל(עם
המשקה) כמו בקבוק זכוכית של ליטר.
חברת ״טמפו״ ,נאמנה לדרכה, גאה להציג
את המלה האחרונה בתחום המשקאות
הקלים -קנקל.
מעכשיו אין צורך להסחב הלוך ושוב עם
בקבוקים כבדים, השוקלים יותר מהמשקה
שבתוכם .
אין צורך בפקדון.
קנקל בקבוק ענק חד פעמי -מלא כל טוב.

כדאי
להשתדל
א ם לא הייתי שומע בעצמי אתה שיחה
הזאת, לא הייתי מאמין שהיא
יכולה להת קיי ם. אבל עובדה. אין לי
חשק ל הסגיר א ת הז הו ת של המשתתפים,
מסיבו ת אישיות, אבל ככה זה
הלך :
• צא א׳ :היי! מה שלומך! המון
זמן לא ראיית אותך !
• צד ב׳ :כן, מה לעשות, הייתי
ב מיל חמה בלבנון.
• צד א׳ :נו, אני רואה שחזרת
בשלום !
• צד ב׳ :כן, אבל קר או לי ואני
הולך שוב.
• צד א׳ :נו, בפעם הזאת תשתדל
יותר.

למות

בתוכני ת ״מוקד״ בטלוויזיה אמר
שר״הביטחון דבר חשוב, שכדאי שנבין
טוב־טוב־טוב מה משתמע ממנו. כאשר
נשאל כבוד השר על אודות ענייני ה ה סברה
הישראליים, שהם כידוע יגעים
במקצת בגלל העניין הלא״נעים הזה
שנהוג ב מיל ח מו תהא חרונו ת לצלם א ת
תוצאות ההפצצות, הוא ענה בערך
ככה: יותר חשוב שההסברה תינזק, וחיי
ה חיילי ם הישראליים שלנו יישמרו.
תשובה טובה. ה הס בר ה זה משהו
באוויר. חיי ה חיילי ם שלנו זה משהו
י ממשי מאוד. א מנ ם, זה מאוד לא מועיל
ה מ קו מי ת שנהרגים הרבה
ל הסבר ה
חיילים, אבל זה בסוגריים. נחזור לעניין.
מפציצים הרבה, טען שר־הביטחון, וזה
מזיק ל הסבר ה אבל מציל חיילים.
אני לא אוהב להגיע אד־אבסורדום,
אבל משהו אני חייב בכל זאת לשאול :
האם מדברי שר״הביטחון עלי להבין
ש־ 340ה חיילי ם או כמה, שנהרגו לנו,
נהרגו בעצם למען הסבר ה טובה יותר 1
אני רואה שלא הבנתם, אז אסביר
בבקשה א ת עצמי.
ה או מנ ם אי״אפשר היה להציל א ת חיי
כל חיילינו, או לפחו ת חלק גדול מאוד
מהם, אילו היינו מרבים יותר בהפצצות ז
ובכן, בוודאי שאפשר היה. הרי בהפצצה
רצינית ממש אפשר ל מחו ת ממש עיר
שלמה מעל פני האדמה ! מה הר ח מי ם
המטופ שים האל ה שגילינו ןלמה עוד
עומדות על מכונן כמ ה וכמה ערים
בלבנון, שכמעט ולא נגענו בהן? האם
עשה שר-הביטחון חשבון בחיי כמ ה
חיילים עלה לנו המחדל הזה ! האם
אי־אפשר היה להצילם י מדוע היה צורך
להקריב א ת חיי ה ם של שלוש מ או ת
חיילים ויותר למען ה הס בר ה שלנו —
מה גם שזה לא עזר ז
זה ה מ חדל ה איו ם שצריך ל חקור או תו
ב מי לחמה הז א ת !

מע שה בח תול ובעכבר
יום א חד הס תובב לו בשטח ח תול אחד, די גדול ודי שמן, אבל עדיין די מהיר
ודי גמיש, ו ה חלי ט שהגיע הזמן לחסל סופי ת — אבל סו פי ת — א ת העכבר.
העכבר, שתגידו עליו מה שתגידו, אבל טיפש לגמרי הוא לא, ניחש א ת
מזימת ה ח תול ל מר א ה המב ט הזידוני שבעיניו, ה טי קי םהק טני ם שהיו ל ח תול באף,
ועוד סי מני ם מבשרי״רע.
ואז, ב או תו יו ם אחד שעליו מדובר, זינק ה ח תול זינוק עז ונועז לעבר העכבר,
אבל הצליח למרוט בציפורנו רק מעט עור מזנב העכבר. זינק שוב — ונ תקל בקצה

וווו־ועדה
במישרד״הביטחון
ישבו האנשים ה מקורבים
וחשבו, מה לעזאזל דפוק פה
ב סי סטמה שהם תמיד יוצאים מוש מצים.
חשבו, חשבו, בסוף אפילו מצאו
פיתרון, והעלו או תו לפני שר-הביטחון.
וזה דבר הפיתרון :
לממשלה יש ועדה לענייני־ביטחון,
נ כון! אז למה שלביטחון לא ת הי ה
ועדה לענייני״ממשלה.
עדיין לא ברור א ם שר־הביטחון קיבל
את ההצעה.

חוטמו הרגיש ברגל השולחן, והעכבר ממנו ו הל א ה. וכך ניהל העכבר קרב נסיגה
זהיר, כשהוא מוליך אחריו אתהח תו ל עד למירוץ הגדול ב שטח הפ תו ח.
בקצה ה שטח הזה נמצא חורו של העכבר. רץ העכבר ב מהירו ת ונכנס לחור.
רץ ה ח תול ב מהירות רבה לא פ חו ת אחריו, ומרוב התנופה שלקח, נ תק ע ראשו
בתוך חורו ה ק טן של העכבר, אך כתפיו הר חבו ת״י חסי ת מנעו ממנו להמשיך
ולהיכנס, ואילו לי ס תו תיו הר חבו תיח סי ת מנעו ממנו א ת היציאה.
החור של העכבר אינו גדול. כאשר ראשו של ה ח תול כבר נמצא בפנים, כמעט
שאין העכבר יכול להתחמק. ה ח תול מצליח לנגוס בזנבו. גם העכבר לו ח ם, ומדי
פעם שורט א ת עיניו של ה ח תול, מורט שערה משפמו, וכן הל א ה.
האם יצליח ה ח תול לצאת מן המלכוד ת שטמן לו העכבר? האם יצליח
העכבר ל הי מל ט מן החור שלו עצמו ז על כך בפרק הבא.

עכשיו ננו מותר וגלוח
המטרה ה א מי תי ת של ההפצצות ה כבדות
של צה״ל בביירות אינה בכלל
מה שחושבים. יש כאל ה הטוענים כי
המ טר ה היא לחסלאת ״קיני ה מ חב לים״
.שטות ורעות־רוח. איך אפשר
לחסלאת קיני״ה מחבלי ם שלא נמצאים
על צמרות העצים אלא במרתפי-הבניינים?

יש כאל ה האו מרי ם שהמטרה היא
לזרז א ת המשא״והמתן המדיני, אבל
עובדה שהוא לא מזדרז, ויש גם כ אל ה
שאומרים שלהיפך, הוא נסוג. אז אולי
המ טר ה, בעצם, היא להכשיל א ת המשא-
והמ תן המדיני ! גם זאת שטות יוצאת
מהכלל, כי עובדה היא שגם בגין וגם

שמעתי ביומן החדשות של אחר־הצהריים בגל״צ איזה פרשן צעיר לענייני
ה שטחים, כשהוא מנ ת ח ומסביר מ ה ההבדלים בין היומוני ם ה שונים בשפה
הערבית. על שניים מהיו מוני ם אמר הפרשן שהם מבי אי ם הרבה תעמולה, אחד
מהם משתמש בשפה ה ל קו ח ה מסי מון התעמולה הסובייטי עם מילי ם כמו ״משרתי
האימפרי אליזם״ ודברים מ ה סוג הזה. ואילו העיתון השלישי, טען הכתב, מביא
א ת החד שות בצורה ״עיתונאית-מיקצועית״ יותר, צמוד יותר לעובדות, ויש פחו ת
תעמולה.
אז אתם שואלים א ם אני שיפשפתי א ת אוזניי ז מ איז ה מילון ״עיתונאי-
מיקצועי״ ל קו חהה מילה ״מחבלים״ ,שגל״צ הירבה מאוד להשתמש בה בחוד שיים
ה א חרוני ם ז ומ איזה מילון ״עיתונאי־מיקצועי״ ל קו חו ת המילים ״רב ה מ חבלי ם״
או ״מנהיג״המחבלים״ ,ובמה המילי ם האל ה נופלות מ ה מי לי ם ״משרתי האימפר יאליזם״
,שמא יוסבר לי ! מעניין מ ה היה קור ה אילו היה הפרשן הצעיר
משתמש ב או ת ם כלים ני תו חיי ם שבהם השתמש לגבי עיתוני השט חי ם, לגבי
העיתונים הישראליים ותחנות־הרדיו ה מ קו מיו ת. אני בעד.

שרון וגם שמיר כל הזמן אומרי ם שהם
פשוט מ תי ם על משא״ומתן מדיני, וכלב
מי שלא מאמין.
יש גם כ אל ה שאומרים שהמטרה
של ההפצצות היא סתם להרוג לבנונים,
פלס טיני ם וכלבים, אבל זה כבר גובל
באנטי־ שמיות, א ם אומרי ם ככה.
לא ולא ! ה מ טר ה היא אסת טי ת
לגמרי ! לעיניו הרגישות של שרון פשוט
הפריעה העובדה שהיו בביירות כמ ה
וכמה בניינים שהזדקרו כמו ...מעל לכל
ה אחרי ם, הס תירו א ת הרוח ואת הנוף,
ובכלל, זה ארכי טק טור ה זה ןמההם
חושבים להם, הלבנונים, שפה זה ניו־יורק
ז אז מ ה שקורה זה שמטוסינו
ו תו ת חינו פשוט מ שטחים קצת א ת
ביירות, מכס חי םאת הבניינים הגבוהים,
ואו־טו־טו ת הי ה שם ארכי טק טור ה עלא
כיפאק.

ש מע תי בגד ״ צ

ל ה חזיר
את אשי ר למקומו הייתי רוצה להזכיר לכולנו, בבק שה,
שהעילה הרישמית לפרוץ ה מיל חמה
הזאת, הקרוי ה גם ״מיבצע שלום ה גליל״
,הי תהה התנק שו ת בחיי השגריר
שלנו בלונדון, שלמה ארגוב. הממ שלה
טענה שטועה מאוד הוא אש״ף, אם
הוא חושב שהוא יוכל לשמור מצד
אחד על ה שקט בגליל, ומצד שני לפגוע
בחיי י שראלים ויהודים בעולם. זו, כך
אמרו האנ שים הדוברים בשמנו, אינה
שמירה על הפסק ת -האש !
וכך פתח
ב מיל חמה
לשמור על
בכל רחבי

האיש הקרוי ראש״הממשלה,
הקרוי ה שלום־הגליל, כדי
חיי ה ם של ישראלים ויהודים
העולם.

ופיתאום, מה קור ה 1קור ה שהדבר
שהכי פחו ת מעניין א ת הממ שלה שלנו,
הם חיי הי שראלים ו היהודי ם ברחבי
העולם, שרק בשבילם הרי נעשתה ה־מיל
חמה הז א ת !
ואיך אני יודעי כי כך א מר שר״החוץ
בנאום בשבוע הזה. אש״ף, כך א מר
שר״החוץ, נ טה לשכוח שהוא בעצם איר-
גון מחבלי ם, אירגון טירור. איזו חוצפה
! הלך האירגון הזה, ו ה קי ם לעצמו
צבא ממש סדיר, שלא עו סק בטירור,
צבא עם מישמעת, שכאשר ה מפ קד אומר,
או שכולם יורים, או שאף אחד לא
יורה. זה אירגון טירור, זה !
אז אנ חנו החזרנו, בבק שה, א ת אש״ף
ל מקו מו הטיבעי. תחזור ל היו ת אירגון
טירור — א מר בעצם שר־החוץ שלנו
לאש״ף — ת פ סי ק לעשות לנו הפ ס קו ת־אש
שאנחנו לא רוצים, ותת חיל, בבק שה,
לרצוח יהודי ם וישראלים בכל רחבי
העולם, כמו שאנחנו מצפים מ מך ! מה
זה פה, הפקרו ת?

אסיד־עודם, שהורשע בעוון וצח אנזו שר זקנה, זונה בעיועוו
ויצא לחופשי מחמת הספק. בשיחה עם ״העולם הזה״ הוא טוען:

״ ע שי ת * חוק
מכלהמישטרה !״״
מת עדיין השאלה: האמנם עקביוב אינו
הרוצח י
פירפורי גסיסה

תצלום מישטותי

שבו נראית גופתה של רחל פסטרנק בת ה־,76
כפי שנמצאה שרועה על ריצפת ביתה בפתח־תיקווה.
ידיה היו כבולות בחוט־חשמל ורגליה קשורות זו לזן. פניה היו נזכועות בנופה.

ך* אם רוצח אכזרי הוצא לחופשי,
י י מבלי שנענש על מעשיו?
בית־המישפט העליון בירושלים. שדו
בעירעורו של יצחק עקביוב על הרשעתו
ברצח מעורר חלחלה בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב, קיבל את טענותיו של
הסניגור, עורך־הדין צבי לידסקי, ביטל
את ההרשעה וזיכה את המערער מחמת
הספק. עונש מאסר־עולם, שנגזר עליו
קודם לכן, בוטל, והוא שוחרר.
בפסק־דינם, שהוא נדיר ביותר, ציינו
השופטים, כי היתה להם סיבה טובה לחשוד,
ואפילו לחשוד מאוד, שעקביוב
אכן רצח את רחל פסטרנק, קשישה בת
,76 שהתגוררה בגפה ברחוב פרומקין 4
בפתח־תקווה, בשעה שביצע מעשה שוד
בדירתה. אך הם קבעו ש״עובדה מחשידה
זו, אסור לה שתהווה בסיס להרשעה
פלילית. ההלכה היא׳ וטוב שהיא כזו,
כי יהא החשד הקיים כנגד הנאשם כבד
ככל שיהיה, הוא עצמו, ללא ראיה ממשית

שמעבר לספק, לא יספיק לביסוס הרשעה.״
בכו התעלו נשיא בית־המישפט העל יון,
השופט משה לנדוי, שזה היה מישנד
טו האחרון לפני ׳שפרש לגימלאות, השופטת
מרים בן־פורת והשופט דב לוין,
מעל-פני הרושם השלילי הכבד, שנוצר
אצלם לגבי המערער. לדברי מומחים לענייני
מישפט, פסק־דין יוצא־דופן זה,
שהתקבל פה־אחד, הוא האובייקטיביות ד־־
מישפטית בהתגלמותה, והוא עתיד לשמש
אות ומופת.
עבור יצחק עקביוב היה זה סוף הדרך.
מבחינה מישפטית הוא זוכה לחלוטין,
אפילו שהזיכוי ניתן מחמת הספק
בלבד. על־פי החוק במדינת־ישראל, לא
ניתן יותר להרשיעו בתיק זה לעולם,
גם אם יכריז עתה בראש חוצות׳ כי הוא
אכן הרוצח, ויתחייב על־כך בתצהיר בשבועה.
אולם
בלב מישפטנים רבים, למרות שהם
משבחים את החלטת השופטים, מכרם־

ך ופתה שד רחל פסטרנק נתגלתה,
י* בבוקר ה־ 24 במארס ,1980 שרועה
על הריצפה, כשידיה כבולות בחוט־חשמל
ורגליה קשורות זו לזו בגרב ניילון. מפת־שולחן
היתר, קשורה כעוצמה מסביב לפיה,
ואילו ראשה היה מונח יעל כר, כשהפנים
כלפי מטה.
על־פי חוות הדעת של הד״ר בצלאל
בלוד מהמכון לרפואה מישפטית באבו־כביר,
שערך את הבדיקה הפאתולוגית,
נמצאו בראשה של המנוחה שריטות ו־שיפכי־דם
,׳שנגרמו תוך שימוש במכשיר
קהה, שקרוב לוודאי היה אגרוף אדם.
אך סיבת־המוות היתד, חנק, על־ידי קשירת
אמורי הפה והאף במפת־שולחן, באופן
מהודק, ועל־ידי הטמנת הראש בתוך הכר.
היה זה מוות איטי, תוך יסורים ו־פירפורי־גסיסה.
חוקרי
המישטרה מצאו את הדירה באי־סדר
מוחלט. חפצי־הבית היו מפוזרים
בכל עבר. ניכר היה כי מבצעי המעשה
חיטטו בארונות ונטלו לעצמם מרכושה
של המנוחה. התברר, כי הקשישה החזיקה
בבעלותה תכשיטים יקרי־ערך רבים. תכשיטים
אלה לא נמצאו במקום, ולכן התעורר
החשד, שהם נגנבו תוך כדי ביצוע
הפשע הנתעב• .
לא נמצא עד־ראייה כלשהו, אשר היה
נוכח בעת ביצוע המעשה, או שראה במו
עיניו מי וכיצד פרץ אל דירת הנרצחת
ועשה בתוכה את שעשה. עד אחד ויחיד
לעניין זה הוא נכדה של המנוחה, אלון
פסטרנק בן ה־ ,18 שהזדמן באותו בוקר
אל קירבת בית מגוריה של סבתו, והבחין
לתדהמתו בפתח הדירה בגבר לבוש בטרנינג
כחול עם פסים לבנים, שהסתלק
מן המקום.
בלב הצעיר התעורר חשד כי קרה משהו
לסבתו. הוא הזעיק למקום את אמו, ואז
נתגלה לעיניהם המחזה המזעזע.
לחקירת הפשע מינתה המישטרה צוות
חקירה מיוחד (צח״ם) .בראש הצת״ם
הועמד מפקח גרשון פינקס ממישטרת
פתח־תיקווה, שבינתיים הועלה לדרגת
פקד. מכיוון שפרט לתיאור הקלוש שסיפק
להם הנכד, לא היה בידי החוקרים
מימצא כלשהו שיוביל אותם לכיוון
מסויים, הם היפנו תחילה את עיקר החקירה
לאפיק מודיעיני.
המלצה לחותנת
ף } עדויות השוטרים, שניתנו בבית!
המישפט, התברר שיצחק עקביוב בן
ה־ 38 מפתח־תקווה היה מאז 1969 מודיע
מישטדתי פעיל. המפקח פינקס ראה בו
את אחד המקורות החשובים.
לכן היה זה רק טיבע? שמייד כשמונה
לראש הצח״ם, הוא פנה לחפש את נמי,29/
כינויו הסודי של עקביוב במישטרה.
בעיקבות יוזמה זו התפתחה פרישה, ש נראתה
דמיונית מדי אפילו לשמש עלילה
לסרט, אך היא התרחשה במציאות. פרשה
זו, שפורסמה בעבר (העולם הזה
,)2255 הפכה את המישטרה לבדיחה.
הקצין איתר אותו בבי׳ת־קפה בפתח־תקווה,
כשהוא לוגם׳ בירה ומשחק קל־

| ך ~ 11ך | 11 אמר יצחק עקביוב ל־שוטרים,
לפני שברח
בעת השיחזור. לדבריו, תיכנן הכל מראש.
פים עם חבריו. פינקם עצר את ריכבו
וסימן לעקביוב, כי הוא מעוניין לשוחח
עימו. הוא עשה זאת בזהירות, כדי שלא

לשרוף את המודיע.
השניים נפגשו מאוחר יותר, במקום-
המיפגש הקבוע שלהם, בבית־מלון ישן
ומוזנח במרכז פתח־תקווה. שם הסביר
קצין המישטרה למודיע באיזה עניין הוא
זקוק לשירותיו הפעם, והבטיח לו 30 אלף
לירות תמורת מידע שיוביל אל הרוצח.
העבריין הבטיח להתחיל בעבודת החקירה
מייד, אבל ביקש מחבריו השוטר שיעזור
לו תחילה להתפייס עם אשתו ועם
מישפחתת. עקביוב הסתכסך אז עם אשתו
היפהפיה, רחל, בגלל היותו מכור לסמים.
האשה עזבה את ביתה וחזרה לבית אמה
בראש־העין.
מכיוון •שהתקרב חג־הפסח, רצה עקביוב *
שפינקס ישכך את הרוחות, כך -שבני
מישפחת האשה ירשו לו לחגוג את ליל-
הסדר בביתם.
השוטר נענה. וכך, ביום הרצח בלילה,
הביא הקצין את המודיע ברכב מישטרתי
לבית חמותו בראש־העין. ישם השתדל 1
איש המישטרה אצל האשה והחותנת.
המלצתו הועילה, ולעקביוב הובטח מקום י
בערב החג.
כבר למחרת היום החל המודיע לפעול! .
על־פי דיווחיו נעצרו אנשים שיונים ו־ }
נחקרו. עקביוב ידע להצביע על סימנים
מחשידים לגבי כל אחד מהם. אך בזה
אחר זה הוסר החשד מעל כולם. אולם
הבחור הנמרץ לא התייאש, המשיך לכוון.
את החוקרים.
המידע הבא שמסר עקביוב החשיד
שלושה אנשים. האחד מסר אליבי וישוחרר
מייד עם בדיקתו. אבל ישני האחרים
הוחזקו במעצר יותר מ־ 30 יום, מכיוון
שהיו קשורים במכירת -
שעקביוב מסר
זהב, שנגנב מהנרצחת. בדיקת המידע !
הזה ארכה זמן רב, ובינתיים ישבו שני !
החשודים במעצר.
בסך הכל היו כ־ 50 חשודים ברצח הישישה,
שכמחציתם נעצרו לחקירה.
רק כעבור חודשיים התעורר במישטרד.

החשד, שהמודיע נמ 29/הוא האיש שביצע
את הרצח. חשש זה לא התעורר דווקא אצל
פינקם, אלא אצל חוקר אחר, בשם אליהו
ששון. כתוצאה מכך נעצר עקביוב, נחקר,
הועמד לדין והורשע בבית־המישפט ה מחוזי•
הצעה ללכוד
פורצים
ף שופט העליון דב לוין, שכתב את
י • פסק־הדין המזכה, שעליו סמכו ידם
גם שני השופטים העליונים האחרים ש ישבו
בעירעור, מתייחס לנסיבות שבהן
התעורר החשד:
״נאמנים עליו, כשם שהיו נאמנים על
בית־מישפט בדרגה הראשונה, דבריו של
החוקר ששון, שכשנה לפני מעשה הרצח
דיווח לו המערער, בהיותו מודיע משטרתי,
כי בדירת המנוחה פסטרנק מצויה קופה
חבויה. הוא הציע אז להביא ללכידתם
של פורצים, בכך שיעודדם לבצע פריצה
לאותה דירה ולתופסם בכך. הצעתו נדחתה.
״בהתקדם
החקירה במיקרה דנן, התברר
מעדות הגברת מאירי, בתה של המנוחה,
כי זמן קצר אחרי ימי־השיבעה, ביום ה־2
באפריל ,1980 גילו דבר שלא היה ידוע
להם קודם לכן, כי בארון הבגדים של
המנוחה חבויה קופה, שהיתה פתוחה וריקה.
״גילוי זה הדליק אור אדום אצל ששון,
שמא המערער מעורב במעשה. המערער
שותף בחקירה כמודיע ודיווח לחוקרים
על חשדות נגד מיספר ניכר של אנשים,
כאילו הם מעורבים במעשה. חקירתם
של אלה הפריכה עד מהרה את החשד,
לכן סבר ששון, שאולי המערער מאחז
עיניהם והוא עצמו ביצע את המעשה. סופו
של דבר, שהצליח לשכנע את פינקם,

ןיק | ךחן | ן ן | ן מתח ביוז־המישפט על דוכי^*
״ ויייי יי * -י • החקירה של המפקח גרשון פינקס.
שהועלה בינתיים לדרגת פקד. השופטים ביטלו את ההודאה שגבה.

111 3א 1י צחק עקביוב ב יי 38
11 * 1ייייי * י י *י ״ מדגים כיצד שבר. את
האזיקים, בעזרת וו חיבור של צינור השקייה, בעת שנמלט.

בזכות עדותו של האסיר אלברט מזרחי,
שהועבר על-ידי החוקרים לתאו של עקב-
יוב, כדי שימשוך אותו בלשונו. הוא
העיד כי הנאשם גילה לו פרטים על
הרצח.
בין עדי״התביעה היו גם אשתו של
עקביוב, רחל, ואמה, סעדה דחבש. האשה
העידה, כי בעבר, כשהיא ובעלה טיילו
בקירבת בית המנוחה, נעלם הבעל לפתע
וחזר כשבידיו עציץ פרחים. מכיוון שהיה
ידוע שבמירפסת ביתה של הקשישה היו
עציצי פרחים כאלה׳ היתה זאת הוכחה
שהנאשם גנב ממנה בעבר פרחים, ומתוך
כך עולה שהכיר את הבית, למרות ש הכחיש
זאת.
החותנת העידה, שהנאשם סיפר לה
בשעות אחר־הצהריים של יום הרצח,

.מה? אני?־

שואל יצחק עקביוב, הנראה על רקע ביתה של הנרצחת.
ברחוב פרומקין 9בפתח־תיקווה. לדבריו, הוא חף מפשע.
הוא טוען, שכלל לא ידע היכן נמצא הבית ולא הכיר את הזקנה, וכי נעשה לו עוול.

כ> יש ממש בחשדותיו ואז נעצר המערער
ונפתחה חקירה נמרצת ונוקשה נגדו.
״המערער בעדותו, שאינה מעוררת רושם
טוב ואמין, התכחש לחלוטין שידע
על אותה קופה, או שידע על דבר קיומה
של אותה קשישה פסטרנק, או שידע את
מעונה שברח׳ פרומקין בפתח־תיקווה. לדבריו,
אכן הציע לטמון פח לפורצים, אך
לא בדירה ברח׳ פרומקין, אלא בדירה
ברח׳ פינסקר. חוקרי המישסרה שוללים
גירסה זו מכל וכל.
״התכחשות זו של המערער לידיעת
כתובתה של המנוחה והקופה החבויה בדירתה,
מחשידה — מחשידה מאוד —
את המערער.״
אולם לבסוף, למרות החשד הכבד, הח ליטו
השופטים העליונים לבטל את ההרשעה
ולזכות את עקביוב. הסיבה לכך
מנומקת בפרוטרוט, בפסק־דין הבנוי לתלפיות,
המשתרע על־פני 33 עמודים.
במהלך חקירת רצח, הזקנה הורשע
עקביוב בתקיפת ד״ר נטי הירשנזון,
רופא מקופת־חולים בפתח־תיקווה, שממנו
היה מקבל מירשמים לתחליפי־סם, בהיותו
נרקומן. על כך הוא נדון לשלוש שנות
מאסר, מהן שנה וחצי בפועל. החקירה
וההליכים המישפטיים בתיק הרצח המשיכו
להתנהל נגדו, תוך כדי תקופת מאסרו.

בהיפתח מישפט הרצח בבית־המישפט
המחוזי, הציג עקביוב אליבי: הוא טען
שהיה בשעת הרצח המשוערת — 10.30
בבוקר — בביקור אצל ד״ר הירשנזון.
אליבי זה הופרך במהלך המישפט.
החוקרים במישטרת פתח־תיקווה הצליחו
להוציא מפי עקביוב הודאה ברצח, והוא
אפילו יצא עם החוקרים לשחזר את מהלכי
הרצח. אולם בעת שהובילם לפרדס, ב סמוך
לפתח־תיקווה, שם, לטענתו, החביא
את שלל התכשיטים והכסף שגנב מבית
הקשישה, הצליח לברוח מהם ולהיעלם.
הוא הסגיר את עצמו כעבור כמה ימים
באמצעות עורך־הדין צבי לידסקי והעיתונאי
יחזקאל אדירם.
במהלך מישפט זוטא, שהתקיים בבית-
המישפט המחוזי, קיבלו השופטים את
טענות הסניגור לידסקי, כי ההודאה, ו-
השיחזור שנערך בעיקבותיה, הוצאו מה נאשם
באופן בלתי־חוקי, והחליטו שאינם
קבילים כראיה. בית־המישפם אף מתח
ביקורת חמורה על שיטות־החקירה, ובמיוחד
גינה את דרכיו של המפקח גרשון
פינקם.
כתוצאה מכך התערער בסיס התביעה,
שכן השופטים קיבלו על עצמם להתעלם
מההודאה והשיחזור.
אולם ההרשעה התאפשרה בכל זאת,

על סמך כל אלה הרשיעו השופטים המחוזיים
אלישע שיינבוים, אברהם מלול
ויעקוב קדמי את הנאשם בעבירת רצח
וגזרו עליו מאסר־עולם.
//אני

חף מפשע!״
^ ית־המישפט העדיון קיבל את
** טענת הפרקליט לידסקי בעירעור, וקבע
כי העד אלברט מזרחי הוא שקרן
ואדם בלתי־אמין לחלוטין, שאי־אפשר לסמוך
על דבריו. לגבי החותנת סעדה דחבש
והאשה רחל, קבע בית־המישפט שהן היו
שרויות בסיכסוך עם הנאשם, ולכן יש
לכך השפעה על אופי. עדותן. השופטים
ביקרו במיוחד את עדותה של האם, וקבעו
שהיא מבולבלת ובלתי־יציבה.
.אחרי שהפחיתו במידה ניכרת, בנימוקים
ארוכים ומפורטים, את מישקלן של העדויות,
קבעו השופטים ששאר הראיות,
גם אם יתקבלו במלואן, אינן מספיקות
כדי להרשיע את המערער. הם הדגישו
גם את העובדה שנכדה של הנרצחת, אלון
פסטרנק, לא זיהה את עקביוב, כשתמונתו
הוצגה לפניו, ביחד עם תמונות של אנשים
אחרים.
לפיכך, זיכו השופטים את עקביוב
וציוו לשחרר אותו.
לעורך־הדין צבי לידסקי היתה זו ההצלחה
הגדולה ביויתר בקאריירה בת 24
שנים. על כך הוא זכה לברכות משופטים
ופרקליטים כאחד.

אחרי זיכויו אמד עקכיוב ל־
״העולם הזה״ :

החךהךיו !1עורך הדין צבי לי
דס7ן י זכה לברכות

מפי שופטים ופרקליטים כאחד, על הצלחתו.
פרטים מדוייקים על מהלך הרצח, עוד
לפני שהדברים פורסמו בכלי־התיקשורת,
ולפני שעקביוב שוחח על כך עם המפקח
פינקס, כך שלא היה יכול לדעת אותם,
אלא אם לקח חלק במעשה הנפשע.
לעדויות אלה הצטרפו כמה ראיות נוספות.
אחת מהן היתה העובדה שרגליה
של המנוחה נכבלו בקשר מיוחד, הנקרא
״קשר סוסים״ ,משום שנהוג לקשור בו
רגלי סוסים. הוכח שלעקביוב היה בעבר
דוכן למכירת אבטיחים, שם החזיק סוסים,
כך שידע כיצד כובלים סוס.
בית־המישפט גם ייחס לחובתו של הנאשם
את הפרחת האליבי שהציג, ואת
עדות החוגר ששון, שעמד על כך ש־עקביוב
ידע על הקופה הנסתרת, שעליה
סיפר לו בעבר, למרות שהכחיש זאת
במישפט.

אני חף מפשע, אבל עשיתי צחוק מכל
המישטרה. הצלחתי לברוח להם בזמן ה-
שיחזור, כי השוטרים רצו לכיוון פח, שאני
הצבעתי עליו ואמרתי להם שהכסף שם.
תיכננתי את הכל מראש כדי לברוח. בזמן
שהם רצו לעבר הפח, הם השאירו אותי
לבד. אמרתי להם ביי-ביי וברחתי.
היו שם בערך עשרה שוטרים. עד שהם
הספיקו להבין מה קורה, כבר נעלמתי
להם. הידיים שלי היו כבולות באזיקים.
נכנסתי לתוך הפרדס ושברתי את האזיקים
על וו של צינור השקיה. אחר־כך טיפסתי
על עץ וקפצתי למרחק 10 מטרים לתוך
שיחים, כדי שהכלבים של המישטרה יאבדו
את העיקבות שלי. במשך ארבעה ימים
כל המישטרה חיפשה אותי ולא הצליחה
לתפוס אותי, עד שהסגדתי את עצמי.
היו חשוב לי שכולם יידעו שאני לא
מודיע של המישטרה. כל זח היה שקר,
ואני גם לא נרקומן. נגמלתי. לא רצחתי
את הזקנה, ובכלל, לא ידעתי אפילו איפה
הבית שלה. אני מתכוון לתבוע פיצויים על
יופי הייימן !
העוול שנגרם לי.

נ שו אי
הגיעו אלי כל מיני שמועות וליחשושים.

הס טירי ק אי יעקב לפני
הכלה:
ילדים

הסאטיריקאי־משורר שהפך לזמר,
(״יענקל׳ה״) רוטבליט, התחתן
שבוע, לגמרי בחשאי, בירושלים.
אורנה ה!ם דך, גרושה ואם לשני
מירושלים.
ליענקל׳ה בן ה־ 37 אלה הם נישואיו
הראשונים. כאשר נשאל הגבר יוצא־הדד
פן, שבשנים האחרונות הירבה להתבודד
בביתו שבירושלים המיזרחית. מה הסיבה
שבגללה החליט לפתע לצאת מבדידותו
ולחלק את חייו עם בת־זוג, השיב :״גם
אני רוצה לעבור את הפולקלור הזה.״
מילחמת ששת הימים היתה נקודת ציון
בחייו של האיש. הוא איבד בקרב אבו־טור
בירושלים את אחת מרגליו. מאז הוא
השתנה באופן קיצוני. הוא פיתח לעצמו
השקפות חדשות על החיים והעולם כולו,
התנתק ממרבית חבריו מהבוהמה, בחר
להסתגר בעולמו שלו. בין הבודדים, שעימם
שמר על קשר. הוא חברו הטוב

יהונתן גפן.

אחת לכמה שנים מגיח יענקל׳ה רוט־בליט
לחדשות, ומעורר מהומה רבתי. הוא
חיבר שירים שהכעיסו אלופים. הוא פרש
ממישרת הסאטיריקן של הארץ. והעדיף
ללמוד לנגן בגיטרה, להתחיל לשיר את
השירים שלו עצמו.
עורכי תוכניות התקליטים בתחנות־השי-
דור מסרבים להרבות בהשמעת תקליטו
הראשון, כך שיחררתי את ירושלים, ואת
תקליטו השני על מות האימפריה, בשל
תוכנם הפסימי והעוקצני.
בשנים האחרונות התחיל רוטבליס להתעניין
בדת האיסלאם. הוא הקדיש לכך
חלק ניכה מזמנו, ואף הירבה לבקר במים־
גדים בעיר־העתיקה. בראיון שהעניק פעם
להעולם הזה, אמר :״הגענו עד הלום
מהתנ״ך. ואני לא מוצא שום ספר אחר,
והנה הכל חוזר אל התנ״ך, בדיוק כפי

שמזכירת חטיבת חרות בכנסת, ירדנה
מלי, עומדת להתחתן בקרוב. וזד. בהחלט

דבר שמשך את תשומת־ליבי.
אולם, כאשר הרמתי טלפון לירדנה בת
ה־ .28 ציפתה לי אכזבה. הכלה המיועדת,
נתנייתית המתגוררת כיום בדירה שכורה

11ס

יענקל׳ה רומכליט ;•ם טדי עמרמי
ממשלת־העולם המתחילה בכוכבים
שאצל בני־דודנו הכל חוזר אל הקוראן
ואל האיסלאם. מסתבר, שאנחנו חיים כאן
באיזה מישחק מיתולוגי. המישחק הידוע
של הדתות.
״אני אהפוך למאמין בתנאי שנצליח
להפוך את כל הדתות. לחבר את היהדות.
הנצרות, האיסלאם והדתות של המיזרח-
הרחוק לאיזו דת קוסמית חדשה. השאלה
היא, אם נוכל להיכנס לנושא הזה באמת,
ולאבד את הזהויות הפרטיות הנלחמות
זו בזו — וכך לצעוד לקראת ממשלת־עולם,
לקראת עולם שמתחיל לגשש דרכו
בכוכבים, עולם המכיר בזה שהכוכבים
קיימים, ולא רה מצויירים על כיפת הרקיע.״
באחד
החדרים בביתו של רוטבליט ב־עיר־העתיקה
תלוי ציור של סולימאן מנ
צור•
צייר הקריקטורות של העיתון המיז־רח
ירושלמי אל־פאג׳ר, שבו נראה ערבי
הנושא את ירושלים כולה על כתפיו.
בחדר אחר תלוי תצלום אוויר של הר-
הבית, שהופץ על־ידי תנועת כך של
ה״רב״ מאיר כהנא. במקום מיסגד כיפת
הסלע מופיע על התצלום דגם מוקטן של
בית־המיקדש, הנמצא במלון הולילנד בירושלים.
בעבר
חי המשורר־זמר במשך תקופה
ארוכה עם הציירת טלי עמרמי, אך הם
נפרדו לבסוף. על אשתו הסריה, אורנה.
לא ידוע הרבה. חתונתם התקיימה בצינ־עה,
בנוכחות כמה מחבריו של רוטבליט
מן העבר. ביניהם היו הרב פופיק ארנון,
הרב אורי זוהר, המשורר יב״י והזמר-
שחקן שמוליק קראוס.

בירושלים. טענה שאמנם יש לה חבר,
אבל הוא רק חבר. עניין הנישואין כלל
לא נדון ביניהם.
על החבר שלה סירבה האשה החשובה
ביותר בסיעת חרות למסור פרטים כלשהם.
היא בכלל התפלאה מאוד לשמוע. שיש
כאלה היודעים לבשר על חתונה קרובה.
ירדנה ידועה כאוהדת שרופה של ראש־הממשלה,
מנחם בגין. היא מוכרת כאחת
שאצלה המיפלגה היא מעל לכל, והיא
מקדישה לעניינים הפוליטיים את מירב
מירצה.
נראה, שלא כל־כך משעמם לה בחיים,
דבר שאולי מסביר מדוע כלל אינה ממהרת,
לדבריה. להתחתן.

האד מו ה
לאחרונה נראה התעשיין דויד מו־יציין,
בנו של מנכ״ל עלית מארק מו-
שביץ, כשהוא מבלה להנאתו עם הדוגמנית
חדי גולדנברג, ששבה ארצה משהות
ממושכת בארצות־הברית. אולם בעוד
שדויד בן ה־ 30 פלוס הוא רווק
מושבע. מסתבר שיש גם חתונות במיש־פחת
מושביץ.
לפני חודש וחצי נישאה מחדש גבי
מדצביץ, אלמנת אחיו של דויד, דני
מדשביץ, שניספה בעת התרסקות מטוס
פרטי. שהטיס בעצמו. בעלה השני של
גבי הוא נדצה רשל, יועץ מדיני בשגרירות
ארצות־הברית בישראל.
טקס החתונה התקיים בבית פרטי בהר־

הזמרת ירדנה ארזי התקשרה אלי במיוחד
כדי לתקן טעות, שפורסמה כאן לפני
שבועיים.
בסיפור על הפרידה של המיסעדן ואיש־העסקים
שוקי כן־פורת ומלכת־היופי
לשעבר, ענת זמיר, דיווחתי לכם בדרך׳
אגב, שבעבר היה לחתיך הזה רומן עם
ירדנה ארזי.
ובכן. ירדנה הזכירה לי שכבר בעבי

ירדנה ארזי
שוס רומן עם הנ״ד

ירדנה גורכיץ
מחוץ לאור הזרקורים

פורסמה הכחשה בדבר העניין הזה. היא
עמדה על כך שאדגיש שוב, כי לא היה
לה שום רומן עם הגבר הנ״ל. לדבריה,
חשוב לה מאוד, שבביוגרפיה שלה לא
יופיע קשר כלשהו בינה ובין המיסעזץ
הזה.
ירדנה הסבירה לי עוד. כי הטעות החוזרת
ונשנית נובעת כתוצאה מבילבול
בינה ובין השחקנית ירדנה גורביץ,
שלה דווקא כן היו יחסים עם הגבר הזה.
ירדנה אחת הפכה לשתי ירדנות, וכך
נוצר מצב שיש ירדנה אחת יותר מדי.
אין לי כל כוונה לפגוע במוניטין של
הזמרת היפהפיה, שהוציאה לאחרונה תקליט
חדש. אם טעיתי, אני מתנצלת על
כדואט
חשבתם שבזאת סיימתי את פרק

ההתנצלויות, אתם טועים. התמזל מזלי
ובאותו שבוע התקשרה אליי גם הירדנה
השנייה.
נעבור. אם כן. לירדנה גורביץ: היא
לא הכחישה את היחסים הידידותיים שהיו
לה עם שוקי. וגם אי־אפשר להכחיש כך
סתם דברים שכולם ראו וכולם יודעים
עליהם• אבל גם לה היו טענות.
גורביץ טענה שהיא לא גרה ביחד עם
שוקי בדירה אחת, שהיא כלל לא עמדה
להינשא לו, ושכלל לא יצאה עם ס מי
הי ר ש, שניהל אז את המועדון של שוקי
ורפי שאולי. אפילו לא לערב אחד.
כיום, כמובן, קשה לפשפש בציציות,
ולברר מה נכון ומה לא, שכן מדובר
בדברים מלפני יותר משנתיים. אבל אם
השחקנית, שהחלה את הקאריירה שלה
כדוגמנית, טוענת כך, זה בטח נכון.
אני מתנצלת, אם כן. גם לפניה.
אגב, ירדנה גורביץ עומדת להינשא
בקרוב לפירסומאי עמי טמיר. היא הודיעה,
כי מעתה ואילך בכוונתה להישאר
מחוץ לאור־הזרקורים.

צליה־פיתוח. בחוג מצומצם של ידידים
ובני־מישפחה קרובים. את בני־הזוג כיבד
בנוכחותו הבום של החתן, שגריר ארצות־הברית
בישראל סמואל לואיס. הוא גם
נשא ברכה בשם בל עובדי השגרירות.
בין המוזמנים בלטו בני מישפחת סושביץ,
שעימם שמרה גבי על קשר גם אחרי
מות בעלה.
בעבר ניהלה גבי בת ה־ 38 רומן ארוך
עם השחקי-בימאי עודד קוטלר. יחסיה
עם משה בן ה־ 45 התפתחו בשקט. ללא
פירסום.
גבי היא אדריכלית במיקצועה, והיא
שותפה ביחד עם רונית: עופר, גרושתו
של דלי עופר, בסוכנות ליבוא פרחים.

גבי מושכיץ
השגריר בירך

רק לפני חודש דיווחתי לכם על הפרידה
בין הזמרת מידי אלוני, ובין חברה
בשנים האחרונות, ג׳סי ;חייסי. ובכן,
הבחורה הזאת לא נזקקה לזמן רב כדי
להתאושש מהפרידה, וכדי לפתוח ביחסים
חדשים.
עכשיו כבר נודע שיש לה אהבה חדשה,
בדמותו של השחקו־בימאי אשר צרפתי,
בעל תיאטרון המדרגות, שנסגר בשל קשיים
כספיים. אשר בן ה־ 35 נמצא עדיין ב־הליכי־גירושין
מאשתו, השחקנית מלי
נולד, אך נראה שליבו נמצא כבר אצל
מירי. השניים נראים לאחרונה מאושרים,
כפי שלא נראו מזה זמן.
האמת היא שהשחקן היה שרוי בזסן ה־

מירי אלוני
בדיוק בשלה -

שח חחוווח
בחלב ודב ש
בעוד אנחנו מתבשרים שיהודה תמיר מלהקת חלב ודבש
מתחתן עם חברתו אורלי, קצינה בחיל־הים. מתברר שיש
חתונה נוספת בלהקה: לאה לופמין וחברה אריק רודיד
נישאים אף הם.
בכך נשלם מעגל־הנישואין בחלב ודבש. שני החברים האחרים.
ראובן-גבירץ ושמוליק כילו כבר נשואים.
למעשה, לאה בת ה־ 30 ואריק בן ה־ 28 חיים כבר כזוג נשוי
לכל דבר מזה שלוש שנים. הם מתגוררים ביחד בדירה שכורה
בחולון. ביחד עם כלב הקוקר־ספנייל שלהם.
לזמרת. שהיא בית קיבוץ אפיקים, אלה הם נישואיה השלישיים.
בעלה הראשון היה חבר מהקיבוץ, ואילו השני היה רופא-
השיניים ויקטול חסון, שלו היתד. נשואה במשך כמה שנים.
החתן היה. לעומתה, רווק. הוא ידוע כמוסיקאי מוכשר.
בעבר הוא התפרסם כבעל הסינטיסייזר הראשון בארץ. הוא
הוציא אף תקליט משל עצמו, שבו הוא שר ומנגן. לאחרונה.
הפיק את תקליטה החדש של הזמרת ירדנה ארזי, חברתה
לשעבר של לאה בשלישיית שוקולד מנטה מסטיק, הזכורה
לטוב.
כזכור, החליפה לאה לופטין את גלי עטרי בלהקת חלב
ודבש, ומאז היא ממשיכה להופיע בהרכב זה. אחרי החילופין
עמדה הלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון באוסלו,
ואז התעוררה השאלה מי מהשתיים תיסע. לבסוף זכתה לאה.
והיא שהשתתפה בהרכב שהופיע בתחרות.
חברה של לאה ללהקה, יהודה תמיר. שהקדים אותה בעניין
החתונה. גרם בכך מפח־נפש לכל מעריצותיו הרבות, שפשוט
התקשו לעמוד בקסמו של הבחור החתיך הזה, בעל העיניים
הירוקות. יהודה חי עם חברתו אורלי מזה שנתיים. השניים
גירושין בטיפול הח״כ
פה ושם הגיעו הדים ארצה, שסיפרו
על נישואיה החדשים של הזמרת אסתר
עופרים, גרושתו של בן־זוגה לצמד-
העופרים, אכי עופרים. אולם מה שלא
התפרסם הוא סיפור תלאותיה של האשה.
כתוצאה מגירושיה מבעלה.
השניים נפרדו בגירושין אזרחיים. שלא
הוכרו על־ידי המוסדות. כאשר ביקש אבי
להתחתן מחדש, התעוררו הבעיות. אולם
אבי נשא לבסוף אשה גרמניה, ואף הספיק
להתגרש ממנה, כך שהכל סברו שהמיכ־שול
הוסר.
הסברה הופרכה בעת שאסתר, השוהה
כעת בניו־יורק, שם היא מופיעה, ביקשה
להנשא לידידה, מוסיקאי גרמני בן .21
הצעיר מסנה בעשרים שנה. התברר שאסתר
כלל אינה יכולה להינשא, בשל סיבות
של רבנות. לא עזרו קשרים שונים

אשר צרפתי
— למשהו חדש
אחרון בתקופה די קשה. בשל פרידתו מאשתו.
שטענה שהוא משתכר ומכה אותה.
הוא עזב את הבית ועבר לגור בנפרד. במשך
זמן רב היה ניתן לראותו במקומות
שונים, כשהוא לבדו. על כך נוספו גם
הצרות בתיאטרון. והרי לכם מירשם בדוק
לדיכאון. אולם לא גבר כצרפתי יניח ל־רוחו
ליפול. בדיוק בזמן המתאים הוא
מצא את הזמרת, שגם היא היתה בדיוק
בשלה למשהו חדש.
בינתיים זרם אליי מעט מידע על הסיבה
לניתוק בין מירי לגיסי. מספרים. שיש
לכך קשר גם לחיכוכים על רקע כספי.
היחסים של מירי עם אשר הם רק בתחילתם,
אך לפי ניצוצות האהבה שביניהם
יש בהחלט מקום להמר כאן על משהו
רציני.

אסתר עופרים
סיבות של רבנות

המעגל נשלם
אינם נראים באירועים הנוצצים בעיר ומעדיפים חיים שקטים
וצנועים. הם תיכננו טקס חתונה ביתי וצנוע. בנוכחות קרובי־מי־שפחה
וידידים מעטים בלבד.
גם לאה ואריק מעדיפים להתחתן בצניעות. עד כמה ששמעתי.
טקס החתונה שלהם נקבע להיערך ברבנות.

חתונה עברית
בזמן האחרון השתלטה עלינו בהלת־חתונות,
שפשוט אי־אפשר להתמודד איתה.
אז הינד. סיפור על עוד חתונה:
מכירים את שלמה (״שלומי״) וקסלר 1.־
אם לא. אז אני אכיר לכם אותו. שלומי
הוא בחור שדלוק על השפה העברית. העניין
הזה הוא אצלו ממש שיגעון, שהתחיל
דווקא די מאוחר. בעת שישב בגולה
האמריקאית במשך שנה שלמה• שם.
מעבר לים, מאס הגבר בן ה־ 26 בשפה האנגלית,
והחליט שהוא מסתדר טוב רק
בשפת התנ״ך המקורית.
הוא חזר ארצה, ופתח כאן, ביחד עם
שני חברים טובים שלו, מועדון לשיחה
עברית, שבו אסורה השמעת מילה לועזית.
יום אחד הזדמנה לשם עולה חדשה מארגנטינה,
בשם פליסה זיליברכרג, שעדיין
לומדת עברית, אבל בספורט היא
מומחית ומשמשת מדריכה לשחייה ולרכיבה
על אופניים. במועדון הזה מחלקים לשולחנות
שירונים. למי שמילות השיר

שהפעילה. שום דבר לא זז והחתונה הלכה
ונדחתה.
בצר לה פנתה הזמרת לחבר־ כנסת
מסיעת הליכוד, וביקשה סמנו להתערב
לטובתה. פנייה זו נעשתה בסודי־סודות, ורק
במיקרה הגיע הדבר לידיעתי. לא
הצלחתי לברר בדיוק באיזה אופן עזר
אותו ח״כ לישראלית השוהה בחוץ־לארץ.
כל מה שגיליתי זה שהעניין נמצא בטיפולו
של אותו ח״כ. במישרדו שבמצודח
זאב בתל־אביב.
בינתיים, נודע שאסתר התחתנה. יתכן
מאוד שהנישואין התאפשרו הודות לטיפולו
של אותו פוליטיקאי ישראלי, אך אפשרי
גם שהזמרת פתרה את הבעיה בדרך אחרת•
בעלה
הצעיר של אסתר בא לארצות־הברית
מגרמניה, כדי ללמוד שם טלוויזיה.
לפניו היה לזמרת רומן עם סטודנט
י״טלאלי, שהיה אף הוא צעיר ממנה
בכמה שנים. בעלה־לשעבר, אבי, חי עדייו
עם חברתו, סנדרה, המצפה לילד.

פדיסה זילכרכרג ושלמה וקסלר
שירוני־מולדת
אינן שגורות בפיו. הצעירה, שבאה עם
חברה. לא הבינה בדיוק מה רוצים מדנה,
ומדוע כולם פיתאום מפזמים מסביבה.
לעזרתה נחלץ שלומי, שלא רצה לאבד
שתי. לקוחות כל־כך נחמדות. הוא ה, יישב
לצידן, הסביר, הקריא את השירים יהזמין
את השתיים לשתיה — הכל למען קידום
השירה העברית. בינתיים הסתבר לפליסה
ששירה היא דרך נהדרת ללימוד שפה, ו־ששלומי
הוא המורה הנכון במקום הנכון.
מאז השניים ביחד. הם אפילו החליטו
להתחתן, והודיעו שהטקס והמסיבה יתקיימו
בקרוב. שלומי הצהיר שזאת תהיה
חגיגה עברית אמיתית, שבה יושמעו שירים
על טהרת שירי-מולדת.

ה 3א ב

בחורות שיוצאות גם ב־ 50 דולר
ואפילו בפחות.
אני אוהבת כסף ורוצה להסתדר
בכוחות עצמי, בלי לתת להוריי
דין־וחשבון מה אני עושה. הוריי
באמת חושדים בי. הם מבינים י!
שמשהו קורה איתי. הם לא ידעו
קודם איך אני חיה, ורק לפני
שלושה חודשים, כשקניתי את המכונית
שלי מדגם לנציה ,82 הם
התפלאו מאוד. אמרתי להם שזוהי
מתנה מחבר אמריקאי, אבל הם
לבטח לא אכלו את הלוקש הזה.
אני בעצם לא מתביישת במה
שאני עושה. אני הולכת בדרך ש בחרתי.
אני חושבת שזה יותר כדאי
ויותר נחמד מאשר לצאת עם
גבר שמבלבל את הראש כל ה־ *
ערב, ובסוף אני נכנסת איתו למיטה
ולפעמים גם לא נהנית.
אני לא אוהבת להתקשר לאף
אחד. גם כשהייתי בצבא ולפני זה,
בחרתי לי את הגברים שנראו לי.

שמוריק הוא
אחד מוני ם
שבהם נפגשות
א״דות הזוים
עם ארמניקים

^ ורנה אביב היא נערה גבוהה
י ושזופה, בעל חזה שופע וחיוך
מיסתורי. בשעה 3בבוקר, בפאב
של שמוליק, היא קמה ממקומה,
לבושה בבגד־חוף אופנתי, התמחתה
והבליטה את כל הראוי להבלטה,
וכמו ציידת ותיקה תרה אחרי טרף
לאותו לילה. אורנה אביב, הסתובבת
כמה דקות בין השולחנות ולבסוף
התיישבה ליד שלושה חיילים
מן הכוח הרב־מדינתי בסיני.
היא בחרה דווקא בזה שהיה שתוי
יותר מחבריו, וביקשה שיזמין
לה כוסית של וודקה סמירנוף.
אחרי 10 דקות בערך נטשה את
החייל, עברה לשבת בחברת אמריקאי
שמנמן.
היא הזמינה כוסית נוספת.
התיישבתי בשולחן סמוך, ופניתי

אליה. שאלתי אותה אם תהיה מוכנה
לדבר. היא הסתייגה בהתחלה,
אך לבסוף דיברה בגילוי לב.
סיפרה לי אורנה :

אני היום בת .22 כשגמרתי את
הצבאי התחלתי לעבוד בחברה תעשייתית
גדולה. הרווחתי לא רע.
עזבתי את הבית של הוריי וגרתי
בדירה שכורה עם עוד חברה.
בסוף כל חודש הייתי בחובה בבנק.
הוריי הם אנשים אמידים. הם
עזרו לי לפעמים, אבל שאלו יותר
מדי שאלות. אבי רצה שאמשיך
ללמוד באוניברסיטה. גם אני חשבתי
על לימודים, ביולוגיה, כימיה,
פיסיקה, מתמטיקה, רפואה, משהו
מהשטח הזה. אבל זה לא הסתדר
לי עם הזמן.
ביום שישי אחד הזמינה אותי ח־

נסיעות לחרל

תמר יהלומי, יפה־פיה
תימניה ממיש־פחה
מסורתית, נתגלתה על־ידי אמרגן צרפתי שלימד
אותה לרקוד בנוסח אפריקאי. תמר היא חובבת חיות,

קידוש ] 1״וות־עוו

בידה ספר תנ״ך. נלי הפכה דתית לפני ׳ארבע שנים, אך כדבריה אינה
״פנאטית״ ,את כספה היא משקיעה בניירות־ערך ועובדת בבר.

ברה לבית־מלון בנתניה. בילינו
יפה, ופגשתי שם קצין או״ם ש הציע
לי לבלות איתו. הוא הסביר
לי שלא אפסיד מזה. הוא היה חתיך
ולי ממילא לא היה חבר קבוע. חשבתי:
מה יש לי להפסיד?
נכנסתי לחדר שלו ושכבתי איתו
פעמיים. הייתי שם שעתיים וחצי
בערך. כשרציתי ללכת, הוא נתן לי
150 דולר וקבע איתי פגישה בתל
אביב כעבור יומיים. המשכתי להתראות
איתו פעמיים בשבוע, ובכל
פעם הוא נתן לי 150 דולר.
פעם אחת יצאנו לבר, שבו יושבים
עוד או״מניקים ואנשים מהכוח
הרב־לאומי. ראיתי איך שהגברים
נדלקים עליי, והבנתי שאוכל
להוציא מהם גם כסף. היו שם עוד
בחורות. אמנם, הן נראו לי די פרימיטיביות,
אך הן בטח באו לתפוס
שם גברים.
בקיצור, האו״מניק שלי נסע מכאן,
ואני המשכתי לעבוד באותה
חברה. זה היה לפני שגה בערך.
הרווחתי אז שמונת אלפים
שקלים בחודש. התחלתי להסתובב
במקומות שהכרתי דרך הידיד שלי,
ובכל ערב הייתי תופסת אחד לפחות,
ותמיד קיבלתי לא פחות מסס!
דולר. אבל אני יודעת, שיש

והופיעה במועדוניילילה בישראל
פיתון ענק, ועכשיו יש לה כלב
אוהבת: טיולים, ומחפשת בבארים
ויציעו לה טיול בחו״ל. זה עתה

ובאירופה עס נחש
המתלווה אליה. היא
גברים שיתאהבו בה
היא חזרה ממילאנו.

1 41.ויו!•*•
מרוויחה אורנה אביב, הנר־ל

ל [ ל ל
1 0 0
אית בתמונה כשהי׳א מתנשקת עם

י 1ו1#
חייל או״ס. אורנה, שהיתה מזכירה בחברה מימחרית, החליטה להמיר את
עבודתה במשהו מכניס יותר. היא קנתה לעצמה מכונית לנציה חדשה.

אני לא מתכוננת להתחתן בקרוב.
אני חושבת לצאת בסוף ה שנה
לטיול בכל ארצות דרום־אמ־ריקה,
וגם לאוסטרליה. אולי אחזור
ללימודים בעוד שנתיים־שלוש.
אבל בינתיים אני עושה כסף. אני
מרוויחה בחודש 2500 עד 3000 דולר
ואני מרוצה.
גרה עכשיו בדירה בשיאני
כון
בבלי, משלמת 400 דולר לחודש.
בבוקר אני יוצאת לבריכה
של איזה בית־מלון. לפעמים אני
תופסת שם מישהו לבוקר, אחר־כך
אני אוכלת במיסעדה ונכנסת
להצגה יומית או הולכת לבקר מישהו,
ובערב אני יוצאת לתפוס, והכל
עלא כיפאק.
עי״ כאן, אורנה אביב.
נלי ברקוביץ רצתה להיות שחקנית.
היא באה לישראל מהונגריה
בגיל צעיר, וסיימה בית-
ספר מיסחרי בתל־אביב. נלי עבדה
כמה שנים בחברה לשיווק תרופות,

לנלי היה מישפט, שתוצאותיו הן
בגדר תקדים מישפטי חשוב. היא
הואשמה בכך שגברים באים לביתה
והם משלמים לה אתנן. נלי הופיעה
בבית־המישפט ללא עורד־דין.
היא הסבירה לשופט שהיא אוהבת
מותרות: מעילי־פרווה, יהלומים וטיולים
בחו״ל. לכן היא בוחרת לעצמה
חברים אמידים, התומכים בד,
מבחינה כספית. היא אינה רוצה להתחתן,
ורצונה להתבסס מבחינה
כלכלית.
השופט זיכה את נלי. בנימוקיו
בפסק־הדין הוא כתב, שזכותה של
אשד, לקבל מתנות, אף בצורת כסף
מחבריה, ואין בכך פסול.
שאלתי אותה כמה כסף הצליחה
לחסוך, אך היא סירבה לומר. לדבריה,
אחת הסיבות לדרכה המיק-
צועית, הוא שאינה צריכה לשלם
מס־הכנסה.
את סנשיין — כך מכונה אנט
קולינם, פגשתי בארבעה מקומות

י״״גג
מבט של הערצה
מסתכלת על איש האו״ס הנורווגי במבט מעריץ. הס

500 דולר לי

זהו השכר של אנט קולינס, המכונה
סנשיין. היא הגיעה לישראל מסג־טה־בארברה.
בעלה ברח להודו, והותיר אותה עם שלושה ילדים שהיא
צריכה לדאוג לפרנסתם. לדבריה, היא משתכרת 15 אלף דולר לחודש.

שונים באותו לילה. סנשיין היא ח־ם
רת־מנוחר .,היא מסתובבת משולחן
לשולחן, קובעת פגישה עם גבר
אחד במלון פלורידה בעוד שעה,
ועם גבר אחר בעוד שעתיים במלון
מרינה. בינתיים היא רוצה להספיק
לראות עוד מישהו, שאיתו קבעה במלון להיפגש בהתחלת הערב
רמאדה.
אנט קולינם לבושה בסיגנון צועני
ציבעוני. עיניה הירוקות מתרוצצות
ללא הרף. ביקשתי לדבר
איתה. היא הסבירה לי שאין לה
פנאי עכשיו, אבל קבעה פגישה עמי
בווילה המרווחת שלה ברמת-
חן, שם היא מתגוררת עם שלושת
ילדיה. כאשר באתי, היתד, סנשיין

חשבים ליד דלפק הבר בשמוליק פאב, מקום מ
של אנשי־או״ם, חיילי הכוח הרב־מדינתי ואמו
העובדים בארץ. אינם מנסה לשכוח את בעלה,

חשדנית ועייפה. היא לא ישנה הרבה
בלילה. לבסוף כיבדה אותי
בכוסית ויסקי — השעה היתד8 ,
בבוקר והיא שפכה את ליבה.

סיפרה סנשיין:

הגעתי לארץ לפני כמה שנים
עם בעלי, שהיה מוסיקאי. היו לנו
שלושה ילדים והוא לא מצא כאן
פרנסה. הוא היה מנגן לפעמים בכל
מיני מקומות, עד שנמאס לו והוא
התיישב בבית. לילדים לא היה
אוכל. אני ובעלי עישנו הרבה חשיש,
וזה עלה גם כסף.
בעלי הציע לי ללכת ולחפש גב רים.
הרעיון לא כל־כך מצא חן
בעיניי, אבל הלכתי לרחוב הירקון
ותפסתי טרמפים. בכל ערב ח־

והיתד, נשואה במשך שנה. היא הצטרפה
לתיאטרון חלטורות. שם
גילה אותה אמרגן אחד שהציע לה
להופיע כחשפנית במועדון־לילה.
מקצועית ודתית
ף לי, האומרת שתמיד אהבה
^ כסף, התלהבה מחיי־הלילה ש גילתה
פיתאום, ונוסף להופעותיו־,
בעירום, עבדה גם כמארחת במו־עדון־הלילה.
היא מתייחסת לעבודה
ברצינות רבה, ולעולם אינה מאחרת.
המטרה שלה: לפרוש בקרוב.
היום היא בת .30 את כספה השקיעה
בניירות־ערך, ובחלק אחר של
הכסף קנתה שתי דירות בצפון תל־אביב.
לפני
ארבע שנים הפכה נלי ל־דתית.
היא שומרת על כשרות,
ועורכת קידוש בכל ערב־שבת. כאשר
שאלתי אותה איך מסתדרת
אמונתה הדתית עם עבודתה, היא
השיבה :
״אני בחרתי בדרך הריפורמית
של הדת, ולא בדרך הפנאטית. עוד
מעם, כשאפרוש מחיי־הברים, יהיה
לי יותר זמן להקדיש לדת. אני
מתכוננת לרכוש בית מחוץ לעיר,
כי אני אוהבת פרטיות. אני אוהבת
טבע, וגם משתזפת עירומה בחוף
הנודיסטים.״

זרתי עם חבילת כסף. בעלי
בילדים ואני הייתי המפרנס
אחד עצרה אותי המישטרה.
לי תיק על שידול, והודיתי.
ראיתי שברחוב זה מסוכן
חלתי להסתובב בכיכר־אתרן
תפוס שם גברים, יותר מאו
לילה. היו שם כמה בארים
תפסתי זרים. בקקטוס ש
ירמיהו היתד, פרנסה טובה,
משלמות כניסה ויוצאות עו
מתי שרצינו.
בדרך־כלל, אני לוקחת 100
אבל אם זה בחור נחמד שנו
הכסף ואין לו אפשרות, אני
עד 50 דולר. יש בארים, שנ
פשר להכיר הרבה, אבל ה
לא מרשים לסחוב החוצה :
קליינטים. למקומות האלה א
לכת לפני הסגירה.
אין לי זמן להפסיד, אז או
זיקה מונית שמסתובבת אי
הלילה. בדרך־כלל, זה נהג
לפעמים אני קובעת גם לשן
יום, כשהילדים לומדים. הם>
ממוצע שאני עושה ביום הו
דולר, ויוצא לי בערך 15א׳
לר בחודש.

3713

אורחים!
מבינלנד עם 52 שני 2 תימגיה ילידת שכונת שערייס ברחובות,
אמריקאים שהועסקו בבניית שדות־התעופה בנגב.

טובה, שעבדה כבארמנית בפאב של שמוליק, התחתנה
עם חייל פיני שהכירה שם, ונסעה עימו לפינלנד. היא
היתה שם שלוש שנים, התגרשה וחזרה לארץ. היא
שולטת בכמה שפות ויודעת להסתדל עם האורחים.

ף עלי גרח מהארץ לפ;
י— תיים והשאיר אותי ענ
דים. פעם נסעתי לחפש אות
דו, ומצאתי אותו מסומם
חזרתי לכאן. נקשרתי לאר
רות שאני לא יהודיה. פעם
אני מבקרת עם הילדים א צי
בסנטה־ברברה שבקליפור: ד
שפחה שלי חושבת אני רגד
אני חושבת שבן־האדם יב
שות עם הגוף שלו מה שד
צד״ ואף אחד לא יכול למנו
לעשות כסף עם הגוף שלי.
דבר אידיאלי לשלב עבודה
ענוג. אני בוחרת בדרך־כלל
צעירים וחזקים מאנשי כוח
ואני גם נהנית מזה. אין 1
רות ואין לי חיי־חברה. אני
(המשך בע>

במצב מצויין, תמורת שווה־ערך.
טלפון 411963־ 03 בשעות הערב.

מה הולך
!* יפנן ויבדר. אתה מתכנן
מיפגש חברתי י מסיבה י תמורת
מעט שקלים קוסם מקצועי יפנן
ויבדר אתכם. טלפון 459895־.03
* גזירה ותפירה. תול.זמן
קצר תלמדי גזירה ותפירה בעזרת
המורה מישל. טלפון 057/74443
באר־שבע.
* מאלפי הכלבים .״משוגע״
על כלבים תוקפניים במיוחד רוצה
לאלפם. למוסר/ת תהיה אפשרות
לבקר את הכלבים. טל׳ 3־738111־03
או 310581־ 03 למוקה.
* סכוס סימלי ,.למסירה גורי־כלבים
חמודים לשעשועים, תמורת
סכום סימלי. טלפון 804439־.03
* בית חם. גור כלבים מקסים
מחפש בית חם. טלפון 99310־.053
* דרושה מטפלת, לתינוקת
שלנו, חמש פעמים בשבוע, מ־8
בבוקר ועד 1בצהריים• אפשרות
לעזור בבית רצוייה. טלפון —
762353־.03

ילקוט חוויות
ללקט חוויות מכל סוג ומין,
כולל חוויות לפירסום ולביצוע
ואף חוויות ממדור זה — לספר
כתבות ושירים ת״ד 3252 חיפה,
מיקוד .31032
* האזנה עריכה. ווקמן.סד
3במצב טוב 200 .דולר. טל.
׳447־ .03 לפנו לגיל*
לפינת אוכד. למכירה 6
סאות לפינת־;׳אוכל במצב מיין.
מורים שקד 394134 ,־.03
* .לבישול דלאפייה. למה
בהזדמנות גאז לבישול ול־ייה
במצב מצויין, שש להבות
4000 שקל בלבד. טל 32374 .־.052

שימוש 1כון
מודל ,1947 עדיין יד ראשונה,
במצב מיכני וחיצוני טוב אך
ללא מעצורים, מחפש יד שניה
היודעת לעשות שימוש נכון
במוט ההילוכים. המעוניינת
בנסיעת מיבחן תכתוב לת״ד
23023 תל־אביב•

ושימחת־חיים. רצוי אלמנה או
גרושה, עד .45ת״ד 9296 תל־אביב
מיקוד .61092
* מדריכה ליחסים. פנוי בן
,25 נחמד +רכב מחפש מדריכה
ליחסים אינטימיים עד גיל .45 לפנות
לת״ד 175 נתב״ג, מיקוד .70100
* קשר אינטימי. נאה בן 30
מעוניין בקשר אינטימי ורומנטי
עם נאה. הגיל אינו משנה• ת״ד
2213 חיפה.
* דמיון ויצירתיות. צעיר
מעניין ונאה מאוד מחפש אותך,
הנאה, הנשית והחטובה (עד ,)40
בעלת הדמיון והיצירתיות, האוהבת
להתפנק. ת״ד 30895 תל־אביב.

צלע שלישית
צעיר ,23 ,מעוניין בקיום
קשר עם זוג כצלע שלישית.
ת״ד ,131 רחובות.
* מאיזור המרכז. שני נאים
ומסודרים בני ,35 מעוניינים בנאות
מאיזור המרכז להיכרות. טלפון
,909827 פתח־תיקווה•
* רציניים. בלבד. בן ,35
נאה ותרבותי, מעוניין בבודדים/ות
וזוגות דומים (עד )40 לידידות ול בילוי
משותף ודיסקרטי. רציניים
בלבד בצירוף טלפון. ת״ד 705 בתים,
מיקוד .59106
צירופים אפשריים
*,פגישות מזדמנות. מבקש
ידידה אשר כמוני שלמה בנישואיה,
נאה ומעניינת, המחפשת גיוון
וחווייה בהרפתקה של פגישות מזדמנות.
אני בן ,37 גבוה ומשכיל.
כתבי על עצמך לת״ד ,8014 ירושלים.

מיוה ם תמידי. צעיר שחרחר,
רב־און ומיוחם תמידי מעוניין
באשה בכל גיל, חסה וחושנית ל־משחקי־אהבה
נועזים• רצוי לצרף
טלפון. ת״ד 1393 תל־אביב, מיקוד
.61013

* באריזה. חדיש־חדש: מדיח
׳ים אוטומטי בוש באריזה. טל ו
762353־•03

ו-רטואחיקה

יצחק אור־מגן, גדול אמני ה־וירטואוזיקה
הרציפה קורא ל־אמנים
צעירים ומוכשרים להתאחד
לגוף אחד חזק ותוסס. אנשים
המעוניינים לארח תערוכות
בית בעמלה והאמנים
מתבקשים לפנות בכתב: יצחק
אור־מגן, רחוב דויד רזיאל
,49 חיפה*
שווה ערל. ווקמן סניו

* נועזת כפל גיל. רווק נאה,
ביישן ושקט בן ,29 מעוניין להכיר
בחורה רומנטית ונועזת בכל גיל.
טלפון 718908־•02
*,עדנה ושמחה. משכיל ו-
עדין־נפש 33/176 שואף לאשה
נשית ורומנטית, כדי להעניק עדנה

כושר קומוניקציה
אקדמאית נאה 30/163 ,מעד
ניינת בהיכרות רצינית עם אקדמאי
מעמיק, בעל כושר קומוניקציה
טוב, בעל אישיות מיש־פחתית
חמה, עד גיל .38ת״ד
7196 רמת־גן.
* קטנה בעדאה. צעיר במראה
ונחמד 22/170 משוחרר כשנה
+רכב, מעוניין בקטנה ב מראה
וחמודה. ת״ד 36725 תל־אביב.

להכיר דומה. בחור צעיר
וקצת ביישן מעוניין להכיר בחורה
בין הגילים 16ד •20 עסאם אבו
אלבוג׳א, כפר האוהב, ד״נ כרמיאל,
מיקוד .20185
ברכות אורגן חדש 5אוקטבות ומשוכלל
במחיר סביר. טלפון

920822־.03

* להכיר זוג. נשוי 169/41
מעוניין׳ להכיר זוג לידידות דיסקר טית.
לציין טלפון — רצוי ולא
הכרחי. ת״ד 4241 תל־אביב, מיקוד
•61042
* 1לא פנוי. גבר מעניין ולא
פנוי 39/180 מעוניין להכיר למטרה
אינטימית. סודיות מובטחת. ת״ד
7227 תל־אביב.
* מסד תמורת מסד. בחור
צעיר ועדין בעל מזג טוב מעוניין
בבחורה/אשה צעירה שתעניק לו
מסד תמורת מסד. סודיות מובטחת,
אפשרות גם לתמיכה חלקית.
נא לציין: עבור מסד. ת״ד 30482
תל־אביב, מספר .11
* בריאה וגדולה. רווקה
שתלטנית בת ,38 בריאה וגדולה
תשמח להכירך — צייתן אמיתי ונדיב.
בהצעה רצינית בלבד ובציון
מספר טלפון: ת״ד 67 חולון,
מיקוד •58100

תנועה לילדים
טיפש ונטול חוש־הומור
182/41 בעל רהב, מעוניין ב־חיננית
המוכנה להפלגה עם
אפשרות לעגון, אז נו ...רק
בציון פרטים, ת״ד 7296 רמת־גו

להכיר אשה. מעוניינת
להכיר אשה לידידות כנה ואינטימית.
אנא, צרפי מיספר טלפון.
ת״ד •44741 חיפה.
*,מחפשת אגרונום. מושבניקית
חתיכה ותוססת מחפשת אגרונום
(אפשרי מהנדס או רופא)
בלונדי, גבוה- ,חתיך ופנוי. בפניות
נא לפנות לטלפון 32374־.052
*,שוחרת־שלום. בן 33 פנוי
ורהב אופקים מעוניין בצעירה
שוחרת־שלום, נאה ובלתי״שיגר־תית,
לקשר רומנטי רציני. ת״ד
26382 תל־אביב, נא לצרף טלפון
ותמונה.
* חלק טבעי. מתוק ומעניין
24/174 מעוניין בנאה עם שיער
חלק טבעי (במקור) .לכל המסולסלות
והמתולתלות — זה חסר טעם
לרוץ למספרה• ת״ד 36974 תל־אביב
מיקוד .61369

מורה לחינוך גופני המתמחה
בחינוך מיוחד מעוניינת לתת
שעורים מסייעים ומשפרים בתנועה
לילדים מתקשים בשעות
אחר־הצהריים. יפה, טלפון
245975־.03

נוגע ללב
*,כהורדת נחמדות. סטודנט
בן 24 מעוניין להכיר בחורות נח מדות.
לציין מיספר טלפון. ת״ד
31039 תל-אביב.

* לך. שיום הולדתך חל ב־
,2.8.82 היקר והחמוד מכולם, ברכות
ואיחולים לבביים ומזל טוב.
שלך, רחל.
* לגילה. ברכות לבביות ליום
ההולדת, רק אל תלכי לי
שוב לאיבוד, מחיימון•
* לאריק ולגלי. חשבתם,
חשבתם, חשבתם ׳,ובסוף נפלתם
על השכל ועשיתם מעשה — אז
שימשיך להיות לכם טוב ביחד.
מהחברים ברחוב בלוך.
* לשויה׳לה. ברכות, שוב.
ליום ההולדת ה־ ,30 כמה עוד יהיו
כאלה 1מיפה.

חינם אין נ סו !
אז א ם יש לך מ ה לחודיע,
להציע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טונ ה, ואפילו לקלל —
קדי מ ה !
• כל הודעה יכולה לב לול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמו נה
— הכלב האבוד, עגלת״
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
א ת עצמו להיכרו ת — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורס ם גם ה ת מונ ה.
<• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית־דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד , 136 תל״אביב
(אלא א ם בן מצורפת ל ה
ת מונה. ב מי קר ה דה יש להשתמש
במעטפה) .לאתתקב לנה
שום הודעות בעל-פה- 1 ,
שלפון או בביקור אישי.
• הגלוייה תבלול א ת
שמו, כ תוב תו ומיספר הטלפון
של בעל-ההודעה.

ו ע רו ת וז דו ד ר ־ ם 1
(המשך מעמוד )49
סת את הילדים, ולא מחסירה מהם י
דבר.
/ן ד כאן, סיפורה של סנשיין.
בשעה 1אחר־חצות עוצרת מכונית
סובארו צהובה בפינת הרחובות
בן־יהודה וז׳בוסינסקי. יוצאות מתוכה
שתי אחיות, מיכל ורונית.
הן נכנסות לפאב של שמוליק. כעבור
כמה דקות עוצרת מכונית
מציה, ושוב יורדת חתיכה שנכנסת
לפאב.
שמוליק -,בעל המקום, ניצב מאחורי
הבר ומשוחח עם אחד האורחים
האמריקאיים. אין כמעט ישראלים
במקום. רוב האורחים הם חיילי
האו״ם והכוח הרב־לאומי, ואמריקאים
שעובדים בהקמת שדות־התעופה
בנגב.
אמר שמוליק :״אני אוהב לעבוד
עם האורחים האלה. הם לא
עושים בעיות. הם אוהבים לשתות
ומשלמים טוב.
״ברור שהם אוהבים חתיכות. אני
לא מעסיק כאן בחורות בקונסונד
ציה. עובדת אצלי מלצרית אירית,
פילומינה שמה. היא אוספת כסף
כדי לחזור לאירופה. אני לא מרשה
לבחורות להכנס אליי לפאב ולחטוף
את האורחים. אם מישהי מכירה
כאן גבר ורוצה לצאת איתו
כשאני סוגר, זה העניין שלהם,״
אמר שמוליק.
בפאב של שמוליק עבדה בברמנית
טובה הג׳בי. תימניה משעריים,
נמוכת־קומה, בעלת עור שחום וחייכנית.
היא חזרה לא מזמן מ־חו״ל.
בפאב של שמוליק היא הכירה
או״מניק מפינלנד, שהתאהב בה,
לקח אותה לפינלנד, ושם הם התחתנו.
טובה
עבדה בפינלנד כמלצרית,
וגרד, שם שלוש שנים. היום היא
מדברת פינית שוטפת. בעלה היה
מרבה לשתות, וטובה התגעגעה לארץ.
היא התגרשה וחזרה לפאב
של שמוליק. היא רכשה מכונית ודירה,
והיא מרבה בטיולים. היא אהובה
מאוד על יושבי המקום. טובה
מדברת בכמה וכמה שפות: שב דית,
גרמנית, הולנדית ואנגלית,
ומוצאת שפה משותפת עם כולם.
באחד הבארים שבכיכר־אחרים
פגשתי את תמר יהלומי. היא התגוררה
לאחרונה במילאנו שבאיטליה.
תמר נולדה ברחובות למישפחה
תימנית מסורתית ולמדה בבית־ספר
דתי. כאשר נפטרה אמה, היא
עזבה את בית־הספר ועזרה לאביה
לטפל באחיה הקטנים. בערבים היא
התחילה לצאת לבלות.
במועדון קרוון שביפו היא הכירה
אמרגן צרפתי, שהיה נשוי. הוא
הזמין אותה להצטרף אליו לאילת.
לצורך זה למדה תמר לרקוד בנוסח
אפריקאי.
באילת היא הכירה תייר, שהזמין
אותי לבוא עימו לטיול בצרפת ובגרמניה.
כשחזרה לישראל, היא החליטה
שדרך ההרפתקות מוצאת
חן בעיניה. היא התחילה להופיע בלוויית
נחש פיתון ענק, שגרם לתאונה:
נהג המונית שהסיע אותה לא
ידע על מציאותו של הנחש, וכשזה
הוציא את ראשו מן הסל שבידה,
נבהל. הנהג, סטה מהדרך והתנגש
בעמוד.
תמר יהלומי נפגעה בכליותיה.
בבית־החולים יצא הנחש לטייל, הבהיל
את האחיות ואת הרופאים. האחיות
ביקשו ממנה לסלק את הנחש,
ואילו היא, כך היא מספרת,
ביקשה מאחת מהן לתפוס עכבר בשביל
הנחש...
כשהחלימה תמר, היא המשיכה
להופיע בבארים. ובאחד מהם הכירה
איטלקי אמיד בשם רוברט
קורסינו. הוא הזמין אותה למילאנו.
היא ארזה את הנחש, ולפני שהגיעה
למילאנו טיילה קצת בשווייץ.
בסופו של דבר הפך קורסינו להיות
קנאי מדי לטעמה של תמר,
והיא חזרה לתל-אביב. במקום הנחש
הביאה עימד, כלב חמוד, ש אותו
היא לוקחת לטיולי־הלילה ש לה.
היא בטוחה שתוך שבוע או
שבועיים תמצא מישהו תחת האיטלקי
שלה, שיתאהב בה ויקח אותה לטייל
איתו בעולם. אחר־כך היא
תחזור ותתחתן עם ישראלי.
העולם הזה 2346

1ה היה 091113 הווה שהיה
גלית ״העולם הזה״ ,שדאה־אור השבוע לפני 25 שנד! ,דיה
אחד ההוצאות המיוחדות של תשכועון כמשך שנות ל,יזמו. הגליון
ראח־אור כבוקר יום ראשון, עם טיפורו המלא של שליח ״העולם
חזה״ רפי אילוץ (״נלסון״) ,שנעצר כידי השלטונות המצריים
כאשר חצה את תעלת־פואץ כספינה לא ישראלית. הגליון הוקדש
כולו לסיפורו העיתונאי של אילון — סר,ופ כקנה־נדדח עולמי —
שהתפרסם מייד עס שיחרורו של אילון כידי השדלטינות המצריים
והכאתו לתחנרד״־זגכול בניצנה• עויד השבועון גולל כמדות

״קורא יקר״ את סיפור־חרקע העיתונאי על מעצת ושיחתרו
של אילון (ראה: קורא יקר).
כשער הגליון: הוצאה מיוחדת — סיפות של רבי אילון
בתוככי מצריים.

מה אמו עחוו של בן־גוויון עי מעצוו שד ]ישן
תרומת סוכנות דויטרס לשיחווו

ששת לחיי בנה, אינו ראוי למילים חריפות.
הוא זקוק לרחמים.

ביושבי לכתוב שורות אלה, אני רואה
את רפי נלסון מכתיב את דבריו לחבריי,
בפינה השנייה של החדר. הוא נראה תשוש
לגמרי. ההתרגשות של השיבה, החקירה
הממושכת על אדמת ישראל, ועתה ההכתבה
המייגעת — כל אלה שאבו מתוכו
את שארית כוחותיו. הוא מדבר — שעה
אחרי שעה 16 ,שעות ביממה, כמעט
ללא הפסקה.
יש רגש טוב בליבי. אני מאמין כי
בטיפולו בפרשת רפי נלסון נהג העולם
הזה כפי שצריך היה לנהוג.
זמן קצר אחרי מעצרו של רפי באה
אלי אמו, ממררת בבכי. בפיה היה סיפור.
שברגע הראשון לא יכולתי להאמין בו.
באותו בוקר ביקרה במישרד ראש־הממשלה,
כדי להתחנן לעזרתו האישית
לשיחרור בנה. היא נתקבלה על-ידי נחמיה
ארגוב, שלישו של דויד בן־גוריון.
נחמיה אמר לה: העולם הזה שלח אותו,
אז שהעולם הזה ישחררר אותו!״
חוששני שבאותו יום, בשמעי פסוק זה,
הפלטתי כמה ביטויים חריפים מאוד. כיום
אני מצטער על כך. אדם המסוגל לומר
מילים כאלה לאם זקנה ומיואשת, החו־

הרגע הראשון

אולם שיחה זאת לימדה אותי דבר
אחד: שאין לסמוך בעניין זה על הטיפול
הרישמי. במדינה אשר בה אכולים כמה
מאנשי־הצמרת בשינאה עיוורת כזו ל-
העולם הזה, עד שהדבר מעביר אותם על
דעתם, היה צורך דחוף להתמסר אישית
לגורלו של רפי. עשיתי זאת.
כזכור לך, געשה המדינה מסביב למע צרו
של רפי ביממה הראשונה. מישרד־החוץ
פירסם מחאה חריפה, כל עיתוני־המדינה
חזרו עליה. זה היה כשדובר על
מעצרו של ״ימאי״ — ועוד לא היה ברור
לרבים מיהו הימאי שנפל קורבן למעשה
הבלתי־חוקי.
למחרת היום, כשנסתבר כי המדובר
באיש העולם הזה, וכי הימאי הוא בראש־וראשונה
עיתונאי. חל שינוי מוזר באווירה.
ההתלהבות הכללית בצמרת שככה
במהרה. מישרד־החוץ המשיך בטיפולו.
לזכותו, צריכים להגיד כי אנשיו התייחסו
יפה מאוד גם לאמו של רפי. אבל הטיפול
היה פורמאלי, הוא היה מכוון הרבה יותר
לנצל טענה נוספת בוויכוח על עיקרון
חופש־השים, מאשר לדאוג לשיחרורו של
רפי עצמו בהקדם האפשרי. לכן התעקש
מישרד־החוץ לדבר רק על ״ימאי״ ,להשתיק
לגמרי את עובדת היות רפי כתב.
לכל בר־דעת היה ברור כי האינטרס
של רפי דרש את ההיפך. ימאי בת גלים

בצאתו של רפי נלסון מידי יחידת צה״ל שקיבלה אוחו
בגבול ישראל־מצריים, לאחר שהובא לתחנת הגבול
על־ידי המצרים. רפי מקבל מידי עורך העולם הזה את הגליון, שעליו הופיעה׳ תמונתו.

ניטו העיתונות
הוחזקו בשעתו כמעט שנה שלמה במעצר.
אולם איש לא יתעלל בלב קל בעיתונאי,
אשר עיתונות העולם דואגת לשלומו וערה
לגורלו.
באותה שעה שידר רדיו קאהיר הודעות
סותרות• מתוך נוסחן היה ברור, כי המצרים
עצמם מהססים איך להתייחם לשבוי.
פעם אמרו כי הוא עיתונאי ואיש העולם
הזה וכי יתייחסו אליו יפה, פעמים אחרות
טענו שהוא מרגל, ונקטו בסיגנון מאיים
מאוד. לבסוף הודיע רדיו מצריים שהשלטונות
חוקרים אם רפי הוא כתב או לא.
היה ברור לי כי ברגע זה הונח גורלו
של רפי על כפות־המאזניים — לא רק
שיחרורו הקרוב, אלא יותר מזה: גורלו
הגופני בשעת מעצרו.
ישבתי בשעתו עם ימאי בת גלים ושמעתי
את סיפור־הזוועות על העינויים
שעברו עליהם בימים הראשונים למעצרם.
היה ברור לי שעלי לנסות למנוע בכל
מחיר גורל דומה לרפי.
שעה קלה אחרי הודעת קאהיר, פניתי
לעיתונות הזרה והמקומית. הסברתי לעורכים
ולכתבים כי כמעט עניין של
חיים או מוות הוא לדאוג לכך שתוך
שעות מעטות תגיע לקאהיר, באמצעות
העיתונות, הודעה מוסמכת ומעוררת אמון
מטעם הטולס הזה, כי רפי נלסון הוא
שליחו המוסמך, וכי יצא לדרכו בשמנו
ועל אחריותנו.
אף לא עיתון ישראלי גדול אחד פירסם
הודעה זו.
אולם מול התנוונות מוסרית זו של
העיתונים המקומיים, אשר אגודתם אף
לא מצאה לנכון לשגר מחאה פורמאלית
על מעצר רפי, בלט היחס הנהדר של
עיתונות העולם. שלוש שעות אחרי קליטת
השידור מקאהיר שלחה סוכנות הידי עות
רדטרס הבריטית לאלפי עיתונים
בעולם, ובכללם עיתוני מצריים, את הודעתו
של עורך העולם הזה, שהודיע כי
רפי אילון, המכונה נלסון, הוא איש העולם
הזה, ופנה אל נשיא מצריים בבקשה לשחרר
את רפי בשם חופש־העיתונות ולמען
רעית השלום במרחב. הודעות דומות
נשלחו על־ידי סוכנויות אמריקאיות ו־טאס״ס
הרוסית.
עתה ברור כבר, מתוך דבריו של נלסון
עצמו, כי המיברק של רויטרס הוא שגרם
לשינוי והפסיק את העינויים הנוראים.
הדוברים המצריים בקאהיר סיפרו לו על
כך. כל התודה מגיעה על כך לאריה ולג־שטיין,
נציג ך ויטרס בישראל, שיש לזקוף
על חשבונו מעשה אנושי מובהק.
ידעתי שאם נשאר ספק כלשהו בלב
החוקרים ביחס לקשר בין רפי ובין העולם
הזה, יחפשו השילטונות המצריים אישור
לכך בגליון הבא של העולם הזה עצמו׳.
ישבתי וכתבתי במדור זה, את המכתב
לביכאבישי גמאל עבד אל-נאצר, שעורר
ויכוח כה רב בישראל.
נתתי באותו מיכתב את מילת־הכבוד
שלי שרפי איגו מרגל, אלא עיתונאי
אמיתי ומוסמך. לא ביקשתי מעשה־חסד,
ואף לא יחס־מיוחד לכתב העולם הזה.
אולם אמרתי כי ג׳סטך, של רצון טוב
מצד נשיא מצריים כלפי כתב של עיתון,־
הדוגל מאז ומעולם בשילוב התנועות
הלאומיות של ישראל ועמי־ערב, תתקבל
בעולם ובארץ כאות לכך שעוד יש סיכוי
להבנה במרחב•
ידעתי כמובן שדברים אלה יתנו לכל