גליון 2348

כתבת והשעו־ הקדמי :

כתבת ׳השער האחור
תאונה בבוהמהשל האסיר והשחקנית
אחת מיציאותיהם הנדירות

אריק איינשטייץ ושד חברתו ואם
כנו פייטה אליהו, הסתיימה כאסון.
הזמר שחיבר ושר את
השיר סע לאט נפבתאונת־דרכים גע קשח__

בל/׳\ 1א 7יגי 11
> ש ב ועון החד שו ת הי שרא לי. המערכת והמינהל,זז: תל־
״,העולם
ך £ 2וי? חו 0ץרדוך ,3מל 232 2 6 2 /3 /4 03ת א -דו א ר . 136 העדרך
הרא שי ; אי רי אמרי * עורך ־ תמית: יו סי שנון. רכז מערכת :
שליס^ פרנקל עו ר כי כיתוב: תפלי מו טו בי ץ וגיו ר א נוי מן מל 0מ
ערכת: ציון צ פ רי רוענתסר גו ס טי. ראשה מינ הלה: אברהם
סי מון. מחלקתה מו ד עו ת: רפי ז כ רוני. ה מו ״ ל :״ ה עו לםה? ״
ב ע ״ מ. הדפסה :״ ה ד פו םהחדש ״ בע׳זם, ת ל־ א כי ב. הפצה :״ ג ד ״ כ ע? מ
> ץ ןך^ז*

בשיחתנו עם יאסר ערפאת, במערב
ביירות, היה קטע שלו• :פירסמנו אותו.
הוא נגע לגופות החללים.
ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר אגל
ערפאת ואנשיו אם יש בידיהם גופות של
חללים ושמותיהם. ידענו שיש בישראל
פישפחות רבות, הנתונות במצב נורא של
אי־ודאות לגבי בניהם הנעדרים.
ערפאת הורה לאנשיו להביא לנו זית
בל המיספכים שבידיהם, וכך נמסרו מ ו
מיסמכים הנוגעים לחמישה הרוגים, שהיו
באותה שעה עדיין ברשימת הנעדרים. כמו
ההיתר שנתן לנו להיפגש עם השבוי
אהרון אחיעז (ראה יומן אישי) ,היתה זאת
פחווה מצידו כלפינו.
העתקנו את השמות. בלילה, עוד לפני
שנסענו הביתה, ביקרנו אצל מישפחת
אחיעז, מסרנו לאשתו את המיכתב שמסר
לנו והשמענו באוזניה את השיחה עמו
שהקלטנו ברשמקול. למחרת בבוקר התקשרנו
עם שילטונות צה״ל ומסרנו להם
את המידע על ההרוגים.
לא פירסמנו על כך דבר בעיתון, כדי
למנוע עוגמת־נפש ממישפחות הנעדרים.
לא יכולנו, כמובן, למסור את השמות
למישפחות, כי זהו תפקידם של שילטונות
צה״ל. אילו פירסמנו בעיתון קטע זה של
השיחה, מבלי לפרסם את השמות, היו כל
חמישפחות המודאגות פונות אלינו, מבלי
שהיינו יכולים לתת להם תשובה.
עכשיו, אחרי שהוחזרו כל הגופות, אפ שר
לגלות גם פרט זה.
חללי הלי ט אני

לא דיברתי עם ערפאת באותה שיחה
על החזרת גופותיהם של ארבעת חללי
פיבצע־ליטאני, כי באותו רגע היה חשוב
יותר להיפגש עם השבוי, כדי לברר מה
קלומו, ולקבל מידע על הרוגים נוספים.
אולם במשך הזמן עסקתי לא מעט
בעניין ארבע הגופות האלה.
אלי כהן, האיש שטיפל במשך שנים,
במסירות ובהתמדה, בהחזרת הגופות ה אלה,
פנה גם אלי.
קודם לכן טיפלתי, לפי בקשת עזר
וייצמן (שהיה אז שר־הביטחון) בפרשת
ן זחייל שנשאר בחיים, ושנשבה בידי אש״ף.
בשעה שחבריו נהרגו. גם אמנון זיכרוני
וגם אני, איש־איש על פי אפשרויותיו,
הקדשנו זמן רב למאמץ זה. באחת ההז דמנויות
בירך אותי מנחם בגין עצמו
על כך.
המאמצים של זיכרוני ושלי, שבהם הפ עלנו
קשרים בינלאומיים שונים — וגם
את המגעים שלי עם אנשי אש״ף —
הסתיימו כאשר החליטה ממשלת־ישראל
להשיג את החזרת השבוי בדרך אחרת,
בעיסקת־חליפין שבה הוחזרו עשרות רבות
של אסירים ביטחוניים.
נשארה בעיית־הגופוח. אחרי שבא אליי
אלי כהן, ניסיתי להעלות את העניין ב הזדמנויות
שונות. דיברתי על כך גם צם
ברונו קרייסקי, הקאנצלר האוסטרלי, ש ה
עו לםהזה 2348

הקדיש — כפי שהתגלה השבוע — מאמץ
רב וממושך לעניין זה. זה היה משא־ומתן
ארוך ועדין. והוא היה בוודאי מסתיים
לבסוף בהצלחה, אלמלא יצרה המילחמה
מצב חדש.
בשבועות האחרונים לפני המילחמה
הציע לי נציג־המישפחות שאסדר פגישה
בינו ובין נציג בכיר מסויים של אש״ף,
בהשתתפותי, כדי להעלות לפניו את ה עניין
על בסיס הומאניטרי. הוא ביקש
לקבל לכך אישור רישמי נאמם שר-
הביטחון, והדבר השתהה. יתכן שאריאל
שרה עיכב אותו, בידעו 4/הוא עומד לפ תוח
במילחמה שתשנה את המצב.

מנהלי
ההסתד רו ת
כשזורקים אכן למים, לא תמיד אפשר
לדעת מראש מה יהיה גובה הגלים שהיא
תעורר. כך קרה גם לסיפור שהופיע לפני
שבועיים (העולם הזה )2346 וגילה לקוראי
השבועון על מילחמת־המנהלים, המתחוללת
בצמרת חברת־העובדים של ההסתדרות.
בעיתונות היומית מופיעים הדברים ב צורת
ידיעה־קטנה־פה, ידיעה־קטנה־שם,
שכל אחת מהן אינה מגלה הרבה. כדי
להבין את #ישרן של הידיעות הקטנות,
המפוזרות, יש צורך במידע מבפנים, וה כתבה
על המאבק שמנהלים בעלי־השררזז
בהסתדרות, מנהלי-ד,קונצרנים הגדולים ביותר
במדינה על הבכורה, היתד, מבוססת
על מידע כזה.
בכתבה סופר על המאבק שמנהלים ביני הם
מנכ״ל סולל בונר, שרגא רוטמן, ומנכ׳׳ל
שיכון־עובדים ח״כ רפי אדרי, כאשר בעמדת
המתנה ניצב מנכ״ל כור, ישעיהו
גביש.
יום אחרי הפירסום התחיל מחול־השדים.
בשאלות ישירות ולעתים גם בדרכי עקי־פין,
ניסו דוברים של המוסדות ההסתד־רותיים
שהוזכרו, וגם אחרים, לברר מי
כתב את הכתבה, שלא היתד, חתומה, מתוך
תיקווה שזה יסייע להם בגילוי. המדליף״.
אך זה היד, ללא הועיל, ולא במיקרה. רכז
המערכת סירב בכל תוקף לגלות מי כתב
את הכתבה. גם הוא יודע מה שידוע
לדוברים השונים.
רגישותה של צמרת ההסתדרות אולי
מובנת. ככל מוסד עיסקי גדול, היא אוהבת
ליצור לעצמה תדמית של גוף מכובד, שבו
נופלות כל ההכרעות בצורה עניינית, כ תוצאה
של שיקולים אובייקטיביים. הסיפור
האמיתי, על מאבקי־הכוח האישיים ועל
האינטרסים החבויים מתחת לפני השטח,
לא תמיד מחמיא.
ואחרי שנכשל השלב הזה, שבו ניסו
לגלות את מקור הידיעה באמצעות העולם
הזה, בא השלב הבא. שני חברים הממלאים
תפקיד רישמי בהסתדרות התמנו לחקור
מי הדליף את הסיפור.
עכשיו, אולי, יהיה עליהם להקים ועדה
נוספת, לבירור השאלה: מי הדליף את
הסיפור על החוקרים?

וילה למנהיג
מהבמה שקטה
בסרטים ובספרים מוצגות ה־מהפיכות
בצורה דרמאתית,
מהממת. לא כך בחיים. אורי
א מ רי בוחן את תהליך ריהת־קרנפות
שהתחיל בטלוויזיה,
אמצטי־התיקשורת,
נמשך ביתר
צ <•1א 1 1נ/ וכעת הגיע גם
לגלי־צה״ל.

השחקנית חווה אוהטטן עומדת
דהינשא דאסיר־העודם סמי איה
קיים, אשר קיכד חנינה וישתחרר
ומכריזה :״אני רוצה
ידד!״

אן תו־ון אבדחצירא, השר
דשעכר שהורשע
כגניבה, עומד דשכור
וידה בסביון ב־550 אלף דירות
ד חודש.
ס איכפת לי מגל־־צ!

יי לו ק!

בראיון חושפני דהעולם הזה, מד
ען יצחק ליבני, המפקד־דשעכר
שד התחנה ,!.צבאית :״אידו הייתי
מפקד
גדי־צה״ד,
הייתי מפטר
את אכשדום
קור ואת
עימנואל

שבת אחרונה

ה ר או בני! ״

הבוהמה הגנה עם שטוליק קראום.
ואילו דן בן־אטוץ כינה את יכי
פת ״ח וזה
החזיר לו ככינוי שיילוק :

צוות העולם הזה ביקר בנמל׳מן זעופה בן-
המריאו 1ה1
שבה 1רוגן ן 1 גוריון, בשבת האחרונה
מטוסים והכל
מאמינים שהם
ימשיכו לטוס
בשבתות.

11׳ של

גם הוא
בנוזדחים?

תחתונית

בשיאה של פרשת ההדזזות
בגלי־צה׳׳ל. טוען רפי חסון,
הכתב הדרוזי הראשון ששירת
בשבועון ב מחנה: העבירו אותי
מתפקידי בגלל ראיון ש ערכתי
עם צעירים דרוזיים,
ואשר לא
מצא־חן בעיני המפקדים שלי.

כעל חכרת־אופנה לייצור
דיכני־נשים, יהד
די שומר מיצוות,
הביא לשבוע האופנה
דוגמנית מבריטניה,
כי הישראליות אינן סוכנות לדגמן תחתונים וחזיות.

אהבה

לצד הנ ר ד פי ם
ומגילחמה הנערה הישראלית
פגשה מעבר לים
רופא מקסים שהציע
לה נישואין,
ולא הפריע לה כלל
שהוא לבנוני•

בראיון לשבועון שטרן אומר הקאנצלר ברונו
קרייסקי :״איני נמצא עוד באמצע, בין ה פלסטינים
והישראלים. אני עומד לצד הנרדפים
והנדכאים.״

מ חי רהד פי

את מחיר המוות של המילחמה יוו-עיב כולם.
העולם הזה עורך את השבץ מחירה

הכלכלי: שלושה וחצי מיליארד דד
> 1 8לר: לכיסו של מי זורמים הרוודוים
האלה ־

מדורים קבועים: תשקיף במדינה קטעים אנשים בלונים יומן אישי
פורום — אריק
ומסיר מג׳לי

15 18 קרמר
מיכתכים תשבץ
הורוסקופ — מזל בתולה
חשבון עוכר ושב
אנשים כעולם

קולנוע — פאביו קארפי
רחל המרחלת -גד ביטון
ושתי נשותיו

אופנה
לי-לה-לו
עולם קטן — יוון,
נמר של נייר -
ישראלי ומתורגם

יפאן ובריטניה
מדע בדיוני,

זה היה ״העולם הזה״ שהיה 58
מדריך שידורים -ישראל וירדן 63 64 שידור — לאן נעלם אורי גלר 66 לילות ישראל

מה הם אומרים 77 אתה יחשקל 78 ספורט

השלושה מערערים על צורת הבחירה, וגם
על עצם בחירתו של רוליק, שהוא דובר סיעת*
המערך בכנסת, והמזוהה עם הקו היוני במיפלגה.

בהופעתו בינואר .1983 לצורך הוצאת
היומון גוייסו 15 מיליון דולר. ככל
הנראה יהיה היומון נתץ להשפעתם
שד דוד לוי ויורם ארידוד•

מודע לסוכ נו ת

בין המועמדים לתפקיד העורך הוזכרו יעקב
אחימאיר, יוסי אחימאיר, יצחק רגר, אביעזר גולן,
הפרופסור יוסף נדבה וח״כ אליהו בן־אלישר.

פעילים בחרות, המתנגדים ליושב־ראש
הסוכנות היהודית הנוכחית, אריה דולצין,
יתמכו במינוי השר בדי תיק
יצחק מודעי לתפקיד.
הרעיון זוכה בתמיכה רחבה בקרב הליברלים,
ונראה שאף סגו־ראש־הממשלה, שימחה ארליך,
מוכן להצעה זו, כדי למנוע הדחה מבישה של
מודעי מתפקיד יושב־ראש נשיאות המיפלגה•

גי מ ״ ללאר 1צ ה חיוור
שר־ההננה האמריקאי, כספר ויינברגר, מגיע
ללבנון כדי לצרף את בשיר ג׳סייל למחנה־ההשפעד,
האמריקאי;

ג׳מייד אינו מעוניין בתיווך ישראלי
בינו ובץ האמריקאים.

תסור עשו לעזוב
ממשלת סוריה עשוייה להחלים על עזיבה
מוקדמת של לבנון.

הסיבה: כך תיאלץ נם ישראל לעזוב •
את לבנון, והסורים מעריכים כי בצורה
זו אפיטר יהיה למוטט בקלות את
מישטרו יטל בשיר ג׳מייל, עוד בטרם
יתבסס, ולפני שיספיק לחסד את מתנגדיו.
340 מניין הרוגי צה״ל במידחמת־הלב
נץ הגיע ביום השני השבוע ל*.340
שישה מחיילי צה״ל נעדרים, שני
שבויים מוחזקים כידי הסורים, ומיס*
פר הפצועים מגיע ל־70ט.2

רו ב ל אי מרי רון
בצמרת ספ״ם מתגבשת עתה ההערכה
כי כניגוד לדיעות המקובלות במוסדות
המבצעים של המיפלגה, יש לקו הניצי
של הח״כ אימרי רץ רוב בין חברי
השורה של המיפדגה.
הערכה זו מבוססת על שיחות רבות שנערכו
בקיבוצים, ועל מיכתבים שמגיעים למערכות
הביסאונים של מפ״ם, שמהם משתמעת תמיכה
רבה בקו של רוו. שצידד במילחמת־הלבנון.

כמה מראשי מפ״ם נוקטים לאחרונה
כעמדות ניציות יותר, כעיקבות
הערכה זאת.

18 מועמד
על 12 המקומות המוקצבים דמיפדגת
העבודה בוועדת־החויך־והביטחץ
של הכנסת יתחרו השבוע 18 מועמדים.
נוסף על 12 החברים הנוכחיים בוועדה, יציגו
את מועמדותם גם הח״כים חיים הרצוג, מיכאל בר־זוהר,
תמר אשל, רענן נעים, אמנון לין
ואריק נחמקין.

המר רו צהב מו ע מ די ם
שר־החינוד־והתרבות, זבולון המר, מבקש מראשי
מיפלגת־העבודה כי יציגו כמה מועמדים לתפקיד
של חבר הנהלת רשות־השידור, כדי שהוא
יוכל לבחור ביניהם.

המר רמז כי אם יוצגו מועמדים כמו
•הסופר א׳ ב׳ יהושוע או המשורר נתן
יונתן, לא יהיו בעיות באישורם.

עירעור עלפלג
נוסף עד עמירם ניר, עירערו גס חברי
מיפלגת־־העבודה,
מרכז
ה, הד״ר עמוס כרמל
--ומתי דויד, על בחירתו שד ישראל
(״רוליק״) פלג כמועמד המערך בהנהלת
רשות־השידור, כמקומו שד העיתונאי
דניאל בלוך•

..תפוזי 13

מ גו א לי ם

המועצה לשיווק פרי הדר אינה מודאגת, בינתיים,
מן התעמולה המתנהלת באירופה נגד פרי־ההדר
הישראלי, תחת הסיסמה :״תפוזי יפו מגואלים בדם״

הסיבה: עונת יצוא ההדרים הסתיימה
כבר בראשית יוני, ולא תתחדש לפני
חודש אוקטובר• ב״מועצה לשיווק פרי
הדר״ מעריכים שעד אז כבר תישכח
מילחמת־הלכנץ.

שוב בוק
ל אגו דתי שר אל
אגודת־ישראד שוקדת פתיחת בנק משלה,
אחרי שנים רבות שבהן לא היה לה
בנק כזה. עד פי הערכת אנשי הכספים
שד אגודת ישראל, מתאימה התקופה
הנוכחית לביסוסו של בנק, ואפשר יהיה
לקבל רישיץ להפעלתו.
לאגודת־ישראל היה בנק בעבר והיא זכתה בו
תמורת הסכמתה להצביע ביחד עם מפא״י דאז
בעד המשך קיומו של המימשל הצבאי, שהיה
מוסל על הערבים בישראל. בנק זה הסתבך
בצרות. והאגודה נאלצה למכרו.

מ של ל א ילך
מזכ״ד ההסתדרות, ירדחם משל, אינו
מתכוון לפרוש מתפקית עד סוף שנת
1982 כפי שהבטיח בעבר, והוא הבהיר
כי יתכן שלא יפרוש גם בשנה הבאה.
משל נשמע אומר כי עוד נוחר לו לעשות הרבה,
והוא מסוגל לעשות את המוטל עליו.

בגין לעג
ל אי ט ל קי ם
מהטכסט של נאום שנשא מנחם
בגין על המילחמה, שפורסם במלואו
בעיתונות, נמחק קטע לפי דרישת
יועציו של ראש־המסשלה.
בקטע זה לעג בגין לצבא האיטלקי
וכינה אותו ״״צבא של אופרטה״,
שאינו מסוגל להילחם.
היועצים חששו שקטע זה עלול
־ייחוד
לתקרית
לגרום --

דיפלומטית, בייו
לאור העובדה שחיילים איטלקיים
משרתים ככוח הרב־לאומי בביירות.

הפרדה
ב ו*ב 1ק

ל א ומ ויי

השבוע תיכנס לתוקפה תוכניתו שד ״בנק
לאומי״ להפריד בץ החשבונות הגדולים
ובין החשבונות הקטנים, מבחינת הטיפול
שהם מקבלים בסניפים.
הבנקים הגדולים האחרים יעקבו בעניין אחרי
ביצוע התוכנית, ואם היא תעלה יפה. הם ילכו
בעיקבות בל״ל.

ה ק רן־ ה קיי מוו כססה
פעילות ההתרמה של ״הקרן־הקיימת־לישראל״
כארצות־הברית נמצאת בסכנה.
גורמים ערביים, המקורבים לממשלת ירדן, הכינו
תזכיר מפורט על פעילות הקרן־הקיימת בשטחים
הכבושים, באמצעות חברות הרשומות בליכסנשטיין.
על כן נתבע לבטל את הזכות שניתנת לתורמים
לנכות את התרומות ממם־ההכנסה האמריקאי.
כאילו תרמו למוסד־צדקה.

ב תי ־ א בו תבגדה
היהלומן דויד (״דודי״) מור, מועמד חרות לכנסת.
וקבוצודמשקיעים הקונה קרקעות בגדה, יקימו
בית־אבות ראשון בשטחים הכבושים, ליד הישוב
החדש שערי־ירושלים.

הוא מיועד, כמובן, ליהודים.

חדאד יהיח
סגן ־ א לו ף
כדי דרכך את התנגדותו שד רב•
סרן סעד חדאד לנשיא החדש שד
דבנץ, בשיר ג׳מייל, הבטיחו לו גור מים
בכירים במערכת־הכיטחץ תפקיד
בכיר בצבא לבנץ, בדרגת סגן־
אלוף.

מינוי ר חו ליו ותעכב
מינויו שד הה ״כ דני רוזוליו כמזכיר
״חברת־העובדים״ ,במקום משה אול
ולגילו,
מתעכב, בגלל התנגדותו שד מזכ״ל
ההסתדרות, ירוחם משל, למינוי.
אולניק מבקש לחזור לבנק הפועלים במישרה
מלאה. ואילו רוזוליו מוכן לוותר על מקומו בכנסת
לאיש האיחוד, נחמן רז, ובכך לתקן את ייצוג
אנשי איחוד־הקבוצות־והקיבוצים בכנסת. שהופר
עם מותו של משה (״סוסה״) חריף י
משל, המכהן כיו״ר הנהלת חברת העובדים, מתנגד
למינוי, שכבר אושר על־ידי מיפלגת־העבודה.
משום שאינו רוצה באדם חזק בראש חברת העובדים,

עיתון ומי בינו א ר
העיתץ היומי, שיוציא הליכוד, יתחיל

ע ר בו תנגדנ סיג ה
מתווכי־קרקעות יהודים בגדה, החליטו לתת ערבות
בנקאית לשלוש שנים לקונים. אם בתקופה זו
לא תירשם הקרקע על־שם הקונה, הוא יקבל
את כספו בחזרה.

הסיכה: חששות שד קונים מהדרך שבה
תיושם האוטונומיה.

עיתונאי נגד פו ר ח
עיתונאים בכירים ב״ידיעות־אחרונות״
מחתימים את חבריהם עד עצומה,
הקוראת לפיטורי העיתונאי אורי פורת
מהעיתץ. פורת נמצא בשנת־חופש,
ומשמש יועץ־תיקשורת דראש־הממשלה.
חבריו־לעבודה טוענים שלא יתכן שמי שבחש
בפרשת גלי־צה״ל יחזור לתפקיד בכיר בעיתון.

חיילים לאט
בעיקבות החלטה שרירותית שד סמח״ט,
כחטיבה המשרתת בלבנץ, נמנע. מחיילים
כאיזור לצאת לחופשות קצרות בטיסה.

בעוד שקצינים קיבלו כרטיסי־טיסה, נאמר לחוגרים
שאוטובוס לא ייצא עם פחות נד 20 נוסעים,
אם כי צה״ל משלם עבור אוטובוס מחיר שווה,
בץ אם הוא נוסע ריק או מלא.

/**3,00079
X0X157ן״
1 4 ^ 107054*> 7,000
X09515.ך 79/040
!571X0
?471/55

144174/410075 066/04/45407
14047154117015 479X0957.05
״79X0957׳0051- 144349X5009
0555?414507056/4 06079?./
00054 ׳19X0957: /

0055101511101005 755,510.41006
705 79X0957 4/17070579X09
1400009?550/4 !57000055400
10579X0957 79X0957
005577475? 005555 4

!450057607105
01047
5/047 0000704
15770041. 706 759/0957
^^55935407? 5/400555,

מאריקט רה ט רו רי ס טי ת

עד כמה מעוררים הדיכורים הישראליים האינסופיים על ״מחכ?ים״
גיחוך ולעג כעולם נראה כפרק זה כסידרה הקומית ״דונם כרי״ ,שהיא
כיום הפופולרית כיותר כקרב, האינטליגנציה האמריקאית. כעל הסידרה
התרשם, כנראה, סמייוחד מן העיתץ ״נ־רוסלם פוסט״ ,המשתמש עד
כוש כמילה ״טרוריסטים״ לכל דבר פלסטיני. בסידרה (משמאל לימין)
נראים כתם צכאי אמריקאי, קצין ישראלי וסמל, .השיח: קצץ :״מה
עכשיו, סמל?״ סמל :״קיבלנו זה עתה את המניין הסופי של המפונים

במדינה

העם ערסאח -״31
הידיעה הוצנעה —
מפני שהיא נראתה
לקברניטי המדינה
כהודאה בכישלץ

כלי־התיקשורת הממלכתיים ביש ראל
מתחילים להידמות יותר ויותר
לעיתונים בברית־המועצות ובדמוק רטיות
העממיות. על אלה נאמר כי
הקורא מתעניין הרבה יותר במה
שאינו כתוב בהם, מאשר במה ש־
*יכתוב. בקראו בין השורות. לומד! י הקורא על השקפות המישטר מן
החפר יותר מכפי שהוא לומד מן
הידיעות הרישמיות.
השבוע ניתן ללמוד הרבה על
מצב־רוחם של מנחם בגין, אריאל
י שרון ועמיתיהם מצורת הדיווח ב ן
רדיו ובטלוויזיה על מאורעות ביי 1,רות.
מסע
הניחושים. ביום השני
בשבוע התרחש המאורע אשר ה עולם
כולו ציפה לו בדריכות: יצי אתו
של יאסר ערפאת מביירות המערבית.

במשך שבועות וימים נערכה תח־
^ רות־ניחושים סביב מאורע צפוי זה.
1רבים בעולם האמינו כי אריאל שרון
לא יניח לערפאת בשום פנים ואופן
לצאת חי מביירות. ניחשו כי יטמין
לו מלכודות מתוחכמות, כי
ישלח יחידות־קומנדו אל תוך העיר
הנצורה כדי לאתרו ולהרגו, כי ישגר
אנשי־סלאנגות כדי להרגו בכביש
ביירות־דמשק, שיירט את מטוסו
בשמיים או את אונייתו בלב ים.
אנשי אש״ף האמינו, כנראה. ל כוונות
אלה, והם ניסו לשמור בסוד
את הסידורים של יציאת מנהיגם,
שהפך עתה — יותר מכפי שהיה אי־פעם
— התגלמות התנועה הפלס טינית.

ערפאת סירב לצאת בחשאי,
כפי שיעצו לו אנשי־הביטחון שלו.
הוא נפרד מביירות בפרהסיה —
ערד ביקורי־פרידה אצל ראשי ה עדה
המוסלמית והדרוזית. ביקר
בבתי־החולים שבהם שוכבים פצועי
ההפצצות והקרבות, התראיין ב עיתונים.
ביום השני בבוקר עלה
לאוניה יוונית והפליג לאתונה, שם
מושל עתה אחד המנהיגים הפרו-
^לס טייים ביותר בעולם — אנדריאו
| ^פאפאנדריאו הסוציאליסטי.
ליתר ביטחון, הגנו שתי ממשלות
ה עו לםהזה 2348

— ארצות־הברית וצרפת — על היציאה.
גם הן לא האמינו, כנראה,
לטיב הכוונות של שרון.
כבזל ה כי ש לון. איך השתקף כל
הממלכתיים
זה בכלי־התיקשורת
כישראל ז
במשך כל יום ב׳ טירטרו טהרו*
רות־החדשות של קול־ישראל. שעה
אחרי שעה, ומסרו וחזרו ומסרו
הודעה של אבו-איאד, שאיים להמשיך
במאבק המזויין בישראל. אבו־איאד,
אשר אמצעי־התיקשורת ה ישראליים
מתעקשים לקרוא לו ״סג נו
של ערפאת,״ כדי לתת יתר
מישקל לעמדותיו הקיצוניות, אינו
אלא האיש מס׳ 5או 6בסולם־
החשיבות של אש״ף. שמו המקורי
הוא צאלח חלף, והוא אחראי ל־שרותי־הביטחון.
למרות הצהרותיו
הקיצוניות, הוא נחשב על־ידי מומ חים
כאיש מתון דווקא. ואילו סגנו
האמיתי של ערפאת הוא אבו־ג׳יה־אד,
ששמו חליל מירר, ראש המח לקה
הצבאית של האירגון. שאינו
מרבה בהצהרות.
בעוד שהודעתו השיגרתית של
אבו־איאד זכתה בפירסומת ענ קית,
המתינו המאזינים לרוב מה־דורות־החדשות
במשך אותו יום
לשווא לידיעה על קורות ערפאת.
בשתיקה.
קול ישראל התעטף
ערפאת — יוק. רק הטלוויזיה, ש לא
יכלה להתחמק ממרכזיות ה מאורע,
הקדישה לו, בערב, כמה
דקות בראש המהדורה שלה.
היה ברור כי מנהיגי ישראל אינם
מרוצים מן העובדה כי מנהיג
אש״ף, ששהה במשך כל ימי ה מצור
בביירות, לא נפגע אף מאחת
ההפגזות וההפצצות, אף שרבות
מהן נועדו במיוחד כדי לפגוע
באתרים (״מיפקדות המחבלים״) ש בהם
עשוי היה להימצא.
יציאתו של ערפאת מביירות, כ מנהיג
של תנועה שהחזיק מעמד
ושלא נכנעה, עשוייה להיראות ב עיני
רבים בעולם ובארץ כסמל ל כישלון
מילחמת־הלבנון. נראה שגם
אריאל שרון ואנשיו סברו כך. כי
אין הסבר אחר לניסיון שנעשה
לגמד מאורע זה כאילו היה עניין
שיגרתי, יומיומי.

ה מיל חנו ה
ס״ס, ,במת>ר.
היזהר מפני אריאד
שרץ, כאשר
הוא כא?עשוה מוסדת
לא כל מדינאי מסוגל להשמיע
ביום אחד שתי הצהרות הסותרות
זו את זו לחלוטין — כששתיהן אי נן
נכונות.

הטרוריסטים, המפקד.״ קצין :״האם זה כולל את הפצועים הטרוריסטים
מכתי־החולים הטרוריסטים סמל :״כן, המפקד. יחד עם הרופאים
הטרוריסטים והאחיות הטרוריסטיות.״ כתב אמריקאי :״רגע: מה כל
הדיבורים האלה עד טרוריסטים? האם לא היה גם כנין עצמו פעם
טרוריסט׳.״ קצץ :״מר כנין לא היה טרוריסט. הוא היה דוחם־חרות.״
כתם :״או 1׳׳ קצץ :״כמה קרובי־מישפחה טרוריסטים? ״ סמל :״3000
נשים טרוריסטיות ו־ססס? תינוקות טרוריסטיות.״

אריאל שרון, שר־הביטחון של
מילחמת־הלבנון. מסוגל לכו.
השבוע הוכיח זאת שוב.
רוחכלב ופצצות. בראיון
לעיתונאית האיטלקית שהעניק עתירת־השערוריות, אוריאנה פא-
השמיע שרון דברי־רהב
לאצ׳י,
כימעט אינפנטיליים. הוא אמר כי
הוא ״נתן ליאסר ערפאת ולטרוריסטים
שלו את חייהם במתנה,״ כאשר
איפשר להם לצאת מביירות, וטען
כי אלה מגלים עתה מידה רבה של
כפיות־טובה על רוחב־לב זה.
ביום שבו התפרסמו הדברים. נאם
שרון בניו־יורק לפני אסיפה של
מיליונרים יהודיים, קוני איגרות-
החוב. שם הסביר מדוע החליט לע רוך
ב־ 11 וב־ 12 באוגוסט את ד.פצ־צת־התופת,
שהחרידה את העולם.
הפצצה זו לבדה, כך סיפר. היא ש־שיכנעה
את אנשי אש״ף להתפנות
מביירות. ולראייה: ההסכם הושג
בלילה שבין ה־ 12ל־ 13 בחודש.
יתכן כי שרון כלל לא תפס כי
שתי הגירסות סותרות זו את זו. אם
עשה סובה לאנשי אש״ף בהניחו
להם לצאת — מדוע היה צורך בהפ צצות?
האם אנשי אש״ף הם כה
מטומטמים, עד כי לא הבינו שעושים
להם טובה, ולא הסכימו לקבל
את הטובה עד שנרצחו מאות נשים.
ילדים ואזרחים לבנוניים ופלסטיניים
באותה הפצצה נוראה ז
ואם אכן שוכנעו ״המחבלים״ רק
בעיקבות אותו מעשה־זוועה כי עליהם
לצאת — האם אין פירוש הדבר
שהיתה
כי ממשלת־ישראל היא
מעוניינת ביציאתם. ועל כן לא עש תה
טובה לאיש?
שני ח־לגארים. בחינת העוב דות
מלמדת כי שתי הגירסות כו זבות.
ראשי
אש״ף היו מוכנים הרבה
זמן לפני כן לצאת מביירות, אחרי
שנסגר עליהם הכיתור ושוב לא
היתה כל תועלת כשהייתם בביי רות.
ההפצצות הכבדות לא באו
לשכנע אותם בדבר שהם היו משוכנעים
בו מזמן, אלא נועדו להרוג
את ראשיהם, לפני שיכלו לעזוב
את ביירות בריאים ושלמים, על
דיגליהם ונישקם, בראש מורם.
ואילו יציאתם מביירות לא באה
מפני שאריאל שרון עשה להם טו בה,
אלא מפני שלא היתה לו ברי רה.
מפקדי צה״ל לא רצו להסתער
על ביירות המערבית, פעולה שהיתה
עולה במאות רבות של חללים, ו-
שהיתר! גורמת להרס ולהרג בממדים
שהיו קוברים תחתיהם את שא רית
האהדה לישראל ולצה״ל בעו לם.
וגורמים לקרע עמוק בישראל.
להפצצת ה־ 12 באוגוסט היתה רק
השפעה אחת על התוצאות. היא
הביאה את הנשיא רונלד רגן ל
התקפה
של זעם על ישראל. אחרי
שמנחם בגין דיבר עם רגן בטלפון
באותו יום, הבין כי אסור לו עוד
להתמהמה. הוא הסכים סופית לפי נוי,
בתנאי־הפשרה שגובשו כבר
לפני כן על־ידי המתווך האמריקאי,
פילים חביב.
דיברי־השחצנות הוולגאריים של
שרון, באמצעות העיתונאית הזרה
הידועה אף היא בוולגאריות שלה,
מעידים יותר י*ל אכזבתו של שרת,
על כי נאלץ להסכים לפינוי, מאשר
על המצב העובדתי.

אי שים
איש ה ש דו ם
הוא הנבזים ח7דמ
אחד -אך 7א את
ח7ומו הנדר? ביותר.
קשה להעלות על הדעת שני אי שים
השונים יותר זה מזה מאשר
אריאל שרון ונחום גולדמן.
בעוד שאריאל שרון, בסיגנונו ה ברוטאלי
והוולגארי, השמיע הש־

צניק, ממנהיגיה הבולטים של יה דות
ארצות־הברית. ופירסם הודעה
רבת־חשיבות בזכות ההכרה ההדדית
בין ישראל ואש״ף. הודעה של שלו שת
היהודים הגדולים שתואמה מראש
עם מנהיג מחנה־השלום ב־אש״ף.
הד״ר עיצאם סרטאווי, זכ תה
למחרת היום בבירכתו הריש-
מית של יאמר ערפאת.
שאיפתו הגדולה, להיות לאד ריכל
השלום בין ישראל והעולם
הערבי בכלל. והעם הפלסטיני בפרט,
לא התגשמה. אך לפני כן הצ ליח
להקים מיפעל שהפר אנדרטה
שלו בימי חייו: הסכם־השילומים
בין ישראל וגרמניה המערבית.
יתכן שהיתר. משום אירוניה בכך
שגולדמן הצליח לשכנע את ממש-
לת־ישראל לכרות שלום עם האומה
הגרמנית שבניה הרגו שישה מיל יוני
יהודים, אך לא הצליח לשכנ עה
לכרות שלום עם האומה הפלס טינית
אשר בכל המילחמות עימה,
במשך ארבעה דורות. לא איבד ה יישוב
היהודי בארץ אלא כמה אלפי
חללים.
אירוניה זו לא נעלמה מעיני
גולדמן. בשנים האחרונות, כאשר
כבר היה חלש וחולה, העיר על כך
לא פעם. האיש שהיה נשיא ה הסתדרות
הציונית במשך 12 שנים.
ושחקים את הקונגרס היהודי העולמי.
הלך לעולמו לפני שהגשים
את שאיפתו הגדולה ביותר*.

עי תונו ת
מישהו *גד*• ר דחתדז!!
ציוני גולדמן
להיות אדריכל שלוס
בוע דברי־יוהרה לרוב (ראה לעיל),
נפטר בשקט נחום גולדמן, אחד ה יהודים
הנבונים והמתוחכמים ביותר
בתולדות הציונות, בגיל ,87 כשהוא
כימעט נשכח בישראל.
גולדמן, שפעילותו הציונית החלה
עוד במילחמת־העולם הראשונה ב גרמניה,
לשם הגיע מרוסיה, היה
נואם מרתק בשפות רבות. במשך
יותר משני דורות הכיר את רוב
מנהיגי העולם והתרועע עימם כ שווה
עם שווה. הוא היווה אופוזי ציה
אינטלקטואלית לכל ראשי־ה־ממשלה
של ישראל, מדויד בן גור-
יון ועד למנחם בגין.
בירכת ערסאת. כשהוא זקן
מעמדות-
ועייף, מושמץ ומורחק
השפעה, לא הירפה ממאבקו. בשיא
מילחמת־הלבנון, ב 1-ביולי, חבר
עם פיאר מנדס־פראנס, ראש־המנד
שלה לשעבר של צרפת ופילים קלו-

דמסקגות שהוציאה
הוועדה מטעם
איגוד־ה עיתונאים
היו הריסות — אך
התוצאות 7ומות בערפ.7
אהרון דולב הוא יו״ר התער של
אגודת־העיתונאים בתל־אביב, ש אליה
משתייכים אבשלום (״שטיג־קור״)
קור ועימנואל הראובני. כ שהוא
נשאל מה בדעתו לעשות
עתה, אחרי שנקבע ״שאין להם
מקום״ באיגוד הארצי של העיתו נאים,
היא אומר :״לא די שהייתי
שיתף להחלטות של הוועדה? מי
שרוצה לתפוס מרמס, בבקשה.״
לתפוס מרמס, פירושו של דבר,
להמשיך בתהליך שבמיסגרתו אפ שר
להביא לכלל מימוש את ה־
(המשך בעמוד )6
• בגיליון הבא של העולם הזה
יתפרסם מאמרו של אורי אבורי על
ד״ר גולדסן ז״ל,

..איני ווצה שר בשום
עסקים עם ישראל זו!״
ניים נבונים מאוד *,שאמרו לי:
״כאן, בכוויית, אנו מהווים כמ עט
את מחצית האוכלוסיה. אנח נו
בונים את הארץ, אבל ה אחרים
מרוויחים מכל ״.תור כדי
כד התבהר לי מה רבה השפעתם

מ עו ד תי ל מ ען פיתרון הסיב-
״ ״ סוך המיזרח־תיכוני התחילה
בשנות ה־ ,50 כאשר הייתי עדיין
סגן־שר במישרד ראש״הממשלה.
המדיניות האירופית סבלה אז
עדיין ממצפון רע. האינטרנציונל

׳מנהיגי גיפלגת
העבודה חדורים
וברוח בגין, או
שהם פחדנים

העולם פוחד
מהם־חו של מנהיגי
ישראל, הסומכים
דק על הנשק

הסוציאליסטי התרכז באופן בלע די
בישראל, והתעלם כמעט כליל
מן העולם הערבי•
בכינוסי האינטרנציונל חזרתי
שאין הסוציאליסטים יכולים להר שות
זאת לעצמם. ואז בכל פעם
קמו גולדה מאיר ויגאל אלון —

של הפלסטינים במדינות הערביות
המתונות, עד כמה מתחרות מדי נות
אלה על ידידותם של הפלס טינים
החרוצים והאינטליגנטים,
ומוכנות לפעול למען מטרותיהם
המדיניות. היה נדמה אז כי איש
במערב אינו מבין זאת•

במאמרב שבועון הגר מני ..שטרן״ מגלה
:פגש ן עב 1סאדאת וערפאת,
קר״סק׳
1עסאדאח -אידו ...
וכיצד היה פרס 1פג ש
או מי שייצג באותו כנס את מיפי
לגודהעבודה הישראלית — וירדו
עליי. הם התייחסו אלי כאילו
הייתי חתיכת־רפש• בכנסים רקדו
הכל סביב גולדה, גולדה פה, גול דה
שם. הכל היו מוקסמים מכושר־הדיבור
שלה. מסביבי חגגו השתי קה
והפחדנות. וגם רגש־האשמה.
היה ברור לי: רק אדם אחד

גולדה מאיר
ויגאל אלון
התייחסו אלי
כאילו חייתי רפש

באינטרנציונל הסוציאליסטי היה
חופשי מריגשי־האשמה, וזה היי תי
אני. כי אני בן למישפחה יהו דית,
ואיבדתי את קרוביי היקרים
ביותר בימי המישטר הנאצי• איש
אינו יכול להטיח בפני שאני אנטי שמי.
אפשר להאשים אותי רק
בכך שאיני ציוני.
אבל כל הדיבורים היו לשווא —
עד ליום של הלם הנפט. בכנס

של האינטרנציונל בלונדון ביקש תי
את רשות״הדיבור, כמנהיג ה־מיפלגה
הסוציאליסטית של אוס טריה.
ולפתע הקשיבו כולם ואמ רו:
נו, אולי הרעיון של קרייסקי
אינו רע כל־כך, אולי באמת כדאי
לבדוק אם יש סיכויים לפיתרון
של שלום במיזרח התיכון. הם
הבינו כי הנפט של הערבים חיוני
להישרדותינו•

פגישה עם
ה טרוריס ט
ליחותי הראשונה ״לבי־
/ש רור העובדות״ בסיזרח ה תיכון
ב־ 1974 היתר, מלווה בפר שנות
לעגנית מישראל. וגם בארץ
הראשונה שבה ביקרתי, במצריים,
נתקלתי בחומה של איבה.
בעלי־שיחי האשימו אותנו בכל:
בפלישה לסואץ של ממשלת צרפת,
בהנהגת הסוציאליסט גי מולה
(במילחמת־סיני) ; בעמדה הבלתי־אוהדת
של הסוציאליסטים כלפי
מילחמת־השיחרור האלג׳ירית. כל
החטאים של הסוציאליסטים כלפי
הערבים הוצגו לפניי בישיבה לי לית
בקאהיר.
תחילה לא רצה סאדאת לקבל
בכלל את פניי, אך לבסוף הזמין
אותי בכל זאת. אבל גם זה מפני
שלא נכנעתי, חצי שנה לפני כן,
ללחץ הישראלים, אחרי שנערך
פיגוע טרוריסטי במהגרים יהודיים
מברית״המועצות, שתחנתם הרא
שונה
היתד, אוסטריה. הישראלים
דרשו אז לקבל לידיהם את ההגנה
והפיקוח על המהגרים.
המסע במידבר אל סאדאת ארך
שעות. הוא קיבל את פני בבית
קטן. הוא לא הציע לי ארוחה,
שום דבר.
הוא הסביר לי את המדיניות
שלו: שהיה עליו לפתוח במילח-
מה נגד הישראלים ב־ , 1973 כדי
להחזיר לצבא המיצרי את כבודו,
ושרק עכשיו ניתן בכלל לחשוב
על העתיד. אך את כריתת־השלום
יש להניח לדורות הבאים• זה היה
סוף השיחה.
לאחר מכן עוד שלח לי מסר
שעליי להיפגש עם ראש אש״ף,
ערפאת, הנמצא בקאהיר. בלעדיו
לא יהיה פיתרון לסיכסוך המיזרח־תיכוני.
הייתי
מוכן לפגישה, אך חברי
המישלחת שלי חשבו שאני משו גע
— להיפגש עם ״הטרוריסט ה ראשי״

אולם הפגישה התקיימה לבסוף׳
בכל זאת, שררה בה אווירה עויי־נת
ביותר, ונערך ויכוח קשה.
ערפאת אמר שאין פיתרוי מלבד
האופטימום: על היישות הציונית.
ישראל, להיעלם.
לאחר מכן שאלו אותי המצרים
מה דעתי על ערפאת• עניתי: לא
הכי טובה.
בהמשך השליחות, שארכה בסר־הכל
שנתיים, הגעתי גם לכוויית.
שם הוצגו לפני מנהיגים פלסטי
כעבור
כמה שנים הגשתי את
הדין־וחשבון שלי לאינטרנציונל.
מסקנתי היתה: את בעיית המיז-
רח־התיכון ניתן לפתור רק אם
נותנים לפלסטינים מדינה משל הם,
שתחיה בשיתוף־פעולה הדוק
עם שכניה. כלומר גם עם ישראל.
שם (בישראל) ,כמובן, נדחתה
תביעה זו כמעט פה אחד.

סאדאת:הזמין
אות׳ ילבית1
ולא הלש ארוחה.
לא כיוס
באחד הימים אמרתי לעצמי :
מה הטעם בכל הדיבורים שלי,
שעל העולם המערבי להכיר ב בעיה
הפלסטינית, אם לא אעשה
בעצמי את הצעד שיבליט זאת
(המשך בעמוד )76
* נציג אש״ף בכוויית היה אז
ח׳אלד אל־חסן, ממייסדי פת״ח
וידידו של ערפאת.

במדינה
(המשך מעמוד )5
קביעה של הוועדה מטעם איגוד־העיתונאים.
בניגוד למה שסבורים,
רבים, משמעותה של הקביעה כי
אין לשניים מקום באיגוז״העיתו־נאים,
אין פירושה שהם מורחקים
ממנו, בלי התהליך הרגיל הקבוע
בתקנון. והיום קשה לדעת אם מי שהו
יפתח בתהליך הרגיל (ראה :
הנדון).
״סוכני השמאל״ .הוועדה
שמונתה לפני כמה שבועות, קיימה
ארבע ישיבות ארוכות בבית סו־
?!ולוב, ושמעה עדים רבים, ביניהם
גם את קור והראובני. הקביעה ה חשובה
שקיבלה לבסוף היתה :
״החברים קור והראובני עירערו
את היסודות שעליהם בנוי האיגוד
הארצי ופגעו בכבוד המקצוע ו בנורמות
שעליהן הוא מושתת. ל פיכך,
קובעת הוועדה, כי מי ש עושה
מעשים כאלה — אין לו מקום
באיגוד הארצי של עיתונאי־ישר־אל.״
העדויות
ששמעה הוועדה נגעו
לניסיונם של קור והראובני לפנות
לרמטכ״ל, לראש־הממשלה ולשר־הביטחון,
ולבקש את התערבותם
במתרחש בגלי־צה׳׳ל. השניים טענו

עיתונאי קור
אין מקנם?
שהתחנה הצבאית לא מילאה את
תפקידה בעת המילחמה, ואף ״שיר תה
את מטרות המחבלים״ ,והיו
מוכנים להביא דוגמות.
בראש הוועדה עמד אלי ניסן.
היו בה ארבעה חברים מלבדו: סמי
גרינשפן, אהרון דולב, לוי-יצחק
הירושלמי ויונה שימשי. היא קיב לה
את החלטותיה פה־אחד, כאשר
אחד החברים הסתייג בסעיף אחד.
עבודתה של הוועדה היתר. מלווה
באיומים ולחצים לא מעטים. היו
שאמרו על חברי הוועדה שהם ״סו כני
השמאל״ עוד בטרם נודעו מס קנותיה.
היו עיתונאים שאמרו ש אם
הוועדה תקבל ססקנות מרחי־קות־לכת
נגד קור והראובני, לא
יהיה מנוס מפילוג באיגוד־העיתו־נאים.

מן העבר השני אמרו, שאם
לא תגן הוועדה על חופש־הביטוי
ואם לא תקבל מסקנות חמורות נג דם,
יהיה פילוג. אך החלוקה לא
היתד. על־פי הדיעות הפוליטיות.
רבים מן העיתונאים בעלי ההש קפות
הימניות והניציות, גינו ב-
כל־פה את צעדם של קור והראו־בני
.״אם יגיע המערך לשילטון,
יכולים לעשות זאת גם לנו,״ הם
אמרו.
עיתונאי נוכח. השיקול ה מכריע
בעבודת הוועדה ומסקנו תיה,
היה של האיגוד־המיקצועי.
ניסוח המסקנות נעשה על־ידי כל
החברים בוועדה, אך מלבד חשי בותו
הציבורית אין למיסמד שי ניים.
אם הוא ישאר בגדר ״קביעה״
בלבד, עלולים שר־הביטחון ומקו רביו,
הבוחשים בגלי־צה״ל, להסיק
מכך מסקנות. הראשונה שבהן
תהיה :״עתונאי נובח אינו נושך.״
ה עו ל ם הז ה 2348

מה שצף על פגי המים. צף גם על גלי צה־ ל

הווה
,ן סרט ״מפיסטו״ ,שתיאר את המעבר מן הדמו י
1קרטיד. אל הדיקטטורה בגרמניה של שנות ה־,30
העמיד במרכזו אדם פשוט, נורמלי, בלתי־פוליטי, שחקן
שלא רצה אלא למלא את תפקידו על הבמה.
הוא לא היה אידיאליסט, ובוודאי לא נאצי. הוא לא
היה בעל השקפות פוליטיות בוטות.

הוא כסך הכל רוצה לחיות כשקט, להסתדר,
להתקדם, להצליח. המהפיכה המתחוללת
סכיכו — מהפיכה העתידה להכיא אסץ על
העולם ועל גרמניה — אינה מעניינת אותו.

ר191

גרוע, לא כן

בישראל כבר נולדה, כאילו מעצמה, המילה
המתאימה: התקרנפות.

ך קרנף המצוי היה, בדרך כלל, אדם הגון, לפני
י י שצמח לו מה שצמח לו על האף.
אדם הגון, פשוט, טוב. לא היה עולה על דעתו, למשל,
להלשין על חבר ועמית. להתחנף לאנשים שהוא בז
להם או שונא אותם. לקשקש סיסמות׳ המעליבות את
האינטליגנציה של דביל. לצעוק הורה או הייל או ויווה
או יעיש אז בגין דשילטון. בוודאי שלא_.

כשהיה זה באופנה להיות אנטי־נאצי, הוא היד. אנטי־נאצי.
כאשר משתנה האופנה וכדאי להיות נאצי, הוא
נאצי. כשצריכים להלשין, הוא מלשין. הוא בסך הכל
קארייריסט. אין הוא אשם בשום דבר.
הנאצים שמחים לקבל איש זד, תחת חסותם. הם
זקוקים לו. המישטר החדש רוצח את לוחמיו הוותיקים,
שהיו אנשי ריב ומדון. עושי־צרות ומורדים מטיבעת
הוא מעדיף את הקארייריסטים, את חסרי האמונה יה־השקפה,
את הכדאיניקים הניצחיים.
אלה שירתו את המישטר הדמוקרטי. כשעלו הנאצים

לשילטון, הם שירתו את הנאצים באמונה. אחרי שהרייך
השלישי התמוטט. הם שירתו את צבא־הכיבוש של בעלות־הברית.
ואחרי שאלה נסוגו, הם משרתים עתה את
הדמוקרטיה החדשה.

אבל הם חוזרים עתה, כמו תוכים על הטכסטים
של הסישטר, החדש. וכל דבר ביקורתי,
כל דבר חריג, כל דבר עצמאי נעלם מזמן.
כאשר עולות בעיות, שוב אין מזמינים לוויכוח את
מי שיש לו מד, לאמר על כך• ,מי שעלול לעורר מחשבה
אצל מישהו. מתמנים ז־ק דוברי המישטר. וכמה חמורים
עייפים, שאפשר לסמוך עליהם שלא יבעטו.

גם על גלי צה״ל.

ף יו ספרים ובסרטים, נראה המעבר ממישטר למישטר
יי* תמיד כמעט דרמאתי, המרעיד את אמות הסיפים.
ואיך זה יכול להיות אחרת? פוגרום זה פוגרום.
מהפכה צריכה להיות סוערת -מהממת, מחרידה. היא
צריכה להידמות לרעש־אדמה. היא צריכה לחדור לחייו
של כל אדם. איזה מין מהפכה היא זאת?
כך נראית המהפכה בסרט אדומים, למשל. חיילים
* -מסתערים על ארמון־החורף. גייסות דוהרים אנה ואנה,
שרים ויורים. מנהיגים נואמים לפני המונים משולהבים.

המושגים של השילטון, המילים של השיל•
טון, המליצות השדופות של ראשי השילטץ —
כל אלה הפכו עתה מזץ רוחני בלעדי, והם
ניטפכים מן המכשיר כמעיין המתגבר. אבל
תמיד בצורה שיגרתית, בעזרת הפרצופים
המוכרים, כדי שאיש לא ייבהל.
״המאפיה השמאלנית״ לא פוזרה. למה לפזר? כל
האנשים נשארו, עדות חיה לליברליות של המישטר. הם
נשארו, ועושים את מלאכת המישטר החדש. מזמינים
את האנשים הנכונים, ושואלים את השאלות הנכונות,
ואומרים ״בום״ כשצריכים להגיד ״בום״ .ורק פעם בחודש
אחד מהם מעז ואומר ״בים״ .ואז רועמת הכנסת, ונרעשת
המדינה, ונערך קרב־איתנים.

כך זה כסרטים ובספרים. אך אץ זה כך
כחיים, כלל וכלל לא.

בחיים המהפכה מתהוללת אי־ישם במישרדי־שילטון.
ואולי היא מלווה בכמה אירועים ברחוב. אך להמוני
האזרחים נדמה שכל זה אינו נוגע להם. בעיניהם השתנה
משהו בצמרת, משהו הנוגע לפוליטיקאים, אך שאין לו
קשר לחייהם.

זה מוכיח שיש במדינה חופש, ואץ מוציאים
אדם להורג מפני שאמר ״בים״ ,כשהלה
צריך להגיד ״בום״ .אכל שלא יעשה זאת עוד
פעם.

יש סיסמות חדשות, סמלים חדשים, אולי
גם דגל חדש והימנץ חדש. אך האזרח הפשוט
אומר לעצמו: מה זה איכפת לאיש כמוני !
מבחינה זו אין הבדל בין מהפכה קומוניסטית או
פאשיסטית, ימנית או שמאליית. דתית או חילונית.

כשיו זה הגיע אל גדי צוז״ל.
׳^ועכשיו הגיע שם תור הקרנפים.

תמיד נדמה שלא קרה דבר מילבד חילופים

המלשינים מלשינים. בעלי הדיעות העצמאיות מודחים.
מי שנשאר נדרש להסתגל, להתאים את עצמו, לקבל
פקודות. לציית. וכדי להמחיש זאת, מבקשים להפקיד
על התחנה בעל־מדים ובעל־דרגות.

^ כ שי ל טון.

ן* שינוי

האמיתי מתחולל רק לאחר מכן, לאט
אחר־כך
אולי יהיה צורך להצדיע, או להרים
יד, או לעמוד דום מול תמונת הגנרל על הקיר.

לאט.

פה ושם נעלמים אנשים. אולי התפטרו, אד
לי הודחו, אולי היגרו, אולי ברחו, אולי נעצרו,
אודי נרצחו• מוטב שלא לשאול.
מקומם נתפס על־ידי אנשים אחרים. אלה הם, בדרך
כלל. אזרחים טובים, היודעים להסתדר, המתאימים את
עצמם לסיגנון החדש. אותם שהבינו את הרמז. לא אנשים
חריגים, חלילה. לא קנאים מטורפים, שהובאו מהרחוב.
לא, אנשים מתוך המנגנון, אנשים מוכרים החביבים על
עמיתיהם. כל זה מתבצע בהדרגה, בלי תהפוכות.

וכך, בלי זעזועים, בלי רעש״אדמה, מתחוללת
מהפיכה שקטה. היא אורכת, בדרך כלל,
כמה שנים. עד שמתברר באחד הימים כי!הכל
השתנה, למרות שלא היה שום שינוי.
האנשים מדברים אחרת, חושבים אחרת, מתנהגים
אחרת. הסיסמות של המישטר החדש׳ המילים של המישטד
החדש, יציבת־הגוף של המישטר החדש, תנועות־הידיים
של המישטר החדש — כל אלה שולטים עכשיו ברחוב,
במישרד, במקומות הציבוריים, וגם בבית. פשוט לא כדאי
לנהוג ולדבר אחרת. לא רק מפני שמישהו עלול להלשץ,
וזה עלול לעלות באובדן הפרנסה (ואולי גם החרות,
ולחברי אות והחיים) אלא נם מפני שאיש אינו אוהב להיות
^ שונ ה. חריג. יוצא־דוסן.
איני יודע אם היתד, לרוסים מילה לתהליך זה. לגרמנים

היתה מילה ארוכה מאוד ;> 70 :ד 1־ 1^£ז ,£1011$0 £ £
שפירושו: חיבור כל המכשירים לזרם אחיד.

וכן הלאה וכן הלאה, כל הקאטאלוג הארוך והעלוב
של הכדאיניקים הנצחיים, ד,מסתדרים הנצחיים, זריזי-
הרגליים וזריזי־הלשון.

ץ ה לא התחיל בגלי צה״ל. זה התחיל מזמן, בכל
כלי־התיקשורת.
זה קרה בטלוויזיה. אחדים הודחו. אחרים התפטרו,
ולהם כל הכבוד. אבל הרוב הגדול נשאר. קצת מתכופף.
קצת מתמרד. קצת עושה את עבודתו בחריקת-ישיניים.
מנתק, את עצמו מבחינה נפשית. אך ממשיך לשרת.
על המירקע מופיעים אותם הפנים המוכרות, החביבות.
אותם החיוכים, אותם השגיונות האישיים המלבבים.

הם צפים תמיד על פני הגלים.

וחוץ מזה, המישטר לא היה כולו רע: הוא
אמנם עשה כמה מעשים רעים, נכון, בהחלט
נכץ, אבל אל נתעלם מן המעשים הטובים
שעשה גב כן. ולכן --

איננו צריכים לקרוא על כך בספרים. אנחנו
יכולים לשמוע את הדברים אצלנו, בכל יום.

הס החוסר החביב על כל שירטון — שיל•
טון הגון ושילטון פושע, שילטץ שמרני ושיל־טון
מהפכני.

הוא נשאר בתפקיד, כדי למנוע את המעשים הרעים
ביותר. נכון׳ גם הוא יהיה צריך לעשות דברים שלא
הסכים להם בליבו. דברים שהיו מתועבים בעיניו, אך
אלד, היו כאין וכאפס לעומת מה שהיד, מתרחש אילו
התפטר, חלילה.
בוודאי, הוא השתתף במסע הכללי של שטיפת־המוח.
לא היתה ברירה. אבל הוא התחכם להם. פעם־פעמיים,
בצורה מתוחכמת ביותר (כל־כך מתוחכמת שהשליטים
לא הבחינו בכך) הוא הצליח להגניב לדברים רמז דק,
המוכיח שהוא התנגד לדברים כל הזמן. חבל רק שהציבור
לא היה ער לכך די הצורך, ולא הבין את הרמז.
בעצם, במשך כל הזמן, הוא עבד נגד המישטר.
הוא גילה את מחשבותיו האמיתיות, בסודי־סודות, לאשתו.
אילו היתד, השעה כשרה, היה גם עושה משהו.

ק רנ ף

([15ו08.1ב 0 5 81

אבל כשבאים זמנים חדשים, ,הוא מוכן גם
להשמיע זמירות הדשות. ביהוד אם הזמירות
החדשות עוזרות לו להשיג קידום.
חבל שעליו לעזור לשם כך לסלק מישהו. מאוד לא
יפה לבוא במקום מישהו שסולק (בייחוד אם יש חשש
שמא נאסר, הושם במחנה־ריכוז ,״נורה בשעת נסמן-
בריחה״ ,״נפגע בשעה שחיילים ירו באוויר״ וכיוצא
באלה מיפגעים, העלולים להיות סימני־היכר של המישטר
החדש).

ואם קודמו בתפקיד כסך, הכל הודח בצורה
הומאנית, ומוצא עתה את פרנסתו ככבוד
בעסק פרטי — אז זה בכלל לא כל־כך נורא.
י הרי שהכל נגמר, והקרנפים יכולים שוב להוריד
י את הגידול מן האף, אין הם מתקשים להסביר
מדוע נהגו כפי שנהגו.

הוא תפס את התפקיד, כדי למנוע ממישהו
אחר, גרוע הרבה יותר, לקבל אותו. אילו סירב,
היה התפקיד נמסר לאחד הקנאים של המיש*
טר, קומיסאר אמיתי, וזה היה הרבה יותר

מפיסטו יעשה את שלו. הוא יקבל את התפקיד. הוא
יתאים את התחנה לסיגנון השילטון, בצורה מרגיעה,
כדי שאיש לא ייבהל. יישמעו בה הקולות הנכונים,
שיגידו את הדברים הנכונים. ומי שיבקש לחרוג מן
המיסגרת, מוטב לו לזכור כי המלשינים מקישיבים ומפש פשים
במגירות.
מד, לעשות? להתפטר באופן המוני? להשאיר אתהמכשיר בידי המשרתים הגלויים של השילטון, למען
יידע כל אזרח וחייל במדינה מי מדבר אליו?
לא, חלילה. צריכים לשמור על העמדה. אפשר
להשפיע מבפנים. ויש לפרנס מישפחה. ולמד, לפנות
מקום למלשינים ולקנאים? וכו׳ וכר.

לקרנף יש רק קרן אחת, אך יש לו אלף
תירוצים.

לי צ ה ״ ל ימשיכו לזרום. ועל פני הגלים יצוף מה

* שצף תמיד על פני המים.
ואחרי גלי צה״ל יבוא תורם של מוסדות אחדים, כלי-
תיקשורת אחרים, מנגנונים אחרים.
תורם יבוא, מפני שאין מי שיתנגד ברצינות. ירטנו
קצת, יתרגזו קצת. אבל בסוף יתפטרו רק מעטים, מצאי־הדופן.
חבריהם ימשכו בכתפיהם. אולי יקנאו בהם קצת,
אולי ירחמו עליהם קצת, או יגידו שהם דפוקים בראש.

וכולם, כולם יתקרנפו.

אריק איינשטיין

בינשטיין מן המושב שליד הנהג.
חילוצם של אריק וסימה היה
הקשה ביותר. למכונית הרנו 5
יש רק שתי דלתות מלפנים, ועוד
דלת תא־מיטען מאחור. הנזק שנגרם
לרכב היקשה על הוצאתם של בני
הזוג מהמושב האחורי, ואנשי
מגן־דויד־אדום גם חששו לטלטלם

וירידותיו היו

הזוג: אריק (מימין)

במצב־רוח

נפצע ב ינחית.

מרומם. הם

סימה אדיה! (1וש1זאל<

חזרו ממסיבה

נפצעו !קשת
בשל פציעותיהם. לכן הוזעק למ קום
צוות של מכבי־אש, שהשתמש
במוטות ברזל וברתכת חשמלית,
כדי לפתוח פתח לחילוצם. רק אח רי
20 דקות תמימות הצליחו להוציא
בדרך זו את סימה. אריק חולץ
לבסוף מבעד לדלת תא־המיטען.
רבקה רובינשטיין, אחותו של ה פרקליט
הפלילי, עורך־הדין מנחם
רובינשטיין. מתה מפצעיה. היא
נפגעה מהדלת ומחלק של גג המכר

ונסעו הביתה.
וא 1לפתע ־ ־

רובינשטיין. נהרגה בתאונה. איש
גם טרם הודיע לה, מחשש שהידיעה
תזיק לה, עד כמה נפגעו אריק
איינשטיין וחברתו, סימה אליהו.
״אני זוכרת רק שנפגשנו במועדון
שבלול,״ סיפרה נורית, המאושפזת
בבית־החולים הדסה ב־תל־אביב
.״לא התעכבנו שם הרבה
זמן. אני ורבקה נסענו הביתה במ כונית
שלי. ואריק וסימה באו אי-

תנו. רבקה ישבה לידי, ואריק וסימה
מאחור.
״נסעתי לכיוון הבית של סימה,
כדי להוריד את אריק ואותה שם.
אני לא זוכרת כלום יותר. אני לא
יודעת מה קרה. אני לא יודעת
מי פגע בנו. אני לא זוכרת כלום!״
1ן 1י ך | 1 1י הציירת רבקה רובינשטיין בת ה־ 38 היתה בתהליך
י י •י י חזרה בתשובה לפני מותה. היא למדה קבלה, והתחילה
להדליק נרות ולקיים מיצוות, ואף ביקרה אצל הרב אורי זוהר.

לא הצליחו
לחלץ

נורית בורשטיין בת ה־ ,34נ פי שצולמה למחרת ה11111111
תאונה
בבית־החולים הדסה בתל־אביב. היא סיפרה
ו ו ! 111111
שאינה זוכרת כיצד אירע האסון. בתמונה מימין: נורית לפני האסון.

אט.״ הוא נוהג לומר לנהגים ש אליהם
הוא מצטרף ,״צריך לשמור
על החיים של אנשים בדרכים.״
בבוקר היום הראשון השבוע קרה
לאריק אסון, שממנו כה ניזהר:
תאונת־דרכים.
יום אחרי התאונה המחרידה, סיפ רה
נורית בורשטיין, שנהגה במכו נית
רנו 5האדומה, על המיקרה ל־העולם
הזח. האשה בת ה־ ,34 מנה הקאמרי,

הצגות בתיאטרון
עדיין איגד יודעת שחברתה הטו בה,
הציירת רבקה (״רבקזללה״)

^ יידי פינת הרחובות פריש־י
מן־ריינם בתל־אביב, קפצו מ מיטותיהם
בשעה רבע לארבע לפ נות
בוקר, לשמע קול חבטה עזה.
כשיצאו למירפסות, נתגלה לעיניהם
מחזה מזעזע: מכונית פרטית, על
נוסעיה, עמדה כשהיא מחוצה ומ עוכה
בצד הצומת. אוטובוס פגע
בעוצמה רבה בצידו הימני של ה רכב,
והעיף אותו למרחק של כמה
מטרים.
נהג האוטובוס. סורר. עאטף בן
ה־ 23 בכפר איפתען, הוכה בהלם
למראה הפצועים השותתים דם.

נית, שנמחצו כלפי פנים על ראשה
וגופה.
מצבה של סימה אליהו הוג דר
כקשה. היא אושפזה במחלקה ה-
נירו־כירורגית בבית־החולים אי־כילוב
בתל-אביב בחשד לדמם תוך-
גולגולתי, כתוצאה ממכה קשה ש קיבלה
בראש. היא סובלת גם מחב לות
בבטן, וכפי־הנראה תישאר ת קופה
ארוכה בבית־החולים.
אריק איינשטיין המאושפז במח לקה
הכירורגית בבית־החולים אי־כילוב,
נפצע באופן בינוני. הוא

ע לאט, תן למחשבות לרוץ
י בכל הכיוונים, לא יתחילו
בלעדינו, סע לאט, סע לאס...״
שירו של הזמר אריק איינשטיין,
סט לאט, הפך מייד עם פירסומו
לסיסמת המועצה למניעת תאונות
בדרכים. התקליט, הנושא את שם
השיר, חולק כפרס לנהגים זהי רים.
את המילים כתב איינשטיין.
חבריו של הזמר, שאינו נוהג ב רכב
בעצמו בשל ראייתו הלקויה,
יודעים לספר שגם בחייו הפרטיים
הוא מטיף לנהיגה זהירה .״סע ל ...יי

הוא
נעמד במרכז הצומת והחל צו עק
לכל הכיוונים :״תזמינו אמ בולנס!
מישטרה!״
ניידת־מישטרה, שהוזעקה על-ידי
השכנים, הגיעה כעבור כמה דקות.
בעיקבותיה הגיעו בזה אחר־זה כמה
אמבולנסים. צוותי־ההצלה חילצו
מייד את הנהגת, נורית בורשטיין,
אולם הם התקשו לפתוח את דלת
המושב שליד הנהג, שנדחסה כלפי
פנים מעוצמת הפגיעה. רק אחרי
מאמצים מרובים הם הצליחו להזי זה
ממקומה ולחלץ את רבקה רו

סובל מזעזוע־מוח, משברים בשתי
צלעות, ובשורש כף־יד שמאל ונד
שריטות וחתכים בגולגולת ובי-
ידיים.
נורית פצועה אף היא באופו בי נוני.
היא סובלת מזעזוע מוח. מחתכים
בגולגולת ומשבר ביד ימין.
היא תשוחרר כפי הנראה תוך קצר
קצר לביתה.

ת אונה כוספת
ב או תו צומת
ך תאונה הקטלנית אירעה
י 1כשמכונית ה תו, שנסעה ברח׳
ריינס לכיוון צפון. חצתה את ה צומח.
באותה שעת בוקר מוקדמת
לא פעל הרמזור. אלא היבהב באור
צהוב בלבד. האוטובוס, שנסע בר חוב
פרישמן לכיוון מערב, לא
נשמע לתמרור עצור, המוצב במקום
לעת שהרמזור אינו פועל. ופגע ב מכונית.
חקירת
המישטרה העלתה שהאוטובוס,
השייך לחברת דן נסע במהירות
של 70 קילומטרים לשעה.
נהג האוטובוס. סורד. עאטף, שנע צר
לחקירה, עובד בדן כשכיר זמני,
בשעות הלילה בלבד. הוא מסיע
אוטובוסים ריקים מנוסעים מחג-
יוני החברה אל המוסר ובחזרה, כדי
להכינם לקראת התחלת פעולת ה קווים
בבוקר.
הנהג, שהיה המום למראה האסון,
סיפר לשוטרים שהגיעו למקום ה תאונה.
כי לא הבחין כלל בתמרור
העצור. שכנים הגישו לו מים
וקפה. כדי שיתאושש.
באותו צומת אירעה בבוקר יום
המחרת תאונה נוספת, שבה נפגע
עמוד־שלטים מואר המורד, את ש מות
הרחובות, ופעולת הרמזורים
במקום שותקה לכמה שעות.
ההרוגה בתאונת האוטובוס, רב קה
רובינשטיין, וסימה אליהו, ה פצועה
קשה, ישבו שתיהן בצידה
הימני של המכונית, שם פגע חר טומו
של האוטובוס. לכן הן ספגו
את החבטות העזות ביותר, ואילו
אריק איינשטיין ונורית בורשטיין,
שישבו בצד השמאלי, נפגעו באופן
בינוני בלבד.
האסון פקד את הזמר הפופולרי
ואת חברתו שיבעה חודשים אחרי
הולדת בנם, אמיר. מעריציו הרבים
של הזמר הוכו אז בתדהמה לשמע
הבשורה על התינוק שנולד מיחסיו
עם סימה אליהו. המעריצים לא יד עו
את מה שידעה בל הבוהמה: ש אריק
וסימה הם סיפור־אהבה הנמ שך
זה עשר שנים.
בעוד שיחסי אהבתם רצופת ה משברים
של אריק ואלונה איינש־טיין
היו נחלת־הכלל, היתד, אהבתם
של אריק וסימה שקטה וחשאית.
בנם, אמיר, הוא ילדו השלישי של

כך זה קרה

מכונית הרנו ׳,שנסעה ברחוב ריינס בוזל־אביב
לכיוון צפון, חצתה את הצומת. באותה שעת־בוקר
מוקדמת לא פסל ה ת חז ה אלא היבהב באור צהוב בלבד. האוטו
הזמר,
ובנו הראשון אחרי בנותיו
מאלונה, שירי ויסמין.

סר ט
מ ה חיי ם
ן!( חרי שפרשה אלונה לירו-
י • שלים, יחד עם הבת הקטנה
יסמין, וחזרה בתשובה, לא נותר
אריק לבדו. הוא ד,ירבה להתראות
עם סימה כבר קודם לכן. במשך זמן
רב היא היוותה את הצלע השלי שית
במערכת היחסים שבין אריק
ואלונה.
סימה בת ה־ 31 עובדת כיום ככד
נהל־הצגות בכירה בתיאטרון הקאמרי
אך היא זכורה לרבים ככו כבת
המקסימה של הסרט מציצים.
בסרט, שאותו ביים אורי זוהר, שי חקו
אריק וסימה בעל ואשד״ הורים
לילדה קטנה. שם גם החלה פרשת
אהבתם. אולם אריק וסימה לא נפ גשו
לראשונה על בימת הצילומים.
את הצעירה גילה לראשונה אורי
זוהר, בעת שעבדה כפקידה במיש־רדו
של האמרגן אברהם (״פשנל״)

בוס, שנסע ברחוב פרישמן לכיוון מערב, לא נשמע^ליחמרור עצור,
המוצב במקום לסיקריס שבהם הרמזור אינו פועל, פגע בצידה הימני
של המכונית הקטנה והעיף אותה למרחק של כמה מטרים מן הצומת.

דשא. בתחילת שנות ה־ 70 היה אורי
עדיין שותפו של פשנל, ועינו קל טה
את המזכירה שהקרינה רגישות
רבה, עדינות והן טיבעי. כמו רבים
הוא הוקסם ממנה וצירף אותה אליו
כמזכירת־הפקד, בהצגה הקורקבן,
שביים אז.
סימה לא שיערה לעצמה שהמיס־גש
עם אורי זוהר ישנה את חייה.
השניים.הפכו לידידים קרובים, והיא
בילתה את כל זמנה במחיצתו.
סימה הצטרפה לחבורה שהיוותה
אז את הבוהמה האמיתית של תל-
אביב. איליה, אשתו של אורי, קיב לה
את ידידותם של אורי וסימה ב טבעיות,
והשתיים הפכו ידידות
קרובות.
•אריק היה חברו הטוב ביותר של
זוהר, והיה זה רק טיבעי שסימה
ואריק ישהו יחד ברוב שעות ה יום.
סימה, שהיא ממוצא סורי.
משרה על סביבתה שקט מיזרחי, ש אליו
נמשכו גם אורי וגם אריק,
חסרי־המנוחה. כך הם הפכו לשלי שייה,
שנראתה יחד בכל מקנם.
סירטו האחרון של זוהר מציצים,
מהווה מעין אמירת שלום לעולם

הגרושה

אלונה איינשטיין, שהתגרשה מהזמר אריק איינ־שטיין
וחזרה בתשובה, באה חביתה בירושלים
לביח־החולים איכילוב בתל־אביב, מייד כאשר נודע לה על התאונה.

ך ״ 1 1מכונית רנו 5האדומה,
1 | 11י 11
ייי ^ משנת יצור 82׳ ,כפי ש 1#י

צולמה אחרי התאתה במיגרשי חברת מגור, לשם

מועברות מכוניות במצב של הרס מוחלט בעיקבוח
תאונה, אחרי תום הבדיקה המישטרתית. הרכב נמחץ
מעוצמת הפגיעה. הפצועים חולצו באמצעות רתכת.

שבו חי. לפני שחזר בתשובה. השלישייה
— אריק, אורי וסימה, הו פיעה
בו בתפקידים המרכזיים. נראה
שאורי חש את מה שעמד ל התפתח
בין השניים. בעלי עין רגי שה(
יכלו לראות כבר אז שאריק
וסימה משחקים את עצמם, על כל
שביחסיהם,
הלבטים והמורכבות
כשאורי, החבר בחיים ובסרט, צו פה
בהם מן הצד.
מאז הסרט עבר מרכז־הכובד מ אורי
וסימה אל אריק וסימה. הזמר
הירבה לשהות בדירתה השכורה גם
אחרי שהסתיימו הצילומים.
א^ונה. שחזרה לחיות עם אריק
אחרי שהתגרשה ממנו רישמית, ה צהירה
אז שאריק הוא הגבר היחידי
בחיזה. משנכנסה סימה לתמונה,
הבינה אלונה בחושיה העדינים, ש כאן{
לא תוכל להילחם. וקיבלה את
המצב כמות שהוא. בין השתיים הת פתחה
הבנה שקטה, כשאריק חילק
את זמנו בין שתיהן. ונתן לזמן ל החליט
בשבילו.

כשאלונה הפכה דתית ועקרה ל ירושלים,
נפתרה הבעיה מעצמה.
אריק המשיך להתגורר בביתו שבר חוב
חובבי־ציון בתל־אביב ולטפל
בבתו שירי, שנשארה עמו, אך ב שאר
זמנו הפנוי שהה עם סימה.
לאחרונה הוא השאיר את הדירה ל שירי,
העומדת לפני גיוסה לצה״ל,
והירבה לישון בביתה של סימה
ברחוב רנ״ק. לשם גם היו מיועדות
פניהם עם שחר. כאשר אירעה ה _
תאונה.

תוכניות
ל חזור בת שובה
* 6רשימת החוזרים בתשובה
הציירת
• עמדה להצטרף גם
רבקה׳לה רובינשטיין. היא למדה
קבלה והתחילה לאחרונה להדליק
נרות־שבת ולקיים מיצוות שונות.
היא הירבתה גם לבקר את הרב
(המשך מעמוד סו)

.מוו תעשחר

הציירת ונ ק ה וובינשם״ן
עדנה רנני ותו משנה
ת עוונ ה בג רו״ ה בפינת
הוחונות ברשמו וו״נס.
בתערוכה ששמה היה,חתונה
הוצגו ציווים המתארס טקסי־שרום
חנוך בהלוויה
נישואין. באחת התמונות
צ״וה האמנית נמה מחבוותיה
נכרות. שתיים מהדמויות היו
סימה אליהו ונורית בורשטיין

ביחד עם חברתו הזמרת דפנה ערמוני, בעת שחזרו
מטקס־ההלווייה של הציירת רבקה רובינשטיין. בתמו
(החשו
מעמוד )9
אורי זוהר ואשתו איליה, שהם חב רים
קרובים שלה, בירושלים, ואפילו
שקלה לעבור לגור בעיר־ה־קודש.
רבקה׳לה,
שהיתר• בת 38 במותה,
ערכה לפני יותר משנה תערוכה מ בפינת
ציוריה
בגלריה הנמצאת
הרחובות פרישמן־ריינס. בתערוכה,

נה למעלה נראה הזמר ביחד עם רבקה (מימין).
ביניהם עומדת גרוישתו, ליהי חנוך, שנישאה בינתיים
בשנית. התאונה אירעה כאשר נוסעי המכונית שבו
ממסיבת־הסיום להופעה של חנוך שנערכה בתל־אביב.

י־בקה׳לה במשך כמה שנים בפריס.
בעבר היא היתד. חברתו, במשך שבע
שנים, של השחקן חנן גולדבלט.
הלווייתה של רבקה׳לה, שהיתה
גם מורה לספרות בגימנסיה הרצ ליה,
עוכבה ביום, כדי לאפשר ל־בעלה־לשעבר
להגיע ארצה. מסע
הלוויה יצא מבית אמה של המנוחה,
ברחוב פרישמן 71 בתל־אביב,
השוכן בסמוך למקום שבו מצאה

הירקון בתל-אביב, ששמו הוסב ל אחרונה
לגני יהושע. מסיבת־הסיום
התקיימה במועדון שבלול, שממנו
יצאה החבורה במכונית הר נו האדו מה.
נורית
בורשטיין, נהגה את הרכב
מדיזנגוף סנטר, שם נמצא המועדון,
לכיוון כיכר דיזנגוף, שם פנתה
ימינה לרחוב ריינס. הנסיעה נק טעה
בצומת הראשון, פינת •ריינס.
נורית בת ה־ 34 היא גרושתו של
המיליונר דיוויד בורשטיין, המת גורר
באוסטרליה. שממנו יש לה
בת. לא מזמן היה לבעלה־לשעבר
רומן עם פנינה רוזנבלום.
בעבר הרחוק היתד. נורית חברתו
של השחקן־בדרן יהודה ברקן. היא

עבדה כאסיסטנטית אצל רופא־שי-
ניים, ואחר־כך כיועצת־יופי בחברת לה קוסמטיקה. לאחרונה סידרה
סימה אליהו עבודה כמנהלת־הצגות
בתיאטרון הקאמרי.

בו המה ורבנים
__ בצוותא
ף * חאונההמחרידה זיעזעה
י 1את עולם הבוהמה. רבים מח בריו
של אליל־הזמר מיהרו לבוא
לבקרו מייד כשנודע להם מה ש אירע.
אחריהם החלו לזרום לבית־החולים
מעריצים, שהציפו את ה זמר
בפרחים ובמיכתבי-עידוד. כדי

הפצועה

נורית בורשטיין (במרכז) ,שנהגה במכונית, בתצלום
ממסיבה בעבר. נורית היא גרושתו של
המיליונר דייוויד בורשטיין, המתגורר באוסטרליה. שממנו יש לה בת.

שנקראתה חתונה, הוצגו ציורים
שונים.
המתארים טקסי־נישואין
אחת התמונות המרשימות ביותר
היתה קולז •/שבו ציירה האמנית
כמה מחברותיה, ובניהן את נורית
בורשטיין ואת סימה אליהו, ככלות.
הציירת היתד• נשואה פעמיים.
פעם לאיש־התיאטרון אהוד גביש,
המשמש גם מרצה לתיאטרון באוני ברסיטת
תל־אביב, ופעם לכימאי
אדי כץ, שנישא בשנית וחי כיום
בצרפת. לפני גירושיהם חיה עימו

את מותה. בדרכה האחרונה ליוו
אותה חבריה הרבים מן הבוהמה,
שהיא היתד. חלק בלתי־ניפרד ממ נה.
בין המלווים היו חברתה הטו-
בה ביותר, השחקנית טליה שפי רא•
שלבשה שחורים. הזמר שלום
חנוך וחברתו הזמרת דפנה ערמוני•
רבקה׳לה השאירה אחריה
בת בגיל 11 ובן בגיל .5
שלום חנוך חגג בליל-התאונה
בתוכניתו
את הופעתו האחרונה
חתונה לבנה, שהתקיימה בפארק

ההיברות

בין הזמר אריק איינשטיין ובין חברתו סימה
אליהו נערכה באמצעות אורי זוהר. אהבתם התפתחה
במהלך הסרטת סירטו של זוהר, מציצים. התמונה לקוחה מהסרט.

למנוע מהם לפלוש לחדרו של
אריק, נשכרו אנשי חברת־שמירה
פרטית, הניצבים בפתח.
לחדרו של הפצוע הובאו פרחי
חצב, האהובים עליו במ יוחד.
אריק היה תחילה מטושטש,
אך הכרתו שבה אליו בינתיים. סי מה,
לעומת זאת, שרויה רוב הזמן
בחוסר־הכרה.
אריק וסימה הגיעו בליל התאונה
למועדון שבלול, אחרי שנכחו
במישחק הפרידה, שערכה קבוצת
הכדורסל של הפועל תל־אביב ל־שחקנה
בארי לייבוביץ. הופעתו של
הזמר במסיבה במועדון היתה מחווה
מיוחדת לחברו שלום חנוך, שערך
אותה. בדרך-כלל נמנע אריק לחלוטין
מלהשתתף באירועים חברתיים.
שבהם נוכחים מוזמנים שאינם מ קרב
חוג־החברים המצומצם שלו.
שעימם הוא מבלה בקביעות.
גרושתו, אלונה, הגיעה לבית־החולים
מירושלים, כששבים לרא שה,
והיא שוהה כימעט כל העת ב־מיסדרון
המחלקה שבה מאושפז
בעלה־לשעבר, בקומה הרביעית.
בין חבריו המפורסמים של הזמר.
שבאו לבקרו, בלטו הרבנים אורי
זוהר ומרדכי (״פופיק״) ארנון.
בעבר התפרסמו אורי, אריק ו־המישטרה
חבורתם
גם ברדיפות
אחריהם בגלל שימוש בחשיש. נר אה
שחלק מהציבור עדיין לא שכח
להם את העבר. הדבר בלט בדבריה
של אחת מעובדות בית־החולים, ש אמרה
לחברתה, למראה התקהלות
אנשי הבוהמה במקום :״הם כולם
מסוממים. בטח התאונה קרתה כי
הם לקחו סמים !״ אולם חברתה מי־הרה
להגן על הזמר וחבריו :״מה
פיתאום!״ טענה בלהט ,״זה בגלל
נהג האוטובוס, הוא לא עצר בע צור1״

יוסי
היימן

11#44:4
* 4*444

במדינה
פ ש עי ם
מינוס! שד
עוג מדרהב שן
״בגי• הזוג הזמינו אותנו
למיטתם,״ טענו הנאשמים
בפריצה ובהריגה.
המישטרד. תפסה את יעקב
כריחלי ואת משה אגואשווילי.באי-
שון־לילה, במיטתם של זוג קשי שים
בלוד. כאשר נחקרו שני ה צעירים
למעשיהם בבית הזקנים,
הסביר אגואשווילי כי לבני־הזוג
יש מיטה שגודלה במיטתו של עוג
מלך הבשן, ויכולים לישון בה
עשרה אנשים, לכן ביקש מהגברת
ריבה סגל בת ה־ 80 כי ׳תתיר לו
לישון במיטתה, והיא הסכימה.
הזקנה הכחישה כמובן כל הס כמה
כזו, וכאשר נשאל אגואש־ווילי
כיצד הגיע חברו לאותה
מיטה, לא היה לו הסבר לכך.
גם בגין. בפיו •של החבר היתה
תשובה בעלת מישקל. הוא סירב
להתייחם למיקרה עצמו ורק אסר :
״אני שנה בישראל, מכירים אותי,
כל הממשלה והכנסת. וגם בגין.
ומה שאני רוצה להגיד, אגיד ב־בית־המישפט.
יש לי הרבה בעיות
והרבה מה להגיד.״
אלא שהמיקרה לא הסתיים כ מאורע
משעשע. בעל־הבית הקשיש
בן ה־ 89 קיבל התקף־לב מייד
אחרי שהוציאו את הצעירים ממי טתו׳
הוא נלקח לבית־החולים ושם
נפטר. השניים נאשמים גם ב הריגתו.
לדברי
כתב־האישום. חתכו ה פורצים
את הסורגים לדירה, נכנסו

נ ר( ¥ 1! 1׳ > 1תי תהיה ישראל וומעצמה מס 1 ,ומי
אחראי רתאונו ת שר רו י ואוידוו ו * מה תבדוק
ועדת החקירה ומי ת׳ ב 11 את ק מפיד ״וויו 2

״נמו גירוש סנוד?

לו יונזמן ורוזשדמ׳ :

ראש־הסמשלה רגיש להיסטוריה. לכן הוא
מתיר לאריק שרון להתיר את לשונו ולהציג
את פינוי המחבלים ממערב־ביירות. כגירוש,
האומנם גירו שו איזה סוג של גירו שי כמו
גירוש ספרדי
השוני בין ״פינוי״ ו״גירוש״ אינו סימאנטי.
הוא מהותי. גירוש יהודי ספרד — משמעו
היה לא רק סבל, אלא גם דרך לגאולה.
מעשה הגירוש — והמגורשים עצמם — קירבו
את הדרו לגאולה• על גופותיהם של יהודים
מעונים ועל גבם של מגורשים נעשה הקו
בדרך הגאולה הכרחי יותר, וממילא מהיר
יותר.
האם לכך מתכוון אריק שרון ז או שמא
מבקש שר־הביטחון — בחילופי המלים —
לפגוע בכבוד המחבלים ולהכפישם י

״מעריב״24.8.1682 ,

ושאו א־שאוזת בראיון
לאורת שוחט:

שוחט

• ארבה מאמין בשלום רק מתור
אהבה הדדית ץ האם לא יתכן שלוב
אמיתי, שהאינטרס המשותף שלו
הוא העדר מילחמה ותמיכת ארצות
הברית ץ
יבוא היום, ולא בעוד זמן רב, שתראו כי
השלום הזה הוא פיסת נייר. זה גורלו של
שלום כפוי, שלא מבוסם על הבנה הדדית.
כזה יהיה גם השלום עם לבנון. אם יהיה.
אתם תצטרכו לחיות לנצח על החרב. לקנות
עוד טנקים ועוד מטוסים• להגדיל ולהגדיל
את הצבא שלכם. תהיו מדינה שכולה צבא
והיא אינה מבינה דבר מלבד שפה של כוח.
בזה אתם מצוינים. אני צופה לכם עתיד
״גדול: תייבאו נשק, תייצאו נשק. אמרתי
לך, אני משוכנע שעוד תגיעו מהמקום הר ביעי
למקום הראשון. אבל יום אחד יבוא
גם עליכם המבול.

• האם
בלבנון ץ

ה עו לםהזה 2348

צפית

גור

החריפים שבהם, שהושמעו על-ידי האופוזי ציה.

מרזח
שכולה צבא

וגנבו מתוכה כמה חפצים. הם
יצאו לחצר, הטמינו את שללם
וחזרו שנית לדירה להמשיך ולג נוב.
אולם שכנים שמעו אותם
והזעיקו את המישטרה, בעוד בעלי
הדירה עצמם ישנים. הם ניעורו
רק כאשר השוטרים צלצלו ב דלת.
שני
הפורצים לא התבלבו, פש טו
את ביגדיזזם ונכנסו למיטה,
והזהירו את הקשישים כי ליד
הדלת עומדים מחבלים.
סניגורם של השניים׳ עורך-
הדין צבי לידסקי, כפר בקשר
שבין מעשיהם של השניים ובין
מותו של הקשיש. אבל משופט
אריה אבן־ארי החליט לעצור את
השניים וכך כתב :״גם לו הת עלם
בית־המישפט מהעובדה ה מצערת
שהמתלונן נפטר, עצם
העובדה ששניהם נמצאו בשעת
בוקר זו במיטתם של זוג הקשי שים,
די בה בעצמה לעצרם עד
תום ההליכים.
״דמם של קשישים בישראל לא
יהיה הפקר, ודירותיהם לא יהיו
מלון־אורחים לכל דיכפין.״

ייבדקו הנזקים אשר נגרמו ללחימה הישירה
בזירות־הקרב כתוצאה מהאילוצים שנכפו עליה
לצורך ההצגה המסולפת של המילחמה כלפי
העם וכלפי העולם.
ייבדקו לאשורן הסיבות להתמשכות המ ערכה
בביירות ויבהירו עד כמה היו אחראים
לכך אישי הממשלה במעשיהם ובדיבוריהם.
ולעומת זאת תיבחן מזעריות ההשפעה, אם
בכלל, של דברי האופוזיציה.
ייבדק הנזק העצום שנגרם לשמה של
ישראל בעולם ויועמדו אלה מול אלה מעשי הם
המוגזמים והבלתי־ניתנים להסברה של
מנהיגי המילחמה מול דברי הביקורת. אפילו

המילחמה

לא במימדים האלה. לא חשבתי שתטאטאו
מדינה שלמה.

״העיר״27.8.82 ,

אברהם חידוש:
נדחק בטעות
סגן ראש־הממשלה, דוד לוי, ונהגו יצאו
בנס ובפגיעות קלות מתאונה, שבה החליקה
מכוניתם ונשארה תלויה על פי תהום. לפני
זמן מה יצא שר־האוצר, יורם ארידור, בפגי עות
קלות מתאונת־דרכים, שאירעה למכו ניתו
בדרך מירושלים.
מחוגי שר־הביטחון נמסר, כי הוא עסוק
אך ורק בפינוי המחבלים מביירות, ואין לו
מושג על שום עניינים אחרים.

״מעריב״26.8.82 ,

חוסה גוו:
בעד ועזת חקירה
ייבדקו ההבדלים בין ההצהרות של אישי
הממשלה לגבי מהות המילחמה ומועד סיומה,
וביו התגלגלותה בפועל•.

״דבר״27.8.82 ,

גדעון סואתם:

יצחק רביו. לא על דייעותיו הפוליטיות אבוא
עימו בוויכוח, אלא על פסוק קטן שהשמיע
במועדון הכלכלי בתל־אביב (נוסח דומה אמר
גם בסיסגרות אחרות) :לפי הדיווחים העי תונאים
אמר רבין, כי ״היה בין מצדדי
הידוק המצור על ביירות, כולל הפסקת המים
והחשמל.״

״עד המשמר״26.8.1682 ,

זלמן שופר:
תתשלח שראו אתואיח
מבלי להפחית באשמתם של הצדדים ה אחרים
— ארצות־הברית, וערביי השטחים
עצמם — צריך לקבוע בצער, שממשלת יש ראל
אחראית במידה רבה לכך שכבר זמן קצר
אחרי קמפ־דייוויד שוב הפך אש״ף להיות
״רלבנטי״ ! כוונתי, בהקשר זה, היא בעיקר
לשלושה עניינים: הנסיון להגיע בשיחות עם
מצריים להסכם על ״מודל״ מפורט ביותר
(ולכן בלתי־אפשרי מבחינת מצריים) לאוטו נומיה,
הסירוב של מנחם בגין לאמץ את גיש תו
של משה דיין ז״ל, שהיה בה כדי לפרוץ
את התסבוכת שנוצרה במשא־ומתן עם מצ ריים׳
והמדיניות הישראלית הנוכחית ב״שט-
חים״ .שלוש הנקודות הנ״ל נובעות כולן כ מובן,
מן הרצון להחיל בסופו של דבר ריבונות
ישראלית מלאה (ל״ספח״ ,בלשון עממית) על
כ ל שטחי יהודה, שומרון ועזה.

״ידיעות אחרונות״25.8.1682 ,

אדני1*1־11׳
מצער הצורך לרשום את חלקם של עיתו נים
אחדים בהיסטריה הפוליטית החדשה.
אחד מהם בארץ דיווח מוושינגטון ביום
ההתייעצות של שר־החוץ סורג׳ שולץ ב קונגרס,
כי הוא הגיש למארחיו את ״תוכנית
קמם־דייוויד 2״ .זה היה עורב פורח, קלוט
מן האוויר. כפי שהיה ידוע למי שביקש
לדעת וכפי שהתברר בעליל, לא זו בלבד
שאין לשר־החוץ בינתיים שום תוכנית, אלא
שהוא הסתפק באותו מעמד בהאזנה.
עיתון אחר היה כה נתון כנראה לרטט
המתוק של קרב חדש עם אמריקה, שהפך
את הזמנים בדיווח של כתבו הדייקני. מעל
סיפור על המלצות שיגיש שר־החוץ לנשיא,
התנוססה כותרת על אודות דו״ח שכבר
הגיש.
אבל זו רק תופעת שוליים. מי שהדריך
את מסע הדיס־אינפורמציה היתה הממשלה.
קשה היה להבחין מכאן מה הזין יותר את
גל האמירות המסולפות: דאגה אמיתית מפני
מגמות חדשות, מלווה קריאה מוטעית של
המסה הוושינגטונית, או טכסיס אינסטינק־טיווי
של מי שמבין לעצמו אליבי מדיני.

פסוקי ה ש בו ע

אחרי שנפצע קלות בתאונת־דרכים :״קיבל תי
מכות בכתפיים, בצלעות ובראש. ויש כא בים׳
אבל אני מכיר את הכאבים. נפלתי מפי גומים
בעבודתי, וגם אז היו לי כאבים כאלה.״

• אורי ח, יועצו לענייני תיקשו־

דת של שר־הביטחץ, כשהסביר מדוע
אריק שרון לא ייפגש עם נציגי אגודת־העי-
תונאים, שחקרה בפרשת גלי־צה׳׳ל :״עזבו את
השטויות האלה. ליהודה המכבי אין זמן לכך

״הארץ״25.8.11182 ,

תאדק גפן:
אין ווי לחוזה 1 1 1
איני יודע מי המציא את המושג המפ לצתי
״מלחמה הומנית״ ,נתקלתי בו בכמה
מקומות והתחלחלתי.
האבסורדיות של המושג מילחמה הומנית
מצאה את ביטויה גם בהתבטאותו הפיתאומית
של שר־הביטחון אריאל שרון, שבוע ימים
אחרי ההפצצה בת 11 שעות על ביירות המ ערבית.
וכך אמר שרון בהסתמכו על המקו רות
:״בנפול אוייבך אל תשמח.״ ממש הת רגשתי
עד דמעות מביטוי זה של הומניות,
שיצא מפיו של איש שמלאכתו ידועה. לעומת
זאת, הדאיגה אותי יותר גישתו ההומנית של

סגן ראש־הממשלה דויד לוי,

סאמט

ואסור להפריע לו כשהוא נמצא במעלה ההר,
עם דברים שוליים כאלה.״
• הרב מנחם הכהן :״בבחירות בלב נון
זכה הליכוד בניצחון מוחץ.״

העיתונאית יואלה הר־שפי :

את הבופות נתנו ל(סעאד חדד. את ביירות ל-
(באשיר) ג׳מאיל. את מי נכתיר בדמשק או
ברבת עמון?״
• ח ״ ב הליברלים, דן תיכון, שלא
הצביע נגד סגירת אל על בשבתות :״ניתן
לומר שלא נאבקתי על זכותי להצביע נגד
מה שאני חושב.״

• שחקן הכדורסל של מכבי תל־

אביב, ארל ויליאמס, שהתגייר :״הרב
המוהל ערך את ברית המילה. קצת חששתי
לפני כן, שמא יכאב לי מאוד, אבל גם זה
עבר ...יש עוד מעט כאבים קלים.״

בלתים

מאת

דני אלה שמי

א נ שי ם
; 9שני העובדים הראשו נים
שיפוטרו בעיקבות סגי רת
החברה בשבתות ובחגים
הם שפיר שילנסקי, בנו של
סגן השר דב שילנסקי, ולאה
בגין בתו של ראש־הממשלה.
דובר הוועדים של עובדי אל על
גכי זלצמן, גילה שהשניים
למישמרות־שבת
היו מגיעים
ברכב.

!*ראה, מנ ח ם׳
יזה עיר שלווה
זאת ביירות ג

זלצמן מספר שאנשי
אל מל נדהמו מהתנהגות הלי ברלים
בפרשה. כאשר הם נפ גשו
עם ח״כ יצחק זייגר,

; 9בישיבות הממשלה יש
עדיפות לבדיחות. שר־האנרגיה
יצחק כרמן נשאל בתוכנית-
הרדיו בירה ומצב רוח, אם יש
הומור בישיבות ממשלה. הוא
ענה, שבגין קבע נוהג: אם ל מישהו
מהשרים יש סיפור פי־קאנטי
או בדיחה הקשורים ב דיונים,
הוא ידבר לפני האח רים.
9כאשר
שאל אגמון את
השאלה צעקו מהקהל ( :אלי עזר)
שופטק: שוסטק !״
1במצודת זאב מתבדחים

וויו טוטקובד

מציג לר אוו ה קו פסת קרן״קיימ ת
י סנ ה. סרטה, גרפיקאי ומורח
במחלקה הגרפית של ״ ב צל אל׳ /ידוע כ א ספן נלהב של כרזות
וחפצים הק שורים בעברה של ארץ־ישראל. בביתו שבגווה־צדק
בתל״אביב הוא מ חזי ק או ס ף ענק של מי שחקי־ילדים ישנים.

חבר ועדת־הכספים, הוא אמר
להם :״תביאו לי 200 אלף ח תימות
שתצביעו בעד הליב רלים,
וכל העניין יסודר!״ כ אשר
הם נפגשו עם השר ללא
תיק, יצחק מודעי, הוא שאל:
״כמה בכלל עולה כל העסק
הזה של השבת ז״ זלצמן טו ען,
שלפי התנהגותו של מודעי,
שומר המיצוות, נראה לו ש הוא
עומד להתמנות לתפקיד
שר־הדתות.
9חברי המושב הדרומי
בני-עיש, השייך לתנועת הפו על
המיזרחי, באו לפגישה עם
צמרת המפד״ל בבניין הקסטל,
כדי לבכות על מר־גורלם. הם
טענו שהמושב במצוקה, ושהם
שקועים בחובות ובנוסף לכך
איש אינו מצטרף אליהם, בגלל
שמם. שר-הפנים, יוסף בורג,
טען שהשם הוא יפה מאוד ו הולם
את המושב. כאשר הרימו
גבה, הסביר :״עיש הם ראשי
תיבות של עדיין יוסף שר.״

שסגן ראש-הממשלד, דויד לוי
פתח מזמן במסע-הבחירות שלו
לתפקיד הבכיר, שאליו הוא
משתוקק, על־חשבון עבודתו
השוטפת כשר השיכון־והבינוי.
יום עבודתו עמום בפגישות עם
פעילי מיפלגה, כשאת ענייני
המישרד מנהלים עוזריו עמום
לכל ואבנר פרוסי ומנכ״ל
המישרד, אשר וינר.
9על יחסו של לוי לחב ריו
במיפלגתו יעיד הסיפור ה בא:
הוא הזמין אליו לשיחה את
חרות, מרכז הקבלן, חבר
יו ס ף (״יוסי״) קליינסן. כ שבא
הקבלן, הודיעו לו עוזריו
של השר שלוי אינו יכול לקבל
אותו. שוב נקבעה פגישה. כש בא
הקבלן לפגישה השנייה,
הסבירו לו שהשר מיהר כמה
דקות לפני־כן לפגישה דחופה
אצל שר־האוצר. נקבעה פגישה
שלישית. קליינמן התקבל ב-
לישכת־השר, ובעודם מחליפים
מילות־נימוסין התפרץ לבל ל־

בתי ם בביירות המערבית
העולםהזה 2344

200 אלף חתימות היו מ תע 1ת את סגירת..אד־על״ .מהו מק 1רשם המ 1ש ב
_ בני־עיש דאיך מ קבל סגן ר א שי הממ של ה את פני מוזמויו
חדר והודיע לשר, שכעבור רבע
שעה עליו להיות בישיבת ממ שלה
דחופה, שעליה הוחלט לא
מזמן. על הפרק: אישור תק-
ציב־המדינה. סגן ראש־ד,ממש לה
התנצל, והבטיח שבפעם ה רביעית
זה לא יקרה וקליינמן
ניצל את שהותו בירושלים ו יצא
למיסעדה מיזרחית בבירה.
כשנכנס פנימה, ראה במקום
את לוי סועד עם אחדים מבני-
סישפחתו.

9 1מאחורי גבו של לוי
שואלים במצודה :״מדוע שתק
סגן ראש־הממשלד, בימי ה־מילחמה?
כי המשכיל בעת ה היא
יידום.״

:9 1באחד הדיונים שקיימה
ועדת־הכספים של הכנסת על
סגירת אל על בשבתות, התג לה
שסעיף 16 של ההסכם הקו אליציוני
לא אוסר טיסות בש בת,
אלא רק המראות ונחיתות
מטוסי החברה הישראלית. העיר
על כך ח״כ המערך, גד יעקו־כי
1״אולי שהם יטוסו1״ שר־התחבורה
ווייס קורפז שנכח
בישיבה, גילה עניין בהצעה
וסיפר שבעיירות יהודיות במיז רח־אירופה
היו קושרים בקבוקי
מים לעגלות שנסעו בשבת, מ שום
ששיט בים בשבת היה מו תר,
אך לא עגינה והפלגה.

ארילו

שר־הביטחון

ש דון ארח בלישכתו 60 רא שי
סניפים של תנועת החרות
מאיזור השרון והשומרון. אחת
השאלות שנשאל היתה, מדוע
הוא לא חוזר על מיבצע אנחנו
על הנופת, מיבצע הסעות המוני
של בוחרים שהוא ערך לא-
תרי־ההתנחלויות בגדה־המער־

מתחו חבל בין שתי זלדות, ו כאשר
עלה עליו בורשטיין הוא
החליק ונפגע במיפסעתו, מ שום
שהחבל היה משוך בגריז.
את ההופעה הוא סיים בבית־חולים.

1צופים בישיבת הכנסת
המיוחדת שהתכנסה לדיון בפר שת
גלי־צה״ל, ראו את ראש־את
הממשלה
מחבק בחוזקה
ח״כ התחיה, גאולה בהן, ו צועד
עימה לעבר היציאה מ המליאה.
הסיבה אינה קשורה
באהבה דווקא. כדי להגיע למ ליאה
עצמה עולים ארבע מד רגות
משולי האולם. כשראש
הממשלה מובא לאולם הוא נת מך
בסדרני הכנסת. כאשר רצה
לצאת, וראה במרחק־מה את
כהן. הוא ביקש להעזר בה.
! 9מי שנכנס לאולמו של
השופט המחוזי אכרהם
מלול בתל־אביב, ביום ה חמישי
שעבר, רווה נחת. ה שופט
היה במצב־רוח מרומם.
במישפטו של מאיר טיירי,
שחקן מכבי פתח־תיקווה ש גנוב,
הורשע
בהחזקת רכוש
טען עורד־דינו, צכי לידסקי
שמרשו הוא טוב־לב ועם עבר
נקי. העיר על כך מלול :״הוא
כל־כך טוב, עד שהסתבך.״ בין
עדי האופי הופיע אלוף־מישגה,
שסיפר כי טיירי נקנה על-ידי
קבוצה מקומית ברעננה במחיר
נמוך. מלול לא שתק :״אם קנו
אותו בזול, אולי הוא לא שווה?״
התובעת ליאורה עמיקם,
שביקשה לגזור על השחקן מ אסר
בפועל, הביאה כתקדים את
מישפטו של שחקן הכדורסל,
אכרהס שניאור, שנשלח

מלול חייך :״אות אחת, ביני
לבינך, מהי?״
9נגן הג׳אז שחזר ב תשובה,
רומן קוגצמן, לא
התנגד להתראיין לחותם, מוסף
על החיש מר. אך הוא סיפר
לשוקי וכן־עמי, שבא לביתו
לראיינו, שהוא פנה לפני־כן
לרב שלו, יצחק הלכרשטט
וזה נתן את הסכמתו לקיום ה ראיון,
בתנאי שלא יודפס בש בת.

אכניאון,
לא נמצא מחליף.
תפקידו הנוכחי דורש ממנו את
רוב שעות היממה, אך בלילות־שבת
הוא נאלץ להפסיק את
עבודתו מוקדם מהרגיל, בשש
בערב. הסיבה: בשעה שבע הוא
אוכל אצל הורי אשתו, ורדה•
9מבקרת הטלוויזיה וה רדיו
של היומון הארץ, הדה

ביניהם דויד (״דודי״) אפד,
היושב ראש הנבחר, עורך־הדין
.נחמן גולדברג, מזכיר הכ בוד
של ועדת האתיקה של ליש-
כת עורכי-הדין ומזכיר הסניף,
דויד צגי, נוהגים לשבת מדי
יום שישי בצהרים בקפדדמים-
עדה בתית ברחוב דיזנגוף, ו לתכנן
את המהלכים הבאים. אך
נראה שהם ישנו את מקום ה־

9קונצמן, שביחד
אהרון (״אהרל׳ה״) קמינם־
קי קידמו מאוד את הג׳אז ב ארץ,
סיפר שבפעם הראשונה
אחרי שהוא חזר בתשובה הוא
הופיע עם להקת הפלטינה ב אוניברסיטת
תל־אביב. כשעלה
לבימה בכיפה ובציציות, פרץ
הקהל בצחוק, והיה בטוח ש זהו
חלק מההופעה.
9 1לא בכל יום זוכים מפ גינים
בליווי רפואי צמוד. מז כירת
המישמרת הצעירה של
בירושלים,
מיפלגת העבודה שהשתתפה ליאורה לנגר,
בהפגנת המישמרת נגד הכפיה
הדתית בגן־מנורה בירושלים,
לוותה ברופא צמוד. היה זה
בעלה, ראוכן, שהחליט שעדיף
שהוא יהיה לצד אשתו, הנמצאת
בחודש התשיעי להריונה, כדי
שלא יאונה לה כל רע אם יהיו
מתפרעים בהפגנה השקטה.
9לדובר סיעת שינוי, 1 נתן (״ג׳קי״) קרמר, יש זכות-
יוצרים על חלק מהכרזות ו־הסיסמאות
שהניפו אנשי אל על
בימים שבהם הפגינו נגד סגי רת
החברה בשבתות ובחגים.

חנן 0111

כנו כן השלושה חודשים של ארי הזקס, יוצא
בעריסה לג לו ת עם אביו. זקס, ראש החוג לתי אטרון
ב אוניבר סי ט ה העברית בירושלים, משורר ובימאי שהתחתן
בשלישית עם רחל בתה־ , 27א מר שהוא רוצה הרבה ילדים,
ושבכי תינוק לא יפריע לו• שנה ורבע א חרי נישואיו נולד חנן.
4 גרשון פלוטקין

שותה לחיי עברו. לבמאי ה תי א טרון הוגשה כו סי ת הווי ס קי שלו
עם ב ק בו ק סוד ה. פלו טקין, שביים ב תי א טרון ״ הקא מרי ״ נזכר
שלפני 20 מונח ביים א ת ״מרי ס טיו אר ט ״ עם חנ ה מרון, ב או תו תפקיד שבו שיחקה ב״הבימה״.

בית ערב הבחירות האחרונות.
שרון, שגילה עניין ברעיון, ה סגיר
שהוא עסוק בימים אלה
בצרור של בעיוודמדיניות, בי טחוניות
ובינלאומיות — ולכן
הוא לא יוכל להתפנות למיבצע
דומה בלבנון.
! 9יש הבדל ביו הליכה
על חבל בברודוויי ובין הליכה
דומה בלבנון. לקח זה למד ה שחקן
הישראלי מייק כורש־טיין,
שבתפקידו בהצגה ב־ארצות־הברית
הוא גם מהלך
על חבל. כשהופיע לפני חיי לים
בלבנון הם ביקשו ממנו
שיציג את קטע־ההליכה. הם
העזלםחזה 2348

לכלא בעוון החזקת רכוש גנוב.
לידסקי ניסה להפריד בין שני
המיקרים ואמר :״אני ייצגתי
את שניאור והעובדות היו אח רות.״
ענה מלול :״גם אז טענת
אותן טענות, וזה לא עזר לך.״
שעליהן בין שאר הסיסמות,
שקד עם אשתו, מיקי, היו:
״(אברהם) שפירא -אנח נו
לא שטיחים. לדפוק ולנער
אותנו.״ ו״אתה אולי הגביר,
אבל עדיין לא הבום.״

! 9באולם ישבו זה לצד
זה עורכי-הדין אהרון שלנ גר,
שייצג נאשם במכירת ס מים
וחיים שטנגר, שייצג
נאשם בשימוש ובהחזקה בנשק
שלא כדין. כשנפתח מישפט
לקוחו של שלנגר, פנה אליו
מלול וקרא לו :״עורך־הדין
שטנגר.״ שלנגר מיהר לתקן:
שטנגר.״
״שמי שלנגר ולא

| 9הדובר החדש-ישן של
עיריית תל-אביב, רוני רי מון,
מציע לכל מי שמעוניין לשוחח
עימו באריכות בטלפון, לעשות
זאת בימי שישי בשעות אחר-
הצהרים למישרדו שבבניין ה עירייה.
לרימון, שחזר לתפקי דו
אחרי העדרות של כתישעה
חודשים, שבהם עבד כיועץ ל-
ענייני-תיקשורת של איתן

בו ש ם, אינה צנועה כשהיא
מדברת על עצמה. בערב־ראיו־נות
היא סיפרה, שלדעתה היא
אינטליגנטית יותר מרוב האנ שים
שהיא מכירה .״רבים חוש בים
שאני מיפלצת,״ היא הוסי פה״
והקהל מחא־כפיים בהסכ מה.
לעומת זאת, דחתה את ה-
טענד. שהיא לא הולכת בלילות
ברחוב, משום שהיא מפחידה
ילדים קטנים.
9שימוש בדימוי סיפרותי
מתוך העירומים והמתים של

גורמן סיידר עושה
שי נוי אמנון רובינשטיין
כשהוא מסביר את עברו הפו ליטי.
הוא מזכיר קטע, שבו
יחידה מצליחה להגיע לפיסגת
הר אחרי מאמצים, אך להקת
צרעות מבריחה את היחידה,
הנוטשת מאחוריה הכל .״לי
קרה בפוליטיקה מה שקרה ל הם׳
אך אני, בניגוד להם, מת חיל
מחדש.״
9 1כוסות בירה היו החלק
המרכזי שעמד מאחורי הבחי רות
בסניף צפון תל-אביב של
תנועת החרות. פועלי הסניף,

מיפגש, משום שמישהו העיר
להם שתוכניות פוליטיות הנרק מות
במרתפי-ביו־ה נגמרות ב צורה
גרועה.
9 1אבי שטיינברג, עוז רו
הפרלמנטרי של שר־האוצר,
יורם אריח־ר, שחגג בשבת
האחרונה את יום־הולדתו ה־,32
התבקש על־ידי חבריו לבוא ל כנס
פעילים סודי ביפו. כשבא
לשם גילה שחבריו, וביניהם
שר־האוצר וסגנו, חיים קופ־מן,
ערכו לו מסיבת-אפתעה.
! 9בעידכון האחרון של
הסאטירה סטריפטיז אחרון, ש חוזר
ערך
יהושע סוכדל,
שלמה כר־ אבא המופיע ב תפקיד
הקוקסינל מביירות ו הוא
מספר :״באשיר ג ׳מאיד
של השיריון,
זכה בתמיכה
היתר, לו גם תמיכה חמה מצד
התותחנים, שלא לדבר על ה תמיכה
שבה זכה מצד חיל-
האוויר הישראלי. רבים־רבים
מחיילינו הפכו לתומכים שרו פים
שלו, מאות־מתים עליו. לא
היה לנו נשיא פופולארי ויקר
ממנו! מיטב הנוער — נשמתו
יוצאת אליו!״

1111 פנינה רוזנבלום
מצטרפ ת
ל מי פלג ה
הלי ברלי ת

הפתעה בעולם הסטריאו

8ו^ו 0ו8ו^1^1£1ו 0 0וז§ט 1\ 1^ / 100
מהפכה גדנלה בצלילים
באיכות בעיצ1ב 1בב7רויר !

6ע ח

הינן הישג טכנולוגי מז היר ו מ הוו ת ריכוז מו שלם
מערכות ס ט רי או
של ה מ עול ה ביו תר בר סיב רי ם א מפליפייר, פרה א מפליפייר, טיונר, דק
ק ס טו ת, פ טיפוני ם ועוד.
מהוותאטרק צי הלכת בי־ העתהמק צו עיי םבארה״ ב, אי רו פהוס קנ דינ בי ה
מ ע רכו ת
בציוני ל שבח בתח רויו ת
אשר גו מ רו ת ע לי הן אתההלל. מ די שנה זו כי ם מוצ רי
3020 הינו
מ ק צו עיו ת ב אר ה״ב. כ תב עתמק צו עי ב אנג לי ה ל דוג מ א מע ריך כי מגבר
הדג הנ מכר ביו תר בעול — מכל• דג אחר של מגבר מ תו צרתאחרת.
הינה תענוג עילאי ל מ או ת אלפי אוהדי מו סי ק ה בעולם — אשר נ הני ם
* מערכת
הינו רך ט ב עי ונ עי ם כ מו במגברי עם
* הצליל במגבר
מביצועים מופל אי ם.
מנו רו ת (״צליל מנו רו ת ס א1י 1ק 1.1ס — יד 0קדם המגבר ומגבר ההספק —
כול ם ט רנזי ס טו ריי ם * .ספק הכ חבקדם המגבר — הינו מיוצב * .טייפ הקס טו ת
היני 01,1(¥ 0ס בנוסף כ מו בן לדולבי ם הרגיל.

מבי אה צלילים חד שים ע״י טכנולוגיה חדי שה

ל ה עוי גבמחיריהיכרות עד גמר ה מל א
מעבדת שרית ארצית

תל-אביב: מ .שטורם אלקט רוני ק ה, פכר המדינה, רח׳ ה״א באייר , 24 טל 267560 .
חיכה :״ס טריאו של שמחה״ ,רח׳ א חד העם , 12 טל • 642516 .״ טי מולי ״ ,שד׳ הנשיא , 137 טל• 0309 .
ק. ביאליק: א .ד. אלקט רוני ק ה, מרכז סופר מרק ט, סניני ה • ירושלים: ליאור, רח׳ שמאי , 23 טל 225975 .
חדרה י 1אלקט רוני ק ה, שד׳ הנשיא , 21 טל 23370 .־ 063
נדריה
טל׳רון, סמטת רון , 19 ככר העיריה טל 928240 .
לפרטים נוספי ם :

טרנצ׳בונד (ישראל) טל 74219 065ת ד 800 .נצרת עלית

1מאורעות המילחמה ד
צפון מגיעים עד ליבשת האמריקאית.
כתב ז׳רוזלם פוסט
בניו־יורק, ליאון הדי, קיבל
הזמנה שאינו יכול לסרב לה.
אחרי שפירסם מאמר בניו־יורק
טייטס על הסיבות היסו דיות
למילחמת־הלבנון, הוא
הוזמן על־ידי מכון יוקרתי ב־מנהטן
להצטרף לצוות־מוחות
אמריקאי, המכין תוכנית־שלום
למיזרח־התיכון. בצוות, שבו
גם העיתונאי דן פתיר, חב רים
ראשי מימשל אמריקאים,
גנרל ירדני מיועצי בית־המלו־כה
ועוד נציגים מהאיזור.
ייפקד מקומו של הנציג הפ לסטיני
בצוות, פרופסור למח קרים
באוניברסיטת־ביירות, ש נהרג
ביום החמישי השחור ה גג
באוגוסט, שבו הפציץ חיל-
האוויר 12 שעות ברציפות את
מערב־ביירות.
8״אני לא רואה את עצ מי
בשמאל או בימין, לכן הח לטתי
להיות כליברלים.״ כך
סיפרה פנינה רוזנכלום, ש הודיעה
שהיא מתכוונת להיות
פעילה במיפלגה. פנינה, שהיתר,
אורחת בכנסת של ח״ב הליב רלים,
שרה דורון, עוררה
תשומת־לב רבה במיזנון, איש
הפרלמנט של ראשון (לציון)
זאב (״דוק״) מאירוכיץ,
הכיר לד, את באי־המיזנון. כ שהציג
אותה לפני העיתונאי
אריה צימוק י מידיעות אח רונות,
אמר לה :״פנינה, את
רוצה לרוץ לכנסת? הוא יכול
לעזור לך.״

יום(?

כתב מעריב 8 וקסמן ערך לרוזנבלום הכרה
עם שימעון פרס, ופנינה בי קשה
לראיין אותו למישאל ש הצעירים
היא
עושה למוסף
ראש בראש של ידיעות אחרונות.
השאלה היתה :״מה היה
הרגע הכי שמח שהיה לך?״
פרם, כהרגלו, התקשה להשיב
מייד וביקש שהות לחשוב על
התשובה.
פנינה נשאלה מדוע 8 הכל מתייחסים אליה בכבוד ב-
מישבן :״הם מעריכים אותי!״
ענתה. 8המנחה ביע לפני ח״ב חרות רוני
מילוא על כך, שכל הערת בי קורת
נגד הליכוד נענית בתשו בה,
שכך עשה גם המערך .״דו מני,
שכל מה שהליכוד מנסה
להוכיח הוא, שעדיפותו היא
בזה שאם המערך עשה רע ב-
29 שנה הם יעשו זאת בפחות
זמן !״ מילוא, שרואיין בחאמאס,
חייך מחוסר ברירה ואמר :״ב תור
בדיחה, זה טוב מאוד.״

מני פאר

פאר
העיר למילוא ש־העולח
הזה 2348 .

ליאת נשרי

בת״בעלה הראשון של ה-
זמרת-מלחינה דרורה חב-
קין מצמידה אתל חיי ה לשפתיו של יונתן, בנו של
ג׳וקי ארקין (למעלה) .בנו של הרקין־ ש חקן, בן
ה״ ,18 חי עם גרושת־ארקין בארצות״הברית ובא
לארץ לחופשה. ל מ סי ב ה שבה פגשה לי אתאת

יונתן היא באה עם שירי חבקין, א חו ת ה החורגת
(משמאל) .ליא ת, בתה־ , 25 מעצבת־בגדים ו חלונו ת-
ראווה, מתגוררת בדירת״הגג של דרורה בתל-אביב.
שירי, המתגוררת עם אמה בהולנד, סיי מהאת לי מודי
התיכון באמסטרדאם ובאה לארץ כדי ל ה תגייס
לנח״ל ומתגוררת כעת עם לי א ת בדירתה.

עצמה בתנוחות פולחן שונות
ומעליה סמל הידיים הצמודות
של בירכת הכוהנים. את הרעיון
הוא שאב מסלע גדול לבן, מוקף הכפר במערות־קבורה, ליד
צובא שבמבואות ירושלים. ב עבר
שימש המקום בימת פול חן.

.זיכרונות בלתי־נעימים
מהופעות לפני חיילים בצפון
יש לארבעה שחקנים מתיאטרון
באר-שבע. חיים חרכה, של מה
סדן, יוסי יכלונקה, ו אבי
פניני הופיעו לפני חיי לים
במופע מישחקי תיאטרון.
ערב כניסת הפסקת־האש האח רונה
לתוקפה, הם הופיעו ב אחת
העמדות הקידמיות, שלידה
התנהלו חילופי־אש. לא עבר
זמן רב ופגזים נחתו בסמוך
אליהם, והם נאלצו להפסיק את
ההופעה. בדרכם לבירת־הנגב
הם הסכימו, שההופעה המרגשת
ביותר בקריירה שלהם היתד.
זו, שבה הפגזים התעופפו מעל
לראשיהם.

8תוכנית הרדיו כל צבעי
הרשת הכריזה על מיבצע תח שבו
התבקשו
רות תמונות,
מאזינים להביא לנקודות־שידור
שונות תמונות הקשורות לאו תו
מקום. לכתבת־הרדיו, כר״
מדיה: מנשה, שיצאה לשטח
ציפו כמה הפתעות. בחוף ימה
של תל־אביב הופיעה אשה ו בידה
תמונה ישנה של הספי נה
אלטלנה העולה באש. בנ קודה
אחרת, ליד בית העירייה
הישן, של תל אביב ברחוב
ביאליק, הופיעה אשתו של
יואל טנא, ובידה תמונה של
בעלה הבונה את פסל הארי ה שואג
בתל חי. היא טענה שעו שים
עוול לבעלה כאשר מקש רים
תמיד ליצירה את הפסל
אכרהם מדגיקדכ ולא מזכי רים
את בעלה, שעבד בהצבתו.

יהודה מלצר,

הד״ר
מרצה לאתיקה, גילה מדוע
אגר אש״ף מיליון רובים בלב נון
:״בגין טוען, שכאשר יבו או
הרוסים הם לא יצטרכו
להביא קלצ׳ניקובים אלא יוכלו
להצטייד בנשקיה בנבטייה.״
9־ אם יחפש בימאי־הקול־נוע
י ^ ן ( 3״ינקול״) גולד־וואסר
תסריט לסרט הבא
שלו, תוכל אשתו, מידה,
לספק ליו רעיון לסרט־פעולה.
מירה שבה מצרפת נרעשת.
כאשר סיירה ברובע הלאטיני
עם חברתה, השחקנית אבי בה
גר, זינקו עליהן שודדים
חמושים בנשק חם ושדדו מ מירה
את טבעת־הנישואין שלה
ומאביבה שרשרת־זהב יקרה.

טוביה צביר

סו ח ב על גבו א ת חברו הבדרן דובי
גל. השניים, שהופיעו בתוכנית הטלוויזיה
הסא טי רי ת ״ניקוי ראש,״ הםכמסתבר יריבים פוליטיים.
גל הוא איש הליכוד ככוכב אחר בסידר ה, ספי ריבלין. צפיר א מר
באירוניה :״עלינו אמרו שאנו ה מ אפי ה ה שמאלנית והרבו לת קוף
או תנו בשל כך• הםהמ אפי ה ה שמאלנית שהפילה א ת המערך.״
יפעילו אחרי סגירת אל על
סעיף קואליציוני שיאסור על
מכירת בשר חזיר בארץ. מילוא
טען שאין סעיף כזה בהסכם.
״תגיד לי, אתה אוכל חזירי״
שאל פאר .״אני לא שואל מה
מגישים לי,״ ענה ח״ב חרות,
לקול צחוק הנוכחים.
9הקלפים לא האירו פני הם
למגדת העתידות והשחקנית
יהודית מילוא. ערב לידתה
היא חזתה בקלפים, שיוולד לה

בן (העולם הזה .)2347 ביום
הראשון שעבר ילדה כוכבת ה סרט
נזתחת לאף דווקא בת.
! 9האמן
שהכין את תיפאורת מופע לה קת
המחול קול ודממה של
משה אפרתי, השתמש ב-
נסיונו העשיר בסיורי ארכיאו לוגים
בארץ. פיינגרש עיצב
כתפאורה בד ענק, שעליו מצו יירת
דמות אדם החוזרת על

עודד פיינגרש,

המיסעדן (מימין) ,אוכל ס טיי ק וחברו למיקצוע, ישראל אחרוני, לוגם

מרק. מיסעדן שלישי, אילן גלסמן, מגיש להםאתה מנ ה השנייה• אברון,

#111111
בעל מיסעדה בנווה־צדק, ואחרוני, בעל מיסעדה סיני ת המתגנדר בצמ תו, נוהגים לאכול ב מיסעד ה
ב טיילת שבחוף ימה של תל-אביב ובדרך־כלל זוכים בי ח ס מיוחד מצד א חד הבעלים, גלסמן הצעיר.

..אל־על ׳ תפסיק
לט וס 1ושבת ־ *
או הטיסות לא
תיפסקנה. הו וק
תרדנה למחתרת

השבוע ־ ובשבוע הבא?

באל על. נמל־התעופה הומה נוסעים יוצאים ונכנסים. ביממה
שעברה עברו במקום כ־ 5000 איש. מרבית הטיסות הן של אל על.

מישפחות חוזרות עם סיום החופש הגדול, וישראלים יוצאים לחופש,
לימודים או עסקים. תיירים זרים חוזרים לאירופה. האס
בשבת הבאה יתרוקן המקום מכל פעילות ויהפוך ריק ושומם?
האם כך, כמו בתמונה התחתונה, תיראה שבת־קודש ׳

תחרות

פונסיס לוגי, עוזר ל־קפטן
בלופטהנזה :״חברת
תעופה חייבת לעבוד שבעה ימים.״

קאים בסוף שנות העשרים שלהם.
הם באים לישראל לעתים תכופות׳ כי
הם ״מאוד־מאוד אוהבים את הארץ.״ ב עיניהם,
ההחלטה גובלת באבסורד. קשה
בדת בימים וזסויימיס קשה לה מאוד לע־להם
להבין את ההגיון במדינת היהודים.

יווח 1וממוות

* ¥יפה מספר ,604 פרנקפורט־תל-
* 1אביב. אל האולם נפלטים נוסעים
ישראלים וזרים, שרובם כחולי־עיניים ו*
בהירי־שיער. הם הגיעו בחברת לופטהנזה.
קפטן המטוס נראה מופתע מהשאלה, ל דעתו
על סגירת חברת אל על בשבת.
״זה נראה לנו בעייה מטומטמת.

בקול זעקה והשמיע, :איומים שהפעם ״הם
ילכו עד הסוף״.
כולם משחקים את המישחק, וכולם יוד עים
שהמדובר במישחק. מתחת לפני ה שטח
נרקמים דברים אחרים. המוח היהודי
שוב בפעולה: גם הפעם מארגנים פיתרו־נות.
מה שהיה הוא שיהיה.

״היום, במאה דד ,20 שאלות מסוג זה
בכלל מתעוררות? לי זה נראה טיבעי
שנמל־תעופה צריך לפעול כל ימות ה שבוע,״
אמר הקפטן נרגז. .
מה שטיבעי ובדור מאליו במדינות חילוניות
ומתוקנות, משמש כאן עניין למאבק
כמעט אלים.
ההחלטה על סגירת אל על בשרתות
עברה ברוב של קול אחד. כל אחד קיבל
את חלקו בעיסקה. אגודת־ישראל השיג!,
את מבוקשה, ושילטונו של מנחם בגין
מובטח. ועד־העובדים _של אל על. יצא

לי הודי ם מו תר
ל מ טו סי ם לא

כתה״ א צ באוגוסט 82׳ :נמל ״
התעופה בן־גוריון הומה נוסעים.
הכל כמירקחה, שוקק חיים. אנשים יוצאים
ונכנסים. אמהות נפרדות מילדים, נשים
מבעלים. מוסיקה סטרילית טורדנית ב אולמות
הענקיים. נערות־הביטחזן מפש פשות
במיזוודות. סבלי אל יעל בסרבילים
־*ים סורקים ומטעינים חבילות. דיי־

ל־ת־קרקע עושות בדיקה אחרונה. לכאו רה,
עוד יום עבודה שיגרתי. לאנשי אל
על זו השבת האחרונה.
האמנם? הרוב השלימו עם רוע־הגזירה,
והם כבר מקבלים זאת כעובדה. רק ב־מישרד
מנהל־התחנה עדיין סוערות הרו חות,
נערכים לקרב שיודעים מראש כי
נועד לכישלון.
על לוח הטיסות מהבהבים מיספרי טיסות
יוצאות ונכנסות: פארים־פלמה־תל-אביב ;
חל-אביב־קלן: תל־אבינדמינכן. טיסות מ רוב
הערים החשובות באירופה: ציריך,
אמסטרדאם, פרנקפורט׳ ז׳נבה, לונדון,
רומא, בריסל. על פני הנוסעים התרגשות
ומתח סמויים. הפעלתנות ישל המקום שופ עת
ריגושים.
באולם הטיסות היוצאות, בציפיה לטיסה
מם׳ 017 ללונדון, ישבו סטור באום מסן־
פרנסיסקו, דבי פרנק משיקאגו ומייקל
באום מניו־יורק ,׳שלושתם צעירים אמן ,־

״לאל על אסור לטוס בשבת, וליהודים
מותר — אבל בחברות זרות. האין זו
צביעות? אז מה השיגו פה? משביתים
את אל על, אך ממשיכים לספק שירותים
ליתר החברות: .תהרגו אותי אם אני מבי נה,״
אמרה דבי פרנק. מייקל באום הכריז,
שאם הוא היה צריך להחליט להגר לישר אל
,״זה היה בהחלט שיקול שהיה מונע
ממני לבוא. הציניות כאן, שלמיפלגת בגין
קוראים, חרות׳ .זוהי חרות? זה דיכוי !
כמו בדרום אמריקה.״
דניאל ז׳וזף -איש^עסקים מלונדון, רתח :
״אין להם מה לעשות? בזמן של מילחמה
ומתח להתעסק בשטויות כאלה? ׳שיסגרו
את כל גמל־התעופה וזהו.״
נועם הרטוב, עובד בחברת־מחשבים,
מתחיל קורס בלונדון ביום שני הבא.
הוא נוסע בשבת כדי להקדים ביום, להת ארגן
ולנוח .״אני מעדיף לטוס באל על.
אן אם איאלץ, אטום בחברה אחרת. אני

נ/ד כפייה דתית. חברת תעופה לאומית
חייבת לפעול בכל ימות השבוע, בסרט
כשזהו הבסיס שלה.״
משה שמש, ישראלי לשעבר שחי בלונ דון
עם מישפחתו, מקפיד לבוא לישראל
מיל הזדמנות .״הרבה פעמים אני קופץ
לכאן רק לסופי־שבוע, לשבת ולראשון.
יש עוד הרבה אנשים כמוני שאוהבים
את הארץ וקשורים אליה. אז זה לא ימנע
ממני לבוא, רק חבל שכל הכסף הזה ילך
לחברות זרות.״
בוב קון, איש־עסקים אמריקאי, מעדיף
לטוס באל על ,״משום שיש לי לב יהודי
חס. אם לא היתר. טיסה באל על, לא הייתי
מחכה יום נוסף. זה עולה כסף לחברה
שלי. הייתי טס בחברה אחרת. בכל מיקי
רה, הייתי חוזר היום.״
רבים מהנוסעים שנשאלו הודו, כי ה־

הצעד הבא יהיה שכל ישראל תהיה סגורה
בשבת. וזוהי מדינה ישראלית -לא דתית.״

רציני
¥רם האנשים נעשה דליל. דיילות!
קרקע במדי אל על סופרות את הכר טיסים
מסביב לדלפק. בקפיטריה מורידות
המנקות שאריות אוכל. מהשולחנות. לגבי הן,
סגירת אל על בשבתות אינה משנה
מאום. הן בחברה קבלנית פרטית .״אמנם,
זה הולך להשפיע על הקופה, כי רוב
הטיסות בשבת הן של אל על, אך לנו זה
לא מישנה,״ הן מצהירות.
דורון אברג׳יל, מטעין ומפרק מיטענים,
סיפר שרוב הדתיים טסים בכלל בחברות
זרות, כי הן זולות יותר .״הם לא רוצים

דיילות־הקרקע של אל על תעבודנה בשבתות ותספקנה
1 1 1 1־ 11 שירותים לחברות זרות .״עכשיו גס מחליפים את המדים.
שפירא ילביש אותנו שרוולים ארוכים, נעשה קרחת ונשים פיאה,״ הן מתבדחות,

לא יהגו

מייקל באום מארצות־הברית, צריך לחזור בגלל העסקים דווקא
בשבת .״אם הייתי צריך להחליט להגר לישראל, זה בהחלט
שיקול שהיה מונע ממני לבוא לגור כאן זה ממש כמו בדרום־אמריקה,״ הכריז.

״אז מה השיגו?״ שאלה יפה ארמוני,
״למה שהבחורות ימשיכו לעבוד עבור
חברות זרות והמטוסים של אל על יעמדו
כאן בשורה ולא יזוזו?״
חסידה יגל עובדת כדיילת־קרקע שיבער,
חודשים. היא מצהירה שהיא מאוד אוהבת
את העבודה .״אני עוד לא יודעת מה זה
בלי שבתות, אבל זה הרבה כסף. אמרו
שלא יפטרו אותנו בגלל השבת, אבל אם
לא נהיה עסוקות, בטח ימצאו כבר תירוץ
אחר.״
חברתה, איריס קול, שאלה :״למה שלא
ישביתו נם את מיגרשי הכדורגל? את
חברת החשמל? זה חומייניזם. זה מתחיל
באל על ויכול לגלוש גם לתחומים אחרים.
זו פשוט צרות: אופקים. ואנחנו, בצוות־הקרקע,
נעבוד לחברות אחרות. זה הרי
ממש גובל בטירוף. ואני לא צוחקת על
הדת,״ הדגישה אירים ,״אני אוהבת ומע־

החלטה אינה פוגעת בהם באופן אישי.
הם יכולים לטוס גם ביום ראשון. אך
כולם הדגישו שהעניין הוא עקרוני .״יש
כאן !תופעה שמיעוט כופה את דעתו על
רוב. מי שלא רוצה, שלא יסע. אך כמו
שאגי איני מתערב בחייהם, למה אונסים
יי* אותי לחיות שלא לפי רוחי?״ אמר צעיר
קצר־רוח, מישקפי-שמש בסיגנון טייסים
לאפו ומיזוודת ג׳יימם בונד בידו.
דורון אברהמי בחר את יום השבת
כמועד נסיעתה לאות מחאה :״יכולתי
לטוס בכל יום אחר׳ אך הפרינציפ משנה.
לכן אני טס דווקא היום. לדעתי, זהו אסון.

1 *1סטיב באום מסן פרנסים־
#1 #י 1קו אינו מבין :״ליהודים
מותר לטוס בשבת, אך למטוסים לא?״

1 | 11 1 191ן | י ^ לדניאל ז׳וזף, איש־עסקים מלונדון ואשתו, יש בית
בישראל, אליו הם קופצים בכל הזדמנות. סופי־שבוע
^ * 1111 1 1
״ 111 # 1 /1
זה הזמן הטוב ביותר .״שיסגרו־ את כל נמל־התעופוז,״ אמר נרגז .״זה ממש בושה ! •

1ךךיך1

רת, כשפונים

שאל על תהיה, חברה חטאה /אבל בלאו־הכי
הם לא טסים בה.״
בנמל, נערכים לקליטת טיסות !כנסות,
מפרנקפורט ומבריסל. הקפטן של סבנה,
שהיה בין ראשוני היוצאים, אמר :״אני
חושב שזה לא רציני לסגור נמל-תעופד,
בשבת. בבלגיה לעולם לא היתר. מתעוררת
בעיה כזו.״
דיילות־הקרקע הבהירו שהשבתת אל על
לא תשנה את הפעילות של נמל־התעופה
בשבת. הן ימשיכו לספק שירותים לחב רות
זרות. וכך, למרות שאברהם שפירא
רוצה למנוע מיהודים לעבוד בשבתות,
הוא לא השיג מאומה. מי שישבות אלה
ציוותי האוויר, התחנה ׳תמשיך לפעול
כבכל שבת׳ הסבלים ישאו מיזוודות, הדיי־ •
לוח יבדקו את הכרטיסים, המימון ימכור
דברי מאכל כשרים, החנות הפטורה ממכם,
עדי שליט מעדיפה לח־ חנויות הספרים והתכשיטים ישארו פתו-
זור באל על .״זה אח־ חות, טכנאי־התחזוקה יעבדו ונוסעים ייצאו
אלייך במטוס בעברית.׳׳ וייכנסו.

ר כה את הפילוסופיה היהודית. אך הדב רים
האלה סותרים את רוח היהדות. הם
גורמים לי לשנוא אותם״.
חברתה, המעדיפה להשאר אלמונית,
מתריסה :״עכשיו גם מחליפים את ה מדים.
שפירא ידאג שנלבש חולצות עם
שרוולים ארוכים, שנעשה קרחת ושנשים
פיאה. אלה המדים החדשים, לא שמע תם?״
דליה שמאי, מבקרת־טיסה, הוסי פה
:״יש לי שאלה לשפירא: באיזה גיל
הילדים שלו הלכו לעשות כסף במקום
ללכת לצבא? ׳מגיל אפס הם עמדו כאן
ושלחו שטיחים לחו״ל״.
בחנות סטימצקי, בחנות התכשיטים של
רשת ש׳טרן העולמית ובחנות הפטורה
ממכס׳ העסקים בינתיים כרגיל. כולן שיי כות
לחברות פרטיות, שבהן החוק לא
יפגע. שם מותר ליהודים לעבוד ולגבות
כסף בשבת.
איציק שפירא מסטימצקי התרים, שאם
(המשך בעמוד )74

קפטן

אדוארד לינק (מימין) ,קפטן
של מטוס סבנה :
בלגיה לא היתה מתעוררת בעייה כזו.

אחיעז ללא עוז
כיבדתי את אהרון אחיעז כאשר פגשתי אותו בשבי.
קשה היה לי לכבדו השבוע, כשראיתיו בטלוויזיה.
לא קל להחזיק מעמד בשבי — גם בשבי דה־לוכם
כמו זה שבו הוחזק אחיעז בביירות. כל שבוי חש במועקה
של בדידות, של חוסר־ישע. אדם שהוא שבוי יחידי, כפי
׳שהיה אחיעז, מוכרח להרגיש בבדידות זו שיבעתיים.
יתר על כן, הוא חי בעולם של אי-ודאות. בכל רגע יכולה
היתה להתחיל ההסתערות של צה״ל על מערב ביירות,
ואי־אפשר היה לדעת: מד׳ .וקרה לו אז.
כל זה היה בדור כאשר הובא לפגישה עימנו, בעת
ביקורנו במערב־ביירות. הוא התנהג יפה. בגאווה. מכיוון
שאיני אדם נאיווי, ניסיתי
לקלוט רמזים ורמזי-רמזים
למסד כלשהו מצידו׳ והש תכנעתי
כי הוא דובר אמת
באומרו כי מתייחסים אליו
יפה. שמחתי ׳שלא טעיתי,
וכי בשובו מן השבי אישר
אחיעז כי אכן התייחסו
אליו יפה.
היחסים שלו עם שוביו
היו נרגשים. אחיעז הוא
איש עצור מאוד, וכאשר
נפגשתי עיסו הסתפקניו ב־לחיצת־ידיים,
למרות שהיה
ברור מאודי ׳ששמח להיפגש
עם ישראלים, הקורעים
קרע במסך הניתוק, וה־אחיטז
מקשרים
אותו עם הבית.
אך פגישתו עם עמאד שקור, עוזרו הבכיר של יאסד
ערפאת, בן כפר סה׳נין בגליל, היתר. הרבה יותר נרגשת.
השניים ממש ששו זה לקראת זה. הם התחבקו,
התנשקו. אי־אפשר לביים פגישה כזאת, וגם לא היה
צורך בכך.
אני יודע מן הספרות שלעיתים נוצרים יחסים מחכים
בין שובה ושבוי, יחסים של תלות הדדית, קשר שקשה
להסבירו. היה ברור לגמרי — לא רק לי, אלא גם לשרית
ישי ולענת סרגוסטי, שפל אחת מהן התרשמה באופן
עצמאי — כי בין אחיעז וישקור. נוצרה ידידות אמיתית.
לא היה קשה להבינה, כי עמאד שקור הוא אחד מאותם
בני־אדם שאי־אפשר שלא לחבב אותם מן הרגע הראשון
— תרבותי, ידידותי, פיתוח.׳ מכיויז שהוא גם מדבר
עברית מצויינת, כנאה לתלמיד מצטיין של האוניברסיטה

העברית, היה הקשר בלתי־אמצעי.
נזכרתי בכל אלה, כאשר הקשבתי לדבריו של אחיעז
בראיון עם מנשה רז בטלוויזיה. התאכזבתי עמוקות.
הופעתו של אחי׳עז בארץ הייתה הרבה פחות מכובדת
מהופעתו בביירות, שם היו התנאים הרבה יותר קשים.
הראיון כולו היה אפוף אווירה שיל הוסר־כנות.
איני יודע אם הראיון צונזר באולפן, אם: נקטעו ממני
קטעים מהותיים. ברור לי שאחיעז קיבל, עם שובו ארצה,
הוראות חמורות מאוד מפי מישהו, שאמר לו מה עליו
להגיד יומה לא. הוא דיבר כימעט כרובוט, שמישהו שם
לו דברים בפה. אך מדוע הסכים לכך?
איני מתכוון לדבריו על האידיאולוגיה של פיילגי
אש״ף. השבי אינו הזדמנות טובה ביותר ללימוד מעמיק
של בעיות, ולא התרשמתי שאחיעז תפס את הדקויות
של הבעייה הפלסטינית. ואולי רק אמר מה שמישהו
ביקש ממנו לומר. על כל פנים, הוא חזר כתוכי על
הקו ד,שיגרתי של התעמולה הרשמית.
מכל המנהיגים הפלסטיניים, התמקד דווקא באחמד
ג׳בריל, הקיצוני שבקיצוניים, ראש אירגון קטנטן (ונדמה
לי הקטן ביותר באש״ף) .הוא לא אמר דבר על ראשי
האירגונים המרכזיים — ואולי אמר׳ והדברים צונזרו
על־ידי הקומיסארים של שטיפת־המוח, החולשים עתה
על הטלוויזיה. ההסבר שליו על דיעות האירגון המרכזי —
פת׳׳ה — היה כה פשטני עד כי גבל בגיחוך.
אך אלה הם עניינים פוליטיים, ומותר לכל אדם להביע
דיעה זו או אחרת. לא כן דבריו על חוויותיו האישיות.
כאן היו דברים בלתי־מכיובדים ממש.
הוא נשאל על היחס האישי אליו. הוא אישר, רק
בחצי פה בקושי, שהתייחסו אליו יפה. אך מייד הסביר
זאת באינטרסים .״היה להם אינטרס וכר.
כאשר נישאל שאלה ישירה על הקשרים שנקשרו בינו
ובין כמד, משוביו, התחמק אחיעז ממש. הוא לא הזכיר
כלל את-שקור, ולא אמר מילה אחת על יחסיו עימו.
הוא התנהג בצורה שונה מאוד מאותו חייל פשוט,
שנלקח בשבי בצידון ושקשר יחסי־ידידות עמוקים עם
איש־אש״ף שהגן עליו בשבי. כאשר השתחרר מן השבי,
לא שכח זאת. בצורה מכובדת ונוגעת־ללב הלך לבקר
את האיש, שנלכד בינתיים, ושהוחזק במחנה־ישבויים. הוא
גמל לו כגמולו, הביע לו את הערכתו והביא לשיחרורו.
חבל שאחיעז לא מצא בליבו את הכוח להתנהג בצורה
מכובדת כזאת.

לפי טביעת עץ
בשבוע שעבר גילה העולם הזח את הסיפור האמיתי
של התצלום המפורסם. שהנשיא רונילד רגן מיסגר ושם
אותו על שולחנו, ושעורר זעם כה רב בצמרת הישראלית.
האם אכן נקטעו לתינוק שתי הזרועות? או שמא רק
נהרג אביו, ורק ניכווה התינוק, ורק נשברה הכתף שלו?

13י

חוששני שתוך כדי ויכוח חסר־לב זה נשכחה נקודה
אחרת, שהיא אולי חשובה יותר, .
זהו סיפור המעשה :
באחד הבתים ליד קו־ההפרדה בין בילדות המערבית
והמוזרחית, בצד המיזרחי שיל הקו, נערכה הלווייה. היתה
זאת הלוויית נוצרית, ובאו אליה אנשי-פלאנגות רבים.
הם הגיעו במכוניות הצבאיות שלהם.
טייס ישראלי ראה את ריכוז המכוניות הצבאיות. הוא
לא שם לב לכך שהבית נמצא בצד המיזרחי של הקו,
והפציץ את המקום. כך נהרגו ונפצעו רבים, וביניהם
התינוק. הבית עצמו נפגע קשה. כל החזית שלו התמוטטה.
אין להאשים את הטייס בטעות. במילחמה קורות
טעויות קטלניות.
אך המיקרה מוכיח, מעבר לכל ספק, את העובדות
הבאות: טייסי צד,״ללא הפציצו רק מטרות שנקבעו
להם מראש, עיל־סמך ידיעות־מודיעין. ניתן להם להפציץ
כ ל מטרה שהזדמנה להם, לפי טביעת־עין. כאשר ראה
טייס מסויים זה ריכוז של כמה מכוניות חשודות, הוא
פשוט שיחרר פצצה והשמיד בית ישלם, על יושביו.
(שמעתי השבוע בדיחה מחרידה, שנמסרה מפי חיילים.

ממרח התיכון. היא תזדקק לבעלי־ברית מקומיים.
מי יהיו בעלי־ברית אלה? אנחנו, כמובן.
כיום מאמינים הבריטים כי הכוח הוא בידי הערבים..
אנחגו צריכים להוכיח להם שאנחנו כוח יותר חזק.
אז הם יעדיפו אותנו.
מי מאיתנו?
אנחנו צריכים להסביר לבריטים כי מפא״י הסוציא ליסטית
היא מיפלגה אדומה. אין הבדל גדול בין האדומים.
סוציאליסטים וקומוניסטים — זה אותו הדבר. ההסתדרות
הסוציאליסטית היא, בעצם, אירגון קומוניסטי. הישוב
היהודי לא יוכל להוות בעל־ברית של האימפריה נגד
הסכנה הקומוניסטית כשבראשו עומדת ההסתדרות וימפא״י
האדומה.
הדברים הדהימו אותי. הם לא היו רחוקים בעיקרם
מן הדברים שזאב דבוטינסקי הטיף להם במשך דור,
כאשר דרש לבסס את ביטחון הישוב על׳ לגיון יהודי
שיפעל במיסגרת הצבא הבריטי. אבל הרעיון ש״התנועה
הלאומית״ צריכה להיעזר בשילטון הבריטי כדי להשתלט
על הישוב היהודי היה, בכל זאת, דוחה למדי.
זמן־מה אחרי זה השתלט בגין על אצ״ל ופתח בפעולות
נגד הבריטים. רעיונותיו ישל אלטמן נשכחו. אבל אלטמן,
יחד עם שוסטק, התנגד להשתלטות בגין על התנועה
הרוויזיוניסטית, ועוד בבחירות לכנסת ניסו השניים
להקים רשימה נגד בגין. הם נכשלו ליד הקלפי. כאיש
מוכה הצטרף אלטמן, בלית ברירה, לתנועתו של בגין,
ומאז דעך כאישיות פוליטית.
רק פעם אחת בלט שוב. כל האופוזיציה, מימין
ומשמאל, רצתה בראשית שנות ה־ 60 לבטל את המימשל
הצבאי, שהיה מוטל על האזרחים הערביים בישראל,
חרות תמכה בביטול. דויד בן־גוריון התנגד.
הדבר הוכרע על חודו של קול אחד. זה היה קולו של
אריה אלטמן. הוא הצביע בעד בן־גוריון, נגד בגין.

נץ גדול היה פה

אב לבנוני בביירות אומר ׳לאשתו בשעת הפצצה :״תרדי
עם הילדים למטה. אני ארד עוד מעט עם הבית.״)
לא פעם תמהתי ימה מתרחש בראשו של טייס, היושב
לו במטוסו מעל לעיר שאין בה הגנה־נגד־מטוסים אמי־תית,
והמשחרר את פצצותיו, ביודעו כי הן: תיפולנה על
ראשיהם של נשים וילדים. האם הוא מסוגל לנתק את
עצמו לגמרי? האם הוא פועל כמכונה? האם הוא מסוגל
להפריד בין אישיותו ובין מעשהו?
בשעת שיחתנו עם אהרון אחיעז בביירות, הוא אמר
לנו, בחיוך של כאב :״זוהי הפעם הראשונה שאני שומע
הפצצה.״ הוא התכוון לומר: זוהי הפעם הראשונה שאני
שומע הפצצה. מלמטה, מן הצד הסופג .
השבוע, בראיון שלו, אמר אחיעז כי בביירות נפגעו
רק מטרות שהיו בהן ״מחבלים״ ,או שהיו בהן. גם
אזרחים וגם ״:מחבלים״ .אין לי ספק שמישהו תבע י ממנו
להגיד זאת. אחרת, איך היה מסוגל להתעלם ממראה
עיניו?
המיקרה של ההלווייה הנוצרית בוודאי מפריך טענה
זו בעליל. והרי זהו רק מיקרה אחד שנודע ברבים, מפני
שהפצצה פגעה בטעות בבית נוצרי. בצד המיזדחי של
הקו. ברוד כי פצצות אחרות, שהומטרו באותה צורה, פגעו
בבתים בצד המערבי. עליהן לא דווח בעיתוני ישראל.

ידיד האימפריה
השבוע בישרו מודעות־האבל/קי אריה אלטמן הלך
לעולמו.
רוב הקוראים בוודאי עברו עללזך באדישות. אמנם
נאמר כי אלטמן כיהן כמה פעמים בכנסת, מטעם תנועת-
החרות, אך מי זכר זאת?
אבל אריה אלטמן היה פעם אדם די חשוב.
בראשית שנות ה־ ,40 אחרי מותו של זאב ז׳בוטינסקי
והתמוטטות האירגון הצבאי הלאומי, בטרם דרך כוכביו
של העולה החדש מפולין, מנחם בגין, שלט אלטמן
בתנועה הרוויזיוניסטית בארץ.
הוא ניהל בירושלים ״מישרד מדיני״ ,שביקש להת חרות
במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. הוא קיים
קשרים עם השילטון הבריטי ועסק ב״עבודה מדינית״.
בתקופה ההיא, פירושה של ״עבודה מדינית״ היה
שתדלנות אצל האנגלים.
שמעתי כמה פעמים הרצאות של אלטמן בחיוגים
סגורים. הן הפתיעו אותי.
התיאוריה של אלטמן היתה כזאת :
האוייב הכי גדול של הבריטים הוא הקומוניזם. אחרי
הניצחון על הנאצים, תהווה ברית־המועצות את הסכנה
הגדולה ביותר לאינטרסים של האימפריה. הבריטית ב
אסי
דיין זכה בראיון גדול בטלוויזיה. על שום מה?
על שעשה את המעשה ההיסטורי, ועבר מן השמאל אל
הימין הקיצוני.
לפני הבחירות האחרונות ישבתי בכסית, כאשר אסי
ניגש אלי וביקש לדבר איתי. עמדנו ברחוב דיזנגוף,
ובמשך עשרים דקות ביקש
אסי לשכנע אותי שהפעם
צריכים הכד להצטרף ל-
רק״ח ולהצביע בעדה. כל
השאר, אמר, זה שטויות.
רק״ח היא האופוזיציה רד
יחידה. צריכים ללכת עם
רק״ח, וזהו.
כעבור כימה ימים הופ תעתי
להיווכח שאסי הוא
המועמד ה־ 67 ברשימת
של״י. בין רק״ח הקומו ניסטית
ושל״י הציונית
מפרידה התהום. זה לא
הפריע לו.
חוששני שהכללת אסי
א פי
ברשימה היתה תעלול בל-
חי־מפובד — משני הצד דים.
של״י רצתה לנצל את שמו של דיין הצעיר, שהוסיף
לרשימה גוון פיקנטי. אסי רצה לנצל את של״י כדי
להכריז: תראו כמה שאני עצמאי ! תראו כמה שאני
מקורי ! תראו כמה שאני מצפצף על האבא שלי י.
יש לי ספק לגבי יעילותם של טריקים מסוג זה
בחיים הפוליטיים, והייתי מוותר עליהם גם בבחירות.
עכשיו קפץ אסי את כל הקפיצה הגדולה מרק״ח —
או משל״י — לימין הקיצוני. הוא הפך נץ. למה?
המראיין שאל אותו, ודיין־ג׳וניור השיב בבליל של מילים,
׳שלא הבנתי אותן. הן היו מסובכות מדי בשבילי. תפסתי
רק שזה קשור במשהו הקרוי ״אכזיסטנציה״.
לכל מישפחת דיין — אבות ובנים — יש נטיה
כפייתית לתעלולי־פירסומת. זה היה הכישרון הגדול
(ולדעתי העיקרי) של משה דיין, והוא הוריש אותו לבתו
ולבניו. כל אחד מהשלושה מצטיין בכך בדרך משלו —
יעל בתעלוליה הספרותיים, אודי בגילוייו יעל אביו, ואסי
בתרומותיו העמוקות לאוצר ההגות הפוליטית.
פעם, כשהייתה עדיין אשתו ישל משה, אמרה לי רות
דיין, שאם בעילה אינו ׳רואה את שמו בעיתון במשך
שלושה ימים רצופים, הוא חולה גופנית( .משה דיין,
כמו בתו יעל, סבל בל חייו ממחלת־האולקוס, שהיא
פסיכו־סומאטית במהותה ).חוששני כי זה חל גם על
בנו הצעיר.

הודעה אי שית
אל: הנהלת אל על.
נזאת: אורי אבנרי.
הריני מתכבד בזה להודיע •לכם שמהיום לא אטוס
עוד במטוסי אל על.
פעולתכם פוגעת בחרותי כאזרח בן־חורין של מדינת־ישראל•
,ומכשירה את הקרקע להכנסת המדינה כולה
לכותונת־כפייה דתית, בניגוד למצפוני ולהכדתי.
אני מצטער על כך, כי אהבתי את אל ער.

אגדת הג׳ינס מתחילה עם הג׳ינס הכחול של לוי׳ס,ן§ 0
§| סביב המדורות של כורי הזהב באמריקה!5 881 .
אגדת הג׳ינס נמשכת עם הג׳ינס הכחול של לוי׳ם **8יי
0לאורך הדרכים, צמוד לצעירים וצעירות בכ ל העולם
אגדת הג׳ינס תמיד עם לוי׳ס ^ .י ״ י ׳ _
אז שימו עליכם לוי׳ס-כחול, חזק, שורשי, אמיתי.
בו או לשיר איתנו את בלוז ״אגדת ה ג׳ינ ס׳/י ^

׳5ו/ץ 16
ש דדו,׳ הזפעה שמרגישים

״מאיר״ חברה למכוניות ומשאיות בע״מ • מאיר קז ובנ^ז־

י רי

אריזה הבטוחה ביותר.
תל־אביב, רח׳ קרליבך ,23 טל 289191

רוצה לקנות מתנה יפה לחגים?
אין פשוט מזה.

ע !לאחת
יורו המכבדות
י ויזה ותרוויח
לא רק מתנה נאה לחג,
אלא גם אשראי עד חודש
ימים,נוחות בקניה ללא
מזומנים ג״הרבה תודות
ממקבלי המתנה.
יש לך ויזה? הרתחת!

1754

ויזה־כרטיס האשראי של קבוצות @ בנקל או ס >( בנקדיסקונט

עיצוב הכט/פרסום

ויזה יותר טוב מכסף.

1111

ס•קנ

!7717

מ ר בגין
או ה ב הי ס טו רי ה

ואם בנ״ב עסקינן, אז הנה עוד אחד:
אמת בשמועות שארצך היא מולדת הפא שיזם ן
• חומייני. אל תשבח א ת האיית״אללה. א מנ ם
הוא היה עדיין ילד, אך לבטח זכורים לו אי־אל ה
פרטים על המן, הצורר הנתעב• אמור לו, מר בגין,
שאם ה מל ה ״ג׳יהאד״ תעלה על דל־שפתיו, אז שיזהר.
יש לנו ח שבונות לא סגורים עם עוד אנשים שישי
להם שערות על הפנים.
• לרגע חשבתי, שכדי לא לפגוע במערכת הי ח סי ם
המו שלמת השוררת בינינו ובין המצרים, רצוי לשמור
על פרופיל נמוך, אך א ם יגיעו מי ם עד נפש, ונדמ ה
י הי ה שאין אפשרות לשמור על קו מהז קופ ה, אין
להבליג עוד• מר מובא רם: דם של עבדים אינו זורם
בעורקינו. לדם, צפרדע, לכינים וכו׳ יש ת ק די מי ם. וחוץ

יוסי: פא שיסט !
מנ ח ם: פציפיסט !
יוסי: שוביניסט !
מנ ח ם: ת בו ס תני ס ט !
יוסי: שטליניסט •
מנ ח ם
בולשביסט !
יוסי: ס א די ס ט !
א ש״פיסט<
מנ ח ם
יוסי: פולניסט !
מנ ח ם
א שכנזיסט !
יוסי: מ שקפופיסט !
מנ ח ם
מי שמדבר — אבו־ארבע !
ובך ת ם עוד יום סוער של דיונים בכנס ת. בנ ס

•ח שנס

4א בנ ר׳ אינו
מ ת קי ףאת בגין
אני לא חבר רק״ ח, אך לא יכולתי לעבור לסדר-
היו ם על מ ה שכתב אורי אבנרי ביומנו האישי (״העולם
הז ה 2344
הפליא או תי מאוד ״תרגום״ העורך למ ה שפורסם
בעיתון ״ אל־ איתי ח אד״ ביו ם . 27.7.82 או שהתרגום
מסול ף או שהמתרגם חלש באחת השפות, הערבית
או העברית, או שיש כוונה מראש לסלף א ת אשר
נכתב ב מא מר.
הבה ננ ת ח ונשווה אתמה שנאמר ב״העולם הז ה״
עם מ ה שנכתב באמתב״ אל-איתי חאד״ .ב״העולם הזה״
תורגם שאבנרי ידיד של בגין ואינו מ תקי ף או תו.
ב״ אל -איתי ח אד״ לא נכתב כך. שם נכתב :״אבנרי
הוציא א ת בגין זכאי מ מי לחמת לבנון, והוא ה טיל
את האח ריו ת ל מי לחמה זו של שרון.״ וזה, כמובן,
ר חו ק מאוד מידידות עם בגין• מ ה גם שנכון שאבנרי
אינו מ ת קי ףאת בגין — לפ חו ת לא במא מר שפירסם
בעיתון ״הארץ״.
לגבי הזד הו תו של מר אבנרי עם מי ל ח טו ת ישראל —
אין שום ספק שזו אמת ידועה, ל פ חו ת לכל קוראי
״העולם הזה״ ,שאני נמנה עימם. נגד מי מופנות
מיל ח מו ת תוקפניו ת אל ה ! לא נגד הערבים ז ומי
שמזדהה אי ת ם — האם הוא נגד הערבים או בעדם!
אבנרי תמך בקמפ״דייוויד, ועד היו ם הוא גאה
בבד• לא פעם הוא הצהיר שאחד ההישגים שלו, שהיה
בין הרא שונים שתמכו בתוכניתו של סאדאת. ת אר
לך מר אבנרי, שתוכנית קמפ״דייוויד לא הי ת ה יוצאת
לפועל ומצריים הי תהנמ צא ת במצב מי לחמה עם
ישראל — האם ישראל הי ת ה מעזה ל תקו ףאת
״הידידים שלך״ ,הפל ס טיני ם בדרום־לבנון ובביירות !
כמובן שלא. ובאן הבגידה של סאדאת ומובארב,
שהמשיך ב או תהמ דיניו ת: כתוצא ה ממדיניות זו ה תפנה
כו ח גדול של צבא ישראל כדי ל תקו ףאת הפלסטינים
ולהרוג מיספר גדול של אזר חי ם חפים־מפשע,
להביא מוו ת על חיילי ם ישראליים, שלא לדבר על
הפצועים הרבים מקרב ה אזר חי םוה חיילי ם.
ופה, מר אבנרי, קבור הכלב. עכשיו ה הז ד מנו ת
שלך ושל כל האנ שים שתמכו בקמפ״דייוויד ל קו ם ולהצ

א ם יש

מ מקורו ת בכירים בממ שלה נודע לי, בי המשא״ומתן
בינינו ובין אש״ף, שעמד על סף פיצוץ, ה ס תיי ם בבי-
טוב א חרי נכונות ם של הפל ס טיני םלהפ סי קאת מל אכ ת
הפינוי ממערב ביירות עם כני ס ת השבת, ולחדשו
במוצאי שבת, ב תי או ם עם הרבנים הראשיים לישראל
ומר שפירא.
מר יוסף בורג, ראיתי או תך ביום השישי, לפני
כניס ת השבת במובן, ב תוכני ת ה טלוויזיה ״שלום הגליל״.
אתה ממש גדול. דבריך ב הירי ם, חדים, ללא שום
נסיונו תהתחמ קו ת.
רציתי ברשותך ל ה תיי ח ס לנושא אחד בדבריך, ואני
משוכנע שבדרכך, ת שקול בכובד־ראש א ת דבריי. היצעת
לממ שלה לבצע א ת סגירת ״אל על״ ב שבתות בהדרגה.
אחתה סיבו ת לכך — בדי למנוע פיטורים גדולים
בחברה, בי משבע הדברים, במשך הזמן ״אנשים נפטרים,
מתפשרים, יוצאים לפנסיה ובו׳.״ מר בורג, אני מציע
להעביר הטיפול בפרשה לידי השר אריק שרון. יש
לנו, ברוך השם, חיל״אוויר חז ק. יש לנו, בעזרת הקב ״ ה,
פיצצות ו א קו ם. הפעילו א ת חיל־האוויר נגד עובדי
״אל על״ .אחד מחבריי, עובד־תחזוקה בחבר ה הל או מי ת
שלנו, מתגורר בבניין רב״קומות בתל־אביב. אז מ ה,
האם בגלל כמה מי שפחות חפות־מפשע נניח לפושעים
ל הי מל ט ז חלילה. עליהום !

לא נשפך דם. שר־הביטחון הי ה בפגישה חשובה מאוד
עם קי ר ק דאגלס.

מר מנ ח ם בגין או הב הי ס טורי ה. מר מנ ח ם בגין
יודע הי ס טורי ה. מר מנ ח ם בגין מכיר א ת תולדו ת
בל העמים. עובדה: הוא מזכיר לבל מנהיגי עולם
המעוניינים, וגם אל ה שאינם מעוניינים, פר קי ם נבחרים
מעברם המפואר• מר מנ ח ם בגין — חז ק ואמץ, זאת
הדרך !
כ או ת להערכתי הרבה, אנ א קבל אתמ תנ תי הצנו עה,
ובה פר קים נבחרים נוספי םמה הי ס טו רי ה של אל ה
אשר עלולים אי״פעם ל ה טיל בך דופי :
• כאשר מי ס טר רוני מ הבי ת הלבן יאיים שוב
בני תוק, הטח בפניו מל האחת: הירושימה ! בבירביים
זקופות, מר בגין, ללא חשש. בשלב זה איני ממליץ
עדיין להזכיר לאמ רי ק אי םאתה טב ח באינדיאנים.
אולי נשאיר זאת לנשיא הבא.
• ל אי טלי ה יש, ברוך השם, ראש־ממשלה חדש.
מר בגין — הקדם רפואה ל מכ ה. באיגרת הברכה
לרגל בחיר תו ל תפ קיד אנ א ציין: נ״ב — אל ישבח
כבודו אתאחד מגדולי גבורינו, בר״כוזיבא, ס לי ח ה
בר־כוכבא, ו מיל ח מ תו האמיצה ברו מ אי ם. זכו ר: שנית
מצדה לא תיפול.

!7717ר

היר שטעיתם. אפילו קמפ-דייוויד כפול מאה לא יפתור
א ת הבעיה העיקרית, הבעיה הפלס טיני ת. להיפך —
כפי שראינו, הוא רק מר חי קאת הפיתרון.
לגבי שינאת הערבים. לא נא מר ב״ אל -אי תי ח אד ״
לא דבר ולא חצי דבר בנושא הזה. אבל לי ברור, כי
מי שתומך ב מיל ח מו ת נגד הערבים, הוא לבל ה פ חו ת
לא או ה ב ערבים•
שאתה ציוני ! טוב, זה לא פלא. בולם יודעים
זא ת, ואתה גם הצהרת זאת לפני, לא אחר אל א
ערפאת.
לגבי ההסתה נגד ברית-המועצות: זו גם לא
צריבה הוכ ח ה: הדבר ידוע ומורגש ממ אמריך ו מ הו־פעותיך,
שבהם אינך מחמיץ הזדמנו ת ל תקו ףאת

!מניין יזוע מר א מו׳
שהנוכחים היו אישלסנוואדם -
!מנו שלא;מחאו ׳ 0נב״ס?
ברית״המועצות• אך אינך מזכיר אפילו ב מילה אחת
שארצות־הברית תו מכ ת במדיניות הממ שלה, שללא תמי כה
זו לא הי ת ה הממ שלה עושה בכל העולה על רו ח ה.
לגבי הנקוד ה שמדברת על אבנרי בסוכן א מ רי ק אי —
גם זה לא נבון. לא נכתב ב״ אל־ איתי חאד״ מישפט כזה.
באשר לטענה שמר אבנרי תומך ב הנצ חת הכיבוש
בגדה המערבית וברצועת עזה וגם בלבנון, שחלק ה
הופיע במא מר וחלקה פרי ה מצ א תו של המת רג ם:
לגבי הגדה ורצועת-עזה הרי שאבנרי הצהיר לא אחת
שהוא בעד ה סכ מי קמפ-דייוויד, המצדיקי םאת הכיבוש
הישראלי בהם, נו תנים לו גושפנקא תחתח סו ת ה של
ה או טונו מי ה. או טונו מי ה היא בוודאי לא מדינה עצמ אית,
היא ניתנת על-ידי מי שטר מ סויי ם ל או כלו סי ה
א חר ת. או בלוסי ה זו רשאית לנהל א ת ענייניה האזרחיי
ם אך לא הבי ט חוניי ם ולא הצבאיים. וזה בדיוק
מ ה שמנסים לעשות בגין ושרון בגדה וברצועת-עזה,
באמצעות פרופסור מילסון ועוזריו. זאת היא הנצחת
הכיבוש הישראלי ב שטחים אלה• זאת תוצאה ישירה של
ה סכ מי קמפ״דייוויד, שמר אבנרי ה ס בי ם ועודנו מ ס בי ם
להם עד היו ם הזה. לגבי לבנון, לא נא מר במא מר
שאבנרי מזד ה ה עם כיבושה• זה תעלול וה טעיה של
ציבור קור אי ״העולם הזה״.
בהמשך מא מרך, מר אבנרי, אתה טוען כל מיני

אם אוון בורא עורם יאמר לו
>שלן א נו!הוא רואה את ו1ם
סגולת! -׳מזכור לו שמצאת
הצלת בוגדת את תות־ההעותלות
מזה, מר נשיא מ מלכ ת הפירמידות ,״בל בן הילוד
היאורה תשליכוהו ״,אינו רשום במישרד״הפטנטים על
שמנו דוו ק א.
• א חרון ח בי ב: א ם אדון בורא עולם יא מר לך
שלא כך הוא רואה א ת עם־סגולתו, הזכר לו בעדינות,
שהוצאת צלע מגופו של אד ם חי נוגדת א ת חו ק-
הה שתלות.

חילוקי הדעות בינינו ובין אש״ף על פירוש ההגדרה
״מחבל״ ,יצרו א ת ההפרש ב מיספר הלו ח מי םוה פל ס טי נים
הנמצאי ם בביירות. א חרי מאמ צי ם מרובים הגיעה
לידיי, מ מ קו ר מוס מך, רשימה חל קי ת, אשר לדעת
ראשי־הביטחון מ שתייכים אל א ח דו ת מן היחידו ת
הלו ח מו ת בשירות אש״ף :
יוסי שריד ; כתבי גלי צה״ל ; עובדי ״אל על״ ;
אורי אבנרי ; התנועה נגד שתיק ה ; שלום עכשיו ;
חברי־הכנס ת לין ופרץ ן אל ״ מ אלי גבע ; מיפלגת
העבודה ומפ״ם* ,כותב שורות אלה.

אריק קו־ימר, רמח ־ גן

טענות, שהן לדעתי מעוותות.
ונ ת חיל במספר המ שתתפים ב אסיפ ה בנצרת. מיס-
פרם לא עלה על , 250 אבנרי הכפיל או תו. אבל זה
פרט שולי. יש חשובים ממנו לאין שיעור.
מאין ידע מר אבנרי שהנוכחים ה ם אינ טלק טו אלי ם!
האם בגלל שהסכימו להאזין להרצאתו ! או שמא חשב
ש שתיקתם ו אי־ מ חי א ת כפיים לו ול אחרי ם, בנהוג במ קו
מו תאח רי ם, ה ם סי מן של אינ טלק טו א ליו ת!
באשר ל הזמנ תך לעצרת־העם, שנערכה ביוז מ ת רק״ ח,
לא ברור לי מדוע סירבת להופיע בה — היא לא
נועדה לאנשי רק״ח בלבד. היא פ תו ח ה לפני כל מי
שמוכן ל מ חו ת נגד ה מי לחמה בלבנון, ולפני כל ה קור א
להפסקתהה מיידית ולנסיג ת הכו חו ת ה תו ק פי ם מייד.
זה הזמן מר אבנרי, להפ סי ק ל תקו ףאתרק״ ח
ואו הדי ה, שמהווים במחצית האלק טו רלי ת של האוב-
לוסי ה הערבית בישראל. כ מו כן, זה הזמן להפ סי ק
להתעלם מ מנ ה ומהישגיה במערבה נגד מדיניו ת ה תו ק פנות
והדיכוי, הן בלבנון והן בגדה המערבית ועזה.
לאמר שאתה הישראלי הראשון שפגש בי א סר ער־פאת
זה לא מדוייק• הרי י שראלים א ח רי ם נפגשו בבר
עם ערפאת, כמו תופיק תובי וצ׳רלי ביטון. מדוע כבודך
מתעלם מהם ! זו יכולה ל היו תאחת משתי סיבו ת
אלו: או שאתה סבור בי ה ם אינם ישראלים, או
שפשוט אינך דובר אמת.
זה גם הזמן להפ סי ק ל תקו ףאת ברית״המועצות
בכל הזדמנות• לולא ברית-המועצות, לא היו מ חזי קי ם
הפל ס טיני ם מעמד בלבנון.
ולבסוף — זה לא הזמן ל מיל חמה של אנשי ה שמאל
ו הכו חו תהמת קד מי ם. כן, זה הזמן לשים א ת הדגש
על המדיניו ת ה תו ק פני ת של הממ שלה ושל העומדים
מ אחורי ה: בגין, שרון, שמיר והמבצע אי תן. בי חד
נוכל ל ה קי ם גוף שיהווה מי שקל נגדי לניצים בישראל.
הבה נלמד מהםלה תלכד בשעה בה גורלית במו עכשיו.
זה הזמן. אף לא פעם אחתב תולדו ת ה סי ב סוך הערבי-
ישדאלי נולד מצב אידיאלי כזה. היו ם יש עימות בין
שני הצדדים הישירים ב סי כ סוך במיזרח ה תי כון: ישראלים
ופלסטיני ם. לא עוד מצרים, ירדנים, סו רי ם, וגם
לא לבנונים — אלא פלס טיני ם. זו הזדמנות בלתי-
חוזרת, לכן בל נ תקו ף זה א ת זה, אל א נתלכד
ונ ת א חד תחת סי סמהאחת: שלום י שראלי־פלסטיני,
על ב סי ס של הכרה וכבוד הדדי בין הע מים, שיוביל
להקמת מדינה פלס טיני ת ליד מדינת ישראל, בגדה
המערבית ורצועת־עזה• בלעדי מדינה זו לא י ת קיי ם
שלום ב מיזרח התיכון.

סמיר מגילי, גצרח
1 11-11

כזכחכים
איש השנה.

קוראים מציעים:
0 £ח* 8£ן

עוד מוצר איכות מבית פברדה
החברה שנתנה לכם את ״ברוט׳

בהירהור מעמיק, איש־השנה של
ישראל צריך להיות דווקא ה סופרמן
הכלכלי שלנו, רבנו יעקב
מרידור. בדיוק כך.
תראו לי מדינר, נוספת שבה איש־מחדל
שכזה נשאר איתן ובוטח
על כיסאו. להמצאה החדשנית של
מרידור כבר אין זכר בארצנו.
הפירסום הכלל-עולמי של ההמ צאה
נדם זה מכבר. גם מצליחן

אחת המדינות היפות שבעולם. ו ראה
זד, פלא, העולם הנאור לא
נקף אצבע מול ההרס הזה, והח ריש.
ארצות־הברית משחקת את
התפקיד הכפול והמכוער בטרא-
גדיה הזאת של רצח עם והרם
מדינתו.
כשכתב ביאליק בשירו על השחיטה
״נקמת דם ילד קטן עוד
לא ברא השטן״ ,האם התכוון אך
ורק לדם יהודי? האם לאור ה מעשים
האלה, שבהם צפו ילדי
ישראל בטלוויזיה ערב־ערב, אפשר
גם לחנך אותם?
וראה זה פלא — מחנכי ישראל
לא השמיעו את קולם נגד הטבח
הברבארי שביצעו יהודים, רחמנים
בני רחמנים. איך תתייצבו ברא שית
שנת־הלימודים מול תלמי-
דיכם? למה תחנכו אותם? ואיך
תגיבו על שאלות של תלמידים
ביחס למילחמד, מקוללת זאת?
מאשה פורמן, ומת־גן

ל*עג ד?ג 3 *1י ם

אפטר שייב בעל ריח גברי אמיתי.
טורבו ־ אפטר שייב, דיאודורנט
ומי קולון מבית פברז׳ה
להשיג בחנויות המובחרות
וכשקם.

ה קו ר א שידורי ראלית.

מ חוו ה דעתו על
ה טלוויזיה היש
איני
רואה את תפקידה של ה טלוויזיה
לחנך את הציבור. כמכ שיר
אשר שייך לחברה דמוקרטית,
אמורות התוכניות לפנות לכל ה ציבור
ולטעמיו השונים.
,מכאן נובעת הטעות של מתכנני

אד ״מ גבע
נגד רצח בע״ם
זה היה צריך להיעלם מהנוף הפו ליטי
שלנו ולשחרר בכך מישרד
ממשלתי שלא מוסיף לנו דבר, אך
גורע מכיסנו סכומי־כסף אדירים.
ואם הוא לא נעלם, אז תסלחו לי,
מגיע לו להיות איש־השנה.
כחן בראונשטיין, עכו
איש־השנה צריך להיות פילים
חביב, השליח האמריקאי למיזרח
התיכון, אשר פעמיים גרם למשא-
ומתן בין ישראל ואש״ף, ויתכן
שזו המטרה האמיתית של שלי חותו:
להעמיק את הדיאלוג בין
ישראל ובין העם הפלסטיני. חבל
שצריך מילחמות לצורך זה.
צידה קון, תל־אביב

רמטכ׳׳ל איתן
בלי מחדלים

...רפאל איתן, הרמטכ״ל שהכין
את הצבא, שלמרות כל מה שחוש בים
אוייבנו עשה מיבצע צבאי
למופת, בלי מחדלים, בתנופה וב מרץ.

גולן, חיפה

אשל קוסמטיקס בע״מ -נציג בלעדי של פברג׳ה בישראל

איש־השנה של הגגולם תזה צריו
להיות אלוף־מישנה אלי גבע, האיש
שקרא תיגר על כל המערכת ה ממוסדת
של רצח בע״מ, הקרויה
גם ממשלת ישראל. יתכן שאילמלא
גבע היתה ישראל פורצת לביירות
המערבית — מאות חיילים ואלפי
אזרחים היו נהרגים, ועל נחלי־הדם
והשינאה במיזרח התיכון היה
נוסף מבול של הרג, רצח ושינאת־עולם.

שיינמן, חל־אביב

על השחיטה
איזו תשובה ת הי ה ל מחנ כים
על שאלות ה תלמי דים

ובכן, בגין ועוזריו עשו זאת.
הם קטלו אזרחים חפים־מפשע ב

התוכניות,
אשר חושבים שלהם ה מונופול
על האינטליגנציה של ה ציבור,
וכך באמת נראה פרצופה
של הטלוויזיה. היא נשלטת על־ידי
מותחנים, שהם בפירוש לעג ל צופים
— ואם כבר מותחנים, אז
מדוע אינם מביאים מותחנים מהסוג
הטוב, ואותם דווקא מורידים ב מהירות
מהמסך?
האם זהו פשע להיות אדם תר בותי?
יש כאלה שחושבים שזהו
אכן פשע, ולראיה — מיספר ה שידורים
מעשירי המידע, שאפשר
לספרם על אצבעות יד אחת.
אני אוהב מוסיקה קלאסית. האם
אני צריך לחכות כמה שבועות
בכל פעם, עד שאזכה לחודיה של
שעד, אחת בטלוויזיה?
אם הציבור הרחב לא מתקומם
בעניין זה, מורה הדבר על עובדה
מעציבה מאוד. איני רואה כל סיבה
לשלם את אגרת הטלוויזיה שהיא
כה גבוהה. אני מקווה שגם אחרים
ינקטו צעדים יותר יעילים כדי
שהמצב ישתנה.
עודד פדי, ירושלים

ה עו ל ם הז ה 2348

בתו טל הקורא נעלמה בארגנטינה
ועיקבותיח נעלמו,
ו הוא מחפש אנשים
בעלי גורל דומה.

לאחרונה התארגנה קבוצה של
עולים חדשים, בני מישפחותיהם
של ה״דספרסידום״ (נעדרים) —
צעירים יהודים אשר נחספו על-
ידי כוחות־הביטחון של הכת ה צבאית
בארגנטינה בשנים —1976
— 1978 בוועדה שמטרתה לרכז
את המידע ואת הבקשות לבירור
גורלם של בניהם, בעליהן ואחיהם,
בקשות שתופנינה לכל הגורמים
המוכנים להטות שכם ולעזור.
הוריהם, נשותיהם ואחיהם של

דמצאח
> 1ד ה שי שי ת
אל תנצח על
ה מיל חמה הזאת,
השישית
כי בפעם הבא ה
ת הי ה מילחמת־ ש מי ט ה
וננצח על הגיתית.

זמיר בן־דויד,

נהריה

ה״דספרסידוס״ מוזמנים להתקשר
למרכז הוועדה, לואיס חיימוביץ,
לת״ד ,2100 רחובות.

לואיס חיימוכיץ,

רחובות

סו צ ״ א ד־ א ח טי ביז ם
תגובה למכתבו של פרו פסור
ישראל שחק, אשר
טען כי יש קיבוצניקים ה־מאגפים
א ת הימין מימינו
(״העולם הזה 2340

צריך להבהיר לפרופסור שחק
כי אקטיביזם ביטחוני היה מנת
חלקם של המתיישבים בקיבוצים
עוד מלפני קום המדינה, וגם בת קופה
שאחרי זה, ואין לו מאום עם
ימניות. הצמידות הזאת שימושה
הוא להכפיש את הקיבוצים הדוגלים
באקטיביזם ביטחוני, בשיטות ש אינן
נכונות.
ואולם צעירים שאינם מכירים את
העובדות, מקבלים אותן מפי ה פרופסור
שחק והעיתון כאילו הן א מיתות.
הסוציאליזם האמיתי היה
תמיד לוחם על צידקתו, בכל מ קום
בהיסטוריה, כאשר היה נאמן
לערכיו ולמסורתו —י וכזהו הסוצי אליזם
הקיבוצי, הלוחם על עקרונו תיו
וערכיו המעמדיים והלאומיים,
לא פחות מכל סוציאליזם אחר בכל
קצווי תבל.
אנשים שונים בעולם ובישראל
מצרפים לעצמם את השמאל ו שמאלניות
בלי שיהיה לדעתם ו-
להשקפותיהם ולאורח חייהם מאומה
עם סוציאליזם. הם מטיפים לאלה
שעיקר חייהם הם סוציאליסטיים,
ומאשימים אותם בלאומנות ימנית
חסרת כל בסיס ושחר.
אקטיביזם ביטחוני אינו מצדיק
כל שיטה וכל מחיר. יש לברור את
השיטות ולהקפיד במילוי יעדים
ביטחוניים, ויש לגנות חריגים אם
ישנם, בבהירות ובקול רם. אקטיבי זם
ביטחוני אינו השקפת־עולם ר
אורח־חיים ימני.

הזמן בבר עכ שיו מ קו ם
למודעות בגליון

רא ש הש 1ה
ה מוגדל ו ה חגיגי של

עמי לבנה,

עיז־חרוד מאוחד

א !,ש*בו*ים
תגובה על מיכ תבה של
סמדר הלפרין, שעברה ניתוח
של ה שתלת סילי קון
הזה״
(״העולם
ב חז ה
) 2346

אחת סמדר הלפרין, שיש לה
(המשך בעמוד )26
ח עו לנו הוה 2348

ר ש ^ ס ה 1ה
שי צאלאורב 15 . 9 . 8 2 -

נפלנו על הרא ש
במרכז העתון תמצאי עלון מהודר של חמי
טבריה הצעירה — הוא הפוך בכדי להסב
את תשומת ליבך: קראי אותו בהנאה ושמרי
עליו היטב עד הביקור הקרוב בחמי טבריה
— תלושי ההנחה המצורפים אליו שווים
כסף רב.
איך אמרנו? תוך שעתיים תרגישי בשמיים!

תמי טבריה הצעירה
קבלת מודעות
לגל ה עי תו ני ם
בס חיוי רלז ע רנ ח

•שדודו ת.ד
ללא ת שלום
•מכבדים
כרשיס* אשראי
פרסי 227117

טרמפ לחייל

זוש 1ץ

מכרוני

העול הזה

(המשך מעמוד )25
כל סיבה שבעולם להתבייש בדב ריה
ובצורתה, מצאה לנכון לבשר
לקוראי העולם הזה על ניתוח מסו־יים
שבוצע בגופה.
היא הואילה לשרבב את שמי
בדברי־ההבל שלה, ולכן עלי לו מר
ברורות: מעולם לא עברתי
ניתוח כזה, כפי שהיא עברה. אני
מסתפקת בהחלט במה שסיפק לי
הטבע, ואיני זקוקה לתוספות ול-
שיפוצים. על-פי צורתה הנוכחית

״א״ אביגיל ינאי
מאוזן :
) 1אבן ירוקה ויקרה ! )5
אילן נוי ארץ־ישראלי 10
קליפת הענבים ! )11 רוח רעה!
) 13 פועל רע בכוונה 14
מדור! )15 נרתיק איבר המין
של האשד ) 16 ; ,מכשיר במכו נית
)18 ,מחבר ״רומי וירוש לים״
)20 ,ניצב, עמד — ב צורה
פיוטית ! )21 פשתן האדמה;
)22 זורם; )24 ההר ש היה
סוף הדרך ; )25 חומר מט הר;
)26 פרח בר ממש׳ ה־מצליבים
ופרחיו צהובים ; )28
זוך; )30 העובר לפני התי בה
! )31 עיר ישראלית עתי קה
; )32 הורו במפורש ; )34
מכשיר כתישה ; )35 קרש או
עפר משופעים ; )38 אורה !
)39 קיר של נוזלים ! )41 הרם!
טול ! )42 עמק ! )43 חג לצאן!
)45 עץ יער הגדל בר בארצות
הים התיכון! )47 שטף מים!
)48 מעוברת; )50 נתח, חתי כה!
)51 אלוהים! )52 דמות
בלתי ברורה; )54 אחד מחב רי
הכנסת מספסלי השמאל
(ש״ם); )57 שווי, חשיבות!
)61 לעצמי! )62 בטן; )64
שמועה! )65 מזער; )66 יללה!
)67 תרופה ! )69 בד ! )70 מין
כרוב! )72 חומר גמיש; )74
חדקים למיניהם ! )75 זעזוע !
)77 קיום מתמיד ! )78 חוד ;
)81 עולם; )83 סוסו של תע נוג
! )85 מילת זירוז ! )86 סלע
איתן; )88 ציון בדרך; )91
מסמר; )93 אביון! )95 יחיד!
)96 אציל ; )98 סימון 100
מילת שאלה 102 תופעה
קבועה ובלתי משתנה בטבע,
בחיים וכר! ) 103 אבי הגזע
האפריקני 104 פרובינציה
)105 !) 3 ,3עיר בלבנון.

קוראה רוזנבלום
בלי תוספות ושיפוצים
של הגברת הלפרין, נראה שהרופא
שלה מוצלח הרבה יותר ׳ביחסי־ציבור
מאשר בסכין־המנתחים
פנינה רוזנבלום, תל־אביב

מאונך־ :
) 1תם, נעלם! )2דפנות
הפעמון 3מלכודת ! )4מזל!
)6מש ! )7תנועה באמנות וב אנשים
ספרות
; )8קבוצת
מאוחדת בדבר־מה ; )9שם
לוואי המציין דרגה מסויימת ;
)12 הוד! ) 15 כלי נשיפה ב תזמורת
— נקרא גם בסון!
) 16 מילה מקראית נרדפת ל־
״מזל 17 שאינו בשל ! )19
תקופה — מונח ידוע לשמצה
במלחמת המחתרות ! )20 בעל
חיים בעל־ביתי ; )21 בד עבה
שאין המים חודרים בעדו ; )23
מסבאה ; )24 תבשיל באמצע
בישולו! )26 צמח ריחני המש מש
גם לרפואה ; )27 תבלין
ריחני למשקאות ! )29 מגדולי
הפילוסופים הגרמניים ; )30 הי
שבח
דומה פיקודו נמש
תול ; )33 אבנט ; )34 כיסופים!
)36 שילוח ! )37 הוכחה ; )40
בהשאלה — יסוד החיים! )41
בין חמש לשבע; )44 נכרי ;
)46 מטבע זר בארצנו! )47
קיבוץ בדרום! )49 מידה קדו מה
לנוזלים! )50 קיבל אל
קרבו! )53 שדה אבטיחים
)54 מכשיר לדיג דגים גדולים
)55 בקשה ! )56 את לחפירה.
)58 בסולם התווים! )59 ראוי,
הגון ! )60 הגיוני ; )62 משום

ש — )63 עש ! )66 התאנד
נות ; )68 ניצוץ אוד מחוף מבטחים
; )71 פגע ; )73 תרשים
)76 עוף לילי; )77 לא מצוי
)79 עשייה ! )80 סוג בהמה
)82 מערבל! )84 פפירוס ! )85
נדודים! )87 אות חבור! )90
דחה; )92 פתאום! )94 שרת;
)96 שירות קנטינות צבאי ; )97
עונה ! )99 מילת קינה ! )101
מזכרת ! )102 טבעת ברזל !
)103 חם ושלום.

11300 סיסוו סבו-ות

191ס 1ן ו 0 0נוי ק ה וסיי״סו!
נ *י פ -ק 161ו*יקה-פוי 1!1ו סניקור )
שעד בחש מל (אפילציה)
* סזון ו8נוו •1גי

הסריקות. תספורותירוחלקות,סלם ול,
צגיער^פסי^סיפולפנים. איפור,
הוצאת שיער בשעווה

חשבון ה מיל חמה, אגודת־ישראל
והשבת.

אין ספק שמילחמת החיסול בלב נון
אינה עולה בקנה אחד עם
עקרונותיה של היהדות החרדית.
בוודאי שכך, לגבי המהלכים האח רונים
במילחמה, כאשר הסדר מדי ני
כבר נראה באופק.
ברור גם, שלוא ניצמדה אגו-
דת-ישראל לעקרונות היהדות היו
לפחות חלק ממהלכי המילחמד, נר אים
אחרת.
אולם מאגודת־ישראל לא שמענו
אפילו מילת ביקורת אחת. תמורת
השבתת אל־על בשבתות מוכנה
אגודת־ישראל להקריב חייהם של
מאות ישראלים ואלפי — או עש רות
אלפי-לבנונים ופלסטינים.
וכך הופכים חיינו חלק מהסכם
קואליציוני. אנו משלמים בחיינו
כדי שאל־ על לא תטוס בשבת.
ועל בך נאמר: עם חרדים כאלה,
מי צריך אוייבים?
גדי שסל, תל־אביב

שיענו־ ב חו פ ש

* 111111ג ( 1י *

•מחירים עממיים • שידות *ועולה•
׳1ד 3ת 4ליי די| 1ג1ף 229388 226066 190

דמת־גן הרצל 86 מול בנין אואזיס ׳׳סלון או ה״

העסק

כוד השליטה ממשלת ישראל עי תונות
חופשית במדינה, ואחרי ש טיפחה
חופש־דיבור ואינפורמציה
חופשית ביתר אמצעי־התיקשורת,
מוצאת הממשלה לנכון לחנך את
העולם החופשי, ולהעניק לו שיעור
בחופש־העיתונות, ומדוע.
כלי־התיקשורת העולמיים אשמים
בכך שהביאו מדי יום סצינות של
הרם וחורבן מערי לבנון המופצ צות,
ועל־ידי כך יצרו רגשות אנטי־ישראליים
חזקים בקרב הצופים, ה
הנבחר

1982

)העיתונות

שלת ישראל מלמדת גם
את העולם שיעור בחופש־העיתונות.

אחרי
שבמשך חמש שנות הלי־

קוראים והמאזינים. בכך הם ליבו
את האנטי-שמיות בעולם, ועל דר
כתבים הצרפתיים שדיווחו מביי־רות,
למשל, הוטלה האחריות לפי־גוע
בפאריס.
אכן, אלה המורים. להלן כמה דו גמות,
מהקונצפציה של הליכוד על
חופש־העיתונות.
+חופש הסיקור. כמו לכל
דבר, יש גבול גם לחופש־הסיקור.
לא כל דבר מותר לסקר• למשל :
סגירת כפרי הדרוזים בגולן לעי תונאים,
ההגבלות על סיקור עיתו נאי
בעת פינוי ימית, ומניעת כניסת
עיתונאים ללבנון בראשית המיל-
חמה.

• צנזורה

וצנזורה עצ
מית.
למשל ההוראה שניתנה ל־טלוויזיה
הישראלית שלא לראיין
אישים בגדה המערבית שתומכים
באש״ף. כך גם קוראת הממשלה
לכל אמצעי התיקשורת בעולם ל הימנע
מלראיין את י תומכי אש״ף
ונציגיו בכל מקום בעולם• כאשר
ריאיינה רשת הטלוויזיה אי־בי־סי
את ערפאת, ונעזרה בשירותי ה ממנה
לוויין
הישראליים, נמנע
אחר־כך להעביר כתבות מלבנון
באמצעות שירותי הלוויין.

<• הקשר

בין פוליטיקה

וחופש־העיתונות. הקו הדיש-
מי של הממשלה הוא הקו האוב ייקטיבי,
שיש להעביד הכל לידיעת
העולם. ומכיוון שכך, צריך ליזום וכתבים הזמנתם של עיתונאים
מחו״ל על־חשבון המדינה, לתדרך
אותם היטב, לארגן להם סן ורים
מודרכים, ומי שידיעותיו אינן ״אוב־ייקטיוויות״
כנדרש, אינו מתאים
לתפקידו. זאת צריך ללמוד מתחנת- סולק השידור הצבאית, שממנה
עובד שחתם על עצומה נגד המיל-
חמה. דוגמה זו צריך ליישם גם
(המשך בעמוד )28
העולם הז ה 2348

שלם ב״דיינרס״
1קח את הכסף !
בל הנ ס ך שאתת רואה בודק -
שלך. איך? נח ש כמה כסף יש בתיק ותזכה
בתיק ובכסף!
ת מונ ת ה תי קעםהכסף
מוצג תהחל נד .9.82ו בכ־ 3,000
ב תי עסקברח בי ה אר ץ, המכב די ם
אתכר טי סהאשר אי של,דיינרס ׳:ה ת בונן
הי טבבת מונ ה, נחש אתס כו םהכסף ור שום
או תו ב שו ב ר ״ דיינ תדשע ליו אתה חו ת ם. א ם
נחשת נכון תו כהבכלהכסף ־ ו כ מו בן ב תי ק.
רוצה רמז? ב תי ק יש למעלהמ־ 100,000שקל
בשט רו ת ( ללא אגורו ת) .ככלשתרבהלשלם
ב״דיינרס״ ולנ ח ש, ג ד לי ם סי כויי ך לזכות*.
הפעם,יותר מתמיד,תענוג לשלם ב״דיינרס״.
*אם כמה לקוחות ינחשו נכונה את הסכום,
יתחלק הכסף ביניהם שווה בשווה.
אם אף לקוח לא ינחש את הסכום
המדוייק, יזכה בו המנחש הקרוב ביותר.
המבצע יסתיים ב .31.10.82-לאחר שירוכזו
כל השוברים שהשתתפו במבצע,
ייפתח התיק בנוכחות רואה חשבו!
החברה ונציגי משרד הפרסום,
יאותההזוכה בהתאם לתקנון
המבצע שניתן לראותו
במשרדי דיינרס קלוב.
ההשתתפות אסורה על עובדי
״דיינרס״ ,משרד עורך־הדין.
משרד רו״ח ומשרד הפרסום.

וויי* ^ 8״
ינרס קלוב ישראל בגרה

טל 295859 .

0^׳11

מכתבים
(המשך מעמוד )26
ביתר תחנות־הרדיו ברחבי העולם.

• הקשר כץ השכרה וכץ

הופש־הכיטוי. נזק עצום נגרם
לישראל מן הדיווחים על עשרות
האזרחים שנהרגו מדי יום בביי רות•
כמובן שמי שאחראי לכך הם
העיתונאים וצלמי הטלוויזיה הזרים,
וכן עורכי־העיתונים ועורכי־החד־שות
בחו״ל, שאינם יודעים עיתו נות
חופשית מהי, אך מכיוון שיש
להניח כי גם להבא תתגייס העיתונות
העולמית נגדנו, אולי כדאי
להימנע במילחמה הבאה מפגיעה
מאסיבית באזרחים?
איתן אלטמן, זזיפה

קצף גילוח ויליאמס
עכשיו במחיר

ובאותו מחיר אפשר
להשיג גם קצף
ויליאמס לזיפים
קשים

שדו

ה מ דינ ה יי

לדעתי, נוכח הצלחיתו המרשימה של מיבצע ״שלום הגליל״ ,על
שר־הפנים הממונה על המילחמה בפשיעה, להתחיל מייד במיבצע
״שלוטה מדינה״ לביעור קיני הפשע בארץ.
אני משוכנע כי בידי המשטרה קיים מידע ברור לגבי ריכוזי
העבריינים בישראל. על־ידי תקיפה משולבת של שוטרים חמושים
בתמיכת ארטילריה, שיריון ומטוסים, ניתן להשמיד׳ לאבד, ולכתוש
אחת ולתמיד את ריכוזי הפשע בארץ. כמובן, עלולים עקב הרעשת
ארטילריה על ריכוזי העבריינים (שהינם, כידוע, חיות המהלכות על
שניים) ליפול גם אי-אלה קורבנות חפים־מפשע, אד על כד ה*!תי
משיב בציטוט מפיו של ראש־ממשלתנו :״איש לא אמד למישטרה
לירות על אזרחים או על ילדים דווקא.״ ומלבד זאת — אזרחים
וילדים המתגוררים בשכנות למוקדי־הטשע, לוקחים את הסיכון
על עצמם.
ובעזרת השם תר,יד, ארץ אבותינו אור־לגויים וטהורה מפורעי־חוק
— ותשקוט הארץ 40 שנה.

גזעע ליון

אילץ אורון,

תל־אביב

הקורא ה מו ח ה על דבריו
המדהי מי ם של רם מואב

_£וו 0ו=ו=וום 84888

ח־ דזז

צבא

הגנה לישראל
דואר צבא י 01426
או די

הנידון ; -הבעת

תודה

. 1ברצונילהביע את הערכתי בשם חייליומפקדי 7רצבת
על הסיוע שנתתם ליחידותינו במבצע ״שלום הגליל ״

הסוכן בישראל: בלמון בע״מ המפיצים חב, נורית בע״מ

קמרה אובסקורה
לימודי

תל אביב
ביאליק 658677 ,23־03 ירושלים בצלאל 02-233502 , 6
ההרשמה בימים אלה
חיפה הנביאים 04-662773,13

איתן עמיחי
הדברת

מזיקים ׳

מוסחים 7הדברמ תיקנים
(ג׳וקים) ,תולעי עץ, חרקי
ספרים ובגדים.
רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

ט 790114 -5-6.7רש׳מס־זג עסק 4*1/ 75

סמירח על בריאותך ורכוסך

. 3בברכת

צילום

ולי מודי בוקר, אזזה״צ
וערב בכל הרמות
1מסגרת לימודים גמישה
1הסדר מיוחד לחברי קיבוצים 1תחילת שנה״ל אוק׳ 82

רבה הי אהתר ומ ה
העורף לחזית .
תחזקנה

ונפלאההיא ההרגשה

ידיכם להמשיך

כי ״הרמה ה מוסרי ת שלנו
נמוכה ולכן יצר האד ם
רע מנעוריו העולם
הזה 2343

מי לדעתו קובע מהי הנורמה ל מוסריות
י רם מואב, אורי אבנרי,
הרבנות הראשית, ראש־הממשלה,
האפיפיור י יש לי הרושם כי הגנ טיקה
״עלתה לראשו״ של מר מואב
והוא לא טרח להתעמק בצד המו סרי
של התיאוריה שלו. צדקה
שרית ישי כאשר אמרה שזו תו רד,
נאצית, וההשוואה שהוא ערך
עם הרכבות שהובילו לאושוויץ
היחה, מבחינה אינלקטואלית, בל־תי־הוגנית.
הנאצים גם בנו אוטוס־טראדות,
האזינו למוסיקה ושתו
ייו—

מוסר נקבע על־ידי החברה ולא
הגנטיקה. אפילו היד, אידי אמין
מפרד, את כל נשות אוגנדה, לא
היו יוצאי־חלציו בהכרח כמוהו,
בעוד שבנו של פאפא דוק בהאי טי
דווקא די דומה לאביו מבחינת
המוסר החברתי של שילטונו. בנו
של ח״כ משה ארנס, עד כמה ש שמעתי,
לא ירש גנים של ליכוד
מאבא.
גם יצר האדם, מר מואב, אינו
רע מנעוריו. אחרת לשם מד, אנו
טורחים בחינוך ילדים החזרת פוש עים
למוטב (איך זה שאין לנו יותר
פושעים?) .צר לי, מר מואב,
שלא ישאר לך זמן להתעמק בכך,
אך בכל הכנות: נדמה לי שמוטב
היד, שתתעניין בשאלה הלא־מדעית
של תולדות המוסר וכיצד הוא מש קף
את ערכיה של חברה מסדי-
מת בזמן היסטורי מסויים. אחרת
איתר, עלול, כפי שהבינותי מדד
כתבה, לייצר לנו עוד מוקש לא־מוסרי,
בצורת ספר נוסף המטיף
ליצירת גזע עליון.
רות שרטון, גדסגו

סלאכתיכם

ליצירת

״ עמוד האש״

חזית אחת

בין

נאמנה.

ב חול־דבן

מיעווואות

למה לא לפרגן י
דיפרנציאליות קריית -שמונה זה כמו דרז

ביירות
היא ברלין.
יאסר ערפאת הוא היטלר.
הגברת תאצ׳ר מזכירה א ת
מיטריית צ׳מברליין.

היי חבדה, מה הולך פה? אפשר
לחשוב שכל הדוגמניות שהופיעו
בכתבה על המצליחניות באמריקה
לבושות בבגדים של מעצבים אמ ריקאים.
הן הופיעו, כולן ביחד
וכל אחת לחוד, בדגמיד, הבלע דיים
והיפהפיים של מעצבת האופ נה
מס׳ 1בארץ, דורין פרנקפורט
— אז למה לא לפרגן ו למה לא
לציין, שלמרות שהדוגמניות שוא פות
להצליח בחו״ל, הן לובשות
כחול־לבן?

לאה כן־יעקב,
ירושלים.

מיטראן רוצח.
קדומי הוא גבלט של שנות

מנ ח ם בגין
צ׳רצ׳יל היהודי.
אריק
של לבנון.

שרון

הוא

וינס טון

הוא גריבלדי

מרידוד הוא התגלמות ה ה גברית
של הנרייטה סאלד.
רפול הוא דמו תמה מי תו לוגיה
היוונית (אריאנדה טוותה
חו ט כדי לצאת מן ה לבירינט.
הוא יפרום חו ט כדי
לצאת מן הפלונטר).
גאולה כהן היא ל ה-פאס-
יונרה של המיזרח התיכון.
ח״כ רייסר הוא ז׳אן ד ארק
של דורגו.
א ם אל ה הנתונים, אז מי
אנחנו? אנחנו עם־הספר ש יצא
מ הל ם, והגיע למערת
עלי-באבא.

צבי גנדלסמן,
רנזת־השרון
דאלאס מייד!
זוהר לביא צודק! למה לקחו
לנו את דאלאס? איפה גולדה
ואיפה ג׳יי-אר יואינג?
מה זה פה: במקום ללמד
אותנו שיעור בתולדות החברה
האמריקאית, החליטו ללמד או תנו
שיעור בהיסטוריה של עם
ישראל, המוצגת בטלוויזיה ה ישראלית
כמו שיעור לאינפנ־טילים?
החזירו
לנו את דאלאס!
החזירו לנו את ג׳יי-אר, פאמלה,
ם ו*אלן, מיס אלי וג׳וק. אפילו
את בובי הטמבל אני מוכנה
לקבל.
זוהר לביא — כל הכבוד!
אני איתך! ועם היד, לי כסף,
הייתי תורמת לך.

אריאלה ניב,
הרצליה פיתוח

ה עו ל ם הז ה 2348

באריזה חסכונית של 500מ״ל

לשיער בריא,רענן ובעל ברק טבעי
להרגשה טובה באמת-״שמפורויאל
לבחירתך ״שמפו רויאל״ענק
ב־ 3סוגים שונים:
כחול-לשיער שמן
אדום-נגד קשקשים
ירוק־לשיעריבש

ןןעע ״זי ת

הורוסהוס מדים בנימי!

1גזר החודש:
ב תולה
לילדים בני
מיל בתולה
הורים שזכו בילד בן מזל ב תולה
יכולים להעיד שזה אחד מ המזלו ת הנוחים
ביותר. כבר בבית־החולים אפשר
להבחין בתופעה מעניינת: ב ת קופ ה ש השמש
בבתולה, חדר־התינוקות יותר
שקט. לא שאין בכי־תינוקות, אלא ה תובענות,
הצעקנות והרעש נמוכים יותר,
והטונים הופכים להיו ת חלשים יותר.
ילד ב תולה הוא נוח ומיזגו נעים,
טוב־לב וותרנות מאפיינים או תו מהת חלה•
הוא עידני, בעל תפיס ה מהיר ה
ויכולת אבחנ ה דקה. בן ב תול ה ה קטן
הוא אכן נוח, אך אל לנו לשכוח
שהוא משתייך לאחר מ המזלו ת הכפולים
כך שזהו ב ה חל ט צד א חד של המטבע.
הצד השני מגלה ילד שנהנה להתגרות
מעט בהורים, ולנסו ת עד כמ ה שאפשר
להעמיד במיבחן את העצבים של בני-
המישפחה. לזכותו ייאמר, שאינו מעוניין
לגרום סבל לאיש, וכשהוא מרגיז, מעצבן
ומנדנד, הוא תופס א ת עצמו ברגע
האחרון ומפסיק. לאחר מכן, יתכן שיסבול
מריגשי־אשם. הורים של ילד כזה
צריכים לדאוג לכך שילדם לא ירבה
בהא שמות ובביקורת נגד עצמו, מכיוון

אחרי שביליתם ונהנית ם מחופשות, אתם
מוצאים עצמכם שוב בתוך המיסגרות
והמוכרות. הקבועות מצב־הרוח די כבד, וברגע
זה אינכם יודעים
מהיכן לגייס אתה מרץ
כדי לבצע אתה התחייבויות
ה מו טלו ת
עליכם: אך השד אינו
נורא כל־כך. פגישות
עם ידידים ישמחו א ת21
במרס -
20 באפריל
כם . ,ויתברר שעדיין
אפשר להמשיך לבלות.
המצב הבריאותי אינו טוב כרגיל, ויהיה
עליכם למצוא זמן כדי לנוח ולהתאושש.

לאט־לאט חוזרים שוב למסלול. עומס־עבודה
מוטל על כתפיכם, אולם אתם
מבצעים זאת ברצון.
בשטח הרזמנטי המצב
מעודד, בני המין השני
מעזנייניסבקירבתכם —
זה הזמן להרים את הראש
ולהרגיש יותר
בי,טחון. קשר חדש מתפתח
בימים אלה, ולמרוח
שעיכובים שונים
1 21 נאפריל ־
!0נ במאי

גורמים צער ודאגה,
יתברר לכם שהפעם לא
צפויה כל אכזבה. מיכתביס מחו״ל שיגיעו
כקרוב, יהיו בעלי חשיבות רבה עבורכם.

שוו

נפקיד חדש מוטל עליכם בימים אלה.
עליכם להתרגל לדרך חיי ם שונה מזו
המוכרת, וזה מביא
למ תח וחשש. תוכלו
לשפר א ת מצבכם, א ם
תכתיבו אתה תנ אי ם
ותעמדו על כך שהם
אכן יתבצעו. אור חי ם
מחו״ל עומדים להגיע
בקרוב, ושוב תצטרכו
להיות צמודים לבית.
הזמנה ל מסיב ה תוסיף
מצב־רוח טוב, זה יהיה
זירוע חברתי חשוב. היכרויות חדשות
המוכר והמשעמם.
שנו א ת הנוף

תאומיס

שאם לא דואגים לכך בעודו ק טן, ה בתולה
הופך א ת הנ טייה ה קיי מ ת בו
לתכונת אופי, וזו עלולה להכביד על
חייו מאוחר יותר.
בחיי היומיום אין לו דרישות מיו חדות,
הוא מ ת אי םאת עצמו למיסגרת,
וגם א ם זו אינה נו ח ה, הוא אינו מתלונן.
אול ם בכל מה שקשור למזון אינו
מוכן לוותר או להתפשר. הוא יודע
בדיוק מה אהוב עליו. מאכל חדש ובל־תי־מוכר
לו, הוא לא יטעם. כדאי לשאול
או תו מה הוא אוהב, ולא לנסו ת לכפות
עליו מ אכלי ם פיקנ טיי ם או אחרי ם. בנו שא
זה ה מיל חמה אבודה מראש, והצד
המנצח י הי ה הבתולה. ביטנו כל״כך רגישה,
שרצוי לתת לו א ת מה שהוא מבקש,
א חר ת הוא יי תקף בבחילות, בהק או ת
ובכאבי־בטן, שימנעו ממנו ל תפקד בפעילות
היומיומית.
אחד הכישרונות הבולטים של ילד
זה הוא כושר החיקוי והמי שחק. הוא
ממש ליצן. כשנחה עליו הרוח, יחקהאת
הדודה ה קולני ת או א ת בעל המכולת.
הוא מתבדח על חשבון מוריו וחבריו,
ואז מתגלה לפתע חוש־הומור, הציניות
והסרקס טיו ת — איש לא יוכל להישאר
אדיש כ שהבתולה מ ת חיל לצחוק על
מישהו מ המכרי ם.
בבית־הספר הוא נחשב לתלמיד טוב,
שאינו חושש מעבודה, מכין שיעורים,
ו מקבל עליו א ת משמעת בי ת -הספר ואפילו
מוכן להו שיט עזרה למורה. אף

בבית״הספר. גם בבית״ההורים לא יטמון
את ידו בצלחת, והערותיו הרבות ייהפכו
להיות כעין מו סי ק ת רקע לבני״המיש-
פחה.
הילד הק טן, שעדיין אינו יודע קרו א,
זקו ק לסיפורים. הוא מוכן להק שיב
לאותו הסיפור אלף פעם, אך בתנאי
שיוקרא לו בדיוק, ובצורה זהה לפעמים
הקודמו ת. א סו ר לה שמיט מילים או
לשנות א ת הטון. כל שינוי ק טן מקפיץ
אותו מ מ קו מו. הוא לא ישכח לס בתא
שהעזה לשנות א ת סוף הסיפור, כשכבר
נ מ אס לה ל הקרי א שוב־ושוב א ת או תו
הסיפור. הוא יזכיר אתה מיקר ה ויספר
זאת לכולם, עד שיחנך גם או תםל״הת־נהגות
מ תו קנ ת ״.
כשהוא לומד לקרו א מתגלה לו עולם
חדש, וזה א הוב עליו ביותר. מעתה ירבה
לקרוא וייהנה במיוחד מאנציקלופדיות
למיניהן. הבתולה אוהב ללקט ידע
ולהעמיק בכל שטח שבו הוא מתעניין.
בשלב מ או חר יותר הוא עצמו ירא ה
כישרון־כתיבה, ואת זה יש לעודד. כבר
בגיל צעיר אפשר להבחין בנטייתו למח קר
ולמדע, רבים מבני המזל הופכים
לאנשי-מדע עם התבגרותם.
הידיים של ילד ב תול ה הן מה שנקרא
״ידי זהב״ .לכל מל אכ ההם מוכשרים,
הכושר הטכני המעולה בולט מגיל צעיר.
הוא נהנה לפרק ולהרכיב א ת השעון,
הרדיו או אפילו לעזור לאבא ב תיקון
המכונית. הבנות ה ק טנו ת עוזרות בסידור

כבו בגיל צעיר מתגלים אצל הילד
נישווו החיקוי 11 המישחק. איש רא ינוד
דהישאו אדיע 1דחוש־ההומור שדו
כי אינו אוהב ל ה תבל ט ומעדיף לשבת
בצד, ובשעת הצורך לסייע ״מאחרי
הקלעים״.
הוא, כאחיו הגדולים בני־בתולה,
תמיד ביקורתי. אין דבר שייעלם מנגד
עיניו, הוא יעורר א ת תשומת־לב ידידיו
לכל תופעה מגוחכת הקשורה במורה או

וניקוי הבית, אך לא מזניחו תאת הו פעתן.
הן מתלב שות בסי מון מיוחד ושונ אות
בגדים מרושלים. תילבושתן והופעתן
מייצגות מקוריו ת.
ה ה תנ הגות ה מ רו חקת של בן ה מזל
עלולה להטעות א ח ההורים. לעתים נראה
שהבתולה הק טן אינו רוצה שיתקרבו

נסיעה שקשורה לעניינים כספיים עשויה
להתבצע השבוע. יש להקפיד על המיס־מכיס
שיהיו חתומים
כחוק, כדי לא להסתבך
מאוחר יותר. נסו להי מנע
מבקשת הלוואה
בימים ד׳ והי השבוע.

אינכם חשים במרץ הרגיל, עייפות רבה
פוקדת א תכ ם, וכל מה שהייתם רוצים
לעשות ברגע זה מ סתכם
בשתי מילים —
שינה ומנו ח ה. למרבית
הצער, אינכ ם יכו לים
להרשות לעצמכם

אליו, ומעדיף שיעזבוהו לנפשו. זה לא
נכון — הוא ז קו קלה מון א הב ה, תשומת״
לב, חיבוקי ם, לי טופים ונשיקות. אפילו
א ם יעשה א ת עצמו מוטרד ומעוצבן.
כשמתעוררת בעיה בבית, כדאי להתייעץ
עימו, כושר־הניתוח והשכל-הישר שבהם
ניחן, יעזרו לו למצוא אחת ושתיים
פיתרון ק ל ונוח.
כשמצויים עוד א חי םוא חיו ת, יש לדאוג
לכך שהוא לא יקופ ח, מכיוון
שלפעמים הוא כלל לא מרגיש שחלקו
ק טן משל אחרי ם. רק בגיל מ או ח ר יותר
הוא ייזכר בכך ויתמרמר, וישתייך ל אל ה
הנקר אי ם ״ ה טיפוס הפסי מי של מזל
בתולה״.
מי שמכיר א ת הילדים ה מ טפלים
ב חיו ת חולו ת ומחפ שים להם בית, לא
צריך לשאול ל איזה מזל ה ם משתייכים
— הב תול ה או הב לדאוג לזולת. בעודו
ילד הוא דואג ל חיו ת, מ או חר יותר
הוא ממיר דאגה זו בדאגה א חר ת, והופך
ל היו ת רופא או בעל מיקצוע אחר, העוזר
לאנשים בבעיותיהם.

לחשוב על תוכניות
חדשות — אלה קשורות
בעיקר בארצות אחרות.
21 ביוני -
20 ביולי
במקום העבודה יש לפי
קנח את העיניים ולשים
לב לאנשים העובדים איתסם. בתקופה
הקרובה תתקדמו בצורה משביעת רצון.

שיגרה חייבת להי״
משך, מצב־הרוח הכבד
הוא תופעה זמנית —
תוך במה שבועות תח-
זרו לעצמכם. אנ שים
מרבים לנצל א ת טוב-ליבכם ואתם אינכם
מצליחים תמיד להתעק ש על רצונותיכם.

לימודים חדשים יעסיקו אתכם בימים
אלה, הרגשה טובה מלווה אתכם בעניין
זה. טלפון מחו״ל יביא
למחשבות על נסיעה ואולי
אפילו לשינוי
תוכניות קיימות. התחייבויות
חשובות ש עליכם
למלא גורמות
מעצבנים, לעיכובים אין כל דרך אלא להש לים
עם כך. באירוע
21 בדצמבר
19 בינואר
חגיגי שאליו תוזמנו
השבוע, אתם עשויים
לפגוש באנשים שאינם מוכרים. קשר חדש,
מעניין ומרגש ׳עומד להתחיל בקרוב.

שינויים חשובים,
אינן מ ת אי מו ת

אתם עומדים ליהנות מהתקופה המתקרבת,
קשרי־ידידות חדשים עומדים להתפתח
ולהגיע לפריחה. השאיפות
הרבות נראות כבר
בטווח הגשמה. חברים
שעימם לא נפגשתם
זמן־מה יבקשו את קיר־בתכם,
ויתכננו עימכם
פרוייקטים חדשים. הסתגלות
לתנאים חדשים
תביא אתכם להתלבטו 22 באוקטובר -
22 בנובמבר
יות, אולם ההחלטה כבר
אי־אפשר לשנות, ואין
מה לחשוש, שכן אתם עומדים להצליח.
פגישה עם מכר חדש תביא להתרגשות.

ק שיים מי שפחתיים מבי אי םאתכםלמתח
ולעצבנות, אתם מרגישים צורך לבצע
שינויים אך לא מומלץ
לעשות דבר בכיוון זה
כעת — תוך כמה שבועות
תוכלו לקבל א ת
המצב ולה שלים עימו.
בק שרים מ חייבים וקבועים
עלולות ל היו ת
אכזבות השבוע, אתם
עלולים להיפגע, וכן
חיי-החברה שכה חשובים
לכם. צריך להי זהר
בנהיגה השבוע, שכן בול ט ת מאוד
קיצונית ו מסוכנ ת.
ל ה תנ הגו ת
נטייה

הדגש יהיה סביב עניינים מיקצועיים,
אפשרויות חדשות יתבררו בנסיעה קצרה
וחשובה. השבוע עדיין
עליכם להקדי שחלק
מהזמן לטיפול בענייני
הבית והדירה. הדרי שות
המי שפחתיות מכבידות
עליכם הן מבחינה
כספי ת והן מבתוך
נפשית. חינה לחוש תוכלו שבוע

2בנובמבר ־
הקלה ולה שתחרר מ-
20 בדצמבר
הב טחו תיכם. בשטח ה רומנטי
כדאי לנצל היטב אתהת קו פ ה.
ידידים חדשים וישנים ייפגשו אי תכ ם.

השבוע צפויים קשיים. עומס
ואי־הבנות ביניכם ובין הסביבה
הקרובה יביאו למצב־רוח
לא קל ואפילו
פסימי. בהמשך השבוע
המצב ישתנה, והכל
יתחיל להסתדר. קשרים
שהיו מעורערים לאח רונה
— יתוקנו. לרווקים
צפויות היכרויות
חדשות. מבחינה כספית
המצב עדיין מש ביע
רצון, תוך שבוע
על שינוי לטובה ותוכלו לנשום
מתנה לבן־הזוג תהדק הקשרים.

11110

אריות עומדים לפני
התוכניות הקוד מו ת
ל תקופ ה הנוכחית, י תכן
שיהיה עליכם לח שוב
על דרך חדשה.
בשטח הרומנטי המצב
משביע-רצון. בפעם ה ראשונה
אחרי שנים
אמם שוב בונים קשר
חשוב, שיביא לכם אושר
שכמוהו לא היכר־
21 ביולי -
21 באוגוסט
תם בעבר. מבחינה כ ספית
עליכם ל היו ת זהי־ .
רים, הימנעו מלבזבז א ת כספכם — גם
אם נראה שהמצב מאפשר זא ת כרגע.

בקרוב תה נה הזדמנויות חדשות בתחום
הקאריירה, היה עליכם לשקול את ההצעות
בזהירות רבה, ולא להיתפס
לביטחון עצמי
מופרז. מבחינה כספית
אפשר כבר להבחין בשיפור,
ובעוד זמן־מה
המצב יאפשר לכם לפתוח
בתוכניות מרחי־קות־לכת.
דפוסי־מחש־בה
חדשים יביאו לגי שה
שונה. בקרוב תהיה
אפשרות לפתוח בידי־דות
חדשה, כדאי להתכונן לכמה מוזרויות
בלתי־רגילות. הימנעו מלמתוח ביקורת.

מאזנ״ס

נוי
בתחילת עבודה

וניס תתבשרו
לרווחה.

נתבו! שניה בסיוו־ה ער מרוויח המילחמה. אלה הם האנשים והמיבעויס
המנונים בלשון הנקייה של הפירסומים חדישמ״ם ״ספקי מישרד־הביטחוך
רבעה חיילי הצוות של הטנק היו
י משועממים קצת. הם ישבו בהמתנה
מזה שלוש שעות .״בואו, נפתח איזו
חמישיה.״ אמר התותחן. הטען־קשר הזדחל
לביטנו של הטנק והוציא חפיסת קרטון
מלבנית. הנהג קפץ למטה והצית מדורה
קטנה, כדי להרתיח עליה מים לקפה. ה-
מט״ק פתח קופסת תירס בגרגירים. הוא
אכל כמה כפות• .״מי עוד רוצה?״ הוא
שאל. לא היתד, תגובה. הוא השליו את
הקופסה, שהיתר, כמעט מלאה, אל השי חים.
בינתיים כבר היתד, קופסת הסרדינים
פתוחה, והנהג, ליד המדורה שהצית, פתח
לעצמו קופסת ״לוף״ המכילה קציץ־בשר.
תוך 20 דקות לא נשארה קופסה אחת
שלמה במנת הקרב.
׳מחזות כאלה הם שכיחים ביותר. מנת-
קרב, הקרוייה ״חמישיה,״ אמורה להספיק
לחמישה חיילים ליום שלם. אך רק ל עיתים
רחוקות זה המצב. בדרך־כלל מת כלות
החמישיות בקצב מהיר מזה בהרבה.
בשעת מילחמה לא עולה על דעתו של
איש לחסוך באוכל.

100 אלף
חיילי ם
נת־מזון של חייל מחושבת בצה״ל

) .לפי 650 לירות ליום. מחירה
חמישיה הוא 3250 לירות. אך יהיה זה
מוטעה לחשב על־פי בסיס זה את מחיר
המזון של חיילי צה״ל. כאשר הצבא אינו
מצוי בתנועה ובקרב ממש, פועלים מיטב־חי־השדה,
שבהם משמשות מנות־הקרב רק
בסיס. עליהן נוספות -,מנות קשות״ —
אורז, סוכר, קמח זכר. לצבא מסופקים גם
בשר, ירקות, לחם, ולמעשה כל מיצרכי
המזון. נראה, כי חישוב הלוקח בחשבון
שמחיר מזונו של חייל בצה״ל ליום אחד
הוא 1200 לירות, יהיה ריאלי.
כדי לחשב כמה עלה מזונם של חיילי
צה״ל במילחמת הלבנון, צריך להעריך
כמד, חיילים השתתפו במילחמה. זאת צריך
לעשות בכל מיקרה, כדי להעריך מה
מחירה של המילחמה. צד,״ל אינו מפרסם
נתונים אלה, ולפיכך יש להסתמך לצו רך
זה על מקורות זרים.
בפירסומים הרבים על הקרב סביב ביי רות,
נאמר בעיתונות־חוץ פעמים רבות, כי
על בירת לבנון צרו שלוש אוגדות של
צד,״ל. בפירסומים אלה דובר גם על שתי

על פי חישוב של 80 ימי לחימה, כפול
100 אלף חיילים, החשבון מגיע ל־ 8מיל יון
ימי לחימה. אם עולה מזונו של חייל
1200 לירות ליום, משמעות הדבר שהמזון
להאכלת חיילי צה״ל בעת הלחימה עלה
10 מיליארד לירות לפחות.

כל הכסף זרם תוך חודשיים
לכיסיהם של כמוה יזנרני־מזון
וספקי־מזון ישראלים.

אוגדות נוספות שפעלו בגיזרה המרכזית
ובגיזרה הסיזרחית, ועל אוגדה אחת ש הועלתה
לרמת־הגולן בתחילת המילחמה,
כדי להרתיע את הסורים מפני התקפה ב גולן.
בסך
הכל מדובר בשש אוגדות. על פי
נתונים שפורסמו על ישראל על־ידי המכון
הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון• של בשנת , 1981 מונים כוחות היבשה
צח,״ל 135 אלפי חיילים, הנחלקים ל־11
אוגדות משוריינות. כלומר: בערך 12
אלף חיילים בכל אוגדה משוריינת. על־פי
חשבון זה, השתתפו במילחמת הלבנון 72
אלף חיילים באוגדות המשוריינות.
אלא שזה, כמובן, אינו המיספר הכולל,
* הארץ 24.9.1981

שכן גוייסו גם חיילים רבים ליחידות עזר
שונות הכפופות למטכ״ל, כגון שוטרים
צבאיים, אנשי תובלה ואפסנאות, נהגים,
ואפילו אנשי יחידת דובר־צה״ל. נוסף לכך
גוייסו חיילי מילואים גם ליחידות חיל-
האוויר וחיל־הים. לפי פירסומי המכון ב לונדון,
מונה חיל־ך,אוויר הישראלי 28 אלף
חיילים, מהם 7000 חיילים סדירים והיתר
אנשי-קבע. אנשי המילואים שגוייסו נו ספים
על מיספר זה. המכון הלונדוני נוקב
במיספר של 9000 אנשי חיל־הים מהם
3300 אנשי הצבא הסדיר.

נראה כי על־פי הנתונים הדדו,
אפשר להביא כחשבון כי במיל־חמת
הלבנון השתתפו באופן
ישיר בערך 100 אלף חיילים ישראליים
— ברובם חיילי מילואים.

ככתבה הראשונה בפידרה נערך החשבון, שעל־פיו עלו שני ימי
המילחסה האחרונים בביירות לא פחות, מעשרה מיליארד שקלים,
ונחשפו הכזבים שהפיץ מישרד־הביטחון על מחירה הזול, כביכול,
של מיל חמת הלבנון. דיווחיהם של ספקי מישרד־הביטחון — תעשייני
הנשק, המזון, הבגדים והתרופות, כמו גם היבואנים וסוכני־הנשק —
.מהווים אחוז מסויים ממחירה הכולל של המילחמה. יתכן שעדיין
אין מיליונרים חדשים בעיקבות מילחמת הלכנץ, אך אין ספק שהיא
העשירה מאוד את המיליונרים הוותיקים•

אך המזון הוא רק חלק קטן מעלות-
התחזוקה של חייל בצה״ל. על כך צריך
להוסיף את הוצאות הביגוד והכביסה, הס עות,
טיפול רפואי, דואר, תרבות, ביטוח,
שכר ועוד.
לחייל מילואים יש סעיף נוסף, חשוב
ביותר: דמי הביטוח הלאומי המשולמים לו
אחרי השירות. נראה שלא יהיה זה חשבון
מופרך, אם יוערך מחיר החזקתו של חייל
אחד לחודש ב־ 1500 דולר — כולל שכר
הביטוח הלאומי. על פי חשבון זה —
ובהתחשב בכך שלא כל החיילים במילחמת
הלבנון היו אנשי־מילואים — ניתן להעריך
כי מחיר האחזקה של הצבא ב־ 80 ימי
הלחימה שעברו עד להתחלת הפינוי בביי רות
הוא זה 70 :אלף חיילי מילואים, כפול
חודשיים וחצי, כפול 1500 דולר = 262.5
מיליון דולר.

החזקת חיילי הצבא הסדיר
וצבא הקבע אולי עולה קצת פחות,

שלמה פ רנ ק ל
וניתן להעריך כי מחיר ההחזקה
של הגייסות שלחמו בלבנון ושהיו
ברמת הגולן מגיע ל־ 300 מיליוני
דולרים בערך.
אך זהו המחיר עוד בטרם התחילה ה־מילחמה
עצמה: בטרם זזו הטנקים, בטרם
התותחים, ועוד לפני שנפגעו הפצו עים.
מחיר ההחזקה של כוח־האדם הוא
הסעיף הזול ביותר בחישוב מחירה של
המילחמה.

שעת־טיסה —
שני מיליון
ן* ל־ פי נתוני המכון הלונדוני, כוללות
׳ ע 11 האוגדות של חיל־היבשה 33

ה מ חי רוה רוו ח
(המשך מעמוד )31
חטיבות משוריינות, שבכל אחת מהן יש
100 טנקים בערך. אם אמנם השתתפו ב-
מילחמת הלבנון שש אוגדות של צה״ל,
פרוש הדבר הוא שהשתתפו במילחמה 18
חטיבות משוריינות, או כ־ 1800 טנקים.
מחיר שעת־מנוע של טנק הוא 180 אלף
לירות, או 700 דולר. אם מניחים כי כל
אחד מהטנקים שהשתתפו במילחסה הפעיל
את מנועו בממוצע רק שלוש שעות בכל
יום, מגיע מחיר ההפעלה של שיריון צר,״ל
בעת המילחמה ל־ 288 מיליוני דולרים —
וכל זאת עוד בטרם נורה הפגז הראשון.
מחיר פגז של טנק מגיע ל־ 100 אלף
לירות. מחיר כדור רובה בקוטר ,0.22 המ קובל
היום בצה״ל, הוא 50 לירות. מחיר
כדור מיקלע כבד הוא 250 לירות. במיל-
חמה הזאת נורו עשרות אלפי פגזי טנקים,
ומיליונים רבים של כדורי רובה וכדורי
מיקלע. אך גם זהו אינו הסעיף העיקרי
בחשבון המילחמה.
גם מחיר הטנקים של צה״ל שאבדו כליל
או נזקקו לשיפוצים אינו הסעיף העיקרי,
וכן גם לא המחיר ששילמו חברות־הביטוח
למישפחות החללים.

באמצע חודש יולי — חודש
לפגי שתמו הקרבות סביב ביירות,

וגם 3070 אף יותר, כמקובל גם בשוק ה אזרחי.

משמעות
הדבר היא, שקבוצה
שד אגשים ומוסדות כלכליים גרפו
.מן המילחמה בלבגון רווחים בשיעור
של 300 עד 4110 סיליוגי דולרים•

כדי
להביו את משמעותו של סכום זה,
די לציין: תקציב־הביטחון המתוכנן של
מדינת ישראל לשנת הכספים הזאת עומד
על 75 מיליארדי שקלים במטבע מקומי ו־
54 מיליארדי שקלים במטבע זר, שבחישוב
שנתי, בגלל התפתחות האינפלציה, שווים
בערך שני מיליארד דולר.

ה מפסיד
הוא ה מרווי ח
ף* רוויחי המילחמה משלשלים לכי•
סיד,ם כמעט עשרה מיליארדי לירות
כרווח. זהו סכום דימיוני כמעט, גם כשהוא
מתחלק על פני שניתיים־שלוש, כפי שעשוי
לקרות. אין להעלות על הדעת שהאוצר
המדולדל של ישראל יוכל לכסות את
מחירה העצום של מילחמת הלבנון תוך
שנה אחת.

פגזים גפיצים 170מ׳^מ
המחיר 166,400 :לירות האחד

מסוק כבד בפעולה
מחיר שעת טיסה 850 :אלף לירות

מיהם מרוויחי המילחמה?
• אוצר המדינה. באופן פרדוכסלי
כמעט, אוצר המדינה הוא אחד מהם.
מיפעל־הנשק הגדול ביותר בי־שדאל —
התעשייה האווירית, הוא מיפעל השייך
למדינה. גם מיפעלים •גדולים אחרים כמו
תע״ש (התעשייה הצבאית) ור 9א״ל (הרשות
לפיתוח אמצעי־לחימה) שייכים למדינה.
כך יוצא •שחלק מהוצאות מילחמת הלבנון
יופיעו דווקא מרעיף ההכנסות בתקציב־המדינה.
יורם ארידור, שד־האוצר, שכנציג
אזרחי ישראל הוא המפסיד הגורל של
המילחמה. הוא גם אחד מגדולי המרוויחים.
אך טעות היא לחשוב כי החברות
הממשלתיות הן המפיקות את כל הרווח.
חלק גדול מאוד ממוצרי התעשייה האווירית
זתע״ש מיוצרים בחלקם׳ ולעתים,
ברובם, על-ידי קבלני־מישנה מחוץ ל
העריכו
חברות־הכיטוח כי יהיה
עליהן לשלם 100 מיליון שקלים
לסישפחות החללים. עתה עומד
סכום זה על 00צ מיליון שקלים.
הסעיף היקר ביותר בהוצאות המילחמה,
היה ללא ספק מחיר הפעלתו של חיל־ה־אוויר,
כל שעת־סיסה במפציץ קרב חדיש
עולה יותר משלושה וחצי מיליון לירות.
שעת־טיסה במטום־קרב עולה יותר משני
מיליון לירות. כל פצצת־מטוס עולה שניים,
שלושה, שישה וגם עשרה מיליוני לירות.
בפרק הראשון בסידרה זאת, נערך חש בון
שעל-פיו עלו שני ימי לחימה רצופים
של חיל האוויר שישה מיליארדי שקלים
— מחיר השווה, בערך, למחיר החזקת
כל חיל־המילואים במשך כל תקופת זד
מ״לחמה! .

נראה, אם כן, כי החשבון שהוזכר
בבר בפרק הראשון, שעל פיו
עולה המילחסה 300 מיליוני דו־דרים
בכל שבוע, ושלושה מיליארדים
1ו!גי דולר עד עתה, הוא
מדוייק למדי.

לא כל הכסף הזה מגיע לכיסי הספקים
של מישרד־הביטחוו יצה״ל, כשם ש לא
כל מה שמגיע לידיהם הוא רווח. הוז כרו
כבר התשלומים לחיילי המילואים מטעם
הביטוח הלאומי, וכן התשלום שמשלמות
חברות־הביטוח למישפחות החללים.
את אלה אפשר לכלול במחיר המילחמה,
אך כסף זה אינו מגיע לידי ספקי־המיל־חמה,
אלא לידי החיילים ומישפחותיהם.
אך אין כל ספק כי המילחמה בלבנון
הזרימה — ועוד עתידה להזרים — כשני
מיליארד דולר לידי הספקים השונים, ב ארץ
ובחו״ל. טווח הדווח שלהם עשוי ל השתנות
על-פי חוגי האספקה השונים, ו הוא
מגיע ל 7־ 10 מההכנסות, לעתים 207 ,

מזב״ר,ההסתדרות משד ושד׳־האוצר ארידור
כולם !מרוויחים

מערכת, רובם מיפעלים פרטיים.
• חברת העובדים. המרוויחה הגדו לה
האחרת מן המילחמה היא חברת
העובדים של ההסתדרות. קונצרן כור
ההסתדחותי הוא אחד מיצרני הנשק ואם־
צעי־הלחימה הגדולים בישראל. אך גם
במיקרה זה, נמסרות עבודות רבות אל
מחוץ למערכת ההסתדרותית, ורבים מאוד
ממיפעלי כור משותפים להסתדרות וליזמים
פרטיים, חלקם זרים. אין זה מקרה שקולו
של מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל נדם
בעת המילחמה.
#כלל• קונצרן כלל הוא המרוויח
הגדול השלישי. קונצרן זה, שברשותו
מאות חברות, נמצא בבעלותם של שלושת
הבנקים הגדולים. גם הוא מוסר עבודות
רבות לתעשייה הפרטית, וגם במיפעליו
שלו יש נתחים נכבדים למשקיעים פרטיים,
ישראלים וזרים.
דיסקונט, השקעות. המרוויחה הרבי עית
היא החברה להשקעות של בנק דיס־קונס.
חברה זו, תחת הנהלתו של מפקד
חיל־האוויר לשעבר, דן טולקובסקי, הת רכזה
בשנים האחרונות יותר ויותר בייצור
אמצעי־לחימה ועזרים שונים, המסופקים
למערכת־הביטחון.
על ארבעת הענקים המקומיים אפשר לחו־סיף
שורה של יזמים, מיליונרים ובעלי
תעשייה, בעלי מונופול בענפים שונים, כמו
המיליארדר היהודי־יפאני שאול אייזנברג,
בעלי מונופול הממתקים והקפה, מישפחת
פרומצ׳נקו, ומישפחת מושביץ, בעלי מו-
נופול התרופות, משפחות אלשטיין והו!־-
ביץ׳ ,יצרני בגדים גדולים כדב לאוטמן
ומיכאל פולק, משפחת אנבל בעלת המא פיות׳
מיפעלי־מזון קיבוציים ובעלי חברות-
הדלק הגדולות.
על היצרנים אפשר להוסיף את היבוא נים
הגדולים, המספקים ישירות לצבא את
מרכולתם, ואת סוכני־הנשק.

אך המרוויחה העיקרית ממיל
חסת לבטן היא ללא ספק ארצות־הברית.
חלק גדול מתיצרוכת
הצבא הישראלי מיובא ישירות
מארצות־הברית. מיפעלים וקונצר־נים
אמריקאיים הם שותפים כמעט
בכל מיפעל וסיפעל של תעשיית־הנשק
הישראלית. יתכן שבעובדה
זו יש כדי להסביר את עמדתה
של ממשלת ארצות־הברית במהלך
המילהסה. ישראל הטילה כלבנון
ביצת זהב למען המיליונרים האמריקאיים,
וממשלתו של רונלד
רגן לא רצתה לשבור את הביצה
בטרם־עת.
הכתבה הבאה
מערכת-הביטחון.

בסידרה :

ספקי

רשימת מפיצי נייקי בישראל

רשימת מפיצי נייקי בישראל

א שדוד: מרתון ספורט -רוגוזין * 15 אי ל ת: דגית -מרכז רכטר * אזו רהק ריו ת: ספורט סביניה -ק בי אלי ק. קרן יסו ד , 88 ספורט און -שד הנשיא 6ק מל אכי * א ש קלון: צעירים מחתי -מרכז מסח רי אפרידר נשיא1
ספורט וספר -העבודה * 5ב ת״י ם: ספורט גביע ־ הרב עוזי אל :34 ספורט אלפיים -רוט שילד *׳באר־שבע: אולימפיה ספורט; טום וג׳ים -ההסתד רו ת :30 ספורט ברדי ״ ת חנ המרכ זי ת * גבע תיי ם: גלגול ״ סי ר קין ; 9
ספורט צור -ויצמן * 24 די מונ ה: לה ולי ״ מרכז ישן * 10 הר צלי ה: אולימפית -סו קו לו ב , 29 מרכז הספורט שרעבי -סו קו לו ב :61 פריטיים -שדי חן , 9רקורד הרצליה * חיפ ה: א.מ.ג.ם אופנה -יפו :39 זניוק את
מינלין -דרך העצ מאו ת :55 ספורט ישראל -הנבי אי ם ,9ספורט סנטר -הרצליה * 2חו לון: ספורט חולון -חנ קין :47 ספורט איריס -ד ב הוז :45 ספורט גל; פרדי חולון -סו קו לו ב : 92 רם ספורט -סוקולוב * 62חדרה :
מרכז ספורט ארצי -הנשיא :66 נעלי קרולה -רוט שילד * 10 טבעון: ספורט קדימה, ככר ה ח רו ת * 1ט ב רי ה: צמפיין טבריה ־ העצמ או ת קולנו ע גיל: קמפינג ״ מרכז מסח רי ע״י מגפר * ירו שלים: אולימפיה ספורט -
פינס 5ה דוי דקה: אינטר ספורט -דונו א ס , 4אינטרנציונל ־ מרכז, רח׳ יפו ,40 הגיינה ספורט -שלומציון ה מל כ ה: מרכז הספורט -ק רי ת יובל: ספורט הבירה -ה מלך ניורג׳ ,4ספורט הוצי מוצי -שלמה אבן גבירול , 2ספורט
חבצלת ״ ה חב צלת ;5ספורט רחביה -ק ק ״ ל ;29 ספורטיבי ־ בן יהוד ה ; 13 סופר ג׳ינס -יפו ; 50 קמפינג ספורט -בן הלל * 14כפר־ סבא: ספירט כפר־ סבא -ויצמן, מעפילים :2שום את שרף ־ ויצמן * 72 מגדל העמק :
אולימפית -מרכז מסח רי * 9נ תני ה: היכל הספירט -שדי בני מיו , 11 ליגה נתניה ־ הרצל ;38 סופר ספורט -הרצל * 28נ הרי ה: האופן -שדי געתון ;12מ. ספורט -שדי געתון ;17 ספורט ונופש -שדי געתון פינת ויצמן *
׳נצרת: ספירט שמשום -בי ת הידידו ת, נצרת * עפולה: כל־בי תחביב -הנ שיא ;1מבט ספירט -הנ שיא * 12פ ת חי ת קו ה: מולטי ספורט -ויבו טינ סקי ; 112 מרכז הספורט בע״מ -חיי ם עוזר / 24ד. שחר; ספירט רצבי -
חיים עוזר * 15 צפת: כספי צפת ־ ירושלים * 75ק ר און: כליפא ספורט -מרכז רימון; נעלי אבנור -טינגרטן; סיפר ספורט ״
מ סחרי * ק רי תי ג ת: רן ספורט ״ מרכז מסח רי * 61 רמת״גן: כף לי -ק רי ת קריניצי; מרכז לספורט ודייג -
שד• ירו שלים , 30 מוניק ספורט -כנ ר ת ;3ספורט לתלמיד ״ ה רו א ה 25ז ספורט ניסיקר -בי אלי ק : 1 7
ספורט גרונדמן -הרבהר צוג 23 תל־גנים; רקורד -ביאלילז 77ב פ סג׳ * רמת־ ה שרון :
אריאסטיאת קגלקמן ״ סו קו לו ב ;63 סופר ספורט ״ סוקולוב 85,-.יונתן•,
״ סו קו לו ב * 41 רא של״צ: מבט ספורט ״ רוטשילד ; 70
ספירט בני ; ספירט גלית ־ עמי הר צל , 43 ספורט
; סופר ספורט ע״י דגלית * רעננה :
א חוז ה ׳, 168 מאטש ספורט -בורכוב * 5ר חו בו ת :
ספורט -
, 192

הגדולה הטונה מנול{ נעולס-גס כישראל
נעלי ספורט נייקי בעשרות דגמים. בישראל לאלת שלא ידעונאפשד לתשיג נעלי
בחנויות המובחרות
קזפורט והנעלה.

הטונה 0

20 הראשוני אשר ירכשו דירה אצל אברהם
גינדי החל ממוצ״ש זו יזכו ללא הגרלה
בפרס המטרף ביותר שניתן על ידי חברת
בנייה בארץ:
דירת נופש בטבריה(לשתי תקופות במשך
2השנה) לכל החיים חינם! !

דירת הנופש הינה קוטג, מרוהט המשקיף
אל הכנרת, אשר יהפוך את הנופש שלכם
לחוויה מ שפחתית בלתי נשכחת. הקוטג׳
מותאם לנופש מהנה למשפחה שלמה.

20 הראשונים שימהרו וירכשו דירה אצל
אברהם גינד, עומדים לשנות את סגנון
חייהם.
לגור בדירת פאר בסטנדרט עילית כמקובל
אצל אברהם גינד׳ ולצאת לנופש בטבריה,
בחורף ובקיץ לכל החיים,חינם !!
המבצע כפוף לתקנון הנמצא בהנהלת
החברה.

1111111

אפ שרות ליו\זו* 0£ -חד ול מ שכנ תאו ת עד 1,300,000שהשבוע
בלבד אנו סופגים את עליית מדד הבנייה בגובה 70/0ו .
נקבל את דירתכם הישנה במחיר מלא,
ההפרש ישולם באמצעות משכנתא
והלוואה עד 1,300,000 שקל בתשלומים
נוחים. בטחון מלא לכספי הרוכשים.

החלה ההרשמה לבנין יוקרתי במיוחד ברח׳
לסל 22 בבניו בן 8דירות בלבד. דירות בנות 3 */2
ר 4חדרים ודירות עם גג.

בצפון תל־אביב, אזור ל׳ .דירות יוקרה
דו-מפלסיות בנות 5חדרים 1־ 5חדרים +גג
וחדר על הגג עם שכלולים לרוב.
בצפון הסולידי, ברח׳ חתם סו פ ר .9דירות

דו-מפלסיות בנות 4חדרים בבנין בן 8דירות
בלבד.

בפרויקט גני השרון, בלב
ר־ודו־וח^*•
1/0-1ר 3חדרם!״
־ורו 3ר ו־1/2
רמת-השרון, דירות פאר בנות

דירות בנות 3חדרים +גג +חדר על הגג.

בגני ניצה מול הים, דירות יוקרה ברמה
בינלאומית בנות 1,3,2־ 4חדרים, בריכת שחיה
פרטית, מגרש טניס בחצר, חניון תת-קרקע׳
ועוד שכלולים רבים.
ברח׳ דיזנגוף , 16-18 בבניו יוקרתי במיוחד,
דירות בנות 3ו־ 4חדרים הכוללות שכלולים
לרוב.
ברח׳ ראשון לציון מ ס 3 — 5דירות פאר
בנות 3חדרים עם שכלולים לרוב.

ברח׳ קלי שר , 11 בנין מפואר
בן 14 דירות בלבד.
דירות מפוארות דו־מפלסיות בנות 4חדרים.
ברח׳ דגל ראובן, דירות בנו ת ג 4 1/חדרים וכן
דירות +גג +חדר על הגג עם שכלולים לרוב.
ברח׳ כ ץ,החלה ההר שמה ל 2-בנינים בני 9
דירות בלבד. דירות מ שוכללות דו-מפלסיות
בנות 4חדרים.
דירות בנו ת 4חדרים במרכז ה שקט
ובמערב העיר (גם לכניסה מיידית).
פנ ט ה אוז — לכניסה מיידית במחיר הזדמנותי
של $95000 כולל מע״ מ ופיתוח.
ב״גן הברו שים״ ,פרוייקט יוקרתי במיוחד צמוד
ל— 7דונם גן ב שכונת אברמוביץ. דירות
דו־מפלסיות בנות 5חדרים עם כל השכלולים.

*יובר־־דז־ בינו־• בונ ה דיו־והב טאנטים או ה בי ם

ובאותו יום שגו קמהמ שנתה מלכת-
שבע, היא נזכרה שצפוי לה ביקור מל כותי
באר מונ ה, תנחשו של מי. בבר
עברו שנים רבות מאז נפגשו השניים
בפעם ה א חרונ ה, בחצרו של שלומיק הצעיר
ויפה״התואר. ב או תהת קופ ה בבר
הי ת ה מלבת־שבע במיטבה, כ מו שאומרים
כשלא רוצים לפגוע. ואילו עכשיו,
מה נא מר — בעצם אפשר לומר על מל-
בת־שבע שלילותיה הטובים ביותר ה ם
בבר מ א חורי ה. כלומר: היא קצת בלו-
ייה, וקצ ת היא מרופטת, והריפוד קרוע
פה ושם, והאגזוז נפוח, ובולי ובולי,
ונכנס ויוצא וגומר וגומר.
וגם שלוימל׳ה *ליי /איד לומר, בבר
לא בל״כך יפה, בבר לא כל־בך צעיר, שק-
קילו פה, שק־קילו שם, ושערה אחת
לבנה עוברת לא ר חוק מהקרחת.

*555

3ינ בז ל

חידון

נו, טוב• מגיע המלך שלמה לאר מונה
של ה מלב ה, ומתרח שת ביני ה ם פגישה
על־פי כל ב ל לי -הטקס. אבל הכי מי ה, מ ה
יש פה לדבר, בבר לא בל-בך עובדת.
מלבת״שבע עצמה, זה ב טו ח, לא הי ת ה
מתנגדת• אבל שלמה — מ ס פי ק מבט
אחד בפרצוף שלו בשביל לקבוע: מלכת״
שבע היא כבר לא בדיוק בו ס -התה שלו.
בעיתונות או מנ ם הופיעו סיפורי ם מל בבים
על הפגישה המרגשת, ובעיתון אחד
צהוב אפילו הופיעה ת מונה שבה אפשר
היה לראו ת איד שידו של שלמה מונ ח ת
על מ קו ם גבוה מאוד במ תניה של מלכת
שבע, או א ם תרצו, קצת ומיד מכ תפי ה.
אבל אתם מכירים עיתונאים.
מה שלא י הי ה, ה ם ישבו להם, דיס־ק
סו בבעיות העולם, אכלו ארו ח ת-בוקר
לא רעה, מלבת־שבע לקחהאתה אור ח

ושלמה כל הזמן חשב, הוי, אלו הי ם,
איזה לילה שמצפה לי, הוי, אלו הי ם, א ם
רק תציל או תי מזה אבנה לך מיקדש
בבירה שלי. אבל נראה שלא י הי ה מנוס.
מלבת־שבע, שחיה על הזיכרונות לא פס ק
ה לחכך במ לד האורח איברי ם מסייי-
מים, לי טפ האת ידיו, התבוננה בעיניו
ובן הלא ה.
וכאשר ישבו השניים אל שולחן ארו-
חת־הצהריים, בבר הי ה שלמה ממש ב לחץ•
הכל חלד שם בצורה יותר מדי
רומנטית לטעמו• המלכ ה הזכירה לו א ת
הלילות ההם, עם הבחורו ת הצעירות
שנאקו ביונים שחוטות׳ יאיד יאיד ואיד,
״והלילה, הוי הלילה,״ אמר ה מלכת־שבע
לשלמה, ה תבוננה בעיניו וליטפה
א ת ידו ,״הבנתי לד מ תנ ה קטנה״ .
זה בבר במעט שבר א ת שלמה המלד
לגמרי, והוא כמעט איבד א ת תיאבונו,
שזה דבר מאוד־מאוד מר חיק־לב ת, מי
שמכיר או תו. אפילו ה מר א ה המלבב של
סול ה מיניון כבר לא הציל א ת המצב,
כשהו חשב על ״ ה מ תנ ההק טנ ה ״ שמכי נה
לו בבוד־המלכה.
וכבה ה תנ הל היום בעצלתיים. שיחות
מדיניות, מסיב ת־עי תונ אים וארוחת-ערב
חגיגית עם במהמ או ת מוזמנים, והלחץ
של שלמה ויילד וגדל, אבל הוא לא
אומר מיל ה בי גם הני מו ס זה חלק חז ק
מאוד אצלו. ומה, היא ילד להגיד למל-
בת־שבע שלא בא לו עליה ב ב רז והרי
יש גם עניינים דיפלומ טיים חשובים ש צייד
לחשוב עליהם, ולפעמים מו טלו ת
על מ לד חובות ק שות שאחד־האדם אינו
מכיר שבמותן. שלמה יימלד בבר עשה
בעבר הרבה דברים למען ארצו ולמען
מולדתו, וגם א ת זה הוא יצטיד לעבור
איכשהו.

שהוא גם
תשובץ

ושלמה פנה לשבב בחדרי־השינה שלו.
ה מי ט ה, צייד לומר, היתה מאוד נוחה,
הסדינים צחים וצוננים, והשמיכות —
כפתור ופרח.
אלא שכל התיפאור ה ה מלבבת הזא ת
לא שיפרה בחצי מיל א ת מצב רוחו
של שלמה המלד• הוא חשב רק על
״ ה מ תנ ההק טנ ה ״ שמצפה לו, וכבר היו
לו סיו טי ם של ממש, כ שהתחילה לעבור
השפעת הווי ס קי ו הנ אפס.
ופי תאו ם
עולה אל
ה שמיכות,
א ת הדלת

— טו ק־ טו ק בדלת. כמי שהגרדום
נשלף הנילד מתוד
וברגלים יחפו ת יילד לפתוח
למלכת״שבע.

והנ ה — הפתעה עצומה. בפתח ניצבה
דווקא סו ל ה מיניון!
לשלמה המלד כמעט נשפד הלאגר, כ אשר
סו ל ה מיניון חלפה-עברה על פניו,
מותירה א ת ריח בשמיה העדינים באפו,
ומתיי שבת לה ב תנו חהסכ סי ת מאוד על
מיט תו ה מלכותי ת.
ומשם, מן ה מי ט ה, מרביצה אליו
כולה חייד קטנצ׳יק, שמבהיר א ת כוונותיה,
א ם משהו לא היה ברור עד הנה.
ומבטו של חמלד חולף מקר סולי ה הע דינים
כלפי מעלה, מעלה, מעלה, קצת
למ ט ה — ושוב למעלה, עד צוואר הבר בור
הזה, החלק, הארוד, העגלגל ו הנאה
כל-בד.
״אבל,״ א מר שלמה שנזכר, למרות
הכל, בתפקידו כמלך, ובבר חשב על כל
הה שלכות המדיניות שעלולות לצמוח
מאקט בזה, כמו שחילד להתבצע כאן,
״את בוודאי יודעת שמלבת־שבע, אדוני-
תד, עומדת לחזור בכל רגע ! ״
״בן,״ ליחשה סו ל ה מיניון בקול ענוג
ורד ,״לא איכפ ת לי׳ ילד ובזה הרגע
היא עשתה משהו שבסיפורים מן הסוג
הזה מבונה שילוב רגלים, ובזה הרגע
שלמה שבח הכל• א ת כל החישובים
המדיניים, א ת כל הה שלכות הדיפלומ
טיו ת, א ת מלכת־שבע ואת כל מה
שמסביב.
ובצעדים מאוששים מאוד פנה המלד
המכובד אל סו להא הוב תו, ומייד ניגש
לעצם העניין, ובמי אז, בשנים הטובות
ההן, צווחה סו ל ה מיניון כיונה שחוטר,
וזה גם בדיוק מ ה שהיא הי תהב אותו
הרגע. שכן חנילד שלמה, רו אי םאתם,
אוהב או תן שקטות לגמרי, שקטות עד
תום, גוויות, בעצם.

1ל]:ותרים
ואז רכון
ונו אק
נחמד

— מי מתייצב בדלת, בעוד שלמה
על מ ה שנשאר מ סו להומחטט
ומייבב, א ם לא מלכת־שבע, וחייד
על שפתיה.

נכונה צפוי

״ני,״ היא או מר ת לו, לשלמה המופתע
,״איד הי תההמ תנ ההק טנ ה שהבט
ח תי לד ז״

נוס:

וכאן פרץ שלמה בצחוק בה עז, שעוד
שנים רבות א חרי זה דיברו עליו בלחש
בחצר־המלוכה של מלבת־שבע .״א ת —
א ת — א ת הוא א מר, ולא היה
יכול למצוא אתה מילים ,״ א ת ממש
בסדר ! בואי, תשתתפי גם א ת בחגיגה ! ״
זהו. זה סוף הסיפור על שלמה המלד
ועל מלכת־שבע.

הכתעה מוח
נמאס לי קצת מ הפו לי טי ק ה, ו היו ם
אספר לכם אגדה בלתי־פוליטית ל חלוטין,
ובבה זה הילד :
יו םאחדקמה משנתה מלכ ת , 007
שאחרי שהורידו לה א ת השירותים היא
נקראה מלבת־שבע, נו, וכשהורידו ל ה
א ת השירותים לא הי ת ה לה ברירה
אלא לעביר לייצור, וכבה היא פגשה
א ת שלמה• ולמה? כי פעם, כשהיא
הי ת ה בשירותים, יצא לה להביר פועל־ייצור
אחד, שקראו לו שלמה. לא ברור
לגמרי מדוע בסיפורי האגדות, שאצלנו
קור אי ם להן תנ״ד, לא מספרי םאת
הסיפור הזה, וישר מגיעים לקטע שבו
שלמה עבר מהייצור למלוכה. ובבן, בל
הח מורי ם שכבר הבינו, בטח יודעים בבר
שמדובר בסיפור על שלמה המלך ומלכת־שבע,
שהיא דודנית ר חו ק ה של מלכת-
שבא.

מלכת שבע והמלך שלמה וכרקע: סולה מיניון

לראות מ ה
דברים כאל ה.

התרח ש

אצלה

ב ממלכ ה,

אבל אצל חמלד שלמה, ב מ סד בל הזמן
הזה, עבדו העיניים. ביחיד, כד נראה,
הוא נדלק על גברת אחת צעירה מאוד,
מנערותיה של מלכת־שבע, נקרא לה
סו ל ה מיניון. או ת ה סו ל ה נשבתה מאחד
השבטים היושבים הר חק ב הרי ם כשעוד
הי ת ה ילדה, ועכשיו, כשהיא גדלה, היא
היתה בהחלטת אוו ה לעיניים. עורה היה
זהוב־ שחמחם וכל הזמן הזכיר לשלמה
עוף בגריל, עיניה היו ירקרקו ת־ז הובו ת,
משהו לא מ העול ם הזה, צווארה הי ה
כצוואר הברבור, רק בלי נוצות, שפתיה
— דובדבן, והגיזרה — מה יש
לדבר — גבעות וגאיות, קי מורי ם ועמ קי
ם, שהזכירו לשלמה המלך א ת נוף
מולדתו.
וכף, טיילו להם המלד ו ה מלכ ה ביחד,

בשעה מ או חרת למדי ה ס תיי מ ה ארו ח
ת הערב, ושלמה הטעין א ת עצמו
בלא מעט מ שקאו ת מן הסוג שמטשטש
קצת אתה מו ח, וגם קצת ניפס, לא
עלינו, בי לנ אפ ס יש תבונה אחת טו בה
— לד הוא זכר — שהוא עשוי
לרכד למדי, בנסיבו תהמת אי מו ת, גם
חוויות ק שות כ אל ה, כמו שירות למען
המולדת.
ופי תאום כמהד קו ת א חרי א רו ח ת-
הערב, פי ת או ם בא מישהו ולוחש משהו
על אוזנה של מלבת״שבע .״הוי, יקירי,״
א מרה מלכת-שבע לשלמה שלה ,״לצערי
אני צריכה עכשיו ללכת — בעייה בלתי־צפוייה
בענייני ה מ מלכ ה צצה ועלתה.
אבל אתה, יקירי, לך לך בבר אל חדרי־השינה
שלד לנוח, ואל תשכח,״ לד היא
הוסיפ ה בקריצה ,״שהבנתי לד הלילה
מתנ ה ק טנ ה .״

כמו שהבטחתי בהתחלה, בדיוק כמו
אז, זהו סיפור בלתי-פוליטי. אין באן
שום פולי טיק ה בכלל. אלא מ ה, יש
במובן נמשל לסיפור הזה. שלושת הגיבורים
של המשל ה ם מלכת־שבע, המלד
שלמה ו סול ה מעיון, אבל בנמשל שלושת
הדמויות ה ם ראש ממ שלתנו מנ ח ם בגין,
הנשיא רגן ו ה או מ ה הפלס טינית. כל
אחד, לפי טעמו, יכול להציב א ת הדמויות
בנמשל ב מ קו ם הדמויות שבמשל.
למשל, אני ב טו ח שיש כאל ה שיגידו
שמנחם בגין ז ה סו ל ה מיניון, שהאמרי ק
אי ם הבוגדנים ב תפקיד מלבת־שבע מוכרים
או ת ה לפלס טיני ם, שזה שלמה ה־מלד,
בגלל הנפט•
אז עכשיו אתם או מרי ם לי בט ח :
א ם זה בכה, אז מ ה בילבלת לנו א ת
ה מוח, שאתה ייילד לספר סיפור בלי
פולי טיק ה בכלל !
אני טוען שעמדתי ב הב ט ח תי. לפי הפרשנות
שלי בגין זה בגין, ודגן זה רגן,
ומה שקורה ביני ה ם, כמו מ ה שקרה
גם במשל וגם בנמשל, זה בכלל לא פולי טיק
ה, אלא פורנוגרפיה פרוורטית מה סוג
המזוויע ביותר.

נופשון 82 כסלע האדום באילת
מפגשוכב של צעירים וצעירות

כסא נח
״ענג״
עם היתרונות
הבלעדיים:

ישיבה נוחה למנוחה שלמה
ידיות עץ מלוטשות
קפיצים חזקים מגולווני
מזרונית עבה עם כרית
בד ריפוד במבחר דוגמאות
ניתן להסרה לניקוי
שרות ענג לשנים רבות

ביחרעי>>החע 1מ1נאים 3בניברק. טר 03-784104 .

חיים משוגעים במחזורי נופש של 4 , 3או 5
ימים (במחזור של 5י מי ם -היו ם החמי שי
חינם!)
תפוס מ קו ם באחד מהתא רי כי ם 5/9 2
.8-12/9 ; 5-10/9
במלון הסלע ה א דו ם זו כבר מ סו ר ת: אתה
מקבל יותר, ובמחיר מוזל במיוחד.
• בידור, צ חו ק ושעשועים • ספו רט
והתעמלות בבריכה • מו סי קהו רי קודי ם
במועדון • בינגו וחדר טלוויזי ה •
קו ק טיילי ם ואפריטיבים במבחר עשיר •
ברבקיו על שפת הבריכה.

מחיר מבצע מיוחד, לאדם באירוח מלא
עם קפה ועוגה, כולל הסעה הלוך ושוב
ב או טובו ס מ מוזג: שקל למחזור של 3י מי ם:

3750

למחזור של 4ו5-

י מי ם 4750 :

המחירים כוללים מע׳ימ.

צי־יס אילן רוזנברג

נייסייי שלמה גרוניך

ד־זי־יט חיי ם מריו ו מ קול גולדוסר

משה אינגי

אורי גבריאל

גיוקי א רקיו

^ ^ 1משרד ראשי להזמנות:
| * ך רח׳ א1ך גבירול 140ת״א
311 טלפון 450559 , 450683
תל־ אביב׳,ר ח׳ גו רדון 28
ת״א, רח׳ אלנבי 38
רמת־גן, רח׳ הרצל 75א׳
ראשל״צ, רח׳ רוט שילד 37
חולון, רח׳ סו קו לו ב 86
באר־שבע, רח׳ הרצל 90
כרמיאל, מרכז מסח רי
נתניה, ככר העצמ או ת 10
ירושלים, רח׳ פינס 5
חיפה, רח׳ הנ בי אי ם 20
טבריה, רח׳ אל חדי ף 1

03-222042
03-657906
03-723487
03-997965
03-882305
057-78108
04-987390
053-38757
02-227943
04-667779
067-21284

ה ס עה והר שמה
ת״א, הי ר קון 142 טלי 230651 221372
ת״א, מלון א ס טו רי ה טלי 295588 לבק ש טיו לי הגליל.
\ /ירושלים, בן סי ר א 3טלי 02-246858
/טבריה, הירדן 10 טלי 067-22660
חיפה, ה מגיני ם 43 טלי 04-522958

עיילי ענת לובריזקי

:יפי -רוני אקר מן

צדוק צארום

שקל

הזמנת מ קו מו ת :

נביאי ינ קולגולדוס ר

יהודית מילוא

מכ ר ם כורי

י׳ ר * שושנה דואר. אדם צאן. דוד צבר שמואל אומגי. ראובן דיין ו אח רים

הפצה: סו סי נ ח

תן 0ל מנ לחייל

אחד העם 36 תייא

א 1111ינו

שלס .

הנסיך וידיאם: ההיסמוויה חוזרת
זה מול זה מוצבים שני תינוקות מלכותיים בזרועות אימותיהם. למעלה,
הנסיך וי׳ליאם ביום הטבלתו בן ששר, שבועות, בזרועות אמו, ליידי
דיאנד! ,כפי שהונצחו על־ידי לורד סנואדון /בעלה לשעבר של הנסיכה
מרגרט, ומי שנחשב לאחד הטובים בצלמי בריטניה. בתמונה מימין אותו
מעמד עצמו, לפני 33 שנים: המלכה אליזבת מחזיקה בזרועותיה את
צ׳ארלם, אביו של ויליאם. השוואה בין השניים גילתה כבר, לפי חוגי
בקינגהם, כי לוויליאם עיניים כשל אמו ואפו של אביו.

הנסיכה סם פני:
אהנת נחנונדו
נוהגים לומר על גריים
קלי שהתברכה בבן.אחד ובש ני
כאבי־ראש. האחד כבר ידוע
ברבים — קרולין. היא בת
23 וכבר גרושה מפליי־בוי בעל
שם מפוקפק, מאחוריה רומן
מסעיר עם רוסליני הכן וב לחופשות־הווה

היא נוסעת
אהבה עם טניסאי בעל דם
לטיני חם -גיירמו וילה.
כאב־הראש השני, כך מסתבר
עתה, היא סטפני, שזכתה ל ״סטף,״
בגלל צורתה כינוי הנערית והעגלגלה. היום, יבת
, 18 וכבר בעלת תעודת־בגרות,
מאיימת הנסיכה הצעירה ללכת
בעיקבות אחותה השובבה.
התלמידה הבינונית, שמעולם
לא כיבדה משמעת, מעדיפה את
וזולצת־טי מוזנחת, ג׳ינם קצר צרים,
ובאטל־דרס ארוך׳ לר קוד
בדיסקוטק׳ ואחר כך
לפלרטט עם החבר התורן, פול
בלמונדו, בנו יפה התואר של
השחקן ז ׳אן פול בלמונדו.
כנראה שבנות גרימאלדי אי נן
יכולות ללא הקולנוע.
ה עו ל ם הז ה 2348

מרגרט מדנמרק: אה1ת היורש
מלכת ממארק, מרגרט, אינה ידועה כבעלת טעם חדשני בלבוש.
זאת אפשר לראות בתמונה. ובכל זאת החליטה לפנות ליורשו הצעיר
של פייר באלמין, אריק מורטן שייעץ לה בבחירתה מתוך קולקציית
הסתיו של בית־האופנה הפריסאי הידוע.
אולי בהשפעתו בחרה המלכה בשתי שימלות־ערב נועזות במיוחד,
אך רק העתיד יוכיח אם גם תעז ללבוש אותן.

אנננוי מ

הנסיך גיוס: החונשה הראשונה בסן־טוופזז
כשרצה הנרי, דוכס, יורש־העצר מלוכסנבורג, לשאת לאשה את
מריה־ תרזה מפרו התנגדה לכך אמו הדוכסית, ובנה כמעט שהימרה
את פיה. אך משנולד וילהלס, לפני שמונה חודשים, קרה לשליטה
מה שקורה לכל סבתא. והיא נתנה את בירכתה גם לאמו של הנכד
בעל החיוך הכובש. היום מכינה המישפחה המאושרת את עתידו של
הנסיך בהוג־הסילון, והמקום המתאים הוא איזור הקיט של סן־טרופה.

ויציאת בוטון: בעיקבות ויכרד
יש להם אותו שם פרטי, אותו מיבנה גוף מוצק, אותו מבט
מיסתורי, אותה תאווה לנשים והתמכרות לאמנות. הם היו חייבים
להיפגש, ואכן זה קרה. השחקן הוולשי ריצ׳ארד ברטין מגלם למען
המסך הקטן את המלחין הגרמני ריכרד ואגני• ולא רק למען המסך
הקטן. כבר היום מדובר, כי מסדרת הטלוויזיה המופקת על־ידי טוני
פאלמר יכינו גם סרט להקרנה בבתי־הקולנוע. בינתיים נראית רשימת
אתרי־הצילום של הסרט כמפת־תיירות של אירופה: ביירות, מינכן,
וינה, בודאפסט, ונציה. לוצרן וציריך• וכדי שלא ישעמם לריצ׳ארד
(למעלה) ,כפי שלא שיעמם לריכרד (בתמונה הקטנה) המקורי בשעתו,
תגלם השחקנית הבריטית ואנסה רדגרייב את דמותה של ל,וזימה,
בתו של פראנץ ליפט, שאותה נטל ואגנר מבעלה הראשון, האנס

פון־כילוב.

הנסיכה אן:
גירושין באונס

לפני שכל הצרפתים יצאו לחופשה, הספיקו 500 אלף איש להריע
לברנאר הינד, המנצח שהגיע ראשון כבר בפעם הרביעית ברצי פות.
לגמר מירוץ האופניים השנתי החשוב ביותר בעולם. אחרי
3500 קילומטר חיכו לו ראש עיריית פאריס, ז׳א* שירא? והגביע
המפורסם של טור דה פראנס, וכמובן — זרם של שמפנייה, שהמנצ חים
חופפים בה את שערם.

העיקרון של ״אחד זוכה, שני
בוכה״ שריר וקיים גם בחצרות-
המלוכה. כך מסבר לפחות מן ה אירועים
האחרונים בארמון בקינ- ההטבלה גהם. במקביל לחגיגות
של הנסיך ויליאם והוריו הקור נים
מאושר, הולכת הנסיכה אן
כאבלה. לאחרונה קיימה שני סיו רים
מעבר לים (באחד מהם, באר-
צות־הברית, היא נראית בתמונה
זו) בגפה.
הרכילות בעיתוני בריטניה הבי אה
באותה השעה תמונות בעלה,
מארק פיליפס, כשהוא מבלה
בנעימים עם נערות שונות. בעבר
חיפתה המלכה אליזבת על מרי בות
קולניות שפרצו בין השניים,
אך הפעם לא התפנתה להגיב.
ה עו ל ם הז ה 2348

דרך הגב:
טיפול בכאבים •כול להיות תענוג.

׳פול תענוג שהוא
?:ישיבה ממושכת מציקה

כואב לך
לך? מזג האויר ״נכנס לעצמות בודאי
כבר ניסית שיטות ריפוי רבות החל
בבקבוק החם וכלה ברופא המשפחה.
אבל, האם כבר ניסית את שיטת הטיפול
היחידה שהיא גם תענוג?
שיטת מרכז הבריאות חמי טבריה1

פול רפואי

אמצעי הטיפול בחמי טבריה
משלבים מים ובוץ מינרלים
בטכניקות ושיטות משוכללות, המופעלות
ע״׳ צוות רופאים, הידרותראפיסטים
ומעסים מקצועיים. טיפול זה כבר הוכח
כיעיל במיוחד כנגד כאבי גב, כאבי פרקים,
שגרון, מחלות בדרכי הנשימה, בעיות גניקולוגיות
ועוד.

•פול מונע

הטיפול במים מינרלים וב־פילומה
-הבוץ המינרל׳,
העיסוי והשימוש במכשירים לשמירת הכושר
הגופני מקובלים בעולם כאמצעים לשמירת
הבריאות, להענקת הרגשה של רעננות
ולמניעת הופעתם של כאבים שונים.
טיפולים אלה מומלצים במיוחר לאלה
שאינם עוסקים בפעילות ספורטיבית קבועה.

מרכז הבריאות חמי טבריה
פרטים והרשמה:
מרכז הנופש והבריאות
חמי טבריה טל 91967 :־067
מלון גני חמת טל 92890 :־067

א ׳ מקבוצת אפריקה ישראל להשקעות בע׳׳ת

כדאי לזכור! כדאי ל ש מו ר!

בריאות טובה. ג1ם ש נעים.
והטיקו-לא לחשוב טל נטיות היוס-יוס.
נאלה, נוטטלים אנשי הבנק שלן.

בנ ק לאונו

1111. -״

לון גני חמת.
באת לשעת״ם־השאר שבועיים.

קינוח הנכון ־ בוא תאכל לתאבון.

שה או בשרות עצמי. תוכל להסתפק בקפה
ועוגה, ואם מתח שק לך ולבת זוגך
לסעוד דווקא בבגד-ים, בבקשה: בחלק
המסעדה הצמוד לבריכה אתה יכול.

|עם הטבילה והעיסוי בא
[התיאבון. במסעדה המפוארת
והממוזגת, המשקיפה על הכנרת,
תוכל להנות מדג אמנון מטוגן כדבעי בשמן
עמוק או ממבחר תפריטים עשיר בהג־

באת לשעתיים. בילית יום נעים ומהנה.
מרוצה ורוצה להשאר לילה, שבוע, או
שבועיים? מלון גני חמת ישמח לארח
אותך. דאג להזמין מקומות מראש.

מלון גני חמת הוא מלון 4כוכבים חדיש,
הבנוי בלב גן סובטרופ׳ .המבנה המרכזי
הוא רב קומות בצורת חצי־סהר, כשכל
חדר במלון משקיף אל הכנרת. מסביב
למבנה המרכזי -ביתני גן בדרגת 3כוכבים.

לרשות
הנופשים במלון חוף רחצה פרטי,
מגרשי טניס, חדרים מפוארים, מטבח
מעולה, אולמות טלויזיה ווידיאו, חדרי
משחק ובר־דיסקוטק.
למלון גני חמת שני יתרונות עיקריים: הוא
מחוץ להמולת העיר ־ טובל בים של ירק
ומרחב, ושייך למכלול חמי טבריה ־ וזה
אומר שכל האתרים במקום עומדים
לרשותך בכל עת שתחפוץ.

ום תענוג עם בן או בת הזוג .
דהביא גם את הילדים, או להגיע לחמי
טבריה הצעירה עם האורחים שלומחו״ל.
אנחנו כאן לשרת אותך 364 .ימים בשנה.

ואפשר להגיע לכאן לבד.
|עדיף להביא את בן או בת
הזוג ולפנק אותם ביום של תענוגות. תוכל

כדאי ל שמור! הביאו עמכם תלו שזהלח מי טברי ה וזכו בהנחות !

טבילה מרגיעה בבריכות

1 5 0 /0הנ ח ה

ארוחת דגים פיקנטית

עיסוי מענג

1 2 0 /0הנ ח ה

טיפול׳ בריאות

1 0 0 /0הנ תי־

1 5 0 /0הנ ח ה

סיור במוזיאון חמי טבריה

2הנחה

או חינם אם
תשתמש ב־ 3מתלושי ההנחה

* ^4חמי טבריה ב ע״ מ -מ ר כז בריאות ונו פ ש בינל אומי

101

וההמצאות.
יכליורד מן עם ההר אלכלהבקעההחידושים
המנוחה. משמאלך הכניסה למלתחות,
אתה

הירוקה. מולך הבנרת במלוא
הדרה ומימיה הכחולים כבר משרים עליך
אוירה של מרגוע.
בדרכך מטבריה לשפת הכנרת מלון -גני
חמת ומיד מולך נגלית חמי טבריה הצע׳־

החנה את רכבך בחניה המרווחת, והכנס.
אתה בתוך טרקלין ממוזג ורחב ידיים.
פקידת הקבלה תקבל את פניך בחיוך.
מימינך הכניסה לאמבטיות הטיפולים
וההרפ״ה, חדרי העיסוי, חדרי הסולריום,
חדר הכושר, הבריכה ההדרותרפית וחדרי

לבריכה המרכזית המקורה ולבריכה
הפתוחה. מסעדת הדגים ומזנון השרות
העצמי נמצאים מ מול ומהם נשקפים
המדשאה ומימיה הכחולים של הכנרת.
אין צורך אפילו להצטייד בבגד ים ובמגבת
תוכל לשכור אותם במקום. אתה משאיראת חפצי הערך שלך למשמרת, מקבל
מפתח לתא חפצים פרטי ופוסע לחדר
המלתחות המצוחצח. מקל ח ת מהירה
והופ ...אתה במים.

דברים הקטנים
והגדולים.
הבט איך הקפידו כאן על כל פרט. אתה
מרגיש כמו בחוצלארץ, וזה לא מקרה.
המבנה ממוזג ומוקף בחלונות ענק מוכה־ים.
תאי המלתחה הם, כפי שכבר סיפרנו
לך, פרטיים ואתה נועל אותם עם המפתח
מסביב לבריכות ־
האישי שקיבלת.
כסאות נוח כדי שתוכל לנוח. יצאת מן
המים? עומד לרשותך חינם מתקן לייבוש
בגד הים. לנכים הותקנה כאן מעלית
להפעלה עצמית. המסעדה, חדרי הטיפולים
והעיסוי, האמבטיות -כל אלה מופעלים
ביד׳ צוות עובדים מיומן הכולל רופאים,
הדרותרפיסטים ומעסים מקצועיים.
כולם כאן לשרת אותך ולהנעים את זמנך.

א קרים,לא חמים, פשוט מי קסמים.
ולבריכות החדישות במרכז
[הנופש הבינלאומי חמי
טבריה הצעירה מוזרמים מ׳ המעיינות
המינרלים בטמפרטורה נעימה של 0ס- 32
0ס . 34 מים אלו עשירים במינרלים כגון
כלורידים, סולפטים, ברומידים, מגנזיום
ועוד, המקנים להם סגולות מרפא ובריאות
כנגד כאבים ומחלות שונות.
טבילה בבריכה התרמלית ממריצה את
פעולת כלי הדם וגורמת לשחרור ולהרגשת
רעננות. בעגה לא מקצועית קוראים
לזה ״מילוי מצברים״ .את ההרגשה
המופלאה הזו קשה לתאר במילים -צריך
לחוש אותה; צריך לחוש איך משפיעים
המים על שחרור הגוף ומקנים הרגשה של
התחדשות. אם הרגשת ע״ף וכואב, לחוץ

וטרוד, אתה מפקיר את גופך למים ומרגיש
נעימות נינוחה המתפ שטת בכל איברי
גופך.
אתה יכול בדילוג קצר לעבור אל הבריכה
הפתוחה -הישען על שפת הבריכה, תן
לעיסוי התת־מימ׳ ללטף את הגוף והבט

תענוג כולו
שלן.
אם ברצונך לפנק את גופך הכנס לאחד
מחדרי העיסוי ותזכה בעיסוי מהנה מידיו
של מעסה מקצועי אשר ישחרר וירפה
בנופך כל שריר כואב, מתח ועצבנות.
תוכל, כמובן, גם להזמין רחצה באמבטית
הרפיה ושם מחכה לך חוויה מיוחדת.

— אחת מפינות החמד היפות
1ביותר בתבל, על שפת ים בנו
ר ת, נובעים מזה אלפי שנים
1מעיינות מים מינרלים חמים
^ שלהם תכונות מופלאות שלבריאות ותענוגות.
אלו הם מעיינות חמי טבריה 17 ,במספר,
הנובעים אל פני הקרקע בטמפרטורה של
טס 60 ומכילים בתוכם מינרלים בריכוז
ובהרכב נדיר.
עוד לפני אלפיים שנה בנה כאן הורדום
אנטיפם את בתי המרחץ הגדולים והמפוארים
והפך את המקום לאזור
ומרפא ששמו נישא למרחקים. חכמי
התלמוד והמשנה הכירו בערכם המיוחד
של חמי טבריה ורבים המסמכים על
ביקור׳ גאוני ישראל במקום.
בזמן השלטון הערבי, בימי הביניים, פרחה
פנינת חמד זו מחדש. הוקמו בה בתי
מרחץ חדשים, אשר חלקם עומדים על
כנם עד היום, ונטיב׳ ערב ביקרו בהם
לשם ריפוי והנאה.

כיום מכל רחבי העולם באים לכאן תיירים
שגילו את הקסם הטמון בחמי טבריה.
שילוב של מים מינרלים, אקלים נעים ונוף
מרהיב עין.
יותר ויותר תיירים וישראלים מגלים את
הסגולות שבנופש והבראה מסוג זה. לנופש,
לטיפול בכאבים, או ...למניעת הופעתם.
חמי
טבריה הוא מכלול שלם ה מ תפת ח
בהתמדה:
לצד ״בריכת האריה״ שהוקמה ב תקופת
שלטונו של השולטן אברהים פחה הוקם

בשנות ה 50 -מרכז בריאות ומרפא ובו
בריכות תרמליות, אמבטיות טיפוליות,
מסג׳ים וטיפולי בוץ הפילומה. המקום
משרת זה שנים מאות מבקרים ביום.
בגן ריסובטרופי רחב הידיים המקיף את
מכלול חמי טבריה הוקם לפני שנים ספורות
מלון גני חמת, מולו חוף רחצה פרטי
ולצידו מגרשי טניס. בימים אלה נפתח
בבנין הצמוד לגן הלאומי מוזיאון חמי
טבריה המספר את סיפורו המופלא של
המקום.

גולת הכותרת של המקום היא מרכז הנופ
ש הבינלאומי חמי טבריה הצעירה. זהו
מבנה חדיש דמוי ארמון ברמה בינלאומית,
שנבנה לשפת הכנרת,המכיל את מיטב
השכלולים: בריכות מקורות ובריכה
פתוחה, חדר כושר, חדרי עיסוי, אמבטיות
הרפ״ה ומסעדת דגים. המבנה ממוזג כולו
ומתוחזק ברמה שאין רגילים לה עם
הקפדה על כל פרט להנאת המבקר.
ברוך הבא לחמי טבריה הצעירה. תוך
שעתיים תרגיש בשמיים.

חמי טבריה הצעירה ^ 68 אוקק 5זסא 43ו6£6וז
מרכז נופש בינלאומי

קולנוע
בי מ אי
התפוז־

ומיכן

הבימאי, הנחשב על־ידי רבים למנצח
המוסרי בפסטיבל הסרטים של. לוקארנו,
יושב בבית־קפה מקומי ומכריז בשקט :
״את הסרט הבא שלי הייתי רוצה לעשות
בישראל. המפיק שלי כבר בא בדברים
עם אלכם הכהן, המייצג את מנחם גולן
ויורם גלובוס באיטליה. אם אכן תסוכם
עיסקה, אבוא לארץ להשלים את התסריט
ולהכין את ההפקה.״
הדובר הוא פאביו קארפי, שסרטו רבי עיית
באזל נחשב על־ידי השופטים כ־מיקצועי,
מלוטש ושקול כל־כך, עד אשר
אי־אפשר היה כלל להשוותו לשאר הסרטים
— כולם יצירות של אנשים בעלי
ניסיון מוגבל יותר.
סתיו ואכיג. אכן, מבחינת הגיל, יכול
גבודת הנו>ן ה חל ש
שתי פנים ל אל מוני (תכלת,
תל־אביב, ארצות־הברית) — שם
שיגרתי זה מס תיר סרטק טן,
שיש בו הרבה מן החס רונו ת של סרט ראשון, אבל הוא
בוודאי בלתי־שיגרתי.
סיפורה של אשה צעירה, שנעזבה בעיירה דרומית ק טנ ה
על שני ילדיה על־ידי בעלה, ב ת קו פ ה. שלפני מי לחמת
העולם השנייה, וצריכה לדאוג ל קיו מ ה של כל המי שפחה,
מ ת חי ל למעשה כ מלודר אמ ה. ברוח השוררת בכפר, אשה
ללא גבר אינ ה יכולה ל היו ת מכובדת, פרנס ת ה יכולה
לבוא רק בקושי. שני בניה צעירים מאוד, ו סובלי ם לעיתים
מן האכזריות של הילדים והמבוגרים השכנים.
אול ם עד מהר ה הופכו* העלילה לסיפור־ אי מים, כאשר
כמה מבריוני הכפר מ חלי טי ם שאשה כזא ת היא טרף נוח
וחסר־הגנה. הם מ ת חי לי ם להתעלל בה, סוגרים עליה
בהדרגה, עד כדי נסיון לפרוץ בלילה לביתה. נסיון זה
מ הוו ה, למעשה, א ת שיאו הדראמא תי של הסר ט, המוביל
לפיתרון שהוא פחו ת מפתיע מכפי שהתסריט היה רוצה
להציגו.
כל זה אינו נשמע מקורי ביותר, ואכן אינו כזה. אול ם
הדרך שבה מציג ג׳ק פי סקאת העלילה, ה אווירה הכבדה
והעכורה של ה מ קו ם, גם ברגעים הנורמאליי ם ביותר שלו,
העלייה ההדרגתית של המתחוה אי מ ה, ההרפיות המזו מנות
ש מספ קי ם הילדים ה קונד סי ם, ו ה מובילו ת לרגעים
מ תו חי ם עוד יותר — כל אל ה מוכי חי ם שפיסק הוא

ס אנד ר מון ספייסק וו לטר: כי ש רון יש
ב ה חל ט כישרון שיש להתח שב בו, ולא רק תיפאורן מצליח
לשעבר, אשר זכה לביים סר ט משום שרעייתו, כל ת ה או סקר,
סי סי ס פיי ס ק, ה ס כי מ ה להופיע בו ב תפ קיד ראשי.
א ם כי זה, כמובן, לא מזי ק: ה ש חקני ת ה אד מוני ת
ק טנ ת־ ה קו מ ה נושאת חל ק נכבד מן הסרט על כ תפי ה,
ומצבה של אשה עגונה בחבר ה בל תי־סובלני ת מקבל בעזרתה
ממדים ממשיים ביו תר. הדמויו תהאח רו ת אולי פ חו ת
מעניינות, אבל ב סן הכל, זו בהחלטהתחלה נא ה לבימאי
חדש.

חול ש ת
המין ה חז ק
סיפור

כמאי קארפי עם אומרו אנטונוטי
החלום הגדול —

שיגעון

פשוט

(צפון, תל־אביב, איטליה) —
מ ארקו פררי, בימאי אי ט ל קי בעל
נשיות אנ ארכיס טיו ת, נפל שבי ב קי ס מו של צ׳ארלס בו קו ב ס קי,
משורר א מרי ק אי, אנ ארכיס ט עוד יותר. ה תו צאה: סרט
זה נראה כאי־הבנה חמורה בין השניים, כי איש היבשת
הישנה והמ תנוונ ת נלכד ב מי תו סי ם ו בס מ מני ם החיצוניים
המלווי םאת הזעם שמעבר ל או קי אנו ס.
למעשה, מדובר כאן בסיפור אהבה שהופשט למרכיביו
ה ב סי סיי ם ביותר, כלומר המין. משורר שתיין וחסר׳
פרוטה, שנקלע למבוי ס תו ם ביצירתו, מתא הב ביצאנית
יפהפיה בעלת יצר עצום של הרס עצמי. כל קליפ ה, החשודה
כס מ מן של תרבות, מ סו לקת על״ידי שניים אל ה. כאשר שני
הגיבורים מתפל שים ב תוך ביב־שופכין אנושי. שניהם
מתעללים, כל אחד בדרכו, בגופם, עד לגבול ההת אבדו ת,
ו מ תון כל זה צריכה לצמוח לא סתםא הב ה, אל אהמ הו ת
ה ט הור ה של הרגש הזה.
אלא שבוקובסקי, שריד מ או חר לדור ה היפי ם של ג׳ק
ק רו א ק ואלן גינסבורג, ראה באורח״החיים שאותו תיאר
(ושאותו חי בעצמו) ,חלק בלתי־נפרד מתה לין היצירה
ה א מנו תי ת. פררי, לעומתו, המתעקש להשפיל א ת המין
האנושי — שהתרבות, לדעתו, עזרה לנוון — משאיר אצל
בו קו ב ס קי רק יצורים הכבולים לת שוקות, וק שה מ אוד
להבחין בשאר״הרוח, ביכולת היצירה, בכנפי הדמיון, הצוני׳
חי ם מ תון הזו המ ה האנושית. לכן, מה שנראה על המסך

בן גזארה: עד גבול ההתאב דו ת
דומה יותר למיבצע שערורייתי של הצגת חול שות ה אד ם
באשר הן.
עם זא ת, פררי ידע בעבר ויודע היו ם כיצד לר קו ם
תמונות בעלות עוצמה רבה, בין מ ם זה דמות של משורר
שיכור, הנודד ב מיסדרונו ת רי קים מ אד ם של היכל-ה שירה,
בית־חרושת ליצירות אמנו ת, שבו כל סופר או משורר
סגור בתוך תא מאוורר, עם מכונת״כתיבה ונייר, או מעקב
אילם של גבר א חרי אשה, שהחושניות קו רנ ת ממנו בכל
שנייה. כבודו ב מ קו מו מונ ח, וכך גם כבודו של בו קו ב ס קי,
אול ם שילובם יחד מנח ב מ קו ם פחו ת.

סגנון ת>א7ורון
פייר מאדה ב״רכיעיית כאזל״
— סרט בישראל
היה קארפי להיחשב יוצא־דופן בפסטיבל
שרוב משתתפיו צעירים. הוא עבר כבר
מזמן את גיל ה־ ,50 וכבר יותר מ־ 30 שנה
הוא מעורב, בצורה זו או אחרת, בענייני
קולנוע: פעם כמבקר, פעם כתסריטאי,
פעם כיועץ שנשלח מאיטליה לבראזיל,
כדי לעזור בשלבי ההתהוות של התעשיה
שם. אולם, עד כמה שהדבר משונה, הוא
עשה עד היום רק שלושה סרטים, ששנים
רבות מפרידות ביניהם. את עיקר פרנסתו
מצא כסופר, כתב רומאנים ותסריטים,
שהובאו לבד על־ידי בימאים אחרים.
רביעיית באזל, כשני סרטיו הקודמים
של קארפי( ,הגוף האהוב וגיל השלווה),
מטפל בצורה מתורבתת וספרותית מאוד
בבעיית העימות בין הדורות. בסירטו ה חדש
מדובר בעימות שבין שלושה נגני
רביעיית מיתרים מהוללת, שלושתם בני
(המשך בעמוד )44
ה עו ל ם הז ה 2348

הא>ד>ש
מבחןבד (דקל, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— מוצר חדש זה
ממיפעלי ניל סיי מון — הרברט
רוס, נושא א ת כל ס מ מני ה ה צל חהה קופ תי ת.
א ם לסיימון היה גם בעבר נ טיות אל הסיגנון של
תיאטרון היידיש, הפעם הוא כבר מני ח לשמאלץ לנטוף
בטיפות עבות של רגשנות, בין חוכ מהאחת לשנייה,
המפוזרות הפעם בפ חו ת נדיבות מן העבר, בתוך הדיאלוגים.
הנושא עצמו כבר מעיד שהצביטה בלב חשובה כאן
לא פ חו ת מן ההלצה: נערה בת 19 נוסעת מניו״יורק
לקליפורניה, כדי לעשות קארייר ה ב סר טי ם, כשהיא מ קוו ה
כי אביה, שנטש אתאמה 16 שנים קו ד ם לכן ועבר אל
החוף המערבי כדי לעבוד שם כ תס רי ט אי, יעזור לפ תו ח
לפניה כמ ה דלתות.
ה אי חוד המי שפחתי בין הב ת ה שאפתנית מאוד והאב,
ששכח מ תי מכר א ת תסרי טו האחרון, הופך כמובן לשיעור
הדדי בהתבגרות נפשית, כאשר מן הצד צופה ידידתו של
האב, ספרית ב א חד מאולפני ה סר טי ם, שיודעת לדחוף א ת
העניינים לכיוון הנכון, ברגע הנכון.
כרגיל אצל סיימון, כל מה שקורה, קור ה בדיאלוגים.
ה מילה המדוברת היא זו שמשעבדת א ת הכל ה ת מונו ת

מ תי או ונז אנו ף: קוו צ׳י ם כיד ה די מיון
הן• למעשה עיטורים בלבד. ה ש חקני ם נמדדים לפי הכושר
שלהם להעביר א ת השורות של סיימון אל ה מצלמה.
ואלתר מ תי או ו תי ק אצל סיימון, אן מרגרט מו כי ח ה שיש
בה פוטנציאל שלא מנוצל בהוליווד ודינה מאנון ממלאת
א ת כל דרישות ה תפקיד.

קולנוע
( המשךמע מו ד ג)4

גילו של קארפי, ובין נגן צעיר המצטרף
אליהם, כאשר שותפם הולך לעולמו.
יש בסרט לא רק אבחנה דקה של
היחסים בין סתיו החיים והאביב, אלא
גם מבט נבון על ההתבדלות והניכור של
האמנות, החיה למען עצמה, מהחיים ה ממשיים.
הזיות
בכית־חולים. מה, אם כן,
לבימאי זה, נציג מכובד של התרבות
האירופית, ולסרט בישראלי התשובה היא
פשוטה :״אני יהודי,״ הוא אומר, וממשיך
לפרט את הרעיון שהוא רוצה להעלות
על המסך. שמו יהיה ח פוזי ם מי פו וגיבורו
יהיה יהודי אמריקאי, שכל חייו היה רחוק
ממקורותיו הדתיים, עד אשר הוא נופל
קרבן להתנגשות אלימה עם נערה צעירה.
תו ך כדי הזיותיו בבית־החולים, הוא רואה
בדמיונו פרדס מלבלב.
כשהוא מתאושש, הוא מחליט החלטה
אימפולסיבית: עוזב את הכל ונוסע ל ישראל.
עיקר
הסרט הוא למעשה המיפגש בין
יהודי, שהוא אמריקאי הרבה יותר מאשר
יהודי, ובין העם והתרבות של אבותיו,
שאותם מגלה, על הצדדים החיוביים וה שליליים
שלהם במהלך הביקור.
״אין זה סרט פוליטי,״ ממהר קארפי
להדגיש ,״אבל ברור שהמצב באיזור יתפוס
גם הוא מקום בהתפתחות הדראמתית.״
מבט לא פרובינציאלי. זה יכול
בהחלט להיות הסיפור האישי של קארפי
עצמו, אם כי הוא טוען שבחר ביהודי
אמריקאי דווקא ,״כי רציתי מישהו שיבוא
מתרבות שונה לחלוטין מן התרבות הים־
תיכונית, מישהו שירגיש עצמו באיזור
שלנו זר לגמרי. איטלקי, למשל, לא היה
עובר הלם כזה.״
הוא מודה שלא היה אף פעם בישראל,
אינו מכיר את המציאות שלה מקרוב. מה
שכתב בדה בשלמות מדמיונו. ואילו את
תיאור האחרים בסרט מצא בחוברות התע מולה
של משרד־התיירות. הוא ער לעובדה
שאס אכן תצא התוכנית מן הכוח אל
הפועל, יצטרך התסריט לעבור שינויים,
עידכונים ושיפוצים.
האם ייצא הדבר לפועל ז קשה עדיין
לקבוע. קארפי ודאי רוצה להגשימו. אם
יצליח, יזכו הצופים הישראלים לצפות
בסרט שיציג נקודת־מבט חדשה על היחסים
בין ישראל, היהודים בעולם והמקורות
המשותפים שלהם. הישראלים, הרגילים
לראות עצמם במרכזם של יחסים אלה,
בוודאי יופתעו ויזכו סוף־סוף להעיף בעצמם
מבט פחות פרובינציאלי.
תדריך חובה לראות
תל אביב — ה א דו מי ם, ג׳ ורג׳י ה, לו ל ה,
נ סי ך ה עי ר, פאדרהפאד רו נ ה, שו ד די ה תי בה
ה א בו ד ה, מ מ או ע ד מו צארט.
ירושלים חיפה

ראיון מיוחד ד״העורם הנה״ שר בימאי הקולנוע
ארו פארוקר1 ,מי שקשה אן 1״אכספוס שר חצות״,
״ תהירון״ ! ו״ימי םאח רו 1׳ ם שר אהבה ״

בזנות האשה
הבימאי הבריטי אלן פארקר עוד
עתיד להיבחר, ב א חד הימים, לאלוף
המועמדויות לפרסים ולשובר שיאי ההח מצות.
מאז ״באגסי מלון״ ,סר ט ה קול נוע
הראשון שלו, הופיע שמו בקביעות
ברשימות המועמדים ל או סקר בארצות-
הברית, ל או סקר הבריטי ולדקל-הזהב
של פסטיבל ק אן. שותפיו ב סר טי ם השונים
זכו לא פעם בפרסים — בין א ם
זה מחבר ה תס רי ט של ״אכספרס של
חצות״ או מחבר ה מו סי ק ה של ״ ת היל ה״
— אבל הוא עצמו עדיין נותר בידיים
ריקות.
ארבעה מתוך חמ שת ה סר טי ם הארו כים
שעשה עד היום הוצגו במיסגרת
הת חרו ת הרשמית בפסטיבל ה סר טי ם
בקאן — כבוד בלתי־מבוטל כשלעצמו —
אבל אף לא א חד מהם קיבל אפילו
פרס אחד.
״עוד יגיע היום שבו יקבעו, כי אני
הבימאי המועדף על הבוחרים א ת
הסר טי ם לפסטיבל, והשנוא ביותר על
השופטים,״ אמר השנה במרירות.
כל זה אינו נוגע כמובן, לקארייר ה
האישית שלו, שהתפתחה ב מהירו ת רבה.
פארקר, שהחל דרכו כנער־שליחויות
בסוכנות-פירסום לונדונית ו היה במשך
תקופה ארוכה מאוד מו מחה לייצור
סרטי פירסומ ת בקבלנות, משך לראשונה
תשומת״לב בסר ט טלוויזיה בשם ״המפונים״
,על ילדים יהודים הנשלחים מן
העיר אל הכפר, בזמן מיל חמת העולם
באנגליה, כדי להצילם מפני סכנ ת הפצצות,
הסיפור האוטוביוגרפי של הסופר
היהודי-בריטי ג׳ק רוזנטל זכה בידיו של
פארקר לטיפול טוב כל-כך, שהוא זכה
בכמה פרסי ם בינל או מ״ ם, ביניהם גם
פרס בפסטיבל הסרט-היהודי, שנערך
לפני כמ ה שנים בירושלים.
בשיתוף פעולה עם המפיק אלן מאר-
של, שעימו הוא עובד עד עצם היו ם

הזה, ה חל פארקר חו תר בהדרגה ל קר א ת
הפק ת סירטי״קולנוע, ויש להניח, שהצ לח
תו בהדרכת ילדים לפני המצלמה
ב״המפונים״ היא שסייעה במציאת מימון
ל״באגסי מלון״ ,פארודיה על סירטי-
פשע א מ רי ק איי ם משנות ה״ ,30 שבה,
תחת מבוגרים הופיעו ילדים, ובמ קו ם
כדורים ירו עוגות-קצפת.

על שני סר טיו האח רי ם של פארקר,
״ אכספ רס של חצות״ ו״ ת היל ה״ ,אין
צורך להרחיב א ת הדיבור, מ א חר ששניהם
זכו ב ה צל ח ה גדולה ביותר בכל רחבי
העולם. שניהם הוכיחו כי פארקר הוא
בעל שליטה בלתי״רגילה ב טכניק ה של
הקולנוע, הוא מיטיב להשתמש בכל
דקויו ת השפה הזו, אבל הרגיז לא פעם

פו ל ס מי תבאחתהס צי נותהא לי טותמ תו ך

הסרט, ש עו רראתהתגובותהח רי פות
1 1 1 11
# 1 1 1 11
ביו תרבקא ריי רהשלפארקר .״ ה בי קו רתהתעקשהלחפשבומ ני עי ם אי נטלקטואל יי ם,
ולאיכלהלהש לי םאתהמניעיםה רי ג שיי ס !שוהניעו או תי. הקהלחושבאחרת .״

— ג׳ורג׳י ה, קבק בי ־ ע ץ.

— ח מי םוט עי ם, פאדרהפאד רו ־

האדומים

די ת, ר ב־ חן) — וורן ביטי מוכיח עצמו כ כימאי
העושה צדק עם הסיפור ועם ה שחקנים
האחרים גם יחד. הוא מגלם את
דמותו של ג׳ון ריד, ממנהיגיה הראשונים
של התנועה הקומוניסטית בארצות־הברית,
ומי שחיבר את הספר עשרת הי מי ם שזי ע ־
ז עו אתה עו ל ם. יחד עימו מצטיינות גם סטפלטון דיאן קיטון כאהובתו, ומורין
כאמה גולדמן.

ג׳ורג׳יה

( א ר צו ת ־ ה ב רי ת,

גו ר דו אמריקה בשנות ה־ 60 מבעד
לקורותיהם של ארבעה חברים, שלושה
גברים ונערה. הבימאי: ארתור־(בוני ו־ק
ליי ד) פן.
לו ל ה (גרמניה, לב 2גי־רסתו
של ורנר פאסבינדר לסיפור המלאך
הכחול משנות ה־ / 30 ניחנה בעיקר במע לות
סיגנוניות ואסתטיות. זהו ניסיון נוסף
של הבימאי ד׳ן נוח להסביר את ההיסטוריה
של ארצו, ולהציג את הניתן שאחרי מיל-
חמת העולם השנייה.
פאדרה פאדרונה ( אי ט
לי ה, ת מו זתל ־ א בי ב, ש בי ט חי פ ה סי -

רטם המרשים של האחים ויטוריו ופאולו
פאביאני על דמותו של גאבינו לדה, בנו
של איכר מסרדיניה, שרק אחרי שהיה בן
18 למד קרוא־וכתוב.

באגסי מדון

י ל די ם

חז ר

ג׳ו די פו סטר, ב סי ר טו ה מו סי ק לי ש ל
פארקר, שאח ריו נדרלאלע בו ד
ו הי טי בלע בו ד אי תסב סי ר טו האח רון.

תהילה

הסרטשק אן סי רבלקב לו, במחשבהש הו א
מי ס ח רי מ די. תשנה ני סההפס טי בללכפרעל
עוונו ו הז מ ין אתפארקרלה צי ב ש ני ס ר טי ם — מחווהנ די ר ה.

באחד ממעמדי הפתיחה עטות שלוש הבנות, ג׳יל (רווקה דייוויס),
1 1 1 *1 *1 • 71
י י • י י מאריאן(טרייסי נולד) ו מו לי( טינ ה יאתרס) ,על כלי־האיפור של אימן,
דאנלופ (דיאן קיטון) .מערבת היחסים עס ארבע הבנות הן חלק ומהגסיסה של האהבה.
בשימוש שעשה בבישרונו. הוא תימרן
ב מו מ חיו ת רבה, בעיקר ב ״ א כ ספ רס של
חצות״ ,א ת תגובות הצופים לפי רצונו,
והעדיף, לדעת מבקרי ם רבים, א ת הדרא מה
על פני ה מוסר.
שני סרטיו הא חרוני ם של פארקר —
״ החומ ה״ ,שהשראתו בא המתק לי ט
אריך־נגן ורב״מבר של להקת ״פינק
פלוייד״ ,ו״ימים א חרוני ם של א הב ה״,
המוצג בי מי ם אל ה בישראל — הוצגו
השנה בפסטיבל קאן. בעת ביקורו בקאן,
במאי השנה, העניק ראיון מיו חד לכתב ת
״העולם הזה״ עדנה פיינרו.
השאלה הראשונה לא הפתיעה או תו
כלל.

11 ״ 1 11ל אלברט פיני בתפקיד הסופר ג־וי־ג׳ פיית, מנסה לפייס את בתו הבכירה
שרי (דנה היל) ,אחרי התפרצותו האלימה. דנה, הנראית קטניה מ־ 6ו

שנותיה, הבינה את התפקיד, משום שהיא עצמה באה מבית הרוס וגדלה אצל אימה.

• סבקרי הקולנוע בצרפת כזים
לך, ובבד זאת אתה ססשיך ובא
לפסטיבל. מדוע?
נדמה לי שבמיקרה זד, אפשר לצטט את
גור וידאל, שאמר: לצרפתים יש כישרון
נדיר לפרש כל דבר במשמעות הפוכה
מכוונתו. הוא צדק. מבקרי־הקולנוע הצר פתים
הם קבוצה מובחרת של ממציאים
כישרוניים: הם המציאו את הקולנוע ״של
המחבר״ ,הם המציאו את הקולנוע ״האמנו־תי״
,הם המציאו לעצמם את הפסטיבל.
ואין לכל המצאותיהם אלה כל קשר עם
המציאות או עם הקהל.
אותה קבוצה מיוחסת של מבקרים הם
בעצם הטפילים העיקריים של תעשיית
הקולנוע — ולא אנשי־הפירסום, כפי שכולם
נוהגים לחשוב.
הם האשימו אותי בשעתו, כשהצגתי ב פסטיבל
את אכספרס של חצות, שהסרט
שלי הוא גזעני ופאשיסטי, ואני הייתי
מדוכא עד עפר באותה השנה. אבל הקהל
חשב אחרת. עובדה: עד עצם היום הזה
הסרט שלי מוצג בפאריס לפני אולמות
מלאים.
הבעיה עם עבודתי היתד״ ותהיה תמיד,
שהיא אינה עולה בקנה אחד עם מה
שמכונה ״הקולנוע הצרפתי האינטלקטו אלי״
.אני עובד בקולנוע המיסחרי למען
קהל רחב מאוד, דבר החיוני לי כאוויר
לנשימה. אני ושותפיי איננו עושים סתם
סרטים מיסחריים — סרטינו טובים מזה —
אבל אנו שייכים לקטגוריה זו.
לצרפתים קשה מאוד להבין ולקבל זאת,
ואני נמצא במאבק מתמיד איתם, כי מ בחינה
אינטלקטואלית לא אהיה מסוגל
לספק אותם לעולם. אני בא מתרבות
אחרת, מלונדון, וכל תרבות הקולנוע שלי
מקורה בסרטים האמריקאים של שנות
ה־ 40 וה־ .50 את הנסיון, לעומת זאת,
רכשתי בעבודה על סרטים צנועים מאוד,
אחרי שעזבתי את בית־הספר בגיל . 17

דיאן קיטון בתפקיד דאג־ה
ע {1 1 1 1
לופ פיית, האשה המנסה
\ ׳ 11י 11111
לצאת מהריסות נישואיה כשהיא מנצחת.

רק מניסיוני הפרטי, הייתי עושה אותו
הסרט כל הזמן, ואני איני רוצה בכך.
לכן זו הפעם הראשונה שהדמות המרכזית
בסירטי ימיס אחרונים של אהבה, דמותו
של הסופר אלברט פיני, מבוססת הרבה
על אלן פארקר. כמוני, גם הוא אגואיסט,
אגוצנטרי. חלש מאוד, ולמען האמת דומה
מאוד במצבו המישפחתי לי ולבו גולדמן —
שנינו נשואים כבר יותר מ־ 15 שנים,
לשנינו ארבעה ילדים.
אמנם, איני מתגרש עדיין, אבל בכל
זאת, מצבה של אשתי מזכיר את מצבה
של דיאן קיטון בסרט.
למעשה, לאשה זו מוקדש הסרט כולו.
אשה זו, כמו אשתי. דומה לטיפוס מסויים
של אשה אנגליה, שכאשר שואלים אותה
מה היא עושה בחייה, היא עונה כמעט
בהתנצלות: אני בסך הכל עקרת־בית.
הסרט שלי בא לחזק את אותה האשה,
כי מה פירוש רק עקרת־ביתו הרי בזמן
שהוא יוצר חלומות על דפי־נייר המתעו פפים
ברוח, היא יושבת בבית ויוצרת
חיים חדשים !

.למען האמת, משום כך העבודה בהתחלה
היתה קשה ביותר. דיאן היא קולנועית
מאוד, ניו־יורקית מאוד וספונטאנית מאוד
— עד כדי נאטורליזם. אלברט פיני בא
ממסורת בריטית קלאסית מאוד ותיאט רלית
מאוד.
כבר ביום השלישי לצילומים התגלתה
המתיחות הראשונה, כשהיה עלינו לצלם
את המעמד הסוער של המריבה המכריעה,
כשהיא מנפצת צלחות בזו אחר זו.
הם לא הכירו זה את זו כלל. הוא חשב
שהיא שחקנית שיטחית לחלוטין — מין
אני הול ולא אינסוף שקספירי מעמיק
כזה — וכשהיא התחילה את הסצינה, הוא
היה בהלם.
שאלתי אותו: מה קרה לך, אתה מרגיש
לא טוב? והוא ענה לי :״היא טובה
מאוד, הלא כן ז״ אמרתי לו: אני יודע,
אבל אתה נראה לי מופתע קצת, לא1
היא נתנה כל מה שאפשר לתת, וזה
היה חשוב מאוד לעבודה, כי אלברט יכול
להיות עצלן מאוד. היא היתד. הכוח המניע,
שהכניס אותו להילוך גבוה.
הוא היה חייב להגיב כל הזמן, כי השיטה
שלה היא נאטורליזם. היא עשויה להיות
אחרת בכל ״טייק״ ,בזמן שהוא חוזר
ומתכונן, עושה חזרה נוספת, ותמיד יהיה
אותו הדבר. היא אינה מסוגלת לחזור על
עצמה. פעם היא לוקחת לידיה מזלג ובפעם
הבאה תיקח סכין, בזמן שאלברט ייקח
תמיד אותו הסכין.
אפשר לראות זאת היטב בהתבוננות
זהירה בסצינת המיסעדה שבסרט. הוא היה
מפוחד ממש מפני ההפתעות שלה, ולכן
נאלץ להגיב בקיצוניות כזו, שהעלתה את
המתח של הסצינה כולה.

#מדוע כהרת במין סוף־לא־סוף
שכזה, אולי משום שלא יכולת
להחליט אם •הם חוזרים כסופו של
דכר האחד אל השני*

#מאז חלפו.מים רכים, וסרטיך
יצאו מגבולות פירטי חפירסום
הקצרים, שכתבת כעצמך. האם
ככר איגך כזתב את תסריטיך 1

לדבר בגילוי לב

זאת טעות נוספת של הצרפתים. החוש בים
שהמציאו משהו בקולנוע, שהבימאי
הוא גם המחבר. בוודאי שהבימאי גם
משתתף בכתיבה, זה לא יתכן אחרת. את
אכספרס של חצות כתבתי לגמרי מחדש,
על אף שהיה לי תסריטאי. גם סרט זה,
שנזקף לזכות התסריטאי בו גולדמן. היש־

תתפתי בכתיבתו, אם כי לקחתי רעיונות
שלו ושל אחרים ובניתי מסביב בניין, עם
לבנים משל עצמי.
איך אפשר אחרת ז אילו הייתי יוצר

הבימאי אלן פארקר עס המראיינת עדנה
פיינרו. לראשונה הודה בעובדה שכה התלבט
כיצד לסיים את הסרט, עד שאפילו ערך מישאל בין חברי־הצוות. בסופו של דבר השאיר
את הסוף פתוח לדמיונו של הצופה .״זהו סיוטי האישי ביותר, גס אם לא החשוב,״ אמר.

#האם עכדת כצורה שדג־ עם
אלכרט פיני מזו שכה נהגת כדיאן
קיטון* הרי שניהם באים סאסכו־לדת
שדנות לחלוטין.

גם דיאן וגם אני רצינו, שהיא תצא
מן העסק חזקה. בו רצה סוף ׳מיסחרי
יותר, הפי אנד, וגם אלברט, שרצה שהאשה
תיקח אותו חזרה.
היינו כל-כך חלוקים בדיעותינו, עד ש...
ואיני נוהג.לספר זאת בציבור, אבל הפעם
משום מה אודה על האמת ...עשיתי מישאל
בין חברי הצוות — בסך־הכל 38 אנשים.
20 חשבו שהאשה לא תקבל את בעלה,
ו־ . 18ר צו שתחזור אליו. מעניין — אותם
שרצו בהתפייסות היו בעיקר הגברים ה נשואים
שבצוות.
אז הבנתי, שאיך שלא אסיים את הסרט
שלי, תמיד אפסיד חצי קהל. אבל לא
רציתי להפסיד יותר מזה, לכן החלטתי —
יחשוב כל אחד מה שטוב בעיניו, אפילו
שמבחינה מיסחרית מסוכן קצת להנהיג
דמוקרטיה.

1 -4 5

פרידה שפין!

חלום הנעורים

הדוגמנית אילנה שושן, מלכודהיופי
של ,1980 וחברה מריק עפרון, נפרדו
שוב.
למאריק ואילנה יש היסטוריה ארוכה
של פרידות וחזרות. הפעם, כל הסימ נים
מעידים על כך, שהפרק הזה בחייהם
בא אל סיומו.
לפני חודש וחצי דיווחתי על חידוש ה יחסים
ביניהם, אחרי שנפרדו וביטלו חתונה
מתוכננת. הנישואין בוטלו אחרי ש כבי
נקבע להם מועד והוזמנו כל המכרים

של גיורי
כשבישרתי, לפני שלושה חודשים וחצי,
על חתונתם המיועדת של
.בתו של נוח מוז ס, מבעלי הצהרון ידיעות
אחרונות, ועמירם ניר, הכתב הצב אי
לשעבר של הטלוויזיה, זה היה לפני
שרבים־רבים, אפילו מבין ידידיהם הקרו בים
ביותר של בני־הזוג, ידעו על כך
בכלל. גם הפעם יש לי כמה פרטים לחדש
לכם על החתונה הזאת, שעדיין לא נודעו
ברבים.
נישואיהם של ג׳וז־י, עיתונאית בעיתונו
של אביה כמובן, ועמירם, שהיה בבחירות
האחרונות עוזרו לענייני״תיקשורת של מו עמד
מיפלגת־העבודה לראשות־הממשלה,
שימעון פרס, יתקיימו ב* 9בספטמבר
ברחבת הבריכה של מלון אכדית בהרצ ליה.
ולא לחינם נבחר דווקא מקום זה
לצורך האירוע. יש לכך סיבה.
מאז היותה בת , 10 מבקרת הצעירה ה בלונדית,
שאך לפני שבועיים חגגה את
יום־הולדתה ה־ .24 בבריכת המלון הזה.
חלום נעוריה . ,שהתפתח במשך השנים,
היה להינשא על שפת הבריכה, שבה ביל תה
שעות יפות רבות. עתה .,משמצאה
את בחיר־ליבה, החליטה לממש את חלו מה,
רשימת־המוזמנים
לחתונה צומצמה עד
ל־ 650 בלבד, מיספר שהוא כאין וכאפס
לעומת חוג ידידיהם ומכריהם הרגזב של
בני מישסחת המו״לים. הסיבה לצניעות
היחסית היא כפולה: תקופת המילחמה
שבה שרויה העדינה, ומותו של דוד ה כלה,
אלכסנדר מדזם. כתוצאה מכך בו טלה
גם הופעתה של להקת השגרירים במ סיבת
החתונה•
חתונתו של אחיה של ג׳ודי, ארנון
(.,נוני״) מוז ס, בן. ה־ ,29 עמדה אף היא

ג׳ודי מוזם,

עמירם ניר וג׳ודי מוזס
צימצומים ברשימת המוזמנים
להתקיים לפני שלושה חודשים במלון
אבריה, אך בשל המילחמה היא התקיימה
בבית הורי־הכלה בפתח־תיקווה. גוני נישא
למיכל עפרון בת־דודה של הבימאית
ליהי חנוך ושל אחיה מריק ;*פרץ.
עתה נשארה רק רווקה אחת במישפחת
מוזס: האחות הצעירה, תמי, בת ה־.22
היא יוצאת כבר מזה שלוש שנים עם ד״ר
אדם שנווייס, רופא־לב שהוא עוזרו
של פרופסור הנרי נויפלד, ראש מכון-
הלב בבית־החולים שיבא בתל־השומר. למ רות
שחברותם היא הוותיקה ביותר נישאו
הילדים האחרים לבית מוזס לפניה. במיש־פחה
ממתינים עתה להודעה משמחת על
נישואיהם הקרובים של בני הזוג•
לפני שג׳ודי הכירה את עמירם, היה
לה סיפור נוגע ללב עם דובר מיפלגת־

חווה אלבר ש ט״ן
ב בי ת־ ה חו לי הזמרת מכריה ומעריציה הרבים של
השבוע,
חווה אלברשטיין הודאגו
כאשד נודע ששתי הופעות שלה בוטלו.
נפוצו גם שמועות, שהזמרת הפופולא רית
נראתה בבית־החולים איכילוב בתל־אביב.
מפה לאוזן כבר החלו מתלחשים,
שלחווה יש בעיה אישית, אושפזה בבית״
החולים.
לכל אלה שנכנסו ללחץ מהבשורות הבל תי
נעימות, יש לי ידיעה מרגיעה: לא
מדובר בשום דבר רציני. אמרגניתה של
הזמרת, מרים עציוני, הודיעה לי ש המדובר
בווירוס או לכל היותר בשפעת.
עציוני, שבעבר הכחישה את דבר גירו שיה
של חווה מבעלה, עמירם טננבוים,
הודיעה שבקרוב תשוב הזמרת לבימה.
כבר ב־ 1בספטמבר נכונה לה הופעה לפני
בירושלים.
נשות הדסה בבנייני־האומה
אורח הכבוד באותו ערב יהיה ראש־הממש־ל

חווה אלכדשטיין
אין צורך לדאוג

העבודה, ישראל (״רוליק״) פלג. היה
לה גם רומן עם הזמר -גלי -
צכיקה פיק אך
מכל המחזרים מצא־חן בעיני הוריה דווקא
עמירם ניר. בין עמירם וחברה הקודם
של כלתו, רוליק, יש כיום יריבות בעניין
המינוי לוועד־המנהל של רשות־השידור
מטעם המערך, ששניהם התמודדו עליו,
ולבסוף זכה בו רוליק.
אחרי שעמירם התפטר מהטלוויזיה, נכ של
ההימור שלו על המערך, שהפסיד
בבחירות. עכשיו הוא עוסק במחקר במכון
שילוח. יש המאמינים כי ימלא בעתיד
תפקיד חשוב בצהרון של חותנו. אולם
נראה שהבחור הזה, שהוא קצין (מיל).
בצה׳׳ל, עדיין לא ויתר על קאריירה פוליטית,
והוא לא דיבר עם נוח מוזס
על עתיד בעיתון.
אהבה בבית־המי שפט ברונשטיין זאב ולנר.

למשפטנית־זמרת מלי
יש חבר חדש, עורך־הדין
ההיכרות ביניהם נערכה במיזנון היכל ה-
מישפט בתל־אביב.
סיפור אהבתם נמשך כבר חודשיים,
נראה שהשניים עדיין לא החליטו
כמה רציניים היחסים ביניהם. בינתיים
מרבים לבלות, והרושם הוא שמתפתח
סיפור יפה.

מלי עומדת לסיים בינואר הקרוב את
ההתמחות שלה, שאותה היא עושה במיש-
רדו של עורך־הדין אמנץ זכרוני. אחר-

מנחם כגין.

מסתבר, שהזמרת אכן היתד, ביום הרא שון
בשבוע שעבר בבית־החולים איכילוב,
שם בדק אותה רופאה האישי, ד״ר יו ס ף
מיכאלי. אך. כפי שהודיעה האמרגנית,
הדיאגנוזה שלו לא היתד, חמורה כלל ו כלל.
למה,
אם כן, היתה צריכה הזמרת לבוא
בכלל לבית־החולים, אם מדובר במחלה
קלה ושיגרתית ן עציוני אומרת, שחווה
פשוט באה לבית־החולים לנוחיותו של
הרופא העסוק.
מי שמטפל בחווה בעת מחלתה הוא חברה
הצמוד, ד,בימאי נדב לוויתן, שלמענו
התגרשה מבעלה. היא נמצאת, אם כן, ב ידיים
טובות, ואין צורך לדאוג.

עד הם כאן

מלי כרונשטיין
גס זמרת

ובני־המישפחה. בעיקבות אי־הנעימות ה זאת
-חשבו כולם שהסיפור ביניהם נגמר
לחלוטין, אך הצמד־חמד הפתיע שוב: הס
החלו לבלות ביחד כבעבר, וחידשו את
אהבתם.
מצב זה נמשך עד לפני שבועיים. אז
עזבה אילנה את דירתם המשותפת ברמת-
גן, שבה בילו את עיתותיהם אחרי איחו דם
מחדש, ועברה לגור בנפרד. הדוגמנית
היסהפיה, שרכשה לאחרונה מכונית חדי שה,
מתכוונת להירשם ללימודי מדעי־המ־דינה
באוניברסיטת בר־אילן, והחליטה, כך
אומרים, להוציא את מריק מתוך עולמה
לגמרי.
בינתיים מתגוררת החתיכה בדירה ב-
רמת־גן שהשאיל לה ;ורך־דין המתגורר
בכפר־סבא, שהוא גם בעליו של בית־קפה
ידוע בתל-אביב. אין לה אהבה אחרת,
אך אין זה בטוח כלל, שהיא מחפשת כרגע
סיפור חדש. בסודי־סודות גילו לי, ש־לאילנה
חשובה השלווה. התשוקה לרומ נים
סוערים אינה הצד החזק שלה.

כך מתכננת החתיכה המצליחה, שליוותה
את הזמר צביקד! פיק בתחרות הקדם־
ארוויזיון, לנסוע ללונדון, שם היא עומדת
להקליט תקליט משל עצמה.
ולנר הוא גרוש טרי מזה כמה חודשים
בלבד. הוא שותף ביחד עם עורך־הדין
רוני טירר במישרד עורכי־דין, שבו הם
מעסיקים כמה פרקליטים שכירים. תחום
התמחותם הוא מקרקעין ומעמד אישי,
תחומים שגם מלי עוסקת בהם, כך שמכל
הבחינות יש להם נושא משותף.
היותה של מלי גם עורכת־דין וגם זמרת
היא תופעה מיוחדת במינה. נראה שהיפה־פיה
מסתדרת היטב עם שני עיסוקיה, ויש
לד, גם די זמן לאהבה ולבילויים.
מלי וזאב מתגוררים שניהם בצפון תל-
אביב, אך לעת עתה בדירות נפרדות.

השחקן,

הקריין והמאנות
כולם ראו עד לאחרונה את מאפרת ה אופנה
הזוהרת עדה דזדרנן, כשהיא
רוקדת ומגלה עם השחקן מנחם עיני
בכל המקומות הפי־סוערים. אולם עתה
עלתה החברות בין השניים על שירטון.
עדה בת ה־ ,25 שהיגרה עם הוריה ל־ארצות־הברית
בהיותה בת , 16 חזרה ארצה
בגפה לפני שמונה חודשים. את מיקצוע
האיפור היא רכשה מעבר לים, ובפרובינציה

אורלי יניב
וז מר הרוק הכוכבת העולה של הטלוויזיה היא ללא ספק השדרנית אורלי
יניב; שלאחרונה התחילה להגיש את מהדורות נזבט. לרגל
הקידום הזה של הג׳ינג׳יח החתיכה בת ה־ ,25 שהתחילה את
הקאריירה שלה בגלי־צה״ל ועירה אחר־כך לטלוויזיה כמגישה
בתוכניות־הספורט, הרי כמה פרטים מעניינים על חייה מחוץ
למירקע, שמשום מה לא זכו לפירסוס עד היום.
לאורלי יש מזה חמש שנים חבר צמוד• ,שעימו היא חיה בדירה
שלו ברחוב בן־יהודה בתל־אביב. לחבר הזה קוראים
אלכויים, והוא דייה בעבר זמר־רוק, עוד לפני שסיגנון זה חדר
לזמר הישראלי. לכן, אולי, הוא לא הצליח כל־כך בזמנו, ובחר
׳לשנות מיקצוע. אך מעולם־הבידור הוא לא היה מוכן להינתק,
ולכן התחיל לעבוד כאיש־קול בהופעות, כמוביל ציוד לאמנים
ובעוד כל מיני מלאכות כאלה, שמסביב לזרקורים.

גם לאורלי עצמה היו קצת בעיות בקאריירה שלה במהלך
השנה החולפת. הוטל עליה עונש של אי״הופעה על המסך
הקטן במשך שנה, בשל הופעתה כמגישה במישדרי־הבחירות
של המערך בתקופת מערכת־הבחירות. היא חזרה לטלוויזיה
כמגישת־אולפן של מישדרי התחרויות על הגביע העולמי בכדורגל,
שנערכו בספרד. במקביל היא ממשיבה את עבודתה בגלי־צה״ל
וגם עוסקת בקריינות פירסומת.

נראה שבין אורלי וחברה פורחת לה אהבה גדולה, למרות
שלא שומעים מפיהם הצהרות על גישואין. בדירתם המשותפת
הם מגדלים כלב זאב ועוד כלב קטן. השניים אינם מרבים
להיראות בכל המקומות הזוהרים, אך מדי פעם אפשר להבחין
בהם פה ושם. לאחרונה הם באו למסיבת־הבכותז של המחזמר
אברהם אחד. יהודה, שלא זכה בהצלחה רבה כזמר, מתנחם, אולי,
בפירסום הרב של חברתו.

יהודה

כיום הוא שולח ידו גם בסחר במכוניות משומשות.

אורלי יניב
כמה פרטים מעניינים

אגב, אחותה הצעירה של השדרנית הפופולארית, שלי
ה־ ,21 עומדת להינשא ב־ 6בספטמבר. האחות הבכירה, דורית,
נשואה לדובי לגס, עורך מוסיקאלי בגלי־צה׳׳ל.

לזורגן ועיני עם פינצ׳י מור
ענייו זמני

ושתי נשותיו

הישראלית היא הפכה כהרף־עין למאפרת
מם׳ 1כשכל הדוגמניות משחרות לפיתחה.
מספרים עליה שהיא בעלת אצבעות קסם,
המסוגלות לחולל פלאים.
בניו־יורק, שם בילתה את שנותיה הצעי רות
יש לחתיכה חבר, שעימו יצאה ברצי פות
מגיל .17 זהו בום ק רול י, יפהפה
ממוצא איטלקי, בן ,34 העובד כקריין-
פירסומת בטלוויזיה מקומית. הוא נכלל
בין 100 קרייני הפירסומת המיקצועיים ב־העוסקים
ארצות־הברית.
שאר הקריינים
בפירסומת שם, עושים זאת כעבודה צדדית

בלבד.
עדה, שחיה במשך 7שנים בדירה אחת
עם בוב, באה לארץ כדי להתאוורר מהרו מן
הממושך וכדי להתבסס מחדש במו לדת.
את יחסיה עם חברה היא השאירה
בסימן• שאלה. ואז, כמעט מייד עם בואה
< ארצה, הכירה הצעירה החטובה את השחקן
מנחם עיני, אף הוא בן ,34 ובין השניים
התפתח רומן סוער. נראה שהכימיה ביניהם
פעלה חזק. הם נראו צמודים בכל המקו מות,
שניהם לבשו תמיד בגדים צעקניים
עד כמה שאפשר והתפארו בסיגנון מטרף-.
לפעמים ראו אותם יושבים במיסעדה,
כשבין מנה למנה הם מאפרים זו את זה
בתשוקה עזה.
לפני חודשיים נסעה מאפרת־הצמרת ל ביקור
בניו-יורק. שם היא התארחה בביתו
של בוב, שבא לקחת אותה הישר משדה-
התעופה.

אלה סלע

לבין

יש רומן בין הרקדנית
שדרן קול השלום ג ד בי טון.
אלה, בת ה ,25-וגד, בן ה־ ,27 הכירו
לפני שלושה חודשים במרתון ריקודים
מטורף, שהתקיים באוניברסיטת תל״אביב.
מאז התפתח ביניהם סיפור־אהבה סוער.
אולם למרות שהשניים נראים דלוקים זה
על זה, יש להם קצת בעיות.
שורש העניין טמון בגרושתו של השדרן,
יפית בת ה־ ,26 העובדת עד היום כמזכי רתו
של גד במישרד להנחיית אירועים

יפית וגד ביטץ
צריך להחליט

בתקופה ששהו ביחד, הבינה עדה כי
הסיפור עם השחקן בארץ היה רק עניין
זמני, וכי ליבה היה ונשאר עם קריין־
הפירסומת. מאז שחזרה ארצה, לפני שבו עיים,
יחסיה עם עיני אינם כבר מה שהיו
קודם לכן. נוצרה ביניהם מתיחות, על רקע
השינוי שחל בליבה מעבר לים•
מקורותי גם מדווחים שבוב עומד להגיע
בקרוב לביקור בארץ, ושנבדקת האפשרות
שהוא יעבוד בתחנת הטלוויזיה המסחרית
שעל הספינה אודליה, אם ינתן לה רשיון
לשדר.
׳ <11״ו

אדה סלע
יוצאת במקביל
שבבעלותו. מסתבר שהבחור שומר על
יחסים די הדוקים עם אשתו לשעבר, דבר
המקשה על יחסיו עם הרקדנית. במילים
אחרות: הוא נקרע בין שני העולמות.
אלה, שרקדה בעבר במשך שבע שנים

עם ג׳וקי ארקין והיתד. הרקדנית הראשית
בלהקתו, היא כיום מדריכה במכץ למחול
וגם כוריאוגרפית לעת מצוא. את זמנה,
בעת שחברה עסוק עם האקס שלו או
בעניינים אחרים, היא אינה מבזבזת ל ריק:
היא מבלה בחברתו שיל מו לי ק
יאיר בן ה־ ,25 בנו של סגן ראש-עיריית
טבריה.
לא ברור כל-כך מה יתפתח מתוך המרו בע
הזה, אך נראה לי שהכדור נמצא
במיגרש של השדרן, והוא יצטרך בקרוב
להחליט בין שתי הנשים המעסיקות אותו.

שנוע האופנה עמד בסיגון של חיסכון
והיצרנים העדיפו 1שראויות וחובבות
״דוגמנית חדר לארבעד. ימים״.
אסתר זאקוב, היום בעלת מיפעל לאופנה,
אשד. נאה לכל הדעות ודוגמנית מצליחה
בעבר, הביאה לעזרתה את בתה, הגימ נזיסטית
היפה בת ה־ , 17 טלי .״זאת הפעם
הראשונה שאני משתתפת בשבוע כזה,
וזה דווקא מוצא חן בעיניי.״
טלי לא מתעצלת להתפשט ולהתלבש,
להתפשט ולהתלבש — העיקר שיהיו קניי נים
.״הבעיה היא, שהמחירים שלי קצת
גבוליים,״ מודה אסתר, שהיא גם המעצבת.
״אם הם מחפשים מחירים של המיזרח
הרחוק, הם יכולים לשכוח ממני.״
גם בימים כתיקונם אסתר אינה מחזיקה
במיפעלה דוגמנית־בית .״אני בונה את
הקולקציה לפי מידותי. אני בדיוק ,38״
היא אומרת בגאווה גלויה.
אברהם ברכה, גבר בגיל העמידה, אינו
מתיימר להיות דוגמן. הוא בעל חברה
גדולה ומבוססת לאופנה .״ 30 שנה בארץ,״
הוא אינו שוכח לציין במיבטאו הבולגרי.
לידו עומדת נערה צעירה וחייכנית. גם
כאן העסק מישפחתי. הבת, סימה, היא
לא בדיוק דוגמנית. בחיי היום־יום היא
מורה לביולוגיה, אבל בשביל אבא היא
מוכנה לעשות הכל.
״אין לנו כסף לדוגמנית,״ אומר אברהם,
ספק ברצינות ספק בהומור,, .הצלמים שו חטים
אותנו, המלון קורע אותנו במחיריו.
עבור שני החדרים האלה לארבעה ימים
שילמתי טבין ותקילין 37,750 שקלים,״
ומייד שולף קבלה להוכחה.
״אז למה אני משתתף? מה זאת אומרת,
יש לי ברירה? אני כבר ב׳הוחה׳ הזאת
כל-כך הרבה שנים, אז אני צריך להמשיך
לרקוד. כן, מוכרים לא רע, אני לא מת לונן׳
אבל הארטיקל (המוצר) שאני מוכר
אותו הכי־הרבה בשבועות־האופנה, זה
שוקולד ספלנדיד, שאני מחלק לאורחים.״

למרות המלחמה והתדמית השלילית שיש
לישראל בעולם, הם הגיעו. הם, הקניינים
המיוחלים מארצות אירופה. מסתבר, ש הקרבות
בלבנון לא השפיעו עליהם לרעה,
ומראות הטלוויזיה בבית לא שינו את
דעתם באשר לאופנה הישראלית, ושהשמש
שלנו עדיין מצליחה לפתותם לשזוף את
עורם הלבנבן.
אמר אחד מבעלי המיפעלים בארץ :
״הגרמנים הם הכוח המוביל. בלעדיהם,
אפשר לסגור את שבוע־האופנה.״ ואכן,
היצרנים התנהגו אליהם בכפפות של משי :
מה תשתו? מה תאכלו? מה תרצו? ה עיקר
שתקנו! לא, את המישפט האחרון
הם לא אמרו להם, את זה הם חשבו וקיוו
בליבם.
נזכון־הייצוא טרח והכין עבור הקניינים
תצוגת־אופנה גדולה ומפוארת, בניצוחו של
אמן הכוריאוגרפיה צדי צרפתי, ובכיכובם
הכיס הגרמני
אנגלי היתה האטרקציה האקזוטית טינה הדסון, בת ה־ .18 המיוחד לה
1יןן ^נ
היא עומדת להופיע בסידטו הבא של ג׳יימס בונד כאחת מנערותיו.
1יוי1
והיא הדוגמנית היחידה שהובאה להציג תחתונים וחזיות. צילומים: מירי זכרוני

777 כוע האופנה לקניינים זרים, ש-
י התקיים באחד ממלונות הפאר התל-
גדלו וצמחו לגובה, לשתף אותן בחוויית
אביביים בשבוע שחלף, עמד בסימן מיש-
פחתי. מפאת הקיצוצים ולשם החיסכון טרחו
היצרנים — אמהות ואבות — שבנותיהם

עורך בהנאה גלויה אחד
ן ך• ק ן[
הקניינים. לא, לא ל״וי

טינה הדסון, אלא למוצר שאותו הדגימה.

ו; ;וסף, חביב ומוכר, שאימץ את ה שיטה
המישפחתית החסכונית ושדואג

לא להישמט ממפת שבועות־האופנה הם
חניתה (דונ1ז אידיאלה) ואבנר צנטנר.
אצלם יש סדר קבוע: הוא הבוס והיא
הדוגמנית. היא מדגימה והוא כותב את
ההזמנות, אם יש. ותתפלאו, זה עובד,
ועובד טוב.

ו ך אברהם ברכה ובתו מימה. בחיי היום־יום היא מודה לביולוגיה,

׳ י * -י * ייי 1בשבוע הדה הפכה אותה מישפחתה לדוגמנית בעל כורחה. משמאל:
בתיה ישראלי, אפילו שהיא דוגמנית ותיקה, היא אינה פרימדונה ועובדת ברצינות.

של מיטב דוגמניות־הצמרת הישראליות,
במיטב האופנת־העילית, וכל זאת כדי ל כבדם,
לרצותם ולהגיע אל כיסם, שם מונח
המטבע הזר — המארק או הפראנק.
האם זה עזר? ״כן,״ אומרים גי וחווה
פולופ, בעלי חברה לביגדי-עור .״אנחנו

תביאו את בנותיהם כדוגמניות
ממש מופתעים לטובה. כבר ביום הראשון
לא ישבנו רגע. הקניינים הציפו את חדרנו.
הדוגמניות, חגית לשם ושרית דמיר, ממש
עבדו בפרך.״ שרית כבר רגילה לכך,
אבל חגית הטמירה, שהיתר, זאת טבילת־האש
הראשונה שלה בשבוע־האופנה, היתד,
מותשת אך מרוצה מעצמה ומד,מקצוע.
גי פולום, מעצב אופנת־עור, הוא ה מצליחן
התורן של ישראל. הוא בעל דמיון
העזה ומעוף. הלהיט שלו היו שמלות
מעור־זמש, בשילוב צבעים מדהים וחדשני
של ירוק־צהוב־סגול, או כחול־צהוב־אדום

מורה ותלמידה

הם חניתה ומיכל. מיכל חובב בת ה־ 16 היא תלמידתה
לדוגמנות של חניתה צנטנר .״אני ממש מעריצה את
מורתי,״ אמרה. ומה יש למורה לומר? ״הקטנה הזאת היא פושרית גדולה. אמנם חסרים
לה כמה סנטימטרים, אבל עוד תראו, היא עוד תדרוס את כולנו,״ מבטיחה חניתה.

ועוד רעיונות מקוריים, שעשו את שבוע-
האופנה חגיגה לעיניים.
גם מינה צאלים, בעלת חברה לביגדי־עור,
היתד, מרוצה. היו לה בקרים טובים,
ללא ספק הודות לחווה שלמן הצנועה
והדתית, שהיא מעצבת־האופנד, שלה, ש סירבה
להצטלם.
רת מירי

נראית אפילו מהגב עדנה
רותם הדוגמנית הוותיקה.
אורן, שדיגמנה ביגדי־יס.

ש טוחות
חזה

אטרקציה של שבוע-ד,אופנה, ש גנבה
את ההצגה לכל הדוגמניות, ושכל

דוגמנית בהריון

היא מל, בש, דוגמנית־הבית של חברת אופנה
כבר 10 שנים. מאחר ששימלות־הריון אין לה ס
בקולקציה, הסתפקה בשמת המכירות. הבוס, אברהם ברון, נהנה ללטף את ביטנה.

הצלמים והעיתונאים עטו עליה, היתד, צעירה
אקזוטית בת , 18 העונה לשם טינה הדסון.
היא עומדת להופיע בסירטו הבא של
ג׳יימס בונד, כאחת׳ מנערותיו של רוג׳ר
מור, והיתה הדוגמנית היחידה בשבוע-
האופנה שדיגמנה תחתונים וחזיות. חברת
לבנים ישראלית נאלצה להזמינה מאנגליה,
כך הוסבר לי, על-ידי בעל החברה חובש-
הכיפה, שרצה בעילום שמו. בארץ יש
בעיה: הדוגמניות הישראליות אינן מוכנות
לדגמן תחתונים וחזיות. ובכלל, יותר טוב
להשתמש ב״גוי של תחתונים״.
הישראליות הן מתחסדות שכאלה: בגד ים,
שישאיר בחוץ חצי אחוריים ושליש
,החזה — זה בסדר; אבל תחתונים וחזיות

— חם וחלילה ! ״לומר את האמת,״ הסביד
לנו מומחה ,״קשה מאוד למצוא דוגמנית
שתתאים לכך. יש צורך באשה מושלמת,
שמידותיה גם למעלה וגם למטה הן .38
לרוב הדוגמניות בארץ יש נסיה לד: ס־פרופורציה
— החלק התחתון רחב יותר
מהעליון, ורובן שטוחות־חזה.״
כשנכנסנו לחדרו של החצרן אברהם
ברוך, הוא לא אמר ״ברוך שלא עשני
אשה,״ אבל ליטף בחיבה רבה את בטנה
התפוחה של מלי בש, דוגמנית־הבית שלו
מזה 10 שנים. מאחר שאין לו בקולקציה
שימלות הריון, לא היתה למלי ברירה
אלא לעסוק הפעם במכירות בלבד ולהם־
(המשך בעמוד )50

צעירה נאה למטרה רצינית. ת״ד
16466/419 תל־אביב•

רוגומניח ב מ׳ שני ח ה
מהלחץ. בצלחה בבחינות. מי אם
לא איי.

+לאמא היקרה עליזה.

מיד־לי
* מצב מצויץ. לרגל נסיעה
מוכר ווקמן שרפ, רדיו־טיים ב מצב
מצויין. טלפון 229122־ 03ב שעות
הערב.
* למבינים. תמורת מטבע
של לירה אחת משנת תש״ס או

ברכות לחזרחך הביתה אחרי ה ניתוח,
מבעלך יעקב ומבגותייך
חנה, צביה, דליה והנכדים.
* למתתיהו. עזוב שטויות,
צא מהעניינים, חזור אלינו ונקבל
אותך כאילו שאף פעם לא הלכת.
מה אתה אומרו דונה והבת.
* לרינה מז. עד חצי המלכות
ולמה לא כולה, כתבה המשוררת
שאנחנו אוהבים לאהוב, אז בבק שה:
כל המלכות ולא חצייה, ממני

אשכנזיה, נאה ונשית (אפשרית
דו־מינית וזוגות) ליחסים לוהטים
ודיסקרטיים. נא לציין טלפון. ת״ד
,561 גבעתיים מיקוד .53104

לצאת וטיולים

קרדו וכל השאר
בן ,20 שחקן־כדורגל שעובד
בצילומים, מחפש אהובה צעי רה
וייפה שתצא •איתו לטיולים.
זידאן, כואכב אבו אל־היג׳א,
ד״נ כרמיאל .20185
* טיפול בריא. המעוניינות
לשמור על הופעה רעננה — מס־ג׳יסט
צעיר, מיקצועי ומסור לטי פול
בריא ומהנה. ת״ד 6040 נתניה.
* זוגות תרכותיים. מסע
לארצות־הברית מחוף לחוף, יצי אה
, 16.9.82 שלושה זוגות תרבו תיים
גילאי 40 עד 55 מעוניינים
לצרף זוגות נוספים לקבוצה סגו רה.
ת״ד ,3415 ברכה.
* אקדמאי ממתין. אם אי נך
פנוייה אולם ברצונך ליצור
קשר ידידותי, אמיתי ואינטימי,
ממתין לך אקדמאי 38/186 לא פנוי
בת״ד 32161 תל־אביב, מיקוד
•61321

+היכרות. נחמד 30/170
מעוניין בנחמדה להיכרות. טלפון
512762־ ,04ת״ד ,44810 חיפה.
* עז ר ה. הבה נעזור תמיד
זה לזו ! אני רווק בעל חסרונות,
+ 45/160 דירה, ואת ביתית,
מנומסת 18 עד .35 טלפון 219772
תל־אביב.

רווקה 27/178 קשתית, מחפשת זכר שיתן לה מה שאחרים
רק מספרים עליו. חץ, קרדום וכל השאר מוזמנים לת״ד ,45667
חיפה. אנא — מהרו!
מטבעות ושטרות אחרים — יש ראליים
— אתן קסטות כרום של
י1יי\.׳ 8 ,למבינים. גיל ארז, האלמו גים
, 18 אשדוד.

קנקן מלא

וגירוש

מה הולך

אני יכול לכתוב, לצייר ו־לז
לדבר וללמוד ולהיות
רק בנוכחותה ובאהבתה ובלי־טופה
ובהיותה של נערה, בחו רה
ואשד — ,רק אחת, אחת
ויחידה מבין כולן שתקבל אותי
כמו שאני ,31/170 :תכונות

+קומת קרקע. דרושה ב גבעתיים
דירה בת שני חדרים, קו־מת־קרקע
או פארטר, נא לטלפן
אחר הצהריים — 314350־.03
מידים פשוטות
חבר שלי בן 29 הוא הבנאדם
הכי חכם, רגיש, ביישן ומצחיק
בעולם. אבל מה — יש לו ה־כישרון
להתאהב תמיד בבחו רות
הכי מתוסבכות, הכי עצו בות,
וגם לא הכי חכמות ב עולם
(אם יורשה) .אם את אח רת,
ודומה לו, כתבי לו כמה
מילים פשוטות, לת״ד 45197
תל־אביב, מיקוד .61451
* מיפגש וחוויית. אתה
מתכנן מיפגש חברתי? מסיבה1
תמורת מעט שקלים יבוא קוסם
מיקצועי, יפנן ויבדר אתכם ויה פוך
את המיפגש לחודיה• טלפון
459895־.03

כלליות שליליות של דגים ו סרטן,
חסר־השכלה וחסר־מיק־צוע,
דובר עברית, פולנית, אנ גלית
וצרפתית, ולעולם אינו
יוצר מיוזמתו קשר. ממלא
מישאלות, קנקן מלא וגדוש,
שנועד רק לזו שתשתה ממנו.
א. וכברויט דיזנגוף 216 תל־אביב.

ברכות

מטרה רצינית. גרוש,
29/170 לא מסודר, יפה מאוד,
עדין וקצת ביישן מעוניין להכיר

* לזתכח.
ועדיין בתולה.
ת׳אלפים מזלים
* ל או ר ק.

י — 50

הנה את בת 25
מה יהיה ז מיליון
טובים. יפה.
הגיע הזמן לצאת

שייקה, וברכות מאליפות, כמו ש אומרים,
ליום ההולדת•
* לדני מסוף דיזנגוף. אני
עוברת ליד חלונך, רואה את האו רות
וזוכרת. נסתפק בזה, ויום־
הולדת שמח למרות הכל. חנה.
* תודה מעומק לב אחד לדויד
זכאי, מנהל לב־ ,2שמצא והחזיר
לי את טבעת הנישואין המכושפת
שלי ואת האמון בבני־אדם. אוסנת

שיקוצים
* לזה מפתח־תיקווה. כ שהיית
ילד קטן אמך עוד עבדה
ולכן אתה ב ך מאלה שמתות
עליך בקו .62
* לאיילה השמנה. תדעי
לך שכל מה שקרה לך מגיע לך,
ועוד יותר מזה. תלמדי לחטוף
בהורים מהחברות הכי־טובות שלך.
מהחברות הכי־טובות שלך.
+לטוני. את כל־כך יפה שבא
לבכות. לצעוק ולצרוח. שתמותי.
שילה.
* ליהודה. הראש שלך לא
עובד בזמן האחרון. הלב שלך משו תק
כבר מזמן, אתה בקושי מתפ קד,
ובכלל, אתה חתיכת אפס
עלוב• מוורדה וחיה ליד העירייה.
* לשלום יונס. אתה מגיש
במיסעדה שלך דברים שלא ראויים
למאכל בהמה, וגובה מחירים ש־נסיכים
סעודיים לא היו מתביישים
לשלם. תחזור לפסיכיאטריה, אבל
מהר. יותר אנחנו לא באים. משתי
הגרציות שהיו ביום שישי.
צירופים אפשריים
* יחסים לוהטים.
גבוה ונאה מאוד

מחפש
צעיר אותך,

רמה 1א 1ת1ה!
זוג נשוי מעוניין בהתכתבות
ובידידות עם זוגות דומים
,44/32 בעלי רמה נאותה. ת״ד
6242 ירושלים, מיקוד .91062

* רישיון נהיגה. רווק בן
32 מתכנן טיול לאירופה באמצע
ספטמבר ׳ .מעוניין לצרף שותפה
משכילה ויפה עד ,28 רצוי בעלת
רישיון נהיגה. לציין טלפון• ת״ד
475 קריית־שמונה, עבור אבי.
* גופה ונפשה. איש־עסקים
צעיר, נאה וגבוה, מעוניין לצרף
בחורה נאה וחטובה, צעירה בגו פה
ונפשה, לטיול בארץ או בחו״ל,
הכל על חשבונו. ת״ד 5288 רמת־גן.

נאה ונחשקת. ג׳ינג׳י חם-
מזג, תפוס , 183/43 בעל לב רחב,
מעוניין בנאה ונחשקת לידידות
אינטימית מסעירה. ת״ד 2132 רמת־גן.

חינם
אין כסף !
אז א ם יש לך מ ה להודיע,
להציע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טובה, ואפילו ל קל ל —
קדי מ ה !
• כל הודעה יבולה לב לול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה
— הבלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה ה מוצעת
לחילופיו, הרווק המציע
א ת עצמו להיכרו ת — יבול
לעשות זאת. ב מיד ת היכולת,
תפו רס ם גם ה ת מונ ה.
<• ההודעה תיכ תב על גבי
גלויית־דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד , 136 תל-אביב
(אלא א ם כן מצורפת ל ה
ת מונה. ב מיקר ה זה יש להש תמש
במעטפה) .לאתתקב לנה
שום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול א ת
שמו, כ תוב תו ומיספר הטלפון
של בעל־ה הודעה.

(המשך מעמוד )49

תכל בערגה על שרה חן, ציפי
בינג ועמליה אלעזר, הדוגמניות
הדקיקות עד להישבר.
״שוקולד״ ו״מנטה״ ,בלי ״מס טיק״
,בילו אחת בחדר חברתה,
בציחקוקים ובצהלות, כשביגדי־הים
המכסים טפח ומגלים טפחיים
צמודים לגופן .״שוקולד״ היתד,
יהודית נגר התימניה, וה״מנטד,״
— עדנה רותם הצהובה. השתיים
הן דוגמניות ותיקות, יפות ומצ ליחות
נעדרו מן התצוגה הגדולה.
למה 1התעניינתי לדעת.
עדנה שלפה תשובה מהירה,
קצרה וקולעת :״אמרו לי שאני
יותר מדי זוהרת, ולכן לא שיתפו
אותי.״ יהודית לא חיפשה תירוצים
ואמרה :״כנראה לא רצו אותי,
אבל זה בכלל לא הזיז לי. אני
משתתפת בכל־כך הרבה תצוגות
במשך השנה- ,שבאמת זה לא
משנה לי כהוא־זה״.
מפגש חברתי
מד נוסף של דוגמניות דתי־קות
וגרושות טריות הן אירית
לביא וזיווה נצר, שישבו להן
באחד החדרים ושוחחו על החיים,
על דיני אישות וממונות, וביררו
איזה אקם־בעל משלם יותר מזו נות
.״המזונות שהם משלמים,
מספיקים לנו בדיוק ללחם וחלב,״
קיטרו היפות .״יום אחד אני עוד
אמצא לי חתן עשיר ואפסיק
לעבוד,״ הבטיחה זיוה .״רק אלי
לא נדבקים עשירים,״ התלוננה
אירית.
אירית לביא היתר, נערת־ישראל
ב־ . 1970 היום 12 ,שנד, מאוחר
יותר, היא עדיין יפה׳ זוהרת
ונשית, אולי אפילו יותר מאשר
אי־פעם. על שבוע־ר,אופנה היא
אומרת :״זה עסק טוב ובטוח.
בשנה שעברה קניתי ממשכורת
ארבעת הימים האלה מכונית. לא
מפוארת, אבל. נוסעת. השנה אולי
אישפר את המודד.״
זיוה נצר, חברתה, נראית שזופה
וחתיכה. היא הרוח החיה של
שבוע האופנה .״בשבילי, שבוע
זה הוא מיפגש חברתי של פעם
בחצי שנה. פוגשים את כולם,
מנשקים את כולם ומרכלים על
כולם. ממש נהדר.״
ואיך אפשר לספר על שבוע־האופנה
מבלי להזכיר את תמי
ופינצ׳י׳ הצמד־חמד? הן חברות
בחיים, חברות למיקצוע ומצטל מות
ביחד שיגעון. יש להן אהבה
נשית אחת משותפת, ששמה לאד,
גוטליב, בעלת־חברה ומעצבת בייג־די־הים
והחוף, שעשתה, המציאה
ועיצבה גם אותן. בקולקציה ה עשירה
והיפה של גוטליב בלט
בגד־ים. אחד־יחיד־ומיוחד, עשוי־עור
— כן, עור אמיתי ישל צבי,
בהדפסת פנטר. משהו מאוד אור־גינאלי.
מתכבס, מתייבש ונראה
לאחר מכן חדש ומחניף. אולי זה
הפיתרון — בגד־ים אחד לכל
החיים, עשוי־עור, המחזיק מעמד
שנים רבות?

פתי
מ א מין
אחר שתמי בן־עמי ופינצ׳י
״ י מור הן יחידות בדורן, נאלצו
בעלי החברות האחרות, שלא שפר
מזלם מטעמים. תקציביים, לקחת
צעירות בלתי־מיקצועיות. פשוט
חובבניות ומתחילות.
אז מה ׳הפלא שבמיסדרונות
המלון ובחדריו הסתובבו ועיכסו
כל־כך הרבה דקיקות וחסרות־נסיון,
אך בעלות רצון כביר,
כשהמשותף להן הוא שכולן נורא־נורא
רוצות להיות דוגמניות, ה מאמינות
שקרש־ד,קפיצה אל עולם־
הזוהר הוא שבזע־האופנה י
כבר אמר מי שאמר — פתי
מאמין לכל דבר!
ה עו ל ם תז ה 2348

וון: מ אזן
כמו נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן, מצד גם ראש־ממשלת
יוון, אנדריאם פאפאנדריאו, תגובות מעורבות.
שנת שילטונו הראשונה מניבה הערכה מסויימת בקרב
חוגים אינטלקטואליים, בעיקר בשל מדיניותה במיזרח־התיכון,
וכן בנושאי פנים מסויימים.

יוון, המפגין ידידות !סולידאריות כלפי אש״ף וכלפי
יאסר ערפאת באורח אישי, ניסה גם לטפח יחסים מיוחדם
עם שליט לוב, הקולונל מועמר קד׳אפי.
כאן עלה פאפאנדריאו על שירטון. הוא הזמין את
קד׳אפי לביקור ממלכתי ביוון. השמרנים וחוגי אנשי־

השמאל, לעומת זאת, מאוכזב מרות. בנושאי־החוץ
הבוערים, ובעיקר בכל הנוגע לנאט״ו ולארצות־הברית,
איכזב פאאפנדריאו. הנאומים האנטי־אמריקאיים השוצפים
לא תורגמו לכלל מדיניות־חוץ עצמאית. ההיפך הוא
הנכון. פאפאנדריאו דבק לחלוטין בקו המסורתי של
קודמיו :
• פאפאנדריאו הבטיח לבוחריו שיוון תפרוש מ־נאט״ו,
לפחות מבחינה צבאית. למעשה לא קרה דבר.
יוור משתתפת באורח פעיל בתימרוני נאט״ו בים־התיכון.
איש אינו מדבר על פרישה.
• פאפאנדריאו הודיע שהוא ידרוש מהאמריקאים
לחסל את מיצבורי הנשק הגרעיני על אדמת יוון. העניין

וווו

ה טן

העסקים הרימו קול־מחאה נמרץ ביותר. הנשיא השמרני,
קונסטאנטין קאראמנליס, הטיל מעין וטו על הביקיר.
פאפאנדריאו מגלה התחשבות רבה בדעתו של הנשיא,
ולוא רק בשל זכותו של קאראמנליס להכריז על בחירות
חדשות. הביקור בוטל.
מותר לנאוף. פאפאגדריאו לא הצליח עדיין להנהיג
שינוים מיבניים בכיוון הסוציאליסטי, ובכך לא עמד
אפילו בסטנדארטים של מיטראן. עם זאת ביצע רפורמות
מסויימות בתחום האזרחי, בכיוון ליבראלי.
היוונים יכולים עתה להתחתן בנישואין אזרחיים. מוסד
המוהר הוצא מחוץ לחוק. ניאוף אינו עוד עבירה פלילית.
מוסדות־החינוך חוייבו להסביר לתלמידים את מוראות
התקופה הפאשסטית, בין 1967ו־ . 1974 מיתקני כליאה
ועינויים של מישטר החונטה הצבאית הפכו לאתרים
מוכרים, בהם נערכים כינוסי־הסברה ואפילו ערבי נוס טאלגיה
של אסירים לשעבר. לוחמי המחתרות האנטי־

ראש־ממשלה פאפאנדריאו *
מגמה מעורבת
ירד מסדר היום. נציגים שמאליים המעלים נושא זה
בפורומים מיפלגתיים או ממלכתיים מתבקשים לשתוק.
ראש־הממשלה מוסיף להבטיח להעלות את הנושא ״בהד
דמנו תהמתאימה״ ,אבל רק מעטים מאמינים שכך
אמנם יקרה.

• פאפאנדריאו הבטיח לגרש את ארצות־הברית
מבסיסיה על אדמת יוון. הוא לא עשה שום צעד כזה.
משקיפים בוושינגטון נוהגים להביע השתאות ממערכת
היחסים המצויינת ביו יוון וארצות־הברית.
• ראש־הממשלה התחייב לקיים מישאל־עם בעניין
חברותה של יוון בשוק האירופי המשותף, עניין השנוי
במחלוקת קשה בקרב השמאל ביוון. לא נערך מישאל,
וכנראה גם לא ייערך.
• למיפלגת השילטון הסוציאליסטית של פאפאנד־ריאו,
פאסוק, יש גם קו לאומי (יש אומרים — לאומני)
נלהב. פאפאנדריאו הבטיח להימנע ממשא־ומתן עם
התורכים על הזכויות ההיסטוריות בים האגאי. גם היום
הוא מכחיש את קיומם של מגעים כאלה, אך עיתונאי-
חוץ מדווחים שהם מתקיימים.
• פאפאנדריאו, כלכלן חניך ארצות־הברית, הירבה
לדבר על אימפריאליזם ועל ניאדקולוניאליזם. כיום הוא
עושה כמיטב יכולתו למשוך הון זר להשקעות ביוון,
תוך ויתורים והטבות העומדים בניגוד גמור לאידיאולוגיה
שלו.

העיתונאי קאל מקריסטל, שביקר לאחרונה ביוון,
מספר שפאפנדריאו מנסה לחפות על השינוי הדראסטי
בדרכו המדינית במחוות לכיוון הערבים. גם בכך הוא
הולך בדרכו של מיטראן, המפנה את המרץ האנטי-
אמריקאי של רבים מאנשיו בג׳סטות לא־הכי־מחייבות
י כלפי לוחמי השיחרור באמריקה הלאטינית. ראש־ממשלת

יניי ם
נאציות, בכללם קומוניסטים רבים, זכו להכרה רישמית
וזכויות פנסיה, חרף התנגדות הימין•
פאפאנדריאו חושש במיקצת מהצבא, שרבים ממפקדיו
הם שמרנים, חלקם פאשיסטים וכמעט כולם אנטי־קומו־ניסטים
מושבעים. הוא מנסה לקנות את ליבם במשכורות
טובות מאוד, הרבה מעבר לשכר הממוצע ביוון. גם
הציוד המיושן של הצבא חודש, בעיקר ממקורות צר פתיים
לפי
שעה, אין כל סיכוי למרד של ממש בשמאל
היווני נגד פאפאנדריאו. עם זאת, האכזבה המרה קיימת,
והיא תיפרוץ במוקדם או במאוחר.

יפאן: שפני
נסיון לבנים
מי היה מעלה בדעתו שמדענים ״צהובים״ ,מהעולם
השלישי, יפתחו תרופות וישתמשו בבני־אדם לבנים
כדי לבדוק את יעילותן?
זה בדיוק מה שמתרחש בשבועות האחרונים ביפאן
ובבריטניה. מדענים יפאניים פיתחו תרופה להצטננות
רגילה, המבוססת על צמח סיני הקרוי קאקו. אנשי־רפואה
באירופה סבורים, שמדובר בתגלית מהפכנית,
יעילה ביותר, העשוייה לטפל בהצלחה ברוב מיקרי
ההצטננות הידועים לרפואה המודרנית.
חברת־הענק היפאנית המייצרת את התרופה, הודיעה
ליבואנים באירופה שאין באפשרותה לנסות את אותה
תרופה על בני־אדם ביפאן עצמה. היפאנים פשוט אינם
אוהבים לשמש שפני־נסיון, אפילו תמורת תשלום נכבד.
דיווחים מעודדים. היבואנים מצאו פיתרון מהיר
לבעייה. בצפון אנגליה התעשייתית שוררת אבטלה
כבדה. תמורת תשלום נאות מצאו בקלות רבה עשרות
שפני-נסיון אנושיים. עד כה היו הדיווחים מעודדים
מאוד. התגובות הן טובות, ולא נתגלו שום תופעות לוואי.
היפאנים הודיעו שעוד השנה יתחילו בייצור מיסחרי
המוני של התרופה. בכך יחנכו את חדירתם המאסיבית
לתחום יצוא התרופות, אחרי שכבשו את ענף האלקטרו ניקה,
והפכו למדינה המובילה גם במכירת מכוניות
נוסעים.

כ ך אנו 1ראי
היומון השמרני הבריטי דיילי טלגראף היה ידוע
עד החודשים האחרונים בגישתו הפרו־ישראלית. מדו בר
בעתון ימני ,״מכובד״ ,המגלה באורח עיקבי התנג דות
לתנועות־השיחרור בעולם השלישי. מאמריו
הראשיים מזכירים קצת את מעריב — אומנם את
הקו של שלום רוזנפלד, לא של שמואל שניצר, אבל
בכל זאת שמרנות אמיתית, אפילו עם שמץ של
געגועים (מזוייפים משהו) לאימפריה האבודה.
יהודי בריטניה, אפילו הליברליים שביניהם, נהגו
לקנות את היומון, כדי לקרוא רשימות שעסקו ביש ראל
באורח פחות עויין. בחוגים רישמיים בישראל,
כולל העיתונות מטעם, נהגו לצטט את דיילי טלגראף
כדי להוכיח שיש חוגים בעולם המוכנים לקנות את
התעמולה הישראלית המקובלת.
דמות אנושית. לכל זה בא קץ חד ובלתי-
נעים, מאז פתחה ממשלת בגין־שרון במילחמה התוק פנית
בלבנון. היומון, כמו כל כלי-תיקשורת אחר
באירופה — שמרני, ליבראלי או סוציאליסטי —
גינה את ישראל בחריפות רבה. אפילו המינוח
בעיתון, ורשימות ה״צבע״ נשתנו לחלוטין. לוחמי
אש״ף חדלו להיקרא בשם ״טרוריסטים״ .בדרך קבע
הם נקראים לוחמי־גרילה, התנגדוח, או סתם לוחמים
פלסטיניים. לסיבלם ולדמותם האנושית ניתנו ביטוי
עיתונאי בכל הצורות האפשריות.
סוף־סוף הצליח מנחם בגין להפוך אפילו את דיילי
טלגראף לעיתון התומך במאבקה של תנועת״שיחרור
בעולם השלישי, הישג ששום איש־שמאל בריטי לא
חלם עליו.
רק סוג אחד של חיה. השבוע יצא דיילי טלג־ראף
בכותרת ראשית, המאשימה את ישראל בהשהיית
פינויים של הלוחמים הפלסטיניים מביירות. במרכז
העמוד הראשון הופיעה תמונת פרידה מרגשת של
איש־אש״ף מבתו הקטנה. המסר היה ברור. מדובר
בבני-אדם ובטראגדיה מזעזעת• איש אינו רואה בהם
״חיות דו־רגליות״ .עיתונאי בריטי ידוע, הכותב

חייל פלסטיני נפרד מבתו בביירות
המינוח השתנה
בגארדיין, אמר השבוע לעולם קטן :״אני מכיר
רק סוג אחד של חיה דדרגלית, והיא מנהיג המסוגל
להשתמש במינוח כזה.״

* עס נשיא קפריסין קיפויאנו.

חיים ברעם

במדינה

ז׳רמין אכו־חצירא

אהרון אבו־חציוא
שהוושע בשימוש
בכספי גמ־־ח לצרכים
הפרטייםע ומ ד
לשנוו בסביון
דירה ב־ 550 אלו
לירות לחודש

^ ?}לי הווילות המקיפות את בית מם׳
•יי 4ברחוב החרמש בסביון שיפשפו עי ניהם
בתדהמה. לווילה המפוארת, הפנוייה
להשכרה, נכנס ויצא איש מוכר. היה זה
ח״כ תמ״י, אהרון אבו־חצירא, שר־העבודה־והרווחה
לשעבר, שהורשע לפני ארבעה חוד גמילות־חסדים
שים
בעבירות גניבה מקרן
והפרת אמונים.
התדהמה היתה רבה, משום שהמחיר הנד רש
עבור שכירות חודשית של הווילה הוא
2000 דולר, שהם כ־ 550 אלף לירות. אבו־חצי־

לקומת חדרי־השינה, ארבעה במיספר. במים־
לס התחתון נמצא, בין השאר, חדר המיועד
למישחק ביליארד.
בקומת הכניסה יש עוד חדרי־אירוח קט נים.
השירותים משוכללים ביותר, וצבע הזהב
הצהוב שולט בהם. בגינה יש תאורת־גן ופס לים
ולצד הבריכה מגלשה אל תוך המיים.
הווילה שייכת לרונא אמוייל, בן־דודו של
שמואל פלאטו־שרון, המתגורר בצרפת. כבר
שנים שלא-מתגורר בה בקביעות דייר, אולי
בגלל המחיר הגבוה של דמי השכירות.

לגור באשדוד. קרוב מישפחה שיוחד על מצו־קת־הדיור
של אבו-חצירא השכיר לו את
הווילה שלו בעיר הדרומית במחיר נמוך.
לאחרונה עבד השר לשעבר שהורשע בפ לילים
להתגורר בדירה בת ארבעה וחצי חד רים
ברחוב רוגוזין באשדוד.
לפני חודש וחצי בא אמוייל לביקור ב ארץ.
הוא רצה להשכיר את הווילה ל אבד
חצירא, ולצורך כך הם נפגשו כמה פעמים
גם בסביון. נראה שאמוייל, מאנשי הפדרציה
הספרדית, התכוון להשכיר את הווילה במחיר

רא הורשע על לקיחת שיק מקרן על־שם אביו
בסכום של עשרת אלפים לירות, כדי לשלם
לנגרים שעבדו בביתו ברמלה. שיק אחר מאו תה
קרן שולם למכולת. משכורתו החודשית
כח״כ היא קצת יותר מחצי שכר־הדירה ה מבוקש.
מלבד זאת, תמ״י חרטה על דיגלה
את חיסול הפער העדתי־כלכלי ולא העמקתו.
ייתכן שמעבר לתדהמה היתר, גם מעט קינ אה.
הווילה המפוארת היא בת שלושה מים־
לסים, מוקפת בגינה גדולה ומטופחת. מדלת
הכניסה משתרע חדר־אירוח פתוח וענק, ש ממנו
יוצאים למירפסת ולבריכה לבנה רח־בת־ידיים,

חדר־האורחים מרוצף בלוח שיש שחור
מבריק. בצידו השמאלי של החדר יש בר
גדול משיש למשקאות. מצידו הימני פסלים
וריהוט מודרני. שולחן רחב נמוך וכורסות*
עור נוחות.
מן הפרוזדור עולים במדרגות לולייניות

לפני ארבע שנים גר בה ישראלי. בשם
אברהם טיבט, שמכר בריכות־שחייה לווילות,
ואחר־כך פתח מכון מפוקפק להרזיה. כאשר
בא לארץ אריה גנגר, עוזרו המיוחד של יע קב
מרידוד, הוא התעניין במקום, אך נראה
שהמחיר הגבוה הרתיע אותו.
בהיעדרו של אמוייל דואג לבית פלאטו־שרון.
במקום מתגוררים שני עובדים פילי־פיניים,
וכל משא־ומתן להשכרת הווילה מנו הל
עם פלאטו עצמו.
אך לא במיקרה הגיע אמוייל לאבו־חצירא.
הוא חסיד של מישפחת אבו־חצירא וקשור
לפדרציה הספרדית. הוא מודע לקשיי־המגו־רים
של ראש־עיריית־רמלה לשעבר.
הח״ב הנשוי לז׳רמין, הוא אב לשישה יל דים.
ברמלה היתד, להם דירה קטנה והוא
נאלץ לסגור את המירפסת כדי שיהיה מקום
לכל בני־המישפחה. בזמן המישפט הראשון
שלו, שבו הוא יצא זכאי, עברה המישפחה

נמוך מ־ 2000 דולר לחודש לאבו־חצירא, או
למצוא פיתרון אחר לבעיית התשלום.
אך בעוד שאנשי סביון, שיש להם מקורות
מידע אמינים, טוענים שאמוייל ממתין עתה
לתשובת הח״כ, הכחישו מקורבי אבו־חצירא
את הטענה שהוא מתכוון לגור בסביון. הם
אישרו שאכן אבו־חצירא נראה לא אחת
בווילה, וזאת משום שאמוייל מינה אותו לאח ראי
על עבודות השיפוצים שנעשות שם.
שכניו החדשים של אבו־חצירא לא זוכרים
שבחודשים האחרונים היתה איזושהי תכו־נת־שיפוצים
בווילה הסגורה, מה גם ששכנם
מסביון, פלאטדשרון, הוא הממונה על אחז קת
הדירה בהיעדרו של אמוייל.
אבו־חצירא עצמו יצא לחו״ל. כשיחזור,
יתברר לשכנים הסקרנים ברחוב החרמש אם
מנהיג תנועת תמ״י, עם. ששת ילדיו, יהיה
הדייר החדש ברחוב, או שגם הוא לא יוכל
לעמוד בדרישות של אמוייל.

וילה מפוארת —

52 1

מי שטר־ ה
ת רו מו תדם: בוסליש׳טדה
במישטרת מחוז ת? ־אביב
הוחלט?ציין בהמלצה
להעלאה בדרגה, אס הקצין
אד השוטר תרם דב.

אהרון אכו־חצירא
— ממשכורת ישל ח״כ? י

רב־ניצב
מפכ״ל המישטרה,
1אריה איבצן, הופתע. בידיעה שהו פיעה
בשבוע שעבר במדור תשקיף
בהעולס הזר; תחת הכותרת ״תרו־מות־דם
במישטרה״ ,יוחסה לו הו ראה
חדשה, שהוא לא ידע אודו תיך,
דבר, למרות שנאמר שהיא
הופצה בחוזר בשמו.
דוברת המטה הארצי, ריבקה
ויינטראוב, התקשרה למערכת ו הכחישה
בשם המפכ״ל את הידי עה•
ואכן, בירור נוסף העלה ש נפלה
טעות. הוראה חדשה בנושא
תרומות־דם במישטרה אכן הוצאה
לאחרונה במישטרה, אך לא במטה
הארצי, אלא במישטרת מחה תל־אביב.
ההוראה, שעליה חתום קצין
אכ״א מחוזי, סגן־ניצב מרדכי
(״מוטי״) נוימן, הופצה בחוזר מ תאריך
ד,־ 11 במאי , 1982 שמיספרו
כר 01/־.7575

להלן הנוסח המלא •בל ה חוזר:

הנדון:
ציון תרומת־דם בהמ לצה
לקידום ומינויים.
לפי הנחיות מפקד המחוז ולאור
חשיבות נושא תרומת־הדם, נדר שים
בזה המפקדים, בעת המלצה
להעלאה בדרגה או למינוי לתפ קיד
קידום, לציין האם הפקוד שבו
מדובר תרם דם בשנת עבודה זו.
המפקדים מתבקשים לציין הערה
כאמור לעיל בגוף ההמלצה להע לאה
בדרגה, או במיכתב הבקשה
למינוי.
אבקש להביא הנחיה זו לידי עת
כל שוטרי וקציני המחוז.
עד כאן החוזר.
ההוראה החדשה אמנם אינה
קובעת במפורש, שקצין אשר לא
יתרום דם לא יועלה בדרגה, אך
מתוך הדברים עולה שהדבר בהח לט
ילקח בחשבון בין שאר השי קולים
לקידומו של הקצין או ה שוטר.
זהו ההסבר היחידי לדרישה
לציון הערה בעניין זה בגוף ההמ לצה
או הבקשה למינוי.
המסר הוא ברור: תרומת־דם
היא פעולה חיונית לשם קידום.
ביטוח קולקטיבי. למרות
שההוראה הוצאה במחוז תל־אביב,
שעליו מפקד ניצב אברהם תורגמן,
מצאה דוברת המטה הארצי לנכון
לציין, שגם המפכ״ל איבצן מייחס
חשיבות רבה לתרומות־הדם ב־מישטרה,
והוא אף מקפיד בעצמו
לתרום, אך אינו סבור שיש לקשר
בין מתן תרומה ובין העלאה ב דרגה
וקידום.
לדברי הדוברת הוציא המפכ״ל
לאחרונה הודעה אחרת בעניין
תרומות־הדם, שלפיה שוטר או
קצין שלא יתרמו דם, לא יהיו
מבוטחים בביטוח־הדם של מישט־רת
ישראל.
עד לפני זמן־מה היה נהוג ב-
מישטרה לתרום דם בהתנדבות,
כאשר התרומות היו מזכות את כל
אנשי־המישטרה באופן קולקטיבי
— בין שתרמו ובין שלא תרמו —
בביטוח בבנק־הדם של מגן־דויד־אדום.
אולם בעיקבות ירידה חדה
במיספר התורמים בקרב השוטרים, להמשיך נזגן־דויד־אדום סירב לקיים הסדר זה, והודיע למישטרה
כי מעתה ואילך יהיו מבוטחים אך
ורק אותם אנשי־מישטרה שתרמו
בעצמם דם. הודעה זו העביר ה־מפכ״ל
לידיעת כל המשרתים ב־מישטרה,
באמצעות הערה על תלוש
המשכורת שלהם.
במחוז תל־אביב לא הסתפקו ב הערה
זו, וכך נולד אותו חוזר,
שהופץ בין כל השוטרים והקצי נים
במחוז.
ה עו ל ם הז ה 2348

האם העיתונאי הורוז הראשון נצה״ו
נזוק מביסאון צורר נג דו צימצומים
או נגדל כתבה שהוגייח את הרמטכ׳־ל

דחז מחוץ

^ כים הזדעזעו כאשר נודע ששר הביטחון
דרש ממיפקדת קצין־חינוך
ראשי את רשימת המשרתים ביחידת־ד,מי לואים
של גלי־צה״ל, כדי לבדוק את
כשירותם האידיאולוגית לשירות בתחנת־הרדיו
הצבאית. אך סיפור ההדחות לא
התחיל בעורך המוסיקלי, אריאל כהן,
ובקריין דן שילון. לפני חודשים אחדים
הועבר רפי חסון, דרוזי מדליית אל־כרמל,
משירות־ מילואים בעיתון במחנה ליחידה
אחרת. לצה״ל אין גירסה אחידה מדוע
זה קרה.

סיפר רפי חסון :
התגייסתי בשנת 1979 לשירות סדיר.

דיווחתי על החיילים הדרוזיים בצבא, על
הדרוזים בצפון־הארץ וברמה. בזכותי החל
למעשה דיווח שוטף על חיי הדרוזים בארץ
באמצעי־התיקשורת הצבאיים.
לפני כשנה ריאיינתי לבמזזנה צעירים
דרוזים העומדים לפני גיוסם. כולם דיברו
בשח גיוס הדרוזים, תושבי-ישראל, לצבא.
אך לאחד מהם, פאדל והאב, היתד, ביקורת
מסויימת על צה״ל. הוא אמר שהצבא
צריך להשקיע יותר בהסברה בקרב ה דרוזים,
ערב גיוסם. הוא קבל על כך
שאין מרצים המגיעים לבתי־הספר הדרו זיים
ומספרים ללתמידים לפני מה הם
עומדים.

רב ח סון

£ם מנ<1ז< 0

צבא הגגה לישראל
מ סג״ל /קצין חינוך ראשי

£< 11( 031108

1^ 3 ^ 100

במחג§ 8
עיתון חיילי ישראל

תעודתנתבצב אי
סמ &ס?8£$5

חתימתתע וי ך

תעודת העיתונאי

אבל אחרי שיחרורי הועברתי ליחידה
אחרת. כשניסיתי לבדוק מדוע לא השאירו
אותי, כפי שהובטח לי, בבמחנה או במיפ־קדת־החיל,
נאמר לי ששר־ד,ביטחון בכ בודו
ובעצמו לא אישר את שירותי שם.
עדכ אן דבריו של חסון.

שרון
לא ידען

0חס 31ח 9ו $ו<׳ז 0ן ^ .ר י

רפי חסון עדיין מחזיק בכיסו את תעודת
הכתב הצבאי שהעניק לו במחנה לשניס
. 1982—1981 על התעודה חתום העורך הראשי של העיתון הצבאי, יוסף אשכול. חסון
טוען שהוא מרק משירות־מילואים ככתב צבאי על רקע מוצאו, למרות שהובטח לו
שיישאר להיות כתב במחנה. קצין־חינוך־ראשי מכחיש, וגורס שחסון לא ביקש זאת.

הטענה הזאת התקבלה על כל פנים
על־ידי קצין־חינוך ראשי, תת־אלוף אבי
זוהר. הוא אמר לי שחשוב שיהיה עיתו נאי
דרוזי במיפקדת־החיל. הוא הבטיח
לי שאני אשאר בקצין־חינוך ראשי; כלו מר
שאוכל לעבוד במילואים בבמחנה וב יחידה
המרצים של החיל. כמובן, רק
בעניין הדרוזי.

היה לי רקע בעיתונות עוד לפני הגיוס.
עבדתי בעיתון מקומי בחיפה, נהגתי להע ביר
הודעות לקול-ישראל בערבית וגם
כתבתי לאל־אנבא.
באותן שנים למדתי בתיכון בכפר ואחרי
בחינות הבגרות באתי לצבא. היה לי
פרופיל קרבי, אך ביקשתי להיות כתב
צבאי.

הרמטכ״ל פסל
__ ראיון
ים שמחתי התקבלתי לעיתון במחנה.
* הייתי בו שלוש שנים ולמעשה הייתי
הכתב הדרוזי הראשון בצה״ל. מלבד הע בודה
בעיתון הייתי מעביר חומר ליומן
גלי־צה״ל ולמיבזקי החדשות של התחנה.

אז התחילו, העניינים. במערכת שמו
כותרת :״הייתי רוצה להיות הדרוזי ה ראשון
בחיל־ד,אוויר.״ סיפרו לי שראש
אכ״א, האלוף משה נתיב, רגז מאוד
על הכותרת ועל חלקים מהראיון משום
שחשב שהדרוזים קובלים על אי־שוויון.
אחר־כך, כשביקשתי לערוך רב־שיח דו מה,
ביקשו ממני את שמות המרואיינים
ואת השאלות שאני מתכונן לשאול אותם.
רק ממני הם ביקשו את השאלות ואת
שמות המרואיינים. מכתבים אחרים לא.
כאשר ראיינתי מפקד חטיבה דרוזית,
הרמטכ״ל בדק את החומר ופסל אותו.
הרגשתי שיש אפלייה נגדי במערכת.
אד לי היה רקע בעיתונות והסברתי
לכל מי ששאל אותי, ששליחותי היא
להגן על הדרוזים בצד,״ל, ולשמש להם
שופר. אני חושב שכך גם קיבלו את זה.

ך* עיתונאי הדרוזי, בן כפרו של
שדר־ד,טלוויזיה רפיק חלבי, לא הת עצל.
הוא כתב מיכתב לשר־הביטחון.
המיכתב נשלח ב־ 13 במאי ומאז לא הגיעה
תשובה, למרות שהוא שלח, לדבריו, שלוש
תיזכורות.

חסון ניצל את קשריו הפוליטיים שרכש
בזכות עבודתו העיתונאית. הוא נסע לכנ סת
וביקש להוציא תגובה מאריק שרון
באמצעות חבריו למיפלגה. הוא פנה לשר
ללא־תיק, יצחק מודעי, סיפר לו על הענ יין
וביקש את התערבותו. מודעי בדק
ועוזריו הודיעו לחסון ששרון אפילו לא
ידע על ההעברה ושזה לא נעשה בהו ראתו
האישית.
חסון פנה לאחד הח״כים הליברלים,
חבר ועדת־החוץ־וד־,ביטחון, וביקש את
התערבותו• זה בדק והעלה שהסיבה היחי דה
לאי־שיבוצו של הצעיר הדרוזי בשי-
רות־מילואים בבמחנה, היא צימצומים ב־כוח־אדם,
ולא כל סיבה אחרת.
אך כאשר פנה העולם הזה למיפקדת

קצין־חינוך ראשי וביקש לבר מדוע הוע בר
חסון מבמחנה ליחידת־מילואים אחרת,
התשובה היתד, מפתיעה.

לא היו
דברים מעולם
^ יפקדת־חחיל הודיעה שלא היו
• י דברים מעולם. לא הובטח לחסון ש הוא
יד,יד, מוצב במילואים במיפקדת קצין־
חינוך ראשי. יתרה מזאת, הוא גם לא
ביקש זאת.
חסון דוחה טענה זו ומצביע על הת כתבויותיו
ומניותיו לשר־ד,ביטחון, לשרים
אחרים ולח״כים, כהוכחה לכך שלא רק
שהוא ביקש להישאר בבמחנה, אלא שגור מים
בכירים שם אפילו הבהירו לו את
חשיבות השארתו כדרוזי דווקא בקצין־
חינוך.
חסון ממשיך לעסוק גם בימים אלד,
בעיתונות. הוא כותב בעיתונים מקומיים
בצפון־הארץ. בחודש נובמבר הקרוב הוא
יעבור לתל־אביב, אחרי שהתקבל למכי נה
קדם־מישפטית באוניברסיטת תל־אביב.
הוא מקווה להשתלב במערכת־עיתון בעיר
הגדולה, למרות שהוא מוד^ לקשיים שע לולים
להיווצר בגלל מוצאו.
״במשך שנים מדברים על שילוב העדה
הדרוזית בחברה הישראלית. אני האמנתי
ששירותי בצבא ועבודתי בבמחנה יתרמו
לכך. איך ירגיש דרוזי־ישראלי כמוני,
שאפשרות זו נמנעת ממנו?
״כל הארץ התרגשה כאשר פורסם ש כתב
אחד או שניים הושעו או הודחו
סגלי־צה״ל. אותי זרקו על עניין הרבה
יותר קטן, אולי קודם־כל בגלל שאני
דרוזי, ואיש אינו פוצה פה.
״הקריטריון להדחתי היד, בוודאי מוצאי.
אולי הם אפילו התרגזו שדרתי כמוני
הוא עיתונאי עם ותק. עכשיו הם מדיחים
בגלל ריעות. ואוזיר-כך?״

1- 53

חשבום

7ד 7׳

לים וכלבים• בקיצור, מקום נהדר.
ד״ר מקגרו עשה לי הכרה עם העוב דים
בחווה, וכמה בוקרים נדלקו עלי
תיכף. התפקיד שלי שם היה לרכוב על
הסוסים לשטח שמחוץ לחווה, ולהשאיר
אותם שם כמה שעות בתוך חצר ענקית,
כדי שירוצו ויקבלו כושר ואחר־כך להח זיר
אותם לחווה, לאורווה שלהם.
ד״ר מקגרו עובד כרופא פאתולוג ב בית
חולים בסאן־פרנסיסקו. הוא ואשתו
היו בחווה ארבעה ימים, ואחר־כך נסעו

בחזרה לעבודה, והשאירו אותי שם. בבו קר
הייתי שוחה בבריכה, רכבתי על ה סוסים,
שיחקתי עם החיות האחרות, עד
שהתעייפתי.

״ אב א שלי
קיבל הל ם ״
אחד הימים בכנס לחווה חתיך
״ גבוה• הוא אמר שהוא בא לראות את

תדמיות ניתיהסבו החקלאי נט־וס־חנה
נסעה וחונשה ב^וצוח־הנויח,
נגשהנצעיודבנ 1נעשיו
והתבתחה ביניהם אהבה לוהטת
מירי יפת עדיין לא מלאו 18 שנים,
/אך היא כבר מיואשת. מצב־רוחה רע
מאז נאלצה להיפרד מאהובה, הרופא ה לבנוני
ד״ר רדני קוטרן ולהזור לישראל,
וכל זאת בגלל מילחמת הלבנון.
מירי, צברית שנולדה בתל־אביב לאב
יוצא תימן ולאם יוצאת רומניה, היא יפה־פיה
שחומת־עור, בעלת גוף חטוב וחיוך
מקסים.
היא סיימה בית־ספר עממי בתל־אביב,
אך לא רצתה להמשיך את לימודיה בעיר
הגדולה. מירי למדה בבית־הספר החקלאי
בפרדס־חנה. היא נהגה בטרקטור ועבדה
בקטיף כותנה. בזמנה הפנוי עבדה ב־חוות־סוסים,
השייכת לאחת המישפחות
במקום, תמורת שכר•
את בית־הספר החקלאי בפרדס־חנה נה גו
לפקוד אורחים שונים. באחד הימים
הופיע זוג קשיש מארצות־הברית. היו
אלה הד״ר דונלד מקגרו, רופא פאתולוג,
ואשתו ג׳ורג׳יה, שהיא מנהלת חברת־מחשבים
בקליפורניה.
מנהלי בית־הספר בחרו במירי שתראה
לזוג האמריקאים את הסביבה. הנערה הצ עירה
מצאה חן בעיניהם, והם הזמינו אותה
לבוא ולבקר בחווה השייכת להם. החווה
נמצאת בווייסליה, מרחק של שלוש שעות
נסיעה מסאן־פרנסיסקו. הם הציעו לה
לעבוד בחווה תמורת שכר בתקופת ה חופש,
ולטפל בסוסים. מירי נענתה להז מנה.

שאירע מאז, היא סיפרה:

תינה

עכשיו מבדה תירי יפת
בחוף ימה של תל־אביב,
ומתגעגעת לאהובה הרופא הלבנוני.

נסעתי כמה שעות טובות עד שהגעתי
לחווה. בדרך היה נוף נפלא. יש שם בס ביבה
חוות ששייכות לאנשים עשירים,
שבכלל לא גרים בהן בדרך־כלל. בחוות
האלה עובדים בוקרים, ובדרך־כלל אין
שם בחורות.
לכל חווה כזאת יש שם, בדרך־כלל על
שם בעל החווה. אני הגעתי לחוות מקגרו,
ומייד התאהבתי במקום.
יש שם 70 סוסים. חלק מהסוסים הם
סוסי־מירוץ. יש שם ״מרחבים עצומים,
בריכת־שחייה השייכת לחווה, והרבה חתו־

1ןלל * 1 1 1של מירי יפת הוא הרופא הכירורג ד״ר רודני קוטרן.
מירי קוראת לו ״החתיך הגבוה״ .כאן נראים השניים

בפתח ביתו של רודני בחווה ישל מישפחתו, הסמוכה לחוות -מקגדו, ה עבדה מירי.

החיים הזוהרים

של מירי יפת בחוות־הסוסיס מקגרו בעיירה
וייסליה שבקליפורניה, במרחק של שלוש שעות
נסיעה מם ן־פרנסיסקו. מירי עשתה שם חיים משוגעים עם שבן.מחוותה הסמוכה, הרופא

הלבנוני רודני קוטרן. היא בילתה שעות ארוכות בבריכה, הוסעה במכונית המפורט
המפוארת מדגם מונטה־קרלו השייכת לחווה, טסה עם אהובה הלבנוני במטוס הססנה
שלו, ורכבה על סוסים שאותם מגדלים בחווה, עד שפרצה המילחמה. בלבנון

משוגעים.
באחת הפעמים, כשישבנו בחווה, אמר
לי רודני שהוא התאהב בי מהרגע הרא שון
שראה אותי, ושאל אם אני מוכנה
להתחתן איתו.
גם אני הייתי מאוהבת ביו. זה שהוא
סיפר לי שהוא לבנוני שעבר עם מישפחתו
לארצות־הברית לפני כמה שנים, בכלל
לא שינה לי•

לבנוני, כי הוא חי בארצות־הברית ואנחנו
נוכל לחיות שם.

הסוסים החדשים, וסיפר לי שהוא שכן
מהחווה הקרובה.

אביו, כך הוא סיפר לי, הוא טייס ב חברת
טי־דבליו־אי, ושמו דורג׳ קוטרן..
הוא קנה את החווה ל פני כמה שנים. הוא
סיפר לי שהוא עצמו רופא כירורג העובד
בבית־חולים בלוס־אנג׳לס, ושמו רודני.
הוא הזמין אותי לבוא ולטוס איתו במטוס
הססנה הפרטי שלו.

אני בכלל לא מתעניינת בפוליטיקה,
ובקושי שומעת חדשות. כל עניין המיל־חמה
הזאת נראה היה לי כל־כו רחוק.
טילפנתי להוריי לארץ כדי לבשר להם
שאני מאוהבת בחתיך שהוא רופא לבנוני,
והייתי בטוחה שהם ישמחו כאשר אבוא
עם רודני לארץ.
אבא שלי ממש קיבל הלם, כשהוא שמע
על הרומן שלי, וביקש ממני לחזור מייד

,.אני חו שבת כ ל הזמן: מה ל׳ ולמילחמה
הז א ת * או:׳ 0 :1ךהכל רוצה ל חיו ת
עגברש או ה ב או ת׳ 1א 1׳ או ת

טסתי איתו המון• הוא גם לקח אותי
לחוות־סוסים מקומית בווייסליה, שבה זכו
שניים מהסוסים שלו בתחרות.
רודני הזמין אותי לטיולים נהדרים ב־סן־דייגו,
היינו בקאזינו בלם־וגאס, והיינו
גם ביערות בקליפורניה, ששם צומחים
העצים הכי־גבוהים בעולם. עשיתי חיים

אמו של רודני היא אמריקאית, ואחיו,
אדוארד קוטרן, גם הוא רופא שעובד עכ שיו
בבית־חולים בביירות. רודני הציע
שהוא יבוא איתי לארץ, לישראל, ושם
יכיר את הוריי. אני הסכמתי.
ובדיוק באותם הימים התחילה המילחמה
בלבנון.

לארץ, ושרק אבוא לבד. אחותי אורנה
היא קצינה במישטרה הצבאית. גם היא
שיכנעה אותי לבוא לבד הביתה.
הסברתי לרודני בעדינות מה שהוריי
אמרו. לא רציתי לפגוע בו. אני.אוהבת
אותו יותר מדי. רודני אמר לי שאסע להו ריי
ואסביר להם שזה לא משנה שהוא

ו ל מי לחמה?״

ך *,אתי לארץ, ושוב שמעתי את ההס־ .
ברים של הוריי, ועכשיו גם יתר ה קרובים
שלי הצטרפו. כולם אומרים לי
שהכל טוב ויפה, אבל מה עם המילחמה ל
מה יהיה אם יוולדו לנו ילדים 1מה הם
יהיו י בייחוד שחלק גדול מהמישפחה
של רודני חי בלבנון.
כולם בילבלו אותי ועשו לי ממש שטי־פת־מוח•
אני לא יודעת מה להחליט.
אני חושבת כל הזמן: מה לי ולמיל־חמה
הזאתו אני בסך הכל רוצה לחיות
עם גבר שאוהב אותי, ואני אותו. למה
כל המצב כל־כך מסובך י
עכשיו אני ידשבת ומחכה שמילחרה
תיגמר. אולי משהו ישתנה, מי יודע.
הוריי יעצו לי להתגייס בינתיים לצבא.
ואני חושבת שאם לא אוכל להתחתן עם
רודני בקרוב, באמת אתגייס לצה״ל׳ כי
ממילא רציתי לשרת בצבא לפני שהיכר־תי
אותו. ואם המצב ישתנה בעוד זמן־
מה, אז אוכל לנסוע אליו ולהתחתן, או
שהוא יבוא לחיות אתי כאן, בארץ.
בינתיים הוא מטלפן אלי בכל יום ומספר
לי כמה שהוא מתגעגע אלי.״

;עמי־ אדווה

כי דו! וזי רסתהחכ מי ם ש לז ^ הם !,ה מ טו ר ף
ו בו ק ־ הזרעשלהדודאוסוולד ^ מיתולוגיהעתידית
ווסת פארמר ^ מבזנח־הילן דה ומילחמת־המינים של הלל דמדון
מ קו ר

רם מואב
הגנטיקאי רם >מואכ פירסם באחרונה
את סיפרו זיו מ ת חכמים* ,שבו הוא משלב
את סיקצועו עם השקפותיו התרבותיות.
זיומת חכמים הוא על גבול ספרות
המדע הבידיוני(מד״ב) ,והדימיון בו משיק
למדע, העשוי להרתיע בני־תמותה בעלי־תחושות,
יצרים ושאר מדכיבי־אנוש. סי-
פור־העלילה נפתח בגירסה ספרותית ל טבח
שנערך בנמל־התעופה הבינלאומי בן־
גוריון• ,שבו נהרגו ונפצעו עשרות נוסעים
באש של חברי כנופיית טרור בינלאומית,
שאחד מחבריה, קוזו אוקאמוטו —
נתפס מאוחר יותר.
אחת מגיבורות הספר היא סירודיסטית
בשם אנג׳לה פרייזר, הנתפסת בידי
יצחק כידון, ראש ענף נשק עתידי ב־מישרד־הביטחון
— והמעניקה את המיסג־רת
הסיפורית להרצאת עמדותיו הגנטיות
של המחבר, רם מואב.
סיפור־העלילה ניפתח שבוע קודם לטבח
בלוד, בהצגת יצחק כידון, קצין בכיר שלא
היה בארץ במהלך מילחמת יום־הכיפורים
(תיסמונת יצחק רכין ומוטה גוי) ,ה מעמיד
בצל אתא־,רדידות והבינוניות של
צמרת הפיקוד הצה״לית, תוך שהוא פועל
כסופר־מן ישראלי. בין אנשיו של כידון
בולט עיתונאי, שולי, יליד ארצות-הברית,
בשם ברני כוהן, ספק מקופר ספק קצין
יח״צ של נידון, ואהובתו הבוגרת של
* רם מואב — זירמת חכמים; הוצאת
בי תן; 323 עמודים (כריכה קשה).

גנטיקאי־־סופר מואב
אפריקה +ישראל = אפריאל
ברני, סוניה פסטרנק, גינקולוגית ה מתמחה
בהפלות ובהזרעה מלאכותית
(״אחר־הצהריים הפילה את נכדו ז״ל, ב־טרם
נולד, של מנהיג מיפלגה דתית הידוע
פחתעדדתו הקיצונית למתן גושפנקה חו קית
להפלות מלאכותיות.״)
הפרק השני, הבוקר שלפני, חושף את
דיוקנו של כידון, המנסה להתחמק מתוך
״מעגלי ניירת סגורים״ ושואף להעניק
מימד של דמיון למערכת הצבאית. הפרק
השלישי הטבח בלוד (מדוע כל מגוורפי
העולם מוצאים פורקן לשיגעונותיהם כרצח

יהודים?״) מתאר את שקדם לטבח ואת
הטבח, כאשר כידון לוכד את אנג׳לה ומס לק
אותה בסתר מבית־הנתיבות (״אכל
המידע שהוציא ממנה יועיל לאין ערוד
אם האויב יאמין כי מתה לפני שפצתה
פיה.״) בין נפגעי התקפת־הדמים מצוי
עולה מברית־המועצות בשם גרישא
קירפיצ׳ניקוכ, שאשתו נהרגה במהלך
הטבח.
קירפיצ׳ניקוב היה הסיבה לבואו של
כידון לנמל־התעופה ביום הטבח• קיר־פיצ׳ניקוב,
מדען המביא מברית־המועצות
את כל החידושים הגנטיים, נועד לתרום
את חלקו בתוכניתו של כידון. בפרק זד,
מציג מואב, באופן סכימאטי למדי, באמ צעותו
של קירפיצ׳ניקוב את כל חלומות־הגדלות
הגנטיים של ידסן ם סטאלין :
״ובכו, חכר ציוניסט, הניחשת מה שלח
אלי המנהיג הגדול? את זירמתו שלח.
ומה אינטימי יותר מנוזל לכנכן זה?...
בדקתי את הזירפה״ מכער לעדשות המיקרוסקופ
נראה אונו של המנהיג שורץ
תאי זרע חיוניים שנעו הנה ושוב,
מקשקשים בזנבם הארור. אפילו צעיר היה
יכול להתברר כזירנוה כזו זירמה
שיעודה העקרוני היד אפשר בהחלט
לשמור אח זירמתו של פטאלין בהקפאה
עמוקה ולהזריע בה את מאות בנותיו ואלפי
נכדותיו ...יש לצפות, כי רבים מהזכ רים
ידמו לסטאלין ער ללא הכר, וזי
בדיוק מטרתו ...תוכנית כזו עלולה בהח לט
להוליד, ילוד ארבעה־המישה דורות,
גזע של מיליוני בני־אדם, שבכולם שבעים
עד שמונים אחוזים מהגנים של סטא-

בפרק הביקור בחווה לגנטיקה חקלאית
(עיסוק שרם מואב התמחה בו בעבר, בעי קר
בייצור של דגי קרפיון התואמים בגוד לם
לשולחנות יום שישי של יהודים) מתואר
מיפגש בין כידון והפרופסור התמהוני
יוסף רכינו־בי ץ׳ ,הנרתם לפרוייקט ה
פרובינציאליות
מול שלם־המחו
יונתן רטוש

המחר ואף אל שאר העולמות הבדויים, החלו להיראות ניצנים
ראשונים של ספרות ישראלית יחודית. מעט מנטיות אלה מצוי
בסיפורו של פרופסור רם מואב (ראה: מקור) ויותר מזה
מצוי בסיפרו של הלל דמרון (ראה: מד״ב ישראלי).
מפאת המימד הישראלי של שני ספרים אלה מובאת במקביל
גם ביקורת על עוד שני ספרים מתורגמים (אף הם בנושאי ההנ־

בעיני רבים נחשב מימד התפוצה של ספרות מד״ב למימד
של השתחררות מלאומנות, לאומיות ופרובינציאליות.
בישראל, מאז ראשית שנות ה־ ( 70 אחרי מילחמת יום־הכיפורים)
החל סוף־סוף רנסאנס תפוצתי של ספרות מד״ב. במשך קרוב
לעשור תורגמו לעברית מאות ספרי מד״ב — וחלקם אף הגיעו
למהדורות רבות.
במיסגרת רנסאנס זה, שהוליך את הקורא הישראלי אל עולם־

דסה הגנטית) ,האחד של רואלד דאל (שסידרת סרטי טלוויזיה
לא יאומן כי יסופר המבוססת על סיפוריו משודרת אחת לשבוע)
וסיפרו של פיליפ־חוזה פארמר, מגדולי מחברי סיפרות
מד״ב בימינו.
מיקבץ זה של ארבעה ספרים מסקר תמונת מצב תרבותית,
העוסקת בחלקה בהינדום הגנטי והאנושי, שרם מואב מנסה •להת מודד
בו בסיפרו ויוחוז חכמים.

בישראל של ראשית שנות ה־ 50 ניסה המשורר
לתרגם סידרת סיפורי מדע־בידיוני תחת הכותרת היה היה בעתיד,
בספר שכמעט ולא נמכר בחנויות הספרים. במקביל, באותן
שנים החלה בארצות־הברית( ,שהיתה אחרי מילחמת קוריאה)
פריחה חסרת־תקדים של ספרות מד״ב — פריחה שהעידה על
התנתקות רחבה מהלאומיות האמריקאית.

מיוחד של כידון. בינתיים במקביל, במערב־גרמניה,
חושף מואב בפרק עולם משופר
של סדר ואיכות, כנופיה של שרידי הרייך-
השלישי, שהם שולחי הטירוריסטים אשר
ביצעו את הטבח בלוד בעזרתו של מועמר
קדאפי.
מלאן שחור בסיני הוא פרק המביא
את סיפור אהבתם המוזרה של כידון ושל
אנג׳לה במיתקן סודי של צה״ל. אהבה
״גידהם
מוזרה, שבמהלכה חש כידון
לעצמת הרעב לאהבת אשד! שנצטכר
בגופו, ויותר תמה על הרעב הגדול שלה...״
כאשר אנג׳לה אומרת לו לבסוף, כנדרש
ברומן־גנטי שכזה :״כן, גנראל שלי, על
זמורתי האחרונה אני מתערבת אתר, שאתה
ואני יחד, אנחנו צירוף גנטי פנטאסטי...״
גנטיקה אי לא גנטיקה — האהבה בין
הגנראל הישראלי למחבלת כהת העור —
מלבלבת.
בפרק ליצים אוחזים בעצים ומכיס בביצים
מובא סיפור שאינו כלל לעניין הגנטי,
ובו ביקורם של כידון ונהגו סמי במושבה
היהודית בארצות־הברית, כאשר סמי משגל
את אמו של העתונאי ברני :״סמי, אל
תאמין לה• התחתונים שלה בוערים וכמה
שלא תדפוק אותה, זה לא יכבח אות*״)
בינתיים חושף בארץ העיתונאי ברני את
שני תיקיו של כידון: הסתאבות המהפכות
חוק ממשיכי הדרך, ובשובו של כידון
ארצה, נרקמת התוכנית, שאנג׳לה המעוב רת
בזירעו של כידון, תצטרף לבני־לווייתו
של נשיא אפריקאי העומד לבקר בישראל
— ותפיץ את ילדיו הגאונים של כידון
ביבשת השחורה, ותעלה את איכות הצופן
הגנטי של תושבי יבשת זו.
כאשר הנשיא מבקר בארץ, הוא פוגש
ליד עין־גדי בצעירה יהודיה אמריקאית
שהוא מתאהב בה :״בן תלדי לי, ואפריאל
ייקרא שלו,״ (אפריקה +ישראל =
אפריאל) .הנשיא האפריקאי מוכן לעיס־קה
שמציע לו כידון :״בני יגדל באוצר,
וכמו אביו הכידון יחיה, גיבור וחכם ועדין
גפש.״ נהגו של גנראל כידון אף מספר
בדיחה לנשיא האפריקאי בזמן שהגויים
אנסו את הבנות שלנו, אנחנו גנבנו מהם
את כל הגנים הטובים שלהם. מבחינה
דארוויניסטית, צוחק מי שצוחק אחרון...״
בעוד הנשיא מתלהב מן הרעיון של החד רת
הגנים היהודיים לבני עמו :״למה
לחכות לאונס? למה לא להעביר באופן
מסודר גנים טובים מגזע אחד למשנהו?״.
לקנות את הגנים הטובים שצברתם אתם
חיחודים ואף מוסיף כי ״ילדם של
אנג׳לה וכידון יוולד לגדולות. מנהיג גדול
יהיה ,,כבנם של המלד שלטה ומלכת שבא,
שהקים שושלת מלכים אדירה
לבסוף כאשר עוזב הנשיא האפריקאי
את ישראל, הוא מבריח עימו את אנג׳לד,
כאשר שבועון דמוי העולם הזה חושף את
קצה מזימתו של כידון :״׳ישראל החדשה׳
הוא שבועז מצוייר, שאחד מתחביביו הוא
עריפת ראשיהם של רעיני צבא כתבו
של השבועון, עוזי אלון, מגלה כי
״מדובר בכושית צעירה שבאופן רשמי
איננה קיימת, ו ...בוא נגיד שאני יודע
את הקשר שלד אליה.״״ הסנסציה נגמרת
בראיון מיוחד עם כידון בשבועון הנפוץ.
בעוד כמה מפרקי זירמת חכמים מחסלים
אנשים, מובא רצף תיאור אנטי־דתי, בי קורת
על מנהג המדינה, על הדמוקרטיה
ושאר עניינים מאוד בלתי גנטיים.
זירמת חכמים אינו ספר בעל איכויות
ספרותיות בולטות, והוא משולל גם את
העוצמה של ספר פרי־עטו של מדען, המ נסה
להזהיר את האנושות מפני העוצמה
שבפיצוח הצופן הגנטי. זירמת חכמים הוא
ספר שגודש הפרטים המדעיים־גנטיים מהד,
ורצון המחבר להביא את השקפות עולמו
השונות בפרטים עד לאין סוף מאידך,

פוגמים לא במעט בנושא, שאם היה נעשה
בכלים ספרותיים של ממש, היה בכוחו
להיות מרתק עד למאוד. יחד עם זאת, יש
בזירמת חכמים כמה פינות סאטיריות, ספק
הצהרות אנטי־דתיות, ספק הומוד־שחור
של גנטיקאים, בנוסח של :״אוספים זיר־מה
מהנמל ותוקעים לחזירה״ .יומי ככר
חכין שם מוצלח — ׳גמחזיר׳״ .אתם יוד עים,
כחמה. היא כשרה דל! אם חיא מפ-
ריסה פרסה ומעלה גידה׳• הגמל מעלה
גירה אכל לא מפריס פרפה, ואילו׳ החזיר
מפרים פרסה ואינו מעלל! גרה. אז יוסי
מספר, שהגיש הצער לזווג אותם ולקבל
כן־כלאיים כשר, שגם יפריס פרסה וגם
יעלה גרה. יוסי מורא לזה ׳און כלאיים
הילצתי׳״״.
לסיכום, זירמת חכמים מביא את הקורא
למסקנה אחת בלבד, והיא, שהמין־ד,אנושי
במהלכו הטבעי, על כל חסרונותיו והמרחק
מן השלמות — עדיף על יצורי־כילאיים
גנטיים, פרי בית־החלומות של עולם הגנטי-
קה. יחד עם זאת, לשונו הקריאה של רם
מואב חושפת לקורא לא במעט את עולם
הגנטיקה לטוב ולרע.

ת רגו ם

רואלד דאל

הספר דודי אוסוולד מאת הסופר הבריטי
רואלז־ דאל, שראה־אור באחרונה בתר גום
לעברית• עוסק בנושא קרוב למדי
לנושא שבו עוסק רם מואב בסיפרו
זירמת חכמים. אלא שדאל עושה מלאכתו
בכלים ספרותיים יותר, משוחרר מגנטיקת־יתר
אך בעל דמיון פרוע יותר ומלבב
יותר.
סיפרו של דאל הוא פארודיה גנטית ל חיי
ואהבותי מאת פראנק האריס, שבה
מעמיד המספר גלעד לדודו אוסוולד, כבר
בעמוד הראשון, הוא מתארו כקזנובח
מיל׳ :״תיאור תמים ושוככגי למדי של

זרימת חכמים אמיתית
מישגל ששיגל׳ דודי איזו מצורעת כמדכר
סיני ואפילו הקשר שלו ל״גילויו של
כושם שעוצמתו רכה כלי-כף, עד כי כל
גכר, כתע שהיה מרחרח את ריחו כאשת,
לא חיה מסוגל להתאפק מלאנוס אותה על
המיץ ם...״
המספר חושף את יומני דודו אחרי מו תו
של זה, ומוליך את הקורא לשנת , 1912
כאשר ״כאנגליה׳ ,אמרה השמועה, חיה
המישגל עדיין כחיתוליו.״ הדוד אוסוולד
בן ה־ 17 נוסע לצרפת והלאה לסודאן נ ־
הסודאנית,
עיקבות חיפושית התפיחה
שאחרי כתישה הופכת להיות ״סם התאווה
החזק כיותר כעולם,״ אודותיו שמע מפי
ידיד של הוריו שהתנסה בו, ובבית־החולים:
ארזו כקרח את חאכר הנשכן
והפועם שלי מכל עכר.״
* רואלד דאל — דודי אוסוולד ; עברית:
חיים חרמון ; הוצאת זמורה ביתן; 203
עמודים (כריכה קשה).

בפאריס עבר הדוד את חוויית אובדן־
בתוליו :״היא חסתעדה עלי כחסתער ה חולדה
על נחש הקוברה ובאוניה בים־
התיכון הוא חווה חוויה מינית מטורפת
עם גבירה תורכיה. בחארטום רוכש אוס־וולד
הצעיר בכל חסכונותיו כמות גדולה
מהאבקה, וכעבור עשרה ימים מגיע איתה
לפאריס. שם טעם אוסוולד קמצוץ מן
האבקה, וכעבור 9דקות התאבן כל גופו,
הבעירה אחזה בחלציו :״האבר שלי נע שה
נוקשה וזקור כמו תורן של מפרשית,״
וממהר אל הצרפתיה, שבמיטתה איבד
את בתוליו, האומרת לו לבסוף :״אתה
הנד חית טרף...״
עד מהרה מכין אוסוולד בעזרת מכונת
גלולות את ״גלולות האון של הפרופסור
יוסיפום,״ והוא מעניק גלולה אחת לאשת
ידידו של אביו, שגריר אנגליה בפאריס,
המנסה את הגלולה ואונסת אותו בו ב מקום.
אוסוולד מטריף את אשכי הסגל
הדיפלומטי בפאריס ומוסר להם דוגמות
מיסחריות של הגלולה.
אוסוולד מתחיל למכור את הגלולות ב מחיר
של אלף פרנק הגלולה ותוך ימים
ספורים עושה הון, תוך שהוא עצמו חווה
כמה חוויות מרגשות עם גבירה רוסיה
ממישפחת הצאר, דג מלוח רזה, קריר
וזו :״לפתע, אחזה כשתי ידיה במחשוף
שימלתה, וקרעה כאוות את השימלה מעל
גופה. היא קרעה את בגדיה חתחתוניס מעל
גופה ...זינקה, ואני לא יכולתי להבחיו
אלא כמערבולת מסתוללת של רגליים ו ידיים
ופח וזרועות ואצבעות, היא יצאה
לחלוטין מדעתה• היא חיתה מטורפת מ תאווה״.״
כעבור 12 חודשי שהותו של
אוסוולד בפאריס, היו לו בבנק כשני מיל יון
פראנק.
בינתיים פורצת המילחמה העולמית ה ראשונה,
הוא לוחם בה ומשתחרר בסופה
כסרן בחיל־הרגלים ושב ללימודיו ב־קיימברידג׳
וסיפר לאחד ממוריו א ״ ר
וו ר ס לי את סיפור הגלולה, בעוד מורו סי פר
לו על סידרת ניסוייו בהקפאת זירמות.
אוסוולד קולט מייד את הפוטנציאל הכלכלי
שבחידוש מדעי זה ״אתה רוצח לומר לי
שכל אימת שאני מהנה עלמה כלשהי,
אני מחדיר אל תוכה ש ר מיליארד תאי־זרע?״)
א״ר וורסלי מספר לאוסוולד כיצד
ניצל זירמת פר להשבחו? עדר הפרות של
אחיו.
אז מציע אוסוולד לוורסלי :״אני מציע
שניבחר לנו רק באנשים הגדולים כאמת
והמפורסמים כיותר החיים כיום בעולם,
דנת קי פ לנו מאגר לזרעם של האנשים
חללו בכוונה למכור מנות זרע לנשים
עשירות ״החצות תינוקות שהם מזרעם
של גדולי הגאונים שככל העולם.״ והוא
אף ממחיש בעזרת סיפור על אשת תעשיין
מבירמינגהאם, שבעלה מכוער, המזמזמת
בביתה את הפרק האיטי מתוך הארואיקה
של בטהובן ומהרהרת ״האין זה נפל א?
אני הרה לאיש שכתב את המוסיקה הזאת
לפני מאה שנים!״
כדי לממש תוכנית זו הוא מכניס בסודה
ידידה בשם יסמין, ומספר לה את סיפור
חיפושית התפיחה והקפאת הזירמה. אום־
וולד מוסר ליסמין גלולה אחת, מסתתר
במעבדתו של וורסלי וצופה כיצד ניכנסת
יסמין ומוסרת למדען טבלת שוקלד בה
מומסת הגלולה, וכעבור 9דקות מסתער
עליה המדען, בעוד יסמין מלבישה על
אברו קנדון כדי לאגור את זירמתו, תוך
שהיא מחתימה את וורסלי על מיסמך המעיד
שהזירמה היא זירמתו. למחרת מציג אותו
אוסוולד בפני וורסלי ומשכנע אותו להיכ נס
לשותפות זו.
השלושה מרכיבים את רשימת גדולי-
עולם של ראשית שנות ה־ .20 הקורבן ה ראשון
היה אלפונסו מלך ספרד, שיסמין
הגיעה ללשכתו במירמה, המלך בלע
מהגלולה, חתם על המיסמך והעניק מזיר־מתו
המלכותית. ממאדריד נסעו אוסוולד
ויסמין לפאריס, וחלבו את הצייר מונה
בן ה־ ,79 ובעיקבותיו את הצייר רנואר.
שניהם העניקו לה בנוסף לכך מציוריהם.
ובבדיקה שלאחר מעשה אף התברר :״כי
איכות זרעו של מונה היתה משובחת מזו
של רנואר, על אף שחיה זקן ממנו כישנה
אחת ואחריהם מגיע תורם של איגוד
סטראווינפקי ופיקאסו שאמר בסופה
של החוויה :״תודח לך, מדמואזל. זח,
חיה מרענן מאוד. ועכשיו אני מוכרת לשוב
לעבודח.״
אחריהם מגיעה יסמין אל מרסל פרו־סט,
שהיה הומוסכסואל מוצהר, ולחדרו
התגנבה יסמין כשהיא מחופשת לעלם חמו
דות,
ושבה ממנו עם חמישים מנות זרע
משובחות. בשווייץ מגיע הצמד אל
ניז׳אנסקי, ובאיטליה מגיעה יסמין אל
זירמתו של ד״ה לורנם, שאחרי בדיקה
במיקרוסקופ מתברר ; ״תאי מרע היו
חוויה מרגשת היתה
מתים לחלוטין.״
חוויית חליבתו של פוצ׳יני, כאשר יסמין

סופר מד״ב פארמר
מיתולוגיה גנטית
מפילה אותו ברישתה בעזרת אריה מתוך
מדאם באטרפלאי. הם פוקדים בדרכם גם
א ת סרגיי רחמנינוב, ואת ד״ר זיג־מונד
פרויד בווינה, שיסמין מערערת את
אחת מהתיאוריות המפורסמות ביותר שלו.
מיפגשה של יסמין עם אלברט איינש־טי?
מביא אותה למסקנה :״אין הוא
אלא מוח נטול גוף. אני מעדיפה את פו-
צ׳יני.״ אחריהם מצטרפים למועדון הזירמה
הקפואה תומאס מאז וג׳וזף ר,ונראך,

רודיארד קיפלינג וארתור קונן דויל.

חוויה מרגשת היתה חוויתה של יסמין עם
ג׳ורג׳ כרנרד שאו, שהחל קורע את
בגדיו וקורא ; ״שנסי מותניך, מאדאם ! ״
ולמרות תרומתו^לא בא לכדי סיפוקו והמ שיך
לרדוף אחר׳יה עד למכוניתו של הדוד
אוסוולד.
כך הגיעה יסמין למיטותיהם של רוב
מלכי ונסיכי אירופה, חלבה את זירמתם עד
שבלישכתו של הקץ מלך נורווגיה נטלה
בטעות היא את הגלולה ואנסה את המלך.
יסמין ואוסוולד מחליטים לשוב ללונדון
לחופשה, כאשר יסמין והחוקר וורסלי
נמלטים ממנו ומותירים לו רק את זירמתו
של מרסל פרוסט בעוד חלומו מתנפץ כלא היה דודי אוסוולד הוא אחד הספרים העליזים
והמרתקים שתורגמו אי־פעם לעברית, ו דומה
כי דווקא התייחסותו הקלילה והספ רותית
של רואלד דאל, בלוויח ההומור ה מעולה
שלו לנושא, הופכים את הזירמה
לקלילה מרתקת, בימים חמים אלה של
הקיץ.

מדע בדיוו
הפעמונים השחורים
פיריפ חוזה פארמר, אחד המעולים
המתוחכמים שבסופרי מד״ב, הנחשב ל־בורחם
של הספרות הצפון־אמריקאית, חי בר
בטרילוגיה שלו על עולם המדרגות את
הבורא ג׳אדוויו, הבונה עולם ויצורים כדי
לשמש את צורכי המחר, תוך הסתמכות
על העבר של המין האנושי. סידרה זו של
פארמר היא המיצוי השלם של האפשרויות
הקיימות בהפיכת הגנטיקה לאלוהים.
אחרי ספריו בורא העולמות ושערי הבריאה
שראו אור בהוצאת עם עובד, ראה־אור
השלישי בסידרה: יקום פרטי* ,שגיבו רו
הוא קיקאהה. הספר נפתח במערב *
פיליפ חוזה פארם ר — יקום פרטי .
עברית: עמי שמיר ; הוצאת עם עובד, מדע
בידיוני; 216 עמודים (כריכה רכה).

הפרוע האמריקאי ובקיאהה הנמלט מפני
יצירי ג׳אדוין, המעוצבים במעבדות הביולו גיות
שלו, כמו ״לקנטאורים חראשוגים
הוענק מוח אנושי שנלקח מגוודים סקיתים
וסרמאנטים כני כדור־הארין, וכן מאי-אלה
כני שגטים אבאיים ופלסגיאנים כך אירע
שאחדים מן הסוסים למחצה עדיין דיברו
בלשונות אלה...״
יקום פרטי הוא סיפור של נסיון השתל טות
על עולמות אלה, השתלטות של כת
גרמנית מוזרה, שקיקאאהה מתמודד ביקום
כולו כדי להציל את העולמות משילטונם.
סיפרו זה של פארמר — מלבד היותו סי פור
הרפתקות מרתק של ספק גיבור המ ערב
הפרוע, ספק ג׳יימס בונד חללי —
הוא סיפור של מוסר, המביא הירהורים מח רידים
בדבר האפשרויות שהמהפכה הגנטית
עשויה להביא לעולם המחר.
פארמר בונה את עולמותיו כמעין מיתו לוגיה
עתידית, הנמצאת בסכנה מצידם של
הפעמונרים השחורים המורדים בסדר העתי די
והמתבייתים על גופותיהם של מפל צות
המחר, פרי מעבדות הביולוגיה והגנ טיקה
של הבורא ג׳אדווין — מיפלצות ש-
קיקאהה נלחם בהן ומנצחם.
יקום פרטי הוא ספר הרפתקות ומוסר
מרתק, המומלץ לאוהבי ספרות מד״ב מעו לה.

ד ״ 3ע 1דאל

הלל דמרון
סיפרו של הלל דמרץ מלזזמת המינים
הוא נסיון מעניין עד למאוד של סיפור
מד״ב ישראלי*.
מלחמת המינים מתאר את החיים במושבה
תת־קרקעית ששרדה אחרי שואה גרעינית
מושבה שתושביה הם גברים ונשים שהגיחו
לאוויר המושבה באמצעות מכונת־ילודה.
זה רומן בנוסח עולם העתיד של א ל דו ס
האכסליי והחושנוע שלו, הנפתח ב:
״חדר האוננות היה כמעט ריק. שני גברים
ואיטה אחת היו שקועים ככורסות העמוקות,
צופים כסרטים שהוקרנו על המסכים ש מולם...״

א ל הוא מנהיג המושבה, המחליטה
כי עליו להוציא לפני הקרקע את המפלצת,
שהיא אשה בעלת דפקט גנטי, פרי מכונת־הילודה.
דיאל מוציא אותה אל מחוץ למח־פודות
התת־קרקעיות, ומגלה בהדרגה כי
הנשורת הרדי־אקטיבית חלפה ואינה עוד.
במערה בהר הוא מאכלס את המפלצת,
את אותה טעות־גנטית של המכונה, תחת
להרגה׳ והוא מתנה עימד, אהבים ומבתק
את בתוליה.
בעת העדרו מהמושבה התת־קרקעית חל
שיבוש במכונת הילודה (״למרות הקידטח
המופלאה, עדיין לא עלה בידם לנטרל
את הרוע ודורה, אחת מילודות
מכונת־הילודה, מצליחה באסיפה כללית
לשכנע את הנוכחים להעביר לידיה את
ניהול המושבה, במקומו של דיאל. מתחיל
מאבק בין הנשים לגברים, כאשר דורה
מצהירה :״כמחזור הבא נרצח רק נקכות״
תוך שהיא מדיחה את דיאל מעבודתו
בצד מכונת־הילודה ומשלחת אותו למכ רות.

מהרה הופכת דורה לדיקטטורית של
עולם תת־קרקעי זה, תוך שהיא משעבדת
את הגברים וחותרת ליצירת מאגר זרע,
שיביא בסופו של דבר להכחדות הגברים
והמשך תהליך הרבייה בעזרת נשים בל בד.
אלא
שלבסוף, אחרי התגברות הדיק טטורה
הנשית, פורצת מרידה, שבמהלכה
מושמדת המושבה ודיאל מצליח להתחמק.
אחרי מאבק בדורה הוא מגלה במערה
בהר כי המפלצת מאמצת אל חיקה את
ילדה, בנו של דיאל.
מלחמת המינים הוא נסיון טוב למדי של
מד״ב ישראלי, אם כי בולט כי מדובר ב ראשית
הדרך. אך יחד עם זאת, מאחד
ספר זה בקידבו את עיקרי סיפרות המד״ב,
מבלי שיהיה פחות מרתק מכמה מסיפר•
המד״ב המתורגמים באחרונה לעברית. כמו
כן, מתייחס דמרון ברצינות מדהימה לצ דדים
המוסריים של העתיד, כביקורת ה הווה.

דומינו 147 ,עמודים (כריכה רכה).

1ה היה ה עו ב ס
גליון ״העולם הזה״ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שגה בדיוק,
הביא כתכת־שער תחת הכותרת ״הייתי ערכי כמוטל,ווה״ ,שכה
דיווח שלום כהן, ראש מערכת השבועון, כיצד התחפש לערבי
כרחובות טוסקווה, כמהלף פסטיכל־הגוער הבינלאומו שנערף שם.
המדור הכלכלי של השבועון דיווח -על שערוריית הפרוטלציה
כחטיבה לסחר־ חוץ כמישרד־המיסחר־והתעשייה, שערוריה ש במרכזה
עמד מיכאל צור (שהתפרסם מאוחר יותר כפרשת
שחיתות ב״הדוברה לישראל״ ,שבעטייה נכלא).
תחת הכותרת דודג׳יפטאן דיווח ״העולם הזה״ על מכת המכו ניות
המפוארות שלל,תה כה הפל,ידות הבכירה כישראל, תחת
לפתור את בעיות העוני. מדור האמנות סיקר, תחת הכותרת

ה 1ה ש הן ח

״שבה שכה השולמית״ ,שתי הצגות בשם ״שולמית״ (האחת
מאת אברהם גולדפאדן והשניה מאת יגאל מופיגזון) ,שהועלו
בתיאטראות ״האוהל״ ו״דו־רה-מי״.
בשער הגליון: ראש־מערכת ״העולם הזה״ ,שלום כהן, בתל בושת
ערבית מסורתית גבגוסקווה.

מי בנה בית ב״גן־וינה פסק־דין נוסח המפכ״ל *
״חופי הברך־ של חיפה * המדים של הרב גוון

חל־אביב
היה הזה א־עו עשיר
אחד האנשים העשירים ביותר בתל־אביב
לפני 40 שנה היה אדם שאיש אינו זוכר
את שמו הפרטי. קראו לו ירחו.
את כספו השקיע ירחו בקניית מיגרשים.
הוא קנה שטח אדמה עצום ברחוב אלנבי,
במקום שבו עומדים כיום בניין הפסג׳ ליד
סימטת יאשה חפץ ורובע שלם של בניינים
מסביבו. שטח אדמה נוסף קנה ירחו בצפון
תל־אביב, במקום שהיה כולו חולות.
כשתל־אביב התרחבה, בנה ירחו על שטח
האדמה בצפון את קולנוע־הקיץ גן־רינה,
שאותו קרא על שם בתו. היה זה ב־. 1924
ירחו הקמצן התגורר בצריף בשטח הקול נוע
והתפרנס ממכירת גזוז.
זמן קצר אחר־כך היגר ירחו לארצות-
הברית, החכיר את אולם הקולנוע הענקי
(אלפיים מקומות) ליעקוב דוידון, כיום
יושב־ראש התאחדות בעלי בתי הקולנוע.
טרזן וחבורת הג׳ונגל. תולדותיו
של גן־רינה הן תולדות תל־אביב. בשעתו
היה זה מרכז פעולות־התרבות של העיר.
כאן הופיעה התיזמורת הארץ־ישראלית
בניצוחו של הוברמן: כאן נערכו ההופעות
הראשונות של האופרה הארץ־ישראלית של
גולינקין. במשך שנים היה גן־רינה מקום
הבידור העממי של תל־אביב.

ותיקי תל־אביב זוכרים את טרזן התל־אביבי.
היה זה בחור חסון ומגודל, שהת גורר
ממש כטרזן בין העצים של גן־רינה,
סביבו התקבצה חבורת הרפתקנים שקראו
לעצמם ״חבורת הג׳ונגל״ ,חיו חיי חברה
עשירים על העצים במקום וסייעו בהתנד בות
בשמירת הסדר. טרזן נעלם בעת
שנסע להילחם במילחמת האזרחים בספרד.
״חבורת הג׳ונגל״ לא נעלמה.
לפני 13 שנה התארגנה חבורת צעירי-
הפקר שנשאה את אותו השם, ואשר קבעה
את עצי גן־רינה כמקום מיפגש ותיכנון
פשעים.
התוכנית !החדשה. תל-אביב התפת חה,
קמו בה בנייני־פאר, בתי־קולנוע מ דרגה
ראשונה. גן־רינה נשאר כפי שהיה.
רק המושבים שבו הוחלפו שלוש פעמים
במשך השנים. לפני שנתיים הושקעו 80
אלף ל״י בשיפור המקום. לא היה צורך
בזה. גן־רינה משו המונים בחדשי החום.
היה ברור כי מיתקן קולנועי זה לא יוכל
להישאר לעד במצב זה. לפני שבע שנים
ביקר יעקב דוידון בארצות־הברית. הוא
הצליח לגייס כמה בעלי־הון, תיכנן להקים
במקום — בהסכמת יורשיו של ירחו, ש נפטר
בינתיים — גורד־שחקים בממדים
אמריקאיים. אולם ממש ברגע האחרון הת חרט
אחד היורשים והתוכנית בוטלה.
השבוע גילתה חברת רסקו, המייצגת
את יורשיו של ירחו, כי גויים הון של
מיליון וחצי דולר וכי בקרוב יוקם במקום
בניין חדיש בן 14 קומות. לפי התוכנית
יהיה הבניין מרכז מיסחרי שיכלול קולנוע,
קפה בגובה 40 מטר וכבישים תת־קרקעיים.
היחידים שלא התפעלו מתוכנית זו היו
יעקב דוידון וחיים פלד, חתנו. כדיירים
קבועים של המקום היתד, להם זכות חזקה
עליו. הם היו מוכנים להתיר את הקמת
הבניין, בתנאי שיפוצו באולם קולנוע באותו
בניין. דרישה צודקת לכל הדיעות.
רסקו לא ראתה את הדרישה כצודקת.
הם הציעו לתת לשוכרי גן־רינה אולם
בבניין תמורת סכום של 350 אלף לירות,
סכום שבו אפשר להקים בניין קולנוע שלם.
כשלא נתקבלה ההצעה, סירבה רסקו לקבל
את שכר־הדירה וניסתה לגייס את דעת־הקהל
והעיתונות לנישול דוידון מהמקום.
מישטרה דוגמות המבקר

מעוז צורווזנבוג

כותרת כתבת־תחקיר, שעסקה בשערוריית
פרוטקציות במחלקה לסחר־חוץ במישרד־המיסחר
והתעשייה. מנהלה של המחלקה
היה מיכאל צור, אשר שנים מאוחר יותר
נדון למאסר בעוון שוחד ושחיתות ב־החברה
לישראל. תצלום זה של צור פורסם
ב״העולם הזה״ השבוע לפני 25 שנה,
בליווי רשימת האשמות כבדה במיוחד.

פסק־הדין במישפט עמום בן־גוריון נגד
שורת המתנדבים הגיע גם לאוזניו של
סמל ב׳ אפרים אביוף, ,סמל הניידת של
הנפה הצפונית בתל־אביב. הוא התרשם
כל־כך מהופעת מפקדו העליון, המפקח
הכללי יחזקאל סהר, באותו מישפט, עד
שבבואו להעיד לפני שופט־השלום דוב
זוהר לא זכר את האמת כולה, ממש כמו
יחזקאל סהר.
הסמל נקרא להעיד במשפט של קטטת-
שכנים :״אביוף לא דיבר אמת ...הוא סתר
את דבריו בעדותו קבע השופט זוהר
בפסק־הדין, שבו נרשמו כמה הערות חרי
פות
על נוהלי עדויותיהם של סמלי מיש-
טרה מסויימים.
מפקד מחוז תל-אביב במישטרה, יואב
פלג, החליט לפעול מייד. בניגוד ליחזקאל
סהר, ששיקר מבלי שתיפול אפילו שערה
אחת מראשו, הועמד סמל אביוף לדין.
הוא נידון לנזיפה, שתעכב את העלאתו
בדרגה לשנתיים.
יחזקאל סהר אישר את פסק־הדין.

תשיסחאן
קבלת בגיס מאוורגנת
תיזמורת פועלי ש;רותי נמל מאוחדים
תקעה בחצוצרות בכל כוחותיה. היא ניגנה
מארשים צבאיים למאה לובישי חולצות
כחולות ועונדי סמל־המנורה על חולצו-
תיהם, שהגיעו בשעות הצהריים של יום
הרביעי שעבר באונייה התורכית מרמרה,
ממסע של שישה שבועות לפסטיבאל הנוער
במוסקווה.
מאה צעירים אחרים עמדו על סיפון
האוניה, כשהם מסתכלים בעיניים חרדות
אל הנעשה ברציף שלפניהם: עשרות
פועלי־נמל, בביגדי עבודה, התנפלו על
קרוביהם של אותם צעירים, היכו אותם
באכזריות.
הצעירים בחולצות הכחולות הסתכלו
במחזה כאילו אין הוא נוגע להם. הם
וקרוביהם התאספו באולם המכס הגדול,
שתו גזוז והקשיבו לנאום אחרי נאום,
שהועברו ברמקולים אל התיגרה שבחוץ.
בנאומים הקפידו הדוברים, ראשי המיש־לחת
של מפא״י, אחדות־העבודה ומפ״ם,
להבליט נקודה חשובה אחת :״מק״י הש מיצה
את המדינה בחו״ל. חברי המישלחת
הקומוניסטית סיפרו ליהודי מוסקווה ש בקיבוצים
יש מחלות־מין ושחיתות מינית.
אנחנו עוד נרבה לספר על בגידתה של
מק״י כשנתבקשו להצביע על מי ש אמר
דברים אלה, הבטיחו הדוברים לעשות
זאת כעבור שבוע.
״אתה מקיבוץ?״ בחוץ נמשכו ה מכות.
פועלי המוסך של חברת שירותי
,נמל מאוחדים שוחררו עוד בשעות הבוקר ;
המארגנים הבטיחו להם חמש ל״י לכל
שעה ושיחרור מעבודה לכל אותו היום.
תמורת כל אלה, היה על הפועלים המוסתים
לעסוק במלאכה קלה מאוד: להכות ב קומוניסטים.
האירגון
היה קפדני מאוד. אנשי ד,מיש-
לחת הציונית וקרוביהם רוכזו באולם המכס,
שאליו נכנסו בעזרת רישיונות מיוחדים
שחולקו להם בידי הנהלת המישלחת. בחוץ
חיכו הביריונים בקוצר־רוח, עד שחברי
המישלחת הציונית עזבו את הנמל. בכל
זאת לא הצליחו להבדיל בכל המיקרים בין
ציונים וקומוניסטים, התנפלו באכזריות יעל
מזכיר החטיבה הצעירה של מפ״ם בחיפה,
אליעזר בוכני, ד,יכוהו בידית טוריה .״אתה
מקיבוץ?״ שאל הביריון לפני שהרים את
המקל.

״יהיה שמח כאן!״

גם המישטרה,

״העולם הזה״ 1039
תאריך4.9.1957 :
הכפופה בחיפה ישירות לאבא חושי וליוסף
אלמוגי, ידעה את תפקידה בדיוק. מכוניו תיה
הגיעו לנמל באיחור של רבע שעה,
חנו ברציף מבלי שהשוטרים ירדו אפילו
אל התיגרה.
קצין אחד בעל כובע עם מצחייודכסף
קרא לשוטרים, שדאגו להוריד את מיס-
פריהם האישיים :״לא לאסור אף אחד.
רק להרחיק אותם מן הנמל.״
לא היה ספק את מי צריף להרחיק.
פועלי־הנמל נמצאו במקום עבודתם; ה שוטרים
הבינו כי מפירי הסדר הן מיש-
פחות החוזרים. כל מי שספג אבן בראשו
או ידית של טוריה על פניו, גורש מהנמל
בידי השוטרים והופקר למקלות הביריונים.
יעץ שוטר ללא-מיספר למיילדת הקשישה
הדסה גולדברגר, רבע שעה לפני שהחלו
המכות :״אל תעמדי כאן, תיכף יהיה שמח.״
מארגני המכות נהנו מחסות המישטרה.
שני גברים צעירים, אחד במשקפי־שמש,
שני בחולצת תכלת, שהצביעו את מי צריך
להכות, הסתובבו בחופשיות בין השוטרים
ושוחחו עם הקצינים בידידות.
לבסוף, נגמר הכל. אחרוני החוזרים יצאו
את הנמל בחסות מכונית של שוטרים.
הביריונים פנו לקינגס בר, בית־הקפה
המפורסם של חיפה התחתית. שם חיכו
להם ארוחה, משקאות וחמש לירות לכל
אחד.
אנשים דויד כן־גוריץ,

!• ראש-הממשלה
בחג העשור של טירת־צבי :״בגלל שני
נימוקים לא הייתי צריך לדבר כאן —
איני דתי וגם לא ציוני, וזהו ישוב של
התנועה הדתית־ה,ציונית. אבל בכל זאת
יש לי זכות דיבור, כי זהו קיבוץ, וגם
אני קיבוצניק.״
• פרופסור מרטין בזכר, כאשר נשאל
בפגישה עם פרחי־דיפלומטים אמריקאיים
מהן לדעתו הזכויות שיש להעניק למיעוט
הערבי בישראל :״אני חושב שיש להעניק
למיעוט הערבי בישראל אותן זכויות ש הייתי
דורש למען המיעוט היהודי בכל
מדינה אחרת.״
• ח״כ מפא״י ישראל ישעיהו, ב הציעו
פינכה של עוגות בשעת ויכוח סוער
במועצת סניף מפא״י :״רבותי, במקום
לאכול איש את בשר רעהו, מוטב לאכול
עוגות.״
!• הרב הצבאי הראשי, אלוף־מישנד,
שלמה גורן, העומד לצאת למסע מילווה
בקנדה, ניצח במחלוקת זעירה. הותר לו
לנסוע כשהוא לבוש במדיו הצבאיים. מל כתחילה
הוצע לו לנסוע ללא מדים, אך
גורן התנגד בתוקף .״בלי מדים,״ טען ,״יש
אלפי רבנים כמוני בקנדה.״
• פרשה המוכרת היטב לקוראי העי תונות
העברית הגיעה השבוע אל קיצה:
ההומוריסט אפריים קישון מכר את
אופנועו ד״ר קורט קאלטנברונר ורכש
תחתיו מכונית מטיפוס דופין. הוא שוקל
עתה בדעתו אם להעניק למכונית את
התואר פרופסור.

צ אי א ל מז;
ברשם היוהרה פי ד ג׳י
בעת במחירים משגעים
פרטים בחנרירת

או.קי.

יבל א; גצמלז

בע״מ. המפלצלס: חברת גורית

בע״מ.

ניתם מערכות תז־מיס

להכנת

סירופ ממותק בשפופרת.
מבוסס על חומרים טבעיים.
כל שפופרת מספיקה
להכנת 6כוסות משקה
גדולות ( 11/2ליטר).
נוח וקל לשמוש.
אין צורך להחזיק במקרר.
פיה מיוחדת מאפשרת
מזיגה מדוייקת ללא
פתיחת הפקק.
טעם מעולה במבחר טעמים

לעבודה ולמשרד

תפחיס

וכל זה במחיר מפתיע:
מקסימום משקה במינימום
מחיר.

תפוזי

למשפחה ולאורחים

לפי קני ק לטיול ולים,

יו סייייו

י זיויי זיי ז

י י* י * י י

אשכול

כ 9ר תו ס ש משכן כון
אשקלון 23917 -24195/6 :־ 051
תל אביב 03-284206 :

מיזוג־אויר מלא בכל החדרים
רק בספטמבר
5י מי ם 4-לילו ת
מיום א׳ אחר הצהריים,כולל ארוחת ערב
עד יום ה; אחרי ארוחת בוקר
4,200 שקל בלבד כולל מע״מ,
לאדם בחדר זוגי, לא כולל חגים

•ביתנים מוקפי־יוק
•ארשות כיד המלך
•יין וגבינה חופשי
•כרי דשא
•וכיבה על סוסים ופונים
•קליעה בחץ וקשת
•טניס
•כדורסל
•כדורגל
•כדורעף
•פינג פונג
•פטנג
•אופניים
•גלשני רוח

•גלשני גלים
•בריכה
•חוף ים
•דיסקוטק
•מועדון למשחקי חברה
•וידאו
•משחקי טלויזיה
•מוסיקת רקע
•התעמלות
•גן שעשועים לילדים

•בקרוב ־ מועדון צלילה
ופעילות ימית

הגיע אלוף השלם במשקל קל
ינתר משקה פחנת משקל

ניחם מערכות תדמית

מארצות הברית לישראל -הבקבוק הפלסטי
הענק, המכיל 2ליטר משקה! ו שוקל(עם
המשקה) כמו בקבוק זכוכית של ליטר.
חברת ״טמפו״ ,נאמנה לדרכה, גאה להציג
את המלה האחרונה בתחום המשקאות
הקלים -קנקל.
מעכשיו אין צורך להסחב הלוך ושוב עם
בקבוקים כבדים, השוקלים יותר מהמשקה
שבתוכם .
אין צורך בפקדון.
קנקל בקבוק ענק חד פעמי -מלא כל טוב.

יום רביעי

* סידרה: רוכינזון
קרזזו 6.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
פרק שישי בסידרה, המורכבת
מגירסות שונות של סיפור זה.

• סידרה חדשה: הנוכל
11.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
סידרה קומית בריטית חדשה,
בת שיבעה פרקים, בכיכובם של
פיטר (האצילות מחייבת) פאולס
וג׳ורג׳ קול. מולם ניצבות
שתי שחקניות, רוזלינד אייריס
ואיסלה בלייר. הפרק הראשון
הוא אינו כבד, הוא גיסי,

* סידרה: ועד ההורים
של הרפר ואדי (6.32
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .הפרק נערת ביילי

יום שיש

ממשיך את סיפור עלילותיה
של אלמנה עליזה בעיירה שמ רנית.

* סידרה: הדוכסית
מדחום דיוק (— 8.03

• סרט קולנוע: מיל
חמת המראות (— 0.16

תוכניות מומלצות בטלוויזיה היוונית
יום ר 3ת1. 9 1
* סידרת אנימציה: אי־המטמון
( — 6.10 ערוץ — 3שידור כצבע 26 ,
דקות, מדבר ערבית) .ספר הילדים הקלאסי
בהפקת־יוקרה יפאנית. המחשה ויזואלית מרתקת
של •הדמויות, שאותן היכרנו בצעירותנו.

* סידרה עלילתית: הוואי הגדולה
( — 10.15 ערוץ — 6שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה המתרחשת
בחוותם של מתיישבים אמריקאיים בהוואי. הדמו יות
העיקריות בסודרה: יהאב האלמן (ג׳ון דנר),
בנו הבכור (קליף, פוטס) ,מנהל: העבודה בחווה
(ביל לקינג) ובת־הדוד היתומה בת ה־ ,18 המת גוררת
בחווה מאז מדת הוריה.

ומ סנדש•
• קולנוע: סרט קולנוע לנוער (6.15
— ערוץ — 3שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.מדי יום חמישי בשעה זו, מגישה הטל 2.

וויזיה הירדנית סרט קולנוע אמריקאי או בריטי,
המיועד לנוער וילדים.

• סידרה דרמטית: הזדמנות שנייה
( — 0.10 ערוץ — 6שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה בכיכובה של
ס־זנה יורק, על חייה של אשה המתגרשת מבעיה
אחרי כ ־ 20 שנות נישואין.

פדקנט: הדוססית מרחוב דיוק
יום רביעי, שעה 8.03

שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק הבן של לוטי מ
שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.הבימאי פרנק פוסון

ספר כיצד משקיעים המייג׳ור
ולואיזה את כספם בפזיזות, ב עוד
שלואיזה רבה עם מרי על
חסדיו של גבר.

ביים את מילחמת המראות ה מבוסס
על ספר ריגול יוצא־דופן,
שחיבר ג׳ון לזדקארה
(מחבר המרגל שחזר מן הכפור,
החפרפרת ועוד) .כדרכו
של סופר זה, מוצג הצד המ ציאותי
והעצוב של אותה מיל-
חמת־מרגלים. הסרט הוא סיפרו
של עריק מפולין, המגוייס ל־שירות־הביון
הבריטי. הוא מת בקש
לעקוב אם אכן יש במיז-
רח־גרמניה טילים סובייטיים,
שלא על־פי הסכמי פירוק־הנשק
בין הגושים. בתמורה מקבל ה עריק
הבטחה לאזרחות בריטית,
לו לבנו הבלתי־חוקי. בתפקי דים
הראשיים: כריסטופר ג׳ו־ריצ׳ארדסון,
פול
נס, ראלף
רוג׳רס ופיה דאגמארק.

#סרט קולנוע: רעל
יפהפה 10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
סיפורו של פושע שהשתחרר
מכלאו ומנסה לחזור למוטב ו לשקם
את חייו. האסיר־לשע-
בר, הנתון לפיקוחו של קצין-
מיבחן, מתיידד במקביל עם נע רה,
שתמימותה השטנית מס בכת
אותו ברצח כפול. בסרט
מככבים: אנטוני פרקינם וטיו־

יום חמי שי

* תיעוד: חזון ומעש
( — 8.3 0ש חו ר ל כן, מ ד בר
עברית) .לפני מאה שנה
החל הברון אדמונד דה־רוטשי־לד
לפעול בארץ־ישראל. במשך
וחברת
75 שנים עסקו הוא
פיק״א ברכישת אדמות הארץ
ובגאולתה. ב־ 25 השנים האח רונות
פועלת קרן רוטשילד
בסיוע למוסדות חינוך, ביניהם
הטלוויזיה הלימודית, שהפיקה
סרט זה.

• תיעוד: מקום אחרון
עלי אדמות (— 0.30
בצבע, מדבר שידור אנגלית +פסקול עברי).

פרק רביעי ואחרון בסידרה
מעולה זו של הבי־בי־סי תחת
הכותרת מהרו של נודרופוי,
בו מסופר סיפורו של נודרום,
שהצטרף למינזר בגיל ,6והוא
מספר על חייו במינזר שהוא
אחד הגדולים ובעלי המסורת
הארוכה ביותר בעולם הטיבטי.
הצילומים נערכו באמצע הקיץ, טקסים כאשר מתקיימים בו
דתיים שכמה צולמו זו הפעם
הראשונה על-ידי צוות־טלווי-
זיה מערבי.

שבת

מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאית פופולארית
׳־:מצולמת באולפן טלוויזיה בנוכחות קהל. תופ עות
יוצאות־דדפן ומיבצעים עוצרי־נשימה.

• 01 ראשון 5 . 9
• סידרה עלילתית: סיפורי שילינג
כרי 0.10 ערוץ — 6שידור כצבע,
50 דקות, מדבר אנגלית) .סידרה חדשה
שבמרכזה שני זוגות המייצגים שני דורות• ד,סיד רה
מתארת אספקטים שונים של היחסים המורכ בים
בין הורים מבוגרים, על סף היציאה לגימל־אות,
ובין בתם ובעלה. בתפקידים הראשיים: רו בין
נדוויל, דיאן קין וג׳ק דוגלס.

יום ע6 . 9 11
• סידרה קומית: ג׳ורג׳ ומילדדד
( — 8.30 ערוץ — 6שידור כצבע 25 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה אנגלית חדשה
על זוג בגיי.ל העמידה, המתגורר בפרבר לונדוני,
האשד, אוהבת לעורר את קינאתו של בעלה ב־היזויריה
אחרי גברים צעירים בסביבה. בתפקידים
הראשיים: יותה ג׳ויס יבראין מרפי.

• סידרה משעשעת: ספינת האהבה
( — 10.15 ערוץ — 6שידור בצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .פרקים מתקדמים יו תר
בסידרה הפופולארית, המוכרת היטב לצופה
הישראלי.

יום וו1יע5 . 9 1

* סידרה מצויירת: אכוט וקוסטלו 01
( 10.20 כבוקר — יטני הערוצים — שי•
למישפתה: השריף לובו (— 6.30
דור בצבע 25 ,דקות) .סידרת אנימציה ב -ערוץ — 3שידור כצבע 50 ,דקות, מד״ביכובם״
של שני הקומיקאים הידועים משנות
בר אנגלית) .סידרה קומית בכיכובו של השח הארבעים
והחמישים.
קן האמריקאי מילס וילסון, המגלם תפקיד של שריף
• סידרה עלילתית: מישפחה (0.10
שמן ושלומיאלי, בעיירה קטנה בארצות־הברית.
— ערוץ — 6שידור כצבע 50 ,דקות,
השריף ושני עוזריו, בריאן קרוין וניל קרטר, מנ מדבר
אנגלית) .סיפורה של מישפחה אמרי סים
להשליט חוק וסדר, אך לא תמיד מצליחים
קאית מן המעמד הבינוני, המתגוררת באחד מפר ברי
לוס־אנג׳לם, ולה שלושה ילדים: בת גרושה
עם תינוק, בן הלומד בקולג׳ ,ובת־זקינים בת . 12

יום ע 1ב ת *. 9
• סידרה מרתקת: לא יאומן (6.40
— ערוץ — 3שידור כצבע 50 ,דקות,
במקביל, עליהם לשכנע את אמו
של שלי למשכן את ביתה.

יום סיושון

• סידרה: האיש מ
אטלנטיס 5.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
סידרה העוסקת בעלילותיו של
אדם הנפלט אל החוף, וניצל
)?:גזרת מדען ומדענית, החוש
בכד

רב־מכר: סודות גבעות מידלנד
( — 10.15 ערוץ — 6שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה עלילתית, ה מתרחשת
בעיירה אמריקאית קטנה. סבתא עשירה
ובעלת־ייחוס מנסה להשליט את רצונה ומרותה על
כל תושבי העיירה.

שידור
(0.40 גולדה כצבע, מדבר אנגלית).
פרק אחרון בסידרה המזוויעה,
המהללת והמאוד בלתי־מדוייקת
המוקדשת לראש־הממשלה ל שעבר,
גולדה מאיר.

יום ש1י

• סידרה: גבר במערכת
8.03 שידור כ

סידרה: ידיד לעת
צרה 6.02 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).

בהנחיית

יום שלי שי

הפרק המיסתורין של רד־היל
מספר על אדם־קוף, המופיע
לפני קהל.

מותחן: הייגן

( — 10.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק עיר

• סידרה קומית: רודה
8.03 שידור כצבע,
מדבר • אנגלית).

השקרנים נפתח כאשר הבלש
פול מנסה לעזור לחברו ש לבית־הכלא,
נאסר.
בהגיעו
מתברר לפול כי חברו נהרג
בעת ניסיוך בריחה. פול חוקר
את האירוע, ומביא לשינוי ב מצבו:
הוא הופך מצייד לניצוד.

בית מתחילים שלי ופראן
לחפש אחרי בית שיהיה בהישג
ידם. מתברר להם, שלא יאס פו
די כסף, אם לא יצליחו ל שכנע
את אביה של פראן לתת
להם סכום מסויים ואם שלי לא
יצליח לשבור את המדיניות ה נוקשה
של מנהל סניף הבנק.

* מישדר אולפן: זה
הזמן 11.02 שחור־לבן,
מדבר עברית) .תוכ נית
אירוח שבועית
רם עברון.

• סידרה קומית: שלי
( — 11.20 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .בפרק ה
לית)•
פרק שני בסידרה ה מבוססת
על סיפור־האהבה ה מפורסם,
שאותו חיבר ה״א ביי-
הסידרד,
טס ב־ . 1944 עלילת
מתרחשת בשנת 1942 בצרפת
הכבושה בידי הנאצים. גיבו ריה:
טייס בריטי פצוע ונערת
כפר צרפתיה המתיידדת איתו
ומנסה לעזור לו. סכנת הגרמ נים
מביאה את בני הזוג לספרד,
בה הם מסתתרים מאיימי המיל-
חמה העולמית. מככבים: דיי-
וויד ביימס וססיל פאולי.

פרק נוסף בסידרה, המתארת
את עולמה של גרושה ניו־יור־קית,
מחזריה ואחותה.

• צרכנות: כולכוטק
( — 0.30 שהוד־לכן, מדבר
עברית).
בים שהוא הגיע מהיבשת הא בודה
אטלנטים. עלילותיו של
האיש — מרק האריס — ועוזר תו
למחקר הימי משמשים מקור
השראה לפרקי הסידרה הב אים.
בתפקיד הראשי — פאט-
ריק (״בובי יואינג״) דאפי.

סידרת

קיטש :

צבע,

מדבר

אנגלית).

פרק חמישי בסידרה המעליבה
את מיקצוע העיתונות, ומציגה
אותו באור שלילי וחסר כל ברק
ענייני.

• סידרה: רוחות כשמי
צרפת (— 10.10
שידור כצבע, מדבר אנג

סידרה הדשה: כיבושיו
של נורמן (10.00
שידור כצבע, מדבר אנגלית)•
סידרה בת שלושה מח זות
המתמקדים בסיפור אחיד
בכיכובם של ריצ׳ארד בראיי-
רס, טום קונטי, פנלופה קייט,
דיוויד טרורון, פיונה וולקר ו-
פנלופ וילטון. הסידרה הופקה
בידי רשת הטלוויזיה טנזז.

שיחר

לאן נעלם אוו׳ גלו?

האמון שלהם בהנהלה קרוב לאפס — ולכן
הם תובעים מיכתבי־הבטחה.

!צלי ש
ת* 1דו החרות

ת> 1לומח

• לטלוויזיה הלימודית, שהקרינה
ביום רביעי שעבר, במיסגרת מישדרי־הקיץ
לתלמידי בתי־הספר, את סרט ההנפשה
חוות החיות, המבוסם על סיפורו של ג׳ורג׳
אורוול. עצם הקרנת חוות החיות, שהוא
משל על יצרי פוליטיקה ומימשל של המין
האנושי, רומזת על כמה מגיבורי הפוליטי קה
הישראלית בהווה, החל באריאל שרון
וכלה במיכאל קליינר.

צלי׳ג
טדוויז״ר. רבוא־ת
ן • לטוכיה סער, מנהל הטלוויזיה,
שהעניק המחשה חזותית לאי־הבנת המד יום
הטלוויזיוני, במהלך יום־מישדרים שלם
בשבוע שעבר, שכל תוכניותיו התמקדו
ברפואה. הסידרה הקומית רודה התמקדה
בחווית ניתוח פלאסטי באפה של אחות
הגיבורה. התוכנית כלבונוק התפלגה לשני
נושאים מרכזיים, האחד חניקתם של ילדים
מפיצוחים שונים ובחלקה השני — במשככי הובא כאב חשמליים. אחרי כולבומק
תשדיר־שרות של קופת־חולים, שנראה
כהמשך לכתבה על הפיצוחים. הסרט האח רון
באותו ערב, העולם שמעבר לחושים
הביא סידרה של טיפולים רפואיים במיסגרת
חוויות העולם העל־חושי. ימי-שידור כאלה
לא היו בטלוויזיה בימי מנהליה הקודמים,
שלפחות התמצאו בתישבוץ נכון של מיש־דרי־הטלוויזיה
ופיזורם הנכון לאורך לוח־המישדרים.

מאחרי
הקל עי ם
ח מי כחב ! ה ^ חחא׳ הבא רשות־השידור
מישרת שליח
בארצות־הברית לא תימסר כמיכרז. חטיבת־

דברים מוזרים התרחשו למפקד גלי
צה״ל, צכיקח שפירא, בדרכו לתפקיד
מנהל מחלקת-התוכניות בטלוויזיה היש ראלית.
שפירא נבחר לפני פחות משנה ב־מיכרז
למילוי תפקיד זה, אך כניסתו ל תפקיד
נאסרה עליו על-ידי ועדי־העובדים
השונים בטלוויזיה. ראש אחד הוועדים,
פיטר מיליק, אמר :״הוא ייכנס לטלווי זיה
על גופותינו!״
בשבוע שעבר חל מיפנה מוזר בתהליך
כניסתו של שפירא לתפקיד. נראה שהוא
עשוי להיכנס לתפקידו מבעד לדלת האחו רית
של בניין הטלוויזיה.
פגישה שערך בביתו איילון גזיטיין,
מפיק בכיר המשמש גם כיו״ר מועצת־צביקה
העובדים
בטלוויזיה, זימנה את
שפירא וכמה מבכירי המפיקים בבניין. בין
אלה היו יופי גודארד (לשעבר האחראי
על סירטי-תעודה) ,יוסי משולם (המפיק
של הפקת־הענק מישל עזרא ספרא ובניו,
ובעבר אחד מראשי ועד־העובדים עמי
קפלנסקי ויענקלה אייז;מן (לשעבר
מפיקי עמוד האש) ; חגינא אמוץ (ל שעבר
מפיק כלבוטק ועלי־כותרת) ועוד מפיקים.
הפגישה, שהיתה בלתי־רשמית, ושנע-
רכה מעל לראשיהם של ראשי מחלקות־ההפקה
בטלוויזיה (יאיר אלוני, אגיטל

מוסינזץ, צלילה רוז, חגור חסון)

היתר. בבחינת ניסיון לפצל את ההתנגדות
העקרונית לכניסתו של שפירא לטלוויזיה,
כנבחר מן החוץ.
לדעת כמה מעובדיה הבכירים של הטל וויזיה,
היה בניסיון זה ניצול של תחושות-
התיסכול, שבהם לוקים כמה המפיקים, כדי
לקדם אותם מיד אחרי כניסתו של שפירא
לתפקיד.
במקביל למהלכים אלה פועל באחרונה
מנהל מחלקת־התרבות-והדראמה, אכיטל
מוסינזץ, להפרדה של מחלקתו ממחלקת-

מהפנט גלד
להעלות את האמינות
בסרט־הטלוויזיה, שהוקרן בשבוע שעבר תחת הכותרת העולם שמעבר
לחושים, היה קטע שהוקדש לפעלוליו של אורי גלל כך נכתב בפירסום המוקדם
לשידור, שהופץ באנגלית בין הכתבים המסקרים את רשות־השידור.
אלא שאורי גלר לא הופיע בסרט.
בדיקה שערך העולם הזה בטלוויזיה הביאה את המנהלת הוותיקה של מחלקת
הסרטים הקנויים, מרים רוטשילד, לקביעה ש״אורי גלר לא נראה גם בהקרנת-
ניסיון של הסרט באולפני הטלוויזיה.״
תשובה זו לא ענתה על השאלה.
נראה כי מישהו במחלקת הסרטים הקנויים סבר כי הופעת אורי גלר בסרט
זה תוריד את מיפלם־האמינות שלו בעיני הצופה הישראלי לדרגת אפס, שהרי
לא ברור איזה אינטרס יש למפיקי הסרט האמריקאיים להוריד את גלר מן המסך.
לטענת חלק מהעובדים, סישעל הדתי
עשוי ליהנות מתמיכתו של השר הממונה
על רשות-השידור, זכדלץ המר.

כתובו! !?1וגג£א
הצהרתו של הכתב הצבאי ר ץ דן ״
ישי על העדפתו את מישרת מפקד גלי
צה״ל על תפקיד מנהל חטיבת־החדשות
בטלוויזיה פתחה במירוץ צמוד של כמה
וכמה כתבים על תפקיד ראש השולחן ה צבאי.
בין הכתבים המתמודדים על ה תפקיד
דן סממה, אכי גוט, כני ליס

ויגאל גורן.

תמיכה של המר
החדשות בטלוויזיה מצאה תחליף למיכרז
בשיטה של הפצת מיכתב בין כמה מהבול טים
בחטיבה.
בימים אלה העביר ט וכיה סער את
המיכתב ״האמריקאי״ בין כמה מוותיקי
עובדי מחלקת־החדשות, שטרם זכו לשמש
במישרה של שליח הטלוויזיה בעולם. למ רות
שהמיכתב הופיע בין עובדי החדשות,
האמת היא שהיה לו רק מכותב אחד: הכתב
המדיני אלימלך דם, שתפקיד זה הובטח
לו לפני זמן רב בידי מנכ״ל-הרשות, יוסף
לסיד, ומנהל הטלוויזיה, סער.
את תפקידו של אלימלך רם ככתב מדי ני
עשד לרשת הכתב הוותיק יורם רונן,
שגם לו יש מיכתב שעליו חתום יוסף לפיד.
מיכתב זה מבטיח לו את המישרה, למרות
שמועמד נוסף לתפקיד זה עשוי להיות
יעקוכ אחימאיר, שאין לו מיכתב מל-
פיד.
שיטת המיכתבים־בכים למישרות עתי דיות,
התפתחה בשנים האחרונות בקרב
העובדים הבכירים של חטיבת־החדשות, ש 6

התוכניות, והעמדתה על תקן של חטיבה,
כך שהוא יהיה שווה־עמדה לצביקה שפירא.

אלא שהפיתרון הנרקח כיום בהנהלת ה טלוויזיה
עשוי להותיר את ארבעת המועמ דים
ללא התפקיד. המועמד לתפקיד עשוי
להיות נחמן שי, מי ששימש בעבר כראש
השולחן הצבאי, והמשמש כיום כדובר
מישלחת ישראל באו״ם. שי, שבא באח רונה
לביקור־מולדת, הגיע, לדעת כמה
מבכירי העובדים בחדשות, להסכמה עם
טוכיה סער על חזרתו לתפקידו הקו דם.

מישיבות־הבוקר
שנערכו בשבוע שעבר ב־מחלקת-החדשות
סיפר יעקוב אחימאיר
על שיחת־טלפון עם איש ציבורי מסויים
שהתייחסה לכתבה ש״עשתה לו תשעה באב
בלב.״ העיר על-כך ישראל סגל :״אבל למרות בלב שלך זה עשה פורים״
שוועדת־הכספים של הכנסת טרם אישרה
את החלטת מליאת רשות־השידור על הקר נת
מישדרי ׳ספונסרשיפ׳ (בעלי־חסות ב תשלום)
למירקע הטלוויזיה הישראלית,
כבר התחיל תהליך זה. הסידרה תולדות
הכתב, המשודרת בימים אלה, היא בהפקת
חברת פארקר, ונועדה לשמש פירסומת
לחברת־עטים זו. סירטי סידרה זו, לא עלו
לרשות־השידור בכסף.

פ ס קז ל

ן ץמיח 1רון: מיעונוד

0ר*וו/וד£ ,א 31 סדב

מצב חדש נוצר במחלקת-החדשות של
הטלוויזיה עם פתיחת המיכרז על מישרת
מנהל חטיבת החדשות, שייערך בקרוב.
אל רשימת המועמדים לתפקיד, הכוללת
בינתיים את יאיר שטרן ( עו ר ך טבט) ו שליח
רשות־השידור בארצות־הברית, דן
רכים, התארגנה קבוצת עובדים, המנסה
לשדל את הכתב לענייני־מפלגות, ניסים
מישעל, לקבל על עצמו את התפקיד.
מישעל, המקובל על מרבית עובדי חטי-
בת־החדשות, נחשב כדמות שאינה מעורבת
במילחמות האישיות המתנהלות בשנים ה אחרונות
בחטיבה. בעיני מרבית העובדים
הוא נראה כאיש בעל־שיקולים עניינים, ה עשוי
לשמש סכר של ממש מול לחצים
פוליטיים שיוכתבו מלמעלה על מחלקת־החדשות.

באחד
משידורי אולפן־ביירות למהדורת
החדשות הליליות סיים עורך מבט לשעבר
מיסה לימור, את שידורו ב״כאן מיכה
לימור, המחזיר את השידור לאולפן כינזעט שמהדורת חצות.״ לימור התעלם מכך,
כימעט חצות ירדה מן המסך לפני כמה חו דשים,
והמהדורה הנוכחית היא מהדורת-
חדשות רגילה מנהל־הטלוויזיה וחטי-
בת-החדשות שלה בינתיים, טוכיה סער,
עומד לצאת ב־ 10 בספטמבר לחופשה ב ארצות
הברית. חופשה זו תהיה חופשתו
השלישית של סער בחוצלארץ בשנה הנו כחית.
סער עשוי להיעדר מהטלוויזיה, כ אשר
ייערך המיכרז על מישרת מנהל חטי-
בת־החדשות. את מקומו כמנהל־הטלוויזיה
וכמנהל חטיבת־החדשות ימלא מנכ״ל באחת רשות־השידור, יוסף לפיד

עורך אחימאיר
פורים בלב
העולם הזה 2348

דן ברא מוץ
את עט יפת
תעלימו שד
שמואלי ק

^ 1 1 11 הסופר דן בן־אמוץ תקלל בעסיסיות את המשורר יבי.
אנשי־הבומה של נסית, המכירים את השנייס היטב, נהנו
\ 4111י י
ממריבתס, שהזכירה פיליטון, ואי!ש מלבד השניים, לא התייחס ברצינות.

המיועדים להינתן כמתנות לחברים
הטובים. חיש מהר צבאו על ה שולחן
עוברים־ושבים, שביקשו ל רכוש
תקליטים, בכסף מלא. שמו-
ליק ראה מרשרשים והכריז בצ חוק
:״אני מקבל הכל: מזומנים,
דולרים שטרלינגים!״
מהר מאוד התרוקנה הערימה. יבי

תקוית ער תקליט
״דרעק, מנייק, שיילוק!״ צועק
המשורר יבי לעברו של חבך
אמוץ, הנמצא בקצהו השני של ה שולחן
.״ואתה קאפיטליסט, פת״ח,
הסי-איי-אי מממן לך את המודעות
בעיתון הארץ !״ לא נשאר חייב
בן־אמוץ.

נל המישפחה

צעקות בנוסח זה היוו את שיאה
של המסיבה שנערכה בקפה נסית,
עם צאת תקליטו החדש של שמוליק
קראום.
המריבה החלה כאשר דן בן־
אמוץ קנה את תקליטו של קראום,
התבונן בו, ואחרי שניה קרע את

משמאל: המשורר יטנק׳לה רוטבליט. באמצע: הפסנתרן
דני פאר, המשורר יבי, שמוליק קראום וצ׳פאי.

זינק לעבר התקליטים, לקח כמה
מהם, הסתובב בין השולחנות ומכר
היטב. יש לו ניסיון טוב בזה. גם
את ספריו הוא מוכר בדרך זו.
״נשארו מעט מאוד אנשים בארץ
הזאת, שאוהבים אמנות באמת. אני
מוכר מאהבה לדבר, וחוץ מזה אני

המשורר יבי מחזיק בידיו את תקליטיו של שמוליק
| ¥ךיךה
קראום. יבי עזר במכירת התקליטים כשהוא עובר

משולחן לשולחן. יבי, שכתב את מרבית מילות השירים, חתם על;ו.
אל השולחן מגיע הכיבוד —
עלי־גפן ממולאים, בלינצ׳ם, כרוב
חמוץ, סלטים, ממש תאווה לחיך.
היין נשפך כמיים, החברה קצת ב גילופין.
עם היין מתחיל הויכוח.
קדם, המכונה ״צ׳פאי,״ שימעון זורק בדיחה .״אתם יודעים שהרו סים
הודיעו שהם מוכנים לקבל
עשרת אלפים מחבלים, אבל לצינור
הגאז, כמובן.״ הבדיחה אינה מצ חיקה
איש. יבי צועק :״כל דם הוא
בליבי! אני מתנגד לשפיכות דמים
ורצח, ולא חשוב של מי!״ צ׳פאי

צורח לעברו :״אתה יודע שבאמנה
הפלסטינית כתוב שליבי אין מקום
בארץ הזאת״!
כוסית.
מישהו מציע להרים
צ׳פאי צועק :״לחיי ילדי אפגניס־תאן!״
מישהו משיב :״לחיי ילדי
האר־פי־ג׳י.״ יבי מברך לבסוף :
״לחיי ההצלחה של התקליט.״
נוח בשלום על מישכבך, חצקל
איש כסית. משהל׳ה, הבן שלך, לא
מבייש את הפירמה, ומחזיר ל־נסית
את ימיה היפים.

נירה ;ל

עיניו של שמוליק
* 1111
קראוס מציצות מ11
^1 1111 תוך
עטיפת תקליטו, מתחת לפניו נראית רגל של
עוף דורס. למטה מימין: מש הל׳ ה מרגיע את יבי.

צידה האחורי של העטיפה, שעליה
היה מודפס שמו של יבי ככותב
מילות השירים.
״בחיים שלי אני לא אשלם כסף
עבור תקליט ששמו של יבי מופיע
עליו,״ הסביר בן־אמוץ את מע שהו.
יבי זרק קללות עסיסיות ו רק
בנם נמנעת תיגרת ידיים בין
השניים. אך גם לעטיפה הקרועה
יש מחיר: כוכבי שמש, איש הפנתרים
השחורים לשעבר, קנה מייד
את הקטע הקרוע תמורת 100 שקל.
אך אין סיבה להיבהל. זו היתה
בסך הכל, מריבה מישפחתית, אשר
לשכמותה מורגלים יושבי השולח נות
הקבועים של נסית ביום השישי
בצהריים.
אין מקום טבעי יותר לחגוג הו צאת
תקליט של קראום, מאשר
נסית, כשהחוגגים הם אנשי הבוה מה
האמיתית והטובה של תל־אביב.
המריבות האלה רק הוסיפו צבע
למסיבה הסוערת. קראום, חתן ה מסיבה,
התיישב לו בצהרי יום ה שישי
על הספסל מול בית הקפה,
כשלפניו מונחת ערימת תקליטים

גם כתבתי חלק מהטכסטים של ה שירים.״
חברים
קונים, ומשלמים 200 שקל
עבור תקליט. אין הנחה לחברים?
(אני שואלת את קראום,״ ״החברים
שלי מתו ב־48״ מכריז הזמר, ומ בקש
עוד בירה. המלצר הנאמן,
זכי, רץ ומביא בקבוקי בירה, ה מתרוקנים
כהרף עין.
סוכנת־השחקנים לביאה הון, קו נה
תקליט ושמוליק חותם לה עם
הקדשה ״באהבה.״ הסופר יצחק
בן־נר כותב על העטיפה ,׳תקליט
מומלץ.״ הגרפיקאי דוד טרטקובר
המכונה ״טרטא,״ שעיצב את עטי פת
התקליט, ויענק׳לה רוטבליט,
שכתב חלק ממילות השירים,
ניגשים לשולחן ומתעניינים כיצד אורי מתקדמת המכירה. הצייר לשמוליק ליפשיץ מספר שצייר
את העטיפה. מי אמר שאין לו חב רים

דן בן ־ א מו ץ ביקש את חתימת
קראום על התקליט, ומציע לש־מוליק
להפיק את תקליטו הבא,
בתנאי שיבי לא יהיה שותף.

מציצן

הצייר אורי ליפשיץ מחזיק בידו את התקליט, כשמתח־תיו,
מציץ המשורר יענק׳לה רוטבליט. השניים שותפים
בהפקת התקליט. ליפשיץ צ יר את העטיפה, ורוטבליט כתב חלק מהשירים.

המישטרה * ממה נבעה התקלהבמערכת־ ה קו ל
ב הו בעתהשללהקת ־ הרוק ״ קלא סי קי סנו בו

¥11ןקן 11ךךח היא הדוגמנית תמירתהקומה עינת
1 1 X 1 1י 1 1 111 גרץ. בטלה, החוקר הפרטי מוטי
גרץ, מחזיק את רגלה הארוכה והמושלמת של אשתו. טינת
לבשה שמלח מיני מנומרת בטלת כריות כתפיים רחובת.

ה 1ן ך | חבר הלהקה, סנט פול
י וילסון הבלונדי, מטווה
דרקולה.
למצלמה בדמות
פיו

בצורת עוגייה שם על

עינו מילק סוויני, נגן
גיטרה־בס של הלהקה, שהשתעשע הרבה.

חברי להקת קלסיק׳ס נובו ביקשו בירה,
צחקו ועלצו במסיבה הפרטית לכבוד יום-
ההולדת של הדוגמנית הצעירה סמדר
ג ׳מידי• ״בשום מקום בעולם לא ראינו
יפהפיות כמו בישראל !״ הכריזו חברי
הלהקה, כטוב ליבם בבירה.
הם באו למסיבה בערך בשעה 2אחרי
חצות, אחרי שסיימו את הופעתם ב דולפינריום,
והפיחו בה רוח רעננה. לפני
שבאו, עסקו רוב החבריה בזלילה, לקול
מוסיקה שלא היתה כל־כך איי־איי־איי.
מבלי שהתכוונו, סיפקו לי אנשי קלסיק׳ס
נובו סקופ קטן. הם התלוננו כי היתה
תקלה בציוד הקולי׳ ובכלל, הוא לא היה
בדיוק ברמה שהם רגילים אליה בחו״ל.
לכן התקשרתי למחרת אל יונתן שם־
או ר, מפיק המופע, וביקשתי שיספר לי
ממה נבעה התקלה.
השיב לי שם־אור :״לא הסתדרתי עם
המפעיל מירון רכטמן ועם הציוד שלו,
בגלל המחיר. לכן לקחתי. את איש־הקול
רפי מלול, המפעיל את הציוד בהצגה
אברהם אחד. מכיוון׳ שההצגה עוברת מ קולנוע
דקל לאוהל שם, היה לו קל
להעביר את הציוד.״ כששמעתי את ה הסבר,
הבנתי. גם בהצגה אברהם אחד
היו תקלות במערכת הרמקולים.
אך תקלה זו לא העכירה את רוחם של
החוגגים. עבודה לחוד והתפרקות לחוד.
חברי הלהקה, המפגינים פשטות וסיט־פטידי,
סיפרו שחוץ מהחתיכות בארץ הם
מתלהבים בעיקר: מהאוכל המיזרחי .״זה
נהדר שאפשר לאכול בידיים!״
היתה זו המסיבה הראשונה מאז פר צה
המילחמה והצלמת ואני נהנינו ממנה
מאוד.

לי,א שחגגה^את^ום־הולד
תה. המאושר שמחבק אותה הוא שדרן קול השלום גד ביטון.
בתמונה למטה: הדוגמנית בת־שבט פכט כנמרה מיקצוטית,

המישסוה אכלה
אותה
1ן | ¥ל ו ״ הזמר שימי חבורי בא
כאורח למסיבת הסרט, מו י

שיט ״חמסה״ למזל נגד עין רעה.
״מה לעשות, אני מספק את הפושעים ו הזונות
לקולנוע הישראלי,״ צחק המורה ל־מישחק
ניסן נתיב, ששלושה מתלמידיו
פיצחו על מסך־הקולנוע את כספת המישטרה

בהצלחה רבה .״לא נעים לנו לשחק פוש עים,״
התנצלו שני הכוכבים הצעירים של
הסרט, אורי גכריאד ומשה איבגי,
כשזרם מחמאות הורעף על ראשיהם.
האמת היא, שהשניים היו ראויים לכך,
אחרי שהציגו על הבד את אחד המיש־חקים
המרשימים ביותר שנראו אי פעם
בקולנוע הישראלי.
הכוונה לסרט מתחת לאף, שבכורתו
נערכה השבוע. הזיווג של השניים, כשני
חברים, הצליח. הם כבר שיתיפו פעולה

גם ראשה

בימאי הסרט, ינקול גולדווסר, מחבק מאושר את אשתו
הציירת־אופנאית, מירה צדר־גולדווסר. ינקול סיפר שהסרנו
מתחת לאף הוא הסרט העלילתו הראשון שביים, לאחר שעשה מספר סרטים קצרים,

מובי׳ן תורה

המורה למישחק ניסן נתיב מחבק בגאווה את שני תל מידיו,
כוכבי־הסרט, אורי גבריאל (מימין) ומשה איבגי.
ניסן, שאינו מרבה לחלוק שבחים לתלמידיו, סטה הפעם ממנהגו והילל את השניים.
כצמד פושעים בעבר, במחזה ביער ביער,
שכתב איש־המישטרה, פקד חיים מרין,
שקיבל פרס בפסטיבל עכו• מרין, אגב,
כתב גם את התסריט למתחת לאף.
בין מאות המוזמנים, שכללו את כל
המי ומי בתעשיית הקולנוע הישראלית
— וחלקם אף צפה בסרט בעמידה מחוסר
מקום — נראה סגן־ניצב אכרהם חמו,
מי שהיה מאמן נבחרת ישראל בכדור סל,
והיום ממלא תפקיד בכיר במישטרה.
חמו היה המתנגד הראשי להפקת סרט
זה, ששם לחוכא ואיטלולא את המישטרה.
הסרט משחזר מיקרה, שבו הצליחה קבו צת
פושעים חובבנית לגנוב את כספת
המישטרה מבניין המטה הארצי, מתחת
לאפם של ניצב בנימין זיכל ואנשיו.
תגובתו של חמו על הסרט היתה מאו פקת,
והוא הסתפק ב״זה בסדר״ .־
״אני משתגע ! השחקן צדוק צארום,
המשחק את תפקיד, החתול המטפל׳ —
פושע מזדקן שיצא לפנסיה וחוזר לבצע
את שוד הכספת — אמין כל כך כפושע,
שממש הזכיר לי את אחד הפושעים
שעליהם הגנתי!״ הגיב עורך־הדיו צבי
לידסקי• הוא הופתע כאשר באחת הסצי נות
המרכזיות של הסרט, מציע אחד
הפושעים לחברו לקחת את לידסקי כעורך־
דין, שיצליח לזכות אותו במישפט של
שימוש בסמים.
לידסקי סיפר שהיה מעורב בפרשת
השוד המקורי, כאשר הגן על איש־המישטרה
ששיתף פעולה עם הפושעים,
שבביתו נמצאה לבסוף הכספת הגנוגה.

החשד המטפס

צדק. בתמונה מימין :

בסרט הוא צדוק צארוס, בן למישפחת חיסעד-
נים. צדוק פתח לאחרונה גם הוא מיסעדה בנווה־המלחין־זמר
מיקי גבריאלוב מרים את חברתו הציירת, מיכל.

בימאי הסרט הצעיר, ינקול גול״־
ווסר, סיפר לי במסיבה שנערכה אחרי
הקרנת־הבכורה במועדון פארק :״בצעי רותי
הפקתי סרטים קצרים שלא הראיתי
לאיש, כי התביישתי. יום אחד הגיע אלי
איש־הקולנוע הצעיר גירעון אמיר,
זרק על השולחן עיתון ובו כתבה על
פרשת שוד הכספת, ואמר: זה יהיה
הסרט שלך. וכך היה. את חלקי הגדול
של הסרט הזה, שהפקתו עלתה 250 אלף
דולר, מימנו בעצמנו, בעזרת המישפחות.״

;ם אומרים מ ה הם אומרים מ ה הם או מדי ם מההם אומדים . .

של מההלל:

אבשלום קו ר:

דן תיכון:

״ מהאני, אבאההווים שר י היו ״לא כיחדתי, לא הלכת
של יוסי שריד? ״ בחונשה ניוושלים!״ ב1יג־ 1גים,הלכת״שור
אבשלום (״שטינקור״) קור תמיד אהב פירסום,
באשר פירסם את ספרו ״קור קורא במידבר״ ,הוא ידע
איך לרוץ אחר העיתונאים הנכונים, כדי שיעזרו לו
לפרסם את הספר שלו. הוא הופיע בתוכניות־בידור
בטלוויזיה, בתוכניות־בידור ברדיו, והודה במפורש שהוא
חולם להיות כוכבי
מי היה מאמין שחלומו יתגשם כל-כך מהר ז בעיק-
בות פרשת ״גלי צה״ל״ ,החליטה אגודת העיתונאים
להוציא את אבשלום קור ואה עימנואל הראובני מ שורותיה.
פניתי
לאבשלום קור ושאלתי או תו:

• סח יש לך להגיד על החלטת איגוד־העיתונאים?
אני
אזרח עובד צה״ל. מפקד גלי צה״ל זימן אותי
לפגישת עובדים עם הרמטכ״ל. לא אמרתי שום דבר
מאחורי הגב, אלא בנוכחות המפקד, סגנו ועוד עשרה
עובדים. האגודה לא יכולה לשלול. ממני את הזכות לדבר
או להביע דיעה בנוכחות מפקדיי.

• האגודה טוענת שעירבת דרגים צבאיים
בבעיות עיתונאיות.
זה לא נכון.

• פנית אל הרמטכ״ל.
לא נכון. מפקד גלי צררל זימן אותי לפגישה.
באחד העיתונים התפרסם בסוף חטבוע כי ועדת־המימונה
לענייני לבנון בוועדת״החוץ־והבטחון ביקרה
בלבנון, אנשי פלאנגות שפגשו באנסי הוועדה, מיאלו
אותם איפה יוסי שריד .״אנחנו״ ,כך אמרו הפלנגיס-
טים ,״יודעים איך לספל באנשים כמו שריד. תביאו
אותו אלינו״ .לפי העיתון ״דבר״ אמר להם חבר־הכנסת
שלמה הלל, נץ ידוע :״בפעם הבאה נביא לכם את
יוסי שריד׳ חי או מת.״
טילפנתי לח״כ הלל, סיפרתי לו את הסיפור ושאלתי
או תו:

+נבון שהבטחת לאנשי הפדאנגות את
יוסי שריד חי אד !מת ז

• הוא קיבל הוראה לזמן אותך.
את זה תשאלי אותו. אני לא יודע מזה, אני יודע
שהוא הזמין אותי. בקשר להחלטת האיגוד־הארצי של
העיתונאים — את יודעת למה הוציאו אותי מהאיגוד?
צפוף שם, בגלל זה אין לי ישם מקום.

>• הודיעו לך באופן אישי שתוצא מהאיגוד?
יונה שימשי הזמין אותי לשיחה חברית — כך הוא
קרא לזה. לא אמרו לי שעומדת על הפרק האפשרות
להוציא אותי מהאיגוד. ידוע לי שלא מוציאים פסק־דין
לפני שקוראים באוזני הנאשם את כתב־האישום, ואני
שמעתי ברדיו שאני מוצא מהאיגוד.

• איך אתה מרגיש כעת ב״גלי צח״ל״ץ
גלי צה׳׳ל זה מקום העבודה שלי. מי שמכיר אותי,
יודע שאני מסור לעבודה, גם אם אני צריך לעשות אותה
בריצה. אני עושה את עבודתי כבר שמונה שנים. זה לא
אריק שרון שהביא אותי לגלי צררל.

על מה את מדברת ד אני לא יודע על מת את מדברת !
נכון שהיינו בלבנון, נכון שפגשנו אנשי פלאנגות. אבל
אני לא הבטחתי להם שאביא להם את יוסי שריד. איך
אני יכול להביא להם את יוסי שריד — מה, אני אבא
־שלו?

• למה באת לכנסת עם ההורים שלך ז

מה פיתאום הבטחתי, איזה מין קישקושים כותבים
האנשים בימים האלה בעיתונים? לא אמרתי, לא דאיתי,
לא -שמעתי. זה סתם קישקוש.

הם היו בחופשה בירושלים, עם אחותי ומישפחתה.
באתי לירושלים עם אשתי והילדים, השארתי אותם
בבריכה -של המלון עם אחותי ומישפחתה ובאתי עם
ההורים וגיסי לכנסת.

• לא הבטחת את שריד חי או מת ץ

את התואר המפוקפק של ״סמרטוט השבוע״ אפשר
להעניק, עם כל הכבוד המלווה לתואר שכזה,
לחבר־הבנסת ין תיכון• ״ליברל״ אמיתי, הנוהג שלא
בצו מצפונו. תיכון, תיקוות ם של אנשי ״אל על״ ובל
מי שנשאר עדיין שפוי במדינה הזו, מצא לעצמו דרך
מפוקפקת ביותר בדי לחמוק מהצבעה בוועדת״הכספים
על עניין הפסק ת טיסות ״אל על״ בשבת. הוא פשוט
לא הצביע, למרות שאמר לא פעם ולא פעמיים שהוא
נגד סגירת החברה בשבתות.

• כיצד יכולת לנהוג בניגוד ל מצפונך?
נפגשתי עם ועד עובדי אל מל באפריל , 1982 ואמרתי
להם שלמרות שאני מתנגד לסגירת אל על בשבתות, לא
אצביע נגד הממשלה. זה לא מצא חן בעיניהם׳ לא
אז ולא היום. אבל הם לא יכולים לחשים עצמם מופתעים.
הרי יש סרט טלוויזיה, שבו אני אומר את הדברים
האלה במפורש.

• אם אמרת מראש שתנהג שלא על פי
צו מצפונך, זה פותר אותך מאחריות?
לא. אבל זו הברירה שהיתה לי: לנהוג כפי שנהגתי,
או להניח לממשלה ליפול, ושהשילטון יעבור למערך,
והמערך יתן לאגודה מה שהם רוצים.

• אץ לך יסורי־מצפץ?
אם היו לי יסורי־מצפון הם עבדו, כשהאגודה הודיעה
לי, שבמרס הציע לה המערך לעשות אותו דבר. אני
אמרתי לחבר׳ה מאל על במפורש, שלא אצביע בעדם.
לוא אמרתי להם: אצביע בעדכם ואתם יכולים להיות
בטוחים שאצביע בעדכם — כי אז היו יכולים להגיד
שלא הייתי בסדר. אבל אני לא כיחדתי, לא הלכתי
בזיג־זגים. אמרתי להם, שאנסה לשכנע את חבריי וזה
היד, קרוב מאוד לפשרה. לולא עשו את מעשה השטות
שלהם ביום חמישי, כאשר לא העלו יהודים חרדיים
למטוסים, כי אז אפשר להניח שהיינו מגיעים לפשרה.

• איזו פשרה?
סגירה הדרגתית של 25 אחוזים כל שנה. אבל הם
עשו צעד שלא היה מקובל על אף אחד, ואז חלה
הקצנה. הם טירפדו את כל העסק.

• כלומר, אנשי ״אל עד״ כעצם אשמים?
לא מחפש אשמים. אני רק אומר, שאילו היו יותר
חכמים, ניתן היה להשיג פשרה.

זה הם או מרי ם ...מ ה הם אומרים ...חה ה אומר :..חה הם אוחד*

״ו אי תי את התינוק ״אם יהורם וו צ ה -״סוו־שד, אחו* שנים,
במועיניי התענוג מ דו שדי!״ מצאתי את עצמי!״

דוברת מישרד הבריאות, דבורה גנני, שהיא גם חברה
מאוד פרטית שלי, טילפנה אליי אחרי שפירסמתי
את כתבתי ״ידיו של תינוק״ בשבוע שעבר ואמרה
לי :״שרית, את טועה. הרי את בחורה רצינית, אין
את יכולה לשעות כל״כך \״ השבתי לה שעד עכשיו
חשבתי גם אני שהיא אישה רצינית, אולם אחרי ה ח קירה
השיטחית של מישרד״הבריאות בענייו הילד קטוע
הזרועות, אני חושבת שכל מי שקשור במישרד־הבריאות
אינו רציני•
דבורה גנני ביקשה להגיב על הכתבה, ואני שמחה
י לארח אותה: עשינו הגדלה של התמונה. ולא יתכן שילד ששתי
ידיו נקטעו כמה שעות קודם לכן יחזיקו אותו בזרועות
האחות. ילד נזה צריך לשכב עם אינפוזיה. מה עוד,
שיד האחות מונחת על גדם של כמה שעות.

• מדוע לא פניתם לצדם כאשר ערכתם
את, החקירה, מדוע לא שדחחתם אף לא פעם
אחת עם פאדי מיטרי הלכנוני רעם חנוך גוטמן
הישראלי, שצילמו את התמונה ץ
לא היה שום צורך לפנות לצלמים, אחרי שווידאנו
את כל העובדות.

• הצלם הוא שכתב את הטכסט, שהרעיש
את הנשיא רגן ואת דעת־־הקהל האמריקאית.
בעצמי
הייתי בבית המישפחה, שוחחתי עם הסבא
והסבתא ועם האמא של התינוק. הם בפירוש אמרו, שהם
מזהים וחותמים על התמונה המקורית. הם סיפרו לי
עד כמה התינוק הבריא מהר. אם הפציעה היתד, בל־כד
קשה, איך יתכן שהיום אין לתינוק תחבושות?

• סכיון שיתכן מאוד שמצאתם תינוק אחר.
זה בטוח אותו תינוק. קיבלנו אישור בכתב מהרופא
המטפל, שטיפל בילד, ומהאחות המצולמת עם הילד,
ובדקנו תעודות רפואיות.

הצלם טוען שהיו שני תינוקות כעלי שם
דומה ככית־החולים.
ערכנו חקירה, ולא היה שום ילד אחר, קטוע זרועות,
באותו בית־חולים.

או מ ה גאון היתה עד עכשיו רק אשתו החתיכה
*הצעירה של יהורם גאון• דבר זה הפך אותה, כמובן,
למיצרן מבוקש מאוד אצל העיתונאים.
אורנה מכירה את המדיה לפני ולפנים: החתונה
שלה עם יהורם עשתה הרבה כותרות, הפירסום רודף
אותה בכל אשר תלך. פעם אישפזו אותה העיתונאים
בבית לווינשטיין, פעם החזירו אותה בתשובה.
תאמינו או לא — למרות כל זאת. היא לא איבדה
את אמונה במיקצוע העיתונות. יותר מזה: בימים
אלה היא הצטרפה למיקצוע יחסי-הציבור שאחד מה תפקידים
העיקריים בו הוא שמירה הדוקה על י חסי ם
עם עיתונאים. אורנה הפכה לאשת יחסי-הציבור של
עסקי הבידור של יהודה ברקן. ואם מישהו הטיל ספק
בכישוריה, הרי שמיבצעה הראשון הוכיח שהגברת ה צעירה
מתאימה למיקצוע כמו כפפה ליד. אורנה הצליחה
להביא א ת השר יורם ארידור ואת אשתו, אביבה,
למופע ״מכנה משותף״ ,העושק בבעיות מין.
שאלתי אותה :

* מה פיתאום יחסי-ציכור?
זה מיקצוע לא מחייב לגבי שעות, ומכיוון שאני
אשד, נשואה פלוס ילדים, זה נוח. זזוץ מזה, זה כרוך
בפגישות עם אנשים, ביציאה מהבית! ,ואין צורך לשבת
במישרד.

* לדעתך, את מתאימה למיקצועז
אני חושבת שכן. אני אוהבת את זה, קשרים יש לי.
אז למה שלא אצליח?

* עד עכשיו, הרומן שלך עם העיתונאים
היה ככיוון ההפוך: הם תמיד רצו אחרייך.
כעת עלייך יהיה לרוץ אחריהם•
דווקא משום שכל הזמן רצו אחרי׳ יצרתי את
הקשרים. יש לי קשרים טובים עם עיתונאים. מעולם
לא• העפתי איש מהם !מהבית, מקסימום ביקשתי בצורה
מכובדת ויפה שירדו ממני.

* תעשי יחסי־ציכור לבעלך?
אם יהורם ירצה אותי בתור אשת יחסי־הציבור שלו,
התענוג כולו שלי. אבל זה יהיה תלוי במשכורת שאקבל.

הוא הזהיר אותי שזה מה שיקרה איתו לבסוף.
כאשר ראיינתי אותו לפני כשנה וחצי, אמר לי ארל
ויליאמס, שבמכבי תל-אביב היו יותר מאושרים אילו
היה הולך בדרכיו של אולסי פרי• אז זה נשמע מאוד
לא מציאותי, כעת הוא חזר אלינו יהודי נשר למהד רין.
שאלתי את ארל:

• נו, איך זה להיות יהודי זו
את יודעת, שיש לי רגשות עמוקים כלפי ישראל
וכלפי העם היהודי.

• כן, אכל עכשיו גם אתה יהודי.
זה נפלא להיות יהודי וישראלי. אחרי שנים שאני
מחפש את עצמי ומחפש לי בית, סוף־סוף מצאתי את מה
שחיפשתי.

• מה אמרה מישפחתך על הגיור זי
ההורים שלי יודעים כמה אני קשור לישראל, והם
שמחים שאני מאושר.

— --שדית ישי־

כברבמ כי ר ה

£14 ז 110115£
• 44 זס* •81 4489*2111 וו0נ*י*1ז ייז

אין אוכל ב בי תי • באים אורחים?
• מתח שק ל ד כיף אמיתי?

גיליון ח 1ד ש

אוקטובר 82׳

* 5 * 11001 18511ס ! 31 8 3 0 (4ו 0ק 85 0 3 1 1 *1315
1811111* -

ח 103־11101

1* 3 1 51 0 0 1 1 0 ^ 0־1 0 0 1

;1001110

אין בעיות:

וכן נמצא במכירה המהדורה לאספנים

ט ל פן -ו הז מ ן
או כלם יוי ה בי ת ה

711011$£א£ק זס״י״**״

8ו 1ק 3־ 1״ ? 11010

)>< 08־ ? 101111־ 1( 1 1 8 1 0 0 1 0 1
? 015 .

? 0 1 1 1 8 0 *150

80311111111

הסנה בלעדי ת
סטימ 1ק י

טלפן 03 *491873ו תוך ד קו ת
ה א רו חהה סיני ת בביתך.

^ ־יי ד

מ ס עד ה סיני ת מיו חדתל הז מנו ת ה בי ת ה

לדקטארי — חיות בית

או בחר א רו ח ה לפי טעמד. מ סו ראתמספר

לציונה ואילן בנאור

ד רו ש ה
ס פ רי ת

אנו מכבדי כ ר טי סי א שראי ויזה.
צ׳יינה ווילג׳ — מסעדה סינית _ שרות לבית #דרך הרצליה , 199 רמת-השרון

ברכות ל הו לדת
דניאל
בעלמ נסיון בעסק מבו ס ס
טל 03*45516• .

משרית ומיה

תעריפנן המנדים שלי
החל ם*18.8.82

הזמן כבר עכ שיו מקו ם
למודעות בגליון

ראש השנה
המוגדל ו ה חגיגי של

לשנה בשקל

*איד

שי צאל או ר ב ־ 15 . 9 . 8 2

1100

179 +

סח״כ

= 1375

בסקל

750

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר
? 1100־ 1800 — 235 + 465
2550 — 333 + 1117 + 1100

אירופה ארה״ב, קנדה, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו זילנד

דרום־אפריקה, טוגו, קניה פגמה, טאיוון, יפן
3025 - 395 -? 1530 + 1100
תאילנד, הוגג קונג, סינגפור
קוריאה, יפן, טאיוון
2680 — 350 + 1230 + 1100

ה עוו! הוה
מחיר חעיתון

תוצאות
מ ס לו ח

נ 4ע.ם.

לחצי שגה

1100 חבש 1100 ,
1100 1400

3520

1940

1230 +ו 2680 = 350

1500

459 + 1961 +
1600 1500

צחק ליבני, האומו שהוא !(יגיש כמו האב המ״סד של גלי־צה״ל,
חושש מטי סיווס התחנה1 ,נן ובע שהוא היה מפטר את קוו והראובנ׳,
ו מ תוי ע מבני מצב שנו תשוב גלי־צה״ל־ להיות 1

״גלי צ ה״ל״ בחדשות. ה ת חנ ה הצבאית,
שהיתה פנינה בעולם התיק שירת, הולכת
ומאבד תאת זוהרה• ה ת חנ ה שמיב-
זקי־הידיעות שלה היו אובייק טיביי םומ
הי מני ם להפליא, משרתת כעת א ת
האינטרס של שר־הביטחון, למורת״רוחם
של רוב עובדיה. מיטב העתונ אים בארץ
י־ עבדו ב ת חנ ה הצבאית, א ם במ שכורת ו א
ם כפרי-לאנס. אך אחרי פרשת אבש לו
ם קור ועימנואל הראובני ה ת חנ ה ה צעירה
והפ תו ח ה אינה עוד מה שהיתה
לפני הפרשה.

האיש אשר השביע חו ת מו על ״גלי
צה״ל״ הוא יצ חק ליבני, שהיה מפקד
ה ת חנ הבת קו פ ה שבה הפכה מ ת חנ ה
חסרת־ח שיבות, המ שדרת חמש שעות ב יום,
ל ת חנ ה ראשונה במעלה, המ שדרת
24 שעות. ליבני, בעל ה תד מי ת האינט ל
ק טו אלי ת, הביא לגל״צ יותר עיתונאים,
יותר מלל, יותר אינ טל ק ט, יותר שעות.
האיש הנכון ביותר לראיון כעת הוא
צביקה שפירא, מפ קד ה ת חנ ה, אך עלפי
התק שי״ר, אין הוא רשאי להתראיין.
לכן פניתי ליצחק ליבני וביק שתי ל שוחח

אי תו על מצבה של ״גלי צה״ל״ בזמנו,
על מצבה כיו ם ועל העתיד שהוא צופה

יצחק ליבני מתגורר עם אשתו, א תי,
עורכת-דין במיקצועה, ועם ילדיו הקט נים,
רמי ויונתן, בפ ת ח־ תי קוו ה. חדר
עבודתו ע מוס טפרים. האיש שהיה עו רך
״במחנה״ ,מפקד ״גלי צה״ל״ ,מנכ״ל
רשות־השידור וחבר מערכת ״העולם ה זה״
יצא לפנסיה מוק דמת. הוא לא או הב
כששואלים או תו מ ה הוא עושה.
שאלתי בכל זא ת, ו הוא התנדב ל ה סביר

לי, כי ה חלי ט לצאת לחופשה מני הולי ם.
אחרי שנזרק, כהגדרתו, מרשות״השי-
דור, הרגיש מ תו סכל. הוא מודה שלא
רצה לעזוב אתה טלוויזי ה, הרגיש שלא
עשה די, שסולק באמצע תפקידו.
כעת הוא אומר, שהמיקצוע שלו זה
לקרוא ספרים• הוא קור א או ת ם באופן
שיטתי, ליד שולחן־עבודתו, כל בו קר בין
8בבוקר ו־ 4אחרי הצהריים — כל יום
שמונה ספרי ם בו־זמנית, בשלושה ת חו מים:
ספרות, פילוסופי ה ופולי טיק ה.
היתה ת קופ ה שבה דובר בליבני כמו-

האס גל •׳צ גו ססתי
• מה שידרה התחנה?

(המשך מעמת )71
עמד למפקיד של סור״תרבות, אבל אז
הפסיד המערך א ת השילטון לליכוד.
ליבגי הפסיד פעמיים: גם א ת רשית-
השידור וגם א ת האפשרות ל היו ת שר.
אפשר לפגוש או תו בכל יום שישי ב-
״נ סי ת״ .הוא בא לשם מפתח״תיקווה,
וזה לא פשוט, בהתח שב בעומס התנועה
של יים שישי בצהריים. בעת הוא או מר
שנשבר לו, הוא וחבורתו עוברים ל-
״דבוש״ ,שעל חוף הים בהרצליה.
הוא אוהב חברה, ו מסיבות, וכמעט
תמיד ניתן לפגוש בו באירועים למיניהם.
על פניו נסוכ ה ארשת משועממת ומיק-
טרת תקועה בין שיניו.
ב״גלי צה״ל״ העריצו אותו, ברשות-
השידור לא. היו לו זיכוחים אין־סופיים
עם ארנון צוקרמן, שהיה בזמנו מנהל
הטלוויזיה ונערץ על עובדיה הבכירים.

בעיקר מוסיקה קלה ויזמן צבאי, שכלל
מיסדרי סיום ואירועים בצבא. הצבא לא
איפשר אז נושאים צבאיים אמיתיים. היו
גם מעט תוכניות אזרחיות.

• האם התחנה היתה פופולרית?
אני
חושב שהיא לא נחשבה. כמעט כל
שנה היו הצעות לסגור אותה. הייתי אז
עורך במחנה, ולכן שמעתי את ההתייע צויות
בנוגע לסגירת התחנה. בין השאר,
אחת התוצאות מאימת־הסגירה היתה, ש־מפקדי־התחנד,
החליטו לשמור על פרופיל
נמוך. ההורה ה—.ה, שאם התחנה תעלה
מעט כסף, אף אחד לא ישים לב שהיא
קיימת.
תקציב התחנה. כשאני קיבלתי אותד,.
היה בערך 30 אלף לירות. תכפילי את זה
בהתאם לאינפלציה, תגיעי אולי למיליון

שעת־שידור. אני הייתי מחליט על דעת
עצמי, מבצע, ורק אז מביא לידיעת ה־רמטכ״ל.
אם הייתי מחכה שיחליטו, לא
הייתי מגיע רחוק.
עבדתי בשיטת ספיר: עוד עז עוד בית.
הייתי מכין את הרקע, את הטכניקה. וכשזה
היה קרוב לשידור, הייתי מביא לידיעת
הצבא.
כמעט תמיד אמרו לי: לא בא בחשבון.
אמרתי להם: לא רוצה אף פרוטה, רק
תנו לי לשדר: אחרי שנתנו לי לשדר,
השגתי את הכסף, ולא בדרכים המקובלות.

י• איד? הרי הצבא הוא גוף
הירארכי, מאוד מאורגן ומסודר?

זה נכון. אם הייתי הולך בדרך המקובלת
אז היה צריך להתקיים דיון אצל הרמטכ״ל
ואז היו מכינים נייר־עבודה, תקציב כוח•
אדם, מיבצעים. זו הדרך המקובלת להשגה
כסף.
אבל אני גיליתי דרכים אחדות. יש
דרגים מתחת לרמטכ״ל כמו, למשל, יוע צים
של הצבא. הצלחתי לגרום ליועצים
שהיו בזמני, נחמיה קיץ וחפץ, שיגלו סינר
פטיה לגל״צ׳ וינהגו לפנים משורת-הדין.
הס הרי עסקו בדברים כל־כך יבשים,
בשום דבר שקרוב אל הנצח. כשהם היו
שותפים לאווירת היצירה של גלי צוז״ל, היתה
להם תחושה שהם שותפים למשהו שישאר.
עשיתי להם את המוות, והם נתנו לי את
הכסף, ביני ובינם — אפילו בלי ידיעתו
של קצין־חינוך-ראשי. .

• כיצד הצלחת להתמודד עם
כעיות פוליטיות במיסגרת של
תחנה צבאית, כיצד הצלחת דבר
דד את התחנה מהשפעה פוליטית
זו או אחרת?
חשבתי שגל״צ צריכה לשמור על א־פוליטיות.
ואני חשבתי שא־פוליטיות פירו שה
לא להפסיק לעסוק בפוליטיקה, אלא
לתת ביטוי לכל השקפות הפוליטיות בארץ,
אך להקפיד שלא יהיה קו פוליטי, שלא
ידעו מה חושב המפקד או המגיש.
היה חשוב לי מאוד שתיווצר תחושה של
גוף יוצר. וזה לא תמיד פשוט בתוך כלי-
תרבות, שהוא גם כלי מינהלי, ליצור
אווירה שאין בה מילחמות־כוח. ברשות-
השידור, שבה הייתי חמש שנים, הקדשנו

ליכני עם לוי אשכול
״עבדתי בשיטת ספיר :

עוד עז עוד בית׳

אילו ה״ת׳ ונפסד גלי־צ,
הייתי וזנסו את סוו
והראזבו׳ .הרגו שתת
עשו הוא חגור תאיו
כמוהו! ,ועשה שלא ״עשה

ייייי

ליכני כין מרדכי נאור דש ״י עגנון
״חשבתי להפוך את התחנה לחדשנית, אמביציוזיו;׳•
היום אומר ליבני: המעניין הוא שהסכמנו
כמעט בבל הדברים, אך היינו על
סכינים. פשוט היו בינינו הבדלי כימיה.
אנחנו אנשים מאוד שונים, אנשים ה מ סכימים
בבל דבר, אך קיי ם ביני הם שוני
מוחל ט — וזו היתה בעיה. למרות הרוגז
ההדדי, הי ת ה בינינו הערבה הדדית.״
יצחק ליבני במיבנסי-התע מלות, בגופייה
ויחף, יושב בחדר״עבודתו. לידו
בורסת־עור, על השולחן ה מיק טר ת. בנו
הקטן, רמי, מרא ה לנו א ת אוס ף הבולים
והמ טב עו ת שלו. בחדר הס מוך יונתן
בן השנתיים, שוכב חולה. אתי מפרנסת
את המישפחה, ליבני קורא ספרים. חיי ם
משוגעים.

• מתי פיקד ת על ״גלי צה״ל״?
אחרי מילחמת ששת ד,ימים ועד אחרי
מילחמת יום־חכיפורים.

• איזו מץ תחנה קיבלת לידיד?
קטגה
מאוד. בסך הכל שידרה התחנה
חמש שעות ביום, מתוך אולפן אחד, שגם
הקליט, גם שידר וגם בישל. ביחד עם
הטכנאים והאזרחים עבדו בגל״צ אולי 20
איש. נוסף לכך היו כמה פרי־לאנס.

7121,

וחצי, שניים־שלושה מיליון ל״י של היום.
כך, כדי לא להרגיז, שמרו מפקדי־התחנה
על ראש מתחת למים.
בששת הימים היו בעיות קשות מאוד
עם גל״צ. קול־ ישראל עשה עבודה מצויי-
נת, והתחנה הצבאית ממש פיספסה. ואז,
בתור נסיון אחרון׳ הביאו אותי, כדי שאולי
אני אהווה תמריץ אחרון לפני הסגירה.

• איזה עניין היה לך לקחת
לידיים משהו כושל, שהיה כמעט
כדור שעומדים לסגור אותו?
אני חשבתי שאפשר לעשות אותו לא
כושל. אם ת ן בן־ישי יבוא אמנם לפקד
על גלי צה״ל, כמו שאני קורא בעיתונים,
אחד הקשיים שיעמדו לפניו יהיה ״שגלי
צת״ל היא תהנה טובה מאוד — אז מה
הוא יעשה י יש יתרון בכך, שאדם נוטל
לידיו משהו כושל. בעיקר כשאדם הוא
אמביציוזי ורוצה להשאיר רישומו.
חשבתי להפוך את התחנה לחדשנית,
דומיננטית, אמביציוזית, ואני חושב ש הצלחתי.
בתקופתי, עברה התחנה משידור
של חמש שעות לשידור של 24 שעות
ביממה.

איך הצלחת לשכנע את ה צבא
להוסיף לך שעדת־־שידור?

הצבא מעולם לא החליט להוסיף לי

הי־בה מאוד כוח למלחמות זה בזה. בגל״צ
לא היה דבר כזה, התחנה היתה דינאמית,
צעירה, חדשנית.
קיבלתי לעבודה לא על פי איי־קיו. ב עצמי
ערכתי ראיון אישי לכל אחד מהעוב דים.
קיבלתי לעבודה את צביקה שפירא,
אילון שלו, מיכאל הנדלזלץ, גדעון סאמט,
יצחק בן־נר, משה נתן, שמת בינתיים —
חבר׳ד. טובים אחד־אחד, כולם תלמידים
שלי.
בחרתי בהם לפי סוג האישיות, לפי הדחף
המיקצועי שאתה מרגיש באופן אינסטנ־קטיבי
כי הוא קיים באדם, ולפי מיבחן
מעשי בעבודה. לא הפריע לי אם אחדים
מהם סבלו ממשהו מופרע באישיותם. כושר
ההמצאה של כל אחד מתם היה חשוב
הרבה יותר מאישיותם הסולידית. רבים
מהם הפכו אחר כך לאנשי־תיקשורון ידו עים, וזה באמת חלק מהשימחה שיש לי
על גילויים.
זה לא פשוט לגדל דור של עיתונאים.
אני חושב שאני ואורי אבנרי עובדים
באותה שיטה. גם הוא בוחר אנשים על־פי
אותה דרך. אורי ואני מוכנים לשבת הרבה
מאוד שעות עם החבר׳ה, וזוהי אחת ההש קעות
הטובות ביותר — לשבת, להעיר.
זוהי צורה של קשר. וכולם שמחים על זה.
התוצאות ילא איחרו לבוא. גלי צודל
בעידן הטלוויזיה הפכה לתחנת־שידור
חשובה מאוד. היפה שבזה. שזה קרה למרות
שהגדלנו את כמות המלל, למרות האמ ביציה
ללכת על המכנה־המשותף הנמוך.
בזמנו נתנו את עגנון בהמשכים, ערכנו

ליכני עם הוריד ואחותו
״גידלתי דוו של עיתזנאיס־ניסויים
למחזות של מונדי, השווינו בין
שתי יצירות של א״ב יהושע, ערכנו ניסוי
לשלבן ליצירה אחת. כל זה התאים לרשת
אלף, והנה, למרות־זאת, ההאזנה כל הזמן
עלתה, ההאזנה של מאות אלפים, האזנה
סימפטית, חיובית. של כל שיכבות הציבור.
למרות
שבצבא היו אנשים, שהמשיכו
להתנגד לקיומה של גלי צה״ל, ולא היו
מרוצים מהתחנה, הם לא יכלו לעמוד נגד
המיספר ההולך ורב של המאזינים.

• מי התגגד, למרות ההצלחה,
ל״גלי צה״ל״?
סגן קצין חינוך־ראשי, שייקה תדמור,
שבמשך זמן מסויים היה מנהל הטלוויזיה.
הוא פירסם מיסמך, שבו תבע להפוך את
גל״צ לתחנה שכולה צבאית.
אני התנגדתי בכל תוקף. דדו, שהיה
רמטכ״ל, העלה כל הזמן טענות נגד כך
שתחנה צבאית עוסקת בפוליטיקה.

• הוא לא צדק? הרי תחנה
צבאית צריכה לשרת את האינטרסים
של הצבא, לשם בך היא
קיימת•
תחנה צבאית צריכה למלא את האינטרס
של הצבא בכך, שתגיע להרבה מאזינים.
במיסגרת הוויכוחים שהיו לי. הייתי תמיד
אומר: מה חשובות התיאוריות, הצלחת
התחנה היא המסר של עצמה! אמרתי .״*
שחשוב שהתחנה תהיה צבאית במובן זה,
שהחיילים יהיו מבסוטים מהתחנה, וסקר
שנערך הוכיח שרוב החיילים מקשיבים
רק לתחנה הצבאית.

• כאשר היית המפקד, היו
אי אלו הגבלות שהוטלו על גל ״צ
על־ידי הרמטכ׳׳ל או שר־הכיטחון?

הצבא, כאמור׳ היה חלק גדול מהזמן לא
מרוצה ממה שקורה. אבל בפועל, לא היה
לזה ביטוי. תמיד היו מזמינים אותי אחרי
מעשה ודורשים הבהרות.
היתד, תקופה, שבד, דרשו רשימת מרוא יינים
צפויה. נתתי להם׳ והם לא פסלו.
ואם פסלו — בדרך־כלל שיכנעתי אותם

לבטל את הפסילה.

• אורי אבנרי סיפר לי, כי
בזמנך היה מוחרם ב״גלי צה״ל״
ונמנע ממנו להתראיין אד להביע
דיעותיו•
הוא אחד משני מיקרים. מיקרה שני הוא
דן בן־אמוץ• דו עשה שנים תוכנית שנקראה
עד טעם ועל ריח עם איציק בן־נר, שהיתה
משודרת ביום שישי בערב. דיין, שהיה
אז שר־הביטחון, לא היה מרוצה מכיוון
שדן התקיף אותו בענייני ארכיאולוגיה.
הוא אסר עלי להעסיק את ח, ואני התע למתי
ממנו. אמרתי :״אחשוב על זה.״ ח
המשיך עוד שנה. דיין לא עורר עניין, אך
בתום שנה קרא לי אליו שוב. והעלה את
הנושא. אמרתי לו מה שהיה לי לומר,
ובזה נגמר העניין.
כל סיפור דיין ובן־אמוץ היה ידוע, זה
לא היה סוד. אמרתי לדיין שאני לא מתכות
להוריד את דן, והוספתי: אז מה, בגלל
זה תפטר אותי? אז תפטר אותי ! דיין אמר
לא :״לא אפטר, אבל אתן לך הוראה
בכתב.״ ההוראה לא הגיעה מעולם.
אחרי איזה ארבע־חמש שנים ירדה ה תוכנית.
דן טוען עד היום שלא עמדתי
בלחצים של דיין. זה לא נכון, אבל אם
הוא חושב כך שיחשוב.

• ומה עם אבנרי — גם אותו
הורה דיין להחרים?
לא, בכלל לא. אני לא זוכר שדיין אמר

משהו בעניין הזה. אני זוכר דווקא שני
מיקרים שבהם הוא כן הופיע.
נכון שהוא היה צריך להופיע יותר. כל
העסק נעשה בשלבים. בשלג הראשון של
עבודתי הוא לא הופיע, בשלב השני כן. אני
חושב שלא רצינו להרגיז. ויכול להיות ש אורי
היה קורבן — פשוט פחדנו למתוח
את החבל. אבל תאמיני לי, שאיש לא
קופח. כל מיפלול הריעות הופיע אצלנו.

• לפי דכריך־אתה, דיעה אחת
ככל־זאת קופחה.

לא, זה לא נכון. אני סומך על הזיכרון
של אורי. אם הוא אומר שקופח — זה נכון.
אבל נדמה לי שכן מזנו לו להופיע. מכל
מקום, אם הוא לא הופיע, רק אורי הרגיש

• בטח!

לא, לא בטח. אף פעם לא באו אלינו
בטענות שסתמנו פיות. תמיד נתנו לשמאל
לדבר. עם אורי היתה בעיה, אבל את העולס
הזה ציטטנו בהרבה תוכניות.

• אפשר היה לעמוד כלחץ שהופעל
עליך על־ידי הצבא ז
אף פעם לא חשבתי שלחץ זה דבר רע.
אני חושב שלחץ זה דבר לגיטימי. מאות
פעמים איימו עליי, פוליטיקאים ואחרים.

• כאיזה אופן?־

״אני אעלה את זה בכנסת,״ ״אני אדבר
עם השר הממונה,״ או רמזים תקציביים.

• אתה סתבווז לתקופה שכה
היית מנכ׳׳ל רשות־השידורז

כן. האיום היחידי שהוגשם נגדי היה
נסיונות תקציביים. רשות־השידור תלויה
בכנסת, ואף חבר מוועדת־הכספים אפילו
לא מנסה להסתיר, שהוא רוצה תמורה
בעד זה שהוא הצביע בעדך. ואם, חלילה.
קיפחת אותו — לדעתו — הוא ינסה להעניש
אותד בעזרת כסף.

• בזמנך היו התערכויות של
הרמטכ״ל בעכודת התחנה ץ

מדי פעם נקראתי אליו, אבל אני לא
פוחד מהתערבות או מאיומים. אני חושב
שזה לגיטימי. כל אחד יכול לטלפן למפקד
גל״צ ולאיים. מה שלא לגיטימי זה להילח׳ו.
ואני מוכן להגיד שלא נלחצתי — לא
בגל״צ ולא ברשות־השידור.
לעיתים הטענות שהושמעו כלפיי היו
מאוד צודקות. אני זוכר פעם, בעת ביקור
אל־סאדאת, איזה כתב מהשטח אמר דברים שלא מצאו חן בעיני דיין. הוא טילפן אליי

היא שייכת לצה ׳׳ל. אין זה לגיטימי
שהצבא יתערב כגל ״צ, כשם
שהוא מתערכ כקורס־טירונים !
אם אמנם כך, צריך, לדעתי, לסתום את

אני שסמי מ שוה שלוג
היה סרו לסגור אה
!ההתנה. אין זהזזמיס
:שוז המטיל מיי זהב
הגולל על התחנה הצבאית. פשוט אסור
שהיא תהיה קיימת.

• כמה זמן לדעתך גל׳־* תוכל
להתקיים, לאור ההתרחשויות ה-
אהרוגות?
אני מקווה שתוכל, ואם לא — אין ברי רה,
אלא להביא לחקיקה שתוציא את גלי
צה״ל מרשות הצבא ולהפוך אותה לגוף
בעל אופי אזרחי־ציבורי. אני עדיין מקווה
שלא יהיה צורך בכך. אחרי הכל, אין נו הגים
לשחוט אווז המטיל ביצי־זהב.
גלי צה״ל שומרת על הדימוי של צה״ל
עצמו, צבא עם תחנת־שידור כזאת, יוצרת
מקורית, ליבראלית, כנראה שגם הוא יו צר,
מקורי ליבראלי.
אם לא ישמרו על אופייה של התחנה,
אז יהיה צורך לחוקק חוק, שיוציא את
גלי צה״ל מהמתכונת הנוכחית. אותי זה
יצער. כל עוד אין חוקה, הרי שהמיבחן
האמיתי של אורח־החיים של הדמוקרטיה
הוא בדיוק ביומיום הזה. חוק זה לא חוכ מה.
העובדה שזה אפשרי שתהיה תחנה
כזו. הסערה הציבורית שקמה בעיקבות
מה שקורה בגלי צה״ל מוכיחה, שהתחנה
מאוד חשובה, שלעם הזה עדיין יש מערכת
של בלמי? ,איכפתיות. אולי כל זה יחד
יאפשר לתחנה להמשיך לעבוד.
אולי אני אופטימי, איני יודע. אבל אסור
ליצור בשום פנים ואופן מצב, שבו התחנה

יצחק, רמי ויונתן ליכני
״דיי! ניסה ללחוץ עלי ולא הצליח״
נכון, יש סימנים מהסוג שאת מתארת.
אך עדיין גל״צ היא תחנה נחמדה מאוד,
פתוחה מאוד. אך את צודקת: ניתן לשמוע
בקול המגישים סימנים מובהקים של חרדה.
יש סימנים מדאיגים, ואם זאת ההתחלה
— אני צופה סוף שחור מאוד.

• איך תרגיש אם אמנם תשנה
התחנה הצבאית את אופיהץ
קשה מאוד. מאוד איכפת לי גלי צח״ל.
למרות השנים שחלפו, אני מרגיש הזדהות
עם התחנה. לפי הרגשתי, אני וגל״צ זה
כמו עזר וייצמן וחיל האוויר, כמו אריק
שרון והצגחנים. זה כמו להיות אב־מייסד.
בשבילי זה מיפעל חיים. אני מרגיש ש גלי
צה״ל דומה לאישיות שלי.
אני מאוד־מאוד מודאג. זו באמת פנינה,
התחנה הזאת. אנחנו לא בדיוק אור־לגויים.
טוב, הקמנו קיבוצים, ויש מי שמבסוט
ויכול להגיד שאנחנו מעצמה רביעית, אך
בתחום התיקשורת אנחנו שום דבר. אך
בזמני, אנשים באו לראות •איו עושים
רדיו כזה, איך מקיימים את ההפנינג התר בותי
הזה בעידן הטלוויזיה.
איכפת לי מאוד מאוד־מאוד, אצטער אם
זה יתקלקל.
כל כך הרבה פעמים ניסו לטרפד את
גלי צה״ל ! לעזר וייצמן היו מחשבות קשות
על התחנה. שוחחתי איתו, אמרתי לו: אתה
רוצה לשחוט אווז המטיל ביצי־זהבז הוא

:אני:מודאג מאוד 9ת
שקודה בשונה. נדי
שאלו פדזדס •פוש,
צריו אוויר נקי, כשח,
ולא אווירה ונמרה

רמי, יצחק ואתי דיכגי עם טומי לפיד
,אני מודאג מאוד־סאוד נזמה שקורה בגלי צה״ל׳
ודרש שאזרוק את האיש. הוא ממש הלך
באיומים. סירבתי. הוא אמר לי :״אם אתה
מסרב, אחה אחראי. אני אביא לפיטוריך,
אביא את זה לריח בישיבת הממשלה ה קרובה.״
אמרתי לו: שמעתי אותך מאיים
עליי כבר בעבר. רוצה — תביא את זה
לישיבת ממשלה.
הוא כמובן לא הביא.
אגב, עם דיין היו לי יחסים מאוד מסויי-
מים. כשהתמניתי מנכ״ל רשות־השידור, הוא
שלח לי פתק לאמור :״אז איך מרגישים
בגוב הפישפשים ז״

#גולדה התערבה אי־־פעם כ
עכודתך כגל ׳צ?
לא, היא לא התערבה. דיין שהיה שר־הביטחון,
עשה את העבודה בשבילה.

#לדעתי ,״גלי צה״7י׳ היא תדר
גת־השידור הטובה כיותר. אך

תעסוק בנושאים פוליטיים ולא תהיה א-
פוליטית.

• התחנה הצכאית אינה יכולה
לשמור על אובייקטיביות. היא עד
סקת כנושאים פוליטיים, התואמים
את רוח המישטר.
אם אומנם זה מה שקורה בגלי צה״ד,
צריך לחזור ולשדר מוסיקה ותוכניות צב איות.

קשה לאנשי התחנה לשמור
על אובייקטיביות. אתה שומע כתחנה
ביטויים כמו ״מהכלים״,
״חיות דדרגליות״ ודברי נאצה
אחרים, הנאמרים כרוח ראש־הממשלה
ושר־הכיטחון. כבל שאג־שי*התחנה
משתדלים להישאר
אובייקטיבים, האובייקטיבית כמצב
הנוכחי היא מהם והלאה.

אמר לי :״גלי צה״ל יהיו הדבר השני ש אני
אעשה בצבא.״ הוא לא רצה להגיד
לי מד, יהיה הדבר הראשון. אך בסופו של
דבר הוא לא נגע בגלי צה״ל לרעה.

+מה גרם להסתאבות כיחסי-
העבודה ב״גלי צה״ד״ ,מה הביא
לפרשת קור־הראוכני, לסילוקו של
שילון והשעייתו של כן־נר?
צריך בהחלט ראש פתוח כדי להניח, ש למרות
שזה לא טיבעי שלצבא תהיה תחנה
פתוחה, ליבראלית, אמנם קיימת תחנה כ זאת.
צריך שהצבא יהיה סובלני כלפי תחנה
כזאת. הסכנה היא, שמגיע רגע בו תופסים
את העניין בצורה פורמאלית, ואיזה שר-
ביטחון אומר: אני ממונה ואני רוצה את
זה במתכונת של צבא!
מכיוון שממילא יש ביקורת על כל אפד
צעי־התיקשורת, בסיגנון של ״שמאלנים,״
״עוכרי־ישראל״ וכר, אז אם• יש לך כלי
כזה שכפוף לך, אתה אומר: או־קיי, גלי
צה״ל שלי ואני אעשה מה שאני רוצה ומה
שאני חושב לנכון.
הרגישות לגבי התיקשורת מאוד גדולה
ומוגזמת. אני שומע את דב שילנסקי ולא
יודע על מה הוא מדבר. הוא קושר את

גלי צה״ל עם לורד האו־האו, הוא אומר
שגלי צה״ל עוזרים לאוייב. זה הרי לא
יאמן! קראתי בתדהמה את דבריו בכנסת
— דברים חמורים מאוד מבלי שהוא יו כיח
שום דבר.
כתבתי לו מיכתב בעיקבות התפטרותו
של שלמה בר־שביט. כתבתי לו. שכמי ש היה
מפקד גלי־ צה״ל ומנכ״ל רשות־השידור,
אני רגיל להשמצות. אך ההשמצות שלו
חרגו מהנורמה הלא-קלה, שהייתי רגיל
אליה.

• שוחחת כוודאי עם אנשי-
התחנה. מה הם אומרים לך?

אגי מודאג מאוד־מאוד ממה שקורה. אני
מרגיש כאב רב, אני חושש. ממה שעלול
לקרות כתוצאה מדבריו של שילנסקי. משי חות
עם אנשים, אני מבין שיש אווירה קשה
של פחד, חרדה, לחצים. ההדחות הן רק
חלק מהסכנה. האווירה העכורה הוא החלק
האחר.
כדי שייפרחו אלפי פרחים, צריך אוויר
נקי, פתוח, לא אוויר מחניק, עכור.
אחת העובדות, שאמה נפטרה לפני כמה
שנים, אמרה לי, שהיא מתהלכת עם אותה
תחושה שהיתר. להם בתקופה שבה מתה
אמה. תחושה של גסיסה ומוות איטי.

#מה דעתך על צכיקה שפירא
כמפקד ״גלי צח״ל״ ?

אני עדיין מקווה שצביקה שפירא ימשיך
לפקד על גל״צ. הוא עושה עבודה טובה.
הוא עבד איתי, אני מכירו היטב. גם אילון
שליו. סגנו, עושה עבודה טובה מאוד.
אני מקווה שישארו בתפקידם.

#מה דעתך על רזן כדישי
כמפקד גל ״צ ז

אם יבוא רון בן־ישי, קשה לי להאמין
שהוא יצליח לקלקל את עבודתם של שפי רא
ושליו.
רון עבד איתי שנים בטלוויזיה. אני
מכיר אותו היטב. שוחחנו הרבה מאוד
פעמים. אני מאוד מעריך אותו — הוא אמביציוזי.
בעל דחפים חזקים שגרמו לו ל צרות.
אני
חשבתי בזמנו שהמריבות שלו עם
אנשים הן דבר חיובי, שיוצא מהן משהו
טוב. אני לא מאמין שרון בן־ישי ילך עכשיו
ויקלקל את גלי צה״ל; אני רק יכול לייעץ
לו, אם הוא רוצה את עצתי, שבהחלט יע שה
תחנה לא־פוליטית. ואני מפרש תח נה
לא־פוליטית כתחנה לא מסורסת מפו ליטיקה
— ואין לי רושם שרון אוהב סרי סים.
הוא חייב לתת ביטוי למיגוון הדיעות
הפוליטיות.
• דוא חיית מפקד ״גלי צ ה ״ ל ״,

היית מפטר את קור ואת
בני כגלל התגהגזתם?

כן ! אני חושב שאחד הדברים היפים ב גלי
צה״ ל היא האווירה הקולגיאלית והנל-
הבת. לא נתקלתי באווירה כזאת במקומות
אחרים. לאנשים שם יש אמון זה בזה,
האנשים שם מפרגנים זה לזה, ויש הרג שה
שדוחפים עניין דינאמי ומצליח.
שבתוך גוף כזה שני אנשים עושים את
מה שהם ע ,#זה דבר חמור. לא רק שכתו צאה
מכך אי־אפשר לעבוד, באוירה כזו
חוששים לפתוח את הפה. זה מעשה שלא
יעשה.
יכולים עיתונאים לפנות או להתלונן כדי
להשיג תוצאה, אך הם צריכים לעשות זאת
לפני גורמים שמחוץ להירארכיה הצבאית.
אני לא רוצה לסתום להם פיות. הם יכלו
לפנות לשליו או לצביקה שפירא, או אפילו
לשוחח על זה עם החברים שלהם, לקיים
שיחות. אבל ככה ז

1 73

השבח *דלה למחתרת י 1
(המשך מעמוד ) 17
משביתים את אל על, שישביתו כבר הכל.
״רוב הטיסות שיוצאות בשבת הן של
אל על. מחזור המכירות של החנות ייפגע,
כי כשאין טיסות אין עבודה. אז סתם חבל
יעל הזמן שאנחנו נעמוד כאן ולא נפדה
כלום.״
נס קפיצת הדרך
ף* מישרד מנהלי־,התחנה, אייזיק
* אבירם ודני פישר, הכל כרגיל: טל פונים,
התרוצצויות, סיפלי־קפה, וויכוחים
פוליטיים. דני פישר הסביר, שיום השבת
הוא היום העמוס ביותר בשבוע. האירופים
באים לכאן לחופשות, ובחורף יש הרבה
טיסות צ׳רטר, בעיקר מסקנדינוויה .״הם
מגיעים בעיקר בשבתות. זאת עובדה,
ומאחר שאין די מקומות בחברות זרות,
הם פשוט לא יבואו. מיספר הנוסעים ב יממה
האחרונה הוא כ* — 5,000 יוצאים
ונכנסים. כל אלה יתפזרו בין שאר החב רות.״
הוסיף
אייזיק אבירם :״לוח־הטיסות לא
בוטל. הכל דופק כמו תמיד. ופה, תמיד
פתוח, כי אנחנו מטפלים גם בחברות
זרות. יש 9־ 10 חברות, שאנחנו מספקים
להן -שירותים: אחזקה. טכנאים, מזון. אז
יהודים יעבדו כאן בשבת בכל מקרה.
מבחינתנו,״ פסק נחרצות ,״אם אל על
לא טסה, שאף אחד לא יטוס. שיסגרו
הכל.״
אך גם אייזיק אבירם וגם שאר עובדי
החברה יודעים• ,שבמדינת־היהודים לכל
דבר יש פיתרון. אפשר להכשיר בה שרץ,
כמו שאפשר לגרום שיתרחש בה, שבת
אחרי שבת. נס קפיצת־הדרך.
אנשי אל על אינם צריכים לחשוש שעם
הפסקת הטיסות בשבת, תפסיד החברה כ רבע
מיליון נוסעים בשנה. ותיאלץ בשל
כך לפטר עשרות עובדים.
הכל ימשיך לפעול כמקודם. כשבגין
חתם על ההסכם הקואליציוני עם אגודת־ישראל,
הוא לא היה מודאג. בגין יודע,
וכמוהו יתר חברי הממשלה, כי למרות
שעל פני השטח נראית ההחלטה כפסק-
דין קטלני לחברה המפרפרת בלאו הכי
בין חיים ומוות, הרי שבמציאות הדברים
ימשיכו להתנהג בדיוק כפי שהתנהלו עד

ל חיו ת ל מרות
גזירות ה מלכו ת
,ף שם שמירה על זהות יהודית הצ־
׳ ליחו המיפלגות הדתיות לכפות על
הציבור בארץ שרשרת איסורים, שבמציאות
אף אחד מהן כמעט שאינו נשמר. אסור
לגדל חזירים ולסחור בבשרם. אסור לבצע
הפלות מלאכותיות אלא באישורה של
ועדה מיוחדת.
אך כל מי שאוכל במסעדה שהשלט
״כשר״ לא מתנוסס מעליה יודע, שהוא
יכול להזמין סטייק בקר או ״סטייק לבך,
הכינוי שהשתרש כאן במקום להגות את
המילה המשוקצת ״חזיר״ .כל מי שרוצה
לנסוע בשבת, יכול להשתמש בשירות
מוניות. תמורת תשלום קצת יותר גבוה
מן המקובל. מי שרוצה לבצע הפלה מלא כותית,
מצליחה לעבור את הוועדה המא שרת.
תמיד נמצאו דרכים מפותלות, ש־איפשרו
להמשיך ולחיות למרות גזירות
המלכות.
החוק אוסר את הפעלתה של חברת אל
על בשבת, אולם נמל־התעופה ימשיך
לפעול כמקודם. עובדה זו מאפשרת את
הפירצה, שדרכה ניתן יהיה לאפשר לכולם
להמשיך ולהתנהג כרגיל ולהיות מרוצים.
המחיר הוא פשוט: על השבת לרדת ל מחתרת.
עובדי
התחנה נמצאים ממילא במקום,
כדי להעניק שירותים לחברות הזרות. ה קפיטריה,
ה״דיוטי פרי״ ,ושאר החנויות
הן בבעלות פרטית. מטוסי אל על לא
יטוסו בשבת, וכמה צוותי-אוויר יופעלו
יותר במשך השבוע. המטוסים עצמם יוח כרו
לחברות זרות, ואל על תקבל בדרך
עקיפה את הכסף שהיה זורם אל קופתה
גם קודם לכן.
התנועה תישאר ערה כשהיתה. רק שם
אל על לא יתנוסס עוד על המטוסים.

שוש מיימון 1

סינורה האישי
שר השחקנית
חווה אוו ס מן,
העומדת והינשא
ר א סיו־ העוד ם
סמי אלקיים

אהבה בין
ףיה שהכי מפחיד אותי, זה איך
תתייחס החברה לעובדה שאני
נישאת לאסיר השפוט למאסר־עולם. העימות
היומיומי עם החברה ! יקבלו או לא
יקבלו — ואני מתכוונת לא רק לחברים,
אלא גם למקומות עבודה, שסמי יצטרך
להם בבוא השעה, כשישתחרר מן הכלא.
״קשה לי להלחם בדיעות הקדומות של
האנשים. הכי קשה לי לחשוב מה יגידו
השכנים, שיחשבו שאני מביאה הביתה
עבריין. קשה לי להסביר להם. כולם הופ כים
לפתע שופטים. אבל להינשא לבחיר־ליבי,
למרות שהוא אסיר, נראה לי כצעד
טיבעי ביותר.״
כך הכריזה השחקנית חווה אורטמן,
העומדת להינשא בשבוע הבא לבחיר־ליבה,
האסיר סמי אלקיים.

עם אסירים •שסיפרו לי על סמי ועל
תהליך־השיקום שלו. מצא־חן בעיני שאמרו
לי כיצד התייחס למינהרה החשוכה שב סופה
רואים אור, שעליה כתב אפלטון.
חשתי שאצל הבחור הזה יש דופק של
אמת. סמי היה אז בתא־בידוד, בהפרדה.
הצורך שלו בקשר ובחום — זה מה •שיעבד
עליי.
בהצגה סורגים גילמתי את תפקיד סגן-
מנהיג־הכלא. לצורך התפקיד החליטו להפ גיש
אותי עם סמי. אני זוכרת, שהלכתי
יחד עם אלי חכמון, שגילם את תפקיד

מותינו מנוגדים
בעצם דומים.

באישיות שלנו אנחנו

אנשים קרובים לי אומרים לי כל הזמן :
את בטוחה שזה צודק לעזור לוי לתמוך
בוי את לא חושבת שהרגש שלך אליו
נובע מתוך רצון להחזיר אותו למוטב.
כעין פטרונות י
האמת היא, שאף פעם לא חשבתי עליו
במונחים של אסיר. סמי היה אומר לי:
״את מתנהגת אליי כאילו אני אדם רגיל !״
לי הוא נראה חזק. למרות מה שניתן

ה מינ הרה
של אפלטון
ף*דצ ביוני 1976 נרצח בתאו בכלא
שטא האסיר יפת נגר, אחרי שאסירים
הוציאו עליו גזר־דין מוות, באשמת שי־תוף־פעולה
עם שילטונות הכלא והלשנה
על חבריו. אחרי מישפט ממושך נדון
אסיר אחר. סמי אלקיים, למאסר־עולם,
באשמת תיכנון הרצח יחד עם מבצעי
הפשע: ביניהם יצחק קיש, בן־נר ערשי,
דב־יוסף בשירי וציון רובבצ׳י.
החבורה הזאת, ובראשה סמי, נחשבה
זמן רב לחבורה מסוכנת ביותר. לכן בילה
סמי את רוב שנותיו בכלא בתא־בידוד.
לפני כמה שנים חל שינוי באישיותו.
כאשר הגיע לבית־המעצר רמלה, החל
ללמוד באוניברסיטה ולהתרכז בלימודיו
(ראה העולם הזה .)2287
לא מכבר חנן אותו הנשיא והעמיד את
תקופת מאסרו על 24 שנים. סמי ישתחרר
מבית־הסיהר בעוד שמונה שנים.
חווה אורטמן, צנומה, שברירית, עיניים
חודרות, מתרוצצת בהכנות לחתונה.
היא שחקנית מזה שש שנים, בת לאב
אופטומטריסט ואם אחות. למדה תיאטרון
וספרות כללית באוניברסיטה. עבדה ב תיאטרון
באר־שבע, בפרוייקט של תיאטרון
חיפה, שיחקה בסרט מעגלים שד שישבת.
לא מזמן הופיעה בטלוויזיה בקטעים מתוך
ההצגה הם, העוסקת ביחסי יהזדים־ערבים
והמועלית בתיאטרון נווה־צדק.

על יחסיה עם סמי אדקיים סיפ רה
השכוע חווה אורטמן:
כשעבדתי על המחזה סורגים בתיאטרון
חיפה, עשינו עמדת מחקר על חייהם של
האסירים. איסוף החומר נעשה בתוך ה כלא.
תוך כדי עבודה, הייתי משוחחת

שחקנית אורטמן (מימין) כסרט*
״הוא נותן לי את הכוח !״
המנהיג, ועם קצינת־מיבחן לפגישתנו ה ראשונה.

לחשוב,
הוא היה עוזר לי ותומך בי, בי
אני אשה של מצבי־רוח, ויש אצלי עליות
ומורדות, סמי הוא זה שהיד. נותן לי כוח.

דיברנו על הרגשה
את האדם להיבלע
השיחה הזאת, שנמ לי
קשה לעזוב אותו,

״כל חיי
רק גיצלתיס,,

בשיחה הראשונה
פטריוטית, המובילה
בתוך ההמון. אחרי
שכה חצי שעה, היה
אבל הלכתי.

מאז אותה פגישה התחלנו להתכתב.
סמי היה אז בתקופה׳ שהיה לו צורך
בקשר עם אנשים מבחוץ. אני כתבתי לו
מעט מאוד, כי לא רציתי להסתבך עם
אסיר. בסופו של דבר, נשברתי וכתבתי.
מתוך המיכתבים גיליתי- ,שלמרות שעול-

^ חרי כמה מיכתבים, החלטתי לבקר <
י אותו. פחדתי מהביקור דדך הרשת.
פחדתי לדבר דרך סורגים. בפגישה הזאת ,
כבר היו זרמים תת־קרקעיים בינינו, אבל ~
* בסרט מעגלים של שישבת. לידה:
הבימאית עידית שחורי.

איש מאיתנו לא העז אז לדבר על זה.
אחרי אותה פגישה הייתי מבקרת אותו
לעיתים רחוקות, כל חודשיים־שלושה.
בכה נמשך המצב הזה שלוש שנים.
רוני ניצן המנוח, שהיה אז מפקד הכלא,
הרגיש שמתבשל ביניו משהו, והיה מאפ שר
לסמי ולי לקבל חדר לבד, ללא הגבלה

הייתי מוכן לסלוח לאדם כזה, אני לא
הייתי מסתבך עם שכמותו,״ או ״אני
לא מאמין שאדם יכול להשתנות.״
גם ההורים שלי מעכלים את העניין
לאט־לאט. לא סיפרתי להם בבת אחת.
חככתי בדעתי הרבה זמן כיצד לספר להם.
אני מקווה שיבינו, שככה טוב לי.

״ הדבר הכי מפחיד אוח*
1ה יחס החברה לנשוא״!״

של זמן. לסמי לא היה נעים כל העסק,
בגלל האסירים האחרים, והייתי נעלבת
כשהיה מפסיק את הביקור באמצע.
לאט־לאט התאהבנו. יום אחד שמעתי
ברדיו, שדחו את הבקשה שלו לחנינה.
ידעתי שהוא במצב ־רוח רע בגלל זה,
וזה כאב לי. ידעתי מה עובר עליו.
כתבתי לו מיכתב והוא ענה לי, שהוא
לא מאבד תיקווה, ושימשיך לשחות את
הים שלו לבדו .״לעולם לא אחזור למה
שהייתי,״ כתב. אז גם התוודה סמי בפעם

הפגשתי אותו עם הוריי. כבר בפגישה
הראשונה הוא קיבל אותם כהוריו. לו
לא היו הורים בילדותו. הוא כמו ילד
המחפש את ילדותו האבודה. הוא מתנהג
כמו נער מתבגר. מה שאנחנו עברנו בילדותנו,
הוא עובר היום.
מה שמוצא חן בעיניי אצל סמי, זו
הצורה שהוא מנסה להוציא את עצמו
מהמצב שלו. אם חושבים במושגים שלנו,
אז מה שהוא עשה מעורר חלחלה. גם
הוא רואה היום את מעש״ו בצורה כזו.

הז חד
הראשונה במיכתבו אליי׳ שהוא אוהב
אותי כבר הרבה זמן, למרות העובדה
שהוא יודע שלאהבה הזו אין תיקווה.
״אני חושב שאת טיפשה אם תסתבכי
עם בחור כמוני, אבל אני לא מוכן לקטול
את הרגש הנהדר הזה, שהוא חדש עבורי,
אחרי שכל החיים שלי רק ניצלתי אנשים
והשתמשתי בהם לתועלתי הפרטית,״ כתב
לי סמי.
על היחסים שלי עם סמי ידעו, במשך
השנים האלה, רק חברים קרובים ביותר
שלי. חלק מהם לא רצו אפילו להכיר
אותו. מי שאוהב אותי באמת׳ נשאר נאמן

אני לא מאשימה את אלה שלא קיבלו
את הסיפור. קשה להם. אנשים מוכנים
לקבל סיפורים כאלה ולאהוד אותם, אבל
מרחוק. כשזה נעשו׳ קרוב, כל הפחדים
והדעות הקדומות מתחילים לעבוד במלוא
הקיטור. סבלתי מהפחדים האלה. אנשים
בחוץ, שלא מכירים את חוקי־הכלא, לא
יודעים מה זה לאסיר לעבור לעולם אחר.
אילו יסורי־גיהינום עליו לעבור.
חלק מהחברים שלי בתיאטרון איחלו לי
מזל־טוב, היו כאלה שלא איחלו. אני
מניחה שאת התגובות האמיתיות שלהם
אני לא רואה. בכל זאת, החברים האמי תיים
שלי נשארו נאמנים ומלווים אותי
כל הדרך.
יש חברים שלי האומרים :״אני לא

אבל אז, בנורמות החיים שהוא חי פעם,
זה נראה בסדר גמור.
ביום שהנורמות שלו השתנו, אמות-
המוסר שלו השתנו גם הן. הוא רואה
את מעשיו בעבר בחלחלה, אבל לא בורח
מהאחריות.
היתד, תקופה שהוא היד, מסתכל על
עצמו בראי ויורק. במושגים של אז, ה תוצאה
כנראה היתה בלתי־נמנעת: אם
אני לא אהרוג אותך, אתה תהרוג אותי.
אם לא אגנוב סוכריות במוסד, פשוט לא
יהיה לי.

כמו
עס י מ אי
^ החלטה להתחתן גמלה אצלי
י י לפני שנה וחצי. החלטנו -שביום
שסמי יקבל את החנינה — נתחתן. זה
נראה לי נכון וטיבעי.
אני הצעתי לו נישואין. נעלבתי כאשר
קיבל את החנינה ולא הציע לי נישואין.
הוא לא העז. האמת היא. שאף פעם לא
חשבתי על האפשרות שלא יקבל את
החנינה. אחרי תהליך השיקום שעבר,
הייתי בטוחה כל הזמן שהזמינה היא עניין
של כמה שנים.
אנחנו חולמים על ילד. סמי מתרגש
מעצם העובדה שיהיה לו ילד משלו. בי נ־

ס מי אלק׳
תיים הוא מבולבל מכל עניין החתונה.
מרגיז אותו שהוא יושב שם ולא יכול
לעזור בהכנות, ואני מתרוצצת כאן לבדי.
אף פעם לא היתה לי הרגשה שפיס־פסתי
את החיים. להיפך — חיי התמלאו
בתוכן. לא הרגשתי כמו גיבורה טראגית,
המקרינה קורבן. לא חשבתי אף פעם
על העובדה, שאם לא יקבל חנינה, יכול

להשתלם בפרקטיקה.
הוא מתכונן גם לעבוד עם בני־נוער
עבריינים, ולספר להם איזה תהליך נוראי
היה עליו לעבור׳ כדי להגיע לאן שהגיע.
הפחד שלי הוא, שלא יקבלו אותו ב חברה׳
אך אני מוכנה להתמודד עם זה.
גם היום, בחופשות, אנחנו נפגשים עם
חברים שלי.

״אני הצע תי דו נשואין.
החב רי ם ה טו בי ם ו שארו
איתי. אוו רוצים בילדים!״

אסיר אלקייס בכית־־הגדשפט
״הסבל הוא חלק מהקיום שלי ! ״

להיות שאשאר לבדי בגיל ,50 כשכל חיי
עוברים עליי בציפיה. עובדה: פעם אחת
קיבלנו תשובה שלילית, ושנה לאחר מכן
קיבלנו תשובה חיובית. לסמי נשארו
שמונה שנים לרצות את עונשו.
איך נחיה אחרי החתונה? סמי ייצא
אחרי החתונה לחופשות, שלושה ימים
בכל חודש וחצי. אני מבקרת אותו בכלא
פעם בשבוע, והוא מטלפן אליי משם
באופן חופשי. עד שיחרורו נמשיך באותה
צורה. זה בדיוק כמו להיות נשואה לימאי.
אנחנו מקווים לחנינה נוספת. בינתיים,
עובד סמי בכלא עם רופא״שיניים, המלמד
אותו את המיקצוע. אני מקווה שבשלבים
האחרונים של השיקום, יתנו לו ללכת

סמי לומד להכיר עולם חדש, הוא כמו
ילד שלומד ללכת והוא לומד מהר. הוא
מנסה לראות איך אנשים חיים בחוץ בלי
צורך להיות כל הזמן במצב של מילחמה.
״אני מקנא בנשמות שלהם,״ הוא אומר
לי. אני לא פוחדת שיחזור לפשע, העולם
החדש נבנה אצלו עמוק, אין ממנו דרך
חזרה. הוא עשה זאת למען עצמו בלבד.
אני גם לא פוחדת שחברים׳ אסירים
או אוייכים יתפסו אותו אחר כך, כשיש-
תחרר. הוא לא מלשין, הוא לא עד-
מדינה ולא מעורב בסמים. אם יקרה בכל
זאת אסון, וסמי יחזור לפשע, אעזוב אותו,
כי לא אהיה מסוגלת להמשיך לחיות עם

נירה גל
אדם הנמצא בפשע.

..אי 1רוצה עו דעס קי ! ״
(המשך מעמוד )6
למרחקים — ההכרה באש״ף ז אכן, בכך
לא הקלתי על חיי. אך בהדרגה הבין
העולם המערבי שמדיניות זו היא היחידה
הנבונה.
כאשר תפסו הישראלים שבאחד הימים
תצטרף גם ארצות־זערית לדעת־הקהל ה זאת,
הם התחילו להתקיף אותי בחימה
שפוכה. בעיניהם הפכתי האויב מם,2 ,
אחרי הימלר.
מאז נפגשתי עם ערפאת כמה פעמים,
ותחילה בדמשק. זה היה בתקופה שבה
קרא לי סאדאת לפתע לבוא לקאהיר, כדי
להודיע לי על מישאלתו להיפגש עם נציגי
היהדות האירופית והאמריקאית.
בשיחה לילית זו הטיל עליי סאדאת
להגיד לראש־הממשלה הישראלי, שימעון
פרס* .שתיתכן פגישה בינו ובין סאדאת
אם ינצח בב,זירות הקרובות לכנסת, וכי
אז בוודאי ניתן יהיה למצוא פיתרון.
סיפחתי על כך לפרס, אבל אז הוא לא
נבחר.
בפגישותיי עם ערפאת נוכחתי לדעת
שבשנים שעברו, מאז פגישתנו הראשונה,
הוא צמח וגדל. בעיני האנשים הקטנים

זאת. זאת היתד. גם דעתו של פרם. מנהיגי
מיפלגת העבודה היו חדורים באותה
רוח כמו בגין. או שהיו פחדנים מדי מכדי
לייצג קו אחר.

״פשעים
עגקיים״
} גיאת הלוחמים של אש״ף מביירות
המערבית, לא תפתור את בעיית ה־מיזרח
התיכון.
מה יקרה למאות אלפי האזרחים הפלס טיניים
בלבנון? אם לא יגורשו גם הם,
יקומו לוחמי־התנגדות חדשים. ישראל תט ען
אז שעליה להישאר בלבנון, כדי לשלוט
במצב. והשילטון יהיה אכזרי.
ומה יקרה ללוחמי־אש״ף, שיחולקו עכ שיו
בין הארצות הערביות ז הם לא יעברו
לחיים פרטיים. התנועה תתגבש מחדש,
וישראל שוב תגיד באחד הימים: משם בא
הטרור. היא תנהל שוב מילחמה נגד מדינות
ערביות אחרות.
אין כמעט תיקווה שישראל תשתנה, ש תקום
בה נכונות לפשרה. כמו שדיברו בימי

במדינה
ה תיי ש בו ת
תוואים סוב ד 3ד11ח

הססות הרישמיות
מסרבות זזזסתגד
?כמניחות ה 6ו 7י9ן ית,
דובר ביישרד העבודה והרווחה, אברהם
הופמן, הופתע משיחת הטלפון שקיבל. ה איש
שדיבר עימו ביקש ממנו להציץ ב עמוד
האחרון של ירחון משרד העבודה
והרווחה והביטוח הלאומי. היתד, זו חוברת
מיספר 7שיצאה לאור בחודש יולי . 1982
הדובר אמר לאיש ששוחח עימו שהוא אכן
מכיר היטב את החוברת, שכן יש לו מדור
בירחון• הוא נטל לידיו את החוברת, ופתח
בעמוד האחרון, שם הופיעה מפה גדולה
של ארץ ישראל.
״הייתי רוצה לדעת״ ,נאמר לאברהם
הופמן ,״אילו תנאים אוכל לקבל אם אני
רוצה ללכת להתיישבות בימית.״
הופמן שחק לרגע בתדהמה. ואחר־כך
פרץ בצחוק, כאשר האיש ששוחח עימו
הזדהה ככתב העולם חזה,
בחודש יולי עדיין לא התרגלו עורכי
החוברות של מישרד העבודה והרווחה ל-
,רעיון שימית כבר איננה — מאז סוף חודש
אפריל השנה —-חלק ממדינת ישראל. מרכז
ההכוונה לערי פיתוח ולהתיישבות העובדת,
שהמודעה התפרסמה מטעמו, עדיין אינו
מכיר בגבול הבינלאומי עם מצרים, שאינו
מצויין כלל במפה.
עיון במפה ובטבלה המצורפת אליה עשוי
לגלות פרסים מעניינים• ערי הפיתוח וההת־

נחליות מסווגות לפי שלושה קני־מידה. אלו
המצויינות בעיגול ריק, מקבלות תנאי עיר
פיתוח, עיגול מלא מציין עיר פיתוח א׳,
שתנאיה טובים פחות, ואילו מרובע מציין
עיר פיתוח ב׳.
מתברר מהספה כי יסית, שהיתה עיר
פיתוח א׳ זכתה לתנאים זהים לאלו של נתיבות,
שדרות, ואופקים. שכונת הוילות ב אריאל
זוכה לתנאי עיר פיתוח א׳ בדיוק
כמו אנשי מעלות, שלומי בית־שאן ומיצפה־רסון
שבנגב. בטבלה מצויין גם ששלושים
ישובים בגדה המערבית מסווגים כערי
פיתוח א +-ו־א׳ .המיצפים הקהילתיים ב גליל,
לעומת זאת, מקבלים סיווג דומה לזה
של ערי הפיתוח הקרובות אליהן.
מערכת התמריצים של מרכז ההכוונה ל־
.ערי פיתוח היא רחבה ונדיבה ביותר. היא
כוללת תשלום דמי העברה והשתקעות,
סיוע בדיור בשכירות, וסיוע לרכישת דירה,
והקלות מפליגות במיסים.
אך מתמיהה יותר סכל היא עמדתו של
מישרד העבודה והרווחה. ראשי מישרד
זה — אנשי תמ״י, הגיעו לכנסת כשהם מני פים
את דגל השכבות החלשות ועדות ה*
מיזרח• להתנחלויות בשטחים הכבושים —
שכמעט כל מתיישביהן הם אשכנזים מבד
ססים היטב — עומדת הממשלה להפנות ב ימים
אלה מיליארד שקל וחצי. זהו סכום
הגדול יותר מן הסכום שנחסך על־ידי ה קיצוץ
האחרון בסובסידיות — 1.34 מיליארד
שקל. הקיצוץ בסובסידיות פוגע ישירות
בבוחריהם של ראשי משרד העבודה ו הרווחה,
שאינם טורחים למחות כלל כאשר
אנשי בית־שאן ושלומי זוכים לסיוע דומה
לזה שזוכים לו דיירי הווילות של אריאל.

קרייסקי מן רפאת״
האוייב מספר שניים, אחרי היטלר
במחגזת־הפליטים הוא היה התגלמות ההתנגדות,
נציג העם •הפלסטיני. אולם
הקבוצות הקיצוניות רצו לחסל אותו.
בעיניהם לא היה די רדיקלי.
ערפאת היה, כמובן, כקנה־סוף ברוח.
פעם ייצג קו קיצוני, פעם קו מתון. הוא
ניסה לברר איזה קו יקרבו אל מטרתו.
אבל גם כשהופיע בצורה מתונה היה ההד,
בייחוד מצד ישראל. שלילי.
לא קל היה לשכנע את ערפאת בכך
שלא יזכה בהכרה בעולם, אם יהיה שמו
קשור בטרור האכזרי. פיגועי אש״ף באירופה
היו צריכים להיפסק. לבסוף נתן
ערפאת הוראה כזאת.
אולם המאבק נגד ישראל נמשך. הפיגועים
שהישראלים מגדירים אותם׳ כטרוד
הם פעולות מילחמתיות — אם כי פעולות
מילחמתיות אכזריות. אין אני יכול להבחין
בינן ובין הפעולות של הישראלים. לא
חשוב את מי הורגים — זה תמיד פשע.
הבעיה העיקרית שנשארה היא ההכרה
ההדדית בזכות־הקיום. ידעתי שערפאת מוכן
לכר, ושיכנעתי את יו״ר האינטרנציונל
ראש־אש״ף.
וילי בראנדט. להיפגש עם
ערפאת אישר בצורה חד־משמעית את נכונותו
להכיר בישראל. אבל היה גם ברור
שערפאת אינו יכול להוציא מידו את הקלף
המכריע הזה, עד אשר הישראלים מצידם
יכירו אף הם בפלסטינים. תשובת הישרא לים
היתד, שאין הם מעוניינים בהכרה כ
היטלר
על גרמניה אחרת, שהיתה חלשה
מאוד, כך קיימת גם ישראל אחרת. אבל
אין לה כוח ואין לה חזשפעה.
הטרגדיה של הקרב על ביירות היא ש־אש״ף
מצא בסילחמה מידה של הכרה, ש נשללה
סמנו כשחתר למטרותיו בדרכי
שלום. כיום מדברים הכל על ערפאת ועל
אש״ף ויודעים שיש לשאת ולתת עימו.
יתרחקו
אם הפלסטינים חכמים, הם
עכשיו מכל טרור. עליהם לנסות לשמור
על האהדה, שזכו בה בשבועות אלה. בנכס
העצום הזה, שיבינו בארצות־הברית וביש ראל
שאי־אפשר להמשיך כך.
ואילו ישראל נחשפה מבחינה מוסרית,
שליטיה גילו את פרצופם האמיתי. במילח־מת־לבנון
איבדה ישראל את האהדה והת מיכה,
שהיא זכתה בהן בעשרות השנים
האחרונות. העולם פוחד מפני הטירוף של
מנהיגיה, הסומכים על הנשק בלבד.
איני רוצה עוד בשום עסקים עם ישראל
הזאת. לעולם לא ! איני בא עוד בחשבון ל תפקיד
של תיווך. ששאפתי לקבלו על עצמי
במשך זמן כה רב. תפקיד של בניית גשר
בין הפלסטינים והישראלים. כי זה מכבר
איני נמצא עוד אי־שם באמצע. הפכתי צד.
אני עומד לצד הנרדפים והנדכאים. זה
תואם את השקפתי הסוציאליסטית.
אייצג נקודת־השקפה זו בכל מקום ש אוכל.
גם באינטרנציונל הסוציאליסטי. מוסד
זה לא נקט, בעצם, עמדה. בוצעו פש עים
ענקיים. ומי ששותק כאן, הופך את

* זה היה בתקופה שבה תפס פרס אח
מקומו של יצחק רבין כראש־נמושדה בפועל.

עצמו
שותף־לפשע.

! 1יו

* בשער שבועון אוסטרי.
ה עו ל ם הז ה 2348

מיטה
ב* 150 סולר

ארידור חוסו
שר־האוצר יורם ארידור, הורה אישית לחקור מי עמד מאחורי הפירסומים בעיתונות
של בעלי עסקים הקטנים נגד חוק המיסוי האינפלציוני. ח״כ הליברלים, יצחק זייגר,
פנה ליועץ המישפטי לממשלה וטען, שבפירסומים יש אחיזת עיניים, משום ששרשרת
האירגונים שחתמו בשולי המודעה אינם קיימים (העולם הזה .)2346 באתה והשקל אף
נרמז מי יכולים להיות יוזמי המודעות, שגם תוכנן היה שיקרי.
ארידור טען, שלא יתכן שחבריו לליכוד. יתקעו סכין בגבו.״ הוא גם נקב בשמו של
ח״כ ליברלים אחר, שלדעתו ניסה לחבל באופן גס בהעברת החוק.

לא כדורי מה ישיג ארידור מבחינה חוקית כאשר תסתיים החקירה.
מבחינה מיפלגתית עומד להיות שמח ככית אסיה. ושד־האוצר מתגלה
כיריב חס-,פשרות של כעלי־ההון הליברליים שבליכוד.

שוטרי דפוק

זוכרים את השוטר דויד אופק ז לפני
שלוש שנים הוא עמד בראש התארגנות של
שוטרים להקמת איגוד מיקצועי לשוטרים-,
שישמור על זכויותיהם הכלכליות.
צמרת־המישטרה ושר־הפנים יוסף בורג,
שהיה גם אז אותו שר כמו היום, עשו כל
מאמץ לשבור את הקבוצה. אופק אולץ
לפרוש והקים מישרד עצמאי לעריכת־דין.
חבריו השוטרים קיבלו סוכריה על התנהגות
טובה, בצורת מועצה למען השוטר, שהיתר,
אמורה לעסוק בליבון בעיות השכר של
אנשי־המישטרה.
במשך שלוש שנים לא התכנסה הוועדה

ולו פעם אחת. התוצאות בשטח נראו בבירור.
חלה שחיקה ריאלית של עשרות
אחוזים בשכרם של השוטרים. לא מעטים
מפגינים ברגליהם ופושטים את המדים.
הניצבים, שהיו אמורים לייצג אותם כל פי
הפיקוד הבכיר, לא דואגים לאינטרסים
של פקודיהם. אולי משום ששכרם שלהם,
בשלוש השנים האחרונות, עלה ריאלית.

כניגוד לעמדה ההססנית של

הבורסה

עוד שמענו אומרים ששתי מניות
״ישנות״ ככר יותר מדי זמן
ביבק ט, וככל הנראה מישהו מתכוון
להעיר אותן, ואלו הן: ציץ
החזקות וצור על־שם. נא לעקוב.

נגד הליברלים

הב שר והאינפלציה מישהו שמע לאחרונה את הפסוק ״להי טיב
עם העם ז״ נראה שעיקבותיו אבדו,
ומישרד־האוצר שב למדיניות הגזירות והקיצוץ
בסובסידיות, שכמו תמיד מטרתה
היא להוריד את האינפלציה (או כמאמרו
הקבוע של דובר־האוצר, בכל עליית מדד :
״מישרד״האוצר עושה מד, שניתן, כדי ל הוריד
את האינפלציה״) ,וכמו תמיד היא
מדהירה את האינפלציה כלפי מעלה. לכמה מעניין לעקוב אחרי מה שקרה
מחירים במרוצת השנים. כל המחירים ב לירות

כיכר לחם אחיד עלתה ב־ 0.05 1948ל״י,
ב־ 0.21 — 1960ל״י, ב .0.48 — 1970-ב־
5.00 — 1980ל״י, ובאוגוסט .36.50 — 1982
מאז 1980 עלה המחיר פי .7.3
קילוגרם בשר־קפוא עלה ב־— 1948
0.75ל״י, ב־ 6.15 — 1960ל״י, ב־10.52 1970
ל״י, ב־ 160 — 1980ל״י. באוגוסט — 1982
1140ל״י. מאז 1980 עלה המחיר פי .7.8

טרמ 3עד ערד אחד הסיפורים הכי יפים שהולך עכשיו כבדים בבורסה מספר בשני משקיעים
מאוד, שהחליטו להריץ מניה מסויימת ש מדובר
בה הרבה מאוד לאחרונה. שני המשקיעים
גילו שכל אחד מהם לחוד אינו
כבד מספיק כדי להריץ אותה מניה, אבל
שניהם ביחד — הולך. המניה שבה מדו בר
התחילה בפחות מ־ ,3000 והשניים הח ליטו
להריץ אותה עד ל־ 10,000 תוך שלושה
שבועות. זה נשמע הרבה, אבל גם נסים
כאלה כבר קרו בבורסה של תל־אביב, ואף
אחד לא עמד לדין.
הכל הלך לפי התוכנית, כשכל אחד מן
המשקיעים פועל באמצעות הברוקר שלו,
שבמיקרה הזה היה בנק. כל אחד והבנק
שלו. והנה, פיתאום, הרבה לפני שהמניה
הגיעה ל־ , 10.000 והרבה לפני שחלפו שלו שת
השבועות. היא התחילה לצנוח. כל אחד
משני המשקיעים חשד בשותף שלו, והתו צאה:
עכשיו שניהם מוכרים, ותנחשו מה
קורה למניה.
לשני החברים לא צריך לדאוג. אבל כל
החברים שלהם, ששמעו מהם עד לאן ה מניה
צריכה להגיע, ועכשיו הם יודעים ל אן
היא הגיעה, להם צריך לדאוג, וגם יש
פי: האלוהים. כמו שנאמר, שומר פתאים
השם.
ועכשיו, כולם בוודאי רוצים לדעת מד,
הולך לעלות. גם אנחנו. כמה שמועות חס רות
אחריות מסתובבות במיקדרונות. אף
פעם לא מיותר להזכיר שאם הן מסתובבות,
מישהו מעוניין לסובב אותן. אז בבקשה.
אומרים לי שבבננק מסויים מייעצים ל לקוחות
לקנות ערד, וכל הלקוחות שסומ כים
על היועצים קונים ערד. מי שרוצה
לקחת טרמפ, כמה ימים. על הלקוחות של
אותו בנק, מוזמן. אבל צריך לזכור שטרמפ
זה לא אוטובוס, ולא תמיד מגיעים איתו
לתחנה שליד הבית.

שר־אוצר ארידור

ליטר חלב עלה ב־ 0.10 1948ל״י, ב־1960
— 0.40ל״י. ב־ ,0.60 — 1970ב־— 1980
,20.80 ובאוגוסט 89 — 1982ל״יי. מאז 1980
עלה המחיר פי .4.2
ביצה אחת עלתה ב־1948
0.106 — 1960ל״י, ב־1970
4 — 1980ל״י, ובאוגוסט
ל״י. מאז 1980 עלה המחיר

שר־הפנים בורג
פעס. שר, תמיד שר

ההסתדרות כמאבק הקודם אומרים,
שהיא תתייצב עתה לימין
השוטרים, אם הם יצאו למאבק
מחודש עד זכות התארגנות שקיימת
כארצות דמוקרטיות אחרות.
אם לא יימצאו שוטרים שירימו
את הדגל, יעשה זאת פעיל זה או
אחר בוועד־הפועל. אין ספק שאז
ההישגים יהיו שונים.

איך לרכז ש
דירה?
סיפור ההתמוטטות של חברת ג׳-אי,־ג;
חברת הקבלנות של העולה החדש מקולס־ביה,
הדר עזריאל ביבליוביץ, כבר זכה ל כותרות.
האיש שלא הבין עד כמה גבוהה
האינפלציה בארץ ומכר דירות בשיכון זוגות
צעירים בכפר־סבא ללא הצמדה, נפל
חיש־מהר. מי שעבד בו־זמנית בשלושה
פרוייקטים גדולים, אושפז לתקופה קצרה
בשלוותא אחרי שהתמוטט נפשית.
גם סיפוריהם של מאות רוכשי־הדירות
על־הנייר, ששילמו ממיטב כספם. עד מאה
אלף דולר עבור קוטג׳ ברמת־השרון ו־

0.033ל״י. ב-
0.117ל״י, ב־
22.2 — 1982
פי .5.6

העדיה הגדולה כיותר היתה כבחיר
הכשר. העלוה הקטנה כיד
תר — כמחיר החלב. מה שמוכיח
שכדאי להרוג את הפרזת כשהן
קטנות• כך מרוויחים יותר•
הרואים כרגע רק חול, זכו בכותרות מתאי מות.
הבעייה
היא איך אפשר למנוע הישנות
מיקרה כזה, שרוכש הדירה יוותר גם ללא
ריצפה וגג וגם ללא אגורה.
אחת האפשרויות היא שהקונה ידרוש
ברגע שהוא משלם ששמו ירשם בטאבו,
כבעל הדירה. בדרך־כלל זה בלתי־אפשרי,
משום שהמיגרש עדיין לא מפוצל (לא עבר
פירצול) .דרך אחרת היא לרשום את ה משכנתא
על הקרקע לטובת הרוכש. גם
זה קשה, כי הקרקע היא בעדיפות שלי שית,
וכשהקבלן מתמוטט יזכו הבנקים ראשונים
בקרקע) .ניתן לרשום הערת אז הרה,
שמשמעותה היא שהדירה שייכת ל קונה.
אך זה אפשרי רק בתנאי שהקרקע
שייכת לקבלן. בדרך כלל אין זה כך.
הקבלן הבונה על קרקע שאינה שלו.

מה שניתן לעשות הוא לדרוש
ערכות כנקאית צמודה אד דולדית,
או כיטדח צמוד של חכרת קידום,
הכרת הבטוח של מרכז הקכלנים
הרשאית לתת ערכות כזו. וכמובן
אסור לחתום ולשלם לפני שעד
רך־דץ של הלקוח רואה את החד
זה וכודק מיהם כעלי הקרקע, מיהו
הקבלן, אם יש לו רישיונות ומה
מצבו הפיננסי.

מישהו מעוניץ במכונה מעץ ומברזל ל־פקיקת
בקבוקי־יין? עובדה היא שמישהו
היה מעוניין, ואפילו קנה אחד כזאת ב־
200 דולר, פה בארץ, דברים מהסוג הזה
נמכרים במכירות פומביות, אבל יש גם
דברים ממשיים ושימושיים יותר.
מכיוון שיש אנשים החיים במאה ה־20
אבל רוצים שהבית שלהם יהיה מרוהט ב היסטוריה,
יש מי שדואג להם — חוץ
מד,נגרים של יפו, שגם במומחיות שלהם
אין מה לזלזל. המפתיע בכל העניין הוא,
שאני שומע שדווקא במכירות הפומביות
של החפצים האלה אפשר למצוא מציאות.
המבינים, לפחות, טוענים שאלה מציאות.
כמה דוגמות: מראה איטלקית בסיגנון
ליברטי מקריסטל נמכרה לא מזמן ב־50
דולר. מיטה אדוורדיאנית מנחושת נמכרה
ב־ 150 דולר• שידה איטלקית משנת , 1810
מזכוכית ועופרת, נמכרה במחיר מציאה של
50 דולר. סט לתה וקפה, כולל קומקום ומגש,
הכל מצופה כסף, נמכר ב־ 250 דולר.
כדי להיות הגון, צריך להוסיף שעל ה מחירים
האלה צריך לשלם עוד ס 10?/לאנ שים
שמארגנים את המכירה הפומבית. יש
כמה מארגנים כאלה בישראל. אחד מהם
הוא סוחר ותיק, שמקום מושבו בשדרות-
רוטשילד בתל־אביב.
הסחירים כאן נלקחו ממכירות פומביות
שערכה חברה שיסדו כמה אנשים שבשעות
היום עובדים במכון וייצמן, והם עורכים את
המכירות שלהם בהרצליה.

מה שהם מכטיחים הוא, לסכור
שוב למען כל לקוח כלתי־מרוצה
את הפריט שרכש מהם.
הם גם מתחייכים שאם אתם מוצאים
פריט זהה כמחיר יותר זול
— הם מקכלים כחזרה את הפריט
שרכשתם, ומחזירים את הכסף.
אז מה אפשר להפסיד £

השוק ה ש חו ר
רחוב לילנבלום לא ידע עדנה כזו כבר
זמן רב. בשלהי 1977 הודיע מי שהיה אז
שר־האוצר, שימחה ארליך, על הליברליזציה
המפורסמת במטבע זר, שבעיקבותיה כבר
לא היה צריך להתגנב בחשאי לרחוב המ פורסם
כדי לקנות ולמכור ירוקים.
ליברליזציה פה, ליברליזציה שם. העס קים
ברחוב פורחים. החלפנים שהמתינו
בסבלנות במשך חמש שנים, שבים ומסתו בבים
עם כיסים נפוחים.
הסיבה העיקרית לרכישה ההמונית ב־לילננבלום
היא הבהלה, בזמן מילחמה, ל מטבע
שניתן לשמור אותו מתחת למיזרון
וגם לא להפסיד עליו. ואם זה אפשרי, גם
בלי שהבנק ידע על כך.
אבל יש עוד סיבה: שם כדאי למכור
ולקנות. הבנק משלם עבור קניית דולר
סכום נמוך בכעשר לירות מזה שבו הוא
מוכר אותו. ועל כך יש להוסיף עמלה של
חצי אחוז. בלילנבלום מקבל המוכר ׳ותר
משער הקנייה של הבנק, וכאשר הוא קו נה.
הוא משלם פחות משער המכירה של
הבנק.
יש הטוענים שהם מתביישים, חוששים
מהססים לקנות ולמכור ירוקים בין חצרות
בתים עזובים. לאלה יש פיתרון: בתי־מלון.

אם אתה רוצה לקנות או למיי
כור מטכע־זר כלשהו, אתה יכול
לעשות זאת ככל מלץ כארץ. כלי
עמלה. כחלק מכתי־המלץ ניתן
אפילו לפרוט המחאות נוסעים.
כשני המיקרים, המחירים גכוהיס
יותר ממה שתקבל ככנק.
יש להבחין בין מכירה שקופאי־המלון מע ביר
אותה לקופה, ואז הוא נאלץ לשלם ב שער
שמופיע לצידו בצורה בולטת. ובין
עיסקה שנעשית עימו באופן פרטי. אז טווח
המחירים הוא כמו בלילינבלום.

עורכו הקבוע של המדור,
מאיר תדמור, יצא לחופשה.
בהעדרו עורכים את המדור
שלמה פרנקל ובני ציטרין.

• 717

ספ1רט וכדורסל עריפת ראעו הנוער
אחת הטענות המוכרות
כדורסלנים צעירים היא,
של הענף אינה מאפשרת
הטענה מעניינת, אך אינה
הביקורת.

המושמעות בין שהאמריקניזציה להם להתקדם.
עומדת במיבחן

נבחרת הנוער של ישראל בכדורסל סיי מה
את אליפות אירופה, שהתקיימה ב בולגריה,
במקום ה־ 9מתוך . 12 הנבחרת,
שאותה מאמן רן כהנא, היא על טהרת
הישראלים, והישגם העלוב !של השחקנים
בולט על רקע הישגי נבחרת הבוגרים
וכמובן מכבי תל אביב. מה שהרגיז יותר
היה חוסר־המוטיבציה של השחקנים, שא מורים
להיות בכירי הכדורסל הישראלי
בשנים הקרובות.
סיכה מוכה. באיגוד הכדורסל כבר
מדברים על עריפת ראשים. ברור היום,
שהצעקות שמשמיעים לוקאל־פטריוטים
בעניין האמריקניזציה של החמישיה הפו תחת׳
על חשבון הכישרון הישראלי המבוז בז,
אין להן כיסוי.
אם ניתן להתנבא, היבוא הזר ימשך בקצב
מואץ, ויש לכך סיבה טובה.

כ דו רגל
סיני יע 1א ר בוו ל ״ א בי ב
פעמיים ניסה משה סיני את מזלו מעבר
לים. כיום כמעט ברור, שהשחקן המצטיין
( )20 ישאר עונה נוספת בהפועל תל־אביב.
ביוני 1981 הוא אמר בראיון עיתונאי:
״אני אוהב את הפועל תל־אביב ושרוף על
האוהדים שלנו. אני אוהב את המדינה, ורוצה
להישאר כאן.״ חודש אחר־כך כאשר
הציעו לו אנשי אסטון וילה לשחק באנג ליה׳
הוא הודיע למאמן הפועל דאז, דויד
שוויצר :״חשוב שאסע, גם בגלל הכבוד
וגם בגלל הקאריירה.״
לסיים כככדד. סיני היה כבול בחוזה.
הפועל דרשו סכום של 300 אלף שטרלינג,
שהם 150 מיליון לירות. האנגלים נדהמו,
מיהרו להחזיר את תגלית־העונה הישרא לית
למולדתו.
לא עברה שנה ושוב רומן אנגלי. הפעם
עם מנצ׳סטר סיטי. הוא נסע, התאמן והל היב
את המנהלים. בהפועל היה ברור שהוא
נשאר שם. אך לפתע התבשר סיני. שרק
אם הם יצליחו להשיג עבורו רישיון־עבו־

כל עסקני־הכדורגל מודעים. לעובדה שאחרי סגירת חברת
אל על בשבתות עומדים מיגרשי־הכדורגל על הפרק. מזה שנים
מביטים החוגים החרדים בזעם על ״חילול השבת ההמוני״ ,כאשר
מאות אלפי אוהדי כדורגל יוצאים למיגרשים מדי שבת בבוקר.
לא אחת דובר על העברת המישחקים לימי־חול או למוצאי־שב־תות
ולוא כדי למנוע חילול-שבת. עתה הם בטוחים שיצליחו,
מה גם שיש להם שותפים לרעיון בקרב הספורטאים.
הרס הכדורגל. לפני כשנה הציע המאמן הוותיק אמציה
לבקוביך, שמישחקי השבת יועתקו לשעות הערב מסיבות שו נות.
בערב יהיה יותר קהל; מזג־האודר הנוח יקל על השח קנים,
המתייבשים מחום כאשר הם משחקים בשעות הצהריים.
מישחקים בערב יאלצו את הקבוצות לבנות עמודי״תאורה ול שפר
את המיגרשים, וכל זאת לנוחיות השחקנים והצופים.
לרעיון, שבו תמך, כמובן, ח״ב אגודת־ישראל. אברהם שפי רא,
הצטרפו גם כדורגלנים אחרים, ששעת המישחק והיום
בשבוע שבו הוא נערך לא כל־כך חשובים להם. אפילו דובר
על שבוע עבודה מקוצר שיאפשר, אולי, להעתיק את המישח־דה
מקומי, תצרף אותו מנצ׳סטר סיטי ל שורותיה
.״אתה יכול בינתיים לחתום חוזה
עם כל קבוצה אחרת,״ אמרו לו.
סיני המאוכזב אמר ב־ 27 באוגוסט :״אני
ממתין לתשובה סופית משם. בעונה הבאה
לא אשחק בשום קבוצה ישראלית.״ אך
למחרת אמר :״אני אשאר בהפועל עוד
עונה, כדי לסיים בכבוד את החוזה.״
בהפועל מניחים שגם הפעם פיספם ה־

קים משבת ליום שישי בצהריים, לפני כניסת השבת.
מביני עניין בטוחים שזוהי השנה האחרונה שבה ישחקו כדו רגל
בשבת. הקואליציה תעביר את המישחקים למוצאי־שבת או
לאמצע השבוע.
אם זה יקרה, יהרס הכדורגל הישראלי. הסיבה היא פשוטה.
איש אינו מעלה על דעתו שאפשר יהיה לקיים את כל המיש־חקים
בשעות־הערב, משום שרוב המיגרשים אינם מוארים. ברור
שהמשק הישראלי אינו מתקדם לקראת שבוע עבודה מקוצר.
העברת המישחקים משבת בצהריים תגרום לירידה דראסטית
במיספר הצופים, וכתוצאה מכך בהכנסות ובעניין שיגלו השח קנים,
כששיחקו מול יציעים ריקים.
לא כמו עוכרי ״אל על״ .מאמנים ושחקנים חוששים
שההחלטה שתיפול בדבר העברת המישחקים תלווה בהבטחות
שלא ימומשו כלל, וכך תגזר כליה על הענף. השאלה הגדולה
היא איך יגיבו מאות האלפים, שרבים מהם הצביעו עבור מים־
לגות הקואליציה הנוכחית. הם קצת פחות עדינים מעובדי אל
על ועל כך בונה ההתאחדות לכדורגל.

שחקן המעולה את האי הבריטי. הם כבר
מכינים עבורו חוזה עבודה עם משכורת
שמנה ביותר לשנה הקרובה.

ליג הלדא >1י?ו
כאשר יעלו שחקני מכבי תל־אביב ל
מדוע

שודר?•
כדורסלן לייכוכיץ
משעמם וחס
ערב מישחק ההוקרה לכדורסלן הפועל
תל־אביב, בארי ליבוביץ /פורסם שהטלווי זיה
הישראלית תשדר את מהלך המחצית
השנייה בשידור ישיר. במוצאי־שבת האח רונה
לא שודר המישחק, שבו התמודדה
הפועל עם הקבוצה האיטלקית בילי מילאנו,
והכל בגלל מפקח טכני.
גיבוי הוועד. ערב השידור נודע, ש אין
מפקח טכני, שתפקידו להיות צמוד
לניידת השידור. מנהל מחלקת הספורט ב

טלוויזיה יואש אלרואי, פנה למנהל הטל וויזיה,
טוביה סער, וביחד ניסו למצוא מפקח
טכני כדי שאפשר יהיה להוציא את הניידת
למיגרש הכדורסל, ברחוב אוסישקין בתל־אביב.
מהנדס הטלוויזיה פנה לאחראי על
שידורי־החוץ, וזה טען כי יש לו תוכנית
מישפחתית והוא אינו יכול למלא את ה תפקיד,
וכי שהאשמה היא לא בו, אלא
במחלקת־הספורט. הסיבה: נהוג להזמין
ניידת עשרה ימים לפני מועד היציאה ל שטח.
מחלקת־הספורט הזמינה את הניידת
רק שבוע ימים לפני האירוע. למרות הטע נה
המוזרה, קיבל האחראי על שידורי־החוץ
גיבוי מוועד־הטכנאים.
כך נמנע מצופי מבט ׳ספוררט, שלא באו
לאולם החם של הפועל בצפון תל־אביב.
לצפות במישחק, שהיה אמנם משעמם מאוד
ולא הגיגי אך היה די חשוב כדי שישודר
בטלוויזיה.

ישראל. הקפטן לשעבר, בן ה־ ,35 נפצע
בתאונת־דרכים לפני סוף העונה הקודמת,
בדרכו לאימון. חברו, שהסיע אותו, נהרג
באותה תאונה, שהיתר. על גשר בר-יהודה
בתל־אביב.
כיציע. בלו, שהכל מכירים בהגינותו,
במסירותו ובנאמנותו, סירב לעזוב את
מכבי כאשר הגיע לגיל 32 ויכול היה לע בור
לכל קבוצה אחרת. למרות ששמו נקשר
בכדורגל, הוא לא עסק בכך בכל שעות
היממה וכמעט ולא צפה במבט ספורט.
השחקן, שיכול היה לעשות קאריירה ב-
חו״ל והעדיף להישאר בארץ, יראה את
מכבי, החל מהעונה הקרובה, מהיציע.

התעמ לו ת
אימון מעורב

כדורגלן כלו
הוקרה לכוכב
מיגרש הכדורגל ב־ 25 בספטמבר, ייפקד
מקומו של שחקנה הוותיק מנחם (״מיקו״)
בלו, מי שהיה מגן שמאלי בקבוצה יבנבחרת

סוכן הביטוח חנניה פוקס, שהוא שותף
בהפקת המופע ברודווי דאנס מרתון, ניצל
את הקשרים שיש לשותפו למישרד ולהש־.
קעה, גיורא שפיגל, עם מכבי תל־אביב,
והחליט שהרקדנים יעברו אימון־כושר.
אימון, לא גילוי. הרקדנים, בהם שמו נה
נשים, באו למכון וינגייט לאימון בן־
שעה, ומה שנראה בתחילה כשעת־בידור
הפך עד מהרה לאימון מפרך. מאמן מכבי
תל־אביב בכדורסל, רלף קליין, השגיח
ששחקניו לא ישתובבו עם הרקדניות, והח זיק
את אנשיו קצר. כשהחל להחשיך,
הוא החליט שעדיף שהשחקנים יעברו ל אולם
לאימון הרגיל, ולא ימשיכו להתאמן
עם האורחות.
הרקדניות, לעומת זאת, היו זקוקות ל הפסקה
כדי להתאושש.
ה עו ל ם הז ה 2348

כתוספת.. מעולה סיגריה
הרעננות באה

טרגטסנטון

י״; אדור תשמ״ב1.9.1982 ,

כזיספר 2348

80ע 10 די0

שנה 46

מהי

שקלים

(כולל

השחקנית הכירה את אסירהעולס, כשהכינ

חוה אורטמן
וסמי אתקיים

חזרה לתחילת העמוד