גליון 2351 מתאריך 22 בספטמבר 1982

גישה חדשה בחסכון:
3תוכניות בצרור
אחד.
תוכנית חדשנית המשלבת שלוש
תוכניות חסכון באחת:
מטמון ברירת ריבית, חוסן רב־תכליתי
ומטמון .2000

אתה נהנה מיתרונותיה! של שלוש תוכניות
גם יחד.
• רווחים פטורים ממס.
• הצמדה למדד, ולגבי חלק מכספי החסכון־
ברירה בין הצמדה למדד לבין ריבית
גבוהה -לפי הגבוה יותר.
• חסכון בעת ובעונה אחת בהפקדה
חד פעמית ובהפקדות חודשיות.
• אפשרות למשוך חלקים מכספי החסכון
לאחר 5 ,4>/2 ,4 ,3או 6שנים, לפי בחירתך.
• לגבי חלק מכספי החסכון תוכל למשוך
בתום תקופת החסכון את כספך במלואו,
או להנות מהכנסה חודשית שוטפת,
צמודה למדד.
לגבי הפקדות חודשיות, ביטוח חיים חינם
להמשך החסכון החודשי, עד לתום תקופת
החסכון.

היום -חסכון זה הדבר הנכון.

כתבות

השע רי ם:

״העולם הזה׳׳ מגולל את כתב־האישום נגד
ממשלת ישראל זהרמטכ״ל בעוון פישעי מילחמה,
מנתח את התועבה וקובע: טבח ראש־השנה
השלים את מטרתו האמיתית של אריאל שרון —
סילוק האוכלוסיה הפלסטינית כולה מביירות.

זעת

ומעות

אלות

באמסטרדם נתדאניב
״העולם הזה״ ,שבועץ החדשות הישראלי * המערכת והמינהלה: וזר!
אביב׳ רחוב גורדון ,3מל 232262/3/4 03 תא-דואר . 136 העורר
הראשי: אורי א מ רי • עורך תבני ת: יוסי שנון רכז מטרדת
שלמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי מומוביץ וגיורא נוירו צל*,33
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסמי. ראש המינהלה: אברהם
סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני, המד״ד העולם הזה״
בע״מ. הדפסה :״הדפוס החדש״ בע׳ש, תל־אביב. הפצה :״גד״ בע״ם

כשהתחלנו לדון בבחירת איש־השנה
תשמ״ב, היה ברור כי מיספר המועמדים
הוא הפעם מצומצם ביותר. המאורע העי קרי
של השנה היה בלי כל ספק מילחמת־הלבנון,
וזה צימצם את חוג הבאים בחש בון.
מנחם
בגין ז הוא לא הגד. את רעיון ה־מילחמה.
היה ברור כי הוא נגרר להרפת־ך
קד. זו. וברוב הזמן לא ידע כלל מה מת רחש
מאחרי גבו. בשבילו היה העיקר
לנצח במילחמה, כדי להשתוות גם בשטח
זה לדויד בן־גוריון.
רפאל איתן? מילחמה זו לא שמה על
ראשו את עטרת עלי־הדפנה. יחסי־הכו*
חות מנעו זאת מראש. גם לולא אירעו
במילחמה זו כמה פאשלות חמורות. זה
חל גם על אלוף פיקוד־הצפון, אמיר דרורי.
וגם על יאנוש. הוא אביגדור בן־גל.
למעשה, נשארו בסוף רק שלושה מוע מדים:
אריאל שרון, יאסר ערפאת ואלי
גבע.
כל אחד מהשלושה סימל צד אחר של
המילחמה.
יכולנו לבחור ביאסר ערפאת. אך לא
—תה זאת הבחירה הנכונה. אמנם, הצד של
\׳ ף במילחמה זו היה חשוב ביותר, אך

אך לא זאת היתה התופעה העיקרית של
השנה. איש מאיתנו, שפעלנו נגד המילחמה,
לא היה ראוי לתואר איש־השנה, כי לא ה מחאה
קבעה את מהלך הדברים, אלא ה-
מילחמה עצמה.
לכן לא היה מנוס מבחירת אריאל שרון.
ובכל זאת, כאשר הופיע הגליון בשבוע
שעבר, הוא גרם לאפתעה גמורה. כמעט
איש לא האמין כי שרון ייבחר על־ידינו.
היתד. לכך סיבה פשוטה: שרון כבר נב חר
כאיש־השנה בשנה שעברה, וגם אז
היתד. הבחירה מושפעת מן הידיעה שלנו כי
שרון. מתכונן למילחסה — אותה המילחמה
עצמה שפרצה השנה.
אולם אין כלל המונע מאיתנו לבחור ב
באמצע
דד־שיח על
שלום, החל הטבח בביירות.
אורי אבנרי
מתאר בכתבתו את
הרגשתו: בושה וזעם.

ניוושלים

הוועד נגד המילחמה
בלבנון יצא להפגין
נגד רצח העם הפלסטיני
במחנות הפליטים
והמיש־־

טרה הפ־עילה
אלימות.

הפגנת
שלום עכשיו
מול ביתו של ראש
הממשלה הסתיימה
בעננים של גאז סד־

יסיע ,״ עצורים ותינוק
פצוע.

,כוו״ זקוק

הוא שו1א

דמילחמה

מילחמה?

כתבה רביעית בסיז־רה
על מרוויחי הסילחסה.
טילחמת הלבנון היא הנס
שהציל את החברות ההסתדרותיות המייצרות
נשק.

אורי
אבנרי מנתח את
תשובותיו של שרון
לעיתונאית אוריאגה
פאלאצי, והוא קובע:
״האיש מאמץ בכוחו של
השקר:״

(€£ דבר ההגדה
ה דובר ת לבית קלד

בראיון גלוי־לב ל-
״העולם הזה״ ,מתארת
דבורה גנני, דוברת
מישרד הבריאות, את
חייה כאשת קאריירה
וכאם לא נשואה
וסודה :

״איו לי

1זמן לחיים
פרטיים״

עגלון נהרג בדרך לצידון.
הנוסע בכירכרוה לקח את
דרכונו וקרא לעצמו על
שמו — ובאותו המקום
נהרג הנכד
של נכדו
, 1 9י ^ כסיל חסת
הלבנון.

אפ שר גם
בלי עיניים
שער איש-השנה
וגם ערפאת

אחת הטיוטות
ויקינג יהודי
לא הפלסטינים יזמו את המילחמה. הם
היו הצד המגיב. היתה חשיבות רבה למעשיו
של אש״ף במהלך המילחמה, וביוז־מות
המדיניות של ערפאת, ועל כן הקדש נו
להם פרק מיוחד בכתבת איש־השנה. אך
לא נראה לנו כי בחירת ערפאת בשנה זו
היתד. מוצדקת.
אפשר היה גם לבחור באלי גבע. הפיתוי
היה גדול, ושקלנו את הדבר בקפדנות,
ן למרות שגבע עצמו סירב להתראיין. גבע
| ייצג תופעה חשובה מאוד: תנועת־הסח־אה
הגדולה נגד המילחמה, שהגיעה לשיא
בשעה שהמילחמה היתה בעיצומה. זוהי תו-
פעה חדשה בישראל, והיא היתד. ראויה ל י
י ציון רב.

איש אחד בפעם השניה, או אף השלישית,
כבאיש־השנה. נכון, זה בלתי־רגיל. והיה
צורך בנימוקים חזקים מאוד כדי לעשות
זאת. אך השנה כל בחירה אחרת היתה
מגוחכת.
את ציור־השער צייר, כמו בחמש השנים
האחרונות, דב (״לים״) ליפינסקי. הרציתי
לפניו על התיזות של כתבת איש־השנה,
והוא בחר מייד ברעיון של ״הוויקינג ה יהודי,״
המייצג את ״זעם־הקרב העיברי.״
הוא הכין כמה טיוטות, שבהן שילב את
כובע־הצנחנים של שרון בכובע־הקרניים
של הוויקינגים, ואת השכפ״ץ של צה״ל
בשריון של ימי־הביניים. מבין כל הטיו טות,
בחרנו לבסוף בציור שהופיע על
השער.
אני מקווה שהבחירה, תמונת־השער וה כתבה
עצמה נראו לך.
בגלל י ראש־השנה, שהשתלט על גליון
השבוע שעבר, היה צורך לקטוע באופן
אכזרי את הראיון שערכה שרית ישי
עם ישראל (״פולי״) פוליאקוב. ההמשך
יבוא באחד הגליונות הקרובים.

בהפגזות!
סמדרקד צי ג ס קי, כתו

של הצייר איש חרות,
יוצא נגד הפלישה ד־לבנון
וקובעת :״עלינו
להסתיר ילדים פלסטיניים
כפי שהם־ תירו ילדים יהודים בשואה:
מ דו רי
תשקיף במדינה אנשים בלונים
עולם קטן —

ארצות־הברית, דנמרק והולנד
מיכתבים תשבץ
הורוסקופ -בתולה
•חשבון עובר ושב
אנשים בעולם
רחל המרחלת —
הזונה, הלקוח והסניגור

לי־לה־לו
ה עו ל ם הז ה 2351

ק בו עי ם:

ומאזניים

אהרץ בר, עיוור וקטוע
יד, אב לשלושה ילדים,
מתרגם ועורך בהוצאת
ספרים, מוכיח שאפשר
לחיות חיים
נורמליים
גם בך.

מישפחה שכזאת

גאזי חקק, שחגג עם הבו המה
טוען:
״הסישטרה
מתנכלת

נמר של נייר -יעקב סלמון.
•מתי פלד, חשה מישקינסקי ויגאל
לוסין

זה היה העולם הזה שהיה
מה הם אומרים —
על הטבח בביירות

קולנוע —

גרייס קלי: האמריקאית שהפכה
נסיכה

מדריך שידורים שידור אתה והשקל
לילות ישראל
יומן אישי —

על בשיר ועל בנזונות

ספורט

תנועת־הרות, יש לשר־הביטחץ תמיכה רבה בין
חברי־המרכז, ומשום כך מנסים יריביו של שרץ
לדחות שוב־ושוב את ועידת־התנועה, כדי שתהיה
רחוקה ככל האפשר ממילחמת־הלבנץ.
מקורבי־שרון טוענים כי בין הציבור של בוחרי-חרות
יש !תמיכה רבה גם בצעד קיצוני כמו הטבח שבוצע
במחנות-הפליטים של הפלסטינים בביירות. ותמיכה
זו תבוא לידי ביטוי בוועידת־הפיסלגזג

עצרתה סו סוו ח:

בגין יד ע

עצרת הסוכנות היהודית תתקיים בחודש דצמבר,
אחרי שראשי הליכוד והמערך הגיעו להסכם בדבר
חלוקת המנדטים.

לא ברור עדיין מה יהיה סעסדד שד
היושב־ראש הנוכחי, אריה דולצין•

השר היחיד שידע עד תוכניתו שד אריאל
שרץ לשסות את הפדאנגות בפלסטינים
במחנות־ביירות היה ראשרהמסשלה
מנחם בנץ. זוהי יביא שרון לבל

אחת הסיבות לכך שאיו כל סיכוי כי בגין
להדחת שרון. בגין יודע כי ברגע שיהיה
מחוץ לממשלה. הוא יגלה שבגין היה שותף
תוכניותיו, ויטיל כתם בראש־המטשלה.

דו ברצה ״ ל
אינו מודי ע
עד עתה לא יצאה אף הודעה רישפית מסעם
לישכתו של דובר צה״ל על הסבה בביירות.
הודעות נמסרו אישית על-ידי הרמטכ״ל ומפקד
פיקוד צפץ, וכן נמסרה הודעה בשמו של -קצץ
בביר״ שבדק, כביכול, את האירועים. ביו ההודעות
השונות האלה יש סתירות בולטות.,ונראה שזוהי
הסיבה לכך שדובר־צה״ל אינו יכול למסור הודעה
מוסמכת. ממישרד הדובר אין מוסרים את הסיבה
לכך שצה״ל אינו מוציא הודעה מוסמכת.

עדיין 340
המיספר הרישסי שמוסר דובר
צה״ל עד סיספר הרוגי צה׳ 7במיל•
חמת הלבנץ ;הוא ,340 בדיוק כסו
המיספר שנמסר לפני חודש•
דובר צה״ל: מוסר את מניין ההרוגים
כפי שהוא מקבלו מראש
אג׳יא, ושם אין מעדכנים את מניין
ההרוגים של צה״ל וממשיכים למסור
סיספר נמוך כהרבה מן המניין האמיתי
של מיספר חללי צה״ל.

מגעי עסהמד
אנשי מיפלגת־־העבודה ניהלו בימים
האחרונים מגעים עם הספד ׳׳ל, כדי דברר
מה תהיה עמדת סיפדגה זו כדפי תביעת
הסערך למנות ועדת־חקירה עד נסיבות
הטבח בביירות.
המגעים נוהלו עם זבולון המר, שכן אנשי
מיפלנת־העבודה איבדו לחלוטין את אמונם בשר-
הפנים, יוסף בורג, והערכתם היא שהוא כבר אינו
שולט, למעשה. במיפלגתו.
במיפלגת־העבודה מעריכים כי עמדתו של ראש־הממשלה.
מנחם בגין. לגבי הקמת ועדת־חקירה
מושפעת מהלחץ שהפעיל המר.

לוי ע שרון ץ
תומכיו שד שר־הביטחץ, אריאל שרון,
בתנועת־החרות מנסים לחלץ אותו
מכידודו כתנועה על־י־די הפצת שמועות
כאילו נכרתה ברית חדשה כינו ובין
סגן־ראש־הממשדה, דויד לוי.
אנשי שרון מספרים ששרון הפו את לוי לאיש־סודו.
לקזז אותו לסיור במיתקן צבאי חשוב, וכך הבטיח
את תמיכתו של לוי בצעדיו.

שרון י ת מו ד ד
הסברה הרווחת בין מקורביו של שר־הביטחון,
אריאל שדון, היא כי בניגוד למתרחש בצמרת

ינגד
התא רגנויו ת
נשיאות המיפלגה הליברלית עומדת לדץ
בדרכים להפסקת ההתארגנויות השונות
הצצות לאחרונה במיפדגה.
מדובר בעיקר בהתארגנות העצמאים, שמאחוריה
עומד השר יצחק ברמן, ובהתארגנות של עובדים
ליברליים ״בלתי־תלויים׳׳ .הנשיאות תדון גם בשאלה
למי מגיעה ההקצבה לדור הצעיר במיפלנה, שכן
כמה גופים מתחרים ביניהם על תואר זה.

התק צי בלא או שר
סערה צפוייה באנודת־ד,עיתונאים בירושלים,
׳שתקציבה לשנת־הכספים לא אושר עדיין על-ידי

על־סייי תקנץ האגודה צריך היה לאשר
את התקציב עד 7־ 23 באפריל ,1082 ומזה
חמישה חודשים מוצאים כספי האגודה
ללא אישור•
אגודודהעיתונאים משתתפת. בין השאר, בהחזקת
בית־אגתן, שהוא בית־העי׳תונאים בירושלים.

חוק רי או ת־ בי טו ח יאושר אחת ההצבעות הראשונות במליאת הכנסת׳ אחרי
הפגרה, יהיה על חוק ביטוח־בריאות ממלכתי,
שיובא לקריאה שניה ושלישית.
ל חו ק מו בטחהרובה קו אליזליוני•

יהודי ד רו ם ־ א פ רי ק ה
נגד מ מ של ת י שראל
חוגים יהודים בדרום־אפריקה פנו
לממשלת־ישראל בבקשה שתצנן את
ההתבטאויות האוהדות שד נציגיה הבאים
לביקור בדרום היבשת.
נציגים אלד, נוהגים לשבח את הדמוקרטיה
בדרום־אפריקה ובכך, לדברי היהודים, הם פוגעים
במערכת־היחסים העדינה שנוצרת בין ראשי הציבור
היהודי והציבור השחור שם.

שנ ה טו ב ה
ל א לי גבע
22 קציני־צה״ל במילואים שלהו
ביחד איגרת שנה־טוכה דמה ׳׳ט אדי
גבע, שסירב להיכנס לביירות המערבית
בראש חטיבתו.
הקצינים מביעים באיגרתם הזדהות
עם צעדו שד גבע.

]>אזי1י
נוט שים ג ל ״ צ
תוצאות סקר־המאזינים שערכה ד״ר מינה צמח
מגלה שמאזינים נוטשים את תחנת־השידור הצבאית,
בתוכניות שהיו מוקד לסתימת־פה בחודשים
האחרונים.
בסקר שפורסם צויין שמיספר מאזיני תוכנית־הבוקר
נכון דעכשיו. שעם מגישיה נמנה יצחק בן־נר,
ירד מ־ 18 אחוז ל־ 11.4אחוז. התוכנית המתחרה,
כל צבעי הרשת, המוגשת ברשת ב׳ ,נמצאת בעלייה,
וכיום מאזינים לה 9.2אחתים.

אחת האפשרויות המועלות כסיכה
למימצאים היא שהמאזינים איבדו את
אמונם באותן תוכניות שעתה ברור שיש
בהן צנזורה פנימית חמורה והתיישרות
עם קו המטכ״ל או לישכת שר־הביטחון.

,ממשלח !דון,,
ב קו לרס
תפילת ראש־השנה, שנערכה ב•
,,היכל שלמה״ בירושלים ביום הראשון,
היתה פוליטית מאוד. כתפילה
נכחו נשיא־המדינה, יצחק נבון, ו־ראש־הסמשלה,
מנחם בגין• את התפילה
ניהל הרב הראשי, שלמה גורן,
שנשא נאום פוליטי בזכות מדיניותו
של בגין, וגרם מבוכה רכה לנשיא־המדינה.
כאשר
הגיעו המתפללים לקטע
התפילה שבו אומרים ״להעביר
ממשלת זדון סן הארץ״ הרימו רבים
מהמתפללים את קולם, וגרסו סבוכה
לראש־הססשדה, מנחם בגין. כאותה
שעה עסקו השוטרים בפיזור מפגינים
ליד ביתו.

עו ב די ג ל ״ צ
וגד פאר
מועמדו שד שר־הכיטחץ לתפקיד מפקד
גלי־צה״ל, רון בן־ישי, יזכה בגיבוי מפתיע
במאבקו למניעת מינוי השדרנית עדנה
פאר לתפקיד־מפתח בתחנה.
עובדי התחנה מאוחדים בהתנגדות לקידומה של
פאר, שהובאה לתחנה על־ידי ידידה, הרמטב״ל
רפאל איתן.

יוצרים לאל שי דו ר
בעת החקירה שהתנהלה בגלי־צה׳׳ל,
כעיקבות האשמותיהם של אבשלום קור
ועמנואל הראוכני, התארגנו 30 פיזמונאים
ומחברים וחתמו עד דרישה משותפת
שלא להשמיע את יצירותיהם כגלי־צה״ל,
במחאה נגד תופעת המק־קרתיזם בתחנה.
מפקד התחנה, צבי שפירא. ביקש לעכב את
העצומה עד שיסיים הקצין־הבודק את חקירתו.
ואחרי פירסום תוצאות החקירה־ נגנזה העצומה.

ה ע בו ד ה
דעורת. הי ק ב׳
גורמים בהסתדרות יבדקו כיצד קרה
שמועצות־פועלים עורכות מסיבות בתשלום
בסועדץ הליכוד ״היקב׳ ,כחוף תל־אביב.
נראה שלפחות במיקרה אחד לא הוסבר לחוגגים
שזהו מועדת מיפלגתי. מטרת הבדיקה — למנוע
הישנות מיקרים.

חברה חד שה
ל מי סחר
בבורסה התל-אביבית יש התעניינות בחברת
השקעות וניירות־ערך שהקים מייק (״הקרח״)
גולדשטיין, מי שהיד, בעבר יושב־ראש אירגון
המשקיעים הקטנים.

במדינה
העם

אנטומיה של מעשה וווע ה

?ידר*א*ז >וודם
ברמשרהשגה, במחבווז
הפליטים של כיירדת,
הפסידה ישראל כמילחשה.
שום שנה בתולדותיה של מדינת-
ישראל לא נפתחה נצורה נוראה
יותר מאשר תשכדג.
יופר. הראשון — א׳ בתישרי
תשס״ג — ייזכר לדראון עולם
ביגלל פשע-הפילחמה הפחריד ב יותר
ישל מילחפת־הלבנון. פשע ש*
הפיל צל שחור פשחור על כפה
פן המנהיגים הבולסים בישראל.
מבחינה מדינית הפסידה ממשלת-
ישראל במילחמת־ד,לבנון כבר קו דם
לכן. תבוסה מדינית זו באה של לידי גילוי ביוזפת־השלום
רונלד רגן, בהחלסות ועידת־הסיס-
גד. הערבית בפאם, בקבלת־הפנים
שערך האפיפיור ליאסר ערפאת ו בשורה
של מאורעות אחרים.
מבחינה צבאית היתד. מילחמת-
הלבנון רחוקה מלהוות ניצחון פר שים.

השבוע, במחנות ביירות, ב־של
סימטות
המרוצפות בגופות
נשים וילדים, הפסידה ישראל הרבה
יותר מזה. היא נחלה תבוסה מוס רית
כה מוחצת, עד כי יעברו שנים
רבות, ואולי עשרות בשנים, עד
שתחלים ממנה.
מילחמת-הלבנון, שהיתה עד לפני
שבוע אסון, הפכה שואה.
ישראל. האחרת. את כבודה
של ישראל הצילו בימים קשים אלה
אלפי המפגינים, אשר יצאו באופן
ספונטאני לרחובות והפגינו נגד
הזוועה( .ראה עמודים 11־.)8
למיליוני ידידיה של ישראל ב עולם,
שהסתכלו במירקעי-הטלוויזיה
בפלצות, היו הפגנות אלה רווחה.
הן הוכיחו להם שיש ישראל אחרת.
בעננים של גאז מדמיע, בעשן של
צמיגים בוערים בכבישים, במטר
השוטרים ואנשי
המהלומות של
פישמר־הגבול, בגשם ההשמצות ו ההכפשות
מפי האחראים על הפשע,
נקבעה העובדה כי מנחם בגין, ארי אל
שרץ ורפאל איתן אינם נציגיה
האמיתיים של ישראל, ובוודאי לא
נציגיה הבילעדיים.
דיכאון ;פשי. אך הזעם, הבושה
והמחאה לא היו הרגש העמוק
ביותר ששרד השבוע בישראל.
הרגש העיקרי היה דיכאון נפ שי.
מעולם
לא היו הפוני ישראל ה טובה
וד,הגונה כה מדוכאים. כפי
שהיו השבוע.
מעולם לא דובר בבתי ישראלים
כה הרבה על האפשרות של הגירה
סן הארץ.
מעולם לא פשטו בארץ הייאוש
והתיסכול, כפי שפשטו השבוע.
לא רק נשים וילדים נרצחו ה שבוע,
לא רק בתים נהרסו. משהו
יקר בליבו של האדם הישראלי
נרצח ונהרס. משהו שאין לו תח ליף.

כל פשעיהם של האחראים
לטבודביירות, נוסף גם הפשע הזה.
חקירה כאמתלה. כמעט מאליה
עלתה הדרישה כי כל מי
שהיתר. לו נגיעה כלשהי למאורעות
עליו.
ביירות, כל מי שרובצת
אחריות ישירה או עקיפה כלשהי,
יתפטר מתפקידו מייד.
אך בשפל ההתנוונות של ישראל
בראשית תשמ״ג, אחרי מילחמת־הלבנון,
היתד. זאת דרישה חסרת-
סיכוי. לא ראש־הממשלה, לא שר-
הביטחון, לא הרמטכ״ל ולא אף
קצין בכיר הציע את התפטרותו.
הכל העמידו פנים כאילו ניתן ל המשיך
בחיים כרגיל, בשיגרת ה יום,
אחרי ששמה של ישראל הוכ תם
בעולם כפי שלא הוכתם מעולם.
לשקול את
לכל היותר נאותו
הקמת ועדת-חקירה — צעד שנועד
יותר לשים קץ לוויכוח ולחזור ל־שיגרה,
מאשר להסיק פסקנות.
העולם הז ה 2351

כן זה קר ח :
העגא הגרמני פגש אתחא רן.
הוא קיג ל הור א ה מן הדרגים
ה אזר חיי םלתת יד חופ שית למי*
ליעיות המזויינו ת של הפאשיש-
שים ה מ קו מיי ם לב החי*
*ים״ בהונגריה ,״מישמר הבר*
זל״ ברומניה ,״אוסט א שי״ בקרו אטיה
,״מישמר חלינ ק ח ״ בשלו*
ב א קי ה, וכן הל א ה.
הפאשישטים ה מ קו מיי ם פשטו
על הרובעים היהודיים, וערכו
בהם פוגרומים. ה ם שחשו נברים
ונשים, זקני ם וילדים.
ה מפ קד הגרמני תודיע כי אינו
א חר אי למע שים אל ה, וכי אף
חייל גרמני ל א חי ה מעורב בנעשה.
הוא נ ם הודיע כי ה חלי ט
בסופו של דבר להתערב, וכך
נמנעו פעולות ח מורו ת עוד יותר.
כאשר הובא ה מפ קד הנרמג•
לפני בית״המישפש הבינלאומי ל־פישעי״מילחמה
בנירנברג, אחרי
ה מיל חמה, לאהתקבלה אף לא
אחת מן הטענות ה אל ה. בדרך
כלל נידון מפקד כז ה ל מי תהו־הו*א
ל הורס

^ ל יהודי במדינת־ישראל חייב
״ לזכור את הסרק האסל הזה ב תולדות
העם היהודי, כדי לראות
את, טבח ראש־השגה״ בביירות ב פרספקטיבה
הנכונה.
שום יהודי — ושום אדם הגון
אחר בעולם כולו — לא קיבל מ של
עולם
את הטענה הפחדנית
מפקדים גרמניים, וביניהם כאלה
שטענו לאחר מכן כי היו תמיד
אנסי-נאצים מובהקים — כאילו

אינם אחראיים למה שהתרחש ב*
איזור־הפיקוד שלהם, ושלא היתה
להם שליטה על הקוויזלינגים ה מקומיים
של שילטון־הכיבוש הגר מני.

יהודי הטיל — ובצדק
— את מלוא האחריות?;ל
,השילטון הגרמגי.
היה ברור לחלוטין כי באף
איזור־כיבוש, שבו היה מצוי הצבא כנופיה הגרמני, לא יכלה שום
פאשיסטית מקומית לפעול בלא
היתר גרמני. הטענה כאילו הצבא
הג ר מני,ל א היה שם,״ כאשר בוצע
מעשה־זוועה כלשהו, פשוט אינה
לעניין.

^ ייי; 4

שום כללים אחרים — סו*
ס דיים או מישפטיים _
אינם יכולים לחול על אשר
התרחש ככיירות.

נהנ-אישוס
ך • 0צנ דצכא׳ ,הסר:׳ ר
י י המוסרי כלל אינו נתון בספק,
ואלה הם עיקריו:
י • בפקודת ממשלת־ישראל (או
של אריאל שרון ומנחם בגין, ש פעלו
בשם הממשלה) נכנם צה״ל
למערב ביירות.
• ברגע שנכנס לשטח זה. הפך
צה״ל צבא־כיבוש לכל דבר, ומלוא
האחריות לכל מה שהתרחש שם
מאותה עת והלאה חלה באופן חד-
משמעי על ממשלת-ישראל, שר ה־ביטחץ
והרמטכ״ל.
י • במיבצע זה פורק הנשק מן
המיליציות המוסלמיות הקטנות, ש הגנו
עד אז על האובלוסיה.

מתבונן בתדהמה
1 1 1 1 1י 11 **1 1 1
בגוויות המוטלות

ליד המדרכה בסחנהיהפליטים מאברה. זו לצד זו

1 1 * 11111ך 1מתחת לגלגלי הטרקטור, מוטלות גוויותיהן
של שתי נשיס. פניה של האשה הקרובה יותר
* 111 11111 למצלמה מרוסקות. ליד ראשה אפשר להבחין בכף־רגל של גוויה אחרת.
מחנות־
• צד,״ל הקיף את
הפליטים בדרום־ביירות, ומנע כל
כניסה אליהם ויציאה מהן. השליטה
של צה״ל היתד, מושלמת, לא רק
להלכה אלא גם למעשה.
י • מאותו זמן נמנעה כניסתם
של עיתונא-ם ישראליים לכל ה שטח.

שר-הביטחץ והרמטב״ל הח ליטו
שלא להכניס את חיילי צה״ל

מוטלות גוויותיהם של איש צעיר ושל אדם זקן,
הלובש מיכנסי פיז׳מה ליד המריצה. התמונה צולמה
ביום שבת בבוקר, לפני שעברו הדחפורים במחנות.

למחנות עצמם, אלא להניח ל־פלאנגות
ולאנשי סעד חדאד לערוך
במחנות, טיהור.״
#בעת הכניסה למחנות, ערכו
הפלאנגות מיסדר צבאי פומבי, ב נוכחות
קציני צה״ל. מיסדר זה צו לם
ושודר על-ידי הטלוויזיה ה ישראלית.
#לידי
הסלאנגות נמסרו על-
ידי צה״ל תצלומי-אוויר של המח נות.
כך דיווחו אמצעי־התיקשורת
הישראליים. יש להניח בי הוגשה
גם כל עזרה מעשית אחרת.
#במשך פעולת הפלאנגות ב מחנות,
בשעות הלילה, צה״ל האיר
את הסביבה בנורים. כדי להקל על
מלאכתן.
הפלאננות.
י • ברגע שנכנסו
החלה השחיטה הכללית, במרחק
של כמה עשרות ומאות מטרים מ־אנשי־צה״ל.
השחיטה נמשכה 36
שעות ויותר. הדי היריות נשמעו
היטב, והיה ברור לכל בר־דעת ש אין
אלה הדים של קרב. מה גם
ששום התנגדות של ממש במחנות
לא היתה צפוייה.
י • אחרי במה שעות — ביום
השישי בבוקר — כבר הגיעו הידי עות
הראשונות על הטבח הנורא.
עיתונאים זרים בביירות החלו לשגר
את הידיעות הראשונות על כך למ ערכות
שלהם בעולם. למשל: העי תון
הצרפתי לה־נזתד כבר קיבל
בפאריס את הידיעות על טבח ב ממדים
גדולים לפני הצהריים ב בישראל
יום
השישי. גם שרים
שמעו על כך אז. לא יתכן כי המפק דים
של יחידות צד,״ל בסביבה עדיין
לא שמעו במועד זה אח העדויות
הראשונות מסי ניצולים בודדים, ו לא
יתכן שלא העבירו ידיעות אלה
לממונים עליהם.
י • עברה יממה שלמה נוספת
עד שניתנה הפקודה לצד,״ל לשים
קץ לטבח — וגם זאת רק כאשר
התגובה בעולם הגיעה לממדים כ-
(המשך בענזוד )6

ילד וי לדה ׳ פדס טייי ס שירצחו! ב מ חנ ההפ לי טי ם סאבו־ר.

רות. יראוה עוהילד
(המשך מעמוד )5
אלה, ששוב אי־אפשר היה להת עלם
ממנה.

אלה הן העוכדדת. על
סמך העובדות האלה, גס
כלי שום בדיקה נוספת של
הפרטים, יש מקום לניסוח
כתב־אישום נגד ממשלת*
ישראל, ראש,הממשלה מנחם
בגין, שר־הכיטחדן אריאל
שרון, הרמטכ״ל רפאל איתן
ושורה של קצינים בכירים,
בעוון פישעי־מילחסה.

אילו היו מישפטים כאלה מתנה לים
לפי הכללים שנקבעו בניו־נ־
׳ברג לשיפוט פישעי־מילהמה, היתה
התביעה תובעת עונש־מוות לכל
אחד מן הנאשמים.

ודתו דסנזו

בין ההריסות

מחתת

גוויית גבר בחולצה קיצרת שרוולים,
לכודה בין ההריסות. אחת מגוויות רבות
מתחת לבתים שהופלו בעזרת דחפורים.

גוויות וחלקי גופות מוטלים לפני גלגל
הטרקטור במחנה־הפליטים הפלסטיני
שליד ביירות. ערימות הגופות לבשו לעתים צורות זוועתיות ומחרידות.

הס בנראה הועמדו בשורה ונורו, כך שיצרו מעין מחסום של גוויות.

ך | 1 |0 ! ¥י ך 1י 1מ הגבר שנרצח במסגריה מוטל ליד כלי־עבודתו.
1 1 1 1 1 1 1 1לידו בלוני־גאז, מלחציים ומכשיר ריתוך. על
הרי,צפה, לידו, שלולית גדולת של דם. סנדליו מוטלים ליד המקרר מאחור.

שהפלאנגוח

ניסו

לקבור

טודם מאחרי כל אחת ס 1ד,־
עובדות האלה מתחבאות עוב דות
נוספות המחמירות את כתב-
האישום בהרבה.

החמורה כיותר נוגעת
לעצם ההחלטה להכניס את
אנשי הפלאנגות למחנות.

לאף אדם המצוי בענייני לבנ ת
— ואנשים כמו שרון, איתן ועוז ריהם
מתמצאים עתה היטב בעניינים
אלה — לא היה מעולם ספק
כלשהו לגבי אופיו של האירגון
הקרוי פלאנגות (או כח׳אב, בע רבית).
במהלך
מילחמח־האזרחים בלבנון
ביצעו הפלאנגות פישעי־מילחמה
שעלו בחומרתם הנוראה על כל ה זוועות
האחרות במילחמה, שבה
עסקו כל הצדדים במעשי-זוועה.
בשיר אל־ג׳מייל ואנשיו עוררו חל חלה
כל־עולמית במעשים מחרידים,
כגון שחיטת האוכלוסיה הפלסטינית
בהמוניה. אחרי שכבשו את מחנה־הפליטים
תל-אל־זעתר בביירות ב אוגוסט
. 1976 שחיטה שבה נטבחו
ללא אבחנה אלפי פליטים, גברים,
נשים וטף.
על העובדות האלה אין כל ויכוח,
וקיימים על כך דיווחים מהיפנים
ללא־ספור מידי עדי־ראייה, גופים

ליי

^ייייי

(מימין) נורה בפניו, או שמולו הו ש ח תו. ה ת מונ ה )נול מ ה
בינלאומיים אובייקטיביים ומוסדות
אחרים. העולם הזה דיווח על כך
בהרחבה לציבור הישראלי.

מי שמוען שהכניס את
הסדאנגות למחנות, כלי השגחה
ופיקוח, מתוך מחשכה
של א ייערך כחם טכח,
מעיד על עצמו שהוא בדתי־שפוי
כדעתו או דביל או
שקח•

הזה כמה פעמים מפי מקורות מוס מכים
מהימנים ביותר, כי אחת ה מטרות
העיקריות של שרון ב-
מילחמה הבאה היא סילוק האוב-
לוסיה הפלסטינית מלבנון כולה, ר
דחיסתה אל תור סוריה.

יש להניח כי זו היתה
אחת המטרות שעליהן הוס

כץ שתן והפלאנגות,
לפני שהחלה הפלישה.
לשם ביצוע החלטה זו נמחקו
מעל פני האדמה מחנות עין-אל-
חילווה, ראשידיה ואחרים. השיטה
היתה כימעט אחידה: ניצול הלחי מה
המוגבלת במקום כדי להרוס
לאחר מכן את הבתים במקום, בעז

<8בספטמבר

רת דחפורים וסיטעני־חבלה. הגב רים
נעצרו ונלקחו מהמקום. המיש־פחות
חסרות־המגן, שנותרו בלא
מזון ומקום־מגורים, נדחפו לכיוון
צסון־מיזרח, לעבר הקווים הסוריים.
מאז מדברים שילטונות צד,״ל רק
על האלפים המעטים שנותרו באי-
זור. המדיניות כולה בוטאה בפה

פלא בפי יעקוב מרידור, שעליו
הוטלה האחריות המיניסטריאלית.
בתידרוך פנימי על בעיית הפליטים
אפר סרידור, ב בדרום־לבנון
לוויית
תנועת־יד גסה :״לנפנף או תם
מיזרחהו•
השיטה של עריכת טבח באוב-
(המשך בעמוד )68

הודאה חשובה ביותר באה מפי
הרמטכ״ל עצמו, בראיון שהעניק
למעריב, לפני שתפס את משמעות
העניין. אמר רפאל איתן :״אני חו שב
כי מי שהכיר ומכיר את ה בעיות
הפנימיות בלבנת צריך ל דעת
שזה מד. שעלול לקרות. היחד.
כאן מילחמת־אזרחים לחיים ולמוות
בין העדות, ונוצר מישקע עמוק של
איבה, וכל זה היה עוד לפני הרצח
של בשיר אל-ג׳מייל ...כבר בהל-
ווייה שפעתי זעקות לנקמה ...לא
יכולנו למנוע את זאת, כי אנחנו אי ננו
שולטים על הפלאנגות.״
ההחלטה להכניס את הפלאנגות
(וכן את אנשי־חדאד, שרמתם דו מה
לזו, ואולי אף עולה עליה בחומרה)
כמוה כמתן היתר לטבח המוני.
בממדים שאכן היו.

על פי הכלל המישפטי,
שכוונתו של מעשה סס•
תכרת מתוצאותיו הצפויות,
הרי ההחלמה להכניס את
הפלאנגות למחנות, אחרי
מגה״ל חיסל את כוח־המגן
שסכך עליהם, כמוה כהחלטה
לערוך כהם מכה המוני.

מי ששותף להחלטה מסויימת
זו — וזה כולי בראש וראשונה
את אריאל שרון ורפאל איתן —
הוא פושע־מילחמה בעליל.

דיר־יאפין פ,

100

ל ש תימוכץ רבים להנחה כי
התוצאה הזאת אכן היתד. רצו-
ייה לבעלי-ההחלטה, ונלקחה בחש-
בץ מראש.
עוד לפני שהחלה הפלישה של
אריאל שרון ללבנת, דיווח העולם

סוס ושלושה אנשים
נות לא חסו גס על בעלי־חיים. הסוס, שגופו מנוקב בכדורים, שובב

כשראשו עדיין בתוך חבית של מי־שתייה. מאחור מוטלות זו צד זו
גוויותיהם של שלושה גברים מנוקבי כדורים. אפשר להבחין בפגיעות
של כדורים גם על קירות הגדר שמאחורי הגוויות המוטלות בחצר.

המפגינים זעמו
והמישטוה עזוה
רהם רבנות

ג אז
וד מ/וו ת
המילתמה בלבנון, אנשי שמאל, סופרים
ואמנים. הגיע לשם כל מי שינחרד והז דעזע
מהטבח הנורא שנערך בפלסטינים,
תושבי מחנות־הפליטים במערב ביירות.
המפגינים נשאו שלטים שנשארו לפליטה
מהפגנות קודמות ושלטים שנכתבו במשך
הלילה.
המישטרה התארגנה גם היא והכינה
מחסומים, כוח מתוגבר של אנשי מישמר־הגבול
יגאז מדמיע.
בראש ההפגנה עמדו כמה מחברי-

נים, החלו גוררים אותם בכוח לעבר
ניידות־המישטרה שעמדו בצד, והמתינו
לעצורים שיוטלו לתוכן כשקים.
השוטרים גררו ללא הבחנה גברים
ונשים. הם התנפלו על שתי נשים, היכו
אותן וגררו אותן לניידת. אחת משיתי
הנשים, רעיה, אלמנת מילחמת יום־הכיפד
רים, צרחה לעבר השוטרים :״פאישיסטים!״
׳שניים מהשוטרים התנפלו באלימות על
חבר־הכנסת לשעבר לובה אליאב, שעמד
בצד.

גוררים

שוטרים עמדו בצד במצב הכן, חיכו לפקודה להסתער. כשזו ניתנה,
פרצו לעבר המפגינים והחלו גוררים אותם על הארץ בכוח, אל
ידות המישטרה. המפגינים התנגדו לאנשי המישטרה, ואלה התנהגו עימם ללא רחמים.

בגין צוחק

בתום התפילה יצא ראש־הממשדה מבית־הכנסת, כשהוא
מלווה בעשרות אנשי־בימחון, שוטרים ואנשי מישמר־היגבול.
בגין חייך חיוך רחב לקהל הרב שחיכה לו בחוץ כשהוא מתעלס לחלוטין מסיבת ההפגנה.

מפגינים נגד הווועות והטבח בביירות ישבו על הארץ מול ביתו
0ך 7111ן
של ראש־הממשלה בירושלים. הם קראו ״חרפה ו״ ״בגין — רוצת!״

״שרון — רוצח להפגנה הובאו כמה דיגלי ישראל ועליהם נתלו סרטים שחורים.
**ץ וטרי מישמר־יהגבוד הסתדרו
/בשיתי שורות בפתח בית־הכנסת ה חדש
היכל שלמה בירושלים. ב׳ דראש
השנה. המתת היה בשיאו.
זמן לא רב קודם לכן, הצליחו השוטרים
לפזר בכוח חלק מהמפגינים שהתאספו
ליד בית ראש־הממשלה. שרידי הפגנה זו
הצליחו להסתנן אל בין קהל המתפללים,
שהתחיל לצאת מבית־הכנסת. מנחם בגין
היה בין המתפללים. הוא אמור היה לצאת
החוצה בכל רגע.
״בגין! בגין!״ התחילו לצעוק המון
המתפללים שמילא את כיכר בית־הכנסת.
בגין יצא החוצה. כיפה שחורה גדולה
לראשו, וחיוך רחב שפוך על פניו. מייד
הקיפו אותו אנשי־הביטחון. כולם חובשי
כיפות. אנשי מישמר־הגבול והשוטרים
יצרו סביבו מעגל רחב והתחילו להוליך

אותו לאט לאט בתוך ההמון הצורח
לכיוון ביתו. המפגינים ניסו לשווא להרים
קולם במחאה, אך הוא נבלע בקולות
הצהלה.
בגין לא הפסיק לחייך. חיוכו לא הועם
כלל בגלל המאורעות האחרונים.

רוצח ילדים 1

ף הפגנה היתה ספונטאנית. למרות
י 1זאת הגיעו כמה מאות מפגינים לבית
ראש־הממשלה בירושלים, ביום הראשון
השבוע, היום בו נוהגים היהודים לנער
את כיסיהם ולהשליך מתוכם את חטאיהם.
את ההפגנה אירגנו כמה חברי־כנסת
מהמערך, אנשי שלום עכשיו, הוועד נגד

ה ניסת של המערך, ביניהם ׳שולמית אלוני,
י־סי שריד, יאיר צבן והסופרים יורם
קניוק, עמוס עוז, חיים גורי ום׳ יזהר.
ההפגנה התחילה בשקט. המפגינים הח זיקו
בשלטים ועמדו מאחרי המחסומים
שהציבה המישטרה. רבים באו למקום
עם ילדיהם.
השוטרים ניסו לשכנע את חברי-
הכנסת לקרוא למפגינים להתפזר. אז הת חילו
המפגינים לקרוא בקצב ״בגין —
רוצח י״ ״אריק שרון — רוצח ילדים !״
הם תבע מהאחראים לטבח בביירות
להתפטר מייד.
האווירה התחילה מתחממת. חברת-
הכנסת שולמית אלוני נכנסה לתוך ג׳יפ
מישטרה וקראה ברמקול למפגינים להת פזר,
בטענה שההפגנה הבלתי־חוקית השי גה
כבר את שלח, ואין טעם להגיע לעי מות
עם חמישטרה.
רעיה הרניק, אמו של גוני הדניק,
׳•:פיקד על הכוח שכבש את מיבצר
הבופור ונפל בקרב זה, צעקה במחאה :
״הם רוצחים בלבנון ורוצים שאנחנו נשב
על הדשא ונהיה ילדים טובים!״
קריאה זו פעלה על המפגינים. כולם
כאחד התיישבו על הארץ.
השוטרים ואנשי מישמר־הגבול מהעבר
השני של המחסומים נדרכו .״תתכונן
לתת גאז,״ אמר מפקד־הכוח לאיש מישמר־הגבול,
גדול ממדים .״ואתם, תתחילו
לפנות בכוח. ראשונה אני רוצה את זאת,
עש המיכגסיים החומים המשיך והצביע
לעבר מפגינה צעירה, שישבה על הכביש.
״היא עשתה הרבה צרות.״
השוטרים לא התמהמהו. הם רק חיכו
להוראה כזאת. מייד פרצו לעבר המפגי-

המפגינים לא נבהלו, המשיכו לשבת
על הארץ .״תן גאז !״ יפקד קצין המישטרה
לעבר איש מישמר־הגבול. זה עמד מוכן,
עם מכשיר ריסוס בידו ומסיכת־גאז מב הילה
על פניו.
נשמע קול חרישי, וסילוני גאז מדמיע

ניתזו לכיוון המפגינים. אלה לא הבינו

מייד מה קורה, אולם תוך שניות החלו
כולם נסים על נפשם, כשעיניהם אדומות
ודומעות. ילדים התחילו לצרוח בבעתה.
העיתונאי גדעון עשת נותר יושב על
הכביש כשבזרועותיו בנו בן השנה, ממרר
בבכי. הגאז חדיר ישר לפניו. הילד נלקח
מייד לבית־חולים לט-פול.
למרות מנוסת המפגינים המשיכו השוט רים
לדחוף בעזרת מחסום מישטרה את
הסופרים ס׳ יזהר, עמום עוז וחיים גורי ,־
שהיו המומים ודומעים.
איש מהמפגינים לא ׳תיאר לעצמו
שבאמצעים אלה תפזר המישטרה את ה הפגנה.
לכן לא הביא עימו איש בצל.
הבצל התגלה במרגיע עיניים דומעות
מגאז, על־ידי המפגינים בשטחים הכבו שים,
נגדם מרבים להשתמש בגאז מדמיע.
רבים התיישבו על הארץ כשעיניהם
זולגות דמעות, ונראו ׳כאילו הם ממררים
בבכי .״המישטרה בסך הכל עוזרת לנו
לבכות על הזוועות בביירות,״ אמר מישהו.
״אי־אפשר למחוק את אות קין בדיברי־הבל,״
אמר עמוס עת, כשעיניו אדומות
וזולגות. בפינת הרחוב עמדו ישני אמבו לנסים
של מגן־דויד־אדום .״לא לשטוף

את הגאז במים!״ קראה האחות ברמקול,
״מי שזקוק־ לטיפול, שיגש הנה.״
המפגינים סירבו להתפזר, עד שישוחררו

כל עצורי ההפגנה. חברי-הכנסת, מהמאר־

גאז בעיניים

ההפגנה מול בית ראש־הממשלת היתה ספונטאנית, ולכן
בלתי־חוקית. אולם סמישטרה התכוננה היטב. נובעוד מועד
הוכן כוח רציני של אטשי מישטרה ומישמר־הגבול, המצויירים ברוביי גאז מדמיע. בשלב

גנים, הבטיחו לדאוג לשיחרור העצורים.
ואכן, כעבור כמה שעות של חקירה שוח ררו
כולם.
כל אוחו זמן נערכה בסמוך, בבית*
הכנסת החדש, ליד היכל שלמה, תפילת
ראש־השנה. ראש־הממשלה היה בין המתפללים.
חלק מהמפגינים שנותרו במקום
וקומץ עיתונאים, המתינו לבגין. הוא
אמור היה לחזור ברגל לביתו.
השוטרים התחילו לנקוט אמצעים אלי מים
נגד העיתונאים.
מפקח אחד דחף עיתונאית בהריון מת קדם,
הטיח מילות־גנאי לעבר אשתו של
השופט המחוזי דב איתן. מאוחר יותר
הוכה גד ליאור, הכתב הירושלמי של

ידיעות אחרונות. הוא נעצר ושוחרר.

אתרוגים
על בגין
* כיב כית־ הכנסת התגודדו קבוצות
* י של שרידי המפגינים. הם בלטו
בחילוניותם על רקע המתפללים שמילאו
את המקום. אלה היו חבושי כיפות ולבושים
ביגדי־חג. ויכוחים קולניים נשמעו
מסביב. במקום מסויים הגיע הוויכוח
לשלב של צעקות ואלימות.

זעם האם השכולה

מסויים, לגמרי בהפתעה, ניחנה הפקודה להתיז גאז על המפגינים. כולם נאלצו לנוס
על נפשם כשעיניהם דומעות ופניהם אדומות ושורפות. חלק מהנפגעים השתטחו על
הארץ, בחוסר יכולת לזוז או לראות. כל המפגינים נדהמו מהשימוש בגאז בהפגנה.
צעיר לבוש לבן, חבוש כיפה, צולע עם
מקל בידו, חש למקום והפריד בץ הירי בים.
זה היה אבי בורג, בנו של שד-
הפגים. אביו התפלל אותה שעה בתוך
בית־הכנסת ביחד עם מנחם בגין. אבי
בורג עמד זמן מה בחברת המפגינים
והתלוצץ :״כשבגין ייצא מכאן, ישליכו
עליו אתרוגים!״ אחר־נך עזב את המקום
לכיוון בית הוריו.
השוטרים נבהלו מהתקריות בין המפגינים
והמתפללים. הם ידעו שהתפילה
אמורה להיגמר בכל רגע, ואז עלולה
להיווצר בעיה — איך יוציאו משם את

הרניק (שניה משמאל) ,ישבה בין המפגינים וקראה קריאות

ראש־הממשלה מבלי שייפגע.
הם החישו למקום בחזרה את כוח
המישטרה ומישמר־הגבול, שעזב בינתיים
את המקום. בגמר התפילה הוליכו אלה
את ראש-הממשלה המחייך לביתו, כשקהל
המתפללים, לבושים טליתות מבהיקות,
צועקים לעברו בהערצה :״בגין! בגין!״
המהומה ברחבת בית־הכנסת היתה גדו לה,
ואפילו הרב הראשי האשכנזי, הרב
גורן, גדחף הצידה ונסחף אל תוך ההמון.
הוא היה עטוי טלית חג לבנה, שזורה
כולה בחוטי כסף וזהב. הוא נראה המום
ענ ת ס רגו ס טי !
ומבוהל.

גנאי נגד חברי הממשלה. המפגינים נשאו שלטים :״שרון רוצח,
התפטר בגין, אריק — הביתה״ .הזעם על הטבח ועל האלימות
היה גדול. מימין!< שוטרים אלימים מפנים מפגינים בכוח.

השומוים נשאו אלות, אבר לא נשאו
ופינה באלימות את ההפגנה בתדאביג

היו מקרב המפגינים. המישטרה פעלה ללא הבחנה ונחגה באלימות גם בסתם מטיילים.
בוווות מפגין נגרו

המפגין שהתיישב עד המדרכה ברחוב דיזנגוף נתפס
על־ידיי איש מישטרה חמוש באקדח ובאלה ועל־ידי איש
מישמר־הגבול. הם מנסים להדים אותו מן המדרכה כדי להוליכו לניידת ולזעצרו.

ך* זינזאנה — מכונית־פישטרד. הסיד
י י עדת להובלת אסירים, הזדעזעה מן
המהלומות שהוטחו על דפנותיה. המהלו-

פות באו הבפנים. עשרות העצירים הד חוסים
בה הלמו וצעקו. :פדינ ת סיש־טרה!״
ו״בגין רוצח!״ זה הכעיס את ה
קצין
המישסרה, שהיה פעיל

מאוד במעצרים, מנסה לתי
פוס
באחד המפגינים. המפגין מנסה להתגונן,
ואינו מאפשר לקצין לתפוס בו.

סימני זיהוי כחוק,
—בגר הסבה בלבנון

שוטרים ואת אנשי מישמר-ד״גבול יזנח־ י ד
תר, והאלימות כבר לא ידעה נ בו לו ת
קהל דימסיילים של רחב דיזגגוף במוצ אי
ראש השנה בתל־אביב, ניצב נדהם ומ שותק,
לנוכח המחזה שהתחולל לנגד עי ניו,
ונראה באילו הוא לקוח ממקום אחר
ומזמנים אחרים. צופים שלא היד, להם
דבר וחצי דבר עם המפגינים זעקו לעבר
השוטרים. היו שם מאות מהם, פצויידים
באלות ובקסדות וחמושים באקדחים.
היה זה הוועד נגד הנזידחנזזז בלבנון
שקרא להפגנה. תחילה היא היתד, אמורה
לצאת מרחוב סוגרשוב בתל־אביב. אחר-
כד הועבר מקום הכינוס לפינת הרחובות
דיזנגוף ובך גוריון. מתוך הערכה שלא
יחלוף זמן רב עד שהמישטרה תגיע כדי
לפזר את ההפגנה. בעל מיסיגדת ניו־יורק,
שהבחין במפגינים המתכנסים, מיהר
לקרוא לשוטרים, ואחר־כו ההתלד ביניהם
כבעל-בית. אולי הוא חשב שזה יעזור
לו והוא לא יקבל דוחו״ת מהמישטרה כ אשר
יאחר לסגור את מיסעדתו.
תוך דקות מעטות, בשעה ,6.45 הניעו
ביללת צופרים כעשרים מכוניוודמישטרה
ונ׳יפים וקומגדקרים של מישמר־הגבול.
השוטרים קפצו ממכוניותיהם. כפה שוט רים
לבושי אזרחית, מהמדור המרכזי, פר צו
בכח אל תוך הגוש של מאות הססני-
נים, והתחילו לקרוע את הכרזות.
זה היה האות שלו המתינו השוטרים.
כד הם יכלו לטעון מאוחר יותר כאילו
הם פעלו כדי ״לשמור על הסדר״ או
להגן על המפגינים מפגי הקהל* .בחבטותנוקשות של אלות שחיכו לכל עבר. בדחיפות
ובבעיטות, הובלו 48 מבין המפגינים
אל תוך הניידות.
כמה עשרות מפגינים נסוגו צפונה, ב מורד
רחוב דיזנגוף, לעבר פינת רחוב
ארלוזורוב, ומשם התחילו שוב לצעוד דרו מה
ברחוב דיזנגוף, כשהם קוראים קריאות
בגנות הטבח בביירות. השוטרים הגי-

מפקז 11)1111

אברהם תורגמן, מוביל את התקפת
השוטרים[ •על המפגינים, כשבידו
מכשיר־קשר קסן ואלה גדולה. שוטרי מחוז תל־אביב העזו

עו למקום מייד. והתחילו לגרור את המפ גינים
בריצה על הכביש לעבר הניידות.
מפקד •מישטרת תל־אביב, אברהם תור גמן,
היה מצוייר ברמקול בידו האחת,
ובאלה גדולה בידו השניה, ופיקח על
הפעולה האלימה. תורגמן לא שכח, לקראת
סוף ההפגנה. לעבור בין העיתונאים ו

״1 1 1 1 1 *113 איש רדיו מנסה לחלץ עיתונאי אחר מידי שוטר מישמר־הגבול,
שחבט בעיתונאי עם אלה בגבו. מפגין אחר מנסה לחלץ את

האלה מידי השוטר. בתמונה שמימין: מפגין נגרר ליד דופן הזינזאנה — ניידת האסירים

לעבור על החוק בנוכחותו של מפקדם. מאחורי תורגמן נראה
בבירור שוטר בדרגת סמל שאינו נושא על חולצתו סימני זיהוי
כפי שדורש החוק. תיעדר הזיהוי מנע אפשרות להגשת תלונות.

הצלמים ולומר להם כי הוא מכנס מסיבת־עיתונאים
אחרי ההפגנה.
אך הפעם לא הועיל הדבר למישטרד״
היו עיתונאים שספגו מהלומות בעצמם,
צלמים שנדחפו, ואי־אפשר היה למכור
להם את הסיפור הרגיל על אדיבתה ו-
מתינותה של מישטרת־ישראל.

אחרי שהתפזרה ההפגנה ניסו כפה צעירים
להתארגן בפינת הרחוב שבד, התחי לה
ההפגנה, וצעקו ״בגין, בגין!״ הקרי אות
הפעם היו חלשות מאוד. האנשים
שהמתינו לאוטובוס לרפת-גן ושזכו גם
הם לכמה מהלומות ודחיפות של המישסרה,
לא הצטרפו לקריאות.

של תמישטרה. מאחור מבזיקות !מצלמות ומאחורי השוטר נראה צלם טלוויזיה המצלם
את המתרחש. השוטר אינו נושא סימני זיהוי, למרות שאינו בדרגת רס״ר. לקצין אג״ם
שהיה ממפקדי הפעולה, לא היה הסבר מדוע לא היו לכמה שוטרים סימני זיהוי.

חגיגת מחירים
עול זים לחג
מבצע הגזלות
טד 24.9.82
שקית זיפ
בטעם תפוזים,אשכוליות ,
לימונדה, תפוחים ופטל:
* 0וזעו במקנס ״ 1 3י ש׳
פחית זיפ
בטעם תפוזים,אשכוליות,
לימונדה ופטל:
7 7 40ע , 1במקום 8 9ש׳

ברגעים שבהם נודע לראשונה ער ה1וועה בביירות, ישב עורו
״העולם הדה״ 11 ול בימה באמסטודאם והתוובח עם ׳ 1עצ 1וועל
׳אסר עונ א ת ווול הדובים להשגת השלום הישראלי־ פלסטי]•

ך* בושה בערה בליבי.
י * בושה כה צורבת. כה ממאירה, עד
שחשתי בה כבאות־קין על מיצחי.
הבושה בערה בליבי, ויחד עימה: זעם
להשחית.
זעם על מי שגרם לי לחוש בבושה

לידי ישב עמאד שקור, ראש לישכתו
של יאסר ערפאת, ידידו של השבוי־לשעבר
אהרון אחיעז.
הוא בא מתונים. אני באתי מתל־אביב.
נפגשנו כדי לדבר על השלום בין שני
עמינו. על הדו־קיום בין מדינת־ישראל

581.1

^ 1ז א0וז8ס*8
ל״^ר ן 6א!ץ 1ז )!1ז זס

! פאזג! ואזא? 3^ 1!11111!1141 :ויו* 00* 01815א10 10

• * 18 יי

1111:^1

1 , 0 8 0 !0110*1
111 1*6)11966
1§3 1101*1*0 1מ * 3

סא 0155*.י
ז3¥11***1י!

עיתוני הבוקר באנגליה *
״זוועה בנוחנה־הפדיטיס׳
***1181
! 1$ 1 1 8 1

^¥0111611 £11)1 13813169 £011116)1 )10\¥11

1 ,0 0 0

111111388£161*6 0 £
8611 *1111*61118668
הזאת — בושה במדינה שלי, בצבא שלי.
בושה על עצם היותי ישראלי ביום הזה.

ומדינה פלסטינית שתקום לצידה. איך
לשים קץ לשפיכות־הדמים, איך להבטיח
את הביטחון, איך לעבור מזוועות המיל־חמה
אל עתיד של שלום ושלווה וידידות.
מולנו ישב קהל של מאות — כמה
ישראלים, כמה עשרות פלסטינים, כמה
מאות הולנדים. הם באו כדי לשמוע על

באסיפה באמס

הכותרת בניוז אוף דה וורלד :״טבח
— אלף נהרגו בזוועת מחנה־הפליטים.
הכותרת במייל: נשים וילדים נורו׳ —
אלף נרצחו בטבח הפליטים בביירות.

לעולם לא אסלח לו. לעולם לא
אשכח.

ריח הנגרים
ל שבתי על הבימה
טרדם.
נסעתי לשם כדי
על השלום.

להשתתף

בדו־שיח

השלום, ואולי גם כדי להביע הזדהות
עם מי שפועלים למען השלום.
דיברנו, התווכחנו, הסכמנו זה עם זה,
חלקנו זה על זה. הקהל הפסיק אותנו
במחיאות־כפיים, לא רק מתוך הסכמה
עם דברינו, אלא גם מתוך שימחה על עצם
מראה עיניהם — הישיבה ליד שולחן
אחד, זה לצד זה, של איש תנועת*
השלום הישראלית, העונד על דש מיק־טורנו
דגל ישראלי, ונציג בכיר של
אש״ף, העונד על ד״ש מעילו דגל
פלסטיני.
ואז באו הידיעות.

ובהדרגה: התפשט כעולם ריח
של גוויות ריח המוות.

אנה ט־אגק
ישהו שם לנו פתק על השולחן :
י י זה עתה הודיע הרדיו ההולנדי ש נערך
טבח במחגות־הפליטים בביירות, ש בהם
שולט הצבא הישראלי.
לא רציתי להאמין. זה יכול להיות, זה
מוכרח להיות ברווז של כתב בלתי-
אחראי.
ואז בא פתק שני: זה עתה הקרינה
הטלווייזה ההולנדית כתבה מצולמת. ערי־מות
של.גוויות, גוויות של נשים, ילדים
וזקנים, נערמות במחנות, ולידן — ה־נגמ״שים
של צה״ל, וחיילי ישראל —
חיילינו, קרובינו, שכנינו.
המשכנו לדבר על השלום, על הבעיות
הכרוכות בהשגתו, על שיתוף־הפעולה ה דרוש
להשגתו. והפתקים הוסיפו להגיע
לשולחן. והמועקה הנוראה גברה מרגע
לרגע.
ולבסוף ידיעת-סלקס קצרה, נוראה, שלא
הותירה עוד כל מקום לספק: הצלב
האדום השווייצי בביירות פונה בקריאת
אס־או־אס לכל עמי העולם: התערבו מייד,
כדי להפסיק טבח הנמשך זה היום השני,
הנערך בעצם הרגעים האלה, כאשר נשים
וילדים נרצחים בסיטונות, כאשר החולים
והפצועים נשחטים במיטותיהם בבית־ה־חולים,
כאשר הרופאים אינם יכולים עוד
להושיע, אינם יכולים עוד להציל את
חייהם שלהם עצמם.

ואני יושב — ישראלי, המדבר
על הטראומה של עכדישראל, על
הצורך בביטחון לעמי, על הכמיהה
של המוני ישראל לשלום, כאן,
כמה מאות מטרים מכיתה של
אנה פראנק, באוזני ההולנדים שהוריהם
חירפו את נפשם כדי להגן
עליה ועל בני־עמה.
ועל מיצחי לוהט אות־קין.

עוכאח לחייל• צה״ר:
שרת!
ך* ערב ז ה היה צריו להופיע הד״ר
י עיצאם סרטאווי, גיבור השלום. ברגע
האחרון ביקש להתחלף בעמאד שקור.
היה לו לכך נימוק פשוט וחותך. במשך
שנים התפרסם הוא — סרטאווי — מפני
שהסתכן ורץ קדימה בדרך השלום. הוא
עמד בראש הרשימה של המועמדים ל הירצח
בידי הקנאים המטורפים (או הסוכ נים
השפויים של מישהו) ,חברי האירגון
של אבו־נידאל, שהרגו את חבריו.

עמאד שקור
,אלה הנשים והילדים שלנו
תחילה אמרה התעמולה של ממשלת־ישראל
שסרטאווי הוא סוכן של לוחמה
פוליטית, איש המפיץ בדייה מתוחכמת.
אחר־כך, כאשר איש לא היה יעוד יכול
לפקפק בכנותו ובאומץ־ליבו האגדתי של
האיש, השמיע הפטיפון הרשמי תקליט
חדש: סרטאווי הוא טוב, אבל מי זה
סרטאווי י את מי הוא מייצג ז הוא בסך
הכל אדם אחד, בודד, שולי, חסר כל
חשיבות!
גם אנשים במחנה־השלום, שלא רצו
להסתכן ולעמוד לידו, מצאו שזהו תירוץ
נוח. סרטאווי הוא טוב, אמרו, אבל אין
הוא חשוב.

עכשיו בא שקור. איש אינו
יכול לטעון כי שקור הוא שולי.

הוא ישב ליד ערפאת, כאשר זה קיבל
אותי לראיון בביירות הנצורה. טילפן לי
מביירות הנצורה לתל־אביב כדי להציע
לי לבוא שנית לביירות, ולקבל לידי את
השבוי אחיעז (ה״ה בגין ושרון מנעו זאת
ממני, ובכך האריכו את שיביו של האיש).
הוא הופיע בתצלומים כשהוא יושב ליד
ערפאת על סיפון אוניית־הפינוי שהפליגה
מביירות ליוון. הוא ליווה את ערפאת
לריאד, לרומא, לקריית־הוואתיקאן. אין
אדם קרוב יותר לראש אש״ף מאשר
עמאד שקור, בין הכפר סח׳נין, בוגר
האוניברסיטה העברית, חבר פת״ח. חבר
המועצה הלאומית הפלסטינית, יועצו של
יאסר ערפאת לעניינים ישראליים.

אם בא שקור, בא ערכאת. אם
מדבר שקור, מדבר ערכאת. ומה
ששקור אומר, אומר ערכאת.
והוא אמר דברים ברורים מאוד, חד־משמעיים.
הוא אמר אותם קודם לכן
בהופעה משותפת שלנו בטלוויזיה, ובמ־סיבת־עיתונאים
שקיימנו ביחד. אף עי תונאי
ישראלי לא הופיע. תחת זאת
בא איום טלפוני בהנחת פצצה. והנהלת
המקום העבירה אותנו למקום אחר.
הוא אמר: אנחנו רוצים בשלום עם
מדינודישראל. אנחנו רוצים להקים את
מדינתנו בשלום. יאסר ערפאת קיבל —
זמן רב לפני המילחמה — את תוכנית
פאהד, המכירה בקיום ישראל. הוא קיבל
את אורי אבנרי, אייבי נתן, אמנון קפל-
(המשך בעמוד )72

נן הורד
אי כו ת חיינו אחרת

שמואל אולפינר בונה
ב מערב ראשון לציון,באזור וילות, שם נת יוקרה של

דירות קוטג־ תל ת מפלסיות
סובלות באזורי ירק ו 0ר ד סי ם. בכל בנין 4דירות פאר 51/2חדרי ם

׳׳נו הורד״-רסת-חיים ב 3-מפלסים:
• ב מפלס העליון-חדר על הגג ע סגג ממבף.
• ב מפלס הביניים נ 31/2חדרים 1־חדר הורים
עם שמתים במודים 2 ,חדרי ילדים 1/2,חדר,פינת
עבודה ושמתים.
• ב מפלס התחתון -סלון, פינת ץ ווכל,מטבח ושמתים

יגן הורד
חיים עם סגנון
בראשוו לגיון!

״גן הורד ־ -בנייתפארעלית -
ב חיר הקפ דני ת ביותר של מיטב תמרי הבויה, ע ד לפ רטהק טן ביותר.
לפי מי טב מ סו ר ת הבניה של ׳׳נאות דברת • :ה 0לון.פ*נת ה או כ ל
והמ טב ח מרוצפים שיש איטלקי. ימטבח אמריקאי מ שופר ע ם קירו ת
מ צופים קר מי ק ה • בחד רי האמב טי ה וה שרותים -ריצוף ו קי רו תקר מי ק ה.
• מד רגו ת פני ם דקורטיביות עםמעקהעץ •.מערכת סו ל רי תמתקדמת
ל מים ח מי ם .
־גן הורד׳ פי תו ח סביב תי מו של ם ב אי כו ת ובנימור הידו עי ם של ־נאות דברת

וא 1ת דברת בעיים

נ או תדברת

משרדי ההוהלה: ראשון-לציון,ורו רוטשילד 43
משרדי המכירות: ראשון-לציוו,ווז הרצל 59 רמת־השווו, ורו סוקולוב 38

איך היה פותר הרב מרן את בעיית טיסות

! 8שתי שאלות שאל י ע ־
ל!כ אגמון את ח״כ התחיה
גאולה כהן והותיר אותה
המומה .״האם נכון שיצחק י
רבץ שלח פרחים ליוכד נא מן
כשהוא התמנה לשר־המדעי
והאם זה נכון שנאמן שילם
לנער־השליח את הטיפ בדו לרים

׳ 8בערב בירה ומצב רוח,
שנערך באמצע השבוע, ריאיין
אגמון, טלפונית, את הרב ה ראשי
שדמה גורן, בעניין
סגירת חברת אל־על בשבתות.
לרב היה פיתרון .״אני מצטער
שלא הביאו את הבעייה אליי,

כי אני הייתי מוצא פיתרון.
כמו שסתרתי את בעיית הממזרים
בכך שקבעתי שהם סתם
בני־זונה, באותה צורה חייתי
פותר את בעיית אל־על. במטו סים
שהיו יוצאים ערב כניסת
שבת ומועד, היד, מקבל כל
אחד מהנוסעים ואנשי הצוות
סיר, ובו היו טובלים את רג ליהם
במים. זאת, משום שלפי
ההלכה מותר לשוט. הייתי מש נה
את שם הסיסמה, טוס אל-
על׳ ל,שוט אל־על׳ וכל ה־בעייה
היתה נפתרת.״
8בזמן קיום השיחה הטל פונית
ישב על הבימה יושב-

״אל־־על״ בשבת ומיהו השר הח שוב ביותר
ראש ועדת הכלכלה של הכנ סת,
גד יעקלכי, שהוזמן ל התראיין
בנושא אל־סל. הוא
השתומם מהתשובה, אך בתום
הראיון הסביר אגמון לו ולצו פים,
שאת קולו של גורן חיקה

טוביה צפיר.

הוא חש מה מידת החשיבות
שמייחסים לתפקיד בחו״ל. אר ליך
הוזמן על־ידי עמיתו הק נדי,
ג׳ץ וידן, לביקור מעבר
לים. את ההזמנה הביא ללישב־תו
של ארליך שליח מיוחד
שהגיע מקנדה. כאשר הוא נחה

לשומעיו היהודים, שהתשובה
לרגן היא עלייה והתיישבות
בארץ־ישראל. הוא זכה על כך
למחיאות כפיים סוערות. ק לי-
נר התלהב ואמר :״לא רוצה
מחיאות כפיים• רוצה שתבצ־עו
!״ מחיאות הכפיים בפעם

8יש גבול לסבלנותו של
סגן ראש־ממשלה. שר־השיכון,
דויד לוי, איחר לישיבת הש רים
לענייני התיישבות, וב בואו
לחדר־הישיבות העמום
הוא לא מצא אפילו כיסא פנוי
אחד. הוא הסתובב מצד לצד
ואיש לא קם כדי לפנות לו
מקום. בסוף הוא מצא מעט
מקום לצד יהודה דלן ל, מג־כ״ל
מחלקת ההתיישבות של
הסוכנות, וחיים צכן, סנ-
כ״ל הקרן־הקיימת לפיתוח.
אבל חצי כיסא בכל זאת אינו
כורסה• קפץ לוי וצעק :״מה
זה פה ! כל־כך צפוף ! יש
חשובים יותר וחשובים פחות !״
רק אחרי־כן הוא יכול היה
להתרווח בכיסא.
באותה ישיבה העיר
נציג האוצר, דן שקל, שאין
כסף להקמת התנחלויות חד ראש־הממשלה, סגן שות.
שימחה
איליד, הפסיקו ב נזיפה
:״תפסיקו להיות כלבי-
השמירה שלנו. יהיה כסף, אל
תדאג.״
8בהמשך הדיון קיבל
ראש המחלקה להתיישבות ב סוכנות,
מתתיהו דרובדם,
את רשות הדיבור. הוא פתח
ואמר :״בלי לפתוח פה לשטן,
אנו נוכל לבנות גם ישובים
כפריים.״ קטע אותו ארליך :
״מתי, אין מה לדאוג. יורם
ארידור איננו השטן !״

נראה כאילו הוא שר את ההימנון.
ך ך ״* 1ך

ח״כ המערך, שגא עם אשתו, תמר,
-1 * 1 11 לאירוע חגרתי, פער את פיו כמפהק, אך נראה כאילו פצח בשירה.

8לראשונה מאז מונה
ארליך לתפקיד שר־החקלאות,

יוסי שרד

מביט בשעונו ומסתודד עם בועז אפל־באום,
עוזרו של שימעון פרס. אפלבאום
רשם את המשתתפים בדיון המדיני, שנערך במרכז מיפלגת-
העבודה, ושריד קרא לו לפינת הבימה כדי לברר מתי הוא
יוכל לעלות על הבימה כדי לשאת דברו. לבסוף נדחה הדיון.

במונטריאול, המתין לו מטוס
מיוחד שלקח אותו לאוטאווה.
באמצע השבוע הוא טס במטוס
מיוחד אחר במערב קנדה, כדי
לחזות מהאוויר בשדות־התבו־אה
המקומיים. בתוכנית הסיור,
שהגיעה ללישכת השר ערב
יציאתו, טרחו להדגיש בפניו
שכל פרם בסיור נעשה ביוז מת
ובפיקוח השר הקנדי. ככל
זאת, יתכן שלארליך יהיו קשיי
תיקשורת עם עמיתו. בעוד ש תחום
התמחותו של השר ה ישראלי
הוא אופטיקה, ילן
הוא חקלאי.
8דיווחי הפלילים בידיעות
אחרונות נשארים במישפחה.
הכתב לענייני פלילים של ה עיתון,
יוסי כר, יוצא לחו״ל,
ומחליפו יהיה חיים כריי
ד א, שהוא אחיו.

8קליינר נוהג לא להודיע
לפני טיסתו שהוא ח״כ, וכך
קרה שבמטוס אל־ על, שבו הוא
הוא טס ליוהנסבורג, ישבו ח״כ
נפתלי בלומנפדד ומחליפו
בכור. ישעיהו גבי*ט, בהלק
הקידמי של המטוס והוא ־שב
מאחור. גם אחרי שזיהו אותו
לא נמצא עבורו מקום. לעומת
זאת. בדרך בחזרה הוא חרג
ממינהגו והציג את דרכון־ה־שירות
שלו, כדי שיוכל לקבל
את מיזוודתו במהירות. הסיבה
— הוא מיהר לחתונה מיפלג־תית.
את המיזוודה הוא לא קי בל.
בהגיעו לשדה התעיפה
בן־גוריון, הוסבר לנוסעים שיש
תקלה במיתקן השינוע וכל
העברת המיזוודות תתעקב ב שעתיים.

שיצא
לשליחות מטעם הסוכ נות
היהודית בדרום־אפריקד,
הירצה ביום שבו פירסם נשיא
ארצות־הברית, רונלד רגן,
את עיקרי תוכניתו לשלום ב־מיזרח
התיכון. ח״כ חרות אמר

8ראש־הממשלה נוהג ל אחרונה
לצטט את דויד כן״
גוריץ, אומר עליו טובות
ומזכיר כל הזמן שהזקן היא
מאבות הציונות. העיר על כך•
ח״כ העבודה, יוסי שריד:
״מעניין, מבן־גוריון לא שמע תי
על בגין אף־פעם טובות !״

ח״ נ מיכאל קליינר,

ישראל קיסר

ממלא־מקום מזכ״ל ההסתדרות, מחזיק בידו ילד במעון של ״נעמת״,
ולצידו ח״כ דב בן־מאיר, מזכיר מועצת פועלי תל־אביב, שגם הוא מחבק
ילד שזינק עליו. השניים היו אורחי מקומות־עבודה בתל-אביב, וכאשר ביקרו גם במעון ״נעמת״ בעיר,
הם שמחו להצטלם כמינהג״התקופה, בחברת ילדים. באותו סיור הם ביקרו במיפעל מתכת. אחרי
שסיימו את הסיור, אמר המנהל :״מנחם בגין רק איים שהוא יערוך בחירות והם כבר כאן.״

העו ל ם הז ה 2351

השנייה היו חזקות יותר מה פעם
הראשונה.

דיברי צב, שפירא. מפקד גלי־צה״ל. נמחק!

אנ שינו
8 1אחרי שח״כ מפ״ם, ד ב
זכין, איים במרומז שהציבור
החילוני יחרים את מיפעלי ה ציבור
החרדי. אם אלה יטילו
חרם על אד־עד, פגש ה״כ
מפ״ם, יאיר צבן, במנהיג
אגודת־ישראל. שאל צבן את
אכרהם שפירא :״תייד
לי, איך קוראים לחברת־השטי-
חים המתחרה שלכם. מריס ל
שפירא השתומם וצבן הוסיף :
״רבים פשוט שואלים אות
איפה עליהם לקנות שטיחים
אחרי שיתחיל החרם הכלכלי
נגד האגודה.״

בצורה מיסתורית. ואיזה אוצר מחזיק ח־־כ

יצחק בן ־ נר, ששודרו בת קופת
המילחמה. הפרופסור
ירון החליט לסגור את הפרשה:

שיטרית, מחזיק בביתו יצי-
רת־אומנות נדירה ויקרת־ערך.
הוא ואשתו רותי, אירחו ל־

מאיד שיטרית ב בי תו?

! 8האם הוא אמר מה ש אמר
ז בישיבת הוועד־המנהל
של רשות־השידור ביקש צכי
שפירא, מפקד גלי־צה״ל, את
רשות־הדיבור מיושב־ראש ה וועד.
ראוכן ירון .״בהעודיז
הזה היה כתוב שאני התנגדתי
לבטל את המונח גדה מערבית
בשידורים. אני רוצה לתקן.
לא התנגדתי כללית, אלא רק
התנגדתי שהחלטה כזאת תת קבל
בהקשר לבג״צ שהגיש
העצני.״
׳ 8שפירא התכוון לסיפור
שהופיע במדור אנשים (העולש
הזה )2345 שבו סופר שהוא
התנגד לשנות את המינוח ,.גדה
מערבית״ ל״יהודה ושומרון״,
בבג״צ המפורסם של אלייק־ם
העצני. אז התקיים דיון בוועד־המנהל
של הרשות, אם להיע נות
לעתירה.
81 העיר על־כך עורך־הדין
אהרון פאפי, חבר הוועדה:
״מה ההבדל י אתה התנגדת
וכולם זוכרים זאת. בזמנו אפי לו
שוחחתי עם שניים מהנו כחים
בישיבה על התנהגותך.
מכל מקום, יש הקלטה של ה ישיבה
ותוכל לשמוע בעצמך.״
ענה שפירא :״כן. ביקשתי
לשמוע את ההקלטה, אך אומ רים
לי שהקאסטה הזאת נמ חקה.״

:מכל עבר נשמעו קרי אות
:״ווטרגייט, ווטרגייט ! ״
הגיב פאפו :״אכן ווטרנייט.
זה דומה לתמלילי־הקאסטות
שנעלמו מהתחנה שלך. גלי
צה״ל.״ הכוונה היתר, לתמלילי
התוכניות נכון דעכשיו של

אולסי פרי

נח בין ריקוד וריקוד, לצידו טל חברו
בקבוצת מכבי תל־אביב, ארל ויליאמס
(משמאל) ,שבא למועדון־דיטקו בתל״אביב בחברת נערה בשם איילת

״אל תעשו מזה עניין. הקאסטה
סתם נמחקה.״
8מיכה מימון, מי ש היה
פעיל נמרץ בפנתרים השחורים,
הגיע למסקנה שהשי נוי
חייב להיעשות מבפנים.
מימון. שהוא קצין במילואים,
התחיל לעבוד כדובר פרוייקט
שיקום־השכונות, המשותף ל־מישרד־השיכון
ולסוכנות ה יהודית.
לחבריו סיפר, שעד
שלא ראה את הפעולות בשטח
מקרוב, הוא לא העלה על דע תו
מהו מצבן האמיתי של שיב־בות
האוכלוסיה הנחשלות.

חרות,

מאיר

יעקב

ארוחת־ערב את האמן
אגם. מירי, בת ה־ ,4בתו
הקטנה של הח״כ, שהוא גם
ראש־עיריית יבנה, הראתה ל אגם
ציורים שהיא מציירת ב גן.
אגם הציע לה שהיא תתן
לו ציור משלה, והוא ישאיר
לה רישום שלו. שיטרית קפץ
על המציאה, מיהר להביא
בלוק־נייר ואגם שירבט רישום
על אחד הניירות. עתה שומר
שיטרית על הרישום הבלעדי
בשבע עיניים.
שבו

8 1לבד מהפירסום
זכה ח״כ העבודה,
מאיר, כאשר צידד בהקמת
ממשלת ליכוד לאומי, הוא זכה
לפירסום נוסף כאשר קרא שוב
להקמת איגוד מיקצועי של
שוטרים. ביטאון מפ״ם, על
הטישמו, כתב עליו דיברי
שבח :״ח״כ בן־מאיר הוכיח
כי הוא בעל זיכרון והתמדה
לפחות בנושא זה. שלוש שנים
הוא אינו מרפה ממאבקו למען
השוטרים.״ מישפט זה הקפיץ
את חבר הוועדה המרכזת מטעם
מם״ ם; ,פחדי כן־משח, ש פנה
למארק גפן, עורך על
המישנזר. וקבל לפניו על כך
שבעוד שאת המאבק למען ה שוטרים
ניהלה סיעת מפ״ם ב הסתדרות,
הפירסום בביטאון
מפ״ם ניתן לבן־מאיר. סיכם
בן־משה את דבריו :״מה לע שות
שאנחנו לא בעד ממשלת
ליכוד לאומי, וגם לא חסידים
של המילחמה־בלבנון י״

דם כן*

! 8אנשי שר־החוץ, יצחר
*טמיר, חוגגים. שימעון
דרעי, עוזרו הפרלמנטרי של
של הח״ כ רוני מילוא, ש
חיים
טופור

מנשק את אביו, יעקב, במטיבת״הפתעה
שאירגנה לכבודו אשתו, גליה. היא
הזמינה את חבריה הקרובים של בני־הזוג למיטעדה כדי לחגוג
את יוס״הולדתו ה־ 47 של חיים, אותו היא הביאה לשם בעורמה.

(באמצע) .פרי, שבא למקום לפני חברו, חיפש אותו כל הזמו• כשמצא
אותי, התיישבו השלושה בצד. בתמונה: איילת, המזכירה מעט את
חברתו לשעבר של אולטי פרי, תמי בן־עמי, עוצמת עיניים ומתרכזת.

הוא מאנשי שמיר. התחתן.
דרעי התחתן עם פעילה אחרת
של התנועה, סמדר עץ־
חיים. בלהט השימחה העיר
מילוא :״נותר לנו לחתן עוד
שניים: את ירדנה מלר

רוזי ברעמי

היא אחותה הצעירה של הדוגמנית תמי
בן״עמי. בניגוד לאחותה, היא אינה צועדת
על המסלול, אן עבודתה קשורה באופנה: היא עובדת בבוטיק.

קלוד מלכה.״

ענה על

ואת
כך סגן שר־החקלאות מיכאל
דקל, שמלכה הוא עוזרו :״ת
מיד
אמרתי שיש לי שתי משי מות.
להביא מאה אלף יהודים
לגדה, ולחתן את קלוד .״
העו ל ם הז ה 2351

אנשים על עורגות
^ לצדם מודע לבעייה זו.
באירועים החשובים׳ המסוק רים
על־ידי אמצעי־התיקשורת,
נמצאות בדרך־כלל אותן הדמויות.
אחרי כמה פעמים פשוט משעמם
לצלם אותן, ועוד באותן תנוחות
מוכרות. צלמת המערכת, ענת סר*
גוסטי, עמדה לפני אותה בעייה,
כאשר נשלחה לצלם את כל המי-
ומי שבאו לאירוע המדובר ביותר
של סוף שנת תשמ״ב — חתונת־צמרת
בעולם העיתונות.

״צחק שמיר אוחז ביד אשתו, שולמית, בדרכו
הביתה. שמיר אינו גבזה, אך זווית הצילום
ותר. אשתו נראית כאילו היא גוררת אוחו.

אחרי ־שבדקה את השטח, לא
נותר לענת אלא לתפוס זווית
צילום מיוחדת. יוצאת־דופן. כל
האורחים עלו וירדו במדרגות, ב בואם
ובלכתם. סרגוסטי צילמה
אותם בשניות אלה. כשהזווית ה מיוחדת
ומקום עמידתה יצרו תוצ אות
מעניינות ביותר. זוהי הוכחה
שאם רוצים ״להקפיא את הרגע״,
אפשר לעשות זאת ביותר מדרך
אחת.

פנינה רוזנבלום באה בשימלת־ערב

יי 11 1 1 1 1
* 1 1 1 1 1 1 1י 11 11 נוצצת, בעלת שסע הנמשך כמעט עד
לחיפשעת. רק כאשר ירדה במדרגות. ניתן היה לראות עד כמה השימלה
נועזת. שר־החינון, זבולון המר (למטה) ,לעומתה, נראה כלפני קרב

מנם מלמעלה

ראש נניריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳י־צ׳״)
להט, נראה כבובה בתנוחה אופיינית למוסיאוני־שעווה.
להט אינו עומד לצאת לקרב איגרוף ולא
מיישר את חליפתו, אלא מתכוון לרדת במדרגה.

ח״כ המערך, גד יעקובי,

נראה מושך את אשתו ה#1י
1 4*1
1 -1 1 1
יפה, נלה, הנמצאת בחודשי הריונה האחרונים, ואת
שר התיירות, אברהם שריר, הנאחז בו. אלמלא חייכו,
היה נדמה שיעקובי מו שן אותם בכוח אחריו.

בלננים

מאת

דניאלה שמי

אנ שי ם

מתי הסכימה פנינה
רוזנבלנם להצ טל ם
בעירום מלא
העיתונאי הבאר־שבעי
יצחק שתיל, לא העלה על
דעתו שאיחולי שנה טובה ל-
חו״ל יהיו דרך לקבלת מידע
עיתונאי. שתיל. הנוהג לאחל
שנה טובה לידידיו גם מעבר
לים, טילסן לפאריס לביתו של
עיתונאי באר־ישבעי אחר, ני *
סיס טאיטו, העובד בשגרי רות
ישראל בצרפת כנספח־עיתונות.
אשתו, עליזה, הס בירה
שבעלה עדיין בעבודה

שהדיווחים בטלוויזיה השוודית
על האירוע גרמו לתחושה
כבדה ביותר. הטלוויזיה הק רינה
בזה אחר זה, ללא פר שנות׳
צילומים מביירות וצי-
לומי־ארכיון ממחנה ההשמדה
אושוויץ. למרות שהדברים לא
נאמרו בפירוש, היה ברור שישראל
מוצגת כאחראית למה
שקרה במחנות הפליטים.
! 9פנינה רוזנבלוס גו בה׳
לדבריה, לא פחות ממיל-

1ד 1ך ן 1 1אן 1מתחבק עם סוהר האני, כוכבת סירטו
\ 4 11 1111ו החדש ״מגש הכסף״ .האני, ילידת עכו
הלומדת תואר שני בלינגוויסטיקה באוניברסיטה־העברית, משחקת
בתפקיד השחקנית הערביה של הזמר תומך־השמאל, גידי גוב.
עלילת הסרט עוסקת ביחסים בין חברי־קבוצה שמאלנית והמימסד.
בסיום צילומי הסרט נערכה מסיבה לכל הצוות. כאשר באה
למסיבה האני, היא מיהרה להתחבק עם נאמן, שביים את הסרט.
יהודה נאמן הוא ראש החוג לקולנוע באוניבררסיטת תל־אביב.
למרות שהחג עמד בפתח. היא
לא הסבירה מדוע, אך אמרה
לשתיל שבעלה לא יענה אם
הוא יטלפן אליו. שתיל לא
הבין על מה היא מדברת. הוא
טילפן לשגרירות ולא קיבל
תשובה. במשך החג הוא לא
האזין לשידורי החדשות. באשר
טילפן לידידו טאיטו במוצאי-
החג, הסתבר לו שטאיטו עבד
בשטח בעיקבות הניסיון לרצוח
את אחד מעובדי השגרירות.

יון לירות עבור צילום פירסו־מת
.״על פחות מכך אני לא
מדברת,״ אומרת פנינה, אך
מזכירה שפעם היא שימשה מודל
ללא תשלום. היה זה כאשר
היא נפגשה עם הצייר סל*
וואדור דאלי. הוא ביקש ל עשות
רישום של גופה. הוא
נשאר עם הפרווה על גופו
ופנינה התפשטה עירומה כביום
היוולדה .״הוא אחד מגדולי
עולם, היה לי לכבוד להתפשט
לפניו.״

9 1אחרי שנודע בעולם על
הטבח שנערך בביירות, מיהר
ראש־ממשלת שוודיה לשעבר,
אדלדף פאלמה, להתקשר עם
ח״ב גד יעקובי. פאלמה, ש ביקר
בארץ בימים הראשונים
של המילחמה, סיפר ליעקובי

! 9פנינה נשאלה מה דע תה
על דיברי ראש־הממשלה
שאין שואלים גבר היכן בילה
בלילה. ענתה פנינה :״אני
הייתי שואלת אותו באמבטיה,
ואז הייתי עושה לו מיקלחת
קרה.״
העולם הז ה 2351

אגדת הג׳ינס מתחילה עם הג׳ינס הכחול של לוי /ס
סביב המדורות של כורי הזהב באמריקה^ ^ 806! .
אגדת הג׳ינס נמשכת עם הג׳ינס הכחול של ל ך׳כג|**3י
)$3לאורך הדרכים, צמוד לצעירים וצעירות בכ ל העולם

אגדת הג׳ינס תמיד עם לוי׳ס.
{$11 אז שימו עליכם לוי /ס-כחול,חזק, שורשי, אמיתי.
* בואו לשיר איתנו את בלוז ״אגדת הג׳ינ ס״ [.

16^15
ש ללוי ס הופעה שמרגישים

אוצות־הבויזו: השקרים הקטנים שו קאספד ו״נבוגו
איש אינו משלה את עצמו שמישטרו של רונאלד רגן
לוקה בתיחכום־יתר. הריעה הרווחת בקרב משקיפים
אירופיים על הממשלה הרפובליקאית היא קודרת למדי.
אפילו מדינאים שמרנים, פרו־אמריקאים, באירופה, מגלים
חוסר־סבלנות הולך וגובר כלפי ארצות־הברית. קיימת
גם שניות מעניינת כלפי שר־החוץ המפוטר, אלכסנדר
הייג. באירופה ראו בו ידיד, אבל נטו לגנות אותו על
חלקו בפישעי שרון־בגין בלבנון. האירופים גם הסתייגו
ממדיניותו באמריקה הלאטינית ובאפריקה. ג׳ורג׳ שולץ
וקאספר ויינברגר נמצאים בקוטב השני. הם נחשבים
למדינאים עויינים ביחס למערב־אירופה, אבל הטאקטיקה
שלהם במיזרח התיכון מקובלת יותר על האירופים, מאשר
זו של הייג.
תמימות הוליוודית. קאספר ויינברגר מגלה לאח רונה,
רגישות רבה יותר לרחשי־הלב והלוך־הרוחות
באירופה. יש אומרים שהוא נתון להשפעתו של הגרי
קיסינג׳ר. אחרים סבורים שהוא פשוט מנסה לאזן את
שר־החוץ שולץ, המפגין חיספוס הגובל בשחצנות במגעיו
עם בריטניה, צרפת וגרמניה. מכל מקום, אין ספק
שמערכת יחסי־הציבור המשומנת של הפנטגון הועמדה
לרשותו של שר־ההגנה, כדי לקרב את דעת־הקהל
באירופה לעמדות האמריקאיות בכל הנוגע לעימות עם
הסובייטים בכלל, ובעניין הגרעיני בפרט.
בשבועות האחרונים שלח ויינברגר מיכתבים חתומים
על ידו ל־ 40 עיתונים חשובים באירופה, כדי לעדכן אותם
בהגדרות מדוייקות של המדיניות האמריקאית. המיכתבים
מנוסחים בעגה המייגעת משהו של החוגים למדעי-

בי־בי־סי ,״זה כמו לתת לרונאלד רגן לכתוב מאמר על
סרטיו של אינגמר ברגמן.״
אפשר אולי״ לסלוח על חוסר יושר אינטלקטואלי,
או סתם טיפשות. לרוע המזל שיבץ ויינברגר במיבתבו
גם שקרים פשוטים, הניתנים להפרכה בקלות. אחת
הפיסקות באיגרת־הרועים של שר־ההגנה הרגיזה במיוחד
את האירופים :״אין שום דבר חדש במדיניות שלנו.
מאז התחילה התקופה הנוראה של כלי נשק גרעיניים
ביקשה ארצות־הברית למנוע מילחמה גרעינית על-ידי
הרתעה. מדיניות זו זכתה לאישור באמצעות ההליכים
הדמוקרטיים, לפחות מאז .1950״
ניו־סטייטסמן מעיר, ובצדק, שוויינברגר פשוט משקר.
המועצה האמריקאית לביטחון לאומי אישרה מיסמך
המתווה את מדיניותה הגרעינית של ארצות־הברית כבר

האירופים הכריעו בבירור בעד דיון נוקב ופומבי
בשאלת הצבת כלי־נשק גרעיניים, ומקבלים בנושא
זה את העמדה שהביע פרום׳ רוברט אופנהיימר כבר
ב־ : 1955״אם יתחילו לדון בגלוי בבעיות שמעורר הנשק
הגרעיני, יהיה זה עולם שונה לחלוטין, ולדעתי גם
טוב יותר.״

דנמרק:
שליחות הנסאניח
ממשלתה הסוציאל־דמוקראטית של דנמרק סייעה
בכסף ועודדה מבחינה פוליטית את הקמת המרכז הרפואי
הראשון בעולם שיוחד לטיפול בנפגעי עינויים.

1 1 1 )1 0 7 1 1 1

הקמת המרכז עלתה יותר ממיליון דולר 50 .אנשי
צוות רפואי יטפלו ב־ 300 נפגעי עינויים בכל שנה. הדנים
צברו בשנים האחרונות נסיון רב בנושא זה. מאות
פליטים מצ׳ילה, שעונו קשות על־ידי המישטרה הפוליטית
הידועה לשימצה של הפאשיסטים (שעלו לשילטון שם
בסיוע אמריקאי בדיוק לפני 10 שנים) ,קיבלו טיפול
רפואי מסור בדנמרק.
גם קורבנות הפאשיזם בארצות אחרות הגיעו לבתי-
חולים בדנמרק. הדנים סבורים שריפויים של נפגעי
עינויים קשה הרבה יותר מזה של חולים רגילים, הם
מעריכים, שמשך הטיפול בקורבנות עינויים עולה פי
חמישה על הרגיל.
הבעיות העיקריות הן
ניתן, בדרך כלל לרפא,
הבעייה העיקרית נעוצה
מתבטאות גם בתופעות
נוראים.

ב־ . 1948 המיסמך מתייחם במישרין לשיתופו של הציבור
הרחב בהחלטות בנושא הגרעיני וקובע באורח מפורש
ומנומק — יש למנוע כל דיון ציבורי בנושא!
סעיף 5במיסמך קובע :״דיונים והחלטות בעניין
כה חשוב, אפילו אם יהיו חיוביים, עלולים להעמיד לפני
הציבור האמריקאי שאלות מוסריות בעלות השלכה
ביטחונית חיונית, לפני שכל ההיבטים הצבאיים של
הסוגיה יובהרו לו. אם יוחלט להעמיד את הנושא
להכרעת העם האמריקאי, יש לעשות זאת רק בשעת-
חירום, כשהציבור ער לבעיות הביטחון.״

נפשיות. את הפצעים הגופניים
או לפחות להקל על הכאבים.
בטראומות נפשיות קשות. הן
פיסיות, בעיקר כאבי-ראש

לדעת המומחים בקופנהגן, סובלים חולים רבים מתחו שה
קשה של השפלה. קורבנות רבים של עינויים פולי טיים
השתייכו לעילית החברתית במדינותיהם. כמה מהם
כיהנו במישרות בכירות, היו שרים, שגרירים, לפעמים
אפילו ראשי מדינות. הירידה הדראסטית שלהם ממרומי
מעמדם החברתי למרתפי עינויים מאויישים על־ידי סאדיס־טים,
היתד, בלתי־נסבלת.

סעיף 7עוד יותר מרחיק לכת :״אם ארצות־הברית
תכריע נגד פיתוח כלי־נשק גרעיניים, או אפילו תקיים
ויכוח פומבי בנושא, היא תזכה לאהדה בקרב אנשי
שוליים רדיקאליים ובמדינות הגוש הסובייטי, אך תעורר
את זעמו של כל אזרח הגון במערב אירופה, הסומך על
המיטרייה הגרעינית האמריקאית.״

הפשע: החזקת ספרים. בשנים האחרונות מגי עים
למרכז גם מעונים מהודו, קורבנות מישטרה של
אינדירה גאנדי. אחד המיקרים הוא אירוני במיוחד.
מנהלת בית־ספר בשם ארכאנה גוהא נעצרה, חרף
העובדה שלא עסקה מעודה בפעילות פוליטית. סוכני
המישטרה הפוליטית של גאנדי, ידידה נאמנה ומסורה
של הסובייטים, אסרו את גוהא מכיוון שבביתה נמצאו
כתבים של קרל מארכם וביוגראפיה של לנין! גוהא
נכלאה ועברה סידרה ארוכה של עינויים קשים. היא
חלתה. ולקתה בשיתוק מוחלט ממותניה ומטה. לחץ
ממושך של האידגון הבינלאומי אמנססי אינטרנאשיונד
הביא לשיחרורה• אחרי טיפול ממושך בדנמרק היא
מסוגלת ללכת.

מיסמך זה סווג בזמנו כ״סודי ביותר״ ,נחשף רק
באמצע שנות ה־ .70 אין כל ספק שתוכנו ידוע היטב
לוויינברגר. נסיון הטישטוש שלו גרם נזק ברור לנושא,
שאותו ניסה למכור לאירופה.

הדנים מצפים שבשנה הבאה יגיעו למרכז גם פלסטי נים,
בכללם קורבנות של הפלאנגות הפשיסטיות של
בשיר ג׳מייל, ואולי גם לוחמים שלפי דיווחים בעיתוני־חוץ
קיבלו יחס נוקשה בשבי הישראלי.

במלים אחרות, יש לנצל את ההיסטריה השוררת בשעת
חירום, כדי למכור לציבור את התוכניות הגרעיניות
המסוכנות והיקרות.

מדען ותוגה־ דעות רוכרט אופנהיימר
עולם שונח וטוב יותר
החברה באוניברסיטות של ארצות־הברית, והם מאופיינים
בשילוב האמריקאי הקלאסי: תמימות ראשונית, הוליוו דית,
וגישה מתנשאת, לא הכי־חכמה בעולם.
בין השאר מנסה שר־ההגנה להסביר לאירופים שאר־צות־הברית
פשוט מנסה לגשר על פני הפער הדוקטרינארי
בין שתי מעצמות העל. במילים פשוטות יותר: ויינברגר
גורס שהסובייטים דוגלים בצבירת ארסנל גרעיני אדיר,
לצורך ״עימות גרעיני ממושך״ .כל מה שהאמריקאים
מנסים לעשות הוא פשוט לא לפגר אחרי ברית־המועצות
במירוץ־החימוש.
שלומיאלים. מומחים אסטראטגיים במערב מצהירים
בריש־גילי שוויינברגר מדבר שטויות. כמה עיתונאים
בכירים ביומון הצרפתי לה נזונד סיפרו, שדבריו של
ויינבררג היו עלבון לאינטליגנציה שלהם. הכל יודעים,
טוענים הצרפתים, שהסובייטים אינם מסוגלים לעמוד
במירוץ־החימוש מבחינה כלכלית. מכאן האינטרס האמיתי
שלהם בפירוק מנשק גרעיני. מסיבה זו זנחו הסובייטים
את מדיניות העימות הממושך כבר לפני ארבע שנים. כל
סטודנט אירופי לאסטראטגיה מודע לעובדה זו.
ויינברגר החטיא את המטרה בשל זילזולו הבלתי-
מוצדק בקהל קוראיו .״מדוע הם מתעקשים לפנות
לאירופה באורח כל־כך שלומיאלי?״ שאל השבוע פרשן

כדא
ל 1כור
בתקופה זו של ספיחי מילחמת־לבנון, כדאי להזכיר
שהתופעה של מעורבות חיילים במאבק נגד מיליטא ריזם
אינה ייחודית דווקא לישראל.
לפני פחות משנה צעדו אלפי חיילים הולנדיים,
שהם גם חיילי נאט״ו, בהפגנה אדירה נגד הצבת כלי-
נשק גרעיניים על אדמת הולנד. הם נשאו כרזות
בגנות המילחמה, הביעו בגלוי את התנגדותם לתוכ ניות.
האסטראטגיות של וושינגטון. בסך הכל הם
הביאו כבוד לארצם, חיזקו את תדמיתה ההומניסטית,
ותרמו רבות למאמץ להפגת המתח הבינגושי.
הוויכוח הציבורי שפרץ בישראל, עקב השתתפות
אנשי מילואים, שהם אזרחים לכל דבר, במאבק נגד
המילחמה התוקפנית בלבנון, התעלם מהדוגמה ההו לנדית.
כדאי לזכור ולהזכיר אותה מחדש.

חיילים הולנדיים נגד נשק גרעיני
הביעו התנגדותט בגלוי

חיים ברעם

מכתבים
קמרה אוב ס קור ה
צילום

לימודי

ולימודי בוקר, אחה״צ
וערב בכל הרמות
1מסגרת לימודים גמישה
1הסדר מיוחד לחברי קיבוצים 1תחילת שנה״ל אוק׳ 82

תל אביב
ביאליק 658677 ,23־03 ירושלים בצלאל 02-233502 , 6
ההרשמה בימים אלה
חיפה הנביאים 04-662773,13

11ז< ±מי־ימ-מד* 1-

,טם? ]=8*411

*6ן !5מימי 06-י
* 8 2יי*! 6 ***1או

ב חי רו ת עכשיו
הצעה של הרגע האחרון
למיפלגות הגדולות והקטנות.
לפני
שיטילו את המדינה ל מערבולת
של מערכת־בחירות, כ דאי
להם, לקברניטי הקואליציה,
לשקול בכובד־ראש את ההצעה
הבאה: להקים רשימה משותפת
של רוב מיפלגותיהם, לפי יחסי-
הכוחות הקיימים.
בממשלת בגין ממילא מתיישרים
כולם לפי מצע התחיה, כך שבעניין
זה לא יהיו בעיות. זו גם הדרך
היחידה להציל את המפד״ל ותמ״י
מהחרב המתהפכת של אחוז־הה־סימה,
ולשכנען להסכים לבחירות
מוקדמות.
ליוזמה כזו תהיה השפעה מבו רכת
על המערך: הוא ייאלץ
סוף־סוף להציג איזו עמדה מדי נית,
ואולי גם יקח דוגמה מהי-
ריב, ויקים רשימה משותפת עם
שינוי.
כך יתמודדו בבחירות שני גו שים
גדולים, ומהרשימות הקטנות
ישארו רק אלה שיש להן באמת
משהו מיוחד להציע: אגודת־ישר־

5 3= * 35

$1918י<*-׳6ח*

(614״

י * 601 מ ייי־נג!

9־ ל8

4ד ו

4ויג א

* 915ד

הדי המילדומה בעיתון בהונג-קוגג
הרבה יותר יפה
אחרי המרתחש — ובסינית זה נר אה
הרבה יותר יפה.

קרני עם־עד, רון סידבר,

הונג־קונג
• הקוראים צירפו לנזיכתביס
קטע מעיתון מקומי — ראה גלופה.

גייסי די בחוזי־שלום חד־צדדיים,
בצורת תקנות מינהליות, ובא הגו אל
לישראל.
יהושע לבון, תל־אביב

שעז! ו 7א 71ת
שיבח שריר
מישרד״התיקשורת הצליח
במקום שבו נכשלו מיש-
רד-החוץ, מישרד־הביטחון

הקורא מצטער שנתן קולו
לוויכוח.
תוכניתו המדינית של הנשיא רגן
אינה עולה בקנה אחד עם שאיפות

איתן ענו

הדברתבע״סמזיקים

מו מ חי ם להדברת תי קני ם
(ג׳וקים) ,תולעי עץ, חי קי
ספרים ובגדים.
דמת-גן. רח׳ מודיעי! 8ו. ת.ד2272 .
טל7 9 0 1 1 4 5 - 6 .

רש׳מס־וב עסק * 481/75

הנדון:

תהטוותאלחוטית עם חובבי

הסחר :

לסעיף 9טל תנאי

נספח ב ׳

ודיו

לבנוניים.

הוטיון

לחובבי

רדיו.

עקב הבצע ״ טלוםהגליל ״ ניתןלובזהאיטווזקנילקיים
תהטוותאלחוסית עם חובבירדיו לב נוניים ־ בהתאםלתנאירטיוו
החובבים.
האטוותוגבללתקופת התבצע ה נ ״ ל ׳ ,א ו עד לתועדתוקדם
יותר -עליו תקבל הודעהחחטרדנו .
איולאיטור זה כל תוקף, אלא בצרוףלוטיוןחובבים .

סמירח על בריאותך ורכוסך

הודעת מישרד התיקשורת לחובבי־ רדיו
חוזה שלום פרטי
בעיות ולבטים
בחיי המין

קבלת מו ד עו ת
לכל ה עי תוני ם
ב מ חי ריהמע דכ דז

•עורווו ת. ד
־לל א ת שלו ם
• ס ב בדי ס __
ב ר סי סי אשר**

מאת

ל״ר מרדכי זידמן

הוצאת רש&ים

אל, בשם האינטרסים של הקדוש־ברוך־הוא:
רק״ח, בשם האינטר סים
של הקרמלין: רשימת־שלום
יהודית־ערבית, בשם האינטרסים
של שני העמים.
חגי פרוימוכיץ, רמת־ג!

גסבס תי ת
הימאים הישראלים נקלעו
למיזרח הרחוק, אך הדי
מילחמת הלבנון השיגו
אותם גם שם.
הימאים הישראלים יקלעו למז רח
הרחוק, אך הדי מילחמת הלב נון
השיגו אותם גם שם.
קשה להגיד שאנחנו כאן, בגלות
הונג־קונג, לא בעניינים. אמנם רק
כאורחים לשעה, כצוות האונייה
צים סידני, אבל בהחלט עוקבים

וראש־הממשלה בכבודו ובעצמו.
מנחם
בגין, יצחק שמיד, ואריק
שרון קיימו שיחה־לילית מאכזבת
עם בשיר ג׳מייל. למרות שנבחר
בחסות כידוני צה״ל, הוא סירב
לחתום עימם על חוזה־שלום כפוי.
אילו שאלו את שר־התיקשורת,
אברהם שריר, היה פותר את ה בעיה
באחת. יש לו שיטות בדו קות,
לשר הנמרץ. בימים אלה
שלח מישרדו הודעה לכל בעלי
רשיון להפעלת משדרי־רדיו לחו בבים,
כי הם רשאים להתקשר ל חובבים
בלבנון.
והרי זו השיטה המדינית הבדו קה:
לדגל מיבצע שלום־הגולן
יכריז מישרד־החקלאות כי מותר
לייבא פרזת סוריות, ולרגל מיבצע
שלום יהודה ושומרון יכריז מיש-
רד־הבריאות כי על המטיילים ב־סלע־אדום
להצטייד במימיה וכובע.
מי זקוק לטיקסי חתימה הגי־

פלטפורמה
סמדר הלפרין טענה בי פנינה רוזנבלום עברה ניתוח בלתי׳
מוצלח להגדלת החזה (״מיכתבים״ ,״העולם הזה״ ,)2346
ובעלת השדיים נעלבה עד עימקי נשמתה (״מיכתביס״
״העולם הזה״ .)2348 כעת מציעה קוראה שלישית :

חן ט 1מפ לחייל

כדאי לעיין בסירטון פירסומת שהופיע על גבי מירקע הטלוויזיה,
שבו הופיעה הגברת רוזנבלום כשהיא מהלכת בשוק המיזרחי של
ירושלים ומפזמת את שית של עקיבא נוף. בסירטון זה נראית רוזג־בלום
חסרת־שדיים לחלוטין, ממש פלטפורמה !
מעניין מניין צצו לה לפתע ״השדיים של המדינה״..
יעל חצרוני, נתניה

הסיפוח של. בגין, שרון ושות׳.
תוכנית זו מתנגדת להקמת מדינה
פלסטינית״אש״פית בשטחים, אך
מחייבת הקמת מדינה פלסטינית־ירדנית
בגדה המערבית וברצועת-
עזה.
הקולות החדשים הנשמעים מ וושינגטון
מעידים על התקרבות
שעת־האמת בהכרעת שיקול־דעת
ועל כוונותיה לפעול בניגוד למט רות
התנועה הציונית.
כמי שאוהב את הארץ ומרבה
לסייר בה, אני יכול להעיד כי
במקומות רבים על כביש המערכת
הישן — הגבול בין ישראל וירדן
עד — 1967 יש שליטה טובה
על הנעשה בצירו המיזרחי, שליטה
המאפשרת למנוע בל הפרה צבאית
של הסכם שלום בין שתי המדינות.
במבט לאחור, אני מצטער על
כך שב־ 1977 נתתי את קולי ללי כוד,
ושלא הבנתי את משמעותה
הרת־האסון של מדיניותו.
אהוד שפיגל, רמת־גז

הצ שח ד חי ס סן
ב בו ז י ־ הספר
הורים לילדים בבתי־ספר
יכולים לשמש לא רק כ-
דחלילים.
כידוע, מבצעים הורי התלמידים
זה כמה שנים תפקידי דחלילים
בשערי בתי־הספר של צאצאיהם.
מאחורי רעיון זה עומדת המטרה
הנעלה של העסקת קשישים, ש־קיצבת
הזיקנה שלהם אינה מספקת
(המשך בעמוד )24
ה עו ל ם הז ה 2351

קנה עכשיו
בקבוק אקוה ולוה
ותקבל במתנה
שני מכשירי גילוח ג׳ילט.
אז מה אתה מחכה? רוץ!
נ.ב. אם נותנים לך שניים במתנה,
למה לא תיקח ארבעה?
הסוכן בישראל: בלמון בע״מ. המפיצים: חב׳ נורית בע״מ.

אקוה ולוה
המרענן הגברי.

מכוזבים
״א״ נדיב

מאוזן

(המשך מעמוד )24
לקיומם• השנה, לאור ההצלחה ה פיננסית
הגדולה של המילחמה ב צפון,
הוחלט לחסוך בתפקידי ה שרתים,
ועל ההורים הוטלה תורנות
נוספת של סריקת בית־הספר
ב־ 7.00 בבוקר, ועל התלמיידם הו טל
לנקות את בית־סיפרם.
נראה לי, ששר־ד,חינוך שלנו
אינו עתיר ברעיונות. לכן ברצוני
להוסיף את תרומתי הצנועה, אשר
תוכל להתממש ככל הנראה רק
בשנת התשמ״ד 1984 אני מציעה
שחוץ ממנהלת וסגניתה שיפקחו
על העבודה, יתרום כל הורה שבוע
או שבועיים בשנה לכל המטרות
הנדרשות: מזכירות, הוראה, שי פוצים,
גינון, שירותי־רסואה וכו׳
— כל אחד לפי כישוריו. בצורה
כזאת נגיע מהר בחזרה לימי-
הביניים, שהוא כיוון צעידתה הנו כחי
של ממשלתנו.
כמובן, שלא כל ההורים יהיו
מרוצים מהסידור, שבו תיקוותם
היחידה היא שירות החינוך הצבאי,
ולכן פתוחות לפניהם כמה אפש רויות
נוספות: למשל, חינוך דתי,
שכמובן יהיה חסין קיצוצים, או
בתי־ספר פרטיים לבעלי האמצעים,
וכמובן הגירה לארצות שבהן מע רכת
החינוך עומדת במקום הראשון
בסדר העדיפויות הציבורי, ולא ב סוף
הרשימה, כמו בארץ.

א בי רן

. 1מד, את אומרת? כל הכ בוד

.3מי שמשתמש באמצעי״
אלימות קיצוניים, יילקח לכלא
על שהוריד את הראש למשהו
שגם בן־גוריון לא אהב במ יוחד

.9לכסוי צבאי מסתפקים ב קצין
אחד ()4
. 10 משמש בתפקיד
רק באופן חלקי ()4

צבאי

. 13 נאמר בפרוש: קבלי מה
שכתוב בצוואה ()3
. 14 טון

נקי וחסר חשיבות

. 15 הבן הבכור במשפחה אח ראי
על האוירה החמימה בבית
רב מידות ()5 ,3
. 17 לא השאיר דבר לחי, מ־מצרכי
מזון ()4
. 18 ישתמש בצינור בנוכחות
ילדים ()4
. 20 איבר הלעיסה שלי מר גיש
במעיל צבאי כמו דווח
שוטף מהבנק ()5 ,3

יעל ארז,

.22 הכוחות הלוחמים יצאו
מהאיזור הזה בטמפו רזוננטי

.24,מין מזנון שעומד על
הרגלים ()3

דא ו 3רא
פרקליטם של עסקני חרומ
מכחיש כי הם ניסו למנוע
בחירות בסניף בת״ים
(״ג׳ינס בבית־מישפט,״ ״העולם
הזה״ .)2347

.25 הוא שוב גילה את המכה

^ .2יקח בכוח
באיבר דו־מיני ()4
פ ת רון

תשב צו פן

2 )3 4 (9

איבר

נקבי

.28 פעם מורי היו (ועודם)
זקוקים לטיפול פסיכיאטרי (מ)

.29 מה שאפשר למצוא בז בולון
המר, למשל, ובכל סו פרמרקט

מאונך -
.2בקש פתרון למשהו עוק צני

.4בצרוף ״ 7מאונך״ :לשע בר
מדינאי מאחינו ממזרח אי רופה,
שאפשר לסמוך עליו
אבל זה לא מומלץ)4 ,4( .
. 5בטלביזיה הוא הודיע לנו,
שאצל הרבי הזמר הופיע לפ ני
משהו שלא קשור בקודש

.6סוג של קרוב משפחה ש עולה
לפני הצפרדעים ()6
.7ראה ״ 4מאונך״!

וי ס בון

הי טו ראל•

לסב רו ת

ויטיס? 1ו 0תוו * 21הובד < 21ו 1
ונחו 101? - 8* 1ו8יז 1ה-פך יק 1ו ם1יק1ר |
ומצאת סער בח שסל נאפילציהו
*31* 11( 11 11( 0
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול.
צב ^פסי ^סיפול פנים, איפור.
הוצאת שיער בשעווה

•וננבגזוו•

*• ס חי רי סעממ ״ ס • עוווס *ועולה__ -
תל -אניב ׳ורפת 4ליד 229388 226066 19011311*1
ומת-גן הר צל 86 מול בנין או אזיס ׳׳סלון *״;11

העסק

תל־אביב

הנבחר 1982

.8הנוף שמתגלה כאשר עוז בים
את הארץ ()5
.9מאחר שהגיע לסוף דרכו
באלפים, הם מחוירים ()7
כולם

היו

מרשיי דויד אלעזר ומקס בן-
חיים, לא ניסו למנוע בחירות

צדיקים

. 11 אם

. 12 טוענים שזו תרומתו של
הדקדוק העברי לבלימת ההפ קרות
בכבישים ()5 ,4
. 16 גם טופז לא אשם שהוא
שר ()4 ,4
. 19 לך לישון אצל יריבו של
הזאב ונראה אותך יוצא מזה

) .21 גם היא
קטלני ()5

אורגת מש)הו

.22 למרות שהם כבר ויתרו
הוא שב ונאבק ()4
.23 בכל פינה הוא מופיע ב סמיכות
לחוטמי ()2
.24 בעל כנף שיצא נקי ()3
.27 התעקש לקבל מה שנשאר
בעליה ()3

עורך־דין חוטין
להלל ולשבח
למועצה, מאחר שמועצה חדשה
כבר נתמנתה — אם כי בהסכם
במקום בבחירות.
כל מה שביקשו מרשיי מבית־המישפט
המחוזי הוא להורות לת נועת
החרות, כי בית־הדין העליון
שלה ידון בתביעות שהוגשו עוד
לפני־כן על־ידם.
הדיון נערך לפני השופט עוד
באותו יום, שהחומר הובא בפניו,
והוא הסתיים בפשרה מוסכמת.
הדיון בכללותו נע סביב אישיו תו
של זאב לב־הר, שמרשיי מת נגדים
לו אישית.
נראה לי, שהמאמר נושא אופי
מגמתי ונועד לפרסם, להלל ולש בח
את המישפטן חיים שטנגר,
אשר ברוב כישרונו עשה נפלאות
(המשך בעמוד )26
ה עו ל ם הז ה 2351

!1ן לם ב״דיינרס״
1קח אנו הכסף!
כל הנסך שאתה ו1אה בתיק -
שלך. איך? נחש כחה כסף יש בתיק ותזכה
בתיק 1בכסף!
ת מונ ת ה תיק עם הכ ס ף
מוצגת החל נד 1.9.82 בכ־ 3,000
ב תי עסק ברח בי הארץ, המכב די ם
א ת כר טיס הא שראי של/דיינרס ׳:התבונן
היטב ב ת מונ ה, נחש אתס כו ם הכ ס ף ורשום
או תו ב שובר״דיינ תד ש עליו אתה חו ת ם. א ם
נח שת נכון תזכ הבכלהכסף -וכמובן ב תיק.
רוצה רמז? ב תי ק יש למעלהמ־ססס 00 ,ו שקל
בשט רו ת( ללא אגורות) .ככל שתרבה ל של ם
ב״דיינתר ולנח ש, ג דלי ם סיכויי ך לזכות*.
הפעם,יותר מתמיד,תענוג לשלם ב״דיינרס״.
*אם כמה לקוחות ינחשו נכונה את הסכום,
יתחלק הכסף ביניהם שווה בשווה,
אם אף לקוח לא ינחש את הסכום
המדוייק, יזכה בו המנחש הקרוב ביותר.
המבצע יסתיים ב .31.10.82-לאחר שירוכזו
כל השוברים שהשתתפו במבצע,
־יפתח התיק בנוכחות רואה חשבו1
החברה ונציגי משרד הפרסום,
יאותר הזוכה בהתאם לתקנון
המבצע שניתן לראותו
במשרדי דיינרס קלוב.
ההשתתפות אסורה על עובדי
״דיינרס׳׳ ,משרד עורן־הדין.
משרד רו״ח ומשרד הפרסום.

ו זי נ ני, בדייני ״

מכתבים

יש כרטיס אחד
עסטעס!

(המשך מעמוד )24
והשיג את הבלתי-אפשדי — דבר
שכמובן לא היה ולא נברא.
אברהם חוטין, תל־אביב

פיליו! או הנר״ 9
האיש

הממושקף, שטייל

שבי, אלא התייצב לפני מפקדו
ואמר: אני לא עושה דבר כזה.
את הלקח להפיק, היה עליי,
ואני ילד.
זה היה שיעור בחינוכי, ואולי
משל הוא ולא מעשה שהיה. אבל,
לולא מיעטו להם בשיעירים כ מבוגרים
אלה,

היינו שומעים 141^0׳ם

כל כך הרבה לחג של מחשבה

כן־ זהו כרטיס ה־ק.ו.ע של המסעדה
הסינית — סצ׳ואנית
כפר שמריהו.
לארוחה עיסקית, ארוע משפחתי אינטימי,
או בכל מקר ה בו ארוחה טונ ה ומיוחדת
עשויה לשפר א ת ההרגשה...
כרטיס ה-יו.ו.׳\ של ״טייסט אוף סצין אן״
מעניק לך בנוסף על היחס, האוירה והטעם
המיוחד, גם הנחה בת 100/0ואשראי
(בשיטת החיוב החדש׳).

זג 1ז*5י

הצטרף לבעלי כרטיס ה-יו.ו \ .של
״טייסט אוף סציואן״
פרטי במסעדה

טייס ט אוף סציואן
מרכז מסחרי כפר-שמריהו
טלפיו 052-70448 :

יהודי היסינג׳ר

ערכי הכיב

בכל זאת דומיס
בשבילי המדור ״עולם
הזה״
(״העולם

,)2349 הוא הנרי קיסע-
ג׳ר, ולא פיליפ חביב.
היי, מה קרה לכם שם, במע־רכת?
אמנם, הפרופסור אוהב־ה־חיים
והדיפלומאט השחקן דומים
מעט, אבל איך אפשר לטעות בין
יהודי וערבי?
!משה סלע, יפו
• פשוט, משום שהשניים מאוד־מאוד
דומים.

מו פ ת הסוור,
במדורו ״יומן אישי״ סיפר
העורך על פון־מולטקה האב,
שסירב להפגיז את
פאריס, מנימוקים צבאיים
(״העולם הזה״ .)2347ה קורא
מספר על מיקרה
אחר:
אבי סיפר לי, שכשהעות מאניב
נסוגו מבגדאד במילחמת העולם
הראשונה, הותירו אחריהם כוח
תותחנים, וציוו על המפקד להפגיז
ולהרוס את העיר. התורכי המתין

ל13 לחתח1גע שלוסהנדיל
המדליה בעלת הערך האמנותי וההיסטורי
עיצוב ע״י האמן ג. בסון

המכירה:
בהמחאה לפקודת ״מילר״,

__ .תלוש הזמנה -למלא בכתב ברור
לבבי ״מילר״ ,אלנבי 42 תל־אביב 63 325

׳ שם המזמין ...של1 ...

אלנבי 42ת״א , 63325

או בכל סניפי בנק לאומי 1! ,סוג וקוטר

לזכות

חשבון

המתנה המקורית לחגים !

נוי /ד
216

מחיר כמויות בשקלים
כמות מוזמנת

לתשלום

־253.
ארד 59מ״מ
380.ביחד
ארד מוכסף 59מ״מ
437.- 10,000
ארד מוזהב 59מ״מ
־2875.
1,000
כסף 59,925מ״מ ( 80ג ר)
782.- 2,000
כסף 30,925מ״מ ( 15ג ר)
־9660.
זהב 18 קרט 30מ״נו ( 15ג ר) 1,000
סהי־נ לתשלום כולל מ.ע.מ.

מדליות הבסף והזהב בקופסא מפוארת מעץ זית

הפצה ראשית:
ת״א, אלנבי ,42 טל 9,00-9.00,659277 .ו .
דיזנגוך , 157 סל. 19.00-9.00,239969 .

מבובלת על מעשהו של אלי גבע.
יצחק חדיש, פתח־ת־קווה

מ שתין פפסותר
הלוך הלכו הכספומטים למשוח
עליהם /פסטיבל.
ועל הרי ירושלים התאספו עוב די
אלילים אקדמאים /להפוך
תרבות לסנוביות ואמנות לבינוניות
עם /יחסי־ציבור. יבוא אישי מ־ניו־יורק
טיימס מגזין אמן
הוא מי שהשתין לפסנתר של גוג־נהיים.״
עקרות
בית אמנותיות מסתירות
את המצוקה /הרוחנית של הארץ
הזאת מתחת לשטיחי /תקציבי
עתק תרבותיים•
ותצא אש מהעתק ולא תשאיר
משתין בפסנתר לגוגנהיים /אמ נות
מתקתקת ממתיקה פצצה
מטקטקת. טקטיקה של ממתקתי־קה
/ .עם כמה כפיות סוכר שותה .
פיצצת המיצרר את התה שלה?
פעם הובילו כאן את ישו לצ לב
/היום צולבים את האמנות
על כספומט /האם ישדרו את וג־

גיבור

דבריו של מנחם בגין על ״חיילינו האמיצים״ הרגיזו את
הקורא, שנלחם בלבנון.
א. כחייל שנלחם בלבנון, ברצוני לציין שאיני רואה עצמי בחיילו
של מר בגין, או של הממשלה, או של גורם אחר. בעבר נלחמתי
מתוך הדגשה שאני מגן על ביתי. אך בפעם הזאת נלחמתי בחירוק-
שיניים, מתוך הכפיר, שגוייסתי. בהיותי בפרוורי ביירות השתדלתי
פה ושם להפעיל שיקול־דעת בריא ולהקל על אנשים טובים.
אני מודה שכמה פעמים יריתי באומר במקום לכוון, וכמה בתים
נשארו משום כך עומדים. אם אני צריך להכות על חטא, הרי שזאת
ההזדמנות ואני עושה את זה כאן.
איני רואה את עצמי. כגיבור, אלא להיפר. בהיותי אדם רגיל,
חסרה לי הגבורה לסרב להתגייס. אך אני לא מתחייב שהמצב הזה
יישאר לתמיד.
פ, עמי 1 ,אי־שס
לנסיגת הכוחות העות׳מאנים, ואח רי
שנסוגו ציווה על אנשיו לסגת
בעיקבותיהם, התייצב לפני מפקרו
ואמר: אני לא מפגיז עיר על
אזרחיה, נשיה, ילדיה וזקניה ! הוא
קיבל עליו את העונש.
אבי הראה לי בזה שני דברים.
הראשון: אחריות התורכי לאנו שות
— הוא לא סירב מלכתחילה,
והתפקיד לא הוטל על אחר. השני:
דבקותו במיסדר הצבאי שלו —
הוא לא הסגיר עצמו לבריטים וה

אחרי שיחדור ביירוט?
ניירון שר כששרף את רומי /
אצלנו רק ביירות נשרפה, אבל
השיח הביצוע ...הרמה ...ה־נקיון
...והדם שנשפך נהפך /
לקטשופ בטלוויזיה הלימודית, ו מאות
בנקומטים יפצחו /בשיר
הלל לאמנות יהודית.
גם כשייפסק האשראי, עדיין יז כו
כרטיסי האשראי /את החללים
בהנחה עד סוף החודש.
מתי רגב, תל־אביב
ה עו ל ס הז ה 2351

הורוסהוס
מ די ם
בני מיני

ב!! נתווה למאזניים

כתקופה זו השמש מסיימת את מהל״
בה בן 30 הימים במזל בתולה, ועוכרת
למזל הבא — מאזניים. מצב הרוח,
האווירה, ההתנהגות וההרגשה משתנים,
כשהשמש מחליפה את מקומה. דברים
שקשה היה לבצע מקודם יוכלו
להצליח כעת, ואילו דברים אחרים הצליחו
יותר כשהיתה השמש במזל בתולה.
מהו ההבדל בין שני מזלות אלה ז
אם נקח לדוגמה את שני הטיפוסים של
המזלות העוקבים — היינו: בתולה ומאזניים,
נוכל להבחין ביתר קלות מהם
ההבדלים העיקריים.
בן בתולה מוכר כאדם המדקדק בפרטים,
מחפש את השלמות בכל דבר
ודורש מעצמו ומאחרים ביצוע מושלם
של כל מלאכה שהוא לוקח על עצמו.
בן בתולה מודע כמעט בצורה מוגזמת
לכך, שהעבודה היא חייו, הוא מרבה
לשאול את עצמו מדוע עליו לעבוד כל
ימיו כל-כך קשה, ולמה דווקא הוא מוצא
את עצמו בתפקידי שרות, כאשר אנשים
אחרים מתעלמים מהצורך לעזור
ולשרת את הזולת.

השבוע מביא עימו שינויים חשובים ל-
בני המזל. תקופה חשובה ומלאת אירו-
עים מתקרבת, ועתידה
לגרום לכם להתייחסות
אחרת. מדובר
על יחסכם לעבודה,
לכספים ואפילו לבני-
הזוג״ בעניינים כספיים
יגיעו לאוזניכם בשורות
מפתיעות ביותר,
21במרס -
אולם יש להתייחס
20באפ רי ל
אליהן במירב הזהי-
רות. יש להיזהר בנד
יוחד מלהתקשר לאנשים חדשים, בעיקר
אם העניין קשור לעסקים משותפים.

¥השבוע יושם דגש מיוחד על כל מה ש־

כמעט שאין בנמצא בן מזל מאזניים פעולה עם הזולת, ומוכנים לוותר על *
מחשבות אלה אינן מונעות ממנו לשנס
את מותניו ולהתמסר בכל ליבו וניש -שאיננו פסיכולוג מלידה. יותר מכל המז רצונות אישיים. אנשים הנאלצים לבצ^ג $
מתו לתפקידיו המרובים. אך לא פעם לות האחרים הוא ניחן בהבנה לאופיו
החלטות חשובות מתקשים מאד להגיע
קורה שבן המזל מרגיש בתוכו קורטוב ולבעיותיו של הזולת, ואין כמותו סלחן להחלטה. הכל מתנחל יותר קנחת, ו* -

של מרירות ואי-שביעות רצון ממצבו, ומבין. כך שמי שמשיח את לבו לפניו, עניין ההחלטות אינו הצד החזק של

שעל פי רוב אינו קל• הוא מבטא את יוצא בהרגשה קלה וטובה, ומרגיש מנו מזל מאזניים.

מרירותו במתיחת ביקורת על כל אדם חם מעודד ומלא מרץ להתחיל שוב מח היופי
מאוד חשוב בתקופה זו — אנ
וכל
דבר שאינו בסדר בעיניו. בן בתולה דש, אחרי שקיבל זריקת עידוד מהמאז שים מנסים להפוך את העולם ליפה

אינו נחשב לאדם אלים ותוקפני, אולם נים על שהשתתף בכל לבו בצרותיו.
יותר. מתלבשים בצורה יותר מושכת ,

אם אינו מרוצה מחייו, הוא הופך לעצההבדל
בין שני הטיפוסים מורגש גם ניכרת יותר סובלנות כלפי אמנים וכן
בני ומלא דאגות ומרבה לאכול את עצ בעת שהשמש שוהה במזל זה, או במש סלחנות לשגעונותיהם. אנשים מרגישים
נהו. כאשר היא בבתולה — מורגשת צורך להשתתף במופעים אמנותיים ,
מו, עד כי לעתים נפגעת בריאותו.

במה שונה בן מאזניים מהטיפוס ה אווירה שמתאימה בעיקר לאנשים ש מבקרים בתערוכות, קונצרטים ותיאטרון .
מכיוון שמאזניים מסמל שותפויות —
עובדים בעבודה מדוייקת הדורשת סבלקודם
י בן מאזניים מסתופף בצילה של

נות רבה. הזיכרון מתחדד, אנשים מדק הרי שהזמן מתאים להתחלה של שותונוס,
השולטת במזלו. ונוס מתקשרת
ויכולת מרץ חשים בפרטים, יותר דקים
פויות חדשות, ובעיקר להצעות נישואים

לאהבה, יופי, נתינה והרמוניה. עד כמה לעבוד קשה, ומעוניינים לבצע עבודה
ולטקסי חתונות. אם אין כוכבים המצשבן
הבתולה יכול להיות מתוח ועצבני, מושלמת. יש יותר התייחסות לדיאטות ביעים על בעיות מיוחדות, הרי שהזמן
כך בן המאזניים שקט, נינוח ושליו. הוא צמחוניות וטבעוניות, ובכלל מתעניינים
מתאים לחתימת חוזים חדשים( .במיק־אינו
גורס שעליו להעביר את חייו בע יותר בענייני בריאות•
רה השנה יוצא שעד ה־ 14 באוקטובר
בודה מייגעת ומפרכת. הנוחיות חשובה
בתו במזל
שמש של הצד
הפחות נעים
1982 דווקא לא רצוי לחתום על אף

לו מאד. לא שאינו מוכן לעבוד,
לה מתבטא ברגזנות, עצבנות, מתיחות
חוזה חדש — וזאת בגלל השפעתם הלא
לקחת על עצמו תפקידים אחראיים, אך
מדי יותר מפתחים אנשים
והתמרמרות. ב אחרים
כוכבים של מוצלחת
כל-כך

הכל
צריך להתנהל בקצב שלו ובצורה ביקורת כלפי עצמם ובעיקר כלפי זולאותה

נינוחה, רגועה ושקטה•
השלילי שיכול להיות כאשר השמש
תם. כל דבר שאינו מבוצע כהלכה מר
ונעימה, חייכנית הבעתו
של בן המזל
גיז ומקומם יותר מתמיד. הביקורת ואי -במאזניים, יכול להתבטא בריבוי מעשי

והוא ניחן בקסם אישי רב, בנימוסים שביעות הרצון מורגשים באוויר. הנטיה מידמה. אנשים חייבים להיות עירניים

טבעיים, ובהתחשבות מרבית בזולת. אחת
התכונות שהכי מפריעה לו, היא החוסר -לדאגנות מתגברת, ולעתים אף עלולה וזהירים ולא למהר ולהאמין לכל אחד .
לפגוע בבריאות. חלק מהאנשים מרגי יש נטיה לתת אמון בכל מיני מאחזי
נעימות .״לא נעים לו להעליב״ ,ולכן שים את עצמם חסרי מנוחה, וסובלים עינים ובעלי לשון חלקלקה. אנשים יכו
לים
להיות סרקסטיים וציניים ואף להוא
אינו מסרב לשום בקשה של ידיד מבעיות בדרכי העיכול.

קרוב או מכר מיקרי .״לא נעים לו״, חשים למאזניים,
כשהשמש מתקרבת מרי יתכנו
עדין.
לעג בו שיש יחס גלות

מכיוון
שהוא טוב״לב מטבעו, ומעוניין לפתע יותר שקט ושלווה. מה שנראה בות בין אמנים, הקינאה ביניהם עלולה

לעזור.
הוא מוצא את עצמו לעתים קרובות קודם כבעל חשיבות עליונה, מקבל את להתגבר — ודווקא אמנים יכולים ל *
הפרופורציות הטבעיות. אפשר שוב ל צאת פגועים מהתקופה שבעצם נועדה

מתחייב ומבטיח לאחרים דברים שלא
התרחק צעד או שנים מהבעיות ולהת עבורם.

הוא ולא מישהו אחר מסוגלים לעמוד ייחס. ביתר אובייקטיביות לכל עניין. או הכליות באיזור שרגישים
אנשים

בהם. מכיוון שאינו מצליח לעמוד בהבטחותיו,
הוא מנסה להתחמק בכל מיני מזל מאזניים שייך למזלות האוויר — דרכי השתן עלולים לסבול בתקופה זו ,

מזלות אלה אינם מעורבים בצורה כל אולם כשהשמש עוברת למזל הבא, הם

דרכים מקוריות ומעניינות, שאיש לפניו
לא הגה אותן. כך קורה שבמרוצת הש כך חזקה בכל דבר, ומסוגלים כאילו ל מחלימים. מזג-האוויר אינו יציב ומסיבה
עמוד מהצד גם בעת התרחשות חשיבה. זו מצב-הרוח יכול להשתנות בצורה קי נים
הוא הופך לדיפלומט ולאמן ההת תכונה זו אי־אפשר למצוא בשום אופן צונית. זה הזמן שבו מגיע הסתיו —

חמקויות.
אצל בני מזל בתולה.
ומאזניים כמזל אוויר — מיטיב לסמל
כשהשמש במאזניים, אנשים מתייח את ההתייחסות למזג האוויר. אך כפי מחב נהנים
אנשים

סולחים

רתו,
ומכיוון שהזולת באמת מעניין או סים יותר איש לרעהו, הנימוסים ה שכבר נאמר, השמש במאזניים שואפת

תו ומעסיק את מחשבותיו, הוא מוכן טבעיים באים לידי ביטוי. דואגים שלשני ליפה ולנעים ביותר, ואפשר בהחלט לח תהיה
הרגשה יותר טובה, משתפים
להיות כותל מערבי לכל סובל.
נות מיחס נעים ומאווירה רגועה ושקטה .
התקופה המתקרבת תהיה בין הקשות ש ידעתם
בשנתיים האחרונות, אולם מסכמת
למעשח את כל התקו פה.
אחרי תום התקופה
תוכלו לחזור לעצמכם,
ולהתחיל בתוכ ניות
חדשות שינחלו
הצלחה. הבעיות העיק1
ריות
יהיו בינתיים ב ס
ח11
בית ובקרב המיישפחה.
;21 ביוני -
הורים עם מתיחות
כ< 2ביו לי
מבוגרים יכולה להביא
לתוצאות בלתי נעימות
ומפתיעות. רצוי להבליג על ביקורת ול הימנע
מלהתווכח או לענות. מוטב כך.

קשור לעבודה. עומס רב יוטל עליכם, ובאין
ברירה יהיה עלי כם
לוותר על נוחיות-
כס, ולהירתם למאמץ
נוסף כדי להספיק לסייס
את כל המוטל עליכם.
שיחות טלפון ומיב־לגרום
תביס
עלולים
לכם לאכזבה, אולם
תוך כמה שבועות יתברר
׳שהדבר קשור ב־אי־הבנה,
שתתוקן מ אד
חר יותר. יש לשים לב לבריאות. רצוי
לגשת אל הרופא לבדיקות שיגרחיות.

נסיעות קצרות בענייני עבודה צפויות
השבוע, אולם אירועים בלתי מתוכננים
יגרמו לשינוי בתוכנ-
ניות. עליכם להיות
זהירים יותר בדרכים.
התנהגות בלתי-אחר-
אית של נהגים אחרים
עלולה לגרום לכם לבעיות
בלתי צפויות.

הפיתרון היחידי שאפשר
להציע הוא
וי; ביו לי ־
ו 2ב אוגו ס ט
להיות מאוד זהירים.
שיחות טלפון עלולות
להטעותולהתפרש בצורה לא נכונה.
כדאי לברר כל עניין לפני שמחליטים.

תאומים חייבים לגלות ערנות מירבית
השבוע. הם צפויים להפתעות מבלבלות
ומטעות ואי לכך עליהם
להיות יותר זהירים.
מתיחות מורגשת
בבית וסיכסוך עלול
לפרוץ ביניכם ובין בן
הזוג או בין השותפים
לעבודה. יש לגלות יותר
עירנות בעת נהיגה.
השבוע אתם מגלים
נטיה להיות יותר
פזיזים• הכוכבים
מצביעים על תקופה די מסוכנת. התרג-
זויות פתאומיות עלולות לגרום לתוצאות.

אס הוטרדתם מעניינים כספיים בשנה ה
אחרונה, הרי שבתקופה זו צפויות בעיות
נוספות ויותר חמורות.
בכיר״־מה שקשור בכס פים
רצוי לא לשנות
דבר, לא להתחיל בתוכניות
חדשות ולהי מנע
מלבקש הלוואות
בשלושת השבועות הקרובים.
כדאי להשגיח
במיוחד על ארנקים ו 11-1,על
חפצי ערך. השבוע
אתם מועדים לאבד
תעודות ומיסמכיס חשובים. בישטח הירד
מנסי התקופה עומדת להיות מעניינת.

תאוחיס

אויוו!

נתונה

החודש האחרון היה קשה במיוחד. אי
אפשר לומר שכל הקשיים נעלמו, אולם
כבר השבוע תרגישו
הקלה. אנשים יהיו
יותר אדיבים כלפיכם
ויהיו מוכנים להושיט
עזרה. אלה מביניכם להתחיל המתכננים
ללמוד, עלולים להיתקל
בקשיים שיכולים
ך1זד.ז ם להוציא מכם את ה1313313191
חשק להתמודד עם
הבעיות המתעוררות.
אין מה להתרגז ולהתיאש, כל הבעיות
נובעות מאי״הבנה והן יתוקנו כעבור זמן.

מאזנ״ם

מצב הרוח כבד ומדכא. כל מה שהתנהל
קודם ללא בעיות נתקל לפתע בעיכובים לפתע בלתי־צפויים.
חשים צורך להתבודד
ולהמעיט ביציאות מהבית
ובפגישות עם חברים.
עניינים כספיים
גורמים לדאגה. לא
רצוי להיכנס להוצאות
גדולות בתקופה זו אם
החלטתם לרכוש חפץ
22ב או לז סו ב ר •
22בנובמבר
חדש ויקר, דחו זאת
בחודש. המתיחות המורגשת
באוויר משפיעה על כמה מזלות
באופן מיוחד, ואתם ביניהם. לכן, זהירות !

ם עקת

בתקופה זו תוכלו להראות ייתר יוזמה.
ראייתכם מתחדדת ורעיונות חדשים ומקוריים
מוסיפים לפופולריות
שלכם. אנשים
מבקשים את חברתכם.
תוכלו לחוש זאת בעיקר
בגלל ההזמנות
המרובות למסיבות שיגיעו
אליכם. מכרים
חדשים עלולים לסכן
ו! 111ו
אתכם — היזהרו מ-
} 2בנו במבר ־
__ הם. בעבודה צפויה
20בדצמבר
התקדמות מצויינת גם
אם זו תיעשה בדרך מעט מוזרה ובלתי-
מקובלת• בשטח הרומנטי — תתרגשו.

השבוע מתחיל בצורה מפתיעה, לפתע
מציעים לכם הצעות־עבודה חדשות או
תפקידים שעליהם כלל
לא חלמתם. למרות
שבדרך־כלל אתם זהירים,
ההצעות המלהיבות
יכולות לגרום לכס
להחלטות פזיזות, בלי
להתחשב בבעיות העלולות
להתעורר. נסו
21בדצמבר -
להמתין כשלושה שבו19
בי נואר
עות לפני מתן תשובה
סופית. אס אז הדברים
עדיין יראו באותה צורה — תוכלו להי-
ענות להצעה ומובטחת לכם הצלחה רבה.

בימים רביעי וחמישי אתם עלולים לס-
בול ממצב־רוח קודר ומחוסר״שקט, ש* -

אין לו סיבה מוגדרת.

מיום ששי המצב יהיה

הרבה יותר טוב. הש
ביע
תוכלו להתחיל

שוב בפעילויות ספור
טיביות.
זה יפיג את

המתח ויביא להרגשה

נפלאה. כמו כן זה ה
זמן
להתעניין בשטח
20 בינואר ־

18בפב רו א ר
לימודים חדש. אל תז
ניחו
זאת. זה חשוב

להתקדמותכם. תוכניות לנסיעה מתעכ
וגורמות
לרוגז ולעצבנות רבה .
בות

עליכם לשמור על מצב הבריאות. בתקופה
זו אתם רגישים יותר למחלות וכל

דבר קטן משפיע בצורה
יותר חזקה. אל

תזניחו את עצמכם. גשו
לרופא אם אינכם חשים
טוב. היו זהירים במיוחד
בכל מה שקשור
ללקיחת תרופות. טעויות
וחוסר־הבנה עלולגרוס
לבעיות לים 19בפב רו א ר ־
20במרס
קשות. גם בריאותם ישל
קרובי מישפחת עלולה
לגרום לדאגות. בעניינים כספיים רצוי
להימנע מלבקש או לתת הלוואות גדולות.

1נין1

.217

ק!511ת) 1^63<16ס ח §!9

< 0ע8
/חעןר 1311 6 1ץ < 8 1
£6931

יש חדש במערב.
״ג׳נרל מוטורס״ מציגה
״שברולט״ ו״ביואיק״ עם קו
חדש. לתכונות הידועות כמו
אמינות, נוחות, בטיחות והידור
נוספו שני יתרונות חשובים.
דגמי ״שברולט״ ו״ביואיק״ -
עכשיו פחות ארוכים ויותר
קומפקטיים מבחינה חיצונית
בלי להתפשר בנוגע למרווח
ונוחות הנוסעים והנהג.
״שברולט״ ו״ביואיק״ החדשות ־
עכשיו גם חסכוניות יותר.

11כ 6 3 (!1סהק 0 3

ח מ • 0131ץ11־זכ 0161ס

$יז 31 /¥\010ז 6ח 0 6

משרד 7אשי: ת״א, דרך פ״ת ;65 דרך פ״ת ,86 טל; 251374 .
חיפה: דרך יפו ,132 טל , 04-528286/7 .ירושלים: ש לו מ ציון המלכה ,15
טל ; 02-234536,231798 .סוכנים: חיפה: בית המכונית, יפו ,19 טל 04-512251 .
נתניה: מכונית נתניה, סמילנס קי ,24 טל; 053-39423 .
נצרת: בישארה יוסף סרוגיי, רה׳ פאולוס השישי ,56 טל.065-54677 .

מאוחר מדי חופיין; :שלום מנחם.
מנחם: שלום, מי ז
חויסיץ: מנחם, מנחם.
מנחם: איזה מנחם?
חוסיין: מנחם בגין.
מנחם: מי זה ן
חוסיץ ז ראש־ממשלת ישראל.
מנחם: איזו ממשלה ז
חוסיץ: ישראל, מדינת ישראל.
מנחם: מדינה? יש מדינה כזאת ז
חוסיין: כן, יש, לידי אפילו.
מנחם: מה פתאום נזכרת ז
חוסיין: עובדה, יש. זו היתד, שטות
לא להכיר.
מנחם: שטות, בטח שטות. אבל על
שטויות צריך לשלם, אתה לא חושב?
חוסיין: שילמתי, ב־ 1967 כבר שילמ תי.
מנחם:
זה מה שאתה חושב. תגיד לי,
חוסיין. איזו שנה עכשיו?
חוסיין: עכשיו . 1982
מנחם: יפה. ובאיזו שנה קמה מדינת
ישראל?

חוסיין.1948 :

מנחם: אתה לא חושב שנזכרת קצת
מאוחר, להכיר בנו אחרי 34 שנה.
חוסיין: באמת קצת מאוחר, אבל...
׳מנחם: אבל מה?
חוסיין: מוטב מאוחר מאשר לעולם

:מנחם: אתה טועה. מוטב לעולם לא.
מה אתה חושב אני יכול לעשות עכשיו
עם ההכרה הזאת שלך?
חוסיין: שלום.
מנחם: הצחקת אותי. עכשיו הצחקת
אותי. למה לי שלום? תן לי סיבה אחת
טובה.
חוסיין: לא יהיו יותר הרוגים במיל-
חמות.
מנחם: ומה טוב כל-בך בזה? מה רע
לנו עכשיו? תשמע ממני, חוסיין. עד עכ שיו
הסתדרנו טוב מאוד ככה. למה לד
צרות עם יהודה ו שומתן? תשאיר את זה
לנו. תחזור לעצמך. תעזוב את השטויות
האלה של ההכרה. אתה חושב שבאמת
אנחנו צריכים את ההכרה שלך? אין לנו
מה לעשות איתה.

ומה
הל אה
ראש־הממשלה שלנו, מנחם בגין, כבר
עשה שלום אחד מפואר עם מצריים, כדי
להבטיח את המשך השליטה שלנו בגדה
המערבית וברצועת עזה. לא עושה רושם
שהשלום עזר.
מכיוון שכך, עשה ראש־ד,ממשלה שלנו

כשיוצאים למילחמה יש מיס&ר חללים
צפוי, ותוצאות מבוקשות, ויחס מסויים
בין מיספר החללים והמטרות המושגות.
באופן לוגי לגמרי, יתכנו שלושה מצ בים
אפשריים במישוואה הזאת.
מצם ראשון: היחס בץ מיספר החל לים
והמטרות המושגות הוא לטובת ה מטרות.
כלומר: במיספר חללים קטן משי גים
מסרות רבות. לתוצאה כזאת קוראים
פוליטיקאים וגנרלים ניצחון גדול,
עצום ורב. הם מרבים להופיע במיסדרי
ניצחון, הם לא חוששים לב 6ז להלוויות
ולשאת נאומים על ״הקורבן שלא היה ל שווא״
,ותצלומיהם ליד אתרים היסטו ריים
כבושים מופיעים באלבומי הניצחון.
תודו שניצחון הוא דבר נעים לפוליטק-
אים ולגנרלים.
מצ 3שני: יש התאמה מושלמת בין
מיספר החללים ובין המטרות שהושגו ב-
מילחמה. זה אומנם לא מצב אידיאלי, א בל
אפשר לחיות איתו. הפוליטיקאים והג נרלים
מדברים במיקרה הזה על ״סיכון מ חושב״
,על ״קיומנו שעמד על כף המאז ניים״
,ודברים נוספים מסוג זה.
מצב שלישי: יש הוסר התאמה, ל רעת
החללים. למשל: בשלב מסויים של
מילחמת־הלבנון יש 350 הרוגים בצבאנו.
מיספר זה נראה גדול מאוד יחסית למט רות
שהושגו, אם בכלל: אין שלום עם
לבנון, אש״ף והסורים נמצאים בלבנון,
ורק משוגע או איש רוח יכול להבטיח
שלא יהיו עוד קטיושות על קריית־שמונה,
מכיוון זה־או-אחר.
במצב זה יכולות להיות כמה אפשרו יות.
ראשית, אפשר לומר: או־קיי, נכשל נו.
מתפטרים. אנחנו יורים לעצמנו כ דור
בראש. הכל באשמתנו. אנחנו מבק
שים
סליחה ומחילה מהחללים ומקרובי
מישפחותיהם. היתד, לנו טעות בחשבון.
שלום. פוליטיקאי או גנרל שיעשה אי״
פעם דבר מהסוג הזה הוא דבר יותר נדיר
מליקוי חמה וליקוי לבנה החלים באותו
יום.
אפשרות נוספת: להתעלם מחוסר ההת אמה
המעצבן הזה. להגיד שכל הדיבורים
אלה על המטרות שלא הושגו הם בלה־בלה
פציפיסטי. לנסות לא לסכם את מיס-
פר ההרוגים, להגיד שבעצם המיספר ה זד,
כולל גם אלה שמתו בתאונות־דרכים,
שהוא כולל גם את אלה שמתו באשמתם,
כלומר: לא ראו את הכדור שבא אליהם,
דרכו על המוקש מתוך רשלנות. מי ש חושב
שלא נוסתה גם השיטה הזאת, שי קום.
למה אף אחד לא קם?
ולבסוף אנחנו מגיעים למילכוד ,350

שהוא האפשרות הנוראה מכולן. מכיוון
שאין התאמה בין סיספר החללים ובין ה מטרות
שהושגו, אומרים הפוליטיקאים ו־הגרלים
לעצמם, שצריך לחתור להשגת
ההתאמה. איד עושים את זה? הרי אי־אפשר
להחזיר לחיים את אלה שכבר נהר אין

פה זה לא ספר יחזקאל. אז
ברירה: צייד להמשיך הלאה עד שיוש גו
המטרות. צריך להמשיך בכל מחיר.
אבל מה קורה? קורה ש־ 350 הופך לה יות
.400 נניח שב־ 400 השגנו את המטרות
של •350 אבל המטרות של 350 נראות
קצת קטנות על ,400 לא? אז צריו לה ציב
מטרות של ,400 שכדי להשיג אותן,
כבר מגיעים ל־ ,450 וזה בדיוק המילכוד.
ומי שחושב שאנחנו לא נמצאים עכשיו
במילכוד הזה, סימן שהוא לא יודע לס פור
עד .500
מנחם מדוד
המסב )2 הצרחנות
רק לפני שבועיים יצא לי להתייחס ב מדור
הזה למינהגי ר,הספדה של ראש־ממשלתנו,
מנחם בגין. זד, היה בקשר ל נחום
גולדמן, שנפטר מן העולם, ומנחם
המספיד לא מצא אפילו מילת הספד אחת
הגונה עבורו.
לפי תומי כתבתי כאן שאילו, למשל,
היו נפטרים מן העולם חלילה וחס, טפו-
ל ט טי.
.ס אי לי ריר ננ׳ טר
ק טנ טוזוז
י די דנו ו.,יזוש ב א מי ר גיני״יו, היד מני! 0
בגין שי לחנ ״ למייחימיםלטמשלהה•
ל בי־ני ת, ו דו אגגסללוותאתי-היזפי
בטטת ־ הצדעהקטנהי״ל שו־י ב־ שלו ש ה
כפיריםנ-על ל ש מי בי ירות, נרה ש ב טו ר.
א י לו הי הנפטר — ישמ רני האל _ אי ל־ה
עית ונ ותאכסל שפריננר גטאזהיה

טפו-טפו, כל פיני אנשים אחרים. בטח
היה מוצא ראש״?־,ממשלה מילת הספד בש בילם.
למשל,
הועלתה האפשרות המרוחקת ה באה
:״גם אילו היה נפטר, למשל, ידידנו
החדש, בשיר ג׳מייל, היה מנחם בגין שו לח
מילת ניחומים לממשלה הלבנונית, ו דואג
גם ללוות את ההספד בטיסת הצדעה
של שניים שלושה כפירים מעל לשמי ביי רות,
מה שבטוח.״
ומה אתם חושבים קרה, שככה יהיה לי

אז כדי להסיר כל מקום לספק, עלי ל-

מילחמה אחת מפוארת גגד לבנון, כדי
להבטיח את המשך השליטה שלנו בגדה
המערבית וברצועת עזה. אבל לא עושה
רושם שזה עוזר.
שלום הוא כבר עשה, וגם מילחמה,
אז מה הלאה?

מעשהכמונית: אני רואה חובה להז היר
את הציבור התל־אביבי מפני הנהג
במונית שמיספרה .40—599 ומעשה ש היה
כך היה. ביום אחד בבוקר הייתי
לחח מאוד. יצאתי ממקום ליד כיכר ה עירייה,
ורציתי להגיע לפגישה, שהיתה
לי בפינת רחוב בן־יהודה ורחוב גור-
דון. איד שאני עובר במעבר החצייה, אני
רואה מונית. במצב כזה מנפנפים, נכון?
אז ניפנפתי, שיעצור לי אחרי מעבר הח צייה,
אבל הוא עצר לי במעבר החצייה.
מייד נכנסתי, התיישבתי ליד הנהג.
״לאן אתה רוצה להגיע?״ שואל נהג
המונית. אמרתי לו. ואז הוא פיתאום
אומר :״אבל איך נכנסת? יש לי קליינ טית.״
אני מסתכל אחורה, ובאמת רואה
גברת אחת, יושבת עמוק־עמוק במושב
האחורי. אבל הנהג אומר :״טוב, תישאר,
ניקח אותך עד לדיזנגוף פינת גורדון, ו תלך
קצת ברגל. זה בריא לאנשים ב גילך.״
חשבתי לי: הנה, לא פס ההומור
מן הארץ. אני ממהר, והוא מספר לי על
בריאות.
המונית עוצרת, המונה מראה 52 :ש קל.
הקליינטית משלמת ויורדת, והנהג

הצהיר בזה שלא היתד, לי שום ידיעה
מוקדמת על מה שיכול לקרות לבשיר ה מנוח,
ואין לי שום כוחות נבואיים משום
סוג שהוא, אבל את מינהגי ההספדה של
ראש־הממשלה שלנו הרי כולנו מכירים
כבר, ודבר ראשון בבוקר, אחרי שנודע
על מותו של ידידנו החדש, שלח מנחם
בגין מילת ניחומים, וגם דאג ללוות אותה
כהנה וכהנה בסימני אבל ממשיים יותר ב־ביירות־מערב.

אומר
פיתאום :״טוב, מה נעשה איתד?
תשלם 50 שקל.״
עכשיו כבר נשתלתי. אמרתי לו שיפעיל
את המונה, ויקח אותי לאיפה שאני צריך.
הוא הפעיל, ואיך שמגיעים לרמזור, ב־דיזנגוף
פינת גורדון, הוא מתחיל להתלונן
ולהסביר שזה יקח המון זמן, וסיבו בים
ועניינים. יותר טוב שאלו ברגל,
ואשלם רק 34 שקל, שזה מחיר ״פתי חת
דלת״.
מכיוון שמיהרתי, שילמתי לו מחיר ״פתיחת
דלת״ ,על נסיעה של 24 מטרים.
מעשה כסנדלים: פעם היה ברומא
איש אחד רם ונישא, ששמו היה בפי
כל. על שמו של אותו אדם יש מקום
בתל-אביב, שלא היו נותנים לרומאי להיכ נס
אליו. תשאלו למה? למה הרומאי ה הוא
היה הולך בסנדלים, ולמקום ההוא
בתל-אביב לא נותנים להיכנס בסנדלים.
ואיך אני יודע מכל זה? כי בהתחלה
לא נתנו לי להיכנס לשם. בסוף נכנסתי,
בגלל שהיתה לי פרוטקציה. ראיתי הכי
הרבה בשר־נא על מטר רץ שהכסף יכול
לקנות, והנחמה שלי היתה הבארמן, ש-
הוא באמת מיקצועי ונחמד. לבעלים של
המקום ההוא יש לי שתי עצות. אחת:
תעזבו מהסנדלים. שנייה: לפני שאתם
מנסים לקנות מישהו במשקה״חינם, תבררו
אם הוא עומד למכירה.

הראיון שהעניק אריאל שוון לעיתונאית האיטלקית אוריאגה פאלאציי
חשו את מעמק׳ נפשו של אריאל שוון. אוו אבנר, מנתח אותם

אחא! ואוויא1ח

!ץ ראיון שהעניק אריאל שרון לעי י
י תונאית הבינלאומית אוריאנה פאלא־צ׳י
(פ״א רפה) לא זכה בתשומת־הלב
הראויה. ראיון זה, שנערך לקראת סוף
מילחמת־הלבנון, ראוי לניתוח הרבה יותר
מעמיק.
אין ספק כי אוריאנה התוקפנית התכו ננה
לראיון זה באופן היסודי ביותר.
(מתוך הדברים שאמרה בראיון, יש מקום
להניח כי קראה בעיון את כתבת־השער
של העולם הזה על אריאל שרון מלפני
שנה, ערב ראש־השנה שעבר, שתורגם
ופורסם לאחרונה גם באיטליה ).היא ביק רה
בביירות, דיברה עם אנשים, אספה
חומר. בניגוד לכתבלבים הישראליים, ה מתקרבים
אל אריאל שרון בדחילו ורחימו

כאילו הוא גרם להארכת המילחמה, ראויה
רק לבוז.
אולם בראיון נאמרו דברים הרבה יותר
חשובים, המחייבים ניתוח רציני. מתגלים
בו כמה מן המניעים והמסקנות של שרון,
העלולים לשמש בסים לפעולותיו בעתיד.
אנסה להלן לנתח אחדים מן הנושאים
האלה, תוך הבאת דבריו של שרון כלשו נם,
ולצידם הערותי.

• ״זוזא מחסק״
ד ראשית הדברים מודה שרון. ב צורה
מפתיעה למדי, כי המילחמה לא

פאלציי:״מדוע אם נו, המשבח בטבח?״
ומראיינים אותו בלשון של התרפסות
וחנופה, פאלאצ׳י שאלה אותו שאלות
נוקבות.
אחרי פירסום הראיון היו כמה שערו ריות,
שנגעו לעניינים מישניים. כך, למשל,
טען שרון כי ה נרי קיסינג׳ר טילפן
לו, וקיסינג׳ר עצמו מיהר להכחיש זאת
בזעם. שרון נאלץ לאשר את ההכחשה,
ודוברו הסביר במגומגם כי השתבשו דברים
בטעות, וכי שרון רצה רק להזכיר דברים
שאמר קיסינג׳ר בהזדמנויות שונות לאח רים.
אין
זו הפעם הראשונה או האחרונה
שבה נתפס אריאל שרון בשקר, ואין הדבר
ראוי אלא לחיוך קל.
גם התקפתו הפרועה על אל״מ אלי גבע,

היתד. כישלון צבאי של אש״ף:
שרון: מבחינה צבאית, את יודעת,
אילו הייתי מנתח מילחמה זו מבחינתו
של ערפאת, לא הייתי רואה בה תבוסה
צבאית. הצבא הישראלי הוא, אכן, מכונה
אדירה. מיספרם של הטרוריסטים של
אש״ף היה רק 10 אלפים, כולל הסורים,
ואנחנו הפעלנו לחץ ניכר על עשרת
האלפים הללו.
אמרי: זהו אחד הקטעים המעטים
בראיון שבהם מודה שרון באמת. אך הוא
אומר רק את מחצית האמת. במילחמה״ כל
ניצחון של צד אחד הוא מפלה לצד השני,
ולהיפך. כפי שקבע קארל פון־קלאוזביץ,
לא יתכן במילחמה מצב שהוא לטובת
שני הצדדים כאחד. משמע: אם המיל-

חמה לא היתה תבוסה צבאית לערפאת,
היא היתה תבוסה צבאית לשרון. הצלחה
של צד אחד היא אי־הצלחה לצד השני.
(סיבותיו של כישלון זה נותחו במאמר
על איש־השנה תשמ״ב, בגליון האחרון של
העולם הזה).
שרון: אך מבחינה מדינית, הוא (ער־פאת)
מרוסק. ואומר לך מדוע. כוחו
התבטא בקיומו של מרכז בינלאומי לטרור.
מרכז כזה יכול להתקיים רק על-ידי הש תלטות
על ארץ, תוך כדי הקמת מדינה
בתוך מדינה. ארץ זו היתד. לבנון.
א מ רי: יש כאן טכסים פרימיטיבי
של ויכוח: לקבוע קביעה שאין לה אף
ביסוס, ואחר־כך להתייחס אליה כאילו
היתד, אמת מוכחת, ולטעון כי הצד השני
נכשל לאור קביעה זו.
אין ממש בטענה כי כל כוחו של אש״ף,
או אף חלק חשוב של כוחו, היה תלוי
בקיום ״מרכז של טרור בינלאומי״ .אם
היו לפלגים שונים של אש״ף קשרים עם
תנועות־מחתרת ותנועות־שיחרור זרות, או
אף עם קבוצות טרוריסטיות מובהקות,
ניתן לקבוע בדיעבד כי הדבר לא הביא
שום תועלת לאש״ף, אלא ׳להיפך. הדבר
לא הגביר את כוחו של אש״ף, אלא פגע
בו קשה במאמציו להשיג הכרה בינלאו מית.
ואילו ערפאת עצמו, והנהגת פת״ח,
מתנגדים מזה שנים באופן נמרץ לפיגו עים
טרוריסטיים בעולם — מחוץ לשטח
ישראל והשטחים הכבושים. אם בוצעו
פיגועים כאלה, הם בוצעו על-ידי אירגו־נים
המתנגדים לאש״ף, כמו קבוצת אבו־נידאל,
או אירגונים פורשים, שלא קיבלו
בעבר את מרות ערפאת.
כוחו של אש״ף בא לו מנאמנותם של
ארבע וחצי מיליוני פלסטינים, הרואים
באירגון את תנועתם הלאומית. כוח זח
אינו זקוק לטריטוריה עצמאית, והאירגון
יכול לפעול בלי שטח כזה.
מאז נאמרו דבריו של שרון, התקבל
ערפאת כמלך בפאם, נחל ניצחון גדול
בוועידה שהתקיימה בעיר מארוקאית זו,
התקבל על־ידי האפיפיור ומנהיגי איטליה.
אם כך נראה אדם ״מרוסק״ — איך ייראה
בעיני שרון אדם בלתי-מרוסק?
שרון: למרות שאיכפת לנו כי תהיה
אהדה כלפינו (בעולם) ,הרי כשהדבר
נוגע לביטחוננו, אנו יכולים להסתדר
בילעדיה.
א מ רי: זוהי הטעות הקלאסית של
הדיקטטורים. כפי שאמר סטאלין בזילזול
על האפיפיור :״כמה אוגדות יש לו?״
לאפיפיור אין אוגדות, אך הוא יכול
לחולל מהפכה בפולין הקומוניסטית, כפי
שהתברר. והוא יכול לקבל את פני יאסר
ערפאת ולהעניק לו על־ידי כך לגיטימיות
בעיני מאות מיליוני קאתולים בעולם —
דבר שאינו מוכיח כי כוחו המדיני של
אש״ף נשבר.
דעת־הקהל קובעת בכל מקום בעולם,
לא רק במישטרים דמוקרטיים, אלא אף
במישטרים דיקטטוריים. כל ממשלה מוש פעת
מדעת־הקהל שלה. הדבר הוכח כבר
ימים מעטים אחרי ראיון זה של שרון,
כאשר נשיא ארצוודהברית פירסם את
תכתיב־השלום שלו. מדבריו של שרון
בראיון בדור כי הדבר בא לו כהפתעה
מהממת.
שרון: יחסינו עם אמריקה לא השתנו.
אכן היו לנו ויכוחים קשים עם האמרי קאים,
לחצים חריפים, לפני המילחמה.
לא הצלחנו ליצור עימם אינטרס משותף
ומטרה משותפת. אולם עתה הם שותפים
לתוכניותינו, הם מסכימים עם הכל.
א מרי: בדיעבד, ממרחק של כמה
ימים בילבד, מצלצל הדבר כבדיחה. הוא
מוכיח כי שרון הוא נאיווי בצורה שכיכד
עט לא־תימאן. כי באותם השבועות שבהם
היה נדמה לו כי סוף־סוף הגיע להסכמה
מלאה עם האמריקאים, הוליכו אותי אלה

באף, ניהלו מאחרי-גבו סשא־ומתן עם
המלך חוסיין והמלך חאלד, והכינו את
תוכנית־השלום, שנועדה לשלול משרון
את כל הפירות שהוא ביקש להשיג ב־מילחמה

שרון עצמו חזר בהקשר אחר לעניין
השפעתה של דעת־הקהל, מבלי לחוש ש הוא
אומר בדיוק את ההיפך ממה שאמר
רבע שעה קודם לכן. זה קרה כאשר
נשאל לסיבת התערבותו הנרגזת של ה נשיא
רגן למען הפסקת ההפצצה של
ביירות המערבית.
שרון: אתם יוצרים את דעת־הקהל,
ובמדינות דמוקרטיות אין אנו יכולים עוד
להתעלם מכם (אנשי־התיקשורת) .לכן,
נשיא ארצות־הברית חייב להתחשב ב־דעת־הקהל
שלו, ואם את חושבת על כך
שעליו להתמודד בבחירות בנובמבר. אם
זאת לא הייתי עושה דרמאתיזציה של
הרוגז האמריקאי. בריתנו עם האמריקאים
מבוססת על אינטרסים הדדיים, האמריקאים
יודעים זאת.
א מ רי: משמע, שיש השפעה לדעת־הקהל.
ואם ישנה, רק כסיל יתעלם ממנה,
כפי ששרון התיימר לעשות קודם לכן.

• 1או חגזזיע!

^ הי הודיע שרון לאמריקאים על
י כוונתו לפלוש ללבנון?
שרון: מעולם לא הודעתי לאמריקא־ב
שאפלוש ללבנון. מעולם לא דיברתי •יימם
על תוכניות, לוחות*זמנים, תיכנונים.
א מ רי: במהלך המילחמה אמר שרון,
בטלוויזיה ובכנסת, שהודיע לאמריקאים
על כוונתו לפתוח במילחמה עשרה ימים
לפני המועד, וכי ״האמריקאים היו בתמו נה״
.היכן שיקר — בקביעה ההיא או
בראיון זה?
בהמשך הדברים הוא ממשיך להסתבך:
שרון: מובן שעשינו הערכות לגבי
האפשרויות השונות של התערבות סוב ייטית,
ובדקנו אותן יחד עם האמריקאים.
אמרי: מעניין. מתי? בהקשר למה ן
לבדיקה כזאת יש משמעות כאשר היא
נערכת בהקשר למיבצע מתוכנן, העומד
להיערך ביום מסויים, בנסיבות מסויימוח,
בהיקף מסויים, למען יעדים מסויימים.
משמע: האמריקאים אכן היו בתמונה,
ולא באופן מופשט, אלא לגופו של המיב-
צע, לפרטי-פרטיו.
שרון: הואיל והם (האמריקאים) הת לוננו
על כך (שהפצצנו את הכור העי ראקי)
באומרם ״אל תפתיעו אותנו,״ הרי
כאשר הייתי מדבר על לבנון חזרתי והז הרתי
אותם ״אל תופתעו אם או כאשר
נעשה זאת,״ או ״אם וכאשר נעשה זאת,
אל תספרו לנו שהופתעתם. המצב הוא
כזה שאין אנו יכולים עוד לרסן את
עצמנו.״
א מרי: פתי, שיאמין לכל דבר, יאמין
גם לדבר הזה. האמריקאים שמעו כי שהץ
אולי מתכוון — ״אם וכאשר״ — לפלוש
ללבנון, אחד האזורים הרגישים ביותר
מבחינת האינטרסים האמריקאיים, והם לא
התעניינו בפרטים?
למה כוונת המלים ״המצב הוא כזה״?
איזה מצב? במשך שנה שררה בגבול
הצפוני הפסקת־אש מוחלטת, כפי שלא
היתה במשך שנים רבות. לא היתה אי״
תקרית חמורה אחת. האם מצב כזה של
שקט הוא כה נורא, שאין אנו ״יכול־ם
עוד לרסן את עצמנו״?
שר^* :הם (האמריקאים) היו: גד.
זה נכון. באופן מוחלט נגד. בכך אני
חייב להודות הם חזרו ואמרו, כמדומג,-
את המישפט הבא :״לשם מה אתם זקוקים
למילחמה הזו?״ אחר־כך הם אמרו שאם
ביכלל צריך לעשות משהו, יש ׳להתאים

.אני נתתי להם מתנה ...אני בחרתי לתת להם לחיות ...אני לא נכנסתי...
זאת בפרופורציה הנכונה לפעולה הטרו ריסטית.

כנרי: פה יוצא החתול מן השק.
משמע כי השקר על ״ארבעים הקילומט רים״
תואם מראש עם האמריקאים. לפי
תיאור זה. האמריקאים הסכימו למיבצע
מראש, בתנאי שתיווצר הפרובוקציה המת אימה,
ובתנאי שממשלת־ישראל תכריז
על העילה המתאימה (והכתבת) של הרחקת
אש״ף למרחק-מה מגבול-ישראל.
כך מתבהרת הקנוניה כולה. היה צורך
ב״פעולה טרוריסטית״ רועשת (ההתנק שות
בשגריר הישראלי בלונדון, שהצדיקה
את הרעשת ביירות, והפגזת אצבע־הגליל
על־ידי אש״ף, כנקמה על הרעשת ביירות).
ואחרי ״הפעולה הטרוריסטית״ ,היה צורך
בקביעת מטרת-מילחמה שתהיה ב,.פרו פורציה
הנכונה״ ,כלומר הסיפור על הר חקת
הטרוריסטים למרחק של 40 קילומט רים.
זה לא נועד רק כדי לרמות את
הציבור הישראלי. זה נועד גם כדי לרצות
את האמריקאים, כתנאי להסכמתם למיבצע
המתוכנן, שלא היה לו כל קשר ל־40
קילומטרים ול״שלום הגליל״.
תנו לאריאל שרון לדבר, יוהוא יגלה
את הכל — צריכים רק לדעת לקרוא
את דבריו.

• ענבי וזמזצים

בנ״וות
ך* נושא העיקרי, הוא׳ כמובן, הקרב
שלא היה: ההסתערות על מערב־ביירות,
שנמנעה.
כל ילד יודע כי אריאל שרון רצה
בהסתערות זו, השתוקק אליה, תירגל את
צבאו לקראתה, עשה את כל ההכנות
למענה. הוא ידע — והוא צדק בכך —
שבלי הסתערות זו, בלי הסיום המוחץ
והחד־משמעי של מילחמה זו, היא תיראה
לרבים ככישלון.
ההסתערות נמנעה על־ידי צירוף של

גורמים: הלחימה העיקשת והבלתי-צפוייה
של כוחות־אש״ף, אומדן האבידות הצפו יות,
ההתנגדות
׳ שהגיעה לשיאה בפרשת אלי גבע,
ההפגנות ההמוניות ושאר גילויי־המחאה
בישראל, ההתערבות המאסיווית של ה נשיא
רונלד רגן, אומדן ההרס וההרג
בקרב האוכלוסיה האזרחית והתגובה הצי
פוייה של דעת־הקהל העולמית, וההחלטה
של ממשלת-ישראל — שהתקבלה לאור
כל הגורמים האלה.
אחרי־מעשה יש לשרון שורה שלמה
של טענות־אליבי, הסותרות זו את זו:
שרון ז בינואר השנה באתי בחשאי
לביירות, כדי ללמוד את המצב בה...
השקפתי על ביירות בעיניים בוחנות.
לבסוף פניתי אל האדם שהיה עימי, ואמר תי
לו את אותן המילים שאמרתי לראש־הממשלה
בגין בשובי לירושלים :״אם
וכאשר נצטרך להיכנס ללבנון, הייתי רוצה
להימנע מכניסה לביירות.״
אכנריג הסיפור כולו נשמע כדימיוני,
מסוג הסיפורים שמכינים אחר־מעשה. אך
הבה נתייחס אליו כאילו היה אמת לא מיתה.
בינואר
תיכנן שרון מילחמה. הוא ראה
את ביירות (כאורחו של בשיר ג׳מייל,
ששלט בביירות המיזרחית) .הוא החליט
שלא להיכנס לעיר.
אם כן, איך זה ניהל את המילחמה
כך שכוחות אש״ף יתרכזו דווקא בביי רות
י איך הגיע ביכלל למצב של מצור
על ביירות המערבית — אותו המצב
שהוא נשבע, חצי שנה לפני כן, למנוע
אותו?
כאן, מבלי להרגיש בכך, חשף שרון
את הכישלון המרכזי של מילחמתו. הוא
הגיע בדיוק למצב שהוא ביקש מראש
למנוע אותו: הצורך לבחור בין הסתערות
על מערב־ביירות ובין ויתור על הניצחון.
ברור כי במצב זד, בחר שרון בהסתערות.
שרון? אני מצהיר בחגיגיות, מעולם
לא היתד, לי כוונה להיכנס לביירות!
אמרי 5כל אדם שבא במגע עם
שרון בימים ההם היה משוכנע כי אכן
זוהי המטרה האחת והיחידה שלו. אך איך

ניתן להוכיח דבר שנעשה בראשו של
אדם אחדי ניתן רק להוכיח כי הוא תבע
להיכנס לביירות, שהוא התכונן להיכנס
לביירות, שהוא תירגל את הכוחות כדי
להיכנס לביירות, וכי אחד המפקדים שעסק
בכך, אלי גבע, היה משוכנע לחלוטין
שהוא עומד בכל רגע להיכנס לביירות.
מדוע לא גילה שרוו בסוד לגבע שהוא
כלל אינו מתכוון להיכנס לביירות —
ומנע בכך פרשה שגרמה נזק רב לצה״ל?
שרץו והאמיני לי, אילו הייתי משוכ נע
שהיה עלינו להיכנס לביירות, איש
בעולם לא היה מונע זאת. דמוקרטיה
או לא דמוקרטיה, הייתי נכנם אפילו
אם ממשלתי לא היתה רוצה בכך. כוונתי,
הייתי משכנע אותם, והייתי עושה זאת,
אני מבטיח.
אמרי? זהו סיפור הענבים החמוצים.
השועל, שלא היה מסוגל.להגיע אל הענ בים,
ניחם את עצמו בכך שביכלל לא
רצה בהם, ספני שהם חמוצים.

• ..זימוקוס׳ה או !לא

ודומיה׳
ףכלהיטותו להוכיח כי לא רצה
י בענבים, לא שם שרון לב לכך שהוא
אומר משהו נורא.
״דמוקרטיה או לא דמוקרטיה״ — אילו
רצה, היה מבצע.
מה זאת אומרת ,״דמוקרטיה או לא
דמוקרטיה״? יש לכך רק משמעות אחת:
אילו היה רוצה מאוד. ,היה מבצע בלי
החלטת ממשלה, וגם נגדה. ואז היו מפקדי
צה״ל צריכים לשקול — כפי שעשה
ישראל טל למחרת מילחמת יום־הכיפורים
— אם לסרב למלא פקודה, שהיא בעליל
בלתי־חוקית מפני שלא התקבלה על־ידי
הממשלה, שהיא — ורק היא! — המפקד
העליון של צה״ל.
שרון הבחין מייד שאמר משהו חמור
מאוד. ועל כן, כדרכו, הוסיף כמה מילים

האומרות את הד,יפו• ״כוונתי, הייתי משכ נע
אותם, והייתי עושה זאת, אני מבטיח.״
אילו שיכנע אותם, זה היה תהליך
דמוקרטי מובהק — ואז אין משמעות
למילים ״דמוקרטיה או לא דמוקרטיה.״
משמע, הפסוק הזה סותר לחלוטין את
קודמו.
ומה זאת אומרת ״הייתי עושה זאת
(משכנע אותם) ,אני מבטיח״? האם 19
חברי הממשלה הם סמרטוטים גמורים,
שאריאל שרון יכול לסובב אותם סביב
אצבעו? נראה שעל סמך ניסיונו במיל-
חמה זו, שרון משוכנע בכך. ויתכן מאוד
שבזה הוא צודק.
אחת הדרכים לשיכנוע הוא לספר לממ שלה
אי־אמיתות. למשל לגבי האבירות
הצפויות :
סאלאצ׳ י: האם אטעה אם אומר
שאחת הסיבות לכך שלא נכנסתם (לביי רות
המערבית) היתד, שהדבר היה עולה
בחייהם של אנשים רבים מדי, למשל —
אלף?
שרון: אני מביט ישר לתוך עינייך
ועונה: לא, לא, לא אפילו לא מיספר
מתקרב לכך. כפי שאמר הרמטכ״ל למר
בגין, היו נגרמים לנו בסיקרה כזה כמה
עשרות הרוגים.
אבנרי: זהו אחד השקרים הגדולים
של המילחמה.
לפין אומדן מוסמך מאוד ומתון למדי,
היתה ההתקפה על ביירות המערבית גורמת
ל־ססד הרוגים בצה״ל. אך מילחמה היא
מילחמה, או — כדיברי החיילים — ״מיל-
חמה אינה חברת־ביטוח.״ רק כסיל קיבע
מראש מה יהיה מיספר הקורבנות של
פעולה כלשהי. מיספר החללים עלול היה
לעלות בהרבה על אלף, וגם להיות הרבה
יותר נמוך. זה תלוי בקרב. באף קרב
בהיסטוריה לא ידע המצביא מראש מה
יהיה מיספר הרוגיו.
ביום אחד של הקרב על ביירות, שבו
התקדם צה״ל כמה מאות מטרים במחנה־הפליטים
באוזאי, וכמה עשרות מטרים
במיגזר המוסיאון, נהרגו 19 חיילי צה״ל.
איזה אידיוט יאמין כי כיבוש של עיר
(המשך בעמוד )59

גחנה רביעית על מרוויח, המילחמה,
והמיליונרים המתעשרים
מכל קופסת־שימווים שנפתחת, ומכל פגז שנורה במילחמה

התותחים 1
*י ל־פי פירסומים בעיתונות זרה,
/מילאו המזל״טים — מטוסים זעירים
ללא טייס — תפקיד חשוב בחיסול המהיר
של סוללחת־הטילים הסוריות במילחמת
לבנון. המזל״טים ׳מייצרים בישראל על-
ידי התעשייה האווירית, שהבעלות עליה
נמצאת בידי הממשלה׳ ועל־ידי קונצרן
תדיראן, שמחצית מן הבעלות עליו נמצאת
בידי קונצרן כור ההסתדרותי.
שתי החברות האלה מנהלית תחרות
חריפה על מכירת המזל״ט מתוצרתן ל־צה״ל.
המכירה לצה״ל מבטיחה גם שווקים
נוספים.
חודש לפני שהתחילה מילחמת־׳הלבנון,
פרצה שערוריה חמורה על רקע מכירת
המזל״ט למדינה זרה, שזהותה לא פור סמה.
אותה מדינה רכשה מזל״ט מתדיראן,
אך אחרי זמן קצר הגישה תביעה מיש־פטית,
וביקשה להתיר את החוזה. התעשייה
האווירית התבקשה על־ידי אותה מדינה
להגיש הצעה נגדי,ת.
ראשי תדיראן רתחו מזעם. הם לא היו
מוכנים לבלוע את הגלולה המרה. הרוו חים
בתעשיית־הנשק הם גדולים מאוד,
הרבה יותר מאשר בכל ענף תעשייתי
אחר. כדי לנסות ולהציל את החוזה,
שיגרה חברת תדיראן לאותה מדינה קצין
צה״ל בדרגת סגן־אלוף. הקצין היה ב חופשה,
וחברת תדיראן שיילמד. עבורו את
כרטיסה־,טיסה, וגם דמי אש״ל נדיבים.

התוצאה היתה, שבינתיים ילא סוכמה עים׳
קת המכירה.

התעשייה האווירית התלוננה נגד תדי־ראן.
נוסף על פרשת הקצין הנוסע, הת לוננה
התעשייה האווירית על שקצין נוסף
בצבא־הקבע, העומד לפני פרישה, מקבל

שבדקה את התלונות, אף שזו קבעה כי
יש לראות בביקור הזה ״הפרת התחייבות
חוזית״ מצד מישרד־הביטחון.
התעשייה האווירית היא המיפעל התע שייתי
הגדול ביותר בישראל. תידיראן
ניצבת בדיוק אחריה ברשימה, במקום
השני.

ברשימת מאה המיפעלים התע—יי
— ״א״ שלפה פרנקל
מדינת ישראל תשלם מחיר יקר כיותר — כדם וככסף — למען
המילחסה של מנחם כגין ואריאד שרון. כלכלנים שאינם סומכים על
המיספרים הרישמיים טוענים כי מחירה האמיתי של המילחסה יגיע
לשלושה מיליארד וחצי דולרים. חלק ניכר מסכום זה מגיע לכיסיהם
של יצרני הנשק הישראלים ושותפיהם האמריקאים, לידי סוחרי הנשק
והסוכנים. כפרק הקודם כסידרה דווח על הקשר האמריקאי — חלקם
של יצרני הנשק מארצות־הכרית כריווחי המילחמה. הקונצרן ההסתדרותי
הגדול כיותר כישראל — ״כור״ — נמנה גם הוא על מרוויחי
המיל חסה.

כבר עתה מחברת תדיראן הוצאות להחזקת
מכוניתו. שלושה מעובדי תדיראן, התלו ננה
התעשייה האווירית, ביקרו בקרון־
הבקרה של המזל״ט של התעשייה האווירית
ונטלו משם סודות, .
טענה אחרונה זו נדחתה על־ידי הוועדה

שייתיים הגדולים בישראד יש נתח
נכבך מאוד דאותם סיפעלים המייצרים
למען צ!ה׳ — 7וקונצרן
״בורי, ההסתדרותי מיוצג שם
יפה, יותר מכל קבוצת עסקים
אחרת.

.מזכ״ל ההסתדרות׳ ירוחם משל, ש חזר
מביקורים שיגרתיים בחו״יל, במדינות
דרום אמריקה ומרכזה, סיפר, כאשר חזר
לארץ, כי הוא הגן שם בלהט על ראש-
הממשלה, מנחם בגין, ועל שר־הביטחון,
אריאל שרון.

המילה,מ ה
הצילה
ךיפרמשל :״המארחים שלי במקו־
״ י מות השונים היו שואלים אותי, מדוע
ראש־הממשלה ושר־הביטחון שלכם כאלה
תוקפנים. אני, בהזדמנויות כאלה, נטשתי
את עמדתי האופוזיציונית, ויצאתי להגנת
השניים. אמרתי, שכפליט שואה מפולין,
יודע בגין כי עם ישראל חייב להגן על
עצמו. שרון הוא חקלאי, בן למישפחה
חקלאית. הוא מכיר את הערבים יעוד
מילדותו, ויודע כי היהודי חייב להגן על
עצמו מפני התנכלויות.״

למישמע הדברים האלה אפשר
לחשוב כי כהיותו, מדי פעם, כתוך
גבולות המדינה, נקט ירוחם משל
עמדות אופוזיציוניות נגד מילחמת
הלבנון וסינגר עליה רק כחו״ל.
אלא שלכך אין שחר! .משל יודע
היטב כי חלק גדול ממיפעלי ״חכרת
העוכדים״ ,ובראשם קונצרן

״כור׳ /היו זקוקים למיל חמת
לכגון כאוויר לנשימה.

בתחילת 1982 נראו פני הדברים בקע־

מיפעל האלקטרוניקד, אי ־ אי ־ אלב*1981
הוגדרה כ״דלה״ .יותר ממחצית מוצריו
ישל מיפעל זה נקנים על־ידי צה״ל. עד־

מיליוני דולרים. סכום הגדול פי שניים
וחצי מכלל סכום הקרנות וההון של ה־חברה.
יחלק נכבד מהברזל והפלדה לסוגי*

אך ווסקן מההסתדרות לא התבטא נגד
לחמה, כי תחת לנ הל איגוד מיקצועי
המנה לי מי פ ע לי ם ליי צו ר נ שק
צרן כור קודרים למדי. בענפים רבים של
הקונצרן ההסתדרותי הגדול ביותר ב ישראל,
הסתמנו קיפאון ונסיגה. אחת
הסיבות העיקריות לכך הייתה ירידה מוב הקת
בהיקף ההזמנות של מישרד־הביטחון.
לא פחות משליש מכלל התוצרת של
מיפעלי כור מגיעה בדרך־זו־או־אחרת אל
המערכת הביטחונית.
בכתבה שהופיעה בתחילת אפריל השנה,
שנושאה היה מיפעל־הנישק סולתם, נאמד

כי״השקט בגכולות ישראל אינו
מסייע לייצרני הנשק של ישראל.
טוב ששקט זה נמשך, אכל תע
כדי־כך
קטנו רכישות מערכת־הביטחון,
שראשי אי־אי־אל הודיעו כי ינסו לצמצם
את תלותו של המיפעל בייצור הצבאי.
לתדיראן של כור יש 2670 ממניות ה־מיפעל.
ביתר המניות מתחלקים שוורד
בשווה האמריקאי ליאון רייכמן, וקבוצת
משקיעים אירופאים.
מיפעל אל־אופ הנמצא בשותפות של
תדיראן וקבוצת משקיעים ישראלים, שב ראשם
עומד המלונאי יקותיאל פדרמן,
נקלע למצב כה קשה ב־ , 1981 עד שמיש־רד־הביטחון
היה צריך לבוא לעזרתו,
ולהעניק לו הטבות מפליגות.
הטבות אלה היו כה מפליגות, עד ש-
מבקר־המדינה החדש, יצחק טוניק. קבע
כי הן ניתנו בדרך ״לא־חוקות״.
באל־אופ מייצרים מכשירים אופטיים

הם. המיוצרים במיפעלי הפלדה, מגיעים
אל מערכת־הביטחון וצה״ל. עכשיו, כש יגדלו
הוצאות מערכת־הביטחון בעיקבות
מילחמת־הלבנון, יוכל אולי מיפעל ה פלדה
להחזיר לעצמו חלק מהפסדיו.

מנהל גור
עסקים פרטיים

עסקיה שד אותה חכרה אפשר
ללמוד ימן העוכדה שאיש־עסקים
אנגלי, שהגיע לישראל כדי דכצע
עיסקה עם החכרה של גור, נלקח
על־ידי הרסטכ״ל־לשעכר לאחד ממחנות
צה״ל, כדי לחזות שם
בתערוכת נשק• גור היה מעורב
גם כהוצאת כתב־העת ״פריסקופ״
(״העולם הזה״ ע31צ) כיחד עם
שניים משותפי ביטאון הליכוד.
עניינו שד ״פריסקופ״ היה כאסטרטגיה
הצבאית של מדינת ישראל,
וכמה שיש לה להציע כתחום
ייצור הנשק ושיווקו. רוב המודעות

ר בי 0ממפעלי חמונצון
תחסתדוות׳ היו בקשיים
בעונת - 1981 ומילוומת־רזדבנון
תועיל לזום מאוד!
שיית הנשק נאלצת כשל כך
לחפש לקוחות חדשים כהו ״ל.
בדידותה הגוכרת שד ישראל כעולם
אינה סקלה עליה כמשימה
זאת.״
לסולתס יש שלושה מיפעלים, שכולם
מייצרים נשק ותחמושת. נוסף על מיפעל-
האב ביוקנעם, נמצאים ברשות סולתם
ב״ת־החרושת חישולי כרמל שבחיפה, ו־בית־החרושת
חומרי־ נפץ שבזיכרודיעקב.
לסולתם יש 2000 עובדים, והוא מייצר
מרגמות בקטרים שונים, בין 60 מילימטר
ו־ 160 מילימטר, תותחי הוביצר 155 מילי מטר
ופגזים מסוגים רבים. את שנת 1981
סיים סולתם בקושי רב ללא הפסדים,
אחרי שפיטר רבים מעובדיו. ב־ 1982 היו
צפויים הפסדים כבדים.
מילחמת הלבנון הצילה את המצב. ככל
הנראה, יסיים סולתם את השנה ברווחים
נאים.

יו״ר כספי
השיטה האמריקאית

נגעם שריש גן ה״צוו
מנכ״ל גביש
השלל של הלביא
של גיפעל*..מר״ פונה
במלפעל טלכור בפתח־תיקווה, מייצרים
ומר־ לגווונס־הביסתוו ול״צזא
חיישנים אלקטרו־מגנטיים, מרגמות
עיומים למרגמות ולתותחים. הייצור כולו
צבאי -והגכירה
פונה למערכת־הביטחון. בשנים האחרונות
היה משבר במיפעל הזה,,יהיה חשש ל לצ׳הזל
גאפשרת
סגירתו. הכל בגלל צימצום ההזמנות
מטעם מערכת־הביטחון.
את השיעק לחז״ל! ענייו מיוחד
^ ופעות כאלה ודומות להן היו ברבים
י ממיפעלי כור־מתכת, שבראשם עומד
הרמטכ״ל לשעבר ועסקן מיפלגת העבודה
בהווה. ד,ח״כ מרדכי (״מוטה״) גור.
בחטיבת המתכת, שגור עומד בראשה,
יש לא פחות מ־ 15 מיפעלים. מכירותיה
של הקבוצה בשנת 1981 הסתכמו ב־928
מיליוני שקלים. חלק ניכבד ממכירות
אלה היה למערכת־הביטחון. מיפעלי כור־

מזב ״ל משל זיו״ר פרס
אנשי הנשק והמשק
רבע ממניות סולתם — אלה שאינן
ברשות כור — מצויות ברשותו של
תעשיין יהודי מפינלנד, שלמה זבלדוביץ,
בעל וילה מפוארת בקיסריה. זבלדוביץ,
שהוא פליט שואה, מספר כי הגיע לישראל
בעיקבות נדר שנדר: אם יינצל, יסייע
לצורכי־הביטחון של עם ישראל. כל עוד
פורצת במיזרח התיכון מיילחמה בכל 10
שנים בערך, העזרה שמגיש זבלדוביץ
אינה בגדר פילנטרופיה: הוא מרודה יפה.
המצב לא היה טוב יותר במיפעלים
אחרים של כור ׳ותידיראן. ריווחיותו של

שונים, ששימושם העיקרי הוא צבאי.
מישרד־הביטוזון העניק למיפעל הלוואות
ללא ריבית והצמדה, כך שלמעשה הוענקו
לאל־אופ מתנות מטעם המדינה, בשיעור
של 30 מיליון שקל. מישרד־הביטוזון גם
״תיקן״ את המחירים בחוזים שנחתמו
בינו ובין החברה׳ העניק לה בדרך זו
מתנה נוספת בסך 90 מיליוני שקלים.
עכשיו יכולים להתחיל לחייך גם באל־אופ.
המילחמה שיפרה את המצב.
במיפעלי הפלדה בעכו, השייכים גם
הם לכור הסתיימה 1981 בהפסדים של 44

ההוכתבנות הצבאית של
בגין ושחן הוא הבאר
שגמה שמיס
תעש״נ״הנשק -והס
אינם געיזים לונו נגוה!
מתכת, מייצרים למען צה״ל מיבני איחסון
ואחזקה למטוסים, מיבנים להחסנה, מיכלי
איחסון לדלק, תיבות קשר, רכיבים וחל קים
שונים לתעשייה האווירית.

למרדכי גור, כמד לקצינים רכים
שהשתחררו מצה ״ל, יש עניין סיד
חד כייצור הצכאי! .השנה התכרד
כי יש לו גם עסקים פרטיים כתחום
ז,ה. כיחד עם האדריכל אדם מזור
ועם איש־העסקים עודד אדון, הוא
הקים הכהה כשם ״סראל״ .על טיב

כאותו ביטאון ניתנו על־ידי מיס־עלי־נשק
שונים.
עתה לא צריכים עוד גור וחבריו ב קונצרן
כור לדאוג. המנכ״ל החדש של
כור, שנכנס לתפקידו בעיצומה של מיל-
חמת־הלבנון, הוא האלוף (.מיל׳) ישעיהו
גביש. הוא הצהיר עם כניסתו לתפקידו
שהוא מתכוון לבצע בקונצרן שינויים.
אחד מהם: השתלבות כור בתחום חדש,
״טכנולוגיות אוויריות״ שמו. במילים אח רות:
כור יבקש לכבוש לו נתח מן השלל
שיחולק ליצרני מטוס־הקרב הישראלי ה חדש,
הלביא.
ישעיהו גביש הוא נץ מובהק. הטל וויזיה
הזמינה אותו לשמש פרשן צבאי
בעת מילחמת־הלבנון. הוא סולק לא מפני
שדיבר נגד המילחמה. אלא מפני שעירער
על כמה משיקוליו של שר־הביטחון, ארי אל
שרון. אך גם קודמו של גביש בכור,
הח״כ הידוע כיונה, נפתלי בלומנטל, לא
התבטא נגד מילחמת־הלבנון.

המילחמה הזאת היא העסק ה טוב
כיותר שעשה קונצרן ״כור״
׳מזה שנים רכות. הסילחמה הזאת
גם היתה העסק הטוכ כיותר של
קונצרן ״כלל״ ,של החכרה להשקעות
של כנק־דיסקונט, ושד שורה
ארוכה של תעשיינים, סוחרי־נשק
•וסוכני־נשק. איש סכל אלה דא
יעז לדכר נגד הסילחסה. ההרפתקנות
הצבאית של מנחם כגין
ואריאל שרון היא הכאר שממנה
הם שותים, ואיש נכון אינו יורק
לתוך הכאר שהוא שותה סמנה.
אך תעשיית־הנשק האדירה של מדינת
ישראל אינה צריכה לחשוש מפני חילופי
(המשך בעמוד )72
שילטון בישראל.

1 ) 0 1

1§8₪ ^8

1א1

לה ולי

לאוהבום להיות יחד
סדרת מוצרי יוקרה
בניחוח האהוב על שניכם.
סבו!,שמפו לשיער,דיאודורנט
קרם ידיים, טלק ריחני
לה ולי-לאוהבים להיות יחד.

ע עזזזי מ

א*1111 נו בשום
תנסינה א:1
עס הידיים
בכיסים

המלכה אליזבת שהתה בטיר-
רתה בבאלמורל, לפי עצת הרופ אים
שציוון עליה מנוחה. אבל הרי
המלכה לעולם אינה לבדה — ליוו
אותה הפעם בנה אנדרי! ובתה
אן. סרן מארק פיליפס, שצריך
היה להתלוות לרעייתו הנסיכה,
שינה את התוכנית ונשאר בבית.
״הוא השקיע הרבה עבודה בר ווה
שלו ולא ברור אם יסע הקיץ
לבאלמורל,״ הכריז דובר בארמון
ב^קינגהם. התוצאה — הנסיכה
אן חגגה את יום הולדתה ה־ 32 עם
ילדיה, אך ללא בעלה.
צריך לומר שהזוג לא הירבה
לבלות יחד בתקופה האחרונה. הם
נפגשו לאחרונה בתחילת אוגוסט
ונראה שלקראת הסתיו ייפרדו
שוב לתקופה ארוכה, כאשר מארק
פיליפם יסע בגפו לתחרות רכיבה
באוסטרליה• באותו הזמן תשהה
הנסיכה בשליחות המדינה באר צות
אפריקה.
פיליפס מקדיש את מירב זמנו
בתקופה האחרונה לטיפוח אד מותיו,
ולשיכלול גידוליו החקל איים.
הוא גר לבדו בחווה בת
שלושים וחמישה חדרים, עם שרת,
טבחית וסוכנת־בית, לבד מכמה
אנשי־ביטחון. הוא מגדל חיטה,
עדרי בקר, וכמובן סוסים גזעיים.
מספרים שהוא משקיע מדי יום
14 שעות עבודה בחווה.
השמועות גם אומרות כי חתול
שחור עבר בינו ובין אשתו, אבל
יש גם הסברים אחרים: הנסיכה
אן משתמשת בכל הקיצבה שהיא
מקבלת מן המדינה לכיסוי הוצאות
הייצוג והנסיעה. פיליפס אינו מק בל
כל קיצבה שהיא. אז מה הפ לא,
אומרים האנגלים, שהוא נש אר
בבית לעבוד, בשעה שהיא
יכולה לטייל, לבלות, ולהישאר
עם הידיים בכיסים?

למי ש נסך?
כשהוא מניף ידיו באוויר, כ מחווה
לחוסר אונים, זעק השייח׳
מוחמר אל־פאפי המרוגז ב אולם
בית״המישפט: אין לכל ה רוחות
חושבים שאני יכול להשיג
מיליון דולר בתוך 48 שעות?
היה זה שיאו של מחזה הנמשך
כבר כמה חודשים במיאמי, שגי בוריו
הם השייח׳ המוזהב (למע לה)
ורעייתו היפהפיה (למטה) ,ה תובעת
ממנו גירושין ומזונות מ פולפלים.
בעייתו של אלפסי היא
שהגברת לקחה לה את עורך־ה־יו
הטוב ביותר בארצות־הברית ל ענייני
גירושין, מארב מיצ׳ד־פ
ץ, שכאשר לא הצליח לשכנע
את השייח׳ בנועם, שלח אליו את
המישטרה לעצרו.

גיזן מוסנלו:

מי מרתד
!מחנסזח?11110
צלמי עיתונות יודעים לספר כי
הצלפות לשונו של הטניסאי
׳מקנדו, חזקות לפחות כמו הצ לפות
מחבטו, ולכן הם משתדלים
לא להיכנס איתו לסיכסובים
מיותרים. אך כשהגשם שטף אותו
במישחקי וימבלדון, הוא מיהר
להצטרף אל ההמונים שחזו בהו פעת
האבנים הנזתגלגלות כשב־עיקבותיו
עיתונאית. אך הוא לא
שם לב אליה, כי היתה כתבת
לענייני מוסיקה ולא לענייני טניס| .

ג׳ון

ה עו ל ם הז ה 2351

מל ממן: קאו״ווז מושט1 ,יצח1ן נוסך
איזה מין כישרון יש לו לאיש הזה: נראה כמו ילד, דוהר
במכונית מירוץ ומתחרה בנערים שהיו יכולים להיות בניו ועוד
מנצח ! האחרון בתור היה מירוץ גביע קנדאל בקונטיקט, שגס בו 1
הגיע ראשון.
אבל הנה הודעה חדשה למעריציו: ובעיקר למעריצותיו: פול
ניומן יתחיל להיות איתכן גם במיטבח. שכן סוד ידוע פחות היא
רוטב הסלט המתובל שהמציא, ואשר אומרים שהוא קופתי לפחות
כמו העוקץ. בקרוב יקשט פול ניומן את המדפים של המרכולים,
כשהוא קורץ מעל בקבוק לעבר קערית העץ שלכם במיפבח. שם
הרוטב הוא, כמובן י\ ׳ 5 0א \ 7ז \ז \\*1ז 1דהיינו — של ניומן.

1 1 1 1 1 1 3 1 1 1 1 1 1
* ^ 803. 10 זי<1ו81נ<181
1< 1* * 6 1158,111״־ז׳ 01ק1זז! 5־ 8 *1131ת !01
י ל * *8 0111׳ 101ססץ * 1*116 06001

לפעמים המציאות פשוט מסרבת ללכת בעיקבות הדמיון: הגה
דווח מפי חוגים יודעי־דבר, כי ריצ׳ארד כרצון חולה עד כדי כך,
שהוא מוכן אפילו לשאת בשלישית את ליז טיימר, ובלבד שיבלה
את ימיו האחרונים עם מישהי שלא תפתיע אותו יותר מדי. אבל
השחקן הוולשי בן ה־ 57 פגש מישהי אחרת, כך במיקרה בווינה,
על בימת הצילומים של ואגנו, ונראה שאינו מתכוון בלל לחמם
סרק ישן, אלא לפתוח בנזיד חדש. שם המיוחדת הזאת היא פאלי
היי, ואם בי אינה נראית כמו ליז (ראה תמונת למעלת) יש לה
שתי מעלות: היא בת 34 ובעלת אופי.

גיזאן קמס: איו ומרגיש ג״י־אר ,׳ממין!קבה?
לג׳ואן ק ודינם יש תכונה יפה: בכל פעם
שנדמה כי נעלמה, היא צצה ומפתיעה שוב: בגיל
16 שיחקה בסירטה הראשון, והממה את העיניים
בשיערה האדמוני ובעיניה הירוקות. מאחר שלא
נראתה בדיוק כמו ילדה בריטית מבית טוב (וזה
בדיוק מה שהיא) נפלו בחלקה תפקידים של נשים
חושקות ונחשקות כמו זה האחרון, של אלכסים
קארינגטון. שאותה היא מגלמת בגיל .44 אלבסים
היא ג׳יי־אר ממין נקבה בסידרה ששמה שושלת,
המוקרנת בטלוויזיה האמריקאית.
ב־ 1978 הרגיזה ג׳ואן את היבשת הישנה והחדשה
גם יחד, כשכתבה את ספרד, זמן עבר, ובו סיפרה
על כל הרומנים הסוערים שהיו לה עם דורך ביטי,

ראיץ או׳ניל הארי בלאפונמה,
שון מאכסוול.ריר ובעלה השני אנתוני ניולי.

בעלה דרא-

בעלה השלישי, המפיק רון ק ם, הגן עליה עד כדי
כד, שהפיק לה סרט ובו הצטלמה בעירום והרגיזה
עוד יותר את המימסד.
שנתיים לאחר מכן כמעט ונשברה כשבתה
השלישית, מנישואיה לקם, נפגעה קשה בתאינת
דרכים. היא שכרה עם בעלה קרונוע, ובמשד
חודשיים לנו בחצר בית־החולים שבו אושפזה הסת,
כשג׳ואן עובדת ללא ׳לאות יחד עם הפיסיותרא-
פיסטים. היום, כשבתה מתפקדת כמעט ככל ילד
בגילה (ראה בתמונה למעלת) ,היא מרגישה שניצחה
גם את הרופאים וגם את לשץ הרע.

זיסיק ( !1ד* אזזאסיס :

לא לחזז 011111
זו היא אניטה מורים, כוכבת הלהיט הגדול של ביודוויי
ששמו ,9למרות שגם הביקורת העניקה לו . 10 ואומרים כי את
עודף הסכם השופע מן הביסה בצינורות ישירים אל הקהל צריך
לזקוף לזכותה. אלא שהיא קצת יותר מדי סכסית — כר החליטו
הצנזורים של מישרד פרסי הטוני. שלא התירו לשדר את הופעתה של
מורים בטקס זה, פן יחזו בה גם קטינים. אבל מורים לא נבהלה
והציגה את הקטע שלה בסטודיו .54

לא ששבט קנדי היה זוכה ב אות
המוסר של הכנסיה הקאתר
לית, אבל מה ש ג׳ קי עושה זד.
בבר יותר מדי אפילו עבור טדי,
הקנדי שעמד תמיד לצידה. כיצד
ייתכן שהיא מנהלת רומן סוער
בראש חוצות עם איל־היהלומים,
מורים טמפלסמן? מילא, ליהודים
בבר התרגלו אצלה, אבל
למה-שיהיה גם נשוי כדת משה
וישראל.
ה עו ל ם הז ה 2351

ההצלחה הוורת:
פיאט
> 00ןסט״ >ן.י

עם מנוע 1297 סמ׳׳ק.
על נפח זה, יש כידוע בישראל הקלה משמעותית במיסים.
עכשיו גם אתה תוכל להנות מהיתרונות של המנצחת
במרוץ ה׳׳ראלי״ העולמי ולקנות מכונית יוקרתית
במחיר שאתה יכול להרשות לעצמך.
פיאט .131
עכשיו, יותר מתמיד, אין לה מתחרים.
מכל הבחינות.

כסלט. כן כוהגינו ככלהעורנו 0 .ם 0 0

ממחשבת את
קוד הטלפון שלך.
תדיראן חטיבת תק שורת רח׳ ה סי בי ם ,18 אזור התע שיה, פ״ת, טל 926641 ,928585 .־3
״טל־גל״ ־ רח׳ בי אלי ק ,137 רמת גן, טל 03-732094 .
״סברלופון״ בע״מ -רח׳ צה״ל 10 קרי ת אליעזר חיפה, טל 04-539227 .
״רמ-טל״ בע״מ -מערכות תקשורת, רח׳ תפוצות ישראל , 3גבעתיים, טל 5( 03-770141 .קוים)
״אייל ת תק שורת״ -רח׳ הלני ה מלכ ה ,5ירושלים, טל 02-240404 - 222606 .
״ אורטלקו״ בע״מ -רח׳ לוינ סקי ,56 תל־אביב, טל 824882 ,823731 .
שמרד אלקט רוני ק ה ( )1977 בע״מ -רח׳ ה שומר ,72 בני-ברק, טל 03-772171 .

חטיבת התקשורת -בית התקשורת שלך

״אופל קדט״ היא מכונית שזוכה להצלחה רבה.
בשנת 1981 היא היתה המכונית
הנמכרת ביותר בגרמניה.
אין זה פלא שגם בארץ עלו מניותיה
של ה״אופל קדט״ בשל האמינות, הנוחות,
העיצוב והגימור -במקובל במכוניות
מתוצרת אופל.
ניתן להשיג בנפחי מנוע 1200ו־ 1300ס מ ״ ק
עם הילוכים רגילים ואוטומטיים.

ליאו גולדברג בטייס

משרד ראשי:ת״א, דרך פ״ת ;65 דרך פ״ת ,86 טל ; 251374 .חיפה: דרך יפו ,132
טל ; 04-528285-7 .ירושלים: שלומציון המלכה ,15 טל; 02-234536 ,231798 .
סוכנים: חיפה: בית המכוניות, יפו ,19 טל 04-512251 .נתניה: מכונית נתניה,
סמילנסקי ,24 טל ; 053-39423 .נצרת:בישארה יוסף סרוג׳י, רח׳ פאולוס השישי ,56
טל.065-54677 .

דבורה גנני, אשת־קאו־״וה תצרחוו, המגדלת את ילדיה בנוחות
עצמת, מסבות ער הבדידות ומגרה טפח מח״ה הט־ט״ם בספר שיו,
שנתבה, העומד דהוחים את הבוסית שדה במי שודהבויאות
הבדידות ולא חלק
מהעמדה עוד, מהמצב
המישכחת׳ שלי ומחעונוה
שאד דא מומה דמו
קעוויס בנו ומחיו

אני בן־אוס אופטימי
מאוד, אלא שהיזנדזם
הוא פסימי. בל מקו שאני
קמה, אני אומדת לעצמי :
אוד והיום יביא!משה) חוש

ה׳לויס עול* עבת
חובה מאוד
בכל הקושר
לגיהשין. שוס ו בו
לא 01 תו מעיניהם

פגע בי כשטבדיס שללא
ולו מובנים לקנו
אות׳ במצב של חולשה.
כשהבנתי שהם אוהבים
אותי וק באשה חוקה

אין ד יושם!וומן נעת.
על השמן העומדת
שד זה בלהי•אפשרי,
על השמן וללוי
אדי לא תצה

נשאת קרובה למקבלי
החוסות, את ׳מלה
להניע אותם מנוה
האהבה. באהבה יש נוח
חיובי דלמל לחזיז הדס

פעם א מר לי עיתונאי, שדובר הוא
דובר, בין א ם הוא דובר מי שרד-החק-
ל או ת או דובר אש״ף. דבורה מני, דוברת
מישרד״הבריאות, היא אולי היוצא מ הכלל
הזה.
קשרינו נועדו דרך הטלפון. אחר-פך
נפגשנו פגיס אל פנים. בא תי לבי ת ה
בירושלים — בית״אבן יפה, בעל שתי
קו מו ת במושבה הגרמנית, בעל הער פני מית
מ טופ ח ת. מ טפל ת הגרה בחצר
שומרת על הילדים. אז היה בבית גם
הברח ל חיי ם של דבורה, ו הי א הי ת ה

בהריון ולא נשואה. מצב מ אוד בלתי
רגיל לגבי פקיד ה ממ שלתית במישרה
כה בכירה. דבורה לא עשתה חשבון למה
שאומרים. היא חיה א ת חיי ה על פי
א מונ ת ה. אחר״כך נישאה. נולד ע מוס
ונולדה כרמל, ו הי א ני תקהאתק שריה
עם בעלה.
כעת עונה לטלפוני ם הגבר שבבית,
עמוט בן ה .*-הוא רושם כל הודעה
במדוייק, ול מרות שדבורה או מר ת שהוא
לו קחאת עבודתה כ מובנ ת מ אלי ה, שמעתי
או תו משוויץ לפני חבריו שאמא שלו

מכירה א ת בגין ו הולכ ת לכנ ס ת ומדברים
עליה ברדיו ובעיתונים. כרמל, בתה5-
וחצי סיפרה לי על ספר השירים שאמא
הוציאה, ורצתה לדעת א ם יש שם שיר
גם לכבודה.
דבורה, בשיער בלונדי אסוף, גלביה
מ ק טיפ ה בצבע סגול כהה וליפס טי ק על
ה שפתיים לכבוד הצילומים, ישבה מולי
קצת מ תו ח ה.
היא פקיד ה בכירה. יש לה צוות עוזרים
ומזכירה, היא א שת״קאריירח ואם
במי שפחח חד-הורית, ויש ל ה זמן גם

להוציא ספר שירים חושפני ונועז. בשיריה
אתה מגלה אשה בודדה, רכה ולבבית.
ה תד מי ת שלה בחוץ מציגה אשה ק שו חה,
דוברת היודעת לתמרן תמיד ל טוב ת השר
והמישרד שלה. אחד העיתונאים במע רכת
א מר לי: דבורה גנני היא הדוברת
הכי ק שו ח ה של מישרדי הממ שלה.
זה מפריע לה. אני יודעת שזה לא
נכון. אני יודעת שמאחורי ה תד מי ת
הק שוחה מסתתרת אשה ק טנ ה, הז קוק
ה לכ מ ה מילי ם רכות ו ח מו ת. ק שה
ל היו ת אשה בעולמם של גברים, ודבורה

״ או מרי ם וידי ש איי ק שו ח ה! ״
(וזמשך מעמוד )41

מני יודעת זאת היטב. היא יודעת לתמרן
בסבך האינטריגות והפוליטיקה, ואומרת
טצריך להיות לא טיפש בדי לצוף.
העבודה שלה לא נגמרת בארבע אחרי
הצהריים. עמוס אומר שנמאס לו להיות
מזכירה במישרד-הבריאות, ושהוא רוצה
משבורת. הטלפונים מצלצלים כל הזמן,
הכל בענייני עבודה. חיים פרטיים אין.
דבורה גנני אומרת: אין לי חיים פרטיים,
לא רומן, לא גבר. מתי יש לי
זמן ליצור קשרים ז
הראיון עם דבורה גנני התקיים לא
רק לציון צאתו לאור של ספרה החושפני
והנועז, אלא גם כדי לפתוח צוהר לעולמה
של אשת״קאריירה המגדלת שני
ילדים בכוחות עצמה, נאבקת בשעות
עבודה אינסופיות, בבעיות פרנסה ובתדמית
הלא מחמיאה לדעתה, ואינה
מוצאת פנאי לעצמה. אשה, העוצמת
עיניים ב״ 9בערב וחולמת עדיין, בגיל
,37 על אביר על סוס לבן, בלי טבעת
נישואין ובלי אשה וילדים. בספר היא
כותבת על גבר נשוי ועל אשתו של גבר
נשוי. היא מקדישה שירים לאנשים הקרובים
לה באמת. היא מאמינה ש-
מיסגרות פורמליות אינן מחייבות. רק
אחרי שהיתה אמא לילד, הסכימה להת-
חתן, רק בגלל טזה היה חטוב לבן הזוב
כפקידה ממשלתית היא בהחלט דמות
יוצאת דופן. מדברים עליה, מרכלים
עליה, למרות שלא רואים אותה במסיבות,
בקוקטיילים או באירועים חברתיים.
היא יושבת בבית.

איפה כל הצדדים האחרים באישיות שלי,
כמו למשל חולשה, רכות?
כשהייתי במצב של חולשה, כל האנשים
סביבי נעלמו. לאנשים היה קשה לקבל
אצלי מצב של חולשה. זה לא היה להם
מובן מאליו, שגם אני יכולה לבכות. רצי תי
לקרוא לספר פנים אחרים, ואז אמרו לי,
שלעגנון יש סיפור בשם זה, לכן ויתרתי.
שבוע אחרי ששלחתי את הספר להו צאה,
הם טילפנו ואמרו לי שהם מוצי אים
את הספר.

• כיצד זה משפיע עלייך זזה
קשה, זה הרבה מאוד נתינה ומעט

האה1ה לא

אני בת ,37 גרושה עם שני ילדים. ני שאתי
בנישואין אזרחיים בפאריס, אחרי
הולדת בני עמום.

• למה התח תנ ת זו

שאלה מצחיקה. בדרך כלל שואלים:
למה התגרשת?
סיפור החתונה שלי הוא סיפור עצוב.
אני לא רוצה להיכנס לזה.

• ומדוע נישאת בנישואין אז רחיים
— מתוך עיקרון ז־

מאוד קבלה. הרבה מאוד מהזמן
עוסקת במעשי צדקה למוסדות
זה קשה, קשה מאוד. זה כרוך
ובנסיעות מחוץ לעיר, בטלפונים,
זוהי עבודה שלוקחת ממני את
חות.

והוא

כתבתי כל הזמן. כתבתי מאז שאני זו כרת
את עצמי.

,כן, קראו לו אורי, וכשהיינו נשואים הוא
למד כלכלה באוניברסיטה.

סבזסו 24 שעת!*ממה,
365 ימית .!1110.יש ל׳
מדל שפאשו תאהבה לא
נמצאת, יש לי העבודה
!הילדה. זח מחתה תתליו

• אם כן, ספרי לי על עצמך.
בת כמה את: ,מהו מצבך המיש־פחתי?

פיתאום ספר שירים ז׳

• ומה עם חיים פרטיים נ־

איזה חיים פרטיים, על מה את מדברת 1
החיים הפרטיים שלי זה הבית, הילדיסו
הכל קורה בדלת אמות. חברים באים אליי
הביתה, אני מעט מאוד יוצאת החוצה.

• אני מדברת על גברים, על
רומן.
אין לי שום רומן.

• זכשיש לך?

זה בבית, לא בחוץ.

בכלל לא. הם בכלל לא ידעו מי אני.
שלחתי את השירים באופן אנונימי, רק
אחר כך אמרתי להם מי אני ובמה עיסוקי.
אין לכר כל קשר.
באשר לחשיפה הסנסציונית — אני לא
פוחדת מחשיפה, אף פעם לא פחדתי.

>• היית נשואה נם קודם לכן.

• מדוע החלטת לפרסם ז

• כמה שעות ביום את עובדת?
הרבה. זה לא עניין של כמות השעות,
זה עניין של האינטנסיוויות של העבודה.
כל-כך הרבה עניינים ועומס, תגובות מהי רות
לעיתונים, לרדיו י— כולם רוצים תשו בות
על המקום.

• פירסומך חרב /יחד עס ה
עובהה שכספר יש חשיפה מעט
סנסציונית, היוותה שיקול לגבי
ההוצאה?

לא, פשוט, משום שאיני גרושה
כהן.

גם הדוברת של רעיית הנשיא,
נבון.

אופירה

והרוסה. זה ידוע, שאליי אסור לצלצל
אחרי ,9כי אני ישנה.

שלי אני
כרוניים. בישיבות באירגון.
כל הכו

מתי את מספיקה להיות אם?

• הוא חשוב?

אני משתדלת לחלק את הזמן שלי בין

• אם את כל־כך עסוקה כעכו*
דה ובטיפול כילדים, מתי את
יוצרת קשר ץ
זה קשה. על חשבון העבודה זה בלתי-
אפשרי, על חשבון הילדים אני לא רוצה.
זה קשה, קשה מאוד. אבל אני מאמינה,
כשיהיה קשר איכותי, אמצא שיווי־מישקל ״
נכון. כרגע, זה כמעט בלתי-אפשרי.

• מדברייך ניתן להבין, שכל תי
אפשרי להיות גם אמא, גם א שת
קארייחה וגם לנהל רומן. זה
די מייאש, לא ז־

זה לא לגמרי נכון. אני מאמינה, שאני
יכולה להצליח באמהות ובעבודה. אני טו בה
עם ילדי. כשטוב לי בחיי הפרטיים,
אני טובה גם בעבודה, וכשאני טובה בעבו דה,
טוב לי בבית. זה הכל משולב אחד
בשני.
זה בהחלט אפשרי. זה אפשרי, אלא ש כרגע
זה לא קורה לי. בסד הכל, האהבה לא
נמצאת סביבנו 24 שעות ביממה ו365-
ימים בשנה. ומשום כך — משום שהאהבה
לא נמצאת כרגע בסביבה — מזל שיש לי
ילדים. מזל שיש לי עבודה. הם מהווים
תחליף הולם לאהבה.

+את כאמת מאמינה, שילדים -
הם תחליף לאהכת גבר?

לא, בהחלט לא. אבל כשאין לך אהבה
של גבר, יש לך האהבה של הילדים שלך.
זהו עולם ומלואו וחובק ומחמם את הלב.
למרות הכל את לא לבד. נולדו לי הילדים
בגיל מאוחר, וכשהייתי אמא הרגשתי של מות
עצומה. אני מניחה שאני מגדלת או תם
כמו כולם, כשנגד עיני הילדות שלי.
יש לי דרך מאוד אישית בחינוך. הבית
פתוח. אנחנו מדברים על כל דבר, כוע סים
כשכועסים, רבים כשרבים. אנחנו מאוד
מאוחדים, האחד שומר על השני. אתמול
אמרתי לכרמל כשאני אהיה זקנה, אני לא
רוצה שישלחו אותי למושב זקנים. כרמל
אמרה שאני אבוא לגור איתה. שאלתי או תה
מה יהיה אם בעלה לא יסכים, אז היא
אמרה: אם הוא לא יסכים, אני אתגרש
ממנו.

• המילה גירושין לא מרתיעה
אותה? את התגרשת כשהיא
היתה תינוקת ממש.

הילדים שלי עברו הרבה מאוד בכל נושא
הגירושין. שום דבר לא נסתר מעיניהם,
וזה היה מכות. אני רוצה שיבינו הכל, ש־לא
יגדלו בחממה כמו זו שאני גדלתי בה,
שלא יפתחו את העיניים בגיל 20 ופתאום
יגידו, כמו שאני אמרתי: רגע, העולם הוא
אחר. העולם הוא לא שלם ויפה ונפלא
יש שחור ויש לבן ויש אפור. אני רוצה
שהילדים שלי יבינו את הבעיות ויתמודו
איתן יחד איתי. אני לא יכולה לשאת לבד
בנטל. זה לא פשוט לגדל שני ילדים לבד.
חייבים להתחלק.

• נשים רבות המגדלות את יל דיהן
לבד משתפות אותם בבעיות.
מדוע לדעתך זה קדרה דווקא ב־מישפחות
חד־הוריות?

גנני(כהריון) עם הרב גורן ועם יצחק רכין
״הגעתי לאן שהגעתי בזכות צרוף מיקרים״
הדחיפה המעשית היתר. של חברים, כמו
גדעון לב-ארי, שראו ואמרו לי: למה את
לא מוציאה החוצה?

• ספר־השירים שלך חושף רגשות,
רכות, עצב וכדידדת איך זה
מסתדר עם דמותה של דוברת
החלטית, אשת קאריירה אמכי-
ציוזית וחזקה ז

התדמית שיש לי בחוץ תמיד הפריעה
לי. אם כבר יש לאדם תדמית, אז לפחות
שהיא תהיה נכונה. מאוד מפריעה לי התדמית
של אשד, קשוחה, חזקה, סמכותית.

כעת לא.

+איך התברגת בתוך הסימסר
הממשלתי?
כשהתגרשתי, לא היה לי גרוש. הייתי
צריכה לעבוד. התחלתי לעבוד ביחסי-צי-
בור לטדי קולק, ראש עיריית-ירושלים.
ישבתי שם שנתיים. אחר כך, ניהלתי את
יחסי-הציבור של רשת מלונות שיף. כל
הזמן עסקתי גם ביחסי-ציבור ודוברות ל-
מישרדיס שונים.
ב 1974-עניתי למיכרז של דוברת מישרד־הבריאות.
מאז אני שם. בינתיים הייתי

העבודה והילדים, אני משתדלת שהילדים
לא ייפגעו. כשאני באה הביתה, אני רק עם
הילדים, ולעצמי אין לי זמן. רק כשהם
לא בבית, אני מתפנה לעצמי. ומתי הם
לא בבית? הם תמיד בבית.
סדר־היום שלי צפוף. אני קמה בכל
ב־ ,6הילדים מסתדרים לבד. הגדול
את הקטנה לגן, ואני •ב־ 7וחצי
במישרד. ביום נורמלי אני חוזרת
ביקר לוקח
כבר

כשאני חוזרת הביתה, אני עם הילדים
עד 8 ,8וחצי. ב 9-אני במיטה, סחוטה

זה מובן מאליו. זה מונע קונפליקט בינן
ובין ילדיהן. הרבה יותר קל לשתף אותם
מאשר להסתיר מהם ולעשות דברים מא חורי
גבם. הילדים שלך יהיו איתך אם
תשתפי אותם. אל תשכחי גם שכאשר את
מגדלת את ילדייך לבד, את מגדלת אותם
בדרכך שלך, ואין לך שום חילוקי דיעות
עם בן הזוג בכל הנוגע לחינוך הילדים.
אחת הסיבות לגירושיי היו חילוקי הרי עות
העצומים ביני ובין בן זוגי על חי נוך
הילדים. הוא דגל בשיטה קפדנית ה דורשת
מיסגרת חד־משמעית, שאינה מכי רה
במשברים. אני דוגלת בשיטה המכירה
בכך שלילד יש זכויות בדיוק כמו לאדם
מבוגר. יש לו מצבי־רוה, יש לו עצבונות
יש לו משברים. לא צריך להיות כפייתי עם
ילדים, וזה מוכיח את עצמו כל פעם מ חדש.
הבן שלי הירצה לפני הכיתה שלו על
גירושין. ילד בן שמונה הירצה על זה לפני
הכיתה. וזה נובע מכך שאנחנו פשוט מדב־ —
רים על זה, מדברים על כל דבר שקורה .
לי, להם ולנו ביחד.

• האם את !מרשה לילדים סעד
רבות מוחלטת כחייך?

אני משתפת אותם כמעט בכל.

+קרה לך שאחד הילדים טיר־פד
לך רומן ספני שכן הזוג לא
מצא חן בעיניו ז
לא. למזלי זה עדיין לא קרה. שמעתי
שזה קרה לחברות שלי.

• !האם כל סי שמוצא חן בעינייך
מוצא חן כעיני ילדייך?

אני י מניחה שיש להם דיעה עצמאית,
אלא שעד עכשיו לא היה לי אף פעם רומן
כזה שצריך היה לטרפד. הם לא היו מוד אגים.

9מה
קורה לילדים שלך אם יש
לך אורח בכית, והם מרגישים
שהוא מקבל ממך תשוסת־לב גדולה
מהרגיל?
אני אף פעם לא הרגשתי מצידם תיסכול.

אני מנירה אח חוסר־השוויון
שקיים נין שמחה
ועצב, אסר ואושר. ישגה
דינמיקה נח״ס מרגש״ס
של האדם, ואולי מפז
שאז׳ מבינה את זה,
אני לא אשה עצובה
להיפר, הילדים נורא רוצים שאתחתן. במ יוחד
כרמל.

• ועמוס לא מקנא לך לפעמים?

כן, נכון, עמוס קצת יותר מקנא, אבל
אני תמיד מדברת איתם. אני אף פעם לא
אתן להם לדאוג ולחשוש. אם אני מגלה
צל של חשש, אני מדברת איתם, הופכת
את הבעיה למובנת מאליה. שום דבר לא
נעשה מאחורי גבם.

כששוסטק בא נורא פחדתי. אמרתי
את זה.

• ממה פחדת?

פחדתי שיפטרו אותי.

• לא רצית להתפטר? רצית
לעכוד כשכיל הליכוד?
אני לא עובדת בשביל הליכוד. אני עו זהו
משרד א בדת
במישרד־הבריאות.
פוליטי.

• איך קרה שלא פיטרו אותך?
עברת לימין?

אל ן זהיי צינית. אל תשכחי שיש לי
שני ילדים לפרנס, אל תשכחי שזהו מישרד
לא פוליטי. ונורא חשוב גם השר ש את
עובדת בשבילו. כשהגיע שוסטק,
הרבה אנשים דאגו לספר לשוסטק שאני
ממפ״ם, למרות שמעולם לא השתייכתי ל־מיפלגה
הזאת. הזכירו לו שכתבתי בעל
המישנזר ושאני מכפר־מסריק. באתי לשוס־טק
ואמרתי לו: בוא נעשה נסיון. שלושה
חודשים. אם אני לא מתאימה, תגיד לי
שלום ואני אלך בשקט.
מישרד־הבריאות, כמו שאמרתי, אינו
מישרד פוליטי. עם שוסטק, כאדם וכשר,
אני מאוד נהנית לעבוד. אני מוצאת שהוא
הרבה יותר סוציאלי בדיעותיו ובמעשיו
מאשר השר הקודם שמטוב. למשל, בגישה
שלו לערבים, הוא עשה ומוכן לעשות יו תר
ממה שעשו קודמיו. הגיעה פנייה של
אנשי בריאות ממיזרח ירושלים. הם רו צים
לבנות בית־חולים. הוא הראה לי
את הפנייה ואמר: אני רוצה לעזור לאנשים
האלה. הוא כל הזמן אומר שיהודים או
ערבים זה לא ״1זשוב. חשוב שיקום בית-
חולים, והתגובה המיידית שלו היתד, לאשר
את הבקשה. או, למשל, רצו לסגור את
בית־החולים הוספייס שבתוך העיר העתי קה.
הוא הלך נגד כל המישרד בעניין הזה.
הוא בפירוש אמר שהאוכלוסיה הערבית
זכאית לבית־חולים משלה, ולא חייבת
לאכול את הגפילטע־פיש של הדסה, הוא לא
נתן להם לסגור את בית־החולים. הוא פי תח
בתי־חולים לשכבות הנכשלות, שבמשך
שנים סבלו מחוסר יחס משווע. הוא פי תח
את אסף הרופא, את נהריה, פוריה,
אשקלון — כולם בתי־חולים של פריפר־יות
של אוכלוסיות חלשות. אז אם זה לא
סוציאליזם, מה זה?

• איך היית מגדירה את השר
שוסטק?

• מאז שהתגרשת, קרה שישן
איתך גבר כחדר־השינה שלו?

הוא אדם חכם מאוד. אני ברצינות חוש בת
כך. הוא איש שיודע המון, ויש לו חוש
הומור. אחרי הסיפור עם סבא אליעזר,
הבאתי לו את הספר סבא אליעזר והגזר.
הוא היה מבסוט ואמר לי שמאז הקטע ב טלוויזיה
הוא מחפש את הספר הזה.

טוב, זה לא פתוח עד כדי כך. חוץ מזה,
טכנית זה לא בא בחשבון. חדרי־השינה
שלי ושל הילדים צמודים. זה פשוט לא בא
בחשבון.

בפוליטיקה יש אינטרסנטיות לשמה. אם
אתה לא טיפש, אתה תמיד מצליח, ואל
תכריחי אותי להיכנס לפרטים.

• בגלל הילדים?

אכל אם את והילדים כל״כך
פתוחים כיחסים שלכם, האם הם
לא יכינו את הצורך הזה שדך?

• אמרת לי שלא היה לך ואין
לך רומן רציני. אכל אם יקרה
ויהיה לך, גם אז זה לא יכוא כחשבון?

אני
באמת לא יודעת. אני מניחה שאז
אולי כן. אז זה יהיה רציני וקבוע, הילדים
יתרגלו. יתכן, כמעט בטוח, שזה ייראה
טבעי.

• איך מתייחסים הילדים ל
מיקצוע שלך? שמעתי את עמוס
משוויץ שאת מכירה את מין.

זה טתם, אבל האמת היא שהם מתייחסים
לעבודה שלי כמו שאני מתייחסת אליה —
בפרופורציות נכונות. יחסית למה שקורה,
מה התפקיד שלי? כלום י

• ככל זאת זו מישרה ככירה.

אני לא מתייחסת לזה כל מישקל. אולי
זאת הבעיה שלי, שאני לא מכירה בערכי.
לפעמים, כשאומרים לי :״אבל, את דוברת
מישרד־הבריאות !״ אני שואלת את עצמי :
הם מדברים אלין

• מה זה אומר להיות דוגרת
משרד־הכריאות?
להיות שר־החוץ כלפי הציבור והמדיה,
ולהיות העורך־דיו של הציבור והמדיה
כלפי המשרד. זה מאוד קשה. צריך להיות
אמין ובסדר כלפי שני הצדדים.

• היותך אשה מפריע או עוזר
לך כעבודה?
זה עוזר. אנשים מתייחסים אחרת. יותר
ברכות. יותר בהחלטיות ופחות בנוקשות.

• עבדת עם השר הקודם, ויק
טור שמטוב, איש ספ״ם• כעת את
עובדת עם אליעזר שוסטק, איש
הליכוד. את לא צריכה להזדהות
פוליטית עם השר שלך? כחניכת
השומר הצעיר, איך את עובדת
כשביל הליכוד?

• איך את מתפקדת כאשה כין
גברים?
• למה לא?

מכיוון שזה כרוך בשמות של אנשים אח רים,
ואני עדיין פקידה של מישרד־הברי-
אות. אז למה לך לקלקל לי?

• את מסתפקת כתפקיד דוברת
מישרד־הכריאות או שאת
שואפת לעלות יותר למעלה?

היו לי הצעות אחרות. לפעמים מתחשק
לי להחליף. היתד, לי הצעה להיות דוברת
המישטרה. היתד, לי הצעה להיות דוברת
מישרד-האוצר, שהכי קסמה לי. אבל אז
הורוביץ הלך ושוסטק לא ד,ירשה לי לעזוב
את המישרד. לא מזמן קיבלתי הצעה ללכת
למישרד המיסחר והתעשיה, ולזו לא הלכ תי
מרצוני.

+כל ההצעות האלה הם כתחום
הדוברות. אין לך שאיפות
אחרות?
אף שאיפות.

• למעשה הגעת לאן שהגעת
כאופן מיקרי. זו לא תולדה שד
אמביציה.
זה לא מיקרי, זד, עניין של צירוף מיק רים.
אבל בהחלט לא אמביציה.

* כספר שלך יש שיר הנקרא
״אתה נשוי״ .אני מניחה שבגילך
קצת קשה למצוא גברים פנויים.
איך מסתדר רומן עם גבר נשוי
עם המוסר האישי שלך?
האישיות שלי מעולם לא החשיבה מיסג-
רות פורמליות, ואת יכולה לראות את זה
על החיים שלי. בעבר ילדתי ילד מחוץ ל נישואין.
נישאתי, כי זה היה חשוב למי שהו
אחר, וגם זאת עשיתי בנישואין אזר חיים.
לכן לא מעניין אותי אם האדם הוא
נשוי. המיסגרת הפורמלית שלו לא חשובה
לי. השאלה היא מהי מהות הקשרים בינינו.
אם הוא נשוי, זה עניינו. זו הבעיה שלו.

דבורה, עמוס וכרמל גנגי־אלעד
״הרבה יותר קל לשתף את הילדים מאשר להסתיר מהם׳...

• שיר אחר שלך ,״הכוח״ ,גפי
תה בציטטה, שמאחרי הגדול שב־פוליטיקאים
ומעבר לכל תהליך
של שינוי, ישנה אשה אוהבת.
למה את מרמזת?
אני מדברת מתוך ניסיון. אני כל־כך
קרובה למקבלי החלטות -י לא רק בעבודה,
גם בחיי הפרטיים — ואני יודעת שאנשים

כשאת מגולת את לדיו
לנו, את מגרדת אותם
ונל פ* ז רנו שלו, ואיו
לו ודלוסיידישזו 011
בחוג 011 ,כבו סוג
מונעים מכוח האהבה. באהבה יש כוח חיו בי
שיכול להניע הרים וגבעות. אני מכירה
החלטות חשובות מאוד שנפלו בגלל קשד
בין גבר ואשה, קשר שנתן אנרגיה חיובית
שהניעה בניינים שלמים.

• את מדברת עלייך?

גם עלי. גם אני פעלתי הרבה פעמים על
פי רגשות. גם אותי הניע קשר טוב עם
גבר.

• האם קשרים שלך עם כעלי
החלטות הניעו דברים כמערכת?
כן, בהחלט.

• ספרי לי.

אני לא יכולה לספר. אמרתי לך, מעורבים
כאן אנשים. אני לא רוצה לפגוע באף אחד.
אבל כשאת נמצאת בסביבת בעלי השפעה,
כמובן שהקשר איתך משפיע.

#כספר השירים שדך את מתנדנדת
כד הזמן כין פסימיות ואופטימיות.
את פסימית או אופטימית?

אני
אופטימית מאוד, אלא שהיום־יום
הוא פסימי. זלדה, שאני מקורבת אליה מ אוד
אמרה לי פעם: כל מה שיש לנו בחיים
זה התיקווה. ואם לה, בגילה, יש עדיין תי קווה,
למה שלי לא תהיה?

#תיקווה למה?

לפעמים נדמה שאין מוצא. עבודה, בית,
ילדים — אין שימחה. בעקרון, כל בוקר
כשאני קמה, אני אומרת לעצמי: אולי ה יום
הזה יביא איתו משהו חדש.

* אני יושבת כאן מולך ככר
כמה שעות. יש לך כית יפה, ילדים
משגעים, קאריירה מצליחה, וככל
זאת אני מביטה בעינייך דהן עצובות.
את עייפה כעת, את סובלת
׳מבדידות?
הבדידות, הבדידות. הבדידות היא חלק
מהעבודה שאני עושה, ומהמצב המישפחתי
והאישי שאני נמצאת בו. אני לא מוכנה
ליצור קשרים בכל מצב ובכל מיקרה, רק
כדי לא להיות לבד.

#איך את מתמודדת עם הבדידות?

אני
לומדת להיות לבד. כשהייתי נשואה,
רציתי להיות לבד. היום, כשאני לבד. אני
לא רוצה להיות לבד. אני מניחה שאם אדם
לומד להיות עם עצמו, הוא לומד להיות גם
עם אחרים. כשאתה לבד, אתה עסוק בלימוד
עצמך, וזה מה שאני מנסה לעשות בשנים
האחרונות. זה כרוך בהרבה מאוד עבודה
(המשך בעמוד )48

ב1י 26

נסרדות או לאד בנות להקת סקסטוז
הן פעלתניות ללא ספק. הן מופיעות
די הרבה, אולם החמש לא החליטו עדיין
סופית אם לסיים את הרומן ביניהן או לא.
השינויים שם נעשים במהירות די רבה,

חזונה, חלקוה והסניגור

אפרים פי ח ואשתו עדה. לבני הזוג
פורן יש בן בשם גיא, והם החליטו לע שות
שירוו בינו ובין אירים. אבא פורן
היה השדכן.
גיא, גם הוא בן ,26 הוא תתיך משגע

איריס שמי

אותו הגיל

כל הסיפור התחיל מנכרת מסויימת׳ ,
צעירה ויפה׳ העוסקת במיקצוע העתיק בעולם׳
ומתמחה במתן שירותים לסאדו־מזוכיסטים.
היא נעצרה יום אחד על־ידי
המישטרה, והדבר פורסם בעיתונות. אחד
מלקוחותיה הוותיקים, בעל-בעמיו,
נשוי ואב לילדים גדולים, החליט לצאת
לעזרתה.
הלקוח המזדקן מצא את כתובתו של
סניגורה והלך למישרדו. שם, אחרי ש הציג
את עצמו, ביקש לעזור לצעירה בכל
דרך שתידרש. הוא הציע גם לשלם את
סכום הערבות שנדרש עבור שיחרורה.
הסניגור המוכר שיתף פעולה ברצון,
החתים אותו על הערבות, ודאג מאוד כי
כתובתו של הלקוח לא תופיע במיסמכים
הרשמיים, כדי שחס וחלילה לא יוודע
מאום למישפחתו.

שליש דשעכר אפרים פורץ
השדכן

ועד שאני שומעת את הסיפור, כבר יש
בו חידושים.
השינוי הראשון שחל בלהקה הוא פיסי,
חני אלקיים בת ה* 26 עשתה ניתוח
פלאסטי באף. והיום היא מתהדרת באף
חדש, יפה להפליא, המשנה כמעט לחלוטין
את מראה פניה.
איריס שמי, בת גילה של חני׳ עשתה
אף היא שינוי בחייה. הוריה של איריס
מיודדים כבר יותר נד 20 שנה עם מי
שהיה שלישו הצבאי של ראש־הממשלה,

ונחמד אמיתי• הוא עובד בחברת התקלי טים
סי־בי־אס ולומד מינהל־עסקים באו ניברסיטה.
השידוך
של מישסחות שמי וסורן חסם
חזק. גיא ואירים ניהלו רומן ויודעי דבר
סיפרו שהשניים מאוהבים חזק מאוד, ושזה
עוד רומן שיוכל לזכות בתואר ״רומן
השנה״.
אולם שני הצעירים הפתיעו. אחרי שלו שה
חודשים צמודים וצפופים, הם החליטו
שהמסורת של פעם לא עובדת עליהם,

חני אלקיים
מראת חדש
ושהיום הורים לא יכולים •לשדך בין
ילדיהם. איריס וגיא נפרדו.
אם כן, יפה נוספת מסתובבת חופשית,
ולתל־אביביות המחפשות — התפנה חתיך.

החוקר שגבה את העדות האבהית, לא
יכול היה לעצור בעד צחוקו, למישמע
הסיפור התמים ושלח הודעה נוספת אל
הלקוח כדי שימסור עדות שנייה. הפעם
נישבר האדם ההגון, וסיפר את האמת על
מהות היחסים בינו ובין הצעירה. הוא
גם נידב את האינפורמציה כי שינה את
גירסתו בגלל עצתו המלומדת של עורך-
הדין.
מישפטה של הנערה הסתיים בהודאתה
ובמאסר על־תנאי שהוטל עליה. אך מייד
כאשר ירדה מעל ספסל הנאשמים, התיי שב
עליו סניגורה. הפרקליטות מאשימה
אותו בהדחה לעדות שקר, ובסופו של דבר
תהיה זו הגברת שתבוא להעיד במישפטו
של הסניגור.

דלכח

עד כל
הקופה
גירושין מהסרטים

לנחי לאור, בעל רשת בתי־הקפה,
שכוס-קפה אצלו עולה כמו חדר זוגי
במלון מפואר, יש שיטה קבועה ובדוקה
למציאת הברות. הן עוברות אצלו דרך
הקופה.
עד לפני זמן קצר היה נחי נשוי ל רוחי,
ששמרה לו על הכסף בקופת בית-
הקפה, ועל הלב. אחרי אהבה גדולה ולד
הטת החליטו השניים למסד את חייהם,
ואחרי שהתחתנו שמרה רוחי גם על ביתו
של נחי החתיך.
אבל תוך זמן קצר שברו ח חי ונחי
את הכלים, וגם את הקופה, והתגרשו.
רוחי עזבה את הבית, את הקופה וגם
את הארץ ונסעה ללום־אנג׳לם, שם מת גוררים
הוריה.
נחי הפך לאחד הרווקים המבוקשים
ביותר בתל־אביב• איש־העסקים, שהצליח
בתוך זמן קצר לבסס את מעמדו הכלכלי,
היה למשאת נפשה של כל מי שעבדה
אצלו.
הוא לא התמיד ברווקותו המחודשת.

הסניגור 1לא שכח גם להגיש חשבון
ארוך על שירותיו לזקן המאוהב. וכאשר
נקרא הלקוח למישטרה, כדי להעיד על
קשריו עם הגברת, יעץ לו עורך־הדין לא
לדבר על יחסי-מין וקרבה אינטימית עם
הצעירה׳ אלא להעמיד את יחסיהם על
בסים של אב ובת, יחסים אפלטוניים
לחלוטין.

דויד מטלץ, הנמנה עם אחד מעשירי-
עולם וגר בניריורק, שם הוא משמש כיו-
שב־ראש מועצת-המנהלים של סרטי קו לומביה,
התגרש מאשתו מלכה.
מישפחת מטלון היא מישפחה בעלת
עסקים נרחבים בארץ ובחו״ל, ובעיקר ב גרמניה.
בישראל יש להם בתי-קולנוע
וחברה ליבוא סרטים הנקראת על שמם.

נחי ורוחי לאור
מהקופה לדוס־אנג׳לס
הבאה אחרי רותי התחילה גם היא דרך
הקופה. אך הפעם תהליך הפירוד היה
הרבה יותר קצר. נחי וחנית בת ה־24
היו חברים במשך סרק זמן מכובד אמנם,
אבל נחי לא נחפז להינשא בשנית. לא
ברור בדיוק למה, אבל השניים, שעשו
רושם של אוהבים־בלהט, נפרדו. חנית עז בה
את הקופה ואת נחי ועשתה שינויים

חיצוניים בהופעתה. היא הבהירה גם את
החיים שלה וגם את שערותיה, ואת שיערה
הגולש היא קיצרה עד מאוד. היום היא
עובדת במישרד להשקעות.
ונחי שוב הפך להיות רווק מבוקש.
יש לי הרגשה שהוא פתוח להצעות. אז
מי שמחפשת דרך בדוקה להתחיל איתו,
כדאי שתחפש אצלו עבודה כקופאית.

דויד ומלכה היו נשואים במשך שנים
רבות. יש להם ילד בן 16 וילדה בת .13
לפני חודשים ספורים חזרה מלכה מניר
יורק, עם הילדים, ולפני חודשיים הם
התגרשו.
מלכה, שחבריה מספרים עליה שהיא
אשה שקטה וצנועה, התחילה לעבוד עם
שובה ארצה בחנות לתכשיטים. למרוח
שהיא כאן איתנו, היא כמעט לא נראית
באירועים נוצצים. היא נהנית מעבודתה
ומירב מירצה מוקדש לילדיה. דויד, לעו מת
זאת, נשאר לעבוד בניו־יורק ועושה
שם חיים משוגעים.

(0מ ן! ש01
וווו סמי

תל־אביב לא ראתה מימיה את
הירש מאוהב מעבר לאוזניו. הירש, מבעלי
דיסקוטק בכיכר אתרים בתל־אביב
ובעל חשבץ־בנק נפוח, מסתובב כשראשו
בעננים ועל זרועו תלויה יפהפיה מהממת
העונה לשם נ׳יל ;גדין.
ג׳יל היא אמריקאית בת ,20 המתגוררת
בישראל. החתיכה החדשה של סמי, היא

ה מ צי ל הג רו ש
ה 1רלאש תו
עונת הקיץ עומדת להיגמר, והמציל הוותיק של חוף גורדון,
אברהם לוי, עומד לנטוש את סוכת המציל שלו, ולצאת
לשינת־חורף עד הקיץ הבא.
:ולוי זה, שכל דיזנגוף מכירה אותו והוא כונה לא אחת
״המציל ישל הבוהמה״ ,הוא גרוש מאשתו, דליה, שילדה לו
שלושה ילדים.
האם למישהו יש ספק מהו ההמשך המתבקש מהסיפור ז כן,
גם במישפחת לוי זה קרה. הבעל המציל חזר לגור עם גרושתו
בדירה משותפת, ממש לפני חודשי החורף המתקרבים.
ואם לא די בזה שהם חזרו לגור ביחד, הם מבלים ביחד,
יוצאים לאירועים של הבוהמה ונראים כמו זוג נאהבים העומדים
להתחתן.
כשראיתי אותם בפתיחת המיסעדה של גאזי חקק, לא
האמנתי ׳למראה עיניי. ממש זוג נאהבים. בהתחלה חשבתי:
״מה שהחורף עושה לבן אדם !״ אחר־כך. כשבירר׳תי, הבנתי שזה
לא החורף, אלא אהבה מחודשת. נו, נאלמתי דום. וכל מה שאני
יכולה לאחל לאברהם ולדליה הוא, שהקיץ הבא, שיבוא אחרי
החורף הקצר, לא יפריד בין השניים, ושחייהם המשותפים לא
יהיו תלויים בעונות השנה.
יש כאן גם מוסר-השכל חשוב לכל מיני מתגרשים ונפרדים
שאני מכירה. אבל עוד מעט יבוא יום־הכיפורים, ואז יהיה לכם
הרבה זמן לחשוב על כך.

סמי הירש
גוף שזוף
לא סתם חתיכה. יש לה שיער שחור שד
פע, ארוד-ארוך, וגוף שזוף להפליא. היא
חיה בארץ כי היא רקדנית בלהקת בת
שבע.
החברים של בני־הזוג ידעו לספר לי ש הסיפור
בין השניים הוא ממש היסטרי.
ג׳יל אמנם לא גוירה כהלכה, אך לא נר אה
לי שזה מה שמפריע לסמי, בן מישפח־תו
של פוקה הירש הזכור לטוב.

סמי ודליה נ׳שארו ביחסים טובים והם גם
נראים יחד באירועים חברתיים. אולם מסתבר
שהקשר ביניהם בנוי על ידידות־גרידא
והם לא מתכוונים לחזור ולחיות ביחד.

טורק מתחתן
בחולון

כדורגלן הערבי וחברתו בחרו להינשא
באולם מהודר בחולון, ולפתוח את השנה
החדשה בשימחה אמיתית.

אהבה מחודשת

נישואין פ תוחי ם ־
וורובה לגירו שין

הירש היה נשוי בעבר לדליה מילצ׳ן,
אחותו של המפיק וסוחר הנשק ארנון.
מילצ׳ן. מנישואים אלה יש לשניים בן.

סמי וידידתו החדשה, העולה ביופיה על
קודמותיה, כימעט שלא נפרדים, מי שהיה
מוכר כאחד שמחליף אותן כל הזמן, נראה
מאוד רגוע עכשיו. ויש לי הרגשה שהסי פור
הזה רציני במיוחד, ושעוד יהיה לי
מה לבשר לכם.

דליה ואכרהם לוי

ישראלה ודרכי שטיר, מצוות שסיר,
הם זוג נשוי מבחינת החוק והדת. אך
רק החוק והדת עדיין רואים אותם כבעל
ואשה•
לא מזמן הם יצאו !בהכרזה מפוצצת,
׳שהם מצאו את הנוסחה לנישואין מוצל חים
— הלא היא שיטת הנישואין הפתו חים.
כיום חיים השניים בנפרד. הם אומנם
עדיין לא התגרשו, אך כל אחד חי את
חייו ומניח לשני לנפשו. ילדם המשותף
של השניים, בן ה־ ,9חי עם ישראלה.
היא ממשיכה לארגן תערוכות, מוציאה
לאנשים בעיר את העיניים כשהיא חורשת
את הכבישים במכונית־הספורט שלה, וגם
הצליחה לעורר את קינאת הנשים, בכך
שתפסה פנוי מבוקש מאוד מאוד.
זהו חיים נהל, מבעלי חברת הסיגריות
דובק. הוא בן ,40 ובעבר הוא היה נשוי

במשך חמש שנים לשוודיה. חיים מתגורר
בדירת־פאר במיגדלי־דויד בתל־אביב, וחי
כפי שרק בעל חברת סיגריות בארץ יכול
לחיות.
מזה חצי שנה יוצאים חיים וישראלה
ביחד. לא לפני הרבה זמן הוא נסע לחו״ל,

השנה שעברה לא היתה כל־כד טובה
לשחקן הכדורגל המצטיין ריפעת טורק.
קבוצתו בעבר, הפועל תל־אביב, ידעה
משברים רבים. כמה שחקני מפתח עזבו
את הקבוצה וביניהם טורק. אך השנה
החדשה מאירה לו פנים כבר בימיה
הראשונים.
השחקן, שידע השנה הרבה פציעות
ועבר מהפועל תל־אביב להפועל רמת־גן,
מתחתן ביום האחרון של שנת תשמ״ב.
שם הכלה הוא ואפה אכו־אל־עדס.
אך פרם לשמה ולעובדה שהיא ערביה,
לא הצלחתי לגלות אף פרט1נוסף כלשהו.

ישראלה שטיר

עד לפני תקופה לא ארוכה היתד. ל סורק
חברה בלונדית מסתורית, שגם את
שמה לא יכולתי לברר, אך הם הספיקו
להיפרד בינתיים.
טורק, שהוא חובב דיג, פתח את השנה
החדשה באופן סימלי. הוא ענד על אוזנו
עגיל שלדבריו יגן עליו מפני המזל הרע
שליווה אותו במשך השנה האחרונה. ה-

על בטוח

ריפעת טורק והכרתו!הקורסת
ללא ש ס

לצרכי עבודה, והבטיח לשוב במהרה. מאז
עברו אמנם ימים רבים וגהל עדיין לא
חזר, אך ישראלה לא מסתובבת מדוכאת.
הפעם שתה לה לחכות. אחד כמו חיים
גהל לא מוצאים בכל יום.

טראוולטה !׳
הפרטיים, לרכוש מכשירי־וידיאו ולא לר אות
את הסכנה המתקרבת.

אש׳׳ף

^ ני חונכתי על בסים אחר. מה שיש
י לך — תגיד. אסור לפחד, גם כשה אויב
הוא גדול וחזק. אני לא נמצאת עם
יצחק שמיר או מנחם בגין, או שרון. אני
לא שייכת אליהם.
בגין הוא דמוקרט מהסוג הישן. הוא שו מר
על כללים. ברגע שהוא ילך, יתפוס את

לעצור את זה. צריך לקחת לשרון את ה כוח
ואת הגיבוי.
עם שרון, כמו עם בגין, היו לי קשרים
מיוחדים. עם ראש־הממשלה נפגשתי כמה
פעמים, אך לא מאז המילחמה. היה לי
קשר עם אלה שעובדים עם שרון, ושאבי
עובד איתם, אך כדי לא לפגוע באבי, לא
אמרתי להם מה אני חושבת עליהם.
אחותי, שרון בת ה־ , 14 קרוייה על שמו
של שר־הביטחון. הוא אפילו שולח לה לא
אחת איגרות־ברכה וזה שינה את עולמה.
היא אפילו הפסיקה להעריץ את ג׳ון טרא-
וולטה, שכל החדר שלה מלא בפוסטרים
שלו, ועברה להעריץ את אריק שרון. אבל

סמוו עלצ״נסק , ,נתו שו הצ״ו שונא־חגומנים,
איש תנועת חחווח שאיים
וחטוף אנשי השגרירות הגרמנית
יוצאת נגד החבר ים של אביה
^ אסר ערפאת הוא היהודי הפרטי־
/ /זן שהתחבא ביערות, במילחמת העד
לם השנייה. את הילדים הפלסטינים צריך
להחביא כאן, כדי שלא יירצחו על־ידי חיי לים
ישראליים !״
קלצ׳ינסקי,
הדוברת: סמדר (״סמדי״)
בתו הבכורה של אנדרי קלצ׳ינסקי, פולני
שהתגייר והחליט לא להניח לעולם לש כוח
את השואה. סמדר בת ה־ 19 התחנכה
בצעירותה במעוז בית״ר ברמת-גן, ואף
היתד. מדריכה שם. מילחמת הלבנון גר מה
לשינוי חריף בדיעותיה של הצעירה.

סיפרה סמדר:

אגרתי דאב׳ להחביא
ילדים מ־ססינ״ם בביתו
בגו שהחביא ׳תווים

ישבתי מול מסך הטלוויזיה והייתי המר
מה. שאלתי את אבי מה ההבדל בין ילד
יהודי, שנרצח על־ידי הנאצים בפולין, ובין
ילד פלסטיני, שנרצח על-ידי ישראלים ב ביירות.
אנו היינו עם נרדף לפני יותר
מדור, וכאן על המסך אני רואה עם נרדף
אחר. אנו הנרדפים, הפכנו לרודפים.
לאבי יש כוח בתנועת החרות. הוא מו כר
שם בזכות מאבקיו בנאצים ובעוז ריהם.
אמרתי לו :״איך אתה מסוגל לש תוק,
איך אתה מחריש? סבי הציל יהו דים
מציפורני החיה הנאצית, ואתה רואה
את הטבח ולא עושה דבר. מדוע אתה לא
מזעיק את המיפלגה, מדוע אתה לא פוקח

את עיני הציבור, מדוע אתה לא מחביא
ילדים פלסטינים בבית כמו שהחביאו יהו דים?
לך יש כוח ואשראי מוסרי לעשות
זאת !״
הוא ׳לא ענה. ראיתי גבר במשבר, גבר
מתלבט עם עצמו.
הישיבה מול המסך הקטן היתד. קשה
לשנינו. בשלב מסויים הוא לא יכול היה
לשאת יותר, לא את המראות ולא אותי.
הוא כיבה את המכשיר. הוא לא רצה לש מוע
יותר ולא רצה שאני אדע יותר. לכ אורה,
נותקתי ממה שקורה בחוץ. אך כש התחלתי
להבין מה קורה פה, פשוט נבהל תי.
אני
גדלתי בבית לאומי. אבי שלח אותי
לבית״ר, שם התחנכתי על ברכי אידי אולוגיה
של שלמות־הארץ, ולחימה בנא צים.
זד. היה אז טיבעי בעיניי לפני ארבע-
חמש שנים. ראיתי מה הקריב אבי כדי
להילחם בשיכחה של השואה, והערצתי
אותו.
והיום — במה אנו שונים מהם? הנה
לצידנו נמצא עם נרדף, העם הפלסטיני.
אנו הורגים בהם, הורגים ילדים בטענה
ש״מחבלים״ מסתתרים ביניהם ועוד מש ווים
את ערפאת ואנשיו להיטלר ולמיפק-
דה הנאצית. זה אבסורדי.
לי לא ימכרו את זה. אני יודעת טוב
מאוד מה עשו הנאצים ומהי גרמניה ה נאצית.
אנו מתקרבים לכך, ולא הפלס טינים.
אני
מביטה סביב. הכל פוחדים. אלוף-
מישנה אלי גבע מוכרז כבוגד. מי שלא
מסכים עם הממשלה הוא בוגד. ממש גרמ ניה
בתקופה הנוראה ההיא. אנו כבר לא
חיים בדמוקרטיה. בעלי המצפון עוד יוצ או
להורג.
אנשים מבוהלים. חוששים לדבר. הם
חושבים שהזמן יעשה את שלו, אך לא מ בינים
שהזמן פועל לרעתם. כולם רוצים
להמתין, לראות מה יהיה. לחיות את חייהם

חברים של אנא

אנדרי קלצ׳ינסקי טס מנחם בגין, אותו הוא
מעריץ. האב, העוסק גס בציוד, ועובד בנוינהל
סקרקעי־ישראל, הוא חבר מרכז חרות וידוע כתומך נלהב של שר־הביטחון. סמדר
משערת שאביה רואה מה קורה בתנועה, אך קשת לו לקבל את המציאות ולהסיק מסקנות.

הפגנה שר אנא

אנדרי קלצ׳ינסקי שובת שביתת־רעב, אחת מני
רבות שערך מול שגרירות גרמניה בתל־אביב.
והפעם — נגד הסירבול הביורוקרטי בהבאת הנאצים ועוזריהם בגרמניה לדין. האב,
פולני ׳סומר, נעצר לא־אחת והועמד לדין בעוון פעילות לא־חוקית נגד מוסדות גרמניים.

מקומו שרון. אז כבר לא יהיה צורך להפר
את החלטות הממשלה, משום שלא תהיה
ממשלה. יהיה שילטון יחיד. שילטון נציוי
נל־סוציאליסטי, על כל מה שכרוך בכך.
את שרון צריך לעצור. לא השתתפתי
בהפגנות נגד המילחמה, למרות שהזדהיתי
איתן. לדעתי, זה לא מספיק. בניירות ובכי
רזות לא עצרו את היטלר. כשעומדים עם
פוסטר מול רובה, אין ספק מי ינצח. צריך

שרון אינו טראוולטה, והיא לא מבינה
זאת.
היום אני מתחילה ללמוד מה קורה כאן.
אני מתכוונת ללמוד את הסיכסוך הישראלי-
פלסטיני ביסודיות, וכבר הגעתי לכמה מס קנות.
ברור
שאני שוללת את מילחמת הלבנון,
שקראו לה בשם ״מיבצע שלום הגליל,״
מכל יוכל. מה שהתחיל כתרגיל צבאי נחמד .

״צוין לעצור את שוון דנני שיהיה מאותו מוי. הפגנות רא מספיקות!
כביכול, עלה בחיי רבים, שלהערכתי רובם
נפלו לשווא, ללא סיבה וללא היגיון.
על מה הסיכסוך י הם טוענים שהארץ
הזו היא שלהם. אנו טוענים שזו ארץ שלנו.
שני עמים חיים באותו שטח. אנו נרצחנו
ונרצחים עד היום, כדי להגיע למדינה
ולחיות בצורה חופשית. וגם הם. מה אנו
רוצים? לגרש אותם, להרוג אותם? לאן
הם ילכו, למידבר? אפשר לדכא עם לת קופה
קצרה, אך אחר כך זה מתפרץ ויוצא
החוצה. הם רוצים בדיוק מה שאנו שאפ נו
אליו דורות.
הלוחמים הפלסטינים, וגם אותם שקראו

מד! אנז חזנים? יגרש
אותם? לזזדוג אוו1ס?
לאן הס ילס, למידבו?

הפלסטיני, שחלקו נמצא בשטחים. אך ל כך
לא יהיה סוף. אנו נלחם ונלחם ונפגע
כל הזמן בעצמנו. אנו נהרס מהכיבוש.
הצבא שלנו הוא די חזק כדי להגן עלי נו
מגבולות . 1967 חוץ מזה, אם חותמים
הכיבוש
על הסכם־שלום ומפסיקים את
ולעם הפלסטיני תהיה מדינה, אז מה יש
לנו לחשוש?
אני מתנגדת להתנחלויות. אני כבר לא
זוכרת כמה יש בכלל. לא ביקרתי בגדה ה מערבית,
אלא בתקופה שהייתי במעוז בי-
ת״ר. מאז השתנה אצלי הרבה.
אין לי כיום חברים פלסטינים, משום ש לא
היו לי קשרים איתם. אני מתארת ל עצמי
שאם אגלה עניין, ארכוש חברים
כאלה.
אחד הרגעים הקשים במילחמה האחרונה
היה הגירוש של הפלסטינים מביירות. נז כרתי
ביהודים שגלו כפליטים על אוניות,
אחרי המילחמה וחלקם טבעו בים. אני חו
שבת
שגם לאבי זה הזכיר את התקופה ה היא.
בכלל, אני חיה היום בתקופה מאוד
מוזרה בחיי. כיהודיה הנלחמת מילחמה

חיסול אעוץ
ה1א חישל חלון
.מהעם הפלסטיני
פעילה בנאצים ובנאציזם אני רואה אי רועים
דומים כאן.
אני יודעת — כמו שבמאבק נגד הנא
צים,
כן גם במאבק על חיינו כאן, אני ב מיעוט.
אבי אולי לא מבין, שמי שנלחם
היום נגד הנאצים ברחיבי העולם הם איר-
גוני השמאל והשלום. הימין הוא פאשיס־טי.
ומהי תנועת החרות?
איני חושבת על עזיבה, על הגירה. איני
מסוג האנשים שבורחים. אני רוצה להילחם
כאן על דיעותי ולא לוותר, להסביר לאנ שים
את מה שקרה באמת ולהזהיר אותם
מהעתיד.
אנשים בארץ איבדו כל ערך לחיים. אם
בני אדם מאבדים יחם והערכה לחיים, הם
הופכים לשטניים. אסור לנו לאבד את
היחס לחיים. אסור לנו להתנהג לאוייב כאל
חיות, אלא כאל בני־אדם.
מה שאני יכולה לומר לכל אחד הוא:
אל תשכח מאיפה באת. זכור מה שהם עשו
לך. אולי אכ אנשים בארץ יבינו זאת
נוכל לחיות טוב.

להם בארץ ילדי אר־פי־ג׳י רוצים לחיות.
בדיוק כמונו. אם הם לא יהרגו, אז יהרגו
אותם. ממש מילחמת קיום. לא פלא שהם
יורים בנו. אילו הם ידעו שאנו לא נפגע
בהם, הם לא היו פוגעים בנו.
מריבות לא פותרים במילחמות. יש ל שבת
ולדבר על בסיס של הגיון. ולדבר
צריך עם מי שהצד השני החליט שהוא
מייצג אותו. במיקרה הזה זה אש״ף. כן,
אש״ף.
אש״ף הוא חלק מהעם הפלסטיני. אי-
אפשר להכחיש זאת וכמובן אי-אפשר ל חסל
אותם, כי זהו חיסול חלק מהעם ה פלסטיני.
הם החליטו ביניהם מיהו המנהיג
שלהם, ולנו לא נותר אלא להיפגש איתו,
ולא עם מי שאנו רוצים.
תמורת שלום אנו צריכים לסגת מכל
הגדה המערבית. אין לנו מה לחפש שם,
ואם אנו חולמים על חוזה שלום, ממילא

ערכאת זווא פרטיזן.
להשמת אוזון לתיסלו
זה אבסורד
אין בעיה ביטחונית. יש אפשרות לסגת
ולחיות בשקט, אנו חייבים לעשות את זה.

זכור מה
שעשו לך!
יוד שהמילחמה בלבנון כוונה
לא נגד אש״ף בלבד, אלא נגד העם

בת שר אבא

אנדרי וסמדר, בתמונה שצולמה
באפריל 1980 כאשר הבת הכריזה,
שלמרות שאביה התחייב שהוא לא יפעל בניגוד לחוק במילחמתו
נגד הנאצים, היא לא תשתוק ותילחס נגדם. למרות הבדלי
הדיעות בינה ובין אביה היא מדברת עליו בהערכה רבה.

גמנית־צילוס

סמדר היא דוגמנית צילום
מבוקשת. הצעירה היפהפיה,
:והת־הקומה ודקת הגיורת, אומרת שהיא לא מוכנה לשתוק
ן משום החשש שהיא לא תקבל עבודה. הי א בטוחה שלמרות
עותית החדשות ימשיכו לחפש אחריה לצורכי־צילוסים.

...וו ו

״אימי ק שוח ה״
דירה, לאהבה, חום ופינוק. אפשר
גם למטרות רציניות וגם אלמנות
אפשריות. שלמה, ת״ד 1833 רמת־גן,
מיקוד .52117

נוגע ללב

* רציני. רווק בן ,27 מנהל-
חשבונות, ישמח להכירך, החטובה
והרגישה, למטרה רצינית. ת״ד
,4776 חיפה.

* בכיפה על גלגלים. לס גירה
ההזדמנותי שתי מכונות
כביסה קנווד ופיילוט, הדורשות
שיפוע קל ! אופניים מתקפלות.
טל׳ .03—737908

* חוג תרבותי. חוג לבילוי
תרבותי של נשים וגברים יחידים,
מצרף חברים וחברות בני 50 עד
60 טלפון ,475279ת״ד ,24010 תל-
אביב.

4מכל העדות. גרוש / 170
+: 40 דירה מעוניין להכיר נשים
רציניות למטרה רצינית ביותר,
העדה לא משנה. טל׳ .03—836810

גברי ומרתק. נא לכתוב לת״ד
7323 ירושלים, מיקוח* .91072

משומש 8ארבע להבות,
בהזדמנות. טל׳ 727785־.03

* אלקטרוניקה. טיונר סוני
+מגבר קיט סנסטה! ,תמורת
שווה־ערך. טל׳ .03—992080 בני.

גור כלבים חברותי ושובב
(שלושה חודשים) מחפש בדחיפות
בית אוהב — לכל ה חיים•
פרטים ,04—535573 :
בערב.

חו ד ה
יש ישראלי יפה ושמו יע קב
בר, בעל חנות בולים ב מרתף
ברחוב אלנבי בתל-
אביב. באחד מימי הקיץ הח מים
חיפשתי טלפון. כשנכנס תי
לחנותו של מר יעקב בר
ושאלתיו היכן אמצא טלפון
ציבורי, ענה לי. :אל תת רוצץ
עכשיו בחום, התקשר
מכאן בחינם. כשהודיתי לו,
אמר :״כל אחד יכול וצריך
לעשות זאת תודה׳ .זאביק

מפוררת. חתיכה אינט *
ליגנטית
ומסודרת 32/175 מעוג-
יינת בבן־זוג למטרה רצינית. ת׳׳ד
4143 רמת־גן.
* פרקחדש. התרגלתי ל היות
לבד. מרגישה טוב, אך רוצה
לשתף אותך, לפתוח פרק של בי חד•
בת .29ת״ד , 18016 תל־אביב.
!* אותה התיכה. אקדמ אית׳
30/167 גרושה ,2 +,במת אים
למטרה רצינית! אקדמאית,
ציריכים אפשריים

* צימחי הארץ. חייל מ שוחרר
מעוניין להכיר צעירה עד
גיל ( 22 רצוי צימחונית) ,לד,יכ־
.כרות ובילויים בארץ־ישראל. ת״ד
,69 קריית־אתא.
!? העיקר התבונות. צעיר
גרוש 33/176 נאה וסימפאטי, יש מח
להכיר נאה, גרושה או אלמ נה,
עם או בלי ילדים, אך עם
הרבה תכונות טובות. ת״ד ,9296
תל-אביב .61092
!* נחמד ונחמדה. רווק
27/168 אקדמאי, נחמד ושקט, מ עוניין
להכיר נחמדה וסימסאסית.
תשובח מובטחת. ת״ד ,30401 תל״
אביב .61303

צ׳יק־צ״אק
חייג אהרי־הצהריים לטל.
( 03—264468 לבקש את אדית)
ונתחתן! אני רווקה, נחמדוה,
מסורה, רומאנטית.31/168 ,
ומי אתה ו
י* למהדרץ. בת 9ל ^ מ ת־
| שאת לגרג)ה 169 סנטימטרים,
פנויה למהדרין — רוצה אותך
גבוה, מעניין. אקדמאי, פנוי תתרן
סופר! ת׳׳ד ,2555 תל-אביב
.61025
* מיקרו. סטודנט נאה מחפש
שותפה לחיפוש דירה בשכר חודשי,
למגורים וחיים משותפים בס ביבות
יתל-אביב, על בסים חלוקה
צודקת (מיקרו נישואין) ,איציק,
טלפון 224243־04

* חתיכות

בהתכתבות.

בן 18 רוצה להתכתב עם בנות 16
עד ,20 אבל שיהיו חתיכות. סעיד
סובחו אבו אלהיג׳א, כוכב ,20185
דואר־נע כרמיאל.
+ונם דירה. נאה, גברי,
רציני, רגיש ומבין בן ,28 מעוניין
בנשים גרושות ונחמדדות בעלות

26/169 רתקה, במתאים
רצינית. ת״ד , 1321 חולון.

360X2

למטרה

י* אשת־ חיל מי ימצא.
בחור נחמד, חביב ומבוסם, בן 25
מחפש אותך, המסורתית, נאה ור צינית
לנישואין. עדיף ממרכז ה ארץ׳
רצוי פרסיה. נא להתקשר
אל אפי, סל׳ ,053—42201 בין ה שעות
10-6בערב.

* מנהל־חשבונות,28/167 .
רתק, דתי ומנהל־חשבונות, מחפש
רתקה נאה וחטובה עד גיל 24ל נישואין.
מאיר, טלפון 851546־.02
* אקדמאי 25/165 .ואקדמי
אי, מעוניין להכיר נחמדה ומעניי נת
למטרה רצינית. רצוי שתהיה
אירופית. ת׳׳ד ,39812 רמת־אביב.
* יש אחד בזה? קיבוצ ניקית
רתקה ,28/160 מבקשת ל מטרה
רצינית גאה ואינטליגנטי עם
שימחת־חיים ופתיחות, שאפשר ש-
תיתצר איתו כימיה. היש עדיין אחד
כזה ז ת״ד , 1627 טבריה.

אבא 1אמא
לשמוליק. שיחקת עם רוחמה
באבא ואמא, והיא באמת
עומדת להיות אמא. אך אל
תהיה בטוח שאתה האבא.

* עו בדה-י ש: מבוקשת:
קיבוצניקית שהיא חג לעיניים וחגיגה
לנשמה, גבוהה, חטובה.
חכמה ולא מרובעת, בין 29ר,35
התמורה: גרוש חכם ואינטליגנטי,

* כל הקודם זוכה. מוכר
תקליטים תוצרת־חוץ ותוצרודה־ארץ.
כל הקודם — זוכה. טל׳
,055—33179 צמח.
;* עמוק עמוק. בלון־צלי-
לה 12 ליטר 200 ,אט׳ +מד-
לחץ (לווסת) חדשים, במחיר מ או
03—429878

גוחך.
,03—413938
בערב, כל השבוע.

ברכיו;
* יו נ ה 1יונה היקרה שלי,
אני אוהב אותך מאוד־מאוד!
שלמה.
* לנירה (או אולי מירה),
ממישרד קופת־חולים דרור ברא־שון־לציון:
סול האטימות והר צון
הרע של ״רופאת המישנד
חה היתד. עזרתך קרן־אור.
חן־חן. מהבריאה שביקשה אישור.

^ו רן ׳

גבר מוכן לתת חינם חוברות פור־נוגראפיות
לבחורים מגיל 15 עד
•18 טל׳ .03—791454
ן * כהזדמנות. מכונת-כבי-
סה, מדיח־כלים ושולחן סאלוני.
טל׳ .03—482920

לסל מחיים

!* החלומות

הכמוסים.

* 1בולים. מצלמה ־יאשיעה
£ - 35 ומחשב קאסיו, להחליף ב מעטפות
יום־ראשון מבולי ישר אל,
מהשנים ,1965—70 או שווה־ערך.
טל׳ .03—251018

מה רולך
* בן־וזייל מי ימצא. חייל
מבצע כל עבודות-עזר, שליחויות
ותיקונים בבית, בגינה, בחדר־ה־מדרגות
וכו׳ .טל׳ .03—482920
;* ענייני ראש. דרושים
ם פרים/יות מעולים באיזור תל-
אביב. תנאים טובים. לפנות ל שמשון,
טל׳ .03—231491
* מדעבידיוני. ההרצאה
על מד׳׳ב במתנ׳׳ם קריית־שרת
(חולון) תהיה ב־ .23.9.82 הנושא:
(מ־ה״ג ולס עד מעבדות־החלל.
ירצה: פרופסור תוסאס גודמן.
פרטים נוספים בטלפון .881790

* העוגות הכי מוכות כ עיר.
באחריות — תנור גאז

איפה א חז
כתבת אלי לת׳׳ד 8014 בי רושלים,
ציינת את בית־הדו*
אר שלך, אך לא את שם העיר.
אני יודע שאת גרה בצפון.
אנא — כיתבי שוב.

* לאריק הירושלמי. בפרוס
השנה החדשה — זר ברכות ואיחד
ים, שנת אושר ומזור, שנת לימו דים
פורייה. מאחל: עוזי לב מתל־אביב.

חיש
אץ כסף1
או אסי * לך מ ה להודיע,
להציע, לבקס, לברך, ל ספר
בדיח ה סופ ה, ואפילו לקלל —
קדי מ ה 1
#כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף ת מו נה
— הכלב ה אגו ד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה ה מוצעת
לחילופיו, הרווק המציע
א ת עצמו ל היכרו ת — יגו ל
לעשות זאת. ב מיד ת היכולת,
תפו רסם גם ה ת מונ ה.
#ההודעה תיכתב על גבי
גלויית-דואר, למערכת ״ העול ם
הזה״ ,ת״ד , 136 תל-אביב
(אלא א ם כן מצורפת ל ה
ת מונ ה. ב מי קר הזה יש להש תמש
במעטפה) .לאתתקב לנה
שום הודעות בעל-פח, בטלפון
או בביקור אישי.
• חגלוייה תכלול א ת
שמו, כ תוב תו ומיספר הטלפון
של בעל-ההודעה.

(המשך מעמוד )43
עצמית. העיקר הוא לא לעשות
דברים חפוזים, או פשרות.
אנשים הולכים לסתי־קפה או
שותים או הולכים למסיבות קוק-
טייל כדי לא להיות לבד. אני לא
אוהבת את זה, אז אני רוב הזמן
לבד. אני לא הולכת בכלל למסי בות.
אני לא מרגישה נוח בין
הרבה אנשים. שניים־שלושח אנ שים
מספיקים לי. כן, אני יודעת,
זה נוגד את תדמית אשת הקאריי־רה
שיש לי בחוץ. זה מאוד מפריע
לי. התדמית מפריעה לי. כל ה הערות.
כל הרכילות. אני מרגישה
שפוגעים בנשיות שלי.

שלך ז־

איך פוגעים בנשיות

התדמית של הקשיחות הם י־ייצן
האופי החזק המדומה. נכו״* י

נוגע לקבלת יי״יייייי 1־
ויודעת מה אני עוי־ סס 11 11110 בקשר לדברים י > |
רוצה להיות הלש! *

• כשה ח
היו מוכנים לק* 1יו ח
מצב של חולש ! 1 ,ן 11

געת?
לא נפגעתי, אבל
עוד מציאות: שאני.
בים בכי, עצבות ן
בגלל שגם אצלם יי.
כל־כך דומיננטי, אז
לראות זאת באחרים,
את חזקה, וזה מה
אצלך.

• ניתקת קשרי* .
1י | ין
בהחלט נותקתי.

• את עצובה 5

לא, אבל אני מכירה את
השוויון שישנו בחיים בין ש
ועצב, צער ואושר. שניהם קיים
העצב הוא חלק מאיתנו והישימחה
גם היא חלק מאיתנו. יש לי שיר
על גלי הים, והוא מבטא את אחת
התגליות שהיו לי בזמן האחרון.
מצחיק, תגליות בגיל .37 ובכל
זאת, גיליתי שישנה דינמיקה קבו עה
בחיים הריגשיים ישל האדם.
והחיים בעצם משולים לים שיש
בו גלים. כשגל מתרומם, קרי
כשאת עוברת סערה באופן טבעי,
הגל יחזור אל הים ותהיה רגיעה.
אז אם אתה יכול להתמודד עם
הגל, תתמודד. אם אתה לא יכול,
תעצום את העיניים, תכנים את
הראש מתחת לגל, ותחכה שהוא
יחזור אל הים. אסור אף פעם
להיות ביאוש מוחלט, ואסור שה אושר
יסנוור עיניים. לכן אני לא
1עצובה. יש רגעים שבהם אני
עצובה, אבל בשעות הכי קשות
אני זוכרת את המילים שאמרה
לי זלדה: יש תיקווה.

• זדדה היא אשה דתית.
יש לך קשרים עם אנשים
דתיים כמו הרב ליפשיץ ואורי
זוהר• את נמשכת אל
׳הדת?
החינוך של השומר־הצעיר מאוד
קירב אותי לדת. הוא גרם לי
להיות סקרנית. הדת חסרה לי.
החינוך היהודי חסר לי. אנשים
דתיים, יראי שמיים, מושכים אותי.
את אורי זוהר היכרתי דרך החוגים
הדתיים שאני מקורבת אליהם.
באתי אליו הביתה. לשמוע אותו.
היה כיף לא נורמאלי. היתד, לנו
שיחה בת ארבע שעות.
זלדה היא בשבילי — איך אני
אגדיר את זה ז את יודעת, כש קשה
לי, כשכולי מתוסכלת —
ביחוד אחרי ביקור בכנסת — אני
נכנסת לזלדה. היא גרה בשערי
חסד, לא רחוק מהכנסת, ואני באה
אליה כולי סימני שאלות. מתוס כלת
מהפוליטיקה, מהאנשים. ואז
אני יושבת איתר, שעתיים, על
כוס תה מהביל שהיא מוזגת לי
סמיחם גדול, ואני מקבלת תשו בות
מהעובדה שאני יודעת שהיא
יודעת שלא הכל מובן מאליו, ולא
הכל סתור, ואין תשובה לכל שא לה.
מפני שאני אדם העוסק כל
הזמן בפוליטיקה, יש לי נטיה
למצוא פיתרון לכל דבר, להוביל
כל ׳תהליך לקראת סיום. ואז, כשזה
לא קורה, זה מתסכל, מתסכל
מאוד.
ה עו ל ם הז ה 2351

י :1 1 1ו
] י >משמא 0
| הו צאח

ו הי

!!ומלייס
אש ת ו
ושלושת ידדו ו -
והוא

עיוור

ך• וא אדם צנוע מאד. אינו
י 1משחק תפקיד של גיבור
וטוען שהוא אוהב להתמקד בד ברים
ריאליים. אהרון בר בן ה־
43 הוא עיוור וקטוע יד שמאל
יותר מ־ 20 שנה. בר, יליד כפר־יהושע,
הוא בן למישפחה גדולה,
שחלקה הגדול עדיין מתגורר שם.
כשהיה בן 14 ניהל אהרון את ה משק
המישפחתי של הוריו המבו גרים.

, 1958-שירת בר בשירות
סדיר, בחיל-הצנחנים. תוך כדי
הנחת מוקשים הוא נפצע, א־בד
את שתי עיניו ואת ידו השמאלית.
על ימי הפציעה ותקופת השי קום
מסרב בר להרחיב את הדי בור•
הוא רק מוכן לומר שהוא
לא שקע בדיכאון, וששיקומו הת קדם
בצעדי ענק, לא מעט בזכות
הדרך שבה קיבל ומקבל את ה דברים.
לזכור צבעים

ר, נשוי ואם לשלושה יל דים,
הקים לפני 10 שנים את
הוצאת־ספרים תמוז. לדבריו, ני הול
הוצאת־ספרים, כמוהו כניהול
כל עסק אחר, והוא ניצל את הי דע
שרכש בגיל צעיר כשניהל את
המשק המישפחתי .״אנשים אינם
מגיעים לאף מקום בלי שעשו
משהו קודם,״ טוען בר ,״כשאדם

בלי עיניים ויד
וויוייס נפצע, כלי ההתנהגות שלו הם
אותם שרכש לפני הפציעה.״
לכל אדם יש בסיס שממנו הוא
בונה את חייו• הבסיס של בר היה
ידע רב בניהול .״גם בהוצאת
ספרים עובדים לפי העקרונות של
התעשייה,״ מסביר בר.
״להבדיל ממלאכה שבה כל מי צר
נעשה לחוד ואינו משוכפל,
הוצאת־ספרים היא תעשיה המור כבת
מחומרים רוחניים ואמנותיים.
בשלב הכנת הדגם העבודה יצי רתית,
אולם אחר־כך עוברים ל שלב
המיכאניזם, שהוא שלב תע שייתי
לחלוטין.״
חרף העבודה שרוב שנות חייו
היה אהרון בר עיוור, הוא משמש
כעורך הוצאת הספרים• הוא ה אחראי
הכימעט בילעדי על בחירת

החומר המתפרסם, האיורים, וה צבעים.
׳״חלק
מהספרים,״ מספר בר,
״הם פרי תיכנון שלי, ובדרך־כלל.
אני מגיע עם הציירים לכיוון הנ כון.״
צבע הוא דבר מולד. נסויים
שערכתי על אנשים שלא ראו מ־עולם,
שראייתם שבה אליהם
באמצעות ניתוחים, הוכיחו שאנ שים
אלה למדו לזהות צבע אחרי
שראו אותו פעם או לכל היותר
פעמיים. צורות היה להם קשה
יותר לזכור, והם נזקקו קזוש
המימוש גם כשיכלו לראות את
הצורה״.
תפיסת הצבע היא חלק מהמ ב נה
הטבעי של המוח, והיא נקלטת
בזיכרון האדם במהירות מדהימה.
לכן לא שכח בר את הצבעים,

אהרון בר במישרדו. על השולחן מונחת הכריכה לספר
שירי אהבה של רחל. בר מספר שהציירים מזלזלים
בדרך־כלל באמנות המיסחרית. לא מכבר הוציא ספר שירי אהבה של חיים נחמן ביאליק.

והוא מסוגל לבחור ולהחליט בכל
הקשור בכך.

מוציא-לאור
ומתרגם
ף ־ ,1963חמש שנים אחרי
• פציעתו, נסע בר לארצות־הברית,
ובמשך שבע שנים חי
בניו־יורק. עוד לפני נסיעתו הוא
סיים את בחינות הבגרות שלו,
והתחיל ללמוד באוניברסיטה ה עברית
בירושלים. בארץ הוא
למד היסטוריה כללית של ארצות
המיזרח, ובניו־יורק סיים את לי מודי
התואר השני בסובייטולוגיה
ופסיכולוגיה שיקומית. במשך שנה
עבד כפסיכולוג בארצות״הברית.

כדי. לעזור לעצמו להסתגל ל שפה
האנגלית, עסק בר, בהיותו
באמריקה, בתרגום ספרים. מכיוון
שהוא למד גם ספרות, ועסק ב־תירגומים
ובכתיבה הוא התחיל
להתעניין בהוצאה־לאור, והחליט
להוציא לאור, לבד, ספר שירים
משלו.
אחרי מילתמת יום הכיפורים
עבד במשך תקופה מסויימת במש־רד־הביטחון,
כיועץ לראש האגף
לנפגעי עיניים. נתי, אשתו, היא
עובדת סוציאלית. הם נפגשו ב־מיסגרת
עבודתם, ולפני ארבע
שנים נישאו• .
בתו הבכורה, תמוז, הנקראת
כך על שם הוצאת־הספדים, היא
בת 3וחצי. תמוז לא מבינה בד יוק
את פשר המושג עיוורון.
״הילדה נותנת לעצמה את ההס ברים
שלה,״ מספר בר ,׳׳הסברים
שנוחים לה באותו רגע, לעובדה
שאני לא רואה.״
הבעיה העיקרית של מנהל הו־צאת־ספרים
היא בחירת החומר.
בר ואורלי דורון, המפקחת בעי קר
על הצד הטכני, משתדלים לב חור
ספרים שאין עליהם זכויות
יוצרים• מלבד זאת ניסה בר ל התמקד
בסוג מסויים של ספרים.
לא מכבא יצא ספר, מלווה באיו רים
מרהיבי-עין, של חיים נחמן
ביאליק, המכול שירי־אהבה ש כתב
ביאליק, שירים שלא נלמדו
בבתי־הספר. בר תירגם גם אר בעה
ספרים של הסופר האמרי קאי
יז׳י קושינסקי, ובימים אלה
הוא עובד על תרגום ספר שירים
של טום לרד.
סיפורי אהבה המועתקים מילה
במילה מן התנ״ך, מלווים באירו־רים
אידוטיים, מצפים לתורם. גם
ספריו של ח׳ליל ג׳ובראן יצאו
בהוצאת תמוז. ספרו האחרון של
ג׳ובראן, כנפיים, יצא גם בערבית.
זבר לא ראה את פציעתו כסוף
העולם .״מה שלא הולך אצלי ב קלות,
לא קורה כך בגלל הפצי עה.״
בר לא חיפש מיפלט ב־ציעתו,
ולא תירץ בה מעולם את
שגיאותיו .״אף פעם לא אמרתי:
מה היה קורה אילו. ברור שהחיים
היו הרבה יותר נוחים לו יכולתי
לראות, ואולי אם לא הייתי נם־
צע הייתי עושה דברים אחרים.״
אולם הוא פתוח לרעיונות חדשים,
ומתפתח מדי יום ביומו. מאזין
לטלוויזיה, להצגות ולסרטים ואינו
מסתתר מפני העולם•
״לכל אדם יש קשיים משלו,״
מסכם בר ,״אני ניסיתי להתגבר
על שלי, בלי להשוות את קשיי
לבעיותיהם של אחרים. אני התר גלתי
לזה, וכך גם החברה.״

טיבי זכרוני !

עם הילדים

ינאי בן השנה וחצי ותמוז בת ה־ 3וחצי. בנו השלישי של אהרון,
איתי, הוא בן חודש. למרות שלא ראה אותם מעולם, יודע בר
לתאר במדוייק כל אחד מהם. בר אינו מחפש מיפלט בפציעתו ואינו מסתתר מפני העולם.

גן־הנחשיס
5חדוי חי 2טפכ 0י ח 7 - 1חנם
בלבה של שכונת היוקרה בראשון לציון —
שכונת אברמוביץ, הולך וצומח פרוייקט מגורים
חדשני ומרהיב של אברה גינד* .״גן־הברושים״.
5חדרים 2 ,מפלסי, שבעה דונם גן.
בשכונה המעניקה שרותים ציבור״ וקהילתיים
מעולים, מרכז מסחר וקירבה אל הכביש לת״א
עומד הבית הבא שלך. הוא נבנה על פ•
הסטנדרטים הגבוהים ביותר, משקיף למרחבי
״גן־הברושים״ וטובל במשטח דשא, עצים
ופינות חמד המשתרעים על פני 7דונם. מראה
עוצר נשימה. בוא אל הלב הירוק של ראשוך לציון
-אל גבעת ״גן־הברושים״.

דיותנוגש חי נםכברה חי

מהתקבל כד״ר ב״גן־הברושים״ ?

זרמים תת מימיים באמבטיה בשיטת
הג׳אקוזי.
טלויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם של
אורחיך.
3כיווני אויר לכל דירה.
דירות דו מפלסיות.
חדר ארונות.
2חדר• רחצה עם ריצוף קרמיקה.
ארונות מטבח בסגנון אמריקני ( 6.80 מטר

.שי ש גרניט איטלקי.
מרצפות שיש גדולות בסלון ( 3דוגמאות
לבחירה).
שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה.
אפשרות 2כניסות לכל דירה (מתאי לרופא
או לבעל מקצוע חופשי).
לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
חדר תרבות וספורט הכולל ציוד ומכשירים.
תאורה דקורטיבית בחזית.

•0 1 4

חנצס דחו 11011 חזם,גסעל
קנ״ת דוהם מ!זוזות הסוס:
רמת־השרון

פתח־תקוה

• בפרויקט גני השרון, בלב
רמת-השרון, דירות פאר בנות 1 3ב חדרים.
• דירות בנות 3חדרים +גג +חדר על הגג.

תל־אביב

ברח׳ קלישר , 11 בנין מפואר
בן 14 דירות בלבד.
דירות מפוארות דו-מפלסיות בנות 4חדרים.
ברח׳ דגל ראובן, דירות בנות ב 4 1/חדרים וכן
חרות +גג +חדר על הגג עם שכלולים לרוב.
ברח׳ כץ,החלה ההרשמה ל 2-בנינים בני 9
דירות בלבד. דירות משוכללות דו-מפלסיות
בנות 4חדרים.

נתניה

החלה ההרשמה לבנין יוקרתי במיוחד ברח׳
לסל 22 בבניו בן 8דירות בלבד. דירות בנות 3
ר* 3 1/חדרים ודירות עם גג.
בצפון תל־אביב, אזור ל. דירות יוקרה
דו־מפלסיות בנות 5חדחם 5-1חדרים +גג
וחדר על הגג עם שכלולים לרוב.
בצפון הסולידי, ברח׳ חתם סופר .9דירות
דו־מפלסיות בנות 4חדרים בבנין בן 8דירות
בלבד.

1בגני ניצה מול הים, דירות יוקרה ברמה
בינלאומית בנות 4-1,3,2חדרים, בחכת שחיה
פרטית, מגרש טניס בחצר, חניון תת-קרקע׳
ועוד שכלולים רבים.
< ברח׳ חזנגוף , 16-18 בבנין יוקרתי במיוחד,
דירות בנות 3ו 4-חדרים הכוללות שכלולים
לרוב.
נותרה דירה א חת ב ת 5חדרים.

יש1

תל־אביב
ככר הם די1ר, ה׳ באייד 10

מחר•ג
ח״ם מחר
חיים

• חרות בנו תג/יב חדרי ם ב מרס ה שקט
• חרות בנות 4חדרים במערב העיר
(גם לכניסה מ״דית).
• פנטהאוז — לכניסה מיידית במחיר הזדמנותי
של $89.000 כולל מע״ מ ופיתוח.

4ברח׳ ראשון־לציון מס׳ . 3 — 5

ח] 1ו 1
פתח־תקוה

ראשון־לציון

רסת־השרון
סוקודזב 84

י !ך־ז

נתניה

ראשון־לציון

הרצר*1

הרצל גס

אברהם גינ די בונהז־יר־וו־נ עו1יונו±ו•־ אוהבים

עגלון נהוג נוו־ו וצידון. הנוסע בניונו ה דקח
את זו מנו וקרא לעצמו עד שמו -ובאותו
המקום נהוג הנכד של נכדו במילחמת־הלבנון
ההגדה טייס־מסוק קלר
רוב בני־המישפחה לא ידעו
}*וסף קדר, עגלון בעל כירכרה,
נסע בדרך בואכה ביירות, ליד
צידון. שם מצא את מותו.
סרן יוסף קלר טס במסוק שלו
ביום הראשון של מילחמת־הלב־נון.
המסוק נפגע, הוא צנח ונהרג.
גופתו הוצגה לפני ההמון בצידון,
לא הרחק מן המקום שבו נהרג
יוסף קלר העגלון.
הסיפור. המקשר את שני המאו רעות
האלה — מעבר למרחק של
יותר ממאה שנים — הוא אחד
הסיפורים המוזרים והטראגיים של
ארץ־ישראל. סופר בעל דמיון יכול
היה להשתמש בו כבחומר-גלם,
כדי לרקום את ההגדה לבית קלר.

מ _ 1ב22נ

של מת

ך* סיפור מתחיד באדם ששמו
י י לא היה כלל קלר, אלא סיני.
יוסף סיני היגר מפולין לירו שלים
בשנת . 1855 כעבור כמה
שנים עברו הוא ואשתו לצפת. זה
היד, אחרי רעש־האדמה המפורסם
בעיר גלילית זו. מכיוון שהארץ
היתה אז חלק מן האימפריה ה־עוודמאנית,
וליהודים לא היה חשק
לשרת בצבאו של הסולטאן התור כי,
השתדלו יהודים רבים להצטייד
בנתינות זרה. כדי להשיג דרכון
כזה, היו צריכים לנסוע לביירות.
יוסף סיני אסף כסף כדי לממן
את דרכונו. החדש — שהיה נרכש
בדרך־כלל על-ידי תשלום שוחד —
ויצא בשרשרת־כירכרות לביירות.
בדרך תקפו שודדים את השיירה,
וגנבו מן האנשים את כספם. עגלון
הכירכרה שבה נסע סיני, אחד
יוסף קלר, נהרג בהיתקלות זו. זה
היה בדרך שבין צור וצידון.
סיני פישפש בכיסיו של קלר,
ומצא את דרכונו האוסטרי. מכיוון
שבאותן שנים עדיין לא היו בדר כונים
תצלומים, החליט סיני להפ קיע
לעצמו את דרכונו של קלר
המת. מאז קרא לעצמו בשם יוסף
קלר, ואת שם־המישפחה הזה ה ד
ריש לכל צאצאיו.
כולם נקראו בשם קלר, ורובם
לא ידעו כלל את סיפורו של אבי-
המישפחה, שנטל לעצמו את זהותו
של מת. מי שמאמין באמונות טפ לות,
יכול להעלות בדימיונו שרוחו
של יוסף קלר, העגלון שנהרג
בדרך לביירות, לא מצאה מנוח,
וכי המשיכה במשך מאה שנה
ויותר לתעות בין צור לצידון.
טייס־המטוס יוסף קלר היה נכד
של נכד של יוסף סיני, שהפך
יוסף קלר בעזרת הדרכון שלקח

מכיסו של האיש המת, ליד צידון.
יוסי קלר, טייס המסוק, יצא הראשון ביום
למשימת־תקיפה
של המילחמה, בשעה שעדיין עם־
ישראל לא ידע שהחלה מילחמה.
בשעה 3בצהריים הוא עיד הס פיק
לטלפן מהבסיס שבדרום ה ארץ
לאביו, מנחם. אבל השיחה
נקטעה כשיוסי נקרא בדחיפות לח זור
לטייסת. בשעות הערב הגיעו
קצינים בכירים לבית אחותו הב כורה
של יוסי, המתגוררת בחולון,
שם שהו באותו זמן ההורים. מפקד
הטייסת הודיע להם שבנם נעדר.
יוסף קלר וטייס שני יצאו ל פעולה,
והמסוק שלהם הופל. לא
היה ידוע באותה שעה מה עלה
בגורלם• הם טסו מכיוון הים אל
החוף, בדרך שבין צור לצידון,
באיזור שאליו לא הגיעו עדיין
כוחות צה״ל.
רק כעבור כמד, ימים נודע, על
פי צילומים בטלווייזה זרה וצילו מים
שפורסמו בשבועון הצרפתי,

היום הראשון למילחמה: תבערה ליד צידון
המסוק נפל בשעות הראשונות
האדריכל הנקרא עתה בשם אלישע

את הסיפור הזה מנסים בימים
אלה לאמת היסטוריונים, העיסקים
בכתיבת תולדות הישוב העברי ב גליל.
אביב קלר, הגר עם בני-
מישפחתו בראש־פינה, נשאל אם
הוא יודע ששם־מישפחתם המקורי
הוא סיני. בשיחה הוא אישר שידוע
לו ששמו של הסב היד, סיני, אך
אין הוא יודע איך קרה שהשם
הוחלף לקלר.
דלת במערה

צידון העתיקה: מראה מן הנמל
השודדים הרגו אח העגלון
שגופתו של יוסף הוצגה לפני
ההמון בצידון. מבט בוחן בסרטים
ובתמונות הוכיח שהוא הרוג. את
התצלומים צילם פאדי מיטרי —
אותו הצלם שצילם את תמונת

הילד שנפגע על-ידי מטוס של
צה״ל. ושהנשיא רונאלד רגן שם
אותו על שולחן־עבודתו. הוא צילם
את תמונת ההרוגים לא הרחק מן
המקום שבו נולד השם קלר.

סיפור השם נודע לשניים מ מי-
המישפחה רק לפני חמישה חו דשים.
שימעון קלר, נכדו של יוסף
סיני־קלד, סיפר לפני מותו, בגיל
,95 את הסיפור לאלישע קלר —

ף גו של יוסף סיני, אהרון, ש נולד
בצפת, נשא כבר את ה שם
קלר. הוא ידוע כיהודי ש עזב
את צפת, כאשר התקשו ה יהודים
שם להתפרנס, ,וקנה מה ערבים
את אדמות ג׳יעוני, שבמשך
השנים הוסב שמד, לגיא־אוני, ולא־חר־מכן
לראש־פינה .״יהודים, תלו־שי־קרקע
הפכו למתנחלים ימכו־רתם,״
היתד, הקריאה. הוא גם
היה האיש ששמר על מערת חוני
המעגל שאליה עלו יהודים וגם
ערבים בשנות בצורת, כדי להת פלל
לגשמים. הוא התקין במערה
דלת ומנעול, ובכך קבע את חזקת
היהודים על המקום הקדוש.
בנו נקרא על שם הסב, יוסף
קלר. הוא המשיך לגור בראש־פינה,
נשא אשד, ונולדו לו בנים
(המשך בעמוד ל)5

ההגדהל בי ח קלו־

במדינה

(המשך מעמוד )51
בנים ובנות. אחד מהם הוא מנחם
קלר, שעזב את ראש־סינה כדי
לגור בקיבוץ כסר־נילעדי עם אש תו
שרה. נולדו להם שלוש בנות
ובן• לבנו קרא שוב על שם הסב,
ועל שם סב־הסב: יוסף (״יוסי*)
קלר, הסייס ההרוג, שהיה החלל
הראשון של מילחסת־הלבנון.

אוכלוסיר.
!לידחנ&ר סמגוחעווו
מחקר חדש בגרשא
השפעת חסילחמרת ע?
ההגירה ,׳מלמד ע 7הצפוי
כתחום זה ב~.11*83
לשבת שיבעה
חבייה קי בו ץ, קרובי מישפ־י
י חה ועשרות טייסים, חלקם
עם נשותיהם, ליוו את יוסי סמר-
כז המשק במורד הכביש עד לחל קה
בבית־הקברות הצבאי בתל-חי
שם נקבר, אחרי שאנשי־אש״ף
החזירו את גופתו, יחד עם שמונה
גופות אחרות 80 ,יום אחרי מותו.
מול האחן עמדו אב, אם ואשד,
חבוקים ולא העזו לבכות. אחרי
שחיילי המישמר הצבאי ירו, שלו שה
מטחי־כבוד לזכר יוסף קלר,
״נצור
הורה מפקדם בקריאה :

ברקע נשקפה גדר הגבול. ומ עברה
דרום ארץ הלבנת.
בגיל 18 התגייס יוסי לצבא.
הוא שירת ביחידה קרבית, השתח רר
מצזד׳ל בדרגת סרן וחזר לעבוד
בפלחה בקיבוץ. שנה אחת
עבד מחוץ למשק, כאיש־ביטחון
והירבה בנסיעות בכל העולם. כש חזר
למשק. הוא נשא את רחלי,
ונולד בנו, קים, היום בן .4
כשיוסי היה בן ,24 הוא החלים
לחזור לצבא. הוא רצה להיות טייס
וביקש להתקבל לקורס, אך בצה״ל
ענו לו שהוא מבוגר מדי. יוסי לא
ויתר. הוא שיגר מיכתב למפקד
חיל־האוויר אז, בני פלד, וטען
בו שאין לייחס משמעות לגילו,
אלא יש להתייחם למוטיבציה הג בוהה
שלו לחזור לשרות צבאי

אדריכל קלי־ גת
סב סיפר לפני מותו
הסתגרו בביתם בכפר-גילעדי ובכו
חרישית.
באותו זמן הובסה לבני־המישפ-
חה שגורמים בצה״ל עושים מאמ צים
כדי לאתר את גופת בנם.
קרובי-המישסחה, תושבי הצפון,
שבמשך שנים רבות פיתחו יחסי־שכנות
עם לבנונים, ניסו למצוא
את יוסי בכוחות עצמם. הם נסעו
לביירות, חידשו קשרים עם ראש
הפרלמנט הלבנוני, מוסלמי־שיעי,
ועם נכבדים אחרים. אך גורלו
של יוסף קלר לא נודע.
ביום החזרת תשע גופות של
חללי צה״ל ושני השבויים, חזרה
גם גופת יוסף קלר. כעבור יומיים
נטמן באדמה. הוריו ישבו סוב
שיבעה.
יוסי השאיר אחריו אשה, רחלי.
שני בנים, קים 4ואמיתי (,)2
הורים ואחיות — בני מישפחת
קלר, מהראשונים שהקימו ישוב
עברי בצפון הארץ.
צ ה ״ל

והמשיח

טייס קלר בחתונתו
״ניסיתי שלא לבכות, אבל לא ה צל ח תי׳..
כטייס. אמו, שרה, חושבת שזו
הסיבה שבני פלד איפשר ליוסי
לחזור לצה״ל ולהתחיל בקורס־טיס.
בשלב
מתקדם בקורס נאמר ל יוסי
שהוא יטוס רק במסוק. הדבר
גרם לו למשבר. יוסי חשב שטיסה
במסוק לא תספק אותו. הוא רצח
להיות לוחם.
אמו מסמרת שהיא שיכנעה את

בנה להמשיך בקורס-הטיס, ויוסי
מילא אחר בקשתה• אחרי ההלווייה
אמרה :״חשבתי שמסוקים לא
מגיעים לקו־האש, ושיוסי לא יהיה
חשוף לסכנה.״
פעמיים ישבו זזוריו, מנחם ושרה
שיבעה. בפעם הראשונה, כשהודיעו
להם שבנם נעדר. ההודעה לא
השאיר כימעט מקום לספק. הם
ידעו שאין סיכוי שבנם חי. הם

ל ום אחרי שמסוקו של יוסי
הופל, כתב בן אחותו, יאיר בן
זד ,10 חיבור שהודפס בחוברת
מיקלמון שהופצה בין חברי הקי בוץ,
.ניסיתי לעמוד בכך כסו
נבר, ולא לבכות, אבל לא הצלח תי.
היו לי דמעות בעיניים, אבל
לא הוצאתי פילה. נפרדתי מאמא
עצוב ...לקחתי מסטיק לפה, אבל
מהעצב נפל לי המסטיק מהפה.
שטפתי אותו במים והכנסתי אותו
בחזרה לפה ...בכיתי עוד קצת...
חשבתי על קים בן הארבע ורבע
ועל אמיתי בן השנה וחצי ...הם
רק התחילו את החיים שלהם, וכבר
נפרדו מאביהם לעולמי-עולמים.
גם על רחלי אשתו חשבתי. עכשיו
מה היא תגיד לילדיה על אבי הם
...מה הייתי אני עושה במקומה?
עלה בדעתי רעיון! להתגבר
על עצמי. ידעתי שצה״ל ינצח
במילחמה, וחשבתי רק על המשיח
שברגע שיגיע תקום גם סבתא
לתחיה.״

הסטטיסטיקאים־מטעם אוהבים ל הצביע
על העובדה, כי בשנים ש בהן
היתה ישראל נתונה במיל-
חמה, פחתה בהרבה ההגירה מן ה ארץ.
האם תיתכן עדות טובה יותר
לפטריוטיזם של הישראלי, המת גבר
בעת המילחמה?
,רתיעה פסיכולוגיה. הד״ר
ראובן למדני, חוקר בנוכון פאלק,
מאשר את הנתונים האלה במחקר
חדש, שערך על ההגירה מישראל.
אך הוא מביא נתונים נוספים, ה הופכים
את הקערה על פיה. על פי
מחקרו, גוברת ההגירה מהארץ
בצורה מובהקת בשנה שאחרי ה-
מילחמה ובשנתיים שאחריה.
למדני כותב על כך :״נמצא ש הגידול
בנטל הביטחוני — הנמדד,
למשל, על־ידי מיספר ימי המי לואים
שהאדם נקרא לשרת— .
קשור להתגברות בקצב הירידה. ב הקשר
זה יש לציין הן את ההש פעה
הישירה של המצב הביטחוני
על חייל המילואים כפרט, הן את
האווירה הכללית הרווחת בקרב ה ציבור
בתקופות של מתח ביטחו ני.״
למדני
מציין, כי בסקרים שנע רכו
בקרב ישראלים החיים בחו״ל,
הם אינם מייחסים למצב הביטחו ני
בארץ השפעה כלשהי על החל טתם
להגר מישראל. אך הוא טוען,
שאפשר לייחס זאת לרתיעה הפסי כולוגית
הקיימת אצל ישראלים
להסביר את הגירתם במתח הביט חוני.
עובדה היא, כי ב־ , 1958 שנה
אחרי סיומה של מילחמת סיני, הי גר
מיספר שיא עד אז — 14.1אלף
ישראלים.
ב* 1974 נרשם שיא חדש 25.5 :
אלף ישראלים היגרו מן הארץ.
שנת 1967 היתה יוצאת דופן:
באותה שנה נרשמו 13.7אלף מהג רים
בלבד.
בידור 110־ 111ססדון

תעשיית הוידיאו העבירה
גס בישראל את הסרטים
הכחולים מהאורבות
לסארוגים הביתיים.
לספריית הקסטות שברחוב אבו־גבירול
בתל-אביב נכנסים אנישים
לקנות סרטי ׳וידיאו, ביניהם סירטי-
מין מצונזרים. הם ומנויים במוע דון
ספריית הקסטות, שהוא מוע דון
סגור לחברים בלבד.
גיא מרחבי, בעל־הבית, צעיר
בן ,27 נאה, בעל שיער שתור ו עיניים
חומות, סיפר :״שעה ש הייתי
במשא־ומתן עם מחלקת ה צנזורה
בירושלים שביקשנו לקבל
את אישורה ׳כדי לא להסתבך עם
המישט׳רה, נתקלנו בבעיה. החוק
הרי אוסר מפורשות הפצת חומר־תועבה.
מה ההבדל בין סירטי־מין
מצונזרים וסרטים כחולים? ובכן,
הכל תלוי בדרגת הנועזות של כל
סרט וסרט.״
מהחכרה הגבוהה. מי האנ שים
הבאים לשכור סרטי ׳מין י
הקהל מגוון ביותר. יש גם דתיים
מתממים, המתביישים לומר את
שם הסרט ואומרים :״תן לי בב קשה
את מספר .101״ יש גם נשים
צעירות מבני-ברק, הבאות להציץ
ולהיפגע.
״הסרטים כאן הם ללא תרגום
לעברית, מסיבות כלכליות,״ סיפר
מרחבי .״כאשר באים אלי לקו חות
שאינם יודעים אנגלית, הם
פשוט עוזבים את החנות. אולם,

רוב הגברים הבאים לכאן, לשכור
סירטי מין, הם אנשים מהחברה

הגבוהה.
״סירטי־המין בווידיאו החלו עוד
לפני כשנתיים וחצי. זו תופעה
חדשה בחברה הישראלית, שהפכה
ללהיט.״
בספריית קסטות אחרת, שברחוב אמר יהודה המכבי בתל־אביב,
בחוסר־סבלנות :
מורים בן־דוד
״אני מתעסק יותר במימכר אנט נות.
אך אם בא מישהו ורוצה
סירטי־מין, אני נותן לו. חוץ מזה,
אני לא יודע ולא מבין שום דבר

בעליה של ספריית קסטות נוס פת
הסביר :״ההגדרה לסירטי־מין*
או פורנו מעורפלת למדי. אלה, ל דעתי,
סרטים שהוצגו כבר בקולנוע
רגיל עם קיטעי עירום. הנושא הוא
לא מין. סצינה אירוטית היא רק
חלק מהסרט.
״לי אין סרטים בקטיגוריה של
סירטי־מין. הייתי מגדירם כסתם
סרטים. למה 1הרי ההגדרה היא
לפי אופי הסרט, ולא לפי מיספר
הקטעים הפורנוגראפיים שבו. כך
זה גם בדרמה, לא?״ סוגי שטויות. הצפייה בכל
סירטי־המין מהווה היום סיגנון־
חיים מסויים, כפי שסיכם גיא מר חבי
:״זהו. זה תופס את כולם.
לדעתי, סירטי פורנו המוצגים ב־בתי־קולנוע
בארץ חזקים יותר ממה
שיש לי כאן. סירטי־וידיאו זה
שטויות. אני לא יודע מה זה בכלל-.
תורם לאנשים. אבל הם נהנים מ זח.
עובדה.״

ש׳ירותים
כ{ ,ד?ןוד 0 ,ום ר1(1ו ת
שכוגות היוקרה
סובלות ממחסור בחשמל.

נווה־שיכון
למד, רמת־אביב,
אביבים ואפקד. נחשבות שכונות
יוקרה תל־אביביות. מחיר הדירות
בהם מרקיע שחקים ומאמיר חדשים
לבקרים. השכונות ידועות כשכונות
מטופחות, תושביהן דואגים לאי-
כות־הסביבה, הילדים לומדים ב־בתי־ספר
טובים. בשכונות יש קי-יי
נים של תנועות־נוער, והעירייה
מספקת את מיטב השירותים לתושביהן.
רק דבר אחד לא יכולות
השכונות האלה להבטיח לתושבים
— חשמל. כמעט מדי יום, בשבועות
האחרונים, יש הפסקת־חשמל בש כונות
היוקרה — לפעמים באמצע
היום, לפעמים בשעות־הערב. פע מיים
בשבועות האחרונים ארכה
הפסקת־החשמל כשעתיים עד ארבע
שעות.
אנשים נתקעו במעליות, בעלי
חנויות ועסקים סגרו את העסקים
והלכו חביתה. בחנויות המכולת ה פשיר
הקרח וגרם לקילקולן של
הגבינות ומוצרי־׳החלב, כך גם בחנויות
הבשר — שלא לדבר על
עשרות, מאות ואלפי המקררים,
שבבתים הפרטיים. הסופרמרקטים
הפעילו את הגנרטורים הפרטיים ש ברשותם.
שכונות
צפוניות אלה סובלות מ פורענות
נוספת בין השעות 6ו־9
בערב, כמעט בלתי־אפשרי לחייג
למיספרי הטלפון העונים לספרות
המתחילות ב־ ,41ב־ 42 וב*.47
תושבי השכונות פנו לא אחת, הן
אל חברת החשמל והן אל מישרד־התיקשורת,
בטענות קשות, אך נע נו
כי הדבר אינו תלוי בשני ה מוסדות.
הפרעות בטלפונים נוב עות
מעודף שיחות בשעות הערב,
ואילו הפסקות־החשמל נובעות מ-
קילקולים ברשת, המספקת את ה חשמל
לשכונות.
המרוויחה מהמצב היא אותה חב רה
המשווקת נורות־חשמל, הנדל קות
בשעה של הפסקת־חשמל. כמ עט
בכל בית ברמת־אביב, בלמד,
בנוה-אביבים ובאפקה הותקנו ב־ ^
שבועות האחרונים נורות אלה, ש מחירן
אינו נמוד.
העולם הזה 2351

ב ל או פתקט
ב 1 4 -ת ש לו מים

עכשיו, אתה בבר לא צריך להתפשר
...כי בתנאים באלה, גס טלוויזיה יוקרתית
כמו בלאופונקט לא תגרום ל׳׳חוריס״
בתקציבך.
קח לך היום טלוויזיה מהשורה הראשונה
בעולם, טלוויזיה שאינה נותנת פרנסה
לטכנאים ותהנה ממנה עוד הרבה שנים.
קח לך בלאופונקט היום, וגמור לשלם רק
בעוד 14 חודש.
בלאופונקט: טלוויזיות צבעוניות, ווידיאו,
סטריאו — פאר תוצרת גרמניה.

היבוא( הבלעדי :
טרכף יניא מי׳גו ,
בוגרשוב 70ת״א טל, 293005 :

בלאופובקט-בכל מחיר
תל־אבים • מרכז שיווק ישיר, בן־יהודה 1ת״א ; וידאו קלסיק, אבן גבירול ; 54 שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר, לבל אליהו, שד׳ ירושלים 29 יפו ; אלרד, אלנבי ; 106
טלרן, ויצמן ; 18 רדיו צליל, שמואל הנציב ; 3חשמלית, שמואל
אורית אחד העם • 19 גבעתיים: נתגאלי, כצנלסון • 18 נתגיזל: רדיו אלחוט׳ ,ויצמן ; 5
הנציב • 26 רעננה • ,בועז שרותי טלוויזיה בורוכוב • 24 תדדה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 שוייצר, הרברט סמואל • 68 חיפה: טרקלין חשמל זילברשטיין,
הנביאים • 25 צביקה בית הסטריאו, הנביאים ; 12 יהודה אטיאס, הנביאים ; 15 סימפוניה חיפה. הרצל ; 85 אריה מכשירי חשמל, רח׳ נטיב • 2קרית־אתא: שפרן
השקדים ,2סביניד • ,נהריה: טלסטר ליבוביץ, תחנת אגד, שדרות
העצמאות ; 38 פטמן העצמאות ; 50 ויזגר, יוספטל • 55 קרית־כיאליק: קול־ אור סביניה,
חשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ • רמלה: אסתר אוניברסל, ביאליק 2
הגעתון • 3תרית־מוצהין • פלג, השופטים • 13 נצרת: סלון סביון, רח׳ סביון • 1 3אשדוד :
ירושלים • צדוק שיר שמאי 23 רדיו מאיר, רח׳ לונץ ; 5סבטיני, צלאח א־דין • 32 באר שבע ; א.א. אלקטרוניקה, העצמאות ; 48 סלון איתני, רח׳ הפלמ״ח 65
(ליד קולנוע מרכז) • 1חולון: סלון חולון, סוקולוב • 82 רמת השרון: סנסור, סחקולוב • 1 42 ראשון לציון: עלפי, הרצל ; 103 אמנון ברנפלד, רוטשילד * 39

ציונות 1882-1982
הי ס טו רי ה

אומה ומהפיכה
בסידרת המאמרים יהודים ומהפכה, ש־פירסם
הפרופסור יעקוב טלימון המנוח
הוא קבע :
במעריב בספטמבר , 1969
״המהפכה היונה כעל־הברית — ויש אפילו
מרחיקים לכת ואומרים מושיע — של ה יהודים,
וכי היהודים היו נושאי הדגל
הטבעיים של המהפיכה.״ דומה שהנחה זו,
עוברת כחוט־השני בסיפרו האחרון של
טלמוין, מיתוס האומה וחזון המהפיכה*.
ספר זה, שראה־אור, במלאת שנה לפטי רתו
של טלמון, בתרגומו המעולה של איי
אבנר, הוא כרך מסיים לטרילוגיה על
ההיסטוריה המודרנית של טלמון ראשיתה
• יעקוב טלמון — מיתוס האומה וחזון
המהפיכה ; 2כרכים ; עברית: ארי אבנר ;
הוצאת אופקים — עם עובד; 769 עמודים
(כריכה רכה).

של הדמוקראטיה הטוטאליטרית והמשיחיות
המדינית — השלב הרומאנטי והוא רב
כמות ורב איכות.

טלמון, מן ההיסטוריונים המבריקים בעו לם
שלאחר מילחמת־העולם השניה, מגולל
בסיפרו את סיפור שני הכוחות האידיאו לוגיים
האדירים שהטביעו את חותמם על
העולם החדש, המהפכנות הראדיקאלית, על
גילגוליה והלאומנות הקשוחה, הבולטת ב נטייתה
לטוטאליטריות ולכפיית נורמות של
יחיד על הכלל. טלמון מציג שתי השקפות
אלה בדתות חילוניות.
סיפרו של טלמון אינו ספר היסטוריה
סטרילי, ועיקבות התחושות וההשתייכות
של מחברו נעוצות לאורך כל עמודיו. מבלי
שעמדותיו של טלמון תיראנה בעמדותיו
של מחבר־מגוייס. מדהים לגלות בספר, כי צד
פולש העבר המתרחק לתוך המציאות
היומיומית. בחוכמתו מעניק טלמון כות רות
מרתקות לסיטואציות היסטוריות, ש־הגורם־האנושי
מכתיב אותן. כותרות כמו
החוק האירוני הגדול, על תהליך ההתבה-
מות של האידיאל, מנקודתו הצרופה ביו תר
והמהפכנית, ההופכת עד מהרה לדיק-
טאטורה טוטליטרית, נוסח נידונה של ה-

החוויה הי שרא לי ת
השנה מלאו 100 שנה לציונות המעשית
שהחלה בעליה הראשונה. העליה הרא שונה,
שאנשיה נמלטו מפני הפוגרומים ש נערכו
בהם ברוסיה. וחיפשו מולדת שבה
יוכלו שלא להיות עוד נרדפים — חלום
שהביא לפרי־ביאושים של מדינה הרודפת
את מיעוטיה ומטילה טירור בעמים השוכ נים
סביבה, כמו לא היו הפוגרומים והשואה
מעולם.
הציונות אינה תנועה שאותה חזה איש
כתיאודור !הרצל. הציונות היא תולדה
של תהליך ההקאה שאירופה הקיאה את
יהודיה, תהליך שהצמיח את חזון המהפיכה
היהודית, שהתמצת בהקמת בית־לאומי ל יהודים. ביותר אחת
מן ההגדרות המרתקות
שנכתבו מאז מילחמת־העולם השניה בנושא
שיבת היהודים לארץ־ישראל, מצוי במאמרו
של אסמעיל צברי עבדאדלה השקפה
חלקית היא שגיאה מסוכנת, שראה־אור ב תרגום
לעברית, בקובץ ערב וישראל, סופ רים
והוגים מצרים על המטרות הלאומיות*.
תחת כותרת המישנה האם היהודים הם
גזע נפסד ד כותב צוברי עבדאללה :
״השקפה שהיא פרי כופר יותר טבל האחרות
היא ההשקפה הגזעגית הגורסת שהיהודים
הם גזע מת שע הזומם בהתמדה
להשחית את האנושות ולהשתלט עליה, כע־שווע
שימוש ככסף ובגזע. תחולה ישתל טו
כפתר, וכשיעלה בידם — גם כגלוי.
השקפה זו מתבפסת על מה שמכונה ׳הפרו טוקולים
של זקני ציוך ושואבת טיעונים
רכים מרפש הנאציזם. היא גם נוגדת לחלו טין
את ערכי התרבות הערבית אשר קמה
ופרחה תחת הסיסמא :׳אין י ת תן לערבי
על הנוכרי, אלא ביראת שטים׳ ואשר
דחתה מכל וכל את התפיסה הגזענית...״
בהמשך מאמרו כותב צברי עבדאללה
אמת מדהימה אודות הציונות, היהדות
והאנטישמיות. אמת ברורה שיהודי ישר *
מתתיהו פלד
וישראל — סופרים
מטרלת הלאומיות:
223 עמודים (כריכה

ושימעון שמיר: ערב
והוגים מצרים על ה-
הוצאת י״ל מאגנס;
רכה).

המהפיכה

היסטוריון טלמון
בריחה לעולם הזיות ומיתולוגיה

מהפיכה הצרפתית ובעקבותיה
הרוסית.
טלמון מביא בדרכו את סיפור עלייתן
של שתי המגמות העיקריות בעיניו, הכד
הפיכה והלאומנות, דרך גלריית היהודים
שנשאה את הדגלים. כבר בפרק הראשון
— מרכס, אנגלם והאומה, הוא בוחן את
האידיאל מול המציאות, מימי מרכס ה צעיר,
אותו צאצא ליהדות, שחש עצמו
בהמשך התפתחותו כמהפכן על-לאומי. צמי חתה
של דת הקדימה (המהפיכה) מביאה
את טלמון לקבוע, על־סמד מיין קאמפף
של אדולף היטלר, שהיטלר חיפש אחרי המרכסיסטי תשובה מעשית לסוציאליזם
(במקביל מזכיר טלמון, כי מדסולוני הגיע
אל הפאשיזם, מכוח סיכסוך שנתגלע בינו
לבין מיפלגת־האם הסוציאליסטית שלו).
ראייתו של טלמון את ההתרחשויות ה היסטוריות
של המחצית השניה של המאה
שעברה והמחצית הראשונה של המאה
הנוכחית, היא בבחינת ניסיון ליצירת סדר
חדש בעולם, סדר שהביא לתגובה ימנית,
אשר התבססה על סיסמות השאולות מאו צר
מדעי־החיים, כמו גזע, ומנהיג מורם
מעם. יש בתיאוריו של טלמון משום פרס פקטיבה
רחבת־יריעה לראיית התתליכים

ציונות שפויה שהפכה לציונות מטורפת

אל, מתעלמים ממנה :״האנטישמיות איננה
אלא אחת מתופעותיה של מגמה גזענית זו,
שהיא עתיקת־יומין, ואשר באה לידי ביטוי
כהתייחסות אל הגזע השחור, או לגזע

השתייכותו ל׳גזע העליון׳ והחזרתו למעמד
של אחד מן ׳הגזעים הנחותים׳ בהירארכיה
הגזענית המתועבת. מי שמסכים להחיל את
האנטישמיות על היהודים משמיט את ה
הצהוב
או לכל עמי העולם השלישי. שכן,
מהות האנטישמיות היא שלילת התואר
׳אירופי׳ מהיהודי האירופי, בלומר שלילת

קרקע מתחת הטיעון נגד החלתה על ה ערכים,
מפני שלפי הגיון האנטישמיות
אנו שמיים ממש כמו היהודים...״

הפרק האחרון של המהפיכה היהודית
התחולל במהלך מילחמת ששת־הימים, ש הביאה
לראשית תהליך התבססותו של מי תוס
האומה היהודית החדש, דרך גוש־אמונים
וכלה בניצי מפ״ם, דוגמת ח״כ
אמרי רון. תהליך זה נכנם לסיחרור סוחף,
שהביא בסופו של דבר למהפך של שנת
,1977 ולעליית הימין לשילטון, עם מנחם
בגין בראשו.
מנחם בגין מייצג את הציונות המטורפת,
שעלתה על חורבותיה של הציונות השפו־ייה.
הצהרותיו לכיוון נשיא ארצות־הברית,
או ראש־ממשלת בריטניה, כאילו אנחנו
מהווים חומת־מגן מפני הברבריות האסיא־טית,
היא בבחינת התעלמות עיוורת מאל פיים
שנות סבל ויגון יהודיים ברחבי אירו פה,
תוך חזרה למעמד של ״יהודון״ הלוחך
את מגפי פריצו. מנחם בגין, כמייצג הנאמן
ביותר של אותה ציונות מטורפת, אינו מו דע
כלל לתהליך ההחרבה של הציונות ה־שפוייה,
שאותו הוא מבצע מזה כמה שנים
בישראל.
ממשלות המערך התדלדלו אידיאולוגית
ואיכותית מממשלה לממשלה, וממשלת בגין
מוליכה את ישראל לריקנות אידיאולוגית
מוחלטת, שדיגלה האחד הוא הטירוף, והשי מוש
בשם הציונות לשווא.
השנה הצליחה ממשלת בגין להפוך את
מילחמת הלבנון למיבצע שיטור שתלטני.
מיבצע שמטרתו הדי־מוצהרת היא בעצם
הפיכת מדינת ישראל, אותה מדינה יצירת
הציונות, מדינתם של הנרדפים והניספים
בשואה, לשוטר של המיזרודהתיכון, למיי-
צגת של הלאומנות מהרמה האפלה וד,מפ־גרת
ביותר, המנפנפת בדגלי־כזב של דמו קרטיה.
משאת־הלב של מייסדי הציונות ו נושאי
דיגלה הראשונים לא היתה אותה
דמוקרטיה פרימיטיבית, שמנחם בגין מדמגג
אותה בכיכרות הערים ועיירות־הפיתוח.
• קריקטורה שפורסמה בעיתון השוודי
אפטנבלאדם ומתחתיה מובאה מספר
שמות י״ב , 12 ,ב שינוי מסוייס :״ועברתי
בארץ הפלסטינים בלילה הזה זהכיתי כל
בכור בארץ הפלסטינים ...אני ה ״.

1ולהבנת האנשים, שפועלם זירז או עיכב
את התהליך ההיסטורי שאותו הוא בוחן.
טלמון מקדיש פרקים רבים לדמויות
§ היהודים, שבשל תלישותם הלאומית, נטלו
2חלק נכבד באותם תהליכים היסטוריים,
דרך מארכס, רוז ה לוכסמבורג ואת ארד
ברנשטיין שהאמינו בתמימותם ב־
1ייינובדת שוויון כל בני תבל, וחלוקתם למדב־
1אים ולמדוכאים — השקפה שהוליכה כך או
אחרת את אותו עם יהודי נטול מולדת אל
מישרפות אושוויץ ודאכאו. במקביל בוחן
טלמון את הגלרייה המוזרה של המהפ כנים
הרוסיים, דרך בלינסקי, הרצן,

צ׳דנישבסקי, דוברילדב, נצ׳אייב,

באר,ונין ועד וולאדימיר לנין כמהפכן
בינלאומי, אדריכלה של המהפכה הרוסית
ומבסס התשתית לניוונה ולהפיכתה לטד
טאליטרית.
בנושא עלייתו המשיקה של רעיון ה לאום,
בצד הרעיון המהפכני, מציג טלמון,
תחת הכותרת: מרקחת ׳מטבח המכ שפות׳:
: 4מיית הלאומים באוסטריה את המיבחן
ההיסטורי של הקיסרות האוסטרו־הונגרית,
אותו ״כלא העמים״ של אירופה, כמודל ל-
מיבחן היסטורי על־לאומי. במקביל בוחן
טלמון את רעיונות הפאן־סלביות הרוסית,
כיריב האידיאולוגי והמעשי לזרע המהפי-
כה שהחל לנבוט ברוסיה.
טלמון אינו חוסך משבט עטו מילים על
תהליך גיוונה של המהפיכה הרוסית, כאשר
הוא שב ומציג מולד. את תהליך הניוון, ש הצמיח
את הטוטליטריזם של המאה העש רים
עד לסטאלין, היטדר ומוסוליני.
קצר המצע לתאר ברשימה או בסקירה ב עיתון
את מעלות סיפרו זה של טלמון,
המצטרף לשני קודמיו, ומהווה את אחת
מיצירות התרבות החשובות ביותר שנוצ רו
אי־פעם בישראל.
״המולדת בסכנה ״.לאורך 672 עמודי
סיפרו של טלמון, עולה תחושה שההיס טוריון המעולה הזה, מדבר על ההווה. מה
עוד שבדברי הקדמתו הוא מביא את דבריו
של דיל מישלה כמוטו :״בדיסנווריה
אין שום תועלת אם אין נותנים בה טיגו־נות
ההווה.״ במיתוס האומה וחזון המהפי־כה
מציג טלמון ראיה היסטורית קפדנית
המיועדת אמנם לקהל קוראים אוניברסלי,
אבל רק. היסטוריון יהודי ברמ״ח אבריו ו נשמתו
יכול היה לכתוב זאת ב״צער עולם״
כבד שכזה. טלמון חושף, בוחן ומנתח ל אורך
כל עמודי סיפרו את מקומם המיוחד
ויוצא-הדופן של היהודים בקיטוב הטראגי
שבין מיתוס האומה לחזון המהפיכה.
; כאן המקום להזכיר, כי מעט לפני מותו
פירסם יעקוב טלמון בהא רץ ( 31 במרץ
)1980 מאמר מהמם תחת הכותרת המולדת
בסכנה, שהוא בבחינת מיכתב גלוי אל ה היסטוריון מנחם בגין מאת ההיסטוריון
ויעקוב טלמון, שבו מזהיר טלמון את בגין
מפני הסחף המאיים על החברה הישראלית,
דרך התמוטטות שילטון החוק והסדר, הב ריחה
לעולם הזיות ומיתולוגיה, התנגשות
של שתי תנועות לאומיות, האוטונומיה
בתחבולה ועוד כותרות ונושאים — ש-
הינם בעלי כוח קריאה שונה, אחרי העיון
בסיפרו האחרון של טלמון.
טלמון שב ורומז.על הדימיון הלא מיקרי,
שביו חזון המהפיכה הציונית וחזון המה־פיכה
הסוציאליסטית, שהתנוונו והעלו את
מיתוס האומה (ראה: חוויה ישראלית).
סיפרו זה של הפרופסור יעקוב טלמון, מן
הראוי לו להיות בכל מדף ובכל בית, ולפ קוח
את עיני הקוראים בו מפני הסכנות
!)מאיימות על החברה הישראלית בימים
אלה, שסימלן הוא אובדן החזון ועליית
מיתוס האומה. מיתוס שהעבר הלא רחוק
הציג לנו כיהודים את השואות שיש ביכול תו
לחולל.

ב רו ד ט ריוו

ה״בונד״
באחד משיאי מילחמת־השפות, שהתחוללה
בעשור הראשון למאה העשרים בין העב רית
לאידיש, ובמקביל כמעט בין הציונים
והבונדיסטים, הטיח הסופר האידי החשוב
יצחל, לייבוש (י״ל) פרץ טיעון מהמם,
שבו המשיל את מטרת יישוב ארץ־ישראל

של הציונות לאדם בשיא־בגרותו השואף
לדחוק עצמו בכוח למיטת ינקותו.
אמירתו זו של פרץ, שהיה בין המתונים
בציבור הבונדיסטי, שבה ועלתה בראשי
במהלך קריאת סיפרדמחקרו של משה הפועלים מישקיגפקי ראשית תנועת
היהודית ברוסיה* ,ספר המתמקד בשורשיה,
ובראשיתה של אותה תנועת פרולטריון
יהודית ואנטי־ציונית, שמילחמת־העולם ה שניה
כמו מחקה, ביחד עם 6מיליון מיהודי
מרכז אירופה ומיזרחה.
בונד (ברית כללית של פועלים יהודים
ברוסית, ליטא ופולין) נוסד בשנת . 1897 תעמולה תחילתו בהכרת הצורך ליצור
פוליטית בקרב הפרולטריון היהודי במזרח
אירופה בשפת האידיש. הבונד שלל
את דבר קיומו של עם יהודי אחד, אך נאבק
על זכותו לקיים סקציה נפרדת בתחומי ה־מיפלגה
הסוציאל־דימוקראטית הכל־רוסית,
שהוא היה בין מייסדיה. הבונד שלל אידי אולוגיה
כל-יהודית לאומית, לחם בחרי פות
בציונות על כל גילוייה וראה באידיש
את השפה היהודית היחידה.
סיפרו של מישקינסקי מתייחס לשורשיה
של אותה תנועה, שנוסדה בשנה בה נוס והיוותה

ההסתדרות הציונית ()1897
בחינת אלטרנטיבה אחרת לרעיון הציוני.
מתוך ספר זה מתברר עד מהרה כי בעוד
שהתנועה הציונית היתר. תנועה שהקיפה
את העילית־התרבותית היהודית במיזרח־אירופה,
הרי שהבונד ייצג את ההיפך, את
הפרולטריון היהודי שם.
מישקינסקי פותח את סיפרו בתיאור ה רקע
לצמיחת תנועת הפועלים היהודית ה זאת,
את תהליך צמיחת האינטליגנציה ה יהודית
המהפכנית, שביכרה את המהפיכה
העולמית על התקומה הלאומית של היהו דים.
מישקינסקי מתאר ומפרט את המח לוקות
השונות בין מייסדי הבונד לבין ה ציונים,
ואת התפתחותו של הבונד בין ועי-
דתו הראשונה לרביעית.
הישראלי הקורא בספר זה ילמד מתוכו

סופר פרץ
הציונות — כמבוגר במיטת ינקותו
על עולם ומלואו, שתוכנית הלימודים נוסח
בית-מדרשו של זכזלץ המר, אינה מק פידה
ללמדו.

כ ת בי ע ת
בורוכוב אחת לזמן לא ברור מפרסמת אוניברסי טת
תל־אביב מאסף לתולדות התנועה ה ציונית
והישוב היהודי בארץ־ישראל, תחת
הכותרת הציונות. במאסף ז׳ של הציונות**.
* משה מישקינסקי — ראשית תנועת
הפועלים היהודית ברוסיה> הוצאת אוניבר 357
סיטת
תל־אביב והקיבוץ־הנזאוחד ;
עמודים (כריכה רכה).
*״ הציונות, מאסף לתולדות התנועה ה ציונית
והישוב היהודי בארץ־ישראל —
עורך: גדליה יוגב ; מועצת מערכת: אני־טה
שפירא, יויסף גורני, מיכאל היימן, גבריאל
כהן, יהודה ניני ודניאל קארפי; הוצאת
אוניברסיטת תל־אביב והקיבוץ המאוח
ד; 448 עמודים (כריכה רכה).

דויד ויטל בסקירתו דברי ימי הציונים
ודברי ימי היהודים, בוחן את השוני שבין
היהדות הבלתי־מאוגדת עד למילחמת ה עולם
השניה ובין התנועה הציונית, וכושר
ההישרדות של זו האחרונה. כמו כן ממיין
ויטל את אוצרות המידע של הארכיון ה ציוני,
וכוחם להאיר את עיניו של חוקר ה ציונות,
מאז היווסדה. ועד לקום מדינת־ישראל.
תחת
הכותרת מיתוס וסולידאריות במיש־נתו
ובפעילותו הציונית של מרטין בובר
בוחן אוריאל מל את המהות האמיתית
של הציונות ואת הגשמתה הארצית, תוך
בחינת דרכו הציונית המיוחדת של בובר

שהיתה במידה רבה חלוצת התעשיה הקי בוצית
ונטמעה בסופו של דבר בשומר ה צעיר.
פן גרמני־ציוני נוסף מצוי ברשי מתה
של !מריס גמר על ההתארגנות הפוליטית
הנפרדת של עולי גרמניה, על
תנועה פוליטית יוצאת־דופן בנוף הפוליטי
בארץ, תנועה שהחלה כמפלגת עליה חדשה,
עברה שינוי למיפלגה הפרוגרסיבית ודכעה
בהדרגה בשנות המדינה (לבסוף כליברלים
עצמאיים) ,עד שגוועה סופית בבחירות ה אחרונות.
רוגלד
צוויג בוחן את מדיניות הספר
הלבן הבריטי בשנים 1940—1939 ויואב
גל 3י בוחן את המדיניות הבריטית והציו נית
בארץ־ישראל בצל החשש מהתקוממות
יהודית. 1944—1942 ,
הציונות הינו כתב־עת מדעי־למחצה, ש מצויים
בו מאמרים מרתקים, על התפתחו-
תה של התנועה הציונית וההתיישבות ב־אר׳דישראל.
מאמרים שאינם אחידים ב רמתם
ובאיכותם, אך ניתן ללמוד מהם
פרקים נשכחים רבים מתולדותיד. של ה ציונות,
ראשיתה, פריחתה, שיאה ושקיע תה
הנוכחית.

א ל בו ם

עמוד־האש
שנה וחצי אחרי חום הקרנת סידרת הטלוויזיה
עמוד האש, ראה־אור אלבום ה תמונות
והפרשנויות של סידרה זו, תחת
הכותרת עמוד האש, בעריכתו של עורך
הסידרה יגאל לוסין*.
קרוב למאה שנות ציונות מובאים באל בום
זה, באוסף התצלומים הנהדר ביותר,
שראה־אור אי-פעם בארץ. אאוסף המלווה
בדברי פרשנות עניינים ומרתקים, שאותם
חיבר לוסין.
כל 19 הפרקים של סידרת הטלוויזיה,
שריתקה את קהל-הצופים, כמו זוכים לת חייה
מחודשת, למרות ואף על פי הוויכו חים
הקולניים שליוו את הקרנתה.
באלבום עמוד האש נתווספו גם מאות
תצלומים נדירים ויוצאי־דופן, אותם ליקטו
אנשי עמוד האש במהלך הכנת הסידרה.
תצלומים שבלתי-ניתן היה להביאם בסיר-

אידיאולוג בורוכוג
פירמידה הפוכה של היהודים
למדינה דו־לאומית של פלסטינים ויהודים.
בובר לא קיבל על עצמו את ההשקפה ה ציונית,
שהר צל היה מבשרה ומנחם
כנין מגשימה, שעל ישראל לשמש כסכר
של אירופה מול הבארבריות של עמי ה-
מיזרח.
צבימ דין סוקר את הגורס הדתי ב־מישנתו
הלאומית של יחזקאל קויפמן,
שהיה אחד מפרשני התפתחותה של המח שבה
הלאומית היהודית.
מתתיהו1מינץ, במסתו בר בורוכוב,
בוחן וסוקר את מעגלי מחשבתו של אחד
מהמיוחדים ויוצאי־הדופן במחשבה היהו דית
ציונית, שביקר את השקפת העולם ה כלכלית
והמעמדית של יהודי מיזרח־אירו־פה.
מינץ בוחן את הפרוגנוזות של כור־פוט,
שהיה אבי השקפת־העולם של השומר
הצעיר (בטרם הפכה זו לתעשיית־ענק קי בוצית,
המעסיקה פועלים שכירים ומשקי עה
את רווחיה בבורסות של תל-אביב ו־ניו־יורק)
.בורוכוב שתבע להפוך את ״הפי רמידה
ההפוכה״ של העם היהודי(פירמידה
שהכוחות היצרניים מצויים אך בקודקודה,
לעומת עמים אחרים, שהכוחות היצרניים
מהווים את בסיסן) .תורתו של בורכוב הפכה
לרבת־משמעות בישראל של שנות השמו נים,
כאשר מרבית הכלכלה הישראלית,
ארץ-
ניזונה מהכוח היצרני של ערביי
ישראל, בעוד שיחם היהודים לממון כמו
החזיר את תושבי ישראל לתוככי הגיטו
היהודי של מזרח־אירופה.
דליה הודוכיץ בוחנת את ראשי המוסדות
הציוניים בארץ־ישראל ושאלת העבודה
העברית בתקופת העליה השניה.
נושא עבודתה של הורביץ חושף טפח מ תוך
אותו חלום ליצור חברה חדישה ושונה
של יהודים בארץ־ישראל. חלום שהגשמתו
כמו חדלה וקרסה במחצית הדרך — חלום
״העבודה העברית.״ דויד ישראלי בוחן
צד שונה בציונות, את המאבק על מעור בות
הציונים במלחמת העולם הראשונה
, 1918—1917 שהתמקד ברובו בניסיון ל הגדיל
את חלקם ומעורבותם של היהודים
בארץ־ישראל, שנכבשה באותה עת בידי
הצבא הבריטי.

מפיק־ מהכר >לוסץ
תצלומים נהדרים
טי הסידרה, כך, שהתוצאה היא: אוסף
התצלומים הנהדר ביותר שראה-אור אי-
פעם, והעוסק בתולדות העם־היהודי מסוף
המאה ה־ 19 ועד לקום המדינה.
גם עריכתו הטיפוגרפית של עמוד האש
פשוטה, תכליתית ונקייה — והיא מביאה
את המעלעל בין עמודיו לחוויה שנופלת
אך במעט מהחוויה שעברה על הצופה ב־סידרה
במסך הטלוויזיה.
למרות מחירו הגבוה של אלבום עמוד
האש ( 960ש׳) ,הוא מומלץ לכל בית ב ישראל.

כלכלי, שיש נטייה לשכוח אותו, מצוי
בעבודתו של נחום גרוס המיתון של שנת
1923 ותקציבי המיגזר הציבורי בארץ־
ישראל.

חגה

פרק מרת^״הוא במאמרה של
ויינר על הסדנאות השיתופיות של ה־בלאו־וייס
בארץ־ישראל ; 1926—1924 או תה
תנועת־נוער יהודית־גרמנית יוצאת־דופן,
שבלטה משיכמה ומעלה מתנועות
הנוער היהודיות־ציוניות האחרות. תנועה

* יגאל לוסין — עמוד האש! הוצאת
שיקמונה בשיתוף עם רשות השידור ; 547
עמודים (כריכה עבה .+פורמאט אלבומי).

היה

גליון ״העולם הזה׳׳ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שנה כדמה,
הוקדש ל״איש השנה״ תשי׳׳ז משה דיין, שפיקד על טובצע׳ קדש.
נגול כו סיפור חייו של דיין וסיכום האירועים שקדמו ל״מיכצע
קדש׳׳ .אנשי ־שנה נוספים כאותה שנה היו: איש־השנה של
העולם — לוחם החרות ההונגרי; ז*ת — יצחק רחמים כיסים,
הראשון־לציון; הכנסת — יגאל אלון; מדיניות — שגריר ציפת,
פייאד אג׳ן זילכר ; ספרות — נתן אלתרמן ; רפואה — פרופסור
הרמן צונדק; תיאטרון — יופו* מילוא; יהדות — ד״ר נחום
נולדמן; כלכלה — סם דוכינר והנם טולר; המרחב — עכד אל־המיד
סראג׳ ,מפקד המודיעין הסורי; מישפט י־ השופטת מינה
שמיר; ספורט — ,הכדורגלן נחום סטלמד; צעיר — תלמיד
השמינית האלמוני; אשה — פולה כן־גוריון; מדע — אלכסנדר
זרחין; עיתונות — רפי (״נלסון״) איילון•

גו ח שהיה

כתבות נוספות כגליון ראש־השנה ״מעבד אל־חמיד לדוקטור
בורג״ ,על תערוכת הבולים המרשימה ״תכי׳׳ל״ ,שנערכה
כתל־אביב, וסיקור כעולם מכמה ממופעי המבביה שנערכה
השבוע לפני 25 שנה. תחת הכותרת ״טלף בלי כשר ודם״
הובא סיפור תביעתם של כמה מבקרי קולנוע נגד קולנוע
״אלנכי״ ,תל אביב, על הוצאת קטעים מתיר הסרט ״המלד ואני״.
כשער הגלידו: איש־השנה תשי״ז, רב־אלוף משה דיין.

עיוו׳ ושמו יעקב הוצוג * סיכוו אומות
אבו ־ נניו * גיוושו שד מוסר! תדמה

דיפלומטי
ה דו ר ס הצעיר
״מי עומד מאחורי הרב הרצוגי״ שאלו
את עצמם בתמיהה מנהיגים ציוניים רבים
בשנת . 1945 כי הרב־הראשי הממושקף וה מזוקן,
שהיה אמנם ידוע כגאון בענייני
תורה. הוא גם מוסמך לפילוסופיה ודוקטור
לספרות• אולם איש לא חשב עד אז כי הרב
הרצוג הוא מדינאי בחסד.
באותה שנה החלו מגיעות לפתע ידיעות
על פעולת הרב הראשי. הוא נפגש עם
דווייט אייזנהאור, אז מפקד ראשי באי רופה,
עם האפיפיור, עם ראשי־ממשלות
פולין וצ׳כוסלובקיה, עם המלכה ההולנדית.
הוא התראה עם השגריר הסובייטי בלונ דון
והשיג ממנו היתר לעליית פליטים
יהודים, שנתגלגלו לברית־המועצות. מי
תיכנן את כל הפעולות האלה?
התשובה היתה מצולמת בתמונה ה״
תלוייה עד היום בדירתו של הרב• תצ לום
זה מראה חשמן קאתולי פותח את
דלת חדר-העבודה של האפיפיור לפני
הרב הראשי מישראל. מאחורי הרב נראה
צועד צעיר ממושקף, לבוש במדי סרן
של הצבא הבריטי. היה זה בנו השני
של הרב, יעקב.
עילוי חיוור וצנום. יעקב היה רגיל
לצעוד בשקט מאחורי אביו. כשנקרא
הרצוג־האב מכהונתו כרב־ראשי באיר לנד
לתפקיד הרב הראשי האשכנזי בא־רץ־ישראל
(במקום הרב אברהם יצחק
הכהן קוק המנוח) ,הלך י אחריו ילד בן
, 15 חיוור, צנום ועדין־פנים• הוא דיבר
עברית ספרותית במבטא אנגלי כבד.
חיש־מהר פשטה בירושלים השמועה
כי בנו הצעיר של הרב הוא עילוי.
יעקב הצעיר התמסר כולו ללימוד
הדת. מדריכו היה זקן ראשי־הישיבות
בירושלים. הידיעות שרכש אז העמיקו
לא רק את תפישתו הדתית, אלא גם
נתנו את הידיעות שאיפשרו לו, כעבור
.שנים, לתרגם את כל כל סידרי ד,מישנה
לאנגלית•
הציבור לא שמע מאומה על בן הרב.
אולם בחוגים מצומצמים שהתרכזו מס ביב
לבית״הרב, היה ידוע כי ״יענקלה
הוא פיקח.״ פיקחות זו, בתוספת אצי לות
שקטה וטיבעית של אדם ששם־
׳עשפחתו (שתרגומו העברי הוא: דוכס),
התאים היטב לאופיו.

אשה מנווסמת

של שנת תשי״ז, רבקה -שלום: גיבורת פרשה
שנגרמה במידה רבה על־ידי חוקי־הכפיה הדתיים
בארץ, יכלה להיות אשת השנה, אלמלא בלטו כל־כך בפרשה זו התכונות האישיות
שלה ושל בעלה, שלא היו אופייניות להווי המדינה. גיבורת צילומי־העיחם הסעירה
את הארץ — אך הסערה הציבורית, היתה מהולה במידת רבת ברכילות פרטית.

ראש ״דישבת סיני״ .עם קום המדי נה
היה צורך באדם שינהל את המגע
העדין עם ראשי העדות הנוצריות בארץ.
היה דרוש גבר מסור -,נבון, שיעשה רושם
!על בעלי־שיחו גם י ברצינותו הדתית.
יעקב הרצוג נתמנה לתפקיד.
הוא לא נשאר בו זמן רב. הצלחתו ה בולטת
הגיעה לעיני דויד בן־גוריון ומשה
שרת. הם חיפשו מועמד לתפקיד אחר,
שחייב גם הוא פיקחות ושם טוב בחוגי
הדת: יועץ לענייני ירושלים במשרד-
החוץ. הרצוג עבר לנהל את העניינים
הדיפלומאטיים של עיר־הקודש•
הוא לא הצטמצם במגע עם אזרחי
ירושלים דווקא. באחד הימים הוזמן ל ביתו
של שר־הדתות משה שפירא, כדי
להכיר שם צעירה דתית מתל־אביב, רו קחת
מוסמכת ויפת־תואר. השידור עם
פנינה שחור עלה יפה: הרצוג נשא אותה
לאשה לפני חמש שנים, הוליד שלוש
בנות.
אולם לשיאו הגיע בשנת תשי״ז. משה

פ סוקי ה שנ ה
תגובותיהם של אישים שונים על מאורעות שונים, מלוקטות מתוך המדור הקבוע:
< ראש ממשלת ישראל דויד. בן־גוריון, ביובל ה־ 70 שלו :״כל דברי ההערכה
וההוקרה אני מייחס לאמא ואבא שלי, זיכרונם לברכה, אשר מהם בא לי כמעט כל מה
שיש לי. רק השגיאות שעשיתי ואעשה בחיי הן שלי.״
• 1נשיא ישראל יצחק בך־צכי, בשיחה עם הפקידים הממשלתיים הממונים על
גביית המיסים :״על שני דברים עומדת מדינת ישראל — על המיסים ועל הניסים.״
!• פרופסור ישעיהו, לייבוכיץ נ ״יהודי הגולה מתייחסים אל מדינת ישראל
כאל פילגש — הם מוכנים לשלם בעד ההנאה, אבל לא לגור עימה ביחד.״
• שר־הדואר ד״ר יוסף בורג, על הנסיגה מסיני ומעזה :״יש להעריד ראש־ממשלה,
היודע לכבוש את יצרו על אף הכיבושים שיצר.״

שרת סולק• בן־גוריון רחש אי־אמון לכל
אנשי מישרד־החוץ, אולם הרצוג, שנת מנה
בינתיים לראש מחלקת ארצות־ה־ברית
של המישרד, משך את תשומת-
ליבו. בימי מערכת סיני הקים בן־גוריון
החולה מישרד ממשלתי מיוחד, שנקרא
״לישכת סיני״ ,לטיפול בכל הצד הדיפלו־מאטי
של המיבצע שעורר את זעם העו לם.
המנהל: יעקב הרצוג.
שם לועזי מכובד. הצלחתו של ה צעיר
שונא־הפירסומת (ששמו אינו מופיע
בספר ה״מי ומי״) הפתיעה את בן־גוריון.
בישיבת הממשלה התפאר שגילה כוכב
חדש. היה ברור כי הרצוג נועד לגדולות.
בשבוע האחרון של תיש״ז נכנס לתוקפו
המינוי הדיפלומאטי המוצלח ביותר של
השנה: יעקב הרצוג בן ה־( 36 שהורשה
במיוחד להמשיך לשאת את שמו הלועזי
המכובד) נתמנה לציר ישראל בוושינגטון,
ליד השגריר אבא אבן.
בתפקיד זה יעמדו בפגי הרצוג, בעל
הגישה הדתית העמוקה ובלתי־תוקפנית,
שני תפקידים עיקריים: להיטיב את היח לקשור
סים
עם צמרת הדת הנוצרית,
יחסים טובים יותר בין המדינה והחוגים
הדתיים הקיצוניים של יהדות ארצות־הב-
רית.

עדוח
הקרב ״ יההב רו ת
הבתים,
בין רבבות הדונאמים ואלפי
שעברו עם תום מילחמת־העצמאות לבעלות הועברו האפוטרופוס על נכסי נפקדים,

״העולם הזה׳״ צ104
תאריך 25.9.1957 :
לרשותו גם 81 דונאמים שהיו בימי המנדאט
בית־הקברות המוסלמי באבו־כביר, ששימש
את תושבי יפו והסביבה.
בעליו של רכוש זה היו נפקדים. בית-
הקברות היה שייך לוואקף המוסלמי ולוועד
העדה המוסלמית היפואית, שרכש את ה שטח
בשנת , 1941 בעזרת מגביות מיוחדות
בארץ ובחוץ־לארץ. הנציב העליון הברי טי
פקד אז על שיחרור השטח ממיסים, ו הכיר
בו רשמית כבית־הקברות של העדה.
האופוטרופוס,
כשהופקע השטח בידי
אחרי כיבוש יפו, החלו זיקני העדה לטפל
בשיחרורו והעברתו לבעלותם מחדש. הם
פנו לנשיא המדינה, לרבנים הראשיים, ל שרים
ולחברי־הכנסת, העלו חרם בידם.
חיילים מצרים. בעת מיבצע סיני, חל
מפנה לטובה. קציני צד,״ל קראו לזיקני ה עדה,
ביקשו מהם לקבור חיילים מצריים
בשטח בית־הקברות, שהסוכנות היהודית
הספיקה לבנות עליו עשרות מיבנים ו־שאלמונים
פירקו את מצבותיו וגדרותיו.
זיקני העדה גמלו לחיילים המצריים את
החסד האחרון. כשסיימו את קבורתם, פנו
בשנית אל מישרדי־הממשלה :״מדוע לא
יחזירו לנו את הבעלות על קברות המוסל מים?״
שאל מזכיר העדה המוסלמית סעיד
אל־חבב :״לא ייתכן שכל אחד יוכל לעשות
בקברות ככל העולה על רוחו.״
בעמדת המוסדות חלה בינתיים תזוזה ל טובה.
אחרי שקודם לכן הסכימו להקצות
רק 16 דונאם מהשטח לקברות, הסכימו
עכשיו להקצות 40 דונאם. אולם זיקני ה עדה
לא ויתרו, דרשו את השטח כולו.

מישטים
מ רו צהלגרש>׳
מוסה סלמה אל גורען, בדואי משבט
אבו־עירבה שליד באר־שבע, ביקר כבר
פעמיים בבית-הדין הגבוה לצדק בירושלים.
הבקשה שהביא לשם, באמצעות עורך־דינו
חיים קאזים, הייתה צנועה מאוד :״אל
תגרשו אותי מישראל!״.
ל־בפעם
הראשונה בא מוסה סלמה
בית־הדין הגבוה לצדק בחודש יוני. עוף
השמיים הוליד את הקול :״מישטרת באר-
שבע רוצה לגרש את מוסה סלמה. הקצין
אומר שהוא מסתנן.״
בבית־המישפט התממו הקצינים, וברא שם
לוי אברהמי, מפקד מחוז ירושלים ב־מישטרה,
שנגדו הוגש הצו :״מי רוצה
לגרש את מוסה סלמה? אנחנו לא נגרש
אותו.״
אם אין כוונת גירוש, אין צו. קאזיס בי טל
את הבקשה ומוסד! סלמה חזר לשיבטו.
ושוב: מדוע? הקצין שבא לשבט
אבו-עירבה לא ידע על הבטחות קציני ה־מישטרה
בירושלים. הוא ציווה על מוסה
סלמה לבוא איתו, הובילו אל הגבול, הח תים
אותו על נייר שהבדויי האנאלפבית
לא הבין מה תוכנו.
כאשר נעלם הקצין באופק, חזר מוסד!
לשיבטו .״אני לא מסתנן: נולדתי כאן,
התחתנתי כאן וילדי כאן. מדוי מגרשים
אותי?״
על שאלה זו ייאלצו הפעם להשיב אותם
הקצינים, שהבטיחו לא לגרש את מוסד קאזים סלמה. השבוע הגיש עורך־הדין
בקשה חדשה לבית־הדין הגבוה לצדק: ש יבואו
הקצינים וינמקו מדוע יגרשו את
מוסד סלמה אל-גורען.

הוינאים מרגישים בשניצל הטוב מהנגיסה
הראשונה

והם קונים
) זו־לובל!
במליוני חלארים
האמת היא שהוינאים דרבנו אותנו ליצר שניצלים.
הביקוש שלהם, אחרי נסיונות היצוא הראשונים, הוליד קוי־י
נוספים של בשרים למיניהם -שניצלים מצופים
ולא מצופים לטיגון או לאפיה, תטיפי שניצל,
שניצלים אמריקאיים, רולדות, פסטרמות ומטעמי בשר שונים.
היום אנחנו מיצאים מבחר שניצלים לוינאים-
כמו ל־ 7ארצות נוספות במערב אירופה -במיליוני דולרים.
אלה הם השניצלים שאנחנו מציעים לך כאן,
כמו יתר המוצרים שלנו, שאת ודאי מכירה.
נהריה בשר
ונקניק

מ פן פ ׳#

י; מו

תפוזים, אשכוליות,לימונים ופירות.

ג׳ינג׳י יותר חזק,
ג׳ינג׳י משקה בזק
ישר וזהלזירוע

אריאל ואוריא 1ה
(המשך מד 1מוד )31
שלמה, ובה יותר מחצי מיליון תושבים,
בניינים רבי־קומות ושטח בנוי צפוף, עיר
שמגינים עליה יותר מרבבת לוחמים שאין
להם מה להפסיד, והמגינים על מישפחו־תיהם
ומנהיגיהם, יעלה בכמה עשרות
הרוגים?
על כל פנים: בגין לא האמין, וחברי־הממשלה
לא האמינו.
ש רון: באמת, נעצרנו משום שידענו
כי אש״ף החליט לעזוב.
אבנרי: זה מוזר. זה מוזר מאוד.
כי כעבור כמה דקות אומר שרון את
ההיפך הגמור!
פאלאצ׳י: מדוע, אם כן, המשכת
בטבח, כאשר הם כבר הסכימו לעזוב?...
ש רון: משום שערפאת המשיך לשחק,
לתחבל תחבולות, לשקר. משום שהוא
עשה מאיתני צחוק ...כן, לכן הפצצנו
אותם. ועוד איך, ועוד איך אבל זה עבד!
אכנרי: מוזר, מוזר. לא נכנסנו ל ביירות,
מפני שידענו כי אש״ף החליט
לעזוב. אבל הוא לא החליט לעזוב, ולכן
היה צורך בהפצצת־התופת של העיר,
״ועוד איך, ועוד איך !״
אחת מהשתיים: או שהם החליטו לע זוב
— ואז ההפצצה היתד. פשע, או
שלא החליטו לעזוב — ואז לא זיה־הסיבה
להחלטה הישראלית שלא להסתער
על העיר.
שרץ: בלילה שלאחר מכן (אחרי
הפצצת־התופת של ה־ 11 וה־ 12 באוגוסט)
הם נכנעו לתנאינו, ואני הפסקתי.
אבנרי: הם לא ״נכנעו לתנאינו״.
אין זו אמת.
אש״ף ויתר על כמה עמדות־מיקוח שלי
(נסיגת צה״ל מביירות למרחק של כמה
קילומטרים, ועוד) .אך ממשלת־ישראל
ויתרה על כמה מתביעותיה העיקריות. היא
ויתרה, למשל, על קבלת רשימות מפו רטות
של אנשי־אש״ף. לפני הנסיגה. היא
ויתרה על התביעה שלא יישאר מישרד
של אש״ף בביירות. היא ויתרה על סירובה
להסיג את כוחותיה לפחות בכמה עשרות
מטרים מכביש ביירות־דמשק, בעת מעבר
שיירות־הנסיגה (ואחר־כך הפרה תנאי זה),
ועוד.
ש רון: אני לא נכנסתי לביירות בשל
הסיבה שאותה אמרתי. כלומר, כדי למנוע
הרג והרס של אזרחים.
אבנרי: אכן, איזה אדם הומאני ! הוא
מצווה לערוך במשך יומיים רצופים הסצ־צת־תופת,
המגיעה לדיברי בגין לשיאי
מילחמת־העולם־השניה — וזאת אך וי־ק
כדי למנוע הרג והרס !

פיע לפתע גוף ראשון רבים. הוא לא
אומר ״עשה ממני צחוק״).
״הוא עשה מאיתנו צחוק״ ,ואריאל שרון
אינו אוהב שעושים ממנו צחוק.
היו מאות סימנים לכך שבשדה־הקרב
נולד כבוד הדדי בין הלוחמים משני
הצדדים. רבבות לוחמים ישראליים באו
בפעם הראשונה במגע עם ״המחבלים״,
ולמדו להתייחס אליהם כאל חיילים לכל
דבר. קציני צה״ל וקציני אש״ף ניהלו
משא־ומתן בשדה־הקרב, כשווים עם שווים.
שובים ושבויים יצרו ביניהם ידידות. חיי לים
קרביים דיברו בטלוויזיה בהערכה
על רוח־הקרב והלחימה ה״עיקשת״ של
הלוחמים הפלסטיניים.
כבוד הדדי זה הוא נכס, מפני שהוא
יוצר בסים ריגשי לשלום של מחר.
אריאל שרון אינו מסוגל לכך. ככל
שגדל כישלונו בהשגת מטרותיו בלבנון,
כן גדלה שינאתו לאוייב, שגילה 1-ש״ע
כוח־לחימה ותבונה איסטראטגית. זעמו
אינו יודע גבול :
ש רון: לא, גבירתי, אלה לא היו לו חמים,
גם לא בביירות. כאשר אתה עוצר
שיירה של הצלב האדום כדי לגנוב אבקת-
חלב המיועדת לילדים, ואתה צוחק כאשר
מבקשים ממך לא לעשות כך, אין אתה
חייל, אתה טרוריסט, רוצח. הסורים אינם
מתנהגים כך. הירדנים אינם מתנהגים כך.
המצרים אינם מתנהגים כך. הרוצחים של
ערפאת מתנהגים כך ...בקשי ממני הכל,
אך אל תבקשי ממני לכנות אותם ״חיי לים״
...אני רוחש כבוד למצרים, משום
שהם לחמו היטב נגדנו. אני מכבד את
הירדנים, משום שהם היקשו עלינו את
המלאכה בירושלים. אני מכבד את הסו רים
על הדרך שבה הם ניצבו מולנו
במילחמה זו. אך אינני מכבד את הפהדנים
הללו של ערפאת, משום שהם פחדנים.
אבנרי: חוסר־ד,הגיון שבדברים האלה

• תינוק בניתוח קיסר,
ף* ה היו כוונותיו של אריאל שרון
יי! לגבי לבנון — כמה שבועות לפני
שנרצח בשיר אל־ג׳מייל?
שרץ: אני מבטיח לך כי אין לנו
כל כוונה שהיא להחזיק בסנטימטר רבוע

אחד של לבנון.
פאלאצ׳י: אבל אינכם צריכים להח זיק
בשום דבר. מה שאתם צריכים הוא
״לבחור״ בידיד בן 34 כנשיא, הבה נא מר
— פלאנגיסט בשם בשיר ג׳מייל —
לכרות עימו ברית׳ להחזיק את צבאכם
שם לתקופה מסויימת, כדי להגן על הב רית.
די והותר בכך כדי שתהיה לכם
מושבה דה־פאקטו -כפי שיש לרוסים ב-
אפגאניסתאן.
שרץ: גברת פאלאצ׳י, את אשה נחמ־

או רי אנ ה
— לא, ואתה?״

^ ש להעיר גם על השימוש בגוף
ראשון יחיד .״ אני לא נכנסתי״ .חיילי
צה״ל היו צריכים להיכנס, ולא גנרל
אחד. מבלי להבחין בכך, אימץ אר־אל
שרון לעצמו בכל הראיון הזה סיגנון מובהק
של דיקטטור, כאילו לא לחמו במילחמה
זו רבבות רבות של חיילי צה״ל, אלא
איש אחד. הוא שעשה. הוא שניצח. היא
שלחם. אני. אני. אני.
ואחרי כל אלה הגיע שרון לשיא ב פסוק
העיקרי של הראיון כולו:
שרון: נתתי לרוצחים האלה מתנה :
את מתנת החיים. נתתי להם את ההזדמ נות
לחיות. הם חיים משום שאני בחי־תי
לתת להם לחיות!
אכנרי: יש כאן סימנים של שיגעון-
גדלות, המהולים בזעם ילדותי.
קודם כל: שוב אני־אני־אני. אני
נתתי להם מתנה. אני נתתי להם הזדמ נות
לחיות. אני בחרתי לתת להם להיות.
אין ממשלה, אין ראש־ממשלה, אין צה״ל.
הכל נשק על פיו של האחד.
אך הטענה עצמה מגוחכת למדי. אין
לאיש שמץ של ספק שאילו יכול היה
שרון לפרוץ לביירות המערבית בלי קיר־בנות
רבים — כלומד, לולא היה צפוי
קרב־הגנה עיקש ביותר של כוחות־אש״ף
— הוא היה עושה זאת.
שרון לא נתן לאיש את החיים במתנה
— גם לא לחיילי צה״ל, שאותם הוא היה
מוכן להקריב. אנשי אש״ף יצאו מביירות,
ויצאו על דיגליהם ונישקם. ספני שהיו
מוכנים להילחם.
בעניין זה יש לאריאל שרון בעי־ה א שית
— והוא חושף אותה, ביעל כורחו,
בראיון זה.
הוא זועם. הוא זועם על ערפאת ש־
״עשה מאיתנו צחוק״( .מעניין, כאן מו־

מילחמה זו מבחינתו של ערפאת, לא
הייתי רואה בה תבוסה צבאית״?

אריאל
״היית בסטאלינגראד? —
זועק לשמיים, והוא מעיד על מצב־רוחו
של שרון יותר מאשר על העובדות.
די מוזר — וגם די מבעית — לשמוע
דווקא מפי אריאל שרון, האיש שהדעיב
את ביירות במשך ימים, שניתק את אספ-
קת־המים לילדים ואת אספקת־החשמל ל־בתי־חולים,
שלא נתן להעביר שיירות־תרו־פות
לעיר הנצורה, גינוי לחוסר״ההומא־ניות
של אנשי־״אשף. נדמה שהוא האיש
האחרון בעולם שמותר לו לפתוח את הפה
ולדבר על נושאים מסוג זה.
לא פחות מוזר לשמוע דיברי־שבח כאלה
לסורים. כל חייל צה״לי שנפלו אי־פעם
בשבי הסורי חזרו משם כשבפיהם סיפורי-
זוועה. לעומת זאת כל שבויי אש״ף,
במילחמה זו ובמילחמות קודמות, סיפרו
כי היחס אליהם היה הוגן.
אשר ל״פחדנות״ של אנשי אש״ף —
ערפאת ואנשיו לא נמלטו מביירות, כשה דרך
היתד, פתוחה, והם בחרו לה-שאר
בעיר המנותקת, בהפצצות התופת, ביודעם
כי אחת המטרות העיקריות של שרון היא
להרגם או ללכדם.
אנשי אש״ף לחמו בביירות, ולולא היה
צה״ל משוכנע לחלוטין כי יילחם היטב,
עד האיש האחרון, לא היתה נמנעת
ההסתערות על ביירות. ולראייה • אתרי
שכוחות אש״ף התפנו מן העיר, ניצל
שרון את התירוץ הראשון — הריגת בשיר
אל־ג׳מייל — כדי להיכנס לעיר, תוך
הפרת כל ההסכמים.
ואיך כל זה מתיישב עם דבריו של שרון
בראשית הראיון, כי ״אילו הייתי מנתח

דה מאוד, ואני רוצה להיות אדיב כלפיך.
איני רוצה לצעוק עליך, ואיני רוצה ל אבד
את קור־רוחי, אך מעולם לא שמעתי
דיבה כזאת, שקר כזה, עלבון כזה. את
מוציאה עלי דיבה, אח מעליבה אותי.
אבנרי: הנה כי כן: קודם כל ההכ חשה
הטוטאלית. הכחשה זועמת, נרגזת,
של איש הגון אשר מטילים דופי במני עיו.
אחר־כך נשמעת מנגינה שונה לגמרי :
שרץ: אין לנו רצון להתערב בעניי נים
הפנימיים של לבנון, אבל תהיה זאת
צביעות לומר שאנו נסכים לממשלה, ה מוכנה
לשוב ולארח את הסורים ואת ה מחבלים.

בנרי: זהו מישפט קלאסי. במרכזו
עומדת המילה ״אבל״ .מה שבא אחרי ה־
״אבל״ סותר את מה שנאמר לפניו.
אם אין לממשלת־לבנון הזכות לעשות
מה שהיא רוצה, משמע שאינה חופשית.
היא משועבדת לישראל. היא צריכה לר קוד
לסי החליל הישראלי. ישראל קובעת
מה מותר ומה אסור לה לעשות. כמו
פולין. כמו אפגאניסתאן.
בשיר אל־ג׳מייל למד זאת במהרה.
אחרי שנבחר, לא רצה לעשות שלום
רשמי עם ישראל. הוא סבר כי האינטרסים
הבסיסיים של לבנון ייפגעו אנושות אם
יהתום על חוזר,־שלום. הוא נכנס לעיסות
קשה עם מנחם בגין ואריאל שרון, ובר גע
הנכון נרצח.
לפני שזה קרה, אמר האיש שמינה אותו :
שרץ: הממשלה החדשה (של לבנון)
היא תינוק שזה עתה נולד בניתוח קיסרי.
האם תינוק, שזה עתה נולד בניתוח קיסרי,
מסוגל לטפל במצב הנוכחי בלבנון?
אבנרי: הניחוח הקיסרי בוצע על-ידי
המנתח המפורסם אריאל שרון. הופעל
טרור אישי כביר על חברי הפרלמנט הל בנוני,
כדי לבוא לישיבת־הבחירה וכדי
לבחור בג׳מייל. רבים מהם הובאו בכוח
ממש, באיום בנשק, והם בחרו כפי ש בחרו
בידעם כי צה״ל ממתין להם בחוץ.
אך גם אחרי שזה קרה, לא חלם שרון
להניח לבשיר לנהל את המדינה לפי הב נתו.
הוא היה ״תינוק״ ,ועל כן היה זקוק

לאפוטרופוס. שרון קיבל על עצמו את
התפקיד.
שרון נכנס לביירות המערבית ברגע ש הכוח
הרב־לאומי יצא משם, תוך ניצול
מותו של בשיר (בכל המילחמה הזאת באו
התנקשויות ברגע הנכון: ההתנקשות ב־אוגוב
איפשרה את פתיחת־המילחמה, ,ה התנקשות
בבשיר איפשרה את הכניסה
לביירות המערבית) .יש מקום להנחה כי
התכוון לבצע מהלך זה, תוך הפרת הפס־קת־האש,
גם אלמלא היה בשיר נרצח.
ברור לגמרי כי שרון אינו מתכוון ל צאת
מלבנון — לא תוך חודש, לא תוך
שנה. כבר בדבריו בראיון זה הובהר ה דבר
לגמרי.

• זוועה נ מ מן
* 6צד הדברים הנוגעים במישרין
׳ למילחמה, אמר שרון בראיון זה כמה
דברים המאפשרים הצצה מעניינת אל תוך
עולמו הרוחני.
למשל, לגבי הטרור. יש כאן תיאור מ עניין
של פיצוץ מלון המלך דויד בידי
אצ״ל (שלשרון לא היד, כל קשר אליו) :
שרץ: האירגון שהונהג על־ידי בגין
לא התקיף אזרחים. עבור מר בגין היה
זה עניין של כבוד. והוא הורה לאנשיו
לא לפגוע באזרחים.
אכנרי: זוהי אגדה יפה, אך אין בזה
שמץ של אמת• נכון הוא שבגין לא יצא
להרוג אזרחים בריטיים — אך מעולם לא
היסס לתת פקודה להרוג אזרחים ערביים.
לפני שבגין בא ארצה וקיבל׳ על עצמו
את הפיקוד על אצ״ל, בשנות ה־ 30 המאו חרות,
ביצע האירגון — בפקודת דויד
רזיאל — שורה של פיגועים גדולים בש־וקים
המרכזיים של חיפה וירושלים. בפי גועים
אלה נהרגו עשרות רבות של יל דים,
גברים ונשים.
כאשר בא בגין, התרכזה המילחמה תחי לה
בבריטים. אז אכן נעשה נסיון למנוע
פגיעה באזרחים בעלי עור לבן. אך ברא שית
מילחמת־העצמאות, כאשר אצ״ל עבר
להילחם בערבים, לא היתה שום הסתיי גות
כזאת. בשער יפו בירושלים, ובמקו מות
אחרים, בוצעו פיגועים המוניים ללא־אבחנה
באזרחים ערביים, וביניהם ילדים
ונשים. זה הגיע לשיאו בפעולה הזכורה־לשימצה
בדיר־יאסין.
ש רון: הפצצה במלון המלך דויד נועדה
לפגוע בשילטונות הצבאיים הבריטיים. ה אחריות
למותם של האישים שם רובצת
על כתפי הנציב העליון הבריטי, שהוזהר
חצי שעה לפני הפיצוץ. במקום לפנות
את המלון, הוא נמלט לבדו.
אבנרי: נניח לרגע לפרטים. שהם
כוזבים כרגיל( .לא הנציב העליון היה שם.
אלא המזכיר הראשי, וכר).
אך הבה, נבדוק את הטיעון המרכזי.
שרון אומר: מותר לשים פצצה בבניין
שבו נמצאים יותר ממאה בני״אדם חפים־
מפשע, מתוך תיקווה שמי שאחראי בבניין
אכן יקבל בעוד מועד את האזהרה, וגם
יפעל על פיה. אם הדברים אינם מתרח שים
כך, הרי מותם •של 79 נשים וגברים
תמימים אינו פשע הרובץ על ממטין־הפ־צצה.
אלא על סי שנמצא בבניין.
יש כאן כל התהליך המוביל להפצצת
ביירות, תוך הריגת אלפי בני-אדם חפים-
מפשע. לא המפוצץ אשם, אלא האחראי
על הבניין. במיקרה זה — אש״ף.
אך הייתי מייעץ לאריאל שרון לחשוב
היטב על משמעות הטיעון שלו. כי יש
בו כדי להצדיק את כל מעשי־הזוועה של
אירגוני אש״ף.
לפי אותו ההגיון, לא חוטפי הספורט אים
הישראלים במינכן אשמים, אלא ה ישראלים
(או הגרמנים) שסירבו להיכנע
להם ולנהל עימם משא־ומתן. לא מבצעי
הפיגוע במעלות, שביקשו להחליף את
הילדים בעצירים ביטחוניים, אלא מי ש החליט
שלא לנהל עימם משא־ומתן אלא ל הסתער
על בית־הספר. לא חוטפי אוטו-
בוס־הדמים, אלא מי שפתח עליהם באש.
זהו הגיון מסורס, שיש בו כדי לתרץ
כל זוועה. אלא ששרון לא התכוון לתרץ
את הזוועות של אש״ף. אלא רק אלה של
בגין ושל עצמו.

• זוועה בקיביה
ף * ו א עו ש ה זאת גם בקטע שבו חקרה
י 1אותו פאלאצ׳י על מעשה־הזוועה ה־
(המשך בעמוד )72