גליון 2353 מתאריך 6 באוקטובר 1982

צלצל לאבא

* א1ט1ביאנקי,לבן שאתה נל נן א1הב.

* ח שוב לדעת: מ חי ר• ה או טו בי אנ קי מ ש תני ל פ חו תפע מיי םבחודט ־ •1חטובלדעת: מ חי ד• ה או טו בי אנ קי מ ש תני םלב חו תפע מיי ם ב חו ד ש * ח שו בלדעתמ חיר• ה או טו בי אנ ק• מ ש תני םלפחות 1

כתבת השער וזאיתזר ;

כתבתז^שער הקיד׳מ• :

הביתה!
אריק

שו מ מוות
קציני־צה״ד הטיחו כנסים
כשני
!האם נרצחה אכיוה; פפושדו על־

האשמות ככדות נגד שר*הכיטחון
ותבעו את התבטרדתו המיידית.
׳מניין נוכעת ההסתייגות העסוקה
של הקצונה הבכירה
בצח ״ד מאריאל שרון
שהיה כעס בעצמו
קצין בכיר __ 1

ידי גיסה בסיקרה 1האם התכוון
התוקף־הימתאכד לפגוע רק באשתו,
וירה כאחותה
כשזו התייצבה כדרכו*
כתבי ׳העול ס תזה
ביקרו כזירת הרצח.

הגנרלים הביתה!
צעירי תמ״י מורדים במנהיגי מיפלגת־העדות
— אהרון אבדחצירא, אהרון אוזן ובנימין
(״פואד״) בן־אליעזר — שמונו בחסדי עצמם.
הם מפגינים ניגר הממשלה וניגר המילחמה.

*-״העולם הזה״ ,שמעדן •החדשות הישראלי. המערכת והימינהדיה: תליי
אביב, רחוב גורדון ,3נזל .03*232262/3/4 .רנזרדואר 136 העורר
הראשי: אורי אבניי * עורך־תמית: יוסי שנון. רכז מערבת
שלמה פרנקל * עורבי כיתוב: תמי סדטוביץ וגיורא נוימן. צל־מי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״ס. הדפסה :״הדפום החדש״ בע״ס, תל־אביב. הפצה :״גד״ בע׳מ

כשעמד תי ב ץ מאות האלפים בכיכר
מילכי־״שראל, בשעת ההפגנה הגדולה,
ניגש אלי איש שזיהה עצמו כקורא העולם
הזה. הוא אמר לי :״עכשיו אני רואה
שצדקת במה שכתבת כאשר הניע הליכוד
לשילטון.״
שאלתיו לכוונתו, והוא הזכיר לי כי
למחרת הבהירות של 1977 כתבתי מאמר
שבו חזיתי מראש את המילתמה הנוכחית.
לא זכרתי. הלכתי הביתה ועיינתי בגליון
העולם הזה 2072 שעל שערו הופיעותמונתו של בגין והמילה ״המהפכה״.
אותו גליון הכיל מאמר שלי בשם
״לקראת האסון״ .בניגוד למינהגי, ציינתי
מתחתיו מתי נכתב 18 :במאי ,1977
הבוקר שבו נודעו התוצאות הסופיות של
הבחירות, שנערכו יום לפני כן.

נאמר בו, בין השאר:

׳רבים יגידו בעתיד, כמו שאמרו כה רבים
במקומות אחרים :״לא ידעתי״ ,״לא
הבנתי״ .אך אין ׳להאמין לאיש מהם.
העם חש מה שהוא עושה. אולי לא הבין
זאת בצורה מודעת לגמרי. אך לפחות
4מתחת לסף ההכרה ידע היטב.
השבוע בחר עם ישראל בדרך של

י מצדה, בדרך של התאבדות לאומית.
הוא החליט לוותר סופית על כל סיכוי
לשלום. ולא חשוב כלל באילו תירוצים
תורץ הדבר. הציבור הישראלי הכריע
השבוע בין שלום ובין החזקת השטחים.
אותו ציבור החליט השבוע לפרוש
ממישפחות העמים, ולהנחות את המדינה
בכיוון המנוגד להתפתחות העולמית.
הציבור בחר בממשלה שתוביל את
המדינה לא רק למילחמה בלתי־נמנעת,
שבה יפלו מיטב בניו, אלא גם לקראת
עימות בלתי־נמנע עם ארצות־הברית,
בעלת־הבריית האחרונה שנותרה לישראל.
אנו הולכים לקראת מיבחנים נוראים.
בי סיבזזנים שאינם יכולים להסתיים אלא
״ באסה לאומי.
את עוצמתו של אסון זה איני רוצה
.אף להעלות על דעתי.
ביום שלישי, בשעה 11 בערב׳ החלה
הספירה לאחור.
...אני מאמין שהמדינה עלתה השבוע
על פסים, המובילים אותנו להתנגשות
״ עם רכבת ההיסטוריה — התנגשות שלא
נוכל אלא להישבר בה.
איני אומר זאת מתוך חוסר־הערכה
למנחם בגין. להיפך: אני מעריך אותו
כאדם בלתי־דגיל, שהוא משיכמו ומעלה
מעל לפוליטיקאים המתרוצצים בזירה.
בחודשים האחרונים נשאלתי פעמים
ללא־ספור בחוגי־בית ובשיחות :״האם
אתה סצנת מאמין שבגין ינהג אחרת
מאשר רבין (או פרס) ז איזו ברירה יש
לו? גם הוא יצטרך לרקוד לפי החליל
האמריקאי! בסופו של דבר ישכח מה
שאמר בנאומיו, ויעשה את אותו הדבר
שהיה כל מנהיג ישראלי אחר עושה
במקומו.״
לכל מי שאמר כך, עניתי שזוהי אשלייה
נוראה-
׳בגין הוא אדם ישר. הוא מאמין במה
ך* שהוא אומר. יותר מזה: הוא משוכנע
בכך בלהט קנאי, שאינו יודע גבול.
2353

הופעתו המתונה, נימוסיו המקסימים,
רמתו האינטלקטואלית, הגיונו הריטורי —
כל אלה אינם סותרים את העובדה שמנחם
בגין הוא קנאי לאומי אמיתי, שהוא קורץ
מחומר שאינו קיים כמעט בימינו, ובוודאי
לא בישראל. האיש מילא שליחות היסטורית
כאשר עמד בראש אצ״ל, והוא
משוכנע כי מוטלת עליו עכשיו שליחות
היסטורית נוספת.
מנחם בגין חי בעולם משלו, עולם שהוא
שונה מאוד ימן המציאות שאנחנו חיים
בה. עולמו הוא עולם של סמלים היסטוריים
וכוחות מיסטיים, ואין בו מקום
להערכה מציאותית של כוחות קיימים.
בגין מתאים את המציאות לעולמו שלו.
בגין האמיתי, בגין ההיסטורי, הוא האיש
העומד מול המון והמלהיב אותו עד כדי
טירוף בסמלים אלה׳ האיש הפונה אל
הדחפים העמוקים ביותר של שומעיו,
המסוגל להמריץ אותם לעשות דברים
שלא היו עולים אחרת על דעתם.
בגין זה מסוגל בהחלט להכריז מילחמה
על נשיא ארצות־הבריית, האדם החזק
ביותר בעולם, מתוך אמונה גמורה כי
יהודי ארצותיה ברית יוכלו להכניעו, באמצעות
הקונגרס. בגין זה מסוגל בהחלט
להסתכן במילחמה, ואף לפתוח במילחמת־מנע,
בהיותו משוכנע כי זהו צו ההיסטוריה,
למען הדורות הבאים.
מתוך שפלה של פוליטיקאים קטנים
ומושחתים, רודפי כבוד קטן ובצע קטן,
מזרק• מנחם בגין כמו הר־אוורסט, כשם
שאליעזר בן־יאיר ובר־כוכבא מזדקרים
מתוך דפי ההיסטוריה היהודית.
גם הסוף עלול להיות אותו הסוף.
על כן אני חרד.
עד כ אן המאמר.
פעמים ׳רבות מאז נאמר לי שנבואותיי
על שילטון־בגין לא התגשמו. להיפך, הנה
מנחם בגין עשה את השלום הראשון עם
מדינה ערבית. ומלבד מיבצע־ליטאני הקטן,
לא היתד. מילחמה בתקופת־שילטונו
והיחסים עם ארצות־הברית היו מצויינים.
כיום נראה כל זה אחרת. היתד. מילחמה
גדולה, מזוהמת וכושלת, שהסתיימה באסון
שלא יהיה כמוהו — טבח ביירות. ועדת־חקירה
יושבת על המדוכה, אחרי שחת־מנתה
יעל אפו ועל חמתו של בגין. האמון
בציבור התערער, צה״ל נפגע קשה, ישראל
מבודדת ומוקעת בעולם כפי שלא היתר
מעולם, וקיים עימות חמור בינה ובין
ארצות־הברית, אשר נשיאה משתדל בכל
כוחו להפיל את ממשלית־בגיו.
בדיעבד יש ׳להעריך מחדש גם את פרק
השלום עם מצריים. האמת ההיסטורית
היא שהוא היה כל כולו פרי יוזמתו של
איש אחד ויחידי: אנוור אל־סאדאת. בגין
נענה מפני שזה היה כדאי לו, אך הוא
רוקן את ייוזמת-סאדאת כמעט מכל תוכן,
חיבל בכוונת הנשיא המצרי להביא לשלום
כולל ולפיתרון הבעייה הפלסטינית. בסך
הכל לא היה שלום זה בעיני בגין אלא
הבנה למילהמה בשאר המיגזרים.
הנבואה מתגשמת. נראה שהאסון, כמו
המשיח, אף שהוא מתמהמה׳ בא בסופו
של דבר.

בוו הלבנון
ההסתדרותית החכרה
״כור״ ספיקה רווחים
ממיכרז צבאי, ועסקני
האופוזיציה הראשית אינם
פוצים

,נולדנו

המיל חמה.

פ ר חי ם
עד הקבר
תצעיר הודה ברצח שלא
ביצע והוחזק במעצר, למרות
שהמישטרה ידעה ש^
הוא
אדם

מופרע וחף־
מפשע.

ובני ב מיווו ד ה
בראיון נרגש ד־העולם
תזה מספר
הסטיריקאי יהונתן
גפן על יחסיו עם
דודו, משה דיין, ומטיח
:״מה קרה
לבני הקיבוצים והמושכים
שהיו ליד
שאתידא? ״

סיזוודת ג׳יימס בונד שנגנבה מעבריין זוטר
הכילה אוצר שלא יסולא בפז: רשימת סוכני
מיש,טרה בתורכיה !

בגין בשרם הדימיון

כמיכתב לראש־הססשלה, סחה ;מומחה כאליסטי
נגד הסינה ג לירות לעבר מפגינים
בגדה, כעת פיזור הפגנות. תשובתו
של בגין מוכיחה, כי האיש איגו חי
כעולם המציאות.

רצח למען
שנו טידחה

.,תהיה
טרגדיה!

עבריינים סוכנים אפילו
לרצוח, כדי לימסן שכר
טירחיה של פרקליט טוב
ובלבד

שלא ייוצגו
ע״י סניגור
מכוונה.

סגן־אלוף (מיל׳) רב ירמיה
שנזרק השבוע מיחידת הסיוע
לפליטים בדרום לבנון, מאשים:
הממשלה רוצה
בגירוש. בחורף
יפקוד אסון 50
אלף איש !

חג־תה 3נ 8נו
גנות מושלמת
הדוגמנית חניתה צנטנר, שזכתה
בתואר ״רונה אידיאלה עולמית״
,מספרת
על מסע ההסברה
הפרטי שלה
בשירות הארץ.

ל שון
ק צו צ ה
האשה שנגסה כלשונו
של האנס, שניסה לתקוף
אותה, אומרת כראיון ל־העולם
והזה:
״חשבתי בל
הזמן עד רחל
הלר:״

מ דו רי ק בוו 1י תשקיף כמדינה
אתה והשקל קטעים הנדון
מה הם אומרים —

יומן אישי —

איפה אתה, עזר י

שלמה בר, צלי רשף, אמנון קפליוק
אייבי נתן, גבי אלדור וחווה 13 אלברשטיין
אנשים בלונים מיכתבים תשכצופן
הורוסקופ

עולם קטן —
גרמניה קמבודיה ושערי השבועוו׳ ס 34
אנשים כעולם — 35 מישפחת ג׳מייל ואיב מונטן
רחל הסרחדת

לי־לה־לו — איפה תיסלם
נמר שד נייר

זה היה העולם הזיה שהיה 60 לילות ישראל
קולנוע 63 שידור 66 מדריך שידורים
67 70 ספורט

שרון לקה את חכרי חטיבת האקדמאים
שד התנועה לסיור מודרך כקווי־הייצור של
מטוס ה״כפיר״ ,וטנק ״המרכבה״ ,ואילו
דויד לוי לקח את אנשי סיעת תכלת־דכן
שבהסתדרזת לסיור כנדה המערבית.
בדרך זו מנסים השניים לחזק את שורות אנשיהם
לקראת ועידודחרות הקרובה.

מצב התיירות:
כישלון שדיר
;ביתרון: בו רג
יהיה נשיא
המיפלגה הדתית זזלאומית עשוייה לנטוש את
הליכוד ולהקים קואליציה עם מיפלגת־העבודה, עם
פירסום המסקנות של ועדת־החקירה.

הפיתרון המסתמן: זכולון המר יהיה מנהיג
הסיפלגה. יוסף בדרג יהיה נשיא־המדינה.
יצחק נכון לא יציג את מועמדותו
לתקופת־כהונה נוספת כמישכן הנשיא,
ויצטרף להנהגת מיפדגת־זהעבוכה.

המצב הקטסטרופלי של התיירות לישראל נובע
משתי סיבות: הרתיעה העולמית מישראל בעיקבות
הטבח בביירות, וכישלון השר אברהם שריר
ואנשיו, העוסקים בעיקר ברדיפת פירסומת עצמית.

הסיפור המופץ על־ידי שריר וכתבים

הבדווי של אריק נגדו אנשי שדון איכדו את תומכיהם כקרב
הכדווים כדרום. חסידי שר־הביטחץ
לשעכר כקרב שבטי הבדווים נטשו את
השר, ואף נראו כהפגנות נגד הליכוד
בתל־אביב.

מ ח כי ם ל תו כני ת ארידור המימסד הכלכלי מחכה בדריכות לפירסומה של

כדהתג לו ה דו ל רי ם ב שווייץ
אי־הכאתם לדין של הישראלים שהחזיקו הץ־עתק בדולרים בחשבונות סודיים
כשווץ ץ _,ימנע את פירסום האופן שבו נחשפה הפרשה.
אהד הבנקים הגדולים גילה, שלקוחות מכובדים שלו מוציאים סכומי־עתק כמט מך
זר אל מחוץ לבנק. המק שכר מישרד״חקירות פרטי, כדי לבדוק לאתה בנקים
אחרים בארץ הועבר הכסף.

המעקב העלה, שהכספים הוצאו מישראל ל מק בשוזיי־ז לן נדרכי
הבלדר היה בעבר עוכד־המק בשווייץ, ואחרי פרישתו מהבנק הצליח להעביר אליו
את הלקוחות הגדולים.

מי שרד־החוץ
מגנה -ב ט עות!
שיטת־הסעולה חסרת־האחריות של מי׳שרד־החוץ
נחשפה השבוע בקשר לראיון שנתן נאיף חוואתמה,
ראש החזית הדמוקרטית לשיחרור פלסטין, לעיתון
הצרפתי דה מונד.
בדיווחים עיתונאיים נאמר כאילו הציע המנהיג
הפלסטיני הכרה הדדית בין ״העם הפלסטיני והעם
הישראלי״ .תחת לקבל בטלקס את הנוסח המקורי
של הראית• נחפז מישרד־החוץ להודיע כי אין
צורך בהכרה בין העמים. אלא בהכרה במדינת־ישראל.

הסמוכים על שולחנו, כאילו ״אירגדני־הכלה׳׳
גרמו למצב זה כפעולות טרור
ואיומים, אינה אלא אגדה שהומצאה יכדי
להפות על הבישלץ. לפעולות של אירגונים
פרו־ערכיים באירופה היתה השפעה
שולית כלבד.

רק כאשר הגיע העיתון הצרפתי ארצה
התכרר כי לא חוואתמה השתמש כניסוח
ז׳ה, אלא המראיין, ואילו חוואתמה עצמו
דיכר כפירוש על ״דו־קיוס כשלום״
כין מדינה פלסטינית שתקום כגדה
וכרצועה וכץ ישראל.

שיממן מחלי

מארב מי שפחתי

סגן שר־התחבורה, דויד שיפמן, שאושפז במחלקה
הכירורגית בבית־החולים איכילוב בתל־אביב.
מחלים, וישוחרר בקרוב מבית־החולים.
לשרון יריכיו של שר־הביטחון ככנסת מכינים
לו מארכ על רקע מישפחתי־אישי,
וסכטיחים סידרת גילויים חדשה כתחום
עדץ זה.

בגין במצב רוד

מקורבי ראש־זזססשלה מודאגים
סמצכ-כריאותו של מנחם כנץ• כאח־רדנה
הוא חדל לתפקד. הוא שקוע
בהירהורים, כסצכי־רוה סשתנים ד
כתנומות לעיתים מזומנות•

שרי נגד שרון
כימים הקרובים צפויה התבטאות
דרמתית של קבוצת־שרים, שתדרוש את
פיטורי שרון לאלתר או השעייתו, מפני
שהוא לא דיווח כמועד לראש־הממשלה
על המכה כביירות. השרים טוענים שנושא
זה אינו סוב־יודיצה, ואין סיכה להמתין
עד לפירסום מסקנות ועדתיהחקירה
הממלכתית.

לחקירות־הונאד! במטח הארצי.
1אחד העובדים במחלהתו של מי ס ץ זיגל, גאץ לסחש ל 7-
המלץ הוא הצליח לפצח את מחשב המק כעזרת קודים שונים, וחזר לארץ כשבידיו
סניף־מק. הישראלים חשכונות־הדולרים
באותו ו — י

של יי יי׳ י

פירוט 1ז* 18 או נו ) 1י 8 החומר הוצג לפני הישראלים, שלא נותר להם אלא להודות דדקמת שיידרשו
לשלם כופר, ולא יועמדו לסישפט.

וזעור ם מארגנים
טיולים
שר־הכיטחון ושר־השיכון החלו כמיכצע
סיורים לפעילי תנועת־העכח־ה. אריאל

•כיפסן הוא מועמד, כמעט־כטוח, לתפקיד
שר, כמקומו של יצחק כרמן שפריט•
חכדיו במיפלגה מנצלים את שהייתו
כבית־חולים כדי להעלות שמות שד
מועמדים אחרים.

ב חי ל ה לחיילים
בביירו ת
צה׳ 7רכש מהכרת תרופות פרטית את
כל מלאי תרופת ״טארמין׳ נגד כחילה,
עכור יחידות שישבו סמוך למחנות־הפליטים
בביירות, שבהם אירע הטבה,
ועכור אלה המסיירים כמחנות הפליטים
שעדיין נותרו כתחום שליטת צה״ל
כלכנץ.
נם כמחנות אלה עדיין עולה ריח צחנה
עז של גוותת•

..שדו עבשיו״
נג ד רבין
במגעים, המתקיימים בין ראשי המערך ושלום
עכשיו, מבקשים פעילי התנועה לצמצם עד למינימום
את הופעותיו של ח״כ יצחק רבין במזלות
משותפות. אנשי שלום עכשיו טוענים שרבין הגו
לאורך כל המילחמה על שרון.

הופעתו של רכץ כעצרת הגדולה,
שאירגגד שגי הגרפים בכיכר מלכי־ישראל,
התאפשרה רק אחרי התערבות ולתץ
רצוף של חיים בר־לב, מזב ד העבודה.

התוכנית הכלכלית החדשה של יורם ארידור.

מניני התוכנית ושולליה כאחד אינם
יודעים את פרטיה הסדוייקים, משום
שראשי מישרד־האוצר שומרים על סודיות
מוחלטת.

מתא דגני ס נג ד גו ראל
למרות שהבחירות לרשויות המקומיות נדחו. החל
בחיפה מאבק להדחת ראש־העיר הנוכחי. אריה
גט־אל, מראשות •הרשימה לבחירות הבאות.

כראש המאבק עומד אליעזר רפאלי,
חתנו שד לוי אשכול, ומי שהיה נשיא
אוניברסיטת חיפה, המעוניין כתפקיד•

ה בו רסהלאתת מו ט ט
המגמה בבורסה התל־אביבית תמשיך להיות
מעורבת. תהיה ירידה הדרגתית ברמות השערים של
חלק מהמניות — בעיקר החופשיות. כך תיווצר
נקח־ת־המראה חדשה של עליות שערים לקראת
סוף־השבוע.

המעבר המאסיכי שד כספים למניות
הבנקים הוא הוכחה לכך שכעלי־העניין
כבורסה חוששים מפני ירידת שערים
גדולה.

גורן ויוסף
לקא דנ צי ה נו סכת
ההל תהליך בחירת שני והרבנים הראשיים,
שכהונתם תסתיים כחודש מרס• ראש־הממשלה
ככר הכמיח דרכ הראשי
האשכנזי, שלמה גורן, תיקון כחוק המונע
מהם לכהן תקדסת־כהוגה שלישית.
תיתכן התנגדות שר־המישפטים, פשה גיסים,
בנו של רב ראשי לשעבר, המתנגד על רקע אישי
לשני הרבנים, ובעיקר לרב עובדיה יוסף.

לירסק ל א

ועדת־האתיקה של לישכת עורבי־הדין לא תזמן
את עורך־הדין צבי לידסקי, כדי לבדוק כיצד
שורבב שמו בסרס ישראלי.

בירור העלה, שלא נעברה שום עבירה
על־ידי עורך־הדץ.

במדינה וזעם איזז /נמה ז־
״ירושלים אינה סייגרן 1׳
קרא אריאל שרון.
אבל הוא מעה.
בשבוע שעבר הודיע אלוף פיקוד
צפון לנציגים האמריקאיים הבכירים.
כי צה״ל אינו מתכוון לפנות
את נמל־התעופה של ביירות בקרוב.
כעבור 24 שעות לא נותר אף
חייל ישראלי אחד בביירות וגם
לא בנמל־התעופה.
באותו השבוע קרא אריאל שרון
!בהתרגשות כי. ירושלים אינך
סייגון בהתכוונו לנסיון זד
האמריקאים להחליף את ממשלת
בגין בממשלה מטעם המערד.
מאורעות ביירות מוכיחים כי
סיסמה יפה זו אינה נכונה. כאשר
האמריקאים רוצים באמת להשיג
משהו. ירושלים היא סייגון.
המילחמה נלוות ;מ 8ו 01גרת
איש חיל־הנחיתה
האמריקאי בהרג מפצצה
שנשלחה, בנראה,

החייל הראשון של הכוח הרב־לאומי
בביירות נהרג.
הוא היה איש חיל־הנחיתה של
ארצות־הברית. הוא נהרג מפיצצת־

ך ץ ידיעה פורסמה כפי שמתי
י פרסמות בזמן האחרון כל הידיעות
החשובות:
עיתונאים מקומיים הדליפו אותה
לעיתונאים זרים, אחרי שנמנע
פירסומה בארץ על־ידי הצנזורה.
אחרי
שפורסמה הידיעה בחו״ל.
ניתן היה להעתיקה בארץ. אז באד.
ההכחשה הרישסית, שלא היתה
אלא אישור בעקיפין, תוך נסיון
להמעיט בערכה. בתגובה על כך
פורסמו, בהדרגה. הפרטים המלאים
והנכונים.

עור עבה
ף ידיעה שפורסמה בעיתון
י 1בריטי סאנדיי טיינזס סיפרה,
כי התקיים כנם של הקצונה הבכירה
של צה״ל, ובו הובעה דיעה
אחידה שעל שר־הביטחון, אריאל
שרון להתפטר.
הדבר הוכחש על־ידי דובר צה״ל.
וכך נודעו בהדרגה הפרטים: היו
שני כינוסים. באחד, בנוכחות ה־רמטכ״ל
רפאל איתן, ובהשתתפות
האלופים והתת־אלופים (במקביל
לגנרלים בצבאות אחרים),
דוברים בינמתחה
על־ידי
קורת קטלנית על שר־הביטחון.
הרושם היה שגם הרמטכ״ל עצמו,
שהיה עד כה משועבד לשרון, סיור

כשקרא שרון את הפרוטוקול,
זימן כנס שני, שבו השתתף בעצמו.
בכנס זה היתה נימת־הביקורת
מתונה יותר, אך האווירה היתד.
גם הפעם שלילית ביותר.

תיאור זה סדכיח רק דכר
אחד: שגם !הקצינים הבכירים
כיותר שד צה׳׳ל פד

די רו ת
הגנרלי ם
החלו מתייחסים אליו בהסתייגות
גלויה. הסברה כי ״אריק מוכרח
ללכת, זוהי רק שאלד, של זמן,״
הפכה כימעט נחלת־הכלל. רוב השרים
מאמינים כי הדבר יקרה כאשר
תפרסם ועדת־ד,חקירה של
פרשת הטבח בביירות את מסקנותיה.
ההסתייגות
הזועמת של קציני
צה״ל מאריאל שרון לא החלה
בפרשת הטבח. זו רק הגדישה את
הסאה.
בניגוד לאגדה על. אריק מלך
ישראל״ ,לא היה אריאל שרון
מעולם פופולרי בצה״ל. עוד בראשית
שנות דד ,50 כאשר התפרסם
שרון בעיקבות סעשה־הזוועה
המחריד בכפר קיביא, הסתייגו מ מנו
מרבית קציני צה״ל, שדגלו
במסורת של הפלמ״ח. אך שרון טו-

שרון ומקורביו המעטים הסבירו
את בידודו בכך שהקצינים מקנאים
בו, מפני שהוא קצין מקורי, מבריק,
משיכמו ומעלה מעל לכל
חבריו. אך עמיתיו הסבירו זאת
בצורה אחרת: אריק הוא אגר
מניאק, שקרן, בלתי־נאמן, אדם
המרמה את הממונים עליו, שאינו
הגון כלפי עמיתיו, והנוטש
את הכפופים לו ברגע שזה נוח לו.

חלקו ברצח נשים וילדים בני 8
הוטל אור מזוויע על החלטה זו
של שרת, שהכיר היטב את ראשי
הפלאנגות וגם את האיש הזה,
שכבר מילא תפקיד מרכזי במעשי-
רצח בעבר, וביכללם הטבח שערכו
הפלאנגות במיליציה המארונית ה־פרו־ישראלית
של כמיל שמעון.
הכנסת טיפוס נאצי כזה למחנה של
קורבנות חסרי־מגן, בחסות צה״ל,
היא זוועה בפני עצמה.

ץ*סורת ארוכה זי של הת-
• י נגדות צה״לית לשרון קיבלה
מימד חדש ואקטואלי כאשר פרצה
מילחמת״הלבנון.
בניגוד לצמרת המדינית, לא הר
פתעה הקצונה הבכירה כאשר התעלם
שרון מתחום 40 הקילומטרים.
כפי שהודה לאחר מכן הרמטכ״ל,
לא היתד, קיימת בצה״ל שום תוכנית
למילחמה מעין זו. צד,״ל ביקש
לשבור את הצבא הסורי בלבנון,
ושרון אכן גרר את הממשלה לכיוון

אך המילחמד, לא הוסיפה פאר
לצה״ל. מבחינה צבאית טהורה,
אירעו בה פאשלות חמורות. ה עדיפות
העצומה של צד,״ל על ה־אוייב
— חלק מן הצבא הסורי
וכוחות־אש״ף הסדירים־למחצה —*
לא הביאה לניצחון מהיר וברור.

חיה פצועה

ב תו ך הב^צה

כעבור שבוע׳־שבדעיים ככר
התברר לכל כי משהו יסד
די היה לקד בתסיסה של
•טרזן, שהכניס את צה״ל ל־סילחסה
שהפכה לביצה.

שמחת תורה
מיצרר אמריקאית, שסופקה לישראל
ושנותרה בשטח.
דעת־הקהל באמריקה זעקה. הנשיא
עצמו נאלץ לדבר על כך.
מנהיגים חשובים נדרשו לעניין.
איש מהם לא אמר דבר פשוט :
ארצות־הברית מייצרת נשק קט-
*לני. זה ומוכרת אותו ...ליצרנים לא
איכפת מי נהרג בו. עתה התברר
כי הוא יכול לקטול גם אמריקאים.
באותו יום התגלתה עובדה מעניינת
״ אחרת: על אף ההודעה
האמריקאית הרשמית על הפסקת
אספקתן של פיצצות־מיצרר לישראל׳
כעונש על כך שישראל ה פרה
את כללי השימוש בהן, נמשכה
האספקה עד השבוע. כאשר
גילתה זאת רשת־הטלוויזיה סי־בי־אס,
הודיע הבית הלבן כי היתה
.טעותי׳ — פשוט שכחו להודיע
לבית־החרושת על החלטת הנשיא.
יתכן כי החייל האמריקאי נהרג
בפצצה שנשלחה ב.טעות״.

חדים לדבר בפה מלא בנו־כהות
שר־הכים חץ, אך לא
שסו רסן ללשונם כשנוכח
רק הרמטכ׳׳ל•
בכל מקום אחר בעולם הדמוקרטי
היה שר־הביטחון מתפטר מייד
— לא מפני שהקצינים דרשו זאת,
אלא מפני ששר־ביטחון, אשר איבד
את אמונה של כל הקצונה
הבכירה בצבאו, אינו מסוגל למלא
את תפקידו כראוי.

אך אריאל שרץ קורץ
מחומר אחר. הוא סוכן
לפטר את כל הקצונה של
צהי׳ד ודהחזיק בקרני״הסיז־בה
שד כהונתו, שבה הוא
רואה קרש־קפיצה חיוני ל־שילטץ
העליץ במדינה.

.אך מסביב לשרון החל מתפשט
ריח של ריקבון. בצמרת המדינה
פשטה דיעה כי ימיו במישרד־הביטחון
ספורים. אנשים, שפחדו
לפתוח את הפה נגדו לפני שלושה
חודשים, החלו מותחים עליו
ביקורת בגלוי. השרים האחרים

פח באופן פעיל על־ידי שר־הבי־טחון
דויד בן־גוריון והרמטכ״ל
משה דיין, וקידומו היה מובטח.

פרשת. הצניחה במיתלה
כמידחמת־סיני, שבה היה
נם סעדרב מפקד־הגדדד
רפאל איתן, בודדה את שחץ
עוד יותר.

שרון הסתבך לא רק בכישלון
צבאי, אלא גם במסכת שקרים.
דיין גטש אותו, וגם בך גוריון
התרחק ממנו. היה נדמה שהקאר־יירה
הצבאית של שרון תסתיים,
כאשר חש יצחק רבין להצלתו.
רבין, אלוף פיקוד הצפון, מינה
אותו כראש־מטהו. כך החלו יחסים
הנמשכים עד היום (ואה הנדון).
משם
החלה הקאריירה של שרון
להתקדם שוב, בעיקר אחרי הצלחתו
במילחמת ששת־הימים. אך
הפופולריות האישית שלו בקצונה
הבכירה לא השתפרה. הדרך אל
תפקיד הרמטכ״ל נחסמה לפניו במחסום
של פלדה.

נוספה על כך אווירת השקרנות
המוחלטת, שהעכירה את כל מה לכי
המילחמה. רבבות חיילי צה״ל
שמעו את הודעות צד,״ל ברדיו,
וראו לנגד עיניהם מציאות הפוכה.
הם שמעו כי הסורים או ״המחבלים״
הפרו את הפסקת־האש —
וידעו בי צה״ל הוא המפר באופן
שיטתי את הפסקת־האש, כדי לכבוש
שטחים נוספים בניגוד להסכם.
החיילים,
שראו את הזוועות בביירות
ובמחנות־הפליטים בדרום,
החלו סולדים מפני שר־הביטחון
השקרני והברוטאלי. הדברים ה גיעו
לשיא בפרשתה של חטיבת־הצנחנים,
ש״אי־אפשר היה לגיי־סה״
מפני שרבים מחבריה הצביעו
נגד המילחסה ברגליהם.
פרשת אלוף־המישנה אלי גבע היתד,
רק סימפטום למצב
פשטה הדיעה כי בקרב שרון הורם את צד,״ל, מפלג את
הצבא ויוצר בו אווירה של חוסר־אמון,
העלול להרוס אותו מבפנים.
כבר אז היה ברור
ששרון צריך ללכת. טבח שאתילא
וצברה היה הקורה ׳ששברה את גב
הגמל.
האחריות הישראלית לטבח זה
מוטלת באופן ברור על שרון ר
בגין. הם שהחליטו להכניס את
הפלאנגות למחנות, אחרי שצה״ל
פירק את הנשק מן המיליציות
שהגנו על הפליטים. כאשר הופיע
השבוע על מירקע הטלוויזיה ה ישראלית
מישל זועיין, מספקדי ה־פלאנגות,
והתפאר בפה מלא ב
כאשר
נודע דבר הטבח
ברכים, התעטף שרץ בשתי־קה
עמוקה ושדח את
הרמטכ״ד לדווח בוועדת־החוץ־והכיטחון.
שורה של
מעשים ומחדלים של שרץ
יצרו את הרושם הברור כי
הוא מתכונן לעשות שוב
מה שעשה פעמים רבות
בעבר: לגולל את האחריות
על הכפופים לו• במיקרה
זה: קציני צה״ל.

ף* צ ר לו, הגיב שרון כחיה
פצועה שנדחקה לפינה. הוא
גילה ברבים את פרשת חטיבת-
הצנחנים שלא גויסה, והטיל באוזני
העולם כולו את האחריות
לטבח במחנה,־הפליטים תל-אל-
זעתר, ב־ ,1976 על קציני צד,״ל,
שקיימו אז מגעים עם הפלאנגות.
בעיני רבים, גדל ותפח כתב-
האישום נגד שרץ:
• עירעור היחסים בתוך צה״ל,
יצירת קרע בצד,״ל ותהום בין צד,״ל
והציבור,
• סיבוך צה״ל במילחמה חסרת-
תוחלת, משובשת מבחינה צבאית
ומדינית, שהשיגה בכל התחומים
את ההיפך ממה שנועדה להשיג.
• אחריות למעשה־טבח שעורר
זעזוע עמוק בארץ ובעולם, ונסיון
לגולל את האחריות לכך על צה״ל.
• גילוי סודות צבאיים שהשחירו
את פני צד,״ל, בנסיץ־שווא
להציל את עצמו.

כל אחד. מהסעיפים היה
מספיק כדי להכריח שר־כיטחץ
להתפטר. כולם יחד
יוצרים מצב בלתי־נסבל.

לכל זה אין קשר למימצאים
העתידיים של ועדת־ד,חקירה ה ממלכתית.
לדעת רבים, גם בצמרת
המדינה, נוצר מצב שאינו מאפשר
עוד לשרון לכהן בתפקיד, מבלי
לגרום להרס נוסף מדי יום.
אולם שרון אינו חולם להתפטר
מרצונו. יש לו עור עבה מאין
כמוהו. ונראה כי אחיזתו על מנחם
בגין היא כה איתנה, עד כי אינו
חושש שבגין יסלק אותו.

נוצר רושם מובהק כי
׳מנחם בגין פוחד פחד־סוות
מפני שחץ — אולי ספני
ששרץ יודע עליו יותר סדי.
שרץ לא יהסס להשתמש
ככל הנשק שנותר לו.

במדינה דמוקרטית אין הקצינים
יכולים לפטר את שר-הביטחון. אך
בשום מדינה תקינה ׳אין שריבי־טחון
יכול להמשיך בתפקיד, כ אשר
הדיעה הבימעט־אחידה של
היא שהוא מהאחראים

הווה אסון למדינה ולצבא.

סא־־ל רב ירמיה נדון, הורשע ונענש

האטחה:

ף חדר נפדה דומייה. עשרות קצינים
הקשיבו בדריכות לדברי סגן־
מפקד היחידה. ביניהם בלטה דמותו של
איש ששיערו שיבה, פניו חרושות קמטים.
סגן־אלוף אמיתי לביא סקר את המצב.
לפתע, ללא כל הודעה מוקדמת, הודיע :
״סגן־אלוף דב ירמיה פורש מהיחידה.״ לדב
ירמיה נדמה היה שאינו שומע היטב.
עברו כמה שניות עד שעיכל את החדשה.
הזמן: תחילת אוגוסט .1982 האירוע:
כנס קצינים של היחידה לסיוע ולשיקום
פליטים בדרום לבנון.
סגן־אלוף אמיתי ירד מן הבימה ומסר
לדב ירמיה מעטפה חתומה. ירמיה עיין
בכתוב בשתיקה. עיני כל הקצינים ליוו
אותו.
לירמיה היתה זו סטירת־לחי 53 .שנים
מחייו היו מוקדשות למערכת הביטחון,
במשך 15 השנים האחרונות שירת במילואים
בהתנדבות. לפתע, בדרך־אגב, נודע
לו, לראשונה, על סיום הפרק העיקרי בחייו.
אחרי
שהתעשת, נטל את רשות הדיבור
ואמר :״דעו לכם, שאיני פורש מרצוני.״
דב ירמיה רגיל להיות ״הילד הנורא״.
במשך 53 שנות שירותו במערכת הביטחון
— בהגנה, בפלמ״ח, במישטרת־הישובים,
בצבא הבריטי, בצה״ל ובמישמר האזרחי,
ברשות שמורות־הטבע וביחידת הסיוע
לפליטים — הוא התנגח ללא הרף עם
הממונים עליו ועם העובדים במחיצתו.

הפעם שילם את המהיר המלא: דב ירמיה
סולק מתפקידו כראש־ענף ״יחידת
מינהל ושירותים״ בדרום־לבנון. בצה״ל
1982 אין אוהבים ״ילדים פרובלמטיים״.
מצפון, צדק ומוסר הם — לדעת רבים —
קלישאות נבובות השייכות לעידן תנועת־הנוער.

אוהב
ערבים״
ך* מידחמת העצמאות הוא הביא ל*
גילויו של פשע המילחמה החמור
ביותר שבוצע במהלכה. שמואל להיס,
מנכ״ל הסוכנות לשעבר, היה אז מם־פא
צעיר. שהרג 35 אזרחים, בני ,70 — 14
שהוא הופקד לשמור עליהם. כשהגיע ירמיה,
שהיה אז סמג״ד, למקום וגילה את
הרצח, אמר לו להים שהוא ״נקם את ניק־מת
חבריו״ ,שנהרגו על־ידי פורעים ב־בתי־הזיקוק
בחיפה.
דב ירמיה לא נח ולא שקט עד שהביא
להעמדתו לדין. במישפט טענה ההגנה ש הנימוק
למעשה הוא צבאי. להיס חשש
מהתקפת־נגד, לא היה עימו די כוח, ולכן
חיסל את השבויים. פסק־הדין היה שבע
שנות מאסר. להיס עירער, ועונשו הופחת
לשנת מאסר אחת. אולם גם אותה לא
העביד בכלא. הוא קיבל חנינה מהנשיא.
כשהתמנה להים על־ידי דולצ׳ין כמנכ״ל

הסוכנות, שלח לו ירמיה מכתב שבו מחה
על שפושע משמש בתפקיד בכיר.
כשהיה המוכתר של קיבוץ אילון בתקופת
המנדאט, פיתח ירמיה וקיים קשרים עם
הערבים. מאז הוא מארגן קבוצות מיפגש
בין יהודים וערבים. התואר שהודבק לו:
״אוהב ערבים״.
גם את קיבוץ אילון, שבו היה חבר, נא לץ
לעזוב על רקע חילוקי-דיעות אידיאולוגיים.
הוא נחשד בקירבה יתרה למשה
סנה. הסיבה: הוא פעל נגד הקמתו של
המימשל הצבאי ונאבק לביטולו.
כאשר החליט בך גוריון על הקמת צבא
הקבע, היה דב ירמיה בין הקצינים שהתנגדו
להפיכתו של צה״ל לצבא מיקצועי.
קצינים רבים פוטרו מייד. הוא עצמו פרש
מן הצבא שנה לאחר מכן.
עד לפני ארבע שנים היה איש שמורות-
הטבע. כשהוקמה הסיירת הירוקה, הסתכסך
עם אברהם יפה, והגיע לקרע גלוי עימו,
שבעקבותיו עזב את שמורות־הטבע.
ירמיה, בן ,68 איש נאה, בעל ארשת־פנים
החלטית ותקיפה, מתקומם עדיין
ומוחה מחדש על גילויים של אי־צדק. הוא
עושה זאת במרץ בלתי־נלאה, כשהוא
״מכור״ למטרה. לפעמים נדמה שהדבר
הפך אצלו לעניין כפייתי.
הוא רגיל לכך ששונאים אותו, שהוא
מעורר התקוממות. והוא גם מודה בכך
שמילחמתו. היא דון קישוטית. אולם אין
הוא מרפה. בעידודה ובהערצתה השקטה
של אשתו, מנוחה, הוא עולה על בריקאדות,
מתריע, מזעיק. כל החומר ערוך
ומתוייק בקלסר מישרדי עב־כרם. בתוכו
מאות מיכתבי מחאה וביקורת למערכות-
עיתונים, למישרדי־ממשלה, לקציני־צבא
בכירים, לרשויות מקומיות. הנושא הכבד
עם־מרכזי בכולם: היחס אל הערבים.
עיניו עירניות ודרוכות. עיניים של
נער צעיר, שרק יצא לחיים, והוא עדיין
נבעת מכל גילוי של עוול, אטימות ורוע־לב.
ואלה מצויים בשפע.
דב ירמיה יליד נהלל ליווה את צה״ל
עם הקמתו, והשתחרר ב־ 1952 בתפקיד
מח״ט. מילחמת־הלבנון תהיה המילחמה
האחרונה שבה השתתף הקצין למוד המיל
.חמות.
וזה קורה לא מפאת גילו. הוא משרת
במילואים בהתנדבות מזה 15 שנים.
בסוף כל שנה נהג לחתום על שנת־שירות
נוספת בהתנדבות. הוא הקים את המיש־מר
האזרחי בנהריה אחרי ההתקפה במעלות,
וכשהותקף בנהריה בית שבו נהרגו
אב ושתי בנותיו, היה ירמיה בין הראשונים
שנזעק למקום, כשבידיו עוזי, ולחם
בתוקפים. מוטה גור, שהיה אז רמט־כ״ל,
ציין אותו לשבח.
במילחמת־הלבנון שירת ירמיה ביחידת-
סיוע לאוכלוסיה האזרחית בדרום־לבנון,
אחר הנסיון שצבר במילחמת־הליטאני. גם
אז עסק בשיקום פליטים.
כבר בימי המילחמה ^ הראשונים נחרד
ירמיה. היה פער עצום בין מיספר הפליטים
ובין העזרה שהוגשה להם. תחת
לעבוד עם אנשים המודעים לחשיבות
תפקידם הוא נתקל בחומה של אדישות,
קהות־חושים, שמחה לאיד וציניות. הוא
יודע לספר, שגם במיבצע ליטאני היו
פליטים ,״אך היתד. זרימה מאסיבית של
בתים טרומיים, אוהלים, דלק׳ אוכל, בגדים
ותרופות ליחידות הסיוע. אבל אז עזר
וייצמן היה שר־הביטחון. היום הרוח היא
אחרת, וזו תוצאה של השילטון החדש.״
אחרי כמה ימים הבין, לדבריו, שאוזלת
היד היא מכוונת :״ 50 אלף איש ישנו על
שפת־הים. נשים, ילדים וזקנים, ללא קורת-
גג, ללא אוכל. הם היו מפוזרים בפרדסים,
מפוחדים ומבוהלים. כששאלתי מה עם
הפליטים הפלסטיניים, נעניתי שאנו עוזרים
רק לפליטים הפלסטיניים, ושבפלסטינים
יטפל אונר״א. אונר״א הופיע רק אחרי
שבועיים.״
פירוש חלוצי
^ דא סדור, שמאז המצב לא השתפר.
י י רוב הגברים יושב במחנה־מעצר,
חלק ברחו לביירות או לכיוון סוריה. אלה
שברחו לביירות, הוצאו משם יחד עם לוחמי
אש״ף. להערכתו 50 ,אלף איש עדיין
מחוסרי־בית.

עד היום ילא נעשה דבר ממשי לשנות
את המצב .״מרידור אומנם אמר שניתנה
דשות לאונר״א להעמיד אוהלים, אלא
שהלבנונים אינם מאפשרים זאת, מניות
שהם מעוגיינים בסילוקם של הפלסטינים.
אולם אני לא מופתע מזה שמטילים את
האשמה על הלבנונים. זה תירוץ לא
לעשות כלום.
״זה נכון שהלבנונים אינם רוצים, אבל
מבחינתנו זהו מצב נוח. כי אפשר גם לא
לשאול את הלבנונים ולהקים מיבנים לפליטים.
״במיבצע
ליטאני הבאנו בתים טרומיים.
פה עד היום לא נעשה מאום, כי הכוונה
היא שהם לא ישארו בסביבה. יגיע החורף,
לאנשים אין איפה לישון. ואז יהיו תצלומים
בעיתונים של אנשים טובלים בבוץ
וקופאים מקור, ושוב ייגרם נזק עצום
למדינת־ישראל.״
לדעתו, יחידת־הסיוע צריכה להיות כפו-
פה לשבועת־הרופא. בעבודה חשובה זו אין
מקום למושגים כמו לאום, מוצא, אוייב.
הדחף צריך להיות אנושי. הומני.
״זו יחידה שצריכה לעזור בכל הלב ובכל
תנאי,״ מסביר ירמיה .״הפיקוד שלנו
לא הזדהה עם התפקיד שלו, ולא
פירש אותו פירוש חלוצי. זה הורגש מהרגע
הראשון. תחת לסייע לאוכלוסיה, הם
עסקו בגילוי אנשי אש״ף, בסיוע לדרגים
הלוחמים.
״עשיתי להם צרות והיה לי איתם ויכוח :
אם צריך לעשות את ההכרחי, או רק מה
שאפשר. האם צריך להסתכן או לא להסתכן
כדי לעזור? למשל — היתה פקודה
שלא להיכנס העירה, אלא רק בצירים שבהם
היה צה״ל. אבל אם הייתי נצמד לזה,
אי־אפשר היה לעשות כלום.״
ירמיה ראה את חוסר הסדר, הבאלאגן,
הרצון הרע, היחס האטום אל הפליטים ואל
בעיותיהם ואת ההתנשאות. את הערותיו
העניינית העלה בישיבות־המטה ובפגישות
עם מפקדי היחידה. ולדבריו נתקל ביחס
מתנכר.
מדי יום, בתנאים־לא-תגאים, הוא העלה
את רשמיו וחוויותיו מן המילחמה. ביומן
שחיבר הוא מתאר את זוועות המילחמה.

מלאי־המזון, .אין בעית מים, יש להם בארות
בפרדסים והם מסתדרים לא רע.׳
אמיתות חלקיות הגרועות משקרים. אותי
אין שואלים. ואני הרי יודע על שכונות
שלמות המאוכלסות עשרות אלפי נפשות,
שאין להם מים.
״שאלות השר ותשובותיו על שאלות
המשתתפים הן פארסה, שהבורות, הציניות
והרישעות מיוצגות בה בעירבוביה.
כשנשאל מהי המדיניות לגבי הפליטים
הפלסטינים, הוא משיב, :צריך לדחוף אותם
(בלוויית ׳תנועת ידיים סימלית) מזרחה,
לכיוון סוריה. תנו להם ללכת לשם
ואל תתנו להם לחזור/״
ירמיה מספר שכאשר שמע את השר
מרידוד, הוא חשב שזו בדיחה מטופשת.
״רק בהמשך, במיוחד בחודש האחרון, התחלתי
להבין שזו בעצם הכוונה.״
בקטע אחר ביומנו צפה ירמיה את שעתיד
להתרחש, מאוחר יותר, בצברה ובשאתילה.
הזרע נטמן כבר בצור ובצידון :״בכל פגישה
עם נכבדים שיעים מובעת מחאה נסתרת
אי גלוייה נגד השלמתן של הפלא־נגות
בכוח הנשק הישראלי. ראש־עיריית
צידון מודאג מהתחזקות הכוח הפלאנגיססי
באיזור וצופה צרות, :אתם כבר עכשיו
זורעים את זרע הפורענות ,״.
גם את הדיווח שלפיו הפליטים לא מעונ־יינים
בתרומות של בגדים או כל עזרה
אחרת מהארץ, מפריך ירמיה :״זה לא
נכון! שמעתי שהגיעו מהארץ שבע משאיות
מלאות בגדים. כששאלתי את אמיתי
מה עם המשאיות, ענה לי ששלח אותן
בחזרה לראש־הנקרה. הוא טען שהם בכלל
לא רוצים זאת. מה הסתבר? כשהגיעו
המשאיות, הנשים צעקו: לא רוצים בגדים, י
רוצים את הגברים שלנו! ,ולכן הכניסו
לכולם לראש שהם לא רוצים בגדים.״
הוא גם יודע לספר על שקיות־חלב ש הגיעו
מעיריית חיפה ושביחידה אמרו לא
לחלק יותר, כי זה מקלקל לפליטים את
הקיבה ; על מיסדר זיהוי של הצבא, שבו
הועמדו הפלסטינים בשמש, ואילו הנוצרים־
הלבנונים הועמדו בצל! על ישיבה, שבה
אמר קצין, שאחד העצירים ״הפסיק לעשן״
— כשהוא מתכוון לכך כי האיש מת. על

אמד של ירמיה (מימין) עם יוסף טרומסלדדר
53 שנות ביטחון
״מסכים אני עימך כי ראיית מראות קשים.
מראות דומים ודאי נראו גם באתרי לחימה
בשטחים בנויים במילחמת העולם הש־נייה
ובמילחמות אחרות, בהן לקחו חלק
אומות בנות־תרבות.
״נכון שלא הבאנו בחשבון אפשרות של
הספקת מזון ומים בכמויות, כפי שנתבקש-
נו ״במבצע שלום־הגליל״ .בכל הערכות

ירמיה אינו מופתע מכך שלא קיבל
תשובה מאמיר דרורי. כמי שמלווה את
צה״ל מיום הקמתו, הוא עד לשינויים
שחלו בו .״בכל מילחמה יש תופעות מכו-
ערות ומזוויעות. גם במילחמת העצמאות
היו תופעות קשות. אבל העניין הוא הפור-
פורציות וההתחייסות של הפיקוד לתופעות.
״תמיד ידעתי.״ הוא ממשיך ,״שככל ש־

״שקיות חרב ובגדים עבור הפריטים הוחזרו ראוץ בטושת־שווא״
״כשהשתחררתי משירות המילואים — לאור
תישפוכת הכזב והשבחים העצמיים בכלי-
התיקשורת, שמקורם היה האלוף דויד מיי-
מון ומפקדת היחידה שלנו על הגדולות ו־הנצורות
שעשינו — היה מחובתי להראות
^ את חצי האמת שהוסתר על ידם.״

״אל תתנו
להסל חזור !״
^ ד מי ה פי רסם קטעים מיומנו ב־בחותם,
המוסף של על חנזשנזר.
בשורות מתוך יומנו הוא כותב :״היום
פגשתי שוב את דמותה המיפלצתית של
המילחמה שלנו, שאנו פתחנו בה ואנו
מחולליה.
״בשעה 14.00 מגיע מרידוד, שהכינוי
המקובל שלו ביחידה הוא הממציא. הדיווח
של אמיתי שיגרתי ואופטימי: ממעיט
^ רסיססר הגוויות וההרס ומרבה בהערכת

מפקד העיר צידון שהוא שוויצר, מתנשא,
צועק עליהם, ומדבר אליהם מגבוה.
לפני חודשיים, בכנס קציני היחידה, שנועד
להפקת לקחי־המילחמה, הבהרות והכנה
למשימות הבאות, ציפתה לסגן-
אלוף ירמיה הפתעה. הוא שמע את 0ג ך
מפקד היחידה, אמיתי לביא, מודיע על
פרישתו שלו מן היחידה. להודעה לא
התלווה שום נימוק.
כשקרא ירמיה את המיכתב, שנמסר
לו באותה הזדמנות, הבין את הסיבה לסילוקו
מצה״ל. על המיכתב היה חיתום
אמיתי לביא, סגן מפקד היחידה. בסיכתב
עונה לו אמיתי :״אילולא קראתי את
שימך כמחבר הרשימה, הייתי יכול להאמין
כי נוסחה על״ידי תועמלן אש״ף.
בעת קריאת יומנך הרגשתי שנודף ממנו
ייח ידידות למחבלים, ולא רק לערבים.
״התרשמתי מקריאת כתב־השים נה שלך,
בי אתה מזועזע ממה שעולל העם היהודי
לידידיך הערבים,״ כתב אמיתי.

־.מצב של היחידה וגורמים אחרים, לא
הועלתה כלל אפשרות זאת.״
בתחילת אוגוסט ניסח ירמיה מיכתב
אל אלוף פיקוד הצפון, אמיר דרורי.
הוא גולל לפניו את הפרשה, ודרש לקיים
בירור עם המפקדים שסילקו אותו מצה״ל.
עד היום לא קיבל תגובה.
במיכתבו פסק ירמיה :״איני מוכן לקבל
את סילוקי מצה״ל בצורה זו, ובוודאי שלא
אשלים עם כך שזה יהיה המיסמך
שיסיים את שירותי. אם עברתי על חוקי
הצבא, מן הדין שאעמוד למישפט. אם לא
עמדתי במשימותי כקצין, היה על מפקדי
להעמידני על כך בשעת מעשה, אי להחליפני
בו במקום.
״אני סבור שיש מקום להתייחסותו גם
לעצם ההחלטה על סילוקי משורות צה״ל
דווקא כעת, וגם על צורתו. העניין אינו
אישי בלבד- ,ויש לו השלכה על מהותו,
דמותו ועתידו של צבאנו, שהייתי שותף
— ולו זוטר — בהקמתו.״

יימשך מצב המילחמה, צה״ל ידרדר במובן
המוסרי. במשך השנים ראיתי איך
אנחנו הולכים ושוקעים. איך צה״ל הולך
ומתנוון. זה השחית אותנו כל הזמן, כתהליך
טיבעי של מדינה החיה על חרבה.
״היום 34 ,שנים אחרי קום המדינה, יש
לנו קצינים שמבחינה מיקצועית הם מעולים,
אך הם אנשים קטנים. גם במיבצע
ליטאני היו טענות, אך המילחמה הזו
היתה שיא.״
היום הוא מקיים בביתו בנהריה מינד
גשים בין יהודים וערבים, והוא מראשי
ועדה ציבן רית של אזרחים בגליל המערבי
למען סיוע הומניטארי ללבנון. אחרי 53
שנות שירות, סולק דב ירמיה מהצבא,
ללא מילת תודה והערכה.
החורף מתקרב, וכפי שהדברים נראים היום,
אותם שלא ברחו לסוריה יקפאו מקור.
דוב ירמיה כבר לא יהיה לידם, להושיט
עזרה, להתריע. שוש מייסדן !>

האם ״ אלץצה״ל ל סג ת גם מווו ם
רבנו1 ?1זימרון סורי מפתיע ו;פר את הקעור!
על פיה ותעמיד את בגין לטי ברירה קשה

סודה:
המזנה

מאז ראשית המילחמה הודיעה הממשלה שוב ושוב
שה א אפר. לנסיגת ״כל הכוחות הזרים״ — קרי :
הסורים, הפלסטינים והישראלים — מלבנון. זה נראה
כהימור בטוח, כי איש בירושלים לא האמין כי סוריה
אכי מוכנה ׳לכך. כך יכלה ישראל לטעון שהיא מוכנה
לסגת, אך שהדבר אינו מתאפשר בגלל הסורים הרעים.

לשמש עונש על התקפת־קומנדו פלסטינית על אוטובוס
של צה״ל, שבה נהרגו שישה חיילים.

נכונות הסורים לנסיגה שלמה מעמידה את בגין ושרון
לפני מצב קשה ביותר. אין להם כל רצון לסגת מלבנון
הדרומית. המשך ההחזקה בחגורת־הביטחון המפורסמת של
40 הקילומטרים נראה עתה כהישג היחידי שייוותר
ממילחמת־הלבנון. אם גם הישג זה יחוסל, ייראה בעליל
שהמילחמה כולה היתד. כישלון טוטאלי, וכי 350 חיילי
צה״ל נפלו לשווא.
במצב הנוכחי, גם המשך קיומו של צבא סעד חדאד,
כגיים חליפי של צה״ל, מוטל בספק. כי מנוי וגמור עם
הנשיא החדש, אמין אל־ג׳מייל, להשליט את מרות ממשלתו
על לבנון כולה. אם ייסוג צה״ל, עלול גם חדאד להתחסל.

הסחליטני?
כירושלים דא הכינו כי הם
משיגים מטרה שונה לנמרי, וכדתי־רצויה להם
כיותר. הם דוחפים את סוריה אד זרועות
ארצות־הכרית.

כדי לשמור על סיפוח רמת־הגולן ולהקל על סיפוח
הגדה והרצועה, דרושה לממשלת־בגין סוריה קיצונית,
פרו־סובייטית ואנטי־אמריקאית. אך מאז ראשית מילחמת־הלבנון
משיגות כל פעולות ישראל בדיוק את התוצאה
ההפוכה. ישראל שימשה למעשה כמקל־חובלים, הדוחף את
הסורים לעבר וושינגטון.
בימים אלה קורה בסוריה מה שקרה לפני עשר שנים
בדיוק במצריים. אז גירש הנשיא המצרי אנוור אל־סאדאת
את היועצים הסובייטיים ממצריים. עתה עומד לקרות —
לדעת מומחים ערביים — דבר דומה בסוריה.
המצרים החליטו כפי שהחליטו אז, מפני שהגיעו
למסקנה כי הסובייטים מספקים להם נשק נחות, ושבשעת־צרה
אי־אפשר לסמוך עליהם. ברית־המועצות לא הסכימה
אז שמצריים תתקוף את צה״ל כדי לסלקו מגדות התעלה.
היא לא סיפקה לה את הנשק הדרוש לכך. התוצאה:
סאדאת גירש את הסובייטים, פתח לבדו במילחמת יום־
הכיפורים והתקשר עם ארצות־הברית. לאחר מכן עשה
שלום עם ישראל וקיבל. כחזרה את. כל סיני.
במילחמת־הלבנון נוכחו גם הסורים לדעת כי אינם יכולים
לסמוך על ברית־המועצות. היא לא חשה לעזרתם
כשעמדו מול צה״ל. גרוע מזה: גרור עתה לסורים כי
הסובייטים לא סיפקו להם הגנה נ״מ יעילה, לא מבחינת
מיג וון הטילים, ולא מבחינת טיבם. הטילים שהושמדו בסיטונות
על־ידי צה״ל פיגרו בעשר שנים אחרי ההתפתחות,
בעוד שצה״ל הפעיל את המיכשור המודרני ביותר לחיסולם.
נראה, כי הסובייטים חששו למסור לסורים מיכשור
מודרני סודי, שמא יפול בידי צה״ל.

התוצאה: התקרכות דוהרת שד סוריה
ד עבר ארצות־הכרית — כצורה המשכשת
לחלוטין את הכוונות שד סמשלת־כגין.

סי סמת־מלכודת

שבוע היו כמה סימנים לכך — וכולם הדהימו את
י י בעלי־ההחלטות בירושלים. הם יצרו מצב חדש לגמרי.
תחילה באה הודעה של שר־החוץ הסורי. עבד־אל־הלים
חדאם, איש־אמונו של הנשיא חאפט׳ אל־אסד. הוא הודיע
כי יש במרחב מקום למדינת־ישראל בגבולות .1967

היתה זאת הודעה מפורשת ראשונה על
נכונות סוריה להכיר כישראל, אם תצא מן
השטחים הכבושים.

באותו זמן הודיע נאיף חוואתמה, ראש החזית הדמוקרטית
לשיחרור פלסטין, המקורב לסוריה, כי הוא תומך בהקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, תוך דו־קיום בשלום
עם ישראל (ראה הנדון) .חוואתמה הבטיח להביא
תוכנית מפורטת ברוח זו למושב הקרוב של המועצה
הלאומית הפלסטינית, ורמז שהוא פועל על דעת ערפאת.

ברור כי סוריה לא חתמה עד החלטות
ועדת־פאס. מאונס, אלא שהיא מצטרפת עתה
לזרם הכללי כעולם הערכי, החותר להסכם־
שלום כין אש ״ף וכץ ישראל.

(בו־זמנית הודיעה החזית הדמוקרטית רישמית כי אין

אמת בידיעה, כאילו היא חתמה יחד עם אירגונים פלסטיניים
אחרים על הצהרה המסתייגת מסעיף 7של החלטות
פאס, המאפשר הכרה רישמית בקיומה של ישראל).
בעוד שסולק מיכשול זה להתקרבות בין סוריה ואר־צות־הברית,
עשתה סוריה צעד לא פחות חשוב במיגזר
שני: היא הודיעה על נכונותה לפנות את לבנון לאלתר.
בו־זמנית עם צה״ל.

הודעה זו ירדה עד ירושלים כמהלומה. שום
דכר לא היה יכול להיות רצוי פחות לממשלת־כנין.

עתה
התהפכה הקערה עד פיה. הסיסמה
הישראלית הפכה מלכודת.

אך איך יכולה ישראל להודות ככוונתה
האמיתית: שהסורים ייצאו מכד דכנץ, כעוד
שצה•? יישאר כדרומה?

נסיגת
אש״ף
ך* ינתיים תולים בירושלים את התיקוות בעמדתו של
אש״ף. אם יסרב אש״ף להוציא את כוחותיו מצפון
לבנון והביקעה, ישמש הדבר תירוץ נוח שלא לפנות גם
את צה״ל.
ואכן, מצבו של אש״ף קשה. אחרי פרשת שאתילה
וצברה, חייב האירגון לדאוג לשלום מחנות־הפליטים באי-
זורים שבהם הוא מצוי עתה. לאור ההצהרות הפומביות
של ראשי הפלאנגות, גם מעל מירקע הטלוויזיה הישראלית,
על כוונתם להמשיך בשחיטה עד שכל חצי מיליון
הפלסטינים יברחו מלבנון, זוהי אחריות כבדה.
לשם הבטחת שלום הפליטים רוצה אש״ף להיכנס
למשא־ומתן עם הנשיא אמין אל־ג׳מייל, המקובל על אש״ף
מזמן, ועם האמריקאים. האמריקאים, מצידם, מתקשים לנהל
משא־ומתן דם אש״ף בגלל ההתחייבות הישנה כלפי
ישראל לבל לעשות זאת.
יתכן שתיסבוכת זו תותר על־ידי משא-ומתן עקיף,
שיביא לכניסת כוח רב־לאומי למחנות הפלסטינים בצפון
ובביקעה. נראה כי פילים חביב פועל עתה בכיוון זה.
יתכן גם כי תיערך פגישה ישירה בין ג׳מייל ויאסר

ערפאת. על אדמת סעודיה.
אין ספק שהחלטה סורית לפנות את לבנון תכריח את
כוחות אש״ף לסגת גם הם, וכי הדבר יסודר במשא-
ומתן. יתכן שתהיה זאת ההזדמנות לאמריקאים ליצור
תקדים ראשון של דיון ישיר עם אש״ף.

כך או כך: סמשדת־ישראד עלולה דעמוד
לפני הכרידה !הפשוטה לסגת לנמרי מלכנץ
או להופיע קכד עם ועולם כגורם הזר היחידי
המתעקש להישאר בלבנון, כניגוד חותך לכל
התחייבויותיה והצהרותיה.

יצירתו של ציר חדש דמשק־ביירות־וושינגטון —
הוקלה השבוע כאשר נתגלה חשוד מרכזי ברצח בשיר
אל־ג׳מייל.
כלי־התיקשורת הישראליים מיהרו להודיע כי האיש —
דייר באותו הבניין — היה קשור עם אש״ף וסוריה. אך
מומחים יכלו רק לחייך לשמע מידע זה.
הרוצח הוא נוצרי מארוני. הוא שייך ל״מיפלגה הלאומית
הסורית״ — מיפלגה שאינה סורית כלל, אלא לבנונית
דווקא. היא נוסדה לפני דור על-ידי אחד אנטון סעדה,
לבנוני־נוצרי בעל השקפת־עולם פאשיסטית. האידיאולוגיה
הרישסית שלה היא יצירת סוריה־רבתי, שתכלול את
לבנון, ירח וישראל, ואולי גם את עיראק וקפריסין.
מיפלגה זו, שעסקה בעבר לא־פעם במעשי-רצח פוליטיים
סנסציוניים, היא ימנית־קיצונית. השקפתה נוגדת
לחלוטין את האידיאולוגיה של מיפלגת אל־בעת׳ השלטת
בסוריה. שהיא שמאלית, והדוגלת בקיום אומה כל־ערבית
(בניגוד לרעיון האומה הסורית) .היא גם נוגדת, כמובן,
את האידיאולוגיה של אש״ף. הדוגל בעצמאות פלסטינית.

גילוי
הרוצח משחרר למעשה סן האחריות
את הסורים ואש״ף, וגם את ישראל.

;נשיא אל־ אס ד
לצאת מייד !
ישראל נחשדה בעיני רבים ברצח בשיר אל־ג׳מייל,
אחרי ש,ה בגד בבגין וסירב לחתום על חוזה־שלופ.

כדור עתה כי הרצח היה עניין לכנדני־פנימי
ומאדוני־פנימי.
הנשק הסודי

ם אכן תסתיים מילחמת־הלבנון בהתקרבות אפרי^
קאית־סורית, כפי שמילחמת יום־הכיפורים הסתיימה
בהתקרבות אמריקאית־מצרית, תהיה זאת מכת־מוות למדיניותם
של בגין ושרון.

פירוש הדכר: סוף חזית־חסירוכ הערכית.

במשך דורות, נפוצה בארץ הסיסמה כי ״הנשק הסודי
של הציונות הוא הסירוב הערבי.״ לולא סירבו הערבים
בכל שלב לפיתרון שהוצע להם, לא היתה הציונות יכולה
להגיע להקמת מדינה יהודית, ולא היתה ישראל יכולה
להגיע לכיבושיה.
נראה כי במילחמת־הלבנון למדו כמעט כל הערבים את
הלקח הזה. הסירוב הערבי הולך ונעלם, וממשלת־ישראל
תעמוד לפני הברירה בין הסכמה להסדר־שלום, שיוציא
מידיה את הגדה והרצועה, יחד עם רמת־הגולן, ובין
משבר עמוק עם ארצות־הברית והעולם כולו.
אש״ף צועד צעדים מהירים לקראת עמדה שתאפשר
לו הידברות ישירה עם ארצות־הברית ומחנה־השלום הישראלי.
עתה הולכת סוריה באותה הדרך. אחרי שוועי-
דת-הפיסגה של פאס קיבלה פד-,אחד תוכנית־שלום, נותרו
רק שרידים קטנים ובלתי-חשובים של חזית־הסירוב, כגון
לוב, תימן הדרומית ואירגוני־שוליים קטנים באש״ף.
זוהי פשיטת־הרגל המוחלטת של מדיניות בגין ושרון,
אשר למענה פלשו ללבנון. תחת לחסל את הוויכוח על
הגדה והרצועה, כפי שקיוו, גרמה המילחמה לתוצאה הפוכה.
המאבק המדיני על שטחים אלה נפתח עתה בכל
עוזו. מול בגין עומדת קואליציה עולמית.

קשה דהעלות עד הדעת תכוסה מוחצת
יותר של מדיניות אריאד שרון ומנחם כגין.

מבצע הפרסים הענק של
״זיפי׳ נערכה ב־.31.8.82
בגלשני רוח זכו :
אילה טורדאי, אילת
דורון בס, תל־אביב
אבירם קלוש, בוסתן הגליל
בגלשני גלים זכו :
מזל קור, רמת־גן
בראלי אלדד, עכו
אורלי דמארי, רמת־גן
טל מולכו, נתניה
אביבה משה, קרית טבעון
מיכאל אביכזר, מעלות
דותן זרקע, קרית שמונה
פרי דב, תל־אביב
ברקו יונה, חיפה
דבורה נהרי, קרית חיים
הרמן רונית, רעננה
אורית גרינבאום, נהריה
חזן פנינה, ראש פינה
משה בדולח, קיבוץ דפנה
ארז ליאור, ערד
רמן נחום, כפר הראה
כרמל שלום, חדרה
בן שמואל אבינועם, נהריה
עופרי אורה, אשקלון
רינה סלע, מושב מולדת
הזוכים בפרסים נוספים :
150 שעוני ״קסיו״ עם חלליות
150 שעוני ״קסיו״ עם מחשב
150 סטים ״טרופיקל״
150 סטים הכוללים 6כוסות וקנקן
150 תקליטים של דני סנדרסון
יקבלו הודעות לבתיהם.
בגלל החגים אנו מבקשים
מהמשתתפים להתאזר בסבלנות,
להמנע מטלפונים ולחכות
להודעות שיגיעו לבתיהם.
אנו מודים לאלפי רבבות אוהדי
זיפ שהשתתפו במבצע ומאחלים
לאלה שלא זכו הפעם שיזכו
במבצע הבא.

ורוווד,

הבורסה

מאת מאיר תדמור

כשה בו רסה

ל קנו ת

ביום הראשון הרווחתי בהתערבות ארוחת־צהריים טובה. ביום
השישי התערבתי עם ברוקר ידוע על מה יקרה בבורסה ביום
הראשון. הוא אמר: ירידות. אני אמרתי: מעורב עם עליות. הצדק,
כמו תמיד, היה איתי. אני רוצה לחזור ולהזכיר לכל, אלה
ששקועים עמוק בבורסה, שאין בורסה גרועה, יש משקיעים
גרועים, שעושים תמיד את ההיפך — קונים כשצריך למכור
ומוכרים כשצריך לקנות. כבר שבועיים מדברים, לוחשים,
מזהירים שאו...טו...טו הבורסה נופלת. קודם כל היא עוד לא
נפלה. שנית, מי שמבין ויודע איך להשקיע, יעשה הרבה כסף,
אם זה יקרה. אז מה הבהלה?
הנה עצה ששווה לפחות מאה נקודות של ספקטרוניקס.

אל תברח. יש לך מניות ״קלות תמכור לאט.
יש לך מניות ״ככרות״ — אל תמכור. ככסף שקיכלת
עכור המניות שמכרת, קנה מניות כנקאיות, או אם

אי ך

יש ירידות, אולי גם מפולת, שהרי סוף־סוף אי־אפשר לדבר
על מפולת מבלי שיום אחד תגיע, אתה ישן בשקט.

ועכשיו אתה מתחיל לקות, כירידה, וככל שהיא
גדודה יותר, אתה קונה יותר. לפני הקניה צריך נם
למכור את הכנקאיות.
אלה שמנהלים לחבר שלך את התיק שלו, עושים אותו דבר.
הבעיה היא התיזמון. ילא תהיה מפולת, לא הפסדת, גם לא
על הנייר. כן ׳תהיה, הרווחת, אז למה לא?
בל הדברים שנראים מסובכים הם, למעשה, פשוטים, אז
כדי שנראה כמה פשוטים הם, צריך לשלם שכר־לימוד. הבורסה
זה לא מיפעל הפיס, אבל לעומת־זאת, אין בכל העולם פורסה
טובה יותר מזו של תל־אביב. העניין בדוק.

רי ג ר ־ פי שמן

היום אני מתחיל בסידרה חדשה של
דיוקנות בורסאיות. הפעם השמות חשובים,
אך עוד יותר חשוב איך הפכו השמות לשם
דבר בעולם הבורסה.
ובכן, ,קבוצת ריגר־פישמך היא שם
דבר בבורסה וגם מחוצה לה. ראשית, היא
מסמלת הצלחה. דבר שני, הרבה מקנאים
בה בשל ההצלחה. שלישית, לקח לי שבוע
ימים לאתר אחד מהשניים ולשוחח עימו
בטלפון. הוא מייד הסביר לי שהוא רוצה
שירדו ממנו, שיפסיקו להזכיר את שמו
בעיתונות ושיתנו לו לעבוד בשקט. אליעזר
פישמן, רואודחשבון במיקצועו, מומחה פינאנסי,
מומחה בעסקי דלא־ניידי, מבקש
בכל לשון של בקשה שנרד ממנו.
הטענה שלי שכל הצלחה ראויה לחיקוי
לא מצאה אוזן קשבת אצל פישמן, אבל על
כמד. שאלות היה מוכן להשיב.
את התשובות לשאלות ששאלתי אשאיר
לשבוע הבא. השבוע אני רוצה לתאר בקצרה
איך הצלחתי, אחרי שבוע ימים, להשיג
טלפונית את אליעזר פישמן.
צילצלתי לחבר, שאמר לי שאת ריגר־פישמן
אפשר להשיג בבנק מימון, דרכו הם
עובדים, בין היתר כמנהלי הקרן רונית.
צילצלתי לבנק המזרחי וביקשתי את בנק
סימון, שהוא אומנם בנק, אבל גם מחלקה
בבנק המזרחי. ביקשתי את מנהלי הקרן
רונית, שאלו מי מבקש! אמרתי. נשמעו
לחשושים והתשובה היתה: המנהלים אי-
גם עכשיו. צילצלתי שוב, הצגתי את עצמי
שוב ואמרתי שאני מבקש לדבר עם פיש-
מן או ריגר. אמרו לי: לא יודעים מי זה.
צילצלתי לברוקר ממכרי ושאלתי אותו,
אולי הוא יודע איך אפשר להתקשר עם
השניים. כן, לו אין את מיספר הטלפון,
אבל מה, הוא יודע למי יש. למי? לברוקרים
של פ־י־ט. יפה! צילצלתי לפ־י־ט,
ביקשתי את אחד המנהלים. המזכירה.אמרה
שהם עסוקים, הצעתי לה לומר להם שאני
מחכה על הקו ! בעבור כמה שניות התפנה
אחד מהם ,״אמרו לי שלך יש את מיספר
הטלפון של ריגר־פישמן, אפשר לקבל אותו?״
״אני לא יבול״ הוא אמר ,״אולי הם
לא רוצים לדבר איתך.״ בכל־זאת איד אפשר
לקבל את המיספר?״ ״תראה בספר הטלפון,
או אולי בתשקיף של רונית שם מופיע
השם והכתובת של המנהלים.״ ״יש
לי בקשה אליך,״ אמרתי לו ,״תודיע להם
שאני מחפש אותם ושיטלפנו לי הביתה,
תרשום את מיספר הטלפון שלי.״ וכך הסתיימה
השיחה.

טל פץ מריגר־פרישמן דא קי־כלתי.
לעומת זח טילפן אלי חכר
סוב, שהוא גם קרוב מישפחה
ואמר לי: אגי רוצה לקפוץ אליך

אתה ;מעדיף צמודים, לענייננו זה לא משנה. .הכסף
הזה צריך סיקלט ללילה.

מ שי גי ם

]וברת

כעניין דחוף. הוא כא, שאד סח
שלומי ואחר כך אמר: שמעתי
שאתה מחפש את ריגר־פישמן;
איך שמעת? לא חשוב, לגמרי
כמיקרה. תשמע הוא שסע (פיש־מן)
שאתה מחפש אותו וכמעט
התעלף, עזוב אותו.
ההמשך לא חשוב, הבטחתי לעזוב לש בוע.
אחרי יומיים, שוב טלפון, פרקליט
ממכרי ! הנושא: פישמן־ריגר. ביקשו ממני
לבקש אותך לעזוב אותם. אמרתי לו שכבר
הבטחתי חנינה לשבוע והעסק מתחיל לעלות
לי על העצבים.
אחרי יומיים תפסתי את אחד העיתונאים
בבורסה ואמרתי לו: תן לי את המיספר
של פישמן! והוא נתן. הוא שאל איך
ידעת? אמרתי לו: לא ידעתי.

איך מנהלים

מי שסבור שרק בניו-יורק יש קורסים
לכל נושא, טועה. גם בארץ יש. הנה, למשל׳
לאחרונה התחיל לפעול בארץ מכון
אוניברסיטאי חדש, העוסק בניהול ברמה
גבוהה. הקורס המעניין ביותר של המכון
החדש הקרוי ג׳יס — המכון לניהול, הפועל
בחסות אוניברסיטת תל-אביב, הוא ניהול
בבלגן.
לא שאצלך במיפעל יש בלגן, דווקא

עם משקיעים כאלה מדכטחת
הצלחה של, נניח, חמש מאוח
אחוז. אתם תיראו איזו חתימת־יתר
תהיה בהנפקה. מגדלי ״פריזר״
לא ימשיכו לחיות ״אחת
החכרות הגדולות כארץ כענף השימורים״
,היא תהיה הגדולה
שכהן, לפחות מבחינת המחיר שישלמו
עכור מניותיה.

איך בעל עניין בחברה, שמניותיה נסחרות
בבורסה, הופך לאט-לאט לבעל־הבית
האמיתי? היו כמה חבר׳ה שהבינו, שסתם
לקנות כמויות של מניות של חברה ולהפוך
לבעלי עניין, זה לא מספיק. צריו ורצוי
להסביר לבעלי־החברה, איך אפשר באמצעות
שיתוף־פעולה פורה להריץ את מניות
החברה ולעשות רווחים אסטרונומיים. וזה
קרה וזה קורה. קחו, למשל, חברה כמו
קרור והספקה, שעליה השתלטו באמצעות
הטכניקה של ״רווחים נאים לשני הצדדים.״
מריצים מניה, בזמן הנכון מודיעים על
וס/ס 400 הטבה, והמניה ממשיכה לרוץ בעצמה׳
והנהנים הם, כמובן, היזמים. הודעות,
סיפורינו, שמועות בזמן הנכון. מתברר, ש טכניקה
זו התיישנה. יש כבר טכניקה הרבי׳
יותר טובה — לא צריך להריץ, צריך
להנפיק ובמכה אחת לעשות מיליונים.
הרבה מיליונים נקיים ממס.
הנה, למשל, הגיעה לידי טיוטת תשקיף
להנפקה של חברת רול, העוסקת בהפקת
סרטים. עד לפני שנה וחצי היתד. זו חברה
מעוטת הון ונכסים, שבקושי רב איזנה
את עצמה. עד ינואר 1980 היה ההון הנפרע
של החברה 6000 שקלים, אבל ראו
זה פלא — במרס 1981 חילקה החברה מ-
ניות־הטבה בשיעור של ס/ס( 2400 כן, אלפיים
ארבע מאות אחוזים) וההון הנפרע
הפך ל־ 102 אלף שקל. באוגוסט שנה זו
הוקצו במזומן לשלושה אנשים מניות בכמות
שנראה להלן. בתאריך כלשהו בחודש
זה הוגדל הונה הרשום של החברה ל־60
מיליון שקל, כאשר ההון המונפק והנפרע
של החברה הוא 20 מיליון שקל. בחודש זה
חולקו לבעלי המניות מניות־הטבה בשיעור
של .9424701 שמות המצטרפים החדשים
לעסק הם: גליה אלבין, מיכאל אלבין, מנחם
עצמון וארנון מילצץ.

ועכשיו לעיקר. החכרה הנחמדה
הזו יוצאת בהנפקה לציבור ד
מציעה לו 0,000,001 מניות רגילות
של 1שקל ערך נקוב. או,
שי;מדלכ זהו כדיוק שליש סכל
מניות החכרה, ואת השליש הזה
מציעים לציבור כמחיר של 0.15
שקל למניה (ס/ס .)075 זזו לא חוצפה.
כי החכר׳ה האלה רוצים
לגייס נטו ; 41.24 מיליון שקל, או
כמילים אחרות, שוויה של החכרה
הפך פיתאום ליותר ם־ 120 מיליץ
שקד, וזאת כאשר כד ההכנסות
שלה לסוף סרס 1081 היו בקושי
שלושה מיליון שקד ועוד משהו.
ויש עוד עיקר אחד: אחד הסרטים ש בהם
ישקיעו את הכספים שיגייסו בבורסה
הוא — ״כשנותנים לך קח.״ ההקרנה
בינואר .1983 שני ניחושים בדבר זהותו
של החתם, מנהל הקונסורציום. לא טעיתם :
בנק תספנות לישראל.

״ פ רי־ו ה״
שווה זהב
כבר סיפרתי לכם פעם במדור זה, שההודעות
היומיות של הבורסה הן מיכרה זהב.
הנה הוכחה נוספת.
הנדון: חברת מגדלי פרי־זה בע״מ. החברה
הגישה לבורסה בקשה לאישור עקרוני
מלווה בטיוטת תשקיף להנפקה של
מניות רגילות בנות 1שקל מניות רגילות
בנות 5שקל וביתבי אופציה להמרה במניות
בנות 5שקל.
החברה מייצרת מימון רחב של מוצרי
פרי-הדר, פירות וירקות והיא אחת הגדולות
בארץ בענף השימורים.
ועכשיו העיקר: מניות החברה מוחזקות
ברובן על־ידי קבוצת משקיעים, ביניהם :
יוסף ריגר, אליעזר פישמן, אילן תבורי
ומיכאל אלבין ומיעוטן על-ידי מישפחת
פיק, הנמנית עם מייסדי החברה.
ההנפקה טעונה אישור...

..כשנותנים רו

ג תיאטרון
הוא עסק
פרופסור אהרוני
ניהול מעורבל
אצלך יש סדר! הבלגן הוא בחוץ, או
בלשון המדעית ״תנאי מעורבלות,״ המוגדרת
על-ידי מנהל המכון, פרופסור יאיר
אחרוני, כניהול בתנאי אי־ודאות. למשל:
בשעת מילחמה. תופעה זו של מעורבלות
(בלגן) היא כלל עולמית, אומר אחרוני,
ובארץ היא חריפה במיוחד. אז מה עושים?
מלמדים את המנהל מה לעשות, כשלוקחים
את מחצית הפועלים במיפעלו למילואים.

עכור התענוג שכלמידת ״כיצד
להחלץ מבלגן״ משלמים 1000 דד
לר. התשלום כשקלים.

תפס אותי מכר ואמר :״שמע, אתה מוכרח
לשמוע את העניין, אולי זה יעזור.״
אני לא מבין הרבה בעסקי תיאטרון, אבל
לשמוע שמעתי. המכר שלנו קנה בשנה ש עברה
שני מינויים להצגות הבימה לעונת
תשמ״ב, שתוקפם היה עד ה־ 1באוקטובר.
לאלה שבאו לרכוש כרטיסים בספטמבר
נאמר, שיוכלו לקבל כרטיסים רק להצ גות
שיתקיימו באוקטובר. התוצאה: רוב
הכרטיסים להצגות בחודש זה כבר נמכרו
ובעלי המינוי אינם יכולים לממש את כר־טיסי־המינוי,
אלא אם יהיו מוכנים לראות
את יתוש בראש פעמיים.
דרך־אגב, מבלי להביע דעה על ההצגה,
יש כאלה שבקושי החזיקו מעמד בפעם
הראשונה. השיטה של מכירת מינוי מראש,
ואחר־כך הענשתו של חובב־התיאטרון על
שהפך למינוי, היא שיטה ישראלית מקורית,
מה גם שאין צורך להחליף את הרפרטואר,
כשהקהל מובטח.

סדרת מוצרי יוקרה
בניחוח האהוב על שניכם.
סבון,שמפו לשיער,דיאודורנט
קרם ידיים, טלק ריחני
לה ולי־ לאוהבים להיות יחד.

ע עז מ * מ

״£3333

גםבדיר ־יאס ין הי הליקו
בתיק שוות * בווו ם־ א ט־יקה עו״ן רא הצחים
יל ד ים ו נש ים * המישטוהגגוהשמאל

נאסח״?

ואוב שסונתאד:
הבאשיזם נ דון
״מאז המהפך החלו מוסדות השילטון הד־מוקרטי
בארץ להתרוקן, הדרגתית, מתכניהם.
תהליך השתלטותו של מוסוליני על החברה
האיטלקית היה לדרגתי. שבע שנים נדרשו לו
עד שהיה לשליט־כל־יכול.״ תהליך זה, של
ריקון המוסדות בארץ מתכניהם, מתרחש היום
מול עינינו בצורה חריפה למדי, מבלי שהחו קים
ישונו, מבלי שישתנה מעמדן של הממשלה
והכנסת. פשוט התוכן משתנה.
) המישטרה היא דוגמה טובה. בימי הרפוב
ישראל
נאבקת על קיומה וביטחונה והציג את
המדינה בשפל מוסריותה. זה עתה חזרתי מסיור
בדרום־אפריקה וחשבתי בהגיעי לשם
כי אמצא בה לפחות אי אחרון של דעת־קהל
אוהדת שנותרה לנו בעולם. והנה מסתבר כי
דעת־הקהל של בעלת הברית השניה בחשיבותה
של ישראל אחרי ארה״ב מגנה את
הפצצות ביירות, ולא כל שכן את הטבח.
מי היה מאמין שאפילו בענייני המדינה ה־מוקעת
ביותר בעילם כבלתי־מוסרית, נחשבת
ישראל בלתי מוסרית י ״אנו מנהלים אמנם
מדיניות אפרטהייד, אנו מדכאים את השחו רים,
לא נותנים להם מספיק חינוך ושכרם
עלוב — אך אנו לא רוצחים נשים וילדים״ —
דברי סגן עורך של עיתון דרום־אפריקאי.
צריך כישרון להגיע לשפל כזה. זכישנעמוד
לפני בעיה רצינית באמת, לפני איום אמיתי
על קיום המדינה, יהיה מכאן ואילך קשה
לזכות לאהדה ולהבנה בכלל, ובארה״ב בפרט
— שם הנזק הוא לפי כל העדויות ארוך־טווח.

״הארץ״
יזהר ליקה של ויימר, לפני עליית הנאצים לשילטון,
תמיד ניתן היה לראות אותה תופעה. בהפגנות
הקומוניסטים והסוציאליסטים שברו תמיד
ראשים. אולם הם לא היו היחידים שהפגינו
בגרמניה באותה תקופה. משום־מה, בהפגנות
הנאצים לא נהגה המישטרה באלימות. מזכיר
משהו?
מישטרת ישראל נוהגת בצורה דומה. היא
מפעילה אלימות נגד הפגנות השמאל, אולם
היא נמנעת משימוש בכוח בהפגנות הימין.
אין שוויון בפני החוק. המישטרה נהנית
ממונופול על השימוש בכוח. השימוש באמ צעי
זה צריך להיות שווה. בהפגנות השמאל
לפני כשבועיים נשבר קריטריון זה לחלוטין.
זהו אחד האלמנטים המובהקים בתהליך הפא־שיזציה
של חברה .

׳וחו״< סמץ־גסקי:

הכניסו לזירה אריות רעבים, והם טרפו שם
את האנשים — לא האריות אשמים 1לא הם
שטרפו ז
פתחו לפני זאבים טורפים את גדרת־הצאן,
והם טרפו את הכבשים — מי אשם? לא ה זאבים
ן וכי מי טרף 1
הניחו לשועל רעב להיכנס ללול, והוא טרף
את התרנגולות — מי טרף י מי אשם ז
מי יכול היה לדעת, כשהכניס אותם ופתח

ד׳ו״אסין נמשו
ביירות אינה דיר־יאסין, אבל יש דמיון
מסויים. גם את דיר־יאסין תירצו בתקלה
טכנית. רמקול לא פעל, תושבים לא שמעו את
האזהרה ומשום כך נטבחו.
התירוצים שבהם מנסים לתרץ את פשע
המילחמה במערב. ביירות דומים לסיפורי הרמקול
של דיר־יאסין: גדר שנשארת חשופה
בטעות, ליקוי בתיקשורת (תמיד אשמה ה־תיקשורת
!) וכיוצא באלה. גם הרמז של בגין
שלא ידע על דיר־יאסין עד לאחר מעשה, כבר
נרמז גם לגבי ביירות.
וכאן יש לי שאלה. על דיר־יאסין אמרו מה
שאמרו שאולי לא היה זה מאורע מלבב, אבל
היתה בו תועלת ; בגלל הפחד שעורר, ברחו
ערבים רבים מן הארץ.
ובכן, זו השאלה: מתי יתחילו לדבר כך
גם על טבח ביירות י

״ידיעות אחרונות״ צ8ע*.1ו30.

יואר גלרסום:
אשמת ישוו!
הוא אחראי לשמיטת הקרקע מהטיעון ש־

^יז ־ייי ס

״הארץ״ צ8ע.±ט±.1

יהושע שבול:
הראש ותווו,
אחד הדברים שוועדת־החקירה תצטרך לחקור,
הרי זה מה עשה רפול כאשר איש־הקשר
מהפלאנגות דיווח לו ביום הראשון לטבח כי
אנשי הפלאנגות עושים כאסח במחנות, כפי
שמדווח טיים.
ובכן, מתחקיר פרטי שערכנו מסתבר כי
רפול לא הבין את פשר המילה ״כאסח״,
שאיננה שייכת כלל ללקסיקון שלו. בשלב
ראשון מיהר איפוא לפתוח את מילון אבן-
שושן הצמוד אליו, ואחרי שלא מצא בו את
הערך ״כאסח״ ,פנה לסמל טוויטו וביקש את
עזרתו בפיענוח מילת־הצופן. טוויטו הסביר
לו כי למלה כאסח יכולים להיות שלושה פירושים:
תיספורת קצרה מאוד; משהו שמתחולל
במיגרש כדורגל ישראלי בעת מישחק ;
נזיפה חמורה ביותר. בעיקבות הסבר זה ציווה
רפול על איש־הקשר של הפלאנגות להתייצב
לפניו לאלתר ולהשיב לו מייד האם אנשי הם־
לאנגות אכן עושים תספורות לדיירי המחנות,
האם הם משחקים עימם כדורגל, ואם לא —
על מה בדיוק הם נוזפים בהם בצורה חמורה.
רק אחרי שאיש־הקשר של הפלאנגות נש בע
שאנשיו אינם מספרים את הפלסטינים,
אינם משחקים עימם כדורגל וגם אינם נוזפים
בהם — נחה דעתו של רפול, והוא נרגע.
אז שאל אותו איש־הקשר של הפלאנגות אם
אנשיו יכולים להמשיך בכאסח, ועל כך ה שיב
רפול :
״חיובי.״
יש להניח, שבעיקבות גילויים אלה ועדת־החקירה
אכן תרד כאסח על סמל טוויטו, והוא
יורד לדרגת טר״ש.
״עד המשמר״ 1.10.1982

פסוקי השבוע

״על המשמר״ צ8ע.1ט1.1

ח*ד שחם:

אחת — של גנרל. גם זה אחד הקווים המפרידים,
ולא הפחות חישוב.

אילץ

שחם

לפניהם והניח להם, שהאריות יטרפו, שהזאבים
יטרפו, שהשועל יטרוף?

״דפר״ 29.9.1982

עמום אילון:
שתי תרבויות
התופעה, שאיש לא יכול היה להתעלם ממנה
בשבוע האחרון, היתד, זו של שתי תרבויות
כאן-.שני עולמות מוסריים. שתי גישות, האחת
לרעותה זרות ועוינות.
מאות האלפים שהפגינו במוצאי השבת ש עברה
בתל־אביב ביקשו מן הסתם להזכיר גם
אמת זו: ואולי גם להביע חרדה, שהיא יותר
נפוצה משנדמה, כי שני צדדים למטבע האדישות.
האם לא חל פיחות כללי בערכם של חיי
בני־אדם? ראשי־ממשלות ושרי־ביטחון קודמים
היו משתתפים בלוויות ומספידים את החיילים.
מילחמה זו היא, כמדומה, הראשונה
שבה הקברניטים בולטים בהיעדרויותיהם, ה־כמעט
הפגנתיות, מלוויות צבאיות. ערב המלחמה,
וחרף הפגיעה ברגלו, הטיס ראש-
הממשלה את כל הצמרת למידבר יהודה כדי
לקבור ולהספיד שם את עצמות לוחמי בר־כוכבא.
אך במילחמה הארוכה הזאת, על מאות
חלליה, הוא השתתף כמדומני רק בלוויה

• העיתונאי אמנון אכרמוכץ׳ :״לא
צריך ועדה כדי לקבוע שמנחם בגין טעה כאשר
אישר את כניסת אריק שרון למישרד־הביטחון.״

הנ״ל ג ״האמת היא שהרוגי צברה ו־שאתילה
נטבחו בתקופת המערך. אלא שרק
עכשיו מצאו את הגוויות.״
• ח״כ המעיד, דב כן־מאיר :״בממשלה
שולט אדם על תקן של משיח, שמובל
באף על־ידי אחר שהוא על תקן של מהמר.״
• ח״כ יצחק רבץ :״התפיסה העכשווי-
סטית של שלום עכשה היא מוטעת ונוגדת
את עיקרי היהדות ההולכת לטבח־ארוך ולא
למידיות.״

• סגן ראש עיריית תל־־אביב, יגאל
גריפל, כשהסביר מדוע בעת הפגנת התמיכה

בממשלה הואר בניין העיריה :״ראש־הממשלה
לא בא להפגין. כשראש־הממשלה בא לתל-
אביב זה חג, לא הפגנה.״
• מדרכי(״מורל׳ה״) בר־אץ :״זו היתה
מילחמה שאי־אפשר להסביר אותה. מי שהכריע
ללכת למילחמה הזו, בעיתוי הזה, בצורה
הזו, הכריע בעד הפסד המערכה על ההסברה.
אם מחפשים אשמים הוא אשם.״

• מפקד מישטרת תל־אביב, אב־

רהם תורגמן, כשהסביר כיצד צולמו שוטרים
מכ־ם מפגינים באלות בעת פיזור הפגנה
בלתי־חוקית :״המפגינים נדחפו אל האלות.״
• המשורר י ב ״י :״מרצח אל רצח -
הארץ נרצחת.״

במדינה
מ׳יוחו קטין י-
האס חייב כעל לשלם
רטרואקטיבית מזונות
לגרושתו זלכנו, שמכר עכר
־את גיל 118
ד,רשמת שרר, גדות, ראש הריו־צאה־לפועל
בפתח־תיקווה עומדת
להכריע בשאלה עקרונית ומרתקת:
האם חייב אב לשלם מזונות רטרואקטיבית
לילדו, שעבר את גיל
,18 או לאשתו, שהיא למעשה
גרושתו ו כל־זאת, בעיקבות תביעה
שהגישה כרמי מילכה, באמ צעות
עורך־דינה, ברוך שיבר, ל־לישכת
ההוצאה לפועל.
צו כלתיחוקי. מילכה ובנה,
צבי מוסקוביץ, פתחו בהליכים כנגד
בעלה לשעבר ואבי־הילד,
גבריאל מוסקוביץ. התביעה היתד,
לתשלום מזונות על סך 2.6מיל יון
לירות, שלטענת האשד, חייב
לה בעלה־לשעבר עבור הילד.
ב־ 1956 חתם מוסקוביץ על הס־כם־גירושין,
שלפיו התחייב לשלם
מזונות לידו הקטין בסך 100 לירות

מישפטן שטנגר
טענות כבדות־נזישקל
לחודש, כאשר סכום זה צמוד למדד.
לטענת מילכה, לא שילם
מוסקוביץ הגרוש מזונות במשך
שנים, משום שיצא אחרי ימתן הגט
לחו״ל. כך הצטבר הסכום הגדול,
שאותו הוא נדרש לשלם עתה.
למחרת ראש־השנה הפתיע שוטר
את מוסקוביץ שהגיע לביקור
בארץ. בידו היתד, פקודת־מאסר
ל־ 21 יום, שהוצאה לבקשת אשתו
לשעבר.
כעבור יומיים התייצבה אשתו
הנוכחית של מוסקוביץ עם פרק ליטה,
חיים שטנגר, אשר טען שהצו
אינו חוקי.
שטנגר העלה טענה מעניינת :
רק בן־זוגו של החייב או ילדו
הקטין יכול, על־פי החוק, להוציא
צו־מאסר בענייני מזונות. מכיוון
שהאישה היא גרושה ולא בת־זוגו,
והילד אינו קטין, הרי ש־לעורך־דין
התובעת אין יפוי־כוח
לפעול מטעמו של הילד, שהוא
בעל הזכות למזונות. לכן פעל
פרקליט האשה ללא יפוי־כוח כ חוק
והצו אינו חוקי.
הרשמת קבעה, כי מכיוון שטענות
שטנגר הינן רציניות ו־כיבדות־מישקל,
ויתכן כי אחרי
בדיקה ועיון היא תחליט כי האשה
אינה יכולה לפעול כנגד בעלה,
הרי עד למתן ההחלטה היא הורתה
לשחרר את הבעל ממאסרו,
בתנאי שינתן כנגדו צו־עיכוב־יציאה
מהארץ.
אם אכן תחליט ראש־ההוצאה־לפועל
כי האשד, אינה יכולה ל פעול
כנגד בעלה, אחרי שבנה עבר
את גיל ,18 משמעות הדבר כי
מאות נשים שלא קיבלו במשך
שנים מזונות עבור ילדיהם הקטינים
לא יוכלו לתבוע את בעליהן,
אחרי שילדיהם הגיעו לבגרות.

הטרמפיסטים י 1רדי ם מן העגלה. ה מאבק צריך ל הי מ שך
רה, הרי זה מעשה תסור מאוד, המעיד על
כוונותיהם.

ן ־ ל עוד נמשך המאבק, התאפקתי מלומד כמה דברים
* שצפנתי בליבי. באמצע המאבק, אין בודקים את
תעודות־הזהות של שאר הלוחמים, יהיו מניעיהם באשר
יהיו.

אך כאיטר הכלמים חורקים לפתע, והנגמ״ש
נעצר כאמצע הקרב, סותר לשאול: מי הם
הטרמפיסטים האלה:
ף* אחת ההפגנות נגד הטבח בביירות ראיתי אדם
יי שנשא שלט מעשדדידיו, ובו שתי מילים בלבד :

״להרוג ולכפות:״

שתי המילים האלה רודפות אותי מאז. הרביתי לחשוב
עליהן. יש בהן מסר.

מסר שעל כולנו להתמודד עימד.

ך* נה צעדו אלפים, הפגינו רבבות, ובעצרת־ענק
י י אחת התכנסו קרוב ל־ 400 אלף איש ואישה.
ההפגנות השיגו הישג גדול: ממשלת־בגין נאלצה
להקים ועדת־חקירה ממלכתית בעניין הטבח.

זהו הישג גדול. כל אחד סאיתנו, שהשתתפו
כהפגנות האלה, יכול להתגאות ולהתכרך כו.

בעולם היתד. להפגנות אלה השפעה כבירה. ידידי
ישראל ברחבי תבל, שהחלו מתרחקים מישראל ואף
לפנות נגדה, בעיקבות הזוועות של מילחמת־הלבנון,
חזרו אליה בהתפעלות .״הנה ישראל האחרת, האמיתית נ״
נאמר ונכתב באלפי מאמרים .״יש דמוקרטיה בישראל !
יש מצפון! ההמונים קמו על בגין ושרון. ויכלו להם!״
ויש שהוסיפו, בנימה של התפעמות :״בשום מדינה
אחרת במיזרח התיכון זה לא יכול לקרות .,״
דוברי אש״ף, ובראשם יאסר ערפאת, הרימו על נם
הפגנות אלה, ואמרו שזוהי ישראל שהם יכולים לחיות
עימה בשלום.
גוום של היהודים, שהתכופף והלך בימים אלה, הזדקף
שוב. שוב אפשר להתגאות בישראל! לא בישראל של
בגין ושרון. זו אינה חישובה. חשובה ישראל האחרת,
ישראל של המוני המפגינים, ישראל שהוכיחה כי היא
מסוגלת לבקר את עצמה ולטהר את עצמה באקט גדול
של התקוממות מוסרית.
כל זה יכול לרומם את רוחנו ולהגביה את ליבנו.
הנה, עשינו זאת. לא זה בלבד שכפינו את רצוננו
על בגין ושרון וחבר מרעיהם, אלא גם הצלנו את כבודה
האבוד של ישראל.

ניסחתי בשבוע שעבר 172 שאלות על נושאים אלה,
ואני מצפה לתשובה על כל אחת מהן.

אך העובדות העיקריות הנוגעות לממשלת־ישראל
כדל אינן נתונות כוויכוח, ואינן זקוקות
לשום חקירה.
מנחם בגין ואריאל שרון, בשיתוף־פעולה עם רפאל
איתן׳ פלשו למערב־ביירות בניגוד להסכם, אחרי פינוי
הלוחמים של א״ש״ף. הם פירקו את הנשק מן המיליציות,
שהגנו על מחנות־הפליטים. הם הכניסו למחנות את חיות-
הטרף של הפלאנגות, בפיקודם של רוצחי־המונים ידועים
ומזוהים. הכל ידעו כי כוונתם של אלה היא להביא
לבריחת מאות אלפי הפליטים הפלסטיניים מלבנון, על-
ידי השלטת טרור.
כל זה ידוע, מוכח ועומד מעל לכל ויכוח. ומובן
שאין הבדל עקרוני בין הטבח במחנות, שבוצע בפועל

ני מתכונן להגיד כאן דבר אכזרי מאוד.
י * כאשר מתכנסים מאות אלפים, אין מרגישים בחסרונם
של מאות.
אבל אני הרגשתי בחסרונם.

״ראו־נא,״ אמרו כמאה ערים כרחכי העולם,
״איזו סדינה נהדרת יש לנו: קרה אסון. נערך
טכח. מצעד. זה יכול לקרות לכל אחד. אך
הנה קסד!הסוני ישראל, ותכעו,הקיר,ה פומכית
ומקיפה, והם שיכנעו גם את סר כגין. הוי,
איזו דמוקרטיה: איזה מוסר:״

אני ועוד 399,999 ישראלים אחרים.
הם משתמשים בנו, צועדי־השלום זמפגיני־הישלום.
בהתקוממותנו המוסרית, כדי להגיד לעולם שבעצם
הדברים לא היו כל־כך רעים. אם אמנם היו שגיאות, ופה
ושם נטבחו כמה אנשים חפים־מפשיע, הרי ההזדעקות
המוסרית של המוני־יישראל מחפה על כך.

וישראל האחת, זו של. מנחם כגין ואלי
גכע, של אריאל שרון ואכרהם כורג, של רפאל
איתן ועמרם מיצנע, היא יפה, הגונה, נהדרת.

לישראל זו יש להמשיך ולספק פיצצות־מיצרר ופגזי־זרחן,
כדי...

^ רגשה זו של אי־נוחזת לא היתר, מתחזקת בליבי,
י 1לולא נפסקה תנועת־המחאה הגדולה עם מינוי ועדת״
החקירה.
בוודאי, המינוי הוא הישג. הישג יפה, שאפשר לציין
אותו בסיפוק רב.

אכל הישג זה

אינו התשובה לטכח.

יש צורך בחקירה מדוקדקת, כדי לקבוע איך התנהגו
החיילים והמפקדים בשטח, ומתי הגיע לכל אחד מדרגי
הפיקוד והמימשל המידע על עריפת הטבח וממדיו.

אנשי שלום עכשיו וחיילים נגד שתיקה ויש גבול
היו צריכים להיות שם. הם הרוויחו את מקומם שם
ביושר. ואולי גם שולמית אלוני וויקטור שם־טוב,
שאמנם לא העזו להצביע נגד המילחמה בכנסת ביום
השני של הקרבות, אך שלפחות ״לא השתתפו בהצבעה״,
ובכך הביעו את מחאתם. כל הכבוד הראוי גם להם.
אך חסרו על הבימה רוב אנשי־השלום שהתריעו נגד
המילחמה מן הרגע הראשון, שפעלו נגדה, שהסתכנו. וגם
אנשים כמו יוסי שריד.
מה עשה שם שימעון פרס, שקרא למילחמה זו יום
לפני שפרצה, שהצדיק אותה במשך שבועות, שעזר
להפיץ את השקר הזדוני של 40 הקילומטרים, גם כאשר
ההי כבר ברור לכל תינוק כי כוונת המילחמה שונה
לחלוטין ו
ומה עשה שם יצחק רבין, בעל השכפ״ץ, שהצטלם
כשהוא עומד לימינו של אריאל שרון (תרתי משמע)
על כל גיבעה רמה ותחת כל ארץ רענן בלבנון י
בהחלט כן. אבל הם לא הודו, ועל אחת כמה וכמה
שלא הבטיחו לעזוב. להיפך. הם תבעו אולטימטיבית
שלא יופיע על הבימה איש מאנשי של״י, שהתריעו
נגד המילחמה מראשיתה, שמא יהיו מזכרת־עוון. הם
תבעו כעבור יומיים להפסיק את המאבק, בגלל מינוי
ועדת־החקירה. הם עלולים מחר לתת שוב את היד
להרפתקה פופולרית של בגין־שרון. והם עלולים להיכנס
ל״ממשלת ליכוד לאומי״ עם שני האדונים המגואלים־בדם,
או עם אחד מהם.

1 1 1
?י ה התחיל כאשר נוכחתי לדעת כי תועמלניו של
י בגין עצמו מתחילים לנגן בעולם על הנימה הזאת.

והנה אני מוצא את עצמי סיטמש כמכשיר
כידי טיפוסים אלה.

אך לא היתה לי התרוממות־רוח דומה
כאשר ראיתי ושמעתי את• המתרחש עד
הכימה.

היה להם מקום עד הכימה, אידו היכו על
חטא. מודה ועוזב — ירוחם.

זה נכון. וככל זאת התגנכה לליכי הרגשה
של אי־נוחות.

אלפי תועמלנים גלויים ומוסווים של ממשלת־בגין
מסתובבים בעולם, מאז ראשית מילחמת־הלבנון. תפקידם
היה להסביר את צידקת המילחמה, את צידקת ההתקפה
על לבנון, את צידקת ההפצצות על ביירות. עכשיו הם
מסבירים את חפותנו בפרשת הטבח.
תועמלנים אלה באו מכל החוגים, ובולטים בהם כמה
אישים מרכזיים של מיפלגת־העבודה. הם עושים את
מלאכתם בכסף, תמורת טיול, ומתוך תיקווה לקאריירה.
נתקלתי בהם בכמה מקומות, והם עוררו בי בחילה.
אין שרץ שאין הם מוכנים לטהר. אין זוועה שאין הם
מוכנים להצדיק.

השקפתי על פני ה־ 400 אלף בכיכר, זליבי רחב.
הרבה מאוד אכזבות, תיסכולים ומחשבות ׳שחורות נשכחו
באותו רגע. הנה העם שאתה יכול להזדהות עימו ,־מאתה
יכול להתגאות בו, שאתה יכול להיאבק עימו בכוחות־השחור,
שהרימו את ראשם במדינתנו.

שרון ורבין בלבנון: תחת כל ארז רענן
על־ידי לבנונים, ובין הפצצות־ר,זוועה של ביירות, מעשה-
ידינו, שבהן נהרגו הרבה יותר נשים וילדים.
לכן אין כל מקום לטענה: הבה נפסיק את המאבק,
עד אשר תחרוץ ועדת־החקירה את דינה, בעוד חודשים
מעטים או רבים.

ממשלה זו אסור לה שתמשיך לכהן אך
יום אחד נוסך, אך שעה אחת נוספת.

^ םנפ סי ק המאבק, וניתן לממשלה זו להמשיך
י ולכהן, הרי זה מעלה באותיות של אש את שתי
המילים שרשם אותו מפגין על השלט שלו.

לככות ולהרוג.

יש כאן מעין חלוקת־עבודה :
חצי ישראל בוכה וחצי ישראל הורגת.
ישראל ההורגת מכאן, ישראל הבוכה מכאן.

הממשלה של כגין ושרון ממשיכה לשלוט,
והיא יכולה ככל יום לעולל ;מה שעוללה
אתמול. והציכור של כעלי־המוסר יפגין מדי
פעם נגד מעלליה.
חלוקת־עבודה, העלולה להגיע מניה וביה לכלל
שיתוף־פעולה בלתי־מודע.
הנדר ״אל דומי לנו!״ אינו יכול להיות מותר
כל עוד אנשי־הדמים שולטים במדינה, שולטים בצה״ל,
ואין גבול ליכולתם להרוס ולהרע.
המאבק לגירושם מכל עמדות השילטון וההשפעה
אינו סובל פסק־זמן, הפסקה׳ מנוחה על עלי־דפנה מדומים,
השתזפות בזרקורי־הפירסום של עייתוני־העולם.

ואם מכריזים כמה מן הטרמפיסטים של
מחנה־השלום על הפסקת־המסע, עד גמר החקי

מאת
כהורים חסרו ככיכר מדכי־ישראד
צעירים, שגפחו את נישימתם כין היום שכד
קראה צמרת סיפדגת־העכזידה לפתוח כסיכצע
״שלום הגדיל״ וכין היום שכו הסתייגה מטכח
כיי רות.
צמרת המיפלגה הזאת רוצה להיות פופולרית בכל
מחיר. עכשיו, כאשר נושבות רוחות השלום, היא עלתה
על עגלת השלום. קודם לכן, כאשר נישבו רוחות-
המילחמה, היא רכבה יעל מרכבת־הברזל. בין פופולריות
לפופולריות, נהרגו .350

מילחמה זו לא היתה פורצת, לדעתי, דודא
העניקה דה מיפדגת־העכודה מראש לגיטימציה.
אילו
צעקה האופוזיציה חמס, אילו חשפה את מסכת־השקרים
שהכינה את המזימה (שהיתה ידועה לה הרבה
זמן לפני כן, כשם שהיתה ידועה להעולם הזה, שפירסם
את פרטיה חודשים רבים מראש).
היצאניות מרחוב הירקון (ואיני מתכוון לנשים המרוויחות
שם את לחמן ביושר, בהציען שרותים מוגדרים
!תמורת מחיר מוגדר) שותפות לאחריות. הן רוצות להיות
פופולריות בכל מחיר, בכל עת.
ע כ שיו הן מטפ סו ת על עג ד ת־ ה ש לו ם. ומחר
הם יי ר דו מימנה כ אי לו כ פ או ם שד.
אבל הטבח -של שאתילא וצברה לא התחיל בלידה
שלפני ראש־השנה. הוא התחיל ברגע שצה״ל הצטווה
לעבור את הגבול, במילחמה שאחת ממטרותיה היתד,
להשליט בלבנון את הפלאנגות, לא בכוח של הסכמה
לאומית פנימית׳ אלא בכוח הטנקים של צה״ל. ופלישה
זו לא היתה אפשרית, לולא העניק לה המערך את
אדרת ״הקונסנזוס הלאומי״.
ה״קונסנזוס״ המזוייף הזה היה מבוסס על תמימות־הדעים
של מנהיגי הרות ומיפלגת־העבודה שאין להניח
לעם הפלסטיני להגיע לעצמאות־לאומית, ואין להעניק
לו את הזכויות הלגיטימיות ישיש לכל עם, ואין להידבי
עם מנהיגיו המוסמכים. גם אם אלה יכריזו׳ על רצונם
להגיע לשלום עם מדינת־ישראל.

״קונסנזוס״ זה מדכרזז דהדכיד למידתמדת,

א 1ן ־ו ר

(המשך.בעמוד )68

אבנך1

שדמה בר:

וגל ר שף:

אמנון קפליו ק:

״ עוו ת המ י נ ות לא ״ המינימוםהוא ״ הואלחץאת
שונאות את העונים!״ שאריק שדון ילה ״ ירי ופניו חתומות!״

הזמר שלמה בר, נושא דגל עדות־המיזרח והדובר
המעונה שלהן, נראה בשבוע שעבר בהפגנת״האמניס
בדיזנגוף, שהיתה כמעט על טהרת האשכנזים. שאלתי
אותו אם הרגיש שם כיוצא־דופן :
הייתי בהפגנת האמנים! ,ולא בהפגנה אשכנזית. לצערי
הרב, העולם האמנותי בארץ1נשלט כבר 35 שנה על־ידי
התפישה המערבית.

• ג כהפגנת 400 אלף: האיש לא גראו
אנשי עדות־המיזרח, ושם לא שלטה האמנות
המערבית.
זה ידוע שעדות־המיזרח תומכות בבגין. זה לא
מאהבת מרדכי, אלא משינאת המן. אנחנו בעד הנהגה
שתבוא מאופקים, מדימונה, מבית־שמש.

• ממשלת־הליכוד לא נראית לי כל־כך
מדימונה או מכית־שמש.
נכון. אבל יש להם כוח ואנחנו !מבינים שפוליטיקה
זה כוח. אני לא בעד פרס ולא בעד בגין. באתי להפגין
בעד ועדת־החקירה.

• זה מחזיר אותי לשאלה: מדוע לא כאו
עוד אנשי עדות־המיזרח להפגין להקמת ועדת
חקירה ץ
למה את לא שואלת למד, לא באו אריק איעשטיין
לשלום חנוך, יפי־הנפש? הם דואגים רק לתחת של
עצמם! אמצעי־התיקשודת והעיתונות עושים שטיפת־מוח
וטוענים שאנחנו שונאים ערבים. זה שקר. אדם ששונא
זה בן־אדם ששנאו אותו.

• אתה נראה לי כן־אדם די שונא.
אל תכניסי לי מילים לפה. אני לא שונא את המערב
המסריח, אני רק רוצה שנשתלב במרחב המיזרחי. תראי,
מותק, אני אוהב את מדיגת־ישראל, ואני רוצה לשיר
לה. תכתבי את זה בעיתון הבומבסטי שלך.

צלי רשף, מראשי ״שלום עכשיו״ ,חיה מיוזמי
ההתחברות עם המערך להפגנת״החמוצים המשותפת,
שנערכה בשבוע שעבר למען הקמת ועדת״חקירה ממלכתית
בעניין הטבח בביירות. שאלתי את צלי אם
ההתחברות עם המערך היתה לצורך הפגנה יחידה,
או שמא יכול להיות המשך ל״שידוך״.
בשלב זה ה״שידוך״ היה להפגנה המסויימת• הזאת,
ואין תוכניות להמשך. אבל הרעיון שעמד מאחרי ההפגנה
הוא שכאשר ישנם נושאים שעליהם יש הסכמה רחבה,
ואפשר להציג אנטי־תיזה לליכוד, שווה לשתף פעולה.
אם יהיו מצבים דומים, נשתף שוב פעולה עם המערך,
כמובן מבלי לוותר על העמדות !שלנו.

• האם לא היה זה ויתור על העמדזת
שלכם, שהסכמתם, למשל, שלא לשתף את
אנשי של״י כהפגנה?
לא מדוייק. נכון שהמערך אמרו לנו ששל״י ורק״ח
לא באים בחשבון, וכדי לא לפוצץ את העניין הצעתי,
בתור פשרה, שכל גוף יקרא לתומכיו בנפרד, וכך היה.
אנשי של״י פירסמו מודעות לאנשיהם, והם באו להפגנה.

* יש אנשים שחושבים שרק כוח שלכם,
פלוס כוחו של המערך, יש לו סיכוי להפיל
את הממשלה בבחירות. האם לא כדאי לנסות
ולגשר על הפערים ביניכם ובין המערך
למטרה זו?־
אנחנו לא שוקלים כעת הליכה לבחירות בכלל. ולכן,
כמובן, לא שקלנו הליכה לבחירות עם המערך. חוץ
מזה, לא ברור עדיין מה יהיה טוב יותר למטרה שהזכרת
— הליכה בראש אחד עם המערך או בשני ראשים,
כלומר׳ המערך לחוד ורשימה שניה, משותפת למפ״ם,
של״י, יוסי שריד ושולמית אלוני.

8מה התוכניות שלכם עכשיו?
לפי דעתנו המינימום הוא, לפי הנתונים שיש היום,
שאריק שרון יילך. לנו יש כוונה לפעול בעניין. אני
חושב שלמערך אין תוכניית לפעול כרגע, אז בינתיים
אנחנו ממשיכים לפעול לבד.

אמנון קפליוק ערך את הראיון השני של עיתונאי
ישראלי עם יאסר ערפאת, אחרי הראיון של אורי
אננרי, שרית ישי וענת סרגוטטי. בעת הראיון הזה
היה נוכח גם אבו אל״וליד, שנהרג בשבוע שעבר במארב
בביקעת-הלבנון. זה האיש שתיכנן את ההגנה על מערב״
ביירות, והפלסטינים רואים בו את ״המנצח של
ביירות״ .שאלתי את אמנון קפליוק כיצד התרשם
מהאיש, שהיה יד־ימינו הצבאי של ערפאת, ומה אמר
בעת הראיון, אם אמר משהו.
אבו אל־וליד ישב לימינו של יאסר ערפאת בעת
הראיון שערכתי עם ערפאת בביירות הנצורה, בשבוע
השני ישל חודש אוגוסט! .הוא לבש מדי־חקי כהים,
ללא סימני־דרגות, ובמשך השעתיים שנמשך הראיון
כמעט שלא אמר דביר. ערפאת הציג אותו לפניי
כ״הרמטכ״ל שלנו״ ,כשהתואר הרשמי שלו היה ״מפקד
חדר־המיבצעים של הכוחות המשותפים״ .״הכוחות המשותפים״
היו כוחות אש״ף ׳והמיליציות הלבנוניות השמא ליות.
מדי פעם הוא התלחש עם ערפאת, ומדי פעם היה
מקבל פתקים. פעם העזתי ושאלתי אותו ״האם קרה
משהו?״ והוא ענה :״שום דבר מיוחד, רק הפגזה
שלכם.״
שמתי לב ׳שהוא השתדל מאוד שלא לחייך, ופניו
נשארו קפואים גם כשניסיתי ׳לשבור את המסכת הרצינית
שלו, באומרי לערפאת :״החבר שלי מלה־מונד טוען,
׳שהדבר היחידי שחסר במערב־ביירות זה סיגרים
הוואנה.״ כולם פרצו בצחוק, מלבד אבו אל־וליד.
כשנגמר הראיון לחצתי ידיים עם כולם׳ וגם את
ידו ׳לחצתי, אבל גם אז נשארו פניו חתומות. הוא עשה
עלי רושם של אדם נחוש־החלטה ׳וחזק. מאוד ציפיתי
שגם הוא ישתתף בשיחה מדי פעם, כמו האחרים שהיו
נוכחים, כדי ללמוד אם נכונה השערתי שהוא אדם
אינטליגנטי.

נזה הם אומרים מה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ;.,מ ה הם אומו

״ ׳ שואלזקוקה ״ שנחת • להגיד ״הרגשתי חזק שצרכים
למישוד יחסי־ציבוו!״ תודה לשוטר ים!״ להגיד בפומבי

בין בל האישים שהשמיעו את דעתם אחרי טבח
ביירות חסר לנו קולו של איש״השלום, אייבי נתן. לא
שמענו אותו מדבר על הטבח, לא על ההפגנות ולא
על דעתו בקשר לוועדת־החקירה. פניתי אל אייבי
ושאלתי — למה אתה שותק ן
עכשיו העלבת אותי. למד. את לא מקשיבה לקול
השלום? שם אני אומר את דעתי. בעניין הטבח, כמובן,
הייתי עם רוב העם. מה כבר אפשר להגיד על זה?
מה שהרגיז אותי — שראש־הממשלה לא הגיב מייד.
אבל ממש מייד. הוא היה צריך לכנס מסיבת־עיתונאים
— שלפי דעתי היו באים אליה מאות עיתונאים מכל
העולם — ולדבר על זה ; להודיע מייד על הקמת ועדת־חקירה;
לעמוד מול העיתונות ולדבר כמו שהוא יודע
לדבר; להגיד להם שאף לא אחד ילמד אותנו מה זה
רצח־עם או הישמדת־עם ; להבטיח לעיתונאים — ׳ודרכם
לבל העולם — שאנחנו נחפש את האשמים ונביא אותם
לדין.
כל העולם היה מקבל את זה בברכה, לא היינו
מקלקלים את יחסינו עם ארצות־הברית וגם היו נמנעות
כל ההפגנות.
הצעתי לראש־הממשלה, דרד יועציו, מר קדישאי
ומר שמואלביץ, יומיים אחרי הטבח, לכנס מסיבת־עיתונאים
כזאת. אבל אני לא יודע למה הם חיכו.

• היום, כשהוחלט עד ועדת־החקירה, אתה
רואה את העניין כמחוסל?
לא. אני חושב שצריך מייד לצאת מביירות. הנשק
שנמצא שם זה שטויות, אפשר לקנות אותו בכסף. צריך
מייד לצאת מביירות ולהעביר את האחריות לאמריקאים.
חוץ מזה, ראש־הממשלה צריך להפוך את עניין ההפגנות
בארץ לדבר חיובי. בכמה מדינות באיזורנו מותרות
הפגנות כאלה י הוא צריך להשוויץ בזה, הוא צריך
להשוויץ ישיש לו עם 1שאיכפת לו, עם שמגיב.

• למה זקוקה כעת המדינה, לדעתך?
למישרד־יחסי־ציבור טוב.

השחקנית גני אלדור היא נעלת השקפות פוליטיות
מאוד מוגדרות, והיא דמות ידועה נהפגנות־שלום.
עד היום טרם נעצרה על״ידי המישטרה, והנה גם זה
קרה. שאלתי את גני איך זה להיעצר על־ידי המישטרה.
למעשה, לא נעצרתי באופן רישמי. כשהתחלתי לשפוך
צבע אדום על עצמי ועל המפגינים האחרים, ניגשו אלי
שני קציני־מישטרה ואמרו לי שהם רוצים להרחיק אותי
מהמקום, כי מישהו הודיע להם •שאם אני לא מסתלקת —
יהיו מכות.

• אולי תסכירי כדיוק מה סימל את הצכע
האדום.
זה לא ברור? האקט היה לא מילולי אלא סימלי,
אולי כדי שכל אחד יוכל לפרש את העניין כרצונו. יש
שחושבים שהכתימו אותנו, ויש שחושבים שאנחנו
הכתמנו את עצמנו.

• לקחו אותך לתחנת־,המישטרה?
כן. אותי ואת הבימאית רות זידאייל. אבל למעשה
הם התכוונו רק להרחיק אותנו ולא היה להם לאן, אז
הביאו אותנו לתחנת־המישטרה לשיחה. שום שיחה לא
התקיימה. מייד עם סיום ההפגנה שיחררו אותנו.

• איך התנהגו אליכן?
אני מוכרחה לומר שמלבד חמום־מוח אחד, כולם
היום אדיבים מאוד. ניגש אלינו קצין אחד מאוד גבוה,
והסביר שהם התכוונו לטובתנו. שכחנו להגיד להם
תודה.

• ההפגנה השיגה את יעדיה. מה הלאה?
עכשיו: אתנחתא.

בהפגנת־האמנים, שנערכה ביום השישי שעבר, הופתעתי
לפגוש׳ את חווה אלברשטיין, שאת קולה אנחנו
רגילים לשמוע רק בשירים, ושמעולם לא היתה מזוהה
עם צד כלשהו בפוליטיקה שלנו.

• עד היום לא ראו אותך כאף הפגנה
פוליטית, לא זיהו אותך עם שדם צד. מה
קרה?
אני לא בדיוק חשבתי על זה. הרגשתי חזק, שהיום
כל אחד צריך להגיד בפומבי את מה שיש לו להגיד,
•וזו הצורה שלי להגיד את דעתי, זאת אומרת שצריך
למנות ועדת־חקירה ממלכתית.

• וכעת, כשהוחלט על קיום ועדה כזאת,
סיימת את תפקידך?
עכשיו מן הראוי לתת לוועדה לעבוד בשקט. אם
בסיום החקירה תהיה -הרגשה שטייחו דברים — מה
שאני באופן אישי לא מאמינה שיהיה — אצא שוב
לרחובות.

.דני אל ה שמי •

שרית ישי נכלצאת כשליחות כחד ״ל

אנשים
הממ שלה הי א ,,חברה
להגנת המבח״ .מה ׳!חשוב
הרמטב^ד על ״בסחנה״
1עלמ׳ מגינה סגנית
שר־החינזך
81 כאשר שלח סגן־השר
במישרד ראש־הממשלה, דב
שילנסקי, איגרת ברכה למד
קיריו, הוא צירף למעטפה חומר
יוצא־דופן: נאומו בכנסת, שבו
תקף בחריפות חסרת־תקדים את
תחנת השידור הצבאית, גלי
צה׳׳ל, ושממנו השתמע שהתחנה
שירתה את האוייב בשידוריה
בזמן המילחמה.
81 המוצר האחרון של
חוש־ההומור׳הישראלי: ממש לת
מנחם בגין ואריק ש רון
היא ״החברה להגנת הטבח.״

8שיחה יוצאת־דופן התנהלה
בין הרמטכ״ל, רפאל
(״רפול״) איתן, והקצין הבכיר
שפירסם בהארץ מאמר אוהד
ביותר בזכות מעשהו של אלוף-
מישנה אלי גבע. הקצין, רב־סרן
גרשון, הסביר מדוע כתב
את המאמר. רפול הבהיר לו,
שלקצין אסור להביע דיעה ה־שונה
מדעת הרמטכ״ל. הקצין
ענה לו :״חונכתי לחשוב באופן
עצמאי וכך הגעתי לריעות
אלה. יש לי דיעות משלי.״
ענה לו הרמטכ״ל :״אז פרסם
אותן בבמחנה.״ השיב הקצין :

״אולי שאכתוב באצבעוני, וגם
אז זה יעבור צנזורה?״
81 כאשר שהה סגן ראש־הממשלה,
שימחה ארליך,
בסיור בקנדה על־פי הזמנת
עמיתו, שר־ד,חקלאות שם, הוא
קיבל דיווח יום־יומי על המת רחש
בארץ מדובר מישרד ה חקלאות,
נפתלי יניב. הדיווח,
שהועבר למלון שבו הת גורר
השר, כלל את המידע שהופיע
באמצעי־התיקשורת בארץ,
ללא פרשנות. רק במיק-
רה אחד נאלץ יניב לתקן את
המידע. היה זה כאשר סיפר
לשר שלו על מחאת ההורים
השכולים בכנס הצנחנים, שבו
קראו כמה מהם לעבר שר-
הביטחון ״רוצח!״ ו״מיפלצת!״
כאן התערב עוזר השר, אריה
זייך ואמר ליניב :״אל תגזים,
אל תגזים!״

8עורך מוקד, יעקב
אחימאיר, מספר שהוא מנסה,
מאז פרוץ מילחמת הלבנון,
להביא לאולפן את ראש־הממ־שלה
לראיון. רק ערב נסיעת
בגין לארצות־הברית התקיים
עימו ראיון מקיף, ומאז נענה
אחימאיר בכל שבוע בשלילה.
״אחריותי מתבטאת בכך, שבכל

יום ראשון אני מטלפן ומבקש.
בתחילה בגין סירב אישית.״
היום עושה זאת אחימאיר באמצעות
מזכירתו של ראש-
הממשלה .״שנינו צוחקים, כי
היא יודעת מה אני אשאל ואני
יודע מה תהיה התשובה. זה
הפך כבר לנוהג קבוע.״
( 8אחימאיר ביקש את התערבות
יועץ ראש־הממשלה ל־ענייני־תיקשורת,
אורי פורת,
וזה הסביר לו את עמדת בגין :
״כל כלי־התיקשורת בארץ משרתים
את האופוזיציה.״

נות שלמה נקדימון ואיש-
הרדיו שמואל שי, היה ראשון
האורחים ח״כ המערך
יצחק רכין, שסיפר על תחי-
לת המגעים עם הפלאנגות. הוא
ניפגש עם הנוצרים על אוניה
מול חוף ג׳וניה. הוסכם לתת
להם נשק׳ אך לא להתערב באורח
פעיל במילחמתם. בא־שיר
ג׳מייל עצמו לא השתתף
בשיחה. הוא סבל ממחלת-
ים, הקיא כל הזמן, והוחזר על-
ידי חייליו אל החוף לפני הפגישה
עם רבין, שהיה אז ראש־ממשלה.

8קינאת חכמים תרבה
חוכמה ז באחד הוויכוחים ה פומביים
בהם השתתף עורך-
הדין אהרץ פאפי הוא נשאל
מדוע הוא לא מוזכר כלל במקום
הטיבעי שלו, בשבועון
הליכוד .״דצוגם של עורכי-
העיתון — כבודם,״ ענה.
״כנראה שלא עשיתי מספיק
בנושא התיקשיורת הממלכתית,
ולכן הם אינם רוצים להזכיר
את שמי.״
81 בישיבת הוועד־המנהל

| 8הפרופסור הנם קריי״
טלר נשאל מה בין יאמר
ער,פאת ובגין. השיב הפסיכולוג
הנודע :״ערפאת הפך
עם נידח ודחוי לאומה מכובדת
ופופולארית. בגין הפך אומה
מכובדת ופופלארית לעם דחוי
ולא פופולארי. ערפאת איחד
את עמו, בגין פילג את עמו.
ערפאת הצליח להפוך כישלון
לניצחון. בגין הצליח להפוך
ניצחון לכישלון.״
81 באחת מתצוגות־האופנה,
בהן נכחה אשת שר־הביטחון,
לילי שרון, פנתה אליה עיתונאית
ואמרה לה :״אני ממש
מזועזעת,״ כשהיא מתכוונת לטבח
בביירות. הגיבה לילי בזעם
:״אז תחרקי שיניים בשקט.״

8השחקנים שלמה כר״
שביט ואסי הנגבי הכינו
מחזה על חייו של דב גרונר,
על־פי תסכית לרדיו, שאותו
כתב בזמנו בר־שבים. המחזה
הובא לידיעתה של סגנית שר-
החינוך, מרים תעסה־גלזר,
והיא החליטה שכדאי שהוא
יוצג בבתי־הספר. מורים ומנהלים
הוזמנו להצגה מיוחדת במועדון
הליכוד היקב, בתל-
אביב, המפיק את המחזה, כדי
לצפות בו. אחרי ההצגה התנהל
רב־שיח. אמר אחד המורים :
״מה שמצער הוא, שמופע חיובי
כזה מועלה על־ידי שמאלנים.״

8בערב ראיונות, שאותו
הגישו עיתונאי ידיעות אחרו
ישראל.
את הטימיה הוא קיבל מצוות ״מגן דויד אדום״ ,ששהה
בבניין העירייה. אחרי שסיים את נאומו, ענה לשאלות עיתונאים.

מאחר
ה בי מ ה
ו ל פני ה

! 1 * 1 1 1יושב בודד מאחרי בימת הנואמים בכיכר*
*י י 1י * 1מלכי״ישראל. הנואמים המופתעים גילו רק
לפני עלייתם לרחבה, שהם לא יישבו על הבימה, אלא מאחריה.
*161 - 1

כשהחלה העצרת, התיישבו הנואמים לרגלי הבימה. לצידו של רבין
יושבים הסופר יזהר (״ס. יזהר״) סמילנסקי והח״כים ויקשור
שם־טוב ואמנון רובינשטיין, שנאמו גם הם בהפגנה במוצאי״שבת•

כאשר שמע ראש־ד,ממשלה,
ש בהפגנת ההמונים בכיכר-
מלכי-ישראל היו 400 אלף
משתתפים, הוא הודיע שלהפ־גנה
של הליכוד יבואו חצי
מיליון. בינתיים נכנע בגין
לתביעה הציבורית הגואה, הודיע
על הקמת ועדת־חקירה
וביטל את הפגנת־הינגד המיועדת.
צלמות־המערכת עגת
סרגוסטי וציפי מנשה, הנציחו
כמה מן המשתתפים בשלוש
ההפגנות שנערכו בסוף השבוע
— מאחרי הבימות ולפניהן —
שהכניעו את מנחם בגין.

של רשוודו־,שידור, שדנה ב מסקנות
ועדת השופט מיד
ככור, בענייו דיווח כתב ה טלוויזיה,
דן סממה על חקי רת
המישטרה את עיסקות ה נפט
בתקופה שבה היה יצחק
מודעי שר־האנרגיה, השתתף
השר עצמו. הוא דרש את הענשת
האחראים לשידור והוסיף
— בטון מאיים :״אם לא תהיה
הענשה, תפתח ביני ובין הר שות
מילחמת דויד בגוליית.״
העיר פאפו לקול צחוקו ברם
של יושב־ראש הוועד המנהל,
ראובן ירון :״אני רק מאחל

לך שהתוצאות תהיינה כמו בקרב
המקורי בין דויד וגוליית.״
ענה מודעי :״ברור, לא התכוונתי
אחרת. לא במיקרה עשיתי.את
ההשוואה.״
ירון העיר, שלעיתונאים
יש נפורמציוית מיקצועיזת.
הגיב פאפו :״מה שצריך לעשות
דה־רפורמציה בדפורמציה
העיתונאית.״
0בהמשך הדיון הוזכר
שמו של מנכ״ל הרשות, יוסף

(״טומי״) לפיד. אמר עליו
ירון :״אני מודה ומתוודה, ש אחרי
כמה שנים התרגלתי לה אמין
למה שהמנכ״ל אומר.״
פאפו לא התאפק :״בהבדל מ פרופסור
ירון, לאחר מספר
שנים התרגלתי שלא להאמין

0ערב יום־ד,כיפורים פנה
פרופסור ירושלמי לח״כ חרות
דויד מגן. הח״כ, שהוא גם
ראש עיריית קרי-ת־גת, שמע
מצידו השני של הקו הצעה
שיתן את ידו להפלת הממש

מגן לא נתן למטלפן לסיים
את דבריו. הוא פלט :״אל
תבלבל לי את המוח,״ וניתק
את השיחה.

19׳ עורכת דבר, חנה זמר,

בת מזל מאזניים, ערכה מסיבה
בביתה לבני־המזל ולאורחים
אחרים. בני המזל, שגריר אר־צות־הברית
בארץ, סם לואים,
האלוף (מיל׳) יום!? גבע והסופר
עמוס עוז, האזינו ל תחקיר
על בני המזל שהכינה
ענת גגתן, תחקירנית בזה
הזמן, שגם היא בת־המזל. מימי

צאיה: נשים בנות המזל הן
כלות אידיאליות. הגברים נחותים
יותר, נוטים להססנות ול-
נשיות. בני־המזל הם בעלי
אינטואיציה גבוהה, אנשים פו־פולארים,
נאי־מראה, בעלי תווי
פנים עדינים, אהובים על הזולת,
עוסקים בעיתונות ובדים־
לומטיה. תכונותיהם השליליות :
הם נוטים למניפולציות, בזבזנים,
חסרי־מעצורים. גותן סיפרה,
שבמחלקת־ר,חדשות של
קול ישראל, כמו בגלי־צה״ל,
יש אחוז ניכר של בני המזל.
0שלושת נציגי הצנזורה
באו לתיאטרון חיפה, כדי לראות
את הסצינות הבעייתיות
במחזהו של יהושע פוכוד,
נפש יהודי. איש הרדיו משה
הובס, הפרופסור יונה כהן,
מהחוג לקרימינולוגיה באוני-
ברסיטאת בר-אילן ושמשון
עי,נבל מגימלאי מישרד־החוץ,
חיכו בדריכות לסצינות שעליהן
התנהל ויכוח ציבורי. מה
שלא הופיע בטכסט והתגלה
להם בעת הצפייה בחזרה, הייתה
סצינה שבה מופיעה השחקנית
הצעירה, דדיה שימקו, בעירום
מלא• לא היתה שום תגובה
מצידם לסצינה זו.

0המשורר חיים שמג־

גד נמצא מאז ערב יום־ד,כיפורים
בצרות, בעיקבות פיר־סום
שיר מפרי-עטו בגליון מעריב
שלי ערב חג. השיר עכשיו,
פותח במילים :״ועכשיו ניכרת
גם האיזדרכה ופנים זרות
אל הבית נכנסות.״ השיר נדפס
אחרי הטבה בביירות, אך נשלח
לעיתון זמן רב לפני כן. חברים
של שטנגר, מישפטן דתי
וחבר תנועת החרות, לא האמינו
להסבר זה וביקשו לדעת
אם השיר לא מתייחס לתפקיד
הממשלה בפרשת הרצח.

הפתיעה בבואה לעצרת האמי
נים, שהתקיימה בכיכר דיזני
גוף, נגד הטבח בביירות. פנינה הפגינה בצורה מקורית, כשנשאה
על גופה את הכרזה :״אני בעד שיגלו לנו את כל האמת.״

וגיסו, חיים הרצוג, ח״כי המערך, מפהקים
בשיעמום ליד רחבת הנואמים בכיכר מלכי״
ישראל. לשניים לא ניתן לעלות לרחבה בדרך המקובלת. השומרים,
שלא זיהו אותם, דרשו מהם להגיע לרחבה מצד הכיכר ההומה.

מאיירת וכותבת סיפרי״ילדיט, נו־י
1 3 1 8 *1 0 1 1
שאת כרזה בהפגנת הרבבה, שערך
1141
״הוועד נגד המילחמה בלבנון״ ,שעתיים לפני העצרת הגדולה.

נח על ספסל האבן ברחבת העי-
רייה, אחרי נאומו שזכה בתשואות
רבות• שולמית אלוני, ממתנגדי אביו, מיהרה אליו לברכו,

פנינה ווזנבלו

0נהג ניידת. רשות־השי-
דור, שהותקפה בשוק מחנה־יהודה
בירושלים בערב יום-
הכיפורים היה יצהק מימוני.
לפני שבועות אחדים הוא חצה
בטעות את קו הגבול בביירות
ונשבה למשך כמה שעות. כאשר
החל ההמון להסתער על
הרכב, קרא מימוני לעבר ה תוקפים
:״גם אני ליכוד, עיז־בו
אותנו!״ זה לא עזר ואז
הוא הוסיף בזעם :״אפילו בשבי
בביירות התנהגו אלי יותר
יפה.״

0שהקן הקאמרי שלמה
וישינסקי, שסיים שירות־מי־לואים,
חש על בשרו מהי בירוקרטיה
צבאית. זוג מיכנסים
אחד נגנב מימנו, וכשבא להח זיר
הציוד ביקש שיאפשרו לו
לחזור לביתו, כדי להחליף את
הזוג הצבאי אותו לבש. האפסנאי
סירב, ווישינסקי נאלץ
להסיר את מיכנסיו הצבאיים
הישנים ולהחזירם, כדי להשלים
ציוד. לביתו הוא חזר בתחתונים,
ברכב הפרטי שלו.
0לכאורה היד, זה סיור
עבודה רגיל. סגן שר־החקל־אות,
מיכאל דקל, יצא עם
יזם פרטי לשטח שעליו תוקם
עיר חדשה בגדה המערבית.
דקל, כממונה על ההתנחלות
שם, עושה זאת יותר מפעם
בשבוע. אך אורחו היה יוצא-
דופן. היה זה דני ויינמן, סגן
ראש עיריי׳ גבעתיים לשעבר
מטעם מפא ״ ,בעל חברת־בי־טוח
ויזם פ 1 ,י בגדה.

מיכה

אנו ח בורג

׳ 0ח״ב חרות,
רייפר, אינו רק אוהד כדורגל
מושבע, אלא שחקן בעצמו, אם
כי המיגרש שעליו הוא משחק
מבטיח לו תמיד ניצחונות• מדי
יום שישי, אחר־הצהרייפ, הוא
משחק כדורגל במיגרש סמוך
לביתו עם ילדיו וילדי השכנים.
הוא ההורה היחידי שלוקח חלק
במישחק.

בלנ ני ם

מאת

דני אלה שמי
אנשים מיהם הדוסים עם זק!
עבות. ציציות מתנפנפות
ואצבע על ה הד ק
9בין ראש־השנה ויום־
הכיפורים ניהלו יצחק לימי
והפרופסור לפילוסופיה, אסא
כשר, שיחה ארוכה. כשר ה דתי,
שהסיר את הכובע מעל
ראשו, כדי ׳שלא יזוהה עם
קבוצה פוליטית מסויימת, סיפר
שהוא מקפיד על תרי״ג מיצוות
אך לא איכפת לו שילדיו, ש אותם
שלח ללמוד בבית־ספר
דתי, לא יהיו דתיים. .והוא לא
היה מונע מהם, אילו רצו,
ללמוד בכנסיה. את אנשי גוש־אמונים
הוא הגדיר כ״דוסים

9כתב הטלוויזיה בשטחים,
לפיק חלבי, שיוצא לשישה
חודשי חופשה מעבודתו, יהיה
אורח אירגון בני־ברית בארצות
הברית, שלפני חבריו הוא ירצה
על המצב בשטחים ועל סיפרו
באותו עניין. כאשר אמרו לו,
שהוא עושה זאת תמורת כסף,
ענה :״אני מרצה במחיר הנ מוך
ביותר, שיספיק לי רק
לטיסה ולשהיה שם.״

הדו-קרב בין שר־החוץ

החלה את דרכה בדוגמנות בצילומי ביגוד

\ י 1 * /נועז (״העולם הזה״ .)2336 אחר״כך

הצטלמה בביגדי גירוי נועזים (״העולם הזה״ ,)2349 ועתה היא
החלה להצטלם בעירום מלא. חברה של מיקי בת ה* ,23 הצעיר
ממנה, אינו מתנגד להתפתחות שחלה בה. להיפך — הוא מעודדה.
עם זקן עבות, ציציות מתנפנפות
ואצבע על ההדק״.
9 .לי מי שוחת עימו על
האוניברסיטות בארץ וטען, שאלה
צריכות להיות פתוחות גם
למרצים שלא עברו את המסלול
האקדמי. כשר המתנגד לגישה
זו, והציג עצמו כשמרן
בכל הקשור לדרכי־ההוראה באוניברסיטות.
הוא לא חסך
שיכסו ממקום עבודתו :״יש
שם מישטר של נמושות, אחוות
גנגסטרים, אימפריאליזם שקט
של הבינוניות.״ ליבני טען, שפילוסופיה
אינה מובילה בהכרח
לכך שהלומד יהיה נבון
יותר. כשר הוסיף בהקשר זה :
״מורי התחום הזה כיום הם
מיקצוענים — רובם הם טכנאי-
פילוסופיה.״

יצחק שמיר, וסגן ראשיה־ממשלה,
דויד לוי, מורגש בכל
ישיבת ממשלה. לוי, שהוא
גם שר־השיכון, הפך באחרונה
לדובר מתנגדיו של אריק
שרץ בכל הזדמנות. מחוץ
לחדר ישיבות־הממשלה, הוא
מדבר נגד שר־הביטחון, מלבד
בישיבות עצמן. העיר על כך
שמיר :״מה? בטלפון הוא
חושב שהוא יפיל ממשלה?״
( 9המחזה שהוצג בטל וויזיה
במוצאי יום־הכיפורים,
החיטה בצמיחתה, שידך בעבר
בין שני שחקנים ישראלים. ה מחזה
הועלה על בימת האוהל.

אורי לוי וטלילה כן־זכאי,

שהשתתפו אז במחזה, התאהבו
והתחתנו.

ראש־עיריית תל־אביב שלמה (צ׳יצ׳) להט בוועידת הליברלים
4101

העולם הזה 2353

כחגהאסיף
־אפשרלקטתאילנוו ^׳52
שנותנים פיחתנאים.
מלבר הפירות שמהם אתה נהנה כל
השנה בקרנות הנאמנות של ״אילנות
ריסקונט״ מוענקת לך בחג האסיף הטבה
מיותרת:
התעודות של קרנות הנאמנות* אגוז,
אוריון, אורן, אלון, אשל, אתרוג, ברוש,
ברק, דובדבן, דולב, דקל, ערמון, שקד
תאנה ותפוז.

ימכרו במחיר היסורי,
ללא שיעור ההוספה־יועץ
ההשקעות בסניף הבנק שלך ידע
לספר לך על שוויה המיוחד של הטבה זו
דווקא עתה, ואתה תוכל ליהנות ממנה
מיד.

המבצע יחל ב ־ 3באוקטובר
1982 ויסתיים ב־ 10 באוקטובר •
ב־שעה .13-00
כך חוגגים איתך ב ״אילנות דיסקונט״ את
חג הסוכות. עם כל הלב ועם הרבה פיחת.

נצל את ההזדמנות
שאל על המבצע
בסניפי כל הבנקים בישראל!
* אין לראות בהודעה זו הזמנה לרכוש־ את
היחידות המוצעות.

נותדיסקונט אילנות-חברה לניהול קרמת נאחנות של דיסקונט בע״נז

וימריעקבסון טמיר

.קנה עכשיו
בקבוק אקוה ולוה
ותקבל במתנה
שני מכשירי גילוח ג׳ילט.
אז מה אתה מחכה? רוץ!
נ.ב. אם נותנים לך שניים במתנה,
למה לא תיקח ארבעה?
הסוכן בישראל: בלמון בע״מ. המפיצים: חב׳ נורית בע״מ.

אקוה ולוה
המרענן הגברי.

71911 717711
\ * בלשמ אזיני ם יותר לדברי הצתת
״ ה מו בי ל של קונצרן כור על מילחמת־הלבנון,
כן מבינים פחות מה הם רוצים
לומר, ולמה בעצם הם מתכוונים. אך ל־מנכ״ל
כור החדש, ישעיהו גביש, ולמנכ״ל
כור מתכת, מוטה גור, אין כל חשק שצה״ל
ייצא מלבנון לפחות בחורף הקרוב. יציאה
משם עכשיו תגרום להם להפסדים כספיים
ממשיים.
אחת הדוגמות לכך, שאינה קשורה בכלי-
נשק סודיים, היא פרשת המיטבחים הניידים
שבונה כור מתכת עבור יחידות צה״ל
בלבנון.
לכור מתכת אין כל נסיון קודם בבניית

כך פורסמו ליצרני-המתכת שני מיב־רזים:
הראשון על הקמת 75 מיטבחים
ניידים, השני על 25 מיטבחים דומים,
אך בתוספת מיקלחת. בעוד שהמיכרז ה ראשון
נועד ליחידות של עד 150 חייל,
נועדו המיטבחים בתוספת המיקלחת ליחידות
קטנות מבודדות, שהמיבנה אמור
לשמש להם לצרכים מגוונים.
מקור המיכרז היד, ענף־הבינוי במישרד־הביטחון.
הוא הוצא כמעט בחשאי, אך
למרות המהירות שבו פורסם, והתנאים
שעליהם התבקשו לענות המתחרים, הש תתפו
בו שבעה קבלנים ויצונים, שקיבלו
מידע מוקדם על המיכרז. זכתה בו החברה

2000 דולר, שהם כשש מאות אלף לירות.
המכולה אינה מיועדת למטרה זו, ולכן
נעשות בה עבודות שהיו נמנעות, אילו
נבנתה מכולה למטרה שלה היא יועדה.
כך מוקדשים זמן רב, כוח-אדם וכסף
לעבודות חיתוך לדלת ולחלון־הגשה, נוסף
על עבודת־ההרכבד. של הריהוט הפנימי.
זה כולל ארונות נירוסטה, מדפים, כיור
וברזים, צנרת, כיריים, מקום למקרר צה״לי.
ברבע מהמיתקנים המוזמנים נקבע מקום
למיקלחת.
• שי מו ש מו טעהב חו מ רי ם: ל מכולה
מוסיפים בידוד קל-קר, כדי לשנות
את יעוד תפקידה. השימוש בקל-קר כחומר
מבודד נחשב מיושן. בענף המתכת בארץ
ובעולם משתמשים בפוליאוריטן מוקצף,
חומר משובח הרבה יותר מבחינת בידוד
תרמי. שני הפחים הפנימיים, וביניהם
הקל-קר, מחוברים בברגים.
נראה שמי שבונה את המיטבחים שכח
לאן הם נשלחים. המיטבחים מיועדים
לצפון הקר. הלחות תרחיב את בסים הבורג
והוא ייצא ממקומו. אז ייפתחו הקירות
והמיטבח יתחיל להתפרק.
אם זה היה קורה במרכז הארץ, בתנאי
חורף לא־קשים, אין זו בעיה קריטית.
אך כאשר זה יקרה בלבנון, בקור עז,
והיחידה תישאר ללא מיטבח עד שיובא
אחר, זה חמור הרבה יותר.
המכולה מרוצפת על-ידי כור מוזכח ב־ריצפת
אלומיניום מחוספס. זהו חומר יי־ביותר
שהוזמן מחו״ל. אלומיניום רגיל

מנכ׳׳ל גכיש
— התנגדות למילחסה?
בחדרה.״ לדבריו, חלק מעבודת המיטבחים
הניידים תיעשה במיפעל רנזיס בקריית-
שמונה, שם מייצרים תיבות־קשר הדומות
למכולה זו.
אם איי דל־* חלי. לא ברור מדוע לא
...ג־שדר־ר,ביטחון להגיב. הוא

.מנע מלאמר מהו הסכום שישולם לכור
מתכת, האם ידעו במישרד־הביטחון ש-

חמיבעד ההסתדרות, ממשיך
להרוויח ממילחמתו שר שוון: עכשיו
זכה נאונן תמוה במינו !
לייצור מיטבחיס ניידים לצה״ל

מנפ״ל גור
איש לא שמע -
מיטבחים מסוג זה, ובדיקת המיכרז הזוכה
מעלה ספקות לגבי טיב העבודה המבוצעת.

ה מי טבח

לשבועות ׳ הרא שוני ם של המילחמה,
״ בחודש יוני, נוצר צורך דחוף בציוד
לחיילים השוהים בצפץ. היה ברור כבר
אז שצה״ל אינו מתכוון לפנות לפני החורף
את השטח שכבש. בץ הצמד הנדרש ליחידות
שהתפרסו לשהיית־קבע בצפון היו
מיטבחים ניידים — מכולות המובאות על
גבי משאיות לשטח ונקבעות שם.

שמעולם לא עסקה בפרוייקט דומה. וחברה
זו התבקשה אף לספק את הציוד בתקופה
של חודש ימים — מיגבלה שהיא לא היתה
מסוגלת לעמוד בה.
המיכרז היה חוקי. כור מתכת זכתה בו
כדת וכדין. אילמלא כן היו המתחרים
האחרים צובאים על דלתות ענף־הבינוי
במשרד־הכיטחון.
אלא שזכיית החברה ההסתדרותית, שבראשה
עומד ח״כ-המערך, מעוררת כמה
תמיהות חמורות.
• כי זבת: המיטבחים הניידים נבנים
במיפעל חמת של כור מתכת בחולץ. ה מכולה,
שהיא בסים המיטבח הנייד, נקנית
במיפעל של קיבוץ נצר-סירני. מחירה

עולה כ־ 600 אלף לירות לטון. האלומיניום
המיובא עולה פי כמד. יותר. לא ברור
כלל מי הציע שהריצפה תהיה עשויה
מאלומיניום יקר כל־כך, כשהתחליפיס
יכולים להיות הרבה יותר זולים.
איש מהנוגעים בדבר במישרד הביטחון
ובכור מתכת לא היה מוכן להתייחם לפרטי
הסיכרז.
• המרדדז מחיר המכולה הריקה
הוא 2000 דולר. לפי הערכת מומחה, המצוי
בשוק, מחיר מכולה מעובדת למיטבח נייד
אינו צריו־ לעלות על 8000 דולר, שהם
כ־ 2.4מיליון לירות.

מי לחמה
יפה ל רוו חי ם
| ץ 0כום שי שו ל ם לכור מתכת גבוה
י •כנראה מסכום זה. יצחק בן־דב, מכור
מתכת, סירב לגלות כמה תקבל החברה
עבור מיטבח נייד :״לא אומר כמה. זה
היה מיכרז. יהיו עוד מיכרזים, וזהו סוד.
אם אגלה, אני אפסיד בהמשך.״ העולס תזה
שאל את בן־דב אם הסכום הוא גדול
מ* 8000 דולר. התשובה :״אני חושב שכן.״
בן־דב אישר שכור מתכת היא חסרת-
נסיון בהכנת מיטבחים מסוג זה. אך יש
לו תשובה על כך :״גם לא עשינו תחנות-
כוח, עד שלא זכינו במיכרז בניית התחנה

לחברה אץ נסיון קודם, ובמה עלתה כור
מתכת על האחרים שלא זכו.
הסכום ששולם לכור מתכת הוא חלק
מתקציב־הביטחון, שבא מכיסו של משלם-
המיסים. זכותו של הציבור היא לדעת
כמה עלתה העיסקה, והטענה שמידע על
כך עלול לפגוע במיכרזים הבאים — אין
לה על מה לסמוך. ממילא, במיכדז לא
זוכה דווקא ההצעה הזולה או היקרה.
גם אם הכל נעשה כחוק, הרי שהקשר
בין ניתן העבודה ומקבליה מסביר מי
עוד מרתיח מהמילחמה, ומדוע יש לאופוזיציה
הראשית קשיים בביטוי דעתה על
נסיגת צה״ל מלבנון. גם בעצרת ההמונים
שנערכה בשבוע שעבר בתל־אביב, תבעו
שימעון פרס וחבריו רק נסיגה. מביירות״.
כור מתכת תרודח מפרוייקט זה סכום
הגדול מ־ 240 מיליון לירות. סכום הגדול
בהרבה. בהתחשב במצב התעסוקה במשק
ובעבודות בתחום המתכת, אחרי המילחמה,
זהו פרוייקט־ענק. אם ראשי כור, שהם
במיקרו! גם פוליטיקאים, ייצאו נגד המיל־חמה
בלבנון, הפועלים שלהם יישארו ללא
עבודה.
זה ידוע גם לאריאל שרון, וגם לגביש
ולגור. לכן לא יצאו שני האחרונים באופן
חד־משמעי נגד הכיבוש המתמשך בצפון.
סביר, שמאחרי הקלעים, הם יפעלו להעמקת
היאחזות צה״ל בארץ תזארזים.
ג ך ־ ציון צי ט דין
_ 1 . 214

קמרה אובסקורה
צילום

לימודי

תל אביב
ביאליק 658677 ,23־03 ירושלים בצלאל 02-233502 ,6 חיפה הנביאים 04-662773,13

הגיע !

וכבר 1מ כ

$£ע 0ווזא £ק
110׳14090x1110 01111!(0 101 ודו* 1ו<1

•711

גיליון חודש נובמבר 8 2׳
? 155116 7 0ז1ו61׳\8011

*\716\^: 8611^101ז16ן11

־<361ת3. 90113י^1 0 ,^16

והרבה. הרבה יותר...
הפצה

!!•שעי ודדח^ר.
הקורא דורש לערוך מיש־פט
פומבי נגד האחראיים
לפישעי־המילחמה בלבנון.

אם היה עוד צורך בהוכחה כי
ראש־הממשלה ,׳שר־הביטחון ודד
רמטכ״ל נמצאים כבר, בתוקף מדיניותם
המילחמתית בלבנון, בתחום
פושעי מילחמה, בא הטבח
בביירות וסיפק את ההוכחה המזוויעה
והחותכת.
גם לנוכח טבח נורא זה לא זוע זעה
הממשלה, וכל שריה דבקים
בכיסאותיהם והופכים בכך לנא שמים
בסיוע עיוור לשלישיה הנפשעת.
חלק
גדול מהציבור ממשיך לתמוך
!תמיכה עיוורת בכל מהלכי
הממשלה, ואינו תופס לאיזו תהום
היא הובילה אותנו.
אולם גם חלק מהציבור, המתנגד
למעשה אך מחריש, לא יינקה
מהאשמה בבוא יום־הדין הבלתי־נמנע.
נאמני המדינה האמיתיים
חייבים, גם בשעה מאוחרת זו,
לבטא את דעתם בתוקף ובנחרצות
בכל דרך אפשרית, בכתב ובעל פה,
באסיפות מחאה בהפגנות. הם יכולים
לבטא את דעתם והרגשתם בהתארגנות
רחבה לעזרה לפליטים
הפלסטיניים. ,קורבנות המילחמה,
שצה״ל — בפקודת הממשלה —
מונע עד היום מאזרחי ישראל להגיש
להם עזרה וגם אינו נוקף
אצבע לעשות זאת בעצמו.
אילו היתד, לממשלה ולראשית
מידה מינימלית של מצפון ומוסר,
היא היתה מתפטרת, מעמידה את
עצמה למישפט הבוחר, ודואגת
ולהעמדת האחראים לזוועות ל-
מישפט פלילי.
אולם, בהכירנו את בגין ושריו
ואת מצפונם ומוסרם הסלקטיבי,
שאינו מכיר אלא את הצדק האבסולוטי
כשהמדובר הוא במה ש מגיע
ליהודים, והופך אותו לגמיש
כשיש לעשותו לזולת, ובמיוחד
לערבים, אנו יודעים כי דבר זה
הוא חלום באספמיה.
על כן אני מציע לערוך מיש-
פט ציבורי פומבי, דוגמת המישפט
שנערך בבריסל נגד ברית־המוע־צות,
נגד האחראים לפישעי ה־מילחמה
בלבנון: קרי שר־הביטחון,
ראש־הממשלה והרמטכ״ל. חבר-
השופטים יורכב ממיטב השופטים
העליונים לשעבר, המזדהים עם
החלק השפוי בעם.
ציוותי התביעה וההגנה ייבחרו

ולימודי בוקר, אחה״צ
וערב בכל הרמות
1מסגרת לימודים גמישה
1הסדר מיוחד לחברי קיבוצים 1תחילת שנה״ל אוק׳ 82
ההרשמה בימים אלה

מכחכים

בלעדית

סטימצקי

״חרפה, על רבבות אחים הנך מוקעת!
בצלקתם בערת ועל גבם מוכה א ת! כי
הבלים סימאים ! כי איילים רמום ! כסי
אותם, חרפה! אל יודע מאום!
(נ. אלתרמן)

ברזה נגד המילחמה של תומרקין בושה ולמניעת העזרה והשיקום מאז ועד
היום.
בין סעיפי האישום יהיה גם ה מחדל
הבלתי־אנושי של הממשלה,
בעניין הסיוע ההומניטרי לאוכלו־סיה
האזרחית, במיוחד הפלסטינית.

ירכליה, והריה

63 310ה י
הביטוי ״סוב יודיצה״ מצחיק
את הקוראה.

רק אתמול הרעימו, דוברי־הממ־שלה,
כי הקמת ועדת־חקירד, כמוה
כמו הודאה באשמה. רק אתמול
הניפו את אצבע מאשימה נגד ה

סלחלן־

לא אסלח לך, על שאילצתני לבחור בין מוות למוות: במבואות
צברה ושאתילה, שם נטבחתי כיהודי ונולדתי רובוט.
לא א סל ח ילך, על שגרמת לי להעלות הרהור נורא, שמא
רוצחם של אבי ואמי הוא ששולט בנו גם פה, מקברו.
לא אסלח לד, על שאילצתני להתפרק מנשקי החזק ביותר —
הביטחון בצדקתי — שבלעדיה.נשאר אך מעט מאוד שראוי להגן עליו׳.
לא אסלח לך, על שליכלכת כה הרבה מלים נקיות, וכשאתה
אומר ״שלום׳ /אני מכין נר־זיכרון.
לא אסלח לך, את חתירתך המתמדת להפוך אותנו למעין
מוטאציה דבילית של ההיסטוריה היהודית.
לא אסלח לד, על ׳שגרמת לי ישאבכר את הגב הכפוף של
אבותי הנרדפים, על הגב הישר־ישר־מדי שלנו כאן.
לא אסלח לך, על שהפכת לי ארץ זו שאהבתי לחגיגה מיפלצתית
של טימטום ומוות: במחנות צברה ושאתילה נרצחו אבי ואמי בשנית.
על כל אלה לא אסלח לד, ועל כך, שבאומרך ״לא ידענו״,
גדרת אותי (שהרי אתה הוא דוברי הרשמי) אל תא הזכוכית של
ההיסטוריה.
ולא אסלח ל 1גם על 5ד שעתה, בימים הנוראים האלה,
אילצתני לעבור על מידתי, ולהמליץ על זניחת דרכי־נועם, למען
העבר את מלכות הרשעה מן הארץ.
יצחק אוורכוך אורפז, תל-אביב

הטלפון החם £א 0אק^| $
הנני סמתיגה לשיחות טלפון אירוטיות עמכם

פרטים: ת.ד 2022 .ת״א

מבין בכירי המישפטנים, שיתנדבו
לצורך זה. העדים יוזמנו באמצעות
העיתונות, ויכללו קצינים וחיילי
צה״ל במילואים, ואנשי ציבור ו־תיקשורת.
צריך לנסות גם להביא
עדים לבנוניים ופלסטיניים ואת
אנשי האירגונים הבינלאומיים ה עוסקים
בעזרה לנפגעים — שהיו
עדים לפגיעות בעצם ימי הקרבות

גויים, המערך, המנטאליות הע רבית,
האנטי-שמיות ומה לא.
כשנכנע לבסוף מנחם בגין ללחץ
הציבור, הוא לא מצא בנפשו
את העוז לומר: טעיתי. הוא השמיע
דיברי־תיפלות, פרי מוחו ה מתחכם
של פרח־פרקליטים.
קול־זמר חדש יצא השבוע משו־לחן־הממשלה:
סוב־יודיקה שמו

(כך, ולא בצדי) .משל היו השופטים
העליונים נערים רכים, נשים
קלות־דעת, תינוקות של בית רבן,
חלושי־שכל, רפי־דעת וחסרי־אופי,
שכל דבר־הבל מיניסטריאלי עלול
לשבש את שיקולי־דעתם האובייקטיבי.
עניין
הרצח בביירות, האם הוא
נמצא ״תחת מישפט״ (לפי הביטוי
הרומי) ,או תחת מטומטמים?
תמר לסמן, חיפה

גי לי דעח
על גילוי־הדעת הבא כבר
חתמו יותר מ״ 500 אנשי
סגל אקדמי מכל מוסדות-
ההשכלה הגבוהה בישר־אל.
המארגנים אינם פעילים
פוליטית בשום מיפ-
לגה.

אנו, אנשי סגל אקדמי, חוקרים
ומורים באוניברסיטות ומכוני־מחקר
בישראל, מביעים זעזוע
עמוק לנוכח הטבח הנורא באוב־לוסיה
חסרת מגן בביירות.
הטבח אירע אחרי שהוטל על
צה״ל להיכנס למערב־ביירות.
אי־מניעת האסון היה מחדל חמור
שיש לתת עליו את הדין.

אד דורשים :

!ס התפטרות לאלתר של שר־הביטחון,
הנושא באחריות מיניסטריאלית.

הקמת ועדת־חקירה ממלכתית
— שיפוטית לפי חוק ועדות־חקירה
שתבדוק ותפרסם עובדות לאשורן.
שתיקה לנוכח הטבח הנורא תה פוך
המחדל לפשע •
מוסר הידיעה:

פרוס׳ יוסף הובכרג,

אוניברסיטת תל־אביב

צחוד, הגורד
הירהור נוסף על הנעשה
בלבנון.

ככל שהמילחמה ממשיכה בל בנון,
ככל שהעניינים נראים יותר
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2353

כרטיס המנהלים
טל״דיינרס״ ומניד
שיט לך אשראי גבנה
בהברה שלך.
לא כל אחד מקבל את כרטיס המנהלים
של ״דיינרס״.
לכרטיס המנהלים של ״דיינרס״ יתרונות
רבים לחברה ולמנהל. הנה כמה מהם :

לחברה שלך:
חסכון כספי כפול ע״י מתן אשראי גדול
יותר(עד 60 יום בחו״ל) וע״י ביטול
הצורך לתת למנהל היוצא לחו״ל מקדמה
ע״ח הוצאות.
תזרים מזומנים בדולרים לטובת החברה
שלך ; החיוב נעשה פעם אחת בחודש
בלבד בתאריך קבוע(גם עבור הוצאות
בחו״ל) ולא באו^ן מיידי כפי שמקובל.
פיקוח על ההוצאות -״דיינרס״ שולחת
לחברה שלך דו״ח חודשי מסודר כולל
העתקי שוברים שחתמת עליהם בחו״ל ־
שרות בלעדי של דיינרס קלוב.

כרטיס המנהלים של ״דיינרס״
מעניק תקרת אשראי גבוהה
יותר מכל כרטיס אחר.
פוליסת ביטוח נוסעים
לחו״ל בהנחה מיוחדת
בשיעור משמעותי.
בלעדי. אבד
הכרטיס בחריל?
לאחר ההודעה
במשטרה, יכול מיד המנהל לקבל חינם
במשרד ״דיינרס״ הקרוב, כרטיס חדש.
״דיינרס״ עובדת עם כל הבנקים -החברה
שלך קובעת לפי נוחיותה באיזה בנק
ובאיזה חשבון יחוייבו הוצאותיה בכרטיס.

לבקשתך, נשמח לשלוח אליך את נציגנו
והוא ימסור לך את כל הפרטים המעניינים
אותך.
טלפן אלינו לדיינרס קלוב, טל.03-295859 .

לך המנהל:
אין צורך לממן את ההוצאות העסקיות
בארץ ובחו״ל ,״דיינרס״ עושה זאת.
שירות חרום למזומנים ב־ 150 ארצות
בעולם 1,000 :דולר כל שבועיים.
חינם -כרטיס אישי של ״דיינרס״
להוצאות פרטיות.
חינם -מנהל היוצא לחו״ל מקבל ביטוח
טיסה ע״ס 250,000 שקל.
חינם -״דיינרס״ מוציאה רשיון נהיגה
בינלאומי למנהלים הנוסעים לחו״ל.
עכשיו, כשאתה יודע מהם היתרונות של
״דיינרס״ ,הן לחברה והן למנהלים, כדאי
לחשוב אם יש בחברה שלך מנהלים נוספים
הראויים לכרטיס המנהלים של ״דיינרס״.

״עניי י ^ נור
וימר יעקבסון טמיר

מכחכים
מאח

מאוזן :

(המשך מעמוד )22
ויותר מסובכים, בגלל הדיווחים
השונים בעיתונים, בהודעות של
קול לבנון, של דובר צה״ל ושל
מקורות אחרים מכל העולם, בגלל
הסתירות הפנימיות, השקרים,
הדעות השונות והמשונות בעד ונגד
בישראל — בשל הטבח הנר
ראי אשר ערכו הפלאנגות בפלס טינים
(״למה לא? — אמר לי
איזה אידיוט משלנו — ״וכששחטו
אותנו מישהו הגיב?״) אז אני באמת
מודה באשמה: מזמן הפסקתי
להבין לא רק את הגויים, אלא את
פרצופנו אנו.
בכל האי־סדר הנוראי הזה אני
מהרהרת, שאולי בשל המצב ה אבסורדי
והנורא שנוצר — שבוודאי
שליטי ישראל לא חלמו על
כך ובוודאי שלא התכוונו לכך —
שאולי נפתחת אופציה ודרך ל מדינה
פלסטינית על אפם וחמתם

1*3 * 3 *11־1

.1ישוב צפוני בכותרת בעמוד
הראשון ()3
.3אולי מרזב פחד, אף פעם
לא הציגו את מחזותיו לאור
היום ()5 ,4
.9גם כשהמים מתחילים לרתוח
הוא לא מתרגש ()4
.10 בגלל מה שיצא מהכלי,
התחלף השלטון ()4
.14 מאחר ואינו פזרן הוא
יחזור ברגל ()3
.14 סבלי פוי! לא נראה
שזה יסתיים אי־פעם ()3 ,3
.15 כשערבי מבקש באנגלית
לחדור לקנים. זה שיא הברבריות

באין 1*318

.17 לא רחוק ממנו על שפת
הכנרת ()4

בעת הז ה

.18 בחבור אני כל יכול (וסליחה
על חוסר הצניעות) ()4

״הצדיק אבד ואין איש שם
על לב ואנשי חסד נאספים
באין מבין כי מפני הרעה
נאסף הזגדיק״
ישעיה נז, א

.20 שביעות רצון ממה שצמח
אצלינו על העצים, הביאה
אותו במפתיע ()5 ,3
.22 נכשל בחגו בשיטה הידועה

מי יבין בעת הזאת ן1
המשכיל והלא-משכיל ידמו.
צדיקים אובדים בעדקתם
ורשעים אובדים ברשעתם
בגלל הרעה הגדולה.

.24 הורידי ראש לדין ()3
.25 בחזון נשמעת השאלה :
״עוד פעם תרנגולת 4
.26 רק ביום גשום הוא יחזור
וישגשג ()4
.28 החש

באי־סדר

בירח,

,בתירון תשבצופן

2,351

ס ^ *11״וק1ד מ

0 ! 3ט נ3ס
91 אע פ ! 7יי 1

ם 0ט

י 46
ם־) 9ם

9י * €1חב

א ז₪ד

[1ח 1םפס טסט

0פ 11
11£ 19

שהוחלף לפני מספר שבועות

טרו הפסיד את כל רכושו
בבורסה הישראלית ()7

.29 על-פי טענת הזמר הפופולרי
זה המרכז לקפה הפוך

.11 כבר בן 65 ועדיין עולה
בשקט גמור ()2

מאונך :

.12 לאכילת מרק עוף וסביון
— איזה יופי 4 ,5

.2נוהג בעקשנות בספר דברים

.16 כנראה שארכימדס מבסוט
לאללה מהחיה האגדתית ()8

.4חרטה וכאב ()4

.19 קרנים יש אבל הבהמה
ברחה ()6

.5קילל כשעיין בספר ידוע

.6סקס אצל התרנגולות זו
תרופה בדוקה לשינה ()6
.7אם הדב היה ׳נחשב לזאב)4(

.8כשיכניס למיטה — בטוח
שיגלה אולקוס ()5

.24 יהודי, שבאמריקה היה
יכול להחשב לרב-טבחים ()3

.9הזהרו ממנה! אפילו קאם־

.27 אסף מידע בחג ()3

^1111116־3 13^ 1113* *1ן י 13ו 1113*18
הזעעת סער בחנססל (אפילציה!
>׳31* 11311 | 1
תסריקות. תספורות,רוומיקות,סלסול,
צגיעוז,פסים.סימול פנים, איסור,
הוצאת שיער בשעווה

העסק

**טי.מזו*

י •ססיריס ענומייגז • קידות העולה•
תל־אניב יודפת 4ליד דיזנגוו 229388 226066 190 ,
רנזזז-ג! הרצל 86 מול בנין אודזזים ׳י סלון אור•״

הנבחר

.22 ניקו שטיחים כמו חמודים

.23 בקושי רץ? להיפך! ()2

!1300 היווודאל ל ס ביו ת
0 *1111 קוסמט״קס ופזילווי

י׳זטם־־ד

.21 מרימים כוס משני צדי
הראש ()5

1982

הופכים אנו בעל״כרחנו
למלכות של פגרים־מתים,
ומפני הרעה
נאספים צדיקים־
על־לא־עול: חיילים.
השתיקה יפה
והדבור איום כחורבן.
מי מוכן
לעוד קרבן
בעת הזאת !
כל יודעי־הספרים
חתומים בשתיקה
והמלים כמהות
למות בנשיקה
בעת הזאת,
כי אין מבין
בעת הזאת
בה אגשים ובניינים מרבים לבכות.

זמיר בן־דויד

של השוללים אותה. ואם יש, כמו
שנדמה לי, פריצת דרך לכך, אני
פשוט אשפשף את ידי בהנאה.
למרות כל הסבל שעבר באיזור,
אשמח שסוף סוף תהיה לפלסטינים
מדינה, ודווקא בעזרת הטרויקה
בגין־שרוו־רפול. איזה
צחוק הגורל! רק חבל שזה צחוק
אכזרי ומר כל־כך.
לידיה דומניבסקי, חל־אביב

רה־ווז בסדר
על החלום הישראלי של
יפי־הנפש.

אל מכוערי־הנפש אל לנו לפנות.
הלא ליבם ומעשיהם שווים.
אני מגנה את יפה־הנפש, שכן הוא
היחידי היכול לעזור היום — אם
רק יצעד מעבר לחלום הישראלי,
שהוא ״להיות בסדר״.
מאז תחילת המילחמה, את הדברים
הנוראיים ביותר שמעתי מפי
ים י*הנפש, בנוסח :״אני נגד ה־מילחמה
והיא אינה מוסרית ב עיניי,
אך אעשה הכל כדי להש־
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2353

גו־הבחשיס

5חדרינו 2 ,טפל סי ם 7-1ח ש ! 1

בלבה של שכונת היוקרה בראשון־לציון —
שכונת אברמוביץ, הולן וצומח פרוייקט מגורים
חדשני ומרהיב של אברהם גינדי .״ גן־הברושים״ .
ל חדרים 2 ,מפלסים, שבעה דונם גן.
בשכונה המעניקה שרות׳ם ציבוריים וקהילתיים
מעולים, מרכז מסחרי וקירבה אל הכביש לת״א
עומד הבית הבא שלן. הוא נבנה על פ•
הסטנדרטים הגבוהים ביותר, משקיף למרחב
״גן־הברושים״ וטובל במשטח׳ דשא, עצים
ופינות חמד המשתרעים על פני ד חנם. מראה
עוצר נשימה. בוא אל הלב היחק של ראשון־לציון
— אל גבעת ־׳גך הבוזשים״ .

דיות 1ובש חינ םונו הווי ם

מה תקבל כדייר ב״גן־הברושים׳ ?
זרמים ת ת מימיים באמבטיה בשיטת
הג־אקוז׳,
סלוידה במעגל סגור לזיהוי מושלם של
אורחין.
3כיווני אויר לכל חרה.
חחתח מפלסיות.

חדראחנות.
2חדר רחצה עם ריצוף קרמיקה.
ארונות מסבח בסגנון אמריקני ( 6.80 מסר

שיש גרניט איטלקי.
מדזנפות שיש גדולות בסלון ( 3חגמאות
לבחירה).
שטיחים מקיר לקיר בחדח השינה.
אפ שחת 2כניסות לכל חרה(מתאים לחפא
או לבעל מקצוע חופשי).
לוב׳ מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
חדר תרבות וספורט הכולל ציוד ומכשיחם.

תאורה דקורטיבית בחזית.
מ בצ ע ל 5 -ח רו ת מ * $75000 -מעמ

.ט 1גז?.זא £1. 1ג׳!1

חבצעדירת נופשחי1ם,גם ער
הגיית ויוה נווקושתהבאים:
ו/ 2-ו 3חדרים.
• דירות בנות 3חדחם +גג +חדר על הגג.

ראשון־לציון

נתניה

• החלה ההרשמה לבנין יוקרתי במיוחד ברח לסל 22
בבנין בן 8דירות בלבד. דירות בנות 4-13׳/2חדחם
ודירות עם גג.
• בצפון תל-אביב, אזור לי. נותרה דירה אחת דו־מפלסית
בת 5חדרים.
• בצפון הסולידי, ברחי ח תם סופר .9דירות דו־מפלסיות
בנות 4חדרים בבנין בן 8דירות בלבד.

רמת־השרו!
• בפרויקט גני השרון, בלב רמת-השהן, דירות פאר בנות 3

נינו ־

• בגני ניצה מול הים, חרות יוקרה ברמה בינלאומית בנות , 2
4-1,3חדחם, בחכת שחיה פרטית, מגו ש טניס בחצר,
חניון תת-קרקעי ועוד שכלולים רבים.
• ברח׳ חזנגוף , 16-18 בבניו יוקרתי במיוחד, חרות בנות 3
4-1חדרים הכוללות שכלולים לרוב.
• ברח ראשון־לציון מ ס .3-5נותרה חרה אחתבת 5
חדחם.

פתח־תקוה
• ברח׳ קלישר , 11 בנין מפואר בן 14 דירות בלבד.
נותרו 2פנטהאוזיס בלבד.
• ברח׳ דגל ראובן 3 ,חדרים +גג +חדר על הגג ו4 !/2-
חדרים +גג +חדר על הגג ושכלולים לרוב.
• ברח׳ כץ, החלה ההרשמה ל 2-בנינים בני 9דירות בלבד.
דירות משוכללות דו-מפלסיות בנות 4חדרים.

בונ

• דירות בנות / 2ן 3חדרים במרכז ה שקט
• דירות בנות 4חדרים במערב העיר(נם לכניסה מיידית).
• פנטהאוז — לכניסה מיידית במחיר הזדמנותי של
$ 89.000 כולל מע״ מ ופיתוח.

חינ ם!

| טלפן 267059־ 03 ונשלח
אלין בדואר חוברת מהודרת |
1בה שפע פרטים ותצלומים
על פרוייקט היוקרה —

ן״גן הברושים,:

ו 1ואנו ±וים

הצרבת נעלמת במהירות הטאמס

>זתה מרגיש בה בדרך כלל לאחר ה א רוחה,
הרגשה ה מ צי קהוהמט ריד ה הזו של צרבת ואז...
ט אמ ס נכנס לפעולה.
טאמס -טבלי ת ק טנ הוט עי מ ה הפועלת ב מ הי רו תמפ לי א ה
זוך מספר שניות תרגיש הקלה. טאמס ונגמר.
לנוחיותך טבליו תטאמס בחפיס ה אי שי ת ק טנ ה ונו ח ה לנשיאה.
1אמסב 2-טעמי: מנ ט ה ופירות.
:דאי ת מיד שטאמסי הי ה לידך וכשתגיע הצרבת,

זיא תעלם במ הי רו תהטאמס.
להשיג בבתי המרקחת.

מכחכים
(המשך מעמוד )24
תתף בה״! או אבל פקודות
אני ממלא״ ! או :״לדבר נגד ה-
מילחמה צריך אבל לא כאשר מתנהלים
קרבות״! או :״אם נשאיר
את ההסברה בידי אחרים יהיה
עוד יותר גרוע, לכן הסברתי לחיילים
את מה שצריך״.
מאז ומתמיד קיים פער בין אמונתו
של אדם ובין יכולתו לעמוד
מאחריה במעשים, ולשלם את המחיר.
זה דורש יותר העזה. אבל
הישראלי היפה הוא היחידי הגאה
בכך. הוא היחידי המתגאה בכך
שבגרותו המוסרית מגעת רק עד
לביצוע פקודות, כאילו אין מוסר
יותר גבוה מאשר ביצוע פקודות,
גם כאשר הן נפשעות (גם לנאצים
לא היה) כל זאת בשל החלום ה ישראלי
העליון של ״להיות בסדר״
— עם המימסד החברתי־פוליטי, עם
הרוב הגדול, עם המימסד המחשבתי.
בצדק
קלטו אנשי הימין את אלה
הדואגים רק למראה נפשותיהם ו
מגונה,
עולה בקנה אחד עם חופש
הדיבור ועם זכות ציבור לדעת את
מנהיגו. זכותו, ואולי גם חובתו,
משום מעלליו, להביא באופן בלתי־אמצעי
לשיחרור האנרגיה הטמונה
בעם מתוסכל זה, שזה כבר שנה
לא כל־כך תמימה נותר בלא פור

אולם
תמה אני על שאיש יקר
ולוחם חירות אמיץ כראש־ממשל־תנו
הנפלא, מוכן לדחות את המערכה
הגורלית על עתיד ארץ יש ראל
עד לעונת ההופעות הבאה —
אחרי הגשמים: הן לא יאה לאיש
ההדר שינחוהו שיקוליו הצרים של
שחקן מתפנק, שאינו מוכן לוותר
על תשואות הקהל.
גם איני מבין מדוע צריך ראש-
הממשלה להקהיל את העם בכיכרות
כאשר העם בכיסו — כפי
שהוא מצהיר ומתרברב השכם והערב,
בלא להחטיא את האמת.
נראה לכן שהעיקר — בכיכר: מר
בגין הנאצל אינו זקוק לבחירות
על מנת לעשות כרצונו, מר בגין

בחורף מ שמינים ומאבדים כושר גופני.
הרשמי בעוד מועד ל קו רסלהתע מלו ת שיהפוך
אותך לבריאה וגמישה. ת חז קי שרירים ו תקבלי
יציבה טובה.
מורה מעולה ואווירה אדיבה.

אולפן דאה בלט שר
ראש־ ממשלה בגין

רח׳ אבן גבירול ,50ת״א, טל 267682 .
בעיות ולבטים
בחיי המין

קולט־חוס

קבלת מודעות
לגל ה עי תוני ם
בסדז•ר־ ד סי״ ד גי׳

•שרות ת.ד
ללא תשלום
•מכבדים
כרשימי אשראי

לא למעשיהם ולתוצאותיהם, ולכן
כינוס ״יפי־נפש״.
את אלי גבע ואת הפרופסור ליי-
בוביץ איש לא יכנה יפי־נפש .
או שיסכימו איתם או שישנאום.
כי הם עומדים באומץ מאחרי יפי
נפשם, ודואגים גם למעשים ולתוצאותיהם.
מתי
הם יפסיקו לשחק את יפי•
הנפש ויגידו ״די!״ מתי יבינו ש־ציות
לפקודות הנפשעות בעיניהם,
נפשע יותר מאשר חיוב המיל־חמה
ז האם רק אחדי שיקבלו את
האישור מלמעלה, מראשי הלי־כוד־המערך?
מתי-ייפעלו על פי
אחריות עצמם למוסרם, ולא ישליכו
את האחריות על נותני הפקודות

דינה פלגמן, יפו

מאת

מ רדפי זי ד מן

*בז* דיא

הוצאת דשם ים

רנו ת
קורסי לקצ
עברית ך/או 1ועלית * בוקר וערב
קורס חדש 1־12.10.82
תוך זמן קצר ובהצלחה פובטוזת !
ת׳׳א: אולסו גרג (גר־קסא^ רח׳ וייבמו ,22 טל 441662 .־03
טל 464922 .־04
חיית :״במללח מריחו לי* • 3
באיזוריס אחרים — לפי #ני ח לכתובת חנ׳יל במל־אביזג

ב חי רו תאחרהט בו ל
מר כניו אינו רואה כל
סיבה לוותר על נוכחותם
של הבווני בית ישראל בכיכרות.

בצדק.
שהרי אין פסול בכך שבגין
הוא נואם מצויין ואיש דרא מה
מעולה, והעובדה כי כוחו של
פרם במשיכת עגבניות גרידא —
אין בה כדי לשלול מבגין את זכותו
להפגין את כישוריו כקולט
חום ואנרגיה. זכותו של בגין להקהיל
רבבות ולבצע בם מעשה

הנאצל אינו זקוק לכיכרות כדי
לזכות בבחירות, גם אינו זקוק לכיכרות
לשם אהבת ארץ־ישראל.
מר בגין זקוק לכיכרות לשם אהבת
עצמו,־ כי מר בגין יכול לבוא לידי
סיפוק רק בחוצות.
ומדוע י כי מי שלא ראה אחוות
וקידת הכיכר, לא חזה בשידול
קטין ותם לטומאה מעולם.
גד קובץ, ירושלים

מה ק 1ראב טלוויזי ה?
הקורא יורש.

כצרכן המשלם את אגרת־הט־לוויזיה
(בזמן) ,הייתי רוצה לדעת
אם מוגזם שאדרוש:
• שהתוכניות ישודרו בזמן,
כפי שמפורסם בעיתונות וכפי ש נהוג
ביתר המדינות.
>• שתהיינה פחות תקלות ב שידורים.
האם יתכן שאתם, בכוונה
תחילה, רוצים לשקף את
האווירה השוררת בבירוקרטיה הישראלית?
יתכן
גם שאתם מעוניינים שהצופה
יעבור לתחנת ירדן, כי שם
הממשלה הישראלית פחות מותקפת
בשידורים.
אנא, תשרתו את צרכני הטל וויזיה
הישראלית, ותקנו את הנושא.
רלף זזלינגר, תל־אביב
העולם-הזה 2353

ישדאברט מספר
להיות כרטיס אשראי מספר ו
במשאלי ד עת הקהל בישראל.
פירושו־ להעניק לך א ת השירות
הטוב. היעיל והמשתלם ביותר.

משתלס לוטלם ב
ייי

111X 110

.טנק הפועלים בעזו •בנק המורזד המאוחד בע מ •המק הבינלאומי הראשון לישראל ממז •מק קומ׳תנטל לשראלבעח •בוק וזמר גע מ׳יבוק הגויה לישראל מוח • מק יהי לנמבדיוודמז סמן
•נ1ק אמריקאי ישראלי מ1־מ •בנק אוצר החייל 10 זמ •בנק פועלי אנודת ישראל ם׳1ימ • ט קצ9ון אמד^ז סנ׳ח • 0ק??רמון ומוחו ס! ח •מק עין תי מנינז

הורוסהוס מדים בנימיני

מזר החודש:

! מ ! א 1ניים

כל יבר. לכן כל מה שקשור בשרון וב-
מילחמותיה של ישראל, חופך לחיות
בלתי־ברור ומרגיז. עם ישראל גמול שור,
אוהב שכל דבר יהיה ברור, מובן ומוכח.
במפת לידתו של שרון, נראה כי הוא
נקלע למצב מאד לא נוח, מאז שכוכב
מרקורי נמצא בהילוך אחורי, כפי שהוא
מופיע ביום לידתו. בסביבות ה״ 15 באוקטובר
הוא שוב יימצא במצב קשה, ויצטרך
לגייס כוחות מחודשים כדי להתגבר
על הקשיים המצפים לו גם לאחר

רב. במפת הלידה של בגין נראה, כי מצב
חדש זה עלול לפגוע בו ולהחלישו. במפת
הלידה שלו נמצא כוכב אוראנוס בתחילת
מזל דלי (מעלה רביעית) .כשכוכב
שבתאי יהיה בעקרב, הוא יצור זווית
קשה עם כוכב אוראנוס. מצב זה עלול
לגרום לבגין קשיים פיתאומיים, שהפעם
לא בטוח כי יוכל לצאת מהם בקלות,
כפי שהורגל לכך בשנים האחרונות.
מה קורה במחנה הנגדי ן
במפת הלידה של שמעון פרס נמצא

1ובגין ושו 11 יניאו
נ החודשים חקוובים

שנוי מעניין
בתקופה זו, כשהשמש במאזניים והימים
נשקלים ונמדדים בהתאם למזל
החודש, כדאי לבדוק פעם נוטפת מה
קורה במפות של אותם העשויים לתפוט
מקום חשוב ומרכזי בעתיד.
שני האנשים שהעסיקו את כולנו בזמן
האחרון הם אריאל שרון ומנחם בגין.
שרון נולד במזל דגים. מפת הלידה
שג!ו יוצרת קשר לא קל עם מפת המדינה.
האיש שמפת לידתו מצביעה על
הצלחה מסחררת, אינו מצליח להתגבר
על עקב אכילס, הנמצא במפתו. בכתבות
קודמות הוזכר הקשר בין מיקומו של
כוכב מרס (כוכב המילחמות) של המדינה,
עם כוכב נפשון (שליט מזל דגים),
במפת הלידה של שרון. מאחר ששניהם
נמצאים באותו מקום (מעלה 21באריה)
,הדבר יוצר קשר גורלי בין שרון
ומדינת ישראל.
אלא שכאן נוצרת בעיה: כוכב נפטון,
מטבעו לערפל, למוסס, לזייף ולטשטש

עזר וייצמן הזדמנויות מכן, לקראת חודש דצמבר .19*2אחת
הבעיות היא תדמיתו כשקרן בעיני הציבור
— אך לכך, כידוע, אין צורך באסטרולוגיה.
מפת
הלידה של מנחם בגין נראית
חזקה ובטוחה ומצב הכוכבים אינו מראה
קשיים שלא יוכל להתגבר עליהם. אולם
לקראת סוף נובמבר 1982 עלול להיווצר
מצב פחות נוח עבורו. כוכב שבתאי
יעזוב את מזל מאזניים וייכנס למזל עק-

כבלים

מתכננים נסיעות וטיולים בזמן הקרוב,
אך עיכובים בלתי־צפויים עלולים לשבש
או לעכב את התוכניות.
יש להשגיח במיוחד
על הבריאות
השבוע, ולא להרבות
במאמצים, בצורה זו
תוכלו למנוע מעצמכם
סבל. הנסיה לכאבי-
ראש מתגברת כעת, וטוב
להילחם בכך עוד
21 במרס ־
20 באפריל
לפני שזה יופיע. אי-
הבנות עם בני-הזוג
יתוקנו בקרוב. מצב הכוכבים מראה ש-
בני־חזוג רוצים בקשרים קרובים אתכם.

המתיחות שהורגשה לאחרונה בביתכם
עדיין לא חלפה, יתכן שביומיים הראשונים
של השבוע תרגישו
צורך להימנע מלהתערב
במתרחש. אחר כד תרגישו
שהאווירה בבית
נעשית יותר קלה. שיחות
משותפות עס בני־זוג
או עם הורים, עשויות
להבהיר אי־הבנות
רבות שהיו לאחרונה.
עדיין מורגשת התופעה
המוזרה של אביזרים
בבית שמתקלקלים, מסיבה לא מובנת.
אל תתרגשו מכך: התופעה תפסק בקרוב.

תוכניות להמשך לימודים מעסיקות אתכם
בימים אלה. למעשה, יתברר שלא
היה צורך לדאוג, מכיוון
שבכל מקום
מוכנים לבוא לעזרתכם
ולהתחשב בכם יותר
מאשר בתלמידים אחרים.
בהמשך השבוע
צפוי ביקור מיוחד וממושך,
הקשור בענייו
.>1ן,געוו ^ נים רומנטיים. אם
8 3 0 2 0 1 3 1אינכם מעלים בדעתכם
מי הוא העומד לחפ-
תיעכם, נסו להיזכר מי ממכריכם שוהה
בחו׳׳ל. רצוי לא לחתום על חוזים חדשים.

עניינים כספיים מטרידים אתכס מאוד
לאחרונה. אם הרשיתם לעצמכם להוציא
כספים ללא חשבון, יתברר
שאי־אפשר להמשיך
בדרך זו. המצב
הולך ומחמיר וכדאי
לחסוך במידת האפשר.
אל תנסו להתחמק מהעבודה
המוטלת עליכם
— השכר שתקבלו
יפצה אתכם על המאמץ
1 2,נאפריל ־
הרב שאתם משקיעים _ !0ג במאי
בתקופה זו. נסיעה קצרה
צפויה השבוע, וזו אמורה לשפר את
מצב הרוח ולהפגישכם עם מכרים חדשים.

גישה חדשה לחיים מתפתחת בימים
אלה. הדרך שהיתה ברורה קודם לכן
נראית מוטעה, ואתם
חשים צורך לבצע שינוי
כלשהו בחייכם.
כדאי להתייעץ עם
ידידים קרובים, שבהם
אתם נותנים אמון.
יתכן שתיאלצו להתנתק
מאנשים שעימם
הייתם קשורים זמן
ז 2ביולי ־
21 באומסס
ממושך, אולם ניתוק
זה יביא אתכם להתקדמות
רצויה, ולהרגשה הרבה יותר
טובה. כדאי לשנות את מקום המגורים.

הימים רביעי וחמישי עלולים להינת קשים
במיוחד. מצב־הדוח כל־כך ירוד, שיתכן
כי תגיעו עד הרגשת
יאוש. אך המצב לא עד
כדי כך קשה. למרות
שעקרבים מביטיס ב־דרך־כלל
בצורת ריאלית
על החיים, הפעם
הם מתעלמים מהמציאות
ועסוקים יותר מדי
בהסתכלות פנימה, ל 22 באוק 12 ינר ־
22 בנונכינר

תוך עצמם. בסוף ה־שבוע
אתם עשויים
לקבל מיכתב משמח מחדל, וזה יגרום
לשיפור במצב״הרוח. אל חרבו בטיולים.

¥הפופולריות שלכם בעליה: אנשים מעוג-
¥יינים בקירבתכם, ואתם מרגישים שיותר

טוב לכם לבלות בחוץ

מאשר לשבת בבית.

הישיבה בבית עלולה

להביא אתכם למצב

מדכא. חשוב מאוד
לפתח קשרים עם אנ¥
שים
רבים ושונים ב¥
תקופה
זו. ביומיים ה¥
ראשונים
של השבוע,

אתם עשויים לזכות

בכל מיני הגרלות, אולם

¥¥הזכיות אינן גדולות. אחרי יומיים אל
¥תמשיכו לסכן את כספכם ואת זכיותיכם.

ז** 218

שוו

מפת תליות שד שוון יוצרת קשו
לא קל עם מנת הלידה של 1המדינה.
הבעיה העיקרת ־ ה דמית שו: שקדו

הצעה מושכת תושמע באוזניכם השבוע —
זו קשורה לקידום במקום העבודה. יווצר
הרושם שמעריכים אתכם
ואת הישגיכם, בעיקר
בגלל ההבטחות
לתוספת שכר. אולם
רצוי לא לשמוח לפני
הזמן: בתוך שלושה
ימים אתם עלולים להתבשר
שההצעה לא
היתה רצינית דיה. לכן
תיו זהירים במתן תשובה
לכל הצעה שהיא.
בעיות כספיות עדיין ממשיכות להטרידכם,
כרגע לא מוצאים דרך לצאת מהמצב.

שמעון פרס

קשתים מרגישים עצמם מלאי מרץ ו-
שימחת־חיים בתקופה זו, מתכננים ויוד
מים תוכניות חדשות
עם ידידים ומכרים שזה
מקרוב הכירו. אנשי-
עסקים חייבים להיזהר
מהשקעות גדולות
ומפתיחח של עסק
חדש. כדאי לדחות כל
זאת בשבוע וחצי בערך.
ביחסים רומנטיים
י 2בנובמבר ־
צפויות מריבות פית״

20 בדצמבר
אומיות, בגלל תשובות
חסרות״טאקט ונמהרות רצוי לוותר לבן״
הזוג וללכת לקראתו, ולעודדו במעשיו.
ן 1שח

כוכב שבתאי במזל מאזניים. כידוע, שוהה
כוכב זה בערך כשנתיים במזל מאזניים
ואינו מאפשר לשמעון פרס להגשים את
רצונותיו ושאיפותיו. מאחר שכוכב זה
מגביל וכובל, הוא מתהלך בהרגשה שכובלים
את ידיו ואת רגליו. כמה שלא
ינסה להשתחרר מכבלים אלה — הוא
אינו מצליח.

ב״ 22 בספטמבר נראה היה שיוכל סוף-
סוף להצליח, אך מצב הכוכבים עדיין
לא איפשר לו להתקדם.
בדצמבר, כששבתאי ייכנס למזל עקרב,

הוא ירגיש שנפתחות לפניו אפשרויות
חדשות. הוא יוכל לתכנן ולפעול במרץ

מחודש, כדי לקדם את שאיפותיו.

אך המצב אינו כל-כך פשוש, כפי שהוא
נראה. אל לנו לשכוח ששמעון פרס נמצא

במזל אריה, וכוכב סטורן ייצור היבט
קשה לשמש במפת-הלידה שלו. האם יוכל

להם, לכוכבים, במצב המוזר שהם יוצ
רים
עבורו ! תשובה חד־משמעית אינה
יכולה להנתן במיקרה זח. אין ברירה

אלא להמתין ולראות מה ילד יום, או

להסיק מסקנות מעברו האסטרולוגי, המראה
על כישלונות חוזרים ונשנים.

אך פה כדאי להוסיף שקיימת מחזוריות
במהלך הכוכבים, אולם היא אף

פעם לא חוזרת על עצמה בצורה מדו -
ייקת, ולכן אין אפשרות מוחלטת למצוא

את אשר יקרה בעתידו.

במפת״הלידה של יצחק רבין נמצא

כוכב שבתאי ב...מזל מאזניים. אם כן,
גם הוא שייך לאלה שנוטרלו בשנתיים

האחרונות. כוכב שבתאי, המסמל קור
והגבלות ,״הקפיא״ אותו, ולא איפשר

(המש ד געמוד )48

גדיים חייבים להשגיח על מצב הבריאות
השבוע. עומס העבודה שבה היו שקועים
לאחרונה גרם להם ל־חולשת־מה,
לכן רצוי
שירשו לעצמם להתפנק
מעט. רצוי לקחת חופשה
קצרה ולצאת לטיול
משותף עם בן-
הזוג או עם ידיד, שזה
מקרוב הכרתם. תוך
זמן קצר אתם עתידים
2בדצמבר -
9ז בינואר
להתבשר על שינוי בתפקיד
במקום העבודה,
או על אפשרות של קידום. מצב הכוכבים
מכניס אתכם למתח וחרדה מיותרים.

השביע מתחיל בהרגשה ייתר טיבה. אלה

העיסקים בספירט, יגחלי הצלחית ויוסי־פי
לעצמם מעריצים

יאיהדים חדשים. אח
רים
יוכלו לשפר את

יחסיהם עם עמיתים

במקום העבידה. קש
רים
חברתיים חדשים

עומדים בפתח, ואלה

עתידים לגרום לשינו
יים
מובהקים תון

חודש עד חודשיים.

שיחות גלויות עם בני-

הזוג יביאו להבנה מחודשת, ואי-השקט

שאיפיין את הזמן האחרון ילך וייעלם .

בעיות כספיות מטרידות אתכם, וביחוד

ענייני כספים הקשורים לבני־מישפחה אח
רים.
סיכסוכים עם
קרובי־מישפחה צפויים
גם הם על רקע כספי,

או על בעיות הקשורות
בירושות. נחמה תוכלו
למצוא בתחביבים חדשים
או בשטח לימודים
יוצא־דופן. הילדים ינעימו
את זמנכם ויוסיפו
9ו בפברואר -
20 במרס
לגאוותכם. בענייני־ברי־אות
אל לכם לדאוג.
כל שעליכם לעשות הוא, לנוח כמה ימים
ולהתרחק מעט מכל הבעיות הלוחצות.

ן נין

חליפתמיכתבים בין מומחהלנשק ובין וגנחם בגין
ער השימוש באש ב גדה והסבת במחנות־הפליטיס בביירות

דרו דו
כדייזהחג?
מיכאל (״מייק״< פלטקס הוא דמית
יטראלית. הוא נמנה עם ותיקי ההגנה.
עם קום המדינה חיה מפקד המיטטרה
בנמל״יפו. לאחר מכן היה מנחל המעבדה
חבאליסטית טל מיטטרת־יטראל
ומומחה לכלי״נטק.
בראטית מאי הטנה, כאטר תכפו ה־מיקרים
טבהם נורו ונהרגו צעירים ובעירות
בטטחים המוחזקים מיריות חיילים
וטוטרים, במהלך פיזור הפגנות, פנה
פלטקט במיכתב נרגט אל ראט-הממטלח,
ומחה על כך. כמומחה לנטק, היפנה
את תטומת-ליבו טל ראט״הממטלה לכך
טיט כיום מיגוון רב מאוד טל אמצעים
לפיזור הפגנות, ללא צורך באט — החל
בקליעי״גומי מסוגים טונים, טאין בהם
כדי להרוג או אף לפצוע, וכלה בהתזת
חומרים כימיים על הכביט, כדי לגרום
להחלקת המפגינים, כך טאינם יכולים
להתקדם.
על מיכתבו קיבל פלטקט מיכתב ב*

ידיה זו אינה מבטיחה את חיי הנתקף,
לכוון אל הרגלים, כלומר, על מנת שלא
להרוג.
אבל עיקר ההבדל: אנחנו נלחמנו למען
שיחרור עמנו וארצנו מידי שילטון
קולוניאלי ובוגדני, אשר התחייב לסייע
בהקמת בית־לאומי לעם היהודי, התכחש
להבטחה זו, גמר אומר לחסל אותו בית-
לאופי על-ידי השארת היהודים בארץ-
ישראל במיעוט, ובשנות השמדה המונית
של עמנו באירופה — נעל את שערי
ארץ־ישראל וכך. למעשה, גם אם אמת
היא כי בריטניה נלחמה בגבורה ובעקש נות
נגד גרמניה הנאצית, שיתף פעולה
עם אותו מישטר בהשמדת היהודים. אם
לא מיליונים — הרי לפחות מאות אלפי
יהודים היו ניצלים, לו היתה הממשלה

התפרעויות ופגיעות, אם באוכלו-

סיה האזרחית היהודית, אם בתושבים ערביים
ואם בחיילי ישראל.
מקווה אני כי לאחר שתקרא את דברי
תשובתי, תשוב ותשקול אם עליך לצרף
את קולך לזה של שלום עכשיו, שריד
ומס״ם.
כליברל, יש לך חברה טובה יותר ב־ארץ־ישראל.
בכבוד
רב ובברכה,

מ. בגץ.

תשובתו שר פלשקס
על מיכתב זח הטיב מייק פלטקט במוצאי
ראט־חטנה. בינתיים פרצח מיל-

ב־ 10 גו. קראתי את דבריך בתשומת־לב
מרובה, לא בלי צער.
מאחר שהנך מקורב, כדבריך, לליברליזם,
הרי יש לראות בך אדם קרוב לליכוד,
הדוגל בולו בליברליזם. אף־על־פי־כן,
מצאת לנחוץ, בעניין כה עדין, לערוד השוואה
חסרת כל יסוד:
(א) הבריטים תלו שנים־עשר לוחמים
עבריים. במדינת־ישראל לא הוצא להורג
אפילו חבלן אחד, שאינו לוחם־חופש, אלא
מרצח שפל של אנשים, נשים וילדים, שאינו
נלחם כלל נגד צבא ומישסרה, אלא
מרים ידו תמיד ובמכוון על אוכלוסיה
אזרחית.
(ב) הבריטים היגלו 301 לוחמי-מחתרת
למחנות ריכוז באפריקה. מדינת-ישראל
לא גירשה אלא מיספר עשרות מסיתי*
שקראו לסעשי-אלימות ולשפיכות״דמים !
חלק מן המגורשים אף הוחזר.
(ג) הבריטים ירו באוכלוסיה אזרחית

קצץ־מישטרה לשעבר פלשקס
.אדם זקוף ותגון אינו עוסק בפילפולים ויבתתחנוקויווז׳...

ראש ממשלה בגין
״חבך ה טובה יותר משלום עכשיו׳...
חתימת ראט-הממטלח עצמו. וזו לטוני :
ראש-הממשלה.

ירושלים, ח׳ בפיות התשמ״ב 30 ,במאי
. 1982
לכבוד פר מ. פלשק*
רמת-גן.
מר פלשקס הנכבד,
הריני מאשר בתודה את קבלת מיכתבך
מיום ה־ 5במאי ,1982 שהגיע ללישכתנו

בקיבוץ, במושב ובעיר, והורו לצבאם פקודה
1, :ע 7 0 £.1ץ .81100 קראתי במו
עיני את החוברת שהכילה תיאור מפורט
כיצד למלא פקודה זו, וכל תוכנה הוא
איך לקלוע אל הראש או אל החלק העליון
של הגוף, כדי שהיריה הראשונה
תהרוג. לצבא שלנו ניתנה פקודה אחרת:
לא לשם פיזור הפגנות, אלא לשם הגנה
על חייו של החייל, לירות באוויר, ואם

הבריטית פותחת את שערי ארץ־ישדאל
לפגי היהודים בשש שנות ההשמדה.
אירגת־המרצחים הערבי נלחם נגד העם
שהוא הבעלים החוקיים של ארץ זו.
עובדה פשוטה והיסטורית זו אינה משתנית
כלל ולא תשתנה לעולם, אפילו חיו בארץ
זו ערבים במיספר הרבה יותר גדול מזה
הקיים בימינו. אותו אירגון־מרצחים שואף
להכחיד את מדינתנו ולהשמיד את עמנו או
לגרשו מארץ־ישראל. מדיניות זו, פר
פלשקם הנכבד, חלה גם עליך ועל בני-
ביתך. מפשלת מדינתך מוטלת עליה החובה
למנוע שואה זו — ואנו נמנע אותה.
אין אנו תצים לגרש את הערבים או
לפגוע בהם. רעיון האוטונומיה הוא בולו
שלנו, והוא אנושי ונאה. אנו מוכנים
לעשות כל מאמץ בדי להגיע להסכם על
הפעלת האוטונומי* אבל שני דברים לא
נרשה בשום תנאי:
הקמת מדיגה. פלשתינית״ ביהודד״

שומרון ועז* מדינה שהיתה מסכנת את
עצם קיומנו, כסי שכל בר־דעת יכול לראות
בעץ בלתי־מזויינת, על מפת ארץ־ישראל
המערבית !

חמת-הלבנוו, ומיכמבו טל פלטקט נכתב,
כמובן, תחת רוטם הטבח במחנות ביירות,
טפרטיו נודעו לראטונה בציבור
באותו היום.
להלן המיכתב :

מוצאי ראש־השנה.
לכבוד מר בגין, ראש־הממשלה,
ירושלים.
אדוני ראש־הממשלה,
לפני שלושה וחצי חודשים, שבוע לפני
פרוץ מילחמת שלום־הגליל כתבת לי טיב-
תב אדי* כתשובה לפנייתי, שבה ביקש תיך
להפסיק את הריגות הילדים הערביים
בשטחים המוחזקים על-ידי צה״ל. בסיב־תבך
ניסית לברר לאיזה קבוצה פוליטית
אני משתייך, אם כי הודעתי לך, והריני
חוזר ומבטיחך, שאיני חבר שום פיפלגה
או זרם פוליטי, לא המערך ולא שלום
עכשיו, ובחיי לא השתתפתי בהפגנה. בשקט
ישבתי בבתי-סוהר עבור המדינה־בדרך,
ואת סמל העל״ה שלי איני עונד
לראווה.
במיכתבך הצעת לי להצטרף לשורות
ה׳ליכוד׳ ,כאדם ליברלי.

לי רו ת כ די ל ה רו ג
(דימשו מעמוד )29
כעת אני רואה את התמונות בטלוויזיה,
המזכירות אך ורק את התמונות ביד ושם
על הטבח בעיירות יהודיות בתחילת השואה,
כאשר הנאצים חיסלו מאות גברים
ונשים, זקנים וטף במכונות־יריה. גם אז
הצבא הגרמני לא השתתף בטבח זה, שהיה
כל כולו מלאכתן של יחידות מיוחדות,
כאשר הצבא הגרמני, כפי שהאשמת את
הקנצלר הגרמני. ,רק׳ שמר מסביב.
והרי לך מיספר ״עובדות פשוטות (כדי
לצטט את דבריך בסיכתבד) והיסטוריות...
שלא תשתנינה לעולם״:
(א) צבא כובש אחראי לכל המתרחש
בשטח כיבושו. כבשנו את מערב ביירות,
וכל פעולות הפלאנגות בוצעו בשטח שהיה
נתון לשליטת צה״ל.
(ב) הפלאנגות הן למעשה יחידה ש
מעדיף
לערוק או לדאות את עצמו שותף
לרוצחי־ילדים.
והרי כפה הצעות, שאולי באמצעותן ניתן
עוד להציל את אשר נותר להציל:
במקום התחמקות מפוקפקת ובלתי־משכ-
נעת מן האחריות, צריכה הממשלה לקבל
על עצמה את כל האחריות האיומה למה
שקרה. יש לפטר את שר־הביטחון ואת כל
הקצונה הבכירה, שבמישרין או בעקיפין
נתנה יד לפקודה שאיפשרה את ביצוע
הטבח. לכל הפעולות האלה יש לתת פומבי
נרחב ביותר, על מנת להראות לכל ה עולם,
וביחוד לאזרחי־ישדאל, שהממשלה
מודעת לאסון ולזורעה שהתחוללו בשטח
שליטתה.
אדם זקוף והגון אינו מתעסק בפילפולים
והתחמקויות, שאפילו אינן משכנעות אותו
עצמו, וכל שכן את העולם הרחב. הוא

שהרצח בוצע על-ידינו.
רק שינוי מיידי של מדיניות־החוץ־והבי־טחון
הישראלית, יכול עוד להציל את ה מצב.
אל נא תתמהמה נ המדינה קרובה
לפילחמת־אחים !
בכבוד רב,

פלשקם.

העווה.הוווום הזה״
מן הראוי לנתח את מיכתבו מל מנחם
בגין גם מבחינת העניין ההיסטורי. בי
הוא מעיד על ראייה מעוותת, שכמעט
לא״תיאמן. המיכתב מוכיח בעליל כי
ראש״הממשלה שוב אינו חי בעולם של
מציאות, אלא בעולם דימיוני. דיעותיו
לא הותאמו לעובדות — אלא הוא
מתאים את העובדות לדיעותיו הקנאיות,

אצ״ל כמה פעמים במתכוון בנשים ובילדים,
כאשר הניח פצצות רבות-עוצמה בשווקים
הערביים בערים הגדולות. כתוצאה
מכך נהרגו מאות אזרחים, בהם נשים וילדים
בים.
שלמה בן־יוסף, איש״בית״ר וראשון ה יהודים
שנתלו על-ידי הבריטים, נתפס
אחרי שהתנקש ליד ראש־פינה באוטובוס
ערבי, שהיה מלא נשים וילדים. רק
במיקרה לא נגרם הרג רב.
מעשים אלה לא פסקו כאשר עבר הפיקוד
לידי בגין, אלא שבמשך זפן-ם ה
ריכז בגין את מילחמת־אצ״ל בבריטים.
בפיצוץ מלון המלך דויד בירושלים נהרגו
כמאה אזרחים, ביניהם נשים רבות.
העובדה שלבריטים ניתנה שהות לפנות
את הבניין (וגם על כך יש ויכוח) אינה
מורידה במאומה את האחריות של בגין

״כל קצין ישראלי הטוען שלא מנע ממוצח׳ הפלאנגות דוובוד
היות וקיבל הודאה לתת להם לעבור ־ משתמש בטענת אייכמן...״
אורגנה, צויידה, הודרכה והנמצאת תחת
הפיקוח הישיר והבלתי־ישיר של צה״ל.
הם יצאו לפעולה זו בידיעת צה״ל, וצה״ל
יכול היה למנוע את יציאתם. נשקם ומדי-
הם, הרכב והטנקים שלהם נמסרו, תוחזקו
וסופקו על-ידי צה״ל.
(ג) אם לא ידעת את אשר כל צופה-
טלוויזיה וקורא־עיתון בישראל יודע, דהיינו,
שבשיר ג׳מייל היה אחראי לרצח המוני
של נוצרים ומוסלמים בלתי־מזויינים
בשנים עברו ושהפלאנגות מורכבות בחלקם
מפראי-אדם שאינם שונים מהגרועים
שבמרצחי אש״ף, עליך מייד לפטר את
האחראי על המודיעין שלנו.
(ד) במשפטי־נירנברג ובמישפט אייב-
מן הנאשמים, כאיש אחד, טענו שהם אינם
אשמים, היות והיו רק קצינים גרמנים
ממושמעים שמילאו את הפקודות של מפקדיהם.
כל קצין ישראלי שטוען, שלא מנע
ממרצחי הפלאנגות לעבור למחנות־הפ
מודה
באשמה ומקבל על עצמו את הדין.
אדם או אומה כזאת יכולים לכבד,
אף אם שגו. מי שמודה בכנות באשר
עשה, לא יעלילו זליו עלילות־שווא.
אתה, וכמוך מר שרון ורוב הקאבינס
שלך, אינכם מבינים את הערבים. מוצאכם
אירופי, סבותיכם חיו בעיירה פולנית ופחדו
מהקוזקים. מה לכם ולמוח הלבנטיני המסובב,
לניקמות־דם כיתתיות, אחרי עשרות
שנים ז אילו היית מבין לרוחם, היית מבין
שלדעתם של פרימיטיבים אלה הנך חייב
היש לשלוח את חבריו לרצוח את נכדיו
של מר גולומב או לאנוס את אשתו של
יוסי שריד. איך תוכל לערוך ״סדר״ ב-
ביב־שופכין זה, אשר בו חולמת כל קבוצה
של כמה מאות איש על היום שבו יוכלו
להרוג, לאנוס, לשדוד ולחסל אנשים
חפים־מפשע, שבן־דוד או גיס של אחד
מהם השתייך לקבוצה שחברים אחרים שבה
הרגו את אחיו של אחד מד,נוקמים לפני

בצורה האופיינית למצג נפשי מסויים.
הנה כמה מן העיוותים הבולטים ביותר

(א) הבריטים תלו 12 אנשי-מחתרת עבריים.
איש לא נדון למוות והוצא־להורג
במדינת־ישראל.
זה נטו. אבלרקעלפני

השטח.

בסיקרים מסויימיכך
הבריטים נהגו
ביניהם המיקוש המפורסם ביותר: הריגיתו
של אברהם (״יאיר״) שטת, בעת לכידתו
בדרום תל־אביב.
הבריטים היגלו 301 אנשי-מחתרת

ישראליים. ממשלת־ישראל היגלתה מיספר
הרבה יותר גדול של אוהדי־אש״ף וסתם

טכדו ביירות ב״ניו־יורר! נזיימם״
״תמונות המזכירות אך ורק את התמונות ביד ושם״
ליטים, אם כי ידע שיש סיכוי טוב שיבצעו 10 שנים. ולגרועים שבהם אתה מחלק נשק
טבח, היות וקיבל הוראה לתת להם לע טהור של צה״ל ומלמדם איך לבצע את
בור — משתמש בטענתו של אייבמן. וכל זממם בצורה ועילה יותר. זד, גרוע מקצין
המזדהה עם. מילוי פקודה״ מסוג זד, חטא ! זו טיפשות.
מזדהה עם טענתם של נאשמי נירנברג,
אין טעם לנסות לבצע משימה בלתי-אנד
שבחלקם לא ביצעו אף פעם מעשה-רצח שריש אנא, נצא מביירות וניתן ל״חכמי-
בעצמם.
חלם״ מוושינגטון לעסוק במלאכה הבזוש.
(ה) שללת מאיתגו את הזכות לטעון הרי הם מבקשים אותך, יתן להם לשבור
שאגו אתיים זמוסריים יותר פאוייבנו ל את הראש.
עולמים על־ידי הפצצות ביירות ושיתוף-
אל תתפטר. תישאר ראש־ממשלה. אתה
הפעולה עם הפלאנגות. בכל מעשר,־זוועה איש חזק, וכרגע אין לך מחליף. אך תודה
שיבצעו הערבים בעתיד, תמיד יזכית לנו בטעות. קבל את שימעון סרס כסגגך
הבריות שאנו אולי רוצחי ילדים יעילים -בעל־סמכויות רחבות ואת רביו כשר-
יותר, אך לא טובים מהם מבחינה מוסביטחץ.
רית.
נצא
מביירות מיש, ומלבנץ בהקדם.
(ו) נהרס המוראל של צד,״ל. כל בחש זד, לא ״פלונטר״ ,ש ביב־שופכץ. אץ
בן 19 בצבא חייב כיש לשקול אם הוא אנו מנקי-זבל. עוד מעט יאשימו אותנו

130 1

אנשים בגדה המערבית וברצועת-עזה, ש־דיעותיהס
הפוליטיות לא מצאו חן בעיניה.
גורשו לא רק אישי-ציבור כמו פאהד
קוואסמה ומוחמד מילחם, ראשי־העיריות
של חברון שלחול, ועשרות רבות של
אישים אחרים, אקדמאים ופרצים, אלא גם
מאות חשודים שהועמדו לפני הברירה
בין מעצר מינהלי, בלתי־מוגבל בזמן, ובין
הגירה מארצם.
הסיפור כאילו האירגון הצבאי ה(ג)
לאומי
לא פגע בנשים ובילדים הוא אגדה.
נכת רק שאצ״ל לא פגע במתכוון בנשיו
ובילדים בריטיים. שום הגבלה
כזאת לא הטיל אצ״ל על עצמו לגבי ערבים
— אלא להיפך.
בשנות ה־ 30 המאוחרות, לפני שהפיקוד
על אצ״ל עבר לידי מנחם בגין, פגע

לטבח זה, שהרי מי שמניח פצצה לעולם
אינו יכול להיות בטש כי אזהרתו תיש מע.
אצ״ל,
בפקודת בגין, ביצע מעשי־סבח
באזרחים בסוף 1947 ובראשית ,1948 בין
השאר בהנחת פצצה בשער־יפו בירושלים.
הפיגוע המפורסם ביותר הוא הטבח ההמוני
שערכו אנשי אצ״ל בדיר־יאסין.
אחרי-מעשה התפאר בגין לא פעם, בכתב
ובעל־פה, כי תודות למעשה זה ברחו מן
הארץ מאות אלפי ערבים, ובכך התפנה
השטח להתנחלות יהודית. לאור עובדות
אלה קשה להתייחס באסון מלא לדברי
בגין במיכתבו כי ״אין אנו רוצים לגרש
את הערבים...״
(ג) הסיפור על הוראת הבריטים ״לירות
על-מגת להרוג״ הוא אגדה. בשום הפגנה
מן ההפגנות הרבות׳ שנערכו בארץ נגד
השילטון הבריטי, ובכלל זה הפגנות שבהן
נשרפו מישרדי־שילטון, לא נהרג איש.
ואילו בהפגנות בגדה וברצועה, וגם בישר
בים ערביים בישראל, שבהם נורו ״יריות
באוויר״ או ״יריות ברגליים,״ נהרגו עשרות
צעירים וצעירות, ביניהם ילדים.
זשי, דונמה אופיינית לראייתו המעוותת
של בגין: לא העובדות קובעש, אלא
המילים. לא התוצאות הממשיות של מעשי
החיילים ששוטרים, אלא הפקודות ה-
רישמיות שניתנו להם — לביכול.
(ד) ההגדרה האידיאולוגית של שני הצדדים
— היהודים בימי המנדאט שע רבים
כיום — מעוותת עד כדי גיחוך, והיא
מלמדת יותר על מצבו הנפשי של
מנחם בגין מאשר על ההיסטוריה.
״אנחנו נלחמנו למען שיחרור עמנו וארצנו
מידי שילטון קולוניאלי ובוגדני,״
ואילו ״אירגון-המרצחים הערבי״ נלחם נגד
״הבעלים החוקיים של ארץ זו.״
הבריטים התישסו לאנשיו של בגין בדיוק
כפי שבגין מתייחם אל אנשי אש״ף
— כאל אירגון טרוריסטי. בעיני הבריטים׳
״הבעלים החוקיים״ של הארץ היו
הערבים הפלסטיניים, שהיו בה רוב, אך
הבריטים לא הכחישו שיש להם התחייבויות
לגבי הישוב היד,ודי, שהובטח לו בד,צ-
הרת־בלפור ״בית לאומי.״ ואילו בגין מגדיר
את השודים כ״בעלים חוקיים״ בלעדיים,
ומות לתת לערבים ״אוטונומיה״ מפוקפקת,
תחת שילטון ישראלי — דהיינו, פחות פ-
״בית לאומי.״ מובן מאליו שהבריטים לא
הפקיעו בסיטונות אדמה יהודית, כדי לייסד
התנחלויות בריטיות או ערביות.
אץ בגין מעלה על דעתו כי הפלסטינים
בגדה וברצועה רואים את מאבקם בדיוק
כסי שבגין ראה את מאבקו :״אנו
נלחמים למען שיחרור עמנו וארצנו מידי
שילטון קולוניאלי ובוגדני.״
אך החלק המחריד ביותר של המיכתב
הוא זה שאינו כלול בו. בגין לא
הבטש להחליף את שיטותשירי, הגורמות
לרצח גברים ונשים, נערים ונערות, ב-
ששות שהן יותר יעילות לדיכוי הפגנות,
אך שאין בהן כדי להרוג ולפצוע. הוא
התעלם מחלק זה של דיברי פלשקס.
התשובה האמיתית לפלשקס ניחנה על-
ידי מנחם בגין ביום הרביעי אחרי
הטבח במחנות ביירות, כאשר אנשי מיש־מר-גבול
פתחו בנצרת בלי כל צורך באש
חש על מפגינים ערביים, אזרחי־ישראל,
ופצעו יותר מעשרה. רק בנס לא שרג
איש במעשה ברברי זה.

מושב העסקים הטוב ביותר
בדרך לארה״ב.

מחללת אמבסדור של ט.וו.א-שירות ללא תחרות

אין עוד מחלקת עסקים היכולה
להציע לך בדרך לארה״ב נוחות גדולה
יותר ושירות טוב יותר מ״מחלקת
אמבסדור״ של ט.וו.א.

לרוחב המטוס, ומכיוון שהמושבים
מסודרים בצמדים ־ אתה יושב תמיד
במרחק של כסא אחד מן המעבר.

למושב שלנו אין מתחרים
את הדרך מפריס לניו יורק אתה
עושה באחד ממטוסי ה 747-שלנו. רק
6מושבים מרווחים לרוחב המטוס,
ושפע של מרווח לרגלים בין השורות.
את המושב אפשר להטות בזוית של
450־ יותר מאשר בכל מחלקת עסקים
אחרת.

הדרך הקלה ביותר לארה״ב
בסגנון המחר
המושבים של מחלקת אמבסדור
במטוסי הטריסטר שלנו הם רחבים,
נוחים, ומעוצבים למעשה עבור
המחלקה הראשונה של העתיד. בטיסה
מתל־אביב לפריס יש רק 8מושבים

בנמל התעופה קנדי יש לנו טרמינל
בלעדי שלנו, גם לטיסות בינלאומיות
וגם לטיסות פנים. סידורי המכס,
המטען וההגירה הבלעדיים לנו
מאפשרים לך להגיע במהירות ובקלות
לניו־יורק או לטיסת המשך כלשהי.
ט.וו.א טסה ליותר מ־ 50 ערים
בארה״ב.
למחלקת אמבסדור
של ט.וו.א פשוט
אין מתחרים.
טוס אתנו ותווכח שזו תהיה הטיסד
הטרנסאטלנטית הנוחה ביותר
שהיתה לך אי פעם במחלקת עסקיו

והדיילת
הטיילת
״טיין ית״ ׳ הרברט סמואל 80ת״א
קודםננבימהחוףאתהזיפזיףכדי לער־ונבי במיםובטוןולגנות עי ר. אחר ־ כ ך. כ די להסכיח
מלב נו אתהאבידה. בנו סירתמאמתסיברירוחביןהיםו בין ה עי ר. אחרכךהתחרטווב נו
מזחיםכדילכ לו אאתהחולהרך. סחףהנילוס. הנוסעאלינובחסדירגליםדווקאהצליחובזה.
ר צו עתול חו ףהתרחבהוכבריסמקוםלהמונימשתזפיםלפנקאתגיפם
כדילכפרעלהצלחתם. החליטואבותהעירלהרחיבאתכביסהחוףולבודדאתה עי רמחופה
באמצ עו ת ר צו עתאספלט רו ת ח. עכסיואנחנויכיליםלסבתבב תי האוכלסעלהנדההמזרחית
סלהכביסולה צי ץביסדיךמסךסלדלקש רי ף. יאםנרצהלרדתהמימי, נדדהכעופותפציעים
בין המכוויותה צו פ רי ת. ינאסרנתפלסב חו לנסובמז כו ר ס<<ין הנאהנקניתאלאביסוריס
אני יו דעססיירימסע דו תיתיקים
מי ל א. אפיאככהאפסרלסאוב הנ אהמסעודהב ־ טיי ל ת
זוקפיםכעתגבה רק עכסייאתהמגלהאת • הטיילת ־ זהמקיםהריפתוח זו הסנההסניה
ורקעכסיואתהמגלה או תו אוקי. אזאנילאכלכך ־־איו־ לאלעסיתמזהע ניין.
זהבאמתמקיםמ צו ין. ראסיתי־י אמרווחונאה. הסולחניתמכוסיםמפיתמסיבצית
והקירותסודיסל בן בוהק. בפניםהמסעדהיס. אמנם. דלפק עגי לסמתכננור אוי להייתמועמד
אתהקירב עיון הסחתתהטעםהצי בו רי. אךל רג לסגולותייהאחרותסלהמקיםנניחלזה .
ל סו ל חן הינסהסלסלהיבהלחםס חו ר ט רי מחיטהמלאה. כמהפ רי סו ת מ מני מ רו חי ת הי ט ב
בחמאה. עסוייתלסמסתחליףלא רו חהמלאהאיזהלחם׳ אלאסאנחנולאהסתפקנו בי
יתקפ נו אתהתפריטבקיבהמחרחרת .
פ ת חני במרק בצל ובמרקאספר גי ס. ס ני הן היו מ סי פראד סי פרא.
ימרקהאספר גו ס הי ה ה טי בבס ני ה ס. הו א הי ה מ די סן ב ש מנ ת
עסיר בנ ת ח * אספרגוסימניקדבי רו קהשמיר. הואהיהחס. מ ה
סהתאיסל רו חהיםהצחה. והואהיגסבעלחתעמוקהדיהלסמור
על חימייסטיחהדיהלתמריניהכףבתוכהמרקהבצלנלקח
ממטבחיסלאליף ־ ב צ לי ת. גבינהמיתכתכיסתהאת נו ז ליו
הסמיכיםבשכבהעבהכל ־ כ ך. עדסהולךרגלי כו להיהלצ לו חאת
העלחתמנדהלגדהב לי ל ש קו ע.
מניתהבינייםהייחסילמיםמטיגניםיטיייםמאודבריטבעגבנייתיין שי ם. שמיר
יפטיייתחמיתבצלי׳ תהפטרייתהחמיתמילאיהייןוהשמנתתפקידיםמרכזיים. כאשר הי ב אי
ל שי ל ח נני הליקיסרמיקרסוהפירלבשקדיםכברהיינישבעיםכמעטאלאשהליקיס ( דג יבש
היאהלדע תי. ל ליוו ינכבדשלרטבים ) עו רראתתאביננימחדשיהצלחנו לג בי ר. ב לי מאמדעל
תיכנהשלקדרתהמתכתהלוהטתהטבחבמסעדה זו להיטכנראהאחרטעםהשמיר. וגם
הליקיסהיקף ביייי ל״ןהמרענןרזה לי אין שי םבעירעםשמיררקחשבתיש אי לי כדאי לייי ו
מעטולהשתמשפהישם. בצמח * תבליןאחריםשחיפיריס ־ התיכיןמשיפעיםבהם
הפיילהיהמאכזב. דגזרהגדל בפלג * הריםצינניס. י ב אי ־ צני אךירקבמדיייתרדןהיארך
י ע די ןמאיןכ מו רי. לדעת • איןהיאזקיקאלאלטיגוןקלבחמאהילמעטשקייםמ טי ג ניי ם
שיבזקיע לי יישכ מי בן. ירכירכנהמתיחכמית • יתיכמילמשל אי תי פו רלשטרפתיפעם
ב עיי רההקטנהמינבאישבבירנינדיהנדמהל ; שכברהזדמןל• יספרעלאי תי י> שכר סי
מילאהבצמח * תבליןועלג בי ני והמעיניתמחציתהבננה. ז ה סי פו רמניי ־ רירשר אי • לספרי
מ די ר ל דו ראךנדחהזאתלפעסאחרתינסיבל פי רלשל גי הפירלינןנחעלמצעשלייקית
טריים. וזהלאטיבכ• מי ץהירקיתמ רו והאתהדגימקלקלאתטעמילבימזאתלאהיי
השקדיםמטוגניםאלארכיםיריג ני פי לאטיגןאלאכנראהנ שיי קבאיים אי התייסר
בטיפילדימהמניתהקינוח עי ג ת שי קי לדחמיעםגלידתינילשאיניר אי יהלאל ציי ן ג בי ר
ולא ל הו קער. תיתיםש היי תיתיםבתכ לי תימיןתע רי ב ת של מיס ־ שיקיליי ביי רי ישכייכםשל
מעשישעטנזהיתרכש לי ןקטיהסלטיםמצייניםהבירהקרר כרגל* מכשפי מי ץ
האשכיל יו תטבעיוהייןשימח לב אניש
מ ש הי על ה סי רו ת טי פי סהמלצ רי תעבתרקר סי ליי ם ה אי מנ תאתל קו חי תי הכאםדא גני ת
טיפיסזההסתלק מן העילםבמקימיהתמלאוהמסעדותשבאיפנרבע עי רי תרע נני תיבצ עי רים
הנראיםכעעיריתרע נניו זזהמשיבבעינייםאךתכיפיתמעצ בן במה שני געל מי ז צי עיי תישל
השי רי ת. אכןחבייםשסיפרתילהםעלרחיייהבטיילתהשיביי • נן. אבלאיזה שי רנת
אני אי מראתריבריםכעדשמיעהש כן אניזכיתיבשי רי תמצייןמידיהשלא וי רואת
ני ר א
השםמצאתיעלהחשבון לב* לאמלאנילשאילאיתרלשמר ) אויההיתריעילהימנימסתו חי ץ
מזהגסנאהמארדב עי רההשזיףובשדיההזקיפיםששיםחזיהלאריסנהאיתםמתחתלכתונת
הכיתנההלבנה. באוזניהושמתילבגםלאוזניים ) היינעיציםש לי שהע גי ליםי שי ערההק צי ץ
כ שי ערע צי רבכלאצבאיהיהמשיחבשמןימשיךלא חו ר לי זכיתיללטףאתהגברתלאהייתי
פיתחב שי ע ר .

הדברים צריך
אתה ל א
אבלכ ל
לקרוא את
הטובים שכתבו עלינו
לדעת שה״טיילת־כדיהנחמד
היא
המקום
ביותר בעולם.
נ.ב. א לא בשלם אז בארץ
נ.ב. א לא בארץ אז בת א
.1ב. אםל אב ת א אז בטיילת
נ.ב. א לא ב טיילת־אז איפה?

׳ יביטט כיו א ל ׳8 0

המעיניינ ים
יטפי פי ט?
ייעימיז ל

החימר

י׳ימאזים,

יייציייז ,

׳אביב

6 101ט ק
יי ונ ע-

יזניוזאיג,,

יזו־ץ־יל

ל א שמעתי,
אנא, עזרו יי !
אולי אני חרש. אולי איבדתי לפתע את כושר־ך,שמיעה.
אולי לא שפתי לב.
בהתרגשות שאחרי היוודע דבר הטבח במחנות שאתילא
וצברה, לא שפעתי את קולו
של עזר וייצמן.
שמעתי את נשיא־המדי־נה,
ששבר את קשר־ה־שתיקה
שקשר עם עצמו.
שמעתי פרופסורים, מיש־פטנים,
עסקנים.
לא שמעתי את עזר
זייצמן במשך שבוע שלם.
והרי זה לא יתכן. פשוט
לא יתכן כי ברגע כזה,
כאשר זעקת־המצפון מתפרצת
מליבו של אדם הגון,
בלי חשבון ובלי טכסים,
יידום קולו של עזר וייצמן,
שר־הביטחון לשעבר, הקול
השפוי של הימין היוני.
וייצמד
מה אמרת, עז ר?

ההופכות את

זו שעה אחרונה. יתעורר הנדהם
וברסן יתפוס. בא מועד אחרון.
אל נפקיר את נפשה של מילחמת״חעם
פן נקיץ ואנחנו בקצה חמידרון.
התיקווה איני אוהב במיוחד את ד׳הימנון הלאומי שלנו.
נדמה לי שהוא נותר כשריד מתקופה אחרת, שהוא
שיר גלותי, שאינו משקף את הווי הארץ והאומה החדשה.
פעם אף הצעתי בכנסת, רשמית, להחליפו בהימנון אחר.
וחנה קרה לי משהו.
עמדתי בכיכר־דיזנגוף, בשעה שנערכה שם ההפגנה
של האמנים שתבעו את חקירת הטבח. שמענו דברים
נרגשים מפי אמניט שונים. חבורת בריונים צעקה.
״בגין ! בגין !״
היתה הרגשה שכאן מופיעה ישראל האחרת, המצפונית,
ההגונה.
העצרת הקטנה הסתיימה בשירת התיקווה. בניגוד
להרגלי, הצטרפתי הפעם לשירה. ופיתאום הרגשתי שעיני
מתלחלחות.
מדוע? איני יודע. המילים קיבלו לפתע משמעות

מילחבות־העם לאיטליז
אחרי פיצוץ מלון המלך דויד כתב נתן אלתרמן את
השיר הבא. מכיוון שאינו מופיע בקובץ שיריו של
אלתרמן, אני רוצה להביאו כאן, כשירות לציבור.
הנהו במלואו:
אין זח יום הראשית למידרון־העיוועים.
לא רק הוא
בוץ ודם על פנינו התיז.
לא ! מכבר יש בינינו ידי־קצבים
ההופכות
את מילחמת״העם לאיטליז.
לא מתמול הן אותה מלבישות״להלל
בביגדי הסילוף, השחיתות, הקלון.
לא מתמול ממה אותן קול ישראל
של תנועת״המגן —
במיטב המילון.
לא מתמול הוא דורש בהתמד הנחוץ
ובמלוא הרצינות שיידע הקהל
להבדיל בעצמו בין פיצוץ לפיצוץ
בין כדור לכדור,
בין חלל לחלל.
כי באופל הזה (גם את זאת בל נשכח)
הסתבכו והגיעו דברים לידי כך
שעם כל פעולה, בנקוב דם עד היסוד,
מה שואל הקהל :
איזו מידמה היא זאת ן...
ומילחמת העם, הבודד בעמים,
שסילוף ומבוכה אפפוה בלא־עת,
נהפכת לשארז׳ה שותתת־דמים
אשר אין בה תפקיד של נקי״מני״חטא.
לא ולא ! אם תנועת־המגן העברית
לא תקים את כולנו גם יחד — עם רב ! —
את הדרך לשמור ממטעה ומשחית
ולמנוע ממנו עיוות ורקב —
היא תחדל לקיים, לקראת יום האחרית
את ציווי אומתה
שתוזעק אלי קרב.
כי גם זה הציווי: לגונן ויהי מה מחילול משחיתות,
מפיגיון-בחזה,
על נפשו, על כבודו, על דמותו השלמה
על מקור מחצבתו
של הקרב הלזה.
ולמנוע מכך שבימי עברות,
אם ינחת ״ השלבהשני ״ באגרוף,
נצטרך לעמוד אל מול אש, בשורות,
לא למען העם התועה בבלי חוף --
לא למען
לא למען
לא ! לי
לידה של

אבות ויתומים קרועי״לב,
תיקוות ישראל ונצח ה,
אם בשל חבר״בוגדים התוחב
ציון את גרזן הרציחה.

בדרך כלל גבוהה יותר, ועד כה — עד תקופת אריאל
שרון — נמשכו לצה״ל בדרך כלל אנשים בעלי רמה
טובה יותר.
אבל כל זה יכול רק להתקיים כל עוד צה״ל עומד
לביקורת, כל עוד אין קושרים לראשו הילה מזוייפת
של קדושה.
לא, צה״ל אינו קדוש ! ואם דבק חשד של רבב בצה״ל.
יש לחקור אותו. בלי צביעות. בלי רחמים.
ובכל ויכוח על הטבח בביירות — לפני החקירה, בזמן
החקירה ואחרי החקירה — יש לבדוק בשבע עיניים מה
עשה צה״ל בפרשה זו, החל ברמטכ״ל וכלה באחרון
הטוראים שעמד. על הגג מול מחנה צברה.
נשאיר־נא את הצביעות לפוליטיקאים נפחדים. צה״ל
אינו זקוק לכך. צה״ל גם אינו יכול להרשות זאת לעצמו.
להוציא את צה״ל מהוויכוח? לא, בהחלט לא!

באיז שהו מקום ט 1כ
ב א מצע
...אז אני בתור שר־החי-
נוך־והתרבות מרגיש באיזשהו
מקום שהרוח השתנתה
וכדאי לי לזוז באיזשהו
מקום לצד היוני, כי באיזשהו
מקום ארץ־ישראל השלמה
זה כבר לא סחורה
אחרי המילחמה הזאת ובאיזשהו
מקום זה הולך
לכיוון ההפוך, זאת אר
מרת זהו עניין ערכי, שנוגע
באיזשהו מקום למהו־תנו
היהודית הייחודית,
כלומר באיזשהו מקום אני
מריח שהליכוד עומד ליפול,
ושכאשר זה יקרה אני
אהיה באיזשהו מקום טוב
באמצע בממשלה הבאה...

הבק שות של אוויעז
אחרת. היה בהן רגש של אמת. התביישתי בעם שלי,
וגם התגאיתי בו מאוד. הרגשתי שאני מצוי בחבורה
שמרגישה כמוני.
כל עוד בלבב, פנימה.

עגל הברזל
״נוציא את צה״ל מהוויכוח!״ דרש שימעון פרם,
כאשר נאם על הטבח בביירות.
ואני אומר: להיפך. נכניס את צה״ל לוויכוח. ועוד
איך !
רק מי שלא שירת מעולם יום אחד בצה״ל, כמו
שימעון פרס, ומי שפוחד פחד־מוות מפני הדמגוגיה של
מנחם בגין, שגם הוא לא שירת יום אחד בצה״ל, יכול
בכלל להעלות על דעתו כי אפשר ״להוציא את צה״ל״
מדיץ על אשר התרחש במחנות־הפליטים אחרי שצד,״ל
תפס עמדות סביבם.
יש הרבה מן הצביעות באימרה הזאת. וגם סכנה
רבה למדינה ולצה״ל.
צד,״ל אינו אליל. צה״ל אינו עומד מעל לוויכוח. צה״ל
אינו עגל־הברזל.
צה״ל הוא מוסד, המורכב מבני־אדם. בני־אדם חכמים
וטיפשים, טובים ורעים. והרבה אנשים שהם באמצע.
פושע הלובש את מדי צה״ל אינו הופך תוך כדי
התלבשות למלאך. ואדם הגון הלובש את מדי־צה״ל אינו
הופך על־ידי כך לקלגס. זה וגם זה נשארים בדיוק מה
שהיו רגע לפני כן. אך אם יצטרפו ליחידה טובה, שבה
שוררת רוח טובה, ושיש בה פיקוד טוב, יש סיכוי סביר
שיהיו קצת יותר טובים.אין לי ספק שבסך־הכל הקצונה של צד,״ל עולה
מבחינה איכותית ומוסרית על הרמה הממוצעת של ה־מימסד
הפוליטי. ככל שאתה מתקרב אל היחידות הקרביות,
כך אתה מתרשם מעליית הרמה, אני בהחלט מוכן
להניח כי צה״ל הוא קצת יותר טוב מאשר אברים אחרים
של המדינה• אלי גבע ועמרם מיצנע הם צה״ל. אך גם
רפאל איתן.
צה״ל אינו אי בים, ואינו מיבצר מנותק. צה״ל זה
אנחנו, בני מישפחותינו, שכנינו. המוטיבציה בצה״ל היא

עמאד שקור מכפר סח׳נין סיפר לי סיפור משעשע מימי
המצור של ביירות.
לפני הרבה שנים עבד עמאד במהדורה הערבית של
העולם הזה, שהופיעה אז. לאחר מכן יצא מהמדינה והפך
עוזרו הבכיר של יאסר ערפאת. פגשתיו ביום שבו חציתי
את הקו לביירות המערבית, והוא נכח בראיון שהעניק
לי ערפאת. שמעתי אז שהפך ידידו־בנפש ומגינו של
אהרון אחיעז. לפני שבועיים פגשתיו שוב באמסטרדאם,
והופענו יחד בדיון פומבי על בעיות השלום הישראלי-
פלסטיני.
בלילה, כאשר ישבנו בפאב הולנדי ושתינו בירה,
סיפר לי את הסיפור הבא:
בתקופת המצור אמר לו אחיעז, באחד הימים, שיש
לו שלוש בקשות.
״נשמע את הראשונה,״ אמר לו עמאד•
״יהיה מה שיהיה, הייתי רוצה להיפגש עם יאמר
ערפאת, ולוא גם לכמה דקות בלבד,״ ביקש אחיעז.
ערפאת. לא הסכים לכך, אולי מטעמי ביטחון .״מה
הבקשה השניה?״ שאל עמאד.
אחיעז אמר לו :״תראה, אני סיים. זוהי הפעם הראשונה
שאני מרגיש על הקרקע מה זאת הפצצה.״ (את
אותם הדברים בדיוק אמר לי אחיעז כאשר נפגשתי
איתו בביירות ).והבקשה :״הייתי רוצח לתרום דם עבור
הנפגעים.״
עמאד סירב .״מה יגידו בעולם אם ישמעו כי אנחנו
לוקחים דם מהשבויים שלנו?״
אחיעז עמד על בקשתו, ואמר שיחתום על הודעה
האומרת שהוא תורם דם לפי בקשתו, מבלי שהתבקש
לכך. אך עמאד המשיך לסרב .״העולם לא יאמין לזה.
יאשימו אותנו,״ אמר.
והבקשה השלישית?
״יקרה מה שיקרה בשעת הפינוי שלכם,״ אמר אחיעז,
״אנא, אל תקחו אותי לסוריה!״
כששמע זאת, פרץ עמאד בצחוק .״ברגע זה הצטרפת
לפת״ח !״ אמר.
(תנועת פת״ח דוגלת בעצמאות פלסטינית, בעיקר
מפני ״האפוטרופסות״ של המ״שטרים הערביים. הסורים
שונאים אותה, וחבריה סירבו להתפנות מביירות דרך
סוריה).
כאשר סיפר עמאד על כך בחוג של צמרת אש״ף,
חייך אחד האישים המרכזיים ביותר של התנועה ואמר :
״הנה. יש משהו משותף בין יאסר ערפאת והטייס הישראלי.״

גו מני ה: האדומים והירוק׳
הבחירות במדינת הסה הפתיעו את רוב הפרשנים,
שניבאו תזוזה מובהקת של ציבור הבוחרים בגרמניה
לימין. הסוציאל־דמוקרטים החזיקו מעמד, חרף המשבר
העמוק במדינה ובמיפלגה. הנוצרים־דמוקרטים (שמרנים)
נהדפו, הליברלים הובסו והירוקים זכו בהישג חשוב —
8אחוזים מכלל הקולות.
נצחץ הירוקים, קואליציה של תנועות מחאה בעלות

הדמום שמידם
לקחי האבטלה בבריטניה ובארצות־תברית
אופי שמאלי־ליברלי, משקף היטב את הלוו־הרוחות
בקרב חלקים ניכרים של הנוער הגרמני. העייפות מהמים־
לגות המימסדיות, הבדיחה ממירוץ העכברים שליווה את
הנס הכלכלי הגרמני מאז ,1950 ומיקוד תשומת־הלב
בנושאים פוליטיים מוגדרים ומסויימים, שזכו בעדיפות
ראשונה.
חיים מוכים. הירוקים בולטים בשתי תפיסות יסוד,
המפרידות אותם מהמימסד: זיקה חזקה לאיכות הסביבה,
גם על חשבון תיעוש מתוגבר, וההתנגדות לתחנות־כוח
גרעיניות. תחת מכנים משותפים אלה נתקבצו קבוצות
רבות ומגוונות, שתמכו באותם עיקרי־יסוד, לעיתים
ממניעים פוליטיים ואידיאולוגיים שונים לחלוטין. מתנגדים
לפיתוח סכנולוגי-גרעיני מטעמי איכות־הסביבה,
משתפים פעולה עם חברים לדיעה שהמניע שלהם הוא
פוליטי טהור: שאיפה לשלום עולמי, או עויינות לתככי
המעצמות בכלל, ולפוליטיקה של ארצות־הברית בפרט.
עלייתו של רונאלד רגן לשילטון בוושינגסץ תרמה
רבות לתסיסה האנטי-אמריקאית. המימשל הרפובליקאי
נחשב תוקפני, ומגמתו המוצהרת לליבוי המילחמד. הקרה
הרחיקה ידידים רבים. מבחינה זאת השתלבו הירוקים

במחאה הכללית של מערב־אירופה נגד המדיניות האמריקאית.
כאן נמצאת גם נקודת המיפגש שלהם עם האגף
השמאלי של הסיפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הנמצא בתהליך
של התחזקות מתמדת.
דווקא בהסה בלטה מאוד האיבה בץ הירוקים ובין
המנהיגות המסורתית של הסוציאל־דמוקרטים. המנהיג
המקומי של הס״ד, הולגר ברנר, המייצג את הקו המסורתי
הימני של המיפלגה, הוא גם חסיד נלהב של תוכניות
פיתוח תעשייתי, כאחד האמצעים המובהקים נגד האבטלה
הגוברת בגרמניה. ברנר תומך בגלוי גם בהקמת תחנות־כוח
גרעיניות נוספות בהסה. מטבע הדברים, הפך למטרה
העיקרית לחיציהם של הירוקים. הוא לא נשאר חייב.
בראיון לשבועון דר שפיגל הגדיר ברנד את הירוקים
כ״גרועיס מנוצרים־דמוקרטים״ .הוא טען שנטיית הירוקים
לפעילות חוץ־פרלמנטרית מהווה סכנה לדמוקרטיה, ופתח
לפאשיזם .״הירוקים לא טרחו ללמוד את הלקח מההיסטוריה
הגרמנית,״ הכריז העסקן ברנד.
שאלה של הישרדות. ההתקפה נגד. הירוקים נועדה,
בין השאר, לרצות את הבוחרים הסוציאל־דמוקרסיים
ממעמד העובדים המבוסס, המתעבים סיסמות שמאלניות
ומגלים נטייה גוברת לתמוך בשמרנים. הימין בס״ד מגלה

ונוי 1 0 9

ק מבודי ה:
מנחם בגין ופול פוט
עונת הסתיו ועצרת האו״ם הקרובה בניו־יורק מעלים
שוב את שאלת תמיכתו של מנחם בגין במנהיג חטר ת ג/
פול פוט, כמייצג הלגיטימי של העם הקמבודי. .
כידוע, ביצעו מרצחי החמר רוג׳ רצח המוני של מאות-
אלפי בני אדם בקמבודיה. אלפי מיסמכים שנחשפו על־ידי
המישטר הפרו־וייטנאמי השולט כיום בבירת קמבודיה,

רגישות גוברת להלכי הרוחות בקרב הציבור הזה,
ומימצאי המישאלים מחזקים את המגמה להלחם בירוקים
עד חורמה.
השמאל, לעומת זאת, מוצא שפה משותפת עם הירוקים,
למרות חילוקי־הדיעות בתחום האידיאולוגי. האיבה לאר-
צות־הברית והשאיפה להפגת המתח הבינגושי משותפת
הן לתנועות הכלולות בירוקים, והן לאגף השמאלי של
המיפלגה הסוציאל־דמוקרטית. כל הגופים האלה מקיימים
פעילות פוליטית משותפת, בעיקר בענייני שלום, לסירת־רוחם
של אנשי הימין בס״ד. בנקודה זו יש דמיון עצום
ליחסים בין מחנה השלום הישראלי ובין מיפלגת העבודה.

שער
(האין) ר ח מי ם
החלטתה המאוחדת והבלתי־כנה של ממשלת ישראל
להעביר את עניין הטבח בביירות לוועדת־חקירה
ממלכתית, לא היה בה כדי לסהר את מנחם בגת
ואריאל שרץ בעיני דעת־הקהל בעולם.
השניים הפכו שם נרדף לתוקפנות׳ גזענות, יחס
אדיש לחיי־אדם, אם מדובר, בלא יהודים.
אותן התיזווז. העיתונות העולמית בשבוע ה־אחרץ
עסקה בישראל באורח כמעט בלעדי. מאות
מאמרים, רשימות צבע, קריקטורות, צילומים, הפכו
את המשבר הפסיכולוגי והפוליטי העצום שפקד את
החברה הישראלית לשיחת היום בבירות העולם ה תרבותי.
האופי
האוניברסאלי של הזוועה והשלכותיה גרם
לעיתונאים ומאיירים לחזור על אותן תיזות, שלא
ביודעין. העיתון הבריטי השמאלי ניו מטייטסמן וה־שבועת
הבינלאומי האמריקאי ניוזוויק, יצאו לאור
באותו היום (התאריך הנקוב בניוזוויק הוא שונה :
האמריקאים מופיעים עם התאריך הרחוק ביותר׳ שבו
מופיע בעצם הגלית הבא של השבועון) ,בשערים
׳שהיוו גידסות שונות של אותו מדעית.
העיתונים עצמם תקפו את ממשלת בגין ללא רחמים
בחריפות חסרת־יתקדים, הוכיחו שוב שהנכס ״ההסברתי״
היחיד של ישראל כיום הוא עצם קיומו ופעילותו
של מחנה־השלום.

הירוקים מגלים נחישות החלטה שלא להתמסד ולהש תלב
בתנועות הפוליטיות הקיימות. דוברם, לוקאס באקמן,
הצהיר באוזני כתב ניו־סטייטסמן, שאין בדעתם להסתפק
במאבק קימעוני על תחנת־כוח גרעינית זו או אחרת:
״מדובר בבעייה קיומית בסיסית של עצם ההשרדות של
אירופה. על השאלה אם ניתן להתקיים רק בעזרת כוח
גרעיני, או להיפך, האם הכוח הגרעיני מאיים על עצם
הקיום — אין כל פשרה.״
סוציולוגים, שניבאו ניצחון לימת יבשל השינויים
המעמדיים בגרמניה, כמו התברגנותו של מעמד העובדים,
נשארו עם שוקת מדעית שבורה. משקיפים אירופיים
סבורים, שהצלחתו היחסית של השמאל המימסדי והחת־פרלמנטרי
נובעת מניסיונן של מדינות אחרות. העובדה
שבריטניה וארצות־הברית ניסו מדיניות חברתית־כלכלית
ימנית מובהקת ושילמו במיליוני מובטלים ( 3.4מילית
בבריטניה 10.6 ,מילית בארצות־הברית) ,הרתיעה את
הבוחרים הגרמניים ושינתה באורח מובהק את דפוסי
הצבעתם.

מנחם בגין
תמיכת מובנת בג׳נוסייד

1ח 0וזזז 7 0ח1 1 0 0 1 1

שער ״ניוזוויק״ 4.10.1982

פנום פן, מצביעים בבירור על אנשי פול פוט כמבצעי
רצה שיטתי, מתועד היטב, בנוסח הנאצי המוכר.
מוכן, אף מכחיל. כיום חונים הנאצים של פול פוט
על אדמת תאילנד, בגבול קמבודיה, ומקבלים סיוע
צבאי וכספי מסין העממית ומארצות־הברית. מחנות
החמר רוג׳ שורצים ממש סוכנים של הסי־אי־איי, בתוכם
מומחים ידועים ל״דה־סטאביליזאציה״ ,שביצעו בעבר
פשעים מחרידים באסיה ובאמריקה הלטינית.
המטרה היא לחסל את מישטרו של הנג סאמרין,
המקיים קשרים הדוקים עם מוסקווה, בעיקר באמצעות
הנוי.
המישטר החדש בקמבודיה שיקם את המדינה ההרוסה,
ועורר אהדה רבה באירופה, גם בחוגים הרחוקים מאוד
מעמדות פרדסובייטיות. אין ספק שהאינטרס של העם
בקמבודיה דורש את המשך קיומו.
אך העם הקמבודי אינו מעניין במיוחד את הסינים
ואת ארצות־הברית. השותפות המוזרה הזו הצליחה לגייס
שוב את הנסיך הניטראליסטי לשעבר, נורדום סיהנוק,
כדי לשמש מסווה לפול פוט ולמרצחיו. ושינגטץ עוסקת
.שוב בגיוס תמיכה לחמר רוג׳ באו״ם, כדי להכיר בפוט
כנציג הרישמי של קמבודיה.
בשנה שעברה הצביעה ישראל בעד החמר תג׳ לפי
הוראותיו של בגת, נתנה בכך גושפנקה ישראלית
לרוצחי-עם בנוסח היטלר. כיום, אחרי לבנת, הצירוף
הזה נראה יותר מובן, אבל גם יותר מבחיל, מאשר בעבר.

^ ן * חיים ברעם

מישפחח גימ״ל: גה שהיה היה ורא ישוב עוד
זוהי תמונה מיוחדת בפינה: כשיר אר־ג׳מייל,
שנרצח ערב היבחרו לנשיא לבנון עומד במרכז,
כיאה לכוכב המישפחה. לידו אשתו סולאנז׳ ,יפה
ומטופחת בשימלת משי עם ענק בעל שתי שורות

של פנינים. מאחורי
אמין אל־ ג ׳ביי ל,
התמונה הפך לנשיא
כי הנשים דומות זו

הזוג עומדים החורים, ולצדם
שימים ספורים אחרי שצולמה
בפועל, ולפניו רעייתו. מעניין
לזו יותר משני האחים.

אי : 1x8161 1

כך נראית מריאנד! בורג, בבגד מיני אופנתי בצבעי נמר,
כשמאחוריה בעלה, ביורן, בצאתם לבילף של ערב בגייטבורג,
גרמניה. אם כי אף אחד מן השניים לא מדבר עדיין אל חזרה
לאימונים, הרי דבר אחד כבר ברור — האיום על חייה, בגלל מחלה
ממארת. הוסר אחדי שהתברר כי ניתוח הכליות שעברה הצליח יפה.
עתה יצא הזוג מבדידותו לחיים חברתיים סוערים כמימים ימימה.

מן המסהנזדסו

לסנסראל באו?
נדיר ביותר למצוא זמר צרפתי
שיזכה לפופולריות רבה
באמריקה, כי כמעט שאין מכנה
משותף בין תרבות הזמר
האמריקאית תו הצרפתית. אבל
זמר אחד עבר את מחסום האוקיאנוס:
איכ מוגטאן,
שזכה בפי האמריקאים לכעוי
״איב הגדול״.
לא בכדי. במשך שבוע ימים
(השבוע הראשון של ספטמבר)
הופיע איב הגדול מדי ערב
בערב. לפני ארבעת אלפים
צופים על אחת הבימות ד,יוקרתיות,
ואולי אף המיוחסת
ביותר, שיש לארצות־הברית.
בימת המטרופוליטן אופרה. הוא
הראשון באמני הבידור הקל,
הדורך על בימה זו, השמורה
לאופרה הידועה מניו־יורק ול־אפנים
בשטח המוסיקה הקל־סית.
מונטאן בעצמו לא ציפה
לקבלת הפנים שציפתה לו ב־ניו־יודק.
מונטאן
בן ה־ ,60 פתח ברגל
ימין סיוד בן 11 שבועות ב*14
ערים בארצות־הברית, ברגל
ימין, כי פוגטאן, בעל מרץ
וכושר גופני כמיפים ימימה,
עושה על הבימה מה שרבים
אחרים אינם מסוגלים לעשות.
ואילו בשעת יבוקר זוהרת, תחת
השמש בסגטראל פארק, הפגין
לפניו ילד כושי הערצה חסרת
תרדים — היא כיבדו בחטיף
הלאומי: פ־פ קורן•
העולם הזה 2353

ג״מי קונווס: גוול שו מ1צה
גיימי קונורס,

כולם חשבו שהקאריירה של ״ג־-ימבו״ ,הלא הו א
נגמרה. ב־ 1974 היה גיבור הספורט הלבן בן .24 אה ר־גך עטרו
אותו ביורן בורג וג׳ון מלנוד. במשך כבת שנים ליי נראו:
עוד בפינאלה של התהדרות הגדולות. ואף־ז8ל*פי*כן, התבטא :
היי תי
״אילו לא הייתי בטוח ביכולת שלי לחיות הטוב שבכולם,
חחר למגרש״ .הוא חזר אחרי שמונה שנים, והוכיח כי — :קורץ
מן החומר שממנו קורצו מנצרים — אחרי ניצחונו •בווימכלדון ובדרך
לפלאשיגיג מדום, אחז היטב בקמע שלו — א שתו היפה ב טי, שדירה
נערת פלייבוי׳ והפכה לגערת קונורס.

אגש־נד בשלס

קאוודין גגונאקו: כאב הפויוה
קשה להוסיף פילים על צילום זה, של הנסיבה •א רול ין מסדנאקו,
שפורסם על שער השבועון פארי מאץ׳ .הוא נעשה בשעת הלוויית
אמה, הנסיכה נריים, בשעה שקארולץ, אביה, הנסיך רנייה ואחיה,
יורש־העצר אלברט, התייצבו בראש המסע העצוב שליווה את
הנסיכה גדיים למנוחת עולמים קארולין לא חדלה פד״ביט בארון-
העץ הפשוט, כשהדמעות זולגות מעיניה בלי הרף, והיא נוטלת
בידה את ידו המגששת של אביה השבור הבוכה גם הוא. למרות
שהיה זה מסע של נציגים מלכותיים מן העולם כולו, התקשו הנוכחים
לשמור על שלוות רוחם. הכאב היה מוחשי לכל ובעיקר למישפחה,
בשעה שסטפני עדיין נאבקה על חייה.

נינו ציווטי: להלביש נשים ולהוגיש נמו פיגמדיון
מאז 1881 הפך השם צ׳רוטי לשם דבר בעולם
האופנה. תחילה היה זה דור המייסדים, אנטדניו,
סטפאנו וקווינטינו צ׳ רוטי, שטוו אריגי מוהיר,
פלאנל. גאבארדין וקאשריר. אחר־כך היה זה
סילכיו, בנו של אנטוניו, ששיכלל את מיפעל
המישפתה, ואחריו באו שלושת בניו, נינו אלכרטו
ואטיליו, שהחליטו להעביר את מטה הפעולה
לבירת האופנה האירופית, פאריס, ב־.1967
התוצאה — השם האגדי צ׳רוטי הפך למילת

קסם, מילה נרדפת לקו מהודר באופנה אלגנטית.
מאז 1976 מקדיש עצמו נינו להלבשת הנשים ב-
אריגיו ובחליפות המחוייטות שלו, כשאינו מפסיק
לרתום כישרונות לעגלתו.
ג׳ימי קונורס, אינגמר שטנמרק, שניים
המפרסמים את איריג״ו, מבטאים את אהדתו לטניס
ולסקי, ואילו מה טוב יותר להביע את אהדתו
לנשים אם לא בנו, נינו ג׳וניור בן ה־ ,9שנראה
עם אביו בתמונה, הרוצה להיות קוסם כשיגדל.

ו״ד׳ זי:
בהזיה רגיזוה
מיו״ דארק: בחזרה רמסו הכסף
זה היה לא דק מאורע חגיגי, אלא באמת מאורע משמח: פאריס
כולה, ובראש הרשימה ז׳אן־פייר מאריאל ומישל סארדו,
הנראים בתמונה לצד בלונדית יפהפיה, חגגו צאת סרט חדש למסכים :
לעולם לא לפני הנישואין שמו, ושם הבלונדית — מיריי דארק.
אין זה שם חדש וגם לא בלתי מוכר, אך הוא־הוא הסיבה לחגיגה.
מיריי דארק חזרה לשחק על הבד אחרי היעדרות של שלוש שנים,
שנכפתה עליה בגלל מחלה. לעולם לא לפני הנישואין הוא סרט של
דניאל דקאלדי לפי תסריט של מארסד ז׳וליאן, שהתבסס על
רעיון מקורי של מארסל דאסו, איל־המטוסים והעיתונות.
3 16

עבר חלף לו זמן שמלות־ההריון
הרחבות או המראה האימהי שאחרי
הלידה. ליידי די שבה ומציגה
טעם אופנתי משובח לכל
הזדמנות. בהלווייד. של גדיים
קלי היתר, בלי ספק הצעירה האלגנטית
כיותר, ואם כי ההזדמנות
היתד, דואבת, קשה היה לצלמים
שלא להתרכז במראה. כאן היא
נראית בהזדמנות משמחת ביותר:
טקס כלולותיה של אחת מהברד
תיה הטובות ביותר, קארולין
פרייד, שנישאה לווימאם

גרתולזמיאו.

העולם הזה 2355

ספורט עם גלי
אופנת בגדי הספורט החדשה של גלי אשר עוצבה ע״י
שוקי לוי באה להשלים את קו נעלי הספורט ונעלי ההליכה
המעולות והידועות.
בקולקציה, בצד בגדי הספורט האקטיביים לטניס, רכיבה,
גולף, סקי ועוד, ניתן למצוא פריטי לבוש שונים ומענינים
כדי שאפשר יהיה ״להתלבש ולהראות ספורטיבי״.
אימוניות(טרנינגים) בשילובי צבעים מענינים מבדים
המיוצרים בלעדית לגלי. מיזעים(סווטשירטס) בצבעים
שונים, ז׳קטים ומכנסיים מבדי כותנה עם כיסים ורוכסנים
במשחק גיאומטרי של פסים, צבעים וקישוטי סרטים.
שכפצים(ווסטים) ומעילי רוח עשויים ניילון ממולא
בצבעים מרהיבים. חצאיות מיני, קרדיגנים ואוברולים על
פי צו האופנה האהובה על הצעירים.
בקשו אותם בחנויות הספורט והאופנה המובחרות.

דגם קונורס, רוסי -אימוניו ת
לספורט ולשעות הפנאי עשויות
בד פוליאמיד חיצוני וכותנה
פנימית.

מיני מכנס עם חולצת ״גלי לוגה
עשויים בד כותנה לטניס ולשעות
הפנאי.

זחדשה

׳גלי

דגם ג׳ קי -אי מוני ת, קרדיגן, מיני
מכנס בצבעים אופנתיים כדי
״להתלבש ולהראות ספורטיבי״.

עיצוב הדגמים:

הסונר, המשודר והססיויקאי יהונתן גנן, בן דמישנחת ד״ן11110 ,
שבני־דווו תוגכו ער עוניו 1נו תי־ מו ש־״נ ,1מספד ער י חסיו עם
די ין ואומו שהאיש היהיווי המבין את דודו הוא עזו־ ו״צמו
גולדבו לתוך מיתוס של
מתח, ולמש זה חובו
הכי סוב שאחת ׳נזל
לישות למין חמולות.
אז חששי לוח!

הג׳סוים עולי!כיס־ ז ח
ארק! שוון ומאיר הר־ציזן.
רצית•ולוחש! מיו*.
חס היו תחמשץ
הטבע, שו..חסמבו!״

ושא שרי ורה כר הזמן
בצבא, סנא שר״ ורה כד
הזמן ובנגסח, סבתא שוי
ודחוה כז תזמן חולת, ואמא
שליהיתהנרהזמוממוומת

ביוס־הניפווים נרשה,
לקחו של ואו? שוון
ואמוח׳ לו: חשת סבת
א׳שית לי ולבני וזר,
,אל חיננס לסליסיקה

אבא שר זת אתו
שהתרת להקדש אח
ודו לביססרתמוזו!.
משלת!לא ר בו איתי י ל
רבו אתו מאשר בהול

1373-1נ שבו החלוק
שר, ואז ותשמחי שאני
אדו לוווח ובלתקת
תנח־זל. ירח• יל!במת,
ואמות־ ומת ושאני תושב

אני הולפת מבולבלת, כואבת ותוהה.
נדמה לי שאף פעם בימי חיי לא הרגשתי
רע כל-כך. אני מסתובבת בהרגשה שעולמי
ועולמה של ילדתי חרב עלינו. אני
רואה את הורי מורידים את עיניהם
בבושה בשאני שואלת אותם אם על
מדינה כזו הם חלמו. פתאום כל הדברים
המובנים מאליהם כבר לא מובנים מאליהם,
פתאום אין לך מה להגיד לילד
שלן כשהוא שואל שאלות. ואתה יודע
שאשור לן לשקר או ליפות, כי הילד
רואה טלוויזיה וקורא עיתונים. אתה

מרגיש אחריות ומרגיש אשם. אתה שואל
הברים מה נשמע, סתם מה נשמע, ואתה
מקבל תשובה שנשמע רע. אצל כולם
נשמע רע, אפילו אצל מ* שלפני שבוע
גינה אותן על זה שביקרת אצל יאשר
ערפאת בזמן המילחמח. גם הוא אינו
מבין, המום ומתבייש.
חיפשתי אדם שנולד כמוני לתוך המדינה,
שהוא מה שמכונה הדור הראשון
של מדינת ישראל. מי שנולד לתוך מיל-
חמת השחרור, שיחק בג׳ולים במילחמת
שיני, נלחם כחייל בשירות חובה במיל־

חמת ששת-הימים ובחייל מילואים ביום״
הכיפורים ובמילחמת-חלבנון.
לא הייתי צריבה ללכת רחוק. יהונתן
גפן עושה כעת חזרות למחזהו הראשון,
״קשר אייר״ .המחזה הזה עושק בבני
הדור שלי, שאמור חיה להגשים את
החלום או, כמו שאומר יהונתן, להמציא
את החלום.
את יהונתן גפן אני מכירה מאז תייתי
ילדה. היינו חברים כשאני הייתי שמי-
נישטית בירושלים והוא היה סג״מ ב
צנחנים.
ויהונתן גפן, אולי יותר מכל
אחר אחר, יכול להביע במילים את התחושות
ואת הרגשת החידלון של בני
הדור שלי.
לבני הדור שלי יש ילדים תלמידי הכיתות
הנמוכות של בית־השפר היסודי.
ילדינו הם ברוב המיקרים דור שני לילידי
הארץ, ואני שומעת חברות שלי
אומרות שהן רוצות לעזוב את הארץ,
כי הן לא מסוגלות לעכל את המחשבת
שילדיהן ישרתו בצבא או ימותו במיל-
חמה. ואגי זוכרת באיזו גאווה היו ח-

..צריכים לצעוק. ל א לל חו ש!״
(המשך מעמוד )41
אמהות שלנו שולחות אומנו לצבא. וכל
זה חיה לא מזמן.
יהונתן גפן נשוי לנורית ואב לשירה
בת 11 ולאביב בן .9הוא מתגורר בבית
שכור בשכונת״הפועלים של אחד מכפרי
השרון. היה לי קשה לבחור בו כמרואיין,
כי איני אוהבת לראיין חברים. אן נדמה
לי שמכל בני הדור שלי, יהונתן גפן
הוא הדמות הנכונה ביותר לראיון כעת.

• כמה עוסק המחזה הראשון
שלך ,״קשר אייר״?
נשיא המדינה עורך מסיבה לילדים שנולדו
בהא באייר תש״ח, ולהפתעתו הרבה
איש אינו מגיע. ואז כל אחד מילדי אייר
נותן מונולוג על עשרים דרכים לעזוב
את ד,ציונות.

• איפה הם נמצאים, ילדי
אייר, כזמן שהנשיא נשאר לכד
עם המסיסה שלו?

אחד נמצא בהתנחלות, אחד בישיבה,
אחד בכלא בגרמניה, שניים בלוס־אנג׳לס,
אחד מהם הוא מומחה לטרור.

• מניין לקחת את הדמויות?

כולם גזורים מסביב לחברים שלי. תסתכלי
מסביב — כולם הלכו! המוטו של
המחזה אומר :״כולם כולם כולם יצאו
מהארץ או יצאו מדעתם.״ אחת נמצאת

בבית־משוגעים, אהד בקומונה של זך
בודהיסטים, אחד הומו בפאריס עושה תיאטרון
רחוב. מין פזורה ענקית של כל
הדור שלנו.

• ואץ אף אחד נורמלי כדור
שלנו?

• אף לא אחד?

את נורמלית י תגידי לי, את נורמלית ו
תראי, יש במחזה שני חברים שרצים,
מדברים ומתנהגים כמו הגשש. מין חב־רך,
שקורם עושים ואחר־כך חושבים. הם
הדבק המדביק בין המשוגעים.

• איך יתכן שכדור שלם לא
מצאת אף נציג אחד נורמלי?

אלה החברים שלי, מה אני יכול לעשות י
ישי גם שבי חבר׳ה, אלה שסיפרתי עליהם
קודם, שני החבר׳ה שקוראים להם במחזה
חבר׳ם. הם חבר׳ה טובים. כל מה שאומרים
להם הם עושים, הם משתגעים אחרי
הגשש ואוהדים של מכבי.

• פטריוטים?•

נכון.

• הדור שדנו, הדור שנולד אל
תוך המדינה וגדל עם המדינה, מה
תפקידו כהכרה הישראלית העכשווית?
שאלה
טובה. נולדנו בחלומות לא שלנו.
בתוך הסיוט של ההורים שלנו. בתמימות
נעורים ניסינו חלום
לא שלנו, שלא
אנחנו חלמנו. אז
אם אתה נבון, אתה
במשך הזמן נתקל
בקיר. אתה במבוכה,
בסימני שאלה.
אם אתה אחר, אתה
נחשב לשפוי. אתה
מאלה שאצלם הכל
בסדר, מאלה שאומרים:
אני בורג

קטן, יש ממשלה שנבחרה. היא תפעל
במקומי. כל החברים שלי, שהתחילו לחשוב,
קרה להם משהו של כאן ועכשיו.
במדינה צעירה, הכאן והעכשיו הוא דבר
נורא חשוב! המדינה הזו היתד, יכולה
להיות המון דברים ונעשתה הדבר הרע
ביותר.

9סה אהה גסה להגיד? שכולנו
׳משוגעים?

אני מנסה להגיד דבר מאוד בסיסי: לא
חשוב מה שהיה ומה שקדה למדינה הזאת.
כעת בואו ונתחיל מההתחלה !
את יודעת שבמחזה שלי גם הדגל עחב
את המדינה? את יודעת מה אומר הדגל
במחזה? הדגל אומר: אני סמרטוט. אין
מאחרי אגשים. אין מאחרי אהבה. תוקעים
אותי בשאתילה, מורידים אותי משאדם
אל־שיח׳ .אני בלי אנשים לא שווה
כלום. דגל ישראל הפך לעלה התאנה
שלו אנו סוגדים.

• מדוע כתבת אה המחזה הזה,
שבוודאי יעורר פולמוס? איזה
צורך היה לך להציג אה כני הדור
שלנו כיוצאים מהארץ או כיוצאים
מדעהם?
במשך שלוש השנים האחרונות שאלתי
את עצמי כמה וכמה פעמים למה אני לבד.
איפה החברים שלי? למה כל אלה שכל
כך אהבו את הארץ ירדו ממנה? למה
במקום לעשות פה את הדבר שלהם הם
עושים את זד, במקום אחר, או שהם
מתים, או שהם מטורפים. ומהשאלה הזאת
הבנתי את קשר אייר. יש מכנה משותף
לכל האנשים שיצאו מהמישחק, שנולדו
ב־ 1948 בהא באייר, בתוך מילחמה,
לתוך עולם שהציע להם מילחמות צודקות
בלבד.
למד, אנחנו נולדים בארץ הזאת? לתוך
שני דברים: כולם ואנחנו. אנחנו נולדים
לתוך מיתוס של מתת. ולפות זה הדבר

1ה דא
ע1ור לכם! יי

גפן כהפגנה נגד טכח כיירות *
אור לגויים או פצצות־תאורד!
בפעם הראשונה בחיי, אני מוצא את עצמי מתבייש להיומ
אזרח מדינת־ישראל•
מדינה בלי לב ובלי שכל. רק שרירים ושקרים.
הייתי גאה לחיות במדינה, בה ראש״הממשלח מקים ועדת-
חקירה כדי לבדוק את חשבון הדולרים של אשתו — והיית,
נבוך וזועם להיות חלק ממדינה, שהחליטה להיכנס למדינה
אחרת.
להיכנס כמו שוטר ולצאת כמו גנב.
חיי אינם חיים במדינה הנחשדת בשותפות לרצח״המונים.
זה ״האור לגויים״ שלנו — פצצות־תאורה לקצבים!
אנחנו יוצאים אל הרחובות, כי הבושה אינה נותנת מנוח.
טוב להתבייש בעד ארצנו.
שר־הביטחון אמר בדיון בכנסת, בקול המאיים סלו :״זה לא
יעוור לכם!״
זה כן יעזור לנו !
אתה אולי יהודה המכבי, אבל אנחנו בטח לא פלאנגות.
זה לא יעזור לך, שר־השקרים — לא כולנו מטומטמים,
לא כולנו עיוורים, לא כולנו פחדנים.
זה לא יעזור לך, משום שאומץ הוא לאמר את האמת,
להתחרט, להכות על חטא.
זח לא יעזור לך, כי אתה פחדן, אתה לא יהודה המכבי,
אתה אנטיוכוס, אתה שקו״מלך״ישראל.
מאות אנשים נרצחו בשיטת הסרט הנע כמו בסרט״זוועה,
כמו בני״עמנו בשואה•
מאתיים מטר מכוחותינו — ילדים נשחטו, זקנים נדקרו,
בולדוזר ערם גוויות.
והצבא הטהור ביותר בעולם, עם המודיעין הכי משובח
בקוסמוס — עומד מנגד, לא רואים! לא שומעים! לא מריחים

מכשירי־הקשר שלנו שומעים פרפר באצטבה, ולא פוגרום
במרחק של מאתיים מטר !
אולי באמת אין צורך בוועדת״חקירה. זה ברור מדי.
אולי באמת מוטב להקים ועדת־חקירה שתבדוק כיצד
גדמין: טלנוה בר.

מדינה שלמה הולכת סולל על״ידי מככי מזוייף אחד. וחמכבי
נואם בכנסת ומציע להקים ועדת־חקירה שתחקור את מידת
הנזק שגרמו הדיעות שלנו והרשימות שלנו בעיתון במשך
המילחמה המיותרת והארורה הזאת.
כוחותינו מתעכבים כעת במערב״ביירות כדי לאסוף כתבות
שלנו במישרדי אט״ף.
נשיא נרצח, עם נטבח, אך צה״ל לא יוצא, הוא אוסף רשימות
מ״הארץ״ ,מ״מעריב ״,ומ״ידיעות״ במערב ביירות. ליאסר
ערפאת מותר לקרוא אותי. זו לא אשמתי שהוא לא קורא
וגוזר את אבשלום קור. ומותר לנו — מותר לנו לחשוב הפוך
מיהודה המכבי מבלי שיקראו לנו בוגדים ושונאי-ישראל.
מותר לנו לאהוב את הארץ הזאת אחרת — האהבה שלי
היא לא האהבה שלהם•
זה לא יעזור לכם, אנחנו נמשיך לכתוב את זה, לשיר את
זה, לנגן את זה ולצעוק את זה !
טוב לצעוק בעד ארצנו !
לא ניתן לכם להרוס את כל מה שבנו כאן אבותינו
ואבות-אבותינו.
לא ניתן לכם להחריב מסורת של אמת, חלומות של
חלוצים.
בדיון בכנסת אמר ראש״הממשלה לראש״האופוזיציה :״תתבייש

זה בסדר, מנחם, אנחנו מתביישים. בגלל זה אנחנו יוצאים
לרחובות, ואנחנו גאים להשתייך למחנה הבושה, ולא
למחנה השקר.
ראש״ממשלה, שיש לו קשר עם נצח ישראל, אבל על הלך-
הרוחות בעם כמו על האירועים בחזית הוא שומע מחבי־בי-טי.
מר בגין, הגיע הזמן שתתעורר כבר, ותפטר את ממשלת-
החושן שלך. ויהי אור!
בכל הזדמנות אתה אומר ״אושוויץ,״ אבל בראש־השנה
נמחקה השואה מהרפרטואר שלך.
אני בהחלט מבין אותך, ומי יודע — אולי כבר מותר
לנגן את ואגנר!
בכל הזדמנות אתה אומר ״ילדינו.״
למען ילדינו — וגן לילדינו לגדול בלי אות-קין.
למען ילדיהם — תעשה כבר משהו, לכל הרוחות! גם
ילדיהם הם ילדים!
זה לא יעזור לכם.
השקר אינו מלך ישראל•
פצצות״התאורה שלגו אינן אור לגויים, אלא מוות לגויים
וחרפה ליהודים.
זק לא יעזור לכם — אנחנו לא פלאנגות.
אנחנו מתביישים, והבושה׳שלנו תהיה ועדת־החקירח שלכם.
עוד לא אבדה תיקוותנו.
ולמיות לא תהיה ממשלה !
אמן !

הכי טוב שאתה יכול לעשות למען ה מולדת
שלך, תשאף לזה! זה כמעט כמו
המוות המשחרר. בתורות הבודהיסטיות.
״טוב למות בעד ארצנו״ זו סיסמה בודהיסטית.
ועם השלט הזה ישבתי שמונה
שנים בבית־הספר היסודי, כשהוא תלוי
לי מעל לראש ! מה קורה לילד שגדל עם
סיסמה כזו מעל לראש ובתוך תוכו מתנגד
לה? הרי ״טוב למות בעד ארצנו״
היא סיסמה ספונטנית, שנקבעה על־ידי
מימסד ספרטני עבור לוחמי הדור הבא

שאותי את ד״ן אם 01
בעתיד נגשין להיות
סנוסה, זחוא אמר נן,
נחיה לעד עת החרב.
אהבתי את ז״ן מאוד נדור
בלי שום מוסר, בלי שום הצדקה ערכית,
סתם בשביל הפוזה !
משחר ילדותך מלמדים אותך לא להיות
חריג. אם אתה חריג, זד, לא טוב. תהיה
כמו כולם. קחי למשל אדם כמוני אני
הלכתי להיות צנחן כשרציתי להיות בלהקת
הנח״ל, הלכתי להיות קצין בזמן
שהעדפתי להיות טבח, רק בשביל להמשיך
את החלום של הוריי. ופתאום, כשהתבגרתי,
הבנתי שביזבזתי את מחצית
חיי על חלום לא שלי.

• מצד אמך אתה כן למישפחת
דיין. איך השפיעה העובדה הזאת
על עיצוב האופי שלך?
את רוצה לשמוע על המישפחה שלי?
בבקשה: אבא שלי היה כל הזמן בצבא.
סבא שלי היה כל הזמן בכנסת, סבתא שלי
היתה כל הזמן חולה ואמא שלי היתה כל
הזמן ממורמרת. בך דודי מה תחיה אומר ש־מישפחת
דיין זה דאלאס. אם הוא אומר
דאלאס, הוא לא הבין את המישפחה. אני
אומר שמישפחת דיין זה בועות. מה זה
בועות? כל גבור עם סטייה נפשית מוכפלת
פי מליון. בועות זה בעיניי סבא שלי
עם אהבת הארץ שלו פלוס הפחה שמסביב
לזה. סבא שלי היה מנגב זיעה גם כשלא
היתד, לו זיעה. סבא שלי היה כל השבוע
בכנסת, ובסוף השבוע היה מגיע לנהלל
ונועל מגפי״עבודה עם אדמה יבשה. סבתא
שלי היתד, דמות מאוד דוסטוייבסקית, אבל
פי מיליון. היא היתה סופרת שכתבה טוב.
מעין רחל פלוס הטראומה הנובעת מכך.
אבא שלי זה אחד שהחליט להקדיש את
חייו לביטחון המדינה. שום דבר לא חשוב
יותר מביטחון המדינה. מעולם לא דיבר
איתי על דבר אחר מאשר צה״ל, ביטחון
ויחסי הכוחות.

• מה סופגים ככית כזה?

אתה סופג אינדיבידואליזם. אתה אומר :
בוא נתרחק לפינה שלי, בוא לא נידבק
לשום תיאוריות מישפחתיות. אני תמיד
ניסיתי לחיות לבד, בלי סיסמות. היו לנו
המון סיסמות בבית. דיין יזה סיסמה בפני
עצמה. שאלת המפתח של הדור של אבא
שלי היתד, אם דיין אוהב אותך או לא.

• אני מניחה שמפני שהיית כן
למישפחת דיין דרשו!סמך יותר.

דרשו ממני לא רק מפני שהייתי בן ל־מישפחת
דיין. דרשו ממני גם מפני ש באתי
מנהלל. עד היום מאשימים אותי
בעניין תרנגולי הד,ודו, למרות שאני, כבר
עשר שנים לא גר בנהלל. יש מה שנקרא
גאוות מקום. בכל מקום שהלכתי אליו בעיר
או בצבא, להיות מנהלל זה היה משהו.

• איך זה השפיע עליך?

אני חושב שזה מד, שהפך אותי לאיג-
דיבידואליסט. בפעם הראשונה בחיי כש הבנתי
שאני זד, אני, בלי קשר לדיין, בלי
קשר לנהלל, היה כשהתחלתי לכתוב שירים
בגיל .11 בגיל 14 עברתי לגור לבד
בבית של סבא שלי, שהיה כל השבוע בירושלים.
זה היה רגע מפתח בחיי. התרחקתי
מחלומות וססיוטים שאינם שייכים
לי, והתחלתי לברוא את החיים שלי בעיקר
עם ספרים. הזמנתי הברים אלי הביתה,
שמענו חיפושיות. בגיל 14 התחלתי לחיות
לבד.

אני לא חושב שבנהלל אהבו את זה.
לא הייתי טיפוס נהללי מובהק. לא עבדתי
בשדות, לא נהגתי על טרקטורים, לא הייתי
אחד מהחבר׳ה. לעומת זאת גיליתי את
ועדת־תרבות, ומבחינה חברתית זה חציל
אותי, כי כתבתי לעלון נהלל וכתבתי ל-
י־זזצגות שהועלו בחגים. כך שהייתי מעד
רה מבחינה חברתית.

• לאילו ערכים התחנכת?

התחנכתי לאהבת הארץ על בסיס לא
נכון. חינכו אותי שצריכים להגן על ה ארץ
מפני אזייב. לא לאהוב אותה סתם,
לא להסתכל עליה, לא ללמוד אותה, אלא
לאהוב אותה כי צריך להגן עליה.
היה לי ברור כי יש לנו זכות בלעדית
על ארץ אבותינו• לקח זמן עד שמישהו
גילה לי את הסוד, שכשהגענו הנה היה פה
מישהו אחר. היו פה ביצות, כך חיגכו
אותי. ייבשנו כמה ביצות והיו שם כמה
ערבים, אז ייבשנו גם אתם.

• פה היה היחס שדך לערבים?׳

היה ברור לי שנולדתי בארץ במצור,
מיליון ערבים סביב המדינה רק מחכים
שאזיז את הזנב בשביל לדרוך עלי. כולם
רוצים לאכול אותך, ואתה נולד לתוך פרא-
נויה איומה. הקם להרגך השכם להרגו.
ואתה הרי לא תלמד שפה של מישהו
שרוצה להרוג אותך? ואתה נעשה אכזרי,
ואתה מרגיש כנטע זר במיזרח התיכון,
ואתה לא צריך להרגיש כך. הגיבורים שלי
כילד היו אריק שרון ומאיר הרציון. רציתי
להיות דווידי. הם היו סופרמנים. הם היו
ההמשך הטבעי של חסמבה וחיפשתי את
ירון זהבי, והבנתי שעכשיו קוראים לו
קצ׳ה. ולימים, כשהכרתי אותם מקרוב ולמדתי
את דיעותיהם, אמרתי לעצמי: את
•מי אני הערצתי? נו טוב, אם אנחנו ארץ
החיה על נפשה, אז כל הכבוד לסופרמן.
עכשיו תחשבי כמה נורא שסופרמן כזה
יהיה שר או ראש־ממשלה.
י״ ביום־כיפור ניגשתי לקרץ של אריק שרון
׳ואמרתי לו: עשה לי טובה אישית, לי ולדור
שלי, אל תיכנס לפוליטיקה.

• מה ;הוא ענהיץ
הוא היה מאוד נרגש ואמר לי: אני אה-
שוב על זה.

• היחפים כץ החיילים ושרון
היו באלה שאיפשרו לגשת לקרון
שלו ולהגיד לו פה שחושבים?
אריק שרון הוא מפקד צבאי מעולה, אבל
מפקד צבאי לא צריך להיות שר. שר־הביטחון
צריך לבלום את הרמטכ״ל• אצלנו
הרמטכ״ל בולם את שר־הביטחון. לפעמים
אני חושב למה לא העלו אותו בדרגה.
אם אריק שרון היה נעשה רמט־
:״ל, הוא היה מניח לכולנו. הוא כל־כך
_ רצה להיות שר־ביטחון שאי־אפשר היה לסרב
לו. הוא האיש שרצה יותר מכל אחד
אחר בהיסטוריה להיות שר־ביטחון. חשבת
על זה פעם ל

• מתי התחילה התמוטטות הערכים
שלך?

ב־ .73 במילחמת יום־הכיפורים. פתאום
התחלתי להבין שאנחנו עובדים בלי שכל.
בלי לב ובלי מוסר. רק כוח ושרירים.
הבנתי שזה אנחנו למען המדינה במקום

יא מדת• גס לבקו את
* זיין וגם לבוא לבית!.
אז ויתרת* וגליו. ויסות׳
ווי הקן הדישפתת׳
ה־ח׳ו׳ שהיה יי

שהמדינה תהיה למעננו. אין אחד שלא
נפגע בסילחמות ישראל, ואתה לא צריך
להיות פצוע כדי להיות פגוע. אם אתה
קצת רגיש אתה נפגע. במחזה שלי, הפסיכולוגית
אומרת: דובר צה״ל אף פעם
1לא מודיע שבגיזרה המזרחית נהיו חמשת
אלפים פסיכים. על משוגעים לא מודיעים.
גם אני הייתי משוגע ולא הודיעו עלי.
אני יצאתי פעמיים רע מהמילחמות. פעמיים
הייתי קצין נוסח מ־א־ש, אסטרונאוט
יותר מאשר קצין. כשגמרתי להגשים את
חלום הוריי היו לי דרגות. בקרב אחד על
תל פאחר לא ידעתי מי האוייב יומי אנח-
נו. ובמילחמה השניה הבנתי שאני צריך לבלום ורצתי אחרי קצ׳ה וכל הזמן ירו
עלי. נחשבתי לאלוף השוהות. אני ונדב

ליפשיץ היינו חופרים את השוחות הכי
עמוקות• פעם אריק אמר לנו: תצאו מ־השוחה,
חבל על המקום, נכניס פה טנק.
הטראומה האמיתית תפסה אותי ב־,73
אמרתי לקצ׳ה ״שלום, אני לא רוצה להיות
פה יותר,״ והלכתי.
היתה אווירה של חפלות עם אריק שרון.
יותר מדי אחוות לוחמים. לא רציתי את
זה. אז נשבר החלום שלי. אז הבנתי שאני
צריך להיות בלהקת הנח״ל, ואז החלטתי
שבתאריך זה וזה אני מתחיל להגשים את
החלום ועליתי על הבימה. אמרתי לקהל
מה אני חושב. התחלתי להיות בוטה כלפי
המימסד. ואז חל הקרע ביני ובין דיין.
לא יכולתי גם להגיד את מה. שאמרתי,
וגם לשמור על יחסי מישפחה טובים.

• הוא הפסיק לדכר איתך?׳

אחרי המילחמה נפגשתי איתו לשיחה.
אמרתי לו שלדעתי אנחנו פועלים בטיפשות,
אנחנו ספרטה ולא !מנסים להיות
אתונה. שאלתי אותו אם נמשיך גם בעתיד
להיות ספרטה, והוא אמר: כן, נחיה לעד
עם החרב. אסי היה איתנו במעמד הזה,
אסי היה אז בדעתי, אבל הוא היה הבן
שלו ואני לא. ואני מאוד אהבתי אותו כדוד.
בדרכו הוא היה מאוד משפחתי, למרות
שהיתר, לו דרך מוזרה להראות את
זה. יכולתי להצטרף אליו ואז בוודאי היו

תה קוה וגו? תנסקנו
לראות ולהרגיש?
מאתיים גסריס תשאתיות
לא ישבו דק חיילים של
תלינור. היו שם בגי
קיבוצים ומושבים.
מה קרח להם?

להתייעץ עם מי שנמצא איתו באותו רגע.
כשהייתי בן 21 גרתי בבית דיין במשך
שנה, והוא היה מתייעץ איתי בדברים ש עמדו
ברומו של עולם. אם הייתי אומר לו
משהו מדליק, אז העיין האחת שלו היתה
נוצצת. אם הייתי אומר לו משהו לא
מעניין, העיין היתד, כבה.
בזמן הביקור שלי אצלו טען כנגדו אריק
שרון, שבגללו הפכנו לכוח זר של האימפריאליזם
האמריקני. תארי לעצמך שהוא
שאל אותי אם כדאי או לא כדאי להגיב
על דבריו של אריק. אחר-כך כרגיל דיבר
על העתיקות שלו. אבל די, מספיק עם
דיין. בואי נלך הלאה.
1 01 01

• כדא נחזור למחזה. איזז מכל
הדמויות היא הדמות שלך?

כולן, פחות או יותר. זד, באילו שאני
עולה על הבימה ומציג 20 דמויות

• מדוע כעצם אינך משתתף
כמחזה?׳

נמאס לי להופיע, וזה מחזה לשחקנים.
זה לא קברט ואני לא שחקן.
כל הדלתות נפתחות לפני, במיוחד שהייתי
עיתונאי מתחיל, ולבטח הייתי מפיס את
דעתו. או שיכולתי להגיד לו מה שאני
חושב ויהי מה, לבטא את דעת הדור שלי
נגד או בעד הדור שלו. בחרתי׳ בדרך
השנייה, ואני מאמין שדיין בירך על
ההחלטה שלי, כל זה הזכיר ליו את עצמה
אם היו עומדות לפניו שתי האפשרויות,
היה בוחר באפשרות שבחרתי בה אני.
הקשר ביני ובין דיין נותק אחרי שכתבתי
לספר המחדל. היית מאמינה שגם שייקח
בן־פורת כתב לספר הזה?

• גם אלי לנדאו.

גם אלי לנדאו, תאמיני או לא. זהו, אני
לא סובל שמישהו מדבר עליך רע ואחר־כך
שותה איתך תה. לא יכולתי לבקר את
דיין ולהמשיך לבוא לביתו, אז ויתרתי
עליו. ואני ויתרתי על הקן המישפחתי היחידי
שהיה לי אי־פעם בחיים, חוץ מהקן
שבניתי עם נורית. דודה רות היתד, בשבילי
כמו אמא רות. מאז מות אימי דיא
היתד, לי כאם, וזה כאב. אך לא היתד, דרך
אחרת. עשר שנים לא באתי אליהם הביתה.

וכשהם התגרשו?־

עשיתי טעות. העדפתי בן זוג אחד על
השני. התרחקתי ממנו מאוד והעדפתי את
רות. תמיד העדפתי את רות. וידעתי שטוב
לו, שבגיל 60 הוא גילה את האשד.
הלוואי על כולנו.

• ובבד זאת, שבועיים לפני
מותו התפייסתם, מדוע ;החלטת
לחדש איתו את הקשר?׳

נכון, שבועיים לפני מותו כתבתי מיכתב
ארוך מאוד. זה היד ׳ ,יום־כיפור ונתפסתי
לחשבון־נפש. ידעתי שהוא חולה, והוא היה
הדוד היחיד שהיה לי. חשתי רגשי-אשמה
ברורים. כתבתי לו מיכתב ארוך מאוד,
מרגש מאוד. הסברתי לו מדוע הייתי
חייב ללכת בדרכי שלי כתבתי שהייתי
רוצה להתפייס ולבוא אלי עם ספר שיריי
החדש, שנקרא פחות אבל כואב. למחרת
התקשרה רחל ואמרה שנבוא מייד.

• ספר לי על ;הפגישה.

הוא התנדנד על כסא נדנדה בחצר, ואפר
:״תמיד הייתי נודניק נכץ?״ היה
לו הומור מיוחד. שוחחנו, היו גם נורית
והילדים. לדיין יש דרך מיוחדת משלו.
כל החלטה שהוא לוקח על עצמו הוא נוהג

• כזמן האחרון חרכה חברים
שלי, שחלקם גם חכרים שלך,
מדכרים על עזיכת הארץ. אתה
עצמך אמרת שכפעם הראשונה
כחייך אתה מתכייש להיות אזרח
מדינת ישראל. האם העלית אי־פעם
כדעתך את ;האפשרות שאין
יותר מה דעשות כאן והגיע הזמן
לעזוב את הארץ?

מעולם לא, עד למילחמת־ד,לבנון, שבה
ראיתי שצריכים לעבור למעשים, כי ה מילים
נמצאות באינפלציה. ומי שחושב
אחרת ממד, שבגין חושב, הוא שונא ישראל.
אני חושב שאני אוהב ישראל, למרות
שאני חושב אחרת.

אוי לא שומס את הזעקה
הגחלת של בזי דווי,
החוזר׳ ממילחמה
אלווה ומיותרת. אני
לא שוגע את הזעקה,
וק לחישות
אני לא רוצה לעזוב את הארץ, אבל
אילו יכולתי, הייתי לוקח איזה אי בים
האגאי ונח שנה. אף פעם לא נחתי. אנחנו
כל הזמן במירוץ. אנחנו לא חושבים.
מהדורות החדשות רודפות אותנו. הלחץ
הזה מטריף אותנו. אתמול, בכנס־מחאה
של הקיבוצים, שהתקיים בד,זורע, א״ב יהושע
הגדיר את כל מד, שאני מרגיש. הוא
אמר :״הפסקנו לראות ולהקשיב.״ הרי
מאתיים מטרים משאתילה לא היו רק
חיילים של הליכוד. היו, שם בני קיבוצים
ובני מושבים. מה קרה להם? הרי תקפה
אותנו קהות חושים. איזה סוויץ׳ נסגר בתוכנו,
ועד שלא ייפתח אין לנו תיקווה.

אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו איפה
אנחנו בתוך כל מחול השדים הזה.

• !מה היתה ההתרשמות שלך
מהלך הרוחות שד החיילים כשעשית
מילואים בלבנון?
ואף הייתי שבועיים באוגדה
מג״ד לא רצה להיכנס לביירות. לעומת
זאת, רס״רי המיטבח רצו להיכנס. אבל
המג״דים, במקום לדבר, שתקו. הם היו
צריכים לדבר. .

• מה דעתך עד ׳מעשוהו של אלי
גכע?

הוא גיבור לאומי, כי הוא פאטריוט
אמיתי, אוהב את המדינה ומקריב את עצמו
למענה. הוא יכול לעמוד בשורה אחת עם
טרומפלדור ועם לוחמי חרות ישראל.

• היכרת עוד אגשים שחשכו
כמו אלי גבע?

כן. ולכן, למרות הערצתי את אלי גבע,
אני לא מסכים עם דרך הטיפול בו. זד,
לא הוגן שאותו שיחררו משירות צבאי,
ואילו חייל, שרצה שישחררו אותו משירות
צבאי כי לא רצה להיכנס לביירות,
הוכנס לכלא.

• אמרת קודם שהמג״דים היו
נגד הכגיסה לכיירות ואילו רס׳׳רי
המיטכח היו כעד. האם אתה מכין
את ההתנהגות הזאת? האם אתה
מסוגל להסביר למה דווקא הם?

המימסד הפולני תפס, שהשינאה היא
רגש פרימיטיבי עמוק של קבוצות אתניות
מסויימות, והוא עובד על זה בכיכרות ובמצעי
הבחירות. ואותה קבוצה חדורה ב-
שינאה ילדותית כלפי כל מי שחושב אח רת.
וזה ההבדל הגדול. כי אני לא שונא
אף קבוצה ואף עדה. לא יכול לשנוא, לא
מסוגל. אני מסוגל לבוז, לחוש חמלה, ניתוק,
ניכור, יש לי קשת מגוונת של רג שות.
אך אני בשום דרך לא פונה אל
השינאה.

• אב מדברים על שיגאה, אתה
עצמך נושא דשיגאה. קיבלת ב־סידהסה
הזאת מיכתכי שי נא ה
ואיומים טדפדנייט. איך אתה חי
עם זה?

אנשים מטלפנים אלי ומאיימים עלי ברצח.
המיכתבים שאני מקבל הם מסוג
מיכתבי השינאה שיהודים לא קיבלו באי רופה
בשנים הידועות ההן. וזה כבד עלי,
כי כמו כולם אני רוצה שיאהבו אותי. ברגע
ששונאים אותי, אני נאלם דום. איך
אני אטפל בזה?
בכל ההופעות שלי הייתי מוכרח ללטף,
כי הופעתי בכל מקום, בכל חור, בכל
מיסגרת. אני מכיר את המדינה. הייתי אי-
תם, ראיתי אותם, חטפתי מה שיש להם
להגיד. יש לי טריק שלמדתי מאורי זוהר
— כדי שלא ישנאו אותי הייתי צריך להצחיק
אותם, ובין צחוק לצחוק הייתי
אומר את הדברים הקשים.

• מה כותבים דך כמיכתכים?׳

אומרים לי לעזוב את הארץ. את יודעת
מה? בגלל זה אני לא עוזב. מה, שאני
אשאיר להם את הארץ? שאני אשאיר להם
אית ארץ אבותינו, עם המסורת הארוכה?
לשינאה המטופחת על-ידי מטורפים?

• אתה מאמין שהזעזוע שעבר
עד ישראל בעיקבות הטבח ב־כיירות
ישנה משהו?
מד, שמזעזע אותי זה למה היינו צרי-
(המשך בעמוד )73

המיוחדה והטבח
בניירות גרמו
למשבר בתמ״י
לנווץ, נאשר
הפעילים הצעירים

ך* מו שתמ ״י נראית היום. זה לא
מקובל עלינו. היא דומה לכל יתר
המיפלגות. כל ההבדל הוא בכך שאוזן,
אברחצירא ורובין הם ספרדים. לא בשביל
זד. הקמנו את תמ״י. לא זו המיפלגה שחלמנו
עליה.״
הדובר הוא עופר בורשטיין 25 מנהל
להקת הברירה הטבעית, בן להורים מצאי
תוניסיה ואיש שכונודהתיקווה.
עופר, דני עידן, אשר עידן, שלמה בר,
ויקי שירן, פרוספר בן־הרוש וחבריהם —
צעירי תמ״י — קוראים תיגר על מנהיגותם

של אבו־חצירא ואוזן. בעיקבות מילחמת
הלבנון והטבח חנורא במחנות צברה ושא-
תילא פרצו החוצה תחושות המרירות והכעס
של הצעירים בתמ״י, תחושות שחמרו
עד אז מתחת לפני השטח.
,אנו סובלים מחוסר־דמוקרטיה טוטאלית
בתוך התנועה,״ מדבר בורשטיין במהירות,
כשהכעם ניבט מעיניו .״הצניחו
לנו את גנרל פואד — מי בכלל בחר
בוז — והוא משחק לנו את הגנרל של
הרחוב הערבי. אחר־כך מסתבר שהוא
בכלל לא כל-כך מתמצא במה שקורה. ובן-
ציון רובין? אנחנו בכלל לא מבינים מה
הוא עושה בינינו.
,בכלל אנו נגד התפיסה הזאת שמפני
שמישהו גנרל, הוא יקבל תפקיד מפתח.
הם העתיקו את זה מהאשכנזים. מה זה
המחלה הזאת ז אם הם מוכשרים, אז
שיתמודדו בבחירות בתוך התנועה!
״עד היום לא התנהל ויכוח בתוך התנועה
על תפיסתה האידיאולוגית. אין דיון
על בעיות כמו יחסינו עם הערבים, השטחים,
הבעיה הפלסטינית.
״יש לנו מישרד העבודה והרווחה, ועד
היום לא התנהל ויכוח איך להפעיל אותו.
מה עשינו? מה שעושים כולם: שיבצנו
עסקנים שלנו בתפקידים, וזהו.
״מי שמנהל היום את העניינים זו ה-
שלישיה אבו-חצירא, אוזן ופואד. אבר
חצירא הפך ראש המיפלגה בגלל קונסטלציה
מיקרית, ועכשיו אנחנו דורשים
בחירות. אם השלושה ייבחרו — תפדאל.
אם לא — בבקשה, שיילכו הביתה.״
הטבח בביירות מיקד את הזרקורים גם
לשותפים בקואליציה: כיצד נוהג ומגיב
כל עסקן כפרט, ומהי עמדת המיפלגות
המרכיבות את הממשלה. התנהגותה של
תמ״י במילחמת הלבנון, כשהיא פסחה על
שני הסעיפים ולא נקטה עמדה קונקרטית
ונחרצת, הובילו אותה אל מבוי סתום.

* 11הטללי 11 מימין: אהרון אבו־חצירא, מי
שהיה שר — וכיום ראש סייעת
י י *4י י

תמ״י, המייצג את יוצאי עדות המיזרח הדתיים ,׳משמאל: מנהיג

להקת הברירה,הטבעית, המוסיקאי שלמה בר, מדברי המהפכה
התרבותית־רעיונית, שאותה דורשים צעירי תמ״י. במרכז:
דוברת מישרד־הקלייטה, ויקי שירן, המנסה לפשר בין הקצוות.

3ו 9ש ההשיר
כמו לאורך כל המילחמה, גם הפעם,
בימים הראשונים שאחרי הטבח, לא השמיע
אהרון אוזן כל עמדה. הוא הביע את
סלידתו וזעזועו, אך לא היתנה את המשך
הישארות תמ״י בממשלה בהקמת ועדת-
חקירה. מי שהביאו אותו לכך — אפשר
אפילו לומר: כפו זאת עליו — ובכך
הצילו את שמה הטוב של תמ״י, היו צעירי
המיפלגה.

;; ב קי מ ה

ז קופ ה״

ו ז והר בורשטיין וחבריו, כולם צעירים
< בשנות השלושים לחייהם, מהווים בעצם
את עמוד השידרה של המיפלגה, הגרעין
הקשה שלה. לפני הקמתה של תמ״י הם
השתייכו לקבוצות זעירות שונות שהפגינו
בעיקר בשאלות חברה: פער עדתי וקיפוח.
חלקם נמנו עם קבוצת עודד, אל״ד״ ישראל
שלנו, ישראל זה אני, ועוד. כולם משכילים,
רובם בני שכונות ועיירות־פיתוח.
בהשפעת הפנתרים השחורים, יצאו גם הם
נגד המימסד האשכנזי, אך תוך החלטה
לשחק לפי כללי המישחק הקיימים.
מטרתם המוצהרת: לא רק חלק בשיל-
טון, לפי מיספרם היחסי של בני עדות-
הפיזרח, אלא שילטון חדש.
במיפגשים שונים, שהמפורסם בהם הוא
כנס שנתקיים ביער ירושלים (בחורף ,)1980
שאליו זומנו כל הקבוצות הפועלות בשאלות
של מצוקה חברתית, החליטו ראשי ;וקבוצות
להתאחד תחת דגל אחד. קרי: להפוך
למיפלגה, שתנקז אליה את כל תחושות
המרירות, הקיפוח והתיסכול של יוצאי
ארצות־ערב.
אהרון אבו־חצירא, פוליטיקאי שקרנו
ירדה במיפלגתו. קרא נכון את המפה. הוא
ראה את ההתרחשויות והבין שיש. כבר

תשתית פוליטת סוכנה כמעט לגמרי, המורכבת
ממיטב הכוחות שעשויים להנהיג
מיפלגה חדשה: אקדמאים, בני שכונות
ועיירות־פיתוח שאינם קוראים ״בגין בגין !״
אך גם אינם סובלים את המערך וקציני
צבא בדימום.
בראש הקבוצה עמת שני יוצרים ואנד
נים, המקובלים והזוכים להערכה רבד. גם
בקרב הציבור האשכנזי: שלמה בר נד
הברירה הטבעית, מוסיקאי מחונן, והמשורר
העיוור ארז ביטון. ביצירתם העניקו שני
האמנים לקבוצה את הנופך הרעיוני-
מהפכני.
אהרון אבו־חצירא הבין, שמה שחסר זו
מערכת אירגונית וכסף. את אלה קיבל
מנשיא הפדרציה הספרדית העולמית, גיסים
גאון.
עם הנדוניה הפוליטית הזו ועם תומכיו
בתוך המפד״ל, שהם דתיים מצאי ארצות
ערב, הוקמה תמ״י בחיפזון. המסר העיקרי
שלה היה :״בקומה זקופה״ .סיסמה מעורפלת,
שפנתה לרגש הכבוד העצמי הפגוע,
אך לא היה בה תוכן ממשי. הסעיפים
הממשיים היו בשאלות המצוקה החברתית.
על אלה היא קמה ועל אלה היא בנראה
גם תיפול. במצע תמ״י לא היתד. כל
התייחסות עניינית ליתר השאלות המטרידות
את הציבור. אהרץ אבדחצירא
ואהרון אוזן, שקפץ במהירות אל העגלה
הזו מתוך מיפלגת העבודה, גיבשו את
הקונסנזוס המיפלגתי.
צעירי תמ״י, שרק לפני זמן קצר באו
מקבוצות רדיקליות קטנות, מצאו את עצמם
לפתע שותפים לממשלה, נהנים מכל הכיבודים
הזורמים אל מי שמשתתף בשילטון.
הוצאת עיתון, הקמת תחנת רדיו, הקמת
מרכז תרבותי לתיאטרון, מוסיקה וקולנוע,
שיהוו שופר ליוצאי הממרח ולאט-לאט
יכשירו את הקרקע למהפכה — כל אלה
כבר לא היו בגדר חלומות פרועים. לפתע

צעירי תמ״י רואים בתת־
״1 1 1ל
אלוף בנימין (״פואד״) בן־

אליעזר גנרל מיקצועי!שהוצנח אל הצמרת.
היו בנמצא כספים ותקציבים ומירב העידוד
והתמיכה. אבו־חצירא ואוזן, שהעניקו לחסידיהם
ותומכיהם תפקידים ומינויים פוליטיים,
שילמו את המם גם לצעירים: ויקי
שירן, צעירה יוצאת מצרים ופעילה בולטת
בשכונות, נתמנתה כדוברת תמ״י וחברת
מישרד-הקליטה.

ח ס אי טי
וזו חל
עירי תמ״י ניצלו את ההזדמנות ש-
^ נפלה לידיהם. בעוד אוזן ותבין, שני
פוליטיקאים משופשפים ושועלים ותיקים,
מנהלים את המישחק שלהם לפי הכללים
שלמדו במיפלגות המימסד שהנציחו את
הפער — מינויים לפי השתייכות •מיפלג־תית,
מאבקים קרתניים על תקציב נוסף
פה, תיקון קטן בחוק שם — לא ישיבו

עופר בורשטיין, אשר עידו וויקי שירן
בחיבוק-ידיים.
שלמה בר וארז ביטון, נושאי־הדגל של
הצעירים, הפכו להיות נכס פוליטי, שכל
1מיפלגה היתר. חפצה לאמץ.
אשר עידן׳ מרצה לכלכלה, הקים ב־אוניברסיטת
תל־אביב מסלול להכשרת
מנהיגות מבני עדוודהמיזרח. בקורם זה
מגבירים הוא, ויקי שירן ואחרים, את התודעה
״הספרדית״ .הם נוטעים בסטודנט
בן עיירת־הפיתוח את ההכרה, שהוא אינו
נופל במאומה מן האשכנזים. הם מדברים
על מהות מיזרחית, שהיא שונה לחלוטין
מן התרבות המערבית הראציונאלית, ש אותה
ניסו לכפות עליהם האשכנזים. הם
מסבירים שיש ללמוד את כללי המשחק
של האשכנזים, לדעת לדבר בשפתם, אך
^ לא לוותר על זיקתם למיזרח.
״אנו, יוצאי המיזרח, שגדלנו על תרבות
והוויה ערבית, מבינים טוב יותר את הערבים,
את רוחם, את שפתם, את מיג-
הגיהם,״ טוען שלמה בר .״כאן יש שמש,

הפיק: אריקו בן־ש ושן, שכל שחקניה היו
יוצאי ארצות ערב. ההצגה דנה בחיי הנפש
של יוצא מארוקו, נער שכונות שהפך
אקדמאי ומוזמן לפתע לשמש בתפקיד ממלכתי
בממשלתו של הפולני בגין.
כל עוד המציאות היתד. שיגרתית, עסקו
צעירי תמ״י בשלהם, ולא הוטרדו כל־כך
מהעובדה שתת־אלוף בנימין (״פואד״) בן-
אליעזר הוצנח להיות מזכ״ל התנועה, לא
הוטרדו גם בשאלה מהו הקו הפוליטי של
תמ״י, ומהן עמדותיה בשאלות חוץ ו-
ביטחץ.

״ ה חל טגו
לכסח ״
יד חמת. הלמדן שיבשה את ההר־
• י מו ני ה במיפלגה. תמ״י, כשותפה בקואליציה,
אמרה ״הן״ אחרי תעלולי בגין
ושרון. אולם שלמה בר, עופר בורשטיין,
דני עידן וחבריהם, לא השלימו עם ה־

״ברור, שכל מי שהוא דפוק ומקופה, רוצה
לדרוך על מישהו נמוד יותר. היות שהד-
פוקים והנחשלים בארץ הם בני עדות
המיזרח, וכך יוצא שהם שונאי ערבים.
במקום לשפר את מצבם, המימסד מנציח
אותו, ובכך יש לו המון שיוצא לכיכרות
וזועק :׳בגין, בגין!׳ .במנטאליות שלו
ובתפיסת העולם שלו, יוצא ערב הוא איש
מתון, שוחר־שלום.״
בהפגנת ההזדהות עם הממשלה, שאירגן
הליכוד בראשית המילחמה, נעדרה תמ״י
מרשימת המשתתפים. לדברי דקי שירן,
היה רמז בולט לכר, שאץ המיפלגה שלמה
עם החלטות הממשלה.
עד כה מחו צעירי תמ״י כפרטים. הטבח
בביירות גרם לתסיסה כלידת. שלמד. בר
וחבריו יצאו מייד לרחוב דיזנגוף והפגינו
נגדו. אהרון אבו־חצירא ואהרון אוזן תמכו
בהקמת ועדת־חקירה, אך טענו שהם ״יחתרו
לכך עם הזמן״ .על רקע זד. פרץ עימות
בינם ובין צעירי תמ״י.
״החלטנו לכסח,״ מסביר בזעם עופר

ל ׳ 0 .ל ל׳** 0עופר בורשטיין, מד־
^ ליק נרות לזכר חללי־

ביירות, בהתארגנות ספונטאנית של צעירי
תמ״י שבאו למחות טל טבח הפלסטינים.

מחיר המי לחמה

בעצרת הזדחות עם חסיל־חמה
בלבנון, שאירגן הליכוד,
נמנעה וזמ״י מלהשתתף. לעומת זאת, יצאו צעירי המיפלגה

כאן חם, הכל איטי מוחל. אם ברצח
ישראל להיקלט בסביבה הזו, עליה להפסיק
לחקות את המערב. ללמוד מהם —
כן, אך לא לייבא כל מוצר תרבות מערבי
לארץ, לחקות את המערב כמו קופים.
״עכשיו תורם של האשכנזים ללמוד מ־איתנו,
בני עדות המיזרח,״ ממשיך בר.
״רק אז ניטמע בארץ הזו באופן טיבעי.
רק אז, תוך כדי השפעות הדדיות בין

להפגין ולמחות נגד הממשלה. בתמונה: שלמת בר ולהקתו
בהופעת־מחאה. הס טוענים שיוצאי המיזרח חיו בשלום עם
הערבים בארצות מוצאם, ואת המילחמה חוללה מיפלגה אשכנזית.

מילחמה. הם התארגנו באופן ספונטאני
ומחו נגד המילחמה. שלמד. בר הופיע
בהתנדבות בכל אחת מעצרות־המחאה שקיימו
הצעירים בתל־אביב ובירושלים.
בהפגנות אלה מחו הצעירים על כך
שמחיר המילחמה הוא מיליארד דולר, בעוד
שהתקציב לשיקום השכונות בשלוש השנים
האחרונות היה 130 מיליון בלבד. קצה
נפשם בטענה הנצחית, שאין תקציבים

בורשטיין. עופר, שחי שנים רבות בצרפת
וספג את תרבותה הפוליטית, התנגד ל-
מילחמה מראשיתה .״אנחנו טענו שהקמת
ועדת־חקירה זהו תנאי בל יעבור להימצאותנו
בממשלה.״
בין זיקני תמ״י וצעירה התפתח ויכוח
חריף ונוקב, שבסופו הובטח להם כי תמ״י
תפעל להקמת ועדת־חקירה. עופר וחבריו
לא הסתפקו בכך. הם ניסחו מיברק אל

הצעירים בתורי, המהווים אח חוט השיווה שד המיפלגה,
מורדים.האם יתעלמו מהם העסק]׳ הוותיקים והמשונשניס
ויפסידו אותם, או שיענו לדרישותיהם השונות?
מיזרח ומערב, ובתוספת תכנים יהודיים
יווצר כאן משהו חזק, אמיתי. רק דרכנו
ניתן יהיה לדבר עם הערבים ולחיות עימם
בשלום.״
שלמה בר מכין את המהפכה דרך המוסיקה
שלו, ארז ביטון בשיריו, פרופסור
בן־הרוש בפלקאטים ובעבודות גראפיות,
חיים שירן בסרטי טלוויזיה המתארים את
ההווי היהודי בצפודאפריקה, דני עידן
מפיק ומארגן הצגות תיאטרון, הדנות בשאלות
חברתיות. ההצגה האחרונה שאותה

לטיפול בבעיה חברתית חריפה ובוערת,
כמו הפער, אך למימון מילחמת התוקפנות
נמצא פיתאום הכסף.
שלמה בר גם התקומם נגד הטענה ה רווחת,
שבני עדות המיזרח הם שונאי
ערבים .״זהו שקר!״ טען בר .״אנו, יוצאי
ערב, חיינו בשלום וביחסי שכנות טובים
עם הערבים. את המילחמות יזמו וניהלו
תמיד האשכנזים, שאינם מבינים את הפסיכולוגיה
ואת המיבנה הנפשי של השכן
הערבי. מספיק לדבר אל הערבי בכוח.

השר אוזן, שבו דרשו באופן חד־משמעי
את התפטרותו של שר־הביטחון והקמת
ועדת-חקירה .״אנו מבקשים ממך לשקול
את המשך כהונתו בממשלה, במידה ולא
תיענה לפנייתנו,״ הוסיפו. על המיברק
חתמו 20 צעירי תמ״י.
אהרון אבו־חצירא, שמאז פרישתו מן
הממשלה מקדיש את כל זמנו למיפלגה,
הבין שאינו יכול להתעלם מדרישת הצעירים.
הוא יודע שהוא זקוק להם, ושהם
מהווים את חוט השידרה של המיפלגה.

תמ״י אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד
אותם.
דני עידו, שחזר לפני זמן קצר משירות
מילואים בלבנון, סיפר :״כל החיילים סביבי
היו מנתיבות, מסלול, אופקים, אשקלון.
לא קיבוצניקים, לא בני טובים. גם להם
נשבר ממה שקורה. הם לא יצביעו יותר
עבור בגין. נראה לי, שאם נפעל נכת
ונדע איך להגיע אליהם, הם יצטרפו אלינו.״
היחידה מבין צעירי תמ״י שזכתה למינוי
פוליטי היא ויקי שירן. נראה שהשהייה
הנוחה והמרופדת בתוך הקואליציה עשתה
משהו לצעירה, שרק לפני קצת יותר משנה
עלתה על בריקאדות.
לעומת עופר ודני נשמעת ויקי פושרת.
מנסה לפשר בין הקצוות .״אין קיטוב ואין
נתק של חשיבה. בסך הכל, ראשי תמ״י
לא חיים בפלאנטה אחרת. אבל לשון־
המאזניים כאן היא המפד״ל ולא תמ״י,
לכן כדור־המישחק הוא בידיים שלהם.
אנחנו לא יכולים להיות דומינאנסיים.״
שירן מרבד, להשתמש במושגים כמד אינטרסים,
שיקולים פוליטיים, כללי־מישחק.
אין בה אותו הלהט, המאפיין את עופר
שו ש סיי מון !!
וחבריו.

תיכוניסטית

הזמר האנגלי מיץ׳ הילד הוא בן ל-
מישפחה מוסיקאלית מיוחסת באנגליה.
אחיו, אירווינג, היה מנחה־זמר ומלחין
פופולארי. דודו, טוני, הוא המפיק וכותב
השירים של להקת אחוות האדם,
שזכתה במקום הראשון באחת מתחרויות
הארוויזיון, בן־דודו של מיץ /ארילן, הוא

1לא

חיילת

דודו טופז
בת־35
הבדרן דודו טופז ידוע בחולשתו לנערות
צעירות ויפות. כמה שיותר צעירה
— יותר טוב. אחת שעברה את גיל ,20
היא בעיניו בלה. תקופה ארוכה היתה לו
חברה שענתה לשם אי רי ם והיא היתד,
חיילת. דודו בן ה־ 35 גר איתה אפילו באותה
דירה ולמרבה הפלא הם לא נפרדו
לרגע.
לדודו, כפי שאתם זוכרים, היתד. גם
תקופה רעה. הוא דיבר במקום הלא נכון
ובזמן הלא נכון על הצ׳חצ׳חים ונאלץ לרדת
למחתרת. באותה תקופה לא היה לו
קל לצוד את הצעירות והיפות, שתמיד
היו לצידו. אבל לא חתיך כדודו ישאר
בודד בין רומן קצר אחד למישנהו. הוא
נפרד מאיריס ובאה נמ{,ה. יפהפיה כקודמותיה,
וצעירה כמותן.

נכון, גם זה לא מפתיע. אז מה כן מפתיע
אצל דודו? או, אני אומר לכם. כאשר
לדודו יש רומן עם מישהי שהיא
מעל גיל 20 ובמיקרה הבא זה הרבה הרבה
יותר מ־.20
חברתו החדשה של דודו אינה חיילת או
תלמידת־תיכון. היא הספיקה להתחתן, להתגרש
ולהיות אם לילד בן תשע. שמה
כדוריה, והיא בת — שימו לב — .35
לא, זו לא טעות. בת .35 ברוריה היא
ספרית ועוסקת במיקצוע בעיר מגוריה,
חדרה.
סיפור היכרותם גם הוא מפתיע. ברוריה
רצתה כבר מזמן להכיר את דודו, אך
הדרך אליו היתד, חסומה. כדי לקצר את
הדרך היא הלכה להופעה שלו, ובחוצפה
ישראלית אופיינית הציגה את עצמה והודיעה
מייד לדודו הנדהם שהיא רוצה
להתיידד איתו.
וזה הלך. ברוריה מוכנה להרחיב את
הדיבור על הרומן המפתיע שלד, עם ה בדרן.
היא מאושרת ומצהירה, שהיה לה
כדאי לחכות עד שהשיגה את הרווק שאוהב
את רווקותו ושומר עליה בקנאות.
למד, חותרת ברוריה, אינגי יודעת. מרוב
התלהבות — אני חוששת — היא פשוט
שכחה עם מי יש לה עסק. אבל מצד שני,
אולי דודו החליט שדי עם תלמידות־תיכון
וחיילות.
איך שלא יהיה. אם שום דבר לא הש־
.תנה ביומיים האחרונים, אז נראה שהש ניים
עדיין ביחד.

אהבה צרכדוית
כאשר פגשתי בד, באחת מתצוגות־האופנה
שנערכו בתל־אביב, ביקשתי לדעת
מי היא הדוגמנית הזרה המסתובבת
בעיר הגדולה. אחרי בידור קצר התחוור
לי שהיא ישראלית, חיפאית במוצאה ושמה
קטרין טלמור. אחרי שיחה קצרה
התברר לי שהיה לה לא מזמן רומן בן
שלושה חודשים עם כוכב הקולנוע הצרפתי
ז׳אן פדל כלמונדו. הסקרנות הרגה
אותי, וביקשתי מקסרין שתגלה לי
מי היא.
הסיפור לפניכם.
קטרין בת ה־ 28 התחילה לדגמן באיטליה
בגיל ,18 לשם הגיעה שלוש
שנים קודם־לכן. היא בת לאם מרוקאית
ואב אמריקאי. היא הספיקה להתחתן ולהתגרש
בשווייץ, שם היתה נשואה למיליונר
מקומי בשם פול מייק בורג*
נהיימר. בעלה לשעבר עסק בנפט, בשמן
ובגידולי אבוקדו, ולא היה לו שום עניין
בדוגמנות. מכאן מקור המשבר, שהסתיים
בגירושין. קטרין נשארה לגור בדירה מפוארת
בג׳נווה, כשהיא מחלקת את זמנה
בין הצד המערבי של כדור הארץ, אירופה
וכמובן ישראל, בה מתגוררים הוריה.
״את בלמונדו הכרתי בלוזאן. זה היה
בחורף. הוא הזמין אותי לפארים ׳לקוק-
טייל לכבוד סרט חדש שהוא עשה. הוא
בן־אדם מאוד סכסי. הוא אירח אותי אצלו
ואף נסענו ביחד לבראזיל. היה לנו
רומן של שלושה חודשים.״
בישראל היא מבקרת כל שנה, גם משום
שהיא אוהבת את הארץ, גם משום
שהיא רוצה להיות בחברת הוריה. בחווילה
המפוארת שלה בשווייץ היא נוהגת
לערוך מסיבות קוקסייל לישראלים, אך
אני חוששת שבזה נגמר הקשר שלה לגברים
הישראלים.
״כשאני נמצאת פה, תמיד מחזרים אחרי.
מסתכלים עלי ברחוב: על גובהי, על ה ביגוד
המיוחד שלי על התכשיטים. אני
בת מזל אריה, ותמיד גונבת את ההצגה.
אך זה לא עוזי להם. אני שומרת מרחק

א הב ה

מו סי ק א לי ת ועבודה -
באמריקה

משום שחסר להם הליטוש הסופי.״ נאום
קטרין.
בארץ היא לא עובדת אלא נחה. מעיקרון
היא לא מחפשת רומנים. היא נוהגת
כפי שאומרים ,״להעביר את הזמן״ עם
גילה לוי, חברתו של יוסח (״יוסל׳ה״)
כוכמן, המיליונר היהודי־גרמני. קטרין
מספרת שהשתיים הן חברות טובות. בטח,
בשתיהן דבק אבק של מיליונרים.
קטרין עומדת לחזור לשווייץ בעוד ש־

מיץ׳ הילר
מאועי לקבוע

לפני כשנה, כשהתחתנה׳ היתד, נדרי
כלאו בטוחה שהיא עושה את הצעד
נכון. אולם בתוך זמן קצר גילתה הד
מנית, שזו היתה טעות מרה.
נורית, ג׳ינג׳ית יפהפיה, ניהלה רו
ארוך עם סוחר־עיתיקות גרמני, לאו מנן
השניים רצו למסד את אהבתם וד* 0
להתחתן. את הצעד הזה עשו באר ^
אפשרויות ן,בלתי־מוגבלות. נורית ם
דיפה שלא להסביר מה קרה. אך נר
שלא תמיד היכרות ממושכת לפני הנוע
אין היא ערובה לנישואין מאושרים.
לפני כחודשיים חזרה נורית לניריוו
כדי לסיים את פרשת הנישואין העגום
היא הניחה שהדרך הקלה ביותר לעש
זאת תהיה במקום החתונה בניו־יורק( ,
גם ששם אפשר להתגרש ללא נוכח
הבעל. אך בעלה רצה להקשות עליה,
סירב לשלוח את הניירות המאשרים <
הסכמתו למתן גט.
נורית התגוררה אז אצל ידידה הטו
הצלם סמי כן־גד. היא סיפרה לו 1
קשייה האישיים וסמי התגלה כחבר נא
ומסור. כדי להקל על הדוגמנית, הוא !

מנהל יחסי־ו־,ציבור של אלטץ ג׳ץ, פול
מקרטגי וקליף ריצ׳ארד.
מיץ׳ ,הידוע כאחד מכותבי השירים
המוצלחים באנגליה, סירב להפיק תקליטון
שבו הוא גם שר, עד שפגש כאמרגן
שלמה צח, שהציע לו לבוא לארץ,
כדי למכור את שיריו ולהקליט בעצמו.
מיץ׳ בא לכאן בחורף שעבר. הוא סיפר
שהוא בא רק לחודש, וכפי שאתם מבינים
הוא נתקע כאן. ועוד איד.
בארץ הוא התיידד עם המלחין הגרי
בארטר והשחקנית מרים (״צ׳יבוטרו״)
פיקס. השלושה היו יוצאים כמעט ערב
ערב לבילוי, במיסעדות ובמסיבות
באחד הבילויים האלה ערכה מרים היכרות
בין מיץ׳ ובין חברתה, מוניק. בין
השניים ניצר הקליק המפורסם, ופאז אי־אפשר
היד, להפריד ביניהם.
לא רק שמיץ׳ נשאר איתנו: מוניק נמ צאת
בחודשי הריונה האחרונים, ובקרוב
יוולד להם ילד. השניים ימסדו את אהבתם
בדרך המקובלת, ובעיות לא תתעוררנה
ברבנות כי מיץ׳ הוא גם יהודי.
מיץ׳ ,שבא לארץ רק לחודש, יהפוך
לעולה חדש וישתקע בינינו.

גורית כלאו
גט בעזרת הצלם

קטרץ טלמור וז׳אן־פול בלמונדו
אהבה מסביב לעולם
בועיים. היא מחכה כאן לידיד חדש שלה,
נצר למישפחת מלוכה אירופית. שהודחה
ממעמדה. כך שהפרובינציאלים הישראלים

אינם מעניינים אותה. אך כפו שאני יודעת
תמיד יש הפתעות בחיים. אולי גם אצל
קטריו.

לגרמניה, מסר לסוחר־העתיקות את הד 1
דעה על רצונה של נורית להתגרש, וע
באותו יום שב לניו־יורק, חתם אצל עור
דין הצהרה שהוא זה שהביא את האיש!
ונורית קיבלה במקום את הגט.
יום הגירושין שלה היה יום השנה ׳
נישואיה הכושלים. בן־גד הציע לנוו ,
לצאת ולחגוגג את האירוע הכפול. ו|
יצאו לסטודיו ,54 ולדבריה. היה זד. ה׳
הראשון שבו חייכה, אחרי חודשים ז
סבל בעולם החדש.
עוד הם משתוללים על רחבת־הריקוד
הבחינה נורית, ששעונה היקר, שבעל,
לשעבר קנה לה ליום־נישואיה, אבד. היה
זו המתנה הראשונה שקיבלה ממנו, שעו
קרטייה, שמחירו 1500 דולר. כך, באות
מאוד סימלי, היא ניתקה לחלוטין או
הקשר שלה לסוחר־העתיקות.
נורית חזרה לארץ, אך לא כדי להי•
שאר כאן. היא אורזת את מיזוודותיה שוע
כדי לחזור לניו־יזרק. ערב חזרתה לאח
היא קיבלה הצעות עבודה מפתות מעבו
לים. היה זה אחרי שהשתתפה בערב
ראיונות במלון ולדורף אסטוריה. אין לז
מושג כמה זמן היא תשהה שם. מה
ברור הוא, שהרומן הבא שלה יהיה כולו
על טהרת אמריקה.

א 1אנד תמיר:
הקשו מתהדקזוכרים את אגאבל תמיר ז בקיץ
האחרון סיפרתי לכם על שערוריה שפרצה
סביבה בחוף שרתון בתל־אביב.
הסיבה: חברה הנוכחי, אורי עליזי,
מהנדם־קירור במיקצועו, שנמצא עם ה־דוגמניית
היפהפיה למרות שהוא עדיין
נשוי. סיפרתי לכם אז שאשתו, עירית,
אינה מוכנה לוותר בקלות על בעלה,
למרות שהשניים נמצאים כבר בסוף הדרך
המשותפת.
באותו יום שישי קיצי השתזפו אורי
, - 1דוגמנית בחוף, כשלפתע הופיעה כ־

1 1 1 1 1

את יצחק (״איציק״) לאור ורונית דברת אני מוצאת בדיד כלל בעמודים
אחרים בעי׳תת. איציק, בן ה־ ,31 מוכר כסופר, משורר׳ חתן פרס עיריית חולת, מורה
לתיאטרץ, במאי־תיאטרון, מבקר־סרטים ובעיקר כפעיל באירגוני שמאל שונים, החל
בשי״ח, דרך אירגוני־סטודנטים אד־הוק וכלה בחזית הדמוקרטית לשלום ולשיווית.
היום הוא פעיל בוועד לסולידריות עם אוניברסיטת ביר־זית, בוועד נגד וזחילחסוז
בלבנון, ועוד ידו נטויה.
רונית דברת בת ה־ 27 היא ציירת, עובדת בהוצאה־לאור ושותפה בגלריה אחד העס
90 בתל־אביב. וכמובן פעילה כמו איציק בוועדים השונים, שהזכירו לנו בשנים
האחרונות שיש גם ישראל אחרת.
איציק ורונית היו נשואים חמש שנים. בימים הקרובים יבוא קץ לחיים משותפים.
רונית פותחת תערוכה אחרונה בתל־אביב, ומייד אחרי זה, בחודש נובמבר. תעזוב
את הארץ, כשהגט בידיה.
לרונית נשבר ממה שקורה כאן, ואני כל־כך מבינה אותה, שפשוט אין לי מה
להוסיף. היא החליטה ללמוד באיטליה, ובדרך זו להיות מחוץ להר־הגעש שלנו לכמה
שנים טובות.
בין הפגנה וכנס, שהשניים לא.החמיצו מעולם, הם הגיעו למסקנה, שלחיים משותפים
אין כל טעם. השניים טרודים בעניינים אחרים והם לא מוצאים זמן להיות ביחד.
אז מוטב להיפרד ולא למשוך את חיי־הנישואין הלא־מאושרים עוד כמה שנים.
בעוד חודש רונית עוזבת אותנו. טחנה השמאל מאבד עוד אחת מבנותיו הטובות
והפעילות ביותר. איציק ישאר לבדו בדירתם המשותפת ברחוב הגלבוע, וגם אני
מרגישה עצוב מכל הסיפור הזה.

לא אלמונית
ההוכחה סודי ״,קראה באפתעה מישהי מעמיתותיו.
״אני בטוחה שאין אחת כזאת.״
כאן כבר היה מדובר על הכבוד שלי. לא
ויתרתי. הלכתי לחפש את ענת גותן,
כלתו לעתיד של רוליק, ומצאתי אותה ב-
כיכר־מלכי־ישראל כשהיא חבוקה בזרועות
הדובר, ביציע־ד,עיתונאים ברחבת העיריה,
בעת הפגנת המערך נגד אריק שרון ש התקיימה
במוצאי־שבת לפני שבועיים. התמונה
היא הוכחה, ולכן היא לפניכם.

ללא מריבות

הווידוי שלה (העולם הזה )2341 היה
מרתק. אלנה פלד, שהואשמה בפיתוי
קטינה, ייפדה על אהבתה לחברתה ה צעירה
ממנה, על תמימותה בסידרי־מישפט,
שבעטיה איבדה את דירתה ואת
בנה, ועל מערכת הלחצים המופעלת עליה.
אלנה, עולה חדשה מברית־המועצות,
גילתה בארץ את אהבתה לנשים, אך חשה
בכאב הגדול הכרוך בכך. מאשת איש ואם
לילד היא הפכה גרושה חסרת־מיש־פחה
ודיור.
ובכל זאת יש מוצא. רבות־רבות פנו

המשולש הזה נגמר מהר מדי, אך בכל־זאת
אי-אפשר שלא לספר עליו. ש לו מי
גרונר הוא מנהל כפר נופש בקיסריה.
הוא בן ,30 חתיך משגע, אך זה לא מוצא
ביטוי בעבודתו, משום שהוא מוקף כל
הזמן במישפחות נופשים שאותן הוא צריך
לשעשע, ואין לו זמן לעצמו.
החליט הבחור שאם הוא רוצה להשיג
מישהי, הוא חייב לארגן משהו בכפר. הוא
יזם סוף־שבוע לרווקים ולחזקות וחיכה
להזדמנות.
איך זה שהוא לא מצא עד עתה את
החברה שלו? הסיפור פשוט: בקיץ כשהעבודה
בשיאה, הוא מתנזר מרומנים סוערים,
ומבלה. את זמנו בעבודה כמעט 24
שעות ביממה. כשהוא כבר מגיע לבית
הפרטי שלו בכפר, הוא נופל על המיסה
ונרדם עד הבוקר.
לשלומי יש חבר, שמו סביון צכר.
נכון, האמרגן הכי־צעיר והכי-שמן שאני
מכירה, שהיום הוא בן 20 ושהצליח להפיק
אין־סוף מופעים. סביון הוא הספק הקבוע
של אמנים׳ לכפר. לסוף־השבוע של
הרווקים והרווקות הוא בא בלווית ידידתו

אלגה פלד
מעריוצח סחר׳ל

מרגלית כת־ אדם.

ענת גזתן

איציק לאור

אהבת נשים

בדירה אחת

כאשר סיפרתי לכם בשבוע שעבר על
נישואיו הקרובים, של הד״ר לתקשורת,
ישראל (״רוליק״) פלג, דובר ומרכז
סיעת המערך בכנסת, רבים לא האמינו
לי .״מה, איך הוא הצליח לנהל רומן כזה

השמאל מתגרש

אנאכל תמיר
,סופה האשה החוקית ועשתה סצינה נדד
:׳ לה, מלווה בגסויות רבות. אורי קם,
1עזב את המקום כשאנאבל נשרכת אח־
,,דיו. אז אפילו סיפרתי לכם, שהיא היתה
;:אדוסה־אדומה מרוב בושה.
3עכשיו יש חדש. אורי אומנם לא חת;;־
יגרש עדיין, אך הוא עזב את הבית, ומתגורר
עם אנאבל. בקיץ הצהירה אנא-
בל שהיא מאוהבת במהנדס־הקירור. עתה
הקשר מתהדק. הדוגמנית מקווה שלפרשת
נישואיו של אורי יהיה סוף פורמלי
מהיר, כפי שהוא רוצה, כדי שהסצינה
שהיתר. אז על חוף הים לא תחזור במקומות
אחרים בתל־אביב.

סביון ערך היכרות בין שלומי ומרגלית
בת ה־ .26 השניים החליפו מייד מבטי-
אהבה. את סוף אותו שבוע היא בילתה
בדירתו של שלומי.
כפי שהיה צפוי, מרגלית לא הסתפקה
בסוף שבוע אחד לרווקים ולרווקות. היא
רצתה להיות בחברתו של שלומי, וביקשה
ממנו שיאם את קצב עבודתו, כדי
שיהיה לו יותר זמן לאהבה החדשה שלו.
ואם לא די בזה, היא העזה להציע לו
שייצא לחופשה קצרה ויבלה איתה באיטליה.
אולם
אהבתו של שלומי לעבודתו ולכפר
גדולה יותר מאהבתו לאהבה החדשה
שלו, ותשובתו למרגלית היתה שלילית.
המאוהבת המאוכזבת נפגעה עמוקות,

מרגלית בת־אדם
נזאמוגן למנהל
עזבה את שלומי, אך על איטליה לא ויתרה.
היא ארזה את המיזוודות ונמצאת
בדרך לשדה־התעופה.
ושלומי? הוא נשאר נאמן לכפר לרוד
קותו, עד לסוף־השבוע הבא של הרווקים
והרווקות.

למערכת וביקשו לעזור. אחת מהן, ישראלית
היושבת בארצות־הברית ועוסקת
באיפור אמנותי, הזדהתה כליאדד וביקשה
ליצור קשר עם אלנה. עשיתי
זאת, ודומני שהשתיים יודו לי על כך
עוד זמן רב.
ליאור שכרה עורך־דין, שהצליח להחזיר
את בנה של אלנה אליה. אך כאשר
נודע לבעל שאלנה מתכוונת לצאת עם
ליאור לארצות־הברית ולקחת את הילד
לשם, הוא סירב לחתום על האישור הדרוש.
הילד
נשאר בארץ, אך אלנה, שהתגוררה
בדירה שכורה, לא ויתרה על ההזדמנות
שנפלה לידיה. ליאור החליטה לקחת אותה
תחת חסותה והשתיים יצאו לארצות-
הברית. אני רק מאחלת לאלנה, שבצד
השני של כדור־הארץ היא לא תסבול בגלל
אהבת הנשים שלה, כפי שהיא סבלה
כאן.

* דרוש. לקשר יפה שייבנה
באיזור נתניה, דרוש רווק, חכם,
גבוה ונאה. ת״ד ,133 שבי־ציון,
מיקוד .25227

* קיבוצניק. קיבוצניק נאה,
,31/170 מעוניין בנאה ונחמדה למטרה
רצינית לחיי קיבוץ. ת״ד
30773 תל־אביג

* איש־עסקים. נאה ומבוסס
מעוניין בידידה דיסקרטית.
למתאימה מובטחת תמיכה נדיבה,
ת״ד ,565 הרצליה פיתוח.

* זכר? רווק נאה בן 33 הח ליט
לשים קץ לרווקותו, ועכשיו
הוא מחפש נקבית נאות עד גיל .33
הנקבות מתמנות לטלפן 621335־.03
דני.
הבת אשד,
בות

בנמל באמסטרדם. אם
את באה לאמסטרדם, צעיר נאה
32/168 מעוניין להכירד למטרה
אינטימית. עזרה בדיור ובדברים

נשים בלבד: נשית ואונשים
בלבד, מעוניינת להכיר
נאה עד גיל ,28 לשם התכתאירוטית.
ת״ד 5400־ל, רפת-

* בלי צחוק ,26/172 .נשוי
ונאה, מעוניין להכיר נשים נאות
האוהבות אהבד, משוחררת ורצינית
למטרה אינטימית, בנות 20 עד .40
אפשרי גרושות. ת״ד 113 קריית-
אתא, מיקוד .28100
עלם חמודות,
* דייגת.
,23/175 תר אחרייך, המקסימה והטובה,
במאמץ עלית להיחלץ ם־

תיסד
בועות לגברים שבחבורה: רווקה בת
,30 רכה כמו סבון, תוססת כ־סודה,
נאה כחלום! רומנטית
כמונרו, מחפשת אביר חלומותיה
(לא למין) .כיתבו ולא תתאכזבו!!!
ת״ד ,29269 תל-
אביב.

ת 1ג 1511-<1ק\׳

1008

110112118

* נשוי אבל אחראי. נשוי
( ,)28 תרבותי, אחראי, מחפש מתאימה
לקשר אינטימי. סודיות מובטחת.
ת״ד 22600 תל־אביב.

* אפלטוני? 37160 רד,
מעם נשי (פיסית) ,יפה, מחסש דו־פיני,
טוב־לב, יפה, מיוחד, אמיתי,
שיכול להציע חום, שפתיים ועדינות.
לא למישגל! ת״ד ,4292 תל-
אביב.
* ואולי נם ...מה ) יוצא
קיבוץ בן ,30 גובר 175 ,סנטימטרים,
נחמד, מעוניין בנן, מעוניינות להשתולל
...להשתעשע ...ואולי
גם ...כתובנה לת״ד 1009 גבעתיים,
מיקוד .53110
+משמעותי. בן ,32 משכיל,
נאה, רחב אופקים ומבוסס,
מעוניין בקשר אינטימי משמעותי
איתך הצעירה, הנאורה, המקורית,
הנועזת, המפתיעה והיפה באמת.
סלפון 737038־.03

סטודנט נאה מעוניין בשת־לטנית
או סדיסטית למיפגש חם.
כיתבי לת״ד 2532 רפת־נן, מיקוד
.52124

* עצמאי. עצמאי בן 30מעוניין
באשה עד .40 רק נאה ומטופחת
מאוד, למטרות אינטימיות.

לכל מעריצי תיסלם! מה
קרה לכפו שכחתם את הלהקה
1תנו להם עדוד, כדי שאם
הם לא זכו השנה יזבו בשנה
הבאה! המיתסלס רונן.

* קמס דייוויד. בן 23 וחצי,
המיתמר לגובה של 188 סנטימטרים׳
חפץ בך, הנאווה והתמידה
למיסגרת אשר תיקבע בדיונים נוסח
קמפ-דייוויד. כיתבי לת״ד 1760
רמת־גן. דודו.

נא לצרף טלפון. ת״ד 9328 סל
אביב, מיקוד .61092

+תו מ ך. איש־עסקים אקדמי,
נאה וגבוה, מחפש צעירה נשית,
מעניינת וחטובה לידידות אמת.
תמיכה אפשרית. ת״ד ,5288 רפת־גן.

בהליכים. בן 39 בהליכים.
מחפש אשה עד ,50 מצב מישפחתי
לא משנה, לידידות אינטימית ודיסקרטית.
נא לצרף טלפון. ת״ד
30633 תל-אביב.

* לא ציבורי. פרטי, נאה,
בן ,30 מעוניין להכיר אשד, נאה
למטרה דיסקרטית. טל 599290 .־.03

העולם הז ה

אקווריום הבדידות והחידלון. ניתבו
נא לשלמה רינשטיין, שלום אש
,4פתח־תיקווה.

בת ,18 חסרת אמצעים, זקוקה
נואשות לעדשות־מגע. אנא,
שילחו תרומותיכם לבנק הפועלים,
סניף ,632 חשבת מיספר
.356855

זה הייה
למכירה כ־ 500 חוברות העולם
הזה מעשר השנים האחרונות.
טלפון 423931־ .03 אורי.

חירמוי

* נכה־ קל. נכה קל, חרש-
אילם ,22/190 ,גר בתל־אביב, נח מד
באמת, מעוניין להכיר בחורה
נחמדה ויפה, נכה קל, עד .22ת״ד
44181 תל־אביב, מיקוד .61441

הפתעה!
זוג נאה ומפתיע ,33/26 ,מחפש
זוגות או נשים לבילוי
משותף. ת״ד 7326 רמת־גן, מיקוד
.52172 נא לציין טלפון.

*,חרש־אילם ,22/190 .גר
בבת־ים, נחמד, יפה ושובב, מער
ניין להכיר בחורה בת .21—20
ת״ד 44181 תל אביב, מיקוד .61441

+ג׳ינס. מעוניין להחליף זוג
ג׳ורדש חדשים, מידה 32 אמריקאית,
בזוג אחר, מידה ,36 או בשווה
ערך. טלפון 629487־ 03 במשך
היום. סמי.
שיפודי בחור צעיר 22/183 ויפה, רר
צה להכיר נשים מבוגרות או
צעירות כדי לעשות ביחד על
האש• לכתוב בצירוף טלפון ל-
ת״ד 5023 בת־ים, מיקוד .59150
גורה. גורת כלב מחפשת
בית. בת חודשיים, שחורה, יפה־פיה
ושובבה. טלפון 227124־•03

מה רולך

אנא,

* מבוססת. צעיר נחמד וסי-
מפסי ,33/176 ,בקשר עם צעירה
גרושה או אלמנה מבוססת. ת״ד
9296 תל־אביב, מיקוד .61092

לא יכול לטייל.

אני מ
עוניין
להתכתב עם בחורות נחמדות
בגיל 18 עד ,20 אשר חפצות
להנעים לי את מעצרי, והאוהבות
לטייל ברחבי הארץ ולעסוק בספורט.
גובהי 192 סנטימטרים, שימדריך
ערי
שחור וחלק, אני
ספורט ובעל גוף אתלטי. לכל כותית
מובטחת תשובה. בית־פעצר
רמלה, ת״ד .178 שנזעון אילה.

אפשריים

חטובות. ת״ד 31597 תל־אביב, פיקוד
.61315

אחרים אפשרית. נא לכתוב, בצירוף
תמונה, ל:
(8£8.011
? 0511>1! 5 7916

3 5 2 1

הוו־וסק1פ

* נאה ודירה. בחור נאה
עם דירה ,22/180 ,מעוניין בהיכרות
עם בחורה נאה וחטובה למטרה
אינטימית. ת״ד 9337 תל-אביב,
מיקוד .61092

ג! גע ללב
* רציני ומפץ. רווקה בת
,28 חמודה ומקסימה, מעוניינת ב־רציני
ומבין עד גיל .30 לפנות בכתב
בצירוף תמונה ל: מישפחת
קטן, רחוב עמל 19 דירה ,6רפת־גו.

אמן או אומן? אומן בתחילת
דרכו ,35/182 ,מעוניין ליצור
קשר כן ומשמעותי עם בחד
רה רגישה ומבינה. ת״ד 5400״ה
רמת-גן.
+.לנישואץ• אוהבת חיים, אקדמאית
בת ,33 נאה מאוד, נשית
ובעלת הומור, מעוניינת במשכיל
ורגיש לנישואין. ת״ד 37382 תל־אביב.

נאה־נאה. בן ,33 נאה,
מעוניין בקשר עם נשים נאות ו

ידידים בחו״ל. סעוניינים
לטייל בעולם בלי לצאת מביתכם ז
רוצים לרכוש ידידים בארצות שונותו
הצטרפו למועדון הבינלאומי
לידידי עם, רחוב גילגל ,2
חיפה.

חינם אין כסף !
אי אם י • לן מה להודי*,
להציע, לבקש, לגרן, לסיר
בדיחה טובח, ואיילו לקלל—.
קדימת !
• כל הודעה יבולה לכלול
* ד 2 0מילים.
• מי •רוצח לצרף ממונח
— הכלב האבוד, עגלת־הילדים
המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעסות זאת. במידת היכולת,
תפורסם נם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
נלויית-דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל־אביב
(אלא אם כן מצורפת לח
תמונה. במיקרת זה י • לח•-
תמס במעטפה) .ל א תתקבלנה
•ו ם הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור איטי.
• חגלוייה תכלול את
•ם ו, כתובתו וטיספר הטלפון
• ל בעל״חחודעה.

(תמשך מעמוד )28
לו לפעול בפי שהיה רוצה. כבר
הזכרנו את מעברו של כוכב • בתאי
לעקרב. מה משמעות מהלך
זה עבור יצחק רבין ז מצב חד•
זה של כוכב שבתאי ירמוז על
אפשרות של מציאת כוחות מחר׳יי
דשים, מאחר שכוכב שבתאי יצור
זווית חיובית עם השמש במפת-
הלידה שלו (שמש במזל דגים —
9מעלות).
באותה תקופה ייווצר מצב
חדש במפתו. כוכב אוראנוס שנמצא
כעת במזל קשת ייפגש עם
כוכב מרס במפת-הלידה של יצחק
רביו, הנמצא גם הוא בקשת.
מה זה אומר! מצב בזה מצביע
בדרך בלל על תקופה חשובה, מלאת
אירועים, שבה כל הבלתי-
צפוי עשוי לקרות. זו תקופה
מעניינת במיוחד, אולם במפת^-
לידה זו ההשפעה של הכוכבי״,
יכולה להיות שונה ומטעה, ובל
התלהבות פיתאומית תצריך בדיקה
מדוקדקת וזהירה, כדי למנוע
אכזבות בשלב מאוחר יותר.
ובאשר לעזר וייצמן — מה

אוקטובר ונובמבר ן יהז1 חודשים!חשובים
[ עבור עזר מ *ן

קורה אצלו במפת״הלידה ! גס
כאן חוזר הסיפור המוכר: כוכב
שבתאי נמצאב מזל מאזניים. אלא
שאצלו נראים דברים נוספים,
מאוד מעניינים.
קודם כל, כוכב שבתאי ממוקם
במפתו במעלה ה 25-במאזניים,
ונמצא בקרב האופק העולה של
מדינת ישראל, זה מצביע על קשר
גורלי בינו ובין המדינה. ב1980-
התרחק עזר וייצמן מכל פעילות
פוליטית וציבורית, וגם כאן חוזר
הסיפור של ההגבלות שקשורות
לכוכב שבתאי. במפת־הלידה שלו
נראה שהחדשיים הבאים, אוק*-פ
טובר ונובמבר, יהיו חשובים מאוד
עבורו. זה בעיקר מפני ששני כוכבים
— פלוטו ושבתאי — ייפגשו
עם כוכב שבתאי במפת-לידתו.
אחר-כן, בנראה, תיפתח לפניו
דרן חדשה.
לאלה ששכחו או שלא ידעו —
עזר וייצמן נולד במזל תאומים,
בשהאופק העולה במזל טלה.
כוכב יופיטר במפת״הלידה שלו
נמצא במיל קשת, בבית התשיעי.
כעת, אחרי השנתיים שבהן לא
היה מעורב בחיים הפוליטיים,
יאפשר לו כוכב יופיטר להיכנס
להצליח בה. מדצמבר יכנס כוכב
יופיטר למזל קשת, ויפתח לפניו **
הזדמנויות חדשות.
אם בבר מדובר על כוכב יופיטר
שנכנס למזל קשת, כדאי לבדוק
מפה נוספת, זו של חבר־הכנסת
דרור זייגרמן. הוא 1ן מ זל שור,
ובמפת-הלידה שלו נמצא כוכב
יופיטר במזל קשת. זה מצביע,
כאמור, שגם לפניו נפתחות אפשרויות
חדשות ופירסום רב.
במפת״הלידח של דרור זייגרמן
האופק העולה נמצא במזל טלה,
וכוכב יופיטר בבית התשיעי. למי
שיש זכרון אסטרולוגי טוב, יובל
להבחין בהקבלה שבין שתי ה מפות.
כלומר: עזר וייצמן ודרור
זייגרמן. שתי מפות אלה מראות
על יכולת הידברות טובה מאוד
ביניהם ועל אפשרות מצויינת ליצירת
קשרים בעתיד.
מפות-הלידה של מנחם בגין
ואריק שרון, לעומת המפות של
שימעון פרס, יצחק רביו, עזר |
וייצמן ודרור זייגרמן, מראות ש1 -
החודשים הקרובים יביאו עמם י שינוי מעניין.
העולם הזה 2353

זונח

היא 1בתוה ל״דונה איזיאלור עולמית ־ ובל האידיאליות באו

חניתה

לדבר עם עיתונות עויינת בעולם,
בפרט לאור מצבה של ישראל כיום,
בזמן המילחמה.״ סיפרה חניתה.
״את כל העבודה עשיתי לבד. אם
הייתי עושה פאשלות בראיונות, כל
העיתונות הישראלית היתד. כותבת
על זה. על זה שזכיתי בתואר דונה
אידיאלת עולמית והסברתי את עמדתה
של ישראל היטב, מזה כולם
התעלמו.
״נתקלתי בתגובות פרובוקטיביות,
כולם רצו לדעת איד אשה
כמוני, אם לילדים, מסוגלת לר אות
בסיבלם של פליטים. עניתי
להם שבאמת כואב לראות דברים
כאלה, אבל אסור לשכוח שגם בתי־החולים
שלנו מלאים פצועים ונכים.״ בתואר השבוע
לרגל זכייתה
דונה אידיאלר! עולמית, בעיירת הנופש
ויגו דדדסאסא שבאיטליה,
ערכה חניתה מסיבה גדולה במועדון
חל-אביבי. מי לא היה שם? כל
המי-ומי בעולם היופי והאופנה הישראלית.
גדעון אוברזון, עודד
גרא, שוקי לוי, כל צמרת דוגמניות
ישראל הפגינה כאן נוכחות מלאה.
מזמן לא נראו כל-כד הרבה יופי
בכפיפה אחת.
החברות הזוהרות הביאו מתנות
קטנות. ומה מביאים לאשה אידיאלית,
שהיא יפהפיה? כמובן: תמ רוקים
וסבונים.
את המתנות הגדולות קיבלה חניתה
באיטליה, והן כללו מעיל פרווה,
משקאות ותמרוקים. הכיבוד במסיבה
היה פיצות קטנות, בנוסח איטלקי•

תינוק

קוני ם
^ עלה של חניתה, אבנר, העיד
על אשתו :״תמיד אמרתי ש יש
לי את האשד. האידיאלית. לקח
לי 21 שנה עד שעשיתי אותה לדונה
אידיאלה כלל-עולמית. אם היתה

נמרה

היפהפיה הג׳ינג׳ית, אלונה גוטמן, בבגד מיני מנומר, הפגינה
זוג רגליים מעוררות התפעלות. אלונה היתה מועמדת
לתואר מלכת היופי .81 היום היא חיילת המשרתת במישרד־הביטחון,

אידיאלית

חניתה צנטנר, רוקדת מאושרת במסיבה לרגל
זכייתה בתואר דונה אידיאלה עולמית, שנערכה
באיטליה. לידה, מארגנת התערוכה ישראלה שטיר. חניתה לבשה שימלה
פרחונית הדורה ומאופקת, הסתובבה בין אורחיה שלא חדלו לברכה.

׳לץ גית׳ה צנטנר, עיתונאית,
י י אופנאית ואשת־עסקיס, חגגה
ברוב-עם את זכייתה בתואר בינלאומי
חשוב.

״לפני שנסעתי. ,לייצג את ישראל
באיטליה, בדונה אידיאלה, איש
ממחלקת־ההסברה במישרד החוץ
לא טרח להדריך אותי, כיצד עלי

לביאה

הספרית הבוהמית מרסל, הדואגת
לתסרוקתן של הדוגמניות, לא הפסיקה
לרקוד. מרסל נהגה לעבוד במספרה בלילות.

מדנה

הדוגמנית הוותיקה קארי! דונסקי מלטפת את דוגמן
הצמרת חנוך וייכלסון. קארין לבשה חליפת מיכנסייס
לבנה ולראשה כובע גברי לבן, הוכיחה בהופעתה האלגנטית והמושלמת,
שלמרות־הכל, היא משיכמה ומעלה במיקצוע הקשה ששמו דוגמנות.

נבחרת בגיל ,20 הייתי מתייחס לזד,
כמו לתואר מלכת יופי. אבל
כשאשר. בגיל קרוב ל־ 40 זוכה בתואר
כזה, זה כבר סיפור חיים. זה
כמו לקבל תינוק בגיל מאוחר. התואר
הזה, שבו זכתה חניתה, וההצ לחה
באו לנו בדיוק בזמן.״
למי שאינו זוכר — אחיו של
אבנר, אילן צנטנר, הסתכסך עם
איש העולם התחתון פליצ׳ה סבג,
שהיה פעם ידידו, והוא ניסה להשתלט
על רכושו. יום אחד הטמין
פליצ׳ה מתחת לכיסאו רימון ממול
יגויס

ג׳ורג׳
שטרן, מתווך־דירות, מחולל
בעזרת קביים עם השחקנית עדה
ספיר, הלבושה באוורול פסים צבעוני, הדוק ואופנתי.

כד. כתוצאה מהתפוצצות הרימון
נפגע אילן ברגליו, חייו נילו בנם
ועד היום הוא סובל מקשיים בהליכה.
״מכל
הנחסים האלה, התחרות
והתואר של חניתה הביאו לנו סוף-
סוף שימחה, כסיום לשנה הנחסית
שהיתה לנו,״ אמר אבנר.
חניתה, זוהרת ויפה, עברה לקראת
התחרות הזאת קורסים אצל השף
של הילטון, שלימד אותה כיצד
עורכים שולחן, כיצד מכינים קוק-
טייל ומטעמים שונים.

חניתה לקחה את עניין התחרות
ברצינות הראויה לה, הלכה לשג רירות
האיטלקית ולמדה את השפה
האיטלקית.
חניתה מצדיקה בהחלט את ה תואר
שבו זכתה. תמיד עמדה ברשות
עצמה. במשך שלוש שנים
ניהלה את רשת החנויות הפטורות
ממכס בלוד! הספיקה להיות אחת
הדוגמניות היפות והמצליחות בענף:
עסקה בעיתונות־אופנה, והיום
היא מנהלת בוטיק עצמאי ומדריני
ר ה גל ;
כה דוגמניות.

נאשם אחר איים לשבור את הראש לסניגור שימונה לו עדיד׳ ביה׳
המישפט שני ביצע רצח כדי לממן לעצמו סניגור ברוחו ־ מדוע״
איו הם ווצינ 1בסניגורים ממונים? איר לצאת מן המילכוד

דוהבור את הראש
ד סניגוד
1הממונה ו
ורף־דין אמריקאי מפורסם נשאל
+פעם, מדוע הוא מגן בחינם על רוצח.
הרי לשם בך קיים המוסד של סניגור
ממונה י ״נכון״ ,ענה עורד־הדין ,״אבל
הוא צריך סניגור טוב !״
במישפט אחד זה סיכם אותו עורך־
דין את המוסד של סניגורים ממונים.
החוק מתיימר להיות שווה לבל. לכן,
כל אדם העומד לפני שופט, בין אם הוא
עשיר או עני, ייהנה מהגנה, מכיוון
שהעשיר יכול לשבור לו את טובי עורכי־הדין,
הנוקבים היום את שברם ברבבות
דולרים, ממנה המדינה גם לעני סניגור,
המסתפק בשכר־הטירחה שמקציבה לו המדינה,
ואשר כיום אינו עולה על כמה
אלפי שקלים למישפט ארוך, מסובך ורב
ישיבות.
עבריינים מיקצועיים קשורים בדרך־
כלל לעורך־דין מסויים, המוזעק על־ידי
בני־מישפחותיהם או חבריהם ברגע שהם
נכנסים למעצר. עבריינים עניים, הנאשמים
בעבירה שדינה פחות מ־ 10 שנות
מאסר, יכולים על־פי החוק שלנו להגן
על עצמם, אם לא יכלו להרשות לעצמם
לשלם לסניגור. אם הם מצהירים כי הם
מחוסרי־אמצעים, בית־המישפט בודק
זאת, ומאשר להם סניגור ממונה. גם נאשמים
שיש חשש כי הם חולי־נפש, רשאי
בית־המישפט למנות להם סניגור, והמדינה
תשלם את שכרו.
הטונים כמו

עורך־הדין

אולם נאשמים בעבירות שעונשן מוות,
מאסר־עולם או עשר שנות־מאסר, חייבים
על־פי החוק ליהנות משירותיו של סניגור
הממונה על־ידי בית־המישפט. הם
אינם יכולים להגן על עצמם. אם לא
הצליחו לשכור סניגור כרוחם, הם חייבים
להסתפק בזה שמונה להם.
צעירים וגמישות
^ שוויץ לפני החוק אומר, כי אם
י י מצד המדינה מופיע פרקליט ממולח,
בעל נסיון של שנים ארוכות במישפטים
פליליים, ואשר מאחוריו עומד כל מנגנון
מישרד־המישפטים המספק לו חומר מיש-
פטי, תקדימים, שירותי מזכירות וקשרים
מיקצועיים, יזכה הנאשם לסניגור ממונה.
בכל בית־משפט מחוזי בארץ יש רשימה
של עורכי־דין, שהתנדבו להיות סניגורים
ממונים. בדיקה ראשונית של רשימה זו
מגלה מייד, בי היא מורכבת בדרך־כלל
משני סוגים. מצד אחד עורכי־דין צעירים,
שזה עתה סיימו את לימודיהם, המנסים
לרכוש לקוחות ופירסום. הם מקווים כי
ימונו למישפט רצח סנסציוני, שיעלה את
שמם לכותרות. מייד אחרי שהשיגו פיר־סום
כזה ולקוחות משלמים החלו מתדפקים
על דלתם, הם ממהרים למחוק את
שמם מתוך הרשימה.
הסוג השני מכיל את הנמושות של
המיקצוע. עורבי־דין שהזדקנו בלי לזכות
בתהילה. כאלה שלא הצליחו אפילו לר כוש
קליינטורה קבועה, שתשלם את הוצאות
מישרדם, עורכי־דין קשישים, שבקושי
מרוויחים את לחמם. אלה יודעים
כי עדיף שכר כסניגור ממונה על חוסר-
עבודה.
שני סוגים אלה של עורכי־דין מתמנים
לייצג את המיקרים הקשים ביותר, בהם
תלויים חייו של אדם. הם אלה העומדים
להתמודד עם הטובים שבפרקליטי־המדי־נה,
כדי לתת לחברה ולנאשם אשליה של
שוויון.
״אם תמנו לי סניגור, אשבור לו את
הראש אמר חיים שושן, הנאשם בבית־המישפט
המחוזי בחיפה ברצח איקה טו־בול,
ובבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
ברצח מישל נחמיאס ושולמית שלי. שושן
הסביר לשופט אליהו וינוגרד, כי הוא
מעדיף להגן על עצמו ואינו מעוניין כסני גור.
אך בית־המישפט כבול בחוק. במיק־רה
שבו נאשם אדם ברצח ואין לו סני גור,
חייב בית־המישפט למנות כזה .״אם
תמנו לי סניגור, אני לא אשתף איתו
פעולה,״ הכריז שושן לפני שהתיישב
במקומו.
עבריינים נוקשים אינם רוצים סניגור
ממונה. הם אינם סומכים עליו, מזלזלים

שבין עורכי־הדין הממונים
הס הצעירים
זאב נש (בתמונה).

..לא הצהר

אמר חיים שושן, כאשר בית־המישפט ביקש למנות לו
סניגור. שושן, הנאשם בשלושה מיקרי רצח, מעדיף
לעמוד לפני בית־המישפנו בעצמו, ולא להיזקק לשירותיו של עורך־דין ממונה.

נאשם ברצח שארע עקב הברחת הרואין:

״אם תמנו לי סניגור
-אשבור לו את הראש״

ריאם דשולגית שלי על ררע ליד,ו ויניגו־ד, עדנה שצד י־ אד־ כ־ לא •ר:־ .ייעצר• סנ~
^ נ־,אץ איר אירנששייו
׳,אנ^כיזידנושפנז י-י ץ לי רנם יבץ רילוגרם דורואין ש• אברהם ד־-־ר כ• ד״יא רוצה. ד־ •לא י־רהף שעולה עם ס:י*
ס;יו.וד^אד^-ל*ג אשת? אי יגרדו א״צר__ .להגן על עצרו וא־נו זייק ל־ ן;ור שירינה רצעם גית־הדש־

ברמתו המיקצועית, וחושדים בו שהוא
משתף פעולה עם המישטרה. כל פסיכולוג
מתחיל יודע, כי מיצרך הניתן חינם
אין כסף אינו זוכה מהערכה מרובה.
מאידך. לבית־המישפט אין ברירה.
במיקרים הקבועים בחוק עליו למ נות
סניגור ולקוות שהוא ימצא שפה
משותפת עם הנאשם. לעיתים נכנע הנאשם
במהלך המישפט, כאשר הוא רואה

את החקירות המתמשכות של התובע,
ואינו מבין את משמעות המיסמכים המוגשים
לבית־המישפט.
ששת רונן, גבר בעל הפרעות נפשיות,
שנאשם באונם מתמשך של נערה ברחוב
מרכזי בתל־אביב, התרגל במשך המישפט
לנוכחותו של הסניגור. כאשר החל המיש־פט,
קם הסניגור, יצחק וינוגרד, שמונה
על ידי בית־המישפט, ואמר :״אני מו־

ניתי מטעם בית־המישפט.לייצג את הנאשם.
קיבלתי באדיבות בית־המישפט את
כל החומר, ונסעתי לחדר־המעצר כדי
להחליף איתו דברים.
״הוא היה אדיב מאוד בפגישתנו, ומייד
אמר לי , :אני מבקש את סליחתך, אבל
.ציני זקוק לעזרתך, איני מוכן לקבל
כל הגנה. אני מבקש ממך שלא תיעלב,
אין לי שום דבר נגדך.׳ ישבתי איתו
כמה דקות ותהיתי על עמדתו. הוא אינו
מוכן לקבל עורך־דין ורוצה להתגונן
בעצמו.״
השופטת חנה אבנור, שישבה בראש
ההרכב, פנתה לנאשם ושאלה אותו אם
באמת אינו רוצה כי עורך־הדין ייצג
אותו.
״אני מעוניין להגן על עצמי,״ השיב.
השופטת היקשתה ושאלה :״ושעורך-
הדין לא ייצג אותך? אנחנו מייעצים לך.
לטובתך, שעורך־הדין ייצג אותך.״
״אז אני מאוד מודה לכם, אבל אני
ירוצה לייצג את עצמי,״ השיב הנאשם.
בית־המישפט החליט להשאיר את הסניגור
לצידו של הנאשם, כדי שיעזור לו
בחקירה נגדית, וכך היה. בהמשך המיש־פט
חקר הסניגור את העדים, התנגי
להגשת מיסמכים וסיכם את המישפט.
רונן הורשע לבסוף ונדון ל־ 14 שנות
מאסר.
בשני מיקרי רצח שנדונו י לאחרונה
לפני בית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
מונה עורך־דין קשיש כסניגור. הנאשמים
סמכו עליו וקיבלו את שירותיו בהערכה.
אחד הנאשמים היה ערבי, שהתקשה אפי לו
בהבנת העברית המדוברת בבית־ה־מישפט.
הסניגור
לא היה מוכן. הוא לא קרא
בעיון את העדויות ולא ידע לחקור את
העדים. כאשר ציטטה התובעת אסמכתות
מישפטיות, לא הכיר אותן הסניגור ולא
ניסה כלל להתמודד איתן.
לצופה מן הצד היתד, הרגשה נוראה.
נאשם, שאולי הוא חף־מפשע — לפחות
כך רואה אותו החוק שלנו בטרם הורשע
— ישב על ספסל־הנאשמים בעבירת־רצח,
כל חייו עמדו על כף המאזניים.
המדינה, שהבינה את חומרת מצבו, מינתה
לו סניגור כדי שידאג לענייניו. אך הסניגור
התרשל במלאכתו, לא היה מוכן,
וגם אילו למד היטב את החומר, לא היו
לו הכישורים הדרושים להתמודד עם תובעת
צעירה, חכמה ובעלת ידע במישפ־טים.
לולא הכריח החוק את הנאשם לקבל
עליו את הגנתו של עורך־דין זה, היה
אולי מצבו יותר טוב.
מאידך, לעיתים מתמזל מזלו של הנאשם,
והגורל מועיד לו סניגור ממונה מעו לה.
דבר זה אפשרי, כאשר מתמנה סניגור
צעיר ומוכשר, מלא רוח־קרב ואמביציה,
סניגור שחוש־הצדק שלו טרם
קהה. בחור כזה, שסיים לא מכבר את
חוק לימודיו, רואה במישפט הרצח הראשון
שלו את פיסגת הקאריירה, והוא
עושה הכל כדי לעזור לנאשם.
סניגור כזה היה זאב נש, שייצג את

י 1ן ן \ 11ן | השופט־לשעבר, אליעזר מלח
#י ( 1 1 ^ 1משמאל) ,התנדב לשמש סני
1111 111
גור לצבי גור, שנאשם בחטיפה ורצח של הילד אורון ירדן.
אמנון עבדי, צעיר תימני מרמלה. עבדי
נאשם על־ידי התובעת, נורית שניט, כי
רצח את ידידו יחטוב ביותר, אלי אולי־אל,
מכיוון שזר, אנס וצילם בעירום את
אחותו של עבדי.
בין הסניגור והנאשם נוצר קשר מיידי.
לנאשם לא היה עבר פלילי, והוא לא
היה בקיא במיסתרי עולם־הפשע וד,מיתו סים
שלו. הוא שוחח עם הסניגור שנשלח
אליו, והתרשם כי עורך־הדין הצעיר מוכן
לעשות הכל כדי לעזור לו.
שיתוף הפעולה ביניהם הביא לאחד
המישפטים הרציניים והמעמיקים ביותר.
התובעת היתד, במיטבה, הסניגור לא היה
נחות ממנה. הוא הכין את התיק כאילו
קיבל עבורו שכר־טירחה של מיליון שקל.
הוא חקר את העדים כאילו חייו תלויים
לו מנגד. איש לא יכול היה להפתיע
אותו בתקדים מישפטי חדיש — הוא
ידע את כולם.

הי ס ט רי ה
ציבורית
ך 1אשר יש מישפט סנסציוני, יחיד
״ -במינו, לא קשה למצוא סניגורים
מתנדבים. כך היה המצב בעת מישפטו
של צבי גור, שנאשם בחטיפה וברצח
הילד אורון ירדן. הפשע המתועב זיעזע
את כל המדינה, יושב־ראש לישכת עורכי־הדין,
אמנון גולדנברג, הכריז בפומבי
כי יש לגזור עונש־מוות על אנשים כאלה,
והעיתונים הודיעו כי כמה סניגורים סרבו
לייצג את המיפלצת.
אולם לא עברו שלושה ימים מאז

למישפטים הסנסציונייס אין קושי לגייס פרקליטים, הפירסומת
והעניין הציבורי משמשים תחליף לשכר־הטירחה. בנזיקרים כאלה
יכול השופט לחרוג מהרשימה הרגילה, הכוללת נמושות וצעירים.

שהכריז גור, בעת מעצרו, כי הוא מבקש
שימונה לו סניגור, עד שבית־חמישפט
מינה אח עורך־הדין הוותיק אליעזר
מלחי, לשמש כסניגורו. השופט דב לווין,
היום שופט עליון ואז שופט מחוזי בתל־אביב,
ניהל את מערכת הסניגורים הממונים.
כאשר נשאל אז על־ידי העולם הזה,
הכחיש בתוקף שמישהו סירב לייצג את
גור, להיפך, לדבריו, היה מוצף בטלפונים
מעורכי־דין, שקראו בעיתון כי הנאשם
זקוק לסניגור, והציעו את שירותיהם.
היה ברור, כי מישפט זה ירתק את
אמצעי־התיקשורת למשך זמן רב. כל
מילה שתושמע בו תהדהד ברדיו, וכל
תנועה תונצח בטלוויזיה. הסניגור שמונה
לגור התנדב לעשות זאת, למרות שלא
היה ברשימת הסניגורים הממונים. על
השיחות שהיו לו עם השופט דב לווין
סירב מלחי לדבר, ואילו השופט סיפר
שמלחי היה עורך־הדין הראשון שפנה
אליו, ולכן קיבל את המינוי. כל אלה
שהציעו את עצמם אחר כך למדו כי
המישרה כבר תפוסה.
מלחי היה בזמנו שופט־מחוזי, עד שהתפוצצה
בשנות ה־ 60 שערוריה, כשעורכת־דין
בשם יונה סופר האשימה אותו בכך,
שכאשר קיים איתה יחסים אינטימיים,
קיבל מידיה שוחד בסך 5000 לירות.
היה זה המיקרה היחידי בהיסטוריה של
ישראל, שבו הועמד שופט לדין. בבית־המישפט
המחוזי בירושלים נמשך המיש־פט
בערך שלוש שנים. באפריל 1968
זוכה לבסוף השופט. אך הוא לא חזר
לכס השיפוט, אלא פרש והפך עורך־דין.
״אינני פוחד מהיסטריה ציבורית, כבר
עברתי בחיי תגובה ציבורית כזאת, ואני

יודע שהיא שוככת והולכת אחרי זמן
מה,״ אמר מלחי בראיון שנתן אז להעולם
הזה. הוא קיבל על עצמו את ההגנה
על גור ועשה מלאכה נאמנה. הוא הביא
עדי־הגגה וטען טענות מישפטיות מבריקות
ומסובכות. אך התובעת, פרקליטת
מחוז־המרכז שרה סירוטה, הצליחה לשכ נע
את השופטים באשמתו של גור.
עורכי־דין מן השורה הראשונה והשנייה
אינם ששים לעבוד בשכר זעום. עבריינים
מנוסים מסתכלים ׳ בחשד ובאי־אמון
על סניגורים הממונים על־ידי המדינה,
והמקבלים ממנה את שכרם. הם מזהים
אותם עם יתר חלקי המימסד, הנלחם בהם.
עבריינים כאלה מוכנים לעשות הכל
כדי להשיג את הסניגור הרצוי להם.
הרבה פריצות נעשות כדי להשיג כסף,
לתשלום שכר־טירחה לעורכי־דין. וב־מיקרה
אחד, מזעזע, שילם אדם בחייו
כשכר־טירחת עורך־דין.
חסן אלפונסו היה גבר בן ,50 ערירי,
שהתגורר בדירת־קרקע עלובה בנתניה.
בנובמבר 1980 פרצו לדירתו שני בחורים,
היכוהו מכות נמרצות וגנבו ממנו 15
לירות. כאשר נתפסו השודדים, סיפר אחד
מהם :״לא יכולתי לראות את אמי בוכה
כל הזמן, מוכרת דברים מהבית. אז החלטתי
לעשות שוד ולעזור לאמי לצאת
מכל הצרות. היא היתה אומללה, כי לא
היה לה מספיק כסף כדי לשלם לעורך־
הדין של אחי.״
בשכונה התהלכה שמועה כי אלפונסו
מסתיר במיזרונו מטמון של זהב, ולכן
נבחר כקורבן השוד. במהלך הפריצה
נ •זרג הקורבן בבעיטות ובמכות.
כל הכסף שנמצא בדירה לא הספיק
לגיסוי הוצאות־הנסיעה אל עורך־הדין.

מביי שים
א ת המיקצוע

וחסר־כל, נרצח בנתניה על־ידי אחיו של עבריין שעמד לדין,

בביתו של הקשיש ובכך לשלם לעורך־הדין עבור שרותיו.

ך* די שהמוסד של סניגור ממונה לא
• י יהיה עלה תאנה מיובש למצפונה
של החברה, יש צורך לשנותו. המתכונת
הנוכחית אינה מושכת למוסד זה •פרקלי טים
מוכשרים. אין כל אפשרות לעמוד
על כישוריהם של הסניגורים, הם נבחרים
באקראי, ולפעמים גורמים עוול משווע
לנאשמים. ברור, כי מצב זה גורם לנאשמים
לזלזל בסניגורים הממונים, לחשוד
בהם ולסרב לשתף עימם פעולה.
הדרך לפיתרון היא הקמתו של מישרד
הסניגור הכללי, שיהיה מקביל לתביעה
הכללית. בצד,״ל פועל מוסד כזה שנים
רבות בהצלחה. גם בארצות־הברית יש
מישרד מיוחד, ואין מסתפקים ברשימה
מיקרית של אנשים בלתי־מוכרים.
כאשר יקום מישרד כזה, יצטרכו המועמדים
לעבור בחינות, יעמדו בתנאים
מינימליים של כשירות, חריצות וידע
מישפטי. אנשים המביישים את המיקצוע
לא יוכלו להימנות עם העובדים במישרד
זה. יהיה פיקוח על הכנת החומר, על
הופעה מיקצועית. יהיה מי שישקול איזה
סניגור מתאים לאיזה תיק, ותהיה אפשרות
להתמחות בשטחים מסויימים. לרשות
הסניגורים יעמוד מנגנון רחב, כמו זה
העומד כיום לרשות התביעה הכללית.
רק כאשר יוקם מישרד כזה, אפשר
יהיה לדבר על שוויון לפני החוק, על
הזדמנות שווה לנאשם, ועל כך שהצדק
אימה אלדן !
גם נראה.

::והלבן מאוונותיכם, והרכיבו מלתחה אופנתית בהוצאות מינימליות

00062034

שאס ־ גו ת
ב ש חו רלג

ף| גיגה לעיניים בשחור ולבן.
י י חגיגה לכל הנשים האוהבות
לאלתר, לשבץ ולשלב. והעיקר —
חגיגה לכיס. לא עוד הוצאות־עתק,
לא עוד חור ואוברדראפם בבנק.
וכל זאת למה ו כי השחור והלבן
חזרו אלינו. מהיום ואילך אפשר
לפתוח את הארון, וכל מה ש שחור
או לבן יתאים.
כל בגד לבן — אם זאת חולצה
ארוכת־שרוולים או בלייזר סתווי,
או סתם מכנסיים ארוכים. גם חצ
111111

במעיל
של איב סאן־לורן בשילוב חצאית לקפלים.
י והכל בשחור־לבן, הגרביים הדקיקים, השרשרת, הצמיד
והעגילים תואמים גס הס. החורף הבא יהיה כולו שחור־לבן.

סינור

סטייל צרפתי של סאן־לורן. קל מאוד לחקות את הרעיה
שילפו מארונכן חולצה לבנה, חצאית שחורה ואת
מסודרות. חגיגה לעיניים לכל הנשים האוהבות לאלתר לשבץ ולשלב

אית קפלים הולכת, סוודר גולף
או ״וי״ ,צעיף לבן, גרבים שחר
רים או לבנים קצרים או ארוכים,
דקיקים או עבים. חגורות, ארנקים,
עגילים, צמידים, נעלים — בקיצור,
כל הלבן הרי זה משובח.
שלפו וסדרו יפה פריט־פריט על
חצי המיטה הכפולה בחדר־השנה,
חיזרו שנית לארון ועשו את אותו
הדבר לכל השחור הנמצא שם וסדרו
אותו בסמוך לבן, ועכשיו
ראו איך בן דקה אתן מעצבות ל

עצמכן
מליתחה חדשנית וזולה.
כל אשר עליכן לעשות הוא לבחון
את הפרים ולהחלים מה הולך
עם מה. לדוגמה, החולצה הגברית
הלבנה, שצווארונה יורם
ושדווליה יקופלו בשני קפלים,
הולכת עם מכנסי הפנסים הש חורים.
הצעיף הארוך והמקוקו ב-
שחור*לבן, ששכב במדף זמן רב,
יתקפל לארבעה חלקים, וכשרוח־בו
יגיע לידי ארבעה סנטימטרים,
הוא ייקשר על מותניכן. הנע־

יפהפה שחור ננם כפתורי זהב ומכנסיים לבנים ואביורים בגוונים מתאימים.

ה 1 1מושלמת בבגדיו של מעצב האופנה
\ ^ 11י 1י הישראלי עודד פרוביזור, שאינו זונח
את ציבעי השחור והלבן בכל ימות השנה. בגדיו הם

ננ שוי ם

פזורים לכל אורן של חולצת־הדאקט הלבנה
והחצאית השחורה. שילוב טדין שקט ואופנתי.
מימין — המראה הרומנטי של דאן־לואי שרר, במשי, קטיפה ותחרה.

לים השחורות, בעלות העקבים,
יצטרפו לגרבי־ניילון דקיקים, ש חורים
או לבנים, והנעל השטוחה
תהיה יפה עם גרב קצר עשוי
כותנה או כל חומר אחר. מי שתרצה
תוכל להוסיף דגטל קטן
בקצה הגרב הקצר, או פשוט גל־גלנה
את הגרב בחלק העליון. ועוד:
שרשרת־פלסטיק שחורה יש
כמעט לכל אחת. אז לא לשכוח
לענוד אותה ברישול על הצוואר.
למי שבמקרה אין לה עגילים
תואמים, שחורים או לבנים,
הפטנט הקל ביותר בעולם הוא
לקנות שני כפתורים זהים, להוריד
להם את הצ׳ופצ׳יק על־ידי
שיוף, להדביק עם דבק פלסטי
לחצניות מיוחדות לעגילים, העולות
פרוטות, לחת להתיבש 24
שעות ולהתחדש.
למי שיש שימלה ישנה, שחורה,
בגיזרה טובה מבד איכותי —
לא לזרוק, אלא לרדת לחנות, לקנות
צווארון אורגנזה, אורגנדין או
תחרה, ושרוולנים קטנים — כמובן
בלבן — לתפור בעדינות ולהתחדש
בשימחה.
מה לדעתכן עושים כל האום-
נאים ז גם הם משתמשים בטריק

קלאסיים עם תווית של אופנתיות. על צרופי שחור
ולבן אין צורו לדבך הרבה, הוא אומר, אלה צבעים
אלגנטיים ומרשימים, צריך פשוט להסתכל וליהנות.

הידוע הזה. האם לדעתכן הם זורקים
כל חצי שנה מהקולקציה שלהם
שלא נמכרה?
כמעט שכחתי. בחנות הבדים קנו
גם 80 סנטימטר סרס קטיפה, ברוח
הרצוי לכן, בצבע שחור או
לבן, או שניהם יחד. זוהי הש
קעה
קטנה ביותר ומאוד שימושית.
אפשר לקשור אותו מסביב לצווארון
החולצה או השימלה, על
הקוקו, או פשוט על שיער פזור.
ועכשיו כדי שלא תחשבו ש־אופנת
השחור-לבן מצוצה מהאצבע,
הרי ההוכחות. נתחיל בהוכחה
ממקור כחול־לבן, של סע־

צב־האופנה הישראלי עודד פרו־ביזור,
המודה שאלה הצבעים הכי
אהובים עליו בכל ימות השנה.
אצלו זה לא עניין של אופנה,
אלא שילוב של שני צבעים אלגנטיים
ומרשימים שהוא משתמש
בהם לאורך כל הדרך.
השחור והלבן שעודד פרוביזור
מעצב הוא קלאסי עם קווים אופנתיים,
ועשוי מכותנה, משי ולינן.
״על צירופי שחור-לבן אין צורך
לומר הרבה,״ הוא אומר ,״צריך
פשוט להסתכל ולהנות.״
עודד) נוסע פעמיים בשנה ל פאריס
׳ ורומא, וההשפעה האירופית
ניכרת בבגדים של מעצב. אחד
המעצבים האהובים עליו ביותר
הוא איב סאן־לורן הצ־פתי, ש יצא
בקולקציית שחור-לבן נדירה
ביומיה. חולצת־דקם לבנה מכופ תרת,
וחצאית קצרה שחורה, ש כפתוריה
ממשיכים את כפתורי
הז׳קם. הכובע שחור והעיטור לבן,
והגרבים שחורים ודקיקים. למה
לרבות בדיבור ז ראו והתרשמו ו־אחר־כך
עשו את חשבון הנפש והכיס,
הסתערו על הארון, והרכיבו
לכן מלתחה חדשנית ואופ נתית
במינימום הוצאות.

/7/ד 49 עיר
ו.א(לת 1של טזביה החלבן (.החולב״) בעב רי ת *ן
העצב הזה
ה ב עי ותהלא ־ נורמ לי זתשלד־־רהלל ויי ס
שנ או ר ב חלו ם £־ ב תו ך ו שאון) כ לי הנ שק שו תקי ם
חרגו

שלום עליכם
במשך שני דורות של ספרות עברית,
שימש תרגומו מיידיש ישל י ״ד
כרקוכיץ לסיפת של שרום־ עליכם
טביה דער מילכיקער כנושא למחלוקת.
כבר מתרגום כותרת הספר ועד לאחרון
משפטיו, בולט הדבר, כי ברקוביץ שאף
לייסד בעברית המיוחדת שלו, נוסח שלום-
עליכמי •מיוחד, שחסרונו העיקרי היה
בכך שתאם את הכל, רק לא את השפה
העברית שהתחדשה בארץ־ישראל.
מזה שנים, מתרגם אריה אחרוני את
ספריו של שלום־עליכם תרגום עברי חדש,
תוך שהוא מעניק להם את שהחסיר בר-
קוביץ, מי שהיה חתנו של עליכם, וראה
עצמו כמוציא־לפועל הבלעדי שלו בשפה
העברית.
בתרגום העברי החדש של טוביה החלבן*
מעניק אהרוני את האמינות העברית
לסיפורו של שלום־עליכם, אמינות שבה
חרש ועקר עצים ברקוביץ. בתרגומו של
אהרוני עולה אותו עולם של יהודים ב־מיזרח־אירופה,
עולם שהצברים כמו מנסים
להתנתק ממנו ולשכוח אודות קיומו. עולם
זה, של העיירה המתמוטטת, שב ומיתמר
מאודי העיירה החרבה בתרגום נקי זה.
עולם המתחיל בטוביה החלבן, המטופל
* שלום־ עליכם — כתבי שלום־עליכם,
טוביה החלבן: עברית: אריה אהווני;
הוצאת אל*ף +הוצאת ספריית פועלים;
173 עמודים (כריכה קשה).

החוויה הי שראלית

בבנותיו ובעולם הזיותיו המדוכא.
עולמו של טוביה, מוגש לקורא באותן
אגרות־כביכול של טוביה לסופר שלום־
עליכם, אשר פורשות את אותו עולם מופלא׳
שבו חיה לה דמות יחודית זו. אחד
משיאי טוביה החלבן מצוי בפרק טוביה
נוסע לארץ־יישראל, הנפתח בסיפור נישואי
בנותיו :״זאת כיילקה, בתו של •טוביה ף
איפה היא למדה לעמוד כך, ללכת כף,
ולהחזיק את הראש כף, ולהתלבש כף,
שיהיה כמו יצוק עליה כאשר את
דפי הסיפור מרצפים סייפורים אודות
מצליחני הכסף היהודיים, החל מרוט שילד
וכלה !כרוצקי, המתמצתים את
חלום ההתעשרות היהודי, חלום שגם החלוצים
האידיאלים של ארץ־ישראל ותקומתה
לא הצליחו לבטלו מן העולם•
טוביה החלבן הוא סיפור מעלותיו של
היהודי בכל הדורות, סיפור הסתגלותו לכל
מצב, מישטר ושילסון, תוך ניסיון התחמקות
מתלאות הזמן. זהו סיפור היהודי הנודד
הנצחי, בנותיו, אלוהיו ומרכולתו,
המצליחים למצות את העיקר שבחיים היהודיים,
את החיים עצמם.
בפרק האחרון חלקלקות, שבו מספר
טוביה החלבן על הפוגרום שבני כפרו חפ צי
לעשות בו, הוא מספר :״איבאן התעקש
לו: הם חייבים, אוטריס הס, לצאת
־ידי חובה כלפי השלטונות הס חוששים,
אומרים הם, שמא יביא לכאן חלילה התה
איזה כפתור, איזה בעל־שדרה — שיראה,
אומרים הם, שבדומה לשאר האורחים, לא
הניחו יהודי סתם־כד, בלי שום סימן של
פוגרום. אחרת, אומרים הם, איזה פרצוף
יהיה להם בפני השלטונות על־כן, אומרים
הס, הוחלט בעדת־הכפר, שמשהו
לעשות אתי מוכרחים הם
ואז מצליח טוביה להרגיעם כמעט, וזקן
הכפר פופדילו, אומר לטוביה החלבן :

54י 1:11111...

יי ד*

י•4ו /

שלום
עליכם וניכורו מנחם מנדל *
מפוגרומים ועד רצח ביירות

צבר־!קוויקומה נוסח הימיו־הקיצוני

בנקודה, עיתון הישובים ביהודה, שומרון •וחבל עזה, שהוא
ביטאונם של מתנחלי גוש־אמונים, בגיליון ,48 מופיע מאמרו של
דוקטור אחד לספרות מאוניברסיטת בר-אילן בשם הלל וייס, אחרי תחת הכותרת בעיות לא נורמאליות, מאמר שנכתב
״המילחמה למיגורו של אש״ף כדברי המלומד, איש אוניברסיטת
בר־אילן•
במאמרו מלגלג וייס כי ״היהודי הנרדף
הפר ל״צבר״ זקוף־קדטה ומלגלג
יותר על אותם ישראלים־אשכנזים המאמינים
בזכותו של העם הפלסטיני לחלק
מארץ־ישראל. וכך כותב וייס :״יש לציין
תופעה טיפוסית של הצבר החילוני־האש־כנזי
כן זמננו, והיא הזדרזותו להימוג
אל תפיפה כמו־מתקדמת ולראות באש״ף
סיכוי עיקרי לטיהורו של המצפון היהודי
בעיניו טי שעדיין רואה כאש״ף תנועת
שחרור, שקולה במעמדה ובלגיטימיות שלה
לתנועה הציונית — שייר לקבוצה הטפג־רת
שהיונה מנהיגת הסלון הפוליטי עד
לעליית הליכוד לשלטון...״
אלא שהד״ר וייס כתב רשימתו זו,
זמן קצר קודם לטבח־ביירות, מבלי שאמו1
נתי תסבר את עיניו לאפשרות של התקוממותם
של עשרות אלפי צברים־דתיים־
אשכנזים כנגד ממשלת הזדון שהוא נחלץ
להגנת מדיניותה• וייס הדוקטור מנסה רשימתו, בהמשך סופר
להוכיח, באמצעות מיקבץ מכוון של קט מס

עים מתוך: הספרות העברית החדשה, את
סלידתו של הצבר החילוני־האשכנזי מאהבת
ארץ־ישראל. הוא עושה זאת דרך ציטוט דברים ממול היערות
של א ״ ב יהושע, תוך שאינו חושש לזלזל בנורמאליות ד,יהודיית

ה חו קי ם

שלה מטיף יהושע ואותו הוא מאשים בהתבוללות ובהתאהבות
בגלותו.
בילבולו של וייס בהבנת הספרים וקטעי הספרים שעליהם
הוא מנסה לבסס תיזה תוקפנית ולאומנית, מגיע לאחד משיאי
הטימטום שנראו אי-פעם באות העברית, מאז תקומתה של מדי-
נת־ישראל. הוא מנסה להתמודד עם ה פרשנויות,
שפירשו הפרופסור דן •מירון,
הפרופסור כריד קורצוויל, הד״ר ישר אל
אלדד ואחרים לספריו של משה
שמיר, תוך שהוא לועס לעיסה חוזרת
את הפירורים הלא חשובים של ביקורתם
את יצירתו של שמיר, מנהיגה התרבותי
של תנועת ארץ־ישראל־השלמה, לו משלם
וייס מס של חנפנות.
כל רשימתו של הלל וייס היא פיט-
פוט ספרותי בלתי מבוסם, שנועד לשמש
הצדקה למילחמת שלום־הגליל. אלא ש הדוקטור
וייס מבין בפוליטיקה בה במידה
שהוא מבין בספרות ובצבאיות. וקובע לקראת
סיום רשימתו את הקביעה הבאה :
״לאמיתו של דבר, היא היתה מילחמד
על עצם הקיום...״
הדוקטור הלל וייס מבזה במאמרו את
הספרות העברית, את ביקורת הספרות העברית
ואת המערכת •האקדמית הניזונה
מיצירת הספרות העברית, תוך שהוא מתבסס
במי המדמנה הפוליטיים של משה שמיר שמיר, לוגם אותם ומרווה את צמאונו. חנפנות באשר לרמת הטיעון של מאמרו של ה־ד״ר
וייס, מתעוררת השאלה מי •העניק
לבעל לשון, תיאור וניתוח דלים שכאלה את התואר האקדמי
שאותו הוא נושא לשווא.

״נשבור לד רק כמה חלונות. ובשעת ח*
צידד, אומר הוא, יכול אתה לנפץ בעצמד
כפה שמשות — ובלבד לסתום להם את
הפה, יקח אותם השד! אומר הוא, יעברו
פה במקרה השלטונות, שייראו, אומר
הוא, שלא פסחו עליד. אחרת, אומר הוא,
עוד יקנסו אותנו בגללך...״
את הסיפור מסיים שלום־עליכם במונולוג
של טוביה, האומר את אותה אמת
יהודית מרה :״מוכרחים הננו להודות שאנחנו,
היהודים, הננו בכל זאת העם הטוב
והחכם שבכל העמים, כמו שאומד
הנביא :׳מי כעמר ישראל גוי אחד׳ —
איד יכול גוי להשתוות ליהודי? וגוי הדא
גוי והיהודי הוא סכל זאת יהודי, כמו
בספרי־המעשיות
שאתה אומר בעצמד
שלד, שיש להיוולד יהודי אשרייד ישראל׳
— אשרי וטוב לי שנולדתי יהודי,
שעל־כן אני יודע את הטעם של ג^ות־ידון,
של נדודים בין העמי* של ׳ויסעו
ויחנו׳ — מקלם שחנית בו ביום, שם לא
תלון בלילה, באשר מיום שלימדו אותי
את פרשה ׳לד לד׳ — אתה זוכר שסיפרתי
לד על־כד באריכות? — עודני הולד
והילד ואינני מ־צא מקום־מנוחה, שאוכל
לומר :׳פה, טוביה, אתה נשאר לשכת׳...
מחר יכולים אנו להיקלע ליהדפץ, כעבור
שנד״ יכולים אנו להיזרק לאודסה, אורשה
או לאמריקה בכלל...״
את משא התוגה והנדודים המחוכם של
טוביה החלבן ניתן להאריך עד לימים
אלה, שבהם הפכנו שותפים למעשי פוג רום,
לטבח ביירות, ולשאול: מה הועילו
חכמים בתקנתם 1מי: היה זקוק להפוך
אותנו מקורבנות פוגרומים לשותפים ב *
רישום של דאנווי טולקאצוב.