גליון 2354

מיס פר 2354

7 2ע מ 1זים

וי מר יעקב סון טמיר

כתבת חעוער הקיד׳מ :

כתבת היועער !וזיאוחור :

תעלומת הילדים

הנער דויז סטריקובסקי מכת־ים
נעלם המישטרה טוענת: טביעה.
ההורים חושדים, ש״
נפל קורבן לסוטה שתקף
את באווה אלי־מלו

אל־ז׳־ל
3ליי

״ מהזאתאמתז ״ שאל פונטיוס
פילאטוס, הנציב !הרומאי, כשחקר את
פרשת ישוע הנוצרי.
מאז רודפת שאלה זו את בני־האדם,
ובמיוחד את העיתונאים.
עיתונאים פרימיטיביים ישיבו: למסור
אמת פירושו למסור את העובדות. אך
לפעמים דווקא העובדות מהוות את הגדול
שבשקרים.
למסור עובדות כפשוטן, מבלי לשפוך
עליהן אור ולספק את המידע הדרוש
להבנתן׳ הוא לא־פעם סיוע לשקר.

מל אכ ת
רמייה

ל דו גמא: מי ש ר העיתונאים, שהצטרפו
לאחרונה למסע הגדול נגד השקרנות
של אריאל שרון, והרוכבים על הגל
הגואה של ההתעוררות המוסרית, מגנים
עכשיו את הודעותיהם של שרון ואנשיו
במהלך המילחמה.
הם מצביעים על העובדה שאחרי הפ־סקת־האש
הראשונה שמעו רבבות חיילים
במשך ימים ארוכים ברדיו כי ״המחבלים
פתחו באש״ ,כאשר הם ראו במו עיניהם
שזהו שקר גס. החיילים קיבלו פקודה
לפתוח באש כדי להשתלט על כביש
ביירות־דמשק, תוך הפרתה של הפסקת-
האש. כך התערער האמון שלהם בשר-
הביטחון, ונזרע הזרע לתופעות הפוגעות
עתה קשה במערכת־הביטחון.
זה נכון. אך מותר לשאול: מה עשו
העיתונאים הנכבדים בימים ההם? הרי
אז הודיעו העיתונאים, הרדיו והטלוויזיה
מדי יום (והרדיו בכל שעה) כי ״המחבלים
(או הסורים) הפרו את הפסקת־האש״,
למרות שכתביהם ידעו היטב שזהו שקר!
העיתונאים האלה יכחישו כי עשו את
מלאכתם רמייה .״מסרנו את העובדות.
העובדה היתה שדוברי הממשלה וצה״ל
הודיעו כי המחבלים והסורים הפרו את
הפסקת־האש.״
זד. נכון. הדוברים הרשמיים אבן מסרו
הודעות אלה, ומסירתו כלשונן היתד. בגדר
מסירת עובדות. אך האם עיתונאי, המפרסם
הודעות כאלה כידיעות, ביודעו כי
הן הודעות־שקר, הוא עיתונאי האומר
אמתי או שמא אשמים כל עורכי העיתונים,
הרדיו והטלוויזיה, שמסרו הודעות
אלה, מבלי להסתייג מהן, כשותפים לשקית
״אין זד, מתפקידי להגיב על הודעות
רישסיות,״ יגיד לך עורך כזה .״אנחנו
מוסרים את העובדה. הודעה ממשלתית
היא עובדה. אין זה מתפקידי להעיר את
ד,עדותי עליה. אחרת לא אהיה עיתונאי
אובייקטיבי.״
לדעתי, אובייקטיביות פורמלית כזאת
היא מזוייפת, והעיתונאי הנוהג על פיה
הוא שקרן. כי הציבור סומך על העיתונאי,
המצוי בשטח והיודע את המציאות, שימסור
לקוראיו, למאזיניו ולצופיו את האמת
כפי שהוא יודע אותה. אם הוא נמנע
מלעשות כן, הוא חותם — בעצם שתיקתו
— על העובדה הסזוייפת.

״האמת
היא שקר״
ה ש בו ע סי פ ק דגו דוגמה מאלפת
לכלל האומר ש״האמת היא השקר הגדול
ביותר.״
ברומא בוצע מעשה־זוועה בבית־כנסת.
העולם הזה 2354

נהרגו ונפצעו יהודים בהתנקשות פושעת.
העיתונים, הטלוויזיה והרדיו בישראל מסרי
על כך בליוויית הודעות של מנהיגים
ישראליים (ובראשם, כמדומני, גאץ־הדור
גידעון פת, ואחריו ״חוגים״ במישרד־החוץ
ומוסדות מפ״ם דווקא) ,שהטילו את
האחריות על אש״ף.
כמה מן ההודעות היו מתוחכמות מאוד.
הן תקפו את אש״ף מבלי להגיד בפירוש
כי הוא ביצע את המעשה. אך הקורא או
המאזין הנורמלי, שאינו עוסק בפילפולים,
קיבל את הרושם כי אכן אש״יף הוא
שביצע את הזוועה.
כל העיתונאים שמסרו הודעות האלה
ידעו כי אין להאשמה זו שמץ של הוכחה.
יתר על כן, כל מי שמצוי בעניינים ידע
כי לטענה זו אין גם שמץ של סבירות.
יאסר ערפאת ביקר זה עתה ברומא,
והתקבל שם בכבוד־מלכים, כמנהיג מתון
השואף לפיתרון מדיני של הסיכסוך• הוא
נפגש עם האפיפיור, נשיא־המדינה וראשי
המיפלגות החשובות.
ברור לגמרי כי מעשה־הזוועד. בא לטרפד
את ההישג הגדול הזה. אחרת, מדוע
בוצע דווקא בשעה זו, ודווקא ברומאן
התגובה המיידית של הדוברים הממשלתיים
בירושלים, שהאשימו את אש״ף,
מעידה על כך בעליל. ואילו דובר אש״ף
ברומא, ניסר חמאד, אדם שפעל רבות
כדי להפגיש ישראלים עם אנשי־אש״ף
בוועידות ובכינוסים פומביים, מסר מייד
הודעה של גינוי( .אני מכיר את נימר
היטב. ואין לי ספק כי הודעתו היתה
כנה ).לאחר מכן פורסמה הודעת־גינוי
מפי ערפאת עצמו.
אם כן. מי ביצע את המעשה ז אין
צורך להיות גאון גדול, כדי לדעת כי יש
רק שתי אפשרויות.
יתכן שבוצע על־ידי קבוצה אנטי־שמית
מקומית. בכל רחבי העולם המערבי שאבו
האנטי־שמים המיקצועיים (רובם אנשי הימין
הקיצוני ביותר) עידוד מן ההתמרמרות
העולמית על מעשר,־הזוועה במח־נות־ביירות.
באווירה של ביקורת על מנד
שלת־ישראל, שגדולי הידידים של ישראלים
שותפים לה, משגשגים גם פירות־באושים
כאלה.
אך סבירה יותר האפשרות השניה :
שהמעשה בוצע על-ידי אירגון־הטרור של
אבו־נידאל. אירגון זה לוחם באש״ף, חומם
לרצוח את ערפאת וחבריו. הוא ביצע
בעבר שורה ארוכה של מעשי־זוועה, שהיו
מכוונים נגד בתי־כנסת. הוא שביצע את
ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון,
שסיפקה לאריאל שרון בדיוק ברגע הנכון
את האמתלה שהיתר, דרושה לו לפתוח
בפלישה ללבנון.
אבו־נידאל פועל בשליחות גורמים נסתרים,
וכל מעשיו עד כד, שירתו במישרין
את המטרות של ממשלת־בגין. גם
הזוועה ברומא באה ברגע הנכון כדי לחבל
בעניין הפלסטיני, ולשרת את ממשלת
בגין ושרון. המעשה מוכיח שוב שהקיצוניים
משני הצדדים עוזרים זה לזה.
מי שאומר שאש״ף, או ״המחבלים״,
או ״הטרוריזם הפלסטיני״ אשמים בזוועה
זו, כמוהו כמי שאומר שהיהודים אשמים
ברצח ישוע.
כל עיתונאי בר־דעת יודע זאת. אם כן,
איך יכלו לפרסם את ההודעות השקריות
של הדוברים הרשמיים וה״חוגים המדיניים״
,בשם הכלל המקודש שההודעות הן
״עובדות״ ,ועובדות יש למסור בלי להביע
דיעה?

העובדים מאיימים לפוצץ את מטוסי המוביל
הלאומי, מקורבי השילטון רוצים
לקנות את חברת־התעופה
וההסתדרות משוכנעת שכל

הסערה תוכננה כדי לפגוע

די ל אונ ס!

כסיום כנס פמיניסטי, יצאה לרחובות
חיפה הפגנת נשים• הן תכעו
את זכותן לעכור כ־

לילות כרחובות כלא
> 1 1 1 ,השיט מפני אונס, ו־כלא
שיציקו להן.

אהבת־

מסיכות״הנשים הסוערות ככיתה
שד ייי* ן

הזמרת הרגיזו את השכנים.
לכן דורשת עירית
בעלקא לאסור עד דיירות
המישנה הלסביות
שלה לארח הכרות.

דימדומ
מפ שר ה
יהיו אשר יהיו מסקנות הוועדה לחקירת
פישעי־ביירות, הן יביאו את הקץ על
ממשלת בגין־שרון. לשות־פי
הקואליציה סיבות טובות
לנטוש אותה, ובמערך מחי
כים לכך בכיליון עיניים.

מול 13
אםבספק המצפון

מנוחה לאור היתה צריבה להוכיח
למישרד־יהכיטחון שהיא אכן אם
_ _ שכולה, כי שם־המיש־
4פחה ש 7כנה היה
שונה משדה•

מילחמת הלבנון וסיבלות הפליטים הפלסטיניים
מעלים מחדש עניין
שאי־אפשר לשכות: אורי
אבנרי מנתח את השלבים
של הטרגדיה המתמשכת.

ההברחה האס נסע רב־פקד נורמן
פייט, ממחלקתו של בנימין
זיגל, לשווייץ. כדי לפצח
את מיספרי החשבונות הסודיים?
מדוע מונעת ה־מישטרה
את פירסוס שמס של מבריחי הדולרים מישראל?

למה כובע?
אפילו חילוניים מושבעים
נוהגים לחבוש לראשם
בהלוויות דכר מה —
כוכע, כיפה או סימחטה
משומשת. דמינהג המוזר
אין כד כסיס

כהלכה ה־
• * 1יהודית :

הכפייה

גנרלים־סוחרים

טלי קורן, בת ה־ , 18 דומה
מאוד לפנינה רוזנבלוס. הדוגמנית
הצעירה מספרת לחעולם
הזה על הקאר־יירה
שלה, בת
השנה, ועל תוכניותיה
לעתיד.

שני מפקדיט־לשעכר שד חיד־האוויר הם
היום סוחרי־נשק: כנימין פלד, נשיא אלביט
ודן טודקוכסקי, מנכ״ד דיס־קונט־השקעות.
כתכה חמישית
כסידרה של מרוויחי המידחסה :
מדוע הם נדהכים דמידחמה :

זובין מהטה במעשיהן התיזמורת
רוך את

הפילהרמונית כאה לעהחזרה
הכללית שלה
ככד א מעשי הו, ולהקת
בת־שגנע חוללה ככלא
רמלה.

מדו רי ם ק בו עי ם: תשקיף אתה והשקל — כמדינה יומן אישי קטעים אנשים בלונים הורוסקופ — ילדים במזל מאזניים 1צ 22 מכתכים 23 תשבץ
עולם קטן — דרום־אפריקה 31 ארצות־הברית זבריטנית
אנשים בעולם — ליידי די 33 זנסטאסיה קינסקי
מדריך שידורים — ישראלוירדן 38
ריגר־פישמן

שידור רחל הסרחלת
כלכוטק — תחרות הכלבים
הבין־לאומית
לי־דה־דו
חלון ראווה
נמר של נייר — זיגפריד לנץ
וביקורת המושג מולדת

זה היה העולם שחיה

מה הם אומרים — יאיר צ ם,
יעקב מרידוד, אברהם תורגמן, חני
רימון, בועז אפלבאוס ובן־ציון מורדוף קולנוע — חמסין

לילות ישראל
ספורט

למרות המיבצעים רכי־,ההיקף שהיא
מכצעת.
באחרונה התחילו מפקדים בשטח לגלות יוזמה-,והם
מפתיעים את החיילים בקווים בחיפושי־פתע.
שמסתיימים במציאת שלל רב.

כמיקרה אחד הניח מפקד את כד השלל
שנמצא — וכעיקר מכשירים אלקטרוניים
יקרים — כשורה אחת על הארץ, וציווה
על טנק לדרוס אותם לעיני כל חיילי
היחידה.

נ ר קי ס לנו ל ״ ה,

י * י 1ןיך

דרוכלסדהח ״ ש בו ח
מסתמן הסדר מוזר בין המערך והליכוד על חלוקת
התיקים בהסתדרות הציונית. נציג העבודה, עוזי
נרקיס, יקבל לידיו את תיק העלייה במקום רפאל
קוטלוב־ץ׳ מחרות, ואילו תיק ההתיישבות החשוב
יימסר, בילעדית. למתי דרובלס, שעד עתה התחלק
בתפקידו עם הפרופסור רענן וייץ, איש העבודה.

וייץ יפרוש, כנראה, מתפקידו, וכך יימסר
כל עניין ההתנחלות לאיש אדץ־ישראל
השדמה.

כרוזי םנגד שרון
ב ד רו םתל ־ אביב
כרוזים נגד שרון, שבהם נאמר ש״פיו נוטף
טיפות דם אדם, וריח הנכדה מאתמול
ושד־טום כפיו ...הזאב הטורף אשר התחפש
לצייד המחפש קורבן,׳ מופץ כשכונות
כדרום תד־אכיב על־ידי פעילי תנועת
״חדווה ויצירה שעד עתה עסקה כפעילות
הכרתית.
התנועה טוענת שיש לה כאלף פעילים בשכונות.
בחולון ובבת־ים.

ד ב ירמיה
כו תבספר
דכ ירמיה, שנזרק מצה״ד אחרי
פידכום קטעי־יומן על תפקידו כיחידה
לסיוע ושיקום הפליטים כלכנון,
עומד לפרסם ספר עד המיל חסה•
הספר, שהוא חלק ממערכה גדוייה
שלו נגד מעשי הממשדה כסילחמת־הדכנון,
יכלול גילויים מדהימים עד
מחדדי הדרג הצבאי והסדיני בדרום־
לכנץ.

חיילי חדאדבישראלי
פליטים במחנות־הפדיטים כרצועה טוענים,
שחיילים שד רב־סרן סעד הדאד מפטרלים
כאיזור, כמקום חיילי צה יל. לדבריהם,
לובשים החיילים הללו סדים כצכע שונה
מחיילי צה״ד, ודוכרים רק ערכית.
הפליטים טוענים, שאחרי האירועים במחגות־הפליטים
בלבנון, הם חוששים לחייהם.
דובר צה״ל טוען, שהכוונה היא לחיילי־צה״ל דרוזיים,
שהיו בפעילות מיבצעית באיזור לפני חודשים אחדים.

מדוע נורו ה שבויי ם
יש יותר מגירסה אחת על היריות שנורו
עד שכויים כמחנה אנצר כדכנץ.
לפי אחת הגירסות, הם נורו משום שהם
התקרכו לגדר, כדי להיטיכ לראות
כני־מישפחה שכאו לפתח הסחנה.

ראש־וויו־ ל ח רו ת
אישיות מוניציפלית ככירה, שעמדה
כריטימה של המערך לכנסת, מנהלת מגעים
עד הצטרפות לחרדת. לצורך זה היא נפגשה
עם גורמים מרכזיים כמיפדגה.

איסור ע ל
בי קו רי־ מאהל
הוראה מקומית אוסרת עד חיילי צה״ד,
המוצבים כגכול •המצרי, דכקר באוהלי
המצרים. השוטרים המצרים, לעדסת־זאת,
מתארחים כאוהלים הישראליים, ונעדכים
כאשר היילי־צה״ד אינם נענים להזמנה
לכקר אצלם.

צ ה״ל חו ל ש
על נקודח ־ הגבול
כוחות ישראליים מוצבים כנקודות־הגכוד
הבעייתיות כגכוד המצרי, כמקומות
שישראל טוענת שהם שייכים דה. המצרים,
לעומת זאת, חונים כמרחק מנקודות־המחלוקת.

ארי?
מ תבונן
לוו עדת ־ ה ח קי ר ה
צוות של 30 אייט, תחקירנים ועורכי־דין,
עדכדי מישרד־הכיטחון וענף ההיסטוריה
כסטכ״ד, מכינים את החומר שיגיש אריק
שרון לודעדת־ההקירה כעניין הטכח
ככיירות, כאשר יתבקש להופיע לפניה.

ירידה ב מ חי רי
הח שי ש
ירידה גדודה במחירי החשייט מורגשת
לאחרונה בשווקים• הסיכה היא
כפודה: השוק מוצף כחומר, ורכים
עוכרים לעשן מאריחואנה, שמגדלים
כארץ. היא יקרה מעט יותר מהשיש,
אך טעמה ערב יותר והיא זוכה בפופולריות
גדולה כקרב המעשנים.

ההבר חו ת

שיגו׳ נו ה ל

ב צ פון ל שי א

ב שי ח רו ר א סי רי ם

המישטרה הצכאית אינה מצליחה לעצור
את גד־ההברחות שד מוצרים שונים מלבנון,

נציבות שירות בתי־הסוהר בודקת אפשרות
שד שינוי נוהלי שיחרור־אסירים מכתי־כדא.

זאת אחרי שהוברר כי לא אחת באז בני־מישפחות
או עורכי־דין אחרי שעות השיחרור המקובלות,
ונענו כי עליהם לבוא ביום המחרת, או כעבור
יומיים, אם באו ביום שישי.

אימוני ר
ב ב לווי־ אדס
שימה הדשה שד ירי למטרה הונהגה
בצה״ל. תחת קרטון חד־מימדי של דמות,
מוצב בלון ירוק מתנפח כדמות־אדם.
כאשר פוגעים כד, הוא מתפוצץ כרעש עז.
בצה״ל גורסים שכך תגדל תחושת החייל שהוא
בקרב, גם כאשר אין מדובר באימוני אש חיה
בין שני צדדים.

בגין אינו מתפקד
מקורביו של ראש־הממשלה, מנחם
כגין, עוקבים בדאגה אחרי מצבו ה רפואי.
כישיכת־הממשדה האחרונה
הוא כימעט שלא דיכר, למרות הנושאים
החשוכים שהועלו כה•

חשש מהסדמה
וגד? ציו -מי שטרה
צמרת הסישטרה חוששת מפני הסלמה
כפעילות הננקטת נגדם. ההשד הוא שמי
שעומד מאחורי הפעולה כירושלים, שכה
נוקכו גלגלי המכוניות של קציני־מישטרה
בכירים, עלול לשלוח הכילות נפץ
דלישכות הקצינים.

בו כו ככא 8גו 1וו־מאמר
פרשנות שנכתב על־ידי ערכי
ישראלי, הלד הדיפה, ד־טכועון המיזרח־ירושלמי
,״אד באיידאר״ ,עד מרד בר־כוככא,
נפסד עד־ידי הצנזורה.
כותב המאמר טען, שבניגוד לבר־כוכבא נהג ראש
אש״ף, יאסר ערפאת. בהגיון כא־סר הסכים להתפנות
מביירות. המאמר נכתב לפני הטבח במחנוית־הפליטים.

ה ד תיי םבח רו ת

מתאר גני ם
חטיבת אחדות־ישראד — החטיבה הדתית
כתנועת־החרות — עומדת לצאת למסע
הסברה בהתנחלויות ובמוקדי גוש־אסונים,
כדי להעכיר את מצביעי הספד-ל והתחייה
אליהם.
חברי החטיבה טוענים, שרק תנועת״החתת נאמנה
לקו של ייחוד דתי־יהודי ורעיון ארץ־ישראל השלמה.

ס ר 3וי שירו חלכלא
חמישה חיילים, כסדיר ובמילואים, נשפטו
עד סירוב לשרת ביטטהים הכבושים או
כלבנון• ביניהם: אנטדד יכלונקה, חכר
הקבוצה ״יש גכול ״ מכאר־־טכע שהודיע על
סירובו לשרת בגדה.
חלק מהעצורים מעדיפים שלא לתת פומבי פוליטי
למעצרם.

!?פעל יצוא 3 3ל א
בביחרהמאסר ״מעשיהו״ ייחנך בקרזב פס־ייצור
מיוחד במיבנה כן 800 סטר מרובע.
יעבדו בו 100 עובדים והוא שייך לחברת
״תדיראן״ .כשישתחררו מהכלא, הם
יתקבלו לעכודה במיפעל.

אירועי בי דו רבכלא
נציב שירות בתי־הסוהר, מרדכי ורטהיימר,
יוזם מיבצעים יוצאי־דופן שד אירועים
בידוריים לא־מקובלים ככתי־הסוהר השונים
בארץ, בתדירות גבוהה ביותר.

ורו

ודוי

מאת מאיר תדמור

ה בו רסה

ויגויפישמן השונים לתיקשוות
הנה ההמשך מיססר שניים בדיוקו המאולתר של קבוצת
ריגר פישמן. אם אתם זוכרים את מה שכתבתי בשבוע שעבר,
אז נקצר. תפסתי את אליעזר פישמן בטלפון במישרדו. היתה
לנו שיחת־טלפון בת 47 דקות. מעניינת מאוד. משכנעת מאוד.
שוכנעתי שיוסי דינר ואליעזר פישמן הם וירטואוזים בשוק
ההון על כל ענפיו. הם הצליחו להוכיח שאפשר להרוויח הרבה
כסף בשוק ההון, אם עובדים קשה ושיטתית, וכמובן כאשר יש
הידע והכלים לניתוח השוק.
יש נושא אחד שעליו אנחנו חלוקים לאורך כל הדרך;
אומר לי יוסי ריגר. שגם איתו ניהלתי שיחה טלפונית ארוכה :
״אני לא רוצה את אמצעי־התיקשורת. שיניחו לי לעשות את
עבודתי בשקט. אני לא רוצה להתפרסם. העסקים שלי הם
ענייני הפרסי. אני רוצה לשחק טניס בשקט. מבלי שיצביעו
^ עלי — הנה יוסי ריגר.״
.יוסי, אמרתי לו, לא יעזור. אתם הפכתם נושא ציבורי. לא
רק בגלל ההצלחה, לא רק בשל הקנאה, אלא בעיקר. משום
שאתם אחראים היום לכספי אלפי לקוחות בקרנות־הנאמנות
שלכם. והעובדה ־שקרן רונית הפכה -תוך זמן קצר יחסית לקת
המצליחה ביותר בישראל, עם תשואה של 283 אחוז מתחילת
השנה. היא גם מחייבת. העובדה, שצברתם 2200 מיליוני שקלים
שעון במקום חשבון הסתכלו טוב, לפניכם השעון היקר ביותר
בעולם. שווייצי כמובן. המחיר מאה
חמישים אלף דולר, אפשר לקנות בשווייץ,
להכניס לכיס, כיאה לשעון־כים, ולא צריך
להצהיר עליו במכס.

תמיד יותר טוב להחזיק כמה
שעונים כאלה ככספת, מאשר את

תמורתם בחשבון ממוספר בבנק
שווייצי. אז, אין צורך בשליח, שמחזיק
אותך ואת מיספר החשבון
שלך בכיס, במקום שעון־כיס.
עיקר שכחתי: למה הוא כל־כך יקרו
הוא עשוי מ־ 1300 חלקים עבודת־יד, כולו
עשוי זהב. מה מציע השעוןז זמן, משניה
ועד שנה. הכל במחוגים עשויים זהב.
ן חמש מערכות זמן מציגות שניות, דקות,
שעות, התאריך — היום בשבוע והחודש
בשנה והשנה עצמה. ודבר נוסף, מתי
הירח מלא. אגב שם השעון הוא: גראנד
קונזפליקסיון, או בלשוננו סיבוך עצום.
ה ש עון גם מצלצל, מפזם נעימות ומזכיר
לאדוניו מתי עליו להראות אותו לסקר־
^ני ם.

בקרן רונית, היא המחייבת. העובדה שאלפי אנשים נותנים בכם
אמון וממשיכים להשקיע בקרנות שלכם, היא העושה אתכם
לנושא ציבורי, חשוף לאמצעי־התיקשורת.
מומחים לדבר הסבירו לי את השיטה והאמצעים שנקטתם
כדי להגיע לתשואות גבוהות. כל הכבוד. אתם הייתם הראשונים
ולכן הגעתם למה שהגעתם. אולי במישפט אחד נתאר את
הדברים. התחלתם במעט מניות כבדות והרבה מניות חופשיות,
שחלקן השיג תשואות שיא שהעלו את רמת התשואה של הקרן
כולה. לאט־לאם, עם הגידול ׳בנכסי הקרן ומיספר המשתתפים
בה. יכולתם לשנות את היחס ולהגדיל את חלקן של המניות
הכבדות לעומת החופשיות, והיום, לדברי אליעזר סישמז, כ־70
אחוז מהמניות שבקת רונית הם כבדות. זה אולי מבטיח מפני
הפתעות קטנות ואולי גדולות יותר.

אכל מעניינו של הציבור לדעת איך תנהגו כעתיד.
כשיבוא הצורך, והוא יכוא, להגן על הקרן. ולכם איך
האמצעים הנזילים שיש לבנקים. אתם לא תמכרו
את רכושכם הפרטי. אתם אינכם יכולים לגייס סאות
מיליונים של שקלים במשך יום, כפי שעשו הבנקים
שמכרו צמודים וסטייה כשהיה צורך. זו הסיבה
החשובה ביותר מדוע קבוצת ריגר־פישסן אינה העסק
הפרטי שלכם. בשכוע הבא, פרק נוסף.

א — ווילו ת
חז ק ה
מ ב רז ל
לצורכי השכלה כללית, אני כיד מצייד
אתכם בידע בענייני ברזל. יש משבר כלל-
עולמי בענף הפלדה בעולם. כושר הייצור
כפול מהתיצרוכת, בעיקר בשל הירידה
בבנייה בעולם כולו. בעיקבות המיתון ה־כלל־עולמי.
התוצאה היא, שמחיר הברזל
והפלדה יורדים בשוקי העולם, והיום הם
כ־ 300 דולר הטונה.
עכשיו לסיפור עצמו. בארץ, בגלל היטלים
ואיסור מינהלי לייבא ברזל בניין,
המחיר הוא 450 דולר הטונה. כרגע מונחת
על שולחן ם ישרד־התעשיה־והמיסחר הצעה
להטיל על הברזל היטל נוסף של 75
דולר, כך שמחירו לצרכן, בעיקר קבלני-
בניין, יהיה 525 דולר הטונה. ההנמקה:
קרית הפלדה מפסידה ולכן צריך להעלות
את המחיר.
ליד עכו הוקם לפגי 30 שנה מיפעל הפלדה,
המורכב משני מיפעלים: האחד הוא
מיפעל ההתכה, המתיך גרוטאות לבולי-
ברזל והשני, מיפעל העירגול, ההופך בולים
אלה של ברזל למוטות של ב חל
לבניין בקטרים שונים. כיוון שהמיפעל לא
חודש מאז הקמתו, יעילותו וכושר התפוקה
שלו נמוכים, והוא מספק רק 120 אלף
טונות מצריכת השוק המקומי, המגיע ל־300
אלף טונה בשנה. היתר מיובא. הסובסידיה
שמקבל מיפעל הפלדה מגיעה ל־ 150 דולר
על טונה, שהוא ההפרש בין מחיר הברזל
המיובא לזה שנמכר. נדמה לכם. ההפרש
הוא גבוה עוד יותר.
בכל העולם נמכרו גרוטאות ברזל ל־סיפעלי
הפלדה במחיר של 135 דולר הטונה.
בארץ החוק אוסר על יצוא גרוטאות
ולכן יש למעשה למיפעלי הפלדה בעכו
מונופול על קניית גרוטאות. הם מוכנים
לשלם רק 10 דולר לסונה של גרוטאות. זו
הסיבה. בין היתר. לכך שכמויות גדולות

שימו נ1וו1ן וחשו
בכל תחנות הדלק של חברת אקסון

האמריקאית, בכל רחבי ארצות־הברית, והמדובר
הוא בחברת־הדלק הגדולה בעולם,
גם ברווחיה, נתלה שלט חדש: שלם במזומן
וחסוך. כרטיסי־האשראי עדיין טובים.
אך מזומנים טובים מהם. סוף עידן
כסף הפלסטיק ז עוד לא. אבל משהו חדש
מתרחש: חוזרים אל השטרות המרשרשים.
וכך מסבירה החברה מדוע בכל תחנות-
הדלק שלה תוענק הנחה על מחיר הדלק
למשלם במזומן: מאז הונהגו כרטיסי־האש־ראי,
הנפקתם וכיסוי ״חובות רעים״ ,היו
כרוכים בהוצאות שנכללו במחיר הדלק.
בשנים האחרונות גדלו הוצאות אלה פי
שלושה בשל האינפלציה, שערי הריבית
ודמי־הדואר. עד עתה לא היה הבדל בין
מחיר הדלק ששילמו לקוחות ששלפו מזומן׳
ובין המחיר ללקוחות ששילמו באמצעות
כרטיס־אשראי. עכשיו, אומרת חברת
אקסון, המשלמים במזומן אינם חייבים לשלם
את מחיר האשראי, ולכן המשלם במזומן
זכאי להנחה.

כישראל עובדת השיטה טוב
יותר. מתה נכנס לחנות, קונה,
ושולף את כרטים־האשראי• כעל
החנות מסתכל עליך כסכט סהור־הר
ומציע לך את עיסקת חייך:
שלם במזומן ותקכל הנחה של 5
או לפעמים גם 10 אחוז. כדאי דו
וכוודאי גם לך. אין שום סיכה,
שעל דלתן של חנויות שעליהן
מודבקות התוויות שד ״ויזה״ ו־
״ישראכרט״ ,לא יהיה שלט האד
סר: שלם במזומן וחסוך
של גרוטאות לא נאספות על־ידי בעליהן.
מה שרציתי להסביר הוא, ואני מקווה
שהצלחתי, שהסובסידיה הסמויה, במחיר
הגבוה של 450 דולר לטונה ברזל, היא
למעשה 250 דולר לטונה, וזאת כשמחיר
הברזל מיובא מחו״ל הוא 300 דולר הטונה.

כל זה כדי לקיים קרית־פלדה
כלתי־יעילה עם 000 פועלים. יודעי
דכר אמרו לי, שכחו ״ל, בסיפעל
מודרני, כמות של 120 אלף טון
מיוצרת על־ידי 200 פועלים. זהו
המצב להיום. ויש לו השפעה לא
קטנה על מחירי חדירות

מכבסיםאת !,שפרו״
יש. ימה גיליתי, בין השאר. בהודעות של הבורסה: שהאדונים יוסי ריגר ואליעזר
פישמן, כל אחד, מכרז ב־ 28 בספטמבר השנה שניים וחצי מיליון מניות רגילות של
0.1שקל של ישפרו בשער של 1030 נקודות, בתמורה של 51.5מיליון שקל. הקונה
היתד. לא אחרת מאשר חברת יורפאל (שימו לב לשם החברה) למימון והשקעות.
לאחר רכישה זו מחזיקה החברה ביותר מ ־ ס 107 ממניות ישפרו. בהערה בכתב־יד
למטה, כתוב: חברת יורפאל הינד, חברה בשליטתם של ה״ה יוסי ריגר ואליעזר פישמן.
מסתבר. שיורפאל הם קיצור שמם של יוסי דיגר, פישמן אליעזר. ובאמת זו
החברה שבאמצעותה הם עובדים.

זה עוד לא הכל. צילצלתי ליוסי ריגר ושאלתי אותו אם זה תרגיל
בכיכוס סס. הוא אמר לי שלא. אמרתי לו שמותר לעשות והראיה
שהוא עשה את זה, כל עוד החוק לא תוקן. לכסוף אמר, שאכן יש
כאן עניין של מס, אכל לא כיכוס מס. מעניין.

יש לנו שוב
בורסה טובה
רק כמה מילים על הבורסה. חזרתי ובדקתי
ושמעתי הערכות על עתידה של
הבורסה בשבועות הקרובים. הסיכום: תתייצב
במה שקרוי־רמת־שערים חדשה. מה
שקרה בשבוע האחרון הוא סימן בריא
לבורסה בריאה. יש עוד מושג שרווח לאחרונה
בבורסה: בורסה סלקטיבית. במילים
אחרות, אם מסלקים את הזבל וזה מה שק-
ח־ ,למעשה בשבוע האחרון, יש במה להשקיע
וגם כדאי להשקיע. יש מספיק
כסף בשוק. עכשיו, שגדל מיספר המניות
עם ההנפקות החדשות, יגיעו שני גורמים
אלה לאיזון לקראת סוף השנה ואז, ככל
הנראה, תהיה הבורסה נתונה לתנודות
חריפות. עד אז, אם לא יהיה אירוע חיצוני
יוצא־דופן, או גזירה כלכלית שאינה נר אית
באופק, מטעמים פוליטיים, עד אז
תהיה בורסה טובה. גם ההנפקות של הבנקים
הגדולים יצרו אווירה טובה.
עוד הערה: מצטער, אי-אפשר היום
להמליץ על השקעה במניה זו או אחרת. כל
אחד כראות עיניו. אבל הכלל של ״לקחת
טרמפ״ בעינו עומד. קחו טרמפ על מניה
שעולה ורדו ממנה לפני שהיא יורדת.
דיברתי לאחרונה עם אחד מחכמי הבורסה.
דבריו ראויים לתשומת־לב. הוא אומר:
יש פסימיסטים — רואי שחורות, יש
אופטימיסטים — הרואים הכל בוורוד ויש
סוג שלישי, הלא הם הריאליסטים. כדי
לדעת בסד, להשקיע, צריך לבדוק את
השוק.

מה למעשה קרה כשבועיים, האחרונים:
כמעט כל הניירות החדשים
קרסו• היז שמונה ימים
של מימושים ולמה לא: עכשיו
מתייצב השוק וחוזר לגודלו האמיתי
ועכשיו יש לנו שוב כורסה
טובה.
הדולר מתחך בץ
הלירה וה שקל
לפני שלושה שבועות חזר חבר שלי
מחו״ל. זד, עוד לא כל־כך חשוב. הוא ציל-
צל אלי כדי להראות לי משהו. חשבתי
שהביא איזו מתנה קטנה. בקיצור, יש לו
בעיה, הקשורה בנסיעה, כדאי שאכתוב.
מה הבעיה — זה כבר קצת מסובך. התיישב,
הוציא מהמגרה כל מיני מיסמכים
הראה לי ובסוף אמר ,״אתה רואה איך
דפקו אותי?״ ראיתי.
עכשיו נגלגל את הבעיה. חברות כר־טיסי־האשראי
ויזה וישראכרט מנהלות
את חשבונות חו״ל בדולרים. קיבלת כר-
טיס־אשראי בינלאומי, קנית באמצעותו בלונדון
כמה סוודרים במרכס אנד ספנסר.
יופי. אחרי כמה שבועות אתה מקבל הביתה
חשבון של ...לא טעות. אתה מקבל
הודעת חיוב של ויזה או ישראכרם. מה
כתוב שם. קנית בנניח 50 ,לירות סטרלינג,
כתוב. אחר כך כתוב סכום נוסף,
אבל הפעם בדולרים, למה, למה הפכו את
הליש״ט לדולרים של ארצות־הברית. ר
אחר־כך יש סעיף המחייב את חשבונך
בכך וכך שקלים.
בכל העסק הזה, יש בעיה אחת, במעבר
מסטרלינגים לדולרים ולשקלים אתה תמיד
משלם יותר. יותר מאשר הסכום שהיו
מחייבים אותך, אילו היו מתרגמים את
הלירה האנגלית ישירות לשקלים. לא יעזור,
ככה זה.

יש לי עצה. אם אתם נוסעים
לחז־׳׳ל ומתכוננים לשלם באמצעות
כרטיסי־אשראי, תגידד כבנק שיחייכו
את ,.שכון הפת׳ים כמם־
בע־חוץ. אז כאמת תשלמו דולר
תמורת דולר ולירה תמורת לירה,
כלי תיווכו של השקל.

במדינה
העם
ב־ו הפדוב״ם
ס ס בי ב לממ שלה השתררה
אווי ר ה של סוף ה ^וגה.
הג ב סי ס ;;וסריס ל סכי ר ה.
הכל ממתינים לנפילת הממשלה.
לא רק בארץ, אלא בעולם מלו.
עיתונאים זרים מכל העולם באים
לישראל כדי לברר, ממקור ראשון,
מתי בדיוק תיפול הממשלה,
ואיך. דיפלומטים זרים שולחים על
כך דו״חות מפורטים לממשלותיהם.
הכל מסכימים כי שעת־האפס,
אם אכן תהיה, תבוא בשעה שוו־עדת־החקירה
לעניין הטבח בביירות
תגיש את הדו״ח שלה (ואה
עמוד .)7

אולם הוועדה לא נחפזה. היא
כילכלה את מעשיה באיטיות שיטתית
ומשגעת. היא בחרה באולם
הזקוק לשיפוצים, ואלה בוצעו בעצלתיים.
היא פירסמה מודעות
לעדים פוטנציאליים. היא ערכה
בדיקות ביטחוניות לעובדיה. היה
לה זמן.
מכירה פומבית. בינתיים נראה
כאילו המדינה מתפרקת. בית־המישפט,
סמל הריבונות של החוק,
עמד בסימן של התפרקות. לראשונה
בתולדות המדינה פנה נשיא
של בית־מישפט, שופט ותיק ומ כובד,
מעל מירקע הטלוויזיה אל
שר־המישפטים ותבע ממנו להתפטר.
בצבא
נמשכו הזעזועים. מפקד
חטיבת־מילואים — ״החטיבה שלא
גוייסה״ — פנה פומבית אל אריאל
שרון ותבע ממנו להתנצל. נודע
כי הדבר נעשה באישור הרמטכ״ל.
הודכוח סביב לחטיבה זו, חטיבת־עילית
של צנחנים, העסיק את העיתונות
והגיע לטונים גבוהים. יתכן
שגם זה היה דבר חסר־תקדים
בתולדות ישראל: קצינים הודיעו
פומבית שאין להם אמון בשרה,ביטחון.
המישטרה
הזדעזעה, כאשר שו־טרים־גברים
נקראו לטפל בהפגנה
בלתי־חוקית של נשותיהם,
שזכתה רק ברגע האחרון ברשיון.
בלילה נחתכו צמיגי המכוניות של
עשרות קציני־מישטרה בכירים, ו־הדיעה
הכללית היתה שהמעשה
בוצע על־ידי שוטרים.
חברת־התעופה הלאומית, המהווה
את סמל המדינה ברחבי העולם,
היתה מושבתת! .הנהלתה אחזה
בכל האמצעים כדי לפרקה, רי־שמית
(ראה עמודים 8־ ,)9ולהעבירה
לידיים פרטיות — כאילו היה
זה פריט במכירה כללית של סוף־
העונה, או חלק מנכסיו של מיפ־על
שפשט את הרגל.
הרב הראשי, שלמה גורן, שצריך
היה לסמל את הסמכות המוסרית
של דת־ישראל, ביצע את אחד
המעשים המשפילים והנלעגים ביותר
במדינה: הוא איים שאם לא
יאריכו את תקופת־כהונתו, בניגוד
מפורש לחוק הקיים, הוא יקים
תנועה פוליטית שתחבל במיפלג־תו
של השר האחראי לענייני־דתות
(ראה עמוד .)7היד, זה מעשה גלוי
של סחיטה חסרת־בושה, שעורר
צחוק של בוז בציבור החילוני ומבוכה
בקרב הציבור הדתי ההגון.
כדוד עופרת. במצב זה של
בין־ד,ערביים ניסתה ממשלת־בגין
להחזיק איכשהו מעמד. חבריה דבקו
זה בזה. הם רצו להיפטר מאריאל
שרון, שהפך כדור־עופרת הקשור
ברגליה, ושאיים למשוך את כולם
למצולות. אך איש לא העז לקום
על שרון. היה ברור שגם מנחם
בגין פוחד מפניו.
כמו חיה פצועה, מסוכן שרון
כיום יותר מתמיד. הוא עלול לנסות
להציל את עצמו באמצעות
הרפתקה מילחמתית נוספת.

עמיתיו, שוב אינם
מאמינים למילה היוצאת מפיו.
שרון פצוע הוא שרון תוקפני.

מי פלגז ת
שו1״ם דוסים

פרס ורכין סחדקים
את עוד הדוב
שעדיין דא נצוד.
בעוד שהכל סברו כי יש סיכוי
סביר מאוד לנפילת הממשלה בחודשים
הקרובים (ראה לעיל) ,היו
במערך אנשים פסימיים יותר.
״הכישלון רודף את שימעון פרס כל
חייו,״ אמר אחד העסקנים ,״גם
הפעם יתקלקל הכל ברגע האחרון.
פרס הוא מפסידן מיקצועי.״
אבל פרם נשאר אופטימי כדרכו,
והוא מתכונן לכניסתו למישרד
ראש־הממשלה. כהכנה לכך הודיע
שהגיע להסכם מחודש עם יצחק
רבין, שיהיה שר־הביטחון במיקרה
של הקמת קואליציה חדשה בכנסת
הנוכחית.
לרבים הזכיר הסכם זה את הסיפור
על הציידים, שחילקו ביניהם
את עור הדוב עוד לפני שזה נצוד.
מנחם בגין ואריאל שרה הם שני
דובים מנוסים, וקשה להאמין כי
ישתפו פעולה עם הציידים עד
הסוף. מי שסבור כי הציד יהיה
מיבצע אוטומטי, ואין צורך אלא
לחכות עד שד,דובים יצודו את עצ מם,
עלול להתעורר באחד הבקרים
ולהיווכח כי הדובים צדו את הציידים.

המי
ל|חמ ה

כזו אחר זו
מקפדת סמשלת־בגין
את עמדותיה.
הדבר כבר הפך לשיטד : ,מם־
שלת־ישראל משמיעה דיברי־רהב,
מציגה דרישות וקובעת עמדות —
ולמחרת היום היא מתקפלת תחת
לחץ אמריקאי, שאי־אפשר לעמוד
בפניו.
כך קרה במערב ביירות. הרמט־כ״ל
ואלוף־ר,פיקוד הודיעו כי צד,״ל
ישהה שם במשך חודשים ואולי
שנים — ולמחרת ד,ירם עזב
אחרון חיילי צה״ל את העיר, על
שני חלקיה.
השבוע חזר מישחק זה על עצמו
שוב ושוב.
ממשלת־ישראל הודיעה אולטימטיבית
כי על, המחבלים״ לצאת
מצפון לבנון וממיזרחה לפני שתתחיל
תזוזת צה״ל. כעבור יום הודיעו
האמריקאים כי כל הכוחות
הזרים — הסורים, הישראלים והפלסטינים
— ייסוגו בו־זמנית.
ממשלת־ישראל הודיעה כי הסורים
חייבים לזוז מלבנון לפני
צד,״ל. כעבור יום הסתבר מרמזים
של דובריה כי היתד, זאת דרישה
בעלמא. הנסיגה תהיה בו־זמנית.
צה״ל הודיע שהוא מתכונן לחורף
ארוך בלבנון. האמריקאים
הודיעו כי הנסיגה תסתיים לפני
סוף השנה.
חדאד לדין. הבעיה החמורה
ביותר תהיה בדרום־לבנון.
אחרי שהופרכו כל שאר מטרות
המילחמה, נותרה המטרה
הראשונה, שבגללה החלה — כביכול
— הפלישה ללבנון: תפיסת
חגורת־בטיחות ברוחב של 45 או
40 קילומטרים. השבוע היה גם
הישג דל זה מוטל בספק.
תחילה הודיע אריאל שרון כי
צד,״ל לא ייסוג מאיזור זד ,,אלא
במיסגרת חוזה־שלום רישמי עם
ממשלת־לבנון. שרון ידע, כמובן,

פירות הניצחון
שממשלת־לבנון אינה חולמת על
חוזה כזה, זכי גם האמריקאים
מתנגדים לו.
לפתע בשמעה דרישה אחרת של
מטשלת־ישראל: צבא־לבנץ הוא
שיערוב לביטחון באמור זה. כלומד:
צ.־,״ל ייעלם מתוכו.
אך כניסתו של צבא לבנון מעוררת
בעיה קשה. באיזור זה יושב
המייג׳ר סעד חדאד, הנחשב כעריק
מן הצבא הלבנוני. בעבר
מנע חדאד בכוח — לפי דרישת
ישראל — את כניסת הצבא הלבנוני
למובלעת שלו, ואף פתח
עליו באש. הצבא הלבנוני המושפל
לא שכח זאת.
לפני שנרצח בנסיבות מיסתו־ריות,
איים בשיר אל־ג׳מייל להעמיד
את חדאד לדין צבאי. אחיו,
הנשיא חדש, שונא את חדאד עוד
יותר.
הפרי האחרון. אם ייכנס הצבא
הלבנוני לדרום־לבנון. מה יהיה
גורלו של חדאד י
אחרי שנסוגה מדרישתה שצד,״ל
יישאר בדרום לבנון, תובעת עתה
ממשלת־ בג ין כי ייקבע מעמד נאות
לחדאד באיזור זה. פירוש הדבר :
המשך הכיבוש הישראלי העקיף.
אולם כל הסימנים מעידים כי לאמין
אל־ג׳מייל ולאמריקאים אין
כל חשק להסכים לכך. ואם האמריקאים
ירצו, גם חדאד ייעלם מן
1השטח.
כך, בעיקבות מילזזמת־ד,לבנון,
עשוי להיווצר, בלחץ אמריקאי,
מצב שמבחינתם של שרון ועמיתיו
יהיה גרוע מזה שהיה קיים לפני
המילחמה. לבנון, על כל חלקיה,
ובכללם המובלעת של חדאד, עשו־ייד,
להישמט מידיהם כליל.״,הפרי״
האחרון של המילחמה יירקב גם
הוא.

•יחסים מרח ביי ם
1ע11א נוחיות
ז הו ה הי ש ג הגדרד כיו ת ר
של א רי אל ש דון: חו סיין

וערפאת התחבקו והסכימו
לפעול כמשותף.
המלך חוסיין ויאסר ערפאת התחבקו.
יתכן
שזה היה ההישג הגדול
ביותר של אריאל שרון במילחמת־הלבנון:
הוא הביא להתפייסות
פומבית מופגנת של המלך חוסיין,
גיבור ״ספטמבר השחור״ ,וערפאת,
יו״ר אש״ף.
התפייסות זו רדתה, כמובן, על־תנאי.
לשני הצדדים היו מניעים

טובים כדי להסכים לנשואי־נוחיות
מסוג זה.
יפוי־כוח מוגבל. חוסיין רצה
לקבל תפקיד בתר,ליך־ד,שלום האמריקאי
החדש, על־פי תוכניתו של
רונלד רגן, שתבוא במקום קמפ־דייוויד
הגוססת. אך הוא לא רצה
להסתכן בשום עימות עם אש״ף
ועם ערפאת, שהוא עתה גיבור
העולם הערבי, בעיקבות מצור־ביירות.
׳ערפאת,
לעומת זאת, רוצה לשלב
את אש״ף בתהליך־השלום. מוכן
להיעזר לשם כך בחוסיין, המקובל
על האמריקאים ועל מיפלגת־העבודה
הישראלית.
ההסכם המסתמן בין השניים :
המלך יכיר שוב באש״ף כבנציג
העם הפלסטיני, אש״ף יתן לו יפוי־כוח
מוגבל לנהל משא־ומתן בש מו.
התוצאה צריכה להיות הקמתה
של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
אשר בירתה תהיה בירושלים
המיזרחית. בין פלסטין הח דשה
ובין ירדן יקום איחוד פור מלי
כלשהו.
(בערבית אין מילים כמו ״פדרציה״
ו״קונפדרציה״ ,שהן מטושטשות
למדי גם בשפות האירופיות.
המילה הערבית המקובלת היא
״איחוד״ ,שתוכנה הממשי יכול
להיות רב או אפסי, בהתאם לנסיבות.
בדור האחרון הוקמו מיס־פר
רב של ״איחודים״ כאלה בעולם
הערבי, שכולם התפרקו אחרי
זמן קצר, ורבים מהם אף לא תיפ קדו
בפועל במשך יום אחד).
סו רי ה מו ד אג ת. התקרבות זז
נועדה כולה להפעיל לחץ על ישראל,
ולאפשר מדיניות ערבית עיק־בית
לסיום הכיבוש הישראלי בג דה
וברצועה, בשיתוף־פעולה עם
האמריקאים. היא לא מצאה חן
בעיני יריבתה של ירדן, סוריה.
שר־ההסברה הסורי תקף השבוע
את ערפאת, שלל ממנו את הזכות
לדבר בשם העם הפלסטיני כולו.
הוא רצה לשמור לפחות חלק מן
העניין הפלסטיני בידי סוריה, שסו־כניד,
באש״ף עדיין לא חוסלו לגמרי.
אולם נראה כי במצב שנוצר
אחרי המילחמה יש לסורים רק
אפשרות׳ מוגבלת להפעיל לחץ על
ערפאת.
השבוע הודתה סוריה רשמית
בכך שלאירגונו הטירוריסטי של
אבו־נידאל. יש סישרד בדמשק.
אירגון זד, הוא שביצע. כנראה,
את ההתקפה על בית־הכנסת ברומא
(ראה מכתב העורך בעמוד
.)3התנקשות זו נועדה לערער את
מעמדו של ערפאת בעולם ואת
אמינות הקו המתון של הנהגת
אש״ף. סוריה ענתה ברומא על

מעשיו של ערפאת בעמאן. אך
נראה כי גם זה לא יצליח.
בפעם הראשונה מאז ראשית
המיפעל הציוני עומדת ישראל עתר,
מול פני מדיניות ערבית כמעט־מאוחדת,
נבונת, מתונה ומחושבת.
גם זהו הישג מרשים של אריאל
שרון.

ה תנ ח לו ת
ברוסקציות
סהש מי כ תי ;ישראל
הו א פ רו בו ק צי הבל תי־נ
סבלתמעבר לגבול.
ממשלת־מצריים הקימה ליד אל־עריש
מחנה של קנאים פלסטיניים,
שנשבעו לכבוש את באר־שבע.
המחנה נקרא ״אל הנגב״ .הטלוויזיה
המצרית סיקרה את טקס הייסוד,
שבה נאמו יוזמי־המחנה על
החובה הקדושה לכבוש את פלסטין
מידי האוייב הציוני.
שילטונות־הצבא הירדניים ליד

קבוצה של קנאים פלסטיניים, חסידיו
של ג׳ורג׳ חבש, שהקימה ישוב:
ליד הגבול, במרחק של כמה מאות
מטרים מסדום.
זד, לא קרה, כמובן. אילו זה היה
קורה, היתד, ממשלת־ישראל פותחת
בזעקה, ומאיימת בנקיטת צעדים
צבאיים כדי לחסל את הפרובוקציות.
אבל
זה קרר, השבוע — בכיוון
הפוך.
ברצועת־עזה קמה התנחלות חדשה
בשם ״אלי סיני״ .בטקס זע־לייה־לקרקע,
שסוקרד, בהרחמ
בטלוויזיה הישראלית, הופיעו ראשי
״התנועה לעצירת הנסיגה בסיני״
,משכבר הימים, ונשבעו לכבוש
בחזרה את סיני, שהיא שטו
מצרי ריבוני, ואשר הוחזרה למצריים
במיסגרת חוזה־השלום.
נציגיה של ממשלת־ישראל נכחו
בטקס. ולקחו בו חלק.
כמה ימים לפני כן הודיע המושל
הצבאי הישראלי בגדה המערבית
כי החליט לחבר לרשת־המינ
קבוצה של חברי תנועת ״כך״
חסידי ״הרב״ מאיר כהנא, שהתנחלו
ליד קריית־ארבע. תנועה ז
דוגלת בפה מלא בגירוש כל הערבים
מן הגדה המערבית, כתוב
נית־מינימום.
בישראל לא היתד, שום תגום
על אירועים אלה. הם נראו לכי
כטיבעיים.
העולם הזה £5-4

הכל מתכוננים חסיון להניד את הממשלה באשו יתפרסמו
מסקנות של ועדת־החקיוה לעניין הטבח בניי רו ת

ך* תסריט הו א מרתק. כל מי שקשור
י 1באופן כלשהו בפוליטיקה, יעסוק בו
בחודשים הקרובים. יש בו שתי הנחות־יסוד:
שלושת השותפות הקואליציוניות —
אגודת־ישראל, המפד״ל ותמ״י — גמרו
אומר שלא לשבת בממשלה אחת לצד
שר־הביטחון, אריק שרון. שלושת הסיעות
האלה, כמו גם המערך, מתנגדות לאפשרות
של הקדמת הבהירות. הקדמת בחירות
מחייבת חקיקת חוק, ואין סיכוי שחוק
כזה יזכה ברוב בכנסת.
התאריך, שבו יוכרע אם הקואליציה
תתקיים ללא שרון, או שיתחולל מהפך
פרלמנטרי -שיעמיד את שימעון פרס ב־ראשות־הממשלה,
הוא יום פירסום מסקנות
דו״ח ועדת־החקירה לעניין הטבח בביירות.
מה תהיה רוח מסקנות הוועדה, שמשום־
מה עדיין לא התחילה בעבודתה?
כל האפשרויות מובילות לכיוון אחד:
התפרקות הקואליציה, אחרי התקוממות
ציבורית נרחבת.
מדוע הפך שילטונם של בגין ושרון
לבלתי־נסבל לאותם שחתמו איהו. רק לפני
כשנה ורבע, על הסכם קואליציוני?
לכל אחת משלוש המרכיבות הקטנות
של הקואליציה יש סיבות רבות׳ .הסיבה
המרכזית והמשותפת היא, שלתודעתם של
אברהם שפירא, יוסף בורג ואהרון אבו־חצירא
חדרה ההכרה המפחידה, שממשלת
בגין־שרון מהווה אסון לא רק לישראלים.
אלא גם ליהודי העולם, הציונים והאנטי־ציונים,
על אחת כמה וכמה אחרי הטבה
בביירות.
הציוגי הכופר
^ 3ישק פו צ ה בארץ שחיי היהודים
י מחוץ־לישראל יקרים לה. זוהי אגודת׳
ישראל — תנועה אנטי־ציונית, המבינה
שמעשי בגין ושרון הציונים פוגעים ביהדות
החרדית הלא־ציונית ברחבי־העולם.
אגודת־ישראל היא מיפלגה יוצאת־דופן,
וכדי להבין את המתחולל בה היום, יש
לבחון כיצד היא בנוייה.
לאגודה ארבעה ח״כים. כל אחד מייצג
כוח רב־חשיבות מחוץ למערכת הפוליטית.
ח״כ שלמה לורינץ הוא נציג הישיבות
הליטאיות והספרדיות, בארץ ובחו״ל, הפועלות
בהנהגתו הבלתי־מעורערת של הרב
אליעזר מנחם ש״ך, ראש ישיבת פוניבז׳
בבני־ברק.
ח״כ מנחם פרוש מייצג את הזרם החרדי
הירושלמי הגדול.
ח״כ אברהם שפירא מייצג את האדמו״ר
החסידי מגור. שימחה בונים אלתר, שד,צ־ניח
את התעשיין כבד־הגוף לעולם הפוליטיקה.
זהו הגוש החזק באגודה.
הח״כ הרביעי, שמואל הלפרט הצעיר,
הוא נציג חסידי ויז׳ניץ.
הח״כים כפופים באופן שאינו משתמע
לשתי פנים למועצת־גדולי־התורה. זהו
מוסד ללא תקנון וללא מסורת ממוסדת־מאורגנת.
המועצה אינה נבחרת. היושבים
בה מתקבלים אליה בזכות גדולתם בתורה
ועל־פי החלטת חברים במועצה.
אגודת־ישראל היא אירגון יהודי־עולמי,
בעל מרכזים באירופה, בארצות־הברית
ובישראל. השלוחה בארץ אינה החזקה
ביותר, ולכן יש מישקל מכריע למה שאומרים
מעבר לים על החלטות המועצה בארץ.
בראש שיקולי המועצה עומדת בעיית
מעמדה בעיני היהודי החרדי בכל מקום
בעולם. ראשיה מביטים בפחד על ניסיונות
אנשי נטורי־קרתא — מתחריהם הוותיקים
— לצבור השפעה על חשבונם, בישראל
במקומות אחרים בעולם. השיקול המדיני־ציוני
אינו עולה כלל על דעתם. לכל היותר
הוא מוזכר, כבדרך־אגב, כאשר מתנהל
דיון על קבלת כספים מהשילטון הציוני
הכופר.
כאשר הצביעה הכנסת על הצעת החלטה,

שהציונות היא תנועת השיחרור הלאומית
של העם היהודי, חמקו אנשי האגודה מהמליאה.
מילחמת
הלבנון, שהגיעה לכל בית
ברחבי־העולם. זיהתה מייד את היהודים
בעולם,עם הישראלים. המנסים לחסל את
העם הפלסטיני בלבנון. באווירה הבינלאומית
שנוצרה סביב אירועי לבנון. פרץ
הזעם גם נגד יהודים ומוסדות יהודיים
בחו״ל.
הדיווחים, שהגיעו מרחבי־העולם לאנשי
מועצת־גדולי־התזרה• הדליקו אצלם אור
אדום. הם אינם ציונים והם מודאגים מאוד
מכל גילוי אנטי־שמי מחוץ לישראל. על

טים. גוזלי אדמות הפלסטינים בגדה המערבית.

לצעירי המפד״ל יש תחליף, בדמות
משיחי־השקר של התחייה, שאחד מהם
הוא איש גוש־אמונים, ח״כ חנן פורת.
במשך שנים ניסו המר ובן־מאיר, אנשי
סיעת הצעירים, לאגוף מימין את מנהיג
המיפלגה. יוסף בורג, איש סיעת למפנה.
המהלך לא הצליח, ותוצאות הבחירות
האחרונות הוכיחו זאת. כך נותרה לשניים
אפשרות לאגפו משמאל, כשהוויכוח הציבורי
העז על המילחמה בצפון נותן להם
הכשר לכך.
בורג אינו עושה רושם, שהישיבה לצידו

תוא נ נ שו בא יגוד נווג
וויסין -ענשיו

1ו 1א

מנסה לאגוד אווה! !ושמאל
אחת כמה וכמה שהוא נגרם בגלל מעשי
ממשלח־ישראל.
בניגוד לציונים, המחכים לגלי אנטישמיות,
בתיקווה שאז יהגרו יהודים לארץ,
מנסים החרדים לצמצם את ממדי האנטישמיות,
משום שהם אינם מאמינים בפית־רון
של הגירה לארץ־ישראל.
המסר הוא ברור. המשך שילטון בגין
ושרון מסכן את חיי היהודים בעולם, מעוז
כוחם וכספם של אנשי אגודת־ישראל בארץ.
גם אם יש זרמים שאינם רוצים להיפרד
משולחנו של בגין, התכתיב מחו״ל הוא
חד־משמעי: להיפרד מייד מממשלת הליכוד,
למען חיי היהדות החרדית ברחבי-
העולם.

בורג —
לנ שיאות
ר דגר האחרון שמישהו העלה על
י י דעתו היה, שהרפתקת הדמים הנוראה
של שרון בלבנון, תשיב את המפד״ל
לשפיות־דעתה, שעליה ויתרה בשנים האחרונות
לטובת גוש־אמונים.
גם למפד״ל מגיעות ידיעות מדאיגות
מיהודי הגולה חובשי הכיפות הסרוגות, על
הקשר הישיר שבין מעשי ממשלת בגין
בלבנון ובין האנטי־שמיות הגואה בעולם.
המפד״ל היא אמנם מיפלגה ציונית, אך
אין היא יכולה להביט בשיוויון־נפש אוהד

של בגין מעוררת בו בחילה. להיפך: הוא
זכה בכבוד ובתפקידים, החשובים לו מאוד
כמנהיג המפד״ל. על רקע זה אפשר להבין
את היוזמה ״לבעוט למעלה״ את בורג,
על־ידי בחירתו כנשיא או אפילו כראש-
ממשלה בראשות המערך.
במיקרה כזה יתפנה תיק, שאותו יקבל
בן־מאיר, שמאז המילחמה הוא יושב כסגן
שר־החוץ בישיבות הממשלה, ושנפשו חשקה
להרים את ידו בהצבעות.
מינוי של בורג כנשיא יהפוך את המר
למנהיג המפד״ל, ועד הבחירות הבאות
הוא ינסה לבצר את כוחו. אך גם אם
מניחים שרק חלק מהמיפלגה יפרוש מן
הקואליציה, אין ספק שבורג יצטרף לאנשיו,
כדי שלא לאבד את התיקים שלו — או
כיבודים אחרים — בממשלת המערך.

בקול

ך* ראיון עיתונאי טען ח״כ תמ״י.
א ה רון עבו־חצירא, שהוא מתקשה למצוא
הבדלים בין הליכוד והמערך. זה לא
מנע ממנו, ביום החמישי שעבר, להיפגש
במלון דן בתל־אביב הם שיבער, נציגי
המערך. ביניהם הח״כים משה שחל וגד
יעקובי, כדי לברר את הסוגיה אם תמ״י
תפרוש גם היא מהקואליציה.
המיבנה של תמ״י הוא מרתק. לכאורה,

החודים בא דויקה מכריחים אז!
האגודה בארץ לנווש ונססואויציוו
המסננת את ח״ היהודים בעולם
על תופעות אנטי־שמיות בעולם, משום
שחלק מאוהדיה אינו מתכוון כלל להגר
לישראל.
אך המפד״ל אינה מתפכחת רק בשל
הדיווחים מחו״ל. גם בתוכה מתחולל מאבק-
כ; חות מרתק, שמילחמת הלבנון משמשת
לו עילה. מסקנות ועדת־ד,חקירה ימריצו
מאבק זה וישמשו מנוף להכרעה בו.
במשך שנים גידלו השר זבולון המר
וסגן־השר יהודה בן־מאיר, את הפלאנגות
הישראליות — אנשי גוש־אמונים. צעירי
המפד״ל זוהו עם חובשי־הכיפות הפאשיס־

זוהי מיפלגה ציונית, הצריכה לייחל לפוגרומים
בחו״ל, שיביאו יהודים לארץ —
על אחת כמה וכמה, שאחד מח״כי המיפ־לגר,
הוא שר־העליה־והקליטה. אבל בפועל
אין זה כך.
תומכי תמ״י בחו״ל הם ספרדים עשירים,
כמו ניסים גאון, ואינטליגנציה מצפון־
אפריקה, שעשתה חיל בצרפת ובצפון־
אמריקה. ספק אם הם יהגרו לארץ, גם
כאשר יתפוצצו יום־יום פצצות בכניסות
לבתי־כנסת באירופה ובארצות־הברית. לשלושת
ח״כי תמ״י, אבו־חצירא, בן־ציון

רובין ואהרון אוזן, יש מחויבות רבה
כלפיהם. יהודים אלה חשים על בשרם מה
מעולל הצמד בגין־שרון להם ולאחיהם
מחוץ לישראל.
אהרון אוזן היד, חבר מפא״י ושר החקלאות
בממשלת המערך. למרות שבימים
אלה הוא מפגין נאמנות לבגין, אומרים
עליו במערך, שהוא איש שלהם. אוזן לא
ישאר באופוזיציה עם מיפלגה ימנית
פסבדו־פשיסטית, אם יתחולל מהפך.
על שלושת ח״כי תמ״י מופעל גס לחץ
מצד קבוצה רדיקלית, מתנגדת הליכוד,
שהצטרפה לתמ״י כאשר זו הוקמה. הקבוצה,
שדעתה נשמעה בשבועות האחרונים
בקול רם (העולם הזה ,)2353 גורסת שהמשך
המילחמה בצפון והישארות ממשלת בגין
בשילטון משמעם — העמקת השינאה בין
היהודים והפלסטינים וחיסול התקציבים
המיועדים לפתרון בעיות הפער העדתי והחברתי.

ראשי תמ״י עדיין מתמהמהים, יש
בשורות מיפלגתם כאלה, שלא יתנו להם
מנוחה, עד שיתנו ידם להפלת ממשלת
בגין־שרון.

ב ת מיכ ת
ה קו מוגי ס טי ס
ף* שלהי חודש מאי היה יושב-ראש
מיפלגת העבודה, שימעון פרס, משוכנע
שסיכויו להיות אי־פעם ראש ממשלה אבדו
לנצח. כמה ימים לפני כן עברו מהליכוד
למערך שני ח״כים. המערך יזם באותו
שבוע גורלי הצעת אי־אמון. במגעים שנוהלו
במיזנון הכנסת היה נראה שעוד כמה
ח״כים מהקואליציה יימנעו בהצבעה, הממשלה
תיפול ופרס יוכד להקים ממשלה.
התוכנית נכשלה. כפי שדווח על כך
בהרחבה (העולם הזה ,)2334 לא לקחו
אנשי המערך המשופשפים בחשבון עם איזה
נמושות יש להם עסק. פרס הבין שגורלו
נחרץ: בחירות מוקדמות היו מחדשות את
הקרב בינו ובין יצחק רבין, ומהתמודדות
כזו הוא לא היה יוצא מחוזק בציבור.
המתנה לבחירות הבאות משמעה, כמעט
לבטח, חזרתו לחיים הפוליטיים של הנשיא
יצחק נבון. שכהונתו הראשונה תסתיים
במאי הקרוב.
כאשר פרצה המילהמה, כעבור ימים
אחדים, העניק לה *־ס את בירכתו, למרות
שידע כבר ערב המילחמה את שלא דווח
לשרי־הממשלה: שהיעד הוא ביירות וכלל
לא קו 40 קילומטר דימיוני. שלא היה ולא
נברא.
פרס היה ממשיך לתמוך בצעדי הממשלה,
אילמלא התרחשו דברים סביבו.
המערך הציוני אולי ישמח. בסתר ליבו,
אם יהיו גילויי אנטי־שמיות נגד יהודים
בעולם. אך המערך, שיש לו קשרים נרחבים
עם מיפלגות סוציאליסטיות ואירגוני פועלים
בינלאומים, הבין לאיזה מצב מדיני
נואש דחקה ההרפתקה של בגין ושרון את
ישראל, אפילו בקרב ידידיה המובהקים.
מצבו של פרס הוא כרגע מצויין. יהיו
מסקנות ועדת־ד,חקירה אשר יהיו, התוצאה
הפוליטית תהיד״ בכל מיקרה, מינויו כראש־ממשלה,
בעיקבות מהפך פרלמנטרי.
למערך. הכולל את מיפלגת העבודה,
מפ״ם ור״ץ, יש 50ח״כים. לכך יש להוסיף
את שינוי (שני ח״כים) ,את תמ״י, על
שלושת ח״כיה, את המפד״ל (ללא דרוקמן
— חמישה ח״כים) וכמובן, את אגודת־ישראל
(ארבעה ח״כים).
קואליציה מצומצמת כזו, שתהיה בת 64
ח״כים, תזכה בתמיכתם של ארבעה ח״כי
חד״ש, שיעשו הכל כדי שהליכוד לא יוכל
לחזור לשילטון. הפחד משרון ומבגין יאפשר
לשולמית אלוני ואמנון רובינשטיין לשבת
לצידו של שפירא, בתמיכתם הפסיבית של
הקומוניסטים.
המהפך יעודד בוודאי יושבי־גדר רבים
(המשך בעמוד )9

אל על, ניהל מאבקים סישפטיים עם אל
על, והיה ברור שאם הוא נמצא שם, אין
לאל על סיכוי בועדה שכזאת.

^ ל ־ אחד באל־על יודע זאת. אס תפר
״ • רק החברה, או תימכר, יתרחש אסון.
עובדי אל־ על מדברים על כך בגלוי, ודד
תוכניות הן מסמרות שיער. כדי למנוע
ביצוע שתי האפשרויות האלה, מתכוונים
העובדים לפוצץ את המטוסים ולהרוס את
בתי־המלאכה של חברת־התעופה הלאומית.
במגעים בין הוועדים הגדולים במשק מדובר
על כך שזו תהיה רק ההתחלה, ושלהבות
המטוסים יתפשטו גם למיגזרים אחרים
בארץ.

^ נו כסכר 1א 19 גילה העולם הזה
( ,)2305 שאגודת־ישראל תסכים שאל
על ׳תטוס בשבת, אם ד׳יא יתקבל

העובדים #א״מ׳ם
׳לנוצץ את וזממוסיס
ובת-המלאכה אס זוסרק
או תיהנו תתבדה

כוחות ׳תביטתון ובלעו*
התמזה עוקבים אתר*
מזכירי1הוועדים ברי
׳למנוע ׳נגיעה ברכוש

המתח בנמל־התעופה על־שס בן־גורית
בלוד גובר מיום ליום, ככל שמתקרבים
לתאריך שבו הודיעה ההנהלה שהחברה
תפורק, אם לא תיפתח מחדש בתנאים שהיא
העמידה. אנשי מישסד־הגבול נמצאים
בשטח בכוחות מוגברים. בלשים פרטיים
שומרים על איתן רוזנמן, ראש אגף כוח-
אדם של החברה בהווה ויושב-ראש ועד
התחזוקה בעבר. העובדים טוענים שהוא
בגד בהם•

את הכספים לישיבותיה, במועדים נוחים
יומר מאלה שמוכן האוצר. כלומר, עניין
השבת היה מישני.
פרל נכנס לחברה שהיתה בתהליך הבראה.
ההפסד השנתי ירד ם־ 90 מיליון דולר
ל־ 30 מיליון דולר. בתוך שנתיים היתה
החברה מגיעה לאיזון.
במאי הודיעה הממשלה על סגירת החברה
בשבתות ובחגים, החל מספטמבר׳ ללא
כל קשר למסקנות ועדת־השבת, שהכירה

דיח של

גזענות

אד עד -א 7מסח!
כאשר הוזז מטוס של אל על מהמסלול
לתיקון בבית־המלאכה, פרצה משאית עמוסה
שוטרי פישמר־הגבול אל הנמל, כדי
לוודא שהעובדים לא מתכוונים לפגוע במטוס.
חברי הוועדים טוענים, שיש ציתות
לשיחותיהם ואפילו מעקב. בסודי־סודות
מודלף מראשי החברה שהם יזמו חיפושים
בבתי־העובדים, כדי לסקל ניסיונות
חבלה ברכוש החברה.

סיכסוך

מטופש
** י שמכסה להבין מה קורה בחברת
* 1התעופה הלאומית יכול למצוא מקבי-
לה מעניינת במילחמת הלבנון. תוכנית
מרתקת על הנייר התגלתה כעבור זמן כחסרת
היגיון לחלוטין, שנכשלה לאורך כל־הדרך.
ראשית העניין הוא בפרובוקציה,
שבוצעה כדי ליצור עילה למהלך שמאחריו
עמדה מזימה.
בשני המיקרים לא נלקחו בחשבון ה־גורם־האנושי.
הבדל אחד קטן היה בין
השניים: מאחרי מילחמת־הלבנון עמד
איש אחד, שר־הביטחון. אריאל שרון.
למילחמה באל על חברו מיספר גורמים
ממיפלגת השילטון, אך גם כולם ביחד לא
הצליחו במזימתם, לפרות שתקפו מכיוונים
שונים.
המזימה היתה כפולה: מכירת החברה
לידיים פרטיות של מקורבי השילטון, וב־עיקבות
כך שבירת מונופול ההסתדרות והוועדים
הגדולים במשק. הממשלה הוכיחה,
שדעת־קהל עויינת לחברה, ומישגים
שיעשו העובדים, יקלו עליה את המלאכה.
בתחילה ניסתה הממשלה להרוס את החברה
על רקע הטיסות בשבת. כאשר ניסיון
זה נכשל והממשלה עמדה להפסיד
בערכאות מישפטיות, נמצאה הפרובוקציה
המושיעה: סיכסוך מטופש עם ועד-הדיי-
לים. ברגע שההנהלה ראתה שהיא יכולה
לסגור את החברה ולהתחיל במימוש המזימה,
היא עשתה זאת.
אך כדי להבין את המתרחש בימים אלה
בחברת־התעוסה, יש לחזור כמה שנים ל אחור.
יחסי־העבודה
באל־על מעולם לא היו
יחסי־אהבה. זה לא הפריע לחברה להגיע
להישגים חשובים בתחום התעופה, כמוביל
לאופי. מה גם שבחברות ממשלתיות אחרות

ה מו בי להל או מי נפל
קו ר ב! ל פי גו עחב לני:
קונספירציה של ה לי כו ד
שנו עדהלהעבי ור א ת
החברהל מקורבי השילטון
ולשבוראח הוו ע די ם
היו שביתות הפסקות עבודה, וסיכסוכי עבודה
ממושכים והפסדים.
בסוף 1979 מונה לתפקיד יושב־ראש מועצת
המנהלים אברהם (״בופה״) שבים,
על רקע סיכסוכי-עבודה. בתחילה, חששו
שהוא יגרום לחיסול החברה, אך שביט
הצליח להצעיד את החברה קדימה. הוא
הצליח להגיע עם העובדים לחתימה על
הסכם הבראה, שבעיקבותיו פרשו כרבע
מהעובדים — 1500 איש מרצון. הוא צים־
צם את הפסדי החברה פ־ 140 מילית דולר
ל־ 20 מיליון, והחברה לא היתה רחוקה
מהצגת מאזן חיובי, כעבור שנה•
אך שביט ידוע כאדם אימפולסיבי. לפני
קצת יותר משנה התעורר סיכסוך חריף,
שבו תבע שביט את פיטורי 15 מהנדסי־טייס.
עובדי החברה עקפו את ההסתדרות
ופנו לסנן ראש־הממשלה, דויד לוי, שמנע
את פיטורי העובדים, אך גם גרם
לפרישת שבים מתפקידו. זה היה בחודש
נובמבר .1981
כיושב־ראש חדש מונה איש־העסקים נחמן
פרל, חבר מרכז חרות. כל מי שהכיר
את החברה מקרוב הבין, שעתה מתחיל
עידן חדש. מה גם שברקע תיקתקה פי־צצת־זמן
אחרת. שתמיד אפשר היה להש
תמש
בה כדי להרוס את החברה. הטיסות
בשבת.
כבר 16 שנים פועל נמל התעופה בשבתות
ובחגים. חברת אל על מקיימת קשר
אווירי שיבעה ימים בשבוע. בתקופת שיל־טון
המערך סוכם, שטיסות אלה לא יופיעו
בלוח הטיסות הקבועות.
כאשר נחתם ההסכם הקואליציוני בקיץ
,1981 הגישו אנשי אגודת״ישראל לראשי
הליכוד רשימת דרישות — 95 במיספר —
שהתקבלו כולן. בין השאר, נכללה שם
דרישה להפסקת טיסות אל על בשבת.
הליכוד ראה בכך אפשרות למימוש
רעיון ישן שלו, לביצוע מזימתו. ברור
שחברת־התעופה לא יכולה לעבוד חמישה
ימים בשבוע. סגירת אל על בשבתות היתד.
מביאה נזק כספי ישיר ונזק ארוך טווח
ונוסעים היו נמנעים מלטום בחברה פוזרה
כזו.
שבים מינה בשעתו ועדה, שקבעה כי
אם תקורקע אל על בשבתות ובחגים, היא
תפסיד מייד כ־ 40 מיליון דולר.
הממשלה מינתה בתחילת הקאדנציה שלה
ועדה לבדיקת העניין. בראשה עמד יהודי
דתי, דויד ויינגרטן, היושב בניו־יורק. הוא
ניד,ל בעבר חברת טיסות־שכר מתחרה ל-

בהפסדים הצפויים לאל על אם היא תעבוד
חמישה ימים. נרמז שהממשלה תממן הפסדים
אלה.
כל מי שהרים את ידו לקבלת החלטה
זו ידע, שהחברה תיפגע כלכלית בצורה
נואשת. לסגירה היה היבט נוסף. שינוי
ימי־העבודה משיבעה לחמישה היה משגה
את מיבנה הפישמרות של עובדי הקרקע.
העובדים הבינו שמאחורי פרשת השבת
מסתתרת מזימה אחרת, והם החליטו להילחם
בכל דרך אפשרית, רק לא בהשבתה.
אם בתחילת השנה עוד העזו הקצינים
הראשונים לקיים אסיפות הסברה, ש גרמו
לאיחור בטיסות, מייד אחרי שהממשלה
הודיעה על החלטת הסגירה בשבת,
נקטו העובדים בצעד שונה, סישסטי.
הממשלה לא חלמה שבית-הסישפם יעמוד
לצידם של העובדים.
עובדי אל על פנו לבג״צ. זה גרם לביטול
החלטת הממשלה. והעביר את העניין ל-
וועדת״הכספיס של הכנסת, שלדעת בית-
המישפם היא המוסמכת לדון בו.
ההצבעה בוועדה, כשבצפון הארץ גס־שכת
המילחמה, היתה לבדיחה והפכה את
כוונת המחוקק ללעג. במקומם של הח״כים
שסירבו, מצפונית, לתמוך ברעיון הסגירה,
הובאו ח״כים אחרים, שאפילו לא ידעו
על סדי הם מצביעים.
הוגש בג״צ שני, שחייב את הממשלה
להסביר מדוע לא תבוטל ההחלטה לסגור
את החברה בשבתות ובחגים, בפרט כאשר
ההצבעה בוועדת־הכססים לא היתה משיקולים
כלכליים אלא קואליציוניים. סיכויי
הממשלה בבג״צ היו קלושים.
ערב הסגירה בספטמבר ערכו העובדים
פעולות נגד הציבור הדתי, כמו חסימת
דרכם של דתיים לטרמינל, והמסע
לכביש רמות. למרות שמחלק של הפעולות
עלה ריח של גזענות, הצליחו עובדי
החברה לגרום לשינוי בדעתיהקהל לכיוון
אהדת עמדתם.
הממשלה חיפשה מתחת לאדמה תירוץ,
שיביא לסגירת החברה. דובר על ההפסדים
המצטברים, על הראורגניזציה הדרושה,
על ציסצום סיספר הוועדים. העובדים לא
התנגדו, רק דרשו, שעל־פי הסכם העבודה,
יתנהל המשא-ומתן תוך כדי העבודה.
ואז נפל לידי הממשלה, ממש משמים,
סיכסוך ההנהלה עם הדיילים. טעות חמורה

ש עת האבס׳ ם
בשיקול של הדיילים איפשרה לממשלה
לסגור את החברה.

קרש־הצלה

* ז ה 13 חו ד ש מתנהל משא־ומתן
י י מייגע בין ההנהלה והדיילים, על השאלה
מי יכסה את ההפסדים ממכירת הבארים
בטיסות. הדיילים באל על הם ועד קטן,
שרובו שוהה בחו״ל• הוא לא היה מודע
למתרחש בחברה. הוא סגר את הבארים
בטיסות, דבר שאינו יוצא־דופן, כי גם
בטיסות קצרות אין בארים פתוחים. ההנהלה
הודיעה לדיילים שהם מפוטרים, תחת
להביא את העניין לפגי ועדת־סישמעת.
שאר ועדי־העובדים התנגדו למעשי הדיילים,
ביודעם מהי המזימה האמיתית
שמאחורי מעשי ההנהלה. בשלב מסויים
נוצר מגע בין הוועד וההנהלה, והם הסכימו
ששלוש טיסות, שהיו אמורות לצאת
באותו ערב, יצאו עם הדיילים, ומיכתבי הפיטורים
יומרו בהשהייה זמנית. הטיסות
יצאו והמיכתבים לא נלקחו בחזרה.
הדיילים החליטו על עמידה מתחת לגלגלי
המטוס, כדי למנוע טיסות. בעוד
שבעבר הוצאו צווי-ריתוק נגד דיילים שובתים,
החליטה הפעם ההנהלה להשתמש
בקרש ההצלה שסיפקו לה הדיילים ולהשבית
את החברה בהשבתת־מגן.
אך למעשה, איש לא שבת, ולכן נאלצה
החברה להוציא את העובדים לחודש חופשה.
בתקופה
זו החליטה ההנהלה לסגור את
החברה. אם העובדים לא יקבלו מלכתחילה
את דרישות ההנהלה, תיסגר החברה,
תפורק או תימכר.
שלוש אפשרויות עומדות עתה לפני החברה:
מכירת החברה, פירוקה, פתיחתה
מחדש — כאשר ברור שהעובדים לא יסכימו
לדון על תוכנית הבראת החברה לפני
שהיא תתחיל לפעול. כלומר, הם דורשים
שהדיון על הבראת החברה יעשה תוך
כדי הפעלתה התקינה.
באל טל 4500 עובדים השייכים לשמונה
ועדים. ההנהלה רוצה שיקום ועד אחד
בלבד, לפטר רבים, אך ובעיקר לעקר את
הקשר בין העובדים ובין ההסתדרות, על-
ידי החתימה על מיכתבים אישיים, שבהם
יתחייב העובד כלפי ההנהלה.
ההנהלה טוענת, שלחברה נגרמים הפסדים
שנתיים רבים בגלל אבטלה סמוייה.
העובדה היא שמאז תחילת השנה קיבלה
ההנהלה 472 עובדים חדשים, למרות שבתהליך
ההבראה של בומה שביט הוחלט
לצמצם את מיספר העובדים ב־ 25 אחוז.
וועדי-העובדים טוענים שחלק גזול מההפסדים
יש לזקוף לחובת ניהול לא נכת של
החברה, ולכך שהממשלה נקטה במדיניות

הו״לים הצילו את
הממשלה וההנהלה,
שהיו מכסידיס בבג״צ
על הטיסות נ שנה

שתי החברות הקטנות הקיימות יוכלו לקחת
על עצמן את הקווים ועומס הפעולות והתפקידים
של החברה הלאומית. מה גם שהשאלה
היא מה יעשה בצי־המטוסים, ברשת
המישרדים בארץ ובחו״ל, במחסנים
ובבתי־המלאכה של החברה. בכל מיקרה
יצטרכו למכור אותם, גם כדי לממן את
הפיזיים או ההפסדים שלהם ערבה הממשלה,
שאינה יכולה לפשוט־רגל. ואת זאת
לא יאפשרו העובדים.
כך מגיעים לאפשרות השלישית, שאליה
חתרו הממשלה ואנשיה בהנהלת החברה:

שלה מספר מניות מצומצם בחברה גם כיום,
בהגדלת אחיזתה באל על, וייתכן שתצליח
בכך.
אך מול הרעיון של הממשלה למכור או
לסגור את החברה עומדים העובדים, והם
מאיימים שהם יעלו באש את נמל־התעופה
משום שלגביהם שתי האפשרויות משמען
איבוד מקום העבודה, פרט למיעוט קטן
שיסתדר בחברות זרות.
אם כך, מדוע לא מפעילה הממשלה
את החברה מייד, אחרי שהתברר בעליל
שהיא נכשלה?

אלמלא פרשת השבת והוצאת העונדיס
לתופשה, היתיה..אל־עד מתח׳לה
לוורוזיח בסוד שנח
מכירת החברה, על מטוסיה רישיונות־הטי־סה
שלה וחסות הממשלה להפסדים עתידיים.
זוהי עיסקת המאה ומי שיזכה בה
זכה ברכוש רב.
המעניין הוא, שאיש אינו יודע מהם
ההפסדים האמיתיים ומהו שווי נכסי אל על
בסדוייק. לחלל האוויר נזרקים מיספרים
׳שונים. מדובר על סך כל הפסדים של
כ־ 250 מיליון דולר. נכסי החברה מוערכים
ב־ 200 מיליון דולר, אך ספק אם אלה
הם המיספרים המדוייקים.

הסיבה היא שונה לגמרי והיא קשורה
במאבק בין הליכוד וההסתדרות. וכאן
יש אחדות־דעים בין ראשי חירות והליברלים.
הליכוד
מניח שסיכוייו לכבוש את בית
הוועד הפועל הם אפסיים. ההסתדרות,
ובעיקר 13 הוועדים הגדולים של המשק,
הם העומדים בין הממשלה ובין ביצוע
תוכניות כלכליות מרחיקות־לכת, שיתע-
למו מהעובד. הריסת מוקדי־הכוח בהסתדרות
תעביר בהכרח את העובדים לליכוד,

לשבור א ת
ההסתד רו ת
דם אדם לא יקנה חברה כזאת, אך
/אם יוכל הקונה לקנות את הנכסים. ה־הרישיון
ות, רשת המכירות, וגם יוכל לטוס
בשבתות ובחגים, ויצליח לגלגל את החובות
על הממשלה, הוא יעשה עסק מצויין.
ענק מסוג זה ייקנה בוודאי על-ידי גוף
כלכלי מורכב — קונסורציום.
בארץ מצויים מיספר גופים כאלה היכו־
ארידוד גורס ההפסדים

טעות בשיקול
זלצמן דעת־קהל אוהדת

של שמים פתוחים — איפשרה טיסות־שכר
שפגעו בתפוסת אל על.
העובדים טוענים, שביכולת צוותי״הקרקע
של החברה להביא לרווחים אם הם יבצעו
עבודות־חוץ, דבר שאינו ניתן להם.
הנהלת אל על והממשלה הם האחראיות
היום להצטברות הפסדי החברה• הם רצו
להביא את החברה למצב שבו היא תישאר
ללא הזמנות בגלל השבת ואז לסגרה, משום
שאיש לא טס בה.
כאשר מדבר נחמן פרל על פתיחה מחדש
של החברה, הוא לא מתכוון למה
שחושבים העובדים. וספק אם הוא רוצה
בכך.
אפשרות שניה היא סגירת החברה. ההנהלה
והממשלה יוצאים מהנחה שחברת
אל על לא תוכל להתאושש מהמשבר שפקד
אותה, וכך כל הצדדים יברכו על
הסגירה, תוך תשלום פיצויים בשיעור זה
או אחר.

עי סקת
המאה

ך גם בנושא התעופה לא יישאר חלל
ריק ומישהו יצטרך למלאו. ספק אם
פדל הבראה מסוכנת
לים לקחת על עצמם את הקנייה. החברה
לישראל א׳ ,שבה שולטים בנק דיסקונם
והברון אדמונד דה־רוטשילד. החברה לישראל
ב׳ ,שבה שולטים בנק המיזרחי,
קבוצת איש־העסקים חובק־העולם, שאול
אייזנברג, הקבוצה של יעקב מרידור או
של ייגאל הורביץ, ואולי אפילו כלל או
חברת־העובדים• איש אינו מתייחם ברצינות
לדבריו של הסלונאי חיים שיף, שהוא יעמוד
בראש קבוצה שתקנה את החברה.
הממשלה תנסה לעניין את ההסתדרות.

שכבר כיום יש לו גופים אלסרנטיביים,
קטנים•
לחיסול ההסתדרות יש משמעות רבה
לשאיפת הליכוד להישאר בשילטון, תוך
כדי צימצום הביקורת נגדו.
אל על, על־פי גישה זו, היא ראשית
הדרך. הממשלה תמכור את החברות שבהן
היא קשורה לגורמים פרטיים, תוך כדי
עיקור ועדי־העובדים הגדולים הארורים.
כך היא׳ תחסל את ההסתדרות ותהפוך
אותה למעסיק גדול בלבד 6 .צד שני, יבטיח
השילטון את תמיכת אילי־ההון ועשירי
המדינה במישטר שמיטיב עימם. הפועלים
יאלצו לעבור לליכוד, משום שהמערך לא
יוכל להגן עליהם.
זוהי המזימה שרקמה צמרת הליכוד,
כאשר היא החליטה לשבור את אל על.
אותם שתיכננו זאת, לא לקחו בחשבון כמה
גורמים מכריעים, כמו תגובת העובדים ו-
דעת־הקהל.
הליכוד הוכיח שהוא בשילטון כאשר יצא
להרפתקת־דמים בלבנון• האידיאולוגיה שלו
לגבי מישטר יחסי־העבודה בארץ באה
עתה לידי ביטוי, ואם תיפול אל־ על, יפרץ
הסכר.

(המשך מעמוד )7
בליכוד לפרישה. יצחק ברמן ודרור זייגרמן
ואולי אף יהודה פרח. יוכלו להקים מרכז
ליברלי ולהצטרף לממשלה. מרדכי בן־
פורת, ח״כ המערך לשעבר, לא ינטוש את
חברו מימי רפ״י, שימעון פרס, ואולי אף
ייגאל הורביץ ילך בעיקבותיו.
כך מובטחים לממשלה, בראשות פרס,
לפחות 73 תומכים — וזה לא מעט.
פרס, הבטוח במהלך, כבר הגיע להסכם
עם רבין, שהתמודדות ביניהם לא תיערך
ושרבין יקבל את תיק־הביטחון.
לפרס, הזו הסיכוי האחרון להיות ראש־ממשלה.
אז יהיה לו זמן, כמעט שלוש
שנים, להחזיר למערך את עמדות־הכוח
שאיבד בשנות שילטון הליכוד. לבצר את
מעמדו האישי ולהבטיח שבבחירות הבאות,
שיתקיימו בנובמבר 1985 ייכשל הליכוד
בקלפי.

פח־אשפה
ך^רס
יכול לקלקל לעצמו, כהרגלו, את
״התסריט המבטיח. אך יתכן שהליכוד
ינסה לעזור לו בכך׳.
בגין יכול היה לקנות את עולמו, אילו
היה מדיח את שרון מייד אחרי ראש־השנה.
כאשר הועלה הרעיון לפיטורי שרון
בישיבת הממשלה שאחרי הטבח, הוא התעלם
מכך.
יתרה מזו, בגין יכול היה לדאוג שמרכז
המיפלגה, שאישר את בחירת שרי־חרות,
יתכנס ויצביע בעד הדחת שרון. במיקרה
כזה יכול היה לטעון, שהוא ממלא אחר
החלטות הרוב הדמוקרטי.
בגינולוגים טוענים, שבגין יעשה זאת
כשיפורסם הדו״ח שירשיע באופן חד־משמעי
את שרון, ויטיל עליו את האחריות
המיניסטריאלית לטבח בביירות. אך יתכן
מאוד, שאז יהיה זה מאוחר מדי. בשלב
זה, תלוי מה יהיה כוחה של ההתקוממות
הציבורית נגד ממשלת הליכוד. בגין חושש
מפניה מאוד. אין ספק ש־ 400 אלף המפגינים
בתל-אביב הם שהניעו אותו להקים
ועדת־חקירה ממלכתית ולא ועדת־בדיקה
בלתי־רצינית, כפי שרצה בתחילה.
רבים זוכרים איזו השפעה היתר. להפגנת
שלום עכשיו, שהתייצבה לאורך הדרך
בואכה ירושלים ושתמכה בזירוז המשא-
ומתן לשלום עם מצריים, ולמיצעד המוני
מפגיני-השלום שצעדו ממוסיאון תל־אביב
לכיכר מלכי־ישראל, ערב יציאתו של בגין
לוועידת השלום בקמפ-דייויד.
בגין החולה והעייף מחוץ לממשלה, לא
יהיה אותו בגין שאישר יציאה להרפתקת-
נפל, שבה נהרגו מאות ישראלים. בכוחו
הריטורי בלבד הוא יתקשה להילחם ב-
סערך, שיעשה הכל כדי למנוע את שיבתו
לשילטון.
החידה היא שרון. אחרי ששר־הביטחון
הראשון של הליכוד, עזר וייצמן, התפטר,
המתין בגין עד לקאדנציה השניה, ורק
אז נתן לשרון את התיק החשוב. באחת
הפעמים התבדח בגין, שהוא חושש ששרון
יקיף את בניין הממשלה בטנקים, אם ימונה
כשר־ביטחון.
בתחילת מילחמת הלבנון היה נראה, שאחרי
ביירות יעלה שרון על ירושלים.
התפנית הדרמטית שחלה בצמרת הצבא
באחרונה, על רקע פרשת ביירות והטבח
בשכונות־הפליטים, הותירה את שרון אולי
עם הטנקים הצה״ליים המיושנים של רב־סרן
סעד חדאד בלבד. הצבא כבר הודיע
לו שאין לו אמון בשר־הביטחון, השקרן
המועד.
שרון יודע את מצבו. הוא מקווה בכל
כוחו לצאת נקי מוועדת השופט כהן, והוא
מתכונן לכך היטב. הוא מדבר על בגידת
האמריקאים והמערך, משום שהוא יודע
שאם הוא יאלץ לעזוב את לישכתו בקרייה
בתל־אביב, זה יהיה לשנים רבות. אולי
לנצח.
הצבא כבר אינו מאחורי שרון, ומיום
ליום קשה יותר לרמוז — ולוא דרך זרזירי-
עט בעיתונות היומית — מיהו האיש יוחזק
במדינה. אגדת שחץ מצאה מקומה בפח-
האשפה של תולדות ישראל.
תיקוותו האחרונה של שר־הביטחון ההרפתקן
יכולה להיות שימוש צעקני בסיסמת
״סכין בגב״ ,הידועה לשימצה מתולדות
הריפובליקה הגרמנית של ויימאר.
במיקרה כזה יעמדו למיבחן הנוגדנים
הדמוקרטיים בחברה הישראלית. אם מחנה
השלום והשפיות לא יניח לו לעבור, יתכן
שטראומת חמש וחצי שנות הליכוד תישאר
גגי ציטרין
רק זיכרון חולף.

הדבר הכי נורא

״הדבר הכי נורא שקרה לנו הוא שהפסיקו להתרגש
מהרוגים!׳׳ אומר לי קצין בכיר לשעבר בצה״ל.
מי זוכר את הימים ההם לפני הרבה־הרבה שנים —
תריסר שנים, ליתר דיוק — כאשר כל הרוג ליד התעלה
היה זוכה במיסגרת שחורה בעמוד הראשון של העיתון.
וכאשר הכל החליטו שזה אינו יכול להימשך, שאי־אפשר
לסבול חמישה הרוגים בשבוע?
עכשיו נהרגו 368 נערים צעירים במילחמה, ונראה
כי איש אינו מתרגש. איש אינו שואל: האם זה היה
כדאי? האם זה היה נחוץ?
צעירים אלה׳ שלרובם לא מלאו עדיין 20 שנים.
שכל חייהם היו לפניהם, שיכלו להיות מדענים ומלחינים
ורופאים וחקלאים ופועלים, שיכלו להתחתן ולהוליד
ילדים ולדעת שימחה וצער, הישגים וכישלונות׳ כמו
כולנו — האם מותר היה להקריבם? ועל איזה סיזבח?
איזו עקדה? לאיזה מולך?
אומרים שהיה ״קונסנזוס לאומי״ למען מיבצע שירחיק
את ״המחבלים״ עד למרחק של 40 קילומטרים מן הגבול.
לכך הוקדשו שניים־שלושה הימים הראשונים של ה־מילחמה,
שבהם נהרגו פחות מחמישים חיילי צה״ל —
וביניהם צעירים נהדרים כמו גוני הרניק ורז גוטרמן.
אך על מה נהרגו שאר ה־ ? 320 כדי לגרש פליטים פלס טיניים?
כדי להעביר את יאסר ערפאת ברוב כבוד מביי רות
לתוניס? כדי להמליך את בשיר או אמין? כדי
לעשות טובה לאמריקאים? כדי להזיז את הצבא הסורי,
ככוח בלתי מנוצח, למרחק של כמה קילומטרים מיזרחה?
שלוש מאות ועשרים צעירים! הבה נעמיד אותם ב־דימיוננו,
בשורה ארוכה אחת. האם זה היה שווה?
כאשר הוטלו לפני חידש לקרב נוסף בביירות
המערבית. ננד ״אוייבים״ שרובם אף לא הספיקו לשמוע
את שמם — מוראביטון — ולא ידעו מיהם ומהם, ועל
מה הם לוחמים ונהרגים שוב — האם זה היה מותר?
מאית האמתות והאבות, מה מתרחש בדינם? אילו
סיוטים נוראים פוקדים אותם בלילות? ברגע הנורא,
כאשר נשמע הצילצול בדלת, ובחוץ עומדים קצינים,
ומראה פניהם אומר את הכל — איזו צעקה נבלמת
בליבם?
והקריינים אחוזי־שיגרה, המודיעים על האבידות בין
הסיפור על הפגנה בפולין ותחזית מזג־האוויר — אילו
מחשבות יש בליבם? האם בכלל מרגישים הם על מה
הם מדברים? וכאשר חוזרת המצלמה מן התצלום
השיגרתי של הלפיד הבוער אל פניה של שרי רז, הבולמת
בקושי ציחקוק שובב המבקש להתפרץ — מה מתרחש
בנפשנו? האם גס ליבנו? האם קרה לנו משהו? האס
משהו מת בנו, ושוב איננו יודעים חיי-אדם מהם?
האם האדישות הנוראה לחיי הזולת — ערבים בגדה,
לבנונים בביירות, פלסטינים במחנות שאתילא וצברה —
גרמו לכך ששוב איננו. מסוגלים להתרגש גם לשמע
מותם של הצעירים שלנו?
ריבונו של עולם, מה קורה לנו?

אל 1ף החוצפה
אילו היה אלכסנדר ינאי משיא בימינו עצה לאשתו,
שלומציון המלכה, היה אומר לה :״אל תיראי מפני הניצים
ולא מפני היונים, אלא מפני העושים מעשה מילסון
ותובעים שכר של אלי גבע.״
קשה היה שלא לפרוץ בצחוק כאשר הודיע החדיו כי
הפרופסור מנחם מילסון,
ראש המינהל האזרחי ל-
איזור ״יהודה ושומרון,״
התפטר במחאה על אי־מי־נוי
ועדת־חקירה לבדיקת
הטבח במחנות־ביירות (לפני
שבגין נאלץ לשנות את
טעמו).
אם יש מקום בספר ה־שיאים
של נינים לשיא העולמי
של חוצפה, הייתי מעניק
את התואר למילסון

הטבח בביירות בוצע על-
ידי הפלאנגות, שאומנו ר
שחומשו על־ידי ישראל. אם
יש בגדה המערבית כנוטידסון
פיות
הדומות לפלאנגות,
הרי הן ״אגודות־הכפריים,״ שהוקמו ושחומשו על־ידי
מילסון. לאגודות אלה גוייסו פה ושם נכבדים ממורמרים,
שאבד עליהם הכלח, כמו מוצטפה דודין. אך ברוב המקומות
אין חבריהן אלא חלאת הכפרים, בריונים ופושעים
סתם, שקיבלו נשק מידי המימשל כדי להשליט אווירה
של טרור. אנשים אלה פתחו לא פעם באש על האוב-
לוסיה, הרגו ופצעו. ראיתי אותם ברמאללה, וראיתי את
הפלאנגות בביירות, וההבדל אינו ניכר.
בלבנון הופעלו הפלאנגות על־ידי אריאל שרון כדי
״לשבור את תשתית המחבלים״ — קרי: לגרש את הפליטים
הפלסטיניים. בגדה המערבית הופעלו האגודות הכפריות
על־ידי מילסון כדי ״לשבור את תשתית אש״ף.״
מילסון פיטר את ראשי־הערים הנבחרים (״תומכי אש״ף״)
וניסה להכניע את הציבור כולו על-ידי כך שניסה להכריח
כל מי שהיה זקוק להיתר כלשהו מצד השילטון —

לעבור את הגשר לירדן, לשלוח בן ללימודים, לשגר
או לקבל סחורה — להזדקק לאגודות השנואות, שהפכו
נציגי הכיבוש הישראלי כלפי האוכלוסיה.
גידול כנופיות מזויינות של קוויזלינגים היה רק חלק
קטן ממיפעלו של הפרופסור. במשך שנת כהונתו קם
בגדה מישטר של טרור, שחדר לכל שיטחי החיים :
סגירת אוניברסיטות, גירוש המוני של מרצים שלא
חתמו על הצהרה נגד אש״ף, מניעת הלימודים מסטודנטים,
איסור עיתונים וספרים (נוסף על הצנזורה הרצחנית,
שאסרה פירסום מאמרי הטולס הזה, למשל, בעיתונים
הערביים) ,הטרדה פיסית של אנשי־ציבור בכל שעות הלילי!
,מעצרים ומעצרי בית, זימון אישים לפגישות ואי־לוצם
להמתין במשך שעות ארוכות לפקיד זוטר כלשהו,

שנה של שילטון־טרור בלא-מצרים, הוא לא היה מסוגל
להזכיר אף שם אחד — מילבד אותו דודין מיסכן.
האמת הפשוטה היא שמילסון ״שבר את תשתית
אש״ף״ כשם שהנציב העליון הבריטי שבר בשעתו את
תשתית ההנהגה הציונית ביישוב העברי, אחרי השבת
השחורה ומעצר המנהיגים. ולכן, כאשר בא מילסון
להתפטר, קיבל שרון את ההתפטרות בהתלהבות, עוד לפני
שהצליח לסיים את המישפם. שרון־רבא סילק את שרון-
זוטא, מפני -שאינו אוהב כישלונות הנזקפים על חשבונו.
מילסון חוזר לעולם האקדמי כאדם מובס, מוכה
ומודח, כשעל שפתיו חיוך של עליונות אינסופית.
אני תמה איד יישבו עימו עמיתיו באוניברסיטה ליד
שולחן אחד. ידיו של האיש מגואלות בדם, גם אם הדם
נשפך בפועל בידי אחרים. הוא הפעיל סישטר של טרור
כלפי האוניברסיטות הפלסטיניות, גירש מרצים והתעלל
בסטודנטים. הוא גרם סבל לאנשים ללא־ספור. האם
אחרי כל אלה יחזור לחדר־האוכל של הסגל באוניברסיטה.
ועמיתיו יחליפו עימו דברי־נימוסין? ואם כן, מי יעז
לפתוח בעתיד פד, נגד הסגל האקדמי הגרמני, שקיבל
בשעתו בחזרה את ה״קולגות״ שפשטו את המדים?

מילחמת! של מי ק1

הפקעת קרקעות, פתיחה באש על מפגינים בלתי־חמושים,
פציעתם והריגתם.
צריך אדם להיות גם טיפש וגם חולה בשיגעון־הגדלות
כדי להאמין, כי בשיטות כאלה ניתן לשבור את רוחו
של עם. מיילסון האמין. הוא היה בטוח כי באווירה של
פחד מתמיד אפשר לגדל פלסטינים ״מתונים״ כלבים
צייתניים שיאכלו מידי האדון.
שיטה זו נכשלה כישלון טוטאלי. הנאמנות לאש״ף
בשטחים הכבושים לא פחתה, אלא גדלה, ובעיקבות ה מצור
על ביירות אף גאתה והגיעה לשיא. האגודות
הכפריות התמוטטו, אנשיהן הוחרמו ונודו גם על־ידי
בני מישפחותיהם, וכמה מהם ניסו להתאבד מתוך דיכאון
נפשי.
הסוף בא כאשר הכריזה ממשלת־ירדן בי תגזור דין־
מוות על הבוגדים שיצטרפו אליהן. גם מוצטפה דודין
מיהר להתכחש למעשיו ולריב עם שרון.
מילסון, ברוב חוכמתו, היה בטוח כי ירדן תתמוך בו
בשקט, כדי להרוס את אש״ף. הוא לא ידע כי ירדן שואפת
להסדר עם אש״ף. ואיך יכול היה לדעת, כאשר אינו
חי בעולם של מציאות, אלא בעולם־תעתועים של מושל
קולוניאלי י
כאשר הופיע לאחרונה בטלוויזיה, מול שלושה מראיינים
נכנעים נראה לי האיש קשחקן סוג ג׳ בסרט הוליוודי,
המשחק תפקיד של מושל צבאי! גרמני בצרפת. הוא
דמה להפליא לאדונו, אריאל שרון. מבחינת השקרנות,
היוהרה ועזות־המצה, הוא מהדורת-כיס שלו.
כמו שרון, גילגל את כל האחריות למעשים הבלתי-
נעימים על צה״ל. למה לא? זה נוח! לא הוא הרג את
המפגינים, אלא צה״ל. לא ידיו מגואלות בדם, אלא ידיו
של צה״ל. לא הוא סגר את האוניברסיטות, אלא צה״ל. וכן
הלאה — כאילו יכול היה המפקד הצבאי המיסכן לעשות
דבר. וחצי דבר בניגוד לרצונו של מילסון, שהיה אז
איש-אמונו של שרון והרוח החיה של המישטר החדש
בגדר! ,
שרון חוזר ומצהיר כי נחל ניצחון מזהיר בלבנון, ז—
בעוד כל העולם יודע כי המיבצע שלו הסתיים בתבוסה
מדינית ניצחת. מילסון חוזר ומצהיר בגאווה כי נחל
בגדת ניצחון מוחלט. ולראייה: במשך כל המילחמה לא היו
שם הפגנות. היה שקט גמור.
זה נכון. היה שקט. לא מפני שנשברה תשתית אש״ף,
אלא להיפך. אש״ף הוא שיעץ לתושבי הגדה לשבת
בשקט גמור. כי היה ברור לכל שאריאל שרון ומנחם
מילסון ינצלו בזמן המילחמה כל רחשוש של התנגדות
כרי לפתוח בגירוש המוני של האוכלוסיה מן הגדה —
במקביל לגירוש הפליטים הפלסטיניים מלבנון.
־ כרי להצדיק את מעשי־התועבה, חוזר מילסון כמו
תוכי על מליצה אחת: אש״ף הוא נגד הידברות עם ישראל,
לכן צריכים לשבור את תומכיו ולהמציא ״מתונים,״
כמו שדון עצמו, הוא פשוט מתעלם מן העובדה כי כמעט
מדי יום מדווחת העיתונות על הצהרות של ראשי אש״ף
על נכונותם להידברות לשם מציאת פיתרון מדיני.
כאשר נשאל מילסון מי הם האישים ״המתונים״ בגדה,
המוכנים להפנות גב לאש״ף, חייך חיוך מיסתורי. אחרי

בין הניירות הרבים המגיעים אלי מדי שבוע׳ היתד,
חוברת מטעם מוסד הקורא לעצמו ״מרכז המידע על שם
דאג המארשילד לחקירת האלימות והשלום ״.עילעלתי
בה בהיסח״הדעת, כאשר נתקל מבטי בשם מיכאל אלמז.
קראתי את המאמר שנשא שם זה. הוא נקרא ״מדוע
להניד, ישראל בלבנון,״ והוא הגן בלהט על זכותה וחובתה
של ישראל לפלוש ללבנון ולהסתער על ביירות מול הפרובוקציה
המרושעת של אש״ף, הזומם להשמיד את
ישראל.
האוזן הישראלית מכירה את קולו של מיכאל אלמז,
מפני שהוא מכהן מזה שנים־רבות ככתב קול ישראל
בלונדון. אבל אחדים מאיתנו מכירים את האיש, ולא
רק את הקול הבוקע מן המקלט.
את משה גבאי מתל־בנימין ברמת־גן, שהכל קראו
לו ״מיקו״ וששינה את שמו למיכאל אלמז, הכרתי ב־
. 1946 פירסמתי אז את כתב־העת במאבק, שהיה !מעין
אב רוחני של העולם הזה. בעמודי במאבק נולד הרעיון
של ״המרחב השמי,״ והועלה לראשונה הצורך של האומה
העברית החדשה ״להשתלב?מרחב.״
מיקו בא אלי והציע לערוך את החלק הספרותי של
כתב־העת (שהופיע לעיתים מזומנות, כאשר היה לנו כסף
להוציא אותו) .שיתפנו פעולה במשך שנה ויותר -עד
שמיקו נסע לאמריקה כדי ללמוד דראמה.
לימודיו נמשכו במשך כל תקופת מילחמת־העצמאות.
הוא עקב אחריה — ואני משער שבהתעניינות רבה —
בחצי־הכדור המערבי.
אחרי שהסתיימה המילחנן!״ חזר אלמז וייסד כאן
את תיאמרון זירה. אני זוכר אותו משני טעמים: מפני

שהציג מחזה־זוטא שלי על שועלי שיסשון, ומפני שהכרתי
שם צעירה בשם רחל, שהיתה לאשתי.
זמך מה לאחר מכן נסע מיקו ללונדון, ושם נשאר מאז.
מבירת בריטניה עקב — ושוב, אני משער, בהתעניינות
רבד — ,אחרי מילחמת־סיני, מילחמת ששת־הימים, מיל-
חמת־ההתשה, מילחמת־הליטאני, וכעת מילחמת־הלבנון.
אני מניח שהפטריוטיזם של מיכאל אלמז גדל ממילחמה
למילחמה. מילהסה דומה ליצירות־פאר של צייר גדול.
צריכים להסתכל בהן ממרחק־מה. כשאתה קרוב מדי —
למשל, כשאתה בעצמך לוחם, ולידך נהרגים חבריך —
אתה עלול לראות את התמונה בצורה מעוותת. אינך
מסוגל להעריך כראוי את יופיה. אבל כאשר אתה רואה
את המילחמה ממרחק, וכמה אלפי קילומטרים טובים של
ים ויבשה מפרידים בינך ובינה, אתה רואה אותה במלוא
הדרה. אתה אובייקטיבי. אתה יכול ליהנות ממנה.
ולכן יש לנו פטריוטים כמו ׳מיכאל אלמז, המקבל
על עצמו בלונדון להצדיק את זוועת לבנון. כשם שיש
לך, באותה לונדון, אשד, כמו ואנסה רדגרייב, התומכת
בפלגים הקיצוניים ביותר של הפלסטינים, השוללים את
עצם קיום ישראל. ואנסה, שהתנפלה לאחרונה בפסטיבל-
סרטים באיטליה על כתבת העולם הזה שרית ישי, מתנגדת
לקו המתון של הנהגת אש״ף. היא מוכנה להילחם עד הלוחם
הפלסטיני האחרון, כשם שמיכאל אלמז מוכן להילחם
עד החייל האחרון של צה״ל.
אולי יילחמו ביניהם?

זהדאהתחילבשאתילא, ולא 1ג מג רשם:
מירחמת הלבנון מעוורת בעיות מצפוניות עמוקות עוד ׳ותו
ישראלי הגון אחד, שקיבל על עצמו לברר
את האמת ההיסטורית במחקר אמין, שיתקבל
על דעת הקהילה המדעית העולמית.
(לדעתי האמת היא זו: חלק ברחו על פי
עצת מנהיגיהם קצרי־הרואי. חלק גורשו
על־ידינו בכוח ׳ובאיומים. ואילו חלק־הארי
ברחו, סתם מפני המילחמה, כשם
שכימעט כל אוכלוסיה אזרחית חסרת־ישע
בורחת מפני האש, מתוך אמונה כי
תחזור הביתה בשוך הקרבות, כעבור כמה
ימים או שבועות).

את זאת אסור לשכוח אך לרגע
אהד: יש לנו חלק רב כאחריות
לעצם הימצאותם של הפליטים ה־הפלסטינים
כלבנון. לא נוכל להת נער
סמנה לעולם.

על ו ה רו חדסו !

ך ־ )5כאפריל צ 1!(0הסתער המון
״ י מוסת בעיר קטנה, כבסרביה הרוסית,
על שכניו היהודיים.
תחת עיניהם הפקוחות של חיילי הצאר
ושוטריו הם הרגו נשים וגברים, זקנים
ותינוקות.

בן־לילה הפך שמה של עיירה זו
סמל עולמי של זוועה: קישי: כ.

האנושות כולה הזדעזעה. יהודי העולם
הוחרדו משלוותם. הרעיון הציוני, שנוסח
כמה שנים לפני כן כמישחק אינטלקטואלי
של מתי־מיספר, הפך נחלת־המונים.
הפוגרום של קישינב היה לתמרור בדרכו
של העם היהודי. חיים נחמן ביאליק
כתב עליו שיר בן־אלמוות. ההלם של
פוגרום זה הוליד את העליה השניה, ששינתה
את פני הארץ ואת דמות העם.

הנה חידון ציוני: כמה כני־אדם
נהרגו בפוגרום קישינבץ
התשובה 43 :נשים. גברים וילדים.

ארבעים ושלושה.

בפוגרום של שאתילא וצברה, שהפך את
שמותיהם של שתי שכונות אלה לסמל

בכל אומה יש המוכנים להצדיק כל טבח.
ליהנות מכל זוועה. גם אצלנו. אכן, זוהי
חרפה. אבל זוהי חרפה מצוייה. אין לה
חשיבות, כי הזדעקות מוסרית אינה סקר
של דעת־הקהל, ולא הצבעה בקלפי. היא
פורצת מליבם של הטובים בעם, של יפי־הנפש
ואצילי־הלב. וכאשר אלה מונים
מאות אלפים, ומבטאים את דעתם של
מיליונים — זהו ניצחון מוסרי כביר.

ן ץ חווייה הפלסטינית בלבנון, בדור
י י הראשון שאחרי הגירוש, תוארה בצורה
נוגעת־ללב על-ידי גדול הסופרים הפלסטיניים
בדור הזה, ע׳סאן כנפאני, עורך
העיתון של החזית העממית לשיחרור
פלסטין בביירות, שנהרג בפעולה
מתוחכמת.
הפליטים חסרי״הישע שכבו בפרדסים
תחת כיפת״השמיים (אז כמו ברגע זה).
בהדרגה קמו ה״מחנות״ — ראשידיה ועין
אל־חילווה, שאתילא וצברה. ורבים אחרים.
היו אלה שכונות־עוני, אשר בהשוואה
אליהם היו המעברות שלנו גני־עדן, וש־כונת־התיקווה
היא איזור של וילות.

איש לא הגן עליהם, איש לא חס
עליהם. לבנון היא ארץ כלי רחמים•
הם לא זכו באזרחות, ולא
כעבודה הגונה. שרותי-הכיטחון

הלבנוניים רדו בהם, עצרו, עינו
וגירשו. כל סי שהרים ראש, כל מי
שמתח ביקורת, כל מי שהעז לקחת
חלק כחיי המדינה שכה מצאו את
עצמם, דוכא כלא חסלה.
הם ישבו על נהרות לבנון וחלמו על
פלסטין. הם לא ידעו כי כפריהם נמחקו
בינתיים מעל פני האדמה בדחפורים, עד כי
שוב אי־אפשר עוד לאתר את שרידיהם !
שבתיהם בערים נמסרו לעולים חדשים ;
שארמותקהם הופקעו והפכו ״מישבצות
התיישבות״.
(האמנתי אז שכדאי לישראל להניח לחלק
מהם לחזור הביתה, ולשלם פיצויים ביד
נדיבה לכל האחרים, כדי שיוכלו לבנות
לעצמם חיים חדשים. האמנתי אז כי בכך
ניתן לפתור את הבעייה, ולעקור את שורשי
השינאה והרעל. כיום, כעבור שש
מילחמות ורבבות הרוגים, אני מאמין יותר
מתמיד שצדקתי אז).

רכים מן החיילים שפדשו השנה
ללבנון כדי לשכור את ״תשתית
׳המחבלים״ באו מכתים ומאדמה
שהיונה שייכת לפליטים אלה, וש־הופקעה
כלא פיצוי או תמורה.

מיו ש ם
ד מי לחמת אור חי ם
^ מיפנה יטחל בחיי הפלסטינים בל י
בנון בא בעיקבות הקמתם של האיר־גונים
הפלסטיניים הלוחמים (״המחבלים״)
ואירגונם המדיני, אש״ף.
הצעירים התגייסו, לבשו מדים, התאמנו
בנשק. פה ושם בוצעו פעולות צבאיות.

כל זה קרה כיגלל פוגרום אחד,
אכל המצפץ הלאומי שהתעורר
צריך להדליק מנורה שד אמת,
שתאיר שטח רחב יותר.

בעוד שוועדת־החקירה הממלכתית בודקת
מי נושא באחריות הישירה והעקיפה
בטבח מסויים זה. חייבים אנחנו להרים את
עינינו ולהתמודד עם כל הבעיות המוסריות
הכרוכות בטרגדיה הישראלית בלבנון, וב־חלקנו

זה לא התחיל כיטאתילא וכצכרה.
זה לא התחיל כמילחמת־הדכנון.
וזה עדיין לא נגמר.
נאזור־נא אומץ ונחזור אל ההתחלה.

--מאס

אורי אבור
עולמי, נהרגו פי עשרה, פי עשרים, ואולי
פי שלושים או חמישים. איש אינו יודע.
יתכן שאיש לא יידע לעולם.
בפוגרום זה׳ שנערך על-ידי קלגסים מא־רוניים
תחת עינם הפקוחה של חיילי ישראל,
נורו, נדקרו למוות, נחתכו הגרונות,
נשרפו, פוצצו ונקברו חיים גברים
ונשים, זקנים ותינוקות. חלק מן הגופות
וחלקי־גופות התגלו ונקברו.
באותו פוגרום גם ״נעצרו״ מאות —
ואולי אלפי י— גברים, שהובלו ליעד בלתי-
ידוע, גם זה תחת עינם הפקוחה של חיילי
ישראל. איש אינו יודע אם אנשים אלה
חיים או מתים, אם נהרגו או עונו למוות.

זוהי קישינב הפלסטינית.

י 3י ־ ה 3 1ש
ף* קרב חלק מן הציבור היהודי גרם
׳ פוגרום זה להתעוררות מצפונית, שלא
ידענו כמוה מאז קום המדינה.
לא קיביא ולא כפר־קאסם, לא ה״חרי־גים״
בסיני ולא הרג המפגינים בגדה המערבית
גרמו להזדעקות כזאת של המצפון
הלאומי.
יש לכך השפעה מטהרת. מי שחשש שמא
גס לבנו, קהו חושינו ונשטף מוחנו עד
ללא תקנה, הועמד על טעותו.

המצפון היהודי חי וקיים.

בוודאי, אין זה מצפון האומה כולה.

למען שלוות ליבנו, למען בריאות נפשנו,
למען יושר רוחנו.

מניין באו
ן ץ ושבי שאתילא וצכרא לא הגיעו
1 1ל״מחנות״ אלה מכוכב אחר. הם לא
;פלו מן השמיים. הם הגיעו לשם בעיק־בות
מאורעות היסטוריים מסויימים.

הם הוכרחו ללבנון על־ידי סיל
חמת תש ״ח, המילחמה שאנחנו
רואים בה את סילחמת־השיחרור
אד מילחמת־העצמאות שלנו —
ושפרצה מפני שמנהיגי הערכים
בפלסטין לא הסכימו לחלוקה•
הם באו מחיפה ומעכו, מצפת ומטבריה.
ומעשרות כפרים שנמחקו לאחר מכן מעל
פני האדמה, וששוב אינם קיימים אלא
במפות ישנות -ובלב הפלסטינים, בניהם,
נכדיהם, ניניהם וחימשיהם.
(זוהי חוויה קשה הכרוכה כימעט בכל
מיפגש עם פלסטינים בנכר. אתה שואל,
בסקרנות ,״מניין המישפחה שלך?״ ובעל־שיחך
עונה לך באיזכור שם של כפר,
שאת שמו שכחת מזמן, או שכלל לא ידעת
אותו מעולם).
כתבתי בכוונה שהם ״הוברחו על־ידי
המילחמה״ .על נסיבות הבריחה הזאת נטוש
עד היום ויכוח מר וסילחמת־תעמולה. אין
זה מיקרה שלא נמצא עד היום היסטוריון

פני הבע״ה

אשת פלסטינית בראשידיה יושבת לפני ביתה ההרוס
ומנפה מנה של קימניות. לפני 34 שנים ברחה מכפר ליד
עכו- ,שנמחק מעל פני האדמה. כל הגברים במישפחתה נעצרו ונעלמו. מה יקרה לה 7

(החשך מעמוד )11

(בעינינו היו אלה מעשי־זוועה מחרידים,
אך בעיני הפלססינים, המתוסכלים והמיואשים,
היו אלה מעשי־גבורה של בניהם,
שחדרו לשטח האדיב ).הגו הכפוף הזדקף.
לראשונה אחרי זמן רב שוב חשו בגאווה
לאומית — גאווה שבילעדיה אין קיום
לאדם בימינו.

כאשר עכר מרכז האירגונים ה־פלסטיניים
מירדן ללבנון, כעיקכות
,,ספטמכר השחור״ ,הם הפכו
כעלי־כרית מבוקשים כסילחמת־האחים,
שהיתה תופעת־קכע ב־ארץ־הארזים.

אינטלקטואלים
לבנוניים צעירים, בני
כל העדות, הזדהו עם ההודיה הפלסטינית
ורצו לבטל את המחיצות בין העמים. הלבנונים
המוסלמיים, שביקשו לשנות את
המצב במדינה, ראו בפלסטינים בעלי־ברית
טבעיים — לא בשל היותם מוסלמים
(רבים מן הפלסטינים בלבנון ומנהיגיהם
הם נוצרים) ,אלא בשל היותם הציבור המדוכא
ביותר בסדר הלבנוני.

זה הדליק נורה אדומה כלב המעמד
השליט, שהוא כעיקרו מאדוני.

לבנון
אינה מדינה, אלא פסיפס של
עדות־פליטים, שמצאו לפני מאות בשנים
מיפלם בין הריה. כאלה הם המארונים.
כאלה הם הנוצרים האחרים. כאלה הם הדרוזים.
כאלה הם השיעים (רק המוסלמים
הסוגים באו ללבנון שלא על־מנת למצוא
בה מיקלט. הם הובאו לשם על־ידי השליטים
התורכיים, שהיו גם הם סונים, והתיישבו
בערי החוף הבלתי־מוגנות — טריפולי,
ביירות. צידון, צור).
עדות־פליטים אלה גדלו בהרים באווירה
של מילחמת־נצח, כשהן מוכנות בכל עת
לעמוד על נפשן מול פני שליטים ושכנים,
לשחוט ולהישחט. מזה מאות בשנים שולט
בהרי הלבנון חוק הג׳ונגל, כאשר צעירי
כל עדה מוכנים לקום בכל עת כדי להגן
על חייה מפני שחיטה — להילחם, לרצוח,
לאנוס ולבזוז, בקנאות עדתית שהפכה
סיגנון־חיים.
כאשר קמה לבנון החדשה, לא היו לאיש
/ומייסדיה אשליות לגבי ארצם. הם לא
׳הקימו מדינה, אלא מעין פדרציה של עדות.
הם ביקשו לבלום את יצר־ההרס העדתי
על־ידי חוקה (בלתי־כתובה) אשר נתנה
לכל עדה חלק בעוגה הלאומית, על פי
כוחה המשוער. בראש הסולם עמדו המא־רונים,
שהפקיעו לעצמם את כל עמדות־המפתח
המדיניות והצבאיות, שאיפשרו
למישפחות המארוניות הגדולות לצבור
עושר אגדתי, תוך התעלמות גמורה מצורכי
בני עדתם העניים — ומצורכי בניהן של
כל שאר העדות.

הסארונים היו מוכנים לעשות כל
מעשה, לבצע כל זוועה, כדי לשמור
על עמדות אדה•

במשך שני דורות לא ביצעו מיפקד־אוכלוסין.
כל ילד ידע כי המוסלמים הפכו
זה מכבר רוב המדינה, ושהמארונים היו
למיעוט. אבל המארונים לא היו מוכנים
לוותר בלא קרב על מקורות השילטון והעושר.

זהו
מיישם למידחמת-אזרחים
כלתי־נמנעת, מתמדת וניצחית.

כ מו היהודים
ף• אשר גירשה מילחמת-העצמאות
* שלנו את הפלסטינים ללבנון, הם
עירערו בעל כורחם את האיזון העדין, והמתוח
בלאו הכי, של העדות בלבנון.
על עדות־הפליטים הוותיקות, שהפכו
בעלי־ארץ, נוספה לפתע עדת־פליטים חדשה,
חסרת־כל, שגדלה במהירות. המא-
רונים ראו בכך חיזוק ליריביהם.

הדבר צריך להיות ברור: מיל
חסת־האזרחים הלבנונית, שהתחדשה
ב־כ ,±06,היתה כד כולה פרי
יוזמה שד הסארונים•
היתה זאת מילחמת־מנע. היא נועדה
לבלום את עליית המוסלמים והפלסטינים,
שהיו עלולים להקים קואליצה להפלת
המישטר הפיאודלי־העדתי ולשלילת זכו־יות־היתר
של העשירים המארוניים. כמו
היהודים באירופה, הפלסטינים לא עוררו
שינאה בשל מעשה כלשהו שעשו, אלא
בשל עצם הימצאותם.
ויש לבנון שבאו לכנון
הגיעו

לזכור: הפלסטינים שחיו ב3־
±013 לא היו ״זרים״,
תמול־שידשום. הם באו ל־לפני
שרוב תושבי ישראל
לישראל. רובם ככר יהיו בני

הדור השני והשלישי שנולדו עד
אדמת לבנון.

אריאל שרון אך המשיכו בדרך זו,
כאשר פתחו בסילחמת־הלבנון•

אך לגבי המארונים הם נשארו זרים,
חסרי כל זכויות — וביכללן זכויות־האדם
היסודיות ביותר.

זוו עהלשגירוש

ל מצוא ר ב־ ס רן

*ל ילחמת־האזרחים בלבנון לא

ך * יה לנו חלק רב בהחלטת המארונים
י י לפתוח במילחמת־האזרחים הרצחנית
— ולא רק מפני שאנחנו הבאנו את
הפלסטינים ללבנון.
מאז ראשית שנות ה־ 1950 חלמו מנהיגי
ישראל על התערבות בלבנון. כאשר מנחם
בגין עוד היה דמות היתולית־למחצה באופוזיציה
ניצחית, וכאשר היה אריאל שרון
עדיין מנהיג של חבורה אשר מעלליה
עוררו חלחלה בלב רבים בצמרת צה״ל,
דנו דויד בן־גוריון, משה דיין ושימעון
פרס בתכניות שונות כדי להביא את המא־רונים
בלבנון לפתוח במילחמת־אחים, ולהכריז
על ״מדינה נוצרית״ פרו־ישראלית
בלבנון.

כ־±צ כספטסכר ! 034 נערכה ישיבה
בהשתתפות בן־גוריון, ראש־הממשלה
משה שרת, שר־הביטחון
פינחס לבון דהרמטכ״ד משה דיין,
ונדונה התוכנית לספק נשק וכסף

מול פני המצפון

יי היתה פורצת כלל, לולא ידעו מנהיגי
המארונים כי יוכלו לסמוך על תמיכתה
המאסיווית של ישראל בכסף, בנשק וב*
אמונים.
יצחק רבין עצמו הודה בכך לאחרונה
בפה מלא, כאשר גילה כי נפגש עם מנ היגי
הלבנונים לא פעם בתקופה ההיא,
ובין השאר על סיפון ספינה בלב ים מול
ג׳וניה. בפגישה זו נכחו, בין השאר, פיאר
אל־ג׳מייל ובנו בשיר שסבל ממחלת־ים,
וכמיל שמעון.

זה אומר משהו לגבי אחריותנו
לעצם פרוץ אחת והמילחמות הנוראות
ביותר, שבה בוצעו סעשי
זוועה דדאיספור•
כאשר פרצה הסילחמה, ידעו רוב מנ היגי
אש״ף בלבנון היטב כי היא מהווה
סכנה לעצם קיומם של הפלסטינים. הם לא
רצו להיספג בתוכה. במשך זמן־מה אף
ניסה יאסר ערפאת לתווך בין הצדדים —
אולי מבלי לדעת כי המילחמה פרצה

הקאריקאטוריסט האמריקאי
אוליפאנט תיאר כך את
המצב בישראל: נשר עומד על שלט האומר ״בידוד״ ומצפה

למארונים, כדי שיקימו ״מדינה
נוצרית״ בלבנון. משה שרת תיאר
ביומנו האישי ישיבה זו ואת
ספיחיה.
בישיבה שנערכה ב־ 16 במאי ,1955 הציע
בן־גוריון (שחזר והיה שוב לראש־הממ־שלה
ולשר־הביטחון) לפלוש ללבנון כדי
להקים בה ממשלה פרו־ישראלית. כפי
שתיאר זאת שרת, תמך דיין בהתלהבות
ברעיון זה.
דיין הציע למצוא קצין לבנוני .״אפילו
בדרגת רב־סרן״ ,לרכוש את ליבו או לשחד
אותו בכסף. על רב־סרן זה היה להכריז על
עצמו כעל גואל האוכלוסיה המארונית
ולקרוא לצה״ל לפלוש ללבנון. צה״ל ייכנס
לבנון, יכבוש את, השטח המתאים,
ויקים שם מישטר נוצרי אשר יכרות ברית
עם ישראל. השטח שמדרום לליטאני סופח
— לפי תוכנית זו של דיין — לישראל.
כל זה נאמר בתקופה שבה היה הגבול
הלבנוני הגבול השקט ביותר של ישראל,
גבול שלכל אורכו שרר שלום־בפועל, וניתן
היה לעבור אותו בכל מקום בלי
סכנה.
תוכנית זו נדחתה בשעתו. מפני שבן-
גוריון, דיין ופרס מצאו פורקן־ למירצם
בהתקפה על מצריים, בשותפות עם בריטניה
וצרפת.

אך שימעון פרס ויצחק רכין התחילו
דהגשים אותה, כלשונה ,
כעבור 20 שנה• הם המציאו את
רב־סרן סעד חדאד, וסיפקו כסף
ונשק לפדאנגות, כדי דפתוה נ־מילחסת־האזרחים.
מנחם בגין ו
מעורבים
בזוועה זו. הוא הביא מיסמכים
להוכחת טענה זו. הקצינים שהיו אז אצל הפלאנגות ופואד בן־
אליעזר, הכחישו מעורבות ישירה זו. אך
אין חשיבות לכך.

עובדה היא כי הפלאנגות, שביצעו
זוועה זו, מומנו, חומשו
ואומנו על־ידי ישראל, וכי ממשלת־ישראל
דחפה אותם אל תוך מיל־חמת־אזרחיס
נוראה זו. ואחרי
ביצוע הזוועה, דא ניתקה ממשלת־ישראל
את יחסיה עם כנופיה עדתית
זו, אלא להיפך.

כל מי שנתן את ידו לפלאנגות — מאז
ועד היום — יודע כי אחת המטרות העיקריות
שלהן היא להביא לגירוש חצי מיליון
בני־אדם פלסטיניים מלבנון — אנשים
החיים בלבנון מזה 34 שנים, שרובם נולדו
בה. שאין להם לאן ללכת.

יש לנו הלק רב כאחריות לזוועות
אלה.

ר שי מ ת הזוועות
** כונת־הכיזוב שלנו יצרה לאחרונה
יו סיסמה, המתהלכת עכשיו בארץ ובעולם,
והחוזרת במאות ואלפי מאמרי-

לסופו של מנחם בגין, כשעם־ישראל, בדמות גבר ואלה, שולח
בו מבט זועם ומאשים. ההתקוממות המצפונית של המוני ישראל
אחרי הטבח במחנות־הפליטים הצילה את דמות ישראל בעולם.

כתוצאה מקנוניה ישראלית־מארונית מחושבת.

הפלסטינים לא יכלו להישאר מחוץ
למילחמה, גם אילו רצו בכך כולם בלב
שלם.

מנוי וגמור היה עם מנהיגי ה־מארונים
לדחוף אותם אל תוך
המילחסה — שהרי אחת ממטרותיה
העיקריות היתה לגרש את
חצי מיליון הפלסטינים מלבנון.

ב־ 13 באפריל ,1975 בתקרית מיסתורית,
•גורו יריות אל תוך כנסיה בשכונת עין־
רמאנה בביירות. כ״ תגובה״ על כך יתחו
המארונים באש על אוטובוס פלסטיני שעבר
בשכונה, ורצחו 72 אזרחלם פלסטיניים,
גברים, נשים וילדים. כך החלה מערכת
השחיטות ההדדיות.
אין צד במילחמת״האזרחים הלבנונית
שלא ביצע מעשי־זוועה. גם פלגים פלסטיניים
מסויימים לא טמנו את ידם בצלחת.
אך אין ספק — ואין מומחה ניטרלי רציני
אחד המכחיש זאת — כי מלכתחילה היו
הפלאנגות אלופות הזוועות. ובניגוד לש חיטות
ההדדיות בין מארונים ומארונים,
מאמנים ודרוזים, בין מארונים ומוסלמים,
היתד, לשחיטת הפלסטינים בידי המארונים
מטרה מוחשית: לגרש את חצי מיליון
הפלסטינים מלבנון.
רק על רקע זה ניתן להבין את מלוא
הזוועות של הפלאנגות, כגון הטבח שערכו
באזרחים ובלוחמים שנכנעו במחנה־הפליטים
תל־אל־זעתר במיזרח־ביירות, ב־
.1976 אריאל שרון טען בכנסת כי ממשלת־ישראל
— ובעיקר ראש־הממשלה יצחק
רבין ושר־הביטחון׳ שימעון פרס — היו

תעמולה של אוהדי ממשלת־בגין.
סיסמה זו אומרת :״העולם לא התרגש
כאשר הסורים והפלסטינים רצחו 100 אלף
נוצרים בלבנון. אבל כאשר קרה האסון
בשאתילא ובצברה, מיהרו הכל להעליל
עלינו עלילת־דם.״ או, בנוסח מקוצר :
״גויים הורגים גויים, ואת היהודים תולים.״

אין כטענה זו שמץ שד מוסר או
הגיון — או אמת.

איש אינו יודע ככה אנשים נהרגו מאז
1975 במילחמת־האזרחים הלבנונית. יתכן
כי המיספר אכן מגיע ל־ 100 אלף (אם כי
אני מטיל ספק בכך) .אך מיספר זה יכול
להתייחס רק לכל ההרוגים של ׳המיל-
חמה — פלסטינים שנהרגו בידי המארו־נים;
מארונים שנהרגו בידי מארונים
אחרים ובידי דרוזים, מוסלמים ופלסטינים ;
דרוזים שנהרגו בידי המארונים וכן הלאה.
הפלסטינים ביצעו כמה מעשי־זוועה
(כפעולות־תגמול, לדבריהם) ,ובעיקר בכפר
בית־מלאט בצפון לבנון (ספטמבר ,)1975 ובעת כיבוש העיירה דאמור (אחרי שחיטה
שערכו הפלאנגות במחנות קאראנטיין ו־דבאייה
בביירות) .אך מיספר הקורבנות
של זוועות אלה הגיע למאות, לא לאלפים.
ואילו הסורים פלשו ללבנון על פי בקשת
המארונים. ובתמיכת ישראל. במשך שנות
שהותם מנעו והפסיקו שחיטות רבות. הצבא
הסורי הוא ברוטאלי, והוא הגיב בברוטא ליות
על תקריות שבהן נהרגו חייליו. אך
הוא לא עסק בשחיטות.

הזוועות העיקריות כלבנון בוצעו
על־ידי הפדאנגות, כנשק שדנו.

מאז מילחמתיהלבנון מפברקת מכונת-
(המשך בעמוד )15

חלום על ארבעה גלולים

״קדט׳ ו״אסקתה׳ אופל ׳׳קדט״

המכונית הנימכרת ביותר
החלומיות של אופל. בגרמניה ב־ .1981
לבחירתך: הילוכים רגילים
דגמי 03׳ ואוטומטיים, בנפח מנוע של
מכוניות בעיצוב מפואר 1200 ,סנדק ו־ 1300 סמ״ק.
המשופעות באביזרים
יוקרתיים. אופל״אסקוגה״
מכוניות באמינות של אופל, שם
דבר בעולם. מכוניות
שהן המכונית שירחון רכב יפני זיכה נישמר השקעה מצויינת כי ערכן ונישמר. אותה בתואר ״המכונית הטובה
ביותר בעולם״.
לבחירתך: הילוכים רגילים
12 חודשי אחריות ללא הגבלת קילומטר ואוטומטיים, בנפח מנוע של
1300 סמ״ק ו־ 1600 סמ״ק.

#לי ץ וו גולדברגבט ״ מ

משרד ראשי: ת״א, דין פ״ת ; 65 דרך פ ״ ת , 86 טל ; 251374 .חיפה: די ד יפי , 132
טל ; 04-528285-7 .ירושלים: שלומציון ה מלכ ה , 15 טל; 02-234536,231798.
סוכנים; חיפה: בי ת המכוניות, יפו , 19 טל 04-512251 .נתניה: מכונית נ תני ה,
ס מי לנ ס קי , 24 טל ;053-39423 .נצרת: בי שארה יוסף סרוגי, רח׳ פאולוס השישי , 56
טל.065-54677 .

אולדסמוביל 83׳

האמריקנית הנימכרת ביותר
באמריקה ובישראל
ס 51\ 4 0 8 1 1 £ס 0 1
$מ 0ז 0ו^ז £ 8 * 1א 8 0 1 ¥ 1 £ז $א * 0ו * 1¥168

חברת המזרח למכוניות בע״מ

תל אביב — דרך פתח ת קו ה ,76 טל 3352235 03 חיפה — רח׳ הנ א מני ם ,2ט ל 523086־04

3ארץ ב לי ר ח מי ם
(המען מעמוד ) 12

הכיזוב שלנו סיפורי־זוועות על אימי ה־שילטון
הפלסטיני בדרום־לבנון. עד כמה
יכולתי לברר, כל הסיפורים האלה —
או כימעט כולם — הם פרי ההמצאה.
הם נשתלו באמצעות ״עדים״ שכירים, כדי
לשנות את דעת־הקהל העולמית, שנדהמה
מן הברוטאליות של הפלישה הישראלית.

לכל הסיפורים האל־ של מנגנון־
הכיזוב שלגו, המשגשג כתקופת־שרון
כפי שלא שיגשג מעודם,
היתה רק תוצאה חשוכה אחת :
הם איפשרו לישראלים רכים להרגיע
את מצפונם, כאשר החלו ה זוועות
של סילחמת־הלכנון מגיעות
לאוזגיהם.

מגילחמגת־ווועה

^ ילחמת־הלכנץ היתה מילחמת־זוועה
יי מלכתחילה. יש להתמודד עם אמת זו.
זאת ל א היתה מילחמה למען ״שלום
הגליל״ ,שגלשה איכשהו לפסים אחרים.

ר 0 5 5משם בגין ׳שדת כסגן־מפקד גדוד
מובילי פרדות * מ:׳ יעצור את הסחו ביחסים בין
ישראל ומצריים * באיזה צד עומדים שומרי־החוק?

דייו הלא־אנוש

שימווון שמיו!
אעווזת שראו

אין לדעת אם בסופו של דבר יכרע בניין השלום תחתיו או
למרות הכל יחזיק מעמד. אך דבר אחד ניחן לומר: אם אמנם
יתמוטט השלום, אל יספר איש שגורלו נדון לכליה מראש ללא
קשר עם מעשיה ומחדליה של המדיניות הישראלית. מי שהיה
כאן בחודש מאי. אחרי הנסיגה מסיני, וראה את ההתעוררות הציבורית
להידוק הקשרים עם ישראל. מי שהיה כאן במשך כל
״חודשי ביירות״ וראה כיצד כל התרחשות שם מקבלת את
תהודתה במצריים — לא בנקל יסכים עם גירסה פטליסטית זו,
גם אם היא כה פופולארית במקומות שונים בישראל. בהתאם לכך,
יש גם משמעות גורלית לוויכוח הפנימי המתנהל כיום בישראל
— יהמסוקר במפורט באמצעי־ד,תקשורת המצריים — אשר באו
110

יהי

זאת לא היתד. מילחמה שבמהלכה קרה
״אסון״ במחנות־פליטים, או שבה היתד.
טעות מצערת בשיקול. בכך תדון ועדת־החקירה,
ונניח לה לעסוק בכך.

המילחמה היתה מילחמת־זוועה
למן השניה הראשונה, מפני שאחת
המטרות העיקריות של האיש שיזם
אותה, אריאל שרון, היתה
להביא לגירוש חצי מיליון פליטים
פלסטיניים מכתיהם ויסשכונותי־
^הם, ולשלחם אל המידבר•

^ זאת היתד, המטרה המשותפת של מנד
שלת־ישראל והפלאנגות. הפלאנגות כלל לא
הסתירו כוונה זו. וגם אריאל שרון, יוזם
המילחסה, הסתיר אותה רק בקושי מאחורי
סיסמת-ד,הסוואה ״הריסת תשתית המחבלים״.

בר־דעת ידע זאת. העולם הזה ידע
על כך, ופירסם זאת מראש. שימעון פרס
ויצחק רבין ידעו על כך. פרס ורבין גם
ידעו היטב, מנסיון אישי, מי הן הפלאג*
גות, מהן מטרותיהן ומהן שיטותיהן.
מילחמה שאחת ממטרותיה היתד, להשליט
את מנהיג הפלאנגות — אבי השחיטות
הנוראות ביותר — בכל שטח לבנון
היתר, מוכרחה להביא לשחיטות, בי
מהלך המילחמה עצמה או אחריה, לשם
גירוש הפלסטינים.
לכן, אל יגיד איש מצמרת המדינה, הקואליציה
והאופוזיציה ,״לא ידעתי״ —
אלא אם כן הוא רוצה למצוא את עצמו
בסירה אחת עם גרמנים טובים ש״לא
ידעו״.

כ־ 7כיוני 1082 הורמו ככנסת
הידיים כעד ונגד המילחסה. כל יד
שהורמה למען המילחמה הורמה
ילמען מילחסה שהזוועה, היתה
טבועה כעצם מהותה, בתפיסתה
(המשך בעמוד )68

אין להם צורך כי עורם עבה דיו, אפסנאי כללי הממונה על מקורות
האנרגיה יהיה השר מרידור והאסטרטג המעמיק מנחם ב׳
ישרת כסגן מפקד גדוד מובילי הפרידות — כמו טרומפלדור ב־גאליפולי.
שיכבשו להם להנאתם את טריפולי, את סוריה. את
ירדן, את נסיכויות המפרץ — הכל, לפי הקונצפציה של הגאון
הפוליטי העולמי אריק ש /ושילכלכו את נישקם כאוות נפשם• אבל
אנחנו מבקשים נשק טהור בלבד, בבקשה. וחזרה הביתה מן
הבוץ והדם הלבנוניים בהם תקעו אותנו ״מנהיגים״ חסרי־אח־ריות,
דוגמאטיים, פזיזים, שלוחי־רסן ושקרנים•

״על הסשסר״ 8.10.82

שימעון אביון:
סהיסשויח חוזות
לא פעם אני צופה בדמיוני, בסרט שהושחל בכיוון הפוך ואני
רואה את הסרט מסופו לעבר התחלתו. עצוב וקשה להשלים עם
העובדה שתנועת־ד,פועלים לא למדה מכשלונותיה בעבר. במו
עיני ראיתי בגרמניה תנועת־פועלים אדירה מפולגת, מתפוררת
תוך מאבקים •פנימיים, בעוד שהיא אינה מבחינה בסכנה המוחשית
של חיסולה על ידי היריב הפוליטי — הימין. וכיצד זה קרה י
הימין הטיל את מרותו על הרחוב, דיכא והשפיל, בעוד שהשמאל
לא השכיל ליצור לעצמו כלים שיבטיחו את חרות פעולתו, הגנה
על אנשיו ומוסדותיו. תוך הססנות והרגל של מי שהיה שנים
בשילטון, סמכו על המישטרה ועל החוק הכתוב. לא ארכו הימים
והתברר, שלא החוק שולט אלא הביריונות והאגרוף. תחילה עמדו
שומרי־החוק בצד ואח״ב מנגד, והתוצאות ידועות.

״עד המישמר״ 8.10.82

זיזה יריב:
הבוסמינים לאוגנדה!

״על המישנזר״ 8.10.1982

תה המידה בה ישפיע למעשה על המדיניות הישראלית. הוא
ישפיע גם על סיכויי הישרדות השלום.

״הארץ״ 0.10.82

ד״ן האמיתי

לו הייתי בגין, היתד, לי דילמה כי אני, בגין, טענתי מאז
ומתמיד שעל הפליטים הפלסטינים להיקלט בארצות־ערב. אני
בגין תמיד הכרזתי שהערבים אשמים בכך שהפלסטינים לא חדלו
להיות פליטים חסרי בית עד היום.
והנה, באה מלחמת שלום־הגליל, שאני, בגין, יזמתי, ועירערה
את מעמד הפלסטינים שנקלטו בלבנון. הרסנו את בתיהם, והפקרנו
אותם בידי הפלאנגות והצבא הלבנוני. הותרנו אותם בצל
הפחד מפני טבח נוסף. חיפושים, מעצרים וגירוש סופי מלבנון.
השארנו אותם חסרי קורת־גג אל מול גשמי־הזעף של החורף.
ועכשיו, אני, בגין, שואל את עצמי: הרי אני טוען מאז ומתמיד
שעל הפליטים הללו להיקלט בארצות ערב. האם לבנון אינה
אחת מארצות־ערב? אם כן, מדוע איני עוזר לפליטים אלה להיקלט
בה? מדוע אינני דואג להם לקורת־גג לקראת החורף?
אז אני, בגין, ממשיך ושואל את עצמי: להיכן ילכו ז למדינה
פלסטינית ביהודה ושומרון? חס־וחלילה ! לסוריה כדי שיפגעו בנו
משם? חלילה־וחס ! לירח י עשרה קילומטר מגבולנו? אה,
מצאתי ! .מצאתי ! שיילכו לאוגנדה ! •שילימו להם אוטונומיה
באוגנדה ! איך לא חשבתי על זה קודם?

״ידיעות אחרונות״ 8.10.82

בתעלה, מאחורי הדייק המפריד בין המים ובין מוצבי קו
ברלב, הוא עט כעיט על פיגרי גופות חיילים מצריים שנהרגו בלילה,
בנסיון פשיטה, והן מונחות עדיין על החול החם והזהוב.
בידיו שנגעו־סיששו בכל כוחן אדם ואדמה, הוא מחטט עתה בכיסי
מיכנסיו של חייל מצרי ארוך ושחום־עור, המוטל ללא רוח
חיים, ומוציא מתוכם חפיסת סבון ...סובייטית.
מפליא? לאו דווקא. אם הנשק הוא רוסי, מדוע לא ד׳סבון.
אבל מייד, כמו חשב שאין להקדיש אפילו חלקיק מחשבה ורגש
לפגר־אדם, הוא פונה אל הסובבים אותו, חיילי המוצב. ומתעניין
במצב רוחם, שירותם ומעשיהם בחיים האזרחיים. הוא עושה זאת
בחן המיוחד והמקסים. שבו נתברך, ואין צריך לומר שבעצם
הופעתו בקרבם, בקו״החזית. הוא קונה את ליבם.

״ידיעות אחרונות 10.82

הנלאנגזת הישואריות
אם הם רוצים בכל מחיר לנהל מילחמה־בלי-קונסנזוס. ומלוכלכת
למדי — שיקימו לעצמם צבא פרטי. רמסכ״ל יהיה להם
הרב דרוקמן, על חיל־ד,אוויר תפקד גאולה כהן, על חיל־הים —
דב שילנסקי, על כוחות חי״ר — הרב לווינגר, בכוחות שיריון

פסוח* ה ש בו ע
< ח״ב תמ״י, אהרון אבו־־חצירא :״אני אומר כאן
מישפט שבוודאי ירגיז כמה אנשים, אבל הוא מוכרח להיאמר: אני
לא רואה כמעט כל הבדל, בשום תחום, בין המערך והליכוד.״

!• יועץ ראש־הממשלה לענייני־ תיל,שורת, אורי
פורת ז ״לאריק (שרון) יש כושר ספיגה של מעצמת־על.״
• שר־החוץ המצרי, כמאל חסן עלי :״הזהרתי את
שרון. אם תפעל בלבנון, זו תהיה התאבדות פוליטית שלך.״
• ראש-הממשדה, מנחם בגין :״לא אתן לשפוך את
דמם של אלה, שסיכנו נפשם למען ביטחון ישראל.״
• ,העיתונאי חיים חפר :״את אריק שרון יוציאו ט־מישרד־הביטחון
רק באלונקה,״ כך אמר אחד מאנשי סודו• ואחד
מידידי אומר :״רצונו של אדם — כבודו.״
!• אריק שרץ :״מה רוצה (שימעון) פרס, שיקבלו אותו
בקריית־שמונה בפרחים, כשהוא אינו בעד התוכנית של פינוי
המחבלים מצפון הארץ כדי שלא יפגעו בישובים שם?״
!• העיתונאית זיווה ירים ז ״מה אמרו הפלאנגות כשיצאו
מצברד, ושאתילה . :אין פלסטינים׳ !״

א נ שי ם

מ ד 1ע תפרו ש אגזדת־י שראל
מהק 1אלי צי ה ואיזה שמאלני שומעים בכל חור
ראיין או לדובב מתים, ראיתי
זאת בראיון הטלוויזיוני׳.

! 9התוצאות האחרונות של
חוש־ההומור הישראלי: מדוע
תפרוש אגודת ישראל מהקואליציה.
הסיבה היא הילכתית.
השחיטה לא היתה כשרה.

ישראל הפכה

91 המפיק הראשון על התוכנית
הוותיקה ביותר ברדיו
— 15 שנה — יצחק (״איציק״)
בן־ נר אמר :״ממפיק למפיק
הפרידה יפה יותר. הפרידה הראשונה
היתה בבוטקה של טלפון.״

למדינת

— מדינת (ארילן) ש רון
ו(ם נחם) בגין.

׳ 9ועוד בדיחה: מה תשתה,
צאבוה או שאתילה י

גלי־צה״ל, צבי שפירא, ו

! 9בפגישה עם פעילי מי־פלגה
התרגש סגן־ראש הממשלה,
דויד לוי, עד כדי כך
שמעד לא אחת בלשונו. כאשר
רצה לומר ״יצא המרצע מן השק
״,אמר ״יצא העז מן ה שק.״
כאשר רצה לומד ״שכינה
שורה עליו,״ אמר ״שכינה נפלה
עליו.״

הלחץ הכי קשה שהופעל עלק
במיסגרת תפקידו, ענה שפירא
:״כשנכנסתי לתפקיד, אסרו
לי מייד לפטר אותך.״ אגמון
הוסיף בהומור, שהוא ידע
שנודלמן מצנזרת אותו בשמו
של שפירא. מפקד התחנה הסביר
מהו נוסח חיובי של צנזורה
.״אמרתי לה — תשמרי על
יענקל׳ה בשבילנו.״

91 סנאטור אמריקאי התקשר
עם ח״כ המערך אבא
אבן, וסיפר לו על נאומו של
שר־החוץ, יצחק שמיר, ב-
או״ם .״האולם היה ריק,״ סיפר
האמריקאי. הגיב אבן :״גם ה נאום.״

בערב
ראיונות השבוע

הזה ראיין מני פאר את אבן,
ושאל אותו מה דעתו על דיברי

אגמון שאל את מפקז

ענת סבידוד

באה עם אביה, יושב־ראש הכנ ס ת מנ ח ם סבידור לאירוע חגר תי. מבידור,
שהיה עייף, נימנם כל הזמן. בתו, ענת, שחששה שאביה יי קל ט בעדשות־המצלמה
כשעיניו עצומות, מיהרה לתקוע בו מרפק, בכל פעם שצלם התקרב אליו, כדי להעיר או תו.

91 אגמון העיר. שזו התוכנית
היחידה ברדיו שהחליפה
שלושה מנהלים. הוא התכוון
ליצחק ליבני, מרדכי מ ד
טקה״) נאור, ולשפירא, שהיו
מפקדי התחנה בשנות שידור
התוכנית.
! 9המפיקה הפורשת עו8י
רת לטלוויזיה. העיר על כך

גוש־אמונים. אביו הוא איש הליכוד
ותורם ידוע למיפלגה.

גיועוו בנמן

שימש המתורגמן הראשי של מסיבו ת
העיתונאים בפסטיבל ה סר טי ם בוונציה.
בכמן (מימין) הוא ישראלי, יליד גרמניה, בעל דרכון א מריק אי,
שבעבר עשה סרט דוקומנטרי על פרדריקו פליני. הוא דובר צרפתית,
אי טלקי ת, אנגלית, ספרדית וגם עברית, וחוץ מתרגום הוא היה
מציע לעיתונאי ששאל שאלה מטופ שת ל ה חליף א ת שאלתו. באחת
מ מסיבו ת העיתונאים ישב הבימאי המצרי הידוע, יוסוף שאהין
(משמאל) ,מגדולי הבימ אים בעולם הערבי. הוא העדיף שלא
להצטלם לצד ישראלים, ובנראה לא ידע שלצידו ישראלי לשעבר.

השר גדעון פת, שהרוסים מאזינים
לשיחות הטלפון של ש־רי-ישראל.
אבן ענה, שיש אפשרות
טכנית שהרוסים מאזינים
לפת אך הוסיף :״הם עוד
עלולים להיפגע משיעמום.״
91 באותו ערב התבקשו
שלושה עיתונאים לבחור באיש
השבוע שלהם. אבי רז ממעריב
הציע את שר־הביטחון,
״כי הוא הצליח להתאפק שבוע
בלי שתפרוץ מילחמה.״
91ח״כ
קליינר, שהיה בחופשה בת
שלושה שבועות באירופה, לא
חשש, שבן־זוגו להסכם־הקיזוז
ביום הדיון בכנסת על הטבח
בביירות, יבטל את ההסכם. הוא
וח״כ המערך, אורה נמיר,

חרות, מיכאל

היו באותו אולם בלונדון בזמן
בכנסת, וצפו במחזה הדיון ועידת פיסגה. בהפסקה ניהלו
דיון פרלמנטרי. קליינר קנה מייד
עם בואו לאנגליה טרנזיס־טור־כיס,
שבו היו חמישה ערוצי
גלים קצרים, ישב בהייד
פארק והאזין לנאומו המשודר
ברדיו של שימעון פרם.
! 9העורך החדש של במחנה,
עודד פדלמן, סגן־אלוף
וקצידחינוך לשעבר של חיל-
האוויר, חייב את תפקידו לעיתונאי
ידיעות אחרונות ישע יהו
(״שייקח״) בן־פורת, שהפגיש
בינו ובין שר־הביט־חון.
פלדמן, מחבר מילות השיר
את המנגינה הזו אי־אפשר להפסיק,
ששר צוות הווי חיל-

האוויר, מקורב בדיעותיו ל-

91 הסיכסוך בין ראש עישלמה
ריית
תל־אביב,
(״צ׳יצ׳״) להט, ומפקד מישט־רת
מחוז תל־אביב, אברהם
תורגמן, הגיע עד לרדיו. בידיעה
ששידר הכתב צחי נגה
סופר, שאלמונים איימו ברצח
על ראש־המינהל החינוך של
העירייה שימשון שושני, על
רקע פרשת בית־ספר הגליל.
בידיעה סופר ששושני התייחס
ברצינות לאיום שנמסר בטלפון
לאשתו, ומיהר להתקשר
ישירות עם לישכתו של תורגמן.
נגה ציין בידיעה, שמזכירתו
של תורגמן ביקשה משו־שני
שימתין משום 1שתורגמן
עסוק ,״וכבר עברו ארבעה ימים
מאז השיחה.״ אחרי פירסום הידיעה
התקשר דובר מחוז תל-
אביב, עדי גונן, עם מנהל
הרדיו, גירעון לב־ארי וטען
שלא יתכן לשדר ללא תגובה
ידיעה שממנה מתפרש
שתורגמן לא התייחס ברצינות
לאיומים על אזרח. אחר-כך הוסיף
גונן, שכאשר אזרח רוצה
להתלונן על איומים נגדו, הוא
לא צריך לפנות אישית למפקד
המחוז.
! 9במישרדו

של עורך-

הדין התל־אביבי, משה רום,
התקבלה שיחת טלפון מוזרה.
היא היתד, מיועדת לאחד מלקוחותיו.
מעברו השני של הטלפון
היתד, יהודית (״ג׳ודי״)
כדיר, שהעידה בזמנו במיש־טרד,
כי סיפקה שוחד מיני ל-
ח״כ הליברלים בני שליטא,
ראש המועצה המקומית מנחמיה.
ג׳ודי, שמאז פירסום הפרשה
חזרה בתשובה, ביקשה
מהמזכירה שתמסור לשליטא ו־לעורך־דינו,
רום, שנד, טובה
״ושתהיה יותר טובה מהשנה
שעברה.״

91 במסיבה שערך יעקב
אגמון למפיקת תוכנית הרדיו
שלו, שאלות אישיות, לאה
נודלמן, הפריך העיתונאי
אורי פורת את הטענה שיש

סתימת־פיות באמצעי־התיקשו־רת
הממלכתיים. אמר יועצו ל-
עניני תיקשורת של ראש־הממ־

מאיו כהן

רבה של בית״שאן ב א למרכז מיפלגת העבודה
לפגישה עם מזכיר המיפלגה, חיי ם בר־לב.
ב אותו זמן המתינו מחוץ לבניין שוטרים, שחיכו לבואו של מאיר
כהנא, שהודיע שיביא חזיר חי ליוסי שריד. באשר יצא הרב
ממכוניתו, ביקשו או תו השוטרים ל הזד הו ת. באשר אמר מיהו,
הם חשבו ששם מי שפחתו הוא בהנא, והוא לא הורשה ל היכנס.

שלה :״הערב ראיתי אותך בטלוויזיה
בתוכנית על נחום
גולדמן. אחר־כך שמעתי בשידור
חוזר את שאלות אישיות
בגלי־צה״ל. ועכשיו אתה מדבר
פה• מי אומר שיש סתימת־פיות,
אם שמלאני כמוך שומעים
בכל חורז״ על התוכנית
עם גולדמן הוסיף פורת :״תמיד
אמרתי שאתה מסוגל ל
אגמון
:״נודלמן עוברת לשעה
טובה. היא מחפשת מקום שבו
יש חופש־ביטוי ואין צנזורה.״

91 העיתונאי אילן שאול,

שנסע לסקר את פסטיבל הסרטים
בוונציה, לא העלה על דעתו
עד כמה אין זה פופולארי,״
להזדהות כישראלי. שאול, הנמנה
עם מחנה השלום, ניסה

העו? מ הז ה 1 2354

לשוחח עם הבימאי האיטלקי
כרנדדו ברטולוצ׳י, ואמר
למזכירתו שהוא מישראל. ה כימאי
האיטלקי המהולל לא
היה מוכן להחליף ולוא מילה
עם ישראלי כלשהו, במחאה על
הטבח במחנות הפליטים בביי־

0שאול לקח עיסו לפסטיבל
מכשיר הקלטה וקאסטות

בעצמה לא כשרה, מכשירה
כמעט כל דבר שעולה על הדעת,
בשם המילחמה והאח ריות
למילחמה והקורבנות ש־המילחמה
תובעת. כל הסימנים
שצריכים לקרות במדינה המאבדת
את המישטר הקודם שלה,
כל המאפיינים האלה קיימים
כיום, ויכול להיות שזהו
סיומו •של תהליך. הרוב לא מ עוניין
בדמוקרטיה ואם רוב

1 מתנשק עם ג׳קי רונן. צרפתי, המוכר יותר בפינויו ״מנטש״ ,בא
1111ב 11-1 1.1
לפ תי חה המחוד שת של מיסעדתו הסינית של ג׳קי, אחיו של מישעדן
אחר, אלי. בתו של רונן, שלומית בתה״( 10 מימין) ,הגישה ל אור חי ם מעדנים. נ׳קי הודיע על הפ תי ח ה
במודעות פירסו מיות בעיתונים, ולמ קו ם באו רק חבריו הקרובים, ביני הם רחבעם (״מדי״) זאבי (למטה).

ריקות. להפתעתו, הוא גילה
שאחת מהן לא נמחקה בטעות.
היתד, עליה הקלטה של שיחה
עם יוסי שריד, מלפני כשלושה
חודשים. בחדרו במלון
הוא האזין לדברים, שנשמעו
אחרי הטבח בביירות יותר אקטואליים.
אמר אז שריד :״מה
שמדהים, זד, הדיוק של הסצנ ריו.
אין היום דבר שהוא מן
הנמנע. המילחמה הזו, שהיא

בציבור לא רוצה, היא לא ת׳
היה.״
9בדיחה המהלכת בגדה
המערבית: חברוני חיפש דירה.
חבריו מציעים לו לפנות
לבשיר ס ע׳גותי, עסקן קומוניסטי
ידוע, שיתן לו הפנייה
למיפלגה הקומוניסטית בירדן,
אשר תשלח אותו ללני-
נגראד. שם יוכל להתחתן עם

יהודיה, לחזור כעולה חדש ולקבל
דירה. הוא עושה זאת,
מתחתן עם מרשה גיגם־

בורג, ובבואו מוצעת לו דירה
ברמת־אשכול בירושלים. הוא
מסרב ומסביר :״זה קרוב מדי
לערבים.״
מייפה
9ח״כ המערך
חריש, שהוא יושב־ראש וע-
דת״האנרגיה של הכנסת, סיפר
שהתעניינותו בנושא התחילה
בגיל צעיר מאוד. בגיל 17 הוא
עבד בתחנת־דלק בצפון הארץ,
״וזו היתד, נגיעתי הראשונה בעולם
האנרגיה.״
0שחקן קבוצת התיאטרון
נווה־צדק סיני פתר לא חלם,

טירי חדש של חנוך לוין,

! פנינה רוזנכלום אי
הוא
יאלץ לבלות בבתי־כנסת.
פתר, פעיל של״י, נשלח לבית־כנסת
ללמוד פרק בהילכות חייו
של אדם דתי, הכוללות גם
תפילות. כשבא להתפלל התייחסו
אליו המתפללים בחשדנות.
אך אחרי ששמעו על סיבת
בואו האמיתית, הזמינו אותו
לתפילת מינחה וערבית ולא
הירפו ממנו.

11 111111ש 1111/1

העולם הזה 2354

תף להריוו־המבחנה, לא הוזכר.
בעת הלידה היה סר בצרפת,
בקונגרס בינלאומי על הפלות.
כשנשאל מדוע לא הוזכר שמו
בעניין הלידה הגיב במרירות :
״שכחו אותי!״
הפרופסור יג אלי דין
סיפר, שהוא כותב סידרת ספרים
לא פוליטית. זו תהיה סידרה
כמו־בלשית, על גילוייו
הארכיאולוגים.

כשחלק מתפקידו בקברם סא

אורי שיזורסקי. הסרט עו סק באשה העומדת להינשא באמצע
מיל חמת יום־הכיפורים, וממ תינ הלח תנ ה. ל קר א ת סיו ם הצילומים נפטרה עוגניה, ששבה לשחק אחרי
15 שנות העדרות מן הבימה. באחת הסצינות ה א חרונו ת צולמו ה שתיים, אך לא בוצעו הקל טו ת ה קול.

זכה הפרופסור שלמה משיח
מבית־החולים על־שם חיים
שיבא בתל־השומר. פרופסור
אחר, דויד סר, שהיה שו

9בימאי הקולנוע יגאל
בורשטיין שעשה את סרט
הטלוויזיה על ישעיהו ליבו־כיץ,
נקרא לשירות מילואים.
הוא הוצב לשמירה — לא פחות
ולא יותר — על הישוב
יקיר בגדה המערבית.
׳ 9בפרסום הרב סביב לי דת
המבחנה הראשונה בישראל

נה מפסיקה לדבר על עתידה
הפרלמנטרי. לטענתה, היא מתאימה
לשבת בכנסת, יותר מכמה
ח״כים שהיא מכירה ו״שיש
להם אינטליגנציה פחותה מש לי.״
בערב־ראיונות היא נשאלה
איזה תיק היתד, רוצה. תשובתה
:״ריק החוץ.״ הוסיפה
פנינה מתקדמת בקאריי־רה
שלי ב־ יל שני אלמנטים —
החיצוניות סלי והראש שלי.״
; 9אחיי שאבי בורג בנו
של שר הפנים, הופיע בעצרת
המערך בכיכר מלכי־ישראל ב־תל״אביב,
טילפנו עיתונאים
רבים ליוסף, שיבחו את בנו
וציינו שהוא נראה כמנהיג מלידה.
ענה האב :״אולי הוא
מלידה. אני לעומת זאת עוד
לומד יום־יום״.

בלונים

מאת דניאלה שמי
אהרון פאפ 1יקים את
״אגודת צרכני האזנה
8 ,אבי בורג מנצל את ימי
חופשתו עד תחילת שנת הלימודים
בעיצוב תעשייתי להקלטת
חיילים על אירועי המיל־חמה
בלבנון. בניגוד לזאת לא
גוזר בורג הבן את קיטעי העיתונים
העוסקים בו.
! 8בסימפוזיון על תיקשו־רת־המונים
שנערך בירושלים,
פנה עורך־הדין אהרון פא פו
לח״ב שולמית אלוני בשם
״שולה.״ מייד הוא חזר בו ואמר
לקול צחוקו של הקהל,
שהיא ביקשה מראש־הממשלה
לקרוא לה בשם־מישפחתה ולא
בשמה הפרטי, ולכן הוא מבקש
את סליחתה וקורא לה ״הגברת
אלוני.״ ענתה הח״כית :״על

ג־רעדה ד־אמנט

נורה על־ידי סוחרי סמים
כאשר שהה באחד הכפרים.
! 8מאז החל השחקן רפי
גולדווסר לשחק במחזה יוס־ל׳ה
גולם הוא שינה את קוד
התפעלותו מנשים. במקום לומר .
״או לה לה !״ הוא אומר ״או 0
וד ווי!״
8 1אין לו מזל, לדפי כן־
חור עוזרו של שר התיקשורת,
מרדכי ציפורי• בו־חור. חבר
הוועד הפועל הציוני בהווה
ויושב־ראש התאחדות־הסטודנ־טים
בעבר, קיבל מעטפה ובד,
התבקש להודיע אם הוא תומך
בתיקון שבעיקבותיו לא ״תקיימו
בחירות במוסדות היהודיים
בארצות־הברית. ההצעה

*וני

ש ר רזרזוץ /יגוז )7

ש מי ר

באה עם אמה, שולמית, ל
אירוע של ״ויצ״ו״ ,שמטרתו איסו ף כס פי ם לפרוייק טים של ה־אירגון.
גילעדה הנ א ה אינ ה מרבה להופיע באירועים ציבוריים.

בגין אומנם אסרתי, אבל לך
אני מתירה לקרוא לי שולה.״
! !8באחד הפאנלים, שאותו
הינחה ח״כ המערך דכ כן־
מאיר, נשאל פאפו כמה זמן
הוא מכהן בוועד־המנהל• ״כמה
זמן שאני מכהן זה לא מספיק.
אותם ברשות השידור, הממתינים
לסוף הקאדנציה —
שלא ישמחו.״ כאשר תמה בן-
מאיר על דברי המרואיין, הסביר
פאפו, שבתום כהונתו הוא
יקים את ״אגודת צרכני ההאזנה,״
ולא ירפה מרשות־השי־דור.

הפרופסור אריק כהן,
מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה
העיברית חזר ערב פתיחת
שנת הלימודים מסיור מחקר,
ממושך בתאיילנד. נושא
המחקר הוא המגיע בין ילידי
המקום וזרים. לצורך כך הוא
שכר חדר בלב העיר, ועקב
מקרוב, במשך שלושה חודשים,
אחרי נושא עבודתו. לצורך
אותה מטרה הוא התגורר
שנה וחצי בסינגפור וכמעט

נפלה על חודו של קול — קולו
של בן־חור. הוא התמהמה ב־מישלוח
התשובה, ומישהו אחר
במצודת זאב שלח בשמו את
המעטפה ובה התנגדותו לקיום
הבחירות, ולא טרח לעדכן את
בן־חור. באחד הימים התקשרו
איתו מהסוכנות ושאלו לשלומו.
הוא הזכיר שהוא עדיין לא
שלח את תשובתו, וכך התברר
שהמעטפה זוייפה והיא הוצאה
מהסיכום.
! 8המפיק ויבואן הסרטים.
כרוך אדה, שעד היום היה
מעורב בהפקת 15 סרטים בארץ
הגיע לגמרי במיקרה לענף.
בשנות המיתון, ערב מיל-
חמת ששת הימים עבדו בני-
המישפחה בשוק הבשר במחנה
יהודה. אז עמדה בפניהם הדילמה
אם לקנות חנות לבגדים
או את אולם קולנוע רון, כדי
להיחלץ מהמשבר הכלכלי. הם
קנו את בית־הקולנוע לפני שקונה
פוטנציאלי אחר עמד לחתום
על העיסקה. היה זה ה־מלונאי
חיים שיף.
העולם הזה 2354

אני לא אוהב
להתעסק בחשבונות הבית
להכנס, מפעם לפעם, למטבח
וליצור איזה תבשיל אומנותי -
זה כן, אבל כל כאב הראש עם
חשבונות חשמל, מים, טלפון,
עיריה, וכו׳ וכר וכר...
מה״סיפור״ הזה נפטרתי.
פשוט מאד, אני משתמש
ב״הוראות־קבע לאומי״ .אני
מעביר לבנק הוראה קבועה איזה
חשבון לשלם והבנק עושה את
העבודה בשבילי. אני חוסך ריצות
והמון זמן, לא עומד בתור כל
חודש לא צריך לדאוג מה שלמתי
ומה לא.
בכלל, הסידור הזה
הציל אותי
מאי נעימויות
שקרו לי בעבר.

הייתי שוכח
לשלם את החשבון
בזמן ואח״כ, אתם יודעים
קנסות, ריבית, לא נעים...
ב״הוראות־קבע לאומי״ אפשר
לשלם את חשבונות הבית, אפשר
לשלם עבור סטוק בל״ל, לשלם
משכנתא. להעביר תשלומים
קבועים לתכניות חסכון, בקיצור,
כמעט כל חשבון קבוע.
ומה שטוב זה, שאפשר גם לשנות
או לבטל הוראות אלה מתי
שרוצים.
״הוראות־קבע לאומי״ חוסכות לי
זמן וטרחה ואני יכול לחזור
למטבח ולתרנגולת ״בנוסח
פרובנס״ ,פשוט מאד.
כספומט ויזה
חיש בנק
הוראות קבע
ושרותי מחשב ישירים
( 6ח! 1חס1ח1הח)

?:ק ל אי מי ^ 94
ש ח תי בנק מ ת קד מי ם בשימוש יום־יומי.

בנק לאומי

״ ד עי ססגל בי ט
י\גלה הו ת ריי^ .
׳י ^ ס טיי ד

״י טיגג ם
בי שראל

^£:01X^1) 11
ן71־ה קזקט״ל

הורוס הוס

מרים בנימיני

מזר החורש:
מאזניים ילדים בני מזל מ אזניי םהם אולי
החמודים, המושכים וה חינניים מכולם.
מרגע היוולדם הם מושכים א לי הםאת
עין ה מס תכל, בעזרת הקסם הרב הטבוע
בהם. כדי להדגיש תכונות אל ה, חונן
או ת ם הטבע על״פי-רוב בגומות־חן, המדגישות
א ת החן הטיבעי שבו ניחנו. מי
יכול לכעוס על ילד כל״כך חמוד?
בדרך־כלל הם ילדים נוחים, שקטים
ונעימים. אופיים הנוח ושוחר־השלום
מתגלה מההתחלה, מאז שהם תינוקו ת
— הם אינם סובלים רעש סביבם, ושואפים
לסביבה שקשה והרמונית. הורים
רעשנים, שאוהבים לפתוח א ת הרדיו
בקולי־קולו ת, אינם הורים אידיאלי ם
עבורם. ה ם רגישים לרעש, וממש סובלי ם
כשלא מאפשרים להםל היו ת ב אווירה
שלה הםז קו קי ם.
מגיל צעיר ה ם ידידותיים כלפי כל
אחד. כשבאים הביתה אור חי ם, שהם
ידידים של ההורים, או קרובי-מי שפחה,
הם מנ סי ם להנעים א ת הזמן ול תתלהם
הרגשה טובה. ה ם אינ ם מתביי שים
לשוחח עימם על כל נושא שבעולם,
ומדברים על כל דבר, כאילו היו בני
מאה ובעלי ניסיון־חיי ם עשיר.
מעניין, שלמרות עדינותם וקסמם הרב,
הם הילדים הנקר אי ם ״חוצפנים״ ,וזאת
בעיקר מכיוון שמשיבעם הם עליזים,
מלאי שימחת״חייס, בעלי הומור ולשון
חדה ושנונה. מה שנראה למבוגרים
כחוצפה, נראה להםכ״חוכמה״ מוצלחת.
ה ם אינם מ תכוונים להעליב ולהר־גיז
איש, אנשים חייבים להבין א ת דרך־
מח שבתם.

הם אינם או הבי ם שמאיצים בהם.
פעמים רבות הורים של ילדים בני
מאזניים גוערים בהם ומעירים להם על*
כך שהם אי טיים. למעשה, ה ם אינם
פועלים לא ט, אלא שלוקח להם המון
זמן ל ה חלי ט מה לעשות. אםאמא אמר ה
לו, לבן מאזניים, שעליו ללכת ל מכול ת
וגם להכין שיעורים, התוצא ה תהיה...
ישיבה ב טל ה וחוסר־מעש. ק שה לילד
להח לי ט מה לעשות קוד ם, והה תל ב טו ת
כל־כן מק שה עליו ומעייפת או תו, שהוא
מעדיף בינ תיים לבקש תמיד רק דבר
אחד. חשוב ל הורי ם של ילדים אל ה
לדעת לא לאלץ א ת הילדים ל ה חלי ט,
כדאי שהם ילמדו מעט דיפלומטיה
מילדי ה ם (המאזניים) ,ויידעו איך לגשת
אלי ה ם, כדי שאלה לא יטבלו, כיוון

נהנים יותר ומת חז קי ם. ה תו צאה ידועה
מראש — הם תמיד יוצאים כשידם על
העליונה. לאחר מכן ה ם מסוגלים לייצג
את העמדה המנוגדת, ולהצליח ב או ת ה
מידה. השאלה היא, א ם יש מישהו
שמעוניין ל ה תנ סו ת פעם נו ספ ת ב חווי ה,
שהיא כל־כך מתישה עבור מי שהוא לא
בן מאזניים.
ילדי מאזניים מאוד רגישים ל א מנו ת
וליופי, חשוב להם מה הם לובשים.
הם לא או הבי ם לקבל בגדים משומשים
ל היו ת חייב הבגד
אחר, ממישהו לטעמם, והצבעים פס טלי ם, נעימים ולא
צורמים. גם בסידור ובקי שוט הבית ה ם
מתערבים, ומקפידים שהבית ייראה יפה
ומקושט. ה ם מאוד נמשכים לנגינה, זימ רה,
מ חו ל ובעצם^ ,כל האמנויות. יש

דדים ס מו ל מ אונ ״ ס
אינ ם או הבי םשמ אי צי ם
בהם, והם 3ע3״ אישיות
רג שני ת, מ פונ קתורכה

לישון

צים להם, ה ם או ה בי ם
ב מי טתם, ובעיקר ל חלו ם.
בבית־הספר ה ם תלמידים טובים, כלו־מר,
ה ם תופ סי ם מהר א ת החו מר, כיוון
ששיכלם שנון וחריף. אך הצרה היא,
שהם מבינים הכל ב מהירו ת גדולה מדי,
ואחר־כך מ שתעממים ומפריעים. הם
אינ ם מ שתוללים, פשוט אינם חדלים
לפטפט, ומי שנמצא בשכנותם, שוכח
לשם־מה בא לבית־הספר.
הם אינ ם מתביי שים מ ה מורי ם, הרי
בכל העולם ה ם מחפ שים ידידים, אז
מדוע להוציא אתה מורי ם מכלל זה !
לפעמים הםב אי ם לידי עימות עם מו-
ריהם, כאשר המורה מרשה לעצמו לומר
אמירה נחרצת, ה חל טי ת ומובנת מ אלי ה,
שאין לה ני מוק משכנע. על כך המאזניים
מוכן ל ה תווכ ח, ואינו מוותר עד אשר
שוכנע או שיכנע א ת הצד שכנגד. האם
זו הכנה מו קדמתל תפקידו בעתיד
כעורך״דין ן
בגיל ההתבגרות, ואולי אף לפני־כן,
ע סו קי ם בני מאזניים בצד הרומנטי של
החיים. הםמתאה בי םומת אכזבים חלי-
פות, מתרגשים ואינ ם מסוגלים להת על ם
מבני המין השני. מעכשיו ועד גיל זיקנה
ראשם וליבם יהיו תפו סי םבא הבו ת ו-
התא הבויו ת. ה חיי ם לל א־רו מנ טיקה זה
כמו תבשיל ללא״מלח, ואת טעמם האנין
והרגיש כבר הכרנו, ה ם לא יחיו א ת
חייה ם ללא התבלין העיקרי.
ובאשר למ ה שקורה לילדים אלה
ב תקופ ה הנוכחי ת — בשנתיים הא חרונו ת
סבלו הילדים ב,י מאזניים מבעיית שו נות.
חלקם עברו שינויים בבית־הוריהם,
כלומר, ההרמוניה, שהיתה עד אז בין
ההורים, הנ!כה לדי ס הר מוני ה, וחלקם
נשארו רק עם הורה אחד •.לא היה קל
להתרגל למצב החדש, ובייחוד ל מ תי חו ת
ול ה ת מר מרו ת שהיו ק שורים לכך. ילדים
אחרי ם סבלו בבית־הספר, א ם בגלל
מורים ק שים, שירדו ל חיי ה ם, ואם בגלל
בית-ספר, שאינו מ ת אי םלהם. לפעמים
בגלל חברה רועשת, עויינת ובלתי־מ
ת אי מ ה. השנה, ל א חר חופשת חנוכה,
תיפת ח עבורם תקופ ה חדשה וטובה
יותר, ילדים בני מאזניים שוב יוכלו
ליהנות מ ה חיי ם.

שחוסר היכולת
בפירוש סבל רב.
דבר נוסף, שנראה מנוגד לאי שיותם
ה מפונק ת והרכה, זהו הצורך שלהם
ל ה תווכ ח על כל דבר, אך יש לזכור
שהם תמיד ניצבים משני צידי המאזניים,
ומסוגלי ם לראות א ת הדבר ואת הימכי
שרונותיהם שאחד מכיוון
פוכו.
הבולטים הוא כישר הדיבור והשיכנוע,
הרי שהם מתא מני ם בכך כבר מגיל
צעיר. הם מסוגלי ם ל תפו ס את הורי ה ם
בפליטת־פה טיפשית, ול התווכ ח על-כך
עד ל מ חר ת בבוקר. ה ם לא מתעייפים,
ככל שהוויכוח נעשה יותר סוער, ה ם

לאפשר להם ללמוד נגינה
וזאת לפי בק שתם.
לילדי מאזניים התקפות־עצלות, ש-
מעצבנות א ת הורי ה ם. לאחר פעילות
אינטנסיבית, ה ם פשוט נחים ולא עושים
דבר. אסור להעיר להם על כך, זהו
אופיים, ה ם מפונקי ם באופן טיבעי,
ו ה מנו ח ה נחוצה להם. ה ם אינם מ סוגלים
ל היו ת בפעילות בל תי -פו סק ת. ה תקפו
ת העצלות וחוסר־המע ש חשובים
להם, ואם לא מאפשרים להם או ת ם,
הופכים או ת ם לחסרי־בטחון ועצבנים.
יתכן שילדים אל ה ישנים יו תר זמן
מילדים אחרי ם, גם מו תרות אלה נחו־

אי־ההבנות עם בני־הזוג מ ת חילו תלה תיישב,
ה הר מוני ה חוזרת הביתה. למרות
שאתם ע סו קי ם, ולא
מעט ה ת חייבויו ת נופ לפתע, עליכם לות
תוכלו
לתכנן סופשבוע
עם בת-הזוג, או עם
ידידים ובני־מישפחה
אחרי ם. חל ק מבני ה מזל
תיכננו נסיעה ל-
חו״ל, אול ם ברגע זה
21במרס -
20באפ רי ל
מתברר שיש עיכובים
בתוכנית. יתכן שהם
הוטעו. האמת תתברר תוך י מים ספו רים.
יש להיזהר בכל הקשור לכספי ם.

לסרטנים עדיין קשה, אס כי חל שיפור־מה
במצב הקשה שבו היו נתונים. הס מטפלים
בקרובים חולים,
ומקדישים את רוב זמנם
לאחרים. נסיעה
קצרה בת יומיים צפו־ייה
בקרוב, זו תרענן
אתכם ותוסיף חשב־רוח
חדש. אלה שהזניחו
את תחביביהם
ואת פעילותם החבו
2ביוני -
20 ביו לי
רתית, יוכלו סוף־סוף
להתפנות לדברים האהובים
עליהם. בשטח הרומנטי — צפוייה
הפתעה מרגשת ונעימה בסוף־השבוע.

בי מי ם רביעי וחמישי תרגישו עייפות.
השתדלו לא להע מיס על עצמכם יותר
מדי חובו ת ועבודה,
והרבו ב מנו ח ה ובשי נה.
מיום שישי תרגי שו
הרבה יותר טוב,
ת ת מל או שוב במרץ
מחודש, ותוכלו לבצע
ב מהירות א ת מה ש-
הזנח ת ם לאחרונ ה. ה מצב
הכספי מעודד.
סכומי-כס ף יגיעו אלי כם
מ מ קו מו ת בלתי־צפויים
ואף מבני־מי שפחה הרוצים בטו בתכם.
בני מזל שור יבואו לעזרתכם.

חופשה קצרה טשוייה לחולל נפלאות.
עליכם לנצל את הזמן הקרוב כדי לנוח
ולצבור כוח מחודש. ההתחייבויות,
שהיו מוטלות
עליכם לאחרונה,
גרמו למתח ולדיר־דור
היחסים ביניכם
ובין ידידים. בימים אלה
תוכלו לשוחח עם אנשים
שעימם לא יצרתם
קשר זמן ממושך, אלה
21בדצמבר
19 בינו א ר
עשויים להביא׳ לקידום
הקאריירה שלכם. אל
תתביישו להציע הצעות מהפכניות. בשטח
הרומנטי צפוייה לבני מזל גדי הצלחה.

שוורים עדיין עמוקים ראשם ורובם בעבודה,
אולם עתה הרגשתם טובה יותר,
מכיוון שחילוקי־הדעוח,
שהיו במקום־העבודה,
יושבו, והשלום חזר
לשכון במקומם. צפויות
הכרויות חדשות דרך
העבודה, מכרים חדשים
עשויים להצטרף לחוג
מכריכם ולהנעים את
זמנכם. בתחילת השבוע
1 21נאפ רי ל -
!0גבמ אי
צפוי ביקור מרגש, שאת
תוצאותיו קשה
לרעת. הצורן לבזבז עדיין טבוע בתוככם.
אך עקב מצבכם הפיננסי חסכו כספכם.

ה מ תי חו ת ששררה עם בני־המי שפחה חלפה,
וכעת אפשר ליישב א ת חילוקי־הדעות
בצורה שקטה
ושקולה. הנסיעות ה רבות,
שאתם מבצעים מוציאות לאחרונה,
משיגרת־חיים
א תכ ם
אפורה, ומפגישות א ת כם
עם אנשים חדשים רעיונות ומעניינים.
חדשים, הק שורים ל-
! 2ביו לי -
21באוגוסט
עתידכם, מושמעים ב אוזניכם.
כדאי לבדוק
כל רעיון לפרטיו, ולא ל הי סחףבה תל ה-
בותכם. א הב ה חדשה מ חכ ה לפריחתה.

לעקרבים אפשר לומר, שכל יום שעובר
מקרב אותם לזמן שבו יהיה להם יותר
טוב. כעת קשה להנות.
חלק מבני המזל יהיו
עסוקים בטיפול בהורים
שאינם חשים בטוב, ואילו
עקרבים אחרים
ירגישו עייפות רבה ו׳
יעדיפו להתרחק מהכל
ולנוח. מבחינה כספיח
— המצב אינו יציב,
כדאי לוותר טל לקיחת
סיכונים וכן להימנע
מלשמוע לעצות של אחרים. כדאי לסמוך
הפנימית, החזקה שלכם.
על ההרגשה

ביומיים הראשונים של השבוע אתם
עלולים להיקלע למצב בלתי-נעים. עימות
עם ידידים על רקע ליצור עלול כספי מצב מביך. בהמשך
השבוע יתברר, שההב־רקו
ת של מזד דלי
אינן מאכזבות, ומי
אם לא אתם יוכל
למצוא מוצא פשוט
ומוצלח. בקיצור, לק ראת
סופו של השבוע __
תוכלו להיווכ ח שהכל
יסתדר. בני המזל המעוניינים לצאת
למסע קצר מעבר לים, יבצעו זא ת בקרוב.

אתם מתכננים א ת עתידכם בשטח ה-
קאריירה, ובימים אל ה תוכלו לדבר עם
ה מ מונים עליכם, ו לעשות
רבות למען קי-
דומכם. הצעה לעבודה,
שיש בה נסיעות
רבות ועניין רב, תושמע
באוזניכם בקרוב,
וכדאי לשקול היטב
אם לקבל ה. ידידים
חדשים מעוניינים ב-
} 2בנו במבר - ופועלים קירבתכם,
20בדצמבר
רבות ל טובתכם. בשטח
הרומנטי אינכם חשים בנוח, עליכם
להיזהר מל ת ת אמון בבני המין השני.

התקופה הקשה שעוברת עליכם בימים
אלה גורמת להתנהגות מוזרה. החשדנות
מתגברת, ואינכם סוס־כים
אפילו על האנשים
הקרובים לכם. היזהרו
מלהאשים את הסובבים

אתכם, לפני שאתם
בודקים היטב את אש־מתם.
קרוב •לוודאי ש־אין
הצדקה לפחדים
ולחרדות שבהם אתם
19בפב רו א ר
__ שקועים לאחרונה. ב־
_ 20במרס
שטח הכספי —י כדאי
לקשור קשרים עם אנשים בארצות אחרות.
קשר זה יביא לכס תוצאות חיוביות

שו ו

מריבות ו סיכסוכי ם, שהיו ל א חרונ ה עם
בני־הזוג, יי פ ס קו, ו הי ח סי ם שוב יעלו
על דרך המלך. אתם
שוב מבוק שים על-ידי
בני המין השני, וה שאותו
הרב,
קסם

ת ם יודעים להפעיל,
ימשוך אליכ ם ידידים
ישנים וחדשים. הצ- חדשות עות״עבודה
צפויות השבוע, חלקן
עשוי ל היו ת קשור ב עבודה
בארץ א חר ת.
אינכם נוטים לקבל הצעות לנסיעה עתה.
ב ס סו א ת חייכם ב מ קו מכם הקבוע.

ל ה חלי ט

גורם

להם

לשכב

מאזניים

עקת

הבעיות הכספיות, שהציקו לכס לאחרונה,
חלפו. לפתע מתברר, שלא רק שאינכם
חשים במחסור, אלא יש
לכם יותר מכפי שציפיתם
מראש. קניות ורכישות
של בגדים או
ריהוט לבית יוסיפו
הנאה רבה השבוע. אל
תהססו — צאו וקנו.
חופשה קצרה תוכל
להועיל לכם. בימים
22באוגוסט -
22בספטמבר
אלה טוב לבלות כמה
ימים בבית. בני המין
השני מעוניינים בחברתכם וינסו ליצור
קשר מחודש. המצב הפיננסי ישתפר.

ריקוד,

! 1שח

מכחכים
הפזשע־ם -לד־יו !
לא די בוועדת־חקירה —
קובעים יהודים וערבים
מבאר״שבע.

יש להעמיד לדין, בעוון פשע־מילחמה,
את ראש־ד,ממשלה, את
שר־הביטחון ואת הרמטכ״ל.
אין להניח להם להתחמק מאחריותם
לטבח המוני הפלסטינים במחנות
צברה ושאתילא בביירות.

רב קולר, נורי אד־עוקבי,
עליזה היימן,
ועוד 9חתימות. באר־שבע

״הישיג שדו; נשק טיני.

ישראלי

ודם
פלס קריקטורה
של יעקב גוטרמן כ״עד־הסישסר״.
לא להניח להם להתחמק מאחריות !

...לא רק ששרון נותן לפלאנ־לות
נשק, ציוד וכסף, הוא גם לקח

במהלך המילחמה נהרגו אזרחים
ואנחנו טענו להגנתנו: בכל מיל־חמה
הרג אזרחים הוא בלתי־נמנע.
מה עוד שצה״ל עשה הכל בנסיונו
למנוע הרג אזרחים חפים־מפשע,
ולעיתים אף במחיר חייהם של חיילנו.
משנסתיימה
המילחמה. על הממ שלה
להורות לצה״ל לעזוב את
לבנון — ומייד. כך לא ייפגעו
חיילנו, ולא נואשם כרוצחים.
במקביל לנסיגת צה״ל מלבנון,
על ממשלת ישראל לפנות לדעת
הקהל בעולם — דרך אמצעי־התיקשורת
— ולשכנעה לשלוח

•טר־ביטחון שרון

היהודי ויתנערו מעמדת הרוב בקואליציה.
טעיתי.
טעות
זר מחזקת את דעתי. שאין
כאן מיפלגות יהודיות אלא סוחרי־דת.
מכאן גם ספקותי, אם מאמצעי
אגו״י להרחבת התחיקה הדתית הם
כנים, והאם אין כאן טכסיס, שבא
לחפות על הכוונה העיקרית של
האגודה — להשיג יותר ויותר שוחד
מכספי־הציבור. האונאה דרושה
כתירוץ למועצת־גדולי־התורה
ולציבור החברים מן השורה. אחרת
קשה להסביר כיצד עברה האגודה
מיוניות מופלגת בעבר, לתמיכה
בניציות בהווה.
א רי ה קליין, פתח־תיקסה

ד*אח מלבנון ־

גם רצח תינוקות —
דאלתר מהפלסטינים כל אמצעי של הגנה
עצמית. כך נשארו הפלסטינים חסרי
מגן מול המרצחים, שיכלו לעשות
מלאכתם באין מפריע.
מעניין אם שרון יצרף ל״לרשימת
הישגיו״ (״הרס תשתית המחבלים״)
גם רצח של תינוקות, נשים וזקנים
בנשק ישראלי.
רונן כץ, אשקלון

החברים בחוג היהודי־ערבי
״גשר לשלים״ ,ה פועל
לקירוב ולהבנה בין
שני העמים, על ה טב ח
בביירות.

שואת העםפד פנו;

ראש־ממשלה בגין
— ואורחים חסרי מגן

דרוש כוח רב״לאומי כדי
ל הפסיק הרצח.

בלבנון מתבצע רצח וטבח עם.
העולם עומד מנגד מגיב את תגובותיו,
אך אלה לא מנעו ולא ימנעו
המש־ הטבח.
באשר לצה״ל התגובות בעולם
חלוקות: יש הטוענים ״רק״ שצד,״ל
עומד מנגד ולא מונע מהמרצחים
לבצע זממם. אחרים טוענים
שצה״ל ביצע ומבצע את ה הרג.
שתי
טענות אלה הן קשות מאוד
לכל מדינה, ובמיוחד לנו, שעברנו
את השואה.

כוח רב־לאומי, שימנע את המשך
הרצח ואת שואת העם בלבנון.
*ביקה קרמסף, חולון,

סוחרי, דת
הונאה דתית בכנס ת.

בבוקרו של יום הדיון בכנסת על
הטבח בלבנון. התעוררו בלבי ניצי
נוצי תיקווה: סוף־סוף יבטאו ה־מיפלגות
הדתיות את עיקרי המוסר

התמונות שראינו לנגד עינינו
הזכירו תמונות מלפני 40 שנה.
כיצד יתכן שדבר כזה יתרחש בימינו?
כיצד יתכן שחיילים יש ראלים
— שרבים מהם הם בניהם
של ניצולי־השואה — עמדו פ־מנגד

מתחילת המילחמה קראנו ליציאתם
של הצבא הישראלי מלבנון
ן לפיתרון הבעיות בדרני־שלום,
תוך הכרה הדדית בזכויות שני העמים.
אנו
קוראים ליציאת הצבא ה ישראלי
מלבנון לאלתר, ודורשים
מממשלת ישראל לפתוח במשא־ומתן
עם הפלסטינים לשם מציאת
פיתרון צודק לשני העמים.

דורית דכיר ונסים •סאקר
תל־אביב, בשים גשר לשלום

יוחזר זכהו ד*וד״ 3
אין לשכיח א ת הכ ת ם.

יודעי

לאוהדים 1שלחו גלדה למספר .23ת.ד .4338 .תר־אביב .61042
גליה אח שמכם וכחובתבם המלאה ותקבלו במתנה תמונה
רל ויליאמס עם חתימתו.

ולא

שותקים

מיכתב זה מיועד לך, בגין. ולמצביא שמשחק בך.
עד היום הייתי על תקן של מפגין. של מוחה על האסונות אשר
הבאתם על כולנו. אך קיוויתי שתבינו את רוע המעשים שביצעתם —
ותרפו.
אך לא! ״השתפרתם״ מרגע לרגע. כשאתם אוספים אחריכם
את ההמון שהמליך אותך, בגין, מעל הכיכרות והבימות.
היום הפכתם אותי לרוצח בשירות האומה.
ישבת־ בביתי, ומעל מסך הטלוויזיה חלפו לפני הגוויות במץ
מחול אימתני. הבטתי ולא האמנתי, שאתה. בגין. שכה מרבה
להשתמש בשואה לצרכים שלך, תשלח את פלוגות־הרצח של
הפלאנגות אל תוך מחנות־הפליטים.
לא יכולתי לשכוח את מיליוני האזרחים הגרמנים שטענו:
״לא ידענו!״ אני כן יודע, ולא אחריש עד אשר תשלם על מעשיך.
אני קורא לכל ההומאניסטים לקום ולזעוק את זעקת הטבוחים —
שיידע כל העולם כי אנחנו יודעים ולא שותקים!
עודד פרי, ירושלים

אחרי מסקנות הקצין הבודק בפרשת
גלי־צה״ל, חייבים האחראים
לתהנה לדאוג, לכל הפחות, להחזרתו
של אריאל כהן. העורך ה מוסיקאלי
לשעבר.
כהן סולק מתפקידו, כזכור, בלחץ
האווירה המקארתיסטית, ש־הישרו
הנמושות, אבשלום (״שטינ־קור״)
קור ועמנואל הראובני, ב־גלי־צה״ל.
יימחה
לפחות כתם זה.
כדטה פינטו, רחובות

פיר סו ס פ סגוו ח
״לירות

כדי

להרוג ! ״

(החשו בעמוד )24
ה עו ל ם הז ה 2354

הם סר 1ל הסח לאירנפה מעוף בת השנה מזמינה את 1000
הראשונים לחגיגת יום־הולדת :

רק $300 לכרטיס
לכל יעדי ״מעוף״ באירופה
במשך שנת ,1983
לרוכשים פנקס־מנוי של 4כרטיסים.
טוס לסוכן ותפוש מקום לקיץ במחירי חורף.
תנאים מיוחדים לועדי־עובדים ולקבוצות מאורגנות.
הטיסה במטוסי מעוף נתיבי־אויר
המוביל הבינלאומי בדגל ישראל.
פרטים אצל כל סוכני הנסיעות
ובמשרדי מעוף צרט רו
תל־אביב,דיזנגוף סנטר

סיגען חדש בתעופה

שבץ דגווצס

מכוזבים

2 3 5 4

(המשך מעמוד )22

״א״ א בי גי ל ינאי

רק היום ראיתי את הכתבה שהכילה
את נוסח המיכתב שקיבלתי
בזמנו, מאת ראש־הממשלה, ואת
טיוטת תשובתי. נדהמתי מעצם
צורת הפידסום של דברים אלה.

י מאוזן :
)1לאחר המעשה ! )5ארון
מתים עשוי אבן ; )10 שניים :
)11 צונן; )13 במקום אחר:
)14 מספיק; )15 זורם; )16
נקיק (שמואל א׳ י״ג ו 18
בראש הוולקן ; )20 אחורי הגוף;
)21 חצוף; )22 מנוול;
)24 אבן בחושן; )25 קיצור
שם אלוהים ; )26 זמני ; )28
ברר. הבהיר ; )30 חומר העץ
שבתוך הצמח ; )31 רוטב לתבשיל
)32 :טהור ; )34 עוות.
סרס; )35 בן צעיר; )38 כלל
החלקים הקשים בגוף ; )39
גבעה נישאה ; )41 בא בימים ;
י )42 אפנה במוסיקה; )43 נהר
בדרום אפריקה ; )45 נקיה,
ברה ; )47 דפנות הפעמון ; )48
נסיון, מבחן )50 :הצנחנית
ששרה לגפרור שהצית להבות
(ש״מ<; )51 פטמת האתרוג;
)52 נצח ; )54 מין צפור )57 :
כשלון — בסלנג צבאי ; )61
מילת שאלה ! )62 התקופה העתיקה
בתולדות האדם הקדמון
; )64 מילת בקשה ; )65
כרת; )66 מערכת; )67 בעל
תואר בתורת ישראל ; )69
התנפח )70 :הפסד. גרעון ;
י )72 גמל הסר דבשת ! )74 בהמות
; )75 בלוט המייצר תאי
׳מין זכריים; )77 ראש מכון
באוניברסיטה )78 :פרוצדורה ;
)81 מעצמה עתיקה שהיו בה
בעיות קומוניקציה ; )83 יחידת
הספק חשמל! )85 משאלה;
)86 עצם ; )88 דרך ; )89 קול־טורה,
נמוס. דרך־ארץ ! )91
צעירים ; )100 חלק מכלי נשק
עתיק ; )102 קני שבלים ;
)103 מגושם; )104 צמח סוף
גבוה; )105 הטיל הימי המלאכי
שלנו.

מיסעדנים שוקרי (מימין) :קדמי
ההוכחה — בצלחות

דמינוי״ )36 ספסל נמוך; )37
רווח, שטח ; )40 סוד ; )41
במשפחת העדרים ; )44 אדמת
אבק! )46 גמל צעיר; )47
מפרנס; )49 אחדת מארבעת
המינים ; )50 עליו מכה הפטיש;
)53 טבע שני ; תוספת מיוחדת
לדבר אפקט! )55 מחצית ה־
״חיים״; )56 מידה זעומה;
)58 תואר אצולה בארץ השפלה
! )59 חרוף, גדוף ; )60
תקוני דפוס; )62 במתינות;
)63 כינוי מקוצר לברכת ..מאורי
האש 66 תשוקה לדעת ;

)68 פילולוגיה, מדע הל־שון !
)71 חלק הושט המורחב; )73
שם נמצאת אבן הכעבה השחורה;
)76 זקן; )77 עכור,
לא צלול; )79 במוסיקה —
נגינה צרופה וחלקה )80 :מילת
תנאי ; )82 תואר לנכבד מוסלמי
; )84 מיץ העצים ; )85
מכוסה; )87 מדף! )90 אבל,
אולם ! )92 חלק בגוף ; )94
פשר ! )96 בן יעקב אשר שמנה
לחמו; )97 המוט הנושא
דליים; )99 גם! )101 הוראה;
)102 משענת! )103 יהיו.

ואני רוצה להשתמש בהזדמנות
זאת כדי למחות על כך ולהתנצל
פומבית לפני מר בגין.
בקשר, לזה אני חפץ להסביר.
שכאשר קיבלתם ממני את המיב־תבי
לעיון, התניתי שני דברים :
ראשית שלא יפורסם דבר מבלי
שאתן את אישורי ושנית שלא
יפורסם מיכתב־תשובתי כלל, היות
שטרם שלחתי אותו לראש־הממ־שלה,
ואין זה מקובל לפרסם מיב־תב
אישי בעיתונות לפני שמוענו
יספיק להתייחס אליו.
לדאבוני, הופרו שני התנאים —
אולי עקב אי־הבנה מצערת, כפי
שמסרתם לי בעל־פה. יתכן, כמובן,
שלאור השתלשלות העניינים מאז
ראש־השנה, ובייחוד מינוי ועדת־החקירה
הממלכתית, הייתי משנה
את נוסח מיכתבי הי״ל לחלוטין.
מ. פדשקם, רמת -גן
• העולם הזה מצטער על אי־ההבנה,
שגרמה לפירסום המיכתב
שנשלח לראש־הנומשלה, לפני הדבר אינו מפחית מחומרת הדברים
ששימשו נושא לחילופי־המכתבים,

מולי
עגנו!

113081 מישראלי לסברוס
גשיס קוסמטיקה ופדיקור
־ 1110*18 110*13
1ר 5רס1 1 > 1136י10 *01(013 - 0

הוצאת שער בחשסל (אפילציהז

׳!11* 11181 1170

תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול.
צב ^פסים.סי מל פנים, איפור,
הוצאת שיער בשוגווה
* מ 1נ מ 1י *

•סחירים

!ל־אוביב יודפ ת 4ליד דיזוגוף 229388 226066 190

מת-גן הרצל 86 נזול בניו אואזזים ״סלון ץזוה״

הנו ס ק

מיסעדת החומוס של אבו־שוקרי
בתל־אביב אמנם אינה קשורה ל־מיסעדה
שברחיב אל־ואד בירושלים
העתיקה. היא קשורה למיס־עדת
אבו־שוקרי שברחוב הבשמים
64 בירושלים העתיקה, הקיימת מזה
קרוב ל־ 20 שנה. את המיסעדה ברחוב
שינקין בתל־אביב פתח יאסר

מאונך :
)1יחידי; )2ראש לתוים!
)3חלק מפורסם בגופו של עשיו
עוד בטרם הוולדו ; )4תבואה ;
)6דל אמצעים ! )7בסוף פריחתו!
)8בזכותו יש עתיד לעדר
; )9עיר עתיקה (היא
ביבלוס) בלבנון; )12 ליקוי;
)15 משכן, מעון, וכינוי לאחד
הרקיעים! )16 ראה מראש;
)17 פרח של העונה הזאת:
)19 מקום הנשים בביהכ״נ ;
)20 ניקבה בסלע ; )21 נדיבות
לב ( )23 : )3 ,3השכל 24
אחוריים ; )26 הזרוע העליונה
מן המרפק עד השכם ; )27
מטבע יפני ! )29 ירק נפוץ
ממש׳ השושניים! )30 קונס-
קוונטי• ,שאינו סוטה משיטתו;
)33 העיגול העליון של הגלגל;
., )34 הל ...היינו לעמורה

המיכ תבים בין חילופי מנח ם בגין וקצין־המיש־פל
שקס לשעבר טרה
(״העולם הזה 2353

; 2343״מיכתבים״ ,״העולם
הזה 2350

הנבחר 1982

הקורא זיהה בת מונה א ת
(״העולם המנוח חתנו
הזה 2348

בראיון עם יצחק ליבני מופיע
צילום, שבו נראים־״ שני כתבי
במחנה מראיינים את ש״י עגנון.
בכיתוב נאמר :״ליבני בין מרדכי
נאור וש״י עגנון.״ לא מרדכי נאור
הוא הצעיר היושב מול עגנון, אלא
חתני. אלי שחף ז״ל, כתב במחנה,
ולפני מותו בטרם עת — סגן־
עור־ העיתון.

אהרון אבן־חן,

נתניה

א בו־ ע1וקר כן מ ת׳ א
עוד תגובה (אחרונה ן) על

ה חו מו ס מיסעדת בתל־אביב
אבו־שוקרי
(״במדינה״ ,״העולם הזה״

שוקרי, בני של איבראהים סלהב
אבו שוקר׳ מירושלים.
מי שלא מאמין. שיבוא וינסה.
ההוכחה הטובה ביותר שיש לנו
היא מה שאנו מגישים בצלחות.

דגי קדמי,

גשם חומצת קטלי1י

מבעלי המיסעדה, ת״א

ראשי ״החבר ההל או מי ת
לאספקתפחם׳ /הזהירו
ב מסיב ת־עי תונ אים שנערכה
ב־ 1בספ ט מבר מפני
״נזקים כלכליים בשל עי כוב
בהסבת מיפעלים ל פחם
כתוצאה מלחץ קבוצות
פולי טיו ת של מגיני
הסביבה.״ יז״ר אירגון-
הגג של הגופים למען אי כות
הסביבה מגיב :

נזקים כלכליים כבדים פי כמה
— בעיקר לחקלאות והייצור הנלווה
לחקלאות — ייגרמו במרוצת
הזמן, אם תחנות־הכוח בארץ ו־מיפעלים
זוללי־אנרגיה ישתמשו
בפחם מבלי, שיותקן בהם הציוד
החדיש הקולט, סופג ומבודד את
הפליטה הרעילה• פליטה זו היא
מוצר לוואי של בעירת דלק נוזלי•
כמויותיה גדולות יותר משרי־פת
הפחם.
כיום יש טכנולוגיה מתקדמת וניתן
משוכללת,
שבאמצעותה
לצמצם את הפליטה ולגונן על הסובב:
החי. הצומח ואף הדומם.
לרעל הגופרית (דדתחמוצת הגופרית)
השפעה מזיקה על בריאות
האדם, בעיקר על דרכי־הגשי־מה.
לתחמוצת זו השפעות הרסניות
על העצים. הצמחייה וטיב ה אדמה
וגידוליה. רעל זה מביא לעולם
את הנגע האקולוגי החמור
ביותר — הגשם החומצתי הקטל-
לני. במקום ירידתו של גשם זה
ניצרים מדבריות ביולוגיים. בקנדה,
בצפון־מיזרח ארצות־הברית, ועתה
בלב אירופה, מושמדים החיים
באלפי אגמים, ומיליוני דונמים
של עצי־מחט גוועים ומתים
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2354

ניצה״ בשניה

״גני ני צ ה ״ מו ל הי
בריכת שחייה פרטית, מגרש
טניס בחצר ,3 , 2 ,או 4חדרים.
באיזור היוקרתי הנישאעהיפה ביותר בנתניה,
ליד פארק רחב •דיי ומול הים, הולך ונבנה
פרוייקט מגורים חדשני כמוהו עוד לא היה
בארץ. גג׳ ניצה.
בית חלומות של ממ ש, בית שנועד לפנק את
דייריו, ולהעניק להם הרג שת נופש אמיתית יום
יום.
גני ניצה י נבנית בסביבה מפוארת ומצטיינת
בעיצוב חזות• מרהיב ותיכנו! סביבת• נפלא.
בריכת שחייה, מגרש טניס מ שובח, לוב•
מפואר ותיכנו! פנים מיוחד לכל דירה• .תחנות
אלו יעניקו לדיירים סגנון חיים אחר וסגנון זה
כול להיות שלן.

דחו•וקוהממדה וחוודס
* רותוו3שבסברה לנלהה״סחיש
רק ^ 0 0ן( ! 8לח מ ש דירות בלבד)

מה תקבל כדייר ב״גנ• ניצה״?

כל דירה צופה אל הים.
מערכת עצמאית ל הסק ה ולמיים חמים
לחיסכון מושלם.
חדר רחצה מרוצפים בקרמיקה ובחרסינה
צבעונית.
זרמים ת ת מימיים באמבטיה בשיטת
ה״ג׳אקוזי״.
מ טב ח בסגנון אמריקאי, ובו גם שיש גרניט.
כיור המ טבח ממוקם מתחת לחלון הפונה
לים.
שטיחי מקיר לקיר בחדר• השינה מרצפות
שיש איטלקי גדולות בסלון,
ובפינת האוכל(שלוש דוגמאות לבחירה).
תאורה דקורטיבית בחזית.
לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
מערכת אינטרקום/טלביזיה לזיהוי מבקריך.
מועחן תרבות.
מועדון בריאות וכושר.
חניון ת ת קרקעי.
דירת הנופ ש בהתאם לתקנון החגרה.

פאר בנות 3ו־ 3 ׳/2חדרים.
• דירות בנות 3חדרים +גג +חדר על הגג.

ראשון־לציו!

נתניה
• ברחי דיזנגוף 18־ 16 בבנין יוקרתי במיוחד,
דירות בנות 13־ 4חדרים הכוללות שכלולים
לרוב.
• ברחי ראשון לציון דירות בנות 5חדרים.

תל־אביב

רמת־השרון
• בפרויקט גני השרון, בלב רמת-השרון, דירות

הסחיר אינו כולל סעמ

פתח־תקוה

• ברחי קלישר , 11 בנין מפואר בן 14 דירות
בלבד. נותרו 2פנטהאוזים בלבד.
• ברחי דגל ראובן 3 ,חדרים +גג +חדר על הגג
ו־־ 47 חדרים +גג +חדר על הגג ושכלולים
לרוב.
• ברחי כץ, החלה ההרשמה ל־ 2בנינים בני 9
דירות בלבד.
דירות משוכללות דו־מפלסיות בנות 4חדרים

גי נ ד ־י ו פונו־!

ד ־יו ־וו ־נ

! טלפן 2 67059־ 0 3ונשלח !
ן אליך בדואר חוברת סהודרת ן
ן ובה שפע פרטי ותצלוסים ן

ן על פרוייקט היוקרה —

1״ג] הברו שים,:

אוהב > ם

קשדבסזלגשות־

• החלה ההרשמה לבנין יוקרתי במיוחד ברח
לסל 22 בבנין בן 8דירות בלבד. דירות בנות
1372־ 4חדרים ודירות עם גג. .
• בצפון תל אביב, איזור ל׳ ,נותרה דירה אחת דו־מפלסית
בת 5חדרים.
• בצפון הסולידי ברחי חתם סופר 9דירות דו־מפלסיות
בנות 4חדרים בבנין בן 8דירות
בלבד.

1אובו ־ ה ם

דירות בנות 372 חדרים במרכז השקט.
דירות בנות 4חדרים במערב העיר(גם לכניסה
מיידית).
פנטהאוז -לכניסה מיידית במחיר הזדמנותי
של $ 89,000 כולל מעי מ ופיתוח.
ביגן הברושים״ פרוייקט יוקרתי ומיוחד צמוד
ל 7 -דונם גן בשכונת אברמוביץ. דירות דו־מפלסיות
בנות 5חדרים עם כל השכלולים.
מבצע 5 -דירות מ־ 5,000ל $

מכחכים
(החשך מעמוד )24

בזה אחר זה. זוהי השפעת הגשם
החומצתי•
מליאת הכנסת התשיעית ווע-
דת־הפנים ואיכות־הסביבה קיבלו
פה אחד (דבר נדיר כשלעצמו)
החלטות לפיהן חובה על חברת
החשמל והממשלה להתקין קול־טנים
למניעת הזיהום בתחנת חדרה.
החלטות המסת לא בוצעו.
תחת זה הוציאו מיליוני דולארים
על ציוד ניטור. שאינו פותר דבר.

$179

299

לאיש

כיוון אחד

$הלון ושוב

ליינס

הצרבת נעלמת במהירות רזטאמס

רק צרות המוחין של הגורמים הנוגעים
בדבר גרמה שהמיתקנים ה חיוניים
לא הוקמו. עד כה.

אין צרבת.
טאמ
ס...ו י

הדברת מזיקים

גע״ס
סוסחיס להדברת תיקנים
(ג׳וקים , 1תולעי *ץ; חיקי
פערים ובגדים.
רמת־גן. רח־ מודיעין .18ת.ד2272 .
טי6 .־ 7 9 0 1 1 4 5רש׳ מס־ת עסק ;

פמירח על בריאותך ורכופך

קבלת מו ד עו ת
לכל ה עי תוני ם
במחיי • הניע ר בה

•עורות ת.ד
־ללא תעילזם
•מכבדים
כרפיפי איפרתי

פרס!

ווידי או
י ^וני חי(

237117

עוד בעניין ״אל על״.

במאבק על גורל הסיסות של
חברת אל על בשבתות, נשכח

שחדל

אנו חיים בעידן שהשפעות הפליטה
משריפת הגופרית, ובעיקר
הפחם, ידועות היטב והתקנת ציוד
מונע זיהום הפך להיות חובה בכל
המדינות הנאורות. דבר המחייב
גם את חברת החשמל בארץ וגם
את המשתמשים העתידים בפחם.

תל־אביב רח׳ בן־יהודה ( 109 פינת שד׳ בן־גוריון) ,טל׳ .244376,247164
י רו ש לי ם רה׳ אלישר ( 5ע״י קפה אלסקה) טל׳ .231418,225258
חיפה בית הקרנות, רה׳ הרצל טל׳ 669139ובכלהקמ פו סי מ-ב ארץ.

אי תן עכרו

מדי 1ח הדשה

להיכנע

אדן גרץ,

בהתאם לתקנות טיסות שכר לסטודנטים.
הטיסות בחברת דנאייר רשיון מפעיל 002

1אתה מרגיש נ ה בדרך כלל לאחר הארוחה,,
1ההרג שה ה מ צי קהוהמט ריד ה הזו של צרבת ואז.
1טאמס נכנס לפעולה
1טאמס ־ טבלי ת ק טנ הוט עי מ ה הפועלת ב מ הי רו ת מפליאה.
| תו ך מספר שניות תרגיש הקלה. טאמס וע מר.
| לנו חיו ת ך טבליו תטאמס בחפיס ה אי שי ת ק טנ ה ונו ח ה לנשיאה.
1טאמסב 2-ט ע מי ם: מנ ט ה ופירות
[ כד אי ת מיד שטאמסי הי ה לידך וכשתגיע הצרבת,
| הי א תעלם במ הי רו תהטאמס
להשיג בבתי המרקחת.

ג׳ שפירא, א׳ שיכין
דב׳ וקסלר, תל־אביב

לאלי גבע מרעננה :
האלוף מפ קד חטיבה בחיל״השיריון של צה״ל /שבשערי
ביירות גדל וחדל להיכנע לפיקוד ה מטכ״ל המגואל /בדם נשים
וילדים וזקני ם אזר חים לבנונים ופליטים פל ס טיני ם ובכלל /
להתע סק במיקצוע ה איו ם להרוג וליהרג עד אין סוף במעגל /של
שדים ״ב מיל ח מות ישראל והערבים״ ובגורל האכזר ו ה או מלל/ :
ההרס, החורבן ו הקרב ת־ חיי ם באשליה שיש ״מנצחים ומנוצחים״
/בנופלים על מיזבח תככות הנפט ו הרוו חי ם, לצורכי ״הפרד
ומשול״ ביו העמים / ,ובתירוץ של ״קידוש השם״ ,שכן עליך
באים הפלי שתים והגויים — /ומבלי קץ ל הסביר ל אל מנו ת
וליתו מים /על מה ולמה לא ישובו לראו ת היקירי ם /שנשמתם
״צרורה בצריו החיים והאל ״יקו ם ד מם ״ בלהב ה — /
ב מל חמה הבאה, הבאה דהבאה

אפשרויות שהייה ותיור
במחירים מיוחדים

בכלב שלה, ירקו בפניה, ריססו
אותה בפלים, זרקו חתול ותלו חתול
אחר — הם השמצות חסרות־שחר
של שכנה קנטרנית.

פירנצה, איטליה

משום מה עיקרון חיים חשוב ביותר,
שהוא אבן־בוחן ו״נכס צאן־
ברזל״ בכל מדינה מודרנית ומתוקנת
— הפרדת הדת מהמדינה.
מיקוד המאבק הוא כביכול בהיבט
הכלכלי: אם תפסיד החברה,
אם לאו ז בעמדה זו נוקטת גם ההסתדרות,
וטעמיה עימה
אך ברור לכל אזרח חילוני ודמוקרטי,
שמשהו בסיסי התערער
בסטאטוס־קוו (הבלתי־אפשרי לכשעצמו)
:אם חברה ממשלתית
אחת משותקת בשבתות, הרי צריכים
ב״חילולה״ (בתי־קולנוע, בתי-
תרבות, מיגרשי ספורט, מיפעלים
שונים וכו ובאחת — ליצור
יום־כיפורים, בשבתותינו.
הטענה הכלכלית והסוציאלית,
יש בה הרבה מן הצביעות ראשית:
ממתי מיפלגת אגודת־ישר־אל
מצטיינת במאבקה הסוציאלי י
ושנית: ניתן ליצור ״ישבת״ ביום
חול, כפי שנהוג בתנועה הקיבוצית.
כך נשמרים גם ימי־החופשה (ה היבט
הסוציאלי) וגם לא נפגעים
ההיבטים הכלכליים.
כל פיתרון אחר, מסוגו של אל-
על, יש בו משום הצביעות, השקר,
עירעור אושיות המדינה, והידר־דרותה
למישטר הילכתי־תיאוקרטי.

דן יהב,

תל־אביב

*71 מודאים
ד הגהג א וו נ>1׳ ?!

דא זמ!7ה
דיירי הבית בשדרות נורי
דאו 90 בתל־אביב מגיבים
על פרשת הרעלת ה ח תולים
(״קרמר נגד מיצי״,
״העולם הזה 2352

דיירי הבית התלוננו על שיי
החולים שהתמקמו בחדר־המדרגות,
עשו את צרכיהם ליד הדלתות,
הפריעו את תנועת הדיירים ואפילו
ניסו להיכנס לדירות. הוועד התבקש
לפנות למחלקה הווטרינארית
של עיריית תל־אביב, וכך אכן עשה.
במיכתבו לעירייה ביקש הוועד לטפל
בשני החתולים האלה בלבד.
הוא לא ביקש להרעיל את החתולים
בחצר׳ לא התכוון להתנקם במישהו.
אם פקחי העירייה הרעילו
בעלי־חיים נוספים, זה היה משיקולים
שלהם.
בחצר לא היו 30 חתולים. כפי
שנסעו בכתבה. ממתי יש כל־כך
הרבה חתולים בחצר אחת ו הפקחים
טיפלו שם בשלושה־ארבעה
חתולים בלבד.
כל הפרטים האחרים בכתבה —
תלונות הדיירת שטענה כי בעטו

הקורא מציע ל טלוויזיה
הישראלית תשדיר תעמולה
פרו־ישראלי.

ב־ 21 בספטמבר ניתנה ההזדמנות
לכל מי שהאזין לרדיו או צפה
בטלוויזיה, לשמוע ולראות את תיאור
תכולת ביתו של מנהיג ה־מוראביטון,
איברהים קלילאת. המסר
היה: ראו עד כמה טובע איש
זה בעושר ובממון, ועתה. הסיקו
מכך עד כמה הוא מתאים לייצג
את התומכים בו.
ברצוני להציע לטלוויזיה היש ראלית
שתפתח את הנושא הזה
ותרחיב אותו. ואף תאזן אותו בדיווח
מן הצד השני: יראה נא
כל העולם. ובפרט עמך ישראל,
עד כמה חיים שרי הממשלה בצניעות,
עד כמה מרוהטים בתיהם
בצורה עממית ופשוטה (למשל.
ביתו של מרידור, של שפירא או
החווה של שרון) .ללא ספק, כתבה
כזאת תוכיח עד כמה ראויים אלה
להנהיג את ישראל, ותהיה זו תשובה
ל״תעמולה הערבית המשתוללת
בעולם״.

איתן אדטמן,

חיפה

העולם הזה 2354

ח די

פלדה ״ ס קו רי ט
במחיר עול תרס הדל
דרוש אותו
מהקבלן שלך.
תריסי ״סקוריט״ מצטיינים ביתרונות.מיוחדי ובלעדיים,
המעניקים לה תפקידי מעל ומעבר לתריסי רגילים.
התכונה הבולטת ביותר של ״סקוריט״ ,דג מיגוני, היא
תוספת של מוטות פלדה בכל שלב, הקבועים בתוך
המסגרת ומהווי מערכת ביטחון מתוחכמת להפליא של
תריס וסורג יחדיו. ויש עוד תכונות חשובות :
)1עמידות בפני בלאי — ללא הגבלה של זמן ובכל תנאי
אקלים.
)2גוונים יציבים — אינם משתני ואינם דוהים.
)3הגנה מפני פריצה — קשיחות השלבים והמסגרות
יוצרת ביטחון ואמינות.
להשיג בשני דגמי: דג מיגוני, ודג רגיל.

ת ! ת ד סו ל ב ^

תעשית אלומיניום לבנין, ת.ד ,104 רמת־
^ 1 0 0השרון ,47100 טלפון 5־ .477151 סניף חיפה
והצפון: ר חו ב זבולון ,6חיפ ה , 33217 טלפון .)04(644184- 5
דהשיג בחנויות הבאות :
ת״א והשרון: טל ; 477151 .היפה: טל ; 664320 .הקריות: טל ; 733575 .ירושלים: טל ; 233072 .כאר־שבעז טל ; 79945 .ב׳:־ברר : ,סל ; 707756 .רמת־גז:
טל ; 721942 .אשדוד: טל ; 25350 .נתניה: טל ; 28743 .רחובות: טל , 50176 .טבריה: טל ; 21541 .חולון: טל 851110.

בירה מהחבית
אוירה אינטימית
מאכלים מיוחדים
דיזנגוף וסו
ת״א (פסלהוד)
פתוח ערב ערב מ 7.00-ו

תלע צמך

י ־גז\ 3

ח ס & א

בו אן
4הדר יי אחרהעם 36 תי א

בוק 5בסידדה ער האנשים והחבווח המתעשרים 111 המיוחמת. מנכ ר..אלביס ׳
הסיד דמילתמה יהמה וחבות ..דיסקתט השקעות״ היתה מן המרוויחות הגדולות

ף מה הרוגים היו לישראל מאז -
וכולל — 47׳ י קצת פחות מעשרת
אלפים. זה הרבה ז זה מעט־מזעיר! כמה
ימים מקובצים נלחמנו? שלושים שנה־ו
שקר וכזב ! הימים שבהם כל העם נקרא
לרגל — זו מילחמה ...אנחנו עשירים.
לא נלחמנו קשה אף פעם. הלך לנו
בקלות, ולא איבדנו כמעט אנשים. אז
שיפסיקו את היללות האלה !״
את הדברים האלה אמר האלוף (מיל?
בנימין (״בני״) פלד, כאשר פשט את מדיו
כמפקד חיל־האוויר הישראלי, באביב .1978
הוא דיבר נגד סיסמותיה של תנועת
שלום עכשיו, שקראה לחתימת הסכם שלום
עם מצריים.
למחרת שיחרורו התמנה בני פלד כמג־כ״ל
חברת אלביט. חברה זו נמנית עם
קונצרן האלקטרוניקה אלרון. שמה של
החברה, אלביט, הוא שילוב של שתי
מילים: אלרון וביטחון. את המיפעל
ייסדו ביחד מישרד־הביטחון וחברת אלרון
בשנת .1962 מאוחר יותר מכר מישרד־הביטחון
את מניותיו לשותפיו באלוון.
אלביט הוא מיפעל גדול. היום עובדים
בו 1700 עובדים, ויש תוכניות הרחבה,
הכוללות הקמת מיפעל נוסף בכרמיאל
והקמת מיפעל ליד חיפה. עיקר הייצור של
אלביט מופנה לצה״ל.
במיפעל מייצרים מערכות לוחמה אלקמוצרי טרונית כינון,
חימוש וניווט למטוסי־קרב, מכשיר*
בקרת־אש לטנקים ומערכות שליטה ובקרה
לחילות השונים. אלביט גם מייצא אמצעי-
לחימה. ב־ 1980 מכר המיפעל ציוד ב־20
מיליוני דולרים לחברת הנשק האמריקאית
ג׳נרל דיינמיקס, עבור מטוסי אף־6ו.
בשנת הכספים 1981/2מכרה אלביט בסכום
של מיליארד שקלים.

בני פלד. האלוף בעל העיניים הבורקות,
הוא היום נשיא־החברה. פלד הוא
נץ קיצוני הדוגל ב״מרחב מחייה״ לישראל,
שלו הוא קורא ״גודל הדירה שבה
אנו רוצים לחיות.״ פלד דוגל במילחמות
יזומות ומתוכננות־היטב, בעלות מטרות
מוגדרות.

מילחמת הלבנון בוצעה כדיוק
עד־פי הדגם התיאורטי שהציב
כני פלד ישראל) תצטרך לק
350
אבידות — אולי ״מעט מזעיר״ לדעת
פלד. ואילו חברת אלביט, ככל הנראה,
מרוויחה היטב מן המילחמה המתוכננת
של אריאל שרון.
בשנת 1980/1היו לחברת אדביט הפסדים
בסד 12.6מיליון שקלים. בשנת
הכספים 1981/2הגיעו רווחיה •של אלביט
לפני מס, ל; 41 מיליוני שקלים. עניין
המס אינו מטריד ביותר את בני פלד
ושותפיו. בשנה שעברה, שבה הרוויחה

*...אח שלמהפרנקל יי

מילחמת הלבנון, הנמשכת עדיין, תעלה למשדם־המיסים
הישראלי שלושה מיליארדי דולרים וחצי לפחות• חדק גדול מן
הכסף הזה זורם לכיסיהם שד האנשים וההכרות שעיסקם הוא
המילחמה.־ אלה הם יצרני־הנשק, סוחריו וסוכני חכרות־הנשק.
בפרקים הקודמים כסידרה נסקרו העסקים הטוכים של תעשייני-
הנשק האמריקאים, המספקים חדק גדול מתיצרוכת־הניטק של
צה״ל ונותחו עיסקי קונצרן ״כור ,,ההסתדרותי, המייצר תותחים,
תחמושת, ואמצעי־לחימה אחרים.
בוע כעצמה מטרות שאותן היא
יכולה להשיג רק כדרך המיל־חמה
...אם יש לה יעד מדיני,
שלדעתה היא יבולה להשיג אותו
כזמן מסויים ותוך שימוש ככוח
— עליה לעשות זאת.־׳
וזה כדיוק מה שניסה לעשות
שר־הכיטחון, אריאל שרון; ארכע
שנים אחרי שאמר כני פלד את
הדכרים האלה.
בינתיים יש ספיקות חמורים, אם אומנם
השיגה ישראל את ״היעד המדיני״ שביקשה
להשיג .״תוד שימוש בכוח״ .אך יש
דברים שאינם מוטלים בספק. לצה״ל נגרמו

החברה, היא העבירה 93.4מיליון שקלים
מהכנסותיה לסעיף הוצאות ששמו ״הפרשה
לייצוב ההון״ ,וכך התאפשר לה להציג
הפסדים, ולהימנע כמעט לחלוטין מתשלום
מיסים.

החוק מאפשר תרגילים מסוג
זה להכרות שיש כהן שליטה אך
כעדות שד משקיעים זרים, ו־כ״אלכיט״
מקפידים שחלק מן הבעלות
יהיה כידי זרים, .הפטריוטיזם
הלוהט שד־ פלד ושותפיו
אינו מגיע לכיסיהם.
חברת אלביט היא אחד המיפעלים הגדולים
והריווחיים ביותר של

חברת

ההשקעות של בנק ריסקונט. בראש חברת
השקעות זאת, שהיא מהגדולות בישראל,
עומד אלוף אחר במילואים — הנראה
כאחיו הבכור של בני פלד — זהו דן
טולקובסקי. גם הוא בהיר שיער ומשופם,
גם הוא היה מפקד חיל־האוויר. גם הוא
בעל דיעות ניציות קיצוניות.

בן א צול ת
ה מ מון,.

^ הת ניצוחו של טולקובסקי היחה .
י • החברה להשקעות של בנק דיסקונט
(המכונה בקיצור דיסקונט השקעות) לאחד

הספקים העיקריים של מערכת־הביטחון
הישראלית וצה״ל. בתור שכזו. דיסקונט־השקעות
היא מן המרוויחות העיקריות ^
מן המילחמה בלבנון.
היה זה ב־ ,1961 כאשר שונה שמה של
החברה הישראלית למימון ולהשקעות, והיא
הפכה לחברה להשקעות של בנק דיסקונט.
בראשה עמד אז הד״ר אוגוסטו לוי. מייד
עם הקמתה, של החברה החדשה הצטרף
אליה כסמנכ״ל גבר צעיר, בן ,40 דן
טולקובסקי. הוא נקרא לחברה על־ידי
מנכ״ל בנק דיסקונט, דני רקנטי, שעשה
חשבון נכון: דן טולקובסקי היה בן
האצולה האשכנזית של ישראל, ואיש קשר ,
מצויין אל המימסד הפוליטי של מפא״י
והציונים הכלליים, ובמיוחד אל מישרד
הביטחון, שהוא הקניין החשוב ביותר של
התעשייה הישראלית.
סבו של טולקובסקי מצד אמו היה יצחק-
לייב גולדברג, עסקן ציוני ממוצא פולני,
שהיה בנקאי, סוחר־קרקעות, מוציא-לאור*.
ופרדסן. גולדברג נשא לאשה יהודיה
פולניה עשירה, ממישפחת פינס. אביו

של ח טולקובסקי היה האגרונום שמואל
טולקובסקי• האב היה חבר במועצת עיריית
תל־אביב, ויצואן של פרי־הדר. עם
הקמת המדינה מונה טולקובסקי האב
לקינסול של ישראל בשווייץ.
דן טולקובסקי עבר במסלול המקובל
^,.סל בני אצולת־הממון של היישוב. הוא
למד בגימנסיה הרצליה בתל־אביב, ואחר־כך
למד הנדסת מכונות בקולג׳ האימפר־
,יאלי בלונדון. הוא סיים את לימודיו בעיצומה
של מילחמת העולם השנייה. ורק
לאחר מכן, ב ,1942-התנדב לחיל־האוויר
הבריטי. הוא סיים קורס־טיס בדרום־אס-
ריקה, והטיס מטוסי ספיטפייר.
טולקובסקי, המתואר באחת הביוגרפיות
שלו כ״מיושב, נימוסי, ועושה רושם של
אנגלי טיפוסי,״ נחשב כאחד המפקדים
הטובים של חיל־האוויר הישראלי, שאותו
הוא העביר מעידן מטוסי־הבוכנה אל
עידן הסילון. בהיותו מפקד חיל־האוויר
הוא הטיל מורא על הכפופים לו, בעזרת
!יסרנל חישוב קטן.

טולקוכסקי הוא ;ץ קיצוגי. כ־
,1014 שלוש שנים דפגי שבא הנשיא
הסצרי סאדאת לירושלים
כדי לכרות שלום עם ישראל, אמר
עיתונאי :
טולקוכסקי בראיון
״.״אנחנו מאשימים את עצמנו שהחמצנו
הזדמנות ולא עשינו מה
שביכולתנו לעשות (למען שלום

גדוע חשובה דזועש״נ,־
חושק הישראלים
חושתנוח של האמריקאיס
_ והזחם־אנויקאים
נמיפעליהם י

פיד לשמור עליה לאורך כלי השנים, כמעט
בכל המיפעלים של דיסקונט־השקעות. ה שותפות
הזרה הבט־חה אשראי נוח, שיחדור
ממסים והקלות רבות אחרות שהבטיחו
שרי־הכלכלה של מפא״י.
בקונצרן אלרון נשמר העיקרון הזה
לאורך כל הדרך, בכל החברות־הבנות.
באלביט שותפה חברת סיינטיפיק קונטרול

וגה החסון דנני־ל
..אונים׳׳ ,אלוו *ד<
בני מיד, כאשר ריבו
על יעדים מדיניים,
שאותם תונו להשיג
ישראל רק בדדו
חמילחגה?

עד היום אחד מספקי התרופות העיקכיים
עמדו מאחורי הפרופסור ידין. טולקובסקי
ביקש לשתף בייסודה של ד״ש גם את
של חיל־הרפואה של צה״ל. ברשות דיס־קונט־השקעות
היה גם מיפעל המתכת שותפו, דני רקנטי, אך הבנקאי לא התמיד
אלבר, שפורק לא־מכבר. היה זה דן טול -בפגישות הפוליטיות המייגעות.
קובסקי שקרא לנץ קיצוני אחר, חבר קיניצחונה
של ד״ש בבחירות היה חשוב
בוץ עין־חרוד מאוחד, יוסף (״יוספ׳לה) מאוד לטולקובסקי. חשוב עד־כדי־כך, שבטבנקין
לנהל את אלבר•
יום הבחירות היה המנכ״ל המכובד מתנדב
שווי נכסיה שד ״דיסקונכז הש במטה הבחירות בתל־אביב. איש ד״ש
קעות״ ,שיש לה כעלות סלאה או נחמן אוריאלי והעיתונאי אמנון ברזילי
חלקית כשלושים סיפעדים והכ מספרים בסיפרם על ד״ש׳ כי בצהרי יום
רות, מוערך 3־ 120 מיליוני דו .הבחירות התקבלה במטה־הבחירות קריאה
לרים, וכמיפעליה עובדים /0י< 5סן י בהולה מאשה זקנה, שביקשה להצביע
המועסקים כמשק הפרטי כישראל. למען ד״ש, אך התקשתה לרדת מדירתה
זוהי עוצמה כלכלית אדירה — שבקומה השלישית. טולקובסקי חש אליה,
שיש לה עניין רב כמה שמתרחש סייע לה לרדת, הסיע אותה לקלפי, החזיר

דאטה, וחברה זו שותפה גם במיפעל
העוסק בייצור מיכשור רפואי.
אלמינט,
נוספו לאלרון שלוש חברות לאחרונה חדשות. אלסק, העוסקת בייצור מערכות
למען מערכת־הביטחון,
אופטרוקס, המייצרת ציוד אופטי למערכת־הביטחון
ולצה״ל, ואלרון־טכנולוגיות שעיסוקה
בשיווק מוצרי אלרון ־בארצות
הברית.
ביחד עם שותפים דרום־אפריקאים,
ייסדה אלרון את חברתקתלוג־קונטרול.
בדיוק כמו קונצרן כור, מרבה גם דיסקונט־השקעות
לשתף דרום-אפריקאים בעסקיו
בכלל, ובעיסקי הנשק בפרט. לאחרונה
ייסדה דיסקונט־השקעות שותפות עם חברת
קייפ־גייט הדרום־אפריקאית. לשותפות זאת

— ש ״פ ).והציבור שלנו מסתובב
מתוסכל• צריך להגיד את האמת
כולה: יש לחזור לבסיס ...הרציונלי
...לא שלום יהיה לנו כאן,
אלא שנים קשות, מתוחות, חמורות
זנקווה שנגיע למצב של אי־לוחמה.״
הכתר
הראשון בקאריירה׳ העיסקית של
טולקובסקי היה הקמת קונצרן האלקטרוניקה
אלרון. היה זה מייד עם כניסתו לתפ קידו
בדיסקונט־השקעות, משה ארנס, היום
שגריר ישראל בארצות־הברית היה אז
מרצה בטכניון. היה זה ארנס ״ששידך״
^ בין טולקובסקי ובין מרצה אחר בטכניון,

נשיא פדד
״אלביט״

מנכ״ל טודקוכסקי
״דיסקונט־השקעות״

הד״ר עוזיה גליל, שביקש להקים מיפעל
לאלקטרוניקה. בשלב הבא נפגשו השניים
עם אחד מבני מישפחת המיליארדרים
האמריקאים רוקפלר, שבא להרצות בטכניון.
האחים דייוויד ולורנס רוקפלר הפכו
שותפיה של דיסקונט־השקעות, והוקמה
חברת אלרון, שבראשה הועמד עוזיה
גליל. מאוחר יותר מכרו בני רוקפלר את
חלקם לשותפים אמריקאים אחרים של
דיסקונט־השקעות — חברת השקעות האמריקאית
פי־אי־סי.

טו ל קו ב ס קי
ו הז קנ ה

י ך * שותפות יטד האמריקאים היתהי • חשובה מאוד לטולקובסקי, והוא הק
שלושה
מיפעלים: מסילות סיגמה למוצרי-
מתכת, מיפעל נקניק ירושלים, וחברת
מרקטור המייבאת לארץ מתכות וחומרי־גלם.
דיסקונט־השקעות
— ביחד עם שותפיה
האמריקאים. היא שותף חשוב, ולעתים
בכיר, בשורה ארוכה של מיפעלים וחברות,
שרבים מהם עוסקים בייצור אמצעי לחימה,
או מוצרים שמערכת הביטחון וצה״ל
הינם לקוחות חשובים שלהם.
דיסקונט השקעות וחברת תדיראן. המשותפת
לקונצרן מ ר ולג׳נרל טלפון האמריקאית,
הם בעלי המיפעל כבלים וחוטי
חשמל, שאחד הלקוחות החשובים שלו
היא מערכת־הביטחון. המיפעלים ישקר
אינם שייכים לסטף ורטהיימר לבדו, כפי
שסבורים רבים. מחציתם שייכת לדיסקונט־השקעות,
ולחברה האמריקאית ^171־.
בישקר מייצרים כלים ממתכות קשות,
ובלהבי־ישקר מייצרים להבים למנועי-
סילון. אחד הלקוחות החשובים: מערכת־הביטחון.
דיסקונט־השקעות
הוא השותף העיקרי
בבית החרושת אלקו, לחרושת אלקטרו־מיכנית.
מיפעל אחר של דיסקונט־השקעות
היא החברה הישראלית לקופסאות פח.
גם כאן צה״ל הוא לקוח חשוב. לדיסקונט־השקעות
יש ס/ס 10 מן המניות של מיפעל
המזון עסיס, שרבות מקופסות השימורים
במנות־הקרב של צה״ל הן מתוצרתו.
עד לא מכבר היה מיפעל התרופות אביק
ברשות דיסקונט־השקעות. מיפעל זה הוא

כמערכת־הכיטחון הישראלית, ומכיוון
שכך — גם כמערכת הפוליטית
הישראלית״
דן טולקובסקי, מנכ״ל החברה ואחד
מבעלי המניות החשובים בה, היה מעורב
באמצע שנות השיבעים בהרפתקה הפוליטית
של ד״ש. מעורבותו שופכת אור
מעניין על הקשרים שבין תעשיית־הנשק
והמערכת השילטונית־פוליטית.
טולקובסקי היה אחד משיבעה אנשים
שהוזמנו בחורף 1975 לביתו של הפרופסור
יגאל ידין. בפגישה השתתף עוד
רמטכ״ל לשעבר, מלבד ידין. היה זה
חיים לסקוב. מלבד טולקובסקי, היה שם
עוד אלוף במילואים: מאיר זורע, שעמד
בראש מינהל. מקרקעי ישראל, היה בפגישה
גם בנקאי חשוב, מנכ״ל בנק לאומי.
ארנסט יפת. היו שם גם שני פרופסורים :
יובל נאמן, שהיה אז יועצו של שר־הבי־טחון,
שימעון פרס, והפרופסור מרדכי
אביר. מלבד ידין ויפת, היו כל המוזמנים
ניצים קיצוניים.
לסקוב, אביר, נאמן ויפת נשרו בדיד
שהוליכה לייסודה של ד״ש. אך זורע
וטולקובסקי היו שניים מן המנועים ש
אותה
לביתה וסייע לה לעלות לדירתה.
יש עדויות רבות לכך שלטולקובסקי
היתד, השפעה עצומה על הפרופסור ידין,
האיש שעמד בראשה של התנועה החדשה
לא קיבל שום החלטה חשובה בלי להיוועץ
בטייקון־התעשייה של. בנק דיסקונט.
אך כוחו של טולקובסקי חרג אל מעבר
להשפעה האישית שהיתד; לו על ידין.
כוחו נשען על שורה ארוכה של אנשים
שהיו נאמנים לו עד תום.
בד״ש היה סטף ורטהיימר, שותפו של
טולקובסקי בישקר ובלהבי ישקר. ורטה־־-
מר נבחר לכנסת מטעם התנועה החדשה.
היו בד״ש גם עוזיה גליל מאלתן, אבו!...
סוחמי מנכ״ל אלסינט, וסגנו באותה חברה
ראובן סיני, שהיה אחד העסקנים החשובים
של ד״ש בסניף חיפה. בד״ש היד, גם
גדעון ארהארד, מנהל בכיר בדיסקונט־השקעות
וחבר במועצות־המנהלים של
רבות מן החברות של טולקובסקי. בד׳׳ש
היד, גם מאיר גירון, מנכ״ל החברה למימון
והשקעות בספנות הרשומה בשווייץ, וברוך
ברק, שבאותה תקופה היה נציגו בישראל
(המשך בעמוד )48

כרטיס המנהלים
עזל״דיינרס״ מעיך
שיש לך אשראי גמה
בחברה של)ך.
לא כל אחד מקבל את כרטיס המנהלים
של ״דיינרס״.
לכרטיס המנהלים של ״דיינרס״ יתרונות
רבים לחברה ולמנהל. הנה כמה מהם :
לחברה שלד:

חסכון כספי כפול ע״י מתן אשראי גדול
יותר(עד 60 יום בחו״ל) וע״י ביטול
הצורך לתת למנהל היוצא לחו״ל מקדמה
ע״ח הוצאות.
תזרים מזומנים בדולרים לטובת החברה
שלך ; החיוב נעשה פעם אחת בחודש
בלבד בתאריך קבוע(גם עבור הוצאות
בחו״ל) ולא באופן מיידי כפי שמקובל.
פיקוח על ההוצאות -״דיינרס״ שולחת
לחברה שלך דו״ח חודשי מסודר כולל
העתקי שוברים שחתמת עליהם בחו״ל -
שרות בלעדי של דיינרס קלוב.

כרטיס המנהלים של ״דיינרס״
מעניק תקרת אשראי גבוהה
יותר מכל כרטיס אחר.
פוליסת ביטוח נוסעים
לחו״ל בהנחה מיוחדת
בשיעור משמעותי.
בלעדי. אבד
הכרטיס בחו״ל?
לאחר ההודעה
במשטרה, יכול מיד המנהל לקבל חינם
במשרד ״דיינרס״ הקרוב, כרטיס חדש.
״דיינרס״ עובדת עם כל הבנקים -החברה
שלך קובעת לפי נוחיותה באיזה בנק
ובאיזק חשבון יחוייבו הוצאותיה בכרטיס.

לבקשתך, נשמח לשלוח אליך את נציגנו
והוא ימסור לך את כל הפרטים המעניינים
אותך.
טלפן אלינו לדיינרס קלוב, טל.03-295859 .

לן המנהל:

אין צורך לממן את ההוצאות העסקיות
בארץ ובחו״ל ,״דיינרס״ עושה זאת.
שירות חרום למזומנים ב־ 150 ארצות
בעולם 1,000 :דולר כל שבועיים.
חינם -כרטיס אישי של ״דיינרס״
להוצאות פרטיות.
חינם ־ מנהל היוצא לחו״ל מקבל ביטוח
טיסה ע״ס 250,000 שקל.
חינם -״דיינרס״ מוציאה רשיון נהיגה
בינלאומי למנהלים הנוסעים לחו״ל.
עכשיו, כשאתה יודע מהם היתרונות של
״דיינרס״ ,הן לחברה והן למנהלים, כדאי
לחשוב אם יש בחברה שלך מנהלים נוספים
הראויים לכרטיס המנהלים של ״דיינרס״.

וננגנוי י 2גז

״המבקר הזר בדרום־אפריקה מוצא עצמו נוהג כאותו
רב, שבכל בוררות היה אומר לכל צד , :אתה צודק .,,אי-
אפשר שלא להצדיק את השחורים הנאבקים על זכותם
להיות בצלם־אלוהים ועל דרישתם לבחור ולהיבחר, אך
אי־אפשר גם שלא להבין^ את הלבנים, הטוענים שזו
ארצם ואיו להם אחרת נאום יואל סרקוס, כתב בכיר
בעיתון הליברלי הארץ, בשבוע האחרון.

היא מהווה חלק בלתי־נפרד מעיקורו של כל מניע מוסרי
במדיניות החוץ הישראלית. אין ספק שישראלים. ובהם
רוב חברי מיפלגת העבודה, שתמכו במישלוח נשק
למדינות גזעניות ופאשיסטיות, הכשירו את הקרקע גם
לצברה ושאתילא. המכנה־המשותף הוא ברור: בדרום־
אפריקה, בצ׳ילה, בארגנטינה, כמו גם בלבנון, סייע

קשה להבין מה ראה -העיתון לשלוח את מרקוס למסע
כל־כך ארוך ויקר, רק כדי להגיע לאותן מסקנות, ולהתבסס
על אותן הנחות, המופיעות בכל מאמר מערכת
בהארץ המוקדש לאפריקה בפרט, לעולם השלישי בכלל.

כיום מיסרד מביך לוושינגטון, והדחתו תוצג לשמרנים
הערבים כהישג אמריקאי,
עם זאת, אין ספק שגם ארצות־הברית עצמה מעורבת
עד צוואר בפרקזת הטבח במחנות־הפליטים. האמריקאים
ידעו היטב שכוחות הפלאנגות נכנסו למחנות, היו מודעים
לסכנת הטבח, ולא עשו דבר למנוע את הזוועה.
הכשר לרצח. העיתונאית הבריטית קלודייה רייט,
שהיא בעלת מידע ממדרגה ראשונה בכל הנוגע למדיניות
האמריקאית במיזרח־התיכון, מדווחת על העובדות הבאות :
י• מישרד־החוץ האמריקאי דיווח בעצמו, שהידיעה
הראשונה על הטבח הגיעה אליו ביום ששי, ה־ 17 בספטמבר.
למעשה, הם ידעו על הנעשה כבר ביום חמישי,
ולא נקפו אצבע.

״כל מיני ניגרים״ .על הסימטריה המוזרה של
מרקוס חבל להכביר מילים. את יחסו האמיתי לאדם

וווי הטן

!• ביום חמישי בחצות העביר המודיעין האמריקאי
ידיעות לוושינגטון על ״המיבצע״ במחנות, בהסתמך על
מקורות ישראליים ! ארצות־הברית קיבלה את ההסבר
הישראלי, שמדובר ב״ביעור קיני מחבלים״ .קלודייה
רייט מציינת, שזהו ביטוי טיפוסי של שרון, המהווה
הכשר למעשי־רצח.
• 1סגן שגריר ארצות־הברית בביירות, רוברט
באראט, דן בעניין עם ראש־ממשלת לבנון, שאפיק אל־וזאן,
ביום ששי בבוקר. וזאן הזהיר אותו״ שפלישת שרון
למערב־ביירות, וכניסת הפאלאנגות, יביאו לטבח אזרחים.
באראט העביר את האזהרה לוושינגטון, אבל שום פעולה
לא ננקטה.

המימסד הישראלי למיעוט הימני כדי לדכא את הרוב
המקופח*.
השחורים צודקים. אבל לרשימותיו של מרקום
על דרום־אפריקה יש ייחוד נוסף, שגם הוא טיפוסי מאוד
ליומונו. המניע החברתי־כלכלי פשוט אינו קיים. ברשימה
בת 1100 מילים, האמורה לתאר את המשבר הדרום-
אפריקאי במונחים של טרגדיה יוונית (כלומר טרמינולוגיה
אובייקטיבית, כמו שהטבח בלבנון הוגדר כ״אסון״) ,אין
רמז לעובדה שהחוקה הגזענית במדינה נועדה לדאוג
להנצחת הניצול הכלכלי -ל השחורים. בהיותם משוללים
זכויות־אזרח הם מנועים מלשפר את רמא השכלתם,
שכרם מגיע לעיתים לפחות מ־ 8אחוז משכר־הלבנים. הם
מהווים, בכוח־עבודתם. את המקור העיקרי לעושרה של
דרום־אפריקה, ושרויים בעוני מנוון. הלוחמים לשיחרור
השחורים נרצחים על־ידי המישטרה. או מבלים עשרות
שנים בבתי־כלא נוראיים, בלי כל קשר עם העולם
החיצוני. כל נסיון להבין את מישטר האפרטהייד, מבלי
לנתח ברצינות את הצד החברתי־כלכלי, אינו אלא מעשה
של הונאה אינטלקטואלי.

עיתונאי מרקוס
חבל עד הכסף

השחור הוא ביטא פעמים רבות ביומונו, כולל הביטוי
המפורסם ״כל מיני ניגרים״ ,שנועד לתאר את נציגיה
הדיפלומטיים של המעצמה העולה ניגריה בעצרת האו״ם.
אלא שטיפולו בנושא הדרום־אפריקאי חורג מסתם ריפרוף
גזעני־למחצה על פני השטח. מרקוס פוגע באורח שיטתי
בקוראים שלו, מעליב את האינטליגנציה שלהם, מתעלם
לחלוטין מכד ההתפתחויות ההיסטוריות באפריקה הדרומית,
מאז עלז? רוברט מוגאבה לשילטון בזימבאבווה.
טענת הלבנים, שאותה מקבל מרקוס, כאילו דרום־
אפריקה היא ״ארצם״ ,מהווה כשלעצמה ביטוי קלאסי
לגזענות צרופה. במדינה שבה חיים 4.5מיליון לבנים
ו־ 18 מיליון שחורים, אי־אפשר להעני״ק חזקה למיעוט,
לשלול את זכות הרוב, מבלי להתכחש לעצם אנושיותם
של השחורים. מרקוס מתאר חלק ממזימותיו של יאש־ממשלת
דרום־אפריקה, שמגמתן גיוס ה״ציבעוניים״
במדינה למחנה הלבן, כדי לבודד את השחורים, לסגור
אותם ב״סדינות״ שחורות ולמנוע מהם את זכויותיהם
כאזרחים וכבני־אדם•
הנסיון של זימבאבווה הוכיח את יעילותו וצידקתו
של הפיתרון, שהוא מובן מאליו לכל דמוקרט: העברת
השילטון לידי הרוב השחור. כל דרך אחרת אינה אלא
הנצחת העוול ההיסטורי כלפי השחורים, תוך קבלה
אוטומאטית של הנחות־היסוד שאיפשרו את כינונו :
נחיתותו של גזע אחד מול גזע אחר.
יואל מרקוס אינו מזכיר לקוראיו, שחלק ניכר ממנהיגיה
הנוכחיים של דרום־אפריקה היו נאצים מוצהרים.
רבים מהם נעצרו על־ידי הבריטים בתקופת מילחמת
העולם השנייה כמשתפי־פעולה עם היטלר. עד היום
מקובלת התורה הנאצית על רוב חברי המיפלגה הלאומנית
בדרום־אפריקה. האידיאולוגיה הגזענית היא אבן־הפינה
של כל החיים הפוליטיים והחברתיים בדרום־אפריקה,
והמקור לכל מעשה חקיקה בארץ זו, כולל דיני־האישות.
הלגיטימאציה שמרקוס מנסה להעניק לדרום־אפריקה,
במסווה של סימטריה ואובייקטיביות, אינה דבר חדש.

• יאסר ערפאת הבריק למישרד אש״ף בוושינגטון,
ומסר על הטבח ביום ששי בצהריים• אש״ף הזעיק כמה

אין סימטריה בדרום־אפריקה. השחורים צודקים. ועל
כל אדם נאור מוטלת החובה לתמוך במאבקם. ולמנוע
כל עזרה מהנאצים השולטים בפרטוריה.

ארצות־הברית:
ה שחיקה הגדול ה
יתכן שאריאל שרון צודק בגירסתו, שארצות־הברית
מעוניינת בסילוקו מתפקידו כשר־ביטחון. הוא מהווה

כ׳עימ רינן
סילזפים למען שרון

בריטניה: חטאי האימפריאליזם ביסכתב למערכת היומון הלונדוני טיימס, מביא
הקורא רוול נוקם תקדים היסטורי, הדומה מאוד
לפרשת ביירות. נוקם גורם שזה חלק בלתי־נפרד
מהמיכניזם של שילטון עם אחד על מישנהו.
העברת השילטון. לפני 35 שנים ערכו ר,פ־קיסתאנים,
תוך עצימת־עיניים של הבריטים, טבח רב־מימדים
בפונג׳אב ובבנגאל. אלפי בני־אדם, בהם נשים
וילדים, נטבחו. הבריטים התייחסו לכך כאקט של
העברת השילטון לד הכוחות המקומיים. ממש כפי
שעושה ישראל ביחס לפלאנגות.
סיום מיכתבו של נוקס מעיד באיזו חברה נמצאת
עתה ישראל. בעיני כל אירופי נאור: י
״היהודי שולחים אצבע מאשימה בנאצים. הערבים
מאשימים את היהודים. בל נשכח שהודים ופקיסתאנים
רבים עדיין מאשימים את בריטניה באחריות לזוועות.״

דיפלומטים ערביים, שפנו למישרד־החוץ האמריקאי.
הסטייט־דיפארטמנט קיבל את הסבריו של שר־החוץ, יצחק
שמיר, שמדובר בפעולה צבאית נגד מחבלים. שמיר
כבר ידע את האמת מפי עמיתו, מרדכי ציפורי !
•• ביום ש-שי, בשעה 2אחרי הצהריים. הוזמן עוזר
שר־החוץ האמריקאי, לורנס איגלברגר, לדווח בישיבה
סגורה של ועדת־החוץ של הסנאט האמריקאי, על המצב
בביירות. איגלברגר כבר ידע על מעשי הטבח, אולי לא
במלוא היקפם. הוא לא דיווח על כך לוועדה, הסתפק
בביקורת על עצם כניסת הישראלים למערב־ביירות, תוך
הפרת ההסכם עם פילים חביב.
#באותה שעה עצמה נאם הנשיא רונלד רגן בניו-
ג׳רסי. בנאומו הצדיק רגן את ישראל. טען שהיא נכנסה
לביירות בתגובה >על התגרויות המיליציה השמאלנית.
פקידי מישרד־החוץ רתחו מזעם, הסבירו לעיתונאים בגלוי
שרגן מסלף את העובדות. אנשי השמאל פתחו באש דק
אחרי שישראל פלשה למערב־ביירות.
אחרי הטבח, והמחאות בכל העולם. הצליחה ארצות-
הברית לסלק את ישראל מביירות כולה בקלות רבה. אין
ספק שאילו הגיבה וושינגטון מייד עם קבלת המידע על
הטבח. היתה מסוגלת להרתיע את ממשלת ישראל.

חיים ברעם

י*.ס זי 1 .סי

בלאופונקט
ב 14-תשלומים

...כי בתנאים כאלה, גס טלוויזיה יוקרתית
כמו בלאופונקט לא ומרום ל׳׳חוריס״
בתקציבו.
קח לך היום טלוויזיה מהשורה הראשונה
בעולם, טלוויזיק שאינה מתנת פרנסה
לטכנאים ותהנה ממנה עוד הרבה שנים.
קח לך בלאופונקט היום, וגמור לשלם רק
בעוד 14 חודש.
בלאופונקט: טלוויזיות צבעוניות, ווידיאו,
סטריאו — פאר תוצרת גרמניה.

היבי אן הגלעד* :
טו כ ף יבי א בע״בו ,
במר שיב 70ת׳׳ אמל, 293005 :

ברא סנ ק ט -מ ר מנדה
תלאביב: מרכז שיווק ישיר, בן־יהודה 1ת״א ; וידאו קלסיק, אבן גבירול ; 54 שיווק הוגן, דיזנגוף הנסר, לבל אליהו, שד׳ ירושלים 29 יפו אלרד, אלגבי ; 106
אורית אחד העם • 1 19 גבעתיים: נתנאלי, כצנלסון • 18 נתניה: רדיו אלחוט ,־זיצמן ; 5טלרן, ויצמן ; 18 רדיו צליל, שמואל הנציב ; 3חשמלית, שמואל
הנציב • 26 רעננה: מ עז שרותי טלוויזיה, בורוכוב • 1 24 תדרה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 שוייצר, הרברט סמואל • 168 חיפה: טרקלין חשמל זילברשטיין,
הנביאים ; 25 צביקה בית הסטריאו, הנביאים ; 12 יהודה אטיאס, הנביאים ; 15 סימפוניה חיפה, הרצל ; 85 אריה מכשירי חשמל, רח׳ נטיב •> 2הרית־אתא: שפרן
העצמאות ; 38 פטמן, העצמאות ; 50 ויזגר, יוספטל • 55 קרית־ביאליק: קול־ אור סביניה, השקדים ,2סביניה • נחייה: טלסטר ליבוביץ, תחנת אגד, שדרות
הגעתון • 3קרית־נדצקין: פלג, השופטים • 13 נצרת: סלון סביון, רת׳ סביון * 3אשדוד: חשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ י• רמלה: אסתר אוניברסל, ביאליק • 12
ירושלים: צדוק שיר שמאי ,23 רדיו מאיר, רח׳ לונץ ; 5סבטיגי, צלאח א־דין • 132 כאד שבע: א.א. אלקטרוניקה, העצמאות ; 48 סלון איתני, רח׳ הפלמ״ח 65
(ליד קולנוע מרכז) • 1חולון: סלון חולון, סוקולוב • 82 רטת השדון: סנסור, נאן קולוב • 142 ראשון־לציוו: עלפי, הרצל ; 103 אמנון ברנפלד, רוטשילד * 39
חמצת: חזי אלקטרוניקה, בית־הפועלים ; 4סלון אלקטריק, הרצל • 1 187 נם־ציובוז׳ :פינקלשטייז. רחוב ויצמו • בית־שנמו: שטיינברג. מרכז מסחרי.

א 1111י ם 1 1 1 1 1 1 3 .

כווץ יוסד שיטואוס: צריך להיות בכושר
מנהיג המיפלגה הנוצרית־דמוקרטית מבוואריה, שהוא גם ראש־׳
הממשלה שם, מדגיש חובה לשמור על הכושר, ולו רק משום שלא
התייאש עדיין מן הרעיון שיהיה פעם ראש־הממשלה של גרמניה
כולה. בינתיים, למרות גילו 66 הוא גומע בכל סוף־שבוע
כ־ 30ק״מ בדרכים הרריות, כשהוא רכוב על אופניים — זכר
לעיסוק שיטתי יותר בספורט האופניים מימי הנעורים.

זוהי התמונה הרישמית המעודכנת של המישפחה
המלכותית השוודית: כמה דקות לפני שהצלם
כיוון את המצלמה, נערך טקס־ההטבלה של הנסיכה
החדשה, שהצטרפה למישפחת המלוכה השוודית.
בהטבלתה של מאדלן נכחו 700 מוזמנים, המלכה
אינגריד מדנמארק והמלך אולף מנורווגיה. התי
נוקת
קיבלה את פני הכומר המטביל בקול יבבה
אדיר. אחרי שעה ארוכה עלה בידי האב, המלך
קארל ה־ 16 גוסטאב, להרגיעה, אבל רק אחרי
שהועברה לזרועות אמה, המלכה סילכיה, נרגעה
התינוקת לחלוטין, חדלה מבכייה הממושך ואף
נרדמה כולה אפופת שלווה.

סארי! נאמר:
וזנ*שחן *היופי
עובזיס ביהעזה
׳שתי הנשים היפות האלה הן
אם ובתה -לינדה כריסטיאן
וטארין פאוור. טארין היא בתם
ישל לינדה וטיירון פאוור, כוכב
הקולנוע שנפטר ב־ .1958 טארין
( )28 מזכירה את הוריד. לא רק
בשמה (הדומה פונטית לשמו הפרטי
של אביה) ,כי אם גם
ביופיה וגם בעיסוקה. היא מככבת
בסרטים, וכמו הוריה, מצליחה
יותר בהופעתה החיצונית מאשר
בהופעותיה הדרמאתיות.
\זעולס הזה 2354

] 11י

11־ 0אקלנד: פוכבזמון תזש
פריט אקלנד היא נערה מנוסה. היא היתה אשתו של פיטר
סלרס ׳וחברה צמודה של שורה ארוכה של כוכבי קולנוע וזמר,
ביניהם רוד סטיוארט, ואחר־כך כתבה על חוויותיה האינטימיות
בחברתם. עכשיו היא כותבת פרק חדש בתולדותיה עם מאהבה
היפהפה דייוויד מוריסון. בראש הספר יש צילומים — וזהו
אחד מהם.

* 1זזזזזזי. ד ז. ד -7 .ז, ז .י י ,

^281 *1

13ו|3

אגשים ב של ם

נאסטסיח קינסקי: איני יודעת מה 11
יפה, אצילית ומיסתורית — נאסטסיה
קינסקי מושכת אליה את טובי הבימאים ואת
היפים שבגברים. בין הסרט קללת אנשי החתול,
שבו עבדה עם פול שרדר וגילמה דמות של
אשה־פנתר (הדמיון שבתמונה בין החיה והאשה
רק ממחיש את האירוטיות של נאסטסיה) וסרט

גיווג״ן

אין כל ספק מי הנסיכה. המצולמת ביותר באירופה היום, בעיקר
בגלל היותה מה שעומד׳ בניגוד למסורת המישפחה שאליה הצטרפה.
ליידי די׳ לשעבר דיאנה ספנסר והיום רעייתו של הנסיך צ׳ארלס,
שונאת כל־כך להצטלם, עד שהיא מצליחה למשוך את עינו
של כל צלם. משיוצאות התמונות לאור, מתקבל משהו מלא חיים,
משעשע, טיבעי ורענן. ואם. להוסיף. לכך את צורת הלבוש החביבה
עליה — הידור ספורטיבי, מפולפל קימעה — הרי התוצאות :
דיאנה בג׳־נס עם האפודה של צ׳ארלס, הגדולה עליה בכמה
מיספרים ; דיאנה יושבת על אפה של מכונית: דיאנה בחצאית
המתנפנפת ברוח ; דיאנה בחצאית שקופה, המכסה טפח ומגלה
טפחיים! דיאנה כצעירה האלגנטית ביותר, בהלוויתה של גרייס
קלי, ולהבדיל, דיאנה בתמונה שלמעלה, צוחקת מלוא הפה בטקס
החתונה של חברתה הטובה ביותר, כשהיא לובשת חליפה משובצת.
כמו היה זה אתמול, היו היא והכלה, קארולין פרייד, בגן-
הילדים. אחר־כך למדו בקולג׳ ביחד, מאוחר יותר חילקו ביניהן
דירת שלושה חדרים ברובע סאות־קנסינגטון שבלונדון. בינתיים,
הפכה אחת משתיהן נסיכה -שעה שהשנייה העדיפה לקשור את
גורלה בקיסרות ממין שונה: קארולין נישאה למיסעדן בעל מוניטין,
צעיר בשם ייליאב כארתולומיאו. החתונה נערכה בכנסייה
עתיקת־יומין בצ׳לסי, וליידי די מיהרה אחרי הטקס לחזור לטירת
באלמורל שבסקוטלנד, שם ציפה הנסיך ויליאם לארוחתו — שכן
אמא חייבת להיות נוכחת בארוחתו של הנסיך. אם היא מניקה עדיין.

חדש של ז׳אן ז׳אל! בנקם, שהיא מסריטה
ברומא . ,טוענת נאסטסיה :״איני יודעת מה זו
אהבה. הייתי מאוהבת כמה פעמים, אך כשזה עבר,
הבנתי כי חלמתי. אני חולמת מדי פעם על בית
ועל מישפחה, אבל לפי שעה, כנראה, לא הגיע
הזמן לכך.״

להז־ביש נמו בדי
הוא איטלקי, הוא אופנאי, הוא
מבוקש מקצה העולם ועד קצהו.
לפני כמה חודשים השיק בושם
חדש בקו־הייצור שלו, הנושא את
שמו: ארמאני. בארצות־הברית
משתגעות רבות אחרי ״אופנת העסקים״
של ג׳ורג׳יו ארמאני.
השבועון טייס הקדיש לו ראיון
בן 16 עמודים, שבו טען, כי את
ההשראה האמיתית הוא שואב
עדיין בארמונו שבמילאנו. הוא
נחשב לאופנאי של הנון־קונפור־מיסטיות.
השקפת־עולמו בגיל : 47
״בשבילי הריאליזם והמודרניזם
יוצרים את הפילוסופיה שמאחרי
יצירותי. כל דבר אני מתכנן כך,
שיימכר ויילבש.״ ואמנם, מאז יצא
ארמאני לעצמאות מבית ניני
צ׳ירוטי, ב־ ,1974 הרגיש עולם-
האופנה ברוח חדשה: חליפות
יוניסקס, מיכנסי עור וחולצות
משי. השיטה הוכיחה את עצמה.
העולם הזה 2354

הטיילת והדיילת
״ טיי ל ת ״ ,הד ברט ס מו א ל 80ת ״ א

קידם גנ בימהחוףאתילזיפזיףכדילעי ־ ג ני בסיםוב טו ןילננית עי ראחר ־ כ ך. כדילהשכיח
סלב גי אתהאבידה. ב(ישירתסליגית שו ב רי רו ח בין ריםי בי ן ה עי ראחרכךהתחרטוו בגו
מוחיםכדילכ לו אאתהחולהיוסחףהגיליס. הניסעאליניבחסד * הגליםדווקאהגליחובזה
רגיעתהחוףהתרחבהוכברישמקיםלהמונימשתזפי. סלפגקאתגיפם
כ די לכפרעלהגלחתם. החליטיאביתהעירלהרחיבאתכ בי שהחוףולבודדאתהעירמחיפה
ב א מג עי ת ר גי עתאספלט רו תחעכ שיו אנ חני י ני ליםלשבתבב תי ה אי כלשעלהנדההמזר חי ת
סלהכביסי לי ־ גיץביסדרךמסךשלדלקש רי ףיאםנרגהלרדתימימר, נדדהכעיפיתפגיעים
בין המכייייתחגיפרית. יכאשרנתפלשב חי לנשיב ינז כי ר ש *6ןהנאהנקניתאלאביסורים
אני יי דעשסייר • מסעדיתיתיקים
מי ל א, א פי לי ככהאפשרלש אי בהגאהמס עו דהב ־ טיי ל ת
זוקפיםכעתגבה -רקעכש יו אתהמגלהאתהטיילתיהמקיםהר• פתיח זי השנההשניה
ורקעכשייאתרמגלהאותו ׳ אוקיאזאנילאכללד ׳ אין־ לאלע שי תמזהעניין .
זהבאמת מי לי םמגייןראשיתי־י אמרווחונאה. השולחניתמכיסיםמפיתמשיבגית
ירקירותסידיםל בן בוהקבפניםהמסעדהישאמנםילפקע גי לשמתכננור איי לרייתמיעמד
אתהקירב עוון השחתתהטעםה גי בו ר * אןלרגלסגיליתיוהאחריתסלהמקיםנניחלוה
ל שנ ל חן הוגסרסלסלהיכהלחםס חו רטי * מחיטהמלאה. כמהפריסיתממ גי מרוחיתהיטב
בחמאהעשיייתלשמשתחליףלא רו חהמלאהאיזהלחם׳ אלאשאנח נו לאהסתפקנו בי
יתק פני אתהתפ רי ט ב קי בהמחרחרת
פ ת חני במרק בג ליבמרקאספר גו ס. שני הן היי מ שי פראד שי פרא
ימרקהאספר גו ס הי ה ה טי ב ב שני ה ם הי א הי ה מ די שן ב ש מנ ת
ע שי רבנתחיאספרגוסימניקד בי רוקהשמירהואהיהחסמה
שהתאיםל רו חהים הו נחהוהואריגשבגלחתעמוקהדיהלש מי ר
עלחומו. ישטיחהדיהלתמריניהכףבתיכהמרקהבגלנלקח
ממטבחישלאליף ־ בגליתגבינהמיתכתכיסתהאתניזל יי
הסמיכיםבשכבהעבהכל ־ כןעדסהילך רג ל י כו להיהלגליחאת
הגלחתמגדהלגדרב לי ל ש קו ע
מניתהבינייםהייחסיליניםמטיגניםוטרייםמאודב רי טבעגבנייתייןשיםש מי ר
יפט ריי ת ח מי תבעלחתהפט ריו תהח מי ת מי ל או ריי ןוהש מנ תתפ קי די םמר כזיי םכאשר הי ב אי
לסילחננוהליקיסרמיקרםורפירלבשקדיםכברהיינישבעיםכמעטאלאשהליקיס ( דג יבש
היאה. לדע תי. ללי ייי נכבדשלרטבים ) עו רראתתאביננימחדשירגלחני לג בי רבל• מארץעל
תיכנהשלקדרתהמתכתהלוהטתהטבחבמסעדה זי להיטכנראהאחרטעםהשמיר. ונם
הליקיסהיקףבתבליןהמרענןרזה לי איושיםבעיהעםש מי ררקחשבתיש אי ל * כדאיל גייו
מעטולהשתמש. פהישם. בגמיז ־ תבליןאחריםשחיפירים ־ רתיכיןמשיפעיםברם
הפירלהיהמאכזבדגזרהגילבפל גי הריםגינניםיבאיגניאךירקבמקיריתהדןהיארף
ועד ין מאיןכמיהי. לדעתיאיןהיאזקיקאלאלטיגיןקלבחמאהילמעטשקייםמטיננים
שיבזקיע לי י • ש כ מי בן. דרכיהכנהמתיחכמית •יתרכמילמשלאי תי פיילשטיפת • פעם
בעיירההקטנהמינבאישבבירגיניירנימהל• שכברהזדמןל* יספרעלאי תי י> שכיסי
מילאהבגמח • תבליןיעלג בי נחהמעיניתמחגיתהבננהזרסיפירמניי ־ רירשיאי • לסכיי
מדירל די ראךנדחהזאתלפעםאחרת ינ שי ב ל פי רלשל גי ה פי רלינןנחעלמגעשל • יקית
וזהלאטיבכ• מי ץהירקיתמרייהאתהדגימקלקלאתטעמיל בי. מזאתלאהיי
השקדיםמטוגניםאלארכיםוהדג גי פי לאטיגןאלאכגיאינשלהבאיים אי התייסר
בטיפילדימהמנותהקינוח עו ג ת שו קו לדחמרעםג לי דתי ני לסאינהראויהלארגייוג בי ה
ילאל הי קערתיתיםש ריי תיתיםבתכ לי תימיןתע רי ב ת של מיס ־ סיקילדו ביי רי השכייכםסל
מעש * שעטנזהיתרכש לי ןקטוהסלטיםמגייניםהבירהקרה כרגל* מכשפה מי ץ
האש כו ליו ת טבע * ו היין שי מ ח לב אני ש
מ ש הו עלה שי רו ת טי פי סרמלג רי תעבתהקרסו ליי ם ר אי מנ תאתל קו חי תי רכאםדא גני ת
טיפיסזרהסתלק מן העילםבמקימוהתמלאוהמסעדיתשבאיפנרבגעייותרענ ני תיבעעירים
הנראיםכגעירית רעננירד זרמשיבבעינייםאךתכיפיתמעגבןבמהש ני געלמקגועייתישל
השיריתאכןחבריםשסיפרת * להםעלרחיייהבטיילתהשיבי לי כן אבלאיזה שי רי ת
אניאימיאתהיבריסכעדשמיעהש כן אניז כי ת • ב שי רי תמגייןמידיהשלא וי ריאת
ני ר א
השםמגאת • עלהחשבין לב* לאמלאניישאילאיתרישמר ) אווההיתר • עי להימנימסתי חי ץ
מזהגםנאהמאח־ ב עי רההשזיףובש דיי -הזקיפיםש שי םחזיהלאייסנהאיתםמתחתלכתינת
הכיתנההלבנהבאוזניה ( שמת * לבגםלאוזניים ! היינעיגיםשייסרע גי לים • שי ערההקגיץ
כ שי ערעגירבכלאגבאיהיהמשיחבשמןימשיךלא חו ר לי ז כי ת * ללטףאתהגברתלאהיית •
פיתחב שי ע ר

הדברים צריך
אתה ל א
אבלכ ל
לקרוא את
הטובים שכתבו עלינו
לדעת שה״טיילת כדיהנחמד היא המקום
ביותר בעולם.
נ.ב. אם לא בעול אז בארץ
נ.ב. אם לא בארץ אז בת א
נ.ב. אם לא בת א אז בטיילת
נ.ב. אם לא ב טיילת אז איפה? א

הטיילת

ה ייאגטו!

ב רז ל!

למטרד,׳נטיות,
יקיבוצב

ימודורן תהל ׳
וב ׳!2ררדן

יקירת

וזאור

שי תו ש

; צי אווז
ע בו דו ת

ת בו ד ת

לצירות, וזותי

תעגם׳
תכוי קורן וזעבדת
תכו תפע 1י ׳לות ת
בגזעבך ייזי־ויז צבע

־בתר,
אחה
י״צ יערב
בכד החזווז

חם יום

גם ישה ״ ,יי ״ די ס

מ00

2211

8ר #ב

קומוז ב׳,

מחירים

אובסקור!

והסדר.חיוחד דיזברירקיבוצים ווז חי ל
אולבגובך שור״ר׳

נוספים

1ידוגטליג

)03( 658677

בצלאל 6

)02( 237269

יחיפר

דוביאים 3ו

׳(( 662773ס)

רות,

בשום מקום בתנ״ו לא נתוב שיש לחבוש נינה. א

181

אכא אכן
כיפה רק בבית

ך• רב יעקב רוזנהיים, מנ י
1היג אגודת־ישראל לפני שלושה
דורות, הגיע ב* 1939 ללונדון,
לוועידת סנט־ג׳יימס. שם הלך לפגוש
את הרב יצחק אייזיק הלוי
הרצוג, שלימים היה הרב הראשי
לישראל. בחברת רוזנהיים בא גם
הרב משה בלוי, אחיו של הרב
עמרם בלוי.
כיפה וטלית

אייכי נתן
כיפת קרמו!

ן ץ שניים נבנסר לחדרו של
י י הרצוג, ולפי הנוהג הגרמני,
הוריד רוזנהיים את מיגביעתו —
סימן לכבוד. מתחת למיגבעת לא
היתה לו כיפה. הרב הרצוג החוויר,
ופתח זוג עיניים נדהמות. בלוי
צבט מייד את מנהיגו, ולחש לו
להניח כיפה. רוזנהיים סירב, אמר
שכיפה יש להניח רק בזמן האוכל.
התעקש בלוי :״אם כך, חבוש מגבעת,
מפאת כבוד הרב.״ ענה רוזג־היים
:״הרי מפאת כבודו הסרתי
את המיגבעת !״
הדבקות הקנאית בחבישת הכיפה
היא עניין חדש לגמרי. בתנ״ך
אין זכר לכיפה, גם לא במישנה.
מהתלמוד אפשר להביו שכיסוי־

יצחק רכין
אביזר של הלוויות

ראש סימן לענווה, ולהיפך: על
מי שהל־ גלוי־ראש אמרו שהוא
סשתחץ.
האגדה מספרת, שהכיפה מסמלת
קבלת עול מלכות־שמיים. חוב־שיה
מחקים את מעשה בראשית.
הכיפה לראשם היא סמל לכיפת
השמיים, המכסה את העולם.
בשולחן ערוך שלו העיר רבי
יוסף קארו, שראה רבים הנוהגים
לכסות את ראשם גם שלא בזמן
התפילה, אך הוא לא מצא מקור לכד בתקופת המישנה נהגו יהודים
לכסות את הראש בזמן התפילה
בצעיף גדול •שבקצותיו היו ציציות.
כך גם נהגו גם יהודי המיזרח עד
לדורות האחרונים. צעיף זה הוא
מקור הטלית.

אפילו החרדים, שימשה הכיפה רק
בזמן האוכל. בבית. היו מסתובבים
גלויי־ראש.

יציאה לרחוב בכיפה בלבד נחשבה
באירופה מעשה בלתי־מכובד.
עד היום אין החרדים יוצאים לרחוב
בכיפה אלא חובשים שטריימל או
מיגבעת.
כשהגיעו יהודים לארץ הפכה
הכיפה לסמל. היהודים שהקימו את

מעשה בלתי מכובד
קרר הכיפה הוא באירופה.
נהגו לחבוש אותה רק בבית,
ולרחוב היו יוצאים בכובעים שונים:
בפולין חבשו קסקט, שנקרא
גובע יהודי: בליטא ובגרמניה
חבשו מיגבעות. ליהודי גרמניה,

סם לואיס
אין חובה ליהודים

י גס גדודי החילוניים עושים זאת

גד יעקוכי, ייגאל הורכיץ וגירעון פת
סינהג חדש שהשתרש

במי להתחשב, כשהמנוח היה חילוני,
כופר וגלוי־ראש בחייו.
דתיים וחילוניים, שנשאלו על
הכיפה, אמרו להעולם הזה שלפיסת
הבד הקטנה אין משמעות.

אריאד שרון ויצחק נבון
כיפה סרוגה — גוש־אמוניס

• פרופסור לייכוכיץ, שהוא
יהודי דתי אמר, שאין לשאול־
״למה?״ על מינהגים המשתרשים
והמתפשטים בחברות מסויימות.

• ח ״כ ויקטור שם־ טוב
ממפ״ם אמר, שבדרך־כלל אינו
חובש כיפה בבתי־קברות, אלא אס
זו הלווייה של בן מישפחה דתית,
והוא רוצה לכבד את האבלים.
הוא עצמו חילוני ואינו מקיים
מיצוות.

• הרם שמואל אכידור

•ץ הדתי הראשון, יבנה, באו מגרמניה.
יא רצו לחבוש כיפה בחוץ. גם לא רצו
1גלויי־ראש, לכן חבשו כובעי קסקט
אולם אחרי זמן קצר מאוד הבינו
כאלה אינם מתאימים לאקלים
לכן ״המציאו״ את הכיפה הסרוגה.
מאפיינת הכיפה הסרוגה הקטנה

את הדתיים הלאומיים. בבני עקיבא,
תנועת־הנוער של המסד״ל.

נוהגות הנערות לסרוג כיפה לחברן
הראשון. בדרך־כלל רקום
עליה שמו של החבר, והדבר מעניק
רישמיות לקשר ביניהם.
גם אנשי גוש־אמונים אימצו את
הכיפה הסרוגה. אלא שכיפה זו,
מסבירים המבינים היא גדולה יותר
מהכיפה של בני עקיבא.

הכהן סיפר, שהוא מסיר את הכיפה
כשהוא הולך לקולנוע או לתיאטרון.
על בגין, שהפך את הכיפה
סמל מיסחרי, אמר אבידור
הכהן :״הוא מוכיח בורות בשטח
היהדות. אין לו מושג מה זה, והוא
מחקה את הנורמות הנמוכות
ביותר.״
בבתי־הקברות הפכה הכיפה לאביזר
הכרחי. גם החילוניים ביותר
טורחים לחבוש כיפה באירועים
הקשורים במתים. המצב הגיע לאבסורד
כזה, שגם גויים מוצהרים
(נציגים דיפלומטיים, למשל) ,מוצאים
את עצמם חבושי־כיפות, כשאיש,
בעצם, אינו מבין מדוע.

עגת סרגדסטי י

מנחם בגין
בורות בשטח היהדות

היהודים החרדים נוהגים לחבוש
כיפות שחורות גדולות. לפעמים
הן רקומות, בעלות מיבנה של
חרוט ומזכירות כובע טירולי.
כשמנסים לברר את העניין שמתחת
לכיפה, ברור כמעט לכולם
שאין שם דבר, שאין לה כל משמעות.
על־פי ההלכה, אין כל חובה
לחבוש אותה, שלא בזמן התפילה.
נוהג חדש

מורתדא
ע ללא יהודים

ף* רוע מקפידים הרבה חילו-
יו ניים לחבוש כיפות בהלוויות?
ההסבר הרווח הוא: התחשבות.
אבל בעצם אין במי ובמה להתחשב,
מכיוון שכל העניין הוא נוהג,
נוהג חדש־יחסית. בוודאי, שאין

אליהו קדר

שלמה הילל

כובע עם נוצת — להלוויות

לכסות את הראש במה שיש

תכניו ת מו ע ד פו ת

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית

ב טדווייי ה הי שרא לי ת

יום רביעי

בדאון 0.30 שידור
כצבע מדבר אנגדית).

יום ר! 3י עי . <0ס

׳ 01שבח 16 . 10

• סידרה פופולרית: החבובות (6.13
ערוץ — 3שידור כצבע 33 ,דקות, מדבר
אנגלית) .פרקים חדשים במעלליהם של קרמיט

• סידרה לילדים: ידיים קטנות (6.15
— ערוץ — 3שידור כצבע 30 ,דקות,
מדבר ערכית) .סידרה חדשה שבה לומדים

הצפרדע, מים פיגי החזירונת, פוזו הדוב וחבריהם.
לא נפקד מקומם של מערכונים משעשעים כגון
חזירים בחלל, בית החולים. של ד״ד בוב, ויובא
גם משהו מן המתרחש מאחורי הקלעים ובחדרי
ההלבשה של גיבורי הסידרה.

הילדים תחביבים מועילים •ומלאכות־יד שונות.

• סידרה: סיפורים
ידועים 6.00 הנפשה,
שידור כצבע, סדבר אנגלית)•
הסיפור מישפחת רו־

על התאונה שאירעה בכור הגרעיני
בבראון פרי, במדינת
אלבאמה, ארצות־הברית ב־
.1975 התאונה אירעה בשל טעות
אנוש, והיא מעוררת את
שאלת אמינות ובטיחות הכורים
הגרעיניים לצרכי אנרגיה ב־איזורים
מאוכלסים.

• קומדיה * :עירים כלב (— 8.30
ערוץ — 6שידור כצבע 33 ,דקות, מדבר
אנגלית) .חייהם של זוג זקנים בגיל הפנסיה.

• תיעוד: יהודים ברומא
8.03 שידור
כצבע, מדבר עברית).

סידרה על פי הרב־מכר של
דקלין סוזן. הדמויות קשורות
כולן בעולם הבידור והסרטים.

יום חומתו!1* . 10 ,

13. 10

בינזון השווייצית הוא עוד פרק
בסידרה המגישה גירסות קלי לות
של סיפורים נודעים.

סרט תעודה על יהודי רומא
בעבר ובהווה, על חייהם, בעיותיהם
וקישריהם עם ישראל.
בימאי: גדי קסטל.

• ם רם קולנוע: ג ׳וני
כלינדה 10.03 שחור־לכן,
מדבר אנגלית).
נערה חרשת בכפר דייגים אמריקאי,
נחשבת על־ידי כולם
למפגרת בשיכלה. עד אשר
רופא הכפר מתחיל ללמד אותה
את שפת־החרשים. דייג
גברתן מתושבי המקום אונס
את הנערה, וכשהיא יולדת בן,
חושדים כולם שרופא הכפר
הוא האשם. הרופא נאלץ לנטוש
את הכפר. שילטונות הכפר
מגיעים למסקנה שבלינ־דה
אינה מסוגלת לגדל את
ילדה ומאפשרים לאנס, שבינ

סידרה: עסק הבוכות
10.30 שידור
כצבע. מדבר אנגלית).

• סידרה הנוכל (11.03
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סרק שביעי ואחרון

בסידרה, תחת הכותרת המתחרה.

יום
שיש•
15. 10

• סרט קולנוע: האביב
הרומאי של הגברת סטון
( — 10.13 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .עיבוד קולנועי
למחזהו הנודע של טנסי
ויליאמס, אודות שחקנית תיאטרון
מפורסמת, העוברת להתגורר
ברומא אחרי משבר כפול

בני־הזוג מגיעים למסקנה שקיצבת־הזיקנה שהם
מקבלים אינה מספיקה, ועל כן יוצא הבעל לחפש
עבודה חלקית. מכאן ואילך מתפתחות סיטואציות
קומיות רבות.

• סידרה לילדים: עולמו הנפלא של
וולט דיסני 3.40 ערוץ — 3שידור
כצבע 30 ,דקות, מדבר אנגלית).
סידרת תוכניות מעולה על עולם החי והצומח,
שבה סיפורים אנושיים ואנימציה מרהיבה.

•• סידרה יומית: הזמיר (— 8.30
ערוץ — 3שידור כצבע 30 ,דקות, מדבר
ערכית) .סיפורם של שני אחים בחברה הער־

בית־מסורתית שהקימו חברה משותפת, עסקו
במיסחר וצברו עושר רב. הם ביקשו להשיא את
בניהם ובנותיהם בתוך המישפחה. כדי לשמור
על עושרה. אולם הבנים, שנשלחו ללמוד באירופה,
מורדים במוסכמות ובועטים בתפישת עולמם
המסורתית של הוריהם.
׳ 01 שי 111־ 15 . 10

* קולנוע: דיוקנו •טל כוכב־על (8.30
— ע רו ץ ס — שידור כצבע 33 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרה חדשה, הנחשבת
להפקת־יוקרה של הטלוויזיה הצרפתית. קתרין
קולין, אחת המראיינות המצטיינות בטלוויזיה
הצרפתית, עורכת ראיזנוית באנגלית עם שחקנים
אמריקאיים מפורסמים באתרי צילום ובארצות
רחוקות — כל זאת בשילוב קטעים מתוך סרטים
שבהם הופיעו הכוכבים בעבר. בין השחקנים
שבהם נצפה בסידרה זו: גרגורי פק, ג׳ק למון,
ויליאם הולדן וליזה מינלי.

* מישפט: מייטפטי הכתר (— 10.13
ערוץ — 6שידור כצבע 13 ,דקות, מדבר
אנגלית) .אלי המסך הקטן של הממלכה השכנה
חזרה בימים אלה סידרה זו, המשחזרת מישפטים
מפורסמים במאה העשרים.
לעבודות שיפוץ, ובנסון מציע
להם להצטרף למיכרז לשיפוץ
מיגרש החנייה של המושל גט

קומדיה: מר גריפין
ואנוכי 10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

תיים נשא אשד. אחרת לאמץ
את הילד. כשזה ורעייתו באים
לקחת את התינוק. הורגת אותו
בלינדה. כשהיא עומדת לדין,
שב הרופא ונחלץ להגנתה. את
גיבורת הסרט גילמה השחקנית
ג׳ין וימן, שזכתה בפרס
האוסקר על מישחקה בו. כדי
להתכונן לתפקידה למדה את
שפת־החרשים וחייתה במחיצתם•
עימד, מופיעים בסרט השחקנים
לו איירס (במערב. אין
כד חדש) ,צ׳ארלס פיקפורד
ואגנס מורהאד. בימאי הסרט :
ז׳אן נגולסקו.

יום חחיש׳
14. 10

• סידרה: סיפדרים
כראש 6.00 שידור
כצבע, מדבר עברית).
סידרה העוסקת בספרות־ילדים.
בתוכנית קטעים מתוך הספרים
חיימקה מאת רבקה פינחסי,
מעשה בחתולייס מאת ע. הלל,
הדיסקוטק המלכותי מאת גורמן
הנטר 35 .במאי מאת אריך
קסטנר ועוד ספרי ילדים נודעים.

תעודה: דתאונה כ־

שעובר עליה: כישלון בניסיונה
הראשון להתמודד עם מחזה
של ויליאם שקספיר, ומייד
אחר־כך — מות בעלה בהתקף-
לב. בבדידותה ברומא מתפתחים
יחסים מוזרים בינה ובין
בחור איטלקי צעיר בעל כוונות
מפוקפקות. בימאי הסרט הוא
חוזה קינטרו, ובתפקידים הראשיים:
ויוויאן ליי, וורן ביטי
ושחקנית־התיאטרון המפורסמת
לוטה לאניה (המבצעת הנודעת
של שירי בעלה. קורם וייל,
וברטולד ברכס).

שבת
16. 10

• סידרה: כנסון (8.30
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .בנסון נושא נאום
בשכונת עוני •בעוד ילד שחור
גונב את תיקו. בנסון רודף
אחריו.למקום, שבו הוא פוגש
בכנופיית הצרעות. ראש הכנופיה
כועס על הילד ומחזיר
לבנסון את תיקו• אך מתלונן
באוזני בנסון על הקיצוצים
בתקציב מימון תוכנית לתעסוקת
נוער־שוליים. לטענת הנערים,
הם הקימו קואופרטיב

קומדיה מטורפת על מפיק הוליוודי
מצליח, קנת גריפין,
הנעלם כאילו בלעה אותו האדמה,
ואשתו, כוכבת סרטים
זוהרת בעבר, המחפשת אחריו
בכל רחבי ארצות־הברית. אחרי
׳•ותר מ־ 20 שנה, במהלך מסע
הרצאות, מגלה מרה אמרסון
את בעלה, חי כ״היפי״ בבית
מבודד, בעיר קטנה, מאושר
עשרת מונים משהיה בימי זוהרו
בהוליווד. בתפקיד מרה
אמרסון מופיעה גלוריה גרהם,
ובתפקיד גריפין מופיע בורגס
מדדיה

ספורט: היאבקות 0.40 ערוץ
— 3שידור כצבע 40 ,דקות, סדבר
אנגלית) .הפעם תחרויות היאבקות שנערכו
ברחבי ארצות־הברית, כאשר חלק מן המתאבקים
מופיעים במסכות מפחידות ותחת1שמות מעוררי-
פלצות, כגון :״המשחית הגדול״ ,״הזעם השחור׳/
״המחסל הכל־יכול״ .הם מנסים להצדיק בזירת
ההיאבקות את הכינויים המפוצצים שאימצו
לעצמם.
יו ם ר>אוו 1זן 17 , 10

• סידרה קוסית: טקסי (— 8.30
ערוץ — 6שידור כצבע 33 ,דקות, מדבר
אנגלית) .סידרה אמריקאית הממזגת בתוכה
קומדיה עם דראמה. הסצינות מתרחשות בתחנת־המוניות
סן־שיין בניו־יורק, המאכלסת טיפוסים
משונים ויוצאי־דופן. החבורה רבה ומתקוטטת
על כל שטות. אך מציגה חזית מלוכדת כלפי
חוץ. בתפקידים הראשיים: ג׳וד הירש. מרילו
הנר וג׳ף קונווי.
׳ 01שני 16 . 10

• דראמה: שרה דין 0.10 ערוץ
6שידור כצבע 30 ,דקות, מדבר
אנגלית) .סרט על-פי רומן מאת קתרין ג׳קסין.
סיפור המעשה מתרחש בסוף המאה ה־ : 18 אשה
אנגלית בשם שרה דין מואשמת בגניבה• ,וגזר־הדין
היה גלות בארץ רחוקה — אוסטרליה.
בתפקידים הראשיים: ג׳ולייט ג׳ורדן (בתפקיד
שרה דין) וכן הרולד הופקינס, ברנטון ויטל
וברי קווין.
* 01ש רי ש ־ 19 . 10

• ספורט היתולי 6.30 ערוץ — 3
•טידור כצבע 40 ,דקות, מדבר גרמנית).
תחרויות היתוליות בין שתי קבוצות. למשל :
זריקת שקי־חול קטנים על דמות של מיפלצת,
תוך נסיון לכבות הסיגריה הדלוקה שבפיה !
טיפוס על עמודים גבוהים ואיסוף נקניקיות
התלויות עליהם ; כינוס כבשים בדיר, כאשר
המתחרים מתחפשים לכלבי־רועים ורצים על
ארבע, ועוד.

• בידור: עוד פוס
( — 10.33 שידור כצבע,
מדבר עברית) .אהוד מנור
ותוכניתו.

• סידרה: גבר כמערכת
11.03 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

יום שני
18. 10

•• סידרה: תהילה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).

יום ראשון
17 10

הנוסטלגיה הישנה שלו.

• דרמה מקורית: אחרי
הצידצול (- 0.30
שידור כצבע, מדבר עברית)
.פרק נוסף בשיעמומון

הישראלי, הנועד להביא מהווי
בית־ספר תיכון ומוריו בארץ.

יום שלישי
19. 10

• סידרה: זוהי הוליווד
8.03 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
• דראמה: טילי אוקטובר
0.30 מדבר אנגלית,
שידור כצבע) .דרא

על רמאי, טיפוס חביב,
הקונה מציאה אצל גברת סימפטית
וזקנה. הסיפור מתפתח
לסיפור שלא יאומן כי יסופר.

קוד: הנוכל
יום חמישי. שעה 11.05

פרק נוסף בסידרה המבוססת
על סרט הקולנוע המפורסם,
על בית־ספר ללימודי אמנויות.

פרק נוסף בסידרה המביאה רגעים
ודמויות מתוך המיתולוגיה
של עולם הקולנוע ההוליוודי.

• מותחן: לא יאומן
כי יסופר 11.43 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק תמונת מקום מס

נוסטלגיה: שדתי
לך ארצי 8.03׳טהור־לכן,
מדבר ומזמר עב רית)
.דן אלמגור עם תוכנית

מה משוחזרת על משבר הטילים
הקובני, באוקטובר ,1962
כאשר ארצות־הברית גילתה כי
ברית־המועצות מחמשת את
אדמת האי השכן בסוללות טילים
רבי־עוצמה. ראלף באלמי
מככב כעדליי סטיוונסון, הוארד
דה־סילבה מגלם את ניקיטה
כרושצ׳וב, ויליאם דוון את
ג׳והן קנדי, ג׳יימס אלוסון הוא
מקג׳ורג׳ בונדי, אלברט פאולמן
מגלם את אנטולי דוברינין,
נחמיה פרסוף מככב כאנדרי
גרומיקו ומרטין שיין כרוברם
קנדי. טילי אוקטובר ימלא את
כל שידורי הערב, עד למהדורת
כמעט חצות.

שיחו־

הטבחה וא

צל״ש

הטבח בביירות הביא לעירעור שלום-
הבית בטלוויזיה הערבית ולגל של לחישות
בקרב עובדיה, המביעים את התמרמרותם
באוזני עובדי הטלוויזיה העברית.
מתוך שיחותיהם של עובדי הטלוויזיה הערבית
מסתבר כי ניתנה הוראה מלמעלה, מטעם
מנהל התחנה, יוסף בראל, לערוך
טיפול קוסמטי לחלק מהדיווח על הטבח.
הדבר החל יום לפני שביתת המיגזר הערבי
בישראל, מתוך הזדהות עם קורבנות
הטבח וקרוביהם. חבר־הכנסת המפ״מי מוחמר
ואתר מסר לטלוויזיה הערבית ידיעה
שבה תמך בקיום השביתה, אך יחד עם זאת
קרא לתושבים הערביים להביע את כאבם
על מות קורבנות הטבח במחנות הפליטים,
בדרך הולמת ומכובדת, תוך שמירה על
הסדר. בידיעה ששודרה במהדורת החדשות
בערבית, שינה מפיק-המהדורה, משה
צור, בניגוד לכתוב במיסנזך נקדי, את
הודעתו של חבר־הכנסת ואתד, וציווה לשנות
את המילה ״טבח״ ל״אירוע״.
צינזור מיכתב זה הרתיח את אחד מעורכי
המגזין השבועי של מחלקת־החדשות
הערבית, שברגע של ריתחה איים להתפטר
מתפקידו, ואמר :״אם זה המצב, עלי להסיק
מסקנות!״ ראשי התחנה ומנהליה,
הצליחו להרגיעו.

^ הפתעה
• לממלא־מקום הכתב הצבאי, דן
סממה, על שתי כתבות ששודרו בסבט

בשבוע החולף. הכתבה הראשונה, שבה
ראיין את איש־הפלאנגות מיכאל, שהודה
לפניו, קודם לראיון, על השתתפותו בטבח־ביירות,
ושבהמשך הכתבה פירט באופן עקיף
את מניעיו. כאשר יצא סממה לראיין
אותו, הסתכן בביקור אצל אנשי האגף הקיצוני
של הפלאנגות, ועורר חרדת־מה בקרב
עובדי־הטלוויזיה האחרים, ששהו באותו
זמן בביירות, ושהמתינו לשובו בשלום.
בכתבה
השניה הביא סממה את איש חטי־
-4בת־המילואים, ששר־הביטחון ארילן שרון
האשימה באי־רצון להתגייס לקראת כיבוש
מערב־ביירות. כתבה זו, ששולב בה קטע-
הקלטה מהראיון עם שרון בהשבוע —
יומן אירועים שנערך בידי יורם, רוגן—
עימת את שר־הביטחון עם עוד אחד משק-
ריו.

ירון נזף בנוכחים ברוח ההערות של דו״ח
השופט בכור, בעניין ההאשמות שהוטחו
בשר יצחק מודעי.
במיפש ובדברי התוכחה היתה משום
נזיפה גלויה בראשי הרדיו והטלוויזיה
שהגיעה לטונים גבוהים. כל משתתפי ה־הרשות,
מיפגש
החרישו ואילו מנכ״ל
יוסף לפיד, הגן על עורכי מבט וקול
ישראל, שפירסמו את ההאשמות שהוטחו
בשר מודעי.
הנהלת רשות השידור עשתה כל שביכולתה
כדי להסתיר את דבר קיומו של הפורום
הסודי בביתו של הפרופסור ירון.

המפה של טזסה

כ,תם צבאי סממה
מפתיע

שתי כתבות אלה של סממה מעידות כי

למרות מתח־הציפיות הנמוך, הוא עשוי
להפתיע במישרת הכתב הצבאי של הטלוויזיה.

תיאטרון השרפרף

• להפקת־היוקרה של הטלוויזיה הישראלית,
אחרי הצילצול, שנועדה לשבור
בצורת בת 13 שנה בייצור סידרה טלוויזיונית
מקורית. הסידרה הקודמת, חדווה ו־שמוליק
(על־פי סיפורו של אהרון מנד
חדווה ואני) ,היתד, בימי־הראשית של ה טלוויזיה
הישראלית התחלה מכובדת, וקשה
^ לראות באחרי הצילצול המשך הולם. זוהי
הפקה עייפה, שמאלצית, מאולצת, ששחו
קניה דוברים בלשון מלאכותית, בפולטם
,קלישאות בסיטואציות מלאכותיות, שכל
קשר בינן למציאות הישראלית מיקרי בהחלט.
הטענה,
שעל הטלוויזיה הישראלית לעודד
יצירה מקורית, אינה עומדת במיבחן המציאות,
ותחת להשקיע מיליוני שקלים בניסיון
ליצור סידרה ישראלית, מוטב לרכוש
סרטים נוסח תיאטרון הכורסה הבריטי.
אחרי הצילצול הוא בבחינת תיאטרון־
השרפרף.

מאחרי המסך
ה פו רו ם הם<ף
יו״ר רשות השידור, פרופסור ראובן
ירון, אינו משתתף בפגישות פורום החדשות,
הנערכות מדי יום *רביעי בבניין
נלל בירושלים. בישיבות אלה משתתפים
רק ראשי הרדיו, והטלוויזיה, מנכ״ל הרשות
ויועציו (נקדימון רוגד, ארי אב נר
ונתן כהן) ביום החמישי בשבוע שעבר
כינס ירון את המשתתפים הקבועים
^ של הפורום לפגישה בביתו. עם כיבוד קל.
.^,העולם קזבז .. 2354.

כל עובד מעובדי הטלוויזיה, הנכנס ב שבועות
האחרונים לחדרו של טוביה
פער, מנהל הטלוויזיה, נדהם למראה מפת
תצ״א (תצלום־אוויר) ענקית, המכסה את
אחד מכתלי החדר.
מפה י זו, שעליה מסומנים ׳מהלכי צה״ל
בבירת לבנון, נושאת הקדשה מיוחדת
במינה :״לעובדי הטלוויזיה בידידות, א׳
שרון.״

״אירוע׳

מנהל־ מחנה בראל
לאך מנים היה מין אירוע

כתבה אחרת, של כמאל אכראהים
שנגעה לשביתת ערביי־ישראל, הובאה לתחנה,
לדברי העובדים במחלקה, בתוספת
קריינות :״ההפגנות והתהלוכות בכפרים
הערביים במשולש הקטן היו מחאה על הטבח
במחנות הפליטים בביירות עורך־

ראשות מחלקת־הדת של הטלוויזיה. את
מקומו של בנימין צביאלי עשוי לתפוס
מרדכי פרימן, חידונאי ואיש רדיו,
•שבתו משמשת כתחקירנית בתוכניות שהוא
עורך.
שאלת חילופי־הגברי בראשות מחלקת־הדת
הנחשלת שבה ומעוררת את השאלה :
מדוע זקוקה הטלוויזיה למחלקת־דת, המפיקה
סרטים תיעודיים בדומה למחלקת סרטים
תיעודיים ועורכת חידונים ומופעי־בי־דור
בדומה למחלקת־הבידור — הנעשים במסווה
הדת, ומורידים את מיפלס האיכות
של מישדרי הטלוויזיה הנמוכים בלאו
הכי י
מצדדי המינוי של פרימן טוענים, כי מינויו
יהיה בבחינת ״כימעט־מהפכה,״ שהרי
פרימן אינו׳ קיצוני כצביאלי, המנצל, למשל,
את מישדרי פסוקו של יום להבאת

עופוד־׳האועו פי
בימים אלה הוחלט בצמרת רשות־השי-
דור להתחיל בקדם־הפקה לסידרת־ההמשך
של עמוד האש שכינוייה הזמני הוא ״עמוד
האש ב.,״
בראש צוות הקדם־הפקה הועמד מפיק ו־תסריטאי
עמוד האש, יגאל דוסין, העומד
בימים אלה לצאת למסע בארצות־הברית למציאתו
ולאיתורו של חומר קולנועי וטלוויזיוני,
העשוי לשמש בהכנתה של.הסיד-
רה החדשה.
זו תעסוק בשנות־המדינה הראשונות,
החל בתום מילחמת־העצמאות וכלה ב־
,1954 והיא תתמקד בעיקרה בקליטת העלייה
הגדולה בשנותיה הראשונות של המדינה.
לאישור הקדם־הפקה קדמו דיונים קדחתניים,
שבהם נדחתה הצעה להפיק סידרה
משותפת עם הטלוויזיה המצרית על מיל־חמת־העצמאות,
תוך שימוש בחומר מצולם
ישראלי ומצרי. דיונים אחרים היו על
השאלה עד איזה תאריך יש לעסוק בסיד-
רה החדשה. הכוונה המקורית היתה שהסי־דרה
תגיע עד למילחמת־סיני ובכלל. אלא
שהאפשרות, שהעיסוק בשנים 1954 עד
1956 יביא למחלוקות ציבוריות, הנוגעות
ל״פרשת קאהיר״ ולמגיעים למילחמת־סיני
— הביאו את מנהלי רשות־השידור להגביל
את זמן העיסוק של הסידרה החדשה עד לשנת
.1954
אגב, המימון לסידרה החדשה ייעשה
באמצעות ״חסות״ (ספונסורשים) של מיפי
על או בנק, בהתאם להסדר חדש, שקיבל
את אישורו של היועץ המישפטי לממשלה,
והעומד לקבל בימים אלה את אישורה של
הממשלה.

כסנע ט־ מ הבכר. ד תי ת
חילופי־גברי עומדים להיערך בקרוב ב*

אד״מ (מיד׳) גבע
מרוב התרגשות

פסוקים המייצגים את עמדותיו הלאומניות,
במקביל להתרחשויות אקטואליות, תוך עיוות
רוחו של ספר־הספרים.

11ל ונד תנת
באחד מסיפוריו מתאר הסופר היהודי־גרמני
ליון פויכטוונגר מנהיג מדינה, המפעיל מערכת מדעית שלימה, לשם התקנת
נסיוב שיבטיח לו עלומי־נצח.
הצופה בטלוויזיה הישראלית חש באחרונה,
כי עורכי החדשות של התחנה הצליחו
למצוא את אותו הנסיוב.
מדי ערב, כאשר הטלוויזיה מקרינה שקופיות
במבט (לעתים, מרובות השקופיות
על הכתבות המשודרות) רואים על המסך
תמונות דיוקן של מדינאים מלפני 10 או
20 שנה.

מהדורודהחדשות, ארם בליאן, ארמני
ממוצאו, שינה את הכיתוב של הכתב לנוסח
:״כאות מחאה על אירועי המחנות
בביירות.״ כמאל אבראהים התנגד לנוסח
זה בכתבתו, בעוד העורך סירב מייד להמשיך
ולטפל בכתבה. אבראהים ניגש למפיק
המהדורה, משה צור, שצעק לעברו :״אל
תדבר בכלל, כמאל והשתיק אותו. אב־ראהים
ויתר על הכיתוב שלו, בשל חשיבות
הנושא, וקרא את נוסח הכיתוב שהוכתב

כאשר שמע אחד מכתבי הטלוויזיה בעברית
על צינזור הכינוי ״טבח בביירות״ בידי
בליאן הארמני, אמר :״אם בליאן היה
עורך־אחראי ומשכתב כתבה על הטבח
בארמנים בימי מילחמת־העולם הראשונה,
היה אומר ״האירועים הארמניים בתורכיה.״
בתגובה על כך הביאה דוברת רשות-
השידור, אריאלה רכיל, את תגובתו
של יוסף כראל, מנהל הטלוויזיה בערבית
שאמר :״אנחנו משתמשים בפיזור
המאורעות/
המונחים, טבח, ,,אירועים,
כדי שלא לחזור על אותו הביטוי. גם אני
עצמי השתמשתי במהדורת־חדשות שהגש תי
לפחות פעם אחת בביטוי, טבח.,״ בר־אל
לא הגיב על ניסוח הידיעה על מחאתם
של ערביי־ישראל.
בין המדינאים שעברו את תהליד הד,צ־ערה
של מחלקת החדשות, בלטו בחודש
האחרון נשיא־המדינה, ששיער ראשו השחיר׳
המלך הינוקא חוסיין וליאוניד ברז,־
נייב, שתצלומו הוא כנראה מהתקופה שבה
שימש עדיין תחת ניקיטה חרושצ׳ב.
הזנחה זו של הצד הוויזואלי בחדשות,
מאפיינת את ההזנחה הכוללת של עורכי
מבט בשנה האחרונה, בכל הנוגע לאופן
הדיווח שלהם.

פסקול
הפ צי ע ה עול אד 1061
בפורום החדשות האחרון סיפר מנהל-
הטלוויזיה ומחלקת־החדשות שלה, טו בי ה
כ;ער, כי רצה לערער על החלטה של הצנזורה
בנושא כלשהו וניסה להשיג במשך
יום שלם את הצנזור הצבאי הראשי. הצנזור
נעלם ועשה כל שביכולתו, כדי שסער לא
יוכל לערער על פסילתה של ידיעה מסו-
יימת. שעמדה להיות משודרת באותו יום
במבט. הריעה בפורום היתה כי הצנזור
נתון בימים אלה ללחצים של לישכת שר־הביטחון
בדבר פסילת ידיעות שאינן בתחום
עיסוקו במסיבת־עיתונאים שנערכה
בלישכת מנכ״ל רשות־השידור, סיפר
טוביה סער לעיתונאים כי שמע שיחה
בין שני צופי־טלוויזיה ״שאינם שומעים
־ אנגלית, אבל קוראים את התרגום בגוף ה׳
סרט,״ ובשיחתם נזכרו השניים בנוסטאל-
גיה בסדרה דאלאס. אחד מהשניים ביטא
השם ׳ג׳וק׳ כאילו היד, מקק. איש מסוקרני
הטלוויזיה לא העיר שסער מלגלג על אותה
אוכלוסיה, הקוראת כיום את לוח ה־מישדרים
היומי בשקופיות, אחרי שסער
הוריד את קרייני־הרצף מן המסך • •
על הראיון שערך א לי מלך רם במבט עם
אל״מ אלי גבע, סיפר רם :״חמש דקות
לפני הראיון נכנס אלי גבע לחדר־השירו־תים
בביתו והתגלח. מרוב התרגשות נפצע
בעת הגילוח לתוכנית מוקד שבה
ירואיין הממונה לשעבר על המינהל האזרחי
בשטחים, הפרופסור מנ ח ם מילסון, קדם
קרב של יוקרה. עורך המישדר, יעקב
א חי מ אי ד, סירב לערוך את המישדר עם
מילסון. הסיבה: הסכמתו של מילסון להת־
.ראיין בקול ישראל בתוכנית מסיבת עיתונאים
של יצח* גולן, שנערכה כמה שעות
קודם לכן. אלא שעל אחימאיר הופעל מב־בש־לחצים
של מנכ״ל הרשות ומנהל־הטלוויזיה
עד לכניעתו. התוצאה: ראיון
עלוב במיוחד, שבו לא ניסה איש מהמרא־יינים
להפסיק את תישפוכת־השקרים של
מילסון, או אף להעמידם במיבחן רציני
£ 3דוגמה של שיטוודהערינה של מי כאל
קרפין, המועמד לרשת את מקומו
של יאיר שטרן כעורך מבט, ניתן היה
לראות בשבוע שבו החליף קרפין את שטרן,
שבילה חופשה באילת עם בני־מישפ־חתו.
מהדורות מבט מולאו בכתבות־לוו־ין
על הנעשה בעולם, ואילו נושאים פנימיים
לוהטים הועברו למהדורות כמעט חצות,
שקהל־צופים מועט צופה בהן. בין
אלה בלטה ביותר כתבה על דיברי ד,ח״כ

עסדה ביחד אהבה הצמד שוקי ודורית החליטו לחגוג את
תחילת השנה העברית החדשה ולתפוס מנוחה
קצרה לקראת העבודה בשנה הקרובה.
הם נסעו לאי קורפו ביוון.
שוקי, בן ה־ .27 ודורית פרקש בת ה־25
אינם זוג בחייהם הפרטיים, כפי שחושבים
רבים. אבל הם חברים טובים גם מחוץ
למיסגרת שעות העבודה.
ברגע שירדו לחוף הים בקורפו, פגשו
השניים ברקדנית להקת בת שבע מירי,
בת ה־ ,20 ובדני סנדרוסקי בן ה־,25
שהוא מנהל בית־חרושת לוופלות.
הרביעייה העליזה עשתה שם כיף־חיים,
חזרה לארץ ביחד, והחליטה כי מה שטוב
בקורפו, טוב גם בבית. מאז שחזרו, מסרב
שוקי להיפרד ממירי, ודורית צמודה כל
הזמן לדני.
מירי מלמדת את שוקי לרקוד, ואילו דני
שומר על דורית היפה, בתו של הקריקטוריסט
זאב פרקש, לבל תשמין מעודף וופלות.
יום־יום הוא מכין למענה מתכוני דיאטה
חדשים שבעזרתם תוכל לשמור על
גיזרתה.
שני הזוגות הטריים מסתגרים מדי ערב
בבתיהם, ונהנים מאהבותיהם החדשות בשקט
ובשלווה.
בשניה שראיתי אותה, היה ברור לי, ללא
צל של ספק, שהיא תהיה חתיכת השבוע.
כשהתחלתי לברר פרטים על היפהפיה התמירה
הזו, גיליתי שהיא כבר נשואה. למרות
זאת, החלטתי לא לוותר ולספר לכם
עליה. גם עם הטבעת על האצבע מגיעה
לעינת גרץ הכותרת.
עינת בת ה־ 22 נשואה למוטי גרץ,
שהוא חוקר פרטי. ומתגוררת עימו ברמת־השרון.
ומזה כחצי שנה עוסקת בעלת השיער
בצבע הדבש בדוגמנות־מסלול וצילום,
בבית־האופנה של האופנאי גיסים

מזרחי.

הסיפור האמיתי של מיזרחי טמון בדאי־תו
את העתיד. עינת גרץ היא התגלית השלישית
של האופנאי המצליח. הדוגמנית
הראשונה היתה יהודית נגר, השניה
אילנה סיכוני. שתיהן, אגב, נבחרו כמלכות
המים.
עינת היא היחידה מבין השלוש,׳ שלא
השתתפה בתחרויות־יופי כלשהן, וניסים
מיזרחי פגש בה לגמרי במיקרה. מיזרחי
הכין קולקציה לסתיו וחורף 83־ ,82 וחיפש
אשה שתציג את הדגמים. הוא חיפש פנים
חדשות ונעזר בכל ידידיו הצלמים, עד שאחד
מהם הפגיש אותו עם עינת.
סידרת־הצילומים עברה בהצלחה. עד־שות־המצלמה
אהבו את עינת למן הרגע
הראשון. והדגמים הפכו ליפים יותר ברגע
שהונחו על גופה החטוב. לפני עלייתה למסלול
ערך לה ניסים אימון בן חצי שעה
ועינת התנועעה על מסלול כדוגמנית ותיקה.
עינת
הצעירה והחטובה הוחתמה על
חוזה בן חצי שנה.
אם זכינו בדוגמנית חדשה, שתתמיד
במיקצוע, נדע רק אחרי שתחלוף חצי. השנה,
שעליה התחייבה. בכל מיקרה, זכינו
להכיר יפה וחתיכה אמיתית, חדשה־חד־שה,
אבל מה לעשות — נשואה.

שוקי שוקי ודורית פרקש
צמד חמד
באוויר התימני המתולתל דויד תמרי התפרנס
פעם משיפוצי־בתים, היה נשוי ואב לשלושה
ילדים, שאותם גידל בלב שכונת־התיקווה.
יום
אחד ערך שיפוץ בבית מישפחה אשכנזית.
השיפוצים נמשכו זמן רב, ובין סיוד
וטיוח בילה תמרי שעות ארוכות עם בעלת־הבית,
שאותה היא מכנה בשם ״אשכנזיה־פולניה.״
בין השניים נדלק הקליק המפורסם,
וכשהסתיימו השיפוצים, נשאר
התימני לחיות עם האשכנזיה שלו. הוא
עזב את אשתו ואת ילדיו ואת השכונה
ועסק בטיפוח אהבתו החדשה.
תוך כדי המהפך בחייו גילה תמרי כיש-
רונות חבויים. ומפועל־בניין הפך צייר ב־מישרה
מלאה. שנים ארוכות חי תמרי עם
חברתו החדשה, אך מעולם לא זנח את
שכונת־התיקווה.
האשכנזיה הפולניה של תמרי התאהבה
בדמויות הציוריות של השכונה ובריחותיה,
והשניים נהגו לטייל שלובי־זרוע בשכונתו
לשעבר של דויד. בציוריו מתאר תמרי את
הווי־השכונה ומצייר את דמויותיה הססגוניות.
לרוע
מזלם, ככל שהתפתח תמרי כצייר
ושקע בעבודתו החדשה ירדה עוצמת האהבה
בינו ובין חברתו לחיים. השניים נפרדו,

איש־העסקים הרדוף דולף מוכר כבחור שקט וצנוע, נחבא אל הכלים. הוא לא נמנה
עם הממהרים להידחף לכיוון המצלמות או להסתער על עתונאים, למרות שתמיד יש לו מה
לספר. בדרך כלל סיפוריו הם על ענייני עבודה. שכן להרדוף, המתגורר בלוס־אנג׳לס,
יש עסקים נרחבים בארצות רבות. הוא אומנם אינו משקיע את רוב מירצו בפיתוח עסקים
יראל, אך גם ממנה אינו מתעלם.
כיאות לאיש־עסקים אמיד מתגורר וולף, בכל פעם שהוא בארץ, במלונות־פאר. תמיד
קל למצוא אותו, לפי הנזראדם הכסופה שלו, החונה בפתח המלון.
הפעם לא שייך הסיפור לענייני עסקים, אלא לעיסקי־הלב דווקא. וולף שקוע מעל
לראשו ברומן תוסס עם תמי פילוסוף, גרושתו של עורך־הדין אבי פילוסוף,
והאחראית על מדור־הפירסום בחברת ממתקים ושוקולד.
בארץ חיים אשתו לשעבר של ודלף ובנו, שהתגייס בימים אלה. בין גרושתו ובינו
שוררים יחסי־ידידות חמים. בכל פעם שהוא מגיע לארץ, מביא להם הרדוף המון מתנות.
עכשיו בוודאי ידאג להביא מיזוודות מלאות גם לתמי.

דויד תמרי
להיות לבד
תמרי חזר לשכונת־התיקווה והמשיך לצייר,
כשהוא שואב את השראתו מן המראות
המשתקפים מחלונו.
במשך שנתיים הסתגר בדירתו וצייר ל-
לא־הרף. זמן רב בילה לבד. עד שגילה
כי הוא אינו הטיפוס שיחיה בגפו וכעת
הוא מחפש שוב אחר אשת־חלומותיו.
הצייר מצהיר בפה מלא שהוא ״תימני
עסלי.״ שהוא רוצה אשד, אמיתית. ושעבודו
אשה אמיתית היא אשה תימניה.
תערוכת ציוריו תיפתח בקרוב בחאפלה
אדירה, שאותה אירגנו לו חבריו.

בעל אחד הפאבים הכי־פופולאריים בתל־אביב
לזר כהט, עומד לבצע שינוי
דרמאטי בחייו ולהינשא.
הכלה המיועדת היא ת יל ה, שאביה הוא
קברניט באל־על. לפי איך שהעניינים מתפתחים,
הם עוד יתחתנו לפני שהמוביל הלאומי
יסגר.

יש כאלה שכל הרומנים שלהם קשורים*
בצבא. בארץ שבה כל העם צבא — זה
לא קשה.
יוכל הוד, בנו של מפקד חיל־האוולר
לשעבר וסוכן נשק היום, מוטי הו>5
ניהל לא מזמן רומן עם בחורה שגם היא
קשורה לצבא. זוהי מצדה זאכי, בתו
של רחבעם (,״גנדי״) זאבי, שנמצאת
בשלבי גיררשין הבעלה. כני קלמר .״
הרומן בין ילדי האלופים לא החזיק מעמד.
יובל נפרד ממצדה, בעלת הבוטיק ה־,
נושא את שמה. הרומן הנוכחי שלו כבך
אינו עם בת־אלופים אבל על המדים *א

ויתר•
הנוכחית שלו היא חיילת בשירות סדיך,
העונה לשם איריס ספיר — בחורה נד!-
דרת, העובדת כמרכזנית בלישכת דובר־צה״ל,
והיא או־טו־טו לפני שיחדור.

שמועה תל־אביבית אומרת,
דווינסץ, חברתו של רפי שאודי, נסעה
להודו ואינה מתכוונת לחזור. זה מ<|ד
הפתיע אותי, כי אני יודעת שירדן הצעי$ה
לא תוותר על המציאה שנפלה ליד>1ז,
ולא תעזוב סתם כך את רפי.
הלכתי לברר מה קרה.
מסתבר שירח הזמינה, ערב נ0יעו|ה,
שלושה תאריכי חזרה אפשריים, מש|ם
שנתיבי־הטיסה מהודו הם די־בעייתיים.
היא לא תצליח לחזור במועד הראז§ון
היא תוכל לטוס בשני, אם גם בזה >א
תצליח, היא תוכל לטוס במועד השלישי,
ואם לא בשלישי — אז יובן הרמז. שהיא
המירה את דתה והצטרפה לאחת מהכיתות
הרבות בתת-היבשת רחבת־הידיים: .י
תאריך החזרה הראשון הוא השבוע. אגי
עוקבת אחרי העניין בדריכות, ומקווה של^
נצטרך להמתין למועד השלישי.

באביב היא
תש 1ב בחזרה
בשבועות האחרונים נעלמה מעיני יונה
לחוביץ /טילפנתי מודאגת לביתה. במחשבה
שחילופי מזג־האוויר הפילו אותה
למישכב. ניסיתי כמה פעמים בבוקר. אך
לא היתד. תשובה. אז הבנתי שהיא לא
חולה, חם וחלילה. היא בטח יצאה לקניות,
לים, לבריכה או השד יודע מה.
המשכתי לטלפן, עד שבאחד הערבים

יונה לחוכיץ
נוס גשם ראשון
ענה לי גבר דובר אנגלית. לא. היא לא
חולה ולא תופסת קרני־שמש אחרונות בדרום,
אמר לי האלמוני. היא נסעה לאר-
צות־הברית, ותחזור, אם לא יהיו בעיות,
באביב.
אם כך, יש בוודאי כמה מעריצים מאוכזבים
בתל־אביב. אבל מי אמר שהאביב מתחיל
דווקא בחג־הפסח — אולי אצל יונה
הוא מתחיל עם גשם ראשון?

ל״דוח
במ 1ל ג 9א 11״ם
אני לא מייחסת בכלל חשיבות למזלות. אני לא בוחרת לי
את החברים והחברות שלי לפי היום או השעה שבהם הם
נולדו. אבל אני יוצאת־דופן. הנה, למשל, כניסת מזל מאזניים
היתד, מלווה השנה בסיפור מטריף: לידת המבחנה הראשונה
התעכבה עד אחרי חצות, משום שההורים המאושרים רצו שבנם
יוולד במזל מאזניים. למה? הלוואי וידעתי.
בבוקר שלמחרת הלידה. כבר התחילו להציף אותי טלפונים,
שהתחלקו לשני סוגים. סוג אחד היו כאלה שרצו לדעת מי
ההורים המאושרים. השני, אלה שידעו מיהם .״אם אתם יודעים,
למד, אתם מטרידים אותי?״ שאלתי. בדקתי וראיתי שהם טעו.
כי התינוק לא היד, זה שאליו התכוונו. ההוא נזלד רק כעבור
שבוע.
אז לידיעתכם: תינוק המבחנה הראשון הוא של ספורטאי-
עבר ידוע, הנשוי לבתו של עסקן־ציבור, לא מהאופוזיציה.
ועכשיו תשברו את הראש, יותר מזה לא אומר.
עוד אני מתאוששת מר,טלפונים שהציפו אותי, התבשרתי
שנולדה בת לגלה וגד יעקובי, ח״כ המערך ואשתו הדיילת.
האב. כך סיפרו לי, נכח בלידה.
בהזדמנות זו נזכרתי בהיסטוריה המרתקת של בני־הזוג.
יעקובי, שהוא בן ,48 התגרש לפני ארבע שנים מאשתו טובה,
שאותה הכיר בתקופת שירותם המשותף בצבא. את נלה פרלמוטר
הדיילת היפה,פיה, הוא הכיר בעת נסיעותיו הרבות לחו״ל.
ם־ 1975 ביקשה אשתו החוקית גט, שאותו קיבלה כעבור שלוש
שנים.
נלד, היא סיפור אמיתי. היא נישאה לחייל צעיר בשם זאב.
שכעבור שנה מצא את מותו בתאונה, בעת שניקה את נישקו.
אז רווחו שמועות שהוא בהרג כאשר הפסיד במישחק האכזרי
רולטה רוסית. כשהתאוששה מההלם. הצטרפה נלה לאל על
כדיילת. ואף זכתה בתואר מלכת הדיילות העולמית. אחר-כך
היא התחתנה עם איש חיל־הים, גיל חי, והתגרשה ממנו כעבור
זמן קצר.
גד ונלה החלו נפגשים בטיסות ארוכות. אחר-כך בסיפלגה
ולבסוף, כשכבר אי־אפשר היה להסתיר את היחסים. התגרש גד
מטובה והתחתן עם נלה.
הדיילת לשעבר, הצעירה מיעקובי בכמה שנים טובות, עברה
לעבוד בחנון הישראלי ליצוא. יעקובי, שהיה פעם שר, משתעמם
עכשיו באופוזיציה.

גלה וגד יעל,ובי
מבחנה לחיים חדשים
עוד אני מתאוששת מהלידה הזו. התדפקה על שערי המדור
שלי לידה שלישית.
כליברלים מסתובב בחור חתיך, בן אחד הכפרים הערביים
בגליל, טהה א סלי שמו. מה הוא עושה כליברלים? אסלי
הגיע לפני כ־ 20 שנה אל ראש עיריית רמת-גן, אברהם
ק ריני צי, עם מיכתב ממכר משותף, ומאז הוא כליברלים
ובעיר הגדולה.
אסלי, בן ד,־ ,38 מחזיק בדיעות אופייניות לליכוד: בענייני
השטחים הוא חרותניק, בענייני נשים הוא אלוף הליברלים.
לכן לא הופתעתי כשמצאתי אותו במרכז תל־אביב חי עם
מאיה, עולה חדשה מברית־המועצות, הצעירה ממנו בעשר שנים.
אסלי, שהוא חבר מרכז הליברלים. הוא עכשיו אבא. בנו
הבכור נקרא אמיר. לברית לא באתי, בגלל התחייבויות קודמות,
לכן קשה לי לדווח על מה שהיה שם. אבל חברה שלי אמרה
לי. שזהו סימן לכך וכך, משום שזה במזל מאזניים. אני לא
יודעת על מה היא מדברת. אולי אתם יודעים?
אגב, אם אתם חושבים שגמרתי, אתם טועים. עוד לידה חשובה
תהיה בקרוב.
הקשר הגרמ1
הביתה לתשומת לב כל מעריצותיו של הזמר
התימני בועז שרעבי: עד להודעה חדשה
מתגורר שרעבי בארץ.
אולם, אליה וקוץ בה. שרעבי אומנם נשאר
בארץ, אבל אך ורק מפני שהוא מצא
כאן אהבה גדולה, ישנה וחדשה גם יחד.
לפני כארבע שנים, כשהיה בועז בשיא
הקאריירה שלו, הוא עזב את הארץ ונסע
לניו-יורק. הוא השתקע בעיר הגדולה והתחיל
להופיע שם. אחר־כך חרש את כל אמריקה,
במיסגרת סיבוב ההופעות שלו. כל
הידיעות שהגיעו משם סיפרו על בועז המצליח.
העסוק במנעמי החיים בארץ האפשרויות
הבלתי־מוגבלות.
לאחרונה חזר שרעבי ארצה, ואמור היה
לשהות כאן תקופה קצרה. בועז בא לבקר
את בני מישפחתו וחבריו הישנים. ולשמוח
בחתונת אחיו. במסיבת החתונה פגש בועז
באהבה ישנה שלו. ודליקת הרגשות פרצה
שוב.
לפני כמה שנים ניהל שרעבי רומן עם
תימניה צעירה בשם אורנה משולם.
שרעבי ואורנה, שהיתר. אז תלמידת־תיכון,
ניצלו כל רגע כדי לשהות ביחד. אחר־כך
עזב בועז את הארץ ואורנה פגשה באיש
או״ם חתיך, נישאה לו ונסעה איתו לשוודיה,
שם גם נולדה בתם.
השידוך בין הבלונדי התמיר ובין התי־

בועז שרעבי
אהבה ישנה חדשה
מניה העדינה לא עלה יפה. השניים חזרו
לארץ והבינו שעליהם להתגרש, ובינתיים
הם חיים בנפרד.
כשבועז פגש את אורנה, הוא הבין שעליו
לחיות במקום שבו נמצא ליבו. הוא
שב לגור בדירתו היפהפיה באפקה, התחיל
להופיע בישראל וממשיך לעסוק בשעות
הפנאי שלו בציור נופי הארץ.

לפני כחדשיים בישרתי לכם על התחדשות
הקשר בין השדרנית הפופולרית שוש
עטרי ובין חברה הוותיק ג׳וזה, וכבר
יש התפתחות נוספת. שמועה עקשנית המסתובבת
בעיר מספרת על תוכניות לחתו\

ג׳וזד,
היה בעבר מציל בכפר־הנוסש
קיסרית ולפני־כן עבד כמציל במלון פאן־
אמריקן בבת־ים. לפני כחודשיים הוא שב
לארץ. אחרי שהות בת ארבעה חודשים בגרמניה.
סביב שהותו שם היו סיפורים על
מעצר בידי המישטרה המערב־גרמנית. אולם
כששב הבחור לארץ הוא מילא פיו מים
בכל הקשור לפרשה.
בזמנו, אמרה לי השדרנית המפורסמת
כי הוא נעצר מפני שהפר את איסור הכניסה
לגרמניה, אולם היו גם סיפורים אחרים
לגמרי. בכל אופן, מה שהיה — שייך
לעבר.
ברגע שג׳וזה חזר לארץ, הוא מיהר לזרועותיה
של חברתו׳ ,ומאז אי־אפשר היד,
להפריד ביניהם. ג׳וזה עבר להתגורר עם
שוש, ומילא את ביתה במתנות שלא הפסיק
לרכוש למענה. היום מסתבר, שכאשר
בינתיים פורחת האהבה בין אורנה ובועז.
אולם השניים ידעו כבר עליות ומורדות
רבים במהלך הקשר בינלהם. אז לכל מע־ריצותיו
של שרעבי: יש לי עצה. שבו
והמתינו בסבלנות, עוד יבואו ימים.
ויגידו.

ריהט ג׳וזה את ביתה, הוא ריהט בעצם גם
את ביתו, שכן השניים מתכננים חתונה.
בעבר היו לשוש, בת ה־ .32 כמה סיפורי-
אהבה לוהטים. לפני כשנתיים נסעה שוש
לבירת ציון האמריקאית לוס-אנג׳לס, והגי
שוש
עטרי
חתונה באופק
שה תוכנית בתחנת־הרדיו העברית שם. היא
הצליחה בעבודה ובחוגי החברה. התאהבה
במקום ובמי שהיה אז המס שלה, אכי
אלץ, שחזר גם הוא בינתיים לארץ.
רומן מפורסם אחר של השדרנית המצליחה
היה עם אבינועם כראנדט, בעל
סיפעל לחוטי־טכסטיל. החבר המפורסם ביותר
שהיה לשוש הוא שאול (״שאולי״)
וייצמן בנו של שר־הביטחון־לשעבר,

עזר וייצמן.

במדינה
י שר אלי ם ב חר׳ל
סוף וזחדום וזד&ד׳
חברה חיפאית •בלחה
בועלים לניגריה ללא חוזה.
מה עם הביטוח ;
לפתע הרגיש מרדכי מוטולה
שהוא עף. משהו מתחת לרגליו
התמוטט. חצי תריסר הפועלים הניגרים,
שהיו עימו על הפיגומים,
הבחינו במתרחש לפני הישראלי
והצליחו לקפוץ שמאלה וימינה.
מרדכי מוטולה, כבד־הגוף, מצא
עצמו על הקרקע. היה זה סוף
החלום הניגרי שלו, שהתחיל בחודש
מאי אשתקד בתל־אביב,
אחרי שקרא במודעה בעיתון, שמחפשים
מנהל־עבודה לבנייה בחו״ל.
מוטולה, חושב גוה־שרת שליד צהלה,
נסע לחיפה בעיקבות המודעה
שבישרה לו על תנאי שכר מעולים
במדינה הדוברת אנגלית.
הוא חזר מחיפה מוקסם, סיפר
לילדיו ולאשתו שיקבל שכר־חוד־שי
גבוה, שיפקח על 60־ 70 פועלים
באתר־בנייה של וילות פרטיות ב״
לאגוס. המודעה פורסמה על־ידי
חברת חגם — חי יעקב ואברהם
גינוסר מהנדסים. בראיון עם יעקב
הובטח למרדכי מוטולה, לפי דבריו,
שכר חודשי של 1750 דולר 300 ,
דולר עבור עבודה בשבתות, ו־250
דולר דמי־כיס.
כשדרש מוטולה שיחתמו עימו
על חוזה. נאמר לו, שהחוזה יחתם
בלאגוס. על־ידי מעבידו שם. כמו
כן, נאמר לו, שעליו להציג את
עצמו בניגריה כמהנדס, ולצורך זה
יקבל את המיסמכים המתאימים.
שילטונות. ניגריה, כ־ נאמר לו.
אינם מקבלים פועלים ומנהלי עבודה
זרים.
אחרי שקיבל בתל־אביב כרטיס
טיסה ללאגוס נישק מרדכי מוטולה
את מישפחתו ויצא לדרך. בנמל״
התעופה של לאגוס המתין לו ישראלי
אחר שנשא שלט גדול עם
שמו של מרדכי מוטולה ביד. היה
זה הישראלי הררי, שהוביל את
!מוטולד, למעונות חברת־הבנייה,
שאליה נשלח על־ידי החברה החיפאית.
שם גילה מוטולה שהוא
נמצא בחברתם של ישראלים אח
רים,
שכולם הגיעו ללאגוס באמצעות
אותה חברה.
״הכם ןז נגמר.״ בין ישראל
ובין ניגריה אין יחסים דיפלומטיים.
אך חבות חגם דאגה ל־אשרת־כניסה
ללאגוס ולאישורי
עבודה.
את עבודתו התחיל מוטולה ב־לאגוס
ביוני ,1981 סיים אותה אחרי
חושיים. בזמן קצר זה הוא הספיק
לגלות שחברת הבנייה הניגרית
מעסיקה מוהלים ישראלים. מנכ״ל
החברה הוא עזרא פקטר, כפי ש גילה
למוטולר, עורך־הדין הניגרי,
אולאפודה אורלאכה, שטיפל מאוחר
יותר בעניין תאונת־העבודה •של
מרדכי.
אחרי התאונה הובל מוטולה
לבית־החולים המקומי בלאגוס שם
אושפז במשך תקופה קצרה.
כשרגלו האחת בגבס, הוטס הישראלי
ארצה, וכאן התברר שמצבו
אינו פשוט. הוא עבר כמה ניתוחים,
אך גם אחרי שנה, עדיין
נתנוה רגלו בגבס.
מוטולה סבר לתומו שהמעביד
דאנ לבטח אותו בביטוח הלאומי,
לפני נסיעתו. יעקב חי הבטיח לו
בפירוש, לטענתו. שהחברה הני־גרית
מבטחת את הפועלים הישראלים.
אך היום אין למוטולה כל
ביטוח.
עד תחילת ספטמבר קיבל מוטולה
מיעקב חי כמה מאות דולרים בכל
חודש. עכשיו נאמר לו :״הכסף
נגמר.״
בשיחה עם העולם הזה ניסה
תחילה יעקב ח׳ להכחיש שהוא
מכיר את מוטולה. כשנזכר בו, טען
שחברת חגם רק מגייסת את הפועלים
לניגריה, אך לא יותר. באשר
לפוליסת־הביטוח של מוטולה,
הסביר יעקב חי, כשהעניין עדין
ברור. מוטולה, לדברי חי לא ביקש
לראות את פוליסת־הביטוח שלו.
מרדכי מוטולה טוען: .שדרשו
ממנו לחתום על יפוי־כוח לטובתה
של חברת־הבייה, כדי שזו תגבה
עבורו את הכסף המגיע לו, והוא
אכן חתם, את הפוליסה הוא לא
ראה ,״אך אמרו לי כי היא בגובה
של 800 אלף דולר,״ סיפר הפצוע.
יעקב חי מכחיש זאת :״הפוליסה
היא בסך הכל 60 אלף ל־ 70 אלף
דולר בלבד. מזה יש לחשב את

עובד־חוץ מוטולה בניגריה
אין חוזה. אין ביטוח

•שיעורי הנכות של מוטולה. הוא
עדיין לא הגיש תעודה כזו.״
מוטולה טוען ההיפך: הוא הגיש
תעודות רפואיות, וקיבל עד עתה,
במשך שנה רק כ־.8000
יעקב חי מדגיש שהכסף נגמר.
אין כבר מה לשלם למוטולה.

תול דו ת
א שה דאמ שז חררת
דעני שדוש שנים
הסכימה ג׳ז־לייט דן
לשלם מזונות לבעלה.
היום היא נותרה 7דא רכוש
_ולדא אגורה.
תשלום מזונות כחלק מהסכם״
גירושין הוא דבר מקובל. א -כאשר
אשה מתחייבת לשלם מזונות
לבעלה, זהו דבר יוצא־דופן. כעבור
שלוש שנים היא נותרה ללא פרוטה,
אחרי •שישבה בכלא מפגי שלא
עמדה בתשלומים החודשיים,

משלמת־־מזונות דן
מחיר החופש

מקבל-מזונות דן
.,ויתרתי עד הפרנסה״
והחופש שעליו היא דיברה, קיבל
משמעות שוגה לגמרי.
בתחילת 1980 הגיע לסיומו פרק
ארוך של נסיונות גירושין בין ג׳ו־ליים
ויוסף דן, בעלי חנות לביגדי
נשים ברחוב אלנב־ בתל־אביב.
עד לחתימת ההסכם עברו ילדי
הזוג מצד לצד, והשניים בילו ימים
בין בית־הדין הרבני, בית־המישפט
המחוזי והעובדת־הכוציאלית.
הסיבה לעיכוב במתן הגט היה
חלוקת הרכוש, שכלל מלבד החנות,
בית ומכונית.
בהסכם הגירושין המפתיע נקבע,
שג׳ולייט תקבל את החנות, כולל
החובות, ושיוסף יקבל את הבית,
והמכונית ויקבל בכל חודש מזונות
בסך 6000 לירות, צמודים ל־דולאר,
שני הילדים, כך נקבע,
ישארו אצלו( .העולם הזה .)2211
ג׳ולייט יצאה אז מאולם בית-
המישפט והכריזה :״אני מאושרת,
סוף־סוף אוכל להתחיל לחיות נוח״.
עברה קצת יותר משנה, ובפברואר
1981 נעצרה ג׳ולייט על־ידי
•שוטרים, בגלל שלוש פקודות לתשלום
מזונות שלא כובדו. ג׳ולייט
היתה חייבת לבעלה סכום של 120
אלף לירות, שכללו ריבית והצמדה
עבור מזונות לשלושה חודשים.
״דופקים את הנשים״ .החוב
הגדול הצטבר, משום שג׳ולייט
נותרה ללא עבודה בחנות. מיעוט
הלקוחות, המצב הכלכלי הקשה
והריבית התופחת על החובות הותירו
אותה ללא פרנסה.
הבעל, שנשאל אם אינו מתבייש
לקבל מזונות, אמר :״אני ויתרתי
על החנות, כלומר על הפרנסה •שלי,

ולכן היא חייבת לתת לי את ה־מיחיה
שלי. אני לא עובד כבר
שנתיים.״ (העולם הזה .)2266
וכאילו לא די בכך, עברו הבן
והבת מהאב לאם, ואחר־כך חזרו לאב לפני ארבעה חודשים, כשהילדים
היו אצלה, הגישה בקשה שהאב
ישלם מזונות. הוא. מצידה הגיש
בקשה נגדית, ותבע את תשלום
המזונות רטרואקטנבית. מאז שהאם
•שוחררה מהכלא. כעבור זמן חזרו
הבן ואחריו הבת אל האב ושוב
הפכה האם נתבעת.
בית״המשפט מינה את עורכי־הדין
משה זינגל, חיים שטנגר ודליה
ברקול להיות כונסי־נכסים
לצורך מכירת החנות ותשלום ה מזונות
לבעל ולילדים.
החנות נמכרה בסכום של •שישה
מיליון לירות. מייד עיקל הבעל
סכום של יותר ממליון לירות, שהיא
היתד, חייבת עבור מזונות, מאז
שיחרורה מהכלא. הוא טען ישיש
לו חובות נוספים, ושעליהם הוא
עומד להגיש תביעה חדשה.
לפתע נכנסו לתמונה. שילטונות
המס. מס־ההכנסה עיקל 2.5מיליון
לירות שאותם היתה חייבת האשד,
כעצמאית. שאר הסכום, פחות מ־
2.5מיליון לירות, נשאר בידי בוני
סי־הנכסים, לתשלום המזונות בעתיד
לשני הילדים.
כאשר התגרשו השניים אמרה
האשה :״אני יודעת שנשים רבות
מפחדות. הן נשענות על הכסף
של הבעל, מפחדות להישאר לבד.
הגברים והרבנים מנצלים את זה:
טוב־טוב. הם דופקים את הנשים.
הרי זה רק בושה בשבילו שאני
חייבת לפרנס אותו. אבל אם לא
איכפת לו, וזה המחיר של החופש
שלי, שיהיה לו לבריאות, ושיר,נד,
מכל גרוש.״
היום התמונה שונה לחלוטין.
מי •שיצרה תקדים חברתי בארץ
משלמת על כך היום מחיר כבד.
ג׳ולייט גרה בדירה שכורה. לבדה,
ללא ילדיה. היא עובדת כשכירה
במכירת בגדים. החנות, שהיתה
ברשותה, לא קיימת עוד, וגם אגורה
אחת ממכירתה לא תגיע אליה
לעולם. וכאילו לא די בכך, הילדים
רוצים להישאר אצל האב.

מי שפט
היזהר, הקער! .
הנאשם מכר לקונה מכונית
נגיבה. דזקוגח נפבי;,
במילחמה וכפפו ־וחזר לו.
אפרים יעיש מנווה־שרת הוא בעל
עבר עשיר מאוד בפלילים. לאחרונה
נעצר בדצמבר ,1981 אחרי
שמכר מכונית מסוג אסקורט, שאותה
גנב מבעליה.
מכירת המכונית היתה מתוכננת
היטב. קודם כל, גנב יעיש יחד עם ^
חברו, מכונית מסוג אסקורט, שבתוכה
היו מיסמכיה. אחר כך גנב
את המכונית השנייה, והתאים את
המיסמכים למכונית זו.
תעודת־זהות של בעל הרכב הראשון
׳׳זויפה על־ידי השניים כדי
להתאים לאחד מהם שתמונתו הודבקה
בתוכה. על חלון המכונית
שמו פתק כי היא עומדת למכירה.
המכשלה:
צ׳יק. בפתח־תי־קווה
ניגש אליהם עודד אלטשולר ביקשו והתעניין במכונית. הם
() 67.00 שקל, והציגו לפניו את ה־מיסמכים
הגנובים. למחרת מסר
אלטשולר לשניים סכום של 53,500
שקל במזומן, ועוד צ׳ק על סך
13,000 שקל, וקיבל את המכונית
וטופס שהתיימר להיות טופס העברת
בעלות.
שני הרמאים נעצרו על־ידי ה־מישטרה
כאשר ניסו לפדות את ה־צ׳ק
מבנק־הפוטדים בראשון־לציזן.
תישעה חודשים ישבו השניים במעצר,
ובינתיים פרצה המילחמה.
הקונה אלטשולר, גויס ונפצע. סניגורו
של יעיש, עורך־הדין סמי
יונה, הציע לשופט יורם גלין דרך
לפתור את העניין בצורה הטובה
ביותר. הוא הציע כי שולחו יפצה
את אלטשולר על הנזק שנגרם לו
ויחזיר לו את כל כספו. מכיוון
שאת הכסף גייסה משפחתו של
הנאשם, ביקש הסניגור את השופט
כי ישחרר את הנאשם ממאסר
זיסתפק רק בתקופה שבה ישב
במעצר.
התובעת, רות דויד. לא התנגדה
להצעה זו. יעיש שוחרר, כדי ש־
(החשו בעמוד ^ )49
סעולס, הזה 2354

תערוכה והחוויות
!ה עניין
שר תנווט

מאת

ד׳׳ר קותיאל שרעבי
ועדנה פ״נרו

אידוו בשיטת
עשה1את נעצמו
תוכל ללמוד כיצד לאלף את כלבך בדרך
הקלה ביותר, אם תשים לב ל־ 14 עצות
של מאלפת־כלבים מפורסמת .״אי־אפשר?״
היא אומרת ,״אין מושג כזה, כאשר מדובר
באילוף כלבים. יש להשקיע קצת זמן
וריכוז בגופו של הכלב, כדי שילמד.״
בארברה וודהאוז פירסמה לאחרונה רב־
׳מכר בשם אין כלבים רעים — שיטת
וודהאוז• וודהאוז, המופיעה בספר השיאים
של גינס כמאלפת המצליחה ביותר בעולם,
משום שהיא מלמדת כלבים להישמע להוראות
בסיסיות בתוך פחות משש דקות.
אלה 14 העצות, שבעזרתן יהיו החיים
עם כלבך נוחים יותר.
•,יש לפתח קשר טלפתי עם חיית־הסיפוחים
שלך, תוך כדי התבוננות בהתנהגותו
ובאישיותו. שים לב מה מנסה
החיה לומר לך בעיניה, מהם הצלילים
שהיא משמיעה ומהם סימני שפת־הגוף

בימים אלה, כשהחדשות קודרות, והאנשים
על שניים מתנהגים כמו חיות,
נעים להתבשר על אירוע ספורטיבי בעל
פוטנציאל מבדר מאין כמותו, שיתקיים
בשבת הקרובה ביריד־המיזרח.
אחת מיוזמי תערוכת הכלבים השנתית•
של מועדון הכלבנוח בישראל, רובין דמלין,
פנתה לכתבי־ספורט ברדיו ובטלוויזיה,
וביקשה שיסקרו את האירוע. להפתעתה,
הם זקפו גבות בתמיהה — זה לא כדורגל
ולא כדורסל וגם לא ריצה ו לנו לא ידוע
על ספורט של בעלי ארבע רגליים!
דמלין, ילידת דרוס־אפריקה, מגדלת
וחובבת כלבים ותיקה לא הירפתה. היא
טענה כי תחרויות וביצועים ספורטיביים
של כלבים, נחשבים בכל מקום אחר
בעולם כספורט לכל דבר. אך לכתבים
זה נשמע מהר.
לדעת מדור זה, כל עוד נושא הדבר
אופי ספורטיבי יש בו ברכה רבה גם
למתחרים וגם לעתיד הכלבנות.
כידוע, מתחרים ביניהם הכלבים לא
רק ביופיים. סוגי התחרות: מצב הכושר
הכללי, תרגילי עירנות, ריצה, שמירה
ועבודה. כלב טוב אינו בהכרח מלך היופי.
או מיס תבל. כלב טוב הוא כלב המעיד
על הטיפוח והטיפול שהעניק לו בעליו
ועל יכולתו לעמוד בנדרש ממנו בתבונה
הכלבית שלו. לכן, כל נסיון של בעלי
כלבים מסויימים להתרברב בגיזעיותו ה מושלמת
וביוחסין מימים ימימה, או, להבדיל,
כעסם הנורא של בעלי כלבים מסו-
יימים, שכלבם איכזב אותם ולא זכה
באליפות — מקומם לא יכירם בקהל אוהבי
החיות לשמם.

האחרים שלה. כלב עירני, למשל, מחזיק
את ראשו זקוף, זוקף את אוזניו ומנענע
את זנבו. עיניו של הכלב נפחד מתרוצצות
תמיד מצד לצד.
אין לצפות שכלב ילמד להישמע

יריד־המיזרח יהיה זירה מכובדת להשוואות
ולהחלפת דיעות, והזדמנות להכיר
שישה שופטים־אורחים בעלי שם בינלאומי,
שיבואו במיוחד לאירוע מצרפת, מ
לפקודה,
אם אין חוזרים עליה במשך
עשר דקות ביום, במשך חודש ימים
ברציפות.
• יש להיות תקיף במתן ההוראות.
החיות מצפות לעיקביות באימון.

אנגליה, מגרמניה, משווייץ ומפינלנד.
דרך־אגב: העלמה שבתמונה למעלה
היא בבסי פון־דר־רוישאראקה, אלופה
מגרמניה. האצילות מחייבת.

• שבח את הכלב כאשר הוא מבצע
היטב פקודה.
• יש להשתמש בתקיפות ובנדיבות
גם יחד. אסור לרדות בכלב יותר מדי.
אחרת לעולם לא יישמע לך. הגיל הנוח
ביותר לאימון כלב הוא שישה שבועות.
אך אפשר לאמן כלבים בכל גיל. גורים
הם הנוחים ביותר לאילוף.
• המילים.חשובות מאוד בתהליך האילוף.
יש להגות אותן בצורה ברורה מאוד,
במיוחד כאשר מדובר בהוראות כמו ״שב!״
או ״עמוד !״ נסה לתת לכל הוראה צליל
שונה, ודבר תמיד בתקיפות.
• כשאתה נותן הוראות. אל תשתמש
בשמו של הכלב לעיתים־קרובות מדי.
יש לשמור זאת להזדמנויות מיוחדות,
כאשר רוצים להדגיש את חשיבות ההוראה.

אל תשלח את הכלב לאימון אצל
אדם אחר• בסופו של דבר הוא יעשה הכל
כדי למצוא חן בעיני המאמן ולא בעיניך.
• לעולם אל תכה כלב. אפשר לנענע
אותו בחוזקה, למשוך אותו ברצועה, אבל
אסור להרביץ.
!• חטיפי־מזון הם פרסים יפים על
ציות, בעיקר לגורים. הכלבים אמנם נשמעים
לפקודות משום שהם רוצים לשאת
חן בעיני בעליהם, אך פרסי מזון מעודדים
אותם עוד יותר.
אמן את כלבך במקום שקט, הרחק
מחיות, שאון של בני־אדם או תנועה
הומה.
• אל תניח לילדים בני פחות מ־5
לחנך כלבים. הצעירים הם מאלפים מצו-
יינים אחרי גיל זה.

הכותרת לשתי תמונות אל ה היא: לפני ואחרי. בת מונ ה
מימין נראית אנג׳לין אהרליכש עם הכלבה ליזה, כפי שצולמה
בישראל ב־ . 1980 בת מונ ה ה שמאלית נראות השתיים בעיר
ניימיכן שבהולנד, שנה ל א חר מכן.
לא קשה להבחין בתמורה שחלה בכלבה. באחת היא
נראית עלובה, שמוטת־אוזניים וירודה ואילו אחרי שנה,

בגיל 14 חודשים, היא זקופת־ראש, כלבה יפהפיה ומ טופחת.
הסיפור שמאחרי הת מונ ה נשלח אלינו על״ידי אנג׳לין וייס
אהלריכס, שביקשו לשתן* אותנו ב שימחתם. בשעתו באו יוס,
רופא במיקצועו, ורעייתו, אנג׳לין, לבלות את ירח״הדבש שלהם
בישראל, כשנורה ח מוד ה אבל חולנית וירודה במי שקלה אימצה
או ת ם. הם קר או לה ליזה, ל ק חו או ת ה אי ת ם להולנד ועדיין,
לפי דבריהם ,״הז אבה הישראלית היא הבת היחידה שלנו.״

• אל תאלף כלב בקולר או בשרשרת־חנק,
שתחתוך בעורו•.
• דבר אל כלבך מרגע שהגיע אליך.
כלבים הם יצורים אינטליגנטים מאוד.
המוח של כלב פיקח שווה, בדרך־כלל,
לזה של ילד בן חמש.

מטי נהדרים, בני חודשיים, צאצאי
אלופים במחיר סביר לבית חם.
96307־ 052 לא בשבת.
* הרוסים כאיים. ברשותי
מגהץ תוצרת רוסית, טעון תיקון
— אמסור אותו תמורת רדיו־טיים
טלפון .621445
* בית טוב. למכירה חתול
פרסי לבן, יפהפה, בן שנה, מבית
טוב והורים מכובדים, תמורת 150
דולר. טלפון 445611 בבוקר.

תפות. מבטיח לא לאכזב. ת״ד
37285 תל־אביב מיקוד .61372
* אני נאה: המעוניינזת ביצירת
קישר אינטימי עם גבר נאה
בשנות ה־30׳ מתבקשות לכתיב
לת״ד 37092 תל־אביב, מיקוד
.61370 סודיות מובטחת.
* נאה־נאה. צעיר נאה מעוניין
בנשים עד 40 ליחסים אינטימיים.
סודיות מובטחת. צייני טלפון
ת״ד 1409 מיקוד 47100 רמת־השרון.

הלך
לאיבוד
ברצוני לבקש עזרה באיתור כלב שהלך לאיבוד, ביום שישי,
.20.8.82 זהי כלב רועים גרמני (זאב) בן ,7צבעו שחור־חום. הוא
עינה לש 6רובין.

מ פג שי בו ק ר אינטימיים גבר 30/180 מחפש אותך הצעירה,
בעלת הדירה והטלפון,
למיפגשי בוקר אינטימיים. תמיכה
אפשרית. ת״ד 525 ראשון־
לציון. עבור ג׳.
* הכיב ונחמד. איש ביטחון
חביב ונחמד. מבוסס ומסודר
רוצה ליצור קשר למטרה רצינית
בלבד, עם בחורה מסורתית ונאה
בת 20—23 לנישואין. רצוי מהעדה
הפרסית. טל׳ 42201־ 053 בשעות
אפי.
18—22 בערב.

האירוע הפלילי היחיד שנרשם
ביום־הכיפורים בתל־אביב היה
פריצה למרפאת קופת־חולים שבפינת
רחוב מוצקין. החשוד, אברהם
אידגר, נתפס בידי המישטרה בשעה
3אחרי הצהריים של ערב
יום־הכיפורים בתוך המרפאה, כשברשותו
שני בקבוקי אדולן.
הוא נעצר והובא לבית־המישפם,
לשם הארכת מעצרו. השופטת ורדינה
סימון חקרה אותו למעשיו
במרפאה ביום־הכיפורים, והוא סיפר
כי מצא את הדלת פתוחה ולכן
נכנס וחיפש רופא .״הרגשתי לא
טוב, ואני חבר קופת־חולים,״ הסביר
לשופטת ,״אז חיפשתי רופא.״
פגישה קודמת. כאשר הסביר
לו התובע המישטרתי שנמצאו ברשותו
שני בקבוקי אדורן אמר החשוד
כי הוא נמצא בתהליך גמילה,
וד״ר מיכאל רייטר מספק לו אדולן.
השופטת נזכרה כי פגשה כבר
את החשוד בבית־המישפס, בעת
מעצר קידם. והוא לא הכחיש זאת.
הוא אמר כי הוא סובל ממחלת
הנפילה ויש לו נכות של מאה
אחוזים .״בפעם שעברה נפלתי באולם
בית־המישפט וקיבלתי התקפה״
,הזכיר לשופטת.
איש המישטרה הגיש לשופטת
את רשימת הרשעותיו הקודמות
של החשוד, והיא המליצה על הסתכלות.
אידגר נשלח לשמונה ימי־הסתכלות
בבית־חולים.

* מעניין. סטודנט באשה נשית
ונאה לקשר טוב ומעניין.
ת״ד ,1117 חיפה.

לבחורה שהתקשרה אל בית-
הורי בסוף חודש ינואר 1982
וביקשה למסור לי הודעה או
חיבלה מבחור צ׳כי בשם יאך
הונאזה, המתגורר באמסטרדם

אנא, התקשרי אלי. טלפון
862675־ 02 בשעות הערב, חוץ
מימי ראשון ושלישי. אודה לך
שרית.
מאוד•

* חמוד. דרושה אשד! מסורה
לטייל בבוקר עם פעוט חמוד
ה וחודשיים) .יום־יום, שלוש
ות, בצפון תל־אביב. טלפון :
456־.03
* עם נפיץ: מזכירה־כתבנית
ית עם נסיון של חמש שנים
£שת עבודה מעניינת ורצינית
זור לוד. לפנית: יהודית בן
שפרינצק 22 לוד.
.טייס מהלו• ממני יכול
:ת״ טייפ סלילים פיליפס. סל-
289088־.03

:חנה, מחנה,
:חנת
ם אתה מעל 180 סנטימטר וסף
לזה אינטליגנטי, ממתינה
־ אקדמאית גבוהה בת ,27
ת״ד 37522 תל־אביב.
:ב׳לתי מוגכד 25/169 .בשו־לטיול
לאירופה לזמן בלתי-
:ל. ת״ד 28153 תל־אביב.
,ג כד תמורה שחיא. סטו־מוכן
לבצע כל עבודות־בית
סוג שהוא. כל תמורה תתקבל
1ן יפה. טלפון.621335 :

קורת נג. סטודנטית וסטו־ישמרו
ויתחזקו את דירתכם
ן שהותכם בחו״ל לצורך שלי־
/טיול. טלפון 50588 052 יורס.

.נגד גשם. דרושים ברזנט
תות לטנדר פיז׳ו, תמורת שווה־אי
שקלים. טלפון 846837־.03
אלופים קטנים. גורי דל—

סימני היכר מייחדים:

גדול,
צלקת על עצם האף,
ניבים תחתונים שבורים,
כתם כחול־אפור על הלשון.
אובדנו גורם לכולנו צייד רב, אחרי שהפך חלק בלתי־נפרד
מהמישפחה.
ניתן להשיגנו בטל׳ .)054( 82866 : 82847 : 82755 : 82379

נעמי ואהרן אכיבי
+יד שניה. טנדר פיז׳ו מודל
,73 יד שניה, כולל ארגז במצב
מעולה. בהזדמנות בשעות הערב
טלפון•774945 :

אפשריים
* לא חשוב הגיד: גבר נאה
( )23 מבקש להכיר אשה נאה ליחסים
אינטימיים. לא השוב הגיל !
ת״ד 9277 תל־אביב. מיקוד .61092
* לא פנוי. תל־אביב ( )33 לאפי״
,מעוניין בקשרים אינטימיים
עם נשים מנוסות, בכל הגילים
והגדלים, בכל שעות היום, סודיות
מובטחת. ת״ד 20276 תל־אביב.
* חו ב ה׳ סטודנט ( )22 מעוניין
ביחסים אינטימיים עם נשים
20—45 מכל הסוגים. סודיות חובה !
נא לציין טלפון. ת״ד .4092
+כדי התחייבויות. בחור
25/182 מעוניין להכיר עד .40 בלי
התחייבויות, לקידום בעסקים ולמטרות
רציניות. ת״ד 5389 רמת־גן,
מיקוד .52151

כפר־בבאי

+משועממת. בחורה משועממת
המגיעה לגיל 18 ורוצה
לראות אנשים מעולם אחר, מער
ניינת להתכתב ולהכיר בחורים עד
גיל .22 אחד־העם 23 ראשון־לציון.
כהן הילי.
* גכר גכרי מגוברר. גברי
ונאה 32 מעוניין ליצור קשר
עם אשה חופשיה ומשוחררת מריעות
קדומות. ת״ד 31597 תל-
אביב .61315

מזונות לידיעה סגל&יה
החלטה חדשגית בכית־המישפט
העניקה מזונות
לידועה בציבור.

* כעדות דירה בלכד. גבר
גברי, נאה, רציני ורגיש ()28/178
מעוניין להכיר נשים גרושות
,20—30 רצוי בעלות דירה בלבד,
למטרת ידידות רצינית. ת״ד 1833
ארמי.
רמת־גן.

לשווא טען עורך־הדין ציון סמוכה,
כי אחד ההבדלים הגדולים בין
נישואין כדת וכדין ובין יחסים עם
פילגש, הוא העובדה שאת הפילגש
אפשר להחליף בכל שלב ללא כל
פרוצדורה מישפטית, ולכן לא מגיעים
לה מזונות. השופט אריה סג־לסון
החליט אחרת.
ה מיקרד, שאליו התייחס השופט
הוא מיקרה המסתובב כבר שנים ב־בתי־המישפט.
האשה, לודמילה קט־פוגל,
נישאה בקפריסין לשימעון
קם. הם נאלצו להתחתן בקפריסין,
מכיוון שאמה של לודמילה לא
היתד, יהודיה, ולכן גם הבת אינה
נחשבת יהודיה, למרות שאביה היה
יהודי וציוני. כאשר החליטו לוד־מילה
ושימעון להינשא, הם נסעו
לקפריסין, ביצעו את כל הדרוש
שם, וחזרו לארץ כזוג נשוי. גם
בתעודת־הזהות שלהם נרשמו כנשואים,
ונולד להם בן.
כושר גישואין. הסיכסוכים
לא איחרו לבוא, והשניים נפרדו
והחלו בהליכי־גרושין. אולם אז
התעוררה השאלה, האם היו השניים
נשואים בכלל? לפי ההלכה
(ז יהודית אין נישואיו של יהודי
לגויה תופסים כלל. ואמנם, השופט
סגלסון, שאליו הגיע התיק באחד
מגלגוליו בעת בקשה למזונות
עבור לודמילה, החליט כי
לשניים לא היה כושר נישואין, ולכן
לא היתה לודמילה אלא הידועה
בציבור של שימעון.
בהמשך להחלטה זו קבע השופט
באופן עקרוני, כי לידועה בציבור
מגיעים גם כן מזונות מהידוע בציבור
שלה, אם כי טרם נכנם לדון
בבעיה הספציפית של שימעון ולוד־מילה.
בהחלטה זו, אם לא. תבוטל,
זכתה הפילגש להתקדמות ניכרת
במצבה המישפטי בארץ.

* לקטינים כלבד. חתיד
מעוניין בקשר עם בלונדים בני 15
ומטה. ת״ד 13118 ירושלים.
* שו ב הבטחות: .אה 30/160
רציני, מעוניין להכיר נאה, חטובה
ומשוחררת להיכרות מעניינת. טל.

* ידידה אינטימית. חמוד,
עדין ומנוסה מעוניין לשבור את
השיגרה בעזרת ידידה אינטימית.
ת״ד 447413 חיפה.

* טכל ה סוני ם. קצין נאה ואינטליגנטי,
מבין עניין, בנשים
לא מרובעות ומשוחררות למטרה

חינם אץ כסף !

599290־.03

ציריכיש

כנהמדה.

21/176 מעוניין להכיר נחמדה. ת״ד
659 כפר־סבא.
* הבטחות. נאה ( )33 מעוניין
בקשר עם נשים, לשם הנאות משד

נופר מ סו רו
פרפר צעיר ( )23 שנמאס לו להתפרפר,
מחפש קן חמים להתנחל
בו. ת״ד 1009 בת־ים.
יגאל.
אינטימית. מצב מישפחתי לא
חשוב! טלפון 63937־ 052 בשעות
הערב.
* ׳ נכרי כנשית. גברי ()31
נאה מעוניין בקשר עם נשים ד
דיסקרטית, היודעת לשמור סוד.
ת״ד 31159 תל־אביב.

רכה כחמאה
רווקה 30 נאה באמת! תוססת.
רומנטית, חוש־הומור,
רכה כחמאה, הלקה כסבון ותוססת
כסיפון. גברים פנויים
בלבד — כיתבו ולא תתאכזבו !
ת״ד 29269 תל־אביב.

(המשך מעמוד )42
יוכל לחזור לעבודה ולשלם את
החוב שלקח ממישפחתו.

תום הנדמודים
בריצה ב
החשוד בפריצה לקוסת־
־חולים ביומ־הביפורים
נשלח להסרנבלות.

צ׳ כ י

במדינה .

אז א ם יש לך מ ה להודיע,
להביע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טובה, ואפילו ל קל ל —
קדי מ ה !
• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף ת מו נה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה ה מוצעת
לחילופיו, הרווק המציע
א ת עצמו ל היכרו ת — יכול
לעשות זאת. ב מיד ת היכולת,
תפורס ם גם ה ת מונ ה.
• ההודעה תיכתב על גבי
נלויית״דואר, למערכת ״העול ם
הזה״ ,ת״ד , 136 תל-אביב
(אלא א ם כן מצורפת ל ה
תמונה. ב מי קר ה זה יש להש תמש
במעטפה) .לאתתקב לנה
שום הודעות בעל״פה, ב טלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול א ת
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל-ההודעה.

העולם הזה 2353

מנוחה לאוו היתה צוינה להוכיח שהיא אנן
אם שנורה -נ׳
שם־המישפחה שד
בנה היה שונה
אבי שלושת בניה. כמה שנים אחר כך שינתה
את שם־מישפחתה. בשל העובדה ש-
שם־מישפחתה אינו זהה לשם־מישפחתו של
בנה, נחשדה מנוחה לאור במירמה ובהתח־זות.

השיחות שהיו למנוחה עם הגורמים
המטפלים בעניינים אלה בצה״ל, היו סביב
זכותה לקבל מצה״ל את שזכאית לו כל
אם שכולה. אולם החקירות שנערכו לה
כדי לבחון את אמיתות דבריה, גרמו לה
סבל רב.
בצה״ל נהוג, להביא את חפצי ההרוג
למישפחתו בתום 30 ימי האבל. קצינת־הנפגעים
שביקרה את מנוחה, סירבה להראות
לה את חפצי בנה האהוב.
לאם השכולה אין הסבר לסירוב זה,
אולם הזעם שאחז בה בעיקבות זאת גרם
לה להתנהג כחיה פצועה :״בשבילי, לראות
את החפצים שלו, היתד, הפרידה ה־איטימית
ממנו. הייתי גם בטוחה שיש משהו
בשבילי בין חפציו.״ בשלב מאוחר
יותר התגלה המיכתב שכתב משה לאחיו ה־

צבא הגנה לישראל
מודיע בצער על מות

מטה מיץ
מודיו, התחיל לעבוד ככלכלן במישרד־הביטחון.
אמו,
מנוחה לאור, ביקשה להוציא את
זעקת בנה ברבים. אחרי מות בנה עברה
האם מסכת־יסורים איומה. בימים אלה סיפרה
על העוול שגרם לה הצבא.

^ איר
^ נוחה לאור ביקשה מצה״ל שיעזור
לה לשקם את עצמה, שכן היא בודדה
ומתקשה להשלים עם המכה הקשה ש0פ־

משה כבר־מיצווה
אהבת הורים —

^ ודה לאל שאני כאן ולא שם. היכן
*//שרבים וטובים נהרגים ונפצעים,
במילחמה שלא רצו בה ואין בה שום הצדקה
או תכלית. ענייני המילחמה מעסיקים אותי
לא רק בהקשר הפוליטי, אלא גם בהקשר
המישפחתי,״ כתב משה לויץ, במיכתב שלא
הספיק להישלח ליעדו.
ב־ 28 ביוני השנה נהרג משה לויץ בן
ה־ .32 משה, חובש קרבי, הוצב ביחידה
קרבית של רופאים וחובשים, שחציה נשלח
ללבנון וחציה נשאר בהמתנה.
מיסה לוין היה בין אלה שהמתינו. בשבוע
השלישי לפרוץ המילחמה, במיסגרת
סיור־אימונים, התהפך הרכב שבו ישב משה
והוא נהרג במקום.
כל השנים שירת משה הג׳ינג׳י בגולני.
אחרי שיחרורו מהצבא למד כלכלה באנגליה.
הוא שב ארצה ביומה השני של מיל-
חמת יום־הכיפורים וצורף ליחידה שישבה
על שפת־התעלה.
אחרי המילחמה נשאר בארץ, סיים את
לימודי הכלכלה בירושלים. עם סיום לי
האלמנה
והיתוס
— למטן הילד

גה. אולם צה״ל התייחס אליה, לדבריה, כאל
פושעת, וערך לה סידרת חקירות משפילות
ומכאיבות.
לפני 17 שנה התגרשה מנוחה מיעקב.

בן • עקב
ההלוויה תתקיים ביום חמישיי בתמוז
תשמ ב 1. 7 . 82 בשעה 0״סו
בבית הקברות קרית שאול
בחלקה הצבאית
אוטובוסים •;ומדו לרשות המיווים מבית החשפחר•
>ח וח 6ו רמת־אגי בנשטה 5ו9 .

צעיר, שרגא, מיכתב שאותו לא הספיק לסיים
ולשלוח.
במיכתבו זועק משה נגד המילחמה המיותרת
ונגד שפיכות־הדמים, שאין לה כל
הצדקה. הוא מתפלל לשלומו ולשלום חבריו,
ומודה לאל על כך שהוא עדיין בחיים.
בנה הבכור של מנוחה מתגורר באנגליה
עם אביו, והוא מסרב לחזור לארץ. שרגא,
הבן הצעיר, לומד רפואה באיטליה. משה
היה קרן האור בחייה.
למשה היה חשוב הקשר עם אמו במיוחד
בגלל בנו, דוידי, בן השנתיים .״אהבת
ההורים,״ סיפרה האם כשדמעות בעיניה.
״היתד, דבר בלתי־מותנה אצל מושיק.״
סיפרה מנוחה לאור להעולם הזה :
״בנפילתו של מושיק ראיתי שואה. כשנפל
לך בן, את כולך פצע אחד. הרי זה
משהו נורא.
״מה שכואב לי כואב. אצטרך למצוא
את הדרך לחיות עם זה, אבל בזמן כזה
מצאתי בתוך עצמי אדם אחר, אדם שלא
היכרתי קודם. חיפשתי דרך לחיות ולא
להסתגר באסון. אין לי ברירה אני לבד ואני
היחידה המטפלת בענייני.
״צד,״ל אמור לעזור לאמהות שכולות
לצאת מן המשבר, ולא לשקוע עמוק בתוך
ביצת־הכאב. אני לא שאלתי מה נותנים
לי כשבני איננו. התייחסתי למוסד השיקום
כאל שיקום גרידא .״לא ביקשתי כסף.
העובדה שתמורת בני אקבל כסף, נראתה
לי טירוף.״
מנוחה לאור ביקשה לשקם את חייה.
אגף השיקום אמור היה לעזור לה במאמציה.
תחת זאת גרם לה עוגמת־נפש רבה.
כל שביקשה מנוחה היד, עזרה שיקומית.
מנוחה עומדת לעזוב את תל־אביב ולעבור
לגור בירושלים. היא ביקשה מהצבא
שיעזור לה וישכן אותה בתקופת־הביניים
ברמת־אביב, סמוך לכלתה ונכדה. כדי ש
משה
לוין ז ״ל
מיכוזב בלתי־גמור

תוכל לשמור על הקשר עם בנו של משה,
וכדי שלא תיאלץ להישאר לבד. אולם
צד,״ל המשיך להתמקח איתה לדבריה, על
דברים שהיא כלל לא דרשה.
הדברים שנאמרו לה, כך היא מספרת,
היו בלשון חדה. ברור היה למנוחה של־צה״ל
יש קריטריונים משלו לקביעת זכויותיהם
של הורים שכולים. היא כלל לא
ניסתה להתערב בעניינים הכספיים. היתד,
לה רק בקשה אחת: שתוכל לקבל עזרה
כספית, כדי להנציח את שם בנה, וזאת
כדי להמשיך בדרך כלשהי את קיומו.
״יש הורים שכבר מתו נפשית,״ ממררת
מנוחה בבכי ,״אני התחלתי לראות את
המצב בצורה מחרידה. לא רציתי להיות
טפיל. אם לא אצליח לטפל בעצמי, איני
אדם.״ האם השכולה היתד, צריכה להוכיח
שהיא באמת אם בנה. היה עליה להגיש
מיסמכים חתומים על־ידי עורך־דין, כדי
להוכיח את אמיתות דבריה.
ארבע שנים שירתה מנוחה בצבא הבריטי
בגית־חולים. את שלושת בניה גידלה בכוחות
עצמה ובתנאים לא קלים. במשך
שנים עסקה בעבודות התנדבותיות שונות
ואף למדה במיסגרות לא רשמיות באוניברסיטה.

חייה עזרה מנוחה לאחרים. כשביקשה
לעזור לעצמה, נתקלה בחומות שקשר, היה
לה להפילן.
״תמיד הייתי מעורבת בנעשה סביבי,״
זועקת מנוחה ,״אבל במיקרה של מוות
יש אי־ד,שלמד.,״
מעבר לכאב הטיבעי על נפילת בנה,
מלאה מנוחה לאור זעם על דרך הטיפול
המעליבה שנהג בה הצבא. היא מאשימה
אותו בכך שלא ניסה לשכך את גודל המכה,
שהתייחס אליה כאל פושעת, למרות
העובדה שהיא לא דרשה מהם מאומה.
״ביקשתי שיקום, לא ביקשתי תגמולים,״
אומרת מנוחה. בינתיים החליט אגף־
התגמולים לפצות את האם השכולה בתשלום
גבוה, אולם היא עדיין לא קיבלה
מהם דבר.
האם השכולה נזקקה לעזרת עורך־דין
כדי להוכיח את צידקתה: כל זאת משום ששינתה
את שם־מישפחתה לפני 13 שנה,
כאשר ניסתה לשקם את חייה, אחרי המכה
שספגה, כשהתגרשה מבעלה ונותרה בודדה
עם שלושה ילדים קטנים.

טיבי זכרוני

!3ינה
דו ז נ גיו ם
ל צ עי רי ם

!נפילה

של פנינה רוזנבדום היא טלי קורן,
הדוגמנית בת רי־ .18 היא נולדת
ס כפית שד דהב בפה, הכל הולך לה בחיים :

״הגעתי למסקנה שאני לא יפהפיה, אבל אני כן
חתיכה ומושכת, שיודעת את כללי המישחק. אומרים
לי שאני דומה לפנינה רוזנבלום, זה לא מזיז לי.״

יל ש נערות הנולדות עם כפית־זהב
בפה. הכל מצליח להן בחיים,
.הכל הולך להן בקלות. אחת
כזו היא טלי קורן.
טלי הקטנה־גדולד היא דוגמנית
בת ,18 עם חוויות ונסיון של בת
.28 היא כבר הספיקה לחרוש את
העולם, לדגמן בחיפה, עיר מגוריה,
לטעום את ניו־יורק, להשאיר עיק־בות
בטכסס ולהצליח במכסיקו.
ניסיון מדהים, לכל הדעות, לנערה
כל־כך צעירה•
כבר בגיל , 12 כשחזרה טלי עם
הוריה משהייה בת כמה שנים ב מכסיקו,
היא ידעה שתהיה דוג מנית
.״כשהייתי בת־מיצווה, הייתי
גבוהה מכל חברותיי. חזרתי לארץ
אשה קטנה, עם עקבים ואיפור,
ולא הסתגלתי לחברת הילדות בביתה.
נראיתי האמא של כולן.
אמי ראתה שרצוני עז ביותר לה יות
דוגמנית, היא לא עמדה ב דרכי,
להיפך. היא עזרה לי להיכנס
ולדגמן בהתנדבות. בתצוגות
של ויצ״ו.
״ההצלחה האירה לי פנים, על
אף ׳שהדוגמניות הוותיקות, שהיו
בגיל .20 לא פירגנו לי, שנאו
אותי ומיררו את חיי. אפילו קארין.
שהיתר מורה שלי לדוגמנות. היתה
קשוחה אלי. אבל זה לא הזיק לי
שהיא צעקה עלי והחזיקה אותי
קצר. למדת־ אצלה הרבה. בין היתר
לשא־ף לשלמות מי־ציע־ת.״בג־ל 17 התבגרה טלי, והפכה
בלונדית בולטת, המיתמרת לגובה
171 סנטימטי :
:ה. כשאמאס בדוגמנות, אעבור לסרטים, אבל עד או עדי לשרת בצבא ״

על הקאריירה הדש עירה
שלה סיפרה טדי: הופעתי ב־

לחיות

״אני אוהבת לחיות טוב, לכן חשוב שלגבר־חיי יהיה
כסף. במכסיקו חייתי כמו מלכה. ביליתי באקפולקו,
סעדתי במיסעדות־יוקרה וחייתי בסטייל,״ למטה: טלי מדגמנת מול המצלמה.

שווה זהב

היא יודעת זאת .״אני רק
שבוע בתל־אביב, וכבר כל
הגברים מנסים להכניס אותי למיטה. אבל אני מסרבת.

כל תצוגות־האופנה בחיפה, והייתי
מצולמת בכל עיתוני־חיפה. הרגשתי
שנגמר לי הסוס בעיר הק טנה
והמוגבלת הזאת. חיפשתי
שינוי דראסטי. התחילו לפרפר לי
פרפרים בראש.
היות שאני הרפתקנית מטיבעי,

אני רוצה חבר אחד, שיהיה גבר ישראלי לעניץ,
בעל אישיות חיובית ועם עבר אירופי.״ טלי למדה
;׳ונמנות בגיל צעיר, אצל הדוגמנית קארין דונסקי.

ניו־יורקי, והחלטתי לחפש מקוו
אחר. הימרתי על מכסיקו, שאותה
הכרתי עוד מילדותי, ושאת שפתה
אני דוברת. עם 500 דולר בכיס
נחתתי במכסיקו.
קשרתי שם קשרים עם דוגמנית
ידועה אחת, שעזרה לי בכך שנתנה
לי ארבעה מיספרי־טלפון של
סוכנויות לדוגמניות• ניגשתי לסוכנויות,
והלו לי קלף משגע.
על ׳־מקום הוזמנתי להופיע בתצו־גות־ארפנה.
הם התאהבו בי שם.
הייתי הסטאר הבלונדי.
השחרחרים האלה נדלקו על ה מראה
שלי, ואז הוזמנתי לעבוד
כמארחת בפרלמנט. העבודה שלי
הסתכמה בזה שהובלתי עימי שר
ידוע וחשוב לכיסאו, כשזרועי ש
לובה בזרועו. עבור העבודה ״המפרכת״
הזאת קיבלתי 500 דולר
ליום. כך הכרתי והתרועעתי עם
אנשי פוליטיקה, מדינאים ואנשי־מפתח.
חייתי
שם טוב מאוד, ברמה גבוהה.
ביליתי באקפולקו, סעדתי ב־מיסעדות־יוקרה,
נסעתי במכוניות
מפוארות, היו לי נהגים ושומרי־ראש.
חייתי בסטייל שאני לא
מאמינה שאזכה בו שוב.

,הייתי ״מיס הגביע״ במרוץ המכוניות
המפורסם של שנת 82׳,
ואני הייתי זאת שהגישה לזוכה את
הגביע, שנשקה לו, כשהתיזו עליו
שמפניה• הוגעתי בעיתונים ובכל
רשתות הטלוויזיה. היו לי מחזרים
רבים וקיבלתי מתנות בשפע.
באותה עת התתיל המצב המדיני
להתערער, הנשיא לופס פורטיו
שינה את סידרי המדינה, האנטי שמיות
גברה, והדולרים הוקפאו
בבנקים. התחלתי לחשוב במושגים
אחרים. חשבתי הרבה על הורי ועל
ביתי, ואז החלטתי שעכשיו, אחרי
שהתבגרתי וזכיתי בנסיון־חיים ובחוויות
נדירות, הזמן לחזור ל ארץ
ולשרת בצבא. הרגשתי שאם
אני רוצה לקשור את עתידי
בישראל, אני צריכה למלא את
חובתי ולשרת בצבא כמו כולם,
ולא להיות משתמטת.
החלטתי וביצעתי. הוצאתי את
כל כספי, את כל חסכונותי שהיו
לי בבנק, קניתי לי בגדים ומתנות
וחזרתי לארץ. הפעם לא לחיפה,
אלא לתל־אביב, לעיר הגדולה,
לעיר האופנה• כי אני רואה את
עתידי כדוגמנית בינלאומית עם
בסיס בארץ.

היססתי וניגשתי לתחרות. זכיתי
במקום ראשון ובמאה דולר.
הכסף וההצלחה הקטנה סינוורו
את עיני, והחלטתי לנסוע ולהריח
את ניו־יורק. לראות ולהכיר מקרוב
את העיר המפורסמת. התאכזבתי
קשות. גילית שניו־יורק היא עיר

טלי קוון, חיפאית בת , 18
צאה לאמריקה, הפנה דוגמנית
ובתלוו״הבתשלוסלפוליטיקאיס
החליטה לבוא הביתה ולהתגייס
הפסקתי עם ׳תום הכיתה השביעית
ללמוד, ונסעתי לבקר את אבא
שהיד, באותה תקופה בטכסס, ב י
עיר קטנה בשם מק־אלן. חיי־הלי־י
י לה בעיר היו שקטים, פרט לדיס קוטק
אחד, גדול, שבו נערכו תחרויות:
מיס זה ומיס זאת. לא

מושחתת, שהסמים בה הס מחלה
ממארת.
עבדתי שם בשבוע־אופנ׳ה אחד,
ולא הרגשתי מספיק בולטת. בין
כל החתיכות הנמצאות שם, לא
הייתי שם־דבד, יזה הפריע לי.
מהר מאוד נגמר לי השיגעון ה־

חושנית

וחתולית היא הקטנה הזאת .״הורי
לא שמרנים,״ היא אומרת ,״אבל
אני ילדה טובה. אני לא מצטלמת לתחתונים וחזיות

וגם לא בסירוס. אני לא אוהבת להתפרנס מסקס.
אפילו שאני סקסית. מתסכל אותי שגברים חושבים
כך. ומתנהגים בהתאם. אני מעדיפה נימוסים ועדינות.״

יי 1ע1ל! ,פולי טיק ה 91
(המשך מעמוד )29

של המיליונר האמריקאי ויקטור קרנור.
מיליונר זה הוא אחד החשובים שבין
השותפים הזרים של בנק דיסקונט.

ח תירה
תחת רגין
^ ך היה טולקובסקי לאחד האנשים
• רבי ההשפעה בד״ש, שעוד לפני הבחירות
הפכה לברית הגדולה של תעשייני
הנשק הישראלים. זה היה כאשר הצטרפו
לתנועה החדשה אנשי כור, מאיר עמית
ודויד גולומב. מאיר עמית, גם הוא בטול־קובסקי
אלוף במילואים, היה זה שבעומייו
בראש הקונצרן ההסתדרותי הביא להש־קעות־ענק
בקונצרן האלקטרוניקה תדיריזן
ובקונצרן התותחים והתחמושת סולתס.
גולומב, שנבחר גם הוא לכנסת מטעם
ד״ש, היה אחראי לפיתוח הענפים עתירי-
המדע בכור. מי שהיה באותה תקיפה
סמנכ״ל תדיראן, והיום הוא מנכ״ל ההברה׳
עקיבא מאיר, מצא גם הוא את מקומו
בד״ש.
מה חיפשו כל תעשייני הנשק באותה
מיפלגה ו למה קיוו ממנה 1היום אפשר
רק לנחש.

עיון בהשקעות הישראליות נ־ביטחון
כתקופה שסה הוקמה
!ד ״ש, סגדה פרט, מעניין. היתד, זו
התקופה שכה חדה ירידה גדודה
כהשקעה הישראלית כביטחון.
שנות שילטונו שד יצחק רכין
כראש־ממשלה היו שנים רזות• ל־תעשייני־הנשק
!הישראליים״ באמצעות
שימעון פרס כשר־כיטחון
הם עשו כמיטב יכולתם כדי לערער
את שילטונו. כאשר נוכחו
לדעת כי אינם מצליחים לערער
את שידטונו שד רכין במיפדגה,
הוקמה ריש, וגם תעשייני־הנשק
של הסערך הצטרפו אדיה.
תעשייני הנשק האמריקאים, שותפיהם
של טולקובסקי בדיסקונט השקעות ושל
מאיר עמית בקונצרן תדירן. גם הם לא
היו מרוצים מן הירידה בצריכת הנשק
הישראלית.
אין זה סוד כי החלטתו של יגאל ידין
לייסד את ד״ש ולהתייצב לבחירות נפלה
אחרי ביקור בארצות־הברית. גם הח״כ
שמואל תמיר החליט להצטרף לד״ש אחרי
ביקור בארצות־הברית.
ברוך ברק, נציגו של המיליונר האמריקאי
ויקטור קרטר, היה זה שהסיר את
המחסום האחרון ואיפשר את הצטרפותו
של ״המרכז החופשי״ של תמיר לד״ש.
אוריאלי וברזילי מוסרים בסיפרם שברק
הבטיח לחברו של תמיר לסיעה, עקיבא
נוף, שאם לא ייבחר לכנסת מטעם ד״ש,
תשולם לו מכיסיו של קרטר פנסיה המקבילה
לפנסייה שמקבל חבר־כנסת. נוף
היה זקוק לכך, משום שידין תבע ממנו
להתפטר מן הכנסת, כתנאי להצטרפותו
לד״ש, ונוף לא רצה לאבד את הפנסיה
שלו.

אילו הצליחה ד ״ש והיווה נעשית
לשון־המאזניים כין הליכוד
והמערך, היתה יכולה לתבוע וגם
דקכל את תיק־הביטחון: ,מטרתם
הראשונה כמעלה שד תעשייני־הנשק.

ד״ש לא הצליחה במשימה זו, והתפוררה.
תעשייני־הנשק לא היו מרוצים
ביותר ממינויו של עזר וייצמן כשר־ביט־חון.
תקציב־הביטחון אומנם גדל במיקצת
בשנות כהונתו, אך לא במידה מספקת,
לדעתם• ומה שגרוע עוד יותר: עזר
וייצמן -בגד״ בחבריו־מאתמול — עד למינויו
הוא היה שותף בחברה של סוכני-
נשק, אלול — והיה לתומך העיקרי בהסכם
השלום הישראלי־מצרי, שהיווה איום־רבתי
על דיווחיהם של יצרני־הנשק.

את תשלמי דמי־נגיסה
לתצוגותאוננה
ובתמורה
תקבלי הנחה עד
כלש ימרה
שתק! י במקום
לידיעת הנשים הפנויות בבוקר, אותן
שנהגו לבלות בבתי־הקפה: נני. ליפשיץ
(בתמונה עם שתי דוגמניות) עומד להפתיע
אתכן. הוא עומד לפתוח מרכז-
אופנה לנשים.
בעל הרעיון, נני, מסביר :״זה. יהיה
מועדון לנשים. מקום אקסקלוסיבי. אולם-
תצוגה, הבנוי במתכונת של קולנוע —
מושבים מרופדים, שטיחים מקיר לקיר,
ימיזוג־אודר בקיץ וחימום בחורף, קפיטריה,
מסלול־תצוגה קבוע, תאורה מיוחדת
וחדר־מכירות, שינוצל למיבצעי מכירות
מיוחדים.
״במשך היום יתקיימו במקום תצוגות-
אופנה לקניינים, לסקרנים ולחברים. כל
זה במיסגרת של מנויים, שיהנו מהנחה
מיוחדת של 50—10 אחוז בסוף העונה.״
זהו רעיון חדש. שילוב של קניה מהנה
עם בילוי, שהוא תצוגת־אופנה. כל חבר
מועדון ישלם 100 שקלים, שיהוו בעת
ובעונה אחת כרטיס־כניסה ושובר־קניה.
כלומר, אם באותה תצוגה ראית חולצה
שעולה 500 שקלים, את תשלמי עבורה
רק 400 שקלים. אם לא קנית דבר, תוכלי
לשמור שובר זה, שאינו מאבד מערכו,
לפעם הבאה. תוכלי גם לצבור כמה כרטי
תצוגה
ב מ קו
בית־קפה
סים כאלה מכל תצוגה, ואחרי שש־שבע
תצוגות לקנות את הבגד חינם, כלומר,
בשוברים בלבד.
השיטה הזאת תהיה בנויה לחברים/ות
בלבד, כי הכוונה היא ליצור מועדון-
אופנה. הקהל הרחב, שאינו חבר ושיהיה
מעוניין לחזות בתצוגות־האופנה, יקנה
כרטיס רגיל, שלא יכלול את שובר־

הקניה. הרעיון הכביר, שנשמע. מקורי
ונהדר, יהיה פתוח ם־ 10 בבוקר עד חצות.
לעקרות־הבית, לאמהות ולפנויות למיניהן
— אם תהיה לכן בעיה של שמרטפית,
נא לפנות לממציא, ולדרוש ממנו גם
שמירה על הילדים במקום, כדי להקל על
חיינו. אל תשכח גם לדרוש שהמחיר
יייכלל בכרטיס.

יבואן עוד דוגמניות
הישואו׳ 1יונו0
דבי מותח ביקורת
על הדוגמניות
המק 1מ י 1ת
ומ״בא חדשות,
טריות ורעננות

הישראלים הם בחורים זריזים. רק נוסעים
לחוץ־לארץ — מתחתנים, מתגרשים,
שואבים רעיונות בשטחים שונים, חוזרים
ומנסים להרשים אותנו במה שלמדו שם.
לפעמים זה עובד ולפעמים לא.
לדבי גילברט בן ה־ 28 זה הצליח. הוא
נסע לארצות־הברית לביקור חברים. הכיר
בלוס־אנג׳לם דוגמנית אמריקאית, שהכניסה
אותו לחופה ולעולם־האופנה, והכירה
לו מפיק סרטי־פרסומת, שאיתו עבד.
״היתד, לי עבודה עלא־כיפאק,״ הוא אומר
,״הייתי צריך לארגן לו דוגמניות
לסירטי-פירסומת. הייתי מפרסם מודעה
בעיתון, והיפהפיות היו זורמות אלי במאות.
אני הייתי דק צריך לקטוף אותן
לפי מראיהן וטעמי האישי.״
אז למה היה עליך לפרוש מאשתך
החוקית, שהיא דוגמנית־צמרת ומעבודה
שכזו, לחזור לארץ ולהילחם את מילחמת-
הקיום הקשה?
מסתבר שהחיים שם הם בכל־זאת לא
נופת־צופים .״עולם הסרטים והדוגמנות

תעשייני־הנשק היו זקוקים ל
מילחמה כאוויר לנשימה. סיכצע
סוגכל מסוגו של ״מיבצע דימני •,
לא יהיה יכול להספיק להם. גם
לא יומיים של מילחמה למען
״שלום הגליל״• אריאל שרון סיפק
ליצרני הנשק כדיוק את המילחסה
הארוכה והיקרה שהם היו זקוקים
דה. כאשר יציג דן טולקוכסקי את
מאזני ״דיסקונט השקעות׳׳ כסוף
שנת הכספים צ/צ8ע ,1יהיה לו
כמה להתגאות.
על תעשייני־נשק נוספים — בהמשך
הסידרה.

שם הוא עולם מסריח,״ אומר גילברט
בשאט־נפש .״היתר, לי אשה שאהבה את
חיי הוליווד ואת כל המשתמע מכך, כולל

חצי חצי

חצי־חצי — כך נראה המראה החדשני,
והכוונה אינה לחצי האגרה של הטלוויזיה,
אלא לחצי הדוגמה של השימלה, או
החליפה.
את הדגמים הללו עיצב רוברט לרום —
חצי־ישראלי חצי־בנקוקי — המבלה את
חייו חצי בתל־אביב וחצי בתאילנד. הבד
המיוחד, הדקיק והעדין מיובא מיפאן,
נתפר בתאילנד ונמכר בישראל בשלל

קונבנציונליות. החלטתי להיות דוגמנית.
באחד הימים חלתה חברתי, ושלחה אותי
לתצוגה במקומה. צ׳יק־צ׳אק התאמנתי
בבית, למדתי ללכת, נעלתי נעלי־עקב,
חברתי איפרה וסרקה אותי. וכך עליתי
על המסלול — עם הרבה ביטחון־עצמי,
עם הרבה העזה וחוצפה, ובלי ידע מינימלי.

עבד שיגעון. קיבלתי כסף עבור

חצי מ פו ספס וחצי חלק -
או חצי חלק וחצי מנוקד
צבעים, כגון: אדום־לבן, כחול־לבן. צהוב
וכחול. לזכותו אפשר לומר, שהוא לא
מתקמט, ושהוא מתכבס בקלילות מפתיעה.
הדגמים האלה נראו לראשונה על הדוגמנית
הצעירה נטע רמון. נטע היא ילידת
קיבוץ מזרע, חברה לשעבר במושב בני-
עטרות, והיום דוגמנית עירונית.

סיפרה נטע:

החלטתי לנסות את מזלי בעיר הגדולה
רציתי להיות עצמאית תרתי־משמע, כלומר,
לא להיות שכירה ולא לעבוד בשעות

ההופעה, וזה מצא-חן בעיני. מאז אני לא
נוטשת את אהבתי ומקור פרנסתי. אני
מרוויחה בשבוע מה שמרוויחה מזכירה
במשך חודש תמים.
היום אני צעירה ונראית טוב, לכן
החלטתי לנצל את השנים הקרובות לעבודה
בדוגמנות. ברור לי כבר עכשיו, שאני
אפרוש בשיא, ולא כשינסו להוריד אותי
מן הבימה. אני משערת שזה יקרה בגיל
.35 צריך גם לדעת לפנו תאת הדרך
י לצעירות ולתת להן צ׳אנס.

פעם היו שרים :״סלינו על כתפינו,״
היום אפשר לשיר: שקינו על גופינו.
בפאריס הרחוקה, בירת־האופנה, החליטו
עבורינו שנעטה על גיזרתינו את השק.
בד השק, שידוע לכמה מכן בשם בד
פישתן, או יוטה, הוא שיא האופנה היום.
מה עושים ממנו ז
הכל — חצאיות, מיכנסיים, חליפות,

להגשים את עצמן :״כי בעל מצליח ומפרנס
זה לא הכל בחיים.״
הן קנו בדים, והתחילו לגזור ולהתאמן
על הבד. כמה חודשים הן גזרו וגזרו,
שינו, שיפרו ושיפצו, עד שיצא בגד יפה
בלבבן. השנה הן עלו על הגל של בד
השק.
״נסענו לפאריס ולרומא, וראינו שזה

את נורה לקחת
בו שד שק
וללבוש אותו
את מסיבות החוג הנוצץ. מדי פעם היתד,
נעלמת לי, ולא הייתי מוצא אותה. הגעתי
׳:|8למצב, שבו לא היה לי טוב מבחינה
| י 1חברתית. ואת כל חסכונותי ביזבזתי על
§)| תענוגות־החיים. לדוגמה: הבאתי לארץ
^׳ מ כוני ת קדילק, שאני מת להיפטר ממנה,
? 5כי אחרת אני צריך להחזיק תחנת־דלק
פרטית.״ (ראה תחונה).
גילברט חזר לארץ, לכור מחצבתו, והת־
18 חיל לארגן תצוגות־אופנה. אבל המבין
לא מרוצה מהדוגמניות הישראליות :״אין
^ מיבחר,״ הוא מתלונן ,״חסרה מיקצועיות,

אין ליטוש.״

אבל לא גבר כגילברט יבכה לאורך
ימים. הוא בעל תושיה והעזה :״אני
מתכנן להביא — או יותר נכון, לייבא —
דוגמניות לונדוניות. כל חודש ארבע דוגמניות.
כל חודש אדאג שיהיו פה פנים
חדשות. האנגליות הן מושלמות,״ אומר
דבי ומוסיף :״אצלי לא תראו דוגמנית
מעל גיל .23 אני בטוח שהיבוא האישי

שמלות, ז׳קטים, שיכמיות, מעילים קלילים.
סנוניות־השק
הישראליות הן שתי נשים
צעירות וחתיכות, העונות לשם מרים
הופמן ונילי מיטל. הן, יחסית, ירוקות
בשטח־האופנה, שנה אחת בלבד, אבל
כישרוניות מאוד•
מרים, דוגמנית־לשעבר (לפני 15 שנה),
ו היתד, עד לפני זמן לא רב עקרת־בית
וסטודנטית לפסיכולוגיה. היא נשואה ואם
לשני ילדים.
נילי היתד, קצת יותר קרובה לאופנה,
בכך שעבדה במחסן־תלבושות לתיאטרון.
השתיים, שהן הברות ותיקות, החליטו

שיא האופנה. אז בלי בושה וחשש התחלנו
לעצב דגמים ספורטיבייבדאלגנטיים,
לנשים שאוהבות קווים פשוטים וחלקים,
המחמיאים לגיזרתן.״
מבד הפישתן המעובד, שהוא בד לא
יקר, לא דוקר ומאוד רך ונעים למגע,
אפשר להפיק מקסימום מראה במינימום
כסף.
המינימום הוא 200 שקל לחליפה תפורה
היטב.
אז. למי שרוצה לגוון את מלתחתה,
בהחלט מומלץ שתימצא בארונה גם חלי־פת־יוטה
אחת שכזו.

מוסיאון המולדת:
פ תי ח

שריפת המולדת
הטבח בביירות העמיד את מדינת־ישר־אל
ואת תרבותה במיבחן שדין שני לו.
לראשונה, מאז הפוגרומים ב־ ,1882 המכונים
״סופות בנגב,״ דרך פוגרום קישינב
וכלה בשואה, הוטל דופי בזכות קיומה של
מדינת־ישראל, דופי החייב להביא לקרע
סופי בעם. הציניות של המעורבות הישראלית
בטבח־ביירות — שדי אם יתברר
בוועדת־החקירה הממלכתית, כי היא ״רק״
מעורבות של שתיקה — יש בה כדי להשמיט
את הבסיס המוסרי לעצם קיומה
של מדינת היהודים בארץ־ישראל.
טבח־ביירות שרף את הבסיס המוסרי
לקיומה של מדינת־ישראל, פתח עידן חדש
של מאבק תרבותי־פוליטי, לשינוי ערכיה
הנרקבים בהדרגה של החברה והתרבות
הישראליים. טבח־ביירות העמיד את ישראל
בתחתית סולם האנושיות.
הדרך לטבח־ביירות נפתחה בדיר־יאסין,
עברה דרך מעשי־הטבח בקיבייה, בכפר־קאסם,
דרך הרג שבויים מצרים בימי מיל־חמת
ששת־הימים, המשיכה בכיבוש, בדיכוי,
בהשפלה ובאיבוד הצלם המוסרי של
יהודי מדינת־ישראל.
נתיב הניוון הישראלי אינו חדש בהיסטוריה.
עמים רבים עברו אותו, ביניהם
הגרמנים.
מאז תום מילחמת־העולם־השנייה עוסקת
הספרות הגרמנית בבחינת שורשי
דרך־הדמים של העם הגרמני, בחיטוט
מוסדי, שיש בכוחו ׳להכלים גם את חי־טוטי־המוסר
היהודיים, לאורך הדורות שקדמו
להקמתה של מדיגת־ישראל. חיטוט
זה הביא לעולם את יצירותיהם הנהדרות
של גינטד גראס, היינריך כד ועוד
תריסר סופרים, שזה עיקר עיסוקם הספ רותי.
הגדול
והחשוב בסופרים הגרמנים ב־נסיון
לשיחזור ההתבהמות הגרמנית. שהביאה
למלחמת־העולם־השנייה, הוא הסופר
זיכפריד לנץ, ששלושה מספריו
כבר ראו־אור בעברית: שיחת העיר (בהוצאת
עם עובד) ; המופוז ושיעור בגרמנית
(ראו־אור בהוצאת זמורה ביתן) ,בנוסף לספרים
אלה ראה־אור החודש — כמו במקביל
לאירועי טבח־ביירות — סיפרו החשוב
והמונומנטאלי מוסיאון המולדת.-
לספר זה מוקדש הפעם המדור.

ת ר גו ם

מילים למצוקה
מוסיאון המולדת הוא הספר העיקרי ה•
זיגפריד לנץ — מוסיאון המולדת :
עברית: חיים איזק ; 567 עמודיס (כריכה
קשה 2 ,כרכים).

מצוי כיום במדף־הספרים המתורגמים לעברית,
שיש בכוחו להעניק לקורא הישראלי
בן־ימינו את התשובות לכל מצוקותיו
הנפשיות והמוסריות. לנץ מביא בו את
הטיפול הספרותי הנהדר ביותר ברעיון-
המולדת. באמצעות כובשים ונכבשים, פטריוטים
ובני בלי־מולדת הוא בודק את ה מרכיבים
הפולקלוריים של אינוונטר־המו־לדת,
ומתבונן כיצד אלה משמשים מכשיר
לעליית הלאומנות השחורה.
מוסיאון המולדת הוא סיפורו המלא של
אורג־שטיחים בשם זיגמונד רוגאלה,
המצית את המוסיאון שבו טיפח כל החיים
את זיכרון עברה של ארצו, מאזוריה, חבל
ארץ בפרוסיה־המזרחית, שסופח אחרי מיל-
חמת־העולם השנייה לפולין. בדומה לשטיח
מרהיב, טווה לנץ באמצעות גיבורו את תולדות
מולדתו, שממנה הוגלה. בינות לסיפורים
הנהדרים הוא מגולל את השימוש המחריד
שנעשה בגרמניה ברעיון המולדת,
במורשת ובהיסטוריה, כדי להעניק צידוק
לעריצות, לתורת טוהר־הגזע ולמיליטריזם
הגרמני. מוסיאון המולדת הוא ספר החייב
לעורר את קינאתה של הספרות הישראלית,
יעל שאינה מתמודדת בנושאים דומים.
לפחות לא בעוצמה של זיגפריד לנץ.
מוסיאון המולדת הוא ספר בעל עוצמה.
שיש בכוחו להביא את החברה הישראלית
לכדי התפכחות מכל אותן סיסמות חלולות,
שבעזרתן מובל העם הזה באפו מזה
שנים. המקבילות האידיאולוגיות בין תה ליך
ההתבהמות של העם הגרמני וסימני
ההתבהמות בעם הישראלי עשויות להדהים
את הקורא, ואולי להשיבו לשפיות־הדעת.

אותנו אלא גם האמונה האחת, שארץ מאזוריה,
חכל קודר וזעוף זה, תאבד ותיע־זב
לחלוטין רק כא׳טר לא יזכור אותה עוד
איש זיגמונד מספר את שיחזור ה־מילחמות
השונות על מאזוריה, על הכוב שים
לדורותיהם, שעברו־שטפו בארץ זו,
והזכרונות המילחמתיים שהם הותירו בה :
״גם חצוצרה זו, יקירי, היתה תלויה כמו זיאון
שלנו, גם חצוצרת־הסתערות זו מימי
נאפוליאון...״
המילחמות שעברו על חבל מאזוריה הביאו
ליצירת מעין בליל־עמים גרמני־פו״

תיאורי מילחמת־העולם הראשונה, וכיבוש
החבל בידי הצבאות הרוסיים הוא אחד
מתיאורי הספרות הטהורים והמרגשים שנכתבו
אודות מילחמה זו. המילחמה האחרונה
שנוהלה בהתאם לחוקי מישחק כל שהם
ואמונה בערך התושבים וחייהם. במילים
אחרות: המילחמה היא מילחמה• ,
והתושבים שאיתרע גורלם לחיות באי־ [
זור שדות־המערכה נפגעים בה רק כאשר
המהלכים הצבאיים מכתיבים זאת.
מתוך פרקי המילחמה העולמית הראשונה
צצה ועולה דמותו של הדוד אדם,
וביקורו הראשון של זיגמונד במוסיאון־
המולדת שלו, המכיל את עברה של מאזוריה
— מעין היכל הספר במהדורה באל-
טית :״דיד החדרים המרוכים, הגדושים
עדויות לדברי־יימינו ובכללן כל התעודות.
המקוכצות והמשדפצות על מנהגי ארץ
מאזוריה ...ארון־ברזל וכו תעודות מפוחמות
— כל מה שקיכץ בפשיטת־יד, כל
מה שזדשף בחפירות• ,שקנה או שהכיא
ממסעות אניני־רגש ועשאו למוזיאון הפרטי

בשוקעו בעולם הלוכד אותו בהדרגה, י ^

מנסה זיגמונד רוגאלה ניסוחים משלו
למושג מולדת :״אני יודע: מולדת — זה
המקום, שהעינים מתחילות לדמוע מאלי־ 1
הן• ,שהנפש נתפסת להגיגים, שרחשי־לכ 1
לא־מדוייקים עשויים לבוא תחת הלשון...״
עד מהרה אומר זיגמונד לחברו מרטין :
אם אתה חושב, איפוא• ,שהמולדת
היא המצאת צרות־המוחין היומרנית, רצוני
לומר לד מתור ניסיוני: הרכה יותר מזה
היא המצאת המרה השחורה. כדון •שחוש
החילופיות קורא עלינו תיגר, אנו מנסים
לתת קיום נראה ומוחש• למציאותנו, ודכר
זה יכול להיעשות רק במקום מוגבל, נ ־

• אוהב עחביס
מוסיאון המולדת נפתח ב״לא. לא היתר
זאת תאונה. אני הוא שהצר. י את האש,
באחר הלילות, ליל שמונה־עשר באוגוסט.
לי לא נותרה ברירה אלא להרוס את המוזיאון,
את מוזיאון־המולדת המאזורי היחיד,
שם באגנלוד, על־יד שלזוויג. זה לא
היה מקרה, יקירי. כ׳טם שאני לכדי תכננתי
לפנים לכנות את המוזיאון ולעיור את
א־ספיו, כד החלטתי עכשיו אני לכדי להרוס
אותו בליל, על תעודותיו, ראיותיו
ומסמכיו, שאני אספתי כאן יחד עם עוזרי
כשנים שלאחר המלחמה...״
למיקרא שורות אלה, הקורא יכול לדמיין
לעצמו את אחד ממקימי מוסיאון התפוצות
מעלה מוסד זה באש, שבה נשרפים כל
התיעוד והזיכרון של העם היהודי בגלותו.
׳תיעוד שנאסף במלאכת־מחשבת של1שנים.
זיגמז־נד רוגאלה, מקים ומייסד המוסיאון,
שוכב סובל על מיטתו בבית־ה-
חולים, ופותח את 567 העמודים, שבהם הוא
מספר את הסיבה להצתה. את הסיפור הוא
מספר לידידו מארטין ויט־ בפרקים הראשונים
משרטט זיגמונד רוגאלה את נופי
מאזוריה, כפי שאלה זכורים לו מימי ילדותו,
ומתאר את אופיים של תושבי איזור
ספר זה, שתושביו מעורבים, גרמנים ופולנים,
בדומה לאיזורי־ספר אחרים בחלום
המולדת הגרמנית הגדולה.
סיפור מוסיאון המולדת הוא גירסה גרמנית,
לעיתים רגשנית ולעיתים צינית,
של ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני !״
מספר זיגמונד :״כשנים שבהן הקימונו
את המוזיאון, לא רק התלהכות אחת פיעמה

אדית, ועם אחיה קוני, תוך תיאור מרגש
של הנוף הכפרי הנהדר של ארץ זו, יערותיה,
אגמיה ותושביה. בו־זמנית מתאר
זיגמונד את עולמה של סוניה טורק,
מורתו ואורגת־השטיחים, שסייעה בגידולו
לתוך עולם של אגדות, השאובות מתוך
מסורות העבר של חבל הולדתו.

סופר זיגפריד לנץ
המולדת — מיקלט היוהרה

לני. כינוי־הגנאי ״אוהב פולאקים״ (אוהב־פולנים)
,שבו משתמשים בעלי התודעה
הלאומית גרמנית במקום, מוביל את הקורא
העברי לאסוציאציה הבלתי־נמנעת של
״אוהב ערבים״ וכל הכרוך בה.

• המגירות ד!גבווות
מתוך תמונות־הילדות של זיגמונד רו־גאלה
עולה דמות דודו, אדם רונאלה,
מייסד מוסיאון־המולדת, האוסף ומקבץ
את מראי־העבר של מאזוריה. זיגמונד פורש
את מהלכי התבגרותו, את ראשית
קשר־האהבה שלו עם אשתו לעתיד,

בשובו לתיאור מילחמת העולם הרא־שונה
ושדות־המערכה שלה במאזוריה,
מספר זיגמונד על המרשאל פון־הינדנ־כורג,
שעבר בעירו של המספר, לוקנו,
תוך שהוא מעיר :״לא, כד לא ציירתי לי
דמות מנצח, משחרר בעיני הילד שלו.
אלא שעד מהרה כבשו הרוסים שוב את
העיר. ואחד מהגנרלים שלהם בא להשתכן
בבית הדוד אדם, במוסיאון־המולדת
(״האם ישנת או גרת מימיד כמוזיאון?״)

בין הדוד אדם והגנרל הרוסי מתנהל
מאבק אילם, כאשר הגנרל שואל את הדוד
אדם :״מהו •שעישוי לעורר אדם לאסוף
ראיות לכשלונות עכר ולהצלחות קצרות־מועד
ולכנוס את הסל כמוזיאון־מולדת
•שכזה. אז נודע לי פעם ראשונה, מדוע
התחפר הדוד אדם כין שכבות עברנו. כפי
שאמר, הוטלה עליו שליחות. כחלום הוטלה
עליו שליחות להגיע עד חקר עולמה הגב־נוני
של מאזוריה, לקבץ תעודות ושיירים
וראיות של ייחודנו, שהיה כהם בדי לשדות
לנגד כל אחד ואחד, כי מחושל הוא כשרשרת
המגיעה עמוק אל תו,־ הזמן.״
האם השיר הזה מוכר בצורה כלשהי ל־* 3
קורא הישראלי י בהמשך העימות אומר׳ ^

הגנרל הרוסי :״אם אנו חפצים באחוות בשכנות
בינלאומית, עלינו להתנער מן חדת
הקטנונית של אידיליה וקניין, שמייסדיה
הם מכשרי־המולדת ואז הוא
תובע מהדוד אדם להראות לו את המוצג
היקר ביותר שבאוספו. הדוד אדם מראה
לרוסי את דיני מאגדבורג הגרועים שנכתבו
ונחתמו בשנת .1411 הרוסי מנפץ את הזכוכית
המכסה את המוצג בקת אקדחו ואומר
למשרתו :״פיוטר, מקטרתי אינה בוערת
כראוי המשרת מצית את התעודה, ומ גיש
את האש למיקטרתו של הגנרל, ש אומר
לדוד אדם :״האם שמת לב, למה
יצלחו תעודותיך אחרי ככלות הכל?״
והדוד אדם משיב לרוסי :״שמתי לב, שנייר
עתיק שכזה עדיין מסוגל לעורר
פחד ; כשהתלקח, התחילה ידד לרעוד...״
הדוד אדם מעיר לו מאוחר יותר :״את
הדבר הכי־יקר אתה צריף ליטמור רק לעצמו,
לא להראותו אף לאחד. לאחרים
תמיד די כהעתק.״ והציג לפני זיגמונד
הצעיר את המיסמך המקורי, השמור בתיבת
ברזל במרתף המוסיאון.

״אך ראש לכל תמונות ההתנחלות, ההתיישבות,
מערכת־המלחמח. רצה לדעת אם
אני מוכן לתת ידי לתוכנית גדולה זו
ואם אני מוכן לתמוך כה תמיכה חומרית...״
זיגמונד מתחמק, בעוד חברו וגיסו קוני
אומר לו על־כך בין השאר :״זה יותר
מטעשה־שטות רגשני. יותר מדילאמה,
שכן השוביניזם הוא שמצייד ומרהט אותו,
והשחצנות הלאומית היא שטשכתכת
את המסר לפי הצורר ...תזמורת של דעות
קדומות, הכרזת מלחמה כאטצעות מיט־

חדש, כחפצם: הסדר ה לא־ טהור של הים׳
טוריה משופצת...״

• ווייס, מילחמה
זיגמונד מגויים לצבא הנאצי, מגיע לחבל
ביאליסטוק, עובר כמה חוויות מיל־חמתיות
מחרידות, נפצע ושב לעירו, פותח:
בצינעה את המוסיאון, ומסביר :״הרע
מאזורי
הראשון בגלות נערך בהשתתפות
ניצוליו וגוליו של חבל מאזוריה. עיתוני
שלזוויג מסקרים בהרחבה אירוע זה, עד
כדי כך שזיגמונד מתחיל לחוש, כי בעזרת
המוסיאון שלו מלבים את להבת המילחמה
הבאה, שתביא לכיבוש חוזר של מאזוריה
מידי הפולנים. הוא נאלץ ללחוץ את ידיהם
של כל אותם שתמכו בנאציזם ובהש־תלטותו
על מאזוריה, כמו ראשט, האומר
לו ״קנית לך זכות על המולדת הישנה״
בעוד זיגמונד תושב בסתר ליבו :״ואתה

• שגי עמים
גמולות אחת
לקראת גמר לימודיו, מחליט זיגמונד
ללמוד מיקצוע כשוליה אצל הגדולה באור-
גות־השטיחים בארץ מאזוריה — סוני ״
טורק. לימוד זה נעשה כשוליה בהתאם
למיטב מסורת בעלי־המלאכה הגרמניים,
אצל רוקמת השטיחים, שטרם קיבלה שוליה
מימיה.
הימים שאחרי מילחמת העולם הראשונה
היו ימי מישאל־העם הגדול, שבו היה על
תושבי מאזוריה ״להכריז כזכות גרמניה
או פולין.״ הדוד אדם היה אחד מגדולי
המטיפים לאיחוד עם גרמניה, נהג לבסס
זאת על המיסמכים השוגים, שאותם ליקט
וקיבץ במוסיאון־המולדת שלו ״הביא מלשון
הפריווילגיות שנכתבו ונחתמו בידי
מלכי פרוסיה, העמיד מנהגי גרמניה בנגד
מנהגי פולין והטיף לרעיונותיו במיס־גרת
מדור מיוחד בעיתון המקומי של לוקנו.
בו־זמנית ניסו התושבים הפולניים של
החבל לשדל את הגרמנים להצטרף לפו־לין
:״על כרזות אדומות־לבנות, שנדפסו
כאותיות קטנות, מנקרות-עינייס, ושהעלו
לפנינו כמילים מעורפלות מאוד תקווה
לשיכה אל המולדת, לאיחוד עם משפחת
העמים הסלאבית המוכנה למחול לנו...״
מעין משאל־עם שיש הנוטים להנהיגו בשט חים
הכבושים, ולשכנע בעזרתו את התושבים
•הפלסטינים ביתרונות שבהצטרפות
לתחום השליטה של מדינת־ישראל.
אלא שתוצאות משאל־העם בחבל מאזוריה
היו :״תשעת אלפים שמונה מאות
ושלוש־ עיטרה קולות כעד גרמניה ; שבעה־עשר
קולות כעד פולין מכאן ועד לסוף
הכרך הראשון משלים זיגמונד רוגא־לה
את חניכותו באמנות השטיחים, משכלל
את אהבתו, שוקע יותר ויותר בטיפול
במוסיאון־המולדת, משכנע את דודו להביא
מבקרים למוסיאון ולחנכם לאהבת־המולדת,
שהמוסיאון מקבץ את תולדותיה.

• תמונות ההחנחוות, ההתיישנות זיגמונד נושא את סוגיה לאשה, והופך
עד מהרה לבעליו של מוסיאון־ד,מולדת.
העידן הנאצי מגיע לגרמניה. אחרי עליית
הנאצים לשילטוץ מגיע למוסיאון־המולדת
הפרופסור מלצר־טאפיאו, הרוצה לייסד
ולהתקין :״מוזיאון־ספר, המוזיאון הגדול
של מהוז־הם פר, כפי •טבינה אותו, שנועד
להציב כין הנהרות פיסה ופיסק גל-עד
לרצון־המלחמה לבלי־חת של האוכלוסים...״
מוסיאון, שהצטייר בעיניו כך :

ילדים יהודים טכוחים מפוגרום קישינם
אס אשכחך מאזוריה — תשכח ימיני

צאים ארכיאולוגיים, השתקעות ברוח ה
עיוועים •טל מנהגות־העכר, שלא הסתפק
מעולם כמה שייט להם ותמיד תוכעים להם
זכויות נושנות אל הלוחצים על
זיגמונד לצרף את מוסיאון־ד,מולדת למאמץ
המילחמתי־תרבותי־מורשתי של הנאציזם,
מצטרף ראש־העיר לוקנו כילי*
צ ה, המכריז מילחמה על זיגמונד, ועל
גיסו בגלל סירובם.
בינתיים סוגר זיגמונד את המוסיאון ועובר
לעבוד ביחד עם מורתו, סוניה טורק,
על הכנת שטיח־יום־הולדת מפואר ״שעמדו
להעניקו ל׳גאולייטר׳ של קניגסכרג.״
זיגמונד מסרב להצטרף לפעילות אנטי־נאצית
(מעין שתיקת אנשי־רוח) בטענה :
״את מוזיאון־המולדת שלנו על תעודותיו
שאין להן תמורה ושרבות מהן לא נזקקו
בלל ללשון הרשמית אלא ייצגו משהו שאתה
יכול לכנות כשם האופוזיציה הדוממת
של העצמים. כדי לעימות זאת, רציתי ל הוסיף
ולהיות כלתי־תלוי קוני מסכים
איתו, ואומר לו :״אתה צריף להיזהר,
זיגמונד, זייפני ההיסטוריה — הם יכואו
וירצו להוכיח לד, שאי אפשר להתנסות
כהיסטוריה אלא מכחינח ייחודית, כעלילת-
גבורה או כתולדות עליונות לאומית. בידר
כל הראיות •טכנגד. בעזרתן אתה יכול
להוכיח• ,מההיסטוריה כוללת את הבל, גם
את מיעוט־החשיבות, את הגרוטאות הנהדרות״.

מהרד, מתואר תהליך ״ניקוי״ הגזע
הגרמני בחבל מאזוריה, דרך עיניו של
זיגמונד, כאשר המדינה תבעה :״׳הפרשתו׳
כל מצאי ממקור סלאווי, או מה שמוצאו
לא ניתן לזיהוי מדוייק דבר
המביא את זיגמונד להשתוללות, שבסופה
הוא נועל את שערי מוסיאון־המולדת :
״סירבנו לקבל את תוכניתם לארגן מהדש
את המוזיאון שלנו, לתת לו מגמה, סדר

יון הזה על כיבוש העולם כעזרת המולדת
שכלב? מתי תבינו סוף־סוף, שהמולדת
אינה אלא מיקלט היוהרה הלא־מרוסנת
וצרות־המוחין — אליבי.״
הגיס קוני עובר חוויה טראומית, כאשר
הוא חושף בעיתון רצח של אשה מהאיזור
בידי גיבור המילחמה דותאר ם גט ל״
שמזוכה בבית־המישפט המקומי. בינתיים
מתחילה נסיגת הצבא הנאצי ״צכא זה
הרעיד, ריטט ושיניו נקשו לא הרחק מ־תנורי
מוסקווה. הדיוויזיות של המרשאל
דוקוסובסקי כבר הגיעו לוורשה, עד
אשר ״בוקר אחד כינואר אחוז־הקרה, באה
פקודת הפינוי.״ זיגמונד אוסף את כל שניתן
לאסוף מתוך מוסיאון־המולדת, את
מיטב פריטיו, ומטעינם על עגלה הנגררת
על־ידי סוס. ביחד עם אשתו ובנו הקטן
הוא נוטש את בניין המוסיאון המישפחתי
ונמלט כפליט לעיר קנינגסברג, שם נעלמים
האשד, והילד, בעוד זיגמונד נותר עם
חפצי מוסיאון־המולדת. באוניה המעבירה
את שרידי עירו למרכז גרמניה, אומר אחד
מהניצולים ״היא תקום לתחיה, במערב.״

• גרות, צביעות ואש
עד מהרה משקם זיגמונד את עצמו בעיר
אגנלונד, מקים מחדש את מוסיאון־ד,מול דת
ביחד עם אשתו השנייה, ומייסד מחדש
את אסכולת אריגת־השטיחים המאזורית,
בגלות המערב־גרמנית. הוא מאזין ברדיו
לקולו של קוני, המדבר על ״מדרשה, טור־יטה
היסטורית, תרבותית, הוא הזכיר עיר
רחוקה, לוקנו שמה ...שהתושבים ׳נשאו
את העיר בלבם
טקס־ד,פתיחה של מוסיאון המולדת ה־

תרמת לעדותה ולאובדנה.״
שנים מאוחר יותר עובר זיגמונד כמה
חוויות טראומטיות, כמו הרצאה על מאזוריה
לפני תלמידי בית־ספר מקומי, והופעה
עם אנשי מאזוריה אחרים בסרט דוקומנטרי
של הטלוויזיה הפולנית. בהדרגה
מגיע זיגמונד לעמדותיו ההרסניות. הקש
ששובר את גב הגמל הוא הנסיון של יוצ־אי־מאזוריה
במערב־גרמניה להשתלט על
מוסיאון־ד,מולדת, כדי שזה ישרת את צר־כיד,ם
:״הם רצו לשנות ולהפוך, הם רצו
לארגן את הכל מחדש על־פי צרכיהם האחרונים...״
ואז הוא מגיע לכלל החלטה
להרוס את מוסיאון־ד,מולדת, תוך שהוא
מנמק זאת :״לפי יטעה אני מרגיש את
עצמו מסוגל לעמוד אפילו לפני העבר —
לפחות למדתי לעמוד כפגיו...״
זיגמונד שורף את מוסיאון־המולדת, ו הספר
מסתיים ב״המימצאים הגנוזים הת פוררו,
העקבות נמחו. לעבר הוחזר מה
ששייך לו ומה שהשאיל לנו לשעה. אד
הזכרון ככר מתעורר למלאכה, ככר הוא
מהפיט ואוסף ראיות כדומיה חדלת־הווד־אות
של אדמת־ההפקר.״
מוסיאון המולדת הוא ספר־מופת לעשיית
חשבון־נפש בישראל שאחרי טבח־ביירות,
יצירה המעניקה לקורא הישראלי מילים
לבטא את המצוקה המוסרית שאליה הביא
את יעצמו.
מוסיאון־ המולדת הוא ספר החייב לעמוד
על כל מדף־ספרים בישראל. הוא ספר מן
המעלה העולמית הראשונה, שתורגם באופן
מעולה לעברית בידי חיים איזלן.
מוסיאון המולדת אוצר בתוכן את העוצמה
העשויה להביא לשריפת מוסיאוני־ו־,מולדת
בישראל, כדי שאנשי הארץ הזאת יוכלו
— כמאמרו של זיגפריד לנץ — .לעמוד
אפילו בפני העבר.

1ה היה 05111:1דו ה שחיה
גליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק,
זזקדיש את כתכת־השער שלו לכוכב השנה, יול ברינר. כתבת־מדע
תחת הכותרת ״מן הירח למאדים!״ עסקה בשיגור הלוויין
הראשון לחלד־החיצון. חיא חתכססה על חומר מדעי עדכני ועל
ספרות מדע־כידיוני. המדור המרכזי הוקדש ל״חפרט חטוב
תשי״ז, הסרט הרע תשי״ז״ — אל כודכ־השנה הצטרפו שחקני־השנה
הנרי פונדה ומאריה של.
את סיפורה הראשי של החזנית הראשתה כישראל, שעוררה
את זעמם של הרבנים, גוללה החזנית עצמה, כלה כ^ר, אשתו
של הרב היפואי, שנתפרסם כאוהד של קבוצת הכדורגל ״מכבי

יפו״ .מדור הספורט פירסם את כת,כתו של כוכב נבחרת ישראל
בכדורגל, יהויטע (״שייע״) גלזר, תחת הכותרת ״כיצד זרח
כוכב מחדש״ .כדור הספרים הוקדש לסיקיר סיפח של בנימין
תמוז ״גן נעול״.
כשער הגליון: בוכב־השנה יול בדינר.

חורבה מוזרה מאוד ^ המו־מ שר נציג ..חוות־ עם
בוית־המועצות * !סיעה נוסח שגעו! נוס

הממשלה
ל א שרד, ל א ׳שריח
ישיבת־הממשלה התקדמה בעצלתיים. השרים
דיברו על עניינים שוטפים, שלא
עוררו התרגשות יתירה. איש מהם לא
ידע כי בתיקו של ראש־הממשלה, דויד
בן־גוריון, היה מונח מיסמך מעניין. היה
זה כתב־ההתפטרות של זאב שרף מתפקיד
מזכיר־הממשלה (אך לא מתפקיד הממונה
על הכנסות־המדינה) ,מפאת עומס
עבודתו.
בן־גוריון לא התכוון להציג את המיס־מך
לשרים. הוא היה בטוח כי יוכל לשכנע
את שרף להישאר בתפקידו. שרף עצמו,
שנכח בישיבה, לא דחק גם הוא את הקץ.
הישיבה עמדה להסתיים מבלי שהדבר יעלה
לסדר היום.
פתל, לבן־גוריון. בחדר אחר של הבניין
ישב יצחק נבון, מנהל לישכת ראש־הממשלה*
.בחצי אוזן שמע את מוכרי העיתונים
מכריזים על הופעת מעריב. נבון
שלח להביא לו גליון, העיף בו מבט שיגרתי.
לפתע נעצר מבטו.
כעבור כמה שניות הוכנס פתק לראש-
הממשלה — דבר נדיר בישיבות הממשלה.
בן־גוריון קרא אותו והחוויר. בפתק היה
רשום, בכתב ידו של נבון :״כותרת של
מעריב מודיעה על התפטרות שרף.״
בן־גוריון הבין כי שוב אין טעם להתמהמה
.״יש לי הודעה,״ אמר לשרים, וסיפר
להם כי שרף התפטר, אך הוסיף שהוא
מקווה שעוד אפשר לדון בדבר שנית.
דו״ח מנגנון החושף. אך נגמרה הישיבה,
הסתערו בן־גוריון ושרף החוצה.
כשזעמם בוער בקירבם. שניהם לא היו מ־עוניינים
לפרסם את מיכתב־ההתפטרות —
כי בעיני שניהם לא היה הדבר סופי. מי
סינן את הידיעה לעיתון?
החשד נפל מייד על שני האנשים, שיכלו
להרוויח מהתפטרותו של שרף: מנהל מיש-
רד ראש־הממשלה, טדי קולק, שלטש מזמן
את עיניו לתפקיד רב־ההשפעה של מז־כיר־הממשלה
; ויצחק נבון, שסילוקו של
שרף היה יכול להרחיב את תחום השפעתו.
שניהם הכחישו את הדבר נמרצות.
כדי לטהר את עצמו הפעיל קולק את מג־גנון-החושך,
הסר למרותו, ביקש לברר
כיצד באה הידיעה למעריב.
הפעם פעל המנגנון במרץ רב. בתוך
24 שעות היה מונח על שולחנו של קולק
הדו״ח.
מסתבר, כי הידיעה הובאה לעיתון לא
על-ידי שרף ולא על-ידי שליח, אלא על-
ידי כתב מעריב שלום רוזנפלד. מקורה לא
היה אלא פולה בן־גוריון, רעיית ראש־הממשלה,
שסיפרה את הדבר בתמימות
בשיחת־רעים.

מריניוח
ם וד בהחלט
היה זה בחודש מאי, כאשר הודיעו הדיפלומטים
בווינה לממשלותיהם על פיר־סוס
מעניין מאוד. אירופה רפורט, ביוליטין
* כיוס נשיא המדינה,

י 11

תחת הכותרת גם אני
רשאית לשיר לבורא !

גוללה את סיפורה החזנית הראשונה
בישראל, בלה בכר. היא סיפרה על עמדותיה
והשקפותיה על המיקצוע המיוחד
הזה, שהיה שמור עד אז לגברים בלבד.

ידיעות המודפס במכונת־הכפלה והמוצא
לאור על־ידי שני עיתונאים הנחשבים כבעלי
אינפורמציה מצויינת, הודיע כי מנהיג
ישראלי פתח בווינה משא־ומתן בלתי-
רשמי עם ברית־המועצות.
המנהיג, ששמו לא ננקב, לא היה אלא
ד״ר שימשון יוניצ׳מן, ח״כ חרות, שקיים
בימי־מילחמת המחתרות מגע עם דיפלומטים
סובייטים. אירופה רפורט טוען כי
יוניצ׳מן בא כנציג בלתי־רשמי של ממשלת
ישראל, שלא רצתה לשלוח איש רשמי משלה,
העדיפה דווקא ח״ב אופוזיציוני.
פרי הדיונים לפי אותו פירסום: הסובייטים
הציעו לתווך בין ישראל ובין מצ ריים
וסוריה, בתנאי שישראל תתרחק מדוקטרינת
אייזנהאואר. הערבים היו צריכים
לוותר על גבולות 1947 ואילו ישראל
היתד. צריכה לקבל ״סטאטוס של אוסטריה״
— היינו, להיות ניטראלית.
מגע דרך פולין. לפני שבוע הפתיע
אירופה רפורט בדו״ח שני שלו. מפורט
יותר .״פולין הפכה עתה למתווך העיקרי
בין ישראל וברית־המועצות,״ קבע עתה

העלון. מחבריו הוסיפו בשיחה עם כתבת
העולם הזה בווינה, אביבה סטן, כי כוונתם
ליהודי פולני, שנסע במיוחד לישראל כדי
ליצור מגע עם המיפלגות השונות.
הוסיף אירופה רפורט :״יהודים שהיגרו
זה עתה מפולין, ושהשתייכו לסיעת גומול-
קה במיפלגת הפועלים המאוחדת של פולין,
העמידו את עצמם לרשות הפעולה.
הם קיימו את המגע בין ישראל וברית־המועצות,
דרך צרפת ופולין.
״ברית־המועצות הודיעה שמעולם לא
סטתה מעמדתה, להכיר בישראל מייד עם
היווטדה. עמדתה הביקורתית בזמן האחרון
אינה מכוונת נגד עצם קיומה של המדינה,
אלא רק נגד הקשר שבין ישראל ובין המעצמות
האימפריאליסטיות ומדיניותה התוקפנית,
הפוגעת בשלום המזרח התיכון.״
ברית־המועצות שאפה תמיד לכריתת שלום
במזרח־התיכון, שיבטיח גם את קיום ישראל
ואת ביטחון המדינות הערביות.
״אם ישראל תהפוך לגורם פשרני במרחב,
תשתמש ברית־המועצות בהשפעתה
כדי לקדם שלום הדרגתי בין ישראל והערבים.״
אוסטריה
שנייה .״חוגים ישראליים
עוקבים זה מכבר אחר המאמצים הסובייטיים.
אם תצטרף ישראל לברית של
מדינות המזרח התיכון והים התיכון,
שתתייחס בניטראליות חיובית לברית־המועצות,
תוכל ישראל להיות ״אוסטריה
שנייה״ ולהיות מוקד מרגיע, ותמנע הקמת
בסיס של ׳ברית־בגדאד או של אמריקה
בצומת חשוב זה.
״כדי לקדם את יצירתה של ׳אוסטריה
מיזרח־תיכונית׳ כזאת תהיה ברית־המוע־צות
מוכנה, בתנאים מסויימים, להרשות
הגירה של שלושה מיליוני יהודים מן הגוש
המיזרחי לישראל. עליית היהודים
הסובייטים היא יסוד חשוב להבטחת עתיד
ישראל מבחינה כלכלית וצבאית.
״המשא־ומתן בין ישראל וברית־המו־עצות
בחלקו דרך צרפת. דרך וינה ודרך
פולין, נמשך, אולם אין להניח כי יושגו
תוצאות לפני סוף שנה זו.״
רוב הפרשנים הרציניים באירופה האמינו
כי יש אמת בדו״ח זה. הוא נשקל
בכובד־ראש במישרדי הממשלות השונות.
אחרי נסיונותיה של גולדה מאיר לגשור
גשר אל אנדריי גרומיקו (העולם הזה ,)1043
היו גילויים אלה מעניינים ביותר.
מנגנון שיא קטן
אחד השיאים הקטנים במדינה הושג בשבוע
שעבר על־ידי שמעון פרס, המנהל
השאפתני של מישרד־הביטחון. הוא נסע
לאירופה ״בענייני מישרדו,״ חזר כעבור
שלושה ימים בדיוק.
מאחורי השיא הסתתרה עובדה משעשעת,
שלא זכתה לפירסומת הראוייה לה. משהגיע
שמעון פרס לפאריס, כדי לטפל בענייניו
במישרדי הממשלה הצרפתית, נתקבל
בחיוך של השתוממות אדיבה. האם מסייד,
פרס לא שמע על המשבר הממשלתי בצרפת
י מובן מאליו שאין אפשרות לסדר שום
דבר לפני שתכונן ממשלה חדשה. פרס
עלה על המטוס הראשון (איטלקי) וחזר
כלעומת שבא.

,״העולם הזה״
תאריך 14.10.1957 :

אנשי מישרד־החוץ, שמדיניות־החוץ הפרטית
של ״שמעון פרסומת״ עיצבנה אותם
מזמן, רק שמחו לאידו .״אילו היה מר פרס
שואל מראש בשגרירות שלנו,״ אמר אחד
מהם ,״יכול היה לחסוך למדינה את ההוצאות.״
הוסיף פקיד שני :״חוץ מזה,
היה כדאי למר פרס לקרוא עיתונים.״

חל־אביב
סיגימה בדש
מאז נפתח קולנוע מקסים בפינת שדרות
בן־ציון, הטרידה את יהודה ביאלר, מפקח
הגנים של עיריית תל־אביב, תופעה חדשה:
ילדים שטיפסו על עצי השדרה, כדי
לראות את הסרטים מבעד לגג הפתוח
של הקולנוע החדש.
ביאלר החל מציב פקח במארב ליד הקולנוע.
השבוע הביא למקום פקח זמני,
שנשכר בלישכת העבודה, קישט את ראשו
בכובע של פקח והשאיר אותו להגן על
הצמחייה.
מייד עם התחלת הצגות־הערב, החלו
ילדים מטפסים על העצים. הפקח תפס אחד
מהם וזה פתח מייד ביללות אימים. שני
גברים שעברו במקום ניגשו לפקח, ביקשו
לשחרר את הילד. הפקח סירב. השניים שיחררו
את הילד בכוח.
אך הפקח לא ויתר בנקל. תחת הילד
תפס עתה את אחד משני המשחררים, עד
שתופיע המישטרה. המישטרה הופיעה,
אולם תחת לעצור את האיש באשמת הכשלת
עובד־ציבור במילוי תפקידו, היא עצרה
את הפקח עצמו, על שלילת־חופש בל-
תי־חוקית.

* פרופסור ישעיהו לייבוכיץ על
דויד בן־גוריון :״נציג חשוב מאוד של
התרבות היוונית בישראל ...בעל ערמומיות
של רוכל ירקות בשוק־הכרמל.״ על
יחזקאל סהר, מפכ״ל המישטרה :״יצור
מבחיל ומגוחך על חגיגות העשור :
״באלאגאן בינלאומי...״

; £סופרו המדיני של דבר, חגי אשד,
בכותרת לידיעה על פגישתו עם שר־החוץ
האמריקאי פוסטר דאלאס :״הושגה
הבנה בין ישראל לארצות־הברית, ביחס
לאופייה של הסחטנות הערבית.״
• שר־החינוך זלמן ארן, בפתיחת
מישחק־הכדורגל בין צרפת ב׳ ונבחרת ישראל
:״אם יש הרמוניה בלבבות, לא חשוב
אם יש דיסהרמוניה ברגליים.״
<• את הביקורת הקטלנית ביותר על
הסופר משה (״מלך בשר ודם״) שמיר
מתח השבוע הוא עצמו. בספרו לעיתונאי
על מחזהו החדש, שהוא קורא לו מאגדות
לוד, טען שמיר :״נדמה לי, שהפעם הצלחתי
סוף־סוף לכתוב מחזה ממש.״

מפעם לפעם מגיע לי...
קשר בו * ל 4שו ת•

קנט. הנאה אמיתית.השילוב

ן הנפלא של רעננות וטעם עדין, נקי ורך.
הטעם המיוחד של תערובת הטבק
יי ^ י
1111111כ 1האמריקאית ופילטר המיקרונייט המפורסם.

1כמה טוב
ילחזור הביתה
לנעלי הבית הטובות
והחמות של ״דפנה׳

״דפנה״ -בחנויות המובחרות בכל הארץ.
תשלובת מפעלי ״דפנה״! הקיבוצים דפנה וחולתא
מרכז השיווק לסיטונאים: רחוב פרי מגדים .5
תל־אביב, טלפון 268081 :־.03

^ אין חוכמות. הרגליים שלך
יודעות ״דפנה״ .נעלי הבית
של ״דפנה״ מפנקות לך את
₪₪£הרגליים בבדים יפים
ורכים, בצבעים נעימים
ובמבנה גמיש ונוח.
ועכשיו ״דפנה״
בקו החדש לנשים,
¥ 1גברים וילדים. 1 כאן ובכל העולם.

ן * ״דפנה״ נעלי הבית

^ הפופולריות ביותר

^ של יצואן הנעליים

י מספר 1בישראל.

איך הולך? הולך ״דפנה״.

מדוע מעדמה המישסוח את שמותיהם שד
המיליונרים שהבויחו הון רשוו״ץ? מווע אינה
עוצות אותם ואיש מעמידה אותם לוין?

ך דמה היה השבוע בבית*
המישפט כי המישטרה הפכה
את היוצרות, תחת לעצור ולחקור
את הישראלים החשודים כי הבריחו
מיליוני דולרים לשווייץ, עיכבה
המישטרה את יציאתם מן הארץ
של ישראל זילברברג, המנהל חברת
השקעות בציריך ושל אשתו,
זהבה. שמותיהם של הישראלים
המבריחים נשארו אסורים לפיר־סום,
על-פי בקשתו של 0נ״צ עד־־
אל אלופי, קצין המישטרד. ממח־לקת־ההונאות.
אחרי
כל ההליכים בעניין ההברחות,
נדמה כי מדינת־ישראל
מעוניינת אך ורק בהחזרת הכספים
מחוץ־לארץ, ואין לה כל עניין
בהענשתם של המבריחים, או ב־הפחדתם
של עבריינים אחרים מסוגם•
ישראל
וזהבה זילברברג הם
ישראלים שעזבו את הארץ לפני

כעשרים שנה. הבעל החל את עבודתו
כמנהל חברית־סת של בנק־לאומי־לישואד
בציריך. אחרי
שנים אחדות פרש מבל״ל, ופתח
חברה להשקעות בשווייץ. מהר
מאוד הסתבר כי האיש גבה־הקומה
הוא אשף פיננסי .״הוא יודע לעשות
כסף מניירות,״ הגדיר זאת
הסניגור, פרופסור דויד ליבאי, ב־בית־המישפט.

קו די ם
ך יוון שעבד עם בנק־לאמזי,
היו לו הרבה קשרים עם
אנשי־עסקים ישראלים, וחלק מהם
הפכו ללקוחותיו בחברה החדשה.
אפשר רק לשער, כי היה מי ש התרגז,
כי כספים שעבדו קודם
בבנקים ישראליים, עברו לעסקיו

הפרטיים של זילברברג, והיה מי
שדאג לפנות למישטרה ולהצביע
על העובדות.
למרות שהם תושבי שווייץ כבר
עשרים שנה, וזכו באזרחות שוויי־צית,
לא ויתרו בני־הזוג על אזרחותם
הישראלית, ושמרו על קש רים
הדוקים עם המדינה. עד היום
שפתם היא עברית, וגם הפתקים
שהחליפו ביניהם במהלך הדיון ה־מישפטי
נכתבו עברית רהוטה.
מבחינה פורמלית, הם נחשבים ל תושבי
חוץ, ותעודת־הזהות היש ראלית
נלקחה מהם, אבל הם גידלו
גם את ילדיהם כציונים, ולכן כאשר
פרצה מילחמת יום־הכיפורים,
מיהר בנם לחזור ארצה להילחם.
הוא נהרג במילחמה.
מאז, באים בני־הזוג לישראל
פעמיים בשנה, ביום־הכיפורים וב*
יום־העצמאות, כדי לעלות על
קיברו של בנם.
השנה, כאשר ירדו מהמטוס
ערב ראש־השנה, חיכו להם בנמל-
התעופה אנשיו של בנימין זיגל,
ולקחו אותם מיד לחקירה. השניים
נחקרו על עסקי החברה בשווייץ,
על זהות הלקוחות הישראליים,
ועל סכומי הכסף שהועברו לחברה
מישראל. בין המיסמכים שנתגלו
אצלם בעת החיפוש, נמצאו אצל
הגבר מיסמכים שונים של החברה,
שבהם מפורטים בקוד מיספרי חש־בונות־בנק
בשווייץ, ופעולות שונות
של השקעות שנעשו עבור
הלקוחות. נמצאה גם רשימה בכ־תב־ידו
של זילברברג. ובה 32
שמות, ולידם רישומים פיננסיים
שונים. אולם חלק גדול משמות
אלה היו מצויינים רק בשם פרטי
או שם־מישפחה, ואחדים בקוד
בלבד. אצל האשה נמצא פנקס
טלפון פרטי, וחלק מהשמות שנתגלו
בפנקס זד. היו זהים לאחדים
מן השמות ברשימתו של הבעל.
למרות חקירה, שנמשכה עד ה שעות
הקטנות, לא נעצרו בני-
הזוג, ונשלחו לביתם. הם הוזמנו
להמשך החקירה למחרת. באותו
לילה ראשון שיתף זילברברג פעולה
עם חוקריו. הוא הסביר להם
פרטים על מהות עסקיו, על פעולותיה
של החברה, וגם ענה על
שאלות שונות בקשר ללקוחות יש ראלים.
המישטרה חקרה בד בבד
באותו לילה ראשון מיספר חשודים
שהתגלו לה באותה הלשנה.
הישראלים הללו, החשודים בכך
שהבריחו כספים והעבירום לטיפולו
של זילברברג בשווייץ, נחקרו
יחד עם בני־הזוג, ואחר־כך
עימתו החוקרים את עדויות היש ראלים
עם אלה של זילברברג
וביקשו את תגובתו. המישטרה
היתד. מרוצה משיתוף הפעולה של
השווייצים.
אך למחרת כבר הופיעו בני־הזוג
במישטרה בליוויית עורך־דין.
במשך הלילה הספיקו להתקשר
לעורך־הדין דויד ליבאי, והוא הצטרף
אליהם בדרכם למישטרה. כאשר
ניסו הפעם לחקור את הבנקאי,
הוא הסביר כי לפי חוקי
שווייץ אסור לו לגלות סודות פיננסיים
של לקוחות. מעשה כזה
הוא אחת העבירות החמורות על
פי חוקי שווייץ ונקרא שם ריגול.
״זה חמור שם כמו עבירות ביטחוניות
בישראל,״ ציין עורך־דין
ליבאי, שווידא את הדבר עם עורך־
דין שווייצי.
מאותו יום עמד זילברברג על
זכות השתיקה, ולא אמר מילה
נוספת למישטרה. אולם כבר באותו
ערב ראשון העיד אחד הישראלים
שנחקרו, כי את הכספים
שהבריח לשווייץ העביר לשם על-

חשודה זילברברג ככית־המישפט
— כמוה כריגול

ידי בני־הזוג, שהם ידידים ותיקים
שלו. מכיוון שהזוג זילברברג הם
תושבי-חוץ, לא חלים עליהם כל
האיסורים של תקנות מטבע־זר
הישראליות, ולכן. אין כל עבירה
בכך שניהלו בשווייץ עיסקי כספים
במטבע שהוברח מישראל. אולם
אם הם עזרו להבריח כספים אלה
במנו ידיהם הרי עברו עבירה על
החוק הישראלי. מאז היה למיש־טרה
גם חשד לעבירה של בני־הזוג.
הצעה מפתה
ולס
למרות זאת לא נעצרו
י השניים מעולם, והיו חופשיים
במשך השבועיים האחרונים. במשך
זמן זה ניסתה המישטרה לפענח
את רשימת השמות ולגלות את האנשים,
היא גם ניסתה לפצח את
הקודים של הבנקים השווייציים
ולקבל את מצב החשבונות שם.
אולם בשני דברים אלה סירב
זילברברג בתוקף לעזור למישט־רה.
ואז הציע לו זיגל הצעה
מפתה, כדי לעזור ללקוחותיו.
זיגל הציע כי כל אחד מהם
שיתייצב במישטרה מרצונו החופשי,
יצהיר על הכספים שיש לו
בשווייץ ויבטיח להעבירם ארצה,

יוכל לעשות זאת תמורת כופר
שלא יעלה על 30 אחוז• יתרת
הכסף תועבר לחשבונו כישראל
ולא תוחרם, והוא לא יועמד לדין.
זילברברג התבקש להעביר ללקוחותיו
את המסר הזה. זיגל הבטיח
לו ולסניגורו חגיגית, כי אנ שיו
לא יעקבו אחרי זילברב״ג
כאשר יבקר את לקוחותיו.
למרות שסרב בתוקף לשתף פעולה
עם המישסרה, הסכים זילבר־ברג
לעשות כבקשתו של זיגל.
הוא ביקר את לקוחותיו, והציע
להם את ההצעה המפתה. אולם רק
שלושה אנשים הגיעו למישטרה
בעיקבות מהלך זה. מסתבר, כי
לאחרים יש דאגות נוספות. זיגל
מבטיח חסינות מתביעה פלילית
על עבירות מטבע. אולם כאשר
יוחזרו כספים אלה לישראל, יתעוררו
שילטונות מס־הכנסה ואולי
גם שילטונות מם־ערך מוסף, וית־עניינו
במקורם של כספים אלה.
מאחר שרוב הסכומים הם כסף
שחור, שלא שולם עליו מס־הכנסה,
יהיה על הלקוחות לתת את הדין
גם בעבירה זו, שעליה לא הבטיח
זיגל חסינות.
כרגע לא ברור להיכן הגיעה
החקירה. ידוע כי פיענוח שמות
הלקוחות בלי עזרתו של זילבר־ברג,
שכתב אותם בקיצורים וקד
(המשך בעמוד )63

יאיר צ 3ן:

יווק 3מ רי דו ד:

אברהם תורג מן:

״אנחנו שמנו נירנר .,נשיש בעיה אנושית ,״אג ונפקו לא
על ה ז 1ב אפשר לעבוו עביוה!״ כ ל ־ כונורא ! ״
חמישה חברי־כנסוו. נסעו השבוע לסיור במחנות־הפליטים
בלבנון: ח״כ עוזי ברעם, ח״כ י חז ק אל זכאי,
ח״כ דרור זייגרמן, ח״כ דן תיכון וח״כ יאיר צבן. הם
חזרו משם מזועזעים.
שאלתי א ת יאיר צבן: ממה הזדעזעתם כל כך !

המצב במחנות־הפליסים הוא חמור וקשה. יש במחנות
ריכוז מזעזע של אומללות. במחנות כימעט אין גברים
שבין הגילים 15ל־ .60 רק ילדים, נשים, הרבה נשים
בהריון וזקנים.

#מה מצב הסגורים?

המצב חמור מאוד. יש ויכוח על ההיקף. צה״ל טוען
שיש 20 אלף חסרי קורת־גג. אונר״א טוען שיש בין
40ל־ 50 אלף. ההתרשמות שלנו, גם מראייה וגם משיחות
עם ההנהגות המקומיות, היא שהמיספר קרוב״ יותר להערכות
של צה״ל. אבל המיספר המדוייק לא חשוב, גם אלף

זה המון.

#האם יש אגשים שממש אין להם איפה
לגור? שישנים תחת כיפת־השמיים

לא. לא נתקלנו בסישפחות ללא גג ממש. זה מתחלק
לשלושה. יש כאלה שגרים אצל קרובי-מישפחה בתנאי-
צפיפות מזעזעים. כמה מישפחות בחדר. אחרים נמצאים
במיבנים של בתי־ספר, גם בצפיפות איומה ובתי־הספר
האלה ייפתחו במוקדם או במאוחר ללימודים. קבוצה
שלישית פלשה למיבנים ששייכים למישהו, לחנויות למשל•
יש גם כאלה, שגרים במיבנים הרוסים־למחצה. בקיץ
עוד אפשר איכשהו לשהות שם. אבל עוד מעט יגיע
החורף.

#אני מכינה שראש־המימשלה !מינה את
השר מרידוד לטפל בבעיה. האם שום דכר לא
טופל?

אמנם מרידוד מונה, אבל במחצית יולי החליטו, שהעניין
יטופל על-ידי אונר״א, ושאנחנו רק נעזור — אם
נתבקש. זה המקום שבו לא ברור איפה נגמרת האווילות
ומתחילה הטיפשות. כל העולם יודע שלבנון לא מוכנה
לעזור בשיקום, ושאונר״א יכול לפעול רק באישור פורמלי
של ממשלת־לבנון. פה יש לי גם שאלד׳ לאונר״א:
מדוע הם לא סיפרו לכל העולם שלא נותנים להם לעבוד י
אבל זה לא פוטר אותנו. כל עוד אנחנו שם, אנחנו חייבים
לעזור, ולא ברור לי ממתי אנחנו כל־כך שואלים את
ממשלת לבנון אם מותר לנו לעשות דברים אצלם.

מה אתם, החמישה, מתכוונים לעשות?

אנחנו נפעיל לחץ. הביקור המתוכנן שלנו כאילו שם
פילפל על הזנב• הסיקור בטלוויזיה היה טוב, ואנשים
התחילו לשאול שאלות. אנחנו צריכים עוד גל של טלוויז־יות
זרות עלינו י בשבוע הבא, בפתיחת מושב הכנסת, זה
יעמוד מייד על סדד״היום. אני מקווה שהדברים כבר
זזים.

השר יעקוב מרידור סונ ה על־ידי ראש״הממשלה
לטפל בבעיות הפליטים בלבנון. בשעתו עורד זעזוע כללי,
כאשר יעץ בישיבה סודית למ מונ ה על הבעייה בלבנון
לגרש א ת כל הפליטים מן ה מחנו ת וסוריה. לאחרונה
הוא מגלגל א ת האחריו ת על ממשלת־לבנון. אחרי
ביקורם של חמי שה חברי־כנסת במחנות־הפליטים, והז־דעזעותם
מן המצב שם, פניתי אל. מר מרידור ושאלתי
אותו מ ה קורה לשארית הפליטים שנשארו בדרום־
לבנון.

תימסר הודעה לעיתונות ביום שלישי.

* אכל עד ההודעה לעיתונות, אודי תאמר
לי ככמה מילים מה קורה שם? המישדחת של
חכרי־הכנסת חזרה ממש מזועזעת.
הזעזוע הוא משותף לכולנו. הבעייה היא שיש הרבה
מאוד גורמים המטפלים בבעייה — אנחנו, ממשלת
לבנון, אונר״א. ממשלת לבנון לא נותנת רשות לבנות
בנייה קשה, אבל אנחנו החלטנו עכשיו לעקם להם את
היד.

+אין כל־כך הרכה זמן.

החעשיה הישראלית יכולה תוך זמן קצר ביותר לספק
אלפי יחידות־דיור. עד שזה יהיה מוכן, אונד״א יציב את
האוהלים שלו. אני, מצידי, מצדד כמובן בשיכונים. ואפילו
עד שהאור,לים יהיו מוכנים, אין אף אחד שישן בחוץ.
הרבה מאוד פליטים נמצאים בבתי-ספר ובמיבנים ציבוריים
ויש לנו הסכם עם הלבנונים, שלא יגרשו אותם משם עד
שנדאג להם למגורים אחרים.

* אכל אמרת שממשלת־־לכנון מתנגדת ל*
מיכנים קשים.

בלית־ברידה, כאשר יש בעיה אנושית כזו, אפילו אפשר
לעבור עבירה.

בית״ספר ״הגליל״ בשכינת נווה־צח״ל, חגובלת ב־שכונת־התיקויה,
היוו ה סיבה לסיכסוך חרין* בין ראש
עיריית תל־אביב, שלמה להט, ובין מפ קד מ חוז תל־אביב
של המי שטרה, אברהם תורגמן. לרוב, מי שסובלים
מ סיכסוכי ם כאלה הם תושבי העיר. שאלתי א ת תורגמן,
מה קורה בינו ובין מר להט. על מ ה הם רבים ן

אני לא רב איתו. הוא רב איתי. צריך שיהיה ברור,
שאני מנהל את המישטרה, והוא מנהל את העיריה. כל
ענין הסיכסוך בבית־ספר הגליל אינו דורש במהותו התערבות
המישטרה. שר־החינוך אישר את זה, והיועץ המיש־פטי
אישר את זה. שר־החינוד אמר שהמישטרה צריכה
לדאוג ששער בית־הספר יהיה פתוח, ולזה אנחנו דואגים
כל יום.

• ומה רוצה .׳מר להט?

להט רוצה שאני אתחיל להכניס הורים לבית-הסוהר.
.על מה להכניס אותם? אם תתגלה עבירה המישטרה תטפל
בה. בינתיים לא נעשו עבירות. אני, כנראה, מפקד-
מישטרה לא כל-כך נוח בשביל מר להט. מה לעשותו

• המריבה כין שניכם אינה פוגעת כגיהול
התקין שד ענייני העיר?

מילבד העניין הזה — באותם נושאים שבהם צריך
להיות שיתוף־פעולה, הוא נמשך וקיים. אין מה לדאוג.

מה ה*וכזרי ם...כז ה הם *ומרים מה הם *והרים מה הם *11

רוו רימון:

בו עז אמדס או ס :

״היכו עובדי עירייה ,״האלימות היא נשק
איימו עדיהם נתח! חלוד של הליכוד!״

רציתי לשאול א ת שלמה להט, ראש עיריית תל״
אביב, על היח שים המשובשים שבינו ובין אבר ה ם תורגמן,
אבל להט היה עסוק בקבלות-פנים ובביקורים
מחוץ לעיר. מעבר למח סו ם הגבוה של מזכירותיו פגשתי
את דוברו, רוני רימון, ושאלתי או תו על העניין.

אין לנו שום ריב עם תורגמן. אנחנו רק טוענים שהוא
מתחמק ממילוי תפקידו.

• אני מכינה שיש הבדד בהשקפדתיכם לגבי
תפקידיו שד מפקד־הסחדז.

אין הבדל. גם אנחנו מסכימים שלא צריכים
שוטרים בחצר ובין כותלי בית הספר. אנחנו רק
ממנו, שאם יש התפרעות חמורה ואלימה של
ושל ילדים המוסתים על־ידי ההורים, שהמישטרה
בכד•

3ן~איון מו ר דו ף:
להיות דרשנו הורים תטפל

+איזה מין התפרעויות?

היכו אנשי עירייה, היכו את הד״ר שימשון שושני,
מנהל מינהל־החינוך, איימו עליו ברצח, איימו ברצח גם
על עובד־עירייה בכיר אחר בשם שמואל דורפמן. הורים
התפרעו בעירייה במישרדו של הד״ר שושני. פשוט רומ סים
את החוק, ומי שממונה על אכיפתו בתל־אביב עומד
בחיבוק־ידיים. זה לא מרתיח י

• מר תורגמן טען באוזני, שלא היו שום
הפרות־חוק, וכי הדבר היחידי שעליו לדאוג לו,
הוא לשמור ששערי כית־הספר יהיו פתוחים

— וכך אכן עושה•

כל עם־ישראל ראה בטלוויזיה את ההתפרעויות — ו־ההשתוללויות.
אז איו הוא יכול לטעון שאין? היה צו
ברור של בית־המישפט נגד קבוצה של 22 הורים, שאסר
עליהם להפריע ולשבש את מהלך הלימודים. מה עשה
תורגמן. כשההורים האלה הפרו בגסות את צו בית-
המישפט י

• איך אתה מסביר זאת?

תפקידי הוא להסביר את העירייה, ולא את המישטרה.
אבל אני מוכן להגיד מה שאני חושב. תורגמן, לפי דעתי,
חושב שזה לא פופולארי, כל העניין הזה. הוא לא
היה רוצה שיראו אותו בטלוויזיה פועל נגד אנשי־השכונות,
ולכן הוא מעדיף שלא לפעול ולהימנע מעימות ומביקורת
בלתי־נעימה. אבל אנחנו חושבים, שגם דברים
לא כל־כך. פופולריים צריך לעשות.

נוס הגיע בחוצפתו

שמעתי שמי שאירגן א ת הביקור של שימעון פרס
בקריית־ שמונה הוא עוזרו של יו״ר מיפלגת״העבודה,
בועז אפלבאום. שאלתי או תו א ם היום הוא מצטער
על היוזמה שקיבל על עצמו.

קודם כל, אני לא מצטער. חוץ מזה, היוזמה לא באה
מצידנו, אלא מצד אנשי בית־אדלשטיין בקריית־שמונה,
שפנו אלינו פעמים רבות לארגן ביקור של פרס במקום.
שילבתי את הביקור הזה בתוך יום שלם של ביקורים
בישובי העימות בגליל, קיבוצים, מושבים ומיצפים, ובכולם
התקבלנו בחמימות רבה.

* זה לא סוד שאנשי קריית־שמונה הס לא
כדיוק הקהל שלכם• מה ניסיתם להוכיח?

ניסינו להוכיח שאין מקום שהוא סגור לפני שימעון
פרס.

+נו, והוכחתם?

בפירוש כן. חבל שהליכוד לא סמך על הסובלנות והרצון
הטוב׳ והחליט לארגן את המתפרעים שלו.

* אתה כטוח שזה היה מאורגן, ולא ספונטאני?

סתם מאורגן, אלא ישר ממצודת זאב, ממחלקת־האירגון
שלהם. יש לנו קבלות על־כך.

* איך שימעון פרס קיכד את קכדת־הפנים?

לספונטאניות המאורגנת הזאת הוא רגיל ממערכת־הבחירות
האחרונה, והוא מגיב על זה בקור־רוח. אחרי
שהם נכנעו והתקפלו מעניין הפגנת־הנגד בכיכר מלכי-
ישראל, הם מוכרחים להוכיח שהשדה לא פנוי מהם.

* תמשיכו ללכת למקומות כמו קריית־
־טמונה?

עוד באותו הערב קיבלנו קריאות מבית־שמש, מטבריה,
מבאר־שבע ומקריית־גת. ששימעון יבוא ויופיע.

* הרי שימעון פרם לא מצליח להגיד מילה
בהופעות כאלה. אז למה הטירהה?

מאיפה את לוקחת את זה? אני מודיע לך שהוא הצליח
לומר כימעט את כל מה שרצה, למרות החבורה של ד,מפ־ריענים
השכירים שצעקו ״בגין משיח,״ ועל זה אמר ש ימ־עון:
אני יהודי בדיוק כמוכם, ועוד לא שמעתי שהמשיח
כבר הגיע.

* אתם לא חושבים להגיב, אולי, באלימות
מול אלימות?
בשום פנים ואופן לא. האלימות היא הנשק החלוד של

ן־ו&ינו! <וו**-יזי1־*״ית־״׳ 1׳ 1יר 1י 1י -.התיל׳ילי״׳יל־י.׳

בו״ציון מורדוף, מפעילי חרות בבפר״שלם, הי ה האיש
שכימעט פוצץ אתו עידת־ ההס תדרות גספט מנ ר , 1981
ואומרים שהוא כימעט בימעט הרביץ לח״ב דב בן־מאיר.
שאלתי דווקא או תו מה דעתו על ה אלי מו ת בכלל, ועל
קבלת־הפנים שערכו חלק מאנשי קריית־ שמונה לשימעון
פרס.

אני בין אלה שמתנגדים לאלימות. לכל הנושא של
אלימות. אבל בקשר לביקור של שימעון פרס בקריית־שמונה,
אני רוצה להגיד, שפרס הוא האלים. הוא ברוב
חוצפתו הגיע לקריית־שמונה. הוא התגרה בהם בכוונה.

* לפי דעתך, אסור לשימעון פרם להגיע
ככלל למקדמות כמד קריית־שמדנה?

אדם שיוצא באמצע המילחמה נגד המילחמה ונגד
צה״ל, אדם שנמצא במיסגרת כזו שמוציאה כרזות נגד
המילחמה ומחלקת אותם בין החיילים, הוא אדם אלים.
בכלל, אני רוצה להגיד לך שאלימות פיסית מגיעה תמיד
אחרי אלימות מילולית. כשקוראים לראש־הממשלה ״רוצח,״
זד, יותר גרוע מאשר לשבור איזה משקוף באיזה
מקום.

€כאיזה אלימות אתה השתמשת כוועידת־ההסתדרות,
אלימות פיסית או מילולית?

אני לא השתמשתי באלימות בכלל. היתד, מהומה, היו
ויכוחים, אני לא מכחיש, אבל נגרם לי עוול גדול בדב רים
שהדביקו לי. אני רוצה שיבוא אלי בן־אדם אחד
ויגיד לי שראה אותי מרים יד — אני מייד אתבע אותו
על הוצאת־דיבה. העיתונות תמיד מנפחת דברים ומחפשת
סקופים. מי יודע מה את תכתבי עלי עכשיו בעיתון?
אבל אני, כמובן, נגד אלימות, ואם היו עושים בקרית־שמונה
איזה הפגנה שקטה עם רשיון, אני י הייתי מצדד
בזה.

דני אלה שמי •

קולנוע סרטים חנלסין
הרבה אנשים ירגישו שלא בנות למראה
סרט ישראלי חדש בשם חמסין. וזאת,
משום שהסרט מטיח בפני הצופים סידרה
שלמה של עובדות מביכות, שאינן מאפשרות
התעלמות: יש בו תיאור חסר־פשרוח
של עימות בין יהודים וערבים, במושב
בצפון הארץ. הדברים הנאמרים במיסגרת
עימות זה נכונים לא רק לגבי יישוב
מסויים, אלא לכל מיכלול היחסים בין
שני העמים. מאחר שהמסקנות פסימיות
מאוד, והדרך המובילה אליהן מציקה ב אותנטיות
שלה ובמידת ההיגיון שלה, מן
הסתם ירצו גם בעלי רצון טוב רבים
להתעלם מכל הפרשה.
הפרצוף האמיתי. הסיפור פשוט:

יאסין שואף כח׳אלד, שלמה תרשיש כשדדיה וחמדוה לוי כאחותו כ״המסין׳׳
משיכה פיסית וקינטוו האח

שואף ותרשיש ב״חמסין״
אוייבים ואוהבים

גדליה, מושבניק צעיר ונמרץ, החפץ להגדיל
את רכושו והכנסותיו, מתכנן לרכוש
אדמות מידי בני הכפר הערבי השכן, לפני
שהמדינה תפקיע אותן לצרכיה. הוא מציע
עיסקה ברוח זו לאחד מנכבדי הכפר,
שאליו הוא מקורב במיוחד בזכות הידידות
ששררה בין• האבות, ומשום שהבן,
ח׳אלד, עובד כפועל שכיר אצל גדליה.

צעירי הכפר הערבי אינם מוכנים להשלים
עם הפקעת הקרקעות והם נוקטים
פעולות תגמול נגד היישוב העברי -
מחבלים בצנרת המושב ובשדותיו. בני
המושב, בתגובה, רודפים את פועליהם
הערבים, רודים בהם, מבלי להבחין מי
אחראי למעשי החבלה ומי לא. השינאה
בין שני הישובים הולכת ומגיעה לנקודת־

י א סי! שו א ף :״רציתי שהסוס יהיה אמיתי!
בשעה שגליון זה יופיע, יהיה יאסין
שואף, הגיבור הערבי של הסרט חמסין,
בדרכו חזרה לגרמניה. שם במארבורג,
במרחק כחצי שעה מפרנקפורט, הוא לומד
באוניברסיטה — לא מישחק קולנוע ואף
לא דראמה, כי אם מינרולוגיה.
אך יש להניח, כי הצעיר שגילם את
ח׳אלד ימצא את עצמו גם בעתיד באור
הזרקורים. הוא פשוט עשוי מן החומר
שממנו קורצו כוכבים. אם לא יפנה לקולנוע,
הרי בלי ספק ימצא את מקומו
בחיים החברתיים והפוליטיים בטייבה, ש ממנה
בא (״מישפחתי חיה בטייבה מאז
סבו של סבו של סבי״) .יאסין הוא בן
למשפחה של קבלן־בניין, גדל בבית שבו
שיבער. אחים ושלוש אחיות, ורצה ללמוד
וטרינאריה (בעיקבות אח אחר, הלומד
בגרמניה רפואה, ואח נוסף הלומד ב־ארצות־הברית
הנדסה).
״רציתי ללמוד מיקצוע זה,״ הוא אומר,
״בגלל העובדה שמקרב 530 אלף תושבי
ישראל הערבים, יש רק וטרינאר אחד!
חיפשתי למלא את החסר. אך לא עלה
בידי להתקבל ללימודים, והחלטתי שגם
בשטח המינרולוגיה יש עתיד בארץ.״
בינתיים, הוא מודה, יש יתרונות רבים
לערבי הלומד בחוץ־לארץ, ולוא בשל
העובדה שהוא זר, ככל הסטודנטים הזרים
האחרים, וישנם רבים כאלה —
ואינו חייב להראות תעודת־זהות כל אימת
שהוא זז לכיוון כלשהו .״שם אין אפלייה
משום שאני ערבי, אין שאלות טיפשיות.״
לתפקיד הגיע במיקרה. הוא עבד עם
אביו כמשגיח על הבנייה בביתו של מפיק
הסרט, יעקב ליפשין. המפיק והבימאי,
שעסקו בחיפושים קדחתניים אחרי טיפוס
מתאים, ולא היו מרוצים כלל ממה שמצאו,
ראו בו מועמד אפשרי .״הם ראו אותי
ונדלקו עלי. ראו איך אני צוחק, איך
אני מתרגז, איך אני מתלבש, איך אני

מתנהג. כשהציעו לי את התפקיד, חשבתי
שמצ׳זבטים עלי.״
כשהתברר שהם מתכוונים ברצינות, היה
יאסין הרציני מכולם. הבימאי והמפיק
מעידים, כי לא היתד. שורה בתסריט שלא
בדק, ניתח ואישר. היו לו היסוסים ול-

שחקן יאסין שואף
אבא שיכנע
מעשה, היד. זה אביו ששיכנע אותו לקבל
את התפקיד, למרות סצינות־האהבה הנועזות
בין ערבי ויהודיה.
״היה לי חשוב מאוד מה אנחנו הולכים
לעשות, שלא יהיה דבר לא אמיתי.״ אמר
השבוע יאסין.

רק עתה, כשבא לישראל לחופשה בת
שבועיים, ראה את הסרט לראשונה .״אני
חושב זה יצא מצויין. יש כמה דברים
שבהם אני מזדהה עם ח׳אלד: ח׳אלד
מתנגד למכירת האדמות. היו זמנים שבהם
ערבים לא התנגדו למכירה. בתחילת המאה
מכרו אדמות ליהודים, כי לא ידעו
שתקום מדינת ישראל. הסיכסוך התחיל
רק אחרי הצהרת בלפור. באותה תקופה
נמכרו רק שישה אחוזים מן האדמות,
ואיש לא ראה בזאת בגידה. היום, כשמפ קיעים
אדמות, גם אני נגד מכירה. הרי
מכל אדמות הגדה המערבית רק שמונה
אחוזים שייכים לערבים. בטייבה היו לפני
הקמת המדינה 100 אלף דונם בבעלות
ערבית. היום — 15 אלף בלבד!
״הבעיה הגדולה בעניין הזה היא, שכל
אחד מנסה לסבך את המצב יותר משהוא
מסובך ממילא. גם אלה שקוראים ׳בגין
מלך ישראל !׳ וגם האחרים, הקוראים
לעצמם שמאלנים. אני חושב, שבמקום
שאנשים משני הצדדים יחשבו איך לזרוק
האחד את השני, צריך להתחיל לכבד
האחד את השני. זה בדיוק מה שהסרט
מנסה לומר. הוא מראה רק חלק מהמצב
השורר בארץ, אבל מזהיר מה יקרה אם
נלך הלאה בדרך זאת.
״אני חושב, שגם המילחמה בלבנון
הראתה דבר אחד בולט: הפלסטינים הוכיחו
את עצמם. הם החזיקו מעמד שלושה
חודשים. גם הישראלים, שרצו לראות בה
את סוף כל המילחמות, התחילו להבין,
שצריך להתחיל לדבר אחד עם השני ולא
עם האמריקאים.
״כל אחד רוצה להיות אדון בארץ של
עצמו. כל עם רוצה לחיות במדינה שהוא
שולט בה. לכן נחוצות שתי מדינות, נחוצות
שיחות בין שני העמים, הצריכים
לחיות בשתי המדינות האלה, ושתיהן צריכות
להיות כאן.״

רתיחה. אם לא די בכך, אחותו של גדליה
חוזרת מירושלים, מחליטה להתיישב ב מקום,
ומנהלת פלירט עם הפועל הערבי
של אחיה — קצת מתוך משיכה פיסית,
והרבה מתוך קינטור האח השתלטן. בשלב
זה אפילו גדליה, שהיה במשך כל הזמן
פייסו, הדואג רק לענייניו והמנסה להרגיע
את הרוחות במקום (לא מעט משום שסערת־רוחות
אינה טובה לעסקים) ,מגלה את
פרצופו האמיתי — י השינאה סוחפת גם
אותו, כפי שסחפה את שאר בני-המקום
בתוך הסיפור הזה משלבים הבימאי,
דני וקסמן, ושני התסריטאים שעזרו לידו,
דני ורטה ויעקב ליפשין (שהוא גם מפיק
הסרט) ,הרבה מאוד הערות שוליים צורבות.
למשל, דמות החקלאי הישראלי היום
— כל המוטיבציה שלו מסתכמת במילה
אחת: כסף. הוא רוצה להרוויח יותר,
להתעשר מהר, להרבות נכסים. כל היתר
אינו חשוב. להבדיל מאבותיו ומאבות-
אבותיו, שהשיבה אל הקרקע היתה להם
אידיאל בפני עצמו, היום אין עוד אידיאלים,
יש רק חישובים.
כשמדובר כהתעשרות מהירה, הרי אחד
התנאים החיוניים לכך הוא עבודה זולה.
מכאן הדרך לעבודה ערבית קצרה: פועלים
לא מאורגנים, ממושמעים, אינם עובדים
לפי שעון, אפשר לרדות בהם ולנצל
את העובדה שהם יודעים היטב מי האדונים
כאן. מובן שבתנאים כאלה, אין מנוס
מיצירת גזע אדונים וגזע משרתים, וגם
אם יאמרו שלמשרתים כאן יש תנאים
טובים יותר מאשר לאדונים במקום אחר,
אין בכך כדי להרגיע את הרוחות, או
לרצות את המשרתים. איש אינו אוהב
לחשוב על כך, עד אשר הפורענות מתלקחת
בכל עוצמתה, ואז, לעיתים קרובות,
זה כבר מאוחר מדי.
אחותך הקטנה. יש עוד הערות
צורבות, שלא נעים לשמוע. דמות אמו
של גדליה, למשל, מזכירה להפליא את.
סירטו הקודם של דני וקסמן, טרנזיט.
אמנם, רוב שנות חייה היא חולמת, שבתה
תהיה מורה לפסנתר בעיר הגדולה, רחוק
מן הטינופת של הרפת ומעבודת־הכפיים.
זהו רמז לכך, שגם דור שלם אינו מספיק
להפוך חזרה את הפירמידה החברתית
ההפוכה של העם היהודי, אשר הטרידה
כל־כך את מנהיגי תנועת־העבודה בזמנו.
אשר לגדליה עצמו — הוא השתקפות
של הליברליזם האינטרסנטי, אם אפשר
לכנות זאת כך. הוא סבור, שאין הוגן
ממנו ביחס לשכניו הערבים. עובדה: הוא
העולם הזה 2354

מציע לקנות את קרקעותיהם לפני שאלד.
ייגזלו מהם, הוא אפילו מציע להם להשתתף
ברווח שיופק מהן מאוחר יותר.
וכי יש דבר הוגן יותר?
כמו־כן, הוא משוכנע שאין הוגן ממנו
ביחסו אל הפועל הצעיר שלו. הוא עובד
ץ -כמוהו בכל העבודות השחורות, מתחיל
כמוהו עם שחר ומסיים עימו בערוב היום,
הוא מבלה את כל היום לצידו, ממש
כאילו היו שווים. אמנם, נכון שהפועל ישן
ברפת ואוכל את ארוחותיו בגפו, ומקומו
יכירנו בחצר ולא בבית, אבל זה הרי
טבעי, ואין שום סיבה להתרגש בשל כך.
מי מוכן, בסופו של דבר, להלין ערבי
בביתו 1
כאשר זעמו של גדליה פורץ, בסופו של
דבר, בכל עוצמתו, אפשר להבין זאת.
אמנם, כל אחד יכול להיות ליברלי, להבין
עניין, להרגיש בני־אדם — אבל לא כשזה
נוגע לאחותו הקטנה. למישפחה יש חוקים
4אחרים: זה טבע האדם בכלל, ובמצבי
י לחץ כמו בארצנו, בפרט.
צורב, מדאיג, מרגיז. דני וקסמן.
המגדיר את עצמו כ״ישראלי שאיכפת לו״,
הצליח שוב, כמו בטרנזיט, להניח את
האצבע על נקודה כואבת מאוד. אולם,
להבדיל, מטרנזיט, המלאכה כאן הרבה

יי יי

ע\לובו לך
ע צו ב ה
עוברת האורח מסן־סוסי
(פאר, תל־אביב, צרפת) — זהו
סיר ט ה האחרון של רומי שניידר,
ו חלק גדול מזכות ה קיו ם שלו נשען על נוכ חו ת ה. לא זו
בלבד שהיא אכן מ הוו האת מרכז־הכובד בו, לכל אורך
הדרן, אלא שהטראגדיה האישית שעברה זמן קצר לפני
ת חיל ת הצילומים — מו ת בנה ב ת אונ ה מחרידה — העניקה
מימד נוסף של א מינו ת ל סבל הרשום על פניה.
ז׳אק רופיו עיבד רומן של ז׳וזף קסל — סופר צרפתי
שהירבה ל עסוק ב מי לחמת העולם השנייה ובמה שקדם לה
— אודו ת נער יהודי שהתייתם מהוריו ואומץ על־ידי מו״ל
גרמני ואשתו. כאשר האווירה בגרמניה של היטלר הפכה
בלתי־נסבלת עבור המי שפחה הליברלית, נשלחת הא שה י חד
עם הילד לפ אריס, שעה שהבעל נותר מ א חור, כדי למכור
את הנכ סי ם ולבוא ב עיקבו תי הם.
הסבל והק שיי ם שעוברים על השניים בפאריס, המאמ צים
ל הביא לשיחרור הבעל שנאסר בבית ו הסו ף הטראגי
של הפרשה כולה, מקבלי ם ביטוי מתוך הפר ספק טיב ה
של ימינו. הסרטמת חי ל ונגמר בילד, שהיה בינ תיים לאיש
מבוגר, בעל חברת״ביטוח משגשגת ויושב־ראש אירגון הומא־ניטרי
נו ס ח ״ א מנס טי״ .הוא נשוי לאשה שהיא בת״דמותה
של האםה מא מצ ת (רומי שניידר מופיעה כאן ב תפקיד
כפול) ,ו הו א עומד לדין על רצח אדם, שהיה בזמנו אשם
בטראגדיה של מי שפחתו.

רומי שניידר ווולף גרין: כוונות טובות
כל זה מוצג על״ידי רופיו ב הרב ה רצון טוב, הרבה
ה שתתפות בנפתולי הגורל של הגיבורים, וב חוסר״ מו חל ט
של מקוריו ת. כל סצינה מבויימת ומ תוכננ ת לפי מודלי ם
קיי מי ם, הרגשנות עולה על גדותיה בכל הזדמנות, והעלילה
מדלגת על כל מה שעשוי ל היו ת פחו ת מפ א ת טי או קורע-
לב. הילד שמנגן ל הנ אתא מו בחג המולד, הפרידות ב ת חנ ת-
הרכבת, תיפאורות מועדון״הלילה, שבו הא שה צריכה ל ה תפרנס
אחרי מ א סר בעלה — כול ם מ שתלבים היטב ב אווירה
הזאת, וכ מו ה ם סצינות״האהבה המודרניות ה מ תו קו ת.

ב עי ק בו ת
ה תי ב ה
רוק בחלל (תמוז, תל־אביב,
ארצות־הברית) — ק שה מאוד
ל היו ת אובייק טיבי כאשר מ תייח
סי םלסרט אנימציה, ולוא רק משום שעבודה רבה ו מאו-
מצת כל־כן ק שורה בעצם הבא תו לעולם והשגת רמהנ או ת ה
בביצוע. לכן, אורכו של סר ט כזה — הוא נמשך שעה
וחצי — כבר מעורר התפעלות. אלא שמובן מאליו, כי זה
עדיין אינו או מר מ או מ ה לגבי איכו תהסרט או מעלותיו.
״רוק ב חלל״ היא מהרבה ב חינו ת מיבצע מר ת ק, ציבעוני,
מלווה ב מיסיק ת־פופ אופנתית, מעין מסע אל עולם המדע
הבדיוני, כדי למצוא בו א ת משמעויות הרשע המו שלם,
שנגדו נל ח ם המין האנושי. זהו הרושם המיידי.

חדווה לוי ויאסין שואף
היהודיה נהאהבה
יותר מיקצועית. התסריט אינו יורד, אולי,
לעומק כל הבעיות שהוא סוקר, אולם
עבודת הצילום והעריכה היא הפעם על
רמה גבוהה. הסיפור מתקדם ביעילות רבה,
ומעל הכל — המישחק משכנע ביותר.
שלמה תרשיש, בתפקיד גדליה, נראה
כאדם הנחוש בדעתו לצעוד קדימה. אפילו
דרד חומות בצורות. הוא מוצק, נמרץ
ועקשן.
יאסין ׳שואף — המגלם את דמות הפועל 4 הערבי הנסחף בהדרגה מעמדה של השלמה
עם המציאות ומרצון להימנע מהסתבכות
אישית, להזדהות מלאה עם בני גילו
המתמרדים מן הכפר — ניחן מצד אחד
בחן אישי ובפשטות מקסימה, ומצד שני
באותו כוח עצור ונסתר, הנחשף באיטיות,
אולם, משהוא יוצא אל פני השטח, אין
עוד כוח שיעצור אותו.
חמדה לוי תואמת להפליא את דמות
בת המושב, שערכיה והשקפותיה השתנו
מן הקצה אל הקצה, אחרי שהות של כמה
שנים בעיר הגדולה. האחות הקטנה חוזרת
למישפחתה אחרי שעשתה את. קפיצת־הדרך
מן השמרנות הקיצונית, שאותה
מייצגים בני המושב, לפתיחות המכסימלית
של סטודנטית זרוקה.
על כל אלה, יש להוסיף — ואולי זאת
המעלה הגדולה ביותר של הסרט — את
האותנטיות של הרקע. וקסמן צילם את
המושב הפיקטיבי שלו במושב אמיתי,
יבנאל, ואת הכפר הערבי בכפר כנא.
השחקנים נטמעים בתוך רקע זה, כאילו
היו שייכים לו מקדמת דנא. משום כך.
מה שקורה על המסך הוא אולי עוד יותר
^ צורב. מדאיג ומרגיז.
העולם הזה 2354

אילם במב ט שני, מה שפוגם בסר ט, הוא הרצין להפליג
על כנפי״דמיון פרטי משלו. א מנ ם, ה טכניק ה של אנימציה
מאפשרת לשבור מו ס כ מו ת של ריאליזם, אבל, ק שה שלא
להשגיח בדמיון המפליא שיש לפרקי ם השונים בסרט (כי
הסר ט מורכב מכמה פר קי ם נפרדים) ,ובין ס ר טי ם נורמא ליים.
אפשר למצוא כאן שרידים של ״ הברי ח ה מניו-יורק״
ושל ״קונן הברבארי״ ,של ״ מי לחמת הכוכבים״ ושל ״אודי סי
א ה בחלל״ ,תוך העזה מינית, שמגבילה בפירוש א ת
הסר ט למבוגרים בלבד. כי כ מו ת האיברים הח שופים וה-

חללית מעל הפנטגון: משמעות הרשע
מישגלים בסר ט חורגת ב ה חל ט
הקונבנציונאלי — אולי משום
להר שות לעצמן לעשות דברים
בביצוע אנ שים בשר-ודם היו
שלוחת-רסן.

מן ה מיסגרת של הקולנוע
שדמויות מצויירות יכולות
שנראים משעשעים, אול ם
ללא־ ספ ק נחשבים אורגיה

הו> א>זה
ג אנג ס ט די ם
חברים בלי מזל (אס תר, תל-
אביב, צרפת) — פר אנ סיס ובר,
ה תס רי ט אי שרקח מ מו חו ה קוד ח
א ת ״כלוב העליזים״ ,ה חלי ט שוב לנ סו ת כו חו כבימאי,
אחרי ששירת כל־כך הרבה קולנוענים א ח רי ם. נסיון קוד ם,
מלפני שש שנים, לא היה מזהיר. אבל הפעם, כשהוא
משתף שוב פעולה עם שחקנו החביב, פייר רישאר, ה תו צאה
משעשעת ב ה חל ט.
ה תס רי ט מ בו ס ס על תיאוריה האומר ת, כי הדרך ה יחידה
למצוא שלומיאל חסר״מזל, שנקלע לכל צרה אפשרית,
היא לשלוח אחריו שלומיאל א חר, חסר״מזל כ מו הו.
ה שלומיאל הנשלח בעיקבות ה שלומיאלית הוא פקיד זוטר,
ה מועסק על-ידי האב. כדי להב טי ח שהמלאכה תיעשה
כראוי, נשכר בלש פרטי ק שוח, שילווה אתה שלומיאל, כדי
שיהיה מי שירים או תו בכל פעם שיפול לבור, ייכנס לתוך
דלת סגורה, י תקע בלב המידבר, ועוד כיוצא ב אל ה.
כמובן, שכל ה א סונו ת ה אל ה, ועוד א סונו ת רבים אחרי ם
ומצ חי קי ם לא פ חו ת קו רי ם ל שלומיאל הזה, הלא הוא
פייר רישאר, שעה שהבלש הפרטי ה מלוו ה או תו, ג׳ראר
דפארדיה, מתבונן ב ת מי ה ה כיצד יכול אד ם ביש-גדא שכזה
לחיות, ולו רק יום אחד, על פני ה אד מ ה.
אמנם, ה ה מצ או ת ה קו מיו ת של ובר אינן מבריקו ת או
מקוריו ת תמיד. העלילה, שבה ק שורים גאנגסטרים ממכ סי
קו, שוטרים מו שחתי ם ויצאניות רודפות־בצע, נראית יותר
כאילתור של רגע מאשר סיפור בנוי היטב. אול ם מי שמחזיק
את הסרטהם שני כוכביו. רישאר, בהופעתו ה מ או פקת

ז׳ראר דפארדייוז: לדבר דרך האף
ביותר מזה שנים רבות, מ תיי ח ס לכל ה א סונו ת ה קו רי ם
או תו כאל דברים מובנים מ א לי ה ם. תגובותיו האדי שות
מ צחיקו ת פי מאהמ או ת ם העיוותים הב ל תי-פו ס קי םבהם
היה נו ק ט בדרך״כלל. מולו, ג׳ראר דפארדיה, שהוא שחקן
מעולה לכל הדעות, ואולי רציני מדי למיסגר ת הזאת,
משתלב להפליא ב אווירה, מ הוו ה מין צוק איתן של שפיות,
שעליו מתנפצות כל הזמן הצרות של רישאר. בין השניים
נוצרת כימיה, כאשר התיזמון של כל בדיח ה, התגובה שלהם
ודו־שיח המב טי ם, מעוררים גלי״צחוק.

השבוע עונה האמנות התקנה חזיתית ער יושבי בתי־הסוהו ־ אבל הם ת

צו ־ נו

7ן 1ו

נגזו?ודון פגוד ן

> ״זן ג

מיסמו מוברח

הודעה שפורסמה עד לוח־המודעות של
מחנה־המעצר מעשיהו, מוכיחה כי ה־נוכחות
במופע היתה חובה ולא זכות, לגבי האסירים השפוטים.

חהוגגהה העליונה
מנהל מחנה
המאסר מעשיהו, סגן־גונדר ד״ר מנשה שטרצר, מאזין
לקונצרט התיזמורת הפילהרמונית. לידו אשתו, טליה.

המניחה את ידה על בירכו. שטרצר. שהוא ד״ר
לקרימינולוגיה, סיפר שכשהזדיע לאסירים שהפילהר־מונית
תנגן לכבודם בכלא, הם קיבלו זאת בתדהמה.
״אבל לאט־לאט עיכלו את העניין,״ הוא הוסיף.

פעה התגודדו האסירים סביב הרקדנים,
וביקשו ליצור קשר עם
אנשים מהחוץ.
האסיר המפורסם סלומון אבו
סיפר, שהוא מצפה בקוצר־רוח ל־עירעורו
שיישמע בקרוב .״יש לי
הרגשה שאין לי סיכוי במישפט
הזה. אבל אני עוד מקווה.״ גילה
אבו מהירהורי ליבו.
הופעתה של להקת בת שבע
בכלא רמלה חתמה שבוע של פעילויות
תרבותיות, שנערכו בבתי-
סוהר שונים בארץ. נדמה היה, ש־שירות־בתי־הסוהר
הכין מיתקפה
חזיתית, הן על אוזנו ועינו של
האסיר והן בחזית יחסי־הציבור
של שירות בתי־הסוהר.
ההופעה בכלא רמלה נראתה
צנועה מאוד, בהשוואה למה ש התרחש
יומיים קודם לכן במחנה

המאסר חעשיהו, שם החליטה ה־תיזמורת
הפילהרמונית, בניצוחו
של המאסטרו זובין מאטה, לפתוח
את עונת הסתיו שלה. דומה, שאין
מקום טוב יותר לזכות במנת־פירסומת
ויחסי־ציבור מאשר בית־סוהר,
שבדרך טיבעית ממקד סביבו
את מלוא תשומת־הלב.
האירוע במחנה־המאסר מעשיהו
נראה אותו יום כמסיבת־עיתונאים.
המהנה המה אמצעי־תיקשורת וציוותי
טלוויזיה. שהנציחו כל מילה
שיצאה מפיו של זובין מאסה. ה מאסטרו,
אמן ממדרגה ראשונה,
ניצח על תזמורתו כשהוא לובש
חולצת אסירים, וזכה לכל הבזקי
המצלמות האפשריים.
הכל תוכנן כאן כמיבצע צבאי.
מחנה חעשיהו מורק וצוחצח לק ראת
המאורע. סימני צבע נראו

| ^ ןימי?כ, ברגע זה, בזמן
//״ ה הופ ע ה על הבימה, יכול
להתבצע כאן רצח על רקע חיסול־חשבונות.
יכולה להתבצע כאן העברת
סמים והעברת מסר מילולי,״
לחש לי מנהל כלא רמלה, דוד
פרי.
הסטתי ראשי לאחור. מאחורי,
בחצר כלא רמלה, ישבו שורות-
שורות 300 אנשים, מהמסוכנים
ביותר במדינת-ישראל, חלקם שפוטים
למאסר־עולם. על הבימה ממולם,
שאותה הקימו האסירים
שעה קודם לכן. חוללו רקדני
להקת בת שבע.
האסירים ישבו מהופנטים מהנעשה
על הבימה. אחרי הכל, לא
בכל יום מזדמן לאסירים לחזות
בנערות-תמד בביגדי־גוף הדוקים,
המניפות רגליים חשופות לכל הכיוונים.
האסירים הביעו את התרשמותם
בקול רם, והערות כמו:
״תרימי קצת יותר את החצאית,״
העלו לחבר׳ה את המוראל.
מעל החומה הגצורה שמסביב
לחצר הילכו סוהרים חמושים, כשהם
ערים לכל תזוזה למטה.
״עריכת מופע כזד, מחייבת אותנו
להחזיק את היד על הדופק,
לקחת סיכון מחושב ולהיות מוכנים
לכל דבר בלתי־צפוי,״ העיר
דוד פרי, חבר קיבוץ גיבעת־חיים־
איחוד.

תידדוך
מו קדם
ף* אמצע ההופעה נפל הצלם
יי יוסי רוט מעל הבימה, וה־חבר׳ה
צחקו בהנאה למראה התקרית
הבימתית• כשהסתיימה ההו־

המאסטרו במו׳ אסיר

זובין מאטה מניף
את שרביט המנצחים
ומנצח על התיזמורת הפילהרמונית, כשהוא לבוש חולצת־אסירים

של מחנה המאסר מעשיהו. לשמאלו יושב מנחה הקונצרט, מני פאר— .

בתחילת הקונצרט לבש מאטר, חולצה רגילה. אחרי הקטע הראשון, ש־התקבל
בקרירות אצל האסירים, עלה לבוש בחולצת־אסיר וזכה בתשואות* .ל־

בכל מקום. בבר בכניסה הוסבר
לעיתונאים שמותר לדבר רק עם
אסירים שקיבלו תידרוך קודם לכן.
המקום התמלא בחברי־כנסת, שהם־
גינו נוכחות: יו״ר הכנסת. מנחם
סבידור, בא בליווי בתו, ענת,
ונימנם במשך הקונצרט. כשהתקרבו
אליו צלמים, העירה אותו בתו.
ביו השאר, נכחו במקום: חבר-
הכנסת ויושב־ראש הוועד למען
האסיר, רפי סוויסה, יו״ר ועדת־החינוך
של הכנסת אורה נמיר.
שאול בך שמחון, הפועל למען אסירי
כלא תל־מתד, וכמובן, נציב
שירות בתי־הסוהר, ד״ר מרדכי
ורטהיימר, שהפגין נוכחות מישן,
פחתית מלאה, כשהביא את אשתו
^ ובתו לשני האירועים.
האסירים לא ידעו בדיוק כיצד
לאכול את התבשיל האמנותי, ש הגישו
להם מפקדיהם. חלקם ישבו
משועממים. אחד מהם אמר :״איש
לא שאל אותנו אם אנחנו מעוג־יינים
בקונצרט מסוג כזה. זה לא
בראש שלנו בכלל. למי יש סבלנות
לשמוע את המוסיקה הזאת
בכלל. אנחנו מעדיפים לשמוע כאן
את שימי תבורי, או את זוהר אר־גוב.
מה לנו ולפילהרמונית י חייבו
אותנו לבוא, אז באנו.״

נשיג׳ תנוו׳

*.ייי״׳יטי

כו חו
של גורל
ף י אוחי יותר הסביר מאטה,
י שהמסר חשוב יותר מהמוסיקה
ומהקונצרט עצמו .״ההרגשה, שכולם
שותפים במשך שעה לחוויה
אחת גדולה, זה מה שחשוב.״

מיספוים אופטיים

300 האסירים של כלא רמלה
יושבים מרותקים לכיסאותיהם
בחצר בית־הכלא, כשנזבטם נעוץ בעכוזה המתרומם של רקדנית להקת

בת שבע, הלבושה בבגד־גוף הדוק. האסירים נהנו מאוד -מהופעת הלהקה,
שכללה קיטעי מחול קלים, והתעניינו במיוחד מה לובשות הרקדניות.
״אצל האסירים מופע כזה מכונה, מספרים אופטיים־,״ אמר דוד פדי.

המנחה, מני פאר, עלה לבימה
ומייד סיפר לאסירים על הופעתו
האחרונה בכלא מעשיהו הופעתי
כאן עם אורי זוהר. ההופעה התקיימה
ביום חול,״ האסירים התפוצצו
מצחוק .״הייתי כל־כך רע
על הבימה, שאורי זוהר החליט
לקצר את הקטע שלי. כשראה,
שאני כל־כך אומלל מהכישלון,
החליט להמתיק לי את הגלולה
המרה, ואמר. :מני, היה לך קטע
כל־כך טוב, שהחלטנו לקצר לך
אותו בשליש. לך הביתה.,״
אחרי הסיפור הזה פנה פאר
ליו״ר הכנסת והציע לו להמיר
את הפטיש שלו בשרביט המנצ חים.
לחברי־הכנסת הוא אמר, שגם
הם, כמו הפילהרמונית, מנגנים

מי מאת דבוז׳ק•
לפתע, באמצע הנגינה, נשמע
מכיוון המיטבח קול סיר הנופל
לריצפה. זובין מאטה לחש למני
פאר :״מישהו מנסה כרגע לברוח,״
והמשיך לנצח.
הקטע השני — האופרה האיטלקית
של ורדי, כוחו של גורל.
האסירים גיחכו לשמע שם הקטע.
בסיומו של הקונצרט מיהרו כו לם
לשמוע את חוויותיו של מאטה.
אני רציתי לשאול את האסירים
אם נהנו. אחד מהם אמר :״היה
נחמד. האמת היא שזה לא כל כך
מעניין אותנו, אבל מחמיא לנו
שהתייחסו אלינו כאל אנשים אינטליגנטים
והביאו לנו מוסיקה גבונירה
גל 1

וקרניות בשני

לפי תווים כתובים מראש.
מנהל מחנה המאסר, ד״ר שטר־צר,
סיפר לקהלו, כי יש בארץ
שלושה מועדונים סגורים: המוסד
להשכלה גבוהה, מוסד הפילהרמונית
ומחנה מעשיהו. בעוד שלשניים
הראשונים כל אחד רוצה
להצטרף, הרי מהשלישי שואפים
לצאת או לברוח.״
מני פאר העיר :״אני לא מכיר
הרבה אנשים, שזכו לשמוע את
הפילהרמונית בלי לקנות כרטי סים.״
מאסה
פנה לאסירים ואמר :״אני
מקווה שננגן יפה, כדי שתרצו
לבוא לשמוע את הפילהרמונית
שנית, והפעם בהיכל התרבות.״
הקונצרט נפתח במחול צ׳כי עמ
רקדנית
להקת המחול
בת־שבע, גליה
פבין, יושבת על הבימה כשהיא מוקפת משני צידיה

בשני אסירים, דיירי כלא רמלה. מימין: האסירים
מקיפים את הרקדנים. באמצע: הרקדנית אירים גיל.
מתחתיה: המנהל משה אפרתי. משמאלה: חיים און.

מזכירת האלופים, רוחמה חרמון, ציפתה
ד מסיפה איוטיפיח -בעלה הכין ליה הפ תעה
בצור ת מסיבה בסיגנון ״חיים שכאלה״

פסגת הר החרמון
״לכל דור יש יהודה המכבי
שלו,״ נזרקת האימרה לחלל־הא־וויר,
כשעל לוח השיקופיות מופיעה
תמונה, שבה נראית נערה
חיננית ליד חנוכיה גדולה. בזו
אחר זו מופיעות שיקופיות, המראות
דרך־חיים של אשר, נאורה,
רוחמה חרמון שמה. רוחמה
היתה מזכירתו של יצחק רכין
בימים שכיהן כרמטכ״ל, עבדה
בעיתון מערכות, עבדה עם רבין
בחו״ל, כשכיהן כשגריר בארצות־הברית,
ועסקה גם בהרצאות. היום
היא עובדת כמנהלת לב״י. הש בוע,
ביום הולדתה, היא קיבלה
דרגת אלוף־מישנה, וזוהי בהחלט
סיבה סובה למסיבה.
באו כל החברים הטובים המלווים
אותה לאורך ההיסטוריה שלה,
ושאול כיכר אף ערך לה מסע
שיקופיות בנוסח חיים שכאלה.
״את התמונות היפות באמת
שאול לא הביא,״ מעירה רוחמה
הנרגשת, כאשר התמונות מן העבר
רודפות זו את זו: חיילת
מצטיינת בטירונות, חיילת המופיעה
בשער במחנה. לפי איור

שם שיח

אלוף־מישנה רוחמה גולו(משמאל),
כלת־המסיבה, מסתודדת ומעלה
\ \ 11111 #1 # 1י #י |
זיכרונות עם תת־אלוף (מיל׳) ,הטייס רן פקר. את פקר הכירה רוחמה

שעשה הקריקטוריסט היורד י ע נן
לוריא. הפורטרט לא כל־כך
מוצלח• מישהור מעיר :״זה מה
שיצא לו ליד הכותל.״
על הלוח מופיעה שיקופית המראה
כתבה של העיתונאית שרה
פרנקל בשם ״קשה להיות מזכירת
רמטכ״ל, אך נעים להיות מזכירת
רביו.״ ויצחק (״איצ׳ה״) גולן,

׳1סטלה לוי, קצינת
ח״ז ראשית לשעבד,
וס פעילה בשינוי, ויצחק (״איצה״) גולן.

כשהעזה מזכירתו של יצחק רבין, בזמן שכיהן כרמטכ״ל. פקר, שנחשב
פעס אחד הטייסים המוכשרים ביותר בצה״ל, עוסק היוס ביבוא וביצוא
נשק. רוחמה, שהופתטה מכמות האורחים שהגיעו, התרגשה עד דמעות.

דובר־צה״ל־לשעבר מעיר :״אמרה
וירדה.״
רוחמה בתמונה עם ישראל
(״סליק״) טל, ואיצ׳ה מעיר :״זה
מה שנקרא מעשה מרכבה.״ רוחמה
בתמונה עם יצחק רבץ, שנראה
רזה מאוד .״זה צילום רנטגן?״

שואל יענקל׳ה אגמץ.

כשמסתיימת הקרנת השיקופיות

ציבורם בואש

המסיבה ואורחייהכבוד היו ללא
ספק שר־התיקשורת, מרדני ציפו־בלבוש
לבן, ואשתו, טונה. מימין: נירה פרידלנדר, מתכננת־אופנה.

הכרחת המיליונים

בנה מלא

נזנכ׳ל־רשווז־תשידור, יוסף לפיד, הידוע כנוי
שאוהב לאכול, זולל במלוא פיו. צופה בו מן
הצד ורדה דן, אשתו של אורי דן, יועצו של שר־הביטחון, אריק שרון.

(המשך מעמוד )55
דים, יהיה כמעט בלתי-אסשרי.
אולם נם אם קיים זיגל את הבטחתו
ולא שלח איש לעקוב אחרי
הבנקאי בסיוריו הליליים אצל לקד
חותיו, יתכן שהיו זרועות מישטרה
אחרות, או אולי אפילו מוסדות
פרטיים, שהתעניינו במעשיו ושלחו
בלשים אחריו. גם לגבי הקודים
של חשבונות הבנקים בשווייץ
נתקלה הפישטרה בקשיים. ויתכן
כי אמנם נשלח לשם אדם מסח-
לקתו של זיגל, שהוא מומחה לענייני
מחשבים, כדי לפענח את
הקודים ולהשיג את האינפוי־פצ־ה
(תשקיף, העולס תזה )2352
מקורות המישטרה, ששוחחו עם
העולם הזה, לא הכחישו ולא אישרו
מידע זה. אך הם טרחו לציין
כי במחלקתו של זיגל עובד קצין
בשם גורמן פייט, שעבר קורסים
שונים באף־בי־איי, ויתכן שלמד
גם משהו על פיענוח קודים.
בכל התיסבוכת הזו, דאגתו הגדולה
ביותר של זילברברג היא, פן
תצא שמועה שהוא שיתף פעולה
עם הסישטרה וגילה את סודותיו
הפיננסיים של לקוחותיו לשילטו-
נות. דבר זה עלול לסבך אותו
בפלילים עם שילטונות שווייץ, אך
גרוע מזה, הדבר עלול לחסל את
עסקיו. איש לא יהיה מוכן להש קיע
אגורה בחברה שמנהלה עלול
להסגיר את סודותיו למישטרה.
הרי הסודיות והאמינות הן עיקרה
של הבנקאות.
בחקירתו הראשונה ציין זילבר*
ברג כי רבים מהאנשים ששמותי הם
נמצאים ברשימה הם תושבי-
חוץ. או פי שמחזיקים היתר להוצאת
מטבע־זר מהמדינה והחזקתו
בחו״ל. אך כאשר נתבקש על-
ידי זיגל לציין מיהם אנשים אלה
מבין כל הרשומים, סירב לעשות
זאת. אך התברר, שהסכומים ש נקבעו
בימים הראשונים בעיתונות
הם מוגזמים ביותר. וכי מדובר
כאן בהברחות של כעשרה מיליון
דולר בלבד.

ראש לשכת דובר־צת׳־ד,
ך01
רב־סרן קרני עומר היפה־

1 11* 11 11 •4 1 111
פיה בחברת הבוס ישלה דובר־צה״ל יעקב אבן. הדובר הצהיר :״אינני
אוהב מסיבות, אני עסוק בדברים אחרים.־ במסיבה של רוחמה היה נוכח.
מוזמנים החברים לכיבוד וריקודים.
מסתבר מהר מאוד שריקודים זה
לא בדיוק הסיגנון של האנשים
האלה, שלא כל־כך מתאימים לאווירת
המועדון, המתפאר בכך שהוא
מארח אנשי־צמרת.
השר מרדכי ציפורי בא עם
אשתו, מוכח, חיים בר־לם,
בא מאוחר, ולא איכזב את רוחמה,
שהספיקה להיות מזכירתו, ישר אל
פח רוב, יו־ר קרן לב״י,
דובר צה״ל יעקב אכן, שבא בלוויית
ראש־לישסתו. החתיכה המשגעת
קרני עומר, הטייס המד
דה רן סקר, ניני פרס.
סטלח לוי, שהיום פעילה בשינוי,
החליפה חוויות עם איצ׳ה
גולן, שגם הוא פעיל בשינוי, ש סיפר
שהיום הוא עוסק בהסברה
בקרן הקיימת.
לאהרבץ באה בגסה. בעלה,

יצחק, נמצא בשליחות. היא היר-
בתה להתחבק עם רוחמה, שהיתה
מאוד נרגשת ושכעסה על כך
שהוזמנו צלפים ועיתונאים לס־סיבתה
הפרסית.
דובר צה״ל, יעקב אבן, גילה
שאינו חש בנוח במסיבות, וחוץ
מזה אין לו זמן בשבילן, בסרט
אחרי מילחמת שלום-הגליל.
שאול ביבר, מי שהיה ראש ענף
הווי ובידור בצה״ל והיום מנהל
מחלקת־האירועים של מרכז־ההס-
ברה, היה הרוח החיה במסיבה.
והיתד. לו סיבה טובה לכך: שאול
ורוחמה הם ילידי טבריה, העיר
שעליה מבוססים רוב מערבוני
הגשש החיוור. רוחמה חרמץ לבית
צפריר היא בת למישפחד. טבריי-
נית בת עשרה ילדים. מה שמוכיח
שביוגרסיה עשירה אינה בהכרח
עניין של גיאוגרפיה.

גירה גל

כוח
ה שתקה

ך רשימה הזאת נשמרת היום
י י כאחד הסודות הכמוסים ביותר
של המדינה. אלופי, נציג המיש־סרה,
ביקש מהשופט דוד בר־אופיר
להכריז כי השמות אסורים
לפירסום. הדבר העלה מיד את
החשד כי ברשימה נמצאים שמות
של אנשי־ציבור חשובים, אנשים
הקשורים למימסד, שיש להם קשרים
וכוח השתקה. כיוון שאיש
מהם גם לא נעצר עד היום, חיזק
הדבר את השסועות הללו. אולם
העולם הזה הצליח לברר כי אין
ברשימה אנשי־ציבור. היא מורכבת
בעיקרה ס״אנשים יפים״ ,אד
תם עשירים חדשים, הנמצאים
בכל פתיחה של מיסעדה, מצטלמים
במסיבות צמרת ומופיעים
בכל גאלה.
כאשר רצה זילברברג השבוע
לחזור לשווייץ, ביקש מהמישטרה
את דרכונו ודרכונה של אשתו,
שנלקחו מהם מיד עם הגיעם ארצה.
אז פעלה המישטרה במהירות.
היא פנתה לשופט בר־אופיר וביקשה
את שיחרורם של בני־הזוג
בערובה של חמישה מיליון לירות,
ואת עיכוב יציאתם מן הארץ.
אחרי ששמע את הטיעונים, החליט
השופט כי יש להטיל עליהם
את הערובה הגבוהה, ויש לאסור
את יציאתם מן הארץ לבל יוכלו
לחבל בחקירה ולהשמיד מיסמכים
הנמצאים בשווייץ.
על החלטה זו עירער הסניגור,
והשופט אברהם חלימה שמע ביום
החמישי את הערר. בני־הזוג ה ד
פיעו לבושים בהידור, חייכניים
ומשתסי-פעולה עם העיתונות. הם
ביקשו מהשופט לאפשר להם לחזור
לשווייץ, והבעל הבטיח כי יחזור
בתום חודש לישראל, כדי לעזור
למישסרה. זילברברג נם הציע, כי

יחזיר לישראל כל סכום כסף ש לקוחותיו
יבקשו להחזיר למדינה.
אולם לשם כך עליו לחזור ל-
שווייץ ולעשות את כל הפעולות
הדרושות.
בפי המישטרה היו שתי טענות
עיקריות: שהחקירה היא עדיין
בעיצומה ויש עוד עשרות אנשים
שצריך לחקור. ברגע שיסע מכאן
הבנקאי, ירגעו כל אותם הלקוחות
המשקשקים כרגע בבתיהם, ולא
ישתפו פעולה עם הסישטרה• עוד
אמר קצין־הסישטרה, כי בני־הזוג
עצמם חשודים בעבירה של הברחת
כספים במו ידיהם, כסי שאומר
אחד העדים בעדות שהוצגה
לשופט.
הסניגור חזר והעלה את הפליאה,
כי דווקא הלקוחות שביצעו
את העבירות החמורות ביותר, וש־
במדינה סמים
גזעוד״ם >ום דנ<£ן
החשיש חוקי בלכנץ —
אב3 7סור בישרז*7
לחסיד קיירוז ( )29 יש את הכבוד
המפוקפק להיות הלבנוני הראשון
הנשפט בבית־מישפט ישראלי.
בחודש ספטמבר הגיע קיירוז, תר
שב ביירות, לישראל פיספר פעמים
כתייר. לדברי כתב־האישום, הוא
בא כדי לחפש קונים לחשיש שבו
הוא סוחר. ביש־מזל הביא את
התייר ישר לזרועותיו של שוטר
מוסווה, העוסק בגילוי סוחרי ה
תובעת
נקדימון;עם בעלה דמה)
איך אפשר לדעת?
הם אזרחים ותושבים של המדינה,
לא נעצרו ונגדם לא נתבקש צר
עיכוב־יציאה מהארץ, ואילו הבנקאי,
שיש נגדו רק חשד לעבירה
קלה אחת, עצור למעשה במדינה
ואינו יכול לחזור לביתו ולעסקיו.
מקור פישטרתי ניסה להסביר
כי אין מחמירים עם הישראליים,
מכיוון שהמדינה מעוניינת בעיקי־בהחזרת
הכספים. אולם זכורה פרשת
הקבלן אהרון שלום גניש.
שנעצר לזמן ארוך, שמו פורסם
בעיתונים סדי יום, ולבסוף הוגש
נגדו כתב-אישום על עבירות מאותו
הסוג. לכן לא נראה טיעונה
של המישטרה כמשכנע. נותר חשד
כי אנשים יפים במדינת־ישראל
שווים יותר.
השופט מלול דחה, למעשה, את
הערר, וקיבל אותו רק בחלקו
הקטן. הוא קבע כי אין באמת
צורך שהגברת זילברברג תישאר
בישראל לתקופה של 30 יום, והוא
קיצר את תקופת עיכוב היציאה
נגדה ל 24-יום בלבד. בני־הזוג
יערערו בבית־המישפט־העליון.

אילנה אלץ

תוכע אלופי
צו־עיכוב יציאה

שיש. ב־ 7בספטסבר נפגש קיירוז
בתל-אביב עם רס״ר קובי ימתן.
וסיכם איתר על עיסקת חשיש. בעת
ביצוע העיסקה נעצר הלבנוני.
חופשי וחוקי. השבוע הועמד
קיירוז לדין. התובעת, זהבה נק־דיפון,
האשימה אותו בסחר בסמים,
וביקשה את מעצרו עד תום ההליכים.
הנאשם ביקש לומר כמה
פילים לבית־המישפם, ובערבית קולחת
סיפר לשופט, אברהם סלול,
כי גידול החשיש, עיבודו והמיסחר
בו הוא חופשי וחוקי בלבנון, ולכן
כאשר ביקשו ממנו ישראלים למכור
להם חשיש, לא העלה על דעתו
כי הוא מבצע עבירה. סניגורו
ביקש לשחררו בערובה, וטען כי
בגלל היותו לבנוני מתנכלים לו
הערבים שנמצאים אתו במעצר.
השופט החליט כי אי-אפשר לשחרר
אזרח לבנון ולסמוך על כך
שיחזור להישפט בפדינת-ישראל,
ולכן עצר את קיירוז עד תום ההליכים.
מתטופט אזתרזה?זו
7ת * ב דו ד/
הסניגור כיקש דשדוח
?הסתכלו,ת, בינתיים
גיסה ח^גיר 7התא 3ד.
כאשר הוגש נגד אברהם ניר
(״ריקד) כתב־אישום בעבירות
סחיטה ואיומים, ביקש סניגורו,
אהרון שלנגר, כי הנאשם יישלח
לבדיקה פסיכיאטרית .״הוא נמצא
בדיכאון, ויש לו כבר כמה איש־פוזים
בעברו,״ טען הסניגור. הפרקליטות
לא מצאה מקום לבדיקה
כזו, ולכן החליט השופט לעצור
בינתיים את ריקו, ולבקש מהסניגור
להמציא לו ראיות על אישפוזים
קודמים.
חי דדכ פי ת. בטרם הספיק
שלנגר להשיג את האישור מבית־החולים,
נקרא בדחיפות לבית־המעצר
ושם התברר לו, כי שולחו
חידד כפית וחתך את ביטנו.
בבית־החולים נתפר החתך, והוא
הוחזר למעצר. הפעם הסכים השופט
להעביר מיד את הנאשם להס
תכלות, כדי לבדוק את מצבו הנפשי.

נשים מומת וקווננות לאונס הצסופו רמאות הפמיניסטי!
לא כל־כך יפות, חלקו גם מכוערות.
הן היו גבוהות ונמוכות, רזות ו שמנות^,
חלקות־שיער ומקורזלות, ממושקפות ומיטיבות
ראות — ממש כמו בכל קבוצה
מיקרית, אפילו של גברים. חלקן נשואות,
חלקו גרושות. אחרות רווקות! חלקן נשים
צעירות, שרק יצאו לחיים, וחלקן נשים
מבוגרות מאוד, סבתות לנכדים — את
כולן מאחדת מסרה אחת משותפת: שיחדור
האשה. ובעיקבותיה, גם שיחדור הגבר.
הייוצי עצבני״

שיחדור שעליו דיברו הוא, שיח -־׳
י 1רור מכבלים של שיעבוד בן אלפי
שנים, שיחדור מתפיסות פוסעות, מהתייחסות
אל האשד, כאל חפץ, כאל אובייקס.
הן קצו במצב שבו מוסל עליהן להסתובב
בבית, לדאוג לנקיונו, לגדל את הילדים
ולחנך אותם. כל זאת כשהוא, הגבור הגדול,
מתרוצץ בחוץ ומנהל לו קאריירה
וחיים אינטנסיביים ומרתקים. מפני שהוא
מגן עליה מפני ה״ג׳ונגל הנורא״ בחח ומביא
כסף הביתה, הוא רוצה שהיא תהיה
נוחה לו: חתלתולה כנועה, צייתנית, יפה
ומטומטמת.
אשה שאינה עונה על ציפיותיו, הופכת
חיש־קל קורבן לאליפות: גברים רבים
פכים את נשותיהם, חברותיהם או אחיותיהם.
לעיתים אינם מהססים להציק לנשים
זרות. החולפות על פניהם ברחוב.
על המסך צילום קלוז־אם של פגי אשה,
באמצע שנות ד,־ 40 שלה. מעיניה, ניבט ח
יאוש, כתפיה שחוחות, וכל הבעתפניה
אומרת תבוסה. למרגלותיה ישובים שני
ילדיה, אוחזים בזע מבטם נפחד .״אני
רוצה שאבא ימות,״ אומר הילד, ועיניו
מתרוצצות בפחד, ואז הוא יפסיק להרביץ
לאמא ולנו.״
המקום: מיקלט לנשים מוכות. שלוש
נשים, בגילים שונים, משכבות חברתיות
שונות, מגוללות את סיפורן האישי. לכולן
מכנה משותף אחד: בעלים אלימים.
בכל עת שנחה רוח האדון עליו. הוא מראה
לאשתו את נחת־זרועו ומפליא בה את
מכותיו. התירוץ שלו :״הייתי עצבני.״ ב
אפסע
עדי לדעת 11ן ן
פלסטינית מעכו וסטו

מ טית למתמטיקה, הדיכוי של האשה ת־ערביה
בחברה הוא דיכוי משולש.

ך• חזי רו לנו את הלילה,׳׳ צעקו זד
/ /י י נשים. עוברים ושבים בפרכז הדר־הכרמל
בחיפה הביסו בהשתאות בתהלוכה
המוזרה. סאות נשים נושאות שלסים וקוראות
ברמקולים מילאו את רחוב הרגל
ועצרו את התנועה הסואנת. מישהי, אוחזת
רסקול־יד, צעקה :״הגוף שלי שייך לי!״

כל הנשים ענו במקהלה :״לא עוד נשים
מוכות !״
ליד הפידרכות ומעל הברזלים התבוננו
גברים במבט נדהם במחזה. לא מבינים
מאיפה ניחתה עליהם המיתקפה הזו ועל
מה ולפה.
סאות הנשים אחזו כרזות שעליהן סיסמות
שונות. הסיסמה המרכזית :״החזירו
לנו את הלילה,״ ״אונס הוא פשע,״ ״גברים
מכים לכלא,״ ״אשה מוכה — בושה
לחברה,״ ״נשים התאחדנה,״ ״אני לא ׳מותק׳
שלך.״
האשד, עם הרמקול צעקה :״נשים הן
כוח.״ כולן ענו בצעקה , :נשים הן כוח !״
״סתם מטורפות,״ פסק אחד. צעיר, שהיה
ישוב על הבחלים ליד קולנוע ארמון. התקרב
לתהלוכה בתנועת ביטול. לפתע נעצר.
הוא הקשיב. אפשר היה לראות שקרה
לו משהו•
הצעקה :״נשים הן כוח !״ הידהדה בכל
הרחוב. האפקט היה מרשים בעוצמתו.
נשים פסעו בין העוברים והשבים וחילקו
מינשרים :״אין האשד, שעיר-לעזאזל של
החברה. גוף האשה שייר אך ורק לה.
אנו נשים האומרות ׳לא׳ לאלימות המופנית
נגדנו. יחד נפגר את האלימות נגד
האשה.״
התגובה של הגבר הישראלי המצוי לחברתו
הקטנה :״שלא תעזי להתקרב למכשפות
האלה, אחרת אני עתב אותך.
המטורפות האלה, הן מכניסות לד רק
שטויות לראש.״ הקטנה נצמדה לגבר עלה,

אחזה בזרועו, סירבה לקבל את המינשר
שהגישה לה אשד, ממושקפת 20 .י מטרים
אחר כך היא כבר לא שאלה אותו. בסקרנות
מהוססת קיבלה את הדף שנדחף
לידה.

יופי אינו מפריע

הן הגיעו לחיפה מכל רחבי הארץ :
מירושלים, מתל-אביב. מאשקלון ומה צפון.
הן באו מקיבוצים, ממושבים ומכפרים
ערביים. הן בגילאים שונים. ילדות
בנות 10 ונשים בנות .50 חלקן יפות, חלקן

מי אומר שהן מכוערות? בילי, בת ,25 דיילת
שפוטרה מאל על וסטודנטית, באה במיוחד מתל־אביב
כדי להשתתף בכנס ולהביע הזדהות .״מי שלא פמיניסטית היא אשר, לא חכמה.״

כל פעם הוא נשבע מחדש שזה לא יקרה
שוב. האשה הנפחדת והסלחנית מסכימה
לתת לו צ׳אגס נוסף, עד לפעם הבאה,
שהוא שוב ״נכנס לקריזה,״ וחובט בה
מול עיניהם הבוכיות של הילדים, כשגם ^ 9 מהם הוא לא חוסך תת מנת־שבסו.
סירטה הקצר של שולי אשל, נשיס
מוכות, היווה את נקודת־השיא של כנם
הפמיניסטיות החמישי בפיספר, שנערך בסוף
השבוע ארוך בחיטה. בסרט חשפה
הבימאית טפח קטן מעולמן ופחדיהן, מד,
מעולל גבר ברוטאלי לאשה, הן מספרות על
ניסיונות להחלץ מהתופת שהן נתונות
בה — על בקשות חוזרות ונשנות לגס,
ועל פסיקת הרבנים, שעליהן לחזור ל*
״בעליהן״ מטעמי ״שלוס״בית.״
עד שבאה התנועה הפמיניסטית ופסקה,
שיש לשים קץ למציאות מחפירה זו.
חברות התנועה יזמו והקימו מיקלטים לנשים
אלה, כולן עובדות בהם בהתנדבות.
זהו אחד הסיפעלים היפים והחשובים
ביותר שיזמה התנועה.
בכנס הפמיניסטי האחרון ניתן היה להרגיש
שמשהו קרה לתנועה שהוקמה לפני
עשר שנים. נושא המיפגש — ״נשים נגד
אלימות״ — איפשר את הצלחתו.
על־פי־רוב מעורר המושג פמיניסטית
תנובודבוז וביטול מצד גברים ונשים כאחד•
האסוציאציה המיידית המתעוררת היא _
של לסביות מכוערות, מתוסכלות, היסטריות•
״הן לא הצליחו לצוד להן בעל, אז

חברות התנועה הפמיניס־
^ 11111
טית אוחזות לפיד. אונס
1 1 ^ 111
הוא אחד מגילוייה הבוטים ביותר של
אלימות כלפי נשים בחברה. הן דורשות
למצות עם האנסים את כל חומרת הדין.

פמיניסטית, הקימה כאן את התנועה הפמיניסטית
יחד עם חברות אמריקאיות נוספות,
שהיו כבר חדורות הכרה פמיניסטית
שאותה ספגו בארצות־הברית.
מרשה פרידמן וקבוצת הנשים החיפאיות
דיברו על ניפוץ סטריאוטיפים כמו ״גברי״
״נשי״ ושינוי תדמיות. אלא שמודל החיקוי
שלהן היה המציאות האמריקאית. דבריהן
נפלו כאן על אוזניים אטומות. רוב
הנשים הישראליות נבהלו. הן כלל לא הבינו
מה רוצים מהן. בפרט שלהן כל
הזמן נדמה היה שהן ״משוחררות :״ שירות
הנשים בצבא, הסיפורים על הנשים החלוצות,
שעסקו גם בעבודות שנחשבו בגבריות,
והעובדה שגולדה מאיר היתד, ראש-
ממשלה, גרמו ליצירת המיתום, שהאשה
הישראלית נהנית משיוויון.
קשה היה להסביר לישראלית המצויה,
שנם הסיפורים שעליהם גדלה, על החלוצות,
והקיבוץ — חברה שיוויונית־כביכול
— נכונים היו לתקופה קצרה, שבה זה
היה צורך שנבע מבעיות השעה. היה צריך
את הנשים ככוח עבודה. ולכן שלחו אותן
לעבוד בכל עבודה שהיא. כשתמה
תקופה זו התברר שכל הסטריאוטיפיס
חזרו. השינוי הזמני היה שיטחי ולא עמוק.
עובדה: ברגע שהמצב הכלכלי השתפר,
הוחזרו הנשים מייד לתפקידים המסורתיים
שלהן.
כמו כל מהפכה בראשיתה, הפמיניסטיות
הראשונות היו בלתי־מתפשרות לחלוטין.
הן תבעו שינוי מיידי, טוטאלי: שכל הגברים
ישתנו מייד ויעזרו לנשים בעבו־דות־הבית,
שכל הנשים תעמודנה על זכותן
ללמוד ולהתפתח, להגיע לעמדה עצמאית.
במיפגש האחרון, שהתקיים בבית אבא
חושי בחיפה, אפשר היה לחוש את השינוי הפמיניסטיות ברוח הנושבת בתנועה.
הבינו, שאם ברצונן להגיע לתודעתן של
נשים ישראליות רבות, עליהן להתייחם ל

//דן 9י |0

גודו לנשים

נזירה מתאילנד באה לבשר לנשים בכנס על קיומו של
נורו חדש, ולנסות לספח אותן לכת שאליה היא משתייכת.
בהפגנה נמסר לה שלט והיא נשאה אותו בגאווה. להפגנה באו נשים מכל רחבי הארץ.

זעקה הגשים המונות

אחד המיפעלים החשובים של התנועה
הוא הקמת מיקלטיס לנשים מוכות,
שאותם הן מפעילות בהתנדבות. בינתיים הם פועלים בחיפה, בהרצליה ובירושלים.

בעיות קונקרטיות, המעסיקות את האשד,
הישראלית, ותוך כדי־כך גם לעסוק בשינוי
תדמיות ותפיסות סטריאוטיפיות של ״נשיות״
ו״גבריות.״ ואכן, התנועה, שמנתה
בראשית שנות ה־ 70 עשרות ביורדות, מונה
היום אלפי נשים אוהדות ומאות פעילות.
מיום השישי אחר־הצהריים ועד מוצאי
שבת התקיימו הרצאות וסתות בנושא
האלימות: מהי אלימות וכיצד להתגונן
מפניה? האם כשגבר שורק לאשה ברחוב
זהו אקט אלים, או שמא זוהי צורת חיזור
מקובלת? כיצד להגיב? הטרדות מיניות
בעבודה, במקומות ציבוריים. כיצד ללמוד
הגנה עצמית! כיצד יש לטפל בנשים מוכות?
האם לייעץ לה לחזור אל הבעל די-
(המשך בעמוד )69

הן עושות מהומות,״ העיר פעם אחד מידידי.
בנושאי
הדיון שבו בחרו 400 הנשים, הן
הצליחו להגיע אל המכנה המשותף הרחב
ביותר. פמיניסטית או לא פמיניסטית, אין
אשה שלא נתקלה פעם אחת בחייה בהטרדות
מצד גברים ובמעשי אלימות פיסית
או מילולית.
בכנסים הקודמים הן היו נפגשות, מקטרות
על המצב, מדברות ומתוובחות על
איך זה היה צריך להיות, מקנחות בהפגנה
וחוזרות לבתיהן. הפעם המיפגש היה
שונה. יש יותר עבודה בשטח והתוצאות
גם ניכרות.

ה מי תו ס
הישראלי
ך שהוקמה כארץ, בשנת ,1971ה״
תנועה הפמיניסטית, היא נתקלה בהתנגדות
לגלגנית. מרשה פרידמן, שהיגרה
מארצות־הברית, שם עבדה עם בסי
פרידמן, הכוהנת הגדולה של התנועה ה
אלימות

לתנועה
עמדה מגובשת 1
בלבנון1 .
נגד המילחמה בלבנון
!קיימים.
הן נגד אלימות מכל הסוגים הקיימים

1615

דזזמיאר ססויקונסק, מביט בים שר בת־ים. אין הוא מאמין שבנו,
י קוונן רשטה־מין,

שנעלם ר 13 שיבער שבועות, סבע.
שביצע את הפשע נגד הנערה נאווה אלימלך באותה עיר
01693166

^ פעמים אני מביטה בדלת, מחכה
שהיא תיפתח, ודודי שלי יעבור בה
מחייך ויגיד: אמא, זו היתד, רק בדיחה.״
ככל שהימים עוברים, היאוש מכרסם ל־אט־לאט
בליבה של פולה סטיקובסקי.
״בשבועות הראשונים עוד קיוויתי. היום
לא מעניין אותי כלום. אני רק רוצה
לדעת, אם דודי שלי, איננו, אז איפה הגופה
שלו? למה משאירים אותנו להיות
עם הסיום הזה של חוסר־ודאות -של חיים
בין יאוש ותיקווה?״ מטיחה האם הנרגשת,
שבנה נעלם.
בית מישפחת סטריקובסקי בבית־ים. פולה
האם, יושבת בפינה, שותקת. שתי בנותיה
מכווצות בפינה אף הן. מבטה נעת בנקודה
דימיונית בחלל החדר. היא כבר אינה
בוכה. מעיין הדמעות יבש.
שיבעה שבועות חלפו מאז אמר לה בנה.
דויד :״אמא אני הולך לים. אחזור ל-
צהריים.״ דויד ( 14 וחצי) היה לבוש בבגדים
בלבד, היה יחף וללא חולצה .״שים
עליך משהו — אמרתי לו .״שטויות,״ הוא
ענה .״אחר־כך רצתי אחריו, שינעל לפחות
נעלי־גומי. שהרגליים לא ישרפו לו• אבל
הוא לא רצה.
אמא פולה לא דאגה. דויד הירבה ללכת
לים בימי החופש הגדול. הנער התמיר ו-
הצנום, שסיים את לימודיו כתלמיד מצטיין,
ועמד להתחיל ללמוד טכנאות מחשבים ב-
בית־ספר אורט סינגלובסקי ניצל את ה־השבוע
האחרון של החופש והלך יום־יום
לים.
״כל הציוד לבית־הספר מוכן בבית מחכה
לו,״ אומר אביו של דודי, ירחמיאל.
דויד לא חזר לארוחת־הצהריים. כשה גיעה
שעת־הערב והילד טרם בא, הבינה
האם שמשהו קרה. דויד הוא ילד שקט,
ביישן וצייתן. זה לא מתאים לו. ההורים
פנו למישטרה.
״ביום הראשון, השני והשלישי חיפשתי
אותו בעצמי בים,״ סיפר האב, ירחמיאל.
לילה־לילה, מחצות ועד הבוקר• לא עבדתי
שלושה שבועות, רק חיפשתי אותו.״

הם גם לא מצאו כלום. אז למה הם כל-כך
בטוחים?
״במישטרה מתייחסים לזה כאל מיקרה
שיגרתי: ילד הלך לים, טבע, הגופה תי־פלט.
וברגע שהם דבקים בכיוון חקירה
אחד, המעגל נסגר.״

!יי־האב
( )43 מסגר בבית־חרושת לנייר,
מנסה לשמור על שליטה .״מה־ 26 באוגוסט
אנחנו מחזיקים מעמד. מה אפשר לעשות ן
אולי מישהו יכול להגיד לי מה לעשות
במיקרים כאלה? לא ללכת לעבוד? מי
יפרנס? הרי יש מישפחה ויש עוד ילדים.
״בימים
הראשונים הייתי על סף־התמו-
טטות 48 .שעות ראשונות לא ישנתי ולא
אכלתי. אבל זה לוקסוס גדול מדי להתמוטט•
זה הכי קל ופשוט.״
המישטרה טענה כי המדובר, כנראה ב־מיקרה
של טביעה. אך אחרי שבוע החלו
ההורים לחשוב על אפשרויות נוספות —
אולי הילד בכלל לא נשאר בים?
המישטרה נאחזת בשתי עדויות. ה עדות
הראשונה: בן כיתתו של דודי
ראה אותו בשעות־הבוקר על החוף. הנער
סיפר שדודי היה יבש, פניו לכיוון צפון.

לכן התמקדה המישטרה, בעיקר בחיפושים
וסריקות בחוף־הים.
העדות השניה: לפני שלושה שבועות נתקבל
במישטרה מידע משני צוללנים. הם
סיפרו שתוך כדי צלילה, נתקל אחד מהם
בגופה השקועה במים, לכודה בין הסלעים.
בעקבות דיווח זה משוכנעת המיש־טרה
שהנער טבע.
למרות שנעשו מאז מיספר סריקות יסודיות
וקפדניות, על-ידי צוללנים מובחרים,
לא נמצא דבר. במישטרה עדיין טוענים
שהגופה תיפלט.
הורי הנער כועסים וממורמרים על כך.
״אנחנו מעריכים את עבודתם, ויודעים ש בטו
הכל זהו מיבצע קשה. אבל המיש־טרה
הפכה את ההשערה לעובדה. זה נוח
להם. לי לעומת זאת,״ טוען האב ,״יש
אלף השערות. גם טביעה היא השערה.
לא עובדה. ואחרי כל החיפושים שעשו,

דעת סטריקוכסקי, בנו לא טבע :
/״היום אחרי שיבעה שבועות אג־מרגיש
יותר צודק. בשבוע הראשון אמרתי
זאת בהסתייגות. עובדה היא, שהגופה
איננה. ומה אני יכול לעשות? רק לצ^
עוק,
להתחנן שיחשבו על אפשרויות נום־
•פות — תנו לי גופה, תנו לי סימן!
לדעת מומחי המישטרה, עלי לחכות שלושה
חודשים. שאלתי את אברהם תורגמן, מפקד
המישטרה בתל־אביב: ידוע לך.מה מוצאים
אחר שלושה חודשים?״
האב טוען, שגם שתי העדויות שעליהן
מסתמכת המישטרה אינן טיבה מספקת
להתעקש על כיוון חקירה אחד בלבד.
״בן כיתתו טען, שהוא ראה את דודי על
החוף, כשהוא כבר יבש. כל החוף מכותר
על-ידי שובר־גלים• באותו יום הים היה
סוער. חיים, המציל הוותיק של החוף׳ סיפר
שהיה על החאסקה ליד סלע המזדקר
מן הים, כשהוא משגיח שאף אחד לא
יתקרב לשם. באותו יום גם היו הרבה
אנשים על החוף, אך חוץ מאותו חבר,
אף אחד לא ראה אותו,״ המשיך האב.
חיים המציל עובד כבר 20,שנה בחוף
הסלע בבת־ים. גם לדעתו, הילד כלל לא
נכנס למים .״מיליון אחוז שהוא לא היה
פה. שמתי דגל שחור באותו יום, ואף אחד
לא התקרב לסלע.״
״אני עובד פה 20 שנה, ועוד לא קרה
שמישהו טבע והגופה לא נפלטה אחרי
שבוע. כשהצוללן בא וסיפר, שנתקל ב־ **
גופה, זה היה אחרי חודש וארבעה ימים.
אין דבר כזה• היו ארבע סערות טובות

מאז. לא יכול להיות שגוף נשאר שלם
אחרי כל־כך הרבה סערות. אז איך הוא
יכול היה לראות גופה שלמה, ועוד בחושך?

גם שהיו כאן צוללנים מיקצועיים
מחיל־הים. ולא פעם ולא פעמיים. ואלה
כבר מצאו־ גופות של טייסים שטבעו במים.
הם בדקו אבן־אבן, פינה־פינן? ,ולא מצאו
שוכדדבר. אז למה להתעקש ולחזור על

געי
יפ ה -תו אר

לרא שי ת השבוע סרק את החוף
— פרופסור הכט, ממכון האגמים והימים.
הוא ירד למים יחד עם קבוצת צוללנים
מובחרת• הם סרקו את המקום במשך כארבע
שעות. גם הם לא מצאו דבר. לדעת
הפט, אם הנער טבע ונלכד בין ה סלעים,
זה היה צריך לקרות לו בדקות
הראשונות שנכנס למים. לא ייתכן שטבע
ונסחף לים. אם הוא לכוד. אז הוא במקום
קרוב. בטביעה רגילה הוא היה צריך להיפלט.
משפחת
סטריקובסקי מתגוררת בבניין
רב־קומות ברחוב השיקסה בבת־ים• משפחתה
של נאווה אלימלך מתגוררת במרחק
של חצי שעה משם. האב טוען, שאינו
יכול שלא לקשר בין שני המיקרים :״חברו
של דודי מספר, שראה אותו יבש
על החוף. יכול להיות שהוא הגיע והסתלק
משם. דויד הוא נער יפזדתואר, בלונדי,
גבוה, בנוי חזק. אולי נטפלו אליו סוטי־מין
1אולי הוא חטף מכה בראש ז למה
המישסרה לא חוקרת גם בכיוץ זה?
״מאוד מפחיד שבחצי שנה קרו בבתים
שני מיקרים שבהם ילדים נעלמים. אנחנו
לא רוצים לחשוב בכיוון הזה, אבל
המישטרה חייבת לקחת גם את זה בחשבון.
גם נאווה נעלמה באמצע היום.״
כשהעלה האב את ההערה באוזני חוקרי-
המישטרה, ענו לו :״היא היתד. בת, והוא
בן. אז אם הוא בן, לא יכול היה להתנגד?״
כשבאו ההורים ודרשו לפנות לאפיקי-
חקירה אחרים, סרקו השוטרים את האבנים׳
את המיקלטים, הבניינים העזובים,
וגם אמרו שחקרו סוטי-מין .״אבל הם
נדבקו על קונספצייה ואי־אפשר להזיז אותם
מזה. אז גם כשהם כבר עושים משהו,
הם לא עושים זאת במוטיבציה גבוהה, אלא
כלאחר־יד.״
האב, שהצטרף לחיפושי בנו, מתלונן על
יחס אטום ואדיש מצד השוטרים .״כל מה
שאני אומר להם, הם אומרים לי: נהיית
לנו מומחה — לצוללנים, לחקירות, לכלבי-
גישוש.
״במישטרה יש להם תיק־חקירה עבה
מלא פרוטוקולים. כל מה שכתוב שם זה
ניירות. פעם נסענו לסרוק את המסלול שבו

נאווה אלימלך נחטפה ונרצחה

בבת־ים, שבה מתגורר גס דויד

#1111
סטריקובסקי. למרות שהמישטרה דבקה בגירסה שהילד טבע,

הלך לים. בדרך נתקלנו בוויכוח בין שכנים
על ירקות. הניידת עצרה. חצי שעה הם
התעכבו שם. ניסיתי להישאר רגוע. פתאום
היתד. הודעה במכשיר, שיש צעקות
באיזה בית. שוב סטינו מן המסלול, ונסענו
לרמת־יוסף, ושוב התעכבנו שם. כל הסיור
הזה נמשך שעתיים. וככה הם יוצאים
לחפש ילד !
למחרת, ב־ 8.30 בערב, הופיעו אצלי סיור
של המישמר האזרחי. ישבנו בטרנזיט ושאלתי,
בדרך־אגב, אם יש פנס. ענו לי :
לא. נסענו לתחנה, כדי להביא פנס. בסוף
התחלנו ב־ . 10.30 לקחנו פנס וגם שוטר
הצטרף אלינו. ואז אני שומע את השוטר
אומר לנהג :׳זה האבא יושב מאחור, אז
בואו נעשה את העבודה טוב.׳
״בת־ק־ההקירה כתוב• שלצורך הסיור ה
החיפושים
נמשכים גזעועגן
והימים, יורד עם קבוצה בת שמונה צוללנים לסריקה בחוף־היס.

גורס האב״ שייתכן כי גם בנו נפל קורבן לסוטה־ טין מטורף.
״הוא נער יפה־תואר,״ אמר .״כשהעליתי את השערתי באוזני
השוטרים, ענו: היא היתה בת. הוא בן, הוא יכול היה להתגונן.״

זה הגיעה תגבורת ממישטרת יפו. הגיע
שוטר אחד. וגם הוא סיפר שבא בהתנדבות,
כי שמע שמחפשים ילד. התחושה שלי:
חוסר-מוטיבציה, אפאתיה. הם עושים
את עבודתם בצורה שיגרתית ביותר.
יש כאן מיקרה אנושי. איפוא ההומניות?״
גופת הנער לא נמצאה, אך המישטרה
בשלה: הילד טבע. האב דרש שיתנו
פירסום לעניין :״תורגמן טוען, ש־>95<8
הילד טבע בים. אז, חס-חולילה, נגיד
שהוא צודק. אבל יש 5אחוזים סיכויים
שלא טבע. אז למה הם לא מפרסמים זאת?
הרי זה היה יכול להביא לגילוי הילד.
אולי הילד חי עדיין.״
חודש אחרי שנעלם הנער לא נתנה
לכך המישטרה פירסום בכלי־התיקשורת.
האב פנה לעיתונאים שונים, כדי שיעזרו

זהו החיפוש היסודי, הרביעי במיספר. גם הם לא העלו דבר.
בכיוון חקירה זה מגייסת המישטרה את המשאבים המעולים
ביותר העומדים ברשותה ואף הפעילה מסוק, אך ללא תוצאות.

לו לפרסם כי בנו נעדר ואולי מישהו ראה
אותו. גם כאן הוא עבר דרך יסורים בירו־קראטית
ישראלית טיפוסית, עד שקיבל
את אישור המישטרה להקרנת תמונת הנער
בטלוויזיה.
כשפורסמה תמונת הנער בטלוויזיה, חל
מיפנה בפרשה. ציירת מאופקים התקשרה
ואמרה, שאותו ילד היה אצלה וביקש
ממנה עבודה. האב נסע אליה מייד :
״חשבנו אולי קיבל מכה ואיבד את הזיכרון.
אני גם לא רוצה לחשוב מה הוא
עשה שם. למה הוא לא התקשר הביתה.
הציירת סיפרה, שנער הדומה לדויד,
שנראה מלוכלך, מוזנח, משוטט בדרכים,
בא אליה וביקש עבודה. הוא סיפר שאין
לו הורים. מכיוון שבעלה לא היה, היא
אמרה לו לבוא יותר מאוחר. אך הילד
לא הופיע שנית. השוטרים היו שם וסרקו
את האיזור. לא נמצא דבר.
הציירת משוכנעת שהנער הוא דויד.
סיפר עליה האב :״היא עושה רושם
של אשה משכילה, רגישה עם טביעת־עין.
היא בטוחה שזה הילד. היא טענה שזיהתה
את תווי-הפנים. היה ילד אצלה. אני לא
מאמין שזה פנטסיה. היא אם לילדים,
ועושה רושם של בן־אדם רציני. אבל גם
את הילד שהיה אצלה הם לא מצאו.
התעלומה הזו מוציאה אותי מדעתי.״
אימו של דויד, פולה, יושבת כל הזמן
בשקט, כאילו אדישה :״אני מרגישה ש איבדתי
בן. אפילו אם הוא היה חי, אז
עם חיפושים כאלה כמו שהם עשו, הוא
כבר לא נשאר בחיים. אני לא יורדת
לחנות, לא יוצאת, לא מסתובבת בין אנשים.
מתאפקת כל היום. נשברת בלילות. לתפקד
בבית — חייבים.
דובר מישטרת הצפון, עדי גונן, מגיב
על טענות ההורים :״השקענו מאות רבות
של שעות..חיפושים — ביבשה, בים, מתחת
לים, ועם מסוק באוויר. חקרנו גם כיוונים
נוספים, לאו־דווקא בנושא הטביעה. המיש־טרה
עשתך פה מעל ומעבר מבחינת המשאבים
שהושקעו, הן בכוח אדם והן בהוצאות.
״ההורים,
בצערם, מתעלמים מכך. יש
מומחים שאינם פוסלים את האפשרות, ש הגופה
טרם נפלטה. נסיבות המיקרה מחזקות
את ההשערה שלנו, שהמדובר בטביעה.
ועם כל הכבוד לחוות־הדעת של ה־המציל,
מומחים בחיל־הים מעריכים ש הגופה
עוד תיפלס. היו מיקרים שגופה
ניפלטה גם אחרי כמה חודשים.
״להורים, שאין לדון אותם בצערם, יש
כל מיני דרישות, שאנו פשוט לא יכולים
למלא.״
והאם בשלה :״אני רוצה את הילד שלי.״

(המשך מעמוד 5ז)

היסודית ובתוצאותיה הכלתי־נכד
נעות•

ו רוו הפורענות
^ די לעמוד על חלקנו באחריות לזוועות
• י שקרו מאז, יש לזכור פה היה המצב
ערב פילחמה זו.
לבנון היתה רחוקה מלהיות מדינה נוצרית,
היו מובלעות דרוזיות ומוסלמיות,
היתד. מיגי־מדינה של אש״ף בדרום. בגבול
הישראלי־לבנוני שרר במשך שנה שלמה
שקט מוחלט, שהובסת על־ידי שביתת-נשק
אשר אש״ף (כימעט במפתיע) הצליח לשמור
עליה בקפדנות, למרות התנגדות פלגיו
הקיצוניים.

היה צריך להיות כדור כי כל
סהדומה עד המיבנה העדין הזה
תנפץ אותו לרסיסים, וכי התוצ אות
תהיינה כהכרח הרות-אסץ.

המיליציות השונות של העדות והחמולות,
וגם כוחות אש״ף, מילאו קודם כל
תפקיד של הגנה עצמית — הגנה על ה־אוכלוסיה
בפובלעות עדתיות ולאומיות,
שלכל אחת מהן היתד. צפוייה במציאות
הלבנונית סכנה של השמדה וטבח. כשם
שהמיליציות המארוניות השונות הגנו על
ריכוזי המארונים מפני הדרוזים, אויביהן
המסורתיים (שערכו בהן שחיטות מחרידות
במאות שעברו) כן הגנו האירגונים הפלסטיניים
על מחנות־הם ליטים מפני גורל
דומה.
הפריצה של שרון ללבנון שברה את
האיזון העדין, כפריצת שור לחנות־חרסינה.
לא רק הפלסטינים, אלא גם האוכלוסיה
המוסלמית, הסונית, השיעית והדרוזית —
הופקרה לגורלה, אחרי שהגנתה העצמית
הצבאית נשברה על־ידי צה״ל. פריקת
נשקן של המיליציות ה״שמאליות״ (בלבנון
״שמאלי״ פירושו ״מוסלמי״) הפד עדות
אלה לצאן המובל לטבח.
מצב זה עלול בשנים הקרובות להוליד
תוצאות נוראות — ואז תרחץ ישראל
את ידיה במי הצדקנות. זה יקרה כאשר
צה״ל שוב לא יהיה נוכח בשטח .״גויים
יהרגו גויים״.

אך הזרע לפורענות זו נזרע כשלושת
החודשים האחרונים —

על־ידינו.

הטענה כאילו אין השילטון מועבר למי-
ליציות, אלא ל״צבא הלבנוני הלגיטימי״,
המייצג את השילטון הריבוני, אינה אלא
אחיזת־עיניים. אין הבדל רב בין הצבא
הלבנוני ובין הפלאנגות. בצבא, כפי שהוא
קיים עתה. שולטים המארונים. הוא יהיה
כסוף לנשיא המארוני, איש הפלאנגזת.
האינטרסים של האוליגארכיה המארונית
ינחו אותו. יתכן שצבא זה יתאפק במידת-
מה בהתנהגותו כלפי המוסלמים, מאחר
והנשיא החדש מעוניין ליצור מידה כלשהי
של קונסנזוס לאומי.

אך שום הנכדה כזו אינה חלה
עליו מהתנהגותו כלפי הפלסטינים.

עתה
נערכים מעצרים המוניים של פלסטינים
״חשודים״ .וסתם גברים פלסטיניים
ש״אין להם ניירות כשרים״ .מאות אלפי
יהודים למדו במאה ה־ 20 את משמעות
המילים האלה על גופם. זהו סימן מובהק
לגבי מטרותיו של הצבא הלבנוני ה״חוקי״,
ואדוניו המארוניים. הגברים (— בעלים,
אחים, אבות, בנים —) נעלמים — אולי
ישובו, אולי לא. אולי יעונו, אולי לא.
אולי יגורשו אל מעבר לקו הסורי, כפי
שהודיעו השבוע ידיעות מביירות.

המטרה היא לא רק ברורה, אלא
גם מוצהרת. מנהיג ככיר של ה־מארונים
הכריז השבוע כי.מטרת
הסימשל החדש כלבנון היא לגרש
450 אלף מבין 500 אלף הפליטים
הפלסטיניים — מגורשי אדץ־ישר־אל
ובניהם.

לאן ז יש רק גבול אפשרי אחד: סוריה.
אץ שמץ של סיכוי שימצאו שם בית חדש.
הם יהיו מושלכים בשדות. קורבנות לתהפוכות
הטבע והמישטר. זה יהיה פרק
חדש בתולדות הטרגדיה הפלסטינית, המזכירה
באופן מחריד את הטרגדיה היהודית.

אז תוכל ישראל להגיד: מה זה נוגע
לנו ז ערבים מתאכזרים לערבים. זה מצער,
אבל אין זה מענייננו.

הוא הרץ לנכי הפליטים ש־
,,נעלמו׳׳ בדרוס-לבנון. גם זהו
סיפור ,,להודי״ :המונים נעלמו
,,כלידה ובערפל״.
כאשר פלשה ישראל ללבנץ, חיו בגטאות

11/111

הפלסטיניים בדרום־ה מדינה בץ 120ל־200
אלף פליטים — אותם שנשפכו אל מעבר
לגבול ב־ ,1948 ושלא זזו משם. הם ובניהם.
ב״מחנות״ אלה נערכו קרבות. לאחר
מכן הם היו במשך כמה שבועות סגורים
ומסוגרים — שום עיתונאי, מקומי או זר.
לא הורשה להיכנס לשם. כאשר הורם
המסך, לא נותר כימעט דבר מכל המחנות
— הבתים פשוט נמחקו מעל פני האדמה.
המבקרים ראו לפניהם נוף של הירושימה,
ובו כמה נשים וילדים, ש״גרו״ בין החורבות,
לפעמים בחדרים ללא-גג, שמהם נותר
רק קיר אחד.
לסי תאומתה הרשמית של אונר״א, חיו
במחנות אלה לפני המילחמה 117 אלף איש
ונותרו מהם עכשיו 60 אלף. צה״ל הודיע
שנשארו בתחום שילטונו רק כ־ 30 אלף.
כל האחרים — בין 50ל־ 100 אלף איש ואשת.
זקן וילד — ״נעלמו״.

נעלמו —
איךץ

לא ן?

נעלמז —

אין אנשים נעלמים בשטח־כיבוש, אם
אין הכובש רוצה בכד. הרצון הזה היה
קיים, והיווה את אחת ממטרות־המילחמה.
יעקוב מריחר, הנוכל הבינלאומי, עשה
תנועת־יד וציווה ״לנפנף״ את הפליטים
לעבר הקו הסורי. מאז הם נעלמו.
בימים האחרונים מופיע מרידוד — אותו
מרידור — ושופך דמעות־תנץ על גורלם
המר של הפליטים — אותם שנותרו —
ביגלל מחדלי אונר״א.

לבושה יש גבול. אבל אץ גמול
לחוסר״הבושה.

פוגרום אל ק טרו! ,
! ץ אזרח הישראלי, הקורא דברים אלה
• 1בכורסתו הנוחה. בחוג מישפחתו, כשהוא
מוקף בחפציו ובוטח במצבו הכלכלי,
יכול לדמיין לעצמו רק בקושי את ממדי
הסבל האנושי שנגרמו על־ידי החלטתו של
איש אחד לפלוש ללבנון.

איך ביכלל ניתן לדמיין את האומללות
של מאות אלפי בני־אדם?

נוסף
על האומללות שפקדה בתים בישראל
— בתיהם של 370 הרוגים ומאות
רבות של פצועים — הנה חשבון קצר,
חלקי מאוד:
עם ראשית הפלישה נכבש דרום־לבנון,
נהרגו ונפצעו אלפי לבנונים ופלסטינים,
נהרסו ונפגעו מאית בתים, נמחקו מעל פני
האדמה מחנות־פליטים שבהם גרו רבבות
בני־אדם, נעצרו ונכלאו במחנודריכוז אלפים
רבים של גברים שנחשדו כ״מחבלים״
(למעשה כל פלסטיני זכר בגיל מסויים),
גורשו צפונה־מיזרחה קרוב ל־ 100 אלף בני-
אדם, בעיקר נשים וילדים, שאין להם עתה
בית או פרנסה.
במצור של ביירות המערבית נהרגו ונפצעו
אלפים רבים נוספים, נהרסו ונפגעו
מאות בתים. בעת המצור בוצעו פישעי־מילחמה
מובהקים, כגון הפצצות־הטרור
שלא היתה להם שום מטרה מילבד יצירת
פאניקה בקרב אוכלוסיה אזרחית. במשך
70 ימי המצור נהרגו גברים ונשים, ילדים
וזקנים, נקטעו אבריהם, נקברו חיים מתחת
להריסות.

זה היה פדגרזם מסוג חדש —
פוגרום אווירי, אלקטרוני, מתווה־בם.

בשלב
זה — לפני שאתילא וצברה ! —
נהרגו, לפי אומזץ־המישטרה הלבנונית 17 ,
אלף אזרחים, רובם פלסטינים, בני שני
המינים וכל הגילים. גם האומה הישראלי
הרשמי מגיע ל־ 10 אלפים.
אחר־כך בא הטבח במחנות־הפליטים,
בידי הפלאנגות שהובאו על-ידי ממשלת־ישראל.
היתה זאת רק זוועה אחת בים
הזוועות.
בכך לא נגמרה הזוועה. מאז ״נעצרו״
מאות, ואולי אלפים .״מעצר״ כזה פירושו
—קריעת־מישפחות, עינויים, הרג או גירוש
מעבר לגבול. כד שהמישפחות נשארות
חסרות־כל, ולא תהיה להן ברירה
אלא לברוח לשם גם הן. בתים נהרסים
בסיטונות. רבבות מישפחות. שיוותרו ללא
כיסוי אמיתי בחורף הלבנוני האכזרי, יצ טרכו
לחפש מיקלט כלשהו מעבר לקווים.

ועד הנותרים מאיימת — ידם־
יום ולילה־לילה — סכנה של
שחיטות חדשות.
כלי־התיקשורת הישראליים מודיעים
עתה, כימעט מדי יום, בהנאה גלויה, על
מעשי־זוועה גדולים וקטנים, על מעשי
הרג, הרס וחטיפה. הדברים נמסרים בפי
הדוברים הישראליים בסיפוק רב :״הנה
כי כן,״ הם כאילו אומרים ,״אנחנו כבר

אחרי ׳שהמוני ישראל הפגינו כשבי׳דיהם שלטים, האמורים ״תרפה׳״ ״אנחנו רוצים
בת שובות /״ישראל דורשת חקירה״ .כך מתאר הקאריקטוריסט ״רות״ את כניעת בגין.

לא שם, ובכל זאת הם רוצחים את הפלסטינים.
זה מוכיח שאנחנו היינו בסדר.״

לא, זה מזכיח את ההיפך. כי
כד !הסבל הזה, כד הסיוט המתמשך,
כל המעשים המחפירים האלה
הם תו צאה ישירה של הפלישה
הישראלית, שהפקירה את
האוכלוסיה הפלסטינית כעדר
חסר־מגן בידי השוחט.
וחייב אדם ישראלי לשאול את עצמו:
בשביל מהז

מה השיגה ישראל כמיבצע זה,
שגרם לאסון נורא כל־כך לאנשים
רכים כל-כך?
גם לדעת מחייבי־המיבצע, הוא השיג
מעט מזער. אולי נמנעו כמה תקריות־גבול
במרוצת השנים הבאות. השגת כל שאר
מטרות־המילחמה, הגלויות והמוסוות, נכשלה.
כימעט
ונדמה שגרימת סבל למאות אלפי
הפלסטינים, פליטי האסון של 1948 וצאצאיהם,
שכל פישעם הוא שהם פלסטינים,
הפכה מטרה בפני עצמה.

אם כן, הרי זוהי המטרה ה י
חידה שהושגה כמלואה.

*1111־ 1טלסטיניח
ייי א בימיקחה הכנסתי לתיאור זה די-
* מויים יהודיים: פוגרומים, גטו גירוש
המוני ,״לילה וערפל״ ,מעצר אנשים חסרי-
ניירות, מחנות־ריכוז, בריחה מגלות לגלות.

הסיפור
הפלסטיני הפך סיפור
יהודי. הפלסטינים הם עתה היהודים
של המרחב — נרדפים
ונדכאים, מנסים להישרד כעולם
מתנכר, קורבן ניצחי של האנטישמים
החדשים•
בשעתו שיכנע הגורל היהודי את אבותינו
להסיק את המסקנה המתבקשת: שאי-אפשר
לשים קץ למצוקה היהודית אלא על-ידי
שינוי מצבם של היהודים עצמם. לא עוד
מיעוט מפוזר, אלא עם המתרכז במולדתו
ההיסטורית. לא עוד חסרי-ישע הנתונים
לחסדי זרים, אלא עם הנוטל את גורלו
בידו, המקים לעצמו מדינה ריבונית, כדי
שיוכל להגן על עצמו ולהחזיק מעמד
בעולם אדיש ואכזרי.

זהו הרצל. זוהי הציונות•

אין שמץ של ספק שהגורל הפלסטיני

המודרני, שבא לידי גילוי כה מחריד בפרשת
לבנץ, יביא את הפלסטינים לכלל
אותה המסקנה עצמה. אי־אפשר לשים קץ
למצוקה זו אלא על־ידי שינוי מצבם של
הפלסטינים. לא עוד מיעוט מפוזר של
פליטים, אלא התרכזות במולדת. לא עוד
חסרי-ישע הנתונים לחסדי זרים — יש ראלים
וערבים כאחד — אלא עם המקים
לו מדינה משלו, שבה יוכל להתגונן ולהחזיק
מעמד בעולם מתנכר: רק כד יוכל
להימנע מליפול קורבן לשואה, כפי שפקדה
את היהודים.

זוהי הציונות הפלסטינית, אשר
ראשי אש ״ף מטיפים לה עתה
כלפי פנים וחוץ.

הרה גוו ש
ך ׳מופר היהודי, שהתעורר מול מראי•
* זוועה -של שאתילא ׳וצברה, האם הוא
יוכל להישאר אדיש כלפי שאר פירקי
הטרגדיה ז ישראל היא מדינה יהודית.
היא מדינתם של שרידי־הפליטה, לא רק
מבחינה גופנית, אלא גם מבחינה רוחנית.
היתכן כי המראה של עם אחר, שגורלו
דומה כל־כד לגורל היהודים, לא יעורר
בה רגשות עמוקים ז האם תוכל להתעלם
מן העובדה כי לישראל עצמה היד. חלק
כה רב ביצירת הטרגדיה הזאת, המתרחשת
לנגד עינינו, ובמידה רבה כתוצאה ישירה
ועקיפה של מעשינו?

זוהי בעיי ה מוסרית עמוקה. זוהי
גב כעייה פוליטית מעשית.

כל עוד נמשכת טרגדיה זו, לא יתכן
שלום. הטרגדיה תפרוץ שוב ושוב ממעמקי
האדמה, כמד הר־געש. לעולם לא תהיה
מנוחה למדינת־ישראל, כל עוד לא יימצא
פיתרון הוגן, אנושי וסביר לבעייה זו.

לא תמיד סשתלכים כחיי העמים
צדהמוסר וצו־התכונה. לא תמיד
הפיתרון הפוליטי הנכץ הוא גם
הפיתרץ המוסרי_ הנכון.
במיקרה זה, המוסר והתבונה כרוכים זה
בזה לחלוטין. ההתקוממות המוסרית. שאת
ראשיתה ראינו בשבועות האחרונים, צריכה
להביא גם להתעוררות התבונה הלאומית.

יהודים
אנחנו. המוסר היהודי
והתכונה היהודית כאחד מצווים
עלינו: לשים קץ לשערוריה היס טורית
זו, שלנו היה חלק כה רב
בהיווצרותה.

ללהללא מוורא 1
(המשך מעמה־ )65

מכה, או לסייע לה לשקם מחדש את חייה
בלעדיו ן
סדנה חשובה עסקה בפורנוגרפיה באלימות:
כיצד שימוש בתצלומי־אונם, מכות
ושימוש בילדים לצורכי פורנוגרפיה מעודדים
אלימות. סדנה אחרת: אלימות נגד
נשים בשפה, בסיפרות, במדייה.
עוד סדנות: מעמדה של האשה הערבייה
בחברה הערבית המסורתית ובחברה
הישראלית! יחסן ועמדתן של נשים ל-
מילחמה•

הזמרת עירית בולקא *שמאל) גירשה
מדירתה חסרת לסביות, שהיו פרועות
ך מסיבה היתה בעיצומה. יותר מתי
• ריסר נשים, ועימן כחצי תריסר כלבים,
הפכו את הדירה מספר 5בבניין

בהסכם שבעל־פה הדגישה עירית את
רצונה, שהשתיים לא ישכנו בדירה אחיים
אז אחרות, או ״תפסו בה חזקה.

תוריד
א ת היד!
ך* רזת המחאה המרכזית של הכנס
~ היתה :״החזירו לנו את הלילה.״ לכאורה,
כותרת משונה. לא ברור בדיוק מה
היא רוצה לבטא. בכיתות קטנות, שבהן
התפזרו הנשים, הובהר הנושא. גם הנשים
רוצות באפשרות ללכת באופן חופשי בלילה,
מבלי להיות מוטרדות על־ידי צפירות
של מכוניות, שריקות, ופחד מפני התנפלות
או אונס. לדעתן, נוגעת כותרת זו בכל
השאלות המטרידות את האשד. הישראלית.
בסדנה ״איך אנו מגיבות לאלימות,״ סיפרה
כל אחת על מיקרה פרטי שאירע לה.
• ״אני באוטובוס דחוק וצפוף. מישהו
נדבק לי לשדיים עם המרפק. התחושה
שלי — אין־אונים. לא נעים להגיד בקול
רם: סלק את הידיים מהחזה או מהישבן
שלי 1את חושבת: אולי זה רק נדמה לי?
אולי זה רק מיקרה י הסתובבתי וצעקתי :
תוריד את היד. תגובתו: שקרנית, זה ה־דימיון
שלך.״
• ״גבר עוקב אחרייך. אין אף אחד
ברחוב. שעת ערב. מה לעשות?״
• הטרדות של בוס. איד להגיב ן ״הוא
ניגש, משך לי בחולצה והסתכל פנימה.״
• לכנס הגעתי במונית, ישבתי ליד
הנהג. אני מביטה, ופיתאום מגלה שהמיכ-
נסיים שלו פתוחים. מה לעשות? זה שהייתי
בדרך לכאן, נתן לי ביטחון. אז פתחתי
עליו את הפה ודרשתי שיסגור מייד
את המיכנסיים. תשובתו ׳ :חם. חם.׳ אז
מה צריך לעשות?״
מישהי מציעה דרך לפיתרון. היא מספרת
שבפאריס התארגנה קבוצת נשים והו
שרקו לבחורים ברחוב. הן ניגשו לבחורים
בבתי״הקפה ושאלו: אפשר לשבת
לידך? צבטו בישבן של גברברים ברחוב.
זה היה מיבצע גדול שקיבל כיסוי בעיתונות
— וזה השפיע.
בסדנה ״אלימות במישפחה״ שוטחת אשה
מוכית את שעברה, עד שהצליחה להיפרד
סופית מבעלה האלים :״הגישה המסורתית
אומרת: אשה אוהבת שמרביצים לה. וברבנות
משכו אותי בלך ושוב, בשביל
׳שלום בית׳.״ האשה, לא ממוצא מיזרחי
ולא משיכבה חברתית נמוכה, המשיכה :
״צריך להפיץ שמרביצים לנשים לא רק
מרוקאים. זה גם בכרמל בחיפה וגם פדר
פסורים.״
הסמינר ״נשים במילחמה״ נפתח בשאלה
:״האם אנחנו צריכות לתת את ה דעת
שילדי קריית־שמונה ישנו בשקט
בלילה, וילדי צברה ושאתילא לא? יש
לשרש מן היסוד את התפיסה הזאת של :
׳מגיע לי ולך לא.׳ גורל הנשים והילדים
בלבנון צריך לעניין ולהדאיג אותנו. עלינו
לגבש עמדה לגבי המילחמה. לא ייתכן
לאפשר שמילחמה כמו האחרונה תפרוץ,
ואנו נישאר פאסיביות מתוך הגישה של
,אנו נשים, מה אנחנו יכולות לעשות?׳ אנו
יכולות לעשות הרבה. יש לנו בעלים,
אבות וילדים בצבא.״
בסמינר שהוקדש לאשה הערבייה סיפרה
אפנאן עלי ( )25 מעכו, לומדת לתואר שני
מתמטיקה בטכניון .״הדיכוי של האשה
הפלסטינית הוא משולש. גם פוליטי —
על היותה פלסטינית, גם חברתי — היא
כוח עבודה זול, וכאשה בתוך החברה הערבית.
״בחברה
הערבית,״ אמרה אפנאן ,״כשהבת
חזקה מדי ויש לה אישיות עצמאית,
היא מצליחה לפרוץ ולצאת החוצה
אך כשהיא מהססת׳ האבא יכול לכבול
אותה ולהכות אותה בנימוק של כבוד
המישפחה.״ המכנה המשותף לכל יתר ה נושאים
שנדונו בכנס, היה הרצון לשאוף
ולחתור לתדמית אחרת.
כשהחל מיצעד הנשים ברחובות חיפה,
דחיזו להז דיגירים וניתכו. בסיומה הם
עיינו בכובד־ראש בדפים שחולקו להם.
נשים נרשמו לקבל חומר הסברה.

שדש מיימדן י

הטולס הזה 2354

רי דירתה השכורה — כך היא סיפרה
בתצהירה — לאחת מידידותיה הטובות.
היתר, זו מזל חמדי, לסבית תל־אביבית.
מזל קיבלה את רשותה של עירית לשכן
בדירתה גם את חברתה לחיים, טליה
לוי.
בין הצדדים — עירית מזה ומזל וטליה
מזה — לא נערך כל הסכם פורמאלי. אך
שתי הנשים ששיכנה עירית בדירתה היו,
למעשה, דיירות־מישנה. הן הסכימו, בעל־פה,
לשלם לבולקא דמי שכירות, את חל קן
בהוצאות, באגרות ובתשלומים שונים.

נהגו להתעלס בפרהסיה, ולהתהלך בעירום
הלקי — דבר שהפריע לבעלת־הבית.
אך זד, לא היה עדיין הכל.
ב־ 3באוקטובר אירגנד, טליה לוי, מסיבת
נשים, שבה השתתפו 15 חברות. הן
הקימו רעש והביאו לדירה גם את הכלבים
שלהן. קולות ד,שימחה שעלו ממסיבת ד.נ־שים
ונביחות הכלבים שלהן, הפכו —
לדבריה — למיטרד לכל דיירי הבית.
הזמרת ציינה, שדרשה מחברתה להפסיק
צורה זו של בילויים בדירה, אך זו
זילזלה בה. אז, פנתה עירית בולקא לבית־מישפט,
וביקשה צו־ביניים, שיאסור את
מסיבות־הנשים בדירה שלה.

נשים
א ח רו ת
ץ י רי ת גו׳לקא היא צעירה יפה מאוד,
בעלת גוף חטוב, באמצע שנות ד,־20
שלה. היא התפרסמה בעיקבות השיר מונה
דיזה, שחיבר עבורה עורך־הדין של ד,בור,מר״
יואל ריפל, בתחרות לבחירת השיר
שייצג את ישראל באירוויזיון.

בודל,א כהוספה
מסיבה רועשת —
שבכיכר־מלכי־ישראל 13 לאטרקציה של
כל השכנים.
הבשורה על השימחר, עברה מפה לפה,
ומשכן לשכן :״תלכו מהר לראות איזה
מסיבה עושות הלכביות בדירתה של עירית
בולקא. אפשר לראות אותן מחדר־המד־רגות,
הדלת לא סגורה. יש שם נשים
וכלבים ביחד. ואיזה רעש ! הנשים צורחות
והכלבים נובחים...״
השכנים השמרנים לא ידעו כיצד להתייחס
לתופעה. חלקם זעמו, חלקם נבוכו,

השכנים תשמרניס בבדן
לא ידעו
כיעד להתייחס

ואס הזמות ה מי ד ה
בקשה לצאת מהפרשה בצודה מכובדת

כולקא כמסיבה
— של נשים וכלבים

אחרים העירו הערות גסות .״מדוע הביאו
כלבים? זה במקום גברים,״ התלוצץ אחד
מהם .״הכלבים שומרים על הנשים״.
דיירי הבית לא נהנו מהמסיבה. הם
קראו לזמרת עירית בולקא, ששכרה את
הדירה, וביקשו הסברים.

עירום
ח ל קי
ך* זמרת ביקשה לצאת מהפרשה בצורה
י * מכובדת ככל האפשר. היא פנתה ל־בית־מישפט
השלום בתל־אביב וגוללה
את האחריות על שתיים מחברותיה.
במרס 1981 השכירה בולקא אחד מחד־

סידרה מאורעות מוזרה עברה על שלוש
הדיירות של הבית שבכיכר־מלכי־ישראל
.13 עד אפריל 81׳ חיו השלוש בשלווה
ובשקט. לפני כשנה וחצי בערך, נפרדו
שתי בנות הזוג, טליה ומזל, ונסעו לאר־צות־הברית.
מפעם לפעם נהגו לחזור
לארץ, ולהביא לדירתה של הזמרת בולקא
את בנות־הזוג החדשות שלהן.
אחרי חודש חלתה עירית בולקא ונאלצה
לעזוב את דירתה, כדי לקבל טיפול רפואי
בביתם של הוריה.
ב־ 30 בספטמבר השנה חזרה טליה לוי
מארצות־הברית ועימר, באה לדירה תיירת
הולנדית. הלסבית ההולנדית ניהלה חיים
אינטיימים עם חברתה של הזמרת. עירית
בולקא טענה, בבקשה שלה לבית־המיש־פט,
שר,הולנדית והחברה הישראלית שלה,

השיר מונה דיזה לא זכה במקום של כבוד
בתחרות המוקדמת, אך עירית בולקא תפ סה
בזכותו מקום במפת הבידור הישראלית.
הזמרת בעלת פני מלאך הופיעה זמן־מה
בבית־הובן בדיזנגוף, אך לא הצליחה במיוחד.
היא אוהבת ללבוש מיכנסי ג׳ינס,
להופיע במסיבות ולהיראות בחברת אנשי
בוהימה.
עורך־הדין יואל ריפל, שכתב את המלים
לשיר של עירית בתחרות לקראת ה־אירוויזיון,
הוא גם הפרקליט שבאמצעותו
הגישה הזמרת את בקשתה לבית־המישפט.
ריפל סיפר, שאסר על הזמרת לשוחח
עם עיתונאים ,״הדבר עלול להזיק לנו
בבית־המישפט״ ,טען הפרקליט .״אני מבין
מה אתם רוצים לשאול את עירית בולקא,״
אמר לעיתונאים ,״לכן אנו לא מעוניינים
בפירסום.״
שופט השלום דויד בר־אופיר נענה לבקשת
הזמרת וציווה, במעמד של צד אחד,
לאסור זמנית את מסיבות הנשים הלסביות
בדירתה של עירית בולקא.
לא ברור מדוע חגיגות הנשים הלסביות
מהוות מיטרד יותר מאשר מסיבות של
גברים או מסיבות מעורבות. אך יתכן כי
הזמרת רצתה להעניש את חברתה, טליה,
אחרי שהפרה את הבטחתה שלא להביא
לדירה נשים אחרות.

619

ספורט
כדורסל
מ ודה 1)11081
בשבוע הבא צפוי דיון סוער באיגוד
הכדורסל: ההכרעה מי יהיה המאמן הלאומי
לאליפות אירופה, שתיערך במאי
1983 בצרפת.
על התפקיד המכובד נאבקים שלושה
מועמדים — שמואל יעקובסון, בן ה־,48
שהתפטר מאימונה של הפועל תל־אביב
לפני כמה חודשים; צבי שרף׳ בן ה־,30

מאמן יקקובסדן
החזק מכולם
המאמן את הפועל רמת־גן; אריה מלינ-
יאק, בן ד.־ ,33 המאמן את הפועל חולון.
ליעקובסון יש עדיפות בזכות הוותק
והנסיון שצבר. הכל סבורים, שבמשימה
במו הכנה לאליפות אירופה, חשובה מכל
היכולת בניהול מישחק. והרי אין עוררין
על כך, שמבחינה זו יעקובסון הוא החזק
מכולם.

דוו רוג ל
3 **311 סו ס ת מי ס
לאנשי הנהלת קבוצת הכדורגל של
בית״ר ירושלים לא היה קשה להבחין
החודש בחוסר־הסרופורציה בין סיספר
הכרטיסים שנמכרו בקופות, ובין כמות
הצופים שמילאו את היציעים. העובדות
לא הותירו ספק בליבם של המנהלים:
יש יותר סדי מסתננים במיגרש.
סיור ׳היקפי. התופעה, שאינה חדשה
במיגרשי הכדורגל, אילצה את הקבוצות
להילחם בה במשך השנים. קבוצות רבות
שכרו את שירותיהן היקרים של חברות
שמירה סיקצועיות, המתמחות באבטחת
מופעים. ההרגל הישן להעמיד סדרנים
סבני־הסקום, לא עמד אף פעם במיבחן.
היה צורך באנשים מיקצועיים, שאינם
מכירים את האוהדים.

נחבחהסבורס של..העולם הזה״פגשה
בלונדון בל סוגן !ובינלאומי א ודילס

כמו בתיאטרון!
ך* ידיעה כ רמקול הקפיצה את עשי
י רות אלפי צופי איצטדיון הכדורגל
הלונדוני. כמה דקות לפני תחילת המיש־חק,
כשהם דרוכים לחזות בהתמודדות,
הפתיע אותם הקריין בקול נרגש :״האורח
שלנו במישחק היום הוא אוסוולדו אר־דילס

די היה בהודעה הקצרה. ההמון פרץ
בתרועות ושאגות של גיל וסחיאות־כפיים.
רבים ניפנפו בדגלים והפנו ראש לעבר
היציע המרכזי והמהודר של איצטדיון
וייט־הארז־ליין שבלונדון, שם ישב הכוכב
הארגנטיני לחזות אף הוא במישחק•
ישבתי ביציע המכובד, ואחניי עמדו
בקושי ברעש פחריש־האוזניים.
בשוך מחיאות־הכפיים החלה תיזמורת
מנגנת שירי־לכת אנגליים מסורתיים. צמרמורת
של התרגשות אחזה בי, כשמקהלה
אדירה של 50 אלף גרונות הצטרפה בשירה
אדירה לנגינה.
לא הייתי האשה היחידה בקהל. סביבי
ישבו עשרות נשים אנגליות, לבושות
בקפידה. בהן גם קשישות חייכניות לא
מעטות.
העיסקה הכדאית כיותר. ביקור
הכוכב הבינלאומי הפתיע את הנוכחים.
המופתע מכולם היה מנהל קבוצת סוטנהם.
קיט ברקנשאו, שלא ציפה לפגוש את
שחקנו לשעבר, בוודאי שלא בחודשים
הקרובים.
קבוצת טוטנזזס הלונדונית רכשה את
אוסוולדו (״אוסי״) ארדילס הארגנטיני
לפני שנתיים וזכתה בשל כך בכותרות
עולמיות. ארדילס היה השחקן שניווט את
נבחרתו לזכיה בגביע־העולם של שנת
,1978 וכך קנה את שסו. רכישתו בידי
טוטנהם היתד! הרכישה המפתיעה ביותר
שהיתה מעולם בכדורגל. היום הכל יודעים
שהיתה זו העיסקה הכדאית ביותר שעשתה
קבוצה אנגלית. מאז שאוסי הצטרף לשורות
טוטנהם הוכפל מיספר אוהדיה, ועיני
בל הכדורגל האנגלי היו נשואות אליה.
קבלת־הפנים הספונטנית, שערכו הצופים
האנגלים לכדורגלן הדרום־אמריקאי, לא
היתר. מיקרית. באנגליה למדו לאהוב את
הכוכב הזר, שהוסיף למהירות, לעוצמה
הגופנית הרבה, ולבעיטות־השער מלאות־התנופה
והמרץ של הכדורגל האנגלי, גם
את הברק של המישחק הטכני המושלם,
נוסח דרום־אסריקה, שחרר כל־כך לשחקנים
האנגליים.

ארדילס הפך אטרקציה, ואלפי אוהדים
זרמו לחזות בתעלוליו. מאז נוספו לקבוצה
הלונדונית מעריצים גם בדרום־אמריקה
הרחוקה, בעיקר בארגנטינה. פופולאריות
טוטנהם הזניקה באופן טיבעי גם את
רווחיה, למקום הראשון באנגליה. הקבוצה
יכולה היתה השנה להרשות לעצמה —
בפעם הראשונה מזה מאה שנות קיומה —
להצטרף למועדונים האכסקלוסיביים המעטים
בעולם, המציעים לאוהדיהם לא רק
מישחקי כדורגל מרתקים, אלא גם איצ־טדיון
מפואר, המאפשר בילוי חברתי
גדוש ונעים•
תרכדת הכדורגל. הייתי אורחת אישית
של קבוצת טוטנוזס. מלווי הציעו לי
להתלבש באלגנטיות, כמו לתיאטרון. צחקתי.
הסבירו לי שכך ארגיש יותר בנוח.
כשבאתי למיגרש. הפסקתי לצחוק. לראשונה
הבנתי את מלוא משמעות תרבות
הכדורגל. אין זה המישחק השכונתי, שאנו
מכירים בישראל.
היכל מפואר בן שלוש קומות, מרופד
כולו בשטיחים מקיר־לקיר, עמד לרשות
האוהדים, שטרחו לבוא לאיצטדיץ בשעה
12 בצהרים, כשלוש שעות לפני תהילת
המישתק. אולמות־הארחה עצומים בגידלם,
עמוסים בכיסאות קטיפה, בנברשות־בדו־לח,
בבארים למשקאות, מכשירי טלוויזיה
במעגל סגור, שבה מקרינים את מישחקי
הקבוצה — אם מציעים לי את כל אלה,
אין פלא שקהל האוהדים האנגלי הוא
רציני כל־כך. החלטתי מייד להצטרף לקהל
מעריצי הקבוצה.
לא, מאולמות אלה אין נהנים כל קצי־פים
במישחק. הם בנויים מאחרי יציע
המכובדים, שבו יושבים יקירי הממלכה
ושועריה, התורמים הגדולים של הקבוצה
ואורחיה מחו״ל — כמוני. מעל ליציע
המכובדים יש יציע אחר, מיוחד במינו.
כאן יש תאים אינטימיים, מוגנים בזכוכית,
מפוארים ומצויירים טוב יותר מתאי-
הפאר שבתיאטרון הוויקטוריאני. יושבי
התא זוכים, אם רצונם בכך, בארוחות-
צהריים דשנות.
תענוגות התא האינטימי אינן בהישג-
ידו של כל אוהד כדורגל, אלא אם כן
יש באפשרותו לשלם את הסכום הצנוע
של 30 אלף לירות שטרלינג לנדנד של
שלוש שנים — כ־ 15 מילית ליתת ישראליות1

האוהדים
המסתננים של הירושלמית לקנות
כרטיסים כדי לצפות בקבוצתם.

אחרי שנה עם חברת מביט, החליטה
בית״ר ירושלים לחסוך את ההוצאות היק רות,
ולנסות לצמצם בכוחות עצמה את
התופעה. אך במיגרשה הישן של הקבוצה
הירושלמית ימק״א לא קל הדבר לביצוע.
סביב המיגרש הביתי׳ השוכן בלב ליבה
של עיר־הבירה, גדרות, חומות וקירות
שאינם שמים סכר מפני המסתננים.

סיקור
ד ס סני א *זז 01130

גימוסים והריבות במיגוש־הספווט
במיגרשי־הכדורגל המפוארים של אנגליה אפשר לפגוש בנשים בתפקידים שונים,
החל בסדרניות, בקופאיות ובש׳וטרות, וכלה בצופות רבות מאוד, המגוונות את הנוף
הספורטיבי.
בישראל התופעה הזו נדירה. מלבד קומץ בנות מישפחת השחקן, שולט ביצועים
הרוב הזיכרי.
הסנונית הנשית הראשונה בעולם הכדורגל הישראלי הגברי היא מירי זוהר (,)34
שסיימה זה עתה קורם לניהול כדורגל, וכיום משמשת מזכירת איגוד מנהלי קבוצות-
כדורגל של ההתאחדות.
״כיום מתגלגלים כל-כך הרבה מיליונים בכדורגל, עד כי בהתאחדות התחילו סוף-
סוף לדאוג, שיש יותר מדי אנשים המנווטים את כל המיליונים מבלי שהוכשרו לכך,״
סיפרה מירי להעולם הזה.
מירי עצמה למדה בקורם, שנערך במכון וינגייט, איך לנווט את המיליונים.
סדרנית. מירי לא הגיעה במיקרה לעיסוקה החדש. מלבד זאת שהיא אוהבת
כדורגל ואת המתח של הספורט התחרותי, היא עסקה במשך ארבע שנים ׳באירוח
קבוצות מחו״ל. אז היתר, שייכת למכבי נתניה. עבודתה במיגרשים דירבנה את הצעידה
לחפש דרכים, כדי לשפר את האווירה במיגרשים וההתנהגות בהם .״גורם נשיי בכדורגל
יעדן באופן אוטומטי את כל הנוהגים,״ סיפרה מירי מנסיונה. היא שמה לב כי
האלימות מפתח המיגרשים פחתה מאוד, כשעמדה שם ושימשה כסדרנית.
בימים אלד, מחברת מירי חוברת, שתכלול רעיונות לנימוסים ול׳הליכות במיגרש
הכדורגל. השדר שמעת וילנאי קפץ על הרעיון, והחליט לבלול בתוכנית הרדיו הבלעדית
החדשה, ממיגרש הספורט, פינה קבועה לדבריה של ״חנה בבלי״ של הספורט.

נכחתי בפגישה המרגשת של ארדילם
עם ברקנשאו, שנערכה במישרדו הפרטי
של המנהל, בנוכחות החברים המקורבים
בלבד. באותה פגישה נרגשת התברר- ,כי
קיים סיכוי טוב שארדילס יחזור לשורות
טומנהם עוד לפני סיום חוזה שלו עם
סאן־ז׳רמן פאריס הצרפתית, שקנתה אותו,
לפי בקשתו, לפני כמה חודשים, בעיקבות
משבר פוקלאנד. ארדילס יצא אז להגנת
ארץ מולדתו, ובהצהרה לעיתונות הכריז,
שהוא עוזב את אנגליה ולעולם לא יחזור
לשחק בה.
ג ענ מן י ם. אוסי אינו מרשים בפגישה
עימו. הוא נמוך קומה ורזה, שחרחר
וחיוור, ביישן ונבוך. לא ניכר בו, כי
פירסומו העולמי שינה את הליכותיו.
ארדילס שמח ללחוץ את ידי, כששמע •זי
שאני ישראלית, ולא שכח למסור ד״ש
לאוהדיו בארץ. הוא הודה, שסיבת בי קורו
המפתיע באנגליה היא געגועיו לק-
בוצתו־לשעבר .״הייתי עושה הכל כדי
לחזור, ובעיקר אחרי שמשבר פוקלאנד
חלף,״ סיפר.
אוסי בא ללונדון לבקש מקיט ברקנשאו,
שיפתח במשא־ומתן עם הקבוצה הצרפתית,
כדי שזו תשחררו עוד לפני סיום
החוזה. כל הנוכחים שמחו והתרגשו על
גילוי־הלב המפתיע.
קבוצת טוטנהס לא זכתה לנצח את יריבתה
באותו מישחק, הקבוצה האנגלית
לוטון טאון, ויצאה ממנו בתיקו, אחרי
שהובילה ברוב שלבי המישחק. אך ל-
טוטנוזס היה זה יום חג, משום שנודע כי
אוסוולדו ארדילם יחזור לשחק בשורותיה .
בשיחה הקצרה עימי הבע ארדילם תיק ווה
להגיע שנית, בבוא היום, לישראל.
מראותיה ויופיה של ירושלים הקסימו את
דינה וגון !:
הכוכב הארגנטיני.

מנהל־קבתנה ז׳רז׳בסקי
שירותים יקרים
עורך־דין יוסף ז׳רז׳בסקי, מנהל הקבוצה
הבית״רית, סיפר להעודם הזה על הנוהלים
החדשים לשמירה, החל מהשבוע :״כן,
זוהי בעיה לא קלה אצלנו. החלטנו לתגבר
את השמירה בשערים להגדיל הפיקוח על
הסדרנים עצמם. כמו כן, יבוצע סיור
היקפי של שוטרים מסביב לחומות־המיג-
רש מדי כמה דקות.״
גם השנה, כמו בשנה הקודמת ייאלצו

אריאלה רבדל, דוברת רשות השידור,
לא נאותה השבוע להתיר להעולנז הזה
לשוחח עם שלושת חבריו לעבודה של
גדעון הוד. מאז דו״ח־רוגל — שבעיק־בותיו
הודח הוד מתפקידו כראש מחלקת
הספורט של הרדיו — לא מפסיק השדר
להתרוצץ בין כלי־תיקשורת אחד למיש-
נהו, להסביר ולהפיץ את גירסותיו.
״יחסים עכורים במחלקה הם שהביאו
לפיצוץ ולהדחה,״ טורח השדר הוותיק
לנתח את מסקנותיו האישיות, תוך כדי
האשמת חבריו לעבודה בהסתה נגדו. זאת,
למרות שהם יצאו נקיים ללא־רבב ממחדל-
ספרד. הוד הפסיק לדבר על הסיבה
שבגללה הוקמה ועדת־החקירה.
״למה לחבריו אסור להגיב על מסקנות
הדו״ח, דבר שאין אוסרים על הוד ז״
נשאלה דוברת הרשות.
היא משיבה בטבעיות :״אחרי שהודח
מתפקידו, פנו אליו כלי־התיקשורת. האדם
הזה נפגע, נעשה כלפיו מעשה קשה,
וחשוב היה לו להוציא את כל הכעס
שלו,״ הסבירה הדוברת.
הוד אמר כל שרצה, חבריו חורקים
שיניים וממלאים את פיהם מים. היחסים
העכורים הולכים ומתעמקים. לדבריו שיי
הוד, יחסים אלה הם שהביאו להדחה.
העולם הזה 2354

המשחקהביאלגנטיבעיר
אני בנדמשחה

כן, גם >יי ש כרס^רמנוי
ומספר קבוע במ שחק שכולם
מדברים עליו.
גם כשאני נוסעת לחו״ל
המספר הקבוע מ שחק בשבילי.
תארו לעצמכם:
אני חוזרת ומגלה פתאום
ייי -בחשבון הבנק שלי
שניים וחצי מליוני שקלים.
בתכנית המנויים של מפעל הפילן
זה יכול לקרות.

? 888״

נוטיס חוו

? 14/ 0 6 /8

הצטרף לתבנית המנויים בסניף הבנק
שלן, בביתני מפעל הפיס, בתחנות
ההרשמה, ולמחזיקי כרטיסי אשראי
באמצעות ״פייג׳קול״
טלפון: תל־אביב 654592־ ,03
ירושלים 296829־ ,02ו־ 9־ 233175־ ,02
חיפה 6־88794־ ,04ו ־ 245871־ .04
הטלפונים לשרותן 24 שעות ביממה.

תהמנויים של מפעל הביט
השחקאלגיי״

חזרה לתחילת העמוד