גליון 2355 מתאריך 20 באוקטובר 1982

הי בו אני םוהמ פי צי ם א חי םנקשבע״ מ

סופר ג׳ינס
ת ״ א, י הו דההמכ בי 57 טלפון 456351
ר חובות, רח׳ הרצל ,181רמת־גן, רח׳ ד״ר כהן 2
ירו שלים, רח׳ יפו 50 בנין ה ע מו די ם, ירו שלים, בי תהכרם ככר דניה

ובחנויות המובחרות

כתבת חעוער !חקיוחמו• :

כדוב ח ד&שעד !היאותוד׳ :

מי מ טו מטם?

לפני שפתח כמי?חבה, חשב אריאל
שרון כי יוכל להוביל אות האמריקאים
כאף. כעת מסתבר דו,
כי כל מעשיו ומאמציו משרתים,
כסופו של דבר, את המטרות
האמריקאיות.
ראה גם כמדור כמדי-

סקנדאל ואנסה

השחקנית הכריטית ואנסה רד־גדייב
הביאה לפסטיבל בסיציליה
סרט אנטי־ישראלי הריף, הסתכסכה
שם עם שלושה
אנשי קולנוע ישראלים
ותקפה את כתבת
העולם הזה.

״לא רוצה לשיר!
״העולם הזה״ ,שמעון החדשות הישראלי. המערכת והמינהמיז: תל•
אביב, רחוב גורדו] ,3מל 232262/3/4 63 תא־דואר . 136 העורר
יי הראשי: אורי א מ רי * עדרף־תכנית: יוסי שבון. רכז מערבת :
שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ וגיורא נוימן צלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסמי י ראש המינהלה: אברהם
סיטזן. מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המז״ל :״העולם הזה״
כע״ס. הדפסה :״הדפוס החדש״ בע׳מ, תל־אביב ״ הפצה :״גד״ כע״ט

אחד העיתונים החשובים ביותר ב עולם
הערבי, אל־חליג׳(״הפיפר׳י י) המופיע
בנסיכויות הערביות המאוחדות,י פירסם השבוע
בעמודו הראשון סקופ גדול.
לפי ידיעה זו, העברתי ליאסר ערפאת,
בעת ביקורי במערב־ביירות במהלך המי-
^ לחמה, הצעה של אריאל שרון. שרון הציע
ן להפיל את שילטון המלך חוסיין בירדן, ו למסור
את ירדן לערפאת, בתנאי שאש״ף
יסתפק בשטח ירדן (ממיזרח לנהר).
את הידיעה מסר לעיתון, לדבריו, אחד
האישים הבכירים ביותר באש״ף, ח׳אלד
אל־חסן, יועצו האישי המקורב של יאסר
ערפאת.
ערפאת דחה את ההצעה על הסף, בשאט-
נפש.
סוכנויות־הידיעות הפיצו סקופ זה בכל
העולם. וגם בישראל. שני עיתונים יש ראליים
— על הנזישמר וידיעות אחרונות

לארגן פגישה חשאית בינו ובין ערפאת,
כדי להציע לו עיסקה ברוח זו: צה׳׳ל
יפיל את מישטר חוסיין בי ר ח וימסור את
השילטון שם לידי אש״ף. תמורת זאת
יוותר אש״ף על הריבונות בגדה וברצו עה.
הרעיון
לא הפתיע אותי כלל. עוד ״בספ טמבר
השחור״ ב־0ד 19 הציע שרון שצה״ל
יעזור לאנשי אש״ף במילחמתם במלך חו-
סיין, תחת לעזור לחוסיין לדכא את אש״ף
(כפי שהחליטה ממשלת גולדה מאיר).
ב־ 1974 השמיע שרון פומבית את הרעיון
שיש להיפגש עם ערפאת, כפי שעשה אז
גם עזר וייצמן, ובמרומז גם משה דיין.
ההצעה הייתה, על כן, הגיונית מבחי נתו.

לזכור כי בעת ההיא לא היה שרון
חבר הממשלה, ואף לא חבר הליכוד.
הוא שיחק ברעיון להקים מיפלגה הדשה,
שבה ישתתפו גם יונים מובהקים.
בפגישה עם אנשי אש״ף הזכרתי את
בקשתו של שרון. כששמעו מהו טיב ה הצעה
שהוא עומד להעלות, דחו את ה בקשה
על הסף.
סיפרתי על פרשה זו לא פעם. במאמר
שלי על איש־השנה תשמ״א, לפני שנה
וחודש, סיפרתי כי ״הוא ביקש מאיש יש ראלי,
המקיים מגעים עם אנשי אש״ף (בעל
מאמר זה) להעביר לערפאת הצעה לפגי שה.
אנשי אש״ף לא נענו.״ והעולם הזה
,2300 עמוד .)35 אז לא עלה על דעתו
של שרון להכחיש ידיעה זו.

שיחה
עם חו סיין
כעת הראיון שהעניק לי ערפאת ב מערב
ביירות, במהלך המילחמה, הזכרתי
כעבור שבוע
פרשה זו. הזכרתי אותה
גם בפגישתי עם ח׳אלד אל־הסן, בנירוורק.
היה זה איזכור של קוריוז היסטורי, לא מסר
מטעם שרון — אם כי אני משוכנע כי
שרון דוגל גם כיום ב״פיתרוך מעין זה.
יתכן מאוד כי בפגישתו עם המלך חוסיין.
בימים האחרונים, סיפר ערפאת לחוסיין על
פרשה זו, והזכיר — בצדק — כי אש״ף
דחה בשעתו את ההצעה. במיסגרת המא מצים
להביא להתפ׳ייסות בין חוסייו ו־אש״ף,
סיפור זה בוודאי הועיל.

ח׳אלד אל־חסן
נוסר של שרון
— פירסמו
חו לשאול
זאת, טרח
פירסם על

אותו בהבלטה. שניהם לא טר אותי.
ג־רוסלס פוסט, לעומת
לשאול אותי — ואחר־כד לא
כך מילה.

פגישה
ח שאית
העניין כו לו הוא בילבול של במה דב רים,
כנראה באשמת העיתון הערבי, שלא
הבין את הדברים כהלכה.
מובן שלא נשלחתי על־ידי אריאל שרון
לביירות המערבית, ולא מסרתי שום הצעה
מטעם שרון לערפאת. עצם הרעיון הוא
מגוחך.
העובדה הבסיסית היא שבאוקטובר , 1976
ערב אחת הפגישות עם מישלחות־אש״ף
שבהן השתתפתי, סיפרתי לשרון על פגי־שתי
הצפוייה. אז הציע לי שרון לנסות

אני עצמי העדתי על פרשה זו במיסגרת
העדות שמסרתי למישטרה, שחקרה אותי
בעניין הפגישה עם ערפאת, ואם ייערך
מישפט בוודאי אעיד בשבועה על כך. ועל
הרבה דברים מעניינים אחרים.
מכל זה יצא, בסופו של דבר, הבילבול
של אל־חליג׳ .העיתון הערבי לא יכול היה
להתקשר עימי בטלפון ולאמת את הפר טים.
חבל ששני העיתונים הישראליים,
שיכלו לעשות זאת, הסתפקו בהעתקת ה דברים.
ותמוה, עוד יותר שסקופ זה, ש־היכה
גלים בעולם, לא הוזכר כלל בכל
שאר כלי־התיקשורת בישראל.

האמהות תביאו את ילדיהן, החל בגיל
,3למיבחן־שירה לקראת פסטיבל ה־שירוויזיון.
מה התרחש מאחרי הקלעים.

אסד

ערפאת

תסריט עתידני •:השביתה כבתי־המישפט
תמוטט את מערכת הצדק, אזרחים יפנו
ל״חכרות גבייה״ פרטיות עד
שיתגכש פיתרון — השופטים
יקנו את כתי־המישפט.

אוננה למידות קטנות

הכל מובן לקראת המאבק המכריע
בין חסידי הקו המתון
של ערפאת ובין אנשי־הסירוב במי וסוריה.
צריכה ישראל
לתמוך 7

כמקום לחפש בחנויות לביגדי־ילדים,
יכולות כעלות המידות
הקטנות לפנות למעצכות־אוסד

נשאו׳
לא צריך לטרוח: אפ*
׳פר להישאר בכית ולקרוא
על מיסעדה
ככית־חרהפת לקרח.
למה יכולים לשמש
נ׳ינס יש נים
ועוד
כמדור
ח תם.

דית
ו 1רביה
ב מיני ס טי ת
אפנן עלי גרושה ערביה
בת , 26 היא פמיניסטית
ופעילה בחוגים הלאומיים.
בראיון חושפני לד,עולם הזה
היא אומרת :
״לא אחיה
על חשבונו
של גבר !׳

לצייר ככד — לגזור, לתפור
ולהדביק — זהו תה־כיבה
של כרוריה שניי־דר,
מעצכת אופנה בפיק־צועה•
היא הגציחה בשיטתה
המיוחדת
אחדות מהדוגמניות המפורסמות.

דייו
רק אחד היה חסר
באזכרה — המנוח
.משה דיין. צוות הועד
ל ם הזה לא נעדר, והוא מדווח

האירוע.

שלו ש
נשים
וג פו
הזמרת עירית בולקא וה
מדור׳
קבווניס: תשקיף כמדינה
אתה והשקל אנשים כלוניס
מה הם אומרים —

רפיק חלבי,
אהרון פאפו, יוכבד איבצן, גדי כ״ץ,
גבריאל מוקד, רותי בך אברהם

קטעים חשבון עוכר ושב
הורוסקופ — הגבול בין מאזניים 32 ועקרב 24 סיכתבים 28 תשבצופן
עולם קטן — ארצות־הברית, יוון
ופלסטין

העולם הזר! 2355

צדק בלי חשבון

אנשים כעולם —

ביורן בורג

והנסיך אנדריו

לי־לה־לו —
רחל הסרחלת
נמר של נייר —

איפה יוסף?

פטריק מודיאנו,
א׳ ב יהושע, גדעון שילה. איסר הראל
וז׳אן בקון

זה היה העולם הזה שהיה
יומן אישי
מדייר שידורים — שראל וירדן שידור קולנוע — סרגי בונדארצ׳וק
לילות ישראל — ואלרי וגאלינה
פאנוב והסרט חמסין
ספורט — •שאול קנז

מחריף. כאשר נאם השר בקריית־מלאכי,
באו תומכי השר באשדוד לסגן ראש־העירייה,
יוסף ( ״ז׳וזיו״) אביטן, וביקשו
שיארגן הסעה לעיר השכגה. אביטן, מאגשי
עזר וייצסן, דחה על הסף את הפנייה
ואמר :״שרון אינגו שר.״
על רקע זה החליט ח״כ חרות, דויד מגן,
ראש עיריית קדית־גת, לצאת בפומבי למען שדון,
כדי למנוע רושם שהספרדים של חרות אינם
תומכים בשרון.

ם גי ש ת
א ס רי־ ערבאת
הבל טו ת סודיו ת
שד שרון
צקדר בי אריק שרון טוענים ששר־זהביטחון
מהזיק בידו שבע הקלטות חשובות שד
שיחות עם ראש־הממשלה, מנחם בגין.
לא כדור אם הכוונה היא להקדמות הנוגעות
לטבח בביירות או לתקופות אחרות
כזמן המילחמה בלבנון.

איו ם־ ר ב חי
על המג בי ת
בחוגי המימסד היהודי בארצות־הכרית
פרצה כמעט פאניקה, לרגל חקירה שבה
החלו שידטונות־האוצר האמריקאיים נגד
״המגבית היהודית המאוחדת״.
מזה עשרות בשנים קיים החשש כי האמריקאים יבדקו
מה קורה לכסם ים הנתרמים למגבית והמועברים
לישראל, כביכול למטרות של צדקה. תרומות כאלה
משוחררות ממם־ההכנסה האמריקאי. רבים מן הכספים
משמשים בישראל צרכים שאין להם דבר עם מטרות
פילנטרופיות, כגון מימון ההתנחלויות בשטחים
הכבושים ופעולות פוליטיות וצבאיות אחרות.

פתיחת החקירה נועדה לשמש כאיום־רכתי
על ישראל, וזוהי אחת הסיבות להתקפלות
המהירה של סמשלת־בגין כיסים האחרונים
במשא־ומתן על עתיד לבנון.

אינה ע בי ר ה
ביום שלישי ה־*ן 1באוקטובר, סמוך
לסגירת גליון העו?מ הזה, מסר היועץ
הכישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק
זמיר, את ההודעה הבאה :
כעיקבות פגישת אורי אבגרי עם
יאשר ערפאת בביירות, בתאריך ה־
׳יא ,2. <.החליט ממלא־מקום היועץ
המישפטי לממשלה עד עריכת חקירה
מישמרתית, לבידוד העובדות הקשו-
רות בפגישה זו.
בתאריך ה־2א.וי.נ העבירה אדי ה*
מישמדה את תיק־ההקירה בעניין.
על יסוד מימצאי החקירה הגעתי
למסקנה, כי בנסיבות המיקרה אין
מקום להגיש נגד אכנרי אישום פלילי
בקשר לפגישה האמורה.

שמיר יגיע
לי שי ב ה מחו״ל
שר־החוץ, יצחק שמיר, יגיע משליחותו בחו״ל היישר
לישיבת מרכז־חרות, שתתכנס ב־ 23 באוקטובר.

על רקע הידיעות שוועידת חרות תידחה
שוב, ועד רקע הדו״קרב המילולי בין המחנות
השונים, רו אי ם פעילי התנועה חשיבות
רבה למה שיתרחש בישיבה זו.

דולוג״ן ה חו צ ה?

מרוויחני ש טחי ם
ב כנ ס ת

לדולצין הובטחה תמיכה נרחבת במיסלגח הליברלית,
כאשר יתמודד על התפקיד מול אברהם כ״ץ. אך
השמועה א,׳כרת, שרבים מהעסקנים שהבטיחו לדולצין
אז קולם, יתמכו בבחירות החשאיות בכ׳׳ץ.

עיתונאי ועורבי־דין ־
בין מ ח!יקי הו

חיל־ ה אווי ר הפצי ץ

בשווייץ

טור ישראל״

עיתונאי ישראלי, העובד ככתב של עיתון
זר בארץ, וכמה עורכי־דין, מחזיקים
בחשכונות כנק בשווייץ. שמם מופיע
כרשימה הסודית, שהציגה המישטרה
לשופט שדן במעצר הישראלי שהעביר
כספים לשווייץ.

השבועון הצרפתי ״;ובל אובסר*
בטור״ סידסם במה ידיעות חשוכות
עד המילחמה,
אחד משלושה טורים שעדו בראשית
המידחמה על הצבא הסורי, כ־גיזרת
הביקעה, נעצר על״ידי הסורים
בקרגדחמה עקשני וכתוצאה מכך
נעצרה ההתקדמות כולה וצה״ל לא
הצליח להשיג את יעדו העיקרי נ־גיזרה
זו: ניתוק כביש ביירדת־דסשק.
כתוצאה מכך נאלץ צה־יל לנתק את
הכבישי ליד ביירות ולכתר את העיר,
בניגוד לרצונו.

הנזלת המיפעל טענה, שפיטוריו היו על רקע
מישמעתי, ללא כל קשר לעמדותיו הפוליטיות
הידועות. אך באמצעי־התיקשורת נעשה שימוש
בעובדה שאסף הוא אחיו של אהוד(״אודי״) אדיב,
המרצה עונש מאסר על עבירה ביטחונית.
מועצת־פועלי־חולון קראה למיפעל להחזיר את אדיב
לעבודתו. חסת עירערה, והחלטת ועדת־הביקורת
תהווה אבן־בוחן לשאלה, אם ניתן לפטר עובדים
בשל דיעות פוליטיות.

עורכי־דין שונים ניסו להתעניין אם ניתן לראות את
דימיסמך בכספת בית־המישפט, כביכול מטעם לקוחות
שלהם. למעשה, הם ניסו לבדוק — ללא הצלחה —
אם שמם מופיע שם.

מ מו ח ב חי רו תכליבוד
מרביבי הליכוד הקימו מטות בחידות, שהתחילו לפעול
באופן שוטף, בדי להיות מוכנים להתמודדות, אם
הליכוד יצליח להקדים את הבחירות__ .

ועדתה בי קו רתתכ רי ע
מ ח רי דהקרעבח רו ת

בענייו הפי טו רי ם

הקרע בתנועת החרות סביב שר־הביטחון

ועדת־הכיקורת המרכזית שד ההסתדרות

המאבק על לי שכת
עורבי־ הדי!
הנחירות ללישכת עורכי־הדין, שייערכו בפברואר
הבא, ישמיצו מיבחן ראשון לליכוד, לבדוק
מה כוחו בציבור.

נציג הצעירים• ,הד ״ר אמגץ גולדנברג,
המזוהה עם הליברלים, יפרוש כנראה
מתפקידו כנשיא הלישכה, שבה חברים
עשרת אלפים עורכי־הדין.
כך גברו סיכוייו של אי־ש־המערך, הפרופסור דויד
ליבאי, לזכות בתפקיד. הליכוד רוצה להחליף את
ממלא־מקום ראש־הלישכה הנוכחי, מנחם ברגר, שהוא
איש־חרות, בדמות ציבורית יותר — יצחק מוריץ,
איש־הליברלים. לטענת הליברלים. הם ויתרו לחרות
בסניף תל־אביב הגדול. שבו ירוץ שוב עורך־הדין
יונתן זפרן, איש־הרות.
הליכוד לא יציב את מועמדותו של עורך־הדין שלמה
תוסיה־כהן, וישמור אותו למאבק על ראשות עיריית
ירושלים.

פ ס טי בלדדאכסף
פסטיבל ישראל, שהסתיים לפני כחודש, עדיין לא
שילם לחלק מהאמנים והמפיקים שעבדו עבורו.
לא ברור כיצד יכוסו הפסדי הפסטיבל.

מחלהו שמר.

יתכן מאוד ,־באריה דולצין יאבד את כיסאו
פיושב־דאש הנהלת הסוכנות היהודית.

אחד העניינים שיעלו בקרוב לדיון בכנסת. יהיה
הרווחים הישירים של אחדים מחברי הליכוד. כתוצאה
מפעילות־שיא בהתנחלויות בשטחים.
יוני המערך בודקים איך משיגים ח״בי חרות׳ רוני
מילוא ויגאל כהן אורגד, פרוייקטים בגדה והאם
קשורה הצלחתם העיסקית בכך שהם ח״כים.

עומדת להכריע כיום שני הקרוב כעניין
פי טו ריו של עובד המיפעד ההסתדרותי
״המת״ ,אסף אדיב, בתחילת המידחמה.

צ 1חנת

עיתונאים צרפתיים מתלוצצים׳ ש-
הצנחנים הצרפתיים בביירות נדבקו
עד־ידי הצנחנים הישראליים במחלה
מיסתורית ששמה צגחנת.
הצנחנים הצרפתיים סירבו למלא
פקודה של ממשלתם לשתף פעולה עם
הפלאנגות והצבא הלבנוני בפעולות
של חיפושים ומעצרים של פלסטינים.
מכיוון שעד כה היו הצנחנים הצרי־פתיים
ידועים תמיד כאנשי הימין
הקיצוני, תמהים אם לא נדבקו על־ידי
הצנחניס הישראליים, חברי
״החטיבה שלא גוייסה״.

ר ב3יהה תנ ח לויו ת
ל ח רו ת
בנס גדול של רבני ההתנחלויות, שעד לאחרונה היו
מזוהים עם המפד״ל. ייערך בקרוב, ביוזמת החטיבה
הדתית של חרות — ״אחדות ישראל״.

?וסדרלש בו עון
ה לי כו ד
לעיתונאי מעריב יאיר קוטלר הוצע לערוך את שבועון
הליכוד. בין השאר נאמר לו, שהוא יכול להביא
לשבועון כל מי שימצא לנכון.
במעריב מקווים, שהפעם יפעיל קוטלד את איומיו,
ויסתלק.
ארבעת העורבים הנוכחיים, רוני מילוא, דויד קדסיק,
משה יהלום ומאיר עוזיאל, יעזבו את השבועון הכושל.
מילוא כבר הודיע שהוא ייכנס לעיסקי מו״לות
עם המו״ל יהודה שיף, ועחיאל יחזור למעריב.
כדרך זו יאכד שר־החוץ, יצחק שסיר, את

מוקד כוחו, משום שעד עתה ייצג העיתץ
את עמדותיו.

במדינה העם פרם, ז? * 0ד דזא*־ור
אם ק־ כוחגיס אנשי
הליכוד כאשר הס
עדיין גשיזטוז,
ימח יעשו א 8יודחו1׳
ברחובות תל־אביב הופיעו לפתע
סיסמות גדולות ושחורות :״פרס
— בוגד״ ואף :״פרם הבוגד ה ארור,
לכלא!״
עד כה צויירו סיסמות ברוח
זו על הקירות רק בידי קבוצות-
שוליים, כמו זו של ״הרב״ מאיר
כהנא, ונגד אנשים שהיו מזוהים
עם קו־שלום רדיקלי.
החידוש הפעם הוא בכך שהסים*
מות צויירו, כנראה, בידי אנשי־ה*
ליכוד, ושהן מכוונות נגד מנהיג
האופוזיציה, העומד בראש הסיעה
הגדולה ביותר בכנסת (ראה יומן
אישי).
טענתם של אנשי־הליכוד: זוהי
תגובה על קריאות שנשמעו בהפ גנות,
בנוסח ״בגין — רוצח.״
אך היה זה תירוץ בלבד. הסבר
סביר יותר הוא כי בצמרת הליכוד

נשמעו הערות בנוסח :״מדוע יהו די
חכם כזה יכול לעלות לגדולה
בגולה, אך לא בישראל ן״
חלב או יין? ואכן, אילו היה
מנדם־פראנם עולה לישראל, ספק
אם היה מגיע למשהו. הוא היה חכם
מדי, ספרדי מדי, שוחר־שלום מדי.
הומאני מדי, מכדי להצליח בקאר*
יירה פוליטית במיפלגה ישראלית.
תחת זאת הלך אחרי שארל דה־גול
במילחמת־העולם, ונמנה עם
יועציו הקרובים. אחרי שהמדיניות
הצרפתית הגיעה לעברי פי־פחת
בהודו־סין, והצבא הצרפתי הפסיד
במילחמה שם, הגיע לשילטון ב פאריס
וכונן את השלום הוויאט-
נאמי הראשון. הוא גם הוציא את
צרפת בשלום מתוניסיה. אך לפני
שהצליח לבצע את אותה המשימה
באלג׳יריה — דבר שהיה מציל את
חייהם של יותר ממיליון חיי-אדם,
שניספו במילחמה נוראה שם —
הודח מהשילטון.
בין הגורמים שהביאו להפלתו:
הוא יעץ לצרפתים לחדול מלשתות
יין, ולשחות תחתיו חלב. הדבר
הסעיר את המוני הצרפתים אף
יותר מקריאותיו לנסיגה מהארצות
הכבושות.
כאשר הודח מהשילטץ, באו ב־

ה סו ס נג מר!
ישראלי־הישראלית
למען שלוס
פלסטיני ואש״ף, וכמה פגישות אף
נערכו. בביתו *.
עם השנים היה מוכן לנקום יוז מות
פומביות.
לשיא הגיע ביולי , 1982 בעי צומה
של מילחמת־הלבנון, כאשר
פירסם יחד עם גולדמן ופיליפ
קלוצניק. ממנהיגי יהדות אמריקה,
קריאה נרגשת בזכות הכרה הדדית
ישראלית-פלסטינית. יאסר ערפאת
בירך על יוזמה זו פומבית (ראה
עמודים ,)6—7ואילו ממשלת־יש־ראל
התעלמה ממנה.
זה היה לפני שלושה חודשים. ה שבוע,
בגיל ,75 נפטר פייר מנדס־פראנם
— אולי היהודי הגדול ה אחרון
בדור הזה•*.

.מדיניות
סיסמה ברחדכ דיזגגון! בתד־אכיב
אות לבאות 7
פשט החשש שמא יצליח המערך
בקרוב, אחרי פירסום המסקנות של
ועדח-החקירה הממלכתית בעניין
טבח ביירות, להרכיב קואליציה ח דשה
ולהדיח את הליכוד מד,שיל-
טון. חשש זה הביא מייד להקצנה
כללית של ההתבטאויות.
בצמרת המערך הדליקו סיסמות
אלד. אור אדום. אם הליכוד מתבטא
בצורה קיצונית זו כאשר אך התעורר
חשש שהוא עלול להפסיד
את השילטון — איך ינהגו המוני
מעריציו של מנחם בגין אם אכן
יתגשם חשש זד.ז האם יעביר ה י
ליכוד בשקט את השילטון לידי ה מערך,
כפי שהמערך העביר בשע תו
את השילטון לידי הליכוד? או
שמע תזדעזע הארץ בהפגנות ה מוניות
ובמעשי־אלימות, שלעומתם
יחווירו כל מעשי האלימות, נגד
פרם ואחרים. שהיו בעבר?

מקומו אפסים מסוגם של הסוצי אליסט
מולה, שמיהר לכרות ברית
חשאית עם דויד בן־גוריון ושימעון
פרם, וליזום את מילחמת־סיני של
, 1956 שהיתר. שואה לצרפת וליש
שמיד
38ח^ 3ד
כזד אחרי זו מתקפלות
כל העמדות של ממשלת
בכין כלכגון.
״כל עם חייב בכיבוד הוגן של
דעת־הקהל העולמית,״ קבע תומאם

איש חכם היוה
הוא היה יהודי, ראש•
ממשלה וספרדי — דכר
שלא היה אפשרי כישראל.
פייר מנדם־פראנם הצליח לאחד
שלוש תכונות, ששום אדם בישראל
לא הצליח עד כה לאחת: הוא היה
יהודי, הוא היד. ראש־ממשלה והוא
היה ספרדי.
נוסף על כך היה איש חכם, מדי נאי
ומרחיק־ראות ואדם הומאני ב כל
השקפותיו ומעשיו — וגם אלה
הן שלוש תכונות שלא התאחדו
עדיין בנפשו של ראש־ממשלה יש ראלי.

לא פעם, מול פני תופעה זו.

אילו עלה לישראל...
ראל גם יחד. אין זה פלא שאנשים
כמו בן-גוריון ופרס לא אהבו את
גונדס־פראנס החכם, כשם שלא
אהבו את ידידו, נחום גולדמן. הם
אהבו אותו עוד פחות כאשר החל
מטיף להידברות בין ישראל ו-
אש״ף, ולהקמת מדינה פלסטינית
לצד ישראל, כדרך יחידה לשלום.
ברוח זו עזר מנדס־פראנם לא
פעם למגעים בין אנשי המועצה

ג׳פרסון. הוא לא התכוון רק לציווי
מוסרי, אלא גם לשיקולים מעש *
אולם בניגוד לשמועות ש פשטו
לא יזם מנהס־פראנס פגישות
אלה ולא היה מעורב ביוזמות
הראשונות.
** לפני חודש בחר בו העולם של הזה )2350 כבאיש־היהדות
תשמ״ב.

ייס. דעת-הקהל משפיעה על עמדת
הממשלות.
מנחם בגין ואריאל שרון לא האמינו
בכלל זה. כאשר יצאו למיל-
חמת־הלבנון, וכאשר ביצעו בה מ עשים
כמו הפצצת ביירות המער בית,
השמדת מחנות־ד,פליטים ו הכנסת
הפלאנגות למחנות צברה
ושאתילא.
השבוע התגלו התוצאות של מעשים
אלה — לא בצורה של תגובות
מוסריות של יפי־נפש בעולם.
אלא בצורה מוחשית מאוד במישור
המדיני.
כאשר הגיע שר־החוץ יצחק שמיר
לארצות־הברית, כדי לנהל את הדיונים
המעשיים על הפיתרון בלבנון,
נוכח לדעת כי עומדת מולו
ממשלה אמריקאית שונה מזו ש הכיר
בעבר. השינוי העצום בדעת-
הקהל האמריקאית שיחרר את הבית
הלבן מכבלים רבים, שכבלו ב עבר
את ידיו בעת המגעים עם יש ראל.
עמדת־המיקוח של ישראל
ירדה פלאים, ואילו עמדת־המיקוח
של רונלד רגן ואנשיו הרקיעה שח קים.
הפירות
נרקכו. בשבועות ה אחרונים
כבר התקפלו עמדות יש (ראה
הנדון).
ראל בזו אחר זו
צה״ל נאלץ להסתלק באופן בהול
מביירות המערבית, אחרי עהרמט־כ״ל
ניבא שהייה של שנים במ קום.
הוא רצה להחזיק לפחות ב־נמל־התעופה
של ביירות — וגורש
משם תוך שעות.
התנאי המוקדם לנסיגת צה״ל —
חתימה על חוזה שלום לבנוני־יש־ראלי
— כבר נשכח. אין עוד איש
החולם על כך.
התנאי של גירוש כל אנשי אש״ף
לפני הנסיגה של
מלבנון,
צה״ל, נעלם למעשה גם הוא. ברור
כי תיתכן רק נסיגה בו־זמנית של
צה״ל, הצבא הסורי וכוחות־אש״ף.
השבוע היה נטוש הקרב על ה שרידים
האחרונים של ״פירות הניצחון.״
בכל העניינים האלה הס תמנה
התקפלות של ממשלת־בגין.
בין השאר:
• הדרישה כי כוחות רב־סרן
סעד חדאד יישארו על כנס, כחגו־רת־ביטחון
של ישראל. ממשלת-
ישראל כבר התקפלה מדרישה זו,
והשבוע עמדה רק על סידור כלש הו
שיאפשר לחדאד להחזיק מעמד
כחלק מן הצבא הלבנוני בדרום.
גם זה מוטל בספק. יתכן כי חדאד
יצטרך להגר לישראל.
׳ 0ישראל-תבעה נוכחות צבאית
בשטח זה, באמצעות תחנות־התר-
עה, כפי שהיו קיימים בשלב מסו־יים
בסיני. הדבר מוטל בספק.
• כתנאי אחרון ממש, בשלב
הסופי של ההתקפלות, דרשה ממש
לת־ישראל
את הזכות הרשמית ל טוס
מעל לדרום־לבנון. לצורכי תצ פית.
גם לכך מתנגד נשיא לבנון,
אמין אל־ג׳מייל, שהגיע גם הוא ה שבוע
לארצות־הברית.
בעיקבות כל מה שהתרחש ב חודשים
האחרונים, עלול מעמדה
של ישראל בלבנון אחרי המילחמה
להיות חלש יותר מכפי שהיה לפני
המילחמה. מעולם לא נרקבו ״פי ח
ת הניצחון״ במהירות כה רבה.

הגליל
מ־ד־וון לירוזו במזומנ־ם
האם 3עגש הצעיר
מסח׳גץ ע 7דיעותיו —
או עד כך שאחיו
הוא עוזרו ש 7ערפאת )
יתכן כי ג׳ובראן שקור יכול לה תגאות
לפחות בהישג אחד: הוא
מהווה תקדים.
לפני כמה ימים שוחרר שקור,
בעל מיפעל קטן בכפר סח׳נין ב גליל,
בערבות עצומה: הוטל עליו במזומנים להפקיד מיליון לירות
בקופת בית־המישפט.
אך השילטונות לא הסתפקו ב כך.
מייד עם שיחרורו זכה שקור
בצו־ריתוק, האוסר עליו לצאת מ כפרו.
בלילות הוטל עליו מעצר־בית,
וביום עליו להירשם במיש־טרח.

זד. נראה מופרז, לאור הפ שע
המיוחס לו. לדעת התביעה,
אחראי שקור לכרוז, שעליו חתו מים
כמה אירגונים ערביים, ושבו
הובעה אהדה לאש״ף. כרוז זה
חולק בגליל בשיא מילחמודהלבנון.
כאשר הרגשות של כל הערבים
הישראלים היו נסערים. איש אינו
טוען כי ג׳ובראן, שהוא נשוי ואב.
עשה מעשה עויין כלשהו.
האח הכפור. אך יתכן כי ה יחס
המיוחד לשקור נובע מסיבה
שונה לגמרי: ג׳ובראן הוא אחיו
הצעיר של עמאד שקור, עוזרו ה ראשי
של יאסר ערפאת והמומחה
העיקרי שלו לענייני ישראל. עמאד
שקור היה נוכח בפגישת ערפאת
עם אורי אבנרי, שרית ישי וענת
סרגוסטי בביירות, והוא מופיע ת דיר
לצידו של ערפאת בתצלומים.
העובדה כי עמאד שקור הש מיע
פומבית דברים בזכות שלום
ישראלי־פלסטיני, ואף הופיע לצד
ישראלים באסיפות פומביות באי רופה,
לא שינתה את יחם השיל־טונות
לאחיו הצעיד — בייחוד
אחרי שזה העניק לשרית ישי רא יון
(העולם הזה )2344 שבו הש מיע
דיעות לאומיות תקיפות.

בתוכני אשי ו מתסנניס הנר למאבק המנרע בין שוחר
הקו המתון וחזית־הסיווב ־ במי תומכת שואל?

גו ס שו ססרס

ך • קרכ הגדול בתוככי אש״ף החל.
י ** יתכן שזהו הקרב המכריע.
בצד האחד: הדרך של ערפאת. היא חו תרת
לפיתרון מדיני, שעיקרו הקמת מדי נה
פלסטינית בגדה וברצועה, תוך שלום
עם ישראל.
בצד השני: הדרך הסורית, השוללת הלי כה
פלסטינית עצמאית בדרך השלום.
הכל ידעו כי ההתנגשות בין שני הכוחות
האלה היא בלתי־נמנעת. אך השאלה
היתד : .מתי ן

;ראה כי היא תתחולל כשבועות
הקרובים. שדהלהקרב הצפוי: סד
שב המועצה הלאוסית הפלסטי־
;ית־בדרך.

תוניס ל ו1וש>ן
אש״ף
ף תפלגות המחנות בתוך
י • הסתמנה בבירור כבר בביירות הנצו רה,
כאשר התכוננו כוחות־אש״ף לפנות

״צעד א ח רי צעד״ *
.לאין מושכת סוריה ל
הפלסטיני לצורכי המשא־והמתן. הוא רו צה
להקים פדרציה שתבטיח את שליטת
הצבא והמישטרה של ירח בגדה וברצועה,
תוך הכרה פורמלית בילבד ביישות פלס טינית
בשטחים אלן*
ירושלים הפכה סמל המחלוקת. לכל פלס טיני
ברור כי ירושלים המיזרחית״ מוכ רחה
להיות בירת המדינה הפלסטינית. זהו
כימעט עיקר מקודש. ואילו חיוסיין רוצה כי
עמאן תהיה בירת שני החבלים — הירדני
והפלסטיני.

המשמעות כרודה: מדינה פלסטינית,
שכירתה כירושלים, תהיה
עצמאית — גם אם יהיה לה קשר
פורמלי כלשהו עם ירדן. ואילו הכל
פלסטיני שכירתו בעמאן לא יהיה
אלא מחוז מינהלי שד ירדן.

לאן מושכת ממשדת־ישראל?
את העיר ונאלצו לבחור את יעדיהם.
יאסר ערפאת, ועימו הרוב המכריע של
ראשי פת״ח, בחרו בתוניס. התירוץ היה
שתוניס היא עתה בירת הליגה הערבית.
אך היו לה גם מעלות אחרות: נשיא תו ניסיה,
חביב אל־בורגיבה, היה חלוץ רעיון
השלום הישראלי־פלסטיני, עוד ב־. 1965
תוניס עזרה כמה פעמים, מאחרי הקלעים,
ליוזמות־שלום אש״פיות, ובעיקר לנסיו־נות
ההתקרבות בין אש״ף וארצוודהברית.
שעליהם ניצח עיצאם סרטאווי. ובעיקר :
תוניס אינה דמשק.
במילחמת־הלבנון הוכח סופית כי פת״ח
הוא הכוח המרכזי, וכימעט הבילעדי, ב־אש״ף.
הוא תפס מקום דומה לזה שתפס
אירגון־ההגנה במערך היהודי בראשית מיל-
חמת-תש״ח. לצידו, התגמדו כל הכוחות
האחרים באש״ף.
כמה מראשי הכוחות האלה, שקיבלו את
מנהיגותו של ערפאת בביירות, החליטו
בכל זאת לעבור לדמשק. היו אלה ג׳ורג׳
חבש, ראש החזית העממית ; נאיף חוותמה.
ראש החזית הדמוקרטית; אחמד ג׳בריל,
ראש המיפקדה הכללית; ועוד.
גם כמה ממנהיגי פת״ח, כמו צאלח
ח׳לף (״אבו איאד״) ,עברו לדמשק. זה היה

בלתי־נמנע, מפני שחלק מכוחות אש״ף
נמצאים בלבנון בשטח הנתון לשליטה סו רית
— הצפון והמיזרח, אך יתכן כי אבו-
איאד מנסה אף הוא להמר על הקלף הסורי.

ההכרעה כין דמשק ותוניס היוגה
הרכה יותר מהכרעה גיאוגרפית.
היתה זאת סחדוקת עסוקה כיותר
עד קו התנועה הלאומית הפלס טינית,
ועד השליטה כה.

עופזוז! ׳מור זו1ס״ן
ך* חלוקת זו פרצה בימים האחרונים,
יי• י בקשר לנושא המעורר רגשות עמוקים
בקרב הפלסטינים: היחסים עם ירדן.

כד הפלסטינים שונאים את הס ך חוסיין ,״הרוצח של ספטמבר
השחור״ .לפלסטינים, כמו ליהודים,
יש זיכרון ארוך, והטכח לא נשכח.

אולם ראשי המחנה הפלסטיני, המאוח דים
סביב ערפאת, יודעים כי אין הפלסטינים
יכולים עתה להרשות לעצמם להי־
־ על שני קובעי־הפלדה, דמויי־הצבים :
אש״ף ומגן־דויד.

כנע לרגשות. הם מנהלים מדיניות מפו כחת.
ההגיון אומר שבמצב הנוכחי כדאי
לפלסטינים למצוא שפה משותפת עם חו־סיין,
כדי שזה ישמש מעין גשר בינם
ובין האמריקאים ומיפלגת־העבודה הישר אלית.
אלה התחייבו, משום־מה, שלא לנהל
משא־ומתן ישיר עם אש״ף, אך לתמוך
בהחזרת השטחים הכבושים לערבים אם
יקום קשר כלשהו בינם ובין ירדן.
ערפאת נסע לירדן כדי לברר אם ניתן
למצוא פשרה בין ירדן ואש״ף. כמצופה,
הסתבר כי הדבר קשה. כי זה מול זה עמדו
שתי תפיסות:
@ ערפאת מוכן להיעזר ביר ח ולמ סור
לו שליחות מוגבלת, אך לא למנות
את חוסיין כנציג העם הפלסטיני — תואר
שנשלל ממנו בפירוש בוועידות־הפיסגה ה ערביות.
ערפאת מוכן להסכים לקשר פור מאלי
רופף בין ירח והמדינה הפלסטינית
שתקום בגדה וברצועה, אך בשום פנים
לא לשליטה ירדנית בשטחים אלה.
׳ 9חו סיין רוצה להתמנות כנציג העם
־ קאריקטורה של פלאנטי בלה מונד
הצרפתי. על שתי המגילות, שאלייהן מוש כים
ישראל ואש״ף, כתוב ״הכרה הדדית״.

מאחורי מחלוקת זו מתחבאים פחדים
הדדיים. הפלסטינים אינם מאמינים לחוסיין,
וזוכרים היטב את הדיקטטורה המישטרתית
והצבאית שהוא השליט בגדה עד . 1967
חוסיין, מצידו, פוחד מפני מדינה פלסטינית
עצמאית, כי זו תהווה מוקד־משיכה
לפלסטינים, המהווים עתה את רוב נתיניו.
תחת שפלסטין תהיה חבל של ירח, עלולה
ירדן להיות לחבל של פלסטין.
ערפאת ניסה להפריך חששות אלה. על
רקע זה מסר למלך חוסיין כי אורי אבנרי
סיפר לו, בעת ביקורו בביירות המערבית.
שאריאל שרון מוכן לעזור לערפאת להפיל
את שילטונו של חוסיין בירדן. ערפאת הוסיף
שהוא דחה הצעה זו ״בשאט־נפש״
(ראה איגרת העורך, עמוד .)3
לבסוף הסכימו שני הצדדים שלא ל סיים
את הוויכוח, אלא לחדש אותו אחרי
מושב המועצה הלאומית הפלסטינית, ש ייערך
בעוד כחודש. למרות המחלוקת ה עקרונית,
רמזו שני הצדדים שהם מעוניי-
נים בהמשך הדו־שיח, ומוכנים לחפש פש-

דווה אדומות בדמשק
ולסעצם קיומו של דו־שיח זה הד־י
* ליק נורה אדומה בדמשק.
אחרי תקופה קצרה של ירח־דבש ירדני-
סורי, הפכו שתי מדינות אלה שוב יריבות.
יש ליריבות זו שורשים רבים. בין השאר :
* ירדן תומכת בעיראק במילחמתה
באיראן, ועיקר האספקה לעיראק עוברת
דרך נמל עקבה. ואילו סוריה היא אויבתה
המושבעת של עיראק, מפני שבשתי המדי נות
שולטים פלגים יריבים של אותה ה־אל-
מיפלגה
(מיפלגת־התחייה הערבית,

• סוריה היתה פרו־סובייטית בעוד ש ירדן
היא אחד מעמודי־התווך של המערך
האמריקאי בעולם המערבי.

י • לפרות האידיאולוגיה הכל־ערבית
של הבעת׳ הסורי, ממשיכה לקונן במעמקי
הנשמה הסורית האפונה שירח, כמו לבנון
ופלסטין, היא בעצם מחוז סורי, וכי שליטי
עמאן, כמו ראשי לבנון ואש״ף, צריכים
לשרת את המטרות הסוריות.
המחלוקת בין ירח ואש״ף. שהגיעה ל שיאה
בספטמבר השחור של , 1970 עזרה
לסורים. חיסול מחלוקת זו נוגד בהחלט
את האינטרס הסורי — יהיה הרקע כאשר
יהיה. כאשר הרקע הוא חיזוק הכוחות יד יאסר בהנהגת
אנטי־סוריים באש׳׳ף,
ערפאת, התקרבות ירדנית־אש״פית היא ל-
זרא בעיני דמשק.

לכן נקטה סוריה צעדים נם רצים
כדי לטרפד את שליחות ערפאת
בעמאן•

זו בלבד שסוריה שיכנעה את ראשי
האירגונים הפלסטיניים, הנמצאים בדמשק,
לפרסם גילוי־דעת נגד התקרבות לירח,
אלא שגם מנעה פיסית את נסיונו של ער פאת
לכנס בעמאן מושב מיוחד של הוועד־הפועל
של אש״ף. כדי לקבל החלטות על
היחסים עם ירח.

חברי הוועד־הפועל הנמצאים כדמשק
הפכו — כמצופה — בני*
ערוכה של המדיניות הסורית.

עובדה מעניינת: הסורים החתימו על
גילוי-הדעת את ראשי האירגונים הקטנים,
אך לא את ראש אל־צעיקה, האירגון הפרוסודי
המובהק, הידוע כזרוע של ממשלת־סוריה.
לעומת
זאת הגיע לעמאן האיש מס׳ 2של
פת״ח -אבו־ג׳יהאד. שהוא תומך עיקבי בקו

סורי. ולא היה להנהגת אש״ף חופש־תימ־רץ.
הווטו הסורי מנע צעדים חד־משמעיים
לקראת השלום.
לכן נאחז ערפאת לרוב בהכרזות סוביי־טייות,
שסוריה לא יכלה להתנגד להם,
כדי להביע את נכונותו להכיר בישראל.
כך אישר אש״ף את ההצהרה האמריקאית-
סובייטית של אוקטובר , 1977 שדיברה על
הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני
ועל זכות כל המדינות במרחב להתקיים.
הוא אישר פודאחד את נאומו של ליאוניד
ברז׳נייב ממארס ,1981 שדיבר על מדינה
פלסטינית ועל זכותה של מדינת־ישראל
לשלום ולביטחון. אך לא היה די בהצה רות
אלה כדי לאפשר התקרבות פלס־טינית־אמריקאית
וכדי לשכנע את דעת־הקהל
בישראל.
כאשר תמך ערפאת בתוכנית־פאהד המ קורית,
הופעל לחץ סורי כביר על אש״ף,
וההסכמה בוטלה.
מאחרי הקלעים הכין ערפאת אקט מדי ני
גדול, שנועד להמחיש את נכונות אש׳׳ף
להכרה הדדית עם ישראל. זאת היתד ,״יוז מת
סרטאווי,״ שנועדה ליצור סנסציה מ דינית
בינלאומית. שבוע לפני המועד הק בוע
פלש צה״ל ללבנון, ויש הסבורים כי
טירפוד יוזמה זו היה אחד היעדים העיק ריים
של מנחם בגין ואריאל שרון, ואחד
השיקולים העיקריים לעיתוי הפלישה.

כאופן פאראדוכסלי, אירועי יה־מידחמה
שיחררו את אש״ף סן
השיעבוד הגופני והרוחני לסוריה.
עדר ככיירות הנצורה פיתח ע רפא ת
שורה של יוזמות, שנועדו לסלול
את הדרך למדיניות־שלום של
אש ״ף.

• ההיענות ליוזמת פייר מנדם־פראנס
(שנפטר השבוע) .פילים קלוצניק ונחום
גולדמן (שנפטר גם הוא בינתיים) ,שקראו
להכרה הדדית ישראל־אש״ף.
• הפגישה עם אורי אבנרי בביירות.
• החתימה על ״מיסמך מק-קלוסקי,׳׳
שבו קיבל ערפאת על עצמו את ״כל החלטות
האו״ם הנוגעות לבעייה הפלסטינית.״
• השיחה עם אמנץ קפליוק.
• ההצהרה של ח׳אלד אל־חסן באוזני
אבנרי על נכונות אש״ף להפסיק את הפיגועים
האלימים.

חברה נוזוזא

חוותמה
דו־קיוס
של ערפאת. אבו־ג׳יהאד, ראש הזרוע הצבאית
של פת׳׳ח — הוא חוק א מאבות הקו
המתץ. הוא ניצל את ההזדמנות כדי להס תלק
מסוריה — ויש אומרים ששם חשש
לחייו, אחרי הריגתו של אבו־ואליד, ה-
רמטכ׳׳ל של כוחות אש״ף, אדריכל ההגנה
על ביירות המערבית, שנהרג באופן מיס-
תורי בשטח הסורי בלבנון.

צעד אתו* צ0ז
ד ץ ותמי גילוי־הדעת נגד ההתקרבות
י י לי ר ח אינם, בהכרח, נגד קו של שלום.
נפנה עימם, למשל, נאיף תוותמד -ראש ה חזית
הדמוקרטית השמאלגית, שהשמיע ל אחרונה
הצהרה מרחיקת-לכת בזכות ה שלום
והדו-קיום עם ישראל. אולם גם
חוותמה, שגדל בירח, מתנגד להתקרבות
למלך חוסיין, שנוא־נפשו.

הקרב המכריע לא ייערך, כנראה,
על שאלה זו, שהיא טכסיסית ד
מישנית, אלא על השאלה המרכזית:
האם להשמיע את ההכרזות
החד־משמעיות לנכי היעדים הפלסטיניים,
הדרושות עתה כדי
לאפשר לאש ״ף לפתוח כהידכרות
עם ארצות־הכרית ועם כוחות השלום
כישראל.

במשך שנים דחה ערפאת את הקרב ה מכריע
בתוככי אש״ף, אף שגם הוא ידע
— מן הסתם — שהוא בלתי-נמנע. הוא חי פש
הזדמנות היסטורית, שבה יהיו כל הנתו נים
לצידו.
בשנים האחרונות, עד למילחמת-הלבנון,
התקדם ערפאת בצעדים זהירים מאוד לק י
״ ראת יעד זה. פדינת-המיני של אש״ף ב-
דרום־לבנון היתה נתונה. למעשה, לכיבוש

יוזה נמשך ביתר שאת כאשר יצא
׳ \ ערפאת מביירות. שורה שלמה של מע שים
והצהרות באו להכשיר את הקרקע ל הכרעה.
בין השאר:
• הופעת ערפאת בוועידת־הפיסגה ה ערבית
בפאם, שבה פעל כראש המחנה ה מתון
בעולם הערבי ודאג לקבלת החלטות
המאפשרות הכרה בישראל.
• אי־דחיית תוכנית־רגן על־ידי אש״ף,
והעולם הערבי כולו, בוועידת־פאס.
• הפגישה של ערפאת עם האפיפיור,
שבה דיבר בזכות הכרה בישראל והפסקת
הטרור.
והנשנות של
• הצהרותיו החוזרות
ערפאת ברומא, בדמשק ובעמאן. שבהן
הביע את ״תודת העם הפלסטיני לחיילים
ולאזרחים של ישראל, שהתנגדו למילחמה
ושהביעו סולידריות עם העם הפלסטיני.״
נאיף
• הצהרות מרחיקות־לכת של
חוותמה, פארוק קאדומי (לשעבר מחסידי
הקו הנוקשה) ואחרים בזכות דו־קיום עם
ישראל.
• הופעה פומבית משותפת של עמאד
שקור, עוזרו הראשי של ערפאת, עם אורי
אבנרי באסיפה פומבית למען השלום ב־אמסטרדאם.

1הודעות הגינוי של נציג אש״ף ב רומא,
נימר חמאד, ושל ערפאת עצמו, אח רי
מעשה־הזוועה של קבוצת אבו־נידאל
בביח-הכנסת ברומא.
הפגישות של ערפאת עם חוסיין היו חול יה
נוספת בשרשרת זו.
בל המעשים האלה עוררו מורת־רוח גו ברת
בדמשק, שאינה רוצה כי העניין ה פלסטיני
יישמט מידיה. אמנם, גם סוריה
זזה במהירות מעמדותיה הנוקשות. היא
מתקרבת לארצות־הברית (ראה הנדון) ואף
הכריזה פומבית על נכונותה להכיר ביש ראל.
אך אין היא מוכנה לסבול מדיניות
עצמאית של אש״ף. על כן, מנוי וגמור עי מד,
לחבל במעמדו של ערפאת, ואם אפ שר,
לחסלו ולהחליפו באדם הכפוף להור אות
דמשק.
זהו הרקע לפעולות הרצחניות של חסן
אל־בנא, המכונה ״אברנידאל,״ הפועל ל חילופין
בשליחות עיראק ובשליחות סוריה.
פעולוודהטרור נגד יעדים יהודיים באירו
־פאת

״תודה
לחייליס !לאזרחיו של ישראל...
פה, וביניהם המיסעדד, היהודית בפאריס
ובית־הכנסת ברומא, והנסיונות להתנקש
בחייהם של ראשי אש״ף, נועדו לחבל ב הישגים
המדיניים של אש״ף ולחסל את
ראשיו.

המור יותר: הפעולות של איר־גון
אבו־נידאד, המכוונות נגד
אש ״ף וערכאת, מתוארות כהודעות
רישמיות כישראל, וגם בכדי־ה-
תיקשורת, כפעולות מטעם אש ״ף.
לכל היותר סדוכר סתמית על
״מהכלים פלסטיניים״ ,כך שהקורא
התמים מתרשם כי המדובר כאש
״ך ,״אירגון המרצחים״.

י פי כ ל הסימנים מתכונן ערפאת הפעם
* להשיג הכרעה ברורה.
יהיה זה המאבק המכריע על דמותו של
אש״ף, פעולתו והרכב הנהגתו.5

אחריות *שואלית

נ1ין דמעו אנדוידא7

הרכר מעורר שאדה גדולה כישראל.

פעולה וכל הצהרה של ישראל מש פיעות
במישרין או בעקיפין על המאבק ב תוך
אש״ף, כשם שכל פעולה או הצהרה
של אש״ף משפיעות על הנעשה בישראל.

הצהרות ייטראליות האומרות כי
ישראל לא תכיר לעולם כאש״ף,
גם אם ידכק כקו של שלום, וכי
לא תסכים לעד-דם להקמת מדינה
פלסטינית כגדה וברצועה, גם ב־מיסגרת
של שלום גמור וסופי,
מחזקות כמוכן את הקיצוניים ב־אש״ף,
ועוזרות להם לטעון כי אנשי
הקו המתון כאש״ף הם אנשים
נאיכיים, שאינם סכינים את כוו־נות־הזדון
של ישראל.

לעומת זאת, כל פעולה המוכיחה כי מוד
גה־השלום של ישראל הולך וגובר, וכי הוא
עשוי מחר לכוץ את המדיניות הישראלית,
מחזקת את הקו המתון באש״ף.

הפגנות״השלדם שנערכו כישראל
כמהלך הסילחסה עשו רושם כביר
על המוני העם הפלסטיני, וחיזקו
כאופן מכריע את ראשי הקו ה מתון
באירגון. ערפאת עצמו מסתמך
כימעט כלי הרף על הפגנות
אלה, בבואו להגן על הקו שלו.
השאלה היא: מהו האינטרס הישראלי?

לראשי הליכוד יש על כך תשובה
כרודה: כדאי לחזק דווקא את הקו
הקיצוני כאש ״ף.
תדמית של אש״ף טרוריסטי ורצחני מח זקת
את הטיעון של ממשלת בגין, שמוכ רחים
לספח את הגדה והרצועה לישראל,
מכיוץ ש״אין עם מי לדבר,״ שהשלום אי נו
אפשרי, ושעל ישראל להתגונן מפני
הרוצחים.
רוב העיתונות הישראלית משתפת פעו לה
עם קו זה. ההתקפות הסוריות על ער־פאת
השבוע תוארו על-ידי בלי-התיקשורת
בארץ בהנאה רבה. יוזמותיו של ערפאת
ואנשיו אינן זוכות בארץ בשום סיקור, או
בסיקור מיזערי ולגלגני.

ף * א ם קי זד, תואם באמת את האינטרס
י • האמיתי של ישראל י
יש עכשיו הזדמנות היסטורית, אולי יחי דה
במינה, לחולל שינוי-ערכים יסודי בקרב
העם הפלסטיני. אחרי ארבעה דורות של
מילחמה, יש סיכוי לעלות על דרך של התפייסות
אמיתית לא רק על פני השטח,
אלא במעמקי התודעה של שני העמים.

נדצוס כך יהיה זה פשע היסטורי,
אם לא תעשה ישראל כד
דכר אפשרי כדי לעודד ולחזק את
הכוחות המתונים כאש ״ף, ולאפשר
להם להתגבר עד אויבי השלום,
שהם גם אויכי הקיום הישראלי.

על רקע זה, אפשר רק להצטער על
מעשיהם ודיבריהם של כמה מראשי מחנה־השלום
הישראלי, התוקפים בכל הזדמנות
ובלי אבחנה את אש״ף, מתוך חשבץ טכ סיסי.
נדמה להם כי ההתקפות על אש״ף
מאזנות, באוזני מאזיניהם הישראליים, את
הצהרותיהם בזכות השלום והחזרת השט חים
הכבושים. ההתקפות על אש״ף הן ״פו פולאריות,״
ובאות לחזק את התדמית ה־
״פטריוטית״ של הדוברים, בבואם להטיף
לקו של שלום, שאינו ״פופולרי.״

זהו חשכון קלוקל ומוטעה, והוא
סחטיא את סטרתו.
כל דיבור על שלום הוא חסר־ערך, אם
אינו מצביע על דרך מוחשית ואמינה ל שלום.
והדרך היחידה היא הידברות בין
ישראל והנהגת העם הפלסטיני.
כל מעשה העוזר כיום להנהגה הפלס טינית
לנצח במאבק הפנימי ולהגיע לקבי עת
עמדה חד־משמעית בזכות השלום, הדו־קיום
וההכרה ההדדית, תוך התגברות על
פיקפוקים פנימיים ומישקעי העבר, משרת
את האינטרס הלאומי הבסיסי וארוך־הטווח
של מדינת-ישראל. כל מעשה הפוך מחבל
בישראל.

הדכר סטיד אחריות ככרה על
כל אדם כישראל המורע לאינטרס
הלאומי הבסיסי של ישראל: השגת
השלום.

במדינה
שטחים מוחזקים
3 !3ד״ת־אד>בע וחברון השכון; הוכח שגוש־אמונים
הוא גם כוח צבאי.
לכאורה, לא היה כל קשר בין
שני האירוע ־ם שהתרחשו באותו
שבוע. למעשה. היה ועוד איך.
האירוע הראשון היה מעצרם ו־שיחרורם
המפתיע של ארבעה מ תושבי
קריית־ארבע, כדי לבדוק
הקשר בינם ובין ההתנקשות בכרים
ח׳לף ובבסאם אל־שכעה. ראשי
עיריות רמאללה ושכם, לפני כשנתיים
וארבעה חודשים. האירוע
השני היה הגשת כיתבי־אישום
נגד מיספר קצינים ששרתו בנפת
חברון, בעיקבות חקירה של הסרק־לים
הצבאי הראשי, על סמך חו מר
שהועבר אליו על־ידי שישה
קצינים מאנשי שלום עכשיו.
כשמגלים את הקשר בין שני
האירועים מתברר, שההתנחלויות
בשטחים הכבושים הפכו לכוח צבאי
מוגבל, אך בעל משמעות, ש אליו
מצטרפים חיילי צה״ל בעלי
אוריינטציה ימנית. המשרתים ב שטחים.
קצה־הקרחו*
.הארבעה׳ ש נעצרו
בחשד של החזקת חומרי־חבלה.
מוכרים היטב לתושבי ה קריה.
מעצרם
של הארבעה העברתם החפוזה לתחנת־מישטרה אחרת, ה חיפושים
בביתם מעידים שהרמזים
שפורסמו הם רק קצה־הקרחון.
בגדה המערבית פזורים עשרות
התנחלויות, מישובים זעירים ועד
עיירות. יושבים שם כיום לפחות 30
אלף איש, ויש האומרים הרבה יותר.
תושבי־המקום בגיל צבא מוצאים
מיחידותיהם הרגילות, ומועברים
ליחידות ההגנה המרחבית. הם רא־שאים
להחזיק בביתם את נישקם
האישי. והם יכולים להתארגן למשימות
צבאיות מקומיות. כמו תסיסת
צמתים או חיפוש בבתים.
ההתנחלויות, הנשמרות על־ידי
המתנחלים וחיילי צה״ל הן מחנות
צבאיים לכל דבר: הן מגודרות
היטב, יש בהן נשק רב. מערכת
קשר משוכללת בין ההתנחלויות
השונות והמוטיבציה גבוהה של
התושבים הופכת את ההתנחלויות
למיבצרים דרוכים.
למנוע סדר חדש. הצבא ה פרטי
של גוש־אמונים בשטחים ה כבושים
הוא עובדה. הוא פועל
באופן חוקי, זוכה בהכרת הצמרת
הצבאית והאזרחית. ועד השבוע
שעבר אפילו המישטרה לא העזה
לגעת בו.
אם כן, מה קרה דווקא עתה י
לכאורה, זהו הזמן הכי פחות מת אים
לפעולה של השילטונות: תנו עת
התהיה, שבה חבר מנהיג ה גוש,
חנן פורת. היא חברה בממ שלה.

אכן היה בידי המישטרה מי דע,
והוא לא נתגלה במיקרה ב שבועות
האחרונים, מדוע נעשה
בו שימוש דווקא עתה?
• האפשרות הראשונה היא, ש הסתלקותו
של ראש המינהל האז רחי.
מנחם מילסון. זירזה את ה חקירה.
שהתנהלה מזה זמן רב.

• אפשרות שלישית היא, שב־מיסגרת
מאבקי כוחות־במערכת ה ביטחון.
יש מי שמנסה להחליש את
העורף האלקטוראלי והאידיאולוגי
של שר־הביטחון, אריאל שרון.
• אפשרות רביעית, שיש לה
״חסידים״ בגדה: המעצרים נועדו
להרתיע מפני התארגנות של גורמים
שונים מקרב המתנחלים. בק־

^ למץ משראווי היה המודיע
יי המישטרתי החשוף ביותר. הוא
טרח להצהיר על כך בכל הזדמנות
ולמסור מידע על עצמו לכל עתו־נאי.
אם אחת המעלות העיקריות
של כל מודיע מישטרתי היא חש איותו,
לא נזקק משראווי למעלה זו לעיתים־קרובות גם היה נדמה.
כי יותר משמעוניינת המישטרה בשירותיו
של משראווי. מעוניין הוא
במתן שירותים למישטרה. מה משך
את הערבי יליד יפו להקדיש את
כל חייו למארבים לסוחרי־סמים,
לטמינת מלכודות לעבריינים ביפו
ולביקורים תכופים בתחנות־המיש־סרה?
המניע
הנראה לעין, שאותו טרח
מעראווי להדגיש. היה רצונו העז
והכנה להפוך לשוטר ולעמוד ל רשות
הצדק. אך כיוון שבעברו
היו טמונות כמה וכמה הרשעות
פליליות על תקיפות. קטטות במ קומות
׳ציבוריים ועוד, לא יכול
היה להתקבל למישטרה כשוטר
מן השורה, ולכן נאלץ לעשות זאת
בדרך הקשה של מודיע מישטרתי.
כאשר נעצר בימים אלה באש מת
נסיון לרצח של עבד־אללה
ג׳בלי, החל להתברר מניע שונה
לגמרי למעשיו של המודיע נמוך־
הקומה. ב־ 10 בספטמבר השנה חזר
ג׳בלי, עבריין יפואי הידוע כ־סוהר־סמים,
לביתו. הוא לווה על־ידי
שני חבריו, חסן כחיל וחאפט׳
שוראפי. שניהם ידועים כמעורבים
במיסחר הסמים ביפו. כאשר הגיעו
השלושה לפתח־ביתו של ג׳בלי,
תקף אותם לפתע אלמוני רעול-
פנים, וירה לעבר ג׳בלי. הכדור
לא פגע באיש, אלא נתקע במשקוף
הדלת• גיבלי ניסה לתפוס את התו קף
האלמוני ולהוציא מידו את ה
אקדח,
אולם אז ראה שבידו השניה
מחזיק התוקף רימון־יד בלתי־נצור.
דבלי
טוען, כי משך את המסיבה
וגילה כי תוקפו הוא משראווי.
וכי אז זרק המודיע מידו השניה
את הרימון אחורה, וזה התפוצץ
במרחק קטן מהחבורה ופצע קלות
את כולם.

ה ח סינו ת
נ שיה
ן * חי ל ו שו ר א פי ברחו מהמקום.
י ואילו דבלי הזעיק את המישט־רה
וזו עצרה את משראווי. למודיע
היה, כרגיל, הסבר טוב למעשיו.
הוא טען כי היה במעקב אחרי
עיסקת-סמים, וכי הכין מארב לש לושה,
לפי בקשתו של חיים בול־קין,
קצין־מישטרה מהמדור המר כזי.
בולקין הכחיש את הדבר, וכך
נשרה לפתע החסינות ממשראווי.
נותרה השאלה מדוע תקף המודיע
באקדח וברימון את שלושת סוחרי־הסמים?
בוצות
צבאיות חצי־מחתרתיות, ל פעולות
שונות בגדה. כבר זמן רב
מאים בגוש־אמונים את התקופה
שאחרי מילחמת הלבנון כזמן מת אים
לעריכת סדר חדש גם בש טחים
הכבושים, הן כדי לגרום
לעזיבת רבים והן כדי למנוע את
סכנת מימוש האוטונומיה.
אם האפשרות הרביעית היא הנ כונה,
יתכן מאוד שהתערבות גור מים
פוליטים תמנע את המשך הח קירה,
שקצותיה מתחילים להיות
מאוד ברורים.
דיו כדתי־מחיק. ממש באותו
שבוע התפרסמה הודעת דובר צה״ל
על חקירת הפרקליט הצבאי הרא שי
את תלונות קציני־המילואים.

חשוד כחיל

גאשם משו־אווי
ריבים ותיקים או שותפים לעבירה?
גירכה שהועלתה במישטרה מס בירה
סוף־סוף את התעלומה של
הפדיע־המישטרתי ומרצו הבלתי-
נדלה לתפיסת סוחרי־סמים. לפי
השד של המישטרה היה משראווי
עצמו סוחר־סמים, שניהל עסקים
נרחבים ביפו. דשם כך לא היה
טוב ממסווה של מודיע מישטרתי.
הוא שלט על שוק הסמים ביד
חזקה, טירפד כל עיסקה של מת חריו
והסגירם למישטרה. תפס את
מצבורי הסמים שלהם ומסרם ל־מישטרה.
וכך. במכה אחת. הרס

נכנסו לשנות מאסר ארוכות, אחרי
שנתפסו בכף על-ידי משראווי, ש העיד
נגדם גם בבתי־המישפט• לא
אחת ניסו להתנכל לו ולמישפחתו.
באחת הפעמים נכווה למוות אחיו
הצעיר, שישן במיטתו ליד החלון,
במקום בו נהג לישון המודיע.
אלמונים שפכו עליו חומר דליק
בטעות.
לפני חודשים אחדים נזרק על
משראווי רימון, כאשר ניסה להי כנס
למכוניתו ביפו. אך הוא ני צל
גם הפעם.

האחרון עבד כמודיע וגם אחרי
מעצרו הביא מפקח ליבליך ממי-
שטרת יפו סכום של 1000 שקל
לאשתו, תשלום עבור אחד ממיב־צעיו
האחרונים.
בינתיים איתרה המישטרה את
חסן כחיל בגרמניה, לשם נמלט
מיד אחרי היריות. הוא שוחח ב טלפון
עם אנשי מישטרה, שהב |
טיחו
לו כי אם יחזור לארץ ויבוא
להעיד, לא יעצר. אולם מייד עם ^
שובו נעצר גם הוא. נראה כי יש ך
חשד שהוא קשר קשר עם מש־

את כל מתחריו וקיבל חסינות
מוחלטת לעצמו מהמישטרה.
מעלליו של סשראווי במשך ה שנים
היו גדולים ונועזים. בכל
עבירה פלילית שבועצה ביפו ני כרה
היטב אצבעו הארוכה של ה מריע.
כאשר נרצח לפני חמש
סניס חאד כחיל, אחיו הבכור של
חסן, היה משראווי אחד העדים
העיקריים בתיק שהתנהל נגד חמי שה
נאשמים. הוא העיד נגדם ו־אחר־כך,
לקראת סוף המישפט, חזר
בו במיבצע דראמטי וסיפר לבית־המשפט
כי מישפחת כחיל הציעה
לעדים כסף, כדי להעיד עדות־שקר
נגד הנאשמים. במטר שמפניה זוכו
הנאשמים בעיקבות הצהרה זו,
ותיק הרצח נותר בלתי־פתור עד
היום.
היה זה גם משראווי שזקף לזכותו
את גילוי חבורת המפוצצים מיפו.
גם בתיק זה היה מעורב בן מיש-
פחת כחיל. חסן, שקיבל מעמד
של עד־מדינה ושהכנים לבית־הכלא
לשנים רבות את מוחמד שניר ו־מוחמד
תור.
מיספר רב של סוחרי־סמים מיפו

אחד הדברים שסיקרנו את הכל
היו מקורות־ההכנסד. של משראווי.
הוא טען תמיד כי הוא מקופח, וכי
המישטרה משלמת לו סיפין־טיפין
וללא כל פרופורציה לזמן ולמאמץ
שהוא משקיע בעבודתו. אולם תמיד
היה לבוש היטב, נהג במכוניות
חדשות ופירנס את אשתו וילדיו
בכבוד.

ראווי להביא את גיבלי למארב
שבו אמור היה ליהרג.
חסן כחיל הוא דמות מרשימה
של עבריין קשוח ורוצח מוצהר.
בעת מישפם המפוצצים מיפו, העיד*-
נגד חבריו, וסיפר על עצמו כיצד
השתתף בפרשיות מילכוד מכו ניות
ונסיונות לרצוח אנשים שונים.
ה! א גם הצהיר בגאווה כי
הוא סוהר סמים ־ וכי אחיו חאג׳,
שנרצח, היה סוחר סמים גדול.
בדרך־כלל מודיעים מישטרתיים
באים מהעולם התחתון, והם מצי עים
את שירותיהם למישטרה תמורת
חסינות עבור עבירות שונות
שהם מבצעים בעצמם• המישטרה
מודעת לכך ומשתפת איתם פעולה
עד גבול מסוים. כאשר עוברים
המודיעים את הגבול הדק הזה.
הם מאבדים את חסינותם. והופ כים
להיות נאשמים לכל דבר. כך־׳>
קרה ליצחק עקביוב, שהיה מודיע
משטרתי בפתח־תקווה עד שנאשם
ברצח וזוכה לבסוף בבית־המישפם־
העליון, וכך, כנראה, קרה כעת
גם למשראווי. המודיע עשה את
שלו.

ב־ 10 במאי שעבר קיימו שישה
קציני צה״ל, ביניהם שני מג״דים,
מסיבת־עיתונאים יוצאת־דופן. ה שישה
סיפרו, שהם עומדים להגיש
לפרקליט הצבאי הראשי. חומר ש בידיהם
— שאת מרביתו הם סירבו
לגלות — כדי שהאשמים יועמדו
לדין.
סגן־אלוף בני ברבש סיפר על
ענישה קיבוצית: כאשר זורקים
אבנים על אוטובוס, יורדים ממנו
החיילים, עוצרים אוטובוס ערבי
מיקרי ומכריחים את נוסעיו לנקות
את הכביש.
סרן גדי בונדי סיפר על קצין
שהכריח תושבים לשיר את ״ה־תיקווה״
,ועל קצין אחר, שביום
הגבול הדק
^ אשר הוגש השבוע כתב־אי־
** שום נגד משראווי על נסיון ל רצח.
הכחיש מפקח משה קנדל כי
משראווי הוא מודיע מישטרתי. ה שופט
שמואל קווארט כעס על הצ הרה
זו ואמר כי כל ילד במדינה
יודע שמשראווי הוא זה שפיענח את
פרשת המפוצצים מיפו, וכי הוא
מודיע מישטרתי שנים רבות. אך
המודיע נעצר על־ידי השופט אורי
שטרוזמן עד תום ההליכים. סני-
גוריו של משראווי, מאיר זיו וארי
קדרי, טוענים כי עד הרגע

הזיכרון לשואה רשם על זרועותיהם
של ערבים׳ בדיו בלתי־מחיק,
את מיספרי־הזהות שלהם
מסיבת־העיתונאים היתד. שיאה
של פעילות ציבורית, שבאה להת ריע
נגד השימוש הנרחב בנשק
חם, בעת פיזור הפגנות בגדה. ב תוך.
פחות משלושה חודשים נהר גו
עשרות פלסטינים ויותר מ200-
נפצעו.
אחרי מסיבת־העיתונאים הגיב
מישרד־הביטחון, שהאשמות שהו עלו
על־ידי הקצינים הן חסרות־שחר,
ושכל מטרתן אינה אלא ל לבות
יצרים ולעשות הון פוליטי
על גבם של חיילי צה״ל ושל די-
אוכלוסיה בשטחים.

אחרי בדיקה של מישטרה־צב-
אית־חוקרת החליט הפרקליט הצ באי
הראשי להמליץ על העברתם
של שני קצינים בכירים בנפת חב רון,
וכן הורה על הגשת כיתבי-
אישום לבית־הדין הצבאי המחוזי
נגד קצין בדרגת רב־סרן, שלושה
חוגרים בדרגת רס״ר וארבעה חיי לים
נוספים. עיקר העבירות של
החיילים הן תקיפה בנסיבות מח מירות,
שימוש בלתי-חוקי בנשק,
התרשלות במילוי־תפקיד, פגיעה
במישמעת ובסדר־הטוב של הצבא
והתנהגות שאינה הולמת חייל.
שני האירועים מסעירים את תו שבי
הגדה היהודים, אך אין לראות
בהם עידן חדש.
ה עו ל ם הז ה 2355

טובל>
עם 3ו1יולד
וימר יעקבסון טמיר

הבורסה

מאת מאיר תדמור

בדאי לענוד עם ויגו־ פי ש מן
בשיחות הטלפון הארוכות שהיו לי עם אליעזר פישמן ועם יוסי
ריגר, חזרתי והעלתי טענה, כאילו הם נותנים ״טיפים״ לחברים
ואלה עושים חיים. מתברר שטעיתי. לא משום ׳שהם הכחישו
את זה בכל תוקף, אלא שהם הרבה יותר מתוחכמים, ולא עושים
טובות קטנות למכרים, או סתם חברים. מה פיתאום?
לפני שאגע בעניין עצמו, אני חייב תשובה לכמה חברים,
שהיתר. להם החוצפה לומר לי, שלאחר ההקדמה על איך השגתי
את השניים בטלפון, ציפו ליותר. ובכן, אני לא משמיץ להכעיס.
או משהו כזה. איש לא יקח מהשניים את ההצלחה שהיתר, להם׳
יש להם וקרוב לוודאי תהיה להם גס בעתיד. אבל מה, כמה
הערות מותר להעיר !
מה שקרד קבוצת ריגר־פישמן מרכזת, בין היתר, את הכסף
הפנוי של קרנות השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ועוד כמה
מוסדות, שמגלגלים עשרות ומאות מיליוני שקלים. אתם בוודאי
יודעים שאין דבר מצליח כמו ההצלחה. הם הצליחו.
כדי לשכנע גם את הספקנים שבין מנהלי המוסדות הכספיים,
שאכן הם מצליח־ם, פותחה על ידם שיטה פשוטה, שהרי כדברי

אליעזר פישמן, כל הדברים המצליחים הם פשוטים, עד שמגיעים
אליהם. לא חשוב איך. אתה פוגש מזכיר של מוסד החולש
על הרבה כסף.

הכוונה, כסוכן, ליוסי ריגר, הוא שכדרך־כדל פוגש
בהם. הוא אומר למזכיר: תיכנס ל״הסנה״ .אחרי
שלושה ימים, או אולי שבוע, הוא פוגש כמזכיר שוב
ואומר לו: תצא מ״הסנה ועכשיו תשאלו מה קרה
כין הכניסה ליציאה. רווח קל של כמה מיליוני שקלים.
הנה כזה כוחו של יוסי ריגר.
הוא שאמרנו — כדאי לעבוד עם יוסי ריגר. אגב. שני מזכירים
כאלה אני מכיר אישית. שניהם מלאי הערכה לריגר וגם לפישמן.
עוד משהו: בשבוע שעבר פגשתי את אחד מיקירי הבורסה
שאמר לי: היכולת של רונית לתת כפול מקרנות־מתמחות־מניות
נגמרה. אמרתי לו שאני שם את מיבטחי ברונית ואם זו לא,
אחפש לי אפשרות להשקיע בקת החדשה ענת. נו טוב, זו לא
חוכמה, אמר לי. הוא טועה, השבוע ביקשתי לקנות בקרן החדשה
אמרו לי אין. חבל.

עיתוני העוב: נמה הם מדניסים
המאבק על הבכורה בעיתונות הישראלית
נמשך. אחד מקני־המידד, במאבק זך.
הוא, כמובן, התפוצה. מיספרי התפוצה של
שני עיתוני הערב, ידיעות אחרונות ומעריב,
הם הסוד השמור ביותר במדינה.
מחשב מקלט מגשדר לבורסה
ההמצאה האחרונה של שוק ההון. לא
צריך להתקשר בטלפון לברוקר, או ל שידור
האוטומטי של תוצאות המיסחר.
מיתקן ידני, שחלקו מחשב וחלקו השני
מקלט משדר, פותח בארצות־הברית לשי מושם
של משקיעים חסרי־סבלנות וסק רנים,
וסתם משקיעים.
המיתקן (ראה צילום) קולט את שידורי
הבורסה על מהלך המיסחר וכל הודעה
מטעמה. למכשיר זיכרון פנימי והוא ניתן

המחשב הבורסאי
במה כדאי להשקיע
לתכנות לפי הצורך של המשתמש בו• אפ שר
לחשב, אפשר להגיב במהירות ועוד
כל מיני פעולות שהטווח שלהן מוגבל
למידע של תיק השקעות בן 20 מניות.
החברה היצרנית דואגת גם לשידור מי דע
מעודכן על הנעשה בבורסה, ואפילו
אפשר לבקש חזרה על מידע שיופיע על
צג המכשיר. המחיר הוא 300 דולר למכ שיר
ו* 20 דולר דמי מינוי חודשיים. אל
דאגה, בקרוב יופיע בארץ. שם החברה :
מלמאט אמריקה, ושם המכשיר: פוקט קווט.
1 0 -ו!

גם אם נעמוד ליד מכמות־ההדפסה בעת
הדפסת העיתונים, לא נחכים. קודם-כל,
לא ירשו לנו, ושנית, יש שם התקנים,
שאינם מאפשרים לדעת כמה גיליונות
הודפסו. גם אם נדע במה הודפסו, לא
נדע כמה הופצו ונמכרו, או בלשון המפיצים,
כמה החזרות היו — כל אלה נש מרים
בסוד.
אולם, יש דבר אחד שאותו קשה לש מור
בסוד: כמות הנייר שאותה צורך כל
עיתון.
מאחר שמיפעלי הנייר בחדרה מספקים
רק כרבע מכלל צריכת הנייר הדרוש ל עיתונים,
ואין להם גם עניין להגדיל את
חלקם בסוג נייר זה, שבו משתמשים העי תונים,
הרי רובו של הנייר מיובא מחויל.
אחד הספקים הגדולים של ניין עיתון
היא החברה השוודית סמורות המספקת גייר

״סביון״ ־ רווח
של י *323
אני יודע, שאחרי קריאת קטע זה, לא
יהיו לי יותר חברים, אם היו, בקרנות של
בטוחה. כמה מראשי הקרנות טוענים, גם
באוזני, שאין לי אהדה יתרה לבטוחה —
הלא היא הברוקר של חברת כלל. כמה
מהחברים הטובים ביותר שלי, ויש לי
כאלה, מחזיקים את כספם בקרנות של
בטוחה, ליתר דיוק בקרן סביון, שהיא קרן
מצליחה מאוד וסגורה מאוד. קשה, קשר,
מאוד, אם בכלל, לקנות יחידות בקרן זו.
פשוט, אף אחד לא מוכר. ומי ימכור סיב־רה
זהב שנותן תשואה של 323 אחוזים
בתשעה וחצי חודשים — מאז תחילת הש נה.
יסלחו לי יצחק שרם ווינשמין, אך אי־אפשר
היה יותר להתאפק. אני חייב להגיד
את שיבחם מעל דפי העיתון.
עכשיו אני רוצה לעבור לנושא אחר,
עדיין במיסגרת הקרנות, ולהעלות בעיה
תיאורטית לפני מסיימי הקורס הגבוה ל יועצים
לניירות־ערך. נניח שיש לך, או
ליתר דיוק, אתה מנהל ארבע קרנות: אחת
סגורה של החברה ושלוש פתוחות לכל
עם ישראל. כולן מתמחות במניות. מטעמים
מובנים אתה רוצה להגיע לתשואה
גבוהה בקרן הסגורה, גבוהה מאוד! גם
ביתר אתה רוצה להגיע לתשואה, נניח
נאה, ולמה לא ז מה תעשה ז

קונים מגירת ״צפות״ עם פוטג־ציאל,
לכל ׳הקרנות• קונים דאט
ולפעמים יותר מהר. השערים כמד
כן עולים. כשהגיעו לרמה מסויי־מת,
גבוהה, כ=ן ובן, מוכרת הקרן
הסגורה, לקרנות הפתוחות, את
הסחורה. הקרנות הפתוחות השר
פות לירידות, הקרן. הסגורה ככר
לא. התוצאה: הקרן הסגורה מניבה
תשואה כפולה משל הקרנות
הפתוחות.
שימו לב, כל הקרנות מנוהלות על־ידי
אותו מנהל. ההבדל הוא, שיש קרן המנוהלת
טוב יותר.

למעריב, ועיסה ״ש לעיתון חחים ארוכי־טווח
לרכישת נייר, וככל שהם גדולים
יותר וארוכים יותר, המחירים הם נוחים
יותר• כדי להגיע להזמנת נייר לתקופות
ארוכות, צריך גם להכין תחזית צריכה,
כדי לא לייבא הרבה מעבר לדרוש ו־שידרש
בעתיד. גם לידיעות אחרונות חוזים
ארוכי־טווח עם ספקי־נייר סקנדינבים ר
אחרים. גם שם נחתמו חוזים ארוכי-טווח
להספקת נייר.
בקיצור, מתברר שהזמנות הנייר של
מעריב הן קטנות בהרבה משל ידיעות אח רונות.
מתברר עוד, ששיעור ההחזרים של
עיתונים שלא נמכרו זהה פחות או יותר,
על־פי המיקום הגיאוגרפי, בשני עיתוני
הערב.

ולבסוף מתבדר ש״מעריב״ מדאלף
עותקים,
פיס ביום שישי
ואילו ״ידיעות אחרונות״ מדפיס
אלף עותקים• ככל הנראה
״ידיעות״ מוכר יותר מ״מעריב״.

שני העיתונים קרובים למיצוי פוטנציאל
הקוראים עיתונות בעברית. עכשיו נטושה
המערכת על הגדלת חלק העוגה. ועל כך
בפעם הבאה.

לא תמיד צריך
ל שלם קנס
ראשי־ד,תיבות פת״ם הם, אומנם, קיצור
של ״פתי מאמין״ ,אבל במיקרה שלנו שו נה
המצב. פת״ם הם ראשי התיבות של
״פיקדון תושב מקומי״ ,בקיצור, פיקדון
במטבע־חוץ של תושב ישראלי. עד לפני
חודשיים אפשר היה להחזיק חשבון כזה
בבנק לתקופה מינימלית של שלושה חו דשים
ולהנות מריבית, שעליה היה צריך
לשלם מס־הכנסה. אם נזקקת לכסף בדחיפות,
היית מבקש מהבנק להמיר לך
־את הפת״ם לשקלים ואז, כמובן, היית
מפסיד את הריבית. ניחא. לפני חודשיים
החליט בנק ישראל שמי שובר פיקדון בטרם
מועד הפירעון, יחוייב בקנס. ניחא.
הבנקים נוהגים להודיע לבעלי חשבו נות
פת״ם, לפני מועד הפרעון, בתום שלד
שה חודשים, כי הפיקדון יהיה בר פי רעון
בתאריך כלשהו. ניחא. אבל יש כמה
בנקים שנוהגים להודיע לבעלי חשבונות
פת״ם ,״כי פיקדון נוסף נפרע/יפרע ב תאריך
...ויתחדש לתקופה זהה נוספת, אלא
אם תודיעו אחרת.״ הצרה שהתאריך הוא
על־פי־רוב שבועיים או יותר לפני קבלת
ההודעה. ואיו לכם ברירה, אלא להשאיר
את הכסף לשלושה חודשים נוספים, או
בשעת צרה ,״לשבור״ את הפיקדון, לא
לקבל ריבית, כן לקבל קנם המגיע עד
ל־״ 3.20/מערך הפיקדון כולו.

שתי עצות: אחת — לרשום את
התאריך שבו הגיעה ההודעה עם
המעטפה. שתיים — אתם זכאים
דתקופת״חסד שד עשרה ימים ממועד
הפירעון, אם צריך, נצדד
אותה. אד תוותרו; גם המקים
מקכדים תקופת־חסד ממק ישר־אד.
חוץ מזה, גם שיעור הקנס
תדוי כתקופה שכה הוחזק הפיק־רץ•
דאגו שהקנס יתאים דתקופה,
אם בכדד.

חגיגה על
אש ק טנ ה
אמרתי שתהיה בורסה טובה. ואומנם,
יש חגיגה על אש קטנה ובטוחה. שוב הת בדו
כל רואי־ד,שחורות. אני נמנע מלתת
עצות ספציפיות. כמה רמזים, בכל־זאת
מותר. אני עדיין מציע לכם לקחת טרמס
על המניות המזוהות עם קבוצת ריגר־פישמן.
מתברר, שמה שטוב עבורם, טוב
לבורסה וגם להיפך•

כינתיים, ער להודעה
מניות כמו פי־בי מירב,
חסנה, קרזר, אריה, ספנות,
שפרו, הן ׳סוסים טובים;
שיורדים מהם כזמן.

חדשה,
אתא, ואפילו כתנאי

יודעי־דבר אומרים לי, שבבורסה מת חולל
עכשיו ראשיתו של תהליך בריא,
מעבר מן המניות החופשיות לחצי־כבדות
וכבדות. גדל מיספר המשקיעים שמוכנים
להשקיע לטווח ארוך ולח מת יותר סי ר
מיים שלושה עד למימוש. בינתיים, עד
שתהליך זה יבוא, או יגיע למלוא עוצמתו,
אפשר לקחת סרסם סר* דנסין ות דחדיסית.
זה עדיין בגדר רווח בטוח, כמעט ללא
סיכון. כשייגמר נחשול ההנפקות, צריך
לחזור למוטב. מי שרוצה שהבורסה תמ שיך
להיות בריאה ופחות מסוכנת, יתחיל
להשקיע יותר במניות נכסיות עם סחירות
גבוהה, ולפי התיאוריה עם מכפיל נמוך.
שמעתי שמונה־עשרה טעמים מדוע תמ שיך
הבורסה להיות טובה. אחת המקוריות
ביותר היתה: באינפלציה של 130 אחוז
בשיעור שנתי, חייבת להיות בורסה טובה.
גם האוצר נהנה ממנה.
ויש עוד תופעה הראויה לציון. כולם,
כל המקורבים לבורסה טוענים, שבשבועות
האחרונים גדלה הפעילות של הקרנות,
והן מתחילות, או אולי ממשיכות במחץ
על הבכורה, לקראת סוף השנה. מי שיודע,
ורצוי שידע, איזה הן המניות של הק רנות,
יוכל לעשות אחת מן השתיים: לקחת
עליהן טרמפ, או אולי מוסב להצטרף ל ק
ח של מניות עד סוף השנה מובטחת
תשואה נאד, בקרנות המתמחות במניות.
המרוץ בעיצומו, יש עדיין סוסים פנויים.
ולסיכום, מד, שמציע אחד הבנקים לל קוחותיו:
למכור מניות שמחיריהן מופ רזים
ואינן עונות על קריטריונים כלכליים
מקובלים, ולהשקיע בכאלה שעונות על
קריטריונים כלכליים מקובלים. ואם אתה
לא יודע ב חוק למה הכוונה, תמיד כדאי
להשקיע בקרנות הנאמנות של הבנק. אלא

בי טו ח צ מו ד
ל חיו ח ־ בי ת
מי שטוען שאין חדש בארץ. טועה ומט עה.
יש חדש. הנה הגימיק האחרון, ודור
קא בתחום סולידי כמו ביטוח. לאחרונה,
צולעים עיסקי הביטוח בארץ. כ ח לעורר
ולגיון קצת את העיסוק בביטוח, מציעה
סוכנות־הביטוח זמיר לבטח את התוכי,
אם יש לך כזה, או את החתול הסיאמי,
אם יש לך כזה. התנאי הצנוע לביטוח
חיות־בית אלה הוא, שאתה צריך גם לבטח
את הדירה שלך, אם יש לך כזו, בצמוד
לביטוח החיות. הנה כי כן, מי שאין לו
דירה משלו, אל יחזיק בחיות־בית אקזו טיות.
כמו
בכל פוליסה של ביטוח, יש גם בזו
כמה תנאים, למשל: אם תוכים, אז רק
כאלה שמדברים, ורק מסוג ג׳קו ואמזונה.
אם חתולים, אז רק המיוחסים, כמו חתול
פרסי, סיאמי או חתול מסוג אנגורה ועוד
תנאי: שמה, כן שמה, ותאורה של החיה
חייב להרשם בפוליסה, לפחות 30 יום לפני
המוות ; ובכל מיקרה של מוות על הסבר
טח להמציא אישור של רופא וטרינר.
המבטחים מתחייבים לשלם במיקרה של
מות המבוטוז/ת את סכום הביטוח צמוד
לדולר, או להמציא למבוטח חיה אחרת
מאותו סוג שבוטח.

כשורה נוספת: כקרוב יורחב
הביטוח דכלכים וקופים.

היתר רק מפסידה אחת במילחמה: ישראל
היתר! רק מרתיחה אחת במילחמה: או־צות־הס־ית
האד ריאל שרון זועם.
י הוא נועם על האמריקאים. הוא תוקף
אותם בכל הזדמנות. הוא אומר שירושלים
אינה סימון, ושלא האמריקאים ימנו ו יפטרו
כאן שרים. עוד מעט יכריז שהאמ ריקאים
הם אימפריאליסטים מטונפים, ו יצייר
על קירות הבתים סיסמות בנוסח ״א מריקאים
— הביתה!״

ואפשר להכין לנפשו•

במשך שנה שלמה עבד שרון על הא מריקאים.
הוא היה בטוח שהוא מצליח ל סובב
אותם סביב אצבעו הקטנה. האמרי קאים,
כך השתכנע, הם ילדים גדולים,
תמימים, נאיביים. קצת מטומטמים.
וכאשר נתנו האמריקאים, לבסוף את
האו-קיי לפלישה שלו ללבנון, היה משוכנע
לגמרי שהוא מסוגל להוביל אותם באף.

את האו־קיי למיבצע, עמדו לנגד
עיניהם יעדים שונים לגמרי.

והצבוע

^ ין צורך בניתוח מעמיק כדי להיווכח
יי שאף אחת מן המטרות הישראליות
לא מומשה. כל שלוש התפיסות — זו של
שרון, זו של המטכ״ל וזו של בגין —
התנפצו על סלע המציאות.
התפיסה החשובה ביותר היתה, כמובן,
זו של שרון. הוא שיזם את המילחמה, הוא
שהנהיג את הצבא והוא שגרר אחריו את

לבנון לא הפכה מדינת־חסות של ישראל.
הקוויזלינג המיועד — בשיר אל ג׳מייל —
בגד בישראל לפגי שנרצח, ועל כן משוכ נעים
לבנונים רבים כי ישראל היא שרצחה
אותו. אחיו אמין, שנבחר במקומו, רחוק
מישראל, ואינו חולם כלל להכפיף את מדי ניותו
לאינטרסים ישראליים.

הסורים לא גורשו סלכנון. כאופן
פאראדוכסלי, צה״ל הוא שהפך
כן־ערוכה לנסיגת הסורים.
נסיגת צה״ל מכל שטח לבנון הפכה
תנאי־בל-יעבור לנסיגת הסורים. ברור כבר
עתה כי אחרי הנסיגה הבו־זמגית תהיה לסר

והגה, לפתע, מסתבר שכל זה
היה נכון — אכל להיפך.

ולס התמונה נראית שונה לגמרי
י • מנקודת־המבט של ארצות־הברית.
קברניטי המדיניות האמריקאית בוושינ גטון
יכולים בהחלט לשפשף את ידיהם
בסיפוק־מה. המאזן שלהם נראה טוב מאוד.

והיה כמיל חמה זו רק מרוויח
גדול אחד: ארצות־הכרית.

כצד ההשקעות: כימעט מאומה

ארצות־הברית לא השקיעה את דם בניה,
ואין כימעט איש המטיל עליה את האחריות
להריגת האלפים, להרס הסיטוני ולמעשי-
הטבת.
היא סיפקה את הנשק למילחמה, ותספק
גם את הפריטים הדרושים כדי להחליף את
הכלים שהושמדו או שהתבלו. היא תעשה
זאת ברצון, כי אספקה זו תניע את גל גלי
המשק האמריקאי הכושל. המחיר ה יחידי
שתשלם ארצות־הברית הוא בכסף —
וזוהי השקעה אפסית לעומת ההישגים ש השיגה.
אין,
כמובן, לדעת מה היו המטרות ש עמדו
לנגד עיניהם של רונלד רגן׳ אלכ סנדר
הייג ושות׳ כאשר נתנו לאריאל שרון
את האות הירוק לפלישה. אפשר להניח
כי הן התאימו ליעדים שאכן הושגו.

ף * מאמרי על איש־השנה תשמ״ב, שבו
ניסיתי לנתח את מילחמת־הלבנון ל עומקה,
טענתי שהשתרבבו בה, בעצם, אר בע
מילחמות שונות: מילחמתו של אריאל
שרון, מילחמת המטכ״ל של צה״ל, מיל־חמתו
של מנחם בגין והמילחמה שהיתה
בפועל, שלא דמתה אף לאחת משלוש אלה.
אני מתקן עתה את דברי. לא היו בה
ארבע מילחמות, אלא חמש.

המילחמה החמישית היתה זו
של ארצות־הברית.

אכל כאשר נתגו האמריקאים

וגם המטרה המינימלית שבמינימלית —
40 הקילומטרים שבשליטת צד,״ל, בעזרת
המייג׳ור סעד חדאד — הולכת ומתרחקת
מיום ליום. יתכן מאוד כי בעיקבות מיל-
חמת־הלבנון תאבד ישראל גם את ה״הישג״
של מילחמת־הליטאני — המובלעת של
ישראל בדרום־לבנון, שעליה הומלך סעד
חדאד.

כי במילחמת־הלבנון היה רק מפסיד גדול
אחד: ישראל.

מילחמתו של בגין היתד, פשוטה יותר
וריגשית. הוא חשב באמת על ילדי קריית-
שמונה ועל הקאטיושות. הוא רצה לתפוס
מרחב־ביטחון של 40 קילומטרים, שיישאר
בשליטת צה״ל. הוא רצה גם בחוזר-,שלום
עם לבנון. בנוסח ד,בגיני :״ותשקוט הארץ
40 שנד״״ ו״חוזה־שלום עד סוף השנה.״

כסוף כא המכה, שהגדיש את
הסיאה.
המטרות של כגין הופרכו גם
הן. אין מה לחלום על הוזה־שלום
עם לבנון ,״עד סוף השנה״ או עד
פוף השנה הכאה.

אם לוקחים כחשבון את המחיר
— הרי זה מאזן עגום מאוד.

ה ם הובילו אותו באף. הם ניצלו
אותו. ואילו הוא עצמו היה חמים, נאי בי,
ילד מגודל וקצת מטומטם.

** ילחמתו של אריאל שרון נועדה ל־י!
השיג שלושה יעדים:
#שבירת אש״ף וגירוש הפלסטינים מ לבנון
לסוריה (לא רק ״מיפקדות המחב לים,״
ולא רק הלוחמים, אלא כל חצי מי ליון
הפלסטינים) ,כדי לסלק את המיכשו־לים
לסיפוח הגדה והרצועה לישראל.
#הפיכת לבנון למדינת-חסות ישרא לית,
בהנהגת ממשלת־קוויזלינגים אשר
תמונה על־ידי ישראל.
#גירוש הסורים מלבנון, תוך השמדת
הצבא הסורי וציודו.
תפיסת מטכ״ל צה״ל היתד, צבאית ביל״
בד. העניין הפלסטיני לא מילא בה תפ קיד
חשוב. הוא היה מישני, כי סיגור כ ד
חות־אש״ף נראה כפעולה קטנה, כימעט
סישטרתית. היעד המרכזי היה השמדת
הצבא הסורי בלבנון וסילוק שרידיו, יחד
עם שרידי אש״ף, מלבנון.

ואילו הפעולה הקטנה נגד כוחות אש״ף
הפכה פעולה גדולה מאוד, עד כדי כך
שהמצור על ביירות המערבית, שצה״ל לא
התכוון לו, היה לזירה העיקרית של ה-
מילחמה.

וזוהי רשימה מרשימה מאוד.

1 911

צבוע מצוי: מי ה הו רג! מי האוכל !
מנחם בגין, את הממשלה כולה ואת האו פוזיציה.

נותר משלושת היעדים שהציב
לעצמוץ

אש״ף לא נשבר, אלא להיפך. מנהיגיו
מתקבלים כמלכים ברחבי העולם. העניין
הפלסטיני לא הוסר מסדר־היום של העו לם,
אלא מונח במרכז השולחן. המוני.
הפליטים הפלסטיניים נשארו בלבנון, וה עולם
כולו עוקב אחרי גורלם. ממשלת־ישראל
נאלצת — על אפה ועל חמתה —
לשקמם בדרום־לבנון, אחרי שהרסה במו
ידיה את בתיהם, כדי שיסתלקו לסוריה.
חשוב יותר: הנהגת אש״ף לא גורשה
לדמשק, ולא שועבדה לסוריה הקיצונית.
להיפך, היא השתחררה במידה רבה מן
השליטה הסורית עליה, ומסוגלת עתה ל נהל
מדיניות־שלום, שנועדה להביא ל הקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.

לא זד כילכד שהמטרה העיקרית
של המילחמה לא הוגשמה,
אלא שהושג ההיפך.

גם שני היעדים האחרים של שרון לא
הושגו.

רים השפעה רבה יותר בלבנון מאשר ל ־־
ישראלים.

כמחיר
נורא כחיי־אדם, כהרג
וכה רם, בפילוג המדינה, כפגיעה
בצה״ל, כאוכדן מעמדה של ישראל
כעולם וכסיכון היהדות העולמית
קנה שרון אפס.

ך * תפיסה שהינחתה את תיכנון ה י
י מטכ״ל הופרכה גם היא על-ידי אירו עי
המילחמה.

השמדת הצכא הסורי כלכטן
לא הצליחה. די היה ככישלון של
צה״ל כקרב אחד, כדי לסכל מטרה

הצבא הסורי בלבנון נדחף אחורה, אך לא
נשבר. ההישג הצבאי הממשי היחידי בגיזרה
זו היה השמדת הטילים בלבנון — אך כל
מומחה ידע כי לא הטילים בלבנון הם המהווים
את ההפרעה העיקרית לחיל־האוויר
הישראלי, אלא הטילים בסוריה עצמה.

^ מורת ההשקעה האפסית במיבצע,
4 1והמילים היפות שנלחשו באוזני שרון
בעת ביקוריו בוושינגטץ, השיגה ארצות-
הברית את ההישגים הבאים :

• נפערה תהום כין סוריה ד
כרית־המועצות, וניתנה לסוריה
דחיפה גדולה לעכור למחנה האמריקאי.

הוקמה בלבנון דיקטטורה צבאית
פרו־אמריקאית, מן הסוג שארצות־הברית
מטפחת אותו בכל מקום בעולם השלישי.
!• ניתן חיזוק רב למחנה הפרראמרי-
קאי בתוך אש״ף, ואש״ף התקרב למדינות
הערביות הפרו־אמריקאיות, וביכללן ירדן.
• תוכנית־שלום אמריקאית (״תוכנית
רגן״) התקבלה בברכה על־ידי כימעט כל
העולם הערבי, וגם על־ידי אירופה המער בית.

יוקרתה המדינית והצכאית
של כרית־המועצות ספגה מהלומה
ככירה, וההשפעה הסובייטית כעולם
הערכי ירדה לשפל שלא
היה כדוגמתו מזה שלושים שנה.
(המשך בעמוד ) 18

1 1 1 X 1

אריק שדון הוא ההוכחה לכך שיהדות אינה
האם קנה די די מנוסי קרקעות בו.דה

זהה

לנשיות,

ו מהי הב עי השלש נו ע!ן פר ס

1ך | ןךן 1*1י ¥1ך ¥1ן בן השלוש, נכדו של העיתונאי יעקב טימרמן, בא להפגנה
#1 11 1 1 1 1 1 1י | #1שקראה לשיחרור אביו, דניאל טימרמן, מהכלא הצבאי.
דניאל נשפט ל־ 28 ימי מחבוש על סירובו לשרת בלבנון, וקבוצת ״יש גבול״ ערכה מישמרת
מחאה מול מישרד־הביטחון בתל־אביב. למקום באו אשתו של יעקב טימרמן, רישה,

ואשתו של דניאל, רונית (למעלה משמאל) .אחרי שנחום התעייף, הוא התיישב לרגלי
אמו (במרכז) .לנחום זוהי ההפגנה השניה בחייו. בתחילת יולי הוא השתתף עם סבו
בהפגנה הגדולה של ״שלום עכשיו״ ,שקראה להפסיק את המילחמה בלבנון (״העולם
הזה״ .)2340 העיתונאי יהונתן גפן (משמאל) בא אף הוא למקום, כששלט על גבו.
ואשתאול. לדבריו. היו מעבי רים
אנשי יהודה משם אבנים ל-
בית־המיקדש לצורך שיפוצים.
כאשר נודע שבית־המיקדש ח רב,
השליך אחד העובדים את
האבן, והיא נעצרה במקום ש בו
היא נמצאת כיום. כאשר חזר
וילנאי למקום אחרי תקופת-
מה, התברר לו שמישהו במיש-
רד־הדתות לקח את הסיפור ב רצינות.
שומר ניגש אליו ו הודיע
לו, שהוא נמצא במקום
קדוש 1ושיש לנשק את הסלע.
אמר לו וילנאי :״מה אתה מ נשק
את הסלע. נשק אותי. אני
עשיתי זאת.״
311 וילנאי מספר שהוא
אוהב לישון במלונות זרועי־כו-
כבים. למשתוממים הוא מסביר,
שבמורה דרך בטיולים הוא נהג
לישון מתחת לכיפת־השמיים.

מחזיק על כתפו את חתולו ״מיאו״ ולידו האמרגן, משה יהלום, המחזיק

את חתולו ״קווינסי״ .גינוסר, צלם עיתונות, היה הראשון, כדבריו, שהחל
יי 1י 111
| 111
להלך ברחוב עם חתולו על זרועו, ויהלום החליט לחקות אותו. השניים צעדו זה לצד זה ברחוב דיזנגוף.
י בערב ראיובות שעורכים

העיתונאי שלמה נקדימון
ואיש הרדיו, שמואל שי,
השתתף שימעון פרס. הקהל
שאל אותו, מדוע המערך אינו
מקים ממשלת צללים. ענה יו־העבודה

שב־ראש מיפלגת
״יש כבר!״ צופה אחד שאל
אותו, מדוע כאשר הליכוד היה
באופוזיציה הוא התנהג טוב
יותר מהמערך. ענה פרס :״אני
מסכים לדעתך. הליכוד אכן טוב
יותר באופוזיציה, ואני מציע -

שיחזור לשם.״
! 31 אחרי פרס רואיין הד״ר
יריב כן־אליעזר, מומחה
לתיקשורת־המונים. הוא ניתח
את הופעת מנהיג המערך ב טלוויזיה
:״הבעייה של פרס
שהוא מדבר בבלומפילד כמו
שמדברים בר:ינל־התרבות ול כן
הוא לא מתקבל על-ידי ה קהל.״
111
כתב הטלוויזיה לענייני-
תעופה, חגן עזרן, גילה ש
אישיות
בכירה בהנהלת חברת
אל על הכינה דו״ח על שחי תויות
של עובדי החברה. כך
למשל מוזכר, שהיו כאלה ש לקחו
לביתם מקררים וציוד ח שמלי
של החברה.
! 9המומחה לארץ־ישראל
זא= וילנאי נוהג לחבר אג דות
דימיוניות על מקומות שו נים
בארץ. באחד המיקרים הוא״
סיפר לקבוצת מטיילים על מ קורות
אבן בהרטוב, מול צורעה

! 9בחוגי האמנים מוכנים
להישבע שמתקדם נגדם קשר.
הסיבה: שלושה הגיעו לבית־חולים
באותו שבוע. אורי
כ שן 10 בנו של הזמר,
יגאל כשן, אושפז בבית-
החולים אחרי שלקה בנגיף
מיסתורי. גורל דומה פקד את
האמרגן אריה סכן, שגס
בגופו מסתובב נגיף מיסתורי
ארור, והוא אושפז. לעומת
שניהם נפגע הזמר יהודה
תמיר מלהקת חלב ודבש ב ידו.
הוא יצא ממישרד־אמרג־נות
ברחוב דיזנגוף. עלה על
הווספה שלו, ואחרי נסיעה קצ רה
התהפך ושבר את ידו. הוא
יאלץ לנוח שישה שבועות בביתו,
כשידו הימנית מגובסת.
השאלה הנשאלת בחרדה בין
האמנים היא, מי הבא בתור?
9 1בדיון שנערך בתיאטרון
חיפה אחרי הצגת הבכורה של
המחזה נפש יתודי, הוזכר ש גיבור
המחזה אוטו ויינינגר,

טען שהיהדות היא נשית. הפרו פסור
לפסיכולוגיה הנס ק ־
רייטלר נשאל, איך היה מטפל
קרייטלר : ענה בויינינגר.
״הייתי מראה לו את שרון.״
9 :באותו דיון השתתף גם
הסופר משה שמיר. כאשר
ביקש להשיב על שאלה שהופ נתה
אליו, הבחין שהמיקרופון
שלו סגור. הוא העיר :״אתם
לומדים מ(מנחם) סכידור.
גם בכנסת סוגרים מיקרופונים.״

! 9העיתונאי דירי מנופי
לא העלה על דעתו איזה נזק
ייגרם לו מביקור היכרות בן יום
אחד בהתנחלויות בשטחים ה כבושים.
הוא יצא עם רפי
איתן לסיור מודרך בגדה. מ אותו
יום מפיצים תושבי ההת נחלויות
שמועות־שווא, שמנוסי
בא למקום כדי לבדוק אפשרות
רכישת קרקעות. אחרים אף ט ענו
שהוא כבר רכש שטח ב מהלך
אותו יום סיור.
! 9ערב שובה של האסט רולוגית
מרים תמיר, גרו שתו
של מפקד מישטרת מחוז
תל-אביב, אכרהם תורגמן, סיפרה לארצות־הברית, היא
שעל־פי הכוכבים יהיה בקרוב
מהפך פוליטי בארץ, ושהמערך
יתפוס את השילטון. לדעתה,
יתרחש אסון אישי לאחד מחב רי
הממשלה הנוכחית, כבר ב חודשים
הקרובים. לדעתה, גם
לא יחתם הסכם שלום עם לב נון:
השלום עם המצריים יח זיק
מעמד: יתגלה נפט בארץ
ותהיה הפיכה בסוריה.
9תמיר עומדת לחזור ל 1
ארץ
לתקופה ארוכה בתחילת
השנה האזרחית, עם שני בניה
השוהים איתר. בלוס־אנג׳לס. א חד
מהם, אייל תורגמן, הוא
חירש. אייל התאקלם בארצות ה
עז ל ם הז ה 2355

המינ שר הספר די
של טי שלר
בתוכנית־הרדיו על אתרים ואנשים, ששודרה ברשת ב׳
ב־ 6באוקטובר התבטא העיתונאי יצחק טישלר באופן
יוצא דופן׳ ובעיקבות דבריו הוא הושעה מעבודתו ברדיו.
להלן הנוסח המלא של דבריו, שלא פורסם עדיין בכתב,
כפי שהושמעו לפני הברי הוועד המנהל ישל רשות־השידור :
״אני חושב שצריך לשאול, פעם אחת, את השאלה הכי
חשובה: יש בארץ הזאת קומץ של אנשים שמוצאם בארצות־האיסלאם,
בני עדות־המיזרח, שאפשר למצוא אותם במחנה־יהודה,
בקריית־שמונה ובכל מיני מקופות אחרים. בגלל
הקומץ הזה, מצטיירים בני עדות־המיזרח כפי שהם מצטיירים
— עם התרבות באיראן של חומייגי, עם המצור על השגרירות
האמריקאית ועם תרבות התלייה של בגדאד!
ואני שואל את בני עדות המיזרח: למה אתם מסכימים
שיזהו אתכם עם האספסוף? ויש אספסוף בארץ. אני לא
מדבר פוליטית. מצידי, שכל מי שנולד במארוקו יצביע בעד
(מנחם) כגין וכל מי שנולד בתימן שיצביע בעד (אריק)
שרון. אבל כשהיה הטבח בביירות, בכל השבועות האחרו נים׳
נתתם אתם — הרוב הגדול של בני עדות־המיזרח —
להכתים אתכם כ״בני עדה״ ,שהמוסר שלכם הוא כמו המוסר
של הערבים ! איפה — מתוך 700 אלף המרוקאים — 690
אלף איש שיבואו נגד האספסוף? מדוע בני עדות־המיזרח
שותקים ומרשים לקומץ להכתים אותם כאילו שזאת התרבות
של בני עדות־המיזרח.״
מנחה התוכנית :״שאלה נכבדה״.
• חבר הוועד המנהל של רשות השידור, אהרון פא פו
ביקש את תמליל השידור. מכיוון שהתמליל ניתן על־ידי
גירעון לב־ארי, מנהל הרדיו, למזכירת מנכ״ל רשות
השידור, יוסף* >״טומי״) לפיד, הובאה לישיבת הוועד
קאסטה. זו הושמעה שלוש פעמים. בפעם הראשונה —
לנוכחים בתחילת הדיון. בפעם השניה, למען גיסים אלמוג
שאיחר, בפעם השלישית למען ח״כ חדות מאיר שיטרית,
שאיחר אף הוא.
!• לפיד ניסה לגונן על טישלר בטענה, שהוא עיתונאי
ותיק. ענה לו פאפו :״דווקא משום כך יש להחמיר איתו.
משום שהוא ותיק ומנוסה. לא מדובר בשגיאה מיקרית של
כתב צעיר ומתחיל.״
• 1היועץ המישפטי של הרשות, נתן פהן, אמר :״זהו
המיקרה הראשון ברשות־השידור, שכמותו לא זכור לי.״
י • המישנה למנכ״ל, שלמה עבדי, אמר :״מי זה
טישלר, שיגיד לבני עדות המיזרח או לי איך לחשוב ולהת נהג?״

מנהל הרדיו בערבית, דויד שגיא, גילה :״בשיחה
של ט״שלר עם לב־ארי׳ אחרי השידור, הוא טען שהוא
צודק והוא אף התכוון לעשות סידרת שידורים עם פניות
דומות לעדות־המיזרח.״
• 1יועצו של לפיד, ארי א מר, אמר ל״בוס״ שלו:
״כדי שתבין את חומרת הדברים שים בבקשה במקום ״בני
עדות־המיזרח״ את המילה ״יהודים״ .אך איש מחברי הוועד־המנהל
לא התרעם על המשמעות הגזענית הבוטה של דיברי
טישלר נגד התרבות הערבית.

אווה ]מיו

נחה בצעדת 11 הקילומטר שאירגנה ״נעמת״ ,בצעדת הזדהות עם ישוגי
הגליל — היהודיים, הערביים והדרוזיים. נמיר, שחבשה בוגע של ״נעמת״,
צעדה את בל הדרך באירוע הספורטיבי שהתקיים בשבת שעברה. לידה: דרורה מאיר, יושבת״ראש
אגף־האירגון ב״נעמת״ .ח״בים נוספים של המערך נטלו חלק במיצעד, ביניהן תמר אשל (למטה).

הברית ועובד במיפעל לרהיטים
של ישראלי, גדעון פרנס.
כשחיפש עבודה בישראל, כל
מה שהוצע לו היה הדבקת בו לים
בסניף־דואר.
! 9שחקן הפועל רמת־השרון
צפי קח פיק נגח שער
במישחק כדורגל בליגה א׳ ב־מישחק,
נגד מכבי רמת־גן. ל עבר
הזמר, שהוא הכדורגלן נשמעה הכי-גבוד, בקבוצתו,
מכיוון הקבוצה היריבה הערה :
״המקום שלך על מיגרש הכ דורסל
ולא הכדורגל.״
91 שחקני המחזה אנוא־דאוס,
שיוצג בתיאטררון הקאמרי,
נאלצים ללמוד בעל פה
טכסטים בשפה זרה. חלק מה טכסט
הוא באיטלקית. כך לומ דים
עודד תאומי, מיכאל

ורשכיאק ואסתי קופד־

כיצקי מישפטים שלמים ב איטלקית,
אותם מלמדת השח קנית
חנה רוט.
9 1הכתב המוניציפאלי של
הארץ, אילן שחורי, שיחסיו
עם ראש־עיריית תל־אביב ש למה
(״צ׳יצ׳״) לחט אינם טו בים
ביותר, חיה בטוח שהתכוו נו
לחסל איתו חשבון: הוא
החנה את ריכבו ברחבת העיר ייה
ויצא לסיור-עיתונאים במז בלת
חיריה. כשחזר, מצא את
מכוניתו מרוסקת. בעודו בודק
את הנזק וחושב מי יכול היה
לעולל זאת, יצא פקיד עירייה,
התנצל, והסביר שהאשמה היא
בו. כאשר ממקום חנייתו, הוא
לא הבחין בריכבו של שחורי.
יצחק ליפני טייל
בחג־הסוכות בירושלים בחברת
אשתי, עורכת־הדין, אתי. תיי רת
קשישה שעבדה על־פניהם
קראה בגרמנית לבעלה :״תר אה
איזו יפהפיה מיזרחית !״ אתי
ליבני השחרחורת היא בת ל-
מישפחה של יוצאי פולין.

91 אחרי לידת הדם,
של גד ונדה יעקוכי,
הסופר אברהב כ׳ להושע,
בתם אמר

ך 11110 אשתו של המזביר הראשון בשגרירות מצריים בישראל לוחצת את ידה

של הלנה גלזר (משמאל) ,יושבת״ראש מחלקת איסוף הבספים של ״ויצ״ו״.
^ 11 1 1י
1 1 1\ 1114
בסיוני היתה אורחת תצוגת-אופנה שערבה אסתר זובוביצקי, לדי לאסוף תרומות למוסדות ילדים של
״ויצ״ו״ בתל-אביב. בתצוגה נאספו שלושה מיליון לירות. למרות ששגריר מצריים בישראל נמצא
בארצו לצורך התייעצויות, לא סירבה אשת האיש השני בחשיבותו בשגרירות לבוא לאירוע.

העולם-הזה 2365

כי הוא רואה בלידה סימן טוב,
ושבזכות כך המערך ישוב ל שלטון.
הוא התכוון לכך, ש־יעקובי
אמר ערב־הלידד, שהוא
רוצה בבת :״והראיה, מה ש תוכנן
הוגשם.״ הגיב על כך
יעקובי :״אם זהו הסימן היחי די
שהמערך יחזור לשילטון,
זה רע.״
9בישיבת ועדת־החוץ- 1 והביטחון אמר ח״כ המפד״ל,
חיים דרוקמן, בפנותו לש
רון,
שכל שר המתערב בענייני
לבנון, כמו בעניין בחירת הנ שיא
או מנסה לאלצה לחתום
על חוזה שלום עם ישראל, מפ גין
חוסר־תבונה. הגיב ח״כ ה ליברלים,
כני שליטא :״ב שום
מקום לא כתוב שחובה על
כל השרים להיות נבונים.״
( 9חבריו של האלוף (מיל׳)
מתי פלד, מראשי מחנה־הש־לום
מספרים, שפלד היה נון-
קונפרומיסט גם בצעירותו. ב גיל
14 הוא נעלם מביתו והת כוון
להפליג בספינה לספרד
כדי להצטרף ללוחמים בפא-
שיסטים, בימי מילחמת האזר חים
שם. לבסוף, תוכניתו לא
יצאה אל הפועל, והוא התגלה
על חוף כינרת.
91 אחד המעטים שלא
הופתע מהודעתו של שר־הפנים
יוסף פדרג, שהוצע לו להיות
ראש־ממשלה, היה העיתונאי ה־באר־שבעי,
יצחקשתיל. ב מאי
,1977 גילה לו בורג
את מאוויי ליבו. בערב ראיד
נות בבאר־שבע שאל אותו אז
שתיל מדוע איש המפד״ל, כ מוהו
למשל, לא יכהן כנשיא־המדינה.
ענה בורג :״מה פי-
תאום נשיא המדינה? למה לא
ראש־ממשלה?״

בלעים

מאת דניאלה שמי

א נ שי נו
איך הפכה ה״בלאדה
לחובש״ לבל אדה לכוב ש.
והיכן נאלץ פואד להכחי ש
שבגין דומה להיטלר

אהוד מנוו

מתקבל על״ידי עמירם טננבאום, מבעלי
״החאמאם״ ,לארוחת״צהריים של קוס־קוש.
מנור, התטלילן ואיש־הרדיו, בא לארוחה עם אשתו, הזמרת
עופרה פוקס (משמאל) ,ועם ילדיו ליבי (מימינו) ויהודה (משמאלו).

משה טימוו

נוגס בתאוותנות את מנת ה קו ס קו ס
שלו. איש־הרדיו בא עם אשתו, עלי זה,
לארוחת־הצהריים, שבה גנבו את ההצגה הילדים דווקא. אחת
מהן, בר, בתם של השחקנית בילהה הדס ואיש יחסי״הציבור של
המקום, אבינועם הדס, היתה האורחת הצעירה ביותר בארוחה.
היא לא השתתפה בזלילה, משום שהיא בת ארבעה חודשים.

אחרוני האמריקאים, ה עובדים
בשלוש החברות שעס קו
בהקמת שדות־התעופה הח דשים
בנגב, חגגו השבוע את
סיום עבודות הבנייה בחגיגה
שכלל לא תוכננה. עם השלמת
עבודות הבניה סיימו כל העוב דים
הישראליים את חוזי־העבו־דה
שלהם ונשלחו לבתיהם. ב שבוע
שעבר כונסה מסיבת־הפ־תעה
לעופר חדדורוב, בנו
של שוער־העבר המפורסם יע
קב, ששימש בקצירו!טיסות של

החברות. עופר נקרא בדחיפות
לישיבה אצל אחד ממנהליו, ו כאן
ציפתה לו הפתעה נעימה :
כל העובדים האמריקאיים, ש עבדו
עימו במשך שלוש השנים
שעברו, התכנסו והכינו לכבודו
כוסית. העוגה
עוגה והרימו
היתה בצורת מישרד־ד,נסיעות,
שעופר פתח באחרונה.
9בישיבת סיעת הליכוד
עם ראש-ד,ממשלה, מגחם ג י
גץ, ערב פתיחת מושב־החורף

אריאל שרון וגאולה כהן גבנס ת
ה עו ל ם הז ה 2355

של הכנסת, דיבר סגן יושב-
ראש הכנסת מחרות, מאיר
כיהן, על חוסר־המישמעת של
חברי הקואליציה בהצבעות.
״ליבי ליבי על ירדנה (מלר),
שצריכה להתרוצץ ולהזעיק את
הח״כים.״ הוא התכוון למזכירת העיר סיעת הליכוד בכנסת.
בגין :״לא צריך לומר בפומבי,
שליבנו על ירדנה.״
! !8בהמשך השיחה טען אחד
הח״כים שבאל על יש אבטלה
סמויה, וכי 800 איש בחברה
אינם עובדים. ענה שר־התחבו־רה,
חיים קודפו :״הם מזי קים,
אבל פחות מאלה שעוב דים.״

אילו ידעו זמרי ה־אינטרנשיונל
סינגרם מה הם
שרים, הם היו מסמיקים מבו שה.
חברי הלהקה נוצרים ד תיים
מעריצי ישראל וממשל תה,
תושבי דאנוור קולוראדו,
ארצות־הברית, היו אורחי ה וועד
למען החייל והופיעו לפני
חיילים ואזרחים. בין השאר הם
שרו שירים בעברית. אחד מ הם
הוא השיר בלאדה לחובש
של דן אלמגור ו א פי נצר.
כששרו שיר זה, הם אף לבשו
מדי צה״ל. מכיוון שאינם שו לטים
בעברית, הפכה בפיהם
הבלאדה לחובש לבלאדה לכובש,
ואחת משורות השיר קי-
אקטואלית :
קבלה משמעות
״היום הוא יום מותך, אמר לו
הכובש.״
מזכ״ל ׳תמי, בנימין
(״פואד״) כן־אליעזר, נשאל
מה היה עושה אילו היה נתון ב מצבו
של אלי גבע. הוא סיפר,
שלא היה פורש בזמן מילחמה,
והוא אף שוחח על כך עם גבע
עצמו, סמוך לפרישתו. אילו
חייל מיחידתו היה רוצה לפרוש,
הוא היה מונע זאת בכל מחיר.
ן בערב ראיונות עם
איתן דנציג סיפר פואד, ש הוא
תת־אלוף במילואים, ש שליחותו
במסע הסברה באר־צות־הברית
בימי המילחמה הי תד,
עבורו מיבצע לא קל. הוא
נאם 120 פעם, לעיתים עשר
פעמים ביום .״שאלו אותי ש אלות
קשות ביותר, כמו: מה
ההבדל בין אדולף היטלר
ובנין, ומה ההבדל בינינו ו בין
הנאצים,״ התלונן פואד.
9הפאראפסיכולוג חנן
אברהם טוען, שהוא חזה את
הירצחו של בשיר ג׳מייל, ושיש
לו הוכחות לכך. ביום הרצח
פנתה אליו עיתונאית מעריב
דליה מזורי, לצורכי כתבה.
השעה היתד, רבע ל־ .4הוא א מר
לה, שלדעתו ימות הנשיא
הנבחר של לבנון בכל רגע.
ב* 4.30 נהרג ג׳מייל.
8 1בפעם הראשונה מאז
מונה סגן ראש־ו־,ממשלה, שי מחה
אדליד, לתפקיד יושב-
ראש ועדת השרים לענייני ה תיישבות,
הוא ביקר בהתנחלו יות
בגדה המערבית. את הבי קור
הוא פתח בעיר הנבנית
אלפי מנשה. פועלים ערביים ש עובדים
במקום זיהו אותו ו אמרו
לו :״בוקר טוב אדון אר ליך.״
הוא נשאל כיצד הם מ כירים
אותו והוא ענה :״אנח נו
פופולאריים היום.״
9 1בקרני־שומרון קרא חבר
המזכירות, אלי ששר, להח זיר
את עטרת מלכות ישראל.
קטע אותו סגן ראש־הממשלה
ושר־החקלאות :״אני מקווה,
שאתה מדבר על מלכות ישראל
במובן התנ״כי ולא במובן של
אריק (שרון) מלדישראל.״
9 1באותו יום ערך שרץ
קבלת־פנים לפעילי הבונדס ב התנחלות
אלקנה. אחד מעוזרי
ארליך אמר :״השמן גנב לנו
את ההצגה.״ ארליך לא התר גש
:״לא נורא. נהיה פה בכל
.,שבוע !״
( 9יריביו של ח״כ הליבהעולם
הזה 2355

ימג:

עמי סידנן

עומדת לבלוע חתיבת״עוף בטעם קארי,
בארוחת״צהריים מיוחדת שערכה מיסעדת
״ז יולפי״ לרגל פתיחת ארוחות״צהרים בשיטת ״אכול כפי יכולתך״.
:מי, בתו של הפסיכיאטר הראשי של נציבות שירות בתי־הסוהר,
ל >1היתה הדוגמנית היחידה בארוחה. בשולחן אחר ישבה קארין

רלים, יהודה פרח, מתכוונים
להוכיח, בעזרת קאסטה, שהוא
שוקל לעזוב את הקואליציה.
במהדורת חדשות ביום שני ש עבר
אחריש•,צהריים דווח ש א

ראש עיריית אשקלון,
דיין, הודיע בשם סיעת תמ״י,
שהתנועה שלחה לראש־ד,ממש לה
מיברק, בדרישה שחוק מי-
שפחות ברוכות־ילדים יחוקק
הכנסת.
במושב החורף של
תמ״י הציגה דרישה זו כתנאי
להישאררות הסיעה בקואליצ

מייד אחרי ידיעה זו, שו דר,
שח״כ הליברלים פרח, שלח
מיברק דומה. כליברלים טוע נים,
שלא יתכן שפרח ודיין
שלחו במיקרה באותו יום מי-
ברק לבגין ודאגו לעדכן את
כתב הרדיו באותה שעה. ב-
דרך־כלל מובאות ידיעות כאלה
במהדורות נפרדות, בהפרש של
שעה לפחות — השנייה כתגו בה
על הראשונה. עתה הם מת כוונים
להקליט את הקטע ש שודר
בחדשות, ולהשמיע אותו

דונסקי (למעלה משמאל) והפגינה כיצד יש לאכול — כפי שכתוב
בספרים — בסכין ובמזלג. גם פנינה רוזנבלום היתה שם (למטה
מימין) ואכלה בתיאבון רב. אהובה גורן־סוסקיו (למטה משמאל)
כוכבת הסרט הישראלי ״פורטונה״ ,והיום יועצת״יופי בחברת תמרו־קים,
ערכה לעצמת צלחת עמוסת מזון, אותה זללה כשמצאה מקום.

בישיבת הסיעה, כהוכחה לכך
שהיה תיאום מוקדם בין פרח
ואנשי תמ״י, ושהם מנהלים
מגעים על פרישת פרח מסיעתו,
כאשר תמ״י תפרוש מהקוא ליציה.

8כתב־השטחים-לשעבר ב טלוויזיה,
דפיקחל בי, הוא
גיבור סירטו של במאי הטלוויז יה,
רב ליי המצולם לרשת
הטלוויזיה השלישית באנגליה.
בסרט מראיין רפיק יהודים ו
ומתונים,
ערבים,
קיצוניים
איש־איש והזווית המיוחדת ש לו.
באחד המיקרים הוא ראיין
את הרבנית מרים לווינגר,
אשתו של הרב משיה, לווי5*;.
גר, מראשי גוש־אמונים. היא
טענה, שבהיסטוריה של הסיב־סוך
הישראלי־פלסטיני לא היו
מיקרי רצח מכוונים בידי יהו דים.
חלבי הזכיר את דיר־יא-
סין. הרבנית לווינגר קמה ממ קומה
בכעס ואמרה :״אני לא
מתראיינת.״

ם אומדים...מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומרים..

אהרון פ א פו:

ר פי קחל בי

יו כבד איבצן:

״אננבולא ״סימן שאת ח סו ת
יודע במה להאמין!״ תחושות וללא רגשות!״ של נושאת וגלים!״
״ אני

אתם מבינים לאן נתקענו בלבנון! האלוף דרורי
אמר, שכל עוד צה״ל נמצא באיזור עאליי — יהיה שקט.
ברגע שצה״ל יזוז — הפלאנגות יפעלו. עכשיו, או שנמ־שין
להיות צבא כובש, או שיאשימו אותנו באחריות
לאיזה אסון שיכול לקרות בין הדרוזים והפלאנגות.
ביקשתי לדעת מה חושב על כך רפיק חלבי, הכתב
הדרוזי של הטלוויזיה הישראלית.

• רפיק, מה קורה כרגע?

נו. תגידי מד, קורה.

• האלוף דרורי אסר ששקט עכשיו באיזור,
אחרי שצה״ל נמצא ככפרים.
זה מביך אותי לדבר על מד. שאמר אלוף דרורי, אני
חושב, שמה שקורה עכשיו בלבנון עם הדרוזים זה עצוב
מאוד. כל הדרוזים הצועקים שצה״ל צריך להתערב,
הוטאים. צה״ל לא צריו להתערב. הוא צריך ללמוד לקח,
שהפלאנגות הם תנועה פאשיסטית. לטובת עם ישראל,
הברית עם ״האחים בצפון״ — כמו שאומר הימטכ״ל
— צריכה להיפסק.

• אכל אם צה״ל יעזוב כעת, יכול לקרות
אסון.

שום אסון לא יקרה אם צה״ל יפסיק לפרוק את נישקם
של הדרוזים ויפסיק לתת נשק לפלאנגות. הפאלנגות מפגי זות
בתותחים ובטנקים ישראליים.

• ומה עם הנשק שאש ״ף השאיר לדרוזים?

מה השאיר לו? רובי־ציד וקלצ׳ניקובים? בזה עונים
לטנקים?

• אתה אומר, שהדרוזים יסתדרו, ואחר
כך אתה אומר שיש להם רק רוכי״ציד וקלצ,־
ניקובים.
אני לא חושש. אני יודע בבירור, שהדרוזים יסתדרו
לבד. השבוע אמר אמין ג׳מייל, שהנוצרים והדרוזים כבר
הסתדרו ביניהם פעמיים, ורק כוח שלישי מסכן את
המצב.

• למי הוא התכוון?

אני שואל אותך. תכתבי גם, שאני דורש ועדת-חקירה,
שתבדוק את הטענה כי גם חיילי צה״ל השתתפו בהפגזה
האחרונה על כפרי הדרוזים.

9אתה מאמין כזה?

אני כבר לא יודע למה להאמין. תאמיני לי.

סינוס

בתוכנית הרדיו ״על אתרים ואנשים״ ,ששודרה לפני
כשבוע, פנה העיתונאי יצחק טישלר לעדות־המיזרח,
ושאל מדוע הם נותנים לקומץ קטן של אספסוף להכתים
את שם כל העדה. קראתי שוב את הדברים שאמר
ושהתפרסמו בעיתון, ולא הבנתי מדוע יצא עליו הקצף,
ומדוע הושעה מעבודתו ברדיו, ולמה הובנו דבריו כפגיעה
בעדת״המיזרח.
עו״ד אהרון פאפו מרשות־השידור היה בין אלה
שהצביעו בעד השעייתו. ביקשתי ממנו שיסביר לי מה
כל־כך הרגיז אותו.
זו שיחה פרטית ביננו, או בשביל העתון י

• כשכיד עם ישראל, שיכין מה קרה•

,קודם כל. עם עיתונאי צריך להיזהר לפני שפותחים
את הפה. איזה ערובה תהיה לי שהדברים שלי יצוטטו
כלשונם י

• רק ההכטחה שלי.

טוב, אז קודם כל, טישלר עשה דבר שלא יעשה
ברשות ממלכתית. כתבי ועיתונאי רשות־השידור משמשים
רק כמי שמוסרים את דיעותיהם של אנשי־ציבור. לא
לקחו אותו כדי שיביע את דעתו.

• אם היה אומר, למשל, שלדעתו עם ישראל
הוא עם אמיץ, שיש לו ממשלה נפלאה וכו׳,
גם אז הוא היה מושעה משום שאמר את
דעתו?
בוודאי. אם נתחיל להרשות לכתבים לבטא את דעו תיהם,
זו תהיה אנארכיה, ולא חופש ביטוי.

• אכל כוא נתייחס ככל־זאת לתוכן הדברים.
למה זה פוגע?
הוא אשם בהסטה עדתית, בהפליה על בסים גיזעי,
בהתנשאות^אשכנזית, בפניה לבני עדות המיזרח כאל
קולקטיב רעיוני. וכל זה הוא עשה באיצטלה שהוא
9ונה אליהם שיוקיעו את המיעוט. האם בחרנו בו בתור
מטיף בשערי עכשיו את מסכימה איתי?

$לא, אני לא מסכימה.

תארי לד שהוא היה אומר :״אתם האשכנזים, הפיל-
נים והייקים, מדוע לא תוקיעו מתוככם את חבורת
התבוסתנים הנקראת שלום עכשיו. למה שיזהו אתכם עם
הקו של השמאלי מזה היית נפגעתי

אז סימן שאת חסרת תחושות ואטומה לרגשות.

גט השבוע שעבר עמד בסימן הפגנות. הפעם הפגנות
של נשות השוטרים. הן יצאו להפגין נגד ה״לוקש״
של בעליהן, כי על הבעלים נאטר להפגין, או להקים
איגוד מיקצועי.
עניין אותי לדעת מה חושבונ על הנושא אשתו של
השוטר מס׳ 1בישראל, הגב׳ יוכשר איגצן, דעיימו של
מפב״ל המישטרה. טילבנוני אליה ושאלתי :

• איך את מסתדרת עם המשכורת של
כעל ך?

זה כמו לתת למישהו מכה עם פטיש על הראש. אני
,יושבת לי בשקט בבית ופיתאום מצלצל הטלפון ואת עם
!השאלה הזאת!
אבל אני מבינה שאת רוצה תשובה. טוב, אז עכשיו
אני מסתדרת עם המשכורת של בעלי, אבל לא נולדתי
אשת מפכ״ל. התחתנתי עם בעלי כשהוא היה שוטי עם
שני סרטים, ועברתי תקופה מאוד קשה מבחינה כלכלית.

9זאת־אומרת, שאת מכינה ומסכימה עם
נשות השוטרים?

מבינה כן. ואם ההפגנות הן חוקיות ועם רשיון —
אני גם מסכימה. אני בהחלט חושבת שלשוטר מגיע כבוד,
הערכה וגם כסף. לא ראיתי בזמן האחרון את תלוש
המשכורת של שוטרים מן השורה, אבל אני מניחה ש המשכורות
אינן גבוהות. אם היו מגדילים את המשכורת,
ה־ו עוזבים פחית כוחות טוב־ם את המישטרה.

$מדוע, אם כך, אינך מצטרפת להפגנות?־

אני אשה יזשבת־בית. ולא טיפוס של נושאת דגלים.

מת הם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים מה הם אוחו

״׳שואדי מר לענוד ״אין סוציאליזם ״שיו זה חו מו גלם -
ברי 0 4 8 0א? 6 8 ללא אמון העובדים!״ חשוב המבצע ! ״
אם מתאמצים חזק ומחפשים היטב, רואים שיש
עוד ארצות בעולם מלבדנו, ואפילו יש עוד ארצות עם
בעיות רציניות. אחת מהן היא פולין. אחרי שקט יחסי
של כמעט שנה, יצאו הפולנים שוב לרחובות, למורת־רוחו
של המישטר הצבאי שם.
ד״ר גבריאל מוקד, מרצה לפילוסופיה ועורכו של
כתב־העת ״עכשיו״ ,הוא יליד וארשה, דובר פולנית.
השנה היה בביקור בפולין ונפגש שם עם אנשים רבים,
כולל פעילי ״סולידריות״.

גרור לי לגמרי, שלפי החוק הישראלי לא יכול
אדם ל קנל ענודה נארץ ללא רישיון ענודה. גרור
לי גם, שאם יש מקום־ענודה אחד ועליו שני קופצים —
אחד ישראלי אזרח הארץ והשני תושנ״חוץ חסר רישיון־
ענודה — יתקבל הראשון, ונצדק.
אנל לא סוד הוא, שנלישכת־הענודה של העיר אילת
לא עומדים אלפי אזרחים ישראלים לתפוש את מקומם
של הזרים נמלונות ונאתרי־הנניה שם. לכן פניתי אל
גדי פ״ץ, ראש עיריית־אילת, ושאלתי אותו על עניין
המיכשולים שמציגים לפני עונדים זרים נעיר, ועל
הדרישה שיציגו רשיונות ואשרות.

• האם זה מיקדה, שכדי העניין התחיל זמן
קצר אחרי שידור הכתבה בטלוויזיה, שכה
התלוננו כמה מתושבי אילת על הערכים הגרים

השאלה הזאת מעלה לי את לחץ הדם לראש. היד, פה
כתב שראיין עשרות אנשים וביו כולם מצא גם ילדה
קטנה ומופרעת, שאמרה שהערבים מסריחים׳ אז מכולם
הוא מצא לשדר דווקא את הקטע איתה. איו פה שום
בעיה של ערבים. יש בעייה של 4,000 גברים רווקים —
אגב, חלקם ערבים, אבל יש גם הרבה תאילנדים, אתיופים,
הודים, נדמה לי שגם פקיסתינאים או אפגניסתאנים ו אפילו
מסיו העממית — 4,000 הרווקים האלה, שכולם בגיל
צעיר יחסית, יוצרים בעיה חברתית, אבל אין לד, שום
קשר ללאומיותם של האנשים 4,000 .רווקים בחוד עיר
של 22 אלף אנשים זה חומר־נפץ חברתי.

• דרך־אגב, מדוע הם לא יכולים להשיג
רישיונות־עכודה?

קודם הם צריכים להשיג רישיונות. שהייה, כי תוקף
האשרות שלהם פג.

* אכל ערכים ישראליים לא צריכים דיש־יונות
שהייה.

עם ערבים ישראליים אין שום בעיה. הם ממשיכים
לעבוד. תכתבי את זה, ואין שום כוונה להפסיק את
עבודתם. חוץ מזה, אני רוצה להגיד לך, שההחלטה היא
לא של עיריית אילת, אלא של שירות־התעסוקה, ויש •
מגמה כזאת גם בתל־אביב. ומה קורה בגיו-יורק? האם
ישראלי יכול לעבוד בניו-יורק בלי גריו קארדז

• מה קורה יכם כרגע, לדעתך?

מה שקורה בפולין זאת טרגדיה של מישטר קומוניסטי,
נוסף לטרגדיה של העם הפולני. מיפלגה שתפשה את
השילטון, או התיימרה לתפוש אותו בשם הפועלים,
הגיעה לעימות טוטאלי עם כל מעמד הפועלים המיוצג
,באיגוד המיקצועי הארצי שלו, סולידריות. המישטר הצבאי
של ירוזלסקי, הודה, בהוציאו את סולידריות אל מחוץ
לחוק, כי אינו יכול לחיות במחיצה אחת עם 12 מיליון
הפועלים, התומכים כולם בלך ולנסה ובחבריו. והרי אין
מקום לסוציאליזם שאינו נהנה מאמון האוכלוסיה העובדת.

• מדוע, לפי דעתך, חיכה המישטר כמעט
שנה מאז המעצרים שד ראשי ,,סולידריות״
ועד להוצאת האיגוד מחוץ לחוק

יש שתי אפשריות. ניתן להניח כי המישטר הצבאי
החליט להתקדם בשיטת הסאלמי — כלומר, צעד אחרי
צעד, תוך זריית אשליות שהוא נכון לפשרה. האפשרות
השניה היא, כי היתד, גם בתוך המימסד השליט התרוצצות
בין גורמים מתונים וקיצוניים יותר. לדעתי, האפשרות
,השניה סבירה יותר.

• המישטר הצכאי,הכריז שכעוון שכיתה
או אפילו על הפגנה כאיזור גדנסק, אפשר יהיה
לשפוט אדם להמיט שנות מאסר. העם אינו
פוחד מזה ץ

הפולנים היו תמיד עם אמיץ מאוד, כפי שמוכיחים
תולדותיהם וביחוד המרד הגדול נגד הגרמנים בוורשה.
לעיתים אף הובילם אומץ זה לצעדים בלתי־ישקולים. כך,
למשל, יתכן שהיתר, תקופה בשנה שעברה שבה יכלה
סולידריות להידבר עם האגף המתון במיפלגה על תוכנית
פשרה. כך נראה לי הדבר מתוך שיחות שהיו לי
בוורשה עם פעילי־ציבור שונים. כעת צריך כל סוציאליסט
ודמוקרט להתייצב נגד הדיכוי הביורוקרטי של מעמד
הפועלים בפולין.

• איך אתה רואה את עתידה הקרוב של
פולין?

איני נביא, אבל נראה לי ששום שילטון שם לא יוכל
להחזיק מעמד. לאורך זמן, נגד רצון הרוב הגדול, וביחוד
נגד רצון אותם מליונים רבים של פועלים, שהוא לכאורה
מתיימר לדבר בשמם.

במשך השנה טעברה פורסם כמה וכמה פעמים
שלהקת ״סקס טה״ מתפרקת. סיפרו שחלק מהבנות
כבר הגישו מיכתבי־פיטורין. ולפתע אני רואה שיצא
תקליט חדש שלהן. פגשתי את רותי בן־אברהם, אחת
מחמש בנות ״סקסטה״ ושאלתי אותה :

#האם זה אפילוג ללהקה שדכן, אד שמא
פריצת־דרך חדשה אל ליכו ואוזנו של הקהל
הישראלי?

זה לא אפילוג וגם לא התחלה. זה פשוט המשך של
הדברים שעשינו ואהבנו. יש בתקליט הזה שירים רבים
שכבר בוצעו בעבר על־ידי מבצעים אחרים. ישירים כמו
סתם יום של חול, הי טירילי, על הדבש ועל העוקץ, שיר
נולד.

* כל אחד מהשירים האלה יכר נמצא על
איזה תקליט. אז מדוע שוב, מ ;המיוחדץ

אני חושבת שהצבע של הקולות שלנו הוא שונה, כל
השירים עובדו במיוחד בשבילנו. עיבודים יוצאים מהכלל
של יורם צדוק ואלדד שרים. תיראו שיר זה חומר גלם,
חשוב מאוד מי איך מבצעים אותו.

• תגידי די, מה האמת כשמועות הסוככות
ככר זמן רכ שאתן מתפרקות?

כרגע אנחנו ממשיכות להופיע כרגיל. החוזה שלנו
עומד להיגמר בעוד שיבער, חודשים. אם האמרגן יציע
לנו חוזה שכדאי לנו — נמשיה אם לא — נחליט אז
כול נ ביחד מה לעשות.

• מה לאחל לכן?

״המשך מוצלח״ ,יתקבל בברכה.

דני אלה שמי

״״32333
מ׳ הווצח האמיתי?

דאן לכו ה פ לי ט מדוע
מטיפי מו ס ר לי שרא לי ם ס כ 1חהכ ריז מ ה

ויקטוו עוסיטוב:
הו ₪1שלי

מיכתב זה מופנה אל הרוצח האמיתי שלי.
הוא אינו שייך לאותם אזרחים המגדפים, המ איימים
בטלפון או הכותבים מיכתבים אנונימיים.
הרוצח האמיתי. שלי הוא רוצח קולקטיווי.
משתתפים ברצח נואמים בכנסת בעלי כשרון
רטורי מזהיר, דוברים למיניהם, פובליציסטים
מאסכולה אידאולוגית מסויימת, כתבים, מנסחי
כותרות לחדשות היום, אפילו סוג מסויים של
עיתונאים הגונים, שאמנם מצאו לנחוץ להת קומם
נגד האלימות המילולית המציפה אותנו
והמזמינה רציחות, אך מחלקים למחותם את
האשמה בשווה: השמאל מאיים על הימין,
הימין מאיים על השמאל — תיקו! כולם אש מים!

״מעריכי׳
13.10.82

•!נתז! לעני:
זינושת ;!אוטו
״לעיתים אנו רוצים עדיין, אפילו בימינו,
שמנהיגים הקובעים עד כדי כד את גורלנו,
יהיו בעלי תכונות מוחלטות ואלוהיות, ו־ש־נחוש
בהם מרחק ומיסתורין. ואנחנו מתאכזבים
כאשר הם מתוארים כבעלי חולשות אנושיות,
אפרוריים ונתונים לצורכי האגו שלהם.
אבל כשאנו נזכרים אילו אסונות נוראים
גרמו כאריזמטורים — אנחנו שבים ומעדיפים
אותם במימדים הסיבעיים שלנו, כחלק מאני-
שיות שבירה, נתונה לקשיים אישיים, כמונו.
זה מזכיר לי קאריקטורה, שפורסמה אהרי
מותו של מאו־טסה-טונג. בחלקה האחד הוא
מצוייר בחייו כענק נישא מעל לכולם. כחלקה
השני הוא מצוייר בהלוויתו, בארון, בגודל
האנושי של כולנו.״

״גלי צח ״ל״13.10.1982,

(1 1101ל:1111131) |71
השונות לעוו־תתיקשזוח
לשאלתו של מר מרדכי ציפורי :״באיזו זכית
מטיפה לנו אמריקה מוסר״ ן נשיב: בזכות זו
שאנו נראים בעיניה עם נאור. אין אמריקה
מטיפה מוסר לערב־הסעודית על מישטר העב דות
הנהוג בה. כשם שאינה מטיפה מוסר ל עמים
אחרים אשר נורמות ההתנהגות שלהן
אינן מקובלות על העולם המערבי.
גם לנו הזכות להטיף מוסר לאמריקה, אם
לדעתנו יש בה תופעות הפוגעות בנורמות
מקובלות, שכן לנו, לאמריקה ולעמים נאורים
אחרים, מכנת־משותף רחב ורב־משמעות.
למרבה המזל, מראשית דרכה הצטיירה
הציונות כגילוי של הומאניזם, של סובלנית,
של פתיחות אינטלקטואלית, של פלוראליזם
רוחני, נוסח הריסורג׳ימנטז האיטלקי שהזין
את הליבראליזם של דבוטינסקי, אשר התנער
מכל גילוי של קנאות קלרקליזם ודמגוגיה.
אכן, בשנים האחרונות חל כרסום בתדמית
חיובית זו ותוצאותיו לא נעלמו מעיני יהודים
ולא־יהודים.

״הארץ״ 14.10.82

וזיר שחס:
ביו קת׳ זודילמה
ממשלת ישראל נזכרה פיתאום, שאין זה
מן הנימוס להתערב בענייניה הפנימיים של
לבנון. אם ממשלת לבנון אינה מתירה לשקם
את המחנות הפלסטינים שנהרסו (מעניין מי
הרס אותם) ,איך נוכל אנחנו לפעול בשטחה
בלי ר שותהז!

אילן בן־״שראל

קו אדו
מיכתב זה מיועד אל כל אלה הסבורים,
כמוני, שמילחמה זאת היא נואלת, חסרת-
טעם ומטורפת. עם אלה החושבים שמיל-
חמת־ביירות היא צודקת, חכמה ונכונה —
איתם אין לי שיח־ושיג הפעם.
אני סונה אליכם, הסבורים שבראש הצ בא
עומד גנראל חסר רגש ושכל, המסוגל
לשלוח אותנו לבצע כל פעולה בלתי-
מוסרית, לא נבונה ומטורפת! איש המצווה
להמטיר עשרת אלפים פגזים על עיר ו יושביה
ולשלוח אתכם למות בין סינד
טאותיה.
משהו חמור קרה בחמישה ביוני : 1982
הצבא שלנו, שבעבר נקרא ״צבא הגנה״,
איננו עוד כזה — הוא הפך מכשיר חזק
ואיום בידים של קומץ מטורפים, העושים
בו שימוש נפשע. כן׳ להשמיד עיר על
יושביה זהו פשע ! ולמרות זאת אנו ממ שיכים
בשיגרת מחשבותינו והתנהגותנו,
כאילו מאום לא קרה.
הגיעה העת להסיק את המסקנות האמי צות
והקשות, ולהפסיק ללכת בדרך הישנה
של בני הקיבוץ הטובים — להרוג ולבכות,
לירות ולילל — עלינו ללכת בדרכו של
אלי גבע. אם יהיו אלף ״אלי גבעים״ אול*
לא נלחם בשנה הבאה ברבת-עמון! אולי.
אולי אם הצבא האדיר והחזק הזה קצת
ייחלש, הם יזהרו מלשלוח אותנו ליעד
הבא.
משהו קרה בחמישה ביוני. עברנו כבר
הרבה מאוד קווים אדומים. הצבא כבר
אינו שליחות, אלא מכשיר מיפלצתי ב ידיים
מטורפות, ומכאן המסקנה הקשד:
עשו את המינימום ההכרחי, אל תשרתו
בקבע, היו ג׳ובניקים — הם לפחות אינם
חייבים לרצוח. פעם ראינו בצבא שליחות
— היום זה כבר לא כך.
נוסף לכך: אתם טובים ויפים מדי מל-
בזבז את חייכם על עסק מטופש נפשע
זה. יש עוד הרבה אתגרים אחרים בשביל כם.
ומלה
אחת אליכם, האבות והאמהות,
שלא הסתערו על ביירות אך רואים את
בניכם ההולכים: אינכם יכולים למנוע מהם
לפעול על־סי שיקול דעתם, אך אל נא
תעודדו אותם לרוץ קדימה, כי בזאת אתם
משתתפים במעשה עקדת־יצחק בנכם, ו האל
הוא אל המילחמה האכזר, והפעם לא
יגיע איל לעולה...
אני יודע שיהיו באלה שיאמרו שעלי
לעזוב את הארץ. ואולם תשובתי היא שזו
ארצי: כאן נולדתי, כאן אחיה וכאן אמות.
אני אאבק על דמותה של ארצי. ולא תמיד
בדרבים סטריליות, אך לא אנטוש.
לאלה הטוענים שאני מסכן את הדמוק רטיה,
אני משיב שאינני קורא לסירוב
פקודה, אלא רק להפסיק לרוץ בראש. יש
מספיק טיפשים המאמינים במטורף —
שהם ימותו. חבל עליכם, הטובים. הצבא
איננו מתקיים כיום בזכות בני הקיביץ!
זוהי יוהרה לחשוב כך, ומותר לנו להוריד
פרופיל בצבא עד יעבור זעם.
יתכן שיבוא יום שחור אף יותר, שבו
נצטרך לנקוט צעדים חמורים יותר! יתכן.
אני מקווה שיום זה לא יגיע, אך גם זה
אפשרי.
אני יודע שדברי מרים כלענה — אך
המציאות מרה שיבעתיים.

עלון ׳קיבוץ כרקאי

ויש כאן דילמה, שאילמלא היתד. טראגית,
היתד. משעשעת. מצד אחד׳ טוענת התעמולה
הרשמית שלנו, שאת הפליטים הפלסטינים
צריך ליישב בארצות שבהן הם נמצאים ולא

להחזירם לשום מקום בתחומי ארץ־ישראל
השלמה. מצד שני, אנחנו מקבלים את הטיעון
הלבנוני, שיישוב הפליטים הפלסטינים בלבנון
ישנה את מאזנה הדימוגרפי ועליהם להסתלק
משם.

״ידיעות אחרונות״ !;1.10.82

•ואלה!יר־׳שד:
עיחזנאיס ל1פ1יו1ז
׳עיתונאי פלסטיני מן הגדה, איש אד פאג׳ר,
נעצר בעוון נהיגה ברכב בעל לוחית זיהוי
ישראלית. הוא טען, כי טרם הספיק להחליף
את הלוחית במכונית, אותה קנה ימים אחדים
קודם לכן.
רבותי העיתונות: סעו בזהירות במחשבה
שנייה, חבר׳ה, עד להודעה חדשה מוטב להש תמש
במוניות• זו רק ההתחלה.

״חותם 13.10.82

לוי •צתק 1ו׳רושלמי:
111111האו ״ ג
אם עובדי אל על אינם אהודים ביותר על
הציבור — בצדק או שלא בצדק — לאיתן
רוזנמן, מי שהיה מנהיגם עד לפני חודשים
אחדים, חלק כבד בכך.
אם ״המוביל הלאומי״ יעבור מן העולם,
או יעבור לידיים פרטיות — לאיתן רוזנמן,
שנתמנה לפני חודשים אחדים ראש אגף כוח-
אדם וסמנכ״ל החברה. יהיה חלק לא־כל״כך
מכובד בכך.
עובדים ותיקים ומסורים באל על אומרים
בכאב: היו ימים שחשבו, כי ״איתן יסגור את
החברה״ מצריף ועד העובדים״ .אז לא הצליח
בכך. היום הוא קרוב להגשמת חלומו מהחדר
הממוזג והמרווח של מנהל כוח-אדם,
״ מ ע רי כי׳ 14.10.82

(המשך מעמוד ) 11
• הידע הצבאי הרב, שנובש
במילחמת־הלבנון בדמם של חיילי
צה״ל, נמסר לאמריקאים.

הישגים לא רעים, אם לו קחים
כחשבון שכל העכירה ^
נעשתה כידי אריאל שרון*,
שסבר לתומו שהוא פנצל
את האמריקאים התמיכים.

ך* פריט העיקרי ברשימודהי-
י י שגים זו הוא הסורי.
סוריה היתה בעלת־הברית העיק רית
שנותרה למוסקווה בעולם הע רבי•
עיראק נשמטה מן הידיים,
תימן הדרומית רחוקה ובלתי־חשד
בה בהקשר הערבי, ובלוב שולט
אדם בלתי־יציב, הממשיך לעשות
עסקים מצויינים עם חברות־הנפט
האמריקאיות.
סוריה לא היתה מעולם גרורה ״*
סובייטית. היתד. לה ברית־נוחיות
עם מוסקווה. העזרה הסובייטית אי-
פשרה לסורי׳ה, שהיא מדינה חלושה
כשלעצמה, להופיע בעולם הערבי
כמעצמה הטוענת למנהיגות.
מילחמת־הלבנון הרסה יומרה זו.
רוב הפלסטיניים פנו לה עורף, א חרי
שנטשה אותם בשדה־הקרב ביום
השישי הראשון של המילחמה.
בריודהמועצות לא היתה מוכנה
להסתכן למענה, ואף לא להגדיל
לה באופן דרמאתי את הסיוע.

לעומת הבשל הסובייטי
עמד הפתוי האמריקאי. דק
ארצות־ הברת יכולה לגרש
את צה״ל מכל לבנון ולהר חיקו
מדמשק. רק ארצות־הכרית
יבולה להבטיח לה
מידה מספקת של השפעה כ־ -
לכגון החדשה.

לפני שש שנים איפשרה ארצות-
הברית את כניסתה של סוריה ל לבנון׳
על פי הזמנת הפלאנגות ו בהסכמתם
(האילמת) של יצחק רבין
וממשלת־ישראל. רק ארצות־הברית
•יכולה כיום לאפשר לסוריה לצאת
מלבנון בכבוד, תוך הבטחת ה אינטרסים
שלה בארץ־הארזים.
שר־החוץ הסורי ביקר כמה פע מים
בוושינגטון. שר־ההסברה ה סורי
הודיע באמריקה שסוריה מו כנה
להכיר בישראל. סוריה הצבי עה
בעד החלטות־השלום של ועי-
דת־הפיסגה הערבית בפאס.
העיסקה האמריקאית־סורית מת בצעת
והולכת. באופק מסתמנת ^
אמריקאית־פלסטינית. ה־עיסקה
מישטרים
הפרו־אמריקאיים התחזקו
בכל רחבי המרחב, מביירות ועד
רבאט.

• הרב משה נריח ז ״מי שמתחיל לה יות
שפוי, פוסק להיות ציוני.״
• סגן־ השר רב שילנסקי :״עושים
למנחם בגין ילאריק שרון טבח אופי.״
• ח ״ כ חרות, דויד: מגן, לסגן ראש-
הממשלה. דויד לוי :״אתה מדליפן מם׳ 1
מן הממשלה. היית בפעם האחרונה במישרד-
השיכון ו אל תצעק כאן. תצעק בבית״ר רמלה.
מתי היית בקרית־קת?״
#ה נ ״ ל לח״כי חרות, מאיר שיטרית ומיכה
רייסר :״חידלו מהטלפונים שלכם לקיסריה.
ש(עזר) ויצמן ילך למערך, תגידו לו שהוא
שייך להם.״
• הרב ישראל אריאל, רבה של ימית :
״ביירות היא חלק מארץ־ישראל. על זה אין
ויכוח.״
• הנ״ל :״היו צריכים להיכנס ללבנון
ולביירות, מייד, ללא כל השהיות, ולהרוג בכו לם,
עד האחרון שבהם. לא להשאיר זכר ו שריד.״

ח״ס הליכרלים, פינחס גולד שטיין
:״בארצות־הברית שולטים נפט, טל
וויזיה
ובנטל, הם לא אוהבים אותנו, כי קשה
להם לראות עם של מוכרי־דיסקית הופך לעם
עתיר־מדע. חוץ מזה, שהם מקנאים בנו. הם
רק יצאו לפעולה קטנה בטאהרן והתנגשו להם
שלושה מטוסים. ותראה אותנו.״

• סגן שר־החקלאות, פסח (״סיי

גרופר :״האסון של החקלאות הם
האקדמאים היושבים במישרד־האוצר.״
• יצחק כן־אחרון :״בארץ רק הרווחים
הם, פרטיים׳ .כל השאר ניתן ומקויים
על־ידי המדינה.״
• הנ ״ ל :״יש מי שחושב שעיסקי התיי רות
קמו בגלל כישרונו של חיים שיף. ובכן,
מר שיף לא השקיע פרוטה מכיסו.״

ידע.

אריאל שרון
עכשיו הוא יודע.
יודע ורוגז.
אין זו הרגשה נעימה
להיווכח שהוא מילא כסך
הכל תפקיד של כלכ״ציד,
המכריח את השועלים לעבר
הציידים.

(אפשר לנסח זאת בצורה יותר
בוטה, ולהמשיל את שרון לכלב
משוגע, שבו מאיימת אמריקה על
הקליינטים. שרון עצמו מטפח תד־מית
זו בשקידה ואחרי צברה ושא-
תילא די לאמא אמריקה לצעוק
״שרון!״ כדי שכל הילדים ירצו
אליה).

ך* סיפור כולו מזכיר את פר *
שת האריה והצבוע. לא באג דה,
אלא במציאות.
במשך דורות נפוצה הדיעה כי
האריה הגיבור צד את הטרף, או כל
לשובע ומניח את השיירים ל צבוע
הפחדני, העומד בצד וממ תין.
עד שבאו חוקרי־החיות לטבע
ונוכחו לדעת שקורה ההיפך.
מסתבר כי במציאות הצבוע הוא
הצייד החרוץ, והוא הקוטל את
החיות. בגמר מלאכה זו מופיע ה אריה
העצלן, מבריח את הצבוע ו אוכל
לשובע. רק כשהוא פונה
לדרכו מצליח הצבוע ליהנות מטר פו
— אם נותר ממנו משהו מילבד
העצמות.

אריאל שרון דימה את
עצמו לאריה. אכל אין הוא
אלא הצכוע.
ה עו ל ם הז ה 2355

סטודנט,
הצטרף לתוכנית
שיש לה שיניים•
בתוכנית המיוחדת של
בנק לאומי אתה מקבל
הטבות ממשיות
ושימושיות:
•הלואה בסך 10,000ש׳
לכל מטרה! את ההלואה תקבל מידעם
הצטרפותך, ותהיה לך שנה שלמה כדי
להחזירה! • הלואה נוספת
בסך 8,000 שקל שתקבל
עם סיום הלימודים!
•זכות למשיכת יתר
בסכום של עד 3,000 שקל!
•פינקסי שיקים אישיים חינם!
כן, חינם!*עד 500/0
הנחה(!) על עמלות
בפעולות בנקאיות
(בניירות־ערך, מטבע
חוץ, ערבות בנקאית
לשכר דירה)• .חשבונך ינוהל חינם!
• תקבל כרטיס כספומט חינם!
• כרטיס אשראי ויזה בחצי מחיר!
(לבעלי הכנסה קבועה).

•תקבל עד 300/0הנחה
על מופעי בידור ואמנות.
• הנחות לארועי ספורט.
• הנחות במנויים
1לעיתונים •הנחות
משמעותיות במאות
חנויות בכל הארץ!
היכנס לסניף הקרוב של בנק לאומי
ובקש להצטרף
ל״קמפוס לאומי״,
התוכנית שיש לה
שיניים!

קמפוס לאומי
ה תוכני ת שיש ל ה שיניים

בנ ק לאות

״במקצועי, כשאני
כאוד הזרקורים,
כל פרט בולט.
לכן, בהרתו סקיוטקם״
תמי בן עמי פגשה אותו באירופה. עכשיו
קיוטקם הגיע לארץ, מיובא במקור
מצרפת. מגוון עשיר של לקים
לצפורניים-עמידים לאורך זמן, בוהקים
או בצבע מט, במבחר צבעי האופנה.
מבחר שפתונים תואמים,
בצבעים נועזים או שקטים,
המעניקים לשפתיים
ברק מזמין ומסקרה
באיכות מיוחדת.

מישהי תהיה יפה היום עם קיוטקס.

יבואדנשר טריידבע״מ, הפצה פ. י .היינון ושווד בע״מ.

אחד שעקב בתשומת־לב מרובה אחרי מע שי
בשעת הריסוס. זד, היה נער זהוב־שי־ער
ובעל עיניים ירוקות, ולא מן הרעש ניים
והמתבלטים שבין חיילי הפלוגה. ב יום
אחד, כשעצרתי לי וישבתי לנוח כמה
דקות בצל האקליפטוס עד שתיבש זיעתי,
והמרסס לידי, הוא ניגש אלי במבוכה ו־ ז
בביישנות.
״אתה מרסס נגד הזבובים, נכון?״ שאל
החייל ,״מה זה החומר הזה?״

פ י ־ 11ן ב •

בשירות המילואים הזה צירפו אותי כ חובש
נוסף לפלוגה ו׳ .אנחנו יושבים על
גיבעה רמה מול הגבול המצרי, חולית שמה,
בכל שעות היום מטרידים אותנו זבובים
רבים, ואחד מתפקידי הוא לנצל את שעות
הבוקר, שבהן אין הרוח העזה נושבת,
כדי לרסס במחראות, במיטבח, בפחי־האשפה
ובפיתחי האוהלים מקומות חבי בים
על בעלי־הכנף הקטנים הללו.
המרסס הוא מכשיר פלסטי בעל מיכל
מאורך, שלראשונה ראיתי כמותו בצה״ל.
לצורך הריסוס אני משתמש בחומר י עיל,
נלד שמו, שיש להמיסו בכמות גדו לה
של מים. בוקר אחד, כשגחנתי על
המרסס, נזכרתי במעשה שהיה לפני כמה
שנים בשרות המילואים שלי.
באותה שנה צירפו אותי לפלוגת־סיור
מסויימת של הצבא הסדיר, שחנתה בס דום,
ופיטרלה מים־המלח ודרומה, לאורך
הגבול עם ירדן. קיץ היה אז, וחם מאוד.
אם איני טועה, נעו מעלות החום בין ״40
ו־״ 45 בצל. במקום שבו חנתה הפלוגה,
בחורשת אקליפטוסים אחת שבשיפולי הר־סדום,
היו הזבובים ביום והיתושים בלילה
מרובים עד־כדי-כך, שהשינה היתה כמעט
בלתי־אפשרית. מחמת החום העז היו כו לם
שוכבים על מיטותיהם, כשרק תחתו נים
לגופם, ועל הגוף החשוף היו הזבד
בים ביום והיתושים בלילה מסתערים בנ חילים
מרושעים. אני זוכר, שהיתה שי טה
אחת שיכולה היתד. להקנות למשתמש
בה כמה דקות של שינה מדי פעם: היית
מרטיב את השמיכה במי־ברז, שתהיה צו ננת
קצת, ומתכסה בה, כדי להתגונן מפני
הזבובים או היתושים, עד שהיית נרדם.
אחר־כך היו המים מתאדים, השמיכה הי תד,
חמה־מנשוא, ושוב היית מתעורר בתוך
זיעתך, וחש להרטיב את השמיכה, וחוזר
חלילה.
למעשה, ההזדמנות היחידה לישון כהל כה
היתד, בעת סיורי הלילה. אותם היינו
עושים על־גבי קומנדקרים שדפנותיהם׳ מ כוסות
בשקי־קול, סגולה נגד מוקשים.
כלי״הרכב הללו היו נוסעים לאיטם על
דרך הפטרולים, כשהגשש רכוב על הכנף
הקידמית. בעת הנסיעה היתר, רוח קלה,
יתושים כמעט שלא היו בנמצא, וכל ה נוסעים,
מלבד הנהג והגשש, היו מנמנמים
שעות ארוכות.
גם אז היה זה תפקידי להילחם במכת
הזבובים (באשר ליתושים, הצבא יצא
ידי־חובתו כשסיפק מין מישחה שמורחים
על הגוף, שהיתה מתאדה בחום הנורא של
סדום בתוך דקות אחדות, ולא מועילה
כלל)• הצבא סיפק לי מרסס מתכתי מן
הדגם הישן. לצורך הריסוס השתמשתי
בחומר הדברה כימי, שכבר איני זוכר
את שמו. את החומר הזה הייתי מערבב
בסוכר, ממיס את התערובת במים, ומרסס
פעמיים ביום. ללא הועיל, צריך לומר.
אולי עצר הריסוס בעד התרבותם של
הזבובים, אך הם גם לא התמעטו כלל-
וכלל.

• הגנה איזורית
^ אחד הימים, זה היד. בשבוע השני
• ל שי רות המילואים שלי, הבהנתי בחייל

הסברתי לו כל מה שידוע לי, והוא
הסתלק וחזר אל מיטתו.
למחרת, מצאתי אותו לצידי בשעה ש הכנתי
את התערובת, והמסתי אותה במים
בתוך המיכל של המרסס. שוחחנו קצת,
והסתבר לי ששמו שימשון פייגין. מוצאו
היה באחת המושבות הוותיקות שביהודה
— גדרה, נס-ציונה, או אולי היתה זו רא־שון־לציון?
ואולי רחובות? כבר אינני
זוכר. אביו היה ממישפחה ותיקה מאוד
בארץ, ואמו — ניצולת־שואה.
יום אחד
בהיסוס אם

לאחר מכן, הוא כבר שאל
יוכל ״ככה, לניסיון״ ,לרסס

תם מיד בתמיסה שבה יש רק חומר הדברה
בריכוז גבוה מאוד, וקוטל אותם
באלפיהם.
גם התכיפות של מסעות הריסוס שלו
גברה והלכה, והוא שוב לא הסתפק בשני
סיבובים יומיים. הטבחים התחילו להתלונן
באוזני, ש״פייגין המשוגע״ ,כך כינו
אותו, מחסל להם את הסוכר. אך אני הצ בעתי
לפניהם על העובדה שהזבובים הת מעטו
והלכו ! השיטות של פייגין הוכיחו
את יעילותן!
פייגין המשיך לשתף אותי בניסוייו.
עכשיו, כך התלוצץ, הוא עובר ״לשיטת
ההגנה האזורית״ .כלומר: מרסס כרגיל
בכל המקומות, אבל מוסיף כמה ריסו סים
יומיים למחראות, למשל, כדי לחסל
את הזבובים שם. ויום למחרת — הוא מע ניק
טיפול מיוחד לפחי״האשפה, וכך הל אה.
בפלוגה
התחילו לכנות את פייגין ״בעל
זבוב״ ,אך לשמשון לא היה אכפת, ואדרבה,
הוא ראה בכך כינוי של כבוד. הוא
גילה לי גם מה, לדעתו, היה מקור חוסר

חשנו באישון־לילה, על ציודנו ונשקנו,
אל הקומנדקר שיצא מיד לשטח, היכן
שהתגלתה חדירה של מסתננים.
רק כשהייתי כבר על הקומנדקר, מיסה
לארגן את החגור שלי, הבחנתי שפייגין
יושב לצידי, מחייך אלי.
לבסוף הגענו לנקודה שהשביעה את רצו נם
של הגשש והקצין, כדי להתארגן ל מארב,
בנתיב ההתקדמות המשוער של
חוליית המסתננים. הקצין פקד עלינו ל הסתדר
בשורה חזיתית, כדי שיוכל למ סור
לנו את הוראותיו, ויבדוק את ציודנו,
כמו שהיה עדיין מקובל בצבא הסדיר.
היה לילה בהיר מאוד, וגם חם מאוד.
אחרי שמסר הקצין את הוראותיו, התחיל
לעבור על פני שורת החיילים, עד שנעצר
ליד פייגין, שעמד לצידי.
״פייגין. מה זה ! ז״ לחש הקצין, כמעט

צעק.
פייגין, רק עכשיו הבחנתי בכך, לא
חגר את החגור שלו, והרובה לא היה תלוי
על כתפו. על הריצפה, לרגליו, ניצב המר־סס,
ותרמיל־גב, המכונה בצבא תד״ל,
היה על גבו.
..זה הנשק האישי שלי, המפקח״ אמר
פייגין.
״פייגין. מה קרה לך אמר המפקד,
ובשורת החיילים התחילו הציחקוקים.
״זה הכי יעיל גם נגדם, המפקד!״ אמר
פייגין, והציחקוקים החרישיים הפכו לצ חוק
שהלך וגבר.
״איך זה יעיל?״ שאל הקצין׳ שהיה
מופתע ונדהם.
פייגין תפס בידו את צינורית ההתזה
של המרסס, ולחץ על ההדק. מן הפומית
פרץ זרם חרישי של חומר הדברה מעורב
בסוכר, בעל ריח מתקתק ודוחה, שניתז
למרחוק. אחר־כך הסיר את התרמיל מכת פו
והראה לקצין שקית סוכר ושקית חומר
הדברה שהיו מונחים בתוכו.
הקצין הניח לפייגין, תפס בכתפי ומשך
אותי הצידה .״מה לעשות איתו, דוקטור?״
שאל.

מרסס נגד זכדבים
מן הדגם הישן

קצת. נתתי לו, מה איכפת לי? מלאכת״
הריסוס לא היתה קשה ביותר, אך נם הי תד,
בלתי־נעימה. לתערובת של הסוכר
וחומר ההדברה היה ריח דוחה למדי, ש היה
נדבק בבגדים ובעור הגוף, והמסע בין
המחראות ופחי־האשפה לא היה בדיוק
טיול נעים בחיק הטבע.
אחר־כך יצאתי לחופשה, וכשחזרתי,
הודיע לי החובש שהחליף אותי בשימחה,
כי מצא איזה חייל ״פרעייאר״ שהחליף
אותו בריסוס. כך נקבעה העובדה, ששמ שון
פייגין עוסק בריסוס נגד זבובים.
אני לא התנגדתי. הוא היה בא אלי כדי
להתייעץ איתי ,״המומחה״ .לדבריו, הוא
היה מחליף מדי פעם את השיטה. פעם
היה מוסיף סוכר ופעם גורע. אחרי כמה
ימים, כך בישר לי, המציא שיטה חדשה.
בסיבוב הראשון, היה מרסס בכל המקו מות
בסוכר בלבד. הזבובים היו חשים ל לקק
בסוכר, ושמשון פייגין היה תוקף או־

ההצלחה שלי במלאכת הריסוס :״צריך
לשנוא אותם, לשנוא אותם ממש, את הז בובים
האלה, כל אחד לחוד, וכולם ביחד.
כמו — כמו את הערבים !״ כך הסביר לי.
והזבובים התמעטו בהדרגה, עד שנעל מו
כמעט לחלוטין. כאשר היד .,מישהו מ חיילי
הפלוגה י מבחין בזבוב. היה קורא
בקול :״פייגין — יש כאן זבוב!״ ופייגין
היה מגיע עם המרסס. פיתאום, אפשר
היה לישון בשעות היום. אך משום מה,
דומה שחיילי הפלוגה לא הכירדתודה ל־פייגין
על־כך, איני יודע מדוע.

• צה־־ל המדביר
ף* אחד הלילות, לקראת סוף שירות
• המילואים שלי, הוזעקה כיתת הכוננות.
קצין, נהג, קשר, גשש, שני י מקלענים,
שני רגמים שלושה רובאים ואני, החובש,

אני איני דוקטור, וגם איני מבין גדול
בפסיכיאטריה אפילו כחובב, אבל כאן,
כך נראה לי, היה מיקרה ברור של שיג עון,
זמני לפחות.
יעצתי לקצין להורות לפייגין לעלות על
כלי־הרכב ולחזור למאהל ביחד עם הנהג,
ולמחרת לשלוח אותו אל קצין בריאות
הנפש.
המארב שלנו, בסופו של דבר, הסתיים
בלא כלום. אחר־כך הסתבר שהמסתננים
חזרו על עיקבותיהם ושבו לירדן. פייגין
נשלח מן הפלוגה, ומין הסתם אושפז.
זה היה המעשה שנזכרתי בו, בשעה
שגחנתי על המרסס הפלסטי. בחופשה ה ראשונה
שהייתה לי, מיהרתי לבדוק עניין
מסויים. נזכרתי שבתחילת מילחמת הלב נון,
לפני חודשים אחדים, התחוללה שע רורייה
סביב גלויות רישמיות של צה״ל,
שבעל עיסקי הדברה אחד פירסם עליהן
את מוצריו בנוסח :״אני מדביר את המזי קים
כמו שצה״ל מדביר את המחבלים,״
או משהו דומה לזה. זכרתי שגם אותו
מדביר הוא מאחת ממושבות יהודה, ו אולי
זהו שמשון פייגין עצמו?
אך לא. בדקתי, והתברר שמדובר במי שהו
בעל שם אחר. מה מעשיו של שמשון
פייגין היום איני יודע.

הורוסהוס
מדי ם
בנימיני

מ1ל החודש:
מ א1ניי ם

ביו

דרך־כלל, כשהשמש שזהה במזל מאזניים,
אנשים חשים פחות מתח, ואין להם
חשק להרבות במאמצים. משתדלים לנוח,
מחפשים מקומות רגועים ושקטים ו־מעוניינים
בפעילויות חברתיות.
מאזניים מסמל נועם, חן, הרמוניה
ומחפש את היפה והאמנותי בכל דבר.
כן שכאשר השמש במאזניים, אנשים
יותר מודעים לכל מה שקשור ביופי.
מקפידים יותר על הופעתם׳ על תלבוש תם,
על נימוסיהם ומשתדלים להימנע
מסיכסוכים וממריבות, אם רק אפשר.
הרבה אנשים לוקחים חופשות ממקום״
עבודתם ומטיילים להם להנאתם בנופים
יפים. אלה שעובדים, מעדיפים לעבוד
בזוגות או בצוותים, הבדידות אינה אהו בה
על איש בתקופה זו.
כשהשמש במאזניים, ניתנות לאמנים
יותר הזדמנויות מתמיד כדי לבטא א ת
עצמם, ולשתף את הקהל בתוצאות יצירתם.
נזכיר את המופעים האמנותיים
בעכו, בחג-הסוכות. נראה שזה כלל לא
מיקרי, שהאירוע מתרחש כשהשמש במאזניים
ולא במזל אחר. אם יש קרינות

לרעהו, הרי שעכשיו בדיוק קורה ההיפך.
הביקורת מתגברת ולא רק שלא סולחים
על שגיאות, אלא מחפשים אחריהן. לא
מעלימים עין משום מעשה חריג, מפש פשים
ובודקים ומגישים חשבונות על כל
מעשה שאינו בסדר.
הרגשות מתחזקים והאוויר נעשה כאילו
מחושמל. ביחסים שבין האנשים
מורגשת גאווה ועקשנות. הזמן אינו מתאים
לבקשת טובות. אם מגיע לך, בין
כה וכה תקבל — ואם לא, חבל על
המאמץ, דבר לא יעזור, אולי לחכות
עד שהשמש תעבור למזל הבא.
בתקופה שהשמש מתקרבת לעקרב, יש
להיזהר מחוסר-נאמנות ומבוגדנות. מי
שמעוניין באינפורמציה חשובה, רצוי שיבדוק
היטב מי מעביר אליו את המידע
החשוב, כיוון שיתכן שהוא ישמע אינפורמציה
שאינה נכונה, ולא בגלל מקריות
או אי-הבנה, אלא בגלל תיכנון מוקדם
ומחושב מראש.
אותם שזקוקים להלוואה, טוב יעשו
אם ימתינו עד שהשמש תעבור למזל
הבא, מכיוון שמובטח להם שהם יסתבכו
מאזניים ועקוב

בתקונה הקוובה צפויות יוחד בעיות
גינקולוגיות לנשיו ,1או לסטודנטים
יהי יה 1ןללהתרכזבלימודים

לוח־השנה מורה, שעד ה״ 24 באוקטובר
השמש עוזבת את מזל מאזניים,
ומתקדמת לכיוון מזל עקרב•
מהי~ ההרגשה בימים אלה !
מספיק לחשוב על משמעות המילים
״מאזניים״ ו״עקרב״ ,כדי להבין שההבדלים
הם עצומים. בחודש האחרון, כשהשמש
שהתה במזל מאזניים, האווירה
היתה די מתוחה, אך זאת בעיקר בגלל
מהלכים קשים של כוכבים אחרים. ב
קשות
של כוכבים, עלולות להיות אכזבות
ממופעים אמנותיים, הן לאמנים
עצמם והן לקהל.
כשהשמש מתקרבת לעקרב — השינויים
כל־כך קיצוניים, שאי-אפשר שלא להרגיש
בהם. השאיפה לשלום, לשלווה ולרוגע
נעלמת׳ ואנשים נעשים יותר ציניים
ויותר סרקסטיים• אם עד עכשיו היתה
אווירה סלחנית ואנשים נטו לוותר איש

היטב׳ כשיצטרכו להחזיר את ההלוואה.
אחרי חודש בערן יתברר להם, שהתנאים
שקודם נראו טובים, הם כעת לרעתם,
אם כי באותו זמן לא יכלו לדעת על כן.
הנושא הכספי יותר חשוב, אנשים יותר
חרדים לכספם ומתנהגים בהתאם. צפו יות
יותר מריבות ואינטריגות על רקע
זה. כאמור, בתקופה זו הרגשות מתגברים
ולכן הרגישות עולה, נעלבים במהי
פרשיות־אהבה
מבטיחות, שהחלו ברגל
ימין, עלולות לעלות על שירטון. המתיחות
כל־כך גדולה, שהעניינים
נשמטים משליטת־כם.
בני־מישפחה מבו גרים
מתערבים בחייכם,
ומקלקלים עוד יותר את
מה שבניתם. מבחינה
כספית — המצב עדיין י אינו קל. לאנשי־עסקים
צפויות הוצאות גדולות
ו 2ביוני -
20 ביו לי
מהמשוער, רצוי להישמר
מבזבזנות. תוך
חודש המצב ישתפר. בעיקבות שיחה עם
ידיד מבוגר תתפתח הבנה שתעזור לכם.

שבה אתם מהסביבה אתם מאוכזבים
דבר גורם
נמצאים בזמן האחרון. כל
לכם לעצבנית ולכעס.
שכנים ומכרים מתערבים
בחייכם ואינם
מאפשרים לכם לפעול
כרצונכם. ההתחייבויות
שלקחתם על עצמכם
מעיקות ומכבידות, ו אינכם
מצליחים למצוא
פיתרון מהיר למצב ה21
ביו לי -
21באוגוסט
קשה ברגע זה. הקלה
תורגש בתקופה הקרו בה.
פרשת-אהבה חדשה-ישנה מעסיקה
ואתם מחכים לחידושה.
אתכם מאוד,

למרות שחגגתם את יוס״הולדתכם בחודש
האחרון, עדיין אינכם מרגישים בהקלה
שלה ציפיתם. המצב
אינו קל ואתם, יותר
מכל המזלות האחרים,
נדרשים לעשות חשבון-
נפש עם עצמכם ועם
הסביבה• אתם מרגישים
עייפות עצומה ו אינכם
מוצאים זמן
למנוחה. בשטח העבו 23ב
ספטמבר ־
.22ב או ק טו ב ר
דה — המצב עומד התוצאות להשתפר,
תורגשנה דרן העליה במשכורת, או על-
ידי שיפור מצבכם בעבודה ועליה בדרגה.

הזדמנויות חדשות בשטח האהבה נפתחות
לפניכם, אך יחד עימן נערמים קשיים,
המונעים את מימוש הקשר.
הבדלי גיל, או
התחייבויות קודמות שלי
בן־הזוג, או התערבות
של קרובי־מישפחה מבוגרים,
גורמים להתמר מרות
ולרוגז רב. לעומת
זאת, המצב הבספי
מעודד ואתם יכולים
שוב להרשות לעצמכם
רכישות חדשות, שעד
עכשיו נמנעתס מהם. בני מזל סרטן זקו־קים
לעזרתכם, מבחינה כספית ונפשית.

תוכניות ושאיפות מתעכבות בשל נסיבות
בלתי-צפויות, שאינן תלויות בכם. נסיעה
קצרה תהיה חשובה
עבורכם, יתכן שתסכמו
בה עניינים הקשורים
לעתידכם המיקצועי.
מעט-כבד
מצב-הרוח
ואין בכם את המרץ
הרגיל, כדי להזיז את
העניינים. בשטח הרומנטי
המצב הרבה
1ז^י 1ז 1ס1ו.1חי
יותר מעודד, פגישה
מחודשת תביא להת קשרות
מבטיחה ומרגשת. תוכלו להפעיל
ללא-חשש את ההעזה הקיימת בכם.

השבוע מתחיל בהרגשה של מתיחות,
שקשה להסבירה. מצב הכוכבים מראה
על קשיים רבים בסבי בות
ה״ 20 באוקטובר.
אתם עלולים לחוש
בקשיים בתחום היח סים
שביניכם ובין בני-
הזוג, או שותפים לעבודה.
מכל מקום,
רצוי לוותר על רצונו-
תיכם ולהאזין להצעוו
2במרס -
20באפ רי ל
תיו של הצד השני.
בעניינים כספיים ה מצב
אינו נוח ביותר. קניות גדולות כדאי
לדחות וכן בקשת הלוואה או עיסקות.

למרות שאינכם מוצאים די זמן למנוחה,
אינכם מספיקים לסיים את כל העבודה
המוטלת עליכם, אך תוך
שבוע המצב ישתנה
ותוכלו להרגיש הקלה.
מבחינה כספית — עליכם
להיות מאוד זהי־דיס,
שכן ברגע זה
אתם נוטים לטעות בהערכת
מצבכם. רצוי
לדחות כל עיסקה חשו־
1 21 באפריל ־
__ .0נבמ אי
בה, ולהימנע מלהוציא
כספים, אם אינכם מוכרחים.
עידוד רב וביטחון עצמי תקבלו
דרך קשרים עם אנשים בארצות אחרות.

הצעות לשותפויות בענייני עסקים ועבודה
עומדות על הפרק, ונראה כי הפיתרון המיקצועיות לבעיות
שלכם ימצא בקרוב.
אולם מה שנראה כרגע
מבטיח, עלול לאכזב
ולהיגמר בכישלון, אלא
אם כן בני תאומים
ישכילו לעמוד על שלהם
ולהבהיר לשותפים
את עמדותיהם, מבלי
21ב מ אי ־
20 בי. נ׳
לוותר על שום פרט.
מבחינה בריאותית —
הנטייה לאלרגיות שונות מתגברת וכן
הרגישות בבטן׳ לכן הקפידו על דייאטה.

שוו

111110

1ן אזנ״ו[

רות. כמעט כמו בתקופה שהשמש נמצאת
במזל סרטן, אלא שעקרב זה לא סרטן.
אם בתקופה של מזל סרטן אנשים נעלבו,

בלעו ושתקו — הרי כעת כל עלבון

נרשם, והנק מה אינה מאחרת לבוא•
אם בתקופה של מזל מאזניים היה
חשוב לא להעליב ולא לגרום אי״נעימות
לזולת, הרי כעת ההתחשבות נעלמת.
אם הסתכסכת, תוכל לשמוע מפי יריבן
את כל מה שהוא חושב עלין. הוא יאמר
לן מי אתה, מה אתה, ומה הוא חושב
עליך — הוא לא יחוס על רגשותיך.
בתקופה זו האווירה הרומנטית, ש־איפיינה
א ת מזל מאזניים, משתנה גם
היא, התשוקות המיניות מתגברות, והיחסים
בין המינים הופכים מתוחים
והחלטיים. אותם ששיחקו בבני-זוגם,
והתקשו להחליט מה יחסם ומה הם
רוצים מהקשר, נאלצים להדק את ה קשרים,
או לנתקם. אין אפשרות להתלבט,
ולמשוך א ת בן-חזוג ב״לן ובוא״.
מכיוון שעקרב הוא מזל שנמשן ל-
מיסתורי, אנשים מרבים לחשוב על בעיות
הנסתר בתקופה זו, ומתאמנים בשליטה
עצמית. תקופה זו עלולה להיות קשה,
אם ישנם כוכבים שמוקרנים קשה, או
אם השמש עצמה נמצאת בזוויות דיסהרמוניות
לכוכבים אחרים• במצב כזה
האלימות מתגברת, עלולות להיות יותר
תאונות מכרגיל, שומעים על מיקרי-רצח
ועל פישעי-מין. יותר מיקרי שוד והונאות
כספיות, והמוסר מידרדר. אנשים׳ ש־בדרן״כלל
נחשבים סגורים ומופנמים,
מסתגרים עוד יותר ב תון עצמם.
מבחינה בריאותית —.עלולות להיות
יותר בעיות גינקולוגיות לנשים, ואפילו
יותר הפלות. יש נטיה לסבול
מהרעלות1 * ,

לכן יש להקפיד יותר על מה שאוכלים
ולברר מאין בא המזון. 1ז לתלמידים ולסטודנטים התקופה טו בה,
מכיוון שיותר קל להתרכז בלימודים,
ומוכנים להשקיע יותר מאמץ ותשומת־לב,
ונהנים לבצע את העבודות בצורה
יסודית. התוצאות של עבודה זו עתידות
לעזור להם בתקופה הרבה יותר מאוחרת,
כשכבר שוב יקשה עליהם להתרכז.

בעיות בשטח המיקצועי עלולות לגרוס
למצב־רוח קשה ולהרגשת בהלה, אך אין
סיבה לדאגה. תוך שבוע
שהגיעה יתברר לכם,לאוזניכם אינפורמציה
מוטעית על־ידי אנשים
שמעוניינים להוריד לכם

את המורל. בקרוב צפו־ייה
התקדמות מפתיעה
ותמצאו את עצמכם

יותר ממרוציס. בשטח
21בדצמבר -
הכספי צפויה התקדמות ,
19 בינו א ר

אך הימנעו מלהלוות

מכספכם לידידים נלקרובים. פגישה עם
בן־הזוג תביא למפנה ח שוב בחייכם .

דליים שתיכננו לצאת לחופשה, עלולים

להיתקל בעיכובים ובמיכשולים בלתי-
צפויים• חוסר-שקט בעבודה
יאפיין את ה תקופה
המתקרבת׳ ו יתכן
שזו אחת הסי בות
לאי־יכולתכם לצאת
לחופשה. יש
להיות זהירים בכל מה
שקשור לעובדים אח רים
או לממונים עלי כם.
היחסים עם בן־
הזוג מאוד לא ברורים,
אן ברגע זה קשה למצוא פיתרון למצב.
סטודנטים עלולים להיכנס ללחץ השבוע.

בעיות כספיות קשות מציקות לכם. הוצאות
התקדמות בשטח העבודה תורגש בקרוב.
פיתאומיות גורמות להרגשה שאין פיתרון
מכרים חדשים עומדים להציע הצעה מאוד
למצב. חבו שבוע עד
מושכת בתחום המיק־שבועיים,
המצב יתבהר.
צועי, אך עליבם להש בני־מישפחר.
יבואו ללים
את ידיעותיכם ועזרתכם.
אורחים יבואו
לחזור על חומר שנשכח
להתארח בביתכם במזיכרונכם.
ידידים מ קרוב,
ולמרות החשש
חויל עומדים להגיע
והדאגה, הביקור יעבור
לביקור בקרוב, ולמרות
בשלום. תוכלו לצאת
שברגע זה אין לכם
לטיולים משותפים ו־
22באוווסט -
מרץ לארחס, יתברר
19בפב רו א ר ־
__ בספטמבר 22 20במרס
לעבור חוויות והרפת־שהביקור
יוסיף הנאה.
קות מהנות. במקום שבו
בשטח הרומנטי מתפתח
אתם עובדים, צפויה היכרות חדשה עם
סיפור מעניין, אלא שאינכם מבחינים במה
אדם מבוגר ועדין שיגיע באופן פתאומי.
שקורה מתחת לאפכם באופו כה גלוי.

ן ני0

ההבוק -קםשיך תפ ע-ר ^ ?

מעכש־ו אפשו
ל מ שוך עד
16007 שקל
י^ 0לי מ מה

!11^1111

ב71ן1-ן 2 0 0 0 0
24 שעות שרות

בוא לגדול אתנו

מכחכים

אדי מור פרסום בע״נו

לפחיקט מתמשך בתחום המידיה הבינלאומית
דרושה
רוכשת מוכשרת ומנוסה
לעבודה עם החברות המובילות
במשק הישראלי.

המועמדת המתאימה תהיה
בעלת ידיעה מושלמת באנגלית
נסיון במכירות
ורכב(רצוי).
היא תהנה מעבודה מעניינת
ומהכנסה גבוהה על בסיס
עמלות ומשכורת בסיסית.

נא לפנות בכתב יד, בפירוט רקע
ונסיון קודם
לת.ד 39808 .תל-אביב 61397 ,
עבור ״רוכשת״

איתן ועדו
הרכר תמ״ם מוי 7ף 0

מוסווים למדבוית תיקנים
(ג׳וקים) ,תוליד לץ, חי קי
מבוים ובגדים.
רמת-גן. דח־ מודיעין .18ת.ד2272 .
780114-5-6.70 רע־מסיוג עסק !
• מירח לל בריאותך ורכוקך

פשעי ב״רות
אנטי״שמים עלולים לגולל
את האחריות למעשי בגין-
שרון גם על יהודים מחוץ
לישראל. יהודים מברלין
המערבית ומווינה מביאים
את דעתם הנחרצת :
בחלחלה נודע לנו על הטבח ב־אוכלוסין!
האזרחית בביירות המע רבית.
הצבא הישראלי פלש ל ביירות
המערבית בניגוד לכל ה הסכמים
ולתוכניות־השלום שהוצעו
לאחרונה. ישראל פירקה את המי ליציות
של השמאל מנשקן וטענה
כי תבטיח את ביטחון התושבים.
ממשלת ישראל נושאת אם כן ב אחריות
המלאה לטבח הנורא של
ילדים. נשים וגברים חסרי־מגן,
שנערך על־ידי המיליציות של הי מין
שהיא תומכת בהן.
תמונות הזוועה מלבנון מעוררות
בנו זיכרונות על פוגרומים ביהו דים.
דווקא כיהודים אל לנו לע־

אין הדעת סובלת כי ממשלה,
המתיימרת לייצג את העם היהודי
והמסתמכת על המסורת היהודית,

ח׳ 1 9ח 3מפד ״ ל
נראה, שהסיבה החשובה — אם
לא המכרעת — למהפך במפד״ל
היא ההתארגנות והלחצים של או תם
מתומכי זבולון המר ויהודה
בן־מאיר הנמנים עם הכוחות הלו חמים.
אפשר לקבוע עמדה לגבי
מהלכי המילחמה גם ללא נוכחות
בשטח, אך רק החיילים יכלו להי ווכח
במו־עיניהם שאין הודעות
דובר צה״ל משקפות את הנעשה
(כאשר נמסר על מהלכים שונים,
בתגובה לירי שלא היה. למשל).
הנוכחות הפיסית בפאתי ביירות
חיזקה את ההרגשה — שרבים היו
שותפים לה בעורף — שישראל
׳מעורבת במילחמה לא־לה, בין פל גים
שונים. הפגיעות באוכלוסיה ה אזרחית
ומחיר־הדמים הכבד גרמו
לתופעות. כמו פעילות פוליטית
של בנו של מנהיג מפד״ל. אברהם
בורג, דבר שאי־אפשר היה להע־לוח
על הדעת במילהמות קודמות והוא מהווה את קצה הקרחון של
תסיסה ואי־נחת.
אם אמנם זו היתה הסיבה המכרעת לזמירות החדשות שנשמעו
מצד המפד״ל, ניתן להבין מדוע נאלם קולה ישל אגודת־ישראל.
מנהיגי האגודה אינם נתונים ללחץ ישיר מצד הכוחות הלוחמים.
הם רגישים יותר למעמדה של ישראל בעולם — עניין חשוב בפני
עצמו .״כוחותיהם״ מפוזרים בעולם, והם רגישים לדעת־קהל אנטי-
יהודית. כבר נשמעות דרישות להחליף את הממשלה מפני שגרמה
לבידודה של ישראל בעולם, אך לא מפני שחרגה ממטרותיה המקוריות
של המילחמה והסתבכה באורח בלתי־ישיר בטבח המטיל על כל
ישראלי צל מוסרי כבד. במילים אחרות אילו ניתן היה לעשות את
כל אלה ללא פגיעה במעמדה הבינלאומי של המדינה — היה הכל
בסדר.
שימעון הכיס, ומח־ ה שוון
בור בשתיקה על פשעים אלה נגד
הפלסטינים.
אנו פונים אל אירגונים יהודיים,
אל ידידי העם בישראל ואל כל
אלה התומכים בקיום ישראל וב שלום
בין עמי המזרח התיכון. ו קוראים
להם:
דירשו נסיגה מיידית של יש ראל
מלבנון!
תימכו בכוחות השלום ביש ראל
המפגינים נגד מדיניות ה התפשטות
של ממשלתם.
דירשו מממשלת ישראל את הפ סקת
כל הפעולות הצבאיות ופתי חה
מידית במשא־ומתן בהשתתפות
הפלסטינים לפיתרון הסיכסוך ב־מיזרח
התיכון.

ד״ר גד פרוידנטל,

בשם יהודים בברלין המערבית,
המתנגדים למלחמה בלבנון

תהיה אחראית בצורה זו או אחרת
לרצח מחריד של מאות אנשים.
הממשלה הצדיקה את כניסתה
לבירות המערבית בנימוק שהיא
מתכוונת למנוע שפיכת־דמים. כנר אה,
שלפלישה זו היו מטרות אח רות,
כגון: גירוש והשמדת פליטים
נוספים ומניעת מהלכי־השלום, ש יביאו
להכרה בזכויות הלאומיות
של העם הפלסטיני.
אנו מצטרפים לכלל המגנים ב עולם
את הרצח בביירות ומזדהים
עם קולות המחאה הגוברים ביש ראל,
כי רק אלה. ולא בגין ושרון,
מייצגים ערכים אנושיים ויהודיים.
החברים היהודים בוועד
ישראל־פלסטין, וינה.

החידודוח בורחות
תנועת הנוער של מפ״ם
מגיבה על ידיעה (״תש קיף״
,״העולם הזה״ ) 1352
המבשרת כי בא קיצן של
תנועות הנוער החילוניות.
על פי ידיעה זו. תנועות הנוער
החילוניות — כולל תנועת השומר־הצעיר
— נמצאות בתהליך ירידה
וקינים רבים נסגרים.
אנו מודעים בזה. כי לידיעה זו
אין כל שחר!
המציאות שונה לחלוטין, והעוב דות
מדברות בעד עצמן.
בהשומר־הצעיר נוספו קינים
רבים במהלך השנתיים האחרונות,
ומיספר הקינים גדל ב־ 20 אחוזים.
כמו־כן בשנים האחרונות כמעט
הוכפל מיספר גרעיני הבוגרים,
ההולכים לנח״ל ולהתיישבות.
לפי הידוע לנו, המצב בתנועות
האחרות דומה — אך על כך תפר סם
כל תנועה אח נתוניה.
למי היה עניין בסילוף האמת?

השומר־הצעיר. ההנהגה
הראשית,

תל־אביב

נלשחל־ ,חינוב׳
הקורא הבחין בצלב־קרס
על צעצוע הנמכר לילדי
ישראל והדבר עורר משום־
מה את תשומת-ליבו.
בימים אלה מצויים מישחקי-
הרכבה שונים, בחנויות סופרמרקט
בתל־אביב. בין המישחקים נמצא

פני ה דו ר
בתי בת ה־ 12 הביאה מבית-
סיפרה (כיתה ו׳) ,ישיר המבטא
יותר מכל את רוח הימים ש בהם
אני חיים. על כך כבר
נאמר: פני הדור כפני...
רד אלינו אווירון
נילחם בשביל שרון
ונחזור בתוך ארון
נילחם בשביל שרון
ונחזור בתוך ארון.

ורדה דוי,
עסק ־׳ביש

וי^ך23.9.82 .
למר אבנרי הנכבד.
אנא פרסם מכתב שתוכנו כדל הלן

הקורא
משבח את שער
השבועון (״העולם הזה״
,)2353 ונזכר בהבדל שבין
ממשלת״הזדון ומפא״י.

איננו יכולים לשתוק. כאשר
מאות פליטים פלסטינים נטבחו ב אכזריות•
ברצוננו להביע את שאט־נפשנו
מפשע מחריד זה, הידוע ב תולדות
העם היהודי בשם פוגרום.

אינני אוהד של שבועונכם. ההי־פך
הוא הנכון. אבל תמונת השער
שבה אתם מוחקים בשני קווים
אלכסונים את ממשלת־הזדון של
בגין, הצבוע והאכזר, נגעה ללבי.
דאו מה בין מפא״י ובין הקו־

טהאה יהודית נגד הטבח
בטירות

האחריות לפשע מחריד זה רובצת
לא רק על הרוצחים עצמם,
אלא גם על אותם שלא מנעו אותו
בזמן השתוללות מחרידה זו.

אליציה הנוכחית: כשבן־גוריון נכ של
בעסק־הביש׳ לא היססה מים־
לגתו להדיח אותו, וזאת בגלל
פשע קטן באופן יחסי — הטלת
האשמה על לבון, כאילו הוא אח ראי
לעסק־הביש בקאהיר. והרי ב־קאהיר
לא נשפך דם יהודי כמים.
משה יהלום, תל •׳אביב

תל־אביב

נמר ( 1טנק) ,באריזת־המישחק
ניתן להבחין בסמל צלב־קרס נאצי.
נראה שהרגשות של היצרנים,
משווקים, מספקים ומוכרים הוקה תה
קימעא. האם אין אחראי לכך?
דן יהב, תל־אביב

כנ פ ״ ם
הכל

יודעים כי ישראל
(המשך בעמוד )26
ה עו ל ם הז ה 2355

שיטת הרכישה הקלה של ״מץ״
מאפשרת לך לרכוש מכשירי טלויזיה צבעוניים מן הטובים
בעולם -בתשלומים נוחים מאד, לפי בחירתך:
9,6,3או 12 תשלומים.
ן* זו ההזדמנות שלך לרכוש מכשיר טלויזיה.
אל תחכה. הזדמנויות כאלה לא נשארות זמן רב

להתאסץ
0ץ וידאו מיציבישי עם שלט וחיק

טלויזיה קפדי ״26 תשלומים מזומן
י x 36,644+
9,350
x6,960+־3
8,800
3x7,460+
7,700
אספ קה בנ סרהתש לו מי ם

וידאו מיציבישי בלי שלט רחוק תשלומים מזומן
6x6,333 +
. 16,000
9x4,222 +
׳16,000
12x3,166 +
16,000

54,000
54,000
54,000

12x1,661 +
12x1,740+
12x1,864+

29,280
29,678
30,080

9,350
8,250
7,150

12x1,377+
12x1.508+
- 12x1,644+

25,880
26,356
26,885

7,700
6,600
5,500

12x1,243+
12x1,380+
12x1,516+

22,627
׳ 23,155
23,694

9,350
8,800
7,700

34,000
* כו ל ל ריבית

9,350
8,800

9x2,214+
9x2,320+
9x2,486+

29,280
29,678
30,080

9,350
8,250
7,150

9x1,837+
• 9x2,011 +
9x2,192+

25,8.80
26,356
26,885

7,700
6,600
5,500

9x1,658+
9x1,840+
9x2,021 +

22,627
23,155
23,694

וידאו נטמקס באספקה מיידית* תשלומים מזומן
3x6,333 +
15,000

9,350
8,800
7,700

6x3,322 +
6x3,480+
6x3,730+

29,280
29,678
30,080

9,350
8,250
7,150

6x2,755+
6x3,017+
6x3,290+

25,880
26,356
26,885

7,700
6.600
5,500

. 6x2,487+
6x2,760+
6x3,032 +

22,627
23,155
23,694י

אספקה בנמר התש לו מי ם

סה״כ
29,280
29,678
30,080

...דגם ״•22 תשלומים מזומן
9,350
3x5,510+
׳8,250
3x6,035+
3x6,578+
7,150

סה״כ
25,880
26,356
26,885

• המחיר כולל שלט־רחוק. בלי שלט רחוק -פחות . 1,000 שקל מהתשלומים

מכשירים טובים כאלה בתנאים נוחים כאלה -

5משחקי־טלויזיה יוגרלו בין שולחי התלוש
התלוש מיועד למבוגרים בלבד

טלויזיה ״האיטי ״•20 תשלומים מזומן
7.700
3x4,975+
3x5,518+
6,600
׳3 x 6.064 +
5,500

סה״כ
22,627
23,155
23,694

זה בדיוק מה שאתה צריך. בוא כנר היום!

| לנגי ד
מץ, ת.ד913 .
בני• ברק 51108
אני מבק ש לקבל פרטים ניסני
על טלויזיות ־•מץ״ :ולהשיזינף י
נ הנ רל ת הפ ר סי ם

ס׳וי ב ל

דוזתאמ׳ ץ

אולם תצוגה ומכירה .
רח׳ מודיעין 19 בניברקטל 4.ע799

מכהנים

מחקרים רפנאיים ה 1ביח:1
ופעת עששת השיניים נעצרה כמעט לחלוטין אצל
בדקים שלעסו 5יחידות מסטיק עם קסיליטול מידי יום;

(המעוך מעמוד )24
נבדלת לחלוטין מן האומות.
הקורא החיפאי מצא
עוד הבדל•
בחדשות הטלוויזיה מבט ()23.9
הודיע הקריין כי בהפגנות־המחאה
נגד הטבח בלבנון שנערכו בנצרת,
ירו השוטרים באוויר, וכתוצאה
מהיריות באוויר נפצעו 49 מהמפ גינים.
מיריות
שוטרים באוויר בהפגנות
יהודיות עוד לא נפצע איש, ואילו
בהפגנות במיגזר הערבי, כאשר

מראה התו? מורעל, המתייסר ומתעוות
עד אשר גואל אותו המוות
— הוא.מראה מזעזע, הפוגע בכל
אדם• שנשמה בקירבו.
לא מובן מה פשר חמתם של
פקחי עירית תל־אביב כלפי התולים
חסריזמגן, בלתי מזיקים.
; • טלי בסביץ, חל־אביב
כל הכבוד להעולם הזה על שגם
בימים. קשים אלה מצא מקום לכ תבה•
אנושית ומוסרית.
הגיע הזמן להפסיק ההרג האכזרי
הזה• ,אשר. אין לו כל מקום בחב רה
תרבותית. מה עוד שקיומם של
חתולים לא רק שאינו גורם כל
נזק, אלא בפירוש מועיל.

זסטיק איקס איקס איקס עם הממתיק

זטבעיקסיליטול־טוב לשיניים

האם׳ אין לעריית תל-אביב מט רות
נעלות יותר להפנות אליהן
את כוחיהאדם שברשותה ומשאביה

הכספיים?
איירין דייוויס, תל־אביב

טוב לי עם מסטיק 7xxxוזץ/ 7

הברכת נעלמת במהירות יזטאמס
קורא פרידדר
מקבלים כנפיים

אתה מרגיש בה בדרך כלל לאחר הארוחה,
ההרגשה המציקה והמטרידה הזו של צרבת ואז...
טאמס נכנס לפעולה.
טאמס -טבלית קטנה וטעימה הפועלת במהירות מפליאה.
תוך מספר שניות תרגיש הקלה. טאמס ונגמר
לנוחיותך טבליות טאמס בחפיסה אישית קטנה ונוחה לנשיאה.
טאמסב 2-טעמים: מנטה ופירות.
כדאי תמיד שטאמס יהיה לידך וכשתגיע הצרבת,
טאמס ואין
היא תעלם במהירות ה ט אמס.

להשיג בבתי המרקחת.

יורים השוטרים באדר — נפצעים
מפגינים.
לאור כל זאת, לא נותר לי אלא
להסיק שמפגינים יהודים נשארים

אם אפשר לטבוח או לקחת חלק
בטבח ילדים, נשים וטף חפים-
מפשע, מדוע יהיה קשה יותר לט בוח
חתולים וכלבים, שהם לדעתי
הרבה יותר אנושים מסוג האנשים
ששולטים וחיים במדינתנו!
בפעם הראשונה שמעתי, שיש
חוק נגד התעללות בבעלי־חיים.
מדוע •סישטרת ישראל, אשר תפ קידה•
הוא לשמור על החוק, מת עלמת.
מבעיות כאלה וממעיטה
מלהתייחס אליהן?
י •נורית יוז־קביץ, קיראון

פסוק

עבר

דברי שני חכמים מהמאה הרביעית לפני הספירה:
צרבת .

הרעות.

...מצביא מוכשר מפיץ את השמועות -הטובות ומסתיר את

סוקרטס

אשר להמוניהם, אין בהם כל בינה. והריהם רק
חוזרים על מה ששליטיהם מואילים לספר להם.

אפלטון

כל דמיון למציאות — מיקרה בלבד.

על פני האדמה במשך כל עת ההפ גנה,
ואילו מפגינים ערביים מצ מיחים
בעת הפגנתם כנפיים ומת־עופפים
באוויר,..
בברכה

ד״ר שאול פרידלר,

רוני בנימין, תד־אביב

אני סודה לכם על שהעליתם ר
היפנתם ׳דעתדהציבור להרעלת חתו לים.
ברצוני
להגיב על דבריו של
מר גבריאל שפירא, שנאמרו ל־

קויית־שנזואד, על־יד חיפה

ש תי ק ה
וגד ד־״רעזיח חחתורים
קוראים זועמים מגיבים על
מעשי פקחי עיריית תל-
אביב (״קרמר נגד מיצי״,
העולם הזה .)2352
כאזרחית תל־אביב אני מתקו ממת
על הדרך המיפלצתית שבה
נהגו פקחי העיריה בבעלי־החיים
האומללים בשדרות נורדאו •88—90
זה דבר מזעזע!
כיצד יכלו פקחי העיריה להי ענות
לתביעה כל־כך בלתי-מת-
קבלת על הדעת. מבלי לבדוק תחי לה
— חתולים מלכלכים חדרי-
מדרגות? לא נשמע כדבר הזה!

תל־אביב ירושלים חיפה בית

רח׳ בן־יהודה 09ו ( פי נ ת שד׳ בן־גוריון) ,טל׳ 64ו . 244376,247
רה׳ אלישר ( 5ע״י קפה אלסקה) טל׳ .231418,225258
הקרנות, רה׳ הרצל טל׳ 669139

איסתא

ובכל הקמפוסים־בארץ.

גם בחצרנו (רח׳ בן־נון תל-
אביב) נעשה דבר דומה, אך מכיוון
שהיתה פה חתול חולה, חשבתי
שזה פשוט מיקרה שגם אחרים
נפגעו. אך עתה זה נראה כמו
שיטה.
לילי ארכיב, תל־אביב
יפה שהעלתם בעיה כאובה זו.

כ מו ה
כ בגי ד ה
ביום שישי. ה־ 24 בספטמבר,
קיבל. צה״ל פקודה לתקוף את
הסורים בביקעה. הפקודה בוט לה
ברגע האחרון.
מטעמים מובנים איני מציין
את מקום התקיפה, ולא אזדהה.
שתיקה בעניין זה הייתה
נחשבת בעיני כבגידה.
• הנזיכחב הגיע למערכת
מירושלים.

כתבת שלכם. טענתו, כאילו היו
שני חתולים בחדר־המדרגות —
אינה נסוגה, והוא יודע זאת. לא
היו ולא נבראו חתולים כאלה. גם
הפקח של העיריה חיפש ולא מצא.
(המשך בעמוד )28
ה עו ל ם הז ה 2355

בשדה
ניצה״
״גני
דוחוהחזמתלהנמלה*ם

״גני
בריכתשחיה פרטית,מגרש

שיס בחצד,3,2,א41 תדרי.0

* דוס 0311 בסברה לנלהסייס וחס

באיזור היוקרתי הנישא והיפה ביותריבנתניה,
לח־ פארק רחב •ד״ם ומול הים, הולך ונבנה
פרוייקט מגורים חדשני כמוהו עוד לא היה
בארץ. גני ניצה.
בית חלומות של ממש, בית שנועד לפנק את
דייריו, ולהעניק להם הרגשת נופש אמיתית •ום
יום.
״גני ניצה״ נבנית בסביבה מפוארת ומצטיינת
בעיצוב חזותי מרהיב ותיכנון סביבת נפלא.
בריכת שחייה, מגרש טניס משובח, לובי
מפואר ותיכנו! פנים מיוחד לכל חרה• .תחנות
אלו יעניקו לר״רים סגנון ח״ם אחר וסגנון זה
יכול להיות שלך.

דולר(לחמש דירות בלבד)

תקבל נדי־ד נ״גו ניצה״

כל חרה צופה אל הים.
מערכת עצמאית להסקה ולמ״ם חמים
לחיסכון מושלם.
חדח רחצה מסצפים בקרמיקה ובחרסינה
צבעונית.
זרמים תת מימיים באמבטיה בשיטת
היגיאקח׳״.
מטבח בסגנון אמריקאי, ובו גם שיש גרניט.
סור המטבח ממוקם מת חת לחלון הפונה
לים.
שטיחים מקיר לקיר בחדח השינה..
מרצפות שיש איטלקי גחלות בסלון,
ובפינת האוכל(שלוש דוגמאות לבחירה).
תאורה דקורטיבית בחזית.
לוב מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
נ*ערכת אינטרקוט/טלביזיה לזיהוי מבקחך.
מועחן תרבות.
מועחן בריאות וכושר.
חניון תת קרקעי.
ד׳רת הנופש בהתאם לתקנון החברה.

סנצעדיות1ונש ווז,0
עסלמיזודרהנסקוססו .01)11
תל־אביב
בנין יו 7ן רתי במיוחד ברחי לסל 22
בבנין בן 8דירות בלבד. דירות בנות
:׳ 1 3־ 4חדרים ודירות עם גג.
בצפון תל אביב, איזורל״ ,נותרה דירה אחת דו־מפלסית
בת 5חדרים.
בצפון הסולידי ברח״ חתם סופר 9דירות דו־מפלסיות
בנות 4חדרים בבנין בן 8דירות
בלבד.

רמת־השרון
• בפרויקט גני השרון, בלב רמת-השרון, דירות
פאר בנות י 3 ׳/חדרים.
• דירות בנות 3חדרים +גג +חדר על הגג.

קו טג״ים מ פו ארי ם על קרקע של כ
4 0 0מ׳ ר מ־ 1 6 0 .0 0 0דולר.

• ברחי כץ, החלה ההרשמה ל־ 2בנינים בני 1
דירות בלבד.
דירות משוכללות דו־מפלסיות בנו ת 4חדרים.
נתניה ברחי חזנגו ף 18־ 16 בבניו יוקרתי במיוחד,
דירות בנות 13־ 4חדרים הכוללות שכלולים
לרוב.
ברחי ראשון לציון דירות בנות 5חדרים.

פתח־תקוה
ברחי קלישר , 11 בנין מפואר בן 14 דירות
בלבד. נותרו 2פנטהאוזים בלבד.
ברח־ דגל ראובן 3 ,חדרים +גג +חדר על הגג
ו־י ׳ 4חדרים +גג +חדר על הגג ושכלולים
לרוב.

דירות בנותי/י 3חדרים במרכז השקט.
דירות בנות 4חדרים במערב העיר(גם לכניסה
מיידית).
ב״גן הברושים״ פרוייקט יוקרתי ומיוחד צ מו ד
ל 7 -דונם גן בשכונת אברמוביץ׳ .דירות דר
מפלסיות בנות 5חדרי עם כל השכלולים.
מבצע 5 -דירות מ־ $ 75,000
ה מ חי רי ם אי 1נודדיםמק ־ מ

חינם!|
יטלפן 03-267059 ונשלח ן
אליך בדואר חוברת מהודרת י
ובה שפע פרטים ותצלזמים |
על פרוייקט היוקרה —
״גן הברושים׳.׳

מכוונים

(המשך מעמוד )26
יש בידי אישור מד״ר זאב שיינר,
שבו הוא מאשר, כי חתול אינו
עושה צרכיו במדרגות. אלא רק
בשטח חולי או באדמה.

מאוזן :

טענתו של שפירא, כאילו הזמין
את העיריה להרעיל שני חתולים
במדרגות בלבד, אינה תואמת את
התנהגותו כשצעק לפקח :״תטהר
את כל השטח מחתולים, הם נמ צאים
בבניין השני!״

. 1איזה דבר חזר לעשות רוח?

.3חשף איבר בגופו אבל ביקש
מחברו לא לפרסם זאת 4.2,3
.9כשסרבו לא
תשובתם (.)4

שמענו את

יתר טענותיו, כגון שנאתי לא נשים
מעבר לגיל מסויים וכר,
אינן ראויות אפילו לתגובתי, אלא
לתגובת מי שמקצועו בכך.

. 10 זה לא יפה ללכת ככה

ומענין לענין. אני מצרפת בזאת

. 13 התנגדות למלכה (.)3
. 14 עמוד אצל רב צעיר כדי
שתוכל לדעת מה המרחק 3,3
. 15 אמנם שילמת הרבה, אבל
זה פייר 4,4
. 17 מלמדת להתגלח (.)4
. 18 כל אנשי החבורה האמ ריקנית
עזבו את הקומפוזיטור,
רק זאב נשאר (.)4
.20 נו ! מה התמה שלא הגענו
בזמן (.)8
.22 תבונה טהורה מקשה עלי
לנשום (.)5
שחזר

.24 הקומפוזיטור
מורו (.)3

.25 לבן וגבוה בארצנו (.)4
.26 אם תהיה לה ברירה ב תחת,
היא תסכים (.)4
.28 מקובל

לחשוב

שאמרגן

פתרוןתשבצופן 50ג)2

מתחיל מצליח יותר אצל אחרים

. 11 הופכים אותו בכדי שנוכל
לשתות (.)2

.29 מצא חומר כימי (.)3

. 12 לעזאזל! יש כאן 4אפש רויות

. 16 בגלל שהתרברבנו בדקו
לנו את הראש במחלקה הקר-
דיאולוגית (מ 5,3

מאוגף:
.2לעתים הוא מרחף ללא צורך

. 19 עובד האלילים סיים תמיד
בבכי כשניגן בכנור (.)6

.4במבט לאחור הוא יצחק
מהטלביזיה בהתיחסות ליוצא
חלצי (.)4

.21 סימן שלנפטר
משהו לומר (.)5

.5בגלל העדר יכולת להגיב
לא שומעים תשובה 5,3

.22 האדון נמצא? כן, למעלה
על הגג (.)4

שרים

.23 שם נמצא את אחיו (.)2
.24 מחברה כזאת לא תצמח
טובה (.)3

.6צומחים

ולחילופין

.7אם הוא מסוגל להקריח,
אנחנו נעסוק בפעילות מוסי קלית

.8המחזאי ביצע עיסקה עם
החטוף — זוכרים? ()5
.9האם כך מסדירה צפור עצ מאית
את ענייניה עם משרד
האוצר 5 ,2

עוד

.27 הסדיר את העניו בפולמוס
תלמודי (.)3
בתשבץ ה קוד ם 2353
נפלה טעות בהגדרת 29
מאוזן• עם הפותרים הסלי

נרדפת מיצי
עצומה לראש־הטירייה
העתק מכתב שנשלח לעירית תל י
אביב וליועץ המשפטי, אך יחד עם
זאת אני רוצה לציין שמפליא הד בר שאגודת א.0או.א .0לא הרימה
קולה, הרי להם ישנה אפשרות ל החתמת
מחאה בקנה מדה גדול.
כ״כ בפנייה לבית משפט מעמדם
כאגודה טוב יותר מאשר מעמדו
של האזרח הבודד. לא מובן לי מה
הטעם לנסות ולמצוא בית למספר
מצומצם של חתולים וכלבים ולא
לנסות למנוע קטל מיותר של אל פי
חתולים. הייתי מצפה שאגודה
זו תשמיע קולה.
אני מצרפת רשימת אזרחים,
שחתמו כמחאה נגד הרעלות חתולים.

חווה
טריכטר,
הסבון
וסיס

הי עו ד א לי
! ?וסמסיקה

לסברות
ובד 1£1-ר

- 0•( 11131 ן שסייקה -ר ויקוו ס1יק!ו1
הוצאת שער בחשמל (אפילציהו
׳31 11311 1170
תסחקווז, תספורות.החלקות,סלם ול.
צביעה,פסים,סיפול פנים. איפור.
הוצאת שיער בשעווה

*!!טוו. מוי*

י -ס סי די סעממ ״ ם • סורית *ועולה •

תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוו 229388 226066 190 1
דמת3 -ן הרצל 86 חול גניו אואזיס *׳סלוואוה״

העסק

הנבחר 1982

תל-אביב

• למיכתבה צירפה הקוראה
טריכטר את העצומה הבאה :
אנו, החתומים מטה, אחרי שק ראנו
את הכתבה על הרעלת הח תולים (העולם הזה ,)2352 מביעים
את שאט־נפשנו מהמעשים של פק חי
העירייה.
אנו פונים
להט להפסיק
אשר ספק רב
פי חוק, אינה
געת בריגשות

בזאת למר שלמה
מייד אכזריות זו,
אם היא מותרת על מועילה
לאיש ופו אוהבי
החי.

אין צורך להוסיף, שהעירייה
אינה צריכה לשמש מכשיר־נקם
בסיכסוכי שכנים — על גבם של
חתולים.
42 חתימות
ה עו ל ם הז ה 2355

חלום על ארבעה גלגלים

״קדט׳ ו״אסקונה׳ אופל ״קדט״
המכונית הנימכרת ביותר
החלומיות ש ל אופל. בגרמניה ב־ .1981
לבחירתך: הילוכים רגילים
דגמי 83׳ ואוטומטיים, בנפח מנוע של
מכוניות בעיצוב מפואר 1200 ,סמ״ק ו־ 300ו סמ״ק.
המשופעות באביזרים יוקרתיים.
מכוניות באמינות של אופל, שם אופל״אסקונה״
דבר בעולם. מכוניות
שהן המכונית שירחון רכב יפני זיכה נישמר השקעה מצויינת כי ערכן ונישמר. אותה בתואר ״המכונית הטובה
ביותר בעולם׳.,.
לבחירתך: הילוכים רגילים
חודשי אחריות ללא הגבלת קילומטר ואוטומטיים, בנפח מנוע של
1300 סמ״ק ר 1600 סמ״ק.

ליץ וו גולדברג בט״נז

משרד ראשי: ת״א, דרך פ״ת ; 65 דרך פ״ת , 86 טל ; 251374 .חיפה: דרך יפי , 132
טל ;04-528285-7 .ירושלים: שלומציון המלכה , 15 טל;02-234536,231798.
סוכנים: חיפה: בית המכוניות, יפו , 19 טל 04-512251 .נתניה: מכונית נתניה,
סמילנסקי , 24 טל ;053-39423 .נצרת:בי שארה יוסף סרוגי, רח׳ פאולוס השישי ,56
טל.065-54677 .

האזכרה רמשה ו ״ ן הבנה אירוע
חברתי, ורק הקוקס״ויס חסה בה

רק דייו
חיה הווו
.ך* כותי, ל א לדחוף. משה
דיין אינו נואם הערב ! ״

קרא אחד האורחים, שכמעס נרמס
בקהל הנרגש. הכל נדחקו ונדחפו
כדי להספיק לתפוס מקום באולם
ראקנטי במוסיאון תל־אביב.
האולם הגדול היה צר מלהכיל
את האורחים הרבים, שבאו לסקס

תמיכה כללית י ג

בתוך עצמו, ובעת נאומו של פרס הוציא, כהרגלו,
פיסת־נייר מכיסו והחל לקרוא בה ולחקן דבר מה
בעט. בעלייתו וברידתו מהבימה תמכו בבגין, הנ שר
במקל־הליכה והצועד בקושי רוב אנשי־הביטחון שלו.

יעל דיין לוחצת את ידו
1ך ן
של שימעון פרס, כשמרח?
1 1 1 /1 #ן 1 שורה מפריד ביניהם. על לחיצת היד החזקה של יעל

מביט בן־דודו של דיין, ח״כ המערך לשעבר, עמוס
הדר, בן נהלל. בני־מישפחה אחרים של דיין —
האשה הראשונה רות והבנים אודי ואסי — לא נראו.

שני אנשי־בימחון. מנחם בגין הגיע לטקס האזכרה
למשה דיין באיחור של 20 דקות. הוא היה מכונם

אסי ואודי היו מגיעים, הם היו
מעוררים את הקהל מהתרדמה ש נפלה
עליו בזמן הנאומים.
בן־דודו של דיין, איש נהלל
עמוס הדר, דיבר על דיין ״גי בור
מילחמת יום־הכיפורים.״ שני
הדוברים האחרים דילגו על התקו פה.
ח״כ המערך, שיסעו! פרם, נאם

רחל די-ין קמה ממקומה, אוחזת
| ן ¥ ¥י 71 111 1י י | ך1
בשולי שימלתה וממתינה ל־

לחיצת־ידו של מנחם בגין. ראש־הממשלה נכנס לאולם דרך דלת הצמודה
לבימה, ועד שהגיע למקום מושבו הוא לחץ את ידי כל היושבים בשורה.

האזכרה לדיין במלאת שנה למו תו.
לאווירת
הצפיפות תרמה העוב דה,
שדלתות האולם נשארו נעו לות
עד סמוך מאוד להתחלת ה טקס,
וגם אז נפתחה רק דלת אחת.
אחרי שהקהל המבוגר החל לצ עוק
בהיסטריה, נפתחה דלת נו ספת.
האלמנה,
רחל דיין, והבת יעל
דיין, התיישבו בשורות הראשונות
במרחק־מה האתת מן השניה. הן
קרובים
לא נפגשו. בני-מישפחה
אחרים לא נראו. יתכן שאילו רות,

באריכות ושיעמם את הקהל. הוא
דיבר על עצמו, על דויד בן־גוריון
ועל דיין של ימי מילחמת סיני. על
מילחמת יום־הכיפורים ועל עריק תו
של דיין ב־ 1977 מסיעת המערך
לתפקיד שר־החוץ בממשלת הליכוד
הוא לא דיבר.
רבים נותרו בחוץ, מאוכזבים.
״היינו צריכים לקחת את היכל
התרבות,״ אמר אחד מאנשי מיש-
רד־ההסברה, שתחת חסותו נערך
האירוע .״אבל מצד שני, מי הא מין
שדיין מת יביא כל-כך הרבה
אנשים?״ ״הכאריזמה, הגאריזמה,״

מנכ׳־ל המזינה

שגריר אחצות־הבריוז בישראל, סס
לואיס, לוחץ את ידו של יושב־ראש
הכנסת, מנחם סבידור. ,כשנורחק שתי שורות מפריד ביניהם. לואים
כמעס ושב על עיקבותיו, אחרי שבפתח סירבו להניח לו להיכנס, משום
שהאולם היה מלא. אחרי לחיצת־היד עבר לואים לשורה הראשונה.

1111י*11י 1י| ,1ר 1| 1ת

מנחם בגין מתנשק עם יעל דיין,
אחרי שירד מהבימה. יעל לחצה
11111 1.1 # 111/ 1111
את ידו ובידה השנייה ׳אחזה ׳בו והתקרבה אל פניו, כדי להקל עליו
את הנשיקה. יעל ורחל. ב או.וי צ או מכיוונים שונים ולא לחצו ידיים.

יושב־ראש מיפלגת הננבו־ך
ך 1נ \ ך 11*1ך1
דה, שימעון פרם, ממהר
11ו !11111
לתפוס את מקומו בשורת המכובדים — השורה

הראשונה. פרס נכנס בין הראשונים, ורבים ניגשו
אליו ללחוץ את ידיו. כאשר נכנס ראש־הממשלח,
הוא לחץ ידיים רבות, אך לא את יידו של פרס.

חייך עיתונאי שחיפש מקום ישיבה.
הקהל, הלבוש במיטב בגדיו,
ציפה כנראה למשהו אחר. דלת־היציאה
לחצר המוסיאון היתה כמו
תמיד, פתוחה, וכמה מהאורחים
עברו בה מתוך הרגל, יצאו ל חצר
לבדוק אם אין הרמת
כוסית, כפי שנהוג באירועים חברתיים
במוסיאון. הפעם לא היתה.
הנואם השלישי, ראש־הממשלה,
צעד בקושי רב ממקום מושבו ל עבר
דוכן־הנואמים• עד שפתח את

--צ*ד־מוז

ענ תסרגוסט ׳

סטיות לחי

יגאל הורביץ, בן־דודו של
משה דיין, מתחבק. עם אל־מנתו
של דיין, רחל. כאשר נכנסה רחל לאולם היא

התחבקה והתנשקה עם יושבי השורה הראשונה,
וכשהגיעה להורביץ, קם פרס ותמתין, כדי ללחוץ את
ידה. הורביץ שהניף ידו נראה כאילו הוא סוטר לפרס.

פיו והחל מדבר, עברו כמה דקות,
והקהל עצר את נשמתו מחשש ש מנחם
בגין לא יהיה מסוגל לומר
ולוא מילה אחת. אגשי־הביטחון ש הקיפו
את בגין נהגו בליברליות
רבה כלפי צלמי־העיתונות, ונתנו
להם להתקרב אליו ולצלמו מק רוב
במשך כל הטקס. הוא אף
זכה במחיאות־כפיים כאשר נכנם
לאולם, מדדה על מקלו.
ביציאה אמר ביידיש. רפי״סט
קשיש אחד לחברו :״מה הם דיב רו
בכלל? משה היה חסר כאן!
הוא ידע מה שהוא מדבר, אצלו
היה אפשר להבין הכל.״

מארחת ^1ז־ף

סה היא נאלצה להידחק עם כולם.

ארצוח־הברית: חלם בבת-הווול
רונאלד רגן שינה במידה ניכרת את מדינוותו של
קודמו, ג׳ימי קארטר, והתוצאות מורגשות בכל תחומי-
החיים. האבטלה, המקיפה עתה כמעט 11 אחוז מכלל
כוח־העבודה האמריקאי, היא הסימפטום העיקרי בכל
הקשור במדיניות־הפנים. ההוצאות האדירות על ״הגנה״,
שיש בהם משום נבואה על מילחמה גרעינית העלולה
להגשים את עצמה, מהוות את כרטיס הביקור האופייני
של המיפלגה הרפובליקאית השלטת בנושאי חוץ־וביטחון.

הצהרת הכוונות הטילה, כרגיל, את כל האחריות על
הצד השני, הסובייטי .״אין זה סוד,״ אומר המיסמך
עב הכרס של הפנטגון ,״שכוחה הצבאי האדיר של
ברית־המועצות מהווה איום חמור על ארצות־הברית.
מילחמת־עולם עתידית עלולה לפרוץ ולהתפתח במהירות
רבה, לגרום לאבידות בשיעור שאין לו תקדים בהיסטוריה
האנושית. אין ספק, שכמות מיטות בתי־החולים הפנויות
לשעת־חירום — 20 אלף בסך הכל — לא תספיק.״

ארצות־הברית היא המדינה היחידה עד כה שהשתמשה
— פעמיים — בנשק גרעיני. גם היום מוסיף רגן לטעון,
שארצו עלולה להפעיל שוב את הפצצה הגרעינית לצורכי-
הגנה.

לממשלה אין כל כוונה להוסיף משהו לתקציב מישרד־הבריאות,
והיא נמצאת בעניין זה במילכוד. באורח
טיפוסי למנגנונים ממשלתיים ניסתה הממשלה להתאים

הפנס והמטבע שאבד. ממשלת ארצות־הברית
ניסתה בשנתיים האחרונות לעבד תוכניות חירום למיקרה
של מילחמה גרעינית. בשל כישלונות בתפיסה ובביצוע
הן הפכו נלעגות, חשפו את הפער בין אדישות הממשלה
הנוכחית לנושאי רווחה ובין הדאגה לשלום האמריקאים
בשעת־חירום.

וון:
ערפאת,
ערפאת!
כדורסלני הפועל עפולה דיווחו שהקהל היווני
העויין לא פסק לקרוא לעברם את ה״שם המפורש״:
ערפאת ! ערפאת !
התדהמה שלהם היתה מיותרת. אם הסנאטור הסופר־

החלטה ערבית. מארטנס אומנם נהג כמדינאי,
ולא כפוליטיקאי המנהל כלכלת־בחירות. בניגוד גמור
לדרכו של יורם ארידור בישראל, בחר מארטנס להכריז
על שורה ארוכה של צעדי צנע כלכלי דווקא לפני
הבחירות !
הסביר מארטנס לכתב לה־מונד דיפלומטיק :״תמיד
הייתי משוכנע׳ ,שהבלגים הם ציבור אינטליגנטי, ושהם
יעריכו דברי־אמת חמורים דווקא לפני הבחירות. המשבר
שתקף בשנים האחרונות את כל ארצות המערב, כולל
את ארצות־הברית. מחייב אותי לקבל החלטה בעלת
חשיבות עקרונית, אפילו ערכית. הבחירה היא בין אבטלה
ענקית ובין כלכלת צנע וחיסכון. הנסיון החברתי הקשה,
הפוקד עתה את אירופה, שיכנע אותי לעשות כמיטב
יכולתי למנוע אבטלה.״
הבלגים הצדיקו את אמונו של ראש־הממשלה, סירבו
להנחיל לו תבוסה בקלפיות, והזימו את כל התחזיות.
המיפלגה היחידה מחוץ לקואליציה שנהנתה מהצלחה
ממשית היתד, המיפלגה האקולוגית, המקבילה לירוקים
של גרמניה. דובריה משוכנעים שהצלחתם הצנועה, בקרב
ציבור בוחרים הידוע בשמרנותו, מהווה התחלה להצלחות
הרבה יותר מרשימות בעתיד.
משקיפים אירופיים נוטים להטיל ספק באופטימום הזה.
לדעתם, מדובר בתופעה אופנתית, שאינה מאיימת ברצי נות
על המיפלגות המסורתיות.

פלסטין:
את הדוקטרינה למצב. מישרד־הביטחון כינס החודש
מסיבת־עיתונאים וטען, שיש להתכונן דווקא למילחמה
קונבנציונאלית, כלומר לא־גרעינית .״קיימת בפירוש אפ שרות
שמילחמה כזו תפרוץ,״ טען דובר מישרד הביטחון,
.,בעיקר בגלל המצב החמור השורר במיזרח־התיכון.״
העיתונאים האמריקאיים, שאינם ידועים בעדינותם
היתרה כלפי פקידים לא־חכמים. פשוט התפקעו מצחוק.
עיתונאי יהודי ידוע הזכיר לדובר הביטחוני את הסיפור
הקלאסי מעיר הטפשים, חלם :״היהודי איבד מטבע זהב
ברחוב חשוך,״ הזכיר העיתונאי ,״אבל חיפש אותה תחת
פנס ברחוב אחר ...זה בדיוק מה שאתם עושים!״
אנשי־מיקצוע ולוחמי־שלום מתייחסים בביטול לכל
העניין. ד״ר ג׳ונתן לורץ׳ ,העומד בראש אירגון רופאי
ניו־יורק לאחריות חברתית, מגיב בבוז מוחלט :״ברור
שמילחמה בין שתי מעצמות־העל לא תוכל להיות קונבנצ יונאלית.
כל הדיבורים על תוכניות־חירום נועדו להרגיע
את דעת־הקהל האמריקאית, כאילו ניתן בכלל לטפל
מבחינה רפואית בקורבנות מילחמת עולם שלישית.
״מילחמה כזו תחסל את כל מערכת האישפוז תוך ימים
אחדים. את השואה אפשר למנוע רק אם יבינו מנהיגי
ארצות־הברית וברית־המועצות שהעידן הגרעיני מוציא
מכלל אפשרות פיתרון אלים לבעיות הגלובאליות המכ ריעות.״
בסף
לחורבן. אירגון עובדי בתי־החולים, המונה
120 אלף בני־אדם, מתנגד לכל תוכנית־חירום מסוג זה.
העיתונאית סוזאן ג׳אפה, שריאיינה את ראשי־האירגון,
מדווחת שהם רואים בה נסיון לגייס אותם בעל כורחם
למערכת הביטחון האמריקאית. באורח המעודד בפירוש
פריצת מילחמה חדשה.
ברוב בתי־החולים ברחבי ארצות־הברית שורר מחסור
משווע בכוח־אדם ובציוד רפואי. הזרמת הכספים למערכת-
הבריאות היתד, דלילה ביותר, מאז שרגן העביר את רוב
תקציבי־הרווחה לסעיפים העוסקים בחימוש וחיזוק הצבא.
אמר על כך ד״ר דונאלד מאייר, מראשי אידגוני
הרופאים בעיר ניו־יורק :״אם הממשלה הפדרלית רוצה
לפחות להגן על אנשי הצבא, עליה לדאוג לפיתוח השירו תים
הרפואיים. אם הם יכולים למצוא כסף עבור השמדה
וחורבן, עליהם לגייס אותה גם למען הטיפול בנפגעים.״
אין כל סימן למיפנה כזה במדיניות ממשלת רגן.

מנהיג־אש״ף ערפאת
מדריך בצופים

ליציה, בעיקר חזו שחורות למיפלגה הנוצרית־חברתית
של ראש־הממשלה. ואלפרד מארטנס.

בלגיה:

שמרני מארצות־הברית, בארי גולדווטר, טען שלצד
מנחם בגין ואריאל שרון נראה ערפאת כמדריך
בצופים, מה הם מצפים מציבור מיזרח־תיכוני, המזדהה
מדרך הטבע עם שכניו הנרדפים 1

הבוחרים רוצים צנע!

הקריאה הזאת תלווה אותנו בכל מקום, עוד
תקופה ארוכה, והיא מבטאת עוד הצלחה מרשימה
של מילחמת לבנון.

משקיפים ציפו לתוצאות חד־משמעיות בבחירות המקו מיות
שנערכו השבוע בבלגיה. שיבעה מיליון בלגים
לקחו חלק בהצבעה, והכל ציפו לתבוסת מיפלגות הקוא-

אסירת המצפון
עורכי היומון הלונדוני היוקרתי, טייטס, גאים מאוד
במדור הקבוע שלהם, אסירי המצפון.
קוראיו הקבועים של העיתון נמנים עם ציבור מקבלי
ההחלטות בבריטניה. הם מכירים היטב את המדור, המופיע
בעיתון כבר שנים רבות.
תחת האיור הקבוע, יונה צחורה וסורגים, מופיע שם
המדינה, שבה כלו אים
אסירים פולי טיים.
המימסד היהו די
וסוכנים ישרא ליים
העוסקים בלו פסיכולוגית חמה נגד
הסובייטים, מר בים
לדווח לעורכי-
המדור. בדרך כלל
הוא עוסק באסירים
הכלואים בארצות
טוטליטאריות מוב הקות,
בעיקר ברית־המועצות,
אבל גם
במישטרים ״סימ פטיים״
אחרים. תור כיה,
צ׳ילה וארגנ טינה
הן. למשל,
עצורה ח׳ליד
אורחות פחות או
ישראל בחברה טובה
יותר קבועות.
הפרופסור הרגיש. השבוע נדהמו יהודי אנגליה
לראות את שמה של ישראל מתנוסס בכותרתו של המדור.
למרבה המבוכה, הוא תיאר את מעצרה של אשה,
סמיחה סלאמה ח׳ליל, הרתוקה מזה שנתיים לעירה,
אל־בירה.
טייטס מתאר את הגברת ח׳ליל באהדה רבה. היא
הנשיאה והמייסדת של האגודה הפלסטינית לשיקום
המישפחה, המטפלת בשיכבות המצוקה.
האגודה של ח׳ליל מלמדת נשים פלסטיניות קרוא
וכתוב, כלכלת־בית, ודואגת לגני־ילדים עבור אלמנות
ונשים שבעליהן מובטלים.
גברת ח׳ליל משתתפת כמעט בכל הפעילויות בפלס טין
לרווחת התושבים. את רוב מירצה היא מקדישה
לפעולות לביעור הבערות ולהגברת התודעה. היא גם
חברת נשיאות איגוד־אירגוני־הצדקה במיזרח ירושלים.
הקצף עליה יצא בשל חברותה בוועדה להנחייה לאו מית,
שהוצאה מחוץ לחוק במארס 1982 על־ידי הפרופסור
בעל המצפון הרגיש, מנחם מילסון.
סמיחה סלאמה ח׳ליל רותקה עוד בתאריך הרבה יותר
מוקדם, לפני שנתיים, בשל ״התבטאויות לאומניות״.
טייטס מציין, שעד כה לא הוגש נגדה כתב־אישום,
היא לא הועמדה כלל לדין, והריתוק נעשה בתוקף צו
מינהלי.

חיים ברע ם

הש 7ן עות, תיווך ונכסים.
אבו-גבירול 150ת״א, טל 03-459669 .

תייא

אנשים ב שו ם

מויאוה וביוון מוג: מן ה#חבט אד תמזובח
טניסאי־הטניסאים ביורן בורג גילה, שליד
המחבת והסירים הוא מזיע יותר מאשר עם המחבט
והכדורים. הוא החליט לאפות במו ידיו את עוגת
יום־השנה השני לנישואיו עם מריאגה. לשם־כך
העמיד לרשותו ידידו. המיסעח ג׳ורג׳ מארטין,
את תנור־האפייה שבמיטבח המיסעדה המפוארת שלו
במנהאטן, וגם דאג לבל יהיו נוכחים במקום טבחיו

ואופיו המיקצועיים. בדי לא לה
החובב.
במשך שעתיים טרח ביורן על עוגת־ביסקוויט
מצופה בשמנת מוקצפת, שעליה בזק קאראמל פריך.
באותיות של קרם בצבע אדום כתב :״ליום השנה
השני המאושר״ ,ובעודו בלבוש טבחים, הגיש את
השי לאשתו, בנוכחות ידידים, והעיקר — צלמים.

חוסיו אנדדיו:
השעון ציוצר
חמת ורינוזבית
חווה הביתה

ובכן, כך הוא נראה היום,
הנסיך־הקצין אנדריו לבית
המלכה אליזבת. די במבט
אחד כדי לגלות מדוע עשוי
הנסיך להחליף את מקומה של
דודתו ברשימת הגורמים ה ראשיים
לכאבי־הראש של ה מלכה.
אמנם, קשה להגיד כי
השלווה שורה במעונה, אבל
אחרי מאמצים מסויימים הצלי חה
אליזבת להרגיע את שומרי-
ראשה, להיפטר משומר־ראש
בעייתי של הנסיך צ׳ארדס,
ולפייס (לפחות לפי שעה) בין
הנסיכה אן ובעלה מארק
פיליפם (זאת אחרי שהרחיקה
ביד רמה את המחזרת הראשית
של חתנה, אנג׳לה ריפון.
אנדריו חזר מפוקלנד פורח :
הוא התבגר והטיול הקרבי הו סיף
לו ׳תהילה והידור. אבל
מה לעשות — גם לו יש חולשה
לכוכבות, כאחיו הבכור בעבר.
הכוכבנית הצעירה, שלא רק
שנתגלה כי בדמה זורמים גם
אי־אלה טיפות של ייחום יהודי
כשר, אלא שעברה של הנ״ל,
הנקראת קו סטארק, מעמיד
בסימן שאלה את צניעותה :
בנעוריה, וזה לא היה מזמן,
הצטלמה בלי כסות לגופה,
עבור סרטים אמנותיים ו/או
פורנוגראפיים. לכן, במיבצע
צבאי ובאישודלילה, הוזעק ה נסיך
השובב הביתה, ללונדון
הקרירה והסגרירית, כשליכ־לוכית
ממררת בבכי. מד. לע שות,
לא כל הסיפורים נגמרים
כמו האגדות.
ה עו ל ם הזה 2355

נמו1החוגן, עוהונו1לנביא הזעם
ולמלאו גבויאל בגוו אחו
אחת התופעות המוזרות ביותר של הזמר הצרפתי הוא בלי ספק

ג׳ו הני ה א לי דיי.
שמו נרשם׳ כבר לפני עשר שנים, כמי שקנה את עולמו בתולדות
הרוק הצרפתי — וגם סיים את תפקידו. כעת הוא קם והתנער מעפר
כעוף החול. הוא החתן בקול אדיר עם כוכבת מתחילה בשם כאכט׳
והתגרש ממנה אחרי כמה חודשים בקול פיצוץ רם. כשהכל חשבו
כי היו אלה פירפורי הקאריירה וכי האיש ירד מדעתו, באה ההפתעה
האמיתית: ג׳והני חזר, בתוכנית •חדשה, בארמון הספורט בפאריס,
ביותר רעש מאי־פעם, בהפקה נוצצת יותר מאי־פעם — מחיר ההפקה
הזו 2מיליון דולר — ובהצלחה מיסחרית אדירה.
״באמצע הלילה, אדם בודד עולה מעולם הצללים. הוא השריד
האחרון. הוא יודע כי סוף העולם קרב ובא. בפעם האחרונה הוא
חי את סיוטיו,״ כך מסביר נביא הזעם החדש, ג׳והני האלידיי,
מדוע הוא מעלה על הבימה צלילים רועשים ו־ לימים מאין כמותם.
הוא מופיע בחלקה הראשון של התוכנית לבוש: ביגדי־עור הדוקים
לגופו, מגפיים ממוסמרים, חגורות־נחושת וקולו 1מברזל לצווארו
ולפירקי־ידיו. בידו הוא מניף גרזן ענק, והקהל אכן מתכופף. ואז
בא החלק השני, מן השאול עולה האור: ג׳והני בלבוש של המלאך
גבריאל, מתוק כמו תינוק, בחליפה ורודה רקומה בחרוזים ובאבני־ברקת׳
כשבפיו צלילים רכים של אהבה ושלום. למי שלא הבין
את המשמעות העמוקה המסתתרת מאחרי הפילוסופיה בית 2מיליון
הדולר, מקדיש האלי-דיי את הפרק השני באוטוביאוגרפיה שהוא כותב.
בפרק זה אפשר לגלות, בין השאר, מדוע התנפצו אשליות האושר
של הכוכב בן ה־ 40 בנישואיו השניים, וכיצד מצא את שלוותו
האמיתית (עד להודעה חדשה) בזרועותיה של נאטאלי 3אי, אחת
השחקניות המבוקשות ביותר בקולנוע הצרפתי של השנים האחרונות.

)1111113 11*11111

דיו, חלורווון: הבקשה האחרונה
בהחלט ייתכן שהעולם היה חי עד לעצם היום הזד. בלי להכיר
את דידי הלרפורדן. זה האיש בעל המבט המוזר, הלובש פיז׳מת־פסים,
ביאה לנידון למוות על הכיסא החשמלי. ואמנם, זוהי בדיוק
הסיטואציה הטראעת המתוארת בתמונה שלמעלה. אלא שעם ההסבר
הבא, הופכת התמונה לטראניקומית. כי למר דידי הלרפורדן, קומיקאי
הבא מברלין, התמזל המזל — המפיק האמריקאי 3וכ לווינסון
ראה בגרמניה את תוכניתו הטלוויזיונית. שטויות בלי הפסק, והחליט
מייד שכאלה שטויות חייבים לייבא גם לאמריקה, ארץ כל האפש רויות.
דידי ערך טיול להוליווד וזכה להצלחה גדולה כל־כך עם
השטויות שלו, עד שקיבל חוזה לסידרה בת שש תוכניות שכאלה,
עם תירגום אנגלי, כמובן. ובאחד המערכונים המטורפים שלו הוא
מופיע כנידון למוות על הכיסא החשמלי. בקשתו האחרונה מן הכומר
המוודה: אנא אבי׳ תן לי את ידך. האב אכן נענה לבקשתו האחרונה
של האומלל, נותן לו את ידו, וכך מתחשמלים השניים גם יחד.

דאססין הונמן וסידני פולאק: הוגנות הימה גנז
הגברת בעלת המישקפיים, הזוכה במבטים מלאי-
הערצה של הגבר שמשמאלה, אינה אלא גבר. זהו
דאסטין הופמן המחופש לאשה, עם הבימאי
סידני פולאק, שעבזרו גילם את התפקיד בתח פושת
בסרט החדש טוטסי. זהו סיפור על ברנש
המחליף תלבושת ובכך נעשה לאדם טוב יותר,
לסי הגדרתו של הבימאי, מי שעשה את בלי כוונת
זדון והס יורים גס בסוסים, דאסטין הופמן, השחקן

שזכה באוסקר בשנת 1979 על הופעתו בקרמר נגד
קרמר, מגלם כאן שחקן בשם מייקל דורסי, שבמשך
עשור שלם לא זכה להכרה הראוייה לו, והתפרסם
כעושה צרות מיקצועי. בגיל ,39 אחדי משבר נישו אין
ומשבר כלכלי, כשהוא עובד בלילות כמלצר,
נקרה בדרכו המזל העיוור: הוא מחליף שתקנית
שאמורה הייתה לעמוד למיבחן לתפקיד באופרת־סבון,
וזוכה בתהילה, אם כי לא בישמו.

שוי מישן:

0 1 1*1811 בה
גברת צעירה זו היא תגלית
חדשה, שהספיקה למשוך עיני
מפיקים לכישרוניתיה המגוונים.
בסירטו החדש של שון קדנ־די,
האיש בעל עדשת המוות,
היא מגלמת גירסה ממין נקבה
למה שנחשב עד כה מומחיות
של גברים: ג׳יימם בונד. שרי
מישן משחקת לוחמת גרילה,
שאין קרב משום סוג שהוא,
וכל כלי־נשק שיעלה על ה דעת,
שאינה מסוגלת להתמודד

זוהי קפיצה אקרובטית ממש
מן התפקיד הקודם שבו התגל תה
שדי, היא היתד. נערת-
מקהלה בסרט אנני. אם כי
הקאריירה שלה על הבד טרייה
ביותר. היא יודעת בדיוק מה
היא רוצה :״שוו קונרי הוא
האידיאל שלי, הן כשחקן והן
כגבר. הוא ניחן בהתלהבות
ובדימיון ומופיע בחופשיות מול
המצלמה, סגולה שכל שחקן
מתקנא בה.״ כדי להשיג מש־את־נפש
זאת בעצמה, היא עו בדת
קשה על הכל: היא לומדת
לשיר, לומדת לרקוד׳ לומדת
לשחק — הכל בקצב שהיה
מכשיר אותה גם למישחקים
האולימפיים.

ה עו ל ם הז ה 2355

שלשום בסייגון, אתמול
בביירות מחר באפריקה.
בתנועה מתמדת, במקום הכי
״חם״ בעולם, ברדיפה אחרי
חדשות, ו״להספיק להעביר
לעיתונים לפני שהם נסגרים״.
אוזו מטקסה, לרגעים של
רגיעה.

1X 6^5

אוזו מטקסה, עם מים צוננים
וקרח, בין המאורעות הגדולים.
לפני, אחרי ובין הארוחות.
להשען על המרפק
ולהחליף אינפורמציה עם
עיתונאים מכל העולם.
נשים לא עומדות בפני אוזו
מטקסה, גברים שותים אותו.

^ 0^9008׳^1־׳

י *ו*5י!

*183

1׳יי*

וימר יעקבסון טמיר

מעכשיו תראו את גרבי דלתא
על כל המגרשים. בכל המסיבות ובסתם יום ש ל חול.
גרבי דלתא -גרבי ספורט לגברים. נשים,

הגרביים עשוים מחוט טבעי רך ה מ אפ שר לרג ל
לנשום חופשי, עם סריג מגבת פנימי בעל כו ש ר
ספיגה גבוה המרפד את הרגל ברכות.

ילדות וילדים ־

גימור כפול מ תל ב ש היטב על הרגל ואינו מ תרופף

המילה האחרונה בטכנולוגיה ש ל ייצור הגרבים.

או מחליק גם לאחר כביסות רבות.

חידוש בלעדי ל דל ת א :
מעכשיו קונים גרביים לפי מידות הנעליים.

גרבי דלתא, מופיעים בכל הגדלים בהתאם למספרים
*־על הנעליים. עם סריגת״לוגו׳ או פסים ובמבחר צבעים מ שגע

תראו את ארל ויליאמס. הוא הולך רק על הטוב ביותר. גרבי דל ת א הגרביים ש לו

לה שיג ברש תות המזון,
בבתי הכלבו ובחנויות
הספורט המובחרות.

את פשוט נקיה יותר עם טמפוני או־בה

ההיגייני ה מו שלם, מרגי שה
נקיה יו תרכל ימי
ה מ חזו ר ה חוד שי ט מפון או־ ב ה
בעל כו שר ה ס פיג ההמ עו ל ה,
מ ת אי םלמ בנ ה ה אנ טו מי שלך. אהבה
אינו מתארךומתדלדלבעתהס פיג ה,
אל אמתרחב ואוטם, ולכן הו א מעניק
לךת חו ש ת נקיון ויובש ב מ שך כ ל זמן
ה מ חזו ר. מאחרוהס פיג הנע שי ת
ב תו ך הנ ר תי ק אין הדםבאב מג ע
עםה אויר, ולכן ל א נוצר כ ל ריח.
ברור, שכאשראת מרגי שה נקיה
ור עננה א ת מרגי שה גםב טו ח ה
ו מ שו חררת. אתי כו להלתפקד
כרגיל, ללאחששוללאהגבלה,
בימי ה מ חזו רממשכ מו בשאר
ימי ה חו ד ש. החדר תו של ט מפון
או־ בהפ שו ט ה, ד חי פהקלהו הו א
בפני ם. אהבה, ט מ פון היגייני ללא
מוליך, מועדף ע״י מיליוני נ שים
ב אי רו פ ה מז ה שנים ר בו ת, ולאה־רונה
נמכרבהצלחהגםבארה״ ב.
לאהבה שלו ש ה גדלי ם: מיני — לנ ע רו ת
ולב תו לו ת, נו רמל — למר בי ת הנ שי ם,
ואקסטרה — לנ שי םעם די מו ם רב.
עם אהבהאתמ רגי שהנ קי הוב טו ח ה.

א שה המשתמשתבתח בו שו ת
ל עו לםלא תרגי ש ר עננ הלאורן
זמן. אין זה מ שנ הכללכמה
פ ע מי ם ביום הי אתתקלחוכמה
בגדים ת ח לי ף — ה רג שתהר ענ נו
תשלהתעלםלאחר זמן
קצר. ה ש מו שבתח בו שו ת
גורם ל ה רג שהלא נקיה,
לרי חול אי-נ עי מו ת. כ ל
אלה, בנו סףלסר בו ל ול אי
הנו חו ת. או לםאצלאשה
המשתמשתבט מפוני אהבההמצב
שונה ל חלו טין. טמפון או־ ב ה הקטן, הנו
האמצ עי ההיגייני הפני מי ה אידי אלי
לאשה המודרנית. לנ שים ה מ קפידו ת על
״סטריליות״ כדאי לדעת כי טמפון אהבה
מיוצר ב שי טו ת חדי שו תוללא מגע יד
אדם. או־ב ה, ה ט מפון הקטן ללא מוליך,
מועדף ע״י ע שרו ת מיליוני נ שים
ב עו ל ם על פני כלט מפוני םעם מוליך
ותח בו שו ת. מנסיונן הן יודעו ת כי
ב שמו ש בטמפון או־בה נ ש מר ת ההיגיינה
ל או ר ך כל ה ד רך (גם בעתההחדרה,
שהיא קלה ונו ח ה ועד שהט מפון מוכנ ס
ל מ קו ם ה מיו עד לו) .לכן, אשה
המשתמשתבאהבה, ש הנו האמצ עי

לב׳ או־בה מה׳ ההסברה ת.ד , 2115.חיפה 51020
נא לשלוח לי את חוברת ההדרכה והשי 3 :טמפונים בנרתיק

גיל.

אהבהטב עי ו ב טו ח

משתמשת בטמפונים לא משתמשת

שר ית יש י מד ו ותת על התקר ית
שגרמה להתעניינות עולמית: ההיתקלות
עם השח ק נ ית ואנסה רדגר ״ ב
בפסטיבל ־ הסרטים הי ם ־ תיכוני
ך• לכתי כשביל שהוביל מהמלון אל
י י מרכז כפר־הנופש של מועדון הים
התיכון בקאסרינה, סיציליה. ממולי הופיעה
דמותה הגבוהה של שחקנית־הקולנוע הב ריטית
ואנסה רדגרייב. היא היתה מלווה
על־ידי לידי טריגאנו, בתו של ז׳ראר טרי-
גאנו, בעליו עתיר־הנכסים של המועדון ו הרות
החיה מאחרי פסטיבל סירנוי הים
התיכון.
עצרתי לפני השתיים. לידי טריגאנו ! ה ציגה
אותי בשמי, וציינה, כי התלוותי
לאורי אבנרי ולענת סרגוסטי, בראיון עם
יאסר ערפאת. רדגרייב אמרה :״אהה !״
ועמדה ללכת הלאה.
ניצלתי את ההזדמנות וביקשתי ממנה
ראיון. ואנסה רדגרייב אמרה :״אני מצ טערת,
איני חושבת שאני רוצה להעניק
ראיון לעיתון ישראלי.״

שצריכה לשכנע אותו. אני גם לא רוצה
להסביר את מעשי, ואני לא צריכה ל התנצל
לפני איש. מעשי מדברים בעד
עצמם. בקשר לראיון עוד נראה.״
; ואמנם, כמה שעות מאוחר יותר, נוכח תי
ביחד עם יתר חברי המישלחת הישר ׳אלית,
עד כמה מדברים מעשיה של רד־גרייב
בעד עצמם.

הי שראלים
ב אי ם!

ן * וזמנתי להשתתף בפסטיבל הסר׳
י טיס של היס התיכון על־ידי סרג׳ אנ-
קרי, שתפקידו לבחור את הסרטים הישר אלים
הראויים להשתתף בפסטיבל. אנקרי
בחר בסרטים חוזחת לאף של הבימאי יג־

שהיתה תלויה בחדרה של ואנסה רדגרייב מראה אותה
יושבת לצד פליט פלסטיני. התמונה צולמה במהלך
צילומי הסרט״ אך לא נכללה בסרט עצמו — רדגרייב הפיקה א ת חסרט, אך לא
השתתפה בו. היא אמרה שהתמונה יקרה לליבה. סירבה למסור אותה לשימוש העיתונות.

^ 1€1ח 3 <1וף וע< ח<2

^ 1£ 5י/\1ן\

< מ ת611
׳ ,ך 31 חז) 101

/א( אן/זין 15ר)ן)//וו 4 ^ 1£1ש

[ 11 1111 המודעה המכריזה על
1 1 1 /1 1111 העימות בין רדגרייב,
גיחאי ווקסמן, עוררה את זעמה של ה .׳:
•כוכבת, מפני שהם יוצרים אלמוניים.
אמרתי לה: את שחקנית־קולנועית ש־ י
סרטיה מצליחים מאוד בישראל. אם הקהל
שלך חשוב לך, עליך להעניק לי ראיון,
מכיוון שבישראל לא כולם מבינים מה את
עושה.
״למה את מתכוונת?״ שאלה. בישראל
חושבים — אמרתי לה — שאת אנטיש מית.
בשלב
זה היא הגיבה מהר :״אני לא חו שבת
שהציבור בישראל חושב שאני אנ טישמית,
אולי חלק, אבל לא כולם.
״שמעתי על הפגישה של אבנרי עם
ערפאת, זה היה מעשה חשוב מאוד, אבל
אני לא ערפאת, בכל זאת יש הבדל. אני
צריכה לחשוב אם אני רוצה להעניק
ראיון לעיתון ישראלי, נראה.״
אחרי שנפרדנו, היא הסתובבה ואמרה :
״אני לא צריכה לשכנע את הציבור ה ישראלי
בצדקת העם הפלסטיני. זו את

•קול גולדווסר וחמסין של הבימאי דני
.וקסמן•
גולדווסר החליט ברגע האחרון שלא ל :השתתף
בפסטיבל, כשד,וסבר לו, כי אם
.ישתתף, יאבדו סכוייו להשתתף בפסטיבל
קאן. וקסמן, שחזר זה עתה מפסטיבל־סרטים
בצרפת, החליט לוותר גם הוא.
.נותרנו אם כך סרג׳ אנקרי, אשתו דני אלה,
ואני, י כנציגי ישראל. העיתונאים
י אהוד יערי ויהודה. סתיו, שהוזמנו גם הם
.לפסטיבל, הודיעו ברגע האחרון שאינם
•יכולים להשתתף.
.אנקרי הסביר לי מראש, כי הוזמנתי
׳על-ידו מכיוון שבפסטיבל יסלו חלק יוצרי
׳סרטים ערביים, בהם פלסטינים מאש״ף,
.מצרים, לבנונים, סורים, עיראקים, תו-
ניסייים, אלג׳ירים, ומארוקאים. המפגש עם
יוצרים סרטים אלה עורר את סקרנותי ה עיתונאית.
יצאתי למיפגש יומיים אחרי
ההפגנה הגדולה בכיכר־מלכי־ישראל בתל-
אביב.
י הפסטיבל הוא ילד־הטיפוחים של לידי
טריגאנו. היא מקדישה לו תשומת־לב מרו בה,
אך ניכר שהוא עדיין בחיתוליו.
הסרטים הוקרנו בשני מקומות — באו הל
ענק ובאמפיתיאטרון פתוח. באחד
מאגפי המלון הוקרנו סרטים על מסך
וידיאו ענק -ובשני חדרים נוספים הוקרנו
סרטים בווידיאו על מסד הטלוויזיה.
מחוץ למיסגרת הפסטיבל הוקרנו שני
סרטים ישראליים: לנה של איתן גדין,
וסופו של מילטון לוי של ניסים דיין.
שני הסרטים זכו בצפייה חוזרת ונשנית
של אנשי-קולנוע ערביים, שגילו התעניי נות
מרובה בכל הקשור בקולנוע הישרא לי.
מייד
כשהגענו לאי, פשטה השמועה:
הישראלים הגיעו! ובתוך 24 שעות ידעו

כל משתתפי הפסטיבל, כי אני העיתונאית
שנתלוותה לאבנרי בפגישתו עם יאסר
ערפאת בביירות.
להנהלת הפסטיבל חשוב היה להדגיש
עובדה זאת, כמו גם העובדה שאני ״עוב דת
בעיתון המייצג את מחנדדהשמם היש ראלי.״
הסרטים שהוצגו בפסטיבל היו כו לם
בעלי מסר פוליטי או חברתי, בלי קו מדיות,
בלי רומנטיקה — נושאים כבדים
ומדכאים.
מייד ניסיתי להתוודע לנציגים הערביים
של הפסטיבל. זה לא היה פשוט. הם
כולם היו קורקטיים ושמרו על ריחוק,
סקרו אותי בחשדנות. גם העובדה שאני
עובדת בהעולס הזה לא עזרה לי. כמעט
כולם שמרו על מרחק.
הרגשתי די מבודדת מול המישלחת
הערבית הענקית, שכללה בימאי־קולנוע
ועיתונאים רבים.
שלושת הימים הראשונים של הפסטי בל
עברו עלי בצפייה בסרטים צרפתיים,
איטלקיים וערביים שלא הבנתי, מכיוץ
שהוצגו או בצרפתית או בערבית — שפות
שאיני מבינה כלל.
ביום השלישי נודע לי, כי מצפים לבואה
של ואנסה רדגרייב עם סירטה פלסטין
הכבושה. נקראתי אל לידי טריגאנו ושם
נאמר לי כי יתקיים עימות בין ואנסה ובין
דני וקסמן, בימאי חמסין.
בהנהלת הפסטיבל האמינו שווקסמן יגיע
בזמן להקרנת סירטו. אני, שידעתי כי אין
בדעתו של וקסמן לבוא, אמרתי להנהלה
כי אם וקסמן לא יגיע, אתנדב לדבר בש מו.

אז הסתבר לי, כי ישראל מיוצגת
על־ידי סרט נוסף, סירטו הדוקומנטרי של
עמום גיתאי יומן שדה, העוסק בכיבוש
הישראלי בשטחים. מכיוון שגם סירטה של

רדגרייב וגם סירטו של גיתאי עסקו פחות
או יותר באותו עניין, אם כי, כפי שנודע
לי אחרי הצפייה בשניהם, מנקודת־מבט
שונה לגמרי — חשבתי שחשוב כי וקסמן
יבוא מייד כדי לקחת חלק בעימות.
התקשרתי אליו, ובשעת לילה מאוחרת.
וקסמן, שהבין את חשיבות העניין, הגיע
למחרת בצהריים, ביחד עם מפיק חמסין,
יעקב ליפשין.
באותה שעה שהה בפסטיבל גם צעיר
בשם רוני כצנלסון, עוזר־צלם בסירטו של
גיתאי. בשלב מאוחר הגיעו גם גיתאי ו אשתו.
המשלחת הישראלית גדלה, אם כך,
משלושה אנשים לשיבעה.
אחר הצהריים נקראנו שוב לחדרה של
לידי טריגאנו. במקום פגשנו בעמוס גי־תאי,
באשתו, רבקה, בעוזרו, דוני, ובבי־מאי
המצרי הידוע יוסוף שאהין.
כמה דקות לאחר מכן נכנסה לחדר ואנ סה
רדגרייב, כשהיא מלווה בזקן עגלגל
וקרח, שהזכיר את צ׳רצ׳יל, ובגברת אנ גליה
נוספת. איש לא ידע מי השניים ה אלה.
רדגרייב
הוצגה לפני וקסמן וליפשין.
אחר־כך פנתה אלי ואמרה לי :״אני אתן
לך ראיון, ואני רוצה שתדעי, כי מתוך
כל עשרות העתונאים שביקשו לראיין
אותי הסכמתי לדבר רק עם שלושה גור מים
— עם הטלוויזיה הצרפתית, עם סו כנות
הידיעות הצרפתית ואיתך.״
אמרתי יפה תודה, ושוב הדגשתי באוז ניה
כמה חשוב הראיון הזה. היא שאלה
אותי כמה זמן אני צריכה. אמרתי: שע תיים.
קבענו
למחרת ב־ 9בבוקר.
היא היתה יותר מנחמדה ואדיבה. בשלב
זה עברנו לרכל על ג׳ין פונדה. היא אמרה
לי, שהיא נדהמה כאשר קראה שג׳ין

ת ק די ח ב סי צילי ה
(המשך מעמוד )41
פונדה, שהשתתפה איתר, בסרט ג׳וליה,
באה לישראל בזמן המילחמה כדי לעודד
חיילים ישראליים בלבנון .״האשד, הזאת,״
אמרה לי רדגרייב ,״מכרה את עצמה.
היא עושה כל מה שבעלה מכתיב לה. ל איש
אין עוד כבוד אליה, לא במיקצוע ולא
בפוליטיקה.״
היא פיטפטה קצת עם גיתאי, וקסמן
וליפשין, ואחר כך קבעה להפגש עם שלו שתנו
לארוחת־ערב, מייד אחרי הקרנת
סירטו של עמוס גיתאי, שנועדה ל־ 7ב ערב.
הלכתי
עם דני וקסמן ועם יעקב ליפי
שין לחזות בסרט יומן שדה. על הסרט
ועל בימאי הסרט אכתוב במאמר נפרד.
בכמה מילים: הסרט עוסק בכיבוש חישר־אלי
ובמה שהכיבוש עושה לישראלים.

מ הפכ ה
עו ל מי ת

שכנו שרדגרייב מבקשת להיפגש
עם כל הישראלים בפסטיבל, לשמוע
מה יש לנו להגיד׳ להחליף דיעות. כשה גענו
לחדרה במלון, התבקשו גיתאי, אשתו
ורוני כצנלסון להיכנס לחדר אחד, עם
השמן הזקן והגברת האנגליה, ואילו אנחנו
הוכנסנו לחדרה של רדגרייב.

סוכנת המוסד

שפירושה בצרפתית ״מצוברחת״

מתוך הסוט

אז עדיין לא ידענו מיהו השמן. אני
סברתי לתומי כי הוא בימאי הסרט, דיוויד
קופ, רדגרייב טרחה להדגיש כי הוא
יהודי.
ישבנו מסביב לשולחן העגול. רדגרייב,
מאוד אדיבה, הציעה לנו משקאות. הסתפק נו
במים מינרליים. היא הראתה לי את
השירותים, ואמרה לי כי אם אני רוצה
להשתמש בהם, שארגיש חופשיה.
היה משהו מדמותה של איזדורה מ קן
בריחוף שלה על פני החדר.
איש משלושתנו לא פצה את פיו.
רדגרייב התחילה לדבר. היא פתחה בנ אום
על מהפכת הפועלים העולמית, המת חוללת
כרגע, דיברה על התמוטטות ה בנקים
בארצות־הברית, על העובדה ש התהליך
כבר החל ושאי־אפשר לעצוי או תו.
היא
דיברה ללא הפסק במשך 45 דקות ו אנחנו
שתקנו.
אני שתקתי, מכיוון שרציתי לשמור
את השאלות לראיון, שעמד להתקיים למ חרת
בבוקר. פחדתי שאם אתחיל לשאול
במעמד זה, אפוצץ את הראיון.
דני ויענקלה שתקו — כפי שאמרו לי
מאוחד יותר —מכיוון שהיו בהלם. הם
פשוט לא הבינו על מה הגברת מדברת.
מאוחר יותר, כשהחלפנו •חוויות עם עמוס
גיתאי, שהיה עם השמן הגוץ בחדר ה שני,
התברר כי הוא חזר מילה במילה על

קריקטורה שהופצה בין משתתפי הפסטיבל למחרת.
עזיבתה של ואנסה רדגרייב, מנצלת את המילה מוסד,
״ואנסה מצוברחת, אומרים שהיא סוכנת ישראלית.״

צילומי־סטילס מתוך סיו מה של ואנסה רדגרייב, שהופצו
בין משתתפי הפסטיבל והעיתונאים, מראים חיילים י שו־אלים
מתנכלים לאזרחים ערביים. הסרט שהכינה רזהגרייב הוא חד־צדדי ביותר.

42 1

ואנסה נואמת

שחקנית־הקולנוע המפורסמת נואמת לפני הקרנת סיר־טה
פלסטין הכבושה. רדגרייב, שצפתה בכ־ 20 דקות
מסירטו של וקסמן חמסין ושצפתה צפייה מלאה בסירטו של עמוס גיתאי יומן שדה,
הכריזה כי היא גאה להציג עם שני בימאים ישראליים. רדגרייב הוצגה במעמד ז ת
כאישיות בלתי־רצוייה בישראל. היא נדהמה, כאשר הסתבר לה כי סרטיה מותרים
להקרנה בישראל, לבד מסרט הטלוויזיה 6ת11ז •!ס{ §וז1ץ ,? 1<1שבו היא מגלמת את
דמותה של ניצולת השואה פאניה פנלון, בתחילת הפסטיבל אף הסכימה לראיון עיתונאי.

הדברים שאמרה לנו רדגרייב. אז כבר
היה ברור שהשניים מדקלמים מניפסטים.
הגברת לא הצליחה להעביר אלי את
המסר שלה, בכלל לא הבנתי על מה
היא מדברת. בשלב זה או אחר היא עב רה
לדבר על המהפכה הפלסטינית, על ה עם
הפלסטיני המדוכא ועל מדינת ישראל,
שאין לה זכות להתקיים על חשבונו של
העם הפלסטיני.
כששמע זאת דני וקסמן — שהוא בדרך-
כלל בחור מאוד מנומס וסגור — לא
יכול היה להתאפק ואמר לה :״ואנסה, עם
כל הכבוד, אינך חושבת שעל הבעיה ה־ישראלית־פלסטינית
אני צריך לדבר עם
פלסטיני, לא איתך?״ באותו רגע, כאילו
על־פי הזמנה, נכנם לחדר צעיר ממושקף
ומשופם, שהוצג על־ידי רדגרייב כמוחמד
עבד־אל־ראזק, נציג אש״ף בפסטיבל.
אש״ף היה מיוצג בפסטיבל זה על־ידי
סירסה של רדגרייב, שהיא אנגליה. גם
בימאי הסרט הוא אנגלי. מוחמד עבד־אל־ראזק
החל כמעט מייד מנהל שיחה עיר-
נית עם וקסמן וליפשין. רדגרייב לא הק שיבה,
היא המשיכה לנאום באוזניי את
נאומיה הטרוצקיסטיים,
כעת החלטתי לסכן את הראיון ושאלתי
אותה: כשאת אומרת :״אנחנו,״ למי את
מתכוונת? היא ענתה לי, שהיא מדברת
על המיפלגה שלה, מיפלגת הפועלים המ הפכנית
לשיחרור מעול האימפריאליזם.
אגב — רדגרייב רצה בראש מיפלגה זו
בבחירות האחרונות באנגליה, זנתה ב כמה
מאות קולות.
שאלתי אותה מה למיפלגה הסוציא ליסטית
שהיא עומדת בראשה ולמהפכה ה פלסטינית,
שאינה מגדירה עצמה סוצי אליסטית.
רדגרייב ענתה לי, שהתמיכה
שלה במאבק הפלסטיני אינה נובעת מטע מים
סוציאליסטיים, כי אם מהטעם ש־אש״ף
לוחם באימפריאליזם והיא תומ כת
בכל מי שנלחם באימפריאליזם. היא
גילתה לי, שהיא תומכת גם בתנועת ה התנגדות
לבריטים באירלנד, וכי התנג דה
למילחמת פוקלנד.
היא דיברה על זכותם של הפלסטינים
למדינה משלהם, וקראה לכך ״מדינה ש לכם.״
שאלתי אותה למה כוונתה כשהיא
אומרת ״שלכם,״ והיא אומרה :״שלכם
ושל הפלסטינים.״ אמרתי לה שאנחנו —
דני וקסמן, יענקלה ליפשין ואני — מת נגדים
למדינה משותפת עם הפלסטינים.
אנו רוצים בהקמת מדינה פלסטינית לצד
מדינת ישראל.

על כך ענתה. שמדינה כזאת אינה באה
בחשבון.
כששמע עבד־אל-ראזק את הוויכוח,
הוא הצטרף לעמדתה. אמרתי לו, שגם
מנהיג אש״ף, יאסר ערפאת, אמר, שהפי־תדון
הוא שתי מדינוח• הוא אמר :״יכול
להיות שצריך להתחיל בשתי מדינות, אבל
אי־פעם בעתיד תקום מדינה אחת.״
רדגרייב הוסיפה :״זכותם של הפלס טינים
על פלסטין גדולה מזכותם של ה יהודים•
הם היו שם ואתם גירשתם או תם.״
במשך
כל השיחה, נדמה היה לי שהיא
מאמינה, כי שלושתנו מחזיקים בדיעותיה.
מאוחר יותר נודע לי, כי היא צפתה ב־20
דקות מסירטו של וקסמן, ולא הבינה את
הסרט נכונה.
עלי היא ערכה חקירה אצל עמום גיתאי,
ומשום־מה התרשמה שאני נגד מדינת
.ישראל ובעד הקמת מדינה פלסטינית לשני
העמים.
׳כל השיחה היא היתה מאוד קורקטית,
גם אנחנו. השיחה לא עלתה לטונים גבו הים׳
אבל היה ברור כי הגברת התאכזבה
מאיתנו. הדיעות ששמעה מפינו לא היו
הדיעות שלהן ציפתה.

בי ת״ ר
בתל־ חי
ך* קרנת סירטה של הטרוצקיסטית
י י האנגליה התקיימה באמפיתיאטרון ה פתוח.
האמפיתיאטרון התמלא מפה-לפה,
זה היה האירוע המרכזי של הפסטיבל, ש לא
בורך בכוכבים. ואנסה רדגרייב היתה
הכוכבת של הפסטיבל. בירור קצר אצל
כמה מהאנשים העלה, כי הם לא נקבצו
ובאו בגלל נושא הסרט אלא בגלל ואנסה
רדגרייב, שחברת־ההפקה שלה הפיקה את
הסרט פלסטין הכבושה.
רדגר׳ייב התיישבה ליד השמן והגברת
האנגליה. היא עטפה את שיערה בצעיף,
והיתה רחוקה מלהיראות כמו הגברת הזו הרת
של הסרט בלו אפ. למעשה, נראתה
כמו מנהיגה של פועלים. יתכן שכך רצתה
להראות.
היא ערכה רשימות ובאותה שעה לקחתי
את מצלמתי האוטומטית הזולה וצילמתי
אותה. צילמתי גם את הקהל, גם את ה שמן
וגם את הגברת האנגליה.
הערבים התייצבו בהרכב מלא: כל בי מאי
הקולנוע, כל העיתונאים, נציג אש״ף
— כולם היו שם.

פאריד בוגאדיר, מבקר הקולנוע התוניסי
מאחרי
של דאן אפריק, והרוח החיה
פסטיבל הסרסים הערבי בקרתגו, הי-
נחה את הטקס. הוא הציג את ואנסה רדג־רייב
כידידה גדולה של העם הפלסטיני וכ אישיות
בלתי־רצוייה בישראל, והעביר לה
את רשוודהדיבור.
הגברת פתחה בכך, כי היא גאה להציג
את סירטה ביחד עם שני הבימאים היש ראליים,
עמוס גיתאי ודני וקסמן. היא
דיברה על סיבלו של העם הפלסטיני. אחר-
כך התחילו להקרין את הסרט.
במהלך הסרט רשמתי את התרשמותי.
הסרט מתחיל בנגינת התיקווה. מעולם

אחר כך מוקרן על המסך סיפורו של
יער קנדה, כשמעמד אותו טקסט של
עמום קינן, המספר על. שלושת הכפרים
הערביים שהיו במקום ושנמחקו כדי ל בנות
את הפארק הקיים כיום במקום.
נשים ערביות מספרות על קצינים ישר אליים,
שנכנסו לכפרים ועשו מעשי־סדום
בנערים ואנסו ילדות. זקנה אחת מספרת
איך הרסו את הכפרים על-ידי דינמיט,
ואיך לא נתנו לתושבים להוציא דבר מה בתים.
אחרת
מספרת כיצד הישראלים אנסו את
הילדות ואיד הרגו את הגברים. עוד
אחת מספרת כיצד הרגו הישראלים תו
רית
:״אין פה מקום לשני עמים, הדרך
היחידה זו ארץ ישראל השלמה. אין דרך
אחרת.״
רב־סרן חובש כיסה מסביר למצלמה,
כי ״אנחנו הישראלים, שייכים למקום על
פי צו הבריאה,״ ושוב התיקווה, בצלילים
חזקים, וחיילים ישראלים דוחפים אזרחים
ערביים באלות.
ואז טקס של בית״ר על כל סממניו הפא־שיסטיים,
וברקע מהדהד קולו של הקר יין,
המצטט מדברי ז׳בוטינסקי על רקע
הקריינות, הדברים האלה נשמעים בלתי-
נסבלים ממש, הופכים את העם היהודי
כולו לנאצי.

גרי הילי, שטען כי ה 1א

| #111111׳• עומד •.בראש אירגונה של
ואנסה רדגרייב, המופנה נגד האימפריאלי־זס,
וטען שכתבת העולם הזה סוכנת המוסד.

כתבת העולם הזה נואמת במסיבת־

העיתונאים, שהתקיימה למחרת הקרנת
# 1 1 X 1 1 11 ׳ 111
סרטה של רדגרייב, ושטה קלה אחרי סצינת־החבטות. מימינה :
לא שמעתי גירסה כזאת להתיקווה. זוהי
גירסה ואגנרית, ההולכת ונעשית חזקה
מרגע לרגע, וגורמת לך פיק־בירכיים ו פחד.
תוך
כדי השמעת המוסיקה, ככל שהיא
גוברת, גדל גם דגל המדינה והופך למשהו
עצום וחזק. אז נשמעת שירת אל יבנה
הגליל ומישהו באחת ההתנחלויות מסביר,
״שאנחנו המתנחלים נבנה את הארץ.״
השלט מראה על התנחלות תן־אל של עו לים
חדשים מרוסיה.

פרנק אשכנזי, כתב העתון הצרפתי ליבראסיון, ומשמאלה מפיק
חמסין, יעקב ליפשין. ברקע, ממושקף ובעל שיער שחור, העיתונאי
העיראקי עומר יאסין ראזק, שסיקר את הפסטיבל טבור עיתונו.

שבים בתוך מיטותיהם. עדות נוספת של
עוד זקנה: הישראלים הכניסו שתי נשים
לבית ופוצצו אותו.
מנגינת
את העדויות האלה מלווים
התיקווה, טירטור הליקופטר, צילומים של
גידרות־תיל ודגל ישראל המתנופנף ברוח.
אחר כך מוצגת תנופת בנייה של שכו נות
חדשות מסביב לירושלים: מנוף עובד
בקדחתנות. שוב הטנקים וטירטור ההלי-
קופטרים, מובילי־ד,טנקים ודגל ישראל.
ברקע נשמע קולו של איש האומר בעב־

הקריין אומר :״כל מי שמפריע הוא
שהוד, ומי שאמונתו שונה מאמונתו של
העם היהודי הוא שחור ״.הקריין ממשיך
לדבר על הברזל הקדוש, על הנשק שיש
להעריץ.
דברים אלה -על רקע הטקס הבית״רי ב-
תל־חי, מעוררים פלצות.
ואז מופיע על המירקע רענן וייץ, ראש
מחלקת ההתיישבות בסוכנות, המדבר על
יהוד הגליל, על עשרות מיצפודים. יהודי
אחר מדבר על איכלוס יהודה ושומרון ב־

יהודים. המצלמה עוברת מעל לראשו ו מתעכבת
במשך זמן ממושך על דיגלון של
הפדרצייה היהודית של דרום־אפריקה.
הרמזים שקופים ׳,ברורים. הכל שחור-
לבן. היהודים הם פאשיסטיים־נאציים, ה ערבים
הם חפים־מפשע, נגזלים, אומללים.
אין דבר באמצע, אין זכר לתנועות הש מאל
הישראלית, ל&חנז־,־השלום בישראל.
אין אף קדוש. אחד: כולם חוטאים, רוצחים,
פאשיסטים, גזלנים.
מתתיהו דרובלס, איש הליכוד במחלקת
ההתיישבות, מוסר מידע על מיספר ההת נחלויות
.״האנשים האלה,״ אני אומרת לדני
ויענקלה ,״יאכלו את כובעיהם, כשיבינו
לאיזה צרכים. השתמשו בהם ובאיזה סרט
הם מככבים.״ .
הנה מנוגן השיר ע 1תי גדות לירדן ועל
המירקע רואים בדיקת־נשק ראוותנית, ב אחת
ההתנחלויות בגדה. דרובלס אומר,
כי הביטחון עולה חמישה מיליון דולר
ביום. הוא מסביר כי לביטחון אין מחיר,
וכי יישוב מישפחה ביהודה ושומרון עולה
כחמישים אלף דולר.
המצלמה עוברת למסיבה של הבונדס
בארצות־ר,ברית. המנחה מנסה לשכנע את
הנוכחים לתרום עוד ועוד כסף לישראל,
והמצלמה מראה לאן הולך הכסף. לנשק,
להתנחלויות.
העוצמה היהודית היא בכסף — י אומר
הסרט בלי מילים. ושוב החיקוווג ושוב
דגל ישראל, ושוב חיילים, ושוב מובילי-
טנקים ושוב כוח, עוצמה, כסף, נשק, ב כמויות
בלתי״מוגבלות.
המצלמה עוברת להרצליה־פיתוח ולכפר-

הערבים

מימיו לשמאל: העיתונאי
הסורי אבו יעו מר, לידי
אש״ף מוחמד עבד־אל־ראקז, בימאית הקולנוע
לחוגי הפלסטינים בפאריס ובימאית הקולנוע
דיברו רק שני נציגים ערביים, אולס למחרת

התוגיסי מחמוד בוגאדיר, במאי הקולנוע
מריגאנו, מארגנת הפסטיבל, נציג
הישראלית לשעבר סימון ביטון, המקורבת
הלבנונית ראנדה שאהל. במהלך המסיבה
היוס פורסם גילוי־דעת שתמך ברדגרייב.

מימיו לשמאל: סרג׳ אנקרי, איש־הקולנוע שבחר בסרטים
הישראליים שהוצגו בפסטיבל, מפיק חמסין, יעקב ליפשין,
שרית ישי ובימאי חמסין, דני וקסמן, מתייעצים לפני תחילת מסיבת־העיתונאים. וקסמן
דיבר בעברית, סרג׳ אנקרי תירגם את דבריו לצרפתית. עמוס גיתאי, שהשתתף גס
הוא במסיבת־העיתונאיס, אחרי התקרית, דיבר אנגלית, ודבריו תורגמו לצרפתית.

ת ק רי ת ב סי צילי ה
;המשך מעמוד )43
שמריהו, ומראה הווילות מפוארות. אורי
דייווים, תושב כפר־ישמריהו, מסביר כי ה מדובר
באדמה ערבית גזולה, שנלקחה מ הערבים
לצורך בניית הווילות לעשירי יש ראל•
בשלב
זה מחליטים שלושתנו לעזוב את
אולם־הקולנוע. לא חשוב לנו כלל אם מישהו
הבחין בנו אם לאו, לא היה זה
צעד הפגנתי אלא אקט של אנשים שלא
יכלו לשאת את התעמולה המובהקת והחד־צדדית
בסירטה של רדגרייב.
כששוחחתי לאחר מכן עם גיתאי הוא
אמר לי :״רציתי לעזוב את הסרט. ישבתי
סמוך לרדגרייב ולא רציתי שהעזיבה שלי
תעורר מהומות, אז נשארתי עד הסוף.״
וקסמן וליפשין היו המומים מהסרט. לי-
פשין מציע מייד שלא להקרין את סירטו
בפסטיבל. וקסמן אמר: יש לנו מחר

והוא אמר :״אין לך שום ראיון.״
לא הבנתי במה מדובר, וניסיתי להס ביר
לו שהראיון נקבע אתמול. הוא חזר
ואמר :״גבירתי, אין לד ראיון, הראיון
בוטל ״.לשאלתי מי ביטל, אמר :״ואנסה
רדגרייב.״ שאלתי למה, והוא אמר :״מכי וון
שאני אמרתי לה.״
זו היתה הפעם הראשונה שבה דיברתי
עם גרי הילי, שהציג עצמו מאוחר יותר
כראש האירבון שבו פועלת ואנסה רדגרייב
— מיפלגת מהפכת־הפועלים העולמית ל-
שיחדור מעול האימפריאליזם.
עם כל הכבוד — אמרתי לשמן הגוץ —
הראיון נקבע על־ידי גברת רדגרייב, והיי תי
רוצה שהיא תגיד לי בעצמה שהראיון
בוטל. הוא אמר לי :״בבקשה, היכנסי.״
בפינת החדר ישבה הגברת האנגליה, ש עד
אז לא פצתה פיה. רדגרייב לא היתה
בחדר, והוא אמר לי :״את סוכנת של

ממנה

לחתי על־ידי המוסד, כדי להוציא
אינפורמציה.
איש אש״ף, מוחמד עבד־אל־רזאק ניגש
אלי, הכניס אותי לחדרו ואמר לי: מה
את שמה לב למה שהיא אומרת לך ו
אל תקחי אותה ברצינות ! ״
רדגרייב התחילה להתרוצץ במים־
דרונות. היא רצתה לעזוב את הפס טיבל
מייד. לידי שריגאנו התווכחה אתה.
רדגרייב, כך נודע לי, קיבלה 60 אלף
דולר כדי• שתציג את סירטה בפסטיבל,
ושתהיה נוכחת במסיבת־העיתונאים ובעי מות
עם יוצרי הסרטים הישראליים.
היא סירבה לכבד את ההסכם. קודם כל,
הודיעה, בשום פנים ואופן היא לא תתעמת
עם הישראלים. זה מתחת לרמה שלה —
כך אמרה, להתווכח עם שני יוצרי־קולנוע
אנונימיים, כמו גיתאי ווקסמן.
אחר כך הודיעה שלא תסכים.למסיבת
עיתונאים פתוחה, מכיוון שהיא אינה
מדברת לפני קהל. היא ביקשה לערוך
את מסיבת־העיתונאים בחדרה, והעיתונאים
שיורשו להשתתף במסיבה חייבים לעבור
את אישורה.
הנהלת הפסטיבל נאלצה להסכים לדרי שותיה.
אך רדגרייב שינתה את דעתה מייד
לאחר מכן, והודיעה שהיא רוצה לעזוב
מייד.
הדבר היה בלתי־אפשרי. קאמרינה מרו חקת
שעתיים נסיעה מנמל התעופה קטניה,
צריך היה להזמין מונית מקטניה וצריך
היה להזמין מקום במטוס. כל זה לקח זמן.
לידי טריגאנו וקצין־העיתונות, סימון
מזרחי, נכנסו ללחץ. ואנסה רדגרייב על
מיזוודותיה, עם גרי חילי השמן הגוץ ועם
הגברת האנגליה, יצאו את החדרים והלכו
לכיוון המעלית. ברגע זה אמרתי לדני
וקסמן: היא גם לא העניקה לי ראיון,
גם טענה שאני סוכנת של המוסד. אז
לפחות אגיד לה מה דעתי על הסרט שלה.

״ציונית
מזויינ ת! ״

המוביצה

ואנסה רדגרייב משוחחת עם נובקר־הקולנוע התוניסי פאריד
בוגאדיר, שהינחה. את הקרנת סירטה ואת מסיבת־העיתונאים
שהתקיימה למחרת. משמאלה, נועץ מבט אחד מאנשי המישלחת המצרית. הגברת מימין
היא האנגליה האלמונית שליוותה את רדגרייב ואשר חבטה בצלמת העולם הזה בארנקה.

מסיבת־עיתונאים, שם נגיד מה דעתנו על
הסרט שלה. לא צריך לנקוט בצעדים קיצוניים.״
ליפשין
אמר :״צריך לעזוב את הפס טיבל,
במיוחד לאור זה שהיא אמרה שהיא
גאה להציג אתנו.״
אחרי שיקול קצר, אנחנו מחליטים
שהסרט אינו מסוכן, מכיוון שהוא חד־צדדי
כל כך, שהוא משכנע רק את המשוכנעים.
קשה להתעלם מכך, שעובדות רבות
בסרט אמנם נכונות. אולם הצורה שבה
נערכו הדברים, האפקטים שבהם השתמשו
יוצרי הסרט — ביחוד האפקטים המוסי קליים
וטירטור ההליקופטר — כל אלה
גורמים לו להיות סרט תעמולה מובהק.

״ את סוכנ ת
של ה מו סד
>*נח:ד יושבים במרכז מועדון הים
׳ ה תי כון בקאמרינה. סרג׳ אנקרי ואשתו,
דניאלה, מצטרפים אלינו. סרג׳ מספר לנו,
שהערבים עצמם מודים כי הסרט הוא
חד־צדדי וגרוע. הוא דיבר עם כמה מהם.
אנחנו רואים את רדגרייב יוצאת מההקרנה,
מוקפת באנשי אש״ף ובחבורה הערבית.
ליפשין אומר :״בואו נסתלק מכאן, שלא
נתקל בה, כי אז אני מפוצץ את מסיבת-
העיתונאים של מחר.״
עמוס גיתאי מצטרף אלינו. גם הוא
מביע את דעתו השלילית על הסרט החד־צדדי
והעויין של רדגרייב, ואני יושבת
בתוך החבורה הזאת וחושבת: אלוהים
אדירים, איך שהגברת ואנסה רדגרייב
הפכה את כולנו פיתאום לפטרוניה של
מדינת ישראל!
למחרת, ב־ 9בבוקר, עמד להתקיים ה ראיון
שהובטח לי בלעדית על־ידי רדג-
רייב. אני יכולה להגיד שהעיפרון אצלי
היה מחודד לכבוד הראיון הזה.
התייצבתי ב־ 9בדיוק בפתח חדרה של
ואנסה. הדלת נפתחה על־ידי השמן הגוץ.
אמרתי לו שיש לי ראיון עם גברת רדגרייב,

ייייי״ 4 4י־זוו!

המוסד!״ נדהמתי. והוא המשיך :״אני
מכיר אתכם, כולכם אותו הדבר !״ כששא לתי
מי, אמר :״הסוכנים של המוסד ״.את
המילה ״מוסד״ הוא אמר בעברית.
הודעתי לו שאני עיתונאית מישראל, ש יש
לי תעודת־עיתונאי ושבארצי מכירים
אותי ככזאת. אך הוא המשיך :״כל העי תונאים
מישראל עובדים בשביל המוסד.״
בשלב זה נכנסה רדגרייב לחדר. שאל תי
אותה, אם היא מאמינה לדברים האלה,
והיא ענתה לי :״בוודאי !״ הבטתי בה בתדהמה:
אתמול ביליתי בחדרך שעתיים ת מימות.
גם אז חשבת שאני סוכנת של ה מוסדי
רדגרייב לא ענתה. הניחה לשמן
לדבר :״ראינו אותך מצלמת אתמול בלילה.
אני הייתי ב 47׳ בשירות המודיעין
הבולשוויקי, אני יודע איך סוכנים חשאיים
לוקחים תמונות.״
זו היתה בדיחה גרועה מאוד: לצלם
שחקנית מפורסמת בשירות מוסד חשאי?
רדגרייב ענתה לי :״אנחנו יודעים עלייך
הכל. התקשרנו לאיברהיס סוס, נציג אש״ף
בפאריס, וגם הוא יודע מי את, כולם פה
בפסטיבל יודעים מי את, את לא תוכלי
יותר להסתתר מאחורי תדמית העיתונאית,
את מסכנת את חייך.״
כאן הבדיחה הפסיקה להצחיק אותי.
קמתי ממקומי ואמרתי לה: את יודעת טוב
מאוד מי אני, טרחת לוודא שאני אמנם
עובדת בהעולם הזה. עמוס גיתאי מסר לך
כל מה שרצית לדעת עלי. לא יתכן שאת
מתכוונת ברצינות למה שאת אומרת.
איך היא זרקה לי את תגלית חיי :״ב וודאי
שאני יודעת מי את. את סוכנת של
המוסד, והמוסד שתל אותך אצל אבנרי,
כדי לרגל אחריו. אפילו אבנרי אינו יודע
שאת סוכנת של המוסד.״
זה כבר היה יותר מדי. עזבתי את החדר
ומיהרתי להעיר את דני וקסמן, יענקלה
ליפשין ועמוס גיתאי. סיפרתי להם מה
קרה. הם מיהרו ובאו לחדרה של לידי
טריגאנו.
בתוך שניות ידעו כמעט כל משתתפי
הפסטיבל, שרדגרייב האשימה אותי כי נש

אתי לביוץ רדגרייב, שפסעה מולי,
ואמרתי לה: הסרט שלך מלא שינאה,
כולו נודף ריח אנטי־שמיות והוא אופייני
לפטרוניזם הבריטי המפורסם, שסיכסך מל כתחילה
בין היהודים והערבים בארץ-
ישראל. זהו סרט שנעשה על־ידי אדם
שונא, זהו סרט פרופגנדה נודף ארס.
רדגרייב לא הניחה לי לסיים את המישפט
וסיננה מבין שיניה :״את לא טובה, שום
דבר טוב לא יוצא מישראל, כל מה ש קשור
בישראל — מסריח.״
המעלית בלעה אותה לפני שהספיקה
לסיים את המישפט.
אחר כך, כשדני וקסמן ואני ירדנו
במעלית, היא עמדה לפתחה עם גרי הילי
ועם מזכירתה. הפניתי לעברה את המצ למה
ואמרתי לה: או־קי. כעת, כשגילית
שאני סוכנת של המוסד, מותר לי לקחת
תמונות — והתחלתי לצלם.
אני לא צלמת, לכן שום דבר לא יצא
רזה, אבל את רדגרייב הצלחתי להרתיח.
היא רדפה אחרי, ניסתה לחטוף לי את
המצלמה כשהיא צועקת ״פאקינג זיוניסט !״
או בתרגום חופשי — ציונית מזויינת !
הזקן גרי הילי החרה החזיק אחריה,
והתחיל לרדוף אחרי. אחריהם השתרכה
הגברת האנגליה, ששכחה את נימוסיה
והחלה חובטת בי בארנקה.
וקסמן עמד המום מהצד. יוסוף שאהין,
הבימאי המצרי, סיפר לי אחר כך, שהוא
כל-כך נדהם מהסצינה, עד שנאלם דום.
רק מוחמד עבד־אל-ראזק, נציג אש״ף,
יצא לעזרתי והפריד בינינו, כשהוא מנטרל
אותי מהארנק של האנגליה ומהקללות של
ואנסה רדגרייב, שלא הפסיקה לקלל.
בשלב זה היא איבדה לגמרי את השליטה
על עצמה והתחילה לחבוט גם בלידי
טריגנו.
היה ברור לנו, כי יש לקיים את מסיבת-
העתונאים, עם או בלי ואנסה רדגרייב.
היא עצמה מיהרה להסתלק מהמקום. בימאי
הקולנוע קוסטה גאברס סיפר לי, מאוחר
יותר, כי נהג־המונית, שהביא אותו מנמל-
התעופה קטניה לקאמרינה, סיפר לו על
אשד. אנגליה שצרחה כל הדרך.
גאברס, אחרי ששמע את הסיפור, העלה
סברה כי רדגרייב, בחוש של כוכב, הבינה
שהיא הולכת להפסיד בעימות עם היש ראלים
ולכן החליטה לעזוב — לא אחרי
שערכה סצינה גדולה.
במהלך ארוחת־הבוקר נודעו לנו פרטים
נוספים על האירועים שקדמו למריבה שלי
עם רדגרייב: הסתבר, כי מישהו הגניב
מתחת לדלתה של רדגרייב פתק כתוב
ערבית, שבימאי הקולנוע הערביים לא

יתמכו בה בעימות עם הישראלים. שמועה
אחרת טענה, כי הגברת דרשה ארוחת-
בוקר בחדרה, דבר שאינו מקובל במועדון
הים התיכון, ותחת ארוחת־בוקר הוכנס
מתחת לדלתה פתק מעליב.
נאמר לנו גם, כי התגובות שרדגרייב
קיבלה על סירטה מבימאי הקולנוע הער ביים
היו פושרות, והיא התאכזבה כשהס תבר
לה, שהערבים אינם תומכים נלהבים
של הסרט שלה.

__ כיסוי
בכל ה עי תוני ם
**ביכת־העתונאים התקיימה ב11-
בבוקר, ברחבה שבלב המועדון. זו
היתד. מסיבת־העיתונאים הגדולה ביותר
של הפסטיבל. היה ברור שפרשת ואנסה
רדגרייב הפכה לאירוע החשוב ביותר
בפסטיבל. על הבימה ישבו עמוס גיתאי
ודני וקסמן, ואת האירוע הנחה העיתונאי
התוניסי פאריד בוגדיר, שביקש ממני בכל
לשון של בקשה שלא לפרסם תמונה שלו
עם השניים.
המסיבה התקיימה בצרפתית, ופתח אותה
כתב העיתון הצרפתי השמאלי ליבראסיון,
פרנק אשכנזי, שדיבר נגד הסרט החד־צדדי
של ואנסה רדגרייב. דבריו זכו
במחיאות־כפיים.
אחריו דיבר דני וקסמן. הוא דיבר עברית,
ואת דבריו תירגם לצרפתית סרג׳ אנקרי.
וקסמן אמר :״פגשנו את ואנסה רדגרייב
אתמול. במשך 45 דקות היא דיברה ואנחנו
הקשבנו. באנו לפסטיבל עם הסרט חמסין,
כדי לנסות ולהראות לקהל הצופים כאן
צורה אחרת של אנשים בישראל. כלומר,
באנו להראות כי בישראל חלה התעוררות
ואנשים מתחילים להבין את הבעיה של
הערבים והיהודים החיים ביחד בישראל.
״הסרט שלי עוסק בפחד של היהודים
והערבים מפני הצפוי, אם הדברים לא
יעצרו באיזשהו מקום. ואילו הסרט שלה
הוא סרט של בן־אדם זר, הרואה דברים
מבחוץ. זהו סרט שנעשה בשינאה, בשימוש
באפקטים זולים, המזכירים פרופגנדה ל שמה.

יוצר פוליטי פלסטיני אני יכול
להגיע להבנה, כי הבעיה היא של שנינו,
עם ואנסה רדגרייב — לא. כשאתה בא
לפסטובל, אתה מציג את הסרט שלך, ואתה
מקווה לגשר על פערים ולהביא להבנה.״
בשלב זה שאלה עיתונאית תורכיה מדוע
עזבה ואנסה רדגרייב את הפסטיבל. פאריד
בוגדיר אמר. בשם הנהלת הפסטיבל, כי
רדגרייב עזבה מטעמים טכניים. עיתונאי
צרפתי קם וביקש את רשות־הדיבור וסיפר,
כי רדגרייב עזבה אחרי שכינתה אותי
סוכנת של המוסד, ואחרי שערכה סקאנדל
בלובי של המלון.
דני וקסמן אמר :״לי ברור מדוע עזבה
הבוקר. היא הבינה שהסרט שלה גרוע,
שהוא לא עבד על הרבה אנשים.״
כאשר נשאל אם לדעתו גורם הסרט נזק,
השיב וקסמן :״אני לא חושב שהיא עשתה
נזק. הבעיה הפלסטינית יותר מדי חשובה
מכדי שיעשו עליה סרטים בצורה שכזאת.״
עמום גיתאי מקבל את רשות־הדיבור.
נם הוא מביע את הסתייגותו מסירטה
החד־צדדי של רדגרייב, למרות שיש בסרט
עובדות נכונות. הוא מסתייג מהאפקטים
והאמצעים הזולים שבהם בחרה רדגרייב
להעביר את המסר שלה.
בתורי שפכתי את ליבי, סיפרתי לבאים
על ישראל האחרת, על הפגנת 400 האלף.
מוחמד עבד־אל־ראזק, נציג אש״ף, ביקש
את רשות־הדיבור וענה לי, שלפלסטינים
אסור להיות בפלסטין, ולכן אין להם
אפשרות לעשות בה סרטים. לכן הוא
מברך על יוצרי סרטים כמו ואנסה רדגרייב,
שלקחו את המשימה על עצמם.
יוסרי נאצר־אללה, עוזרו של בימאי ה קולנוע
המצרי יוסוף. שאהין, מבקש את
רשות-הדיבור. הוא מדבר על אופיו החד־צדדי
של הסרט, מדגיש את אופיו התע מולתי.
יוסרי הוא אינטלקטואל צעיר
ומבריק. בשלב מאוחר יותר הוא מסביר
לי שהפלסטינים אינם יכולים להסתייג מ־ואנסה,
מכיוון שהיא הידידה האחת שיש
להם באמת בעולם.
מסיבת־העיתונאים נמשכת ונמשכת, כמ עט
כולם שוללים את סירטה של ואנסה
כסרט תעמולה מובהק.
ברור לגמרי: פרשת ואנסה רדגרייב תזכה
למחרת בסיקור בכל העיתונים הצרפתיים
החשובים. העיתונאים ממהרים לטלקס ל ספר
למערכות עיתוניהם. הטלודזיה ה צרפתית,
שהובטח לה עימות, מסתפקת
כעת בראיונות קצרים עם גיתאי, עם
וקסמן ואפילו איתי.

במדינה

אמא סיאמית ואבא חצי־חצי. טלפון
723697־.03

מ ישם ט

נרגע ללב

סדגור בסזדדיס
המישטרה ׳ה כיאה את
החשוד להארכת מעצר
כלי להודיע לסניגח־ודבר•

! 4לחתיכים בלבד: חמודה
בת 15 וחצי מעוניינת להכיר חתי כים
בלבד בני 16־ . 18 עפרה, ת״ד
6456 תל־אביב .61063

נדב כי

השופט אברהם מלול גזר עשרה
ימי־מעצר לחשוד מאיר מלול. ה עציר
נחשד על־ידי המישטרה, כי
הוא קשור בחבורת פורצים וקונה
מהם את הרכוש הגנוב באופן קבוע.
חשדם זה נבע מהעובדה, כי ניידת
ראתה מכונית־טרנזיט מעמיסה מש הו.
כאשר הגיעה למקום, מיהרה
מכונית־הטרנזיט לברוח, ומתוכה

להשלמת רצף ארכיוני של
חוברות העולם הזה מ־1953
חסרים לי גליונות בודדים לפי
הפירוט; 6.1.55 — 899 :
;11.2.59 — 1115 ;8.3.56 — 960
— 1170 ; 1.11.59 — 1153
; 15.6.60 — 1186 ; 24.2.60
— 1216 ; 20.7.60 — 1191
; 18.1.61 — 1217 ; 11.1.61
— 1347 ; 22.5.63 — 1341
1649 ; 15.5.68 — 602 ; 2.7.63
— ; 29.4.69 — 1652 ; 8.4.69
.30.7.69 — 1665
וכמו כן גליונוית קודמים ל־
.)792( 1.1.53 כל המוכן לעזור
בהשלמת אחת או יותר מה חוברות
החסרות, מוזמן לחייג
דני.
36450־.057
* נאה אך בישן. בן 17ו חצי,
נאה אך בודד ובישן, מבוגר
בנפשו מאוד, מחפש ליצור קשר
עם אחת דומה או אחת שתרצה
להכירו. ת״ד 707 בת־ים .59110
4שותף או שותפה. די רת
שניים +הול ומירפסת. לפ נות
לריקי 249554־.03

סניגור מקרין
מישפט במקום אחר
נמלסו שני בחורים לכיוון אחר.
השוטרים ירו על המכונית והיא
נעצרה, ובתוכה ישב מלול. מאחור
מצאה המישטרה מכשיר טלוויזיה
גנוב. מלול טען כי קנה את המכ שיר
הגנוב משני הבחורים שנמל טו.
מלול
נעצר על-ידי שופט המע צרים
ל־ 15 יום, וסניגורו, דרור מק רין,
עירער לבית״המישפט המחו זי
,׳והשופט מלול קיצר את המע צר
לעשרה ימים, כך שהחשוד עמד
להשתחרר ערב ראש־השנה.
כסנדלים. כסניגור אחראי, ישב
מקרין במישדדו ערב שיחרורו של
מלול ועבד על תיק־רצח, כאשר
החלייט לברר מה קורה עם מלול.
לתדהמתו, ענו לו מהמישטרה, כי
מלול הובל באותו בוקר לבית-
המישפט ברחובות? ,זם הוגש נגדו
כתב־אישום, ובית־המישפט יתב קש
להאריך את מעצרו עד תום
ההליכים.
במהירות גדולה ערד הסניגור את
כל הסידורים להודיע לבית־המיש־פט
ברחובות כי הוא בדרכו לשם,
וביקש לחכות לו ולא לדון בתיק.
וכך, נעול בסנדלים ולבוש ביגדי-
חול ולא מדי־מישפט, מיהר הסני גור
לבית־המישפט. הוא התלונן
לפני השופט על התרגיל שעשתה
לו המישטרה, שתחת לשחרר את
החשוד או להזעיק את סניגורו ל דיון
על הארכת המעצר, התעלמה
מקיומו של הסניגור ועמדה לב צע
מעצר, נוסף בלי להזמינו.
מכיוון שהסניגור כבר היה במ קום
וכתב־האישום כבר הוגש, הוח לט
לדון בתיק עצמו ולא בבקשת
המעצר ׳.והעציר הודה באשמה.
הוא נידון לשני חודשי מאסר־על-
תנאי, ויצא מייד לביתו. לולא היה
הסניגור מגיע למקום, היה העציר
נכלא לתקופה נוספת, ובגלל עצו-
מי בית־המישפט יתכן שהיה יושב
זמן ארוך.

׳ 4גמיש־גמיש. שיעורי גי טרה,
פסנתר ואורגן בשיטה חד שנית
ומהירה, שהוכיחה את עצמה•
שעות הלימוד גמישות, אפשרי לי התלמידים.
טלפון:
מוד בבתי
533492־.02

ידידת אמת נוצריה -בהצעה רצי נית
ובציון טלפון. ת״ד 512 פתח־תיקווה.

4לנערות בלבד. בן יחיד
ויתום ( )22 מעוניין להכיר למטרות
רציניות נערות נאות עד גיל 19
(מבטיח לענות לכולן) .אלי לוי,
רמת־אביב
מעונות־הסטודנטים,
101־.69
4בושר־ביטוי. נכה נבונה
ללא רכב. עם כושר־ביטוי טוב,
מעוניינת בעבודה עם קהל באיזור
פתח־תקווה. מתבקשים להתקשר אך
ורק אלה שיש להם מה להציע. טל.
911760־ — 03 ריקי.

עז ר ה
למישפחה מרובת ילדים במצוקה
דרושים בדחיפות ה דברים
הבאים: מקרר׳ פלטה
ומכונת־כביסה. המעוגיינים לע זור
ולתרום יפנו בכתב לת״ד
1833 רמת־גן.
! 4משוגעת ליופי. פנויה
נאה, אינטליגנטית, רגישה ורומנ טית,
משוגעת ליופי 45/158 מחפ שת
אותך הפנוי, המשכיל והלבבי.
בהצעות רציניות ובגיל מתאים
תל-אביב
לפנות לת״ד 26038
.61260
צירופים אפשריים
41 מרוסיה באורכה. אקדמ אי
גבוה, נאה מעוניין להכיר רווקה

אבדי וסף
מקריח במיקצת, כרם קטנה, לא כל־כך צעיר. אבל אני זוכרת
לו חסד נעוריו: אז הוא היה גברי, נאה, אינטליגנטי, שרירי כקפיץ
:ורך כחמאה• ,שומר סוד ומוכן למיפגשי בוקר ׳וערב. בימיו הטובים,

׳ . 160 4מתכנת בוגר קורס
ללא ניסיון, אבל עם 160 איי-קיו,
מעוניין להשתלב בחברת מחשבים. בטלפון הודעה
להשאיר

.03~764867

ג׳ יגולו
ג׳יגולו מיקצועי, יפה־תואר,
אינטלקטואל עונה יעל הציפיות
ומבטיח הפתעה ! ת״ד .9585 מי קוד
— 91090 ירושלים.
! 4-למכירה. חתלתול סיאמי
יפהפה 500 .שקל. טל.03-298898 .
ן* חצי־חצי. למסירה: גורי
חתולים שחורים וגם מעורבים —

מ יג ר ש
ת מו ר ת די ר ה
מעוניינים להחליף שיגרש
שגודלו 554 מטר תמורת דירה
בת ארבעה חדרים בנתניה.
הבוקר : בשעות טלפונים
765442־781366 ,03־ .03 בשעות
הערב 41661 :־.052

ברכות
! 4לנערה שטרחה לעבור
טיפול בשעווה י -לא שזה ה פריע
לי, אבל אם עשית זאת ל מעני,
זה שיגעון!
משוגע

המוצא הישר
הלכו לאיבוד זוג מישקפיים,
בשבוע שבין .3.10—8.10 מיס-
גרת רייבנד, עדשות אופטיות
קהות.
אם מצאת אותם, וברצונו
לחסוך ממני הוצאה נוספת —
טלפן 03-449897 בערב, ובשעות
הבוקר — ל־ . 288656 בתודה
אירים.

4למנהלי מוסיאון ישר

ואגף העתיקות -תודה
על שסוף־סוף מצאתם ד רו להציג
בציבור את השכיות של אוסף
משה דיין. קצת מאוחר, אמנם,
אבל מילא. לפחות מול האלמנה
היה לכם אומץ!
סטודנט לארכיאולוגיה

! 4שייזגיה הבוכסת. שיל-
גיה הכובסת — תכבס לך הכל. מ׳
כונת־הכביסה שילגיה קטנה וקומ פקטית
במצב סצויין, תמורת שק לים
או דולרים. לתיאום פגישה עם
שילגיה: בבוקר 288656־ ,03 בערב
איריס.
— 449897־.03
4מטבעות. ברשותי מטבעות
מן המאה ה־ 19 מתקופת אדוארד
מלך אנגליה (אדוארד השביעי) .ל מי
שמעוניין תמורת פטיפון. טלפון
דני.
621335־.03
* דחוף 1דרוש בדחיפות או רגן
להשכרה לתקופות ארוכות.
טלפון .02-533492
! 4חימום מזמר. ברשותי מכשיר
חימום לחורף תמורת פטי פון.
טלפון 621335־ 03 מומן.

נם חשובים. נא לצרף טלפון ות מונה.
ת״ד 6705 ירושלים.
! 4אמרגן צמרת. מה איכפת
לי מי כתב, איכפת לי מה כתב, אם
לא איכפת לי מה כתב, מה איכפת
לי מי כתג אם איכפת לך מה כתוב,
התקשרי אל הכותב: אמרגן
צמרת, דירה ומכונית פאר, מבטיח
טיולים והופעות למועמדת בכל
רחבי הארץ. אפשרות מגורים יח דיו.
טלפון .03*441998
41 עייף מקרבות. סטודנט
26/180 דירה ורכב, עייף מקרבות,
מחכה לך החטובה והנשית ליחסים
עמוקים. טל.842462 .
! 4לרציניות בלבד. מעוניין
בבחורה בת 24־ 22 למטרה רצינית.
טלפון 24697־ .063י
4 .הכל־הכל. בואי לביקור-
בית וקחי הכל (תמיכה וכף) .טל.
316528־.03

חינם איו כסף!
אז אם יש לך מה להודיע,
להציע, לגקש, לברך, לספר
בדיחה טונה, ואפילו לקלל —
קדימת !
• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.

כל המציעים עצמם במדורי ההיכרויות לא היו מצליחים להגיע
לקרסוליו י.
נראה באחרונה בכויתונית־פסים, אי־שם בדלתא.
למוצא הישר אשלם בחופן חרפושיות.
מתילדה פוטיפר
* מעגל־קסמים. אלמנה או
גרושה הרוצה לצאת ולוא במעט
ממעגל הקסמים הנצחי ומוכנה ל קבל
רעיונות ואנשים חדשים לתוך
עולמה ולתת צ׳אנס לשינוי האווי רה
— כתבי לת״ד 337 רמת־השרון
.47103
4לא לכנות ישראל: גבר
משכיל ( )42/180 מעוניין להכיר

עד גיל ,37 רצוי ממוצא רוסי. ת״ד
7478 ירושלים.
! 4כל גיל. נאה ונחמד מעונ יין
להכיר אותן בכל גיל. ת״ד
44741 חיפה.
41 יפה־יפה. סטודנט גבוה
ויפה־תואר מעוניין בעדינה, נשית
וחטובה. גיל ומצב מישפחתי אי

מי שרוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופיו, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גני
גלויית״דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד , 136 תל״אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה. נ מיקר ה זה יש להש תמש
במעטפה) .ל א תתקבל נה
שום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אישי.
י • הגלוייה תכלול א ת
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל־ההודעה.

נפרדים וחוזרי כשישבתי לפני כחודש וניסיתי לבחור
בזוג לכותרת פריות־השנוז, היתה לי בעיה
רצינית: כל־אחד מפירודי השנה היה סיפור
אדיר בפני עצמו.
אחת הסיבות לבחירתי בדוגמנית תמי
כן־ עמי ובשחקן הכדורסל אולמי פרי
בחורף אילן גלסמן הוא חתיך בן ,26 בעל
נדוניזז גדולה: הוא ואחיו הם בעלי מיס־עדה
בסיילח של תל־אביב. אחיו שלום,
המבוגר ממנו, כבר נשוי. אילן עדיין לא.
התעניינתי מיהי בת־זוגו של אילן, ו־

תמי כן־עמי ואולסי פרי
ליד כוס־התה

אילנה שושן דמריק עפרון
אין תאריך
היתד, העובדה. שהשניים הבטיחו כימעט
בחגיגיות שפרידתם היא הסופית. תמי עז בה
את הדירה שאותה חילקה עם אולסי,
ושכרה דירה בשכנות לו יחד עם רונן
שגיא, בנה של חברתה הטובה, הקוסמטיקאית
ליזיקה שגיא.

בכל פעם שנפרדה הדוגמנית התמירה
מידידה השחור, ליוו אותה מחזרים רבים,
והטלפון בביתה, של מי שהפכה אחת הדוג מניות
המצליחות ביותר׳ לא הפסיק לצלצל.
ההצעות אומנם לא פסקו עדיין לזרום, אבל
כנראה שאף אחת מהן לא זכתה בתשומת
ליבה של תמי.
השבוע התבשרתי כי השניים שוב ביחד.
לא בדיוק ברורה לי השתלשלות־המעשה,
ואין לי פרסים מדוייקים. אך מה שברור
הוא, שאולסי חלה, והחברה הטובה לש עבר
הזדרזה לטפל בשחקן־הכדורסל הפ רטי
שלה. בין כוס תה ותרופות התברר,
כנראה, לשניים שהעניין ביניהם טרם
דעך.
הספיקה להם כנראה העובדה, שאף אחד
מהם לא יצר קשרים רציניים עם בן־זוג
חדש, כדי להבהיר את הדברים. הם בא מת
ניסו זאת הפעם, אבל לאהבה המקו רית
אין גבולות.
אחרי תואר פרידת־השנה, שהענקתי להם

ת ^ופת

רו ב אי

פז ל מ עוז

איש־העסקים דני מעוז מסרב להת בגר.
בעבר זכה לכינוי אביר־חיי־הלילה,
בשל העובדה שהוא נראה בכל האירועים
הנוצצים של תל-באיב. כמעט תמיד היו
תלויות על זרועו דוגמניות צעירות, המ־

אכיכה פז
העיקר הפומביות
בוגרות אך במעט מבתו,

אלינור

בת ה
דני
מעוז הספיק כבר להתחתן ולהת גרש
פעמיים. בפעם הראשונה לוו גירו שיו
בשערוריה, שהסעירה את המדינה
כולה. מעוז הואשם בכך שהפשיט את
אשתו בכוח וצילם אותה בעירום. הוא
טען אז שאשתו בוגדת בו עם תייר תורכי
בשם ז׳אק תותח.

אני לא מסתכנת יותר בהענקת תוארים.
אני הרי יודעת, שהם לא יפסיקו להפתיע.
זוג אחר שאינו יכול בלי ולא יכול גם
יחד. הם הדוגמנית אילנה שושן וחברה,
איש־העסקים מריק •עפרון. עפרון, אחיה
של הבימאית ליהי חנוך, ואילנה שעלתה
כמטאור בעולם־האופנה, נפרדים וחוזרים
במהירות כזו, שאני לא מספיקה לעקוב
אחריהם.
לא מזמן בישרתי לכם שהשניים מתכ ננים
חתונה, אחר־כך סיפרתי שהם נפ רדו.
אחר־כך הם חזרו וחשבתי, שהנה־הנה
נחגוג בחתונה נוצצת. אבל כאשר
ניסיתי לברר תאריך, הם כבר לא היו ביחד.
עכשיו היה נדמה לי, שחתיכה פנויה
וצעירה מסתובבת חופשי בעיר וכמעט
שמיהרתי לבשר לכם זאת. אבל לא. היא
שבה לזרועותיו הבטוחות של איש־העסקים
שלה. יש לי הרגשה שבסופו של דבר
יוביל הסיפור הזה לכיוון רציני, אבל מי
אני שאתחייב?

לפגי כחודשיים שאלתי את הזמרת
ירקוני אם היא יודעת על כוונתה של בתה
הצעירה מ תי להינשא. היא ענתה, שהיא
לא מכירה את הבחור, ושהיא לא כל־כך
מאמינה לסיפור הזה. אז יפה יכולה להאמין
או לא, זו כבר עובדה. רותי בת
ה־ 26 עומדת להינשא לחברה, משה דיים
ב־ 3בנובמבר.

אחר־כך נשא דני לאשה את זיווה שומ רת,
יום אחרי מסיבה שבה נפגשו לרא שונה.
נישואי־הבזק הסתיימו כעבור חודשים
ספורים. והשניים התגרשו.
בינתיים השיא את אלינור, בתו הב כורה
-וגם היא כבר טועמת טעם של
הליכי־גירושין.
דני מעוז לא שקט. לפני חודשים ספו רים
סיפרתי לכם על סירובה של הדוג מנית
יהודית נגר להצטרף אליו לטיול
בלונדון, ואחר־כך בישרתי לכם מעל גבי
מדור זה על הרומן האינטנסיבי של דני
עם הזמרת אביבה פז. אז הגדיר דני
את יחסיהם כ״אהבה גדולה״ ,אולם גם
אהבה זו ידעה עליות ומורדות.
מכריו של דני סיפרו על נסיונותיו לח זר
אחרי העיתונאית והמומחית לענייני
צימחונות פילים גלזר־פרס, שהיתה
נשואה ליונתן (״יוני) פרס, בנו של
יושב־ראש מיפלגת העבודה. חיזורים אלא
לא הולידו דבר, מלבד ידידות בין הש ניים.
בימים
אלה ממש התבשרתי כי דני
מעוז אכן שקוע שוב מעל לאוזניו ברומן
תוסס עם אביבה פז.
ברור, שמעוז אינו יושב לרגע בשקט
בכיסאו. כנראה שהוא מאותם החייבים
להיות כל־הזמן בעיצומו של איזשהו רו מן,
ורצוי שיהיה כמה שיותר פומבי.

רותי היא היחידה מבין שלוש הבנות
במישפחה המפורסמת, שלא נישאה עדיין.
שתי אחיותיה התחתנו עם רופאים. אורית
נשואה לד״ר יגאל שוחט ותמי התחתנה
— ובינתיים גם התגרשה — עם הד׳׳ר

אליהב צרפתי.

רותי ירקוני פגשה את משה בניו־יורק.
הוא שחקן־כדורסל־לשעבר, גבוה ויפה תו אר.
החתיך הזה, שהוא רק בן ,23 שיחק עד
לפני כשנה בהרכב הפותח של קבוצת הפו על
חולון, ובנידיורק הוא עבד כאיש-

יפה ירקוני
לא נזאמינה
ביטחון בסטודיו מפורסם. בזמנו הפנוי
למד מלונאות.
מזה כמה שנים עובדת רותי במישלחת

נדהמתי כשאמרו לי, שברגע זה אין לו
אף אחת.
איך זה קורה ז הסיבה פשוטה: אילן
מקדיש, כמו אחיו, את כל מירצו לעבודה
— בית־עבודה־בית. ההכרויות שלו מת חילות
ומסתיימות במיסעדה. היה לו רו מו
שהסתיים, והוא לא ממהר לחפש,
כי הוא רוצה לנצל את הימים האחרונים
של הקיץ לקידום הפיננסי. אבל אילן
שוכח שבחורף המקום יהיה שומם, ואם
הוא לא ימהר למצוא חברה בקרוב,
הוא ישאר לבד בימי הקרה והגשם.

הכלכלית של ישראל בארצות־הברית, ואף
למדה קצת באוניברסיטה שם.
האחראית לשידוך בין השניים היא חב רתה
הטובה של רותי שוש אלוני, שחוץ
מזה שהיא אחותה של הזמרת מירי אלוני,
היא גם חתיכה בזכות עצמה.
השדכנית החובבת לא תיארה לעצמה
שמההיכרות יצא משהו רציני, אך עובדה.
רותי סיפרה לה לפני כחודשיים שהיא
חוזרת לארץ יחד עם משה ושהם מת כוונים
להתחתן כאן. בינתיים נקבע כבר
התאריך לחתונה, שתתקיים במיסעדה תל-
אביבית. רשימת המוזמנים כוללת חברים
טובים־בלבד. לי, כנראה, לא יניחו להי כנס
לשם.
רותי, הצעירה מאחיותיה, היא הראשו נה
שאינה מביאה רופא למישפחה, אבל
אחרי גירושיה של תמי אין מי שיאמר
במישפחת ירקוני שד״ר הוא ערובה ל אן
ריכות נישואין.

אוהב לבלות, לשתות, לעשות חיים,
וגם למצוא זמן לעבודה. הוא תמיד אהב
צעירות, והיה זה רק טיבעי שכלתו בת
פחות מ־.20
אבל מה שהיה טוב במשך שנה, עד
לחתונה — הזמן שבו גרו השניים ביחד
— השתבש אחרי ששימחה ענד את טבעת-
הנישואין.
לא, לא נשמעו צעקות ואיומים מדירתם
השכורה בצפון תל-אביב. השניים פשוט
הבינו, שכל אחד הוא בראש אחר.
יעל עזבה את הבית, וגרה אצל חברים.
שימחה נשאר בבית המשותף. לא
ברור עדיין אם יהיה כאן גם, אך בי נתיים
עצוב בביתו של שימחה.

דוכי גל הוא בדרן-שחקן מאוד מוכר.
פעם כולם חשבו שהוא שייך למחנה השפוי,
בפרט אחרי שהוא הופיע בתוכנית הסאטי רית
ניקוי־ראש• אחר־כך היה העניין המצ חיק
הזה עם חיים לנדאו: דובי חיקה
אותו בהצלחה גדולה, ואחר־כך ביקש
סליחה. הסביר שהוא תומך הליכוד, ולעג
לו רק מתוך צורכי פרנסה.
היום דובי מנהל אומנותי של איזה מוע דון
של הימין. מפיק הצגה לילדים ומשחק

אחת הסיסמות של הימין היא, שלא תהיה
בעיה דמוגרפית בארץ אם היהודים יולידו
יותר ילדים. יתכן שזה הדבר שהשפיע על
דובי: אשתו, שרה, נמצאת בחודשי הריונה
הראשונים. לבני-הזוג, שיש להם כבר בת,
מחכה דירה ברמת־השרון, אליה הם יעברו
כשהיא תהיה מוכנה •,סמוך מאוד ללידת
הילד השני.
עצוב־עצוב בבית שימחה זיו, עורך־
הדין המוכר לא רק בזכות הופעתו בבית־המישפט,
אלא גם בשל היותו אחד מע־מודי־התווך
של חיי־הלילה התל־אביביים.
שימחה התחתן ביום הראשון של מיל־חמת
הלבנון במועדון קולוסאום בתל־אביב.
מה שהיתר, אמורה להיות חתונת השנה,
היתה האירוע לא הכי־שמח שאני זוכרת.
אבל שימחה, שהיו אלה נישואיו הרא שונים,
היה במצב־רוח מרומם. עד ש גם
בביתו הופיע חתול שחור, המאיים על
שלמות המישפחה.
שימחה בן ה־ 35 נשא לאשר, את יעל
בת ה־ , 18 תיכוניסטית מהרצליה, חתיכה
שמבינה עניין, למרות גילה הצעיר.
שימחה הגבוה, נכה צה״ל ועורך־דין
מצליח, מוכר היטב בחוגי המבלים. הוא

שימחה ויעל זיו
חתול שחוו

הסיפור הנדוש הוא, שאיש־קאריירה
מקדיש לעסקיו יותר זמן מאשר לאשתו,
והתוצאה תמיד היא משבר בחיי־נישואין,
המוביל לגירושין.
כך, זה גם קורה לנשים, והן אפילו
הופכות להיות פמיניסטיות. לא מאמינים?
אז הסכיתו ושימעו.
שרה יערי בת ה־ 26 היא כוכבת-
כדורסל אמיתית. היא משחקת בהפועל
חיפה, בנבחרת ישראל, מתאמנת חמישה
ימים בשבוע, ובסופי-שבוע היא מגיעה
למכון וינגייט, לאימוני סוף־שבוע מרוכזים.
שרה היא גם נשואה ואם לילד. בעלה
הוא מהנדס, כנראה לא חובב־ספורט במי

מ מי שפחה
טו ב ה

יוחד. הם היו נשואים שלוש שנים, ועכ שיו
הם עומדים לפני סיום חייהם המ שותפים.
שרה
לא הסכימה לוותר על הקאריירה
הספורטיבית שלה. על רקע זה חל משבר
בחיי-הנישואין שלהם. הם נפרדו לתקופת-
מה, שבה הם רצו לבחק איפה הם עומדים.
הם בדקו והחליטו: חיי מישפחה ונישו אין
לכדורסל אינם עולים בקנה אחד.
עכשיו הם נמצאים בהליכי גירושין. לא
ברור אם זו אחת הסיבות לגירושין, או
התוצאה שלהם, אך את זמנה הפנוי מקדי שה
עכשיו שרה לפעילות בתנועה הפמי ניסטית.

שלמה
גולדברג
תשובה לאמא

גול
כאשר
הופיע שלמה (״ג׳ינג׳י״)
דברג בבית־הוריו בערב שימחת־תורה,
נצלה אמו, של הבדרן את ההזדמנות וש אלה
אותו :״שלמה, יש לך חברה?״ ג׳י־נג׳י
לא שיקר :״יש לי כמה.״ האם לא
הבינה והמשיכה ״כמה זה כמה?״ ג׳ינג׳י
חתך את השיחה :״את רוצה שאתחתן?״
האם :״לא, אני לא לוחצת.״
ג׳ינג׳י, שהוא בן 26 ורק אתמול חגג
יום־הולדת, שאל :״בשביל מה זה טוב?״
ענתה האס :״תסתדר בחיים.״ ג׳ינג׳י, שיש
לו הופעות בלי סוף, ועכשיו הוא גם מופיע
בפירסומת של אחד הבנקים. ענה :״גם
היום אני מסודר.״ האם בשלה :״אתה
תהיה מאושר.״ ג׳ינג׳י :״גם כך אני מאו שר.״
האם לא התאפקה :״תתחתן בשבילי,
גם אבא שלך התחתן בשבילי.״
למה הוא צריך להתחתן? מה חסר לו
היום? הג׳ינג׳י הלוהט הזה, בן מזל בתו״

לה. ממש עושה חיים. הוא יוצא ערב־ערב,
אחרי ההופעות — תמיד עם מישהי אח רת.
הרומנים שלו קצרים, אבל לא נג מרים,
חלילה, בריב, אלא באווירה טובה.
פעם הוא הסביר לי, שהיא רוצה לטעום
מהכל. למרות שהוא לא מפסיק להצ חיק,
הוא עושה רושם של בחור רציני,
היודע מה שהוא רוצה, גם בעבודה וגם
בחיים. נכון, הוא לא מחפש קבועה, אבל
— וזה אני אומרת לכם ממקור בטוח —
הוא לא היה מתנגד שמישהי תחלק איתו
את דירתו, למרות שהוא מתקשה להס ביר
סד, הוא בדיוק מחפש.
כרגע הוא גר בדירה אחת עם חבר
קולנוען, והשניים אינם מפסיקים לחפש.
המזכירה האלקטרונית שם קולטת כל הז מן
שיחות ממעריצות, המשאירות מיספר
טלפון או כתובת. הם מנסים כל הזמן,
וג׳ינג׳י לא מחמיץ שום הזדמנות. יש לי
רושם, שאמו אינה צריכה לדאוג.

שרה יערי, בעלה והתינוק ניצן
פמיניסטית פעילה

סיטוי המיס
שרית דמיו

היא בעלת יופי נדיר, שקשה להגדירו.
היא תערובת של כל מיני פרצופים, היא
מניעה את גופה נ מו פנתר והחושניות בפניה היא מיוחדת במינה.

^ יף להיות דוגמנית — כות־
״ בים עליך, מצלמים אותך,
מכירים אותך, מוחאים לך כף.
הפעם. יש גם סיבה לקנא בהן,
כי ברוריה שניידר, האמנית הנ ציחה
אותן על הבד בטכניקה מיו חדת.
״דוגמניות
כנשים הן אובייקט
מעניין לציור,״ חושבת בקול רם
ברוריה .״היופי, המשחק, תנועות־

..נניח שר
קאוין וונסק׳
מהווים אתגר
מעניין לציורי

התמחתה בטכניקה זו :״רציתי ל צייר,
אך ציבעי־שמן לא ניתן היה
להשיג באפריקה לפני עשר שנים,
ועל מיכחולים לא שמעו בכלל.
לכן חיפשתי פתרון לעניין. הרעיון
שעלה אז במוחי היה לנצל את
שפע הבדים הציבעוניים שהיו שם.
כישרון התפירה, שעבר לי בירו שה
מאמי, עמד לי, והתחלתי לת פור
תמונות בטכניקה מסויימת ו מיוחדת
במינה.״
והיא נאותה להסביר :״אני מש תמשת
בשכבות של פיסות־בד בז ר׳
בעים שונים, בכל מיני בדים אטו מים,
מודפסים, בדי־משי, טולים

קאויו דונסק׳
מעשה בפורטרט
ידיה של הציירת
האמנית ברוריה שניידר. לקארין יש פנים יפיס מאוד

וחטובים כמו פסל, והיא מהווה אתגר מעניין לכל
צייר,״ אומרת שניידר .״ההבעה החתולית והשובבה
בעיניה ופניה הבובתיים עושים אותה מאוד מיוחדת,״
דקיקים ואחרים, עד שאני מגיעה
לתוצאה הרצויה.״ .
בשימוש בבד היא יוצרת תחו שה
של אור וצל ומפיקה מהחומר
אפקטים מעניינים.

הגוף התיאטרליות ועושר הצבעים
אצלן מגרים את דמיוני. יוסי של
אשה מדבר אלי. טולוז לוטרק צייר
את הזונות השמנמנות של מולן
רוד, ואני בחרתי לי את דוגמניות־הצמרת
הדקיקות והיפות• עד היום
לא ציירו בארץ דוגמניות. הגיע
גם זמנן.״

הרגליים
של פינצי

אז ימי ניגריה לא נמוגה
אהבתה לבדים ולציור, בפרט
כאשר ראתה את הדוגמניות מאח רי
הקלעים, שעוררו את דמיונה
היצירתי.
״לכבוד העניין,״ היא אומרת,
״הלכתי ללמוד צילום וצילמתי את
הדוגמניות מאחרי הקלעים — כדי
שיהיה לי חומר נוסף ומעניין,
שאוכל לעבוד עליו ולהפכו לציו רים.

הרגלים של פינצי מור לא
יכולתי לוותר. ביקרתי אצלה בבית
בנות המזל

ך* נדת־ ה מז ל שזכו בהנצחת
דמותן על־ידי ברוריה הן: תמי
בן־עמי, פינצי מור, שרית דמיר,
קארין דונסקי, חווה לוי, יפה כפיר,
טלי גולדברג ומלי בש .״אלה הן

..י1פיה של
שרית דגיו
הוא דבר
שקשה להג ו•ר

..תגי. נן־עג׳
מזכירה ומות
פראית, אקסזטית
ואצילית׳

הדוגמניות שהיה לי קשר איתן
בעבודתי, אלה הדוגמניות שהכירו
אותי.״
ברוריה שניידר הייתה עד לפני
שנתיים אחת מבעלותיה של חברה
ידועה לבגדי-עור.
הציירת החליטה לחזור לאהבו-
תיה לציורים התפורים בטכניקה
מיוחדת. בעבר, כששהתה בניגר יה׳
לרגל עבודתו של בעלה, היא

ושם צילמתי את רגליה הבלתי-
נגמרות מכל הזוויות האפשריות,
כי רגליים כאלה לא רואים כל יום.
רגליים כאלה חייבים להנציח באי זה
שהוא אופן. צילמתי אותה גו רבת
גרבי־ניילון מרושתות־שחו־רות.
אשה וגרב זה דבר מאוד נשי
ואינטימי, וזה מאוד מתאים לאופי
שלה.
״לקארין דונסקי עשיתי פורטרט.

_ 416׳,

:׳נצי מור

היא הרגליים של התערוכה.
״צילמתי אותה מכל הזוויות
האפשריות, כדי להנציחן בציורי הבד שלי. על רגליים

כאלה אסור לוותר,״ אמרה שניידר. בתמונה: פינצי
גורבת גרבי־ניילון מרושתות שחורות .״זה נשי
ואינטימי ומתאים לאופי שלה,״ קבעה האמנית.

של ברוריה ש 1״ ד ר
עד דוגמניות הצמרת
אני מוצאת שיש לה פנים מאוד
חטובים ויפים, כמו לפסל. והיא
מהווה אתגר מעניין לציור. ההבעה
החתולית והשדית בעיניה ופניה
הבובתיים עושים אותה אשד, מאוד
מיוחדת.
״את יופיה של הדוגמנית שרית
דמיר קשה להגדיר• יש בה יופי
אינדיאני, אולי שומרי, אולי של
המיזרח הרחוק. היא תערובת של
כל מיני סוגי פרצופים של ה היסטוריה
והימים שלנו יחד. היא
מניעה את גופה כמו פנתר, והחו שניות
בפניה היא משהו הרבה
מעבר ליופי.
״תמי בן־עמי היא פראית ואק-
סוטית. היא מזכירה לי בהליכתה
ובגופה את הנשים האפריקאיות
שהולכות עם דלי על הראש. כך
היא הולכת — אמנם בלי דלי —
אבל בצורה אצילית ביותר.
״חווה לוי היא יפהפיה אמיתית
— פשוט אשה משגעת. יש לה
תירכובת צבעים משגעת וטיבעית.

״לדאבוני, לא שלא רציתי, פשוט
לא יכולתי, לצלם ולצייר את כל
הדוגמניות, למרות שכל אחת מהן
היתד, יכולה לשמש דגם מוצלח
לציור.״

ח תי מ ה
לאב
ף רוריה חותמת על ציוריה
• בשם בת־צבי .״מאז שאבי נפ טר,
אני מכנה כך את עצמי. לזיב־רו,״
אמרה אסנית הבד והמיסריים.
בחודש הבא תפתח תערוכתה,
וזאת תהיה חגיגה לעיניים. כל
הדוגמניות כבר מצפות לראות את
התוצאות בסקרנות רבה, מכיוון
שאף לא אחת מהן זכתה לראות
את הציורים .״דוגמנית שתרצה את
תמונתה״ ,מבטיחה ברוריה ,״תה יה
לה זכות־קדימה לקנותה, וכל
זאת במחיר סביר — סכום השווה
לכמה תצוגות־אופנה.״

בווריה בעבודה

הפראית והאקסוטית, השחומה והחמירו/
¥1 11 1י
מזכירה לברוריה שניידר את הנשיס ה־
| #11/ההולכות יעס דלי על ראשן .״היא מאוד אצילית ״,אמרה.

היא משתמשת בבדים מודפסים, במשי, בטול. היא

יוצרת תחושות אור וצל, ומפיקה מהחומר את המירב.
ברוריה החלה לעשות ציורים בעזרת בדים בעת
שהותה באפריקה, שם לא השיגה מיכחולים וצבעים.

עדיין לא ראתה את יצירותיה
של ברוריה, והיא מסוקרנת
מאוד .״אס אחת הדוגמניות תרצה את תמונתה, תהיה

לה זכות־קדימה לקנותה במחיר סביר,״ מבטיחה ברוריה.
ברוריה עומדת לפתוח את תערוכתה בחודש הבא
ובה היא תציג את כל יצירות הדוגמניות שלה.

חווה לוי

ך ס כססו כל-כך מרבה זמן ,׳שאיש
י י כמעט לא הרגיש כאשר מתו. הקהל הת־יגל
במשך שנד, תמימה לשירות גרוע ב־בתי־המישפט.
בתחילה קיצצו העובדים
ישעות־הקבלה, לא הביאו תיקים לשופ טים
והחמיצו פנים לעורכי־הדין. אבל אחר-
כך הפכה השביתה מוחלטת. משמרות של
פקידים הקימו בריקאדות בכניסה לבית־המישפט,
הם תלו כרזות־ענק בהיכל־המישפם
בתל־אביב, ומנעו את הכניסה ל אולמות
המישפם מכל אדם.
כדי להמחיש את איומם לסגור כליל
את בתי־המישפט, הביאו העובדים ארוך
מתים למרכז בית״המישפט, כיסו אותו
בשחורים וכתבו מעליו :״כאן נקבר הצדק״.
רק מאמצים בלתי־נלאים של שר־המישם-
טים והנהלת בתי־המישפט הביאו להפוגה
בשביתה. אחר־כך החלה הפגרה׳ ואיש
כמעט לא נזקק לשירותי בית־המישפט.
מעצרים ועדרים על מעצר נשמעו לפי
תקנות־חירום שהוציא שר־המישפטים. בק שות
דחוקות ותביעות למזונות זמניים
נשמעו גם הן, אך המצב כבר היה חמור.
מפעם לפעם השתחרר עציר, כיוון שעברו
יותר משישים יום מאז הגשת כתב־האישום
נגדו ולא נערכה הקראתו לפניי. עצירים,
שישבו תקופות ארוכות, ביקשו עיון מחדש
במעצרם, כיוון שבגלל השביתה לא נראה
מועד מישפטם אפילו באופק הרחוק.
אנשים, המחכים שנים לפסק־דין בעניין
תביעת נזיקין או תביעת-חוב, התייאשו
מלקבל אי־פעם תרופה מישפטית. אבל
שר־המישפטים אמר, שהמערכת מתפקדת,
וכולם האמינו לו. היחיד שצפה את העתיד
היה נשיא בית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
השופט בנימין כהן. כנביא־זעם קדמון קם
וזעק אל מול הטלוויזיה, כי בתי-המישפט
מתמוטטים ואנדרלמוסיה תבוא במקומם.

אך איש לא שמע לו. מלבד כמה שופטים,
היתה כל המדינה אדישה לגמרי לגורל
מערכת־המישפט.

;;אין דיו

ואין דיין״
ך* אשר שבתה אל־עד סערה הארץ,
~ כיוון שהיו אנשים ממורמרים, שנסי-
עתם לחו״ל נמנעה או נדחתה, והם הקימו
קול זעקה. היו גם עיתונאים שרצו לנסוע
ושכתבו, כדי להפעיל את המטוסים. אבל
ביתי־המישפט לא לחצו לאיש. וכך ביום
אחד של שלהי־הקיץ הם גוועו.
אולמות המישפט נסגרו, מיזוג האוויר
כבה, המעליות שבתו מפעולתן והדלת
הראשית להיכל-המישפט ננעלה על בריח.
על השער כתבו העובדים :״אין דין ואין
דיין, ואיש הטוב בעיניו יעשה״.
הראשונים שניצלו את המצב החדש היו
העצירים בתחנות־המישטרה. כיוון שלפי
החוק אין להחזיקם במעצר יותר מ*48
שעות בלי להביאם לפני שופט להארכת
מעצר, הם שוחררו אחד אחרי השני בתום
שתי יממות, וחזרו לביתם שמחים וטובי-
לב. העונש על כל עבירה היה מעתה
מעצר של 48 שעות, התרופה היחידה
שנותרה נגד העבריינות.
בבתי־הסוהר החלה תסיסה. עבריינים,
שעברו שישים היום ולא הוקרא להם
כתב־האישום, דרשו להשתחרר, הרי כך
כתוב בחוק. אולם הסוהרים צחקו ,״היכן
פקודת-שיחרור משופט?״ הם שאלו, ונעלו
את דלתות התאים. מי שלא שוחרר אחרי
שני שליש ממאסרו על־ידי הוועדה לעיון
בעונש, רצה לפנות לבג״ץ, אבל לא היה
למי לפנות, והדרך היחידה להשתחרר

מבית־הסוהר היתה לחכות למועד שבו
יסתיים המאסר על־פי פסק־הדין המקורי.
קבוצות של אסירים זועמים התגודדו
במיסדרונות ולילה אחד פרצו 87 אסירים
מכלא רמלה וברחו. מאחר שאין בתי-
מישפט, הם חשבו, אי-אפשר יהיה לעשות
להם דבר. אבל הם טעו. אותם ישנתפסו,
הוחזרו אחר כבוד לבית־הסוהר, כדי לרצות
את עונשם המקורי עד תומו, עונש חדש
על הבריחה לא הוטל עליהם, לא היה
שופט.
העבריינות והפשיעה גברו בצורה שלא
היתד. במותה. הסיכון במיקצועות העבריי-
ניים ירד כמעט עד לאפס. ידי המישטרה

היו מלאות עבודה. כאשר נתפס עבריין
על חם -החזיקוהו במעצר 48 שעות ושיח ררו
אותו אחרי מועד זה.
את הרוצחים והעבריינים המסוכנים
חששה המישטרה לשחרר, ולכן התחכמה,
פנתה לפסיכיאטר המחוזי וביקשה לאשפזם
בינתיים לשם בדיקות פסיכיאטריות. כך
הושגה התוצאה של הרחקתם מן הציבור
לתקופה ארוכה בלי בתי-מישפט. אבל
בתי־החולים לחולי־נפש התמלאו עד אפס
מקום. הם גם לא היו מסוגלים לשמור
שמירה מעולה על הפושעים המסוכנים,
שמילאו אותם עד גדותיהם.

בלי חשבו!״

ה 1ן י| 1 1ן הנשיא, בנימין כהן, הציע
לשר־המישפטים להתפטר.
הוא ראה את העומד לקרות וניסה להציל.

>> זרחיםשלא הבינו את משמעות
י * מותם של בתי־המישפט, היו פוקדים או תם
לפעמים, כדי לברר מועד דיון, או להגיש
תביעה אזרחית, וגילו להפתעתם כי הד לתות
נעולות. אבל לא נותר חלל ריק.
על הדלתות הנעולות היו מודבקים פתקים
ומודעות רבות :״חברת צדק בלי חשבון״
הציעה שירותי גביה לאזרחים שלא הצליחו
לגבות חובותיהם .״החברה לסידורים מהי רים״
הציעה גם היא בוררויות בין ניצים
בדרכים מהירות. למודעות היו מצורפים
מחירונים, שפירטו את התעריף עבור מיל־כוד
מכוניתו של החייב וגם עבור פיצוץ
דירות ובתי־עסק. המישטרה היתה מורידה
את המודעות מדי כמה ימים, אבל הן
שבו ונתלו מיד בחזרה.
אשה שלא קיבלה מזונות מבעלה עבור
שני ילדיה הקטנים, ערכה הפגנת־יחיד
לפני מישרד־המישפטים ואיימה כי תרצח
את בעלה, אם לא תזכה לתרופה מישפטית.
המישטרה עצרה אותה ל־ 48 שעות. מיד
עם צאתה ממעצרה דקרה את בעלה למוות
בסכין־מיטבח.
כאשר הגיע מועד הבחירות, התגלעו
מריבות בין המיפלגות ובתוכן. היו ויכוחים
בין המועמדים לגבי חוקיות בחירות מקו מיות,
זיוף קלפיות ואיום על בוחרים,
אבל לא היה למי לפנות. הבג״ץ שבק חיים
יחד עם כל המערכת. אבל הרבה עסקנים

מיפלגתיים שמחו על כך. ראשי־השילטון
קצו בהתערבות הבלתי־פוסקת של הבג״ץ
בענייני המימשל.
מיפלגת זישילטון הקימה לה פלוגות-
מחץ. צעירים, שנהגו קודם להפגין בכיכ רות
ולצעוק ״בגין לשלטון״ ,יצאו לרחובות
מזויינים באלות ובסכינים, ומיפלגת־העבודה
פנתה ליוסף אלמוגי, כדי שהוא יארגן
מחדש את ״פלוגות הפועל״ המפורסמות.
מישהו הציע לקרוא להן ״מיליציות אזר חיות״
או ״פלאנגות״.
ההצעה שהצילה לבסוף את המצב באה
מפיהם של כמה שופטים. הם הציעו לקנות
את בתי־המישפט ולהפעילם באופן פרטי.

הדוגמה היתה חברודהטלפונים הפרטית.
;,אפשר יהיה לנהל את בתי־המישפט ביעי לות
ובריווחיות גבוהה ביותר, אם יתנו
אותם לידינו,״ אמרו השופטים. הם הגישו
הצעת־מחיר מפורטת, וניסחו תקנון ניהול
של בתי־המישפט באופן פרטי. נדרשו לשם
כך רק שליש ממיספר הפקידים שעבדו
לפי השיטה הקודמת.
כאשר נפתחו בתי־המישפט מחדש, ב ג
זכונת זו, נשמה כל המדינה לרווחה.
ד״־קידים היו מרוצים .,מכיוון שקיבלו את
ה־ .כר הגבוה ביותר במשק, השופטים קיבלו
משכורות של תעשיינים. הבעיה נפתרה
לשביעות־רצץ כולם. אילגה אלון י

במדינה מישפט בלי המלוח
אב שוחרר עציר א־ד
מגעצרו ישוחרר גב
שותפו למעשה.
השניים נתפסו ״על ד:ם״ בדירת־מגורים,
שאליה פרצו בבת־ים.
יצחק יחבס נתפס בתוך הדירר,,
בעוד חברו, יצחק היון, שחיכה
,למטה, הצליח לברוח רק מרחק
קצר עד שנתפס גם הוא.
דימיקרה קרה בראשית ספטמבר.
אחרי עשרה ימי מעשר שוחרר
יחבס על־ידי השופט אברהם מלול,

הרביעית בשיכון ד׳ ,בטבריה.
יעקב ודורה הוצאו מהמיטה כש הם
בתחתונים, הושכבו על ריצפת
החדר. שלושת השוטרים פתחו מ ייד
את דלת־הכניסה של הדירה,
ואז פרצו פנימה עוד שישה שוט רים
ושוטרות, באקדחים שלופים.
בחדר הסמוך ישן אחיו של יעקב
משה, שברח מבית־החולים מיזרע,
שם היה מאושפז בהיותו נרקומן.
במיטתו של יעקב לוי — פנים
מוכרות למישטרה — גילו האורחים
הבלתי־רצויים 269 גרם חשיש,
וחמישה בקבוקי אדולן, הנחשב
סם מסוכן.
נורמאלי או ל אז בבית-המ-
שפט ביקש סניגורו של יעקב

נימוקים משכנעים
אחרי שהסניגור, נחמן בטיטו, טען
שהחקירה נסתיימה ואין יותר צורך
במעצרו של יחבס.
תנאי. בשלב זה לא היה לחיון
סניגור והוא נותר במעצר, עד
שהוגש נגד השניים כתב־אישום
על פריצה. בעת הגשת כתב־ר,אישום
ביקשה הפרקליטות לעצור
עד תום ההליכים את חיון בלבד.
השופט יורם גלין שמע את טע נותיו
של בטיטו, שהחל בשלב זה
לייצג גם את חיון. הסניגור תקף
את שיקוליה של הפרקליטות וטען
כי יש הפליה חמורה, כאשר חשוד
אחד, שנתפס בתוך הדירה, משוח רר
כבר זמן־מה והפרקליטות אינה
מבקשת את מעצרו, בעוד חברו,
שנתפס ליד הבית, יושב במעצר
ממושך והפרקליטות מבקשת לעו צרו
עד תום ההליכים .״לא יכולה
להיות הפליה כזו בין השניים״,
טען הסניגור וביקש לשחרר גם את
חיון.

לוי, עורך הדין אברהם אורן, ל השמיע
את עדות אחיו, משה לוי.
התובעת, עורך־הדין אסתר פולק,
שבטענה, לכך התנגדה
האיש
אינו יציב וסובל מפנטאסיות.
הסניגור דרש, בכל־זאת, לשמוע
את העד, ורק אחר כך לקבוע אם
הוא נורמאלי או לא. השופט הס כים
להצעה זו.
משה לוי לקה על עצמו כל הא
שמה.
הוא טען שהחשיש ובקבוקי
האדולן, שהתגלו בדירת אחיו, היו
שלו, מפני שהוא נרקומן והוא
.זקוק לחומר.
עוו־ך־הדין אורן התלהב מעדותו
של משה לוי ואמר :״כבוד השופט
היה יכול לראות שעד זה, שתואר
על־ידי התובעת כלא נורמאלי, הו כיח
שבעצם הוא יותר נורמאלי מ רבים
אחרים, החושבים את עצמם
שפויים לגמרי, והנה, למשל ,״פנה
הסניגור אל אנשיו של קצין חקי רות
ומודיעין, אורי גבאי, שנוכחו
באולם ,״תגידו לי איו הגעתם ל-
מירפסת דירתו של יעקב לוי ושל
אשתו, דבורה?״ י
איש״המישטרה השיב מייד :״ל קחנו
מנוף מכבאי טבריה, ועלינו
עד למרפסת דירתו של יעקב לוי.
שברנו את התריס ופרצנו פני מה.״
המשיך
הסניגור לחקור את איש־המישטרה
על סמן מה פרצתם
לדירה י היה לכם צו־חיפוש?״
״כן,״ מיהר לענות איש״המיש-
טרה .״היה לנו צו חתום על-ידי
השופט.״
״אתה בטוח שבידך היד, צו ח תום
על-ידי שופט, שלפיו מותר
לכם לפרוץ לדירה מבלי להודיע
קודם שאתם אנשי־המישטרה ושב־ידכם
צו־חיפוש י״
איש־המישטרה לא ויתר :״היה
בידנו צו־חיפוש, נכון, אבל בי קשנו,
הוספנו באותו טופס שאנו
נבקש לפרוץ לבית, כדי לתפוס
על חם.״
״סיכון מיקצועי.״ חוקר-המי-
שטרה לא שיקר. השופט אכן חתם
על הבקשה לצו־החיפוש אך אם
ראה השופט או לא את הבקשה ה־בלתי״חוקית
לפרוץ לבית — על
כך איו תשובה.
מה שנשאר עוד לסניגור היה
לשאול רק שאלה אחת :״מה היה
קורה אם יעקב לוי ואחיו, משה,
היו חושבים שמחבלים ולא שוט רים
הם הפורצים לביתם עם אק דחים
שלופים ז אם היו יורים ב שוטרים,
היה קורה אסון.״
איש־המישטרה לא היסס. הוא
זקף גוו, נשם עמוק, ניפח את חזהו
ופלט בגאווה :״זה סיכון מיקצועי
בלבד, אדוני...״

השופט גלין שוכנע מנימוקיו של
הסניגור, והחליט לשחרר גם את
חיון ״למרות חומרת העבירה,״
אמר השופט ,״לא יתכן שתהיה
הפליה בין השניים.״ הוא רק הית־נה
כי תיון לא יצא מביתו בשעות

במנוף למיטה
__מ. השוטרים חשיגו צו
פריצה חתום
עז* ידי?ל; סט יעדר
!ז 1* 1ן-

למיג•,ת החשודים.

ג0יד1ת 1307ת

ף* כות מהנשים החוזות ב תצוגות־אופנה
מתלוננות: נו,

בוודאי, עם גוף כזה ועם גובה
כזה — מד, הפלא שהכל נראה עליה
כל־כך יפה !
נכון שבתצוגות מופיעות תמיד
דוגמניות גבוהות, בעלות רגליים
שאינן נגמרות, אבל לא כולן הן
כאלה. הממוצע של אשה נורמלית
הוא 168 — 160 סנטימטרים, אז
מה חטאנו ומה פשענו שלא ני*,
נו אלות יווניות אצילות וי
מעצבת־האופנה אתי קרן
ניאטורית המתנשאת לגובה , 160

ילדים, שהגדולה בהם בת , 15 היא
נמוכה, אבל בעלת גוף נשי ביותר,
חטוב ועגלגל במקומות הרצויים.
היא בישנית מטיבעה ונחבאת אל
הכלים — תכונה מאוד לא אופיי נית
למעצבודאופנה.
עד לפני שנה נהגה לנסוע פעם
בחודש לאיטליה, לכתת רגליה ב כפרים
ולחפש כל מיני בגדים יפים
ומיוחדים שנתפרו בעבודות־יד.
.כשראתה אתי שנטל הנסיעות
כבד עליה, והוצאות הייבוא הול כות
ומתייקרות, היא החליטה לע צב
בעצמה :״תמיד היו לי.רעיו־

של 34 עו 40־ קשה רו
להשיג בגדים. יש הניחהו

מיעוט רה

השעה היתד 4לפנות בוקר, כש יעקב
לוי ׳ )26 ואשתו, דודה (,)19
התעוררו מעגתם.־ דלת המירפסת
התנפצה על מיטתם. אדרי הדלת
נחתו במיטת בני הזוג שלושה שו־
:זרים עם אקדחים שלופים שטי-
!סו דרך מירפסת הדירה שבקומה

א31 נה

יעקב ודורה לוי
איך הגיעו לנזירפסת?

החליטה לבוא לעזרת חברותיה ל צרה,
ולדאוג לכך, שגם הן תה יינה
אופנתיות.
היא אומרת ומקיימת: היא מע צבת
בגדים קטנים. במידות קטנות
לנשים קטנות, ממידה ,40—34 כך
שהשרוול לא נופל. וההזיה אינה
מציצה מתחת לזרוע. אין צורך
לקצר חצי חצאית, כדי להתאימה
למידותייך. המותניים די צרות
והמיכנסיים אינם ארוכים מדי. אין
בעיות, אין נזקקים לתופרת ול תיקונים
ואין הוצאות נוספות.
אתי קרן ( )34 נשואה ואם לשני

נות מקוריים. אבל לא ידעתי לצ ייר,
לגזור או לתפור.״
באחד הימים קהה, עזבה את בני־משפחתה.
ונסעה לפאריס, כדי ל למוד
בבית־ספר לאופנה.
אתי חזרה עם רעיונות וחידושים,
שגילתה בבירת האופנה. לפינוק
הצרפתי.שבאופנה יש השפעה נכ רת
בדגמיה ובבגדים שבהם היא
משתמשת. את הבדיים היא מיי באת
משוויץ, מצרפת י מגרמניה ו מאיטליה.
ולא סתם בדים — אלד,
.בדים מיוחדים׳ נשיים, רכים ו־

הדה במיקרה זה, זאת הדוגמנית השברירית. אבל בחיים
ךיך, ה
11 11 יש נשים כאלה, שמידותיה! קטנות וצנועות. דהן
כולה לדאוג בשעת־הצורך אתי קרן, המעצבת. צילומים: מירי זכרוני.
יקרים, כגון משי, טפטה, סאטן
תחרה וטול.
היצירות שלה מיוחדות, אך בכל־זאת
אין לה קו מסויים. היא דו אגת
לגיוון הקולקציה שלה, הן

מבחינת צבעים והן מבחינת דג מים,
והיא משתנה כל העת•
אתי עוזרת לנשים הבאות אליה
בייעוץ ובהדרכה: איך על אשה
להראות באירוע זה או אחר. בב־

1ץין | ך 1הדוגמנית הדקיקה חווי (מימין) ,מידתה היא
* • ייי • ,34 וטלי חן (משמאל) ,מידתה .38 לטלי אין
קניית בגדים בחיים, לחווי יש, תמיד הכל גדול נופל וארוך.
חירת הצבעים, הגיזרה, אורך הח צאית,
מי תלך במיכנסיים ולמי
עדיפה שימלה.
היועצת שחזרה מפאריס מדריכה
אף את הזמרות ירדנה ארזי וגלי
עטרי.
המחירים שהיא גובה אינם נמו כים
כל־כך וזה, לדבריה, בגלל
הבדים היקרים ומכיוון שאינה חוס
היא
מכונה כך על־ידי חברותיה
למיקצוע. גובהה הוא
אבל לעומת כל הנפילות

שגובהן , 180 היא קטנה .״אז מה לעשות? לא קל
ליד כל הגבוהות האלה,״ אומרת טלי קר! ברוח טובה.
סלי שלמדה עיצוב בפאריס חזרה עם רעיונות חדשים.

כת בהם. אם בדעתה לעצב חצאית
קלוש ממשי, ואותה חצאית צורכת
שלושה מטרים בד — היא לא
תקמץ. היא אינה חושבת פעמיים,
אינה חוששת שמא לא תימצא לה
קונה.
כמה מידידותי נהגו, עד לאח רונה
להתלבש דווקא בחנויות ל־ביגדי
ילדות. מהיום אני יכולה
להמליץ לפניהן לפנות למעצבות־אופנה.
נכון, המהירים הם החלק
הפחות נעים בעניין — אך למי
יש האומץ להודות שהיא עניה?

ן! אבל חטובה נראית חחי
1י בשימלת משי סאטן־
אופנתית, לסוף ימי הקיץ

זזי

שנות השישים בפאריס כשיעמ 1מ1ן מתורגם

,הסילחמד היא תמיד צזדקת מש! ,ציד שדה־הקדב מה קרה
לא־״ב יהושע אוו המשודרים המובסים האובססיה של איסר

:קלישאה
פטריק מודיאנו, יליד 1947׳ היה כבו
עשרים כאשר ראיה־אור י סיפרו הראשון
כיכר אטואד, רומן שהוא פארודיה על התס ביך
היהודי. הצלחתו של רומן זה הקפי צה
את מודיאנו אל השורה הראשונה של
הסיפרות הצרפתית: כמה שנים מאוחר יותר׳
ב־ , 1978 זכר, סודיאנז.בם רם גונקור
היוקרתי, יעבור סיפרו רחוב החנויות הא;
פלות.
מרבית
ספ^יו של פטריק מודיאנו ראו-
אור בתרגום לעברית בעיקר בשל הנושא
היהודי, העובר כחוצג השני ביניהם. איכותם
ורמתם יוצאת־הדופן. מוריאנו מרבה לע סוק
בספריו בתקופת השואה, ומעניק ל נפשות
הפועלות זהות מזויי״פות, שבעזרתה
מנסים הקורבנות לזן תחמק מגורלם היהודי.
גיבורי ספריו של פטריק. מודיאנו, הם

בעצם, גירסה צרפתית לדמות ״התלוש״
בסיפורת העברית.
החודש ראה־אור בתרגום לעברית ספר
נוסף פרי-עטו של מודיאנו, תחת הכותרת
נעורים* ,שבו חורג הוא מאותו עולם מ טורף
ולעיתים סוריאליסטי, לא במעט של
מילחמת־העולם השנייה וזיכרונותיה, ו עוסק
בפאריס של שנות ה־ .60 ההתלבטויות,
המכאובים והיצרים שבהם עסק מו-
דיאנו בספריו הקודמים מופיעים גם כאן —
אם כי אץ אלד, מכאובים של יהודים.
נעורים של מודיאנו נקרא כמו הצעת
תסריט גרועה לסרט צרפתי גרוע לא פחות.
הספר כתוב בטכניקה קולנועית, המתארת
את דמותם של לו אי ו אי דיד, צעירים
פשוטים ועניים, הפוסעים את צעדיהם הראשונים
בחיים מחוץ לחסות המישפחתית.
היא מנסה את כוחה כזמרת, אך נכשלת
עד מהרה, בעוד הוא, שהשתחרר זה עתה
משירותו הצבאי, מתיידד עם נוכל פארי-
סי. הסיפור מסופר בדילוגים, בין תריסר
השנים שעברו מאז התרחשות העלילה
• פטריק מודיאנו — נעורים, עברית :
אביטל ענר; 153 עמודים; הוצאת זמורה
בי תן(כ ריכה קשה).

החוויה הי שרא לי ת
השבוע קיבלתי מיכתב מאת יוסף
ארגזי שבו הוא־ מביא. תמצית על ספר
שראה־אור באחרונה בצרפת, מקיזי־הדם
של המילחמה מאת דאן צקץ, ספר ש הוא
פרי עבודת־מחקר של 35 שנה על
המילחמה, סיבותיה, חוקיה ותוצאותיה.
בשל האקטואליה של נושא סיפרו של
בקון. המזכיר בהיבטים רבים את מילחמת־הלבנון
וכמה מתוצאותיה, מצאתי לנכון
לפרסם במדור זה קטעים מתוך מיכתבו
של אלגזי, שהוא גם תמצית סיפרו של
בקץ.

עד להווה הסיפורי — כאשר מודיאנו אינו
מצליח כמעט להסביר כיצד הפכו לואי

״מקיזי־הדם של המילחמה״

חים ושלל — תוכל למנותם על אצבעות
יד אחת. לרוב נטען, שנלחמים לצורך
הגנה עצמית או כדי למנוע מילחמה.
נשמע מוכר ז טיעון זה מזכיר למחבר
גם את מילחמות ישראל, ובמיוחד את
מילחמת יוני . 1967 ואם כולם חושבים
כי הם מנהלים מילחמות צודקות, מתקבל
איפוא החוק ש״המילחמה היא תמיד צו דקת
משני צידי שדה־הקרב...״

מת. דבר לא עומד כפניו, אפילו הפושרים,
התמימים הכנועים כולם נדלקים כ קדחת
הקולקטיבית...״
״המילחמה היא עסק טוב. מאחר שהש לום
אינו אלא הפוגה בין שתי מילחמות,
יש להכין את המילחמה הבאה ; תעשיית-
המוות תיטול לעצמה אז את החלק־הארי
של העוגה הלאומית. המילחמה אמורה גם
ליצור ׳בום׳ כלכלי. ובימינו הגיעו חכמים

כתב יוסף ארגזי :
ז׳אן בקון מצטט היסטוריון, שחישב ו מצא,
כי מאז שנת 1496 לפסה״נ ועד 1861
אחרי הספירה — כלומר, במשך 3358
שנה — ידע האדם 3130 שנות מילחמה
ורק 277 שנות שלום. על כל 13 שנות
מילחמה זכינו בשנת שלום אחת. מוסכם,
שמאז 1861 לא השתנה המצב מעיקרו, רק
האמצעים השתכללו: אנו הורגים בזמן
קצר יותר בני־אדם — הפיריון מרקיע
שחקים ...המחבר, לאחר הביאו דברי מלו מד
הטוען :׳תמיד נלחמו, לכן נילחם
תמיד,׳ מוסיף בכאב :״המילחמה שנולדה
עם האדם, יש לה כל הסיכויים למוח

במילחמה קו 1ש העקרון: דעתו של
החזק היא תמיד הנכונה ביותר; מקום
שם נמצא המנצח, איתו גם הצדק, שם גם
הזכות. המילחמה הוצגה על־ידי עושיה
כאמצעי להשגת השלום, כשימוש ברע ל ריפוי
הרע• עושים מילחמד כדי לא לע שותה
שוב, זה היה האליבי האהוב על
מצביאים רבים. ומה על חוזי־שלום? כק ליפת
השום: מאז 1500 לפסה״נ ועד 1860
לאחר הספירה נחתמו 8,400 חוזי־שלום.
אלה היו צריכים לכאורה להבטיח לנו
שלום ניצחי. אבל הם החזיקו מעמד, ב ממוצע,
שנתיים בקושי, כל אחד.
בקון חיפש ומצא שהעמים — רוב הע מים
— לא ניהלו מילחמה אלא אם כן
הציגוה כצודקת ; כך, למשל, הרומאים,
העברים, המקסיקאנים הקדומים, הכנסיה
הנוצרית ועוד. כאלה שהודו, כי ניהלו
מילחמות כדי לרכוש לעצמם עושר, שט-
ווי

54י׳

.ואודיל מצעירים חסרי־כל לזוג בורגני.
סיפרו החדש של מודיאנו נקרא כתר-
גיל-כתיבה משעמם, הכתוב בידי סופר מיו מן
שזכה לכל תהילה אפשרית, המחליט
להתל בקוראיו בציניות הספרותית החצופה
ביותר. במילים אחרות: זהו ספר גרוע,
שפוטנציאל המכירה שלו מבוסס על שמו
הטוב של הסופר.
נעורים הוא ספר של נסיון. ליצור דמו יות
בלי כיסוי ספרותי, להביא את עולם-
האשליות של זוג צעיר — כאשר עינו של
המחבר היא העין המציצה בסודות של
בני הזוג. תיאור זה נעשה בקלישאות, ש הקולנוע
והסיפרות כבר הכבירו מעל ומע בר
לכוח הספיגה של הקוראים וצופי-
הקולנוע, כמו קטע הפיתוי על אודיל, הנו פלת
בידי מפיק תקליטים :״הוא פרף את
כפתורי כותנתה והיא לא התמדה לו
כלל. עתה שרועה היתה על כמנה והוא
הפשיל את חצאיתה ואת חתתוניה וליטף
את עגבותיח. זכר אצבעותיו הממופלזות
מדי עורר כה קבס. היא השעינה את
ובהתה ממש הספה סנטרה אל
עמק הבובות של דקלץסוץ בעיבוד
משעמם.
גם דמות הנובל, השולח אותם בתח־

ראש־הממשרה מנחם בגין ושר־הכיטחץ
האליבי האהוב על מצביאים רבים
המילחמה שימשה מאז ומתמיד סם־מר־פא
למישטרים רבים בעת משבר. אלה
חיפשו ומצאו שהמילחמה היא פיתרון אי דיאלי
לבעיותיהם. כדי להפיח רוח־מילח-
מה, באו לעזרת אדוני המילחמות: הלאו מנות,
שינאת־האוייב והגזענות. מאז ומת מיד
שימש הפטריוטיזם כחמצן למילת•
מות :״הפטריוטיזם הלוהט לא־ רע כימי
שלום, ניצת בן־רגע כאוטי מילחמה מאיי

למסקנה :״מילחמות בהפרשי־זמן סבירים
הן התחפה הטובה ביותר כנגד משברים•
כלכליים.״ המילחמה היא גם מנגנון הווי סות
הטוב ביותר של בעיות דימוגרפיות,
טוב מן הגלולה ומכל תב׳שיר־מניעה־ אחר.
היא עורכת ברירה טיבעית בקנה־מידה
גדול, אנושי. כיצד פועל מנגנון זה?
המכונה המילחמתית מעודדת תחילה גידול
באוכלוסיה ; ועד מהרה מתגלה עודף

של אנשים צעירים ; המדינה מתחילה לג לות
אז תוקפנות חריפה יותר ופורצת לה
מילחמה. הקזת דם משיבה את האמון על
כנו, וחוזר חלילה.
הפרק המאלף ביותר בסיפרו של ז׳אן
בקון הוא הפרק העוסק במילחמה כמקור
השראה לפיוט. לצורך זה ליקט אינספור
של שירים השרים בשבחי המילחמה, ההרג
והמוות. אביא רק שתי דוגמות: א) ״מוות
זה, אני אוהבו ז הוא גדול הוא קדוש / :
למות למען המולדת זה הגורל חיפה מ־כולם...״
ב) ״היום, כעזרת השם, אני חשה
אישר זה /משום שזה. עתה הקרבתי את
שלושת כני למען צרפת.״
לקט מיכתבי חיילים לאימהותיהם או
לנשותיהם מצביע על כך, שכל הגברים,
מכל הגזעים, בכל מזג־אוויר, לבושים ב כל
המדים, כותבים אותם דברים. מדברים
אלה יכול הקורא להסיק, עד כמה שה־מילחמה.
היא אבסורד אחד גדול בעיני
הלוחמים, ביזבוז אחד ג מל, זוועה. מעטה
היא השינאה לאוייב במיכתבים האלה...
בקנדיד של וולטיר נראית עדיין המיל-
חמה כפארסה, שבמהלכה חוזר הגיבור ו משנן
לעצמו :״אנו חיים כטוב שככל ה עולמות
האפשריים.״ אלא שז׳אן בקון
מזהיר באפילוג לסיפרו :״אור־פלא של
הזרקור מאיר כפעם האחרונה על הכימה.
רעם אדיר עלול לזעזע את התיפאורח.
אכל ההרפתקה האנושית הגדולה, היסטוריה
הדמים שלה, אשליותיה ותיקוותיח,
כובב־הלכת שלנו על עריו, רחובותיו, מ-
כוניותיו . ,גינותיו, מפעליו׳ כתי חנגפים
והאנשים הקטנים הרוחשים עליו, כל זה
עלול תוף שניות ספורות להתפוצץ, לקי•
שרף, להתנדף וליחפף לענגה קטנה, אן
חסרת חשיבות, הסובבת סביב עצמה עוד
כמה שנים, ולבסוף מתפזרת ואובדת ב דממת
הכוכבים...״
עד כאן, מיכתבו של אלגזי.
את מיכתבו הוא מסיים בהמלצה, כי
על מקיזי־הדם של המילחנזה להיות מתור לעברית

גם לכל הלשונות, וכל־שכן
״אנו כישראל, מרבים לשתק באש ליד
פתיל חבית־השריפה, שעליו יושב כוכב־הלכת
שלנו!״

פושות שונות למיבצעים של הברחת־כסף,
אינה מוסיפה מימד תשוב בלשד,ז לנעורים,
שהוא ספר המקפיץ את הזיקנה על הקור אים
בו. ואפילו סיומת של ספר, שבה
שודדים לואי ואודיל את הכסף שנועד
להיות מוברח ומבזבזים אותו היא משע ממת
כשבועיים בילו בניצה. שכרו
מכונית אמריקאית גדולה בעלת גג מת־קפל,
ובמהלך החודשים הבאים סיירו בה
לאורכו ולרוחבו של חוף־התכלת...״
אם יקום יום אחד בימאי קולנוע צרפתי
ויעבד ספק־תסריט־ספק־ספר זה של מו־דיאנו
לסרט, עם סינמסקופ וטכניקולור,
אין ספק שהעיבוד הקולנועי יתעלה מעל
לרדידות הספר — מה עוד שהכוכבים
שיככבו בו, יוסיפו לו בוודאי מימד כל שהו.
כאשר ייעשה הסרט, שלמענו כתב
מודיאנו את נעורים, יקל על הצופה לומר :
הסרט הוא טוב מהסרט.
כואב הלב לראות סופר רב־כישרון כ-
פטריק מודיאנו, המכלה את כישרונו בספר
שכולו הבל, עצלות וריח של חאלטורה.
כאב נוסף גורמת העובדה, שלא רק הקורא
הצרפתי נפל בפח שטמן לו מודיאנו, אלא
גם המו״ל הישראלי.

מ קו ר

פוקנר הכרמלי
סיפרו החדש של א״ב יהושע, שראה
אור לאחרונה תחת הכותרת גירושים
מאוחרים* עורר ויכוחים רבים בקרב שוחרי
הסיפורת הישראלית. צייצני וז חירי ספ רות
רבים׳ שאימת יהושע נפלה עליהם,
החלו שרים שירי־הלל לגירושים מאוחרים,
תוך שהם מתעלמים מהאמת הספרותית ה סגולית,
המצוייר ב־ 336 עמודי הספר.

והארוך שלו עם השיער הלבן המפחיד
למטה עם זיין מקומט בסימבוליקה
שדופה בגרוש (הזקן הוא סמל לערכים ש היו)
במישפטים מתחכמים (״בירושלים
רוח־הקודש וב־יצטרכו
למצוא שוב
תל־אכיב לכתוב מחדש את מוצא־המי־נים
.בגזענות מבחילה (״לבנה —
הוריה חשבו שדרך השם הם יתגברו על
הנגים שלהם ...איזה מטומטם מארם-
נהריים שלא יודע לכתום ...הם ייבשו את
האי־קיו שלהם בשמש האיסלאמית. את
בביטוח־לתת
להם
אי ־אפשר זה הלאומי ובנסיון מייגע לפתח נט יות
סאטיריות נוסח ע מו ס קי נן, בלא
יכולתו של זה.
תוצאות המיזוג והרקיחה שמבצע יהושע
בגירושים מאוחרים בין מורשת ויליאם
פוקנר ובין לקט פיאה ושיבחה מתחת ל שולחנו
של זיגמונד פרויד, היא מיר־קחת
ספרותית מייגעת, מתאמצת, שאינה
מעניקה כל הנאה ספרותית של ממש.
הפרק הפסיכולוגי, ההולך ומתעבה בכ תיבתו
של א״ב יהושע מספר לספר, מגיע
בספר זה לאחד משיאיו הלא־מכובדים.
כישלונו של יהושע בנישואים מאוחרים
אין בכוחו לפגום ביצירותיו הקודמות, ש הרי
גם סופרים טובים עשויים לחבר רומ נים
גרועים. אך אם ימשיך יהושע להתבטל
לפני סיגנון פוקינר, עשוי לדבוק בו הכינוי
״פוקנר הכרמלי,״ כינוי שאינו מחמאה.
גירושים מאוחרים הוא רחוק מלהיות
ספר מומלץ לקריאה, אך יחד עם זאת,
הוא עשוי לפרנס חוקרי־סיפרות בעלי או מץ
בשאלה: מה קרה לא״ב יהושע ל
התשובה הצפויה היא, שא״ב יהושע
אינו מחבר של רומאנים, אלא מחבר מעו לה
של נובילות.

סופר יהושע
גזענות נוסח פוקנר

ייי

חי עוד
האובססיה בספר קם איש על אחיו* שכותרת ה־מישנה
שלו היא הניחוח המוסמך והממצה
של, פרשת לבון׳ מאת איפר הראל,
שראה־אור באחרונה, מנסה ראש המוסד
למודיעין ולביטחון לטהר את עצמו מכל
בצל־נגיעה בפרשה המכונה פרשת לבון.
קם איש טל אחיו הוא נסמן להשיב מי־לחמה־שערה
לסיפרו של העיתונאי חגי
אשד מי נתן את ההוראה, שהציג את כל
צדדיה של פרשת לבון כולל צדדיה הפו ליטיים,
שספק אם היו בתחומו של אי-
סר הראל. אלא שהראל יוצא בסיפרו ל-
מילחמת־מגן על עצמו ועל דויד כן־
גוריון המת, וכבר בסתודדבר שלו הוא
אומר :״קשה להניח שאילו היו גולדח.
מאיר, זלנלו א ח ופינחס ספיר כיו החיי לים,
היו אשד והעומדים מאחוריו מרהיבים
עוז להוציא לאור חיבור המטיח האש־