גליון 2357

י״ז חשץ תשמ״ג3.11.1982 ,

76 עמודי0

^מחיר 40 :שקלים (כילל ט.ע.ט).

אלוף פיקוד הצפון
ד רו ר

וי מר יעקבסוןט מי ר

חטיף קוקוס מצופה
בשוקולדחלב.

0ע ל

שקוקולז

כתבת השער הקידמי•:

1אוח1ר:
כתבת תשער ה

עוד שאלות
לחקור ״אני חתולה״
עדי-ראייה שהיו בביירות בעת ה
טבח, עזרו לאורי אבנריי
את הפרשה. הוא מנסח שאלות
חדשות, שעל ועדת־החקירה להתייחס
אליהן תוך כדי
כך מנתח העורך את
עדות אריאל שרון ואסיר
דרורי.

ס ב עז

נ לי

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהרה: תלי־
.אגיב, רהוט גזרדון ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דואר . 136 העורר
יהראשי: אורי א מ רי עדרך־תבנית: יוסי שבון. רכז מערכת:
שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ וגיורא נוימן צל-
מי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסמי ראש המינהלה: אברהם
סיטזן. מחלקת המודעות: רפי זכרוני י, המו״ל :״העולם הזה״
ם ע״מ. הדפסה :״הדפום החדש״ בע׳זם, תל־אביב. הפצה :״גד״ בע״מ

יוזמה ב אי ט לי ה. הונ אהבישראל
מכון בפירנצה ועיתון ברומא יזמו מיפגש בין נציגי אש״ף ואנשי מיפלגת העבודה.
יאמר ערפאת בירך על הרעיון, כמה יונים במערך הסכימו להשתתף
בוועידה משותפת. אחרי שנוסחה כבר הצהרה מוסכמת על כל הצדדים,
נבהלו אנשי המערך וגרוריו, נכנעו לשיסעזן פרס וליצחק רביו והתכחשו
לכל העניין.

!וטא בגין

לא בכל יום מקבל עורך העולם הזה
מיכתב מן הסוג שקיבלתי השבוע מידי
היועץ המישפטי לממשלה.
באשר קיבל את החלטתו *שלא להגיש
כתב־אישום נגדי בקשר עם פגישתי עם
יאסר ערפאת בביירות הנצורה, נהג היועץ המישפטי באדיבות והורה להודיע על כך לאמנון
זיכרוני, פרקליט העולס הזה. בטלפון. זה היה ביום השלישי לפני שבוע, ולמרבה הצעד
לא קיבלתי את ההודעה, כי שדרתי בחו״ל. באותה עת ממש נפג שתי עם ח׳אלד אל־חסן,
יועצו של ערפאת ויו״ד ועדת־החוץ של המועצה הלאומית הפלסטינית. כעבור שבוע
נפג שתי עם אל־חסן בפעם השניה (ראה עמודים 5־.)7
באותו יום גם שיגר לי יצחק זמיר מיכתב רישמי. נדמה לי שיש לך עניין בתוכנו
המלא. הנהו :

מדינת ישראל

מסזרר המסזפטים
ה י ועץ

המשפטי

לממשלה

ירושלים, ל׳ בתשרי התטמ״ג
7ובאוקטובר 1982

לכבוד
מר אוריאבנרי
עורך ראשי
״ הע ולם הז ה ״
רחוב גורדון 3
.חל -אביב .

שימעון פרם ׳התעקש לחזור ל-
קריית־שסונה, לשמוע שנית את
קריאות הבוז והננאי. למרות מאמצי
החיקוי שלו, מוכנים תושבי
העיירה להקשיב רק למקור —
ליוצא מרוקו הידוע, סונחנז בגין.
ענת •סרגוסטי, שליוותה
את ראש האופוזיציה,
מדווחת.

0ס 1ר ט

נא׳מ/נות
של כדב

אוהל ׳ועקב

אשתו של אמיר שרעבי
בגדה בו עם חברו
הטוב• חברו הטוב נחשד
ברציחתו. רק כלבו כשאר נאמן לו,
גם אחרי
מותו.

כוכב הכדורגל לשעבר רוני
קלדרון חזר לכותרות. הפעם:
בעיקבות הסתבכותו
בעיסקת הי־רואין.
איך
הגיע לכך?

כשבא יעקב מרידוד עם
פמלייתו לעין־אל־ח׳ילווה,
לתזות בהקמת אוהל־לדוג־מה
לפלסטינים חסרי־ביוך
ציפתה לו הפתעת: הפליטים הנזעמים שרפו את האוהל.

0(1וסים דמים מחוך דם ותימרות עשן
הקטטות על מסלולי

אדון נכבד,

כידועלך, בע ק בות הפ גי שה שקימת עם יאסר ערפאת

במערב בירותביום , 3 . 7 , 8 2החל יט מר מאיר גבאי, מ״מ
היועץ המשפטי לממשלה, על ע רי כת ח קי רה משטרתית לבירור
העובדותהק שו ר ות בפגישהז את.

יצחק| זמיר
היועץ המשפטי לממשלה י
ה עתקים: מר מ, גבאי, מנכ ״ ל משרד המשפטים
מר י. בלטמן, פרק לי טהמדינה
ת נ ״ צ י. גונן, אגף חקירות, מט א״ר, המשטרה.
אגב, הפיכתב שנשלח ב־ 17 באוקטובר תגיע לידי רק 6עבור 11 ימים. מישהו,
המתעניין מאוד בדואר שלי, עיכב את ד<־
מיכתב בדרך — כפי שהוא מעכב את כל
המיכתבים המניעים אלי במשך חמישה עד
שמונה ימים.
^ אולי יואיל כבוד היועץ המ״שפטי
תעניין בסיבת העיכוב הזה?

1.נא0ו הוא נכס השובר
בראיון גלוי לב להעולם הזד. מספר מרדכי ק ירש נ בוים
על ימיה הראשונים של הטלוויזיה, על חשיבות הסאטירה,
על מילחמת שלום הגליל. שהרגה לנו את
העצבים,״ על תרבות מיובאת, על עריכה
פוליטית ברשות־השידור ומכריז :״קרב
היום שבו ניאלץ להגן על טומי לפיד ! ״

על יסוד ממצאי הח קי ר ה הג ע תי ל מס קנה כיבנסיבות

המקרה אין מקום ל ה גי שנגדךא ישום פלילי בקשר לפגישה
האמורה.
בכבוד רב,

נמל־התעופה לוד, בין
עובדי אל על ואנשי־המישטרה.

קשרים
פוליטיים הס חשובים
מאוד למוחרי־נשק. שאול איי־זנברג
יודע זאת.
פרק נוסף בסיד־רה
על מדווי־חני
המילחמה.

ביום 7. 9 .8 2ה ע בי רה אלי המשטרה את תיקה חקי רה

בענין זה.

והעולם הזה 2356
העולם

בראיון חושפני ל״הן עדלם חזה״
מספרת הדוגסנית קארין דונסקי
על אהבתה לגבר נשוי ומפורסם,
על היי־המין שלה, מכחישה
כי היא נמשכת
לנשים ומכריזה :״קשה
לחזר אחרי:״

מדודיק בו עי ם: כמדינה תשקיף אנשים קטעים בלונים הורוסקופ —

16 16 יחסס של בני המזלות

למוות
מיבתכים תשבצופן
השבץ עובר ושב -הטנק שנפח
עולם קטל — אפמיסתאן, לבנון
-תמי

וספרד

אנשים בעולם

בת לו

לי״לה״לו — נסיך אירופי
מה הם אומרים -רפאל בן־נתן,
מרדכי וירשובסקי, אלימלך רם, טלי 42 זלינגר, כרמלה מנשה ורפי נלסון

רחל המרחלת

— גירושין בבית־

המישפם

גם זה וגם זה — הכל בחמאה
אופנה — עור בעיניים
נמר של נייר -גבריאל גארסיה
מארקס

זה היה העולם שהיה
יומן אישי — על חנוך

לוין ועל

המנוח יוחאי
קולנוע — הסערה של מאזורמקי
לילות ישראל — ריקודי־בטן נוסח 64 ישראל ושלמה ארצי בצוותא
תמליץ שידורים — בישראל ובירדן 66
שידור — מי מוכן לראיין את 67 ערפאת? 68 ספורט — פרופסור לכדורגל
אתה והשקל -ריגר־פישמן : 74 בנק בלי סניפים

ן • שכר ע בו צ ע עוד פשע קטן
י • נגד השלום.
המבצעים לא היו מנחם בגין ואריאל
שרון, העסוקים בהצלת עורם
הפוליטי בוועדת־החקירה של
הטבח (ראה עמודים ,)7—5אלא
ראשי מיפלגת-העבודה.
אש״ף הושיט להם יד לדו־שיח.
דו־שיח גלוי ופומבי, על בסים עק-
רונות־יסוד מוסכמים, עם המיפל־גד.
הגדולה ביותר בישראל. מים-
לגת־ד,עבודה לא רק השיבה את
פניו ריקם, אלא אף ירקה בפניו.

היריקה תחזור אל פני
היורקים.

יחמה

פרסמפחד מבגין

ב פי רנ צ ה
ף ביירות הנצורה השמיע
— יאסר ערפאת את הרעיון ש אחרי
הפילחמד, ייפגשו אישים יש ראליים
ופלסטיניים כדי לדון על
פיתרון הסיכסוך. ערפאת אף רמז
כי במיפגש זה ניתן לברר את ה דרך.
לתיקון רישמי של האמנה הפלסטינית.
הודעה
זו נקלטה במקומות רבים
בעולם. גורמים רבים באירופה חל מו
על האפשרות להעניק את חסו תם
למיפגש ההיסטורי המצופה —
אם מתוך מניעים אידיאליסטיים.
אם מתוך השיקול שהכנס יעניק
יוקרה רבה למארחיו.
בין הגורמים האידיאליסטיים היה
המכון קולטורה (״תרבות״) ,הנושא
את שמו של ג׳ורג׳ו לה־פירה, ראש
עיריית פירנצה שהלך לעולמו. לה פיח ,,דמות כאריזמטית ויוצאת-
דופן, היה קאתולי אדוק, וחלם על
קירוב הלבבות של ״בני אברהם,
יצחק וישמעאל,״ ברוח שליחות־השלום
של הקדוש פראנצ׳סקו, איש
אסיזי. בסוף שנות ה־ 50 ובראשית
שנות ה־ 60 כינס בעירו כינוסים
שנתיים שנועדו רשמית לטיפוח
״תרבות הים־התיכון,״ אך למעשה
היה יעדם העיקרי הפגשת ערבים
וישראלים. בכנס הראשון כיהן כ־יושב־ראש
הנסיך חסן — כיום חסן
ה־ ,2מלך מארוקו.
אחרי סיום הקרב על ביירות נקט
מזכיר המכון, ג׳ורג׳ו ג׳ובאנוני, ש היה
בשעתו אחד מעוזריו הראשיים
של לה־פירה, יוזמה לכנס ועידה
ישראלית־פלסטינית בפירנצה. הוא
בא במגע עם נימר חמאד, הנציג
הרשמי של אש״ף ברומא, ועם כמה
אישי־שלום ישראליים.
חמאד ידוע כאחד האישים המתונים
באש״ף. הוא מילא תפקיד
חשוב בוועידה ישראלית־ערבית ש התקיימה
ברומא בסתיו , 1979 ושבה
השתתפו בין השאר, אבו־שראר
(שנרצח בינתיים) וצידקי דג׳אני מ ראשי
אש״ף, אורי אבנרי ויעקוב
ארנון מטעם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיגי. ב סיום
אותה ועידה נאמו אבנרי ו־חמאד
זה לצד זה נאומי־פרידה
חגיגיים, במסיבה נרגשת שנערכה
מטעם ראש עיריית רומא באחד
י הארמונות המפוארים של העיר.

פלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת
מדינה משלו.
• דו־קיום בין שתי המדינות.
! • הצורך להגיע לשלום סופי
וכולל בין כל מדינות המרחב.
אולם כאשר החל מיקוח על כל
מילה בהצהרה זו, נבחרה דרך אח רת.
בצורה מפתיעה הסכים נציג
אש״ף כי כבסים לוועידה ישמשו
עקרונותיו של מוסד ישראלי ציוני:
המרכז הבינלאומי לשלום במיזרח
התיכון, המקורב לניו־אוטלוק, ושבו
שותפים כוחות־שלום רבים, מן ה מרכז,
ועד של״י.
עקרונותאלהמדברים על
״ ה פי ת ר דן המלא של ה סי כ ־
פו ך הי שרא לי ־ פלס טינ יבאס ־
זנ עו תהכרההדדית, הגדרה
עצמית חו פשית של כל ע ם
ו דו־ קיו ם .״
בשלב זה היה ג׳ובאנוני בטוח כי
היוזמה הצליחה. מצד ישראל עמדה
להשתתף מישלחת רחבה ביותר,
החל באישים בכירים במיפלגת־העבודה
וכלה בראשי של״י. בצד
הפלסטיני הובטחה מישלחת רחבה
ביותר מראשי אש״ף, ובראשה ה איש
מם׳ 3באירגון, מחמוד עבאס
(המכונה אבו־מאזן) ,אדם שנתן מ אחרי
הקלעים את חסותו למגעים
ישראליים־פלסטיניים, החל בפגי שות
הראשונות בין סעיד חמאמי
ואורי אבנרי ב־. 1974
הוו עי דהנקבעהלש בו ע
ז ה: היו ם ה־ 4בנובמברב פי
רנצה.

יו 1מהב רו מ א
שריד מפחדמפרס

והתוצאה: חבלה חמ 1ר ה

ף* אותה שעה התפתחה יוזמה
• י שניה ומקבילה, אף היא באי טליה
ואף היא בשיתוף נימר חמאד.
עיתון שמאלי רדיקאלי, איל
מאניפמטו(״המינשר״) ,החל גם הוא
בטיפוח יוזמה למיפגש ישראלי-
פלסטיני. הוא שלח מישלחת לארץ,
שנפגשה עם ראשי העבודה, מפ״ם
ושל״י. נראה כי ראשי עיריית רו מא,
ששמעו על כך, חפצו להעניק
לבירה האיטלקית את הכבוד לארח
ועידה כזאת. הם באו במגע עם
חברי־כנסת של המערך, וביניהם
משה שחל, שהיו ברומא. התגובה
נתנה להם את הרושם שמיפלגת־העבודה
מוכנה למיפגש כזה עם
ראשי אש״ף.
כל התגובותהאלההועב רו
ליאסרערפאת. המסר
הי הברור: מיפלגת ־ העכודה
מו כנהלהידברותעםאש ׳׳ף.
אמנםלאכצורהריש מי ת,
בדרג של ר א שי ה מי פלגה,
אךבע קי פין, ע ל־י די שי גו ר
היוני ם הי דו עי ם שד הסיפ ־
לג ה ו אנ שי ־ רו ח שוני ם.
בעיני ערפאת וחבריו, היה זד,
המשך ישיר וסביר להפגנת 400
אלף האזרחים בכיכר מלכי-ישראל
נגד הטבח בביירות. ערפאת ידע כי
הפגנה זו אורגנה במשותף על־ידי
שלוס־עכשיו ומיפלגת-ד,עבודה, ו האמין
בתמימותו כי גופים אלה

!\ 11*111ס*4־ 1ב
חמאד הביא את הרעיון ליאסר
ערפאת, שביקר באותם הימים ב רומא,
ערב פגישתו עם האפיפיור.
ערפאתנתן לו או ר י רו ק.
גישתו: כד פגי שהעם כו־חו
ת־ ש לו םישרא ליי ם רצו־יי!ה,
וככלשיתרחב הו גהנ
פ ג שי ם, כן יי ט ב.
ברות זו השמיע ערפאת מעל
בימת הוועידה הבינפרלמנטרית ה עולמית
ברומא ברכה רישמית ״לכל
החיילים והאזרחים בישראל, שהת נגדו
למילחמה בלבנון,״ ואילו ידידו

ויועצו, ח׳אלד אל-חסן, הרים כוס
לכבוד כוחות־השלום בישראל, ל קול
תרועתם הנרגשת של אלפי
חברי הפרלמנטים מכל העולם.
בא לישראל, נפגש
ג׳ובאנוני
עם חברי־כנסת מטעם המערך, אנ שי
כתב־העת ניו־אוטלוק אנשי
המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני ועם אישים בלתי־תלויים
שונים. מטרתו: להרכיב
מישלחת של עשרים ישראלים ועש רים
פלסטינים.
-הרושם שקיבל האיטלקי: חברי

מיפלגת העבודה, וביניהם יוסי
שריד, אהרון הראל ונפתלי בלומנ־טל,
יחד עם אנשי מפ״ם, ר״ץ ושינוי,
מוכנים לבוא, יחד עם אנשי
המועצה ושל״י אם תהיה ההזמנה
מושתתת על עקרונות־יסוד מוס כמים.
ברוח זו ניסח ג׳ובאנוני
ארבעה עקרונות, שגם נימר חמאד
הסכים להם:
!• הקיום החוקי של מדינת־ישראל
בגבולות בטוחים ומוכרים.

מוכנים לעלות על דרך ההידברות
הישראלית־פלסטינית.
על סמך הנחה זו החל ערפאת
עצמו, וכמוהו נימר חמאד ואח רים,
משמיעים בכל הזדמנות הצה רות
על נכונותם להידברות עם
שלום־עכשיו ומיפלגת־ד,עבודה. ב כמה
הצהרות — כמו זו שפירסם
ערפאת השבוע בעיתון האיטלקי
לה רפובליקה — יצא ערפאת ממש
מגידרו כדי להביע את אהדתו ל־

י • זכותו החוקית של העם ה
(המשך
בעמוד )8
במדינה העם
היעולאלץ• וזי פ ה
במשך יום שדם
התרוצץ אבי גרבדבסקי
כדי להזהיר את
מפקדיו ולעוררם לפעולה.
מפעם לפעם, כאשר יכול אדם
להתייאש מדמותה של ישראל, מו פיע
לפתע הישראלי היפה, ומפזר
את כל הספקות.
בדרך כלל זהו איש בלתי-ידוע.
לרוב זהו חייל קרבי. תמיד זהו
אדם אמיץ, בעל מצפון, העושה את
המעשה המבטא את רגשותיה של
ישראל הטובה, השפויה וד,הומא נית.
בשיא
מילחמת־הלבנון היה זה
אלוף־מישגה אלי גבע. השבוע היה
זד, סגן ששמו הפך בן־רגע מושג
וסמל: אבי גרבובסקי.
״לא להתערב״ .אחרי העדו יות
המדכאות של אריאל שרון ו אמיר
דרורי לפני ועדת־החקירה
הממלכתית לטבח צברה ושאתילא
(ראה עמודים )5—7מסרה ועדת־החקירה
לפירסום עדות של חייל
קרבי, שהיה עד־ראייד, לזוועות.
תיאורו של סגן גרבובסקי נשמע
בדיוק כמו תיאורים מימי השואה
של פעולות האיינזץ־קומנדוס של
הס״ס, אשר רצחו בסיטונות יהו דים
ביריות, לפני שהונהגו מחנות-
ההשמדה ו׳תאי־הגאזים. רבים מ יהודי
אירופה נרצחו בדרך זו!
כשהם מובלים לבור פתוח, מר
דים בשורה ונקצרים ברובים ובי
קלעים.
שאנשי -׳
׳מזי-
סיפר גרבובסקי :״ראיתי
הפלאנגות מוציאים דרך הרמפה
נשים ילדים וגברים בקבוצות. אחרי
כמה זמן שמעתי יריות, וראינו
עוד אנשי־פלאנגות יוצאים החו צה.
״עליתי
עם הטנק לתוך הרמפה.
כשעמדתי על הסוללה רא״תי ש לקחו
קבוצה של חמישה אזרחים,
נשים וילדים, והרגו אותם. זה
היה במרחק של 500 מטרים ממני.״
כאשר ביקש גרבובסקי לדווח
על כך באלחוט למפקדיו, סיפרו לו
אנשי צוות-הטנק כי גם הם ראו א ו ^
הזוועות, וכי דיווחו כבר עליהן ל־מג״ד
שלהם. המג״ד אמר :״אנו יו דעים.
זה לא לרוחנו. לא להת ערב.״

היה ביום השישי בבוקר,
שעות רבות לפני שזה נודע, כבי כול,
לשרון ולאיתן.
בזה כעבור
,,מטפלים
כמה זמן הגיע למקום מישהו מה-
פלאנגות. סגן גרבובסקי עצר אותו
ושאל מדוע הם ׳ הורגים אזרחים.
השיב הפלאנגיסט :״נשים בהריון
תלדנה מחבלים. ילדים יגדלו ויהיו
מחבלים.״ זוהי התיאוריה של רצחי

תוך כדי שיחה ראה גרבובסקי
טרקטור, נהוג בידי איש־פלאנגות,
ושאל את האיש לאן הוא נוסע:
״לכסות גופות,״ אמר האיש.
גרבובסקי לא נהג כאותו מג״ה,
וגם לא כאלוף דרורי. הוא רץ ל*
מג״ד, כדי לספר לו. המג״ד אמון
לו לספר זאת למח״ט. הוא עשה
זאת — ובינתיים היתה השעה 8
בערב. יום שלם של טבח עבר מאן
החל גרבובסקי במסע־האזעקה שלון
״יודעים על זה ומטפלים בזה,ז
ניחם המח״ם את הסגן. אך רי,
כעבור תשע שעות נוספות — שבהן
בוצע עיקר הטבח — הוצאו הרוצ חים
המתועבים מן המחנות.
אי ש הגון. גרבובסקי פעל כפי
שחייל הגון ואדם הגון היה צריך
להתנהג, והוא הסיק את המסקנה
ההגונה כאשר התייצב לפני הווע דה
וגילה לה את האמת. אין ספין
שישראלים הגונים אחרים — טון
ראים, קצינים נמוכים, ואולי גם
קצינים בכירים יותר, ילכו בדרך

הם מחזירים לישראלים רבים א!
האמונה בעמם ובמדינתם.
הסולם

הזה 56

ך* שבוע הרוויתי לעצמי להעביר ל י
י וועדת־החקירה את רשימת 170 הש אלות,
שניסחתי אחרי סבה צברה ושא-
תילא. אני מקווה שהיו לעזר•
השבוע ברצוני להוסיף עוד כמה וכמה
שאלות. חלק מהן נובעות מהמשך הח קירה
הפרטית שניהלתי בחו״ל אצל אנשים
שהיו באותם ימים נוראים בביירות, ובמ-

(מסוריה) וחטיבת עין־ג׳אלוד (מפצריים)*.
שנית: לוחמי האירגונים השוניס (פת״ח
החזית העממית, וכר) .רוב לוחמי פת״ח
היו בסוריה, והובאו ללבנון כדי לעמוד
מול הפלישה:.
שלישית: מתנדבים פלסטיניים, שהת קבצו
מכל רחבי העולם, כדי להגן על עמם.
הם באו מהאוניברסיטות ומקיבוצי הפלס־

חיאלד אד־חסן,
מראשי פתח, מג־ב

עדי־דא״ה שהיו
במקש בעת הטבח

בראיון אישי על

עזרו לאורי אבנר׳

טענות שוון בוועדה

לחקור את הפרשה

יוחד בצברה ובשאתילה. חלק אחר של
השאלות נובעות מעדותו הפנטסטית —
תרתי משמע — של אריאל שרון.

טינים, כמו שזה קורה גם אצלכם (היש ראלים)
כשיש מילחמה• .
רביעית: אנשי המיליציות הפלסטיניות.
אלה הם תושבים מקומיים, מעין מישמר
אזרחי, השומרים על הסדר והביטחון ב מקום
מגוריהם ומגינים על האוכלוסיה.
הלוחמים מן הסוג הראשון, השני והש לישי
פונו כולם, עד האיש האחרון. אנשי
המיליציה, שאינם אלא תושבי המקום, נש ארו.
כמובן. הם לא היו מסוגלים ולא היו
מוכנים להילחם.

שקר ה־ ס 200
ך| נושא העיקרי, בעיני, הוא השקר
י י של ״אלפיים המחבלים״.
עם השלמת הפינוי של כוחות אש״ף
מביירות ,׳נולדה לפתע האגדה ש״אלפיים
מחבלים נשארו בביירות.״ לפי הסיפור,

הושארו בביירות אלפיים מחבלים מזזיינים,
כדי להמשיך בסילחמה בצה״ל.

התוצאות של אגדה זו היו סר־חיקות־דכת.
היא הובאה כהצדקה
לכביסת צה״ל למערב ביירות, בביגוד
להסכם, ולפריקת הבשק סן
המיליציות הלבנוניידת המוסלמיות,
שהגבו על האוכלוסיה האזרחית.
היא הובאה כהצדקה דזזחלטה ד־הכביס
את כנופיות־הרצח של ה־פלאגגות
למחנות.

למעשה הוצאנו 12 אלף איש.
שאלה: מי היו 12 אלף אלה ז
א ל ־ חפן: היו לנו בלבנון ארבעה ס ד
גים של כוחות.
ראשית: צבא השיחרור הפלסטיני. זהו

צבא סדיר, הממוקם בדרך כלל בארצות
הערביות. חטיבותיו נקראו ללבנון כדי
לעמוד מול ההתקפה הישראלית. היו אלה
חטיבת באדר (שהובאה מירדן) ,חטיבת
קאדיסיה (מעיראק) ,חטיבות ירמוך וחיטין

שאלה:

לא היה די באנשי המיליציה

שלכם?
א ל ־ חסן: הם לבדם לא היו מספיקים.
לכן דרשנו וקיבלנו ערובות מהלבנונים
והאמריקאים להגן על האוכלוסיה הפלס טינית
״מפני הצבא הישראלי ואחרים.״
המילה ״אחרים״ התייחסה לפלאנגות.
שאלה: לא היתה לכם כוונה להשאיר
מאחריכם גרעינים של לוחמים?
א ל ־ חסן: להיפך. לא רצינו שאנשינו
יסתכנו. חששנו מראש שישראל תתנכל
להם. יכולנו להסתפק בהוצאת 6000 איש,
שעליהם דיברו הישראלים במהלך המשא־והמתן,
ולהשאיר את 6000 הנותרים ב ביירות.
לא עשינו זאת. הכרחנו את כל
הלוחמים לצאת. ואילו לאזרחים נתנו
ברירה: לצאת או להישאר, אך יכלו להי שאר
רק מי שישבו בלבנון מאז . 1948 שהיו
בעלי ניירות לבנתיים.
שאלה: בישראל היתד. שמועה שאחרי
הפינוי הסתננו חלק מן המפונים בחזרה
לביירות. די ב ת אפילו על אבדאיאד.

כמה ימים לפני הטבח נשאל הרמטכ״ל,
רפאל איתן, בטלוויזיה אם אמנם נו ת ת
בביירות אלפיים מחבלים. הוא ענה קצ-
אות :״לא ספרתי אותם.״
בעדותו(הפומבית) הצדיק שרץ את הכ נסת
הפלאנגות למחנות באמרו כי ״השיקול
העיקרי היה לחסוך בחיי החיילים שלנו.״
הוא הוסיף :״היתר. החלטה שצה״ל לא
ייכנס לשם, משום שראינו באיזור זה מקום
ההתנגדות הקשה ביותר.״
כל זה משום ש״נשארו במערב ביירות
2000 מחבלים, בתוספת של 7000 אנשי
מיליציות מ־ 27 ארגונים שונים.״ מכיוון
שמעולם לא פעלה שום מיליציה לבנונית
נגד ישראל, ברור שהסכנה נבעה רק מאו תם
2000 מחבלים.

א ל ־ הסן: זוהי שטות גמורה. אבד
איאד היה בדמשק, ועכשיו הוא בתוניס.
איש לא חזר. זהו תירוץ שהוכן מראש,

מניין הם צצו?
נפגשתי השבוע, בפעם השניה תוך שיב ער
ימים, עם ח׳אלד אל״חסן, יועצו ושותפו
של יאסר ערפאת, חבר הוועדה המרכזית
של פת״׳ח ויו״ד דעדת־החוץ של המועצה
הלאומית הפלסטינית. שאלתי אותו:
שאלה: האם נשארו בביירות אלפיים
לוחמים של אש״ף אחרי הפינוי?
א ל ־ חפן: בהחלט לא. לא השארנו
שום לוחמים.
שאלה: איך אתה יכול להוכיח זאת?
א ל ־ חסן: בשעת המשא־והמתן דרשו
הישראלים שנוציא מביירות 6000 לוחמים,

למעשה השארנו את האוכלוסיה כמעט
בלי הגנה.

לא ראית

ל א שמעתי, לא דיברתי — בגין (משמאל) ,שרון ורפול

(מימין) בדמות שלושת הקופים המפורסמים, בקאריקטורה
של קונראד בלוס־אנגלס טיימס, המביעה את גישתו של רוב הציבור האמריקאי.

• כל החטיבות של אש״ף נקראות על שם
קרבות מפורסמים בהיסטוריה הערבית.
קרב־באדר התחולל בערב בימי הנביא.
קרב קאדיסיה התנהל נגד הסאסאנים ו הביא
לכיבוש אירן בידי המוסלמים. בקרב
ירמוך ניצחו הערבים את תביזנטים, וכבשו
את ארץ־ישראל. בקרב של קרני־חיטין,
ליד טבריוג נוצחה ממלכת־ירושלים הצלבנית.
בעין־ג׳אלוד (נחל־חרוד) נ ע רו הקרב
שבו עצרו המוסלמים את המונגולים, ר
שינו בכך את מהלך ההיסטוריה.

עו דשא לו ת לוו עדת ־ ה ח קי ר ה
(המשך מעמוד )5
כדי להצדיק מה שקרה אחר־כך.
שאלה: למה נועדו מחסני־הנשק ש התגלו
על־ידי צה״לל
א ל ־ חסן: היה לנו יותר מדי נשק.
היה לנו יותר נשק מאשר אנשים. כל
מיני ידידים, ובעיקר הלובים, שלחו לידי-
דהם באש״ף כמויות עצומות של נשק,
שלא היה כל שימוש מ. חוץ מזה: האנ שים
שלנו אינם צבא סדיר, הלוחמים כ צבא
סדיר• הם אנשי-גרילה. המחסנים פת רו
מראש בכל המקומות שבהם עלול היה
אי־פעם להיות צורך בנשק. ברוב המח סנים
האלה לא נגענו כלל בתקופת־הקר-
בות, ואחרי הפינוי לא היה מי שיגע בהם.
עדכ אן תשובות אל־חסן. נדמה לי
שהן תואמות את העובדות שהתגלו במה לך
הדברים.
״האגדה של האלפיים״ מעוררת כמה
שאלות חשובות, שהייתי מציע לוועדה לב דוק
אותן. בין השאר:

• מי פירסם לראשונה את הסיפור
על ״אלפיים המחבלים״ שנשארו, כביכול,
בביירות 1
• אילו גופים ממשלתיים ו/או
צה״לים היו מעורבים בכך ז
• על מה התבסס הסיפור הזה ז
מה היו המקורות! אילו שרותי־מודיעין
מקומיים או זרים סיפקו את המידע —
אם ביכלל היה מידע!
• איך נקבע הלזיספר אלפיים דווק

וחברי־הממשלה, נוסף על אריאל שרון
והרמשכ״ל, שהיה זה שקר!
• ׳האם ידעו הפלאנגות שזהו שקר!
• מאחר שהפלאנגות סירבו עד אז
להשתתף בכל מיבצע קרבי, שבו היה
אוייב מזויין — האם אין זה סביר להניח
שהפלאנגות ידעו היסב שגם הפעם
לא צפוייה שום התנגדות !
• כאשר נכנס צה״ל למחנות, אחרי
הרצח, האם מצא שם אלפיים מחבלים!
• האם מצא שם ״מחבלים״ ביכ לל!

מי שהמציא את הסיפור, למה
התכוון בהשתמשו במילה ״מחבלים״ —
ללוחמים מזויינים! לתושבי-המחנות עצמם,
שהיו חברים במישמר מקומי להגנה
עצמית ! לאנשי-אש״ף בלתי-לוחמים ! לאזרחים
פעילי אש״ף ! לגברים פלסטיניים
סתם!
• האם בפועל נתקל צה״ל בהתנגדות
מזויינת כלשהי בהיכנסו למחנות!
• מה היו אבידות צה״ל בהיכנסו
למחנות אלה!
• האם נתקלו אנשי הפלאנגות או
חדאד בהתנגדות מזויינת כלשהי בהיכנסם
למחנות!
• אילו אבידות היו לחם !
• האם נתקל הצבא הלבנוני בהתנגדות
מזויינת כלשהי בהיכנסו למחנות-
הפליטים !

פעולות שהן דרושות וסבירות בהחלט
כשאין מפריזים בהן.
יש לראות את הדברים בהקשר למילים
קודמות של שרת באותה עדות: שהסיבה
השניה להחלטה להיכנס לביירות המערבית
(.נוסף על אותם ״אלפיים ׳מחבלים״) הייתה
נעוצה בעובדה ש״היו חששות של פגיעה
(מצד הפלאנגות) באוכלוסיה האזרחית.״
כששאל השופט אהרון ברק את שרון
אם חשש מפני רגש־הנקם של הפלאנגות
אחרי רצח בשיר, השיב שרון תשובה מא לפת
ביותר :״נקם, כמקובל בין ערבים,
איננו כולל רצח של ילדים, נשים וזקנים...
אינני זוכר בשום דיון את המילה נקם
שמשמעותה מעשה טבח של אוכלוסיות
שלמות, כפי שלהזדעזעותנו קרה.״
כדאי לקרוא פסוקים אלה כמה פעמים,
תוך ניתוח כל מילה, יתכן שיש בהן המפתח
למילה ״הגזימו.״

מי שאומר כי אצל ״ערבים״
נקמה איננה כוללת רצח של
זקנים, נשים וילדים, מכקש לאפר
כי היא כוללת רצח נכרים. אם
הוזכרה בדיונים נקמה שאין
משמעותה מכה של אוכלוסיות
שלמות — משמע שדובר על
טבח של אוכלוסיות חלקיות ״
קרי: הגברים כילבד.
לדברי אריאל שרת, קרא אמץ אל-
ג׳מייל לנקם בהלוויית אחיו, ומסתבר ש שרון
ייחם לקריאה משמעות ז ו, כאשר
החלים להכניס את הפלאנגות למחנות.
01/1* !11.

0א0
.ז ^ 6ט1 ^10

!!ח שס־י שוייוד

קאריקסורה של וג ת
שפורסמה במאות
עיתונים אמריקאיים, מראה איך הסכים בגין להקמת ועדת־

• מתי הופץ סיפור זה לראטונח !
• אילו צעדים ננקטו על-ידי צה״ל
וקהילת־המודיעין לוודא את אמיתות
המידע הזה, לפני חפירסום או אחרי
פירסומו !
י• אם היה הסיפור בדוי, איזו מטרה
נועד לטרת!
• אם נבדה הסיפור לפני רצח בסיר
אל-ג׳מייל — האם הוא היה חלק מתוכנית
לפלוש למערב-ביירות, בניגוד להסכם
הפינוי, עו דלפני רצח בשיר !
• אם כן, האם שימש רצח בשיר
רק כתירוץ לפעולה שתוכננה מראש !
• האם המצאת סיפור זה — אס
אכן היה בדוי — נועדה מראש להצדיק
את ההחלטה להכניס את הפלאנגות
למחנות-הפליטים, באמתלה של הצורך
בלחימה במחבלים והצורך לחסוך תוך
כדי כך בחיי חיילי צה״ל !
• אם היה זח תירוץ מפוברק להכנסת
הפלאנגות — מה חיתח המטרה
האמיתית להכנסת הפלאנגות למחנות!
• אם היה זה מידע כוזב, שהומצא
למטרה זו, האם ידעו ראש-הממשלח

שיו !

החקירה :״במחשבה שניה אומר בגין לשרון, כאשר בחוץ
מפגינים ההמונים הנושאים שלטים האומרים ״אנחנו רוצים
בתשובות״ ,״ישראל דורשת חקירה״ ,״חרפת״ ומגן־דויד.

אילו אבידות חיו לו !
היכן אלפיים מחבלים אלה עכ

ב ח ,.נ7וגז״
^ תכן כי הקטע המחריד ביותר בעדד
תו (הפומבית) של אריאל שרת מת ייחם
לרעיון שהטבח היה ״מוגזם״.
שרון ייחס התבטאות זו לרמטכ״ל, ש התקשר
עם שרון בערב ראש־השנה, בשעה
9בערב, וסיפר לו שהפלאנגות ״פגעו ב-
אוכלוסיה האזרחית מעבר לצפוי.״

•הוסיף שרון :״הרמטכ׳ 7אמר
שהכוחות הלבנוניים (הפלאנגות)
״הגזימו״.
בשפה העברית, לפועל ״הגזם״ יש מש מרות
ברורה .״להגזים״ פירושו לעשות
במידה רבה מדי דבר שהוא בסדר כשהוא
נעשה במידה הראוייה.
לכן אי-אפשר, למשל ,״להגזים ברצח.״
רצח הוא דבר פסול גם במידה הקטנה
ביותר. גם יחידה אחת של רצח — רצח
של אדם אחד — היא פשע. אבל אפשר
להגזים באכילה, בשתייה או בשינה —

מכאן שורה של שאלות:

• למה בדיוק התכוון חרמטכ״ל
כאשר אמר לשרון כי הפלאנגות פגעו ב-
אוכלוסיה האזרחית בשאתילא ובצברה
״מעבר לצפוי״!
• מת היה צפוי !
• למה התכוון איתן כאשר אמר
שהפלאנגות ״ הגזימו ״ !
• לפי מושגי הרמטכ״ל, איזו מידה
של הריגת״אזרחים איננה בגדר ״הגזמה״ !
• האם נובע מדבריו של שרון שידע
כי הפלאנגית עומדות לנקום את רצח
בשיר, וכי נקם זה פירושו הריגת בני״אדם
שאינם ״ילדים, נשים וזקנים״ — כלומר
כל הגברים ! מאיזה גיל עד איזה גיל !
• באותם דיונים, שלדברי שרון לא
דובר בהם על -הריגת ״אוכלוסיות שלמות״
— על איזה ממדים של הריגה דובר
בהם !
• מי השתתף בדיונים אלה בצד
הישראלי !
• מי השתתף בחם בצד הלבנוני !
• האם דיווח שרון על תוכן דיונים
אלה לראש-הממשלה ו/או לממשלה כו

לפני שהתקבלה ההחלטה להכניס
את הפלאנגות למחנות!
• אם אכן היה צפוי ומקובל מראש
שהפלאגגות יחרגו במחנות את כל הגברים
— אך לא ״ילדים, נשים וזקנים״ —
האם זאת היתה המטרח האמיתית אשק״
לשמה הוחלט על הכנסת חפלאנגות !
• איך מתקשרים הדברים עם איט־רתו
של שרון בעדותו (הפומבית) כי ״איש
מאיתנו לא העלה בחלומו הגרוע ביותר
את מחזות״הזוועה שהתגלו בצברה וב־שאתילא

• מ ה העלו שרון, איתן ואחרים
״בחלומותיהם הגרועים ביותר״ לגבי מי-
מדי ״הנקם״ הצפוי של הפלאנגות!
• האם ידע שרון כי הפלאנגות ערכו
בשעתו פעולות״נקם נגד מישפחות
סוליימאן פראנג׳יה וכמיל שמעון, שניהם
מארונים, ושבפעולות אלח אכן נרצחו
נשים, ילדים וזקנים ללא-אבחנה !

מוה ה ״ ת ה
הבו! 1ה?
ך שם מה הוכנסו הפלאנגות למחנות!
1שנשאל שרון בעדותו הפומבית על
יחסם של הפלאנגות לאוכלוסיה הפלסטינית,
אמר שהוא מעדיף להשיב על כך
בישיבה הסגורה. קל לנחש מדוע.
בבל זאת הוא אמר בישיבה הפומבית
בי ״הפלאנגות לא רצו שהפלסטינים ישוק מו
בדרום-לבנון.״

יותר מזה :״באופן כללי היתה
ליהם מגמה ליצור תנאים, שבסופו
של דבר יביאו לכך שהפלסטינים
יעזבו את לבנון.״

כשנשאל על-ידי השופט אהרון ברק^
אם היה מדובר על הריסת המחנות, השיב
שרוך :״הבהרנו לפלאנגות, שלא ניתן
להרוס את המחנות. היה נסיון של הריסה
במקום שנקריא מידדמיה, ליד צידת ...אבל
אנחנו התערבנו ומנענו זאת.״
(במיה־מיה יש מחנה-פליטים ליד עיירה
נוצרית. במקום שוררת מזה שנים מתיחות
רבה. איש נוצרי ממיה־מיה השתתף ב־1975
בהתנקשות באוטובוס פלסטיני, שבה נהרגו
עשרות נשים וילדים. התנקשות זו הביאה,
בשעתו, להתערבות אש״ף במילחמת־האז-
רחים, ונראה כי לשם כך נערכה הפרו בוקציה).
אחרי
פרשת מיה־מיה, ומאחר שאריאל
שרון כבר ידע היטב את כל פרטי הטבח
שערכו הפלאנגות באוכלוסית תל־אל-זעתר
ב־ — 1976 מה ידעה ממשלת־ישראל ע ל . 0 כוונות הפלאנגות ז
כשנשאל שרון מה היה תפקיד הפלאג-
גות בעת הכניסה לביירות המערבית,
אמר :״אני מעדיף להשיב על כך בדל תיים
סגורות.״ מדוע!
כשנלחץ על־ידי השופט ברק, השיב
בקוצר־רוח בולט :״סוכם שתפקיד זד
פלאנגות יהיה להיכנם לשכונות-המחבלים־
שאתילא, צברה ופקהאני, שהיו מרכזי
המחבלים.״

השופט כהן שאל בפשטות :
״האם דובר אז (ב־ 15 בחודש, יום
הכניסה למערב ביירות) על טבח,
כפעולת־אזהרה ן״
שרון השיב :״לא נכנסנו שם

שאל שאלה פשוטה. שרון לא השיב ב-
״לאו״ פשוט. הוא התחמק באמצעות תשו בה
כוללנית.
מתבקשות כאן כמה שאלות:

• האם בשיחות שהתנהלו בין נציגי
ישראל וגציגי הפלאנגות, לפני המילחמה
ובזמן המילחמה, דובר על פיתרון ה-
בעייה הפלסטינית בלבנון !
• האם העלה בחן אחד הצדדים את
הרעיון של גירוש הפליטים הפלסטיניים
מלבנון !
• אם כן, האם דובר על מעשי-
הפחדה (טרור בלעז) ,כדי ליצור פאניקה
בין הפליטים חסרי״המגן, אחרי הרחקת
הכוחות הלוחמים הפלסטיניים!
• במיוחד, האם עלה רעיון זה בשיחה
שהתנהלה בין ראש־הממשלה, מנחם
בגין, ובין הנשיא-הנבחר, בשיר אל-
ג׳מייל, בנהריה !
>• האם הגדרת מחנות-חפליטים, בתשובתו
של שרון, כ״שכונות המחבלים״
וכ״מרכזי המחבלים״ ,כשכבר לא היו
בהם לוחמים פלסטיניים, אינה מלמדו(;
על כך שהיתה כוונה להרוג בהם את
הגברים, באמתלה שחם ״מחבלים״! י •
איך אפשר היה שלא לדון בן

ישיבה ב־ 1$בחודש, טנה הוטל על ה-
פלאנגות להיכנט למחנות, על פרטי
הטיפול באוכלוטיה האזרחית!

הא בגין ידע?
חתהתשובות המוזרות ביותר של
י שרון באה, כשנשאל על־ידי השופט
ברק אם ראש־הממשלה ידע על הכנסת
הפלאנגות לשאתילא ולצברה. תחילה ניסה
שרון להשיב, כדרכו, תשובה סתמית וכו ללנית.
אך כאשר ברק, כחוקר מנוסה,
חזר על השאלה בצורה חד־משמעית, השיב
שרון :״לפי מיטב ידיעתי, לא.״

עד כה היה קיים מניכור הרושם
הכרדר כי כנין היוה כסוד העניין,
והיה שותף! להחלטה עם קבלתה.
הוועדה כוודאי תתייחס, כהמשך
פעולתה, לשאלה זו.

^ הממשלה זומנה באותו יום גורלי, ה16-
בחודש, יום כניסת הפלאנגות למחנות.
הישיבה נערכה בשעה 7.30 בערב, בערך
בשעה שהפלאנגות נכנסו למחנות.
בישיבה זו דיבר השר דויד לוי (ויבורך־
על כד) על האפשרות של טבח. הוא גם
חזה מראש כי כל העולם יאשים בטבח
כזה את ישראל.
לוי אינו מומחה לענייני חוץ וביטחון.
אבל הוא הצטיין באומץ־לב, ואמר בפה
מלא דבר שבלי ספק גם שרים אחרים
חשבי עליו. אד נצרו אותו בליבם.
השופט ברק עמד על חשיבותה המכרעת
של נקודה זו .״האם (הערת לוי) לא הדלי קה
אצלכם נורה אתמה?״
תשובתו האופיינית שר שרון :״השר
לוי לא הסתייג מהפעולה. איש לא הסתייג
ממנה.״
אין זו תשובה כלל. השאלה לא היתד,
ימם לוי הסתייג, אלא אם אזהרתו לא הדליקה
נורה אדומה.

אם לוי חשב על אפשרות סכה,
היתכן כי שרון, איתן ואמיר דרורי
לא חשכו על כך? ואחרי שלוי
אסר את ז־דברים כסה סלא, ה•
יתכן כי ז!ה נשכח בו כמקום ץ

פיקוד הצפון, והפסיק את פעולות הפלאג־גות.

מעורר שאלות קשות ביותר:

• מתי נודע דבר הטבח לרמטכ״לז
• אם ננקטו פעולות בצהריים, האם
ידע הרמטכ״ל על הטבח עוד לפני״הצח-
ריים !
• מדוע לא התקשר מיד עם שרון
מביירות. בדרכי-הקשר הקיימות לעניינים
דחופים !
• מדוע החליט הרמטכ״ל לחזור
קודם־כל הביתה, ולטלפן רק משם לביתו
של שרון!
• כמה שעות בוזבזו ביגלל חחלטה
זו — שעות שבהן היה הטבח בעיצומו!
• מה נובע מכך לגבי יחטו של
הרמטכ״ל לטבח, אחרי שכבר ידע כי
הפלאנגות ״הגזימו״ ופגעו באוכלוטיה
״מעבר לצפוי״ !
אבל הדברים התמוהים בין שרון, איתן

ולא

שביגללה החליט לטוט לביירות,
סיפר לשרון במה העניין !
• היתכן כי שרון נפגש עם ה-
רמטכ״ל בשדה-התעופה ולא התעניין כלל
לדעת מדוע החליט הרמטב״ל לטוס
לפתע, בערב ראש־השנה!
• היתכן כי עד שעה 9בערב לא
התעניין שר״הביטחון מה עושת הרמטכ״ל
שלו בביירות !
• היתפן כי הרמטכ״ל לא ימצא
לנכון לדווח לשר־חביטחון, במשך כל
שעות היום, על הידיעות הנוראות שקיבל
עוד לפגי טיסתו, וגם בזמן
שהותו בביירות — ידיעות שהביאו אותו
לקבל החלטות מרחיקות-לכת לגבי ח-
פלאנגות !
• היתכן כי ישמור ידיעות אלה ב-
ליבו עד שובו לביתו בניחותא, ויטלפן
רק אז לשר!
• חיתכן כי הרמטכ״ל, יחד עם
אלוף־הפיקוד, יקבלו החלטות מדיניות

מוריס דרייפר הודיע לו על הטבח, טילפן
שרון סוף־סוף לבגין. הוא לא מצא אותו
בבית, כי ראש־הממשלה היה בבית־הכנסת.
בגין עצמו הודיע בשעתו כי שמע על
הטבח לראשונה מפי הבי־בי־סי הבריטי,
לפנות ערב.
כל זה מעורר שאלות. בין השאר:

• היתכן כי שר־הביטחון לא ימטור
לראש-הממשלה על מאורע כה חמור כמו
טבח המוני, מייד עם חיוודע לו הדבר!
• תיתכן כי ראש״הממשלה מצידו
לא יטלפן לשר-הביטחון, אחרי שנודע
לו על טבח בבית-חולים, ויסתפק בשיחה
עם הרמטכ״ל!
• מניין שמע על כך בגין !
• האם אחרי שנודעה לו ידיעת
כזאת הלך בגין לבית-חכנטת, כאילו לא
קרח דבר!
• מדוע לא הוציא שרון את בגין
מבית״הכנטת, באמצעות הקשר הקיים
לשעת-חירום !

6ע ש 0 0 8 6ש ד.
7 0 0 8 5 6 X 6 01
0 6 0 0 0 8 5 6 ,י £ן 1£1ן ן

?סזן!£ן 0

כדרכם של אנשים כמוהו, הסתבך שרון
מייד :
ברק :״האם דבריו של השר לוי לא
היו צריכים לעורר זהירות מיוחדת לגבי
מה שעלול להתרחש ז
שרון :״ננקטו צעדי זהירות מעבר
למה שאני מכיר בפעולות דומות.״
ביק :״למה ז״
מתעוררות כאן שאלות רבות. לפשל:

• היכן היה מנחם בגין, כאשר התנ
ה לו חילופי־דברים אלה כישיבת הממשלה,
בעצם הרגעים שבהם החל הטבח !
• אם בגין ל א שמע את הדברים
שנאמרו בנוכחותו — האם הוא מטוגל
בכלל לתפקד!
• אם בגין שמע אותם, מה עשה
כדי לוודא שאזהרת השר לוי לא תתאמת

!• איך אפשר לטעון כי ״בגין לא
ידע״ כאשר ברור כי הוא בעצמו ניהל
את הישיבה שבה הועלתה האפשרות
של טבח!
• מההם ״צעדי הזהירות המיו־
! חדים״ שננקטו, לדברי שרון !
• האם הם כללו אמצעים למעקב
אחרי המתרחש במחנות, באמצעות חיל-
ל או אמצעים אחרים ז
;^ 8 ₪ין עמדו צעדים אלה — אם אפן
:ה — במיבחן, כאשר נערך ה•
איך מתיישבת הודעה זו עם טענת
שרון, איתן ודרורי כי לא שמעו דבר
ולא ראו דבר במשך כל שעות הטבח !

ולי ידע ולה ד

ף * וכן שבמרכז החקירה עומדת שאלת
י העיתוי. מתי הוחלט מה? מתי נודע
מה למי? מתי הודיע מי למי מ הז
רון בן־ישי גילה ברבים שהודיע לשרון
על הטבח בערב ראש־השנה, בשעה 11.30
בלילה. לכן אי-אפשר היה עוד להכחיש
ששרון ידע. מה גם ששרון אמר לבן-ישי,
באותה שיחה, כי כבר שמע על כד קודם
לכן.
איד שמע? שרון :״סמוך לשעה 9 .
בערב התקשר אלי הרמטכ״ל מביתו לביתי,
ואמר לי שהוא חזר מביירות זה. עתה,
וכי במהלך פעולות הפלאנגות במחנות
83 פגעו באוכלוסיה האזרחית.״ וכאן באה.ההתבטאות על ש״הגזימו״ .הרמטכ״ל אמר
,לשרץ כי עוד בצהריים התערב אלוף

הידיז הטוב

קאדיקטורה של דק אומן בשיקאגו
טריביון. מלאך־המוות יוצא משער

שעליו מתנוסס השלט מחנה פליטים פלסטיניים. המארח: מנחם

ודרורי לא התחילו בערב. הם התחילו
עוד לפני־הצהריים.

מדברי שדון מתקפל הרושם כי
הרמטכי־ל מם כאותו יום לביירות
ביגלל הידיעות על הטבח בבבוקר,
לפני
ביירות. בשעה
הטיסה, נפגש הרמטכ״ל עם שרון
בשדה־התעופה בתל־אביב (שדה־דוב).

ר ק: הוא אמר מה הסיבה לנסיעתו
לביירות?
שרון: לא אמר.
מתקבל, איפוא, לוחש•,זמנים הבא:
בשעות הבוקר קיבל הרמטכ״ל ידי עות
על המתרחש בביירות, והחליט לטוס
לשם בעצמו.
כ־ 11.30 נפגש עם שרון בשדה־דוב,
אך ל א אמר לו שיש ידיעות כאלה.
אחרי־הצהריים נפגש איתן עם אלוף
הפיקוד ועם מפקדי הצבא הלבנוני וה-
פלאנגות.
בערב חזר הרמטכ״ל לביתו בתל־עדשים.
כ ־ !1.00כערב הודיע איתן לשרון כי
הפלאנגות ״הגזימו״ .הוא גם הודיע לו כי
הוחלט להפסיק כל פעולה (של הפלאנגות),
למנוע כניסה של כוחות נוספים של ד,פ-
לאנגות, ולהורות להפלאנגות להוציא את
כוחותיהם מ״שכונות המחבלים״ עד השעה
5.00 בבוקר למחרת.
זה מעורר שאלות רבות:

• האם יתכן כי הרמטכ״ר קיבל
ידיעה בעלת חשיבות לאומית עליונה,

בגין.״ בגין אומר לו :״האם התנהגת יפה בפנים, ידידי הפלאג־גיסט?״
הריעה כי הפלאנגות אינן אלא חבורות של רוצחים
שכירים בשרות ישראל הפכה נחלת הכלל בעולם המערבי.

חשובות ביותר — כגון מתן הוראה ל-
פלאנגות להפסיק פעולה ולצאת מהמחנות
— בלי אישור שר-הביטחון, ואף בלי
ידיעתו !
• תיתכן שכאשר אמר לו איתן מה
שאמר, הסתפק בכך שרון, מפני ש״היה
ברור לי שננקטו כל הצעדים״ — דבר
שהתברר אחר-כך שלא חיה נכון כלל!

ידע?

לץ סיפור נעשה תמוה יותר ויותר,
י י ככל שהדברים מגיעים לדרג גבוה
ביותר.
לפי דבריו, שמע שרון ב* 9בערב כי
היתד, פגיעה קשה באוכלוסיה האזרחית —
מה שנקרא בלשון הרמטכ״ל ״הגזימו״
ונקרא בלשון בני־אדם טבח.
כהן :״לא הודעת לראש־הממשלה על
תוכן הדברים שמסר לך הרמטכ״לז״
שדון :״לא.״

זה מדהים. נערך טבח, יהיו לכך
השלכות בינלאומיות כבירות, ד־שר*הביטחון
לא הודיע על כך
לראש־המסשלה *
למחרת היום, בשבת, התקשר ראש־הממשלה
עצמו עם הרמטכ״ל, בין 9ז־10
בבוקר, ושאל אותו לגבי מה שהתרחש
בביודהחולים בביירות (שם נערך טבח).
אחרי שמנכ״ל מישרד-
י בצהריים,
החוץ הודיע לשרון כי הדיפלומט האמריקאי

• מדוע לא ביקש שרון ממישפחת
בגין למסור לו לפחות מסר, שיטלפן
לשר־הביטחון עם שובו מהתפילה !
• אם היה מטר כזה, מדוע לא
התקשר בגין עם שרון בשובו ז
• האם יתכן ביכלל שכאשר כל הדברים
האלה התרחשו סביבו, שמע בגין
לראשונה על הטבח ברדיו לפנות־ערב!
• האם יכול אדם, שאינו מסוגל
לתפקד במצב כה חמור, להמשיך ולכהן
כראש ממשלת-ישראל!

אם לקבל את הדברים כפשוטם
— קל וחומר אם אין מקבלים
אותם כפשוטם — מצטיירת כאן
תמונה מבהילה של אטימות לב
ומוח.

מאורעות מעטים בתולדות ישראל הט ביעו
חותם כה עמוק על תודעת אזרחיה
ועל מעמדה הבינלאומי כמו טבח זה. אך
בזמן שזה קרה, שעה אחרי שעה, לא סבר
איש מן המעורבים בי זהו עניין חשוב.
התייחסו אליו כאל אירוע מישני.

האם היה מישהו מהם מתנהג
כך אילו נהרגו — למשל — עשרה
חיילי צה״ל בהיתקלות* בוודאי
שלא. תוך דקות היו מכשירי־הקשר
מעכירים את העניין לדרגים ה גבוהים
ביותר. הרצח ההמוני במחנות
זכה ביחס שהיה מתאים
לתקרית שבה נפצעו כסה חיילים.
לפי הידוע, מתקבלת התמונה הבאה :
רון בן־ישי, כתב שדה, שמע על הטבח
(המשך בעמוד )12

חזית הסירוב
(המשך מעמוד )4
שני גופים ציוניים אלד -היה זה
צעד נתל לקראת ההכרה בישראל
הציונית.
ניסר חמאד היה בה בטוח בהצל חת
היוזמה, שכינס ברומא מסיבת־עיתונאים
והודיע עליה, על דעת
ערפאת.

ואז התכרר כי ערפאת
הוטעה• מישהו היטעה את
ג׳וכאנוני, את ניסר חמאד
ובעקיפין את ערפאת עצמו.
הב להי
איש

ברגע
שכל היוזמות האלה
שילו וההזמנות היו צריכות
מסר ליעדו, התברר לפתע כי
במערך לא היה מוכן לבוא
שיח כלשהו עם הפלסטינים.
בנאום היסטרי לפני קהל אוהד־בגץ
בקריית-שמונה (ראו! עמודים
) 10-^11 צעק שימעון פרם שאיש
ממיפלגת-העבודה לא יורשה לנ סוע
לפגישה עם אנשי אש״ף. מול
פני הפרצופים המעוותים של בני-
הקרייה המוסתים, שונאי המערך
מבטן ומלידה, היה ברור לפרס
בי יוזמודשלום כזאת תעלה לו
בקולות.
הצטרף אליו יצחק רביו, שני מוקו
היה שונה. רבין רואה את
עצמו כנושא־הכלים העיקרי של
האמריקאים במדינה. הידברות ישי רה
בין ישראל ואש״ף הוגדרה על-
ידו כ״תבלה ביוזמת־השלום של
הנשיא רגן.״ חוץ מזה, אמר, ,על
מה יש לדבר אם לא על הקמת
מדינה פלסטינית ז ולכך מתנגדת
פיפלגת־העבודה !״

אנשי הימץ כמיפלגזז, ובראש
וראשונה יצחק רכין
עצמו, איימו לתבוע את גירושו
מן זזסיפלגה שד כד
חבר שישתתף בהידברות
עם אש ״ף. רמז דומה השמיע
חיים כר־לב.

מול מיתקפה זו נפוצו היונים
של המערך כעלים נידפים ברוח.
לפתע לא נמצא איש שהסכים אי-
פעם להשתתף בפגישה. כמה מהדו ברים
הודיעו כי לא ישתתפו ב־מיפגש.
כל עוד לא הביע אש״ף
נכונות להכיר בישראל״ — תוך
התעלמות מעשרות ההצהרות ברוח
זו, וגם מעקרונות־היסוד של ממי־פגש
עצמו, הכוללים הכרה מפור שת
בישראל, ושאש״ף הסכים להם.
הגדיל לעשות יוסי שריד. הוא
הודיע שייפגש אך ורק עם יאסר
ערפאת עצמו, וגם זה רק אם ית חייב
ערפאת מראש להכיר ביש ראל.
בסיגנון של עליונות שאל
מה הטעם בפגישה עם אנשים, מהדרג
השני והשלישי,״ שהצהרו תיהם,
עלולות להיות מוכחשות
למחרת היום.״
(איש אש״ף יכול היה לטעון
כי שריד עצמו הוא בקושי, מ הדרג
השני והשלישי״ במיסלגתו,
שהיא באופוזיציה, וכי הצהרותיו
הוכחשו לא פעם על־ידי מיפלגתו.
זה קרה גם הפעם: פרס לעג לשריד
בגלוי, ואסר ששריד אינו
מעז לקרוא לכינוס מרכז המים-
לגה לדיון בענייו זה, כי שם יישאר
במיעוט של איש אחד).
ערב המילחמה קיים שריד ב פאריס
מסיבת־עיתונאים פומבית,
ובה קרא לד״ר עיצאם סרטאווי
להיפגש עימו בפומבי. כאשר קיבל
סרטאווי הזמנה זו, הודיע שריד
כי אינו מוכן לבך.
הבעייה של שריד היתד, גם
בעיית כל שאר היונים במיפלגה.
— אך אלה שתקו. לפחות. הם
הועמדו לפני הברירה הפשוטה ל וותר
על כל פעולה ממשית למען
שלום ישראלי־פלסטיני, או להסתלק
מהמיפלגה. איש מהם לא היה מו כן
להקריב את מקומו במיפלגה
למען הרעיון. המושב בכנסת נר אה
להם חשוב יותר מאשר המושב
בוועידת הידברות ישראלית־פלם־
טינית, העשויה להיות היסטורית.

התוצאה: התרגיל כולו
־פך, כדין ןכד, תרגיל של
הונאה — כשמיפלגת־העכו־רה
היא הצד המרמה, ואש ״ף
הצד המרומה. התוצאה לגכי
עתיד ההידברות כין שני העמים
עלולה להיות שלילית
כיותר.

ועידת-רומא
בינתיים נדחתה
רשמית, באמתלה שכדאי לקיימה
רק אחרי כינוס מושב המועצה ה לאומית
הפלסטיני שייערך בעוד
כחודש באלג׳יר או בתוניס.

היה זה תירוץ דחוק, שהרי
המטרה העיקרית של
ועידה כזאת היתה צריכה
להיות הפוכה: לספק תחמושת
לכוחות־השלום כאש
ף, כדי להשיג כמושב
המועצה החלטה חדימשם־
עית כזכות ההכרה ההדדית
כין ישראל ואש׳׳ף

העיתונות בישראל חגגה * .פר שנים,
שלא היה להם מושג על המתרחש
מאחרי הקלעים, גיבבו
שטויות. בלטה כתבה של אהוד
יערי, שלא ידע על מה הוא
מדבר, ושכרך ביחד עובדות ודב רים
מצוצים מאצבעו של מישהו,
שהזין אותו במידע כוזב. בין השאר
סיפר יערי כאילו הגיעו ראשי
אש״ף למסקנה שאין טעם במג עים
עם, שמאלנים״ ישראלים, ש עימם
מתקיימים המגעים זה שנים,
ושהחליטו לבוא במגע עם מיפ־לגת־העבודה
בלבד. אף מקור ב־אש״ף
לא אמר זאת. בכל המגעים
השתתפו אנשי מיפלגת־העבודה ל צד
אנשי המועצה הישראלית למען שמילאו שלום ישראלי־פלסמיני,
תפקיד חשוב בנסיון לקרב את י ד
ני-המערך לעניין•.
אהוד יערי, הפתאים את עצמו
במהירות למי שעשוי להיות ה-
שילטון הבא בישראל, הגדיל לע שות
כאשר הזמין את וילי גפני,
אחר מפעילי ניו אוטלוק שאינו
בתוכנית זה
פוליטיקאי, לראיון
הזמן. בראיון זה הצליח יערי ליצור
את הרושם השיקרי, כאילו
אש״ף הוא שחיבל במיפגש בפירנ צה
— תוך העלמת האמת הפשוטה
שמיפלגת־העבודה כפתה על היונים
הלכודים שלה למעול באמון אש״ף.
יערי גם העלים את העובדה שאש״ף
הסכים לנוסח הישראלי של
עקרונות־היסוד, הכוללים את ה הכרה
בישראל. גפני מצירו לא
רצה, כמובן, לשרוף את הגשרים
שלו עם המערך על-ידי אמירת ה אמת.

אחרי מושב המועצה הפלסטינית
ניתן יהיה לכנסה בכל זאת, בהש תתפות
אנשי המערך. בניגוד ליוסי
שריד, שתקו היונים האחרים ו-
מיפלגת־העבודה שהיו מעורבים ב יוזמה,
ואחד מהם — אהרון הראל
— אף השמיע בטלוויזיה דברים
אמיצים למדי.
היונים התאוששו מן ההלם הרא שון,
כאשר נוכחו לדעת כי האור גיה
בעיתונות אינה מעוררת הת רגשות
ציבורית רבה. הרעיון של
הידברות עם אש״ף הוא הרבה יותר
פופולארי בציבור מכפי שמשתקף
בכלי־התיקשורת.

אך הכעייה היסודית לא
תשתנה כקרוב. מיפלגת־העבודה
היא חדק מחזית*
הסירוב הישראלית. מנהיגיה
חוששים מפני אוכדן־קולות,
אם תשתלב המיפלגה כמא־מצי־השלום
עם אש ״ף. והיד
נים כמיפלגה לא יסכנו את
מעמדם ואת סישרותיהם הבכירות

אנשי שלום עכשיו נהגו השבוע
בצורה זהירה יותר. הם פירסמו
הודעה שקולה, שבה הודיעו כי
אינם מקיימים מגעים עם אש״ף —
אך רמזו שהדבר אפשרי בעתיד,
כאשר הציבור הישראלי ישתכנע
כי אש״ף מוכן להכיר בישראל.
באופן פרטי הסבירו ראשי שלום
עכשיו כי רבים מהם תומכים בנד
במדינה הצנזורה
שערא־יה מ חו כמת
כסוף השבוע איבד עודד
קומלר את מעט הסיספטוה
שרחשו לו בתחילת השבוע
החלטת המועצה לביקורת סרטים
ומחזות, שאישרה את הצגת הפטריוט
אחרי תיקונים מסויימים, הבי אה
לתגובה גזעמת כלפי עודד
קוטלר. עתה איש כבר לא התייחס
אליו ברצינות. בתוך שבוע הוכיח
קוטלר כיצד ניתן לנצל (ראה יומן
אישי) באופן ציני את הציבור ואת
הצנזורה, כדי להציל קאברט גרוע
מכישלון קופתי.
ההתחלה היתה יוצאת דופן. הצג-
זורה בהחלטה גרירה, פסלה מחזה
שלם. תיאטרון וווה־צדק הו דעש הוא
יעלה את המחזה, שכתב חנוך
לווין וביים קוטלר, למרות האיסור.
ביום השני שעבר התנהלו שיחות
טלפון רבות בין התיאטרון והכנ סת.
קוטלר עשה מאמצים רבים
להביא לבכורה, שלא אושרה, חב
קצין
מישטרה הזמין את קוטלר
ואת טרץ׳ לחקידה. הוא לא ניסה

למנוע את העלאת ההצגה
כמעט כל הצופים הסכימו שהמ חזה
הוא כישלון של חנוך לווין,
מחזאי מוכשר, אך תירצו את הי שארותם
באולם כהזדהות עם עקרון
חופש הביטוי התיאטרלי וביטול ה צנזורה.
ראשי
התיאטרונים בארץ התאר גנו.
הוחלט לקיים עצרת־חירום ב תיאטרון
הקאמרי. בכנסת עברה
בקריאה ראשונה הצעת חוק של
תנועת שינוי שקראה לביטול הצנ זורה.
ארבעה ח״כים מהקואליציה [
תמכו בחוק. היתד. תחושה שבמאי
בק לביטול הצנזורה תנצח דעת-
הקהל הנאורה.
׳ התר מי ת • ואז, בצהרי יום שי שי,
בתיאטרון הקאמרי, התגלתה
התרמית.
בתום חלק הנאומים, עלה קוטלר
לשאת את דברו. הוא פתח בווידוי
אישי על הרגשתו הנוראה כמפר
חוק, ואחר־כך קרא מהכתב החלטה
של תיאטרון נווה־צדק. ההודעה

התוצאה: מלאכת־מחשכת
של סילוף.

מ ל כו ד ת
המוורד
ף ני סיון להידברות עם מי •
י פלגת־העבודה הוא חלק מן
האסטראטגיה הכללית של אש״ף,
שיש לה שלושה ראשים :
!• התקרבות לאמריקאים, כדי
להשיג הכרה אמריקאית באירגון
תמורת הכרה של אש״ף בהחלטה
242 ובחוקיות הקיום של ישראל.
!• התקרבות לכוחות־השלום ב ישראל,
כדי לעזור להקמת ממשלה
ישראלית אשר עימה ניתן יהיה ל הידבר
על פיתרון הבעייה הפלס טינית
בדרכי־שלום.
י • התקרבות לירח, כדי לשתף
את המלך חוסיין בתהליך־השלום,
בשיתוף־פעולה הדוק עם אש״ף.
המלך חסן ממארוקו — אותו חסן
שבתור יורש־העצר ישב בראש
ועידת־פירנצה הראשונה — פעיל
בכל התהליכים האלה. כראש מיש-
לחת מטעם הפיסגה הערבית התראה
עם רונלד רגן והציע לשלב את
תוכנית־רגן בהחלטות־השלום של
ועידת־פאם. הוא מתעניין בכוחות-
השלום בישראל ומטפח את ההת קרבות
בין ערפאת וחוסיין.
התנהגות, מיפלגת־העבודה וגרו רותיה
הוציאה אותן מכל חשבון
פוליטי, בטווח הנראה־לעין. אמנם,
היוזמה לכנס ועידה בפירנצה לא
מתה לגמרי. ויוזמיה עדיין מקווים
• גס הודעתו של אורי אבזרי
ברדיו סולפה, וקיבלה וושוועות כוזבת.
אבורי אמר כי העויין היה
תרגיל של יוזסי־ציבור מטעם המערך.
בשידור התקבל הרושם כאילו
אמר אבורי שזהו תרגיל של
יחסי־ציבור מטעם אש ״ף.

לסגור את המסך
געים עם אש״ף, אך חשוב להם
יותר בשלב זה לשמור על הקונ סנזוס
הרחב ביותר, המאפשר לזר מים
השונים לפעול בתנועה.
בתוך אש״ף עצמו תגבש פרשה
זו, מן הסתם, את ההבנה כי כל
הידברות ישראלית-פלסטינית יכו לה
לכלול בשלב זה רק את כוחות-
השלום האמיתיים משני הצדדים,
המכירים בזכות-הקיום של ישראל
ובזכות הפלסטינים ל מדנ ה משל הם.
מגעים כאלה מתנהלים מזה
שנים. בראש הצד הפלסטיני עומד
עיצאם סרטאווי, הפועל בתיאום
הדוק עם ערפאת ועמיתיו, ובראש
הצד הישראלי חברי המועצה היש ראלית
למען שלוס ישראלי־פלס־מיני.

חנסיון
לעשות קפנדריה
הוביל לפרשה מכישה זו,
שכה נפלו אגשים בעלי וזנוך
טוב משני הצדדים במלכודת
שטמנו להם ראשי המערך.

התוצאה העיקרית שיל הפרשה
היא חיזוק ידיהם של הכוחות הקיצוניים
באש״ף והחלשת כוחות
השלום מ, דווקא לקראת המושב
המכריע של המועצה הלאומית ה פלסטינית.
כמו תמיד, חדת הסירוב
הישראלית, הפעם בהנהגת המערך,
משתפת פעולה עם חזית הסירוב
הפלסטינית.

רי־כנסת. הגיעו חמישה, ועימם
עיתונאים וצלמים. כאשר ביקשו
הצלמים להיכנס לאולם עם מצל מותיהם,
טען המנהל האירגוני של
התיאטרון, דני טרץ /שאסור לצלם
הצגת תיאטרון. גם כאשר הוסבר
לו שהצלמים יצלמו רק במיקרה
שהמישטרה תעלה על הבימה ותו רה
על הפסקת ההצגה הוא התנגד.
״את זה אני לא רוצה שתצלמו,״
אמר.

המישטרה

הפריעה.

מישטרה לא באה בערב הראשון,
אולי משום שעודד קוטלר, אחיו
של עיתונאי מעריב בעל הד עו ת
הימניות יאיר קוטלר, ידע שני דב רים:
ראשית, על־פי החוק הוא מס תכן
מעט מאוד. שנית, שמפקד
מישטרת תל-אביב לא ישים עצמו
ללעג ולא יעמוד על הבימה כדי
לסתום פיו של מחזאי.
למחרת, בהצגה השנייה, כבר היו
עיתונאים ורשתות טלוויזיה מכל
העולם. צלמים לא הורשו להיכנס
לאולם, אך הטלוויזיה הישראלית
הורשתה לצלם בשידור חי קטע מ ההצגה
ומהקהל, רובו מוזמנים ש ישבו
באולם.

כללה החלטה על הפסקת ההצגות,
עד שהצנזורה תקיים דון מחודש
על נוסח מתוקן של המחזה. כל
זאת על־פי הצעת היועץ המישפטי!
לממשלה.
דבריו של קוטלר זיכו אות ^ ^
ריאת בוז של ידידו לשעבר, בן־צ^ן
מוניץ, מרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת
תל-אביב. הקהל, ש האמין
לתומו שתיאטרון נוווז־צדק
שונים,
המסובסד על-ידי גורמים
הוא חוד החנית במאבק נגד הצנ זורה,
הבין שרומזק
לקראת סוף השבוע התברר ש המחזה
שהוצג פעמיים בנווה-צדק,
היה שונה באופן מכריע מהמחזה
שהוגש לאישור לצנזורה. המחזה,
כפי שהועלה על הבימה אושר על־ידי
המועצה, להוציא שני קטעים
קטנים.
בשלב זה הוברר שהתיאטרון ה*
תל־אביבי משך באפם את הישר אלים
המתנגדים בבל ליבם לצנזו רה
על מחזות וסרטים, כ ד לקדם
את מכירותיו.
קוטלר יצא מהמישחק, אך המ ׳—
אבק
ימשך, גם אם בלעדיו.
העולם הזה 2366

אחת ההערכות הרווחות בצמרת המיפלגה
היא שאם מנחם בגין לא יעמוד בראש
רשימת הליכוד בבחירות הקרובות, לא
יהיה מנוס לסיפלגה מפני הופעה נפרדת.
באופוזיציה לעמדה זאת, המשותפת כמעט לכל
הנהגת המיפלגה, נמצא רק השר אברהם שריר.

העולמית
ת 11!1ן < ך

שגריר ישראל בארצות־הברית, משה
ארנס, לוחץ להחזיר את הורביץ לארץ.

* ש מיו ב קו סטה־ ר־ ק ה
המניע העיקרי לביקורו הקרוב של
שר־החוץ, יצחק שמיר, במדינה המרכז־אמריקאית
קוסמה־ריקה אינו ״הידוק
הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים״ ,אלא
חתימה על הסכם בתחומים צבאיים,
ובכלל זה אימונם של קציני־הצבא של
קוסטה־ריקה בישראל בלוחמה נגד
פעולות־גרילה.

הפל אנגי ס ט

היומון האמריקאי ״ניו־יורק טייטס״
פירסם, כי האיש שעמד בראש פעולת
הפלאנגות במחנות הפליטים צברה
ושאתידא הוא סוכן הסי־איי־אי, אשר
סיים את בית־והספר לפיקוד ומטה
שד צה״ל.
כידוע, עמד כראש פו ״ם תת־אלוף
עסרם מיצנע, שביקש להשתחרר
מתפקידו אם לא יתפטר אריאל שרון
מתפקידו כשר־הביטחון.

דוייח!המור ב סו בוו ח
בקרוב עומד להתפרסם דו״ח הביקורת על פעולות
הסוכנות היהודית במרוצת השנה החולפת.

בדו״ח ייכללו סימצאים חמורים כיותר
בתחומים רבים•

נציג ה לי ב ר לי
ב סו בוו ת

של פויים

! בג! הוריד המדד
עיתונאי זר, שהעביר לארצות־הברית
ידיעה על כך שראש־הממשלה, מנחם בגין
גורה, גרם לירידת מדד דאו־ג׳ונם בבורסה
<4הניו־יורקית, ולגל שמועות בירושלים.
בירושלים עטו עיתונאים על יועצו לענייני־תיקשורת
של ראש־הממשלה, אורי פורת׳ וביקשו לבדוק אם
ראש־הממשלה, או אולי אשתו, עליזה׳ נפגעו.
אחרי בי ת ר קצר התברר שהיתר. זו שמועת־שווא
הידיעה שודרה בתחנת טלוויזיה מקומית פעם אחת
׳בלבד. משלא זכתה באישור, לא שודרה שוב.
אך בניו־יורק זה הספיק לגרום לבהלה בקרב
ברוקתם שונים.

המפד ״ל וב ד גורן
המפד״ל לא תסכים לדרישתו של ראש הממשלה
להאריך בתקופת־כהונה נוספת את שתתו של הרב
שלמה גורן כרב ראשי.

לעומת זאת תסכים המפד״ל לפך שגורן
יופל להתמודד בבחירות פתוחות על תקופה
נוספת כאשר ברור כי אין לו כל סיכוי
לזכות.

גורן ל לי כו ד
לא מן הנמנע שהרב הראשי האשכנזי, שלמה
גורן, יופיע כחטיבה דתית בליכוד, ולא יקים רשימה
עצמאית אם הוא לא ייבחר לכהונה נוספת ברבנות
הראשית.
תנדעת־החרות ׳תעשה כל מאמץ למנוע מגורן לרוץ
במיסגחת עצמאית או בתנועה אחרת.

ה לי ב ר לי ם נערכים
ל ב חי רו ת
כמיפלגה הליברלית בליכוד מתחילה
היערכות שקטה לקראת האפשרות
— שהסיפלגה תופיע בבחירות הבאות שלא
^בסיסגר ת הליכוד.

בעוד שלושה שבועות תיערך במיפלגה הליברלית
ההתמודדות על המקום המוקצב למיפלגה בהנהלת
הסוכנות.
חמשת המועמדים הם החבר הנוכחי, הח״כ לשעבר
אברהם כץ; יו״ר הוועד הפועל הציוני, מרדכי
דיין, הנתמך על־ידי השר שימחה ארליך; מזכיר
חברת־התיקשורת, אריה אבן, הנתמך על־ידי השר
יצחק מודעי; יו״ר החברה לפיתוח אילת, ניסן
נוימן, וסגן ראש עיריית נתניה דב אבידן.

ההערכה במיפלגה היא שהזוכה יהיה
ניסן נוימן.

כתבה מהלוויין
מהדקת החדשות של הטלוויזיה הישראלית
נאלצה לקנות מהלוויין את הכתבה על
המהומות שהיו על המסלול בנמל התעופה
כן־גוריון.
צוותי הטלוויזיה הישראלית לא היו במקום, אחרי
שהכתב חנן עז ת, שסיקר את הסיכסוך באל־על
מתחילתו, יצא לחופשה. מי שהיה אמוד למלא את
מקומו, ראש הדסק הכלכלי אלישע שפיגלמן, לא
היד. מעורה במתרחש. בטלוויזיה יש ביקורת רבה
על שפיגלמן, שחזר מחופשה אתכד. ב ת חודש,
ושיצא מייד לשליחות־הסברד, מטעם הממשלה
בארצות־הבר״ת.

מבריחי מסורבי
ל ח דו ת
אחת הסיבות לאי־פירסום שמותיהם
של האנשים שהבריחו כסף
לשווייץ, באמצעות איש־העסקים ישראל
זילברברג, היא שייכותם הפוליטית.
אחד
המבריחים הוא חבר במועצת
עירי׳ה חשובה מטעם הליכוד. מבריח
אחר הוא איש־עסקים, שהיה בהנהגת
אצ״ל, ומבריח שלישי הוא קבלן המקורב
לחרות.
ברשימה שנתפסה אצל זילברברג
יש מה שמות, והלחץ לאי־פירסומם
מגיע סכמה וכסה מקורות כמיפלגות
פוליטיות.

אלי ניסן ד חו פשה
אלי ניסן יצא לחופשה ללא תשלום, אחרי
שלא התממשה התוכנית שיינתן לו
לעמוד בראש מחדקת־החדשות בטלוויזיה.
ניסן היד. מועמדם של מנכ״ל רשות־השידדר, יוסף
לפיד, ושל מנהל הטלוויזיה, טוביה סער, אך
הוא העמיד תנאים שהשניים לא היו מוכנים לעמוד
בהם, שכן הם אינם רוצים בעצמאות רבה מדי
למחלקת החדשות.

לאחרונה חלד. רגיעה ביחסים הקשים שהיו בין
מנהל רשות־השידור, יוסף לפיד, ובין נציגי
הממשלה בהנהלת הרשות.

הסיבה: לידי הקיצוניים שבין החברים
בהנהלה הגיעו ידיעות על כך שמתוכננת
מערכת־טיהורים גם ברדיו, כדומה לזו
שבוצעה בטלוויזיה, כדי להבטיח את
צייתנותו של ״קול ישראל״.

הורביץ ל ח רו ת
ראש־הממשלה מעוניין במינוי של הרי הודביץ,
שנכשל בתפקידו כיועץ הסברה בשגרירות
בוושינגטון, לתפקיד ראש תנועת־חרות העולמית.

ל ק רנ ףאת הרדיו

שיתוף־פ>וולה
למען העישון
שני שרי־המישפטים לשעבר, חיים
צדוק מהמערך ושמואל תמיר מד ׳ש,
משתפים פעולה ביניהם בעריכת לובי
בץ חברי־הכנסת, למניעת חקיקתו
של חוק שיחייב פירסום אזהרה מפני
הסכנה הטמונה בעישון סיגריות, על
גבי החפיסות עצמן, כמקובל בארצות־הברית
ובמדינות אחרות במערב.
תסיר מייצג את יצרני הסיגריות
הישראליים, ואילו צדוק מייצג את
יבואני הסיגריות.

הבי מ ה 1ג ד
בר־־־שביט
תיאטרון הביסה פנד. לרדיו בבקשד. שלא לשדר
הקלטה של תוכנית תיאטרון של שחקנים או של
בימאים. סימפוזיון שנערך לזיכרו של השחקן ארי
קוטאי.

באותו ערב התבטא השחקן שלמה
בר־שבים שתיאטרון ״הבימה״ מת מאז
פורק קולקטיב השחקנים, ונקבר ביום
שבו נקברה חנה רובינא. הוא טען,
שהכימאים השתלטו עד התיאטרץ
והשחקנים, כמוהו, נותרו ללא רכוש וכסף,
וללא ״הבימה״•
מנכ׳׳ל התיאטרון, שמואל עומר, והבימאי דויד
לוין הזמינו את בר־שביט לבירור, ופנו לרדיו
בבקשה להימנע משידור התוכנית

טלפון לחצני
ב ר חו בו ת
למרות שתור הממתינים לטלפץ הולך
וגדל — כיום יש יותר ם־ססצ אלף
ממתינים — החלים סשרד־התיקשורת
להחליף את מכשירי־הטלפון של המנויים
ברחובות. למכשירים חדשים, המופעלים
בלחצנים.
המכשירים ברחובות יוחלפו בחודשים הקרובים,
והכוונה היא להחליף בהדרגה את כל המכשירים
בארץ.

כסףלמס בי רי ס
אנשי־אקדמיה ואנשי־מדע ישראליים, השוהים
בארצות־הברית בשגת־שבתון, מוצפים לאחרונה
׳בהצעות מפתות מטעם הקונסוליות הישראליות.

למרצים ולסדענים מציעים להסביר את
עמדות סמשלת־־הליכוד, תמורת סכומי־כסף
גדולים. רבים מהם, גם מי שעמדותיהם
נוגדות את עמדות הממשלה, אינם
עומדים בפיתוי ;הכספי הגדול.

אירגוו חזית
רבים סהאירגונים הפרדישראליים שצצו
בארצות־הברית הם פרי יצירתה של
השגרירות הישראלית בוושינגטץ, המסמנת
מודעות ופירסומים בעיתונות בשמם של
״אירגונים״ אלה.
פעילות זאת מאורגנת על־ידי אורי אורן, מי
שהיה דוברו של שר־השיכון דויד לוי, שהוא כיום
איש יחסי־הציבור של המישלחת הכלכלית של
ישראל בניו־יורק.

נחו נשחה תג־ן
בכיס החולצה. שום תיק, שום ניירות, את
כל זה הוא משאיר לדובר החדש שלו,
חיים וייצמן. הוא מעשן סיגריות קנט,
מתייחם לעיתונאים שסביבו. מדברים, בעיקר
על ועדת־החקירה, נושא החוזר ועו לה
לאורך כל הדרך. גם בחזרה. בזה, אולי,
תלוי עתידו הפוליטי. הוא מדבר בשקם.
קצת מונוטוני.

כמו מביס בלילה אביה של בעלת הביוג
עולה ממרוקו, נזחבה ל־שימעון
פרם, בכניסה לדירה עם זר פרחים.
מאחוריו עומדים כל קרובי־המישפחה וה שכנים.
כולם מחכים ביראת כבוד לאורח.
^ דרך חזרה מקריית־שמונה שמענו
* בחדשות, שיוסי שריד נאות להסכים
להיפגש עם יאסר ערפאת. פרס שותק,
אינו מגיב. לפני חצי שעה גמר את נאומו
בקריית־שמונה, שם אפר :״איש מהמערך
לא יסע להיפגש עם אנשי אש״ף.״ לילה.
איש מהעיתונאים אינו מוציא הגה. שומעים
חדשות.
חוזרים לתל־אביב. הסיוט נגמר. פרם
פותח חלון, מדליק סיגריה. מבחינתו, הכנס
היה ניצחון. הליכודניקים אמרו שהכנס לא
יתקיים. לכן מספיקה העובדה שהכנס התקיים,
הנואמים נאמו — זו ההצלחה
כולה.
שבת אחרי הצהריים. שמונה ע״תו־נאים
ושימעון פרס נוסעים לקריית שמד
נה. הוא בלבוש חופשי. מיכנסיים שחו רים,
חולצה תכלת — שרוולים מקופלים !
בנעליים שחורות מצוחצחות. עט פשוט

ך* רוח פורעת את שערותיו. מדי פעם
י י הוא שולף מסרק קטן, מתקפל, מהכיס
האחורי ומסתרק. חמישה צלמים סביבו.
כולם מסתכלים ובוחנים אותו. כולם רכו נים
סביבו. והוא מודע.
השינאה, הוא אומר, היא לא אישית
אליו. זה רק מפני שהוא עומד בראש.
למה, אם כך, הויא ממשיך בדרך ז למה
אינו עוזב? האם יש כאן הקרבה ז ״לא,״
הוא עונה ,״אני לא מקריב. אני פשוט
ממלא חובה אזרחית.״ פוליטיקאי .״ב־קריית־שמונה,״
הוא ממשיך ,״הצביעו 4000
בוחרים לליכוד ו־ 1400 למערך. אלה האנ שים
שביקשו שאבוא. אז אני יכול שלא
לבוא ז״
לא. הוא לא פחד בפעם הקודמת .״אסור
להראות פחד,״ הוא אומר, .׳וחוץ מזה —
מה כבר יכול לקרות?״ ובכל זאת הוא
נראה מתוח.
מתקרבים לקריית שמונה. השמש שקעה,
כבר חושך. משתרר שקט מתוח. מה יהיה ז
פרם מבקש מהנהג לנסוע לאט .״יחכו
לנו ב־! 5.30״ הנהג מאים. סירוק אחרון.
הפעם הוא מסרק גם את הגבות. בתנועה
זריזה. איש לא שם לב.
במבואות העיר, בחושך, מחכות שלוש

מכוניות. הכל נראה כמו משימודפשע,
העומדת להתבצע. כמו גנבים בלילה.
יורדים. לוחצים ידיים. חיוכים מתוחים.
אנשי־ביטחון מקיפים אותו. השב״כ בכל

ענת ס רגו ס ט׳
זאת דואג. פרם עובר לוולוו. נוסעים ל-
מישפחה.
בית־דירות. ילדים קטנים עומדים בחוץ.
כמה שוטרים. אנשי־ביטחון. בעל־הבית

ציבעונית ומכשיר וידיאו
תמונות־נוף על הקירות.

בפינת־החדר.

שולחים את פרם לשבת בכורסת־הכבוד,
בראש השולחן. הוא ניגש, מחייך. נבוך.
מתיישב. הוא לבדו. והשולחן הענק מולו.
כל הכיסאות ריקים. כולם מביטים בו.
רגע של מבוכה. עשרות אנשים נדחפים׳,
אף אחד אינו מעז לשבת.
בסוף כולם מתיישבים. רפי אוחנה, חבר ^
הוועדה המרכזת של ההסתדרות, תושב
קריית־שמונה, מתיישב ליד פרם. מנסה
לנהל שיחד״ ח״כ רענן נעים, מרמות-
נפתלי שבגליל־העליון, מתיישב לידו. פרם
שואל את רחל, בעלת־הבית, על הפישפחה,

,בגין אמר

שי מעון פרס ניסה לדבר אל ליבו של הקהל •שצעק ״בגין,
בגין!״ ואמר להס שאפילו בגין ביקש שלא יפריעו לו
לדבר. אבל הכל היה לשווא. משמאל: עמרם בן־שימעון, תושב קרייוז־שמונה, צועק
״בגין, בגין וטוען שבגין עזר לעיירה יותר מאשר פרס ולכן הס איננו רוצים בפרנו.
מקבל אותו למטה. צלם מקומי מכרכר
סביבו. כולם מצלמים. חיוכים.
עולים למעלה. כל הדלתות פתוחות.
לחיצות־ידיים בכל קומה.
מגיעים לדירה. מרוקאים. בפתח עומ דים,
כמו בתמורה מישפחתית מתחילת
המאה, הסבא, כשזר־פרחים קטן בידו.
הסבתא, האשד״ הילדים, הקרובים והשכ נים
— כולם. חבורה גדולה וציבעונית.
ברכות במרוקאית. חיוכים, הבזקי־מצלמות.
פרס הגיע. הם זכו בזה. מיפלגת־העבודה

על הילדים, על קריית־שמונה. מנסים לע סות.
לא יודעים מה לומר. האירוע מרגש
מדי. מבוכה.
במיטבה עומדות הנשים ושולחות צל חות
של מאכלים פנימה. בעל־הבית עומד
בצידו השני של השולחן וצועק ״תביאו
סיגארים !״ מביאים.
״אז מה חסר בקריית־שמונה?״ זוורק
פרם שאלה לאוויר.
״חסרה הסברה,״ הם עונים .״סניף המע רך
לא מורגש כאן.״

שום ובו לא עזו: פוס נשאו
פולני, ובגין נשאו מאווקאי

רבד מור השולחן

שימעון פרס הגיע לדירתו של רפי אבן־צור,
מרוקאי מקריית־שסונה. כולם קיבלו אותו
בחיוכים. השולחן בסלון היה עמוס בכל טוב. את האורח הושיבו בראש השולחן העמום.

הצליחה למצוא בקריית־שמונה מישפחה
מרוקאית אמיתית, שתסכים לארח את
שיסעון פרם. רפי אבן־צור, עולה ממכנס
שבמרוקו. פועל. חמישה ילדים. דירה
קטנה. כל מה שדרוש כתפאורה. גם האשד,
מרוקאית. הוריה כאן. ה פעלו ב־1955
ממרוקו.
בסלון שולחן גדול. עמום בכל טוב. בירה
תוצרת־חוץ, משקאות קלים, ויסקי, מאכ לים
מרוקאים מעשה־בית, עוגיות, פשטי דות.
הכל מסודר. שורות של כיסאות
משני צידי השולחן. בית ממוצע. טלוויזיה

המאכלים זורמים לשולחן. פרם אוכל.
בזהירות. במזלג. לא בידיים. בקושי בולע.
״טעים מאוד,״ הוא מעיד לבעלודהבית.
היא — ׳מתמוגגת מאושר! .בשבילה זה כבוד
גדול לארח את שימעון פרם. היא הכינה
את זה היטב. רואים.
שש וחצי. הכנס נקבע לשעה שבע. יש
עוד חצי שעה. על מה מדברים ז מביאים
את הילדים, שיצטלמו עם האורח החשוב.
הוא מושיב ילדה על הבירכיים, מחייד
אליה, מלטף את הראש .״איך קוראים
לד ז״

״ימית,״ היא עונה.
ככה זה. הפוליטיקאים אוהבים להצטלם
עם ילדים, זה עושה רושם טוב. וילדים
כאן לא חסרים. מרוקאים.
״מדוע כולם צועקים בגין־בגיוז״ שואל
פרם. מישהו קופץ ואומר שהבעיה היא
כלי־התיקשורת.
ח״כ רענן נעים מדבר. כולם שותקים.
״הבעיה היא, שהמילחמה האחרונה שיח ררה
את התושבים מפחד. ואת המילחמה
עשה בגין,״ אומר רענן נעים.
רעש איום מסביב. כל השכונה במיס־דרון
הצר. כולם מנסים להציץ פנימה,
לשלוח ילד לצילום עם האורח. הילדים
בוכים. חם. עשן של סיגריות ממלא את
החדר.
לגימה מאחור
^ וחפיםלפרס עוד צלחת. הוא טועם.
י מחייך. מדליק סיגריה. תיכף זזים.
לחיצות־ידיים. חיוכים. נפרדים.
זהו. הגיע רגע־האמת יוצאים לרחוב.
אל הכיכר. מי יודע מה מצפה ש פז
שוב לחיצות־ידיים בחדר־המדרגות. יור דים
למטה. כאן — חבורה של ילדים
קטנים, כבני ,8צועקים ״בגין, בגין!״
נו. זה מתחיל!
שומרי־ראש סביבו. פרס נכנס לוולוו,
ואל הכיכר. שם התכונה רבה. מאות שוט רים
מקיפים את הכיכר מכל הכיוונים.
בודקים כל אחד שנכנס לרחבה. גם את
התיקים. מחסומים מכל עבר. אנשי מישמר-
הגבול על כל הגגות מסביב. הקהל למטה
בבר מכתן את הכלים בצעקות ״בגין
בגץ !״

קומץ מתומכי
לרחבת העיריה מוקדם. הם
• י י 1
יי • יין
תפסו מקום ליד המחסומים, מול בימת־הנואמים. אלה הפריעו

במשך כל מהלו הכנס בקריאות ״בגין! בנין!״ .הס נ ס קראו
קריאות גנאי לעבר הנואם :״פרס, בן־זונה שוטריס רביס שמרו
על ביטחון האורח אולם לא השתמשו בכוח נגד המשמיצים.

את פרם מביאים מאחור. צלמים, טל וויזיות,
עיתונאים. הוא עולה לבמה. שם
כבר יושבים חבריו — דב זכין, רענן
נעים, שמואל אוחנה והמנחה, הרצל ב ך
אשר מבני־המקום. וגם המרוקאים של
המערך, רפי סוויסה, ראש מועצת מזכרת-
בתיה. הם גררו אותו מהדרום הנה, לקריית
שמונה שבצפון. אולי הוא יוכל להושיע.
אולי הוא יצליח לדבר אל המרוקאים
שכאן, בשפתם. אבל להיפך. דווקא כשהוא
עלה לדבר התגברו הצעקות.
מיד, במישפט הראשון, שלף סוויסה
את הקלף שלו .״נולדתי במרוקו, ואבותינו
חינכו אותנו על כבוד הדדי, על בסיס של

קבלת-אורחים. כואב לי שאחי מקבלים
אותנו בכה.״ שום דבר לא עוזר. זעקות
״בגידבגין !״ מחרישות־אוזניים. הקהל
יוצא מכליו.
//ב ר גיייי ס

ירושלים בגיו
ך פעם אירגנו מערכת־רמקולים חזקה
י י במיוחד, הגבירו אותה עד המכסימום.
מחריש. שום דבר לא עוזר. קומץ האנשים
שנעמד ליד מחסומי־המישטרה, מול הבי-
(המשך בעמוד )67

שימעון פרס, ככל פוליטיקאי ותיק ומנוסה, יודע

שכדאי להצטלם עם ילדים. זה עושה רושם טוב, יוצר

,תד מי ת של איש חביב. לכן טרח והצטלם עם כל ילדי הבית והשכונה שביקשו זאת.

עו דשא לו ת לוו עדתהח קי ר ה
(תמשך מעמוד )7
במשך היום השישי׳ והודיע על כן־ לשר-
הביטחון בשעה 11.30 בערב.
זאב שיף, כתב הארץ׳ ידע על כך באותו
יום בשעות הבוקר, והודיע על כך לשר
מרדכי ציפורי. ציפורי הודיע על כך לשר
שמיר בשעות שלפני־הצהריים. שמיר ערך,
כביכול, בדיקה, ומצא שאין ממש במידע.

אנשים רכים ידעו. ואילו שר־הביטחון
לא ידע. ראש־הממשלה
לא ידע•

הרמטכ״ל לא מצא לנכון להודיע לשר-
הביטחון. שר־הביטחון לא מצא לנחוץ
להודיע לראש־הממשלה, וגם לא לבקר
בעצמו במקום. רק בשעה 6בערב ביום
השבת, כאשר, לדבריו ,״כבר החלו הדיווחים
על הטבח לפרוץ לכלי־התיקשורת,
הוריתי להגיש לי דו״ח מפורט, מתי נכנסו
הפלאנגות ומתי הוצאו.״

מה קרה: זה נודע לכלי־התק־שורת.
מה שנראה עד אז למעורבים
כטבח קטן ובלתי־חשוב הפך
מאורע בינלאומי.

עוד ום ולידה
ך׳ כאמת, מתי הוצאו הפלאנגותז
1כפי שהודיע הרמטכ״ל לשרון — לדב ריו
ביום השישי בערב, הוחלט בצהרי
אותו יום להוציא את הפלאנגות מן המח נות.
ניתנה להם שהות לכך עד למחרת
היום, בשעה 5בבוקר.

הפלאנגות יצאו מן המחנות רק
למחרת, בשבת בבוקר:

שרון מסביר זאת בכך שלא היו מכשירי
קשר לפלאנגות, ואי־אפשר היה לבצע את
הנסיגה לפני כן.
יש כאן כמה שאלות. למשל:

• איך זה עלה על דעת הקצינים
(אס אגן שרון לא היה שותף להחלטה
זו) להניח לפלאנגות להישאר במחנות
במשך עוד חצי יום ולילה שלם, בעיצומו
של טבח ז
י• מכיוון שמדובר על מרחקים של
במה מאות מטרים, האם אי״אפשר היה
למסור את ההוראה למפקדים הנוצריים
שם באמצעות קשר אישי, למשל על״ידי
שיגור קצינים בנגמ״שיס אל תוך המחנות

• מה נקרא ״הפסקנו כל פעולה״
— כשברור כי הפעולה נמשכה לאחר
מבן ביתר שאת, והשחיטה העיקרית
בוצעה אחרי שהדבר נמסר לפלאנגות ז
<• אם נכון הדבר, שנמסר לי על-
ידי עיתונאית אמריקאית ששהתה באותו
לילה בביירות המערבית, בי במשך כל
הלילה ירה צה״ל פצצות־תאורה ״שהפכו
את הלילה ליום״ — האם מעיד הדבר
על כוונה להפסיק את פעולות ה
פלאנגות, או להיפך — להקל עליהן ז
• מי נתן את ההוראה לכך ז

..הרג שה
ד א טובה״
דםאחד שלא שמע, לא ידע, לא
י ראה, לא חשב ולא התלבט חוא אלוף
פיקוד־הצפון, אמיר דרורי — אם לקבל
את עדותו כפשוטה. הוא היה הקצין הבכיר
ביותר במקום.
דרורי התמנה על-ידי אריאל שרון לתפ קיד
זה באותו מועד שבו החליט שרון
לראשונה לפלוש ללבנון — באוגוסט .1981
שרון העדיף אותו על פני קצין אחר,
שהרמטכ״ל הבטיח לו תפקיד זה במשך
זמן רב.

עתה ניתן לציבור דראות את
האיש, ואפשר היה להבין מדוע
היה מקובל על שרון.

האם דובר מראש על אפשרות שהפלאג-
גות יפגעו באזרחים, אם ייכנסו למחנות ז
דרורי: אני לא זוכר בדיוק, אם
באותה פגישה. אבל אני זוכר שדובר על
כך בפגישה לפני הכניסה (של הפלאנגות)
לשם (למחנות).
ברק: האם באותו ערב (יום ה׳׳ עם
כניסת הפלאנגות למחנות) מישהו דיבר
על כך שאם אנשי הפלאנגות ייכנסו,
עלול להיות טבח או רצח ז
ד רו ר י: היום אני זוכר שמישהו דיבר,
נדמה לי שאחד הקצינים במיפקדה, ראובן,
העלה אפשרות כזאת. זה דבר שאנחנו,

כל אחד באיזשהו מקום, חשב על אפשרות
כזאת. אמרתי לו שאנחנו מכירים אותם,
הם לא עשו עד היום דברים כאלה כש אנחנו
על־ידם, וחוץ מזה הזהרנו אותם
ואנחנו מניחים שלא יקרה כדבר הזה.
משמע: האפשרות של טבח עלתה בפי רוש
לפני הכנסת הפלאנגות. הכל ידעו
כי הפלאנגות ערכו טבח המוני נורא בתל-
אל־זעתר (ולאחר טבח שאתילא אף האשים
אריאל שרון את ראשי המערך בכך שה טבח
הקודם נעשה בנוכחות אנשי צה״ל).
ברור, כי חששות אלה לא מנעו בעד
דרורי להכניס את הפלאנגות.

מכיוון שהפלאנגדת לא עשו
כעבר ״כרכר הזה״ ליד צה״ד, אץ
מנוס מן המסקנה כי ראשי הפלאג־גות
האמינו כי !הפעם הדכר רצוי
לצה ״ד — וכי למטרה זו עצמה
מכניסים אותם למחנות.
סגן אבי גרבובסקי, איש השריון, ראה
במו עיניו הוצאות־להורג המוניות של
נשים וילדים ביום השישי בבוקר, ודיווח
על כך למפקדיו. חיילים אחרים ראו זאת
גם הם.
משאלותיו של אהרון ברק נובע שמונח
לפניו מידע רב על כך. פעם אחת אף
קרא לעומתו דרורי :״אני רואה שהשופט
ברק יודע הרבה ויכול להעיד במקומי!״
ואכן, לפי עדותו של דרורי עצמו, ברק
יודע הרבה יותר ממנו. כי דרורי עצמו
אינו זוכר כמעט דבר.
מה הוא זוכר? הוא זוכר שלא קיבל
בלילה (בין יום ה׳ ויום ו׳) דיווחים על
מעשים חריגים. הוא זוכר שבבוקר היתה
לו ולמפקדים האחרים במקום ״הרגשה
לא-טובה״ .למה? ככה.

מה שלא עשה ה שכל וושו
הל הבו ת לי ד המטוסים

הוא עלה על גג החפ״ק, ליד
שאתילא .״הסתכלתי סכיבדסכים,
לראות אם אולי הפלאנגות התנהגו.
לא כנימוס.״ הגדרה יפה לטבח.
.הוא לא ראה את אשר ראו חייליו,
במרחק של כמה עשרות או מאות מטרים
ממנו — טבח המוני. הוא לא ראה דבר.

..דא ודע,
ד א ודע״
בעצמו ל-
להיעזר ב אותם
החליט

^ ול ם הו א סילפן בבוקר
י י רמטכ״ל בביתו — מבלי
קצינים (״לא רציתי להעיר
אחרי שדיבר עם הרמטכ״ל,
רמטכ״ל לבוא מייד לביירות.
כדק: הרמטכ״ל לא שאל על פרטים?
דרורי: לא. הוא אמר שיבוא אחרי-
הצהריים ...אמרתי לו בטלפון שאני חושב
שאולי הפלאנגות הגזימו ...הרמטכ״ל לא
הגיב על כך. הוא אמר שיגיע בשעות
אחרי־הצהריים.

שוטו פצוע

במהלך המהומות, כשניסו השוטרים לעצור את מאות
עובדי אל־על במרוצתם, נפגעו גם כמה שוטרים. שוטר
אחד, שספג מכה, השתטח על הארץ מתעלף. .חבריו הרימו אותו אל האמבולנס.

דרורי החליט להפסיק את פעולת
הפלאנגות, ולמנוע את כניסת
התיגכורת שלהן למחנות. מדוע:
סתס כך, מפני שהיתה ,,הרגשה
לא־טובה״ ,שאת טיכה לא יכול
היה להסביר.
הרמטכ״ל הגיע ב־ 3.30 בלוויית קצינים
נוספים, ונפגש עם קציני הצבא הלבנוני.
כ הן: מה סיפרת לו ז
דרורי: לא דיווחתי.
ברק: הרמטכ״ל לא שאל ז הוא מגיע
במיוחד בשביל זה, ולא שואל?
דרורי: אני לא יודע.
ברק: הוא לא שאל אותך מה זה
השיגעון הזה, להפסיק את הפעולה?
דרורי: הוא דיבר עם עמוס (מפקד
הכוח במקום) .אני לא יודע על מה דובר.
האלוף החליט החלטה מרחיקת-לכת,
בעלת השלכה בינלאומית, מטעמים לא־ברודים
לא הסביר לרמטכ״ל מדוע, וגם
לא לאנשי־הפלאנגות עצמם.
כהן: האם נאמר לו (למפקד הפלאג־גות)
מדוע הפעולה הופסקה?
דרורי: לא.
כהן: נימקת מדוע עליהם להפסיק?
דרורי: אני לא נימקתי.
ברק: ב־ 11 בבוקר אתה מטלפן ל־רמטכ״ל
שהתחושה לא־טובה, וצריך להפ סיק
— ואילו עכשיו — אף מילה?
דרורי: באותה המידה יכולה לקום
ועדת־חקירה למה הפסקנו.

סיגנון זה של אטומות גמורה
לגבי כל מה שהתרחש באותו יום
(המשך בעמוד )72

עובד מתעלף

עובד אל־על חטף מכה מאלת אחד השוטרים ונפל.
נראה הייה כאילו איבד את הכרתו. מייד הוזעק אמבו לנס
למקום. אנשים שעמדו סביבו ניסו לעזור לו להתאושש. בעת ׳שהמתינו לאמבולנס.

שן שחור היתמר למרחוק. ביום רבי-
/עי בבוקר נראה היה כאילו כל נמל-
התעופה עולה בלהבות. האם העובדים אכן.
מימשו תוכניות חשאיות?
התברר שזיהו רק רמז דק ושחור, בדמות
צמיגים בוערים בקצה הנמל, ליד המחס נים.
שם עמדו מטוסים מושבתים של
״המוביל הלאומי״.
המקום המה מאות עובדי אל־על ובני
מישפחותיהם, שבאו מוכנים לקרב•
המהומות החלו עוד ביום שלישי. הודעתו
של מנכ״ל משרד־האוצר, פרופסור

עזרא סדן, כי יתכן מצב שבו אל־על
!תפורק, גם אחרי שייחתם הסכם־עבודה
חדש עם העובדים, וביקורו של האפוטרו פוס
הכללי במישרדי־החברה לצורך פירוק,
היו אות מבשר רע למאות עובדי אל־על.
העובדים חתמו עוד בתחילת השבוע שעבר
על מיסמך עקרונות, והתכוונו לפתוח ב־משא־ומתן
לחידוש העבודה. אולם כל
הסימנים הוכיחו, שהכוונה היא לפרק את

החברה בכל מיקרה.
מאות עובדי החברה החלו זורמים
לנמיל־התעופה ביום השלישי בצהריים,

עסו העשן

בשעת בוקר מוקדמת, ביוס הרביעי שעבר, הבעירו עובדי
אל־ על צמיגים ליד הננחסניס והמטוסים החונים. גזרזזוק נראה
היה כאילו כל האיזור עולה באש. העשן השחור והסמיך התפשט במהירות בשטח.

נוחים

ילדי העובדים חילקו
שושנים אדומות לכל
השומרים. למטה: עובד נגרר על המסלול
על־ידי שני שוטרים, שרצו לעצרו.

התרכזו בשלושה מקומות בשטח הנמל.
לקראת הערב החלו להתקדם לעבר ה מסלולים.
הם הבעירו וחסמו את דרכם
של האוטובוסים המובילים נוסעים מן ה־טרמינאל
אל המטוסים.
האווירה התחממה. מאות שוטרים ואנשי
מישמר־הגבול החלו זורמים גם הם למקום.
הם הקיפו את העובדים וקראו להם להתפזר,
ולא — יפנו אותם בכוח. אולם ה שוטרים
לא הפעילו כוח רב. העובדים
היו רבים והשטח גדול.
בשעות הערב התכנסו העובדים לאסיפה.
הם החליטו שלא לוותר ושלא לנטוש את
המערכה. מישפחות העובדים נקראו לשדה
עם הילדים, וכולם התכוונו לשהיה ממו שכת
במקום. הלך־הרוח היה, שיש ללכת
עד הסוף, עד להכרעה — לכאן או לכאן.
בבוקר היום הרביעי הגיעו למקום אנ שים
נוספים, ושוב החלה מהומה. שוב
בערו צמיגים ליד המטוסים.
שלמה אזולאי, יו״ר ועד רשות־שדות
התעופה, ניסה להציל את המצב. הוא
ביקש את העובדים להמתין עד השעה . 11
ולנסות בינתיים לתווך בין העובדים וה ממשלה.
העובדים
נענו. הם התיישבו על גיבעה
ליד המחסנים וחיכו.
התמונה היתה מוזרה. מטוסים מושבתים
של החברה נראו כאילו עולים באש, על
רקע העשן השחור שעלה מהצמיגים הבו ערים.
ילדים קטנים התרוצצו סביב עם
שלטי־הפגנה בידיהם :״תנו לאבא לעבוד !״

המטוסים שבתמונה דהרו אחר־כך וחסמו את כל מסלולי הנטל. נמל התעופה נסגר
לכל תנועה של מטוסים. שעות ארוכות אחר־כך עוד עלה עש;ן מן הצמיגים הבוערים.
רק בשעה ארבע אחר־הצהריים, כאשר נודע על חידוש המשא־ומתן פונו המסלולים.
בצד חילק מישהו שתיה קרה ואוכל לכל
צמא ורעב.
צלמי־עיתונות עטו על בובת־סמרטוטים
תלויה על מנוף, שעליה נכתב: קורפו.
אנשי מישטרה ומישמר־הגבול ישבו במר חק
של כמה מאות מטרים מן המפגינים,
כשהקסדות והאלות מונחות לפניהם על
ה ריצפה.
כולם חיכו לשעה . 11 בשעה זו, בדיוק
של שעון שווייצי, הופיע שלמה אזולאי,
בג׳יפ שדהר על המסלולים. הוא ביקש
מהעובדים לחכות עוד שעה, כמעט התחנן.
שעה זו עברה מהר. המתיחות גאתה.
חברי־ועד הסתודדו בכל פינה. ב , 12-כש הודיע
אזולאי שקצרה ידו מלהושיע, פרצו
כולם בריצה מטורפת לכיוון מסלולי ההמ ראה.
גברים נשים וילדים החלו לדהור
על מישטח הענק.
השוטרים קמו ממקומם, חבשו את הקס דות
הלבנות, אחזו באלות בידיהם ופרצו
במירדף אחרי המפגינים, בנסיון לעצור
אותם.
במהלך המירדף אירעו כמה היתקלויות
אלימות בין העובדים ואנשי־ה&ישטרה.
כמה עובדים ושוטרים נפגעו. ילדים קט נים
בכו בבהלה.
בשלב זה החל מטוס בואינג 707 לדהור
מכיוון המחסנים אל המסלול, כדי לחסום
אותו. מכוניות המישטרה נסעו לכיוון
שלו במהירות מטורפת, אולם המטוס הצ ליח
לעקוף אותן ולהתייצב בקצה מסלול־ההמראה
ולחסום אותו. עובדי התחזוקה

ניגשו מייד אל המטוס, כאילו לפי תיכנון
מוקדם, והחלו לרוקן את האוויר מגלגליו.
השוטרים ניסו שוב להתפרץ לכיוון ה מפגינים,
ואז החל מטוס ג׳מבו 747 עושה
את דרכו במהירות לכיוון המסלול השני.
משאית מישטרה עמדה בדרכו. כמה
עובדים זריזים ניגשו אל המשאית והצליחו
לדחוף אותה לאחור.
כך נחסם מסלול המראה שני. גם כאן
הוציאו מייד את האוויר מגלגלי המטוס.
פעולות אלה לוו בקריאות שימחה של
העובדים, שצפו במעשה. המראה היה מדהים׳.דלתות
המטוס נפתחו ומיגלשות הח-
רום המתנפחות נשלפו החוצה. הטייסים
החליקו למטה, התקבלו במחיאות כפיים.
השוטרים עמדו חסרי־אונים.
ב־ 1בצהריים הגיעה למקום מכונית מל אה
פרחים, והילדים חילקו אותם לשוטרים
הנדהמים. המראה היה אבסורדי — עשרות
שוטרים, שעד לפני זמן לא רב החזיקו
אלות בידיהם ושלחו מבטי־רצח אל המפ גינים,
עמדו עכשיו בפה פעור, כשהם
מחזיקים אלה שמוטה ביד אחת ושושנה
אדומה ביד השניה.
הכל היה מאורגן למופת. מכונית השתיה
הגיעה, ומייד החלו לחלק שתיה. גם לשוט רים
הצמאים. לרגע היה נדמה, כאילו זו
אתנחתא בצילומי סרט-פעולה•
ב־ 4אחר הצהריים הודיעו בחדשות, ש יפתח
משא־ומתן חדש עם עובדי אל־על.
האלימות השיגה מטרתה .״צדק משיגים
רק בכוח,״ אמר בסיפוק אחד העובדים.

בשעה 12 בצהריים פרצו העובדים בריצה
1 7 1 1 *1 1ן
מטורפת לכיוון נזסלולי־הוזמראה. השוטרים
11 1 1 1 # 1 1
שישבו בצד, בשמש, חבשו מייד את הקסדות, לקזזו את האלות

ויצאו בריצה מהירה אחרי העובדים, בנמיון נואש לעצור אותם
למנוע תוהו־ובוהו בשטח נמל־התעופה. תדבר לא עלה בידם,
מכיוון ששטח המסלולים הוא גדול ופתוח, והעובדים היו רבים.

0א ר 1דו\

הימור בטוח! 500/0סכויי הצלחה.
אחד מכל שני קוני ם של טלויזי ה י״מץ״ או וידי או מיצובי שי או
ויד או בטמקסמק בל מ שחק טלויזי ה ״ א דיו ק ט ״ ששוויו בשוק
כ־ 8,000 שקל — חינ ם( ל א כולל קס טו ת).
ההגרלה תערך בין כל ה קוני ם שישלחו תעודת א ח ריו ת וחשבון
ז מוכ ח של אחד המכ שירים אצל סוכני ״מץ״ המור שי ם או
בבית ״מץ״ רח׳ מודיעין 19 בני ברק.
ההגרלה ת ת קיי ם ב־ 15/12/82 בנוכחו ת רו א ה חשבון,
עו״ד ונציג משרד הפרסום.

בלעדי לטלויזיה ״מץ״ ״ 22ו-״ :26 אפשרות חיבור למחשב ביתי או מסחרי ללא צורך במתאם.
כהתאטין מזומן

תשלומים

מזומן

תשלומים

סה״ב

טלויזיה דגם ״22־ תשלומים מזומן

סה״כ

טלויזיה ״האיטי ״*20 תשלומים מזימו

סה״ב

18,0 0 0

6 x 7 ,0 0 0 +

6 0 ,000

9 ,3 5 0

3 x 6 ,6 4 4 +

2 9 ,2 8 0

9 ,3 5 0

3 x 5 ,5 1 0 +

25,8 8 0

7 ,7 0 0

3 x 4 ,9 7 5 +

2 2 ,6 2 7

18,000

9 x 4 ,6 6 6 +

6 0 ,0 0 0

8 ,8 0 0

29,6 7 8

8 ,2 5 0

3 x 6 ,0 3 5 +

2 6 ,3 5 6

6 ,6 0 0

3 x 5 ,5 1 8 +

2 3 ,1 5 5

7,7 0 0

3 x 7 ,4 6 0 +

30,0 8 0

7 ,1 5 0

3 x 6 ,5 7 8 +

26,885

5 ,500

3 x 6 ,0 6 4 +

2 3 ,6 9 4

18,000

6 0 ,0 0 0
1 2 x 3 ,5 0 0 +
אספקהבגמרהתש לו מי ם

וידאו מיצובישי בלי שלט רחוק תשלומים מזומן

16,0 0 0

6 x 6 ,3 3 3 +

5 4 ,000

16,000

9 x 4 ,2 2 2 +

5 4 ,000

16,000

5 4 ,000
1 2 x 3 ,1 6 6 +
אססקה בג מרהתש לו מי ם

וידאו בטמקס באספקה מיידית תשלומים מזומן
15,000

3 4 ,000

3 x 6 ,3 3 3 +

* כולל רי בי ת

9 ,3 5 0

6 x 3 ,3 2 2 +

2 9 ,2 8 0

9 ,3 5 0

6 x 2 ,7 5 5 +

2 5 ,8 8 0

7 ,700

6 x 2 ,4 8 7 +

22,6 2 7

8 ,800

6 x 3 ,4 8 0 +

29,6 7 8

8 ,2 5 0

6 x 3 ,0 1 7 +

2 6 ,3 5 6

6 ,600

6 x 2 ,7 6 0 +

2 3 ,1 5 5

7,7 0 0

6 x 3 ,7 3 0 +

3 0 ,0 8 0

7 ,1 5 0

6 x 3 ,2 9 0 +

2 6 ,8 8 5

5,500

6 x 3 ,0 3 2 +

2 3 ,6 9 4

9 ,3 5 0

9 x 2 ,2 1 4 +

29,28.0

9 ,3 5 0

9 x 1 ,8 3 7 +

2 5 ,8 8 0

7 ,700

9 x 1 ,6 5 8 +

2 2 ,6 2 7

8 ,8 0 0

9 x 2 ,3 2 0 +

2 9 ,6 7 8

8 ,2 5 0

9 x 2 ,0 1 1 +

2 6 ,3 5 6

6 ,6 0 0

9 x 1 ,8 4 0 +

2 3 ,1 5 5

7 ,7 0 0

9 x 2 ,4 8 6 +

3 0 ,0 8 0

7,1 5 0

9 x 2 ,1 9 2 +

2 6 ,885

5 ,500

9 x 2 ,0 2 1 +

2 3 ,6 9 4

9 ,3 5 0

1 2 x 1 ,6 6 1 +

29,2 8 0

9 ,3 5 0

1 2 x 1 ,3 7 7 +

25,880

7,700

1 2 x 1 ,2 4 3 +

2 2 ,627

8 ,800

1 2 x 1 ,7 4 0 +

29,678

8 ,2 5 0

1 2 x 1 ,5 0 8 +

2 6 ,356

6 ,6 0 0

1 2 x 1 ,3 8 0 +

2 3 ,155

7 ,700

1 2 x 1 ,8 6 4 +

30,0 8 0

7 ,1 5 0

1 2 x 1 ,6 4 4 +

26,885

5,500

1 2 x 1 ,5 1 6 +

2 3 ,6 9 4

המחיר כולל שלט־רחוק. בלי שלט רחוק -טיוות ;, 000 שקל מהתשלומים.

זה בדיוק מה שאתה צריך. בוא כבר היום!

מכשירים טובים כאלה בתנאים נוחים כאלה

5משחקי־טלויזיה
7וג ר לי

לכנוד

ןמץ, ת.ד 913 .
2בני־בר ק 51108

אני מבקש לקבל פרטים נוספים
דלל 1טלך>ץ ץ>
וו עלטלויזיות ״מץ״ ולהשתתף
התלוש מיועד למבוגרים בלבד ן בהגרלת הפרסים

טלפון

כתובת ומיקוד

טלפון בעבודה

5מ׳ץ־בל להתאמ׳ל
אולם תצוגה ומכירה -
רח׳ מודיעין 19 בני ברק טל 799114.

תת׳־כים הו קי עו במפתיעבמישרד׳ ה הו צאה־

לפועלומ דו ע י הי ה גו לדש טיין סגן־וטד־ ה אנרגי ה

9 1 —.מדוע יהיה ח״כ הליב רלים
פינחס גולדשטיין סגן
שר־האנרגיה. בכנסת מתבדחים,
כי אם לשר יצחק מודעי יש
90 אחוז כישורים להיות שר,
לגולדשטיין יש עשרה אחוז
כישורים לתפקיד.
! 9בערב ראיונות שאל
איתן דנציג את ח״כ הליברלים
יצחקכרמן :״השר מודעי
אמר, שלא צריך להתרגש ממך
וסד רו ר זיי ג ר מן, כי הוא
אינו רואה מאחוריכם גדודי
תומכים.״ השיב ברמן :״הב־
4טחתי לראש־הממשלה לא לגעת
בשלב זה בשר מודעי.״

יאיר צפן

9 1ח״כ מפ״ם
נשאל, אם המערך לא הגזים
בביקורתו על הממשלה בימי
המילחמה .״גם 24 שעות ביממה
לא יספיקו לבקר את הממשלה
הזו.״
9 1מני פאר הזכיר גש־כחות
למרואינו, יצחק רכין.
בערב־ראיונות השבוע תוה
נשאל רבין, במלאת 26 שנה ל־מילחמת
סואץ, על סיפור ש הוזכר
בסיפרו יומן שירות. באותה
תקופה, כשהיה רבין אלוף
פיקוד הצפון, ניצל את הל חימה
בדרום ובשיתוף עם ה־או״ס
העביר לשטח סוריה כ —
3000 או 5000 ערבים מאיזור
החולה. רבין סיפר, שבמיבצע
היו מעורבים גם הסורים. פאר
שאל אם המגורשים הם כיום
פליטים בסוריה, ורבין ענה
1שאינו יודע. פאר שאל :״האם
כולם הסכימו לעזוב 7״ ענה
1רבין :״זאת לא היתד, החלטה
דמוקרטית.״

לוגם תה בישיבת מרכז תנועת ה־

חרות, שהתקיימה ביום החמישי

שעבר ב״מצודת זאב״ בתל״אביב. ראש־הממשלה (למעלה, משמאל),
שנאם בפתיחת הישיבה, היה צמא מאוד. הוא שתה שתי כוסות תה,
עם שתי טבליות סוכרזית, שהובאו על״ידי המלצר. סגו״ראש־

הממשלה, דויד לוי (למטה, מימין) ,שחיה מוקד למתיחות שקדמה
לישיבה, בגלל העימות בינו ובין שר־הביטחון, שתה את כוס התה
בריכוז רב. שר־האוצר יורם ארידור (למשה, משמאל) לגם קפה-נמס
עם חלב. בפתח האולם נמכרה שתיה קלה לחברים במחיר מופקע.
אריק שרון לא שתה, אף לא משקה קל, שהוגש אל שולחן הנשיאות.

9 1בהמשך הערב בחרו
עיתונאים והקהל את איש ה שבוע
שלהם. נכי גזית מקול
ישראל הציע את שמעון סרס
ן על אומץ־ליבו לחזור לקרית־שמונה
לעצרת המערך שם.
מארגני הערב נוהגים לשתול
^ עץ על־שמו של מי שנבחר ל ״
איש השבוע. העיר על כך
גזית :״אני לא יודע מה יקרה
י לפרס מחר, כך שאיני יודע אם
ביום ראשון יצטרכו לשתול
עץ לזכותו או על שמו.״

! 9גזית׳ בעל התוכנית האישית
בקול־ישראל, יש עניין
ושתי עוזרותיו, טלי השילדני
ושוש פורמן רשמו לזכותם
הישג עיתונאי בשבוע השני
של תוכניתם החדשה. הם חיפ שו
מישהו שפקד אותו גורל זעמה
לגבר מהסרט נישואין אחרים,
שאחרי שמונה שנות נישואין
^ גילה נטיות הומוסכסואליות,
עזב את ביתו ועבר לגור בחב רת
חברו החדש. הם חיפשו בין
חברים ומכרים ומצאו. באולפן
הופיע בחור יפה בשם גפי
רפיץ, שהיה לו סיפור אישי
דומה• הוא הוכנס לאולפן ללא
תחקיר מוקדם, וגזית ראיין
אותו במשך 21 דקות. אחרי
הראיץ הוא סיפר שהוא פסי כולוג
קליני, שחזר לארץ אחרי
שהות ממושכת בארצות־הברית
ושהוא מחפש עבודה.

9 1ערב יציאתו של שיט־עדן
פרם לקרית־שמונה נערך
עימות רדיופוני בין ח״כ מע רך,
מרדכי (״מוטה״) גור ו איש
הרות, גדעץ גדות, על
השאלה אם מן הראוי שפרס
יופיע בעיירה הצפונית. חש ניים
רואיינו על-ידי יוסי גר־כר
בתוכנית כל צבעי הרשת
וגדות אמר :״פרס עושה תרגיל
מיותר באומץ־לב.״

9 1ועדת־החוקה של הכנ

ערכה ביקור פתע במיש-
רדי ההוצאה־לפועל בירושלים.
הפקידים התנצלו שהם לא הכי נו
קפה ועוגות, משום שלא חי כו
לביקור. לבסוף הוגש קפה
בכוסות מאולתרות. אמר ח״כ
שינוי, מרדכי וירשופסקי :
״הכוסות נראות כאילו שעיקלו
אותם.״ הוסיף יושב־ראש הו ד
עדה, אלי קולאם, ח״כ הלי ברלים
:״יש לי הרגשה שגם
הקפה והסוכר עוקלו.״

9 1את יום החקירות ה מפרך
שלו סיים שר־הביטחון
אריק שרון, בתל־אביב. אחרי
שסיים את הופעתו הראשונה
לפני ועדת־החקירה בירושלים
הוא בא בערב עם לי לי, למיס־עדה
סינית ברחוב הירקון, ב־ליווית
חבר ושני ילדים קט נים.
האוכל הוגש להם במהי רות
והם סיימו את ארוחתם
בחטף. לילי לבשה את השימלה
הסגולה, שבה הופיעה באותו

פוקר לישיבה הפתוחה של ה וועדה.

9 1דובר לישכת מיפלגת
העבודה ועוזרו של פרס, גיר עון
לוי, יצא לחופשה ממו שכת,
אחרי ארבע שנות עבו דה
במיפלגה. לוי הסימפטי, ש התחבב
על העיתונאים, החל
לכתוב במוסף הארץ, בתחילה
בססבדונים, תחת השם רפאל
מור ועתה הוא חותם בשמו
המלא.

העיתונאית !עדה הוז״

פלם פגשה בטיול ביוון את
מזכיר מערכת דבר
אגרס. השניים מכירים מימי
מילחמת העולם השנייה. אז
היה אגרס חייל בצבא הבריטי
והוצב באיטליה. הוז־פלם כתבה
אז, כילדה, מיכתבים לחיילים.
ההתכתבות בין השניים נמ שכה
תקופה ארוכה, והם נפ גשו
לראשונה כשהוז־פלם גד לה
והיתה לעיתונאית.

אליהו

--האס ! ח רותכי צ ד חו דהישראלל מי שטד ״הוו לוקה־

או דהנ מי ר

־־רדזלס־

ו נ ווה הםהק רי ט ריוני ם ״להגזמה־׳

מי מ בין אתשפתיהסח

המצעד שד גנע ומצנע
דבגניחובסק: ,
אין כל ספק, כמובן, שכל מיני חורצי-
לשון שמאלנים וסתם עוכרי־ישראל וסוכני
אש׳׳ף מובהקים, הם וחבריהם יציעו הצעות
משלהם לגבי המיצעד. מכירים אותם. הם
יציעו שבמיצעד יצעדו באון החטיבה שלא
גויסה, והחטיבה שאיבדה את מפקדה, והק צונה
שאמרה לשר־הביטהון מה שאמרה לו,
וכי במיצעד יצעדו במירווח־ביטחון הולם בי ניהם
״הכוחות הלבנוניים״ ,שיופרדו היטב-
היטב מיחידות הדרוזים שלנו, וכי במיצעד
יוצעד גם שלל הווידיאו והסטריאו והטלפונים
מלבנון, וכך הלאה והלאה.
זה ברור שההצעות האלה תבואנה. בדיוק
כשם שכל מרעילי־הבארות האלה יעלו הצ עות
אי־ספור לאיוש התפקידים שמיצעד צב אי
כרוך בהם — האלוף שלא יהיה רמטכ״ל,
ותא״ל מצנע, אל״מ (מיל ).אלי גבע, ואל״ם
י. וכל האחרים.

דות חקירה ז או בקיצור, כיצד יתרגם שר-
הביטחון למיספרים, את ההגדרות מעל המ צופה,
הגזמה, הפרזה, פישול ובו׳.

״דבר״ 2אע.10.1זוצ

ש מו רזנדק׳ ה :
מ׳ ו מנין מהשנסחסת

ונשל את סצחוות
תקדים חמור זה, הצעד הבלתי־נסבל של
פסילת סאטירה פוליטית מטעמים שהם עצמם
פסולים, ירד עלינו בתקופה בה מתמודדת יש ראל,
מבית ומחוץ, על נפשה ועל דמותה.
מבית, תשפיע החלטת המועצה על החרפת
אי־הסובלנות ותגביר את המחנק שבו חי
חלק ניכר מהציבור הישראלי הנאור. מחוץ,
תחמיר החלטה האנטי־דעוקראטית זו את די־

00לירד׳ חנ לנ דו!
המשק הישראלי ממשיך לתפקד בין להטי
ההימור בבורסה לבין סהרורי האינפלציה וגן־

אפשר שעדות־המזרח בארץ נהנים מן הכת רים
הללו שקשרו לראשיהם. אני מטיל ספק
בכך. מה שנותר לי, כספרדי, במיסגרת מא בקי
לטיהור שמי, הוא להכריז מעל כל הצ ריחים
וראשי הגגות: אינני סוגד לכוח, אני
מעדיף מנהיג חכם על פני מנהיג חזק (גם גול דה
נחשבה לחזקה, אבל המיטה עלינו אסו נות)
.אני אמנם מכיר את הערבים, כמו כל
אחד אחר, אך יש ביניהם כאלה המבינים
שפה אחרת, כמו שבקירבנו מהלכים כאלה
המבינים את שפתו של הכוח בלבד. ומעל
לכל: אנא, אל תעשו אותי ואת שכמותי אבק
אדם. אל תציגוני כמי שנוהג לעלות על הב ריקדות,
לשיר שירי תהילה למילחמה, מרו־צץ־גולגלות
פוטנציאלי של עוכרי ישראל ל מיניהם
ואופלי־ישראליים לתיאבון.
זהו עלבון שקשה לעבור עליו לסדר־היום.
הרבה משום שטופלים אותו על קהילה שלמה
על לא עוול בכפה, ועוד יותק משום שמלאכה
זו נעשית בידי אלה האמורים דווקא לייצג
את הקהילה הזו. זה רק מחזק את יסודות
הבלוף הגדול, ההולך וקונה לו אחיזה באורח־מחשבתם
של ישראלים רבים ומשקיפים זרים
כאחד, לאמור: הספרדים, מעצם טיבם, אור חם
וריבעם׳ שונאי ערבים הם. וכל מי שיש מיע
באוזניהם את מנגינת ה״עליהם״ ,יזכה
מייד בתמיכתם. תמיכה זו יכולה להיחשב
כמונחת בכיסם עד קץ כל הדורות.
האגדה הזו, שיש בה כמה גרעיני אמת,
הולכת ובונה את עצמה מכוחה שלה, מכוח
תנופתה.

״דבר צאוו.10.1אצ

הנס קרייטלר

לש בביטחה למעמקי החוב הלאומי החיצו ני,
העלולים להביאו חס ושלום אל יום־הדין.
דבר זה מתרחש בשל השם היום־יומי המוז רק
אל ורידי הכלכלה הלאומית על חש בון
התמיכה החיצונית ,״טוב לכולם״ ואיש
אינו שם ליבו לכך שהסם הזה לא רק שאינו
תחליף לתזונה ממש, אלא שהגוף עלול לק רוס
ושכולם ישלמו את מחיר ההזיה החו לפת.
החמור
מכל: אובדן הצלם הערכי של יש ראל
בתוכה ומחוצה לה. ישכן. ישראל חזרה
למישטר ״החלוקה״ :ביקוש נדבות ומלוות
חיצוניים -המשמשים לצריכה ולא להשקעה.
בעוד שבודדים שונים עודם טורחים בייצור
ופיתוח, פועל הזרם הכללי בכיות של .,אכול
ושתה״ ומה לנו המחר.

״מעריב״ צאע.1ע.1עצ

אפר ם סזון:
! ! גזמה ,׳ הפחה, פישול
״הפלנגות הגזימו״ ,אמר הרמטכ״ל שעה ש דיווח
לראשונה לשרוננו על מאורעות צברה
ושאתילא. ועניין זה של הגזמה, הוא שבילבל
והביו את שר־הביטחון. שהרי מהם הקריטריו נים
לקביעת הגזמה ז ומה ביו הגזמה בהשתו־ללויות
הפלאנגות ובין הפרזה 7מהו קו ההרג
אשר לפיו נקבעות ההפלגות והסטיות ז ומהו
התקן שלו היה נשמר, היו נמנעות אותן וע-

ביו שסראש

ועדת־הוחינוך
של הכנס ת
או מזו ה ה? ^

א מון ח בינ ש ס ״ן :

״ידיעות אחרדגות״

יעקב לווינסדן

לתפ קי ד ה

מויה השלילי של ישראל כמדינה הניתקת
והולכת מהמכנה המשותף של העולם החופ שי.
צריך
איפוא לבטל את הצנזורה המוקדמת
על מחזות ולהשוות את דיניה של ישראל ואת
נוהגיה לאלה של מדינות מתוקנות. אין פי רוש
הדבר שהכל הפקר: תמיד ניתן להע מיד
לדין, לאחר מעשה, מי שעובר על החוק
ומציג, באמצעות הצגה תיאטרלית, פורנו גרפיה,
הסתה וכיוצא באלה מעשים אסו רים.
אך צנזורה מוקדמת על תיאטרון — ה מופקדת
בידי אנשים כמו מר יוסטמן — אין
לה מקום בישראל.

״הארץ״ צ8ע±0.8.±צ

מנתםהכ תן :

וו לו למתו
לך, לך מארצך, לך לך ממולדתך, לך לך
מבית אביך, לך לך אל ארץ הארזים, לך לך
לעשות סדר חדש, לך לך --
— לשבור את ההסתדרות, לחנך את העיתו נות,
לשכתב את ההיסטוריה, לפרק את אל־על,
לפזר את ההפגנות, לצנן את הכהונה
ולקפל את הדגל.
— להשתיק את האופוזיציה, לסגור את הבר זים,
לנתק את היחסים, להדק את הכיתור,
להשמיט את הקרקע, לטרטר את הצבא, להניף
את הגרזן, לשחרר את השד, להפסיק אתי המים
ולכבות את החשמל.
— לצמצם את הסובסידיות, לקעקעיאת הי סודות,
לבקע את האוניברסיטאות, לנענע את
העמודים, לקרקע את המטוסים, להעיף את
השמאלנים ולהשמיץ את הסופרים.
— למרוח את ההחלטות, למתוח את העצ בים,
לנתח את הרופאים, לפלג את העם, לל כד
את הליכוד, להנמיך את הרדיו, להגיש
את החשבון, לאכול את עצמנו ולשעבד את
המחר.

״ידיעות אחרונות״ צ8נ8.10.15צ

פ סו קי

ה ש בו ע

• חתן פרס־נוכל לספרות, גבריאל
גרסיה מארקם :״אילו היה קיים פרם־
נובל למוות, מנחם בגין עצמו ורוצחו המיק-
צועי, אריאל שרון, היו זוכים בו השנה ללא
עוררין.״
• המחזאי יהושע סרבול :״מדוע
החליטה ועדת־החקירה לחקור את אריק בד לתיים
פתוחות 7אתה הייתי נסגר איתו לבד
בחדר 7״
• העיתונאי עמוס קינן :״אילו הייתי
מישרד־התיירות, נוכח השפל שפקד את הענף,
הייתי מציע סיסמה, :בואו לישראל, שם
תוכלו לראות במו עיניכם איד מתחיל הפא-
שיזים׳.״

• ח״ב הליברלים, יהודה פרח:

״אמרו לי שזה פשע שאיש כמוני לא יהיה

• ראש אגף בוח-אדם ב״אל־על׳/
איתן רוזנמן :״לא מתאים לי להיות פעיל
במיפלגה הליברלית דווקא. למה 7כי יש שם
הרבה אנשים מעונבים ואקדמאים ! ״
• הפרופסור הנס קרייטלר :״צריך
לדעת שהבעיה העיקרית של המערך אינה ני הולית,
אלא שימעון פרס, שדמותו אינה מת אימה
לדפוסים פסיכולוגיים כלשהו, היכולים
לזכות בהד רחב ועמוק.״
• ח״ב הרות, מאיר שיטרית :״אני
אף פעם לא קשרתי את דיעותי האידיאולוגיות
במיסגרת התקשורתי למיפלגה זו או אחרת.״
#העיתונאי יהונתן גפן על יושב--
ראש המועצה לביקורת סרטים ומחזות :״חרות
אינה רק מיפלגה. חרות זו האפשרות שלנו
להחלים בלי(יהושע) יוסטמן.״
• הנ״ל :״בארץ הזאת, בשעה הזאת,
אין מיותר ממך, יוסטמן.״
• עורך־הדץ אהרון פאפו, על חב רו
לסיעת לעם׳ אהוד אולמרט. שתקף אותו
מעל בימת הכנסת :״אינני נוהג בפוליטיקה
כחיה טורפת.״

! 8בקטע מיוחד שהכין 1
צוות יורדים על השבוע על
הצנזורה, נראים טוביה צפיר

יוני חן וריבקה מיכאלי

כחברי ועדת צנזורה, הבודקים
את מגילת העצמאות, שאותה
מתכוונת להעלות על הבימה
כיתת בית־ספר. השלושה מצנ זרים
את מרבית הטכסט ומה
שנשאר הוא :״לפיכך, הת כנסנו
ואנו מכריזים על הקמת
המדינה הזמנית. על החתום,
הרצל רחנבלום.״
1השלושה מודיעים ש־ 1
למחרת הם יגזרו את ההמנון ק
התיקוורו. הסיבה: בשורה הש ניה
כתוב ״נפש יהודי״ ,רמז
למחזה של יהושע סובול ב תיאטרון
החיפאי!
בעצרת שנערכה ב תיאטרון
הקאמרי נגד הצנזורה
אמר מוטי קירשנכאום,
שהעובדה כי עניין מחזה הפטריוט
הוא סוביודיצה גורמת
בעיות .״לא במר אם מדברים
על ההצגה או על משהו אחר.״
מפינקסו של
| ועוד
קיר^נבאום :״אנו מבקשים ש המועצה
לסרטים ומחזות תדון
גם בהצגה שמכין לנו מנחם
בגין ליום־העצמאות.״

! ובהתייחסו לפטריוס אמר,
״הצנזורה התרעמה על קטע
שבו הפטריוט יורה בילד ערבי.
במיקרה זה אנו מבינים את
הצנזורה. ההוראה היתה לי מ ת
באומר.״
! כאשר קיבלה ח״כ
המערך אורה נמיר את ד,מיכ־תב
הבא, היא לא רוותה ממנו
נחת. הוא נכתב אל הקריין רפי
רשף, שהגיש את התוכנית
ערב חדש בטלוויזיה, והעתק
ממנו נשלח לנמיר ולראש עי* -
ריית תל־אביב, שלמה (״צ׳י־צ׳״)
להט. במיכתב נאמר:
״כדי שלא אצטייר כמתערב
בעניין השנמ במחלוקת ביו
שני מודעיי, נמיר ולהם, בנו שא
בית־ספר הגליד, הנמצא
בכותרות כלי־התיקשורת, אני
נמנע מלחתום את שמי על
מיכתבי, ואיתך הסליחה על כך.
האזנתי לעימות בין השניים ^
בתוכנית ערב חדש. צרם לי
אי־דיוק, בלשון המעטה, בדברי
נמיר בציינה כי גם היא וגם
בן־שיחה נבחרו לתפקידיהם
מטעם מיפלגותיהם. להט הוצב
מטעם מיפלגתו כמועמדה ל ראשות
העירייה, ונבחר לתפ קידו
בקלפי. ואילו נמיר מונתה
לתפקידה לרשות ועדת החינוך
אחרי דמעות רבות שלה, תחי נות
והטרדת חברים, ביניהם
אני, בסחיטת תמיכה למועמדו־תה.
הטעם הטוב והיושר, ש־נמיר
סבורה שנתברכה בהם,
חייבים היו למנוע בעדה מאיז־

כור נבחרותה•
העולם הזה 2356

הצטרף למישרד התל-אביבי,
וזיכרוני פועל במיסגרת מיש-
רדו של בז״ציון בארצות הב רית.

8יצחק
לימי, מנכ״ל

המופק, ולא כך הוא.
8איד מתגונן סמנכ״ל
א ל על, כני גכאי, מפני זעם
העובדים, המופנה נגדו ז על פי
גירסת דובר הוועדים, גבי

זל צ מן, ברשותו רימוני עשן.
על־פי גירסת כתב הטלוויזיה
לענייני תעופה חץעז׳*ז, הוא
מחזיק בידו מיתקן־גאז להגנה
עצמית.

אותה גאון

בשימלת מיני קצרצרה מקבלת את
פני אורחי המסיבה לכבוד סיפרו
חחדש של דן בן־אמוץ. לאורנה, שהחלה לעבוד ביחסי־ציבור, לא
חיתה זו ההפקה הטובה ביותר בתור אשת״יחסי־ציבור. חבריו
לשעבר של בן־אמוץ הצביעו ברגליהם ולא באו לערב שהיא אירגנה.

וסו נווג

משמש כסנדק לדור שירה, בנו של בן־ציון שירה, יועצו לענייני״תיקטורת.
בורג בא לברית״המילה בחברת מנכ״ל מישרד־הדתות, משה סלומון, והאיש
החזק של המפד״ל, רפאל בן־נתן. לשירה ולאשתו חני, עורכת״דין במיקצועה, נולדו תאומים, בן, דור
ובת, לי. על־פי בקשת שירה אף נאמרה תפילת ״מי שבירך״ גם על הבת, למרות שאין זה מקובל.
היה זה אחרי התייעצות בין בורג וסולומון, שניהם רבנים. האב (חובש־כיפה למטה) ,החזיק בידיו
את בנו הבכור, בר, סמיד למקום עריכת־הברית. בין האורחים היו אנשי״תיקשורת רבים, שאיתם עובד
שירה, בעל מישרד עצמאי ליחסי־ציבור, שגם משמש יועץ לשר. למעלה משמאל: העיתונאית מירה נוף.

ערנה פלידר

קוראת מדף נייר דברים שאמרה
בכינוס שהתקיים בתיאטרון ״הקאמרי״
נגד הצנזורה. היא פירטה את תולדות״חייה והסבירה, לקול
תשואות הקהל, שהוריה לא התכוונו להעביר את המשן חינוכה
לא לידיים שמאליות ולא לידיים ימניות, וכמובן שלא לצנזור.

8העיתונאים השונים, ש סיקרו
את ההצגה הראשונה של
המחזה הפטריוט של חנוך
לוין, הזכירו שארבעה ח״כים
באו לתיאטרון נווה־צדק. הם
שכחו או לא ראו את הח״כ
החמישי שנכח באולם, ח״כ
מפ״ם אדעזר גרנות.
8גידולה של המושבה
הישראלית בארצות־הברית הג דיל
את היזדקקות חלק מאנ שיה
לייעוץ מישפסי, בגלל
בעיות שונות שצצו במקום
ההגירה. עורכי־דין ישראלים
העולם חזה 2356

פתחו סניפים מעבר לים. החל
בכך עורך־הדין אכלגון שיכו לת.
לאחרונה פתח שם סניף
מי שהיה שר־המישפטים בימי
שילטון המערך. ,חיים צידוק.
כך גם עושים עורכי־הדין מ אותו
מישרד, יעקב ישראלי,

יוסף ז ירושלמי ודני כהן,

שהיה שופט וחזר לעריכת־דין.
לשורת מישרדים אלה מצטרף
מישרדו התל-אביבי של עו ד ד
הדין אמנון זיכרוני. עורך-
דין ישראלי, ישראל כן־
ציץ, שפתח מישרד בניו־יורק,

רשות השידור לשעבר ומועמד
המערך לתפקיד שר־התרבות
בבחירות האחרונות, לא הופ תע
משערורית הצנזורה על ה מחזה
הפטריוט. לדעתו, הצנ זורה
בארץ היא עמוקה יותר
ויש לה יותר מס״מפטום אחד.
לדבריו, תופעה סוכרת היא
ההתאמה האוטומטית בכלי־התיקשורת,
בעיקר האלקטרו-
ניים, של עיתונאים שונים ללא
כל הוראה. הם מתאימים עצמם
למה שנראה כאחדות, כצורכי-
ביטחון, ומצנזרים עצמם צינזור
עצמי. דעת־הקהל בארץ, לדע תו,
היא מהשמרניות בעולם, ז־כמנכ״ל
הרשות הוא היה מקבל
כמויות אדירות של מיכתבים
וטלפונים שמחו על הצגת דברים
שהם מ חו ץ לקונסנזוס המ דומה.
בעובדה שאין בישראל
רשת שניה או טלוויזיה בכ בלים
גורמת לצימצום המידע
והביקורת. בטלוויזיה מוקדש
סכום זעום להפקת תוכניות
ישראליות שיש חשש כי תהיה
בהן ביקורת על הקיים, ולכן
הכסף מושקע בייבוא תוכניות
סכריניות מחדל. אין חוקה ה מונעת
צנזורה, והעיקר: בארץ
טוענים, שאם המדינה מסבסדת
גורמי־תרבות, היא רשאית לה יות
מעורבת בבדיקת החומר

בלונים

סאת

דני אלהש מי

אנשים
איל! ב רי תו תמספדים
ב ג לי ־ צ הי ל 1האם
ירצה דו ל צין להיוות ש ר
! 8מפיק הסרט חמסין,
יעקב ליפשין, הוא חברו ל שכונה
של פעיל חרות, דוכי
ברגמן, מנכ״ל המחלקה לחי נוך
בסוכנות. ליפשין הזמין
אותו לבכורת הסרט בירושלים,
וברגמן בא להקרנה עם חברו
לתנועה ח״כ חרות מיכאל
קליינר, שהתרשם מאוד מה סרט
וטען, שהגבלת הסרט ל בני
18 ויותר היא טיפשית.
! 8דוברת מישרד־הקליטה,
יילן י שירן, השתתפה בעימות
של נעמ׳ת על נושא המיס־לגות
העדתיות. היא סיפרה
שהיא מקופחת פעמיים. פעם
כאשה ופעם כבת עדות־המיז־רח.
ויקי, חברת תמ״י, הציעה
בסוף הערב למזכירת נעמ״ת,

ומעודדת אותה׳ או שאני מכה
אותה בישבנה לכיוון המסלול,׳׳
אמרה.
! 8פנינה רוזנכלום נש אלה
באיזה לבוש תופיע בכ נסת,
אם היא תיבחר בעתיד.
״מה שחשוב זה שאדם, גבר
או אשה, יכול לשמור על חזות
צעירה, בתנאי שישפץ עצמו.״
לדעתה, יש שני ״משופצים״
בכנסת. הגבר הוא יושב־ראש
הכנסת, מנחם מבידור, וה-
אשה ח״כ שרה דורץ, ש שניהם
מהמיפלגה הליברלית,
המיפלגה שאליה הצטרפה פני נה
לאחרונה.
! 8אריה דולצין נשאל
אם ירצה להיות שר. על כך

אריה פילוגון

מבעלי מיסעדת ״שייח־מוניס״ ,חגג
אירוע יוצא־דופן עם שותפיו למקום,
שיקה (באמצע) ואלבש של (משמאל) .השלושה ואורחיהם הקרובים
חגגו את סגירת המיסעדה, הנמצאת מתחת לכיפת השמים
בשייח־מוניס, לחודשי החורף, עד הקיץ הבא. פלוגה, המוכר
כפלוגי ואלבס הם מתושבי שארם אל״שייח׳ ,שהתפנו אחרי הנסיגה
משם. הם שהפכו את חצר ביתו של שיקה, טייס ב״ארקיע״,
למוקד עליה״לרגל לרבים בקיץ האחרון. במסיבת״הסיום הם שתו
לשוכרה, כאשר על מלאכת השתיה ניצח שמואליק קראוס.

מאשה לוכלסקי, להקים ב יחד
תנועת נשים שתתמודד
בבחירות לכנסת. לובלסקי דח-
תה בנימוס את הצעתה.
! 8ביום שלישי חזר ל ארץ,
אחרי שלושה חודשי הי עדרות,
ח״כ המערך מיכאל
(״מיקי״) כר״זוהר. איש סי עתו
לא ידע מה מטרת הנסיעה
הפרטית, והשמועות היו שהוא
נסע לכתוב ספר חדש, או ל הכין
תסריט לסרט חדש על פי
ספר שכתב בעבר• איש אי נו
יודע איפה שהה בר־זוהר
בשלושת החודשים האחרונים
מאז עזב את הארץ בסוף חודש
יולי, ורק סמוך לחזרתו הת ברר
שהוא ישוב ביום שלישי
השבוע.
8 1חניתה צגטנר, דוג מנית
ובעלת בוטיק, היא גם
מורה לדוגמנות ולמלכות יופי.
היא נשאלה מה תייעץ לצעירה
החוששת לעלות על המסלול
בפעם הראשונה .״או שאני
מנשקת אותה, מחבקת אותה

השיב בסיפור מכסיקאני :כש שואלים
במסיבה מי רוצה לנגן
על אחד הכלים, לא יעלה על
דעתו של חסר־השכלה במוסיקה
להתנדב. לעומת זאת,
אם ישאלו את הנוכחים מי
רוצה להיות שר, כולם יצבי *•

1אחרי כניסתו של אלוף-
מישנה דון כן־ ישי לתפקידו
כמפקד גלי־צודל במדים, הציע
מישהו בתחנה שרגלי המיק רופונים
ייצבעו בסיד לבן לכ בוד
בוא המפקד.
! 8בתחנה מתבדחים, ש מנהלת
התוכניות החדשה של
התחנד״עדגה פאר, שמועמדותה
נכפתה על בן־ישי, לא
תעזוב את התחנה, כאשר יפ רוש
האיש שהביא אותה לשם,
רפאל (״רפול״) איתן. מספ רים
עליה, שהיא רואה למרחקים,
וידידה הקרוב אחרי
רפול הוא משה (״מוישה וח צי״)
לוי, המועמד לרשת את
הרמטכ״ל הנוכחי.
העולם הזה 2355

שלשום בסייגוץ, אתמול
בביירות מחר באפריקה.
בתנועה מתמדת, במקום הכי
״חם״ בעולם, ברדיפה אחרי
חדשות, ו״להספיק להעביר
לעיתונים לפני שהם נסגרים״.
אוזו מטקסה, לרגעים של
רגיעה.
אוזו מטקסה, עם מים צוננים
וקרח, בין המאורעות הגדולים.
לפני, אחרי ובין הארוחות.
להשען על המרפק
ולהחליף אינפורמציה עם
עיתונאים מכל העולם.
נשים לא עומדות בפני אוזו
מטקסה, גברים שותים אותו.

חדווה?
•4.1י•4

!^<ק*׳וימס 11 6

׳* 01120
ן 6יס

לוי במבצע

הורוססוס מדי

בנימינ•

מוד החודש: עקרב יהסס שר בני
נו הגזלות
וגווה

תנו לבלמי״ידוע. כוכב פלוטו הוא אותו
יצר באדם שדוחף אותו לגלות את אותם
הדברים שעדיין לא נוסו ולא הובמ,
שאינם עדיין בחזקת ידע בדוק.
בני מזל עקרב, שכוכב פלוטו שולט
עליהם ומעצב את אישיותם, עשויים
להתעניין בנסתר ובסיבות העמוקות ביותר
לסוד החיים• הם מתעניינים במיה
שקשור בלידת האדם ובמותו, במין, במוות,
בהישארות הנפש ואפילו בגילגול
נשמות.
לבני מול עקרב יחס מיוחד ועניין רב
בכל מה שקשור לנושא המוות.
מעניין לראות מה התייחסותם של
בני המזלות האחרים לנושא זה.
עקרב בני עקרב תמיד מגיעים איכשהו לנושא
המוות. הם ממציאים לעצמם סיפורים,
שבהם הם רואים את קיצם של מכריהם,
או של סתם אנשים שהם פוגשים ברחוב,
או אפילו את הסוף של עצמם• הם נהנים
מהמחשבה על הצורה שבה יטפלו בחם
לאחר מותם. הם מתארים בדמיונם את
הארון, המצבה, ההלוויה ואפילו הפרחים
— שושנים בצבע שחור ומצבת שיש
מפוארת, שעליה כל אוהביהם מבכים
אותם והשטן מרקד מעל, כשצחוק מרושע
על שפתיו. עקרבים נהנים לקרוא ספרים
ולראות סרטים, או לספר בעצמם סיפורים
הקשורים במוות. המחשבה איך כל
אדם שבו הם פוגשים יתפורר באדמה,
לאחר שיסיים את חייו, גותנת להם
הרגשה של ביטחון והנאה, שקשה להסבירה.

הבית
השמיני בגלגל המזלות מייוחס
למזל עקרב, ומסמל את אותן התכונות
שמייצג מזל עקרב עצמו. הבית השמיני
מדבר על יצרים חוקים, על מין, מוות,
כספי הזולת וירושות•
הכוכב שקשור לבית השמיני הוא
פלוטו, שהוא השליט הראשון של מול
עקרב. במיתולוגיה היוונית-רומית הוא
אל השאול. השאול הינו המעמקים הנסתרים.
כוכב זה אכן קשור למעמקים
הנסתרים של ההוויה. הכל יוצא מן
האדמה וחוזר אליה. שם, במעמקיה, יש
התחדשות של כל תהליכי החיים .״כי
מעפר אתה ואל עפר תשוב״ נאמר לאדם.
פלוטו מייצג את מחזור החיים, את
תחילתם ואת סופם• את המישגל, המוות
והקבורה. האדם נוצר בחושך וחוזר אל
החשיכה. לכן פלוטו שואף לחדור אל
תוכם של העומקים החשוכים, לחשוף
אותם ולהגיע לשורש הקיום וההוויה.
לגלות את סוד החיים והמוות•
האור קשור בתודעתנו להבנה ולראייה
ולכל מה שברור. החושך קשור בתודע-

יחסם למוות אובייקטיבי, הם אינם
פוחדים ממנו• אין להם יחס ריגשי למוות,
אבל הם יכולים לחשוב עליו
מבחינה מדעית ופילוסופית. הנושא אינו
מעסיק אותם מבחינה אישית, של חרדות
ופחדים. נושא זה גם אינו מושך אותם
במיוחד• הם כל-כך אופטימיים, שאינם
מעלים בדעתם שמשהו כגון זה עלול

לקרות להם, ולכן הם אוהבים את הסכנה.
גדי גדי
פו.־.ר מהבלתי-ידוע, הוא שייך
למזלות האדמה, ומחפש יציבות וקביעות•
החיים של בני המזל ממוסגרים
במיסגרת מקובלת וידועה. המוות זה
משהו בלתי-מוכר ומטושטש. גדיים רגילים
לתכנן את חייהם לקראת מטרה
מסויימת, והמוות אינו מאפשר תוכנית
פעולה לעתיד• המוות הוא אנטי-מיסגרת,
מימד אחר, קיום שונה, והם אינם יכולים
לשאת את המחשבה, שעליהם לצאת
מהמיסגרת שאליה הם תתרגלו. נוסף
לכך, הגדיים מגיעים לכל דבר מאוחר,
אמנם ״סטורן״ מסמל זיקנה, אך עד
כאן ולא יותר. מה שמעבר לזיקנה אינו
מקובל עליהם.
דלי דלי קשור באנשים אחרים, כל חייהם
הם קשורים בבני-אדם אחרים ואינם
עומדים מול עצמם• כל חייהם הם עובדים,
מבלים, ממציאים הכל למען האח רים.
המוות מנתק אותם מחברת בני-
האדם ומותיר אותם בבדידות מפחידה,
שאינה מוכרת לחם. לכן הנושא וכל מה
שקשור אליו לא אהוב עליהם, והם מעדיפים
להתעלם ממנו•

דגי ם

הדגים נהנה מהמחשבה על איך שהוא
יבכה בהלוויתו של העקרב.
טלה לטלה אין שום כוונה למות, הוא כל-
כך עסוק בלחיות, שהוא אפילו לא מספיק
להגיע למחשבה על המוות• הטלה
קשור עם מוות רק דרך המילחמות —
את מי הוא יהרוג ובאיזה טכניקה מוצלחת
הוא ישתמש. הוא אינו תופס,
למעשה, את המשמעות של מעשיו —
״הרגתי אדם ואני מקבל ציון לשבח״.
הם גם אינם חושבים שימותו אי-פעם,
הם הרי כל-כך חיים כל •הזמן, הם כל״
כך חיים את ה״אני״ ,שאף אינם פוחדים
מהמוות•

דגים מייצגים את הבית ח ,12-שהוא
הבית האחרון — סיום החיים. דגים
אינם נהנים מהמוות ואינם נמשכים
אליו, אך כל הזמן נמצאים בקירבתו.
הם עובדים במיקצועות שקשורים בעזרה
לבני-אדם סובלים. הגורל מביא אותם
איכשהו להימצא בקירבת המוות. הם
כל-כך חיים את המוות ואת כל מה
שקשור בו בעודם בחיים, שהגבול בין
המציאות וחוסר־המציאות לא די ברור
להם. הם אינם מודים במשיכתם למוות,
דוגמת העקרבים. העקרב נהנה מהמחשבה
על טקס ההלוויה שלו עצמו, ואילו

(המשך בעמוד )41

השבוע אתם משקיעים את כל המרץ
בעבודה. הזדמנויות לקידום וכן שבחים
והערכה מפי הממונים
יגרמו לכם להתמסר
יותר לעבודתכם. ההמישפחתיים חיים עדיין
מתוחים, קשה
להגיע להבנה עם בן־
הזוג, ושיחות בירור
כדאי לדחות למועד
מאוחר יותר. עניינים
21 במרס ־
20 באפריל
כספיים דורשים זהירות•
סכום כסף, שהיה
צריך להגיע, מתעכב, אל דאגה. תוך זמן
קצר העניין יסתדר על הצד הטוב ביותר.

בתחילת השבוע תרגישו מעט עייפות
ורצון לישון, אל תמנעו זאת מעצמכם,
ביום שישי תרגישו
יותר טוב. תוזמנו למסיבות
ובילויים משמחים.
פגישות רומנטיות
יעסיקו אתכם בשאר
ימי השבוע וההתלהבות
תשנה את סצב״הרוח
לטובה. בני סרטן נשו י
2ב יח י -
אים — כדאי שייזהרו
20ב י גל י
ממריבות עם בן־הזוג
על רקע קינאה, אי־אפשר
לומר שבן־הזוג צודק הפעם. נחמה
תמצאיס בילדים, שיוסיפו לכס הרבה נחת.

בעיות כספיות מטרידות אתכם בימים
אלה. ההוצאות גדולות מן המשוער, וההכנסות
אינן מספיקות.
כספים שחייבים לכם
אינם מגיעים בזמן. ההיסוסים
וההתלבטויות
בעוכריכם, וזהו גורם
נוסף למצבכם הקשה.
בבית רצוי להישמר
מתאונות ובייחוד מכוויות
וחתכים. סטודנטים
יתבשרו על הצלחה
בבחינות, ויהיו
מופתעים לטובה מהישגיהם• מיכתב
מחו״ל עומד להגיע ולגרום לשימחה.

עימות עס בן־הזוג צפוי השבוע, אך מעז
יצא מתוק. אחרי שתוציאו את כל מה!
שהצטבר בתוככם, תר גישו
עצמכם חופשיים
לארגן את חייכם ללא
התחשבות ברצונותיהם
של אחרים. בתקופה זו
תוכלו לצאת לחופשה,
ואולי אף לתכנן נסיעה
לחר׳ל. במקום־העבודה
מרוצים מעבודתם, ו ו
2בדצמבר -
(0בינו א ר
אתם זוכים לשבחים,
אס כי לא תמיד בפניכם.
אהבות חדשות עומדות בפתח, בני-
הזוג יהיו קשורים בעקיפין למקוס־העבודה.

אורחים מחו״ל יפתיעו וישמחו אתכם.
׳שיחת־טלפון עם בן־הזוג תעודד אתכם
ותעורר תיקווה מחודשת.
מי כ תג שהתעכב
זמן ממושך, יגיע ו יגרום
לבדיחות־הדעת.
מתנות יתקבלו מבן־
הזוג, וסוף־סוף תרגישו
שאתם רצויים ונאה־בים.
יש להיזהר מהוצאות
מופרזות, לא להת2
.באפ ריל -
פתות לקניות חפוזות
20 ברואי
של חפצים, שאתם יכולים
גם בלעדיהם. השתדלו לחסוך. השבוע.
בני מזל אריה ינעימז לכס את התקופה.

פרשת־אהבה חדשה מעסיקה אתכם.
למרות שאתם נוטים להיות בבית ולהתפנק,
תצטרכו לוותר
על מקומכם הקבוע,
כדי לקבל פינוק ממקום
אחר• עבודה
רבה מוטלת עליכם.
הצטברות של דברים
שהוזנחו תיגרום לכם
ללחץ ולהרגשה שאינכם
מספיקים דבר.
21 ביויי ־
21ב אז גו ס ס
הסירו דאגה מליבכם.
תוך זמן קצר תתגברו
על כל העבודה בעזרתם של עמיתים,
שיוכיחו את אהבתם ונאמנותם הרבה.

בתקופה הנוכחית אתם מבוקשים מאוד
במקומות״עבודתכם, שם נזקקים לעזרתכם,
תושייתכם וחרי-
צותכם. אל תהססו.
קחו על עצמכם את
התפקידים המוצעים
לכם. נסו להתייעץ עם
בן־הזוג, הוא יתן עידוד
רב ויעזור לכם
להחליט מה הכיוון
הרצוי לכם. בשטח הכספי
ייתכנו בעיות.
רצוי לדחות ביצוע של
שיפוצים בביתכם• בשטח הרומנטי המצב
יותר יציב. עדיף להתרכז במה שיש.

בני מישפחה גורמים לכם לטירדה השבוע.
חובות מישפחתיות מעיקות ומרגיזות,
ואתם מרגישים עצמכם
סחוטים ועייפים. נחמה
תוכלו למצוא ב כו ש־נהנים
בני־תמישפחה
מהמאמצים
שאתם מק דישים
להם. אתס נוס־תירים
נטית לריב עם
בן־זזזוג, כיוון שאינכם
יודעים איך לסייס את
11 באוגוסט -
21 בדז0י.זי.ונו
הקשר המכאיב. תאס־ציכס
בעבודה יזכו לשבחים
ולשביעות־רצונס של הממונים.
בעבודה אתם נמצאים בהתקדמות מתמדת.

לאחרונה אתם עסוקים בחשבונות עם העבר.
פגישות מיקריות עם ידידים ישנים
גורמות להרגשה של
סיפוק והנאה מההישגים
שאליהם הגעתם עד
עתה. בשטח העבודה
חשים בהתקדמות מש מעותית,
וכבר אפשר
לתכנן את ההמשך.
סכומי כסף יגיעו לידכם
ויסייעו לכם להגשים
את תוכניותיכם
בקצב מזורז. נסיעה
לחו׳׳ל עומדת על הפרק, אס כי ברגע זה
נדמה לכם שאי־אפשר לבצעה, היא תתבצע.

הקאריירה מעסיקה אתכם יותר מן ה
רגיל, אחריות נוספת מוטלת עליכם,
ואינכם מוצאים די זמן
להנאותיכם הפרטיות.
פגישות חברתיות יביאו
לכם רעיונות חדשים,
ואלה עשויים להביא
לתפנית חשובה בקאר-
יירה. לאחרונה אתם
מסתכסכים עם קרובים
מבוגרים, ולמרות שהצדק
עימכם, הציגו את
עניינכם בזהירות. במסיבה
בסוף״השבוע, צפוייה פגישה מרגשת,
ועשוייה להתפתח פרשיית״אהבה,

מצב־רוח כבד מאפיין את התקופה ה אחרונה•
סיכסוכים עם בני״הזוג מביאים
אתכם להסקת מסקנות
חשובות. אתם
חשים בצורך חזק לש•1

נות
את חייכם, אולם
ברגע זה נדמה שאי-
אפשר להזיז דבר• תוך
מיספר שבועות תחזרו
למרץ הרגיל, ותוכלו
לשוחח עם בן־הזוג ב־
? 2בוובריבר ־
גילוי-לב על הצורה
20בדצמבר
שבה אתם רואים את
העתיד. בשטח הפיננסי המצב עומד ל-
השתפר• עיסקה שהחלה תתברר כטובה.

עליכם להשגיח על בריאותכם. יתכן 111־
תחושו חולשה כללית בתחילת השבוע.
רצוי לקחת חופשה ל־יוס־יומיים
ולהישאר בבמקום־העבודה
בית.
נוצרים
קשרים חדשים,
ואלה יביאו בעתיד
קידום ושינוי. נסיעה
לוזו״ל צפויה בקרוב,
גם אם ברגע זה תוכנית
כזו נראית כמעט
19 בפ ברו אר ־
20במרס
דמיונית. בתחום הרו__
מנטי
צפויה הצלחה, מכרים
ישנים יחדשו איתכס את הקשרים, וזה
יוסיף לביטחונכם־העצמי שנפגע לאחרונה.

ק שת
שור קשור במזלות האדמה, הוא חי על
האדמה וקשור בחומר. האדמה, המצי-

£ יו קשו1

זניס

מכחכים

ניתוח תמונות תוך שעה
) 2-5.5מציגה שיטה משוכללת חדשה לפיתוח והדפס ת
סרטי צילום תוך שעה אחת בלבד !
<2-5.5היא חברה יפנית המייצרת ומפיצה ב־ 3השנים
האחרונות מכונות חדשניות לפיתוח והדפס ת סרטי צילום.
בעולם כולו יש כיום 3,000 מכונות מסוג זה, ואחתמ הן
נרכשה בימים אל ה גם בישראל עבור חנות )2.5.5ברחוב
דיזנגוף פינת שד׳ בן־גוריון ת״א, שהיא גם הנציגה והמפיצה
הבלעדית לישראל.
הלקוח מביא את סרט הצילום, יבול לעקוב ולראות במו־עיניו
מעבר לזכוכית, א ת כל תהליך הפיתוח של הפילם,
מן הרגע שהוא מוכנס למכונות הפיתוח ועד שיוצאת
התמונה המודפסת. איכות הפיתוח ו ה הד פסה גבוהה
ביותר. התמונה חדה והצבעים טבעיים. ה קו ה מנ ח ה של
) 2.5.5בישראל הינו הל קוח תמיד צודק״ .אפילו
אם קורה (וזה מקרה נדיר) שלקוח אינו מרוצה מ ת מונה
כלשהי, יקבל הל קוח במקום פיתוח נוסף של ה ת מונ ה.
אין ספק שהמכונה המשוכללת של ) 2.5.5הי א מהפכה
בתחום הצילום. סביר להניח שבמהלך ה שנים הקרובות
יתחילו רוב הצלמים לעבור לשיטה זו, שכן זהו זינוק
גדול קדימה .׳הציוד של )2-5.5חוסך ללקוח זמן יקר
ומעניק לו שירות יעיל, מהיר ומתקדם.
בחודשים הקרובים יובא לארץ ציוד מיוחד, שיאפשר
למפעילי מכונה זו לפתח גם א ת די ס קיו ת הצילום החדשות.
ניתן לאמר בבטחון, ש־ ) 2.5.5פ תח ה עידן חדש

בתחום הצילום כולו.

ן חופשת חורף
| גלדום אילת
מבצע לישראלים עך 10.12.82

המחיר לחבילה בת 3לילות מינימום.
על בסיס לינה וארוחת בוקר —

־ 4,200.ש׳ לאורח בחדר יחיד
5,400.ש׳ לזוג בחדר כפול.על בסיס חצי פנסיון

חלון לרום
שילח

בירה מהחבית
אוירה אינטימית
מאכלים מיוחדים

גבר בשיבחי נשים לוחמות
(״העולם תזה״.)2354 ,
כל הכבוד לפמיניסטיות שערכו
הפגנה ברחובות חיפה בסיסמה :
״השיבו לנו את הלילה !״
אבן, הגיע הזמן להתקומם נגד
הטרור המיני, המונע מנשים להר גיש
ביטחון בעוברן במקומות המרכזיים
ביותר. לא ייתכן שבחברה
מתוקנת יד,יו רחובות, שהכניסה
אליהם בשעות מסויימות תהיה
״לגברים בלבד״.
יוסף ששון, תל• אביב
• הקורא צירף למיכתבו את
הכרזה המופיעה בצד שמאל.

הו ד שז **שותפת
מרוב הודעות
התבלבל הקורא.

רשמיות,

הרמטכ״ל הודיע, כי חטיבת־הצנ־הנים
המהוללת היתד, משוחררת
טרם גוייסה. רפאל איתן מסר, כי
החטיבה הנ״ל היתה מגוייסת ורק
לאחר מכן שוחררה.
שר־הביטהון הצהיר. כי חטיבת־הצנחנים
שוחררה בגלל מוראל
ירוד. אריק שרון אמר, שהחטיבה
גוייסה מחדש בגלל מוראל גבוה.
רפול הטעים, כי אי־גיוס חטיבת ו,צנחנים
לא נבע ממחסור בשרוכי־נעליים.
אריק הכהיש את הידיעה,
כאילי לא גייסו את הטיבת־הצנח־נים
מפני שהם אמרו לו: פויה !
מקורות מקירבים לשר־הביטזזון
מחו בתוקף נגד השמועה, כי חטי-
בת־הצנחנים הוצאה מן החזית, כדי

: 314.מ 3ו׳3<4ז 6ת1ז 3ק 16!16 3 5 - 03131 זגח 8301 \/ 0

דיעה־ קדומה: הנשים שייכות דכית
פרקו את הדיעות הקדומות — יצרו שותפות
׳ • הדבר המשותף, שאליו הת כוונו
שר־הביטחון והרמטכ״ל, הינו
משותף לכל אחד לחוד ולא לשני הם
ביחד.״

׳נבלה ב״עוראד
על ה מיל חמה ועל הטבח.
לצערי, אמצעי התקשורת בארץ
לא מסרו לקהל הישראלי את מלוא
האינפורמציה, ואת גודל הזוועה
אשר התרחשה במחנה שא׳תילה.
כל אמצעי־התקשורת בארצות־הברית
הוצפו בשידורים. אשר
הראו, בצורה שאינה נתנת להכ חישה.
את הטבח הנורא, שנעשה
אמנם על־ידי הפלאנגות. אך בוצע
בחסות ובידיעת צה״ל.
חברים וידידים שואלים אותי
קורא גולדשטיין
לפשר המאורעות, ואני נאלץ להודות
לפניהם, שאכן׳ מחדל נוראי
אד וזידוס לשונכם
אירע בישראל, ושהעם היהודי אשר
עבר את השואה, לא יעבור בשקט על מחדל זה.
ההפגנה הגדולה שיל ד,־ ׳400 אלף בתל־אביב היתה ידיעה מרעננה,
אבל להפתעתי ולהפתעת הרבה אמריקאים, הממשלה לא התפטרה.
מזר, ש־לושה שבועות שבגין לא התראיין על המסך הטלוויזיויני
באיר,״כ. הוא פשוט נאלם ! ונעלם !
כשהתחיל מיבצע הלבנון. ראינו אותו נואם פעם ביומיים. כשניצו־צות
בירקים מעיניו. אכל אחרי הטבח נצברה ובשאתילא — •שקט.
ליבי נתון ליעקב גוטרמן ואשתו. לא אוכל לנחמם בכאבם. אך
אומר: אל תידום לשונכם ואל תפסיקו לזעוק, כי אכן נעשתה
נבלה ב־שראל.
יקי גולדשטיין, נזיאמי. ארצות־הברית

5,700.שי לאורח בחדר יחיד 8,100ש׳ לזוג בחדר כפול.
500/0הנחה לילדי עד גיל 16 הלני
בחדר ההורים (מקסימום 2ילדים).
לפרטים והזמנת מקומות נא לטלפן:
תל-אביב-.03-296571:
אילת.059-74111 :

דיזנגוף וסו
ת״א (פסג׳הוד)
פתוח ערב ערב

דאדגב רי ם 3ל! 3ד

לפני־ את הדרך לצברה ילשא־תילה.
הרמטכ״ל
הדגיש, שהמוראל ה ירוד
של החטיבה נבע מן המוראל
הגבוה שלה. וכי לא יתכן שליחידה
צבאית יהיה מוראל גבוה בעניינים
שצריך להיות לה מוראל יריד,
ולהיפך.
שר-הביסהון, הרמטכ״ל, אריק
•נ־ר־ן ורפאל איתן, פירססמו הודעה
מש״תפת בזו הלשון :
״היות שמהדדעות קודמות משת מע,
כאילו היו סתירות בין
דיברי שר־הביטתון ואריק שרון,
כמו כן בין דיברי הרמטכ״ל ורפאל
איתן, ומאידך הסתבר כאילו שר־הביטחון
והרמטכ״ל מתכוונים ל אות•
דבר. הננו מצהירים :
• אף אחד מאיתני אינו אח ראי
לדברי חברו ילא לדברי עצמו.

האם זד, ברור 1עביר.
צבי לסמן, רמח־השרון

פדו עהתפטר
המר* 3ס 1ר י
מילסון ותירוציו.
בראיינות שאחרי התפטרותו של
מנהם מילסון, הסביר הפרופסור
שהסיבה להתפטרותו היא אי־הקמת
ועדת־חקירה. ועיר אמר מילסון,
שהוא יא יכול היד, לעמוד אל מול
הפלסטינים, כאשר אמינותה של
הממשלה נפגעה.
איך יכול היה מילסון לעמוד מול
הפלסטינים אחרי פיטורי ראשי*

העיריות, אחרי סגירת העיתונים,
אחרי ההתנכלות לאוניברסיטת ביר־זית
ואחרי האלימות בלפי התוש בים
הערבים בגדה וברצועה?
הסיבה להתפטרותו של מילסון
היא כישלון התפישה של שר־הביטחון,
לפיה יש להעלות גורם
פלסטיני מתון.
כדי להגיע לשולחן המשא־ומתן
יש להציע הצעה מעשית לשלום.
אבל כאשר העם הכובש אינו מוכן
לוותר על אף שעל. אין אפשרות
להגיע למשא־ומתן.
המייצג העיקרי של הפלסטינים
היא אש״ף, וכל עוד לא נכיר ב־עיבדה
זו, לא נוכל להגיע לשלום
עם העם הערבי הפלסטי

זיר נוטדיכ,ל5פר-ג-בא

ממוש*פי 0
עשר אגודות ערגיות־יהו־דיות
מודיעות :
״רשת״ — פורום אל־מיסלגתי

תמי
ב ת 17
נכון. אני בסד־הכל בת ,17
אבל זכותי לעמוד על דעותי.
כפעילה בנוער״שיגוי. יצאתי
למשמרת מחאה בכיכר דיזנ־גוף.
התג־בות היו שונות, אך
תגובה אהת שחזרה על עצמה
הרגיזה אותי :״את ילדה. מה
את בכלל יודעת?״
נכון, אני ילדה. אבל אני
יודעת. יש לי ריעות פוליטיות
וזכותי להשמיע אותן.
אני לא רוצה להישפט בגלל
הגיל הכרונולוגי, אלא בשל
אישיותי ודיעותי.
תמי פול, תד־אביב
של אידגונים וקבוצות העוסקים
בהתקרבות בין יהודים וערבים,
מזועזע ממימדי הטרגדיה האנושית
בלבנון.
אך גם בתקיפה זו ממשיכים חב־דינו
באירגונים השונים לקיים
(המשך בעמוד )24
ה עול ם הז ה 2356

ן ןן׳
יל. 1

איך מקבלים
את הכסף?
עם קבלת הלוואת
הזכאות בבנקאו
נציגויותיו בסניפי הבנק
הבינלאומי הראשון יהיו
שלושת תשלומי
המשכנתא הראשונים
שלך על חשבון
הבנק!! זוהי הטבה
בשווי אלפי שקלים
חינם אשר לא תוכל
לזכות בה באף מקום
אחר!

מ׳ זכאי לקבל
את הכסף?
זוגות צעירים,
מתיישבים באזורי
פתוח, רווקים ורווקות
וכל הנכללים במסגרת
הטבת תנאי דיור
(במסגרת הלוואות
הזכאות).

|יז 1 1 1״ 7
בנק משכנתאות וחסכונות בעי מ
מקבוצתהבנקה בינ ל או מי הרץ זשון
תל־אביב — שדרות רוטשילד 49 טל 03-290737 .
נציגויות בסניפי הבנק הבינלאומי הראשון: ירושלים הלל .02-237812 , 10 חיפה סירקין ,21
.04-670128 קרית.ביאליק קרן היסוד .04-702762,68 באר שבע הדסה .057-77505,63 רחובות
בנימין .054-50870 ,8אשדוד בנק פאג״׳ הפלמ״ח ,20 רובע נ ; .055-31157 קרית גת ה שוק החד ש
ד ת הזית .051-86555 אילת מרכז תיירות חדש .059-76117 ,רעננה או סטהבסק׳ .052-41884,39
פתח תקוה חובבי ציון 03-901266,40 טבריה ככר רסקו .067-92020 עכו הארבעה .04-911673,22
נתניה, ככר ציון 053-30444,25

אם טרם הגשת בקשה
לתעודת זכאות בנק
*!״ד* אשר הוסמך לכך
ע״׳ משרד השכון
יעשה זאת עבורך.
אם תהיה זקוק לכך
תוכל ליהנות בבנק
מירב גם מהלוואה
משלימה ומבטוח ח״ם
משכנתא.
אם אתה עומד לקב7
משכנתא בזמן הקרוב
אל תוותר על
ההזדמנות לקבל
הטבה בשווי אלפי
שקלים, חינם!
פנה עכשיו אל בנק
מ״* או אל אחד
מסניפי הבנק
הבינלאומי הראשון
הרשומים מטה,
הפתוחים עד 7בערב.

מכוזבים
(המשך מעמוד )22
מיפגשים, חוגים, סדנות, סמינרים,
עבודה קהילתית משותפת, סיוע
לנפגעי מילחמה ועוד — כל זאת
מתוך אמונה שניתן לשפר את ה־ —
תנאים לדו־קיום בשלום בין יהודים
וערבים בישראל ובמיזרח התיכון.

״אי׳ *11 אבירן
מאוזן:
. 1הברכה שהחזיר ברוח לא
טובה (.)3

אגודה לקונפדרציה ב־מיזרח
התיכון, אגודת
שותפות, גבעת״חביבה
— והמכון ללימודים
ערכיים, גשר, גשר לשלום,
האגודה להכגה
כין דתית, החוג להתקרבות
יהדדית־ערכית
כגליל המערבי, נווה
שלום, ניו־אוטלוק, גיצגי
שלום ,״רשת״ ,ודד ,2028

.3אמנם יונה מוג לב אבל
יש לו דם (.)9
.9איזה דבר הזמר מדגיש 1

. 10 אם נכונה השמועה שהיא
עישנה חשיש. אנחנו נלך ברגל

. 13 חבל שחזר להיות משו עבד

. 14 מאט ירי כדי שלא יוכלו
לעסוק בעבודת הקודש (מ)

ירושלים

. 15 אם אתה חושב על העתיד
אל תחפש את זה בעתון של פניך

ת עלול ים
על הסיכסוך בין הזמרת
ושתי הדיירות (״העולם
הזה״•)2355 ,2354 ,

הוא

. 17 בקולנוע הצרפתי
מאיץ בנו להתאונן (.)4
. 18 אפשר לומר בבטהון שהוא
תמיד מרגיש על האולימפוס

.20 בטרם התבגר לא קיים
משורר שנשלח לחלל (.)8
.22 אמצע מרכז גרמניה ניתן
לקוף (.)5
.24 קו חוזר אצל מבאר (.)3
.25 משתתף בתהליך הסרטה
במו חיה (.)4

איני לסבית, גם לא פמיניסטית.
אך התעלולים של עירית בולקא

.26 אומרים שאפשר לרכוש
שם בן־אדם משומש במצב
טוב (.)4
.28 הנסיון מוכיח שלשופט
שיבלה לילה תמים בטלביזיה,

פ ת רון תשב צו פן

2 )5165

לא תהיה ברירה אלא להתפטר

. 11 אצל האמריקאים
הוא נחשב לבהמה (.)2

.29 לא אישר יצירת אומנות

. 12 לא מנוע! טנק! זו תורת
המוסר שלוו ()3 ,6

מאונך :

. 16 אמת ששופן ייחל לה בכל
מאודו (.)4 ,4

יצר החשש עולה (.)3

.4למרות תפקידו הרם ב צבא
הוא נראה מוזנח (.)4
.5אם זה קורה היום, בטוח
שמהר תזרח השמש (.)5 ,3
.6אולי בגלל שנגמר לו ה-
אויר הוא נכשל לאחר הנצחון
ונשלח לחלל החיצון (.)6
.7אתה רואה מר רייגן י זה
מה שנשאר מהכנסת (.)4
.8מגביל 40 הק״מ ואילך
זה ככר מעורר התנגדות (.)5
.9האם וויצמן מפעיל אותו
רק בשעת חרום .)3 ,4( 1

ה ס בון *0ווור!גל• לסב רו ת
1111 קו 0ח ו> 2קה ו 1 9״קו 1
•! 811( 1 0יסחסיקה-פד־קוו סניקוו1
נמצאת שפר בחשנו ד נאפילציה?
* 11111111( 0יוגי

זסווקזת. ת ס פו רו ת. החל קו ת, ס ל סו ל,
ג בי ע ר ^ פ סי ^ סי פו ל פני ם. אי פו ר.
יו צאתע 1יערבע 1פווה

4גטי.מנן*

• מ חי רי םעמ מי׳ ם • שירות יו עול ה•

ת ד -אני ב יודפ ת 4ליד דיזנגוף 90ו 229388 226066

דמת-גן הוצל 86 לזול בני! אואזיס ׳•סלוואוה״

העסק

הנבחר 49 8 2

בגולף

. 19 ביפן המציא טלפון המ אפשר
לך לדבר ללא הפרעות

.21 האם כך מודיע כלב ערבי
שהוא רואה את הנולד ז זה .
מצחיק 5
.22 מנה אחרונה לחונק ה ידוע

.23 באמריקה היא לא העוק צנית
הראשונה (.)2
.24 שער הכבש עולה באש

.27 הייקית מבקשת לדעת מה
עושה הקוף שבתוכה, שומר
עליה מפני הרטיבות אולי ד

תו טרמפ
לחייל

לא־לסבית כרמץ
כמה פשוט ללכלך
והחבר שלה, קצין־המישטרה בעל
הדוברמן פשוט מרגיזים.
כמה פשוט ללכלך מישהו ! האם
די לומר ששתי בחורות הן לס ביות.
כדי לסלק אותן מדירתן?
פ׳ ברמץ, ירושלים

ל א לו עו ת

במדור ספורט הוזכרה
״ועדת״האופניים של רשות־הספורט״
(״העולם הזת״> ,

.)2353
הנני להודיעכם כי לרשות ה־ספורט
אין ועדת־אופניים. אנו מניחים
כי כוונתכם להתאחדות לספורט,
או הוסר הדי׳וק בדיווח וב*
מינוח גרם לאי־נעימויות ולטרדות.
יריב אורן, מנהל
רשות הספורט, תל־אביב

מיזו עבאו

ב׳ ח ־־קברו ת י
בירושלים מרחיבים את
תחום המחייה של המתים
על חשבון החיים•
מהו עתידו של המושב אורה,
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2355

ב ל או פונ ק ט
ב 14-ת שלו מי ם

עכשיו, אתה בבר לא צריך להתפ שר
...כי מ מ אי ס כאלה, גס טלוויזיה יוקרתית
כמו בלאופונקט לא תגרום ל׳׳חודיס״ *:
בתקציבך.
קח לך היום טלוויזיה מהשורה הראשונה
בעולם, טלוויזיה שאינה נותנת פרנסה
לטכנאים ותהנה ממנה עוד הרבה שנים.
קח לן בלאופונקט היום, וגמור לשלם רק
בעוד 14 חודש.
בלאופונקט: טלוויזיות צבעוניות ווידיאו,
סטריאו — פאר תוצרת גרמניה.

בדאסגקט -בכד מרד ר

היבואן הבלעדי :
טרבף יבוא בע׳׳ס ,
בוגרשוב 70ת״א טל. 293005 :

הל אביב: מרכז שיווק ישיר, בן־יהודה 1ת״א ; וידאו קלסיק, אבן גבירול ; 54 שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר, לבל אליהו, שד׳ ירושלים 29 יפו ; אלרד, אלגבי ; 106
אורית, אחד העם • 1 19 גבעתיים: נתנאלי, כצנלסון • 18 נתגיזז: רדיו אלחוט׳ ,זיצמן ; 5טלרן, ויצמן ; 18 רדיו צליל, שמואל הנציב ; 3חשמלית, שמואל
הנציב • 26 רעננה: בועז שרותי טלוויזיה, בורוכוב • 24 תדדה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 שוייצר, הרברט סמואל •! 68 חיפוז: טרקלין חשמל זילברשטיין,
הנביאים ; 25 צביקה בית הסטריאו, הנביאים ; 12 יהודה אטיאס, הנביאים ; 15 סימפוניה חיפה, הרצל ; 85 אריה מכשירי חשמל, רח׳ נטיב • 2יגרית־אתא: שפרן
העצמאות ; 38 פטמן, העצמאות ; 50 ויזגר, יוספטל # 55 קרית־כיאליק: קול -אור סביניה, השקדים ,2סביניה י • נהרידז: טלסטר ליבוביץ, תחנת אגד, שדרות
הגעתון • 3קרית־טוצלץ ן: פלג, השופטים • 13 נצרת: סלון סביון, רה׳ סביון • 3אשדוד: חשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ • רמלה: אסתר אתיברסל, ביאליק • 2
ירושלים: צדוק שיר, שמאי ,23 רדיו מאיר, רה׳ לונץ ; 5סבטיני, צלאח א־דין • 1 32בארשבע: א.א. אלקטרוניקה, העצמאות ; 48 סלון איתני, רה׳ הפל&״ח 65
(ליד קולנוע מרכז חילון: סלון חולון, סוקולוב # 82 רמת השרון: סנסור, סיזקולוב • 1 42 ראשזז־לציון: עלפי, הרצל ; 103 אמנון ברנפלד, רוטשילד • 39

40*7

מכונית מהשכרה ־ ₪וורכה?
מאת לוי יצחק — שמאי מעריך נזקי ם חבר
איגוד שמאי הביטוח בישראל — ענף הרכב

לא פעם שואלים אותנו — מד, משפיע על ערכה
של מכונית משומשת? מוסכם על הכל כי מצבה
המכני והחיצוני של מכונית המוצעת למכירה הם
בין הגורמים העיקריים המשפיעים על מחירה.
מעורפל יותר אך לא פחות חשוב בהשפעתו על
מחיר המכונית, הוא העבר שלה: בידי מי היתר,,
כמה נהגים נר,גו בה, האם היתר, בידיים פרטיות
או ציבוריות, האם שימשה בעבר בתור מונית, בית־ספר
לנהיגה, כמד, קילומטרים עברה וכ״ב.
אחת השאלות המרכזיות, הקשורות ב״היסטוריית״
המכונית היא: האם עצם היותה מכונית מהשכרה
לשעבר, משפיעה על ערך המכונית ובכמה?
לאור פניות רבות בנושא זה, המופנות אלינו על־ידי
קונים ומוכרים פוטנציאליים, חקרנו את הנושא
לעומקו.
לפי דעתנו, אין בשום פנים ואופן להתייחס ל־
״השכרה״ כמונח כוללני ולהתייחס לכל מכונית
שהיתר, מהשכרה, כאילו הפסידה מערכה באופן
אוטומטי.
אין דינה של מכונית שהיתה בהשכרה בחברה אחת
דומה לדינה של מכונית שהיתה בהשכרה בחברה
אהרת.
ערכה של מכונית ששימשה להשכרה בחברה קטנה
ונמכרה בשוק בשיטות ״הקונבנציונליות״ אינו זהה
לערכה של מכונית שנמכרה מחברה להשכרה שה קריטריונים
שלה לתחזוקה, טיפולים ואחריות, נמ צאים
בכמה דרגות גבוהות יותר מהמקובל בשוק
הישראלי.
לפי דעתנו, אין להתייזזס לכל חברות ההשכרה
כמיקשה אחת
לשם בדיקת הנושא, עקבנו אחרי הטיפול, התחזוקה
וצורת המכירה של חברות ההשכרה הגדולות, וב אופן
מיוחד בחברת השכרה ״*ווים״.
לאחר שביקרנו מספר רב של כרטיסי עבודה, של
כלי רכב שנמצאים בשימוש החברה או שנמכרו
אחרי שהיו בבעלות החברה, הגענו למסקנה שה
מכוניות
בעת המכירה נמצאו במצב מכני וחיצוני
מעל למקובל בשוק המכוניות המשומשות.
כרטיס העבודה של !המכונית הוא בעצם המיסמך
היחידי המעיד על ״היסטוריית״ הרכב.
לאור נסיוננו הרב במחקר שווקים חקרנו גם בעלי
מכוניות ששימשו בעבר במכוניות השכרה בחברות
הגדולות. לרוב בעלי המכוניות לא היו טענות
הקשורות לעצם היות המכונית מהשכרה לשעבר.
עקבנו אחרי הטיפול ותהליכי העבודה הקשורים
לתחזוקה השוטפת, ולהכנת הרכב לפני מכירה,
בחברה ההשכרה ״אוויס״ ונוכחנו בעובדות הבאות :
. 1כל רכב עובר בדיקת 10,000ק״מ מעמיקה
ביותר. נוסף על בדיקות שמומלצות ע״י היצרן,
נבדקים בקפדנות, מרכב הרכב, בדיקות חלודה,
המתלה, מערכת התמסורת, וריפוד.
.2מתוך עיון בכרטיסי העבודה, נראה בעליל כי
כל חלק פגום, אפילו מישני, מוחלף מיד בחדש.
. 3רכב שמוצע למכירה, עובר סידרת בחינות
ותיקונים.
.4בעת מכירת הרכב, ניתנת אפשרות ללקוח הפו טנציאלי,
לבחון את הרכב, ללא התחייבות, בכל
מכון לבדיקת רכב, או מוסך חיצוניים.
.5ללקוח הפוטנציאלי, מאפשרים, עיון ובדיקה
בכרטסת התיקון המלוות את הרכב מתהילת
שירותו בחברה.
.6לקונה נמסרת תעודת אחריות ל־ 3חודשים
שמשמשת גם כתקופת מבחן לקונה.
לאור עובדות אלה ולאור חקר שוק בשטח, נראה
לנו כי ערכו של רכב שהיה בבעלות חברות להש כרה
כאלה שעומדות בקריטריונים שמנינו לעיל
אינו נמוך יותר מערך של רכב שהיה בבעלות
פרטית.
נראה לנו כי אין צורך ״להתבייש״ כשבאילן היוחסין
של המכונית מופיעה המילה ״השכרה״ .אך חשוב
לדעת מי היתה חברת ההשכרה.

טכחבים
(המשך נזעמוד )24
שחלק מאדמותיו צורפו לבית ה קברות
גיבעת שמואל?
המטילות, האפרוחים ופרנסת ה מגדלים
אינם חשובים בעיני הווע דה
המחוזית לתיכנון ובנייה. חשו בים
יותר המתים. האם מישהו
מתכוון להמליץ לחקלאים להחליף
את מקום מגוריהם בחלקת קבר?
משה אסולץ, ירושלים

;!ל * 310 ומיס
תמונת החייל הפלסטיני

בחג הקרוב אחזור,
על כנפי מסוס לבך אדום־ירוק.
כאמל וליד, עכו

סל״טיס ו ב חו רו
סכנת מוות מאיימת על
הפלסטינים בלבנון.
דרישת ״אנשי המצפון״ בישראל
לזרז את הקמת האוהלים לפליטים
הפלסטינים בלבנון מבטאת צביעות
ואטימות מדהימות. האם לא
ברור להם שאין האוהל מחסה לבני
אדם, ביניהם זקנים וילדים, מפני

*מחקרים רפנאיים ה1כיח:1
,,הופעת עששת השיניים נעצרה כמעט לחלוטין אצל
נבדקים שלעסו 5יחידות מסטיק עם קסיליטול מידי יום :

חייל פלסטיני נפרד מכת:
השחר קרב

מסטיק איקס איקס איקס עם הממתיק
הטבעי קסיליטול-טוב לשיניים
•מחקרם של

עם מסטיק xxxץ/ 7
טובלי

אוא8/1.501!£1

ב עיו ת
ולב טי ם
ב חיי המין
מאת

.)2348
התמונה משכה את תשומת־ליבו
של כל אדם בעל חוש אנושי. חשתי
אה הדברים שהיו תמיד בפיו של
החייל, וחיברתי איתם כשיר בעל
חרוז חופשי :
ביתנו הרוס, אדמתנו מופקעת,

אך אל הבכי. אני אחזור.

הדברת ״ מזיקים

^ 1 5 6

מו ס חי םלהדברת תי קני ם
( ג׳ וקיס ) ,יייל ׳ י * י ׳ ייי? *
ספריםובגדים.
רמת -גן. ר ח׳ מו די עין .18ת.ד2 2 7 2 .
7 8 0 1 1 4 - 5 - 6 .7 0רש־ מס׳ זג עסק * 4*1/75
^ ס מי רחקלב רי או תךור כו ס ך

אני הולד להביא לך
את השחר הקרב.

אני אדאג לעצמי,
אך מי ידאג לך, מי ילבישך
שימלת־החג ז
אל,תבכי. בחג הקרוב אחזור.

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשסים

הנפרד מבתו, לפני הפינוי
מביירות, נגעה לליבו של
הקורא (״העולם הזה״,

אל תבכי. את הבובה
ששרף לך בגין

דקצרנ
קורסי
ע ב רי ת ו /או אנג לי ת * בו קרוערב
קורס חדש ב״14.11.82
תוך זמן קצר ובהצלחה מובטחת!
זנ״א: אולפן גרג(נר־קמא) ,רח׳ יייצסו ,22 סל 03*441642 .
סל 04*664022 .
חי*ח ממולח״ ,שמריהו לוי ,30
באיזורים אחרים — לפי פייה לכ תונ ת חנ״ל בתל־אביב.

אתקן לך, כשאחזור.
את עגלת־הבובה •שהרס לך שרון
אשפץ לך

בשאחזור.

את הקוביות שפיזר לך איתן
אסדר לך, כשאחזור.

הקור והגשם? האם לא ברור
שהישארותם בלבנון חושפת אותם
למעשי־פשע של הפלאנגות?
כל מי שאיכפת לו גורלם של
הפלסטינים חייב להיאבק — ומייד
— להעברת עשחות אלפי הפליטים
מדרום לבנון לגדה המערבית, ל שיכונם
במיבני־ציבור ובבתים טרו מיים.
פיתרון זמני כזה יהיה גם
צעד ראשון לפיתרו! הכולל —
הפדרציה בין המדינה הפלסטינית
העתידה ובין ירדן.
אס לא נפעל במהירות, מותם של
רבים נוספים בקיר יהיה על מצ פ

רבקה תל, קיבוץ עמיר
בוא החורף חושף את שורשי ה־סיכסוך,
מגלה את העצב הפעור
ביחסים בין שני העמים. הפליטים
חסרי־הבית בלבנון נדונו לפליטות
פעם נוספת בחייהם, ושוב מעורבת
בכך ישראל.
כדי לעלות על דרך חדשה, כדי
לבנות את העתיד על בסיס שונה,
יש להציע לפליטי צברה ושאתילא
— אותם שניצלו מהטבח — שיקום
נאות במולדתם: בשיכונים הרי קים
בכרמיאל ובנצרת עילית, ב מרכז
הארץ ובדרומה.
אכיכה שכטר, תל־אביב
העולם הזה :356

גן־הבחשים
5חודם2,מפיסים,צמודס רז זזשגן.

א בו־ רז כז גינזד

בלבה של שכונת ר.יו7־ן רר. בראשון לציון —
שכונת אברמוביץ, הולן וצומח פרוייקט מגורים
חדשני ומרהיב של אברהם גינד׳ ,״גן־הברושים״.
5חדרים 2 ,מפלם ים,צמודים ל 7 -דונם גן.
בשכונה, הקרובה אל הכביש לתל-אביב, אשר
מעניקה שרותים ציבוריים וקהילתיים מעולים
ומרכז מסחרי, עומד הבית הבא שלן. הוא נבנה
עפי י הסטנדרטים הגבוהים ביותר, טובל
במשטח דשא, עצים ופינות חמד המשתרעים
על-פני 7דונם. מראה מרהיב.
בוא אל הלב הירוק של ראשון לציון —
אל גן הברושים.

+דיות נונש מדוח ובטבריה לנו החיים חינם
דולר(לחמש דירות בלבד).

מה תקבל כדייר ב׳ גן־הברוש,״ ?

זרמים ת ת מימיים באמבטיה בשיטת הגיאקוזי.
טלויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם של אורחין.
3כיווני אויר לכל חרה.
חרות ח מפלסיות.
חדר ארונות.
2חדרי רחצה עם ריצוף קרמיקה.
ארונות מטבח בסגנון אמריקני ( 6.80 מטר רץ).
שיש גרניט איטלקי.
מרצפות שיש גדולות בסלון ( 3דוגמאות
לבחירה).
שטיחים מקיר לקיר בחדר• השינה.
אפשרות 2כניסות לכל חרה (מתאים לרופא
או לבעל מקצוע חופשי).
לוב• מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
חדר תרבות וספורט הכולל ציוד ומכשירים.

תאורה דקורטיבית בחזית.

דירת הנו פשבהתאםלת קנון החברה.

חנו דוה באתום החקוסותהבאים ותחנו
תדחו נופש ותם באיות ובטבדהלבלהחיים!
כאשר אתם קונים חרה אצל אברהם גינח, אתם משנים את סגנון חייכם ועוברים לדירת פאר
בסטנדרט עילית, כמקובל אצל אברהם גינדי.
בנוסף לכן, תזכו ללא הגרלה בשתי חרות נופש — באילת ובטבריה.
חרות הנופש המרוהטות תעמודנה לרשותכם שבועיים ב שנה — שבוע באילת ושבוע בטבריה —
במשך כל החיים.

תל־אביב
• בנין יוקרתי במיוחד ברחי לסל 22
בבניו בן 8חחת בלבד. דירות בנות
י ׳ 3חדרים ודירות עם גג.
• בצפון תל אביב, איזור ל: נותרה חרה אחת דו
מפלסית בת 5חדחם.
• בצפון הסולידי ברחי חתם סופר 9דירות דו־מפלסיות
בנות 4חדרים בבנין בן 8דירות
בלבד.

רמת־השרון
• בפרוקט גני השרון, בלב רמת-השרון, חחת
פאר בנות 3 !/2חדרים.
• חרות בנות 3חדחם +גג +חדר על הגג.

קוטג־ים מפוארים על קרקע של כ־
4 0 0מ״ר מ־ 160.00 0דולר.

• ברח, כץ, החלה ההרשמה ל־ 2בנינים בני 9
דירות בלבד.
דירות משוכללות דו־מפלסיות בנות 4חדרים.

נתניה
• ברחי חזנגוף 18־ 16 בבניו יוקרתי במיוחד,
דירות בנות 1 3־ 4חדרים הכוללות שכלולים
לרוב.

• ברחי ראשון לציון חרה ב ת 6חדרים.

פתח־תקוה
• ברחי קלישר , 11 בנין מפואר בן 14 דירות
בלבד. נותרו 2פנטהאוזים בלבד.
• ברחי דגל ראובן 3 ,חדחם +גג +חדר על הגג
די ׳ 4חדרים +גג +חדר על הגג ושכלולים
לרוב.

אברהם גינז־ בונה

ראשון־לציון
• חרות ב מ תי ׳ 3חדרים במרכז השקט.
• דירות בנות 4חדרים במערב העיר(גם לכניסה

למהיר׳ החלטה ! פנטהאוז בקומה ,8בבנין
יוקרתי לכניסה מיידית, רק $89,000
אפשרות להלוואות עד .$50,000

חינם!
טלפן 0 3 -2 6 7 0 5 9ונ שלח .
אלין בדואר חוברת מהודרת *
ובה שפע פרטים ותצלומים |
על פרוייקט היוקרה —
״גן הברושים׳.׳

ה מ חי רי ם אי 1ם נו ד די םסע־ מ

דירות !±ו1יו 1ו• ־

או ה בי ם

כתבה שישית בסידרה על האנשים והחברות שהרוויחו ממלחמת הלבנון. נאשר
ניסה שרהביטחון להיאבק נגד אתר מהם, הוא גילה שסוחרהנשק הקרים אותו

!/שמתשלא
י* יל הלב״יתרום נערך בעיצומה של
י מילחמת הלבנת. רבבות מחיילי צה״ל
רבצו בשוחותיהם במיזרח־ביירות ובהרי
הלבנון, בשעה שמכוניות־הפאר פרקו את
מטענן הנוצץ בפיתחו של אולם־הזכוכית
שבו נערכה המכירה הפומבית. למוזמני־הכבוד
הוגש יין־נתזים בגביעי שמפניה
מאורכים, והמנחה מיהר לתרגם את הס כומים
המוכרזים לדולרים•
שלושה מגדולי הקונים באותו ערב היו
מרכוס כ״ץ, יהודי־מכסיקאי חובש־כיפה,
שדאג להצטנע מאחורי עמוד בצידו הימני
של האולם, האמריקאי ג׳ק צימרמן כסוף-
השיער, שלבש חליפה בהירה, ומיכאל
(״מיקי״) אלבין. אשר ישב שתי שורות
לפניו -בשורה הראשונה, בחברת אשתו.
שלושה אלה יכלו להרשות לעצמם לק נות
את יצירות־האמנות בסכומים גדולים.
התותחים הרועמים בלבנון העלו את מחירן
של המוזות בתל־אביב. המילחמה של מנ חם
בגין ואריאל שרון הכניסה לכיסיהם
כסף רב. כל השלושה הם סוכני־נשק.
אצל כ״ץ וצימרמן עיסקי־הנשק מהותם
מקור־הכנסה עיקרי. מיקי אלבין הוא מנהל
בכיר בקבוצת המיליארדר היהודי־יפאני
שאול אייזנברג, המרבה לעסוק בסחר־הנשק.
שאול־נחמיה
אייזנברג תרם את האולם
ששימש למכירה הפומבית. זה היה אולם
הכניסה של ביוז־אטיה שבתל־אביב. חומרי
הבנייה, ששימשו להקמת המיבנה המסד
אר בלב תל-אביב, שוחררו ממיסים. דאגו
לכך השר־דאז יגאל הורביץ והשר גדעת

ניאו־!

של מהפ רנ ק ל ...י

כשבוע הראשון של מילהמת הלבנון העריכו מישרד־הביטחון
ומישרד־האוצר כי הוצאות המילחמה יגיעו למיליארד עד מיל־יארד
וחצי דולר. המידחמה נמשכת ככר חמישה חודשים, אך
״ההערכות״ לא השתנו• ־אמת, שאותה מבקשים להעלים, שונה
לגמרי: הוצאות המילחמה יהיו יותר. משלושה מיליארדים וחצי
דולר, שחלק גדוד מהם יגיע לכיסי יצרני הנשק והציוד הצבאי
וספקי הצבא. בפרקים הקודמים בסידרה זו דווה על מרוויחי
המילחמה הגדודים, ההברות האמריקאיות, החברה ההסתדרותית
״כור״ והחברה להשקעות שד ״בנק דיסקונט״.
פת. אייזנברג ידע תמיד מה חשיבותם של
קשרים פוליטיים, שאין חשובים מהם ל־עיסקי־הנשק.

עיסקי
פ?ויט
מקים
אלה אינם חדשים למיליארדר
/המיסתורי. הוא היה בן 20 שנים בלבד
כאשר נמלט מאירופה, שהלכה ונכבשה
אז בידי הנאצים, בתחילתה של מילחמת
העולם השניה. אייזנברג היה בן למישפחת
סוחרים יהודית־פולנית, שהתיישבה במינכן
שבבוואריה. משם הוא נמלט לשווייץ, ומשם
לצרפת, ואחר־כך ללוכסמבורג ול־הולנד.
בהולנד עלה אייזנברג לאניה שהוליכה
אותו לשנחאי, סין.
אייזנברג לא נשאר בשנחאי זמן רב.
ב־ 1940 הוא עקר משנחאי ליפאן. באותה

תקופה עשו היהודים המעטים שנמצאו ב יפאן
מסע בכיוון ההפוך. היפאנים, בעלי-
בריתם של הנאצים במילחמת העולם הש ניה.
נדבקו באנטישמיות שלהם, וגירשו
את היהודים שישבו באיים היפאניים ל שנחאי
שבסין, שם ניהלו היפאנים מילחמה
ארוכה ועקובת־דם נגד העם הסיני•
אייזנברג הצעיר התיידד עם אציל יפאני,
ונשא לאשה נערה אירו־אסיאנית, שמיש־פחתה,
מצד אמה, נמנתה עם האצולה ה יפאנית.
לעיתונות הישראלית זה הספיק,
בדרך־כלל, כדי לציין כי אשתו של איי-
זנברג היא ״נסיכה״ יפאנית.
ידיעת השפות של אייזנברג ואזרחותו
המעורפלת הועילו לו מאוד באותם הימים
ביפאן, שהיתה נתונה במילחמה קשה נגד
הגייסות הבריטיים והאמריקאיים באוקיא נוס
השקט ובדרום־מזרח אסיה.

כמו עד רכים סן המיליארדרים

המיסתוריים*, ,המתרחקים מן העיתונות״
,נכתבו גם על אייזנכרג
רבבות רכות של מילים בעיתונות
העולמית. אך עד תקופה זו כחייו,
ועד מעשיו כיפאן כתקועת מיל־חמת
העולם השנייה, כמעט שאין
למצוא פדטים. הכיטוי הנועז כ־יותר
נמצא ככתבה עד אייזנכרג
שהופיעה השנה בשבועון העסקים
האמריקאי ״כיזנם־ויק״ ,שם נאמר,
כי ״כימים האלה התחילו לפרוח
עסקיו שד אייזנכרג•׳׳ אילו עסקים
עשה אייזנכרג עם כעלי־בריתה
שד גרמניה הנאצית/
ענן־העשן מתפזר קצת כאשר מדובר ב עסקיו
של אייזנברג מיד עם תום מיל־חמת
העולם, אחרי כניעתה של יפאן. התע שייה
היפאנית היתד, זקוקה באופן נואש
כמעט לברזל ולעפרות ברזל, ואייזנברג
מצא דרך להשיגם. בשדוודהקרב העשנים
של אירופה רבצו רבבות גרוטאות ברזל
ופלדה של כלי־נשק, משאיות, טנקים ו תותחים.
היה צורך רק לאספם, להביאם
ליפאן ולהתיכם. אייזנברג עשה זאת. הוא
גם קנה עפרות ברזל מהודו, מצ׳ילה, מ אוסטרליה,
מהפיליפינים ומארצות־הברית,
והפך ספק המתכות הראשי של קונצרן הפלדה
הענק יאווטה, שאחר־כך נודע בשם
אחר, מפורסם יותר, ניפון.
אייזנברג לא הסתפק בעיסקי־היבוא שלו.
הוא התחיל לייצר אמבטיות וכלי־בית מע רביים
למען כוחות הכיבוש האמריקאיים
ששהו ביפאן אחרי כניעתה, ובעת מיל־חמת
קוריאה. אחר־כך היה לנציגן של

חברות מערביות ביפאן. וייצג חרשתנים
יפאניים מעבר לים.

והודיע להם כי הם יוזמנו לסין כדי לדון
בבניית סיפעל לייצור זכוכית.

הפליט־לשעבר התעשר במהירות. הוא
פרש רשת עניפה של נציגים בכל רחבי
מזרח־אסיה ובאפריקה. וקשר קשרים מיו־חדים־במינם
עם צמרות המישטרים בס־רינות
אלה. בדרך כלל היו אלה דיקטטד
רות מושחתות. על טיבם של הקשרים
האלה ניתן אולי ללמוד מן השיטות שנקט
אייזנברג בישראל עצמה, שבה שרים ו־חברי־כנסת
קיבלו סאייזנברג ומחברותיו
טובות־הנאה. והיו לעושי־דברו של המילי ארדר,
כפי שעוד יפורט.

הבריטים, בדיוק כמו שר־הביט־הדן
הישראלי, התנגדו להתערבותו
שד אייזנברג. הם ביקשו לנהל את
עיסקיהם במישרין עם -הסינים, ולא
ששו לשלם עמלות שמנות למיל־יארדר.
אך בדיוק במו בעיקרה
הישראלי, קרה גם במיקרה הבריטי.
התנגדותם של היצרנים היתה
ללא הועיד• כאשר !הם הגיעו לפגישה
עם הסינים, בפקץ, הם
מצאו במקום את אייזנכרג בשותף
לכל דבר בעיסקה הריווחית.

קשרים פוליטיים באלה חשוכים
במיוחד כאשר מדובר בעיסקי*
הנשק, כאשר רבות מן העיסקות

קשוים פוליטיים חשובים
במיוחד כשמדובר בוויסקי
הנשק -וא״זעוג יודע
כיצד והשיג את תמיכחס
שו שדים וח״ ביס !

קשרים
תת־קרקעיים
^ יצד מצליח אייזנברג למצוא נתיבות
״ אל ליבם של הסינים, האפריקאים או
הישראלים? לפחות במיקרו־ ,אחד הת עוררו
חשדות וננקמה פעולה. היה זה

איש־ עסקים אלבין וח״ב רייסר
עסקים טובים בלבנון
רים״ שהופעלו על חברי הממשלה כדי
לאשר את המכירה לאייזנברג, וטען כי
היו ״קשרים תת־קרקעיים״ שהובילו אל
שרים בממשלה.
עכשיו גם אברהם שריר הוא שר ב ישראל,
ומנכ״ל מישרדו הוא רפי פרבר,
מי שהיה מנהל אדמיניסטרטיבי ברשת־העיתונות
שאדזנברג שותף בה, באמצעות
מיקי -אלבין.
גם ח״? חרות מיכה רייסר מהווה רכי שה
חשובה של אייזנברג. רייסר, שותפו
של מיקי אלבין לייסוד היקב של הליכוד,
מונה אחר־כבוד כחבר במועצת המנהלים

נקשרות בצורה חשאית, או חש־אית־למחצה,
ללא מיכרזים פומביים,
ובלי כל אפשרות של פיקוח
ציבורי עד מהלך הכספים.
בסוף 1981 גילה שר־הביטחון, אריאל
שרון, טפח משיטות הפעולה של טוהר־הנשק
שאול אייזנברג. שרון חתר באותה
תקופה לחתימת עיסקות נשק בין ישראל
ובין כמה מדינות אפריקאיות. ערב נסיעתו
של שרון לאפריקה הופיע במישרדו שאול
אייזנברג, והציע לו לערוך את הנסיעה
בליווייתו, ובמטוסו הפרטי. שרון דחה את
ההצעה. וניסה לסלק את אייזנברג סן
העיסקות האלה, אך ללא הועיל. לשרון
התברר, כי אנשיו של אייזנברג כבר הגיעו

מיליארדר אייזנברג
עיסקה באפריקה
כאשר תיווך אייזנברג בעיסקה של מכירת
כור אטומי קנדי לדרום־קוריאה. ועדה
פרלמנטרית הוקמה בקנדה כדי לחקור את
פירטי העיסקה הזאת. הוועדה המליצה שלא
לשלם לאייזנברג עמלה נוספת על זו שכבר
קיבל. בשיעור 1.52 מיליון דולר. הוועדה

אל אנשי סגל השגרירות של המדינות ה אמריקאיות
בפאריס•
הגירסה שהפיצו אנשי אייזנברג על הפ רשה
היתה זו: לדבריהם, בשלב מסויים
של המו״מ בין ישראל ובין האפריקאים
..התעוררו קשיים כספיים״ ,ואז ״פנו״ אנ שי
מישרד־החוץ אל אייזנברג וביקשו את
התערבותו. פניה זו, טוענים אנשי־אייזג־ברג,
נעשתה גם על־דעת מישרד־האוצר.
שאז כבר עמד בראשו יורם ארידור.
שותף בסין
דשהז* מזכירה מעשה אחר שאייזנ־י
ברג היה מעורב בו. זה היה כאשר
פנתה סין העממית בשנת 1979 להברת
האחים פלקינגטון הבריטית, המתמחה בייצור
זכוכית, וביקשה לייצר זכוכית על־פי הפטנט
הבריטי. לפתע, מסיבות בלתי־ברזרות, הש תתקו
הסינים. אך אחרי שנה היה זה שאול
אייזנברג שהתקשר אל האחים פלקינגטון,

מייחמת חלמון
הוציאה שם ווו
למתת ישראל -
או היא מציאה
שם סוב לנשק
הישראלי, ושתו
הנשק חוגגים !
נימקה את החלטתה בהביעה את החשד
כי ״חלק מהכסף נועד למטרות לא־חוקיות
ולשלמונים.״
כדי לרכוש לעצמו תמיכה פוליטית ב ישראל,
מאת המישטר החדש־דאז של ה ליכוד,
העניק אייזנברג מישרד בבית־אסיה
שבתל-אביב לח״כ אברהם שריר. שניהל
ממישרד זה את מערכת הבחירות שלו
במיפלגה הליברלית. השר גדעון פת נמנה
באותה תקופה עם סיעתו של שריר. פת
היה תומך נלהב באייזנברג בעיסקה שבה
ביקש המיליארדר לרכוש את מניותיו של
סיר אייזיק וולפסון בחברת הדלק הגדולה
ביותר בישראל. פז. סגן־ראש־הממשלה,
דאז, יגאל ידין. אמר כי היו ״לחצים אדי
היצוא
הניטח!]׳
של א״ונבוג מסתכם
נ־ססז מיליוני דולרים
נשנה -ואתת החברות
שלו מייצגת 60 יצרני
נשק, המשווקים לישראל
את תוצרתם הקטלנית !
של קונצרן הטכסטיל אתא, ואייזנברג הע מיד
לרשותו מכונית ונהג, שכן חבר-
כנסת אינו יכול לקבל משכורת. אייזנברג
אינו זקוק לרייסר לצורך עיסקי הטכסטיל.
לקונצרן אתא יש שיטחי קרקע רבים, שאנ שי
אייזנברג מבקשים להפנותם לבנייה
למגורים• רייסר הוא איש אמונו של שר־השיכון,
דוד לוי, וכאן נסגר המעגל.
אך העסקים המכניסים ביותר של אייזג־ברג
הם ללא ספק עיסקי־הנשק, שטמון
בהם רווח גבוה במיוחד, יהסית להשקעה.
קבוצת אייזנברג פועלת בעסקיה הבינ לאומיים
באמצעות חברת ליסבונו /חברת
טריאנדולר טריידינג וחברת יונייטד דיב־לופנזנט.
בארץ דואגים לייצוא הנשק הברת
אייזנברג לייצוא, וחברת אטאסקו. חברה
אחרונה זו פועלת בשיתוף־פעולה הדוק
עם התעשיה האווירית. היא קונה מטוסים,
משפצת אותם במיפעלי התעשיה האווירית,
וסוכרת אותם במחיר גבוה.

אייזנכרג מייצא סייטדאד ספיגות־קרס,
מטוסים, תחמושת וציוד אופטי.
עד פי הערכות זהירות, הוא
מייצא נשק ישראלי כ* 100 מיליון דולר כשנה — אד 30 מיליארד
לידות•

מילחמת הלבנון מועילה לעסקים של
אייזנברג. המילחמה אמנם מוציאה שם רע
למדינת ישראל, אך היא מוציאה שם טוב
לנשק הישראלי. במדינות הקונות את הנ שק
הישראלי — דיקטטורות לטינו־אמרי-
קאיות או אפריקאיות — לא מייחסים חשי בות
רבה. לשם הרע שרכשה ישראל. הם
זקוקים לנשק כדי להגן על מישטריהם.
אך אייזנברג אינו מרודה רק בעקיפין
ממילחמת הלבנון. הוא מרוויח גם במי שרין.
אייזנברג מייצר נשק ואמצעי-לחימה

למען צה״ל, והוא גם מייבא נשק וגובה
עמלות שמנות.

יחידה מיוחדת
להשתלטות

ך• רשות קבוצת אייזנברג נמצא מים•
על רפק אלקטרוניקה^ •שעיקר ייצורו
מופנה למערכת־הביטחון. אייזנברג קנה
מיפעל זה לפני כמה שנים בשני מיליון
דולר. אשתקד הסתכם המאזן של רפק
אלקטרוניקה ב־ 670 מיליון לירות. החודש
הודיע מבקר־המדינה, יצחק טוגיק, שמים־
על דפק אלקטרוניקה נמנה עם שורה של
סוכני־נשק ישראליים העוקפים את החוק,
ומקבלים עמלות גדולות מייצרני הנשק
בחו״ל. המשווקים את תוצרתם הקטלנית
בישראל.

מדיווחו שד טוגיק לוועדת ביקורת
המדינה של הכגסת מתברר,
כי רפ״ק אלקטרוניקה מייצג לא
פחות מ־סס יצרנים וספקים בחו״ל.
מישרד־הביטחון חידש את ההיתר
שניתן לחברה זו לקכד עמלות עד
הייצוא, כדי שאנשי המישרד,
יסדקו, כנדרש כחוק, את־ •האסמכתות
הדרושות כדי להסטיח שסוכך
הנשק המקכד עמדות יספק גס
שירותים תמורת העמדות הללו.

עמלות אלה של סוכני הנשק (שלהם
יוקדש פרק נפרד בסידרת כתבות זו) מגי עות
למאות מיליוני שקלים בכל שנה —
ואייזנברג גובה את חלקו בעיסקות אלה.
לאחרונה מתעניין אייזנברג יותר ויותר
בענפים המייצרים למען מערכת הביטחון
וצה״ל, והוא מרחיב את שליטתו בענף

גבקו המדינו! קובע :
הסבות של א״זגנרג
עקבה:אח ׳החוק,
וקיבלת עגלות גזולות!
בגלל ושלוותו
של גישוו־הביטחון !
חומרי־

הכימיקלים (המשמשים לייצור
נפץ) ,האלקטרוניקה והמחשבים.
כך היתה קבוצת אייזנברג לשותפה ב חברת
דקטטר־כימיקלים. אייזנברג רכש
את חברת שרנוע, העוסקת בייצור רובוטים,
והגדיל את שליטתו בניקוב־מחשבים.

החודש הודיעה קכוצת אייזנכרג
כי היא מקימה יחידה מיוחדת
שתעסוק כ״ייזום, סריקה, בדיקות,
תיכנדן, מימון וניהול של פרוייקטים
עתירי־ידע כבל ענפי התעשייה
והמחקר.״ על טיבם של העסקים
הללו יכולה להעיד העובדה, שבראש
היחידה -החדשה הועמד
אדדף־מישגה (מיל•) הד״רדדד הזל־קורן-
,מי שעמד בראש מהדקה
ביחידה למחקר ולפיתוח שד מיש־רד-הכיטחון
הישראלי.

החגיגה מתחילה !
נפתח המלון מס׳ 1בי שראל

אביה־סונסכוה אילת
המלון שעשה את טאבה מפורסמת בעולם
מצטרף יחד עם סונסטה ירושלים

לרשת היוקרה הבינלאומית
סונסטה.
אביה־סונסטה
המלון המפואר ביותר
פותח תקופה חדשה
בתיירות הנופש.

אביה־סונסטה

מלונות סונסטה בעולם :
ברמודה,מיאמי,ניו-אורלינס,
בוסטון,הרטפורד, ירושלים,
הרצליה,קהיהאמסטרדם.
להזמנת מקום צלצל:
תל־אביב 455756־, 03
אילת 76191־059

אילת ־ מלון מעול ם אחר
גביש

מעשה בטנק

תר״ג — סודי כיותר 3500ב׳
מסקנות קצין כודק, אלוף־מישנה
א׳ ג׳ ,מוגש לראש אכ״א.
הנדון: מימצאי חקירה בפרשת טנק
המרכבה׳ שסימנו צ׳ .752156
תיאור המי קרה: ביום 18 באפריל
, 1983 בשעה 10.30 בבוקר, התחיל טור ה טנקים
שהשתתף במיצעד־צה״ל לנוע ממקום
הכינוס בדרכו אל מסלול המיצעד. טור
הטנקים נע אחרי גוש חיל־הרגלים, וכלל
שש דבוקות: בדבוקה הראשונה נעו טנקי
שרמן ישנים, כדי להציג את עברו של חיל-
השיריון. בעיקבות השרמנים נעה דבוקה
קטנה של משמידי־טנקים מסוג אי־אם־איקם
צרפתיים, שכבר אינם נמצאים בשימוש
צה״ל. בעיקבות שתי דבוקות אלו נעו
גושים של סנטוריונים, של טיואנינז. של
מג״חיס והגוש האח חץ היה של טנקי
מרכבה.
בשעה 11.24 התקרבו טנקי המרכבה אל
בימת־ההצדעה, שהיתה בסמוך לשער יפו
שבירושלים. הטנק שסימנו צ׳ ( 752156ש ייקרא
הטנק החשוד) נמצא מול בימת-
ההצדעה בשעה 11.26 בדיוק. על בימת-
ההצדעה העיקרית נמצאו באותה שעה
ראש־הממשלה, מר מנחם בגין, שר־הביט-
חון, אריאל שית ורמטכ״ל צה׳׳ל, רב־אלוף
רפאל איתן, שקיבלו את המיצעד בעמידה
ובהצדעה.
בשעה זו , 11.26 ,התחילה שלשלת האירועים
אשר הוליכה לחקירה זאת. הטנק
החשוד היה הרביעי מצד ימין בשדרת ה טנקים.
לפתע — בנסיבות שנחקרו, אין
מנוס מפני שימוש במילה זו — התחיל
צריח התותח להצטודד, עד שלוע התותח
היה מכוון ישירות אל בימת־ההצדעה, ב דיוק
אל הנקודה שבה נמצאו שלושת האישים
ששמותיהם הוזכרו.
באותה שעה נמצאו על הטנק, כמו על
כל האחרים, ארבעה אנשי צוות, שכפי
שהתברר מאוחר יותר, אין להם קשר ל פרשה
זאת. כמקובל במיצעד, ועל-פי ההו ראות,
ניצבו מפקד הטנק, התותחן שלו
והטען־קשר בצריח, ואילו הנהג היה בתאו,
בחזית הטנק, כשראשו בולט.
כאשר היה הלוע מכוון אל בגין, שרון
ואיתן, שעמדו על הבימה המרכזית, אירע
השלב השני באירוע, שהוא נשוא החקירה :
נשמע רעם הדומה למדי לירית תותח, וש לושת
האישים שניצבו על הבימה — האדו נים
בגין, שרון ורפאל איתן — נהדפו ל אחור
ונפלו.
מיד לאחר מכן חזר הצריח והצטודד ל מרכז,
והטנק המשיך במהלכו, כאילו לא
אירע דבר. גם שלושת האישים קמו ממקו מם,
והתברר כי הם בריאים ושלמים. הם
המשיכו לעמוד על הבימה וקיבלו את הד
מיצעד עד תומו. אמנם, לא נרשמו חבלות
גופניות, אך השלושה שנפגעו התלוננו על
בחילות קלות במרוצת השבוע שאחרי ה-
מיצעד, בחילות שמקורן עוד יובהר.
מפקד טור הטנקים, שהאירוע הובא ל ידיעתו
עוד במהלך המיצעד, הורה לע צור
את הצוות לחקירה בידי מצ״ח ובידי
גורמים אחרים — שטיבם מפורט בנספח
מיספר — 21 אך החקירה הראשונית לא
העלתה דבר, ובעיקבות כך מונה החתום-
מעלה לבדוק את האירוע.
תיאור !החקירה: הבדיקה הראשונית
של החתום מעלה ושל סמל המודיעין ש
הועמד
תו־פא (תחת פיקוד) שלו העלתה
את המימצאים הבאים :
א. הטנק המקורי, שעימו היה הצוות אמור
לנסוע, התקלקל בשעה האחרונה שלפני
המיצעד, והטנק החשוד הועבר לרשות ה ארבעה
ברגע האחרון ממש ממאגר טנקים
שהוכן למיקרה של תקלות כאלה בדיוק.

שניצבו ליד שלושת האישים (ראה ניספ־חים
)30 ,29 ,28 חשו אף הם בריח, אם כי
לא בצורתו החריפה ביותר. עדויותיהם
מאשרות באופן כללי את עדויותיהם של
שר־הביטחון ושל הרמטכ״ל על אופיו ו טיבו
של הריח שנתלוול לזרם האוויר ה חמים
הנ״ל.

ב. כאשר קיבלו את הטנק, עשו אנשי
הצוות שהסיעו אותו במיצעד בדיקה על פי
ההוראות — מים, שמן, דלק, קשר, מערכות
נהיגה ומערכות הידראוליות. שלו שה
מבין הארבעה מוכנים להעיד כי מנעל
התותח היה פתוה, ולא היה פגז בקנה, או
בכל מקום אחר בטנק.

ה. בדיקה מדוקדקת שנערכה בתוך ה טנק
ובתוך לוע התותח לא גילתה שום
מקור אפשרי לריח המסדים או להתפרצות
של זרם האוויר.

ג. בשעה שקרה האירוע, לא הספיקו ה ארבעה
לזוז ממקומם או להגיב. בעזרת ה צוות
ערכתי שיחזור של המיקרה, והתברר
כי היה צורך בשש שניות בדיוק —
צידוד קל לימין ,״יריה״ וצידוד חזרה ל מרכז
— וסביר להניח כי במשך פרק זמן
כה קצר, לא היה באפשרותם להתעשת,
ולהגיב על אירוע כה מפתיע וכה בלתי-
צפוי.

בעיקבות בדיקה ראשונית זאת, נערכה
על-ידי בדיקה לעומק. במיסגרתה אותר ה צוות
המקורי של הטנק החשוד.
התברר כי הטנק החשוד, ועימו הצוות ה מקורי
שלו, השתתפו בלחימה בלבנון במי-
סגרת מיבצע של״ג, בפריצה בציר׳המערבי,
הוא ציר החוף. אנשי הצוות נחקרו בראיו-
נות לעומק, במשך שישה ימים תמימים,
על־ידי ועל־ידי סמל המודיעין שהיה תרפא
שלי. העדויות לא העלו כל הסבר סביר
לפרשה, אך נראה לי כי תהיה זו מעילה

נמות פה. אין לי מושג מאיפה בא לו
הרעיון הזה, כמו שאמרתי כבר, וכמה
שניסינו להסביר לו שהם בסדר, זה לא עזר.
ואז גם השתנתה הצורה שאבישי היה
מדבר אל הטנק שלנו. אליו הוא המשיך
להתייחם בסדר, אבל מה, הוא היה אוסר
לו — רק נצא מפה בשלום, חביבי, איך
אנחנו נחרבן עליהם ! או שהוא היד. אומר
לו: הוי, חביבי. איך הייתי מת לשים להם
(הכוונה לבגין, שרון ורפול -א׳ ג׳) אחד
עסיסי בפרצוף, ודברים כאלה לא נעימים.
ואז — זה היד, בסוף יוני כבר — אבישי
הלך. לא, זה לא היה בתוך הטנק. הוא הלך
לשרותים, אני חושב, מתחת לאיזה עץ,
שהיה סתם זרוק בשטח, ועלה על איזה מו קש
שהדרוזים שמו לפלאנגות, או שהפלאג־י
גות שמו לדרוזים, או להיפך, אני לא יו דע•
עלה על המוקש ובקושי נשאר ממנו
משהו.
אני יודע שמה שאני אומר לך נשמע מ שוגע,
אבל לפי דעתי הטנק התאבל על
אבישי. הוא היה ככד. חורק בלילה, ובכל
פעם שהיינו מצודדים, הוא היה מיילל,
כמו יללודאבל.
ועוד משהו: קרה איזה דבר מוזר עם
התותח, או מערכת הכיוונון, או אני לא יו דע
מה. עובדה שהפגיעות שלנו היו מחור בנות
לגמרי אחרי שאבישי הלך, וזה לא
בגלל התותחן הזד, שיש לנו, שהוא דווקא
מהטובים בגדוד. אז מה שקרה שם במיצעד,
לפי דעתי, זו היתה הנקמה של הטנק ! הוא
שם להם את הנאד של אבישי! לקבל מדעי.
העל להס

ברור למעלה מכל ספק כי בעת ה אירוע
לא היה כל אדם נוסף — חייל או
אחר — בתוך הטנק.
באשר לאותו שלב באירוע, שאפשר ל כנותו
״יריה,״ העלתה החקירה את העו בדות
הבאות:
א. אפשר להגדיר את ״היריד.״ כהתפר צות
פיתאומית של זרם אוויר מהיר, מלוע
התותח, אל עבר שלושת האישים שניצבו
על הבימה.
ב. על טיבו של זרם זה אפשר לומר,
כך: הוא היה חמים קצת, על-פי עדותו של
ראש־הממשלה, אשר הגדיר את הזרם ב אוזני
הקצין הבודק במילים ״מין רוח
קדים״ .גם שני האישים האחרים אישרו כי
היה מדובר בזרם אוויר חמים קצת.
ג. כמו כן היה זרם אודר זה בעל ריח
דוחה במיוחד. שר*הביטחון, מר אריאל
שרון, אמר כי הריח היה ״מחורבן״ ,ואילו
הרמטכ״ל, כאשר התבקש להגדיר את ה ריח,
אמר :״סתם ריח של נאד.״ כבוד
ראש־הממשלה ביקש שלא להתייחס לסו גיית
הריח.
ד. ככל הנראה היה הריח האמור חריף
במיוחד, והוא שגרם, על־פי דעת הרופא
המומחה שהקצין הבודק נועץ בו (ראה
ניספח ,)22 להרגשת הבחילה שחשו שלו שת
האישים האמורים במהלך הזמן שלא חר
האירוע. יש גם לציין כי כמה אנשים

בתפקידי אם לא אביא קטע מעדותו של
מפקד הטנק, הסמל לוי דניאל (העדות כו-
לה — נספח .)46

להלן דכרי דניאל :
אני יודע שאתם תחשבו שאני משוגע,
אבל אני יודע איך זה קרה. הרב״ט הזה פה,
שיקו, שהוא עכשיו התותחן שלנו, הוא
חדש. לפניו היה אבישי התותחן. אבישי
היה מת על הטנק הזה. מד, זה, הוא היה
ממש מדבר איתו, כמו שמדברים עם חבר.
היינו יורים, למשל, ויצא לנו לירות די
הרבה במילחמה הזאת, כי השתתפנו בה
מההתחלה. וכשהיינו יורים, אבישי היה או מר
דברים כמו: בוא, בוא חביבי, רד עוד
קצת, תתיישב להם על הזנב, עכשיו קח
קצת שמאלה אם לא איכפת לך — והופ —
אני יורה ! ככה היה אבישי מדבר. ואם הוא
היה פוגע, הוא היה מתחיל לחלק לטנק מח מאות,
ויום אחד, אני זוכר, הוא שם לטנק
פרחים על הקנה, אחרי שיום לפני זה
חיסלנו איזה ארבעה טנקים שלהם.
ככה זה היה בהתחלה. אחר־כך מה ש קרה
— לא שאבישי אהב פחות את הטנק
— אבל הוא התחיל לאהוב פחות את המי־לחמה.
היה לו הרעיון הזה, שכל העסק הזה
שמספרים לנו על שלום הגליל זה סתם
בלוף — אני לא יודע מאיפה בא לו
הרעיון הזה — ושבעצם, בגין, שרון ורפול,
בכלל-בכלל לא איכפת להם אם אנחנו

מובן שאני, כקצין בודק, לא יכול
מסקנות כאלה, שאין להן שום עיגון
מאידך, עלי להודות, כי החקירה לא
תה שום מימצאים חיוביים היכולים
ביר בדרך כלשהי את האירוע.
עד כאן.
.הערות דובר צה׳׳ד: ברור שאי-
אפשר להעביר דו״ח זה — כולו או תמציתו
— לידיעת העיתונות המקומית והעולמית.
ידיעה על כך שטנק מתוצרת
ישראלית דווקא ״תקע נאד״ בפרצופם של
ראש־הממשלה, שר־ד,ביטחון ורמטכ״ל
צה״ל, לא רק שהיא מהווה גילוי סוד
צבאי מן המעלה הראשונה, אלא שהיא
גם תתקפל כלא־אמינה ותפגע באופן חמור
ביוקרתו של דובר צו,״ל. זאת ועוד: הו דעה
כאילו טנק כלשהו ״הוציא לפועל״
מין צוואה מפוקפקת של חייל צד,״ל שנפל
על מישמרתו, עלולה להזיק מאוד למוראל
הלוחמים.
אמנם נכון הדבר כי הידיעה על האירוע
עצמו זכתה להד בינלאומי נרחב, והמחזה
המביש אף צולם בטלוויזיה והועבר על-
ידי הלוויינים למקומות רבים בעולם, אך
נראה כי מוטב להסתפק בכך. ולא להזכיר
את הפרשה בפעם נוספת.
לעיתונאים הממשיכים לפנות בעניין זה
אפשר לומר, כי האירוע נבדק עדיין, ויתכן
שיש מקום להוסיף כי ״בדיקה ראשונית
העלתה, שיתכן כי מדובר בתעלול אופטי״
או משהו דומה לכך. מכל מקום׳ לא ברור
לי מדוע על דובר צה״ל לעסוק בנושא זה,
ולא דובר מישרד־הביטחון למשל, או יועץ
דאש־הממשלה לענייני-תיקשורת.
הערות קצין חימוש: בדיקה מדוק דקת
של הצדדים הטכניים של האירוע,
העלתה מימצאים שליליים באופן מוחלט.
אין באפשרותו של •חיל־החימוש לספק
שום הסבר סביר לפרשה. ברור כי ה אירוע
— זרימת אוויר חם ומצחין מתוך
הטנק אל מחוצה לו — נוצר בגלל
הפרשי לחצים עזים. כלומר: בתוך הטנק
או בתוך לוע התותח היה איזור לחץ חזק,
בעוד שמחוץ לטנק, וכנראה במיוחד ב־איזור
שבו עמדו ראש־הממשלה, שר־הביטחון
והרמטכ״ל, היה הלחץ פחות ב הרבה
מאשר בתוך הטנק. אך באשר
לסיבה המתייקת להפרשי לחצים אלה,
אנו ניצבים לפני קיר אטום. גם סיבת
הריח אינה ידועה. מומחי החיל העלו
השערות שונות, כמו הפרעות אטמוספריות
וכולי, אך כל האפשרויות הללו נפסלו
אחרי בדיקה קצרה ביותר.
מחמת המשמעויות הרבות של האירוע,
הוחלט בחיל־החימוש על צעד מרחיק-
לכת, וטנק המרבבר, החשוד הותך לחלוטין,
והפלדה נשלחה לשימוש חוזר.

׳/הת/ 6$0ס0ת,..

מחמם מים מ״ד, חדש וחסכוני
ללא הגבלה בכמות המים

למטבח, למקלחת, למשרד ולמפעל
היחיד מסוגו שעומד בלחץ רשת
המים, יתרון המאפשר שימוש
בנקודה אחת או בכמה נקודות בבת
אחת.
היחיד שאפשר להפעילו בחדר
האמבטיה כאשר הוא נמצא מבחוץ,
לפי דרישות חברת החשמל.
היחיד הניתן להתקנה גם מתחת לכיור.
תל־אכיב :״איטלאור״ ,אלנבי ; 101 עין־החשמל,מונטיפיורי ; 15 לב־העיר, יהודה הלוי ; 59 מצליח, שיגקין ; 11 אלרד צבי אור, אלנבי ; 106 סלון אדיר, אלנבי ; 55
סלון המרכז, העליה ; 13 סלח מרדכי, רה׳ חנוך .36 הרצליה: משרקי משה, סוקולוב .70 פתח־תקמה: אביסטור, חובבי־ציון . 16 קרית־גת: טולי קומנשטר, מרכז מסחרי.
בית־שכדט: אלברטו אלקטרוניקה, מרכז מסחרי. אילת: קרני השמל, דרבי, מרכז מסחרי. דימונה: פילים יצחק, מרכז מסחרי. נתניה: שנפס את זוהר, טל 35930 .־.053
נהריח: שאול סיטונאות חשמל, המייסדים .22 היפה והקריות: גפני שדה, כלניות ,7ט מון ; יהושע איזן ובניו, הרצל ,75 חיפה ; אלקטרו חדש, חיפה, הנמל .53
טגרא בע״מ, העצמאות 15 חיפה ; 100 ווט בע״מ המגינים 53 חיפה ; א. כהן ובניו, מוריה 52 חיפה ; נוימן חמרי חשמל, טרמפלדור 1חיפה ; טרקלין הקריה, שד׳
השופטים 6קרית־מוצקין ; ביטר יעקב, י.ל. פרץ 29 חיפה ; כהן, רח׳ צפרירים 2חיפה ; מרכז קניות דניאל, רח׳ דניאל ; פלג, מרכז מסחרי קדש לוז, קרית־מוצקין.

אפגויסתאן: ייטנאמיזציה נוסח מוסקווה
תמיד מרתק ללמוד מחדש כמה דומות השיטות המופ עלות
על-ידי כוחות כיבוש, בלי כל קשר לציבעם האידיאו לוגי.
בשלהי
מילחמת וייט־נאם האומללה ניסו האמריקאים
לבנות עוצמה מקומית אדירה בדרום המדינה, כדי להתמודד
עם האתגר הקומוניסטי החזק של הווייט-קונג ושל האנוי.
האמריקאים קראו לתהליך הזה ״וייטנאמיזציה.״ הם קיוו
שהוא יסייע להם להיחלץ מהמעורבות הממאירה. הם
האמינו שמוטב שהווייט־נאמים עצמם ישפכו את דמם,
והם פשוט יסבסדו את המאבק האנטי־קומוניסטי, מבלי
לשפוך דם אמריקאי נוסף. וושינגטון השקיעה מיליארדי
דולר בפרוייקט הזה, והתוצאות ידועות. כיום שולטים
הקומוניסטים בכל רחבי המדינה ומשתמשים בציוד האמ ריקאי
שנפל לידם.

הלוחמים הקרביים באפגניסתאן ב־ 43 אלף. המוראל והמו-
טיבאציה של חיילי אפגניסתאן נמצאים בקו עליה מתמיד.
בחודש האחרון פתח הצבא במבצע מקיף נגד המורדים,
סמור לגבול הבעייתי עם פקיסתאן, הביס אותם באורח
חסר־תקדים מאז הפלישה הסובייטית, וכל זאת ללא הש תתפותם
של כוחות הצבא האדום.

מוסלמים בכית. אותו תהליך בדיוק פוקד כיום את
אפגניסתאן. הסובייטים הסתבכו בארץ חשוכת-אל זו כמעט
מכל בחינה אפשרית. אבידות כבידות, הוצאות גדולות,
אובה יוקרה בעולם השלישי ובאירופה, ביקורת חריפה
אפילו מצד קומוניסטים רבים, ומעל הכל — עימות חריף
עם מיליוני מוסלמים בבית, בברית־המועצות עצמה.

שרפו הפלנגיסטים 200 מיבנים במיא־מיא, וגרמו למנוסה
מבוהלת של 2500 בני־אדם.
השבועון מתאר כמה תקריות, המאירות פינות אפילות
בלבנון, ומעידות על האווירה השוררת שם, תחת הכידונים
של צה״ל, והרחק מזרקורי ועדת־החקירה בבנין פאפיק.
•:פלסטינים מסכנים יונדיום את חייהם וחירותם, כ שהם
נאלצים לעבור דרך המחסומים של אנשי הרב־סרן
סעד חדאד. בתחילת ספטמבר, למשל, נעצרו שני פלסטי נים
בגיל העשרה על־ידי אנשי חדאד, בקצה מחגה־הפליטים
עין אל־ח׳ילווה. הם הובלו למיתקן של חדאד במיא־מיא,
הוכו מכות רצח, ועברו סידרה של עינויינן במים רותחים.
חבלים נכרכו סביב צווארם, כדי ליצור רושם שעומדים
לתלות אותם. קצין ״נוצרי״ הגיע למקום, נזף קשות באנשיו
על כך שהשניים הובאו למיתקן, תחת ״לחסל אותם ב דרך.״
השבועון מציין לשבח את התנהגות צה״ל בפרשה.
קצינים ישראליים, שנענו לתחנוני קרובי הנערים, גרמו
לשיחרורם. במאות מיקרים אחרים לא היו הפלסטינים
כל-כך בני-מזל.
#ישראל שילחה בפלסטינים ובאנשי השמאל הלבנו ני
את סוכני הנזישרד השני, המישטרה הפוליטית הידועה

העמדה האיראנית בנושא זה גרמה אף היא לצרות
רבות, וחיזקה מאוד את רוחם של המורדים המוסלמיים
באפגניסתאן. הסובייטים נוטים עתה להסיק שאין להם
אלא לחקות את מעצמת־העל המתחרה. הם עושים עתה

9111 וגוון

טבוחים בגיא־ ההריגה צברה
תחת כידוני צה״ל
התכופה. נשיא אפגניסתאן, בבראק קארמל, הודיע
בינתיים על שורה ארוכה של צעדי פיוס כלפי האוכלוסיה
המוסלמית. בכך הושלם המיפנד. במדיניות האפגאנית.
תבוסתם של הכוחות הראדיקאליים שרצו למגר את כוחה
של הדת המוסלמית באפגניסתאן, תוך שימוש בשיטותיו
של פול פוט הקמבודי, הושלמה.

מאמצים כבירים לבנות כוח אפגאני עצמאי, פרו־סובייטי,
שיוכל להילחם בהצלחה נגד המורדים.
השבוע ניאות ראש־ממשלת אפגניסתאן, סולטאן עלי
קישתמאנד, להעניק ראיון מיוחד לעיתון הודי פרו־סובייטי,
הפטריוט.
המנהיג האפגאני לא הסתיר, אומנם, את נוכחותם של
100 אלף חיילים סובייטים בארצו, אבל הדגיש שמחבר
בתקופת מעבר בלבד. ארצו בונה עתה את הכוח הצבאי
האדיר ביותר בכל ההיסטוריה האפגאנית. הצבא מצוייר
בנשק סובייטי מודרני, זוכה באימון צבאי משובח, והנחיל
לאחרונה מפלות קשות למורדים.
המוסד ללימודים אסטרטגיים בלונדון מעריך את מיספר

ל בנון: צברח
זשא תי לאב קי מ עונו ת
בשבוע האחרון של ספטמבר חדרו חיילי הפלאנגות
למחנה הפליטים מיא־מיא, ליד צידון. השבועון הבריטי
ניו־סטייטסמן, המדווח על הפרשה, מוסר שפעולה זו
נעשתה בעידוד גלוי של צה״ל. הפאשיסטים הלבנוניים
הרסו עשרות מיבנים, השאירו יותר מאלף בני־אדם בלי
קורת־גג. היתד, זו הפעולה השניה של ״הנוצרים״ במחנה.
ב* 7באוגוסט, כמעט חודש וחצי לפני צברה ושאתילא,

ספרד:
ל א כו לםםת1
זוהי תמונתו של מנהיג מיפלגת הכוח החדש בספרד.
סניור בלאס פיניאר. ההצדעה בסועל-יד פאשיסטי
הפכה לסימלו המיסחרי, ולאסיפותיו תחת כיפת ה שמיים
נוהרים אלפי בני־אדם, בעיקר פאשיסטים מבו גרים,
המביעים בעצם הופעתם כמיהה עזה למישטר
הישן של חוק וסדר נוסח פראנקו.
בבחירות 1979 זכה פיניאר ב־ 370 אלף קולות,
שהקנו לו מושב אחד בפרלמנט הספרדי.
מתחרהו העיקרי של פיניאר הוא הקולונל אנטוניו
טחארו מולינה. מועמד הסולידארידט אספאניולה. שתי
המיפלגות מתחרות ביניהן במילטאנטיות ימנית, אבל
לטחארו יש זכויות מיוחדות, בשל נסיונו הכושל
לסלק בכוח את השילטון הפרלמנטרי לפני כשנתיים.
מלון לפושע. משקיפים אירופיים אינם מייחסים
חשיבות מיוחדת לימין הקיצוני הספרח מבחינת
כוחו הפוליטי העכשווי, ורובם המכריע מאמין בעתידה
של הדמוקרטיה הספרדית. עם זאת, אין ספק שקיימת
מסורת סמכותית חזקה בספרד, והימין הקיצוני עלול

להרים ראש, אם יפקוד את ספרד משבר כלכלי או
פוליטי חריף במיוחד.
באירופה רואים בדאגה את עצם הטיפול המועדף
שהוענק לפושע כמו טדארו מולינה, שמקום ״מעצרו״
דומה למלון חמישה כוכבים.

רכ-סדן חדאד
כמו בצ׳ילה ובארגנטינה
בנטיותיה הפאשיסטיות ובשיטות העינויים שלה בסיגנון
אמריקה הלאטינית. ב־ 1בספטמבר הופיעו אנשי הנזישרד
השני בביתו של לבנוני שמאלני בן .25 הוא נלקח מביתו
כשעיניו קשורות. בני־מישפחתו הוזהרו שלא להתלונן.
מאז לא נראה האיש בחיים. ישראל, שכבשה את צידון ו חולשת
עליה עד היום מבחינה צבאית, אחראית באורח
ברור למעשה, הזהה בכל פרטיו לשיטות הפעולה של
המישטרה הפוליטית האנטי־שמית בארגנטינה.
י• באותו לילה עצמו נחטפו שני לבנונים שמאלנים
אחרים בצידון. אחד מהם נעלם, ולא הותיר שום עיקבות.
גופתו של השני, בן 29 ואב לשלושה ילדים, נמצאה על־ידי
הוריו בבית־חולים במיזרח ביירות (מי שיראה את
סירטו החדש של קוסטא גאברס נעדר, יחזה באירועים
דומים להפליא שהתרחשו בסנטייגו, צ׳ילה) .בתעודת־המוות
הרישמית שלו צויין שהוא נרצח בחניקה. אבר־המין שלו
הושחת, ואין ספק שהוא עונה בשיפוד חם, המשמש בזמנים
כתיקונם לצליית קאבב.
• אשה פלסטינית קשישה נגררה בכוח מביתה במחנה
הפליטים עין אל־ח׳ילווה, ליד צידון. החוטפים היו
אנשי חדאד, בלוויית משתף פעולה פלסטיני. האשד, נאש-
מה בקשר, חברתי מעיקרו, עם ״מחבלת.״ היא הוכתה
בקת־רובה לעיני בעלה, הובלה לביתו של אחד החוטפים
ועברה עינויים קשים. אחר-כך הועברה לחקירה קשוחה
ביותר במחנה צבאי ישראלי. השבועון מציין כי ״העובדה
שהיא נלקחה לבסוף לבסיס צבאי ישראלי מאשרת בבירור
שהחוטפים בבגדים אזרחיים פעלו בתמיכה ישראלית.״
ישראל הבטיחה להחזיר חוק וסדר ללבנון. כנראה
שאלה אינם מיועדים ל״חיות הדררגליות,״ התושבים
הפלסטיניים. קשה להבין מדוע מתנהלת חקירה בישראל,
כשמנחם בגין מחבק לעיני המצלמות מרצח מקצועי כמו
סעד חדאד, שהוא גם ידידם של ראשי תנועת העבודה.

ח״ ברעם

מרקו פולה
ח נ ות פריקית
יד־שנ י יה וראש ונה
בגדים מסוגננים ועבודות־יד
פסאג, הוד, קומה ב /דיזנגוף ,101ת״א
הנחות לסטודנטיות, חיילות וקיבוצניקיות
מחירים מיוחדים לסתיו.

קבלת מודעות
לבל העיתונים
• סרותמ. ד

~ללא ת?יאמ
•מכבדים
כרעים* איידאי

ב עיו ת
ולב טי ם
ב חיי המין
מאת

מגלה עתידות
]על כף היד ו אינ טו איציה!

טו מ ב

לחייו

טלפון 03-887855

ד״רמרד כי זיד מן

הוצאת רשפים

אנשיגז

ג״מ־ עאוטר: חנש״א־רשעבו שחיה לגגך
נשיא־לשעבר זהו סוג מסויים של מותרות שרק
יחידי־סגולה יכולים להרשות לעצמם. אחד מאלה
הוא ג׳ימי קארטר, הנראה בצילום זה כפי שלא
היה מרשה לעצמו להיראות בימים המתוקים של
הבית הלבן. בחדר־העבודה שלו, שבמרתף ביתו
בפליינס, עוסק הנשיא־לשעבר בנגרות ובמסגרות,
כשלמיצחו כובע מגן לצורכי הלחמה והתזת נתזים,

כונסואה מיסואן: הצונתיה החדשה

ולצידו מערכת משוכללת ישל כלי־עבודה. עבודת־כפיים
זו עוזרת לו להתרכז, כך הוא אומר, לקראית
תוכניות מרחיקוודלכת. אחרי כתיבת זיכרונותיו,
שכבר מקימים רעש ׳מקצה עולם עד קצהו (ובוודאי
יימכרו כבוטנים חמים) ,הוא מתכונן לייסד בפליינס
מיכללה ללימודים פוליטיים. מרצה אחד כבר יש לו.

כך נראה הנשיא מיטראן, כשהוא אוחז בהגה. אפשר לראות
בכך סימליות מסויימת, אבל אין צורך להגזים: ההגה שייך למכונית
ע,׳מדת, שהנשיא תולה בה הרבה תיקוות. עתידן שיל יצרניות
צרפתיות בשוק הקשה של מכוניות העולם תלוי גם בפירסום: נכון.
על כן התעכב הנשיא זמן רב בסלון־המכוניות ה־ ,69 שנפתח בפאריס,
ליד דוכני רנו וסיטרואן, ולא הסתיר את חיבתו למכונית החדשה
סיטרואן בי־איקס, המודל החדש שסיטרואן הוציאה לשוק זה עתה.

סופיה לורן: על מה חולמת היפהפיח הנרדמת בלינו של פקק־תנוונה?
תמ נה זו, שצולמה בידי צלם זריז בעדשת טלסקופ וללא ידיעת האובייקט, אומרת
משהו על האשד״ שהיא לא רק כוכבת, בי אם בישר ודם. זוהי טו פי ה לדרך, שחקנית
הקולנוע פת ה־ ,47 ברגע של אלמוניות מדומה. בצהרי היום, בליבו של פקק תנועה ברימא.
יש רבים היורדים סן המכונית. קונים פיצה. חחרים, אוכלים ועוד הזמן בידם להתניע

את הרכב. אחרים מוציאים עיתון וקוראים בו בסבלנות. אבל לורן — שבזמן האחרון
ה־תה מוטרדת ועייפה לא רק מעבודה׳ כי. אם מפרשיות שוטרים, מס־הכנסה ובית־כלא —
נשכבה יעל הספסל האחורי של מכוניתה, הרימה את רגליה על המושב שליד הנהג,
ושקעה בתרדמה עמוקה. כך זכה צלם אלמוני בחלום של סופיה.

קד־או גולושמ׳דט 7 :וגת1ח האגיתיח שרי
הכוכבת קליאד

המתנה — זהו שמו של סרט בר־הצלחה, שעשתה
גדלדשמידט עם הבימאי הצרפתי מישל דאנג. אבל המתנה היפה
ביותר שקיבלה היא בתה, טאליטה, שניתנה לה על־ידי בעלה
הטרי, קארלו פודי. בתה של כוכבת הפכה בדלילה כוכבת בזכות
עצמה׳ כאשר קבל־עם־ועדה הודיע אביה, בעל רשת של תחנות־טלוויזיה
פרטיות באיטליה, שטאליטה 1תתלווה להוריה בביקורם בניו*
יורק, בינואר הקרוב. לקליאו ולקארלו מחכים כמה חוזים של עבודה,
•לטאליסה כמה ראיונות טלוויזיוניים, עדיין ללא מילים.

פו* קומו: אמריקאי במארס וצרפתים באמוויקח
60 מיליון אמריקאים יחסכו השנה כרטיס1לפאריס.
ערב חג־המולד ישבו להם בביתם הנוח ליד האח,
בנעלי־בית, מול מסך הטלוויזיה וירגישו כמו היו
בלידו בפאריס. כי פרי קומו, הזמר־בדרן בן זד,70
החליט להגיש את המישדר המיוחד שלו לקראת
חג־המולד ממועדון־הלילה המפואר ביותר של עיר

האורות. במחיר הצנוע של 1,750x100 פראנקים
צרפתיים הטיס לפאריס צוות ענקי של תפאורנים,
צלמים, טכנאי־הקלטה ואת הכוכבת אנג׳י דיקני
פץ. את העיקר הפקיד בידיה של לין רגו, שגילה
מתקרב לשלו׳ וברגליהן היותר צעירות של כמה
רקדניות מקסימות, כמו שאפשר למצוא בלידו.

חמלו א1לף החמישי1 נוחזגיה חוגגת

סיובי ווויד: מעריציו שר אבא
כבד שלושה שבועות שארמון הספורט יוצא מכליו למראה
ג׳והני הרע וג׳והני הטוב, שני החלקים של תוכנית היחיד החדשה
של ג׳והגי האלידיי. אבל החג האמיתי התרחש בערב שבו הגיעו
שני אורחים יקרים לליבו, מצידו השני של האוקיאנוס. היו אלה
סילבי דארטאן, אשתר־לשעבר. ובנם, דויד, המתגורר איתה זה
כפה שנים בלום־אנג׳לם. דויד בהיר־שיער. בעל עיניים כחולות־ירוקות
ודומה לאביו׳ נראה קורן מאושר.

בשנת 1958׳ עם מותו של
האקון השביעי, הפך בנו, אולף
הח &י שי, מלך נורווגיה. היום
חוגגת ארצו את היובל המוכ סף
למלכותו. אולף החמישי,
היום בן ,48 נחשב למלך הספורטיבי
ביותר באירופה, ו בעל
העיטורים הרבים ביותר.
העיטור החביב עליו מכולב
הוא צלב המילחמה, שהוענק
לו על גבורתו בקרב־נארוויק.
אך חיבתו הרבה ביותר מוק דשת
לא לספורט ולא לאלופים,
כי אם לנכדו, בן התשע
(הנראה אתו בתמונה) ,הנסיך
האקון־מאגנוס, בנו של ה נסיך
היורש האראלד. מפעם
לפעם מביע אולף החמישי את
רצונו לפרוש ולהקדיש את
זמנו לבילוי על הים, בשייט עם
נכדו, כמובן.

הוורלח הזה

״אמריקן ספורטסוואר״בע״מ, יבואנים ומפיצים
בלעדיים של רנגלר בישראל.
רח׳ מדינת היהודים ,60 הרצליה פיתוח 46766
טל 58164,59871 .־.052

לטרמפיסט החמוד
שאספתי במוצאי שבת
שעברה-בצומת רמת
השרוף את ה״גלי״
השמאלית שלך מצאתי
מתחת למושב האחומ!!!
לשם קבלת ה״אבדה׳/
אנא התקשר לטלפון 643
בשנית...דרך אגב:איך הג
הביתהז מקי, הנהגת ה;
האדומה שלה.
עכשיו חדש! בחנויות הספורט המובחרות וברשתות השיווק תמצאו את בגדי הספורט של ״גלי׳׳.
סווטשירטס, טרנינגים, ופרטי לבוש אופנתיים אחרים שהולכים נהדר עם הנעלים של ״גלי״.
״גלי״ זה אופי...וזהו.

|...925 יהיה נחמד להפגש
עת עם נעל אחת
סחרחורת והאוטוניאנקי
גליז ה א1פי...וזהו.

ו הורזסקזט

עין בחסות תנועת של״י. לפרטים
נוספים ניתן להתקשר למרכז של״י
— ! 290257 סניף תל־אביב —
! 280807 הגר — .491603
מען להתקשרות ׳ :ת״ד 46109

תל־אביב.
* הנון! :ים. בנוף־ים, במרחק
שתי דקות הליכה מהים, דירת שני
חדרים +טלפון +ריהוט חלקי. טלפונים לחודש. דולר 150
.246013/736031

(המשך מעמוד )21

אות, חקיום — את זה תם מכירים
ובזה הם בוטחים• הצד ה־רוחני,
שקשור במוות, אינו משכנע
אותם, הם >א מוכנים לסמוך
על כן שיתכן שיש חיים אחרי
המוות, הם אינם לוקחים סיכונים.
הם גם אינם אוהבים שינויים•
הם פוחדים מהמוות, מכיוון
שאינם מצליחים לתפוס מה זה
מימד אחר, מה זה לצאת מההגיון
ומהמציאות וכאילו לעבור
למשהו כל־כך שונה, שאדם לא
יכול לתפוס אותו•

אריח ועקרב זה הניגוד החזק
ביותר שאפשר לתאר• העקרב
קשור לכוכב פלוטו — המוות,
ואילו האריה — לשמש — מקור
האנרגיה והחיים עצמם• האריות
אינם מכירים במוות וגם אינם
פוחדים ממנו. זה כל־כך זר להם.
השמש מכירה את החיים, כל הזמן
נותן ת חום ואור וחיים ומסמלת
את ההיפוך והניגוד למוות.
מאזניים כשמלאך המוות בא לקחת את
מזל מאזניים ושולח את היד
השחורה ונוגע בו, הוא אינו מוצא
דבר, הוא לא יכול לתפוס את
האוויר. מאזניים קשור באנשים
דרך קבלה ונתינה, הקיום של בן
מאזניים קשור בהתייחסותם של
האחרים. הם נותנים הרגשה
שתם נוצרו מתון האוויר, ומשאירים
בסביבתם הרגשה אוורירית.
עצם הקיום שלהם קשור
בלקבל ולתת לזולת, ובלי זה —
חייהם אינם חיים. וכמו כל מזלות
האוויר, הם פוחדים מהמוות
ואינם מקבלים אותו. הם גם
מנסים לא לחשוב על כן, מכיוון
שכל מה שקשור במוות אינו אסתטי
ודוחה. הם מעדיפים להישאר
בעולמם היפה.

לשחקן מיכאל כורש ולאש תו,
חיה, מזל טיוב להולדת
הבת.
תחיה ושומי שרייבמן

* ללייטכת העיתונות ה ממשלתית
— מיטב הברכות לר־

נסיר אירופי

א־סוח ח ״ ס

* עוז לקור בטרם חום.
למכירה מקרר קורעת , 14 שנת
ייצור , 1974 במצב מצויין. טלפון
240691־.03
* יד ענוגה. מבוקשת בדחי

סווינג. גרוש נאה 32/190
מעוניין בבת־זוג נאה (אפשרי נשו אה)
למסיבת זוגות (סווינג) .ת״ד
.יוד 4147
תל־אביב.
* הבוקר עוד צעיר. בן .27
נאה, מעוניין ביפה ומשוחררת (עד
)35 למיפגשי בוקר אינטימיים.
(תמונה אפשרית) .ת״ד 22664 תל-
אביב.
* גברי־ גבר־ גבר. גבר גב רי,
נאה, רגיש ורציני 29/180 רווק.
מעוניין להכיר נשים גרושות 30־20
בעלות דירה בלבד, למטרה רצינית.
ת״ד 1833 רמת־גן.
* ללא הבדל• פנוי ,24 .מעוניין
בקשר אישי ואינטימי עם

לחי חוור לווין
גם אני פטריוט, גם אני בקצה מיזרח וליבי במערב. השביע
קיבלתי גלויה זו וחישבתי: הנה, הזדמנות חיי. אך זו הייתה רק
גלויה. בפעם הבאה, אני בטוח. ייבוא מיבחר עם ירוקים אמיתיים.

נסיך א רופי. סימפטי ונחמד 36/173 מעוניין להכיר אותך לאהבה
טובה ומתוקה מגיל . 17 כל מיכתב ייענה. שלך בנאמנות׳ תשובה
מובטחת. גרציה. קהילת ריגה 5מעוז־אביב. תל־אביב.
ישראל פוגל
בלונדיט/שחוריס/תכולי עיניים —
אי־אפשר כבר לכתוב על החבר׳ה
שלנו?
אוהד פרובינציאלי

3חו ל ה
בתור מזל אדמה, הם אינם
תופסים מה זה לצאת מהמציאות
של האדמה והחומר. דווקא בגלל
זה הם אינם פוחדים להתעסק
בכל מה שקשור במוות. הנושא
די מושן אותם. בתולה קשור
בבית השישי, שקשור בבריאות
ובשירות. הם כל הזמן עסוקים
ומשרתים את האחרים, כדי למצוא
את עצמם וכדי לא להיות
עם עצמם• הם קרובים למוות
בתוקף תפקיד הסיעוד שלהם,
היינו, עזרה לאחרים.

הספורט

״העולם הזה״ — נמאסתם כבר
עם הפירסומת מדרגה שלישית!
אז מה אם בבית״ר אין אמריקאים

וסיב ה ד בי ת
בורעו

את, מקיבוץ או מושב, ש אוהבת
איכות־חיים, אפילו מיוחדת
,׳שחושבת שזה לא חסד
לה, כיתבי לת״ד , 1117 חיפה,

סרט!

אריה

שיקוצים,

* חיפאי במלאה. חיפאי
( )41 גבר לעניין, מעוניין באשד׳
להיכרות. מלאה ומעניינת תכתוב
לת״ד 18114 תל־אביב. נא לציין
מיספר טלפון.
* שזובביניד. נער נחמד, חב רמן
ושובב, מעוניין בקשר עם נע רה
דומה, לחוויות אינטימיות מהנות.
ת״ד 13118 ירושלים .91131

תאומים הוא הילד בגלגל המזלות•
הוא כפול באופיו, וכמעט
לעולם אינו מגיע להרגשה של
שלמות. המוות הוא כעין השלמה
עם הסיום. אדם מו 4מכיוון
שהוא סיים את מיפעלו ועכשיו
הוא רוצה למות, מכיוון שהגיע
זמנו• תאומים לעולם אינו מסיים.
הוא מתחיל, מתלהב ומפסיק
באמצע. המוות מראה בצורה
ברורה מדי שהאדם חייב להתמיד
ולהתמסר למשהו ולהשלימו. חרץ
מזה, האופי הילדותי של המזל
אינו תופס שאי־פעם גם הוא יהיה
זקן.

אוהבים חדרים חשוכים וקטנים
ומתגעגעים לחזור לרחם של
אימם. המיטה אהובה עליהם ו-
ביחוד ׳השינה בה. כל מה שהאדם
מצפה מהמוות, בני סרטן מחפשים
בעודם בחיים. הם מצפים
לחזור למה שחיה קודם — לחום
ולחשיבה, שהיו עוד לפני היוולדם•
הירח מסמל את האם ובתור
שליט, מזל סרטן הוא יוצר בהם
געגועים לאם• אמא אדמה אינה
מפחידה את בגי המזל, בתוכה
הם מרגישים שזה מקום בטוח
עבורם.

* המטרה :

איגטימיות.

צעיר נאה ,30/177 ,מעוניין באשה
נאה למטרה אינטימית. ת״ד 235
קירית־מוצקין .26114

* למדוד
ציריפים אפשריים

תאומים

בתל־אביב, למטרות אינטימיות ו ידידות
כנה בשעות הבוקר. הנאה
ותמורה מובטחים.

למחשבה את מי אתה מעדיף: את
סאבינה או את דינה?
אחת משתיהן

* לקצבים מ״בית הרוס־אים״
— אתם אולי רופאים טובים,

אבל היחס שלכם הוא מתחת לכל

ואז — שלום על י־שראל. שלום לד ארץ נהלת־אבות אלפיים־שנות־התגעגענו.
ונעלה את נייו־יורק על ראש שימחתגו.
נפתלי הרץ
פות, שמורה מיד אוהבת! סובארו
1400 79 או .1600 מיספר קילומטר :
עד ,40 בצבע כלשהו (כחול מטאלי
עדי.
עדיף) .טלפון .941947

מה הולך
+מורה בלי אורגן. שיעו רים
פרטיים בגיטרה, פסנתר ואור גן
על־ידי מורה מנוסה מאוד. שגם
רוצה לשכור בדחיפות אורגן, לכל
תקופה. טלפון 533492־.02
מעסה
* לנשים בלבד.
(אשה) מיקצועית ומוסמכת. לנשים
בלבד, בשעות הבוקר בביתן. טל.
720470־.03
* מחנה של ״י. מתארגן גר
נשים
ללא הבדל גיל. ת״ד
רחובות.
* יפיוף. גבר צעיר ויפה־תו־אר
מחפש אותך החטובה והנאה.

א בו -א ר כוג

חינם אין כסר!

למכירה שתי עדשות אורגי נליות
שיל ניקון :
135מ״מ 2.8
35מ״מ 2.8
טלפון 249241 :־.03

אז אם יש לן מה להודיע,
להציע, לבקש, לגרן, לספר
בדיחה טובה, ואפילו לקלל —
קדימה !

ביקורת. איך אפשר לשלוח הביתה
אשה חצי שעה אחרי שעברה הפלה?
תתביישו.
פציינטית

131

גוף אחד
גבר צעיר וחם מעוניין ליי שם
את הפסוק ״והיו לגוף
אחד״ ,בכל שעה משעות היום.
ת״ד 28176 תל-אביב.

ברכות
* לבוטיק 0 0־ד 1ה מוכר
בגדים מיד שניה בקינג ג׳ורג*
פינת זמנהוף — מיטב ברכות על
הפתיחה המחודשת. פתחתם בדיוק
בזמן, אני מחליפה את מלתחת ה חורף
שלי ואני מתה על בגדים תפרנית משומשים.

* לשחורת

׳השיער

״עטור מיצחך זהב שחור״ כתבו
כבר בשיר, ולי לא נותר מה לומר.
הנזשוגע לזהב

שתתפוס אומץ ותיצור קשר. גיל
ומצב מישפחתי לא חשובים. ת״ד
6705 ירושלים.

* לראובן לרגל הגסיעה

ר ה 40/170 .מבוסס, לא פנוי, מעו ניין
באשה נאה עד 40 בעלת דירה

— שהאכזוטיות במיזרח הרחוק לא
יסיחו את דעתך. את שלושת הש בועות
שתבלה שם עליך להקדיש

* להתבסס בכנית בדי

מיני 4המנהל החדש. המתנת
איש כנופיות־הסער הפאשיסטיוו
של ״הרב״ כהנא יעלה את קרנכו
בעיני העיתונאים הזרים, את קר
ישראל בעולם ואתכם על טיל.
קרן הצב

• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופיו, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
נלויית-דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה. במיקרה זה יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל-ה הודעה.

; אומרים ...מה ה אומרים

חה הם אוסרי . .

חה זים אומרים

רפאל בן־נחן :

מרדם וירשו !703׳:

אז״סנדן־ ר ם :

..הנשו הוא נשו,
אבל מסויחי־

״אני בחוו טוב,
בסו הכל!

״לא אוהב את אווירת
הבורסה נכנסת ר
״כתבנו המדיני״ ,אלימלך רם, עומד לעזוב אותנו
בשבוע הבא לטובת תפקידו החדש כ״כתבנו בוושינגטון
ובניו־יורק״• הוא יחליף את דן רביב, שעומד לסיים
את שליחותו• רם משמש בתפקידו מאז נובמבר ,1977
וידוע ככתב מדיני המקובל על כל החוגים הפוליטיים.
מעולם לא היה שמו מעורב בשערוריה או ברכילות,
והוא נחשב, הן על״ידי עמיתיו והן על־ידי הפוליטיקאים,
בעיתונאי מכובד ביותר.

• גם אתה בורח כתקופה קשה זד מהטלוויזיה,
כמו רכים ומוכים אחרים !

אהרי פסילת ״הפטריוט״ של חנוך לווין, הציע חבר־הכנסת
מרדכי וירשובסקי בשם סיעת שינוי הצעת חוק
לביטול הצנזורה על מחזות. הדבר היחיד שהוא משאיר
בידי המ,עצה לביקורת הוא הגבלת גילם של הצופים.
שאלתי את וירשובסקי :

9זה היה תרגיל ביחפי־ציבור, או שאתה
באמת סבור שהחוק יעבור*

פגשתי את מזכיר המפד״ל, רפאל בן־נתן בברית־המילה
של בנו של בו־ציון שירה, יועצו של שר״הפנים,
יוסף בורג. שיחת הברית היתה פסילת מחזהו של חנון
לווין ,״הפטריוט״ .לא שלא ידעתי מה תהיה דעתו
של בן־נתן על הפסילה הזו, חשבתי שחשוב להביאה
לידיעת הקוראים.
נו, מה את חושבת, התיאטרון בישראל הוא לא פרטי.
אם הוא היה פרטי, לא הייתי יכול להתערב, אבל כל זמן
שהתיאטראות הם ציבוריים, אי־אפשר לתת להם לפגוע
בקודשי־ישראל ובקודשי היהדות. אי־אפשר שהם ייהנו
מבספי־הציבור יגם יפגעו בציבור.

• המועצה לסיקורת סרטים ומחזות פוסלת
קם מחזות בתיאטראות פרטיים.
צריך שיהיה מישהו שישגיח על רמה סבירה.

• מי אמר דך שהמחזה •בל הכוך לווין
אינו עד דמה סבירה 1
שאלו פעם רב: בשר נפל לסיר־לילה, האם הבשר
כשרז השיב להם הרב: הבשר הוא כשר, אבל מסריח.
אז אני לא אומר שהמחזה הוא לא על רמה, אבל הוא
מסריח.

אני הכנתי את החוק הזה, אחרי שפסלו סצינה ארוטית
בסרט של מיכל בת־אדם. אני נגד כל צנזורה על מחזות,
ובסרטים צריך שיהיה סיווג לפי גילים. אני לא מוכן
שמישהו יגיד לי מה טוב ומה רע.

• הגוף הזה הוא גוף פוליטי.

זו הבעיה. לכן במישטר דמוקרטי לא יתכן מוסד כמו
צנזורה. שהקהל יראה את המחזה של חנוך לווין ויצעק
בוז, שיארגן הפגנות. אבל בורג ואנשיו לא יגידו לקהל
מה לראות ומה לא.

0אני חוזרת לשאלתי הקודמת. אתה
סבור שתצליחו להעביר את החוק׳.

במובן שהדתיים יעשו כל תרגיל, אפשרי כדי לסכל
את החוק. איל העובדה שבפעם הראשונה דבר כזד, עובר
בקריאה טר:מית, ושאנשים שהם בכוהל המיזרחי של
ה־מ־ן, כמו מ־כאל קליינר, גאולה כהן ואהוד אולמרט,
הצביעו איתנו. מעוררת תיקווה שזה יעבור במוקדם או
במאוחר. אולי הדתיים ינסו לטרפד את זה פעם או
פעמיים, אבל בסוף זה יעבור.
אפילו בן־אלישר אמר לי שהוא מצטער שהתקזז עם
דב זכין, שהיה צריך •ללכת לתלווייה. מכיוון שהוא היה
מצביע בעד החוק. זה פן אהר של ההפגנה •שהתקיימה
בב:ר־מלכי־ישראל, ואני גאה שאני לוקח בה חלק.
את רוצה לשמוע עוד משהו? אני בחור טוב בסך

לא, בהחלט לא. אני נוסע לארצות־הברית למלא
תפקיד עיתונאי. שאלו אותי אם זה ישיא בקאריירה שלי
ואם אני מתרגש. אני לא מתרגש ולא שואף לשיאים
בקאריירה שלי.

• אתה נוסע כתקופה שכה יחסי ישראל
אדצות־־הכרית נמצאים כשפל.

ולבן זוהי תקובה ייצאת מהכלל לעיתונאי. אני מאמין
שזו תהיה שנה מאוד אינטנסיבית. לדעתי, זו אשלייה
להאמין שרגן הסתלק מהרעיונות שלו ומה,תוכנית שלו,
ואני אומר את זד, על סמך ועל בסיס מידע. לדעתי. אחרי
פינוי הבוהות הזרים מלבנון, יחודשו שיחות האוטונומיה
ואז רגן יעלה שוב, לפי מיטב המסורת הדיפלומטית,
את הצעותיו, וייצור אנטגוניזם, מכיוון שבגין לא ישיב
לו באותה לשון דיפלומטית. בקיצור, יד,״ה מעניין.

ס בכתב מדיני, ציין באוזניי את אירוע־השיא
שכיסית.

השיא היה, שאחרי שכיסיתי במשך שנה וחצי את
המשא־ומתן בין ישראל ומצריים, נסעתי לכסות את
הסכם השלום בוושינגטון עם אלי ניסן ודן שילון. ליוויתי
כעיתונאי את כל השלבים, עם המשברים ועם חידוש
השיחות, ואני זוכר איך אחדי שחזרנו מוושינגטון׳ ביום
חמישי בלילה, נסענו ביום ראשון, האחד באפריל. עם
בגין לביקורו הראשון בקאהיר, וכך נסגר מבחינתי מעגל.

$הכנסות תחסר לך׳.

לא, אבי לא אוהב את הכנסת. לא אוהב את אווירת
הבורסה והסחר־מפר במיזנון. אני הייב להיות במיזנון,
כי זה הלק מהעבודה שלי. פשוט אין לי ברירה, המיזנון
הוא המקום שבו אני מקבל מידע. אני ממש לא אוהב
לשבת במיזנון.

• אולי כגדל מערכת האיח־רדד שם.

אולי זאת הסיבה. תמיד כשאני נכנס למיזנון, אני
מרגיש כאילי מזבח לי משהו כבד על הראש.

מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אוח

,.אי־ אפשר דאחוז ״קיבלתי מ ׳ 3ת ב ;.חודש בשנה אני מתנזו
במקל בשתי הקצוות ר משוק מחנה־ יהודה ר מנשים ומאלכוהול !״
שלוש קריאות כיפאק לעורכת ״דגר״ ,חנה זמר,
שמינתה בפעם הראשונה בתולדות העיתונות העברית
כתבת לעניינים צבאיים. הכתבת היא טלי זלינגר, שקשה
להתעלם מיחוסה המישפחתי — היא בתו של עזריה
רפפורט, איש״הרדיו הוותיק ודובר בית״החולים ״הדסה״
בעין־כרם•
טלי עברה אל תפקידה החדש היישר משולחן־
העריכה של המדור״לנשים ב״דבר״ .אם זה לא שינוי
מהפכני בחייה של עיתונאית — אז מה כן ז

שלום כתבתנו הצכאית.

כן, אד, י את יודעת. בכל העולם כולו, למיטב ידיעתי,
יש רק עוד כתבת צבאית אחת, והיא עובדת בדיילי
טלגרף.

• דמה כחדו דווקא כך לתפקיד, שהדימוי
שלו, הוא מאוד גברי £
מכיוון שאין סיבה שאני לא אעשה את זה. העובדה
שאני אשה אינה צריכה להפריע. הדבר היחיד שמפריע
לי כרגע׳ הוא, שאני צריכה להתגבר על בעיות כמו
חוסר יז־ע וחוסר נסיון — זו בעצס בעייתו של כל מי
שמתחיל משהו חדש.
המצחיק הוא, שבאירח רשמי ערכתי עד עכשיו את
מדור הנשים בדבר. לי זה היה ברור שאוסנה, בית,
ויופי הם לא הצד החזק שלי. מן הסתם, זה היה בחור
גם לחנה זמר. זה היה רעיון שלה למנות אותי לתפקיד
הזה. תתפלאי. זה די אופייני לתעוזה של העיתון,
שהתדמית שלו היא של עיתון שעוטפים בו דגים ושהוא
עיתון צהוב, לא בגלל הסקאנדלים שהוא מפרסם, אלא
צה־ב מזוקן. עובדה: אף עורך עיתון, לבד אודי מעודד
העולם הזה, לא היה מעז למנות אשה לתפקיד של כתב
צבאי. לחנה יש מגמה להצעיר את •דבר. לדעתי, המינוי
שלי זה רק הצעד הראשון בתוכנית גדולה שלד

עיתון־ 1פטריוטיזם, מה׳.

את יכולה לקרוא לזה כך. אני גדלתי והתפתחתי
כעיתונאית בדבר, אני חושבת שקיבלתי צ׳אנס לא נורמלי.
• יש דך כעד וילדה. את מודעת ד כך

׳טכתב צבאי זד מישרה של 4צ שעות כיממה £

את מנגנת לי על הנימים הכי־רגישים ומעוררת את
יסורי־,המצפון, שהציקו לי גם כשעסקתי בענייני נשים.
מה אני אגיד לך? לילדה שלי יש אבא׳ שאוהב אותה
לא פהות ממני. כשאיאלץ להיעדר מהבית לרגל עבודתי,
הוא יהיה איתה. שאגיד שהוא משתגע על זה י הוא לא.

שלך.

הג׳וב הזה ישגה את כל אורח־החיים

אני יודעת. אני חוששת, אני לא שמהה. אבל אי־אפשר
לאחוז במקל בשני הקצוות. איי יידעת שיש מחיר
שצריך ל־שלם ושיש גם יתרונות. אם אהיה אדם יותר
שלם ומגשים את עצמו, אהיה אשה יותר טובה.

כרמלה מנשה, כתבת־הרדיו הסימפאטית, היתה
בתחילת החודש שעבר גיבורה של תקרית מדהימה,
שהתרחשה בשוק מחנה״יהודה• כרמלה באה לשוק עם
ניידת־השידור ועל מה שהתרחש שם, נשפכו טונות של
דיו• כרמלה, צנועה וביישנית, לא עשתה הון מהעניין
תזה• בעיתונים אף לא טרחו לציין את שמה, רק ירדו
על בני עדות־המיזרח, ושכחו לציין שגם היא בת עדות־המיזרח.
היום,
חודש אחרי המיקרה, שאלתי את כרמלה :

• כדיעכד, אחרי שנרגעת, מה את מרגישה
כלפי התקרית 5

עצוב. נורא עצוב לי. כשחזרתי הביתה באותו ערב
אתרי המהומה, היתד בי מין הרגישה קשה של עצב. לא
בעם. לא מרירות — עצי. חיום קיבלתי מיכתב מהשוק.
ההבר׳ה שם מזמינים אותי לבוא לבקר !עם ניידת־השידור,
כדי להתרשם שהם לא כל־כך נוראים בעצם.
הם מבטיחים לי במיכתב לקבל אותי יפה.

הם מסבירים את ההתנהגות שלהם?

כן, הם כותבים שהתקרית אירעה אחרי הפגנת שלום
עכשיו בכינר־מלכי־ישראל, שעיצבנה אותם. אית יודעת,
בשבוע הראשון אהרי התקרית היו המון טלפונים ומיב־תבים
נזעמים. אנשים טילפנו לקול ישראל וירקו לאוזני
המרכזנית, אבל הכי הפתיעה אותי תגובה של חברה
עיתונאית, שאמרה לי: איך את רוצה שישתיקו אתכם?
זאת הדרך היחידה.

את עדיין חכרה שלה£

גס את חברה שדה. לי קרה משהו מאז שהיא אמרה
לי את זה. תגובה נוספת שהדהימה אותי היתה תגובה
של איש בית״ר, שבאתי לראיין בקשר לנושא אחר. האיש,
שהבין שאני הכתבת מחקרית מהנה־יהודה, שאל אותי:
״תגידי, שכבת בבית־חולים הדסה אחדי התקרית?״
אמרתי לו שלא, ואז הוא אמר לי :״כי אני. בתקופת
הסזון, אחרי שקיבלתי מכות מההגנה, שכבתי בהדסה.״
את מבינה איזה אנאלוגיות רלוונטיות עושה האיש הזה,
שבג־לו יכול להיות אבי?

הכל הייתי מאמינה עליו, על רפי נלסון, הבל !
חוץ ממה שהוא סיפר לי, כשפגשתי אותו בשבוע שעבר
באילת.
שאלתי אותו :

רפי, מה העניינים£׳

שום־דבר, הכל רגיל.

תשתה איתי איזו כידה £

למה לא £

כי חודש בשנה אני מתנזר מנשים ומאלכוהול.

כחייך !

את לא מאמינה? בבקשה, בואי ת־שתי חוץ מהבירה
שלך עוד בירה, בשבילי.

שרית ישי -

כרמם
אינו וק
פרח

שוב לבד
לפני עשר שנים היא היתה נערת זוהר תל־אביבית ושחקנית
תיאסרון בתכינזה ובקאנזרי. אחרי שהמישטרה פרצה לדירתה
וחיפשה חשיש, העדיפה כרכה נאמן להסתלק, עזבה את הארץ
בסערה.

כרכה נאמן

משה (״מוישלר,״) שגיב, אחד המנה לים
ברשת־ד,עסקים של רפי שאולי, עזב
זמנית את תל־אביב. משה יליד הקריות,
חזר לחיפה, שם הוא מנהל את המועדון
החיפאי שהקים שאולי לפני כשנה. ה מועדון
הפד מקום־בילוי יוקרתי לחיפאים
ולתל-אביבים גם יחד, והיה למוקד עליה-
לרגל לכל התל־אביבים הבאים לחיפה,
ביניהם אמנים מפורסמים כמו יהודה גר־קן,
משה טיסור וצביקה פיק.
מאז שנתמנה למנהל בחיפה, חיכיתי
לשמוע עליו חדשות. הייתי כמעט בטוחה

לקרוא בקלפים

דויד לוי
בן שתי יבשות
בעיקבות הסערה שהתחוללה אז סביבה, קיבלה ברכה מיב־דוי
ד לוי, הוא הביע
תב ממהנדס חשמל צעיר בשם

נוגה או תות
בדרך כלל, כשהסבא והסבתא לוחצים,
נותנים הורים טריים לבנם שם שני
וגומרים עם כאב־הראש. צו קי ויג אל
ג ל אי החליטו לקרוא לבתם. שנולדה לפני
שבוע, נגה וגם תות.
בהתחלה הם חשבו לקרוא לה תות בל בד׳
אד בעיקבות לחצים בלתי־פוסקים
של כל מיני ידידים. החליטו על השם

השתתפות בצערה והזמין אותה להצטרף אליו לאיראן, שם
עבד בשירות חברה אמריקאית, שבנתה שדות־תעופה.
ברכה קיבלה את ההזמנה בשימחה. ארזה את מיזוודותיה
ונעלמה. העיר תל־אביב איבדה אז שחקנית כישרונית ומבטי חה,
אחת מנערות־הזוהר היותר פופולאריות שלה.
הנסיעה לאיראן התפתחה לרומן תוסס. השניים חזרו לארץ
כדי להינשא, ובתום הטקס הם חזרו לטהראן. אז הסתגרה ברכה
בביתה וילדה את בנה דרור. אחרי שנתיים עברו בני־הזוג לבאג־קוק.
אחרי שריפה גדולה שפרצה שם, שרוב רכושם אבד בה,
עברו השניים לסאן־פרנסיסקו. לפני כשבע שנים נולדה יסמין,
בתם השניה. אחר־כך בא דויד לישראל ועבד כאן. ברכה נשארה
בסאו־פרנסיסקו והיתר. למומחית לעיסקי הטיבעונות. היא ניזונה
מגרגירים שונים, ואף למדה לעשות יוגה. מאוחר יותר הצטרפה
ברכה אל דויד, והשניים התכוננו לשהות בארץ כשנתיים. הם
התגוררו אז בדירת פאר במיגדלי־דויד בתל-אביב.
לפני כשנה התחילה ברכה את נסיון ההתאקלמות שלה בארץ.
היא לא עשתה תוכניות לעתיד׳ ולא ידעה בדיוק מה היא רוצה
לעשות.
לפני שבועות קצרים נפרדה ברכה מדויד.
היא עדיין בארץ, ושמעת שהיא קוראת עתידות, ואת המחיר
היא גובה בדולרים.

!כיוו־מישפט בהליכי מזה חודשים אחדים שבית־המישפט ה י
מחוזי בתל־אביב דומה למישרד־שידוכים.
ן כמה מהשופטים והשופטות הנכבדות שינו
את הסטאטוס האישי שלהם באופן דראם־
!טי. נראה שהדרמות הגדולות בהיכל-

נגה, אבל הוסיפו גם את השם תות בתעודת
הזהות.
למה תות ז זהו פרי מרהיב־עיניים .״תו־תה,״
בסלנג החיפאי של החברה זוהי
יפהפיה אמיתית .״תות״ בצרפתית זה

זהו שם מיוחד, פרי מחשבתם של הו רים
מיוחדים. צוקי היא מקדמת־תערוכות
ציור ופיסול, ומסייעת לאמנים בתחילת
דרכם. יגאל, שהוא עיתונאי בעל המשמר,
מוכר, לא פחות כסופר. מאחוריו כבר שלו שה
ספרים: סתיו 69 היה גשוס, התרב־עות
ומים ביד. הרביעי בדרך. וגם לו מח פש
יגאל שם.
מיותר לציין, שהשניים נמצאים בצד ה שמאלי
של המפה הפוליטית. כאשר נול דה
הבת שמח יגאל כפליים ואסר :״אצ לי
אריק לא יקבל שום צנחן.״ ואם כבר
פוליטיקה, הוא הוסיף שהשם יוצא־הדופן
שהוא רצה להעניק, ביחד עם אשתו, לב תם
הוא חלק מתפיסת עולם שעדיף שה ילדה
תגדל בתרבות של מיעוט, כבר מגיל רו צוקי
ויגאל גלאי
רגע לפני

אך למה להכביר מילים י ליגאל הב־אר־שבעי
וצוקי הצפתית, שתקעו יתד בנקודת
האמצע בין שתי הערים, בתל־אביב,
נולדה בת בכורה. אני מצרפת את איחולי
להולדת תות׳ סליחה נגה, הראשונה
לבית גלאי.

חמישפט מתחוללות •דווקא בקרב אתני-
המקום.
הראשונה שהחלה בכך היתד, השופטת
היפה והמוכשרת, הדסה כן־־עיתו. ה־אשה
התמירה ויפת־התואר היתד, נשואה
שנים רבות, והרכילות בבית־המישפם סי פרה
בשנה האחרונה על הליכי״ גירושין
במישפחה. ואמנם, לפני זמן לא רב התברר,
כי השופטת החליטה לעשות את הצעד
הגורלי והתגרשה מבעלה.
רק התגרשה זו, וכבר סיפרו במסדרונות
בית־המישפט כי שופטת אחרת, לא פחות
נכבדה, חגה אסגור, ממלאת מקום נשיא
בית״המישפט המחוזי בתל-אביב, אשה
שחורת־שיער וקטנת־קומה, עומדת להת חתן.
ואכן, היא נישאה, אחת תקופת
אלמנות, לגבר ירושלמי העובד בספריה
המישפטית. מאחר שאין זה נוח לעבוד
בתל־אביב ולהיות נשואה בירושלים, או מרת
השמועה כי השופטת תיפרד מבית־המישפס
המחוזי בתל־אביב ותלד אחרי
בחיר־ליבה לאחת מערכאות השיפוט ב ירושלים.
״מזל
טוב״ נוסף מגיע לשופט אברהם
מ לול, גבר בעל חזות נעימה ושיער כסוף,
שהתחתן גם הוא לאחרונה. מלול התאלמן
לפני כשנתיים, בעת ששירת כשופט מחוזי
בבאתשבע. זמן־מד, אחת מות אשתו
ביקש לעבור לבית־המישפט בתל-אביב.
יתכן שהסיבה לשנת היתה רצת לשנות
אווירה ולשכוח תקופה של צער ומוות,
אבל הי׳ו שאמרו כי הסיבה האמיתית היתד,
הנסית למצוא בת־זוג חדשה בכרך ה גדול.
זמן
קצר אחת שנראה השופט, המת קרב
לשנות השיבעים שלו, מהלך ברחוב
תזנגוף כשהוא מחזיק בידה של גברת
נאה, נודע בבית״המישפט כי השופט מצא
אשד, חדשה והתחתן.

משה שגיס
אהבת טר יה
שאחת היפהפיות חיפה תתלבש על הרווק
תכול־ד,עיניים, ותגרום לו לד,שאר בחיפה
לצמיתות. אבל שום דבר מעין זה לא
קרה.
לפני כשבוע חזרה לארץ יפהפיה אל מונית,
העונה לשם כרכום (״קומי״) כר
מון. חבר משותף הפגיש אותה עם שגיב,
ומייד עפו שם גיצים, כמעט להבה.
כרכום, שאביה הוא שליח מישרתד,חק לאות
בקניה, היא בת 23 וילידת הארץ.
׳במשך שנים ספורות חייתה היפהפיה ה צעירה
וקצוצת־השיער בהולנד, שם היה
לה חבר צמוד׳ ישראלי דווקא, הוא זאב
גודילן, בנו של המפיק המנוח גיורא
גדדיק.

]*שולש עיתונאי כבר בדקה הראשונה הוא ידע שהוא
לא יעמוד בפניה. הצעירה שבאה לעבוד
בעיתון הגדול לא היתד, יכולה להשאיר
את חברה לדסק אדיש אליה. היא רזה,
גבוהה וחושנית, והזכירה לו מייד שהוא
גבר.
הרומן פרח בתוך זמן קצר. היעיתו
נאית, שהיא פנוייה, והעיתונאי, שהוא
נשוי ובעל מישפחה, התגברו על המיגבלות
של מיסגרות חייהם הקודמות, יצאו לבלות
ביחד וכעבור זמן אף עברו להתגורר
בדירה משותפת.
נו, זה כבר היה יותר מדי. בעיתון,
אומנם, זה לא הפריע לאיש, אך מישפחתו
של העיתונאי הנשוי ובעל שבי הילדים
לא היתה יכולה לסבול זאת.
בימים אלה מתבררת תביעת־הגידז׳שין
שהגישה, האשד! ,שלא היתד, יכולה לשאת
את אורח־החיים החדש של בעלה. העיתו נאי
ממשיך להתגורר עם העיתונאית ולא
הסכים לשלום־בית. האהבה ביניהם פורחת,
ומי יודע, אולי אחרי הגט שלו מאשתו
הראשונה, ישובו הוא וחברתו הצעירה
לרבנות, ויהפכו את חייהם המשותפים
לחוקיים, כדת משה וישראל מימים ימימה.

וווו חווו 111₪נו השום

פרידה
ל ש בו עיש הרבה זוגות שמדי יום או יומיים
נפרדים וחוזרים. רבים מהם עושים זאת
בצינעה ובחדרי־חדרים. אחדים עושים סע רות
בהום־מים ודואגים שהדבר יוודע הי טב
לכולם ומייד. זוג כזה הם טלי עומר,
השותפה בדיסקוטק תל־ אביבי, הנושא את
שמו של קירקם רומי, וחברה עמום
לוויטום, קצין בחיל-אוויר, שהיה בעבר
בשבי המצרי.
הסיפור שהתכוונתי לספר היה על ה פרידה
של השניים. אד עוד לפני ש הספקתי
לעשות זאת, הם כבר חזרו זה
לזרועות זה.
טלי ועמוס חברים כבר תקופה ארוכה.
היחסים ביניהם התהדקו בהדרגה *.ככל

דירה חדשה
אהבה חדשה
קשה לדעת איד להתייחם למזלה של ציפי רוזנדורן. מה
שבטוח, זה שכוכבי־המזל של ספו־השלום אייביגחן מאירים
לו פנים השכם והערב.
ציפי היתה נשואה לכדורגלן הפועל פתח-תיקווה גכי רהנ־דורן,
שמת מהתקף־לב בזמן אימת במכון וינגייט, לפני כמה
שנים. היו אלה נישואיה השניים, אחרי שהתגרשה מבעלה הרא שון.
גבי השאיר אחריו ילד, שהוא כיום בן ,9ומכריה של
ציפי מספרים שהוא יפה להפליא.
ציפי זו, שהיא כל־כולה, בת ,28 עובדת כמזכירה, ומזה כשבו עיים
מנהלת רומן עם אייבי נתן.
אייבי, שעד עכשיו התגורר במלון, אחרי שמכר את דירתו.
עבר בימים אלה לדירתו החדשה, שבה הרכיב אמבט-מעסה
*(ג׳אקוזי) מפואר ,־שהביא מדנמרק. לג׳אקוזי צורת לב, והוא
צבוע אדום. כשרכש אייבי את אמבם־התענוגות, חשב בוודאי
שבידו פיתיון מתאים לנשים הצעירות. שאותן הוא כל־כך אוהב.
מה שקרה היה פשוט להפליא. אייבי לא היה זקוק לפתיר
נות. הוא מצא אהבה עוד לפני שנכנס לדירתו.
השניים מנהלים רומן כמעט בהחבא. לא הצלחתי לגלות כיצד
והיכן הכירו השניים זה את זה. הכל מאוד סודי שם. כשראיתי
השבוע את אייבי, הוא היה בגפו ונראה מצויין.
אייבי גרוש כבר שנים רבות. לא מזמן לחשו הלשונות
שהוא בנהל רומן עם ענת סכידוו, בתו של יושב־ראש
הכנסת מנחם סכידור, אולם השניים הכחישו זאת בכל תוקף.
אז גם גיליתי שלענת יש חבר, שממנו, כך שמעתי, היא נפרדה
בינתיים.

אייבי נתן
הפעם אשת כדורגלן

בולן בהריון פולו
ארגמן־ברנע

העיתונאית עמליה
ידעה מכות קשות בחייה. עמליה. העובדת

המעטות, שלאיש אין מילה רעה לומר
עליה, ואין ספק שכל מי שמכיר אותה
מצטרף לאיחולים.
ההריון העיתונאי של השבוע אינו ה יחיד
שעליו כדאי לספר. אולי זו תקופה
כזו, שכולן בהריון ואולי זה מיקדה. בכל
אופן שוש פוליאהוב, אשתו של ישר אל
(״פולי״) פוליאקוב, מצלעות הגשש
החיוור, גם היא בהריון. שוש. העוסקת
כיום ביחסי־ציבור. היא דיילת לשעבר,
והשניים מתגורריים בדירת־גג בגני־צהלה.

טדי עומר
בקצב מהיר
שהתקרבו, הפכו הפרידות שלהם רועשות
יותר ותדירות יותר. בפעם הזו סיפרו
לי שמישהו נזרק מהדירה על כל חפציו,
וטלי נשבעה שיותר לא תראה אותו. חש בתי
שנגמרו לעמוס כל הצ׳אנסים אצל
טלי, בתם של הסופרת דבורה עומר
ומנהל תיאטרון הבימה שמואל (״שמר
ליקי) עומר.

מסתבר שטעיתי. לא הספקתי לברר מי
השליך את סי מהדירה, והנה כבר מודי עים
לי שבתוך ימים ספורים הסרה סלי
את כל שבועותיה והשניים ביחד, משחקים
אותה באהבה גדולה.
עד לסיבוב הבא.

עזר

עמליה ואהרון ברגע
בעיתונות —

הכדורסלן הגבוה, שחום־העור, של קבו צת
ביתיר תל-אביב,
משחק בארץ כבר שלוש שנים. כולם
לדעת מיהי בת זוגו. הנה היא. ארונה,
אשתו, שלה הוא נשוי כבר חמש שניים.

דרל רוכינסון

ארתה החליטה שהכי־ טוב זה לשמור
על בעלה הכדורסלן מקרוב. את זה היא
עושה עכשיו. היא אומנם נמוכה בהרבה
מבעלה. אבל זה לא ימנע סמנה לאחוז בו
חזק.

ארתה ודרל רוכינסון
אישית לוחצת
כדי להיות הגונה כלפי דרל: בשנות
שהותו בארץ הוא באמת היה בודד מאוד,
עד כדי כך, שחבריו בקבוצה חששו שהוא
יחזור לחו״ל. בואה של ארתה לארץ
פותר לא רק את בעיותיהם של בני־הזוג
אלא גם את אלה של קבוצת ה כדורסל.

באחד
הצהרוניים הגדוליים, הייתה נשואה.
כשנהרג בנה הקטן תעי בתאונת־דרכים,
שינתה הטרגדיה את כל חייה. היא הת גרשה
מבעלה, ותקופה ארוכה חייתה לבד,
הסתגרה בתוך עצמה. לפני שנים אחדות
מצאה את אושרה בזרועותיו של העיתונאי
אה תן כרגע. הם נסעו למצריים ואף
התגוררו שם במשך תקופה מסויימת, כש אחרון
עבד בשגרירות ישראל בקאהיר.
תקופה זו הניבה פרי — עמליה הרתה
וילדה תינוקת יפהפיה.
ממש בימים אלה נודע, כי עמליה שוב
בהריון.
עם כל הלב, באמת־באמת, אני מאחלת
לקוליגה שלי רק טוב. עמליה היא אחת

שוש פוליאקדב
ובבמה

קארין דונסקי מסכות ער אהבתה
לדמות ידועה ונשואה, מגרה
את גילה, מדברת על בדידותה
ועל חיי־ וומין שלה ומכחישה
שיש לה משיכה מינית לנשים
אלא גם לאמהות שבנותיהן רוצות להיות
דוגמניות וגם לאבות, ששאלו אותה בעבר
אם דוגמנית היא גס זונה.
קארין התכוונה להרים בסיפרה את קרנו
של מיקצועוג שלעיתים מתייחסים אליו
בזילזול, בחוסר־כבוד ובחוסר הרצינות
הראויה לו. היא הזמינה לפתיחה החגיגית
את חברותיה למיקצונב שהחמיאו לה בפ נים,
אך מאחורי הגב לעגו לוג היא ציפ תה
שחברותיה יודו ג או ת־יבה אך הן

השאר אני עושה בכוחות עצמי. אני קמה
כל בוקר בשבע, מסדרת את הבית, מב שלת,
מגהצת. הולכת לסופרמרקט, לבנק,
עוזרת לבני בלימודיו, וכמובן, עובדת הר בה
מחוץ לבית.
אני ישנה בממוצע שש׳שעות בלילה.

• ספרי לי על ילדותך.

נולדתי בגרמניה להורים יהודים: לאב
שוודי. רופא כירורג ולאם איטלקיה, זמרת־אופרה.
באתי לארץ בגיל ,7למדתי בתי

^ 1ך י | 1ך ן 1ן ״אני אשת המתפקדת כאמא וכאבא,״ אוסרת דונסקי .״די אין
י י 1י י י בעל שישלח את בני. לבית־הנזפר. אני בבית כשהוא חוזר,
אוכלת עימו ועוזרת לו בלימודיו. אני אשת־חייל הכורעת תחת המול הכבד* מאוד.״
ן״? ארין דונסקי, הדוגמנית הידוע ה
ץיפה שלווה ובוטחת. היא לבושה ב־טוב־טנן
ס, מאופרת קלות ומסורקת היטב.
יושבת לה נינוחה בכורסת הקטיפה בדירתה
שבשיכון מעוז־אביב.
הדירה השכורה והמטופחת עשירה בר היטים
עתיקים, ושטיחים מפחרים פת ו שם.
את קירות ביתה מכסים צילומים ו־י
מאד 1י

אורנה ג לזן
דיוקנות רבים שלה. אין ספק שהאשה פשוט
מעריצה את עצמה, אין ספק שהיא מאוהבת
בעצמה. ל ה היא אינה מסתירה זאת,
אינה מכחישה ואפילו אינה נדהמת מהשאלה:
איך ׳זה להיות מאוהבת בעצמך?
״אין אשה שאינה מאוהבת בעצ מה״ היא
עונה .״אצל דוגמנית זה חלק מחמיקצוע.
אם דוגמנית אינה אגוצנטרית ואיגואיסטית,
היא לא תצליח במיקצועה.״

1 1 1 1כשקארין היתה צעירה יותר,
^ 1 * 1בתחילת דרכה כדוגמנית היתה
בעלת שיער שחור יותר וגבות צרות יותר.

קארין ודתה נשואה 13 שנה. היא התחתנה
בגיל ,25 כי חיפשה גבר שתוכל
להישען עליו. אבל הגורל זימן לה את
ההיפך הגמור. היא התחתנה עם אדם טוב
וישר, בעל אופי חלש. קארין מצאה את
עצמה לפתע הגבר בבית, היא הפכה לאשה
המחליטה וגם המבצעת. במילחמת יום־
כיפור קיבל בעלה הלנרקרב וחלה. היא
החליטה, שלטובתה ולטובתו כדאי שיפרדו.
כאשר. מאוד מתוכננת, כשראתה שנישואיה
כושלים ועולים על שירטון והיא
בשלה לאימהות, היא החליטה להיכנס להריון
וללדת ילד.
דונסקי היא 14 שנים דוגמנית ומורה
של דוגמניות. לא פעם מכנים אותה בשם
״מלכת הדוגמניות״ .לפני כשנתיים כתבה
ספר, המיועד לא רק לחברותיה למיקצוע,

היא קארין דונסקי. היפה, השלווה והבוטחת.

£ 1 1 1 1 1 1 1 1היא מאופרת קלות ומסורקת היטב, יושבת לה
נינוחה על ספת־הקטיפה בדירתה המטופחת. הגברים חוששים ופוחדים להתקרב אליה.
התייחסו אליה כאל אחת המחפשת פיר־סומת.
זוג מסתבר, כאב לה מאוד.
אך לא אשת־חיל כמוה — כפי שהיא
מכנה את עצמה — תתיאש. היא מתכוונת
לכתוב בזמן הקרוב אוטוביוגרפית, אבל
על עניין זה אין היא רוצת להרחיב את
הדיבור.

• מי את, קארץ דדנסקי?

אני אשת־שחייל, הכורעת תחת העול.
אני מתפקדת כאמא וכאבא. אין לי בעל
שישלח את בני לבית-הספר בבוקר, כש־י
אני מתפנקת במיטה. אני אשה שקשה
לה, אבל מצליחה לשמור על תדמית חי צונית
של האשה הזוהרת, ד,מאופרת והל בושה
היטב.
יש לי עוזרת, שעושה לי טובה שהיא
באה פעם בשבוע שלוש שעות. את כל

כון בחולון. שוחררתי מהצבא בגלל חוסר
משקל. בגיל 17 נראתי כבת . 12 כולם
לעגו לי וכינו אותי בשם דג מלוח. הייתי
רזה, שטוחת־חזה וגבוהה — וזה לא היה
באופנה.
בחופש הגדול לקח אותי אחי לחבר
שלו שהיה לו בית־אופנה ושחיפש דוג-
מנית־בית. אופנה ודוגמנות היו רחוקים
ממני, וגם הייתי בישנית. לפני הפגישה
במיפעל מאוד התרגשתי. הלכתי לקנות
חזיה וריפדתי אותה בצמר־גפן, כדי שיחש בו
שיש לי חזה. רציתי להיות מושלמת.
מאז חלפו הרבה שנים ואני עדיין מדג מנת.
זה נראה לי כמו אתמול. אני לא
מרגישה איך שהזמן עבר.

• האם זה נכון שאת מסתירה
את גילך האמיתי מהציכור ד

לא. עד לפני שנתיים תמיד התזתי
החוצה את גילי. היום אני מתחילה להסתיר׳
כדי לא לגרום לסערות כלתי־רצויות.
קולות שלי למיקצוע וגם אנשים אחרים
מקנאים בי על מראי החיצוני. אני בן-
אדם שאוהב שקט בעבודה.
אני יודעת כי המיקרה שלי יוצא־דופן.
אלוקים אוהב אותי. היום אני בת 41 אך
נראית צעירה מכפי גילי. וזאת השתקפות
ההרגשה שלי. זה הולך ביחד. אני לא מר גישה
כמו אשה בת .40 אני לא מרגישה
יותר מבת .30
אני אשה כנה עם עצמה, לא מתוסכלת
ולא ממורמרת, ואת זה רואים על פני.
אני אשה עסוקה. שאין לה זמן לחשוב
ולספור את שנותיה.

• אומרים, שכאשר את מופיעה
על המסלול, את נתקפת אכסטזה.

משום שאני כל-כך רצינית בעבודה, ד
משום שיש הרבה אנשים פחות רצינים
וחסרי־מיקצועיות בשטח הדוגמנות, הם
מתרצים את זה כך. הם פשוט מבינים את
זה לא נכון.
אני מתייחסת למסלול ולבימה כעבודה,
עם הרבה כבוד. בשבילי תצוגה בקידיית־שמונה
ובהילסון זה אותו הדבר. אני נו תנת
לקהל את אותו היחס ואת אותה ההר גשה
הטובה.

• מספרים שאת מרעיכה את
עצמך כדי לשמור על ניזרה.

שטויות, אני לא מרעיבה את עצמי. אני
אוכלת בצורה מבוקרת ומאוזנת. איני
מוותרת על ארוחת־בוקר. שכוללת גבינה
כחושה, חצי אשכולית, מעם גרנולה וכוס-
קפה ללא סוכר וללא ממתיקים. איני או כלת
בין הארוחות, למעט פרי או מים.
בצהרים אני אוכלת דג או בשר, ללא
שומן, עשוי בתנור, קצת ירקות חיים או
מבושלים, בלי לחם ובלי רוטב. איני שותה
משקאות תוססים או מיצים ממותקים, רק
סודה או מים. אני לא אופה ולא אוהבת
עוגות. אני מעדיפה שקדים או אגוזים.
בערב אני אוכלת ארוחה המכילה מוצרי
חלב.
אם אני מתמנת לאירוע מסויים או
לארוחה, אני אוכלת מה שמגישים. אבל
למחרת אוכל רק סלט גדול.

• האם לדעתך את אשה מושכת?

זה את צריכה לשאול את בני המין
החזק. נהג אחד של ויצ׳׳ו, שמסיע אותי
שנים לתצוגות־אופנה, טוען באוזניי שאני
האשד. והדוגמנית הכי־סקסית שהוא מכיר.
קוראים לו מנחם. תשאלי אותו•

שהיה חסר לי יותר מכל דבר.

#לא חששת ללדת כגיל סבד
ג רז

לא. לא היו לי מעולם הפלות. ואמא
שלי ילדה אותי כשהיתה בת .43 לא היתד.
לי שום סיבה לחשוש. הבעיה הזאת בכלל
לא הטרידה אותי בתקופת ההריון.

• היית אהובתו של גכר נשוי.
זה לא הפריע לך זי

כשהרומן בינינו התחיל, לא הפריעה לי
העובדה שהוא נשוי. לא היו לי ציפיות
שנתחתן, כי ידעתי שנישואין עימו היו
נכשלים, כי הוא לא דמות לחיי-נישואץ.
לא גזלתי אותו מאשתו ואין לי נקיפות־מצפון,
אני לא הייתי הראשונה בחייו וגם
לא האחרונה. עם הגבר הזה גיליתי מד, זה
לחלק את חיי עם הזולת.
בפעם הראשונה בחיי הייתי מוכנה לתת
מעצמי. הרגשתי מה זה לרצות ולחשוק
בגבר, להחזיק את היד ולהסתכל בעיניים
כמו ברומנים של פעם, ואפילו לוותר על
תצוגה עבורו. אני אשד, מאוד רומנטית.
אני אשה של גבר אחד.
אחת הסיבות שהפסקתי לאהוב אותו,
היא קמצנותו. בגללה הפסקתי להעריך
אותו. במשך שבע שנים הוא היה בא אלי,
אוכל ושותה ואפילו לא מביא לי פרח אחד.
כל זמן שזה לא עולה לו כסף. הוא נורא
שרמאנטי. קמצנות היא התכונה הכי־שפלה
שיכולה להיות. אני צעירה ויפה, מה הוא
נתן לי? הוא אהב להיות מחוזר, הוא
אהב אותי להשלמת האגו שלו.
היום אני מחפשת מישהו אחר, כדי להי נתק
מהדמות הזאת, כי הגעתי למסקנה
שהוא לא שווה ולא מעריך אותי. מגיע
לי הרבה יותר מגבר. ממה שהיה לי עד
עכשיו.

* כיצד את רוצה שייראה הגבר
שדך ז

גבר שרוצה להשיג אותי צריך קודם כל
לענות על הדרישות החיצוניות שלי, כלו מר,
עליו להיות גבוה ורזה, בגיל העמידה,
בעל הופעה מרשימה מאוד. הוא לא צריך
להיות יפה, אבל אני אלרגית לגברים שמ נים.
הוא צריך להיות אסתטי, בעל ידים
יפות ושיער על הראש. עליו להיות בעל
מיקצוע חופשי ומאוד אינטליגנטי. גברי.
אבל יחד עם זאת עדין ולא שברירי. אני
אוהבת גברים עם אישיות.

• מה הסירשם — כיצד עד גכר
דחזר אחריך, אם הוא רוצה דהצ־דיה

העירום
המפורסם

תמונה זו ממוסגרת ותלויה בחדר־השינה של
דונסקי, וצולמה כשקארין היתה בת 20 פלוס.
״סמי בן־גד גילה את הפוטנציאל שלי כדוגמנית צילום ״.סיפרה. השפעתו עלי וד תה
רבה והוא תמיד רצה את טובתי. הוא אהב מאוד את גופי הנערי, ולכן הסכמתי להצטלם.
היום לא הייתי מצטלמת בעירום, מכיוון שאני אמא ולא אעשה זאת לבני. כמו כן,
לכל דבר יש גיל ובכלל, מה יגידו כל הנפשות הטובות י אף אחד לא יחשוב שזה יפה.״

קשה לחזר אחרי, כי אני לא פתוחה. אני
מאוד עצורה וסגורה בכל מה שנוגע לג ברים.
יש לי בעיה בנושא, אולי משום
שאבא שלי בגד באמא כל חיי, ואני ראיתי
את זה.
אני פוחדת מהתקשרות אמוציונאלית
עם גברים. לוקח לי זמן לתהות על קנקנו
של המחזר ולדעת מה היא באמת מטרתו,
והאם הוא מחזר אחרי רק מפני שאני
קארין.

הגבר שמחזר אדרי זקוק להרבה סב לנות.
חיזר אחרי דיפלומט דרום־אמריקאי
בן ,50 במשך שנה שלמה. הוא שלח לי
פרחים וחיזר בטלפון. בסוף הוא מת מהת־קף־לב.

הייתי מתאהבת בגבר שאין לו אמ צעים.
אני לא זקוקה לכספו בצורה ישירה,
אבל אני רוצה לדעת שהוא מסודר. שלא
יהיה פער, שנהיה שווים. אני חושבת שזה
פגיע לי. את רואה. כל מה שיש לי בבית
הזה נקנה בכספי — הרהיטים. התמונות.

• את בנך ילדת בגיד מבוגר,
דפני גירושיך•
כן. בגיל 34 הלכתי לבדיקה. לפרופסור
ידוע לגינקולוגיה. הרופא הכי סוב בארץ.
הוא בדק אותי חצי דקה. הביט עלי ואמר :
את נראית כמו בת 24 מקסימום. מבחינה
ביולוגית את בת . 18 וכך החלטתי לעשות
ילד.
אמנם בעלי היה אדם חולה. אבל זד.
היה הכי טיבעי שאעשה ילד מבעלי החוקי.
שגם רצה בכך מאוד עוד הרבה שנים
קודם לכן, אך לא העז ללחוץ. כשהייתי
בהריון ידעתי שאני עומדת להתגרש, ואז
גם התאהבתי באותו גבר. ברופא שטיפל

בעלי ידע על הרומן שלי. זאת היתד.
אהבה מאוד חזקה. מהרגע ששכבתי איתו.
כבר לא שכבתי עוד עם בעלי.
באותו פרופסור התאהבתי מכמה סיבות :
ראיתי בו דמות שענתה על דרישותי,
אינטלקטואל, מבוגר — תמיד אהבתי מבר
נרים. יש לי תסביך אבא — סמכותי. רודן.
חזק ואנוכי. אלה תכונות שלא משלימות
אותי. אבל הן מורידות לי את האף ואת
הביטחון.
הוא היה היחיד עד היום שהעז ואמר
לי קארין ...ואני הייתי מצייתת, או לפחות
מוכנה לשמוע בקולו.
זאת לא היתה אהבה ממבט ראשון. זה
התפתח ואני נגררתי. אחר כך זה היה
כמו בסרטים. הוא קילל את עצמו. שהילד
אינו שלו.

• היית כהריון סכעדך, אך

מאוהבת כגכר אחר.י. כיצד הד*
גשתז

ההריון היה התקופה הכי-יפה בחיי. הגבר
שהתאהבתי בו סוכך עלי, טיפל בי ודאג
לי• הוא שמר עלי מכל מישמר, וזה מה

ארו נניס

ואלף הבעות יש לה לדוגמנית הבכירה
של ישראל. מימין: קארין התמימה,
הענוגה והבתולית. משמאל: קארין המחקה את מרלין מונרו,

בעלת השיער הבלונדי, הפה החושני והחזה המלא. בשתי התמונות
זו אותה הזיקית, המשתנה מצילום לצילום. בצילומים אלה
אפשר לראות עד כמה מיקצועית היא קארין בעבודתה כדוגמנית.

י ־ ח שי פ ה
מופיעה יחד עם תלמידותיי על או תו
מסלול והן מוצלחות. זה נותן
לי את הסיפוק הכי גדול.

• התנסו־ לך התואר
״מלכת הדוגמניות״ .לדעתך
הוא צודק?

אני נגד תארים. בזמן האחרון
זה הפך מאוד פופולרי. תלוי איד
מתייחסים לניסוי מלכת־הדוגמניות.
על־פי־רוב, המילה מלכה מקוממת
את חברותיי למיקצוע. מה היא
חושבת לה הקארין הזאת — הן
אומרות.
אני מקבלת את התואר הזה, אם
הוא סומן בחובו מיקצועיות, עיק-
ביות, מוסריות ואהבה למיקצוע.
זה כמו במישחק — אין תפקידים
קטנים, יש רק שחקנים קטנים.
•_לפגי_ שמם רכות צילם

ץ 11י 1
י ! ייי
־•דוגמנית
ות ה־60

הילדים יראו לו את תמונת אמו
בעירום. נוסף לכך, לכל דבר יש
גיל ויש זמן. אם אצטלם היום ב עירום,
יגידו כל הנפשות הטובות
וד,מפרגנות: תיראו אותה, את הז קנה,
איך היא נאחזת בכוח לעצור
את הזמן שעושה את שלו! מה,
כבר אין לה מה לעשות בחיים?
או שיגידו: היא פשוט השתגעה.
איש לא יחשוב שזה יפה ובלתי-
ולגארי. צילום עירום שלי היום
יעשה בום אדיר בארץ, ואני לא
זקוקה לזה.

האסתטיקה, ולשלב את הידע וכי-
שרון המיסחר שלי. יחד עם זאת
אני ממשיכה לדגמן ולהצטלם.

• כמה ניתוחים קוסמטיים
עברת עד היו 3כפניך
וכגופך?

• עד מתי, לדעתך, רצוי
שדוגמנית תהיה על המסלול?

אחד. ניתוח אף. לא מפני
שלא היה לי אף יפה קודם לכן,
אלא מפני שרציתי אף יפה יותר.
ניתוח פלסטי׳ כשלעצמו הוא דבר
מאוד חיובי, בייחוד במיקצוע ה דוגמנות.
כפי •שאני. רואה היום
את פני, אני מניחה שעוד שלוש
או ארבע שנים׳.אני אעשה פייס
ליפט (מתיחת יפנים) ,עיניים ואולי
צוואר. היום אני• לא זקוקה לזה.

אין גיל לפרישה. זה מאוד אישי.
תלוי, כמובן, איך היא נראית. הב רומטר,
קנה־המידה הטוב ביותר

אני חושבת שדוגמניות הו ד,נ־

• גס לדוגמנית יש שעות
שמהן היא מרגישה בודדה?

י נסיו! חיקוי מאוד
מוצלח של טוויגי,
האנגליה שהיתה בש־דוגמנית
מס 1 ,בעולם.

• נכרים הוששים ספניך?־
גברים פוחדים מדוגמניות• גבר
א אוהב אשה יותר מדי עצמאית,
!וכולם מכירים אותה ובמיסעדה
וזהים אותה. במובן מסויים זה
זסרס אותו. הוא מרגיש קטן לידה
אפילו מיותר. דוגמנית לא צרי־
:ה גבר כדי לנסוע לחוץ־לארץ.
דוגמנית יש כסף, ומבחינה כל לית
היא עומדת ברשות עצמה.
גבר שרוצה לצאת עם דוגמנית
ריך להיות בטוח מאוד בעצמו
עליו להיות אישיות בפני עצמה.
!ם הוא לא רופא או עורך־דין
דוע. או שחקן כדורסל מצליח,
זקוראים עליו בעיתון פעמיים ב־נבוע,
הוא מיסכן. הוא סובל, וזאת
!רגשה לא נעימה לגבר.
לצאת עם דוגמנית מפורסמת זה
מו לצאת עם שחקנית מפורסמת,
זך אף גבר לא יודה בכך שהוא
וושש או פוחד. אשה כן תודה.

• יש דך צרכים מיניים?
כשאני אוהבת גבר, אגי כמו
תולה, תתפלאי כמה שאני מינית.
ין זה דבר מאוד חשוב, בפרס
שטוב לשני הצדדים.
כשאין לי גבר אוהב, אין לי
רכים מיניים. אני לא חיה. אני
א זקוקה לגבר מבחינה סכסואלית.
ני יכולה לאהוב גבר גם אם הוא
א מתפקד כגבר. אני לא 0ם ונ־זנית
באהבה

אומרים שקארין מקג־
<ה כתדסידותיה. מה מקדר
!שסועה?
אילו הייתי מקנאה בתלמידותי.
־י לא הייתי ממשיכה ללמד. ב פן טיבעי, כל תלמידה שסיימה
1לימודיה אצלי, עובדת — וב*
ן יפין זה נוגס בעבודתי. אחת
זחושות הנאווה שלי היא כשאני

מ חי להבלבה סנ-ג 1ר
הסניגור חויי־כ
לייצג נאשם
שגרם לו תיעוב וסלידה.
הסניגור הוותיק מצא את עצמו
לפתע באולם בית־המישפט במ צב
בלתי־אפשרי. הוא ייצג נאשם
באונם ברוטאלי, שהחליא אותו.
הוא ישב ושמע את עדותה של ה מתלוננת,
תיירת צעירה אשר סיפ רה
בקול משכנע את הדברים ה נוראים
שביצע בה הנאשם יחד
עם חבריו. היא סיפרה כיצד התחננה
לפניו שיניח לה, אבל הוא,
באיומי נשק, התעלל בה. מלבד
האונס עצמו ביצע בה עוד מע שים
שונים, מאוצר ההזיות המי ניות
החולניות שלו.
אומץ־לב מיקצועי. כאשר
קם הסניגור לחקור את המתלוננת
בחקירה נגדית, כדי להגן על
מרשו, הרגיש כיצד מיעיו נהפכו
בקירבו. רק בשליטה עצמית בל-
תי־רגילה הצליח להתגבר על עצ מו
וחקר את קורבן.-התקיפה .״אני
יודע שלא היתה זו חקירה מוצל חת
״,אמר אחר כך. אבל לא היתד,
לסניגור כל ברירה.

בדרך כלל לא נעים לסרב ל שופט,
אבל בתנאים אלה לא הי תד׳
לסניגור כל ברירה. בלב כבד
נכנס לתיק כשהוא בלתי-מוכן ו קרא
את כל העדויות בהפסקה.
כבר כאשר דיבר עם הנאשם ידע
שהוא בוחל בתיק, מתעב את ה נאשם
ואינו רואה אפילו נקודה
אחת לזכותו. אבל באומץ־לב מיק-
צועי, עשה את שלו עד הסוף
המר: גזר־דין של כמה וכמה שנות
מאסר בפועל.

בעולם המתירנות של היום ה־ושה
שווה לגבר, אז מי קבע שרק
!גבר מחזר, למה הוא צריו להיות
נסיך שמדובב את האשה? אילו
איתי גבר שמוצא־חן בעיני, איני
•דעת איך הייתי עושה זאת, כי
א התנסתי בכך, אבל הייתי מנסה
הגיע אליו בצורה דיסקרטית.

אני מכחישה. תמיד ידעתי ש-
ושדים בי. כשעובדים עם נשים
עירות, יפות, נשיות ועדינות, זה
אוד סיבעי, שאנשים ידברו כך,
•יחוד שהיום זה מקובל מאוד.
לו היו לי נטיות כאלה, לא הייתי
תביישת בהן. לא היה לי שום
זיון עם נשים• בחלומות הכי גרו-
ים — או הכי ורודים, אם תרצי
לא היו לי חלומות כאלה. אנ יס, שהקינאה מעבירה אותם על
נתם ושאינם מפרגנים, הם אלה
!:נסים בטוב־ליבם להמציא המ אות
פתטיות וחסרות־שחר. רק
יח מעוות יכול להציא דבר שכזה.

דרבי חיים

התיק נפל עליו משמיים באותו
בוקר, כאשר אחד השופטים בביתר,מישפט
המחוזי ניגש אליו והס ביר
לו, כי הוא נבחר על-ידו ליי צג
את הנאשם באותו בוקר. ה שופט
הסביר לסניגור בעל המו ניטין
כי הנאשם אינו מיוצג, וכי
התיירת עומדת לעזוב למחרת את
הארץ. לכן חייב בית־המישפט
לגבות את עדותה באותו מקר.
כדי לעשות צדק, ביקש השופט
מהסניגור כי יגן על הנאשם ב מינוי
של בית־המישפט.

• לדעתך מותר לאשה ל־זזר
אחרי נכר, אד שזה בל־
;י־נשיז־

•,אומרים שיש לך משינה
מינית לנשים צעירות
יפות.

במדינה

צ ה׳ז ל

א״פוה זזשיוו?!!,
הכתב הדרוזי?שעבר
של ,,סמחגה״ קורא
לראש אס״א להתפטר.

משיח

מי אמר שיש להיוולד בעל עור שחוס
כדי להיראות אפריקאית? קארין דע־סקי,
אשה ממוצא שוודי ובעלת העור הלבן והעיניים

מדוע הסכמת?
סמי היה הצלם שגילה בי את
הפוטנציאל האדיר שלי כדוגמנית-
צילום. הייתי בת 20 ועניתי על כל
דרישותיו כצלם.
השפעתו עלי היתה גדולה. אם
הוא היה אומר לי: תעשי קרחת,
הייתי עושה קרחת. הוא היה אמין
מאוד ותמיד רצה את טובתי. היתד,
ביננו הבנה אבסולוטית. הייתי מוכנה
ללכת איתו עד הסוף• הוא
אהב מאוד את הגוף הנערי שלי, ולכן
הסכמתי להצטלם בעירום. מעו לם
לא התביישתי מפניו. כי הוא
לא הביט בי בעיני גבר.

• גם היום היית מצט•
למת בעירום?׳

אני חושבת שלא, מכמה סיבות.
היום אני אם. ולא הייתי עושה
זאת לבני, שיבוא לבית־הספר ו
הירוקות
מפריכה דיעה קדומה זו. מייק־אפ טוב, פיאה
מתאימה, כפפות על הידיים ועמידה מתאימה יכולות
לעזור ב שינוי התדמית. רעיון טוב לפורים הקרוב.

רוצה ואוהב אותה, היא צריכה ל הישאר.
אני מרגישה שהקהל עדיין
אוהב אותי וזאת לפי מחיאות-
הכפים שאני מקבלת. כשקהל לא
אוהב מישהו, הוא מאוד אכזרי,
אנטי, ומפגין זאת.
לפני שש שנים רציתי לפרוש
בכלל מעולם הדוגמנות ולרדת מה בימה.
התגובות ששמעתי מאנשים
ומחברים למיקצוע היו: את לא
נורמלית, למה ו
ברור לי, כי נעים לפרוש כשאת
בטופ, בצמרת, כשאת במיטבך, אך
מצד שני אני מאוד קשורה ואו הבת
את העבודה. היום הוראתי
קצת את קצב התצוגות והתפניתי
להתנסות באתגר חדש בחברת קוס מטיקה,
כיועצת־יופי ראשית• זה
עיסוק המאפשר לי להישאר בעולם
האשד״ באופנה, בעולם היופי ו־

לל צורת החיים שלהן ושעות הע בודה
הבלתי־שיגרתיות. בין דוג מניות
אין חברות, יש קינאה, לא
מפרגנים.

• אם היית פוגשת היום
את גבר־חייך, והוא היה
סכקש ממך להפסיק את
עבודת הדוגמגות. ,היית מסכימה?

בשום
אופן לא. אני כמו בגין.
איני מוכנה לקבל תנאים מוקדמים.
אני לא אשד, שאתביית. אני זקוקה
לחופש שלי. אני אשה שזקוקה
לפעילות ולהצלחה.

• היית רוצה להינשא
שגית או לחלק את חייך עם
גכר מסויים?

כן. הייתי רוצה לחלק את חיי
ואת רגעי היפים עם גבר כלבבי,
אבל בלי חופה וקידושין!

לפני חודשיים, בשיאה של פרשת
ההלשנות בגלי־צה״ל, התברר שגם
בעיתון חיילי צד,״ל היו הדחות
פוליטיות (העולם הזוג .)2348ה כתב
הערבי בן העדה הדרוזית,
רפי חסון, טען כי הודח ממערכת
במתנה בגלל ראיון שערך עם צעי רים
דרוזיים ערב גיוסם.
חסון, בן הכפר דליית־אל-כדמל,
לוחם נגד חוסר־השיוויון בצד,״ל,
דורש שיאפשרו לחיילים הדרוזיים
להתגייס לכל חיל שהוא, לפי כי שוריהם.

פניותיו החוזרות ונשנות ב עניין
זה, לראש־הממשלה ולשר-
הביטחון, לא נענו. למרות הכר זותיו
של הרמטכ״ל, כי הדרוזים
יכולים להתגייסס לכל חיל, סגורים
לפניהם כל חילות צה״ל, מלבד
יחידה .300
באחרונה פנה חסון במיכתב גלוי
לראש אכ״א, קרא לו להתפטר.

פתב חסון־:
החלטתי לכתוב אליך את מיכ*
(תמשך בעמוד )50

נ ביותר
אשתו נגדה בו עם חברו הטוב ניותר. החבר
סלו נשאר ]אמן גם אחו׳ מותו
1חשר ברציחתו. אבל 1
1101

^ ותו של אמיר שרעבי מעורר
מחשבות נוגות על ידידותם
ונאמנותם של בני־אדם. אחרי ש אשתו
עזבה אותו ובגדה בו עם
חברו הטוב ביותר, ואחרי שהחבר
הטוב נחשד בכך שהוא אשר רצח
את שרעבי, היה זה רק כלב הזאב
של המניח, שנותר לבדו ליד הגו פה
החרוכה של בעליו.

שחור. הכלב הזדעק מרות ושכנים
סיפרו, שזהו כלבו של אמיר שרעבי
25 עבריין מוכר בפתח־תיקווה.
הגופה
זוהתה על־ידי אביו של
שרעבי על־פי שעודהזהב, טבעת־הנישואין
ותיליון, שנשא את שמו
של המנוח. נתיחת הגופה, שנעש תה
על־ידי ד״ר בצלאל.בל.וך׳. ,גיל־
חרובה התפוצצות אדירה החרידה את
הדיירים בשכונה רחוקה של פתח־תיקווה
בחודש ספטמבר 1981
בחשכת הלילה נראו הלהבות ה בוקעות
ממכונית הקומט למרחוק.
ליד המכונית הבוערת הסתובב כלב
זאב גדול ויילל מרות.
גם אחרי שכובתה האש, נותר
הכלב ליד המכונית וניסה לשרוט
בציפורניו את דלת תא־המיטען.
כאשר פתחה המישטרה את התא,
נתגלה מחזה מחריד. בתוך המקום
הצר היתה גיפה של גבר, בתנוחה
של מתאגרף. היא היתה חרוכה
לגמרי, ונראתה כבובה מגומי

הה כי שרעבי נורה בחזהו מאקדח
ורק אהר־כך נשרף בתוך מכוניתו.
בתחילה היה נראה כי פתרון
הרצח יהיה קל• מאוד. הרכילות על
חייו הפרטיים של שרעבי סבבה
מפה לאוזן בפתח־תיקווה בדנה ה־אחדינה.
כולם ידעו כי אצתו מזל
(״מלי״) אבו סלח, צעירה דקיקה
ונמוכה, עזבה אותו ועברה לגור
עם חברו הטוב ביותר. אברהם
(״אברום״) ולט.
שרעבי נהג לחיות על רווחיהן
של זונות כאשר הכיר את מלי,
שהיתה ילדונת כבת . 13 הוא היה
אז רק בן 18 ונשוי. מלי עביה

על המישמו

שעות ארוכות לא עזב
כלב הזאב את המכונית
השרופה. הוא נימה לפתוח את תא המיטען בציפורניו.

לגור איתו ועבדה עב־רו בזנות.
המש שנים התגוררו יחדיו, כשמלי
עוסקת בעבודתה, ואז נולד להם
בן והם התחתנו. מאז החתונה טענה
מלי, שעזבה את דרך ה׳ייה הקו־

כאשר פתחה אותו המישטרה, גילתה בתוכו את גופו
החרוכה של אמיד שרעבי, בעליו של הכלב. הגופ
ה־תה חרוכה לחלוטין וכאשר ראה אותה הכלב ייל?

דמת, הפסיקה את עבודתה ולא
המשיכה להשתמש בסמים.

היתה זו דוקא האשד, שחיזרה ורז
פה אחרי הגבר יפה־התואר.

״ ר ק בג לי
הבחד״

השניים חיו יחדיו בצריף בפתו
תיקווה ארבעה חודשים. אך בו
קופה זו לא היתה השלווה שור
במעונם. מלי סיפרה בבית־המיע
פט. כי יום לאחר שבעלה עזב א
הבית הבינה שעשתה שטות, ורצח
מיד לחזור אליו. כבר למחרת הי
כה לחפש אותו ולבקש ממנו ע
יחזור אליה. כאשר הגיעה בער
לדירה שבה גרה עם אברום, גיל
זה היכן היתה והיכה אותה מכו
חזקות. מאז, לדבריה. נשארה איו
רק בגלל הפחד. היא לא חשב
שהוא גבר אלים כאשר החלה לגו
איתו, וכאשר גילתה זאת חשש
לעזוב אותו, פן יתנכל לה וי
כעלה.

רעפיפתח סטק־יה בעיר
״ והיו תיקוות כי בני־הזוג יהפכו
בורגנים מהוגנים, בעלי מישפחה
שלווים. אך חיי הנישואין של ה שניים
לא היו מאושרים. היו ביני הם
מריבות קשות.
מלי חשבה שבעלה רוצה להחזיר
אותה לזנות והיא הסתכסכה איתו.
בחודשים האחרונים לחייהם המ שותפים
גר בביתם של בני־הזוג
גם חברו הטוב ביותר של שרעבי,
צעיר יפה־תואר וכחול עיגיים, אב־רום
ולט.
אברום הוא יליד אוסטריה, ש גדל
בפתח־תיקווה ונקלע לחברה
עבריינית. יש,לו אה המתגורר גם
הוא בפתח־תיקווה. אך אברום נהג
לחיות כזאב בודד. לרוב לא היתה
לו כתובת מגורים והיה נע ונד.
כאשר עבר לגור עם שרעבי, הגיע
לשם כידידו של הבעל, אבל יצא
משם כמאהב של האשה.

גונה בתא המיסע! :״

שרעבי נתגלתה בתא המכונית בתנוחה של מתאגרף.
היא ודתה שרופה, ורק לפי התכשיטים, השעון

והטבעת ויהה האב את בפ ת בנו. המניע לרצח היה,
לדברי העדים, מילחמה על ליבה של מלי, אשתו
ביפרד של שרעבי. ביחיהמישפט לא מצא מספיק
הוכחות נגד הנאשמים וזיכה אותם מאשמת רצח.

כאשר החליטה מלי לעזוב את
כעלה, היא דרשה ממנו שיעזוב את
הבית, והחלה לחיות עם ולט. מה
היה טיב היחסים ביניהם. מי רדף
אחרי מי, מדוע נפרדו לבסוף,
נותר אפוף ספיקות. מלי והתובעת
הלנה ביילין טענו, כי ולס התאהב
באשה הצעירה בכל ליבו ולא היה
מוכן לוותר עליה. לעומת זאת
טען הסניגור, משה ישראל, כי

פעמים רבות ראתה אותו משו
באקדח תופי, שאותו נהג להגי
כצעצוע על מכשיר הטלוויזיה 1
דירה. הוא גם נהג לאיים עלי
בסבין־מיטבח ארוכה, ובכל הזדב
נות היכה אותה בידיו.
לבסוף חזרה מלי להתגורר ן
מלון מרכז בפתח־תיקווה יחד ע
בעלה. אבל אברום לא ויתר עלז
בקלות. הוא היה מבקר אותה וו
ציק לה. ואחר־כך שכר גם ה
הדר באותו מלון, והיה קרוב מא
לבני־הזוג.
לדברי מלי, איים אברום ו
הזמן כי יהרוג את בעלה ואות
ויאבד עצמו לדעת. ערב לפני 1
רצח, טילפן לסטקייה של שרעב
יהזמין אותו לפגישה בלילה. ם
(המשך בעמוד 0

גו פהחרוכהוכלב
(המשך -מעמוד )09
הנרגשת ביקשה מבעלה שלא ילך
לפגישה. מכיוון שחששה לחייו.
סיגריה ומצת
ד י יום הרצח הלכה מלי בבוקר
לפישרד־הפנים. היא השאירה

את בנה הקטן בבית־הפלון עם חברתה,
ג׳ינה, ויחד עם בעלה הלכה
להוציא דרכון ורשיון־עבודה לצרפת.
היא השבה כי כך תוכל לשקם
את חיי המישפחה שלה.
כאשר חזרה מלי בצהריים ל חדרה,
מצאה שם פתק מאברום.
הוא הודיע לה כי לקח את כל חפ ציה,
וכי אם היא רוצה אותם.
עליה לבוא לחדרו יחד עם בנה.
היא היתה כועסת והתפרצה לחדרו
ולקחה משם את חפציה. אברום

הנרצח ושל הנאשם. מיד אחרי
הרצח נעצר גם טסה בחשד שידו
היתה בפשע. ,והוא החליט לשתף
פעולה עם המישטרה. תמורת חסי נות,
סיפר כי שלושה ימים לפני
הרצה בא אליו אברום, ביקש ממנו
שיצטרף אליו ואמר לו :״בוא
איתי להוריד את אמיר שרעבי.״
הוא סרב, לדבריו, ואמר :״תשאיר
את זה לפעם אחרת.״ המושג להו ריד
פירושו בלשון עבריינים ״לה רוג״.
טסה
גם העיד כי אותו זמן היה
לאברום אקדח תופי, והוא חיפש
עבורו כדורים. כאשר נתפס אב־רום,
חקרה אותו המישטרה, אך
לא מצאה את האקדח או כל חומר
נוסף, והוא נאשם לבסוף בשידול
לרצח, על הדבר שאמר לטסה,
ובהחזקת נשק ללא רשיון. מכתב־האישום
שהגישה נגדו התובעת.
הלנה ביילין. נזכרו רק שתי האש־

ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )48
תבי זה, לא בשום־פנים־ואופן־לא,
מפני שלא אושר־לי להמשיך ב תפקידי
ככתב צבאי בצה״ל. אלא
מתוך דאגה לאינטרסים הלאומיים
בלבד.
היות שעבודתי הופסקה בטענה
כי ״שר־הביטחון לא אישר את המ שך
כהונתי״ .אני־רוצה לשאול
אותך: האם כל העיתונאים ו/או
הכתבים הצבאיים: בגלי־צה״ר וב־במחנה
או בביטאונים השונים של

מה שגואה כחיק חקירה מושלם
הפו למיקוה וצח שלא טעגח
היה עצבני. אך לא מנע ממנה
י*לכת, הוא רק העיר לה כי ״היום
יהיה סוף לכל הדברים האלה״.
הוא טרק את הדלת ויצא. לפני
שהלך, לקח אברום ממלי סיגריה
ומצת חד־פעמי שהיה אצלה. אחרי

מות אלה. לא היה בידי הפרקליטות
חומר כדי להעמיד אותו לדין על
הרצח עצמו.
מה שנראה בתחילה באישום
בטוח ברצח, לא הגיע לבסוף להרשעה
אפילו בשידול לרצח. ואחרי

כתם צבאי דשעכר חסון
״מה איכפת דך מהדרוויע?״
צה״ל, כמו ביטאון חיל־האוויר,
קיבלו אישור להמשיך בעבודתם
משר״הביטחון ז
הייתי הכתב הצבאי הדרוזי ה ראשון
והיחידי בצה״ל. ונתמנתי
לתפקידי זה לא על סמך קשרים
אישיים, אלא על־סמך כישורי בל בד.
אסור
להתעלם מן העובדה, כי
במשך עבודתי אכן הרגשתי באפליה.
אולם איש לא הצליח
להכשיל אותי בתפקידי, משום ש ידעתי
איך להגן על עצמי ועל
האינטרסים של הדרוזים. והיה לי
רקע בעיתונות.

1י 111111 שבה עבד שרעבי ושממנה יצא לדרכו האחרונה.
*1 0 1
י * הוא היה מוכר בפתח־תיקווה כעבריין ורועה־
| / 14 1 זונות. למרות שנמצא מניע ברור לרצח. לא הצליחה המישטרה להביא
״איות מספיקות. והנאשם בשידול לרצח — חברו הטוב של הנרצח
ומאהבה של אשתו — יצא זכאי מהאשמה. הרצח עצמו נותר לא מפוענח.
;רצח נמצא המצת בתוך מכוניתו
בל המנוח.
כעבור כמה שעות הודיעו לאשה
בבעלה נמצא מה. היא היתה בטו־
;ה שאברום רצח אותו. בגלל ה־•
;יכסוך המתמשך ביניהם. היא גם
;עידה כך במישסרה, והמצת ש מצא
במכונית חיזק את דבריה.
תלמיד רציני
ק ודשים היבשה המישטרה
י אחרי אברום. אך הוא לא נמצא.
ן שה לחפש אדם שאין לו כתובת-
וגורים קבועה והוא נע ונד. אך ה־וישטרה
שמה מעקב אחרי חבריו
הם שהובילו, אחרי כארבעה חו שים.
לישיבה בירושלים. שם,
טור זקן עבות. התגורר אברום
למד. ראש־הישיבה העיד בבית-
;מישפט כי הוא היה תלמיד רציני.
זהבין את החומר והתייחס אלי
:כובד־ראש.
מגודל זקן ופיאות עלה אברום
נל ספסל־הנאשמים. המישטרה מצי
זה עד נוסף. אמנון טסה, חבר של

מישפם ארוך זוכה הנאשם באשמת
השידול והורשע אך ורק בהחזקת
האקדח, שלא נמצא עד היום.

רצח
לא מפוענח
ך * ית־־המישפט שמע את עדו תה
הססגונית של מלי והאמין
לחלק ניכר מדבריה. אבל העד טסה
עשה על בית־המישפט, רושם רע
מאוד. בית־המישפט קבע כי נראה
לו שטסה מסר את עדותו במישטרה
כאשר חשש שיש נגדו הומר רב
בעניין הרצח, ורצה להציל את
עצמו. כאשר התברר לו שאין
למישטרה שום דבר נגדו, שינה
את עורו ובבית״המישפט סרב לח זור
על ההאשמות נגד אברום.
בית״המישפט הטיל על אברום,
שהתגלה במהלך המישפט וחזר
להראות צעיר חילוני, עונש של
שנתיים מאסר בפועל ושנתיים מא סר
על תנאי. הרצח של אמיר שר עבי
נותר בתיקי המישטרה כאחד
ממיקרי הרצח שלא פוענחו.

אילנה אדון

אין ספק, כי אלמלא היה לי רקע
בעיתונות, אזי בוודאי לא הייתי
יכול להצליח בתפקידי.
ראש־הממשלה ושר־הביטחון, ו כן
מפקד חיל־האוויר, הכריזו פע מים
אין־ספור, לא רק לפני ה ציבור
היהודי והדרוזי ולפני אם־
צעי״התיקשורת, אלא גם באוזני :
כי הצעירים הדרוזים יכולים ל התגייס
לכל חיל בצה״ל, כולל
לחיל״האוויר, בהתאם לכישוריהם.
אחרי הכרזות אלה ביקשתי מ עורך
במחנה, שיאשר־לי להנחות
שיח צעירים דרוזים לפני גיוסם
לצה״ל. כמקובל בבמחנה, קיבלנו
ואישור מהרמטכ״ל, מראש־אכ״א
ומקח״ר. לפרסם את השיח הזה ב עיתון.
אחרי
קבלת האישור נפגשתי עם
שמיניסטים דרוזיים מכפר־עוספיא,
וישוחחתי איתם על הגיוס. עורכי
במחנה החליטו, אחרי שקראו את
השיח. כי הכותרת של השיח תהיה
הייתי רוצה נהיות הדרוזי הראשון
בחיל־האוויר. אך בעיקבות פירסום
השיח והכותרת. נזף ראש־אכ״א
כעורכי במחנה.
על כן אני מבקש לשאול: מדוע
צריך לנזוף בעורכי במחנה, כא שר
הדרג המדיני קבע מפורשות,
כי הצעירים הדרוזים יכולים להתגייס
לכל חיל בצה״ל ו
נפגשתי,יחד עם השופט הדרוזי
השיח, ניראלדין חלבי (התורם זד,
11 שנה את כל משכורתו החודשית
למערכת־הביטחון) עם הר־מטכ״ל,
בלישכתו בקרייה בתל-
אביב. השיח׳ חלבי הזמין את רא״ל
איתן לערוך ביקור בדליית אל-
כרמל.
הרמטכ״ל אכן נענה בחיוב ל
הזמנה
וביקר בדליית אל־כרמל.
בביקורו אמר רב־אלוף רפאל איתן.
כי ״הצעירים הדרוזים יכולים
להתגייס לכל חיל בצה׳׳ל: ל־חיל־הים,
לצנחנים. לגולני, לתותחנים
וכדומה.״
אחרי דבריו של הרמטכ״ל באה
אל מערכת במחנה קצינת מקד״צ
(קדם צבאי) ,בעלת דרגה של רב־סרן
בצבא ההגנה לישראל.
שאלתי אותה באדיבות: יש
צעירים דרוזים המבקשים להתגייס
לחיל־החימוש. מדוע לא מא פשרים
להם זאת ז
תשובתה היתה, אני מצטט :״אין.
הדרוזים לא יכולים להתגייס ל־חיל־החימוש.״
הקצינה שלא ידעה
כי אני דרוזי, הוסיפה :״אתם
מפרסמים בבמחנוב כי הרמטכ״ל
אמר שהדרוזים יכולים להתגייס
לכל חיל בצה״ל. זה בכלל לא
נכון.״
אחר כך עוד התרגזה :״מה איב־פת־לך
מן־הדרוזים האלה ו בש ביל
מה אתה דואג להם? מדוע
אתה מגן עליהם ן״
אחרי דבריו של הרמטכ״ל ב*
דליית אל־כרמל, ביקש צעיר דרו זי
בשם פואד יוסף עאמר, תושב
הכפר פקיעין, להתגייס לחיל־החי-
מוש.
הצעיר פנה אליי במיכתב, סיפר
כי בבקו״ם סירבו בתוקף להציב
אותו בחיל החימוש, פקדו עליו
להצטרף ליחידה .300 כשהמשיך
להתעקש. נשפט ל־ 28 ימי מחבוש.
פניתי לקצינת יחסי־ציבור ב־אכ״א
וביקשתי את תגובתה לכך.
לצערי־הרב, עד היום לא קיבלתי
כל תשובה.
הדרוזים בישראל מונים כיום
יותר מ־ 50 אלף־נפש. לא ייתכן
כי ייעשה מעדה זו ומבניה צחוק.
הגיע הזמן לדבר חגרי.
אם קצינים־בכירים בצה״ל מכ ריזים
ומבטיחים, עליהם לקיים.
ראש אגף כוח־אדם בצה״ל, האלוף
משה נתיב, נכשל בתפקידו, עליו
להסיק מסקנות ולהתפטר.
עדכ אן, מיכתבו של חסון.

סבב את המפגינים והינהן בראשו
לאות הסכמה. השלטים שנשא ה מפגין,
פרנק שיינגול, לא היו ברד
רים לחלוטין. אחד מהם נכתב אומ נם
בעברית, אך היה רצוף טעויות
כתיב.
הרוג -לשכר דירה. פרנק
שנייגול שוהה בארץ 16 חודשים.
הוא מתגורר עם אשתו ושתי בנותיו
באשדוד, ועוסק במיקצוע — מסגד-
רתך.
שיינגול, יליד דרום־אפריקה.
היגר לישראל כשהיה בן .20 הוא
השתקע ברמת־גן ומצא עבודה כ־מסגר.
כאן הכיר את מריאן והת חתן
עימה, וכאן גם נולדה בתו
הגדולה. היום בת .8
פרנק התקשה לפרנס את מיש-
פחתו, לכן ארזו השלושה את חפ ציהם
ועזבו את ישראל. הם עברו
להתגורר באנגליה, ובמשך שמונה
שנים חיו בכבוד ממשכורתו של
פרנק, שהיתר 560 ,לירות שטרלינג,
שהן ב־ 28 אלף שקל לחודש. בינ תיים
נולדה בתו השניה, שהיא
היום בת .6
שיינגול הפגין נגד המעביחם
באשדוד, שכן. לדבריו, הם מנצלים
את כוח העבודה הדל הנמצא בעיר
הנמל.
פרנק ואשתו רוצים להישאר ב ארץ,
אולם, לדבריהם. המגורים
כאן הם כמעט כלתי-אפשריים. מר־יאן
אינה עובדת, שכן אינה דוברת
עברית ולא יכלה להשתלב במיס־גרות
שהציעה לד, אשדוד, ומש כורתו
של פרנק היא 4900 שקל
בחודש. את הרוב — 150 דולר —
משלם שיינגול עבור שכר־דירתו,
ובשאר הוא נאלץ להסתדר.
״גדיים מלוכלכים״ .שיינגול
בא להפגין בתל־אביב, משום ש הוא
חושב שתל־אביב היא מרכז
הארץ .״באשדוד,׳׳ טוען פרנק ,״יש
לתקן דברים רבים. אולי עכשיו,
בעיקבות ההפגנה שלי, יתחילו לט פל
בעיר.״ הוא ביקש להדגיש,
שלא המצב הביטחוני הוא זה המרתיע
אותו.

מפגינים מריאן ופרנק שיינגול דכנותיהם
להתייצב בכיכרות
גם על מיכתב זה. שנשלח לפני
כמה שבועות. לא התקבלה כל
תשובה.

ד ר כי־ אד ם
ש ס דעבסא עו דו ד

ם סגר־רתך סכקש לחזור
לאנגליה, אך אין לד
כסף לכך.
ההתקהלות בכיכר צינה בתל-
אביב, באחד מימי השבוע שעבד,
היתה בלתי־שיגרתית.
זו הפעם הראשונה מזה זמן רי.
שאיש מהעוברים והשבים לא קרא
קריאות בוז לעבר מפגין. הקהל

המצב הכלכלי שגרם לו לרדת
בצירה ניכרת ברסת־החיים, שאליה
הורגל ואליה הרגיל את מישפחתו,
מהווה את הסיבה היחידה לרצונו
לשוב לאנגליה.
״בחו״ל קראו לנו יהודים מלוכ לכים
ופה אנחנו גויים מלוכלכים,״
מוסיף שיינגול .״אני רוצה שית ייחסו
אלי כאל יהודי, בלי אבחנה
לעניין מוצאי.״
פרנק מבקש את עזרת הציבור,
כדי שיוכל לחזור לאנגליה. את
כל כססו השקיע בניסיון לשפר את
חייו וחיי בני־מישפחתו בארץ. כש הבין
שלא יוכל להמשיך לקיים
אותה בתנאים הנוכחיים, וגילה ש אין
לו כסף כדי לצאת מישראל.
נאלץ להתייצב בכיכרות.

גם זה ...וגם זה 1...נם זה...וגם ז ה״וג ם זה...ונס זה 1...גם זה...וגם זה...ו ם זה...וגם זה...וו
1 3 0
עוגה גברת כהן, השכנה שלי, יש לה בעיה׳
מאוד מעניינת. היא ראתה אצלי, שאני מכ־}
ניסה בטטות שנקרא תפוח־אדמה מתוק)*
לצינצנות עם מים, והבית מתמלא בעלים}
ירוקים. זה מצא־חן בעיניה. וגם היא הלכה ״
וקנתה בטטות ומילאה את הבית שלה בי}-
רוקים. זה מצא-חן בעיניה, וגם היא הל־׳
כה וקנתה בטטות ומילאה את הבית שלהן
בירוקים. אבל גברת כהן לא עשתה חש בון
טוב, ויצא לה הרבה יותר בטטות מאשר}
צינצנות ריקות. ועכשיו היא באה אלי״
בטענות: מה לעשות עם שאר הבטטותז!
ובכן. גברת כהן, במיוחד בשבילך:
עושים פירה (מחית) מהבטטות, באותה:
שיטה שעושים מתפוחי־אדמה רגילים. מו־י
סיפים לפירה קצת לימון, קצת סוכר, קצת[
קינמון ובערך 50 גרם מרגרינה או חמאה!.
שוטחים את העיסה לתוך כלי פיירקס[,
שיצא גבוה לפחות 2סנטימטר. אחר־כך}
ממיסים שוקולד עם חמאה — 2/3שוקולד ,
ו־ 1/3חמאה — על אש קטנה, ושופכים}
את השוקולד המומס על הבטטות. מקררים
את כל העסק במקרר כמה שעות, ואחר}-
כך אפשר לפרוס את המעדן הזה כמו עו־׳
גה אמיתית.
אם מישהי תכין ולא יהיה טעים לה, נא י
להעביר את הפיירקס המלא למערכת העורם}
הזה. תודה.

חינה שו
איש וגור
אחד האנשים הנערצים עלי ביותר הוא
האיש שהמציא את החמאה. סר ג׳ון בטר
(נולד ב־ , 1741 נפטר ב־ 1743 מעודף כול סטרול).
העניין
הוא בזה, שההמצאה היתה כל־כך
מוצלחת, שאף אחד לא טרח לפתח אותה.
ומאז ועד היום אנחנו מורחים ואוכלים.
מורחים ואוכלים, מורחים ואוכלים את אותה
החמאה.
מתוך כבוד ויקר לאיש שתרם תרומה
כל־כך נכבדה לממדי גופי, הנה כמה
וריאציות על הנושא( .אגב, כשאני אומרת
״חמאה״ ,אני מתכוונת לחבילה של 100
גרם).
חמאת־שום — לערבב 2שיני שום גדו לות
וכתושות עם חמאה.
חמאת־שמיר — הרבה שמיר קצת דק דק
מעורבב בחמאה.
חמאת־אנשובי — חמאה מעורבבת ב רבע
שפופרת מימרח אנשובי.
חמאת-חרדל — חמאה מעורבבת בכף
גדולה של חרדל חריף.
חמאת־זעתר — חמאה מעורבבת בכף
זעתר ושן שום כתושה.
חמאת־רוקפור — חמאה מעורבבת ב־25
גרם רוקפור אמיתי, מעוך היטב.
לפי המודל הזה אתן יכולות לגשת ל־מיטבח
הפרטי ולהתחיל להמציא עוד אפ שרויות.
אבל למה ראיתי אתכן מגישות
את החמאה המיסכנה בתוך צלחת פלסטיק
מכוערת, או בתוך נייר האלומניום המקומט
שלה. למה? למה י
הנה רעיון. לכל אחת יש כמה צלוחיות
אלומניום בשביל לעשות עוגיות. מרטיבים
את הצלוחית ודוחסים לתוכה חמאה (בז מן
שהיא רכה) מכניסים לפריזר לחצי שעה
בערך. מוציאים ומכניסים את הצלוחית
לתוך קערה עם מים חמים מאוד ל־ 2שנ יות.
עכשיו ; הופ, הופכים. תראי כמה
נחמד זה נראה בתמונה.
שמנה אחת שאלה אותי אם אני מבירה
איזו חמאה לשומרי משקל. כל חמאה היא
שומרת מישקל, יקירתי. מי שאוכל חמאה,
שומר על המישקל שלו טוב־טוב. גרם לא
יורד ממנו. בתיאבון•

חברה שלי היא ממציאה. משהו בקליבר
של מרידור אפילו. הילדים שלה אוכלים
קטשופ עם כל דבר, כמו כל הילדים ב ארצות
האימפריה האמריקאית. כאן נוצרה .
בעיה רגישה, והנה הראש היהודי ממציא!
לנו פטנטים.
לא סוד הוא שהקטשום טוב לו בבק בוק.
הוא לא רוצה לצאת. צריך להפוך את [
הבקבוק, לדפוק עליו מלמעלה ומהצדדים,
לנער אותו לכל הכיוונים, לטלטל אותו}
טילסולים עזים ואז כשכבר נדמה שכולם[

הסוו לבחירתו
אם בכסף שקניתי עד היום ספרי־ילדים,
הייתי קונה בגדים, למשל, הייתי נכנסת
לרשימת עשר הנשים האלגנטיות של ה עולם.
זה בטוח! אבל אני קונה ספרי-
ילדים. כי ספר זה דבר שימושי, לא כמו
צעצוע, שהילד משחק איתו יומיים־שלושה
וטרח הוא נשבר.
את הספר, האמא החכמה לא נותנת ל ילד
המטומטם, כדי שיקרע אותו. היא רק
מראה לו אותו, ואחר־כך האמא החכמה
קוראת לילד הנחמד שלה כל ספר 900
פעם. ככה הוא רוצה. הוא אוהב רק ספרים
שהוא כבר מכיר.
ואז מגיע הרגע הנכסף, והילד בעצמו
מתחיל לקרוא באופן שוטף. ומה הוא קורא
י הוא קורא את כל המודעות על מיש-
חקי טלוויזיה המוצעים למכירה, וכסה הם
עולים, ואיפה אפשר להשיג אותם יותר
בזול. הוא קורא איפה מציגים השבוע את
סופרמן, ואיזה חברת־ממתקים נותנת הש בוע
תמונה של טרוולטה תמורת 60 עטי פות
של מסטיק בעשרה (היום מסטיק בע שרה
זה 10 שקל) .זהו. זה מה שקורא

לא יוצא, פיתאום ״פלוס״ .וכל הצלחת
מתמלאת עם האדום, הסמיך והמגעיל הזה.
הלך חצי בקבוק קטשום, ביחד עם ה־הארוחה.
שלא לדבר על השקלים.
הברה שלי. כשזה קרה לה בפעם האח רונה,
רצה מהר להדר־האמבטיה בשביל
לרחוץ את הילדיים שלה, שנראו כמו ידי
רוצח אלים, על המדף היא מצאה בקבוק
ריק של בודי לושן. רחצה את הבקבוק הזה

טוב־טוב, ייבשה אותו. עכשיו הבעיה הי תד,
להעביר את הקטשופ מהבקבוק שלו
למעונו החדש. לקחה את הקטשופ, עם
הבקבוק, כמובן, והכניסה אותו לתוך סיר
עם מים כמעט רותחים לכמה שניות ממש.
הקטשופ נחלש ונבהל ונמזג בקלות לתוך
בקבוק הפלסטיק של הבודי לושן.
זהו• עכשיו כשצריך לשים קצת מהאדום
הזה על השניצל הלאומי, נותנים לחיצה
קטנה, כמו בתמונה, וחלק מבעיות גידול
הילדים נפתרו.

הילד החכם שלי בן ה־ .7את השאר אני
קוראת לו, כי בזמן שאני קוראת לו,
הוא שותק, וכשהוא שותק, אני אוהבת
אותו.
ולמה כל הסיפור הארוך הזה ז כי הש בוע
קרא הילד שלי ארבעה ספרים של מים
באחר־צהריים אחד. מדובר בסידרה בת
שמונה ספרים. ארבעה ספרים בכריכה קשה
לגיל הרך 7־( 9הייתי רוצה לפגוש את
האידיוט הזה, שהמציא את המושג ״הגיל
הרך״) וארבעה ספרים לגיל הלא רך —
10־. 12

כמה אפשרויות להמשך. למשל, בספר
הקרקס הפרק הראשון מדבר על קרקס
באופן כללי והשורה האחרונה אומרת:
״במה תעדיף לעמוק בקרקס, התירצה
להיות לוליין או ליצן?״ ובדף ממול כתוב:
״אם אתה רוצה להיות לוליין, עבור
לעמוד .5
״אם אתה רוצה להיות ליצן• עבור
לעמוד .8״
בחרנו באפשרות השנייה, כלומר עברנו
לעמוד .8בסוף הפרק שבעמוד 8שוב
אותו הפרינציפ. ההמשך נתון לבחירת

האוצר האכוד

אנחנו נדבר פה על המיקרה שלי,
כלומר 7־ .9כל ספר מספר סיפור. אבל
הקורא הצעיר שותף לאירועים, והעלילה
מתפתחת לפי בחירתו. הקורא ו/או הילד
הרך קורא את הפרק הראשון, ואז יש לו

עד הסוף, שגם הוא

נתון

הילד וכך
לבחירה•
הספרים בכריכה קשה עולים 150 שקל
האחד ובבריכה רכה 100 שקל כל אחד. מה
זה לעומת החוב הלאומי שלנון

דניאלה שגי.

העוד ירד אל
העם והוא כבד
חלק מן האופנה
המובנה-משלבים
אותו במיכנס״ם,
חולצות וחליטת

^ עםהיי בעדי־העור נוזלת ז־,עשירים
״ בלבד. בשנתיים האחרונות, עם התייק רות
בדי הטכסטיל, הועמדו מחירי ביגדי-
העוד והפכו חלק מהאופנה המוכנה.
גאוני־ד,אופנה, והפעם האיטלקים, החלי טו
לאמץ רעיון חדשני, אבל פשוט בתכ לית
— עור עם כל דבר. עור עם צמר, עוד
עם סריג, עור עם פוטר, בקיצור, עור עם
כל מה שרק אפשר.
מי שאימץ באהדה רבה את הרעיון הוא
מעצב־ד,אופנה הישראלי רפי יעקובזון, ש ערך
לאחתנד, תצוגת־אופנר, על גג ביתו,
שופע השייש האיטלקי.
הוא עיצב חליפת נ׳וגינג מבד פוטר ב צבע
צהוב. על החלק העליון של החולצה,

עור
^ 1 1 1 1 0אחי ריין וסיגד, בתה בת ה־ .20 רפי יעקובזון, המעצב, אוהב את
* י ^ י י ^ י נשותיו ספורטיביות־אלגנטיות, לכן, האס והבת יכולות להתחלף
בבגד, או בחלקיו, מבלי שאף אחת מהן תראה מגוחכת, וכל אחת תהנה ממלתחה כפולה.

פתזיס

אותן שמטריפות סוודר
עד נזיכנסי גיינס, תראינה
כמו כולן. אבד בעלות ההעזה, התחפשות
תשומת־לב, יעדיפו סוודר עד גרבים.

שעוצבה בגיזרת צווארון סירה, הוא תפר
פיסת עור אפורה, הגזורה •ברישול, שאימי
רותיה אינן ישרות. במילים אחרות, פיסת
עור זרוקה בסיגנון טרזן. על המיכנסיים,
באיזור המותניים הוא שיבץ פיסת עור
באותו סיגנון. התוצאה: חליפת־ספודם
אלגנטית, מקורית ומחממת לריצת־בוקר.
השילוב של עור, שהוא חומר יקר ויו קרתי,
עם בד פוטר ספורטיבי יוצר מראה
מיוחד ואיכותי, שמתאים גם לבחורות ב גיל
הגיוס, וגם לנשים ספורטיביות בכל
גיל שהוא.
מחיר התענוג הספורטיבי — 3,000 שקל
בלבד. ונא לא לשכוח — העור היוקרתי הוא
מד, שמייקר במיקרה זד, את הבגד.

השחור והלבן הם הלהיטים של החורף,
בפרט לערב. רפי עיצב חליפת-צסר ב צבע
לבן־שנהב, רכה ונעימה לפגע שהמשותף
לז׳קט בעל הגיזרה המיוחדת, עם
הכפותרים הנרכסים בצד ולזוג המיכנ־סיים
השייכים לו, בעלי הכיסים התפורים
מעל הברך, הוא אימרת העור, המעטרת
אותו בשחור ומקנה לו את המראה האלג נטי.
לחליפה זו כדאי להוסיף אביזר או
שניים, כמו כובע לבד שחור ומגפים שחו רים.
בתצוגת
האופנה בלטו גם חולצת־צמר
לבנה, גדולה ורומנטית, שסרט עור שחור,
הגזור בפראות, מעמר אותה, וחצאית מיב־נסים
קלושית, שחורה, ארוכה ושימושית
מבד צמר. המחיר 4,500 :שקל.
נשים המעדיפות בד משובץ, ימצאו גם
אותו בצרופי עור. רפי בחר בבד צמר
משובץ בגווני וורוד סוכריה וטורקיז כחול,
שאותו הוא משלב בעור וורוד בצווארון
החולצה ובמותני המיכנסיים. היתרון בגיז־רה
זו — היא משטיחה כל בטן, כי היא
גזורה באלכסון. המחיר 3,000 :שקל.
רפי יעקובזון הוא מעצב־אופנה, בעל נפש
של אומן, שעדיין לא הפך סוחר. הוא בחור
ישראלי בן ,30 שעבד זמן־מה בעיצוב או פנה
בלונדון, אך הושפע בעיקר מהאופ נה
האיטלקית ובפרט, מסיגנונו של המעצב
ג׳ורגו ארמני. הוא לא עושה יותר מכמה
יחידות לדגם, כך שלא כל העיר נראית
בתלבושת אחידה, והסיכוי שאשה תראה
את חברתה באותו הדגם הוא אפסי.
לרפי יש לקוחות קבועות. מדי פעם הוא
מקבל הזמנות פרטיות על וריאציות של
מודלים קיימים. בשינויים קטנים. הוא אוהב
את נשותיו ספורטיביות־אלגנטיות, מה ש מאפשר
בהחלט גם לאם וגם לבת ללבוש
את אותם הבגדים, לחילופין, או אפילו
חלקים מהם, מבלי שאף אחת מהן תראה
מגוחכת. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא
אתי רייך, האם, וסיגל רייך, בתה בת ה־

מיני עור

גם למיני, שעוד לא נס ליחו, תופרים
את העור האופנתי והמקורי. כל מה שצריך
הוא קצת כסף ורגליים יפות זאומץ־לב. אפשר ללבוש שמלת מיני
זו גם עם גרבי־טייטס צמודות־צמודות ומגפיים קצרים אופנתיים.

רעיון מרענן לנד הדעות. פוטר צהוב ועור אפור, הגזור

חויי 1 4י - 1ע 1 1
ברישול, כשהאימרות אינן ישרות. זוהי פיסת־עור זרוקה
בסיגנון טרזן. זוהי חליפה שונה ומחממת, המתאימה לדי צת־בוקר, לסופרמרקט ולקבלת

עוו אלגנטי

בחליפת־צמר בצבע לבן־שנהב רכה
ונעימה למגע. המשותף לדאקט
בטל הגיזרה המיוחדת עם הכפתורים הנרכסיס בצדדים ולזוג
המיכנסיים הוא אימרת־העור השחורה( .צילומים נוח שחר)

חברותיך לכוס הה של אחר־הצהויים. תמיד אפשר להחליף את החלק התחתון בזוג
מיכנסי עור אמיתיים, בחצאית עור תואמת, או במיכנסיים אפורים מצמר. את הרעיון,
של עור משולב בבדים, אימץ המעצב רפי יעקובזון, והשתמש בו בדגמיו החדשים.

הסיפור העצוב של א ״ א מן על ח״! ו כ תיב ת!
שלהסופר ־ עיתונאיגבריאלגארסיה (,.גאביסו״) מארקס .
שנולד באראקטה נ״מקונדו״) .קולומביה ־ וזכה החודש בפרס־נובל סתיח דבר־מה מעודד מתרחש בשנתיים האח רונות
בחבר־השופטים של האקדמיה השוודית,
הבוחר את חתני פרם־נובל לספרות.
אחרי הסופר הישיש ממוצא יהודי־בולגרי,
הכותב בגרמנית, אליאס ל,אנטי, שזכה
אשתקד בפרס, יוענק הפרם השנה לסופר
הקולומבי גבריאל גארסיה מאו־קם
(מתחרז עם שעטנז).
בשנה שעברה הוענק הפרס לסופר שהת־גלותו
היתד. בין שתי מילחמות־העולם,
סופר שזכה לתהילת עולם בסיפורו סנוורים,
שנושאו הוא ההתבהמות של התרבות ה אירופית,
תהליך שהגיע לשיאו בשריפוד
ספרים. השנה יוענק הפרם לסופר שהוא
הנציג המעולה ביותר של העולם השלישי,
המתאר את עולם הזוועות האבסורדי של
דרום־אמריקה, אותו עולם הנראה לעיתים
כעולם סוריאליסטי, מדהים ומזעזע.
קו חדש זה של אנשי האקדמיה השוודית
מעיד על קול חדש׳ הולך וגובר, של
התייחסות ישירה למצוקת האדם ברבע
האחרון של המאה העשרים. לעומת נוסחת
פרסי נובל של שנות החמישים, שישים ו שבעים
—שהתמקדה באותו איזון עדין נוסח
המילחמה הקרה, של הענקת הפרס לסירוגין,
בין מיזרח ומערב — יש במגמה החדשה
של חברי האקדמיה משום הכרזת־תגר
גלוייה על ניצני הלאומנות החדשה הפושה
בעולם. על התגברות הימין, על פריקת עול-

ממציא דינאמיט — נוכל
הכרזת־תגו
הערכים והציניות המשתלטים בהדרגה על
העולם.
מדור זה מוקדש כולו לסיפור העצוב
שלא ייאמן, על חייו וכתיבתו של הסופר־עיתונאי
גבריאל גארסיה גאביטו מארקם,
שנולד באראקטה (״מקונדו״) .קולומביה —
וזכה החודש בפרס נובל.

סיפו רו ש ד
מדווח צפו
לפני שלושים ואחת שנה. בבוקר גשום
בצפון־מערבה של קולומביה, בעיירה סוקר,
נרצח סטודנט בן 22 בידי שני אחים, ש־שיספוהו
במאצ׳סטות, שכן לדעתם הוא
חילל את כבוד אחותם. בין ידידיו המבועתים
של הסטודנט היה עיתונאי צעיר, ש שמו
גבריאל גארסיה מארקס.
בשנה שעברה יצא־לאור בעת ובעונה
אחת במאדריד, בבואנוס־איירס, במקסיקו־סיטי
ובבוגוטה הרומן החדש של מארקם,

מבוסם על רצח ידידו הסטודנט, תחת ה כותרת
כרוניקה עד מוות צפוי. מהדורות
הספר אזלו כלחמניות טריות, בעיקר ב קולומביה,
מכורתו של הסופר. אלא ש-
מארקס, נמוך הקומה והמשופם, נבצר ממנו
להיות בארצו, שממנה נמלט כמה חודשים
קודם לכן להוואנה, בירת קובה.
כאשר שאל השליט הסובייטי יוסף
פטאלין, את עמיתו האמריקאי פרג־קלץ
דילנו רהודדט ״כמה רוויזיות יש
לאפיפיור?״ בוודאי שלא התכוון לשאול :
כמה דוויזיות יש לאות־הבתובה. גבריאל
גארסיה מארקם, שהוא כיום הסופר הנערץ
ביותר בתת־היבשת הדרום־אמריקאית,
מייצג את התשובה על הרוויזיות שיש
בדרום־אמריקה לאות״הכתובה. הראייה :
בריחתו ממולדתו, מחשש למוות הצפוי
לו מיד הגנרלים המושכים בחוטים של
הפוליטיקה הקדלומבית.

ספר מ שור בעניבה כפר הולדתו של מארקס הוא אראקטה,
המופיע בספריו כ״מקונדו״ (שם שאול
מאחד המטעים בסביבה) .גבריאל גארסיה
מארקס, או גאביטו, כפי שקוראים לו תו שבי
המקונן דרך־חיבה, נולד ב־ 6במארס
. 1928 גבריאל אליחיו נארסיה, אביו
של מארקס, היה. טלגרפן באראקטה, בת קופה
שבה התפשטו מטעי הבננות בחוף
האטלנטי של קולומביה. חברת יונייטד
פרוט האמריקאית, המשעבד הקאפיטליסטי
של דרום־אמריקה, קנתה אדמות רבות ב־אראקטה,

הוריו סיפר מארקס :״זמן קצר לאחר
שהגיע לכפר, חתל אבי מחזר אחרי אמי,
לואים ה פנטיאגה, בתו של הקולונל מארקס
איגואדאן שנלחם ב׳מערכת אלף דיטים׳
— מלתמת־אזרהים נוראה, שנמשכה נד
1899 עד .1902 כשהתחתנו, למרות רצונם
של סבי וסכתי, השתקעו בריוהאצ׳ה. אף
אני נולדתי באראקטה. זמן קצר לאחר
לידתי עקרו שוב. אני חושב שעמדו לפתוח
חנות בבאראנקייה. אותי הפקידו בידי
כבי וסבתי והוא גודל בבית הגדול,
שהטביע חותם עז ביצירתו. על הבית
כתב :״המתים מופיעים רק בבתים גדו לים
...בבית נפטרה דודתו ,״משום כד
אי־אפשד היה להתהלד בבית בלילות. היו
בו יותר מתים מאשר חיים...״
בגיל 13 או 14 נסע מארקס לבוגוטה,
בתיקווה להשיג שם מילגה ללימודים. הוא
התקבל לבית־ספר בעיירה סיפאקירה. ב שנת
1946 יצא משם עם תעודת־בגרות
ונרשם לפקולטה למישפטים בבוגוטה :
״הייתי כעדיף ללמוד אדריכלות, מכונאות,
לא חשוב מר, אף זה היה המקצוע היחידי
שאיפשר לי להיות חופשי בשעות אחר־הצהרייב,
כדי להשתכר למחייתי.״
באוניברסיטה פגש את קאסיליו טורם,
מהפכן קולומביאני נודע, שנהרג ב־1966
בהתנגשות עם הצבא. בשנת 1947 כתב
מארקם את סיפורו הראשון הכניעה השלי שית,
כקריאת־תגר נגד הסופר אדוארדו
סאדאמיאה בורדה, שטען, כי לדור
הצעיר אין כישרודכתיבה. בורדה הודה
בטעותו והדפים סיפור זה בעיתון אל־אטפקטאדור.
עד 1952 פירסם מארקם עוד
10 סיפורים.
ב־ 1950 החל מארקס לעבוד כעיתונאי
בבאראנקייה. הוא התגורר בבית־בושת ב שם
גורד השחקיס, שבו שקד גם על כתי בת
ספרו הזרים של הבננה אין טוב
לסופר מאשר לגור בבית־זזגות. בבוקר
שקט •מם ואפשר לעבוד. בערב — זו ה אווירה
האידיאלית להתבדר.״

ביולי 1955 נשלח העיתונאי מארקם ל־ז׳נבה,
מטעם העיתון אל־אספקטאדור
לסקר את ועידת ארבעת־הגדוליים שנערכה
שם :״אמרתי לארוסתי מדסדס שאחזור
תוך שבועיים, ונשארתי באירופה שלוש
שנים. מאחר שלא דיברתי שום שפה זרה,
ניסיתי לתרגם את הכתוב בעיתונים. בקולומביה
למדתי להמציא מאורעות כשלא
קורה דבר. חייתי שולח לעיתון בחריצות
את המיברק היומי שלי, האמור לסקר את
הוועידה...״
בדרכו מז׳נבה לקולומביה עבר מארקס
דרך פאריס, שם פגש רבים מגולי אמריקה
הלאטינית, ביניהם המשורר הקובני הנודע
מקולס גיליאן. על תקופה זו, מספר
מארקס מדי בוקר, בשעה חמש, היד
גיליאן מתעורר, פותח את חלונו וצועק
את החדשות האחרונות. בוקר אחד הוא
צעק ׳האיש נפל כל החלונות נפתחו.
הארגנטינים תשבו שהוא מתכוון לפתן.
חפרואנים חשבו שהכוונה לאודריה, המג־צואלים
— לפרס חיטנם, ואנחנו — לרו־תאם
פיגייה. היה זה פחון, אב אינני טועה.
ואז חזרנו לישון.״ את תקופת שהותו ב מלון
הגולים מדרום־אמריקה בפאריס תי אר
מארקס בביטוי ״ייסורים זהובים.״ העי תון
אל־אספקטאדור נסגר :״המרתי את
כרטיס הטיסה שלי למזומנים, הכנסתי
אותם במגירה בארון־הלילה שליד מיטתי
והרגשתי שאני יכול סוף־פוף להגשים
את חלום־היי. לכתוב באין מפריע.״
כך נכתב בפאריס הסיפור אין מי שיכתוב
לקולונל. את ההשראה לספר שאב מסבו,
שבילה את ימי זיקנותו בהמתנה לגימלה
הצבאית שלו. ידידו של מארקם, האדריכל
הרנאן דייקו שהגיע לפאריס, סיפר כיצד
בא לשם בעיצומו של חורף, מצא את
מארקס יושב ליד מכונת־הכתיבה, בחדר
לא־מוסק וכותב בכפפות, בכובע ובמעיל.
ואז החלה ההצלחה להאיר פניה למארקם.
סיפרו הזרים של הבננה נדפס ב־ 30 אלף
עותקים. מארקם התחיל לכתוב את הרומאן
השעה הרעה, שקיבל מאוחר יותר, ב־, 1961
את פרס אסו, הפרס-וזספרותי הגדול של
קולומביה. ב־ 1958 נסע מארקס לקראקאס.
ידידיו בני ונצואלה. מן הרובע הלאטיני
בפאריס, סופרים, ציירים וזמרים — שבו
לארצם לעשות מהפיכה. מארקס החליט ל לכת
בעיקבותיהם.
מארקס :
על שיבתו לתת־יבשת כתב
״לאירופה הגעתי עם שתי מזוודות. נש־נחתתי
כקראקאס, היו לי זוג מבגסי ג׳ינס,
חולצת ניילון אחת שכיבסתי מדי ערב ו תיק
ששמרתי בו את פתבי-היד שלי, מ גולגל
וקשור בעניבה. קפצתי לבאראנקייה
להתחתן, והורתי לקראקם עם אשתי,
מרסדס. כשסידרה את הדירה, נתקלה ב עניבה
והבחינה בכתב־היד .׳מה עדשים
בזה?׳ שאלה .׳משליכים את זה?׳ ׳אם
את רוצה׳ אמרתי לה .׳זה רומאו הפר־השיבות׳
.היא החזירה אותו לתיק.״
מארקס ומרסדס נסעו לניו־יורק ומשם
למכסיקו. יום אחד שאל אותו חבר, מדוע
אינו מציג מועמדותו לפרס אסו .״אין
לי מח לשלוח להם,״ השיב מארקס .״והדבר
הזה שקשור בעניבה?״ שאלה מרטדס.
מארקס. ששכח על קיום כתב־היד, מסר
אותו לחברו, שנטלו לבוגוטה. את הפרס,
בן שלושת אלפים דולר, קיבל מארקס ב לום
שבו נולד בכורו, גונזאלו. הוא שילם
לבית־החולים וקנה לעצמו מכונית :״לא
נותרה לי פרוטה, אבל היד לי בן ומכונית.״

פגי שהע
ה מינגוו ,
לפני כשנה פירסם מארקס ספק־רשימה
ספק-סיפוד על פגישתו בסופר האמריקאי

אדנסט הסינטוי ברחוב בפאריס,
ב־ . 1957 על פגישה זו כתב :״כאותו זמן
דיברתי אותה אנגלית גרועה שאני מדבר
בה כיום, ולא הייתי בטוח בספרדית לו־חטי־השוורים
שדו. יחד עם זאת, לא חפצתי
לפגום ברגע מרגש זול. בתמה לטדזן
בג׳ונגל הגהתי ידי על הפד, וצעקתי מ־מידרכה
אחת לאהדת :״מאאאספסטרו ! ״
(רב־אטן) .המיגגווי עצר מלכת במדרכה
מנגד, הנזתובב, הניף את ידו וצעק לעומתי
בקסטיאליאנית בעלת קול מאוד ילדותי :
״אדיום, אמיגו!״ וזו הפעם היחידה כה
ראיתי אותו...״
בהמשך מאמרו/סיפורו/ביקורתו מפענח
מארקם את ההשפעה של המינגוויי וויליאם
פוקנר על כתיבתו. את המאמר הוא מסיים
בתיאור :״לפני כמה שנים נכנסתי עם
פידל קאטטדו למכוניתו — קאסטרו הי תע
בקורא סיפרות נלהב — על המושב מצאתי

ם פרון עם כריכת עור אדום ׳זה ספר של
הרב־אמן המינגווי׳ אמר לי קאסטרו. ב אמת,
המינגווי מצוי היכן •מאפשר לצפות
למצוא אותו — עשרים שגה לאחר מותו,
בת מה לתגובתו באותו בוקר של תורש
מאי, כאומר השיב לי :׳אדיום, אמיגו י׳
מהעבר השני של בולכאר פיגט מישל.״

שלחד׳ מ שהו
ד קרו א
גילגולי הספד השעה הרעה לא תמו עם
זכייתו בפרס אסו. זמן קצר אחרי קבלת
הפרס, טילפן למארקס שגריר קולומביה ב מכסיקו
והודיע לו, כי נשיא האקדמיה,
האב פליק ס רסטרפאו, מבקש שישמיט
מהטכסט שתי מילים הפוגעות ברגשות
״אמצעי־מגיעה״ ו״לאונן.״
הקוראים :
מארקס השיב :״לא בא בחשבון.״ ואחרי
ויכוח ארוך הודיע לשגריר :״אני מסבים
שתשמיט מילה אחת. את זו שתיבחר בה.״
כשיצא הרומאן־לאור, התברר כי שתי ה מילים
נמחקו, ועוד רבות אחרות.
במשך כל אותו זמן לא חדל מארקס
לכתוב סיפורים. כל סיפור שסיימ^היה
זורק לתוך המיזוודה. יום אחד קיבלקמיב־תב
מבן־ארצו, אלווארו מוטים, שישב
אז בכלא במכסיקו :״שלה לי משהו ל קרוא.״
מארקס הוציא את הסיפורים מה־מיזוודה
ושלחם אליו. מוטים הציע אותם
לאוניברסיטה בוורה־קרה וזו הוציאה או תם
לאור ב־ , 1962 בלא הצלחה ג תל ה

תחת הכותרת בשם ההלוויה של האס זז־גדולה.

ס ר רק שהספר
יה״ ה ג רוו!
במחצית שנות השישים כתב מארקס נ פשך
שנה וחצי את סיפרו מאה שנים של
בדידות :״זו היתד תקופה קשה, משום ש לא
היה לגו כפף. אך גם תקופה טובה,
מפני שכתבתי כלי הרף. כשראיתי •טהרו־מאן
שלי רץ כלי מעצורים אמרתי למר־סדם
:׳את תדאגי לכל.׳ היתה לו־ ההגשה
•שאגי האדם החברותי והחכיב כיותר כ עולם,
למרות שהייתי כלוא כחדרי 18 חו דשים
תמימים. למען האמת, יצאתי נ סנ ו
פעם אחת. מרסדס הודיעה לי, שלא נותרה
לנו פרוטה. יצאתי למשכן את המכונית-
נתתי את הכסף למרסדם ואמרתי לה :
׳זה יספיק לד לעשר שנים.׳ זה הספיק
לשלושה חודשים כדיוק״
ביום שסיים מארקס את כתיבת
נזאה שנים של בדידות הלך עם מרסדם ל־בית־הדואר,
לשלוח את כתב־היד למו״ל
בארגנטינה. הפקיד שקל* את 700 הדפים
פזו. 83 ואמר שמחיר המשלוח הוא
״יש לנו רק ,45״ אמרה מרסדס. מארקס
חילק את כתב־היד לשני חלקים .״שקול
את הדפים האלה עד שתגיע ל־ 45 פזו,״
אמר לפקיד. הם שלחו את מחצית הספר
ושבו הביתה עם מחציתו האחרת. מרסדס
הלכה לבית־העבוט, שם מישבנה את כל
מבשירי־החשמל: תנור־הסקה, מייבש־שי־ער
ומערבל. נתנו לה תמורתם 50 פזו. הם
חזרו לבית־הדואר ושלחו את המחצית השניה
של הספר. המשלוח עלה 48 פזו.
כאשר הכניסה מרסדס את העודף לכיסה,
אמרה :״עכשיו חסר רק דבר אחד —
שהספר הארור חזה יהיה גרוע!״
המהדורה הראשונה של מאה שנים של
בדידות נדפסה ב־ 8000 עותקים. היא נמכרה
בכניסה לרכבת התחתית. תוך שלושה ימים
אזלה. מאז, במשך השנים נמכר הספר ב יותר
מ־ 4מיליון עותקים, ותורגם ליותר
מעשרים שפות.
על הצלחתו המדהימה של מאה שנים של
בדידות אמר מארקס :״לפי מה שמספרים
לי, יש לספר שלי, כוח מוזר. כשקוראים
אותו, מתחשק לדבר עליו. מציעים אותו
לידידים. אלה קונים אותו, נותנים אותו
ומדברים עליו. כד נוצרת שרשרת של קו נים.
עם הופעת הספר קנתה ידידה שלי 200
עותקים וחילקה אותם כמתנות לחג־המולד.
היא אמרה לי, שתהיה זו השנה חטובה
כיותר כחייה, משוס שתעבור כשיחות על
׳מאה שנים של בדידות׳.״

הסת! ש ד
הס טרי ארר
עשרים שנה אחרי שהסופר מיגל אנהל
אסטוראיס, אף הוא חתן פרם נובל׳ טבע
בסיפרו כבוד הנשיא את דמותו הקודרת
של רודן דרונדאמריקאי טיפוסי, פירסם
מארקס את סיפרו הסתיו של הפטריאך.
גיבורו של הספר הוא גנראל חסר־שם, בן
107 או 232 שנה, יש לו יותר מ־ 5000 ילדים,
והוא בנה הבלתי־חוקי של אשד,־ציפור, ש נולד
בסערה על סיפו של מינזר.
הסתיו של הפטריאו הוא קיום הבטחה
של מארקס. אחרי נפילתו של רי ח ונצו אלה
פרס חי מ ״ז, ב־ 1958 הבטיח לכתוב
סיפור על רודן. גיבורו של מארקס חי ב חדריו
הגדולים של ארמון ענק ונטוש,
השורץ בבעלי־חיים. זה ספר מיתי, מיסטי,
סוריאליסטי, רב הגזמות. גיבורו זה של
מארקם, המשמיע בכל יום מימי חייו הארו כים
והבלתי־אפשריים מנגינות כאב, הוא
בעל כוח אגדי המסוגל אף לשנות את סיד־רי
בראשית. הוא חפץ למכור לאמריקאים
את הים הקאריבי כדי שהם יתקנוהו, ויע בירו
את מימיו לאריזונה.
על סיפרו זה ועל קודמיו אמר מארקס :
״כל התמאנים שלי הם תוצאה של תהליד
פנימי ממושד. ל׳מאה שנים של כרי מת׳
הכינותי רשימות ככושר 17 שנה .׳הפט־ריאד׳
הכ׳טיל אצלי במשך כ־ 15 שנה...״

המהפכה הקובאנית
אחרי פירסום הסתיו של הפטריאן (ראה*
אור בעברית) שב מארקם אל העתונאות,
כשהוא גומא מרחקים, טס לכל מקום של
מהומה ומהפכה, חוקר פעילויות של מום-

דות־ביון ועומד על ההתרחשויות במדינות
דרום־אמריקד, והעולם השלישי*.
אלא שכתבותיו אינן עוד נחלת העי תונות
הקולומבית, אלא של עיתונות ה עולם.
ניו־יורק רוויו אוף בוקס פירסם
את סידרת כתבותיו על פעילות סי־אי־איי
בדרום־אסריקה, סידרה שעוררה מהומה
רבתי בארצות־הברית. סידרה אחרת שאו תה
פירסם מתייחסת למעורבות הקובאנית
באנגולה. י
מארקס אינו מסתיר את עובדת מחוייבו-
תו לדיעה פוליטית. הוא שמאלי במובן

על חייו כיום :״בינתיים אני עופק בעי־תונות,
כמו תמיד. יש לי שני מיקצועדת :
עיתונאי וסופר. פעם, כשהייתי מסיים את
עכודתי בוזדר־העריכה, לקראת חצות, היי תי
מכניס גייר חדש למכונת־הכתיבד שלי,
ושמשיו מייד לכתוב את הסיפורים...״
על העולם המיוחד והמופלא שאותו הוא
מתאר בסיפוריו ובספריו אמר מארקס :
״כן, המציאות כספרי אינה פנטאסטית
פחות מן הדיטיון. זהו אחד המאפיינים ה עיקריים.
של החיים בדרום־אמריקה. אני
רואה דברים מופלאים ככל מקום, וביי
הלאטינו־אמריקאי.
היצירה, שהיא על גבול
התיעוד והספרות, מתארת את תולדות המהפכה
הקובאנית מנקודת־ראותו של סו־פר־עיתונאי,
דרך נפילתו של הריח רד
קובאני ולחנסיו כאטיסטה, דרך עליי תו
של פידל קאסטרו, ימי משבר־קובה ב ימי
הנש יא ג׳ון פיצג׳רלד קגדי ועד
לסוף שנות השבעים.
ספר זה נפתח בימי פרוץ המהפכה הקד
באנית, כאשר מארקס ובני־מישפחתו ישבו
בוונצואלה. מארקס מיהר להוואנה, כדי
להיות עד לימי הראשית של שילטון קאס־טרו.
ספר זה מציג את המיתולוגיה של
המהפכה הקובאנית, את חיי היומיום בקו בה
בתקופת בידודה מן העולם, את סי פורו
של העם הקובאני.

חוד באיים הקאריביים. אלה דברים המת רחשים
כחיי כולנו׳ אד נדמה שרכים אינם
ערים להם. כולנו חיים כעולם מלא פלאיים,
אך רכים אינם רואים אותם...״
על ספרים שהשפיעו עליו כסופר, בנוסף
לספריהם של סופרים צפון־אמריקאיים כ־הכתיבה
המיגגווי
ופוקנר, ומסורת
הדרום־אמריקאים :״הספר הראשון שק ראתי
בילדותי היה ׳אלף לילה ולילה׳.
הרושם •טהוא הותיר עלי חיה עצום, אף
מכיוון שהיה זה עותק ישן, שאבדה. כריכ תו,
גיליתי רק אחרי שנים איזה סמר קראתי.
ספר אחר שאתי חדל לקראו, הוא
׳היומן •טל שנת המגיפה׳ באת תי אל דיפו.
זהו טכסט מוזר, הדומה לדין וחשבון,
לכתבה עיתונאית. זמן רב השבתי שהוא
כאמת רק דיווח על מאורע שהיה, עד שלמדתי,
כי ריפו היה כן שכע כאשר השתו ללה
המגיפה בלונדון...״
לסיכום, פרס נובל לספרות לשנת 1982
מוענק — ובצדק — לגבריאל גראסיה
מארקס, סופר יוצא־דופן, מיוחד בכתיבתו,
שהצליח להעניק לכתיבתו מימד מדהים.
הוא מוביל את הקורא בספריו לאותו עולם
מדהים של ספק־הזיות ספק מציאות מט ריפה.

מתרחש
במדינות החוקות: מהם, יצא באחרונה
חתן פרס־ניבל לספרות , 1982
גבריאל גראסיה מארקם, כנגד מדי ניותה
של ממשלת ישראל. במאמרו כתב
מארקס כי ״אילו היה קיים פרם־נוכל למוות
היי מנחם כנין והרוצח חטיקצועי שלן,
שתן, זוכים בו ללא עוררין.״ במאמר זה,
שפורסם בשבועון הצרפתי טל׳ הוסיף ו כתב
:״חתן פרם־גוכל לשלדם, כנין, אופ שר
ביצוע תוכנית שיטתית, שעדיין לא
הושלמה אד ככר הוללה טבח ברבארי של
יותר מאלף פליטים...״
יחד עם זאת הוסיף מארקס, כי הוא
מזדהר, עם 400 אלף מפגיני שלוס־עכשיו
בתל־אביב, שמחו נגד המילחמה בלבנון
וטבח התמימים בביירות.
מדינת־״שראל, שזפתה ב־ 1947 בתמיכה
של כל מדינות דרום־אמריקה, הפכה ברבות
השנים למדינה ׳המסייעת לריאק-
ציוניים שבשילטונוית עלי־אדמות באותה
תת־יבשת. ישראל מוכרת כמויות עתק של
נשק קל ובבד למדינות אלה, נשק המש מש
כמכשיר דיכוי עיקרי לעמים מדוכאים
בלאו־הכי. אין ספק שמארקס — הגולה
ממולדתו קולומביה -והחי במכסיקו בהברת
גולים אחרים מארצות אחדות של תת־היבשת
האמריקאית — ער לעובדה זו,
שהפכה את ישראל לסוחרת־המוות בדרום־
אמריקה. אין ספק שמארקם׳ בדומה ל-
אנשי־רוח אחרים של אמריקה הלאטיגית,
אינו מסוגל להבין את הפער המדהים בין
הציפיות שהיו מהמדינה שנוסדה לפליטת
השואה, ובין הפיכת -נציגיה של האומה
הישראלית לסוחרי־המוות.
דומה, שביקורו בשבוע האחרון של מפ קד
חיל-האוויר הישראלי׳ אלוף (עדיין,
לא מיל׳) דויד עברי, בצ׳ילה, הוא ה סימפטום
החריף והדוחה ביותר של סחר
זד, במוות ובכלי־מוות. הקשר מטונף ה דמים
בין ישראל ובין מישטרו צמא הדם
של אוגוסטו פיגושה, הוא קשר שיש
בכוחו לד,בתים את יתרת מעלותיו של
העם היושב בישראל.
בעוד גבריאל גארסיה מארקס מעורב
במתרחש במזרח־התיכון, כאיש־רוח זב־
״יפר,־נפש״ — אם לאמץ את קיללת ביל־עם
של מנחם בגין — הרי שמעולם לא
נשמע ציוץ מצידם -של סופרי ישראל נגד
הטבח היומיומי המתרחש בארצות כצ׳יל-ה,
ארגנטינה, ושאר מדינות התת־יבשת.

המציאות כ ד מיון
סיפרו האחרון כרוניקה על מוות ידוע
באנגלית,
מראש, שראה־אור באחרונה
כתוב בצורת תחקיר־עיתונאי. הסיפור מביא
את סיפורה של אנג׳לה, הבת הצעירה ב־מישפחת
ויקאדיו, הנישאת לבנו הנאה
של גנרל עשיר ומיוחס. שימחתו של הבעל
הצעיר נפגמת כאשר מתברר לו שאנג׳לה
אינה בתולה, והיא נאלצת למסור את שם
אהובה שביתק את בתוליה. האהוב־לשעבר
סאנטיאגו נאסר, ומרגע זה מתברר, כי
אחיה התאומים של אנג׳לה עומדים לרצוח
את האהוב. בהדרגה הופכת החברה כולה
לשותף ברציחתו.
כיום, למרות ראייתו המהפכנית את ה מתרחש
בדרום־אמריקה, עולה כוכב תהי לתו
של גבריאל גראסיה מארקס בספרות
העולמית, בעיקר בשל נושאיו ואיכות
כתיבתו מלאת הצבע, החיות והדמיון. ב ראיון,
שאותו העניק לכתבי השבועון האנ גלי
של קובה גראמה, סיפר מארקם מעט

החוויה הישראלית
!יפרם נובללמוות -י
לבגיןוש רון!״
במיטב מסורת אנשי־הרוח של המערב,
מסורת המניעה אנשים אלה להתייחס ל

שמתרחש שם, במרחקים של העולם־
השלישי, דומה שהדיו אינם מגיעים כלל
לישראל. סגירות זו לעולם השלישי, של
הדמויות המובילות בתרבות הישראלית,
מעידה על פרובינציאליות מחרידה, ש תוצאותיה
ניכרות בהספק ובערך הספרותי
ישל סופרי ומשוררי ישראל — וחבל.
זכייתו של גבריאל גראסיד, מארקם ב־פרס־נובל
לספרות הוא עדות שהפרס
מוענק גם לסופרים החיים את החוויה
האנושית העולמית׳ מעבר לפרובינציאליות
של ארצותיהם. אין ספק, שאם הייתה
הספרות הישראלית העכשווית נפתחת יותר
למצוקתו של האדם בעולם, היו ערכיה
בעלי השפעה מצטברת גדולה יותר. אבל
מד, אפשר לעשות. כאשר רוב הדמויות
הבולטות בספרות הישראלית גם אינן
מתעניינות במתרחש מעבר לקו־היתק?
הציניות שלהם והסתגדותם בתוך מיגדל־השן,
מעקרים את כתיבתם ומבטלים את
מעט החשיבות -שעוד נותרה בהם.

מאוקס בעיבוית
ספריו שד גבריאל גארסיה
מארקס, שראו־אור עד כה בעברית
רית הם:
״מאה שנים של ברירות״ בהוצאת
הספריה־לעם של עב־עובד.
״הסתיו של הפטריארך״ בהוצ את
עם־עוכד.
״הסיפור העצום שלא ייאמן על
ארנדיירה התמה וסבתה האכזרית״
כהוצאת שוקן.
״אין לקולונל מי שיכתוב אלין״.
כהוצאת ספריית־פועלים
ובשבוע שעבר, ראה־אור סיפרו
״׳סופת שלכת״ כהוצאת זמורה
ביתן — מו״לים.

1ה היה העוגם תו ה שחיה
גדח־ן ״העולם תזה״ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שנה, ולהדיש
כתבת־שער תחת הכותרת ״דם ככנסת״ ,להטלת ריטון־יד בידי
משה דואה לאולם מליאת הכנסת. הרימון פגע כרא־מ־המט־טלה
דויד פן־גוריון, כשרה־זזזזוץ גולדה מאיר, בשר־הפנים משה
שפירא וכעוד שרים וה״כים.
מרור הקולנוע סיקר את הסרטים ״מסיכת רווקים״ ,״מותו של
רוכב האופניים״ ו״תחנת האוטובוס״.

כשער הגליון: נושה דואר! ,מטיל רימון־וזוד לאולם מליאה.
הכנסת.

תעלומת התאבדות מזניוו שר בן ־גודיון #הנוכל
וגיזבר הקיבוצים * לורינץ על הראש של בן ־גוויון
העם מ1ם ד פתוח
סנסציה אחרי סנסציה רדפה את שערי
ישראל. הכלב לימונצ׳יק, השגריר החי ה ראשון
של כדור־ד,ארץ, הגיע לחלל, רכוב
על ספוטניק ,2ההישג האחרת של המין
האנושי במילחמה על החלל החיצון. לפי
כל הסימנים, עומד הטיל הראשון להגיע
בעתיד הלא רחוק לירח.
בצל הירח המלאכותי, נערך בברית־ה־מועצות
קרב־ההכרעה על השילטון. בנד
אבק־איתנים התגבר ניקיטה כרושצ׳וב על
המרשאל ז׳וקוב, ערך טיהור יסודי בין
מתחריו בצמרת הצבא הסובייטי.
היו אלה מעשים שיתנו כיוון חדש ל היסטוריה
האנושית. אולם אזרחי ישראל
לא התעניינו בהם במיוחד. הם היו עסוקים
מעל ראשם בעניינים פנימיים.
פסיכו פוליטיקה. במשך שבוע ימים
היתד, המדינה כולה דומה לבית־משוגעים
פתוח. מעשים מטורפים רדפו זה את זה:
!• אדם בלתי־שפוי הטיל רימון לכנסת,
כמעט חיסל את כל ממשלת-ישראל.
י• האדם שהרג את ד״ר ישראל רודולף
קסטנר נתגלה כשליח השין־בית למחתרת
— בעדות שהוגשה על-ידי השין־בית עצמו.
#אחד העדים של התביעה באותו מיש־פט
ניסה להתנקש בתובעת באולם בית־המישפט.
ואולי לירות בה.
וכאילו כל זה לא הספיק:
• מזכירו ואיש־סודו של דויד בן־
גוריון הפצוע הרג את עצמו, באחת התעלו מות
המיסתוריות ביותר בתולדות המדינה.
תגובת העיתונים על כל המעשים האלה
לא העידו על מידה רבה יותר של נורמא ליות.
היה נדמה השבוע כי האדם הנדרש
ביותר במדינת־ישראל הוא שר לפסיכו־טדאפיה.

שהיא
נדירה מאוד במדינה, ושהיא הפכה
אותו לאיבר חיוני במישפחת בן־גוריון:
נאמנותו האישית הבלתי־מסוייגת. אדם
שהיה שנוא על בן־גוריון — נחמיה ארגוב
שנא אותו שבעתיים. מוסד שהרגיז את
״הזקן״ — נחמיה ארגוב הקדיש עצמו
למען השמדתו.
השבוע עמד נחמיה ארגוב במרכז אחת
התעלומות המיסתוריות ביותר מאז קום
המדינה: הוא התאבד בדירתו בת שני ה חדרים,
ברחוב בלוך בתל־אביב.
מסך המיסתורין. למראית־עין לא
היתר, כל תעלומה במעשה הטראגי. ארגוב,
עולה מלטביה, בן ,43 נסע בשבת לתל-
אביב, דרס רוכב אופניים בגלל דבורה ש נתקלה
בעינו, הביא את הפצוע לבית-
החולים, השאירו שם במצב חמור, אך לא
אנוש. בחזרו הביתה כתב מיכתב ארוך
לידידיו, שבו פירט את המעשה, ומיכתב
שני לראש־הממשלה. אחרי כן נטל את
אקדחו, שלח כדור לרקתו.
אולם במחשבה שניה עלו ספיקות, אם
אומנם זה כל ההסבר למעשה המחריד.
קודם כל תמוה היה שנחמיה, סמל הנא מנות
והדבקות, נטש בכלל את בן־גוריון
בשעה שזה שכב בבית־ד,חולים. עוד יותר
תמוה היה שיעשה מעשה שיידכא את
ראש-ד,ממשלה דווקא בשעה שזה היה מוטל
על ערש־חוליו, מזועזע אחרי ההתנקשות
בכנסת, וזקוק לו יותר מתמיד.
עצם הסיבה למעשה היתה תמוהה למדי
גם היא, לגבי אדם יציב וגברי כמוהו. קצין
שהיה מעורה בהחלטות גורליות אשר נגעו
בסיכון חייהם של אלפי אנשים. מאחר ש הפצוע
לא מת, וגם לא נשקפה סכנה לחייו,
לא היתד, סיבה הגיונית כלשהי למעשה
נחפז. היד, זה יותר הגיוני אילו היה נחמ יה
נשאר בחיים ומקדיש את מירצו לשי
קומה
של הפישפחה — דבר שהיה קל למדי
לאדם בעמדתו. הנזק היד, ממילא מובטח.
גם צורת גילוי הגופה היתד, מוזרה. נר אה
כאילו חששו חבריו של נחמיה מראש
כי הוא עלול לעשות מעשה נואש, כי כאשר
נעדר מן העבודה אחזו מייד באמצעים
קיצוניים — פקידים בכירים נשלחו לפרוץ
את דירתו, והזעיקו מייד את הרמטכ״ל
ומנהל מישרד־ד,ביטחון.
הצלשאבד. תעלומת מותו של נחמיה
ארגוב נקברה, מן הסתם, יחד עמו — כשם
שנקברו אלפי הסודות האחרים שהיו שמו רים
בליבו, מאז עבר לשירותו של בן־גו־דיון,
ערב מילחמת־ד,עצמאות, והיה שו תף
לכל סודות המדינה. לא היו לו חיים
מחוץ לתפקיד זה: אחרי שהתגרש מאשתו,
רחל, כאשר במשך שנים ארוכות אהב אה בה
נכזבת אשד, אחרת, הנשואה לאחר. אד־גוב
בילה את שעותיו הפנויות בקפה כסית.
רק פעם אחת היה קרע בינו ובין גי בורו:
כשירד בן־גוריון לשדה־בוקר, סירב
נחמיה ארגוב לרדת עימו, לאכזבת ״הזקן.״
הוא נשאר במשך השנה ללא תפקיד אמי תי,
גלגל חמישי במנגנון, וחיכה בחוסר-
מעש שבן־גוריון יחזור. כאשר בא הרגע
הגדול, רצה בן־גוריון להחליפו תחילה
באלחנן ישי, צעיר אחר מאנשי מפא״י. אך
נאמנותו של ארגוב הכריעה גם הפעם את
הכף ; בן־גוריון לא יכול היה לוותר עליו.
כשהובא השבוע נחמיה ארגוב למנוחתו
האחרונה בהלוויה שיצאה מתל־השומר ל־קריית־שאול,
מבלי לעבור את תל-אביב,
לא נמצא בן־גוריון בין המלווים. לפי בק שה
מיוחדת הדפיסו כל העיתונים מהדורה
מיוחדת וכוזבת בשביל ראש־הממשלה ה חולה,
שממנה הוצאה הידיעה על מות אר־גוב
והוחלפה בחומר מערכתי אחר. בן-
גוריון ששכב במיטתו עם חום, לא ידע כי
מענן האיש מ!אחד־ ד״ק־סא
אחת הדמויות האופייניות בכל מישטר
הבנוי על פולחן של מנהיג הוא האיש ש מאחרי
הכיסא. האדם הקרוב ביותר ל מנהיג,
השולט על זרם המיכתבים והאינ פורמציה
המגיעה לאוזני השליט. המק שר
בין השליט ובין כל שאר המוסדות, ה רואה
את השליט בנעלי־בית, יכול לרכז
בידיו כוח• עצום, לפעמים ללא יחס לסגו לותיו
הוא.
לעיתים רחוקות בהיסטוריה היד, איש
זה אדם שהעז למתוח ביקורת גלויית־לב
על המנהיג הנערץ, לסתור את דבריו ול הזהירו
מפני המישגים הנובעים מחוסר-
מגע עם המציאות. לרוב היו אנשים אלה
שהגיעו למקומם הודות להערצתם העיוורת
את המנהיג, והודות לכישרונם לענות
הן לכל דבריו.
גחמיה ארגוב, מזכירו הצבאי של דויד
בן־גוריון, היה אדם מ ה. הוא היה איש-
סודו, תועמלנו הראשי, משרתו, מושך חו-
טיו, נושא כליו וצילו של בן־גוריון. כוחו
במדינה היה עצום. לא פעם היה במשך
תקופה ארוכה הקשר היחיד בין המנהיג
ובין כל ענפי המנגנון. הוא היה חזק יותר
מכל שר בממשלה — כי הוא ידע מי ה שר
שבן־גוריון מכנה טיפש, ולמי צפוי
עתיד. ידו היתה בכל עיסקות מנגנוני-
החושך לכל ענפיהם, בכל תוכניות קבוצת-
המנהלים.
מעטים אהבו את נחמיה ארגוב. אולם גם
יריביו ידעו להעריך את תבונתו העיקרית.

״העולם הזה״ 1048
תאריך6.11.1957 :
צילו הנאמן התנתק מאליו לעולמים.
ידיעה אחת, שעברה בין קבוצת שומרי-
הסוד בצמרת המדינה, יכלה להסביר את
תעלומת התאבדותו, וגם את הנסיון הקי צוני
לשמור את הידיעה מעיני בן־גוריון.
לפי ידיעה סנסציונית זו, ניהלו שניים מ (נערי-החצר)
קבוצת־המנהלים אנשי אינטריגה
ממושכת נגד ארגוב, כדי לסלק
אותו מעמדת־המפתח שלו, שצימצמה את
השפעתם. אחרי ששני המנהלים הצליחו ל סלק
את אהוד אבריאל, גם הוא חבר חוג
אנשי־הסוד של בן־גוריון, הודיעו בשבוע
שעבר לנחמיה ארגוב כי הוא עומד להיות
מועבר מתפקידו.
לפי ידיעה זו, התייאש ארגוב כשקי בל
את ההודעה. הוא נסע לתל־אביב המום
ושבור, גרם לתאונה, אשר הגדישה את
הסאה.
חקירות ידיד הק׳מצים
גיזברי הקיבוצים פגשו את אריה ברגר
בקפה פינון בתל־אביב. הם הכירו את
הסרן־לשעבר כגיזברו המצליח של אחד
המושבים החדשים, תמהו לראותו בבורסת
השטרות התל-אביבית.
לברגר היו חדשות מצויינות :״עזבתי
את המושב. אני עוסק בנכיון שטרות. בש בילכם
אני מוכן לעשות הכל ותמיד, בתנ אים
הטובים ביותר.״ הגזברים היו מעוניי-
נים מאוד. לא בכל יום מזדמן בעל־הון ה מוכן
לשלם המחאות טובות תמורת שטרות
לזמן ארוך. התנאים שברגר הציע היו ה טובים
ביותר בשוק, והם סמכו על השיקים
שהיו בידיו.
כלי כיסוי. השמועה עברה מקיבוץ
לקיבוץ. עד מהרה היה ברגר לאיש־בורסה
העסוק ביותר בקפה פינון. הוא צירף אליו
כבעלי־הון את יהודה ארמון ויוסף גרינ ברג,
הציג אותם בפני הגיזברים, שילם
את תמורת השטרות בשיקים על שם שו תפיו.
את השטרות מכר ברגר מייד לסו חרים
תל־אביביים. אלד, העבירו אותם ל סוחרים
אחרים. תוך זמן קצר עברו שט רות
הקיבוצים עשרות ידיים בין סוחרי
תל־אביב. הגיזברים מצידם מיהרו לבנקים,
הפקידו בחשבונם את השיקים החתומים ב ידי
ברגר, ארמון וגרינברג.
כאשר חזרו ד,שיקים לגיזברים, והחות מות
״אין כיסוי״ עליהם, נעלם כבר ברגר
מתל-אביב. הגיזברים היו נאלצים להפעיל
חוקרים פרטיים, אשר גילו שברגר השתקע
באחד המיפעלים באילת. המישטרה גילתה
גם את השותפים האחרים ועצרה את כולם.
גיזברי הקיבוצים ערכו מאזן חטוף של
להיטותם לאשראי זול. הוא הראה הפסד
של 50 אלף לירות.
אנשים אגודת ישראל שלמה ילודי״
שראש־הממשלה דויד סן״

אולם מליאת הכנסת בעת הטית הזימון:
שירטוט העולם הזה על הרוע שבו התפוצץ הרימון. במקומות המסומנים ישבו
( )1משה שפירא ( )2נושה כרמל ( )3דויד בן־גוריון ( )4גולדה מאיר ( )5אליהו אילת
( )6מרדכי גזית 7בבה אידלסון ( )8יוחנן באדר ( )9אסתר. רזיאל־נאור 10 שמשון
יוניצ׳מן ושישב חצי שעה קודם לכן בין באדר ורזיאל־נאור 11 שמואל מיקונים
׳ ) 12 בן־ציון הראל ( )13 היושב ראש, ישראל ישעייחו־שרעבי ( )14 הנואם יצחק רפאל
( )15 הקצרנית רחל מלחי. לצורך בהירות התמונה, השמיט הצייר כמה דמויות שלא הוזכרו
בכתבה, ביניהן כל השרים שישבו בצד הקרוב של השולחן. הרימון התפוצץ בין ( )1נ־(.)5

נץ, אחרי
מריץ נפצע ברגלו, בעת ההתנקשות ב כנסת
:״מזלו של בן־גוריון הוא שהפעם
לא עמד על הראש.״
•:יום אחרי שהובא בן־גוריון לבית ר,חולים,
ביקש שר המיסחר־והתעשייה
פינחס ספיר לבקרו. הוא הצליח להגיע
עד לחדרו של ראש־הממשלה, שם עצרה
אותו פולה כן־נוריץ, שלא נתנה לו ל היכנס,
בטענה ״אני לא שוטר, אותי לא
תעבור.״

באירופה-מולדת הנקניק
מבחינים מיד
^ בנקניקיה

^ 1,של ב שר אמיתי

עובדה.
הם אוכלים זוגלרבלז
האירופאים מבינים בנקניק ובנקניקיות.
זהו המאכל הלאומי של רבים מהם והם יורעים מהו נקניק אמיתי
מבשר מובחר בטעם פיקנטי.
הגרמנים, השוורים, השוויצרים, האוסטרים, הצרפתים,
האנגלים, האיטלקים והספררים נמנים על אלה
המעריפים זוגלובק.
והם מעלים על שולחנם ממבחר הנקניקים
והנקניקיות הגרול שלנו -מתובלים, מעושנים, מפולפלים
ומה לא?
המבחר שאת מכירה.

נ ה רי ה
בעור

נקניק 4 1
מטעמי-בשר עולמיים

הפטריוט האמיתי

לפני תריסר שנים הגשתי בכנסת הצעת־וזוק לביטול
המועצה לביקורת סרטים ומחזות. ההצעה לא נתקבלה.
אך התגבש אז קונזנזוס רחב לביטול הביקורת על מחזות,
לפחות.
עכשיו ברור לי שהיתה זאת שטות.
הצנזורה על המחזות חיונית לקיום התיאטרון היש ראלי.
היא חשובה יותר מאשר ההקצבות הממשלתיות.
תפקיד הצנזור מאפיל על תפקיד המחזאי.
השתכנעתי בכך כאשר שמעתי את דברי הצנזור
הראשי בטלוויזיה. הוא.דיבר על הצורך באיסור מחזהו
של חנוך לווין׳ הפטריוט.
אמרתי לעצמי: הרי זה לא
יתכן. אדם נורמלי, מבוגר,
בן המאה ה־ ,20 אינו יכול
להאמין ברצינות בשטויות
האלה.
ואז פיתאום תפסתי את
כל העניין. נדהמתי. איזה
טיפש הייתי!
.ברור שהצנזור אינו מא מין
ברצינות בדיבוריו. אבל
הוא יודע שהוא ממלא תפקיד
בעל חשיבות תרבותית
עליונה: להציל את התי אטרון
העברי!
תיאטרון זה אינו מבורך לווין בכישדונות רבים. אם נהיה
כנים׳ נצטרך להודות ש רבים
ממוצרי התיאטרון שלנו משעממים, שדופים, רדודים.
מחזה חדש מעורר רק לעיתים רחוקות מאוד התרגשות,
ויכוחים סוערים, התנצחויות מילוליות במסיבות ליל־שבת,
כימו בצרפת או בבריטניה.
בעידן הטלוויזיה, עלול היה התיאטרון שלנו להיעלם
כליל.
וכאן נכנס הצנזור לפעולה. הוא פוסל. הוא אוסר.
הוא מוחק קטעים במחזה אחד, ומחזה שלם במיקרה
השני.
מייד קופצים כולנו מעורנו ונזעקים להגנת החרות
התרבותית. נערכות הצגות בלתי״חוקיות. מצפים בנשימה
עצורה להסתערות המישטרה, ואולי גם מישמר הגבול,
באלות ובגאז מדמיע, כמו על הפגנה ברמאללה. חברי-
כנסת באים בהמוניהם, ומצטלמים -כשומרי־החומות. העי תונות
כמירקחת.
הייתי השבוע בחו״ל וקראתי בעיתונים זרים דיווחים
מפורטים על תוכן הפטריוט, על חנוך לווין, על המחאה
הציבורית, בנוסח דומה לדיווחים על הפגנת ה־ 400 אלף.
חנוך לווין הפך שם עולמי, ותמונתו של השחקן עזרא
דגן במדי צה״ל תפסה חלק גדול של עמוד בניו־יורק
טייטס.
הצנזור מתיימר לשרת מגמות פאשיסטיות חשוכות.
אל תאמינו לו! הוא שתול! הוא פועל בשם מחתרת
של מחזאים ומנהלי־תיאסרון. הוא סוכן חשאי של עודד
קוטלר, אמן הפירסומת התיאטרונית.
הוא הפטריוט האמיתי !

ה יר ה 11י ס
אנ טי־ ש מיים
כמה טוב לנו שיש אנטי־שמיות בעולם !
איזה אליבי פצויין! אין טוב ממנו.
עמים אחרים, כאשר הם מעוררים עליהם את שינאת
הבריות, נאלצים לפשפש במעשיהם ולתקן את דרכיהם,
לנו אין בעיה כזאת. אם שונאים אותנו, זה מפני שכולם
אנטי־שמים, אז מה אנחנו אשמים ז
הגויים שונאים אותנו מפני שאנחנו כאלה מ״וחדים,
טובים, מוסריים. זה מרגיז את הגויים. אז מה נע שהו
נהיה פחות טובים ז פחות אמיצים?
אדולף היטלר — ימ״ש — כתב בסיפרו שמנהיג חכם
ממציא מכנה משותף לכל אויביו. העם הפשוט, הסביר,
לא יאמין למנהיג ש״ש לו אויבים רבים ׳ושונים. אדם
פשוט אומר ׳לעצמו: אם כולם שונאים אותנו, אז בוודאי
משהו לא בסדר אצלנו.
אך אם כל האויבים אינם אלא אוייב אחד — ה יהודים,
למשל — הכל ברור. יש קשר עולמי נגדנו.
הבולשביקים הם סוכני היהודים. הקפיטלסטים הם סוכ ני
היהודים. וגם הבונים החופשיים, האפיפיור והאינטלק טואלים.
על כולם מנצח האויב האחד והיחידי: היהודי
הניצחי.
זה היה מרגיע• אוייב אחד בילבד — זה סביר.
אנחנו לא היינו צריכים להמציא אוייב יחיד. יש
לנו מן המוכן. אדיב אמיתי. אוייב ותיק. אוייב שכבר
הוכיח פעמים אין־ספור שהוא זומם לכלותנו.
לכן, אם השמאל בעולם שונא אותנו, זה מפני שהוא
אנטי־שמי. והימין — על אחת כמה וכמה. אם ים י־הנפש
מאשימים אותנו בטבח בשאתילא, ואם הכושים מגנים
אותנו ביגלל תמיכתנו באפריקה־הדרומית הגיזענית —

הרי זה מפני שהם אנטי־שמים. וגם האפיפיור, כמובן.
ועם קצת מזל, האנטי־שמים יביאו גם יהודים לארץ.
מה היינו עושים בלי האנטי־שמיותז

ר קוחי אם ל יזוח אי
דחיתי את כתיבת הרשימה הזאת במשך ימים ושבו עות.
בכל פעם ניסיתי לכפות על עצמי את הכתיבה, ובכל
פעם גיליתי שאיני מסוגל.
יאיר כותבים על מישהו שהיה חלק מחייך במשך 17
שנים, שהתחלק עימך ברגעי עצב ואושר. שידע את
מחשבות ליבו, ושהכרת כל הבעה של פניו?
כשנולד, קראנו לו יוחאי. איני זוכר מדוע. הוא היה
שייך לדור הראשון של צאצאי ושתי — ושתי ז״ל,
שדותת־דורות של צאצאיה פזורים עתה ברחבי הארץ,
׳בערים ובקיבוצים. רבים מהם הם בניו, נכדיו, ניניו
וניני־גיניו של יוחאי. והיה זרעו כחול הים.
מבני הדור הראשון של גורי ושתי — יוצאי רומאן
סוער ורב־תהפוכות, שנמשך שלושה ימים ושלושה לילות
עם אדון סיאמי בשם שושו — השארנו אצלנו רק שניים :
שנומפה הבת ויוחאי הבן. בחרנו בו מפני שהיה מאז

יומו הראשון בעל אופי ידידותי. בהבדלי־האופי בין חתו לים
אפשר להבחין כבר בימיהם הראשונים, ואין הם נופ לים
מן ההבדלים בין בני-אדם.
שלושה אלה — ושתי, שנומפה ויוחאי — היו ״המיש*
פחה״ .לא פעם היו בבית חתולים רבים יותר — כאשר
ושתי ושנומפה ילדו בעת ובעונה אחת. הגענו פעם לשיא
של 13 חתולים בדירתנו, בת שלושת החדרים — אך רק
השלושה היו תושבי־הקבע. הם היו אם, בת ובן; אבל
גם שתי נשים ובעל, מאהבות וגבר: אבא, אמא וסבתא.
הם לא האמינו שגילוי-עריות הוא דבר רע, ופסלו לגמרי
את התיאוריות הגנטיות על נושא זה. אילו ניסה מישהו
לשרטט את אילן־היוחסין של מישפחה זו, היה משתגע.
כי לפיו הייה יוחאי האב־החורג של עצמו, הבעל של
אחותו, האבא של נכדיו, וכר וכר.
הוא אהב את כל הנשים, אך לא את הגברים. מעולם
לא העז להרים יד על אמו, גם כשזו נהגה, בשלב מסויים
של חייה, לסטור את לחיו — פשוטו כמשמעו — בכל
פעם שעבר על פניה. הבעודפניה אמרה: זה טוב, אם
צריך ואם לא. אם זה לא יעזור, זה גם לא יזיק.
אבל יחסו לגברים בוגרים היה שונה. הוא טיפל בהם
במסירות כל עוד היו גורים, לימד אותם את כל הדרוש
כדי לצוד בג׳ונגל — לארוב, להתגנב, לזנק, לקפוץ.
״מישחקים״ אלד, היו המחזות היפים ביותר שראיתי בחיי.
* אך באחד הימים היה יוחאי מחליט — איני יודע על
פי מה — שהגור התבגר, ומאותו הרגע והלאה הפך מתחרה
ואדיב.
כך קרה לפושקין. שמו המקורי היה פוסיקאט, והשם
השתבש בהדרגה עד שדמה לשמו של המשורר הרוסי.
גם הוא היה יפה וטוב-לב, והחלטנו, שאיננו יכולים להי פרד
ממנו.
באחד הימים, בלי אזהרה מוקדמת, קפץ יוחאי על
פושקין.וניסה לטרוף אותו. הם לחמו עד זוב דם, בהיס טריה
גמורה, ונשרטתי קשה כשניסיתי להפריד ביניהם.
מכיוון ששניהם היו חתולים גדולים וחזקים, היו אלה
קרבות מסוכנים, והם יכלו בנקל לגרום זה לזה חבלות
חמורות. לעתים קרובות היה אחד מהם יוצא מהמאבק
כשהוא זב דם משריטות. לא פעם הייתי נאלץ לזרוק
את שניהם ביחד — פלונטר צורח, נושך ושורט — אל
תוך האמבטיה ולהתיז עליהם סילוני־מים, כדי לשים קץ
להיסטריה. בסוף לא היווה לנו ברירה אלא למסור את
פושקין לידי מישפחה אומנת בתל־ליטווינסקי.
גם הסיפור של פגי היה דומה. הוא נקרא פגי, כי עם

לידתו היה קטן וחלוש כפג. סברנו שיוחאי לא יוכל להת נכל
לבן כה בלתי־מאויים. אך בבוא היום — ם מוך לחודש
השמיני — החליט יוחאי שהבן האהוב התבגר, והתנפל
עליו בחימת־זעם.
החלטנו שלא להיכנע. דאגנו שהשניים לא יימצאו לעו לם
בחדר אחד. היה צורך להקפיד על סגירת הדלתות,
לפקוח עין בלי הפסק. כשפתח מישהו בהיסח־הדעת את
הדלת, היה יוחאי מזנק במהירות של נחש ומתחיל לט רוף
את פגי. לא היתה ברירה. מסרנו גם אותו.
אחרי אפיזודות אלה חזר יוחאי והיה חתול עדין וטוב־לב.
בניגוד לאמו• ,שהיתה מירשעת לא־קטנה, היה תמיד
במצב־רוח טוב, מוכן בכל עת לספוג חיבוקים ונישוקים
של רחל.
הוא היה גם שמרן מובהק. שינויים פיתאומיים בסדר־היום
לא מצאו חן בעיניו. בבקרים ישן עד שעה סבי רה
( ,10 בדרך כלל) .אחרי־הצהריים ישב על המירפסת
והסתכל בשקיעת-השמש מעל לים. חוץ מנסיון אחד לע לות
לגג, שהסתיים בפאניקה, לא יצא מהדירה.
הוא היה יותר חכם מאשר אמיץ. במשך שנים התחבא
מפני צוותות־הטלוויזיה מכל העולם, שהיו פוקדים את
ביתנו, וסוחבים את מכשיריהם ברעש אנה ואנה, למורת
רוחו הרבה. רק בשנים האחרונות הסתפק בשמירת מרחק
סביר מהם.
כמה מן השעות היפות ביותר בחיי היו השעות הקטנות
של הלילה, אחרי שגמרתי את עבודתי אחרי חצות
וישבתי בכורסה, אוזניות הסטריאו על ראשי וספר טוב
בידי, כוסית וודקה או סליבוביץ בהישג־יד ויוחאי בחיקי,
מהמהם בכל גופו (קראנו לזה ״משנרשנר״ ,ומכאן המילה
שונרא) ומסתכל בעיניו הכחולות הגדולות ישר אל תוך
נישמתי.
בשבת בבוקר — ורק בשבתות — היה עומד על כך
שאלבש חלוק אדום ואניח לו לשבת על בירכי בשעת
ארוחת־הסוקר. הוא לא דרש זאת בארוחות הצהריים
והערב.
הוא היה בהחלט מסוגל להוציא את רחל מכיליה —
בעיקר במינהגו לחתום שוב ושוב על כל אחד מרהיטי
הבית בחן תמת הריחנית האופיינית לחתולים־זכרים. בטבע
זה נועד לסימון הטריטוריה. מובן ששערותיו הלבנות
דבקו בכל פיסת ריפוד ושטיח, ושסימני השריטות שלו
פיארו את כל הרהיטים שבהם אהב לחדד את ציפורניו.
מאז הגיעו לגיל — 17 השווה לגיל 100 ויותר אצל
בני־אדם — חי חיי פנסיונר. הוא ישן במשך רוב שעות
ה?ממה, נח הרבה, אך עקב אחרי כל אירוע בבית. היכרתי
בחיי רק אנשים מעטים שפניהם היו כה רבי־הבעה כפי
שהיו פניו. כשהביט בי, היתד, לי ההרגשה שהוא שופע
חוכמת־חיים.
ידענו שהוא מתקרב לסופו, והדבר קשר אותנו אליו עוד
יותר. כל יום של בריאות נראה כמתנה מן השמיים.
רצינו כי יהיה מאושר בע רוב
ימיו. פינקנו אותו
בלי בושה. לחזור הביתה
— מביירות, למשל — ולמ צוא
שם את יוחאי, מבין
וסולח, זה היה נהדר.
כסה פעמים חלה, והיה
נדמה שזהו הסוף — אך
בכל פעם התאושש, וחזר
לאיתנו.
לפני חודש הפסיק •לא כול
ולהפריש. הוא ידע ש הוא
חולה, ונשא זאת ב כבוד
העצמי השקט שבו
נושא חתול את גורלו. ה רופא
אמר שאין תיקווה —
יוחאי חדל להאבק על חייו.
יו חאי
הוא רוצה למות.
היתד, לנו ברירה — להניח לו למות ביסורים גוברים׳ ,
במשך ימים ארוכים של גסיסה איטית, או לעזור לו למות
מוות יפה.
שאלתי אותו ברוחי. היה נדמה לי שהבין ושהשיב.
באחד הימים שמנו אתו בסל והבאנו אותו לרופא.
רחל ברחה מן ׳החדר. החזקתי אותו בשתי ידי, כאשר
הרופא הזריק לעורקיו את סם־המוות. ליטפתי אותו כאשר
נפח את נישמתו, בלי יסורים תוך שניות.
כן, אני תומך ברצח-מתוך־רחמים.

היה אפילוג, שכבר רמזתי אליו:
שבוע אחרי מותו של יוחאי הופיע הנץ בחלוני. הוא
הי עימנו יומיים, מרצונו. ואז. נעלם.
כמו האיש בשיר העורב של פו, היתה לי הרגשה
סתומה שהנץ המוזר הזה נושא בשורה. אילו האמנתי
בגילגול נשמות — ואני הרי איני מאמין בזה הייתי
מתפתה להאמין כי נישמתו של יוחאי חזרה אלינו לשעה
קלה, כדי לנחם אותנו ולהגיד שהכל בסדר.
ואיזה בעל־חיים בטבע היד, מתאים יותר לרוחו החופ שית
של יוחאי מאשר ציפור־דרור הממריאה לשחקים
ונעלם בשמי התכלת?

בוים והמאמן דוויד שווייצי. היו
בחבורה גם עיתונאי ספורט ויושבי-
ראש של קבוצות כדורגל. היתה
זו תמונה מתאימה למסיבת מחזור
של כוכבי העבר בכדורגל, ההבדל
היחיד היה שידו האחת של קלד־רון
היתד, בבולה באזיקים לשוטר
שישב לידו, והוא עמד להודות ב אשמה
החמורה של יבוא וסחר בכ מות
גדולה של המוות־הלבן.
הראויים למדים

מצליח, אשר הסתבך השבוע בשערוריית־סמים עולמית: על שער. ביוזוריק.
ף * ישפ טו של רובי קלדרון,
• י כוכב הכדורגל לשעבר, היד,
מעין מהדורת־כיס של פרשת ג׳ון
דה־לוריאן, שהתפוצצה השבוע ב עולם
וכבשה את שעריהם של
הטייס מגזין והניוזוויק באותו
שבוע.
דה־לוריאן, גבר יפה־תואר בש נות
החמישים לחייו. תעשיין מכו ניות
בארצות־הברית, נשוי לאשה
יפהפיה ואחד מהאנשים המכובדים
והמצליחים בחברה האמריק אית,
נעצר בלוס־אנג׳לם בחשד
שהסתבך בעיסקת סחר במאה קילו־

מישפחתו לארצות־הברית, שם התגוררו
הוריו כבר שנים רבות, ו הצטרף
לאביו בעיסקי נעליים. לפ ני
כשנה נקשר שמו של קלדרון
בעיסקת סמים גדולה. הוא נחשד
בכך שיחד עם אחרים ייבא ליש ראל
שניים וחצי קילוגרם הירואין,
שנקנה בכספו בתורכיה, ושיובא
לישראל דרך צרפת על־ידי בלדר
אמריקאי.
אולם בעוד שהמניע של דזדלר
ריאן למעשהו היה ברור לכל, אין
איש ־מבין עד היום מדוע הסתבך
קלדרון בעיסקת *הסמים. לו היה

ישפחתו של קלדרון עזבה
* ׳ את הארץ כאשר היה עדיין
נער צעיר, אך הוא העדיף להיש אר
כאן לבדו ולהמשיך לשחק
כדורגל. הוא היה מוכשר מאוד
וניבאו לו עתיד מזהיר. קבוצות
כדורגל מהליגה הלאומית התחרו
עליו ושיהרו לפיתחו. הוא סיים
שנתיים וחצי בצה״ל ואז שוחרר,
מכיוון שהצבא התחשב בכך שהוא
היה חייל בודד בארץ שמישפחתו
בחו״ל.
בגיל צעיר מאוד גם התחתן עם
חברת נעורים, יעל, ונולדה לו

בת. הוא הרוויח אמנם סכומים
גבוהים, אך לא היה לו בסיס כל כלי,
ושנות המישחק של שחקני
כדורגל מוגבלות מאוד.
מכה קשה ניחתה על ראשו של
קלדרון, כאשר התאחדות הכדו רגל
בארץ הוציאה הוראה כי רק
מי שסיים את שירותו בצה״ל ראוי
ללבוש את מדי נבחרת־ישראל.
קיצור שירותו בחצי שנה היה ב עוכריו,
הוא נאלץ לפרוש מה נבחרת
בעודו בשיא כושרו. הוא
המשיך אמנם לשחק כדורגל בה־פועל
רמת־גן, אך לא היה זה ב רמה
לה הורגל. גם רווחיו ירדו
בהתאם, והוא גיסה את מזלו בפ תיחת
עסק ברמת־גן. העירייה עז רה
לו לפתוח מיסעדה, שאותה ני הל
יחד עם שותפים. אולם המיס־עדה
נכשלה ונסגרה, קלדרון המ שיך
להתגורר עם מישפחתו בדי רה
שכורה, ולא ראה כל עתיד
במדינת־ישראל.
באותה תקופה היה מבקר על־פי
בקשת עיריית רמת־גן וגבעתיים
בבתי־ספר בעיר. הוא היה מרצה
על כדורגל ומשיב לשאלות התל מידים
ואלה העריצו אותו בלי

את הכותרות בארץ כבש שוב
בשנת , 1981 כאשר התברר כי הוא
חשוד בעיסקת סמים גדולה עם
ניסים לביא. עוד אחת מתעלומות
המישפט היא ההיכרות בין הש ניים.
בעוד שקלדרון היה בראשית
שנות השבעים אליל הנוער בכדור גל,
היה לביא גיבור מסוג אחר.
הוא התפרסם בשוד הבנק ברא־שון־לציון,
אחד הנועזים והמס עירים
ביותר שקרו אז במדינה.
ובעוד קלדרון מייצג את המדינה
במישחקים בינלאומיים ומביא לה
כבוד, נידון לביא ל־ 18 שנות מא סר
על חלקו בשוד הגדול וריצה
אותו בכלא.
אחרי ריצוי שני שלישים מעונ שו,
שוחרר לביא לפני כשנה וח צי
ממאסרו כאסיר ברשיון. כל
עבירה או הפרת תנאי הרשיון
עלולות היו להחזירו לכלא לחמש
שנים נוספות. עם שיחתרו נסע
לביא לפריס, ובתחילת חודש אוק טובר
בשנה שעברה עבר להתגורר
בחדר במלון לת־קלרי בפא ריס
יחד עם רוני קלדרון, שבא
מארצות־הברית.
אפשר אולי להבין את לביא,

היה לו הבל -אבל הוא
גרם קוקאין. המניע שלו היה ברור,
הוא היה זקוק בדחיפות להרבה
כסף, כדי להציל את עסקיו.
רוני קלדרון, בשנות השלושים
הראשונות לחייו, נשוי לאשה נאה
ואב לשתי בנות, היה לפני כעשר
שנים כוכב הכדורגל המוכשר ב־
׳יותר במדינת־ישראל. בגיל 19
שיחק קלדרון גם בנבחרת הנוער
וגם בנבחרת הבוגדת של ישראל.
הוא הבקיע שערים במישחקים
בינלאומיים והביא הרבה כבוד למ דינה.
לפני כחמש שנים היגר עם

מתנהל מישפט רגיל בעניינו, ית כן
שהוא היה עולה על דוכן־הע־דים
ונחקר ומניעיו היו מתגלים.
אך קלדרון הודה באשמה, וסניגורו,
צבי לידסקי, לא העלה אותו על
דוכן־העדים, ולכן תישאר כנראה
סיבת המעשה מיסתורית ובלתי-
ידועה.
לפני תחילת המישפט ישב שחקן
הכדורגל במיסדרון בית־המישפט
מוקף חברים מן העבר. ישבו לידו
השחקן הוותיק והמהולל מרדכי
(״מופלה׳׳) שפיגלר, יהושע פייגג־

כאשך היה בשיאו,
ך111111 —| 1 בנזישחקיס ניצח

בינלאומיים ושמו נישא בהערצה בפיהם של אוהדי־

המוות הלבן בישראל
ד׳׳ר בצלאל בלוך ועוזרו, ד״ר גבריאל תדג׳ר,
מסרו לבית־המישפט חוות־דעת על סכנות ההי־רואין,
על השפעתו הגופנית והנפשית, ועל מיס־פר
מיקרי המוות בישראל מהירואין. בחוות־דעת
זו מציינים המומחים:

פעילותו של ההירואין גדולה פי חמישה מזו
של המורפין, שהוא מאותה מישפחה. בעוד של מורפין
מתמכרים אחרי 30 זריקות בממוצע, הרי
ההתמכרות להירואין באה אחרי שבע זריקות
בלבד, וגם זה תלוי בכמות ובצורת הקבלה של
הסם, במיקרים רבים יכולה ההתמכרות להירואין
להיות הרבה יותר מהירה.
ההירואין משפיע על הגוף ביצירת הרגשות
בלתי־נעימות, רעב, עייפות, מצב־רוח דכאוני,
הנוטה להפוך באופן פיתאומי לעילזון (אופורייה).
לפעמים גורם הסם חזיונות תעתועים והזיות.
מכיוון שההגעה לעילזון על־ידי שימוש בהירר
אין היא מהירה וכמעט בטוחה, גדולה ביותר
סכנת ההתמכרות אליו.

אחרי ההתמכרות גוברת הדרישה בדם למנות
מוגברות •של הסם והגוף מגיב בחוסר־שינה,
עצירות, רזון, חולשה, אין־אונות, קלקול עיניים,
מורסות על הגוף והפרעות במערכת־העצ־בים.
בגיו־יורק
מתו מהרואין אלף איש בשנת . 1969
בישראל עד שנת 1974 לא נרשם אף מיקרה אחד
של מוות מהרואין. בשנת 1975 היו שני מיקרים
של מוות לבן, בשנת 1979 היו כבר 14 מיקרים
כאלה, ובשנת 1980 היו 23 מיקרי מוות מהירואין.
(הנתונים על־פי סטטיסטיקה של המכון לרפואה
מישפטית באבו־כביר).
אהת הסכנות הגדולות נשקפת, באופן פר-
דיכסאלי, דווקא למנסים להיגמל מהסם. מכורים
להידואין העוברים תקופת גמילה וחוזרים אחר־כך
לשימוש בסם, עלולים למות מייד מהמנה
שלקחו, אשר משפיעה בצורה חזקה מאוד על
גוף שנגמל מהירואין לזמן מה.
כמות קטלנית לאדם שאינו משתמש בסם
היא 0.06 גרם ( 60 מיליגרם).

הכדורגל במדינה. החיוך מש מאז מעל פניהם של
קלדרון ואשתו, יעל. העונש המצפה לו הוא מאסר
בפועל. השינוי ניכר בכדורגלן הצעיר גם באופן פיזי.

גבול .״ביקור של קלדרון היה
מסעיר יותר מאשר ביקור של שר
בממשלה״ ,העיד מי שהיה מזכיר
עיריית גבעתיים. הצלחותיו הגדו לות
בחינוך נוער גרמו לעירייה
לתכנן הקמת בית־ספד לכדורגל
בעיר.
אולם בשנת , 1977 אחרי התלב טויות
רבות, עזב קלדרון את ה ארץ
וירד לארצות־הברית. מיש-
פחתו עוסקת שם במיסחר בנע ליים,
ולדברי אחד העדים, יש ל־מישפחה
14 חנויות נעליים.
מא־תה.תקופה איבדו חבריו ה ישראליים
קשר איתו. מפעם ל פעם,
כאשר הזדמן מי מהם לאר־צורדהברית,
היה שותה איתו כוס
קפה ומעלה זיכרונות. ובשנת
1978 היה נסיון של מזכיר עיריית
גבעתיים להחזיר את קלדרון ל ישראל,
אך זה היה כבר מאוחר
מדי. קלדרון ענה כי היה רוצה
לחזור, אך הוא כבר נכנס לעיסקי
המישפחה וביסס את חייו באר-
צות־הברית.

שרצה להחזיר לעצמו במהירות את
מעמדו בראשות העולם התחתון
בישראל ולמלא את כיסיו בכסף,
כפיצוי על השנים הרבות שישב
בכלא. ולכן כאשר תיכנן הוא קניית
כמות הגונה של הרואיין בתורכיה
והברחתו לפאריס לשם עשיית רווחים.
מהירים, לא היה בכך משום
פלא. לביא היה מעורה בעולם ה־עברייני
מנעוריו, והיו לו הרבה
קשרים גם כאשר יצא מבית־הסו־הר.
מיצעד כוכביס

עומת זאת עסק קלדרון ב/היותו
בישראל אך ורק בס פורט.
בשחר־נעוריו הוא לא הכיר
עבריינים ולא היה לו עניין בדבר
חוץ מכדורגל. יתכן כי בארצות־הברית
הכיר חברים חדשים, שד.כ־ניסו
אותו בסוד העסקים המהירים
והכסף הקל. איש־הקשר שלו לער

לם זה היה כנראה ג׳ורג׳ דופילד,
אזרח אמריקאי, שהעביר בסופו
של דבר את ההרואין מפאריס ליש־ראל.
בתחילת
נובמבר 1981 טילפן

נסע לתורכיה ישראלי אחר בשם
מרדכי חלוואני. לביא קנה בכספו
של קלדרון קילוגרם וחצי הירד
אין. וחלווואני קנה עבור עצמו
כמו זהה נוספת.

ראלית בשם מיכל עז ת׳ שהתגוררה
בפאריס.
למחרת, כאשר התברר כי איכות
הסם אינה מאפשרת את מכירתו
בשוקי אירופה, הציע לביא למ
המאמן
שוויי*

ישראל לנוער
\4 ! 1יי 111 אותו אגרסיבי, אבל שיבח אותו ט

קלדרון -השמע

היה צנום 1׳
חיוור. הוא
חייך בבושת־פנים כאשר חבריו סיפרו בשיבחו והזכירו

את הצלחותיו בעבר. כולם אהבו אותו, ואיש לא נתן
הסבר לשינוי שחל בכדורגלן המוצלח שהחל לסחור
בהירואין. אבל כולם זכרו לו חסד־נעורים ובאו להעיד.
•כור את הסחורה היקרה בישראל
וקלדרון הסכים. לביא הזר ליש ראל,
כדי לוודא את סדרי הבטי חות
בנמל־התעופה בארץ. והודיע
על כך בטלפון לקלדרון.
את ההירואין הטמינו בדפנות
מיזוודה ומסרו אותה לדופילד, אשר
יצא לישראל עם המיזוודה.
ב־ 24 בנובמבר הגיע דופליד ל ישראל
ונתפס עם מיזוודת הסמים.
מה קרה מאז, כיצד התגלגלו ה עניינים,
מי הועמד לדין יחד עם
לביא, מה היה גורלו של דופילד
— כל אלה נשארו תעלומות, ה נשמרות
כסודות כמוסים. כדי למ נוע
פגיעה בחיי אדם, אסר השופט
אברהם מלול כל פירסום מתיק ה־

מישפט של ניסים לביא. אפילו
כתב־האישום נגדו נותר חסוי.
מאחר שקלדרון נשאר אזרח יש ראלי,
ביקשה מדינת־ישראל את
הסגרתו מארצות־הברית, ולפני
חודשים אחדים הוסגר. מנמל־ה־תעופה
בן־גוריון ליווה הסניגור
צבי לידסקי את הכדורגלן. אולם
מיד באחת מהחקירות הראשונות
במישטרה נש 1ר קלדרון, אמר כי
הוא מצטער על כל העניין, והודה
באשמה.
השבוע בבית־המישפט היתה מ לאכתה
של התובעת רחל גולד־שמיט
קלה מאוד. הנאשם, רזה
וחיוור, קם על רגליו והודה בכל
ההאשמות לפני השופט אריה אבך
ארי. הוא לא מסר אפילו מילת
הסבר אחת מדוע עשה את אשר
עשה, ומה היו המניעים להסתבכותו.
לשם
הקלת העונש העלה הס ניגור
מיצעד מרשים של כוכבי
העבר בכדורגל הישראלי. שפיג־לר,
פייגנבוים ושווייצר סיפרו כל
אחד בתורו את שבחיו של קלדרון
ככדורגלן. לאיש מהם לא היה מו שג
כיצד הגיע איש הספורט לפ שע.
קלדרון עצמו ישב על ספסל־הנאשמים,
כשעל פניו חיוך נבוך.
הסניגור ניסה להוכיח לשופט כי
חלקו של קלדרון בפרשת ההברחה
היה קטן, וכי יש להשוות את עונ שו
לזה של לביא, שהוא היה בע צם
העבריין העיקרי, עידון לחמש
שנות מאסר בלבד. אך התובעת
התנגדה לכך בתוקף, והסבירה כי
כיוון שהמישפט של לביא היה
חסוי, אין כל אפשרות להביא חל קים
ממנו לפני בית־המישפט ה נוכחי.
אם רוצה הסניגור לגלות
את הקלפים, עליו לבטל את צו
האיסור הקיים. העונש ייגזר על
קלדרון בתחילת החודש, כאשר
יתברר אם יוסר האיפול מעל מיש־פטו
של לביא. אילנה אדץ 1

שיבח את
קלדרון ככדורגלן,
הזכיר את הצלחותיו בעבר.
הם שיחקו יחדיו בנבחרת.

עופיגלר

׳ד בבו לה

לשוטר, כאשר מסביבו עומדים כוכבי־העבר
של הכדורגל, מאמנים ועיתונאי־ספורט. אי־אפשר
היה שלא לחשוב מה שונה היה גורלו לולא עזב את הארץ.

קלדרון לארצות־הברית, והזעיק מ שם
את דופילד לפאריס. הוא קנה
עבורו את כרטיס־הטיסה. אז נתן
קלדרון ללביא סכום של 23 וחצי
אלף דולר למימון קניית הסמים,
ולביא נסע עם הכסף לתורכיה.
קלדרון נשאר בפאריס. עם לביא

השניים חששו להוציא את הסם
בעצמם מתורכיה לצרפת. ולשם כך
נשלחו אליהם שני ישראלים נו ספים,
ששימשו כבלדרים. ב־12
בנובמפר הגיע ההרואין לחדרו של
קלדרון במלון בפאריס. והוא הע ביר
את הסם מיד לדירתה של יש־

יפייגונבו ים

שנים רבות, והס נהגו לישון באותו
חדר. מימין: חדורה ׳מרגלית, ש באה
מאמריקה לשמור על קלדרון.

קולנוע
סרטים
? 1ד 1ע עובודז וו>ו11 וג
יש סרטים גדולים — חשובים, עמוקים,
סרטים שמעוררים התפעלות וקובעים אבן־
דרך בתולדות האמנות השביעית. מבקרי
קולנוע קדים לפניהם קידות עמוקות, מנית-

כימאי מאזורסקי כעבודה
השראה מפרוספרו
חים אותם לאורך ולרוחב, מסבירים את
מקורותיהם ותוהים על שרשיהם ובסופו.
של דבר, מתבטלים לפניהם במו שסטודנט

קאסאכטס, סאראנדון דריינגודד

ריינגולד קאסאכטם דרולאנדס

לברוח ליוון

לחזור לנידיורק
מושרש בבל מרכיביו בתוך התקופה שלנו
— יראה את סערה אחרת.
לסלוח ולשכוח. למי שאינו זוכר,
הסערה של שיקספיר מספרת על פרוספרו,
דוכס מילאנו, שכיסאו נגזל ממנו על־ידי
אחיו, ואשר מצא מיפלט על אי בודד, יחד
עם בתו, מיראנדה. כדי להשתלט על האי,
הוא הביס, בעזרת קסמיו, את המכשפה
ששלטה בו, והפך את בנה, הפרימיטיב,
המגושם והבהמי, קאליבן, למשרתו. יום
אחד, בעזרת רוח שובבה בשם אריאל,
הוא מגלה שהאח הנבל ומישפחתו, יחד
עם דוכס נאפולי, מפליגים בספינה ליד
האי. בעזרת קסמיו הוא שולח רוח סערה
עזה המטלטלת את הספינה, המקיאה את
תוכנה — אצילים ומלחים מחוסרי הכרה
— אל חופי האי. כך מתכונן פרוספרו
להתחיל בנקמתו הצודקת, אולם הנסיבות
והגאוניות של שקספיר מובילים אותו ל הכרה
בחוסר הטעם שבנקמה, ובצורך לס לוח
ולשכוח.

מתחיל מתבטל לפני פרופסור באוניברסיטה.
סערה אינו סרט כזה.
יש סרטים אחדים, אולי פחות חשובים,
עמוקים ומושלמים, סרטים שלפי אמות*
המידה הקלאסיות מספקים פחות, סרטים
שביקורת מסויימת עשויה לעקם אפה בע דינות
איסטניסית על שאינם מחוכמים די
הצורך, ואף־על-פי־כן, הם מסבים הנאה,
ומקנים לצופה תחושה של התעלות ותע נוג,
שניתן למצוא אותה רק לעתים־רחוקות
בסרטים מן הסוג הראשון. סערה שייך ל קטגוריה
הזאת.
ברור, שכל המנסה להשוות את סירטו
החדש של פול מאזורסקי (אשה לא נשואה)
למחזר. של שקספיר, באותו שם, ששימש
לו השראה, יקבע עד מהרה לשקספיר
מה לדאוג — הוא עדיין אחד ויחיד במינו.
אולם מי שישכיל להבין כי מאזורסקי לא
שאף להגיש גירסה מודרנית לקומדיה הקלאסית׳
אלא השתמש במוטיבים מתוכה,
כדי לבנות סביבם סרט אישי מאוד, ו

שמשך אותי למחזה,״ מספר מאזי־רסקי
,״היו שביבי הרעיונות שנקלטו בי
ומצאו תהודה במצבי שלי. רעיונות כ פו:
אב ובת המתבודדים באי מרוחק ! השימוש
בקסם והצורך במחילה: או להבדיל, הדמות
הציורית מאוד של קאליבאן, שיכול
היה להיות נסיך האי, לולא בא קוסם חזק
מאמו, והפך אותו למשרת.״
סערה פרטית. מאזורסקי החל להש תעשע
עם הרעיון עוד לפני עשר שנים,

אזר׳ ס־ ב עו :

הרוו אד השחקן למרות שזהו סירטו העלילתי הארוך ה ראשון-לקולנוע,
אורי ברבש הוא בבר
בימאי בעל מוניטין. אחרי סרטי טלוויזיה
כמו חתום לכל החיים או גבי בריקר, גילה
כל עם ישראל שמדובר ביוצר כישרוני,
שמודע במיוחד לבעיות חברתיות ועוסק
בהן לעומק, בלי פשרות.
צורת העבודה שלו עשתה רושם עז. מצד
אחד, משום שהוא ביסס את התסריטים,
שכתב יחד עם ערן פרייס, על סיפורי אמת,
שאותם חקר היטב כדי לרקום מהם דמו יות
אמיתיות. ומצד שני, על־ידי עבודה
יסודית עם שחקנים, שהפכו בהדרכתו לה יות
שותפים ביצירה, עד כדי כך, שנידמה
היה מול המצלמות, שאין הם מדקלמים
טכסט שנכתב מראש, אלא מניחים לרח שי
ליבם לפרוץ החוצה, בכל עחם.
טיבעי הדבר שסירסו הראשון לקולנוע,
אות קין, מעורר סקרנות וציפיות רבות,
מה עוד שברבש השתמש באותם שחקנים
שעבדו עימו בטלוויזיה — ארנון צדוק,
עופרה ויינגרטן, דליק וולוניץ. אשר ל נושא
— סירטי הטלוויזיה שלו יכלו לשאת
את אותו השם, כי מה זה, למשל, עבר
בכלא, אם לא אות קין?
עם אורי ברבש. בטרם הצגת־הבכורה של
סירטו החדש, שוחחה עורכת המדור, עדנה
פיינרו:

• שם הסרט ככל שלבי כתיבת
תסריטך היה ״פרופיל 24״.
מדוע שינית את השם ל״אדת

קיז״ •

זה היה התנאי של שילטונות צה״ל ל הגשת
הסיוע.

• מהו אם כן הנושא ן מחלו;־
נפש? אדם הנרדף על־ידי החכרה
כשל עכרו ן מאכק של אדם כאות־קץ
שהוטבע כז־ן־

ראול ;׳וליה ומולי ריינגולד
מקאליבן לקאליבאנוס

כרבש מדריד את ארנץ צדוק כ״אות קין״
לתעד ההתנהגות
אינו מעניין באופן פולקלוריסטי. כל האור לא,
אין זה סיפור על מחלת־נפש, לא
גזמה של הקולנוע, התפעלות מסיגנונות
מההיבט הרפואי, הקליני או המיסתורי.
הסרט נפתח ברגע שהגיבור יוצא מבית. -ומטכניקה, שימוש מופרז באור ובמוסיקה
החולים.
אינם מדביקים אותי.
זה מכתיב עשייה מסוימת. זהו קולנוע
זהו סיפור המאבק הקיומי של גבר עם
שבו המצלמה צריכה לתעד את העבודה
בעיות נפשיות; גבר חזק, נאה, כריזמאתי;
של השחקנים. לכן חשוב לי לעבוד עם
מאצ׳ו ישראלי טיפוסי, שאינו מסוגל להו אנשים
שיש לי עימם שפה משותפת, וב דות
בכישלון; גבר החי בשקר עם עצמו
הרבה מובנים עובר עלינו תהליך משו ועם
החברה, כשהחוזק החיצוני שלו הוא
תף. זה לא סרט של בימאי, כי אם עבו הסוואה
לדימוי עצמי חלש.
• אתה ידוע ככימאי־תעזדה,
דת צוות. זו עבודה יותר קשה, כי שח העדרך
תחקירי־אמת. אילו תחקיקנים
הם תובעניים, אבל זהו הקולנוע
רים ערכת הפעם ן
המעניין אותי.
כשאנו מגיעים ליום צילום יש לנו ידי נועצתי
בפרופסור דווידסון משלוותה,
עה כמעט ברורה מה אנו עומדים לעשות.
והתבססנו על התיאוריה של רוברט לנג,
אין אילתורים. זוהי עבודה דתית ממש.
המייצגת את השקפת העולם האנטי־פסי-
צילמנו את הסרט כולו ב־ 25 ימי צילום,
כיאטרית, השופטת אדם רק על בסים קיו כשבכל
יום עבדנו בין 10ל 12-שעות.
מי. זוהי פסיכיאטריה הגולשת לתחומי ה סוציולוגיה
והפוליטיקה.
יש כמה ריגעי־מפתח, שלמענם אני שו •
אחד הדכרים המאפיינים
מר נתונים נוספים, שאני נותן לשחקן
את עכדדתך הוא שיתוף השחקאחד
והאחר אינו יודע אותם, ואז עלינו
נים, החל כשלב מוקדם כיותר של
להגיב לנתונים שכבר קיימים אצלו. הייתי
העבודה• האין ז ה מכביד על ה רוצה
לעשות פעם סרט רק עם הנתונים ה החלטות

מפתיעים, אבל זה היה דורש אינסוף ימי
צילום. כי זהו סיכון עצום. ואיני יכול ל אני
הייב להתוודות: זוהי בדיוק העבו הרשות
לעצמי עדיין את הלוקסוס הזה.
דה המעניינת אותי ביותר. אותי הקולנוע

אבל משום־מה לא הצליח לקדם אותו די
הצורך. באותם הימים היה הוא עצמו מלא
פיקפוקים לגבי הקאריירה שלו, לא ידע אם
עליו להמשיך במירוץ העכברים הקשור ל עבודתו
של בימאי קולנוע או לסגת מן
העולם, כמו פרוספרו. הוא ראה במחזה
משהו הנוגע לו אישית, ומשום כך התקשה
להסתדר עם הרקע ההיסטורי וכנראה גם
עם השפה של שקספיר, שאינה עוד השפה
המדוברת היום, בוודאי שלא באמריקה.
רק כאשר החליט סופית שאינו רוצה
להיות צמוד בשום אופן למחזה, אלא
לצאת לקראת סערה פרטית משלו, ברוח
שקספיר, אבל לא לפי שקספיר, החל ה תסריט
לקרום עור וגידים. הוא כתב אותו
פעם, ועוד פעם ועוד פעם, צירף לעבודה
תסריטאי נוסף, ליאום קאפטאנוס, וככל
שהתקדמו בתסריט שלהם, התרחקו מן המ קור
של שקספיר. גם הסיגנון, שבו צריך
הסרט להיעשות, הצטייר ׳להם בצורה ברר
רה יותר• בשלבים מסוימים הרהר מאזור־סקי
באפשרות של פארסה מטורפת בנוסח
האחים מארקס, או בסרט סוריאליסטי עם
גיסים ונפלאות, כיאה לסרט על קוסם. ר
היתה תקופה שבה חשב כי השחקן המת אים
ביותר לתפקיד קאליבן אינו אלא פיק
ג׳אגר, הסולן של האבנים המתגלגלות.
;יל המעבר. בסופו של דבר, הסתבר
לו, שהסרט שהוא רוצה לעשות הוא סרט
על ״אדם שחי עם בתו, על אי בודד,
אכול תיסכולים על דברים שעוללו לו

אחרים בעבר, כועס וזועם ונוטר איבה
על עבר זה, אדם שמוכן להשתמש בכל
עצת הקסמים שבידו כדי לנקום, אבל
בסופו של דבר מניח לכישוף ומחליט
לסלוח.״
קאפטאנום, שותפו לתסריט, מגדיר זאת
בצורה פשוטה יותר: סרט על מאזורסקי
עצמו, על יחסיו עם שתי בנותיו, על מש ברי
גיל המעבר אצל הגבר האמריקאי
המצליח.
מה שיצא מן המאמצים המשותפים של
השניים, הוא סיפור על אדריכל מצליח

סוזן סאראגדדן כתפקיד אררגה
הרוח הטובה

הדי ונונדלסון
חתן ומלוה
קומדיה ס כ סי ת בליל קיץ
(שחף, תל־אביב, ארצות־הברית)
— לגבי קומיקאי, שלשונו היתה
מאז ומתמיד הנשק החזק ביותר שלו, מגלה וודי אלן
בסירטו החדש חוש חזותי בלתי־רגיל. אמנם, בכל סרטיו
היתה הקפדה גדולה על התמונה, אבל הפעם ההקפדה
היא גדולה כל־כך, עד שהיא מעמידה בצל את כל היתר.
הצלם גורדון ויליט, בעזרת המוסיקה של מנדלסון, פשוט
גונב את ההצגה. הוא עושה זאת באותם קיטעי־מעבר של
צילומי״נוף וטבע מרהיבים, המלווים בצלילים מרהיבים
לא פחות, והמפרידים בין קטעי הדיאלוג הארוכים. קטעים
אלה עשויים כאילו היו הפסקות שבין מערכה ומערכה
בתיאטרון.
זהו מיפגש של שש דמויות בבית כפרי מקסים, המצוי
בלב יער, ליד פלג מים קטן, עם ציפורים מתרוננות, ערסלים
בחצר וכל שאר המרכיבים הדרושים ליצירת אווירה רומנטית
אידילית. השיחה, נין הרגע הראשון ועד לאחרון, היא
מעין נושא ווריאציות, כמו ביצירה מוסיקלית. הנושא הוא
חיים משותפים בין גבר ואשה, וששת הדמויות מספקות
— כל אחת בפני עצמה, במישחקי זוגות עם השאר, ובשיחה
כללית( .בדיוק כמו בששיה קאמרית במוסיקה) — את
האילתורים השונים שממציא אלן.
אם בסרטיו הראשונים נדמה היה שאביר זה של החרדה
המצחיקה מוותר על מיבנה דרמאתי כוללני, משום שהוא
עסוק מדי בהפגזת בדיחות נפרדות. עתה נראה שהוא עבר
את הגשר אל הצד השני. הוא עסוק כל״כן במיבנה הכולל
של הסרט, בשילוב הקולות השונים במוסיקה הדרמאתית
שלו, עד אשר ניטל, במידה רבה, אותו העוקץ המטריד

הדעת הנאד, גדולה יותר מאשר להצטרף
אל האנשים שעל המסך לבמה ימי חופשה.
האחראי, בראש וראשונה, ליצירת אווי רה
חמה ונעימה כל־כך הוא מעל לכל
ספק הבימאי מאזורסקי .״עבודה עימו היא
חשובה ולא חשובה גם יחד,״ אומר עליו

שנתן תמיד לבדיחותיו מימד נוסף, ושאילץ את הצופה
להרהר בהם פעם נוספת אחרי שיצא מבית״חקולנוע.
השיחות הן כמובן פיקחיות, מבדרות, הומוריסטיות,
אבל משום־מה חסרות את המקוריות וההפתעה שהיו
לאלן בעבר. על כך צריך להוסיף את הערצתו המוגזמת
לתרבות האירופית, שלה הוא ממשיך לקוד קידות מרגיזות
במקצת. אי״אפשר שלא להיענות להזמנה השקופה ולהשוות
את הסרט עם חיוכי ליל קיץ של ברגמן, השוואה שאינה
לטובת אלן.
ששת השחקנים כאן ראויים לשבח, כל אחד בפני עצמו,
אבל בסך הכל, אין להניח שהצופה ימצא הרבח לקחת
עמו הביתה מהסרט הזח.

קאליכאנום את כל העסיסיות של איש
העולם השלישי, המגלה עד מהרה כי ה-
״בוס״ מוכן להיעזר בעבודתו, מוכן לדבר
על שוויון, אבל אוסר עליו את בתו.
התפקיד של ג׳וליה הוא אולי המפתה
ביותר בסרט, כשהוא נע בין פרימיטיביות

מאוד בניו־יורק, המגיע לשלב שבו חיי
הנישואין הופכים כבר לשיגרה, ומבחינה
מיקצועית אין לו עוד פיסגות לטפס עלי הן.
הוא מתחיל להרהר אם לא החמיץ את
ההזדמנויות הנפלאות והקוסמות ביותר,
שעה שכיות עצמו למטרה אחת י בלבד,
שאותה השיג משכבר. הספק המכרסם בו
מטיל כמובן צל כבד על חיי־הנישואין שלו,
למרות שהוא אוהב את אשתו.

חמת העולם השנייה, מלווה את האפילוג
של הסרט, כעין סיכום של הסיפור כולו.
צופה מבוגר יותר, שביקר באחת ההק רנות
המוקדמות לסרט, יצא כשחיוך גדול
שפוך על פניו :״הנה סרט על אנשים
מודרניים, החיים היום, ואין בו אפילו
אקדח אחד, לא נשמעת יריד. לרפואה ובכל
זאת הוא מעניין בכל רגע.״
אכן, יש ללא ספק סרטים מזעזעים יותר,
רלוואנטיים יותר, חשובים יותר לתקופתנו
מן הסרט הזה, אבל קשה להיזכר בהרבה
סרטים שנעשו בתקופה האחרונה, שמהם
אפשר לצאת פשוט בהרגשה טובה מן

במוקדם או במאוחר, כאשר מנסה האשה
לחזור לעמדה עצמאית משלה, מתגל גלים
העניינים כך, שהיא מוצאת נחמה
והבנה דווקא בזרועות הלקוח העיקרי של
הבעל. זה מגלה את הפרשה במיקרה, מו דיע
שהוא עוזב את הבית. בתו, באמצע
שנות העשרה, רוגזת על האם ששברה את
מוסכמת־החיים המשותפים, מצטרפת אליו
במסע כאילו לחיפוש מקורותיו, באי יווני
מבודד בים האגאי. שם הוא מוצא את
התושב היחיד במקום, אחד קאליבאנום,
שחולם על התיירים אשר ישטפו פעם את
האי ויביאו עימם מכשירי טלוויזיה ד
קוקה קולה. בינתיים הוא עובד אצל האדון
מנידיורק וחושק בהסתר בבתו הצעירה.
באי מוצא האדריכל גם את ארתה, אמ ריקאית
צעירה, שהיתר נשואה בין היתר
גם לישראלי וחיה בישראל, והממשי כה
לחפש את עצמה ברחב העולם. היא מצ טרפת
למסע אל האי הבודד, ומשמשת
מעין רוח טובה המשרה מקיסמה על הגבר
המתוסכל בבדידותו.
כמובן שבסופו של דבר, כל הדמויות
שחלפו בסרט, מנידיורק ומאסלנטיק־סיטי,
מאתונה ומהאי׳ נפגשות בסופו של דבר,
אחרי סערה שגורפת את כולם לחוף.
מוסר־ההשכל של מאזורסקי, במיקרה זה
זהה למסקנה של שקספיר.
מירשם חדווה. המעלה העיקרית בסרט
הזה — שיהיו בוודאי כאלה שיטענו
כי הוא ארוך מדי, ואולי איטי מדי —
הוא דווקא בקסם שהוא משרה על הצופה.
הדמויות המופיעות על המסד הן אמי תיות
ואנושיות כל־כד, עד שהשהייה ב חברתם
היא פשוט מאוד נעימה, גם כש קשה
להם, גם כאשר יש להם בעיות או
כשהם מתקוממים. לא כל שכן, כאשר
יורדים עליהם רגעי אידיליה. הנופים שב תוכם
הם פועלים מקסימים ביופיים, ו לפחות
בזמן הצפיה קשה להעלות על
העולם הזה 2356

ג׳ודיה כתפקיד קאליכאנדס עם העז כיאטדיצ׳ה
אהבה ל סוני ט ריני ט רון

ג׳ון קאסאבטס, בימאי מהולל בזכות עצמו,
המגלם כאן את תפקיד האדריכל. ואכן,
זו אולי ההגדרה הקולעת ביותר. נדמה
כאילו הסרט נעשה ברצינות, אבל לא
לגמרי ברצינות, כאילו העבודה נעשתה
מתוך חדווה, והתוצאה מקרינה תחושה זו
אל הצופים.
בחירת השחקנים היא מלאכת מחשבת
בפני עצמה. את תפקיד רעייתו של קאם־
אבטס בסרט מגלמת רעייתו בחיים, ג׳ינה
רולנדס. האשה הצעירה, החיננית והתועה,
המחפשת את עצמה ומוכנה לתת את עצמה
בלי הגבלות, היא סוזאן סאראנדון, שיו צרת
דמות עוד יותר מרתקת וסימפאטית
מאשר באטלנטיק סיטי. ויטוריו גאסמן
כאילו משחק את עצמו כשהוא מגלם את
דמותו של גבר בשנות השישים, תוקפני
ושתלטן, הרוצה לסחוט את הנאות־החיים
עד הטיפה האחרונה. ראול ג׳וליה, שחקו-
בימה בסימן עליה, מעניק לדמות של

ציורית, חמדנות ערמומית וצביעות מת חסדת.

סקז מן. מעניין שבין מסקנותיו של
הסרט, כמה שהן מודרניות בהחלט. למשל :
גם אם אי בודד — רחוק מן הטלוויזיה
ומהפירסומות האוויליות שלה — נראה
כמו גרעה, מקום שקט, שלו ובטוח
מחוץ למילחמת הקיום המערבית, הרי ב סופו
של דבר אין זה יכול להיות אלא
פסק זמן, מקום שבו אדם נושם עמוקות
לפני שהוא חוזר אל התחרות.
ואכן שני שירי אהבה יש בסרט, ושניהם
מוקדשים לעיר נידיורק, שמעולם לא נר אתה
מקסימה יותר. הראשון הוא זה ה מושמע
על־ידי ליזד, מינלי בסרט ניו־יורק
ניו־יורק. על רקע שיר זד כאילו מצא האי
כולו במחול, כולל עדר העיזים השובבות של
קאליבאנוס, המנתרות. באמיר בבלט מופלא
לפי קצב המוסיקה השני, עדיף מאנהאמן,
אחד הפיזמונים הקלאסיים של לפני מיל־

:אסמן וקאסאכטס

האדריכל והלקוח

האולם. היום, ולא רק היום, זהו הישג
נכבד ביותר.

תדריך
׳תל־אכיב: ג׳ורג׳יה, רגטיים, נעדר,
האדומים, שיר אשיר בגשם.
ירושלים ז חמסין, עוברת־אורח בסן־
סוסי, גליפולי, האגם המוזהב.

חיפה

ז ג׳ורג׳יה.

התבדה התביישו ודח 1ו שטרות דחז״ת
רקדנית־ הבטן * למה הפסיק שלמה ארצי להופיע?

סוף הדרך
כולם ראו את שלמה ארצי מתרגש
על הבימה בצוותא, אבל לדעתי, הכוכב
האמיתי במסיבה הגדולה שנערכה לסיום
500 הופעותיו של ארצי בתכניתו דרכים,
היה דווקא האיש שעמד מאחורי הזמר
וליווה אותו בעזרת גיטרת־הבם. שמו הצ׳י
שטרן, והוא מלחה את ארצי מתחילת
דרכו בלהקת תפוח ועד היום.
כולם סיפרו, ששלמה ארצי הפסיק את
המופע שלו בגלל עייפותו — יכול להיות.
אבל לדעתי, הסיבה האמיתית להפסקת ה מופע
היתד, מינויו של הצ׳י שטח כמנכ״ל
חברת הד ארצי, כשהוא בן 3ג בלבד.
,האמת היא, שהייתי חייב להפסיק עם ה
הופעות.
אני פשוט עייף,״ גילה לי הצ׳י.
״תארי לעצמך: להסתובב בהופעות כל לילה,
לחזור בבוקר ובשעה 8כבר להיות בעבודה
כמנכ״ל חברת תקליטים, זה מוגזם, לאן״
במסיבה שהתקיימה אחרי ההופעה פגש תי
את המנכ״ל הקודם של החברה, זאב
לוין, ושאלתי אותו לפשר מינויו של הצ׳י
כמגכ״ל במקומו. הוא ענה :״תקליטים היום
זה עסק לאוזניים צעירות. מה להפיק, מה
ליצור ומה להקליט חייב להחליט בחור
צעיר, שמבין את אוזנם של הקונים הצעירים.
לכן בחרנו בהצ׳י. אני הכשרתי אותו לתפ קיד
במשך שנתיים.״ זאב לוין לא פרש
מהחברה. הוא נשאר כיושב־ראש מועצת

תעל ים אכי ל

הזמר שלמה ארצי ניצב ליד עוגת־קרס ענקית, העשויה
בצורת פטיפון ותקליט. העוגה הזאת היתה הפתעת הערב,
וסימלה את זכייתו של ארצי בשני תקליטי־זהב. שלמה עצמו היה עסוק בשתיה.

נ ל חתאומים

שחקן התיאטרון הקאמרי, מודד תאומי, מוקף בבני־מישפחתו:
מימינו אשתו חווה, שהיא מורה במיקצועה,
משמאלו בתו הצעירה בת ה־ , 15 אמירות חעיינת בת ת־ , 19 אשר משרתת בצבא.

המנהלים, מתחלק עם עוזי נתנאל ב־ס/י׳סצ
ממניות החברה.
מעריב הוא בעל ס 50?/הנותרים, עובדה
המסבירה את נוכחותו של שמואל שניצר,
עורך הצהרון, במופע של ארצי.
לארצי עצמו היה קשה לדבר בערב זה.
בשל ההתרגשות. לפני הופעתו האחרונה
הוא הסתובב במיזנון האולם כשהוא צופה
בקהל הנכנסים להופעתו.
אפשר היד, להבין את ההתרגשות שאחזה
בו. לסיים 500 הצגות בדרכים־לא-דרכים,
במקומות נידחים ובאולמות מאולתרים זה
לא דבר של מה בכך. כשהתחיל שלמה ל שיר
לפני אולם מלא של מפיקי רדיו, אנשי
חברת־תקליטים, עיתונאים וסתם חברים
טובים, הבנתי בדיוק את סיבת הצלחתו
של ארצי. בליווי פשוט של גיטרה, ללא
יומרות, כשהוא מלווה על-ידי הצ׳י הנא מן
המנגן בגיטרה בם.
הוא שר בחום שירים פשוטים שהלחין
בעצמו.
האווירה באולם אינטימית, כולם שרים
ביחד.
במסיבה מפוארת במלון מנדרין, אחרי

ההופעה, אין זכר לאווירה הרגועה ששלטה
בצוותא. כאן הסיגנון הוא שונה לגמרי.
שלמה עצמו מסתובב כשהוא בגילופין, וכ שאני
מנסה לראיין אותו הוא משיב :״אני
לא מתראיין עכשיו אצל עיתונאים, אני
שיכור לגמרי. צלצלי אלי מחר ב־ 12ב לילה.״

אכלו
אותה
בסינית

אולסי פרי תוחב סכין
לפיו. הכדורסלן רוצה לפ 111111
תוח
חנות ספורט אחרי פרישתו בעוד
כשנתיים. פרי מעדיף את העיר רמת־גן.

נתהוו בה

לשחקנית התיאטרון
שיחקה בעבר לצידו
בהצגה יוסף וכותונת הפסים. היא תופיע גם
החדש של הבמאי יקי יושע, דדך ללא מוצא

תיקי דיין. תיקי
של שלמה ארצי
בקולנוע, בסירטו
בתפקיד יצאנית.

| ? ך|( 4| 1|1ך 7| 111 מפיקת תוכניות בקול ישראל,
#1י 1 1 * 1רחל הרמתי, מריסה כוסית
1 1 # 1 111
לחיים. רוחל׳ה היא חברתו של מיכה פרידמן, העובד ככתב
במחלקת־החדשות ישל קול ישראל. שניהם באו לחגוג עם ארצי.

לשחקני הכדורסל של קבוצת מכבי
תל־אביב יש זמן למסיבות. גם הפעם מצ או
להם סיבה למסיבה. פתיחת עונת ה כדורסל
היא סיבה מספיק טובה, לא ז
כדי לשמור על כושר, חייבים השחקנים
לאכול אכילה מבוקרת. אך במיסעדח
לוטוס שכחו השחקנים את הדיאטה וטרפו
כמויות אדירות של אוכל סיני, מכל הבא
ליד.
השחקן האמריקאי ג׳ק צימרמן הגיע למ סיבה
בגפו והפתיע את חבריו כשפתח פיו
והחל מדבר עברית. צימרמן סיפר, שהוא
לומד יום־יום במשך שש שעות לקרוא ־
ולכתוב עברית. באולפן יש לו מורה פר־

תפילה לבטן

גדי ורקשטל, המעריץ הנודע של קבוצת הכדורסל מכבי
תל־אביב, כורע לפני שיפולי־ביטנה של הרקדנית. גדי,
המפורסם בכינויו ״החצוצרה״ ,בגלל תקיעתו בחצוצרה בסישחקי־הקבוצה, הצטרף למחול.
טבורם חטטים
הקד,ל במועדון ישב דרוך כקפיץ,
עיני הכל היו מופנות לעבר הכניסה. עם
השמע הצלילים הראשונים של המוסיקה
המזרחית זינקה אל רחבת־הריקודים צעי רה
בבקיני קצרצר, שרשת עוטפת את ביט נה,
והחלה מנענעת את שרירי ביטנה.
הצעירים התל-אביבים היו המומים, אבל
לאט־לאט התחמם העסק. הרקדנית ניגשת
אל אחד הגברים הצעירים שמקיפים אותה,
עושה עיניים, ומנענעת את ביטנה.

לחברתו מאריאן, אחרי שורה של משברים.

החבר׳ה אינם נשארים אדישים לקסמיה
של הרקדנית. שטרות של מאות שקלים
נזרקים לעברה. הצעירים אינם יודעים בד יוק
היכן שמים את הכסף.

רקדנית־הבטן החיפאית בארי סימון, במלוא הדרה,
ן|1דן 1ך 1¥1ו ך *| יו | 1
בפוזה אופיינית לריקודי־בטן .״אלוהים חנן אותי

171 7י! •!1 •1 /
במתנה: גוף טוב ונישרון־ריקוד. אני בנויה לריקודי־בטן, אצלי זה בדם. זה מיקצוע
קשה ודורש אימון רב, שבו השליטה על השרירים באה מהמוח,״ העידה על עצמה,

גברתן אחד תוחב 100 שקלים לתוך חז ייתה,
וזהו אות לבאים. בזה אחר זה תו חבים
הגברים שטרות מרשרשים לתוך
חזייתה. צופים אחרים מדביקים אותם על
ביטנה של הרקדנית.

וו שו !/ן1

1וי/ן

/ 1-1ן ו_ 1י׳1

בחברת אשתו, שלי, תוחב
לפיו כמויות של אוכל סיני. הוא מבקש
להקים גשר בין חנויות־הספורט שלו.

טית, והוא מתכונן להפתיע את כל אותם
שמנסים למכור אותו בעברית.
נושא השיחה במיסעדד. היה הכמעט-
הפסד שאירע לקבוצה יום קודם לכן, כש מכבי
שיחקה נגד הפועל חולון.
אולסי פרי הגיע לבדו והתוודה, שבעוד
שנתיים יפסיק לשחק, וביקש מברי, אשת
יחסי־הציבור של המועדון, לעזור לו למ צוא
חנות־ספורט ברמת־גן .״אני רוצה חנות
באיזוד רחוב ביאליק,״ אמר. מי שרוצה
לעזור לאולסי פרי למצוא חנות כזאת, שי רים
אליו טלפון.
מיקי ברקוביץ׳ אמר, שהוא מתכוון לב קש
מראש העיריה, שלמה להט, לעזור לו
לבנות גשר ברחוב דיזנגוף, שיקשר את
שתי החנויות שלו, הממוקמות משני צידי
המדרכה, כדי שלא יאלץ לעבור את הכביש.

הכל התחיל כאשר מועדון קיסר התל-
אביבי החליט לערוך לחבר׳ה מסיבה ש כולה
על טהרת המיזרח. את פני הבאים
קידמה מוסיקה מיזרחית. כשראו מנהלי ה מועדון
כי הצעירים אינם רוקדים, שינו
מייד את הקצב, וצלילי צ׳ה־צ׳ה-צ׳ה ודיסקו
התערבבו במוסיקה המיזרחית. האטרקציה,
כמובן, היתד. רקדנית־הבטן הישראלית בארי
סימון. בארי החיפאית, שבזמן האחרון היא
עמוסת עבודה בשל הביקוש הרב להופעו־תיה,
סיפרה :״חזרתי זה עתה ממצריים.
בעל מועדון קאזינו ואנדום במצרים הזמין
אותי לרקוד במועדונו. נסעתי, וחזרתי
מייד, בגלל המצב העויין במצרים נגד
הישראלים, בעיקבות המילחמה בלבנון. ב מלון
התקיפו אותי וצעקו לי: בגין ושרון
פאשיסטים! פקיד־הקבלה של המלון סי רב
לתת לי קו לישראל. ההרגשה של המצ רים
היא, כי בגדנו בהם והרגנו את הא חים
שלהם. אין כבר אותה הרגשה נעימה
שהיתה לאחר חתימת חוזה־השלום.
״אין דבר, גם בישראל ברוך-השם לא
חסרה עבודה. הפכתי להיות אטרקציה ב קיבוצים.
קשה לתאר איך שהקיבוצניקים
משוגעים על ריקודי־בטן. הם באים לבושים
להופעה שלי בגאלביות ארוכות. רק
כסף הם לא שמים לי בחזיה, כי הם פשוט
לא מסתובבים עם כסף בכים.
״שתדעי לך, שבמצריים עושים לרק-
דנית־בטן — אם היא טובה — כבוד כמו
לנשיא. בארץ יצא שם זול לריקודי־בטן,
כי אנשים לא יודעים בדיוק מה זה. לכבוד
הכי־גדול אני זוכה כאשר אני מופיעה לפני
סטודנטים אינטליגנטיים. נשיא אגודת הס טודנטים
הזמין אותי להופיע.
״אלוהים העניק לי מתנה, ואני משת משת

צעיר נלהב תוחב שטר כסף לתוך הבגד המינימאלי של

ןןן 1ן |
בארי סימון, המחוללת בשכיבה. בארי התלוננה, שהצעירים
7׳ * 71י י
7י 1 17
במסיבה לא תחבו די כסף לחזיתה .״אבל אין דבר, הם עוד חדשים בעסק, הס ילמדו.״

זירה גל ־־

תסיות וזועדפות
בטלוויזיה היוווראליח

יום רביעי
3.11
• הנפשה: צ׳רלי
בראץ 0.00 שיתר
מנגע. ,מדבר אנגלית).
סרט הנפשה (אנימציה) המספר
על סנופי, כלבו ״הפרוע״ של
צ׳ארלי בראת. הכלב אינו יודע
מהי דרך־ארץ ונשלח לאילוף
החדש.

• סידרה: רודה ;8.03
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה קומית ל־

את אשתו קלמנטץ צ׳רצ׳יל
מגלמת השחקנית שון פיליפס
(מה יפית עמק נווי ואני קלאד
דיוס) .דנדולף הבן הוא ניג׳ל
חיברם (אדונים ומשרתים, חלומה
של זוהר) ,ראש־הממשלה
סולדווין הוא פיטר ברקוורת׳.

• סידרה קומית: שלי
; — 11.13 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .פרק נוסף,
תחת הפותרת ריהוט מלא, שבו
מתברר כי שלי הינו חסיד
נלהב של ריהוט משומש.

יום שי ש׳

מישפחה. הפעם הפרק רודה
ומייק — חלק ב׳.

• פרט קולנוע: מיש״
חקי הפיג׳מה ;— 10.03
שידור כצבע, מדבר א נ
5.11

סרט ערכי: ממון
ונשים 3.30 שידור

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
1 01־ 11*31׳ ז ז 3 .

• סידרה סשעעשת: המצלמה הנסתרת
1.00 ערוץ — 3שידור בצבע,
25 דקות, מרבד אנגלית) סידרת טלוויזיה
אמריקאית פופולרית, הבנויה על סיטואציות מפ תיעות
ומצחיקות, תוך ניצול תמימותם וטוב
ליבם של אנשים. התוכנית פוגשת לפני קהל
באולפן, בהנחייתם של אלן פנט (שזכה לכינוי
״מר מצלמה נסתרת״) ופילים ג׳ורג/

• סידרת מתח: סוואת ;— 10.13
ערוץ — 0שידור בצבע 30 ,דקות —
מדבר אנגלית) .סידרה המתארת את פעילו תה
ושיטות עבודתה של יחידת מישטרה מיוחדת,
המורכבת מגברים אמיצים שהוכיחו את עצמם
כלוחמים מעולים במילחמת וייט־נאט. ליחידה
כלי־רכב מיוחדים ומדי.ם הדומים למדי־צבא.
בתפקידים הראשיים: סטיב פורסם, רוברם יוריך,
ג׳ימס קולמן ומרק שירה.
יו םתמיעדוז * .

• אנימציה: הנס כריסטיאן אנדרסן
; — 3.10 שני הערוצים — שידור בצבע,
2 5דקות, מדבר אנגלית) .סידרה לילדים,
הממחישה את אגדותיו של הסופר הדני מן המאה
ה־ . 19 הפעם: פרק בשם ידיד לדרך.

• שעשועץ — 3x3 ;1.00 :ערוץ
— 3שידור בצבע ,00 ,דקות, מדבר
ערכית) .הפקה עצמית של הטלוויזיה הירדנית,

המגישה תוכנית בת שעה, שכוללת מיגוון רחב
של תחרויות עם פרסים יקרי־ערך, כגון טל וויזיות,
טיסות לחו״ל, מקררים, מכונות־תפירה
ועוד. התחרויות נערכות בין עובדי אחד המוס דות
הציבוריים, כגון בנקים, חברות גדולות
ומישרדי-ממשלה.

• סידרת־סתח: צ׳יסם 4.30 שני
הערוצים — שידור בצבע 30 ,דקות,
מדבר אנגלי) .סידרה שגיבוריה הם שני שוט־רים־אופנועים
ממישטרת קליפורניה, לארי ויל-
קוקם הבלונדי ואריק אסטרדה השחרחר. בכל
פרק מתרחשת עלילה בלשית מרתקת.

יום רביעי, שעה 10.05
ג לי ת) .סרט על בית־חרושת
לפיג׳מות. עם דודיס דיי וג׳ון
רייט.

ום חמישי

#סידרה תיעודית :
התלכטות 0.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
.פרק שלישי בסידרה,
הבוחנת בעיות אתיות בתחום
הרפואה. הכותרת הפעם היא
ניסויים בבני־אדם.

• סידרה חדשה :
ויסטון צ׳רצ׳יל — שנות
מידבר 10.23 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
פרק ראשון בסידרה דרמטית
בת שמונה פרקים׳ המתייחסת
לשנים 1939—1929 בחייו של
המנהיג הבריטי. שנים שהיו
שנות שיממת בחייו׳ אך הביאו
אותו לבסוף להנהיג את עמו
במהלך מילחמת־העולם השנייה.
פרקי הדראמה מבוססים על
עובדות היסטוריות׳ המבוססות
על סיפרו של ההיסטורית מר־טין
גילברט. הפרק הראשון,
נקי מכל נכסיו, נפתח כאשר
׳בגיל 55 הוחרם צ׳רצ׳יל על־ידי
מיפלגתו, ינראה היה כי
הגיע לסוף דרכו הפוליטית.
בפתיחת הסרט ( )1928 עדיין
מחזיק צ׳רצ׳יל באחת ממיש־רות־המפחח
בממשלת בלדווץ
השמרנית, כאשר מאחרי הקל עים
פועלים עסקני המיפלגה
נגד בחירתו למישרת ראש־הממשלה.
אלא שאז נוחלת
מיפלגתו מפלה. וצ׳רצ׳יל מסיק
את המסקנה, שדרכו הפולי טית
הגיעה לקיצה. בתפקיד
וינסטון צ׳רצ׳יל משחק השחקן
רוברט הארדי (אדונים ומשרתים
והדוכסית מרחוב דיוק),

בצבע, מדבר ערבית).
יוסוף והבי, שנפטר לפני כ ארבעה
שבועות, היה מעמודי
התווך של הקולנוע המצרי.
והבי היה בעל מודעות חברתית
מפותחת. הוא שיחק בסרט
הערבי המדבר הראשון, שצולם
בפאריס ב־ 1938 ומאז ועד
ליזם מותו השתתף בעשרות
סרטים בתפקידים מגוונים. ב ממון
ונשים הוא מגלם תפקיד
של פקיד פשוט המסור לעבו דתו
ולמישפזזתו, אך בלחץ
הנסיבות מועל בכספי החברה.
לצידו מופיעים השחקנים :
אמינה רזק, סועד הוסייני ו אחרים.

ב ס זז 6 .

• קומדיה: קינויג 8.30 ערוץ 0
— שידור כצבע 23 ,דקות, מדבר אנגלית)
.סידרה קומית־בידיונית אשר במרכזה
קייה שבנו האמריקאים בצפון־
דקוטה. מככב השחקן הקנדי
ג׳ון ורנון.

• סידרה: לא יאומן
כי יסופר ;— 11.20
שידור בצבע, מדבר אנ

ספורט: היאבקות 0.40 ערוץ
— 3שידור בצבע 40 ,דקות, מדבר
אנגלית וערכית) .תחרויות בהיאבקות בזוגות
וברביעיות, לפני קהל מריע.
•וםרא 11/ז 7 .

• קומדיה: ה רול ד לויד ;— 0.10
ערוץ — 3שחור־לבן 20 ,דקות, אילם
עם כותרות כאנגלית) .לקט מסרטיו הישנים
והטובים של הרולד לויד, שיש להם מטרה אחת
בלבד: להצחיק אותך, וכמה שיותר !

• פולקלור: בתינו 0.40 ערוץ 3
— שידור בצבע 30 ,דקות, מלבר ערבית)•
סיגגונות חיים ומינהגים, טיקסי חתונה ושאר
אירועים בחייו של הפרם והחברה בירדן, בכפר
ובעיר.
ום עו ני 8 .

• דראמה: שרה דין 0.10 ערוץ
— 0שידור כצבע 30 ,דקות, מדבר
אנגלית) .סיפור המעשה מתרחש באנגליה ובאוסטרליה
בסוף המאה ה־ 18 ובתחילת המאה
ה־ . 19 אשה אנגליה בשם שרה דין מובאת לדין
באשמת גניבה, וגזר דינה היה הגליה לאוסטרליה.
על חייה ופעילותה בארץ זו מספרת לנו הסידרה
הנושאת את שמה. משתתפים: ג׳ולייט ג׳ורדן,
הרולד הופקינס, ברנטון ויטל, ברי קוויו וסין
סקאלי.
ום עו ד * ע1י

ו ס שי שי 5 .1 1

די: מישחקי הפיג׳מה

גבר צעיר, בעל מעבדה לתיקוני רדיו וחשמל,
היוצא למסעות על כנפי הדמיון אל כוכבי־לכת
מרוחקים, אחרי היכרות עם אשה הטוענת כי
היא מאנשי המאדים. גיבור הסידרה, דס קינויג,
וחברו ג׳ימם פיפר מקבלים משימות מאנשי הח־לל־החיצון
ומשתדלים לבצען כמיטב יכולתם.

• לילדים: סרט רוסי לילדים ;0.13
ערוץ - 3שידור כצבע 20 ,דקותמדכר ערכית) .לראשונה בתולדות הטלוויזיה
הירדנית מוקרנים סרטים מתוצרת ברית־המוע־צות
(עם קריינית בעברית) .הצצה לעולם סרטי
הילדים של מעצמת־העל הקומוניסטית.

• קומדיה: ספינת האהבה ;10.13
— ערוץ — 0שידור בצכע 30 ,דקות,
מדכר אנגלית) .פרקים חדשים ומשעשעים
בסידרת הטלוויזיה הפופולארית. משתתפים: קוויו
מקלוד, ברני קופל, פרד גרנדי, ג׳יל וילאן ולורין
סיום.

כיץ 8.03 שחור-לבן,
מדכר עברית) .סרט תיעודי
העוסק ׳בשומר הוותיק נחום
הורוביץ.

#תיעוד: הקץ הסגולה
0.43 שידור

8 . 1 1

הפרק בכל הרצינות ממשיך
ומביא הלאה את סיפורו של
בית־הספר לאמנויזת בניו־יודק.

• תוכנית אולפן 30 :
שגה למותו של וייצמן
; — 10.03 שחור־לבן,
מדבר עברית) .תוכנית אול

לי ת) .סרט המבוסס על מחזה
בעל אותו שם. זה סיפורו של
בן החוזר מהשירות הצבאי ו צריך
להשתלב שוב בחיי-
המישפחה, כאשר אביו ואמו
מתחרים ביניהם על אהדתו.
הפער הנפשי בין שני בני-
הזוג המבוגרים מוצא את בי טויו
בנסיבות אלה יותר מה עבר.
התיסכולים והמרירות
שהצטברו בשנות חייהם ה החוצה. פורצים משותפות
המחזאי
והכימאי הוא פרנק
גילתי. בתפקידים ראשיים :
פטרישיה ניל כאם החייל, ג׳ק
אלברטסון בתפקיד האב ומת
טין שין בתפקיד הבן.

6 . 1 1

• דראמה: יום אחד
בקרוב 10.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
אלפי דונמים המיועדים לחק לאות
מוצפים במים באיזור
מניטובה, קנד ה ממיפעל תש־

יום שני
•,סידרה: תהילה
; — 8.03 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).

• סרט קולנוע: דבר
אלי בוורדים ;— 10.03
שידור בצבע, בלדבר אנ
שבת

זז9

פן מיוחדת בהנחייתו של ירון
לונדון, שתבחן את דרכו של
נשיאה הראשון של מדינת
ישראל.

יום שלי שי
9 . 1 1

גלית ) .הפרק אל תדברו נזרה
בנזת מספר כיצד בוב וסים
חושדים, כי חברם הרופא קבר
את אשתו במרתף הבית.

יום ראשון

* תיעוד: נחום הדרו־

בצבע, מדבר

עברית).

סירטו של הבימאי אורי גולד שטיין
על התנחלות עצמונה,
שהוקמה בהתנחלות בלתי־חו-
קית ביום שבו אושרו הסכמי
קמפ־דיוויד. במשך 50 יום
ליווה גולדשטיין עם ציוותו את
סיפורה של ההתנחלות, עד ל חודש
אפריל, שאז פונו התוש בים
מהמקום, והוא בוחן את
הפער בין המציאות והמיסטיקה
׳של מתנחלים אלה.

+סידרה: ג ש יקה
נוכק 0.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
׳פרק נוסף בסידרה, המספרת
עלילותיה של כתבת טלווייזה.

#דראמה: וירג׳יגיה
פליי טוכעת ;— 10.20
שיתר בצבע, מדבר אנגלית)
.סיפורה של -בתולה

בת 30 פלוס, שביום היא מש משת
מורה ובלילה היא עבד
לחלומותיה המיניים .׳לפתע חל
שינוי מדהים בחייה. בתפקיד
וירג׳יניה פליי מככבת השח קנית
אן מאסי.

שידור

שיעוד ליט ^יזיזז הכדד־ח
לטלוויזיה הלימודית, על הראשון בסיר-
טי הסידרה מה זאת אומרת, בכיכובו של
הזמר־שחקן שמואליק קראום. הסידרה
משודרת במיסגרת שיעורי־האזדחות של
התחנה. ד״סידרד. מוכיחה, כי מבחינה טכ נית
עולה הטלוויזיה הלימודית על אחותה,
הטלוויזיה הכללית, וביכולתה להפיק סדרות
מעולות. השוואת פרי־ההילולים אחרי
תצילצול, המייגע בשבועות את צופי הטל וויזיה
הכללית מדי שבוע. וסידרה זו המו פקת
בידי הטלוויזיה הלימודית, היא כמו
השוואה בין הטלוויזיה האמריקאית וה טלוויזיה
התאילנדית.

מאחרי הקלעים

(המשך מעמוד )11
מה, ושצעק ״בגץ־בגיך, גבך על האלקט רוניקה
המשוכללת.

גל״צ (תיקון) ,נאמר :״לרשות־השידור
יהיה לגבי גלי־צה״ל — שידורי רדיו
של צבא ההגנה לישראל (להלן —
גלי צ״ל) — בכל נוגע לתוכניותיו לא־צבאיות,
אותן סמכויות שיש לה לגבי
שידורי-הרשות, והיא תמלא לגבי תוכניות
כאמור אותם התפקידים.״
בסעיף אחר נאמר בחוק :״סידרי ה פיקוח
על התוכניות הלא־צבאיות של גלי־צוז״ל
ייקבעו במיסגרת הכללים שהוועד
המנהל מוסמך לקובעם על־פי סעיף ,33
אולם השר לא יאשר את הכללים החלים
על גלי צה״ל אלא לאחר התייעצות עם
שר-הביטחון...״
על-ידי הקמת אותה קבוצת־דיון, מתוך
צמרת צה״ל, מנסה הרמטכ״ל לעקוף את
החוק, בעניין הפיקוח של רשות־השידור
על תוכניות לא-צבאיות בגלי־צה״ל, שהן
יותר משני שליש שידורי תחנה זו.

0גן רא 1דוף באר

אידו(ה״זז א831 וי•
איתן

עורך ערבי־הראיונות התל-אביבי,
דנ צי ג, המראיין לרוב אנשי וכוכבי טל וויזיה,
הכנים באחרונה לשאלותיו שאלה
אחת, שאותה הוא נוהג לשאול את כל
מרואייניו מהטלוויזיה. השאלה היא :״אילו
היית במקומו של אורי אבנרי, האם היית
מראיין את יאסר ערפאתז״
בין התשובות:
רזן כן־ישי :״הייתי מראיין את
יאסר ערפאת, אבל הייתי שואל שאלות
אחרות.״
יעקב אחימאיר :״הייתי מתלבט
זמן רב, אבל אחרי ההתלבטות הייתי
מראיין את ערפאת, למרות כל ההתלב טויות.״

סממה :״אני לא הייתי מוכן
לראיין את ערפאת.״
כאשר נשאל באחד מערבי־הראיונות
סיו״ר רשות־השידור, עורך־דין מיכה
ינץ, לדעתו על תשובותיהם של כתבי
הטלוויזיה בעניין ראיון עם ערפאת, השיב :
״אני הייתי מתנגד לכך שאיש־הטלוויזיה
יראיין את יאסר ערפאת. למשל: אילו
יעקב אחימאיר היה מראיין את ערפאת,
אין ספק שערפאת היה יוצא טוב מאוד
מהראיון עם אחימאיר.״

בימים אלה, כאשר מתנהל בגלי צה״ל
ויכוח מקצועי על הצנחתה של עדנה פאר
כסגנית מפקד גלי־צה״ל בדרגת סגן־אלוף,
נשכחה מעט הפרשה שהביאה את פאר
מקול ישראל לגל״צ.
פרשה זו החלה, כאשר עירערה פאר
על אופן ניהולו של מנהל קול ישראל,
נידעץ לב־ארי, וחדלה לעבוד לפי
נוהלי־העבודה התקינים של רשות־ד,שידור.
עד מהרה התברר, כי פאר לא ניהלה
במשך תקופה ארוכה רישום של נוכחותה
בעבודה. רישום זה נעשה בידי מזכירתה.
התוצאה: מזכירתה קיבלה נזיפה.
פאר, שבאותה עת נשאה את דגל
השמאלנות על מוט ״חופש־הביטוי״ ,ניהלה
מאבק עקשני נגד לב־ארי. במאבק זה
תיווך דובר-צה״ל בין פאר והרמטכ״ל
איתן, והצליח לשכנעו להעביר את פאר
כ״נכם רדיופוני״ לגל״צ, תוך תיקווה שהיא
תשמש לצידו של השדר המעולה, יצחק
כן־ נר, בתוכנית הטלוויזיה שלא יצאה
לפועל, בוקר נווב ישראל.
עכשיו הצליחה פאר, באמצעות קשריה
המיוחדים עם הרמטכ״ל, לזכות בגיבויו
למינוייה כסגנית מפקד גלי צה״ל. כדי
שאיש לא יערער על סמכותה, אף העניק
לה הרמסכ״ל את דרגות הסגן־אלוף.

גל״צ
הדגלטמי-ד זג־ר ה חי?
הידיעה הלאקונית, שהובאה ביומונים,
סיפרה כי בעיקבות האירועים האחרונים
בגלי צה״ל החליט הרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל איתן, להקים קבוצת־דיון, שתת כנס
מדי פעם לעסוק בהתווית מדיניות
לגל״צ ובהכוונת התחנה.
הידיעה אמרה כי הרמטכ״ל החליט להקים
קבוצת־דיון בראשותו ובהשתתפותם
של קצין־חינוד־ראשי, דובר צה״ל, מפקד-
גל״צ, הפסיכולוג הראשי של צה״ל וראש

אכ״א.
אלא שהרמטכ״ל התעלם מעובדה אחת:
חוק רשוודהשידור. בסעיף המתייחס ל-

פ ס קול
גז ענו ת או ב 13״ ה?
סיפור־השבוע בטלוויזיה הוא סיפור ה כיסאות
המוסיקאליים בין יורם רונן,
עורך השבוע יומן אירועים, למיכה לי מור,
עורכו החדש של היומן. הידיעה
על שינוי זה נעשתה תוך התייחסות לחי-
לופי־תפקידים, שהמניע להם ״התעייפות״
של שגי הכתבים מתפקידיהם הקודמים.
אלא שהאמת היא שמיכה לימור העמיד
תנאי לכניסתו לתפקיד עורך היומן, שאינו
מקובל בטלוויזיה, תוך התעלמות מהמגיש
הצעיר והאמין של תוכנית זו, הקריין
עודד כן־עמי. התנאי :״אני רוצה גם

מדיניות־השידורים של הטלודזיה הכלל״ת מתודת על־ידי ועדה
של מליאת רשות־השידור, הקרוייה ועדה להסברה, חינוך ומדע.
בישיבתה האחרונה של ועדה זו, שנערכה בחודש שעבר, הותוו
קווי־המישדר לשנת השידור הבאה. מהישיבה נעדרו חברי-
המליאה והוועד-המנהל הבאים: ישעיהו אברד, גיסים
אלמוג, פרופסור יוסף כן־שלמה, י׳ ולבר, ה׳ נואף,
אהרון פא פו, אמציה פורת ו ש׳ תדמור. נכחו בישיבה:
מיכה יגץ (יו״ר) ,צבי זינדר, לוי־יצחק הירושלמי
ועובדי רשות-השידור ארי אבנר, אסתר סופר, יאיר
אלוני, אריאלה רבדל. היו בישיבה גם יו״ר הרשות, פרופסור
ראובן ירון והמנכ״ל, יוסף לפיד.
מעט מרמתו של הדיון, הקובע בדבר לוח ורמת־המישדרים
בטלוויזיה, ניתן למצוא מתוך פרוטוקול הדיונים בישיבה, שהגיע
לידי העולס הזה:
יאיר אלוני: יש רשימה של 22 סירטי-תעודה. יש ביניהם
כמה בעדיפות ראשונה, כמו סיפור יסוד־המעלה.
צבי זינדר: לדעתי, מסוכן לשדר תוכניות כמו רשלנות
רפואית.
יאיר אלוני: לדעתי, לא רק מותר, אלא גם צריך לצאת
עם תוכנית כזו.
אסתר סופר: לא יהיה לנו תקציב לכל התוכניות האלה.
סיכה ינץ: למה התוכנית על עולי־הגרדום בעיון?
יאיר אלוני: קיבלנו את החומר רק לפני שלושה שבועות.
מיכה ינץ: צריך לשלב בתוכניות יוס-הזיכרון גם את
מילחמת שלום־הגליל.

פרס מחקה ד בג

רפי סוויסה ממשיך לנסות .״בגין ואנשיו
בכנסת — לא הם כואבים את הכאב שלכם
— לא רייסר ולא זייגר ולא קליינר כואבים
את כאבכם, אלא רענן נעים וסוויסה.״
הוא מנסה להיכנס לעניין העדתי. זה לא
עוזר. להיפך, הצעקות מתגברות. הקהל
מתרגש.
פרס ביקש לנאום אחרון. טאקטיקה. הוא
חשב שעד שיגיע תורו, הקהל יותש, והוא
יוכל לדבר בשקט. אבל זה לא היה כך.

סגן־אלוף פאר
קשרים מיוחדים לרמטכ״ל
להגיש את התוכנית.״ התוצאה: מנהל
חטיבת־החדשות, טחכיח פער, נכנע ל דרישתו
של לימור, ועורר עליו בכך רוגז
בקרב מגישי מבט, הרואים בכך חריגה מן
המקובל בתחנה 1הכתב הפרלמנטרי
של הטלוויזיה! ,חיים יכין, שב באחרונה
מסיור של שבועיים בארצות־הברית, ביחד
עם רעייתו יוספה. אלא שיבין מייד המ שיך
את חופשתו ויצא ל־ 10 ימים נוספים
בארצות־הברית, בשליחות הסוכנות היהובראיונות
שונים, נוהג באחרו דית

ראש־עירית אילת ־נ ד כץ, להשמיץ
את כתב-הטלוויזיה אורי גולדשטיין,
על כתבתו מעוררת־הסערה על שוק־העב־דים
הערבי באילת וניצני הגזענות נוסח
אילת. כץ טוען כי גולדשטיין נטל קולות
בודדים מאילת, והפכם לקולה של אילת
כולה. כ״ץ מתעלם מהעובדה, כי מדובר ב אן
מרואיינים אילתיים, שאמרו דברים אלה.
מול מצלמתו של גולדשטיין, ביניהם ראש־העיר
עצמו, שכמה מדבריו, בעלי הנימה
הגזענית, הוצאו מהכתבה בידי גולדשטיין.
בין שאר דבריו אמר כץ באותם קטעים :
את התושבים, גם אני קם
״אני מבין
ב־ 5בבוקר, כאשר הם (הערבים בתפילתם)
עושים רעש נורא. אתה חושב שזה נעים
לי? זה מפריע לי כץ המשיך ואמר
באותם קטעים, שלא שודרו :״בוא ולא
נהיה גזעניים, אבל אי־אפשר לטאטא את
הבעייה הזאת אל מתחת לשטיח״
ביום הרביעי האחרון, לקראת סיום הקרנת
הסרט כפל־תאונוג נשמע לפתע בפס-קול
הסרט בעברית :״אפשר לשמוע אותך,
מנשה?״ והתשובה :״מה אתה רוצה,
שאשיר משהו?״ זו היתד. בדיקה של
מגיש מהדורת כמעט חצות, כמשה. רז.
איש לא שם לב לתקלה זו, שלה אחראים
העובדים הטכניים של הטלוויזיה. בכל
תחנת־טלוויזיה במערב מושעה טכנאי ה מבצע
שגיאה כזו עד לתום הבירור ומיצוי
הדין עמו. בטלוויזיה הישראלית מעלים
• • בסיור-עיתונאים
לו את המשכורת
שנערך בהנחיית הארכיאולוג מאיר כן־
דב בחפירות הר־הבית, השיב מנכ״ל
רשות־השידור לשאלת כתב, אם היה מוכן
להיות מנכ״ל רשוודהשידור בימי קדם.
בתשובתו אמר לפיד :״איך הייתי מדווח
אז על סיפור כסיפור נבות, או סיפור
אוריה?״

לוי־יצחק הירושלמי: מדוע לא עושים תוכנית על הרב
קוק ועל הרב זוננפלד? יש בזד. חומר בלתי־רגיל.
יאיר אלוני: ניסינו ולא הצלחנו.
.מיכה ינץ: אני תומך בלוי-יצחק הירושלמי. אני מציע
ששתי ההצעות שלו ייבדקו, ולקראת הישיבה הבאה תגידו לנו
היכן עומד העניין.
ראובן ירון: מה עם הרעיון של המנכ״ל בדבר הארכת
ענזוד־האש ב׳ ?
יוסף לפיד: יגאל לוסין ותחקירן חוקרים בנושא. התברר,
שאין מספיק חומר תיעודי מצולם על מילחמת-השיחרור. ביקשתי
מהם עבודה יותר מפורטת והם מכינים. פרטים יבואו.
ראובן ירון: הייתי מעונין שתופק סידרה בת 50—20
פרקים של יומנים, המבוססים על דברי־הימים (סיפורי התנ״ך).
נושא כזה עשוי היה למצוא שותפים להוצאות גם מספיקים
בארצות־הברית.
יופף לפי״ :זה דבר יקר מאוד.
לוי־ יצחק הירושלמי: בשנה שעברה דובר על תוכנית
סאטירית. מדוע לא עושים אותה?
יוסף לפיד: יש עוד הרבה דברים שאנו רוצים לעשות.
אסתר סופר: יש לנו הרבה רעיונות, אין לנו כסף לעשות
אפילו 5אחוז מהרעיונות שלנו. הטלוויזיה הלימודית עשתה
תוכנית יפה. הם עבדו על זה הרבה זמן והוציאו הרבה כסף.
גם אנחנו היינו רוצים מאוד לעשות משהו ־ דומה...
עד כאן, ישיבת ועדת ההסברה, חינוך ומדע, שנועדה לעצב
תוכניות ולוח־מישדרים לטלוויזיה הכללית. עד ישיבה זו אמר
אחד מבכירי העובדים בטלוויזיה :״אין ספק, שצילום ישיבת
ועדה זו היה מספק ללוח־המישדרים של הטלוויזיה תוכנית
סאטירית מעולה, בהוצאות-ייצור מועטות.״

הגיע תורו לדבר. הוא משתמש בשם
המפורש :״אתם מפריעים לי, למרות
שבגין ביקש מכם לא להפריע!״
״בוז !״

צועק הקהל.

״אנחנו באים הנה מתוך כבוד. בתקופה
של מכוח ציבורי, ולא בתקופת־בחירות...״
״בגין מלך ישראל!״ עונה לו הקהל.
הוא פונה לטאקטיקה אחרוה אם זה
הצליח לבגין, אולי זה יצליח גם לשימעון
פרם .״למה אנחנו באים לקריית־שמונה?
להגיד לכל תושבי הארץ — בואו נשמור
על מדינת־ישראל יהודית. לא להפוך אותה
לפדרציה יהודית-ערבית !״
והקהל בשלו .״בגין בגין!״
״בן־גוריון הקים את המדינה הזאת ואמר
— מוטב פחות שטח ויותר יהודים. אנחנו
חניכיו. נאמנים לזכרו ולאמת שלו...״
הפעם הוא הגזים. בן־גוריון באמת הר גיז
את הקהל, והרעש גובר. פרס ממשיך,
מרים את קולו, מנסה לחקות את בגין.
משתמש באותן סיסמות. אולי הפעם זה
יעבוד.
״המערך שולל מדינה פלסטינית! שולל
משא־ומתן עם אש״ף! איש מהמערך לא
יסע להיפגש עם אנשי אש״ף! אנחנו
לא רוצים צבא פלסטיני בשערי ירושלים !
אנחנו מאמינים במדינה עם רוב יהודי!
בגבולות בני־הגנה ! בצה״ל שייערך לאורך
היר ח!״ וסיסמה נוספת, מוכרת ואהודה
במיוחד על בגין, סיסמה שתמיד עובדת:
״ירושלים היא בירת-ישראל לנצח!״
גם זה לא עובד. אפילו לא החיקוי.

״עם תורה
__ אהבה״
^ רם נמסה שוב לעבור לנתיב אחר.
אחד הדברים הגדולים שעשה המערך
הוא העליה מצפון־אפריקה. עליה גדולה,
שהגיעה גלים־גלים. בקצב של 1000 ליום.
בלעדיה לא יכולנו לחזק את מדינת־ישר־אל.
אנחנו צריכים לכבד את מסורתה של
העדה הזאת, לדעת את תולדותיה. להכיר
את משורריה. אלה אנשים ששמרו אלפיים
שנה על מסורת מפורסמת. לא התבוללו.
ובתקופת המערך זכינו — והעליה הזאת
באה לארץ.״
הקהל ממשיך לצרוח. פרם מרים את
קולו. מסמיק. הם לא מקשיבים. אוהדיו
עומדים רחוק. מנסים לשמוע. מוחאים
כפיים בקול ענות חלושה.
והוא מנסה שוב .״המערך תמך במיבצע
שלום־הגליל. עוד בינואר 82׳ אמרנו ש צריך
לעשות כזה דבר,״ וממשיך :״נפל
בזכותי להקים את הגדר הטוב ואת איזור־הביטחון,
יחד עם מייג׳ור חדאד! נפל
בזכותי להקים כאן תעשיה צבאית ...אנחנו
הבאנו יהודים! הקמנו עיירות פיתוח!
הקמנו ישראל חזקה! כשנחזור לשילטון,
העדיפות תהיה לפתח את הגליל, להקים
תעשיות חדשות, כדי שהצעירים לא יעז בו!
עשינו בדימונה ובבית־שמש, נעשה
גם כאן ! עשינו בעבר, נעשה גם בעתיד !״
ולבסוף הוא שולף את התורה כקלף אח רון
:״עם ישראל ותורת־ישראל בנויים
על אהבת ישראל!״
איפה אהבה! הקהל מרוגז וצורח .״הם
לא עשו כלום!״ אומרים אנשים בקהל,
ומצביעים על חברי המערך .״הם לא באו
הנה כשהיו קטיושות!״ וממשיכים לצעוק
״בגין! בגין!״
הכנס הסתיים. כולם צרודים. פרם ניסה
לשווא לחקות את בגין, בשביל המרוקאים.
ניסה לדבר כמוהו. אמר את אותם הדב רים.
שום
דבר לא עזר. פרס הוא פולני, ובגין
הוא הרי מרוקאי.

ספורט
כדו ר סל
< 3רו דו( 1וד

נ&אומן

לא פלא שגרשון דקל, מאמנה הצעיר
של הפועל תל־אביב, התפרץ השבוע לפני
כלי־התיקשורת.
חבורת העסקנים של הפועל התיישבה
גם לו על הזנב כהרגלה — והוא רק צעק
מכאב ומחוסר נוחיות. חבורת העסקנים ה ביאה
את המאמן הטרי להרגשה של חוסר־אונים,
עוררה את זעמו נגדה. הם מינו
את שמואל יעקובסון כיושב־ראש הוועדה
המיקצועית של הקבוצה.
זזיה זה דקל שהחליף את יעקובסון, אחרי
שהוא התפטר מתפקידו כמאמן בשנה שעברה.
מדוע חושבים העסקנים שיעקובסון
יכול להיות טוב יותר בוועדה המיקצועית ז
להזמין מייד טרקטור. לעסקני ה פועל
תל-אביב יש אולי כוונות טובות, אך
מעשיהם והתנהגותם רק מקלקלים — כך
חושבים כמה מאוהדי הקבוצה. לא פלא
ששחקן חדש כמו ג׳ון ראמזי מתלונן על
חוסר־יחס מצד המנהלים. אפילו בירכת
.שלום״ אינו זוכה ממנהל הקבוצה, אברהם

מאסן־־כדורסל דקל

נוונ סוו אמיתי לכדורגל למרות שגביע העולם נמצא אצל האיטלקים, טוענים מומחי
הכדורגל בעולם, שהברזילים הם אלה שהציגו את הכדורגל
המשובח ביותר בטורניר העולמי השנה, בספרד. אס הברזילים
מצויינים, יש בכך כדי להדגיש את הישגיה של יריבתדדשכנתה
של ברזיל — אורוגוואי — שהצליחה לזכות בתשע השנים
האחרונות שבע פעמים בגביע אליפות דרום־אסריקד, בכדורגל.
מאז התחילו מישחקי גביע העולם, זכתה אורוגוואי בגביע
פעמיים.
תירוצי אקלים. השבוע הגיע ארצה. פרופסור לכדורגל״.
כד מכונה מאמנה של נבחרת אורוגוואי, עומר בוראם בן ה־.60
בוראם, שהוא פרופסור לחינוך גופני, הירצה לפני בכירי מאמני
הכדורגל מכל העולם בטורניר המונדיאל, ונחשב אנציקלופדיה
מיקצועית של ספורט הכדורגל.
אורוגוואי בת 2.8מיליון התושבים, הוכיחה שאץ חייבים
להיות מדינה גדולה כמו אנגליה, איטליה או ב חיל, כדי להגיע
להישגים נאים. גם מדינה קטנה מסוגלת להשיג הצלחות גדולות.
אורוגוואי היא דוגמה מצויינת לכדורגלנים ולמאמנים הישראלים,
והיא מבטלת את התירוצים כמו :״אין מיבחר שחקנים גדול״,
או ״האקלים החם שלנו הוא שבעוכרינו.״ גם לאורוגוואי אקלים
חם, דומה לזה שבישראל.
הפרופסור נשאל השבוע מהו סוד הצלחותיה של מדינתו
הקטנה. מתשובתו אפשר להבחין שהשיטה לפיה עובדים היש ראלים
היא הפוכה לחלוטין מזו שבדרום אמריקה.
בישראל החינוך לכדורגל הוא ממוסד. כבר בגיל תשע
מלמדים את הצעיר לשחק כדורגל במיסגרת של חוקים נוקשים
(״למה לא מסרתז״ .תתקוף אותו משמאל!״).
לפי תורתו של בוראם יש להניח לכדורגלן הצעיר להתבטא
בחופשיות על המיגרש, כדי לתת ביטוי מלא לכישרונות הטיבעיים
וכדי לפתח רגש ואינטואיציה שיטה זו גם מפתחת שליטה
מוחלטת בכדור. על־פי שיטה זו התחנכו גדולי הכדורגלנים
כשנשאל השבוע לבנובסקי, אם הוא נשוי
— הוא ענה: לא להאמין לסיפורים!

ונ כ בי ם ז קני ם

״העולם הזה״ שאל את דלף קליין
מה קורה למכבי תל־אביב:

מכבי תל־אביב התחילה את העונה הנוכחית
בצליעה. ההפסד בתחילת עונת ה-
מישחקים למכבי חיפה גרם להרמת גבות.

פלדה. ראמזי שכח בוודאי, שפלדה אינו
רוצה ממנו דבר, זולת ניצחונות וסלים
תמורת הכסף שקיבל.
פינויו של יעקובסון עורר סערה, גרם
להיווצרות שני מחנות בתוך קבוצה אחת :
.פחנה־דקל״ מול, מחנה־יעקובסוך. תופעה
זו בוודאי שלא תגרום להתאוששות
הקבוצה.
על בחישותיה הבלתי־פוסקות של חבורת
העסקנים, שפלדה הוא רק שליחה, אמר
השבוע אוהד ותיק וממורמר :״להפועל
תל-אביב כבר לא יעזור דבר. לא תקציב
ולא רכש, לא החלפת מאמן ולא מינוי
יו״ר ועדה־מיקצועית. צריך להזמין טרק טור
עם כף ענקית, להפוך ולהרוס ולבער
הכל, כדי להתחיל לבנות מחדש — מה יסוד.״

החתונז־
.עוד דו 3גו? 0 3י

618

בעולם, כמו פלה הבחילי וקרוייף ההולנדי. הם עשו זאת
בשכונותיהם, ומהן הביאו את ביצועיהם למיגרש.
אומנם, הכדורגל הפך להיות עם השנים ליותר מדעי, אבל
יסודות השליטה בכדור, אינטואיציה ורפלקסים׳ הם דברים
שאינם נלמדים, אלא נרכשים מילדות.
בהרצאותיו השבוע ינסה המאמן הדרום אמריקאי לשכנע את
המאמנים הישראלים לאמץ את שיטותיו.

מדברים על הקושי להישאר בפיסגה כל-כך
הרבה שנים. מרכלים על המוטיבציה הא דירה
שבד. חדורים יריביה כדי להכריעה.

בלי בירכת שלום

קני לבנובסקי 23 האמריקאי של קבו צת
הפועל תל־אביב, שיגע בעונה החולפת
את כולם. יהודי או לא יהודי ז היתה הש אלה
ז הדבר לא היה ברור לאיש.
השמועות סיפרו, שבמישרד־הפנים היש ראלי
רשום לבנובסקי כיהודי כשר, אך
רק שם הוא נחשב כזה.
סיפורים. על כפה אנשים בכדורסל
הישראלי נמאסו השמועות, והם החליטו
לעשות עליו עבודת חקירה יסודית ומק-
פת. התגליות החדשות שבידיהם: לבנובס־קי
אינו יהודי.
התגלית שיגעה כנראה את מנהלי הפועל,
אחרת אין כל הסבר הגיוני מדוע מי הרו
אלה עם לבנובסקי לקפריסין, כדי ל חתנו
במהירות האפשרית. כל זה שבוע בל בד
אחרי חתונתו הסנסציונית של מ ל
האווארד מבית״ר תל-אביב, הכושי ש ערך
חתונה וזיכה את כלתו ב־סססז דולר.
הם חיתנו את לבנובסקי עם ישראלית
בת ( 26 קצת גדולה ממנו, אבל לא נורא)
וכך סתמו לכל מתנגדיהם, באשר הם, את
הפה. עכשיו איש לא יכול לקום ולערער על
זכותו של לבנובסקי לשחק בישראל —
יש לו אסמכתאות, תעודות, עדים, אזרחות.
הכל.

טאמן ־ נגחרת או רוגוואיכוראס
אינטואיציה ורפלקסיס

ראשית, סיבות מיקצועיות: התחלנו ה שנה
את האימונים באיחור של 15 יום —
חלק גדול מהשחקנים לא חזר ארצה
בזמן, ולכן פיספסנו את החלק של הכושר
הגופני שכולל מישחקי-אימון, ולכן הפסד נו
במישחק הראשון מול מכבי חיפה. עדיין
לא הצלחנו להדביק את הפיגור. סיבה
שניה, יש לנו שמונה שחקנים פצועים.
אולסי פרי, למשל, כתוצאה מ־ 28 שנות
מישחק ובגלל מיבנה רגליים חלש, יש לו
בעיה של עומס־יתר על הבירכיים. זה
הביא אצלו לשינויים ברקמות הרכות, ולכן
אנחנו מתנהגים איתו לפנים משורת הדין.
מתחשבים בהעדרויות.
רוב השחקנים אצלנו אינם צעירים, ולכן
הם צריכים להשקיע פי שניים כדי לשמור
על הרמה. לאולסי יש ידע טכני והבנה
עצומה, והמישחק הקבוצתי שלו תורם
רבות. אך יש לו בעיה — הוא לא מצליח
להגיע כיום ליכולת גופנית גבוהה בשל
בעיות־בירכיים.
לארל ויליאמס היה נקע בקרסול. ללו
סילבר התחילו אחרי שני מישחקים בעיות
בגב. מוטי ארואסטי שבר את היד וג׳ק
צימרמן משחק כבר שבועיים עם דלקת
בגיד אכילס.

כדורסדן פרי
מתחשבים בהעדרויות
כשהכריעה בקושי את הפועל חולץ ()81:86
— שאינה נמנית עם ארבע המובילות —
תל-אביב. מכבי התחילו התהיות על
לא רעבים לאליפות. אומרים ש עובר
עליה תהליך של הזדקנות־שחקנים.

מאכלן ק ליין
לא רעבים כמו האחרים

כל הפציעות הם מסוג כזה, שאי-אפשר
לפתור אותן על־ידי אספירין. אלה פצי עות
מתמשכות, ודרוש זמן כדי לרפאן.
אלה בעיות שיש בדרך־כלל בסוף עונה,
ואצלנו התחלנו אותם בראשית עונד— .
וזה גרוע.
שלא לדבר על זה שהיום הליגה הרבה
יותר חזקה — אין על 1ה ויכוח. מי שמ נצח
את מכבי תל־אביב, נמצא בעיתון
במשך שבועיים, וזד. מכנים את הקבוצות
ליותר מוטיבציה.
מלבד זה. שכנראה המוטיבציה שלנו יר דה.
זה מעייף להיות 13 שנים אלופים.
אנחנו לא רעבים כמו האחרים.
ני צו ץגאוני. אנחנו מנסים לחשוב מה
אפשר לעשות כדי לשפר את המצב. הצי פיות
מאיתנו הן כל־כו גדולות, שאנחנו
חייבים הסבר והתנצלות על כל הפסד או
ירידה ברמה. יש כנראה עייפות מצטברת,
ועם כל זה אנחנו עדיין מובילים בליגה.
אין לי תשובה מה לעשות כדי לשפר. אלא
אם כן מישהו ישלוף איזה ניצוץ גאוני.

כדו רגל
בי ת־ ס פו־ ד כ דו רגד
פעם, לפני שנים, היה להפועל אילת תק ציב
ענק, ואז יכלה הקבוצה לטוס במרחבי
הארץ כדי לקיים את מישחקי־הכדורגל.
אז היא היתה בליגה א׳ וגם הרבה בכות רות.
מאז
התהפך הגלגל. מחוסר־ברירה, נוס עים
כדורגלני הפועל אילת למישחקים
באוטובוס, כמו יתר שחקני הכדורגל.
מאז שהדרדרו לליגה ג׳ — לפני שש
שנים — נדלדלו גם מקורות המימון. כי
השתתפות בליגה ג׳ — מלבד זאת שאינה
מביאה כותרות, יוקרה או אוהדים — אינה
מירשם מוצלח לגיוס תקציב
לעלות לליגה כ׳ .בד,פועל אילת הח ליטו
לא לשבת ולחכות לישועת־תקציב או
גאולה מסוג אחר. הם לקחו את העניי נים
לידיים והקימו בית־ספר לכדורגל. לא
מחכים עד שיתגלה כוכב כדורגל, אלא
מייצרים אותו בעצמם.
כבר שלוש שנים מחנך בית־הספר לכ דורגל
של פרוייקט השיקום את הנוער
האילתי, וסוף־סוף יש פירות. כיום הקבוצה
בנויה ברובה משחקנים צעירים ביותר ב ארץ.
נוסף
לצוות הטרי יש גם מועדון טוב —
ויש אומרים, גם הנהלה טובה — גם תנאי
אימון ומיגרש אידיאליים, שכל קבוצה
אחרת בארץ היתד. שמחה לאמץ. מה נותר?
לחכות לתוצאות טובות יותר על המיג־גרש,
כדי ...לעלות לליגה ב׳.
העולם הזה 2356

מוטי קירשנבוים מספר על ימיה הראשונים של הטלוויזיה, ועל הסיבות
להסתאבותה, טוען שהיא גוססת ושימיו 1111ל טומי לפיו־ ספורים,
ומצביע על הפקידה של הסאט ירו 1למנש׳ר לדורשים
•סל להיות שהביאו
שחט וול הגליל, אבל
הרגו ינו את חעצבים.
הננו אותנו 0111 נברוטי
לעס הטעון א*שבוז

לפיד הצליח לפרן
אה הטלוויזיה.
חבעייה היא שהוא
לא ידע להדנ׳ב
אותה1מהדש

המעובה על הטלוויזיה
אסדה כאתטית. הרבו
הבי טוב נטסזיז־ה זה
שהיא מאפשרת ל־ לצאת
לחזפשזת ללא תשרוס

מומי ׳לפיד דאה את
הכתיבה שלי וסוס
המילסמה על ציוה, זאמז
שזח עצוב ועשה, אבל
א״אפשו שיא לשדר

אני הושב שבאם זה אתז
הנכסים הבי תשוביס של
רשזת־השיחו; .ואילמלא
היה סיים, היו צריכים
להמציא אותו

לא אילפת לי שאומריס
שאני!מרתיח לסו
מסאטידה בתיאטחן
מיסהדי. אפשר או
להדמית או ׳להפסיד

ף ל וטי קירשנבוים נחשב בעיני רבים
לאורים ותומים של הטלוויזיה ה*
ישראלית, שאותה הוא מלווה מיום לידתה.
לזכותו מיספר מרשים של תוכניות,
סרטים דוקומנטרים, כתבות ותפקידי
עריכה. בניהול הוא לא כל״כך הצליח.
להגנתו הוא טוען, שלא באשמתו.
בימים אלה עזב קירשנבוים את הטלוויזיה,
כמו רבים וטובים אחרים, והוא
מעלה יחר עם טוביה צפיר, רבקה מיכ-
אלי, מאיר שליו ויוני חן — את התוכנית
הסאטירית ״יורדים על השבוע״.

קירשנבוים מצטרף לרשימה המרשימה
של ארנון צוקרמן, רן שילון, ירון לונדון,
יצחק רועה, אלכט גלעדי, יהודית לוץ,
יעל חן, רפיק חלבי, ישראל טגל, מאיר
שליו, ויסלחו לי האחרים, שאותם שכחתי,
שאינם עומרים עור לשירותה של
הטלוויזיה הישראלית.
ער כמה שידוע לי, רק אחר מתוך
הרשימה הארוכה שערכתי פרש מהטלוויזיה
מתוך רצונו החופשי, וכרי לקרם
את הקאריירה שלו במיטגרת של חברת
טלוויזיה א?>ריקאית.

הטלוויזיה הישראלית, ובמיוחד מחל-
קת״החדשות שלה, שהיתה היהלום שבכתר,
הפכה ממקום דינאמי, סוחף, בית״
קכרות למכוניות. בשבוע שעבר הגיע ה מצב
לשיא, כאשר הטלוויזיה שידרה את
המהומות בנמל־התעופה בן־גוריון באמצעות
כתבת לווין זרה, שהגיעה מלונדון.
בימים של דן שילון, אומרים ותיקי הטלוויזיה,
זה לא היה קורה.
בימים של רן שילון כמנהל מחלקת-
החרשות היה מוטי קירשנבוים עורך ומפיק
התוכנית הסאטירית ״ניקוי ראש״.

על התוכנית הזאת נשפכו קיתונות של
שבחים וקיתונות של קילוסים, אך רבר
אחד היה ברור לכולם — זו היתח תוכנית
מיקצועית ממדרגה ראשונה, שנעשתה
על-ירי מיקצוענים. מוטי קירשנבוים זכה
בעטייה ב״פרס ישראל״.
מפיק טלוויזיה חשוב ומצליח לא פחות
מקירשנבוים אמר לי :״אף אחד עור לא
הפטיר שהוא היה בסביבה של מוטי. כל
מי שהיה בסביבה שלו רק הרוויח.״
אולי משום כך הוא מרכז סביבו חבורה
גדולה כל״כך של מעריצים, שילכו אחריו

״מדינה של מהב טיול ל מ צד ה!״
(המשך מעמוד )69

הישראלית מהיום יהראשדן.

היתה מלווה כטעויות איומות.

באש ובמים — כותבים, שחקנים ואחרים.
לאחרונה הוא לא עשה הרבח בטל־וויזיח,
רק את הסרט ״בורות המים״ עם
עמוס קינן ונעמי שמר. הביקורות אהבו
את הסרט, אני לא.
חיו כאלה שביקרו אותו על־כך שהוא
מקבל משכורת ולא עושה דבר. הם לא
ידעו שניטרולו של קירשנבוים נובע לא
רק מרכון, אלא לא מעט גם מאונס.
לגבי אלה, הרי שהכתבה שעשה בזמן
המילחמה מצידון, ושהראתח לראשונה
בטלוויזיה הישראלית את הכיבוש הישראלי
על כל כיעורו, חיפתה על היתר.
קירשנבוים הוא איש טלוויזיה ממדרגה
ראשונה. כעת הוא נאלץ לצאת אל בימת־התיאטרון,
כי בטלוויזיה אין מאפשרים
לו להגיד את מה שיש לו להגיד .״יורדים
על השבוע״ היא תוכנית אדירה, יש בה
קטעים שהם בבחינת יצירת מופת: כמו
למשל הקטע על הילד היהודי המפורסם
מגטו ורשה המבקש מראש־הממשלה
להניח לו במנוחה על מישכבו ולא לעשות

כן. התחלתי את עבודתי בחדשות. אני
זוכר שהיתה אז בעיה — איזה סוג של
מהדורת־חדשות להגיש. התחלנו ממש מ אפס.
עשינו
כל מיני תרגילים שלא הצליחו,
ועיתונאים התחילו לכתוב, שבטלוויזיה
מבזבזים כסף. זו היתד, תקופת מילחמת־ביאפרה,
הפלישה לצ׳כוסלובקיה. אז בדיוק
נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה. היינו חתו מים
בסוכנויות סרטים, ובכל יום קיבלנו
סרטים, שעליהם היינו מתרגלים. יום אחד
קיבלנו מאחת מהסוכניות חומר שהגיע
מאלג׳יריה, ונראו בו הישראלים החטופים
יושבים בטרמינל. אמרתי לשלמה אהרוג־סון,
שהיה אז מנהל החדשות, כדאי לנסות
להכין מהדורה ולצאת איתה לאוויר. יש
לנו חומר מאלג׳יריה, יש לגו חומר מביאם-
רה, נוסיף לזה קצת חומר מקומי, פלוס
ראיון אחד וזהו זה — נשדד.

לא החמצנו אף תקלה ! יש תקלות שאי-
אפשר להסביר, כמו למשל להוציא וידיאו
מסינכרוניזציה. נוצרה הרגשה שכל מה
שנעשה עד אז באמריקה ובאנגליה אלה
שטויות, ואנחנו ממציאים את המדיום.
היו כל מיני תקלות, שזה לא יתואר ממש.
אבל גם בתוך כל התהליך הזה היה
סינון. הטלוויזיה הפכה מיד לבית־משוג-
עים, קן־הקוקייה. מי שהיה נורמלי —
לא החזיק מעמד ועף. היו מיקרים קליניים
קשים עוד יותר, אז גם הם עפו• נשארו
בקן־הקוקייה רק המשוגעים הממוצעים.
לאט-לאט נרכש נסיון, עם כל הקליש אות
של להתגלח על חשבון הציבור.
הנסיון שנרכש היה אדיר׳ בכל התחו מים.
יש בטלוויזיה טכנאים יוצאים מהכלל.
לא היתה להם ברירה. היה להם ציוד נוראי,
מפגר שאי־אפשר לתאר. חלק מהציוד
שהיה אז לטלוויזיה מצא רובינזון קרחו
על אחד האיים, כדי להתקשר לייבשת,
וגם אז הסתבר לו שהמכשיר מקולקל.

• עד אז לא שידרה הטלוויזיה
הישראלית כלל ץ

שידרו פדי פעם: מיצעד יום־העצמאות,
קונצרט. דברים כאלה. הכנו את המהדורה

קירשנכוים עם טוביה צפיר וחכי גל כימי ״ניקוי ראש״
טלוויזיה עס תכנים שווה יותר מאשר מסוס כפיר

בו עוד שימוש. הקטע הוא בביצועו של
יוני חן.
או למשל קטע אחר, על אזרחי לבנוני,
המפזר אורז על כל צבאות העולם הפולשים
לארצו: הישראלים, הצרפתים, הסורים,
האמריקאים, האיטלקים. תוך
כדי שהוא מפזר אורז על הכובש הישראלי,
נהרס ביתו בהפצצת מטוס חיל־האוויר,
נהרגת אשתו, מתים ילדיו, אבל
הוא ממשין לפזר אורז. זהו קטע המותיר
את הצופים חסרי״נשימח. טוביה צפיר
הוא האחראי לקטע חזה.
טוביה צפיר עובד עם קירשנבוים בכל
התוכניות הסאטיריות שלו, החל מ״לא
הכל עובר״ ,דרך ״ניקוי ראש״ ,״ערוץ
שתיים״ ,״יורדים על השבוע חלק אל״ף״
ו״יורדים על השבוע״ המחודש. מוטי
קירשנבוים אומר עליו שהוא כישרון
אדיר, יוצא-דופן, הוא אומר שטוביה אינו
מחקה, הוא פשוט נכנס לדמויות בצורה
שאין שני לה.
רבקהל׳ה מיכאלי מצחיקה עד דמעות
בדמותו של חבר-חכנסת לורינץ ומאיר
שליו מופיע בקטעים שכתב בעצמו.
הקהל שמגיע להופעות מגיב במקומות
הנכונים, אין אלימות, אין מחאה. אני
אומרת למוטי, שהוא משכנע את ח-
משוכנעים, שהוא צריך להופיע בקריית־שמונה,
נראה אם שם הוא יעבור. הוא
אומר לי, שאם שימעון פרס עבר בקריית־שמונת,
הכל יעבור שם.
אשרי המאמין.

• איך, כעצם, התחילה הקא ח
יירה הטלוויזיונית שלך?

ב־ 1968 למדתי קולנוע באוניברסיטה של
דתם קליפורניה בלום־אנג׳לם. ועדה מ הארץ
באה ללוס-אנג׳לס. כדי למיין מוע מדים
לעבודה בטלוויזיה, מבין הסטודנ טים
הישראלים. נפגשתי איתם, ונבחרתי
יחד עם עוד חמישה אחרים.

#אתה מלווה את הטלוויזיה

שלושה ימים, הקלטנו כל כתבה לחוד.
אחרי שערכנו בפילם, העברנו לווידיאו.
אלי ניסן ערך אז את הראיון המפוררסם
עם אבא אבן, שבו הוא שאל שאלה ארו-
כה־ארוכה ואבא אבן ענה לו: כן.

• כיצד בחרתם את הקריין
שהגיש את המהדורה?
עשינו נסיונות כמעט לכל הקריינים
שהיו ברשות־השידור ולא היינו שבעי-
רצון, עד שחיים יבין נכנס לאולפן. הוא
היד, אז עוז ת של מנהל הטלוויזיה, אליהוא
כ״ץ. ברגע שחיים התיישב פול המצלמה
והתחיל לקרוא, ידענו שיש קריין. גם
את ההקדמות של חיים למהדורה הקלסנו
לחוד וערכנו בעריכת וידיאו, כמעט כמו
שעורכים סרט. אחרי שלושה יפים שידרנו
את המהדורה.

• מי כהר את השם ״מבט״
למהדורת החדשות?

בימאי הטלוויזיה חגי מאוטנר. אני הייתי
העורך של המהדורה, ועבדו עליה כולם:
דן שילון, אלי ניסן וצבי שרגאי זיכרונו
לברכה, שעשה כתבה על האוניברסיטה.
ואת יודעת מה ז היתה מהמרה טובה.
כתבו על המהדורה הזאת ביקורת כמו
שכתבו על תיאטרון.
ואז נעשתה הטעות הכי גדולה. ההנהלה
השבה: זהו, אפשר לצאת לאוויר. היתה
תביעה עצומה מצד הקהל, אנשים התחילו
לרכוש טלוויזיות, ולא רצו להשתמש
בהן בתור אקוואריומים. בגלל הלחץ — גם
של הרדיו, שבחש וניסה לשים רגליים
שהרך הנולד לא יתפתח חלילה — הוחלט
לשדר את מבנו שלוש פעמים בשבוע. כך
החלו שימרי הטלוויזיה הישראלית — לא
כפרי החלטה על תאריך יעד, לא כפרי
תיכנון, לא כפרי תשתית, ללא כל הער כות
להפקה. והטלוויזיה הישראלית החלה
את דרכה כתחנה משדרת ולא כתחנה מיי צרת.

הזזתחליה, אס איני טדעה,

#למדת קולנוע. מדוע הסת•
עקת כחדשות טלוויזיה?
הבריטים והאמריקאים הביאו את חדשות
הטלוויזיה לפורמט אפנותי, שבו אתה
משקף מציאות, שאתה בעצם עורך אותה.
מעגל לפעמים, מעוות לפעמים וגם מסלף
לפעמים בשגגה. בסך הכל אתה נתפס כ משקף
מציאות. זה תחום אדיר, זה פשוט
מרתק ממדרגה ראשונה, ולכן גם אני
נמשכתי לתחום הזה.
עמד, תמיד עמד, ואני מקווה שגם היום
זה עומד כנר לרגלי אותם שעבדו בטלוויז יה
— תחושה של שליחות. עמדנו כל
יום תחת לחץ וביקורת, לא רק של העי תונות
והכנסת, אלא גם של החברים. האמ ביציה
להתחדש, לחגוג, להיות יותר טוב,
יוצא־דופן, היתה עצומה וזה הגיע למיצוי
מלא בתקופת ח שילון. המטרה להשתפר,
להתחדש, להיות יותר טובים, לכבד כסה
שיותר את מיקצוע העיתונות, כל זה הו שג

זה לא רק היה ניסיון אדיר, זה נעשה.
צמחו אז כמה כתבים כמו אהוד יערי,
אורי גולדשטיין, אברהם קושניר ויעקב
אחימאיר, שהם עתונאים מצויינים. לא
כל־כך קשה להיות כתב בינוני בטלוויזיה,
יותר קשה להיות כתב בינוני בעיתון, כי
העיתון הוא תובעני והמילה נשארת כתו בה,
ואתה יכול לעבור עליה ולראות את
התיפלות וחוסר־האינטליגנציה של הכותב.
בעיתון אתה צריך להעביר תמונה במילים.
מה שקורה בטלוויזיה הוא, שיש לך על
מה להישען. אתה יוצא לשטח, ואם יש
לך אינטליגנציה ממוצעת, אתה יודע בכל
סיטואציה איזה שאלות לשאול• אתה יודע
איזה שאלות הן פשוט סיכם, ואם תשאל
אותן יגידו שאתה אידיוט.

• כתקופה ההיא לא היו כטד־וויזיה
כתכים בינוניים?

לא. הבינוניות היתה חייבת לנשור. ב־מיפעל
כמו רשות־השידור — שבו הבי-

לה סמוייה, כי אם השיטה ברשות־ד,שידור
היא שבן־אדם הוא קבוע עד גיל 65 על פי
חוקי המדינה, אז גם פליני, אם היה
עובד בטלוויזיה הישראלית, היה ם3צא את
עצמו מובטל סמוי במשך חמש שנים,
והולך ממורמר על ליבני ועל קירשנבוים
על צוקרמן ועל לפיד.

• איך קרה שמחלקת־החדשות
התפתחה כצורה בלתי־רגילה, כעוד
שתחומים אחרים מפגרים?
מכיוון שהטלוויזיה היא תחנה משדרת

כשלב? תתחיל ל ע חן
חרושת, ותא פתאום
התחיל להביו את יתעסק,
כ• הוא !ודע לומת
עיתונאי ס ב
ולא מייצרת, הדגש היה על החדשות. אל
תשכחי שאנחנו מדינה שהיא יצרנית החדשות
הראשונה בעולם. לכן התהום הזה
התפתח יותר מכל דבר אחר, וזה הוביל
גם להתפתחות היצירה הדוקומנטרית.
אז נכון, עכשיו יש חוטר-עשיה, אבל
עוד תהיה לתחום הזה פריחה. בסך הכל
הושגו הישגים יוצאים מהכלל מבחינה
כמותית וגם מבחינה איכותית. נכון שהיו
יצירות נפל — ולא מעט — אבל כמות
היצירות הטובות היא בהחלט מרשימה.
מדוע זה בעצם התפתח? כי יחסית זה
קל הרבה יותר מאשר ליצור יצירה דרא-
מאתית, כי יש לך על מה להישען. יש
מציאות, מקום, אנשים. אתה מלקט את
החומרים ובא לשולחן־העריכה, ואתה יוצר
עולם אחר. אתה יוצר את ההתרשמות
שלך. ולכן, אגב, אני חושב שהמילה
״דוקומנט״ אינה נכונה, כי ההתרשמות
שלך היא סובייקטיבית, אתה מנסח הצהרה
שלך.
גם המילה תעודה אינה נכונה, מכיוון
שסרט דוקומנטרי אינו מיסמך. אתה כמובן
מכניס מוסיקה לסרס, הה הדבר הכי-
עריכתי, כי אתה מכנים אנשים למצב־רוח
מסויים, ודרך המוסיקה אתה אומר להם:
את זה תראו בעצב, את זה באירוניה,
או בשימחה. לעומת זאת, בדראמה אתה
צריך ליצור דמויות, לכתוב, למצוא מקום,
עולם שלם מההתחלה לסוף. אתה תלוי
בשחקנים, בכותבים, בתפאורנים. צריך
לברוא עולם שלם. ופיתאום מתברר לך
שזה לא קל להיות אלוהים. אתה צריך
להיות אמין — ואת זה לא הצלחנו להשיג
עד היום.

• למה הצליחו להשיג זאת כאנגליה?

אווזו
׳ווד יאו!רו את
הראיון שעשת #ס זז״לי
,ההסיבה עור אלי גבע.
הוא היה בלבנון,
והתוצאה הסופית תכבה
כתב סוב שכמותו
לגווע שבכתבים
נוני קבוע לכל החיים — בתקופה כזו הוא
מנוטרל, פשוט לא מעסיקים אותו. ואז
הוא ממורמר ואז הוא ברוגז, אם כי הב־רוגזים
הם זמניים.
תמיד טענתי, כי ברשות-השידור גם
הפריחות הן זמניות וגם הקמילות הן
זמניות. זוהי בעצם אמירה מאוד אופטי מית,
כי בתקופת קמילה כמו זו של עכ שיו
עוד יכול להיות שתהיה פריחה.

+וכך כעצם נוצרה בטלוויזיה
אבטלה סמויה?
אם את שואלת אותי, זה סוב שיש אבט
אתה
לא יכול ליצור שתיים־שלוש דרא מות
בשנה ולקוות שיהיו טובות. הבי־בי־סי
מייצר 600 דראמות, מתוכן אנחנו רואים
,25 שהן הטובות ביותר. כשאתה עוסק
בדראמה, אתה יוצר תעשיה שלמה, תש תית,
מחברי תסריטים, תפאורנים, שחק נים,
דיאלוגיסטים.
הטלוויזיה אינה ערוכה אצלנו לדראמות,
או לסדרות דרמאתיות, כל ההערכות התק ציבית
וכוח־האדם שונים לגמרי. אפיזודה
של אחרי הצלצול עולה מליוני שקלים.
הרבה יותר קל לקנות את תיאטרון הכורסה
ב־ 300 דולר.
כדי לפתח מחלקת דראמה, אתה צריך
כח אדיר, וזה לא רק דראמה, זה גם בי דור.
אצלנו
בידור נתפס בזמרים. זוהי ארץ
שמייצרת הכי-הרבה שירים בעולם, וחלק
טובים. אפשר לחשוב שזה מה שעושים
אצלנו, כולם שרים. יש כמות אדירה של
זמרים ומלחינים, אז לטלוויזיה הכי־נוח
להגיש תוכנית עם זמרים. אבל היא מיצ תה
את זה עד הסוף — שירים מהסוף
להתחלה ומההתחלה לסוף, שירים לפי
נושא, שירים לאנימציה — כל מה שאפשר
להעלות על הדעת, שרל׳ה שרון, שירים
בצוותא, שירים על הדשא, כל הוואריאצ־יות
האפשריות.
זה פשוט: אתה בא אל הזמר, יש לו
שירים ולטלוויזיה יש מצלמות. הזמר מאוד
מעוניין, הוא מופיע בחינם ויש חלק שמוכן
לשלם בשביל להופיע• אז מצלמים את
התוכנית, התפאורה לא מסובכת, זה לפי

הטעם של הבימאי: יש בימאי שאוהב
זהבים ברקע, יש כאלה שאוהבים את זה
סולידי, אז יש תפאורה של חלון מעץ,
ויש כאלה שאוהבים את זה יעני זרוק,
אז רואים את פנסי האולפן. לזמר יש אור חים,
ותמיד האורחים הם אלה שהופיעו
בפעם הקודמת, והזמר היה האורח שלהם.
תמיד אמרתי כי אלה שמופיעים בחיים
שכאלה, הם פעם הקהל ופעם היושבים על
הבימה — כל הארץ מי׳שפחה אחת קטנה.
כך נתפס בידור בטלוויזיה כשירים.
אבל זה לא נכון, הטלוויזיה חייבת לייצר
בידור וחוץ מהגשש אין לנו בידור מילולי.

• ״ניקוי ראש״ היתה בידור?

ודאי, תוכנית בידור סאטירית.

• של סי הרעיון?

עוד לפני ניקוי ראש עשינו תוכנית בשם
לא הכל עובר. היא שודרה בכל יום שישי,
ולא הגענו לרמה גבוהה. התוכנית היתד.
יחסית די־חריפה, ובשלב מסויים התחיל
לחץ בוועד המנהל, ואני הרגשתי שהתוכ נית
לא מספיק טובה בשביל לעמוד בלחץ.
היה קטע שהרגיז מאוד, זה היה אחרי
ש ח בן־אמוץ יצא עם העתיקות של דיין
בהעולס הזוג הוא כתב על זה קטע ל לא
הכל עובר. אבא שלי צילצל ואמר לי :
היה בסדר, אבל הקטע עם דייו לא היה
בסדר. אמרתי לו: אבא, הוא עובר על
החוק, אם אתה היית עושה מה שהוא
עושה, היית הולד לבית־סוהר. אבא שלי
אסר לי: במלכות לא נוגעים. אבל בסד
הכל התוכנית לא היתה טובה, והבנתי
שלא אצליח להגן עליה מפני הלחצים, ואז
הודעתי שאגי מוריד אותה.

• מפיק יכול להוריד תוכנית?
לא, זה בהחלט לא היה מקובל, אבל
היתה לי הרגשה שאם לא אוריד את ה תוכנית,
יורידו לי אותה. ואם היו מורי דים
תוכנית סאטירית בהחלטה של הוועד
המנהל, לא היו נותנים לסאטירה לעלות
שוב.
הסברתי להנהלת הטלוויזיה כי אם לא
אנהג כך, אקבור את הסאטירה לדורי-
דורות. אני זוכר שאמרתי לטוביה צפיר,
שהשתתף בתוכנית ושהיה מצלצל אלי
כל חצי שנה ׳בעדך: אל תדאג, עוד נחזור
ונעשה תוכנית סאטירית.

•,מתי הוחלט להפיק את ״ניקוי
ראש״?

כשצוקרמן נכנס לנהל את הטלוויזיה,
היתד, לנו שיחה, איך הוא יכול לנצל אותי.
אמרתי לו שאני יכול לעשות שניים-
שלושה סרטים דוקומנטרים בשנה, ואני
בכלל לא בטוח שהם יהיו טובים.
ואז דיברנו על תוכנית סאטירית, שתשודר
פעם בשבועיים. נסעתי לאנגליה לראות
מה התחדש, ראיתי בבי־בי־סי את מונטי
פייטזן ופגשתי את האנשים שיצרו את
הסידרה. נסעתי גם לארצות־הברית.
ואז פרצה מילחמת יום־הכיפורים. חזרתי
ארצה, הסקתי וערכתי את שידורי המל חמה
עם עוד הרבה אנשים טובים. שידרנו
אז שעתיים וחצי ביום מהדורה.
כשהסתמנה הפסקת־האש עם מצריים,
אמרתי לארנון שאקח צוות ואעשה סרט
דוקומנטרי, שקראתי לו סדק בקרח, על
ימיד, האחרונים של המילחמה.
אם יש דבר שאני אוהב לעשות זה סרטים
דוקוסנטרים, זה פשוט מרתק. אתה
קשור לצוות קטן, לא מסורבל, אתה לא
צריך הכנה מי־ידוע-מה, ובשולחן־ד,ערי כה
אתה בונה עולמות שלמים. אני אוהב
את העיסוק בפילם יותר מאשר בוידיאו.
בווידאו התמונה קרה, סטאטית, אני אוהב
את הסריטות של הפילם;
עשיתי את הסרט ואז זה היד, מצב-
רוח של אחרי המילחמה והחלטנו: נעשה
תוכנית סאטירית.
פניתי לחברה של 200 הארץ, שעבדו ב־העולם
הזה. בהתחלה חנוך מרמרי לא יכול
היה להצטרף, אז התחלנו עם ב׳ מיכאל,
אפרים סידון וקובי ניב, שכתבו את רוב
החומר.

• איך היכרת את החכר׳ה של
* 200 הארץ״?

בזמן לא הכל עובר הם הביאו חומר,
שהראה על כישרון אבל לא התאים, ויכול
להיות שהייתי קהה מדי לכישרון שלהם
והעדפתי ללכת על כותבים בטוחים.
הלכתי לראות את ההצגה שלהם אצל
אגמון, שהיתר, כתובה בכישרון אדיר,
הבאתי אותם לטלוויזיה ואמרתי: יאללה,
עושים תוכנית.
הכתיבה היתה די קשה. אבל בהומור
היה ברור שאין להם מתחרים, שהם ברוכי
כישרון בצורה אדירה. מאז הדור של
קינן, חפר ובן־אמוץ, אני לא חושב שד,יתד,
קבוצה שהתעלתה כמו הקבוצה הזו בז׳אנר
המאוד קשה.

עבדנו שלושים שעות ביממה, ובראש
וראשונה נשענו על הכישרון של קובי,
מיקי ופרויקה. ואחר כך גם של חנוד.
הם היו שילוב יוצא מהכלל: החריפות
של מיקי, שכמעט איני מכיר שניה לה,
השובבות של פרוייקה, וההגיון של קובי
והעקשנות שלו לא להתפשר על אמירה
אמביוולנטית — ואני אומר את בשיא
ההערכה — והטירוף של חנוך מרמרי —
אני פשוט חושב שהוא מטורף.
חלק מהרעיונות היו פרי הדמיון המטורף
של חנוך. הוא מסוגל להביא לך אסוצי אציה
הכי-מטורפת, הכי-קולעת, הכי-מוזרה
במובנה הסאטירי. אני באמת חושב שלא
קמה כזו קבוצה קומוניקטבית בכתיבה,
ומאוד הצטערתי כשהם אחר־כך נפרדו.
גם השחקנים תרמו המון. כל השישה.
המישחק של שבתאי קונורטי והכובד
של אהרון אלמוג, רבקה מיכאלי שהיא
קומיקאית בלתי־רגילה, והכישרון האדיר
של עליזה רוזן ודובי גל, הגאוניות של
טוביה צפיר — התלכיד הזד, עבד מצויין.
זו היתה הצלחה שהדהימה וסחפה גם אותנו.
מצאנו את עצמנו — שישים איש — ב חוויה
אדירה, שאין לה התחלה ולא סוף.

• למה, א כך, זד, גגמר?

רק בגללנו. הגענו לעייפות. עשינו 32
תוכניות, שזה כמו 32 הצגות בכורה. חשש נו
שאנחנו מתחילים לחזור על עצמנו.
על מי לא צחקנו ז על הממשלה, על הכנ סת,
על הערבים, על היהודים, על הכל כלה,
על הדת ועל הפער החברתי. בכל
תחום עשינו עשרים־שלושים אייטמים.
נגמרו לנו צורות הטיפול.
לתוכנית האחרונה, לא אשכח, הגענו
על ארבע, היינו עייפים שאי-אפשר לתאר.

* הרכה מאוד אנשים חושבים
שהורידו את ״ניקוי ראש״.

אם במהדורת _מב 1ד
׳מעודרס על חמחחמת
בנמל־׳התעופה!בן־גור־ון
ורוו הלוויין, אז הגיש
ימים דעיס באמת
הופעתי בהרצאות, כדי להסביר שלא
הורידו אותנו• להיפך, צוקרמן ביקש עוזב!
תוכניות, הוועד־המנהל ביקש שנמשיך.

* אחרי שעסקת כעבודה כד־כך
יצירתית, עכרת לתפקיד ניהולי
כמנהל התוכניות.

עניין מאוד פוליטי לוועד-המנהל.

• אז לא היית פעיל בטלוויזיה.

הייתי בחופשה, אבל מכיוון שהם רצו
לנצל את זד, שאני בחופש, כדי להדיח
אותי׳ חזרתי לעבוד כמנהל־תכניות. כבר
אז התחילו לנטרל את ירון לונדון ואת
ג׳ודי לוץ, היה ברור שאנחנו במאבק
ושהולכים לקראת תהליך של עריפה.
היתה לפנינו ברירה: או ללכת בשקט
או להתריע על העריסה.
בחרתי בדרך השניה, כי אני נגד קדו שים
מעונים, זה מעורר בי פריחה. אני
לא קדוש מעונה, והיה חשוב שידעו שיש
עריפה ולאן מועדות פניה של רשות־השידור.

ברשות־ד,שידור יש בעיה — מדי חים,
לא מפטרים. אתה קיים למרות ה הדחה.
או שאתה בחופשה ללא תשלו*
או שאתה מקבל משכורת ולא עושה כלום.
מכל מקו* אי-אפשר להיפטר ממך.
במיקרה שלי הם פשוט לא חידשו את
הקדנציה, למרות שהמנהל ביקש זאת.
אז, כמו גנבים בלילה, הם כינסו ישיבה
של הוועד־המנהל וביקשו מצוקרמן לצאת
והצביעו — לפיד קרא לי, כדי לבשר את
גזר-הדין.
היה ברור שזה סוף העסק. הלכנו, מיש-
לחת שלמה — חיים יבין אחימאיר ואני
לשכנע את לפיד שלא ידיח את צוקרמן.
הסברנו לו שזה יזיק לטלוויזיה, כי ארנון
הוא מנהל טוב מאוד, שמיפעל פרובלמטי
כמו הטלוויזיה זקוק לו. אבל ארנון הודח,
והיה ברור שינטרלו את האחרים. הם לא
הדיחו, הם ניטרלו. הם לא הדיחו את
ירץ, אבל עשו הכל כדי שלא יהיה לו
כדאי לעשות את עלי כותרת• הם לא
הדיחו את יצחק רועה, אבל עשו הכל
כדי ע ^ ירצה להגיש את כמעט חצות!
וככה * ו את הטלוויזיה. ואז אני אמרתי
ללפיד: זו לא בעיה לפרק את הטלוויזיה,
הבעיה תהיה להרכיבה מחדש. אבל לסיד
היה צריך למלא את הציפיות של אלה ש מינו
אותו, והוא פירק את הטלוויזיה.
הזהרנו אותו, שלוקחים פה את החלקים
הכי חשובים בפאזל. החתיכות הנוגעות
לכל החתיכות האחרות, והוא חישלה את
עצמו שיצליח להרכיב מחדש. היום אני
חושב שהוא יודע שטעה.

• אתה חושב שהטלוויזיה תחסל
את עצמה?

הטלוויזיה לא תתחסל. אבל היא תג־סוס
לאורך ימים.

• מדוע אתה ממשיך לעבוד, בטלוויזיה,
מדוע אינך מתפטר?

בודדים כמוני יכולים לעשות בטלוויזיה
דברים יפים מאוד. יש דברים שאני יכול
לעשות בטלוויזיה, שלא אמצא להם מממן
בשום מקום אחר.
מאוד נהניתי לעשות את בורות המיס,
זה לקח שמונה חודשים לעשות את שני
החלקים. שום גוף סרטי לא היה מממן לי
את זה.

• מדוע?

• ומה עשית כמנהל תוכניות?

הייתי מנהל תוכניות קדנציה שלמה,
וכשהתברר לי שאני ילא יכול להזיז דב רים,
ניסיתי לפתח עשייה דרמאתית. זה
טורפד על־ידי העובדים. ולא היו לי מש אבים.
טירפדו לי את עודד קוטלר, שהבאתי
מבחוץ. ואז הבנתי שזה בלתי-אפשרי.
כשניסיתי ליצור תוכניות בידור, אמרו
לי: תסתפק בזמרים. זה לא עניין אותי.
אני אוהב לעבוד בשטח• כמנהל האחראי
לאנשים שלאו־דוקא הוא בחר, אנשים
הכפויים עליך, לא יכולתי לעבוד.
אז בא המהפך, והקיום שלי הפך להיות

קירשנבוים בהפגנה בטלוויזיה
הטלוויזיה תגסום הרבה זמן
הוא אמר שזה עצוב, קשה, אבל אי־אפשר
שלא לשדר. עדיין מאפשרים לי לעשות
דברים בטלוויזיה, ואני מאוד מעריך את
זה. יש לי מועקה לגבי הטלוויזיה כולה,
אני מתייחם אליה כמו אל מיפעל שנכשל.

* אנשים מאשימים אתפס, את
קבוצת הראשונים, שאתם מרגישים
כאילו הטלוויזיה שייכת לכם.
למעשה, הטלוויזיה, תרצה או לא
תרצה, מנוהלת על־ידי הממשלה.
לא נכון! רשות־השידור היא לא של
הממשלה, היא עצמאית.

+ומה עם הוועד המנהל?
נכון, הוא מתמנה על־פי ספתח פוליטי,
אבל מעמד הרשות הוא לא ממשלתי.

• אתם מקבלים משכורת מאוצר
המדינה?

זה היה שטר שארנון צוקרמן גבה ממני.
אני לא רציתי בג׳וב הזה•
תפקידי ניהול ברשות־השידור ד,ם פא-
תסיים. המנהל הוא בעצם רכז, הוא לא
יכול להגיד לעובד מה לעשות ומה לא.
אינו יכול לכפות שום עשיה.
התפקיד הוא פיקטיבי, הוועדים כל־כך
חזקים, שהם הופכים את הניהול לבלתי-
אפשרי. התלהבות הראשונים של בלי חש בונות,
של שעות נוספות — נעלמה ואי ננה•
נעלמו הימים שבהם רצית להוכיח
שמהפנס המחורבן אתה מוציא קסם. ברבות
השנים הלך הקסם מד,פנס.
זד, היד, שטר שהייתי צריך לפרוע לאר נון.
קודם כל כתודה על העזרה בניקוי
ראש, אם בגלל זד, שהוא העמיד אותנו
בראש סדר־ד,עדיפויות, ואם בגלל העמידה
בלחצים, כי לא היתה ישיבת כנסת שלא
התחילה בניקוי ראש. כשהחליטו להעניק
לי אח פרס ישראל, היתה על זה ישיבת
ממשלה. אנשים תיכננו את סדר היום
לפי נקוי ראש.

ל להפוך וו ׳01001
להיסלר. יש קונסנזוס
נגדו. אבל אם אני הצח
לחסל את הצנזורה זאגיו
שיוססגן חוא חיסלו,
אשרו את תחגוג׳
המגנים על תגור
המחורבן שנקוא צנזורה
• אינך חושש, שיום אחד יפסיקו
לממן את הסרטים שלך?
לא! כל מה שביקשתי לעשות נתנו לי.
בורות המים אושר לשידור בלי בעיות,
למרות שהיו קטעים מאוד פרובוקטיבי*
ולהנהלה לא היה קל לאשר דברים כאלה.

• איך הצלחת להעביר את
הכתבה שלך במהלך המילחמה
מצידץ, כתבה שהראתה לראשונה
בטלוויזיה הישראלית את הכיבוש
בכיעורו?
את הכתבה ראה לפיד לפני השידור,

אבל גם הפטריוט מקבל כסף מאוצר
המדינה, ואי־אפשר להגיד שזו הצגה ממ שלתית.
רשות־השידור היא ממלכתית,
וזה מעמד חשוב מאוד. אף פעם לא חשב נו
שהיא שייכת לנו, לאותה קבוצה ה מכונה
״סרטן שמאלני״ .מה שכן חשבנו,
זה שאנחנו נקלענו אל הטלוויזי* ולאו־דווקא
בגלל כישורים. חלק עברו ליד ה־בנין
בזמן, חלק בפרובוקציה, לא משנה
עכשיו. נקלענו אל הטלוויזיה והיתה לנו
תחושה, מהיום הראשון, שיש לנו אחריות
עצומה לגבי הצעצוע שנמסר לידינו: ל שמור
על האמינות שלו ועל היושר, ואם
יש צורך, להיכנס לעימות עם גורם פוליטי,
לא לרקוד לפי חליל פוליטי זה או אחר.
אני נהנה מהתיעוב שתשים כלפי ה גורמים
הפוליטיים, הפכתי את זה למקור
פרנסה, כי אני פחות־או יותר מרגיש אותו
דבר כלפיהם.
האחריות היא כלפי החברה הישראלית
ולא כלפי ההנהלה, או כלפי גוף פוליטי.

• מה דעתך על לפיד?
מה שקורה ללפיד קורה לו משום שהוא
מינוי פוליטי. הפוליטיקאים מרגישים ש הוא
חייב להם. אבל פיתאו* לפיד מרגיש
את שאנחנו הרגשנו כשהדיחו אותנו, ולכן
ימיו ספורים.
כשהוא נכנם לערוך את החדשות, הוא
התחיל להבין את העסק, כי הוא יודע
להיות עיתונאי טוב. אני אמרתי לו: תדע
לך, שיבוא יום ונצטרך להגן עליך. והוא
(המשך בעמוד )72

עו דשא לו ת לוו עדת !ז ח קי ד ה
(המשך מעמוד )12

נורא — כשעה שהשחיטה זזיתה
בעיצומה, וסכל שעה בהרגו גברים,
נשים וילדים כמרחק של עשרות
מטרים מחיילי צה״ל — נמשך
לאורך כל העדות.
ברקנ האם לא קיבלתם דיווחים נוס פים
מהשטח ז
דרורי: היתד. לנו ישיבת־מטה והעל אות
בדרגה. עניין המהנות לא היה בראש
סדר־העדיפויות. בפירוש לא. היתד. בעיה
עם טנק שהתהפך והיו לנו שלושה נעדרים.
אם להאמין לדרורי, התנהלו הדברים
כך במשך כל שתי היממות, שבהן נערכה
השחיטה. הדבר פשוט לא נראה חשוב.
״הרגשה לא-טובה״ ,״חריגים״ ,״הגזימו״
— אבל שום דבר לא עורר את פיקוד
צה״ל למחשבה שדרושה פעולה מיידית
ומוחצת. אילו חדרה חוליית־מחבלים לקי ב
ת בגליל והרגה שני אנשים, היו כל
הממשלה וכל פיקוד צה״ל זונקים לפעולה.
לא כן כאשר נערכת שחיטה בפלסטינים.
עדותו של דרורי עוררה שאלות רבות,
וחלק מהן נשאלו בו במקום על־ידי השופ

כ שהיתה לדרורי הרגשת אי־נוחות,
מדוע לא שלח נגמ״ש או שניים ל תון
המחנות, כדי לבדוק בצורה מו ס מכ ת
מה מתרחש ן
• כאשר ה חלי טלהפ סי קאת הפעולה׳
מדוע לא שלח כו ח צח״לי ל תון
ה מ חנו ת, כדי לוודא שהטבח הופ ס ק,
ותחתזאת הניח לאנשי חפלאנגות להישאר
ב מ חנו ת במשן יממה נו ספ ת !
• מדוע טילפן דרורי השכם בבוקר
לרמטכ״ל לביתו, מבלי להיעזר בקצינים!
• בפיו רצה
קיו ם

האםנקט שיטח זו מפני שהיה
מסר כה סודי ומחריד, עד כי לא
שאף קצין אחר יידע על עצם
השיחה ז

• א ם אכן דרורי הוא הבעל המקורי
של האימרה ״ ה ם הגזימו״ — מ ה פירושה
של הגזמה ב עיניו!
• האם יתכן כי בכל ה שיחות שבהן
השתתף דרורי עם ראשי הפלאנגות, לפני
הכניסה, לא דובר על מה שייעשה במ
חנו ת !

* מ דינ השלמהב טיו ללמצדה! ״
(המשך מעמוד )71
אמר לי לא מזמן, שהיום הזד, קרב.
כל זאת, משום שבסופו של דבר האח ריות
של לסיד היא כלפי החברה היש ראלית.
עיתונות חופשית אינה אינטרס
של שילטון — ואני לא מנקה את המערך
— עיתונות חופשית ז ה המגן מפני ה־שילטון.
השילטון בהכרח ינסה להערים
קשיים• צריך לקבל את זה בהבנה, אבל
להילחם, לא לוותר. אני לא אומר שה מדיום
לא שונה, אבל השגיאות נעשות
בתום־לב — ואת זה חשוב שידעו.

• יש המאשימים אותך, כי
דווקא כעת, כשהספינה טוכעת,
יצאת לחופשה־ללא־תשלום, ואתה
מאפשר לעכברים להשתלט על
הספינה.
צריך להבין: אני עוזב את עבודתי בטלוויזיה
כי אין לי שום תפקיד בטלוויזיה.

• אילולא היית בטלוויזיה כזמן
המילהמה, סי היה עושה את הכתבה
על צידון: יתכן שמשום
כך אתה צריך להישאר בטלוויזיה,
כדי שלא ישארו רק הבינוניים
ואוסרי ההן.
אם מהדורת מבט משדרת כתבת־לוויין
על המהומות בלוד, סביב פירוק אל על,
אז הגיעו זמנים רעים באמת. אבל עדיין
יש עיתונאים יוצאים מהכלל.
יש דבר שצריך להבין, כל מה שק שור
לנוהל בטלוויזיה הוא פוליטי. נגמר,
קבעו נורמה! את זה אפילו לפיד לא
הבין. זה נכון שבזמן בן־גוריון היתד,
פוליטיזציה, אבל בעשר השנים הראשונות
של הטלוויזיה לא היתה נורמה פוליטית
לניהול. יכול להיות שהמנהלים לא היו
טובים, אבל אני, כמנהל־תוכניות, למ רות
שהתקוממתי נגד כל מילה שנאמרה
בתוכניות־הדת ותיעבתי את פסוקו של
יוס, נתתי להם להתבטא, כי צריך לתת
חופש ביטוי לכולם. כעת הם נתקעו עם
צביקה שפירא, שהוא אנטי־תיזה לקיר-
שנבוים. בגלל פרשת גלי־צה״ל במיל-
חמה הוא יגמור קדנציה לפני שהתחיל
אותה.
המחשבה הזו, להביא לטלוויזיה אנשים
לאומיים, הופכת את המילה לאומי לקללה
כמעט.
הדבר הכי נורא הוא שהעריכה קיבלה
זווית פוליטית. היום משדרים לא משום
שהחומר טוב, אלא משום שאושר לשידור,
ויש דברים שאסור לשדר מיקצועית, אבל
העיקר שהם לא נפסלו. העריכה הפכה להיות
עריכה של מה יאושר ומה לא יאושר. אין
שיקולי עריכה מיקצועיים, יש עריכה עם
הרבה שגיאות. אתה רואה דבר עצוב: איך
כתבים מעולים נכשלים או מוכשלים, כמו
למשל הראיון שעשה אהוד יערי בחטיבה
של אלי גבע. אין הרבה שיטענו שאהוד
הוא כתב לא טוב, אבל הוא לא ערך את
הראיון, הוא שלח את החומר מלבנון, והתוצאה
הסופית הפכה אותו לאחד הגרועים
שבכתבים.
זהו נזק נורא, ש־ 30 סקופים לא יכולים
לתקן, וזו רק דוגמה אהת למה שקורה
בחדשות.

• אתה עתיד אתה צופה לטלוויזיה
הישראלית :׳

טים, בישיבה הפומבית. אין ספק ששאלות
רבות נוספות נשאלו בישיבה הסודית.
בין השאר מתעוררות השאלות הבאות:
• מה גרם לדרורי להרגיש ״הרגשה
לא־טובה״ ,כאשר — לדבריו — לא חיו
לפניו שום ידיעות על מעשים חריגים !
• אין יכול ל היו ת שדברי הסגן
גרבובסקי (ואולי של עדי־ראייה כוספים
שטרם העידו) לא הגיעו אליו, כאשר
שהה ב מר חק של כמ ה עשרות מטרי ם
מחיילים אל ה !
• איך יכול להיו ת שהחליט ה חל ט ה
קיצונית, בעלת השלכות פולי טיו ת מובה
קו ת ( הפסקת פעולות הפלאנגות, עצירת
התיגבורת, שנערכה במיסדר חגיגי בנמל-
התעופה הסמוך) בלי שהיו לפניו ידיעות
כלשהן !
• אין ה חלי ט זאת בלי ידיעת ה־רמטכ״ל

• אין ה חלי טזאת בלי ידיעת שר־הביטחון

• א ם בכל זא ת דיווח לפני כן ל-
רמטכ״ל, מ ה דיווח לו ז
• א ם הוא או חר מטכ״ל דיווחו
לאריאל שרון, מה דיווחו לוז

• האם שמע דרורי אי־פעם על מעשי-
הטבח הגדולים של הפלאנגות, כגון תל״
אל-זעתר !
• כאשר א מר דרורי לאיש הפל אנ-
גות, כדבריו ,״תתנהגו כמו בני-אדם,
שלא תפגעו בלא-לו ח מי ם, בנשים, ילדים
וזקנים״ — האם לא הי תהזאת הזמנה
להרוג א ת הגברי ם!
• מדוע הקפיד צח״ל, כדברי דרורי,
שלא למנות קציני-קישור אצל חפלאנגות!
• כאשר א מר דרורי ״אולי נק טנו
כמה אמצעים נוספי ם כדי לדעת מה
קורה,״ למה התכוון ! ו אין מתיישב
הדבר עם הודעתו שלא ידע ולא שמע
דבר במ שן כל ימ מת-ה שחי ט ה הראשונה!

יתכן כי לפי חוק ועדת־החקירה
היתה הוועדה צריכה כנקודה זו
להזהיר את דרורי, שהוא עלול
להיפגע ממסקנותיה, וכי יש לו
הזכות למנות לעצמו מייד פרקליט.
אחרת עלול דרורי להודיע
כבוא העת, כפי שעשה בשעתו
האלוף שמואל גורזדיש כוו-עדת־אגרנט,
כי זכויותיו, הסעוגנות ב־חוק־ועדות־החקירה,
בפגעו.

מכיוון שהעובדים יהיו שם עד גיל ,65
ומכיוון שיש שיא בכודדאדם ולא נותנים
לרענן את המיפעל, ומכיוון שיש ציוד
שמתבלה ולא מתחדש, אני צופה לטלוויזיה
זמנים עוד יותר קשים. הטלוויזיה תהפוך
לפרודקטור יקר מאוד — 600 עובדים
זה די הרבה כדי להפעיל פרוז׳קטור שיפעיל
שידורים קנויים.

• מה יש לך נגד שידורים קנו יים:
אנחנו
הופכים את עצמנו קולוניה תר בותית
של העולם. הפוליטיקאים אינם
מבינים שטלוויזיה עם תכנים ישראליים
חשובה יותר ממטוס כפיר, או מפצצה, או
מצוללת ושאר הדברים שאנחנו מייצרים
בעצמנו. אנחנו הופכים עם חסר־תרבות,
וזה הופך את קיומנו לחסר-ערך לחלוטין.
התרבות חשובה פי אלף מאשר ייצור של
אלף כפירים. לא נורא אם נייבא את כלי־המשחית
מעמים אחרים, אבל זה מאוד
נורא שאנחנו מייבאים תרבות. זה נותן
תחושה שהבן־אדם יכול לרדת מפה, כי
המדינה היא זמנית, מין תחושה של חוסר־אונים,
רגש נחיתות. ולמי? לעם שנתן
לעולם את ספר־ד,ספרים ! אם עם של סו חרים
יודע לעשות את החקלאות הכי־טובה

בעולם, הוא יודע לעשות גם טלוויזיה,
ואני לא צריך להגיד לך איזה עם עושה
את הטלוויזיה באמריקה.

• אם מדברים על תרבות, אז
מה. דעתך על חכר הוועד המנהל,
אהרון פא פו :
אני חושב שפאפו הוא אחד הנכסים
הכי־חשובים של רשות־ד,שידור. אם הוא
לא היה, הרי שאלה החרדים לדיוקן החברה
הישראלית היו צריכים להמציא אותו. פאפו
הוא תרומה אדירה, יש לי רק מחמאות
בשבילו, ואני רק מאחל לו שימשיך בדרכו
ושלא יסטה ימינה או שמאלה.

• סיפרו לי, שלפני שהחלטת
לחדש את ״יורדים על השכוע״
היו לך המון היסוסים, פחדת
לעשות את התוכנית.
רק בגלל התקופה. התקופה היא אלימה,
והיה לי ספק גדול אם הקהל, שעצביו נמתחו
בזמן המילחמה יקבל תוכנית כזו.
המילחמה יצרה אלימות כזו, שאתה
מוצא את עצמך רב אפילו עם השכנים שלך
בצורה כל־כך קיצונית, שלא היתד, כדוג מתה.
יכול להיות שהם הביאו שלום על
הגליל, אבל הם כמעט הרגו לנו את
העצבים, הפכו אותנו מעם נברוטי לעם
הטעון אישפוז.
המחשבה שלי היתה: האם נהיה שסתום
או קטליזטור לאלימות? אם ׳נהיה שסתום,
יש הצדקה. כקטליזטור אין הצדקה.
אנחנו לא הסאטירה של נבוט בראש,
זוהי סאטירה קלה, לא חכמה, בוטה, תמיד
צודקת, סאטירה המשכנעת את המשוב־נעים.
זוהי לא סאטירה שפותחת דיאלוג.
אני מוותר על ד,נבוט.

+אתה מרמז ל״פטרידט״ץ
אני לא רוצה לדבר על הפטריוט. הם
וגם אנחנו נלחמים בצנזורה. אני מדבר על
סאטירה שבה אתה צריך להיות חכם, שנון,
וליצור קומוניקציה, לא לדחות את השומע.
להיפך, לקרב אותו, להגיד לו: בוא תשמע.
שיגיד לי: אתה טועה, טיפש, לא מבין.
מסיתים אותך — זד, לגיטימי, אבל בוא
תשמע, אני לא בא לפוצץ לך את הראש,
להגיד לך אתה חרא, טינופת, יש לך קרציות
בתחת, אני רוצה בדרכי שלי, החכמה,
שתשמע.
אם את לוקחת את החבר׳ה שדיברתי
עליהם קודם, הם יכולים לכתוב את הסא טירה
הכי-חריפה. יש להם כישרון כתיבה
שאין שני לו, ויש להם חוצפה, אין להם
בעיה של התייפייפות והם לא כל־כך שמחים
למתן את עצמם. יחד עם זה, הם מבינים
שצריך להישען על שנינות, חכמה, והם
רוצים שמישהו יקשיב להם, ולא רק החבר
שהם הולכים איתו למסיבה. אני לא רוצה
לדחות את האדם שאיתו אני רוצה ליצור
קומוניקציה.
בעין־השופט ראיינתי את בני קצובר
מגוש־אמונים, כי יש שתי אפשרויות: או
מילחמת־אחים בין גוש־אמונים ושלום-
עכשיו, או מניעת המילחמה, אם נדבר.
וחייבים לדבר.

• האם כדי לדבר עם הבד השני
יש להתפשרז
חלילה וחס. אם אתה יכול להתפשר על
דיעותיך, ותר עליהן, אם אתה צריך לשמוע
את הצד השני, דע לכלכל את עצמך בטי עון
שלך והיאבק על דיעותיך — וזה בתנאי
שאנחנו משחקים את המישחק הדמוקרטי.
קל להיות פופולארי בדיזנגוף. אני מוצא
לך אוייב משותף לארבעה בלוקים בדיזני
גוף ברגע. להפוך את יוסטמן להיטלר —
אין קל מזה. בדיזנגוף יש ג׳יהאד על
יוסטמן, יש קונסנזוס נגדו. הקונץ הוא
איך אני מבטל את הצנזורה, ואני מאוד־מאוד
רוצה שתתבטל הצנזורה. אז צריך
לדבר, להשפיע, אם אגיד שיוסטמן הוא
היטלר לא אשכנע, להיפך, אגביר את
הנוגדנים המגינים על הגוף המחורבן, ה מקולקל,
שנקרא צנזורה. אני רוצה להיות
מגרה למחשבה, לא קטליזטור לאלימות.

• וכלה עם אדה שהתייאשו
מהדיאלוג :
אני טוען שמי שהתייאש אין לו מה
לחפש. או שיחפור בונקר עמוק, או שיסע
מפה. אבל אנחנו הרי לא ניסע, אנחנו
נישאר פה ואנחנו עצלנים בשביל לחפור
בונקר, אז הצ׳אנס היחיד שלנו הוא לדבר
אחרת. מדינה שלמה, אם את שואלת אותי,
נמצאת בדרך למצדה.
העולם הזה 2356

אדה הן תמונות סקו :3התצלומים
היהירים של שרינת האוהל הראשון
שהוקם במחנה עין־אדח״לווה בלבנון

האוהל הראשון — ובינתיים גם האחרון — הוקם במרכזו של מחנה
הפליטים עיו״אל־ח׳ילווה, שליד העיר הלבנונית צידון. הפליטים הפלסטינים
מקיפים את האוהל הקטן, וחלקם מתבוננים בהשתאות בפיתרון שמציע
להם השר הממונה על הסיוע לפליטים לתקופת החורף הקשה בלבנון.
אוהל בלהבות
ך* ־ 26 באוקטיגר היד, יום שמש נאד,
י י במחנה הפליטים הפלסטיני עין־אל־ח׳ילווה
שליד צידון. למחנה הגיעה חבורה
נכבדה, שלוותה במשאית. על המשאית
היה אוהל בד וכל הציוד הנחוץ לבנייתו:
יתדות, מוטות ופטישים. הפליטים המת גוררים
בקירבת מקום התאספו כדי לחזות
במתרחש, וראו כיצד מקימים הפועלים את
האוהל הכהה, במרכזה של רחבה קטנה.

בין ההריסות שפעם שימשו מישכן לפלי טים.
הפליטים
למודי־הסבל ידעו היטב מה
משמעותו של האוהל הזה: הוא סימן את
תחילתו של נסיון ״השיקום״ שלהם, לק ראת
החורף הלבנוני הצונן.
הם לא הותירו מקום לספק באשר ליחסם
אל נסיון זה. רק התרחקו מעט הפועלים
והפמליה, וכמה. עשרות נערים הסתערו

לא חלף זמן רב עד שהשתאותם של הפליטים הפלסטינים במחנה עין-
אל-ח׳ילווה פינתה את מקומה לזעם. הנערים הסתערו על האוהל, עקרו
את יתדותיו, הפילו אותו במקומו, והכינו אותו לקראת השלב הבא.
על האוהל, הפילו אותו והציתו אותו.
העיתונות הישראלית, שאיש מנציגיה לא
זכה לחזות באותו אוהל שנועד לפתור
את הבעיה, קיבלה כלשונן את הודעותיו

של השר י.עקב מרידוד, הממונה על הסיוע
לפליטים בלבנון, ומחתה נמרצות נגד
כפיות־הטובה של הפליטים הפלסטינים.
ובישראל יכלו אנשי־ציבור ופוליטיקאים
לרחוץ בניקיון כפיהם. היום גם האופו זיציה
של המערך, התומכת לכאורה בסיוע
לפליטים, אינה מזכירה את העובדה כי הם
זקוקים כל־כך לסיוע הזה רק משום שה־

שר״העל לענייני כלכלת, יעקב

מרידוד, שמונה להיות האח־

ראי על הסיוע לפליטים הפלסטינים
מטעם ממשלת ישראל, ניצב
בחברתו של המושל הצבאי של דרום
לבנון, האלוף דויד מיימון, ליד שרידיו
השרופים של האוהל. מרידוד נראה מודאג
במיקצת מכישלון הנסיון שלו
״לשקם״ את הפליטים באוהלי־הבד.

הנערים ביקשו שלא להשאיר מקום לספק. הם רצו
להבהיר כי הם אינם סבורים שהאוהל יכול לשמש
להם פיתרון לימי החורף הקרים, ועד מהרה נמצא

מישהו ששילח אש בבד האוהל וביתדות העץ שלו, וזהו,
בינתיים, סופו של נסיון השיקום הזה. בישראל לא הפריע
הדבר לאנשי ציבור לטעון שהפלסטינים הם כפויי טובה.

מיבנים במחגות־הסליטים נהרסו באופן
מודע ומכוון על־ידי ההפצצות של צה״ל,
ואחר־כך על־ידי הבולדוזרים שלו.
גודל הגיחוך של הנסיון הישראלי הזה
לסייע לפליטים לא היה מגיע לידיעת
הציבור, אלמלא נכחה במקום צלמת עיתונות
אחת, נורמה וולפין, שכמה יומונים
ישראליים שאליהם פנתה ולהם הציעה את
התמונות המופיעות כאן, דחו אותה.

713י!

(9 0 3 1
מאת מאיר תדמח־

יש לי חשק לתת לזה שהפיץ את הש מועה
שהולכים להגדיל את ״היטל שלום
הגליל״ על מכירות של ניירות־ערך בבורסה׳
בשיניים. אני לא יודע מי עשוי
היה להרוויח מהעסק׳ ח ח מאלה שכבר
ברחו, וגם אלה עשו מיקח טעות. הנה,
כבר ביום הראשון היד. שוק טוב. אלה
שמכרו מהר, יקנו עכשיו לאס ובמחירים
גבוהים יותר.

גם מי שהשקיע במניה הרגילה של ישפרו
עשה חיים משוגעים. על כל מיליון היו
לו ביום הראשון 17.7מיליון. לסישפחד,
המכובדת הזו שייכת גם אתא ג /שעשתה
איזה 1150 אחוז, לא רע. מי שהשקיע ב־כיתבי
האופציה של יצהר, וקיווה במשך
עשרת החודשים האחרונים לטוב, עשה
באושים, הפסיד פעמיים: את האינפלציה
ועוד ־ 307 מהקרן. אבל כאלה בטח היו
מעם מאוד.

שר־האוצר, יורם ארידור, הכטיח
למי שהבטיח שלא החיה שינוי
בבורסה; אני מאמץ לו, לפחות
ער שיהיה ברור מתי תהיינה בחירות.
חוץ מזה, יש דו עוד כמה
סיבות טובות לא להפיל את הבורסה.
גא לנהוג בהתאם.
אתם ודאי זוכרים את שיטת ״כיבוס
המס״ של איגקובה, יורפאל ואחרים.
העניין הזה ייפסק בקרוב, פשוט לא יהיה
כדאי. עוד משהו ייפסק: החתמות־היתר
של פי חמישים ויותר. יהיה כדאי לעסוק
במניות עצמן ותאמינו לי, שהעסק כדאי.
למשל: מי שהשקיע בהתחלת השנה
מיליון שקל בישפרו אופציה ובביו ם ה ראשון
השבוע היו לו לא פחות מ־ 33 מיל ית
שקלים. אני מכיר שניים שהשקיעו
שם הרבה כסף, הרבה יותר מכמה מיליו נים,
למשל יוסי ריגר ואליעזר פישמן,
ואתם־ שוב צריכים להאמין לי שהיו להם
אברהם בהן 1גד שוודיה קיבלתי הזמנה לבקר בשלוש תערוכות,
שהתקיימו בשבוע שעבר במרכז הירידים
בגני־התעחכה. מתוך סקרנות הלכתי• אני
לא מבין בציוד כבד וציוד בניין, אבל
מה, כל הציוד הזה צבוע בצבע צהוב. בטח
זה טוב לעסקים. אף כי אני זוכר שבבית-
הספר, צהוב לא נחשב לצבע סימפטי.
ראיתי גם את ביתן־התיקשורת עם המון
טלפונים וחוטים ומסכים. חיפשתי סיפורים,
לא היו, עד שבכל־זאת מצאתי אחד -הנה
הוא.
בתצוגה של ציוד בניין ראיתי על אחד
המיבנים פיגומים תלויים, אלא מה, גם
הם בצבע צהוב. שאלתי את היצרן, אברהם
כהן מנתניה. ששמו רשום באותיות שחו רות
על הצבע הצהוב, מה זה ז התשובה :
פיגום תלוי באורך שמונה מטרים, שיכול
לשאת 500 קילוגרם, בעל פיקוד באמצעות
מנוע חשמלי או אחר, שהפועל יכול להע לות
ולהוריד בלחיצת כפתור.
כמה עולה הדבר הזה, תתפלאו, לא הר בה,
בסך־הכל 7000 דולר. אגב, כל ה מחירים
בתערוכה הם בדולרים. ואיפה ה סיפור.
תיכף. במחיר כלולים בדיקות בטי חות
של הטכניון ועוד. רשמנו גם את זה.

כשרצה ־יצרן הישראלי למכור
פיגומים ל״סודד כונה•׳ ,אלא דמי,
אמרו דו, מצטערים. למה, הם ככר
קנו פיגומים תלויים תוצרת שוודיה-
.המחיר 10,000 דולר. אז למה
קונים יקר כחו״ל, כשיש יותר זול
כארץ, שאינו נופל כטיכו מתוצרת
חוץ?

לכך יש שני הסברים, המשלימים זד,
את זה. אחד מרושע והשני לא כל־כך.
אם סולל בונה קונה בשוודיה 10 פיגו מים,
צריך גם מישהו לנסוע ולראות אותם

• הסבר שני, הממשלה השוודית מאפ שרת
ליצואנים השוודים לתת אשראי־חוץ
לתקופה ארוכה. אומר אברהם כהן: מצ טער,
אני לא יכול להתחרות בממשלת
שוודיה, הממשלה אולי -יבולה.

הבורסה

שר־אדצר ארידור
לא יגע בבורסה
סיבות מצוינות להשקיע שם. את הבעיה
של עודף הכספים, הם פתרו על־ידי השק עה
בקרנות רונית וענת. חד. עוד לא הכל,

אני רוצה לומר מיספר מילים
על המניה הטובה ביותר בגורסה,
״סולל כונה׳•• לפני כערך שנתיים
בא אלי אהד מהיועצים ואמר לי :
תשמע, קנה ״סולל בונה״ ,הם יעשו
לפחות כמו המדד, אם לא יותר.
אני מצטער, לא שמעתי כקולו,
המדד נראה אז קטן, אכל החלומות
שדי היו גדולים יותר, וראו מה
קרה. מאז שהמניה עמדה עד 2000
נקודות, היא עלתה פי ,100 בודד
ההטבות, והמדד עלה פי שלושה
ואולי קצת יותר• כשנה האחרונה,
כעשרת החודשים !האחרונים ״עשתה״
״סולל כונה״ 1130 אחוזים,
כחודש הא החן היא הניבה 117
אחוזים, הראשונה בתשואה, אפילו
יותר ס״ישפרו״ ,״אתא ג הסנה״
ועוד.

קודם כל העובדות: מי שרואה איך יעקב
אליהו קירשטיין, המבצע של בנק מימון,
מרים את היד בבורסה כמו נפוליון ב-
אוסטרליץ כשמגיע התור ׳של פי־בי ויש
היצעים כבדים, וקונה הכל ללא שינוי,
צריך להודות בשניים:
אפשר לצרף את קירשטיין לצוות של
ריגר־פישמן•
ריגר־פישמן מבינים, שכדי להיות ראו יים
לשם שיצא להם, הם חייבים לשמור
על המניות המזוהות איתם. והם עושים
את זה ״בכבוד הראוי״ ,כמו שאומרים ה גששים.
מישהו
חשוב מאוד אמר לי, שקבוצת

דופקים את העצמאי
בשבוע שעבר צילצל אלי •,עצמאי״ ,זה התואר שהלבישו במס־הבנשה למי שלא
היה מספיק נבון להקים -חברה ולקבל !משכורת מעצמו, או כאלה, כמו למשל רואי־חשבון,
רופאי־שיניים׳ עורכי־דין, נגרים קטנים, אדריכלים גדולים, בעלי חנדות־מכולת וסתם
צורפים, ואפילו שרברבים. ובכן. הוא צילצל, ואמר לי שדופקים את העצמאיים, בנושא
ששמו נזילווה שלום הגדיל. אמרתי לו, שבדרך־כלל אני מתרשם הפוך, שהוא מסדר
את מס־הכנסה. היוא אמר לי: תעזוב את מס-הכנסה, הבעיה מילווה שלום הגליל.
טילפנתי אל המומחה לענייני מיסים, שלא עובד במם־הכנסה, והוא גם עצמאי וגם
אותו דפקו. שאלתי את ישראל שטראוס, מי שהיה נשיא לישכת רואי־החשבון והיום
יושב־ראש ועדת־המיסים של הלישבה, מה קורה. מתברר, שבאמת דופקים את העצמאיים,
אבל מה, עם רישיון -ובהסכמת ההסתדרות, נו, זה מובן, וגם בהסכמת לישכת התאום
של האירגונים הכלכליים, וזה פחות מובן.
ההסבר הוא קצת מסובך, אבל למען הדפוקים געשה מאמץ.
העצמאיים משלמים פי שלושה ויותר בעד מילווה שלום הגליל מהשכירים, מאחר
שאצל השכיר, המילווה מרד מההכנסה החייבת במס. ואילו העצמאי משלם מם־הכנסה
וביטוח לאומי גם על סכום המילווה. עד כאן ברור.

עכשיו כא סישפט מסוכך: אלמנט המס הגלום כתשלום המילודה
שמשלם עצמאי -ממוצע, הוא פי חמישה ממה שמשלם שכיר כאותה
רמת הכנסה.
הההמשך: כרמות הכנסה גכוהות, אלמנט המיסוי של העצמאי הוא
פי 10 מזה של השכיר.

אגב, במס־הכנסה אומרים שזה נכון. אבל מה לעשות, הנציגים של העצמאים חתמו
על ההסכם: זה שרוב החותמים בשם העצמאיים הם בפועל שכירים. לא הפריע
לשילטוגות המם, אולי להיפך.

רולס־רויס׳ ב צ רו ת
לא רק לנו יש בעיות. גם לייצרני מכו נית היוקרה רולס־רויס יש. מישהו הלך
ובדק ומצא, שהמכירות של מכוניות רולס
רויס בבריטניה ובארצות־הברית ירדו. ראו
מה קרה: בתישעת החודשים הראשונים
של השנה נמכרו באמריקה . 570 רול-
סים״ בלבד, והרי זה ירידה שלא תאומן
— של 2970 לעומת התקופה המקבילה אש תקד,
שבה נמכרו .800 ובבריטניה עצמה,
מולדת הרולס־חיסיס, היתד, ירידה של
367 ,ונמכרו רק 697 מכוניות.
מקונן אחד מגדולי סוחרי המכוניות ב בריטניה:
עד לפני כמה שנים אפשר היה
להרוויח יפה על רולס רויס יד שניה,
היום אפשר להשיג חדשה במחירי הנחה
של 1070 ות. 15<8
מתברר, שרוב הלקוחות באנגליה של
ה״רולסים״ הם מנהלים של חברות גדר
לות, שהחברה רוכשת לנוחיותם את ה מכונית.
עכשיו, בשל המיתון הכלכלי,
הצטמקות הרווחים ולעיתים גם הפסדים,
לא יאה למנכ״ל לנסוע ברולס־רויס. האמ ריקאים
שהם יותר פרקטיים אומרים, למה
להם לקנות מכונית יוקרה ב־ 111 אלף ד ר
לר, כשהם יכולים לקנות מכוניות־יוקרה

אחרות, סרצדס וינואר, במחירים שבין
שלושים וארבעים אלף דולר. ואומנם, מת ברר,
שלמרות המיתון, עלו המכירות של
נזרצדס בארצות־הברית בכק ,27 ובבריטנ יה
ב׳נ . 15.87 המכירות -של יגואר גדלו
בבריטניה ב־! 13.67 ובארצות־הברית הוכ פל
מיספרן.

טלפון
11 צנזורה
הפטנט האחרון בשטח הטלפונים הוא
לא הטלפון עצמו, אלא מה שמחובר אליו.
לא תנחשו, משהו שלא מהעולם הזה. וכך
מסביר הפירסומאי של המיתקן הממוחשב
את הפטנט החדש: ייפסקו כל הטלפונים
של אנשי מכירות, טעויות בחיוג וטלפו נים
בשתיים בלילה. מכל אלה -תיפטרו. היו

מנכ״ד ״הסנה״ אכניץ
עיסקות בלי ידיעתו
ריגר־פישמן הם בעצם יותר מבנק בינוני,
וזה מחייב. הנה הם מווסתים את המניות
שלהם כמו כל בנק גדול.

חלק גדול מהסחורה של ״הסנה״
קנתה קבוצת ריגר־פישמן מכנק
הפועלים. עכשיו, מספרים לי, התנהלו
״גישושים״ ,לפיהם סוכן כנק
הפועלים לחזור ולקנות את הסחד
רה, אכל הפעם כמחיר של פי
חמישה. הוא שאמרנו: ריגר״פישסן
הוא למעשה מ ק כלי סניפים, אכל
עם הרכה שדוחות ו חכ מ ת כשלי־טתם.
אגב, את כל העסקות כמניות
״הסנה״ עושים כמוכן כלא
ידיעתו של איתן אכניאדן, מנכ״ל
״הסנה״.

בהקשר זה אני רוצה לומר לכל אלה,
ויש רבים כאלה, המחזיקים במניות של
הקבוצה, לבדוק מה עושים בימים אלה
קיבוצי השומר הצעיר ! מתברר, שהם יודעים
מה לעשות. ואם תלחצו עלי, אספר
לכם שיש להם יועצים טובים מאוד. יוסי
ריגר ואליעזר פישמן.
ח ת מזה השוק יהיה טוב, מכיוון שגם
הם רוצים שיהיה טוב ולא יתנו לו לרדת.
הם עדיק צריכים לגמור לבנות את אמון
הציבור.

לך מספיק כאלה. עובדה היא, שהטלפון
שדד את הפרטיות שלנו, שאנו ראויים
לה בביתנו. אבל עתה, טלפון ממוחשב,
מתקדם, יחזיר לך את הפרטיות ומיד.
עם הפריבקוד תחזור אליך פרטיותו׳ ביטחונך
ושלוותך.
תקע את התקע בשקע ואתה תחת פי קוח.
הטלפון אינו מצלצל, המיספר המח ייג
נקלט על מסך קטן, או ליתר דיוק,
לוח תצוגה. אתה רוצה בו — טוב, אינך
רוצה — דבר לא קרה. אם תרצד, רק את
אלה שאתה רוצה בהם, יוכלו לצלצל אליך.
המכשיר יאמר לך מיהו המצלצל, אם תר צה
תענה, תוכל אפילו לדעת למי מיוע דת
השיחה. המכשיר גם זוכר מי טילפן
בהעדרך.
הצרה היא, שליד הטלפון שכחו לרשום
את המחיר, אף־על־פי שמצויין שם, ש־למכשיר
נרשמו שיבעה פטנטים.

מפעם לפעם מגיע לי...
,ייל ׳ ,י

קשר ב * 1ל * ש ו תי

קנט. הנ אה אמיתית.ה שילוב
ז \ י | הנפלא של רעננות וטעם עדין, נקי ורך.
הטעם המיוחד של תערובת הטבק
ע 111הככ 1האמריקאית ופילטר המיקרונייט המפורסם.

חזרה לתחילת העמוד