גליון 2360 מתאריך 24 בנובמבר 1982

£א £ 0ס8

היבואנים והמ פיצי ם א חי ם נק ש בע״ מ

ובחנויות המובחרות

סרסו ר

סופר ג׳ינס

ת״א, יהוד ה המכבי 57 טלפון 456351
רחובות, רח׳ הרצל ,181 רמת־גן, רח׳ ד״ר כהן 2
ירושלים, רח׳ יפו 50 בנין העמודים, ירושלים, בית הכרם ככר דניה

כתבת העוע 1־ ולגן• דגי• :

03103ה עז ער ד * .חוו; -

האם בגין מתפקד? עדנה ללא וחמים
מדיווחי הוועדה לחקירת הטבח
בביירות, מצטיירת תמונה חמורה:
ראש־הממשלה אינו נוטל חלק
כקבל ת החלטות כע־י

7וביב2

״העולם הז ה׳ /שבועון החד שות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב ;ורדון ,3מל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורך
הראשי: אורי אכנרי * עורך־תכנית: יוסי שנון. רכז מערכת :
שלמה פרנקל * עורכי כי תו ב: תמי מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסמי. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מ חלק ת המודעות: רפי זכרוני המז״ל :״העולם הזה״
בע״ם הדפסה :״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב • הפצה :״גד״ כע״מ

ביקרתי השבוע באולם־הישיבות של
הוועדה לחקירת הטבח בביירות, והתרשמתי
מרמת דיוניה. קשה שלא להתגאות
במוסד זה.
החקירה השיטתית והממושכת עושה את
שלה. פרט אחרי סרט מתגלה. כל עדות
קטנה. הנראית בעיתונים כעניין של מה־בכך.
מוסיפה כמה אבנים ציבעוניות קטנות
לפסיפס. הולכת ומתגבשת תמונה
שלמה. כבר עתה די ברור מה קרה באותם
שלושה ימים במחנות־הפליטים, בסביבתם
ובמיסדרונות השילטון בירושלים.
היתר, לי תחושה של שייכות לעניין. ולא
רק מפני ששבועון זה נטל חלק פעיל
מאוד במאבק להקמת ועדת־החקירה הזאת,
כאשר ראש־הממשלה. שר־הביטחון וכל החבורה
שמסביבם התנגדו בחירוף־נפש
להקמתה( .כבר עתה ברור כי צדקו :

הקמת ועדת־חקירה רק בפרשה שהיא
בעלת עניין ציבורי חשוב ודחוף. עניין
כזה עומד, בהכרח, במרכז של מחלוקת
ציבורית חמורה והכל מתעניינים בו.
אך החוק גם מחיל על דיוני הוועדה
את העיקרון של ״סוב יודיצה״ (״תחת
השופט״) המונע ויכוח פומבי חופשי על
הנושא הנתון לחקירה.
יש כאן סתירה מהותית. האם אפשר
— והאם מותר — לאסור בחברה דמוקרטית
במשך חודשים ארוכים דיון חופשי
על עניין המסעיר את הציבור, שעליו
נטושה מחלוקת ציבורית חריפה, העומד
ברומו של עולם. שיש לו השלכות ציבוריות
מרחיקות־לכת?
ובכלל, מה זה ״סוב יודיצה״ במיקרה
כזה? הכוונה היא למנוע השפעה בלתי-
הוגנת על חברי־הוועדה. הם צריכים לדון
על פי העדויות המובאות לפניהם, ולא
על פי דיעות המתפרסמות בכלי־התיק־שורת.
אך האם ניתן בכלל להשפיע על
שופטים בעלי רמה כה בכירה? כאשר
נשיא בית־המישפט העליון הוא המרכיב
את הוועדה. שבראשה צריך לעמוד שופט
בכיר (ובמיקרה זה הנשיא עצמו),
האם מאמר כלשהו יכול להשפיע על
הוועדה י
נדמה לי שהסתירה באה בימים אלה
על פיתרונה בדרך ההגיון. אמצעי־התיק־שורת
נזהרים מלהסיק מסקנות מן העדויות
המושמעות בוועדה, אך אחדים אי נם
נמנעים מלרמוז על דעתם. הדיווח ה הוגן,
המתבקש מעיתונאי המסקר מישפט
או חקירה, אינו מונע — ואכן, מחייב —
את הארת הדברים כדי שמשמעותם תובן
על־ידי הקורא, המאזין והצופה.

עליהן.

ה פ סי פ ס
העדויות חצטרפזת האחת
לשנייה, ומתוכן מתחילה
להצטייר תחונה שלמה על
מה שהתרחש בצמרת הצבאית
והמדינית בשלושת
ימי הטבח. העולם הזה מנתח

העדויות ומציג
עוד
שאלות.

ועדת חקירה*
סתירה מהותית

משהתמנתה
הוועדה,שוב אי־אפשר לגנוז
את הפרטים המרשיעים).
שייכותי לעניין קדמה בהרבה לפרשה
זו. לקחתי חלק פעיל בחקיקת החוק, ש־איפשר
את הקמת הוועדה: חוק וטדות־החקירה
משנת ,1969 פרי יוזמתו ומאמציו
של שר־המישפטים דאז, יעקוב שימעון
שפירא. נאמתי כסה פעמים על הצעת־החזק
מעל דוכן הכנסת, הגשתי הסתייגויות
רבות לנוסח המקורי ולקחתי חלק
בהכרעות שבהן התגבש הנוסח הסופי.
ביגלל השתתפותי בחקיקה זו, אני
מסויימת. הטבועה
מודע היטב לסתירה
בחוק עצמו, ושאנו נתקלים בה עתה בשבועון

לסי החוק, מותר לממשלה להחליט על
• אריאל שרון מעיד. חולו: האלוף
(חיל ).יונה אפרת והשופט יצחק כהן.

מי ידע מת
ומתי החזירו או גנבו?
העולם הזה ערך תר
שים המבהיר היכן,
מתי וכיצד נודע לכל
אחד מעדי ועדת־הח•
קירה על הטבח כמחנות
הפליטים. סי ססך
מיוחד־כמינו

הטכח.

הפירוט
המלא של התלונות שהצטברו אצל תת־ניצב
בנימין זיגל נגד ראש־מועצת מעלות, שלמה בוחבוט.
אם יחליט היועץ המישפטי להעמידו
לדין, תחזור מחלקתו של בנימין זיגל
ותחקור שורה של פרשיות אחרות 111־
בהן מעורבים ראשי־מועצות אחרים.

רצח בגדר
כ דו רג ל
סוטי פדל (בתמונה) רצה
שינאל שרעבי יעמוד
כשער, אולם שרעבי רצה במיגרש לשחק וחק ולבן
רצח א ת
פדל

בית יעקב
השר יעקב מרידוד רוצה לשכן את פליטי
קבנון בבתים טרומים המיר
צרים במפעליו, ודורש מהם
לשלם לו תמורתם 10,000
דולר לכל מיבנה.

.,אני נו חו מהקהלר יהורם גאון מספר להעולם הזה
טל בית אביו, על נישואיו
לאורנה, על יחסיו עם
אמו ואומר :
״השמועות

הן חלק
מחיי.׳

נעדר

סגן־ה שר היהודי דויד
נעלם בכלא כצ׳ילה ו־כמי
שרד־החוץ טוע נים
כי ״זהו מיקרה
ישן״• מה קר! :שם $

זילברמן

״אל־־על״ מרוויחה!
אסתר אלכסנדר

מנתו 1ת את מאזני
הכלכלנית
אל ילל וקובעת: הסיבה האמיתית לרצונה של
הממשלה לסגור את אל על אינה שכר העובדים!

נערת מחתרת

כראש תא חשאי מ תיי צב ת צעירה
פלסטינית שאת דמותה מגלמת השח קנית
הערכיה סוהיר האני, כסרט
מעניין חדש שד נ׳אד נאמן•

ינוח ינוח

מיהן הנשים היפה המק
שטות
פיות
א ת מדורי האופנה
והחכרה? סיפורים
אישיים של היפות.

חמישה מיליון במקום אהבה

היא הבטיחה להינשא לו, סרגה לו כיפה והוא
צילם אותה בעירום. כעת הוא תובע ממנה
חמישה מיליון לירות על הפרת הבטחת נישו־

ורה __

ח דו רי ם ק בו עי ם: תשקיף כמדינה
הנדון — מי זוכר? אנשים יומן אישי — אצבע אלהים7 מיכתכים הורוסקופ — מזל קשת תשבץ עולם קטן — זאמביהותורכית
אנשים כעולם
חשבון עובר ושב
מה הם אומרים -יהודה פרח,
מוטה גור, ענת גוב, אורי יפה,

העולם הזה 2360

יקי ריינפלד, בעל חברת
הסורקים לאיתור רכב גנוב,
הנחשד, יחד עם שותפיו,
בשיתוף־פעולה עס גנבי־רכב,
טוען :״המישטרה
מתנכלת לנו
כי פגענו ביוקרתה

ראש־ ה מו עצהל דין?

שאלות,
שאלות
ש בו עון זה הולך בפרשה זו בדרך
מיוחדת־במינה, שהתבקשה מעצמה.
ערב מינוי הוועדה ניתחתי את העובדות
שהיו ידועות לנו עד אז וניסחתי
172 שאלות. שהצעתי לוועדה לבררן (העו־לס
הזה .)2352 כאשר התמנתה הוועדה,
שלחתי לה עותק של השאלות האלה. ואף
נעניתי על־ידן, שהן הובאו לידיעתה.
מאז, מדי שבוע, הולכות ומתרבות השאלות.
כל עדות מעוררת שאלות רבות
ניספות. אנחנו מנתחים ושואלים. אני
משוכנע כי חברי־הוועדה ערים לשאלות
אלה יותר מכל אדם אחר. אך הייתי רוצה
שגם הציבור הרחב יהיה ער לשאלות
המתעוררות. ואולי — מי יודע — מצביע
מדי פעם הניתוח שלנו על שאלה
שחמקה מעיניהם החדות של חברי־הוועדה.
שיטה זו של חשיפת הבעיות המתעוררות,
המאפשרת להפעיל את האיזמל
החד של הניתוח ההגיוני לגבי העדויות,
ולשתף אותך בהבנה משמעותן הגלוייה
והחבויה, אינה מפריעה לחקירה. אלא
עשוייה לעזור לה. אין היא פוגעת בעיקרון
״סוב יודיצה״ .והיא מספקת — כך
נדמה לי — חומד מרתק לכושר־המחשבה
שלך.

עובדי גל ״ץ מטיחים הא שמות
חריפות ורוויות שינאה י־יידנה
פאר, אך איש איני
מעז לצאת נגי ד
גווי• ממי חם פוח
דים: מה כפיה !

טמירה ירדני ודניאל

רחל המרחלת
די לה לו
נמר שד נייר — נורמן מיילר,
שולמית לסקוב ואלי בכר

זה היה העולם הזה שהיה
מדריך שידורים -תוכניות
נבחרות בישראל ובירדן
שידור לילות ישראל קולנוע ספורט

ת ט קי ף
ממודעי בשיחות

הקצין אינו עובד למען מיפקדת חיל־האוויר, אלא
למען שר־הביטחון, אריאל שרון.

אנשי רבין

הפל א נגור! הומינו

נגד המדדיה

לציד־ אד ס

ישראל גלילי והחי׳כים אורה נמיר ושכח
וייס, מאנשיי מחנה רכין, יוזמים פנייה אדיו,
כדי שיחזיר א ת ״מדליית ז׳בוטינסקי״
שאותה קיכד מחוג ״תגר״ הניצי־קיצוני.

באירגונים ימניים־קיצוניים באירופה רווחות בחודשים
האחרונים שמועות כי הפלאנגות הלבנוניות של
מישפחת ג׳מייל מעוניינות במתנדבים, שישתתפו
בציד־אדם.

השמועות על כך רווחו סכר כתקופה
הסמוכה לטכה כצכרה וכשאתידא.
למתנדכים האירופיים הובטח כי יוכלו
להרוג פלסטינים כאוות־נפשם.

.שלום עכ שיר תפגי!

ע המערך

כ שבת הקרובה תפגין תנועת ״שלום עכשיו״
נגד הה תנחלו ת כשטחים הכבושים.

מקרדכי שו״האנרגיה, יצחק מודעי, מנהלים
שיחות שקטות, אך קבועות, עם אנשים
כמיפלגת־העבודה.

התנועה תיכננה להפגין לפני שבועיים, אך ביטלה
את ההפגנה בגלל התמוטטות בניין המימשל הצבאי
בצור.

מודעי אינו רוצה להותיר בידי אנשי השר־לשעבר,
יצחק ברמן, והח״ב דרור זייגרמן. את המונופול על
המגעים עם העבודה. למיקרה שהיחסים בין הליברלים
ותנועת־החרות יגיעו למשבר גלוי.
השבוע ביקשו גם עסקנים מסיעת השר אברהם שריר
לקיים שיחות עם אנשי מיפלגת־העבודה. עד כה
התנגד שריר לכל דיביר על פרישת הליברלים מן
הליכוד, אך ככל שקרבה ועדת־החקירה בעניין הטבח
בביירות לסיום עבודתה, גובר אי־השקט גם בסיעתו.

ודומה לארץ י
איש־עסקים צרפתי, העושח בפולין,
מפד ללך ולנפח הזמנה מישראל. מנחי;
תנועת ״סולידריות׳׳ ,הוזמן לבוא
ולהשתתף כחניהסולד במיסת־חחצות
ככית־להם.
ההזמנה תואמה עם שר־התיירות,
אברהם שריר, ונציגי הוותיקאן וה־כנפיה
הקתולית כארץ.

מודווה ב שלו ש ה מיליון יצחק בן־יעקב, נציב בית״ר בניו־יורק, הוא שיזם
ואירגן את המודעה בגנות שימעין פרס שעליה חתמו
יהודים אמריקאיים. מודעה זאת משמשת עתה עילה
למחלוקת ביו המערך והליכוד.

המודעה הושהתה ולא פורסמה עד שאיש
הליברלים, דויד אדמון, קיבל מניו־יורק ססטזי
דולר — כמעט שלושה מיליון דירות —
כדי לפרסמה כשלושה יומונים.
טלוויזיה במעלה אדוטים

המועצה הכליסטיניח -

הכימאי והמפיק מנחם גולן עומד לכנות
אולפני-סרטים ענקיים מעבר לקו הירוק,
כמעדה־אדומים ליד ירו־טלים•

בסוף השנה

גולן רוצה להתחרות באולפני הרצליה הגדולים.
ולקנות לעצמו מעמד בתחרות על הקמת ערוץ •של
טלוויזיה מיסחרית בישראל.

כניגוד לידיעות המתפרסמות בעיתונות,
המועצה הלאומית הפלסטינית לא ת תכנ ס
לפני סוף צא ,19 ואולי רק כראשית 3אזי.1
המקום: אלג׳יד, כירת אלג׳יריה.
אין משמעות להתכנסות הקרובה של ״המועצה
המרכזית״ של אש״ף בדמשק. זהו מוסד־ביניים׳ נטול
סמכויות של ממש. שכתובתו הקבועה היא דמשק.
כינוסו אינו מבשר שום תפנית ביחסים המתוחים
בין הנהגת אש״ף. הדוגלת עתה בקו של שלום, ובין
ממשלת סוריה, המשחקת מישחק קיצוני.

כיתבי א״גשט״ן - לירושלים אחרי 0צ שנות מאכק מישפטי כין
האוניברסיטה העכרית כירושלים וכין
אוניברסיטת ״פרינסטון״ האמריקאית, זכתה
האיניכרסיטה העכרית, והיא תקכל את
כתכיו של אלכדט איינשטיין.
תיאורטיקן־הפיסיקה הידוע עבד באוניברסיטה
האמריקאית עד למותו ב־ .1955 הוא הותיר אחריו 20
כרכים עבים של כיתבי־יד ומאמרים שטרם פורסמו,
ואשר על־פי צוואתו יועדו לאוניברסיטה העברית.
אנשי פרינסטון סירבו להעבירם, ורק עתה, בעיקבות
המישפט, יגיעו כיתבי איינשטיין לסיפריה הלאומית
בגבעת־רם בירושלים.

הגציג של שרו! בוועדה ככל הדיונים הפתוחים של ועדת השופט
כהן, החוקרת א ת הטכח כמחנות־הפליטים,
נוכה קצין כסיר כמדי חיל־האוויר,
ומקליט את הדיונים.

נעים הפסיד בג לי ל

רבין טוען כי כל מי שמופיע לפני חוג זה מקבל
את המדליה. והוא מבקש להופיע ולעשות נפשות
לדיעותיו בכל מקום.

כדורגלנים הפסידו
מיליונים בסלסיס
שני כדורגלנים, אחד מהם כסיר
ומוכר, הפסידו במישהק־קלפים כערב
אחד סכום של קרוב לשני מיליון
לירות.
כשנודע הדכר להנהלת הקבוצה,
הנמצאת כליגה הלאומית, התעוררה
מהומה. עתה נכדק כיצד אפשר למנוע
מאותם שחקנים דהגיע למועדץ־הקד־פים.

האלוף
פלד וחקר
האלוף (מיל׳) מתי פלד, יו״ר המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני, נקרא למישטרה ונחקר

על חלקו באסיפה של המועצה שהתקיימה לפני
כימעט־ שנתיים.

לפי דרישת חברי־ כנ ס ת •טל הליכוד, פ ת חה
המישמרה כחקירה, מפני שבאותה אסיפה,
הוצג סמל המועצה, וכו בינואר הדגלים השלובים שד ישראל ופלסטין.
בעבר כבר החליטו מישפטני המישטרה, אחרי שנאסרו
חמישה מאוהדי המועצה שענדו סמל זה, כי אין סיכוי
להביא להרשעתם, מכיוון שהחוק אינו אוסר דגל
פלסטיני המוצג בדרך זו. כמה ימים אחרי אותה
אסיפה, הציג ח״כ (דאז) אורי אבנרי את הסמל הזה
מעל דוכן הכנסת, בנוכחות ראש־הממשלה ושריה.

דריכות בג בו ד
הדרומי
צה״ל הגביר א ת השמירה לאורך קו הגכול
המיצרי־ישראלי, הקרוב דחכל ימית. הגיעו
אליו שמועות שפעילים של התנועה לעצירת
הנסיגה כסיני מתכוונים לחצות את הגבול
ולהתבצר בב תים נטושים כחכל.

ח״כ העכירה, רענן נעים, לא הצליח
להיכחד לתפקיד יושבייראש אירגון הקניות
כגליל. נעים, חכר מושב רמות־נפתלי, הפסיד
תפקיד כעד עוצמה כלכלית כמיגזר החקלאי.

דמי מיועד הקמח?

הסיבה: הוא סירב לעיסקת־חבילה שבה הוא היה
צריך לתמוך ביושב־ראש אירגון מושבי הגליל.
אירגון־האב של אירגון־הקניות. תמורת תמיכה בו.

בכפרים ערביים, שבהם נקנה קמח בשקים לאפיית
לחם ביתי, מובעת דאגה ממקור השקים.

מחירי החשיש

על חלקם מוטבעת הכ תוכ ת :״ מתנ ת
הקהילה הכלכלית האירופית לאונר״א,
לחלוקה חופשית לפליטים הפלסטינים.״
ערבים בישראל מנסים לבדוק אם קמח שנמכר בארץ
יועד לפלסטינים בלבנון.
בירידה כגדל המילחמה הנמ שכת כלבנון
מצטברים ככיקעת־הלכנון עודפים
גדולים שד חשיש, שהוא התוצר החקלאי
העיקרי שד האיזור.
הצטברות זאת גרמה לכך שמחירי
החיטייט ירדו כצורה תלולה, ומחירו
של קילוגרם חשיש בלבנון מגיע עתה
ל־י 401 לידות לבנוניות, שהם צו! דולר.
רווחים לחוות חקלאיות
אנשי־עסקים ישראלים, שהקימו חוות
חקלאיות כמדינות העולם השלישי, כיניהן
ג׳סייקה, מדווחים עד ריווחי־ענק כתוך
זמן קצר.
התוצאה המיידית: חקלאים ישראליים רבים יצאו
לחו״ל כדי להרוויח באותן ארצות.

דולצ׳ין איים
כמיפלגה הליברלית זועמים על אריה
דולצין, שאיים להפסיק את העבר ת הכספים
מהסוכנות למיפלגה, אם לא ייבחר אברהם
כץ כפעם נוספת להנהלת הסוכנות.
מסיבה זו הופרדה בחירת הנציג להנהלת־הסוכנות
מבחירת השר השישי של המיפלגה לממשלה. הדבר
בא לאפשר לדולצין ולכץ לזכות ברוב, ללא עיסקות
עם המתמודדים על התפקיד הממשלתי.

היסד יבוא דא ייוסד
ישראל תעמיד בכל התחייבויותיה לשוק האירופי
המשותף. והמכס על מוצרי־ייבוא מאירופה יורד
בקרוב ב־.50/0

ההורדה כמחיר המוצרים האלה לא תעוקר
עד־ידי העלאת ההיטלים הממשלתיים עד
היבוא, למרות לחצם שד התעשיינים
הישראליים.

בשני מיקרי עומדות 11 מול 11 עדויות חדמשמעיות

0₪ו ץ

שר־התיקשורת אחרי החלק
הסגור בעדותו.
ציפורי העביר דשר־החוץ את דברי שיף.

^ כאורה: ,שמעו השבוע בוועדת־ה־
• חקירה עדויות בעלות חשיבות מיש-
נית. עד לבנוני אחד — רב־סרן סעד
חדאד — וארבעה עדים ישראלים העידו
בדלתיים פתוחות. אף אחד מהעדים הישראלים
לא מילא תפקיד חשוב בדרגים
המדיניים או הצבאיים, שהחליטו על הכנסת
הפלאנגות למחנות-הפליטים. כולם

הארץ. היתד. זו פגישה שנקבעה מראש
— אולי פגישה קבועה, שמקיימים השניים
מדי יום שישי, כשהשר נמצא בתל־אביב.
הפגישה נועדה לשעה 11 בבוקר. שיף
איחר בחמש דקות.
ציפורי :״הוא בא ב־ 11.05 ואז, דבר
ראשון שהוא נכנס, הוא אמר לי :׳מוטק׳ה,
יש לי ידיעות שהפלאנגות עושים שחיטה
במחנות ׳.מיד נעמדתי. ודבר ראשון ביקשתי
שני אנשים לדבר איתם. ביקשתי את
ראש אמ״ן...״
כהן :״לא שאלת אותו על מקור הידיעות?״
ציפורי
״לא שאלתי אותו על המקור.
אני מכיר עיתונאים. אני יודע שיש לו
מקורות והוא אמר לי שמסרו לו את זה
קצינים ישר...״
גדל! :״ישר, קצינים מסרו?״
ציפורי :״ישר ממוקדים של ידיעות.״
ברק :״זאת אומרת שמי שמסר לו זה
קצין שנמצא בלבנון?״
ציפורי ׳ ״לפי הערכה שלי, זה קצין
שעשוי להיות דווקא מאחת המיפקדות היותר
גבוהות, לא מהשטח
קטע זה של העדות מעורר שורה של
שאלות חשובות, הנוגעות לעיתוי שבו
נודע לצה״ל על הטבח במחנות הפליטים.
• מתי נודע לשיף על הטבח במח־נות־הפליטים!
העובדה שהיא מסר על
נן לציפורי רק בשעה 11 בבוקר, אין
משמעה בהברח שנודע לי על כן בסמין
לאותה שעה. אם כן — מתי הוא ידע !
• מה היה מקור הידיעות של שיף!
ציפורי דיבר על ״מוקדים של ידיעות״

הפלאנגות עושים שחיטה. אני מציע, אני
מבקש, אני לא יודע איזה מינוח נכון —
שתבדוק את הדבר בצינורות שלך, או
עם האנשים שיהיו אצלך כאן, תיכף.״
ומאוחר יותר במהלך החקירה :
כ הן :״מה היתד, התשובה שלו. כשאמרת
לו את זה?״
ציפורי :״הוא אמר לי :׳שמעתי את
זה.׳ וזהו.״
השאלות המתעוררות מן הקטע הזה של
העדות נוגעות לשר־החוץ, לראשי השירותים
החשאיים, לשר־הביטחון, אך גם
לציפורי עצמו.
• כיצד יתכן הדבר שאי״אפשר להשיג
תוך דקות את ראש אמ״ן ואת ראש
השב״כ בכל רגע שמבקשים, גם אם הם
בדרך ! האם אין מכשירי-קשר במכוניותיהם
י האם אין קצין״תורן המעביר להם
ידיעות תוך שניות ז
• אם ניתן להשיגם גם בדרך, מדוע
לא עמד על כך ציפורי? האם לא חשב
שהמידע שבידו חשוב במידה המצדיקה
זאת ז
0מדוע לא ניסה ציפורי להשיג את
ראש המוסד, שהוא עצמו הגדירו בעדותו
כ״בעל תפקיד ממלכתי כולל״ ,בדומה
לראש אמ״ן ולראש השב״כ?
• האם הניח ציפורי שהמוסד כבר
יודע את המידע1
• כאשר השיב שמיר לציפורי ״שמעתי
את זה״ ,האם הוא התכוון לכך ששמע
זאת מציפורי, או שידיעות על הטבח
כבר היו בידו באותה שעה ז

הוציא, אולי, השר דויד לוי — לא הבין
את המשמעות החמורה של הכנסת הפלאג־גות
למחנות, או שלא היה איכפת לאיש.
גם ציפורי עצמו, שאמר כי ״בדרך כלל״
הוא ״עירני,״ הוסיף ואמר כי ״הנושא הזה
לא היה כאיזה נושא אקוטי.״

היה זה אמריקאי דווקא, השליח
האמריקאי ככיירו ת מורים דרייפר,
שהכין מהרגע הראשון א ת חומרת י ההתרח שויות.
ברום קשדן, נציג מישרד־החוץ בביירות,
ציטט במדוייק את דבריו של דרייפר, כפי
שנאמרו, באנגלית. ביום השישי בערב,
בשעה ,20.00 טילפן דרייפר אל קשה,
ואמר לו שקצינים או פקידים אמריקאיים
(דרייפר השתמש במילה 0 10£115
שהיא בעלת כמד, משמעויות באנגלית) ראו
כוחות של פלאנגות במחנות. דרייפר אמר
לקשדן :

״לשימוש כפלאנגדת
ביירות יכולות להיות
בודאות:״
כמערב תוצאות

קשדן התקשר. עם מיפקדת־הקישור של
צה״ל באיזור־ביירות. התשובה שקיבל
היתר, זו:
״כנראה שהפלאנגות נכנסו מצפון. מצפון
לשדה־ד,תעופה או מצפון לעמדות
צד,״ל, ואז הם עברו את כל המחסומים
של צבא לבנון ולא את מחסומי צהל.״
זה היה, כמוכן, שקר גס.

בעיקנות העוויות החושות המשלימות נעיקניות את תמונת האמת
שווה של שאלות נוספות לוועדה
על הטבח. מגיש
מילאו תפקיד של צינורות להעברת מידע
על הטבח — או לחסימת המידע.

ואף־על־פי־כן היתה עדותם השוכח
כיותר. דכרים רכים שהיו סתו מים
הוארו כאור חדש, מוכן יותר,
ולעתים חמור יותר.
ככל שהתקדמה עבודתה של ועדת־החקירה,
היתה השתלשלות המאורעות ברורה
יותר. הצטברות העדויות דמתה לד,רכ־בתה
של תמונת־פסיפס מסובכת. שיש בד,
אבנים רבות. זוהי גם השיטה שבה עובדים
שירותי־ביון, המרכיבים תמונת־פסיפס
מודיעינית.
ארבע העדויות שנשמעו השבוע מילאו
חללים רבים בתמונת־הפסיפס המודיעינית
של הטבח בביירות, ומה שהתרחש במהלכו
ובעיקבותיו.

יום ר
בבוקר

*ז דותו של שר־התיקשורת מרדכי
י ע ציפורי הבהירה: אנשים רבים ידעו
על הטבח בשעות הבוקר של יום השישי,
ה־ 17 בספטמבר, תריסר שעות אחרי שהטבח
התחיל, ויממה לפני שהוא הסתיים.

ואף־על־פי־כן לא נעשה דכד לפי
ל ה זפלאנגות מהמחנות מייד
להפסקת המכה.

עדותו של ציפורי העלתה גם תמיהות
מרובות לגבי התפקיד שמילא שר־החוץ,
יצחק שמיר. בפרשה. תמיהות אלה הביאו
השבוע להזמנתו של שר־החוץ להעיד לפני
הוועדה.
ביום ד•,מישי בבוקר, בעוד הטבח במחנות
נמשך. נפגשו בתל־אביב שר־התיקשורת
והעיתונאי זאב שיף, הכתב הצבאי של

ועל ״המיפקדות היותר גבוהות״ .האם
מדובר באמ״ן? או באג״ס (אגף״מטה)
מיבצעים, שהוזכר בעדויות רבות 1האם
היתה הכוונה למוסד, שנציגו היה עם
כוחות הפלאנגות !
• אם מדובר באחת המיפקדות
האלה, או ביותר מאחת — כמה זמן היה
המידע בידיהן, לפני שמישהו מסרו ל-
שיף י
• למי עוד נמסר המידע, מלבד לכתב
הצבאי של ״הארץ״ ז
• שיף דיבר עם ציפורי במפורש על
״ידיעות״ .לא על ״שמועות״ ,ולא על
״רכילות של חדר-מדרגות״ .האם משתמע
מכך שהמקור של שיף כבר הספיק לבדוק
ביום השישי בבוקר את ״השמועות״
שהגיעו אליו, ולאמתן ז
• אם לפני השעה 11 בבוקר _ ואין
לדעת כמה בדיוק לפני שעה זו — כבר
היו ידיעות בדוקות בעורף, מתי ידעו
על הטבח בסמוך למחנות?
• אם הועבר המידע, שהיה בידי
המקור של שיף, אל צמרת הפיקוד של
״ה״ל ואל מישרד־הביטחון — מדוע לא
נעשה דבר להפסקת ״השחיטה״ לאלתר

• אם לא הועבר — מדוע לא הועבר

אחרי שמסר שיף לציפורי את הידיעות
.על השחיטה, הוא ביקש למסור אותן
לראש השב״ב ולראש אמ״ן. ציפורי לא
הצליח לאתרם ולשוחח עימם ישירות.
כאשר, התברר לו שהם יהיו בפגישה שתערך
בירושלים אצל שר־החוץ, יצחק שמיר, הוא
התקשר אליו, וסיפר לו על המתרחש במחנות.
ציפורי:
התקשרתי אל שר־החוץ ואמרתי
לו: יצחק, הגיעו אלי ידיעות ש

האם העביר שמיר את המידע,
שקיבל מציפורי, אל ראש השב״כ, ראש
אמ״ן ושר־הביטחון, שהיו אצלו בשעות-
הצהריים לצורך פגישה עם השליח האמריקאי
מוריס דרייפר ז
• האם כבר ידע אז דרייפר על
הימצאות הפלאנגות במחנות, והאם העלה
פרשה זו בשיחה ז
• אם לא, האם משום שהמידע
ממילא כבר היה מצוי בידיהם ז
• אם ידעו כל הנוכחים בפגישה
אצל שמיר על הטבח — מדוע לא עשה
איש מהם דבר כדי להפסיקו?
• מדוע לא ניסה ציפורי להעביר
את הידיעות, שנמסרו לו על״ידי שיף
לגורמים נוספים ז לרמטכ״ל ז ישירות ל־שר־הביטחון?

מדוע לא עשה כל נסיון
להעבירו לראש־הממשלה!
• מדוע הוא הסתפק בשיחה הקצרה
שניהל עם שמיר, ולא ניסה להתעניין
כעבור שעה־שעתיים בתוצאות שיחתו עם
שמיר ז האם משום שלא העריך את
חומרת הידיעות !
• האם מלכתחילה טילפן לשמיר רק
כדי לצאת כדי חובה כלפי שיף ז

מתועב! //

סמע דו תו של ציפורי מתברר כי אף
לא אחד משרי ממשלת־ישראל — ל-

למחרת בבוקר, ביום השבת בשעה
,10.00 כבר ידע דרייפר בדיוק מד, מתרחש
במחנות־הפליטים. הוא אמר לקשדן מילים
מפורשות :

,,אתם חייכים להפסיק אתה טבח.
זה מתועב (דרייפר השתמש
כמילה האנגלית טתטט^ס) .א תם
צריכים להתכיי ש. הם טוכחים
ילדים. לבם יש שליטה מוחלטת
כשטח, ולכן אתם אחראים למה
שמתרחש בו:
כך, בו במקום, חרץ דין שהתקבל אחר־כך
על־ידי העולם כולו.
קשדן העביר את דבריו של דרייפר, וגם
דיווחים נוספים שהעידו על מציאות ה־פלאנגות
במחנות, אל התורן בלישכת ה־מנכ״ל
במישרד־החוץ, אריאל קנת, שכבר
העיד בוועדה. הוא העביר את הדברים ישירות
למנכ״ל מישרד־החוץ דויד קימחי, ואל
צה״ל. קנת, על־פי עדותו, העביר את
המידע לאג״ם־מיבצעים במטכ״ל.

קטעים אלה כעדותו של קשדן
מספקים א ת הפיסות שהיו חסרות
בפסיפס. המודיעיני, אותן פיסות•
מידע המכהירות מה יכולים היו
מישרד־החוץ וצה״ל לדעת כיום
השישי בערב, כעודהטבח
כ מ חנו ת היה בעיצומו.
• מדוע לא התייחסו בצה״ל ובמיש-
רד-החוץ ברצינות הראוייה לאזהרתו של
דרייפר, ביום השישי בערב, על ״התוצאות
הנוראות״ של פעולת הפלאנגות —
כאשר היה ידוע כי הן אכן מופעלות
במחנות ז

ושניהם נוגעים לחלקו שר בגין• מדוע ניסו אנטי צה״ל להטעות
את קטדן, ואולי באמצעותו גם את
דרייפר ואת הממונים על קשזץ !
• מדוע נעשה הטימוש במילים ״כנראה
שהפלאנגות נכנסו מצפון״ ,כאשר
בצה״ל היה ידוע בדיוק מניין נכנסו
הפלאנגות, מתי נכנסו, מתי הופסקה
פעולתן ומתי ניתן להן להמשיך בה ן
• מדוע לא נעשה להוצאתן המיידית
של הפלאנגות ממחנות־הפליטים גם בשבת
בבוקר, אחרי דבריו המפורשים של
דרייפר על הטבח במחנות (על־פי עדותו
של מפקד־האוגדה עמוס ירון, נמשכה
יציאת הפלאנגות מהמחנות עד לשבת
בשעות הצהריים) ז
• מה עשה מנכ׳׳ל מישרד-החוץ,
דויד קמחי, במידע שהעביר לו קשדן?
האם העביר את המידע לממונה עליו —
שר״החוץ !

מתי ידע
בגין?
ד דות א חר ת של איש מישרד־החוץ
2היתד, של המישנה־למנכ״ל המישרד,
חנן בדאון. פקיד זה קיבל מידע מהממונה
בתל־אביב
על השגרירות האמריקאית
(ממלא־מקום השגריר) .מידע זה הגיע מ־מישרד־החוץ
האמריקאי בומוינגטון, וככל
הנראה הגיע לשם מהשליח דרייפר בביירות.
זאת אפשר ללמוד מנקודות־הדימיון
שבין הידיעות שהועברו באמצעות קשדן
ובאמצעות בראון. בשני המיקרים היה
מדובר בידיעות שנגעו לבית־החולים עזה,
למציאות של חיילי צה״ל ברחוב־הבנקים

• אם אומנם התקיימה השיחה, האם
יתכן שנבו העביר את המידע על בית־החולים
עזה לידיעת ראש-המממשלה,
מנחם בגין, ביום השישי בלילה או ביום
שבת בבוקר — כפי שחייב היה לעשות

• אם כך קרה — האם אין בכך
כדי לחזק את עדויותיהם של שר־הביט־חון,
אריאל שרון, של הרמטכ״ל, רפאל
איתן, ושל ראש לישכתו, זאב זכרין, שטענו
שניהם כי מנחם בגין ביקש פרטים
על המתרחש בבית־החולים עזה1
נבו העיד כי אפשר להשיגו בכל עת.
גם כשהוא נמצא במכוניתו, המצויידת ב־מכשיר־קשר
טלפוני. הוא אמר כי במרוצת
יום השישי התקשר מיוזמתו פעמים רבות
לאג״ם־מיבצעים במטכ״ל — ולא קיבל
מהם שום מידע על המתרחש במחנות !
כ הן :״ביום השישי לא שאלת מה
נעשה במחנות?״
נכד :״ביום השישי הייתי בקשר עם
אג״ם־מיבצעים, וקיבלתי כל מיני דיווחים.
לילה־לילה אני מקבל דיווחים על כל
גמל שחוצה את הגבול בדרום, אבל אז
לא קיבלתי שום דיווח ...שאלתי את אג״ם־
מיבצעים אם יש דיווחים. הם לא אמרו לי
דבר (על המתרחש במחנות־הפליטים)״.
מעדות זאת מתעוררת שאלה חשובה הנוגעת
לתיפקודו של מנחם בגין (ראה עמוד
סו) ,ואולי גם לתיפקודו של אג״ם־מיבצ־עים.

אם היה ידוע באג״ם־מיבצעים במשך
היום השישי על המתרחש במחנות
— מפניותיו של אריאל קנת ושל אחרים
— מדוע לא דווח על־כך לנבו?
• האם ביקשו באג״ם־מיבצעים להסתיר
את המתרחש שם מידיעת ראש-
הממשלה — ולכן לא מסרו דבר למזכירו
הצבאי?
• האם סברו באג״ם־מיבצעים כי
ידיעות מסוג זה אינן מעניינו של ראש
הממשלה !
#האם ידעו שם שבגין כבר קיבל מידע
על כך ממקור בכיר יותר?

ארבע העדויות הללו — של השר
מרדכי ציפורי, של פקידי סישרד־החוץ
קשדן ובראון, ושל עזריאל
נכו — משלימות א ת הפסיפס ככל
מה שנודע לאפיקי העכר ת המידע
סן השטח כלפי מעלה, אל סישרדי־

מזכירו הצבאי של ראש־הטט־שלה
הכחיש מכל וכל כאילו
נמסר לו על שמתרחש. במחנות־הפליטיס.

בביירות המערבית ועל הימצאות הפלאג־גות
במחנות־הפליטיס.
המידע שהועבר באמצעות הממונה על
השגרירות הגיע אל בראון ביום השישי,
בשעה שש בערב. בראון ניסה להתקשר
מאוחר יותר עם מנכ״ל מישרדו, דויד קימ-
חי, אך הטלפון בביתו של המנכ״ל היה
תפוס. בראון סבור כי הוא התקשר גם
ללישכת שר־הביטחון, אך אינו בטוח בכך.
לעומת זאת בטוח בראון כי הוא העביר
את המידע בטלפון למזכיר הצבאי של
ראש הממשלה, סגן־אלוף עזריאל נבו.
בראון אמר שאינו זוכר אם ״תפס אותו
מיד, או יותר מאוחר בלילה.״
עדות זאת עומדת בסתירה מוחלטת לעדותו
של המזכיר הצבאי. סגן־אלוף נבו
אמר בביטחון כי לא התקיימה שום שיחה
כזאת, שבה הועבר אליו מידע על
בית־החולים עזה שבביירות. הסתירה שבין
שתי העדויות היא מוחלטת וברורה. בראון
טוען כי הוא דיבר עם נבו, ונבו טוען
שלא זו בלבד ששיחה כזאת לא התקיימה,
אלא שהיא גם לא היתד, יכולה להתקיים,
משום שהוא לא היה בביתו ביום השישי
בערב, מאשר בראון טען כי שוחח עימו!
• אם אומנם צודק נבו, ובראון לא
דיבר עימו — מדוע מתעקש בדאון לומר
שאכן התקיימה שיחה כזאת ן (מה גם
שנבו העיר על כך לבראון לפני שבדאון
מסר עדות זו בוועדה).
• אם צודק בראוו, והשיחה התקיימה,
מדוע מבקש נבו להסתיר את דבר
קיומה ן

1 1נציג מישרד־החוץ בביירות
1 111|#ן טען, כי העביר במלואם את
דברי השליח האמריקאי מורים דרייפר.

הממשלה, צמרת השירותים החשאיים
והמטכ׳ 7של צה״ל•
אחרי העדויות האלה אפשר לצייר תמונה
שלמה, פחות או יותר, של תהליכי
זרימת המידע (ראה טבלה בעמודים 8ו־

היו לפחות שיבעה אפיקים של העברת
המידע על הטבח :
#האפיק הצה׳׳לי, שבמיסגרתו
עבר המידע בשלשלת הפיקוד, מן היחידות
של צה״ל שהקיפו את מחנות הפליטים,
אל מפקדי־היחידות, ומהם אל אלוף־ד,פיקוד
ואל הרמטכ״ל.
• האפיק של אמ״ן, שקציניו קיבלו
ידיעות שלא בהכרח הגיעו מאנשי
צה״ל. על־פי עדותו של ראש לישכת
מפקד־אמ״ן, סגן־אלוף משה חברוני, הועבר

השליט הבלתי־מוכתר של דרום־לבנון, שהגדיר את עצמו כראש ״לבנון
״111
\ 111י י החופשית״ ,הכחיש כל נגיעה לטבח במחנות־הפליטיס, וסיפר על מיליציות
שהקים צה״ל בדרום־לבנון, נוסף על שלו, ואשר אינן עומדות, תחת פיקודו שלו.

המידע לאמ״ן אל עוזרו של שר־הביטחון,
אבי דודאי, וכנראה לשר־ר,ביטחון. דודאי
מכחיש זאת.
#האפיק יטל ב ד און. המישנה־למנכ״ל
מישרד־החוץ, חנן בראון קיבל
ידיעות מהממונה על השגרירות האמריקאית
בתל־אביב, האיש מס׳ 2בשגר־רות.
על־פי עדותו העביר בראון מידע זה ל־לישכת
שר־ד,ביטחון (בכך אינו בטוח) ואל
מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, עזרי־אל
נבו. סגן־אלוף נבו מכחיש זאת.
1ה א פי ק של קשרן• זה היה אפיק
נוסף של העברת מידע במישרד־החוץ, שהגיע
גם אל צה״ל. קשדן קיבל מידע ממורים
דרייפר ומנציגי הצלב האדום בביירות.
הוא העביר מידע זה אל התורן
במישרד־החוץ, אריאל קנת, אל מנכ״ל-
המישרד, דויד קימחי, ואל יחידת הקישור
של צה״ל בביירות. קנת, מצידז. העביר את
המידע לצד,״ל בפעם נוספת.
#האפיק שד המוסד. לאפיק זה לא
היו התייחסויות בעדויות שניתנו בדלתיים
פתוחות, אך אפשר לשער על קיומו משתי
עובדות שהתגלו. האחת: נציג של המוסד
שימש כקצין־קשר אצל כוחות הפלאנגות.
השניה: שר־התיקשורת, מרדכי ציפורי
שניסה להתקשר עם ראשי אמ״ן ושב״כ,
לא טרח להתקשר עם ראש־המוסד, אולי
משום שהיה לו יסוד להניח כי הוא כבר
יודע על המתרחש.
#האפיק שד ציפורי. צינור זה
של העברת מידע היה מיקרי לחלוטין,
להבדיל מן הקודמים. העיתונאי זאב שיף
העביר את הידיעות לשר־התיקשורת, וזה
העבירן לשר־החוץ. יצחק שמיר. יתכן ש־שר־החוץ,
על־פי בקשתו של ציפורי, העביר
את המידע גם לראש־אמ״ן ולראש-
השב״ב, שנפגשו עימו ביום השישי בצד,ריים.
יתכן שהמידע הועבר בהזדמנות
זאת גם לשר־הביטחון, שאף הוא השתתף
באותה פגישה עם דרייפר.
+האפיק של רץ בן־י שי. גם
אפיק זה היה מיקרי. על־פי עדותו של
אריאל שרון, נודע לרון בן־ישי פעם אחת
בשעה 16.00 ופעם אחת בשעה 20.00 על
המתרחש במחנות בביירות, והוא דיווח על-
כך לשר־ד,ביטחון בשיחת־טלפון ביום השישי
בשעה ,23.30 כאשר לשרון כבר היה
ידוע מה אירע בצברד, ובשאתילא.
מתמונה מפורטת זאת מסתבר דבר מדהים :
המידע שזרם באפיק הצה״לי נעצר לפני
שהגיע אל מזכירו הצבאי של ראש־ד,ממשלה,
ואל בגין עצמו.
המידע שזרם באפיק של אמ״ן נעצר, אם
צודק חברוני, אצל שר־הביטחון. גם ממידע
זה לא הגיע דבר אל בגין.
המידע שהעביר קשדן נעצר, אולי, אצל
שר־החוץ יצחק שמיר, וגם הוא לא הגיע
אל בגין.
המידע שהעביר ציפורי לא הגיע אל בגין.

חדאד לא הכחיש שהיה בביירות באותו
יום. הוא טען כי בא לנחם את מישפחת
ג׳מייל, האבלה על מותו של הבן בשיר,
ואחר־כך ביקר קרובי־מישפחה בג׳וניה,
מצפון לביירות. הוא הגיע לביירות במסוק,
כך סיפר. באשר למרצדם השחורה, אמר :
״לי יש רק ג׳יפ בצבע ירוק־צהוב מתכתי.״

חדאד הגיע לביירות במסוק. אין
להניח כי הביא את הג׳ים שלו עימו. השאלה
המתעוררת, אם כך, היא זו :
• באיזו מכונית נסע חדאד כאשר
היה בביירות?
• הדרך מג׳וניה לנמל״התעופה עוברת
בסמוך מאוד למחנה הפליטים שא-
תילא. האם עבר שם חדאד !
חדאד התבקש גם להשיב על השאלה
מה חיפשו אנשי מיליציות מדרום־לבנון
בסמוך למחנות־ד,פליטים שבהם נערך הטבח.
היו שם לפחות שלושה מהם, שנקלעו
לקרב־יריות בין צה״ל וסיעות יריבות, ואחד
מהם נהרג. השניים האחרים הסגירו
את עצמם לידי צה״ל.
חדאד ז אף אחד מהם לא היה מהכוחות
שלי. הם מגוייסים מהכפרים על־ידי צח״ל.
הם תחת פיקודי. אבל לא ב־ס/״סס כולם
יודעים שכל הכוחות הלבנוניים הלוחמים
לובשים את אותם המדים. האנשים שלנו,
והאנשים מביירות, כי כולם באים מאותה
המיסעדה !״

רק פקיד אחד של מישרד־החוץ טוען
כי ניסה להעביר מידע אל בגין, באמצעות
מזכירו הצבאי. על־פי עדויותיהם של ה-
רמטכ״ל וראש־לישכתו הגיע מידע זה אל
בגין — אך ראש הממשלה עצמו ומזכירו
הצבאי מכחישים כי מידע זה הגיע אליהם !
אחת השאלות המהותיות ביותר בכל הנוגע
למימצאיה של וועדת החקירה מתעוררת
כאן בתוקף רב :
#מדוע לא חשב כמעט איש שצריך
להודיע לראש-הממשלה על המרדזשות

• לאיזה צורך זקוקה ישראל לצבא-
שכירים נוסף על זה של חדאד בדרום-
לבנון !
• למי בדיוק כפופה מיליציה נוספת
זאת ז לצה״ל? למוסד ! לשב״ב?
• האם השלושה, שאחד מהם נהרג
והשניים האחרים נתפסו — היו האנשים
היחידים מדרום־לבנון שנמצאו בביירות,
באיזור המחנות, בימי הטבח ן

על־פי עדותו של בגין הוא דא
קיכל שום ידיעות על המתרח ש
כ מ חנו ת מהמוסד או מהשב״כ.

בעלת השלכות כה חמורות, כמו הטבח
במחנות הפליטים ז מדוע לא חשב כך
הרמטכ״לז מדוע לא חשב כך שר-הביט-
חון ז מדוע לאתתשב כך שר־החוץ ז ראש
המוסד ז ראש השב״כ 1

וכמידים א ח רו ת: האם ראש־הממשלה
מתפקד? (ראה עמוד .00

״מרצדס״ שחורה דותד של רב־סרן סעד חדאד, האיש
^ שישראל מייעדת אותו לתפקד המושל
מטעמה בדרום־לבנון, היתד, קצרה. אולי
קצרה מדי. שאלות רבות מדי נותרו ללא
מענה.
חדאד העיד ואמר כי על־פי הסכם בינו
ובין צה״ל, לא עברו כוחותיו את נהר
העוואלי. משום כך, אמר, לא יתכן שהם
ביצעו את הטבח במחנות הפליטים בביירות.
הוא התבקש להשיב על השאלה, מדוע סברו
רבים במחנות־הפליטים כי הוא וכוחותיו
השתתפו בטבח.

על־פי העדויות, כפי שהשתמע
משאלות השופטים, נראה חדאד
ככיירות כיום השישי 11 ,בספטמבר,
כאשר כוצע הטכח. ככל הנראה
טענו העדים כי חדאד נסע כמכונית
״מרצדם״ שחורה.

כך, תוך כדי דכריו, גילה חדאד
כי נוסף על המיליציות שלו, יש
מיליציה לבנונית נוספת כדרום־
לכנון, שגוייסה על-ידי צה״ל, וש*
מיליציה זאת אינה כפופה רק לו:

מ־ ידע מה
1מת

הפלאנגות נכנסו למחנות הפליטים כיום החמישי, ה16-
בספטמבר ,1982 כין השעות — 17.00ו־ 8.00ו
אהרי־הצהריים. פעולתן..הופסקה״ על־ידי האלוף אמיר
דרורי למחרת ב־ 11.00 בבוקר, וחורשה על־פי הודאת
הרמטכ״ל כפי •טהובנה על-ידם, ב 16.00-ביום השישי.
הם יצאו מן המהנות למחרת, שבת, סמוך לצהריים.

חסנו לח׳צים

גרנובסקי מדווח למודט ביום השישי ב.20.00-
המח״ט מדווח לירון ביום השישי ב־ 18.00 על מעשי זוועה
ובריחה מהמחנות.
תצפיות של צה׳ל מוסרות על המתרחש ליאיר עוד לפני
פגישתו עם גרבובסקי.
גס ירון שומע. זימזומים־ מהפלוגות המוצבות ליד המחנות
החל מיום החמישי בלילה.

ירון מדווח לדרורי בין 9.00ו־ 10.00 בבוקר יום השישי.
דרורי מטלפן לאיתן לשדה-דוב בתל-אביב ביום השישי
ב.30-ו 1ומודיע על החלטתו להפסיק את פעולת
הפלאנגות.
הרמטכ״ל משוחח עם שרון בשדה-דוב, אך מדווח על
.הגזמות־ רק ביום השישי בללה, ב.21.00-
העיתונאי רון נן־ישי מטלפן לשרון ביום השישי ב;23.30-
מדווח על חיילי פלאנגות הרוצחים אזרחים.
האם דיווח דודאי ו1שרון על שיחתו עם ראובן גיא ביום
שישי בבוקר?(ראה .)15
על פי עדותו של שרון הוא קיבל דיווח מלישכתו ביום
השישי ב 21.50-על טבח במחנות.
ראש לישכת מפקד אמ״ן מורה לעוזרו לדווח לדודא* ביום
השישי בבוקר, אתרי שקיבל ידיעה ב־ 5.30 בבוקר על
הנעשה במחנות.
כמה דקות לפני 11.00 ביום השישי משוחח חברוני על
ההרג עם עוזר ראש אמ״ן למחקר.
ביום השישי בשעות הבוקר מעביר עחרו של חברוני. סרן
סיני. את הידיעות לסגן־אלוף ראובן גיא מהיחידה לביטחון
לאומי.
גיא מעביר הידיעה לאג׳׳ם מיבצעים במטכל. ביום השישי
לפני הצהריים.
גיא מספר לדודאי ביום השיש לפני 11.30 מה ששמע מסיני
— מדאי מכחיש זאת.
אנשי הצלב האדום מנהלים שורת שיחות עם נציג מישרד•
החוץ בביירות. החל מיום החמישי נערב. בסמוך לשעה שנה
נכנסו הפלאנגות למחנות.
השגריר האמריקאי מנהל כמה שיחות עם קשרן. וביום
השישי בערב מזהיר אותו מפני. התוצאות הנוראות־ של
הכנסת הפלאגגות למחנות.
ככל הנראה מדווח דרייפר לממונים עליו בוושינגטון על
המתרחש במחנות ובניירות.
קשרן מדווח על שיחתו עם דרייפר לתורן בלישכת המנכ״ל
במישרד-החוץ. הזמן: כנראה ,20.00 יום השישי בערב.
בהסכמת התורן מנהל קשרן באותו ערב גם שלוש שיחות
ישירות עם מנכ׳׳ל המישרד, ומדווח על מגעיו עם דרייפר
ועם הצלב האדום.
קנת מדווח לקימחי מח ששמע מקשדן.
על-פי הוראת קימהי. מדווח קנת לחדר-המצב בלישכת
שר-הביסחון, בערך ב 20.30-ביום השישי נערב.
בעיקבות פניית דרייפר. מעביר מישרד-החוץ את הידיעה
לממונה על השגרירות האמריקאית בתל-אביב וראה .118
הממונה פונה למישנה למנכ״ל בערך ב 18.00-ביום השישי
ומדווח לו על הימצאות הפלאנגות במחנות, ועל המתרחש
בבית-החולים עזה.
על פי עדותו, דיווח בראוו באותו ערב או בלילה לגבו.
נבו מכחיש קיום השיחה.
האם ייתכן שנבו דיווח לבגין על בית־החוליס עזה. שעליו
נשאל לפי עדות בראון? בגין ונבו אינם מודים בקיום
השיחה ביניהם.
לפי עדותם של איתן וראש־לישכתו. פנה בגין לרמסכ״ל
בשבת בבוקר בבקשה לברר מה מתרחש בבית-החולים
עזה. בגין מכחיש.
מקורות בצה־ל
מחט יורם יאיר

אלוף פיקוד-צפון
אמיר דרורי
מפקד-אוגדה
עמום ירון

סגן אכי גרבובסקי
עוזר רל״ש
משה סיני

רל׳׳ש אמן׳
משה חברוני הצלב האדום

תורן מישרד־החוץ
אריאל קנת

נציג מישרד-החוץ
ברום קשה

2 8הרמטכ״ל היפנה את בקשת הבירור לרל׳׳ש שלו.
הרל־ש פנה לרמ״ח מיבצעים וב 12.00-היתה בידו תשובה
2 9מרגיעה.
ביום השישי ב 11.05-בבוקר סיפר שיף לשר על ״שחיטה*
3 0במחנות הפליטים.

מישרד-החוץ האמריקאי בוושינגטון

3 1עשר דקות לאחר מכן דיווח ציפורי לשמיר על דברי שיף.
45 דקות מאוחר יותר היה ראש אמ״ן בפגישה אצל שמיר.
3 2האם ריווח לו שמיר?
3 3האס ריווח שמיר לראש השב־כ שהשתתף באותה פגישה?
האם דיווח נציג המוסד. שהיה עם כוחות הפלאנגות. לממונה
3 4עליו על מעשיהן?
האם דיווח ראש אמ״ן למחקר על מה שנודע לו מחברוני?
3 5וראה .)12

שגריר מורים דרייפר

ראש־הממשלה

רמטכ״ל רפאל איתן
מזכיר צבאי
עזריאל נבו מיבצעי במטב ל

עיתונאי רון בן־ישי

שר־חחוץ
יצחק שמיר

שר-הביטחו

חרר-מצב
ולישכת
שר-הביטחון ראש השב כ
עוזר ראש-אמ ן
למחקר

שר־התיקשורת
מרדכי ציפורי
ראש המוסד

מישנה למנבח
מישרד-החוץ
חנן בדאון
מנכ״ל מישרד-החו׳
דויד קמחי

עיתונאי זאב שיך

נציג המוסד בכוחות הפלאנגות

במדינה
העם

העיקר הוא הר1שם
7א חשוב: זה עדשים
היהודים — חשוב
מה אומרים הגניים.
על המירקע הופיע הנוכל הבינלאומי,
יעקב מרידור, האיש שהבטיח
להאיר את רמת־גן כולה בנורה
אחת. ממשלת־ישראל הטילה עליו
— ולא במיקרה — לטפל באותה
הצלחה בפליטים הפלסטיניים ב־דרום־לבנו]
(ראה עמוד .)76
כשהוא שופע שובע גופני ושבי־עות־רצון
עצמית, דיבר מרידור על
סבל הפליטים הרובצים בבוץ ובגשם
בדרום־לבנון — באותם המחנות
שנהרסו על־ידי צד,״ל בשוך
הקרבות במיטעני־חבלה ובדחפורים.
על פי הנחייתו של אותו יעקב
מרידור עצמו.
מרידזר הסביר שצריכים לשקם
שם את הפליטים. בפיו היתד, הנמקה
ניצחת לכך: אחרת יטפלו האנטישמים
ברחבי העולם האש־מות־זדון
על ישראל.
זוהי טענה מאלפת: ישראל צריכה
לעשות מעשה הומאני ולתקן
חלק מן הנזק שהיא עצמה גרמה
לו — לא מפני שישראל רוצה
להיות הגונה, ולא מפני שהמוני
ישראל רוצים לחיות במדינה הגונה,
אלא מפני שאחרת יבואו האנטישמים
ללבנון, יראו ויפרסמו.
המסקנה: לא חשוב מה אנחנו עושים,
חשוב איך אנחנו נראים.
,מק־ק ארתי חזר. הגיון מעוות
׳זה שלט השבוע בכל מערכות ישראל.
בגדה
המערבית הושם קץ למסע
מתוכנן של ״המינהל האזרחי״
להריסת החינוך הגבוה הפלסטיני.
למסע זה יש מטרה פשוטה לגמרי :
חיסול האוניברסיטות בגדה יביא
להגירת האינטליגנציה הצעירה ולהפיכת
שאר התושבים בגדה לחבורה
של חוטבי־עצים ושואבי־מים
.״חומר אנושי,״ למשק הישראלי.
יחד עם המסע האינטנסיבי
להשלטת כנופייה מאוסה של
קוויזלינגים על הגדה. בכוח הנשק
של צה״ל. זוהי המדיניות של אריאל
שרון.
גירוש הפרופסורים הפלסטיניים
נעשה באיצטלה של דרישה לחתימה
על הצהרת גינוי לאש״ף. אך
דווקא אמצעי זה התנקם בממצי־איו.
כל אמריקאי זוכר בבושה את
תקופת הסנאטור ג׳ו מק־קארתי.
צייד המכשפות הנתעב. א1זד.מסי־מני־ההיכר
הבולטים של התקופה
היה הדרישה כי פרופסורים אמרי-

^ ני מקודח שהוא משקר,״ אמר השבוע מישפטן תל־אביבי. הנוטה
/ /י י לליכוד .״אם אינו משקר. המצב הוא מחריד!״

האיש דיבר עד מנהם בגין, ועל התמונה המצטיירת
כוועדה לחקירת הטבה כ מחנות שאתידא וצברה.
בגין׳העיד לפני הוועדה כי לא ידע על הטבח ועל המהלכים שקדמו
לו. הוא שמע על כך ברדיו הבריטי. הוא הכחיש מכל וכל כאילו דיבר
באותו יום־שבת בבוקר עם הרמטכ״ל על הטבח בבית־החולים — למרות
שכמה עדים העידו על כך. מזכירו הצבאי הכחיש מכל וכל שאיש
מישרד־החוץ הודיע לו על הטבח יום לפני כן, ביום השישי (ראה עמודים

אם הכחשות אלה נכונות — התמונות היא נוראה.
כי מדיוני הוועדה מתקבלת כבר עתה מסקנה אחת, החורגת בהרבה
מן הפרשה הנוראה עצמה :

בתקופה זו אין ראש־ממשלה בישראל.
האיש הנושא תואר זה אינו מתפקד כראש־ממשלה.
האיש הזה מוקף כאפסים וחדלי־אישים.
מישרד דאש־הממשלה הוא פיקציה עגומה.

#חרד רי 3
פ קנו ת אלה נובעות מעדותו של ראש־הממשלה עצמו, ומפסיפס
יי העדויות של העדים האחרים.
עולה מתוכן כי —
• .שר־הביטחון כבר החליט על הכניסה למערב ביירות, אחרי

ואש־הממשלה -

ההתנקשות בחיי בשיר אל־ג׳מייל, כמה שעות לפני ששיתף בהחלטה
זו את ראש־הממשלה וקיבל את הסכמתו הפורמלית.

כאשר היה נדמה דכגין שהוא מקבל החלטה, כבר פעלו
הכוחות בשטה על פי פקודות שד שרון, שניתנו קודם.

• ראש־הממשלה לא היה שותף להחלטה הגורלית להכניס את
הפלאנגות הרצחניות למחנות־הפליטים -החלטה שמשמעותה המובנת־מאליה
היתד, הזמנה לטבח המוני.

כדי לטשטש א ת העובדה המחרידה הזאת, נתן בגין
את ידו לטענה המדהימה שד שדון, כאילו ההלטה שהתקבלה
בממשלה באמצע יוני, עד רקע שונה לחלוטין, הצדיקה
את הזמנת־הרצח בספטמבר.

• החל ביום השישי בבוקר ידעו אנשים חשובים בצמרת הצבא
והמדינה כי מתבצע רצח המוני. הידיעה הזאת התגברה והתרחבה מדי
שעה במשך כל היום השישי והשבת. אך איש מבין כל יודעי־הדבר
לא העלה על דעתו להתקשר עם ראש־הממשלה ולהודיע לו על כך.

יוק!

זו, והדבר מתבטא בשורה של בדיחות אכזריות על מנחם בגין המתהלכות
עתה בארץ — בדיחות כד, אכזריות עד כי עצם פירסומם נוגד את
הטעם הטוב.
יש בין חסידי בגין המאמינים כי תמונה זו אינה נכונה. הם טוענים
שהלק גדול של העדויות שנמסרו לוועדה היו שיקריות, ונועדו להגן
על ראש־הממשלה.
אחרים סבורים כי התמונה נכונה רק בחלקה. הם מאמינים כי בגין
ידע היטב מה מתרחש, אך מכיוון שלא רצה להיות מעורב בגלוי במעשה־טבח,
דאג שלא יהיה שותף לכל המהלכים סביב הכניסה לביירות. לפי
גירסה זו, הוא נתן להבין לשרון כי הקו הנקוט (עריכת טבח והשלטת
פאניקה בקרב הפליטים, נוסח דיר־יאסין, כדי להביא לבריחתם מלבנון
לסוריה) מקובל עליו, אך שאין הוא רוצה להיות שותף לעניין.

אולם תירוצים אדה — מחרידים ככל שיהיו — אינם
יכולים לשנות א ת התמונה, הנפר שת לעיני הוועדה והציבור.

בין כולם היתה קיימת הסכמה אילמת כי ראש־הממשלה
אינו קיים ואינו מתפקד
תמונה
זו עגומה מאין כמוה: מנחם בגין מסתובב לו בירושלים,
מעמיד פנים שהוא מנהל את המדינה, מתפלל בבית־הכנסת ובאותה
השעה מתקבלות החלטות גורליות בלי ידיעתו, נעשים מהלכים שיש
להם השפעה עצומה על מעמד ישראל בעולם ועל המחלוקת בציבור
ובצה״ל, מתקבלות ידיעות בעלות חשיבות לאומית עליונה — ואיש
אינו מוצא לנכון להגניב משהו מכל אלה לראש־הממשלה, המקשיב
בדבקות לשידורי הבי־בי־סי כדי לדעת מה קורה.
כל זה מתגלה אגב פרשה, שבה נהרגו קרוב לאלף בני־אדם, גברים,
נשים וילדים. אף אם לוקחים בחשבון כי צמרת המדינה ומערכת־הביטחון
אינה מתרגשת במיוחד מטבח שקורבנותיו אינם אלא פלסטינים, הרי
אין שמץ של הוכחה לכך כי הדברים מתרחשים אחרת, כאשר מדובר
על נושא אחר.

• בעניינים חשובים ביותר. נועדים שרי הביטחון והחוץ ומקבלים
החלטות ביניהם. כאילו ראש־הממשלה לא היה קיים כלל.
• במישרד ראש־הסמשלה אין איש מעלה על דעתו לנהל רישום
מדוייק, ולא כל שכן הקלטה. של שיחות־הטלפון של ראש־הממשלה,
שבהן עשויות להתקבל החלטות חשובות ולהימסר מידע חיוני.

התמונה המבהילה מגלה א ת כד תיפקוד הממשלה
כעיתות־משבר — ולא חשוב מה טיכו של המשכר.
אין מנוס מן המסקנה: כראש המדינה עומדת עתה
אגדה. בתקופה שכה מתנהלים הדברים במהירות, שכה
מזדקרות לעיני המדינה הזדמנויות חסרדת״תקדים וסכנו ת
חמורות, אין ראש־מם שדה•

• אם אכן מזכירו הצבאי של ראש־ד,ממשלה קיבל את הידיעה (חרף
הכחשתו הנמרצת) ואם אכן לא העביר אותה לראש־הממשלה עצמו,
ברור כי גם עוזריו הקרובים של ראש־ד,ממשלה אינם מעלים על דעתם
לשתף אותו בעניינים חשובים ביותר.
• בכל סביבתו של ראש־הממשלה אין אף אישיות אחת בעלת
רמה, המסוגלת לקבל החלטות ולפעול על פיהן במקום ראש־הממשלה.
שאינו מתפקד.

מישרד ראש־הממשדה אינו אלא הבודה שד מלהכי־פינכה
ומשרתים אישיים, המטפחים את שיגיונותיד•

הסיכום: כראש־המדינה עומד עתה חדל ריק.

הציבור. העוקב אחרי המתרחש בחקירת הוועדה, כבר הסיק מסקנה

• איש העקום בעיויו
¥הו מצב מסוכן ביותר. המישטר בישראל מבוסס על קיומו של
י ראש־ממשלה חזק, המרכז בידיו את הסמכות המרכזית. ושאינו מכהן
רק כיושב־ראש של ישיבות־הממשלה. כל מערכות המדינה מאורגנות
על סמך מציאות זו, שנוצרה בימי דויד בן־גוריון. אין המישטר מסוגל
כלל לתפקד כראוי, כאשר במקומו של ראש־הממשלה קיים חלל ריק.
בהעדר ראש־ממשלה, הפכה הממשלה כולה לקאריקטורה ישל שילטון.
שבו איש הישר (או העקום) בעיניו יעשה. כל פקידון עלוב, כמו מ״ם
ראש ״המינהל האזרחי״ בגדה, יגאל כרמון, יכול להטיל את המדינה
אל תיך סערה בינלאומית (פרשת המרצים הזרים במיכללות הגדה).

עד כח חיה מצב זה חבוי. חתוצאה הראשונה שד חקירת
הטבח היא שמצב זה התגלה עתה לעיני כל.
קאיים יחתמו על ״הצהרת אמונים.״
שר־החוץ האמריקאי גינה את
ישראל בחריפות. די היה בכך כדי
לבטל את הטופס המגונה. הגינוי
האמריקאי הועיל יותר מכל ההפגנות
ועצומות־המחאה של אזרחי
ישראל. די היה בכך, כנראה. גם
כדי להביא לסילוקו של יגאל כרמון,
העריץ־במהדורת־כיס של הגדה,
אחרי סילוקו של מילסון, הפרוס־סור־הרודן
בעל פני־התינוק.
ג׳ו־יורק טיימס. אך יותר
מכל אלה הסעיר את ישראל השבוע
מאמר שהופיע בעיתון זר — מאמרו
של יהודי בשם מכס פרנקל ב־ניו־יורק
טיימס.

ניו־יורק נרמזס הוא עיתון יהו

לכל דבר. והוא משרת בדרך כלל
את התעמולה הישראלית כמו מעריב
וידיעות אחרונות. יש המכנים אותו
בעירו 5־*מ 11ז ^1־- ¥01״\^.
די היה בהערה כימעט־שולית במאמרו
השיטחי של עיתונאי מסוג
ב׳ של עיתון זה, שהובא לארץ
על-ידי מישרד־החוץ הישראלי כדי
שהארץ כולה תרעש (ראה יומן
אישי).

האם אמרו ראשי המערך שצריכים
לקצץ את הסיוע האמריקאי
לישראל י האם זוהי עלילת־זדון י
האם זה מצדיק הצעת אי־אמון בכנסת?
האם...
האם. זהחשוב?
ה עוד ם הזה 2360

את החיי עם כפית כסף הבטיחו לילדיכם ה ת חל ה טובה לחיים
בבר היום.
אתם יכולים לדאוג כבר היום לעתיד ילדיכם
ולהבטיח להם ה תחלה טובה לחיים.
כפית כסף (-קופות הגמל -״עוצמה״ ,״שיאון״ או
״צור״) הינה השקעה ריווחית ובעיתוי מצויץ.
ההשקעה הטובה ביותר ובעיתוי המתאים
ביותר.
קופות הגמל של בנק לאומי ידועות בהשקעות
מעולות, וכשמדובר בילדיכם -זה הזמן המתאים
ביותר.
ילדיכם גדלים ועוד לא זקוקים לסכומי בסף
גדולים, ובינתיים הכסף שלהם ״עובד״ ,ועוד
איך.
הכסף של ילדיבם גדל הרבה יותר מהר
מהם.
כאשר תעניקו לילדיכם ״כפית כסף״ ,תווכחו
שההשקעה החודשית, הקטנה יחסית, גדלה
הרבה יותר מהר מהם. חה הרעיץ!
ילדיכם יתחילו את החיים עם סכום שתפח
וגדל במשך 15 שנה.
בעוד 15 שנה, יהיה לילדיכם סכום כסף גדול
ביותר, שכאילו ״נפל להם מהשמים״ .זוהי
כפית הכסף שאיתה ה ס יתחילו את החיים ־
קופות הגמל -״עוצמה״ ,״שיאון״ או ״צור״.

להתחיל את החיים עם כפית כסף.
כפית כסף
קופות גמל
לכל ילד
״עוצמה״* ,שיאוך ,״עור״.

הסדרה הגברית החדשה מבית רברון
מי קולון ,״אפטר שייב; תחליב לחות להרגעת העור
__ די אודו רנ ט כדורי.

1371־11
התגברנו עד הרגה דברים.
התגברנו ג על השלו

¥ה היה לפני חמש שנים.
1מטוס של מדינה ערכית אוייכת נחת כנמל־התעופה
כן־גוריון. הדלת נפ ת חה, וכעדה יצא
המנהיג מם׳ 1של העולם הערכי.

מדוע נמחק השלום מן התודעה — מתודעת השילטון
ומתודעת הציבור כאחד ן

אפשר לעשות מילחמה בצפון ובמיזרח, ומילחמה מסוג
אחר בגדה וברצועה.

תיזמורת צה״ל פתחה בתרועות־חצוצרות. מצלמת־הסלוויזיה
התמקדה בפניו של האיש השחום, זקוף־הקומה.
פניו המתוחות אמרו כבוד עצמי והתרגשות כבושה.
הוא עמד דום על כבש־המטוס. והעולם כולו עצר את
נשימתו באותו רגע גדול. כל אדם ברחבי תבל ידע :
הנה נעשית ההיסטוריה לנגד עינינו.
אנוור אל־סאדאת יורד מכבש־המסוס ...סאדאת מקשיב
לצלילי התיקווה ...סאדאת לוחץ את ידי השרים
הישראליים ...סאדאת בכניסה לירושלים ...סאדאת במים־
גד אל־אקצה ...סאדאת ביד ושם ...סאדאת נואם
מעל דוכן הכנסת ...סאדאת מתלוצץ עם גולדה מאיר...
סאדאת במסיבת־עיתונאים לצד בגין...
כן, השבוע מלאו חמש שנים לרגעים גדולים אלה,
רגעים שבהם שמענו כולנו את משק כנפי ההיסטוריה,
י פשוטו כמשמעו.

^ תכן י טיש לכך הסבר פסיכולוגי פשוט.
דורות של ישראלים התחנכו על ברכי המילחמה.
תודעת המילחמה שלטה בנו לפני , 1948 ומאז קיבלה
תנופה כפולה ומכופלת. נסיון חיינו התמזג עם הדי
ההיסטוריה היהודית. האמונה ש,-העולם כלו נגדנו״.
ש״כולם אנטי־שמים״ ,שבכל רגע עומד להתחיל הפוגרום
הגדול — אמונה זו, פרי הגלות, לא נעלמה באווירת־החרות
של מולדת, אלא להיפך, לבשה צורה חדשה
והתגברה פי כמה וכמה.
רצף של ״פרעות״ ו״מאורעות״ ,ולאחר מכן של מיל־חמות,
הטביע את חותמו על רוח האומה החדשה —
ולא חשוב מי ומה גרמו להם. מבחינה אובייקטיבית.

*¥כרו חמש שנים, מהן שנה אחת בלי סאדאת.
? איך מחזיקה דמותו של סאדאת מעמד בצוק העתים ז
איך נראה האיש כיום, בפרספקטיבה של חמש שנים,
אחרי שקרה כל מה שקרה מאז?

מדוע נשכה? גרוע מזה: מדוע מתעורר
הרושם כי נשכה כרצץ?

הוא צדק באמונתו שבגין מסוגל לקבל החלטות ולבצע
אותן. בגין היה מסוגל להיענות לבקשתו של סאדאת
לבוא לירושלים, להחזיר לו את כל סיני, לפרק את ימית
וההתנחלויות. אנשי מיפלגת־העבודה — גולדה מאיר,
יצחק רבין, שימעון פרס — לא היו מסוגלים להחליט
אף אחת מן ההחלטות האלה, ולא כל שכן לבצען. הם
היו קטנים מדי, נפחדים מדי, משועבדים מדי לזרים.
אך סאדאת טעה לחלוטין באמונתו שהלאומונות הקיצונית
של בגין אינה אלא פוזה. הוא התייחס ברצינות
לטענות־הביטחון, שבהן רגילים ישראלים להסוות את
תאוותיהם האמיתיות. הוא סבר כי יעלה בידו, בסבלנות
ובאורח־רוח, לשכנע את בגין ואנשיו שהשלום חשוב
מכל שטח שהיא. זה היה לו מובן מאליו, ולא עלה על
דעתו שאדם נורמלי כלשהו יכול לחשוב אחרת.
סאדאת האמין שניתן להשיג את השלום בשלבים,
כשכל שלב משמש בסיס איתן לשלב הבא. ואילו
בגין רצה בסיפוח השטחים הכבושים. הוא רצה בשלום
נפרד עם מצריים. אשר יאפשר לצה״ל לנהל באין
מפריע מילחמות במיגזרים האחרים. הוא ראה בשלום
אמצעי להגנה על גבה של ישראל, בעודה בולעת את
הגדה והרצועה, מטילה את מרותה על לבנון וירדן,
ומטילה את חתיתה על סוריה ועיראק.

לא היתה הודעה ממשלתית. מנחם בגין רב־המילים,
לא אמר מילה על ההישג הגדול היחידי בכל שנות
כהונתו. הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים הזכירו את משמעות
היום רק באקראי — אם ביכלל.

שום דכר. המאורע הגדול — כאילו לא
היה. יוק•
י אנוור
מילה

ני מדדה לגורלי על שאיפשר לי להיות שם.
להיות שם, באולם מליאת־הכנסת, כאשר נשא
אל־סאדאת את נאומו המרגש, הרגיש, החכם, שכל
בו היתד, אמת לאמיתה.

להיות שם כקאהיר, כימעט כישראלי הרא שון,
אחרי שסאדאת חזר לשם מירושילם והת״
קכל על־ידי המונים מריעים, שיכורים,ולא מיין.

איך אוכל לשכוח את הרגעים הגדולים ההם, שמעטים
היו כמותם בחיי, כאשר מתהלכתי בעיר עשרת־המיליונים,
שדמתה לאוהל של פסטיבל־ענק? איך אוכל אי־פעם
לתאר כראוי התפוצצות זו של רינה והתלהבות —
ולא חדוות־המילחמה ושימחת־הניצחון, אלא חדוות־הש-
לום ותיקוות״היצירה?
להגיש לקצין־מישטרה בנמל־התעופה של קאהיר דרכון
ישראלי (בלי אשרת־כניסה) ,ולראות את ההלם,
התימהון והשימחה מתחלפים בפניו ...לנסוע כעבור שעה
במכונית ולראות לפתע משולש שחור ענקי מצטייר
על פני השמיים החשוכים ...לפקוח את העיניים בבוקר
ולראות את הפיראמידה האדירה, הקרובה, הממלאה
את החלון. להציג את עצמך כישראלי לפני מלצרים
ונהגים, פקידי־מימשל ורוכלים, ולזכות בכל מקום באותו
החיוך הנרגש לחצות את התעלה מיזרחה, בסירה של
הצבא המצרי, תוך כדי שיחה עם גנרל ...לדבר עברית
ברחוב קאצר־אל־ניל, בין המוני אדם...

ימים של אושר צרוף, שד התרוממות הרוח,
של אמונה כי הנה נפ ת חו שערי־שמיים, ועידן
חדש מאיד את פני הארץ.
לפני חמש ישנים, לפני חמש שנים בילבד !

ושום דבר מכל זה לא נותר. איש אינו זוכר.
איש אינו רוצה לזכור. יוק.
דו עז מה ה תר ח ש?
הרי השלום, פרי מעשהו ההיסטורי שד
אנוור אל-סאדאת, שדיר וקיים:
הוא החזיק מעמד גם במיבחנים הקשים ביותר —
מילחמת־הלבנון, הטבח של שאתילא וצברה, דיכוי הפלסטינים
בגדה, וברצועה, ריצת־האמוק של ההתנחלות.
הגבול פתוח. שום סכנה צבאית אינה קיימת עוד
בדרום. כל אדם יכול לקום בבוקר בתל־אביב ולאכול
ארוחת־צהריים על גדת הנילוס. השגרירות הישראלית
פועלת בקאהיר, והשגרירות המצרית מתפקדת בתל־אביב,
גם כאשר יש מחלוקת עמוקה והשגריר נמצא
״בחופשה״.

מקומו של
אדם גדול
רגיל. אלא
אישיותו. אדם
אדם גדול.

סאדאת בתולדות האנושות מובטח.
אינו שוגה יותר או פחות מאשר אדם
שגודל שגיאותיו כגודל הישגיו כגודל
גדול עושה שגיאות גדולות. וסאדאת היה

הגדולה בשגיאותיו קרוייה מנחם כגין. סא־דאת
לא הכין אותו.

וכמעט איש כישראל לא זכר א ת התאריך.
כיסעט איש לא סכר כי מן הראוי היה לציין
אותו.

כיום, כמו כיום הראשון, מזדקר מעשהו של
אנוור אלס אד א ת מתוך הנוף הפוליטי של דד
רנו כהר אדיר• שום מעשה אחר כדורנו אינו
מגיע ואינו מ תקרב לעוצמתו ההיסטורית, להע־זתו,
לתנופת חזונו של מעשה אחד זה.

אני משוכנע כי סאדאת דא דצה ביטלום
נפרד, וכי לא רצה לכגוד כעולם הערכי..כאופן
אוכייקטיכי נגרר למצב הזה, ועל כך שילם
כחייו.

המילחמה עיצבה את תרבותנו, את ספרותנו, את מערכת
החינוך וכלי־התיקשורת שלנו. היא יצרה את התבנית
הנפשית שלנו.
התרגלנו אליה. אין היא מטילה עלינו מורא. להיפך,
אנו מרגישים בה בנוח, כי אנו מכירים אותה, את המיל־חמה
ואת חלקנו בה.

הסינים אומרים :״השטן שאגי מכיר עדיף
על פני השד שאיני מכיר.״ הייתי מתקן זאת :
״השטן שאני מכיר עדיף על פני המלאך שאיני
מכיר.״
מלאך־השלום, השובר את שיגרת חיינו, המכריח או־תנו
לחשוב מחדש על הכל, המערער את הביטחון הטמון
בתבנית נפשית ישנה ומוכרת — מלאך זה מטריד יותר,
מפריע יותר מאשר שטן־המילחמה.
אנוור אל־סאדאת שבר את שיגרת חיינו ורוחנו.
במעשה כביר אחד הכריח אותנו לוותר על דיעות קדומות
מוכרות וחביבות, על שינאות ואיבות שהתרגלנו אליהן
ושהסתדרנו עימן היטב. כימעט בכוח — בכוח של תבונה
וסבלנות אין־קץ — הכניס אותנו לעולם חדש, שבו
שולטים כללים ורגשות וציפייות שלא הכרנו אותם.

^ אדאת טעה בהערכת התגובה של העולם הערבי,
• וטעות זו היתד. קשורה בקודמתה.
הוא לא נבהל כאשר העולם הערבי הטיל חרם על
מצריים. גאוותו הטבעית — ויש אומרים יהירותו —
גרמה לו להשיב על כך בביטויים של בוז וזילזול, שעלו
לו ביוקר.
סאדאת לא רצה לפרוש מן העולם הערבי. הוא היה
בטוח, כי תוך זמן קצר תשתלם סבלנותו, הוא ישיג
מבגין ויתורים מרחיקי־לכת לטובת הפלסטינים, ואז
יסלחו לו הערבים ויודו בצידקתו.

הסירוב המוחלט של כג ץ •טם קץ לתיקווה
זו, וגם לחייו של סאדאת. הסירוב הצטרף
לגורמים אחרים, דתיים ופנים־מצריים, שהביאו
להירצחו.
בעיני סאדאת, האוטונומיה נועדה לשמש פרוזדור
למדינה הפלסטינית. אילו קיבל בגין גישה זו (כלומר :
אלמלא בגין היה בגין) ,יתכן שסאדאת היה מספיק
למשוך את אש״ף לצידו. ידוע כי יאסר ערפאת היסס
הרבה, לפני שדחה את יוזמת סאדאת מכל וכל. אילו
הביא לו סאדאת במהירות הישגים דרמאתיים, עשוי היה
הכל להתפתח אחרת.

ספגנו א ת מהלומת־השלום הזאת• אכל ה תכני
ת הקודמת לא נשברה. וכרגע שיכולנו
עשינו א ת הכל כדי להזור אל השיגרה הקו דמת,
שיגרת המילחמה והשינאה והמתח. הסתגרנו
כה באנחה שד הקלה, כאיש תדעה שכך
הפכה היוזמה הגדולה לאקט של בגידה בתודעתם
הגיע סוף*סוף הכיתה.
של רוב הערבים וכל הפלסטינים — וביכללם רוב

אך ״אילו״ זה גדול כגודל מעשהו של סא
דאת עצמו• לא היתה שום אפ שרות שבגין
ייענה לכך .׳

סוב, אז יש שלום בדרום. אבל זאת לא אומרת שאי
׳(המשך
בעמוד )82

. 1 11111X111^6

יחסיו עם אמו וער בית אביו ביוו ש די ם, לבטיו כשח קן,
פחדיו מפני הקהל וההתמודדות שלו עם הרכילות והשמועות
ה״ת׳ זדיב להשתלב
בסתימה נדי להיות חלק
וממנה, אן בהוני פנימה
מעולת לא השתלבתי,
ולעולם לא אשתודב

אני נורא מפחד מהקהל.
אזי הנר אין אריק
א״נשט״ן ואני!היינו
עולים לגג להקיא לפני
נר הופעה מרזב פחד

עו השביעית, נשבחודה
היתה מסתנלת עד,
הייתי מוריד את העינ״ס.
נרהקת־הנחי־ו קראו ל׳
..העצוב מידזשלינד

הנתון הבסיסי
צויר להיות
שאתה וזצה
להיות עם בת־זוגו
ואז הגיל לא משנה

אנשים לא יכולים להגיד
שאני נשום מכבד את
אמי. תמיד מחפשים
אצלי סס״ה. אבל זה
מזמן לא מזיו ד

נשא!׳ הושב היום על
החתונה שלי עם אורנה,
זאת הקנה ו׳צת־אמוק- .ז
נזלת לחנות חודש
מיס. מה היה קווה לי?

נ ד וויי רו ד פו ת
;וווו׳ ח 0וששת

מו ש 7יהורם גאון הפן כבר מזמן
״ לנכס לאומי. דומה שיותר מכל אמן
אחר יהורם אהוב כמעט על כל שיכבות-
הצבור, מקובל ומכובד על כולן. בשכונת-
התיקווה ובקטמונים הוא אליל ידוע,
שוק-מחנה יהודה מחשיב אותו כבן.
הוא אהוב על הנשיא יצחק נבון ועל
חבר־הכנסת מאיר שטרית, שבתוכנית אישית
בגלי־צה״ל ניגן שמונה שירים של
יהורם גאון.
כשיהורם גאון התחתן עם אורנה גולד־פארב,
הטלוויזייה כיסתה את טקט ה

חתונה. קדם לחתונה טקאנדאל שהתעורר
בעיקבות עתירתו של גאון לבג״ץ.
אורנה, רעייתו לעתיד, היתח בת 16ו-
11 חודש, כשרצה יהורם לשאתה לאשה.
הזמר שנחשב עד אז ״ילד טוב ירושלים״,
הפך לכוכב אמצעי־התיקשורת• העיתונים,
הרדיו והטלוויזיה דיווחו אז על
הרומן הסוער בין הזמר בן ה־ 37 והצעירה
בת הכמעט .17״רק גאון יכול היה
להוביל את יהורם לחופה״ ,זעקה כותרת
רעשנית בעיתון נשים ידוע, ותמונתו
של גאון המתוסכל והכואב, המשליך

אבנים על צלם־עיתונות, פורסמה בכל העיתונים.
היום,
חמש שנים אחרי אותה פרשה,
מתגוררים אורנה ויהורם ביחד עם ילד-
דיהם, משה־דויד בן ה־ 4וחצי והילה,
בת השנה וחצי בבית רחב־מידות ברמת־השרון.
שניהם השתנו. אורנה בגרה, יהורם
הצעיר. שניהם רזו ושינו מאוד את
הופעתם החיצונית .,אך אם מישהו חשב
שהשנים עשו את שלהן ואורנה ויהורם
גאון חדלו להיות סנסציה — טעות בידו.
השמועות ממשיכות לרדוף את בני מש

פחת
גאון. במשך השנים הפכה אורנה,
בהבל פיהם של רכילאים, לצמח ולחוזרת
בתשובה. יהורם מספר לי כי השמועה האחרונה
אומרת שהם מתגרשים. הם למדו
לחיות עם זה, הם למדו לצחוק על כך.
בביתם הראתה לי אורנה בהומור ספר
עב־כרס, שבו מרוכזות כל הכתבות שהופיעו
אי־פעם על שניהם ועל ילדיהם• כל
רכילות מרושעת מודבקת שם, אפילו
כתבה בעיתון ״בול״ מצאתי בין דפי תספר.
יהורם
משחק כעת בתפקיד ראשי ב ^ ו

סרטו של יקי יושע ״כביש ללא מוצא״.
הוא מגלם דמותו של בימאי קולנוע אנושי
מאוד, המביים סרט דוקומנטרי על
זונה שמנסה להשתקם, יוצר איתה יחסים
אישיים .״שיחקתי את ז׳ילברטו טו-
פאנו״ ,אומר לי יהורם. כשאני מרימה
.ן3ות בתדהמה, הוא מסביר :״אחד כזה
שמתבייש מעצמו.״
יהורם גאון בחייו הפרטיים הוא איש
מקסים, בעל חוש-הומור והרבה צניעות,
ענווה וכבוד לזולת. ראיתי אותו מארח
נהג שבא לקחתו לאתר־הצילומים של
סרט. ראיתי אותו משוחח עם נהג־מונית
או עם החבר של העוזרת.
הטלפון בביתו אינו חדל לצלצל• ראיתי
אותו משוחח שעה ארוכה בסבלנות אין
קץ עם עיתונאי טרדן, אפילו לא מנסה
לנער אותו מעליו.
באחת הפגישות שלנו לצורך הראיון,
שתינו וודקה ושקענו לתוך פטפטת עם
אורנה. שרה, אמו, שהתארחה בביתו,
י״וחששה שמא יהורם מבטל את זמני,
אמרה לו :״אתה עושה בושות למישפחה
לפני העיתונאית״.
אמא שלו זוכה מצידו לכבוד שלא
קיים בעולמנו. יהורם גאון הוא דוגמה
נדירה של בן נדיר. מי שאינו מבין את
היחסים בינו ובין אמו כפשוטם, אינו
מכיר בית ספרדי טיפוסי. לפעמים הוא
חוטא בכתיבה. לא מזמן כתב שיר, שבו
הוא משווה את מדינת ישראל לגן ענק,
ואת הפזורות לפרחים יקינטון, סיתוונית,
איריס. הטעות של ישראל, כתב יהורם
בשיר, היא שאחרי שקיבצה אליה את כל
הפרחים החליטה לגדל בגנה רק זן אחד,
רק שושנים. אביו, משה דוד גאון, היה
סופר ואיש־רוח. הוא כתב את ״האנציקלופדיה
ליהודי המיזרח בארץ״ישראל״,
ספר. יקר-מציאות ורב-חשיבות• במבוא
לסיפרו כותב אביו של גאון על האכזבה
.״המדאה שבה נתקל, כאשר הגיע לירושלים
מבוסניה וגילה לראשונה בחייו את
הפער העדתי.
גאון אומר לי, שהוא נלחם בפער העדתי.
כשאני אומרת ״פרענקים״ ,הוא
אוסר עלי להשתמש במילה• הוא אוהב
לשזור בעברית המצויינת שלו מישפטים
בספרדית.
לראות אותו עם ילדיו זה לראות בן־
אדם אחר. לבנו, משה דויד, הוא קורא
״העיניים שלי״ .הקטנה, הילה, דומה
לו כשתי טיפות מים. יהורם בנעלי בית
הוא קודם כל בן״אדם אחר״״כך זמר,
שחקן ואדם מפורסם.

• אחרי הטבח בצברה ובשא־תילא
התארגנה הפגנת־אמנים
1בכיכר־דיזנגוף. מדוע לא השת תפ ת

~ מפני שהיה בה משהו לא פייר, במיוחד
בגלל העיתוי שלה. אז, באותו יום שבו
י התקיימה ההפגנה, לא ידעתי בדיוק מה
קרה במחנות־ד,פליטים. היתה איזו מהירות
לקבוע דברים1.לא ידעתי מה היו העובדות,
לא ידעתי מי נתן הוראה. זה היה מוקדם
מכדי להפגין ולהתרעם. אני מדבר על אז.
היום הייתי מתנהג אחרת.

•• איד?

ואורנה כאץ כע ת חתונ ת ם והשבוע (עם משה־דויד והילה)
״לא התחתנתי בגיל צעיר כי הייתי מפונק...״

אני חושב שאפשר היה למנוע את הטבח,
ולכן הייתי מפגין.
אבל אז, כאשר העובדות לא היו ידועות
וברורות, היה מוקדם להפגין ולזרוק
האשמות.

ראו אותי ווצא מניח
לוזינשט״ן, והחליטו
שאשתי ונמת. עיתונאים
לא היו מוטים
לקבל את שבועת*

מפגין.

בלשון המעטה, משום שאני חושב שהיו
די התראות על טבח שעלול להתבצע, ולא
ננקטו כל האמצעים כדי למנוע את הטבח.

החייל,

יש אמנים הרוצים לומר את הדברים
דרך השירים, אני לא.

• אתה כו ת ב?
יש עיתון של הפדרציה הספרדית הנקרא
במערכה. אני כותב שם מאמרים.

• למה דווקא שם?

הם ביקשו.

• עד. מה אתה כו ת ב?

כתבתי על ירידה, על פער עדתי. דברים
שמטרידים אותי.

• סבלת אי־פעם מקיפוח כגלל
היותך ספרדי?

+אילו הפגנת, היית כוודאי
מזוהה פוליטית.
נכון, ואני, נמנע מלהזדהות פוליטית.

• מדוע א תה נמנע מלהזדהות
פוליטית?

• למה?

מאוד־מאוד נחרצים בדיעותיהם, עד כדי
כך שזה יכול להשפיע על בואם להופעה.
לי אין כל יומרות ביחס למה שאני עושה
בבידור הקל. אני פשוט שר שירים יפים.
לא רוצה להפוך את זה לעגלה שעליה
אני מעמיס מסרים פוליטיים. הקהל שלי
בא לשמוע איפה את אהובה, ולא שאנחנו
נמצאים בלבנון יותר מדי זמן. את זה אני
יכול להגיד במאמר בעיתון, אבל לא בבית־

יכול להיות שזה ישמע. פחדני, אבל מי־קצוע
הבידור הקל חי וניזון מאהבתו של
כל הקהל. זוהי ארץ קטנה עם אנשים

מעולם לא. גדלתי בבית הכרם, שכונת
המו״סים — מורים וסופרים. גרו שם אנשים
כמו לוויצקי המתמטיקאי וצ׳ריקובר
הסופר. בבית־הספר היה לנו מנהל מופלא,
דוד בנבנישתי, גם הוא ספרדי, והמחנך
היה יצחק שליו. בכל פעם 1שהיה יוצא
ספר־שירים שלו, הוא היה מחלק לנו סו־כריות,
והיינו קוראים ביחד משיריו.
לא ידעתי אז מה זה ספרדי ומה זה
אשכנזי. אבי עסק בכך. אבי כתב אנציקלופדיה
ליהודי המיזרח בארץ־ישראל בשנת
. 1938 היום זה אוצר בלום, היום יש
באוניברסיטה תור כדי להשיג את הספר
הזה, אז, בזמנו, זה לא הוערך כראוי. ככה
זה — אין נביא בעירו.
מכל מקום, נושא הפער העדתי היה
מדובר וכאוב בבית, בלי שאחוש בו כילד.

• א הב ת מאוד א ת הכית.

יהורם ואמו שרה
״אמא שלי היא אשת אצילית״

אני נזכר בבית הזה במתיקות אין קץ.
המסורת הוחדרה לי ולאחי בנועם ולא ביד
קשה. רק אחרי הרבה שנים אפשר היה
לאמוד את הדרך המיוחדת במינה שבה
חינך אבי אותי ואת אחי.
במה דברים אמורים? בסליחות למשל.
כילד חיכיתי כל שנה לסליחות, ולא היה
איכפת לי שצריך לצאת מהמיטה החמה ב-
אישון-לילה, כי סליחות היה טיול מהבית
לבית־הכנסת. בטיול היה אבי מתאר לי את
מערכת־הכוכבים ומספר לי על אשמורת
ראשונה ואשמורת שנייה, והיינו עוברים
הרפתקות כאשר היינו נעצרים, פעם על־ידי
הבריטים ופעם על־ידי ההגנה.
בערב־שבועות יש לימוד, שכל הלילה
יושבים ולומדים את הזוהר. בלילה הזה
הצלחתי להיות ער רק בגלל דבר אחד —
ידעתי שב־ 12 בלילה נפתחים השמים, ואתה
יכול לבקש בקשה. לפעמים לא החזקתי
מעמד והייתי אומר לאחי: תעשה

טובה, תבקש בשבילי.
אני זוכר שהיינו מתעוררים בשבועות
לתוך בית מלא עשב, כברכה לפיריון. וב־תישעה
באב היינו יושבים על הריצפה
ואוכלים סעודה ומספרים בחורבן בית־המקדש.
אהבתי
את הדברים מאוד. היתד, להורי
דרך להקנות לנו את מינהג מתן בסתר.
בט״ו בשבט היתד, אמי מכינה שולחן
עמוס בפירות, שבמרכזו מנורה, מתחתיה
היתד, מפית וכל אחד היה תורם כסף לעניים.
המפית היתד, צריכה להסתיר את
התרומה, וזו היתד, דרכה של אמי ללמדנו
שאין לחצצר על התרומות אלא לתיתן
בסתר. כילד אתה קולט את זה, וזה הולך
איתך גם בבגרותך.
גדלתי בבית ספרדי טיפוסי, וזה כניר־אה
הכתיב לי את דרכי בחיים. סבי היה
קבליסט. בישיבת בית אל בעיר העתיקה,
הקבליסטים וסבי בתוכם היו קמים כל
לילה בחצות, מתפשטים ושופכים על עצמם
חלב חם של נרות ומכים עצמם בזרדים
כדי להתייסר.
אבי קרא לאביו ״מורי ורבי,״ אני קראתי
לאבי ״אבא,״ הילד שלי קורא לי ״יהורם.״

• חלמת להקים לעצמך בי ת
במו בי ת הוריך?

אני חושב שכולם רוצים בית כמו של
ההורים אלא אם כן סבלו מאוד בבית. אני
זוכר את הבית במתיקות, בזיכרונות נעי-

השבועות חן חלק וגת,׳.
ב..גשר הידקוך אמס
שבני אמחוסקי, או׳ק
א״נשס״ן(אני מתסממים
מים. כשאני עושה קידוש ביום שבת,
אני נזכר באותם ימים שהיו לי, ימים יפים,
ימים נהדרים.

• הקהל שלך הוא כרובו ספ רדי?
הקהל
שלי, אני חושב ומאמין, הוא חתך
של עם ישראל, בלי הבדל של גיל ועדה.
ככה אני רואה אותו כשאני מסתכל עליו
דרך חור במסך. יש כאלה שרואים בזה
חוסר־מזל. אני רואה בזה את מזלי הגדול,
שטעמי האישי הוא טעם הישראלי הממוצע.
אם אני אוהב שיר, קרוב לוודאי
שגם הישראלי הממוצע יאהב אותו.

..כד ח״ רור 9וח אחרי השמועות!״
(המשך מעמוד )15

תאמיני לי, אין לי כל יומרה להיות יותר
מאשר ישראלי ממוצע.

• אמן בדרך־כלל שואן ז להיות
מעל לממוצע.

אני שואף להיות למעלה מהממוצע
כאדם, בלמידת הדברים, במחשבות. במה
ששייך לזימרה אני לא יכול ל־עשות שקר
— לא לעצמי ולא לקהל שקונה כרטיס.
אני לא אעשה אקספרימנטים על חשבון
הקהל.

• גם לא כתיאטרון וכקולנוע?

אני חושב שילדים חורגים לאלוהים היד.
בהחלט משהו מעל לממוצע. לא רק לקהל,
אלא גם לי, כשחקן. בתיאטרון ובקולנוע
אני מוכן לקחת סיכון.

• אך כזמר אתה חושש שלא
יקכלו אותך אם תשנה סיגנון או
תנסה משהו חדש.

כן, בפירוש. אני חושש שלא יקבלו ואני
חי בעיקר מבידור קל.

• מדוע?

מכיוון שהפתוי הוא עצום. ההפרשים ברווח
הכספי שבין הבידור הקל ובין הופעה עם
יומרה אמנותית או חלטורות הם עצומים.
קשה לעמוד בפיתוי הכספי, ומי שיגיד לך
שזה לא נכון, לא מדייק ולא אומר אמת.

י• אחרי כל־כך הרכה שנים
אתה עדיין מ תפ תה מכחינה בס־פית?

היום
אני יכול להרשות לעצמי, הן מב־חינה
כלכלית והן מבחינת הנסיון שצברתי׳
לעשות דברים שאין בהם פיתוי כספי,
הפיתוי של העולם המיסחרי הולד וחדל
להיות פיתוי עבורי.

אדם שלא מצפים ממנו. אם אגיד לך :
תפזמי לי שיר, בטח תעשי זאת. אם תגידי
לי: תפזם לי שיר, אני מייד נכנס למתח,
כי אני צריך להישמע טוב, אני חי מזה.

• איך אתה מ תנ הג לפני הו פעה?

היסטרי,
מפחד מאוד, מתרגש מאוד. אבל
יש שלב שבו הנסיון עושה את שלו. אתה
עולה על הבימה ואתה מרגיש בבית. בכל
הופעה אני נלחם על אהבתו של הקהל,
על הסימפטיה שלו. קצין מקבל דרגת
אלוף, אז הוא קיבל דרגה. אני כל הזמן
צריך להילחם על האליפות, בכל הופעה
מחדש.

• היתה לך תופעה שכה הקהל
לא אהכ אותך?
אף לא פעם אחת.

• אתה כן צ ,4נמצא כעולם
הכידור מגיל 17 וחצי• אין לך פחדים,
לכטים של אמן מזדקן?
לא. אני חושב שהייתי ירא מאוד אילו
הייתי רק שר ויותר מכך — שר לגיל
מסויים — אז יכולתי להיות מודאג. יש
זמרים שכל אביזרי הבימה שלהם הם גיל
ונחמדות־נעורים. אצלי זה אף׳.פעם לא
היה ארגומנט. אני שר באמת לחתך רחב
של קהל. אני שחקן־תיאטרון ושחקן־קול־נוע,
ועל הדברים האלה לא חל גיל. אז
הגיל לא מפחיד אותי.

• וכבל זאת, השירה אצלך
כמקום הראשון.
לפני כמה שנים פנה אלי יקי יושע

ישראל מכירה אותו. פעם שחקן־קולנוע
היה יפה — טירון פאואר. קלארק גייבל.
היום כשיש דרייפוס, אל פאצ׳ינו, ודה
נירו — היופי כבר לא חשוב.

י• והגיד?

רודנסקי היה בן 65 והפך להיות סטאר.
אין חוקים. הכל אפשרי. בכל דרך, בכל
צורה, בכל גיל. אני בפירוש לא יודע אם
עשיתי את הטוב שבחיי או שהטוב הגדול
עדיין מצפה לי.

• כסך הבל אתה ״ילד טוכ
ירושלים׳׳ .איך קרה -טנישאת כגיל
מאוחר בל־כך וכסערה ב זוז
אני לא יודע. אני לא יכול עכשיו לנתח
למת זה קרה בדיוק. אני יכול רק
לחשוב על זה במובן של פינוק. הייתי
אדם קצת מפורסם, או מתחיל להיות
מפורסם. עם דירה לבד ויכולת כספית.
יכול להיות שברחתי ופחדתי מפני מוסרות.
כנראה׳ שאותו פינוק הבריח אותי
מפני בית קבוע. לבית, למישפחה, לילדים
צריך להיות מוכן נפשית. אין לי כל הסבר
אחר.
נכון שהרחוב הישראלי נתן את כל
הסיבות, כמו אמא שלא רוצה שאתחתן
וסטיות למיניהן. בהתחלה עוד הייתי מתעצבן,
עד שתפסתי שזה חלק מהסיפור,
עד שאריק לביא — ידידי הטוב — אמר
לי פעם: לא חשוב מה כותבים, רק ש-
יאייתו את שימך נכון. אבל עד שהתרגלתי

• זה נבון שאתה מרוויח מיל יון
לירות להופעה?

אני מרוויח הרבה מאוד כסף להופעה.
אבל אני לא רוצה להגיד כמה. את יכולה
לשאול את פקיד השומה, הוא יגיד לך
בדיוק כמה אני מרוויח, כי את הרוב הוא
לוקח.

• אתה סוכל עדיין, אחרי כל־בך
הרכה שנים, מפחד־קהל?

נורא, נורא מפחד. אני זוכר את התקופה
של להקת הנח״ל. אריק איינשטיין ואני
היינו יוצאים לפני כל הופעה לגג,
להקיא מרוב פחד. הפחד והאימה מפני ה-
מיפלצת הנקראת קהל לא קטנה ולא פחתה
כהוא זה מאז אותם ימים.
מי שכתב ״קול המון כקול שדי״ חייב
היה לעמוד מול קהל כדי להבין את זה.
זה מישפט גדול. הכוח של הקהל הוא כביר.
נכון שבסך הכל מדובר באנשים, אבל כשכל
האנשים האלה הופכים להיות גוש
אחד גדול .,מוטב להיות אמן שהקהל אוהב.
כי אחרת מוטב שהאדמה תיפתח ותבלע
את האמן.

• איך אתה מסכיר א ת זה שהזמן
אינו עושה א ת שלו כעניין
פחד־הקהל?

בהתחלה האמן רועד מפחד, כי הוא חדש
והקהל עדיין לא מכיר אותו. אחר־כך הוא
צובר קרדיט, ואז הוא רועד מפחד, כי
הוא פוחד לאבד את הקרדיט. אם הוא
מפורסם מאוד, הוא רועד מפחד כי הוא
רוצה שימשיכו לאהוב אותו. וכד, הטירון
והמנוסה ביותר חרדים באותה מידה.
בגשר הירקון היינו שלושה אנשים. כל
אחד — עולם אחר. בני אמדורסקי, למשל,
אין לו פחד־קהל, אריק איינשסיין היה
ממש מעולף, מתרגש בצורה בלתי־רגילה.
הוא היה מתעלף בכל פעם מחדש לפני
ההופעה.

• ואתה ץ

כשיש שני אנשים או יותר אני כפר
מתרגש נורא. אילו ישבו פה עוד שלושה
אנשים ואמרו לי: איך זה השיר ההוא,
כבר הייתי נכנס למתח. אין לי הלוכסוס של

• אכל זה הזיז דך?׳
כן בטח, פעם. אבל עם השנים זה כהה
וכעת לא איכפת לי.

• דלאמא שלך?
היה לה היתרון של ראיה מגבוה את
הסיפור אפילו במין הומור. כי אמא שלי
היא לא חלק מהמישחק. לה דרך־ד,ד,הנהגות
שלי ושל אחי מאוד־מאוד ברורה.
פה ושם, כשזה הגיע אליה לעיתים בגסות,
היא נפגעה. אמא שלי לא השתנתה.
גם אני הייתי פעם כזה, אני השתניתי.
למדתי בבית־הספר את אלתרמן, ובכל
פעם ׳שהקאנזרי היה מגיע לאדיסון להציג

או מזוכיסט כד׳ להשתתו
בסוס זו, שצועק תחוצת
שאנחנו וא בסוד

כאן אני חייב לספר לד: התגשם לי
חלום. תמיד הלמתי לא לעשות דברים
בשביל כסף.

כן, אמא שלי. הרחוב לא מקבל את התשובה
היחידה הבריאה, שאמא ׳שלי היא
אשד, אצילה מהדור הישן, שכבר ילא נש ארו
כאלה אנשים, והגישה שלנו — של
אחי ושלי — היא של איזשהו שריד לבית
פטריארכלי. עד שלא עזבנו את השכונה
בבית־הכרם עמד בראש השולחן כיסא
ריק, כדי שנחוש את המועקה של חסרון
האב, שנפטר.
קשה להסביר מה זה מישפחה מהסוג
הזה. אבי הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי
מדבר עם אבי, הייתי מנסח את
הטקסט פעמיים בראש, כדי שזה ישמע
׳מנומס ובעברית נכונה.
אמא שלי היא אשד, שכל דרך־התנה־גותה
היא מהדור הישן, ואנחנו מתנהגים
איתה בהתאם. אז אנשים לא יפולים לומר
שהוא פשוט מכבד את אמו, כי זה לא
יכול להיות. פה יש משהו, יש פה איזו
סטייה. זה מזמן לא מזיז לי.

צוין להיות או וזונוע

יתנו שלא אקבל ער
תפקיד בסדנת עוד
קוסטה גאווואס
על חבעי׳ה הפלסטינית

• נחזור לאימא שלך•

יהורם וענת עצמון כסרט ״כביש ללא מוצא
״לפני כל הופעה אני היסטרי...״

ורצה לעשות איתי סרט. אני מודה: פחדתי,
כי ראיתי בזה נסיון ולא רציתי לסכן
שום דבר. היום אני הולך על דברים,
אפילו מחפש אותם. כי מכל הבחינות אני
יכול להרשות לעצמי לעשות אותם.
כשמייק בראנט התאבד, חשבתי לעצמי
שהבן־אדם מטפס באיזשהו סולם שכולו
בנוי על בלימה, והוא נתון לחסדיה ולשי־פוטה
הבלעדי של איזו ילדה הקובעת אם
הוא טוב או לא טוב למיצעד־הפיזמונים.
ברגע שהיא תחליט שהוא כבר לא טוב,
הוא כבר לא יהיה זמר. וזה עושה רע על
הנשמה.
אני מאמין שיש לי מזל, והיסודות ו־המיטען
שלי לא מתבססים בכלל על משהו
שקשור בגילאי העשרה, כי שם, בגילאי
העשרה, הגיל והנחמדות קובעים.

• אם כך, לא צריך לדאוג. א תה
לא עוכר א ת משכר גיל־המעבר.

עוברות בי, כמו בכל בן אדם שגילו
הוא כגילי, מחשבות ודאגות. אך אני לא
מייחם אותן למיקצוע. אלה דברים שעוברים
לכל אחד בראש. אני לא יוצא־דופן.

* אינך מרגיש שעכרת אתה חלק
הטוכ של החיים שלך?

לא, כי אני לא יודע מה מצפה לי. יבול
להיות שלא אעשה יותר דברים ממה
שעשיתי, ויכול להיות שאעשה דברים
שכל מה שעשיתי עד עכשיו הם כאין וכאפס
לעומתם. לכי תדעי בעולם של היום
— פעם היה מסלול, היו חוקים. היום בוחנים
את דיי צ׳ארלס לפני שהוא מופיע
בסקאלה של מילאנו. היום קולו של אדם
הפסיק להיות גורם, אלא העניין שקולו
מעורר, הדמות שמאחורי קולו.
שלא לדבר על אמצעי־התיקשורת. את
יודעת איזו עבודת-פרך זו היתד, להתפרסם
בלהקת הנח״ל ז 500 חיילים פה 500 ,חיילים

היום זמר מופיע בשעה טובה, וכל ארץ-

לכלל הזה, זה עלה לי בבריאות.
נכון, הבנתי שאם הרחוב דש בי, אז
אני נושא מעניין. ואם הרחוב יפסיק לדוש
בי. אז אני לא מעניין.
אני עדיין מעניין ,׳וזה המתוק שאפשר
לקחת מהעז.

• אמא שדך, היו המון שמו־עדת
עליה. מהו הסיפור האמיתי?
מה אני יכול לעשות שלא מקבלים את
הוורסייה הבריאה, אלא: תמיד מחפשים
את המעוות? זה לא רק אמא שלי, זה
כמעט בל דבר שאני עושה. אני הלכתי
לבקר בבית־לזוינשטיין וראו אותי יוצא
משם׳ האפשרות שכולם אימצו לעצמם
היתד, שאשתי צמח. היו עיתונאים שציל-
צלו ולא היו מוכנים לקבל את שבועתי
שאורנה בסדר. הם רצו לבוא הביתה ולראות
בעצמם שהיא לא צמח.

• איך נודע לך על השמועה
שאורנה הפג ה צמח?

לא יודע. פיתאום כולם התעניינו בשלומה
של אשתי. זה הגיע למימדים שאי־אפשר
לתאר. יום אחד צילצל ידיד ושאל
אם אני צריך עזרה. הוא אמר שראו אותי
יוצא מבית לווינשטיין בופה. שאלתי מי
ראה, והוא אמר: גיסתי אחות בבית-
החולים. החלטתי לתפוס פעם אחת ולתמיד
את החוט המוליך אל השמועות, צילצלתי
לאותה אחות ושאלתי אותה אם אמנם
ראתה אותי, היא אמרה: לא, אבל סיפרו

השמועות הן חלק מהחיים שלי. אני
זוכר את השמועות שהיו עלינו בשלישית
גשר הירקון. אמרו ששלושתנו מתרוממים.
מי שלא ׳מכיר את שני הקולגים שלי
מאותה תקופה צריך להיות או עיוור או
אני לא יודע מה. אני על עצמי לא מדבר.
אני יכול להעיד על מישהו אחר, אבל על
עצמי זה כמו ההוא שהביא: תעודה שהוא
לא פסיכי.

את אלתרמן, הייתי לובש בגד לבן ׳והולך.
את חנה מרון ממש הערצתי. יעד היום
אני תחת הרושם ההוא. כיום אני משחק
איתה בסידרה בטלוויזיה, ואני עומד מולה
כשחקן, ולא יכול להשתחרר מהזיכרון
שכילד הערצתי אותה.
כשירדתי לתל־אביב, חטפתי הלם׳ כי ב־נסית
פיתאום ראיתי שותים קוניאק ואורי
זוהר ליטף בחורה בעכוז. הייתי פשוט
המום, לא הבנתי איך זה יכול להיות.
ראיתי את אלתרימן, עמדתי מולו. אני
באתי ממקום אחר!
עד השביעית, כשבחורה היתד, מסתכלת
עליי, הייתי מוריד עיניים. אחר כך. בלהקת
הנת״ל היינו עולים למשאית. יוש בים
צפוף עם הבנות. זוהר אוריין קראה
לתובל פטר ולי ״העצובים מירושלים״.
לא היינו עצובים, היינו המומים, לא ידענו
מה קוריה לנו בכלל. פיתאום ראיתי שניים
מתחבקים בחושך במשאית. הייתי חייב להשתלב
בעניין ולהיות חלק ממנו. אך בתוכי
פנימה מעולם לא השתלבתי ולעולם
לא אשתלב.

• אמא כזאת, כמד שתיארת,
ס טכ ע הדכרים, מ ת ערב ת כחיי
כנה. כך שהשמועות לא היו כולן
מצוצות מהאצכע.
כן, נכון. אני לא מתעלם מזה.

• איך מתמודדים עם זה?
בכבוד.

• היית רוצה שילדיך יככדו
אותך במו שאתה מכבד א ת אמך?
אני משתדל שזה יהיה כך, אבל יש
פיחות שהסביבה מכתיבה. בני לא מתייחם
אליי כמו שאני התייחסתי לאבי. רק
אתמול הוא אמר לי :״אל תגיד לי מה
לעשות, אני לא שואל אותך!״ וחשבתי
זה משהו שאפילו בחלומות הכי־סוערים
שלי לא היותי יכול ׳להגיד לאבי. אבל
את המעט שעוד אפשר להציל, אני מנסה.

• נחזור דנישואיך עם אורנה.
הנישואין היו מלווים בסקנדאל
גידול•

כן, היה חסר חודש אחד כדי שהיא
תהיה בגיל שבו מותר להינשא. כל הסיפור
הוא, איך להגיד ...זה נשמע כמו סרט
של יום שישי בערב, אבל ככה זה היה.
הייתי בחתונה וישם ישבה העלמה לבית
גולדפראב. היתד, יכולה ׳להיות בת 12
(המשך בעמוד )78

מ, נתן תע 1ד ת 1שרלאבא אב! ו מ דו ע אס 1ר

אנ שי ם .
8ביום שבו נפגש שי׳
מעון פרם עם מכם פרנקל,
מעורכי ניו־יורק־טיימס, פגש
אבא אכן בכתב ניוזוויק בישראל.
מידן קוביק. שני
הראיונות נערכו במיזנון הכנסת,
ואבן עגה לשאלה ש־אחר־כך
התגלתה כבעלת חשיבות
מרכזית. לדבריו, אל לה
לא־־צות הברית לנקיט צעדי
ענישה נגד ישראל. אלא להסתפק
בפנייה לדעת־הקהל. במערך
טענו שהראיון שפורסם

מוכיח את ממלכתיותו בשרתו
במסירות רבה גם את שילטון
הליכוד. גם אני שמעתי, כי בנו
של לורך הוא אחד מיועצי סיעת
המערך, אך בכך אין ניגוד אינטרסים
ממשי, שהרי לא נדרוש
את ראשו של שגרירינו באר-
צות־הברית, משה א דנם,
בגלל בנו השייך לאירגון מצפן.
אני מוצא לנכון גם להזכיר
לך את התקופה ששירתנו יחד,
בראשית שנות וד ,50 במטה הכללי
של צה״ל — לורך,׳ אתה

ל מנ חםס בי דו רלפטר את מזכי ר הכנ ס ת
8 :בתחילת ההרצאה הוא
אמר שבעבר הוא נהג לשלוח
את תלמידיו למוסיאון כדי שיראו
תמונת פורטרט של פילוסוף
.״רציתי להראות שהציור
אינו מדוייק. הפילוסוף
שם שמן, מזוקן עם מבט מצועף
והראש נוטה ימינה. אני לא
שמן, לא מזוקן, ואתם כולכם

עסק איתי עם אינטריגות. כל
הראיון הזה אינו לרוחי.״ גם
דבריו אלה שודרו.

צול, יחזור המנכ״ל הנוכחי,
יוסף (״טומי״) לפיד להחלטת
קודמו.

! 8מסיבת יום־ההולדת הדל
של שחקן תיאטרון חיפה
מאיד סוויסה, היתד, בסימן
של עירוב עדות. המסיבה נערכה
בביתם של עמוס ואליס
מרה. הבעל הוא רכז־ההם-
קות של התיאטרון ואשתו היא
סוחרת בריהוט עתיק. בסלון ב־סימון
לואי ה־ ,14 הוגש אוכל
מרוקאי, רקדו ריקודים יווניים
וסוויסה שר שירי־עם אמריקאיים.
אחר־כך, על־פי בקשה
מיוחדת של השחקנית רות
סגל, הוא שר שירי־עם פולניים
ורוסיים.

! 8במהלך חקירתו
רחמים (״גומדי״) אחרוני,
השתמש התובע, אהרון שדר,
במילה לועזית .״אני לא מבין
את המילה. אני לא גמרתי את

8 ,תומך דתי למחזה נפש
יהודי של יהושע סובה־ הוא

הסופר חיים באר. להצגת המחזה
בירושלים הוא בא עם
בתו בת זד .15 כשנשאל אם אין
זה חילול השם, ענה :״אין
בהצגה חילול השם יותר ממה
שנעשה בריש־גלי על־ידי החוגים
הדתיים.״
8 1מחזה מקורי, עקידה,
שיועלה בקרוב על בימת תיאטרון
חיפה, עוסק במיפגש

הורים בבית־קברות צבאי. כתב
את המחזה עירא דביר, בוגר
אוניברסיטת תל־אביב בפילוסופיה,
קולנוע ותיאטרון. הוא
קרוב לנושא כי אחיו, נועם
נהרג במילחמת יום־הכיפורים.
סה לא להירדם. אלמוגי בן ה־ ,73 שר ויישב־ראש הסוכנות היהו־דית
לשעבר, חזר לאחרונה לפעילות מיפלגתית בחיפה עירו.
יודעים שאני לא שייך לימין. ובקשר
למבט המצועף. מה אני
יכול לומר לכם?״

אוניברסיטת בר־אילן,״ השיב
גומדי. ענה לו שדר :״אני יודע.
אתה גמרת את בר־בקר.״

׳ 8סגן ראש־הממשלה, דם
׳צילנסקי, לא שבע נחת ממר־איינו.
הוא הוזמן לראיון עם
דויד (״דודי״) מרגלית. בתוכנית
הרדיו הטור השבועי.
שילנסקי היה בטוח שיישאל רק

< 8עובדים בטלוויזיה מתלוצצים
שבאחרונה נוספה סיבה
חדשה להתגעגע לתקופת כהונתו
של יצחק ליבני, המנ-
כ״ל-לשעבר של רשות־השידור.
בין ההחלטות שקיבל ליבני.

! 8חופשה שנתית פעילה
בילתה בחו״ל הכתבת הרפואית
של ידיעות אחרונות, דבורח
נמיר. ראשית, היא התבקשה
להרצות בלונדון לפני מאות
רופאים על פעילות חיל־הרפו־אה
והמערך הרפואי בישראל
בעזרה ההומניטרית שהוגשה ללבנונים
בזמן המילחמה. רופאים,
שהציגו עצמם כיהודים,
דרשו לקבל מידע נוסף על מי-
ספר הנפגעים נפשית מקרב חיילי
צה״ל, שהיה הגבוה ביותר
מכל שאר המילחמות. אחר־כך

ישראל גלילי

בא לישיבת מרכז מיפלגת העבודה
כשהוא שעון על מקל. גלילי
בן ה־ ,77 שר־לשעבר בממשלות המערך, היה מאושפז זמן רב
בבית־חולים. הוא שוחרר וחזר במרץ לפעילות פוליטית. גלילי
ניהל, מחוץ לאולם ״בית־ארלוזורוב״ ,ויכוחים פוליטיים ערים.
בשבועון הוא תעודת היושר
של הח״כ ולכן הוא לא צריך
להתגונן בפני האשמות הליכוד.

8מעבר לים שמע מאיר
פעיל על כוונת מנחם סבי־דוד
לפטר את מזכיר הכנסת,
נתנאל ללדד• פעיל. הנמצא
לצורכי לימודים בניו־יורק החליט
להגיב ושלח ליושב־ראש
הכנסת מיכתב :״נדהמתי למי־קרא
הידיעה כי אתה מנסה לכפות
על מזכיר הכנסת לורך
להתפטר. איני מבין מה פסול
מצאת בנתנאל לורך. שהיה איש
שמאל ושירת את שילטון המערך
בנאמנות. גם אם עשה
זאת מתוך הזדהות מיפלגתית.
הרי זה יותר מחמש שנים הוא
העולם הזר 2360

ואנוכי. אני פונה אליך בהרגשת
קולגיאליות ממלכתית שלא
תיתן את ידך לעריפת ראשים
במנגנון עובדי הציבור של
הכנסת, ולוא רק כדי שלא תימנה
עם אגודת המטהרים.״
8הפרופסור לפילוסופיה.
אצא כיצד, התיר לתלמידיו
להטיל ספק בכל, אך לא בעת
ובעונה אחת. הרצאה של תלמידי
שנה א׳ באוניברסיטת תל־אביב.
בקורם מבוא שיטתי לפילוסופיה,
ניתנה ביום ההתייחדות
עם הרוגי צור. כשר
העיר בציניות, כדוגמה להטלת
ספק :״פעם הייתי אומר שז 7
תיקרה הזאת לא יכולה ליפול,
והיום...״

חיים בוובה

נהגו של שימעון פרס, משחק שש־בש עם יצחק גלמט, נהגו של אבא
אבן. השניים המתינו לשני הח״כים מחוץ לבית־ארלוזורוב, שם נערכה
ישיבת מרכז מיפלגת העבודה שנמשכה מיספר שעות. תוצאת סידרת המישחקים ביניהם הסתיימה בתיקו.

על בעיות ירידה, שעליהן הוא
מופקד במיסגרת תפקידו. כאשר
נשאל שאלות אחרות, זעם :
״חמש שנים אני ח״כ ואתה לא
הזמנת אותי לראיון. ועכשיו,
כשאתה מזמין אותי, אתה מת־

היתר אחת, שמנעה הפקת אופ־רות־סבון
ותוכניות־מתח ישראליות.
הוא הציע ששני סוגי
סרטים אלה ימשיכו להיות מיובאים.
בטלוויזיה אומרי שאחרי
הפקת־הגפל אחרי הציל־

כאשר הגיעה לבוסטון למסיבה
פרטית, נכח בה גם נשיאה לשעבר
של ארצות־הברית, ג ״
ראלד פורד. נמיר שכחה את
חופשתה וריאיינה אותו אחרי
המסיבה.

ב מנים

סאת

דני אלה שמי
0המחזה שזכה בפרס השלישי
בפסטיבל לתיאטרון אחר
בעכו היה ואקום. בפירסו־מים
נאמר שכתב, הפיק וביים
את המחזה ט׳ ר׳ .ראשי התיבות
הם של טל רובינ שטיין,
בתו של ח״ב שינוי
אמנץ רובינשטיין, תלמידת
החוג לתיאטרון באוניברסיטת
תל־אביב.

לשמואל

גורטלר,

עוזרו הפרלמנטרי של ח״כ מ־פ״ם,
אימרי רץ, יש זמן לספר
בדיחות .״מהו ההבדל בין אהבה
והרפס? אהבה אינה לעד.״
מה חשיבותו של כר
טים־ביקור למדו ח״כ הליברלים.
יצחק זייגר, ואיש יח-

מנה בינתיים ליועצו לעניינה
תיקשורת של זייגר. קיבל בשבוע
שעבר טלפון מפתיע.
אשד. טילפנה אליו כדי להודות
לו על שהעביר את ילדיה ל-
בית־החולים .״אני לא העברתי
שום ילד לבית־חולים,״ אמר
לה הדם .״אבל הבן שלי שנפצע.
התבייש לשאול אותך לשמך.
על הכיסא באוטו הוא
מצא כרטיס ביקור שלך, ועכשיו
אני מתקשרת איתן כדי
להודות לך.״
0הכתב המוניציפלי של
הארץ, אילן שחורי, העיר ש--
״אברהם תורנמן, מפקד מישטרת
מחוז תל־אביב, יצא לששלמה בתקופה תופש

להט נעדר מהארץ.״

בני שליטא

ח״ב ליברלים, גא באיחור לעצרת״זיכ־רון
שנערכה לסגן־טר־התחבורה דויד
שיפמן. כאשר ירד לשורות הראשונות המלאות של האולם במוסי־און
תל־אביב, היה מקום ריק אחד סמוך לקבוצת קציני־מישטרה,
שישבה במרכז השורה. הוא העדיף שלא לשבת לידם ומצא לבסוף?״
מקום ליד שר־המישפטים, משה גיסים, בשורה הראשונה בצד.

הדס
סי-הציבור אבינועם
(הנדלסמן) .השניים נפגשו בכנסת
והדס הציע לח״כ את שירותיו.
הם החליטו לקיים פגישה
נוספת במישרדו של הדס
בתל־אביב. זייגר לא הגיע לפגישה
היעודה בשעה 5אחר-
הצהריים. ב־ 8בערב הוא התקשר,
התנצל והסביר שהוא היה
בדרכו מביתו שבסביון למישרד
שברחוב בן־יהודה בתל-אביב.
בדרך הוא ראה ילדים שנפגעו
בתאונת־דרכים, ולקח אותם לבית
החולים על־שם שיבא ב־תל-השומר.
בדרכו בחזרה ל־תל״אביב
הבחין שכרטיס הביקור
שהיה מונח על המושב ז ד
קידמי נעלם. אחרי שכבר הגיע
לרחוב בן־יהודה הוא חזר
לביתו, חיפש בעזרת חבר משותף
את מיספר הטלפון של
הדס וטילפן כדי להתנצל, ולקבוע
פגישה חדשה. הדם, שהת
ענה
לו דובר-העיריה, רוני
רימון :״תורגמן לא יצא ל חופש
אלא לחופשה, כי לחופש
יוצאים אסירים.״
0כאשר יצא רימון ממי-
שרדו, הוא מצא על החלון זד
קידמי של מכוניתו פתק בזו
הלשון :״עיתונאי נדרש לזהי-
רות־יתר. השארת חלון פתוח
במכונית יכולה להיות טעות
גורלית. ולפני מסע הבחירות,
אנא אל תעשה טעויות.״ על
הפתק אליעזר פדלג, עוזר
ראש־העיריה.
0מפקד גלי צה״ל, רון
כן־י שי, הוא בעל נסיון רדיופוני
כושל מגיל צעיר. כשהיה
בן 8הוא הוזמן להופיע בתס־כית
מתח לילדים ברדיו, בשם
מוטי קטוטי. האב בתסכית היה
שלמה כר־ שכי טוה דוי _

דויד לוי מקבל מפתח העיר מעלה־אדומים
העולם הזה 2360

אריק שרון עלהבד רו ם
(י שקע ב צפון ואיזה
~תידר1ן־ מקבל דו ב ר
עיריית תל־ א בי ב
היה אלימלך רם. השניים השמיעו
קולות מוזרים, ובן־ישי
צחק לאורך כל החזרות, ונמצא
לא מתאים לתפקיד. כשסיפר
על כך בן־ישי בערב ראיונות,
ישב באולם המרואיין הבא.
בר־שביס. הוא פרץ בצחוק ו—
הדביק בו בשנית את מפקד
התחנה הצבאית.

יקותיאלי, 8ארנון עוזרם הפרלמלטרי של אבא
אבן ויוסי שריד, הפך ל-
מו״ל. הוא יוציא לאור ספר על
ההכנה לבחינות הפסיכומסריות
הנערכות במוסדות שונים. בשנה
החולפת הוא אירגן, בוחד
עם שני חברים אחרים, קורם
ראשון שבו השתתפו 1400 איש,
ורבים מהם התקבלו למקום שבו
רצו, בעיקבות ההכנה המוקדמת
12 .מתוך 100 סטודנטים
למישפטים שנה א׳ באוניברסיטה
העברית עברו אצלו
את הקורם. יקותיאלי החליט
להוציא את הבחינות בספר, כדי

ערבית יהיה הפרופסור אפרים
טוכגורניק, שראה עצמו מועמד
מתאים מטעם המערך להתמודד
על ראשות עיריית
תל־אביב. טובגורניק הוא מרצה
בחוג למדעי־המדינה, ומומחה
למינהל ציבורי, ויועץ לחברות. 8הזמר יצא
מאולפני הטלוויזיה, שם
השתתף בתוכנית ערב חדש,
נכנס למכוניתו ומייד קפץ ממנה
בבהלה והחל לצעוק . :תצילו
אותי ממנה !״ סולן להקת-
הליווי שלו, יעקב פשה, התקרב
למכונית וגילה שחתול
התחבא מתחת למושב הנהג.
״חתלתולות המין רודפות אותך
עד לכאן,״ אמר לו פשה, והוציא
משם את החתול.

איתן מסורי

8התסריטאי והכימאי של
הסרט הישראלי החדש הפנימית,
מכירים את הנושא מקרוב.
יצחק גינפבורג ויעוד לב־

בן למיספחוג בעלי בתי-קולנוע, מפגין מול מיסרד״חביטחון. אבי, חבר

קבוצת ״יש גבול״ ,קרא לשיחרור אנשי״מילואים שנעצרו על סירובם לשרת
> * 1111 #1

בלבנון, וליציאה מהירח של צה״ל משם. בין המפגינים היתה רחל צלניק״אברמוביץ, אשתו של
עיתונאי ״מעריב״ אמנון אברמוביץ. מוגרבי הוא בוגר החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל״אביב.
גלאי סיפר נציב בתי-הסוהר.
מרדכי ורטהיימר, על מימ-
די האנפלבתיות של האסירים.
לדבריו ערכו סקר בו התגלה
שרק 1.4אחוז מהאסירים ב־בתי־הכלא
בארץ הם בעלי השכלה
של מעל לשבע שנות לימוד.
ורטהיימר טען, שיחסו
הרע של המימסד לנציבות נובע
מכך, ששירות בתי־הסוהר
הוא הילד המפגר של המישפ־חה,
שאותו מנסים להסתיר.
! 8רק פתח יעקב אגמון
את המרתף העליון שלו בקומה
השניה בבית לימין, וכבר מת־ננים
במקום עוד מרתף — הפעם
של ממש. במרתף הבניין
נמצא ארכיון תנועת־העבודה,
שעובר למקום אחר. כאשר יו־

תיאטרון רחבת־ידיים.
8יושב־ראש המרכז לתרבות
וחינוך בוועד הפועל של
ההסתדרות גתום פסה קורא
למרתף העליון המרתף האדום,
לא משום שהמקום שייך להסתדרות,
אלא משום שקירותיו
וציודו כולם על סחרת האדום.

פסוקי ה שבוע
!• העיתונאי יואב קר ני
:״האם אנחנו יודעים לאשורה
את הסיבה לפיצוץ בצור?
שאל כתב הטלוויזיה את
שר־הביטחון. לא, ענתה הסיבה
ועלתה על המסוק בדרך
י*אחיתד

מיחי*וחיח ״

• ח ״כ אגודת ישראל

אברהם שפירא :״הציונים
האמיתיים הם אלה האמונים על
תורה ומיצוות ומתפללים שלוש
פעמים ביום, ותחזנה עינינו
בשובך לציון ברחמים׳.״

• נציג העבודה כ הס תדרו
ת הציוני ת אורי גו־רדון
. :אני מעדיף מיליון אנ

גוש־אמונים כאן מאשר מיליון
סוציאליסטים בניו־יורק.״

הפרופסור

ישעיהו

ליכוכיץ׳. :למדינת ישראל
של עכשיו יש אינטרסים אחרים
לגמרי מאשר האינטרסים
של העם היהודי. יש לה אינטרסים
של השתלטות כאן, על
המרחב הזה, ולא בעיות של העם
היהודי.״
• הנ״ל :״מפא״י היתד,
תמיד מיפלגה נאציונאל־סוציא-
ליסטית.״

• המחזאי יהושע סו־

בול, בטורו בחותם: אם כך
הם בונים בית של שבע קומות,
תארו לכם איזה אסון
יקרה לנו, אם ניתן להם לבנות
בית לאומי.״
• הנ״ל . :מה ההבדל בין
השמש לאריק (שרון)? השמש
עולה במיזרח ושוקעת במערב.
ואריק עלה בדרום וישקע בצפון.״

הנ״ל :״אחרי עדותו
בוועדה הגיע הזמן להעלות את
רב־סרן סאד חדאד לדרג אלוף
מישנה. למה? זאת הדרגה
שממנה מתחילים לא לזכור, לא
לראות ולא לשמוע.״

שיטרית :״אם הוויכוח יהיה
שיקום שכונות או התנחלויות,
שיקום שכונות קודם.״

אילו אלדד

במאי הסרט ״המגילה״ של איציק מנגר,
לא היה צריך לחפש באתר הצילומים
כיסא פנוי. אלדר, שבא לאתר הצילומים בנווה־צדק, מצא את
שמו מתנוסס על אחד הכיסאות. הוא ניגש אליו והניח את חפציו.

להקל על המעונייני ללמוד את
השיטה.
8יקותיאלי. שהוא מתמי
חד. למישפטים אושפז ביחידה
בבית־החולים
לטיפול נמרץ
ביקור חולים בירושלים. שריד
בא לבקרו, ואחות שראתה את
הח״ב אמרה לו :״אתה מוכר
לי. אתה בוודאי שכבת כאן בהתקף
לפני חצי שנה.״
8שותכו של הקבלן י ע״
^ ק ב אדל ר בבנייה בגדה המהעולם
הזה 2360

חרות

מאיר

כון הם בוגרי הפנימיה הדסים
גם אחרי סיום לימודיהם, בהפרש
של שנה, לא נפרדו דרכיהם.
גינסבורג הוא רעיונר ב־מישרד־פירסום.
ובעל טור אישי
במוסף־הצעירים של ידיעות
אחרונות. ויעוד, שביים כבר שני
סרטים — קשר הדבש ולא
לשידור, עובד בעיתון כעורך-
לילה. הפגישות הולידו זיכרונות
משותפים ואחר־כך רעיון טוב
לסרט, שבקרוב יתחילו בצילו-
סיו.
׳ 8בראיון לעיתונאי יג א ל

העיתונאי

אמנץ

אברמוביץ׳ :״השר יצחק
מודעי הוא כמו מדבקה זוהרת.
להיראות כדי לחיות.״

+מנהיג הליברלים
לשעבר, אלימלך רימלט :

״שרי הליברלים פועלים ממש
כאילו היו חברים בתנועת החרות.״

הנ״ל :״יוזמה חופשית
וכלכלה פתוחה הם מושגים הצוברים
אבק על אחד המדפים
בסיפרית המיפלגה הליברלית.״

יהודית היבנו

סמנכ״ל מישרד״הפנים, מסוחחת
עם ציביה כחן, עורכת ירחון ״נעמת״
.השתיים נפגשו בדיון על מקומן של הנשים בתפקידי ניהול
בכירים. היבנר, שהיתה בין הראשונות שבאו לאירוע, היא האשה
הבכירה ביותר בשירות המדינה. אין מלבדה סמנ״כלים נשים.

• מפקד מישמר הג בול,
ניצב צבי כ ר :״אני

לא צריך להגיד לאנשים שלי
שאני נושא את הדגל שלהם.
הם צריכים להרגיש, שכאשר
אני עובר במיסדרון, עובר ב דגל.״

אצבע אלוהים?

מזל שאינני דתי.
אילו הייתי דתי, היה האסון בצור מחריד אותי עד
למעמקי נפשי.
ולא רק בשל אובדן החיים. אינך צריך להיות דתי
כדי לחוש בסראגדיה הנוראה שפקדה 75 בתים בישראל.
אלא בשל החשש הנורא שמא ה׳ צבאות, אל נוקם
ונוטר, היכה בנו.
צאו וראו —
בניין לתיפארת בן שבע קומות, שעמד לתלפיות,
קרם תחתיו לפתע.
שום סיבה טיבעית אינה נראית לעין.
אף אחד מן הבניינים המפוארים שעמדו מסביב לא
התמוטט, וגם לא נפגע, ולוא פגיעה קטנה ביותר. אף
שימשה אחת לא נשברה בהם, שום בקע לא נתגלה
בקירותיהם.
רק הבניין האחד הזה, ובו המימשל הצבאי הישראלי,
סמל נוכחות ישראל בלבנון, קרס תחתיו.
מדוע ז
מובן שלא היתה זאת פעולה של מחבלים. בוודאי שלא.
זה לא יכול היה לחיות, שהרי הרסנו את תשתית המחבלים
בלבנון, ותשקוט הארץ 40 שנה.
הסיפור הזה על הגאז שדלף הוא עורבא פרח. פתי
יאמין. סיבה אחרת? יש סיפורים של סבתא. אך אין
הוכחות של ממש.
לא. ביום בהיר אחד, לפתע פיתאום, ללא כל סיבה
ארצית, קרס תחתית בית אחד בצור, והוא דווקא הבית
שבו שכן המושל הישראלי.
כאילו פערה האדמה את פיה. כאילו חזר מישהו
על פרשת קורח.
אילו הייתי דתי, הייתי חושש שמא אלוהים זועם עלינו.
על כי פגענו בנשים ובילדים. על כי הפגזנו ׳והפצצנו. והוא
בחר בעונש שיזכיר לכל את החטא עצמו. בביירות המערבית
עמד בית בן שבע קומות, ובאחד מימי ההפצצות
קרס תחתיו על מאות יושביו, גברים, נשים וילדים. והעולם
כולו דיבר ברטט על ״פצצת הוואקואום״ הישראלית
הסודית ושאר נסים ונפלאות מסוג זה.
אך אם אלוהים רצה להעניש אותנו, בדוע פגע דווקא
ב־ 75 צעירים ישראליים אלה, ובעשרה פלסטינים שהיו
כלואים במקום?
חוששני שגם לכך יש תקדימים. כאשר נתקף א׳ צבאות
בזעם, לא חס בדרך כלל על חפים־מפשע. אבות אכלו
בוסר, ושיני בנים קהו.
כן, מזל שאיני דתי. איני מאמין באצבע־אלוהים, היורדת
ומועכת בניין מפואר כאילו היה פישפש שסרח.
אך אם זה לא היה אלוהים, מי זה היה?

שערוריי תהש בו ע
״אין לנו שערוריה לשבוע הבא,״ אמר ח״כ אודי,
והשקיף סביבו .״הכל יבש. יש למישהו רעיון חדש?״
ח״כ אודי וח״כ יוסי וח״כ בני וח״כ רוני וח״כ שבח
וח״כ מיכה וח״כ משה ישבו, כמו בכל יום ב׳ בשבוע
בצהריים, בחדר הנסתר שמאחורי אולם המליאה. זהו
חדר שאין כניסה אליו אלא לח״כים, והוא נקרא ״חדר
העישון׳ .שום עיתונאי לא חדר לשם מעולם. שם, ולא
במיזנון הרועש, נעשית ההיסטוריה הפרלמנטרית האמיתית.
״אני
חשבתי על משהו,״ אמר ח״כ רוני בהיסוס־מה.
״אני אפרסם שיוסי נפגש בחשאי עם יאסר ערפאת.
מסי יכחיש ויתבע מן היועץ המישפטי לתבוע אותי לדין.
אני אודיע שאני מוותר על
החסינות ואפנה לראש ה־שב״כ.
שבח ישלח מחאה
לראש־ד.ממשלד״ אודי יגיש
לסדר־דחופה הצעה היום...״

הולך !״ שיסע אותו
זז״כ מסי .״אבל יש לי
רעיון אחר. אני אגלה שאודי
הוא שכיר העולם התחתון,
ושהיה המקשר בין
רחמים וטוביה. אודי ישלח
מיברק לשר־המישפטים, משה
יגיש הצעת אי־אמון,
רוני יקיים מסיבת־עיתוג-
אים, שבח...״
״לא בא בחשבון !״ התח
״כ רוני
רתח ח״כ אודי .״יש לי רעיון
יותר טוב. אני אגלה שהסי־איי־אי הפקיד שני מיליון
דולאר בחשבון סודי על־שם שימעון פרס בשווייץ. משה
ידרוש ועדת־חקירה ממלכתית. רוני יגיש קובלנה פלילית•
שבח יפנה לנשיא שווייץ. רוני יטוס לוושינגטון.

״לא!״ קרא ח״כ שבח .״כל הרעיונות האן|ה שומם
ל .--את כל זה כבר עשינו בכל מיני מהדורות. דרוש
משהו חדש לגמרי. משהו עסיסי, שיהיה טוב לעיתונים
ולטלוויזיה. למשל: אני אגלה שהקג״ב שכר את בגין
בשעה שהיה במחנה־הריכוז הסובייטי, ושלח אותו...״
ח״ב רוני הלם באגרופו בשלותן השיש .״יש לי״

צעק .״השבוע בא לארץ איזשהו יהודון מהניו יורק סיימס,
כאורח מישדז״החוץ. אני אגניב לו ידיעה שראשי המערך
מציעים לאמריקאים לקצץ את הסיוע לישראל. הוא
יפרסם את זה כמו כלום. אני אגנה בזעם. משה יכנס
מסיבת־עיתונאים. אודי יגיש הצעה דחופה לסדר־היום.
יוסי יגיד שזה מק־קארתיזם. בני ידרוש ועדת־חקרה.
שבח ישלח מיברק לנשיא רגן...״

סליחה, טעו תבכ תו ב ת
אני יודע מדוע רגשו הרוחות במערך ביגלל מאמרו
של אותו מכס פרנקל, מעורכי ניו־יורק טימזס, שטען כי
מישהו בישראל הציע לאמריקאים לקצץ את הסיוע
לישראל.

אורי אמדי

״ר^קל כתב בפירוש שההצעה באה מפי אחד מראשי
האופוזיציה.
מדוע סברו אנשי המערך שזה מצביע לעברם?
וכי יעלה על דעת מישהו שהמערך הוא אופוזיציה?

ה 1אלא די ב ר איתי
לא דיברתי עם מכס פרנקל. הוא היה אורח מישרד־החוץ
— כלומר, אורח ממשלת־הליכוד — ומישרד־החוץ
מגן על אורחיו, שמא יבואו במגע עם מישהו הנושא
את חיידקי ההתנגדות האמיתית למדיניות הממשלה. מותר
היה לאורח להיפגש עם פרם, רבין, אבן ודומיהם, אך לא
עם לוחמים אמיתיים במישטר. איש מישרד־החוץ ליווה
את האורח בכל אשר פנה ודאג לכך.
וחבל. שהרי אילו נפגש עימי, היתה כל התעלומה באה
על פיתרונה בשלום.
כי אני הייתי אומר לאיש ניו יורק טיימס את אשר
אני אומר לכל אדם השואל לדעתי: אין סיכוי להוריד
את ממשלת־הליכוד כל עוד מאפשר לה הזרם הכביר של
הסיוע האמריקאי לשחד את הבוחר הישראלי ולקיים
בארץ כלכלה טפילית.
משלם־המסים האמריקאי הוא המקיים את שילטון-
הליכוד בישראל. הוא מתערב יום־יום, ובמישרין, בענייניה
הפנימיים של ישראל, על-ידי עירוי מאסיווי של
כסף לעורקי הימין הקיצוני, באמצעות ממשלת־הליכוד,בעוד שלמחנו־,־השלום חסרים האמצעים האלמנטריים לניהול
מאבק סדיני.
סכל 100 דולארים אמריקאיים המגיעים לישראל, במסווה
של סיוע כלכלי וצבאי למדינה 99 ,מגיעים בצורה זו
או אחרת לידי הליכוד ואנשי־שלמו. המנגנון הפוליטי
המשרת אותו, מכמת-המילזזמה המבצעת את מדיניותו,
ההתנחלויות והמאפיה הדתית.
שום ממשלה אינה נופלת, כאשר היא יכולה לשחד
ציבורים גדולים של הבוחרים, לקנות שותפים קואליציוניים
בכסף מלא, לזרוק נתחים שמנים מן השולחן גם
לאופוזיציה הנאמנה, ולשרות אווירה כללית של רווחה
ושיגשוג.
אם ממשלה זו מובילה את ישראל אל עברי פי פחת
של אסון לאומי, כי אז כל סיוע הניתן לה הוא בבחינת
פגיעה בישראל וסכנה לביטחונה ולעתידה. אין זו בושה
לתבוע את קיצוץ הסיוע הזה, אלא מיצווה. בושה היא
להתכחש לכך בצביעות צדקנית.
האופוזיציה שוחרת־החופש בדרום־אפריקה תובעת להחמיר
את הסנקציות הבינלאומיות, המוטלות על ממשלת
מולדתם. שוחרי־החופש בברית־המועצות תובעים מידי-
דיהם במערב לנתק את המגע עם הכלכלה הסובייטית.
לא הגענו עדיין למצב כזה. אך מי שמאמין בלב שלם
כי בגין. שית ושות׳ מביאים עלינו חורבן־בית־שלישי,

אל יירתע מהסקנת המסקנות המתבקשות מקביעה זו.
אחרת הוא הופך את עצמו שותף לפשע.

רעל אינדי אני נ די ר
איזושהי ועדת ממשלתית פירסמה מודעה ובה ביקשה
לשלוח לה תסריטים חדשים, כדי שתוכל להעניק פרסים
או משהו כזה.
אז יש לי דווקא.
כלומר, אין זה בדיוק תסריט• אבל זה רעיון לתסריט,
מה שנקרא סינופסיס, ומי שרוצה _ לכתוב את זה יוכל
להפוך את זה לתסריט.
אמנם, זה גם לא תסריט חדש כל־כך. חשבתי עליו
לראשונה לפני כעשרים שנה, ומדי פעם הפכתי והפכתי
בו. אבל בכל זאת.
אז ככה :
איש אחד עומד להשתחרר מבית־החולים לחולי־נפש.
לפני צאתו הוא נקרא אל המנהל, וזה בודק אותו בפעם
האחרונה, כדי לוודא שנרפא לגמרי.
״אתה כבר לא חושב ששיבעה שרותי־סוד״עין זוממים
לחסל אותך?״
״אבל דוקטור, בוודאי שלא!״
״ואיש לא שם רעל במרק שלו?״
״אני כבר לא משוגע !״
״ובלילה אף אחד לא מנסה להחדיר אדי־רעל לדירה
שלך?״
״חד-,חה־חד״ בוודאי שלא!״
״אנשים מיסתוריים אינם מנסים לירות בך חצים המרוחים
ברעל אינדיאני נדיר?״
״באמת דוקטור, אמרתי לך שאני בריא !״
״בסדר,״ אומר הדוקטור ,״אתה משוחרר. שיהיה בהצלחה

האיש נוטל את תיק ג׳יימס־בונד השחור שלו, ובו
חפציו האישיים, יוצא מבית־החולים, עולה לאוטובוס
ועוצם את עיניו באושר.
בתחנה הבאה נכנס לאוטובוס איש זר, הנושא תיק
ג׳יימס בונד שחור, ויושב לידו. בהגיע גיבור־הסרט לתחנתו,
הוא נוטל את התיק שלו ויורד מהאוטובוס. אבל
זהו התיק הלא־נכון.
מאותו הרגע מנסים שיבעה שרותי־מודיעין זרים —
הסי־איי־אי, הקג״ב, הבונדסנאכריכטנדינסט, הסד״ק, ה מוסד׳
המוחאבאראת ומישרד־התברואה של האיטי —
לחסל אותו. מכניסים רעל למרק שלו. מחדירים אדי־רעל
לדירתו בלילה. יורים בו חיצים המרוחים ברעל אינדיאני
נדיר.
האיש נאחז בפאניקה. הוא רץ למישטרה, אך ה־
,שוטרים, המכירים אותו, זורקים אותו החוצה .״לך תחזור
לבית־המשוגעים !״ צוחקים לו. ואכן, בשארית כוחותיו,
אחרי סירדף דראמתי בנגמ״שים גנובים, הוא מגיע שוב
אל בית־החולים ונכלא בתאו הישן...
סיפרתי על התסריט הזה לידיד, והוא אמר לי :״אין
לך מה לשלוח. הוועדה תחשוב שזוהי סאטירה על
מדינת־ישראל.״
אז אני מצהיר חגיגית: לא התכוונתי. בהחלט לא.
מה פתאום?

איפה אתה. פ א פן
״הטרוריסט של היום הוא ראש־הממשלה של מחר.״
לא הייתי מאמין שמישהו יעז להגיד את זה בטלוויזיה
הישראלית, בנובמבר .1982 מישהו שאינו פוחד מפני
אהרון פאפו, ולא מפני הגברת (מד, שמה?) מירון, והוועד
המנהל והמליאה. והיו״ר והמנכ״ל, והשוחט והמשגיח.
אבל שמעתי את זה במו אוזני. בחיי.
וכולנו הבינונו מייד למי זה מתכוון.
אמנם, ההסוואה היתד, סובה. העמידו פנים כאילו פר
דובר על בריטניה בשנת .1932 הדביקו את זה לאיזו
סידרה על חייו של וינסטון
צ׳רצ׳יל בשנים שבהן גלה
למידבר הפוליטי, בץ שתי
מילחמות־העולם.מישהו טען שם שצריכים
להסתלק מהודו, לפני
שטובעים בבוץ• וצ׳רצ׳יל
אמר: לא, אי־אפשר לצאת.
אם נצא, המוסלמים ישחטו
את הלא־מוסלמים, והלא־מוסלמים
את המוסלמים.
אנחנו צריכים להישאר שם
כדי להפריד בין העדות.
וביכלל, אי־אפשר לנהל מ־שא־ומתן
עם טרוריסטים.
זה היה די שקוף. כל
אחד הבין שזהו עוד טריק
של המאפיה השמאלנית, השולטת בטלוויזיה. דיברו על
הודו. והתכוונו ללבנון. דיברו על גאנדי, והתכוונו ל-
ערפאת.
ונשאלת השאלה: איך מתרחשת שערוריה כזאת בטלוויזיה
שלנו?
איפה פאפו?

בכוסגבכיסו
§ מדברי מוזג בפאב

0000

ויזה ינתר טוב מכסף. ויזה-כרטיס האשראי של קבוצות @ בנ ק לאומי ]> 1בנק דיסקונט

עיצוב הכט/פרסום

יש לך ויזה-הרווחת!

מה אתה עושה
כשאתה
קם בבוקר?

קצף גילוח מעולה
המאפשר לך
גילוח קל וחלק,
ומעניק לך הרגשה
רעננה ומראה
בריא באמצעות
מרכיבים רפואיים
יח ודיים.

מי גילוח

^ 9 x 1 9

ניחוח גברי
עדין שיחטא
היטב את פניך
ויעניק לך הרגשה נהדרת
כשאתה קם
בבוקר או
יוצא בערב.

ד או דו רנ ט
* 1־ 9 x 1 9

התזה קלה בבוקר,
ואתה זוכה
להרגשה נעימה
ורעננה בניחוח
גברי עדין—
במשך יום שלם.

חדש. משב ניחוח
ט ש ונפלא.

יעוץ אישי חינם בימים א׳ ו-ג׳ בשעות אחה״צ (3.30־ )5.00במת רבלון רח׳ חובבי ציון 65ת״א, טל 282141.

מארץ זילברמן התחילה להתעניין בעלייה
לישראל. היא קיוותה כי השילטו־נות
יאפשרו גם לבעלה לגלות מארצו.
אך זילברמן נעלם בלי להשאיר עיקבות,

התמונה האחרונה

של דויד זילברמן. שצולמה בביתו, כאשר היה
המנהל הכללי של מיכרות־הנחושת הגדולים
ביותר של צ׳ילה. זילברמן היה סגן־שר בממשלת־איינדה כאשר היה בן 33 שנים.

מ 116ק8ו 60

ד * וי ד זילכר מן, צ׳יליאני ממוצא יהו־י
די, היה צעיר מאוד כאשר התמנה
כסגן־שר ־לענייני מיכרות בממשלתו של
הנשיא המארכסיסט של צ׳ילה, סלבטורה
איינדה. הדבר היה ב־1972׳ חילברמן היה
אז בן 33 בלבד.
אחד המעשים הראשונים של ממשלת
איינדה היה הלאמת מכירות־הנחושת. ב־צפונה
של צ׳ילה נמצאים מיכרות־הנחו־שת
הגדולים בעולם, באיזור צ׳וקיקמא־מה.
במשך עשרות שנים נשלטו המיכרות
על־ידי חברות ענק אמריקאיות. היום
כבר אין ספק, כי הלאמת מיכרות־הנחו־שת
— שתפוקתן היתד, ענף היצוא הראשון
במעלה של צ׳ילה — הרגיזה מאוד
את האמריקאים. יש אין־ספור עדויות לכך.
שהחברות האמריקאיות הן שעמדו מאחורי
הפיכת־הנגד שבוצעה על-ידי ה13£0־*מ
6 1 6 ? 18 <16 $8מ 116מ 18 ? 6מ 01118 (0 ,
גנרל אוגוסטו פינושה, ועל־פי עדותו של
שר־החוץ האמריקאי לשעבר, הנרי קי-
סינג׳ר, היה סי־איי־אי האמריקאי מעורב
בתיכנון ההפיכה וגם בביצועה.
איינדה בחר בסגן־השר הצעיר שבמס־שלתו
לנהל את המיכרות האלה. על
זילברמן היה להוכיח, כי גם צ׳יליאני
יכול לנהל את מיכרות הענק, ואין צורך
במנהלים אמריקאיים דווקא לצורך זה.
זילברמן כיהן בתפקיד זה ביום שבו
פרצה הפיכת־הנגד, בספטמבר ,1973 לפני
תשע שנים•

מיקלט
או עסקים!

^ יום נמצאים בישראל ומתגוררים
י י בחיפה אשתו של דויד זילברמן,
מארין, ובנו המשרת עתה בצה״ל. מספרת
מארץ זילברמן על נסיבות היעלמו
של בעלה :
״דויד היה מנכ״ל המיכרות בזמן ההפיכה
הצבאית. הוא תמיד מילא תפקידים
פוליטיים, והיה חבר במיפלגה הקומוניסטית.
ביום שבו פרצה ההפיכה, התפרצו
כוחות הצבא למיתקני חברת־המיב־רות
בצ׳וקיקמאטה. בתוך כמה ימים נר צחו
יותר מ־ 20 מאנשי הפקידות הבכירה.
ביניהם דובר־החברה, היהודי קרלוס ברגר.
דויד נמלט.״
הוא הסגיר את עצמו אחרי כמה ימים
לידי המישטרה. זה היה בעיר הבירה,
סנטיאגו. במשך עשרה ימים נחקר זילברמן
תוך עינויים, ואחר כך הועמד
למישפם בבית־דין צבאי, בטענה כי ביצע
״פשעים נגד ביטחון המדינה״ .הוא נדון
ל־ 13 שנות מאסר.

נ 5י 5יז יייון, כ־זניי י״״י

רזז ג׳י^י
5׳* גיידיד יייראל
8גזליי נ י מגני נ?גייק

ים* ך עי מ.מד^ו 6מ?ג** הליא ג זיז3
ש 85ן לאיי? *ג* שיגן

9ז*ו*יי$

*?**סס זוא 0€איי *000**0
8*811*00.. 28 4* £06*0 <16 1975
$6*01:3

א*א8
* 6 5 11 8 1 £י*

ס * 11>0 <16ס 60 ? £ג**€1.
מ 4 13 461
< 8#83131 >8 ,מ 16 <$156ה י 1 80 16> 0
x130׳3 <!1־: 61 801:061 ? 81ז 0 <:תסס 18
>*118
1 ז 03ת 3 ^ 14 511־ז61 8:
ז 8 0 88ל*:1*1ת 60מ 86
* <16 0

?> 1וו£ס
.ן 00086 ^ 0 *16 006־*18 86010 06 18 8 <*15 *0?* 800480840 ?0*3*1
X1866 ? 1 6ץ 6610ק * 1 1׳681010 08! 46 •16001 81 :ק ! <1643 ,־ז ס :8 801 זת 410מ 0ק :6 8ד* 188 80 קנסין * 0 *:6 1 0 0 3 4 0ק 6181*86 400
ז>|^ 06 . 18 $6 £1104 1868118 ^ 111181 <16 $01( 118 ^ 6 , 10$11־ף 8 1 0 . 86 6
< 086160י{ ?1י< 081816016 18 68088 60 8 6׳ $0> 188*>8 18 0
ת 60־ז 16 108 01
< :10160ר 18 4 83 ? 3ת 0־4*׳#1
161 86 *0 1
•יה{ 80 <16 18 ? 601 מז־$111>61
0 18118 <16 5 8 0 1 1 8 ^ 0 , 60 18 £60118 ?3 61 ):8)18.
1-8 68088 86 6061*60< מ 8יחס! 1 0 ז 8י־מ! * 8 ?•340 40 6־: 65ז ז001* 6
קזסק 1111^ 600188

>0 13
ס ! ע6040 80 30£0 ^ 113 .־>1ן8זס 60100? 86060*1863008
.־ז 8 3ג< 50 61 60 *116 <:8ן? 1סס ק

?818

0(601:6.

60 188 8(84148$ 066683ה5ס1*8 61^ 06 00 86 006 10
8 3 0 , 600 61 דז>6160 461 8 111
08 £0808 8300100340ף
3163(016־£^£מ!< 1ק6 0**8׳0?-
6 * 1 8ס ! 60 ? 150001630*3 1 3 , 60 *80 ץ י< 3* 014 סס נל׳ * 1ן308

3065

1140.
•סססזי 61
,ס^חסגיז*1.8 831343

י<€10־ז^ו?6087<51 46 ?.

חתימת פינושה

מתנוססת בתחתית המיכתב ששיגר הרודן הצ׳יליאג
לאמו של דויד זילברמן, שרה, שנה אחרי שנעלם.
מתחת לסמל השילטון מופיעים תאריו של אוגוסמו פינושה אוגרטה: גנרל של הצבא
ומנהיג עליון של האומה. להלן תרגום המיכתב במלואו :״קיבלתי אח מיכתביו מתאריך
ה־ 13 בחודש זה, על־פיו את מדגישה כי אינך יודעת היכן נמצא בנך, מר דויד זילברמן,
שהיה במאסר בתאריך ה־י־ באוקטובר האחרון בבית־הכלא של העיר סנטיאגו, שם הוא
ריצה את העונש אשר הוטל עליו על־ידי בית־דין צבאי. בעניין זה, על־פי ידיעות
שקיבלתי, אני יכול לציין כי בית־הדין הצבאי בסנטיאגו חוקר בנסיבות העלמו של
דויד זילברמן מבית־הכלא בסנטיאגו בתאריך הנ״ל. אני מבין ארו דאגתך, ואני מצטער,
אך בנך ניסה לגרוס נזקים חמורים למדינה. אנו מנסים לברר מה קרה לו, כדי שהוא
יוכל לסייס את תקופה מאסרו, אחרי שנדון בגין הפשעים החמורים שביצע בצ׳וקיקמאטה.״

אישור נוטריונים״

עליה שבהם פתחה מישפחת זילברמן בשעה
שהיה אסור בכלא, השיגה אשתו תרגום
לעברית ואישור נוטריוני של תעודת המהנדס
שלו. המזכיר הראשון בשגרירות
ישראל בצ׳ילה, בנימין אורון, אישר בחתימת
ידו את אמיתות התרגום של התעודה.
אחרי שנחטף מן הכלא, איבד
מישרד־החוץ כל עניין בדויד זילברמן.

סנטיאגו חוקר בנסיבות היעלמו מבית
הכלא.״
סגן־השר היהודי דויד זילברמן הוא בחזקת
נעדר. אמו, אשתו ושלושת ילדיו
אינם יודעים מה עלה בגורלו — האם
הוא חי עדיין? השילטונות הצ׳יליאניים
״מנסים לברר״.
פניה למישרד־החוץ הישראלי אינה מע לה
תוצאות גם היא. דויד זילברמן אמנם
התחיל בהליכי עליה לארץ עוד בהיותו
בכלא, אך במישרד־החוץ סבורים שזהו
״מיקרה ישן״ ,ולארכיון המישרד אין כבר
מיסמכים מלפני תשע שנים.
חוסר העניין שמגלה מישרד־החוץ הישראלי
יכול להיות מובן על רקע הפיר-
סומים הרבים בעיתונות העולם, מהם מתברר
היקף הקשרים הצבאיים בין מדינת
ישראל והמישטר הרודני של פינושה ב־צ׳ילה.
כאשר יצרני הנשק הישראלים

במו העיתונאי נסיוסו שו קוסטא גאוווס, נערם גם סגן־השו היהודי דויד
זילברמן והרודן הצ״לאני ביזושה מבטיח שיש חקירה ..בנסיבות העלמו״
בשנה הראשונה שאחרי המישפט ביקרה
מארץ את דויד מדי שבוע, כאשר
הגיעה, כהרגלה, לבקרו בשבוע הראשון

של אוקטובר. היא לא מצאה בכלא את
בעלה.
״אמרו לי שדויד הוצא אל מחוץ לכלא

ולבסוף עלו לישראל מארץ ושלושת ילדיה,
בלי הבעל.
אמו של זילברמן, שרה, ניסתה גם

מרוויחים היטב, מעדיפה הממשלה לש כוח
שמדינת־ישראל נועדה להיות מיקלם
ליהודים נרדפים.

1 . 215,

מכחכים

עצירות? נפיחות?
עזרת ביקוני ס הי א

מחיר תכיבועו
עזרה טבעית

אילולא היה מימשל צבאי
בצור, לא היה מתרחש
אסון.

ע צי רו ת — זאתב עי ה׳

אז מ דו ע בי קוני סולאמ של שלאחר? כי בי קוני ס הנו
מ של של ע דין ה מ כי לצמ חי ם ר פו איי םטב עיי ם. כי
בי קוני סמקל על ה ע צי רו תבע דינו תובטב עיו ת ו אינו
גו רםל של שול ולכא בי ב טן.
כשאת /ה שו תהתה בי קוני ס ט עי ם ו רי חני ב לי ל ה
לפני ה שינ ה, הואמ עו ררבע דינו תתה לי כי םטב עיי ם
בגופ ך כ די לג רו םלהקלהב בו קרולמחרת .
זהטב עי, כ מו הטבעעצ מו. בי קוני ס, השם
ה מ פו רסםב אי רו פ ה, מ צ וי גםבב תי המרקחת
בי שראלב צו רתתהע לי ם, תהנמס ־ אי נסטנט, א ו

!$חט<861

גם אם נכונה הגירסה כי הבניין
קרס תחתיו בתאונה, יש לצרף את
הנפגעים למניין קורבנות צה״ל ב־מילחמת
הלבנון. כי אילולא היה
בצור מימשל צבאי (זה השם הנכון
ליחידה המסתתרת מאחרי שמות־כיסוי
שונים) ,לצה״ל לא היו נפגעים
באסון — בדיוק כשם שלא
היו נהרגים כמה חיילים בכל שבוע
בתאונות־דרכים בשטחים הכבושים
של ארץ־הארזים.
יוכבד משה; תל־ אביב

חרתמד גרפית
קריק טור ה.

בתור אדם ששומע גם בין השורות
כשהוא מקשיב לחדשות,
הייתי מבקש שתפרסמו קריקטורה

דורי גלם, ירושלים
• הקריקטורה ששלח הקורא —
בראש העמוד.

דמים מחוך רם

ללא מילים
בין השורות

על הסידרה ״המריויחניס״,

עם כל ההבנה לאבלו הפרטי —
היה סיבה מספקת לחזור מייד אר־האם
האסון שקרה בלבנון. שבו
קיפחו את חייהם 75 חיילים, לא
צה ולנחם את מישפחות הנופלים?

להשיג בכל בתי המרקחת

מרים טורגנשטרן, תל-אביב

ראה עלון לצרכן שאושר
ע״י משרד הבריאות.

הרכרו* ותשיכוחז

...והטבע
יעשה את שלו

הנסיון לג׳נוסייד בפל ס טי נים
בלבנון הוא כתם
נורא, שיירבץ עוד שנים
רב;ת על החברה הישר אלית.

ימדפילסג 1/מ גאים ד ה ציג׳

הסרט שפוצץ אתפס טיבל קאן

״ 17ק י ! א1־ 1ט י כ־י -יייזט״מס)

מרוויהן טילקובסקי

מרוויחן עברי

,ממיקצתבלנזיקצוע — באותו עיסוק
שעד כה ה תפר ס מו טיבעה
פרקים מתוכה.

סו גי הבראגה

.דונה פלור נשואי. לשנ״ס

״ 117 ניה בראג ה היא אלילה אמתית מברזיל היא״ משלבת
את ההעזה הקומית של חרול לומברד עם סקס מפורש לשמו.
(ניוזוויק)
היא שחקנית עדינה ודינמית:
בכורה ארצית

״בו יהודה״ ״אורגיל״ ״עצמוו״
תל־אביב

ירושלים

למבוגרים בלבד

היפה

העבודה הענקית שעושה שלמה
פרנקל היא אחת התחקירים החשובים
ביותר שנעשו בעיתונות הישראלית
מאז שפרצה המילחמה. המחרפים
נפשם למות בארץ זרה,
כמו אותם שהולכים לשם בלי-
רצון. כדי ..להגן על שלום הגליל״,
כדי ,.להציל פעוטינו״ או כדי
״לבער קיני מחבלים״ ,אינם יודעים
בדרד־כלל כי יש מי שמרוויח מאימי
המילחמה•
מי ידע עד כה שהחברה ההסתדרותית
כור. שדיסקונט השקעות
ושכלל סבלו הפסדים לפני פרוץ
״שלום הגליל״ רווי־הדמים? לא
אני, ובוודאי רוב הקוראים. מי ידע
שחברות אלה מפיקות עתה ריווחי־עתק
על גבם של הקורבנות? לא
אני, אולי שועלי־הבורסה הוותיקים.
מי שם לב לכך, שאילי חב־רות־הענק
האלה הם כולם גנרלים
לשעבר? בוודאי רק הגנרלים של
היום, העומדים לצאת בקרוב לפנסיה.
לעיתים
נדמה, כי אנשים כמו דן
טולקובסקי ודויד עברי — שניהם
מפקדים לשעבר של חיל־האוויר
— אינם מחליפים לעולם את מיק־צועם.
אלא רק את מקום עבודתם.
•טרה שסילמן, רחובות

העיתונות בעולם כותבת, בתגובה
להופעתו של בגין לפני הוועדה
לחקירת האחראים לטבח
במחנות הפלסטיניים בלבנון, כי
לראש־הממשלה, כפי הנראה, יש
חור בזיכרון. במילים אחרות, יותר
מעודנות — זיכרונו סלקטיבי.
אבל בגין שומר על שתיקה.רו-

אוננות במיסגרת החוק
גילוי ד,ח״כ האגודאי שמואל ד,לפרט גרם לי לזעזוע: במו ידינו
רצחנו 600,000 תינוקות יהודים ! זוהי התוצאה של 35 שנות הפקרות
בתחום ההפלות. איד זה שעד היום איש לא התריע נגד הפשע
ולא הטיל חרם על עוכרי־ישראל אלה? מה היה קורה לולא הגיע
אלינו המומחה הבינלאומי להפלות. ד״ר סדן? אך רק הודות לרוחו
ההומאנית של שר־הבריאות ואומץ־ליבו יכולנו להתנער מכל הבעיות
השוליות (כמו חקירת הטבח בלבנון) ולהתמסר לבעיה הלאומית
בהא הידיעה.
אבל אני מציע לא להיעצר באמצע הדרך. אנו עם קטן ונרדף,
לכן מצווים אנו לשמור על כל משאבינו. מדי שנה בשנה מתבזבזים
אצלנו מיליוני תאי־זרע של הגזע היהודי, הכובש והנאור ! הבה
נשים קץ לסטייה ׳שמאלנית זו. תקומנה ועדות מוסמכות של דוקטורים
ורבנים. והן אשר תכרענה באיזה נסיבות מיוחדות מותר לאונן.
ועוד מילה אחת בנושא ההפלות. מה זאת הפלה? הפלד, זאת
לידה בטרם עת, והיא יכולה לגרום לזזיוולדות יצורים מעוותים,
מד, שנקרא: נפל. אני יודע לפתות יעל מיקרה אחד של הפלה,
שתוצאותיה היו ממש מיפלצת. מיקרה זה נרשם בכרוניקה הרפואית
בשם: ממשלת הליכוד.
צבי גנדלסמן, רנזת־השרון

רגה ס־ בה מסב קח?
על האבל בבית מי שפחת
בגין ובבית מי שפחות א חרות.

הבוקר
שמעתי ברדיו כי רעייתו
של מר בגין נפטרה, וכי לכן החליט
לשוב מייד ארצה.

עמת בכל הנוגע לחקירה זו. סוב
יודיצה, כמובן. בזכותו גם החור
בזיכרונו נהנה מן ההפקר.
אך בכל הנוגע לתנופת התנחלות
מחודשת בשטחים הכבושים, בסוגיה
זו אין לבגין חור בזיכרון.
אליבא דבגין ההתנחלות הציונית
בשטחים הכבושים אין לה דבר
(המשך בעמוד )28
העולם תזה 2360

הורוססוס

מדים מימיני

מזו החווש:

קשת

קבועה התערערה, והתק שו להגיע לשקט
ואיזון נפשי•
השינויים באו בדרן־כלל באופן בלתי-
צפוי. למרות שקשתים או ה בי ם לצאת
מהשיגרה ומעדיפים ל הת על ם ממיסגרות,
הפעם גם הם הרגישו שהדרך שבה זה
נעשה אינ הקלה אפילו בשבילם.
מה י הי ה מצב הכוכבים בשנת * 3י 1ן
כוכב או ר אנו ס ממשיך ל שהות במזל ק שת,
ואת טיבעו הוא עדיין אינו משנה, בך
שגם השנה יוכלו בני-המול לצפות ל הפ תעות
לא מע טו ת ב שטחים שונים.

בני מזל ק שת אינם מוברים בבעלי
זיכרון טוב. רובם נו טי ם לשכוח מ ה
קר האת מו ל או היו ם בבוקר. אך א ם
יאמצו מעט א ת זיכרונם יוכלו ל הודו ת
שהשנה שעברה לא הי ת ה שיגרתית. אי-
אפשר לסכםאת השנה ולומר שדבר
לא אירע בה.
כל אחד מבני ה מזל חש בשינוי חשוב
בחייו, אול ם לא ב ת חו םזהה. איש״איש
לפי מפת״הלידה שלו ולפי מה שזימן לו
הגורל. חלק מבני־המזל עברו לסביבה
שונה, א ח רי ם נפרדו ממי שפחו תיהם. חלק
סוף־סוף ה חלי טו שכדאי להתח תן ולה קי
ם משפחה•
גם ב ת חו ם הקרייר ה הרגישו הק ש תים
שעליהם לשנות מהשיגרח. חל ק חיפשו
ועדיין מחפ שים ביוון חדש, ואח רי ם מצאו
א ת עצמם בבעיות שלא ק ל למצוא ל הן
פיתרון.
לבל השינויים הללו א חראי כוכב או-
ראנוס. בנובמבר א שתקד הוא נכנס ל מזל
ק שת וישהה שם בשבע שנים•
כוכב או ר אנו סמסמלמ הפכו ת וחידו שים.
כל מזל שאליו הוא מגיע הוא
משפיע על בני־חמזל שלו, שחייהם ישתנו
בצורה קיצונית. הצורה שבה נוצ רים
השינויים אינ ה אי טי ת והדרגתית.
אור אנוס שובר אתה מיסגרו ת בצורה
פיתאומי ת ודר א ס טי ת. כשאדם אינו מצליח
לצאת ממיסגרו ת שפג זמנן, בא כוכב
זה ובבת אחת מנתצן. השבירה, בפי
שהיא נעשית על־ידי כוכב אור אנוס, אוגרת
ב תוכ המתח אלי מו ת גבוה מאוד.
לבן רבים הרגישו השנה שהמיסגרת ה
בשטח
זה יחושו הק שתים התקד מו ת
ושפע של הזדמנויות. במשך השנה ה ם
יוכלו ל ה חליף אתמ קו ם עבודתם א ם

שבוע של הפתעות צפוי ל טל אי ם. כס פי ם
עומדים להגיע, ואתם תוכלו לשפץ א ת
הדירה, לרכוש חפצים
חדשים ונחוצים. אורחי
ם מ חו״ל עשויים
להגיע ולהביא עימם
מצב־מח מרומם. ה טל
אים עצמם עומדים
לפני נסיעה לחו״ל. גם
אם לא תוכננה מראש,
היא תוכל להתבצע.
ב שטח״האהבה מובטח
שינוי. בני המין השני
ינסו ליצור קשר מחודש, ואתם תשמחי
להיענות להצעות. תפגשו אנשים חדשים.

השבוע מתאים לתיכנון עבודות חדשות,
גם אם ברגע זה אתם מוגבלים ואינכם
יכולים לבצע את הרעיונות,
כדאי להכין
הכל. תוך, חודשיים־
שלושה תנחלו הצלחה.
יתכן ויכוח עם בן־
הזוג או עם בני־מיש־פחתו.
עימדו על דעתכם
והיו החלטיים, בסופו
של עניין דעתכם היא
זו שתקבע. המצב הבריאותי
מאוד רגיש.
טפלו בעצמכם וגשו לרופא בזמן. אורחים
עשויים להפתיע אתכם ויוסיפו עבודה.

השבוע יש להשגיח במיוחד על כל נזה
שקשור בבריאות. אס אינכם חשים בטוב,
כדאי לגשת לייעוץ
רפואי ולא להזניח את
עצמכם. מצביהרוח אינו
מעודד, וההרגשה הכללית
אינה טובה.
כדאי להימנע מלקחת
על עצמכם יותר מדי
אחריות. התקופה אינה
מתאימה להתחלות חדשות
ומלהיבות. כדאי
לחכות בסבלנות עד ש־מצב־הרוח
הכבד יחלוף. בענייני כספים יש
להיות זהירים מהרגיל, ולנהוג בחסכנות.

ב ת חיל ת השבוע מצב־הרוח י הי ה כבד
ועצוב, אול ם תוך יומיים־שלושה הכל שבוע צפוי
ישתנה.
מאוד רומנטי. ק שרים
רומנטיים עומדים ל התחדש,
היכרויות חד שות
יניבו פירות וה ה
תל הבו ת ת הי ה גדו לה.
ב שטח־הלימודים
תהיה הצלחה, ס טו דנטים
יזכו ב שבחים
מפי ה מורי םוה תל מי דים.
זה הזמן להח לי ט
על ההמשך ב ת חו ם העבודה או הלימודים.
הס פו ר ט אי ם ישיגו השגים מרשימים.

שבוע רומנטי ב מיוחד צפוי לכם. ב ת קופה
זו ת היו פופולאריים מתמיד, ידידים
ומכרים יקיפו א תכ ם
ויבקשו א ת חבר תכם.
במקוס״העבודה יוצעו
הצעות חדשות ומפ תות.
חלקן קשורות
בנסיעות לחו״ל. א הב ה
חדשה עומדת להתפ תח,
שימו לב בעיקר
לכל מי שקשור ב- יחס מקום־העבודה,
קליל מדי עלול לגרום
להח מצה של קשר חשוב. כדאי להיעצר
מה קור ה מסביב לבם.
לרגע ולבדוק

השבוע תיאלצו לבלות בבית יותר מהרצוי
לכם, כדאי לנצל את הזמן ולטפל בדירה
עצמה. שיפוצים אד נק־יון
יסודי יביאו לסיפוק
והרגשה טובה. בשטח
הכספי אתם עשויים
להתבשר על התקדמות,
ותוכלו להשתמש בכספים
כדי לרכוש חפצים
חדשים לבית. בני־בתו־לה
צריכים להיזהר השבוע.
צפויה התנהגות
קיצונית שאינה אופיינית
לכם בדרך כלל. במקום העבודה נוצר
לחץ, למרות שהעבודה מתקדמת בסדר.

ירצו בכך או שיעלו בדרגה ב מ קו ם ה קבוע
שבו ה ם עובדים. הםי היו יותר
עצמאיים וירגישו שסומכים עליהם ונות נים
להם חופש פעולה, וההגבלות שהפ ריעו
להם עד בה יעלמו• ב מיסגר ת ה עבודה
ה ם יובלו לבצע הרבה נסיעות,
גם מעבר לים וגם בתוך הארץ עצמה.
ק שתים שלהם רעיונות חדשים הק שורים
לפ תי ח ת עסק עצמאי, יופתעו מהה צל ח ה
שבה ה ם זכו. אל להם לחשוש —
צעד כזה יוכיח א ת עצמו כמוצלח מאוד.
הם יזכו ב שבחים מפי ידידים ומביני
דבר, והגורל יאיר לחם פנים•
בשנתיים ה א חרונו ת חשו בני-המזל בקשיים
כספיים. ה ם הכניסו א ת עצמם
להת חייבויו ת כ ספיו ת כבדות, אול ם ה שנה
ה ם ירגישו הקלה ויוכלו לשפר
א ת מצבם. עיס קו ת שלא הצליחו לבצע
עד בה יעלו יפה, והם יוכלו לפעול
בתנופה גדולה. כספי ם יזרמו א לי ה ם
מ מקורו ת שונים, חלקם יזכו אף ב-
בספי-ירושה.
אל ה שרגילים לה מר ולסבן אתכספם
בספקול ציו ת, יוכלו ל הנו ת מיבול מבו רך•
ל סיכו ם, הק ש תים יהיו יותר עשי רים
השנה•
מגורי הבשורה היותר טובה קשורה בכוכב
אחר, ביופיטר. כוכב זה עומד ל היכנס
למזל ק שת בסוף דצמבר , 1912 וישהה
שם בשנה• כוכב זה מסמל שפע, התפ
ת חו ת ה תר חבו ת והמון הזדמנויות לשי פור
המצב. יופיטר קשור בנסיעות, בלימודים
גבוהים ובדרך כלל הוא באמת
מביא א ת הדברים הטובי ם, בכל ת חו ם
שהוא — בית, מי שפחה, עבודה, נסיעות,
לימודים. אפילו ב ת חו ם הרומאנטי ה ק
שתים ירגישו בהשפעתו המבורכת.

עבודה

ק שתים שאינם מרוצים ממגורי ה ם
יובלו ל החליף דירה השנה, על-ידי קני ה
של דירה חדשה. השנה הם יתרכזו במיוחד
בעניין הדיור. ל מרו ת שבדרך כלל
אינם שמים לב לנושא זה, ה ם ירגישו
שבעת ה ם רוצים ל היו ת במו כולם,
ול מ סד א ת המיסגר ת הביתי ת שלחם.
ואבן, השנה זה יצליח.

אהבה
הק שתים ״הגיבורים״ ,שאינם מוכנים
להתק שר, להת חייב ול התמ סר, עוברים
ויעברו שינויים מהפכניים. שני כוכבים
יבריחו או תםלה תיי ח ס בצורה שונה ל

ח סי ם עם בן״הזוג עומדים לפני שינוי.
כל המעצורים והעיכובים שהיו מנת-
ח ל קכ ם עד עתה, י תחילו
להיעלם ואתם
תוכלו למצוא הזדמנות
לשוחח בצורה גלויה
ולומר א ת כל מה שלא
העזתם להוציא. היכ רות
חדשה תוסיף טעם
טוב ל תקופ ה, א ם כי
אין לצפות להתפת חו ת
של קשר רציני וממושך
דרך קשר שאופיו די
קליל. בשטח העבודה תוכלו להת חיל
ב תפקידי ם חדשים ותגלו שאתם נהנים.

חיי ה ם. אור אנו ס ויופיטר יכניסו או ת ם
לסיחרור, וחם במעט שלא יבינו מה
קור הלחם, ולפתע ימצאו א ת עצמם
נשואים.
באופן בלתי-רגיל ה ם חשים עצמם
בודדים ומתגעגים למי שפחה ולילדים. כידוע,
ה ם נחשבים לחורי ם נפלאים. ל תכונה
זו ה ם אינ ם מודעים, עד שהם
מ תנ סי ם בכך.
רוו קי ם ורווקו ת שמרגישים זה שנים
בדידות, יצליחו סוף־סוף למצוא א ת
הקשר המת אי ם. יופיטר יביא עימו א ת
ה א הב ה שלה ה ם ציפו. זוגות נשואים
ירחיבו א ת המי שפחה ויהגו מצאצאיהם.
זוגות שסבלו עד עכשיו מחיי-מי שפחה
שאינם תקיני ם, ישתחררו מהלחץ וירגישו
שיש להם כוח לשנות א ת מצבם.
אפילו א ם יהיו מ ק רי ם של פירוק
מיסגרות, אין להם מה לחשוש, מכיוון
שצעד בזה י הי ה ל טוב ת ם, והם ירגישו
עצמם חופ שיים מ שוחררים ו א דוניס לעצמם.

נסיעות

ם לא עכשיו, אי -מ תי ז כנראה שיה יה
ק שה למצוא מ קו םבמ טו סי םהט סי ם
מהארץ לחו״ל, משום שרוב המ שוסי ם
יהיו מ אוכ ל סי ם על״ידי בני מזל קשת.
בל מי שלא הצליח לצאת ל טיולי ם מו ק דם
יותר, יצליח בכך השנה. א ם ברגע
נראה שאין מ קורו ת מימון, מ או חר יותר
יתברר להם שיש גם יש. הכס ף יגיע
והנסיע ה תצא לפועל.

ל״מודיס
ק שתים מוכרים כמתעניינים בכל ת חו ם,
ומאוד רוצים ל הע מיק בבל שטח שבו
הם נ ת קלי ם. השנה ת הי הלהם אפש רות
ללמוד ולהרחיב א ת ידיעותיהם,
מי בארץ ומי מחוצה לה. ס טו דנ טי ם ותלמידי
בית־ספר יצליחו בלי מודי ה ם, וב ב
חינו תהם יקבלו ציונים גבוהים מן
הרגיל, וללא מאמץ מיוחד.

אחרי עבודה קשה ומאמצים רבים רצוי
לקחת חופשה בת יומיים או שלושה.
החודש העומד לפניכם
אינו קל, לכן רצוי
לאגור כוחות ולעבור
אותו בצורה קלה יחסית.
מצב־הרוח עלול
להיות מעט מדוכדך.
קשרים שהסתיימו או
נותקו לזמן מה גורמים
לכס הרגשה כבדה ועצובה.
לקראת סוף
השבוע הבא צפויה
פגישה מיקרית ומאוד חשובה. זו אמורה
להוציא אתכם מהדיכדוך ולעורר אתכם.

תקופה מצויינת להתחלות חדשות כמעט
בכל תחום. אך בעיקר בכל מה שקשור
בהתחייבויות כספיות
ועיסקיות. השבוע אפשר
לחתום על חוזים, מיס־מכיס
חשובים או פו־ליסות־ביטוח.
אתם מש תחררים
מגורמים שעיכבו
אתכם קודם,
ומתחילים שוב לצעוד
ברגל ימין. במקום־ה־עבודה
יוצעו לכם הצעות
די מפתיעות. אל
תמהרו לענות בחיוב, כדאי לשקול את
ההצעה ולברר בקפידה מי עומד מאחריה.

ב תקופה זו הדגש מושם על חיי־החברה.
ת קופ ה שתיזכר עוד הרבה זמן. זאת היווצרות של קשרי-
חיבה מעניינים עשוייה
להביא לשינויים קיצוניים
ב ת פי סתכםאת
החיים. ב מ קו ם העבו דה
נפ תחו ת לפניכם
אפשרויות חדשות, ויש
הרגשה שאפשר סוף״
סוף להגשים אתה שאיפות
ה כ מו סו ת ביותר.
מב חינ ה כ ספי ת
המצב טוב מאוד, ובבר אפשר להגשים
את השאיפות ה כ מו סו ת ביותר שלכם.

כדאי לצפות השבוע לבלתי-רגיל ילמפתיע.
השינויים יהיו מל היבי ם ודינאמיים, צריך
להיזהר מפני מעשים
והחל טו ת נמ הרו ת. יח סי
ם רומנטיים חדשים
ומעניינים עומדים באינו
אופיי

פתח,
יציב, ואתם הקפידו
״לא לאבד א ת הראש״.
הישגים כ ספיי ם פית־או
מיי ם יוסיפו מצב-
רוח עליז ו אופטימי.
ב שיחות עם ידידים או
חברים לעבודה, צריך לנצל בל הזדמנות
בדי ל קד םאת רצונותיכם ל טובתכם.

תקופה ח מתחלקת לשנים, מצד אחד
נפתחות דרכים חדשות בכל מה שקשור
לקריירה — אלה שלא
מצאו פיתרון לבעיות
בשטח־העבודה ימצאו
חשובות לכל השאלות
ששאלו. אולם שטחים
אחרים גורמים לדאגה,
הכוונה בעיקר לתחום
המישפחתי. הורים מבוגרים
גורמים לדאגה,
19 בפברואר ־
גליר;!
בריאותם דורשת הש גחה
מיוחדת ועליכם
מוטלת האחריות והעבודה. ידידים קרובים
מוכנים לבוא לעזרתכם, עליכם רק לבקש.

?1ו!ובץ

העולם היה

״א״ אביגיל ינאי

מאוזן:
)1במאמץ משותף 3,3
)5אותנטיות, אמיתיות ; )10
שבט בישראל ; )11 פרי בטרם
הבשיל ; )13 כוון ; )14 שאיננו
קבוע במקום אחד 15
כבש מפוטם ; )16 קצה חוג
השמים הנראה לעינינו ; )18
עלוב ; )20 מגש ; )21 תל־עפר
גבוה ; )22 תעלומה ; )24
הכהן הגדול בשילה ; )25 חלק
בגופנו ; )26 מכר ; )28 פל־צור
; )30 רטיבות ; )31 המי-
מד השלישי בכל גוף ; )32א רץ
ביבשת הדרום אמריקאית ;
)34 מרדות ; )35 נס ; )38 תפ קיד
צבאי ; )39 הוגה דעות
וסוציאליסט יהודי בגרמניה,
מחבר רומא וירושלים ! )41
בהמת צאן ; )42 הבדלה ; )43
אות מקשרת ; )45 ראוי, מתאים,
כנושא משרה ממשלתית
; )47 ועראה חד משמעית;
)48 מפח־נפש ; )50 רענן)51 ,
גנוסיא ; )52 רעל ; )54 תחום ;
)57 המשדר למרחק ראיה ;
)61 מין ; )62 קבוצה בעמק ;
)64 יהיר ; )65 ברא ; )66 כסף
במזרח הרחוק ; )67 בוא (ארמית)
; )69 לא נתקיים, נכשל
סמוך לראשיתו ; )70 למרות
; )72 חלש ; )74 עוף אג די
; )75 סימן מוסכם ; )77בשלוה
ונחת ; )78 בליטה ; )81
יובש ; )83 עוז ; )85 תשורה ;
)86 בצוותא ; )88 סוטה, זד ;
)89 עצירה ; )91 מלמד תורה
; )93 הסכמה ; )95 נתיב ;
)96 כאן ; )98 מוקש ; )100
תבואה ; )102 הטוב בקלפים ;
) 103 עופות בחרבות ; )104
״אות־קיך בלועזית ; )105 צייר
יהודי מאבות הגרפיקה (כתיב
מלא).

אמריקאי סונט בסובייטי, מנסה
להוכיח לו שהמישטר בארצו חופשי
יותר :״באמריקה מותר לספר בדיחות
נגד אלכסנדר הייג.״ ״גם
אצלנו,״ עונה הסובייטי .״מותר
אפילו לומר שרגן הוא קשיש סנילי —
במיקצת, הצובע את שערו,״ מנסה
האמריקאי .״גם אצלנו,״ מחייו ה רוסי
.״והעיתונות שלנו לא חששה
לכנות את ניכסון נוכל וגנב !״ מתלהט
הפטריוט האמריקאי, אך ל

לא ראו ולא שמעו. דבר לא
החריד אותם ואף לא נגע לליבם.
אלוף אחד דיווח על ״גוזמה״ והלך
לישון. תת־אלוף אחד ״הריח
משהו לא טוב״ ,אך שמע על הרצח
המתועב חמישה ימים רק אחרי
שהחל — ביום שבו נדחסו מפגינים
זועמים בתאי־המעצר בתל-
אביב ובירושלים. רב־אלוף אחד
העמיד לרשות החלאות דחפור לכיסוי
הגוויות. ראש־ממשלה אחד
גימגם, כי בשעה שדובר על הסכנות
היה עסוק בניסוח איזו מליצה.

קצין זוטר, סגן, הציל את
כבודו. הוא ראה הוצאות להורג,
דיווח, התריע. אך בצינורות המקובלים
ענו לו ש״העניין בטיפול.״

נשיא רנן
״קצת סנילי׳

שווא. כי הסובייטי נוחר בבוז:
״ידענו זאת לפניכם. תמיד טענו
כך בפראוודה.״

כמה טוב שקיימת ברית־המו־עצות
ושמותר ללגלג עליה. בל עדיה
היו חיינו עצובים מאוד.

מנחם כהן, גבעתיים
חדפח קומץ־אדם מוציא שם רע
לכל העדה (ביקורו של
שימעון פרס בקריית -שמו-
נה ,״ העול ם הזה 2357

גוד ; )36 חיבור קרעים ; )37
ירק גינה ; )40 מורה ; )41
אויב ; )44 מסמר ; )46 כינוי ;
)47 חלמיש ; )49 דמדומי בוקר
; )50 בעל החיים האסור
באכילה ע״פ התורה ; )53מקבת
; )54 כינוי לקיר הנכב דים
בבית־הכנסת ; )55 צמח
דוקרני ; )56 נוזל ; )58 סימן
על הבגד ; )59 עונת הייחום ;
)60 איזור מישורי ; )62 היסוד
החמרי בתופעת התורשה ; )63
זמן ; )66 הרשאה לפעול

( )68 ; )2,4שחיקה, איכול ;
)71 טיסן ; )73 טמבל ; )76נ קי
; )77 חורבה בנגב התיכוני
; )79 איצטדיון ; )80הבל
; )82 אביון ; )84 צדקה ;
)85 דג שהיה נושא ליצירה
מוסיקלית )87 :חיק ; )90
היסה מטוס מן הדרך ; )92 גם
הוא במיספרים ; )94 תא בצמחים
; )96 אנדרטא ; )97נשק
; )99 שן חותכת ; )101 נישא;
)102 חית טרף; )103
כלר לד!•

! 1 3 0 0ת״סורתל* לסברות
ו 9ווי?7 8ו 710ט״?1ה ו 3די ק 1ו
סיס וגו 1111י 810810-8ה13!3-ו!?וו
ומצאת שער כח שמל (אפילציהז
1131111( 0׳!ד
תסרוקות. תספורות,החלקות0 .לם ול.
צ *3ו\ה09 ,י0 ,0יפול פנים. איפור.
הוצאת שיער בשעווה

י 0 $־ד העסק 216

(המשך מעמוד )26
וחצי דבר עם חורים, בזיכרון או
במקום אחר. התנגדותה של ארצות-
הברית, של העולם כולו ז שטויות !
כל זה מזמן התנדף דרך החור.
אך כידוע לכל, אלוהי ישראל
מחמיר במיוחד עם מחלת השיכחה.
ולראיה אשת לוט האומללה. גם בסיפורי
אלף לילה ולילה יש דוגמות
לרוב מה נופל בחלקם של בעלי
חור בזיכרון.

יצחק סובול, תל־אביב

מאונן:
)1מערכת חוליות בגב בעלי
החיים ; )2בסיס ; )3מקום
מרעה ; )4עליה לרגל של המוסלמים
למכה ; )6רקב ; )7
יסוד חימי סגול ; )8קידומת
הולנדית ; )9תיק החרב ; )12
צדדי, לא עיקרי ; )15 קבוצת
כוכבים בשמים, הנראית בחודש
נובמבר ; )16 כישוף ; )17
חלק של כדור רובה ; )19 ירק
שמימי ; )20 סמל לרעננות ;
)21צ׳לן ספרדי מהולל ; )23
רשע ; )24 גם הוא בנשיאים ;
)26 אמנות ריתמית ; )27 זמן
ארוד ; )29 סוג רובה ; )30
מכשיר התעמלות ; )33 ריצה
לקראת השד־יודע״מה ; )34 ני
מכוזבים

*גמיגזוו*

ח>ד*ם עממיים • סודות עולה•
תל-אביב יודפת 4ליד דיזגגוף 229388 226066 190
רמת-גן הרצל 86 מול מ ץ אואזיס ״סלון אוח״

הנבחר

1982

מהעדויות הנשמעות בוועדת־החקירה
עולה דמות בלתי־מחמיאה
של ישראל, שתדבק בנו עוד שנים
רבות־רבות. השותפים לפשע שכחו
את שראו מייד אחרי הזוועה. ה נקיים
יזכרו את המעשים תמיד.

משה שושן, באר־שבע

פ טריו ט ב! 1סוו צ״כ*
חברה היכולה לצחוק על
עצמה, ללגלג על מישטרה
המדיני, על מצבה הכלכלי
ועל מנהיגיה היא חברה
בריאה.

בסרט מהפכות קטנות העלתה
הטלוויזיה דרמה תיעודית אודות
פרופסור צ׳כי לדרמה, תיאטרון וסאטירה,
שהועמד לדין במולדתו.
אשמתו היא כתיבתו: הוא העלה
על קרשי־הבימה הצגות פרי־עטו,
שבהם הוא הציג את ארצו ומימי
סדה באורח מבודח.
האין זה מזכיר לנו משהו?
ישראל צועדת בצעדי-ענק לק ראת
מצב איום וקפקאי כזה. צנזורה
אמנותית על הצגות וסרטים
(נפש יהודי, הפטריוט ועוד) ,צנזורה
פוליטית על עיתונות ערבית,
ביעור תוכניות סטיריות מהרדיו
ומהטלוויזיה — כל אלה הם סימנים
שאין לטעות בהם.
חברה ומדינה אשר הסאטירה ה חברתית
והפוליטית אינם מצויים
באמתחתה היא חברה חלשה וחולה.
דן יהב, תל־אביב

פסילת הפטריוט על־ידי הצג־זורה
מזכירה לי בדיחה נושנה.

שוב הגיעו ימי חרפה לעדות
המיזרח. קומץ־אדם מטיל כתם ו־נעלבות
בכולנו.
ראיתי אתכם זועקים בגרון ניחר
את שם משיחכם, ובידיכם מבצעים
את השילוש הקדוש החדש. הלשם

ארץ שפע
כשבגין מרים את קולו
שעם השנים הפך צרוד
הפתאים מתחילים להתעודד
גם אם המוראל הוא קצת ירוד
לעמנו יש הזכות
להיות חופשי ומאושר
לכן צריך לכבוש את כל ביירות
— אומר השכל הישר
בצפון מתפלשים בבוץ הלבנון
במרכז את אל על סוגרים —
במדינה הזאת יש המון־המון
שפע של פלונטרים.

מאיר רופזמן, חיפה

כך באנו ארצה? הכד תבקשו להסיר
תווית הקלון שהודבקה בנו?
ידועים אנו כמכניסי אורחים —
ולוא גם יריבים בנפש: ידועים
אנו כרודפי־שלום — לעיתים ב־ ן
כל מחיר! ואתם, קומץ־אדם טועה 1
ותוהה, משליכים בוץ ורפש בעדה
כולה, מימין ומשמאל.
לא הייתי מקבל את פני שינד
עון פרם בעוגות ובסיגארים, אך
לבטח לא הייתי מבצע לעברו תנועות
מגונות. לא אחרף נפשי כדי
ליתן לו לשאת את דברו, אך לבטח
לא אשים את עצמי ללעג ולקלס
להפריע לו. הרי את אבות ואת אמ הות
העדה ביישתם!
אנחנו לא כאלה, לא כולנו.
מי מין שיר־אנקורי, אילח
העול ם הז ה 2358

ע לא~1ון ב
ז על אשיי

.סח׳ 6ז 6י*

7עלז זיי ת

ך,א׳שר

; הוא יצר

או.קי: .י

ין ל,ך תי ת

ו\ו£1_0ם/ו\וו\3 /\1_/ו^זטקמ\/ק
יבוא והפצה: חב־ נורית בע״נז

מכתבים

§ם דטי שפירא-האולפנים המאוחדים,הרצליה-גבעת״ סציגים:

יהורם ענת גיל ה
גאון ע צ מוו ארמ גוו
סרט של

החיות טו בו ת
מ סי תאדם

יקי ושע

״בביש ללא מוצא

האדם הורג לשם הנ א ה
או ״ סתם ״ .ה חי ה לעולם

אם כי דעת הקהל עסוקה עד
מעל לראש בעוול. הנעשה לבני-
אדם בלבנון, יורשה לי.לד,סב את
תשומת־־הלב לעוד עוול, גדול ועצום
מזה, הנמשך מזה אלפי ש נים,
כלפי בעלי־חיים. י
אם כדי להקל על מצפונו, ואם

נהנות מעינויי אחרים, ואינן נהנות
כמובן׳ כשמעניס אותן. הגבר
מכה את אשתו, או חברתו, אך
אפילו הכלב המוזנח ביותר, המורעב
ביותר, הממורמר ביותר, מעולם
ולעולם לא ינשוך כלבה.
האדם אוהב לנצל ולדכא את
החלשים ממנו (בי זה פחות מסוכן,
ויותר׳נוח) אבל זאב חזק לא ימית
זאב חלש, ובאם הם מתקוטטים,
הרי שמייד כשהחלש נכנע, מרפד,
ממנו החזק.
האדם הוא לרוב צבוע ושקרן,
פיו וליבו אינם שווים. הוא יכול

גבי עמדני • תיק• דיין א״ל גפו־מוט׳ שיריו שולה רווח אור׳ גבדיאל־דינה גורן
אריה אליאס-ג׳טה לוקה -דב פרידמן חג אזולאי יוסי באשי-מוסקו אלקלעי

וונה מרון

נתפקח־כותוקה

תסו־טאל• ת בו ד -י ק • •ו שע אילן רוזנ ב רג עו׳נו.דנ שי ק נזוס^ ,צחק קלפטרוצרצ יל)
מעבדות ה או ל פני םהמ או ח די ם, גבע תיי ם

כופילן ים• :צחק קול-דוד שפירא
״ חוד ״ מ״א

ן •יס סיסי נ ־10.00

| ״ הדי ״ נבעחיים
| יום ימס• ב־10.00

ירוסליס

חיבת

גווניח

״מפארת״
ראסיו־לציון

תיצליוז

״ רינ ה ״
חולון

״ או רו ״
בא ר־ • נ ע

שילניע

• ת ח־ ת קו ח

טי רי ם ב רו ס ס 3רינגסטי | מתקלטיו ה״נהר״ ו״נולד לרוץ״ על תקליטי

ת^רבת נעלמת במהירווז הטאכוס

אתה מרגיש בה בדרך כלל לאחר הארו חה,
ההרג שה ה מ צי קהוהמט רי ד ה הזו של צרבת ו אז
טאמס נכנס לפעולה.
טאמס -טבלי ת ק טנ הוט עי מ ה הפועלת ב מ הי רו ת מפלי אה.
תוך מספר שניות תרגיש הקלה. טאמס ונגמר.
לנוחיותך ט בליו תטאמס בחפיסה אי שית ק טנ ה ונו ח ה לנ שיאה
טאמסב 2-ט ע מי ם ; מנ ט ה ופירות.
כד אי ת מיד שטאמסי הי ה לידך וכשתגיע הצרבת,
היא תעלם ב מ הי רו תהטאמס.
להשיג בבתי המרקחת•

טאמס...ו אין צ רב ת.

כדי לאפשר ללא עוררין את המשך
הניצול המחפיר, ההתעללות
והאכזריות, שמגלה האדם כלפי
בעלי״החיים, מנסה האדם להציג
כל דבר שלילי, מכוער, שפל, ו־ניבזי
— כחייתי. לא מזמן השתמש
ראש־הממשלה בביטוי ״חיות
דו־רגליות״ כדי לתאר בני אדם
רעים ואכזריים. רבים משתמשים
בביטוי ״חיה רעה״ לגבי אדם בעל
אופי שלילי. אך האמנם כך הוא
הדבר במציאותי הבה ונבחן.
ראשית יש לקבוע ללא כל שמץ
של ספק, כי אין בנמצא כלל חיות
רעות. שום חיה אינה רעה. היא
אמנם הורגת חיות אחרות (אך
לעולם לא את בנות מינה) אולם
זאת רק משום שהיא רעבה, וגם
משום שאין לה שום מזון אחר.
האדם, לעומת זאת, עומד לרשותו
מבחר עצום של מיני מזון
ממקור צמחי, אולם הוא מתעקש
להמית בעלי חיים כדי לזלול להנאתו
את בשרם. האדם — בניגוד
לחיה׳ הורג ללא מוסר־כליות, את
רעב, אלא ״סתם״ לשם תענוג...
ולא זאת בלבד — האדם, בניגוד
לחיה, הורג ללא מוסר כליות, את
בני גיזעו ומינו. דבר כזה לא יעלה
אפילו על דעתו של נמר, אריה,
זאב או כלב. האדם מתעלל לשם
הנאה. אצל החיות אין בכלל סא־דיזס
(ואף לא סאזוכיסם) .אין הן

לגלות אהבה בפיו, כשליבו מלא
שינאה לוהטת. האדם חנפן ובוג״
דני, ורק טובת עצמו לנגד עיניו.
אצל בעלי חיים — ההיפך מזה.
ניקח לדוגמה את הנחות והמבוזה
(ללא צדק כמובן) שבין בעלי
החיים: את הכלב. הכלב הוא ישר-
דרו וטהור־לב. אינו מגלה אהבה
למי שהוא שונא, ואינו מסתיר את
אהבתו ממי שהוא אוהב. אין הוא
״מחניף״ אלא למי שמוצא חן בעיניו,
והוא מעדיף לרעוב ולצמוא
עם בעליו וידידו האדם, מאשר
לאכול לשובעה אצל אדם אחר.
הוא יעריך אותו רק עבור מד,
שאתה בפועל, ולא עבור מה שאתה
לובש, או בגלל חשבון הבנק
שלך. הכלב אינו בוגד: אם תתרושש
ותאבד את רכושך וביתו,
הוא יתפלש יחד עמך באשפתות,
ויאכל לחם יבש מתוך ידך. הוא
יקפא עמך בקור ויסבול רעב ר
ייסורים, אך לעולם לא יבגוד בך.
(מה היית אתה עושה במצבו? בלי
ספק ממית אותו ומבשל את בשרו).
ואחרי כל זה, איך קוראים בני-
אדם לאיש בוגדני, שפל, מרושע,
חסר־מצפון? ״כלב״ הם קוראים
לו, והמהדרים מוסיפים ״כלב מלוכלך״
.זוהי הכרת התודה של האדם
לידידו הנאמן, הכלב.
חיות רעות? לא על ארבע.
שמעון נמרי, תל־אביב
העולם הזה 2360

חלום על ארבעה גלגלים

״קדט״ ו״אסקווה׳

א 1פ ל ״ קדט׳

המכונית הנימכרת ביותר
החלומיות של אופל. בגרמניה ב־ 981ו.
׳לבחירתך: הילוכים רגילים
דגמי 83׳ ואוטומטיים, בנפח מנוע של
מכוניות בעיצוב מפואר 1200 ,סמ״ק ו־ 1300 סמ״ק.
המשופעות באביזרים יוקרתיים.
מכוניות באמינות של אופל, שם אופל״אסקווה׳
דבר בעולם. מכוניות
שהן המכונית שירחון רכב יפני זיכה נישמר השקעה מצויינת כי ערכן ונישמר. אותה בתואר ״המכונית הטובה
ביותר בעולם״.
לבחירתך: הילוכים רגילים
12 חודשי אחריות ללא הגבלת קילומטר ואוטומטיים, בנפח מנוע של
1300ס מ״ ק ר 600וסמ״ ק.

₪ 3ליץ וו גולדברג בע״בז

משרד ראשי: ת״א, דרך פ״ת ; 65 דרך פ ״ ת , 86 טל ; 251374 .חיפה: דרן יפו , 132
טל 7 04-528285 ירושלים: שלומציון ה מלכ ה , 15 טל;02-234536,231798.
סוכנים: חיפה: בי ת המכוניות, יפו , 19 טל 04-512251 .נתניה: מכוני ת נ תני ה,
ס מי לנ ס קי , 24 טל ;053-39423 .נצרת: בי שארה יוס ף סרוגי, רח׳ פאולוס השישי , 56
טל.065-54677 .

דיות נופשבאיות
ובטבריה לכוהחיים

מרצפות וגו י19
31דוגמאות !

מה תקבל כדייר ב״גן־הברושים״?

קשר בראלאשות׳

5חדרים 2 ,מפלסים, צמודים ל־ 7דונם גן.

בלבה של שכונת היוקרה בראשון לציון —
שכונת אברמוביץ, הולך וצומח פרוייקט מגורי
חדשני ומרהיב של אברהם גינדי .׳׳גן־הברושיס״.
5חדרים 2 ,מפל 0ים,צמודים ל 7-דונם גן.
בשכונה, הקרובה אל הכביש לתל אביב, אשר
מעניקה שרותים ציבוריים וקהילתיים מעולים
ומרכז מסחרי, עומד הבית הבא שלן. הוא נבנה
עפי י הסטנדרטי הגבוהים ביותר, טובל
במשטח׳ דשא, עצים ופינות חמד המשתרעים
על פני ד דונם. מראה מרהיב.
בוא אל הלב הירוק של ראשון לציון —
אל גן הברושים.

רלז

זרמים תת מימיים באמבטיה בשיטת הגיאקוזי.
טלויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם של אורחין.
3כיווני אויר לכל דירה.
דירות דו מפלסיות.
חדר ארונות.
2חדרי רחצה עם ריצוף קרמיקה.
ארונות מטבח בסגנון אמריקני ( 6.80 מטר רץ).
שיש גרניט איטלקי.
מרצפות שיש גדולות בסלון ( 3דוגמאות
לבחירה).
שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה.
אפשחת 2כניסות לכל דירה (מתאים לרופא
או לבעל מקצוע חופשי).
לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
חדר תרבות וספורט הכולל ציוד ומכשירים.
תאורה דקורטיבית בחזית.

$75,000

דירו ת
גו ס סו ת
בלבד

דירה בל• מזו מני ם
/0״ 60מ מ חי ר הדירה באמצ עו ת הלוואה
שתוחזר עד 12 שנים.היתרה ב ת שלומים
נוחים. אפ שרו ת ל ס 8 £ז

חח ויוה נאחדחחחקוחותהבאים ותש
מדיות 11 נשתיש באיות ובטבריה ונוההיית!
כאשר אתם קונים דירה אצל אברהם גינד , 1אתם משנים את סגנון חייכם ועוברים לדירת פאר
בסטנדרט עילית, כמקובל אצל אברהם גינד׳,
בנוסף לכן, תזכו ללא הגרלה בשתי דירות נופש -באילת ובטבריה.
דירות הנופש המרוהטות תעמודנה לרשותכם שבועיים בשנה — שבוע באילת ושבוע בטבריה —
במשך כל החיים.

תל־אביב
• בנין יוקרתי במיוחד ברח לסל 22
בבניו בן 8דירות בלבד. דירות בנות
ל/י 3חדרים ודירות עם גג.
• בצפון תל אביב, איזור ל ,-נותרה דירה אחת דו
מפלסית בת 5חדרים.
• בצפון הסולידי ברחי חתם סופר 9דירות דר
מפלסיות בנות 4חדרים בבניו בן 8דירות
בלבד.

נתניה
• ברחי ד׳זנגוף 18־ 16 בבנ׳ן יוקרתי במיוחד,
דירות בנות 3חדרי הכוללות שכלולים
לרוב.
• ברח׳ ראשון לציון דירה בת 6חדרים.
• בגני ניצה מול הים, דירות יוקרה ברמה
בינלאומית, דירות בנות 4-1 3,2חדרים.
בריכת שחיה פרטית, מגרש טניס בחצר,
חניון תת-קרקע׳ ועוד שכלולים רבים.

רמת־השרון

פתח־תקוה

• דירות בנות 3חדרים +גג +חדר על הגג.
• קוטגיים מפוארים על קרקע של כ־
400מ־־ר מ־ 160.000 דולר.

פנטהאוז — רק 85,000 חלר.

הצעה חד פעמית! פנטהאוז יוקרתי בבנין
מפואר עם מירב השכלולים.

• ברחי דגל ראובן 3 ,חדרים +גג +חדר על הגג
ו־י׳י 4חדרים +גג +חדר על הגג ושכלולים
לרוב.
• ברחי כץ, החלה ההרשמה ל־ 2בנינים בני 9
דירות בלבד.
דירות משוכללות דו־מפלסיות בנות 4חדרים.

?41 זס1ו^#ע1ון
• דירות בנותל/י 3חדרימבמרכז השקט.
• דירות בנות 4חדרים במערב העיר(גם לכניסה
מיידית).

דירות עם קרקע וקוטג ים.
מבצע חד פעמי ל • 6חידזת.
באזור היוקרתי והירוק ביותר
| במערב ראשון־לציון בקרן
.הרחובות ארלוזורוב גולומב
( 1עיי בי ס בארי)
9החל מ 8110,000-במקום
.8130,000^ 1

למהיר• החלטה ואניני סע !

פנטהאוז בבניו יוקרתי בשכונת אברנ׳סביץ,
רק .$110,000 אפשרות להלוואות גדולות.

המחירים אינם כוללים מע־ מ

דירת הנופ ש בהתאם לתקנון התנרה.

אברהם גינו־• בונה ו־יר־וו־ב טאנטימ 1יווהבי 0

הנדנדנית אסתר אדו סנזו מגוח: המאזן שר חבות ,.ארעד״ מניד את נל
הנימוקים נגד סגירתה ־ 111 הסיבה לכו שהנהלת החברה מעונ״נת להסתירו!

לשבועות האחרונים מתנהל פו״מ
מתוח מאוד, שבו מאיימים בכל פעם
שהנה־הנה בא היום השחור שבו תיסגר
אל־על, ומותחים את עצבי הציבור ואת
עצביהם של עובדי אל־על. במקום מטוסים
טסים בשמי אל־על איומים, האשמות וטיעונים
כוזבים.
הטענה העיקרית של ההנהלה היא זו:
תשלומי השכר באל־על הם־הם הגורם להפסדים
הכבדים של החברה, ולכן צריך
לפטר עובדים רבים, ולהפחית משכרם של
העובדים שישארו. על זה בדיוק עומד ה־מו״מ.

הסתכם
ב־ 100 מיליון דולר. מסיבות שונות
ומשונות לא מופיע השכר כסעיך, נפרד
בהוצאות החברה, אלא בסעיפים שונים
כמו ״הוצאות מינהל ומטה״ וגם ״הוצאות
החזקה,״ או שהוא חלק מ״מיבצעי
טיסה״ ו״מיבצעי קרקע.״ אך על־פי מיספ־רים
שהגיעו לידי, שולמו לכל עובדי אל־על
בשנת 80 1981/2מיליון דולר בשקלים,
ועוד 20 מיליון דולר במטבע חוץ. צריך
לציין כי ההוצאות לשכר מהוות קצת יותר
מחמישית מכלל הוצאות חברת אל־ על

באותה שנה. שהגיעו ל* 481 מיליון דולר.
והנה, גם בדו״ח שפירסמה הנהלת אל־על
עצמה, נאמר בעמוד 12 כי ״בשנת 1981/2
השתנה סל ההוצאות של החברה תוך כדי
ירידה בחלקן של הוצאות המינהל והמטה
וכן הוצאות האחזקה, ומאידך, עלה חלקן
של הוצאות העמלה והמכר בסל ההוצאות,
וכן הוצאות המימון. מישקל חכירות המטוסים
בסך ההוצאות עלה במידה מואצת בשל
הארכת תקופת החכירה של מטוסי ה־
.437״

מחתו הרבה לשיא החיסכון התפגרה הפרה.
ראוי גם לציין כי השכר הממוצע ב־אל־על
— להוציא את שכר הטייסים —
אינו עולה על השכר הממוצע בחברת-
החשמל. כאן וכאן שיעור השכר הוא כפליים
מן השכר י הממוצע במשק. בשני ה־מיקרים
מקורו של השכר הגבוה הוא במיומנות
מיקצועית, בשעות נוספות ובעבודה
בתורנויות.

זה כא שר לשכר. יהיו אשר יהיו
האמיתיות לרצונה
הסיכות

אך כחינה א מיתי ת של המיס*
פרים מוכיחה כי דשתי הטענות
של ההנהלה אין שחר. ראשית,
כמונחים שד המשק הישראלי אין
ל״אל־על״ הפסדים כה ככרים, וכ תנאי
המקובלים על היצוא ה ישראלי
אין לה הפסדים כדל.

אייו היווה..אל־זור
מסונזזדת כמו כל ע1ני
הייצוא האחדים נגעו? -
ה*א הימה #ואה חוח
של # 13׳ליון דולויס!
ו שני ת: השכר כוודאי שאינו ה גורם
להפסדים, עד־כמה שהם
קיימים.
את הנתונים האלה מנסים להסתיר מעיני
הציבור ומידיעתו בכלדרך, אך למרבה
המזל טורחת הנהלת אל־ על לפרסם מדי
פעם דו״חות רווח והפסד, ולמרות מערכת
הטישטוש הקיימת גם בדו״חות הללו,
אפשר לעמוד על האמת הטמונה בין דפיהם.
המצב
לאשורו הוא זה: שכר כל העובדים
באל־על בשנית הכספים 1981/2

הפגנת עוכרי ״אל־על״ בנמל־התעופה
האיומים טסים במקום המטוסים

כמילים א ח רו ת: חלקו של השכר
כהוצאות ירד, ועלה חלקם
של סעיפים שאין להם דכר וחצי
דכר עם השכר• אך תחת לנסות
לחסוך כהוצאות אדה, ,מגסה ה ממשלה,
כאמצעות ההנהלה, להטיל
א ת האשמה כגין ״ההפסדים״ על
העוכדים דווקא.
המטבע שמתחת לפנס

דיאגרמה מתוך מאזן ״אל־עד״
הפיריון עולה !

ן נ הל ת ״אל״על״ מנסה לקצץ בשכר
י י העובדים לא מפני שהוא• הגורם להפסדים,
אלא מפני ששם נוח לה להיאבק,
ממש כשם שהשוטה מחפש את המטבע שאיבד
מתחת לפנס, כי שם יש אור.
דרך זו היא מסוכנת ביותר. אל־על הגיעה
בשנים האחרונות — בהסכמת העובדים,
למידת ייעול גדולה, תוך העלאה
משמעותית בפיריון העבודה לכל עובד.
בדו״ח של החברה מצויין במפורש הדיוק
המיבצעי הגבוה שאליו הגיעה החברה בשנים
האחרונות ״תודות למאמצי ההנהלה
והעובדים בכל המיגזרים.״
המשך תהליך הפיטורים עלול להיות גורלי,
כמו המעשה באיבר שבבדיחה, שביקש
לייעל את עסקיו על-ידי צימצום
בכמות המזון שהגיש לפרות שלו. הוא קיצץ
עוד ועוד, ובדיוק כאשר הגיע לשי-

של הממשלה לסגור א ת חכרת
התעופה הלאומית, ה שכר המשולם
לעובדים אינו אחת מסיכות אלה.
זהו לכד היותר תירוץ, ולא תירוץ
טוב, כאשר כוהנים א ת יהסיספ־רים.

דייסה

דולרים
ך עתה ראדי לבדוק אם אמנם מפסידה
1אל־על באמת. הטלוויזיה שידרה בזמנו
את דברי שר־האוצר לפני ועדת־הכספים
של הכנסת. יורם ארידור אמר שהממשלה
אינה יכולה ואינה מוכנה לשאת בהפסדים
של עשרות מיליוני דולרים בכל שנה,
הנגרמים על־ידי אל־מל.

שר־האוצר פשוט שכח כנראה
לומר שהסיכה ל״הפסדים שד עשרות
מיליוני דולרים״ היא אחת
ויחידה: העובדה ש״אל־על״ מציגה
א ת מאזניה בדולרים, גם כאשר
חדק נככד מאוד מהוצאותיה הוא
כשקדים, וכמעט כל הכנסותיה הם
בדולרים•

להבדל זה יש משמעות רבה ביותר. כדי
להבין אותו צריך לבחון את המיספרים
המופיעים במאזן של אל־על.
בשנת 1981/2הכניסה החברה ארצה 449
(המשך בעמוד )66

כשאתה הולך בחו שך
כדאי שיראו אותך

בגלי חשבו על זה ועכשיו אתה יכול ללכת בביטחון:
לך עם ״גלי פלאש״ — הנעל עם הפס הזוהר.
״גלי פלאש״ -נעל ספורט בעיצוב חדשני, קלה, נוחה
ושומרת על חיי ך
התחל את מבצע הזהירות בדרכים בצעד בטוח: לן
ב״גלי פלאש״ עם הפס הזוהר. הנעל שרואים בכל מקום

ך *1מה מתו שבי מעלדת־תרשיחא המ־תינו
לכך מזה שלוש שנים. עתה
הם נאנחו אנחת־רווחה.
במהלך דית מישם טי, שבו ביקשה הי
מישטיה לעצור את שני סגני ראש־המועצה
וקבלן מקומי, היא הודיעה שתיקו
של ראש־המועצה, שלמה בוחבוט, הועבר
לידי היועץ המישפטי לממשלה, בצירוף
טיוטת כתב־האישום שהוכן על־ידי הם־.
רקליטות.
שלמה בוחבוט. עסקן צפוני עולה, מיהר
לטעון באחני עיתונאים שזוהי עלילה של
יריבים. פוליטיים, והוא אינו מודאג. אך
בוחבוט שכח כנראה עם מי יש לו עסק.
במרץ 1980 פגו חמישה מחברי המועצה
המקומית, בת 11 החברים, אל תת־ניצב
בנימין זיגל, ממחלקת י חקירות־הונאה במטה
הארצי. משה מימון, ממלא־מקומו של
בוחבוט, וחברי המועצה מועין דאול, פציל
דקואר, בני שטרן ושלום יאסידו׳ ,הגישו
נגד בוחבוט תלונה, שאליה צירפו עדויות
ותצהירים של חושבי המקום, של עדי-
ראייה ושל עובדי־המועצה. כל התצהירים
עסקו במידע מפליל הקשור לבוחבוט.
המתלוננים צירפו רשימה מעודכנת של
עובדים, שלדעתם ידברו אם יקבלו חסינות,
והסבירו שהחליטו לפנות דווקא אל׳

תוך מחסן־החירום של הג״א. ביצעתי את
העבודה.״
הוכיחה שהבוס שלה הוא קבלן פרטי לעבודות
בנייה בקריות, והוא השתמש בציוד
ובחומרים של המועצה למטרותיו
הוא .״בעת ששם־טוב ביצע עבודות בנייה
בקריות, הוא היה נעדר מעבודתו במועצה
לפעמים למשך יום שלם, ולפעמים למשך
מחצית יום־עבודה. ההיעדרות מעבודה היתד.
בדרך־כלל בימי חמישי בשבוע, בעת
שבוחבוט שהה מחוץ למועצה.״
ז׳קלין אלמליח מזכירה בעירייה, סיפ רה
:״בתוקף תפקידי במועצה המקומית
מוכרים לי וידועים לי פרטים באשר לחריגות
•ושימוש ישל ראש־המועצה בכלים
ובמכוניות המועצה לצרכים פרטיים.
״אני יודעת כי בחודש נובמבר העביר
מחסנאי המועצה, גי סוויסה, את גנרטור-
החירום של המועצה ממחסן־המועצה לאתר
הבנייה של ראש-המועצה סטיב גומס,
יחד עם הגנרטור העבירו גם את הפרוז׳ק-
טורים וכל׳האבזרים הדרושים להפעלתו.
אני יודע כי חשמלאי המועצה סטיב גומם,
הכין את הגנרטור להפעלה ואחר־כך העביר
אותו לסוויסה. הגנרטור שימש לצורך
תאורת אתר־הבנייה של ראש־המועצה בשעות
אחר־הצהרים החשוכות ובלילות׳.

ואש־מועצח גערות,
שננו ענו את
המעון, היינוד, רב״׳
ותמי״! ,תעו במישטוה

האס עינו שותו
מעניו, ניצו את
ונוש המועצה ועונדיה,
וניטו את חמתלוננים?

זיגל, מחשש שתלונה בתחנת־מישטרה בצפון
לא תניב פירות. הם לא העלו על
דעתם שיעבור זמן כה רב עד שיוגש
כתב-אישום כנגד בוחבוט.
העדויות שניתנו בפני עורכי-דין סיפרו
על פגיעה חמורה בסדרי־ניהול, ועל כי
בוחבוט ניצל לרעה את מעמדו.
סיפר עובד המועצה אהרון בן־חמו,
מנהל-עבודה במחלקת עבודות ציבוריות
של המועצה :״בחודש יוני 1979 פנו אלי
שלמה בוחבוט ומהנדס המועצה, יאיר בן־
עמי, לקחו אותי במכונית של ראש־המו־עצה
לסיור בתרשיחא והראו לי מקום
ליד ביתו של מוחמד בדאווי. ראש־המועצה
נתן לי הוראה לבנות במיסגרת תפקידי
במועצה, קיר־תומך שיאפשר כניסת רכב
לביתו של בדאווי. ביצעתי את העבודה
באמצעות עובדים של המחלקה, מוסא שנאתי
ופאיר עלי, שעבדו שם כשבועיים.

וזאת כדי לאפשר לקבלנים ולעובדים לבצע
את העבודות בשעות האלה. הגנרטור
נשאר בשטח הבנייה במשך תקופת מה.״
ז׳קלין אלמליח ראתה אף היא את הקרמיקה,
החרסינה האמבטיה והכלים הסי-
נטריים, והיא גם ראתה מי הביא אותם.
״נהג מכונית־האשפה, חיים נחמני, הביא
את הכלים באמצעות מכונית־האשפה של
המועצה, המשמשת גם לאיסוף אשפה וגם
לביצוע הובלות. הוא פירק אותם במחסן
ולא בביתו של בוחבום, כי לא רצה שאחרים
יגידו כי הוא מבצע הובלות פרטיות
במכונית־המועצה.״
בהמשך עדותה היא סיפרה כיצד שילם
בוחבוט לעובדי המועצה שעבדו אצלו:
״אני עובדת ביום הרביעי בשבוע באופן
מפוצל. באחד מימי הרביעי, כשהגעתי
למועצה, פגשתי את דויד אלימלך, פינחס
(המשך בעמוד )52

״חוסרי־הבניה, כמו מלט, חצץ וחול,
נלקחו מחומרי־המועצה. המלט נלקח ממחסן
וחומרי־הבנייה האחרים ממיגרש המד
עצה. ההובלה נעשתה על-ידי עובדי המועצה
וטרקטור של המועצה, וכך גם הובלת
האבן לבניית הקיר־התומך. העבודה
הזאת וכן בניית קירות־תומכים אחרים
בתרשיחא, שבוצעו על־ידי, נעשו ללא
תוכניות, רק על סמך הוראה מראש-
המועצה או מסגנו. לאחר שביצעתי את
העבודה נודע לי כי מוחמד בדאווי הוא
קבלן הבונה את הווילה של ראש-המועצה,
בוחבוט.״
מוחמד שנאתי סיפר בתצהירו פרט נו-

העבודה הישיר הממונה עלי, יעקב אוחנה,
להצטרף אליו בביצוע עבודה מסויימת.
יצאתי איתו כשאנו מצויירים בכלי-עבודה
של המועצה המקומית, כולל מכונת חיתוך
אלקטרודות וחומרים אחרים, לאתר הבנייה
של בוחבוט. שם עסקנו כשעתיים בעבר
דות ריתוך לצורך אטימת־פרצות בארגז־משאית,
ששימש מחסן פרטי באתר הבנייה
של ראש־המועצה. אני הייתי נוכח בעת
שמר בוחבוט ביקש ממנהל־העבודה שלי
לבצע את העבודות האלה.
״אני הייתי נוכח בעת שטנדר טרנזיט,
השייך לאחיו של בוחבוט, חנה בתוך מחסן
המועצה בשעות העבודה הרגילות. ראיתי

הכיווט המוא שר התלונות שהוגשו
למחלקתו של בנימיו 1יגל

החושף

חבר ה מועצה מ שה מימון,
חברו לסיעה בעבר
של רא ש־המועצה, שחשף את דרך ניהול
המועצה המקומית על־ידי שלמה בוחבוט.

סף :״בחודש דצמבר 1979 ביקש ממני
מואיז שם־טוב, מנהל אגף־התחזוקה, לבוא
למיגרש במעלות שעליו בונה בוחבוט את
ביתו כדי לעבוד ביציקת חגורת בטון
בבית הנבנה, במיסגרת שעות העבודה שלי.
אני סירבתי לכך, וידוע לי שבמקומי עבדו
ביציקת חגורת הבטון של בוחבוט פועלים
אחרים של המועצה.״
מסגר במועצה שם־טוב עוקבי, סיפר
בתצהירו :״כשפרצה שביתה כללית
במועצה המקומית, עקב אי־העברת כספים
ממישרד־הפנים, נתבקשתי על־ידי מנהל-

שהעמיסו בטנדר את הקרמיקה, אמבטיות
וכלים סניטריים אחרים השייכים לבוחבום.
עובדי המועצה העמיסו את הכלים בטנדר
של אחיו של ראש־הסועצה.
״בחודש אפריל 1979 התבקשתי על-ידי
מנהל מחלקת מע״ץ לבצע עבודות ריתוך
לתיקון שער־מחסן־החירום של הג״א.
הגעתי למקום כשאני מצוייד בכל הכלים
הדרושים לביצוע עבודה מעין זו. שם
הוברר לי כי השער ניזוק על־ידי משאית
שפרקה ברזל־בניין, השייך לבוחבוט, ב־

הדוחף

הפרקליט החיפאי הצעיר
עמאד דקואר, ג ן
תרשימי שלא הירפה מהמיממד המי שפטי
עד ׳שהתברר שהחומר הועבר ליצחק זמיר.

בסל וךהכי חדש באילת

מלון לגונה החדש מציע לכם את כל מה
שהופך נופש ל״נופש בכיף״.

ארשות כיד המלך. יין חופשי. אוירה תוססת.
שמורת ומופעים. מועדון סרטי וידיאו וקולנוע.
משחקיה. שמרטפית וענת. בריכת שחייה.
מגוון פעילויות ספורט: התעמלות אירובית, גלשני רש,
פולו מים, שרות יאכטה ואפילו קורס בישול מטעמים.
כל זה ב מלון מפואר בני הול ח ב׳ מלונו ת דן, טל להזמנות 059-72177 :
או לשרות ה הז מנו ת של ח ב׳ מלונו ת דן טל 241111 .־.03

בואו להכיראת מלון לט1ה ^ 145001 אילת

זאמביה:

קאונדה

נשיא זאמביה, קנח קאונדה, נחשב לאחד מבכירי
המדינאים באפריקה השחורה. הוא שני במעמדו רק
למנהיג טאנזניה. יוליוס נייררה. קואנדה, השולט ב־זאמביה
מאז זכתה לעצמאות בשנת ,1967 הצליח לתמרן
היטב בין דרום־אפריקה העויינת ובין תנועות השיחרור
השכנות באנגולה, מוזאמביק וזימבאבווה, שנלחמו על
חייהן וחירותן שנים רבות אחרי שזאמביה הריבונית
תפסה את מקומה במישפחת העמים.

יורד

ביה, מגלה עדינות גוברת כלפי הקונגרס האפריקאי הלאומי,
המנהל את מילחמת־השיחרור נגד מישטר האפרטהייד
עצמו. בשנתיים האחרונות מחקה פרטוריה את
המדיניות הישראלית כלפי לבנון, תוקפת בלי הרף את
אנגולה ומוזאמביק, המארחות את המחתרות השחורות.
רגן רמז פעמים רבות שהוא אדיש לגודלן של המדינות
ה״קומוניסטיות״ באפריקה, דחף את אנגולה, ששיתפה
פעולה עם מישטרו של קארטר בתחומים רבים — חרף

בשנים הקשות של המאבק נגד הגיזענים הלבנים
ברודזיה, אירח קאונדה את המחתרת הפרו־סובייטית
של ג׳ושוע אנקומו, ונאלץ לגלות מעורבות רבה בכל
התככים הפנימיים ומילחמות האחים בין לוחמי החירות
הזימבאבווים ובין עצמם. כתוצאה ישירה מכך הוגדר
קאונדה על־ידי עיתונאים אמריקאיים שיטחיים כמדינאי
פרו־סובייטי. עם זאת הצליח לשמור על קשר גם עם
רוברט מוגאבה, שניהל את מאבקו בלבנים כאורחו של
נשיא מוזאמביק, סאמורה מאשל, מארכסיסס־לניניסם
מוצהר.

על נשיאי אר צו ת־ הכרי ת:

תורכיה:
אוורן!
אוורן!
נשיא זאמביה קאונדה
החבר רגן ״אידיוט״

קאונדה ממש המום מהקצב המהיר שבו מהדקים האמריקאים
את בריתם עם מישטר האפרטהייד בפרטוריה.
הוא גם מודע היטב לעובדה שישראל מסייעת לאמריקאים
להעביר מוצרים מתוצרת ארצות־הברית לדרום־אפרי-
קה. וושינגטון מתנכלת לתנועות השיחרור של נאמי-

״אנחנו זקוקים לקובאים, כדי שיסייעו לנו להגן על
מדינות העימות, בעיקר על אנגולה נגד האיום של דרום-
אפריקה. אין כל קשר בין הקובאים ובין סוגיית נאמיביה,
הראוייה לעצמאות מדינית. בהתאם לכל החלטות האו״ם.״

״כל האוריינטציה המדינית של אפריקה השחורה תלד
ייה בעניין הזה. יש לכם כוח אדיר. אם תפגינו שרירים
נגד פרטוריה, כפי שאתם עושים בפולין, תזכו לידידים
רבים באפריקה השחורה. כל דולר המושקע בפרטוריה
מופנה לדיכויים של השחורים הארץ זו.״

שינאה ישנה. בשנתיים האחרונות ליווה קאונדה ב-

דאגה רבה, שהפכה אחר־כך למורת־רוח גלוייה, את השינויים
הדראסטיים שחלו במדיניות החוץ האמריקאית
מאז היבחרו של רונאלד רגן לנשיא ארצות־הברית. קאוג*
דה מקיים, כמו רוב עמיתיו באפריקה, קשר הדוק עם
מנהיגי תנועות השיחרור באמריקה הלאטינית, ולוקח חלק
פעיל במאמץ הכולל של המדינות הבלתי־מזדהות למנוע
התערבות מזויינת של ארצות־הברית בניקארגואה, באורח
ישיר או באמצעות הונדוראם. רגן הצליח, בתוך תקופה
קצרה יחסית, להפיח מחדש את הישינאה הישנה לאמריקאים
בעולם השלישי, שאותה הפיג קודמו במידה לא-
מבוטלת. גם סין העממית שיפרה מאוד את יחסיה עם
ברית־המועצות, כתוצאה ישירה מהתקרבותו של רגן
לטייוואן. אך עיקר ביקורתו הנוקבת של קאונדה קשורה,
מטבע הדברים, במדיניותה של ארצות־הברית כלפי דרום־
אפריקה.

על הנוכחות הקופאית :

• על המדיניות האמריקאית כלפי דרום־
אפריקה :

אמצעי־התיקשורת האמריקאיים עשו, כמובן, מטעמים
מנשף הסיום של וועידת לוסאקה, שבה רקד קאונדה
במשך כל הערב עם ראש־ממשלת בריטניה, מרגארט
תאצ׳ד. יודעי-דבר טוענים ששניהם סבלו קשות מהאירוע,
אבל לגבי הציבור האמריקאי קאונדה קיבל מעין הכשר.
האמריקאים אוהבים מאוד לאמץ אל ליבם אוייבים לשעבר,
וקאונדה עבר תהליך תיקשורתי. המזכיר במקצת
את כיכובו של אנוור אל־סאדאת המנוח בטלוויזיה האמריקאית.
הוא הפך ל״אינדיאני הטוב״ בסירטי ג׳ון ויין,
פרא לשעבר, שקלט סוף סוף את כוונותיהם הטהורות של
הלבנים.

שלם

״יש הבדל עצום בין רגן וקארטר. קארסר הבין את
אפריקה והקדיש לי תשומת־לב רבה בביקורי בארצות־הברית.
קארטר קלט שארצו תקבל את כל המינראלים
הדרושים לה גם באפריקה השחורה. אין לנו אוריינטציה
אנטי־מערבית, ואנו זקוקים לטכנולוגיה ולהשקעות אמ ריקאיות.״

בשיאו
של המשבר נתגלה קאונדה כמנהיג מתון ואחראי.
חלק ניכר מהמגעים שהביאו לשילטון הרוב השחור
בזיבאבווה נעשו בחסותו, חלקם אפילו ביוזמתו.
הוא הצליח למשוך את הבריטים, ובעקיפין גם את אר־צות־הברית
של ג׳ימי קארטר -לוועידה בבירתו, לוסאקה,
שתרמה באורח מכריע לחיסול משבר רודזיה. הוועידה
חשפה לעיני העולם כולו דמות חדשה של מנהיג אפריקאי
מבריק, מתווך מלידה ונעיט-הליכות.

הסן

רגן

הריתוריקה המארכסיסטית ונוכחותם של הקובנים —
לעמדה אנטי-אמריקאית גלוייה. אין ספק שרגן ראוי לפרס
לנין.
קאונדה פעל, כדרכו, בשני מישורים. הוא העניק
ראיון לעיתון דני חשוב, ובו מתח ביקורת נוקבת על רגן,
בשפה חריפה ובלתי־דיפלומאטית. רגן הוגדר בעיתון
האירופי כ״אידיום״ ,כמשרת מובהק של העניין הסובייטי,
כאוייב אינסטינקטיבי של השחורים מתוך שמרנות הגובלת
בגיזענות נסתרת. הוא הזהיר גלויות את האירופים,
ובאמצעותם גם את הסוכנים האמריקאים — שיקראו
כמובן את הראיון — שכל חלקה הדרומי של אפריקה,
כולל דרום־אפריקה שאחרי־השיחרור, יפלו כפרי בשל
לזרועות מוסקווה, הודות למאמציו ההירואיים של ה״חבר״
רגן.
מסד דומה,העביר קאונדה גם לציבור האמריקאי, באמצעות
בעלת העיתון רב ההשפעה ושינטון פוסט, קאתרין
גרהאם. בראיון שהעניקה לה קאונדה, ושפורסם גם בשבועון
ניחוויק, דיבר נשיא זאמביה בסיגנון הרבה יותר
מתון, שנועד להשפיע על הקוראים, ולהפעיל לחץ על
הבית הלבן לשנות את מדיניותו באפריקה.
כמה נקודות שהעלה קאונדה עשויות לעניין את הישראלים,
שגם לגביהם יש לעמדות הנקוטות בוושינגטון
חשיבות מכרעת.

על יחסי זאמכיה ו ארגות-הכרי ת :

״כמו האמריקאים, גם אנחנו נולדנו במהפיכה. כמובן
שתמכנו במאבק של העם הוויאטנאמי, ולכן הוקיעו אותנו
בטעות כקומוניססים. גם לא הצלחנו להבין כיצד מעצמה
גדולה כמו ארצות־הברית מתעלמת מעצם קיומה של סין,
עד שריצ׳רד ניכסון שינה מדיניות זו. אבל חרף כל הביקורת
אנו רואים את עצמנו כידידי ארצות־הברית.״

ישראלים, שאינם מפסיקים לקונן על ציבור תומכי
הליכוד וצועקים בגין ! בגין ! עשויים להתנחם במצב
בתורכיה.
92 אחוז מבעלי זכות הבחירה בתורכיה תמכו בנשיא
אוורן במישאל התחוקתי שנערך שם לאחרונה.
תוצאות המישאל מעניקות לנשיא סמכויות כמעט דיקטטוריות
לשבע שנים, יצרו גושפנקה חוקית להתרחקד
תה של תורכיה מנורמות אירופיות, ולהפיכתה למין
רפובליקה בננות, נוסח צ׳ילה או אורוגוויי.
כוחות שמרניים באירופה, כולל נציגי הימין במועצת
אירופה, טוענים שהמישאל נוהל באורח דימוק-
ראטי למופת, וביטא את רצונם החופשי של התורכים.
אחד מראשי המיפלגה השמרנית בבריטניה, מש תדל
עתה להחזיר את תורכיה כחברה בעלת זכויות
מלאות למועצה.
מעטפות מהסיפורים על
בקלפיות כדת
.טפות שקופות

שקופות. התורכים עצמם צוחקים
מישאל הוגן. ההצבעה התנהלה אמנם
וכדין, אבל למרבה הצער היו הסע־לחלוטין.

זאת, אפילו המשכילים ואנשי המעמד הבינוני,
הרואים בדאגה רבה את תוצאות המישאל, מאשרים
שהוא משקף במידה רבה את הלכי הרוח בתורכיה.
התורכים רצו בשילטון חזק, ובחרו בדיקטטורה
ביודעין. נוצר למעשה קיטוב מוחלט בין השיכבה
המשכילה ובין כלל הציבור, ואינטלקטואלים רבים
מעיינים עתה ברצינות בהגירה לארצות אירופיות
״אמיתיות״.
בין השאר מציינים ליבראלים ואנשי שמאל תורכיים,
באירוניה הגובלת ביאוש, שהכורדים הצביעו
בעד חוקה האוסרת כל שימוש רישמי בשפתם, ומאות
אלפי פועלים הצביעו נגד חופש השביתה. כלל
הציבור אישר שימוש בלתי מוגבל בחוקי חירום, מבלי
להזדקק יתר על המידה להליכים מישפטיים מייגעים.
האינטלקטואלים רוטנים, העם צועק אוורו ! אויה !
— מי אמר שאנחנו לא משתלבים במרחב?

חיים ברעם

עבנר במעבר חצייה.
שש אס1ן לא יקרה.

כאן רפאל קלצ׳קין. שחקן תיאטרון.
אתה לא חייב להיות חובב תיאטרון
כדי להסכים אתי שיש הצגה אחת
שאסור להוריד עליה את המסך.
אני מתכוון לחיים.
ולא חשוב באיזה גיל. כשתגיע לגילי
תגיד שהחיים רק מתחילים בגיל .75
עד אז, שים לב לסכנות שאורבות לך
בדרך, בראש וראשונה לתאונות
הדרכים.

השבוע
(21.11.82־)27.11.82
יוצא קול ישראל
במישדר רצוף
ברשת ב׳ ,מ־
,01.00-06.00 על
נושא הזהירות
בדרכים. המשדר
נקרא ״גל בטוח
לזהירות בדרכים״
והוא מלווה בשעשועונים וחידונים נושאי
פרסים. הפרס
הגדול מכונית פיאט
פנדה.
אני ממליץ לך בכל לב להאזין לגל
בטוח ולא רק בגלל הפרסים.
כהולך רגל ותיק אני מייעץ לך להקפיד
שבעתיים לעבור א ת הכביש אך ורק
במעבר חציה. ת אמיו לי שום א סון לא
יקרה לך א ם תציב לך זאת למטרה.
אני עושה כך מאז שאני זוכר א ת עצמי,
לכו ההצגה שלי נמשכת. גם ההצגה
שלך חייבת להימשך. תן זכות קדי מה
לחיים.
רפאל קלצ׳קין.

אנשינז בשלס

המלכה ווו: חוס״! מונפה לנסיך החוש
רגע של אושר -רוך והבעה בלתי־אמצעית — כל זה קלטה
מצלמתו של נורמן פארקינסדן בפניהם של מלך ירדן, חוסיץ,
ורעייתו, המלכה נדר, בעת ביקורם בלונדון. פארקינסון, הצלם
הרישמי של חצר באקינגהאם, הוא גם הצלם האהוב על מלכת ירדן
היפהפיה, והוא שנבחר על־ידה להנציח אותה ואת המלך כל אימת
־שחל שינוי במצבם המישפחתי.
בתמונה האחרונה הנציח פארקינסון את המלך והמלכה עם ארבעת
ילדיהם (שניים של רעיית המלך הקודמת, עליה) ועתה קלט
פארקינסון את חוסיין המזוקן ואת נור בהריון — מצפה ללידה
השלישית.

מה מביא את הנשיא הצרפתי, פרכסואה מיט*
ראן, להתבונן בירכיה של אשר. עירומה? אהבת
האמנות. ולא סתם אמנות: זוהי האשה הגבוהה
העירומה, עבודת פיסול נהדרת של מארסל גימון,
פסל שהיה ידידו הטוב של פייר לוי ופייר לוי —
מי הוא? פייר לוי הוא אספן ומבקר אמנותי שכתב
שלושה ספרים על יחסי אמנים ואספנים, על ערכן
האמנות, והכספי של יצירות אמנות, ולאחרונה
העניק את אוספו הפרטי למוסיאון העיר טרואה,
אחת הערים העתיקות של אזור שאמפניה בצרפת.
העולם הזה 2360

למי שטרם ידע זאת, באזור זה צומחים הענבים
המשובחים של זן השארדוני, שמהם עושים את
היין המשובח והעדין, ומיין זה עושים את השאמ־פניה
המקודשת של המחוז. אבל לבד משאמפניה
יש באזור גם נקניקים ומיני בשר מעושנים, שה־כשרות
אינה יפה להם אבל הם יפים לחיך. לנכסים
אלה הוסיפה מישפחת לוי אוסף מרהיב של יצירות
אמנות, המכסות את התקופה שבין השנים 1850
ו־ .1950 עתה כיבד הנשיא מיטראן את האוסף בביקור
ממלכתי.

אליזבם: חיוכים בכירנוה המלכותית
•שתי מלכות, שני חיוכים מאוזן לאוזן. זוהי המלכד, כיאטריכס
מהולנד, המתארחת אצל המלכה אליזפת מאנגליה, בביקור הממלכתי
הראשון שערכה ביאטריכם מאז התמוטטות העצבים של בעלה, הנסיך
קל אדם. עתה, משחזר הנסיך מבית־החולים בבאזל, שם היה מאושפז,
יצאו השניים לסיוד מלכותי בצוותא. הנסיך נראה הפעם נינוח ורגוע,
ואילו המלכה ההולנדית מעדה פעמיים בשעת המעבר מן הספינה
ישבה שייטו על התמזה אל הכירכרה שהובילה אותם לקבלת פנים
בארמון.

א1ננ1ים. בענב־בו

ונווה היו: גי גנחו מגניקת סוטים?
הפרצוף האנושי היחיד המחייך בין ראשי הדלעת המיפלצתיים
שייך לדכורה היל, מפיקה בת -32 שעשתה קאריירד. ממאורות
מתאוותם של בני האדם לאימה ופחד. כי היל הנאה והחטובה עשתה
כבר כמה סירסי־אימים, שהפכו ללהיטי קופה. ביניהם ליל המסיבות,
הערפל, ליל המסיבות ,2והבריחה מניו־יווק.
לפני עשר שנים הגיעה להוליווד והחלה כנערת־תסריט, אבל
הרומן שלה עם הבימאי ג׳ון קארפנטר, מומחה מס׳ אחד להפח־דות,
הוביל אותה מהצלחה להצלחה. בינתיים התמן נגמר. אבל
היל כבר רוכבת לבד. הצמרמורת הבאה עונת המכשפים.

נטוי; ואני: בוני ׳ואינג אוהב שמש, גיטדה ונרמנקו
לאן יכול לברוח כוכב כ פט ריק דאפי כדי לנוח
מעין המצלמה ומעין הסקרנים 1בארצות־הברית כבר
מכירים אותו מחוף אל חוף, ירדן וישראל כבר ראו
אותו יותר מאשר בסידרה אחת. כי נוסף להיותו
כוכי יואיגג, בנו הצעיר של ג׳ז ק, ובעלה של
פאמלד! הוא מופיע גם אחרי־ד׳צהריים, כאיש־הדג
בסידרה המוקרנת בטלוויזיה הישראלית. גם פאריס
העלתה אותה סידרה מפורסמת על המסך הקטן,

קארי לאגרכדד:
11נ־סוס וגניבה

מקיאדתני, באו וסטאו: סרט קטן
זוהי מעץ תמונת מחזור, שנועדה לציין את סיום הסרט הקטן
שעשו יחד רינגו סטאר ורעייתו היפהפיה, קאתרין כאך (מי
שהיתר. היפהפיה התורנית של ג׳יימם בונד במלתעות) .פול
מק׳ארתני, חיפושית־לשעבר ועדיין ידידו הקרוב של סטאר בא
לחגיגה, אך בת־זוגו נעדרת מן התמונה. מדוע? כי לינדה, אשתו
של פול, שהיא צלמת מחוננת שצילמה עטיפות רבות של תקליטי
החיפושיות, ותמונות רבות שהפכו ׳לפוסטרים, צילמה את התמונה.

לא כל גבר יכול להרשות לעצמו
להופיע בנשף במישקפי שמש, זנב־סוס
ומניפה. אלא שלא כל גבר
הוא קארל לאגרפלד, האופנאי
שהמציא את אופנת כלואה ואשר
הוא בעצמו מעורר חילוקי־דעות
בהופעתו היוצאת־דופן.
הפעם מצא לו לאגרפלד תירה
לגיטימי להופעתו החריגה. הוא
פשוט ערך נשף־מניפות, להשקת
הבושם החדש הנושא את ראשי
התיבות של שמו ק־ל. כמובן שלא
היה בפאריס כוכב המכבד את
עצמו ׳שהעז ׳להיעדר מן הנשף,
ובתמונה נראים עם לאגרפלד הזמרת
רז׳ין והשחקנית אילן דאהל).

וגרמניה כולה משועבדת למעלליו של ג׳יי-אר.
משום־מה נדמה היה לפטריק דאפי כי בספרד
יוכל להתבודד. אבל עם כניסתי למועדון־הלילד.
הראשון בדרך׳ הבין שגם כאן אינו אלמוני כלל
וכלל. בתוך דקות מעטות הבחינה בו הרקדנית,
וגררה אותו לרחבת־הריקודים לקול ׳תרועות הקהל.
׳ששמח לגלות שבעורקיו של דאפי, לפחות לפי
תנועותיו, זורם דם אדום.

רוח קלילה מלטפת את הפנים
ונושאת עימה ניתזי מלח וריח
ס. הספינה מתנדנדת לאיטה
ו^י־גלים קטנים טופחים על
ירב׳ ׳ז.
אוזו מטקסה, משקה האלים.
עם מים צוננים וקרח. אוזו
מטקסה עם השקיעה, עם שחר,
לפני, אחרי ובין הארוחות. אוזו
מטקסה, תרבות ההנאה
האמיתית של אגן הים התיכון.
נשים לא עומדות בפני אוזו
מטקסה, גברים שותים אותו.

וימר יעקבסון טמיר

ספורט עם גלי
אופנת בגדי הספורט החדשה של גלי אשר עוצבה ע״י
שוקי לוי באה להשלים את קו נעלי הספורט ונעלי ההליכה
המעולות והידועות.
בקולקציה, בצד בגדי הספורט האקטיביים לטניס, רכיבה,
גולף, סקי ועוד, ניתן למצוא פריטי לבוש שונים ומענינים
כדי שאפשר יהיה ״להתלבש ולהראות ספורטיבי״.
אימוניות(טרנינגים) בשילובי צבעים מענינים מבדים
המיוצרים בלעדית לגלי. מיזעים(סווטשירטס) בצבעים
שונים, ז׳קטים ומכנסיים מבדי כותנה עם כיסים ורוכסנים
במשחק גיאומטרי של פסים, צבעים וקישוטי סרטים.
שכפצים(ווסטים) ומעילי רוח עשויים ניילון ממולא
בצבעים מרהיבים. חצאיות מיני, קרדיגנים ואוברולים על
פי צו האופנה האהובה על הצעירים.
בקשו או ת ם בחנויות הספורט ו ה או פנ ה המובחרות.

דגם קונורס, רוסי-אימוניות
לספורט ולשעות הפנאי עשויות
בד פוליאמיד חיצוני וכותנה
פנימית.

מיני מכנס עם חולצת ״גלי לוגו״
עשויים בד כותנה לטניס ולשעות
הפנאי.

דגם ג׳קי-אימונית, קרדיגן, מיני
מכנס בצבעים אופנתיים כדי
״להתלבש ולהראות ספורטיבי״.

עיצוב הדגמים

גלידה חדשה מיוחדת
לחורף!
גלידה רכה על
טהרת השמנת.
גלידה טריה מחומרים
משובחים, עשירה
ברטמינים ופרוטאינים.
להשיג בטעמים: שוקו,
וניל, שוקו-וניל,
מוקה-וניל,
תות-שוקו-וניל,
קרמל-קרנץ ובלק שרי.
אידיאלית גם כמנה
אחרונה ביום סגריר.
אפשרויות הכנה
מגווטת ומפתיעות.
דרשו את חוברת
״מתכוני גלידת חורף
של סנוקרסט״
בתר. ו05ו ת״א,
009ו 6ותקבלו
אותה בדואר חחר
(עד גמר המלאי).
גלידת חורף של
סנוקרסט להשיג
ברשתות: היפרשוק
תנובה, סופרמרקטים
קואופ׳ זץ־השרון, קואופ,
הרצליה, רעננה,
״הצדק״ חיפה ובחנויות
הגלידה המובחחת.

אדוני השופט
היה לי שכן גורא וגם איום,
ולא כל ״כד רצינו לחיות כשלום,
אני כאמת לא תיכננתי שום דבר,
אכל הכלב קפץ ונשף לו כצוואר.
אדוני השופט, אדוני השופט
זאת האמת, וכל האמת
אז למה אתה לי בית־פוהר רושם
אינני אשם, אינני אשפ.
אני רר, רציתי על הסדר שם לשמור
שלא ימותו סתם אלא רק לפי התור
והפלאנגות, אדוני, הרי סתם שיות
תמימות,
איד יכולתי לדעת שייתפסו להגזמות?
אדוני השופט, אדוני השופט,
זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה כל הזמן אותי חוקר?
אני כלום לא יודע, אני כלום לא זוכר.
וחוץ מהכל אני לא הייתי בסביבה
הייתי במטכ״ל ואחר־כד כחווה
ואחר־־כד כישיבה ואחר־כד כמסיבה
וגם אחר־כד כמסיבה, וגם
אחר־כן* כמסיבה.
אדוני השופט, אדוני השופט
זאת האמת, ורק האמת.
אז למה יש לי טיק, אז למה יש לי טק
וציף־ציף־צף הקטר נשף.

פסוקו
יש עכשיו אצלי חבר אחד מצרפת, ז׳ראר
שמו, שפעם היה עולה חדש והכל. ערב
אחד אנחנו יושבים לנו ורואים את התוכנית
הכי־הכי מעניינת בטלוויזיה הישראלית:
דראמה אנגלית או קנאדית או
משהו אחר דובר אנגלית. איך שנגמרת הדראמה,
רואים את פסוקו של יום מופיע
על המסך, אז ז׳ראר בא לכבות את הטלוויזיה.
.למה
אתה רוצה לייבות?״ ?ואלתי אותו
בתדהמה.
״זה הסוף, לא ז״ השיב ז׳ראר.
ואז בעצם נזכרתי שבאמת, בתקופה
שבה היה ז׳ראר עולה חדש והכל, נעל
פסוקו של יום את תוכנית השידורים של
הטלוויזיה עד שסקרים הוכיחו שכולם
מכבים מייד כשהאצבע •האלוקית מתחילה
לרטט מעל לאותיות, והקדימו את
פסוקו כדי שבכל זאת נהיה מוכרחים
לראות אותו, כי אחריו באות החדשות.
נדמה לי שאפשר כבר להחזיר את פסוקו
למקומו, אחרי החדשות. הוא הרבה יותר
מעניין מהן, וכולם ישארו ערים כדי לראות
חדשות, כי אחריהן יש הפסוקו המעניין
והדגלים המעופפים של החבר־כנסת
הזה, מה שמו, פינחס זייגר, לא, מה שמו,
אהרון גולדשטיין, לא־לא, נו, דני משהו,
לא חשוב.
ומה ההוכחה, שבאותו לילה, באותה מהדורת
חדשות, הראו את ההלווייה של ברז׳-
נייב אבל לא הראו את ההלווייה של עליזה
בגין. מה, אנחנו ברוסיה? כמו בסיפור ואזרח ההוא שנפגשים אזרח ישראלי
סובייטי, והסובייטי משוויץ בקשר עם
חירות הביטוי בטלוויזיה שבארצו .״אצלנו,״
הוא אומר ,״מותר להראות אפילו איך
שברז׳נייב מת.״ ומה עונה על זה היש ראלי?
״גם אצלנו מותר להראות איך
שברז׳נייב מת!״ הוא עונה.

הייתי רוצה לספר לכם על הבר שלי, שלשם הזהירות נקרא לו ריקרדו. הזהירות
נחוצה משום שריקרדו הוא אזרח ארגנטינה. המדינה הזאת היא, כידוע, ידידה גדולה
מאוד שלנו, הישראלים, אבל היא ידידה הרבה יותר קטנה של אזרחיה, הארגנטינים
עצמם.
ריקרדו זה הוא איש שאוהב את החיים הטובים, מי שיודע למה אני מתכוון׳ וגם
יש לו אמצעים כדי להשיג אותם, כי ברשות המישפחה של ריקרדו יש עסק די גדול
של הפצת מזון, נניח, שוב הזהירות הזאת.
ובכן, ריקרדו זה כבר עבר בחייו הלא-ארוכים תהפוכות אידיאולוגיות רבות. פעם

הוא היה בימין הקיצוני וזרק חזיזים על קרונות-רכבת, ואחר־כך הוא היה בשמאל
הקיצוני וזרק חזיזים על קרונות־רכבת, וכן הלאה.
ממש בימים אלה — נגיד לשם הזהירות, היה ריקרדו ידידי בארץ. ואני, שלא
ידעתי איפה בדיוק הוא נמצא עכשיו מבחינה אידיאולוגית, שאלתי אותו בזהירות מה
הוא אומר על המילחמה בין מולדתו ארגנטינה ובין בריטניה הגדולה.
״הא !״ אמר ריקרדו ,״המלווינאם זה בטוח של ארגנטינה ! תמיד היו ! תמיד יהיו !״
פניו של ריקרדו לבשו ארשת פטריוטית מאוד ,״וחוץ מזה,״ הוא אמר ,״אתה יודע
כמה כסף הייתי צריך לשלם לכל מיני אנשים בשביל שלא יקחו אותי לצבא?״
אינפלציה, כידוע, כבר יש לנו כמו בארגנטינה. גם פטריוטים מהסוג של ריקרדו
כבר יש לנו, בעיקר בחלונות הגבוהים. מעניין מתי תתחיל הזהירות.

יוק

מפ״ם, שזו מיפלגה שתמיד אהבתי, אני
כבר לא זוכר בדיוק למה, מקבלת החלטות
נבונות — פשוט ללקק את האצבעות.
בכל אחת ואחת מהוועידות שלה,
למשל, כשכל העולם חושב שמפ״ם או־טו־טו
הולכת לגמור בחוץ, היא בום־טראח
גומרת בפנים (המערך).
אז הנה עוד דוגמה, שרק השבוע התיי-

מפ״ם:לסגת
לרצועת בטחוו
של 48ק״מ
׳(ע ),״זלז כוחות צי,׳־ד
מייד לרציעוז כצריו? של
ק״פ בצפון לגבולנו, ולגד,ל
רה זו מדי׳ר להשגת הסדרי

מו דדחק דו ש ה

לסגת
כ־ל4
::ערככחול

שבה
מזכירות מפ״ם לדיון מדיני, והגיעה
להחלטה נבונה מאוד מכמה בחינות, ד
ביחוד מבחינת הקונסנזוס .״על כוחות
צה״ל לסגת לרצועת ביטחון של 45 קילומטרים
(ובכותרת נאמר ,48 :מה •שבטוח-
בטוח) מצפון לגבולנו ולנהל מעמדה זו

גזה וג םזה
בעת האחרונה אני מרבה להבחין בפסים ירקרקים מהבהבים בטלוויזיה שלי,
פשמקרינים כתבות שצולמו במקור בצבע במיסגרת תוכניות שמוקרנות בשחור־לבן.
בקיצור: כל טלוויזיה וטלוויזיה שבעולם, מקרינה או בשחור-לבן, או בצמע. צא ולמד
לאיזו רמה טכנולוגית הגיעה כבר הטלוויזיה הישראלית, שהיא היחידה בעולם שבה
משדרים באותו זמן גם בצבע וגם בלי צבע !

מו״מ להשגת הסדרי־ביטחון קבועים, שיביאו
שקט לגליל ויאפשרו לחיילינו לחזור
הביתה.״
אתם בוודאי שמים לב עד כמה ההחלטה
הזאת נבונה. קודם כל, מפ״ם יוצאת
בסדר גמור מבחינת מנחם בגין ואריאל
שרון, כי היא מדברת, בדיוק־בדיוק כמוהם
על )48( 45 קילומטרים. מפ״ם גם יוצאת
בסדר עם השמאל הנורא, וזה מכוח
המילה ״מייד״ המופיעה בהתחלת ההודעה.
מפ״ם גם בסדר מבחינת המערך,
שגם הוא רוצה בנסיגה, אם כי לאו־דווקא
״מייד״ .מפ״ם גם יוצאת פיקם־פוקם מבחינת
רנדסרן סעד חדאד, שכן מאותו קו
של 45 קילומטרים תתחיל ישראל לנהל
מו״פו, ובעניין הזה אין למפ״ם שום הגבלת
זמן. ואין צורך לומר שמפ״ם יוצאת
בסדר, בסדר גמור אפילו, מבחינת הגליל,
המוזכר בהודעה, ומבחינת חיילינו, המוזכרים
גם הם.
רק דבר אחד לא מוזכר בכלל־בכלל בהחלטה
של מפ״ם, ודווקא את זה הייתי
רוצה להזכיר: עוד לפני שיצאו חיילינו
למילחמה למען שלום הגליל, שיובטח רק
אחרי שניסוג ל־ 45 קילומטרים ומשם ננהל
מו״מ, היה שקט מוחלט ומרגיז בכל ה-
גיזרה ההיא של הגליל הג״ל, כי היו כבר
הסד׳רי־ביטחון כאלה, בדיוק כאלה, כמו
שמפ״ם רוצה להשיג עכשיו.
אז כמו שמפ״ם יודעת לכמה קילומטרים
בדיוק עלינו לסגת, אולי היא יודעת
גם בדיוק כמה מחיילינו נפלו לשווא וכמה
נפלו למען שלום הגליל? אולי כל
אלה שנפלו עד ל־ 45 קילומטרים נפלו
בסדר, ורק אלה שנפלו מעבר לשם לשווא
נפלו? או אולי נקבע תאריך קובע, כמו
ה 15-ביוני ,1982 או מה? אני בטוח ש־מפ״ם
תיתן דעתה גם על זה.

תשלום הגדיר
ידידה אחת שלי שנסעה לאחרונה ל-
חו״ל, חטפה נרווים משהו לא נורמלי כשאמרו
לה בנמל־התעופה בן־גוריון שהיא
צריכה לשלם 600 שקל היטל שלום־הגליל.
היא התחילה להקים צעקות, ודרשה לדבר
עם המנהל, ואמרה לו שהיא בכלל לא
מסכימה עם המילחמה ומה פיתאום שהיא
תשלם בעדה, והכל, ושום־כלום לא עזר —
כמו בובל׳ה היא שילמה.
״מה זאת אומרת מה הרגיז אותי כל-כך !״
היא אומרת ,״אתה יודע מה אפשר לקנות
ב* 20 הדולרים האלה, שהכריחו אותי לשלם
בשביל הטיפשות הזאת שלהם? בהיטל
הזה הייתי יכולה לאכול ארבע ארוחות
טובות, או לקנות שני בקבוקי וויסקי,
או שישה בקבוקי בושם, או שתי חולצות,
או לראות שלושה סרטים — אז אתה
רוצה שאני לא אתרגז?״
וכמה שאני יותר חושב על זה, יותר
נראה לי שהיא בהחלט צודקת. מה יש?
קראתי שיש תמיכה די רחבה ב״מילחמת
שלום־הגליל,״ איך שהם קראו לזה. למד,
ההיטלים לא הוטלו לפי שיעור התמיכה?
למשל, מי שחושב שגם צור וצידון זה
נחלת אבות וצריך להישאר שם, שישלם
היטל כפול. מי שחושב שהממשלה צדקה
ועשתה בדיוק כמו שצריך, שישלם את
ההיטל כמו שהוא. מי שחושב שהיה צריך
רק 45 קילומטרים, יכול לשלם רק חצי.
מי שחושב שהכל היה בסדר חוץ מהכניסה
למערב־ביירות, ישלם ,7470 וכן הלאה.
אני, למשל, עם מידת התמיכה שלי ב-
מילחמה הזאת, צריך לקבל מארידור איזה
24 דולר לפי הערכה זהירה, ואולי יש
כאלה שהיו צריכים לקבל אפילו יותר,
אבל הם, ברובם, כבר אינם.

ם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים .

מוטה גור:

הודה 3דח:

ענת גוב

לא להחתים את המרצים ..וא עונה ער שאלות
בדי לשמור ו 1ל תדמיתנו!״ באחת־עשוה בלילה!״ התנאים -לא 1נ תונ!
תוכנית ה טלוויזיה לילדים ״זהו זה״ נחשבת לתוכנית
הילדים הפופולארי ת ביותר. אחתהת טרי ט איו ת
שלה היא ענת גוב, הכו תב ת ת סרי טי ה תוכני ת לסירוגין
עם קובי ניב. ענת, אשתו של הזמר גידי גוב ואם
לשני ילדים, ה ת חי ל ה לכתוב ל תוכנית לפני כשנתיים,
כשעורבת התוכנית, תל מהס טו ק לו ב ס קי, ה ח לי ט ה לה טיל
א ת מל אכ ת ב תיב תהתס רי טי ם על המנחים• אחד
ה מנ חי ם הי ה גידי גוב. גידי הביא הבי תהאת דף ההנ-
חיות והרעיונות, ענת נדלק ה, ובמ קו ם בעלה כ תב ה היא.
העורכת לקחהאתהתס רי ט שכתבה ענת ומבלי לגלות
א ת שם הכותב הר אתה או תו לבמ ה ״מיקצוענים״ .ה ם
התלהבו וענת מצאה מיקצוע חדש. מ אז היא כו תב ת
תסרי טי ם באופן קבוע, ואומרים שבהצלחה לא מע ט ה.
השבוע ה חלי ט ה ענת, ביחד עם ת ס רי ט אי םאח רי ם
בטלוויזיה, לצאת ל מיל חמהב מי מסד הטלוויזיוני.
שאלתי א ת ענת :

וויזיה ז

+הטלוויזיה לא אהבה א ת התעריפון שד
התסריטאים ז׳
לא אהבה ז היא לא היתד, מוכנה בכלל להתייחס אליו.
את יודעת שבתקציב הפקה של תוכנית מיועד לתסריט,
שהוא בעצם השלד, הסכום הקטן ביותר ז

• מה דעתך על העובדה שאשרת השהייה
של מרצים זרים באוניברסיטות בגדה המערבית
לא תחודש, אם יסרבו לחתום על טופס
התחייבות שאין הם מזדהים עם אש״ף?

• ההחתמה באה לאפיטר העמדתו לדץ
של מרצה שיזדהה עם אש ״ף•

לפי החוק אפשר להעמיד לדין גם כך. לא צריך
להחתים אותו.

• כלומר, אתה מסתייג מההחתמה, לא
מעצם ה מעש ה

בוודאי. לא צריך להחתים. צריך לשמור על תד־מיתנו
בעיני העולם.

מה כדיוק הקפיץ א ת תסריטאי הטל
האמת
היא שמי שקפץ היו לא התסריטאים אלא הטלוויזיה
עצמה. מה שקרה הוא, שהיה קיים איגוד תסריטאים
צולע. לפני חצי שנה החליט האיגוד להוציא תע־דיפון
חדש. ברגע ששלחו את התעריפון לאנשים המת־אינים
בטלוויזיה, התחיל כל הבלגן.

חבר״הכנסת יהודה פרח הוא דוקטור לחינוך ומרצה
בבית״הטפר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. הוא גם
מתמודד במיפלגה הליברלית על תפקיד שר בלי־תיק
במקומו של מודעי, שהתמנה כשר האנרגיה ב מקו מו של
יצחק ברמן שפרש, ועל תפקיד סגן־השר שהתפנה עם
מותו של דויד שיפמן. ביקשתי לשמוע א ת דעתו של
יהודה פרח באיש א קד מי ה :

ההחתמה הזאת לא כל־כך חיונית -והיא עלולה רק
לגרום לנו להיראות רע בעיני העולם. צריכים להסביר
לעולם שההחתמה נועדה למנוע תקלות מהמרצים הזרים.
אחרי הכל, הם עוזבים את בתיהם, שוכרים בית במקום
זר, אז כדי שלא יהיו להם בעיות צריך להזהיר אותם
מראש. אני אומר להזהיר, לא להחתים, כדי לא ליצור
מצב שבו יגידו שלא ידעו שבישראל קיים חוק האוסר
להזדהות עם אש״ף. אני רואה בחוק הזה דבר מונע,
מעין איזכור שאומר למרצים: ראו, דעו למה אתם באים.
אבל לא צריך להחתים, צריך רק להזהיר. איזה ערך יש
לחתימה ז ואם יחתמו, לא יזדהו עם אש״ף?

• במה א ת מרוויחה ביום על תסריט ל•
״זהו זה״ ז

אומרים שהם עובדים קשה, או מרי ם שהם עומדים
לרשות הציבור 24 שעות בי ממה. לבי-לבי להם, ב מיו חד
לרמטכ״ל־לשעבר, מו ט ה גור. זה האיש שטען לפני
כחמש שנים שביקורו של סאדאת בישראל אינו אלא
הסחה. זה האיש שטען כי הוא מ ת אי ם ל היו ת ראש-
ממשלת ישראל. ב מל א ת חמש שנים לביקור ס אד א ת,
חשבתי שכדאי להחליף כמה מילי ם עם מו ט ה גור,
האיש שהטיל ספק בכוונו ת הנשיא המצרי המנוח. מה
יש לו לומר ב מל א ת חמש שנים לביקור סאדאתז טיל־פנתי
אליו בשעה 11 בלילה — לא מוקד ם מדי ולא
מאוחר מדי.

•ט אל ה.

ה ״כ גור, אני מבק שת לשאול אותך

בשעה כזאת י

מה רע כשעה שכזאת ז

אני לא עונה על שאלות ב־ 11 בלילה.
אחר״כך הבנתי שהפרעתי לו באמצע ״לא ״יאומן
כי יסופר״.

חמשת אלפים שקל ברוטו.

• כמה פעמים בחודש £
פעמיים בחודש. תארי לעצמך אם הייתי צריכה לח יות
מזה, או אם הייתי צריכה לפרנס את עצמי ואת
ילדיי. לקובי ניב יש מישפחה והוא נאלץ לעשות עבודות
רבות נוספות. לא כדי להתעשר אלא כדי לחיות.
וזוהי בדיוק הסיבה שבטלוויזיה אין תסריטאים טובים.
אנשים טובים פשוט לא עובדים בטלוויזיה, וכך הטלוויזיה
נראית.

• מה אתם מתבוננים לעשות כפועל ז
מחר יש לנו פגישה עם שלמה עבאדי, ונראה איד
הפגישה תיגמר.

• ואם הוא לא יסכים לקבל א ת התעריפ ץ
החדש זו

״ נפסיק לכתוב.

• כלומר, הפקת התוכניו ת המקוריות ל ילדים
ולא לילדים תי פס ק?
כנראה שכן.

מה הם אומרים מה הם אומדים מה הם אומרים מה הם אומו

אור*

טמירה

דניאל:

רדני:

ההסכםהחוש דא הרעיון של ילד ים לאופירהנבון
ישנה נדום ב,ארעד!״ מתחרים אינו נכון בעיניי!״ ששיערמשגע !
עובדי חברת ״אל־על״ מו שבתים כבר הרבה זמן. כמוז
דיילות למדו סוף־סוף להכיר א ת הילדים שלהן, ואבל
כמה דיילים מ איי מ ת סכנ ה על חיי הנישואין שלהם,
כי הנישואים ה חזי קו מעמד רק בזכות הסידור הנו ח
שהבעל לא נמצא חל ק מהחודש בבית. אורי יפה,
הקברניט הוו תיק של ״אל־על״ ,דווקא נהנה מהחופ שה
שנכפתה עליו. שאלתי א ת יפה :

• מה לדעתך יקרה ב״אל-על״ אם ייחתם
ההסכם החדש?

לא יקרה שום דבר. הכל ישאר כמו שהיה. לא יחול
שום שינוי שיגרום למהפכה.

• אם אמנם יפוטרו אנשים או יפרשו מרצון,
כמעט ודאי שהפסדי ,,אל־על״ יצטמצמו.

במצבים כאלה הולכים הטובים ביותר. כי כאשר
ניתנים פיצויים כל־כך גדולים, מי שחכם פורש ומי שאין
לו ברירה נשאר.

• כלומר, מי שיש לו צ׳אנס למצוא עכורה
כמקום אחר הולך עם הפיצויים ומי שממילא
לא יתקבל לעכודה כמקום אחר, נ שאר?

בדיוק. אתן לך דוגמה: בפטם הקודמת כאשר נתנו
אפשרות לפרוש, הלך יהודי בשם מורים נחתומי. הוא
היה מנהל סניף ישראל והיה אחד הכישרונות הגדולים
של אל־על במיסחר. היום הוא מנהל את חברת מטרו.

+האם דוכר הוועדים, נכי זלצמן, מקוכל
גם על הטייסים?
עלי הוא מקובל מאוד.

• מדוע כ שלב כל־כך קריטי, כאשר עתידכם
תלוי על כרעי תרנגולת, אינכם מקימים
ועד משותף עם עוכרי הקרקע?
לעולם לא נתאחד בוועד אחד עם צוותי־קרקע. לא
מפני שאנחנו דם כחול, אלא מפני שבעיות היסוד של
אנשים הנמצאים באוויר הן אחרות מאנשים הנמצאים
על הקרקע. יש לי קירבה לדיילים הרבה יותר מאשר
לפקידים. אבל בעיית הבעיות היא לא להתאחד או לא
להתאחד. הבעיה היא שאנחנו עם קטן שיש בו קנאים,
וכשמישהו מצליח מקנאים פו. לא יורדים לשורש הבעיה
לא שואלים אם מגיע לו — סתם מקנאים. יש דברים שאני
לא מוכן להיכנס עליהם לוויכוח או לפרשה, כמו
אש״ל. זה ברור שאם אני בחו״ל צריך להזין ולהלין
אותי, ראם הם לא מבינים את זה, אז ברור שאנחנו
לא מדברים באותה שפה.

• הטענה היתה שאתם מקבלים 800 דולר
לחודש אש״ל.

זה לא נכון. אני מקבל בהתאם לשעות השהייה בחו״ל.
כשאני שוהה זמן רב בחו״ל אני מקבל הרבה כסף, כשאני
שוהה פחות אני מקבל מעט כסף. חוץ מזה שזה פשע
לפרוט דולרים לשקלים. זה לא הוגן 1שיגידו לי שזה
מסתכם בעשרות אלפי שקלים. ולכן אני לא.יכול לשבת
בוועד שיגיד לי למה אתם מקבלים ואנחנו לא.

ה מפי ק ה טמירה ירדני היא אשה אמיצה, ה מ פי ק ה
דברים איכו תיי ם וגם פוליטיים. היא עמדה מאחרי
הפגנת ה א מנים אחרי הטבח בצברה ו שאתילא. השבוע
נדהמתי לגלות שטמירה ירדני שוב לו קחת סיבון :
בשבוע חנוכה, שבו הילדים ו הו רי ה ם מכירים לפסטיבלי
הילדים, ה חלי ט ה טמירה לארגן מופע ענק משלה.

• טמירה, כשכיד מה צריך עוד פסטיבל?
לא מספיקים השלושה הקיימים?

מה שאני מארגנת זה לא פסטיבל, זה מופע. הוא לא
תחרותי, אין בו 12 שירים חדשים הצריכים לתפוס את
האוזן בשמיעה ראשונה, ואין בו ילדים.

א ת יוצאת למילחמה כפסטיכלים?

אני לא יוצאת לסילחמה בפסטיבלים. מבחינת ההספקה,
הפסטיבלים מאוד מיקצועיים, אבל הרעיון של ילדים
מתחרים לא נכון בעיניי.

• את מאמינה שתצליחי להתחרות בפס טיבלים,
שהפכו ממוסדים והילדים מחכים להם
מדי שנה?

מיקצוע הספרו ת נחשב בארצות״הברית במיקצוע
יוקרתי ביותר. ל היו ת ״ הספר האישי של״ נחשב כשיא
ההצלחה. הספרי ת הידועה דניאל, שאת שם המי שפחה
שלה איש אינו יודע, יבול הלה תג או ת בכך שנוסף
לעתונאים, זמרים, שחקני ם, אנ שי־עסקים, שלא לדבר
על דוגמניות, היא הפכה ל א חרונ ה לספרי ת האי שית
של רעיית הנשיא, אופירה נבון. העובדה שאופירה נבון
בחרה בדניאל בבספרית, מר אה שלרעיית הנשיא יש
לא רק רוח צעירה, אלא גם הרבה אומץ, בי ידוע
שדניאל אינ ה מתח שבת ב ל קו חו ת שלה, אלא מבצעת
ברא שיהם א ת מה שלדעתה מ ת אי םלהם. ה תוצאו ת
בדרן־בלל מדברות בעד עצמן. שאלתי א ת דניאל :

• כיצד הגיעה אליך לקוחה חשובה כמו
אופירה נכון?׳

בעיקרון אני מאמינה שיש מספיק ילדים גם בשביל
המופע שלי. כי אני עושה משהו שונה. אני מאמיניה
שיבואו אליי.

היא ביקרה בשבוע־ז־,אופנה, ראתה ״ראשים״ שלי
אצל הדוגמניות, והתעניינה לדעת מי סיפר אותן, יום
אחד צילצל אצלי הטלפון ואופירה נבון הזמינה אותי
לבוא אליה למלון הילטון כדי לספר אותה. נורא התרגשתי.
אחרי ככלות הכל, היא בהחלט לא לקוחה רגילה.

ילדים

בפעם הראשונה לא. היא די חששה. שי לה שיער
:נהדר — רך, מלא׳ כמו של תינוק. ממש תענוג של
שיער. אבל בפעם השנייה היא תפסה יותר אומץ.

• א ת בונה יותר על ההורים מאשר על
הילדים?

כן. אני חושבת שבהכוונה של ההודים הילדים יגיעו
גם למופע שלנו.

שרים.

הגימיק של

הפסטיבלים

הוא

אולי זה גימיק, אבל ממד, שאני ראיתי בפסטיבלים,
זה איום ונורא. אני מרגישה רע מאוד כשאני רואה ילד
רועד על הבימה ועשה חיקויי דיסקו.

אמרו לך שיש לך אומץ?

כן, אמרו לי, ואני יודעת שזה לא יהיה קל, אבל
אני מאמינה בזה.

+איך קרה שלמרות שיגאל בשן, יהודית
רביץ ולהקת ״בנזין׳׳ מופיעים במופע שלך,
פורסם כאילו יופיעו כאחד הפסטיבלים?

כי האמנים האלה הם בלעדיים שלי, אני אמורה למכור
אותם למופע הטוב ביותר, במחיר הטוב ביותר.
נתתי להם להחליט, והם החליטו לבחור: במופע שלי.
יהודית רביץ ובנזין בכלל לא רוצים להופיע בפסטיבלים.
יגאל הופיע בשנה שעברה ולא אהב את זה. דני סנדרסון
הוא לא אמן שלי, אבל הוא לא מוכן להופיע בפסטיבלים.
אצלי הוא יופיע.

• זה עדיין אינו מסביר איך פירסם הפס טיבל
שהאמנים שלך יופיעו במופע שלך.

מה שקרה הוא שנסעתי לחו״ל, והפסטיבל חשב שה־אמנים
יוכלו להופיע גם בפסטיבל וגם אצלי! כשחזרתי
הבהרתי לפסטיבל שנוצרה אי־הבנה והאמנים יופיעו רק
במופע שלי.

+האם ביצעת בתיסרוק תה שינויים דראס טיים?

גם בפעם השנייה כאת אליה במיוחד?

לא בפעם השנייה היא באה אלי למיספרה. סגרתי
את המיספרה עד 12 בצהריים במיוחד בשבילה. אבל היא
היתה נורא נחמדה, אמרה לי שאין צורך, אז פתחתי את
הדלת ולמקום נכנסו צביקה פיק וירדנה ארזי. היא
היתד, מאוד חביבה הציגה את עצמה בפניהם ושוחחה
עם ירדנה. צביקה פיק נורא התלבט: הוא לא ידע אם
להסתפר או לא. אופירה שימעד, אותו להסתפר. אמרה
לו ששיער ארוך כבר לא באופנה. באמת, היא התנהגה
בפשטות ממש לא עשתה עניין מעצמה. אני הושבת
שהיא אשה נהדרת.

איזה תיספור ת היא ביקשה?

היא לא רצתה משהו יוצא־דופן במיוחד. סיפרתי אותה
כמו שאני מבינה, והוספתי לה גווגים, עשיתי לה ראש
משגע. הרשיתי לעצמי גם להמליץ לה על מתכננת-
האופנה ליזה בוקר, שהיא מאוד ״אין״ ומאוד־&אוד אופנתית.
היא קצת נועזת, אבל עושה דברים משגעים.
ובאמת אופירה נבון, שהלכה עד עכשיו למתכנני־אופנד,
שמרנים, הלכה לליזה בוקר. אני חושבת שזה הדבר
הנכון בשבילה, כי יש לה תדמית צעירה ורוח צעירה
והיא צריכה לשמור על זה.

שחת יש•

אחנה נ וב
הפרדסים

דקרווו.
לקרוע!
צעירי חרות האלה ממש מעבירים אותי על דעתי. הנה סיפור
מהפרובינציה הגדולה, דאשזדלציון, שבאחת מדירות השיכון
שבה מתגורר הזוג הצעיר חנה ומיכה רייסר, הח״כ האדמוני
של חרות.
והנה, באחד הלילות — שימחה וששון. בעוד שהשכנים
בבניין בן ארבע הקומות מכבים את מכשירי הטלוויזיה הציבעו-
ניים, חלק פותח את מכשירי ד,ווידאו וחלק מכין את המיטה —
צעקות, צעקות רמות וחזקות.
השכנים רצים לחלונות. בימים טרופים אלה צעקות יכולות
להיגרם מסיבות שונות ומשונות. מישפחה שמודיעים לה על
אסון, או גנב שנתפס על חם, או אנס שקופץ מחלת קומה
ראשונה, או סיכסוכי שכנים, או אולי, פשוט, סיכסוכי בעל ואישה.
והצעקות עמומות. קשה לדעת על מה בדיוק רבים, אבל הן
נשמעות היטב. קצרות, משני הצדדים, מעין דו־שיח צרחני.
רוצים לדעת מי מפר את שלוות האיזור? בני הזוג רייסר.
הח״כ ואשתו מנהלים דו־קרב מילולי, בטונים גבוהים. זה נמשך
40 דקות בדיוק, עד שחדשות השעה 1עצרו את הפרץ.
ניסיתי לברר על מה יצא כעסם של בני־הזוג. לא הצלחתי.
אך מה שכן הצלחתי לברר, הם פרטים נוספים שאולי ישלימו
את התמונה.
אמה של חנה רייסר עברה לגור בדירה שמעל בני־הזוג. הם
מתגוררים בקומה ראשונה והיא בקומה שניה. היא עבדה לשם
רק באחרונה, סמוך לחילופי הצעקות. פרט נוסף — חנה, שלא
מכבר החלימה מפציעה, הוציאה רי־שיון נהיגה והיא נראית נוסעת
לא על אופניים כי אם במכונית.
האם לשני פרטים אלה היה קשר כלשהו לצעקות? אני

כועז טפר מנס־ציונה הוא בן לשושלת
של פרדסנים, שהחליט שעתיד הענף אינו
בתפוזים. הוא הוכיח לבני-מישפחתו שפאב
אחד, הממוקם בתוך חלקת פרדס

מיפה רייסו בחצות
הלילה

באמת לא יודעת. בכל מיקרה, ברור לי ישאם האמא היא העילה
לצעקות, הרי1שנוכחותה מעל לראשו של הח״כ הצעיר תקרר אותו
ברגע שהוא ירצה להיות יותר אדום מאדום.

בועז טפר

פלג

אוד והתיכוניסטיות
הזמר אודי שפילמן מוכר לבאי חתונות
רבים. אודי, בוגר להקת חיל־האוויר
ולהקות־קצב, החליט עוד כשהיה צעיר
יותר להקום להקת־ריקודים משובחת. כך
ניתן לראות אותו מנגן בחתונות ובמסי־

יין ובירה
אילן מיכאלי נעלם מעיניי לפני שנה
בדיוק. הצעיר הפתח־תיקוואי, שהיה מנהל-
מישמרת באוסם, החליט יום אחד לפתוח
מקום שיהיה המקום בהא הידיעה בעיר.
הוא ועוד שגי חברים לקחו פאב בכניסה
ללונדון מיניסטור, והפכו אותו באמת למקום
א״א. השתיינים קיבלו טיפול אישי,
מי שנשאר בלי אגורה יכול היה להביא
את הכסף בסיבוב השתיה הבא, ואילן היה
משגיח על הכל מקרוב. לילה לילה.
יום אחד הוא נעלם מעיניי. אילן, חברו
של ציפור לילה אחרת, שלמה (״שלומי״)
דקסלר, שאיתו הוא אף חילק דירה משותפת
בסוף רחוב דיזנגוף, נעלם מהעיר.
ביררתי ונודע לי שהוא התעייף מעבודת
הלילה ומהשתיה, וחזר לעבוד בשעות קונבנציונליות.
אין יותר חיי רווקות עליזים,

משהו כזה, והנה מי מופיע לנגד עיניי?
אילן. ולא לבד.
שותפתו לחיים מזה פחות משנה היא
ילידית כצנלפון, אחותו של עוזר־הצלם,
רוני כצנלסון, העובד עתה בפאריס עם
הבימאי עמום גיתאי.
אילן בן ה־ 27 ועירית בת ה־ 23 נשואים,
ולפני שבועות ספורים נולד בנם פלג.
המישפחה המאושרת מתגיררת בפתח-
תיקווה, אילן עובד כסוכן ספרים ואני בטוחה
שאיש לא מצליח לעמוד בקסמיו. עירית
מטפלת בימים אלה ברך הנולד ובקרוב
תחזור לעבודתה הקשורה באופנה.
״פתח־תיקווה רחוקה עשר דקות מתל-
אביב, ואנחנו יוצאים מדי פעם,״ סיפר לי

אילן ועירית מיבאדי
שיכון בפתת־תיקווה

ויציאות ערב ערב. בקיצור — הלך לאיבוד.
בשבוע
שעבר אני לוגמת לי להנאתי כוסית
בפאב בצפון העיר, שחגג יובל או

אילן .״אבל זה כבר לא מה שהיה פעם.״
אני רק מקווה שהפלג הקטן לא יפול רחוק
מאביו, וכשיגדל הוא לא ישכח לספק
לי פרנסה.

בות שונות כאן ומעבר לים. איך אומרים
— שמו יצא למרחקים. אחיו הצעיר, רוני,
הלך בדרכו והוא משכיר ציוד־שמע לאירועים.
בלהקת
עפיפון שלו הוא מגדל זמרות,
המתחלפות כל־הזמן בחדשות. כך הוא
נפרד לאחרונה מסימה עמיאל, ומצא
תגלית צעירה בת 21 בשם תמי רימון,
המופיעה לצידה של ־ענת רקם; המבוגרת
ממנה בשנתיים.
ערב אחד פגשתי את אודי במסיבה, ביום
שבמיקרה לא היתד, לו הופעה, וראי תי
אותו מחבק מישהי צעירה מאוד. התעניינתי
אם זו תמי.
מסתבר, לצערי ואולי לא לצערי, שלא.
אודי בא למסיבה עם חגית גדליה, תיכוניסטית
מפתח־תיקווה. איך הוא הכיר
אותה? גם זה סיפור. הוא ניגן בחתונה
של אחותה, וחגית התלהבה מאוד ממנו.

אודי הציע לה שתתקשר אליי כאשר היא
תגדל. וכך היא עשתה. ביום שעברה
את הקו האדום מבחינת החוק, היא התקשרה
אליו וכך קלטתי אותם.
כששאלתי את אודי אם זה רציני, הוא
הסביר לי שזו בסך־הכל ידידות, ולא מעבר
לזה.
לאודי אין חברה קבועה, אולי משום
שאין לו זמן לרומנים ארוכים. וכל זה
למה י אז ככה: הבחור, שבחודש הבא

אהבה באילת

קטנה, מכניס הרבה יותר רווח מייצוא של
פרדס שלם.
אבל אני לא מתכוונת לשעמם אתכם בחישובים
כלכליים. לא זה המקום לכך. מה
שאני רוצה לספר לכם הוא שבועז הגבוה
והמזוקן מוקף בבחורות. באזור המרכז הן
לא עוזבות אותו.
לפני חצי שנה הוא הכיר את דמקה
מנם־ציונה, שעבדה לצידו בפאב שלו. מאז
הוא איתה, אך אני מבינה שיש לו קשיים.
האיש שאוהב להיות שישה חודשים בארץ
ושישה מעבר לים, בעיקר בחודשי החורף,
לא העלה על דעתו שהוא ינהל רומן כל-
כך ארוך, ולפי השמועות זה מתחיל ללחוץ
עליו.
בקיצור, התלבטויות, התלבטויות. אני לא
יודעת איך הוא ייצא מזה. מה שבטוח
הוא, שבאיזור המרכז יש כמה בחורות נהדרות
המחכות שיתן סימן שהוא חופשי.

יחגוג את יים־ד,ולדתו דד 31 יופיע בסילווס־טר
במלון בהמבורג, אחרי שהוא ולהקתו
נבחרו מתוך עשרות להקות שהציגו מועמדות.
הוא גם קנה בימים אלה מכונית
ב־אנז־וו חדשה מודל ,83 נוסע לפחות פעם
בחודש להופעות באירופה, מופיע באופן
קבוע בכל יום שישי בליווי פסנתר במלון
בהרצליה, ועוד כמה פעמים בשבוע בחתונה
או במסיבה, ובבקרים הוא בחזרות.
אז פלא שאין לו זמן ו

בין ש1י שדמות
העולם הוא כל־כך קטן! כהורה אחת,
שאת שמה הס מלהזכיר, ניהלה רומן
חשאי ומרתק עם אי ש־תיק שורת.
בלי לפרט. האיש, שהוא נשוי פלוס ילדים,
ידע לשמור כל הזמן על שני העולמות
שלו, מבלי שהעולם הנשוי שלו
ידע על כך.
הבחורה, לעומת זאת, לא הסתפקה במאהב
ליום־יומיים בשבוע -ורצתה עוד
משהו. ללמדכם, שהצעירה הזו. פקידה
במישרד ממשלתי מסויים, היא חמת־מזג
ואינה מסתפקת בעצמות שזורקים לה
גברים נשואים פעם בשבוע, פעמיים לכל
היותר.
היא חיפשה ומצאה את רופא־ השי ניים
שלה, גם הוא נשוי, נדמה לי שעדיין
בלי ילדים. בין טיפול וטיפול היא הסבירה
לו בתנועות־ידיים מה היא חושבת
עליו. הוא כמעט עקר לה את כל השניים
מרוב התרגשות. הפסיק את הטיפול
הדנטלי והחל בטיפול מכאיב פחות.
יום אחד חש איש־התיקשורת, המשתמש
כל הזמן בפיו, כי שן־בינה או סתם
שן התחילה להציק לו. הוא ביקש מחברתו
שתמליץ על רופא־שיניים, וזו, בתמימותה,
הציעה לו את הרופא שלה, שמלבד
שהוא מאהב טוב הוא גם רופא
מוצלח.
התיקשורן בא לטיפול, ובעוד הרופא
מטפל בפיו הוא סיפר לו שהבחורה שקישרה
בין שניהם היא ידידה טובה שלו.
התיקשורתן הסקרן ביקש לדעת באיזה
סוג של ידידות מדובר, ועד כמה היא
עמוקה. אז תיאר הרופא בפניו בציוריות
רבה את הטיפול שהיא נתנה לו כשהוא
היד, עסוק בשיניה, ועל הקשר שנרקם
בין דרשניים מאז.
אתם רוצים לדעת מה הסוף. אין כרגע.
איש־התיקשורת דרש מהבחורה שתהיה
רק שלו. היא עומדת על דעתה שיש לה
זכות להחליט. הרופא, לעומת זאת, מוכן
להתחלק עם איש־התיקשורת. איך יצאי
מזה? אולי יפנה איש־התיקשורת לתוכנית״
רדיו בנושא.

ו ₪ח ך וו (11₪נ ל! ₪ו( ם
ירדנה מלר ויושב־ראש סיעת
רוני מילוא .״את לא יודעת מה
שם באמת,״ גילו את אוזניי כמה
הבית, כששיכנעו אותי לעלות
ולראות בעצמי מה קורה שם.
באתי, ראיתי, התאכזבתי. אין רומן ואין
באטיח.
אז מה מקור השמועות? או. העניין
אינו פשוט כל-כך. ואי אפשר לפטור
אותו בכך שלסילוא יש יריבים פוליטיים
המחפשים אותו. בתוקף תפקידו הוא מרבה
להיפגש עם ירדנה, המזכירה החרוצה ו־הפעלתנית,
שהכל מכירים בכישרונה וביכולת
הנהדרת שלה להחזיק את חרות
ולמעשה את כל הקואליציה על כתפיה הצרות.
מילוא,
שאחיו נשוי ל ח סי ה, בתו של
מנחם בגין, והוא עצמו נשוי לאלישבע
ידוע גם בקרב יריביו ממחנות אחרים כבעל
שיחה מעניין, חברותי וידידותי. כשהוא
מדבר עם מישהי הוא לפעמים
מחבק אותה בחום או נושק לה קלות על
לחייה, ממש כמו קרוב־המישפחה המפורסם
שלו. ואין זה מדמנר רק במלר אלא
במזכירות חינניות אחרות העובדות במיש־כולא

אחת יורדת ירדנה למצודה בתל-
אביב, ולעיתים היא נוסעת ביחד עם מילוא.
נו, אז מזה כבר עושים עניין. ואם
הוא לוקח אותה טרמפ הביתה, אז מה?
חוץ מזה שלירדנה יש חבר, קצין בצבא-
הקבע.
חרות, מתרחש מיושבי-
למישכן

רוני מילוא
אין —
הסיפור הכי-הכי בכנסת הוא על רומן
המתנהל בחשאיות בין מזכירת הקואליציה,

אלף דירה וגרמניה! אלי
והתאומים

הכדורגלן הצעיר משה שתיל מבאר־ישבע שובר את ליבותיהן של בנות גרמניה.
לפני שנתיים הגיעה לעיר הדרומית צעירה נאד, בשם מרטינה, בת העיר וופרטאל,
עיר תאומה לבאר־שבע. היא נהנתה מד,מידבר, אך בעיקר מהצעיר גבה־הקומה. והיה
לה כל־כך טוב שהיא הבטיחה לחזור. והיא אכן מימשה את הבטחתה, וחזרה עם שתי
חברות, אחת מהן שמה הייקה.
שתיל נשאר נאמן למקור, המשיך ברומן עם מרטינה, אך פזל לא מעט לעבר
הייקה קצוצת השיער. אך ביקורן של החברות היה קצר, ומשתיל נמנעה האפשרות
לבחון את הייקה מהרוב.
אך מה רוצה הגורל? הכדורגלן יצא לסיור מיגרשי כדורגל באנגליה, והחליט לחזור
לישראל דרך גרמניה. ואם גרמניה, אז וופרטאל ואם שם אז...

האורחים שבאו לתצוגת־ד,אופנה של המעצב
עו דדג רא התעניינו מאוד בגברת
הנמצאת בחודש התשיעי להריונה. שהחזי־

ירדנה מדר
— רומן
בקיצור, רבותיי בכנסת, רדו מזה. חפשו
דרכים אחרות להפיל את הקואליציה.

בנעם השלישית

שחקן התיאטרון והקולנוע דליל! ודלי־ניץ
התאהב כנראה חזק מאוד. הוא הכיר
צעירה בשם אורית, גרושה ואם לבת,
עזב את ביתו בשיכון ח בתל־אביב ועבר
לגור איתה ברמות־השבים.
דליק היה נשוי כבר פעמיים. בראשונה

דליק ווליניץ
מהעיר לכפר
לרונית, שאותה הכיר בחוג לקולנוע
באוניברסיטת תל־אביב, ובפעם השניה לשחקנית
הפמיניסטית, יעל פיילר, בת
קיבוץ יד־חנה.
אני מרגישה שהוא עומד לעשות את
הצעד בפעם השלישית, וכל מה שאני יכולה
לאחל לשחקן המוכשר הוא, שהפעם

דייקה, שתיל דמרטינה
לגרמניה וחזרה
ראשית הוא הלך לביתזז של מרטונה. ד.יא הותה באותו זמן בסיור־עבודד. בצד
השני של גרמניה. נו, כאן כבר לא היתד, ברירה, והוא קפץ לביתה של הייקה.
ולולא היה לו ביד כרטיס חזרה לישראל, הוא היה נשאר שם עד היום הזה. פינוקים
כאלה כבר מזמן לא היו לו.
הוא חזר לארץ, והייקה הבטיחה שהיא בדרך לכאן, כדי להמשיך את הרומן הלוהט.
שתיל עסוק בימים אלה בדברים אחרים. הוא נקרא למילואים וייאלץ לקבל את פני
החברה הגרמנית כשהוא במדים. אבל אני בטוחה שזה לא יפריע לנערה.

אדה גרא
שימלח הריון

קה ביד אחת תינוק צעיר לימים וביד
שנייה אחזה בכלב פודל ענק ומסורק.
״יהיו לה בטח תאומים,״ נשמעו לחישות.
הגברת, שלא היתה אלא אלה גרא,
אשתו של עודד, לא הציגה בתצוגה בגדי-
הריון, אלא באה לעזור לבעלה.

החגיגה מתחילה !
נפתח המלון מס׳ 1בישראל

£11211

כ / 0ל

מלון־ אביה-סונסטה אילת
המלון שע שה אתטאבהמ פו רסמת בעולם
מצטרף יחד עם סונ סטה ירושלים
לרשת היוקרה הבינלאומית
סונסטה.
אביה־סונסטה
המלון המסואר ביותר
פותח תקופה חדשה
בתיירות הנופש.

אביה־סונסטה

מלונות סונסטה בשלם :
ברמודה,מיאמי,ניו־אורלינס,
בוסטון,הרטסורד, ירושלים,
הרצליה,קהיר, אמסטרדם.
להזמנת מקום צלצל:
תל־אביב 455756־, 03
אילת 76191־059

אילת -מלון מעולם אחר
גביש

י ז .1י

:ך ן רדו מהר מהאוטו,״ אמר גבר צ*
עיר ושחרחר לנוסעי המונית שעמדה
בצומת אפק. יורם עופרי .,נהג המונית
המופתע, הציץ לאחור וראה את
נוסעיו יורדים במהירות ובורחים מהמונית.
במקומם נכנם לתוכה יגאל שרעבי, שאותו
הכיר הנהג באופן שטחי מראש־העין,
ובידו אקדח שלוף.
שרעבי התיישב ליד הנהג, תראה לו
את אקדחו וציווה :״תיסע מהר לתל־אביב.״
הוא נראה עצבני וכעוס, בידו
האחת החזיק שקית ניילון לבנה ובשניה
כיוון את אקדחו לעבר השימשה הקדמית
של המכונית .״סע מהר,״ זירז את הנהג,
״אני לא רוצה לפגוע בך.״
המונית המשיכה לנסוע לכיוון תל־אביב,
אך התנועה היתה רבה וליד הרמזור בצומת
כפר־אברהם נעצרה המונית כמעט
כליל. גבר לבוש אזרחית ובידו מכשיר־קשר
התקרב למונית. הנהג הביט קדימה
והבין כי לפניו איש־מישטרה. הוא לא
הספיק לעשות מאומה כאשר ראה את שרעבי
מצמיד את האקדח לרקתו ויורה. ה שוטר
צעק וראשו של שרעבי צנח לאיטו
לעבר המושב.
קטטה במישחק־כדורגל
| ה הי ה סופה של דרמה, שהתחילה בי
יום הששי במיגרש הכדורגל השכונתי
בראש־העיז. כאשר הובא שרעבי ה
הוא
לא רצה
לעמוד בשער -
ל כ 1פרצה
קטטוו! במיגרש
המורגל השכונתי
פאניקה, חטף את המונית ואיבד עצמו
לדעת כאשר נתקל במישטרה.
המישטרה התחילה לברר מה היה המניע
לרצח, ואם היתד, יריבות בין שני
הגברים הצעירים. מה שהתגלה להם היה
מניע מוזר וחסר־ערך — קטטה פעוטה
במישחק־בדורגל שכונתי, ביום הששי לפני
הרצח. קשה היה להאמין כי חייהם של
שני גברים צעירים קופחו בגלל אותה תקרית
בלתי־חשובה.
אחד השעשועים הפופולריים ביותר
בראש־העין בימי ׳ששי אחרי־הצהרים
הוא מישחק־כדורגל שכונתי. כמה חברים

מות. יתר השחקנים הפרידו בין הניצים.
שרעבי הורד מהמיגרש, והמישחק נמשך
כרגיל.
באותו לילה גילה נחמיה בוני, אחד משחקני
הכדורגל, כי כמות גדולה של סוכר
נמזגה למיכל־הדלק של מכוניתו. הוא
לא התלונן במישטרה, אך ייחס את המעשה
לקטטה במיגרש הכדורגל, שם הפריד הוא
בין המתקוטטים.
המשכה של הפרשה היה למחרת, בשבת,
בשעה תשע בערב. יצחק פדל, אחיו הצעיר
של מוטי, מצא את שרעבי מתבוסס בדמו
ברחוב ראשי של השכונה. יצחק לקח
אותו לבית־ד,חולים השרון, שם נתפר פצעו
והוא הצהיר כי נפצע בשעה שנפל מאו*
פנוע. גם חוקרי־המישטרה שהוזעקו למקום
לא הצליחו לערער את גירסתו זו.
מי באמת פצע את שרעבי לא התברר
מעולם, אך נראה כי הגבר השתקן שמר
את סודו בלבו והחליט לנקום את נקמתו
בעצמו, ללא עזרת המישטרה. מיום השבת
עד היום השלישי לא היו כל מאורעות נוספים
בשכונה. שרעבי החלים מפצעו וחיי
כל המעורבים נמשכו כסדרם.
ביום השלישי בערב חזרו מוטי פדל,
אחיו הצעיר יצחק, וכמה בני־מישפחה נוספים
מבית־ד,הורים. השעה היתד, אחרי
תשע ומוטי היה לבוש בפיג׳מה והתכונן
להיכנס לביתו. אולם ליד הבית פגשו
האחים את שרעבי, שישב במכונית יחד
עם שני חברים. כשראה שרעבי כי מוטי
מגיע, ירד מהמכונית ובידו שקית ניילון
לבנה. הוא ניגש למוטי ואמר לו :״רגע,
אני רוצה לדבר אתך.״ שני היריבים התרחקו
כמה צעדים ושוחחו מאחרי המכונית.
אחיו של מוטי הביט בהם, אך לא יכול
היה לשמוע על מה נסבה שיחתם. הוא ראה

האח הצעיר, יצחק פדל,
ל 1 1 ״111
מנע שהרוצח והנרצח

ייקברו זה ליד זה. הרוצח נקבר ליד הגדר.

להכרה, וסודו אבד עימו. איש אינו יודע
מה קרה באותם רגעים אחרונים שבהם
נסעו שני הגברים במכונית ד,סוסיתא כדי
לעשות סולחה. האם תיכנן שרעבי את
הרצח, ולכן לקח איתו בשקית הניילון
הלבנה את האקדח והכדורים? או אולי
התכוון לעשות סולחה ולהמשיך לשחק

רצח בגיד
כדורגל

71ך | 1ך ך 1מוטי פדל, אשר נמצא מת בתוך מבונית סוסיתא, ליד ראש־המין, יום
1י 1 | /י י! לאחר ששרעבי ירה בעצמו. פדל, אשר נהג לשחק כדורגל, כל יום
שישי, עם חבריו לשכונה, הוא ששיתף את שרעבי באותו מישחק גורלי, שהביא למותם.

גוסס לבית־החולים השרון, הביטו עליו
האחיות ונזכרו כי הוא מוכר להן. לפני
שלושה ימים בלבד, במוצאי־השבת, הובא
שרעבי לבית־החולים על־ידי צעיר בשם
יצחק פדל, כשהוא פצוע בצידו הימני.
שרעבי היה גבר קשוח. למרות שהיה
פצוע בשבת בצורה קשה ומכאיבה, לא
התלונן ולא צעק. כאשר נשאל על־ידי
הרופאים מה קרה לו וכיצד נפצע, הסביר
בקצרה כי נפל מאופנוע ונפצע. הוא לא
האשים איש במצבו. אולם הפציעה לא
נראתה לרופאים תוצאה של נפילה מאופי
נוע והם הזמינו מישטרה. אך גם באוזני
חוקר המישטרה חזר שרעבי על גירסתו
ולא הוסיף מילה.
המישטרה, שחקרה את נסיון חטיפת המונית
והתאבדותו של שרעבי, היתד, שרויה
באפילה. לצעיר לא היה עבר פלילי, איש
מבני מישפחתו לא ידע לספר על סיבוך
רומנטי או דיכאון שיכול היד, להובילו
להתאבדות. שרעבי עצמו שכב מחוסר
הכרה בבית־החולים ולא יכול היה להוציא
הגה מפיו.
הפרשה התחילה להתבהר רק למחרת בבוקר.
גופתו של מרדכי (״מוטי״) פדל בן
ה־ 25 מראש־העין גם הוא, נמצאה בתוך
מכונית סוסיתא במטע של אחד הקיבוצים
בסביבת ראש־העין. מוטי נרצח ביריית אקדח
שפגעה במוחו. החקלאי שמצא את
הגופה הודיע על כך למישטרה והחוקרים
אספו את הקליעים שמצאו במקום כדי
לבדקם במעבדה.
פיתרון לחידה הכפולה נמצא כאשר מעבדות
המישטרה גילו כי האקדח שירה בשני
הגברים היה זהה. אז הבינו חוקרי
המישטרה כי שרעבי רצח את מוטי פדל
במטע, השאיר את הגופה במכונית, רץ
לכביש הראשי ברגל, וכשהוא בהתקפת

מתכנסים יחדיו, משיגים כדורגל ומעבירים
את השעות במישחק חובבני וידידותי.
בבית־הספר שליד ביתו של פדל התנהל
מישחק כזה מדי שבוע. פדל היה האחמתק-
ראי
לכדור ויתר החברים היו

הנדוו הוא עגול ־
לא רק הכדורגל

אלא
כדור האקדח
בצים ומארגנים את המישחק. בדרך־כלל
היו השחקנים קבועים, אך כל אורח שביקש
להצטרף היה מתקבל בברכה.

״יהיה
בסדר!״
ך* אותו היום הגיע למיגרש שליד בית״
הספר גם יגאל שרעבי. הוא לא היה
תושב אותו שיכון, אך הכיר את השחקנים.
הוא ביקש להצטרף למישחק ופדל הציב
אותו בשער. שרעבי, שהיה ידוע בשכונה
כאיש ריב ומדון, רצה דווקא לשחק ב־מיגרש,
ולא היה שבע־רצון בתפקיד השוער.
התפתחה קטטה בין שרעבי ופדל.
הם החליפו קללות והדברים הגיעו למהלו

אחיו מצביע על הפיג׳מה שאותה לבש
כאמור :״איני יכול לבוא ככה, אני בפי-
גיסה.״
בעוד השניים מדברים הזניקו לפתע שני
חבריו של שרעבי את מכוניתם, כשהם
מקימים שאון רב וצועקים לעבר שרעבי:
״יהיה בסדר.״
מוטי ושרעבי שוחחו במשך חמש דקות,
ואז נכנסו למכונית הסוסיתא של יצחק.
מוטי אמר לאחיו כי שרעבי רוצה לעשות
סולחה, וביקש ממנו לנסוע לביתו כדי
שיחליף בגדים. רק שרעבי נשאר במכונית
כאשר מוטי ובני מישפחתו ירדו ונכנסו
הביתה. מוטי החליף בגדים במהירות כשהוא
לובש חולצה ומכנסיים מעל לפיג׳מד,
שלו. הוא אמר שלום ונעלם. בני־המישפחד,
שמעו את מכונית ד,סוסיתא מותנעת והיא
הסתלקה מהמקום כשבתוכה שני היריבים.

כדורגל בקבוצה של מוטי? שני גברים
צעירים שילמו בחייהם מחירה של קטטה
עלובה במישחק־כדורגל.
מוטי פדל ויגאל שרעבי נקברו באותו
שבוע באותו בית־קברות. אחיו של מוטי,
ראובן ויצחק וכמה חברים נוספים דאגו
ששרעבי לא יקבר סמוך לקורבנו. מוטי
נקבר בתוך בית־הקברות. רוצחו, שרעבי,
נקבר ליד הגדר, כפי שנוהגים היהודים
אי דג ה א דון !
במתאבדים.
קבר ליד הגדר
ל ו וזיתה הפעם האחרונה שמישהו
י ראה את מוטי בחיים. גופתו נמצאה למחרת
במושב הנהג של הסוסיתא, ואחיו
זיהה את הגופה בבית־ד,חולים. שרעבי חטף
את המונית כשעה אחרי שנעלם במכונית
עם מוטי. המישטרה חשדה כי היה מי
שעזר לשרעבי להגיע ממקום הרצח אל
הכביש הראשי שבו עצר את המונית,
במהלך החקירה נעצרו שני ׳חבריו של
שרעבי, יגאל בוני ומשה חסיד. אולם סניגורם,
ח דויד, שגם הוא יליד ראש־העין,
ומכיר היטב את סימטאותיה ודרכיה, אמר
בבית־המישפט כי אפשר לעשות את הדרך
שבין מקום הרצח ובין הצומת שבו עצר
שרעבי את המונית בעשר דקות .״אם רצים
דרך המטעים זה קרוב מאוד,״ הסביר
הסניגור.
בטרם נסתיימה חקירת־המישטרה, חמישה
ימים אחרי רצח מוטי פדל, נפטר גם
שרעבי בבית־החולים. הוא לא שב מעולם

לחקור

דורש האח הבכור, ראובן
פדל. הוא חושד כי
אנשים נוספים אשר ׳עזרו לרוצח.

שידוך

צמרת

וחבוט •ועומד לדין י
קשר אינטימי, אפשרי גם קשר
רציני. המועמדת המתאימה תזכה
בתמיכה רחבה ונדיבה. ת״ד 14141
תל־אביב.
* לא משנה. צעיר נאה
וסימפאטי בנאה וחמודה להיכרות
דיסקרטית. הגיל לא משנה. ת״ד
9296 תל־אביב.61092 ,
* הקץ לחלומות ! את חולמת?
אין צורך. אהובך מחכה
לך במציאות. אקדמאי 40/181בענף
המחשבים, שחזר משהיה
ממושכת בחו״ל. לטעום וליהנות...
אבל לא להשליך. ת״ד 7296 רמץ
רמת־גן.52381 ,
* ס ערת המגעים. בן 26
מבקש להסתחרר בסערה אינטימית
של מילים או להתכרבל במגעים.
גם אם אין לך הביטחון ואת
לא ירושלמית. ,נסי ותעד. ת״ד
6963 ירושלים.

מיד־לי
* אקורדיון במקדחה. מעוניין
להחליף אקורדיון הונר 80
בסים במצב מצויין תמורת מקד-
חת־עמוד במצב טוב. טלפון
— 901812 בערב.
* פרווה בזיל-הזול. ז׳אקט
פרווה קצר ספורטיבי (אפור) ועוד
בגדים כחדשים, בזיל־הזול. טלפון
240691־.03

* למה רצחתם א ת הפא נק?
פעם היינו כולנו פאנקיס־טים.
ב־ 76 כל חיפה והקריות היו
מלאים בנערים ובנערות שצחקו
על העולם. האלילים שלנו היו חברי
להקת הפאנק קילר (רוצח) .אחר־כך

נשים למע! עצמן נפתחת קבוצה להעלאת התודעה
— ביום רביעי, ה־ 1בדצמבר,
בשעה 8בערב, במועדון
התנועה הפמיניסטית, בן-
יהודה 82 תל־אביב. להרשמה
ולפרטים נוספים נא לטלפן
312349־.03
הם הלכו לצבא, וכשיצאו ממנו
החליטו להיות נורמאליים. עכשיו
קוראים ללהקה שלהם קילו־ הרוצחת,
והם שרים שירי רוק במקום
פאנק. פעם הם ניגנו על מיתר אחד
ועכשיו הם יודעים לנגן קיטעי
סולו מסובכים. קילר, קילר, למה
רצחתם לנו את הפאנק ו איפה ה ימים
הטובים ההם? ביעסתם אותנו
לאללה!
ניר המגעיל וארז המניאק
* נמאס לי ב קור! המיטה
שלך חורקת, השמיכה שלו קצרה
ותנורי־החימום מקולקלים. מהיום
ואילך את מוזמנת אלי הביתה.
יוחנן

מה רול^ך
* שני צדדים ורעיון 10.000 .
דולר הצד שלי, הצד שלך סכום
דומה, ורעיון להשקעה משותפת.
ת״ד 30196 תל-אביב.61301 ,
איציק
+עבודה בחיפה. נערה
צעירה, רצינית ואחראית, בוגרת-
תיכון בגרות. מחפשת עבודה
מתאימה — זמנית או ממושכת
— רצוי בחיפה (הדר) או בקריות.
לפרטים ובהצעות לפנות לת״ד 1213
קריית־ביאליק.27112 ,

— 512

לא טוב היות האדם דגדו. יוצא קיבת בעל דיפלומה הגיע
לפירקו ומחפש שיחך. המועמדת חייבת להיות מבית טוב, עם כל
המיסמכים, והעיקר — מצפון תל־אביב. טלפון 244501־( 03 משעה 9
בערב).
רקס (בן )5
* צער בעלי-חיים. אבד
כלבך, ראית בעל-חיים עזוב או
פצוע, היית עד להתעללות בבעלי־חיים?
לרשותנו וטרינר, פנסיון
ושירות עיקור. לפנות לצער בעלי•
חיים בישראל, סלמה 30 תל־אביב,
טלפון 827621־.03

* ארבעה חתולים מחפ שים
בית. גורי חתולים שהגיעו
לפירקם (שישה שבועות) זקוקים

איו ! 71ג׳קי
ג׳קי נתן מחיל־האוויר —
איפה אתה? כבר 20 שנה
מחפשים אותך ! כל קצה חוט
המוביל אליו יתקבל בברכה,
ת״א 3422 ירושלים.
אהובה כהן
באופן דחוף לבית חדש. לטלפן
236573־ .03 את האפרכסת ירים
במקומם שלמה.

ציריכיש

אפשריים
* שאלה דיסקרטית. צעיר,
אשכנזי, חתר בשאלה — זקוק
באופן דחוף למדריכה דיסקרטית.
כיתבי לת״ד 877 קיראון.55107 .
סודיות מובטחת.
נם הוא כאשכנזים. אשכנזי
בן 25׳ דובר עברית וצרפתית,
חצי עובד וחצי לומד, בבחורה בעלת
דיעות מתקדמות וליבראליות
לידידות ואופציה לחיים משותפים
אם ...ת״ד 45737 חיפה.31457 .

* עניין מארץ העניינים.
פנוי +דירה, גוף ספורטיבי(ספד
טאי לשעבר) ,מעוניין במעוניינת
במשהו מעניין. מצדי, סודיות מובטחת.
טלפון 836810־.03

+גמיש בראש, ספורטי בי
ביותר. רווק ,168/28 נאה,
רגיש, צנוע, ספורטיבי וחברתי,
גמישות מחשבתית, הקרבה עצמית,
צבירת נכסים. סודיות מובטחת.
ת״ד 1117 חיפה.
* סומן• נופלים. צעיר ונאה
מעוניין לתמוך בצעירה או מבוגרת,
לידידות דיסקרטית. ת״ד 984
רמת־גן.
* מאיזור רחוב*ת. שקם
ועדין, סבלני ומתחשב ()45/181
במבוגרת, נשית ומלאה, מאיזור
רחובות. ת״ד 18176 תל־אביב.
העת להרפתקה. אם

קיבוץ חד ש
ברנשים וברנשיות אחרי צבא
— לבד לא תצליחו לשנות
הרבה! אנו זקוקים לכם, בעלי
הראש הטוב והכריזמה, ליצירת
קיבוץ חדש, אמיתי ממש.
פרטים אצל גרעין קצב, קיבוץ
נאות־מרדכי, ד״נ גליל
עליון ,12120 טל 40950/1 .־.067
אמנון צור או וידי ווטסון
בעלך לא מפנק אותך או נגמר לך
הסיפור עם החבר, אני מציע לך
פינוק ועוד הרבה יותר. אם עד
היום פחדת מאיזו הרפתקה, זה
הזמן — כיתבי אלי לת״ד 33810
תל־אביב.61337 ,
* לב רחב, דירה גם. בן
45 רחב לב, בעל דירה במרכז
רמת־גן מוכן לתת מגורים חינם
לצעירה נאה וגם עזרה נוספת.
טלפון 737908־.03
* העיקר היציבות. אקדמאי
רווק ונאה 32/175 מעוניין
להכיר נחמדה וחטובה לקשר יציב.
ת״ד 36757 תל-אביב.

* אינטימי, אולי גם רצי ני.
אקדמאי בן 32 ואמיד מחפש

* מבר שת־אוויר. אייר-
ברש 42 כולל קומפרסור, צינור,
רגולטור וחמישה ציבעי־יסוד —
חדש לגמרי, מחיר בננה. טלפון
— 413938 בערב.
רון

שמאל!׳
בחורף
בת + 31 ילדה, מקווה להכיר
בחור פיקח, פתוח, קוסמופוליט
ושמאלני, לחמם את ה גוף
והנפש בחורף הקר. ת״ד
375 ראשון־לציון.

* שוטרים

וגנבים

כגן.

למכירה מישחק אלקטרוני גנב בגן
+מחשב (ארבע פעולות ואחוזים,
שמונה ספרות) +שעון מעורר
(עם שניות) חדש ומשוכלל. טלפון
28178־.052

חינם אין נסו!
אז אםי * לך מ ח להודיע,
להציע, לבקס, לברך, ל ספר
בדיחה טובה, ואפילו לקלל —
קדימ ה !
• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מי סרוצה לצרף ת מו נה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה ה מוצעת
לחילופיו, הרווק המציע
א ת עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. ב מיד ת היכולת,
תפורס ם גם ה ת מונ ה.
• ההודעה תיכתב על גבי
נלויית־דואר, למערכת ״ העול ם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל־אביב
(אלא א ם כן מצורפת ל ה
ת מונה. ב מי קר הזה יש להשתמש
במעטפה) .לאתתקב לנה
שום הודעות בעל-פה, ב טלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול א ת
שמו, כ תוב תו ו מי ספר הטלפון
של בעל-ההודעה.

(המשך מעמוד )35
ביטון ודני בוזנח. שלושתם עובדים
במועצה המקומית. אולם בו־זנח
עובד מטעם חברת המשקם,
המשלמת לו את משכורתו מהכספים
שהיא מקבלת מהמועצה.
״כשפגשתי אותם, הם סיפרו לי
כי הם עבדו באתר הבנייה של
בוחבוט׳ בהתאם לבקשתו, בפריקת
בלוקים. הם עבדו שלוש שעות
בערך, וקיבלו מראש־המועצה
כל אחד צ׳ק על סך 150 לירות
עבור עבודתם. הם עבדו באתר
הבנייה על חשבון זמן עבודתם
במועצה.
״אני יודעת כי בוחבוט שילם
לכל אחד 150 לירות, מפני שפינחס
ביטון החזיר לי הלוואה שקיבל
ממני על אותו סכום, כלומר 150
לירות, בהמחאה שקיבל מבוחבוט.
ההמחאה של בנק־ערבי־ישראלי ב־תרשיחא,
וביקשתי שיפרוט את ה־צ׳ק
ושיביא לי מזומנים״.
מיסמך אחר שהם צירפו לתלונתם,
הוא חשבון להתקנת טלפון.
הבקשה הוגשה בשם המועצה המקומית
מעלות־תרשיחא, ב־ 19באוקטובר
.1976 תאריך התשלום,
על סך 5660 לירות, היה ה־ 30בנובמבר
. 1979 הטלפון הותקן בבית
אמו של בוחבוט במרס 1980
למרות שבאותה דירה קיים טלפון
שמספרו הוא ,979901 שהמועצה
כבר שילמה עבור התקנתו ב־5
ביולי .1977 כל החומר הוגש בפברואר
.1980 עם תום החקירה
העבירה המישטרה את החומר לידי
פרקליטות מחוז הצפון, ושם הוא
התעכב. המתלוננים נפגשו עם
סגניתו של פרקליט־המחוז, לילי
בורישנסקי, אשר •הבטיחה טיפול
מזורז בתוך כחודש וחצי. אך הטיפול
נמשך זמן רב יותר.
משלב זה החלה התכתבות ענפה
של המתלוננים עם גורמים שונים
כדי למנוע את סגירת התיק.
בדצמבר 1980 הם שיגרו מיכתב
לפרקליט מחודד,צפון, יהודה רשף,
עם העתקים ליועץ המישפטי לממשלה
ולפרקליט המדינה וביקשו
זירוז הטיפול.
ב־ 13 בפברואר 1981 השיבה להם
בורישנסקי כי תיק־החקירה הוחזר
למישטרה להשלמת החקירה.
כעבור כשנה עדיין לא ענתה
מפרקליטות המחוז אם יועמד בזח־בוט
לדין או שתיקו ייסגר.
בשלב זה נכנס לפעולה עורך־דין
חיפאי צעיר, עמאד דקואר. הצעיר
הנמרץ הוא בן תרשיחא׳ והעניין
היה קרוב לליבו, הוא התחיל
באופן מרוכז ושיטתי לפנות ל־
5גורמים שונים, כדי לבדוק מה
קורה בתיקו של בוחבוט. הוא אף
דרש את התערבות מישרד־הפנים
בנעשה במועצה.
בתחילת נובמבר 1982 נודע שהפרקליטות
הכינה סוף־סוף את
טיוטת כתב־האישום, שהועבר לידי
זמיר.
בוחבוט מיהר לטעון שהוא נחקר
רק פעם אחת באותו תיק ; ושהוא
עצמו פנה לזמיר לפני שנה וחצי
וביקש זירוז בבירור התיק. אך
הוא לא התייחס לטענה שעובדיר
שהתלוננו נגדו, פוטרו.
אם כן, מדוע השתהה הטיפול
בתיק על עבירה, שכל זמן שאינה
מוכחשת נמרצות אינה מאפשרת
כלל תיפקודה של עיירה שלמה־?
השתייכותו הפוליטית של בוח־בוט
הפכה כבר לשית היום בעיירה.
בהפגנת הליכוד לתמיכה
במדיניות הממשלה בלבנון, הוא
נאם לצד מנחם בגין בכיכר מלכי־ישראל,
אך הוא אינו חבר חרות.
הוא החל את דרכו במערך, עבר
לסיעת לע״ם, עבר לחרות והיה
חבר־ימרכז במשך יומיים, משם
עבר לרפ״י, ומשם ביקש לחזור ל מערך.
פשדחו אותו הוא הצטרף
לתמ״י ותמך בה בבחירות לכנסת
העשירית.
נראה כי בתוך זמן קצר יחליט
זמיר אם להעמיד את בוחבוט לדין
או לסגור את התיק. הכרעה
של זמיר לחובת בוחבוט גם אם
באיחור, תחזיר אולי את מחלקתו
של זיגל לחקירת פרשיות אחדות
בצפון הארץ שידוע יותר בכינוי
״הצפון הפרוע״.

בן־ציון ציטרין

העולם הזה 2360

שהיו האני היתה מועמדת בתחרות מלכת־המים,
אסירה ביטחונית ושתקנית, ועכשיו היא
דוקטוראנטיח בבלשנות באוניברסיטה העברית

לא מאמינה

סוהיר האני, כוכבת הסרט מגש הכסף
(שם זמני) ,העוסק במחתרת עובית־יתודית
שחדלה להאמין בניסיונות שיכנוע דמוקרטיים, מספרת שגם במציאות
היא אינה מאמינה בדו־קיוס בין ערבים ויהודים, אלא בשתי מדינות.

לים ובאר־שבע — שם למדתי לתואר
ראשון — וחיפש בחורה
ערביה שתתאים לסרט. הסטודנטים
שם שזכרו אותי׳ הציעו לו שיתקשר
אלי לירושלים. הם פנו אלי,
נפגשנו וקיבלתי את התפקיד.
אין זה תפקיד אוטוביוגרפי. אך
חייה של גיבורת הסרט, שאותה
אני מגלמת, מוכרים לי היטב.
נולדתי בעכו ולמדתי שם ובחיפה,
בבתי־ספר מעורבים. בצעירותי
לא היה לי מגע עם יהודים,
משום שהם גרו בעיר החדשה.
רבים מבני המישפחה שגרו בצפון
הארץ ברחו ללבנון ב־.1948
בעכו נשארנו רק שתי מישפחות.
בגיל צעיר התגלה לי ש־ 70 אחוז
מאדמות כפר מיער, שהיום קוראים
לו יעד, היו שייכות לסבי. כש־הופקעו
האדמות, המישפחה לא רצתה
לקבל פיצוי. הציעו לסבא מחיר
מגוחך על האדמה, והוא סירב
לקבלו.
אחרי שסיימתי תיכון יצאתי לאנגליה,
ללימודים. ערב היציאה
נחקרתי על-ידי שירותי הביטחון
באשמה שקיימתי מגע עם סוכן זר.
(המשך בעמוד )54

מלכת היופי

סוהיר (במרכז) כמועמדת מס׳ 12 בתחרות
מלכת המים של העולם הזה .1971 מועמדותה
לתחרות עוררה תגובות שונות מעכו. היו שרגזו על עצם
השתתפות של ערביה בתחרות כזו, והיו שתלו את תמונתה כפוסטר.
3בד עירה פלסטינית ישראלית
* 4המאמינה בדרקיום בשלום עם
יהודים, מגלה אט־אם שכל זה הינו
הסוואה לפעולות דיכוי להפקעות
אדמות, למעצריט ולגירושים. קו
מחשבתה משתנה. היא מצטרפת
׳לתא אקטיביסטי ועומדת בראשו.
חבריה חדלו להאמין בהפגנות וב־חלוקת־כרוזים.
הם מאמינים שה־פיתרון
יבוא בכוח בנשק, ושמאבק
מזויין הוא הדרך היחידה להצליח.
שירותי הביטחון חורגים שנים
מחברי הקבוצה, שעדיין האמינו
שיש סיכוי לדו־קיום ! ואחיה של
מנהיגת הקבוצה משתגע בין מעצר
מינהלי אחד ושני, ומאושפז לת.
קופה
ארוכה.
זהו תפקידה של גיבורת הסרט
הישראלי החדש מגש הכסף( ,שם
זמני) בבימויו של יהודה (״ג׳אד״)
נאמן, העוסק במתרחש בין חברי

שחקנית

סרט על רקע נמל־תדייגים בעכו.
קבוצה שמאלנית קיצונית קטנה
ויחסי השילטון אליהם.

לא ג שאד
בלו ם
יי* תפקיד נבחרה סוהיר האני,
• ערביה ישראלית מעכו. ב־1971
היא היתד, אחת מהמועמדות בתחרות
מלכת המים (העולם חזה
,)1768 ועוררה אז סערה גדולה
ברחוב הערבי בעצם השתתפותה
בתחרות מסוג זה. מאוחר יותר היא
נעצרה והואשמה במגע עם סוכן
זר (העולם הזה .)1890 ביום היא
עומדת לפני סיום בהצטיינות של
תואר שני בלינגוויסטיקה באוניברסיטה
העברית בירושלים. בין שיעור
לשיעור היא הספיקה גם לשחק
לראשונה בחייה בסרט.

סיפרה סוהיר:

ג׳אד בא לאוניברסיטות ירוש-

נעות מחתות 3

קולנוע ערבי אחר, מוחמר בקרי. השניים גם משחקים

במגש הכסף. תוך כדי צילומי הסרט התקשרה סוהיר
עם שחקנים יהודיים המקורבים לדיעותיה, אך היא
טוענת שגס אלה מוצאים לבסוף את עצמם בצבא.

-מן הכלא אל חבד
(המשך נועמוד )53
כשחזרתי מאנגליה הועמדתי ל-
מישסט ונדונתי לארבע שנים. ההודאה
הוצאה ממני אז בכוח ובמכות׳
ללא נוכחות עורך־דין.
כאשר השתחררתי מהכלא, התחלתי
ללמוד באוניברסיטת באר-
שבע. הייתי פעילה בתחום הסטו-
דנטיאלי. לתואר שני עברתי לירושלים,
משום שבבאר־שבע, ששם
היה לי נוח מאוד, אין מחלקה לתארים
מתקדמים בליוונגוויסטיקה.
בשתי האוניברסיטות חייתי במעונות.
בבאר־שבע לא הרגשתי
באפליה, אך בירושלים כן, לאו
דווקא אישית, אלא לאומית. בשתי
האוניברסיטות הסכימו בחורות
יהודיות לישון עימי בחדר אחד.
מאז השיחרור מהכלא לא מצאתי
עבודה. למרות שהיו לי ציונים
מצויינים, לא קיבלתי מילגות ממשלתיות.
קיבלתי אותן כמה פעמים
מהאוניברסיטה. התקיימתי משיעורים
פרטיים, מעבודה במקומות
פרטיים ופעזרה מישפחתית.

רדיפה מתמדת

ך צעירותי האמנתי בדוקיום:
רציתי מדינה אחת, כמו
באמריקה, שגם יהודים וגם ערבים
יחיו בה ביחד, שהסמל הלאומי לא
יהיה רק דגל מגן־דויד, ושההימנון
המשותף לא יכלול את התיקווה.
היום הפכתי ליותר פסימית. אני
לא מאמינה בחיים משותפים בשטח
שבין הים והלרדן. יש לחלק
את הארץ לשתי מדינות, לשני העמים
היושבים כאן.
יש לנו קרובי מישפחה בביירות,
אך עדיין לא קיבלנו מידע עליהם.
אם כי מידע יכול להגיע מהר.
למשל, ביום ההפצצות של חיל-
האוויר על ביירות נהרג קרוב מיש־פחה
שהיה בארץ בכלא, ושוחרר
בחילופי־שבויים אחרי מילחמת ליטאני.
יומיים אחרי זה ידעו על כך
בעכו.
אני מסתובבת בגדה, ורואה מה
קורה שם. זוועה ! כשהמישטרה
באה להפסיק התקהלות, הם יורים
בכוונה באנשים. מי פגע בבאסם
שכעה ובכרים ח׳לף? זוהי הוכחה
נוספת שאין דרך לדו־קיום.
ישראל הודיעה שהיא רוצה שלום,
והיום היא שוחטת אנשים בשם
השלום. צבא ההגנה לישראל
הפך צבא ההתקפה לישראל, ואני
חוששת שהאמריקאים לא יכריחו
את בגין לסגת.
מה הפיתרון ז ראשית, יאסר ער־סאת
הוא נציג של העם הפלסטיני.
הוא זה שביסס את הגרעין של התנועה
הפלסטינית. לכן, הפיתרון
הוא נסיגה מכל השטחים וניהול
שיחות עם ערפאת. וגם מנהיגים
פלסטינים אחרים כבר הודעו בהזדמנויות
שמות שהם מוכנים לכך.
יש לפרק את כל ההתנחלויות,
לתת לפליטים אפשרות בדוירה
בין קבלת פיצויים או בנייה מחדש
של ביתם במדינה הפלסטינית או
בישראל.
בזמן המילחמה הראו בטלוויזיה
פלסטיני שהציל חייל ישראלי. אמרו
שהוא יחזור לכפרו, יקבל בית
ויוכל לעבד את אדמתו. זה הרי
בדיוק מה שאנו רוצים, זהו הפית־רון!
הוא הודיע שהוא מפסיק את
המאבק. אם יתנו לנו את זה, גם
אנו נפסיק את המאבק. אלא שהוא
זכה במה שזכה כבן־מיעוט, וכזה
הוא ישאר.
בתקופת הצילומים, שהיתה בזמן
המילחמה, הרגשתי רע מאוד.
יש לי חברים יהודיים. הם משתייכים
לצד השמאלי של הפוליטיקה
בארץ. כואב לי על חבריי היהודים,
שוחרי־השלום, המשרתים
בצבא. אילו הייתי יכולה לשכנע
אותם, הייתי אומרת להם שלא יצאו
להילחם, אם הם מאמינים בשלום.
שישרתו רק בקו הירוק, לא מעברו
השני. רבים הרגישו שצה״ל אינו
צבא הגנה וסירבו לצאת לקרב. אילו
כל מי שלא היה רוצה לקחת
חלק במילחמה כזו לא היה הולך,
לא היתה מתרחשת הטרגדיה הזו
בלבנון.

בנזדינה

המניעה המשיר הגבר לשתות•
לשוכרה. ליפני שבועות אחדים
הגיע לביתו בשעת לילד, מאוחרת
כשהוא מתנודד על רגליו. הוא
היה כל־כך שיכור, שלא הצליח׳
לפתוח את הדלת.
אשתו פתחה את הדלת והוא י
נפל לרגליה. האשה נאלצה לגרור
אותו לתוך הדירה ולד,שכיבו על ,
השטיח. הפעם ביקש עורו־דינה
מבית־המישפט לאסור על כניסתו
של הבעל לדירה גם כאשר הוא
פיכח, כדי לא להפריע את חיי
האשה והילדים.
מישפט 1גדזבלן ה
אע1ו 7ב
הנכר נאשם כי ניעה
לרצוח א ת אהובתו
ולזרוק אותה למזבלה.
נדהם.
משאית־האשפה נהג מתחת לערימת־האשפה גילה אשה
צעירה בלונדית, שותתת דם ו־בוכיה.
היא
היתד, פצועה בכל חלקי
גופה וזעקה לעזרה. הוא הסיר
מעליה את ערימות־האשפה שכיסו
אותה כמעט לחלוטין, ושאל מה
קרה ומי פצע אותה. היא לא יכלה
לדבר, אך הצליחה לומר לו בעברית
עילגת כי בעלה גרם לה את
הפציעות.
בן המוכתר. כאשר קיבלה ה־אשה
טיפול בבית־החולים ונח קרה
על־ידי המישטרה שהוזעקה
אליה, הסתבר כי שמה מריה חוד*
רוף, והיא יוגוסלבית נוצריה. היא
הגיעה לישראל אחרי גירושים מכאיבים
בארצה, וניסתה לשקם את
חייה כאן. היא התגוררה באזור,
מקום שבו נמצאת קהילה יוגוסלבית
גדולה. שם הכירה את חמדו
אבו־ג׳מעה.
חמדן הוא ערבי מכפר בני־סוהי־לה
שליד עזה. אביו הוא המוכתר
של הכפר, אחיו האחד רופא והשני
מהנדס. גם הוא עזב את
כפרו, אשתו וילדיו, כדי להתקדם
ולמצוא עבודה מכניסה בישראל.
הוא החל לעבוד במיפעל חנזת באזור,
שכר שם דירה ואפילו התנדב
למישמר האזרחי במקום.
חמדן, שכונה על־ידי חבריו דני,
התאהב במריה הנאה, והשניים,
החלו גרים יחד כבעל ואשה.
כאשר נצאמה האשד, פצועה היא
סיפרה למישטרה כי יצאה עם
חמדן באותו יום כדי למצוא במיז-
בלה עציצי פלסטיק, שבהם רצתה
לשתול צמחים ולקשט את דירתם.
לדבריה, התנפל עליה לפתע הגבר
בסכין שלופה ודקר אותה בגופה
ובפניה. היא איבדה את הכרתה
והתעוררה רק כאשר מצא אותה
נהג״ד,משאית.

אליבי במישמר האזרחי.
כתב־אישום באשמת נסיון לרצח
הוגש נגד חמדן, והוא נעצר עד
תום־ד,הליכים. סניגורו׳ אהרון
שלנגר, טען כי אין לחמדן כל
מושג על שאירע לחברתו. לדבריו,
הוא כלל לא. היה איתה באותו
יום .׳ואינו יודע כיצד הגיעה
הצעירה למיזבלת חיריה ומה
עשתה שם. הוא גם ביקש להציג
אליבי, לדבריו, בשעות בהן נדקרה
האשה, היה הוא בחברת כמה
גברים בבניין־המישמר־האזרחי באזור;
והם יעידו על כך.

דרכי אדם
{כיור כמעט ובקליט

משה גרשוני מכיא׳
א ת מילחמת הזכנרן
אל קירות הגלריה.

כני־הזוג דני ומריה
עציצים לקישוט הדירה
למונית וביקשו.מד,נד,ג, יצחק דיין,
להביא אותם למלון מרינה. כאשר
עצר הנהג, שלפו השניים את אקדחיהם
וציוו עליו לתת להם את
כל כספו. הם נטלו את הארנק,
שהכיל לדברי הנהג 2300 שקל,
וירדו.
המישטרה גילתה על חלון המונית
טביעת־אצבעו של אחד הנערים,
וזו זוהתה במחלקה לזיהוי
פלילי במישטרה. שני הנערים נתפסו
ונעצרו.
למרות שהשתמשו באקדחי־צעצוע,
הגישה נגדם התובעת נורית
אחיטוב כתב־אישום על שוד
בנסיבות מחמירות, ודרשה את
מעצרם עד תום־ההליכים.

סעד עווסור
צו־מניעה נגד כע7
שתיין; שלא יכ נס לדירת
אשתו כשהוא שיכור.
שימחה

ספוז׳ניק

רוצה

מזה

שמונה חודשים להתגרש מבעלה,
יצחק, בטענה כי הוא שתיין כרוני,
הממרר את חייה ואת חיי יל דיהם.
הבעל, המנהל עסק לחומרי*
בניין, מגיע לדבריה הביתה ב-
שעות־לילד, מאוחרות כשהוא בגילופין.
התנהגותו בזמנים כאלה
היא מוזרה ׳ ובלתי־נסבלת, כך סיפרה
לבית־המישפט.
עורך־דינה של האשה, בנימין
קיסלר, ביקש צו־מניעד, שיאסור
על הבעל להיכנס לביתו כשהוא
שיכור, וביה־המישפט נעתר לו.
הדבר ששי-כנע את בית־המישפט
להוציא צו כזה היתה העובדה,
כי ביולי השנה הגיע ספודניק
שיכור הביתה בשעה מאוחרת וניסה
לפתוח את הדלת. כאשר לא
הצליח, הזעיק את מכבי־האש. ה דלת
שנפתחה על ידיהם אחרי
מאמצים רבים, גילתה את האשד,
והילדים הרועדים, שחשבו כי פורצים
הם אשר פתחו את הדלת.
גם כפיכחותו. למרות צו-

האמן והמורה משה גרשוני ידוע
כמי שאינו מנתק את חייו הפרטיים
מהמציאות הפוליטית. מילחמת־הלבנון
שימשה לו עילה לצאת בתערוכה
חדשה, שעליה התחיל
לעבוד באוגוסט השנה. אלה הם
חמישה ציורים בצהוב, שהמסר ;
שלהם מופיע בתוך העבודות עצמן.
סוכת
דויד. גרשוני בחר בפסוקים
מהתנ״ך, שאותם הוא הכניס
לציוריו, ולדעתו הם חלק
בלתי־נפרד מהציור עצמו. על הרקע
הצהוב מופיע הצבע האדום,
המסמל דם, והשחור, לסמל פיח
ומילחמה. המסר הוא עקידת־יצחק
וסוכת דויר הנופלת.
חודש לפני המילחמה צייר גרשוני
ציור אחר, שבו כתוב :״מה
יהיה ז״ היום הוא פוחד להודות
שנבואתו התגשמה. ציור זה היה
חייב להיתלות במקום ציבורי, ד
אכן מוסיאון תל־אביב נאות להציג
את העבודה.
על התערוכה הנוכחית סיפר גרשוני
:״אירועי החודשים האחרונים
בצפון הפרוע הביאו לחשיפה
מיידית. זהו מסר לא בוטה ולא
מעודן. לא רציתי פלקטים של תצלומים
אלא להתעסק בחומר —
ברזל, בד, נייר, ספריי וצבעי־שמן.
זוהי עבודה אחת, המורכבת
מעבודות שקשורות בקשר ישיר
האחת לשניה.
״הנושאים שאני מזכיר שייכים
לרובד קטן של אוכלוסיה. אולי
ללא מילחמה, הנושאים היו מטופלים
מבחינה אמנותית אחרת. ה־מילחמה
הסירה את ההתלבטויות.
החלטתי שמוצדק כי נושא זה,
שהציק לי, יש להראות אותו במקום
כמו גלריה.״

בוס בסרט

הגעריס ראו ב ערס כיצד
שודדים השחקנים כעזרת
אקדח צעצוע, וניסו
לחקותם.
שני הנערים בני ד,״ 16 וד,־15
ראו סרט בטלוויזיה. שיאו של
הסרט היה כאשר השודדים, שהשתמשו
באקדח־צעצוע, שדדו
נהג־מונית. הנערים הירבו לדבר
על הסרט שראו, ואחרי ימים
אחדים נכנסו לחנות־צעצועים ביפו
וקנו גם הם שני אקדחי־צעצזע.
בסוף חודש אוקטובר, כשהם
מצויירים באקדחיהם, החליטו
לצאת לטייל בבת־ים ולחפש הז דמנות
נאותה לשוד. הם שוטטו
ברחובות שעות אחדות, אך לא
מצאו כל הזדמנות לבצע את
זממם, והחליטו לחזור הביתה. אך
אז התברר להם שאין להם די כסף.
נסיכות מחמירות. כך התממש
הסרט במלואו. הם נכנסו

צייר גרשוני ויצירתו
צהוב בגלריה
העולם חזה 2360

אין 1וחבות
שמחות
הכתם של יוסי בן־דויד ו*
י * אתי פרוסמן התחילה בחנות
ספרים בתל־אביב והסתיימה ב-
בתי־הסישפט. הם הכירו באפריל
בשנה שעברה, וקיימו פרשת אהבים
שהתפוצצה בדצמבר של אותה

לאביה את צילומי.העירום.
בנובמבר השנה הגיש יוסי, באמצעות
עורך־דיינו משה ענבר,
תביעת נזיקין על •סך חמישה מיליון
לירות. לדבריו הפרה אתי את
הבטחת הנישואין שהבטיחה לו

כאשר אתי התלוננה במיש-
שיוסי צילם אותה בעירום,
בה מעשים מגונים בכפיה,
אותה בשרשרת ברזל של
תקף אותה, היכה אותה ואיים
כי אם לא תתמסר לו יראה

וגרסה לו בעיות נפשיות ומיניות
בהתנהגותה האכזרית.
ערב חג הפסח ,1981 כאשר היתה
אהבתם של יוסי ואתי בשיאה, הזמינה
אותו הנערה להכיר את הוריה.
המיפגש היה כישלון חרוץ.

ההורים הזדעזעו משערו הארוך של
יוסי, ממוצאו הספרדי וממיקצועו
— צייר שלטים. הם ייעדו לבתם
המפונקת בן־זוג אחר לגמרי. הם
רצו שהיא תתחתן עם מישהו ממעמדה
ומעדתה. מאחר שהם אשכנזים,
חרדים, בעלי ממון ועוסקים
ביהלומים, קיוו כי בתם תמצא
את חתנה באותו החוג. יוסי,
בשערו הארוך, בגדיו הבוהמיים
ומיבטאו הספרדי גרם להם חלחלה.

באותו זמן גם לא ידעו עדיין
ההורים, ואף לא אתי, כי יוסי
כלל אינו רווק, אלא גבר נשוי ואב
לילד. הנמצא בהליכי גירושין מ אשתו.
אך כל הסיגרעות האלה
לא הפריעו לאתי. ככל שנזעקו
הוריה, כך התקשרה היא יותר לגבר
הצעיר והשחרחר שהיה למאהב
הראשון שלה.
אתי רצתה להינשא ליוסי, ולשם
כך הציעה לו לשנות את אורח
חייו. היא ביקשה ממנו כי יחבוש
כיפה לראשו, ואף סרגה לו אחת.
היא הפצירה בו לסגל לו אורח
חיים דתי, והוא. החל בכל בוקר
מניח תפילין ומבקר בישיבת כפר-
חב״ד. הוא גם שינה את לבושו
ותיסרוקתו — הכל כדי לשאת חן
בעיני ההורים שיסכימו לשידוך.

היא(מימין) סרגה לו ניפה, והוא(למעלה) צילם
אותה בעירום -נעת הוא תום! ממנה חמישה
מיליון לירות כפיצוי על סברת הבטחת נישואין
שנה. טרה עשה קשר כלבו,
עליה

אתי נהגה להיפגש עם אהובה
מדי יום ביומו, והם החלו מקיימים
יחסי־סין מלאים. כאשר גברו לחצי
ההורים על הנערה כדי שתעזוב
את בחיר ליבה, היא החליטה לברוח
מהבית. היא לא יכלה לסבול
יותר את המריבות התמידיות בביתה,
את קללות הוריה ומכות
אביה, ואת האיומים כי יזרקוה
מהבית.
התערערות נפשית ק שה

;אשם כן־דוד
קשייס בתיפקוד נזיני

^ וסי לא רצה לגרום לקרע בין
אהובתו והוריה. הוא קיווה כי
יוכל להשפיע עליהם בדרך ידידותית.
הוא נפגש עם האב, אך
התברר לו כי אין כל תיקווה לפיוס,
וכי ההורים יתנגדו לו עד
הסוף. ההורים השתכנעו כי יוסי
נאחז בבתם כדי לסחוט מהם כסף
וניסו לשכנע בכך גם את אתי.
בדצמבר עזבה אתי את יוסי וסירבה
לפגוש אותו. הם נפגשו
רק פעם אחת נוספת, כאשר
ביקשה ממנו את צילומי העירום
שלה והוא מסר לה אותם. למחרת
הופיעו בדירתו של יוסי שוטרים.
הם אמרו לו כי הוא עצור בעיק־בות
תלונה שהגישה אתי. המיפגש
עם שוטרים כל-כך הפחיד את יוסי,
שהוא ברח ונעלם. הוא הסגיר עצמו
למחרת באמצעות סניגורו, עו־רך־הדיו
אמנון זכרוני.
יוסי נעצר עד תום ההליכים ד
הוגש נגדו כתב־אישום על שתי
עבירות של מעשה מגונה בכפייה,
תקיפה וסחיטה באיומים. התביעה
הפלילית שנדונה לפני השופט חיים
דבורין הסתיימה בזיכויו של יוסי
משני פרטי־האישום במעשים מגונים.
הוא הורשע בתקיפה ואיומים

בלבד. השופט הטיל עליו 18 חוד התערערות נפשית קשה בגלל תקושי
מאסר מהם רק 55 ימים ב פת המעצר והטראומה שעבר יוסי
פועל, אותם ימים שריצה הנאשם במהלך ניתוק יחסיו עם אתי.
הגבר, שהיה בריא וחזק לפני
בעת מעצרו.
כיום טוען יוסי כי תלונתה של המעצר. טוען היום כי הוא סובל
אתי היתה תלונה כוזבת והתבררה הפרעות בשינה, מחשבות טורדניות
ככזו בעת המישפט. לדעתו לא מציקות לו ואינן נותנות לו מנוח.
היה נעצר עד תום ההליכים לולא הוא צועק ומדבר-מתוך שינה כאתלונתה
על מעשים מגונים, שנת שר הוא נזכר בתקופת מעצרו.
יוסי, שעסק גם בציור, טוען כי
בררה כבלתי־מהימנה. לדבריו, גם
את עונש המאסר של 55 יום לא מאז השתחרר ממעצר שוב אינו
מסוגל להתרכז, ידיו רועדות והוא
אינו מצליח לאחוז במכחול.
המעצר והשוטרים השאירו בנפשו
חותם כה עז, שכאשר הוא רואה
שוטר ברחוב הוא נתקף חרדה
עמוקה וחי מאז במתח רב.
הנזק הגדול ביותר נגרם ליוסי
ביחסיו עם נשים. כאשר הוא מנסה
לקשור קשר מיני עם אשה,
הוא נזכר מייד בכל פרשת המיש־פט
והמעצר וחושש כי יהפוך שוב

קורבן לעלילה.
מחשבות ופחדים אלה גורמים
לו קשיים בתיפקוד המיני שלו.
מאז שחרורו, הוא הפך אדם אחר.
הוא מסוגר בעצמו, הפך עצבני
ומסתגר בביתו.
נזק נוסף נגרם לו, לטענתו, גם
בגלל זירוזה של אתי, שדחקה בו
לסיים את יחסיו עם אשתו. לדבריו,
מכיוון שרצה להשתחרר ולהיות
חפשי עבור אתי, ומכיוון
פרקליט עיגכר
שהיא הבטיחה לו כי תינשא לו
בדיקה פסיכיאטרית
מייד כאשר יתגרש, עשה הכל לקבל
גט וזאת בידיעה ברורה כי
יהיה עליו לוותר על ילדו.
היה מרצה בבית־הסוהר, אלא ב־על
הנזק הנפשי שנגרם לו כעבודות־חוץ,
לו היה המישפט מתנהל
רק על עבירות שבהן הורשע מפורט בחוות־הדעת הפסיכיאטרית,
על הקשיים שבהם הוא נתקל מדי
לבסוף.
יום בתיפקוד המיני, על אובדן חד-
עורך־הדין משה עינבר, אשר וות־חיים ואובדן הכושר לצייר,
הגיש את תביעתו של יוסי, שלח תובע יוסי בן־דויד מאתי גרוסמן
אותו לבדיקה אצל הפסיכולוג ד״ר 500 אלף שקל, בצירוף הפרשי הציוסף
מנס. הרופא קבע כי חלה מדה וריבית מיום הגשת התביעה.

515

א ת מה שקורה על ה מסלול רואים
הצופים. אן מה שמתרחש מא חרי ה קלעים
נשאר בסוד.
הלקט המובא כאן הוא של סיפורי ם
ק טני ם על דוגמניות גדולות ודוגמניות
מ ת חילו ת. מי זאת, מאין היא, וב תבמה
היא, או מ ה שקרה לדוגמנית זו, שפניה
נראות אחרת מאשר בתצוגה שעברה.
והאם הדגימה קארין דונסקי לבסוף
ת ח תוני ם וחזיו ת בתצוגת לבני-הנ שים,
שהתקיי מהב חנו ת בככר״המדינה, לעיני
מוזמני ם וצופים מן הצד, שעברו ברחוב !

צילומים: דרורה זפרוני
דוגמנית אין בעיות בתיסרוקת
רונית שרוני היא חיילת בת .20 תימנית יפהפיה, שגובהה מגיע ל־ 177 סנטימטרים.
היא לא היתה כל־כך בעניין של דוגמנות כי היא ביישנית מטיבעה. אבל אחיה, ספר
הדוגמניות הידוע יוקי, רצה שאחותו הקטנה תהיה דוגמנית. מה עשה ז סיפר, קיצץ
וסירק ולימד אותה להתאפר — ללכת היא ידעה מן הטבע — וזרק אותה לתוך המים.
וכך, בימים אלה׳ שוחה האחות הקטנה בהצלחה רבה, קוצרת מחמאות והאח ממש בעננים.

פינצי מור לא יכולה לחיות בלי דוגמנות
גם לא יום אחד. את זה היא מוכיחה
מדי יום ביומו על הבימה, כשהיא מופיעה
עם גבס על היד. אצלה אין אפס: שבר או
לא שבר — היא על המסלול.
אולי יש לכך עוד סיבה: בעלה, שהוא
דייל באל־על, יושב בבית חסר־עבודה. ר
מישהו צריך לפרנס את המישפחה.
המשך טבעי
דוגמנית צעירה, חדשה וטריה, הנראית
לאחרונה על מסלולי האופנה, אינה אלא
ורד מרגלית, שם מוכר לאנשי האופנה.
היא בתה של המנחה אילנה מרגלית, אשר
ממשיכה באופן טבעי את דרכה בעולם
האופנה. מזה שבוע היא פוסעת, בוטחת
וחייכנית, על המסלול, המשכיח מליבה
כי עד לפני שבוע היא היתד, חיילת, לבשה
מדים ודיגמנה חאקי.
השינוי התקבל בטבעיות, בברכה ובהבנה
במישפחה. השאלה היא מה אומרות
חברותיה למיקצוע?

זמרת על ה מסלול לבנים, לא תחתונים
אתי צופרי היא תיסניה אכזוטית יפהפיה בת 30׳ הנראית
כמו בת .20 היא שחקנית, רקדנית וזמרת ועדיין רווקה. איך זה ז
אין תשובה. בימים אלה הוסיפה אתי עיסוק חדש ליתר עיסוקיה
— דוגמנות. כשאין היא מזמרת, רוקדת או משחקת, היא מופיעה
בתצוגות־אופנה, שהאחרונה שבהן היתד, תצוגת לבני־נשים.
״בשבילי תחתונים וחזיות זה כמו בגד־ים. אז למה להתחסד?,״

״מה? קארין דונסקי מדגמנת תחתונים וחזיות?״ שאלה
אחת המוזמנות בפליאה. קארין הנעלבת נעלמה מאחרי הקלעים,
ואחרי דקות ספורות היא הופיעה והדגימה לאורחות ליבני־נשים.
תחתונים וחזיות לא ולא ! לבני נשים — כן. וסשקארין מדגימה,
כל כותונת־לילה הופכת שימלת־ערב .״איר היא עושה את זה?״
סיננו כמה מר,אורחות בין שיניהן. עובדה. קארין מצליחה.

פרופיל

חדש

כולן יפות. כולן חטובות וכולן מנסות להיות מושלמות. אהת מהן היא הדוגמנית
הצעירה אירית אלטמן, שהחליטה שכל מה שחסר לה כדי להיות מושלמת הוא
פרופיל חדש. משמע, אף חדש ומשופץ. קצת יותר קטן, קצת יותר סולד וקצת יותר יפה.
ואם זה מה שגורם לבן־אדם הדגשה טובה. אז למה ל אי

ת ס רו ק ת שנו ת ה־ 20

מונולוג של דוגמנית מתחילה
ענת צחור בת ה־ 20 היא חיילת המשרתת
באזור תל-אביב. במקור היא מ־באר־שבע,
אמה אחות ואביה בנקאי. ענת,
יפה טבעית, קצת נמוכה, עם נסיון חיים
עשיר ותיאוריות משלה :

• ״אין לי שקט נפשי. אני כל הזמן
גועשת מבפנים ורוצה לעשות כמה שיותר.״

״יש אנשים שחושבים שאני גאוותנית
ושחצנית, כי יש לי ביטחון עצמי רב ואני
מודעת לזה שאני חכמה.״
!• ״אני לא מעריצה אף דוגמנית. אני
אוהבת ומעריצה את עצמי. וזה מתבטא
בכך שאני עושה רק מה שאני רוצה.״
<• ״הגובה אצלי הוא בעיה. זה עקב
האכילם שלי. אני לא חושבת כי אוכל
להצליח בדוגמנות מסלול, לכן אפנה לצילום.״

״אני מוכנה גם להופיע בצילומי תח תונים
וחזיות אם המיקצוע דורש זאת.״
• 1״אני לא נגד צילומי עירום. גדלתי
בבית מאוד ליברלי והכל תלוי בבחירתי
האישית.״

• ״כדי להצליח צריך להיות במקום
הנכון בזמן הנכון.״
לאחרונה הפתיעו את הצופים הדוגמניות, מיכל אדר ושלומית אמיר בתסרוקות
חדשות בסגנון שנות ה־ .20 הרעיון הועלה על־ידי מעצב־השיער אלי עלמני באחת
מתצוגות האופנה, שסיגנון הבגדים בה ממש חייב הופעה שכזאת. אמר ועשה — סיפר.
קיצר וסירק והרי התוצאה.

י• ״השאיפה שלי היא להתקדם בשטח
שבחרתי ולא להישאר בשוליים.״
י• ״גדלתי בבאר־שבע והרגשתי חנוקה
בפרובינציה. ניצלתי את הצבא כדי להגיע
לאיזור תל־אביב.״

!• ״אילו ביקשו ממני להסתפר למטרה
כלשהי הייתי מסכימה. תלוי כמה היו
משלמים לי עבור זה.״
• 1״כשאני עירומה אני סכס״ת.״
לאה פלטשר, מורתה של ענת, אומרת
עליה :״יש לה כל הנתונים. היא התגלית
של העונה.״

517

סיפור חייו 1ה 1צ א 1ת 1־ ל הו רג ש ל גרי גי ל מו ר כ פי
ש הו ב א בי די גורמן מייל ר ב״ שי רתהתל ״ ך
גיבוריוסף נפלי־

המשורר בו א גו ד ת ״ צער ־ בעלי ־ חיים ־

על פני 1023 עמודים, מגולל הסופר ה
תרגוס
עקידה אמריקאית
דמיינו
יכם מצב, שבו קיים במדינת־ישראל
עונש־מוות שכימעט אינו מוצא
אל הפועל. תארו לכם רוצח ישראלי
שרצח שני עובדי תחנת־דלק ונידון על
פשעו למוות, בידיעה שפסק־דין זה לא
ימומש כלל. אבל אותו רוצח מחליט להתל
בכל המערכת המישפטית והמוסרית ותובע
משילטונות המדינה לבצע את גזר־הדין
שהוטל עליו. דמיינו את העצומות של
יפי הנפש ואגודות לזכויות האדם למיניהן,
ואת השערוריה והמתח הציבוריים העלולים
לבוא בעיקבות תביעה שכזאת.
בקיץ 1976 ירד, גרי גילמור, בדם קר,
בשני בני אדם. עד לאותו זמן הוא היה
גנב קטן, שבילה חלק גדול מ־ 35 שנותיו
במוסדות ובבתי־כלא. רק שלושה חודשים
לפני מעשי הרצח שוחרר על־תנאי וחזר
אל מישפחתו בסולט־לייק. סיטי, מדינת
יוטה, ארצות־הברית. אתרי שצוות פסיכיאטרים
קבע שגילמור. שפוי בדעתו, הוא
נשפט ונידון למוות •,במקום שבו לא הוצא
אדם להורג במשך עשור שנים. גילמור
הדהים את העולם בוותרו על הזכות לערער
ובתביעתו כי׳מדינת יוטה תוציא לפועל את
גזר־הדין בהקדם. הוא המשיך ונאבק על
זכותו זו כאשר נדחה שוב ושוב מועד
ההוצאה־להורג. ב־ 17 בינואר 1977 הוצא
גרי גילמור להורג בירייה.

ציטוטו!
שני קטעים אופייניים מתוך סיפרו ה
מעולה
של גודמן מיידר שירת התליין
(ראה: תרגום) שתורגם ופורסם החודש

בעברית, מעידים על עוצמתו ויכולתו התיאורית
של מיילר. הקטע הראשון מספר
על ידידות שרוקם הנידון למוות, גרי
גילמור, בתא־הכלא עם מלשין מישטרתי
בשם גיבז. והקטע השני מתאר את סוכנו
של גילמור, לורנם שילר, ואחרים הצופים
בהוצאתו־להורג :
״כלילה הזה חיה גילמור מוכן לחתוך
את היד שלו כשביל להמציא איזה כדיהה
טוכה. מוכן לכתת את הראש שלו ולהו שיט
לך אותו אם רק יצליח פיו להמציא
חוכמות משגעות .׳מרי הבקשה האחרונה
הכי מוכה שאתה יכול להמציא כשהולכים
לתלות אותך?׳ הוא •שאל, וענה :׳תשתמשו
כחבל גומי.׳ עדטה את עצמו מקפץ בקצה
החכל, הוא העלה הבעת זעה מעושה על
פניו ואמר :׳חושב שאני אתנדנד קצת.׳
גיכז חשב שעוד מעט ישתין כמכנמייס.
׳מהי,׳ שאל גילמור ,׳הבקשה האח תנ ה
שלך כשמכניסים אותר לתא הגזים?׳ הוא
המתיו. גיבז התנשם והתנשף .׳זה כתר,׳
גילסור אמר ,׳תבקש מולם שיכניסו לשם
גז צחוק .׳זה מספיק,׳ אמר גיבז ,׳כשביל
לחנוק אותר.׳
האמת• ,שהוא עצמו כמעט נחנק מולליחה
שלו. העישון מילא את הגרון שלו בליחה
סמיכה ונוזלית כמו של צדפות. הבחור
עם סיר־הליחול. גילמור •שאל :׳מזל אתה

..בגליל בתל־ ח׳,

אמריקאי המעולה גודמן מיילד (העירומים
והמתים) בסיפרו שירת התליין• את

סיפור חייו והוצאתו להורג של גרי גיל-
מור. הספר זכה, ובצדק, למחמאות מצד
הביקורת, ואחד המבקרים האמריקאיים
השווה אותו להחטא ועונשו של סיודור

דוסטדייבסקי.

שירת התליין הוא מעשה יצירה תיעודי
מרתק, הבוחן שאלות של מוסר ועונש, מציג
ככלי ריק את מערכת המישפט האמריקאית
ובעיקר הופך לאני מאשים מדהים
למערכת בתי־הסוהר ושיטת הענישה המקובלת
של ארצות־הברית והעולם־המערבי,
עד לכדי הצגת גילמור כקורבנה של אמריקה.
נורמן
מיילר חושף בשני הכרכים של
סיפרו מירקם מדהים של עולם קשוח ופשוט
שבו חי גיבורו, ומוליד אותו עד
להוצאתו להורג. גילמור הוא בבחינת גיבור
קיומי, שהקורא בראשית עמודי הספר
בז וסולד ממנו, אך בהמשך נופל שבי
בקסמיו. הוא אינו פושע פרימיטיבי, החי
בעולם של יצרים אפלים, אלא קורבן של
שיטה של מערכת, בעל פוטנציאל אישי
ושיכלי, שאינו נופל מזה של פרופסור
ממוצע במיכללה אמריקאית, או באוניברסיטה
ישראלית. גילמור ניחן, בנוסף לשכלו,
ברגש מדהים, שאותו ניתן לאמוד בקשר
הריגשי שהוא יוצר עם חברתו, גיקול,
בת ה־.20
אלף וכמה עמודי סיפרו של מיילר, הינם
בבחינת סאגה מדהימה בנושא החיים והמוות,
שבה השקיע סופר מעולה זה את
מיטב מיומנותו. הספר כתוב במישפטים
ובתיאורים קצרים, בדומה לסרט תיעודי,
• נורמן מיילד — שירת התליין ! עברית:
עמשי לוין, הוצאת זמורה ביתן ; 2
כרכים; 1023 עמודים (כריכה קשה).

העובר על קשת שלמה של עדים ונפשות,
שסיפור הוצאותו־להורג של גרי גילמור
היה חלק מהם.
בכרך הראשון, מציג מיילר את שובו
של גילמור מבית־הכלא לעיר המורמונית
שמרנית, שבה מתגוררים בני־מישפחתו.
חלק זה הוא בבחינת השקט שלפני הסערה,
ובונה את הדמויות, המשתתפות מאוחר
יותר בדראמה על חייו ומותו של גרי גיל-
מור.
גילמור, שאחרי יציאתו מבית־הכלא כה
חסר ביטחון, עד שאין הוא מסוגל אפילו
לרכוש זוג מיכנסי?*יוויס בחנות, בשל חוסר
ביטחונו, לומד בהדרגה להתאים עצמו למציאות
האפורה והיומיומית של החיים. כאן
חושף מיילר את גדול הסקופים של שירח
התליין, והוא, שגרי גילמור הינו בעצם
נכדו של הודיני הגדול, הקוסם והלה-
טוטן, שהיה לאגדה בחייו ובמותו, וגרי
גילמור זכה לרשת מסבו את האמונה
העצומה בכוחות עצמו. מיילר חושף את
פרשת הודיני הגדול, אך מוליד אס ה קורא
למסקנה שגילמור נמנע מלדבר, או
להזכיר את סבו, רק כדי להשאיר את אור
הזרקורים על עצמו.
את חייו של גילמור והסערה שבעקבות
המתתו, מביא מיילד בלשון תיאורית עשירה,
שהיא בבחינת מהפיכה ספרותית, המעידה
על עלייתו של המרכיב התיעודי
בספרות העולמית. מצד אחד תיאורים
המבוססים על מאות סירטי קול, שבהם
הוקלטו עשרות אנשים, ומהצד השני מיכ־תבים,
עדויות ומיסמכים שונים הקשורים
בפרשת חייו והוצאתו להורג של גרי גיל־מור.
את כל המרכיבים האלה מאחה מיילד
בטיט נוקשה של יכולתו הספרותית. הוא
מצליח לתאר את ארצות־הברית הבורה,
המתבוססת בקיא של עצמה בתוככי היבשת
הגדולה. לא אמריקה האקדמית והירוקה,
אמריקה של החוף.המזרחי החיה בצל התר־

בות האירופית. עולמם של בני הכת חמורי
מונית חושף לפני הקורא עולם מתמיה ומחריד
של חומיניסטים נוסח ארצות־הב־רית,
ששמרנותם ודתיותם מדהימים.
הכרך השני של שירת התליין הופך בהדרגה
מסיפור חייו והוצאתו להורג של
גרי גילמור, לסיפור הקירקס האמריקאי
הגדול. זה סיפורה המחריד של אמריקה
המשוגעת, ההופכת כל אירוע למעין סופרמרקט
ענקי, המושך אליו משוגעים מכל
רחבי היבשת, כשמקום האירוע הופך למו־

ג 1צחוק בתא הגוי
אומר לכיתת־היורים?׳ ׳אני,׳ אמר גיכז
׳מבקש מולם אפודת־טגן.׳ הם התגלגלו
מצחוק כמו חיול שמתרוצצת כמעגלים ו הולכת
ונחלשת...״
הקטע ה שני:
״סטנג׳ר אמר לעצמו :׳אני מקווה ש אני
לא אתמוטט ואפול.׳ ידו הזרמה לגונן
איכשהו על ראשו. ולמרות צמר־הגפן, הוא
שמע קול נשי מה
ככדול וראה
את קגי־הרובים
מבצבצים ומז דקרים
מן החר כים
שבווילון.
הוא היה מזועזע כמה כראותו
קרובים הלועים
אל הקורבן. הם
כוזחלט לא רצו ואז להחטיא.
נעשה הכל ח ־

מם כל־כך, ש־תשומת־
לכד ה רוצח
גידמור כדבר תמקדה
תליה בחבל גומי
גם כעל כורחך.
למרות צמר־ה־גפן,
שמע רון את הלהישות הללו :׳אחת,׳
ו׳שתיים,׳ והלחישה ׳שלוש׳ לא נשמעה כלל
לפני שהרוכים פצחו פיולם :׳בם. בם. בם.׳
התפצהות רמה שהעכירה חלחלה. שריר רטט
והתכווץ משכמו של רוך ועד תחתית גוו.
אגד שלם של שרירים כעווית. שילד שמע

שלוש יריות, מצפה לארבע. גופו של גרי
לא ניתר. אף הכים א לא זז, ושילר חס־תץ
לירייה הרביעית ורק אחר־כך הסתבר
א כי שתיים נות כנראה כו־זמנית. נואל
ווטון ניסה להביט בגרי כנקודה זו, אבל
לא יבול היה לראות דבר ממקום עו מ ת
מאחורי הקהל, ויצא כדל ת לפני כולם
והלך היישר אל מכוניתו •שחנתה ליד ׳ביטחון
מזערי,׳ נבנ ם לתוכה ונסע משם.
היו •שם כתבים •שראיינו אנשים והיו •שם
צלמים, אכל הוא לא עצר. הוא לא רצה
לדבר עם אף אהד.
״ורן שמע רק קול התפוצצות נתלה.
כשזה קרה, גרי אף לא הגיד אצבע, לא
רטט קל. י ת השמאלית אף לא נעה, ו נע
אחר כך, אחרי •שהוא נורה, ראשו
קדימה, אכל הרצועה החזיקה את ראשו
זקוף, ואהרי־כן היד הימנית התרוממה
אט־אט כאוויר ואט־אט צנחה באילו כ ת
לומר :׳העניין נג מר, רבותי.׳ שילד חשב
•שהתנועה היתה עדינה באצבעותיו של
פסנתרן המגביה י ת טרם שיניח אותה על
המנענעים. דם החל לז ת ם דרך החול צה
ה׳שחורה וניגר על המיכנסיים הלבנים
והתחיל לטפטף לריצפה כין רגליו של
גרי, וריח אבק־השריפה התפשט כבל פי נה.
ואז התעמעמו ה או תו ת ושיא* האזין
לטיפטוף הדם. הוא לא היה בטוח אם אכן
הוא יכול לשמוע אותו מטפטף, אכל הוא
ודש את הטיפטוף, ותמה חיה שעם הדם
מתרוממים ונישאים החיים כגופו של גיל-
מור כעשן...״

סופר מיילר
הקירקס האמריקאי הגדול

קד החדשות העיקרי של צפון היבשת.
המאבק בין מפיקי טלוויזיה לרכישת הזכויות
על סיפור חייו והוצאתו להורג של
גילמור הופך לדראמה צינית ומחרידה,
כאשר מצד אחד ניצב אחד מגדולי המפיקים
של ארצות־הברית דיוויד אסקינד
ומהצד האחר לורנם שילר, מי שהיה בעבר
הרחוק צלם של הלייף, אשר התמחה
כבר ברכישת זכויות הסרטה מאירועים
אמריקאיים דומים.
לורנס שילר שובר את השוק בעזרת
הסכומים שהוא מציע לגילמור ולנציגיו
מחוץ לכלא, עבור הבלעדיות של סיפור
חייו והוצאתו־להורג. התיאור שבו הוא מוכר
סיפורים ופירורי סיפורים לעיתונות
האמריקאית והעולמית, המערכת העצומה
שהוא מפעיל, מתוך כוונה לתעד את סיפור
חייו והוצאתו להורג של גרי גילמור
— הם אמריקה. מיילר מצליח, בכישרונו
הנדיר, להשכיח את סיפורו האישי של גרי
גילמור, ולהפוך את שירת התליין (למרות
שאותו לורנס שילר הוא שותפו בשירת
התליין) ליצירת־מופת אמריקאית, שניתן
להשוותה מהבחינה הערכית ליצירות כמו
ארצות־הבריח של נ׳ון דום־פאסום,
ענבי זעם של ג׳ון סטיינבק ושאר יצי־רות־מופת
של הסיפורת האמריקאית.

למרות הנושא, שאינו מעניק סימפאטיה
מירבית לקורא, מצליח מיילר להפוך ספר
זה למרתק ולקריא, כפי שעשו מעט מאוד
סופרים מאז מילחמת־העולס־זהשניה. זה
ספר מהמעולים שראו־אור בתרגום לעברית
_ בעשור האחרון. ספר, שלמרות גודלו משעבד
את הקורא לקריאה כימעט רצופה,
לאורך יותר מאלף עמודים, והקורא אינו
מדלג על אף אחד מהם. הקטעים התיעודיים,
גיזרי העיתונות, תיאורי הנפשות
הפועלות ההולכות ומתרבות במהלך שירת
התליין, מיכתבי האהבה המרגשים של גיל-
מור לאהובתו הצעירה, תיאורי עולם הפשע
— כל אלה הופכים את שירת התליין
ליצירת־מופת, שמקומה במדף הספרים של
כל אוהב ספר. גם תרגומו של ע מ שי
לוין הוא מהתרגומים המעולים שראו-אור
בשנים האחרונות לעברית. מה עוד, קן-
המתרגם אינו מתרגם מאנגלית אלא מאמי
ריקאית, ותרגומו מתפרש על כל רובדי
י< הלשון העברית, מהלשון התיאורית המעולה
ביותר ועד לעגה.

מו 1וגר ׳ 3ה

טרומפלדור

יוסף טרומפלדור הפך לאגדה עוד
בחייו, אגדה שהלכה והתעצמה אחרי מו תו
בקרב על תל־חי, בפברואר . 1920 טרומ־פלדור
נולד בשנת , 1880 גדל בבית ש־הווייתו
התרבותית היתד, רוסית, שירת
בצבא הרוסי במילחמת רוסיה־יפאן והצטיין
שם בגבורתו. טרומפלדור היה הקצין
היהודי הראשון בצבא הצאר הרוסי. במהלך
המילחמה הוא נפצע וידו נקטעה, אך זה
לא מנע בעדו להיאבק על המשך זכותו
לשרת בצבא הצאר, דבר שאופשר לו, והביאו
לבסוף לשבי היפאנים.
אחרי חזרתו מהשבי, החל להתמסר
לפעילות ציונית וללימודים. ב־ 1911 כינס
בעיר רומני קבוצת חברים לשם הנחת

יסודות לעליה לארץ ולהקמתם של ישובים
שיתופיים בה. טרומפלדור עלה ארצה
בשנת 1912 ועבד במיגדל ובדגניה. ב־
1915 נאלץ לעזוב את הארץ, יצא לאלכ סנדריה
ושם הקים ביחד עם דלאדימיר
ז׳כוטינסקי ואחרים את הגדוד העברי.
הגדוד נשלח על־ידי הבריטים לקרב שאותו
יזם וינסטון צ׳רצ׳יל בגאליפולי
ונתמנה אחרי הקרב למפקד גדוד מובילי
הפרדות. עם פירוק הגדוד שב לרוסיה
( ,)1917 אירגן הגנה עצמית בפטרוגראד והיה
ממייסדי תנועת החלוץ. טרומפלדור שב
ארצה ב־ ,1919 פעל באיחוד מיפלגות הפוי
עלים, ונזעק לגליל כראש ההגנה, עם ההתקפה
על אצבע הגליל ועל תל־חי, שם
נפל.
באחרונה ראתה־אור מהדורה חדשה ומתוקנת
של המונוגרפיה שחיברה שולמית
לסקוס טרומפלדור — סיפור חייו .,במונו־גרפיה
מצוי סיפור־חייו המלא של טרוט־פלדור,
שבו השכילה המחברת לגולל את
כל שניתן מחייו של האיש שהותיר חותם
כה עמוק.
המונוגרפיה המתארת בבהירות את חייו
של יוסף טרומפלדור, החל ברקע של מיש-
פחתו, דרך ימי שירותו בצבא הצאר, הגדם,
שביו ונפילתי בקסם הרעיון הציוני, כאשר
מתוך התיאור עולה דמות תלת־מימדית
של האיש, שנועד לסמל בתרבותנו את
הגבורה. גם טרומפלדור האדם, שניהל
כמה פרשיות אהבים מרגשות בחייו, מוצג
בסיפרה של לסקוב, בסיפור יחסיו עם

אידה מלמן.

״הכוונה היא לאידה מלמו, נערה ככת
שש עשרה (כשנת ,) 1906 שעימה קיים
טרומפלדור חליפת מיכתכים. הערכתו לנערה
זו הובעה לא רק כדכרים לדורה
(אחותו של טדומפלדור) ,אלא גם כאמירה
מבודחת — גילוי נדיר אצלו — כ־מיכתבו
לאימת אחיו שמואל, אניוטה, כאשר
הוא דן בשיווי זכויות לנשים :׳אני גם
מקווה לראות כין חברי הפרלמנט היהודי
בארץ־ישראל את אידה (את צוחקת?)
• שולמית לסקוב — טרומפלדור —
סיפור חייו ! הוצאת כתר ; 279 עמודים
(כריכה רכה).

אם כוא תבוא לארצנו ככלל.׳ כאותה
שנה תיכר טרומפלדור טיפור ושמו ׳ליו־כה׳
שצביונו אוטוביוגרפי. משופר שם
על איש צבא החוזר לביתו אחדי השירות
(כהזדמנות יזו מוכעת רתיעה מן הצבאיות
מזה, ומשיכח לחוויות עזות מזה)
וכץ הידידים הקרובים הבאים לבקרו
נמצאת גם כתם שד קרוכי משפחה, נערה
כת אחת עשרה. הילדה, המפותחת מכפי
גילה, מעוררת כליוכה משיכה אליה...
מן הראוי לציין, שאופיה (כינויו של טרו־ספלדור)
,אשר היה באותו זמן כן עשרים
ושש, מתייחס כמלוא הרצינות לדבריה
של הנערה כת השש עשרה ועונה לה...״
על טרומפלדור החלוץ העובד בשדה מספרת
לסקוב בזמן שהותו במושבה מיגדל :
״למרות נכותו קיבלו גליקין לעבודה ללא
היסוס — והוא לא הכזיב. גליקין היה
אומר עליו, שאם כיד אחת עושה הוא עבודה
כטוב כפועלים, הרי לו היו לו שתי
ידיים היה יכול להתמודד עם שלושה...״
על עבודתו כפועל בדגניה ישנן כמה
עדויות, המאשרות את הרצינות והמאמץ
שהשקיע טרומפלדור בעבודה :
״עתה התמכר לגמרי לעכודה הגופנית
ועורר התפעלות כלב החברים על הצל חתו,
חרף מומו, תודות לכוחו הפיסי ורצונו
הכביר. רכים תיארו אותו כעבודה.
׳היה רותם את הפרדות הפראיות ביותר
ושולט כהן,׳ מספר יעקוב כרקוביץ, מ־ראיטוני
דגניה .׳היה זמן שהיינו חודטים
בשמינית. האדמה היתה קשה מאוד ודרוש
היה מאמץ רב כדי להחזיק את המחרשה
שלא תקפוץ למעלה. אולם כאשר טרומי
פלדור היה מניח את ידו על המחרשה,
היתה זו ׳טובעת׳ כאדמה --ל א
האמנתי למראה עיני כראותי כיצד היה
תופס קלשון בקצה הפתתזה (שהיתה
עשוייה צינור כעל צבתות שאפשר לפתחן
ולסגרן) ,נועץ אותו כאדמה, מוסיף להח זיק
ב׳יד׳ זו בראש הקילשון ואילו כיד
האמיתית תופס את הקילשון באמצע, מרימו
ומעמים את הערימה על העגלה.׳ ותיאורו
של שמואל דיין (אביו של משה
דיי לפעמים היו הבהמות נעצרות
כאשר היה קשה עליהן לטשיד את המחרשה
הנעוצה כאדמה כידו האחת, יד הברזל.׳
ודבריו של אליהו גולומב ,׳כיצד
היה רותם יחידי שלישייה של פרדות (לאו
דווקא מן השקטות כיותר) אל הדיסקוס,
כיצד היה יוצא יחידי לשדות המרוחקים
כשהוא מזויין במאוזר שהיה מכניס כו
מחסנית כדורים כידו האחת
אחד הקטעים בעלי החשיבות הגדולה
במונוגרפיה של שולמית לסקוב, הוא הקטע
המתייחס לוויכוח הציבורי בין דויד

בן־גדריון וולאדימיד

טי הזה. יש המעלים סכרה, כי פלט, מעו־צמת
כאביו, קללה ברוסית כמקום המילים
המרוממות בעברית, שפה אשר כה
לא שלם. אין הדבר מתקבל על הדעת,
טוענים אחרים, שפצוע אנוש כמוהו, ממש
על סף הגסיסה, יתבטא כד ויהיה מסוגל
לחשוב על מטהו מחוץ לכאבו הפיסי הקשה...״
אלא
שכלל לא משנה אם טרומפלדור
אמר או לא אמר את מה שכתבו שהוא
אמר. מונוגרפיה זו היא עוד ספר למדף
הספרים על תולדות ארץ־ישראל ומבססי
הישוב היהודי בה. זה ספר כתוב בעברית
קולחת, מדוייק וקפדני, שחושף לעומק
את האיש יוסף טרומפלדור.

שירה

תור לאהבה
ספר שיריו של א לי ככר תור לאהבה*
הוא בבחינת חשיפה שירית מלאה של
משורר זה, בהשוואה לסיפרו הראשון.

משורר כבד
מאבד נערות

ז׳כוטינסקי,

בהקשר של המאבק להגנת הגליל, מאבק
שבו מסר בסופו של דבר יוסף טרומפלדור
את נפשו. מאבק שעליו אמר ז׳בוטינסקי
שהינו אך ורק בעל ערך הפגנתי ״ורק
ארגומנט אצל הדיפלומאטים״ ולכן הוא
הטיף לנמצאים באיזור הכיבוש הצרפתי
(קרי: מגיני תל־חי) לשוב לתחום האנ גלי.

כאדר ( 26 בפברואר ) 1920 ביצע
טרומפלדור את המעשה אשר אליו שאף
זה זמן רב. כערב, לאור קלוש של ירח
פגום, עלה כראש קבוצה כת חמישה עיטר
אייט למטולה משם הגיע לתל־חי ונטל
את הפיקוד על הגנת המקום, עד לאותו
יום של י״א באדר, שבו נפגע בפגיעה שהביאה
למותו :״שניאורסון הכחין אותה
שעה כערכי המסתתר כחדר, ירה בו והתו.
תיד כדי כד, עוד לפני שהספיק
טרומפלדור, אחרי מתן פקודת האש, לצעוד
צעד נוסף, נפגע מכדור ; הוא נתן
עוד אי אלה הוראות, נפגע מכדור שני ונפל
פצוע בבטנו ובידו...״
לקראת הסיום מגיעה שולמית לסקוב
לבחינת הטוב למות בעד ארצנו של טרומי
פלדור, והיא כותבת על כך :״הרופא
מספר, כי ׳הוא (טרומפלדור) היה כמצב
חלש מאוד. חיוור ושיכלו איתו --
כאשר שאלתיו לשלומו הוא ענה :׳אין
דכר, כדאי למות כעד הארץ.׳ כעכור זמן
כתב גם שניאורסון כי ׳כששאל גרי (הרופא)
את טרומפלדור ׳מה שלומד?׳ ענה
לו :׳אין דבר. טוב למות כעד ארצנו,׳
כמי שעונו לתומו, בחיוד, על השאלה׳.
״לאחרונה נתעוררו ספקות אם אמנם
השמיע טרומפלדור את המי־טפט הפטריו
שירתו
היא שירה עירונית, וכבר בשיר
הפתיחה הוא כותב :״אני כותב עכשיו מפגי
שקשה לי לנשום שירי בכר הינם
שירים של בדידות עמוקה, שהוא אינו
חושש לשסעם בבדיחות, כמו :״נעצרתי
על ידי •טוטרת /כעוון מבטים עדינים...״
בשיר אחר הוא כותב :״אני צוכר עצב
ומאבד נערות...״
בניגוד למשוררים העושים כל שביכולתם
לנתק עצמם מהחיים היומיומיים, הרי
שדווקא האופן שבו מציג עצמו בכר בדש
העטיפה :״אלי ככר עבד במכבסה ובבית־חולים,
ועובד כעת בזמורת צער כעלי־חיים
כרמת־גן כמטפל בחידת בית יש
קסם, המשרה אמינות על רבים משיריו.
יש בשיריו גם הכאב האוטוביוגרפי,
כמו :״נער מתעמל בדיטא. חכרתו קופצת
מתוף לכו / .גבר מכיט כס. נשכר /כינו
לכינס שורה המוליכה למדור והרי אח
שבו מביא בכר מחזור שירים, שבהם הוא
חושף לכידתו בעולם האהבה והנישואין.
עברו הרחוק של בכר מגיע בשירים האחרונים,
כאשר באחד מהם הוא מתאר :
״מישפהתי היא יטלך מתקופת ההריסה...״
ומסתיים ב״בקרים אני מחליף את ילכו של
אכא /אוסף מהריצפה את העצבים שלו /
כמו ניירות...״
חוט של נאיביות שפוך על שירתו של
אלי בכר, וזהו קיסמה של שירתו, המשוחררת
מיומרות המאפיינות שירת משוררים
צעירים רבים, בני דורו של בכר.
• אלי בכר — תור לאהבה ; הוצאת
עשיו־סתווית; 60 עמודים (כריכה רכה).

!ה היה ג ש( 0היה שחיה
גליזן ״ולעולם תוודא שראה־אוד השבוע לפניי 25 שכד בדיזק,
תביא כתבת־ שער וכהת הכוושרת ״שילטדן הגגבים בבדדתל״ ,כתבזז
שפרמה מערכת של שחיתויות, החל מהדפסת כרטיסים מזוייפיס
בידי ספסרים, ירד עמלות של מזכיר ההתאחדות לכדורגל ועוד
שחיתויות רבות. תחת הכותרת ״בנים אכלו בוסר הובאה
כתבה שתיארה את מעלליהם של חברי כנופיי ת בני־הטובים,
שהטילה מוראה באותם ימים בתל־אכיב, נתפסה והובאה לדין.
״הכותרת ״רצח בשלוש ל׳׳י׳׳ תיארה רצח ברוטאלי בחיפה, שבא
בסופו של לילה עליז, ביטל שלוש ל״י, רצח שבו נרצח אליהו

בכר. מדור התיאטרון מיער את הצגת ״רומיאו ויוליד״ כפי
שהועלתה ב״תיאטרון הקאמרי״ ,בכיכובם של חנה מרון ויוסף
מילוא.
שער הגליון: שילטון הגנבי ם בכדורגל הישראלי.

מתיחות בגבו!ן * חגי אשד נגד שום גודדמן *
השונאים של המפליל * 1ניקורת על משחו של שמיך העם חקדריה חקודרדו
נפלה קדרה על אבן — אוי לקדרה.
נפלת אבן על הקדרה — אוי לקדרה.
בין כך וכך — אוי לקדרה.
השבוע הוכיחה ישראל שוב מה עמוקה
חוכמתה של איסרה תלמודית זו. נפגע
חוסיין סלד ירח מתעמולת מצריים —
אוי לישראל. רצתה סוריה להראות ש
שילטונה יציב — אוי לישראל. רצתה
ברית־המועצות להוכיח שהיוזמה במרחב
בידיה — אוי לישראל. ניסתה אפריקה
לפייס את מצריים — אוי לישראל.
בירושלים חיכתה השיירה השיגרתית
להר־הצופים לאור־ירוק — אולם הגבול
נשאר חסום. בשלושה מקומות ניסו ירד נים
לחטוף טרקטוריסטים משטח ישראל.
בצפון הרגו הסורים טרקטוריסם רביעי.
התעמולה המצרית האשימה את כל אויביה
בקנוניות עם ישראל, ואילו הרוסים
הזהירו שוב מפני התקפה אמריקאית־יש־ראלית
על סוריה.
מכל העברים הוטחו האבנים בקדירה.
בכל מקרה היתד, ישדאל המפסידה.
מטרה כמטווח. הטבע יעד ׳לקדירה
תפקיד חשוב. היא מסמלת את השלום בין
איתני־הטבע. היא המשלימה בין האש והמים
— כי בעוד הלהבה דולקת מתחתיה,
רותחים המים בתוכה.
לרוע המזל, לא היתד, ישראל קדירה
מסוג־ זה. שום דבר לא התבשל בה, זולת
מליצות שהגיעו לשיאן עם הצהרתו של
ראש־הממשלה בראשית השבוע שעבר בכנסת,
שהמצב בגבולות משביע־רצון.
בהיעדר יעוד כזה, נשאר לקדירה הישראלית
רק ייעוד אחד, בלתי־סושך מאוד
לבניה: לשמש מטרה נוחה במטווח המרחבי.

מדיניו ת
אחיחיפל הציוד
מן הרגע שבו זרק ד״ר נחום גולדמן
את ד,כסיה שלו לתוך הזירה המדינית
הישראלית ורשם את תביעתו לכתר המנהיגות
המדינית, היה ברור כי מפא״י
תגייס את כל כוחותיה כדי להחניק את
הסכנה באיבה. גם הדרך היתה ברורה
מראש: מסע־השמצה נגד אישיותו של
גולדמן.
השבוע נשמעה תרועת־החצוצרה הצורמת
הראשונה של מסע־הצלב הגדול. כנאה
לה, הושמעה מעל עמודי דבר. הכותב:
הסופר המדיני של העיתון, צעיר ממושקף
בשם חגי אשד, המודרך אישית על־ידי
ח״כ הרצל ברגר.
הכותרת של מאמר־ההשמצה היתד, חם-
רת־תקדים לגבי אישיות כמו נשיא ההם-
תדחת הציונית. יורשם הרשמי של ד״ר
תיאודור הרצל וחיים וייצמן. שהגיע לתפקיד
זה בקולות מפא״י עצמה. אשד קרא
להצעתו של נחום גולדמן להעביר את
ישראל לפסי הניסראליזם :״עצת אחיתו-