גליון 2362

ומחיר 40 :שקלים(.כילל מ.ע.ט).

וימו־ יעקבסון טמיר

ק 9ה האג.
לאנשי שאנהביס הרבה קפה
ביו וגס בלילה.

בשורה חדשה וטובה לאוהבי קפה -
והרבה, עתה אפשר להשיג, לשתות
ולהגיש לאורחים, קפה טורקי
וקפה נמס טעים וארומטי
ללא הגבלה ביום וגם בלילה.
קפה האג נמס נטול קפאין,
וקפה האג טורקי נטול קפאין.
קפה האג נטול קפאין מיוצר על פי
התהליך החדש של חברת האג
העולמית, תהליך המפריד באופן
טבעי את הקפאין מהקפה ומשמר
בקפה את הטעם המעולה והארומה
הנפלאה, העושים אותו משקה אהוב
כל כך.
קפה נמס האג או קפה טורקי האג
1000/0קפה טרי, ארוז בוואקום,
לבחירתך ולטעמך.

קפה האג.
ליהנזת בעיניים עצומות

ב תבוז השעו־ האחור״ :

כתבת דזשעו־ ה 3ך ד מי:

בנץ על הנשיא
ככד שמתקדם סועד סיום הקדנציה
וגובר הסיכוי כי יצחק נבון יחזור
לחיים הפוליטיים, כך
גדכר מסע הלחישות
:גדו, מחוגי הליכוד
והמערך גם יחד.

1שק שתודי

אילו היה הנשק מונח כמועדון
שימשון תל־אביב לפני שבאו השוטרים,
כולם היו
רואים אותו — טוענים
אוהדי הקבוצה ו
שחקניה__ .

להמשיך לחקור!
פרטים רבים שלא עלו בחקירת הוועדה שופכים
אור חדש על הזוועה. העולם הזה מצביע
סל הנושאים הטעונים עדיין חקירה.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהרה: תל־אביב,
רחוב גורדו] ,3טל 232262/3/4 03 תא-דואר . 136 העורך
והרא שי: אורי אבנרי עדרך־תבנית: יוסי שנץ. רכז מערכת:
שלמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי מדטוביץ וגיורא נוימן. צלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזח״
פע״מ. הדפסה :״הדפום החדש״ בע״ם, תל־אביב. הפצה :״גד״ בע״מ

בעמוד 51 של גליון זה מופיעה תמונה
שצולמה לפני כמה ימים על־ידי צלמת
העולנז הזה. הוא מראה את המיסגד החדש
שנבנה על-ידי המצרים בשארם־אל־שייח/
תצלום זה עורר בי זיכרונות. פישפשתי
בארכיון העולס הזה, ומצאתי בו תצלום
בן 26 שנים. הוא מראה את המיסגד המצרי
^בשארם־אל־שייח׳.
י אץ זה אותו המיסגה כמובן. בין שני
המיבנים מפרידה ההיסטוריה של דור.
המיסגד הישן צולם על־ידי העולם הזה
שעתיים בלבד אחרי שדרכה במקום רגלו
של החייל הישראלי הראשון.
זה היה במילחמת־סיני . 1956 ,שלום כהן,
שהיה אז סגני, נלווה לחטיבה ,9שקיבלה
את המשימה לרדת לשארם־אל־שייח׳ לאורך
חוף מיפרץ־אילת. היה זה מיבצע כה ציורי
וייחודי, עד. שהחלטנו להקדיש לתיאורו
גליון שלם של העולם הרה 996 תחת
הכותרת :״האפוס של טיראן.״ על שער
הגליון הופיע תצלום המיפרץ האגדתי, ובו
נראה גם המיסגד. תצלום נוסף של המיסגד
הופיע בפנים הגליון. נראה בו לא רק

קראתי אותו בשבוע שעבר, במחר זה
היה העולם שהיה, המביא קטעים שהופיעו
בשבועון זה לפני 25 שנים. לפעמים נדמה
לי שזהו אחד המדורים האקטואליים ביו תר
בעיתון.
למשל :״כדי לנהל מערכת־בחירות רגי לה,
יש צורך בכסף. כ ח לנהל את המערכה
בישראל השנייה, לא ח בכסף בלבד. יש
צורך בהרבה כסף.״ דיברי ח״כ (דאז) מטעם
תנועת־החרות, הד״ר יוחנן באדר. זה יכול
היה להיאמר גם השבוע, לקראת הבחירות
שראשי חרות היו רוצים לקיימן בהקדם.
המדור של השבוע (ראה עמוד )56 מדבר
על שרותו הצבאי של משה ניסים, כיום
שר־המישפטים — נושא שעלה השבוע מחדש.
המדור
של השבוע הבא מזכיר לי נש כחות:
נסיונה של ממשלת בן־גוריון להח רים
את דרכוני ולמנוע את יציאתי לחו״ל.
הדבר בא על רקע פרשת חטיפתו של אלי
תבור, אז כתב צעיר של העולם הזה, בידי
שרותי־הביטחון. העולם הזה פירסם את
הפרטים, והמישטרה — בהנחיית עמום בן-
גוריון, בנו של ראש־הממשלה, ניסתה ל האשים
אותי, על פי חוק מנדטורי ישן, ב הפצת
ידיעות העלולות לזרוע בהלה בציבור.
מאבק זה, כמו כל המאבקים הציבוריים
פחרפול הרמטכ״ל נפל כפה ש
טמן
לו נכה מרמת־גן, ד
הודה לו כחמי׳מות על
הצעתו להתאי- קים גזים
לפלסטינים.
המרגל כשהובא
הנאשם בריגול, יצחק
שור, לבית־המישפט, קמו שני
סניגורים להגן עליו — אחז,
על־ידי נשכר השני
אשתו,
ידידעל־ידי

נעמי
גל — לכד, מאושרת,
אשה משוחררת
כאמת. בראיון כן וסוחף
ל,העולם תזה
היא טוענת :״אין
דכר כעולם שיש ל• אשה נשואה
ושאין

כהנא ״עצר?

עיזה לי ר

אורית ארביב״ אשר ילדה
כין כותלי הכלא את כנו
של חכרה, הרצל אכיטן,
פונה במיכתב מרגש אל
שופטיה, ומבקשת

״התחשבו כי
למען כני:״

שארם־אל־שייח׳ והמיסגד 1056 ,
ראשונים ואחרונים
המיסגד, אלא גם שני נגמ״שים מצריים
נטושים, שנפגעו על-ידי פיצצת־נפלאם יש ראלית.
העולם
הזה היה העיתון הישראלי הרא שון
שהגיע לשארם. והוא גם האחרון ש הגיע
לשם השבוע. הדיווח של ענת סרגוס־טי,
ששהתה בעבר במשך תקופות ממושכות
בשארם, בדהב ובנואייבה, יעניין כל מי
שליבו נשאר במיפרץ הדרומי ( ראה עמודים
50־.)53
הכי אקטואלי
הנה פסוקו של הפרופסור ישעיהו
ליבוביץ :״בשטח הכלכלי אין הבדל
בינינו ובין האמריקאים. האמריקאים חיים
מכספם, וגם אנחנו חיים מכספם!״
קשה לאתר הגדרה אקטואלית יותר ל מצבה
של ישראל. אולם הוא הופיע בגליון
העולם הזה ( )1052 לפני 25 שנים.
העולם תזוז 2361

שנוהלו נגדנו, הסתיים בניצחון גמור של
העולם הזה. מול ההתקפה המרוכזת של
הממשלה, מפא״י, המישטרה ושרותי-הביט-
חון — שהסתייעו בשבועון חדש שיצא
לאור בעזרת קרנות סודיות כדי לחסל את
העולם הזה — עמדנו לבדנו, ולא נשברנו.
ממשלת בן־גוריון נפלה, חבורת נערי
בן־גוריון (וביניהם שימעון פרם ומשה
דיין) סולקה מן המיפלגה, צמרת המישטרה
הודחה כולה, שרותי־הביטחון עברו טיהור
פנימי יסוח, והשבועון שופע־הכסף נסגר
ונשכח, יחד עם כל יומרותיו. ואילו היום,
אחרי 25 שנים, נשמע קולו של העולם הזה
כפי שנשמע אז — הקול האופוזיציוני העי-
קבי ביותר במדינה.

המצורעים
אשה בחגיגה

חיילת תבעה את ה״רב״ מאיד התנא על שפירסס
את תמונתה, כדי להשמיץ את חיילות
צה״ל. היא זכתה במישפט, אך כהנא
מסרב לשלם. עכשיו עומדים להוציא
נגדו פקודת־מעצר לשם גביית החוב,

סאג או זטס המיסכאה — היום
זהו המקום שנחשב
הכי א 1בתל־אביב.
— ומה יצוץ
מחר ץ

בחזרה
מונז נשק להונחראם,
קשרים עם רודנו־יות
דרום־אמריק־איות,
ידידות-נפש
עם דרדם־אפריקה
ועכשיו — עזרה
לרודן הזאירי מובו־טו
ססה־סקו. ישראל
,מכסם ת את מעמדה
כמרכז העולמי של
חבורתהמצורעים

העמים.
העמים.

משגעים אותי!

י,הרם לנדסברגד, היושב
ככידוד ככלא ההולנדי,
טוען שמנסים להוציא אותו
מדעתו ו־סכקש
להמשיך
את מאסרו
כישראל.

אין רוצח!
שני החשודים ברצח דפנה ברמץ
הוחזקו במעצר סודי, כדי
להגן עליהם, כביכול, למרות
שהם ביקשו את פירסום שמותיהם.
עתה שושניהם, חררו עדיין ורוצח אין.

לשאר

שזו!

ענת סרגוסטי ערכה מסע | |
נוסטאלגי — וביקורתי —
לשארם אל-
שיי ח׳ .מה

מדודים קבועי: תשקיף כמדינה
הנדון — החוצה!
יומן אישי -מילחמה לכל
רמטכ״ל
מה הם אומרים -ישעיהו לייבו־ביץ,
חיים שור, זיידאן עטשי, אביבה
גר, יוני חן ונורית גפן
אנשים כלונים
הורוסקופ — מי מתאים למי? מיכתבים תשבץ
אנשים כעולם

זה וגם זה
רחל תמרחלת
לי לה לו כלכוטק נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה
מדריך שידורים -בטלוויזיה
הישראלית והירדנית
שיחר לילות ישראל
קולנוע — מכון הקולנוע הבריטי
פישו /סטיבן ספילברג ואי־טי

אתה והשקל
ספורט

ת פ חי דדערב׳
בליכוד גוברת המתיחות בין שתי החטיבות העיקריות,
הליברלים ותניעת החרות.

בחרות מצביעים עד כך שאיש מהליכרלים
לא הסתייג כפומכי ממהלכיו האחרונים שד
השר יצחק מודעי, שדיבר על אפשרות שד
הליכה משותפת של הליברלים עם המערך.

איום 3ואדיציוני

יו״ר איגוד העובך ם הליברליים, הה״ב צבי רנר, שיגר
השבוע מיבתב אולטימטיבי ליו״ר הנהלת הקואליציה,
הח״כ אברהם שפירא.

יהיו ב חירו ת

הוא הודיע לו שאם לא יחוד שינוי בסידרי־העבודה
של הקואליציה, יראה עצמו רנר
חופשי להצביע תמיד לגופו של עניין, ולא
עד־פי ההסכמים הקואליציוניים שיסיפלגתו
חתמה עליהם.

מוקדמות

דרכונים עולמים

במערכת הפוליטית רווחת ההערכה, כי תיתכן הקדמת
הבחירות לכנסת ה־ ,11 אחרי שייוודעו מסקנות ועדת־החקירה
לעניין הטבח בביירות.
אחד הסימנים לכך :׳גישושים ראשונים לקראת
התקשרויות בין שתי מיפלגות גדולות ובין מישרדי־פירסום,
שינהלו את תעפולת־הבחירות שלהן.

שרים בעד
צוו ריתוק
לפחיות שני שרים — אחד ימתנועת־ה׳חרות ואחר
מהחטיבה הליברלית בליכוד — הציעו להוציא השבוע
צווי־ריתוק קולקטיביים לכל עובדי השירות הציבורי,
שההסתדרות קראה להם להפגין.

כאוצר דחו את ההצעה, כאשר אחת היסיבות
לכך היא האפשרות שתהיה הפרת־חוק .
המונית, כאשר עוכרים רכים היו מפרכים
לציית לצווים.

שובים ללא
א מ בו לנ ס
הישוכים נס־ציונה, יכנה ונדרה ומועצות
אזוריות שבסביבת רחוכות
ישארו ללא נט״ן — ניידת טיפול
נמרץ — הממוקמת כרחוכות, אחרי
שהם לא שילמו את חלקם כתחזוקת
האמכולנס.
תושכי רחוכות ישלמו החל כשנת־הכספים
הכאה 100 שקל לכית־אכ
לצורך תחזוקת •הנט״ן.

ביקור שרון ו הפלי ש ה
לני ק אר אגו א ה
במישרד־החוץ זועמים על מדיניות־החוץ העצמאית
שמנהל שד־הביטחון. אריאל שית. לדעת חוגים
במישרד־החוץ עלולים לקשור את ביקורו של שרון
בדיקטטורה המרכז־אמריקאית הונדורס בפלישה
שמתכננים בגלוי תומכי הרודן המודח אנסטאסיו
זומוסה, בחסות אמריקאית, לניקראגואה הסמוכה.

תומכי זומוסה חונים כהונדורס, וכמישרד־ה
ח ח הישראלי חוששים כי ביקורו של
שרץ בהונדורס דווקא עתה יעכיר את יחסי
ישראל עם כמה ממדינות אמריקה הלטינית,
המתנגדות לפלישה לניקראנואה.

אין שד שישי
בישיבת הנשיאות של המיפלגה הליברלית, שנערכה
השבוע בתל־אביב, הוחלט על־דעתם של השרים
שימחה ארליך ויצחק מודעי כי בחירת השר השישי
מטעם המיפלגה הליברלית תידחה ׳לזמן בלתי־מוגבל.

הנימוק של ארליך הוא שמוטב למיפלגה
הליברלית להמתין לתוצאות ועדת־החקירה,
לפני שהיא תעמיק את שותפותה בממשלה.
מודעי מסכים לדחייה, משום שהתכרר לו
כי אין כד סיכוי לכחירת המועמד שדו
לכהונת השר השישי, פסח (״סייפי״) גרופר.

לנטור קרחא
נטורי־קרתא מתעניינים ברכישת דרכונים
עולמיים, שמנפיקה ״רשות שירות תבל״,
שבראשה עומד אזרח-עודם מס׳ ,1גרי
דייוויס.
הוצאת הדרבץ מעוגנת בהכרזת זכויות־האדס של
האו״ם, למרות שמדינות שונות אינן מכירות בו.
אם ירכשו נטורי־קרתא דרכונים אלה הם יעשו זאת
כדי להימנע מלהחזיק דרכונים או ת׳עודות־זהות
ישראליות.

ל לי כו ד *
ב״מצודת־זאב״ ,׳מעוזה של תנועת־החרות,
מתנהל מאחורי הקלעים מאבק סביב רעיונו
של ראש־הממשדה, מנחם בגין, להוציא
יומץ, אשר יישרת את הליכוד.
מצד אחד של המיתרם ניצב שריהעל לענייני כלכלה,
יעקב מרידוד, המבקש לפעול למען הוצאת העיתון,
ומי שמתנגד לכך בכל תוקף הוא שר־האוצר יורם
ארידור, הטוען באוזני מקורביו שבגין פנה אל מרידוד
בבקשה לפעול למען הוצאת היומון כדי להבטיח,
למעשה, שהרעיון לא ייצא אל הפועל.

ד אג ה
ב ,.שלום עכשיו״
בתנועת ״שלום עכשיו׳׳ מודאגים!מכך
שבכמה מן הפעולות האחרונות שד התנועה
היא לא זכתה כדל בשיתוף פעולה מצד
התנועות הקיבוציות, ובמיוחד ניכר הדבר
ביחסו של הקיבוץ הארצי של מפ״ם אד
התנועה.
בעבר היה הקיבוץ הארצי אחד הגופים העיקריים
שעסקו בצד האירגוני של פעולות שלום עכשיו.

שד ג״סיקה -
כ אר ץ
לא הלן שייבר, המגלמת את דמותה של ג׳מיקה נובאק
בסידרה, נמצאת בארץ, כפי שנמסר בטעות, אלא
אנדרו רובין, המגלם באותה סידרה את דמותו של
הצלם.

רובין מגלם תפקיד ראשי בסרט ישראלי
קנדי בשם ״מירי״ ,של הביימאית ציפי
טרופה, המוסריט עתה בארץ. בסרט משחקים
שחקנים קנדיים, אמריקאיים וישראלים.

דגי ורמוס מתח תן
מזכ״ל המפד״ל, דני ורמוס, שהתגרש
מאשתו לפני כארבעה חודשים
(״העולם הזה״ ,)2340 נרשם השבוע
לנישואין ברבנות בתל־אביב.
אשתו החדשה שד ורמוס תהיה
אילנה גלזימן, אלמנה בת א 3מבני־ברק,
העובדת ב״קסיטל״ ,מעוזה של
המפד׳ .7

הבימאי קוסטא גאבראס יעניק את תפקיד הפלסטיני
בסירטו על הבעייה הפלסטינית לשחקן מויחמד בקרי,
שהוא ערבי־ישראלי, ולא לשחקן יהודי־ישראלי, כפי
שסברו תחילה.

שמועות ס בי ב
,וירדו-חסירות״
בבורסה מופצות עתה שמועות מכוונות,
המיועדות להעלות את ערך מניותיה של
חברת ״ירדן־חקירות״ ,שבראשה עומד
העיתונאי-לשעבר דויד סופר.
אחת השמועות המופצות היא שירדן תקים חבדת־בת,
שבראשה ועמוד מי שהיה ׳מזכיו״הממשלד״ אריה נאור,
שהורשע על־ידי בית־הדין של עובדי־המדיגה בפרשת
הקריקטוריסט רענן לוריא-,אך הוא בעל קשרים
טובים בצמרת הליכוד.

פארבמ קו םפאר
יאת תוכנית־הטלוויזיה הקרובה
״שעה טובה״ ינחה מגיש התוכנית
״כלכוטק״ ,דניאל פאר, אחרי שמפיקי
התוכנית דחו את הצעתו שד מני
פאר להמשיך בהגשת התוכנית עד
לסוף השנה האזרחית.
דניאל פאר לא יהיה המנחה הקבוע
של התוכנית. הנטייה היא להעניק
את המישרה למנחה חדש, שעדיין
לא הופיע על המירקע.

מתיחות בין בו קי ם
בין ״בנק הפועלים״ ובין ״בנק המיזרחי
המאוחד״ שוררת בשבועות האחרונים
מתיחות. שני הבנקים שותפים, ביחד עם
״הבנק הבינלאומי הראשון״ ,במכשירי־השירות
האוטומטיים (בנקטים) ,ולשני
,הבנקים יש מערכת מסועפת שד שותפויות
בחברות שונות•
המתיחות נוצרה אחרי שבכינוס של חברי הנהלת
בנק הפועלים ׳ומנהלי סניפים, מתח יז״ר הנהלת הבנק,
גיורא (״גיורי״) גזית׳ ביקורת חריפה על מדיניות
ההתרחבות המהירה של בנק המיזרחי.
אחד ממשתתפי הכנס דאג להעביר את הדברים לידיעת
מנכ״ל בנק הנזיזרזזי, אהרון מאיר.

נדחה מו שב מועצת
יו חברת העובדים׳
המושב שד מועצת ״חברת העובדים״ ,שעמד
להתקיים בחודש דצמבר, נדחה בגלל
חילוקי־דיעות בין מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם
מ שד, ובין במה מהמנכ״לים שד המשק
ההסתדרותי.
משל כועס על חברות הסתדרותיות, המשתפות פעולה
עם הממשלה, ומצביע ועל בנק הפועלים, שהעניק
הלוואות גדולות, ללא ערבויות, לחברת אל־ על
הממשלתית. מזכ״ל ההסתדרות מעודד מהודעתם של
ראשי־ועדים, אנשי הליכוד, כי יתמכו בהסתדרות
בתחום המאבק הימיקציועי.

ה אזר חי ם מרוצים
מצווי הרי תוק
העובדים האזרחיים בביטאון־צה״ל במחנה היו מרוצים
מצווי הריתוק שהוצאו נגדם, ולא איפשרו להם
׳להשתתף בשביתת־האזרחים עובדי־צה״ל השבוע.

העובדים האזרחיים חששו כי אם ייעדרו
מהעבודה, יוכח שאפשר להוציא את
הביטאץ גם בלעדיהם.

חקיר המשפח תי ת
עורך־הדין מכס קנת, שהתמנה השבוע
כחבר הוועדה לחקירת רצח ארדוזדרוב, אינו
הראשץ במשפחתו שעוסק בפרשה זו.
אחיו הבכור, הנרי קנטרוביץ, היה עוזרו של התובע
מוסד. אל־עלמי, פמי׳שפט ירצח ארלתורוב המקורי,
בשנות ה־30׳.

במדינה

ח •ל תוג 1ה

סי אחראי זמרתו
של החייל דויד גבאי?

חייל צד,״ל דויד גבאי נהרג ליד
הכפר בריח בלבנון.
לפי הודעת דובר צה״ל הוא נהרג
מכדור תועה, בעת חילופי אש בין
דרוזים ואנשי-פלאנגות.
חייל תועה, במילחמה תועה.
הוא לא ידע לשם מה הוא נמצא
שם, ומה לו במילחמה לא לו.
הוא היה קורבן מיותר לחלו טין.
איש
לא יתן את הדין על כך.

*ד הונד 0x 11
האס מס אריאז שרון
זהוגדוראס בדי זזמוד
שם שימות חדשות
ש 7שיזטון?

ראשי ישראל מגלים עניין גובר
והולך במדינות אמריקה הלאטינית,
שבהן שולטים מישטרים של. חונ טה.״
בספרדית. ,חונטה״ היא מוע צה,
והכוונה היא למועצה של קצי נים,
התופסים את השילטון והמקימים
במדינה מישטר צבאי, בעזרת
רצח, עינויים. ,העלמויות״ ודיכוי
טוטאלי של כל אופוזיציה.
^ חונטה כזאת שולטת בהונדוראם,
שאליה עלה-לרגל שר־הביטחון ארי אל
שרון. בלוויית אשתו. חונטות
כאלה שולטות בארגנטינה ובאורוג וואי,
שאליהן עומד לעלות-לרגל
שר־החוץ יצחק שמיר (ראה עמוד
סו) ,אחרי שחזר מביקור אצל הרו ח
של זאיר.
המטרה הגלוייה של הביקורים
ן היא למכור גשק לכל דורש — וככל
ן שמישטר הוא מזוהם יותר, כן הוא
זקוק יותר לנשק ישראלי. כי מיש־סר
שהוא בזוי בעיני העולם מסקשה
בהשגת נשק מספקים הגונים יותר.
ואילו ישראל המנודה אינה בוררת
לה את לקוחותיה, ולא איכפת לה
למה ונגד מי משמש הנשק.
*4רפובליקות מנו ת. ציניקאים
טענו השבוע כי יש לביקורים אלה
פטרה שניה: ללמוד כיצד פועל
מישטר של חונטה, כדי להסיק
לקחים גם לגבי ישראל.
היו להערכה צינית זו כמה תימו כין.
בין השאר:
• לפני שבוע התגלה כי ה-
רמטכ״ל של צה״ל וראש אמ״ן אינם
משתתפים רק באורח קבוע ב
ישיבותיה
של הממשלה הנבחרת,
אלא גם לוקחים חלק פעיל בכל
הדיונים הפוליטיים, מטיפים לדי-
עותיהם, חולקים על דיעות של
בבית״
שרים ובכלל. מרגישים
(העולם הזה .)2361
י• השבוע נדהמו עובדי התחנה
גלי צה״ל להיווכח כי ידידותו ה אישית
של הרמטכ״ל עדנה פאר,
שהוצנחה על ראשם לתפקיד מם׳
2בתחנה. ,חויילה.״ פאר, שעליה
הכריזו עובדי־התחנה חרם רישמי,
זכתה בדרגת סגן־אלוף, אחרי ש-
ה״מפקד״ החדש של התחנה, רון
בן־ישי, איש־אמונו של שר-
הביטחון, התמנה כאלוף־מישגה. כך
מנסה הרמטכ״ל לא רק להדק את
שליטתו בתחנה, שהיתה עד כה
תחנה עצמאית־למעשה ואזרחית ל כל
דבר, אלא גם לשבור את ה חרם
שהוטל על בת־חסותו (העולם
הזה .)2360 התחנה הפכה עתה בו רג
במכונת־תעמולה צבאית־אידיאו-
לוגית, כמו תחנות־השידור בשאר
רפובליקות־הבננות.
!• גם בשבועון השייך לצה״ל,
במחוז /החלה מהפכה פוליטית.
במחנה מחולק על חשבון המדינה
לחיילים, וכמעט באופן אוטומטי
גם לקציני־המילואים. הוא לא עסק
מעולם בפוליטיקה. השבוע, לרא שונה.
הופיע בראש הגליון מאמר
ראשי פוליטי-אידיאולוגי, בחתימת
העורך, המשקף נאמנה את דעתו
האידיאולוגית של הרמטכ״ל. תוכ נו:
התקפה על חיילים בעלי־מצ-
פון, המסרבים לשרת בלבנון או ב גדה.
המסקנה: הצו הדמוקרטי ה עליון
הוא ציות עיוור לפקודה —
תיזה שיש לה חסידים רבים באמ ריקה
הלאטינית.
כל אלה הם צעדים קטנים. אבל
הכיוון הוא ברור לגמרי. הוא מוביל
אל אותו היעד שאליו טס אריאל
שרון: הונדוראם.

צי ונות
למהזסכת!
זתגדעה הצידנית נותרה
רק פונקציה אחת:
7ח 7ק את 0503ש?
יהודים תמימים בין
המיפזנות והעסקנים.
מה יש להשיב על שאלותיו של
אדם, השואל למה רוצה ישראל
לספח את השטחים הכבושים ז ל-
שר־החוץ הישראלי, יצחק שמיר,
היתה לכך השבוע תשובה ניצ חת.
:ככה!״
בכל ימות השנה מתנהל הווי כוח
הפוליטי בישראל ברמה ירו־

נגרר על-ידי שוטרים לניידת
מלכודת
דה. אך כאשר מתכנס קונגרס ציוני,
יורד הוויכוח לרמה אינפנטי לית.
רמת דבריהם של יצחק שמיר,
דויד לוי ואחרים השבוע היתה מעליבה
ילד בן ,10 בעל מנת־מישכל
ממוצעת.
הסיבה לכך נעוצה ברמתם של
ה״צירים״ לקונגרסים — חבורה של
עסקנים מכל העולם, שאינם מייצ גים
איש, הרואים בתנועה הציונית
בעיקר סוכנות לנסיעות־חינם על-
חשבון יהודים תמימים.
חלוקת השלל. מאז קום המדינה,
התנוונה התנועה הציונית
לחלוטין. אין לה שום פונקציה
ממשית. בשטח ה״ציוני״ בה״א ה ידיעה
— העליה לישראל — נכש לה
התנועה לגמרי. בכל רחבי ה גולה
תופסים עתה יורדים־מישראל
מקום בולט. הציונים אינם עו לים,
והעולים המעטים אינם ציונים.
ישראל
דורשת מיהודי העולם
שני דברים, ואת שניהם אין הציונים
מסוגלים לספק: כסף ולחץ פולי טי.
שתי הפונקציות מתמלאות על-
ידי גופים ואירגונים שאין להם
שום שייכות לתנועה הציונית. אלה
הם אנשי־מיקצוע, הממונים על-
ידי קומיסארים ישראליים, הבזים
לעסקנים הציוניים.
לעומת זאת, יש לתנועה הציונית
תפקיד חשוב: היא מהווה
מערכת־צינורות להעברת הכספים
של העם היהודי למיפלגות-המימסד
בישראל, בדרכי־סתר שונות. היא
גם מממנת את ההתנחלות בשטחים

3י ק

חלק זעיר

הכבושים, שוב בדרכי-סתר, מכיוון
שהחוק האמריקאי אוסר על השימוש
בכספים — שתורמיהם זוכים
בניכוי ממס־ההכנסה האמריקאי ל מטרות
אלה.
תפקיד מישני: אספקת ג׳ובים,
טיולים־חינם, אירוח ביד רחבה ו שאר
דנאות־החיים לעסקנים, על פי
מפתח המבוסם על העיקרון של
״שמור לי ואשמור לך.״
כיף, כיסאות וכסף. מעבר לזה
אין לתנועה הציונית מצע או דרך.
איש אינו יודע מה זאת ״ציונות״
ברבע האחרון של המאה ה־ ,20ו במה
היא חורגת מסתם זיקה ל ישראל
ולביטחונה, שכמעט כל ה יהודים
בעולם שותפים לה. העס קנים
הציוניים עצמם התייאשו זה
מכבר מלחפש תשובה לשאלת המשמעות
האקטואלית של הציונות,
והוויכוח על כך נאלם ונעלם מזמן.
לעסקנים די בכיף, בכיסאות וב כסף.
לקראת
הקונגרס ה־ 30 לא ניסה
איש לעורר ויכוח רעיוני. היו מא בקים
סוערים על כיסאות והטבות.
היו זיופים בבחירות במקום שהיו
בחירות, וברוב המקומות לא היו
בחירות בכלל. אך לא היה שום
ויכוח על מצע רעיוני או פוליטי,
או על עניין מהותי כלשהו.
למה?
כתשובתו בת־האלמוות של יצחק
שמיר, האיש המבקש לרשת את מקומו
של מנחם בגין: ככה!

ת עו פ ה
סוף ל א ברור
עוכרי ,,אל 717״ הובלו
למלכודת, כשחם
משותקים לחלוטין.
עתודת השוטרים שהתמקמה ב־אכסניית־הנוער
בצפון תל־אביב
המתינה בדריכות למהדורת מבט.
עשרות השוטרים, שהוצאו מקורם
בצפון הארץ כדי לפזר את הפגנות
עובדי אל־על בגוש ח, חיפשו מקום
טוב מול המסך הקטן. כאשר דיווחו
על הפיזור האלים של הפגנת עוב די
אל על מול ביתו של יושב־ראש
מועצת־המנהלים של החברה, נחמן
פרל, בהרצליה — גדלה השימחה.
״הנה אני מרביץ!״ צרח שוטר
אחד .״הנה אני גורר את האשכנזי
הזה !״ קרא אחר .״אוף, איזה מכות
הכנסנו להם !״ נשמעו קולות מקצה
החדר.
רחוק מ ל היו ת פ כי ר. ערב
פירוקה הרשמי של חברת התעופה
הלאומית, הצליח המימסד לשתק
כמעט לחלוטין את עובדי החברה.
בתחילת השבוע שעבר היה נדמה
שעובדי אל־על ימנעו את פירוק
החברה — או בדרך מישפטית או
בכוח. כפי שהם יודעים להפתיע

תמיד, הם הגיעו לביתו של פרל
בהרצליה. מישטרת תל־אביב, ש הוזעקה
למקום פיזרה את המפגי נים
לטענתה בכוח סביר, ואף עצ רה
חלק מהם. הצילומים בטלוויזיה,
כמו תמונות שצילמו עובדי־החברה
שהיו במקום, הראו על שימוש הרחוק
מלהיות סביר בעת הפיזור.
הקריאות שהעובדים השמיעו דמו
לקריאות-קרב מחודשות של מקופ חים,
שיגרפו אחריהם את כל ה משק
:״בדם ואש נפתח את אל
על,״ ״ישראל יפה, הליכוד דרס
אותה,״ ״בגין התפטר, לא רוצים
אותך יותר,״ ו״נבון לשילטון.״ מס תבר
שהיתה זו אשליה. המשק לא
זועזע.
ביום השלישי לפני שבוע, עד
שעות־הצהריים, היה נדמה שהעוב דים
יוצאים למערכה גלויה. באותו
בוקר הם יצאו להפגין מול בית-
המעצר באבו־כביר, לשם הובאו
כמה מחבריהם שנעצרו ערב קודם
לכן בהרצליה. אחרי שפוזרו, הם
הגיעו למישרדיו של פרל ברמת-
גן. כאן הם כבר פוזרו בכוח ג חל
מהסביר.
עובד החברה, אורי הרץ, היה ב־רמת־גן
בעת הפיזור והוא סיפר
אחר-כך :״נסעתי לבית־אמריקה לצלם
שקיעה. כששמעתי על הפגנת
העובדים מיהרתי לרמת־גן. כשראי תי
מה קורה שם, שלפתי מייד את
המצלמה וצילמתי את הפיזור. הם
חשבו שאני צלם־עיתונות ולא הפריעו
לי בעבודתי.״
חברו לעבודה תומם קנטור צילם
שוטרים מכים ונוהגים באלימות-
יתר בפיזור ליד ביתו של פרל.
העובדים היו המומים. האופן הגם
שבו נהגה בהם המיישטרה
גרם תסיסה רבה. היה ברור ל־גבי
זלצמן, כמו
דובר-הוועדים,
לשאר משתתפי ההפגנות שחלקם
אף נפצעו, כי לא במיקרה הוחלט
לנהוג בהם ביד קשה.
העובדים, שלא יכלו לעכל את
התנהגות לובשי המדים, החליטו ל הגיש
תלונות נגד השוטרים המכים,
על־פי התמונות שהם צילמו.
הם הבטיחו לזעזע את כל הארץ ב סיפוריהם
על התנהגות המישטרה
ולשלוח תלונות שלהן מצורפים צי לומים
לכל חברי הממשלה. בסוף
השבוע כבר שכח זאת הציבור.
אך בשלב ההוא היה ברור שעובדי
אל על נוצחו. ביום החמישי
שעבר הם ערכו הפגנה ברישיון
מול מצודת זאב בתל־אביב. כאשר
התקבלה תשובה שלילית ממישטרת
נמל-התעופה על בקשתם לערוך
הפגנה בשטח החברה, ביום ראשון
שעבר, נותרו מישמרות השוטרים
שהקיפו את נמל-התעופה חסרי-
עבודה. העובדים לא באו להפגין
ללא רישיון.
עובח אל על ניסו, מלבד רצונם
(המשך בעמוד )6

* 3י 5י -יזג > .

הוא הציע לומטנ״ל נ סו למען
מינ צ ע שו ביתרון 111 פי
שו הפוסט]1 והומו נוכו
שיגר לו מי נתבתודה
כותב המיפתגים הסרקאסטיים ללנ״י ולרמטכ״ל,
שבתאי לוי. אחרי פניית ״העולם הזה״ לדובר צה״ל,
זומן לוי לשיחת בירור. הוא הבהיר לקצין בכיר כי מדובר במתיחה.

שולחננו — שולחנו של הקדוש
ברוך־תוא. כך אתרום תרומת נוספה
לביטחון המדינה. בימים הקרובים
אעלה לעיר־תקודש, ירושלים
השלמה, שחוברה לה יחדיו.
אגש למוסד לביטוח לאומי, ואס

כספים רבים יותר, להקמת התנחלויות,
מאחזים, ולהתבססות היישוב
היהודי בסוריה.
יתכן שיהיה צורך בעתיד לבצע
את תפיתרון הסופי לבעיית העם
הערבי הפלסטיני ועמים. ערבים

הרמטכ״ל נפל
בפח!

^4כסך אין ריח — אומר פית/גם
ידוע. אפילו הרמטכ״ל בכבודו
ובעצמו הודה במילים חמות
לתושב רמת־גן, שכתב לו, ני הוא
תורם ללב׳׳י כדי לבצע את הפית־רון
הסופי של העם הערבי הפלס טיני,
שיעלה סכומים אדירים ל צורכי
מחנות־ריכוז, תאי־גזים ו־טרנספורם.
שולח
המיכתב אינו מטורף או
פאשיסט קיצוני. שבתאי לוי מר־מת־גן,
הנמצא בצד השמאלי של
הקשת הפוליטית, רצה להביע בדרך
סקורית־סרקסטית את מחאתו
על מילחמת־הלבנון ומסע איסוף
הכספים והתרומות לצה״ל. לוי,
נכה אשר נפגע בתאונת־דרכים,
שלא הוכרה על־ידי הביטוח הלאו מי,
רצה למחות גם נגד המוסד,
שאינו מניר בנכותו.
הדבר האחרון שהוא העלה על
דעתו היה, שהוא יקבל מכתב-
תודה אישי בכתב ידו של רפאל
(״רפול״) איתן.
ב־ 5באוגוסט שיגר לוי מכתב
למנכ״ל ליב״י ולמנכ״ל הביטוח-
הלאומי, שבו כתב:
הוני מתכבד בזאת להודיעכם על
החלטתי לתרום ללב״ י את כל הסכומים
שאני מקבל מהמוסד לביטוח
לאומי, שהם .1 :קיצבת־נכות
מלאה .2 .גימלוד ניידות להחזקת
רכב.
בימים אלו /שצה׳ל נלחם לבי־

ריב יטהוןר.לרי.:י 7
•לרע טב״יל ר ב? ;:רףר

חידה העומדת לרשותי לתרום,
היא על־ידי העברת הקיצבה וה־גיסלה
לליב־י. מייד עם קבלת
מיכתב זה ועד להודעה חדשה,
יעביר המוסד לביטוח לאומי את
כל הסכומים ׳שאני מקבל חודש
בחודשו לליב־יי׳.
למיכתב זה צירף לוי תצהיר ב חתימתו,
לחיזוק דבריו.
כעבור שלושה שבועות קיבל
לוי תשובה מליב״י, הקרן להתעצמות
צה״ל, על המיכתב הרשמי,
שנשא את התאריך 26 באוגוסט,
היה חתום סגן־אלוף יהודה בכר,
מפקד היחידה.
כתב בכר:
שמחנו מאו לקבל את התחייבותך,
אך מאחר וציינת כי אלה
הס מקורות פרנסתו היחידים, נבקשך
לשקול שנית את התחייבותך.
אנו מציעים כי תממש רק
מחצית מההקצבה אותה אתה מקבל
מהמוסד לביטוח לאומי. תודתנו
והערכתנו העמוקים על גילוי זה
של התנדבות ואזרחות למופת.
לוי, שהיה מרוצה מהתשובה,
המשיך במתיחה וכתב מכתב נוסף
לליב׳׳י, חמור פי כמה מהראשון.
המכתב נשלח ב־ 3בספטמבר.
כתב לוי:
בעזרת השם, הנשק והכסף.
עדיין טרם קיבלתי תשובה מהביטוח
הלאומי בדבר העברת ההקצבה
והגימלה לליב־׳י.

הי ק

:זמניל הו די ע בד.־•:

לביטהרן, יי יד;;>
ל בי

על. רוכבי הנ כבדה לד רן ל סי סח ר ן יי.־.־ר;;ל דל הי ה ע ״ מו ה

בה״ ל •/,הו עברללב ״י מה מוסד. לגי טר ה וכזי..־זינב י :.וד דללב ״י דוה כלהס בו מי ם
• ״ נ י זכ:לי לה ־ מה מוסד ל בי טו ח?׳״וגזי, והדק יי צב ה׳ נכוה ׳עלדיה, וג מלהנ ידדה*

ל צו ר ך

י הו די,והקמה

לבצע ; :ר ׳ היזי /רוןיהסו. י י-.להעבהערבי
הפלס סינ הי

ת א רי כ ה ביו ת ר
חצי שנה חלפה מאז
יצא צה״ל למילחסת א4
השעות, ואיש אינו
רואה את שיומה*!

0 .2 .6 1

תשובת הומטנ״ל

רפול מודה אישית ללוי על
תרומתו. במיכתב נאמר :
״תיזקף לזכותך תרומתך זו ללב״י ותהווה דוגמה לכל עם־ישראל
בארץ־ישראל. תתברך במעשיך.״ המיכתב הוא מתאריך ח־ 2בנובמבר.

:ה ;:ויוחד .

יצי ״ דמרחב יה

הקרן

המ״לחמזז

יעלהס כו מי ס די רי ס ( -מ הנו ה
לבט חון

מלכוד. י־.־ר;:ל

הדלי ־ י ו, :יי ורך

הסלס טי נ הי. בי צו ע

הפת רון

ריכוז, ו .:־יי׳ גז י י * ,טרנספורט

י. ר.־.ילולהיעצמוו ה ״ ל

לגיסכס ־ בי ב

הסו. י
ו עו ר)

הלה.

מיכתב לומטנ״ל

חלק ממיכתבו של לוי לראש״
הממשלה, לשר־הביטחון ול־רמטכ״ל.
התשובות שקיבל הופכות את המלל הפאשיסטי לסאטירה.

צוע הפיתרון הסופי של המידור
הבינלאומי וליצירת מרחב־מזזיה
לעם היהודי, וכאשר העם כולו
בישראל ובתפוצות מעלה תרומות
לליב״י, החלטתי גם אני לתרום
תרומה צנועה זו.
מאחר ואינני עובד, ואיך לי
מקורות פרנסה אחרים, הדרך הי־

בקשר להצעתכם, לממש מחצית
הקיצבת והגימלה מהביטוח הלאומי,
הנני איתן בדעתי לתרום
הכל למשך שנה או יותר. אבינו
שבשמיים — הזן ומפרנס את עמו
ישראל — ידאג גס לי. אם ירצה
השם, אפנה בקרוב לישיבה של
חוזריס־בתשובה ואהיה סמוך על

(המשך מעמוד )5
לעורר את דעת-הקהל, למנוע בכל
׳מחיר את פירוק החברה.
ביום השישי שעבר בא גם הקץ
לניסיונות אלה.
כן ןיוה פרטית. עתה נפתח דף
חדש בחיי החברה ועובדיה המותשים.
כחלק
מתהליך הפירוק תופעל בנראה
החברה מחדש. שוררת אי-
ודאות מוחלטת לגבי אופן הפעלת
החברה, ימי ההפעלה, מי יעבוד
בה ומי יפוטר. לאיזה נתיבים היא
תמריא ועל איזה קוו׳״תעופה תוותר
ההנהלה החדשה. והשאלה הגדולה :
האם המפרק בכלל מתכוון להפעיל
את החברה או להביא לחיסולה בהדרגה,
תוך כדי מחיקת החובות
זוכות 1
ומכירת הציוד.
מול שאלות הרות־גורל
בחבי ה
אלה י
חסרי-אונים .׳
צבים העובדים
רה הפועלת בפירוק אין כל מש מעות
לוועדים והם אינם צד בדיונים.
מאז יום הראשון שעבר הפכה
בעית אל על בעייתם הפרטית
של חמשת אלפים העובדים, שנותרו
חסרי־עבודה וחסרי ביטחון מי נימלי
לגבי עתידם.
מנ הי ג עו ב די ם. לאורך כל ה מאבק,
שנמשך כבר כשמונה חודשים,
ניצבת דמות גבוהת־קומה ר
חדת־דיבור. גבי זלצמן, דובריה-
וועדים כונה לא אחת מנהיג עובדי
אל על. בכישרון רב הוא הצליח ;
להפוך את עובדי אל על משנואים שלכאלה במשק ביותר ראוי
לשמוע מה דרישותיהם. ה שבוע
הוא לא נראה מותש כלל,
בדרך מהפגנה להפגנה הוא ם יפר־ץ*
לכל מי שרצה לשמוע שהמאבק
עדיין לא תם ועובדי אל על לא
יכנעו.
בסוף השבוע שעבר ספק אם עמ דו
מאחוריו רבים.

ה פגנו ת

י ר דן

הברון: הרדמהלל;רן

לרכב, לס• ך

ראשהמטההכלל׳

במדינה

דר העברת קיצבת־הנכות וגיס־לת־תניידות
לליב׳׳י.
אמנם, המילחמה בלבנון הסתיימה
והמחבלים פונו ממנו /ונבחר
נשיא לבנון ידיד ישראל. יש צורך
בדחיפות בהקמת מחנות ומיבני־קבע
לצה״ל לקראת החורף, ואם
ירצה השם, נזכה גם להתנחל שם,
ולחדש היישוב היהודי בלבנון המשוחררת.
עדיין
קיימת סכנה מסוריו /וס־צבאות
ערבים אחרים, הזוממים
להשמידנו — לאחר חיסול כוחה
הצבאי של סוריה, והצטרפותה להסכם
קמפ־דייוויד, והקמת ממש לה
סורית נוחת לנו, נצטרך להרחיב
את מרחב־ המחיה היהודי ב־סוריה־רבתי,
ולשם כך נזדקק ל
אחרים,
לצורך יצירת מרחב־מחיה
יהודי. פיתרון סופי זה יעלה סכומים
אדירים, והקרן־לביטחוז־יש־ראל
תאלץ לגייס סכומים אלה.
עם ישראל, שהוא עם מוסרי, רודף
שלום וצדק מאין כמוהו, והו־מניסט
השומר בקפידה על טוהר
הנשק, יממן ברצון רב תוכנית
זו לפיתרון סופי של הפלסטינים.
לעם היהודי, שהוא בחיר העמים
ועם סגולו /הטוב שבעמים
והטהור שבגזעים יש הזכות המלאה
להשמיד ולחסל סופית את
אוייביו, על־פי ההבטחה האלוהית,
ולפי הדגם המוסרי של יהושע בן־
נון.
הקרן לביטחון ישואל ולהתעצ־
(המשך בעמוד )68

״לצאת מיד מלבנון!״ קראו חב רי
הוועד נגד המילחמה בלבנון
בשבוע הראשון למילחמה בחודש
יוני. קריאה דומה הם השמיעו בחודשים
שבוע
האחרון, שישה
תמימים אחרי שצה״ל נכנס להרפ תקה
שסופה אינו נראה באופק.
חנינות השנה ז עשרות מחב רי
הוועד ואוהדיו, וסקרנים רבים
התקבצו בכיכר דיזנגוף בתל-אביב
בצהרי יום השישי שעבר. חברי
הוועד ישבו על מדרגות הכיכר ה -ן
קרובות לקולנוע רב חן, והחזיקו ו
בידיהם שלטים בגנות המילחמה1 ,
הפגיעה בפליטים והמשך שהייתו״!
של צד,״ל מעבר לגבול הצפוני^ .
כל-אחד מאנשי הוועד קרא ב מיקרופון
את כרוז מישמרת-המוד
אה. פה ושם ניגשו לחבורה מתנג דים
והתפתחו חילופי-דברים קשים :
בין שני המחנות. המישטרה, ששמ רה
על הסדר, נותרה חסרת-עבודה, .
האדישות של העוברים ושבים י
היתד. סימן־היכר לעובדה שהטיל־חמה
בלבנון הפכה לשינתן. שתי
צעירות, שחצו את הכיכר, התבו ננו
מרחוק בשלטים ושאלו בקול:
״מה הם רוצים שנצא, אחרי בל
מה שנתנו שם?״ איש מבוגר הת קרב
למפגינים ואמר :״לא יעזור
לכם. לא נצא משם!״
חברי הוועד החתימו אזרחים על
כרוז התנועה די שיפורסם בעיתונים,
אחרים מכרו פוסטר שבו
מובעת בצורה גראפית הדרישה ל צאת
מביייירות.
כעבור שעתיים התפזרו המפגי -״
נים. אחד הפעילים אמר :״אני מת פלל
שלא נחגוג שנה לשהייתנו ב׳
לבנון״.
העולם הזה 2362

הוא עדייו לא הודיע על החלטתו וכבר
זכה בקבלת־פנים צוננת מהמחנה שאליו
הוא משתייך. בתום אסיפה מיפלגתית
אמר שימעון פרם לקבוצת פעילים :״אפ נה
מקומי לנבון אם ירצה בכך, אך כחבר,
ויצחק הוא חבר טוב שלי, הייתי מייעץ
לו לא לעשות זאת.״ הפורום בו נאמרו
הדברים כוון לכך שנבון יודע, בתוך זמן
קצר, מה חושב פרם על רצונו לחזור
לחיים הפוליטיים.
דברים אלה, כמו התבטאויות אחרות
נגדו, מחזקים את החלטתו לרוץ לתפקיד
הציבורי הבא שלו. מעשיו של נבון מעד
ררים נגדו את כל המימסד הפוליטי. לפני
חמש שנים, כשעמד להיבחר כנשיא, הופצו
שמועות דומות שהתגלו אחר־כך כ־חסרות־שחר
(העולם הזה .)2116
אין זו הפעם הראשונה שבני־הזוג עומ דים
לפני החלטות קשות, בחייהם המשות פים.
ליצחק, בן ה־ 61 ולאופירה בת ה־,47
שנישאו ב־ ,1963 יש נסיון בהתמודדות
עם הכרעות חשובות.

להודיע שה
מקבל את
גידול ממאיר

ך״ להמערכת הפוליטית בישראל
קד בימים אלה בשיחות על שני
שים בלבד: אופירה ויצחק נבון. הס
ריס הנרקמים סביב הנשיא רעייתו
מסמרי־שער.
הסיפור הכי־פופולארי הוא שבני־גמרו
אומר להתגרש. בעוד שבועות מו
בתחילת פברואר, יודיע נבון על כך
בור. בעת ובעונה אחת הוא יודיע
פרישתו מתפקידו והתנזרות מחיים צ
דיים. נבון אף נראה בירושלים בלו
אחיו, ויקטור, כשהם מחפשים דירות
או לרעייתו, אחרי שיפרדו ממישכן
שיא וזה מזה.
אחרים טוענים, שנבון יודיע על 1
שה בחודש פברואר ויתרץ זאת מ
להציל את חיי־המישפחה שלו, שעלו
שירטון.
׳ חוגים המקורבים לשר־הביטחון נ
רים במיסדרונות־הכנסת, שכאשר
גבון יושב־ראש ועדת״החוץ־והביטחון
הכנסת הוא הפך שותף לכמה מהפע
של ממשלת המערך, וכאשר יתפרסמו

״טוקולים מאותן ישיבות, יתגלה פרצופו
האמיתי של הנשיא, המוכר כ״יונה״.
חוגים המזוהים עם יושב-ראש מיפלגת
העבודה מוכנים להישבע שנבון הוא חסר
כושר־מנהיגות, ויכולת להכריע. יש בידם
חומר רב מתקופת היותו חבר המיפלגה,
שיחזק דיעה זו.
מדוע התאחדו קואליציה ואופוזיציה,
יריבים ושונאים, כדי להשמיץ את הזוג
הנשיאותי באינסנסיוויות כה רבה ולספר
עליהם סיפורי־בדים ז
הסיבה ברורה: נבון מתכוון לרוץ לתפקיד
דאש־הסמשלה.
התסריט כימעם ודאי. בתחילת פברואר,
או מעט מאוחר יותר, יודיע הנשיא על
פרישתו בתום קדנציה אחת. בסוף מאי,
כאשר הוא יעזוב את המישכן לטובת
נשיא חדש (שצריך להיבחר באפריל),
הוא יודיע על חזרתו לחיים הפוליטיים.

אם הכחירות יוקדמו לחודש
אוקטובר 83ע — 1מועד הבחירות
לרשויות המקומיות — הרי שהוא
יתייצב כביר במועד זה בראש המערך
בהתמודדות סול הליכוד.
המים העכורים
* י אז פ רו ץ מילחמת הלבנון עומדים
״ י הנשיא ורעייתו לפני סידרת החלטות
שתקבענה את מהלך חייהם בשנים הקרר
בות ואת המפה הפוליטית של ישראל. אישית,
היו מעדיפים בני הזוג לפרוש ולחזור
לחיים /רגילים. הזוג, שהכניס רעננות
ודינמיות במישכן נשיאי־ישראל, היה מע דיף
להתרחק מהעין הציבורית. נבון מניח
שיעוד חייו היה לכתוב ספרים, יעוד
שהוא טרם מילא. פרישה מהתפקיד ומה חיים,
הציבוריים תאפשר לו להתרכז בכ תיבה.
בני הזוג היו רוצים לגדל את שני
י ילדיהם, נעמה וארז, הרחק מאור־הזרקו

תיי םאת רי נישואיהם נכנס
נבון לקלחת הפוליטית, כאשר הצ טרף
לרפ״י. החיים הפוליטיים דרשו הק רבה
מסויימת, אך הותירו מקום לחיים
פרטיים.
כאשר היה ברור בתחילת ,1978 שנבון
יתמנה לנשיא, הבינו בני־הזוג שהם נכ נסים
לעידן חדש בחייהם, ושדברים רבים
שאהבו לעשות לפני כן — לא יוכלו לעשות
במישכן.
בתוך זמן קצר הם גברו על המיכשולים.
נבון מילא בתוכן חדש את תפקיד הנשיא.
אופירה הקדישה את כל מירצה לאירוח
ולתפקידים ציבוריים שונים ומגוונים. כ*
מאסטרנית לפסיכולוגיה של שיקום, היא
הקדישה זמן רב לטיפול בילדים מחוננים
שבאים מבתים עניים.
בשנה שבה נבחר נבון לנשיא הורחק גי דול
קטן מפניה של אופירה. רק כעבור
(הנושך בענזוד )70

רים. אופירה משתוקקת להסתובב ברחובות
ירושלים ללא ליווי צמוד, ויצחק
כמה ללכת להצגת תיאטרון ככל אזרח
ולא כנשיא.
מול זאת, כאשר מביט נבון סביבו, הוא
נחרד. סיוריו ברחבי הארץ, במיסגרת תפקידו,
בעיקר בקרב בני עדות־המיזרח,
הותירו בו רושם קשה. למרות שכלפיו
ישנם גילויים של אהבה, הרי שהשינאה
כלפי תנועת־העבודה ובעיקר כלפי העומד
בראשה, היא רבה מאנ .1עד כדי כך
שגם מי שמתנגדים לדרכו של הליכוד,
מצביעים עבורו בבחירות, ורק כדי שלא
לחזק את כוחו של שימעון פרס.

הניכור כין צמרת העבודה וכני
עדות הממרח, שהם. רוב כארץ,
הוא כה חריף, עד שנכון הבץ
שסיכויי מהפך פוליטי, תחת ההנהגה
הפוליטית הנוכחית של המערך,
הם כמעט אפסיים.
נבון מודע להידרדרות שיצר הליכוד
בארץ. הוא יודע, מכלי ראשון, שהליכוד
מונע הסדר בגדה, רק כדי ליישב אותה
ביהודים. הוא מודע לתוצאות ההרסניות
על החברה והצבא כתוצאה ממילחמת
הלבנון, ששיאה היה נסיון הממשלה להתחמק
מהקמת ועדת־חקירה ממלכתית לב דיקת
אירועי הטבח במחנות־הפליטים.
הוא גם ער להתרופפות הסדר החברתי
בארץ. בפגישות שהוא מקיים ברחבי ה ארץ,
הוא נדהם לגלות שהייאוש מכרסם
בחלקים חשובים של הציבור.
המשך שילטון הליכוד, בהנהגת מנחם
בגין או מישהו אחר, משמעו העמקת ה פער,
הקיטוב והניכור בחברה הישראלית,
מילחמה מתמשכת, פיצוץ הסכם השלום
עם מצריים וירידה המונית.
נבון מודע לרחשי-לב הציבור ולתפ קיד
שהוטל עליו. הוא מבין את גודל
האחריות שמוטלת על כתפיו, ועתה עליו
להכריע, לשבת בבית ולכתוב ספרים או
לצלול במים העכורים של הפוליטיקה.

גד שמועות

בני הזוג נבון באחת מהופעותיהס המשותפות הרבות
ווו וון
בציבור. מאז הוברר שנבון לא יישב חמש שנים נוספות 111111 במישכן נשיא ישראל, החלו פושטות בחוגים הפוליטיים הבכירים שמועות על משברים
בחיי בג ׳הזוג גירושים אפשריים ועל כוונתו של הנשיא לפרוש בכלל מהחיים הציבוריים.

לקראת השלב ה 3א של חקירת הטבח:

שווה שרמה שר נוטים שרא עדו בחקיות הוועדה -או שעדו ,
מאחורי ודתיים סגורות -שונכים אוו חוש עד הזוועה
העול ה1די

סדק את הפיוסומים ומצביע עד הנושאים הטעונים חקירה
האחדות העוו! גוג

מציע:

10לגלאי ־ שקר !
במהלך העדויות, שנשמעו לפני ועדת־החקירה, הופיעו חמש סתירות בולטות
ובלתי-נתנות ליישוב בין עדים שוניס. בכל אחת מחמש הסתירות
מופיע בכל עד של המיתרס עד אחד, שעדותו מנוגדת לחלוטין לעדותו של עד
אחר. בכל אחד מן חמיקרים האלה אומר רק אחד מן העדים את האמת,
ואילו העד האחר משקר.
הוועדה תצטרך לקבוע את העובדות, ובמיסגרת זאת להכריע ולומר מי
מהעדים משקר ומי דובר אמת. דרך אחת לקבוע זאת, היא בהליך המישפטי
המקובל, על פי שיקולם של חברי ועדת״חחקירה, ועל פי חומר־הראיות שיהיה
בידיהם. אך בהכרעה חשובה זאת יכול לסייע גלאי־השקר .״העולם הזה״ מציע
שעשרה אנשים ייבדקו במכשיר זה:

• ראש״הממשלה מנ ח ם בגין והרמטב״ל רב-אלוף רפאל

איתן: האם טילפן מנחם בגין ביום השבת בבוקר אל חרמטכ״ל וביקש לברר
מה אירע בבית-החולים ״עזה״! חרמסכ״ל העיד שכך היה, וסייעו לו
בעדות זאת שר-הביטחון, אריאל שרון, וראש-לישכתו של הרמטכ״ל, סגן־
אלוף זאב זכרין, שאמרו כי הרמטכ״ל סיפר להם על פנייתו של ראש-
הממשלה. בגין מכחיש וטוען, כי פלל לא יכול חיה לקיים שיחה זאת, משום
שביום שבת בבוקר הוא היה בבית-חכנסת.

מי מהשניים מ שקי ן
>• שר־החוץ יצחק שמיר ושר-התיקשורת מרדכי ציפורי:

ציפורי סיפר בעדותו כי ביום ו׳ בבוקר הוא סילפן אל שר־חחוץ, סיפר לו על
״השחיטה״ במחנות-הפליטים, וביקש כי יבדוק ידיעה זאת. ציפורי עמד על
כך כי ענייו זה היה עיקר השיחה. שמיר טוען, כי ציפורי דיבר על ״השתוללות״
בלבד, וכי אמר זאת רק כבדרך־אגב, בתוספת לידיעה אחרת על שלושה
מחיילי צה״ל שנהרגו.

מי מהשניים מ שקר!
• המזכיר הצבאי עזריאל נבו והמישנה למגכ״ל מישרד-
החוץ, חנן בדאון: בראוו סיפר כי ביום ו׳ בערב או בלילה הוא טילפן

אל סגן־אלוף נבו וסיפר לו על מה שנמסר לו מפי הממונה על השגרירות
האמריקאית בתל-אביב, אודות המתרחש במערב-ביירות ובמחנות־הפליטים.
נבו טוען כי השיחה לא התקיימה כלל, ולא יכלה להתקיים.

מי מהשניים מ שקר!
• רל׳׳ש ראש אמ״ן, משה חברוני, ועוזר שר-הביטחון, אבי
דודאי: סגראלוף חברוני העיד כי קוא העביר אל דודאי, באמצעות עוזרו,

שלושה שרים בממשלת־ישראל קיבלו
מכתבי־אזהרד, מוועדת־ד,חקירה, על־פי
סעיף .15 אך רק באשר לשניים מן השרים
— ראש־הממשלה ושר־הביסחון — נאמר
כי הם היו שותפים להחלטה להיבנם למערב־ביירות,
שכללה את ההחלטה להכניס את
הפלאנגות למחנות־הפליטים צברה ושאתי-
לא, וכי הם עלולים להיפגע כתוצאה מכך.
במיכתב האזהרה ששוגר לשר השלישי,
שר־החוץ יצחק שמיר, נאמר רק כי הוא
עלול להיפגע מכך שלא העביר את המידע
על הטבח, שאותו הוא קיבל משר־התיק־שורת,
מרדכי ציפורי.

אך בידיעות שפורסמו בעיתונות
בסמוך למועד שבד אירע הטבח —
לפניו ולאחריו, נאמר בי שר־החוץ

היה שותף פלא להחלטה להיכנס
למערב ביירות, אותה החלטה שהממשלה
אישרה בדיעבד בישיבתה
ביום חמישי, בשעה שכה
התחיל בבר הטבח במערב־ביירות.
ההחלטה להיכנס למערב ביירוק

להכרעת הממשלז 1-׳4״• •י י
על כניסת צד־,״ל למערב ביי רות.
הוחלט אור ליום אתמול,
בהתייעצויות של ראש־הממשלה
מנחם בגין עם השרים אריאל
שתן ויצחק שמיר. מקור מדיני
מוסמך אמר אתמול, כי ההחל טה
להיכנס למערב ביירות נתקבלה
אחרי שבגין, שרון ושמיר
הגיעו למסקנה, כי על ישראל
לפעול מייד למניעת מצב של
״תוהו• סבוהו״ במערב ביירות.

למנוע חלל ריק
גורמים מדיניים אחרים אמרו,
כי כניסת צד,״ל למערב ביירות
היא׳ במסגרת של פעולתרמנע, ו־

שר שמיר
שחיטה או השתוללות ז

עחר דדדאי
ידיעה או שטועה 7

הסרן משח סיני, ידיעה על 300 הרוגים. סיני סיפר על כך לאיש לישכת
שר״הביטחון, סגן־אלוף ראובן גיא, שהעביר את הידיעה לדודאי. חברוני טען
במפורש, כי דודאי לא דיבר אמת כאשר העיד שהידיעה הזאת לא הגיעה
אליו. דודאי מכחיש שידיעה כזאת הגיעה אליו.

מי מהשניים מ שקר!
• 1שר-הביטחון, אריאל שרון, ורל״ש הרמטכ״ל, זאב זכיין :

סגף אלוף וכרין אמר כי הוא בטוח ב-״100</0״ שבפגישה שהתקיימה ביום
שבו נרצח בשיר ג׳מאיל, בשעה ,20.00 דובר בין שר-הביטחון ובין הרמטכ״ל
שהפלאנגות יוכנסו למחנות-חפליטים במערב-ביייות. שרון אמר בעדותו שבאותה
שיחה לא דובר כלל על הפלאנגות•

מי מה שניים מ שקר!

בידיעה אשר הופיעה באותו יום ביומון
דבר, מסר סופרו המדיני של היומון, טוביה
מנדלסון, כי כמה שרים בממשלת־ישראל
הגדירו כ״חמורה ביותר״ את העובדה ש ההחלטה
על כניסת צד,״ל למערב־ביירות
התקבלה בהתייעצות בין ראש־ז!ממשלה,
שר-הביטחון ושר־החוץ ללא שיתופם של
שרי הממשלה האחרים. עוד נאמר באותה
ידיעה (ראה גלופה) כי ״על כניסת צה״ל
למערב־ביירות הוחלט אור ליום אתמול
(בלומר: ביום הרביעי בבוקר) בהתייעצו יות
של ראש־ד,ממשלח, מנחם בגין. עם
השרים אריאל שרון ויצחק שמיר ...ההחל טה
להיכנס למערב־ביירות נתקבלה אחת
שבגין, שרון ושמיר הגיעו למסקנה כי על
ישראל לפעול מייד למניעת מצב של ׳תוהו
ובוהו׳ במערב-בייתת.״
עד כאן דברי מנדלסזן. גם כתבו הצבאי
של מעריב, יעקב ארז, כתב אחרי
הטבח, ששמיר היד, שותף מלא להחלטה
להיכנס למערב-ביירות. בכתבה שפירסם
א ת אחת הטבח, ביום ד׳ ,21.9.82 ,כתב:

״בהתייעצות שד,יתד, בין ראש־ד,ממשלה
מנחם בגין, שר-הביטחון אריאל שרון ו-
שר־החוץ יצחק שמיר, הוחלט להורות ל-
צד,״ל להכניס את כוחותיו לביירות־ד,מער בית
בדרך המהירה ביותר ...ההחלטה היתד,
להימנע מכניסה אל מחנות־הפליטים צברה,
•שאתילא ואל־פקהאני, שנותרו מחוץ לתחומי
המיבצע.״ (ראה גלופה).
דברים אלה של מנדלסון וארז לא הוכח שו
על־ידי שתר,חוץ או דובריו, עד שהוא
הופיע לפני ועדת־החקירד״ ב־ 24 בנובמבר
. 1982 שמיד אמר בתשובה. לשאלות ה שופטים
כי באותו ערב שבו נודע על מו תו
של בשיר ג׳מאיל הוא היד, מחוץ ל ירושלים,
בחגיגות היובל של המושבה
ראש־פינד.,
ש מי ד :״בררו חזרה שמעתי בקול־ישראל
את הידיעות על הפיצוץ, והיתד,
דאגה לשלומו של בשיר. כאשר חזרתי
הביתה התחלתי להתקשר אל אנשים במיש-
רדי ואחרים. די מאוחר בלילה התברר ש־

בהתייעצות שהיתר, בין ראש
הממשלה מנחם בגין, שר ה ביטחון
אריאל שרון ושר ה חוץ
יצחק שמיר, הוחלט ל הורות
לצה״ל, להכניס את
כוהותיו לביירות המערבית ב דרך
המהירה ביותר. הדרג
המדיני גרס, כי יש להש תלט
במהירות על האזורים ה חיוניים,
לתסוס צמתים, לת סוס
מחבלים, לחשוף את מצ בורי
הנשק שנותרו. ההחלטה
היתה להימנע מכניסה אל מ חנות
הפליטים. סברא, שא הילה
ואל־סאקווני, נותרו מ חוץ
לתחומי המיבצע. בלש-
״מעריב״ :צ1.9.8צ
בשיר אכן איננו עוד בין החיים. לא השתת פתי
באותו הלילה בהתייעצויות. אחר-
כך שמעתי מראש־ר,ממשלה.,״
השופט ברק :״באותו לילה לא?״
שמיר :״רק לפנות בוקר, ביום ד׳ ה-
15 בספטמבר, ראש־הממשלה התקשר בערך
בשש בבוקר וסיפר לי שהנה, לרגל הרצח,
נוצר מצב חדש ומדאיג, והוא התייעץ ב לילה
עם הרמטכ״ל ועם שר־ד,ביטחון והם
החליטו לתפוס עמדות במערב־ביירות כדי
למנוע שפיכות דמים וחזרת התוהו ובוהו.״
שמיר סיפר, כי גם במשך כל אותו יום
הרביעי הוא לא השתתף בשום פגישות או
דיונים שנגעו לכניסת צד,״ל למערב ביי רות.

הסתירה
כין עדויות השרים בסמוך
לתקופת הטבח ובין עדותו
של שמיר לפני הוועדה היא ברד
רה. האם הוא היה שותף להחלטה
להיכנס למערב ביירות — או ש־ראש־הממשלה
רק דיווח לד ב־ההחלטה
שהתקבלת ץ
דיעכד על
זלכז!

מקבלי ההתדמות הוזהוו!
בכתבה מקיפה על הטבח שפירסם כתב
מעריב יעקב ארז, הוא מדגיש שמקבלי
ההחלטות בדרג הצבאי והמדיני הוזהרו
במפורש על הטבח הצפוי אם ייכנסו ה-
פלאגגות למחנות־הפליטים. אזהרה זו אף
זכתה להופיע בכותרת לכתבה (ראוז גלו־פר
.).בכתבה, שפורסמה כמעט שבוע אחרי
הטבח, ביום ג׳ ,21.9.82 נאמר.. :
״דו״חות המודיעין, שהונחו על שולח נותיהם
של הרמטכ״ל, שר־הביטחון וראש-
הממשלה, אמרו כי הפליטים שנותרו ב מחנות
עלולים להיות חשופים לגורמים
העדינים אותם זה שנים. ההערכה היתד,
כי יחידות של הפלאנגות עלולות להיכנס
לביירות המערבית ולהמשיך את חשבון-
הדמים ההיסטורי שבינן ובין הפלסטינים.

״המודיעין ראה את הנולד הע־ל
ר בו תיו התבססו גם על הנסיון שנצבר
כשלושת חודשי השהייה
כלכנון. אכל נראה הלה, כי מקבלי
ההחלטות לא קיבלו את הערכות
המודיעץ.״ (ההדגשה כמקור)

דברים אלה של ארז עולים בקבה אחד
עם דבריו של הרמטכ״ל, רב-אלוף רפאל
איתן, לאורך כל הדרך, כי אפשר וצריך היה
לדעת שהפלאנגות יעשו טבח בפליטים.
הרמטכ׳׳ל לא אמר דברים אלה רק בישי
הירו
אותו מפני מה שעלול להתרחש. אך
דבריו אלה, שעל דומים להם חזר גם בעדותו
לפני ועדת החקירה, עומדים בסתירה
לדברים אחרים שאמר בכנסת ממש באותו
נאום.

כאשר פירט שרון את שלבי
ההתרחשויות כמחנות הפליטים
הוא אמר :״הסיכום היה שכוח
צכאי ייכנס למחנה שתילא ככיוון
דרום ומערב, יסרוק ויטהר מהכלים.
הודגש בפגישות התיאום, שהפעולה
היא נגד מהכלים ואין
לפגוע באוכלוסיה אזרחית, ובמיוחד
נשים, ילדים הקנים״.

אין להבין מדוע היה צורך בהדגשות
כאלה, אם אומנם לא העלה שרון. בחלומו
הגרוע ביותר״ מה עלולים חיילי רד
פלאנגות לעשות בדיוק לאותם זקנים, נשים
וילדים.
גם ראש־הממשלה, מנחם בגין הכחיש
לחלוטין בעדותו כי הוא הוזהר מפני ה עלול
להתרחש כאשר ייכנסו הפלאנגות למחנות
הפליטים. אחד השופטים שאל אותו
שאלה מפורשת לחלוטין בעניק זה.

ברק . :האם באיזה שהוא שלב מן השלבים,
קהילת המודיעין שלנו, באם זה
המוסד ובאם זה אמץ, הביאו בפניך איזה

דו״חות המודיעין הזהירו מפני הצפוי במחנות
אר מקבלי ההחלטות לא קיבלו את ההערכות
״מעריב״42 :וג 21

ב ת הממשלה במם חמישי, בשעה שבה
התחיל הטבח. הוא אמר אותם גם אחרי הטבח,
במילים מפורשות לחלוטין.
בתשובה לשאלות עיתונאים בביירות,
אפר הרמטכ״ל . :אני חושב כי מי שהכיר
ומכיר את הבעיות הפנימיות בלבנון צריך
לדעת שזה מה שעלול לקרות. היתד, כאן
מילחמת אזרחים לחיים ולמוות בין העדות,
ונוצר מישקע עמוק של איבה, וכל
זה היה עוד לפני הרצח של בשיר ג׳מאיל.
הרצח הזה היכה את הנוצרים בתדהמה ש קשה
לתאר אותה.״
דברים אלה של הרמטכ׳ל התפרסמו
במעריב ביום בי ,20.9.82 ,שלושה ימים
ן אחרי שהטבח הסתיים.
לעומת זאת, טענו ראש־המפשלה ושר-
^הביטחון כי לא יכלו להעלות בדעתם שאכן
^י ת כן טבח מעין זה שהתרחש, ואף אמדו
כי איש לא הזהירם שאפשרות כזאת תיתכן.
בנאומו בכנסת, ביום רביעי ,22.9.82
אמר שרון את הדברים הבאים:

שהוא חומר שממנו אפשר היה לומר כי
צריכים בכל זאת להיזהר סהפלאנגות, הם
עשרים להיות מסוכנים, הם עשויים לפגוע
באזרחים ז״
בגין . :לא אדוני. לא נפסר לי דבר
כזה מטעם שני המוסדות האלה, המודיע-
ניים.״
באותה עדות אמר עוד בגת כי. עובדה
היא שאיש לא העלה את זה על הדעת, ש יעשו
מעשי זוועה, כפי שאני כבר טענתי,
פשוט איש לא הניח את זה. שום שר,
שום משתתף אחר.״
דברים אלה של בגין עומדים בסתירה
לדברים שאמר הוא עצמו בפגישה עם
דרייפר. כתבו המדיני של נועריב, יוסף
חריף, פירסם כבר בגיליון של ערב ראש
השנה, ב , 17.9.82-ביום שבו התרחש הטבח,
את נוסח השיחה בין ראש הממשלה ובין
השליח האמריקאי מורים דרייפר. חריף מו סר
כך את דברי בגין אל דרייפר, שבחקירת
הוועדה הם שבו והופיעו:
״כד מטרתנו דשטור עד השלום

מדברים אלה של שרת עשוי להשתמע
כי לא היו לפניו כל דו״חות מודיעין שהד־

האם הוזהרו מקבלי ההחלטות על-ידי
גורמי המודיעין, או שלא הוזהרו ז האם
חלק נ!הם הוזהרו ואחרים לא הוזהרו ז יתכן
שהדבר יתברר בשלב הבא של דיוני ועדת־החקירה.

שלחנו לשם את כוחות
צה׳׳ל, כי רצינו דחסוך כחיי אדם,
ושלחנו אחרים דעשות את הסעודה.
אולם לא העלינו כ חלו מו
הגרוע כיותר שאנשי הפלאננות
| יעשו את הגרוע כיותר.׳׳

כעיר (כייתת) כי כמצב שנוצר,
עם רצח כשיר ג׳מאיל, עלולים
להתחולל שם! פוגרומים.״

הידיעה על 300.ההרוגים

ביום ב׳ ה* 27 בספטמבר, כעשרה ימים
אחרי הטבח, התפרסם ביומון האמריקאי
ניו־יורק סיימם ראיון עם אלוף פיקוד ה(
צפון, אמיר דרורי. קטע מסויים בראיון
זה שופך אור חדש על שורה של עדויות
שנשמעו בישיבות הפתוחות של ועדת־החקירה.
וכך נאמר בדיווח של מעריב
(ראה גלופה) על הראיון:

״כשנתבקש (דרורי) להניב על
דו״ח, כי נשלח מברק כיום ה׳
ב־ 11 כלילה מאת ראש יחידת ה־פלאנגות
בשאתילא לפיקוד הישראלי
כסיזרח־ביירות שאמר , :עד
לזמן זה הרגנו 300 אזרחים ומהכלים,׳
אסר דרורי כי היה זה, אל מנט
שנבדק.׳
״עוד אמר דרורי, כי הוא ותת־אלוף
ירון לא ידעו על קיום ה*
סכרק עד יום ו׳ ב־ 11 לפני הצהרים,
כשעה שלדבריו החלו לחוש
תחושות, כלתי־נוחות׳ לנכי המתרחש.״

כלומר:
הפלאנגות עצמן הודיעו לצה״ל

^ כבר בשעה 11 בלילה ביום החמישי על ה־
|^ם בח שהם עורכים במחנות!

הידיעה על 300.הרוגים״ חזרה כמה
וכמה פעמים במהלך העדויות שנשמעו ב־וועדת־החקירה,
בלי שמקור הידיעה הזאת
יצויין. יתכן שידיעה זאת קשורה בשיחת-
הטלפון הבהולה שקיבל רל״ש ראש אמ״ן,
סגן־אלוף משה חברוני, ביום השישי ב שעה
5.30 לפנות בוקר, שבה נמסר לו
על 300 הרוגים. על־פי עדות חברוני הועברה
ידיעה זאת אל עוזרו של שר־הבי־טחון,
אבי דודאי, שהוא מצידו מכחיש זאת.

באותה שעה עצמה, כאותו בוקר,
בשעה ,3.30 טילפן האלוף
דתרי אל כיתו שד הרמטכ״ד, רב־אלוף
רפאל איתן. דרורי לא מסר
כוועדה מדוע טילפן אל הרסטכ״ל
כאותה שעה, ומה היה תוכן השיחה.
הוא רק אמר, כי בעיקבות
השיחה הזאת הבטיח הרמטכ״ל
להגיע לכייתת כאותו יום•
מכל מקום, ברור לחלוטץ כי בשעה 11

בבוקר ביום השישי, כבר ידעו מפקד האוגדה
עמום ירון ואלוף הפיקוד אמיר דרורי
על המיברק של מפקד הפלאנגות, ועל-
כך שמתרחש טבח במחנות. יתכן שמיברק
זה מסביר את התחושות. הלא נוחות״ שהיו

ר ע ^ ס רו ה

מציע:

להזמין את ד ר״ פ ר!
יותר ויותר במהלך העדויות שנשמעו בוועדת״החקירה, התברר התפקיד
החשוב אשר מילאו כמה פקידים אמריקאיים בפרשת הטבח. בעדויות הוזכרו
כמה וכמה פעמים שלושה אמריקאים: השגריר סמואל לואיס, שמו, הממונה
על השגרירות האמריקאית, והשליח האמריקאי המיוחד מוריש דרייפר.
האמריקאים מילאו תפקיד רב־חשיבות. חם היו המתווכים בין צה״ל ובין
צבא לבנון. הם ידעו על המתרחש במחנות״הפליטים, ודאגו להעביר מידע זה
לרשות הישראליים, והם לחצו על הפלאנגות לצאת ממחנות-חפלישים כבר
ביום ו׳ בבוקר• השליח מוריש דרייפר קיים שידרת פגישות עם שרים, אנשי־צבא
ואנשי ביון ישראליים. עדותו עשוייה להוות נדבך חשוב במשכת־חעדויות
ששמעה הוועדה, ומן הראוי היה שהוא יוזמו להעיד.
להם, ואשר בעיקבותיהן החליט דרורי
״להפסיק״ את פעולות הפלאנגות במחנות-
הפליטים.

מציאותו של סיברק זה כרשות
מיסקדת צה״ד במיזרדדביירות
ככד כיום החמישי כלילה מכהי•
צעדים כדי להגן על האוב-
לוסיה האזרחית סביב למח נות.
כשנתבקש
להגיב על דו״ח,
כי נשלח מיברק ביום ה׳ ,ב ן!
בלילה מאת ראש יחידת
הפאלאנגות בשתילה לפיקוד
הישראלי במזרח ביירות, ש־אמר
:״עד לזמן זה הרגנו
300 אזרחים ומהבלים״ ,אמר
דרורי, בי היה זה ,.אלמנט
שנבדק״.
עוד אמי דרייי, בי הוא
ותת־אלוף ירון לא ידעו על
קיום המברק עד יום ו׳ ב*11
לפני הצהרים, בשעה שלדב ריו
החלו לחוש תחושות ״בל תי
נחות״ לגבי המתרחש.
״ניו־יורק סיימם״ אומר,
כי במהלד השעתיים של ה־
״מעריב״28.3.82 :

רה כי ישראלים ידעו על •הטכח
ככר המש שעות אחרי שהוא התחיל
והם ידעו זאת לא על־ססך
״תחושות׳׳ או ״שמועות״ או ״זיכד
זוסים״ אלא על פי הודאתם של
כעלי-הדכר עצמם: הסלאנגות.

מפקד הפלאנגות דיבר במיברק
כמפורש עד ״אזרחים ומהכלים״
ודא רק על ״מהכלים״:
במהלך עדותו נשאל דרורי על־ידי השד
פט ברק אם מפקד בשם מנחם לא הביע
באוזניו חששות, ולא אמר לו משהו בדבר
300 הרוגים. תשובתו של דרורי היתד, בת
מילה אחת :״לא!״
מפקד האוגדה עמום ירח התייחס בעדו תו
למיספר הזה, של 300.ההרוגים.״ הוא
אמר :״היה גם דיווח לא מסודר וקופץ
במיספרים 45 ,300 ,120 ,הרוגים, מחבלים
ואזרחים.״

מי עוד ידע על המיכרק של
מפקד הפלאנגות, שכד הוא הודה
בכיצדע הטכח כשלב מוקדם כל״
כך ז

גם סגך אלוף ראובן גיא, מי שקיבל ם־
עוזרו של רל״ש ראש אמ״ן את הידיעה
התייחס במפורש אל הסיססר הזה • ,ל
300 הרוגים, וגם אל מקור הידיעה.
גי א :״הוא (סרן משה סיני) אמר
שיש איזה סיפור שבביירות, בכניסה למ חנות,
יש איזה 300 הרוגים, מחבלים ואז רחים.
וזה בלי להראות לי מוצג או
ידיעה שוטפת...
השופט כהן. :לא שאלת את פשה
מה מקור הידיעה ז״
גיא :״שאלתי, ונדמה לי שהוא אמר
לי שזה הגיע מהחפ״ק בביירות.״
הידיעה על 300 ההרוגים הופיעה גם
במהלך עדותו של רל״ש הרמטכ״ל, סגך
אלוף זאב זכרין. מן העדות הסתבר, כי
דיווח שביקשו אנשי אמ״ר להעביר לליש־כת
הרסטכ״ל על 300 הרוגים כתוצאה
מכניסת הפלאנגות למחנות־ה,פליטים לא
הועבר, משום שלישכתו של הרמטכ״ל היתד,
סגורה בליל האירועים בביירות.
בדיונים הפתוחים של ועדת החקירה
לא הוזכר כלל המיברק של מפקד ד,פ־לאנגות.
מתי בדיוק נודע עליו לדרורי ז
לירון ז לרפטכ״לז

הודעת הממשלה: שעו!
ביום הראשון, ח־ 19 בספטמבר 1982
התכנסה ממשלת־ישראל לישיבה מיוחדת
שנמשכה שלוש שעות וחצי. הנושא העי קרי
בישיבה זאת היד, הטבח במחנות־הפליטים,
שהסתיים יממה קודם לישיבה.
בתום ישיבת־הממשלה, בשעה 1.30 אחר-
חצות, מסר מזכיר הממשלי• ח מרידור
(ראה גלופה) את ההודעה הבאה :
״בראש-השנה נרקמה עלילת־דם נגד
מדינת היהודים וממשלתה ונגד צד,״ל. במקום
בו לא היה צה״ל מוצב נכנסה יחידה
לבנונית לאיזור בו הסתתרו מחבלים, על-
מנת ללכוד אותם. יחידה זו פגעה באוכלוס־יה
האזרחית וגרמה לה אבידות כבדות.
הממשלה מציינת עובדה, זאת תוך הבעת
צער.

״צה״ל, מייד כשהכחץ כנעשה,
שם קץ למכה החפים*מפשע ואילץ
את היחידה הלבנונית לעזוב
את האיזור.״
בהודעה זאת יש שני שקרים גסים. בהודעת
הממשלה נאמר כי. במקום בו לא
היה צה״ל מוצב נכנסה יחידה לבנונית.״
זה היה הקו הרשמי של ההסברה בימים
הראשונים אחרי הטבח, כאילו ״הסתננו״
הפלאנגות למחנות־הפליטים ממקום שבו לא
היתה לצה״ל שליטה. מכל העדויות שנש מעו
בוועדת־החקירה ברור, כי אין שמץ-
אמת. בדברים אלה. הפלאנגות נכנסו דרך
קווי יחידות־צה״ל, שכיתרו את מחנות ה פליטים
מכל עבר. הם זכו לקבל תצלומי-
אוויר של מחנות־הפליטים, סיוע בתאורה

צ׳ה״ק מיוצב נכנסת יחידה
לבנינית לאיזור בו ;הסתתרו
מחבלים, על מנת
ללכוד אותם. יחידה זו
פגעה באובלופיה האזרחית
וגרמה לה אבידות כבדות.
הממשלה מציינת עובדה זו
תוך הג עתצ!ער. צה״ל׳
מיד כשהבחין בנעשה, שם
קץ לטבח החפים מפשע ו אילץ
את היחידה הלבנונית
לעזוב את האיזור. האוב*
?וסיח האזרחית הביעה את
דיוקו* תה ל ציה״ ל על שח ש
״ידיעות אחרונות״ 20.0.82 :
ובטיפול רפואי, והותר להם להכניס תחמושת
נוספת למחנות ולהחליף חלק מאנשיהם
שהיו בתוכם.
עוד נאמר בהודעה, כי הפעולה של
הפלאנגות הופסקה מיד בשנודע על הטבח,
וכי מישהו ״אילץ״ את הפלאנגות לצאת
מהמחנות. נכון הדבר, שביום השישי ב־צהריים,
כאשר היה ידוע שמתחולל טבח,
(המשך בעמוד )72

״הוא בן־ 1ו 1הי אבד הוא הכן־ 1ו 1ה שלנו...״
בולשת שראלית
לרודן
* מ תי כקשות עיקריות היו לנשיא
י זאיר, מובוטו ססה־סקו, מאורחיו הישראליים:
להדריך את המישטרה הח שאית
שלו ולשפר את תדמיתו בארצות-
הברית.
את המישאלה הראשונה קל למלא. ה מומחים
הישראליים.
מובטלים כעת מעבודה.
השאה נפל,
עתה פנויים המומב־חים

הישראליים למלא תפקיד
זאיר. יצחק שמיר ואברהם טמיר, איש
אמונו של אריאל שרון, הבטיחו זאת בשעת
ביקורס-הממלכתי בזאיר.
אך את המישאלה השניה קשה הרבה יד
תר למלא. מובוטו תבע מן השר היש ראלי
שיגיים את יהודי ארצות־הברית
לפעול לשיפור תדמיתו. הוא הניח כי די
בפקודה ישראלית, ויהודי אמריקה יעמדו
דום ויבצעו.
אלא שכל יהודי אמריקה גם יחד אינם
מסוגלים לשפר את תדמיתו של הרודן,
ששמו הפך שם־נרדף לשחיתות ביבשת
אפריקה. אחרי נפילתם של אידי אמין ב אוגנדה
והקיסר בוקאסה בקיסרות (כיום
הקהיליה) המרכז-אפריקאית, נחשב שליט

ממאירה. אולם לפי הערכת ראש־ממשלתה
לשעבר, שגלה לבריסל, מחזיק מובוטו
כיום ברכוש פרטי של ארבעה מיליארד
דולר. כל הרכוש הזה נגנב מקופת־המדינה.
רכוש זה כולל שני ארמונות ו־ 11 בתים
אחרים בבריסל ובסביבותיה, טירה ב איטליה,
וילה בשווייץ ודירת־פאר במרכז
פאריס, נוסף על ארמונותיו בזאיר
עצמה. בעיירת־מולדתו גבאדוליט, הקים
מובוטו ארמון, שהוא מעין העתק אפריקאי
של ורסיי הצרפתית. הוא מחזיק במספר
רב של חשבונות פרטיים ב רחבי
אירופה, ובכללם כמה חשבונות חש איים,
ממוספרים, בבנקים שווייציים.
מניין בא הון זה? בלומנטל עצמו היה
עד לכך: ההכנסות של חברוודהמיכרות
בזאיר (יהלומים, נחושת ומחצבים רבים
אחרים) מועברות, על פי פקודה מלמעלה,
במישרין ללישכת הנשיאות. סכומים של
עשרות מיליוני דולרים, מחיר המחצבים
של זאיר, מועברים ברחבי־העולם ישר אל
החשבונות הפרטיים של הנשיא.
כדי להבטיח את שילטונו, משתף מובו־טו
לא רק את 50 בני מישפחתו אלא גם
את מפקדי צבאו וראשי שרותי־הביטחון
שלו בשלל. לא פעם הופיע בלישכתו של
הבנקאי הגרמני בקינשאסה גנרל זה או
אחר, ותבע לשלם לו עשרות אלפי דו לרים
בו במקום ובמזומנים. לעיתים באו
הגנרלים בלוויית כיתת־חיילים, שאיימו ב-
רוביהם. כשהגרמני סירב, הם הלכו ל נשיא
וקיבלו את מבוקשם בלי בעיות.
גם כלפי זרים אין מובוטו מקמץ. רע יות
אורחיו הממלכתיים זוכות בדרר־קבע
בשי צנוע — קופסות של יהלומים יקרי-
ערך. בבלגיה פועלת עתה ועדת־חקירה
ממלכתית, כדי לבדוק האשמות שכמה
מראשי־המדינה שוחדו על-ידי הרודן של
זאיר (שרייתה פעם מושבה בלגית) .מי
שהיה ראש־ממשלת בלגיה קיבל, לפי ה האשמות,
מיזוודה ובה חצי מיליון דולר.
לעומת זאת מסרב מובוטו לשלם את
החובות הממלכתיים של זאיר. באופן ריש-

מובוטו ורביך!משמאל) בישראל
מהו המחיר 7
מי, זאיר היא בבחינת פושטת־רגל.
הצד השני של השחיתות היא העריצות.
לא במיקרה זקוק מובוטו לבולשת, הדומה
לסאוואק של השאה הפרסי. השאה, אחד
מגדולי השודדים הממלכתיים של המאה
ה־ ,20 עינה ורצח כל מי שפתח פה כדי
למתוח עליו ביקורת. מאיר נעצרו ועונו
13 חברי-פרלמנט, שהעזו למתוח ביקורת
על השליט החמסני.
מרכז המצורעים
ך• ממשלה, האמריקאית אינה מד
אסת במישטר הזאירי, כשם שלא י מאסה במישטר האיראני, בשעתו .״הוא
בן־זונה, אבל הוא הבן-זונה שלנו,״ אמר
פקיד אמריקאי בכיר. האימרה התאימה
לשאה האיראני, לאנאסאזיה זומוסה בני-
קאראגואה ולמובוטו. לשלושה אלה היתד,
עוד תכונה אחת משותפת: הם היו ידידיה
ובני־חסותה של ממשלת-ישראל, בימי ה מערך
והליכוד כאחד.
מבחינה אמריקאית, יש רק צרה אחת
לגבי מובוטו: מעלליו ידועים מדי בציבור
האמריקאי. בארצות־הברית, שלא כמו
בישראל, קיימת דעת־קהל ועיתונות, המת נגדות
בחריפות לתמיכה במישטרים מוש חתים
מדי. לכן דרושה ישראל: מובוטו
משוכנע כי יהודי אמריקה שולטים בכלי-
התיקשורת ובבנקים, ועל כן הם יכולים גם
לשנות את תדמיתו וגם להביא לו הלוואות
חדשות. הוא אמר זאת ליצחק שמיר בפה
מלא. על כן חידש את היחסים הרשמיים
עם ישראל, ועל כן הוא מוכן ליחסים
עימה. בשעתו הופצה באירופה השמועה

שמישהו שילם לחשבון פרטי 10 מיליוני
דולר עבור ההכרה בישראל.
השאלה היא: האם כדאי לישראל לח זור
בזאיר על פרשת התערבותה באיראן,
ולקשור את שמה במישטר רקוב, מוש חת
ורודני? כל הכוחות המתקדמים ברחבי
היבשת מתעבים את מובוטו, ויחגגו,
בבוא העת, ביום נפילתו, כשם שחגגו ביום
נפילת אידי אמין. אמין, כמו מובוטו, עבר
השתלמות צבאית בישראל.
נראה כי שיקולים כאלה אינם מטרידים
את יצחק שמיר, כשם שלא הטרידו בש עתו
את אבא אבן, שקיבל את מובוטו
בזרועות פתוחות, כאשר בא ללמוד צניחה
בישראל.
הביקור אצל הרודן הזאירי היה רק
אחד משרשרת של מעשים, המבססים את
מעמדה של ישראל כמרכז עולמי של ״חבד
רת המצורעים״ במישפחת־העמים :
• 1אריאל שרון נסע להונדוראס, כדי
למכור לה נשק. הונדוראס משמשת עתה
כבסים אמריקאי במילחמת הגרילה נגד
ניקאראגואה השמאלנית — אותה ניקארא-
גואה אשר לרודן הימני המודח שלה סיפ קה
ישראל נשק עד לרגע גסיסת מישטרו.
!• שמיר הודיע כי הוא עומד לערוך
ביקורים ממלכתיים בשתי מדינות שבהן
שולטת רודנות צבאית טרוריסטית —
ארגנטינה ואורוגוואי. מדינה שלישית מ אותו
הסוג, צ׳ילה, זוכה בביקורים של
ראשי צה״ל.
מכיוון שממשלת־ישראל היא גם הטובה
בידידות דרום־אפריקה הפאשיסטית, הרי
התמונה שלמה: ישראל פשוט חודרת לכל
המקומות שבהם אין שום מדינה הגונה
רוצה להיראות בגלוי — וכך היא חוגגת
ניצחונות דיפלומטיים מזהירים.

ארמון מובוטו בבריסל
ארבעה מיליארד דולד
זאיר כאלוף השחיתות והעריצות באפריקה
השחורה.

__ יהלומים
לושות האורחים
לל ערכה זי אינה מבוססת על שמועות.
י י הוא מתועדת וממוסכמת היסב.
אחד ממנהלי הבנק הממלכתי הגרמני,
ארוויו בלומנסל, התמנה על-ידי קרן־
המטבע הבינלאומית כנגיד הבנק המרכזי
של זאיר, כדי להבטיח את החובות הענ קיים
של המדינה. לפני כמה שבועות ב לבד
הודלף בגרמניה דו״ח חשאי של
בלומנטל על המתרחש בזאיר. זוהי תמונה
מחרידה של שחיתות טוטאלית.
זאיר, המדינה השניה בגודלה באפריקה,
המבורכת בכל טוב, פושטת-רגל. היא
חייבת למדינות־המערב כשישה מילארד
דולר. המוני ילדים סובלים מתת־תזונה

ארמון מובוטו מבאדוליט
ורסיי שחודר•

ולדמ

ח״ ל׳ צה״ל התקבל! בלבנן ן בשימחה -עכשיו
ה מוקפים חומה של שינאה ואיכה
ל מיליונרים ופרוסקציונרים (וביבללם
פעלי ההסתדרות והמערך, כמובן).

לא כך מתנהג צבא המתכונן
נאת בעוד שבוע־שכועיים.

^ יום הרביעי של המילחמה סיירתי
י בלבנון. חמקתי דיר חור בגדר ונסע תי
בעיקבות צד,״ל, מניוון מטולה לעבר
צידון, שלא היתד, כבושה עדיין.
נסעתי בלי ליווי, בלי נשק גלוי, במ כונית
פרסית הנושאת מיספר ישראלי,
שבה היו, מילבדי, רק כתבת וצלמת.
נכנסתי לכפרים שלאורך הדרך, וגם סטי תי
מן הדרך כדי להיכנס לכפרים מרוחקים
יותר.

כמשך כל אותו יום לא נתקלתי
אף כביטוי אחד של עוינות.

תושבי הכפרים שמחו לקראתנו, ביקשו
מאיתנו לצאת מן המכונית ולכבד אותם
בשתיית קהווה בביתם. היתה לי הרגשה
מוחלטת של ביטחון ושלווה.
עברנו כפרים שיעיים. על הקירות התנוססו
תמונותיהם של מנהיגים שיעיים
ידועים, וביכללם דוח-אללה חומייני. על
הקיתת התנוססו סיסמות שיעיות, והתושבים
בירכו לשלום את הישראלים
הבלתי-חסושים שבאו אליהם.
בשום מקום לא ראיתי סימנים של
קרב. הכפרים היו שלומם לגמרי. חודר,חנית
של צד,״ל עבר שם, יומיים־שלושה
לפני-כן, בלי לחימה.

סכנה בכל מקום. הם נזהרים — מרצון
או על פי פקודה.
זהו גורלו של הכובש. הוא יודע כי
הפגיעה עלולה לבוא בבל מקום, מכל
כיוון. כדי ליצור אווירה כזאת אין צורך
במאמץ גדול. די בפגיעות מעטות —
מוקש פה, צרור־יריות שם, שני פצועים
בשבוע אחד, הרוג בשבוע אחר. עצם
העובדה שלוחמי־הגרילה קיימים, שהם
יכולים לבצע את זממם ולהיעלם בקרב
אוכלוסיה האוהדת אותם, יוצרת את אתי־רת-הכיבוש.
פיגוע מחייב פעולה נגדית,
סריקות, חיפושים, עונשין.

כך נפתח מעגל־קסמיס, שאין
ממנו מוצא.
צד האוכלוסיה, הגורם הוא פסי״
* כולוגי. התושבים שינו את גישתם
לצה״ל.

מצויירים על הקירות להדרכת החיילים
(״ציר שפיפון״ ,וכר) .האנשים פשוט אי נם
רוצים לזכור שצד,״ל ביבלל היה שם
אי־פעם.״

•כאשר יורדים מביירות דרומה,
לעפר דאמור, מתחיל לפתע
לוט העברי .״אינך צריך להיות
מומחה כדי להרגיש שזה מרגיז
את התושבים,״ אמר העיתונאי.

האמת הפשוטה והגלוייה היא שהנהגת
כדינה אינה חולמת לצאת משם. יציאה
לבנון בנסיבות הנוכחיות היא הודאה
פשיטת־רגל מדינית וצבאית, אישור ל עובדה
(הידועה כיום רק למעטים) שמיל-
חמת־ר,לבנון הסתיימה באפס הישגים ל ישראל.

7לא ייצא מלבנון אם לא
יוכרח לכך.
מי יכריח אותו ז

השי׳£

ד תכן שסוד השינוי טמון בשיעור
פוליטי קצר, שנתן לי בחודש יולי
איש־עסקים מארוני בנמל ג׳וניה :״אנח נו
הרשינו לפלסטינים לבוא אלינו, והם
הפכו לכובשים. התחלנו לשנוא אותם.
קראנו לסורים כדי שיגרשו את הפלס טינים.
הם נשארו במקום והפכו לכובשים.
אנחנו שונאים אותם. עכשיו קראנו
לישראלים כדי שיגרשו את הפלסטינים

ד* א האמריקאים, כנראה.
/ראשי ישראל משוכנעים כי
האמריקאים לא יכפו עליהם את
היציאה. ונראה שיש להם׳ על מה
לסמוך.
אמנם, בכל שני וחמישי מתייצב דובר
אמריקאי זד, או אחר לפני המצלמות, ו מוסר
לפירסום הודעה קשוחה נגד המשך
הכיבוש הישראלי, נגד ר,טכסיסים הישר אליים
לעצירת המשא־והמתן לפינוי, וכד.
אני מציע להתייחס לכל ההודעות הא לה
כמו להודעות הלהקה הרעשנית של
ח״כים זוטרים, המשמיעים בכל מהדורת־חדשות
ברדיו ובטלוויזיה דברי־הבל על

•התמונות, שבהן נראו בני־הכס•
דים המקבלים כשימחה ובידידות
את הטנקים של ציה ״ל, לא היו
פרי של תעמולה. הדברים התרחשו
כך במציאות.

מדוע ז
קשה להאמין, ני בני־ד,כפרים היו ב ך
לילה לציונים. בוודאי שלא. אבל הם היו
עייפים סמילחמודהאזרחים המתמשכת. הם
היו מוכנים לכל כובש, בתנאי שיביא עי־מו
ביטחון וסדר. הם האמינו כי צה׳׳ל בא
״לשהות קצרצרה, וכי בתום מילוי משימתו
יחזור הביתה, כסי שעשה נד. 1978
ך שבוע שרר באותם האזורים עצמם
מצב שונה לחלוטין.
במשך חצי השנה השתנתה התמונה עד
ללא־הכר.

חיילי צה״ל שוב אינם עוצרים
כנבטיה ובכפרים השיעיים, שבהם
ביקרתי אז, אלא אם כן יש להם
שם משימה חשובה.
גם אז הם מתהלכים שם רק בקבוצות,
נשנישקם מוכן בידיהם להפעלה מיידית.
איש אינו מעלה עוד על דעתו ״לקפוץ
לכפר״ סתם ככה, כדי לקנות סיגריות או
- 4לשתות קד,ווה.
אם היו החיילים מוכנים עוד לפני
חודשייס-שלושה לקשקש עם החנווני או
לפלרטט עם בנות־המקום, עבר להם הח שק.
אין עוד שום קשר בץ החיילים
והתושבים.
יש סיורים חמושים. עיניים עירניות
סוקרות את שני צידי הכביש. מבטים
קודרים ואטומים עונים להן.

כשפה פשוטה: בדרום־לבנון
נ נוצר עתה מצב שד כיבוש קלאסי.
,״•הם שונאים אותנו, והם נמאסו
עלינו אמר סמל, שחזר זה
עתה משרות״מילואים שם.

נרם לשינויו

מצד צה״ל, ,הגורם המיידי הוא
החשש מפני פעולות־גרילה.
היה די התקפות על סיורים של צה״ל,
ונוסע, מכוניות-
יריות ועל רבב חונה
תופת ופעולות־חבלה (שלא לדבר על ה חשדות
שנותרו מפרשת־צדר) כדי לשים
קץ לאווירה החופשית ששררה פעם. חיי־לי־צה״ל
יודעים עתה כי אורבת להם

השבוע הר א שון: כפריי ם בדרום־לבנון מקב לי ם ב אורז א ת חיילי צה״ל
אירועי המצור על ביירות, הטבח ב־שאתילא
ובצברה, מיספר ההרוגים והא בירות
של הסילחמה — כל אלה הטביעו
את רישומם. לפי המניין הרשמי האחרון
של שלטונות לבנון נהרגו בקרב ד,אוב־
,לוסיה הלבנונית והפלסטינית בביירות
בילבד 6775 איש, אשה וילד, נוסף על
12,310 ההרוגים בשאר חלקי־לבנון. בסך־
הכל 19,085 :גופות שהתגלו עד כה.

צבא זר יכול להתקבל כידיד
בשבוע הראשון, בייחוד כשהוא
מעורר תיקוות וסקרנות. בחודש
השביעי הצבא הזר הוא צבא
כובש.
התופעה אינה מוגבלת לשיעים בדרום.
היא קיימת גם בביירות המיזרחית, ה נוצרית.
בכל יום גוברת שם ההתנגדות
לנוכחות צה״ל בלבנון.
סיפר. לי עיתונאי זר, שבא זה עתה
׳מביירות לתל־אביב :״לא תכיר את ביי רות
כיום. לא נותר שם שום זכר לנוכחות
צה״ל בעיר. כל הכתובות העבריות נעל מו.
אין עוד האותיות והחיצים, שהיו

והסורים. אם תישארו ותהפכו לכובשים,
נשנא גם אתכם••.
כששאלתי את האיש הזה כמה זמן
יכול צד,״ל להישאר בלבנון, לדעתו, לפני
שיתחילו לשנוא אותו כצבא־כובש, הוא
פסק :״כמה שבועות.״

עניין זה או אחר( .ח״ב פליט מהמערך
שיגר מיכתב חריף לראש־הממשלה...״
או ״ח״כ שמייסד מהליכוד פנה אל היועץ
המישפטי לממשלה בדרישה תקיפה...״
״ח״כ בר־טוהר האשים את שר־הביט־חון

ך ה ״ל נשאר בלבנון, ולפי כל ה-
״ 4סימנים אין כיל חשק לצאת משם
ביום מן הימים.
משאבים עצומים מושקעים עתה בארץ-
הארזים. ישראל, שבכבישיה נהרגים בני-
אדם כימעט מדי־יום בתאונות שמקורן
במצב הכבישים, התקינה עתה בלבנון
כבישים משוכללים באורך של יותר מ־
150 קילומטרים, כאורך אוטוסטראחז
משוכללת מחיפה לירושלים. הוקמו מיב-
נים קשוחים, שופצו עמדות ומיתקנים,
הוכנסו גופי־חימום — כל זה בהוצאות
של מיליארדים, שנגזלו מפיהם של זק נים
ותינוקות, משכבוודהמצוקה, מחולים
ומחלשים, ושזרמו במידה רבה לכיסיהם

כשהאמריקאים עושים, רואים את זה.
בערב הודיע אלוף־ד,פיקוד שצד,״ל ייש אר
בביירות עוד הרבה חודשים, ולמחרת
בבוקר עזב אחרון חיילי־צה״ל את הבירה
הלבנונית. כך זה כשד,אמריקאים עושים.
כשהאמריקאים מוסרים הודעות, אין
מה להתרגש.
האמריקאים מגנים את ההתנחלויות,
ובאותה שעה מעבירים לממשלת־בגין
מאות מיליוני דולארים לסימון ההתנח לויות
האלה.
האמריקאים תובעים במפגיע את יצי את
צה״ל מלבנון, ובינתיים מגדילים את
(המשך בענווד )60

מאז עכרו *מ שבועות.

אמריקאי חכם אמר פעם :״שים
לב למה שאנחנו עושים, ולא למה
שאנחנו!מדבריס•״

7/477.

^וו׳ו׳וו ; )11ו /ו (וןו<(ו

עכשיו, אתה ע ר אן צריך להתפשר...
...כי בתנאים כאלה, גם טלוויזיה יוקרתית
כמו בלאופונקט לא תגרום ל׳ ׳חורים׳׳
בתקציגך.
קח לך היום טלוויזיה מהשורה הראשונה
בעולם, טלוויזיה שאינה נותנת פרנסה
לטכנאים ותהנה ממנה עוד הרבה שנים.
קח לך בלאופונקט היום, וגמור לשלם רק
בעוד 14 חודש.
בלאופונקט: טלוויזיות צבעוניות, ווידיאו,
סטריאו — פאר תוצרת גרמניה.

הי בו א! הבלע די ז
טרכף יבו א בע״בי ,
בוגר שיב 70ת ״ אטל, 293005 :

בדא1מנקט־ב3למרדד־תל-אביב
• מרכז שיווק ישיר בן־יהודה 1ת״א ; וידאו קלסיק, אבן גבירול ; 54 שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר, לבל אליהו, שד׳ ירושלים 29 יסו ; אלרד, אלנבי ; 106
אורית אחד העם •< 19 גבעתייפ: נתנאלי, כצנלסון • 18 נחגיד: רדיו אלחוט ,־ויצמן ; 5טלרן, ויצמן ; 18 רדיו צליל, שמואל הנציב ; 3חשמלית, שמואל
הנציב • 26 רעננה • בועז שרותי טלוויזיה, בורוכוב 24ו• תדרה: חשמלית, הרברט סמואל ; 80 שוייצר, הרברט סמואל • 168 חיפה: טרקלין חשמל זילברשטיין,
הנביאים • 25 צביקה בית הסטריאו, הנביאים ; 12 יהודה אטיאס, הנביאים ; 15 סימפוניה חיפה, הרצל ; 85 אריה מכשירי חשמל, רח׳ נטיב • 2קרית־אתא: שפרן
העצמאות ; 38 פטמן העצמאות ; 50 ויזגר, יוספטל 55י • קרית־כיאליק: קול -אור סביניה, השקדים ,2סביניד • .נהייה: טלסטר ליבוביץ, תחנת אגד, שדרות
הגעתון • 3פרית־טוצמין • פלג, השופטים • 13 נצרת: סלון סביון, רח׳ סביון • 3אשדוד: חשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ #רמלה: אסתר אוניברסל, ביאליק • 2
ירושלים • צדוק שיר שמאי 23 רדיו מאיר, רח׳ לונץ ; 5סבטיני, צלאח א־דין • 1 32 במר שבע: א.א. אלקטרוניקה, העצמאות ; 48 סלון איתני, רח׳ הפלמ״ח 65
(ליד קולנוע מרכז חוליז׳ :סלון חולון, סוקולוב • 82 רמתהשרון: סנסור, מן קולוב • 142 ראשדן־לציון: עלפי, הרצל ; 103 אמנון ברנפלד, רוטשילד * 39
רחוסמ• חזי אלקטרוניקה, בית־הפועלים ; 4סלון אלקסריק, הרצל • 1 187 גם־צידנח׳ :פינהלשטייז. רחוב ויצמז • 1בית־שטש: שטיינברג. מרכז מסחרי.

מילחמה לכל ומטכי־י
ישבנו בחברה, דיברנו על המילזזמה — אלא על מה ז
— ומישהו אמר , :וכי מה השבח* שרסול יסיים את
תקופת־הכהונה שלו בלי מילחמה ז״
יש בזה משהו.
היו רמסכ״לים שלא עשו מילחמות. מרדכי מקלף,
למשל. מי זוכר אותו ז או המג״ד שלי לשעבר, צ׳רה
(הוא צבי צור) .הוא היה מפקד קרבי מצטיין ב־,1948
אבל בתקופת רמטב״לותו לא היתה מילחמה. התוצאה•!
האיש נשכח. וגם חיים לס-
קוב נזכר רק על־ידי בני
50 ויותר, בזכות המחלוקת
שעורר במילחפת־העצם-
אות.
כל הרמטכ״לים האח רים
זכו וניצחו במילחמות,
או ניצחו לפחות על פילח-
מות.
יעקוב דורי היה ה־רמטכ״ל
של מילחמת־העצ־מאות.
או הוא היה חולה,
והכל יודעים שהרמטכ״ל
אמיתי של המילחמה ה היא
היה ייגאל ידין, שזכה
בתואר רשמית אחרי המיל־אי,תן
המה.
מס׳ 1ו*.2
הרמסכ״ל מס׳ ( 4קפצנו על מקלף) היה פשה דיין
— מילחמת־סיני .1956 ,אחר־כך (נקפח על לסקוב וצור,
מם׳ 5ו־ )6בא יצחק רבין, סס׳ ,7הרמטכ״ל של ששת-
הימים. מם ,8 ,חיים בר־לב, ניצח על מילחמת־ההתשה
וזכה שקו בר-לב ייקרא על-שמו. קו זה נכבש על-ידי
המצרים בימי יורשו, מס׳ 9׳ הוא דדו המיסכן, דויד
אלעזר, הרסטכ״ל של יום־הכיפורים. את השברים של
אותה מילחמה אסף מם׳ ,10 מוטה גור, הרפטכ״ל של
מילחמת־הליטאני. וכך אנו מגיעים למס׳ , 11 רפאל איתן,
הרמטכ׳׳ל הבלתי־מפואר של ביירות, צברה ושאתילא
וסולסאן־יעקב.
רפול יפנה את מקומו באביב הבא, אם לא תעזור לו
ועדת־החקירה להחיש את צעדיו. יבוא רמטכ״ל חדש,
וגם הוא יהיה זקוק למילחמה, בדי להטביע את רישומו
על ההיסטוריה של עם־ישראל.
וכן הלאה וכן הלאה, רכס בלתי-פוסק של דמטכ׳׳לים
ומילחמות, ולא תנותק עוד השלשלת.
אין לי פתרץ לבעייה זו אלא אחד: לשים קץ לרו טציה
המהירה של הרמטב״לים. אני מכיר את כל המעלות
של שיטה זו, אך נדמה לי שהמחיר מתחיל להיות יקר
מדי. מדוע לא יכהנו הרמסכ׳׳לים, להבא׳ 15 או אף 25
שנים בתפקידם ז
האם לא די במילחמה אחת בכל דור ז

תן לבסף לעבוד1
אם איני טועה, היה זה תיאודור הרצל שכתב באחד
הפיליטונים שלו שבבואו לראשונה לעיר בלתי-מוכרת
לו הוא מסתכל קודם כל במודעות המיסחריות בעיתונים.
כי מעיון במודעות היה ניתן, לדעתו, ללמוד על אופייה
של העיר יותר מאשר בכל שיטה אחרת.
כיום ממלאים את התפקיד הזה המודעות ברדיו ובט לוויזיה.
כשאני
בא לארצות־הברית ומפעיל את התיבה, נדמה
לי שכימעט בל המודעות מוקדשות לתרוסות־פאטנט.
נגד כאב־ראש ונגד כאב-מעיים, כדי לישון וכדי להתעורר,
כדי להיות יפה וכדי להיות חכם.
כשאני מזדמן לגרמניה ומסתכל במודעות בטלוויזיה
נדמה לי שלאדם הגרמני — ובעיקר לחווה הגרמנית —
יש רק בעייה אחת: איד לנקות את המטבח ביעילות בה
רבה עד כי גם במיקרוסקופ אי-אפשר לגלות גרגיר־אבק,
איד להבריק עוד יותר את הכיור באמבטיה, איד להדהים
את החותנת בלובן הסדינים היוצאים ממכונת־הכביסה.
בצרפת זה הולד על בושם. בחורות משגעות, שבמותן
אנחנו רואים בדרד־כלל רק בחלומות, משגעות בריחותיהן
גברים המדהימים באלגנטיותם. שאיפה אחת, והם אבודים
לנצח.
בארץ אין לנו עדיין פירסומת בטלוויזיה, אבל יש
ברדיו. סי שיבוא מן המאדים ויקשיב לפירסומות אלה,
יגיע למסקנה כי ישראל היא כולה בורסה אחת גדולה.
ממש חלום אנטי־שמי בהתגלמותו.
אתה מסובב כפתור, וקולות קשוחים ורכים, גבריים
ונשיים, מפציצים אותך בפיתויים מתוקי* בוא לקה זו
או לבנק זה, הכסף ממש מחכה לד, נהיה המוח שלך בבורסה,
תוך שבועיים אתה מכפיל את הונך.
קל לדמיין מה יקרה באשר יתחיל זיהום־האוויר הזה
גם בטלוויזיה, בניצוחה של ממשלת הזיקפה הבורסאית.
המכשיר האדיר יופעל כדי להגיד להמוני ישראל: עזבו
את השדות, נטשו בתי־חרושת בואו אל הבורסה, השקיעו
במניות, תן לכסף שלד לעבוד במקומך, אלוהים לבורסה
בחרתנו.
משום־מה אני חושב על אבי. אבי היה בנקאי. מהגימ
נסיה
ההומאניסטית עבר ישר לבנק, ובגיל שבו צעירי
ישראל מתגייסים לצה״ל כבר היה אבי נציג מבריק של
בנק בבורסה. לאחר־מכן פתח בנק פרטי קטן בעיר-
השדה שבה נולדתי, והתעשר תוך שנה־שנתיים. היה לו
כישרון טיבעי למניות, והוא שנא אותן.
כאשר אדולף היטלר שיבנע את הורי לעבור לארץ־
ישראל (ועל כך יבורך) נשבע אבי לעצמו שלעולם לעולם
לא יעסוק עוד בעיסוק מבחיל זה. הוא רצה לעמד עבודת־כפיים
ולייצר משהו. הרבה מתיקוותיו נופצו במציאות
של ארץ־ישראל, אך הוא עבד עבודה גופנית קשה עד
יומו האחרון ממש. מהיום שבא ארצה ועד מותו לא נגע
עוד במניה, והמילה. בורסה״ היתד, לו לתועבה.
מה היה אומר אילו חי היום?

נס בכנסת
בשנבחרתי לראשונה לכנסת, לפני 17 שנים, אמרו לי
הוותיקים: אם יש לד בעייה, לך אל שמואל יעקובסון.
מצאתי אותו בחדר קטן, לא הרחק מלישכת מזכיר-

הכנסת. למזכיר־הכנסת יש החדר המפואר ביותר בכנסת,
ולו שמתים פרטיים משלו. החדר של יעקובסון הכיל
בקושי שולחן אחד, עמוס ניי ח * כל דבר חשוב בכנסת
עבר על שולחן זה.
בכל מוסד יש אדם מבהיק, העושה רושם על הבריות.
יש אדם המוסר הודעות מפוצצות והזוכה בכותרות. יש מי
שמייצג את המוסד במסיבות. יש מי שנושא בכיבודים
והמטייל בשמו בעולם. ויש תמיד אדם אחד העושה את
העבודה האמיתית, השחורה• לרוב זהו האדם הבלתי-
מוכר ביותר.
שמואל יעקובסון היה האיש הזה בכנסת. הוא עשה
את העבודה.
בכל פעם כאשר פרש מזכיר-כנסת מתפקידו, עלה
שמו של יעקובסון. ובכל פעם נפסל. מדוע? אין לו
מרפקים. הוא חובש כיפה.
הוא בן ירושלים. קשה ל דמיין
אותו על ביפת־הנש־אות
של ועידה באקאפולקו.
הוא לא פרוטקציונר של
מיפלגה זו או אחר* הוא
בסך־הכל עושה את ה עבודה.
וכך
באו מזכירים והלכו
מזכירי* כולם אנשים טד
בים ונחמדים, ויעקובסון
נשאר בהדר הקטן שלו ועשה
את העבודה.
פיתאום קרה משהו.
יו״ר הכנסת רב עם נתנאל
לורך, מזכיר הכנסת, שהוא
אדם סימפאטי מאוד וייצוגי
מאוד, וסיטר אותו. איני
יודע את נסיבות המיקרה, ויתכן מאוד שהפיטורין היו
בלתי־הוגנים. אם בן, כיפר היו״ר על כך בפינוי היורש :
שמואל יעקובסון.
ממש נם• האדם הנכון במקום הנכון. מי היה מאמין
שזה יבול לקרות במדינת־ישראל ב־ . 1982ז

הקיטש המתגבר
יש סרטים המשתפרים עם הזמן, כמו יין טוב• סרטיה
של מארילין מונרו, למשל. יש סרטים המרתקים והמסעי
רים
אחרי דור כמו בהצגת־הבכורה שלהם. כמו חלף עס
הרוח. ויש סרטים הדומים בעבור 30 שנים לפארודיה.
כמו המעיין המתגבר.
מי שראה סרט זה השבוע על המירקע התקשה, מן
הסתם, להבין כיצד יכול היה סרט זה — והספר שעליו
היא מתבסס — להשפיע על דוד שלם. אני מביר אנשים
— ובעיקר נשים — שהושפעו ממנו עמוקות. שמואל תמיר
הודה פעם שזהו הספר שהשפיע עליו יותר מאשר כל
ספר אחר.
עכשיו זה נראה כמו קיטש מונומנטלי. קטעים מסויי־מים
מעוררים צחוק שבימעט ואי־אפשר לכבשו. כאשר
דומיניק (פטרישיה ניל) מתנשמת בכבדות כשגבה שעון
לדלת, בדי להוכיח שהיא נתונה בסבך התשוקה ובסערת
היצרי* קשה להתאפק. עורך עיתון־ההמונים (ריימונד
מאסי) מנסה לחקות את עזריאל קרליבך המנוח (ואולי זה
היה להיפך, איני יודע) אך הוא מגיע רק לכדי קאריקטורה.
ואילו גארי קופר, בתפקיד האדריכל הווארד רוארק,
נראה כאילו תעה בדרכו לאולפן השכן, שם הסריטו
מערבון.
אך כל זה הוא כעין וכאפס לעומת היומרות הפילוסו פיות
של הסופרת, איין ראנד, שכתבה את הספד כדי
להמחיש בו את התיאוריות שלה.
למראית-עין, יש גרעין של אמת בדבריה. די כדי
לטמטם את מוחם של נערים ונערות בגיל הטיפש־עשרה,
ושל קשישים שאינם יכולים להיפרד מגיל נפשי זה.
בוודאי, כל המצאה אנושית גדולה היא פרי גאוניותו
של אדם אחד. אדם אחד גילה את האש, המציא את הגלגל,
ואת הדפום, ואת הפניצילין. אדם אחד כתב את
סילחמה ושלום, ואדם אחד חיבר את הארואיקה. אך בל
אחד מהם בנה על גבי הנדבכים שבנו קודמיו, על נסיונס
המצטבר, על נכסי-התרבות שהתגבשו במרוצת הדודות
בידי אנשים ללא־ספור.
בוודאי, היוצרים הגדולים האמיתיים אינם כמהים ל תרועות
ההמון, אלא שופטים אח עצמם. לכל היותר הם
מעריכים את דינם של קומץ גאונים כמוהם. הם מבקשים
לבטא את עצמם, להמחיש חזון העומד לנגד עיניהם.
בוודאי, גאונים אמיתיים כאלה הם נדירים בכל תקופה
ובכל מיקצוע, ומול כל אחד מהם עומדים אלפי חקיינים
ומוקיונים יומרניים ,״גאונים״ אופנתיים הנשכחים נעבור
יום. אישים, שבהם מתמזג חזון מקורי עם עוז-רוח ותום־
לב, הם נדירים תמיד. ממציא גדול, פילוסוף גדול, מדי נאי
גדול, סופר גדול, אינם מחפשים פופולריות זולה,
על־ידי השתעבדות לטעמו החולף של ההמון, אלא מבקשים
לרוץ קדימה, לקראת מציאות חדשה שרק הם
רואים אותה בעיניהם. וזה נכון גם לגבי אדריכל.
אך לקפוץ מקביעה באנאלית זו אל פולחן של אגד
איזם מקודש, ולטעון כי חובתו של האיש הגדול היא ל בוז
לציבור, לתעב כל פעולה למען הזולת וגילוי של
הקרבה־עצמית, לדאוג לעצמו ולעצמו בילבד — זהו
סירוס פילוסופי, הגובל בעיוות נפשי. הגאונים הגחלים
של האנושות — משה רבנו, ישוע, מוחמד, מיכאל-אנג׳לו,
שקספיר, באך, מארכס, פרויד, איינשטיין ומאות דומיהם
בכל השטחים — רצו להביא ברכה לאנושות, לגאול את
נפשה, לשפר את מנת-חלקה• אדריכל גאון מגשים את
חזונו האסטתי הפרטי — אד אני משוכנע שאי־שם ב־נישמתו
פועל גם הדחף לשפר את ההאביטאט האנושי,
להנחיל למין האנושי ערבים אסתטיים בני-אלמוות.
הפילוסופידדבגרוש של איין ראנד, מין פסבדרגיצשה
למעוטי יכולת רוחנית, יכלה לעשות רושם על אנשים
כמו הד״ר משה קרוי וחסידיו, אך כעבור שנים מעטות
בילבד היא נראית כפארודיה. אפשר היה לסלוח לגברת
על יומרותיה הפילוסופיות, אילו היתד, לפחות סופרת
טוב* אבל במיבחן־הזמן היא מתגמדת-גם מבחינה זו.

מאפי וקופר ב״המעיץ המתגבר,
אני חייב להודות כי גם בשעתו לא הייתי מסוגל להתגבר
על יותר מעשרים עמוחם בספריה.
אבל מה שנכון, נכון: היה בסרט שיעור מעניין באדריכלות.
גם זה משהו.

ר.ם אוסרים מה הם אוסרי מה הם אוסרים מה הם אוסרי .

פרום׳ ישעיהו ל״בובי ץ:

..אמויקה הנהג בישואד
בני שנהגה בוויאט־נאם!״

ח״ שור:

..׳הנן ש,נ־1־אאום רוקי ..הוווזים בלבנון יודעים
יופיע בעבו ית י ־ להגןעדעצמם ! ״

חיים שור, חבר קיבוץ שובל, היי* עירך ראשי
של ״על המשמר״ במשך שש שנים. לאחרונה מונה
כעורך מגאזין ״ניו-אאושלוק״ היוצא לאור בשפת האנגלית.

אתה עורך חדש. אומרים שמטאטא
חדש מטאטא טוס יותר. מה אתה (מתכוון
להכיא איתך לשולחן־העורך של ״ניו אאוט־לוק״?

אני
רוצה שהעיתון יהיה טוב ומקובל על כל מחנה-
השלום בישראל ובעולם. אני רוצה שישקף את הקונסנזוס
המקובל בקרב מחנה-השלום. שניו־אאוטלוק יהיה עיתון
פתוח, חופשי להבעת דיעות ויחד עם זה ישרת את המטרה
הכללית של מחנה־השלום.
אני מעיינת בגלימות ישנים של ״העולם וזזה״
ושוב מתחוור לי כי הפרופסור ישעיהו לייבוביץ אמר
כבר אז את מה שנכון היום. בהרצאת שנשא לייבוביץ
לפני 25 שנים על כלכלת ישראל, אמר הפרופסור :
״בשסח זה אין הבדל בינינו ובין האמריקאים. האמריקאים
חיים מכספם וגם אנחנו חיים מכספם.״ כל
זה לפני 25 שנה.
טילפנתי אל הפרופסור, סיפרתי לו את מה שקראתי.
הוא לא התפלא. שאלתי אותו :

+מה דעתך על כך שהאמריקאים מסר־כים
כעת להגדיל את הסיוע הכספי !

למה שיגדילו? הרי זה כספם, מדוע שיתנו לנו אותו
במתנה ז

• אולי מפני שאנחנו משרתים את ה־אינטרסיס
שלהם, והם משלמים לנו משכורתץ

ואולי אנחנו למעמסה להם? הסוף יהיה כמו סופה של
ויאט־נאם. האמריקאים ישתמשו בנו בל זמן שיצטרכו, ובסופו
של דבר יסתלקו מאיתנו, כשם שהסתלקו מוויאט־נאם.

#ומה אז

אז נסגור את החנות הנקראת מדיגת-ישראל.

ז״דאן עטשי:

• ״נידאאזטלוק״ יוצא לאור כשפה האנגלית.
מדוע אינו יוצא לאור כעכריתז

קודם כל, יש מספיק חומר בנושאים שבהם עוסק ניד
אאוטלוק בעברית. נבון אמנם שאין עיתון המרכז את כל
גווני־הדיעות, אך קיימת הבעיה הטכנית־תקציבית. אם
העיתון יהיה נפוץ כפי שאני מקווה שיהיה, יכול להיות
שניו־אאוטלוק יצא לאור בעברית. יש תוכנית כזו.

• מי קורא את ״נידאאוטלוק״ ?

מטובי העילית היהודית והלא יהודית בעולם. עילית
המגלה עניין במיזרח התיכון, בדרך־כלל עילית אקדמאית
של מעצבי דעת־קהל, עיתונאים, מדינאים ומנהיגי קהילות
יהודיות. ספק אם יש עוד עיתונים שקהל קוראיהם מורכב
מעילית אינטלקטואלית שבזו.

• אחרי שערכת כמשך שש שנים את
״על המשמר״ ,אתה רואה כעריכת ״נידאאוט
לוק״ קידום כמיקצוע או משימה אידיאולוגית )

אני לא יודע מה זה קידום. אני קיבוצניק. אני מוצא
בעריכת נידאאוטלוק יותר עניין מאשר בעריכת על־המישנזר.
אין ספק, שהגורם האידיאולוגי קיים, במיוחד
אחרי מילחמת הלבנון. הגורם האידיאולוגי חזק מאוד

אצלי.

מצבח של חעדח הדרוזית בישראל ממשיך לחיות
קשח. היא קרועה בין נאמנות לישראל ובין חדאגח
לאחיה שבחרי חשוף בלבנון.
זיידאן עטשי, חבר״הכנסת לשעבר, הוא מה שנקרא
״שייח׳ אל שאבאב״ :מנהיג צעירים של העדה הדרוזית
ואחד מפעיליה. עטאשי מתגורר בעוספיה, שלה הוא
קורא ״פרבר של חיפה״ .בשבוע שעבר הפגיז צה״ל
כפר דרוזי.
פניתי אל זיידאן עטשי ושאלתי :

• מהי הרגשתך כדרוזי, האם אתה מכין
את מניעי צה״ל?

צה״ל, לפי מיטב ידיעתי, מהווה היום כוח־שמירה בין
היריבים — הפלאנגות והדרוזים — בלבנון. אני מניח,
ואני לא יבול לשפוט כי לא הייתי עז״ראייה, כי מתוך ־ש
הכפר הדרוזי. נורו ידיות שצה״ל ביקש להשתיקן. בדרכי, -
נועם הם לא השתתקו.

וצח ״ל נאלץ להפגיז ז

לפי מיטב ידיעתי, צה״ל בינתיים אינו מצדד באף צד
מהיריבים. עיקר משימתו היא שמירת הסדר. לא הייתי
עד־ראייה, ואני לא יכול לדעת מה בדיוק קרה. צילצלו
אלי כמה אישים דרוזים כדי לוודא מה בדיוק קרה שם.

• יש הרגשה קשה כקרב העדה?

אני לא יכול להשתמש במילה זעם, אבל במובן שזה -
גורם לאי-נוחות ולמבוכה, ובוודאי לדאגה רבה. בכל ! -
מיקרה, אנחנו נבוכים ודואגים לנוכח הידיעות.

• אתם מעדיפים שצה״ל ישאר כאיזור ״
כדי לשמור על אחיכם הדרוזים?־

אני לא. אם צה״ל רוצה להישאר כאמצעי פוליטי
להשגת הישגים לאומיים, זו זכותו. אבל לשמור על הדרו זים
— זה לא. הדרוזים יודעים לשמור טוב מאוד על
עצמם.

• נכון שהדרוזים כישראל רוצים שצה״ל
ישאר כלכנון וישמור על אחיהם הלכנונים
מפני הפלאגגות?

מי שאומר שהעדה הדרוזית רוצה שצה״ל ישאר בלב-
נון, כדי לשמור על הדרוזים שם, מעמיד את העדה הדרו זית
במצב לא נעים כלפי אחיהם בלבנון. הדרוזים מסוגלים
להגן על עצמם. הם -לא זקוקים לצה״ל.

ה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומר מה הם אומר׳

אבי

וו חן:

נורית גפן:

״היום רא חולמים עוד ..אני עומדמאחרי, אויואנויאם
ער א 1פליה ! ״
יבטלו את הסמסטר!״
הטחקנית אביבה גר היא בזמן האחרון כוכבת
לוהטת. סירסה ״אהבה אילמת״ מוצג על מסכי הקולנוע
/בסידרת הטלוויזיה ״אחרי הצילצול״ היתה
השתתפותה סימפאטית על רקע חגועל״נפט הכללי,
ובשבוע שעבר הקרינה הטלוויזיה את הדרמה ״טיחרור״,
בכיכובה. אביבה היפה השתתפה גם בצילומי סרט
גרמני בפורטוגל, וגילמה בו את התפקיד הראשי.
לא מזמן עברה חווייה מסעירה בפאריס. במהלך
^י-מילחמת־הלבנון השתתפה במסיבת״העיתונאים המשותפת
שערכו מתי פלד ועיצאם סרטאווי. בתום מסיבת-
העיתונאים פנה אליה אחד המשתתפים בערבית והיא
אמרה לו שהיא ישראלית. הם הלכו לשתות קפה
ביחד, והמשיכו לשוחח על הבעיה המשותפת לנו
ולפלסטינים. אחרי שהחליפו טלפונים נדברו להיפגש
שוב. הם לא נפגשו. ימים ספורים אחרי מסיבת-
העיתונאים סיפר מתי פלד לאביבה, כי פאדל, הצעיר
שאותו פגשה, היה סגנו של איבראהים סוס, נציג
אש״ף בפאריס, ונהרג מהתפוצצות פצצה שהוטמנה
במכוניתו, כנראה בעיקבות השתתפותו באותה מסיבת-
עיתונאים. אביבה אומרת שיום אחד תעשה על המיקרה
חזה סרט.

• סרט ככיכובך, דרסה בטלוויזיה וסידרה
בטלוויזיה, הבל פתאום וכבת אחת.
מה זה עושה לך?
ההרגשה היא די טובה. קודם כל שהדברים מוצגים,
שאנשים רואים אותם ובמיוחד שיש תגובות טובות. אפילו
בתיד הדברים שהביקורת לא אהבה, היא אהבה אותי.
זה מחניף וזה חשוב, כי אני עובדת ברצינות ואני לא
מופתעת שיוצאות לי תוצאות טובות. נעים לדעת שגם
אחרים חושבים כך.

את מסתפקת בביקורות הטובות?

בהחלט לא! אבל כדי להמשיך הלאה ולעשות עוד
דברים, חשוב שיידעו שאת טובה. זה מרמז שאני יכולה
להיות טובה יותר.

• יש לך תוכניות?

אין לי תוכניות מוגדרות. אני משחקת בהצגה בשם
פלישות קטנות, והייתי רוצה לעבוד עוד. חזרתי מפארים
בקפסמבר. אחרי שלמדתי שם תיאטרון במשך שנה על
פילגה שקיבלתי מהשגרירות הצרפתית, ומצאתי שבתיאט-
ראות הכל סגור.

• זה לא מתסכל שמצד אחד את מצליחה
מאוד ומצד שני א? לד עבודה?

מתסכל מאוד. אבל אני עוד לא במצב שבו אני אומרת
שאין לי עבודה. אני בארץ רק חודשיים. סרט לא עושים
כל יום. גם מי שמצליח יותר ממני לא עובד כל הזמן.

• סח בעצם היית רוצה לעשות? יש
תפקיד שאת הולמת לגלם?

היום כבר לא חולטים על אופליה. אני רוצה לשחק
ומאוד חשוב לי עם מי, כי אני מאמינה בהפרייה הדדית.

בהצגה ״יורדים על השבוע״ יש רגע סבו נעתקת
הנשימה. ברגע זה נכנס לבימה השחקן יוני חן, בדמותו
של הילד היהודי מוורשה, שהפך סמל לשואה. יוני
חן, בשמו של הילד, מבקש ממנחם בגין שיניח לו
לנפשו. אחרי שהנשיא רגן הציג על שולחנו את תמונתו
של הילד הלבנוני קטוע הידיים מביירות, הניח בגין
על שולחנו את תמונתו של הילד מהשואה. הקטע,
שנכתב על״ידי ב. מיכאל, חזק. אחד מהמישפטים שאומר
יוגי הוא :״יהודים, אני מתחנן לפניכם ! תגידו לו
שיעזוב אותי בשקט, שיניח לי לנוח בשלום על משכבי ! ״
זה, אחרי שהילד מציג את עצמו ואומר :״עכשיו אני
עומד על שולחנו של ראש־הממשלה. הוא לקח אותי
וצירף אותי לצוות הקבוע שלו. אני עושה בשבילו
שליחויות״.

• יוני, כיצד אתה מרגיש בדמותו של
הילד שהפך סמל לשואה?־

זוהי שאלה קשח. לא כשחקן, אלא כבן־אדם. איד בו־אדם
יכול להעביר לעצמו את הזוועה הנוראה שעברה
על הילד הזה? איך אני יכול להעביר את זה לעצמי?
אני נזכר בסרטים שראיתי, בדברים שקראתי, והתילבושת
הזו מקרבת אותי אל ההרגשה שהרגיש אותו ילד. יש
משהו שאני סוחב בזיכרונות.

* אתה מבין את האחריות שאתה נושא
על כתפיך, כשאתה לובש את דמותו ומדבר
בשמו ז

יש פה אחריות כפולה. ברגע שאני לובש את הבגד
אני הופך להיות נושא דברם של קורבנות השואה, וגם
של הדברים שאני אומר בשמם. בעצם הפנייה לראש-
הממשלה, כדי שיפסיק להשתמש בילד כארגומנט לכל
ויכוח שלו עם העולם, אני נושא באחריות כבדה ואני
חייב לעמוד מאחרי כל מילה שאני אומר. אני חייב להאמין
במה שאני מבקש. ואני מאמין, ואני עומד, כי המושג
.שואה״ הפך להיות כל־כך שחוק ולא משכנע, שאנשים
׳מעדיפים להתעלם ממנו.
את יודעת מה אני עושה לפני שאני נכנס לבימה?
הילד הרי יצא מתוך מרתף בוורשה כשגילו אותו הגרמנים.
אז לפני שאני נכנס לבימה אני תוקע את עיני במסכים
השחורים ומנסה להרגיש כמו שהרגיש אותו ילד.

נורית גפן היא סטודנטית, תלמידת השנה השלישית
בפילוסופיה כללית ופילוסופיה יהודית. גם היא כמו
סטודנטים רבים אחרים ואני בתוכם, נאלצה לשבות
השבוע מלימודים בגלל עיצומים שהטילו המרצים.
במקום לפנות אל ׳עסקני הסטודנטים, החלשתי לפנות
אל נורית, שהחלה את לימודיה האקדמיים בגיל ,35
והיום, בגיל ,38 היא עומדת על סף קבלת התואר
הראשון.

מה דעתך על שכיתת המרצים?־

יכול להיות שהמרצים צודקים. הם באמת עובדים קשה
וברווי׳חים פרוטות, אבל אני סובלת נורא. הלימודים
חשובים לי. כשאין לימודים אני תקועה בבית, אני צריכה
להכין יותר שניצלים ויותר עוגות, ופתאום אני רואה ש הבית
שלי מלוכלך. סובלת נורא.

• למה את לא לומדת ככית עד שהלימר
דים יחודשו ץ
כי המרצים לא נתנו חומר הביתה.

לדעתך צריך לכטל את הסמסטר?

לא ! אוי ואבוי אם יבטלו את הסמסטר !

מדברים על זה.

באמת צריך לחשוב על הסטודנטים הנשואים, המבו גרים,
שהלימודים הם באמת תעסוקה בשבילם. לצעירים
לא איכפת. הם כמו ילדים קטנים. יש חופש אז יופי.

• פינתיים הלכו לאיבוד המון ימי לימוד.
אם לא יבטלו את הסמסטר, מתי ישלימו את
החומר ז
שילמדו בחנוכה, שיבטלו את החופשה, שילמדו בחופשת
פסח.

• השתתפת כעצרת המחאה נגד השביתה?

לא השתתפתי. אני לא רואה את עצמי עולה על
בריקדות. הייתי עושה את זה בכייף, אבל אני מתביישת.
אני קצת מבוגרת בשביל זה. חוץ מזה, יש לי ילדים ומי
יתן להם לאכול? להם לא איכפת שביתה לא שביתה.
הם רוצים אוכל בזמן.

שרית •שי

מדוע לא אכל! את שר־החוץ כשביקר

על פי החוק הקיים, אין
החתום על שלם, מודעה, כרזה,
או פלקאט נושא באחריות ל-
הדבקתם ללא היתר. רק המדביק
בפועל נושא באחריות לכך.
הרעיץ כי דווקא החתום
על השלט ייחשב כעבריין מצא
מאוד חן בעיני ח״כ רק״ח
תו פי ק מוכי. בעת דיון בכ-

בזאיר 1ביצד אפשר לאלף פוליטיקאים

ההתדמות לבתי־החולים של כל
צבעי הרשת בגל ב.׳ היא כל-
כך התלהבה מהצלחתה, עד ש קיבלה
בשימחה הצעה מאחד
ממשרדי־הפירסום הגדולים לעבוד
שם בתפקיד ניהולי בכיר.
כאשר נודע הדבר, התחילו ירי בים
פוליטיים של שר־האוצר
לטעון, שאביבה תשיג חוזים

עצר את שטף דיבורו, לפני שחלפה
הדקה ושאל :״הפעמון
כבר צילצל, או שאני יכול לו מר
עוד כמה מישפטים?״
במיסגרת התוכנית מר איין
גזית דמות שנעלמה מה כותרות.
מפיקת־התוכנית ט לי
וממוני מצאה את זאב

של הכנסת לא תמך ח״כ ה-
מפד״ל אברהם מלמד בהק צבת
כסף להתנחלות כוכב
יאיר. העיר על כך ח״כ המערך
אריק נחמקץ :״עד שלא
יפתח אגף דתי במפ״ם, למלמד
לא תישאר ברירה אלא ללכת
עם הליכוד.״
כשסיים כתב הטלוויזיה
חיים יכין לאכול ארוחת-
צהריים במיזנון־הכנסת, הוא
רצה לנגוס בתפוח. מזכירת סי עת
חרות ירדגה סלר הציעה
לו את התפוח שלה. דובר מפ״ם
אמנון לד, שישב באותו שולחן,
התריע לפני יבין :״בפעם
האחרונה שאשר. נתנה לגבר
תפוח, זה הסתיים לא סוג״
יבין לא התרגש :״טוב, אבל
פה אין נחש.״ העיר העיתונאי
ראול טייטלכאום :״זוהי
הסעות שלך. פה יש הרבה
נחשים.״
יבין סיפר שכאשר הוא
בא לטלוויזיה, סיפרו לו שהצוות
מתחלק ליפים ולחכמים :״כש
ראיתי
מי נמצא במחלקת החכ מים,
לא היד. לי איכפת להיות
במחלקת היפים.״
הפרופסור לפילוסופיה
אסא כשר ממשיך לרתק את
הסטודנטים הבאים להרצאותיו,
למרות, שהוא חוזר ומודיע ש־הדוגמות
שהוא נותן אינן נוש אות
אופי פוליטי. כאשר נתן
דוגמה להפלות׳ אמר :״אני רצי תי
שיגאל יד? יהיה ראש-
ממשלה, ותראו מה יצא מזה.״
כאשר הסטודנטים צחקו בקול,
העיר :״זו כבר לא פוליטיקה,
זו היסטוריה.״
השחקן •זחודח אפויזי
גי הוצג לפני בימאי הקולנוע1
הגרמני וורנר הרצוג, שביקר
בישראל. האורח סיפר שהוא
שונא תיאטרון וגילה שכפו ש יחסיו
עם אשה נקבעים על פי
הריח, כך ריח התפאורה באו לם
התיאטרץ — ריח דבק ועץ
— דוחה אותו. ענה לו אפרוני :
״דווקא בגלל הריח התאהבתי
בתיאטרון.״

שוה דוחן

מופתעת, כאשר חבר חמיפלגח הליברלית, גד אסולין, שהוא מצעירי סניף
תל״אביב, מנשק את ידה. דורון, הרוצה להיות השר השישי של חמיפלגה,
מביסה בהשתאות באסולין, עורך״דין במיקצועו, הנוהג בגברות כמינהג מנחם בגין, מנהיג חרות.
נסת על הצעת חוק פרטית בעניין
הדבקת שלטים ללא אי שור,
הוא שאל :״אם אנחנו
נראה מודעה שתי גדות לירדן,
זו שלנו זו גם כן. מי הזמין
את זה — פלסטינים או אנשי
בית״ר ז״
1כאשר שמע מזכיר מי-
פלגת העבודה חיים בר־ לב
על חידוש הקרב בין שימעץ
פרס, ויצחק רבין, הוא
אמר :״המערך כורת את העץ
שעליו הוא יושב.״ העירה מז כירת
סיעת שינוי בכנסת, ד י ־
נח סגור :״העץ שעליו הוא
יושב ז העץ שעליו הוא תלוי !״
״מדוע הסכמת לקבל את
אות (זאב) ז׳בוטינסקי?״
שאל המראיין איתן דנציג
את רבין. התשובה היתד. מפתי עה.
.אבי היה אמריקאי. הוא
התגייס בשנת 1917 לשרת ב גדוד
העברי הראשון וככזה הגיע
כעבור שנה לפלסטינה. מפקד
המחלקה שלו היה ז׳בוטינם־
קי באותה מחלקה היה גם
חייל אחר, דויד בן־גוריץ.
שניהם היו תחת אותו מם־מם.
לפני שלושה חודשים הזמין או תו
חוג תג״ ר להרצאה, ואני
הולך לכל פורום. הבעיה אינה
לאן אתה הולך, אלא מה אתה
אומר שם. ידעתי לאן אני הולך
והיד. לי איתם ויכוח חריף.
באמריקה הייתי רגיל לקבל בתום
כל הרצאה תעודת־קלף, ר
פיתאום פה, בתום ההרצאה נ ר
תנים לי עץ־זית מתקפל, שב תוכו
מדליית נחושת. הם נוה גים
לתת אותה לכל מרצה־אורח.
היום הסתבר לי שקיבלתי
מדליית ז׳בוטינסקי.״

אביבה ארידזר, אשתו
של שר־האוצר, חשקה ל החליף
מיקצוע. אביבה, העוב דת
שנים רבות כמורה בבית-
הספר המקיף ביהוד, אירגנה ל פני
חודשים אחדים את מיבצע-

בזכות היותה אשתו של יורם
ארידור. היא פנתה לבעלה
וביקשה את עצתו. ארידור הו דיע
לאשתו שהוא אינו מתערב
בהחלטותיה, וביקש שתשקול
את הרעיון לבדה. היא שקלה,
ולבסוף ויתרה על ההצעה הקוסמת
ושבה ללמד בבית־ה־ספר.
9הפרופסור
שבח דיס
מציע מונח חדש לצירוף המילים
התאווה להגמוניה: הגמניה.

העיתונאי לוי־יצחק
הירושלמי הגיב בערב־ראיר
נות על הודעתו של השר י?}־
קב מרידור, שאם הליכוד
ייפגע מתוצאות ועדת־החקירה,
הוא ירוץ לבחירות ויזכה ב־80
אחוז מהקולות :״היה טבח —
יהיה רווח.״

שרף, שהיה שר-האוצר בימי
שילטון המערך. כאשר טילפנה
אליו השילוני וביקשה להזמינו
לתוכנית, הוא ביקש לדעת מה
ישאלו אותו. השילוגי השיבה,
שהוא יישאל מה עשה מאז חדל
להיות שר. ענה שרף :״שום
דבר לא עשיתי. אני יושב בבית
ולא עושה כלום. מה אתם
רוצים מאיש זקן כמוני ז״ ה-
שילוני העירה לו :״אתה נש מע
צעיר.״ השיב שרף :״אולי
אני נשמע צעיר, אבל אני יודע
בן כמה אני באמת.״ שרף הוא
בן .76
בדיון בוועדת־הכספים

0 ** 1 0 1 1הושיב על רגלו השמאלית את ציפי רום,
אשת־חברח חיפאית. ציפי חמה את יום
^ י 1י
הולדתה ה 44-ולמשיבה הגיע ח״כ המערך עם אשתו אסתי
(משמאל) .ציפי, אשתו לשעבר של כדורגלן חיפה דגי שמילוביץ־רום,
היא בעלת מועדון בעיר הצפונית. היא גם סבתא לשני נכדים.

על המתרחש סביב ח ברת
אל על אמר הירושלמי:
״מה שמאפיין את הפרשה הוא
שהגענו מבית בדל >כצנל־סץ)
לבית (נחנק־) פרל״.
אחרי שח״כ המערך
חיים הרצוג לקה בהתקף־לב
ואושפז בבית־החולים על־שם
שיבא בתל-השומר, הצטרף אליו
חברו לסיעה נפוזלי בלומג־טל,
שסבל אף הוא התקף-לב
קל ואושפז באותה מחלקה.
עד כמה בקלות ניתן
לאלף פוליטיקאים למד גבי
גזית, מגיש תוכנית־הרדיו יש
עניין. במשך חמישה ימים ב שבוע
מופיעים באולפן צמד
קבוע של מתווכחים, המתעמתים
בענייני-דיומא. בחלוף דקה מש מיע
גזית צילצול פעמון, ואז
עוברת רשוודהדיבור לדובר השני.
בשבוע הראשון לרעיון
התעמתו הח״כים אמנון רו
בינשטיין
ורוני

מילוא.

רובינשטיין נכנם כל-כך חזק
למישחק, שביום החמישי הוא

ן * 11
11 1
שבליברלים.
לבחירת נציג

חברת מרכז הליברלים, היא אחותה חצעירח של ח״כ חתחיוז,
1ן ין ןךן 1
גאולה כהן. היא ותיקח ומקובלת בתנועה ואינה נמנית עם הניצים
* — 111י*
היא היתה חברת מועצת״עיריית אשדוד, ולאחרונה עברה לגור בתל־אביג בכינוס המרכז
התנועה לסוכנות ישב לפניה ידידיה בארי, ח״כ לשעבר, הידוע כאחד מניצי חמיפלגה.
העולם הזה 2362

סמי סורג

חכר מרכז המיפלגה הליברלית, מעשן מיקטרת (מימין)
בפנס שבחר את מועמד המיפלגה להנהלת״הסוכנות היהודית.
חברים רבים עישנו מקטרות, אולי קיוו שכך ייראו ליברלים. בין המעשנים: דניאל

חווה אורטמן־אל-
קיים היא כוכבת מחזה הקרוב

מאוד לליבה. היא משחקת כמחזה
לצאת מכאן, המוצג ב־
^ תיאטרון באר־שבע. גיבורת המחזה
היא אסירה משוחררת,
שריצתה שמונה שגות־מאסר
בעוון רצח. המחזה עוסק בתהליך
שיקומה. בעלה של חווה,
סמי אלקיים, שהיא נישאה
לו לפני חודשים אחדים, הוא
אסיר המרצה עונש מאסר-עולם
בגין רצח.
9עורך־הדין אהרון מ
נחמני
(באמצע) ,נציג המיפלגה בהסתדרות ומי שהציג עצמו כמועמד לשר השישי
של המיפלגה. השר גידעון פת (משמאל) ויושב־ראש הסוכנות היהודית, אריה דולצין,
שהיה מתוח מאוד עד שהתברר שמועמדו, אברהם כץ, נבחר פעם נוספת לתפקיד.

אפו, אורח תוכנית־הרדיו ספרים
הס חברים, ידוע כקורא
ספרים נלהב. הוא קורא בממו צע
שני ספרים בשבוע — לא
רק בעברית, אלא גם באנגלית,
בצרפתית, בבולגרית ואף ב לאדינו.
בתוכנית מספר פאפו
על ספרים שאיתם הוא חווה
חוויות אישיות, כמו חוויות ילדות.
פאפו הכין רשימה של 20
ספרים, שאותה צימצם לשי שה
— כמתחייב מהתוכנית״ הוא
סחר במיכאל קולהאויז של
היינייד סון־קלייסט, פון־
גוסטה ברלינג של סלמה דג־

רן* ,ירח הדבש והזהב של
דויד שחר, חצר המארה של
חתן פרם נובל היוגוסלבי
איבו אגדריץ׳ ,נתיב המלח
של אלבר ממי !וחץ לשמי
התכלת של ארתור קסטלר.
9אחרי שפוסר מתפקיד
מזכיר־הכנסת, ערך נתנאל
לודך מסיבת־פרידה לעצמו.
הוא קיבל מיכתב־תמיכה רק
מח״כ אחד -עוזי ברעם.
9בעיקבות מינוי של סגן-
מזכיר-הכנסת שמואל יעקו־בסון
לתפקיד המזכיר, החל
מירוץ מטורף בין בכירי-העוב-
דים במישכן לתפקיד שהתפנה.
המועמדת הטיבעית היא אשה,
רחל מלכי, מזכירת ועדת-
החוקה של הכנסת. עליה להתחרות
באשה אחרת, דנה, בתו
של יוסף אכירר, שהיא מז כירת
ועדת-החינוך. מולם מתייצבים
אלי לוי, המטפל בענייני
כוח־האדם ודוד לב,
מזכיר ועדת־הכלכלה ויושב-
ראש ועד־העובדים בכנסת.
1 1 1 1 1 1 1 1 1 1חברת המיפלגה הליברלית, שחצי*
י * גה את מועמדותה לתפקיד השר

השישי של המיפלגה, מצאה דרך מקורית להציג את עצמה לפני
חברי המרכז. היא באח לכינוס כשעל דש ביגדח מוצמד שמח.

העולם הזה 2362

בעת דיון מוקדם במיש-
פטו של חסן כחיל, ישב ב אולם
אחיו הצעיר של כחיל,
חוסיין. השניים הירבו להח ליף
מבטים ומישפטים מרומ
זים.
השופט אריה אבן־
ארי, שהשגיח במתרחש, אמר
לאח החפשי :״האם גם אתה
רוצה לצאת מכאן דרך דלת-
המעצרים ז אם לא כן, הזדרז
וצא כעת בדלת הראשית.״ האח
הצעיר מיהר לעוזב את ה אולם
בלי מבט נוסף לאחור.
9המודיע המשטרתי מיפו
סלומון משראווי, אשר הובא
השבוע לדיון לפני השופט
אבן־ארי, התלונן כי עצירים
אחרים בכלא מתנכלים לו. הוא
סיפר כי מישהו שפך עליו מים
חמים. אחד הנאשמים, שישב
לידו באולם, עיווה את פרצו פו
ואמר לשופט בקול רם :
״אדוני, הוא מתלונן על מים
חמים, אצלי אפילו במיקלחת
אין מים-חמים.״
מדוע

מארחיו

בזאיר

של שר־החוץ, יצחק שמיר,

לא אכלו אוחו? עורך-הדין הירושלמי
אברהם כרדוגו יש
שני הסברים. האחד :״כי שמיר
הוא זעיר.״ שני :״כי הם אוהבים
פטרוזיליה.״

9איש חרות דובי בר גמן
הוז; רמש סטודנט נצחי.
הצעיר, שהיה יושב־ראש אגד
דת-הסטודנטים בתל-אביב ויד

שב־ראש התאחדות הסטודנטים
הארצית, אינו עוזב את אוני ברסיטת
רמת-אביב. הוא רק
סיים תואר שני בהיסטוריה של
עם ישראל והחל בלימודי ערב
בפישפטים. עתה הוא לומד כבר
שנה רביעית. כל זאת, בנוסף
לעבודתו כמנכ״ל המחלקה ל חינוך
ותרבות יהודית בגולה
בהסתדרות הציונית, תפקיד ש אליו
נכנס לפני קצת פחות מ שנה,
אחרי שמיכאל ק ליינ ר
נכנס לכנסת. עבודת המאסטר
של ברגמן היתד, בנושא המעבר
מאירגון מחתרת למיפלגה
פוליטית — הקמת תנועת החרות,
את עבודת הדוקטורט הוא
מתכוון לכתוב על התנועה עד
להקמת הליכוד.
התל-אביבי 9הפרקליט חיים שטגגר, שחזר מנסיעת
עסקים מארצות־הברית, טרוד
בימים אלה בהכחשה נמרצת
של כל מעורבות אישית במכי רת
מכוניות סובארו בישראל.
אחד ממפיצי-המישנה של הח ברה
הוא בעל שם זהה לחלר
טין לשמו של הפרקליט. הוא
פתח בימים אלה סוכנות עצמאית
למכירת מכוניות, והחברה
היפאנית בירכה אותו במודעות-
ענק בעיתונות היומית.

ב ל תי ם

סאת דניאלה שם ,
מה מפריע לראש עיריית

נצרת־עילית אצל
כן־השכנים הערבי

בטורו בחותם פוסף
על־המישמר, שירטס המחזאי
יהושע סובול את קווי אד
פיה של אוניברסיטת המתנחלים
שתקום בגדה המערבית. .שם
האוניברסיטה: יורזדדעת. את
תורת הכלכלה והעסקים ילמדו
בוגרי פיכללת יפית. האוניברסיטה
תהיד. פתוחה גם לפני
סטודנטים ערביים, והם יוכלו
ללמוד בה שהחיים מלאים סטירות.
הבעיה החמורה ביותר,
לפי שעה, היא עם המרצים. אלה
נדרשו לחתום על הצהרה, שלא
יירו בילדים מתחת לגיל ,13
אבל הם מסרבים לחתום בטע־

של קצידמישטרה ערבי. הילד
שלו יוצא החוצה בתחתונים. זה
מפריע לבת שלי ולבנות יהד
דיות.״

#הרב מנחם, הכהן ^ :
,באווירה הקיימת אצלנו. עוד
עלולים להאשים את חברי וע־דת־החקירה
כי שלחו מעטפות-
נפץ לראשי המדינה׳.
#1הנ״ל: יותר ם־5000
ישראלים ירדו בשנה האחרונה
לאמריקה, כדי שיוכלו ליהפן
שם יהודינדאזרחי-ארצות־הב-
רית-שאיכסת-להם׳.

דיילת ״אל״על״ באח לבית הוועד הפועל
בתל״אביב, אחרי שהפגנת עובדי החברה
מול מישרדיו של נחמן פרל ברמת״גן פוזרה בכוח. מיכל, כמו
עובדים רבים אחרים, באה למקום כדי למחות נגד הפירוק.
נה, שהדבר פוגע בחופש האק דמי
ובחופש-הביטוי.״
9 1לח״כ המערך ייהודה
חשאי יש עוזר פרלמנטרי
חדש. זז׳י י ! ציר, בנו של
׳מיכאל צור, הלומד לתואר
שני בפקולטה. למדעי־החברה
באוניברסיטה העברית. דליה עורכת־הדין
זייגר, אשתו של ח״כ הליברלים
יצחק (.זיגי״) זייגר,
פרשה ממיקצועה. היא סיימה
סמינר למורים, ועובדת ביהוד
בפרוייקט תוזיל׳־ח — לימוד
מבוגרים חסרי־השכלה.

בסוסי ה שבו ע
+שר-החח,

בן 500 השקל , :מה שלא הצלי חו
מאתים שנה לעשות לרוט-
שילדים, שהיו עשירים ונשארו
עשירים, נצליח אנחנו — תוך ^
כמה חודשים נוריד את מט־ י י שילד מנכסיו.״

״אל1 -

#דוגר ו ע די
עז ,״ ג בי זימן . :את עוב-
די אל־על מכים ברחובות, וה ציבור
שמח — מכים את המיליונרים׳.

הנ ״ ל, על יושב-ראש
מועצת־המנהלים של החברה,
נחמן פדל, חבר מרכז חרות:
,זהו איש הלובש מעיל עור
כבש ומתחתיו מסתתר זאב.״

יצחק

#המחזאי יהושע סו־

!• ראש עיריית נצרת
עילית, מנחם אריאכ, על

בו ל , :אחרי התערבות המיש־טרה
ישונה שמו של המוביל
הלאומי החדש מאל על לאל
אלה׳.

שמיר, על ביקורו בזאיר:
״התקבלתי כמו ראש-ממשלה.״

התנגדותו למגורים משותפים
בעיר, :מוקדם מדי להטיל ע לינו
מעמסה כזאת של עיר מ עורבת.
דוגמה: אני גר במרכז
העיר. בבית שלי גרה מישפחה

#ח״כ המפד״ל אכר־הם
מלמד, על השטר החדש

#ה נ ״ ל: מה עוד נותר
לוועדת־החקירה לעשות ז לגלות
אם לפחות אחד מהתישעה די בר
אמת׳.
העולם הזה 2362

״דלק״ אתך מרגע ההתנעה

גלידה חדשה מיוחדת
לחורף!
גלידה רכה על 9 טהרת השמנת.
גלידה טריה מחומרים
משובחים, עשירה
בויטמינים ופרוטאינים.
להשיג בטעמים: שוקו,
וניל, שוקו-וניל,
מוקה-וניל,
תות-שוקו-וניל,
קרמל-קרנץ ובלק שרי.
אידיאלית גם כמנה
אחרונה ביום סגריר.
אפשרויות הכנה
מגוונות ומפתיעות.
דרשו את חוברת
״מתכוני גלידת חורף
של סנוקרסט״
בת.ד. ו05ו ת״א,
009ו 6ותקבלו
אותה בדואר חחר
(עד גמר המלאי).
׳גלידת חורף של
סנוקרסט להשיג
ברשתות: היפרשוק
תנובה, סופרמרקטים
קואום׳ דן־השרון, קואופ׳
הרצליה, רעננה,
״הצרכן״ חיפה ובחנויות
הגלידה המובחרות.

חורוסהוס מדים בנימיני

רו מזל החודש:

ואלה שביניהם נוצרות זוויות דיסהרמוניות,
ירגישו זרות ואי״נוחות האחד בחברתו
של השני. ההתאמה הברורה ופשוטה
ביותר היא בתוך היסודות עצמם —
מזלות המים בינם ובין עצמם ואותו דבר
לגבי שאר היסודות — שור, גדי ובתולה,

תפיס בין הזוגות. אולם לא אחת קורה
שדווקא אלה שיוצרים ביניהם זוויות
דיסהרמוניות נמשבים איש לרעהו, דוגמת
— קשת ותאומים היוצרים זווית של 180
מעלות. או שור ואריה היוצרים זווית של
90 מעלות•

7ןשת

ה תאגגה בין

דווקא בעדי חנונות
מנוגוות 1מצליחים
בחייוזם המשותפים

ב ני ; 1גורות

השונים אחת החלוקות באסטרולוגיה מחלקת
את 12 המזלות לארבעה יסודות הטבע
— אש, אדמה, אוויר ומים. למזלות האש
משתייבים טלה, אריה וקשת. למזלות
האדמה — שור, בתולה וגדי. למזלות
האוויר תאומים, מאזניים ודלי. למזלות
המים סרטן עקרב ודגים.
לעתים קרובות נשאלת השאלה, מהי
ההתאמה השובה, ואם כן עם מי ז החלוקה
המקובלת באסטרולוגיה היא פשוטה,
ואינה מסובכת למי שמתמצא בגלגל
המזלות. ההיבטים שיוצרים המזלות
בינם ובין עצמם מכתיבים למעשה את
ההתאמה. כשנוצרת זווית של 120 או
של 60 מעלות בין המזלות, חן נקראות
זויות הרמוניות. כשנוצרות זוויות של
180 או של 90 מעלות, הן נחשבות לזוויות
דיסהרמוניות.
מתבקש מכך, שאלה היוצרים ביניהם
זוויות הרמוניות יימשכו האחד לשני,
השבוע תוכלו ליהנות משינוי במצב-הרוח
של בן-הזוג. היחסים עומדים להשתפר
והמתיחות שהיתה מתחילה
להעלם. אולם
פרט לכך, השבוע טומן
בחובו סכנות רבות.
היו זהירים בדרכים,
עדיף לוותר ולא להתעקש
ולהתפרץ בכעס
בגלל שגיאות של אחרים.
מבחינה כספית
21במרס ־
20באפריל
__ המצב מאוד רגיש.
בדאי לחסוך בהוצאות,
להימנע מלסכן בספים בבורסה ולבדוק
היטב בל הסבם או חוזה שעליו חותמים.

ט וו 11

בתחילת השבוע יורגש עומס רב בתחום
העבודה. תחושו עייפות ורצון להתנתק
מהכל ולנוח. בהמשך
השבוע תהיה שוב הזדמנות
להיפגש עם ידידים
שחברתס נעימה
לכם. בשטח הרומנטי
מתפתחת פרשיה חדשה
בקצב איטי אך ׳נעים,
ובכל זאת מצב־הרוח
21באפריל -
לא קל ואתם מוטרדים
20במאי
מבעיות שונות. תחום
הכספים עדיין מהווה
בעיה. אל תזלזלו בו. דברים שאינם נראים
על פני השטח מסכנים אתכם, היזהרו.

השבוע תהיו נתונים להתלבטויות בכמה
ששחים. בתחום העבודה מוצעות הצעות
מושבות, אך עדיף להמתין
כמה ימים לפני
מתן תשובה, שכן השבוע
לא תוכלו להבחין
בדברים שאינם
בסדר. יש להיזהר מהבטחות
ומעיסקות עם
שותפים. אלה שהחליטו
לחתום על עיסקה
ו 2במאי -
20ביוני
משותפת, רצוי שידחו
זאת בשבוע. השטח הרומנטי
גורם להנאה אך אינכם מוכנים
להודות בכך וממשיכים בחיפושים לשווא.

ש!וו

קא מתאימים מאוד• כלומר, המצב ה-
דיסהרמוני קיים כבר בתוך האדם עצמו,
לכן הוא יעדיף לחפש לו בן״זוג שעימו
היחסים לא יהיו דווקא הרמונים.
השאלה היא אם אדם כזה יוכל לשאת
סביבו יותר מדי שקט ושלווה. בדרך כלל,
התשובה היא שלילית.
דיברנו על זוויות של 120 מעלות. דוגמה
נוספת להתאמה חרמונית הן זוויות
בנות 60 מעלות:
טלה עם תאומים ודלי> שור עם סרטן
ודגים ן תאומים עם אריה וטלה ן סרטן
עם בתולה ושור? אריה עם מאזניים ותאומים
; בתולה עם מאזניים ותאומים>
בתולה עם עקרב וסרטן ן מאזניים עם

תאומים מאזניים ודלי, טלה, אריה וקשת.
כולם יוצרים זוויות של 120 מעלות.
אילו
הכל היה כל-כך פשוט, כולנו
היינו חיים בהרמוניה ובשלום, ולא היו
נוצרות כל־כך הרבה בעיות בחיים משו״

קיימות כמה סיבות. הסיבה הראשונה
פשוטת: המפה עצמה מורכבת מכמה
יסודות, והיסוד החזק והשולט במפה
עשוי לכוון את בעל המפה לחיות עם
בן הזוג שהשמש שלו בזווית דיסחרמו־נית.
אולם שעת הלידה שלו והירח דוו-

קשת ואריח ן עקרב עם בתולה וגדין
קשת עם מאזניים ודלי; גדי עם עקרב
ודגים> דלי עם קשת וטלה ן דגים עם
גדי ושור.
זוויות דיסהרמוניות נוצרות כשחמזלות
עומדים בזויות של 180 או 90 מעלות.
180 מעלות יוצרים המזלות הקוטביים,
כלומר: טלה — מאזניים ן שור _ עקרב
ן תאומים — קשת> סרטן — גדי ;
אריח — דלי ן בתולה — דגים.
זוויות של 90 מעלות נוצרות בין: טלה
— סרטן — גדי ן שור — אריה — דלי ז
תאומים — בתולה — דגים ן סרטן מאזניים
— טלה ן אריה — עקרב — שור ,
בתולה — קשת — תאומים; מאזניים
— גדי — סרטן ן עקרב — שור — אריה ן
קשת — דגים — בתולה ן גדי — מאזניים
טלה ן דלי — עקרב — שור ן דגים —
קשת — תאומים•
זווית נוספת שבה יש להתחשב היא
(המשך בעמוד )48

במקום העבודה מורגש לחץ. יותר מדי
עבודה מוטלת עליכם וקשה לכם לעמוך
בכך. היזהרו מהחלטות
נמהרות ומחוסר סבלנות
ביחסכס לאחרים. מצב־הרוח
לא קל, ואתם נ!1־
טיס להתפרץ בכעס על
בני המישפחה. מיכשו
ליס שקשה להבין מהיכן
הם באים צצים
לפתע, אולם אל דאגה,
תוך כמה ימים הכל יסתדר.
מצב הכוכבים
מראה שעדיף להמעיט בטיולים השבוע.
המצב די מסוכן. לא כדאי להתגרות בגורל.

למרות שהתקופה אינה קלה לבני כל
המזלות, אתם די נהנים. בשטח הרומנטי
המצב מעודד, אתם
רצויים ומבוקשים ו-
בני-הזוג מעוניינים. בחברתכם.
בתקופה זו
מתעורר החשק להרבות
בבילויים. יתכן
שבסוף השבוע תיאלצו
להישאר יומיים בבית,
אך אחר־בך תוכלו
21ביולי ־
__ גוסט
21באו
לפצות את עצמכם ו-
להמשיך ליהנות מהתקופה.
תוכלו לרכוש לעצמכם חפצים
חדשים ולהמשיך לשמח את הסוחרים.

השבוע מתחיל במצב־רוח טוב והרגשה
נעימה, אך האווירה עלולה להטעות.
רצוי להימנע מלסכן
את כספכם. יתכן שסכום
כסף בלתי-צפוי
יגיע לידיכם השבוע,
בדאי לשמור אותו ולא להרפתקות להיכנס
מסוכנות. הצעות לנסיעה
קצרה בדאי לד(
2בספטמבר -
חות. השבוע צפויות
22באוקטובר
יותר תאונות, ומי שאינו
מוכרח לצאת
עדיף שישאר במקומו הקבוע. ילדים דורשים
יותר השגחה מתמיד, שימו לב.

בתקופה האחרונה אתם חשים בהרגשה
מוזרה. מזצב־תחח משתנה בקיצוניות ובמהירות.
אלח שנפגשים
איתכם בבוקר ימצאו
אתכם שונים בצהריים.
מצב הכוכבים השתנה
ואתם מרגישים שתוכ־ניותיכם
מתעכבות. קחו
הכל בקלות, תוך כמה
ימים תתרגלו למצב ותוכלו
להמשיך בתוכניות
כרגיל. פעילויות
חברתיות מושכות אתכם
ויש הרגישה שאתם חייבים לתרום
מזמנכם לחברה. בתחום הכספי היו זהירים.

בתחילת השבוע צפויים יומיים מעייפים
וקצת מתישים, אולם לקראת תחילת
השבוע הבא תתמלאו
במרץ ובכוח לפעילות
מחודשת. בעיות כספיות
קיצרות־מועד יסתיימו,
ועיסקות ייחתמו
בהצלחה. תחושו
שהכספים שהשקעתם
נושאים פרי. בקרב ח־מישפחה
צפויות אי-
( 2בנ וב מבר -
20בדצמבר
הבנות עם אחים או
אחיות, ולא מן הנמנע
שהרקע לבך יהיה כספי. רצוי לוותר
להם. המזל שוב יאיר לבם פניו, כתמיד.

הגדיים חשים בעייפות ובכבדות. יחסים
עם בני זוג או בני־מישפחה נתקלים בקשיים
ואי־הבנות. ברורים,
הסברים ושיחות
גלויות כדאי לדחות בחמישה
ימים. לקראת
השבוע הבא תוכלו ליישב
את הסיכסוכים
ולהגיע לקירבה מחודשת.
אל תיכנסו לחרדות
ודאגות. המצב יסתדר
21בדצמבר
10בינואר
מאליו תוך זמן קצר,
ותיווכחו שלא היה מקום
לדאגה. במקום העבודה חשים בהתקדמות.
בקרוב תוכלו לשמוע שבחים על עבודתכם.

בימי רביעי וחמישי כדאי להימנע מל-
הסתכן. מדובר על נסיעות או עצבנות
ומתח שעלולים לפגוע
בבריאות. נסו להתייחס
לעבודתכם ביתר
קלילות. חלקו את ה
אחריות ואת העול עב
עובדים אחרים. בשטה
הרומנטי היו זהירי,
מאוד, שבן אהבות נסתרות
עלולות להיחש, ן 20בינואר -
ולהגיע לידיעת אלה| 18בפברואר

שאינם אמורים לדעת
על בך. בעיות מישפטיות ייפתרו לטובתכם
ותוכלו להוכיח שהצדק עימבם.

ההצלחה במקום העבודה מביאה לכם פופולריות
וגורמת לכס לסיפוק. יחד עם זאת,
מן הראוי להישמר מפני
הבטחות של שותפים
לעסקים או של בני־זוג.
אלה עלולות להתגלות
כהבטחות־שווא. אהבות
יש לשמור בסודיות ולא
לדבר עליתן אפילו עם
ידידים קרובים. תוכניות
כספיות לא יוצאות
19בפברואר
20במרס
לפועל ומכניסות אתכם
לסבו לא־ נעים. בן מזל
עקרב עומד לבוא לעזרתכם בקרוב. בעיזת
קטנות במקום העבודה יפתרו השבוע.

השבוע אתם חייבים לדאוג לעצמכם ולהשגיח
במיוחד על הבריאות. לאלה שאינם
חשים בטוב מומלץ להישאר
בבית ולוותר על
ההתרוצצות בעבודה.
התקופה אינה רגועה
ובני־המישפחה זקוקים

לעזרתכם. פנו זמן מראש
ואל תעמיסו על
עצמכם יותר מדי עבודה.
אורחים עלולים

*1להגיע ללא הודעה מראש,
העומס והמתיחות
מסכנים אתכם. מכשירים ביתיים מתקלקלים
וגורמים לכם לעצבנות נוספת.

1חוו!1

211

עצירות? נפיחות?
עזרת ביקוניס היא
עזרה טבעית

עצירות — זאת בעיה׳
אז מדוע ביקוניס ולא משלשלאחר? כי ביקוניס חנו
משלשל עדין המכיל צמחים רפואיים טבעיים. כי
ביקוניס מקל על העצירות בעדינות ובטבעיות ואינו
גורם לשלשול ולכאבי בטן.
כשאת/ה שותה תה ביקוניס טעים וריחני בלילה
לפני השינה, הוא מעורר בעדינות תהליכים טבעיים
בגופך כדי לגרום להקלה בבוקר ול מ חר ת.
זה טבעי, כמו הטבע עצמו. ביקוניס, השם
המפורסם באירופה, מצוי גם בבתי המרקחת
בישראל בצורת תה עלים, תה נמס-אינסטנט, או

מכתנים
ם ר״ניו זחה־ד׳יורר,
האיומים טל יצחק זימר
על ועדת״חחקירה הממלכתית
לעניין הרעה במה-
נות־חפלישים לא יעזרו.
ב־ 15 בספטמבר 1923 התפרץ גנ רל
אחד למישרדי־המסשלה במדריד׳
באיומי נשק גירש מתוכם את
הממשלה החוקית ומינה עצמו ל-
ראש־ממשלה. היד. זה יומיים לפני
שוועדת-חקירה ממלכתית עמדה לפרסם
את סימצאיה בעניין שחיתויות
בצבא. לגנרל בעל השם ה ארוך
והמרשים — מיגואל פרימו
דה ריוורה אי אורבנחה, מרקיז דה
אסטלה — לא היה כמובן מה לח שוש
ממסקנות הוועדה. רק את
טובת האומה הוא חיפש..לכן מינה
עצמו לדיקטטור ושלט יותר משש
שנים.
לח״ב הליברלים יצחק זייגר אין
שם כה ארוך ומפוצץ, לא מדים
מצוייצים עטויי מדליות, גם אינו
גנרל. אץ הוא יכול לסכן את וע-
דו?-החקירה העוסקת בטבח המתת
עב בביירות, כי כל גייסותיו מור כבים
מחברות, ושריריו החזקים
מרוכזים רק מסביב ללשונו. רק
דבר אחד משותף לו ולפרימו דה־ריוורה:
החוצפה.
ענת שפירא, תל־אביב

קריקטורה של תמיר שסר
ראויה לפירסוס

איש אחד, ששמו היה ידוע רק
לשכניו ולקרובי מישפחתו, החליט
להפוך פוליטיקאי. מה עושים ז
פשוט, מצטרפים לרשימתו של בגין
— הוא מושך קולות נהדר, ומצ ליח
להכניס אחריו לכנסת שובל
ארוך של אלמונים. אך אויה: ה-

...והטבע
יעשה את שלו

של הרוצחים מביירות — לא יראו
בעין רעה את דיברי־הבלע שלו.
הוועדה אינה נהנית מחסינות
פרלמנטרית, היא גם בוודאי לא
תרד לרמתו של הח״ב האלמוני
ותענה לו. אך איומיו לא ישפיעו
עליה, כי כוחה גדול הרבה יותר
משלו: היא מפרידה בין אמת ר
שקר, עיסוקה הוא להוציא את הצדק
לאור.
על כד נאמר: הכלבים נובחים
והשיירה עוברת.
יוסי פישטו, גבעתיים

ע מד אינו ח שו ד !
ממונמז של יאט מועצה
מעלות* ,עניינו נמצא בחקירה
מישטרתית, הוחל-

הגיע ונמצא למכירה:
ג ליו !

ינואר }6

ראש־מועצה עמר

פח באחרת (״העולם הזה״
.)2360
הכתבה על שלמה בוחבוט, ראש
מועצת מעלות-תרשיחא, היתה מ־צויינת.
אין גבול למה שמרשים
לעצמם נבחרי־ציבור. מעניין בא מת
אם המישטרה תעמיד אותו ל בסוף
לדץ.
דבר אחד הטריד אותי: בתוכ נית
בנזבט שני בטלוויזיה ראיתי
את בוחבוט, והוא לא דמה בלל
לאיש שאת תמונתו פירסמתם. כי צד
זה יתכן?
יעקב דייך, חיפה
• בשל תקלזז במערכת, פורסמה
בכתבה תמונתו של מרדכי
עמר, ראש המועצה המקומית עתלית.
לעמר אין כל קשר לפרשה,
הוא אינו חשוד על־ידי המישנוררג
ותושבי עתלית מכירים אותו כ־נקי־כפייס.
העולם הזח מתנצל על
שירבוב תמונתו של מרדכי עמר,
ומצטער על אי־נעימות שנגרמה
לו בשל כך.

נקי כפיים
איש הזה. אחד זייגר, כעת ח״כ,
נשאר עדיין אלמוני. מה עושים!
מתנפלים על ועדת-החקירה הממלכתית,
שהעזה ברוב חוצפתה להרהר
אחרי מעשיו ושיקוליו של
מיטיבו, מנחם בגין.
אמנם זייגר חרץ לשון, איים על
החוקרים ובכך הפך עבריין פלילי
(רק ״לכאורה״ ,כפי שמקפיד לציין
היועץ המישפטי לממשלה) .אך מה
בכך! החסינות הברוכה תכסה על
הכל, ובוחריו של בגין — ידידם

פידיון

1£וז קס ז*ק: ז א014
051£8ק ¥1411 -
והרבה, הרבה יותר.

אל ת ח מי צו

ספרים זה סטימצקי

מדת *״ד* 0

ראש־מועצה בדחבדט
בחקירה

עורלה

התמלאתי בשימחד״ בגאווה ובהערצה, כשנודע לי שישראלי אחד
נמנע מביצוע ברית־מילה בבנו! סוף־סוף קם גבר וזרק את האבן
הראשונה. הוא עשה היסטוריה. הוא. עשה את, מה שכולנו• ,הלוחמים
בכפיה הדתית, רק פיטפטנו עשרות בשנים. הוא עכשיו שם את
כולנו בכים הקטן שלו.
הסיכון שבמעשה הוא רב מאוד, ואני מתפלל שהילד והוריו האמיצים
יהדפו: בעוז את כל ההתקפות שנכונו להם מידי הלאת המין
האנושי.
היתוך אבר מגופנו הוא מינהג פרימיטיבי של עובדי-אלילים,
זוהי פגיעה בכבוד האדם ובוראו. הטענה שזה בריא הופרכה מזמן:
לשמירת הנקיץ משתמשים במים ובסבון. כשם שאין חותכים את
האף ואת האוזניים למען הבריאות — כך אין לחתוך את העורלה.
גם את המעי העיוור ואת השקדים הדלו מזמן לחתוך, אחרי שהוכה
שהם לא נבראו לשווא.
את הצו להעלות קורבן כל בן בכור אנו עוקפים על־ידי טקס
פידיון־הבן. כמה עוד אלפי שנים צריכות לעבור עד שנבץ, שאת
טקס ברית־המילה יש לקיים רק באופן סימלי. על-ידי פידיון העורלה?
אלוהים ברא את העולם מושלם. הבה נחדל מביצוע ״שיפורים״
ז א 3גז ע, חולון
בבריאותו !

קריקטורה.
בין תלמידי השנה נער מוצלח
מאוד בן ,17 תמיר שפר, המרבה
לצייר קריקטורות טובות. אני ממ ליץ
להשתמש בהן.
מיכן ־ ד ב, חיפה
י• הקריקטורה של תמיר שפר
— בראש העמוד. היא אמנם אינה
אקטואלית, אך בשל איכותה הגבוהה
היא ראויח לפירסום. המערכת
תשמח לפרסם קריקטורות דומות
של קוראים.

ה ת אווו ח

הקורא פונה לרטזת״חטי־דור
ולמפיקי התוכנית ״תן
זכות קדימה לחיים״:
הייתי מבקש הבהרה: האם רד
סיסמה ״תן זכות קדימה לחיים״
מבשרת שבכל מיקרה יש לכל
רכב ציבורי או פרסי זכות קדימה
לפני רכב של חברדדקדישאז
לעצם העניץ: בטוחני שהפסטיבל
הפירסומי יישכח כעבור שבוע.
נכץ יותר היה לחוקק חוק הקובע
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2362

י ^ 1נ 1 0מ ס

2ז ח * ט 0
וז £אז ן ע .-בו 4

מפסק תאורת לילה
בית הסוללה.

טבעת מגן —
נושאת תאורת
לילה.

דיסקית זיהוי.

מסגרת פלדה -״מגן הזכוכית״.
טבעת צלילה חלופית עם סיפרור-
הפוך לכיוון מחוגי השעון.
כתר כיוון,טבעת צלילה אינטגרלית.

טבעת צלילה
מתפרקת, עם
סיפרור בכיוון
מחוגי השעון.

מצפן פלסטי ״מולבש׳ על רצועת השעון.

דגם 977( 09
צלילה ל־ סו אטמוספירות,
זכוכית קריסטל, רצועת גומי
מקצועית״.
להשיג ע ם לוחות:

כתר עלילה מוברג
לכיוון השעון

בצבע זית קרבי
או שחור לוחם
הגבוה המלווה אותך לכל פעולה,בכל מצב ובכל תנאי

י״״ל׳ולחיי ^ ד
מ 2358> 1י^ 8

אוריינטבדיוקבזמן הנ כון.
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בגי משה קרסו בע־־מ-סוכנים בלעדיים של: ו\ז\/ק\/נ 00ו1 7 0 -ע 1£1ח 0

ו 1ו !ובץ

ר עו ל ס הו ה

אביגיל>1א

מאוזן:
)1מערכת כוכבים ! )5רדאר
בשרות התנועה בדרכים! )10
מוקש! )11 כאן! )13 פקודה
בת״ם ! )14 אמתחת ! )15 תואר
נכבד בממלכה הבריטית! )16
עודף על המידה ! )18 מצב
במשזזק המלכים! )20 אויב!
)21 אמתלה! )22 גבעה בירושלים!
)24 ספרה האוטוביו גרפי
של גולדה מאיר! )25
שליח! )26 אליל השבט! )28
גבול ! )30 צמח בראשית צמיחתו!
)31 בין אביב לסתיו!
)32 הג׳אפום! )34 עצם! )35
פרח נוי! )38 גוש׳ התיכה!
)39 בן המשפחה! )41 כינוי
לחכמת הקבלה ! )42 שדה שלא
נעבד! )43 יחידת המידה של
ההספק החשמלי ! )45 רצון כגר
יהודי נודע! )49 מילת מש אלה!
)48 תפוסה! )50 הרווח
שבין המציאות לציפיות! )51
זהב פחדם! )52 בסולם ה-
תדם! )54 הכינוי שניתן ל אלישע
בן־אבויה ! )57 פקפוק !
)61 אסקופה! )62 הרחק מ...
רע! (פרקי אבות)! )64 תוך!
)65 שימש כמזון לבני ישראל
במדבר! )66 זקן! )67 אניח!
)69 בן מתושאל, כינוי לבטלן
ו״לא יוצלח 70 עוף הקטן
במקצת מן היונה! )72 עתיד
לא רחוק ! )74 מזריחת השמש
ועד שקיעתה! )75 אדון! )77
זבח לברית שלום! )78 בן
צעיר! )81 מנה, הביא בחש בון!
)83 סוף לשלום! )85
כלי לנשיאת חפצים ! )86 רפש,
טיט! )88 הוראה! )89 שדה־תעופה
חדש לחיל האויר! )91
שמה של תכנית טלוויזיה ל מניעת
תאונות דרכים! )93
אבי הבעל! )95 פרסה! )96
מילת הכפלה! )98 רגל מלאכותית!
)100 תקופה! )102
פרפטואום מובילה ! )103 שיירת
אוניות! )104 יחידה צבאית!
)105 הפרם הגבוה ביותר ל-
עתונאוות
מ אונ ך:
)1אחד משבעה המינים!
)2לא יבש ! )3גלב ! )4אלוה!
)6מעוגל במקצת! )7במוחש,
בדיוק! )8בן־אדם! )9הרכב,,
נורמה! )12 הסיר ספק! )15
מעוקר, שומר הנשים ! )16 קטן
ורזה ! 365 )17 יום ! )18 קונוס!
)20 תל־חרבות ! )21 דברי
מאכל לקינוח! )23 התנודד,
מעד! )24 יום מועד ! )26
בהשאלה — מרכז! )27 בושם!
)29 כבוד! )30 גאז אציל ונדיר!
)33 ריקוד צרפתי איטי
נושן! )34 מידת נפת! )36
צרעה ! )3 7אל המדע והתגליות

(המשך מעמוד )22
עונש של מחנה־עבודה לפחות ל-
שיבעה ימים לכל עברייני-התנועה
המובהקים (על עבירות רציניות או
עבירה חוזרת) .במיסגרת מחנה־עבודה
זה אפשר להעסיק את ה עבריינים
בצביעת מעברי-חצייה,
הצבת שילטי־תנועד, וכר.
רלף הלינגר, תל-אביב

ט ענ ה ד * ל סונ ה
מדוע הפגינו עובדי חברת
פוספטים ב״מצודת־זאב״
(מדור אנסים ״העולם
הזח״ )2359 ,ז
למיטב ידיעתי אין אמת בטענה
כי דויד לד יזם בעבר הקרוב פגי-
שם עם יורם ארידור. ממילא לא
בכובד, הידיעה כי לוי היתנה קיום

י־יר

ברסיטת בן־גוריון (ולא ״באר־שבע״
,כפי שפורסם בכתבה) .אני
רוצה להשיב תחילה מהו לדעתי
נושא בלתי דחוף:
• 1מועצת אגודת־הם טודנטים שבאוניברסיטה
נתכנסה לדיון מנץ
ביום ג׳ ,26.10 יום קודם לישיבת
הוועד־הפועל שנקבעה ליום המחרת
בנושא מעונות-הססודנטים באוניברסיטה.
אני מדגיש: קודם להח לטת
הוועד־הפועל, ולא בעיקבות
ההחלטה, כפי שפירסמתם אתם.
• 1החלטת המועצה קבעה להש בית
את הלימודים שעמדו להתחיל
רק כעבור חמישה ימים, כלומר ב-
( 31.10.82 כזכור, עדיין היינו מצד
יים בפגרת הקיץ) ,וגם זאת רק
אם אכן יחליט הוועד-הפועל של
האוניברסיטה על ביטול הדיור ה מעורב
באותה ישישבה, שנקבעה
ליום המחרת.
• 1מסיבת־העיתונאים שזומנה על
ידי ליום המחרת בערב, נקבעה

א 131א *

ל או פו או
האופנאי ביקר בתאונה
סל מתחרהו ועיווה את
פניו (אנסים ,״העולם
חזה״ .)2359
הלכתי לתצוגת האופנה של
עודד גרא להזמנתה של ידידה
שקנתה שולחן שלם, תרומה
לבית־החולים תל־השומר, והס-

קורא יהב
מזי־ ר עב
פגישה שכזו בכך שארידור ״יבוא
אליו, משום שהוא ם גן-ראש־הממ־שלה.״
הטענה,
לפיה שבתו המפוטרים
מחברת פוספטיס בנגב במצודת
זאב, מתוך מגמה להניע את ארידור
להיפגש עם לד, היא זדונית, משום
שבמשך השנה האחרונה תובע
ארידור שוב ושוב על דבר רדי פתם
של חברי תנועה באיזור ה נגב,
ומשום שמקובלת אצלו ההנחה
כי ניתן לעשות הון פוליטי על
גבם של חברים פזי־רעב.
אברהם יהג, באר־שבע
1 הידוע גם כסרקוריס! )40 טבעת
לבהמה! )41 סימן המורה
כוון! )44 פעוטים! )46 היתר
יציאה מהמחנה ! )47 פה פעור!
)49 עמק ׳של משורר! )50
גורל! )53 לא עבר! )54 כד
לגוזלים! )55 לא אשם! )56
המיכל שנמצא בהיכל בטרם
חנוכה! )58 פרי בוסר! )59
שלשלת ברזל, בהשאלה —
אחריות! )60 אולי, אין זה מן
הנמנע! )62 חזר! )63 אביזר
לחנוכה ! )66 ממיסדי ״אם המושבות״
(ש״מ)! )68 פרסום

בכל רחבי תבל ()71 !)4 ,2
הבריגדה היהודית הלוחמת ב-
מלחה״ע ה־ )73 ! 2מקום ריק!
)76 אריג יקר! )77 נחל בירושלים
העתיקה ! )79 שלי, אשר
לי (ומנוסי 80 הב ! )82
מאם! )84 סקירת עין! )85
ספורט החרבות! )87 אויה!
)90 אחד המזלות! )92 דפק!
)94 פעולה! )96 שמו של ה-
בנין הקל בדקדוק! )97 כאב!
)99 מילת שלילה! )100 אות
במוסיקה! )102 מילת זורח!
)103 מופיע לפתע.

!13051 מימודאל״ לסברוו?
ייוו״ס ו!ווו 0ווו!1ו 5ו 3ד)!7ור
5£ ^ 1{9י 1ו ו ^ 11ו -ן 1י ו * י ן - 3נ ד?,וך ו1י?וו —

ממאתספר בח ש מל( אסידגיהז

__• ווו! * 1011 סי
חסראן ית, תספורות,החלקות,סלם>
צביעה 09 ,ים<0 ,פול מנים, איכור.
הוצאת שימר בעוונווה

*יטנגמי*

י או ר:

סחירים ע מחיי ס • אודזת עו
חליאבינ יודפת 4ליד דיזגגור _22*0 << 190ו!_22>?<1
1רחת-גן הרצל 86 מול ברן אואזיס ״ ס לון א 1ה״

העסקהנבחר 19 8 2

מכ חני ם

מחא 4ת עוס״׳
במדור תסקיף התפרסם
כי ״ברק״ח יס ניפוח בין
תומכי הקו־חפרו־סורי ובין
תומבי ערפאת באס׳׳ף״
(״העולם הזח 235
בדיבות זד, קשרתם את שס״י.
כידוע לכם, שס״י אינו חלק מר-
ק״ח, לכן ויכוחים פנימיים בה
אינם מעניינו.
לעצם העניין: שס״י שותף ב־חד״ש,
וחילוקי־הדיעות בינגו ר
בין רק״ח נוגעים לנושאים החור גים
מששת הנקודות שעליהן מוש תת
החזית. מנקודות אלה ברורה
תביעתה של חד״ש, ושס״י בתוכה,
למו״מ בין ממשלת־ישראל ובין
אש״ף על הקמת מדינה פלסטינית
לצד מדינת ישראל.

המזכירות שמאל
סוציאליסטי ישראלי >שם״י)

תל־אביב
• מהם, אם כן, חילוקי־הדיעות
בין שס״י ורק״חז

סהדח 1ף
נסיא אוניברסיטת נן־גור-
יון מגיב על ידיעה ב•
סבועון (״העולם חזה״

בפתח הסיפור אתם שואלים ״מהו
נושא דחוף אליבא דנשיא אוני
קורא
מליץ
״פניי בגדו בי״
צירה בי שאתלווה אליה (גם
הגברת לילי שרון היתה אורחת
שלה).
מקובל שמעצבים רואים את
כל התצוגות, אבל אני הלכתי
בהחלטה נחושה שאת דעתי לא
אביע, יהיה אשר יהיה. אני
מצטער מאוד אם פניי בגדו בי,
ואני משוכנע כי אילו הכתבת
היתד, מפנה את מבטה אל ה מסלול
במקום להביט בי כל
העת — היתה מעוותת את
פניה גם היא.
ג׳רי מליץ, תל־אביב
מיספר שעות ניכר לפני ישיבת
מועצת־האגודה והחלטותיה, מבלי
שידעתי בכלל על זימון מועצת-
האגודה לאותו ערב והכתבים ש נכחו
בישיבת מועצת־הסטודנטים
ידעו על קיומה״ מסיבת־עיתונאים
זו נקבעה לצורך דיווח על הח לטות
שיקבל הוועז״הפועל ומייד
בצמוד לסיום ישיבתו, וזאת בשל
ראיית הדחיפות שבמסירת דידה
זה. למסיבת־העיתונאים לא היה
קשר להחלטות אגודת-הסטודנטים
מן הערב הקודם ולא נועדה להגיב
על החלטות אלה, כפי שפירסמתם.
ממי שנכח בדיוני מועצת אגודת־הסטודנטים,
והעיתונאים שטלפנו
אלי בלילה אכן נכחו, ניתן היה
לצפות כי יבין סעצמד:
י• כי נשיא האוניברסיטה, עם
בל החשיבות של התפקיד, אינו
מחליט יחיד. ההחלטות נקבעות על־ידי
הנהלת־האוניברסיטה ומוסדותיה.
אם צריך היה להחליט על זי מון
הנהלת־ד,אוניברסיטה באישון-
לילה, איני סבור בי כתב העיתון
צריך להיות הגורם שיעשה זאת.
ואגב, יו״ר אגודת־הסטודנסים לא
(תמשך בעמוד )26
העולם הזה 2362

שולחן אוכל אוולי־
2 +הגדלות 4 +כסאות •ברוייר

ספת פנלופ 3מושבים
נפתחת למיטה זוגית

,7זי״

שלל צבעים• שפע דגמים •איכות גבוהה

. 2 2שעות הפתיחה. 20.00-16.00 ,13.00-9.00 :בימים
שלישי ושישי. 13.00-9.00 :במוצ״ש.21.30-18.30:

מכחנים
הצרבת נעלמת בכיוזירות וז טאמס

אתה מרגיש בה בדרך כלל לאחר הארוחה,
ההרגשה המציקה והמטרידה הזו של צרבת ואז...
טאמס נכנס לפעולה.
טאמס -טבלית קטנה וטעימה הפועלת במהירות מפליאה.
תוך מספר שניות תרגיש הקלה. טאמס ונגמר.
לנוחיותך טבליות טאמס בחפיסה אישית קטנה ונוחה לנשיאה.
טאמס ב 2-טעמים: מנטה ופירות.
כדאי תמיד שטאמס יהיה לידך וכשתגיע הצרבת,
טאמס ואין
היא תעלם במהירות הטאמס. י להשיג בבתי המרקחת•

(המשך מעמוד )24
היה סבור כי עליו להטריחני ולבשר
לי על ההחלטות שנתקבלו.
ו• ממילא היה ברור, כי לא צפוי
כי יקרה דבר קודם לישיבת הוועד-
הפועל שנועדה ליום המחרת, ואפילו
זו תחליט מה שתחליט,
עדיין ישאר זמן עד ליום א׳ הק רוב,
שהוא המועד שנקבע לשביתה.
סבורני
כי מדברי ההסבר שלי
לגבי מה איננו מוגדר על ידי כ־
״דחוף״ ,משתמע גם מהי תפישתי
שלי למושו^״דחוף״ :״דחיפות״,
אליבא תשיא אוניברסיטת בך

צרבת.

מה מגלה ההורוסקופ שלד ז

מבקש מידע או תגובה. אשמח אם
פרשה שולית זו תהיה הניצוץ
שידליק בירור סובסטנטיבי בעניין
זה, ואולי אף במכלול הרחב יותר,
של מהי אתיקה עיתונאית.

שלמה גזית, באר שבע

סט׳יק סו־מד דזזמוו־׳ם
מתכון נגדי לזח שפורסם
כמדור ״וגם זח״ (״חעולם
חזח״ .)2361
״בשביל לא למות חמור, צריך
לטעום מכל דבר פעם אחת,״ ק ד
בעת דניאלה שמי. אבל הפעם היא
הקדיחה את תבשילה. היוראות ה הכנה
שלה לסטייק טרטר הן פשוט
לא נכונות. רק חמור יד,נד, ממה .
שהיא מציעה !
ואלה החומרים הדרושים: ביצה,
חרדל, חומץ, פילפל שחור, פפרי קה.
ח׳טביס: ווסטרשייר (רויאל).
להוסיף לפי הטעם, קצוצים דק:
בצל, זיתים, מלפם ון חמוץ, פטרד
זיליה וקורט שום.
המרכיב החשוב ביותר: החלק
הרך והמשובח ביותר של בשר
פילה טרי וטחון(,ולא סתם ״בשר
טחון״ — זה באמת מיועד לח מורים

ציפי שמעוני, תל־אביב

ה-דדזזו־ים 0 **11

גוריון, היא התפתחות בלתי־צסוייה
הדורשת תגובה מיידית לגופו של
עניין. אודה על האמת, קשה לי
לראות הרבה מיקרים שבהם דורש
תפקיד נשיא האוניברסיטה תגובות
מיידיות כאלה באישון-לילה (בי״ח
החודשים שאני עושה בתפקיד,
טרם נזדמנה לי שעודדורום כזו).
מן המעט הידוע לי על העיתונות,
אני בהחלט מבין כי מי שבהר
במיקצוע זה צפוי למיקרים דחופים
כאלה כמעט מדי לילה בלילה. דווקא
משום כ ך חובתו של זה לש קול
שוב ושוב אם מה שדחוף ל גביו,
אכן דחוף ומצדיק גם הט רדת
הזולת.
לא הייתי טורח להגיב, ובארי כות
כזו, אילמלא הייתי טבור כי
נגעתם במיקרה זה בשאלה שיש
בה אינטרס כללי ועקרוני, החד
רג מן העניין שבו עסק סיפורכם.
ראוי לציין מה זכויותיו וחובותיו
של כתב כלפי אזרח, שממנו הוא

קורסים לאסטרולוגיה למתחילים ומתקדמים
בשעות הבוקר והערב, בפרטים 233551:־03

גתוח לאבדחציוא
קבלת מו דעות
לבל העיתונים
בסחיר• ר־נינודעד׳
• שינ ת ת. ד
ללא ח שיו ס
• סכבדי ם
כר טי סי א שראי

אי תן עמיחי
הדברתמ׳׳ ם מזיקים
שוסחים להדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,מוללי לץ, חרקי
ספרים ובגדים.

דמת־גן. דהו מודיעין י• ת ד• 1ע נ

חמאיירח של חשל־וויויח
מבקשת לתקן
תת שנכתב בשמח (מוז
חם אומרים ,״חעולם
הזח 2359
נכתב שמכרתי לאהרון אבר
חצירא תמונות.

סל 7 9 0 1 1 4 -5 -6 .רש־מס־וג עסק 4*1/75

שמירח לל בריאותך ורכושך

קוראת דוגר
לא גזו׳כדוז

תן טרמפדח ״ ל

למעשה, נתתי לו שתי תמו נות
במתנה — ולא מכרתי,
כסי שכתבתם.

ג׳ודי דוגר, יחשליס

חרחורים נוגים ומרגיזים
בלונדון.
אני סטודנט לארכיטקטורה ולומד
בלונדון זו השנה הרביעית. אני
זוכר בבהירות אותה ידיעה מצערת
על ההתנקשות בשגריר ארגוב מ
על זו העוקבת — על ההפצצות
בלבנת, שהיוו את תחילת פה ש נקרא
משום מה, שלום הגליל״.
אני גם זוכר את״אותו קוקטייל
שלגמתי באותו בוקר. קוקטייל
איום־טעם של יאוש, חרדה וחים*
כול, שהלוגם אותו חש צורך עז
להזיז מייד את גלגלי הזמן לאחור
ולמחוק לאלתר מציאות ששייכת
אך ורק לעולם דפית מעוות ביותר.
אבל הזמן, גלגליו משומנים מתמיד,
נע בתאוצה מסחררת קדימה,
מניע מיסלצת מאורעות דורסנית
שנתצה, מעכה ובלעה כמעט כל
שהיה סקור לגאווה ואהבה במ דינתנו.
ביודהספד
לארכיטקטורה שבו
אני לומד נראה כמיגדל בבל מר
דרני: סטודנטים מכל התפוצות,
בולל ערבים רבים ושניינדשלושה
אנגלים לשם גיוון. במשך שנות
לימודיי נקשרו קישרי ידידות ביני
ובין סטודנטים ערביים — מעיראק.
סוריה, מצריים ואיראן למשל.
מעולם לא נתקלתי בגילויים
אגטי-ישראליים או אנסי־שמיים
בכל גירסה שהיא. להיפך — הר גשתי
לשימחתי שנוצר בקע של
תיקווה בחומת הבדידות שיצרנו
ושנוצרה סביבנו. הדגשתי נבעה
בעיקר מגילויי הערכה וסימסטיה
שהפגינו אותם ערבים כלפי מדינת
ישראל.
מאורעות לבנון — שהגיעו ל שיא
חוסר שפיותם בטבח האכזרי
במחנות הפליטים — סתמו בקע
תיקווה נכסף זה, וחומת בדידותנו
הפכה איתנה ומסיבית מתמיד.
חשתי זאת אף על בשרי כש ירדתי
אתמול למכבסה לאסוף פכי
נסיים מניקוי יבש. שם מישפחתי
היה רשום עליהם. כשאססתי את
המיכנסיים, פנה לעברי הפוכר
האנגלי ובציניות, שנדף סמנה ריח
רע, אפר 3.1 1מ 0ססץ .״ 1(13.1111
צמרמורת בלתי נעימה גרפה לי
לרצון עז לשנות את שם מישפוד

בהיתי בקפה השחור שבכוס, מנ סה
נואשות לגלות את העתיד
מבעד למסד הכהה, האפל. הבחנתי
רק במישקע בוץ שחור וגועלי ש הצטבר
על הקרקעית. .

איד שריו, לונדון

916

העולס הזה 2362

בית חלומי

עדכ 250-מ-ואדנוהפרדרוזג1זדחז

פרויקט ׳לב השרזן״ -השקעה מצוינת

כבר היום, כאשר אתם עדיין צעירים
ויפים, אתם יכולים להגיע לקוטג׳
משלכם. חלום? לאו חק א !
״לב השרון״ — שכונה בת כ־120
בתים פרטיים וקוטג׳ים, מוקמת
עבורכם על מ ״סולל בונה״ ,על
גבעה נישאה, במקום היפה ביותר
בלב חדרה.
פרויקט צעיר ומודרני, בקרבת
בתי-טפר, גני-ילדים ומרכז קניות —
במחירים ובתנאי רכישה שתוכלו
לעמוד בהם. כל זאת ועוד, עושים
רכישה זאת להשקעה כדאית עבורכם.

ש לכ ם 1,000
עכשיו הזמן להג שים א ת חלו מכם.

לחלום שלכם יש בסיס במציאות !

במחיר החל מ $59,000-בלבד, אתם
רוכשים לעצמכם בית, על 250מ״ר
אדמה פרטית +אפשרות לבניה
ולהתרחבות נוספת בעתיד.
לבחירתכם 6תכניות בניה לפי
אפשרויותיכם •סגטנכס האישי.
תנאי-הרסשה הנוחים במיוחד,
עושים זאת אפשר׳ עבורכם. תנא•
רכישה הותאמו גם לזכאים ולזוגות
צעירים.
בית חלומי זה לא ב ש מים.
זה בחדרה. נשמע טוב?

כן, וגם כס?• !
״משוגע״ ! כן נקרא מ• שעזב את
תל-אביב ועבר לגור בבית פרטי
ברעננה, הרצליה או קיסריה. היום
ה״משוגעים״ מאושרים — הם עשו
את עסקת חייהם.

תנאי רכישה לפרויקט
״לב השרון״

— $1,000
— $2,000
עד — $30,000

— $5,000

היתרה

כס כ׳ זה הזמן,
התנאים והמקום לרכוש בית.
חדרה — 15 דקות בלבד מנתניה
מ שפ חת את איכות ח״ן וח״
•לדין. הרבה •רק, ופי ואויר צלול
בשפע.
לחלום הזה יש שם — ״לב השחן״
ובמאמץ קטן הוא •כול להיות שלך,
היום !

קחו אחהמפה, בואו לבקר ב א תר
ותהיו בין אל ה שיזכו במחיר מבצעי

בהרשמה בחוזה
משכנתאות בהחזרים נוחים
ע״י בנק לאומי למשכנתאות.
תוך 6חודשים.
בתשלומים נוחים אותם
תתחיל לשלם בעוד כשנה.

פתוח במוצאי שבת

לרגל המבצע יהיו משרדינו בנתניה.,
תל-אביב וראשון לציון פתוחים
במוצאי שבת החל מצאת השבת.
המחיה אינם כוללי נזע־נז ופיתוח.

יזם: ל ב השרון
מבצע: סולל בונה
מכירה: דירות גיורי

משרד מכירות ראשי
לפרויקט ״לב השרון״
נתניה, רח׳ הרצל .18
משרד• מכירות נוספים:
תל-אביב, ככר המדינה, ה׳ באייר .10
פתח״תקוה, רח ח״ם עוזר .28
ראש-|1לצ 1רח הרצל .62

ה מ עליל
ילי א פ פי ר אינד. נערת־זוהר או דוג-
• מנית צילום, ולכן נדהמה כאשר רא תה
את תמונתה מקשטת עמוד שלם בשני
הצהרונים. תחת התמונה לא הופיע שמה,
ובאחד העיתונים שורטט פס שחור עבה
על עיניה, כזה שנוהגים לצייר על עיניהן
של נערות־רחוב המופיעות בעיתון.
גם הטכסט של המודעה לא היה לרוחה
של לילי. תנועת כך בראשותו של מאיר
כהנא, השתמשה בתמונתה של לילי בלי
ידיעתה ורשותה, כדי לפאר מודעה ענקית
בגנות שירות בנות בצה״ל.

למישפחה מרובת ילדים. אף אחד מאחיה
ואחיותיה לפניה לא התגייס לצה׳׳ל, אך
היא, הצעירה מכולם, שאפה לשרת בצבא.
היא הפעילה את כל הלחצים וכוחות השי־כנוע
שלה, והצליחה. היא התגייסה לצה״ל
ושירתה בחיל־האוויר. כאשר ראו אותה
הוריה לראשונה במדים, לא יכלו לעצור
אנחת מחאה.
יום שחור
ש ך דבקותה של לילי במטרתה הבי-
׳ * אה אותה להיות אחת הבנות האהובות
במחנה שבו שרתה. היא זכתה בתפקידים
אחראיים ומילאה אותם על הצד הטוב ב יותר.
לילי כל־כך הצליחה בצבא, עד ש
שחור
להוריה של לילי. הם התרגלו כבר
לרעיון שבתם הצעירה התגייסה לצבא> הם
אולי התחילו אפילו להתגאות בצעירה ה אמיצה
והחרוצה שהצליחה להגיע כה רחוק
בצבא, והנה נפלה עליהם מכה זו. תמונתה
של בתם במדים, כדוגמה ׳לחיילת יהודיה
המשלחת כל רסן ונישאת לערבי• .
לילי פנתה למפקדה בצה״ל והוא דאג
להשיג לה עורד־דין. עורך־הדין שלח אותה
להתלונן במישטרה, אך שם נאמר לה כי
אין זה עניין פלילי אלא נושא לתביעה
אזרחית. על כן הגיש עורך-הדין תביעת
נזיקין בשמה נגד תנועת כך ומאיר כהנא.
התביעה היתד, על סך ארבעה מיליון לירות.
שכר-טירחתו של עורד־הדין שולם על-
ידי צה״ל, אולם את אגרות בית-המישפט
שילמה לילי מכיסה. מכיוון שהתביעה היתד,
על סכום כה גדול, הסתכמו הוצאות המיש-

הקורבן
כל המיכשולים העומדים בדרכה של תביעה
מסוג זה. העומס בבתי־המישפט ידחה את
הדיון בתביעה לשנים רבות. הישיבות
יידחו שוב ושוב בגלל עדים שלא יופיעו
ושביתות של פקידים. אם וכאשר תזכה
לילי בתביעתה, לא יהיה בכך יותר שום
חשיבות בחייה בגלל מרחק הזמן.
לחצה של השופטת השפיע בעיקר על
עורכי־הדין המנוסים של שני הצדדים. הם
יצאו למיסדרץ והחלו מנהלים דיון על
פשרה מכובדת שתשביע את רצון כולם.
הם דנו בהצעתה של השופטת כי תנועת

היא תבעה את הרב נהנא על שפיותם את תמונתה במודעה
שהשמיצה את חיילות צורוו ־ היא זנתה במישפם ־ או מאז גסוב
נהזא לשלם ועזוכת־הד׳ן עומדת להוציא נגדו פקודת־מעצו
הוונ צ רו ת!
מ ׳10 * 6

כך תפרסם מודעת התנצלות באותו גודל
של המודעה המקורית, אך עורכת־הדין
ליאורית דניאל, שייצגה את תנועת כך,
סירבה בתוקף. היא אמרה כי זהו נסיון
סחיטה מצד הוריה של לילי, המנסים להוציא
כספים מכד,נא. נסיון הפשרה התפוצץ, ד
המישפט נקבע לדיון.

מ ׳ מ11

ר/א/עי; ׳ 13 ממד

>? 2יןצ & מ. ש 1חיח ) -

ז ^ו /ר לז

הל יגוז להגבר, יהודית

בת ישראל
בשרה ו1וגונ(ו

רוו־ אוטישקין ,31 ירושלים
טלי 02-461 ?94

ההתנצלות של תנועת ״כך׳
פשרה כפוייה
המודעה פרטה בדיוק מה יכול לקרות
חם וחלילה לבודישראל כשרה וחסודה
ר,מתגייסת לצה״ל. היא עלולה לאבד את
ערכי הצניעות של היהדות, ועלולה להכיר
זרים, נוכרים וערבים, לצאת לתרבות רעד,
ואולי אפילו להינשא לערבי או לאיש
או״ם רחמנא ליצלן. תמונתה של לילי,
במדי חיילת, אמורה היתר, להצביע על
חיילת מסכנה שקרו לה כל אותם דברים
נוראים.
אבל לילי מעולם לא התרועעה עם נו כרים.
אפילו עם בחורים ישראליים לא
הרבתה לצאת. היא ילדה טובה מבית טוב
שהצליחה לשכנע את הוריה המסורתיים
להרשות לה להתגייס לצה״ל. לילי היא בת
2 8 ; 11

לפני כשנה וחצי. נבחרה מטעם מיפקדת
חיל-ד,אוויר כחיילת מצטיינת.
בעקיפין הביאה אותה בחית, זו ל מודעה
של כד,נא. עיניו המשוטטות
של ״הרב,״ או של אחד מעושי דברו, נת קלו
בתמונתה של לילי בעיתון במחנה.
היתד, שם כתבה גדולה שסיפרה בשיבחה
של החיילת המצטיינת והראתה אותה לוח צת
את ידו של מפקד חיל-האוויר, עוסקת
בעבודתה בחיל, וסתם מחייכת באושר.
תמונה זו נלקחה על־ידי אנשי כך לפאר
את המודעה שלהם בגנות שירות בנות
בצבא.
היום שבו התפרסמה המודעה היד, יום

פט ב־ 46 אלף לירות. כאשר הגיעה התביעה
לדיון, לפני השופטת המחוזית דליה
דורנר בבאר-שבע, גילתה לילי התמימה
לראשונה מהם בתי־מישפט. אם היו לה
אשליות כי בית־המישפט יראה את המוד עה,
ישמע את דבריה ויטיל על כד,נא תש לום
פיצויים כבד, התאכזבה התובעת הצעי-
כהנא התחמק
דרכם של שופטים עיינה השופטת
דורנר בתיק, והסבירה לצדדים את

מאז החלו הנתבעים נוקטים בדרכי התחמקות
שונות. כד,נא עצמו לא הופיע מעולם
לדיון. עורכת־הדין דניאל הוחלפה בעורך-
דין אחר והדיון נמשך בעצלתיים. על דוכן
העדים עלתה העדה הראשונה מטעם התובעת,
חברתה של לילי, שהעידה איזו נערה
טובה ותמימה היא לילי, וכי לא יצאה
כלל עם בחורים. בשלב זה קם עורו־הדין
של תנועת כך והצהיר כי לא היתד, במודעה
כל כוונה להשמיץ את לילי .״לד,יפו !״ הצ היר
עורך-הדין ,״תמונתה פורסמה רק כדי
להראות כי אפילו לבחורה תמימה וישרת-
דרך כמוה אורבות סכנות נוראות מהפגישה
עם צד,״ל.״
אחרי הצהרה זז היה לחצה של השופטת
כבד עוד יותר. לילי ואביה שוכנעו כי
פשרה תהיה הדרך הטובה ביותר לכל הצדדים.
כולם נכנסו ללישכתה של השופ טת
ושם החל משא־ומתן קטנוני על גודל
מודעת־ההתנצלות שתפורסם. לבסוף הוח לט
על מודעה בגודל בינוני, מלווה בתמו נתה
של לילי, שתפורסם בעמוד פנימי של
עיתוני יום שישי. על תנועת כך היה גם
להחזיר ללילי את הוצאות־המישפט ששיל מה
מכיסה.
מודעת-ההתנצלות פורסמה בעיתונים ב איחור
של שבוע, אך הוצאות־המישפט לא
שולמו ללילי עד היום. לילי פנתה לעו-
רכת־הדין שרה בן־מנחם, ותיק הוצאה ל פועל
נגד תנועת כך ומאיר כד,נא נפתח ב-
תל-אביב. כאשר ראתה עורכת־הדין כי אין
כל תגובה על מיכתבים והתראות, החליטה
להוציא נגד כהנא צו־מעצר על אי
תשלום חוב. כשיחזור ״הרב״ מטיוליו בעולם,
הוא עלול להיתקל בצו־מעצר נגדו.
הפעם יהיה זה צו-מעצר אזרחי, ולא צו
מעצר מנהלי אליו כבר־התרגל.

אילנה אלון

הלבשה והגעלה
4שזיהה!סכרים
צעצשיס1סמת1

ב׳ א מ אי ט ד?ז

^?!למעיוז
שקל

רשת חנויות המפעל
פתח תקנה: צומת ״עץ הזית״ ,רח׳ דבוטינסק׳ ,112 איזור התעשיה קריתאריה
תל״אביב:

פ תו ח ביס׳ חול 0־ ,09.00-19.00 יום ג עז־ 9בערב רצוף, יום 09.00-13.00 ׳1
דרך ׳ ,35 10פ תו ח ביס׳ חול ,09.00-18.00 יום ו 1־ 09.00-13.00

ראשון לציון: איזור התעשיה החדש, רח׳ לישינסק׳ ,ליד נעלי ״גלי״
פ תו ח ביס׳ חול ,09.00-18.00 יום ג׳ רצוף עד 9בערב, יום ו׳ 09.00-13.00

ירושלים: יד החרוצים , 16 איזור התעשיה תלפיות,

פ תו ח ביס׳ חול 0־ ,09.0-18.00 יום וי 09.00-13.00-0

העיתונאית נעמי גל, שכתבה סנו בשם ״אשה לבד, שענת שהאידיאל
לאשה הוא לחיות מבלי להזדקק לגבר!11,וספות שבאשה לבוה יש לה
יתרונות עצומים 11 ול נשים נשואות וחיה בחגיגה מתמדת
יש די י 1הו אהבה,
יותר ולין!*והר הש
מאשר ראשה
הנמצאת נתוזש
הראשון לנישואיה

לא מדאיג אות׳ אס
ילד״ שובדיס רגל
א! מקבלים צתן גרוע.
אני לא נשארת
׳בבית בשבילס

שוס ביחד דא
•נול להתקיים,
אם מדובר בשני
אנשיס שלא ׳ורעית
להיות לבד

אס אני שד רוצה לקות
011 מישהו בבוקר, או
אני רוצה שגס הילדה
ייהנו ממה, ב׳ הוא מוסרת
להיות עלא־נ׳נאק

במיסגות חהתנסדות
הדבש בת״ קרה ר
שהתאהבתי באשה,
נמו שאני
מתאהבת בגבר

אני לא צריבה להור״!
ביו ארבע ושש ולדאוג
שבער לא ׳תנוס
אותי. אד •מלה לצעוק
על נח ברחובות

פגשתי עיתונאית מאושרת. ניום סמש
חורפי, בנית-קפח תל־אביבי, מתחת
לשימטיח ועל נו ס קפה ופיתח עם שלט
חצילים, פגשתי נפעם הראשונה נחיי
עיתונאית מאושרת.
אני לא מנינה מח חיא עושה נמיקצוע
הזה — יש לח עינייס נחולות זוהרות,
עור מנחיק, חיוך שאינו מש משפתיה
ושימחת־חייס עצומה הנובשת וסוחפת.
נעמי גל, נ תג ת חשלוויזית של ״ידיעות
אחרונות״ ,שפירסמח נימים אלה את

שיפרח ״אשת לנד״ ,הצליחה לשחוף גס
אותי לחגיגה.
קראתי את השפר שלה בחצי עין. אני
לא אוהבת את הנשים הנותנות מנסיונן
עצות לאחרות איך לחיות, אגל הספר
של נעמי גל עורר ני אמון. נסנפגשנו,
היה נדמה לי שאני פוגשת מנרה ותיקה,
למרות שקודם לנן מעולם לא התראינו.
עדיין יש לנו חילוקי״דיעות רבים בנושאים
שונים, אך בסן־חנל נעמי גל
היא אשח משוחררת במלוא מובן המילה.
תהיינה משוחררות פנל שתהיינה,

נקוים אינן נוטות לחשוף את חשיחרור
שלהן בפומבי. אני מפירה נשים המח ליפות
גברים כמו שמחליפים גרביים,
כאלה העושות ככל העולה על דעתן, אבל
כשזה בא לידי ניסוי בראיון בעיתון הן
מספרות שהן חולמות על בעל וילדים,
על חיים שקסים בכפר, או סחן מסרבות
בכלל לומר את האמת על עצמן.
אצל נעמי גל זה פשוס. היא מספרת
את סיפור חייה מתוך הסלמה מלאה עם
מה שהיא עושה. אני משוכנעת שיש
באלה בסביבתה שאומרים: נו, נו, נו.

אך היא צוחקת והולכת חלאה. ני ח-
רושם שלי הוא שנעמי גל היא מסוג
הנשים שכל-כך משוכנעות נ מה שחן
עושות, שלא איכפת לחן מח אומרת
הסביבה.
היא מגדלת שני ילדים — אריאל ויואב
— בירושלים. התחתנה חודשים ספורים
לפני שאריאל נולד, והתגרשה מייד אחרי
שיואב נולד. למעשה, היא אומרת, היא
מרגישה כמו אס לא נשואה לכל דבר.
ילדיה הם חלק אינטגראלי מחייה.
היא משתפת אותם בכל דנר, חם מח-

י 4׳4י >*4ייץ|.

״^נ^ 1דח־־־דבונו עס עצמי!״
(המשך מעמוד )31
לימים ביחד החלמות. היא לא מניחה
לילדים לעכב בעדה לעשות דברים, אך
היא מכבדת אותם כמו שאנמים מבוגרים
מכבדים זה את זה.
נעמי גל מדברת על אהבות ומאהבים,
על חיי־מין, על ממחות קטנות וגדולות.
כמהיא אומרת מהיא בחגיגה אחת מתמדת,
ומהחיים חם קרנבאל, את נוטה
להסכים איתח ולרגע קט גם את מצטרפת
אליה לקומזיץ.
יכול לחיות, שיש כעת אנשים בירושלים
הקוראים את הדברים האלה ואומרים:
יא אללה, איך שנעמי גל
הצליחה לעבוד עליה ! במקרה הזח אני
חייבת לציין שלא איכפת לי אם אמנם
עבדו עליי — למרות שאני טבורה שלא
עבדו. ואם כן עבדו, אז מה 1בזמן האחרון
פגשתי כל-כך מעט אנשים מאושרים,
שכאשר אני פוגשת אחד כזה והוא עושה
הכל כדי לשכנע אותי באושרו, אני מאמינה
לו — מה שלא יהיה.

• את מגדלת לגדף את שני
ילדיך. זה קשה, הן כלכלית הן
אישית• לא מתחשק לך לפעמים
ליהנות מפריווילגיות שיש לאשה
נשואה ץ
את אף פריוויליגיה שיש לאשה נשואה
והייתי רוצה לעצמי. כי אין דבר אחד שיש
לאשה נשואה דאין לי. להיפך: לי יש
יותר אהבה, יותר מין, יותר חום מאשר
לכל אשה נשואה, אפילו בחודש הראשון
לנישואיה. מה שיש לי זה ירח דבש.

• עם סיץ
עם עצמי.

י**4יייי*׳י*י׳י•1$

מהעיר הזאת. כעת, אחרי נ״ו-יורק, אני
מתחילה לשנות את היחס. נדמה לי שאני
מתחילה להבת את האנרגיה שאצורה בתל-
אביב ושאנשים מדברים עליה. יכול להיות
שאתן לתל־אביב צ׳אנם אצלי.

• הרווח יהיה כולו של תל-
אביב. כמה שנים את לכד ץ

אני לא לבד. יש לי ילדים, חברים,
חברות. אבל מהבחינה שאת מתכוונת אליה,
אז מגיל . 17 עזבתי את הבית, הייתי
בצבא, נסעתי לפאריס, למדתי עיתונות
ומדעי־המדינה. רק למדתי — לא הייתי
בעניין של גברים בכלל. אני לא מתחרטת,
אבל זה נראה לי היום מוזר שבחורה בת
20 בפאריס היה לה בראש רק לדגור.

• מתי התחלת להתעניין כנכרים

התעניינתי, אבל היו לי הרבה עכבות.
חזרתי ארצה והתחלתי לחפש עבודה ולחפש
את עצמי. הייתי בצוות ההקמה של הטל וויזיה,
ומשם הגעתי לעיתונות.

• ומה קרה כינתיים כחייך האישיים

החלטתי שאגי רוצה ילד. אז פשוט
הלכתי ועשיתי לי ילד.

• כך פשוט, הלכת ועשית לך
ילדז

99 ויייגפמי^ז,,

ילד בגלל שאת חושבת שאת בת 30
והגיע הזמן — אז לא. ילד זה מחוייבות,
שאם את לא רוצה בה עד סוף המעיים,
אז אל תקחי אותה על עצמך.

• את מדכרת כל הזמן על ה־אשה.
מה עם הילד עצמו, מה עם
ריגשותיו, מה עם העובדה שהוא
יוולד כלי אכא:
ילד שאת מאוד רוצה אותו, יש לו יופי
של התחלה. אבל זה לא מספיק. את בוחרת

נשוז׳שה! מוצא חן
בעיני ילדיי, שרה שחס
מזמיניס אותו להישאר
דישו! איתי. ואז אד
צרפה להגיד:
שיישן איתנה!

כן, תראי, נורא רציתי וזה היה נורא
חשוב לי. ברגע שהחלטתי, זה היה פשוט.
ידעתי שזה יהיה בן ושיקראו לו אריאל.

• כדי לעשות ילד כדרך כלל
יש צורך כשני אנשים.

פגשתי גבר, שבעצם גם הוא היה
מעוניין באריאל. הוא פשוט נכנם לפנטזיה
שלי ורצה להיות אבא של הילד שלי.

• ירח־דכש זה עניין לשניים.

• לא הייתם מעורכים ריגשית ץ

אז לפעמים אני בשניים. אבל אני בהחלט

היתר. בינינו ידידות, שחשבתי שהיא

בילד הזה ואת צריכה לדעת שזה לא רק
הלידה, את צריכה לדעת שזה ממשיך
.המון זמן, כל החיים נמעט.
אני חושבת שאני אמא נהדרת, כי
למדתי דבר אחד: לכבד את ילדיי. היו
שנים שבהן הייתי אמא רעה. אני תמיד
אומרת שצריך לקבל רישיון כדי להיות
הורים, לא כל אחד יכול להיות הורה.
באותן שנים לא הייתי מקבלת רישיון
להורות• לא הגיע לי. אבל כיום אני
אמא נכונה, כי אני מקבלת את ילדיי
כמו שהם, מקבלת אותם עד הסוף, לא
רוצה שהם יהיו שום דבר שהם לא.
פיתאום יש לי שני ילדים, שהם מאוד
שונים ממני, אבל לא שונים מהחלומות
שיש לי על ילדים. כי אין לי חלומות על
ילדים, יש לי ילדים.
הם הכי מושלמים בעיניי. אני כל־כך
אוהבת אותם, שאני לא אשלח ילד לעשות
משהו אם זה לא בראש שלו. אני אמנם
מפונקת, כי הם בראש אחד איתי׳ אבל
אני לא אונסת אותם ואני לא מרשה להם
לאנוס אותי. חיי לא תלויים בהם וחייהם
לא תלויים בי. אני רק נהנית מהם.
הם לא גורמים לי שום דאגה. לא מדאיג
אותי אם ילד שלי שבר רגל או קיבל
ציון גדוע, אני לא נשארת בלילות בבית
בשבילם ואני לא מתחתנת כדי שזה
יעשה להם טוב.

• מה היה קורה אילו הם הייו
בעייתיים, האם ילדייך אינם הדכר
הדדטז־כ כיותר כחייך ץ

עם הכעל לשעכר יוסי
״אין דבר בפולס שיש לאש ה נשואה ושאין לי !״
מסוגלת לירח־דבש עם עצמי. הגה, הייתי
בניו־יורק חודש ימים — לגמרי לבד!
זה היה החודש הכי-מסעיר שהיה לי בחיים.
לקחתי את עצמי לכל המקוסות הכי-
מסעירים: לאופרה, לתיאטרון, לקולנוע,
לבארים.

• לכד זו

לבד. לבד, לבד. יש לי חברות טובות
בניו־יורק, אבל הן עסוקות בחיים שלהן.
את לא מתארת לעצמך איזו הרגשה זו
לקום בבוקר בלי לוח־זמנים ובלי חשבון,
לקום בבוקר לעולם חדש. הייתי עולה על
האוטובוס הראשון ונוסעת לאן שהוא היה
לוקח אותי. בניריורק הרגשתי בתוך העיר
שלי. לא היה איכפת לי איך אני נראית,
לא היה איכפת לי מה אומרים עליי, לא
היה איכפת לי מכלום — רק מעצמי.

• זה היה כנידיורק, וזה קורה
שם כמעט לכל אחד• אכל איך את
מרגישה לכד כירושלים ץ
חזרתי לירושלים עם ראש נידיורקיל
ואני ממש מאוהבת בחיים.

• אני מציעה לך עם הראש
ניו־יורקי לעכור סייר לתל־אכיב,
כי כירושלים תאכדי אותו.

את יודעת מה ז יש משהו במה שאת
אומרת. אני נורא אוהבת את ירושלים,
ותאמיני לי שיש שם גברים משגעים, ויש
יופי של מקומות לבלות בהם. לא הרבה,
אבל יש.
לגבי תל־אביב, שנים היו לי הסתייגויות

בסיס טוב לגידול ילד ביחד. הוא נורא
רצה להיות חלק מהחלום שלי, ואני חשבתי
שזה יהיה נכון לא לעשות את הילד לבד.
הוא היה שותף מלא, ח ח מזה שהוא לא
היד. בלידה. זה היה כיף לעבור חוויה
מסעירה כמו לידת־תינוק עם מישהו שהיה
מעורב.

• את עכרת את זה עם נכר.
מדוע, אם כך, בסיפרך ״אשה לכד״
את מיי עשת לנשים לא נשואות —
איך את יודעת מה לייעץ להן ז
אם יש גבר המוכן לקחת מעורבות
בחיי הילד, אז בטח לעשות את זה עם
גבר. אבל הרבה נשים לא עושות ילד
כי הן לא מוצאות גבר, וכך הן נשארות
בלי ילד. בבחירה בין להישאר בלי ילד
ובין לעשות ילד לבד, אני הייתי בוחרת
לעשות ילד.

+את מודעת לאחריות שלוקחת
על עצמה אשה המחליטה לעשות
ילד כלי לשתף את הגבר ץ
אני מאוד זהירה במה שאני אומרת. כל
אחת צריכה להחליט לעצמה. חברה הכי-
טובה שלי היתד. בהריון, ושאלה אותי
מה לעשות. אמרתי לה שאני נורא אוהבת
אותה, אבל אני לא יכולה להגיד לה.

* את חושכת שאפשר לגדל
ילד לבדז־

יש תנאי אחד והוא הבחירה. אם את
באמת רוצה ילד, וזה הדבר שאת הכי*
רוצה בעולם — אז כן. אבל אם את עושה

הם נורא חשובים לי, כי הם לא יכולים
לבוא במקום החיים.

להפעיל עליי לחץ הוא אומר :״אני
אחזור בתשובה ואהיה גוש-אמונים.״ אבל
זה לא יכול לקרות לילדים שלי, כי הם
פתוחים ויש להם בסים. אם זה יקרה
להם בכל זאת, אני אצטער מאוד אבל
אבין אותם ואתמוך בהם.

• את מתפארת שאת סחנכת
את ילדייך ומגדלת אותם לכד.
אכל, למעשה, כדי ללדת אותם
נישאת לאביהם• ואילו כסיפרך את
ממליצה לנשים לא נשואות הרוצות
כילד לא להתחשב כדעת החכרה.
אני מאוד זהירה בעניין הזה. אני אומרת
שאם את מביאה ילד לעולם לא
כדי שישמש לך חברה, כדי שלא תהיי
לבד, אלא מתוך הכרה שאת לוקחת אחר יות
של אינסוף שנים, אז למה לא?

+לתת לו הכל אך למנוע ממנו
אכא.

אני חושבת שילד צריך ליותר מדמות
אחת. אני לא רוצה לקרוא לזה דווקא אבא.

• ילד כדרך־כלל רוצה לדעת
מי אביו מולידו, למי הוא דומה,
מי האיש שביחד עם אמא שלו
הכיא לידי כך שהוא קיים.

אשה הרוצה לעשות ילד לבד, צריכה
לשאול את עצמה טוב-טוב אם יהיה לה
להעניק לילד גם דמות של גבר להזדהות
אותה. ואני לא מדברת על זיון חולף.

• איך את יכולה לדעת מראש
אם תהיה דמות כזאת כחייך?
את כן יכולה, אם יש לך אבא. מה
רע בסבא כדמות להזדהות איתהז

• אני חושכת שהחלטה של
אשה ללדת ילד כלי לדעת מי אביו,
ובלי שום עניין לגלות לילד מי
אביו, היא מאוד אגואיסטית.
נכון.

• את חושבת שזה הוגן כלפי
הילד ז
זה לא נורא, אפשר להתגבר על זה.

• אני חושבת שאשה המתעקשת
שלא לגלות לילדה מי הוא
אביו, פשוט אינה יודעת מי הגבר
שהכניס אותה להריץ. אחרת מדוע
היא מתעקשת ץ ילד יכול לסבול
כל חייו מהעובדה שמעולם לא ידע
מי הוא אביו. את חושבת שזה
הוגן לגרום לילד עוול כזה ץ
ומה עם ילדים מאומצים, המתחקים
שנים אחרי ההוריס-המולידים שלהם?

• זו דוגמה מצויינת. את לא
אחראית לילד מאומץ. את הבעיה
לא את יצרת, אלא אמו או אכיו,
שמסרו אותו לאימוץ. אכל כשאת
יולדת ילד מתוך ידיעה שלעולם
לא תגלי לו מיהו אכיו, או כש־בעצמך
אינך יודעת מי הוא האב,
את פשוט־ עושה מעשה לא הוגן,
וזה בלשץ המעטה•
את יודעת מה, זוהי באמת אכזריות איו מה.
הייתי פעם אצל חברה, שהיא אמא
לא-נשואה וגם מתפארת בזה, מתראיינת
לאמצעי־התקשורת. הילד שלה בכה :

• אני רוצה להתעככ על עניין
הדאגה. כשאת חוזרת מהמערכת
וילדייך אינם ככית — אינך דואגת

אני יודעת שלא תאמיני לי, אבל לא,
אני לא דואגת. ויליאם בלק אמר, שילדים
הם בני ערובה בידי הגורל. אז נכון, גם
אני פוחדת מזה נורא, אבל יחד עם זד.
יש לי הרגשה שדברים קורים לך בגלל
שאתה רוצה שיקרו לך. אם אני אדאג,
תהיה לי סיבה לדאגה. וטאץ׳־ווד — או
את יודעת מה ז בלי ווד — אני לא
דואגת. זוהי הפילוסופיה שלי. דאגה רק
גורמת לדאגה. צריך לחשוב באורח חיובי,
ואז הכל בסדר.

• אני מניחה שאת אמא חזקה.
ילדייך כוודאי מושפעים ממך• מה
יקרה אם יום אחד יסתכר לך שהם
שונים, אחרים ממה שקיוויתץ
אני מאוד מקווה שילדיי לא ילכו לצבא.
אני אעמוד מאחוריהם אם יהיו סרבני*
שטחים. הילדים שלי מגיל 3מבלים בהפ גנות
של השמאל, אבל אני לא אונסת
אותם בעניין הזה.
כמובן שיש השפעה של הבית. אתן לך
דוגמה: לפני כמה יפים אמא שלי התבטאה
בבטויים ימניים. ואז הילד שלי,
אריאל, התחיל להסביר לה כמה השטחים
זה צרה, כמה זה גורם נזק למדינת־ישראל.
זה היה רגע גדול בחיי, הילד הפספוס הזה
גרם לי הרבה נחת.
אז נכון, אני מאוד רוצה שפוליטית
הילדים יחשבו כמוני. כשאריאל רוצה

זה תענוג שאת לא
תלד׳ה באיזה פסוון1! ,
הוגשה משג עת. אד
מהות להיות עם הגנו
שלי לא בגלל טבעת
או משנותוא, ואז אני
שינודה משימתה
״אבא! אבא! אבא!״ והוא מעולם לא
ראה את אביו. היא עמדה ממש חסרת-
אונים לידו. הילד ממש היה מיסכן.

• וגם אמו•

וגם אמו. אני מנסה לחשוב עליי איך
הייתי מתמודדת, מה היה קורה אם הילדים
שלי היו בלי אבא. הייתי בטח מתייחסת
לזה כמו שאני מתייחסת לגירושין — עם
המון הומור ובדיחות. בטח הייתי עושה
מזה צחוק.

* ספק אם את הילד שלך זח
היה מצחיק.
תראי, זה פונציה של חברה. הילדים
חריגים ב? נד וכך. אבל הם סובלים
פחות, בי הם יודעים בדיוק למה אני
גרושה ולמה אני שונה.
נכוו, השוני הזה היה יותר מוקצו אם
היו בכלל בלי אבא, אבל היינו מתמודדים
עם זה. יחד עם זאת אני מודה שזה היה
קשה. ואני מודה ומתוודה, שמכל האמהות
הלא-נשואות שפגשתי, אני לא מכירה
סיפור באמת מאושר• אבל גם מכל האמהות
הנשואות שפגשתי אני לא מכירה
סיפור באמת מאושר!

וזה לוכסוס לא נורמלי. אני נורא רומאנטית
ומאמינה באהבה. בשבילי האהבה
היא צורה חמצן. וזה שאני לבד, גורם
לכך שיש לי פניות ריגשית רבה. וכשאני
נתפסת, כשקורה לי משהו טוב, זה משגע.
אני חיה בלי חשבון. אני לא צריכה
להזדיין ביו ארבע ושש אחרי־הצהריים,
כדי שבעלי לא יתפוס אותי, אני יכולה
לצעוק את זה ברחובות. את יודעת איזה
תענוג זה כשאת לא תלוייה באיזה פטרון ז
זו הרגשה משגעת, ואני מרגישה כאילו
המצאתי את זה.

אם אני בסדר עם עצמי ואני יודעת
מה זה להיות לבד, אני אכבד את הלבד
של בן־זוגי. אשדי היודעת לחיות לבד
כשהיא ביחד, זו חגיגה אחת גדולה.
וכשהיא לבד זו חגיגה עוד יותר גדולה,
מאשר של שני אנשים הנמצאים אחד
בתחת של השני.
תאמיני לי — לדעת לחיות לבד וליהנות
מזה, זה קרנבאל.
• החיים ז ה לא קרנבאל.
החיים זה כ ן קרנבאל.
החיים זה קרנבאל לא נורמלי. אנחנו

• את נשמעת מאוד חופשיה
ומשוחררת. האם את משוחררת
עד כדי־כך שגברים מזדמנים כחייך
ישנים בחדר״השינה שדך
ונשארים עד הכוקרז
אם אני קמה עם מישהו בבוקר, אז אני
רוצה שהחבר׳ה שלי ייהנו ממנו, כי הוא
מוכרח להיות עלא־כיפאק.
אבל זה בהחלט לא קורה לי עם כל
אחד ובבל יום. זה לא ככה שהחבר׳ה
קמים בבוקר ומוצאים מישהו ואומרים:
״בוקר טוב, מתתיהו!״ זה חייב להיות
מישהו שהם מכירים קודם. אם מישהו
ישן אצלי, זה לא כזה אחד שהילדים
פוגשים אותו בפעם הראשונה בארוחת־הבוקר.
כבר
קרה שאם מישהו מהחברים שלי
מצא חן בעיניהם, הם הזמינו אותו להישאר
לישון. לא אחת הייתי צריכה להתערב
ולהגיד: חבר׳ה, אם אתם רוצים שהוא
ישאר לישון פה, הוא ישן איתכם, אני
לא מעוניינת!

מנד האמהות הדאיושואות שפגעווז׳ אני
דא מנידה סימו בוהות מא1שד. אנו !01
נין האמהות משואות יא בגשת׳ סינור מה
את יודעת איזה כיף זה לבחור בגבר
לא בגלל טבעת או משכנתא? אני שיכורה
משימחה כשזה קורה לי.

• כעת ״זה קורה״ לך, את מאד
הכת. ושה קורה כש״זה לא קורה״

אני אוהבת להיות לבד.

+את שוללת סכל וכל חייט
כיחד?
בני-אדם נולדו לבד כדי שיוכלו לחיות
ביחד. איו דבר שאני יותר אוהבת מהביחד.
אבל שום ביחד לא יכול להתקיים, אם
מדובר בשני אנשים שלא יודעים להיות
לבד.

פשוט דופקים את החגיגה. יש בנו איזה
מזוכיזם להרוס את כל מה שנפלא׳ אדיר,
שמח. החיים בשבילי זה קרנבאל.

• נהיה מציאותיים. כחיים יש
גם קרנבאל. אכל מה עם האפרוריות
שד היופ-יום?
איו צבע אפור.

• איזה צבע י שן

כל צבעי הקשת.

• כד כוקר את קמה לחגיגהן

ועוד איזו!

• נו, טוב. את לא דוגמה מוכה
של אשה לכד.
מה שאני אומרת זה יבול להיות נכון

• התנסית כיחסים לסביים ז

כן, בהחלט. לא שהחלטתי להתנסות
ביחסים לסביים. אבל במיסגרת התחנות
הרבות בחיי זה קרה שהתאהבתי באשה
כמו שאני מתאהבת בגברים, והלכתי על >

• איך זה קרה ז

• כשהלכת לאיבוד כתוך עיניה,
זה לא הפחיד אותר?

• ידעת כדיוק איך תתמודדי
עם זח ז

לא. היו שנים, שהיו קצת בעיות. הם
הולכים לבית-ספר שבו כל האמהות נראות
כסו מדות, וזה מאוד מחר שיש אמא
כזו, רוכבת על אופניים, שרצה, שנועלת
נעלי-התעמלות ולובשת דינם. אריאל היה
מתבייש שאפא שלו לא כמו אמהות אח רות,
שהולכות על עקבים, בעוד שאמא
שלא בכלל לא שמה על הדברים האלה
ושומעת פינק פלוייד.
היום הוא לא מתבייש, הוא התגבר על
זה לבד. הילדים מבינים שאני לא כמו
שאר האמהות, שאני אולי אמא משוגעת,
אבל הם מקבלים אותי כמו שאני. זה לא
תמיד קל, אבל הילדים שלי נורא מוגנים
ריגשית.
כי אני יכולה לבחור לא להיות לבד,

בולשיט אחד גדול שהמציאו הגברים!
את יודעת מה זה אחוות-לוחמים של גב רים?
הם הרי לא נוגעים אחד בשני.
ראיתי ידידויות יפות ביו גברים, וזה
באמת נורא יפה. אבל גם כשגברים מאוד
קרובים, איו להם את האינטימיות שיש
לנשים קרומית. המכסימום שלהם זה
טפיחה על הכתף. שמעת פעם גבר שואל
גבר: תגיד, יש לד בעיה ז אתה מאוהב ז
אני יכול לעזור לך?
המכסימום הוא שהם מדברים על זיונים
בקלילות מלאכותית. יש כאלה שישרפו
את כף ידם בשביל חבר, בשביל המיתום
הגברי. אבל לעולם לא יגעו בחבר. אין
אינטימיות בידידות ביניהם, איו מגע —
ואני לא מתכוונת למגע מיני. קל העניין
הפיסי נראה לי בלתי־נמנע בידידות בין
נשים. לטיפה, מגע של יד. אם גבר אחד
יגע בשני כמחווה של חיבה או אהבה,
השני יקבל את זה כמו מכת-חשמל.

הסתכלתי עליה בעיניים. יש לה באמת
עיניים יפות. הלכתי לאיבוד בעיניים שלה,
פשוט הרגשתי שאני רוצה אותה. וכמו
שזה בא, זה עבר. לא מפני שהיא אשה
ואני אשה. אלא מפני שנגמרה הכימיה.

• אתם גרים כשכונה מאוד
שמרנית. הילדים הדלכים לכית־ספר
מאוד קונסרבטיבי. דעת הס־ביכה
לא משפיעה עליהם ן

• תסבירי לי מדוע את נהנית
לחיות לכד.

• את אוהבת: שים?

נורא. נורא חשוב לי מה שאני מכנה
״הבנות״ .גברים באיזשהו מקום לא י מי
לים לשמש חברים כמו שנשים יכולות
לשמש חברות. אני נורא אוהבת גברים,
אבל הידידויות האמיתיות שהיו לי בחיים
היו רק נשים. החברות הזאת נורא חשובה :
הקירבה האינטימית, ההבנה עם נשים,
הרוך, העדנה, הקירבה•

• ומה עם שינאה, קינאה, רוע
— תכונות המיוחסות לגשים?

* ככל זאת, יש תנאי־יסוד להכאת
ילדים לעולם

זה נכון שבתנאים של אמא לבד זה
קשה. אני, למשל, לא הייתי יכולה ללדת
ילד כשאני לא יודעת פי אביו. הייתי
רוצה לדעת — אפילו מבחינה גנטית —
מאיפה האף שלו, מאיפה העיניים.
אני מסכימה איתד לחלוטין — ילד
צריך לדעת מי אבא שלו.

גם לגבי נשים אחרות. מה שאת עושה
עם החיים שלד זה חגיגה. תחשבי על זה.
את היא זו שיוזמת, מארגנת וחוגגת בח גיגה,
איך שאת רוצה וכמה שאת רוצה.

נתתי לעצמי ללכת עם האהבה כמו שאני
נותנת לעצמי ללכת על כל התאהבות.

• זה קרה לך גם עם אשה
אחרת ז

עם יואב ואריאל
״החלטתי שאני רוצה ילד, אז פשוט הלכתי ועשיתי לי ילד׳...

לא, אבל אני לא סגורה לאפשרות. אני
היום מודעת לנשיות שלי הרבה יותר
מאי-פעם. דווקא המודעות עושה אותי
חשופה לגברים. אד אני לא סוגרת אופ ציות
מהבחינה הזאת. הכל יכול לקרות.
אני עדייו חושבת שהציחף של גבר
ואשה זה הדבר הכי-יפה בעולם. ולכן אני
לא בענייו אורגיות — ואמת לא מטעמים
מוסריים: כל העניין של הרכים קאמריים
כזאת חגיגה עם בן־אדם שאת אוהבת —
אז מי צריד לחגוג ביותר משניים? הרי
אמרתי לך שאפשר בכיף לחגוג גם באחת.

ברוך אלו־ון

התיאטרון הל או מי

יעקב גילדור

מארחאתתע רוכ ת הציורי ם של

קבוצת משושה

אריה למדן

קו ק טיי להפ תי חהבשבת 2.82ו. ו 1
י -בין ה ש עו ת 400ן _ 00ן ו

יצחק ספקטור

שעות הביקור 00ס ב !^ 00-
(פרט לימי שישי)

אשר רודניצקי

התערוכה תנעל ב־25.1 2.82
בעיות ולבטים
בחיי המין

מי ת רון

א ל־ ל אוו *

מאת

האגודה ההומאניסטית
שיל התושבים
בחוף־מיזדח־הים־התיכוו
לא לישראל ולא פלסטין ;
ליהודים ישראליים ולערבים פלסטיניים
ע״פ זכויות אדם שוות
אדם — זהה/י את עצמך כאדם
והתייחם/י לזולת כאל אדם!

ד״ר מרדכי זידמן

הוצאת רשפים

מאחד האדם ״מיפלגת הירוקים״
לשלום אנושי ואקולגי

קבלת מו דעות
לבל העיתונים

ת״א ,20178ת״א־יפי ,61201 ,טל 332252 .־03

אפשר

להשיג את

ב לי חי ר׳ י־ני׳ ..רעי־

•עודות ת.ד
ללא תיציוס
•סבבדיס
כרמימי איצדאי

פדם 1ם

1583$

227117

השנס הז ה
ב! שליש בערב,
ב ת חנ ת *פז*,
ביריד המ 1ר ח

)11*11111

ב שו ס

ליידי ישודר! :ס ע הערב
מי שד,יתד, ילדתה הקטנה והעגלגלה של הנסיכה מארגרט,
הפכה סטודנטית לאמנות, בת .18 יפה מטופחת ומבוקשת. בנשף
שערכה לכבודה אמה, במלון גרובנור המיוחם שבלונדון, ביקשו
רבים להוביל את ליידי שרה לרחבת־הריקודים. אבל היא נצמדה
לכוכב אחד בלבד: במשך כל אותו הערב הקדישה את מירצה
לרוברט אסטור, בנו של לורד אסטור׳ אחד מבני־האצולה
העשירים ביותר בבריטניה.

מיושנזזה מלמדת זמטנאקו: לנשות אח הצח!ק
היה זה רגע סביך לשומרי־הדאש של בני

המישפחה המלכותית ממונאקו: קארודין ואלכרט
(העומד מאחוריה) יחייכו לרגע, האב רנייה אמר
משהו לנהג, ובאותו הזמן הצטחקה גם סטפאני
(העומדת מצירו השני של רנייה) — ואף שהמישפחה
השכולה ניסתה לברוח רחוק, לאיי באהאמד״ לא
הצליחה להתחמק מן העיתונאים שלחצו על ההדק
(של המצלמה) ,בדיוק ברגע הלא־מתאים, כשחיוך
שפוך על פניהם• .אחד השומרים שהבחין בכך מיהר
להסתיר את פניהם במיטריה, אבל היה זח מאוחר.
חח־ .זה הנסיך רנייה שהחליט שמוטב: לו ולילדיו
להיות רחוק מן הבית ביום־הולדתה של אשתו המנוחה,
הנסיכה גרייס. ב־ 12 בנובמבר חל יום*
הולדתה ה־ 53 של הנסיכה, ולראשונה מזה 26 שנים
לא חגגו בארמון כמימים ימימה, במסיבת־רעים
עליזה ואינטימית, עם. כמד, אורחים ותיקים כקארי
גראנט, שנהג לפקוד את מונאקו ביום־הולדתח של
גרייס קלי כמעט מדי שנה. שבוע •אחרי כן, גם כן
פדי שנה, נערך ברוב פאר •והדר החג הלאומי של
מונאקו. לא כן השנה: הפעם היתד, זו תפילת־זיכרון

העולם הזה 2362

קצרה בלבד, בליפורק קיי, הכפר המבודד שאליו
יצאה המישפחה לנופש.
כל אחד מבני-המישפחה הגיב על האסון בדרכו
שלו. רנייה נראה השבור ביותר מבחינה חיצונית.
אך הרופאים סברו שמשלדשת הילדים נשברה דווקא
סטפאני — לא רק בגופה, כי אם בנפשה. הנסיך
הקדיש לה את כל זמנו ולא הגיח לאיש מלבדו
לקחתה לרופאים. רק משאלה נתנו רשותם לשחררה
מהשגחה רפואית, החליט שייצאו לחופשה.
שלא כמינהג מונאקו, יצאו הפעם כולם במטוס
אחד כשהם מקפידים על סודיות מוחלטת, במידת
האפשר. הם טסו ממונאקו ללונדון בשמות שאולים
משמות בני־מישפחה אחרים, ומלונדון טסו בטיסה
מיסחרית ״שר לנסאו, שם ציפתה ׳להם מכונית
שלקחה אותם לכפר ליפורד קיי, שאינו כפר־נופש
רגיל כלל ועיקר. זהו מועדון סגור הפותח שעדיו
בעיקר לאנשים המנסים לברוח מן החמת הסואן ומן
העין הציבורית. אלא שמי יכול להשלות את עצמו
שבעידן התיקשורת אפשר לברוח מן העין הציבד
רית?

חף בד״קל׳ :נונות־נפו [1מו1זמן ה א׳
זוהי רוני כלייקלי עדינת־הפנים. יש רבים הזוכרים אותה
מהופעתה בסירטו של רוכרט אלטמן נשוויל, שם עיצבה דמותה
זמרת קאונטרי אנד ווסטרן, המתמוטטת על הבימה. במציאות היא
אמנם נעחת־כפר. ילידת איידהו, או כמו שהיא אומרת על עצמה :
״אני נערה כפרית, האוהבת להרגיש את האדמה מתחת לרגליה כמו
כלב, ולגרד אותה מפעם לפעם. אבל אני אוהבת גם לימוזינות
ונהנית לטוס במחלקה ראשונה.״
לפי הצלחתה בזמן האחרון היא יכולה להרשות לעצמה ליהנות
מכל העולמות. היום היא מופיעה באחד מתיאטראות במדורי במחזמר
אודות ארבעה. מוסכניקים בעיר דרומית בארצות־הברית ושתי מלצ ריות,
ותחת ללוות עצמה בגיטרה בלבד, מתופפת על תבניות אפייה
בכפות־עץ.
בלייקלי בת דד 37 חזרה להוליווד כמד, פעמים מאז עשתה את
נשוויל נד . 1975 היא הופיעה לצד ראיץ ארניל בסרט הנהג, לצד
כוס דילן ברנאלדו וקלארה.ובאור על פני המיס — סרט שעשה
בעלה לזמן קצר, הבימאי הגרמני *ים ונדרס על חייו ומותו של
בימאי הקולנוע האמריקאי ניקולאס ריי, שנפטר מסרטן והיה
נערץ על שניהם.

315

ב לס

011׳ מאועונד: עקיצות מתחת לגלימה
זוחי השחקנית ננסי מארשנד, הזכורה לשוב כגברת פינישון,
הגברת הראשונה של סידרת הטלוויזיה ז״ל לו גראנט, כשהיא לא
בתפקיד׳ בביתה שבמאבהטן עם בלב הדאצ׳האונד שלה מאגפי.
הגברת ( )54 הטוענת שהיא אוהבת לעבוד על חומר פרובוקטיבי, נאה
דורשת וגם נאה מקיימת. מדי ערב היא עולה על בימת ברודוויי
כשהיא עוטה גלימת גזירה וסופגת את הצלפותיו שלוחות־הרסן של
המחזאי כריסטופר דוראנט בדמותה — קאריקטורה של נזירה.
שם המחזה הכל בשבילו, ומסתבר שלא הכל מסוגלים לעכל מישפטים
כמו ״כל תפילותינו נענות בשמיים׳ אך לפעמים התשובה היא, לא/״
תשובתם של כמה קאתולים מאמינים ובמה מאמינים אחרים לפניגיי
הלשון היו שריקות־בוז וקריאות־־גנאי באמצע ההצגה, אך מי שמכיר
את רצון־הברזל של גברת פינשון, יודע שהיא אינה נבהלת ממחוות
שכאלה.

דניאל ביאזיני, בעלה לשעבר של השחקנית
המנוחה רומי שניידו, מנסה לשכוח ולהשכיח
את העצב מעיניה של בתו, שרה, ששכלה את
אמה ואת אחיה, דויד. המשימה אינה קלה. לפני
זמן קצר פירסמו השבועונים דר שטרן ופארי מאץ׳
את צוואתה של השחקנית, שאותה כתבה 19 יום
לפני פטירתה, בתוספת השמצות רבות על אורח-
חייו ועל היותו כפוי־טובה .״מציגים אותי כפושע

מסוכן, סופרים את היאכטות שלי, את הווילות ואת
המיליונים, כאילו הייתי טפיל אומלל.׳׳ למעשה, טוען
ביאזיני, סובלים הוא ובני־מישפחתו מלשונות רעות
נוסף לטרגדיה הנוראה שחוו .״כל רצוני הוא למנוע
שצב מבתי הקטנה ולהיות מסוגל להשלים את
התסריט הבא,״ אומר ביאזיני, שכתב עבור קלוד
סוטה את התסריט לבן סורר (שנקרא בישראל
בדרך למקום אחר).

אד פאצ״נו:
אך־ ער־נ״נן
מעולם לא נחשב אל סאצ׳ינו

גיד הול: אתנח מגזע תוש
עוד רומן רעשני הסתיים בקול דממה דקה. חמש שנים הצטלמו
בקול־המולה מיק ג׳אגר, סולן האבנים המתגלגלות, וסופר־דוגמניתו
ג׳רי היל. כל אותן חמש השנים הכריזה ג׳רי, שבאשר היא אוהבת
מישהו, היא שומרת לו אמונים. אלא שאז כוונתה היתד. למיק. היום
השתנה היעד. ג׳רי בת ה־ 26 נטשה את ג׳אגר ( )39 לטובת אייל-
מירוצי־הסוסים רוברט פנגסטר 46 סנגסטר המיליארדר, הנחשב
לאחד ממגדלי־הסוסים הטובים בעולם, חי לו בגלות ממם (הוא אחד
מאותם בריטים המעדיפים לחיות בגלות בדי לא לשלם מם־הכנסה
בבריטניה) באי מאן, בדרך־כלל בחברת אשתו השנייה, סוזאן.
הארבעה — מיק, ג׳רי, רוברט וסתאן — נפגשו במירוצי־הסוסים
של אסקוט בשנה שעברה, ומאז שינו הסוסים כיוון. ג׳רי נמצאת
בלוס־אנג׳לס בצילומיו רוברט רוכש סוסים חדשים׳ סוזאן בונה
את חוותם ׳באוסטרליה ואילו מיק ממשיך לרקוד ׳בדיסקוטקים
במאנהטן עם נע ת ת היכולות להיות בנותיו.

לשחקן יפה, לא על הבימה ולא על
הבד. אבל אין ספק שתגליתו של
פראנסיס פורד קופולה בסנדק
עשתה דרך ארוכה, הן על הבד
והן בתיאטרון, בזכות בישרונוח
דרמאתיים ברובים. לאחרונה מצא
לו פאצ׳ינו יורש, צעיר ממנו, מוכ שר
לפחות כמותו ועם אף ארוך
יותר אפילו משלו. במצחיקון הקולנועי
של ארח,1ר הילד גירושין
— סיבוב רביעי, שאינו אלא
עיבוד מוסרט של מחזה מאת יש ראל
הורוכיץ בשם מחבר, מחבר
(הכוונה לקריאות ההדרן שמשמיע
הקהל בתום הצגה מוצלחת בברודווי)
,מגלם פאצ׳ינו סופר ממוצא
ארמני, המוצא עצמו שמרטף-פתע
לחמישה ילדים — אחד שלו וארבעה
משלושת נישואיה לשעבר של
אשתו, העומדת להתגרש גם ממנו.
בנו הבכור בסרט, איגור, הוא שח קן
צעיר בשם אריק גורי, שאפו
הארוך עושהו לגיטימי בהחלט כבנו
של פאצ׳ינו מול המצלמה. מה עוד,
שאם יילד אחרי האף יגיע רחוק —
שכן ילד זה מתגלה כשחקן מעולה
מאין כמוהו.
העולם הזה 2362

3יי׳-

״ן י -י

מאז שאני
מ עד רי הספרים מראים רווח״
מדברי בעל חנות ספרים

ישדך ויזה־ הרווחת!

< בנק לאומי >( בנק ויסקונט
ויוה •ותרסוב חבסף. ויזה-נוטיס האשראיעול קבוצות> 8

״החורף יש לאתא
פינה חמה
במלתחה שלי״

עיסקה עגולה ע₪ים באתא. עיסקה עגולה זו תמורה מלאה לכספך.

אסקור
עלי1פיים1איכ1ח־של
מקררי אמק 11
מגן ג1ף של פלדה
גוף הפלדה המרהיב בשלל צבעי? 6
ובעיצובו הפונקציונאלי והחדשני,
מעניק למקררי אמקור עמידות *י
גבוהה יותר, אטימות, יציבות
מירבית ואורך ימים. מקררי
הפלדה במבחר דגמי?0051 סעו
ד ק<£6ו 001 מובילים באיכותם
זה שנים וזוכים במקום הראשון
בכל משאלי דעת הקהל.
בקיצור, יופי של פלדה.

זה ...וגם ז ה...וג םזה...וג םזה...וג ם זה ...וגם זה 1...ג ם זה ...וגם ז ה...וג םזה...וגם זה...ו1

העיקר הבריאות
^ ה עו ש ה אשד. נורמאלית כשהיא
חוזרת מהשוק, עמוסה בשני סלים
:א״ם ירקות וסירות ו מסדרת אותם
•דר, כמובן. אני לא! אני פותחת את
•.ות הפלסטיק, שטה את כל 20 הקילו
היופי הזה על השולחן, מכינה כוס
יזה ומסתכלת: בעגבניות, במלפפונים,
אבוקדו, בסלרי, בכרובית׳ בסלק, בתמים
ובאגסים, בגוייבות ובענבים. יו נת
ומסתכלת ומחייכת ונהנית. נזכרת

רא בריא, כי יש לו טעם של תרופות.
לפני כמה חודשים, כשהצינצנת האחרונה
הכילה אצות־ים מיובשות מעורבבות ב לבן
ובננה מעוכה, החלטתי די ! לא רוצה
יותר חברות טיבעוניות! לא רוצה להיות
בריאה ! לא רוצה עורקים רחבים ! רוצה
סטייק פילה!
ככה זה נמשך זמן מה. הייתי בן־אדם
מאושר. ואז הכרתי חברה חדשה, נחמדה,
אינטליגנטית, פסנתרנית, משהו קולטורה.

אוכלים חיטה נבוטה. לא האמנתי שיש
בזה איזו בריאות, בגלל הטעם הטוב, אז
הלכתי לספרים ומצאתי:
(לקרוא לאט) :״בגרעין החיטה מרוכ זים
כל החומרים החיוניים לחיים חדשים,
כגון ויטמין 8 .קומפלכס ם,
חומצות אמינות של חלבון, שומן בלתי־רווי,
מינראלים, מתכת, גופרית, מנגן,
קובלט, נחושת, סידן מגנזיום יוד קליום
ברזל, פוספטים, צורן וכו׳״ נו ...מד, אתן
אומרות ז
בקיצור, עלי הבריאות לא עובדת. אני
בעניין הטעם, ולכן הנה כמה מתכונים
מחיטה נבוטה. אפשר להשתמש בכל ה מתכונים
גם בחיטה לא נבוטה, מושרית
במים, אבל הנבוטה טעימה יותר והמומ חים
אוסרים לי, שבזמן הנביטה יש לה
הכי הרבה מהדברים המוזכרים למעלה.

כיצד מנביטים ז

קונים שקית חיטה לנביטד -משרים
אותה במים למשך לילה. למחרת שופכים
הכל לתוך מסננת וכך משאירים אותה עוד
לום שלם אחד, כשל כמה שעות מרטיבים
אותה קצת. כשיש נבט באורך של חצי
סנטימטר, זה מוכן. שמי בצינצנת זכוכית
במקרר ואפשר לשמור כמה ימים.

אפשרויות :

.י־בחודשי
גלותי באמריקה הגדולה ובטעם
הפורמאיקה של הירקות שלה.
מכאן אפשר להסיק שיש לי רומן גדול
עם פרי הארץ הזאת וגם כבוד ג חל
מאוד.
אנשים הרואים אותך בחולשתו, תמיד
מנסים להכות בבשר הרך. זאת אומרת,
כמה מחברותי שהן צמחוניות־טיבעוניות,
(ביטוי נרדף למיסיונריות־פנאטיות ),מגי עות
אלי, בדרך־כלל עם איזה צינצנת ביד
,רק תטעמי״, ,זה ממש טעים זה
מרחיב את העורקים״, ,זד. נותן כוח״.
כסה פעמים נכשלתי וטעמתי. המסקנה
שלי היא שאוכל טיבעוני הוא בטח נו־

אחרי חברות קרובה של חודש ימים
הוזמנתי אליה לקפה. למה לחשוד במשהו

תוך כדי שתיית קפה ושיחה תרבותית
על שופן, קלטתי בזווית העין שלי משהו
מסוכן על שולחן־המיטבח. משהו נובט.
שאלתי בנימוס אם היא טיבעונית והיא
אמרה כן.
מתוך ביטחון מוחלט שזה הביקור ה אחרון
שלי בביתה, ניגשתי לדבר הנר
בם וטעמתי קצת. ככה, בשביל לגמור את
הי ה
החברות בינינו בנימוס. וזה
ט עי ם !
מאז אנחנו — הסישפחה שלי ואני —

• 1אפשר להוסיף לכל מרק כמה כפות
חיטה נבוטה במקום איטריות.
!• אפשר לפזר כמה כפות על סלט־ירקות
רגיל. זה טעים, משביע, והופך
סתם סלס־ירקות לארוחה.
!• אם נמאסו תפוחי־האדמד, והאורז
בתור תוספת, מטגנים קצת בצל ושום,
מוסיפים שתי כוסות חיטה, תבלינים ושתי
כוסות מים. מבשלים על אש קטנה 10
דקות.
#סלט ירוק: כוס חיטה נבוטה, אר בע
כפות בצל ירוק קצוץ, נענע קצוצה,
פטרוסילנון קצוץ, שמן־זית, לימון, מלח,
פילפל. מערבבים הכל יחד ואוכלים אחרי
שעה.
•:ממתק: כוס חיטה (לא נבוטה)
טחונה, כוס אגוזי־מלך טחונים, חצי כוס
אבקת־סוכר. מערבבים הכל יחד ומוסי פים
מעט מאוד מים, רק כדי שאפשר
יהיה ליצור מכל החומרים צורת נקניק.
עוטפים בנייר־כסף או בניילון, ודוחפים
למקרר לכמה שעות. פורסים כמו מרצי פן
ונהנים מהחיים.

העיקר היזפי
ך * ק לפ סי שבועות אחדים הודיתי
בפניכם שאני לא מבינה כלום בענ ייני
קוסמטיקה. מים וסבון עדיין נראים
לי חשובים מאוד. פה ושם אני קונה אי זה
קרם־לחות במשכורת חודשית ומרגישה
שעשיתי הרבה מאוד בשביל עצמי.
זה נכון שנשמות טובות מסתובבות בעיר
הזאת חופשי, וכל פעם אחת מהן

אוזנוד
ף עניין המיסעדדת המיזרחיות אני
י מאוד שמרנית. כבר עשרים שנה אני
אוכלת אצל יונס ביפו, ומבסוטה מהחיים.
לא שלא פזלתי פה ושם, אבל תמיד חזר תי
לחומוס של יונס, לסלט בורגול, למג׳־
דרה ולדגים שאין כמותם בשום מקום.
אתמול חזרנו מנהלל, והדרך מנהלל
לתל־אביב אינה עוברת ביפו, כידוע. בס ביבות
הרצליה תפס אותנו רעב מטריד
והחלטנו לעצור בתחנת־הדלק פז רונית,
אצל אחמד את סלים, שכבר שמענו עלי הם
אבל לא ניסינו.
הזמנו כסה מנות ראשונות וצ׳יפם לילדים.
החומוס היה די טוב, הטחינה טובה
מאוד וסלט החצילים ממש משובח. אחד
הילדים אמר בשקט שמנות הצ׳יפם נורא
קטנות. המלצר שמע את זה, הלך למיס־בח
והביא משם מנה ענקית של צ׳יפם
על חשבון הבית.
נו, אחרי יחם כזה אי־אפשר לא להד
מין עוד משהו. הזמנו שתי מנות דג
פרידה וכבר הכנתי את עצמי להגיד
לכולם, אצל יונס זה הרבה יותר טוב״,
אפל כשהגיע הדג לא אמרתי: כלום.
הדגים עברו טיגון קלאסי, מבחוץ שחום
ופריך, ומבפנים לבן, רך ועסיסי. ועל
כל זה הם שפכו את הרוטב האלוהי הזה
שאצל יונס אף פעם לא רצו לגלות לי
איך עושים.
אז עושים ככה: מערבבים סחוג, מלח־לימון,
שום כתוש ומים ושופכים על הדג
בעודו חם. כששומעים פשששששש, סימן
שזה הצליח.
עבור 2חומוס 1 ,טחינה 3 ,סלט חצילים
2 ,דגים, מנת גלידה, מנת צ׳יפס2 ,
תה נענה וסודה שילמנו 710 שקל.
אוכל טוב, שרות יוצא מהכלל ומחירים
זולים. מה עוד אפשר להציע לכם ז
אגב, בדרכי החוצה, ראיתי שכולם
חושבים ׳ כמוני. יש שם גיזרי עיתונים
כמעט מכל העיתונים בארץ. ועכשיו גם
אצלנו.

קרם־לילה אפשר לקנות לילדים שני טריי-
נינגים, נעלי־ספורם וחולצת־פלנל. ככה
הולך הקרם שלי.
והנה קניתי קרם. למה? קודם־כל, כי
שפופרת קרם-לילה עולה 413 שקל וחלב*
פנים עולה 260 שקל. דבר שני, שהוא
חשוב בעיני, שהמוצרים עשויים מחומרים
טבעיים — אבוקדו, שקדים ותירס.
שתי הסיבות שציינתי לעיל מספיקות
עבורי, אבל ידעתי שאתן תרצו יותר
מידע, אז הנה, ביררתי:
חברת נזוסטלודפאס, המשווקת את המו צרים
בארץ (המוצרים אינם נמכרים ב פרפומריות,
אלא על-ידי דיילות-יוסי,
הבאות הביתה לפי הזמנה, נותנות יעוץ
והדרכה — וגם זה יופי) .חברת סוסטלוד
פאט מייבאת את המוצרים מצרפת, ממע בדות
אכספנסיאנס, שהן מעבדות לייצור
תרופות. חומרי־הגלם של התכשירים הם
טבעיים, נקיים מחומרים מעוררי אלרגיה
ומבוססים על שומן־שקדים, אבוקדו ותירס,
הגדלים בישראל. הם מתאימים לכל
עור, כולל עור רגיש במיוחד הנוטה ל אלרגיות.
הם תחליביים ולא שומניים,
נספגים בקלות בעור, לא מכתימים ונש טפים
בקלות במים רגילים.

לג־יי־אר
לידיעת כל המעוניינים:
זוכרים שסיפרתי לכם בשבוע שעבר
עד כמה אני שונאת את המיסעדה החדשה
ברחוב בדיד,ודה בתל־אביב, שקוראים
לד, דאלאס, בלינצ׳ס הונגרי?
השבוע הוחלף השלט, ועכשיו זה בית
תכלינצ׳ס ההונגרי.
מי אמר שלעיתונות אין כוח ז

סלים

ניגשת אלי ואומרת שהגיע הזמן לטפל
קצת בפרצוף שלי. לפעמים, כשאני מעיפה
מבט בראי, אני חושבת שהנשמות

הטובות צודקות ואז אני הולכת לחנות
קרמים, שואלת כמד. עולה, למשל, קרם־
לילה, ועושה חשבון שתמורת שפופרת

לחברת מוסטלוז יש גם מוצרי-טיפוח
לתינוקות — הם נמכרים בפרמומריות,
מחיריהם זולים ממש: קרם לתינוק
105 שקל, שמפו לתינוק 105 שקל ותרחיץ
לתינוק 174 שקל.
אני השתכנעתי. מה איתכן ז

דני אלהש מי

בשעה 21.00

המיסבאה בשעות
המוקדמות של הערב. המקום עדיין ריק, השולחנות
מיותמים ורק ראשוני המבלים תופסים מקומות ליד
השולחנות שבמיפלס העליון, משם יוכלו להשקיף

בהמשך הערב על הנעשה מסביב. הראשונים המגיעים
לא עוזבים בדרך־כלל אח מקומם עד השעות הקטנות
של הלילה. המיסבאה היתה פעם מיסעדה הודית של
אייבי נתן, שהחזיקה מעמד בדיוק שבוע ימים. היום
הפו המקום פופולארי ואי־אפשר לדחוס במקום סיכה.

רבח תמונות וצילומים של אמנים
מפורסמים של חהווה וכוכבי-קול-
נוע של העבר. גם מתחת לזכד
כיות שעל השולחנות אתה יכול מצולמות להעיף מבט בגלויות
עתיקות. במפלס העליון מוצב
פסנתר, שעליו יכול לנגן כל בעל
מצב-רוח מתאים. כאן כולם מכירים
את כולם. ואם לא — תמיד

ך שעת לידה מאוחרת, בש־
^ עה שרוב תושבי העיר תל-
אביב כבר נמים את שנתם, מסתופפים
מאות ציפורי-לילה ליד
דלת אר״נובו יסהפיד. וסמתינים להיכנס
דרכה, אל המקום שהוא היום
הכי ת! בעיר. המאושרים שזוכים

יצרפו אותך לשולחן,
הכרה עם היושבים בו,
פתח ביניכם שיחה, כאילו
כבר עשר שנים.
אם אין מקום פנוי ליד
חנות, תמיד תוכל לשבת או לע מוד
מאחורי הבר היפהפה, להחזיק
בידך כוס בירה גדולה ולהת-
גודד עם החבר׳ה. הבר נמצא ליד
הכנימה, ושמתי לב לכל שהחב-
ר׳ה ממש נהנים להצטופף במע בר
הצר. תמיד תוכל למצוא שם
טיפוסים מוכרים מהבוהמה, שע ליהם
קוראים לעיתים קרובות ב־טודי־הרכילזת,
ולהסתופף בחברתם.
שחקנים תמרים ידועים מגיעים
הנה בדרך־כלל בשעות המאוחרות
של הלילה, אחרי הופעות. תוכל

ננו נולה חס־שיס

01 חית המס 1ם

?(1ום חדש הוא

שוגצח אדיו;ורדו!

או -ע נ שיו הגיע

רנתע זה השחנת.

תודה עוד ״המיסבאה״

אה גרסלכו?

להיכנס פנימה נהנים להתחכך אלה
באלה. אותם שלא זכו ממתינים
בחח בסבלנות, עד שיתמזל ה פזל
ומישהו יותר על מקומו, והם
יוכלו לומר למחרת לחבריהם:
.ביליתי אתמול במקום הכי־מדליק
בתל־אביב, הייתי בהמיסבאה.״
העיר תל־אביב ידעה בעבר מו-

בשעה 24.00

שעת חצות, המקום
צפוף עד אפס מקום.
צעירים נדחסים פנימה, עומדים במעברים כשכוסות

שני הבוסים של המקום, שלומי פילו 11ל ומאחוריו יעקב טל, יושבים על המדר1

גות מחוסר מקומות־ישיבח, כשהם מוקפים בצעירות. בתמונה משמאל :
יעקב טל, שהוא אלוף ישראל בג׳ודו, מנסת להרים את דבורה בקון.

בירה בידיהם. לפעמים יכולים הנכנסים להמתין בעמידה
בצפיפות במשך שעתיים ולא לעזוב את
המקום. פשוט משלמים ועומדים. העיקר להיות שם.
משכו עדונים שהפכו לאופנה,
אליהם את הבוהמה. כשהתעייף
מהם, נטש אותם הקהל והלך למ צוא
מקום אחר, שנפתח במקו מו.
אין
צורך להיזכר בעבר הלא
רחוק בקולוסיאום, שבתחילת דרכו
איים לכבוש את חיי־הלילה של
תל-אביב, עד שהיפים והפפורנד
מים התעייפו ממנו חיש-מהר, והיום
הוא מושך אליו בעיקר צעירים
עם אוזניים חזקות. לא קשה
להיזכר ברוטשילד פאב שליד תיאטרון
תבימח, שכבר בשעות ה מוקדמות
של הערב אי אפשר היה
להכניס בו סיכה, בקפה דיצה, ד
איך אפשר לשכוח את פינתי ה ידוע.
היום,
כל מי שמכבד את עצמו
הולך למיסבאה.
מה היה אותו קליק מפורסם
שהפך את המקום הזה למקום הכי
מדליק בתל-אביבז אין שם מר
סיקת-דיסקו מודרנית מחרישת-אוד
ניים, לא רוקדים שם ריקודי
רוקאנ׳רול.
נתחיל במקום עצמו: המסבאה
היה בעבר מיסעדה שנקראה הפי
קסרול (הקדירה העליזה) ורק עשי רים
יכלו לאכול שם, בגלל המחירים
הגבוהים. אחר־כך, במשך שבוע
אחד קצר, היה המקום נירוונה
הודית של אייבי 1תן.
המקום מרוהט בטוב־טעם. שטי חים
מקיר־אל-קיר, תאורה טובה.
מי שיושב בשולחן הפינתי יכול
להשקיף ממנו אל הנעשה בפינה
השנייה. במיפלם התחתון, בפי נות
מוצבות כורסות־עור, שעליהן
אפשר לתפוס שלווה. ההרגשה היא
כי אתה נמצא בעצם בתוך סלון
ביתי, על כוס בירה.
על הקירות תלויות בצפיפות

למצוא כאן את הזמר שלום חנוך,
שעבר לכאן מן המועדון החביב
עליו, שבלול, את הזמרים דני לי טאני.
עירית בולקא, קורץ אלאל,
השחקנים אייל גפן ויהודה ברקן,
דוגמניות־צמרת, שחקני־הכדורסל
של מכבי תל־אביב.
המלחין מיקי גבריאלוב, אורנה

היך 1ןיהי שגאו הישר מכפר־גלעדי תם אידן (הממושקף)
ואיתן. .באנו לתל־אביב כדי לצפות במישחק־

כדורסל, קפצנו לכאן כדי לתפוס כוסית. למה דווקא לכאן 7זה המקום
הכי־סימפאטי והכי זול בעיר ׳,סיכמו השניים והזמינו עוד בירה,

ןךךןיךןן מארגנת התערוכות ישראלה שמיר מח־נ
-ייי זיקה פרח, שקיבלה במתנה מבעלי־י

המועדון. בהמיסבאה סיגלו לעצמם בעלי המקום מינהג קבוע: כל אשה
יפה שנכנסת מקבלת פרח שיוסיף להרגשתה הטובה בעת בילוי הלילה.

לךך 1שלוש עלמות־חן החליטו
1111י 11
1לבלות ערב נעים. התיישבו

על ספת־הטור הנוחה והזמינו ארוחת־ערב, כשמבטיהן
משוטטים בנכנסים. הצעירות באות הנה בעיקר כדי

יושבת תיקי יחזקאל, מורה
| ןךך

שבאת לבלות בגפה. תיקי לבו#
1 1י י *יי 1
שה מיכנסי־עור הדוקים, סוודר אופנתי ומגפיים
מסומרות, בידה כוס בירה. תיקי, כמו שאר הנשים

להכיר צעירים, הבאים לכאן בשפע.
באמצעות בעלי־המועדון, המתווכים
דיסקרטית ומעבירים הצעות משולחן
למועדון־שידוכים,״ התבדח שלומי,
ההיכרות ביניהם
לשולחן.
מבעלי

נעשי ת
בצן ךה
״הפכנו
המקום.

הבאות לכאן, לבוש|ה בבגדים אופנתיים, אבל ללא
הברק הנוצץ, המאפיין את הלבוש במועדונים המכונים
מועדוני־צמרת. .זהו המקום היחיד בעיר שלא מעזים
להיטפל אלי כשאני באה לבד ׳,הסבירה תיקי.

גאון, המלחין מתי כספי שדרן
גלי־צה׳ל אלי ישראלי, המלחין
הגרי בראטר, האוסגאי איב דה-
מרדיקס, יצחק קלפטר׳ אנשי חבחת
התקלייטם סי-ביראס, הזמר שיפי
תבורי ורפי שאולי — שיש לו
חלק במסעדה הזאת ומפגין בה נו כחות
אינטנסיבית — הם רק חלק
קטן מן המפורסמים לכאן ומבלים
כאופן קבוע.
עיתונאים ובעיקר עיתונאיות-חנד
רה ומדורי-רכילות מבלות כאן ל עיתים
מזומנות, והאנשים הבאים
למקום יודעים שיש הרבה סיכויים
לצוד את עינה של כתבת
ידועה, שלמחרת תכתוב עליך ר
תתפול אותך לאחד המאושרים -ש נכללו
ברשימת המרוכלים ותמרו־כלות
של מדורי* החברה.
תלק הארי של הצלחת המקום
נעוץ בשני בעליה של המיסבאה.
האחד מהם הוא יעקב טל, המח זיק
בתואר אלוף ישראל בג׳ודו, ש עבד
קודם במועדונים שונים ש נסגרו.
השני הוא שלומי פילו,
צעיר חביב שניסה את מזלו בכל
מיני עבודות — היה איש-בטחון
בחברת התעופה אל טל, היה שד
תף בבית אוכל בשם חאסם ובפאב
התחנה, היה תאורן בתיאטרון המחול
עינבד.
חלק נכבד מהצלחת המקום נ ד
בעת מכך שהשניים יוצרים קשר
בלתי-אמצעי עם הקליינטים של־
(המשך בעמוד )16

הידוע מהדיגליה ה־

מפורסמת של ימית,

וגם בירח להנאתו. דיגלי הוא

עסק
ובילו״

ח תונ ה
קולנו עי ת
בקרוב־בקרוב עומדים יהנשא השחקנית,

טליה שפירא, ומסיק הסרטיס, יעקב
(.יענקל׳הי) ליפשין כדת־וכדין, ולהפוך

יעקב ליפשץ
תפקות מצליחות

טליה שפירא
מונולוג דוקומנטארי
את חברותם בת שלוש השנים למיסגרת מסודרת טליה בת ה־ ,35ג׳ינג׳ית גבוהה, היא
גרושה פלוס ילד — יונתן בן השבע.
יענקל׳ה, הצעיר מפנה בשלוש שנים, הוא

רווק מרמת־גן. את אשתו לעתיד הוא
הכיר כשהיה עוזר-בימאי בסירטו של
דגי וקסמן טרנזיט. היא עצמה הופיעה
בסרט. צילומי-הסרט היו חממה נוחה ל היכרות,
שנמשכה גס אחרי סיום ההס רטה.
מאז נטל ליפשין חלק בהפקת ה סרט
חמסין, גם הוא של וקסמן.
באוגוסט 1981 הפכה טליה את סיפור-
חייה הפרטי לחוויה שבה לקחו חלק צופי
הטלוויזיה הישראלית. בסרט, מונולוג של
אשת שאותו ביימה חברתה, ליהי חנוך,
היא סיפרה על קשייה כראש מישפחה חד-
הורית. למרות שהסרט לא היה אמור
להיות דקומנטארי, הפכה טליה למשחקת
את עצמה.
הרומאן עם יענקל׳ה לא היה צריך ל הוביל
בהכרח לחתונה. השניים, שממילא
גרים ביחד, לא ייחסו חשיבות לטקסיות
הרישמית, אך לבסוף החליטו שזו כנראה
הדרך הכי-טובה, והם יעשו זאת בתחילת
החודש הבא.

את סופו של המשולש, שאני עומדת
לספר לכם עליו, איש אינו רואה. הוא
התחיל במספרה פאוד־מאוד מוכרת בתל-
אביב, וכולו נע סביב השיער.
הצלע הראשונה במשולש הוא הספר
מירי, שגם שלח ידו בעט־סופרים. האיש
שהביא מהפכה לעולם התיסרוקות ול־שעות־הפתיחה
של המספרות הוא גרוש,
אחרי מישפט-גירושין רעשני. לקוחותיו
של מירו עוד זוכרים את הסצינות ש
סמדר
קלצ׳ינסקי
צנונחז רנות־מית

אילנה חליבה
צנומה נתנייתית
אשתו־לשעבר היתד. עושה לו לפני המס-
תפרים והמסתרקים, עד שקיבלה את הגט.
הצלע השנייה במשולש היא ספרית

צנומה ונחמדה. שמה אילגה. חליבה, בת
נתניה שמצאה אצל מירו עבודה ואחר-
כך גם אהבה. היא מנהלת איתו רומאן
ארוך, שלווה בעזיבה ובפרישה מהעבודה,
בחזרה אליו ואל מספרה חדשה שפתח.
היא אוהבת אותו ומאוד רוצה להתחתן
איתו.
הצלע השלישית במשולש היא סמדר
קלצ׳ינסקי, דוגמנית הצילום היפהפיה,
בת ד ,20-.בתו של שונא השגרירות הגרמנית
אנדריי קלצ׳ינסקי, שבאה למספרה
של סירו כדי שמישהו יטפל בשערה.
סמדר, שלא מזמן אף השפה מעל עמודי

בתל-אביב, וכשהשתחרר הוא החל לעבוד
במועדון, בתחילה לצידו של טדי שאולי
ואחר־כך לצידו של סמי הירש. כך הוא
שילב עסקים ואהבת בילויים.
כששמעתי על הצעיר המצליח הזה וגם
ראיתי אותו, קצת הופתעתי שהוא לבד.
הלכתי ובדקתי: מסתבר שהוא לא כל-

מעטים הם היכולים לשלב בילויים ב עסקים.
אחד מהם, שעושה זאת בהצלחה,
הוא ליאור ודשכסקי. צעיר בן 23ש כבר
נמצא בדרך הנכונה.
ליאור, תל-אביבי ובן למישפחת אנשי-
עסקים, הוא המנהל האדמיניסטרטיבי של
עסקי המיסעדון רפי שאולי. הוא אחראי
היום על יותר ממאה עובדים, המשרתים
אלפי אנשים יום־״ום.
ליאור הגיע לכך באופן טיבעי. עוד
כשהיה בתיכון הוא אהב לבלות. כפי ש הוא
מספר על עצמו. בזמן שירותו הצבאי
הוא היה אחראי על המופעים בבית החייל

לזמר גיא מרה, שהשתחרר לפגי
כחודש משרוודחובה בצה״ל, יש מעריצה
קבועה שבאה לשמוע אותו בכל מקום
שבו הוא מופיע.
מרח בן ה־ 21 התפרסם עוד כשלמד
בתיכון עירוני ה׳ בתל-אביב. הלהיט שלו,
סיפור קטן, לא ירד תקופה ארוכה מגלי-
האתר. בינתיים הוא התגייס, הצטרף ל להקה
צבאית והמשיך להופיע במדים.
היה לו רומאן לא-ארוך מאוד עם זמרת
אחרת, גיתית שדגל, ומאז שנפרד מ מנה,
הוא לבד.
מעריצות פוטנציאליות שלו חושבות ש יש
ילו מישהי, כי תמיד רואים את דלי ה,
היושבת סמוך לבימה, ונועצת בו עיניים
ללא הפסקה. הן לא יודעות שדליה היא

העולם הזר )2351( .את הישקפת-עולמה,
השונה לחלוטין מזו של אביה, איש חרות,
זכתה בטיפול: מידיו של מידו. פעם ועוד
פעם — והנה השניים יוצאים ביחד.
כשראתה זאת אילנה הנתניתית, היא
עזבה את עבודתה ואת מירו. היא לא
היתד. יכולה לסבול שסמדר זוכה ביחס
מועדף.
הרומאן של סמדר הצעירה ומירו, ה גדול
עליה בכפה שנים טובות, אינו כזה
של התקשרות יום־יומית הדוקה. עליות
וירידות מאפיינות אותו. כך שכאשר יום
אחד חזרה אילנה לשטח, היא גילתה ש סמדר
איננה. היא החלה עובדת עם מירו
במספרה החדשה שלו, ושוב התקרבה
אליו. אהבתה אליו פרחה מחדש, והיא
התחילה לטפח תיקוות — או אולי אשליות
— שפירו יהיה שלה.
אבל החיים לא כל-כך קלים. סמדר
חזרה להופיע במקום. בעצם, למה לא?
היא צריכה להסתפר, לסדר את שיערה
לעשות פן, פסים, והיא צריכה בעל מיק-
צוע טוב שיעשה את כל הפעולות המסובכות
האלה. אין זד .׳פלא שהיא מידפקת
על דלתו של מידו.
אילנה מביטה בטיפול שנותן מירו ל סמדר,
והדם עולה לראשה. היא חוששת
לאבד שוב את הספר, אך מצד שני היא
לא יכולה למנוע את בואה של הדוגמנית
הרזה והיפהפיה. אילנה עושה פרצופים,
נותנת להבץ מה היא חושבת עליה, אך
בסופו של דבר מספרה היא מקום׳ שפתוח
לכל-אחת, גם לסמדר קלצ׳ינסקי.
בינתיים באה סמדר למספרה כדי לזכות
במראה חדש. היא קיצצה את שיערה ה גולש,
ואני מבינה שבקצב כזה היא תב-
יקר לעיתים תכופות במיקום, דבר שעוד
יותר מרגיז את אילנה.
איך הם ייצאו מזה? אני לא יודעת.
אבל עכשיו, למי שרוצות גס משהו עסיסי
חוץ מחפיסה, סידור וסירוק שיערות, יש
סיבה נוספת לבקר אצל מירו.

דיאור ורשבסקי
בעיות מרחק
כך לבד. יש לו חברה המתגוררת בפא ריס.
שמה מ רי, ואותה הוא הכיר כש ביקרה
בישראל עם אביה. היא ביקרה ב מועדון,
ראתה את ליאור, ולא עבר זמן
רב והוא נסע לפאריס לחודשיים, שאותם
בילה לצידה. צורכי-העבודה חייבו אותו
לחזור, אך ליבו נשאר שם. המרחק מקשה
על פגישות רצופות, אך השניים לא אמרו
נואש. כפי שהבנתי, הם עוד יתגברו על
בעית המרחק.

אמו. היא נראית כל-כך טוב, שהן לא
מעלות על דעתן שהוא בנה.
גיא, שהוריו גרושים ואמו היא בעלת
בוטיק מחפש ומחפש. ועד כמה שהצלחתי
לעקוב אחרי הצלחותיו של הצעיר הזה,
שיש לו גם קול וגם כישרון מוסיקאלי,

גיא מרח
דף חחש באילת
הבנתי שהוא עדיין לא מצא את הקבועה
שלו.
עתה הוא החליט לשנות מקום. מייד
אתרי שיחרורו הוא יירו לאילת, כה־ להופיע.
לבלות ולנוח בעיר הדרומית. אני
מבינה שלשם הוא יירד לבד. אם הוא לא
ייראה כל הזמן לצד אמו החתיכה, אולי
הוא יחזור לתל-אביב לא לבד?

גיליתי אותה במסיבה. אחרי ששמעתי
את סיפורה, הגעתי למסקנה כי מי שלא
יכיר אותה — פשוט יפסיד. הדר וייצמן
הוא שמה של הבלונדית הזאת, בת זד.22
בלונדית בעלת עיניים כחולות, גס חכמה,
גם משכילה, גס יפה.
הדר הגיעה לתל-אביב מחיפה, עיר הולדתה,
בנסיבות הקשורות בלב. היא נפרדה
מחבר, ובעיקבות זאת היא עזבה את אוני ברסיטת
חיפה, עברה ללמוד באוניברסיטה
ברמת־אביב ומתגוררת בתל-אביב.
היום היא לומדת שנה שניה לתואר
ב-א כללי וצרפתית, וזה עוד לא הכל.
במיסגרת לימודיה היא לומדת ספרדית,
קבלה והיסטוריה של המאה ה.18-
יש לה כמה אהבות. קודם כל: ללמוד.

הדר וייצמן
מחכה להצעות
אחר־כך: לקרוא — בעיקר בצרפתית,
שפה שבה היא שולטת היטב — לטייל
בעולם ולדגמן. הדר היא דוגמנית-מסלול,
שזכתה בתואר סייס אלמם של חיפה לפני
שנתיים.
הדר, בוגרת גית-הספר הריאלי. הספיקה
הרבה משום שהיא קיבלה שיחרור מוקדם,
אולי משום שהיא שיגעה את כל באי
לישכת־הגיוס בחיפה, שם שירתה. היא
התחילה ללמוד, לדגמן בסוכנות־אופנה ב חיפה
ואף היתה דיילת באל טל. היא
פוטרה על רקע הצימצומים בחברה נשגה
שעברה.
הנערה המתנשת לגובה 1.73 מטר, בעלת
המידות הכמעט מושלמות, הצליחה
בזכות עבודתה באל על לשהות הודשיים
בלוס־אנגלס. אילו זה היה תלוי בה, היא
היתד. ממשיכה לעבוד בחברת התעופה
הלאומית, רק כדי לראות את כל העולם.
ארבע שנים היא ניהלה רומן עם בחוד
אנגלי, בשם דני, שיעבד בישראל בתיווך
בתים ומכוניות. הם הכירו זה את זה בחיפה,
אך אהבתם הרחיקה עד לאנגליה,

צאצא דייני בדרך
כן, זה היה צפוי. הם רק התחתנו והיא
כבר בהריון. לפני שבועות אחדים נישאו
השחקן־בימאי אסי דיין והשחקנית קרו־ליין
לנגפוהד, אחרי חברות לוחצת של
שנתיים.
אסי בן זד 37 וקרוליין בת זד 24 הכירו
זה את זד. בעת הסרטת אחד מסרטיו. איש
הקולנוע רב־הפעלים המשיך להיראות ב חברתה
של השחקנית אחרי שההסרטה
הסתיימה, והם אף עברו לגור בבית קטן
ששכרו במושב גן-סורק,
מילחמת הלבנון, ששיבשה משהו אצל
אסי והעבירה אותו לצד הימני של הקשת
הפוליטית, חיזקה אצל שניהם את הרצון
להפוך את קישריהם לקשרים חוזיים פ ד
כרים. בתוך זמן קצר התקיימה חופה, והשחקנית,
שהמראה החטוב שלה נראה
בכל פינה בעיר במודעות-פירסופת של
חבדת־טכסטי׳ל, נמצאת כבר בחודשי־הר־יונה
הראשונים.
עד הלידה אנו צפדים בוודאי לסידרת
מודעות־פירסומת נהדרות שלה, כשהיא
בהריון, כי לקרוליין יש מה להציג. ופה
שחשוב: בקרוב יהיה עוד צאצא למיש-
פחה שסיפקה כותרות דרמאתיות במשך
שנים, ושגם אחרי מותז של אבי-המישפחה
אינה מרפה מהכותרות.

לטרף

נילי היא סטודנטית לפסיכולוגיה וניצה
היא סטודנטית לכימיה. השתיים הן חב רות
טובות, ומבלות הרבה ביחד באוני ברסיטת
תל־אביב ביום, ובמועדונים שונים
בלילה. עתה, כאשר יש כל-כך הרבה

קרוליץ לנגפורד
דיגמון בהריון
שביתות באוניברסיטה, יש להן יותר זמן
לצאת ולראות מה קורה בשטח. שתיהן
כרגע חסרות בן־זוג, אך לגבי נילי נדמה
לי שבין לבין היא נמצאת עם אבידן.

אין היום מסיבה בתלא־ביב שאיני מו צאת
בד. את שתיהן: נילי לכיא, חברתו
לשעבר ועם קשרים גם בהווה של ה-
משורר-קולנוען-סופר דויד אכידן, וחברתה
הטובה ניצה בן־ חורין.
שם הם בילו תקופה טובה. את לזרומאן
מסכמת הדר :״הכיף נמשך ארבע שנים.
עכשיו זה נגמר.׳
הדר החליטה לשגות מקום, אולי משום
שהיא קיוותה שכך גם המזל ישתנה. כ רגע
היא לבד ,״פנויה״ — כפי שהיא
מגדירה זאת. הצעירה היפה הזאת, ש זכתה
בתואר נסיכת הקמפוס של חיפה,
והמעוררת השתאות בקרב הסטודנטים בתל
אביב, יודעת מה שהיא רוצה :״בחיפה
אומנם אני מלכה, אך אני רוצה לפלוש
לשוק התל-אביבי ולהתקבל לתצוגות. פה
יותר כיף, בחיפה מתייבשים. כולם מכירים
את כולם.״ נאום היפהפיה הצעירה.

אני כבר מתחילה. להבחין בתופעה חברתית חדשה באת. רבים ממהרים להתחתן,
וכעבור זמן להתגרש. זה לא חדש. אבל רבים לא פחות חוזרים בתוך זמן קצר אחרי
גירושיהם לגרושתם הטריד — .וזאת אחרי רומנים שבגללם נהרסו היי־הנישואץ.
כפי שאני דואה את הדברים, אנו צפויים לתופעה וחדשוה. הגרושים של היום הם אלה
שיתחתנו שנית מחר.
בשבוע שעבר סיפרתי לכם על הדוגמנית סמדר דרור ובעלה, המיסעדן א שי
ארכיס, שנפרדו ברעש גדול ומבלים שוב ביחד. הנה דוגמה של השבוע: יהודה
ונילי שרקן. הרומאן ביניהם נמשך זמן רב, תקופת הנישואין ארכה כמה שנים טובות.
נילי ניהלה דשת של הגויות למימכר*בובות. יהודה, שחקן־בדרן, עשה חיל בתחומו.
יום אחד התבשרתי מופתעת, כפו רבים אחרים, עוזה הסוף. הם לא נפרדו בהשמצות,
אך נאום הגבר ערב הגירושין (העולס הזה )2287 הציג יגבר שוביניסטי לא קטן.
הייתי בטוחה שכאן זה יגמר.
ברקן נראה עם אשד, אחרת, רוחל׳ה, וכולם היו משוכנעים שחייהם המשותפים
של יהודה ונילי הסתיימו.
אבל לא. אני רואה אותם לאחרונה יותר ויותר ביחד — בכל מיני מסיבות, פתיחות,
הרמות־כוסית. יהודה מסביר שהם נשארו ידידים טובי* ממש חברים. בעצם למה לא ז
אני הרי יודעת מיהי גילי. הם לא גרים ביחד, אבל כדאי לעקוב אחרי התופעה. זד.
מתחיל להיות פאוד־מאוד *סולארי ומאוד־מאוד סוחף — נישואיו־גירושידנישואין.

נילי לביא וניצה בן־ חורץ
חיפושים משותפים

המקום הכי־ הכי
(המשך מעמוד )45
הם. יענק׳לה טל, שהוא בחור
סימפאסי באופן מיוחד, דואג לחלק
לנשים פרחים, ,כדי שירגישו
טוב״ .הוא טוען בי זד,ו
המקום היחיד בתל־אביב, שבו
יכולות להיכנס צעירות ללא בן-
זוג, ולא להרגיש מיותמות ומבלי
שאיש לא יטריד אותן.

סיפר טל:

לבחורות שבאות הנה לבד, אני
נותן יחם אישי במיוחד. אם בחורה
היא לבד, אני דואג להושיב
אותה במקום טוב, יושב ומשוחח
איתה, מספק לה חברה. כעבור
שבוע היא כבר מביאה את החבר
שלה לכאן. אם ניגש בחור ומנסה
להתחיל איתה ואני מקבל ממנה
רמז, אני ניגש אליו ושואל או תו
אם הוא לא מתבייש להיטפל
לבחורות — הכל כמובן ברוח
טובה. אם הבחורה רומזת לי ש היא
רוצה להכיר מישהו מסויים
שראתה במקום, אני עושה את
השידוך ומעביר המסר. אחרי זה
הבל הולך בעצמו. אצלנו זה כמו
במועדוני־יוקתז בחח לארץ.
ביקורת בכניסה
ף ״המיסכאח״ ,כשמישהו
חח איזו שמחה מישפחתית,
אום־הולדת, או יום־נישואין׳ כל
האורחים שותפים לשימחה. בשבוע
שעבר חגג כאן המלחין מיקי גב-
ריאלוב, את נישואיו עם בחירת-
ליבו מיכל, והשמפניה זרמה ב מים,
לכל האורחים.
לפני שבוע הגיע הגה נכה־מיל-
חמה קטוע־יד עם חברתו. לבחור,
היה באותו יום יונדהולדת. היא
נגשה אלי ואמרה לי, שהיא רד
צה לשמח את החבר שלה ואינה
יודעת איך. חיש־מהר הבאתי ל שולחן
שלהם כמה בקבוקי־שם-
פניה על חשבון הבית, ונתתי לו
לפתוח את הבקבוק.
כשראיתי שהוא המום, כלא מבין
מה קורה, הסברתי לו שקראתי בעיתון
כי יש לו יום־הולדת וצריך
לחגוג את זה, את ההבעה שהיתר.
לו בפנים לא אשכח כל ימי
חיי.
בהמיסבאה כל ערב שונה מקודמו.
אף פעם, אתה לא יכול
לנחש מראש מה יקרה כאן. ערב
אחד נכנם לא מוכר עם בת־זוגו,
ניגש אל שלומי ושאל אם הוא
יכול לגשת לפסנתר ולנגן להנ אתו.
שלומי כמובן נתן את רשו תו,
הבחור התיישב ליד הפסנתר
ובמשך כל הערב, עד השעות ה קטנות
של הלילה, לא ירד ממנו.
הוא ניגן שירי ארץ־ישראל-יפה.
כל הנוכחים באותו ערב הצטרפו
לאווירה הכללית, שרו, זרקו על
הפסנתר 100 שקל כל אחד. אותו
ערב נאספו 32,000 לירות, שהושמו
במעטפה וניתנו לאחר מכן כתרומה
למבצע וזקש בדלת.
החבורה של דיגלי הידוע1,בעל ה־דיגליח
המפורסמת שהיתה בימית,
הם אנשים שאוהבים באופן מיוחד
לשיר שירי ארץ־ישראל. כש הם
נמצאים כאן בערבים, הם שרים
ושרים. ערב אחד התלהטה כאן
האווירה באופן מיוחד. ברקע הוש מעו
שירי קאונטי, האווירה הת חממה
והמלצריות החינניות, שרד
בן סטודנטיות, לא התאפקו. עלו
על הבר והחלו מרקדות ומפז זות,
כשכל הקהל מצטרף אלי הן
במחיאות-כפיים קצובות.
עד כאן, יענק׳לה טל.
האווירה במועדון הזה, למתת
העובדה שהוא היום המצליח ביותר,
מצטיינת בפשטותה. בניגוד
למועדוני-לילה אחרים, המתפארים
בכך שהם מועדוני־צמרת, לא תמ צא
כאן את הברק החיצוני הפזד
ייף, לא תלבושות מפוצצות שהן,
כביבול, סמל של מעמד, לא פרוות
או חליפות-ערב מהודרות של גב רים.
לכאן באים החבר׳ד, בלבוש
פשוט.
״המקום שלי לא מחייב חליפה
ועניבה, ולא צריך תעודת-חבר כדי

להיות כאן,״ מבהיר את העניין
שלומי פילו- .אליי באים אפילו
סטודנטים בג׳ינס שרוצים להתאוורר,
לשתות כאן ולחזור ללימודים•
המחירים הם זולים, וה סטודנטים
אוהבים את האווירה
כאן.״
לא פעם מצא עצמו שלומי ב שדכן,
מבלי שיתכוון לכך כלל.

,סיפר שלומי :
ערב אחד בא לבאן אלמו וביקש
שאמליץ לו על בחורה נחמ דה.
איך שהוא מדבר איתי, נכ נסה
למקום בלונדית סימפטית, בגפה,
בערך באותו גיל של האל מן.
ביקשתי ממנו שימתין רגע.
ניגשתי אליה, דיברתי איתה ר
רכשתי את אמונה. בסוף הערב
שאלתי אותה אם אני יבול להכיר
לד, מישהו נחמד. נתתי לה את
מיספר הטלפון שלו. ערב אחד
לאחר מכן כבר ראיתי את שניהם
יושבים ומבלים במיסבאה שלי,
וכעבור שבוע הבטחתי להם ש את
החתונה אני עושה להם כאן,
בפאב. עכשיו אנחנו יכולים לו מר
בפה מלא, שהמקום הזה הוא
מועדון־שידוכים נהדר.
למסבאה לא כל אחד יכול להי כנס.
יענק׳לה, שכולם מכירים אד
תו בתור אלוף־ישראל בג׳ודו עומד
בפתח ומסנן את הנכנסים. לפע מים
מגיעים הנה בל מיני שיכורים
ואנשים שלא מוצאים חן
בעינינו, אז יענק׳לה פשוט אומר
להם שזה מועדון חברים ולא נ ר
תן להם להיכנס. עוד לא קרה
עד היום שהוא נאלץ להשתמש ב ידע
שלו בג׳ודו.
עד כאן, שלומי.
הרבה רופאים, סטודנטים, אנ שי
צוותי־אוויר של אל על מבלים
כאן. בערב חם אחד יכולת
לראות אפילו מרצה נכבדה באד
על השולחן
ניברסיטה יושבת
חופשי־חופשי. גם חיילים בחופשה
וקיבוצניקים תמצא כאן לפעמים.

הווידוי האישי המלא של

הוווו דזזו
חא־ננוו־גנט־ח
המתחריס באים
ך תופעה המענייגת ביותר
י י היא, שמרבית בעלי מועדוני-
הלילה המתחרים בחרו במקום הזה
כמקום־הבילויים הפרטי שלהם.
כשהם סוגרים את מועדוניהם ב לילות,
הם מגיעים הנה לתפוס
שלוה, לראות את החבר׳ה ולל גום
כוסית. רפי ניצחת, בעל מועדון
רפים, יואל שר, בעל מוע דון
עומר כאיים, שאול עברון איש
הקיוסק ושמוליק בעל הפאב ה נושא
את שמו הם אורחים כמעט
קבועים בשעות הקטנות של הלי לה.
כשנולדה
בת לשחקן אייל גפן
ולאשתו, אורית רובינצ׳יק, הם ראו
זאת כסיבעי לחגוג את שימחתם
בתמיסבאה, שבה חשים כמו בגי-
בית.
הדוגמנית בתיה דיסנצ׳יק ערכה
במקום את יום־הולדתה. כששחקני-
הכדורסל של מכבי תל-אביב ניצחו
את יריבתם האנגלית, רצו ב אופן
ספונטאני לחגוג את נצחר
נם בהמיסבאה.
כשבא לארץ אלוף־העולם ב-
ג׳ודו, ויליאם רוסקה, ערך לו
יענק׳לה בהמיסבאוז מסיבה, שהוז מנו
אליה כל אלופי-ישראל ב־ג׳ודו
של כל השנים, ביניהם יונה
מלניק ויעקב ברוך. החברה האלה
חיסלו כמדות נכבדות של בירה,
ואלוף־העולם סיים את הערב כש־בקיבתו
8ליטר של הנוזל האלכד
חולי.
״כל מקום שבאתי ורציתי לקחת
אותו תחת ידיי, אמרו לי שהוא
מקולל ולא כדאי לי,״ מתוודה
שלומי .״כך היה גם עם האסם
והתחנה. את התחנה לקחנו —
יונתן גפן, דייוויד ברוזה ואני —
הבאנו לשם כל מיני אנשי־רדיו׳
והרמנו את המקום.
״גם לגבי המיסבאו /כל מה ש הבטחתי
ביום הפתיחה — קיימתי.״

נירה גל

אמא ובן

מאז נולד בנה, אין אורית
מוכנה להיפרד ממנו אפילו לרגע.
כאשר ניסו למנוע ממנה להביא

המישפם, ערכה שערוריה בכלא. במהלך הדיון החזיקה
את התינוק בזרועותיה. נשקר, לו וליטפ ה או הו רס

** ל דוכן־ העדים היתד, אורית
? ארביב הפתעה גדולה. למרות
שמפר-,לאוזן סיפרו במיסדרוגות
בית־המישפט על האינטליגנציה הגבוהה
שלה, על כך שלמדה בבית-
ספר לילדים מחוננים, הרי שהבעת
פניה האטומה ועיניה חסרות-ההב-
עד. הכחישו כל רמז של רוחניות.
אבל על דוכן־העדים, כאשר נחקרה
על־ידי התובעת פנינה דבורין,
גילתה אורית אישיות שונה לגמרי
מזו הנראית לעין. היא נשמעה
כנה ומתחרטת. הילדה שגדלה ב-
שכונת־עוני מוקפת עבריינים ר
פושעים, דיברה עברית מסומנת ר
רהוטה. היא לא הפגינה שחצנות
ואף לא בכיינות. היא ענתה בחוכמה
בלתי-מתחכמת על שאלותיה
החריפות של התובעת, ולא ניסתה
לעשות את עצמה צדקת.

ילדה פגיעה

ך פתע, לא היתד, עוד הגגנס-
* טרית הנוראה, למרות שהודתה
כי היא הנערה שליוותה את השר
דדים בדרכם לשוד קרן־אור ולרצח
השומר שעבד שם. היא הפכה
לאשה פגיעה ואוהבת, נאמנה עד
הסוף לאהובה, הרצל אביטן. היא
הדגישה כי עודנה מאמינה שהוא
חף־מפשע בשוד בל״ל ברמת־אביב,
ולכן גם עזרה לו בבריחתו מהכלא.
היא הצהירה, כי היא מוכנה לעשות
הכל עבור הרצל. בעיקר הפגינה
אורית אהבה ורוך לבנה הקטן.
היא
ישבה על ם םם ל־הנאשם ים
כשבנה בזרועותיה, ולא הניחה ל
כאשר
נעצרה אורית, ודתה כבר בחודש
תינוי נ נ 7א
השלישי להריונה. כל ההריון עבר עליה
בכלא, והתינוק נולד ישם. עד גיל שנתיים יכול התינוק להשאר עס אמו
בכלא, ואחר־כך עליו לעזוב. בתמונה: הבן על ברכיה של דודתו, אחותה
של אורית (מימין) ,בעת הפסקה בדיוני בית־המישפט. לידה שוסרת.

איש לקחתו ממנה. רק כאשר על תה
על דוכן־העדים שאל השופט,
אליהו וינוגרד, אם תסכים להעביר
את בנה לאחותה למשך העדות.
היא עשתה זאת.
סניגורה, שימחה זיו, לא היה
צייד אפילו לשאול אותה שאלה
אחת. הנאשמת החכמה לא שכחה
לספר שום דבר העשוי לעזור
לה. היא הגזימה בחנופה לשופטים
ולא נהגה בגאוותנות. היא מצאה
בדיוק את שביל־הזהב של חרטה
כנד. ואימהות קורנת. אך היא לא
הסתפקה בעדותה מעל דוכן־העדים.
דרך סניגורה העבירה לשופטים

ל־ 15 שנות-מאסר.
המכה היתה חזקה וכואבת. אני
בטוחה שהוא לא שדד את הבנק.
הוא היה איתי ועם אבי ז״ל.
אבי ז״ל היה אדם הגון. הוא
העיד בשבועה בבית-המישפט כי
הרצל היה איתו ואיתי. עדותו לא
התקבלה, השופטים האמינו לעד
המדינה.
הרצל נשפט ל 15-שנה. אבי
נפטר לאחר ע ן קצר. מישפט זה
השפיע מאוד על אבי, ואחריו הוא
הפך ממורמר, רגיש ועצבני, עד
שמת מהתקף־לב.
בבת־אחת איבדתי את שני ה־

עצמי מרגשות, לא רציתי שיברון-
לב אבל קרה לי נם — התאהבתי.
לא הייתי צריכה לשחק את הקשו חה,
את הבלתי-פגיעה. יכולתי
להיות אני, אדם אוהב ונאהב.
אולי לכם, האנשים הרגילים לק בל
הכל בצורה טיבעית, נראה ה דבר
פשוט. אולם לי, לאורית, ש נאלצה
לחיות עם הנכות, נראה
הדבר כנם. לא נזקקתי יותר לסמים.
הבחור שאהבתי, הרצל אבי־סן,
מילא את כל חיי. לא היה
לי צורך להשתמש בחומרים שיבי או
אותי לאשליה. של מאושרת.
הפכתי להיות מאושרת באמת. רצי-

אני פונה אל הרגש שלכם הנמצא
מתחת לגלימותיכם, אל ליבכם.
ילד זה, השוכב שאנן, שינה
את כל חיי. כשאני מביטה בפניו
הקטנות ורואה את כל התום הזה,
אני נזכרת בכל הרע שמסביב, ברע
שאני גרמתי, ופיתאום כל
הצרות מועמדות.

ב־ 1981 ברח הרצל מבית־הסוהר.
בשימחה הצטרפתי אליו לבריחה.
האמנתי, כי כשהוא בחוץ ישמעו
אותו. כל מה שביקש היה מישפט
חוזר. הוא הסכים להסגיר עצמו
בתנאי שיערכו לו מישפם חוזר,
אולם הם נלחמו בו באמצעי-
התיקשורת. פירסמו שברח ״אדם
אלים״ ,״אסיר מסוכן״ ועוד...
הבנתי שבדרך זו הוא לעולם
לא יצליח, ורק אם יברח יציל
עצמו. הייתי מוכנה לעשות בשבילו
הכל. לא יכולתי לסבול יותר
את הציפיה והסבל. החיים של
שנינו הפכו גיהינום.
בכל מקומות המיסתור לא הרגשנו
בנוח. הרצל הפך לפרנואיד.
היה מוכן שהמישטרה תפרוץ בכל
רגע לדירה ותהרוג את שנינו.
העיתונות לחצה ופירסמה כתבות
שונות. המישטרה היתד. על עיק־בותינו
כל הזמן, ואני הרגשתי ש אני
יוצאת מדעתי. אז באו ה״חב־

ליבי״
ך שנולד ילדי, נולד אתו
״ רגש חדש. אני אמא, אני
כבר לא אורית של פעם. אמנם
אני עוד אוהבת את הרצל ולעולם
לא אפסיק לאהוב אותו. אבל
ביום אני מבינה שהדרך שבחרתי
לעזור לו היתד, מוטעית.
אני מודעת לפשעיי ומוכנה ל קבל
עלי את הדין. בדבר אחד
אני בטוחה — שאחרי שאשלם את

מעוד לא אהבתי ודא הייתי
נאהב ת, אבד קו ה ד נס
והתאהבתי ויכולתי להיות אני...״

ישראל. הוא ברח נזוזכלא אחרי שנידון ל־ 15 שנות־חאסר
על ׳שוד בל״ל ברמת־אביב. אחרי שבוצע שוד
קרן־אור ברנות־גן, היה לו די בסף לעזוב את ישראל.
סיסמו ארוך, כתוב בכתב־יד מסר
דר ונקי, שבו היה סיכום מלא של
חייה הצעירים והצרות שעברו
עליה ב 21-שנים אלה.

והרי סיכתכה של אורית
ארכיב:
שופטים נכבדים,
אני אורית ארביב, נאשמת בשוד
קרן־אור ועומדת היום בפני גזר-
דיני. לפני שיישמע גזר-הדין ד
לפני דברי התביעה והסניגוריה,
הייתי חצה להביא בפניכם את
סיפור-חיי בקצרה.
מאז ילדותי רדפו אותי הצרות.
בגיל 3גילו גידול ממאיר בעיני,
והוציאו את עיני השמאלית.
נשארתי עם מום בולם בפניי.
מאורע זה הטביע את חותמו על
כל חיי בצורה ישירה ועקיפה.
הפכתי לילדה פגיעה, וכדי לכסות
על רגשי־הנחיתות שלי הפכתי
אלימה ואגרסיבית. לא קשרתי קש רים
חברתיים, לא היו לי חברים
וחברות, תמיד בודדה עם סבלי
ועם מומי הבולט. פעמים רבות
חשבתי על התאבדות. חשבתי לסיים
את חיי בלי להמשיך לסבול.
למעשה, סבלתי מעצמי ובהכרח
מהחברה סביבי.
בגיל 14 התחלתי להשתמש ב סמים.
לא התחלתי עם סמים קלים,
התחלתי עם הסמים הקשים. הייתי
מזריקה לעצמי מתוך מגמה שיטתית
למות, שאולי זריקה זו תהרוג
אותי סופית ללא כאבים ובלי סבל.
שנה שלמה השתמשתי בסמים.
ואז, יום אחד, איני זוכרת אפילו
איך, התגלגלתי לשדירה במקום
מגוריי, מצא אותי בחור מעולפת
מסמים ושותתת-דם. הוא לקח אד
תי לבית־הוחו ובאמצעים שונים
גרם לי להקיא את הסמים סקירבי.
זו היתד, הפעם הראשונה ש מישהו
שם לב אלי, שאיכפת היה
לו ממני. הפכתי להיות חברתו.
הוא היה אסיר משוחרר. לדבר
לא היתד, משמעות לגביי, מלבד
אהבתו. מעולם לא אהבתי ולא
הייתי נאהבת. תמיז־ חסמתי את

רים״ ,שהחליטו לעזור לי להבריח
אותו, ואני מתוך אהבה הלכתי אח ריהם.
ידעתי שצריך להשיג כסף
לבריחה לחו״ל, ידעתי שכסף זה
יבוא באמצעים לא כשרים, אבל
האהבה היתד, חזקה מההיגיון.
ביצעתי פשע בלי ידיעתו, וסי בכתי
אותו מתור רצון לעזור לו.
לא רציתי את הכסף כדי להתעשר,
רציתי רק לעזור לו לב רוח.
כשבוצע
השוד הייתי בהריון.
לא גיליתי להרצל את זה, ידעתי
שאם אספר לו הוא ישלח אותי
הביתה ולא יסכן אותי בבריחתו.
השוד נעשה במפתיע. לא ידעתי

׳ ס ׳ .יריד

^ ווע

חובי לחברה ולמצפוני, לא אחזור
יותר על הטעויות שלי. כיום יש
לי בשביל מי לחיות. יש לי ילדי
שלי. לעולם לא אוכל לעשות
מעשים שיפגעו בי ובילדי בצד
רה ישירה או עקיפה. בן זה מח זק
אותי. דרך עיניו אני רואה
את האור ואת האושר. דרכי אינה
שחורה ומייאשת כפו בעבר.
ולכן אני פונה אל רחמיכם ואל
מצפונכם. אני יודעת שפשעתי ו אני
יודעת שמגיע לי עונש. אבל
אנא, אני מתחננת, לא על עצמי
אני מתחננת, על ילדי. אל תוזנו
לו לסבול כמו שאני סבלתי.
אני מוכנה מבחינה נפשית לש־

;׳ 0י ;זי ר׳ ע

ריר})

-1:עי >

רז־ג-ז (י ס

ג רעדי

למרות שאורית עדתה על דוכן־
*11111 *1 1 11 *1 * 71י ן ״ !
העדים וסיפרה את כל סיפורה

משם, העדיפה גם למסור להם טיכתב. שבו פירטה במילים מרגשות

את תולדות־חייה. בכתב רהוט ובעברית מצויינת היא מספרת על ילדותה,
מומה, ועל אהבתה הגדולה להרצל אביטן. שיאו של המיכתב הוא באהבתה
לתינוק שלה, אשר שינה את חייה. היא מבקשת את רחמי השופטים.

אנשים היקרים לי מכל. איבדתי
את אבי, שעשה למעני רבות, ואת
אהבתי היחידה מאז ומעולם. מיש-
פט זה השפיע רבות על חיי ושוב
הפכתי מופנמת ועצבנית. לא הייתי
יוצאת מהבית, וכותבת להרצל
מאות מיכתבים. רציתי שירגיש ש אני
איתו, שאם הוא בבית־הסוהר
— גם אני בבית־סוהר, מרצוני.
כתבתי מיכתבים לשופטים, ד,ת־ראיינתי
באמצעי-התיקשורת, התח ננתי
למישפם חוזר כשהעירעור
נדחה. לא יכולתי להאמין שהוא
נלקח לבית-הסוהר על לא עוול
בכפו.
אבל אף אחד לא האמץ לי.
חשפתי את עצמי לעיתונות מתוך
מטרה לעזור להרצל, אך הם הפכו
אותי לסקום. השתמשו בי למלא
עוד דף בעיתץ. דבר לא עזר.

לם עבור פשעיי. אני רק פוחדת
מהרגע בו אצטרך למסור את יל די,
מהיום בו ילד זה יצטרך להתמודד
עם העולם לבדו, בלי אמא
ובלי אבא, יתום מהורים שעודם
בחיים. אני מתחננת אליכם, אנא
התחשבו בי למענו, למען או כל
לגדל אותו בשלווה ולהפוך
אותו לאזרח מועיל למדינה.
אני מקווה שמכתב זה יגע ל־ליכם,
מכיוון שברגע זה אני כו תבת
ובוכה, בוכה מדם ליבי. בד
פה על מעשי וחיי האבודים.
בידכם, ורק בידכם, לעזור לי.
כי אני את פישעי מבינה ומכפרת
בסבל רב. אני מצטערת מעומק
ליבי ומקוה שתתחשבו בנסיבות־חיי
ותקלו בעונשי.
בכבוד רב,

תי לעזור לו לצאת מדרך הפשע,
לגמול לו כגמולו, להשכיח את
צער השנים האהובות שלו על-
ידי אהבה. ואמנם, הרצל השתחרר
מבית־הבלא, בנה חוות־סוסים ו התחלנו
לחיות את חיינו בלי כל
הפרעה.

״הפכו אותי
לסקופ״
15170 לקח אותי הרצל ל•
חוץ־לארץ. טיילנו, בילינו
ואהבנו. ידעתי שהאושר גדול מדי
ורב מדי. חששתי מנפילה מפסגות
האושר. אבל הנפילה היתה קשה
מדי ואכזרית. ימים ספורים אחרי
שחזרנו מחוץ־לארץ, נאשם הרצל
בשוד בל״ל ברמודאביב ונשפט

מה הם זוממים, וכשהבנתי מה
קורה נמלטתי למכונית. איני מח פשת
הצטדקויות לשוד. הוא נעשה
ואני מודעת לחומרת מעשי.
הרצל ברח לחו״ל ואני נע צרתי.
הייתי בחודש השלישי ל מכאובי־ההריון
הריוני.
את כל
עברתי בבית־הסוהר, ולבסוף גם
ילדתי את בגי בבית־הסוהר. נולד
לי בן, נולד לי ילד, שלי ושל
הרצל. ילד זה שינה לי את כל
עולמי. כשאני כותבת את המיב־תב
שוכב ילד זה במיטתו, ישן,
שליו ונינוח בחיתוליו, בעוד אני
מתוחה לקראת המישפט. הוא ישן
ואינו מבין את ייסוריי, את המתח
שבו אני נמצאת. שקוע בתוך חלד
מותיו ישן לו בני.
שופטים נכבדים, אני פונה אליכם
עכשיו לא רק כאל שופטים.

אורית ארכיב

תשמ״ד
שאלת את עצמך מה צפוי
לגורל האנושות בשנת? 1984
כתוב לת״ד 794 אילת.
ושירות עיקור. לפגות לצער בעלי־חיים
בישראל, סלמה 30 תל־אביב,
טלפון 827621־.03

* חיות בעיקבזת בית.

לאגודת אס־או־אס חיות כלבים (גם
גורים) וחתולים מעורבים למסי רה.
טלפון 448171־.03

נוג ע ללב
* ביטחוני בחמורה. איש
ביטחוני משכיל, נאה, מבוסם ד
רציני, מעוניין בנערה חמודה, מש כילה
וחטובה. בת 20־ — 23למטרה
רצינית. רצוי בת העדה ה פרסית.
תשובה מובטחת לכל פונה.
כתובתי: רחוב נחום 8/11
נתניה, פיקוד .42334
אפי

(שנבנה במו ידינו!) עם גן־שושנים
וערוגות־בושם — כיתבי לסטודנט
( )25/175 שישמח להכיר אותך.
מעונות הטכניון, ת״ד 122 חיפה.

הדוח
ל מ כי ר ה
למכירה ספרים של האמנות
היהודית בהוצאת מיסדה. טלפון
779573־.03
* נתיבות דיבך. אני נאה
ומחפשת גבר נאה. אז אם הינף בן
מזל תאומים וגילך בין 26ל־,36
כתוב לת״ד 628 נתיבות.

צי רי כי ם

אפשריים
* מציע,,תמיסה״ -בטח

מתכוון לכסף. אקדמאי נאה ב עמדה
בכירה, בן 46 לא פנוי —

לאוהבי גיוון

מי די די ך
* לתינוקות ולילדים. בהז דמנות
— בגדים מקוריים סחו״ל,
כמעט חדשים, לתינוקות ולילדים.
במחירים נמוכים. להתקשר בערב
256318־.04
* ד,רך הנולד. מיטת־תינוק,
עגלת שכיבה־ישיבה, מחמם בק בוקים,
תרמיל־גב . ,אמבטיה —
להתקשר לטלפון 745080־.03
* נםז׳ אקם. בגדים ישנים,
יפים כחדשים, גם ז׳אקט־פרווה
ספורטיבי. טלפון .240691

כיה ר ד
פנוי
נאה 34/178 עצמאי ומבוסם
מאוד ׳ +דירה ומכונית מעוניין
בנשית, חטובה ורומאנטית, לאה בה
וידידות. ת׳׳ד 5288 רמת־גן.
* בילוי משותף. שני בחו רים
בני 21ו־ 24 מעוניינים להכיר
שתי בחורות בגיל 21—17 למטרת
בילוי משותף. כיתבו לת״ד 214
רמת־גן, מיקוד .52101
עבור אלי
* וינטילטור. בן 26 לא פנוי
+דירה עם רצת עז להתאוורר,
מעוניין בחומה עם אשה בעלת
הרגשה דומה, בשעות היש. סודיות
מובטחת. ת״ד 44741 חיפה.
* כל מיספר זוכה: גבר
נאה 28/173 מעוניין להכיר בחורות
נחמדות מאוד — גם לא פנויות —
רק למטרות אינטימיות. סודיות
מובטחת. כל פונה תיענה בחיוב.
רצמ בעלות דידה 30623 .תל־אביב.

* לנתנאל לורך, מזכיר־

+קול ששון וקול חתונה.

* יוסי חן, מחפשים אותך:

יוסי חן מראשון־לציון, ששהה ב־ברייטון
שבאנגליה בקיץ .1981
מתבקש להתקשר אלי בדחיפות.
כתובתי: הנשיא 7/16 אשקלון.
טלפון 30398־.051
אידן פלדמן

חינם אין נסו!
א? אס י* לך מה להודיע,
להציע, לבקש, לברן, לספר
בדיחה טובה, ואפילו לקלל —
קדימה 1

אוטומוביד*
באיזור תל־אביב מתארגנת חברה חדשה למפגשי־מין, לזוגות
משוחררים, ליחידיס/ות. רק לסעלי הופעה נאד, ואוהבי גיוון במץ !
סודיות ורמה גבוהה מובטחות. לכתוב לת״ד 31232 תל־אביב, פיקוד
.61312

— 48ו

* פלוס דירה ומכונית. לא

הכנסת המודח — ברכות מקרב
לב לרגל קבלת אות-ההצטיינות.
להיות מפוטר בידי ריכוז כזה של
• 1.0זה ממש כמו לקבל מדליה.
נודי(נדהמים ומדומים ישראליים)
* לפאריס — על פצע שמים
יוד, סביב צוואר פגוע נהוג להניח
גבם. אך במה חובשים נפש מתל בטת?
לונדון

תיזמורת
סטודנטים מעולה מעוניי־גת
להופיע בחתונות, בר־מיצווה ר
מסיבות פרטיות במחירים הנמוכים
ביותר בארץ. סרטים בטלפון
533492־.02

* לשם בילוי. נשואה, מעוניי־נת
להצטרף לחוג של בני 40־55
לשם בילוי והיכרות — כגון ציור,
הרצאות או מלאכת־יד. ת-ד 1761
תל־אביב.
* בער פעלי־חיים. אבד
כלבך, ראית בעל־חיים עזוב או
פצוע, היית עד להתעללות בבעלי-
חיים? לרשותגו וטרינר, פנסיון

ליאיר דורון
ל ־ 1 4בדצמם ־ מ 4בו כות
בחרוז ושיר /שלוחות
בחיוך ישיר /אחולי מזל-
טוב +מע״מ ויותר /לילדון
בן ה־ 34 שקשה עליו לוותר /
(ומי כמוך יודע שעוד הרבה
יותר) /כל זאת מאחלת /
השומרת על הגחלת /התל-
אביבית הגבוהה והמיוחדת.
(נחש מי?)

ב ר כו ת

חוג חובבי/ות רכב ונהיגה,
חוקי־תנועה, תחזוקת־רכב, איך
להמנע מתאונות ועוד — חינם
אין כסף! לפנות: ת׳׳ד 6242
ירושלים. יייקוד .91062

דנטית — תמורת ידידות. בהצעה
רצינית ובציון טלפון לפנות לת״ד
391 פתח־תיקווה.
* עד : 50 רווק 172/28 מעו ניין
בקשר אינטימי עם אשה עד
.50ת״ד 30340 תל־אביב, מיקוד
.61302
* גברי אך תרבותי. גברי
בן ,32 נאה ותרבותי, מעוניין בהי כרות
דיסקרטית עם נשית ונאה.
אפשרות לתמיכה. ת״ד 36199 תל-
אביב, מיקוד .61361

* אבטיח לך גן של ור דים:

שחלמת על ארמה

לרצוו! א ח
או 11יהעבד
אשד, בת ,24 נאה מאוד, עדינה
וכנועה, מעוניינת בגבר
צעיר, נועז ושולט — לידידות
ולבילוי. לשלוח פרטים ;+
תמונה לת״ד 3215 באר־שבע,
מיקוד .84131

יתמוך בחיילת/סטודנטית/אשה נאה
תמורת יחסים בשעות־הבוקר. ת״ד
3102 ירושלים.

* בלי אילוף, עם קופאין.

לא פנוי ,40/181 ,לא יפה, לא רוצה
באילוף ולא רוצה בנטול קופאין —
בחיננית וחושנית. רק אם את כזו,
ולא אומרים ש ...יש לנו צ׳אנם.
ת״ד 7296 רמת־גן, מיקוד .52381
* מישאלות מדעיות. אם
את נועזת, אני מוכן למלא את
מישאלותיך בתחום הסכסולוגיה
בכל המובנים. כיתבי בציון טלפון
לת״ד 44741 חיפה.

התמורה :

קורת־ גג.

משכיל, חי בנפרד, מעוניין לצרף
שותפה לדירה — חיילת או סטו

• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
#מי סרוצה לצרף ממונח
— הכלב האבוד, עגלת•
הילדים המוצעת, חדירה המוצעת
לחילופיו, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יבול
לעסות זאת. במידת היכולת,
תפורסס גס התמונה.
#ההודעה תיכתב על גבי
גלויית-דואר, למערכת ״העולם
הזה׳ /ת״ד ,1( 6תל-אביב
(אלא אס כן מצורפת לה
תמונה. במיקרח זה י • לחש-
תסס במעטפה) .ל א תתקבלנה
סו ס הודעות בעל-פח, בטלפון
או בביקור איטי.
י • חגלוייה תכלול את
סמו, כתובתו ומיספר הטלפון
סל בעל-ח הודעה.

י הורוס קופ —(המשך מעמוד )21
זווית סל 150 מעלות. זווית כזו
נוצרת תמיד בין שני מזלות ש־היסודות
שלהם מנוגדים. כך שלעתים
קרונות אפשר למצוא צירופים
של יסודות מנוגדים, ולמרבית
הפלא אלה דווקא מצלי״יי•
חים
בחייהם המשותפים.
ההבדל בין זווית של 150 מעלות
ובין הזוויות האחרות הוא,
שכאן ניתנת אפשרות להתמודד
עם הקשיים שנוצרים. הצירוף הזח
הוא רב״כוח ועוזר לבעליו להתגבר
על מיכשולים.
זויות של 150 מעלות נוצרות
בין: טלה ובתולה ן שור ומאזניים
ן תאומים וגדי ן סרטן ודלי>
ארית ודגים, מאזניים ודגים,
עקרב וטלה> קשת וסור> גדי
ואריה.

סרה ונחולת
ההתלהבות, האומץ, חנמחרות
וההעזה של מזל טלה מסתלביס
בצורה מעניינת עם הקפדנות, הדיוק,
השיטתיות והביקורת של
הבתולה. התכונות אמנם מנוגדות,
אך כשמצרפים אותן, מתברר שכאן
זוג המתכונן לבנות, ולהיעזר
האחד בשני. כל אחד משלים
את מה שחסר לרעהו. האס והאדמה
משתפים פעולה בצורה
חיובית.

שוו ו8וא 31״0
סור (אדמה) מאזניים (אוויר),
שניהם קשורים בכוכב ונוס. ח-
שור מסמל תשוקות אישיות, חט-
רנות, חושניות אהבת הנוחות1 ,
יציבות וקביעות• מאזניים אוהב
גם הוא את הנוחות והפינוק, אן
הוא זקוק לאווירה יותר רוחנית,
ליותר חופש ולמיסגרת פחות
מחייבת. הכסף, הרכוש והכמיהה
ליהנות מהחיים משותגים לשניהם,
אן תפיסתם את החיים
שונה לחלוטין. השור נותן למאזניים
הרגשת ביטחון ויציבות,
והמאזניים מביא לחייו של ה-
שור קלילות, הומור ועניין.

תאומי ועסוב
מזל תאומים (אוויר) ועקרב
(מים) .תאומים מתענין בשטחיס
רבים. הוא סקרן ואוהב לחטט ^
ולדעת על כל נושא שעליו חוא ^
שומע. בדרן״כלל הוא אינו מעוניין
להיכנס לעומק, ולפרטי הפרטים.
העקרב שונה ממנו• אם
הוא מעוניין בנושא מסויים, הוא
חוקר ובודק אותו באופן יסודי,
ואינו עוזב את העניין עד שיחיה
בטוח שהוא חקר והבין הכל.
העקרב מכריח את התאומים לרציני
לכל דבר, ואילו
פתח יחס

סוס! !קשת
סרטן (מיס) וקשת (אש) .סרטן ^
אוהב את חבית וחמישפחה ומתעניין
בכל מה שקשור לעבר של 1
המישפחח. הוא סקרן לגבי מגילת
היוחסין של מישפחתו להיס טוריה
של עמו. הוא מחפש שורשים
כדי להרגיש ביטחון ו[ -
שייכות. לעומתו, הקשת מייעד
את עיסוקיו לעתיד. מגמתו היא
ההתפתחות והרחבת האופקים.
הסרטן יתן לקשת הרגשת ביטחון
וחמימות. הוא ינסה ליצור עבורו
בית הרמוני, ויפתח בו רגישות ושייכות
לבית ולמישפחה, והרגשת
ביטחון. הקשת יאפשר לסרטן
לצאת ממיסגרת מחייבת
וקושרת, ירחיב את אופקיו ויפתח
לפניו עולם רחב יותר. הקשת
יוכל ללמד את חסרשן לנתח
את הבעיות המתעוררות באופן
אובייקטיבי והגיוני.
כאן הובאו צירופים של ארבעת
היסודות המנוגדים, ומתברר
שדווקא הניגודים עשויים
ליצור בניין יציב ובטוח, לפעמים
אף יותר מצירופים הרמוניים שלא
תמיד מעידים על כוח רב או על
יכולת לעמוד מול קשיים.

בלמטק

את שתי היפהפיות האלה פגשנו מהלכות בזקיפות־קומד,
בתערוכת הכלבים הבינלאומית, שהתקיימה לפני כחודשיים ביריד
המיזרח בתל־אביב. אם ובתה דומות זו לזו כשתי טיפות מים:
האחת — לאדה, בת שנתיים, השנייה, וגה (כמו רגוע) בת טיבעה
חודשים. הן שתו מים מן המיזרקה כשצלם המערכת, ציון ציפרים,
קלט אותן במצלמתו. מה חבל שאין אנחנו משדרים בצבע, חשבנו
למראה שתי הכלבות השייכות לאריה בן־חנן. שכן, השתיים
מגזע הויימראנר ניחנו בצבע משגע, אפור־כחלחל בוהק, פרווה
חלקה ומבריקה מאין כמותה, ועיניים ירוקות בהירות כאבני־חן.
אין בישראל עודף של בני הגזע הזה, אף שיצירתו של גתה,
פאוסט, כלולה בבחינות הבגרות. מה פשר הקשר ז ובכן, שמושל
גזע זה נגזר משמה של עיר הולדתו של המשורר גתה, ויימר
שבגרמניה. וכשם שנאמר על בן ברלין ״ברלינר״ ,או על יליד
פראנקפורט ״פראנקפורטד״ ,הרי גם גזע זה ,״ויימראנר״ ,הוא

מיכתב למערכת מאת רעיה
ליפקין, תל־־אכיב:
היש דבר חמוד יותר, רך יותר, ענוג
ומענק יותר בעולם מאשר גורים? היש
דבר תמים יותר, חסר־הגנה, חשוף לפגעים,
זקוק לטיפול — יותר מאשר גורים ז
אבל מתברר כי לפעמים עשויים יצורים
חדשים אלה לבשר אסון בעתיד. לראייה
— תמונה זו: כלוב ובתוכו גורים מסוגים
שונים. כלוב זה הובא, כמו שהוא, על־ידי
אלמוני, לאגודת צער בעלי חיים בתל־אביב
וכך נעזב שם .׳ללא שם, ללא כיתרי
בת, ללא בעלים. כלוב ובתוכו גורים יפהפיים,
שאיש אינו רוצה בהם. קרוב לוודאי
ש״ש. בהם גיזעיים ושאינם גזעיים, כלבים
העשויים לגרום בעתיד נחת וחיבה למי
שהיה ׳מגדל אותם ומעניק להם בית חם.
אבל איתרע מזלם של אלה, והם נמצאו
לא־רצויים על־ידי אנשים חסרי אחריות
ורגש, שהתירו לכלביהם לפרות ולרבות
אך לא העלו בדעתם לרגע כי בכך הם
חורצים דינם לנדודים, למחלות, להתעללות
של פירחחים או לכלייה בדרכים־לא-
דרכים.
ברבות הימים הופכים גורים אלה לגזע
מקולל של כלבים נודדים. אתה פוגש
אותם בגנים, משוטטים על ערימות־הזבל
וגוברים בגלי־האשפה! נטפלים לבני-אדם
בתחנונים וביבבות של רעב. לימים הם
לוקים ברומטיזם, במחלות-קיבה, בתת־תזונה,
בפטריות ובמחלות עור, או בחתל-
תלת ובכלבלבת הממיתה אותם ביסודים
נוראים.
והכל משום שאנשים מסויימים אינם
נותנים דעתם לעובדה, שריבוי ללא כתובת
לאימוץ מצמיח דור של חסרי־בית. חולים
או נדונים למוות על לא עוול בכפם —
דבר שהוא, ללא ספק, מחריד הרבה יותר
מזריקה נגד ייחום או מעיקור הכלבה אם
אין רוצים בוולדות נוספים.
אם אינכם רוצים בהם, אל תביאו אותם
לעולם של הפקר. יש לכם כלבה העומדת

כלבוטק, אנא תשומת ליבכם לנושא המרגיז
אותי כבר זמן רב. אומרים שמוניות
זהו שירות לציבור. גם אני נמנית עם
ציבור זה, אלא שאותי מפלים לרעה. אני
גדה במרכז תל״אביב, אין לי מכונית פר־

טית, ומטבע הדברים שאני משתמשת לרוב
באוטובוסים או במוניות כדי להקל עלי
את התנועה ממקום למקום. והנה, כל אימת
שאני נזקקת להסעה אני נתקלת בתגובות
מחרות מצד בעלי־המוניות. פשוט משום
לפני ייחום — חישבו על התוצאות.
הפיתרוגות שבידי הווטירינאר שלכם עשו יים
להיות פשוטים יותר מגלזלה ע ד
הריון, והלא אין ילדה בעולמנו המתורבת
שאמה לא תזהירסה מצרות שאפשר למונען.
ומדוע יהיה הדבר שוינה כשמדובר
בחייות־המחמד שלנו ז

פשוט גזע שמוצאו מויימר.
מאז הופעתו בציבור כמרכז תשומת־ליבם של בלבנים מיקצו־עיים,
ב־ג , 192 הובא לארצות־הברית ומשם הוא מופץ לעולם,
כשאוהידיו העיקריים נמצאים באנגליה — ואלה דואגים לשמר
ולטפח אותו.
בצורתו המקורית הוחזק הויימראנר ככלב ספורטיבי בחצר
ויימר במאה ה־ , 19 כשהוא מועדף לציד ותחרויות שונות. חוקרים
סבורים שיש קשר דם בינו והפויינטר הגרמני קצר השיער, אך
המייחד אותו הוא ציבעו הכספי או לפעמים אפור־עכבר ועיני
העיגבר שלו. הוא אינטליגנטי וחברותי, מעולה לעבודה ולציד.
גובהו מ־ 22 עד 25 אינטש, פרוותו קצרה רכה ודקה (בדרך כלל,
אך לעתים ישנם גם בעלי פרווה יותר ארוכה) ,אוזניו ארוכות
וגמישות, וזנבו מקוצץ בדרך כלל עד אורך של ששה אינטש.
אץ ספק — אחד הגזעים האסתטיים והאציליים לאניני־הטעם.

שיש לי כלב המלווה אותי בכל אשד אפנה.
יש תחנות מוניות רבות המסרבות לשרת
נוסעים עם כלבים מחשש פן ״ילכלכו את
הריפוד״ ,״יקלקלו לי את המושב״ ,ועוד
כהנה תירוצים שאין בהם ממש.
לפעמים קורה ונהגי מוניות שהוזמנו על
ידי מגיעים למקום, וברגע שעיניהם רואות

שמדובר גם בבעל־חיים הם עוברים על
פני וממשיכים ובדרכם הלאה. נדמה לי
שמעטים ביותר הסיכויים שכלב מחונך
יגרום נזק ולו גם המיזערי ביותר למכונית.
להיפך, ברוב המיקרים הוא עדין יותר
מבן-אדם, אינו טורק את הדלת אחריו,
אינו עוקר ידיות, אינו ׳מעשן, לא מנער
את הסיגריה על הריצפה ואינו מכפה אותה
על הכיסוי.
בלבוטק מוסיף: ועוד למעלה מזה.
נהגי־מוניות ברחבי העולם נוטלים עימם
את כלביהם לעבודת יומם. כך הם נעזרים
בחבר שהוא גם סימפאטי וגם שומר נאמן.

הרבה נאמר כבר על גידולים סרטניים,
ולרבים ישנו ניסיון אישי או מידע מסיפורי
השכן על נושא זר* לכן, כשבבעלי-
חיים הולבי על ארבע ׳נמצא גידול סרטני,
מתעוררים חששות ופחדים מחרידים. שמא
זה הסוף ז חושד כל אחד בלבו וחלחלה
אוחזת בו.
הרפואה מבחינה בשני טיפוסים של גידולים,
גידול ממאיר וגידול שפיר. את הגידול
הממאיר לא ניתן לעקור או להרחיקו
בשלמות. סיכויי הריפוי קלושים. אך ל מרבה
המזל, בחיות־הבית רוב הגידולים
הם גידולים שפירים ואפשר להרחיקם, כמו
אותם גידולים הנמצאים על העור —
גידולים שומניים למיניהם.
לכן, בלי פחד, אם שמעת בשורה לא
נעימה, לך ושמע חוות־דעת רפואית נוספת,
כך שמצפונו ישקוט.
ומעניין לעניין באותו עניין — לא מזמן
ראה בית ישראל על מירקעו (בתוכנית
תצפית) את המכשיר הנקרא פיבר אופנרק,
שבעזרתו אפשר להסתכל ולבחון את מע רכת
כלי־הנשימה, את הקיבה, או אם חלי לה
בלע סעל־החיים גוף זר וצריך להד
ציאו, אין צורך לנתחו כי אם בעזרת
מכשיר־פלאים זה אפשר להרחיק אותו
ממערכת־העיכול. אפשר להיעזר בו גם
לשיחרור סתימה, בלי להזדקק לניתוח,
שיש בו הרבה סיכונים.
ועוד: ידוע כי לכלבות יקרות-ערך יש
לעיתים דלקודהרחם׳ הפוריות אובדת ד
סיכויי ההחלמה קלושים, ואף־על־פי-כן
רוצים שתמליט: במכשיר זה אפשר להגיע
עד לרחם ולשאוב את צל הצרה הדלקתית
החוצה, כך שסיכויי ההחלמה ואי-אובדן
הפוריות סבירים ביותר. קיים בישראל!

* מ 1ק 0

168 1

הועלם עדין אמו״אזפיחד באזגלית, אן העבו״ם 1גם עח ובערבים נאמו שאום אל־ש״ח׳

יזם לפני החזרת שארית סיני למצריים, כיקר גווו /״העולם הזה״
באופירה, בדי־זהב ומביעות. הדיווח על כך התפרסם כ״העזלם הזה״
(.)23251
ענת סרגוסטי, ששהתה במשך תקופה ססויימת בשארם, השתתפה
אז בסיור וצילמה את התצלומים האחרונים. השבוע חזרה למקום,
כליוויית שניים מתושביו־לשעבר היותרי־ידועים: אריה (״פלוני״) סלונה
ואלפס של.
להלן הדיווח שלה על רשמיה — האובייקטיביים וחסובייקטיבייס.

סימני החוזה

בעיר עצנוה ישנס פלקאמיס דביס עם תמונות של הנשיא
נוובארב, ונשיא סודאן, ג׳עפר נומיירי, שתיו בביקור
בעיר, לפני כמה חולשיס. כתובות רבות בערבית ובאנגלית, כמו כאן: לא ללסדך.

אסורות הטבע שלכם גידלו כל
//״ ה שני ם את הלובסטרים, כדי שה מצרים
יבואו ויאכלו אותם, שפנים וברי אים״
אמר פובארב הבדווי, ושם על השולחן
צלחת גדולה, פלאה בלובסטרים ענקיים.
הגענו לשארם בלילה. מרחוק הבל נראה
אותו דבר. לולא השלטים בדרך, שהוחלפו
מעברית לערבית, אפשר היה לחשוב שכלום
לא השתנה.
כשישה קילומטרים מחוף נעמה עצר
אלכם את המכונית והודיע. :פנצ׳רו ירדנו
להחליף גלגל. האורות ריצדו מרחוק.
חושך, מידבר.
משאית אדומה גדולה חלפה על פנינו,
הראשונה שנתקלנו בה מזה זמן רב, האטה
ונעצרה. ארבעה מצרים, לבושי־פדים, ירדו
וניגשו לברר מה קרה. כשהתברר להם
שאנחנו ישראלים ויש לנו תקר, הם התעקשו
להחליף את הגלגל בעצמם. חיוכים בחושך,
דיבורים באנגלית עילגת מתובלת בערבית.
מפגש נעים ראשון עם התושבים החדשים.
הגלגל הוחלף, נפרדנו מהם והמשכנו לחוף
נעמה.
נכנסנו לאקווה מרין, מלץ ומועדון־צלילה
הנמצא בחוף הצפודמיזרחי של מיפרץ נע מה.
פיגרש־החניה היה ריק, השער סגור.
מעט אור בקע מבפנים. החנינו את המכונית.
החצר ריקה, הגינה של מיכל קצת
נבולה.
מיכל לונאי ניהלה את מלץ אקווה־ מרין
עד לפינויו. הגינה שלפני המלץ היתד. בת-
סיפוחים פרטית שלה. היא טיפלה בה ודאגה
באופן אישי לכל צמת, והגינה שיגשגה.
כ ך באמצע החולות, היתד. גינה פורחת.
בבוקר אפשר היה לשתות שם תה עם נענע
טריה ולהסתכל בפרחים החדשים שפרחו.
עכשיו הכל נבל. ערוגודהנענע חזרה ר
היתד. סתם חול.

שרידי האתמול

בעיר נשארו עדיין כתובות רבות בעברית. בולטות
במיוחד יוזן כתובות הפרידה: שלוס לו
שארם, נחזור שלישית. המצרים הקפידו למחוק את הכתובות בעברית לאורו הדרך.

שרידי כתובות
עבריות

רץ ופיקה ערכית בקעה מתוך הבר.
י נכנסנו פנימה. מאחרי הבר עמדה אשה
צעירה ויפה, בדיוק במקום שבו נהגה מיכל
לעמוד. אימאן שמה. צעירה מצרית מקאהיר.
מאחוריה פוסטר גחל מצוייר של נביעות,
בעברית.
לאורך כל הדרך עד שארם שמתי לב לכך
שהבעלים החדשים של סיני טרחו באופן
עיקבי למחוק בל שריד של אות עברית.

בשלטי-הדרך, למשל, נמחקו כל השמות
העבריים, והוחלפו בשמות ערביים, והנה
כאן, לראשונה, שמתי לב שהעבודה לא
נעשתה כל־כך ביסודיות. שרידים של כתובות
עבריות כמעט בכל מקום.
ליד הבר עמד אמריקאי קצוץ־שיער ורחב-
כתפיים, מהכוח הרב-לאומי, היושב בשארם-
אל-שייח .,הוא שתה בירה והיה הלקוח
היחידי במקום.
אימאן חייכה אלינו ושאלה מה נשתה.
סיבחר הבקבוקים מאחוריה נראה דל ולא-
מזמץ — כמה בקבוקי יין מצרי ושלושה בק בוקי
ויסקי, שנשארו בנראה עוד מתקופת
הישראלים.
הזמנו בירה. היתה רק בירה מצרית —
סמלה. החלטנו לנסות. בירה קלה וטובה,
בבקבוקים חומים גחלים. אימאן הגישה לנו

ענת נורגוסט׳
את הבירה ויחד איתן אספה לצלחת את
שאחות הבוטנים שהיו לה.
היא אוהבת את המקום, אמרה לנו . :באן
יש שקט, והמקום יפה.״ שאלתי אם היא
הולכת לים, להתרחץ ולהשתזף.
.לא !״ היא ענתה בביישנות. ,אץ לי זמן.
אני עובדת בבר מהבוקר עד הלילה.״
זכרתי שהמלצחות בכל האיזור נהגו לעבוד
בבגח-ים. ברוב הזמן ובכל הזדמנות
היו קופצות למים להתרענן, דבר שלא נהוג
באתרי-תיירות אחרים בעולם. אימאן היתד.
לבושה בחצאית־צמר הומה אחכה, בגרבי-
גיילץ עבים ובנעליים, כיאה לאשה מצרית
צנועה. אחרי שהגישה לנו את הבירה, רצתה
אימאן להחליף את הקסטה למוסיקה מערבית.
אנחנו דווקא אהבנו את המוסיקה המיז-
רחית, וביקשנו שתשאיר אותה.
נפלה עלינו אווירת-גכאים. הבל נראה
במעט כסו מקודם, סרט לכסה חסונות של
ספינכסים ופירמיחת מצחות, שהודבקו על
הקירות. אפילו הקופה הרושמת עמדה שם,
אלא שעכשיו היו בה לירות מצריות. ובצד
השני עמד, מיותם, מקרר אסקור. המצרים
לומחם את המקום ומתארגנים לקליטת
תיירים מחדש.
גמרנו את הבירה והחלטנו להמשיך
הלאה. פלוני ואלכס, שגת ׳בשארם במשך
כמד. שנים, מכירים כל אבן וכל פינה במ קום.

גם הצד השני של המיפרץ היה ריין.
כל המקומות פתוחים. בבית הלבן, אותו
מיבנה מפורסם שבו קיימו בגין וסאדאת את
פגישתם, בחודש שלפני הבחירות האחרו נות,
עסק פועל בציחצוח החלונות הגדו לים.
למטה
יש בר נוסף, פתוח, הפונה לים.
השולחנות מסודרים, ועליהם מפות אדומות
נקיות. ארבעה כים אות-קש סביב כל שול חן,
ואיש לא יושב בהם.
שם פגשנו את המצרית השניה העובדת
בחוף. היא גרה ביחד עם אימאן, בדירה
בעיר אופירה, והן שתי הנשים הערביות
היחידות העובדות בעיסקי המלונאות והב דים.
רצינו
לאכול, אבל פרט לכמה קופסות של
קרקרים, מלוחים ומתוקים, היו גם כאן ה מדפים
ריקים.
אוכל אפשר לקבל רק בבתי-המלון, הסבי רו
לגו, וגם שם לא תמיד יש מספיק. לא

״עוד מעט,״ במידבר, יכול להיות שעה
ויכול להיות גם יום ויותר. החלטנו לעלות
העירה, לעשות סיבוב ולראות מה השתנה.
העיר
אופירה — או, כמו שהמצרים קור אים
לה עכשיו, שארם-אל-שייח נראית
מזוויעה בדיוק כפי שנראתה קודם,
כשהיתה בבעלות ישראלית. מין נטע זר
במידבר. משהו לא ברור, הבנוי על צוק,
בולט בנוף ולחלוטין בלתי-משתלב.
השינוי הראשון הנראה לעין, כבר ב כניסה
לעיר, הוא כמובן הדגל המצרי
המתנוסס מעל למועצה המקומית. בכלל,
הדגל הוא דבר מאוד פופולרי כאן, ומונף
כמעט מעל לכל מיבנה. תוספת אחרת הוא
מיסגד, בנוי מעץ ירוק, בעל ארכיטקטורה
מיזרחית, המוצב באמצע העיר, מול המר כז
המיסחרי.
קודם כל רצו אלכס ופלוגי לראות מי
גר בבתים שלהם. כשחשבנו לנסוע ל־

זמיסגד החדש

במרכז העיר, מול הסופרמרקט והחנויות, ברחבה
שהיתר. ריקה, בנו התושבים החדשים מיסגד ירוק
מעץ. מחצלות־קש פרושות על הריצפה למתפללים. חוץ מהמיסגד הכל נשאר כמו בעבר.

שארם, ודיברנו על הלינה במקום, אמר
פלוגי שבמיקרה הכי גרוע, אם לא יד,יד.
היכן לישון, הוא זוכר בדיוק היכן החביא
את המפתח לדירה שלו באופירה, ונוכל
לישת שם.
הסתבר שהמצרים החליפו את כל המנעולים
לדירות ושמו חדשים.

לא מזגיחיס
את הגינות
ף פתח כיתו של אלכם — או מה
י• שהיה ביתו — היתד, כתובת. באותיות
גדולות באנגלית היה כתוב השם
סעיד.
אלכם דפק על הדלת. איש לא היה בבית.
הוא ניסה לראות אם יש מפתח ב-
ארון־החשמל, המקום שבו היה משאיר
תמיד מפתח לחברים הנוטים ללון, ולא
היד, מפתת.
הצצנו בעד החלון אל חדר-השינה. ה חדר
היה ריק, פרט למיטה, שנראתה כמו
מיטודסוכנות ושעמדה בצד החדר. המיטה
לא היתד. מסודרת. כמו חדר של רווק,
הגר לבדו ובא הביתה רק כדי לישון.
המשכנו לדירתו של פלוגי .״את הדירה
שלי אפשר להכיר לפי שיח־הליפות שגדל
שם. שיח שאני שתלתי והשקיתי *,אמר
פלוגי. ואכן, שיודהליפות היה שם, גדל
והתפתח יפה. לא מזניחים אותו כאן.
שמתי לב שכימעט ליד כל דירה היתד,
גינה קטנה ומטופלת, ירוקה. גם התושבים
החדשים של המקום משקיעים תשומת-

על דלת הדירה ישנן עדיין כל המדבקות
שהדביק פלוגי, מכל מיני מועדוני-

1116

41א31
*0*1.0****6.אן8:ם*>1ז י1.א8£0ז
ד* ־ 8׳ ז *06ו6ו* 80א ** 6 800ז 61*0א 08 ססד
0*6 81-806

6״״י 1״

1£3ז ו 1ו * 0ז ז 0 8ק $

ז־מסקג 0א * 8 6 * $א 8 0
86 *0 *88 001.8.ז סא* * 6 860 *68ז ץ^0א6
68־ 6 * 0 *1.0 6* 81008 0 * 0 68 1אז
0א£8$ 8יו*0088101* * 888 * 0186 608 01
£88.א 08*6סז 0א68 8ז * *0£8א0
־וא 6א 8א * 868 דם בא 6סז סס׳ו תשאו * 6

המצרים תדפיסו פרוספקטים

חדשים לדרוס־סיני, בכמה
1* 118111 #
שפות, הם מתארגנים כדי למשוך מחדש את,התיירים. כאן

:או סאומק*
**0* 618

0**88

א * 1X6 8686 80

מצויינים אתרי־התיירות בים האדום: שארם־אל־שיידד, דהב,
נואייבה וטאבה. טאבה מופיעה במפה זו כאתר מצרי לכל דבר.
ישנה רשימת בוזי־המלון בשארם ומרכזי הצלילה והספורט הימי.

נותרה לנו ברירה אלא להתנפל על המזון
שסחבנו איתגו מאילת, וללכת לישון.
מנעולים חדשים

^ פוקר ה ת עו ר ר גו לתיד מיסרץ גע ]

והנוף המשגע הזה לא השתנה ו כלל. המים היו שקטים והחוף נקי וריק. ך נסענו לאופירה לתקן את הגלגל. מעניין ן שלאורך כל הדרך, מאילת לשארם, טרחו
המצרים למחוק את כל השמות בעברית.
אולם באנגלית נשאר השם אופירה בשלם.

הגענו העירה, לאיזור המוסכים. את המד

סכים מחזיקים עכשיו הבדווים. אותם
הבדווים, שהיו כאן קודם ועבדו כפועלים
אצל הבעלים הישראליים, קיבלו עכשיו
את הבעלות על המקום.
פגשנו אותם, קבוצה של ארבעה בדווים,
יושבים בצילו של מד, שהיד, פעם איזשהו
מיבנה צבאי, בעל כתובת גדולה בעברית,
ושותים תה של בוקר. ברגע שהכירו את
מלוגי ואלכס קמו בשימחה ללחוץ ידיים
ולומר שלום. התיישבנו לשתות תה.
״בזמן עבר הכל היה אחרת,״ אמר אחמד
בעברית ,״עכשיו כשד,מצרים באו, אנחנו
לא עושים כלום. אץ עבודה, המישטרה
מטרידה אותנו כל הזמן, הם מבקשים
ניירות, לא נותנים רשיונות למכוניות.״
״כשד,ישראלים היו, היד, עניין מסביב,״
אומרים הבדווים, ושולחים מבט עצוב לכי וון
המיבנים שנותרו ריקים. הם שכחו,
שלפני בוא הישראלים, היה המידבר שומם
לחלוטץ. כבישים לא היו ותייר לבן לא
נראה בשטח.

את המוסך מנהל מובאז־כ, בדוד פיקח
מאל־טור. הוא לא היה במקום :״נלקח
לחקירה במישטרה,״ הסביר לנו בן-אחיו

י ״ ,שישב שם ,״יחזור עוד מעט.״

בזוזים במרס הפלאפל

לעיר ׳שארם־אל־שייזד (אופירה) ,שהיתה בבעלות ישראלית. עכשיו

׳בים שם הבדווים והם מזזזיקיס את המקום. שיבעה חודשים
־י כניסת המצרים, ועדיין נותרו שרידי כתובות בעברית
דווו ח

ר רווז ר ר רז

תסגסרד

רדררווזה

וו ר ר רי ח

רלר ־י ח ־ הסת

1דיןן ^ 1גי 1נ | סיכל לתאי עם פלוני, בתמונה שצולמה יום לפני הפינוי
מיכל ניתלה את מלון אקווה־מרין בחוף נעמה והגישה בבר.
1 * 11י י| 1111 1
היא גרה בשארם במשך שניס אחדות ותקופה מסוייסת התגוררה באוהל שד החוף מול
(המשך מעמוד )51
צלילה ברחבי העולם. גם כאן איש
ענה.
יצאנו לסיבוב בסימטדת. הן, דווקא, לא
נקיות במיוחד, כסי שלא היו נקיות גם
קודם. על הארץ מתגוללים עיתונים יש נים
מצהיבים, בעברית ובערבית, זרוקים
יחד, כוסות קוקה קולה כחובות עברית,
ושאר מיני זבל. חתולים בכל מקום.
במדרגות פגשנו את מדיחה, מורה מצ רית.
מהיחידות שבאו הנה לגור עם הבעלים.
הוא שוטר, אמרה לנו׳ והיא מלמדת
בבית־הספר המקומי.
רציתי להיכנס לתוך דירה, לראות אותה
מבפנים. דפקתי על אחת הדלתות והז מינו
אותי פנימה בחיוך של מבוכה. שני
בחורים צעירים מתחלקים בדירה של חדר
אחד. החדר נראה כמו בבית־פלון: שתי
מיטות סטנדרטיות וארון קטן ליד כל
מיטה. קירות חשופים. פיגת־מיטבח קטנה.
מישהו בישל אוכל מתובל מאוד. ריחות
חזקים. בפינה עמד מקרר קטן של
אמקור, ובקיר היד קבוע מזגן של תדיראן.
הניאגרה בבית־השימוש תוצרת מעגן מיכאל.
הכל נשאר, רק התושבים התחלפו.
קשה שלא להיגרר לנוסטאלגיה. יקח זמן
עד שנתרגל, שכאן יושב עכשיו מישהו
אחר.
יצאתי החוצה. המרכז המיסחרי היה ריק.
חנויות פתוחות. על כל קיר פנוי היו
מודבקות, בצוותא, תמונות של הנשיא
מובראכ ונשיא סודאן, נומיירי. שאריות
מביקור שערכו כאן השניים לפני כמה
חודשים. בצד פלאקטים אלה, כתובות מת קופה
קודמת. :שנית שארם לא תיפול!׳׳
.לעצור את הנסיגה מסיני אל נא תע קור
נטוע!״ הישראלים השאירו רישומם
בבל פינה.
בפתח הבנק עמד שוטר מצרי במדים:
מיכנסיים בהירים ז׳קט כהה וכובע
לראשו. מנהל-הבנק עומד ליד הדלפק
באפם מעשה משחק ביד אחת במסבחה

המלון. כיום עומדת אימאן המצרית (משמאל) ליד אותו הבר, כשמאחוריה, טל הקיר,
תמונות נוף ׳ממצריים. אימאן וגרת בעיר ומחלקת דירה עס צעירה מצרית נוספת.
שתי הצעירות המצריות הן היחידות העובדות בעסקי המלונאות בשארם אל־ישייח׳

אלנס חוזר לדירתו

הדובסטרים חשמנים

תבדוויס מוציאים עסשיו מתים כמויות
גדולות של לובסטרים ופירות־ים אחרים.
שאנשי שמורות־הטבע הקפידו כל השנים שאיש לא יגע בהם לרעת כדי לשמרם.

צהובה. .משעמם כאן ואין מה לעשות.״
אמר לי, ספק בקיטור, ספק כציון עובדה
יבשה. ,אבל שלחו אותי הנה, ואין ברי רה.״
גם הוא, כמו רוב העובדים האח רים
ד,״משרתים״ באזור דרום־סיני ומים־
רץ־אילת (עקבה) ,השאיר את מישפחתו
במצריים. הנה באו רק גברים. הם נוסעים
הביתה, במיקרה הטוב, פעם בחודש
למשך שבוע, ובמיקרה הפחות טוב פעם
בחודשיים. במשך הזמן, כשהמקום יתאר גן
ויקבל אופי חדש, יגיעו גם המיש-
פחות, הם מבטיחים.

אלכם ניגש לראות סי גר בדירתו, ומצא
שטל הקיר נכתב השם מעיד באנגלית. הבית
עצסו היה ריק. משמאל: תושב חדש של הטיר, מצרי, המחלק את דירתו טס מזור נוסף.

הוא היה היחיד שלא חייך מייד ואמר
שהמקום משגע ושהוא שמח להיות פה.
התקבל הרושם שהוא מרגיש כמו בעונש
— אץ פעילות, אין בילויים, אין מישפ-
חה, אין בחורות, אין כלום, פרט למקום
עצמו, ולא כל אחד מסתפק בזה. הסכמנו
שזו תקופת מעבר, וכי יש תיקווה.
עברנו לסופרמרקט המקומי. החלונות
והקירות חשופים לגמרי. אין שום מודעות
המכריזות על מכירות מיוחדות, מוצרים
חדשים, פרסומות, פלקאטים. על המדפים
מעט מאוד אוכל. בעיקר סבונים, סכיני-

גילוח, גפרורים, סיגריות מצריות, ולהפתעתי
— מדף שלם של בקבוקי בירה
מכבי. בירה לייצוא, באריזה אחרת מזו
המוכרת לנו בארץ. .זאת בירה הולנדית,״
אפר לי המוכר.
רצינו לשתות משהו קר. אבל המקררים
היו ריקים. לא היה שום דבר קר, שלא
לדבר על תוצרת־חלב או גלידה. שתינו
מיץ־ם גגו משומר בקופסאות.
ליד הסופרמרקט יש חנות-ירקות, אבל
ירקות אין כל־כך. פעם בעשרה ימים, בערד,
מגיעה סחורה מקאהיר. הדרך ארו בה
ומשובשת, וההובלה יקרה. עכשיו מתק נים
את הכביש. תוצרת־חלב אינה פגיעה
בכלל. כך גם לגבי הדלק: לפעמים יש
ולפעמים מחכים שבוע עד שמגיע המיש-
לוח הבא. במצריים לא ממהרים, הכל נע שה
באיטיות ובשלווה.
כולם היו נחמדים מאוד אלינו. במיוחד
אחרי ששמעו שאנחנו ישראלים. חיוכים
ואור בעיניים.
נסענו חזרה לפטה, למוסך, לראות אם
מובראב המושיע כבר חזר, כדי לטפל ב גלגל
המפונצ׳ר. לא, הוא טרם הגיע, אבל
הוא כבר השתחרר מהמישטרה .״תוכלו
למצוא אוחו בבית־הקפה ליד תחנת־הדלק,״
אמר לנו הבדווי, שהיה במקום. נסענו לשם,
ואכן, המרצדס של מובראכ, בעל השלט
.מונית״ (בעברית) ,עמדה שם.
מובראכ נדהם לראות את אלכם ופלוגי
וקפץ לקראתם בשימחה. חיבוקים, המכים,
לחיצוח־ידיים.
.בואו נאכל קצת לובסטרים בקפה של
סולימאן,״ אפר לגו. קשה לעמוד בפני
הזמנה כזאת.
במשך כל שנות שהותם באיזור, טרחו
והקפידו אנשי רשות־שמורות־הטבע על
כך שאף אחד לא יוציא מהים חיות ואל-
סוגים מוגנים. קנסות ומישפטים איימו
על ראשו של כל מי שהעז להיציא משהו
מהאיזורים השמורים. אפילו לבדווים מותר
היה לדוג בכמויות מוגבלות בלבד.

ייץ

1ז?רה לשאר

והנה, עכשיו, נפרצו כל הגבולות. ד.כל
פותר. כל חיוודהמים, שחשבו לתומם כי
הגיעו לאחרית־הימים, מצאו את עצמן
פיתאום, מונחות על צלחת, כמעח, במים־
עדה מפוארת בקאהיר, או סתם מבושלים
בתוך סיר ספוייח בצורה פרימיטיבית באיזו
מים עדה נידחת במיפרץ שארנדאל-
שייח׳ .אך המצרים אמרו לגו שהם מתארגנים
להקמת רשות-שמורוודטבע משלהם.
חתוגה משולשת
ףכףמצ אנו את עצמנו יושבים בפתח
1המיסעדה של סולימאן. מיסעדה שהיתר.
שייכת פעם למרציאנו. לפעלה, כתובת
אדומה גדולה בעברית: מרכז הפלאפל.
פלאפל לא אכלנו שם, הפעם, אבל לובסטרים
אחמים גחלים ובשרניים אכלנו.
מובראכ סיפר שהם מוציאים מאות קילוגרמים
של לובסטרים מהים, ונוסעים למ כור
אותם בקאהיר. ואחרי תקופת שקט
כל-כך ארוכה, אין ספק שדגודהים התרבתה
יפה.
אחרי שתוקן סוף־סוף התקר, ומובראכ
סירב בתוקף לקבל תשלום מהחברים שלו,
ירדנו לחוף נעמה.
גם עכשיו, בשעות אחר־הצהריים, היה
החוף ריק כימעט לחלוטין. הפועל בבית
הלבן עדייו ניקה והבריק את החלונות
הגחלים, אך בתי-השימוש בקומה התחתו נה
היו בלתי-מטופלים. וזה לאו דווקא
מייחד את המצרים. נזכרתי במאות היש ראלים
הרועשים שנהגו לבוא הנה בכל
הזדמנות. נשקיות הניילון ובקופסאות השימורים
שהיו מתגלגלות על החול.

הלכנו לאורך החוף על הטיילת. הכל
מוחזק טוב ונקי. נעצרנו ליד פה שהיה
פעם מיסעדת המיפלט האחרון, מיסעדת-
הדגים המפורסמת בשארם, שהיתה שייכת
למיכאלו ולפלוגי. עכשיו נשארה רק הקונ סטרוקציה,
ועליה שלט באנגלית. :כאן
תיפתח מיסעדת דגים ׳.אינשאללה.
פלוגי נעצר ושלח מבט עצוב לעבר שרי ח
הפחמים והאפר, שנותרו על הגריל.
כאן הוא בילה הרבה שעות והפך קילוגר מים
רבים של דגים על האש.
קטפנו אותו משם. מרחוק ראיגו בני-
אדם. באמצע הטיילת, במקום שנפתח זמן
לא רב לפני הפינוי, ישבו אנשים. זוג-
תיירים מאנגליה, הנמצא בירח דבש. הם
הגיעו באוטובוס מקאהיר. שמונה שעות
נסיעה מתישה. הכביש הרוס. הם מתאכסנים
במלון סארינה שארם וזו להם הפעם
הראשונה כאן.
היה שם זוג צרפתי וצעירה גרמניה, ש חברה
עברית שוטפת. היא הסתובבה בסיני
כשנה בתקופה שהישראלים היו כאן. כשה גיעו
המצרים, נסעה לגרמניה והביאה עם
החבר שלה קרוואן, כ ח להסיע צוללנים
לספארי-צלילה בחופי-סיני. אבל צוללנים
אינם מגיעים, ואין להם עבודה בינתיים.
אולי תהיה כשהכל יתארגן מחדש.
היא הסבירה שהמצב השתנה. בחורה
לא יכולה כמעט להסתובב לבד, שלא ל דבר
על הליכה בבגד-ים. להשתזף בעירום
— הם מלהזכיר. היא סיפרה שבקיץ לבשה
חולצה ללא שרוולים, ולא הפסיקו להטריד
אותה. היא גם התלוננה ששוטרי מישט־רת־התיירות
המצרית מבקשים כל הזמן
לראות דרכונים ומטרידים.
זו טענה ששמעתי מכל תייר זר. לכל
אורך הדרך וגם מבחור ישראלי שפגשתי

נסוט של כר׳]׳

זו בתי־שימוש, ללא אסלות, עומדים באמצע שום
דבר, ליד תחנת־הדדק של העיר, מראה המזכיר
קטעים מסרטו של פדריקו פליני. נראה כאילו עומד להיות מוקם שם בית־שימוש ציבורי.

המיסעדה שהיתה

אריה (״פלוגי־־) פלוגה עומד ליד הגריל של
מיסעדת־תדגים המפורסמת, המיפלס האחתן,
יום לפני הפינוי משארם. שבא לבקד במקום גילה שהמיבנח אינו קייס יותר.

התיסעדה שתהיו!

כיוס לא נותר מיבנה־העץ של המיסעדוג אלא
רק שלד הברזל. שלט המוצב במקום מספר
שתקום כאן בקרוב מיסעדת־דגים חדשה. בינתיס -אין פוקדים את העיר הדרומית תיירים.

בנואייבה. מאיתנו לא ביקשו דרכונים, אף
לא פעם אחת, במשך כל הטיול.
את המקום הזה, שנקרא קלאב ביץ׳ ,מנהל
זוג צעיר, נשואין מעורבים. הוא מצרי בשם
מאגח, אבל תקראי לי מייק, כי לכולם
קשה לזכור את השם מאגח.״ הוא גר במשך
שמונה שניט בלונחן ועבד במיסע-
דה בגולדרס גריז, איזור יהודי בבירה
הבריטית. שם הביר את אשתו, אגה, בת
,25 שעזבה לפגי שנתיים את פולין ועברה
למערב. הם התחתנו שלוש פעמים: פעם
ראשונה בלונחן, ואחר-כך בקאהיר ובוור שה.
מאגח
ואנה חשבו להגר ממצריים, אבל
באו לשארם לפני חודש, ונדלקו למקום.
היא מסתובבת במיכנסי-ג׳ינס קצרים גזו רים
ובחולצה ורודה ללא שרוולים. זוג ליברלי
במיוחד לגבי מצרים. המיסעדה שלהם
היתה ההומה ביותר מכל המקומות שעבר נו
בהם לאורך החוף.
השמש התחילה לשקוע. האורות על הטיילת
נדלקו כולם בשורה ארוכה, מקצה
אחד של המיפרץ לקצה השני, שרשרות
של מנוחת צבעוניות קישטו כל מיבנה.
הים נצבע בוורוד. שקט. אחות קטנות
היכו בחוף ברחש כמעט בלתי-נשמע. ההרים
החשופים קיבלו צבע אחם, נבלעים
לתוך החושך. עננים, בכל מיני גוונים של
כתום, עשו צורות בשמיים.
לא חשוב מי יושב איפה, הטבע היה
כאן לפני כולם, והוא שיישאר אחריהם.
(בגליון הבא תדווח ענת סרגוססי
על רשמיה בדחב ובנואייבה).

אנו /צעירה פולני
לי 1 *1 | 11י 11
שעזבה את פולין

התחתנה עס מצרי ומתגוררת בשארם.

ספרמד הי ם ה פו רשאתג דו לתהשליה דו תגר מני ה
י ל די

מהג רי ם
ה אי ש

נו ש אי ם

ש שי פ ר

ה הנ סנ ר

עיון

תור הזהב
תארו לכם השתלטות של הימין הארצישראלי
על ארץ־ישראל, אחרי פרשת רצח ארלוזורוב.
ההשתלטות נצלה את פרוץ המילחמה העולמית
השנייה לשם סילוק המנדט הבריטי, והביאה
לכמה קו ר בנו ת בצמרת התרבות של
ארץ־ישראל: ש״י עגגדן הוכה עד מוות
במחנה־מעצר בסדום, שאול טשרניחובסקי
מת בגלות בפינלנד, אברהם שלונסקי התאבר
באוניה בדרר לדרונדאמריקת נתן אלתרמן
ולאה גולדברג נאלצו לבלות את שארית חייהם
עם עדן פרטוש בישוב קטן בגוואטמלה,
מרטין בובר נהרג בנסותו לחצות את גבולה
של מצריים, חנה רובינא ביחד עם אהרון
מסקין נלקחו והומתו בגאז על־ידי המישטרה
החשאית, ראובן רובין ונחום גוטמן עונו עד
מוות ב״קישלה״ שליד מיגדל״דויד בירושלים.
זהו הנושא המרכזי המדהים בסיפרו של
סרדריק גרינפלד נביאים בבלי כבוד, שראה
אור בתרגום לעברית בחודש שעבר* .ספר
תיעודי מרתק זה מתאר את הכחדתה התרבותית
של יהדות גרמניה בידי הנאצים בשיא תור הזהב
שלה. לישראל של סוף 1982 יש בספר עוצמות
של מוסר־השכל תרבותי. זהו רקוויאם לתרבות
שאינה עוד, שרק בשנים האחרונות התחילו
להגדירה כאחד משיאי התרבות בכל הדורות.
כותרת־המישנה של הספר היא רקע לפרויד,
קפקא, איינשטיין ועולמם, הספר נפתח בפרק
מעורר קדרות שכותרתו היא דמיון מישפחתי,
שבו מציג גרינפלד את תהליך הקירבה וההטמעה
הדו־כיווני שבין היהודים והגרמנים, תוך שהוא
־ פרדריק גרינפלד -נביאים בבלי כבוד;
עברית: אהרון אמיר; הוצאת אופקים -
עם־עובד; 307 עמודים (כריכה רכה).

החוויה הישואליח

ש א רי ת

מלחין מאהלר
הכלאת מוסיקאי עם רץ מרתון
מצטט דברים שכתב ב־ 1838 היינריך היינה על
.הקירבה העמוקה השוררת בין שתי האומות
המוסריות האלה, היהודים והגרמנים־ ,שיחד
נועדו לברוא ירושלים חדשה בגרמניה —
״ארץ־ישראל חדשה״ כלשונו, שתקום ב״מולדת
הפילוסופיה, מחצבת הנבואה ומצודת
הרוחניות הצרופה.״ גרינפלד בוחן את התרומה
היהודית למהלך התרבותי העצום הזה, מהלך
השווה בערכו לרנסאנס האיטלקי, באמצעות

ל פי ד

א פ רי ם

.מלחינים, פילוסופים, חוקרים, מבקרים; של
האכסם רסיוניזם, הדאדאיזם ומשמעות חדשה
של אהבת־האדם באמנות; של ישיר האדמה׳
למאהלר, של ים שר החלומות׳ לפרויד
רהמישפט׳ לקפקא...״
גרינפלד מתייחס לאותם יהודים, עליהם הוא
כותב. :בקרב אחיהם לדת במיזרח־אירופה יצאו
להם ליקים׳ — כינוי שאין בו בדי להחניף
ליהודי גרמניה — מוניטין שהם ׳גרמנים כדי
ארבע־חמי שיות ויהודים כדי חמי שית
בלבד עדה יוצאת־דופן, שהוציאה מתוכה את
היינרין* היינה, שכתב: אני מ שורר
גרמני/ושמי בכל גרמניה מנסר...״עולם יהודי,
מתרומם לשיאי הרוח, הוא העולם שאוטי
וייניגר כינהו. :הוא מוחק־הגבולות, האיש
נטול־הצורה״ ,עולם שהוליד את המלחין קארל
מאהלר, שאחת ממעריצותיו כינתה אותו
.הכלאה של מוסיקאי עם דין מרתוני־,עולם שעם
בניו נמנה גם קארל מארכס, שלא לדבר על
זיגמונד פרויד וופרנץ קסקא. במילים
אחרות, ניתן לאמץ את דעתו של פראנק
ודקינד ש.היהודי והלא־יהודי הם שתי
הנשמות בלב המין האנושי, שתמיד הן
מתנצחות ולעולם אץ אחת מהן יכולה בלא
חברתה.־
גדולי אותו תור הזהב גונו על״ידי החברה
הגרמנית על שום יהדותם, כמו איינשטיין
שלכאורה עסק במופשט שבמדעים, והותקף על
שהכניס פיסיקה יהודית למדע הגרמני-יונג
האשים את פרויד שהוא ספק של
פסיכולוגיה יהודית וגם מאהלר שמע מבקר
אומר על המוסיקה שלו, שהיא מדברת במיבטא
יהודי. לא פלא הוא שהיהודים מאכלסים את
רשימות היוצרים האסורים. בתרבות הגרמנית,
ביניהם: קארל שטרנהיים(הסנוב) ,ארתור
שניצלר (המעגל) ,ארנסט טולר (הורסי
המכונות) ,ואלטר האזנקלוור (הבן),
פרדיננד ברוקנר (פושעים) ,ברוך (מות
וירגיליוס) ,פרנץ קפקא (המישפט) ,אלפרד
דאבלין (ברלין אלכסנדרפלץ) ,יעקב וסרמן
(אשליית העולם) ,ליון פויבטוונגר (היהודי
זיס) ,פרנץ וורפל (ארבעים הימים של מוסא
דאג) ,ברונו פראנק (ימי המלך) ,ארנולד
צווייג(מישפטו של הסרמט גרישה) יוזף רוט

התרבות

קי שון

בג ר מני ה

(מארש ראדצקי) ,קארל קראום ועוד מאות של
יוצרים, שהיו התשתית, הבשר, העצמות והלב של
התרבות הגרמנית עד לעליית היטלר והטירוף
לשילטון.

פסיכואנאליטיקן פתיר
מחלה יהודית חדשה
בריחתם של נושאי דגל התרבות בני דת משה
מגרמניה, מוגדרת על־ידי גרינפלד ..הנדידה האינטלקטואלית
הגדולה ביותר בהיסטוריה״ .את
פרק הפתיחה מסיים גרינפלד בהגדרתו של
הפילוסוף־משורר שלמה פרידלנדר, שאמר:
״כל שוטה ארור יכול לתקוע כדור במוח
המבריק ביותר.״
״ריקוד על שפת הר־נעש״ .נושאי דגל
תרבות אלה, ממוצא יהודי, שאפו להתבולל

חמישי שנות תססה ב״מילחמת תרסיות

מזה כמה שנים מתנהלת מגמה מוכתבת של יצירת מיסגרות פולקלור לעדות השונות, כתחליף גרינפלד. גם עמדות תרבותיות, שאותן מציג בעקביות בידיעות אחרונות בועז עברון, שבדומה
לתרבות לשמה. המימסד מארגן למרוקאים את המימונה, ליוצאי־כורדיסתאן את הסאהרנה ועוד מיני לעמיחי ולזו — מוצאו מרכז־אירופי, מעידים על־כך שבניהם של המהגרים, אלה ששלבי ילדותם
הראשונים עברו עדיין באותה גרמניה מתייסרת, נושאים ברמה את אותו דגל
חגיגות פולקלוריסטיות, שתפקידן הישראלי טרם הובהר לאיש. העדות
ייחודי, של ספיח, סחיש, לאותה תרבות ענקית במרכז־אירופה. שהיהודים היו
שמוצאן מאירופה, גרמניה, פולין, רומניה, צרפת, איטליה, רוסיה —
בה הלב והעיקר.
מסתפקות בתמימות! הרבה בחגיגות יום העצמאות.
בשבוע שעבר נולד לי בן. מעט לאחרי לידתו תהיתי לאיזו תרבות או
השאלה הנשאלת היא, מדוע מיעוט כה קטן של יוצרים ואנשי מוסר פרח
פולקלור הוא משתייך. אם הוא שייך למקור המרכז־האירופי
במדינת־ישראל, מבינהם של המהגרים ממרכז־אירופה?
ודובר־הגרמנית ממנו בא אבי, או לתרבות הישראלית שבה אני חי.
התשובה נעוצה בחמישים שנות תבוסה במילחמת תרבויות שהתנהלה
ואז הגעתי למסקנה, ששרירות ממשלתית, היוצרת מערכות
בארץ ישראל בין התרבות המזרח־אירופית, ז׳דאנוביסטית, ובין התרבות
פולקלור־מטעם, יצרו בשבילו מצב, שבשל העדפות פוליטיות ציניות, הוא
המרכז־אירופית. מול א״ד גורדון והזיוף הטולסטויאני שלו, ניצב מרטץ בובר
אינו שייך לשום תרבות. מיקרא מקביל בסיפרו של סרדריק גרינסלד
עם הערכים היהודיים הנעלים שלו. מול עדי עגנון, שהשורש השני של עולם
נביאים בבלי כבוד(ראה: עיון) ,הביא למחשבה, כי יש בישראל בסוף 1982
ערכיו היה כאותה תרבות מרכדאירופית, הציב המימסד המפא״י בשרירות את
שיור ומעט זכר לאותה מסורת תרבותית מפוארת של יהודי מרכדאירופה,
חיים הזז ודומיו, שסובסדו והועלו לתהילה ריקנית. לעומת הז׳רגון הרוסי של
הנישאת כרגלים דהויים בידיהם של בני־המהגרים ממרכז־אירופה, שהגיעו
הבימה על מגבלותיה, מיסדה יהדות מרכז־אירופה את התיזמורת
לארץ־ישראל בימים שקדמו למילחמת־העולם השנייה.
הפילהרמונית וכהנה וכהנה.
למשל, שירתו של המשורר יהודה עמיחי, ששירה יוצאת־דופן בשירה
אלא שהאמת האכזרית ביותר היא, שאותה מכונה שילטונית לכיסוח
העברית והישראלית(אם להתעלם מכמה עשרות חקאיו, שתקעו יתד איתנה
תרבותי עשתה למורשת התרבותית של יהודי מרכז־אירופה את אותה פעולת
ביסודותיה של התרבות הישראלית) .זו שירה, שניתן למצוא בה את אותן
ביעור, הדומה באלפי הבדלות לחיסול תרבותם של היהודים במרכז־אירופה,
חוויות הומאניסטיות יוצאות־דופן שנביאים בבלי כבוד עוסק בהם. גם את
בימים שקדמו למילחמת־העולם השנייה.
הרומן של עמיחי, שביקורת הספרות הישראלית נוטה להתעלם ממנו לא
מעכשיו לא מכאן, ניתן למקם יותר בין ספרים כתוף הפח של גינטר גראם
בימים אלה, כאשר התרבות הפכה לתרבות של כיכרות, ואירועי
והרומאנים של זיגסריד לנץ. הלשון העברית ברומן של עמיחי היא בעלת רצף
קריית־שמונה מזכירים את מה שמזכירים — אולי הגיעה העת לפתוח בסיבוב
מישפטים, המזכיר את הנוסחים הגרמניים והעמום באותם ערכים אנושיים.
נוסף של עוד חמישים שנות מילחמת תרבויות בארץ־ישראל.
גם שירתו של המשורר נתן זך(שמיספר חקאיה אינו נופל ממיספר חקאי
מילחמת־תרבויות, שנושאי הדגל שלה יהיו הדור השני והשלישי של אותם
משורר זק
שירת עמיחי) היא גירסה עברית מעולה, של שירה אכספרסיוניסטית גרמנית,
מהגרים שהגיעו הנה ממרכז־אירופה. שהרי, אם לא ייפתח מאבק זה, מה
גירסה עברית לשירה גרמנית
התוחלת לחיים במדינה זו.
לפי מיטב אותה מסורת׳תרבותית, שבה עוסק סיפרו המעולה של פרדריק

^11111111111
להשיג את מטרותיהם התרבותיות. בפרק מלב
§ הטבע מתאר גרינפלד פגישת שני גאונים של
אותה תרבות־ענק, גוסטאב מאהלר וזיגמונד
טרויה ביוזמתו של מאהלר. :ם רזיד אמר שלאחר
פגישתם שוב לא נתקל מעולם באיש שהבין את
..ע ק רונו תהפסיכו ־ אנליזהבמהירות
י— ובאורח־אינטואיטיבי בל־כך כמאהלר״ ,והוא
מוסיף• :הרבה נקודות של דמיון וקירבה היו בין
מאהלר לפרויד, החל בעובדה ששניהם היו בנים
למישפחות יהודיות שהשתקעו בעיירות
קטנות של החבלים שנעשו לאחר״מכן
ציבוסלובקיה והשתתפו בנדידה הגדולה
לווינה

פרויד
הגדיר את יהדותו :״מעולם לא יכולתי
להבין מדוע עלי להתבייש במוצאי, או ב׳גזעי,
כפי שאנשים החלו לקרוא לזה. אשר לחברות
בחברת העם האתנית (הגרמנית) שנמנעה
ממני, הרי בלי צער רב ויתרתי על זכויותי לכד,
בעוד שמאהלר ראה ביהדותו מיכשול להשגים
המוסיקאליים שבהם חפץ. :כל שנות דד 90 היתה
האנטי־שמיות עושה חיל, בכל מקום יהדותי
היא אבן שבה נתקלים ברגע האחרון כשרוצים
לחתום אתי חוזה -.מאהלר שאף במשך שנים
רבות׳ להתמנות מנהל האופרה הווינאית, וגמר
בדעתו להיטבל לנצרות, כדי לזכות במישרה.
גרינפלד מעיר כי,ב תר שלא קל היה אז להיות
יהודי בווינה, אף שהתקוד על שפת הר־הגעש
היה מתנהל עריץ בקצב נינוח של ואלם...״
למרות, שלדעתו של צוויג, היהודים: קידמו,
תינו או אף יצת כתשע עשיתות מן התרבות
שאותה קיבל העולם בתתעה כווינאית.״
בעולם זה של הישגים ושיאים ושינאת
יהודים, דרך גם כוכבו של קארל קראום, אותו
ציניקן פאציפיסט, שניהל מילחמת־יחיד מול
המימסד התרבותי הווינאי כולו, או כהגדרתו של
דלי האם. :בחוש מחודד של סאדיסט לפגוע
דווקא במקום שבו הכאב גדול ביותר־.כרוגמת

הולכות עמי. :מחוז גרמני ילדני, לחם גרמני ת ה
מאכלי; עינב הריין תסם בדמי משך אלף שנת
(אגב, את אוסף הספרים הנדיר שלו הצליח
וולפסקל למכור למוציא-לאור זלמן שוקן —
אביו של עורך הארץ, גרשום שוקן, תמורת
קיצבה שנתית קטנה) .לסינג, שאף הוא הצליח
להימלט מגרמניה, נרצח בידי שכירים נאציים
בצ׳כוסלובקיה, ומנצ׳סטר גארדיאן הספידו:
ת מי ד שאף בכל ליבו למזיגה בין החיים
הגרמניים והחיים תהודיים, שכן לא ראה כל
מניעה לכל שיתה יהודי תיס גרמניים מלאים
ויהיה תפארת למולדתו את הדודן השלישי,
שטרנהייס, הגדיר המחזאי קארל צוקמאיר:
.בן־כלאיים שחציו איל־עסקים וחציו מרקיז
בלגי האוהב לסגל לעצמו את נעימת הדיבור
וההתנהגות של דנקר פרוסי.״ זה לא מנע אותו
מלומר לקלאום מאן על אדולף היטלר. :מי
תא, אחרי ככלות הכל? דמות פעוטה מתוך
קומתה מאת קארל שטרנהיים; שומתלילה
מגוחך, שדצא פתאום מדעתו ומדמה בנפשו
שדכל לתות השחקן הראשי...״
פרק מרגש למדי הוא המלאך בשער, הנפתח
בתיאור ייחודה של המשוררת אלזדז
לאסרך־שילר(שנפטרה בגלות בירושלים) ,מי
שכינתה פעם את מרטין בוגר כ.הר
טוך־ציוך, ואף כתבה להוגה הגדול הזה פעם:
אני שונאת את תהודים מפני שהם מתעלמים
מקולי, מפני שאוזניהם נאטמו, ומפני שהם
מעדיפים להקשיב לכסילים ולז־רגון. הם אוכלים
דתו־ מדי; מן הדין ת א שירעבו ...האם אתה
כועס?״ משוררת זו נחשבת לאחד מפלאי השירה
הגרמנית, ולשון שירתה הוא בליל ניבים
יהודי־גרמני, שהביא את המשורר אורי צבי
גרינברג, לכנות את שירתה בשפה הגרמנית
״שירה עברית״ .בפרק זה מוצגת גם הגלריה
היהודית המהפכנית, עימה נמנות דמויות

כגוסטאב לנדואר, ארנסט טולר ואריך
מיזאם.
תחת הכותרת הלא־רצויים ובמוטו המתייחס
ג טיסיקאי איינשטיין
מחלת־נפש בהמונים
מיכתמיו. :הם סיכו־אנליזה ת א המחלה הוהודית
החדשה ביותר; הקשישים יותר עודם סובלים
מסוכרת״; או.לפי המחקרים האחרונים, נראה
כי דתת־מודע ת א מעין גטו למחשבותיהם של
בני-אדם. ככל הנראה, רבים מתגעגעים אלד
עכשיו.״ את הציניות הוא אימץ מאוחר דתר,
כאשר היטלר החל בשריפת־הספרים בגרמניה,
ואמר: כמח אנו מתקדמים! בימי הביניים תאי
תו שורפים אותי; כדם מסתפקים בשתפת
ספריי!״
אותם ענקי־רוח יהודים־גרמנים נשאו על דל
שפתיהם ציניות, שמן הסתם היתה מצונזרת
בישראל של היום, כאימרתו של פרויד, לאחר
שניצל מית הנאצים, וקבע מישכנו בלונדון:
שהרי למרות הכול עדיין אהבתי מאוד את
בית״הכלא שממנו שוחררתי.
בפרק פנה אל האור לרגע, הנפתח במוטו
מתוך היינה. :ספר הוא מולדתם, קניינם /
שליטם, מזלם ואסונם ...מכאן /אי־אפשר
לגרשם״ ,מובא ס יפור ם של שלושה
קרובי־מישפחה, המשורר קארל וולטסקל,
המסאי והפילוסוף תיאודור לסינג והמחזאי
קארל שטנהיים, בני מישפחת סוחרים ענפה,
שהגיעו אל פיסגות התרבות הגרמנית. כאשר
גלה וולפסקל מגרמניה, כתב בשירו אלף שנים

טנ ר ב רג
פרידריך טורברג, סופר ומתרגם אוסטרי־גרמני
ממוצא יהודי, ידוע כמתרגמו של ההומורסקאי
ההונגרי־ישראלי אפרים קישון לגרמנית

(אין בכוחי לעשות השוואות בין המקור
והתרגום שלי, אך דבר אחד אני יודע:
בגרמנית הוא (קישון) מוצלח יותר
מאשר בכל התרגומים האחרים באח־רונהראה
אור בעברית סיפרו הנני, אבי* רומן
העוסק בתקופה שבין שתי מילחמות־עולם
בגרמניה. טורברג חודר לעולמו של מוסיקאי יהודי
צעיר העוסק בריגול לטובת הנאצים.
גיבורו של טורגרג, אוטו מאייר, אינו עושה זאת
מתוך הנאה, אלא בתיקווה לזכות בפרס: שיחרור
אביו הנמק במחנה־הריכוז דאכאו. מאייר, הכורת
ברית עם השטן, מגלה כעבור זמן, שאותו שטן
מרמה את היהודי הקטן, כשם שרימה מדינות
ומדינאים. הנני, אבי הוא רומן המבוסס על
סיטואציה דרמאית, המביאה את תיאור חייו של
מאייר באופן כרונולוגי מזיכרונות הילדות שלו ועד
למאסרו בצרפתשלפני שלטון ווישי. גיבור־המישנה
* פרידריך טורברג -הנני אבי, עברית: נילי
מירסקי; הוצאת עם־עובד; 272 עמודים(כריכה
רכה).

נביאים בבלי כבוד הוא סיפור סופה של
ההצגה התרבותית הגדולה ביותר של המאה
העשרים, הצגה שכוכביה היהודים נעלמו, בעוד
שאת רחובות ברלין ושאר ערי גרמניה מילא
אספסוף מצעק. הצגה שכוכביה נפוצו לכל. רוח,
ורק מעטים מהם הגיעו לארץ־ישראל, שארבעים
שנה מאוחר יותר החל אספסוף דומה מצעק
ברחובותיה. לשיא הטראגיות של ספר זה מגיע
המחבר בתיאור דמותו המיוחדת ויוצאת־הדופן
של ואלטר בנימין, אותו הוגה־דיעות, שרק
בשנים האחרונות החל העולם הרחב מגלה את
עוצמת רעיונותיו בדקות לשונו. :כוליס הס
כרטיסי הביקור שמשאירות ממשלות לאומיות
מחדר־המישחקים של הילדים״; .קארל קראום
רוקד את ריקוד הלוחמים לפני קיברה של הלשון
הגרמנית.״ ואלטר בנימין משמש סמל להכחדתה
של יהדות מופלאת זו, במותו בהתאבדות על
גבול צרפודספרד, אחרי שהצליח להימלט מידי
כובשי צרפת הגרמניים. טראגי לא פחות הוא
סיפור חי״יו ויצירתו של הסופר, שרק בשנים
האחרונות שבו הגרמנים לגלות את כתביו, ד״ר
אלפרד דאבלין, שסיפרו אלכסנדרפלאץ
נחשב עתה לתשובה הגרמנית ליוליסס של
ג׳ויס. בחדות לשונו כינה דאבלין את
הרפובליקה הווימרית. :הובאה לקיסרות
הגרמנית על־ידי חכם אחד מחו׳דלארץ. הוא לא
אמר מה יש לעשות כה; היתה ד רפובליקה בלי
הוראות שימוש.״

•אתה יהודון ואני נאצי׳

במסה דאבלין מורי כתב הסופר גינטר
גראם. :הוא היה קאתולי מדי בשביל

למישפט שאותו אמר מורו של אלברט
איינשטיין. :נוכחותך בכיתה משבשת את
הסדר ומשפיעה לרעה על שאר התלמידים!־
מובא סיפורם של איינשטיין והמלחין ארנולד
שנברג, שאחרי גירושו מהאקדמיה הגרמנית,
שב להתייהד, או איינשטיין, שכינה את הנאציזם
.מצב של מחלת־נפש בהמונים״ .איינשטיין,
ששימש מטרה במילחמת הנאצים ביהודי גרמניה,
כמשתקף בנאומו של האידיאולוג של היטלר,
אלטרזי• רוזנברג . :האלברט איינשטיינים
ושאר יהודים דגלו לאי שומם שאקלימו קטלני
...שאין שבים ממנו, שהדרך היחידה לצאת
ממנו היא למות.״
המשך נביאים בבלי כבוד מביא את סיפור
מאבקיהם של אישים כקורט טוכולסקי וטרנץ
קאסקא. מרגשת מאוד ההגדרה של אריך
קסטנר (מחבר אמיל והבלשים ופביאן) את
טוכולס קי, הרוצה. לעצור שואה
במכונת־כתיכה״ ,בתקופת שיא־מאבקיו, כאשר
העיתונות הנאצית כינתה אותו. :אב טיפוס של
האדם שא י ן לו מולדת, המיפלצת
מרובת־הראשים, ודליטראטור־זאו׳ היהודי
טוכולסקי...״

בעלי־מוסר, נטול־הידור מדי בשביל שעת
השירה ברדיו וגס מדי בשביל תכנית בלימודים
של בתי״הספר ...בכל זאת, יש בו כדי לגרום לך
מבוכד. לעכור את חלומותיך; אתה תתקשה
לבלוע; טעמו לא יערב לחכך; הוא אינו ניתן
לעיכול ולא יהיה לטעמך. הוא משנה כל אדם
שקורא אותו...״
יש בספר נביאים בבלי כבוד, משום לקח
כואב למתרחש כיום בתרבות הישראלית,
הנרמסת בהדרגה, תוך פנייה הדרגתית לנתיב
המוליך אל המוקדים לשריפת ספרים. התגברות
הצנזורה הפוליטית על מחזות, הסתת ההמון בידי
ראש־הממשלה ולבלריו נגד ׳יפי הנפש׳ ו׳מיעוט
קטן של אינטלקטואלים׳ — הם התיסמונת,
ונביאים בבלי כבוד מדבר ומספר על המחלה
שבאה כתוצאה ממנה. נביאים בבלי כבוד הוא
בחינת אוראדום ומזהיר, המספר על העבר, ומכוון
להווה המוליך לעתיד הקודר. זה ספר המספר על
מורשתה של עדה אחת, עדה שהביאה מאז ימי
הביניים את המורשת התרבותית הגדולה ביותר
של עם ישראל. עדה שאינה זוכה, במדינת ישראל
של סוף ,1982 למחצית הממון המוקדש על־ידי
הממשלה הנוכחית, כדי ״לגלות׳ את המורשת
התרבותית של העדה היהודית־הפרסית, או

הוגה בנימץ

סופר־מתרגם טורברג
אתה יהודון ואני נאצי
משל הספר הוא מאכולד, חברו לכיתה של מאייר,
שהופך עם העלילה לנאצי, המפעיל את אוטו מאייר
בבוגדנותו הכפוייה, וכאשר הוא שואל את מאכולד
מוע הוא מאמין לנכונותו להלשין, משיב זה:
משום שאתה יהודון ואני נאצידהנני, אבי הוא אחד מהספרים המנוכרים ביותר מימי
עליית הנאצים לשלטון בגרמנית ותרגומו לעברית בידיה
האמונות של נילי מירסקי, נקי מפגמים.

הכורדית, או הלא־משנה־איזו־עדה — כמדיניות
התרבותית המוזרה, שבה נוקט בשנים האחרונות
מישרד־החינוך, תחת פיקוחו של זבולון המר.
נביאים בבלי כבוד הוא ספר של אות־כבוד
לתרבות שכימעט ולא הותירה זכר בתרבות
הישראלית(ראה: החוויה הישראלית).

שי ר ה

״מעיין אכזב״
תופעה מדכאת, המגבירה אחיזתה בשולי
תרבות־הספר הישראלית היא פירסום ספרי״שירה
בידי כאלה שאינם משוררים.
שירים אלה, בקבצים לא שיריים שכאלה, רמתם
מזכירה שירים המצויים במגירת כל נערה בגיל
הטיפש־עשרה. שירים של לבטי גיל־ההתבגרות,
שכל קשר בינם ובין שירה מיקרי בהחלט.
דוברת מישרד־הבריאות דבורה מני־אלעדהחליטה
באחרונה לזווג בין תחלואי מישרדה
ובתחלואי תת״השירה העברית, ולפרסם קובץ שירי
בוסר ואכזב שלה, תחת הכותרת ...ובעיקר כאלה
שצמחו במקום הערבה*.
קובץ חרוזים זה מעלה רחשי״לב ושאר איברים,
במיפלס תחושוו( רדוד למדי, כמו.:אני אברח ממך
אורי ועושה ״אנליזה״ ל״מוזס״ ומספרת:
.עייפתי בלי חלודים הדוברת־משוררת,
ששירתה כבר שני שרי־בריאות, מסבירה אחת
מתגליותיה במוטו לאחד השירים, שבו היא כותבת
בספק־מקוריות. :מאחורי הגדול שבפוליטיקרים
ומעבר לכל תהליך של שינוי ישנה אשה אוהבת.״
זה מה שנקרא להתאהב במיקצוע, ולא במיקצוע
השירה.
מסעה הבריאותי״שירי של גנני־אלעד לרעות
בשדות האהבה, מוליך אותה לחוויות בריאותיות
נוספות כמו. :אתח איש חזק. אומרת אבל:
.אשתך את בל כאבי קוטפת...״וגומר בטיפול על
״ספת הפסיכיאטר״.
בדומה לפרחי־חריזה אחרים, לא יתכן
שגנני־אלעד תדלג על נושא המילחמה, המספקת
פעילות כה נרחבת למישרד שבשמו היא דוברת.
כאן היא מגיעה לתגליות, כמו. :המילחמה אינה
אמת/,גם אינו נספג באדמה ויריות פוצעות את
באחד מאחרוני השירים בקובץ כותבת
גנני־אלעד. העולם עלי גדול״ ,כמו לרמוז לקורא
שהצליח להתגבר על בולמוס המילים ולהגיע עד
הלום :״השירה גדולה עלי.״
כל שנותר לסכם במעיין אכזב זה, שמילים הוא
כמאמר שיר־ילדים ידוע :״גנני גידלה גרפומניה
בגן״ .מוטב לו לקובץ זה אם היה נשאר במגירת
המשרבטת, ולא טורח לייגע את מכבשי־הדפוס.
• דבורה גנני־אלעד -ובעיקר כאלה שצמחו
במקום האהבה; הוצאת אלף; 44 עמודים
(כריכה רכה).

1ה היה 03111:1הו ה שהיה
גליון ״העולם הזה׳׳ שדאה־אור השבוע לפני 25 שנה בדיו?,
המשיד להתטיד בפרשת חטיפתו של כתב השבועון אלי תבוד,
בידי הש׳׳ב. כתבת־השער ,״המישטרה מחפה על החוטפים״,
הציגה את חל?ו של שר־הטישטרה בחיפוי על אותה חטיפה,
שהיוותה נפיח־ להשתקת חופש־חעיתונות בידי שיתת־הביטחון.
תהת הכותרת ״טכדגה של אטת ושקי׳ /הובא לראשונה בישראל
סיפורה של טכונת־האטת. תחת הכותרת ״האיש בעל הצלקת״
ושבא הטשף סיפור גילויי ״העולם הזה״ על השחיתות בצמרת
הכדורגל הישראלי.
רשימה תהת הכותרת ״צבר עליז בסמוקינג של מנצח׳ /הביא
את סיפור התייזות של המוסיקה הישראלית לרב־סמל נועם שריף,

ס • הו׳ 3
״לאחדות־העבודה אין מה למכור, מלבד
את עצמה!״ לעג השבוע ח״כ במפא״י.
אולם חבריו בממשלה לא לעגו. אנשי
אחדות־העבודה מצאו משהו חדש למכור:
המילחמה בכפייה הדתית.
במשך שנים לא הטרידה בעיה זו במ יוחד
את מאחדי־העבודה. אולם אחרי ש-
הסוציאליסטים והאקטיביסטים של אחדות-
העבודה השתלבו בדוקטרינה של נשיא
ארצות־הברית, דוקטרינת אייזנהאואר, הס כימו
לנסיגה מסיני ושירתו בגלוי את הש׳׳ב
ואת קבוצת החצר של דויד בך גוריץ —
היה צורך בנושא חדש להכנסת בסיס ל בחירות
הממשמשות ובאות.
הוא בא במפתיע, הודות לרב יהושע
זליג דיסקין מפרדם־חנה, שציווה לקבור
מחוץ לגדר את בן נשואי־התערובת שמת
משיתוק ילדים. קם משה כרמל בממשלה,
והגיש שאילתא שיכלה לפוצץ את הממ שלה.
בן־גוריוז
היה בצרה. קשה היה לו להגן
על הרב. אולם בשעת הדחק פעל שוב
הציר בן־גוריון — נתן אלתרמן. משורר-
החצר נזעק לעזרת אדוניו, פירסם את
אחד ממאמריו המחורזים הארוכים, הנראים
כפארודיה על יצירות אלתרמניות
מלפני שנים. אלתרמן טען במפתיע: הרב
צדק.
המואס כשיטות. רק הבטיח לעצמו
בן־גוריון אגף זה, הותקף לפתע מאגף
אחר. מזכיר אחדות־העבודה, הח׳׳ב הש אפתני
יצחק בן־אהרון, פתח בהפגזה מכיוון
חדש. אמנם הבטיח בדאהרץ יום לפני כן
לכתב למרחב, כי אחדוודהעבודה לא תנקוט
בקו העולם הזה בביקורת שלה (,לא! לא
ציודנו מעולם בשיטותיה של שורת המתנדבים,
מאסנו בשיטותיו של שבועון מסר
יים״) .אולם !תוך קריאת העולם הזה
( )972 מלפני שנה, למד בן־אהרון שבניו
יצחק ניסים
ובנותיו של הרב הראשי
משוחררים מצה׳׳ל* .הוא לא שכח פרט

עתה הגיש בן־אהרון שאילתא מיוחדת
במינה. הוא רצה לדעתמשר־הביטחון
מדוע משוחררים בניו ובנותיו של הרב.
בן־גוריון נמצא שוב במצב קשה. הוא
יכול היה לפרט את הנימוקים לשיחרור
בני הרב — אך בחלקם לא היו אלא נעימים,
ובחלקם אף לא-חוקיים. גם מטעמי
הגינות גרידא קשה היה לשר־הביטחון לפרט
במליאת הכנסת מי מבניו ובנותיו
של הרב שוחרר כבחור ישיבה, מי כעוזר
הנ שיא ,-ומי מפני שלא נמצא כשר
לשירות לפי תקני צה״ל.
בן־גוריון לא התכוון לענות, נתן הוראות
להשפיע על בן־אהרון להסיר את השאילתא
המפוקפקת. הוא ידע כי שום
סכנה אמיתית אינה צפוייה לקואליציה מצד
• הכוונה למשה נימים, המשמש כיוס
כשר־המישפנויס של סמשלת־ישראל. אחרי
פיצוצה של שערוריה זו, נאלץ נימים להתחייל,
וכעבור זמן קצר שוחרר מצודל,
אחרי שנבחר לכנסת, בבחירות כמועמד־עדתי
של מיפלגת הציונים הכלליים.
•• הכוונה למאיר בניהו, סי ששימש
כעוזרו של הנשיא יצחק בן־צבי, והפועל
עד עצם היום כחוקר במיסגרת יד בן־צבי.

החשטוהששלכת

מנצח־ מישנה של תיזמורת צה״ל. סיפור הווי תחת הכותרת ״תנו
לנו להתחתן״ הוא סיפורו של צעיר ערבי גוצרי שהתאהב בצעירה
יהודיה.
בשער תליון: שר־המישטרה בכור שיטרית.

מווע שוחררו בני הרב ניס 1מצודד חסוט־מוקם
מגיעלישראל * הש י ר של דן מרגלית
הממ שלה

ט! חרקו ו8ר בסי טיסוזז בגושח חמה אד• מגו י

זה: מי שהסכים לסגת מעזה, ייסוג גם
מבית־הקברות של פרדם־חנה.
המשק מוות לחנווני
המילה ״סופרמרקט״ שנוספה בשנה ה אחרונה
לשפה העברית* ,משמעותה
חדש ויפה: הנדת כל-בו למזונות, ש תבריק
בכל ההידושים המודרניים, ובה
תוכל עקרת־הבית למצוא ככל העולה על
רוחה, תיד כדי שירות עצמי. כל חנות
תעלה כחצי מיליון לירות, יעבדו בה 35
איש. בסדהכל מוקמים עתה 15 סופרמרקטים
בארץ.
אולם בשביל 50 אלף חנווני ישראל
נשמעת המילה כפסק־דין מוות כלכלי. ה חנוונים
נמצאים מזה שנים בצבת, בין
המשק ההסתדרותי המבקש לחסלם ובין
הממשלה העושה הכל כדי להחניקם. כי
בעוד שהחנוונים מהווים כ~>/ס 10 מן ה־אוכלוסיה
העובדת, הם משלמים >/ס 20 מכ לל
מם־ההכנסה, ואילו מעוגת האשראי הם
מקבלים רק .80/£.
היתרון המפוקפק. רוב איזורי הארץ
סגורים בפני החנווני, ובכלל זה כל ההת־
* רק באחרונה נכנסה לשפה העברית
המילה, מרכול״.

יישבות החדשה, שנמסרה כבולה ומוכנה
לידי צרכניות המשביר המרכזי. בערים
נשאר החנווני ללא אפשרות להרחיב את
חנותו, לשכלל את שירותיו, להוזיל את
מחיריו, כי אין הוא מסוגל לקבל את ה אשראי
הדרוש לכך. הוא נשאר תלוי ב פרנסתו
במיספר קטן של לקוחות. הכ נסתו
הממוצעת מגיעה לכדי 259 לירות
לחודש, על אף עבודתו שלו ושל אשתו,
ללא שעות קבועות.
הסופרמרקט יחסל שיכבה גדולה מבין
חנוונים אלה. חנות־הענק, אשר יתמה היה
שר־המיסחר והתעשיה, תקבל אשראי ממ שלתי
גדול ותהנה מתמיכה ממשלתית נר חבת.
עקרת־הבית שתצטרך לבחור בין
חנות־המכולת המוזנחת והקטנה, ובין ה כולבו
הגדול והמבריק, תלך למקום שה ממשלה
מעוניינת שתלך.
דבר אחד עדיין לא בטוח: האם אמנם
הסופרמרקט, עם עובדיו היקרים והמאורגנים,
יוזיל את המחירים. לעומת היתרון
הכלכלי המוטל עדיין בספק, הרי החשבון
הפוליטי של היוזמים, לחסל בהדרגה את
מעמד החנוונים, בטוח לגמרי.

מישטרה

ך** 18מ׳ד#,דה*3ו8ד3

,,העולם הזיה׳׳ 1054
תאריך 11.12.1957 :
תחנת נתניה, למראה רישום מוזר ביומן
התחנה :״מפקד המחוז, אריה ניר, בא
לתחנה, הביאה מציאה 50 פרוטה, וקיבל
קבלה על כך בהתאם למיספר סידורי...״
הסיפור עבר מפה לאוזן. שוטרי המחוז
ידעו היטב כי מפקדם, שמונה לתפקידו
בגלל זכויותיו בתכנה, אינו מבין כמעט
דבר בהנהלת ענייני מחוזו. הפקדת המ ציאה
בת 50 הפרוטה במישרד־המציאות
של התחנה, היתד. בבחינת מיבצע חינוכי,
כביכול, לשוטרי־המחוז.
השבוע, אחרי שנה וחצי התברר כי ניר
ממשיך בנסיונותיו החינוכיים. באיגרת ל-
״מפקד הצעיר״ מטיף מפקד מחוז־המרכז
להלכות-נימוס ודרך־ארץ של השוטרים ב מחוזו.
בשורה של עצות והוראות, ציווה
עליהם:
• 1לנהוג מידת נימוס בשוטרים אחרים.
לא לפוצץ אסיפות פוליטיות.
• 1לא להתחצף לאזרחים.
• 1לא להכות את נשותיהם בבית.
המפקד לא הסתפק בהוראות. הוא חיפש
גם את הסיבה להתנהגות הבלתי־נאותה
של פקודיו :״מה הסיבה? לי נראה שה ליקוי
הוא חוסר עיקביות בהדרכה וחינוך...
נקדיש לחינוכו של השוטר את מיטב
יכולתנו, ומשוכנע אני שנראה ברכה ב עמלנו.״

מצוות
המפקד
בחודש אוגוסט 1956 הופתעו שוטרי
ממזכי בין המיכתבים למערכת, שהגיעו אחרי
מעצרו של כתב העודס הזה אלי תבור
על־ידי הש״ב, נמצא גם שיר של דן
מרגלית, כיום כתב הארץ :
״אשנא את כל דבריך,״
אמר אנוש וולטר.
״אך אהרוג תחתיך,
על זכותך פה לדבר.״
״אשנא את כל דבריך,״
אמר איש המישטר.
״אף יקלטו חייך
אם רק תאמר דבר.״
״לכן אם תיפגע
אותך הן אעצור,
למנוע כל מגע,
ולשונך לנצור.״

דן מרגלית,

תל־ אביב

אנשים
י• דויד כן״גוריון, בישיבת הממשלה
) בהצביעו לעבר שר הדואר ד״ר וופן ז
׳כורגד״לא אתה תקבע לי פה מי יהודי
ומי לא יהודי!״
• 1ח״כ יצחק כן־אחרון, בשיחה עם
עיתונאי :״למפא״י השקפת־עולם סטאטי-
סטית במקום סוציאליסטית.״

ליאונרד ברנשטיין מחבק את נוע שויו

תצלום זה הובא בכתבה ״צבר עליז בססוקינג של מנצח״ ,שהוקדשה לתיקזווז הגדולה
של המוסיקה הישראלית, לפני 25 שנה, נועס שריף, שיצירתו חנכה את היכל החרבות.

>• שר-המישפטים, ד״ר פינחס רוזן,
על הפירצות המרובות בחומת הקואליציה :
״הגיעה השעה לחוקק חוק, שיקבע מעמד
לאנשים הידועים בציבור כחברי הקואלי ציה.״

דו ב ר

בנקאח! חתנחבחת

בנק קונטיננטל לישראל בע״מ,

המגפיים הפופולריים ביותר
של יצואן הנעליים
מס 1,בישראל ״דפנה״.
אין חוכמות הרגליים שלך
יודעות .״דפנה״ .מגפיים יפים.
מגפיים נוחים. מגפיים ששומרים
לך על רגליים חמות ויבשות...
ועכשיו בקו החדש לילדים, נשים
וגברים .״דפנה״ .בכל העולם ״דפנה׳
זה תוצרת חוץ, וכאן זה מ שלנו-
״כחול לבן״ ,בכל צבע, וגם
במחיר! ״דפנה״.
איך הולך?
הולך ״דפנה

ת > -אנינ טל 1

מלם

השי 71ל/׳ל ס

׳2$808

תוכניות מו עדפו ת
בטלוויזיה הי ש ר אלי ת

יום רביע׳

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
* 1רביעי 6 .1 2

יום שי שי
10. 12

8. 12
• סידרה: טבאתה
( — 0.32 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .טבאתה מתאהבת
בבימאי צעיר. מכשף
צעיר׳ ירידה של דורה מינר-
ווה, מתאהב בטב׳אתה, ומנסה
לשבש את הרומן בינה ובין
הבימאי הצעיר.

• סרט־קולנוע: סונית

• סרט ערכי: הקיג־אה
הקטלנית (— 5-12
שידור בצבע, מדבר ערכית)
.עומר הוא מהנדס עצ מאי,
שאיפתו היא לבצע פרוייקט
רב־ממדים, כדי להתעשר
ולשאת לאשר, את רינה דד
אמדה. מח׳לס, ידידו של עומר

׳ 1שבדו 11. 1 2

• קומדיה: אנג׳י 8.30 ערוץ — 0
שידור כצכע 30 ,דקות, מדכר אנגלית).

• אנימציה: אי־המטמון (— 0.10
ערוץ — 3שידור כצכע 25 ,דקות, סדכר
אנגלית) .המחשה ויזואלית נאה של ספר־ילדים

סיפורה של אשדי אמריקאית צעירה העונה לשם
אנג׳י. היא נשואה לרופא מצליח ומנהלת את
ענייני ביתה בכישרון, אך נתונה להשפעת אמה
ושתי אחיותיה, המבקרות בביתה לעתים קרובות
ומשבשות את אורח־החיים הסדיר, ויוצרות סיטואציות
מצחיקות לרוב. בתפקידים הראשיים: דינה
פסקו, רוברט האיס שרון ספלמן ודורים רוברט.

קלאסי ומוכר, בהפקה יפאנית.

• מתח: סוואת 10.15 ערוץ 0
— שידור כצכע 50 ,דקות, מדבר אנגלית)
.סידרה על יחידת מישטרה אמריקאית מיוחדת,
הפועלת במתכונת צבאית, עם כלי־רכב מיו חדים
ונשק משוכלל. בתפקידים הראשיים: סטיב
פורסט, רוברט יוריק, ג׳ימס קולמן ומרק שירה.

יום ראשון 12.12
• הצחקה: הרולד לויד 0.10 ערוץ
— 3שחור־לכן 20 ,דקות, אילם עם כותרות
כאנגלית) .לקט מסרטיו הישנים והטובים

ום חמ״ש 9.12
• קולנוע: דיוקנו של כוכב (— 8.30
— 0שידור כצבע 40 ,דקות, מדבר צרפתית)
.סידרה לילדים בהפקת הטלוויזיה הצרפ

הרולד לויד, העושה כל שביכולתו כדי להצ חיק
אותד.
• מתח וכידור: וג א ם 10.15 ערוץ
— 0שידור בצכע 50 ,ד קו ת, מדכר אנגלית)
.סידרת־מתח המתרחשת בעיר ההימורים
והבידור לאס־וגאס. עם רוברט יוריק בתפקיד ה ראשי.

תית,
שכל שחקניה — בובות. הסידרה מספרת את
סיפורם של שני ילדים המרחפים בעננים, והיור דים
מפעם לפעם לסיורים וביקורים במקומות שונים.
אפשר ליהנות מסידרה זו גם מבלי לדעת צר פתית.

יום
ש ד 03.1 2

• סידרה עלילתית: הוואי הגתלה
( — 10.15 ערוץ — 0שידור בצכע 50 ,
דקות, מדבד אנגלית) .אחרי הפסקה של כש
יום
רביעי, שעה 10.05

סרט צרפתי שעלילתו מתרחשת
באירלנד ומבוסס על רומן של
מישל דאון. העלילה מספרת
על קבוצת אנשים שנטשו את
ארצות מגוריהם ועקרו לאירלנד,
כדי למצוא מיפלט מן
החיים שאותם ניהלו קודם לכן.
בקבוצה רופא צרפתי, בדטובים
אמריקאי המנסה להתרחק מ־מישפחתו,
יורשת עשירה ומפונקת,
איש מיסתורי בעל עבר
מפוקפק במילחמת־העולם ה שנייה
החי עם נערה יפהפיה
שאינה מוציאה הגה מפיה. בין
בולם גע נהג־מונית מקומי,
שרבבו צבוע סגול יוצא־דופן.
הבימאי הוא איב בואסה, ש התפרסם
בסרטים פוליטיים כמו
ההתנקשות, על רצח המדינאי
המרוקאי בן-ברקה. בתפקידים
הראשיים: פיטר יוסטינוב, פילים
נואחה, שארלוט רמפלינג,
אדי אלברט ואוגוסטינה בלי.
הסרט הופק ב־. 1977

לושה חודשים, חוזרת אל המירקע סידרה זו,
המצולמת בהוואי, בחווה גדולה של מתיישבים
לבנים. הדמויות העיקריות בסידרה: האב האלמן
(ג׳ון דנר) בנו (קליף פוטס) ומנהל-העבודה (ביל
לנינג).

׳• מתח: הארט ואשתו (— 10.15
ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,דקות, מדכר
אנגלית) .סידרודמתח קלילה, בכיכובם של רוברט

*! 1שישי 10.12

וגנר וסטפני פאורס כזוג אמריקאי עשיר ומאוהב,
הפותר תעלומות בלשיות בשעות־הפנאי.

כאשר הרופאים הם גיבוריה והחולים קורבנותיה
#מתח
ושעשועים: לא יאומן (2.40
— שני הערוצים — שידור כצכע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאית פו
נוארה
ויוסטינוב: סונית בסגול
בסגול 10.05 שידור
בצבע, מדבר צרפתית).

• קומדיה: ביקורי־בית 8.30 ערוץ
— 0שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר אנגלית)
.סידרה קומית המתרחשת בבית־חולים קטן,

מילדות ועמיתו לעבודה, ג ע־תוקק
להיות שותף בפרוייקט
אך עומר אלנו משתמו. מתוך
קינאה מנסה מח׳לס לסבל את
תוכניותיו של עומר. בסרט
מככבים: נור אל-שריף, נורה,
יחיא אל־פח׳ראני, סעאד נאצר.

• סרט קולנוע: בית
הבוכות 10.13 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

פולארית, המצולמת לפני קהל באולפן, ומציגה
תופעות מדהימות ומיבצעים עוצרי־נשימה, שיאים
עולמיים בתחומים וכישרונות נדירים. ברוב ה קטעים
אין צורך לדעת אנגלית כדי להבין את
המתרחש.

יום שדי שי 14.12
• קומדיה: ספינת האהבה (10.15
— ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,דקות,
— מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסידרת ה טלוויזיה
הקלילה, בהשתתפות הצוות הקבוע והנוס עים
המתחלפים.

• קולנוע: דיוקנו של כוכב (— 8410
ערוץ — 0׳פידור בצבע 25 ,דקות, מדכר
אנגלית) .קתלין קולין, המראיינת הצרפתיה מרא
יינת
באנגלית כוכבים אמריקאיים מפורסמים על
חייהם, אהבותיהם ועבודתם, בשילוב קטעים מתוך
סירטיהם.

המחזאי הבריטי המנוח דייוויד

הטלוויזיה הירדנית הודיעה השבוע, כי וזחל
מיום שלישי, ה־ 7בדצמבר, ניתן יהיה לקלוט
את שידורי הערוץ הלועזי שלה בצפון הארץ
בערוץ חדש — ערוץ .11 מאותו יום יופעלו
המשדרים החדשים ואנטנת־השידור שהותקנו
באיזור עג׳לון.

דור כצבע, מדבר אנגלי
ת) .הפרק עזר כנגדו מספר
על אשתו של ארתור, שהעניקה
לו את עושרו, אך לא את
אושרו.

יום ר*זשון

13. 12
• סידרה: תהילה
( — 8.03 שידור בצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).

12. 12

פרק נוסף מהווי בית־ספר ניד־יורקי
לאמנויות, הפעם 1תחת
הכותרת פרידה.

• תוכנית בידור: עד
סוס 10.25 שידור כצבע
,׳מזמר אנגלית).
• דרמה: למדת בזמן
( — 11.15 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .דראמה

יום חמישי

יום ש1י

• דיוקנאות יוצרים:
יהודה עמיחי (— 0.30
שידור בצבע, מדבר עברית)
.סרק נוסף בסידרה זו,

החושף הפעם את דיוקנו של
המשורר יהודה עמיחי, חתן
פרס ישראל לשנה זו.

בריטית קצרה.

9 . 12
• מישדר מיוחד: הציונות
ואנחנו (— 0.10
שחור־לבן, מדבר עברית).
מישדד מיוחד שהוקלט לרגיל
הקונגרס הציוני ה־ .30 נוער,
תלמידי שמיניות וחיילים מעלים
שאלות הקשורות בערכי
הציונות ובלבטיהם באשר ל זרמים
רעיוניים בציונות היום,
בצוות המשיבים: אריה דול־צין,
ד״ר אניטה שפירא, יזהר
סמילנסקי, ד״ר יהודה ניני והפרופסור
יוסף בן־שלמה.

• סידרה קומית: שלי
( — 11.10 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק בדרך
הישר מספר כיצד שלי תש
עצמו בטוח ומוגן מפני הפרעות
העולם החיצוני, עד שזה
מתחיל לפלוש לתוך עולמו הסגור
פעם אחר פעם.

יום שלי שי

פונדה: בית הבובות
יום שישי, שעה 10.15
מרסר כתב תסריט קולנועי ל-
מחזהו המפורסם של הנריק
איבסן. המחזה, הנחשב לאחד
הניצנים הראשונים של התנועה
לזכויות האשה, מקבל ממדים
חדשים בגירסה זו. השחקנית
ג׳יין פונדה מגלמת באן את
התפקיד הראשי. סיפור העלילה
מספד על אשד, נשואה הנקלעת
לשותפות במעשה תרמית׳ כדי
להציל את בעלה. בתפנית מפתיעה
היא מחליטה לפתוח דף
חדש בחייה, כשהיא נוטשת
מאחור את בעלה ואת ילדיה.
כן משתתפים דייוויד ורנד, דל*
פין סרייג ואדוארד פוקס. ה כימאי
הוא ג׳וזף לוסי. המר
סיקה של מישל לגראנד. הסרט
הופק ב־. 1974

14 . 12
• סידרה: זוהי הוליווד
8.03 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).
• סידרה: חדר־מיץ
( — 0.30 שיתר בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק התד
שבת

• מופע פומבי: כש־היסמין
פורח (— 0410
שידור כצבע, מדבר עברית)
.מוסע במלאת 25 שנה

מית ההרוסה ממשיך לתאר
את עלילותיהם של הרופא-
המנתח טראפר ג׳והן ועתרו
הצעיר.

לתוכנית מהווי המזרח, בהש תתפות:
שושנה דמארי, גילה
צשארי, ציפי זרנקץ׳ לוליק
ואושיק לוי, אברהם פררה ו אחרים.
מנחים: לילית מר,
אברהם מור וזאב רווח.

• סידרה: לא יאומן
כי יסופר 11.00 שי*

• מתח: לרצוח זו לא
בעייה 10.20 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
אטקינסון: למות בזמן
יום ראשון, שעה 11.15

סרט־מתח המבוסס על סיפור
מפרי עטה של אגתה כריסטי,
בכיכובם של ביל ביקסבי ו לסלי
אן־דון.

519

— הנדון

(המשך מעחוד )11
ד,סיוע כדי לממן את שהיית צה״ל גין
הארזים המושלגים.

אפשר למעון שהאמריקאים הם
אידיוטים. אכל אפשר גם דסעון
כי האמריקאים יודעים כדיוק את
אשר הם עושים.
^ ההם עושים ז
י הם מחזיקים את צה״ל בלבנון, צמוד-
צמוד לעמדות הסוריות, כאיום יומיומי
על המישסר הסורי.
״אתם מכירים את אריאל שרון,״ אומ רים
האמריקאים באמצעות צה״ל, לחאפט׳
אל־אסד .״הוא דומה לכלב שומה. אך
נתיר את רצועתו, והוא ינעץ את שיניו
בגרונכם. אז כדאי לכם לשלם לנו כדי
שלא נתיר את הרצועה. כדאי לכם לעזוב
את הרוסים, שאין להם כלב שוטה, ולע בור
לצד שלנו.״
אם נכונה גירסה זו, צה״ל יישאר שם
עד שהסורים יבינו את הרמז ויפעלו ב התאם
לכד• מסשלת־ישראל משמשת כ־קבלנית־מישנה
של האינטרס האמריקאי,
והאמריקאים משלמים עבור השירות ביד
נדיבה. ומדוע לא ז זה שחה כל סנט —
פי מאה.
ובינתיים אפשר לשחק מישחקים. חביב
נוסע, רגן זועם, שמיר מאשים, דרייפר
מזהיר, שולץ מגנה, אמין רוגז, המארר
;ים יורים בדרוזים, הדרוזים מפגיזים את
הסארונים, צה״ל מפגיז את הדרוזים.
י ודני ורפי ויוסי ושמוליק רובצים בשלג.

וכולם־כולם שתאים אותם.
שידור אחרי הקל ע ,
סו*נדכת1אווי&איר
עם עזיבתו של אלי ניסן את עריכתו
והגשתו של מבט שני, ויציאתו לחופשה-
ללא־תשלום בשוק החופשי, עומד להתמנות
במקומו יעקוב אחימאיר.
נוסף על עבודתו כעורך מבט שני, ימשיך
אחימאיר לערוך ולהנחות את התוכנית
מוקד ואת מהדורות מבט של מוצאי-השבת.
במסירת עריכתו והגשתו של מבט שני
לאחימאיר יש משום ערובה לכך שמישדרי-
העומק ימשיכו להוות את הצד החזק של
חטיבת החדשות. תוספת זו תחזק גם את
מישקלו הסגולי של אחימאיר, בצמרת החטיבה.

01113
בו רסה
פורום החדשות של השבוע שעבר הוק דש
כולו לדיון בנושא אחד: התייחסותה
של רשות־השידור לבורסה, בדיווח ופרש נות
בקול ישראל ובטלוויזיה (ראה יומן
אישי).
לפורום הובא מיסמך שהכין נציב-התלר
נות של רשות־השידור, ארי אכנר. ב-
מיסמך זה, שתולדתו היא מימי התוכנית
מהון להון, הובאו תקנות־עבודה להתייחסות
ולדיווח על ענייני הבורסה, המוצעות ל שימוש
בקרב כתבי־הרשות.
עם תום הדיון, הוחלט לצרף הצעת־תק-
נות אלה למיסמך של עבודת הכתבים, ה פוכר
בכינוי ״מיסמך נקדי,״ על שמו של

נקדימון דוגל.

נחנו שוקעים

בבת ובשלג, יותר

י ויותר עמוק.

זהו מצב שכשפה האמריקאית
ס א — מצב
קוראים לו
כדתי־רוויח. מה שאתה עושה.
אתה מפסיד.
העשירים השולטים בלבנון — בעיקר
מארונים, אך גם אחרים — שונאים אותנו
מפני שאנחנו מציגים להם תנאים
העלולים להפריע להם לנהל עיסקיהם עם
העולם הערבי.
בני כל העדות בדרום שונאים אותנו
ספני שאנחנו כובשים.
הדרוזים שונאים אותנו מפני שפרקנו
מהם את רוב נישקם, והפקרנו אותם לחס די
הפלאנגות.
הפלאנגות שונאים אותנו מפני שאנח נו
מפריעים להם, לפי שעה, לערוך שחי טות
נהדרות בדרוזים, בפלסטינים, במוס למים
ובכל פי שאינו מארוני בן פלג
ג׳מייל.
אמין אל-ג׳מייל שונא אותנו מפני שהפכנו
אותו לשלים של מובלעת מגוחכת
של ביירות והסביבה.
העולם כולו שונא אותנו מפני שאנח נו
כובשים, מפני שאנחנו בעלי-הזזטות
של חבורות־רוצחים למיניהם, ומפני שאנחנו
מייצרים בסרט הנע קוויזלינגים
מאוסים מסוגו של האיש, המכונה ״אבד
ארז״ ,מאיר כהנא הלבנוני, ידידו האח-
תן של אריאל שרון( .מצא מין את מינו).
ודגי ורפי ויוסי ושסוליק רובצים בש לג,
מקללים את יומם ומתפללים שהאמ ריקאים
לא יתירו ביום סן הימים את
הרצועה של אריאל, בקריאה ״היידה ל־בעל־בק״
או ״היידד, לדמשק״.

כי אז השלג הלכך עלול להיות
לשלג אדום.

ה אנחגו עושים שם, למען השם ז
מדוע אנחנו מסכנים שם את

חיי חיי לינו?
כיצד אנחנו הופכים בני-ערובה ל״קו
רפול״ חדש, המעלה זיכרונות שחורים
פיפי ״קו בר־לב״ הזכוד־לשימצה ז
לשם מה אנחנו מסתכנים במילחמה
חדשה עם אוייב עקשני, שכבר הוכיח
שהוא מוכן להילחם, כאשר הנחיל לנו
מסלה בשבוע הראשון של המילחמה ז
(למישהו יש טראומה ז)
תנועת־השלום משותקת. המערך משחק
מישחקים עלובים בקווים דמיוניים של
40 או 50 קילומטרים. בעודנו רתוקים
לחקירת •הטרגדיה הקודמת, מתבשלות
טרגדיות חדשות. הקריאה צריכה להיות,
פשוטה בתכלית:
לצאת מ ל בנון מייד!

*וגור! ש כז א ת
לרגל כינוסו של הקונגרס הציוני ה־30
התגלגל במיסדרונות הטלוויזיה הרעיון להכין
תוכנית־אולפן, שתבחן את נושא הציונות.
אלא שבדומה לתוכניות אחרו
הציבה גם זו בעיה תקציבית למנהל מח-

משוגע מן העץ
בדיחה הרווחת בימים אלה במיסדרונות בניידהטלוויזיה מסופרת מנוסח
זה: בבית־משוגעים, אי-שם בארץ, חלה עלייה בתמותת החדלים. למקום נשלחה
ועדת־חקירה ממשלתית, כ ת לחקור בתופעה. באשר הגיעה הוועדה למקדם,
גילתה עץ רחב־פארות מעל לשפת תהו* כאשר החולים מחזיקים בידיהם בענפים.
לפתע הבחינו חברי הוועדה באחד מהחולים צועק ״אני בשל!״ ומרפה מן
הענף. הוא נופל לתהום. כעבור כמה דקות חתר חולה אחר על מעשהו של
החולה.
זה ההתליך העובר באחרונה על צמרת הטלוויזיה ורשות-השידור. מאזן
המתפטרים של החודש שעבר כולל את כתב־השדה לענייני כלכלה, אבי גוט,
עודך ומגיש מבט שני, אלי ניסן, מנהל מחלקת מישדרי־התעודה, יאיר
אלוני, המישנה למנכ״ל הרשות, שלמה עבאדי, סגנו שמואל דורי ( שעבר
לעבוד באינקובה) וההתפטרות של גדעץ לכ״ארי (ראה להלן).
בגל־ההתפטרות הקודם, טען מנכ״ל רשות־השיתר, יוסף לפיד, שמגמה
של ריענון שורות בטלוויזיה היא מגמה חיובית, המעניקה סיכוי לעובדים
נוספים בטלוויזיה והיא חיובית כעיקרון. אך עתה בתר שהשוק־החופשי גונב
את הכישרונות מרשות־השידור.
אך האשם העיקרי הוא באווירה השוררת בימים אלה ברשוודהשיתד
ובטלוויזיה, אווירה של שיתוק היצירה וחופש־התווח. זוהי הסיבה האמיתית
להתפטרויות של עובתם בכירים ברשות־השידור ובטלוויזיה.
כמה מהעובדים הבכירים של הטלוויזיה, שואלים :״מי משאיר למי אדמה
חתכה — העובדים הסורחים מיוסף לפיד, או יוסף לפיד המבתח את העובדים ז״

לגייס מימץ לסירטי-תעודה, במיסגרת של
מישדרי־חסות שימומנו בי ת חברות צי בוריות
ומיפעלים פרטיים.
חוגים בכירים ברשות־השיתר טוענים
כי התנגדות ארידור ומישרתהאוצר ל-
מישדרי-החסות היא חלק ממדיניותו לזרז
את פתיחתו של הערוץ השני, לפני הב חירות.
אילו היה ארידור משחרר את מיש-
דרי-החסות, היו אלה מעניקים לטלוויז יה
עוצמת יצירה, שהיתר. מקשה על הע רוץ
השני להתחרות בה.

שכד הרסי
כמו בבדיחה היהודית המיזרח-אירופית
על שכר־הלימוד של הרב, כך הולך ומתבהר
סיפור הציוד המושאל, שמסרה יחידת־ההס-
רטה של דובתצה״ל בידי הטלוויזיה (העולם
הזה .)2361
הסיפור על מייצב-מצלמת-ההסרטה, ש הושאלה
על-ידי תבו״צה״ל לטלוויזיה
עבור הסרטת סרט הטלוויזיה על-פי סיפורה
של הסופרת הבריטית ליין ריתבאנקם —
הביא לתגובה זו של דובר צה״ל תת-אלוף
יעקוב אבן :״במהלך מילחמה בלבנון הת ברר
לנו, כי מצוי בידינו מייצב-תצלום
בזה. כאשר פנתה הטלוויזיה בבקשה להש איל
אותו, היינו מוכנים להשאילו, כדי
ללמוד במהלך צילום סרט־הטלוויזיה הנ״ל
את אופן ההפעלה של מכשיר יקר זה, על

של התיקשורת־הממלכתית, יממש לב־ארי
את מיכתב־התפטרותו.
יו״ר רשות־השידור, הפרום׳ ראובן
ירון, הצליח לשכנע את לב־ארי להקפיא
את מיכתב־התפטרותו, תוך הבטחה שב-
10 בדצמבר ימסור לנדארי למנכ״ל־הרשות
יוסף לפיד, את רשימת התביעות של
הרדיו, שבעיקרו מתייחסות למסירת בניין
חוטי ירושלים להקמת אולפגי־רדיו חד שים,
כמתוכנן בעבר הרחוק, וכן קיצור
הבירוקרטיה של רשות־השידור, המחניקות
את קול ישראל. במקביל מדובר בתביעות
לרכישת ציוד נוסף לרדיו, והענקת
סמכויות־ניהול להנהלת הרדיו.
בין ה־ 10ל־ 15 בדצמבר יערכו לפיד
ולב־ארי סידרת דיונים מאראתוניים לפיתתן
מכלול הבעיות שבין קול ישראל בדצמבר והנהלת רשות־השידור. ב־15
יקבל יו״ר־הרשות, ירון, לידיו את מימצאי
הדיונים האלה, ויפעיל את מלוא מישקלו
למציאת פיתרונות. הכוונה היא לעשות כל
שלאל ידיו כדי להשאיר את לב-ארי ב־מישרתו.
הקרע
העמוק שבין לפיד ללב־ארי התבטא
גם בתביעתו של לב-ארי לנתק את מנהלי
הרדיו והטלוויזיה מפיקוחו של מנב״ל הרשות,
תוך קביעה שהממונה עליהם יהיד.
יו״ר הרשות. זוהי חזרה על תביעה ישגה
של מנהל-הטלוויזיה לשעבר, ארנון צו״
קר מן. אלא שבניגוד למנהל-הטלוויזיה
הנוכחי, לוחם הפעם רק מנהל קול ישראל
על האוטונומיה של כלי־התיקשורת הממלכתיים.

ס קו ל

הסיוע שד ציפורי

עורו־מגיש ניסן
חופשה ללא תשלום
לקת-סירטי-התעודה יאיר אלוני (עדיין!).
הצלה בלתי־צפויה באה מצית של
אבשלום (״אבשי״) כ״ץ, ממנהלי חברת
הסרטים עידן, שהציע לטלוויזיה מישדר
ללא-תשלום, עם דיץ, שייערך באולם
תיאטרון ירושלים (אליו צמודים גם אולפני
עידן) ,בהשתתפות צוערי קורס־קצינים ו-
תלמידי־תיכץ בירושלים.
הנהלת הטלוויזיה, המתחבטת בקשיים
תקציביים, קפצה על המציאה. ביום חמי שי
זה תוקרן התוכנית, שלמעשה אינה אלא
תשתר־שירוח של ההסתדרות הציונית,
שהצליחה כך להחדיר את הציונות דרך
הדלת האחורית ללוח־המישדרים.

לחצי אדידור
מכבש־הלחצים של שר־האוצר, יורם
ארידור, על רשות־השידור לא הוקל, למרות
ניסיונו של שר־החינוך זבולון המר לבטל
לחץ זה, והצלחתו החלקית לשחרר חלק
מתקציבי רשות־השיתר אצל החשב הכללי
של מישרד־האוצר.
לחציו של שר־האוצר התבטאו בחודש
האחרון באי-אישור האופציה של רשות-
השידור (כפי שהומלצה בית הוועד־המנהל
ואושרה בית היועץ חמישפטי, יצחק זמיר)

נצים אמר
הנחיות לבורסה:
חשבץ הטלוויזיה. שהם יעשו את שגיאות-
הלימוד של המכשיר. לא גבינו אגורה מ הטלוויזיה
עבור השימוש במכשיר זה.״

רדיו
כר שת לס־ אד,
מיום ליום מתבהר יותר הפלונטר שנוצר
עם פרשת הגשתו של מיכתב־ההתפטרות
של מנהל־הרדיו, גירעון לוב־ארי, והקפאתו.
אם עד סוף חודש דצמבר לא
״שופר מעמדו של קול ישראל ברשות-
השידור, ואם לא יחדל מלהיות הבן־החורג

בישיבת הוועד־המנהל בשבוע שעבר,
נעשה לראשונה ניסיון מצד חבת הוועד
להכתיב למנהל הטלוויזיה, טוכיה סעד,
מועמד לתפקיד מנחה של תוכנית־טלוויז-
יה. נציג המערך (היחיד בינתיים) גיסים
אלמוג, הציע שני מועמדים במקומו של
מני פאר, שהתפטר מהנחיית התוכנית
שעה טובה, ואמר :״יש לי שני מועמדים
לתפקיד. הראשון ירגיז חלק מחברי הוועד-
המנהל, והשני ירגיז את האחרים.״ כאשר
שאל אהרון פאפו את אלמוג לכוונתו,
השיב :״הראשון הוא יעקוב אגמון והשני
הוא איתן דנציג, שהתמחה בשנים ה אחרונות
בערבי ראיונות ן•!• אגב, ב-
ערנדראיונות של איתן דנציג, שבו הש תתף
שר-התיקשורת מרדכי ציפורי,
אמר השר ציפורי על שידורי-הצבע בטל וויזיה
הישראלית :״אמרתי ליוסף לפיד
שאני מוכן לסייע בציוד־הצבע לטלוויזיה,
ואפילו לייבאו מארצות־הברית — אבל
הבנתי שהטלוויזיה אינה מעוניינת בכך״
• • בקיבוץ קריית-ענבים נערך יום-עיון
של מנהלי המחלקות והחטיבות בטלוויזיה
עם מנהלה החדש של מחלקת התוכניות,
צפי (״צביקה״) שפירא. ביום־עיון זד״
נעשה ניסיון לגיבוש מדיניות־מישדרים
בתקופה הקרובה בערוץ השני של
בי־בי־סי, הוחל בימים אלה בשידור סידרה,
העשוייה לעניין את מנהלי הטלוויזיה ה ישראלית.
הסידרה היא אושוויץ ובעלות
הברית, והיא דנה באי הפצצת איזור מחנה־הריכוז
בידי בעלות-הברית, כדי למנוע
את המשך ההשמדה בו.
חעולס הזח 2362

״ ייי ׳

0י 5־׳

אל: קרן לב״י, רח׳ ד׳ (ארניא) , 17ה ק רי ה, תל־ אביב 64 734
מאת כתובת

טלפון:

מצורפת תרומתי בהמחאהע״ס ...שקלים
המודעה י בתרומתם האדיבה של סטודיו בן לס.הצינקוגרפיה הישראלית והנהלת העתון

במשאית שהפסיקה ל01 וע משלשלים כסך

לקופה -לפי נידבת־היד * המג״ד הפסיק למגד

מ סי ב ה אי למת

נוס ראשונה

המחזאי יוסף מונדי
לוגם כוסית, כשהבעה
משועממת על פניו. חשמאלו שחקן התיאטרון והקול

כת שלי, יודה רוזינק,

השחקנית כנרת נוי, שנכנסה לשחק בהצגה ילדים
ל 111111
חורגים לאלוהים. ראתה מיתקן שפעם שימש לכביסה,
^ 1111 ^ 1
התיישבה ככובסת כשהמיתקן בין רגליה וכך תפסה אותה המצלמה.

/ /י • מלבד היותה שחקנית, היא
גם פסלת תיירת מוכשרת מאוד.
המורה שלה לריקוד, משה אפ רתי,
טען שהפיסול מקלקל לה
את הידיים, לכן הפסיקה לפסל,׳׳
סיפרה לי צילה רוזינק, אסא
של יולה, השחקנית החירשת.
את האם והבת פגשתי במסיבה
שנערכה לכבוד כניסתו של השח קן
אשר צרפתי להצגה ילדים
חורגים לאלוהים, במקומו של

נוע המזוקן גבי עמרני. בדרו־כלל, במסיבות שבהן
משתתפים שחקנים, שמח במיוחד. הפעם הסתפקו
בישיבה ואכילה, ואפילו לא הצטרפו לשירת־הזסרים.

יהורם גאון. השחקן היוצא,
יהורם, בא גם הוא למסיבה, ב חברת
גברת מכובדת מאוד: בתו
הקטנה הילה, שהשתעממד. ולבסוף
גררה את אביה הביתה מוק דם.
גברת
דוזינק, שהיא ציירת ב*
מיקצועה, המשיכה וגילתה לי :
״בתי חרשת לא מלידה, אלא בגלל
דלקת קרום־המוח, שקיבלה בגיל
שנה וחצי. היא ידעה להשמיע
קולות אבל לא מישפטים.

אני לימדתי אותה לדבר בכל
השיטות האפשריות. אני לא יודעת
את שפת־הידיים ומדברת אי-
תה בשפתיים. אבל אם היא עושה
שגיאות, אני מתקנת אותה בתנועות
השפתיים.
״כשהיתה ילדה, היתד. יולה עו טפת
את עצמה בסדץ ועושר. לנו
הצגות בבית. אני מקווה שתחזור
לפסל. בינתיים היא עצמאית מ אוד,
נוסעת לבדה לחוץ־לארץ ו מסתדרת
יופי לבד.׳׳

ברירת לוחמים

אב לשישה

הלוחם הוותיק מהצנחנים,
אריה מאייר, הניף בקבוק־משקה
ימינה ושמאלה, בעודו שר שירי־ארץ־ישראל.
6!21

הגיוס!־

איתן שגיא, בן מושב נתיב־העשרה,
מתופף על תוף סרים ושר בכל
כוחו. איתן הוא הרוח החיה של גדוד הצנחנים.

שנים החכרה האלה
׳ * ביחד. הם עברו את כל
המילחמות זה לצד זה, נלחמו ב תעלה,
כבשו את ירושלים, לחמו
במילחמת יום־הכיפורים ובמילח־מת
הלבנון.
תענוג היה לראות אותם הש בוע
יחד, את גדוד הצנחנים ה

חוגג במועדון הסליק את פרי דתו
מהמג׳׳ד הנערץ נ ח שון

ישראלי.

נחשון ישב עצור ושקט, כשכל
חבריו עולזים מסביבו. כששאל תי
מדוע הוא עצוב, ענתה לי
אשתו :״נחשון הפסיק למגד, אז
שלא יהיה לו עצוב ז״

מסביב לגרגר

בפינת המשאית, על מחצלת וכריות
זרוקות, יושבת חבורה צעירה מסביב
לגלגל ישן, המשמש שולחן. רוב האורחים מעדיף לשבת על הריצפה.

בסל שנכנסים דתונו ז3ג
התפאורות דינו גשר, שהפך את המשאית שלו למועדון,
ברגע של מנוחה בחצר, דינו מגדיר את המשאית
משאית ושמה
מועדון
ך* חדץ שורר קור־כלבים. על
ריצפת המשאית הישנה יו־שבת
חבורת צעירים. אחד אוחז
בגיטרה ושר להנאתו, שני עסוק
בזריקת גזרי עצים לתוך האח
הבוערת. על הריצפה, באמצע ה מעגל,
עומדת צלוחית מלאה בגבינה
לבנה והחברה טובלים בה
פיתות חמות. השיחה קולחת. צ עיר
אחד מנגן בחליל. החברה
מצטרפים לשירה. מדי פעם נכ נם
למשאית צעיר אחר, מצטרף
לחבורה כאילו הוא מכיר את ה יושבים
מימיס-ימימה.
המחזה הזה מתרחש מדי ערב
במשאית המשמשת מעין מועדון
בשבזי פינת נווה־צדק, מאחורי
מלון אסטוריה, דינו גשר, חפ-
אורן סרטים לשעבר, שאוהב אנ
שלו
כיצירת אמנות שאנשים נכנסים לתוכה זרים
והופכים בה חברים. דינו הקדיש לבניית המשאית שבע
שנים .״אין לי כסף לשכור מקום לאנשים שאני אוהב,
לכן בניתי את המשאית מגרוטאות שאחרים זרקו.״

שים יותר מכל, לקח את משאי תו
הישנה שהפסיקה לנסוע ולא
נמצא לה קונה, והחליט להפוך
אותה ליצירת אמנות.
״לקחתי כל מיני גלגלים שאנ שים
זרקו, ברזלים, רעפים, עצים
זרוקים. אני אספן אשפה מיקצו־עי,״
מעיד על עצמו דינו.
מלצרים אין כאן. מי שחשקה
נפשו בכוס־קפה, כוס־בירה, ניגש
לבר או למקרר ומשרת יאה עצמו.
הבל שירות עצמי .״אצלי לא
משלמים. לוקחים מה שרוצים וכמה
שרוצים, בסוף הערב משל שלים
לקופה איש כנידבת-ליבו.
לא בודקים כמה. לפעמים החברים
מביאים סוכר, קפה ועוגיות.
״אינני רוצה לעשות רווחים,
זאת לא הכוונה שלי. אני רוצה
שהאנשים שבאים אלי ירגישו טוב,
ילמדו לשבת יחד, להקשיב ול האזין
אחד לשני.״
כאן אין מוסיקת פוס. החבר׳ה
יוצרים לבדם את המוסיקה, בעז רת
כלי־נגינה. מדברים כאן על
כל נושא שבעולם חוץ מפוליטיקה,
רכילות וכסף. הדלת של המשאית
תמיד פתוחה.
דינו בנה לעצמו מעל למשאית
קומת גלריה, שבה הוא עוסק ב ציור
.״אני רוצה לערוך כאן תע רוכות
לציירים מוכשרים, שאין
להם כסף לשכור גלריות,״ הוא
מכריז.

ליד האח

החבורה יושבת על ריצפת המשאית מסביב לאח.
התנור הזה היה בגילגולו הקודם דוד שמש ישן,
שנאסף על־ידי דינו שבנה ממנו אח. האש נותנת הרגשת קירבה לאנשים.

גילגולה עול משאית
קשה להאמין,
אבל המיבנה הזה היה בגילגולו הקודם משאית שיצאה

מכלל שימוש. תא הנחי הורד ממנה וגם הגלגלים.
הורכבו בה דלתות וחלונות ישנים, רעפים הונחו טל
גגה וסביבה הוקמה חצר קטנה. פינת חמד אמיתית.

נירה גל

קולנוע
סינ מטק
בדאי לראות
אוסף של 14 סרטים, שהופקו על-ידי
מכון־הקולנוע הבריטי, יוצג החודש בסינמטקים
של תל־אביב, ירושלים וחיפה,
ומי שרוצה להבין מה פירוש המושג
״עידוד קולנועי״ ימצא בוודאי עניין רב
בסרטים אלה.
הכל יודעים שתעשיית הסרטים בבריטניה
נמצאת במשבר. היא היתה במשבר
כזה מאז ומתמיד, יאבל לאחרונה מנסים,
ובצורה די עקבית׳ להוציא אותה מן הבוץ.
אחת הדרנים לכך הם הסרטים של
המכון הבריטי, שבהם השיקול האחד והיחידי
הוא איכות של המוצר המיועד,
ולא הסיכוי המיסחרי שיש לו בשוק.
קולטעני העתיד. לכן, אפשר יהיה
לראות כאן סרטים נסיוניים במלוא מובן
הפילה, כמו הסנטר של פינגאן ובמיוחד
דה פולס ( 92 ביוגראפיות תוך שלוש שעות)
המנסים למצוא שפת־ביטוי חדשה לקולנוע.
לצידם יש נסיונות קלאסיים יותר, אבל
קפדניים מאוד בסיקורם החברתי, כפו
וינסטנלי של קווין בראונלו ואנדרו מולו.
הסרט מספר על נסית להקים חברה שיתופית
באנגליה של קרומוול — סיפור
אמיתי של כישלת חברתי. קשה להניח,
לדוגמה, ני סרט כמו נוסע של האירי
ג׳ו קומרפורד, המוצג כסרט העלילתי ה ראשון
שהוסק על־ידי אירים באירלנד,
יכול לזכות לפכירות״שיא של כרטיסים,
אבל בדרכו המיוחדת, תוך מעקב אחרי
אורח־החיים העלוב וחסר־התיקווה של זוג
אירי צעיר, מצביע הסרט על הסיבות ל דיכאון
הרב השורר באי הירוק, ומביא
רבים מיושביו להגר לחופים ירוקים יותר.
יש באוסף גם סרט תעודי אחד, לפני
ההבנה, שהוצג אצלנו גם בטלוויזיה. סרט
נבון המצביע על תפקידם המפוקפק של
אמצעי-התיקשורת ביצירת דעת־קהל, כש הוא
נוטל כדוגמה את הדרך שבה נמסרה
אינפורמציה לציבור, לפני מילחמת העולם
השנייה.
לכאורה, כל הסרטים האלה נוצרו עבור
משוגעים לדבר, אנשים המסוגלים להתעלם
מן המיגבלות הטכניות שהן תוצאה של.
תקציב מוגבל, ומחפשים בתבונה ובמסירות
את הכוונות שמאחרי התמונות, נוהג שהוא,
כידוע שנוא על הקהל הרקב. אולם אסור
לשכוח ש^דרך זו צומחים קולונעני הע תיד.
כריסטופר
פטיט, שסרטו רדיו פתוח
מוצג כאן, זכה בינתיים לייצג את בריטניה
בפסטיבל הסרטים של ברלין, בסרט מיס-
חרי ומקובל לגמרי. רוג׳ר גרינווי, שעשה
את דה פולס, התלוש כל-כך לכאורה, הציג
בוונציה את חוזה למאייר, שהיה בינתיים
ללהיט קופתי (יחסי, כמובן) המכניס כסף
רב למכון לבריטי. בקיצור, כך מגדלים
דור חדש, לתשומת־לב הנוגעים לדבר בישראל.

סרטים

דסת הגיוגגד
״איני עושה בכוונה סרטים מצויירים.
כאשר אני חושב על סרט, אני חושב בראש
וראשונה במושגים כלליים של סרט,
סימור פיות
מודרני
ך* מיכן ספילבריג הוא הבימאי המצ א^
ליח ביותר, מבחינה קופתית, בכל
תולדות הקולנוע. סרטיו גרפו עד היום כמיליארד
דולר, וארבעה מהם תופסים מקום
של כבוד בין עשרת הסרטים הקזפתיים
ביותר בכל הזמנים: מלתעות, מיפגשים
מ 1הסוג השלישי, שודדי התיבה האבודה
ולאחרונה — סירטו החדש שכבר השיג את
שלושת קודמיו, אי־טי, או כפי שיקראו
לו בארץ, חבר מכוכב אחר. על כן, אין
פלא שספילברג מעורר סקרנות של כל
עיתוני-הקולנוע בעולם. הנה כמה מן הדברים
האופייניים יותר, שאמר לקראת
הצגת אי־טי.
״אני בן 34 אבל שואל את עצמי אם
התפתחותי לא נעצרה בגיל .16 אחרת,
איני בטוח שהייתי מסוגל לעשות את ה סרט
הזה. למען האמת, אני מתעניין בהנץ
החמה ובשקיעה, בילדים הפועלים לפי
אינסטינקטים ואינם עדיין משועבדים ל הגיון,
ובישישים השבים לגיל הילדות. גם
בין שני הקצוות האלה אנחנו בעצם ילדים,
אבל החברה אוסרת עלינו לחשוף אמת
זאת. במיוחד כשהיא מפקידה בידינו עש רות
מיליוני דולרים. החברה מצפה שנהיה
אחראים, רציניים, מבוגרים. אז אני מעמיד
פנים, כי אני יודע שהבנקאים מתבוננים

חלומות ילדות .״על הנושא לסרט הזה
חשבתי מאז הייתי בן .10 גרנו בעיירה
ליד אריזונה, שאורותיה המרוחקים היו
חיוורים יותר מאור הכוכבים. נהגתי לש קוע
בהזיות והמצאתי לעצמי חבר פרטי
משלי, שהגיע מכוכב אחר• בסרט יש שורה
אתת, שאותה אומר אחד הרופאים, :לזאת
חכיתי מאז הייתי בן .10׳ אני מדבר
מגרונו של אותו רופא. תמיד רציתי ל עשות
את הסיפור הזה, אבל עד עכשיו לא
חשתי בשל די הצורך כדי לשוב ולהתבונן
בילדותי.
״אף פעם לא חשבתי שיצורים מן החלל
הם עוינים. הם חכמים זקנים ונבונים יו תר.
אי-טי נראה בן ,10 אבל למעשה הוא
כבר בן ,100 ובכוכב שממנו הגיע הוא
אינו אלא תינוק, כי בהתאם לחלומות שלי,
חיים שם חמשת אלפים שנה.
״ביקשתי לעצב לו דמות שרק אם יכולה
לאהוב אותה. אבל בעצם כל אחד מאיתנו
היה רוצה שאי-טי כזה יהיה לידנו כל
הזמן. אני מאמין שבני כדור־הארץ הוד
הייתי עושה אותם לעולם.״
הדובר הוא בלגי בשם ז׳אן־פול ואלד-
אוונם. אלא שאיש אינו מכיר אותו בשם
הזה. גם במולדתו, שלא לדבר על שאר
מדינות המערב, שהתוודעו אליו מאז היה
בן ,18 הוא ידוע בכינוי ״פישה״ ,עד כדי
כך שעל סרטו האחרון, החוליה החסרה,
הוא חתם בשם ז׳אדפול פישה.
המיסגש עימו נערך בפסטיבל קאן ,1980

סטיבן שפילברג וכוככו אי־ טי
חבר פרטי
עייפו קצת מכוח המשיכה של האדמה,
היו רוצים לפרוש כנפיים ולצאת למרחב.
אי־טי מסמל אפשרות כזאת. אולי זה
נשמע תמים, אבל אני דורש לעצמי את
זכות התמימות. אני עשיתי סרט על ועבור
הילד הרדום שמסתתר בתוך כל אחד ואחד
מאיתנו.
שיטת הפשרה .״אחדי הכישלון הקו-
פתי של , 1941 כאשר כל הוליווד קמה נגד
הבזבזנות שלי, החלטתי שלא אבזבז יותר
את כספם של אחרים כדי לממש דברים
שרק אני יכולתי לדמיין לעצמי. ואז גיליתי
את היתרונות שיש לשיטת הפשרה. כאשר

כמה שעות אחרי הקרנת־הבכורה של החוליה
החסרה, וכאשר נודע לו שהמשוחחת
עימו היא עורכת מדור־קולנוע. בעיתון
ישראלי, הוא הגיב מייד ״אני יודע שבישראל
הפיצו רע מאוד את הסרט הראשון
שלי, טרזון. הכניסו אותו לבית־קולנוע ש הציג
קודם לכן סרטים פורנוגראפיים, הו רידו
אותו אחרי שבוע, וזהו.״ הוא צדק.
הסרט עבר כהרף עין בקולנוע דן המנוח,

כיסאי סישה
לחזור לפרה־היסטוריה —
עלילה, דמויות. אם זה יוצא בסופו של
דבר סרט מצוייר, זה משום שאילו שכרתי
שחקנים, והייתי צריו ל&ות תיפאורות
מתאימות לסרטים שעליהם אני חולם, לא

דרקון כפעולה כ״חוליה חסרה״
— כדי למצוא בסיס לסאטירה

ביימתי שודדי התיבה האבודה, יכולתי להרשות
לעצמי כל מיספר ניצבים שעלה
על דעתי, אבל העדפתי להמתין לשעת בין
הערביים, ולנצל את הצללים, כדי ליצור
רושם של המון גדול, בעזרת מיספר קטן
יחסית של משתתפים. אי־טי עלה קצת
פחות מ 11-מיליון דולר, וזה המחיר הממוצע
של כל הפקה הוליוודית מכובדת.
״בחודש מאי הקרוב אתחיל לצלם בהודו
את ההמשך של שודדי התיבה האבודה, ד
אני משתעשע בראיון של סרט המשו ל אי טי. אבל איני מו ס עדיין להבטיח
מאומה.״

בגילגול שבו התקרא אורדן, ועוד טרם
הספיק הקהל לגלות במד. המדובר, יוזמן
המסכים. הביקורות, במקום׳ להקדים את
הסרט, כפי שקורה ברוב המיקרים, הופיעו
אחרי שהצגתו נפסקה, ולכן חלק גדול
מן השבחים הומטרו לחלל ריק.
לכקר כישראל אמנם מאז חזר הסרט
זהוקרן מפעם לפעם בסינמטקים, בדרך־
כלל בהצלחה גדולה, אולם עכשיו החליט
מי שהחליט, כי הגיע הזמן לתת לו הזדמנות
מחודשת והוא יוצג החל מן השבוע
הבא שוב. ופישה, שנראה מוטרד מאוד
מן הנושא, יוכל לבוא על סיפוקו. כאשר
יבוא לבקר בישראל, כפי שמקווים, יחד
עם החוליה החסרה, יגלה שיודעים כבר
מי הוא ומה מעשיו.
אבל בכל זאת, קצת הכנה לא תזיק. פישר,
היה מעין ילד-פלא — כבר בגיל
18 הופיעו הקאריקטורות שלו בכמה פן
העיתונים הבולטים בבלגיה, בצרפת ובהולנד,
ובתוך זמן קצר עברו את האוקינום
לארצות־הברית .״למען האמת, רציתי ל היות
שחקדקולנוע, אבל מאחר שתעשיית
הקולנוע בבלגיה היא פחות ממפוארת,
חששתי שצפוי לי עתיד מפוקפק. במשך
זמן־מה שלחתי ידי במוסיקה, אבל זה לא
סיפק אותי, ורק אז פניתי לציור.״
כבר מן הרגע הראשון, בדור היה ש-
פישה אינו סתם מאייר, אלא ברנש בעל
תעוזה רבה ברעיזגותיו, שאינו חושש להעולם
הזה 2362

הביע את הירהוריו על המין האנושי ב־מושגים
חריפים ביותר. העובדה שהצליח
לפרסם בעת ובעונה אחת בעיתון צרפתי
כפעם מחתרתי, כפעם צהוב, בשם חרקירי,
ובעיתון שהוא סמל למסורתיות כמו ניו־יורק
סיימס (שם עבד במשל שלוש שנים),
מצביעה על המשיכה הרחבה שיש לציוריו.
הוא פירסם ספרים, עשה סירטי פירסומת
שזכו בפרסים רבים, וכל זה לפני שיצא
להרפתקה הראשונה באורך פלא. מטרתו
היתד. ברורה: להתעלל וללגלג על כל ה פולחנים
המודרניים למיניהם, במיוחד כש הם
זוכים בבירכת נציגי המוסר והתרבות.
״בהתחלה חשבתי להשתמש בסיפור מן
הברית־החדשה׳ ,הוא סיפר׳ ״אבל עד ש הגעתי
לשלב של ביצוע, גליתי שגנבו לי
את הרעיון וכל מיני אנשים השתמשו ב ישו
ובשליחיו למשלים מודרניים.״
א ץ ;כרי• משום כך בחר בסמל חדש
יותר, ונפוץ כמעט באותה המידה, בטרזן
של אדגר הייס בורוז, אבל בשינויים אח דים.
תחת שמו החדש. ט רזון, זהו נבר
מדוכא, החי בתוך הג׳ונגל תחת אימת רע ייתו,
ג׳ון, שאינה מרוצה מן הכושר המיני
שלו, ובחברת הקוף בשם פליקה, המחבב
אותו אבל מלגלג עליו בכל הזדמנות. כל
הג׳ונגל סביבו עדין ומאיים, וגרוע מכל
י -בשלב מסויים הוא צריך לצאת למיל-
חמה נגד מלכת-יער רבת שדיים ונגד
בידיוניה׳ שאת גברי נוטף מהם בלי הרף.
בקיצור, זה סרט מצוייר אחד, שאליו
אין לקחת את הילדים, לא בשל המילים
האיומות והנראות שאומרים בו (״זה נק רא
לדפוק!״ זועמת ג׳ון על בעלה, שלא
המתין עד שתגמור) ועל המראות הנוראים
עוד יותר (ג׳ון צורחת מרוב הנאה בש-
הבריונים אונסים אותה, והמלכה נופחת
נשמתה מרב סישגלים) .אבל מבוגרים

לעשות
נו תוו ת
האיש בעל העדשה ה ק טלנית
(מוגרבי, תל־אביב, ארצות•
הברית) — עוד חזון אפוקליפטי
טל סוף העולם התרבותי, הפעם מתוצרת ריצ׳ארד נרוקט,
המנסה לטווא להתמודד עם זיכרונות ״דוקטור סטריינג״
לאב״ ,אבל חטר אותה אחידות טיגנונית, אותו הסרקאזם
המתוחכם ואותה ראיית עולם כוללת ומגובטת טחיתה
לקובריק בסרט טלו.
העדטה הקטלנית במיקרח זה, היא עדטת המצלמה
הטלוויזיונית טל כתב־כוכב, המדווח על אירועים בכל רחבי
העולם. בסרט הוא יוצא לעטות כתבה על מלך טל מדינה
ערבית כלטהי (אם זה מזכיר לכם במיקצת את פרטת
לוב, בזמנו, בבקטה) ותוך כדי סיקור טוטף הוא מגלה
מזימות טטניות טל קבוצות טרור, טל סוחר נטק בינלאומי,
טל טירות הביון האמריקאי (וכי איך אפטר בלעדיו) ועוד
כהנה וכהנה. מובן שלכל העניין יט הטלכה יטירה על
המימטל בארצות־הברית, מה עוד טהנשיא עובר תקופת
משבר, יש לו יריב הרוצה לרשת את מקומו, הוא צריך
דעת־קהל מאחוריו, ופירוש הדבר שהוא זקוק לטלוויזיה.
מכאן והלאה, כל מה שברוקס מנסה לעשות, הוא
להוכיח לצופיו שהעולם מורכב מנבלים גדולים, מנבלים
קטנים, ומשדרן טלוויזיה אחד בעל מצפון. עז רצונו לגעת
בכל הנקודות האופנתיות היוצרות כותרות ראשיות בעולם,
ולכן הוא מלא רמזים על ווטרגייט ועל שחיתות במימשל,
סיפורים על מיסחר בנשק (שמה של ישראל אינו נעדר),
ליגלוג על הטלוויזיה המשועבדת לסיקרי ההאזנה היומיים
והצגת מירוץ הבחירות בארצות״הברית, כהצגת קירקס
המונית.

שון קונרי: בין גיחוך לחומרה
את כל הדברים האלה אפטר לעשות, ובצורה נוקבת
יותר, בסידרה של קאריקטורות בודדות. אין צורך לטם
כך בסרט שלם. מרוב סאטירות על הטרור הבינלאומי,
וסרטים בדיוניים המתייחסים אליו כתופעה חריגה של
אנשים מטורפים, נוטים לשכוח מה חמורה הבעיה, וחשק־דנות
שבה הקולנוע משתדל להציג את הלאומנות הערבית
כבדיחה, מראה עד כמה הוא אינו תופס מה שמתרחש
בחלק זה של העולם. שורה ארוכה של כוכבים, ובראשם
שון קונרי, משתדלים כמיטב יכולתם למצוא את הנימה
הנכונה שבין הגיחוך לחומרה, שאותה מחפש גם הסרט
עצמו. לשווא.

מיליוני שנים אחורנית כדי למצוא בסיס
לסטירה. בעיני זאת היחד, תקופה אלימה,
משעשעת, בריאה. טוענים שכל היצורים
הפרה־היסטוריים האלה נכחדו מפני שלא
היו מוכשרים להיוותר בחיים. ולא כך הוא.
האדם הוא שחיסל אותם. ואם בני תקופתנו
לא ישגיחו, הם עשויים לחזור עד מהרה,
בימינו, לתקופה של הדינוזאורים.
״הסרט המצוייר הוא עבורי הפיתרון ה יחידי
שיש לי כדי לעשות קולנוע. אני
חושב על דמויות אנושיות ולא על יצורים,
אבל מאחר שאני מדמיין לעצמי כיצד
דמויות אלה עוברות חוויות מסובכות ב־

פליקה הקוף עם ג׳ץ בסרטו שד פישה ״פזרזץ — חרפת חג׳ונגל״
זה נקרא לדפוק 7
מלקקים את השפתיים ומבקשים עוד, בפי
שזה קרה ברוב ארצות אירופה, כאשר דד
פיזמונים של ליאו סייר, הקצב המטורף
של הסיפור והפארודיה על גיבור הילדות,
משתלבים זה בזה להפליא.
מישפט רעשני. פי שלא שבע נחת
במיוחד מן הסרט, היי יורשיו של הסופר
בורוז, אשר טענו כי פישר, שם לצחוק
את יצירת־הפאר של סבם. מישפט רעשני
נמשך זמן רב, ובסופו הוחלט שלסרט
יקראו חרפת הג׳ונגל (שהיה שם־המישנה
שלו כבר בהתחלה) ,כדי שריחו של בורח
תוכל לנוח על פישכבה.
הצלחת טרזון ופרס־עידוד של תעשיית
הקולנוע הבלגית, אימצו את ידיו של פישר,
לסרט שני, חצוף לא פחות, וסארקאסתי
עוד יותר, בכלימה שנוגע למין האנושי.
״החוליה החסרה, לפי תורת דארוויו, היא
אותו שלב בהתפתחות האנושית המפרידה
העולם הזה 2362

ביו הקוף ובן־האדם,״ הוא הסביר. ואת
החוליה הזאת מספק הסרט, בדמות
תינוק ורוד וחמוד, שנולד לשבם שוכני־מערות
גס ופרימיטיבי. אביו, ראש השבט,
בוחל ביצור החלש והחלק ובועט בו החוצה.
ברונטוזאור ידידותי מאמץ אוחו ו דואג
לשלומו, פטרודאקטיל (עוף קדוני
ענק) דואג להשכלתו, ובעזרת השניים הוא
גדל בהדרגה לצורה של בו־אדם.
במחיצת שבם יצורים מוזר בשם השמו־קים
הגדולים, ומין יצורים קפצניים ועליזים
תמיד, הוא מגלה את הגלגל. במקום אחר
הוא פוגש את היאטי (האדם הקדמון, ש שמועות
על עקבותיו במקומות נדחים,
פושטות מזמן לזמן) ,אשר לפי פישה הם
יצורים גדולים, בלונדיים, מדברים במיבטא
סקאנדינבי והורגים בלבי־ים קטנים כדי
לקחת מהם את פרוותם. והוא מוצא אפילו
גזע של נשים חתוליות, שאינן זקוקות ל
שום
עזרה כדי להתרבות, כי ילדיהן צומ חים
בתוך כרובים.
כאשר הוא מביא את כל הידע הזה
לשבט, זורקים אותו תחילה החוצה, כבלתי
רצוי, ואחר-כך משתמשים בכל מה
שלמדו כדי להרוס את כדור הארץ. אין
שום אפשרות לטעות במשל ובני משל.
חזרה לדינוזאורים. כאשר שואלים
את פישה מה ההבדל בין סרט זה וחרפת
תג׳ונגל, הוא עונה בחיוך :״בסרט הקודם,
הגיבור לבש עדיין חגורת מותניים. באן
אין הוא לובש מאומה,״ וביתר רצינות:
״•הימים הראשונים של ההיסטוריה גי ת את
דמיוני. כל המיפלצות האדירות האלה ש לא
נותר מהם מאומה מלבד שלדים, כל
הנופים המופלאים שבתוכם חיו ונעו, בל
זה פיתה אותי לעשות סרט.
״ולכן, בשעה שכל העולם סביבי דהר לעבר
המדע הבדיוני, העדפתי לחזור כמה

קוף ענקי מחזיק כטרזץ
100 אחוז אפקטים
יותר, מבחינה קולנועית, עלי להשתמש
בהכרח בסרט המצוייר. מה יש ז במילחמת
הכוכבים היו 40 אחוז של אפקטים מיוח דים
ועבודת אולפן. אז בסרטים שלי יש
• 100 אחוז.״

ת ד רי ך
חובה לראות
ת ל ־ אכיב — פיצקראלדו, ויקטור ויקטוריה,
שיר אשיר בגשם, תהילה, הרומן
שלי עס אנני, סערה, חמסין, בררו למקום
אחר.
ירושלים -תהילה.
חיפה — נסיו העיר, תהילה, ממאו עד
מוצארט.

מועדון 5
לתרבות חד ש ה
רח׳ הס ,5תליאביב
מל׳ 297263

יום שני 14.12.82 ,

הדרוזים — ביו
הרי א־שוף
לביו הגליל
(פעיקסית
מלחמת למון)

שיחת טלפון
של איש רעב...

שיחת טלפון
של איש שבע...

ראיון עם
העתונאי הדרוזי

סלמו נאטדר

הלו ,״צ׳יינה וילאג׳״ז
היינו רוצי להז מין ארוחה
סיני ת לזוג הביתה...

הלו ,״ציינה וילאג׳׳!,
רציתי להודות על ה א רו ח ה
ששלחת לנו הביתה...

קגדת מו דעות
לגל העיתונים

עלמה את ממליצים???
אג רו לסל מנ ה ראשונה, כן...
בשר בקר ברוטב צדפות, כן...
אורז מטוגן ...בטח ...וליציי
למנה אחרונה...
יופי! תוך כמהז מן זה יגיע?
עשרי דקות...
ואיך אני משלם? אה 300 ...שקל
בלבד לכל אחד, בצ׳ק או בכרטיס
אשראי ...אגדה!

נרזח ׳ י ־ יזנו קרגר

הי ה לא רגיל...

•שרות ת.ד
~ללא תשלו מ מכבדים ברסיסי א שד אי

הודו ב שמי ג לטבח...
נשתמע בשבוע הבא...

פרסו

להתראות!

,0 !227117

או־קיי אני מחכה ...להתראות!

יגזור/י ושמור/י בפנקס הטלפוני שלך

קגזור/י ושמור/י בפנקס הטלפוני שלך!ו

צלצל/י

ל׳יצייינה וילאג׳״

1 03-491873
וארוחה סיני ת
יוצ א ת אלייך!

צלצל/י
ל ״ צ׳יינ ה וילאג״י

1 03-491873
ו ארוחה סיני
אלייך!ת 1
יו צאת
סרגנב לחייל

זאפסויק פ 1גז

תעריפון המחיים שר
החל 0־15.11.82
לסנה בשקל מחיר העיתון

הוצאות משלוח

105 + 1266

בארץ

.00*41

ל חיי סגה

1577 = 206 +

גיייול

900

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר

ב קו לנו ע ״ תמיז ״ רמת־ א בי ב
בכו ר ה
כרטיסים בכל המשרדים ובקופה
מ חו דשת

ליל ששי
12 — 10 חצות
מוצ״ש וכל השבוע
9.30 — 7.15
אירופה ארח״ב, קנדח, מקסיקו
ארגגסיגה, קולומביה,
וניואלוז, ברזיל, ירו,
אוססרליח, גיו זילנד

2042 = 266 + 510 + 1266
2870 = 374 + 1230 + 1266
1200 1600

3940 = 514 + 2160 + 1266

2200

חבס 3013 = 393 + 1354 + 1266 ,

1700

4דרוס-איריקח, סוגו,
קניה
י י>ם ה, סאיוון, יין
3400 = 443 + 1691 + 1266
4תאילנד, חוגג קוגג, סינגפור,
קוריאה, יין, סאיוון
3013 = 393 + 1354 + 1266
1850 1700

>911131

הבורסה

מאת מאיר תדמ1ר

..ה שו מרהצ עי ר ״ -יציאה
ל צו ר ר חז ר ה
מישהו שאל אותי אם רשימת המניות המסומנות של קרנות
הנאמנות — מלאה, או אולי יש עוד. כן, יש עוד, אבל מי שלא
מסתפק באלה שפורסמו במדור זה בשבוע שעבר, שישאל את
היועץ להשקעות בבנק, שם לוקחים עמלות, אני לא.
אני עדיין מחזיק בדעתי שהשוק טוב. וזה אפילו אם יתחילו
בשבוע הבא להופיע חמישה עיתונים חדשים וכולם יכתבו את
ההיפר. הנה מה שאמר לי אחד החכמים הגדולים, שכל הזמן
אומרים שהבורסה תיפול .״הנד״״ הוא אומר ,״תראה.״ ,כן,״ אני
אומר ,״אני שומע.״ ״כלב אפשר למכור במיליון לירות ז אי־אפשר,
גם את אתא ג׳ אי־אפשר למכור ב־ ,4000 ולכן הבלון הזה יתפוצץ.״
״אתה טועה,״ אמרתי לו ,״אפשר למכור כלב אחד במיליון לירות
ולקנות בתמורה שני חתולים בחצי מיליון לירות כל אחד.״ ״על
זה לא חשבתי,״ אמר בהפתעה.

אני חיים גם וידוי לא ארוך. לא האמנתי שאפשר
להכניס חגי מיליארד שקל היגעים כפי־כי והיא
לא תרד מנקודה אחת. אבל זה היה לפני כמה
שבועות, לפני שזה קרה. אני גס לא האמנתי
שכיום שהכרה מודיעה על הפסדים, למחרת השער
שלה עולה, וזה קרה. לא ייתכן — אמר לי מומחה,
והוא כאמת מומחה — שהכרה שיוגאת לכורסה
מעריכה את שוויה נניח כ־ 10 מיליון דולר וכבר
לאחר ההנפקה היא שווה 40 מיליון דולר, על פי
שער המניות שדה בבורסה; ייתכן, עדכדה. זה קרה.
אי-אפשר להתנהג כישראלי בבורסה של תל־אביב, ולקונן
עליה למה היא לא מתנהגת כמו הבורסה האמריקאית. נגמר, אין
מניות קדושות בבורסה, מריצים את כולן: הקלות, הספקולטיביות,
בעלות הסחירות הנמוכה וגם את הכבדות, הנכסיות, בעלות
הסחירות הגבוהה. מי שרוצה להשתתף במישחק, שלא יגיד כל
יום שהוא משקיע במניות: בקזינו לא משקיעים, אפילו אם בעל-
הבית הוא בנק מכובד, שאומר לד כל יום שהוא יודע יותר טוב
איד להשקיע, ולכן מצווה לתת לו את הכסף שלד והוא ״ישקיע״
במקומך. קרנות־הנאמנות עושות אותו דבר׳ אד בהיקף יותר
גדול ולכן, גם, בדרך כלל, יותר אפקטיבי.
כל אלה שסקוננים על הבורסה וחוזים מפולת, שקועים טוב-
טוב בבורסה, אחרת לא היו שואלים כל יום, נו, מה אתה אומר ז
אני אומר שיהיה טוב וגם אם תהיה מפולת — אם תהיה — יהיה
עוד יותר. כולם ירוצו לקנות מניות במחירים נמוכים שלושה
ימים אחרי.

וחוץ מזה, זה לא יקרה. אץ ככר אמגעים
אחרים ז למשל שחיקה איטית וסלקטיכית, או,
כמילים אחרות, ירידה איטית כשעריס. למה זה,
למשל, לא יותר טוב ממסורת ז אם כולם ישארו

פי ר סו ם
ל מו ב ט לי ם
מ פו ר ס מי ם
זה התחיל בארצות־הברית, עבר לאנג ליה,
ליתר מדינות אירופה והגיע זה עתה
לישראל. העיסוק החדש: יחסי ציבור ל מובטלים
מפורסמים.
מנכ״ל סיים את תפקידו, יושב־ראש סו לק
ממישרתו, סמנכ״ל בכיר סתם עזב כדי
לקבל פיצויים שמנים, ולפעמים גם קצין
בכיר שלא מצליח להסתדר בג׳וב אזרחי
— כל אלה הם מועמדים פוטנציאליים ל עיסוק
חדש. אלה פונים בדרד־כלל לחברות
העוסקות בענייני כוח־אדם ותעסוקה, ה מחפשות
להם ג׳וב מתאים. אבל, מתברר,
הג׳ובים מעטים והקופצים רבים. מה עושים?
יחסי-ציבור למובטלים המפורסמים.
וזה עוזר. ועוד איך.
מסביר לי צבי וילדר, איש יחסי־ציבור
המתמחה בשטח: קודם כל צריך לדאוג
שהוא יהיה בשוק (הוא הכוונה למובטל).
אחר כך מחברים סיפורי ״צבע״ הקשורים
בעברו, במיקצועו ובכל מה שמסביב. בקי צור׳
מכניסים אותו לשוק. המחיר? בין
500ו־ 1000 דולר למובטל. אגב, אין כל
קשר אם הצליחו לסדר לו משרה הולמת
או לא.

סססו:זנ ז)-ז\וור

£א\ 1א.1£5$4
1\/£ 11*40086 *1ץ •*.יו*
\ 5/ט 22740 ,ג/ו*4ו 8 0ו 11 ו 7יץ ןומ£ק5
* 0 *1£ ) 7 0 3 ( 987 8642 יז

כפנים, לא תהיה מפולת וכרגע יש לכולם סיכות
טוכות להיות כפנים.
אגב, מישהו אמר שקיבוגי השוסר-הגעיר הוגיאו
את כספם מהכורסה. כסדר, אז מה. מי אתם חושבים
תמר כקיכוגים הכושלים של ה״תנועה״ז הכורסה,
כמוכן. עוד מעט, כשיחסר קגת כסף, הס יחזרו.
ואם לא, אז מה, חסרים מוסדות שסוכנים להשקיע !
תארו לעגמכם שאפילו כנק לאומי קונה ״רונית״
דלהיפך.
מי שחושב שהעניין עם הכלב הוא בדיחה, טועה. לצורך
הוכחה אני מצרף מודעה שהתפרסמה ביום ראשון השבוע ב־אינטונשיונל
הראלד טריביון. מחירו של כלב סיני מגזע שאר־פיי
הוא מיליון לירות. בעלת הכלב, הגב׳ לינדגרן מווירג׳יניה בארצות־הברית,
מחכה לטלפון 8642־ .)703(987 הבדל הזמנים בין ישראל
לווירג׳יניה הוא שבע שעות: כשאצלנו גומרים את העבודה, שם
רק מתחילים.

בת 75׳ו תו יקרה

וידיאו
חלת

מימדי
מי שמשתעמם בשעה שהוא מאזין ל מוסיקת
פופ בווקמן, ימצא אולי עניין ב פטנט
חדש של סוני, שיגיע בוודאי עוד
מעט לישראל. המכשיר החדש מורכב מרדיו
אי־אנז. ואפיאנז סטראופוני, ווקמן ו כדאי להיות באוברדראפט אני
חייב לומר כמה מילים טובות לטובת
האוצר, וגם כמה לגנותו. קודם כל, הסיפור
של היטל שלום־הגליל הוכיח את עצמו.
הנד״ למשל, בנובמבר נכנסו לקופת האוצר
1100 מיליוני שקלים רק מהיטל זה.
אף אחד כבר לא מתרגש, כבר שכחו איד
זה התחיל. אותו דבר יקרה למס על הנפקות
חדשות. האוצר את חלקו יקבל,
אומנם פחות ממה שסברו תחילה. מי שבעי קר
יהנה מהענין הם המזמינים הגדולים על
חשבון האוברדראפט בבנק. הם יפקידו רק
2070 מההזמנה, וגם זה רק ליום אחד. אם
תעשו טוב את החשבון, זה הרבה פחות
מאשר להפקיד את כל סכום ההזמנה לש לושה
ארבעה ימים, אפילו בלי לשלם מם
של 270 על ההפרש בין ההקצאה להזמנה.

במה
כדאי להשקיע ז אפשר לקנות רולס
רויס. קחו למשל רולים רויס דגם ,1983
המכונה ״רוח הכסף.״ המחיר להיום, בלי
מיסיס 28 :מילית לירות. וזהו הזול ביותר.
עכשיו נראה מה יקרה לו בעוד 75 שנה.

משמאל עומד רולס רויס של ,1909 שנודע
בכינויו ״שד הכסף.״ אז, כשיצא אל ה כביש,
מחירו היה חצי מילית לירות. היום
מחירו כפול מהרולס החדש 55 :מילית
לירות, לאחר פוליש ווקס.

מי שנדפק כסיפור הזה, הם:המז מינים
מכספם. עד עכשיו לא שיל מו
כלום, מעכשיו ישלמו שני אחו זים
כקנס על שהם משתמשים כ־כספם,
כמקום בכסף של הבנק: וזה
לגנותו של מי שהגיע את העניין.

העיקר — צג למישחקי וידיאו עם שני
כפתורי הפעלה. בין מישחקי הווידיאו כדורסל
אלקטרוני, מלווה מוסיקה תואמת, הנשמעת
כאילו הכדור באמת נכנם לסל.
כשמופעל הרדיו, רק הרדיו, משמש מגרש
הכדור־סל שעון דיגיטלי. המחיר 50 :דו לר.
סוני
גם עומדת להוציא לשוק טלוויזיה
של כים. גם כאן יהיה המחיר המשוער
50 דולר.
והחידוש הבאמת אחרון, הוא דווקא של
חברה אמריקאית מלוס־אנג׳לס, המייצרת
מישחקי וידיאו תלת-מימדיים, בשיתוף עם
חברה יפאנית. המשחק הראשון שיצא ל שוק
הוא קרבות אוויר וים על מסך תלת-
מימדי. כל משתתף צריך להרכיב משקפת
דמוית פריסקופ. כן, המחיר מפולפל 3800 :
דולר. אני מציע לחכות ל הר השלישי,
כשהמחיר ירד ל 200-דולר.

הרמטכ״לובדבפח

ורם לנדסבוגו בכלא ההולנדי
־ תנאים פיס״ס טובים, וחץ
נפשי ו ר דינ ה פ סיכולוגי ת
בתנאי שלנדסברגר יתנהג יפד. מאוד
בחודשים הקרובים. כאשר נל חצו
על־ידי עורדהדין הישראלי
לסיבת מאסרו המבודד של יורם, הסבירו
שיש בים מידע על נסיון ל הבריח
את יורם מהכלא על-ידי פרי צה
נועזת של חבריו מבחוץ.
־ ההצעה השנייה, שהעלה עורך-
הדין, היתה כי למרות שאין אמנה
כזו בין ישראל והולנד, יישלח
יורם, לפנים משורת הדין לישראל,
ויסיים את ריצוי עונשו בבית־כלא
ישראלי. אנשי מישרד־המישפטים
בהולנד עומדים לדון בזמן הקרוב
בהצעות האלה וימסרו תשובה. בינתיים
מטפל בעניין גם קונסול יש ראל
בהולנד, יגאל צרפתי, הנמצא
בקשר מתמיד עם יורם.

סים בכל מיני דרכים פסולות להוציא
אותי מדעתי. ואם הברירה ש תהיה
בפני היא להשתגע או למות,
אז אני מעדיף למות. אבל בין זה
ובין התאבדות המרחק רב עדיין.
בקיצור, ההולנדים יצאו לי מ האף.
יש פה מישטר ביורוקרטי ול שום
גוף אין פיקוח על שום גוף.
גם כאשר היו לי תנאים טובים
הייתי נעול רוב הזמן בחדר. גם
עכשיו יש לי טלוויזיה ציבעונית ו־רדיו־טיים
עם קסטות, ומה לא ז
דגי-זהב באקווריום, ציפור כנרית
שעושה לי השכמה מדי בוקר. אני
גם מוציא אותה איתי לחצר לשעה
של טיול כל יום. אני משחרר אותה
והיא תמיד חוזרת ומתיישבת
לי על הכתף. ממש מאוהבים. אבל

ר ד ים

או ת
ובנעוריו עשה יורם לנדס-
ייו ברגר כותרות בעיתונות. עוד
:קטק התפרסם במעלליו הפליליים
בסישפטיו הרבים. שנים רבות
וחר־כו עדיין זכה כל מישפט שלו
:כותרות. הוא נרדף על־ידי מיש-
זרת ישראל כי חשדו בו בכל עביה
מתוחכמת שהתבצעה באזור תל-
!ביב. ולכן, אחרי סידרה ארוכה
!ל מישפטים ומאסרים, החליט ב־זנת
1975 למצוא את מזלו בארץ
וחרת. בעזרת סניגורו, עורו״הדין
!שה רום, עזב יורם את ישראל ו-
;יגר לאנגליה. שם התפרנס היטב
אירח בביתו ברוחב־לב כל ידיד
זבא מישראל.
אך גם מארצות הניכר חוזר לנד-
וברגר לכותרות הצהרונים בישראל.
פני כחודש פורסמה כתבה שתיא-
ה אותו כנרדף על־ידי שילטונות
:ולנד, סיפרה על מצוקתו בכלא-
!הולנדי, ובכתה על מר גורלו.
כתבה נוספת, שפורסמה בשבוע
זעבר, ידעה לספר כי עורך־הדין
יום כבר נסע להולנד ונפגש שם עם
ורם ושילטונות הכלא כדי להיטיב
ות תנאי מאסרו, וכי יש כוונה ל-
הדרו לישראל, כדי שיסיים את
:יכסת מאסרו בארץ.
בפגישה עם עורך־הדין רום ה-
זבוע התבררו לתעולם וזזה הפר-
זים הבאים. העבירה שבגללה נש-
ט יורם בהולנד היא עבירה של
זוד מזויין. בשנת 1976 נשדדה
נות תכשיטים במרכז אמסטרדאם.
שלל היה עצום. נשדדו תכשיטי-
ו.ב בערך של יותר כד 8מיליון
וקל. באותו שוד נורה שוטר בכת-
ו, וסישטרת הולנד לא הירפתה
!חקירת המיקרה עד שהגיעה ל דם.
באותה תקופה התגורר יורם
:אנגליה, ונהג לבקר לעיתים ב-
ולנד. בבית־קפה קטן במרחק של
ולושה רחובות ממקום השוד, נמצא
רנק, ובו רשיון נהיגה בינלאומי
ל שמו של יורם ותמונתו. בעלת
ית־הקפד. זיהתה את יורם כאדם
שם, חוזה,״ שנהג לבקר לעיתים
רובות בבית-הקפה שלה, ואשר
יה שם גם בבוקר השוד.
מאחר שקו־ההגנה של יורם היה
כחשה מוחלטת של הכל, ואליבי,
פיו היה באותו יום באנגליה, הש
616.

פל א!״

תכנעה מישטרת־הולנד כי הוא אחד
השודדים. מאחר שאיש מלבדו לא
נתפס, ביקשה הולנד משילטונות
אנגליה את הסגרתו. ההליכים לקחו
זמן רב, ובשנת 1979 הוסגר יורם
להולנד.
למרות שיוצג על-ידי שני סני גורים
הולנדיים, הורשע יורם על
סמך עדותה של בעלת בית־הקפה
ונדון לשלוש שנות מאסר. התביעה
עצמה ביקשה במישפט עונש־מאסר
של חצי שנה בלבד. יורם
עירער על חומרת העונש, ובפרוצ-
דורה בלתי־מובנת בישראל, הוחמר
עונשו והוא נדון לשמונה שנות
מאסר. בישראל אין אפשרות כזו
קיימת כלל.

במיכתב פרטי מסביר יורם עצמו
להעולס הזה את מצבו.

להלן מכתבו של יודם לנ־דפברגר.

שתואר בעיתונות בישראל
אינו מדויק. רק לפני שעה שלחתי
מיכתב לעיתונאי מידיעות אחרו־נוו
/והסברתי לו בדיוק מד. הולך

מלבד אותה שעת טיול בחצר, ה דלת
נגעלת עלי במשך 23 שעות
היממה. וזה מה שמרגיז פה, כי אין
אסיר בהולנד שעשו לו דבר כזה
במשך תקופה כה ארוכה כפי שהם
עושים לי.
למעשה אני אסיר שפוט, ומ קומי
בבית־הסוהר עם כולם׳ ולא
פד .,אך לצערי, מאז מעצרי כף

על סף
שיגעון
ף } אז יד טב יורם במאסר, בתא
• • מבודד, וטען כי הוא חף מפשע.
הוא אינו מורשה לצאת אלא
לשעה אחת ביום, לחצר קטנה ו עזובה,
שם הוא מטייל יחידי. את
יתר שעות היממה הוא מבלה ב תאו
הסגור. ולמרות שהתנאים הפי סיים
של המאסר אינם גרועים כלל,
הרי שהבדידות וההטרדות המתמי דות
הביאו אותו לסף השיגעון.
מאחר שנותרו לו עוד כעשרים
חודשי מאסר, והוא חשש שלא יוכל
לעבור אותם בשלום בתנאים
אלה, פנה לחברים בישראל. הם
הפעילו את עורך־הדין רום במטרה
להשפיע על שילטונוח הולנד. בשבוע
שעבר היה רום בהולנד, נפגש
עם לנדסברגר ועם הנהלת בית-
הסוהר. כמו כן נערכה פגישה עם
פקידים רמי־דרג במישרד־המישפ־טים
בהולנד.
יחד עם עורכי-הדין ההולנדיים
בדק רום את התקדימים, והתברר
לו כי מעולם לא נדון שם אדם על
שוד למאסר כה ממושך. העונש
הממוצע הוא כארבע שנות מאסר
לכן הציע עורך־הדין הישראלי כי
מלכודהולנד תחת את לנדסברגר,
ותקצר את עונשו. אחר-כך יגורש
מהולנד ולא ישוב לשם יותר.
ההולנדים ניאותו לדון בבקשה זו

פרקלינז רום
להחזיר ארצה!
פה איתי. וזה למרות שאיני נוהג
להגיב על כתבות;בעיתונים. אתם
למעשה העיתון היוזידי שאיתו אני
מחליף מיכתבים מדי פעם. אבל
הפעם כתבתי לו, כי ממכתבו אפשר
להתרשם שאני מחזיק בידי האחת
חבל תליה ובשניה כותב צוואה. כל
מה שכתבתי לידידי בישראל כאשר
הייתי בצינוק, היה שההולנדים מג־

רגלי עדיין לא דרכה בכלא של
שפוטים. בשבוע שעבר הופעתי פה
לפני ועדת־העירעורים הגבוהה של
הכלא, עם שני עורכי־דין מקומיים,
והאשמתו אותם באנטי-שמיות.
אמרתי להם שזה לא מתקבל על
הדעת שאני מוחזק שנים בבידוד
ומופרד מכל יתר האסירים, רק
(המשך בעמוד )72

(המשך מעמוד )6
מות צה׳׳ל ממלאת תפקיד נכבד
בביצוע המשימה מוסרית וקדושה

לצורך משימה קדושה ואדירה
זו, הפיתרון הסופי של העם הערבי
הפלסטיני, שיחדור המולדת מזרים
ויצירת מרחב־מחיה יהודי,
יש צורך במשאבים עצומים, ואין
לדחות כל תרומה שהיא.
מקווה אני, אס ירצה השם, ש נזכה
לראות בחיסולם והשמדתם
המלאה של כל אויבינו, בעהי״ת
ובהקמת מלכות ישראל השלישית,
בכ״א, ולביאת המשיח, אכי״ד.״
מיכתב רשמי מליב״י, מה־15
בספטמבר, החתום בידי סגן־אלוף
בכר, מעיד שמישהו במישרדי
ליב״י התרשם עמוקות מתעלוליו
של לוי :״אנו מודים לך על
רצונך העז לתרום לביטחון ישר אל
(ליב״י) .מי יתן וירבו כמותך
בארצנו! ישר כוח.״
מעודד מתשובה זו שיגר לוי
ב־ 9באוקטובר מיכתבים זהים ל־ראש־הממשלה,
לשר־הביטחון ול־רמטכ״ל.
הנני
להודיעכם בזאת על תרומתי
הנכבדה לקרן לביטחון ישראל
ולהתעצמות צה״ל שתועבר ל־ליב״י
מהמוסד לביטוח לאומי. הנני
תורם לליב״י את כל הסכומים
שאני זכאי להם מהמוסד לביטוח
לאומי, והס קיצבודנפות מלאה
וגימלת־ניידות לרכב, למשך שנה
או יותר. .
לצורך יצירת מרחב־ מחיה יהודי
והקמת מלכות ישראל השלישית,
יש צורך לבצע את הפית־רון
הסופי של העם הערבי הפלסטיני.
ביצוע תפיחרון הסופי הפלסטיני
יעלה סכומים אדירים, מחנות
ריכוז, תאי־גזים, טרנספורט
ועוד.
על הקרן לביטחון ישראל ולהתעצמות
צה״ל לגייס כספים אלה.
לשם כך הנני תורם לליב״י
את קיצבת־הנכות וגמלת־הניידות
שאני מקבל מהביטוח הלאומי, וזאת
חרף בקשתו של סגן־אלוף
יהודה בכר, שאממש רק מחצית
התרומה.
דוד בן־גוריון, זכר צדיק וק דוש
לברכה, ראש־ממשלת ישראל
הראשון, אמר :״לא חשזב מה
אומרים הגויים. חשוב מה עושים
היהודים !״
לעס היהודי, שהוא בחיר העמיס,
עם סגולה הטוב שבעמים
והטהור שבגזעים, יש הזכות המלאה
להשמיד ולחסל סופית את
אויביו, ובמיוחד את העם הערבי
הפלסטיני, כדי ליצור מרחב־מחיה
יהודי ולהקמת מלכות ישראל השלישית,
על־פי ההבטחה האלו־קית,
ולפי הדגם המוסרי של יהושע
בן נון.
עם ישראל, שהוא עם מוסרי
רודף שלום וצדק מאין כמוהו,
והומניסט השומר בקפידה על טוהר
הנשק, יממן ברצון רב סיבצע זר.
לפיתרון סופי של הפלסטינים ויצירת
מרחב־מזזיה יהודי.
על כן אין להסתפק עוד ביריות
באוויר, ובמבצעים עלובים כמו
דיר־יאסין, כפר־קאסס, קיביה תל
אל־זעתר, צברה ושאתילא. המתחיל
במצווה — אומרים לו גמור1
מקווה אני, אם ירצה השם, שנזכה
/בקרוב לברך על המוגמר,
בעהי״ת, ויבוא משיח צדקנו
בב״א, ותוקם מלכות ישראל השלישית.
אמן.
על מיכתב מדהים זד. קיבל לוי
תשובה מרפול, הנושאת את ה תאריך
2בנובמבר.
העולם הזה פנה לדובר צה״ל
וביקש לדעת אם הרמטכ״ל עונה
באופן אישי במיכתבים בכתב־ידו
לתורמים לליב״י, אם הוא כתב
מיכתב כזה ללוי ואם הוא קרא
את תוכן המיכתב.
תשובת דובר־צה״ל לשאלה —
״ — 1הרמטכ״ל עונה בכתב לכל
אחד! — 2ואכן נשלח מיכתב ב2-
בנובמבר! — 3הרמטכ״ל לא הת ייחס
לדברים הכתובים במיכתב,
אלא הודה לתורם על התרומה ל-
ליב״י בלבד.״

כן ציון ציטרין 1

0יורשע יצחק שור נאשמת
י ריגול ויוכנס לכלא יבמה
שנים, יהיה זד. פיתרון נוח עבו-
רו, מכיוון שהגבר מתולתל־השיער
ובעל הפנים הבכייניות הצליח לסבך
את חייו הפרטיים עוד יותר
מאשר סיבך את עצמו בפלילים.
יצחק הוא יליד עדן, בן .40
מזה 18 שנה הוא בעלה של אשה
צנומה ונמוכה בשם אילנה, ולהם
שלושה ילדים. האשד. והילדים מתגוררים
מול הוריו הקשישים. הורי
יצחק קשורים מאור לאשה, שהיא
להם יותר מבת.
האשה השנייה בחייו של שור
היא אסתר לוי• גרושה נאה, המבוגרת
ממנו בארבע שנים. השניים
הכירו במועדון לפני ארבע שנים,
ומאז פרחה אהבתם. יצחק עזב את
אשתו וילדיו ועבר להתגורר עם
אסתר וילדיה. השניים היו זוג ל כל
דבר, ורק בגלל אשתו של יצחק
לא יכלו להינשא.
אולם, גם החיים הכפולים האלה
לא הספיקו לגבר חסר־המנוחה. הוא
היה נעלם לימים שלמים, ולפעמים
לשבועות, מביתה של אסתר. לדברי
אשתו, אילנה, היה מופיע אז
בביתה, מתגורר עימד. ומפרנס אותה.
האשה החוקית סיפרה כי בת קופות
אלה, כאשר בעלה היה איתר.
בבית, היתד. אסתר מחפשת אחריו
ומטרידה אותה. אבל אסתר טוענת,

הוא עזב את אשתו וחי עם
אהובתו -ונו ׳ רבווח משתיהן
הוא ניסה וחזור לעיר מודדתו עדן -
בדרך הסתנן עם המודיעין הסוו׳
היה נעלם מביתה לשבועות, חש בה
שמכיוון שהוא צעיר ממנה,
יצא ״להתפרפר,״ אך הבינה לרו חו
וחיכתה לו.
כאשר הובא השבוע הנאשם ב ריגול
לביודהמישפט, קם על רגליו
עורך-הדין, אליהו בן־הרואה, והתחיל
להגן עליו. אולם מייד אחריו
קם על רגליו עורך־דין נוסף, ח־בוש־כיפה,
והציג את עצמו לפני
בית־המישפט כעורך־דין שימשון
מירנברג, הוא אמר, כי גם הוא
נשכר כדי להגן על שור, וביקש
מבית־המישפט לקבוע מי מייצג
את הנאשם.
השופט אורי שטרוזמן נדהם מה-

מיים, שעליהם
הריגול.

מסופר בסיפרי-
לברוח רחוק

על מה לדובבו. לדברי התובע,
לודוויג פלס, השתדלו הסורים להנעים
את זמנו שם, והוא הרגיש כלבך
טוב שהיה מוכן להופיע בטלווי זיה
ולספר שם על הפער העדת
בישראל ועל סיבלם של בני-עדות
המיזרח. אך היו אלה הסורים דווקא
שמנעו זאת ממנו. היו להם תוכניות

לאשתו, כדי לבקש כרטיס־טיסד.
לישראל, מכיוון שכרטיסו המקורי
היה מאיסטנבול לישראל, והיה עליו
להוסיף כסף.
מדברי אהובתו, אסתר, מסתבר,
כי שור התקשר לא רק אל אשתו.
מכל תחנה בדרכו היה מתקשר
גם עם אסתר, אך היא לא האמינה
כלל שהוא נמצא בחוץ־לארץ. היא
חשבה כי יצא לאחת מהתפרפרויו־תיו
הרגילות, והוא מספר לה סי- מאוד פורי־בדים. היא הופתעה
כאשר התברר לה שהוא נעצר מייד
וכי הוא
ברדתו בנמל-התעופה,
נאשם בעבירה כה חמורה.

,,תנו להגן

ך * אשר ; שאלה אשתו על-ידי
״ העולס הזה אם הוא היה תמיד
שתיין, אמרה במרירות כי כאשר
חי אתה, לא היה שותה כלל .״אולי

**ור הו א יצור המעורר רח-
״מים. פניו הבלתי־מגולחים נר תעו
בפחד ממצלמות-העיתונות,
עיניו שוטטו בעצבנות וחיפשו ב אולם
את אשתו ואהובתו. בגדיו היו
מרופטים ושערו פרוע. כאשר ראה
את העיתונאים באולם, מיהר ל בקש
מהם שיכתבו את סיפורו ר
יבואו לבקרו בבית-המעצר. הוא

המרגל שברח
משה׳ נשי
כי היתד. זו דווקא האשה החוקית
שמיררה את חייה ורדפה אותה.
כל אחת מהשתיים מספרת כי פנתה
למישטרה והתלוננה על הטרדות
של צרתה.

עורך-דיה
הנשים הן טיפוסים שד
״ נים מאוד אשה מרעותה, וקשה
להבין את הגבר הנמשך אל
שתיהן והנקרע ביניהן.
אשתו היא אשה למודת־סבל,
שקטה ונחבאת אל הכלים. היא
מדברת בקול נמוך ומוכנה לסלוח
לבעלה על כל בגידותיו ומעשיו.
היא באה למישפם כשהיא תומכת
בזרועו של אביו הקשיש.
כאשר מצא יצחק את עצמו מסובך
עם המודיעין הסורי, אש״ף ד
מדינת־ישראל, טילפן לבית הוריו
וביקש עזרה מאשתו. הוא סיפר
לה כי הוא ברומא, וזקוק לכרטיס־טיסה
לישראל. כאשר שמע כי ל אשתו
אין כסף כדי לקנות לו כר טיס
כזה. אמר שיפנה לקונסוליה
הישראלית ברופא.
אסתר היא היפוכה הגמור של
אילנה. היא אשד. גדולה ומלאת־חיים.
היא מרבה לחייך ולצחוק.
היא נקשרה מאוד ליצחק. כאשר
• שס בדוי, כדי להגן על מיש־פחתה.

מעמד
המוזר. הוא פנה אל הנאשם
עורך־הדין
ושאל אותו :״מי
שלד ז״
שור הציץ רגע לספסל עורכי-
הדין, אחר־כד עשה תנועת-הכללד.
בידו ואמר. :שניהם!״
רק אחרי המישפט התברר כי
אסתר, האהובה, דאגה להשיג את
שירותיו של עורד־הדין בדהרואה,
ואילנה, אשתו של שור, שלא ידעה
על כך. הזמינה את עורד־הדין

בנית־המשנס> 9גש
שוי סניגורים -אחד
שנשדח עוו־יר׳

1 8 3 1־ 0

חאחובוה

מירנברג כדי שיגן על הבעל הבוג דני.
כאשר
הוכנס שור לאולם בית-
הפישפט, מוקף בשוטרים, ובצלמי-
עיתונות, אמר מישהו :״הוא לא
נראה כמו מרגל. למרגל יש פנים
חכמים!״ ואמנם כאשר ביקש שור
רשות דיבור וסיפר לשופט את
סיפורו בהרחבה, ניכר היה כי לא
קורץ מהחומר של מרגלים בינלאו
הצהיר
כי אינו יודע קרוא וכתוב,
ולבקשת אחד העיתונאים חתם
את שמו על פיסת־נייר .״אלה ה פילים
היחידות שאני יודע לכ תוב.״
אמר.
לדבריו, נסע לתורכיה כדי לנסות
לחזור לעת מולדתו. יתכן שהסי-
בוך שאליו נקלעו חייו, בין שתי
הנשים, הביא אותו למשבר. הוא
רצה להימלט מהכל, והדרך היחי דה
שעלתה בדעתו, היתד. לברוח
הרחק מישראל, כל־כך רחוק שאף
אחת מהשתיים לא תוכל למצוא אותו.
אולם בדרכו לשגרירות הסעודית
התברר לו שהיא סגורה, והוא
מצא את עצמו בשגרירות הסורית.
הוא מסר עד היום כמה גידם-
אות על הדרך שבה הגיע לסוריה,
בסופו של דבר. אבל הגירסה ה סופית
שהועלתה על־ידי הסניגור
בבית־המישפט היתה כזו: מחמת
להיטותו לטיפה הפרה הגיע שור
לבית-מרזח, ושתה כמה כוסיות-
ויסקי. כאשר דיבר אליו מישהו,
הסביר שור שהוא מדבר רק עב רית
וערבית. אז קם, לדבריו, גבר תן
מאחת פינות המיסבאה, ואמר
כי גם הוא דובר ערבית. וכך הת גלגל
לשגרירות הסורית, בלי ידיעתו,
ובמירמה.
גילוי בסוריה
וו* כילה בסוריה כאורחם
א של שירדתי-המודיעין שלה.
מניית ששור שירת זמן קצר במל־חפת־לבנת,
היד. לפודיעת הסורי

חשוד שדר >כ7ימין) ובלש
אורח המודיעין הסורי

אחרות לגביו, והם חשבו כי הופעה
כזאת בטלוויזיה תשרוף אותו כסוכן.
טלפוגיס מרומא

שלב, הבא היה העברתו של
שור לאיטליה, כדי שיקשור
שם קשר עם אנשי אש״ף ויעמוד
לשירותם. היה עליו להתקשר ל אדם
מסויים בשגרירות הסורית ב איטליה,
וזה אמור היה למסור לו
את כתובות האירגונים הקשורים
בסוריה.

אולם כאן הרגיש, כנראה, שור
כי הסתבך הרבה מעל לכוונתו הראשונית.
הוא כלל לא פנה לשגרירות
הסורית, וניסה לחזור לישראל
במהירות האפשרית. אז טילפן

בירה אחת,״ הוסיפה. היא שלחה
מבטים רצחניים לעבר אסתר ואמרה
:״זד, הכל בגללה. היא קילק-
לה אותו. היא לימדה אותו לשתות.
את הכל הוא עשה בגללה !״
כאשר יצאו שני הסניגורים מאולם
בית־המישפט, אחרי ששור נע צר
על־ידי השופט עד תום ההליכים
המישפטיים בעניינו, מיהרה אליהם
אילנה. היא באה בטרוניה לעורו-
הדין בן־הרואה והחלה מספרת סי פורים
שונים על אסתר, ומאשימה
אותה במצבה. שני עורכי-התן עמ ת
נבוכים מול מתקפה זו וניסו
להסביר לאשה כי בעלה עומד כרגע
לפני סכנת-מאסר ממשית וקרובה.
״קודם כל נוציא אותו מהסכנה של
20 שנוודמאסר, ואחר כך תריבו
עליו ׳,אמר עורך־הדין לאשה ,״כאשר
הוא ייצא לא איכפת לי אם
תחתכו אותו לשניים ותתחלקו בו,
אבל עד אז תנו לנו להגן עליו כמו
שצריך.״

הוא ׳רוץ י
(המשך מעמוד )7
שנתיים התחוור לה ולבעלה שהגידול
הסרטני התפשט בגופה. ב־ 1980 גילתה
אופירה באקראי בשת* .גידול ממאיר.
אופירה עמדה על כך שהרופאים לא
י ב מו בטסה בתמה, אלא טיפול כיסו־תראפי.
בפשר שישה חודשים היא עברה
סידרה של טיפולים מכאיבים. היחד. זו
תקופה קשה ביותר לכל מישפחת נבון,
כשהבעל האוהב מלווה מקרוב את הטי פול
באשה. תוך כדי הטיפול האינטנסיבי
לא נטשה אופירה את תפקידיה הציבוריים.
בין ביקור וביקור בבית־החולים, היא
אירחה מוזמנים בביתה, ויצאה לפגישות
ולכנסים בנושאים שבהם עסקה.
כתוצאה מטיפולים קשים אלה נאלצה
אופירה ליטול גלולות־שינה כ ת להירדם,
שערה החל נושר, אך היא המשיכה בעק שנות
יוצאת־דופן לקיים אורח־חיים רגיל.
כאשר התברר שהיא התגברה על המ חלה,
ושערה צמח מחדש, היה ברור ש עוד
שלב קשה בחייהם של בני־הזוג
הגיע לסיומו.
כיום היא נמצאת במישטר בדיקות קפ דני.
שנת 1985 תהיה התאריך הקריטי
לגביה. רק אז יתברר סופית אם הסרטן
הוצא לחלוטין מגופה, או שהוא מצא
אחיזה בחלק אחר בגוף.
עתה עוברת על בני־הזוג תקופה קשה
לא פחות. הם ייאלצו להחליט אם לפתש
לחיי־מישפחה שקטים או להמשיך ולהיות
במרכז העניינים.
המעיין בביוגראפיה של השניים יכול
להניח שיצחק ואופירה נבון לא יתחמקו
מהאזזתות הציבותת המוטלת 1עליהם•
תולדות
חייו של נבון רצופים פעילות
ציבורית. הוא בן למישפחה הנמצאת בירושלים
מאז .1723 אביו היה ממוצא
תורכי ואימו ממארוקו. גם אביו, יוסף,
שילב עבודת חינוך וכתיבה עם שליחות
ציבורית.
בגיל 10 הצטרף נבון למחנות העולים
ובגיל 12 פרש מהם, כדי להצטרף לבי-
ת״ר. כעבור שלוש שנים, כשהיה בן , 15
הוא הצטרף לאצ״ל, סרט כמעט עלום
בחייו, שנודע ברכים רק סמוך לבחירתו
משיא (העולם הזה .)2118 בגיל ,18 אחרי
שהבחין ביחס תנועת-הסועלים לערבים,
הוא הצטרף להגנה.
כשהיה בן 25 הוא גויים למטה ההגנה,
ומונה בראש המחלקה הערבית.
כאשר חיפש שר־החוץ, משה שרת, מזכיר
אישי, המליצה לפניו בתו, יעל, על
הפורה שלה, יצחק נבון. הוא התוודע
כעבור זמן לראש־הממשלה, דויד ב ך
גוריון, כאשר זה חיפש מורה לספרדית.
הסיבה שהיום כמעט לא תיאמן: בך
נוריון רצה לקרוא במקור מחקר על הפי לוסופיה
של ברוך שפינוזה.
ב* 1952 הוא מונה כמזכירו האישי של
בדטריון, תפקיד אותו מילא עד לפרישת
בדגוריון כעבור 11 שנה. ב־.1963
כעמר שנתיים הוא הצטרף לבן־גוריון,
שחקים את רפ״י. כאשר זו התפלגה, הוא
חזר למסא״י. בכנסת הוא היה ח״כ פעלתן,
ואת תפקידו כיושב־ראש ועדת־החוץ־וה־ביטחון
של הכנסת מילא ברצינות רבה.
לצד נבון, בן היישוב הישן. הספרדי-
מסורתי, נצבת ב־ 20 השנים האחרונות
אשח יפה ורגישה, שהקדישה את חייה
לטיפול בזולת. אופירה, בת להורים ציונים
מרוסיה, חניכת התנועה המאוחדת
בתל־אביב, בוגרת בית־הססר למורות על-
שם דווינסקי, כתבת צבאית בבנוחנה נח״ל,
שחקנית בתיאטרוני־ילדים ופסנתרנית
מוכשרת, אף זכתה בשל יופיו! בתואר
צברית — 1956 תחרות שאירגן העולם
הזה. היפהפיה בעלת הצמה הארוכה יצגה
את דמות הישראלי החדש, שכבשה את
לב-הצום ים בפסטיבל בנות־העמים בצרפת,
לשם נשלחה אחרי זכייתה.
אופירה למדה פילוסופיה וחינוך. באר-
צות־הברית היא השלימה תואר מאסטר
בפסיכולוגיה וחינוך מבוגרים, ואחר-כך
השתלמה באוניברסיטת קולונזביה בפסיכולוגיה
של שיקום. כשחזרה לארץ עבדה
באיל״ן, ובנזאח׳־א, בטיפול בילדים משו תקים
וחרשים אלמים.
במשך שנים חייו בני־הזוג לאור הזרקורים.
עתה הם עו׳מדים לפני הכרעה
הקשה בחייהם: לפרוש או להמשיך ביתר
שאת, לתפקיד שכאילו נתפר עבור נבון?
ארבעה מיליון ישראלים, כמו מיליונים
ברחבי־תבל, עוקבים בדריכות אחרי ה נשיא•
לגבי רבים מהם הוא התיקווה ה כן־
ציון צי ט רין י
אחרונה.

170

ה תפו ח לא נפ ל רחוק מהשופט

וסוס

^ ה הקשר בין תפוח, שופט כדורגל,
כלי־נשק, שריפת מכוניות ומעצרים !
בכרס-התימנים שבתל-אביב נמצא הקשר.
בעקבות מישחק כדורגל שהופסק בגין זריקת
תפוח על שופט, הפסידה קבוצת שימי
שת תל-אביב מהליגה הלאומית שתי נקו דות
יקרות. מייד אחר־כך החלה התפרעות
בשכונה המוכרת כמרכז של מיסעדות מיז־רחיות
עממיות. בהודעה דרמאתית, בשבת
בצהריים, דיווח מפקד מישטרת תל-אביב,
אברהם תורגמן, על תפיסת נשק במישרדי
האגודה, בספווטק שליד נחל הירקון, ועל
ועל מעצרם של מנהל הקבוצה, אפסנאים
ואוהדים.
תקדים התפוח
ך* עצרו של פינחס צבי, מנהל ד־י
קבוצה, הותיר את שחקני שימשון ו
..ה1א
11111111

אוהדיה המומים. עורך דינו של צבי, אריה
שרעבי, עומד להוכיח בבית־המישפם ש הפעם
טפלה הפישטרה האשמות־שווא על
הקבוצה וראשיה.
גירסתו של שרעבי, המסתמכת על ע דויות
ממקור ראשון בשכונה, אומרת:
״הנשק וכל מה שנמצא הושם בצורה גלויה
על-ידי מאן־דהוא. מדורשי רעתה של קבוצת
שימשון. תכלית המעשה נועדה לפגוע
בקבוצה ובשמה הטוב, במוראל שחקניה.״
את הטענה הזאת מבסס שרעבי על כמה
עובדות :״כלי הנשק והרימונים נמצאו על-
ידי סישטרת ישראל כשהם גלויים לעיר
כל. כלומר: כל מי,שנכנס למישרדים יכול
היה בנקל להבחין מייד בהמצאם שם.
אין מחלוקת, ואיש־המישטרה אישר זאת
בעדותו בבית־המישפט, שלמישרדים ולכל
החדרים של האגודה יש גישה חופשית לכל
אדסד.
שרעבי טוען עוד כי כלי־הנשק הונחו
רק ביום השישי בערב. מכיוון שאם לא כך,

טוען עורך־הדין אריה שרעבי,
פרקליטו שד מנהל־הקבוצה ה־עצור,
פינחס צבי. לידו בתמונה, מזכירתו, שרה שרעבי.

שחקני שימשון

מטס?
הרי כל מי שהיה נכנם למקום לפני כן
היה מבחין מייד בנשק האסור ומזעיק את
המישטרה.
״לא יתכן,״ מוסיף שרעבי ,״שהמישטרה,
שהיתר, בעיקבות הקבוצה בגלל הצתות ה מכוניות,
לא ידעה מקודם על הנשק הנמצא
במישרדים, אם אכן היה שם לפני יום
השישי בערב.״
בדקה כימית שעבר מנהל הקבוצה ובדי קת
סימני החזקת נשק היתד, שלילית.
ביום השישי בלילה נערך חיפוש בנו כחותו
של מנהל־הקבוצה, פינחס צבי, ב־מישרדי
הקבוצה, ולא נמצא דבר. בגמר
החיפוש נסעו כולם, יחד עם צבי, למיש־סרת
דיזנגוף והמתינו שם. על־פי גירסתו
של צבי, הוא שמע את השוטרים שהש תתפו
בחיפוש מדווחים למפקדיהם כי לא
מצאו דבר, ואלה ביקשו מהם לחפש ש נית.
בחיפוש
השני לא הוכנס צבי למישרדי-
האגודה, וכמה דקות אחרי תחילת החי־

ראש הקבוצה של כרם התי־

מנים, אלי כהן, מסביר שאת 1 הנשק יכלו להכניס אנשים שונים, כי לרבים יש מפתחות.

אבי מלכה (מימין) ויוסי שושנה, שחקני הקבוצה
הלאומית, מספרים, על כוס קפה בשכונה, כי
לדעתם גורמים מסויימים שתלו את הנשק. לדעתם נגרם עוול כפול לקבוצה השכונתית.

פוש נמצא הנשק.
הרוחות בקרב אוהדי-שימשוז בכרם-
התימנים נסערות. גם אנשים שאינם פעו־ניינים
במיוחד בכדורגל, מדברים על העוול
שנעשה לקבוצת שימשון.
פגשתי שחקני שימשון לשעבר היושבים
במישרד חספורטוטו שברחוב ישכן,
המנוהל על-ידי מנחם מישאל, אשר היד, בזמנו
שחקן שימשון. הוא אופר :״עניין ה תפוח
עלול לשמש תקדים. יכול להיווצר
מצב שבו תזכה קבוצה במישחק בדרך לא
כשרה ובצורה מתוכננת.״ לדוגמה: אם
תהיה קבוצה מסויימת בפיגור בליגה ומישהו
במישחק־חוץ יזרוק חפץ או פרי על
השופט או הקוון, תזכה הקבוצה השנייה
בסישחק בדרך חוקית, לסי דעתו של השופט
ויתקון.
כבר בשבת שעברה היו שני מיקרים
דומים׳ בשניהם לא הופסק המי׳שחק.
בפיגרש ימק״א בירושלים נזרקים חזיזים
ורימוני־עשז בבל שבת בשבת, ושם מסתפקים
השופטים באזהרה לאוהדים או ב קנס
כספי (ראזז: מדור ספורט).
האחים צדוק ושמואל צדוק, שניהם אוה דים
מושבעים ושחקני שימשון לשעבר,
ממורמרים. הם טוענים, כי באותו יום שיח קו
ארבע קבוצות במיגרש בלומפילד ביפו,
ואת קבוצת שימשת תל־אביב מקפחים .״י

״כיצד אפשר לקבוע,״ שואלים האחים צ דוק
,״כי זורק התפוח הוא דווקא אוהד
שימשון תל־אביב?״ הם מחכים לעירעור,
וטוענים כי המישטרה מסתובבת באופן
קבוע בשכונה ועוצרת אנשים
אוהד זועם אחר הוא יוסי כהן, גם הוא
תושב הכרם. כהן מצטער שהדברים הת גלגלו
בצורה כזאת והגיעו למעצרים• ״א נחנו,
אוהדי הקבוצה המושבעים״ ,אומר
כהן ,״רוצים שכולם יהיו אובייקטיביים ו שלא
יענישו אף אחד כשעיר-לעזאזל. ה קבוצה
היא בנישמתם של האוהדים.״

כל אחד
יכול להיכגס

ף י יקרתי ביום שגי השבוע במיגרש
האימונים של שימשח, הנמצא בכביש
גני־התערוכה. השחקנים היו מדד
כאים.
גידעון דמתי, שחקן הקבוצה ונבחרת
ישראל, אמר לי כי אינו מבין כיצד ולמה
נעצר דווקא פינחס צבי, מנהל הקבוצה.
״הרי כל אחד יכול להיכנס לחדרים,״ אומר
דמתי ,״לשים ולקחת כל מה שהוא רוצה.
איזה עניין יש לנו עם נשק ורימונים ז סי
יודע למי היה ענייו לשתול שם את ה דברים
האלה ז״
שתקנים אחרים מספרים, כי המישטרה
אמרה להם שהנשק היה מונח שם בצורה
גלויה.
בן־ציון יהודאי, חבר הבהלת עירית תל-
אביב, מרגיש שלא נוח. הוא אינו מבין
מה קורה בקבוצה ומקווה שהעיתונות תע זור
לה לצאת מהסבך שבו שקעה.
יהוידע כהן, מהנהלת הקבוצה, סירב
להצטלם, והודיע לי כי הוא כלל אינו יודע
מה נעשה בקבוצה ואינו מתעניין. הוא
יד ימינו של יצחק שניאור, המאמן, ויחד
איתו עזב את מכבי תל־אביב ועבר לשים-
שוו. ההנהלה מתכנסת לישיבות באותו
חדר שבו נמצא הנשק, אך כהן אינו יודע
דבר על כך. הוא מתעסק רק בשטח ה ספורטיבי
של הקבוצה.
ראש הקבוצה, אלי כהן, בחור חביב, סי פר
לי כי בכל יום שבת נפגשים השחקנים
במלון רמת־אביב, כשכל אחד מביא
עימו את התיק מוכן למישחק. ברוב המיק־דים
המקום פתוח ולכמה אנשים יש מפתחות.

מספר כהן ,״היו כמה מיקרים של

1 1 * 1111ך 1| 1מכונית גנובה מועלית באש ברחובות
כרם־חתימנים. ברחובות הצרים של
#111י | 1 1111
השכונה, הנמצאת במרכז העיר, נשרפו מכוניות, שהובאו על־ידי

צעירי השכונה ממקומות שונים בעיר, כמחאה על הענשת הקבוצה.
האוהדים טוענים שהמכוניות שנשרפו אינן אלא גרוטאות וכי
העיתונאים ניפחו את הפרשה, כאילו שרפו מכוניות חדשות.

אוהדים שרופים של הקבוצה מגיעים למיגרש־
111
1 1 1 7 1 1¥1
האימונים של ושימשון, הנמצא בצפון תל־אביב,
111 111 #1״111
יומיים אחרי המעצרים. שחקני הקבוצה נשבעו, שלמרות המעצרים, ימשיכו לשחק טוב.

כל שבת זורקים חזיזים למיגרש והשופטים
פוחדים מהם ולא אומרים מילה.
״זה שהם עוצרים סתם אנשים שלא
קשורים, גם זה לא ישפיע עלינו ולא יעזור
לאף אחד ויהיה מה שיהיה.
״תמות נפשי עם פלישתים !״ סוף דבריו
של אוהד שרוף.
אוהד אחר סיפר לי את השתלשלות ה עניינים:
בשבת לפני שבועיים שיחקו אר בע
קבוצות במיגרש בלומפילד ביפו. קבו צת
שימשון שיחקה נגד מכבי פתח־תיקווה.
שני השופטים באותו מישחק היו גבי
לוי, שהיה השופט המרכזי, ודוד אסולין,
שהיד, שופט קו (קוון).
שחקני שימשון, אבי מלכה ויוסי שוש-
שנה, שהיו קרובים לשער בעת שנזרק ה תפוח,
סיפרו כי השחקן ברוך ממן ממכבי
חיפה עמד לבעוט בעיטת-קרן והקהל בשער
11 קילל אותו וצעק, שבגללו הוציא
השופט את אבי כהן מהמיגרש בשבוע
הקודם.
באותו רגע הושלו התפוח שהיה בעצם
רק שארית תפוח. חתיכת התפוח פגעה
בשופט הקו דויד אסולין, ברגלו.
באותו רגע הפסיק השופט לוי את ה־מישחק.
בעיקבות החלטה חסרת־תקדים זו
של שופט הכדורגל, התחילו המהומות ב־געשי
אדדהה ;
כרם-התימנים.

עברינות בכרם־התימנים. אז שייכו זאת
לקבוצה• היום תשתית הקבוצה השתנתה,
שחקנים מגיעים מכל האיזורים. גם מרמת-
אביב, משיכון למד, משכונודהתיקווה.״

״התחת
שלגו״

ומתי

קפטן הקבוצה ושחקן הנבחרת
הלאומית, גירעון רמתי,
טוען כי העניין בושל, ללא ספק.

)ף^ אחת מסיסמאות שוק־ד״כרמל
י׳ פגשתי אוהד מושבע של שימשת.
הוא היד, נרגז מאוד ואמר :״אנחנו אנשי
המעשים ולא הקישקושים. כל העניין
לא היה מגיע למצב כזה, אם לא המנ־אייק
שליכלכו על הקבוצה. האוהדים
הזקנים של הקבוצה אומרים לנו לשבת
בשקט עד העירעור. אבל אנחנו לא גיתן
את התחת שלנו לכל מי שרוצה לדפוק
אותנו !
״כשהחלטנו לצאת ולעשות בלגאן, ר צינו
בסך הכל לעורר תשומת־ לב של
הציבור. שרפנו מכוניות, גרוטות שזרו־קות
בכרם, ברחוב נחליאל וככובשים.
אלה מכוניות מפורקות שאין בהן שום
חלקים. גרוטות שמישהו זרק לאיזה מיג־רש
ואף־אחד לא השתמש בהן.
״בעיתונים כתבו כאילו מי יודע מה.
איזה פונטיאק מודל 82׳ או משהו כזה.
כל זה רק בשביל לנפח וללכלך את אנשי-
הכרם. אנחנו אוהדים שרופים של הקבוצה
ואנחנו יודעים מה זה מישחק ספורטיבי.
אנחנו לא עושים בלגאן כמו האוהדים של
בני־יהודה, ששרפו אוטובוסים עם נוס עים,
ולא כמו אוהדי בית״ר ירושלים, ש
צדוק
(מימין) ושמואל (״שזנד) צדוק, שחקני הקבוצה
^ 13^ 11 0 3ה 1 1 1 7
לשעבר ואוהדים בהווה, מבכים את השתלשלות ה

\ י 11 11
מאורעות האחרונים בשכונה. אוהדים אחרים אמרו, בעילום שם, שהמהומות יימשכו,

האחריות של שמיר
(המשך מעמוד )9
הורה דרורי להפסיק את פעולת הפלאנגות.
אך ארבע שעות לאחר מכן ניתנה להם
אורכה נוספת, להמשיך בפעולתם, למרות
לחצי האמריקאים שיצאו לאלתר ממחנות-
הפליטים.

הרמטכ״ל

.התיר

לפלאנגות

י דזדיפ״ם איזו* סדל*

להמשיך עד לשעה 5.110 בשכת
ככוקר, אך הם המשיט־ מעבר לשעה
זאת, ויכאד סהפחנות כלי
שום ״אילוצים״ כעד המפקדים
הישראליים, אלא כצורה מסודרת,
כדיוק כדרך שכה נכנסו — דדך
קווי הצכא.

האגדה עד 2000.המחבלים״
העמודים הפנימיים של עיתוני ראש־השנה
ביום ו׳ ,17.9.82 הוכנו עוד בתחילת
השבוע, לפני שנודע על כניסת צה״ל ל־מערב־ביירות.
בכל העיתונים הופיעו רא־יונות
נרחבים עם הרמטכ״ל, עם ראש
אמ׳׳ן ועם צמרת צה׳׳ל. באף אחד מן ה־ראיונות
שהוכנו לפני כניסת צה״ל לביי־רות־המערבית
לא נאמר כי נשארו בעיר

״מהכל״ אחד שנתפס, חי או מת,
במערב ביירות או כמחנות־הפלי־מים,
הוא לפחות תמוה. האם יתכן
כי מישהו יצר אגדה על ״2000
מהכלים״ רק כדי לספק נימוק נוסף
לכניסת כה ״ל למערב־ביירות,
ולהכנסת הפלאנגות למחנות־הפלי•
מים? מי זה היה 1

ליאות את הישגי המלחמה?
אלוף שגיא: שלושה חודשים אחרי המלחמה ניתן לסכם את
הדברים ולומר שחצי הכוס מלאה וחצי הכום ריקה, תלוי איך
רוצים להציג את השאלה. אם הצי.הכוס המלאה, ניתן לומר ש סולקה
תשתית המחבלים המרכזית והמאורגנת מביירות. אין
ספק בכך. פונו מיפקדות המחבלים מביירות וכל מה שנותר מביי רות
זה בעצם מין ״כונס נכסים אחורי״ כזה, שנשאר כדי להגן
על אינטרסים או לפחות להגן על מצב, שבי יש• גרעין פוליסי
וצבאי מאחור. אם המצב ישתנה ניתן יהיה לחזיר לביירות, ני
הזרה לביירות היא בכל אופן בראש מעייניהם של המחבלים.
הסורים סולקו ממרחב ביירות וי!,א יוכלו להשפיע יותר על

״ידיעות אחרונות״ ,עמוד פנימי 17.0.82 :
2000.מחבלים ׳.להיפך: בכל הראיונות
היללו שר-הביסחון וקציני-צה״ל את ההצל חה
המושלמת של. מיבצע של״ג.״ שהביא
ל.גירוש המחבלים מביירות״ בלשונו של
שר-הביטחון, ול.ם ינויים״ משם בלשונם הזהירה
יותר של קציני־צה״ל. לכל היותר,
היו כסה מהקצינים מוכנים להודות ש־אש״ף
הותיר מאחוריו כמה פוליסיקאים ד
אנשי-אירגון, שאותם כינה ראש אמ׳׳ן,
יהושע שגיא, בראיון לידיעות אחרונות
.כונס נכסים אחורי״ (ראה גלופה).
אך בעמודי החדשות החיצוניים של העיתונים,
שהודפסו אחרי שנודע כי צד,״ל
חדר למערנדביירות, הופיע לפתע הסי פור
על 2000.המחבלים״ ,אף־כי נראה
שההסכמה עם מיספר זד, דווקא הושגה רק
במועד מאוחר יותר. באותו יום דיבר ה־רמטכ״ל
בראיון לידיעות אחרונות על
.אלף עד אלפיים מחבלים,״ וממש באותו
יום, ובאותו עיתון הרמטכ״ל גם אמר כי
בכניסה למערב ביירות התגלו רק, במה
מאות מחבלים״ (ראה גלופה) ,ואילו במחנות,
שעדיין לא נמסד על הנגיסה אליהם,
יש מחבלים במיספר בלתי־ידוע.

כליל ההודעות האלה, כאשר
מצרפים אליו את העובדה כי
צה״ל לא הציג מעולם אף דא

• האס הכניפה למערב
העיר היתה כאמת חיונית?
,,היום אגו רואים, בדי־יעבד,
כי הכניסה היתד•
מוצדקת וחיונית ביותר.
נותרו שם כמה מאות מחג״
לים, נותרו כלי־נשק רבים,
מרגמות מכל הסוגים, נשק
אגעי״טנקי, תחמושת רנה
׳ואפילו, טנק אחד. את כל
זה אנו יודעים עכשיו וזה
עוד לא הכל כי עוד לא
נכנסנו למהנות הפליטים
ואץ אנו יודעים מה עוד
יש שס. כל הדברים האלו
היו• יכולים לקום מחדש על
הרגליים ובדי למגיע זאת
י -נכנסנו פנימה״.
״ידיעות אחרונות״ ,עמוד חיצוני
17.9.82

מעונת מבולבלת שר כי1וב
מערכת הכיזוב שאיפיינה את מילחמת
הלבנון הגיעה לאחד משיאיה בפרשת
הטבח בביירות. ההודעות הרישמיות הרא שונות
נמסרו בכלי־התיקשורת האלקטרוניים
ביום השבת 18.9.82 וביום הראשון
,19.9.82 שהיו ימי חג ראש־השנה, ולא
הופיעו בהם עיתונים.
ביום א׳ דיווח קול ישראל בכל מהדורות
החדשות שלו, בזו אחר זו, שצה״ל
סגר על מחנות הפליטים צברא ושאתילא
ממערב, אך לא סגרו עליהם ממיזרח, ושם
היתה הפירצה שדרכה חדרו הפלאנגות
למתנות בלי ידיעת צה״ל.
גירסה זאת לא החזיקה מעמד זמן רב,
שכן מייד ניזכר מישהו שבראיונות שה עניקו
הרמטכ״ל ושר־הביטחון לעיתונות
בערב־החג, הם טענו שצה״ל כיתר את
מחנות־הפליסים מכל עבר, ולא הותיר
שום, פירצה ממיזרח.״ הרמטכ״ל אמר
בעניין זה דברים מפורשים לחלוטין:

״מחנות הפליטים בורג׳־אל
כרג׳נה, שאתילא, צברא ופקהאני
מוקפים על־ידי כוחות צה״ל.״

בשלב זה, נעלם״ שרון מכלי־התיק־שורת,
ובמשך ימים ארוכים לא אמר
דבר. היה זה הרסטכ״ל שהשיב לשאלות
הקשות. לא נותרו בידו אפשרויות רבות,
שכן הוא בבר אמר קודם לכן בראיץ ל טלוויזיה
כי, מי שמכיר את הפלאנגות״,
יכול היה לצפות מה יעשו. הגירסה הח דשה
היתה: צה״ל אומנם ידע על כניסת

הפלאנגות — שכן הוא הקיף את המהנות
מסביב — ואפילו היה ידוע מה הם עלולים
לעשות, אך לעומת זאת אין כוחות
הפלאנגות פועלים באחריות צה״ל, ולכן
ממשלת ישראל אינה אחראית על מעשי הם,
יהיו מה שיהיו.
בגליון נועריב מיום ב׳ 20 .בספטמבר,
מתפרסמת תשובתו של הרמטכ״ל לשאלת
כתב זר, ששאל אותו אם הוא, הרמטכ״ל,
אישר לפלאנגות להיכנס למחנות.
״תשוכה: אנחנו לא נותנים פקודות
לפלאנגות. אנחנו לא אחראים עליהם,
אני מציע שתשאל את הפלאנגות. הפלאג־גות
הם לבנוניים ולבנון היא שלהם, והם
פועלים בפי שהם חושבים שהם צריכים
לפעול. מי ששואל את השאלות האלה,
לא מבין מה קורה בלבנון.״
קו אחר של מערכת הכיזוב היה להטיל
את האשמה על האמריקאים. שבגללם לא
נטל על עצמו צבא לבנון את משימת
הטיהור במחנות, או, לחלופין, לא נטל
על עממו את השמירה על המחנות, בג זירה
סיזרחית״ ,שכביכול היתה פרוצה.
עובדה היא שהגיזרה המיזרחית לא היתה
פרוצה כלל, למרות היעדרו המצער של
הצבא הלבנוני, ועובדה היא כי הרמטכ״ל
אישר לפלאנגות להמשיך בפעולתם בס־הנות־הפליטים,
עד שבת בבוקר, למרות
שהאמריקאים היוי אלה שלחצו עליהם
לצאת משם לאלתר, כבר ביום שישי ב שד
מהפ רנ ק ל !
בוקר!

(הנושך מעמוד )68
מסיבה ביטחונית. נתקלתי פה באסירים
שכבר ברחו פעמיים ושלוש, והם באים
למחלקה הזו לכמה שבועות ואחר־כך חוז רים
לכלא של שפוטים. בכלא ההוא פותחים
להם את דלת התא בבוקר, וסוגרים
אותה רק ב־ 10 בערב. כל היום הם חופ שיים,
מי שרוצה עובד ויש להם את כל
האמצעים להנעים את הזמן. מישחקי כדורגל,
כדורסל, ביליארד, פינג-פונג והכל.
בל דבר שאני מבקש דוחפים לי לתוך
התא. ביקשתי לשחק כדורגל, אז הביאו
לי כדורגל לחצר הקטנה, שם אני משחק
עם עצמי ובועט בקיר. כל מי שאני מבקש
לראות מביאים לתאי, ולא לוקחים אותי
למישרדו כמו כל אסיר רגיל. רופא, עובד-
סוציאלי, רב ומנהל.
מה שמצחיק הוא, שהמחלקה הזאת שבה
אני נמצא נחשבת להבי ביטחונית בהולנד,
והכינוי שלה הוא, הבונקר.״ כי זה ממש
בונקר. ובכל זאת, לפני חודשיים, היתד.
כאן בריחה כסו בסרטים. שישה אסירים
השתלטו על שלושת הסוהרים שהיו כאן,
קשרו את רגליהם וידיהם ונעלו אותם פה
בתא — כמו סרדינים לייצוא. הם פירקו
מהם את כל המפתחות והסתלקו. אחד מהם
היד. באמת קליבר בינלאומי, מבוקש בכל
אירופה. הוא שפוט גם באיטליה לשלושים
שנה, ומשם ברח מאחד מבתי־הכלא הש מורים
ביותר. תה הם קוראים הכלא הביטחוני
ביותר במדינה!
בערך חודש לפני הבריחה, תפסו באן על
הגג של הכלא שני ישראלים שחדרו מחוץ
לכלא. מסביב לכלא יש טלוויזיה במעגל
סגור והם כנראה לא ידעו על כך. בהת חלה
היו הסוהרים בטוחים שהם באו בשבי לי,
כי הם ישראלים. באו אלי וערכו חי פושים,
והחליפו לי את התא, ובסוף התברר
בחקירתם כי הם חדרו לכאן כדי לשחרר
ישראלי אחר, שמו יניב, שחי בהודו לפני
כמד. זמן היתד. עליו כתבה בהמולם הזה.
העבירו אותו מייד לכלא ברוטרדאם ואני
מניח שהוא כבר הוסגר לגרמניה על סמים.

נמ שו 5חודשים
ג אז שנוצחה
ופנהכרמ11

נחקה 600 איש.
אלכסנדר אנדריאה
מוסיקה מרדיו פקין
ף• קונסול שרנו, המבקר אותי. גם
י י כן לא הבין כיצד אפשר לברוח מכאן.
ושאל אותי כל מיני שאלות בנדון. מאז
הבריחה האחרונה חנקו אותי לגמרי. יש
פה באמסטרדאם שתי ישראליות נחמדות
המבקרות אותי כל שבוע. הן היו מבשלות
לי כל שבוע מאכלים ישראליים, שיגעון של
אוכל. בל שבוע הייתי אוכל בביקור שק שוקה
טובה ועכשיו גם את זד. ביטלו לי.
אולי הם חוששים שיבריחו לי אקדח בתוך
השקשוקה.
ההולנדים גם הורידו לי את השעון לפני
כחודשיים בטענה של בדיקה ביטחונית.
לבדוק אם אין זה אקדח ועד היום הם
עדיין מחזיקים אותו בידם. כל זה סתם
כדי להטריד אותי ולהעסיק אותי בקטנות,
כדי שלא אתפנה לחשוב על דברים
אחרים. כל שבוע מחליפים לי את התא.
בל יום חיפושים בתא. בקיצור — הם כבר
יצאו לי מהאף. לכן פניתי לכמה ידידים
וביקשתי שיגישו עצומה לקונסוליה ההולנדית
בתל-אביב, על תנאי החזקתי כאן.
וביקשתי שיודיעו גם לעורך־דין רום שית-
גייס למיבצע זה.
לאחרונה התחיל לזוז פה משהו, ונקבע
להביא את התיק שלי לפני ועדת-המנהלים
של כל בתי־הסוהר בהולנד, המתכנסת אחת
לחודשיים. אם יהיד. איזה מנהל שיהיה
מוכן לקבל אותי אליו, אועבר מכאן. ואם
איש מהם אינו רוצה בי, אני מסוגל לסיים
את תקופת מאסרי באן. כלומר. בעוד כעש רים
חודש. ביקשתי מהקונסול שלנו שיתערב,
ויבקש שיעבירו אותי לביודסוהר
ששם יש עוד שלושה ישראלים והתנאים
שם זה ממש גו־עדן לעומת כאן. הכל תלוי
עכשיו באותה פגישה. חבל ששר־הצדק של
הולנד אינו קורא את העולם הזה, כי אז
הייתי כותב את בל מה שאני חושב עליו.
שמתי לב שבזמן האחרון חלו אצלי שי נויים
מהותיים. אני עושה פתאום דברים
שאף פעם לא עשיתי. למשל, אני מאזין
פתאום ימים רצופים לרדיו פקין. מה לי
ולפקין? אני עוקב אחרי המוסיקה שלהם
ואחרי התרבות שלהם. הכל כזה מבולבל
ואיני יורע מה אני מחפש בכלל. אני ישן
כל היום וער בלילה, הפסקתי לעבוד בתאי
ואין לי יותר זכות לקנטינה. אבל גיליתי
שאפשר לחיות גם בלי זה.

יורם לנדסכרנר

הוחזק נמעצד סודי
במשך 60 ימים -
ועכשיו שוחדו גם
החשוד חש]׳ ,אחו׳
41׳ מ י ־ מעצר
דענים ככור האטומי עסקו לפי ב־
* ) קשת המישטרה, בבדיקת מיכנסיו של
הדייג-דוגמן ניטים דהן. החיפאי בן ה,28-
יפדדהתואר, בעל עינים ירוקות וגבה-קו-
מה, שזבה להצלחה לא מבוטלת אצל נשות
חיפה והסביבה, נאלץ למסור את מיכנסיו
לחוקרי המישטרה. הסיבה — על המיבנטיים
נתגלו כמה טיפות דם. הבדיקה לא העלתה
תוצאה ברורה. כמות הדם לא הספיקה כדי
להגיע למסקנה חד־משמעית. הדם היה
אך לא במאה אחוז. החו אמנם
מסוג
קרים לא יכלו לקבוע בוודאות כי היה זה
דמה של החיילת דפנה כרמון, שנרצחה
בשבוע הראשון של מילחמת־הלבנון.
ב־ 17 באוקטובר החליט המפקח ישראל
מיזרחי לעצור את ניטים דהן. בשלב זה
היו עצביהם של חוקרי־המישטרה, שעסקו
׳במירדף אחרי הרוצח של דפנה כרמון,
מתוחים ביותר. היה זה אחרי כישלונם ה מחפיר
שנתגלה ברבים עם שיחרורו של
החשוד הראשון ברצח, אלכסנדר אנדריאה
מנצרת, שהוחזק במעצר במשך 60 יום, בלי
שאיש ידע על כך, ושוחרר( .העולם הזה
.)2553
עם מעצרו של דהן, נכנסו מיזרזוי ואנ שיו
לחקירה שלומיאלית נוספת.
מיזדחי עצר את גיסים דהאן ,׳תהי לה
ל־ 48 שעות. אחר-כך הוא ביקש כד

בית־מישפט השלום בחיפה להאריך את
המעצר בשישה ימים נוספים. לטענתו היה
בידו חומר חסוי, הקושר את הדייג-דוגמן
לרציחתה של דפנה כרמון. בימים הראשונים
של המעצר הבטיח מיזרחי לדהן, שאם
ישתף פעולה, יעבור בדיקה בגלאי-שקר
ויבקר בשטח שבו נתגלתה הגופה, ישוחרר.
המישטרה הודיעה גם לעורך-הדין טומי

המפקח ישראל מיזרחי עולה לסותרות
העיתונים. מיזרחי ושני אנשיו נאשמו על-
ידי המישטרה בכך שהוציאו בדרך פסולה
עדויות מדניאל דנוך, שנחשד ברצח אביו
לפני כשנתיים. בעקבות התלונה בוטל כתב-
האישום נגדו והשוטרים הועמדו לדין. מיז-
רחי זוכה לבסוף מאשמה, וכתב־האישום
הוגש שוב נגד דנוך( .העולם הזה .)2231

!סיס זזת! ־ תריע
וחדונגן ששוח׳ור
גגעצוו, עבר שתי
ובדיקות ובגול!אי-ושקר,
אתת מח! בלי זיעתו,
ליו בוא יחסן
!שבו ותוא ריאת
עונש מאסו!

דהן ׳הסביר שנתם
הדם שהיה וווי מכנסיו,
׳מקורו בקססה 1ם אדם
משיים -והחוקרים לא
וגילו ואס הם
מקבי ים אה
ההסבר או
זותיס ואותו!

נדשי, שאין הוא צריו לבקר את לקוחו
בביודהמעצר. לטענת השוטרים לא היה
דהן מעוניין לראות את סניגורו.

מיזרחי לא ויתר בקלות. אחרי שמפקדיו
ציוו עליו להודיע בבית-מישפט השלום בחיפה
שאין הוא מעוניין להמשיך ולהחזיק
את ניסים דהן במעצר נוסף, בתום 41 ימי
המעצר שבהם כבר ישב, הוא ביקש מהסני-
גור נדשי, לאפשר לו בדיקה אחרונה. נדשי
שאל אם בזה תלוי שיחרורו של ניסים
דהן. מיזרחי השיב שדהן ישוחרר ללא
קשר לתוצאות הבדיקה.
תשובות מחשידות

ך* ,ק אחרי שהמפקח מזרחי לא עמד
בהבטחתו, ביקש דהן לראות את סיני- י גורו. הוא התלונן שממשיכים לחשוד בו
שהוא רצח את דפנה כדמיון, למרות שבדי קת
הפוליגראף הוכיחה שהוא דיבר אמת
כאשר טען שהוא לא רצח אותה.

__ שחרור
בערבות עצמית

אך החוקרים ביקשו שוב משופט בית-
מישפט השלום בחיפה, סלים ג׳ובראן, להאריך
את מעצרו של דהן לעוד 12 יום. הם
טענו שהפוליגרף אמנם הראה שדהן לא
שיקר, כשטען שלא רצח את דפנה כרמון,
אך לשאלות נוספות, כגון אם ידוע לו מי
רצח אותה, נתן תשובות מחשידות.

1 111111 נימים דהן, דייג ודוגמן מחיפה, בן ה־ ,28 טען שבזמן
שבוצע רצח החיילת דפנה כרמון עבד כמתנדב בבית־ 11111ש החולים רמב״ם בחיפה, אך שמו לא תופיע ברשימת המתנדבים. דהן שוחרר אחרי 41
יום, בערבות עצמית, אחרי שהמישטרה ניסתה להסתיר מעיני הציבור את החזקתו
במעצר. גם החשוד הקודם אלכסנדר אנדריאה מנצרת, הוחזק במעצר סודי, ושוחרר.

השוטרים טענו שדהן הסתבך בשקרים.
תחילה טען שהוא לא הכיר את הנרצחת.
מאוחר יותר אחרי ששמו נמצא באחד מ-
פינקסיה של הנרצחת, הוא הודה שהכיר
אותה בשנת . 1978 הוא סיפר שביקר בבי תה,
הכיר את הוריה, וסיים את היחסים
ביניהם באותה שנה. הוא גם פירט וסיפר
שלדפגה כרמון היתד. מכונית בצבע ירוק.
לחוקרי המישטרה התברר שהרכב נרשם
במישרד־הרישוי רק בשנת , 1981 ומכאן
הסיקו שדהן שיקר כאשר טען שניתק את
קשריו עם דפנה כרמון בשנת . 1978 גם גיר-
סתו הראשונה, שבד, טען שהוא כלל לא
הכיר אותה, עוררה את חשד המישטרה.
לדהן היה הסבר פשוט :״פחדתי להגיד ש הכרתי
אותה, כדי שלא יקשרו אותי ל רצח.״
מאוחר
יותר עבר דהן בדיקה נוספת ב-

למזרחי היו גם הסתייגויות מהאלי-
בי שמסר דהן ׳למהעד המשוער שבו הת בצע
הרצח. הוא טען שבשבוע הראשון
למילחמודהלבנון, עבד כמתנדב בבית-
החולים רמב״ם בחיפה. השוטרים בדקו את
הרישומים של כל המתנדבים. אד שמו של
דהן לא מופיע. סניגורו, טומי נדשי, טען
שדהן אכן עבד בבית-החוליס. הוא אף
הוסיף ואמר שיחד עימו עבדה צעירה, ש שמה
הופיע ברשימת המתנדבים אך סירב
למסור את שמה, מחשש שהמישטרד. תפ

דשי התייעץ עם דהן, והשניים הסכימו
לתנאיו של מיזרחי. דהן נלקח
לבדיקה. המעבדה דרשה לקבל דוגמות
י של שיער במקומות שונים בגופו, כ נראה
לצורך השוואה עם השיער שנמצאה
במכוניתה של דפנה כרמון. אך עד
עתה לא מסרה המישטרה דבר על תוצאות
הבדיקה. ניסים דהן שוחרר — בערבות
עצמית.
אך ספק אם ויתר המפקח מיזרחי סופית.
אחרי שיחרורו של דהן הוא נשמע אומר :
״אין לנו כיוון חקירה אחר.״ אין זה מן
הנמנע שהוא ימשיך להתעניין בגורלו של
מרסל זוהר
ניסים יי׳ז•

מישפט השלום, להוציא צו איסור פירסום
על המעצר, בטענה שהפירסום עלול להזיק
לחקירה ולעדיה גם יחד. אחרי המעצר
השני, נענה השופט לבקשת נציגי כלי-
התיקשורת, ואיפשר לפרסם את דבר המעצר,
אך לא את שם החשוד.
אז פנה עורך-הדין נדשי לבית־המישפט
המחוזי, בבקשה לבטל את צו איסור ה־פירסום,
בטענה שאין שחר לנימוק המיש־טרה
שברצונה להגן על העציר, ולא להכתים

שגי החשודים הוחזקו במעצר בבידוד ובמחתרת ־
כביכול נדי להגן עליהם, למדות שהם ביקשו פירשם
גלאי־שקר. הפעם בלי ידיעתו. הוא נלקח
על-ידי חוקריו, בתוך מכונית, לאיזור יע-
רות־הכרמל, למקום שבו נמצאה גופתה
של דפנה כרמון. החוקרים לא גילו לו ש זהו
המקום. כאילו במיקרה הציגו לפניו
דברים אישים שנתגלו במקום הרצח, ואז
המכשירים שהיו בתוך רכב מישרתי רשמו
שדהן הגיב בהתרגשות מסויימת. הוא הסביר
את סיבת ההתרגשות בכך, שהמכו נית
הסיעה אותו לקירבת בית-הכלא דמון,
שבו ישב כשנה וחצי על עבירות של גניבה
וסמים.

עיל עליה לחצים, כדי שתכחיש שהיא עב דה
יחד עם דהן בבית-החולים. הסניגור
הבטיח לגלות את שמה רק בבית־המישפט,
אם בכלל יגיע לשם דהן.
לגבי כתם הדם על מיכנסיו הסביר דהן,
שהוא התקוטט עם אדם מסויים, וגם מסר
את שמו. החוקרים בדקו את הגירסה הזו,
אך לא מסרו אם התאים הדם לסוג דמו של
האיש.
חוקרי מישטרת חיפה החזיקו תחילה את
ניסים דהן בתא־מעצר מבודד במישטרת
הנמל. הם הצליחו לשכנע את שופט בית־

את שמו אם אכן יתברר שאין הוא קשור
לרצח.

חקירה פסולה

ך מיעוט רה לא היססה להוליך שולל
את בית־המישפט שנית, זימן־מה אחרי
התרגיל שעשתה עם החשוד הראשון
שנעצר בפרשה, אלכסנדר אנדריאה.
אין זו הפעם הראשונה ששמו של

הפרקליט

של ניסים דהן, עו־רך־הדין
טוסי נדשי,
פנה לבית־המישפט המחוזי בחיפה ודרש
את ביטול הצו שאסר על פירסום השם.

ספורט
כ דו רגל
די ק ר דו וילה ב ד מוז־גן
שבוע של כדורגל בינלאומי צפוי לכל
אוהדי הכדורגל הישראלי בעוד שבועיים,
ב־ 20 בדצמבר. על המיגרש הלאומי ברמת-
גן תפגשנה שתי קבוצות אירופיות: גרמנית
ואנגלית.
התאהדות הכדורגל הישראלית יזמה סיפ-
גשים נוספים לשתיים. הקבוצה הגרמנית
בורוסיה מינשן־גלדבאך תשחק גם מול
הנבחרת הלאומית של ישראל ואילו האנגלית,
הקבוצה הלונדונית טוטנהאס,

וילה חידש את מישחקו בקבוצה הלונ דונית
לפני כמה חודשים, אחרי תחילת
עונת הליגה. היה זה אחרי תקופה ארוכה
של צינון בשל מילחמת פוקלאנד. היה זה
וילה שהבקיע את שני השערים המכריעים
על גמר הגביע האנגלי לפני שנתיים.

מ כו ת ב מיג ד ש
והמישדו? נמשו־כדורגלן
סידר
לאוהד סס׳ 1
המוכרת כאן לכל אוהדי הכדורגל, תת מודד
מול הנבחרת האולימפית הישראלית.
או־אז יבוא הוויכוח בין אוהדי הקבוצה
הגרמנית ובין אוהדי האנגלית, מי היא הטובה
יותר, לקיצו.
אחרי הצינון. בשורות טוטנהאם יהיו
כמה שחקנים שהם אטרקציה בפני עצמה.
למשל, פול מילר, שחקדהמגנה המפורסם,
הנשוי לבתו של אוהד מם׳ 1בלונדון,
מורים סקטן היהודי.
גם ריקרדו וילה הארגנטינאי, חברו של
אוסבלדו ארדילס, יכבד אותנו במישחקו.

הבעיה מעסיקה רבים מאנשי־הספורט
בארץ: חוסר־אחידות בהחלטות׳ של ה שופטים
במיגרשי הכדורגל. היום, אחרי
מה שקרה עם שימשון תל-אביב, הכל
יודעים שתוצאת מישחק נקבעת לא פעם
לפי זהותו של השופט, שהיה באותו ה־מישחק,
ולאו דווקא על־פי יכולתם של
המתמודדים.
במישחק שנערך לפני כשבועיים בליגה
הארצית בין הכוח רמת־גן והפועל פתח-
תיקווה, נכנם סדרן של הכוח והיכה
לעיני־כל שחקן של הפועל. השופט המ שיך
את המישחק.
כמובן שהוגשה תלונה לבית־הדין ה־מישמעתי
של ההתאחדות, והקבוצה נענ שה
ונקנסה על התקרית.

הבשטההאח רונ ה
ש ד מנ ס ל
ג׳ק מנטל המושיע של הכדורגל היש ראלי,
נוכח השבוע לדעת מה שהבינו הר בה
אנשים לפניו: שאין לו מה לעשות
כאן.
מנסל הבין קצת באיחור, שגם הוא לא
בדיוק הישועה של הכדוגל. במשך כל
תקופת עבודתו באימון בארץ לא יכול

ה ת מו חשל שמשו!
שימשון תל-אביב נחשבת בין שלוש
קבוצות הכדורגל החמות בארץ. אין לה
הרבה אוהדים כמו לבני־יהודה או ל־בית״ר
ירושלים, אבל האוהדים המעטים
שיש לה ידועים כשרופים אמיתיים. קומץ
האוהדים מכיר בחולשתו. הם יודעים כי
הם מיעוט. זהו עקב־האכילס של הקבוצה,
המייצגת שכונה תל אביבית אחת — כרם
התימנים.
עניין של מיספרים. כל חולשה היא
פתח לפגיעה. כל פגיעה מובילה להרגשת
קיפוח. הרגשה כזו מובילה לעיתים קרובות
להתפרצות של אלימות. לקבוצת שימשון
תל-אביב אין גם גב חזק או מרכז מפואר,
כמו שיש להפועל או למכבי. ואוהדיה זוכרים
זאת היטב־היטב.
במיגרשה הביתי של בית״ר ירושלים
נזרקים בכל שבוע לעברו של המיגרש
שלל חפצים: בקבוקים, פירות-רקובים,
רימוני-עשן, חזיזים ומה לא. אך מעולם
לא העזו שופטי־הכדורגל להפסיק מישחק
במיגרש הירושלמי. כי ביסק״א אין מעט
אוהדים כמו לשימשון. מיספר האוהדים
האדיר מפחיד לא רק את השופטים, אלא
גם את אנשי־המישטרה.
תחזית מאמנים
מישחקי המחזור ד,־ 11 של הליגה
הלאומית והארצית שייערכו בשבת
חוזים השבוע איציק שביאור, מאמנה
של שימשת תל-אביב, ואמציד, לבקר
ביץ, מאמנה של בית׳׳ר תל־אביב
בליגה הארצית.

מי שחקי ה ליג ההל או מי תוהאר צי ת

מאמן מנסל
נגמרה תקופת נזנסל

שביאור ל ב קו בי ץ

מכבי תל־אביב — הפועל באר־שבע

שימשת תל־אביב — הפועל יהוד

הפועל רמת־גן — מכבי פתדדתיקווה

מכבי יבנה — הפועל לוד

הפועל כפר־סבא — הפועל ירושלים

מכבי יפו — מכבי נתניה

בני־יהודה תל־אביב — הפועל תל־אביב

הפועל ראשון־לציון — הכח־מכבי רמת־גן

.10 הפועל חדרה — בית׳ד תל-אביב

. 11 הפועל בית־שאן — בית־ד רמלה

.4׳ בית־ר ירושלים — מכבי חיפה

. 12 מכבי שפרעם — הפועל עכו

. 13 מכבי רמת־עמידר — הפועל נצרת־עילית

כשבוע שעבר הצליח מיכאל קדוש לנחש שלוש תוצאות
נכונות, ואילו אליעזר שפינל ניחש חמש.

מיכה גולדמן ובני גורפינקל, דירבן את
גורפינקל למהר ולבנות אולם ענק מפואר
נוסף בבית־הספר החקלאי הסמוך.
מדוע אין כל עשרות הסיכסוכים הגדו לים
בונים אולמי־ספורט במקומות אחרים
במדינה ז הסוד הקטן של המועצות הק טנות
שבפריפריה הוא, שהן אינן סובלות
מחוסר תקציב. אולי ההיפך הוא הנכון.
אין להם כנראה כבר מה לעשות עם ה כסף.
חשוב לדעת שיש גם מועצות כאלה
בישראל של . 1982

היה מנסל לרשום לעצמו הישג מיוחד
כלשהו: לא בנבחרת ישראל וגם לא בקבוצת
ליגה לאומית כמו מכבי חיפה,
שממנה התפטר השבוע.
מנסל עורר תרעומת רבה בחוגי הספורט
בארץ, בעיקר מפני שהגיע לאמן
את הנבחרת אחרי שהות ממושכת של כ־
10 שנים מחוץ לגבולות אנגליה, בבחריין.
והאי הקטן במיפרץ הערבי אינו נחשב
בדיוק לאורים והחומים של הכדורגל
בעולם.
תם איפוא ונשלם עידן המאמן האנגלי.
אפשר כיום ללמוד לקח בעיקר מביזבוזי
הכספים שליוו את שהייתו בארץ.
היושב-ראש הקודם של ההתאחדות לכדורגל,
מיכה אלמוג, היה האיש שתמך
בו ללא סייג, והכפיל את הוצאותיו.

אולמי 01130בגליל
המועצות הצפוניות כפר־תבור וגליל־תחתון
הן בין המעטות שזכו לאולם*
ספורט מהודר ומשוכלל. היה זה אברהם
עופר, שר־השיכון המנוח, שעזר להקימו.
האולם הענק, הכולל גם מיגרש כדור סל
מפואר, מיטווח וציוד לטניס-שולחן,
הבטיח לעצמו שמישחקי המכביה הקרובה
ייערכו גס בין כתליו. אך סיכסוך אישי
שפרץ בין שני ראשי המועצות הקטנות,

מ חוו ת *׳ 8ון סי שראל
גם -מישרד־התיירות עלה בימים אלה
על גל הכדורגל. בתקופה זו של עונת־תיירים
מתה, מנסה מישרד־התיירות למ צוא
מוצא לשפל בענף. המיגרשים האי רופים
הקפואים ועמוסי השלג בעונה זו
העלו רעיון אצל אנשי־התיירות בארץ:
לנצל את הפוטנציאל הטמון בספורט
הכדורגל בארץ של ימי החורף.
לסגור את התנורים. במישרד־ה־תיירות
החלו במאמצים לשפר •ולשפץ
את מיגרשי־ד,כדורגל, בעיקר אלה שב־קירבתם
יש בתי־מלון. זאת כדי לשכנע
ולפתות את הקבוצות האירופיות לבוא
לישראל כדי לקיים מחנות־אימון.
גם אנשי התאחדות הכדורגל יהנו מ־מיבצע
זה. שילובם של מישחקי־אימון
נגד קבוצות מקומיות, יכול לשנות גם את
מפת הכדורגל המקומית וגם לחסוך ב הוצאות
של קבוצות הרוצות לצאת לאי מונים
לחו״ל. הרווח לתיירות לא יהיה
ממיספרם הזעום של השחקנים האירופיים,
אלא מקהל האוהדים העצום שיש לקבר
צות הזרות. התיקווה היא, שגם האוהדים
יתפתו לבוא. אם רק מעט מהאוהדים
יבואו בעיקבות כוכביהם, תהיה פה תנר
פה גדולה למפה הידידותית. צריך רק
לדאוג ולהפסיק את התנורים המזרזים
את,הגשם בימים שיוחלט עליהם בלישכתו
של אברהם שריר.
העולם הזה 2362

חזרה לתחילת העמוד