גליון 2363 מתאריך 13 בדצמבר 1982

*י | 6י

היבואנים ו המפיצים א חי ם נקש בע״מ

סופר ג׳ינס
ת״א, יהוד ה המכבי 57 טלפון 456351
רחובות, רח׳ הרצל ,181 רמת־גן, רח׳ ד״ר כהן 2
רושלים, רח׳ יפו 50 בנין העמודים, בית הכרם ככר דניה

ובחנויות המובחרות

עמי

כתבת הסווור ה?י ד1י־־

כתבת השער האחורי :

ח 1רה. ל ח רו ת *

יחסים בשירותי ווכלא

טי דיווח מקופטה־ריקה על כוונו תיו
של עזר וייצמן להקים טיפלנו־חדשה
7מי ירוויח מ-
ההדלפה ץ מה רוצה
וייצמן! העולם הז ה
שוחח עיסו__ .

״הריתי אחרי שקיימתי יחסי־מין
עם שמעיה אנג׳ל כשירותים של
כלא רמלה,״ מספרת
יפה מרדכי, אח ת משלוש
הצעירות שהס־תבכו
בעיסקי הרואין.

משני ציו׳ המיתוס

,״העולם הזה״ .ש מ עון החד שות הישראלי. ה מערכ ת והמינהלה: תל{
הכיב, רחוב גורדו ן ,3טל 232262/3/4 03 תא-דואר . 136 העורך
; 2ראשי: אורי אמריי עדרך־תכנית: יוסי שנון * רכז מ ערכ ת :
* 9דמה פרנקל עורכי כי תוג: ת מי מוטוכיץ וגיורא נוימן. צדו.
:זי מערכת: ציץ צפריר וענת סרגופטי. ראש המינהלה: אכרהם
4סיטץ. מ חלק ת המודעות: רפי זכרתי. המו״ל :״העולם הזה״
1כע״מ * הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיכ. הפצה :״גד״ כע״מ

בשבוע שעפר הזכרתי במדור זה באקראי
את השבועון רימון, שקם במיסגרת
המאמץ העליון של צמרת מיפלגת־העבודה
לחסל את העולם הזה.
מאז שקיבלתי לידי את העולם הזה,
לפני 32 שנים וחצי, קמו שבועונים רבים,
שניסו להתחרות בשבועון זה, תוך חיקוי
;:צורתו, סיגנונו ותוכנו. כולם קמו, מתו
! ונשכחו. מי זוכר כיום את דבר השבוע
לא המוסף השבועי של דבר, אלא השבועון
,.עצמאי) ,חיי שעה, לגבר (שבועון של
רענן לוריא) ,ועוד?
אך רק שבועון אחד נולד במטרה מפו-

שער ״רימון״
פצצות ונייר משובח
רשת ובילעדית להביא לחיסולו של העולם
הזה. זה היה רימון. הוא קם ביוזמת שרותי-

{ הביטחון, שלא היו אז אלא אגף של
צמרת מפא״י(הגילגול הקודם של מיפלגת־העבודה)
ועוזריו של דויד בן־גוריון, ובראשם
שימעון פרס, משה דיין ואהוד אב־ריאל.
הרוח החיה של המיפעל היתה
אישיות־מפתח: איסר הראל, הממונה על
שרותי־הביטחון, שסיפק את סכומי־העתק
שהיו דרושים ליוזמה זו. הכסף נלקח מקרנות
סודיות שנועדו לביטחון־ישראל( .כעבור
שנים, הודה הראל בכך בפה מלא).
לפני הופעת רימון נעשו נסיונתו רבים
לחסל את העולם הזה באמצעים פשוטים
יותר: שלוש פצצות שהוטמנו במערכת
ובדפוס שלנו, נסיון־התנקשות בי שלא
הצליח (אך שבו נשברו האצבעות של שתי
ידי) ,הטלת חרם כלכלי על העולם הזה ואף
נסיון למנוע בכוח את הפצתו. כשכל זה
נכשל, הוחלט להוציא לאור שבועון שישים
קץ ל״שבועון המסויים״ (כפי שבן־גוריון
התעקש לקרוא להעולם הזה).
באוגוסט ,1956 כשלושה חודשים לפני
מיילחמת־סיני, הופיע בקיוסקים שבועון
תמים מאוד, שנקרא בשם התמים רימון.
העולם הזה 2565

רימון התיימר להיות שבועון ניטרלי,
בלתי־מיפלגתי, שכל כוונתו היתד, לספק
לקורא האינטליגנטי חומר-קריאה נאור.
המערכת, שבראשה עמדו עיתונאים שגויי־סו
מדבר, כללה כמה מן השמות המצלצלים
של העונה.
בעיקר סמך רימון על הכסף — הרבה־הרבה
כסף. הוא הוצא בלי כל חשבון
כלכלי. בניגוד להעולם הזה, שחי מן הפרוטות
של קוראיו (כמות המודעות שלנו
היתר, קטנה) ,ושלא קיבל מעולם תמיכה
מאיש, ביזבז רימון כסף בלי חשבון. הוא
הודפס על נייר מבריק משובח ביותר, שעריו
היו ציבעוניים. אך בעוד שהעולם הזה
עלה בקיוסק 400 פרוטות (אלפית ממחירו
כיום!) עלה השבועון החדש 350 פרוטות
בילבד. התוכן היה חיקוי של העולם הזה.
במשך כמה חודשים שמר רימון על חזותו
התמימה. אולם כאשר התלהט הוויכוח
הציבורי בעיקבות מילחמת־סיני — העולם
הזה היה כלי־התיקשורת היחידי בארץ ש התנגד
למילחמה זו — נשלפו בהדרגה הציפורניים.
בלית ברירה החל רימון להזדהות.
ותוך זמן קצר התגלה כמכשיר עיוור
(תרתי משמע) של השילטון. מדי פעם פיר־סם
התקפות פרועות על העולם הזה ועור-
כיו, השמצות זדוניות שגברו משבוע לשבוע.
היינו בוגדים, עוכרי-ישראל, סוכני
מדינות זרות והעולם התחתון, ומה לא.
אלא ששום דבר לא עזר. הכספים ש בוזבזו
(מיליוני שקלים בערכים של היום)
לא פתחו לפניו את לב הקוראים. הנייר
המשובח, הצבעים, פילאי-הדפום, החיקוי
חסר־הבושה של העולם הזה, סיפורי־סבתא
על הצלחותיו הדמיוניות, היומרות של בעלי
השמות המצלצלים שהופיעו בו — הציבור
התעלם מכולם. תפוצת רימון נשארה מבוטלת.
ככל שגברו התקפותיו הגלויות על העולם
הזה, כן פנה לו הציבור עורף. השבועון,
שצעדיו הראשונים לוו בתרועה גדולה,
שבק חיים.לכל חי בקול דממה דקה. איש
לא הספיד אותו — מילבד העולם הזה,
כמובן. מעולם לא ניתן דו״ח על הכסף
שהושקע בו — מניין נלקח. וכמה זה עלה.
שאלה מעניינת היא מדוע באו כל
ההתנקשויות בקיום שבועון זד, דווקא מצד
מיפלגת־העבודה. לא רק רימון נולד ביוזמת
הצמרת של מפא״י. אלא גם הפצצות שהוטמנו
אצלנו, ההתנקשויות בי ובעובדי-
מערכת אחרים, ההחרמות הכלכליות, התביעות
הפליליות שהוגשו נגדנו, שלא לדבר
כלל על חוק לשון הרע (חוליר״ע, כפי שקראנו
לו בקיצור) ,אשר יוזמיו טענו שהוא
בכל השנים לא עשתה מפא״י (ומיפל-
גת־העבודה בעיקבותיה) דבר נגד תנועת-
החרות, למשל. להיפך, היא הסתדרה עימה
היטב, שיתפה אותה בחלוקת־השלל במדינה
ובהסתדרות הציונית,! ,כניסה אותה ל-
ממשלת־הליכוד־הלאומי וביכלל פילסה לה
את דרך-המלך לשילטון.
מאז קום המדינה ועד עצם ימינו אלה,
היה כל הזעם והתוקפנות של צמרת מים־
לגת־העבודה מכוון תמיד נגד הגופים שדגלו
בשלום ובזכויות־האדם, ובראשם
העולם הזה. רימון היה חלק מתסביך זה.

הנרי קנטרוביץ היה אי ש־התכיעה
במישפטם של אברהם סטכסקי וצכי
רוזנטל, שהורשעו כרצח חיים ארלו־זורוב.
אחיו הצעיר, מכם קנת, מונה
השבוע כחבר הוועדה
לטיהור שמם. לפני כן
שוחח עם העולם הזה.

,מוכן ללכת שו ם
ל כל א!״

אבא שב הביתה

אמיר ׳תדהר — סטודנט, נשזי טרי וילד־טוב־ירושלים,
שסירב לשרת בלבנון, מתאר את
35 ימי מאסרו בכלא הצבאי,
ואומר: צריך לעשות משהו
9 > 1 ׳ 1כדי להפסיק את המילחמה!״

צוות העולם הזה כיקר כמחנות הפלי טים
עין אל־ח׳ילווה ומיו־מיה והיה עד
למחזות אנושיים נוגעים
ללכ. כין השאר :
שיכת עצירים משוחררי

11111,׳ הזא נעיד!
שד נשים!׳־
ד״ר ניצה שפירא-ליבאי חוש פת
את דעותיה הפמיניסטיות,
מספרת על עבודתה ועל חיי
וטוענת •:״1
המישפחה שלה 1111/ 1111 ,
״הינשים
עצמן
צריכות להבין
שיש צורך
בשינוי ! ׳

שבוי בכשפים
הצעיר התימהוני אשר
רבו, המודה כמעשי רצח
רכים שטרם פוענחו, מכתיב
לחוקריו כמי שטרה
פסוקי תהילים. לדעתו,
הוא נפל
קורב! לקיסמי מכשפה.

בצמרת כשעה שרפי שאולי שהה
כהו ״ל, דידמיים לפני שעמדו
לחדל חילופי גברי
במקום, יעלה
הם ועדון
התל־אכיבי
כאש.

פיתאום קם אדם
שלמה ארצי — זמר, מלחיו,
משורר, הטוען שהוא שונא
להתראיין ולהצטלם וששיריו
מדכרים למענו, משוחח עם
העולם הזה על
ביתו, מישפה־תו,
שיריו ד־לכטיו.

ציונים
עייפים
גדולי האוסה ונציגי האירנונים
הציוניים מרחבי העולם לחסז ב־חירוף־נפש
על מקומות ישיבה —
וכ שהתיי שבו ׳סוף־סוף
ותור הנאומים התחיל
— נרדמו כולם

ניסור ב״בדבקר

עסקים ונשים

בית־המישפט כיקש להתרשם
כמו עיניו מזירת הפשע, ובוקר
השבוע כמיפעל־הבשר בר־בקר,
שם אירע הרצת
הכפול של
יעמוס אוריון
ועזר מדן.

הגרי זימנד — רווק, עשיר,
אדיב ונדיב, מוקף תמיד
בחתיכות, אך טוען שהעסקים קודמים לנשים.

מדו
רי ם ק בו עי ם: תשקיף כמדינה
אתה והשקל
הני ץ — ״מובאים״ — מה זה? אנשים בלונים
הורוסקופ — יורי אנדרופוב מיכתכים תשכצופן
אנשים כעולם
חשבון עוכר ושב
רחל המרחלת
עולם קטן — ארצות״חברית

56 נמר של נייר

זה היה העולם הזה שהיה
יומן אישי — החיים זה לא גויאוור 63 ,
שידור — הצלילה של שרה גינור 66 61 מיבחר שידורי הטלוויזיה
לילות ישראל -אכול ושתה כי

מחר נחיה
קולנוע — סרטיו של הבימאי פטר 71 ליליינטאל
מה הם אומרים -רוני רימון,
שלמה להט, מינה צמח, שמואל להים, 72 אנדרו רובין ודויד מרגלית

ספורט

נעיצפה של

פריאל

חרות בגליל

לא_מחתרר

בתוך זמן קצר יוקם מיצפה חדש בגליל, בגוש
שגב, על מהרת אנשי חרות מצפון הארץ.
פעילי מיפלגה בצפון התמרמרו שחבריהם במרכז הארץ זכו
ביישוב כוכב יאיר, שנבנה על הקו הירוק ליד כפר־סבא.
סגן־שר־החקלאות. מיכאל דקל, הבטיח שאם יתארגנו מאה
מישפחות יוקם מיצפה גם עבורם.

תו מ נן י ך

אשת יחסי־הציבור סיגלית פריאל עומדת להגיש
תביעה לבית־הדין של המיפלגה הליברלית, כדי
לאלץ את מוסדות המיפלגה לבחור •מר •מישי.
לתביעה אין כל סיכוי להתקבל נגד דעתם של השרים
יצחק מודעי ושימחה ארליך. שהחליטו שלא לבחור בשר
שישי(תשקיף העולם הזה .)2362

מתגמלי רבים

זייגר נגד הקטינים

אר1ס לארץ

בפסח

ח״כ הליברלים יצחק זייגר עומד להגיש לכנסת
הצעת חוק, שתמנע מכירת משקאות
אלכוהוליים וטבק לקטינים עד לגיל . 17

שגריר ישראל בארצות־הברית, משה (״מישר,״) ארנס, הודיע
שאם יוקדמו הבחירות הוא ישוב לארץ.

בחג הפסח השנה יהיו מוכנים לכניסה מיידית 1400 דירות
בגדה המערבית. באותו חודש יתוספו כ־ 6000 מתנחלים
חדשים להתנחלויות שמעבר לקו הירוק.

זייגר עלול לעורר עליו את חמתם של רבים מבעלי
הפאבים והדיסקוטקים, המוכרים משקאות אלכוהוליים.

ההנחה היא, שאז הוא יוכל לתפוס תפקיד מרכזי
כהנהגת הליכוד, ולחזק את הקו הניצי. ארנם
היה ממתנגדי הסכם קמפ-דייוויד.

בגישה בין
קלוצניק ו ערב אוו?
יתכן שבקרוב תתקיים בתוניס פגישה בין
העסקן הציוני פילים קלוצניק ובין מנהיג אש״ך
יאסר ערפאת. רדיו מונטה־קרלו מסר על־כך
בשידוריו השבוע.
קלוצניק. שהיה נשיא הקונגרס היהודי, פירסס לפני כמה
חודשים הצהרה משותפת עם נחום גולדמן ועם פייר
מנדס־פראנס (שנפטרו בינתיים) בזכות הכרה הדדית בין
ישראל והפלסטינים.
השוטרים פרשו והחקירה
בעת ההקירה שניהלה יחידתו של ארמנד לוי בפרשת
הסורקים, פרשו מהחקירה שניים מקציני־המישטרה
שהשתתפו בה.

השניים הם רב־פקד אבי טרר, ורב־פקד אלי

ס ! של
בגין סירב
בנימץ־זאב בגץ, בנו של ראש־הממשלה.
סירב לקבל לידיו את תיק העליה בסוכדנות
או את ראשות ״חרות הצה׳יד העולמית׳׳
בטענה שיש לו ילדים קטנים ושהוא רוצה
להקדיש להם את זמנו.
ייבחר מועמד חרות לתפקיד נשיא לישכת עורכי־הדין,
מנחם ברגר, עשוי לגבור על יריבו, הפרופסור
דויד ליבאי.
בלישכה מתארגנת קואליציה רחבה נגד בחירת מועמד
העבודה.

תנועת הנ 17 שבים

וידיאו לקיבוצים

לגדה

ועדת־התרבות של ההסתדרות עומדת לחתום על הסכם עם
חברה המשכירה סירטי־וידיאו שיופצו בקיבוצים במקום
סירטי־קולנוע.

במיסגרת ההתנחלויות החדשות הרבות המוקמות בגדה
יוקמו שם בקרוב שני מושבים חדשים של
תנועת־המושבים.
עיצומים נגד ל פיד
ברשת ב׳ של קול ישראל לא משדרים לאחרונה פירסומת
בשעות־הבוקר — זאת במיסגרת עיצומים של עובדי
התחנה.

העובדים טוענים, שמנכ״ל רשות־השידור, יוסף
לפיד, מקפח את הרדיו לעומת הטלוויזיה.
העיצומים האלה גורמים הפסדים בבדים לרשות
השידור.

שב 1ע1ן ב לי ע 1ר ך
ביכלר. במישטרה מייחסים את פרישתם
לאי־שביעות רצונם מאופן ניהול־החקירה.

נ/נחם ב רג ר

ככל הנראה, לא ייבחר עורך חדש לשבועון
הליכוד .,יומן השבוע״ ,במקום העיתונאי מאיר
עוזיאל, שהפסיק את עבודתו בשבועון וחזר
ל״מעריב״.

ב שר ל בן 1אס1ו־בהרצליה
נסגרה חנות בשר אחרי שהוצא
נגדה צר־סגירה.
שמה של החנות היה ..אדום־לבן״
וצו־הסגירה הושג אחרי שהתקבלה הטענה,
שמשמה •טל החנות ברור כי נמכר בה ב שי
חזיר.

אריק סיני אושפז
הזמר הישראלי אריק סיני, שעמד להופיע בניו־יורק, חש
כאבים בביטנו ונותח השבוע במעיו. בגלל מחלתו בוטל גס
ביקורו בקנדה.

א 1לם למנפע׳ ר 1ק
קולנוע דן בתל־אביב יהפוך בקרוב אולם למופעי־רוק,
שיהיו בו גם מיסעדה ודיסקוטק. מנהל הפרוייקט ואחד
השותפים הוא איש עיסקי־השעשועים שוקי וייס.

מועמדותו של עיתונאי אחר ממעריב, יאיר קוטלר, ירדה
בינתיים מהפרק.

שיא בהברחות

השחקנית תתחתן

נעלבגון

נ/ישרד פירסום

בי שראל

סוחרים בשטחים ובעיירות־שדה מוצפים
בסחורה מוברחת מלבנון, ומחירי מוצרי־החשמל
וכלי־הבית המוברחים הוא כחמישית מהמחיר
הרישמי.
הסחורה היא בדרך־כלל של חברות בעלות
מוניטין, שיש להן סוכנויות שירות בארץ.

בגליל

השחקנית בלינדה מונטגומרי, המככבת בסרט הפופולארי
האיש מאטלנטיס באה לישראל כדי להשתתף בהסרטת
סרט אחר.

מישרד־פירסום ויחסי־ציבור ראשון בצפון הארץ יפתח
בקרוב בגליל. המישרד ייפתח בשותפות עם מישרד
תל־אביבי ליחסי־ציבור.

מונטגומרי תנצל את ההזדמנות כדי להינשא בירושלים
לחבר שלה.

י י * ייי 1י.י 1י.י,יזי;י1י..ז^1:ד:י^^.
במדינה העם
עג״ן 5נ>>1
האם היתה ישרא?
מדב3ה?קיים יחסים טובים
עם הי״ייד השלישי?
ישראל אינה מתערבת בעניינים
הפנימיים של מדינות אחרות, והיא
רוצה לקיים יחסים טובים
(כולל מכירת נשק, ייעוץ למישטרה
החשאית ועוד) עם כל מדינה, בלי
קשר למישטר שלה.
כך הודיעו השבוע יצחק שמיר
וסגנו הדתי, יהודה בן־מאיר. מי
שמתנגד לכד אינו אלא צבוע, אמרו.
לפי
הגיון זה, צדקו כל המדינות
אשר אמרו בשנות ה־ 30 כי הן מוכנות
לקיים יחסים טובים עם גרמניה
הנאצית, בלי קשר למישטר
שלה. השמדת היהודים — שהיו
אזרחי גרמניה — לא היתה, אחרי
ככלות הכל, אלא עניין פנימי.

ה הס תדרו ת
כסך -עכעויו !
״לכסף אין ריח :״
אמר קיסר רומא,
וכס לסוציאליזם אין.
״לכסף אין ריח !״ פסק אספאסי־אנוס
קיסר, כאשר ציווה על שריו
להטיל מם על המחראות של רומא.
החברות הכלכליות של ההסתדרות
הכללית של העובדים בישראל
דוגלות באימרה זו. אידיאולוגיה
זאת אידיאולוגיה — אבל כסף זה
כסף.
עסקים כרגיל• הדבר התגלה
במפתיע, כאשר התברר כי החברות
ההסתדרותיות לוקחות חלק
פעיל מאוד בהקמת ההתנחלויות
בגדה המערבית, אשר המיפלגה השלטת
בהסתדרות מיפלגת־העבו־דה,
שוללת אותן, כביכול, מכל ו

בעוד
שהמוני החברים של ההסתדרות
מפגינים ברחבי הארץ נגד
התנחלויות אלה, במיסגרת שלום
עכשיו ותנועות אחרות, עושים ה-
מיפעלים הקאפיטאליסטיים של ה
הסתדרות
הסוציאליסטית עסקים
טובים מאוד בהקמתן.
״אם אנחנו לא נבנה, יבנו אח רים,״
התנצל בטלוויזיה׳ ח״כ רפי
אדרי, האיש שנועד להוות את
תשובתו של שימעון פרם לדויד
לוי, מנהל שיכון עובדים — חברה
שהוקמה בשעתו כדי לעזור לפועלים
לזכות בשיכון זול. מטרה זו
נשכחה מזמן.
המוסדות האחרים של ההסתדרות
משתפים אף הם פעולה במלוא המרץ
בהגשמת המדיניות של אריאל
שרון בגדה, בניגוד למדיניות המוצהרת
של המערך: פשרה טריטוריאלית
ואופציה ירדנית.
סטריפ״טיז. גילוי חדש זה
מוסיף שאלה לשאלות הרבות, המרחפות
מזה זמן רב על הגופים המכונים
״משק העובדים.״ לשם מה
הוא קיים?
כבעלי מיפעלי-ענק, הפכו ראשי
ההסתדרות זה מכבר לגדולי הקא-
פיטאליסטים במדינה. בתור שכאלה,
יש להם עניין כלכלי ראשון-
במעלה באי־עלייתו של שכון־העו־בדים
— מטרה המהווה את בסיס-
הקיום של האיגוד המיקצועי, שהוא
עמוד־התווך של ההסתדרות.
סתירה מהותית זו מסבירה את
העובדה שההסתדרות העניקה ב-
מיקרה הטוב ביותר תמיכה פושרת
למאבקי־עובדים. לעיתים קרובות
יותר נעצה סכין בגב העובדים ב-
סיכסוכים כאלה, או הופיעה כבוררת
או כמתווכת בינם ובין מעבידיהם.
עתה,
עם הפיכת המיפעלים ההם-
תדרותיים לגופים נחלנים בשרות
הימין הקיצוני, נפל גם הצעיף ה אחרון
בריקוד ההתערטלות.
מיעוטים הטראסה הוהדחית
בחרי חשוף גושרת
פ 5גה סיטחוגית חדשה —
חפיפת הדרוזים הישראלים
?אויבי־ישדאל.
״איך אני צריך להרגיש כאשר
הידידים של ישראל הורגים את
האחים שלי?״ שאל הצעיר.
השאלה היתר, חמורה שיבעתיים,

מפני שהשואל לבש מדים ישראליים
ושייך ליחידה מובחרת: מיש-
מר־הגבול.
יתכן כי אל המחיר הכבד ששילמה
ישראל עבור מילחמת־הלבנון
בשטחים רבים, יתווסף מחיר חמור
נוסף: כריית תהום בין ישראל והציבור
הדרוזי שבה.
יחס מיוחד. בשביל דרוזים
ישראליים רבים היה המיפגש עם
הדרוזים הלבנוניים חווייה טראומטית.
מאז
קום המדינה, ידעו הדרוזים
להסתדר בישראל. הם התכחשו להשתייכותם
לעם הערבי, הגדירו
את עצמם כאומה נפרדת, וכך גם
נרשמו בתעודות־הזהות. הם קיבלו
על עצמם חובות מיוחדות, כגון
חובת־הגיום, ותמורתן זכו במעמד
מיוחד. השילטונות השתמשו בהם
ברצון ככוח־מחץ נגד הערבים. מי-
שמר־הגבול, הפועל בעיקר נגד
ערבים בישראל ובשטחים הכבושים,
מאוייש במידה רבה על־ידי
דרוזים.
אמנם, היחס המיוחד לא התבטא
גם ביחס החברתי והכלכלי אל ה דרוזים.
אדמות הכפרים הדרוזיים
הופקעו כאדמות שאר הכפרים ה
ערביים,
ודרוזי צעיר מתקשה להשתלב
בחברה היהודית כמו כל
ערבי אחר. אך עצם העובדה כי
הדרוזים משרתים בכוחות־הביטחון
העניקה להם תחושה של השתייכות.
רצח־עם. כל זה הועמד במי-
בחן חמור במילחמת־הלבנון.
תחילה בא עצם המיפגש עם ציבור
דרוזי גדול וגא, והמזדהה עם
הלאומניות הערבית דווקא. הדרוזים
הלבנוניים עומדים בראש ״החזית
הלאומית,״ שכללה את הכוחות
המוסלמיים העיקריים ואת
אש״ף.
בשבועות האחרונים, כאשר התלקחה
שוב המילחמה הישנד־נוש-
נה בין המארונים והדרוזים בהרי-
השוף, לקו הדרוזים הישראליים בטראומה
נוספת. האוייבים הגדולים
של הדרוזים הם אנשי הפלאנגות,
שאינם מסתירים כלל את כוונתם
לשחוט את הדרוזים כפי ששחטו את
הפלסטינים במחנות צברה ושא-
תילא. הפלאנגות משתמשות בנשק
ישראלי, הניתן להם בשפע, והן מקיימות
מגעים הדוקים עם צה״ל.
הדרוזים הישראליים, שרבים מהם
משרתים בלבנון, מקיימים
מגע יומיומי עם הדרוזים הלבנו
ישראל:
קובה הפוטה
י אריאל שרץ היתר, סיבה טובה להיות מרוגז, אם כי התאפק
* מלהראות זאת.
היא עבר בארצות־הבריח, השתהה שם בדי לקבל הזמנה להיפגש
עם שרי הממשלה, וזכה בסטירת-לחי מצלצלת. איש לא היה מוכן
להיפגש עימו. בוושינגטון של דצמבר ,1982 השם אריאל שרון
מעורר חלחלה.
היתה זאת דוגמה גסה של כסיות־טובה. כי אין אדם בעולם
המשרת כיום את האינטרסים האמריקאיים יותר מאשר אריאל שרון.
הוא מסמל את הקו של ממשלת־בגין, ההופך את ישראל במהירות
לקובה הפוכה.
כשם שקובה היא המשרתת המערבית של הגוש המיזרחי, הופכת
ישראל המשרתת המיזרחית של הגוש המערבי.

קבלר

מישנה
^ ש דמיון רם בין התפקידים המיועדים לשתי המדינות הקטנות.
קובה היא אי בים הקאריבי. והיא מהווה בסיס של ברית-
המועצות. הצבא הקובאי נחשב ככוח לוחם מעולה, אחרי שהביס
את סוכני ארצות־הברית כמה פעמים. כיום שולחים הסובייטים את
החיילים הקובאים לכל מקוודתורפה שבו אין ברית-המועצות רוצה
להיות נוכחת בעצמה.
ישראל היא אי ביט הזורבי, והיא מהווה בסיס של ארצות־הברית.
לצבאה יצא שם בעולם כולו. וכלי־הנשק שלה הוכיחו את עצמם
במילחמה. כיום שולחים האמריקאים את ישראל לכל מקום שם יש
למלא שליחות צבאית, ושבה אץ ארצות־הברית רוצה להיות
מעורבת בעצמה, מסיבות שונות.
לפני שנה בדיוק שירטט אריאל שרון מפה ביטחונית ישל ישראל.
הוא אמד כי מרחב האינטרסים הביטחוניים של ישראל משתרע
מפקיסתאן ותורכיה ועד מרכז אפריקה (העולם הזה .)2312 בביקוריו
בארצות־יהברית הגיש לפנטאגון ולמישרד־ההוץ האמריקאי מפות
ותוכניות, שבאו להוכיח כי כוח המחץ של צה״ל יוכל, בעזרת
אמריקה, להגיע בשעת־הצורך לכל מקום־ תורפה
אולם בינתיים היתד, המילחמה בלבנון, צה״ל השמיד את הטילים
הסובייטיים בלבנון והביס את חיל־האוויר הסורי. וגם לקח שלל

גדול של נשק בלתי־משומש. התיאבון גדל.
כיום משתרעת המפה הביטחונית של אריאל שרון על פני העולם
כולו. החודש הופגן הדבר בצורה מאירהיעיניים, כאשר הסריח שרון
את עצמו להונדוראס, מדינת־עימות באמריקה המרכזית, הנמצאת
במצב מעשי של מילחמה נגד ניקאדאגואה השמאלנית. ואילו יצחק
שמיר יצא השבוע לשתי מדינות רודניות אחרות, ארגנטינה
ואורוגוואי, אחרי שהבטיח לרודן של זאיר אספקה של נשק וייזעוץ
באירגון המישטרה הפוליטית שלו.
עם כל המדינות האלה יש לארצות־הברית יחסים מעורפלים.
אין וושינגטון רוצה להיות מעורבת יותר מדי עם מדינות שבהן
שולטות עריצויות, שהעולם התרבותי כולו מתעב אותן. היא זקוקה
לשרותיו של קבלן־מישנה, שיעשה את העבודה השחורה במקומה.
הקבלן הזה הוא ישראל.
לפי ידיעות שפורסמו בבריטניה, סיכם שרון בהונדוראס עיסקת-
נשק גדולה, שתמלא תפקיד חשוב בפלישה לניקאראגואה. שרון
הכחיש שנחתמה עיסקה ״גדולה״ .אך הודה כי מישלחת ישראלית
עומדת לנסוע להונדוראס כדי לדבר על עסקות ביטחוניות.
ברור כי שום עיסקה גדולה כזאת לא יכלה להתבצע בלי אישור
אמריקאי רישמי או בלתי־רישמי. ברור גם כי ארצות־הברית אינה
רוצה להיראות בגלוי כספקית־נשק גדולה למדינה העומדת להשתתף
בפלישה לשכנתה — מה גם שפלישה זו תעורר ביקורת חמורה
ביותר לא רק באירופה המערבית, אלא גם אצל כמה ממדינות
אמריקה הלאטינית, כגון מכסיקו וקולומביה. לא מכבד, בעת ביקורו
של הנשיא רונאלד רגן בקולומביה, הטיף לו נשיא מדינה זו בפרהסיה
מוסר בעניין זה. ממשלת־ישראל, לעומת זאת, משוחררת מעכבות
כאלה, והיא שמחה למכור לכל דורש את הנשק שבידיה — נשק
ישראלי ונשק״שלל.
שרון אינו פועל רק לפי האינטרסים האמריקאיים. אלא גם לפי
המינוח האמריקאי. לאחרונה יצר מישרד־החוץ האמריקאי הבחנה
רישמית בין מישטרים ״טוטאליטריים״ ומישטרים ״אוטוריטטיביים״.
ההגדרה: אם הם פרו-סובייטים, הם טוטאליטריים. אם הם פרו־אמריקאיים,
הם ״אוטוריטטיביים״ בלבד. שרון אמר השבוע כי
הונדוראם היא ״ליברלית״ — בהשוואה למדינות אחרות באיזור זה.
כך נוצרת באמריקה הלאטינית סימטריה חדשה. מצד אחד :
ארצות־הברית, המשגרת את ישראל כדי לעזור להונדוראס, העומדת
לקדש מילחמה חשאית ננד ניקאראגואה. בצד ד,שני: ברית־המועצות,
המשגרת את קובה כדי לעזור לניקאראגואה נגד שכנותיה.

ניים. הם הושפעו מעמידתם הגאה,
היונקת ממסורת של יותר ממאה
שנה של לחימה בלתי־פוסקת בנד
ארונים, וגם מטענותיהם נגד מנד
שלת־ישראל, המחמשת את אויביהם.
אין להם ספק שכאשר תיסוג
ישראל מלבנון, במוקדם או במאוחר,
ישתמשו הפלאנגות בנשק הישראלי
כדי לבצע מיבצע של רצח-
עם כלפי הדרוזים, כדי לסלק חש בונות
של מאות בשנים.
התוצאה עלולה להיות תהום הרת
סכנות ביטחוניות מרחיקות־לכת. אך
ראיית סכנה זו אינה פותרת את
הבעייה. התסבוכת הלבנונית היא
כה איומה, עד שגם לבעייה זו
אינו נראה שום פתרון.

קיבוצי ם
דובים סקיבווץ
״ם פ 7אחד מאיתגו
מסתתר בגין קטן,״
סיכם חבר־הקיבו ץ
א ת הדיון ע 7הטבח
טבח צברה ושאתילא עורר ויכוחים
לוהטים בכל הארץ. הוא לא
פסח גם על החברה הקיבוצית.
על אשר התרחש בקיבוץ אחד
סיפר גיסן ברקת, חבר קיבוץ
רמות־מנשה של הקיבוץ הארצי
(מפ״ם) ב״דף הירוק״ של על זז־מיש
מר, המביא חומר מן הקיבוצים,
ואשר פירסם את הסיפור ללא
פירושים.

סיפר ברקת :

.הכל החל בבית־המעצר במישט-
רת זיכרון־יעקב, בלילה כשכולם
ישבו שם...
מאורעות הטבח בביירות עוררו
אצלנו תהודה רחבה, אבל כמו
ברוב הקיבוצים, חרדה אמיתית ותחושה
שיש לעשות משהו, מהר
ועכשיו, התעוררה רק אצל מעטים
בקרבנו, אצל אותם שתמיד יבואו
לכל הרצאה, הפגנה, או פעילות
פוליטית — ״העסקנים הפוליטיים,״
כפי שהם קרואים לשימצה בקיבוץ.
מוזר? עובדה: באותו יום־שבת,
שבו נודע דבר הטבח, הוצג סרט
בקיבוץ, מסוג הסרטים המושכים
קהל רב אל אולם־הסרטים שלנו.
לאחר דקות אחדות הופסקה ההקרנה
ואחד ה״עסקנים״ קם בהתרגשות
אמיתית, ותוך רעד קל בקולו ביקש
מהקהל לקום על רגליו לדקה
דומיה לזכר הנטבחים.
רחש נשמע בקהל. ויכוחים שקטים
עלו מפינות שונות באולם.
אחדים סירבו לקום והדומיה עברה.
שבנו לשיגרה.
אולם באותו שבוע יצאה לה
קבוצה קטנה, גם היא מקרב אותה
״עסקונה,״ לצביעת כתובות על
הכבישים הראשיים באיזור. הגורל
לא שפר עימם, וג׳ים צבאי אלמוני,
(וימשך בעמוד )6

ח 1ר ה
7או ל תו רו ב
חשובים. הוא ייצג את ממשלת
פלשתינה־א״י באחד המישפטים הגדולים
ביותר בעניין קרקעות השולטן
התורכי. המישפט התנהל
גם בארץ וגם בתורכיה, וקנטרו-
ביץ הופיע בשני המקומות. במים־
גרת תפקידו הופיע גם במישפט
יצח ארלוזורוב, והיה היהודי ה־

כאשר הסניגור הוראם סמואל חקר
אותה ארוכות בנושא זה, עמדה
בתוקף על עדותה.
הוא זכר את שני הערבים שהיו
דומים במיבנה גופם לנאשמים היהודים,
ואשר נטען כי הודו ברצח
ארלוזורוב. אך כאשר הציגום לפני
האלמנה לא זזה זו מעדותה הקו-

לעבור שוב על אותו חומר עתיק-
יומין, שבו עסק אחיו לפני 50 שנה.
זמן לא רב אחרי שהסתיים ה-
עיחעזד במישפט רצח ארלוזורוב,
מונה מכס קנת כשופט־שלום. בגיל
28 היה אחד השופטים הצעירים
בארץ. בשלהי שילטון המנדאט בדצמבר
,1947 מונה כשופט מחוזי

ה שו סטמכס קנ ת
למי דנזו הערבים?

ך • אשר יצא השופט מכם קנת
לגימלאות, לפני כשלוש שנים,
היתד. פרשת רצח ארלוזורוב פרשיה
מישפטית פיקנטית אבל כמעט
נשכחת. השבוע מונה השופט קנת
כחבר בוועדת־החקירה שהוקמה
כדי לטהר את שמם של אברהם
סטבסקי וצבי רוזנטל, אשר נאשמו
אז ברצח ארלוזורוב.
בראיץ, שהעניק השופט להעולם
הזח, כאשר יצא לגימלאות, הקדיש
מקום נכבד לזיכרונותיו מהמישפט
המסעיר. למרות שהוא עצמו לא
הופיע במישפט, היה לו קשר מיש-
פחתי לפרשה. אחיו הבכור, הנרי
קנטרוביץ, היה עוזרו של מוסד.
אל-עלמי, מי שהיד. התובע במיש־פטם
של סטבסקי ורוזנטל.
בזאת השלימה ההיסטוריה מעגל
תעתועים משלה. האח הבכור עזר
לתביעה, וניסה להביא להרשעתם
של השניים. האח האחר ינסה, אחרי
50 שנה, לטהר את שמם, למרות
שזוכו כבר בתיק-הרצח.
מישפחת קנטרוביץ, שאחדים מבניה
החליפו את שמם לקנת, היא
משפחה מרובת מישפטנים. הותיק
מכולם היה האח הנרי, שנולד בשנת
1900 בארץ. יחד עם הוריו
היגר בילדותו בגלל רדיפות התורכים
לאנגליה, ושם למד מישפטים.
כאשר חזרה המישפחה אחרי ניצחון
האנגלים לפלשתינה־א״י, מונה
הנרי כמושל נפת־חברון. שם פגש
בבתו של הרב הראשי של העיר,
שמחד. מני, ונשא אותה לאשה.
הנרי עשה חיל. והיה לפקיד ה־

תמונה היסטורית

הנרי ק נטו־רוביץ(באמצע)

,במישלחת של ראשי־הישוב ליד הכניסה לכנסיית

יחיד שהופיע במישפט זה מטעם
התביעה.
הרשעה בדעת רוב
^ אחמכס קג ת, היה אז איש
י י צעיר ומישפטן מתחיל, ויש
להניח כי התעניין מאוד במישפט,

ג׳ורג־ הקדוש בירושלים. משמאל: משה שרת, השופט
משה זמורה וציפורה שרת. מימין לקנטרוביץ, אשתו.
תמונה זו צולמה, כנראה, אחרי תפילה חגיגית.

דמת, שהרשיעה את סטבסקי ורוזג־בלט.
השופטים, שני האנגלים והערבי,
קיבלו את עדותה ועדותו
של מפקח הסישטרח האנגלי רייס
שחקר בפרשה, והרשיעו את השניים.
רק השופט היהודי מואים ואלירו,
בדעת מיעוט, זיכה את הנאשמים.
גם את העירעור לבית־המישפט
העליון זכר השופט קנת, מכיוון שזה
היווה תקדים מישפטי. הנאש-

בתל-אביב. מאז כיהן בבית־מישפט
זה, ובשנים האחרונות לכהונתו שימש
כנשיא בית־המישפט המחוזי.
במלאות לו 70 שנה פרש לגימל-
אות.
אחיו הבכור, הנרי, דבק בממשלת
המנדאט. אחרי הקמת מדינת-
ישראל עבר יחד עם שרידי הממשלה
האנגלית לקפריסין, בתפקיד
האחראי לפירוק ממשלת־המנדאט.

שני וווות אחו׳ שהנוי קנטווב״ן הופיע כתובע
במישפט 1גד החשודים נוצח ארלחוווב, מונח
אחיו נ חנו הוועדה המערכתית יחסיות הוצה
יהודי הבכיר ביותר בממשלת־ה־מנדאט.
הוא היד. מישפטן מעולה
שהתמחה בענייני קרקעות וחברות,
וכתב כמה סיפרי־מישפט. בין תפקידיך
היו תפקיד האפוטרופוס הכללי,
רשם החברות והפטנטים, המפרק
הרישמי ולבסוף פרקליט-
המדינה.
הוא הופיע במישפטים רבים ד

שהיה חשוב מבחינה פוליטית ד
חברתית, ואף יצר תקדים מישפטי.
את זיכרונותיו מאותו מישפט העלה
השופט קנת לפני העולם הזה
לפני כשלוש שנים. הוא זכר בעיקר
את עדותה של סימה ארלו-
זורוב. כיצד זיהתה את סטבסקי
על פי פסי מעילו, שאותם ראתה
בחשיכד״ הוא התרשם מכך שגם

מים זוכו שם, מכיוון שלא היה סיוע
מספיק לעדותה של האלמנה.
כאדם זהיר ומישפטן מנוסה, לא
הביע השופט קנת גם אז, לפני שלוש
שנים, כל דיעה על המישפט.
הוא לא סיפר מה היתד, דעתו ה אישית
על אשמתם או חפותם של
השניים. אד מעניין מה עובר ב־ליבו
של שופט העומד בימים אלה

שנים אחדות עסק בסילוק חובות
המימשל, תשלום פנסיות וסיומם
של עניינים אחרים. אז פרש לגיט־לאות
ונסע להתגורר באנגליה. הוא
נפטר לפני ארבע שנים. אשתו שימחה,
מתגוררת בירושלים.
השבוע חזרה מישפחת קנת לעסוק
במישפט רצח ארלוזורוב מח אילנה
אלץ

במדינה
(המשך מעמוד )5

שעבר במקום דאג להסגיר את
הקבוצה למישטרה. הם נעצרו ל-
משד הלילה ושוחררו בבוקר הנד
חרת.
באותו לילה נתגבשה ההחלטה
בליבו של קרלוס, מיוצאי דרום-
אמריקה אצלנו ...היה לו ברור,
שמכאן צריך לצאת משהו. תוך כדי
הלילה הארוך על ספסלי המעצר
המישטרתי, יצאה אל הכתב תוכנית
להקים אנדרטה בעקבות המאורעות.
הוא גיבש את ההחלטה עם
היושבים לצידו על ספסל־המעצר...
אושוויץ ואורוגואי. כששב
קרלום הביתה, התגבשה התוכנית
במלואה :״אנדרטה לקורבנות הטרור
בקרב שני העמים,״ שתוצב
בכניסה למשק. האמן המקומי שלנו
הכין אפילו סקיצה לתוכנית, נקבעה
כמות הברזל והבטון הדרושה,
ונוסף לכד חשב קרלום, כיצד ניתן
יהיה למלאה בתוכן אחר. מדי
שנה, לדעתו, יש לערוך טקס לפני
האנדרטה ולשתף בו כפר ערבי,
ליצור יום של דדשיח בין שני העמים.
כמו
שאמרנו, כשקרלום רוצה,
אז הוא דוחף, אם צריך, אפילו
לבדו. ככזה אנו מכירים אותו כבד
שנים רבות. מאז הצטרף אלינו עם
הגרעין האורוגואי, תיפקד כרכז-
משק, רכז ועדת־החברה ועוד כהנה
וכהנה.
כאן יש להוסיף, כי מצויים בקרבנו
רבים מיוצאי השואה, כאלה
אשר עברו בנעוריהם את התופת
שבמחנות־ההשמדה. הרגישות היא
רבה, ישנם בינינו אחדים שאף סב־לו
מטרור ערבי.
דובים ישנים. ביום שישי, כשבועיים
לאחר הטבח, הופיעה ב-
דף־האינפורמציה השבועי ״הצעת
מיספר חברים להקים אנדרטה ל-
קורבנות הטרור״ נוסף על כך, הובא
הנושא לדיון לאישור המזכירות.
שמועה שעברה מפה לאוזן סיפרה
על כאלה, אשר פרצו לחדר־המז־כירות
ודרשו להוריד את הנושא
מעל סדר-היום. אחרים נשבעו, כי
היה מי שאיים בעזיבת הקיבוץ,
אם תתקבל ההצעה.
לאחר אותה שיחה עמד המזכיר
לפני לחץ לדחות כל דיון בנושא
ולהורידו מעל סדר־היום. השמועות
עשו להן כנפיים ושיחת היום
בחדר־האוכל, במועדון ובמקומות-
העבודה היתד. בנושא האנדרטה.
רבים מיהרו לשאול אם מקימים
אצלנו אנדרטה לפלסטינים. אפילו
הצעירים החלו מתווכחים. מישהו
אמר, שלא הקמנו אנדרטה לאותם
שנרצחו בפעולות הטרור הפלס טיני,
אז למה דווקא עכשיו?
צעיר אחד מיוצאי היחידות ה מובחרות
בצה״ל הזהיר, שמייד
כשיוחל בהקמת האנדרטה, הוא
ידאג לפרק אותה. חיילת בשירות
סדיר, העושה בתפקיד מורד־חיי-
לת, אמרה שלכשתקום האנדרטה,
לא תעז להיכנס לעיירה שבה היא
משרתת. היא טענה כי הדבר עלול
לעלות לה בבריאותה.
בכל מקום נשמעו שיחות על הנושא
.״שידאגו לדברים אחרים,
למה דווקא לאנדרטה?״ רטנו אח דים.
היו שפנו לקרלום להוריד
את ההצעה, מתוך כבוד לאלה בינינו,
אשר יחושו נפגעים. לאחר
כמה ימי סערה, פנה אליו המזכיר
וביקש כי יסיר את ההצעה :״למד,
לעורר את הדובים?״ וככלות הכל,
באמת למה?
לאחר מחשבה ולאחר שה״עס-
קונה״ המקומית התיישבה לדיון
שני על נושא ״האנדרטה והשלכותיה,״
נראה לכולם, כי העלאת ההצעה
בשיחת-קיבוץ, כך שלמעשה
תתרכז בוויכוח על רגשות זה או
אחר, או הצעה שתזכה ברוב של
4מול 104 היא חסרת טעם...
כשנפרדו הביתה, פלט מיגל, שהיה
שותף לדיון :״בסופו של דבר,
הרי אצל כל אחד מאיתנו מסתתר
בגין קטן כזה, שמדי פעם מזכיר
לנו מי אנחנו.״
העולם הזר 2363 ,

זה נראה כמו עוד הדלפהת ^ מ ה -
אך 1ה היה מעשה ־ חנדרו מחובם
חמורים ׳ ביחס לאריאל שרון ול יצחק
שמיר.
אף יותר ממה שמתרחש מחוץ
לתנועת החרות, מדאיג את שרון ואת
שמיר מה שקורה בתוכה. הם
יודעים היטב שהם לא יוכלו לטעון
שאין להם תחליף. יש להם
תחליף — עזר וייצמן. לעזר וייצמן
יש עדיין תומכים רבים מאוד בתנועת
החרות, המחכים רק לשעת
הכושר, כדי להביאו בחזרה ולכפות
אותו על בגין. די להזכיר
את ם גן־ראש-הממשלה דויד לוי,
את השר יעקב מרידוד, את שר-
התיקשורת מרדכי ציפורי, את סגן-
שר־האוצר חיים קופמן, את הח״כים
מיכה רייסר ומאיר שיטרית. תומכיו
של עזר וייצמן נמצאים בכל המחנות
בתנועת החרות.
לא נעלמה מעיניהם של שרון ושמיר
גם העובדה שווייצמן עצמו
לא עשה עד כה שום מהלך שיח־

אני יורה כשאני רוצה לירות, ולא
כשמישהו אחר רוצה שאני אירה.
גם היריד, הזאת מקוסטה־ריקה לא
היתר, שלי. לא אני הדלפתי, אלא
מישהו שצילצל אל מר שימעון
שיפר מהרדיו.
העולם הזה: יש לך השערות
איד זד, דלף? מי במישרד־החוץ היה
מעוניין בזה ז
וייצמן: אני בכלל לא בטוח
שזה היה ממישרד-החוץ. זה מיברק
שהלך מהשגריר בקוסטה־ריקה להרבה
אנשים, לא רק למישרד־ה-
חוץ. כשאני חזרתי משם, הרמתי
טלפון לחנן בראון (ד,מישנה למג-
כ״ל מישרד־החוץ) כדי לדווח לו,
והוא אמר לי: לא צריך, הדו״ח
נמצא לפני. כמו שזה היה לפניו
זד, היה לפני עוד אנשים. אתה
בוודאי יודע שיש רשימת תפוצה
לדו״ח כזה, אני לא בטוח שד,הדל־

וייצמן: את זה אני לא אגלה.
רשימת התפוצה של דו״חות כאלה,
ששולחים שגרירים, היא רחבה
למדי, אולי דווקא בגלל אותם
עניינים שאינם קשורים בתוכניותיו
הפוליטיות הפנים־ישראליות
של עזר וייצמן, ושעליהם דובר
בשיחתו עם הנשיא הקוסטה־ריקאי.
העתקים של הדו״ח נשלחים,
והם מגיעים גם אל מישרד־הביטחון
ואל מישרד ראש־הממש-
לה. מאחד משלושת המישרדים יצאה
ההדלפה המכוונת. היא נועדה
לסכל כל אפשרות שווייצמן יחזור
לתנועת החרות.
היא נועדה לומר לעסקנים הקטנים
המהווים את הגוף הבוחר במרכז
תנועת החרות: בשעה שאנחנו,
שריה,חוץ או שר־הביטחון,
עסוקים בהגנת המדינה ובדאגה לליכוד
ולהמשך שילטונו, עסוק

רי 1ס\ ם 0 1 1
גרהר 9010
} י לי פני ה שטח זד, נראה כ-
/הדלפה שאיש אינו יכול להרוויח
ממנה יותר מדי, ואיש גם
לא יפסיד. יום או יומיים של כות רות
בעיתונים, ותו־לא. השמועות
על כוונותיו של עזר וייצמן להקים
מיפלגת מרכז כבר מתרוצצות זמן
** רב, ואם הוא חזר על הצהרת הכוונות
באוזני הנשיא של קוסטה־ריקה
הרחוקה — אז מה?
אך העיתוי של ההדלפה, מקורה,
והתנהגותו של עזר וייצמן בחודשים
האחרונים, מצביעים על הכוונה
האמיתית של המדליף.
מישהו ביקש לחסום את דרכו
של וייצמן בחזרה לתנועת החרות.
מה השתנה?

ן * פני פסה שבועות — לא את*
מול, ולא לפני שבוע — היה

פירטי השיחה, שהועברו בדו״ח
לירושלים, היו גנוזים במשך כמה
שבועות. ואז, לפתע, ביום השישי
השבוע, הם מצאו את דרכם אל
כתב-הרדיו שימעון שיפר.
מדוע הודלפה כוונתו של וייצמן
להקים מיפלגה חדשה דווקא עכשיו?
מה השתנה במהלך השבועות
שחלפו בינתיים?
התשובה היא בוד שתי מילים:
ועדודהחקירה.
למרות השאננות שמפגינים שר-
הביטחון אריאל שרון ושר־החוץ
יצחק שמיר, הם חוששים מאוד מתוצאות
החקירה של הטבח בצברה
ובשאתילא. לפני, כמה שבועות,
קודם שנשלחו המיכתבים ל רשימת
ה־9״ ,נראו הדברים אחרת.
אז הם לא העלו על-דעתם שיוסקו
מסקנות נגד הדרג המדיני. היום
ברור לשרון ולשמיר שהם נמצאים
על הכוונת.

סוס את דרכו בחזרה. וייצמן, הידוע
בצימר כיונה, לא אמר מילה
וחצי מילה נגד מילחמודהלב-
נון. הוא לא אמר דבר אפילו נגד
הטבח הנתעב בצברה ובשאתילא.
וייצמן יודע שהמילחמה בלבנת
היא פופולארית בקרב העסקנים
של חרות. הוא יודע גם ש-
עסקנים אלה, המהווים את הגוף
הבוחר בתנועת החרות, אינם מתייחסים
בחומרה רבה מדי לאחריות
הישראלית לטבח בצברה וב-
שאתילא. וייצמן אינו מוכן לסגור
את הגשרים בדרך לחרות.
הדרך הזאת עשוייה להחזיר אותו
לעמדות־כוח ולשילטון מהר יותר
וחזק יותר מכל דרך אחרת, ועזר
וייצמן הוא איש בעל שאיפות פוליטיות,
גם כשהוא יושב בקיסריה
ומנהל חברה תעשייתית או סוכנות
ליבוא רכב. אם המפד״ל תלחץ,
ותמ״י תלחץ, והליברלים ילחצו,
לא תהיה לבגין ברירה. הוא יצטרך

פה הזאת באה ממישרד־החוץ.
העולם הזה: מדוע הזמנת את
השגריר לשיחה? לא חשבת שזה
צפוי, הדלפה כזאת?
וייצסן: אני בא למדינה זרה,
אמנם בתור אזרח, אבל גם בתור
שר-לשעבר. מזמין אותי הנשיא,
אז הזמנתי את השגריר. אחרת, מי
יודע מה היו חושבים על מה ש דיברתי
איתו שם.
העולם הזה: על מה עוד דיברתם?

וייצמן
בהקמת מיפלגה חדשה העלולה
להוריד את הליכוד מן ה-
שילטוך.

בדרכי שרון
ידיין?

ך המדליף המיסתורי וגם
י אחרים במערכת הפוליטית אינם
חוששים יותר מדי מכוונותיו של
וייצמן להקים מיפלגת־מרכז בראשותו.
למיפלגה כזאת יש סיפויים
(המשך בעמוד )8

עזו וייצמן לא החלים להקים מיפלגה חדשה
כי הוא מחנה עדיין להזמנה לחזור לליכוד
עזר וייצמן בוושינגטון. הוא סיפר
שהוא פגש שם ידיד, שהזמין אותו
לביקור פרטי בקוסטה־ריקה, המדינה
הדמוקראטית היחידה במרכז־אמריקה.
למרות שהביקור היה פרטי,
הודיע עליו וייצמן לשגריר
הישראלי באותה מדינה. השגריר,
דויד תורג׳מן, המתין לוייצמן ב־נמל־התעופה
של הבירה, וככל הנראה
גם הודיע על ביקורו של ה־שר־לשעבר
לנשיא קוסטה ריקה,
מונחאם. השגריר היה בעבר היועץ׳
לענייני המיזרח־התיכון בשגרירות
הישראלית בוושינגטון,
והוא מכר ותיק של וייצמן. האורח
יי הפרטי הזמין את השגריר לשיחה
עם הנשיא.

הם מנסים לעורר דעת־קהל נגד
ועדת־החקירה, הם מנסים לומר
ש״עסקים כרגיל״ ועורכים מסעות
תכופים לחו״ל, כדי לאסוף כותרות
ולחזק את מעמדם. אבל כל זה רק
מוכיח עד כמה הם חוששים. שרון
ושמיר זוכרים יפה מה אירע ב־עיקבות
פירסום מסקנות ועדת־אג-
רנט, למרות שאותה ועדה טיהרה
את הדרג המדיני. דעת־הקהל טי-
אטאה אח דיין ואת גולדה מאיר
מן השילטון. דעת־הקהל — להבדיל
מציבור הבוחרים — עלולה
לטאטא גם אותם. שותפי תנועת
החרות בליכוד ובקואליציה לא יוכלו
לעמוד נגד דעת־הקהל הזאת,
אם תגיע ועדת־החקירה למימצאים

לקרוא לווייצמן, להתייצב לצידו
בראש רשימת הליכוד.

* י לי פני השטח, נראה, כאילו
חייבת היתה ההדלפה לבוא מ-
מישרד־החוץ. למעשה, אין זה כך.
בשיחה שקיים השבוע עזר וייצמן
עם העולם תזה הוא לא התעלם מן
האפשרויות שהועלו כאן.
העולם חזה: מדוע לא הגבת
על המילחמה בלבנון? על הטבח
בצברה ובשאתילא?
וייצמן: תשמע, כל החיים שלי

לקום מהכיסא או להישאר יושב?
ימיר

•לחסום אח הדרך לוזרו תי
(חמשו מעמוד )7
מצויינים להישחק עד תום במאבק
לחיים ולמוות על השילטון, שינהלו
שני הגושים הגדולים — הליכוד
והמערך, בבחירות לכנסת דד
.11 גם בליכוד וגם במערך סבורים
כי מה שקרה לאריאל שרון ולמיס־לגתו,
שלומציון, בבחירות של
,1977 ולמשה דיין ולמיפלגתו,

עכשיו עומד וייצמן לחזור על
אותה דרך. גם הוא טוען כי אין לו
כל קשר לנסיון ההתארגנות של
הח״כים הליברליים המרדניים, יצחק
ברמן ודרור זייגרמן, ואומר בגלוי
כי יש בדעתו להקים רשימה
אישית. כל זה, כמובן, אם הוא לא
ייקרא להציל את תנועת החרות.
הוא מתייחם בזילזול לדיבורים על

גם אריאד שרון ומשה ד״ן חמנות
הקימו לעצמם ושימות אישיות,
שהם ניסו למקמו בשטח ההכקו
שבין הדינור והמערך ־ ושניהם
נשחקו נין שני הגושים הגדורים!
תל״ם, בבחירות של ,1981 יקרה
גם לווייצמן אם יקים לעצמו רשי-

נקודות הדמיון הן רבות. כל
השלושה — שרון, דיין המנוח ועזר
וייצמן הם גנרלים לשעבר, שלא
הצליחו לגבש לעצמם מרכזי־כוח
במיפלגותיהם. שלושתם היו נודעים
בכריזמה שלהם. לשלושתם היו
תקופות המתנה. כאשר הם היו
מחוץ למערכת הפוליטית, או בשוליה.
היום
אריאל שרון הוא נץ קיצוני.
אך בבחירות של 1977 הוא ניסה
למקם את שלומציון אי־שם בשטח
ההפקר שבין הליכוד והמערך. הוא
ניהל רומנים פוליטיים עם יוסי
שריד מחד ועם הפרופסור עזרא
זוהר הימני־קיצוני מאידך. הדרך

וייצמן ובגין: עוד פעם
המדינית של שלומציון התאפיינה
בזיגזגים מוזרים מאוד, והיא זכתה
בשני מנדטים.
גם משה דיין, ארבע שנים אחר-
כך, ניסה להתמקם בין הליכוד והמערך.
תנועת תל״ס שלו הציגה
תוכנית מדינית תמוהה לא פחות
מזו שהציגה שלומציון של שרון.
שרון ודיין התמודדו בבחירות
ברשימה שיש בה חשיבות רק לאדם
אחד — זה העומד בראש הרשימה.
שרון החליף את הבאים
אחריו ברשימה כמי שמחליף גרביים.
דיין התייחס בזילזול מופגן
לאנשי במה, שאירגנו למענו יגאל
הורביץ וזלמן שובל, והרכיב בעצמו
את רשימת המועמדים לפי
ראות־עינו.

איחוד בין המורדים הליברליים ובין
תנועת שינוי של אמנון רובינשטיין
ומרדכי וירשובסקי, ומכחיש
את כל השמועות שהוא ירוץ עם
תמ״י.
אין פירוש הדבר שעזר וייצמן
אינו מגשש ובודק אפשרויות אחרות,
למיקרה שהוא לא ייקרא
בחזרה לתנועת החרות.
עיסוקו המרכזי של עזר וייצמן
היום הוא בניהול חברה חדשה,
גליל־טכנולוגיות, שבידו 3?/0ממניותיה.
חברה זו עוסקת בפיתוח
תוכניות להפיכת פסולת חקלאית
למזון לבעלי־חיים, ציפוי מתכות
על־ידי תמיסה חדשה, ופיתוח שיטה
להמסת פוספטים על־ידי חיידקים.
נליל־טכנולוגיחז היא חברת-
בת של חברה אחרת, גליל־תעשיות,
שרוב מניותיה נמצאות בידי איש־העסקים
דב לאוטמן.
התעשיין לאוטמן היה סגנו של
אברהם (״בומה״) שביט, כאשר
בומה היה נשיא התאחדות־התעש-
יינים. וייצמן מרבה לשוחח עם
לאוטמן — אך גם עם שביט, ובאמצעותם
עם תעשיינים רבים. אלה
אינם מוכנים לתמוך היום במערך,
אך גם הליכוד איבד את מניותיו
אצלם.
חוג אחר של אנשים שווייצמן
משוחח עימם נמצאים בתמ״י, אף
שאין להעלות על הדעת שהוא יצטרף
למיפלגה זאת. צעירי תמ״י,
שהם בעלי קו יוני רדיקלי למדי,
עשויים לראות בווייצמן מנהיג למרות
שהוא אשכנזי. זהו כמעט הנד
שא היחידי שבו הם מוצאים שפה
משותפת עם שניים ממנהיגיה הידועים
של תמ״י, השר אהרון אוזן
ומזכ״ל התנועה בנימין (״פואד״)
בן־אליעזר. שני אלה נמנים עם האנשים
שווייצמן שוחח עימם בחודשים
האחרונים.
אך נראה כי לכל השיחות לא
היתה מגמה מוגדרת. וייצמן לא
עשה שום הכנות רציניות להקים
מיפלגה חדשה. הוא לא עשה את
הדבר החשוב ביותר לצורך זה:
הוא לא הגדיר את עצמו מבחינה
פוליטית. הוא לא אמר מה די*
עותיו. יתכן שהוא מנהל את השיחות
רק כאמצעי לחץ על עסקני
חרות. רק כדי להזכיר להם את
קיומו, ואת האפשרויות שלכאורה
הן עומדות לרשותו. משום כך הוא
נזהר גם מפני הצהרה פומבית על
כוונתו להקים מיפלגה חדשה, וגם
עתה, אחרי שהודלפה השיחה שניהל
בקוסטה־ריקה, הוא נמנע מלהמשיך
את התהליך.
וייצמן רוצה לחזור לחרות, והדרך
עדיין פתוחה לפניו, למרות
ההדלפה המכוונת.

שלמה פרנקל

תקרית בקינשאסה
¥ההת חי ל כבר במטוס, שי
הוליך את המישלחת הענקית
של מישרד־החוץ הישראלי ואורחיו
בדרך אל קינשאסה, בירתו של
הרודן מובוטו ססה־סקו, שליטה של
זאיר. עיתונאית לבושה לבן ובעלת
שיער אדמוני לוהט, העיתונאי
צעיר בעל רעמת שיער ארוכה,
עסקו במה שאנשי מישרד־החווץ
ראו כהסתה: הם סיפרו לחבריהם
כמה עובדות על זאיר ועל טיב
המישטר שהנהיג שם מובוטו.
החשש של אנשי מישרד־החוץ
ואורחיהם, אנשי־העסקים, היה מובן,
בהתחשב במה שהם ידעו על זאיר.
שר־ההוץ דל־ההישגים, יצחק שמיר,
רואה ביחסים המתפתחים בין יש ראל
וזאיר פריצת דרך ״היסטורית״
ליבשת השחורה. אנשי-העס-
קים רצו לקשור עיסקות ולהרוויח
כסף. הם חששושהעיתונאית ממעריב
תמר גולן, והעיתונאי איש ידיעות
אחרונות, יואב קרני, יקלקלו להם
את ההצגה. הם ירעילו את נפשותיהם
של העיתונאים שהתלוו ל-
מישלחת, העיתונאים ישאלו שאלות
לא־נעימות, מובוטו יתרגז, והמאמצים
הרבים שהושקעו באירגון הביקור
יירדו לטימיון.
אך החששות הד מיותרים. כל העיתונאים
הזרים הוטסו על חשבון
מובוטו. העיתונאים הישראלים,
מלבד גולן וקרני, היו שימעון
שיפר מקול ישראל, עוז פרנקל מ־גלי־צה״ל,
ירון גונן מהטלוויזיה,
אראל גינאי, שהוא עיתונאי של
ידיעות אחרונות אך ייצג את העיתון
הצרפתי פראנס־סואר. זאיר
כיסתה את הוצאות השהות של כולם
במלון אינטרקונטיננטל המפואר
שבקינשאסה הבירה. בין אנשי-
העסקים היו נציגים של חברת־העובדים,
של כור־סחר, של תה־ל
ושל המיליארדר שאול אייזנברג.
בה-במידה שהעיתונאים — מלבד
גולן וקרני — לא גרמו לתקריות,
כך גם אנשי־העסקים לא עשו עסקים
רבים.

עיתונאי קרני
מערכת הסתה?

ידע משהו

לץ חששות של מישרד־החוץ
י מחד, והתעקשותם של קרני וגולן
לעשות את עבודתם מאידך,
הביאה לתקרית שאירעה שעות
ספורות אחרי שהגיעה המישלחת
לקינשאסה. אנשי-העסקים אכלו
ארוחת־צהריים במיסעדה שבה ארוחה
לאיש עולה מאה דולר — מחיר
שיבעה חודשי עבודה של אזרח
זאירי. העיתונאים ואנשי מישרד-
החוץ התאספו בביתו של השגריר,
מיכאל מיכאל, שהיה זה שהקים
את השגרירות הישראלית בדרום-
אפריקה הגזענית.
היה זה דווקא איש קול ישראל,
שמעון שיפר, ששאל אם ישראל
לא צריכה׳ להביא בחשבון את אופי
המישטר מאיר, כאשר היא
מטפחת יחסים עימה. אנשי מישרד-
החוץ ראו בכך הצלחה למערכת
ההסתה של גולן וקרני. השגריר
ושר־החוץ התחמקו מתשובה לשאלה.
השגריר התחיל לספר על
רשמיו משהותו בת ארבעת החודשים
בזאיר. הוא אמר שגם לו היה
רושם שלילי לפני שהוא הגיע ל מדינה.
אבל הרושם השתנה, ועתה
הוא מעריך מאוד את העובדה ש- לאחדות מובוטו הצליח להביא
לאומית, ותושבי זאיר מרוצים מ־סישטרו.
קרני
שאל כיצד יודע השגריר,
אחרי ארבעה חודשים, מה חושבים
30 מיליון הזאירים. השגריר עמד
על כך שיש רק 27 מיליון זאירים,
אך היה מוכן, לבסוף, להודות ש הוא
יודע רק מה חושבים תושבי
הבירה, קינשאסה, שלושה מיליון
וחצי במיספר.
עכשיו התערבה תמר גולן, וביקשה
כי השגריר יסביר מהי מהות
היחסים בין זאיר וישראל. סגן־
מנהל מחלקת אפריקה במישרד-
החוץ, גדי גוילן, אמר לה שאם

מכירה היטב

תהעס קי ם העיקריים עשה
י מובוטו עם הנספח הצבאי של
המישלחת, האלוף אברהם (״אבר-
שה״) טמיר, שנפגש עם השליט
הזאירי לכמה פגישות בארבע עיניים.
מובוטו רוצה מישראל שני
דברים, שרק שר-הביטחון, שטמיר
הוא נציגו, יכול לספקם. מובוטו
רוצה שישראל תקים לו מישמר
נשיאותי שיגן על חייו מפני כל
נסיון התנקשות או הפיכה: ושיש ראל
תקים למענו, תאמן ותצייד
בנשק אוגדה שתשמור על הגבול
הרגיש שבין זאיר ובין אנגולה.
כאשר פלשו מורדים מאנגולה
למחוז קטנגה הסמוך לגבול, בסוף
שנות זד ,70 התנודד כיסאו של סו-

לפאריס, היא המשיכה במיקצוע
העיתונאות, ובין השאר היא נציגת
מעריב באירופה וביבשת השחורה.
גולן היא עיתונאית שאינה מסתפקת
בדיווח. ביתה בפאריס הוא מ תועד
לגולים אפריקאיים, לאנשי
שמאל רבים מהעולם השלישי, ושם
הם נפגשים בפוליטיקאים אירופיים.
למסעה
עם שר־החוץ הישראלי
בזאיר באה גולן מצויידת בדו״ח
האחרון של אמנסמי, החושף עובדות
מדהימות ומזעזעות על מיש-
טרו הרצחני של מובוטו. היחידי
מבין הישראלים, מלבד גולן, ש ידע
משהו על זאיר, הוא יואב קרני
בן ה־ ,26 שהיה עורך חדשות-
החוץ בגלי־צררל, עבד תקופה
מסויימת במעריב, ואחר־כך עבר
לידיעות אחרונות, שם הוא משמש
ככתב של חדשות-חוץ.

עיתונאית גולן
ידעה הרבה
קונגו) .אחדי שבעלה נספה באתיופיה,
היא היתה במשך תקופה
ארוכה בקינשאסה בירת זאיר, שם
לימדה באוניברסיטה. לגולן היתד.
אז פרשת אהבה סוערת עם השגריר
הניגרי בקינשאסה.
השגריר היה מנהיג של אחד השבטים
החשובים והגדולים שבצפו־נה
של ניגריה. הוא היה מוסלמי,
והשילטון בניגריה התייחס. לפרשת

העיתונאית תמו גורן גורשה נעם מזאיר -ונאשו
חיא שנח דשם היתה התקוית בלתי־נמנעת !
בוטו. בקטנגה מרוכזים המיכרות
העשירים של זאיר, ובלעדיהם לא
יוכל מוס טו להחזיק בשילטונו.
ממישרד־החוץ חצה מובוטורק ש יפעיל
את השפעתו על חברי קונגרס
אמריקאיים, ממוצא יהודי, כדי
שאלה יגלו יחס חיובי יותר לזאיר
כשמדובר בסיוע החוץ האמריקאי
למדינה זו.
שום שאלות נוקבות של עיתונאים
ושום מאמצים כנים של
אנשי־עסקים לקשור עיסקות, לא
יכלו להזיז את מובוטו ממטחתיו.
גם לא השאלות של תמר גולן
או יואב קרני. לתמר גולן אין זה
הביקור הראשון בזאיר (לשעבר

האהבה בין השגריר והמורה הישראלית
בחומרה מרובה.
הניגרים הפעילו לחצים דיפלומטיים
אדירים על ממשלת זאיר —
וגולן נאלצה לעזוב את המדינה.
היא למעשה גורשה מזאיר.
כדי לא להתרחק מהניגרי, היא
עברה למדינה סמוכה, חוף־השנהב,
שם הפכה ידידה טובה לנשיא הו־פואה־בואני,
ולימים היא היתד. ה מתווכת
בינו ובין מדינאים ישראליים.
כאשר
היתד. תמר גולן בחוף־ה־שנהב,
היא ייצגה את הבי־בי־סי,
תחנת השידור הממלכתית של בריטניה.
מאוחר יותר, כשהיא עקרה

משהו לא מוצא חן בעיניה, היא
יכולה לצאת. גולן יצאה. יואב
קרני יצא בעיקבותיה, ואחרי כמה
דקות הסתיים התדריך.
למחרת התנהלו השיחות על היאכטה
של מובוטו, קנזיונלת, תוך
שיוט על נהר הקונגו, שמובוטו
הסב גם את שמו לזאיר. לא היו
שום תקריות נוספות. מובוטו התייחס
בסבלנות רבה לשאלות ששאלו
אותו במסיבת-העיתונאים על
טיב מישטרו. הוא רגיל לשאלות
אלה, והוא בוודאי אינו חושב ש מישהו
ממישרד־החוץ הישראלי
דווקא, יסתייג ממנו וממישטרו בגלל
מעשיו.

ק9ההאג.
הבים הרנהקפה
או ש שים לאנ בינם וגם בלילה.

בשורה חדשה וטובה לאוהבי קפה -
והרבה, עתה אפשר להשיג, ל שתות
ולהגיש לאורחים, קפה טורקי
וקפה נ מס טעים וארומטי
ללא הגבלה ביום וגם בלילה.
קפה האג נמס נטול קפאין,
וקפה האג טורקי נטול קפאין.

ק פי ו

00י״ סייגי ס מי ו סו *

האג

קפה האג נטול קפאין מיוצר על פי
התהליך החדש של חבר ת האג
העולמית, תהליך המפריד באופן
טבעי א ת הקפאין מ הקפ ה ומשמר
בקפה א ת הטע ם המעולה וה ארו מה
הנפלאה, העושים אותו מ שקה אהוב
כל בך.
קפה נ מס האג או קפ ה טורקי האג
/0ס 100קפה טרי, ארוז רוואקום,
לבחירתך ולטעמך.

קפה נמס
נטול קפאיו

מ״יקנונקי 2 0 0גרם

קפה טורק
י טו לקפאץ
*״•ס יקי 200 גרס

קפה האג.
ליהנות בעיניים עצומות
וימריעקבסון טמיר

!!דיזז ^דיו

מאת מאיר תדמור

הקרנות מ ש חירו ת 11 לוו
שוב הקרנות. תצחקו, זה הדבר המעניין
ביותר שקורה עכשיו בבורסה. נכון, גם
פי־בי עשה היסטוריה ביום הראשון, אז
מה? כמה חבר׳ה ובעיקר שני דירקטורים
של פי־בי עשו ״בוחטה״ של נניח 10 מיליון
שקלים כל אחד ביום אחד.
אני מקנא, אבל מגיע להם, הם עבדו
קשה. ובכלל זה לא בושה להרוויח הרבה
כסף בבורסה. לא נעים רק שהסיכון הוא
אפס והסיכוי הוא מיליונים על בטוח.
כשתפגשו את בינו צדיק תסירו את הכובע,
כמוני. כשתפגשו את דוד גולן, ואם אין
לכם במיקרה כובע, תשאלו יפה ״מה שלומך
מר גולן.״
אגב, לצורך הזיהוי המלא: הראשון הוא
מנכ״ל הבנק הבינלאומי, והשני הוא סגן
יו״ר מועצת־המנהלים של פי־בי.
לחזור לעניין הקרנות. מאז שהמחזורים
בבורסה הגיעו למיליארד וחצי שקלים ליום,
כמחצית מסכום זה מגיע אל הקרנות. יפה.
כמות הכסף כל־כך גדולה, שהדרך היחי

שנותרה לקרנות להילחם על הבכורה
בתשואות, היא להשחיל אחת את השניה.
כידוע, כל קרן בימי דצמבר אלה מטפחת
מניות מסויימות ודואגת לעליית שערן. זה
יפה, זה כדאי אבל גם מחייב. למה? או,
לדאוג לכך להכניס לקרן מתחרה ״סחורה״
שלה, כדי לאלץ לקנות את המניות המסומנות
שלה בכל מחיר, גם בירידה, גם בלי
שינוי ולהקיז מדמה.
כך למשל קרנות הפועלים ובנק־לאומי
עוד לא אמרו את המילה האחרונה. הם
עושים מחזורים עצומים ועליות־שערים
קטנות, עד ש ...בינתיים הקרנות של פיא־בל״ל
דוחפים לדיסקונט מניות של נכסים,
דלק ודיסקונט השקעות. ושני אלה יחד
משחילים לפועלים, טרומאסבסט וזיקה. והפועלים
עם דיסקונט משחילים לבל״ל,
ים המלח למשל.
מאיפה בא הכסף ץ
שאלתי כמה חכמים מאיפה כל הכסף
שנשפך לבורסה בשבועיים האחרונים. סיפ-

הפרחים של..אל־על ־
למה לא מבצעים את החלטות הכנסת?
שואל צפריר נלקין, מנכ״ל ק־א־ל, החברה
שהוקמה להטסת מטענים חקלאיים לשוקי
היצוא, בעיקר אירופה. מישהו ניחם אותו
ואמר שזו לא ההחלטה היחידה של

הכנסת שאין ממלאים אחריה.
לעניין עצמו: ק־א־ל חוכרת מטוסים מחברות
שונות במחירים תחרותיים. אבל
מה, זכות הסירוב הראשון היא של אל־על.
שאגב, עדיין ממשיכה להטים מיטענים

רו לי כל מיני סיפורים. איש לא מבין,
אף אחד לא יודע. הקרנות עושות כל יום
״יצרות״ של 700 עד 800 מיליון שקל, הזורמים
אליהם בשיטפון אדיר וחוזרים אל
המניות המטופחות.
טילפן אליי אחד מעמודי־התווך של הבורסה
ושאל, איך זה ששווי השוק של
אתא, אלרון וישפרו שווה, נו, באמת איך?
לאתא וישפרו יש מה שאין לאלרנן —
ערך סמוי.

הוא הולך, הוא מדבר, הוא שומע, הוא מרגיש ! הוא מכין קפה עם חלב, תה
בלי חלב, מעביר מיסמכים מחדר לחדר, מטלפן למישטרה בשעת שוד, אבל לא מתלונן
על שעות עבודה, לא מגהק אי משהק, אחרי או לפני האוכל, וזאת מהטעם הפשוט :
הוא אף פעם אינו אוכל! כן, הוא לא אוכל, הוא באמת רובוט אישי, שזה עתה ירד
מעל פסי־הייצור.
הרו ,1הרובוט האישי הממוחשב של חברת־בת של חברת זניט האמריקאית, יצא זה עתה

הדיווח על פי ה שתקפותו בפר סו מי ם, מתעלם ומע לי ם חלק ממס קנו ת הו עדהומפ חי ת
מליון דו ל ר מו ל הי ק ף
מחומרת ה א רו ע ע ״י ה שוו א ה לא ר ל בנ טי ת של הנזק בחך
״ ה פ עול ה ה שיוו קי ת ה כו ללת״ ב סו ארבע מ או תמליון דו ל ר.
הועד ההב חינ הבב רו רבין ההפסד ב סו 5י 2מליון דו ל ר שנג רםבפ עו להלגיטימיתב בו רסה
להבטחת מ חי ר ב שיוו קביול 980/81נ, לביונזק שנג רםמפ עו לו ת ״השקעה״ שנאסרה על
ה מנ ה לי ם במפורש. ו ש תו צ או תי ה הסתכמו כהפסד בסר 5מליוודולר, ללא קטר י שי ר
ל פ עי לו ת ה שיוו קי תוללאי די ע ת הו עדה האחראית למדיניותהשיווק.

חקלאיים, למרות השביתה, ההשבתה, ה־פירוק
וכל היתר.
התרגיל של אל על הוא החכרת מטוסים
במחיר נמוך לכאורה, כאשר הקיבולת
שלהם קטנה יותר מאלה שניתן להשיג
במחיר זהה. בשנה שעברה אומרים אנשי
ק־א־ל עלתה לחקלאים זכות הבכורה של
אל על מיליון וחצי דולר. הם רצו לכנסת
ושאלו בקול רם, אם הם שצריכים לסבסד
את אל על, או אולי יותר טוב והגון ש-
ארידור יסבסד את אל על ישירות.

אומר חקלאי המייצא פרחים לקראת ה-
כריסטמם של הגויים: לעזאזל, זה שאני
מוכר פרחים יפים וזולים באירופה, זה
חשוב לכלכלת ישראל. את אל על סגרו.
אז מה פיתאום צריך לסבסד את החובות
שלה לבנקים? שהבנקים ידאגו. למה על
חשבוני?
ובאמת למה?

מממן
״מעריב״
את מוז

10 -1

אם מישהו נכשל בעסק — ההפסד שלו.
אבל מה דינו של מי שנכשל בעסקי ציבור?
הציבור הפסיד. המיקרה שלנו עוסק
בעניני כותנה, מגדלי-הכותנה, ובעיקר המועצה
לייצור ושיווק כותנה, ועיקר העיקרים:
במנכ״ל של המועצה, צבי נוימרק,
חבר קיבוץ עין-הנציב.
הענף, כפי שהסבירו לי כמה מן המגדלים,
נמצא במשבר רציני, בעיקר בגלל
התחרות של מגדלי־הכותנה מהסיזרח ה־

הו עדה התיחסה לפר סו מי םבע תו נו תובע לו ןהמגד לי םולאמינותס. נ נו ש א טל בדי ק ת
ה פ עי לו ת ב בו רסה למשל, ה חלי ט ה מו עצתה מנ ה לי םלדווחלצ בו רהמגד לי םונציגיו
דיווח מלא, גלוי ונ א מו על מה סקרה ועלהמס קנו ת.

איר

אל השוק, במחיר התחלתי מפתיע של 2500 דולר. את דרכו בץ המיסדרונות של
המישרד הוא עושה בעזרת מערכת של חישנים על-קוליים וזיכרון מחשב.
יצרניו של הרובוט החדש טוענים, שיצליחו למכור ב־ 25 1983 אלף רובוטים. אולי.
וכרגיל בשוק של קונים, כמו השוק האמריקאי, כבר הספיקו המתחרים להודיע
על רובוטים משלהם׳ שמחירם יהיה פחות נד 2000 דולר, עם אפשרות תיכנות לפעולות
מסוגים שונים, כולל שמרטף, הכנת קקאו, תירגום שפות־התיכנות לקזל־אדם, הגשת
דו״ח יומי על שטח הרצפות שנוקו ככל יום בשבוע שעבר, מעשה־ידיז הרובוטיות
של הרובוט.
מישחקים אסורים בבורסה

מי דעודיווח

ועדת־הכספים של הכנ ס ת כדקה
את העניין ומצאה שאכן החקל אים
צודקים. אז מה? השנה למשל
יסבסדו חקלאי ישראל א ת ״אל־על״
כשלושה מיליון דולר.

הרובוטשלא מגהלן

כותנה:

המאבק בין ידיעות אחרונות ומעריב
יהיה בקרוב ציבעוני מאוד. סיבוב נוסף
הסתיים בימים אלה לטובת ידיעות. המערכת
הראשונה להפרדת צבעים באמצעות
מחשב״נרכשה על־פי הסכם מכירת בתנאי-
שכר על-ידי חברת סקנלי. המערכת ש פותחה
ומיוצרת בארץ על-ידי חברת סאי־טקט,
ושכמותה נמכרו כמה מאות יחידות
בעולם כולו, עולה כמחיר התחלתי 800
אלף דולר (כשלוש מאות מיליון לירות)
.מילה אחת על המערכת: המערכת
הממוחשבת, הקרויה רספונם ,300 משמשת
להפרדת צבעים של צילומים ציבעוניים ל צורך
הכנתם להדפסה ציבעונית, והיא נח שבת
למתקדמת ביותר מסוגה.
ועכשיו, כרגיל, הגענו לעיקר: מה זה

רחוק. המחירים יורדים ולעיתים יש הכרח
למכור בכל מחיר.
מועצת־הכותנה היא גוף שהוקם על־פי
חוק, ובראשה עומד מנכ״ל המתמנה על־ידי
שר־החקלאות. פעולות המועצה מבוקרות
על־ידי מבקר־המדינה ויש לה גם
ועדת־ביקורת. עד כאן עובדות־יסוד.
בניו-יורק, כן, כאן עובר התסריט לעיר
הגדולה, יש בין שאר הבורסות למניות,
לזהב, לשאר מתכות וגם בורסה למוצרים
חקלאיים! שם סוחרים גם בכותנה!
לא בכותנה עצמה, אלא במחיר העתידי
שלה. הטכניקה אינה חשובה לעבי-
ננו! מה שחשוב הוא, שאפשר להרוויח
הרבה וגם להפסיד הרבה.

מכאן חוזר ה תסרי ט ארצה.
מנכ״ל המועצה לייצור ושיווק של
כותנה, כצר לו, החליט ״לשחק״
ככו רס ת הס חורות העתידיות של
נידיורק, ולרוע המזל הפסיד 5מיליון
דולר — לא הרכה, אכל ככל
זאת מיליארד וחצי לירות מכספי
המגדלים. מתכרר( ,ראה הפרטי
כל) ש״השקעה״ כזד נאסרה על
מנהלי המועצה וסנכל״ה. עכשיו
יש בעיה. כיום הרביעי הבא, ה־2צ
כחודש, מקיימת ועדת־הכיקורת
של המועצה אתי שיבתה הכאה.
המנכ״ל יצטרך־ להשיב על כמה
שאלות מעניינות על מיטהר עתידי
שנעשה בעבר.

כדי לא להקדים את המאוחר, רצוי ש־המנכ״ל
יצטייד בהרבה תשובות. כמה מן
המגדלים טוענים, שבעיסקות העתידיות יש
מי שלא ניזוק. הם כן.
חשוב אם חברה בשם סקנלי רכשה מערכת
ן חשוב מאוד, אם ניקח בחשבון, שעניין
הרכישה נשמר בסוד! ועוד יותר
חשוב הוא, שהחברה הנ״ל, כפי שנוהגים
לכתוב, היא בבעלותם של יצחק טרקאי
ושל עודד מוזם, בעליו של דפוס נזוזס
ודפוס גרחוליט, ונוח מוזם, העורך האח ראי
של ידיעות אחרונות הוא דודיו.

עוד ניחוש אחד לא יזיק. מי
לדעתכם יהיה הרוכש הבא של
מערכ ת ״רספונס״* קרוב לוודאי
שדפוס ״לוין אפשטיין״ ,שהוא כבעלות
,,מעריב״ .ועוד פרט פיקנטי:
רוב ההפרדות הציבעוניות של
הירחון ״את״ של מעריב, נע שות
על־ידי ״סקנלי״ .וכך, בתנועה סיבובית,
סממן ״מעריב״ א ת חברת
״סקנלי״ ,שהיא כאמור בבעלות
חלקית של ״ידיעות״.

מכיוון שעסקי הפרדות-צבעים משגש גים
ככל הנראה, מתעניינים כמה פירסו־מאים
ברכישת מערכת להפרדת־צבעים,
כמובן. גם הם, ספקי מרבית עבודות ההפרדה,
רוצים נתח מהשוק.
התוצאה המשוערת של קרבות הצבע
תהיה יותר צבע במוספים ובמגזינים. כמעט
כמו בחו״ל.

1י* ויי י

...ו ו וווו 1.1111111 ויו .,ג

5500 איש כלואים במחנה. איש אינו יודע מדוע

-911אוונאו

ך* מושג ״מחנה־ריכוז״ ,ששמו יצא לשימצה בעולם,
1 1ושנחרת באותיות של דם ודמעות בספרי־הודסטוריה שלנו,
נולד בצורה תמימה למדי.
במילחמת־הבורים, בראשית המאה, לא ידעו הבריטים כיצר
לטפל באוכלוסיה הלבנה המקומית, שמוצאה היה מהולנד, ושלא
קיבלה את עול השילטון הבריטי. אחרי כישלונות רבים, נקטו
הבריטים בשיטה אכזרית: הם ריכזו את כל האוכלוסיה הלבנה
במחנות, כרי למנוע ממנה את האפשרות לסייע ללוחמי־הגרילה,
שפעלו ביחידות שנקראו ״קומנדוס״.

כך נולדו שני מושגים, שהטביעו את חותמם על
המאה ה 20 מחנה־הריכוז״ ו,.קומנדו״.
כל מישטר, הכולא את יריביו הפנימיים והחיצוניים
במתנות־כלא, כמו חיות בכלוב, משתדל להמציא להם שם חדש,
תמים ככל האפשר.

לכן אין מחנה אל־אנצאר נקרא ״מחנה־ריכוז״ .הוא
נקרא ״מחנה מובאים״.
ההבדל הוא סמאנטי בלבד.

יהם 5500 הכלואים כיום במחנה־ריכוז זה?

בציבור הישראלי קיים הרושם שאלה הם ״מחבלים״,
שנשבו במהלך הקרבות להריסת ״תשתית המחבלים״
בדרום־לבנון. כולם, או לפחות רובם, עסקו בפיגועים בישראל,
והם טרוריסטים מסוכנים שאסור לשחררם. ויש אומרים: צריכים
לטפל בהם ביד קשה.

לתמונה נוחה זו אין שום קשר עם המציאות.
עם כניסת צה״ל והשב״כ למחנות־הפליטים הפלסטיניים
ולערים המעורבות, נעצרה למעשה כל האוכלוסיה הגברית
המבוגרת, מגיל 14 או 16 ומעלה. אבות, בנים ונכדים( .מי שראה
בטלוויזיה הישראלית את הכתבה של מרדכי קירשנבוים על
כיבוש העיר צידון — כתבת־האמת היחידה ששודרה בכל מהלך
המילחמה — זוכר את טור הגברים והנערים שהובלו למעצר,
כשידיהם מורמות).

ביקרתי השבוע במחנות־הפליטים של צידון,
והתמונה היתה ברורה וחד־משמעית: אין בהם גברים.
כמעט כל הגברים מגיל 14 עד 60 עצורים באל־אנצאר.
הגברים המעטים הנראים שם שוחררו מן המעצר, אחרי שישבו
במחנה ארבעה־חמישה חודשים. יש שנעצרו פעמיים.
יתכן מאור כי מעצרים המוניים אלה, בימים הראשונים של
המילחמה, נועדו להחיש את בריחת האוכלוסיה הפלסטינית
מדרום־לבנון, רבר שהיה בגדר מדיניות מפורשת של
ממשלת־ישראל.
הכוונה היתד ,״לנפנף״ את הפליטים מיזרחה, לעבר הקווים
הסוריים.
זה הצליח, במידה מסויימת. נראה כי בין 50ל־ 100 אלף
פליטים — גברים, נשים, זקנים וילדים — ברחו מיזרחה, והם
רובצים עתה בתנאים בלתי־אנושיים במחנות חדשים בשטח
הסורי. אך דווקא קרוביהם של עצורי אל־אנצאר — נשותיהם,
בניהם, בנותיהם, הוריהם — לא ברחו, מפני שלא רצו לנטוש את
הגברים שלהם.

מדוע הם כלואים עתה, חצי שנה אחרי המילחמה?

״מחבלים״ .
ומרים שהם

מי זה.,מחבל״?
אפשר לשאול: מי זה יהודי? יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה,
או מי שהתגייר .״מחבל זה מי שנולד להורים פלסטיניים והוא
חבר או אוהד של אש״ף.

כרגע יש כארבעה מיליון כאלה 5500 .מהם יושבים
באל־אנצאר.
יש להבין כי אש״ף היה לפני המילחמה השילטון המעשי
בדרום־לבנון בכלל, ובעיקר במחנות הפלסטיניים. המינהל בהם
היה של אש״ף, בתי־הספר, בתי״החולים, המירפאות, המישטרה,
מוסדות הכלכלה והסיוע, המיפלגות והאירגונים.
למשל: מכיוון שבראש מדינת־ישראל עומדת ממשלה ציונית,
כל עובדי־המדינה בישראל הם ״ציונים״ ,וגם כל שאר היהודים
בארץ מזדהים עם ה״ציונות״ .כל פלסטיני במחנות אלה היה עובד
אש״ף, או חבר בגוף המסונף לאש״ף, או אוהד אש״ף.
אם כל פלסטיני הוא אוהד אש״ף, וכל איש אש״ף הוא מחבל,
אפשר בהחלט להחזיק כל פלסטיני בכלא לעולמי־עולמים.

האם לא החזיקו בנשק?
יתכן מאוד שרבים מהם אכן היו חברים במיליציות של אש״ף.
כיום, אחרי חצי שנה בלבנון, כבר יודעים כולנו שכלל אי־אפשר
להיות בלבנון בלי מיליציות. מי שאינו מסוגל להגן על עצמו,
נשחט.

הגברים במחנות היו מאורגנים במיליציה להגנה
עצמית, בדיוק כמו עשרות המיליציות האחרות של
הדרוזים, הסונים, השיעים, המארונים והאחרים.
(וכדאי להזכיר כי גם כל אדם בישראל מחזיק בנשק, ומשרת

במילואים, כי זהו צו־הקיום. האם משום כך מותר לפגוע בכל אדם
בישראל, כפי שטוענים אוייבינו?)
מי שעסקו בפועל בפעולות־פיגוע נגד ישראל וזוהו, אינם
יושבים באל־אנצאר. הם יושבים אי־שם בישראל, ובין הפלסטינים
מושמעים לא־פעם ספקות אם בכלל נותרו בחיים. אבל זהו סיפור
אחר.
במחנה אל־אנצאר מרוכזים (סליחה, מובאים) הגברים
הפלסטיניים, פשוטו כמשמעו.

היו מישטרים שעצת יהודים מפני שהם יהודים.
באל־אנצאר עצורים פלסטינים מפני שהם פלסטינים.

במחנה?
הם התנאים

< /בזמן האחרון הם הוטבו בהרבה. אחרי צברה ושאתילא,
הפכה ממשלת בגין רגישה מאוד לתגובות אפשריות של
דעת־הקהל העולמית על פירסומי״זוועה אפשריים נוספים.
יתר על כן, מאז שיש שבויים ישראליים בירי כוחות־אש״ף
שבצפון־לבנון, יש חשש מפני תגמול אפשרי כלפיהם, אם ייוודע
חלילה שמתעללים בעצירים פלסטיניים שבידי ישראל.
(כאשר דיווחו כלי־התיקשורת הירדניים על התקרית שבה
״נפלטו״ כדורים ממיקלע של נגמ״ש ישראלי באל־אנצאר, ונהרגו
שלושה ״מובאים״ ,הוסיף קריין :״גם מרובים פלסטיניים יכולים

להיפלט בטעות כדורים
יתכן שהשפיעו לטובה גם הדיווחים החמים של הטייס אהרון
אחיעז על היחס ההגון(והידידותי כמעט) שבו זכה כשבוי של
אש״ף בביירות.
אך מכאן ועד לתיאור המצב כגן־עדן עלי אדמות המרחק רב.
הצפיפות במחנה איומה. התנאים באוהלים קשים. הבטלה היא
מוחלטת. הדאגה למישפחות רבה. רק המישמעת הפנימית,
בהנהגת סגן־אלוף של פת״ח, מונעת התפרצות.

אך כמה זמן יכול מצם זה להימשך, לפני שתהיה
התפוצצות?
הבעיה העיקרית אינה מה קורה במחנה עצמו. העיקר הוא כי
כמעט לכל אדם במחנה יש אשה, שנותרה בלי בעל ובלי כל בניה
הבוגרים. הגברים במחנה יודעים כי מישפחותיהם — הדבר
היחידי שנותר להם בחיים — נותרו בחוסר־כל, לרוב בלי
קורת־גג, וכמובן בלי פרנסה או אמצעי־קיום כלשהו, כשחייהן
היומיומיים ממש תלויים בחסד כלשהו של אונרר־א או
מוסדות־צדקה בינלאומיים.

אחרי ארבעה, חמישה ושישה חודשים של ניתוק
מוחלט, כשאין ביקורי־מישפחות ואין כל מגע עם
העולם החיצון, זהו מצב בלתי־אנושי.
הוא אפשרי רק מפני שרבים בישראל, שטופי־המוח של
הליכוד, אינם רואים עוד את הפלסטינים כבני־אדם בשר־ודם,
בעלי אמהות וילדים, אלא כתת־אדם, לפי הדוגמה המפורסמת.

*** וחחתי השבוע עם איש המישטרה הצבאית, המוצב
במקום.
הבחור הוא בן לאם שברחה בנעוריה מגרמניה הנאצית. היא
דוגלת עתה בדיעה שיש ״להרוג את כל הפלסטינים״ ,או לפחות
— וזה עדיף — לתת לפלאנגות להרוג את כל הפלסטינים.
הבחור עצמו מתון יותר. הוא ממלא פקודות.
נכנסתי עימו לוויכוח על הדברים הנאמרים כאן, בשורה של
אימרות מדהימות.
למשל :״רוב האנשים במחנה הם בכלל לא פלסטינים. הם
שכירי־חרב מבאנגלה־דש, מתימן ומאלג׳יריה״...
או :״הם כולם מחבלים, אבל רובם עשו את זה רק בשביל כסף.
רק למעטים יש אידיאולוגיה.״
הוא הופתע כאשר הזכרתי לו שהוא מקבל שכר גבוה
בשרות־המילואים שלו, ושאלתיו מהי האידיאולוגיה שלו.
וכמובן :״היחס אליהם הוא הרבה יותר מדי טוב. צריכים יד
חזקה.״

ובסיכום :״רוב החברה מוכנים לחתום על עצומה
שינהיגו יד יותר קשה.״ שאלתי אותו מניין הוא שואב את
הידיעות האלה .״האם דיברת עם העצירים?״

״בכל החודשים שאתה שם, לא דיברת מעולם אף לא עם עציר
אחד?״

״זה לא מעניין אותך? אתה שומר על אלפי אנשים, ולא מעניין
אותך מי הם?״
״לא מעניין אותי״.

רק אחר־כך הסתבר כי הוטל על שומרי המחנה
איסור חמור לשוחח עם העצירים.
נרמה לי שזוהי עובדה מדהימה, המלמדת הרבה על מה שקורה
לצה״ל בשנים האחרונות, ובייחוד בחודשים האחרונים. ניתוק
מלאכותי זה, שנועד לאפשר שטיפת־מוח שיטתית
ובלתי״מופרעת של החיילים הוא דרך לברוטאליזציה, לטימטום,
להפיכתם לרובוטים ולגייס קולוניאלי.

מייני־!

עצירים מאל־אנצאר משוחררים בצידון
״אם לא דיברת מעולם עם עציר פלסטיני. איר אתה יודע מיהם.
ומה הם חושבים?״
״אני קורא על זה בעיתונים״.
״העיתונאי היושב בתל־אביב, ושהוא חסיד מיפלגה זו או
אחרת, יודע יותר טוב ממך, כשאתה יושב שם במשך חודשים?״
״אני רק ממלא פקודות״.
״פסוק זה מזכיר לי משהו״.
״אני אדם פשוט. לא מבין. המנהיגים יודעים את הכל יותר
טוב״.
״גם פסוק זה מזכיר לי משהו״.
״לולא היו צריכים להחזיק אותם שם. לא היו מחזיקים אותם.
וחוץ מזה משחררים המון״.
״משחררים עשרים־שלושים בשבוע, ובינתיים עוצרים עוד״.
״בטח יש סיבה.״
״אתה מעלה על דעתך שיש להם הורים, נשים, ילדים?״
״הם לא בני־אדם כמוני. הם רוצים לרצוח אותנו.״
״איך אתה יודע את זה, אם לא דיברת מעולם אף עם אחד
מהם?״
״אני יודע.״

וכן הלאה וכן הלאה. מעגל סגור ומסוגר, ששום
מחשבה עצמאית אינה יכולה לחדור בעדו.
הפלסטינים במחנה אינם מאבדים צלם־אנוש. ראיתי כמה מהם
ששוחררו לאחרונה מאל״אנצאר, ושחזרו למשפחותיהם, והם
שמרו על גאוותם.

השאלה היא מה קורה לנו במחנה, מה קורה לצה״ל,
מה קורה לחיילים.

ץ ץ חנדדהמעצר הזה הוא סרטן בגופנו, למרות שהוא קיים
]* 1בנכר.
הוא הוקם על ארמת־נכר, כדי לעקוף את חוקי־ישראל ואת
המישפט הבינלאומי כאחד.

במוקדם או במאוחר הוא יעורר שערוריה
בינלאומית, שתתווסף על השערוריות הקודמות,
שהפכו את שם ישראל לשימצה בעולם.
האנטי־שמים כבר התחילו לדבר על ״מחנה־הריכוז היהודי״,
כהצדקה לזוועות העבר. כמה זמן יעבור לפני שתתמקד בו
תשומת־הלב הבינלאומית?

ב שביל מה זה דרו ש?
מדוע מוחזקים שם האלפים? מהי מטרת החזקתם?

מה אנחנו עושים בלבנון ביכלל, ולשם מה קיים
מחנה אל־אנצאר בפרט?
זהו כתם. יש למחוק אותו.

מייד.

הגברים אינם. הנשים והילדים נותרו לבום. אבד החיים מתחילים מחדש

חחע״וחמתות
״הבית הזה בקושי הגיע הנה בחתיכה
אחת,״ אמר לנו מישהו, האחראי לבית
אחר בתצוגה .״התיקרה כימעט עפה בדרך.
פועל עבד יום שלם כדי לסתום
את כל החורים.״
נכנסנו לאחד הבתים שהיה, במיקרה,
פתוח. חדר קטן, עוד חצי חדר בעל חלון,
אמבטיה מפוארת עם אריחי-חרסינה כחולים
ובית־שימוש. מחירי הבתים מתחילים
ב־ 2500 דולר לבית ומגיעים עד 12
אלף.
רצינו לצאת לסיור בעין-אל-ח׳ילווה,
מחנה פליטים גדול בפרברי העיר צידת.
קצידהליווי שלגו, מאיר, סגדמישנה
במילואים, שהיה לבוש מדים מצוחצחים

בים דרוכים ומכוונים החוצה. על כל מיקרה.
האווירה
כבר לא כל-כך סימפאטית. תקד
פת האורז חלפה, עברה ונשכחה. עכשיו
זמנים חדשים .״אוכלוסיד. עוייסת.״ המוראל
בין החיילים ירוד. רוצים הביתה.
יווונשים מברזל

ך* גענו לע ץ־אל־ח׳ידווה -״המעיין
המתוק.״ מחנזדפליטים. במרכזו
דרך שהיתר. בקיץ עפר, ועכשיו כולה בוץ
ושלוליות. בכניסה למחנה בניין בן חפש

הבדיחה של מרידוד

בית טרומי שהביא מרידוד לצידו1
לתצוגה לפני הפליטים. בית זה התפרק
בחלקו בדרך, ופועל נאלץ לעבוד עליו מספר שעות ולסתום בו את החורים. הבית עולה
10 אלפים דולר, והפליטים עוברים לידו בכעס, מפני שלאיש איש בסף בדי לקנות אותו.

ך יפ צכאי פתוח יצא משערי המחנה.
^ נשמע קול מתכתי. שלושת החיילים
ברכב דרכו את נישקם בו זמנית. מבטים
של עירנות מוגברת, מעורבת בפחד.
נכנסו לחצר המימשל הצבאי בצידון.
בפתח שלם גדול בעברית ובאנגלית :״ה־

--מאת

ענת סרגוסט׳
יחידה לסיוע אזרחי בלבנון״ .בניין גדול
ויפה, בנוי אבן חומה מסותתת. שלוש קומות.
בצידו האחד מישרדים של צבא־לבנון
ועיריית צידון ובצידו השני —
צה״ל.
בחצר מונפים שני דגלים — דגל יש
ראל
ודגל לבנון. שני פועלים ערביים הוציאו
את הזבל. כיבוש.
הבניין כולו, והרחובות הסמוכים, סגד
רים לתנועה ומוקפים בקונצרטינות של
גדר־תיל. אפשר להיכנס למקום רק מפתח
אחד.
מחוץ לשער המימשל, ובדיוק מולו, על
הכביש, עומדים בשורה חמישה־שישה מיב-
נים טרומיים. זוהי תצוגת הבתים לפליטים.
איש אינו מתעניין בהם. הבתים נעולים,
ואין מי שיבוא לבקש מפתח. אנשים מע טים,
העוברים ברחוב הזה, משתדלים,
באופן מופגן, לעבור מהצד האחורי של
המיבנים.
״הבית של מרידוד״ עומד ראשון בשדרה.
בית פשוט, קטן, שלושה על שיבעה
מטר, ללא חלונות, מילבד שניים קטנים
בצידו האחורי. מחירו 10 אלפים דולר.

חומוייבנ״ן מן ההריסות

מבית שנהדס, כדי שישמשו לבניית בית חדש למישפחתו. הילדים אינם לומדים.

ומגוהצים, אמר שיש הוראות לגבי יציאה
לשטח.
צה״ל הוציא הוראות חדשות לתנועה
באיזור לבנון. אחת ההוראות אוסרת תנר
עה בשטח שלא בשיירות .״אלה ההוראות!״
מישפט שהושמע באוזנינו בכל
אותו יום, מהרגע שיצאנו מגשד־הזיוו, בפי
קצין, הליווי שלנו.
חיכינו כימעט שעה עד שהתפנה ליווי.
יצאנו משערי המימשל הצבאי כמו אח״מ־ים.
לפנינו ג׳ים חמוש ומאחורינו קומנדקר
שופע-נשק. מישמר־הגבול מאבטח. הרו־

קומות. על הגג תצפית של צה״ל. שני
חיילים שנשקם בידם. כימעט אינם נראים,
אבל בעלי נוכחות מורגשת. פעם היה זה
בית־החולים של המחנה. עכשיו — כלום.
חלונות מנופצים. צה״ל תפס את המקום.
זה הבניין הגבוה ביותר בסביבה.
הליווי שלנו נכנם לחצר הבניין .״אל
תיבהלו אם תשמעו קצת יריות מסביב,״
אמרו לנו אנשי מישמר־הגבול, לפני שעזבו
אותנו ונעלמו.
בפתח בית־החולים פגשנו בחורה אנג ליה.
צעירה, נחמדה, עיניים כחולות, ג׳ינם
ומגפיים מרוחים בבוץ. אחת מ־ 83 שלי

אימאן על גג ביתה, נמעלה ההד, המשקיף על עין־אד־ח״לווה החרוסת. מרחוק נראית העיר ציוון והים
חים של המועצה העולמית של הכנסיות

שבאו ללבנון. גוף שבסיסו בז׳נבה והנחשב
כפרו-ערבי. היא באה לעין־אל-ח׳ילווה
כאחות, יחד עם שלושה חברים נוספים.
היא באה לחודשיים, ונמצאת כאן כבר
כמעט ארבעה חודשים. היא מתכוננת לעזוב
.״אם לא אתנתק עכשיו, אני בטח
אשאר פה כמה שנים,״ אמרה, ושלחה מבט
עצוב לעבר המחנה.
היא סיפרה לנו קצת על הנעשה במחנה-
הפליטים .״יש מעצרים,״ אמרה ,״לא המוניים,
אבל בלילה באים, דופקים על הדלת,
או שלא דופקים, ולוקחים את הגברים.״
איש אינו מבין מדוע.
רצינו להמשיך אל תוך המחנה. קצין־

הצוחק

ילד קטן שנותר נכה
נוהנזילחנזה האחרונה.
לדיברי המטפלים בו הוא אי5ו פוסק לצחוק.

הליווי נכנס לפאניקה :״אי־אפשר לנסוע
בלי ליווי צבאי,״ אמר ,״אלא ההוראות!״
נו, ומה נעשה עכשיו, כשאנחנו כאן לבד,
והליווי נעלם?
הוא רצה שנחזור מייד למימשל, לקחת
ליווי אחר. הסברנו לו שזה טיפשי לנסוע
כל הדרך חזרה, לבד .״אז בואו נחפש את
אנשי מישמר־הגבול שהביאו אותנו,״ אמר
לחילופין.
נסענו פנימה, אל תוך המחנה. את מיש־מר־הגבול
לא מצאנו, אבל פיתאום ראינו
מחזה כמו מתוך תמונה סוריאליסטית: בצד
הדרך, ליד הריסות ושיברי-בתים, עמדו
כמה עשרות של בסיסי^אוהלים חדשים
מוקפים בלבנים, שניבנו זה עתה, .אין
איש לידם. ואין אף אוהל אחד עומד
עליהם. איש אינו רוצח טובות כאלה. איש
אינו מתכוון לגור באוהל, עם המישפחה,
בחורף לבנוני קר.

2X2

בצד החלקה הזאת פגשנו אישה כבת
40 מיטפחת קשורה על הראש. בעלה עצור
מזה כמה חודשים באנצר. והיא כאן. עם
הילדים. הבית נהרס ונשחק בדחפורים,
אחרי הקרבות. עכשיו היא גרה עם הילדים
אצל קרובת־מישפחה בחדר שגודלו
שני מטר על שניים. כל המיזרונים מד
נחים בערימה בצד החדר, במשך היום.
הריצפח נקיה, ללא רבב. הילדים מתרוצצים
סביב.
סיפור שחוזר על עצמו בכל בית: בעל,
העצור כבר כמה חודשים. לרוב עצורים
גם כל הבנים, בני 14 ומעלה. הנשים
נשארו לבד עם הבנות והילדים הקטנים.
הרבה ילדים בכל מישפחה. והן נלחמות
לבד את מילחמת־הקיום. הן המחליטות
והמבצעות. נשים עם הרבה כוח. כל המיל-
חמה על האוהלים ושריפתם היא בעצם
מילחמה של נשים וילדים — גברים כמעט

מישפחות רבות שנותרו ללא בית מתגוררות בחדרים קטנים ללא
תנאים אנושיים. המיזרוניס מונחים בערימה במשך היום ונפרשים עם
ערב ומשמשים לשינת. משמאל: תינוק קטן בעריסת־ברזל כשלידו עומד אחיו הגדול.

ואין במחנה, מילבד המעטים שכבר שוחררו.
לביבות בחצר

ס מו ךעמד גבר גבוה, לבוש סוודר
חום ישן. דובר אנגלית. שוחרר לפני
זמר קצר מאנצד — בפעם השניה. הוא היד.
עצור בסר־הכל במשך ארבעה וחצי חו דשים.
אישה וארבעה ילדים גרים בחדר
קטן, שניים על שניים. בצד ערימת מיז-
רונים, תינוק בוכה בעריסת־ברזל קרה.
״כאן היה הבית שלי,״ אמר, והצביע
על ערימה שטוחה של שיברי אבנים

המאושר י״ עיייעג
המעצר אל־אנצר, אחרי שנאסר פעמיים.

המע״ן המתוק
(המשך מעמוד )13
צבועות־תכלת. ,וכאן אני אבנה לי בית
חדש. חדר של שלושה סטר על שלושה
מטר. שיהיה איטה לישון.״ מבט של כוח
ותיקווה בעיניים שלהם. הרצון להטשיך
לחיות ולנצח חזק סכל דבר אחר.
שאלנו אם קיבל מלט. אמר שלא. אמרנו
לו ששמענו ברדיו שהם מקבלים מלט
משילטונות־הצבא. הסביר שגם הוא שמע.
אבל רב המרחק בץ שמיעה לבין קבלת
המלט.
לפני כשלושה חודשים, כשהיינו באותו
מחנה עצמו, היו רוב הבתים הרוסים. הם
נהרסו בדחפורים אחרי הקרבות. שררה
אווירה של יאוש. עכשיו האווירה אחרת.
חיוניות מדהימה ומעוררת־הערצה. בתים,
שניתן להציל אותם, משופצים בקצב די
מהיר. ואחרים, מי שנותרו חסרי כל, מתארחים
אצל קרובים, חברים, שכנים. כולם
מאוחדים, דחוסים לתוך חדרונים וחלקי
חדרונים.
עברנו לצד השני של המחנה, הבנוי על
צלע ההר. אזור שלא נפגע כימעם. כביש
צר. חנות מכולת קטנה פתוחה. ללא קד
נים. בצד החנות, על הכביש, היו מונחים
כמה שקי־מלט ישראלי. בנו של בעל המכולת
ניגש אלינו. איש מלוקק בחליפה
אפורה, שיער משומן ומסורק, מגולח ל־מישעי.
הוא מורה לאנגלית. כשראה את
הקצין שלנו, חייך סיד חיוך מתוק של
חנופה. לדעתו הכל בסדר. הוא הסביר ל קצין
שבניין המימשל בצור פוצץ על-ידי
הפלאנגות. .בכלל,״ אמר. כל היריות
על חיילי צה״ל, זה מהפלאניגות. כך הם
עשו גם לסורים. תחילה הזמינו אותם ללבנון,
ואחר־כך ירו עליהם.״ נפרדנו ממנו.
הוא נכנס לתוך מכונית ב.מ.וו. הלבנה
שלו ונסע משם.
ירדנו לתוך סיסטה. מעין מעבר צר בץ

ו־עזדאל
!58*61 01

וגע דנני

שיחדור האסירים מן האונוובוס. בני־המישפחה
עומדים מחוץ לשערי הנדמשל
הצבאי ומנסים לזהות את יקיריהם בתוך האוטובוס. ברקע:

חיילים השומרים על ישער הבסיס ומאחוריהם האוטובוס שהגיע
ממחנת־המעצר אל־אנצר עם האסירים העומדים להשתחרר. המתח
במקום היה רב. אף אחד לא ידע בוודאות מי משוחרר באותו יום

כירה, למרות שלרוב התושבים במחנה אין
כלל כסף לקנות מלט זה. הבחור הוא
פלסטיני מעכו.
בעודנו עומדים ברחוב, ראינו מולנו
בחורה צעירה הולכת. רזונת, לבושה ב-
מיכנסיים כחולים צמודים, סוודר כחול,
תסרוקת שנעשתה במיספרה, נעולה נעלי-
סירה עדינות, נראתה כאילו מרחפת בין
השלוליות. היה לה הרבה אור בעיניים
השחורות והקרינה סימפאטיה. הסתכלנו
בה והיא בנו. ואיכשהו, כאשר הגיעה
אלינו, התחילה שיחה. לא ברור לגמרי מי,
בעצם, התחיל בשיחה הזאת. כאילו פגישה
שהיתה צריכה להיות.
שמה אימאן, והיא בת .20 נולדה ב

והמבטאים
אולי משאודנפשס של הפלסטינים
במחנה.
נפרדנו מאימאן וירדנו במורד הגיבעה.
ופיתאום, היא שוב אחרינו. נעצרנו והצ טרפנו
אליה שנית. שאלה אם נרצה לבקר
בביתה. היא גרה בפאתי־המחנה, ב ראש
גיבעה, במקום שנפגע פחות. הן
מהקרבות, הן מהדחפורים.
בדרך שאלה אותנו מאיפה אנחנו. אמרנו
:״ישראל!״ ראינו איך הדם אוזל מפניה.
אחזה בה בהלת-מה. היא לא ביטלה
את ההזמנה, וכששאלנו טענה שלא נבהלה
מזה שאנחנו ישראלים.
הגענו אליה הביתה. בית יפה, בן שלוש
קומות, משקיף על נוף משגע של העיר

ה ) 1 1 1 1 1 ^ 71 ילדה קסנח דוברת אנגלית (מימין) ,מסתר

״ י בבת חסרת־מעשה בין הריסות־תבתיס.
^ | 111 1 1
#ווי
הילדה אמרה שהיא מהכפר סמרייה, דוד שלישי לפליטים. נולדה בעין אל־ח׳ילווה
וחולמת על פלסטין. בית־תספר הרוס, והילדים לא לומדים כבר חודשים רבים.

שני בתים. הכל מלא הריסות, שיברי בתים,
צבועים בדרך כלל בתכלת או בירוק.
בסוף הסימטה, בחצר, נצמח אלינו שתי
ילדות. אחת מהן דיברה אנגלית. אמרה
שהיא בת ,11 נראתה כבת שמונה. נמוכה,
עיניים חומות צוחקות, משקפיים, שיער
אסוף. לבושה סוודר חום וסנלדים מפלסטיק.
שאלנו
מאיפה היא ״מסימרייה!״ אמרה
בגאווה( .זה היה כפר ליד עכו, שנמחק
מזמן ).היא רצתה להדריך אותנו. נכנסנו
לתוך חצר של בית קטן. שם, על הריצפה
כרעו שתי נשים. אחת בשימלה ורודה,
כמו כותונת, והשניה, אמא שלה, אולי
החותנת, בעלת מיטפחת לבנה קשורה על
הראש. הן טיגנו בתוך סחבת, על אש
פתוחה, לביבות של תפוחי־אדמה.
כשראו אותנו, קמה הצעירה מיד כש-
המגש בידה, והציעה לנו לאכול. קשה
לקחת אוכל מפליטים, אבל ההצעה היתה
מאוד כנה ולבבית. אי-אפשר לסרב. לקחנו
חתיכה קטנטנה. היה טעים.
שאלה מאיפה אנחנו .״ישראל!״ תדהמה,
חשש. אבל החיוך מכניס־האורחים
לא מש מפניה. גם היא מסימרייה, ואילו
הקשישה היא מטירה, שליד חיפה.

חשבנו איזה פץ מצב אבסורדי. האנשים
האלה יושבים כאן, בתוך בתים-
לא-בתים, וחולמים על הבית שלהם ש השאירו
שם, מרחק כל־כך קצר. לנסוע
מעין־אל-ח׳ילווה לטירה, זה כמו לנסוע
מתל-אביב לחיפה. ועם זה, נמצא המקום
מעבר להרי־החושך.

בחורה גשם
אימאן
ך* ילדה הקטנה הובילה אותנו הלאה.
י י שאלנו אם אינה הולכת לבית־הספר.
״אין בית־ספר, מאפיש!״ אמרה, והצביעה
לעבר מיגרש גדול שטוח, שנראה כמו
מיגרש־חניה. שם היה בית־הספר, שנמחק
על־ידי דחפורים, אחרי שפוצץ באמצעות
מיטעני־חבלה שהונחו במיקלט. עכשיו
רוב הילדים מסתובבים בטל. חלק גדול
מן המורים־הגברים עצורים באגצאר.
ברחוב הראשי ראינו משאית, עמוסה
בשקי־מלט מתוצרת לבנון. מלט שסופק
ליד ג׳ובייל (ביבלוס) ,מצפץ לג׳וניה. בחור
צעיר ושני פועלים עסקו בהעברת המלט
אל תוך חנות ריקה. זהו מלט למ
לביבות
בחצר

שתי נשים, הימנית מטירה ליד חיפה והשמאלית
מסמרייה, מבשלות בחוץ. מישפחות מאותו כפר ב־פלסטין
גרות עכשיו בשכנות במחנודהפליטים. המישפחות עוזרות האחת לשניח.

עין־אל-ח׳ילווה. לפני המילחמה עבדה כעובדת
סוציאלית בסהר האדום הפלסטיני.
ומאז המילחמה אינה עובדת. היא מקווה
להתחיל לעבוד כפיסיותראפיסטית במיר־פאה
הנורווגית הקטנה הנמצאת במחנה.
שאלה אם אנחנו רוצים לעשות סיור
במירפאה. הצטרפנו אליה. שם פגשנו בחור
צעיר, אמריקאי מזוקן מכת הקווייקרים,
העוסקת בעבודה פילנטרופית בלבנון ובגדה.
הוא סיפר לנו שמתהלכות במחנה
שמועות שונות על מעצרים שנעשו לילה
קודם לכן בעיר צידון, בעיקבות יריות על
רכב של צה״ל. דברים שלא היו, כנראה,

צידת וחוף הים. הבית כימעט ולא ׳נפגע.
נכנסנו פנימה. אמא שלה קיבלה אותנו
בחיוך. אישה קטנה וכיסוי לבן מסורתי
לראשה. לא הושיטה יד לאורי אבנרי. לא
נהוג שאישה תלחץ ידו של גבר. אך היא
לחצה את ידי שלי. ישבנו. אמא של איפר
אן הלכה לעשות קפה. אימאן הביאה מהחדר
השני קופסה גדולה מלאה חפיסות
סיגריות מכל הסוגים — כ־ 20 סוגים
שונים, ערוכים בשורה.
השיחה התגלגלה לנושאים פוליטיים. ואז,
כשאמר לה אורי אבנרי שהוא פגש
את יאסר ערפאת, שאלה ״רגע, איך קור־

(!רנות לאומי קרנות הנאמנות של קבוצת בנק לאומי.
בניהול ״לאומי־פיא״ וחברות בת נוספות
מקבוצת בנק לאומי.
בבנק לאומי מאמינים שרק גישה מקצועית ומדעית
מביאה, בטווח ארוך, לרווחים.
הנסיון הוכיח זאת מעל לכל ספק.
קרנות הנאמנות של קבוצת בנק לאומי מנוהלות ברובן
על ידי ״לאומי פיא״ -חברת ניהול מיוחדת הידועה
בנסיונה העשיר ובגישתה המדעית, או על ידי חברות
מקצועיות המתמחות בתחומיהן.
מומחי הקרנות עוסקים באיסוף יומיומי של נתונים
על כל נייר ערך, ובניתוח מדעי של המידע המעודכן.
150,000 משקיעים בישראל כבר משקיעים בקרנות
הנאמנות של קבוצת בנק לאומי. אחת מהקרנות האלה
בודאי תתאים גם לצרכיך הספציפיים. בסס את תיק
ההשקעות שלך על יחידות של ״קרנות־לאומי״,
ותגלה גס אתה שהגישה המדעית משתלמת...
מודעה זו אינה מהווה הזמנה לרכוש יחידות בקרנות הנאמנות.

רדעודדי ן

תו ר

בנ ק לאונו

החולצהלעבש•!

ק 11/

! /ביי,

! .ו1 7

_ ךךי

להבה או פנ ההמל הי ב ה
דינ|•

ולגבריםנ שג| ־זי ל

כשאת יוצאת לאירוע מיוחד.
כשאת יוצאת עם שמלה מיוחדת.
עם מישהו מיו ח ד -ל ב שי את גרבי
המכנס סופר שיר.
גרבי המכנס הדקים ביותר
והשקופים ביותר בעולם ( 10 דנייר).
הם מלטפים כמו מגע המשי על
הרגל, ואת מרגישה כאילו רגליך
יפות יותר. ארוכות יותר.
סופר שיר. גרבי המכנס של גבור.

קאן קאן סופר שיר
עכשיו לשרותך בחנויות.

הדים ובנימיג׳

מזר החודש:

קש ת

$יורי א1ררופוב,
1הבוס החוש
בקומלין, יעשה
הכל כווי לבנות
את עצמו

נולד נ־ 15 ביוני — 1914 הממש גמול
תאומים והירח במזל דגים. שעת הלידה
אינה ידועה, לפיכך ניתנת כאן מפת-
השמש בלבד•

מתוך מפת הלידה שלו קשה לגלות
מיהו האיש האמיתי, ומה טיב אופיו
ואישיותו. השמש והירח ממוקמים במזלות
הכפולים, ומספרים על אדם בעל
פנים רבות. אם ננתח את המסתתר בפנים
ואת מה שמתגלה בחוץ, נוכל להתקרב
ליורי אנדרופוב עצמו.
כלפי חוץ נראה יורי אנדרופוב הפיקח,
החריף, העירני וזה היודע למצוא קן
בעיני הבריות. הוא בעל מרץ רב ורוח

צעירה. אופקיו רחבים ותחומי התעניי השקיע מאמצים מרובים כדי להתקדם. מתעכב על מיכשולים קטנים בדרך. הוא
נותו מרובים. איש לא יאמר שחסר לו ככל שאדם כזה מתבגר, מזדקן, הוא יודע לנפות את העיקר שבדברים ולהוציא
ביטחון עצמי. להיפך, לעתים הוא מגלה מרגיש נוח יותר עם עצמו ועם סביבתו. עיקר מתפל. צורת המחשבה שלו מושביטחון
מופת ומסוגל להרחיק לכת ב אולי זו הסיבה שפוליטקאים מסוג זה פעת מחינוך קפדני ונוקשה. את עיסוקו

נטילת סיכונים. הוא גמיש, חלקלק ו מצליחים להגשים את עצמם בתקופה בפוליטיקה אי-אפשר לשייך רק לשאפתנות•
במפת הלידה שלו רואים אהבה
בעל תכונות נחישות, וכאשר הוא מת מאוחרת, או כמעט ברגע האחרון.

מפת-הלידה של אנדרופוב מראה את אמיתית לעם ולמולדת.
רחק מן האמת הוא עושה זאת בצורה
הוא ניחן במוח מבריק ובזיכרון מ* -
כל-כך מתוחכמת ומבריקה ועם תעוזה המצב שהזכרנו כאן, ומצב זה מקבל
כה עצומה, עד שהוא מסתכן בכך שיגלו חיזוק נוסף בגלל מצבה של השמש ש צויין. הוא אוסף ואוגר אינפורמציה

את מזימותיו ותיכנוניו. לעתים הוא לוקח נמצאת בצמידות לכוכב שבתאי. מי ש בכל שטח ועל כל אדם, ובעת הצורך
סיכון כל-כך גדול, עד שאיש לא מעלה מתמצא מעט, יודע ששבתאי בונה את הוא נעזר בידע שצבר. הוא זוכר כל דבר

בדעתו שמישהו ירחיק לכת בצורה כזו. עצמו לאט ובהתמדה, וגם אם הוא מגיע לפרטיו, פרשים חשובים יותר או חשוכשמנסים
לחדור לשכבות יותר עמוקות מאוחר, הרי שכאשר תפס עמדה, הוא בים פחות, כל דבר עוזר לו. כשמגיע הז
באישיותו,
מגלים אדם שונה לחלוטין.
מן הוא משתמש בהם לתועלתו והת
חזקה.

ומחושב ובעל אמביציה מאוד
ואויביו. מתנגדיו ולהפלת
קדמותו
יש לו טבע חקרני והעבר משמש לו
את צעדיו הוא מתכנן בקפדנות כשכל
האמצעים כשרים בעיניו. כלפי חוץ הוא
מישענת והצדקה לכל מעשה. הוא לומד .
מופיע כישר, חביב, גמיש ומתחשב ב-
משגיאותיחם של האחרים, והלקחים ש״ 5
ידידיו ובמקורביו, אולם הוא אינו מתהוא
מסיק עוזרים לו בהתקדמותו. הוא *
עניין באחרים. הוא יעשה הכל כדי לבער
לסכנות ואי-אפשר לטשטש אותו ונות
את עצמו. עליו אפשר לומר שהוא
להסיטו מנושא שבו הוא עסוק. למרות

אכן בנה את עצמו במו ידיו, והדרך לא
שמוחו מבריק, הוא אינו ממהר להשיב היתה קלה.
ומעדיף להצטייר בעיני חבריות כאדם
בעל מחשבה איטית וכמי •שאינו די ער
מפת הלידה מצביעה על סבל רב בלמה
שקורה סביבו. למעשה הוא מחילדות.
מרגע בואו לאוויר העולם, הוא
ליט במהירות עצומה, ואינו מבזבז זמן
חי בהרגשה של מחסור כלכלי וריגשי.

על התלבטויות.
כילד הוא חש את עצמו ביישן וחסר״

ביטחון, אולם אם בסביבתו הקרובה
די מעניין ומפתיע שלאדם כל-כך נוקשה
חשוב לחיות מקובל על סביבתו הקלא
האמינו שילד זה עשוי לצאת מהשקט

והביישנות שאיפיינו אותו, הוא עצמו
רובה והרחוקה. הוא רגיש ופגיע, וקנאי
לשמו ומעמדו• כשפוגעים בו ומבקרים
חש שיש בו די כוח לצאת ממצבו הקשח
את מעשיו, הוא אינו שוכח ואינו סולח .
ולהגיע לעמדה חזקה.

יש לו זמן, ואורך״רוח להמתין לנקמח ,
אולי כאן המקום לציין שבמפות לידת

וזו תצא לאור במוקדם או במאוחר.
של פוליטקאים ניתן להבחין בתופעה

החוזרת על עצמה, וכלל לא משנה אם
הוא רגיש מאוד ליופי ולאמנות, וב *

המפה שייכת לפוליטיקאי בארצות-הברית
עצמו ניחן ביכולת ביטוי טובה. נוסף לחן
ולקסם שבהם הוא משופע, חשוב לו *
בברית־חמועצות, בישראל או במצריים.
להגיע לעמדת־כוח. הוא עקשן ודורש *
הכוונה היא למצב שבו הירח נמצא

בהיבט דיסהרמוני לשבתאי. על פי רוב,
שיתנו לו להיות עצמאי• הוא אינו מוכן
זח מעיד על חוסר-בטחון, בדידות והס אינו נשאר, אלמוני ופושר. הוא מטביע לקבל פקודות מאיש, ובתיחכומו הוא נו
תגרות,
ובעיקר מצביע על ילדות שבה את חותמו אם לטובה ואם לרעה. אדם
תן את הרושם שהוא מקבל וממלא פקודות.
למעשה, הוא זה הקובע מה ייעשה
ניכר חוסר באהבת אם, או קשיים ביח זה ניחן בכוח״סבל וביכולת לעבור תנאים

סים עימה.
קשים וכמעט בלתי״אפשריים. הוא בעל בסביבתו הקרובה. הוא יודע להסתיר
את חולשותיו וחסרונותיו, אך את מעלומישמעת
עצמית חזקה, נוקשות וחוסר-
אדם כזה חייב לפצות את עצמו, ותיו
מכיר כל אחד. גם אם אינו מצטיין
דורש שהעולם יכיר בו. הוא רוצה לה פשרנות כלפי עצמו. שיפוטו מצטיין ב
יותר
מהיתר, הוא ידע להביא את האהגיון
בריא וכושר ניתוח מבריק, תפיסה
יות מנהיג. הוא מתייחס אל עצמו מאוד
נשים לידי כך שיאמינו שהוא עולה על
ברצינות, וכדי לממש את שאפתנותו ה מצויינת וגישה רציונלית.
הוא חושב בגדול והולך בגדול, אינו כולם.

חזקה, עליו לעבוד קשה כל חייו ול

תביעות
כספיות, שתגענה אליכם במפתיע,
יכניסו אתכם למתח. כספים שמגיעים לכס
בושש ים לבו א בגלל
רשלנות של בן־הזוג.
על רקע זה צפוי מתח
עימו. הילדים גורמים
לדאגה ודורשים תשו־מת־לב
יותר מאשר
אתם מסוגלים להעניק
להם. כדאי להצטייד ב10

מירב הסבלנות השבוע,
21 ביוני
20 ביועי?
היכרויות חדשות עומדות
להביא שינוי לחיים
ולהכניס אופטימיות לשיגרת החיים. בינתיים
עליכם לדאוג לקרובים מבוגרים.

השבוע תעדיפו להשאר בבית ולוותר על
בילויים הקשורים ביציאה החוצה• אלה
מביניכם הקשורים ובפרשיית- מסובכים אהבה
שנמשכת שנים,
יופתעו מהמפנה שיחול
ביחסים. הדברים סוף-
סוף מסתדרים, שיחות
גלויות יקרבו אתכם ויביאו
בסופו של דבר
( 2בספ ט מב ר -
לתוצאות מקוות. עניי22ב
או ק טו ב ר
נים כספיים עדיין
מעוררים דאגה ואי-
שקט — תוך שבוע המצב יהיה יותר קל.
בינתיים כדאי לכם לחסוך בהוצאות.

סיבוכים כספיים מטרידים
אתכם — אל תכנסו
לבהלה, גישה שקטה
וניתוח הגיוני יראו שיש
מוצא מהסבך, ותוך זמן
21בדצמבר -
19 בינו א ר
קצר תוכלו לנישום לקצרה
רווחה.
נסיעה
בענייני־עבודה עלולה להתעכב, אל תצט ערו,
השטח הרומנטי יפצה אתכם מאוד.

המצב הכספי עדיין המשיך להעיק עלינס,
ידידים או בני־זוג שהיו אמורים לטא
לעזרתכם מאכזבים, ו אתם
חייבים להתמודד
עם הבעיות בכוחות
עצמכם. אל דאגה —
הדברים מסתדרים, אם
כי ברגע האחרון וכמ עט
לאחר יאוש, אך 111ו בסוף תצאו מהמצב ה:
1 21 אפריל ־
קשה. ידידים וקרובים
.20ב מ אי
סחו״ל יפתיעו בבשורה
טובה. בשטח הרומנטי
התפתחות חיובית, תפגשו אנשים חשובים
¥שלא תארתם לכס !שהם מתעניינים בכם.

אם תכננתם מעבר לדירה אחרת, או
שחשבתם לשפץ את מקום־המגורים,
השבוע אתם עלולים
להתקל בבעיות שתע-
כבנה את ביצוע התוכנית.
אל תדאגו ואל
תוותרו על התוכנית,
משום שתוך ימים
ספורים יתברר שהעניינים
בכל זאת מסתדרים.
ימי השישי והשבת
יהיו קשים
ובלתי-נעימים במיוחד.
סיכסוכים עם בני״מישפחה עלולים להביא
לרצון להסתלק. אל תמהרו להחליש.

בתקופה זו אינכם מרגישים כל־כך טוב.
מחלות מרגיזות גורמות לעיכובים — גלו
קצת סבלנות ואורו־רוח,
לקראת השבוע
הבא תרגישו יותר טוב.
בינתיים אל תתכננו
לצאת לטיולים בסוף
השבוע, עדיף להשאר
בבית. שטח הכספי
כדאי להיות יותר עיר־ניים.
אחים ואחיות
עלולים לפנות אליכם
בבקשה להלוות להם מכספכם.
סטודנטים ותלמידי בית־ספר תכו
בשבחים מפי המורים, ולהצלחה בבחינות..

בימים הרביעי והחמישי אתם עלולים
להרגיש עייפות ונטיה להתכנס בתוך
עצמכם, אך מיום השישי
ואילך תחושו
שוב רעננות והתלהבות.
תוכלו לעסוק בפעילויות
ספורטיביות ואף
להגיע להישגים לא
מבוטלים. במקום העבודה
יהיו הזדמנויות
לפגוש באנשים חדשים
20 בי נו א ר -
18בפב רו א ר

ומעניינים. חיי-החברח
יפרחו וחלומות כמוסים
עשויים להתגשם. המצב הבריאותי
דורש השגחה יום יומית וטיפול נכון.

בעיות בריאותיות מציקות לכם. אפילו
אם אתם חשים בטוב, בני״המישפחה
מעוררים דאגה, וכל
הזמן אתם מוצאים את
עצמכק בביקורים במרפאות
ואצל רופאים.
המצב הכספי עומד
להשתפר, בקרוב תוכלו
לבצע שותפות שתכניס
לכם רווחים, אולם
השבוע עדיין מוקדם
לסכם עניינים. רצוי
להמתין עד שבוע הבא
* — אז הדברים יתבהרו. היזהרו מאוד
$בנהיגה, אתם נושים להתבלבל השבוע.

לעבודה רבה מוטלת עליכם בתקופה זו.
׳אתם מגלים מרץ, יוזמה ורעיונות מקו־
.רייס, אולם אינכם שבי
על־רצון ממקום העבודה
ומוצאים שם המון חסרונות,
שנעלמו מכם עד
בה. מריבות עם אחים
ואחיות מתישים אתכם
ואתם מעדיפים להתרחק
ולהסתגר בביתכם. השבוע
תוכלו להנות מ־חיי״אהבה
מלאים ו מספקים,
תהיו מבוקשים
ופופולאריס יותר. אורחים יפקדו את
ביתכם, אולם בדרך־כלל באופן מפתיע.

קשתים נהנים השבוע משינויים משביעי-
רצון. ההצלחה מאירה לכם פנים. בשטח
העבודה אתם עומדים
לפני התקדמות. בתחום
שבו אתם עוסקים
יכירו בכם ויהיו, מעוג-
יינים לפרסם את ההישגים
שאליהם הגעתם.
בעניינים כספיים
אתם ממש בני״מזל —
כל העיכובים והקשיים
} 1בנו במבר -
20בדצמבך
שנערמו בדרככם בשנה
האחרונה, מתחילים
להיעלם. זה הזמן לשנות את הגישה.
אומץ והעזה יוכיחו לכם שכדאי להסתכן.

השבוע אתם נוטים להיות שכחנים ומבולבלים,
כדאי שתהיו זהירים שבעתיים בעניינים
כספיים. אנשים
זרים ומוזרים עשויים
לפגוש אתכם השבוע,
ולעבור יחד אתכם חוויות
מיוחדות ובלתי־שיגרתיות.
חוויות רו
מנטיות
תיזכרנה עוד
זמן רב לאחר שהתקופה
תחלוף. בשטח העבודה
19בפב רו א ר ־
תוכלו למצוא כיוון
20במרס

חדש לגמרי, אך כל
רעיון חדש ומלהיב רצוי לשמור בסודיות
ולהמנע מלהתייעץ או לשתף ידידים .

תוכניות חדשות נתקלות במיכשולים
קטנים ומרגיזים, קשה למצוא דרך שוטפת
וזורמת, ואתם
מאבדים סבלנות. תוך
כמה ימים תוכלו לשוב
ולהתלהב מכל מה שתוכנן.
ביחסים עם בני
הזוג אתם נוטים להסתיר
דברים שבדרך-
כלל נאמרים על ידיכם 11110 בגלוי, עדיף להמשיך
21במרס -
20באפ רי ל
בהרגלים הישנים כדי
למנוע מתיחות. בעניינים
כספיים עדיין דשושה זהירות. אל
תמהרו לחתום על מיסמכים חשובים.

תאומים

נתווה

״1ן ש11

השבוע שחלף היה אחד מהקשים שידעתם *
השנה, והיומיים האחרונים עלו על כולם.
השבוע תרגישו הקלת $

מסויימת, אך עדיין אינכם
מרגישיס ששימחת־

החיים שבה אליכם .

* 4 2 0י

א ם בביתך בוערת א ח
יש לנו עבורך

משור ״מ*מ״
5 7 1 X 1 -

משור האיכות 3111-11
קל במשקל בעל עוצמה
נוח ופשוט להפעלה
לחיתיד וגיזום עצים
וקורות בשיטת עשה
זאת בעצמך

מבחנים

סנ א :

פשעי מ״רות
עניינים סבחקירה.
פרופסור דויד ליבאי יגויים במייחד
לצה״ל, כדי לייצג את ראש
אמ׳ץ, האלוף יהושע •שגיא׳ לפני,
ועדת־החקירה הממלכתית לעניין
פישעי ביירות. עד כה היה מקובל
בצה״ל לגייס פרקליטים אזרהיים
רק לשירותם של חיילים הנאשמים
בפשעים חמורים. האם מכאן ניתן
להבין שהאלוף והפרקליטות רואים
במיכתב־האזהרד, מעין כתב־אי־שוסו
שימשץ
אברהם, יפו
כמה קלה עבודתם של שופטים!
כשחבורת שודדים אינה שומרת
על ״אחוות יחידה״ והיא מתפרקת
כאשר מובילים אותה לספסל־הנא־שמים,
אין איש מהם יכול להסתיר
את האמת. כל אחד מהם משקר,
אך שקריו סותרים את שיקרי
חברו. לשופטים לא נותר אלא

משתדשדם *ודקת

ש. ונציה ובמו בע״מ

ת״ א הגדו ד העברי ( 2ליד בכר המו שבות) 612553
הפצה לצפון: מ .רוזנבלו םבע״ מ
חיפה דרך העצמ או ת 49׳ של 664891 ,661985 ,728215 .־04

איתן עמיחי
קמירה על בריאותך ורכוקך

אפשרלהשיג את

ה1וו3ם וחג
ביו שליש* בערב,
בתחנת *פו״,
ביריד המזרח

קבלת מודעות
לבל העיתונים
בלוח־י־

>שדוזו מ.ד
־ללא תשאם
•מכבדים
כר טיסי אשראי

סרסו

ווידיאו זובן נב׳רוינ

2271171

214

מורואה יבקר בצרפת
מאת ף**יר ר
ס-׳.׳ר ״ולארץ״

י־יינדון׳ 21 ומ-וחד ל״וזארץ״).
ראש ממשלת ציפת פייר סורואח,
יבלר בהידש (בארס בישראל באורח
עיריית צפת, לרגל חתימוז ד,סבם

בגין יבקר
בישראל!

סז ס חיס להדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,תולעי לץ, חרקי
קברים ובגדים.
רמת-גן. דרו מודיעין ,18ת.ד2272 .
780114-5-6.70 רש׳נוס־וב עסק 4*1/75

כותרת בהאוץ 22.10

אם כך, לא נופתע לקרוא בהתרת
בנוסח :

הדברת מזיקים

שישקה פימנטל, תל־ אביב

לערוך בדיקה צולבת של העדויות,
לשקול את מידת אמעיתן וכך
לשחזר את הפשע.
כדבר הזה בדיוק קורה בוועדת-
החקירה הממלכתית. העדים שהופיעו
לפניה איבדו את עשתונותיהם׳
1לא תיאמו מראש את גיר-
סותיהם. כל שנותר לשופטים לעשות
הוא מה שיכולים לעשות
קוראי העולם הזה: לקרוא בעיון
את הטבלה המע&תת את דיברי
העדים השונים (העולם הזה )2361
ולשפוט בעזרת השכל הבריא מי
שקרן ובאיזו נקודה.
חיים ווילפוכיץ, תל־אביב

גם סבא וגם דני ל ...למען הילודה י

דני:
*סבא :

דני:
סבא :
דני:

הנתונים הדמוגרפיים מדאיגים אותי, אך מה
אני כבר יכול לעשות למען הילודה?
לתרום לאגודה לעידוד הילודה 1
ומה תוכניותיך האישיות בשטח זה?
להנשא מהר ככל הניתן — ולעבור לעייית
פיתוח בה הדיור זול — והתעסוקה רבת
אפשרויות.
יפה, אך אל תאמר מחר — פן יהיה מאוחר !
אני יודע ...הלואי וגם אחרים ידעו!

מוגש לציבור ע״י
״ אפרת הז כו ת
ת׳יא, החשמונאים

מזדהה לא די

הקורא נתקל בכרוז תעמולה
דבילי, ומוסיף רעיונות
(ראה גלופה בראש
העמוד).
סבא ודני הלכו לים, בדרך פגשו
בבעיה הדמוגרפית. יש להם השמן
ארוך עם המירשעת הזו, המסרבת
למלא את מיצוות פרו ורפו .״אולי
תואילי בטובך לשפר את מאזן
הילודה של העם היהודי?״ ניסו
איתה בטוב. יאך היא קיללה אותם
ברוסית, שלחה אותם ליישוב־הססר
העמוק ביותר.
חשבו וחשבו, עד שהחליטו :
סבא יגרש מביתו את סבתא, יקח
לו בתולה חסודה בגיל הפיריון,
ישנם את חלציו הבלויים ויעמיד
דודים יהודיים בשרים לדני. אחר-
כך יעברו סבא, הסבתא החוועת
והדודים להתנחלות זוקף־כפופים
שבצפון השומרון.
התוכנית לגבי דני הולכת ככה:
בעוד שש שנים, כשיגיע לגיל

מודעת תעמולה של ״אפרת״
דמוגרפו־דבילי
מיצוות, הוא ישא את התינוקת
של השכנים, שאגודת אפרת מכרה
השבוע למישפחה בברוקלין. היא
תחזור 1לישראל על תקן של עולה
חדשה ותביא מכונית אמריקאית
ענקית. בהיותם מודעים עמוקות
לשאלות פיזור האובלוסיה׳ יתייש בו
השניים עם צאאציהם במיצפה
מפי־עוללים שבגליל. בינתיים,
עד שיגיע דני לגיל הפיריון, הוא
בעוד כמה שבועות יחולקו
העיטורים השונים לחיילי צד,״ל,
שהצטיינו במילחמת הלבנון ו־בספיחיה.
יזכו בהם בוודאי גם
כאלה אשר נהרגו בה ולא יזכו
לראותם. להם, לאותם שלא
יזכו, מוקדש השיר.

עי טו רי
מיח שנותנים לך עשור-המופת
ואתה כבד מת
למי זה יכול להועילולאן זה יבול להובילן
נניח שנותנים לך עשור-העוז
וחיוכך מכבר נגוז
איזה פצעי יכל להגלידאצל מי שלא יוכל דבר
עוד להגיד!
נניח שנותנים לך עשור״הגבורה
לאחר שהנורא מכל לך קרה
גם אם תקום מקברכבר לא תהיה אותו גבר,
והבקרים יחיו בלעדיך
וברקים יחלפו מעליך
ורק אתה אינך
בארץ־החיים...

זמיר בן־דדיד,
לוחמי הגיטאות

ד שז ס פוחן דים
ל מ ען 1זעם

אמדת:
לחיות ״ לעידוד הילודה בעם היהודי
53ת.ד , 1929 .טל 621695 , 767198 .
בבן. שלח תרו מ תן להדפסות נוספות !

ירכוש לו מיקצוע בחוג לסטטיסטיקה
באוניברסיטה העברית ,׳וינהל
חוגי־בית לעידוד הילודה.
משה רדום, רמת־גן

ה מו ד ק דו ר טו ב
ט סי דו סז ^ ה

בעיקבית הכתבת על ז׳ניח
הזח״
יתום (״העולם
.)2359
לא ברור 1לי מד, טעם ראיתם
לפשפש ולחטט מחדש בפרשה
עגומה שהתרחשה לפני 27 שנים,
ובעיקר לאתר שהפרוטגדניסטית
הלכה לעולמה.
איזה עניין ציבורי גיליתם בפתיחת
פצעים דיגישיים של הנפגעים
יבל״א, שמהלכים בינינו,
בני־מישפחד, וקרובים? הסיבות
לכך בוודאי שמורות עימכם.
הרשה לי רק, מר אבינרי הנכבד,

להשתמש באימרה בשפת־האם שלך
ושלי׳ אשר מאפיינת את המעשה
האמור טוב מאלף מילים. מסתבר,
שהפולקלור יודע לעתים לשים את
האצבע על הנקודה טוב יותר מ קהל
שלם של פילוסופים.
והרי האימרה:
1^/61111 1161,61•61116 <111111111653.0116
131,ת30]150ז\\3ז< 35ז 11131 61101116110
10/״100111111[ 8101161• 6111 £<2
861311)611,
)0155[.־11)61 גר 1־<138 31163 10161161

(נאשר על עגין טיפשי /צמח
סוף־סוף העשב /יבוא לבטח
גמל /׳ויאכל את הגיבעולים).
מנחם אפרתי, קיבוץ מעברות

מדיויווו )הושמד
סערה בכוס מים שביב ה
מאמר ב״ניז״יורק סיימם״.
למרות שהאליבי שלו הוכח, יצא
יו״ר מיפלגת העבודה מעורו כדי
להוכיח את חפותו.
אך על מה הצעקה? בל פטריוט,
אשר נפשה של אומתנו יקרה לו
ועתיד המדינה הוא עיקר מעייניו,
חייב לצאת חוצץ נגד מדייניות-
השגור.
אם רוצים אנו לצאת אי־פעם
לעצמאות כלכלית ולא לפתח חיים
טפיליים, חייבים אגו ׳להטיף להסתפק
במועט ולדרוש מהממשלה
צימצום היצאותיה הכספיות.
דן יח ם, תד־אביב

•קי -החכסר !
תסובה לקורא ססלח את
מיכתבו ותמונתו ממיאמי
תרחוקח (״חעולם חוח״
.)2357
יקי היקר !
לרגע שמחתי לראות פנים מוכרות
מביטות בי מעל דפי העולם

פ א שיז ס
חזק ואמץ לעורך העולם הזה
על כתבתו בעניץ המזימות נגד
עובדי אל־ על ״הפלאנגות הכל כליות״
(העולם הזה .)2361
הכותרת היתד, קצת מתוטה לטעמי.
הייתי מציע :״הפאשיזם
בשער״.

עוכר ״אל־על״

הזה, אך לא הבנתי מה לך ולכותרת
זו, שבה כובד מיכתבך —
״נבלה בישראל״.
זוכר? היינו יחד בשלב הראשון
של קורם צבאי מכובד ויוקרתי.
שם הכרנו זה את זד, ושם למדתי
לדעת מי אתה — אותו אחד שכאשר
כל המחליקה יוצאת לריצת-
בוקר, אתה עומד בצד מתפרפר
מהריצה ״הקשה״ ומשתין על ירי•
עת־האוהל של הבדיד...
מכאן, למיכתבך. אתה כותב ש־
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2363

כשהבורסה סוערת היא מסוכנת.
מסוכנת מאד.
אתה יכול להכנס עם הרבה כסף
ולהשאר עם מעט מאד...
זה לא עסק לחובבים.
מה שאתה צריך זה מומחים!
מומחים שיעבדו בשרותך, שידאגו
לאינטרסים שלך.
מומחים שיהיו המח שלך בבורסה.

מאחרי השם ״אילנות דיסקונט״
עומדים מוחות כאלה של מומחים
פיננסים.
הם מנהלים את כל קרנות
הנאמנות של דיסקונט בדרך
שתביא לך פימת נאים וברמת
סיכון נמוכה.
ל״אילנות דיסקונט״ יש מבחר גדול
ומגוון של קרנות נאמנות,

המיועדות למשקיעים מסוגים
שונים ולמטרות שונות. אחת מהן,
או צרוף מעניין של כמה, בודאי
יתאים לך.
הכנס לסניף הבנק שלך ובקש
להשקיע בקרנות נאמנות של
״אילנות דיסקונט״ .המח שלך
בבורסה עובד, אתה ישן בשקט
ובינתיים כספך מצמיח פירות נאים.

חברה לניהול קרנות נאמנות של דיסקונט בע״נז

אי נו תדיסקוננו

וימריעקבסון טמיר

מכתבים
מאח

(המשך מעמוד )24
חברים וידידים שם, בארצו של
סם, שואלים אותך ואתה ״נאלץ
להודות לפניהם שאכן מחדל נורא
אירע בישראל״ .מי שמך שופט
עלינו? מהיכן הידיעה הרבה ש אתה
מפגין? היכן היית כשהכל
קרה?
אתה קורא למר בגין להתפטר
— זו לדעתך הי׳תה צריכה להיות
פעולתו הבלתי־גמנעת לאור הטבח
הנורא.
אולי, אולי לא. נשמע מה תאמר
החקירה. אבל אני וחבריי מאותו
קורם יודעים כבר את כל העובדות
לגביך. לאור עובדות אלה קורא
אני ילך להתפטר מייד סהמישרה
שנטלת לעצמך בעזות־מצח: להיות
שגריר־ההסברה לנו ולפעולתנו
בישראל ובסביבותיה !

נ די ב א ביו־ן

מאוזן
.1־ששים כבר נפלו במלכודת
הרגל ()3
.3הגם בנושאי־מים הוא נוהג
כסנזב? ()6 ,3
.9בסוף שנת תשמ׳׳ד יתברר
שהוא לא אשם שהוא הכוח
המניע ()4
. 10 לא נותר
קמסוטרה ()4

דבר משירי

.13 למי שמופיע בדמות של
קיסר בטלן׳ יש סיכוי להיהפך
לסמל ()3

שימעץ רותם (פיינזונט),

.14 נהג כגורילד. בסגנון עתיק
יומץ ()6

חולון

.15 על דלת הרופא מוצהר
בגאווה :״מופרע כמו בן־גרא

..העולים הזה״ ־ יוק

חקורא חיפש א ת חשבו־עון,
מצא א ת ״חמודיע״.

.17 ביקשת פיצר לאחר הטראומה
שעברת בים — כך
שמענו ()4

על מדפי ספרית העיון בבית־העם
בירושלים אין למצוא את
העולם הזה.
כשהערתי את תשומת־ליבו של
מנהל הסיפריה, נעניתי כי ״אין
לספריה עניין לרכוש כל עיתון
המופיע בישראל.״ אך השבועון

.18 אוי ואבוי! רמת־גן זה
כמו ימית ()4
.20 המכשיר קבע את מעמדו
של אחד מאבותינו ()8
.22 הפרשה עשויה להתגלות
בסיץ ()5

מישחק

.24 זו המטרה בשימוש במשי
עדין ()3

ב ש חור־ד בן

.25 במשפחת מזרחי דקדקו
בעניני מחלות ()4

פתרוןתשבצופן 2361

.26 יהלום במשקה ז רק ל בעלי
אמצעים ()4

.9הענקת מלכודות לאלה ש קיבולם
גדל ()7

.28 הנפטר לא דיבר אמת —
כך נודע מפעילת הבונדס הידועה

.11 אצלי זה עולה רק בסוף
התיכון ()2

.29 אומרים שהיא אינה קשה
רק בחתונה ()3

מאוגף

.7יאסוף חומר בשביל קטלוגים

.24 אם אין לה זמן היא יודעת
לטפל בפגיעה ()3

עדטה 3עדתז קן

.8ההוא שנשבר בקלות מצא
סתירות ()5

.27 קח את בעל הנציב הידוע
בעליה! (מ) ()3

.5צריך לשנות טרוף בטוד
באופן יסודי ()8
.6האם הבחנת סוף סוף ב־איומה
הזאת ז ()6

סיונוו א ל

ווס * 0 8 1 *1 1 1 1 0 1 6 1

לספ רו ת
ובדי 1ן ו 1

310^ 1־1110־111 - <1יו8וו3-די 113י13׳1ו1
!מומת סער בחשסר (אסיל1יה<

__* 1 1178 ן גח ץ 1
תסרוקוח. תססוווו./ר.חלקות.סלסזל.
צגיערו״פסים^זיפול פנים. איסור.
הוצאה שיער בשעווה
• י נ 1נמוו *
סחירים עממייס • שידז
תל-אביב יודפת 4ליד חזוגוף 229388 226068 190
דסוז-ג! הרצל 86 סול בס אואדם ״סלון אזה״

.19 לאור -מצב היחסים בתחנה
הצבאית, זו הצעתי לשמה החדש

.23 גם באמריקה אוסרים, שזה
עצוב שהוא גורם ליסורים

.4המציא נשק למלחמה בשריון
סביב המתנים ()4

העסק

.16 אמנם, סבלי נגרם מהופעת
קבוצות כאלו בצותא ()8

הרי אינו ״כל עיתוך. הוא מבטא
דיעותיו של מיגזד רחב בציבור,
הוא מאוד פופולארי, ובכל סיפריה
ציבורית יש עליו מאבקים בין ה קוראים.
העולם
הזה הוא בוודאי יותר
מעניין מהצופח או המודיע; שלגביהם
אין לסיסריה בעיות תקציב.
רמי דיצני, ירושליס

.2קשה מאוד לשמור עליו
בגת ()3

ה ס בון

.12 לקוי מוחי. אופייני, אולי,
לשחקנית כדורסל ()5 ,4

מובוטו נחשב רודן אכזר ר
מושחת /אך אל תסתכל
מבחוץ אלא בתוך הקנקן /
כי יצחק שמיר התבקש להלבין
את האיש /אשר הסובייטים
השחירו — עסק ביש ! /
(שים לב שלא מדובר פה על
צבע העור /אלא על להפוך
ללבן את השחור).
תמורת זה גם מובוטו יתן
הכשר לשמיר /שבעניין
ביירות הוא בהחלט כשיר.
ד״ר ה׳ רוטמן, חיפה

הובהר 1982

.21 לישיבת ממשלה כזאת לא
מומלץ להכניס יין ()5
.22 בכיו של הקתב מעיד על
כך שהוא התחרט (מ) ()4

תו טומב
לחייל

הערות חקורא לידיעח בוהשקל״
״אתה
מדור
(״העולם
הזה״ .)2356

הפיתריז של חברת תבל אינו
חדש, והוא פיתרון שנמצא בשימוש
כ־ 50 שנה בארץ. בתל־אביב
עצמה יש כ־ 10 מחסנים כאלה,
הקרויים מחסני ערובה.
מחסנים אלה פועלים כנאמני-המכס ותחת פיקוחו הקפדני, מאוגדים
תחת קורת־גיג של איגוד-
חתגלית־כביכול
מחסני־הערובה.
אינה תגלית, כי־אם שיטח ידועה
ו״בעלת זקן״ של היבואנים בארץ,
משום שבצורה זו של אחסנה ה יבואן
חוסך רבות.
מכיוון שהמחסנים פועלים כנא-
מני־המכס, עדיין הבירוקרטיה וה ניידת
של המכס היא המכבידה,
ואין זד, משנה אם ממ״ן תל־אביב,
אילת או חיפה. כבבל מוסד ממשלתי
הבירוקרטיה היא המורטת
עצבים, ולא המיקוח.
אכי שמואלביץ, יפו
העולם תזה 2363

תקשורת
זה לא
מה שהיה
פעם5

תקשורת זה עצמה.
זה טכנולוגיות מתקדמות,
ציוד מתוחכם, מערכות מחשבים,
מאגר של ידע מקצועי נרחב
וצוותי הפעלה מיומנים.
חברת ביפר אמנם
לא גילתה את ה״סוד׳ הזה
אך היא מיישמת אותו מאז הקמתה
זו גס הסיבה שחברות, מוסדות
ומפעלים רציניים המבינים בתקשורת, רמו מעדיפים לעבוד
עם ביפר
בי פ ר-
כל העצמה.
לשרותך.

הצרבת נעלמת במהירות וזטאכיס
מכחבים ואנסה רז״ג1״> 3
והטרוצקיזס
על מיפלגתח של השחק״
נית חגריטית (״העולם
הזח 2355

אתה מרגיש בה בדרך כלל לאחר הארוחה,
ההרגשה המציקה והמטרידה הזו של צרבת ואז
טאמס נכנס לפעולה
טאמס ־ טבלית קטנה וטעימה הפועלת במהירות מפליאה.
תוך מספר שניות תרגיש הקלה טאמס ונגמר.
לנוחיותך טבליות טאמס בחפיסה אישית קטנה ונוחה לנשיאה.
טאמס ב 2-טעמים: מנטה וסירות.
כדאי תמיד שטאמס יהיה לידך וכשתגיע הצרבת,
היא תעלם במהירות הטאמס.
להשיג בבתי המרקחת.

נוכחותו הצמודה של מנהיג
מיפלגת הפועלים המהפכנית ה־טרוצקיסטית,
ג׳רי הילי, ליד ואנסה
רדגדייב מוכיחה עד כמה הדוקים
קשריה של השתקנית עם מיפלג־תה,
אשר רואה בה נכם תעמולתי-
ציפורי.
לא במיקח־ .משתייכת ואנסה
רדגרייב לפלג זה של התנועה ה

אמס ...ואי ין צרכת.

מבצע חנוכה של
,ג אולי
שחקנית רדגרייב
״אם זה טרוצקיזם —

השיל טון — כל אלה ד.ם סימני־היכר
ותכונות־אופי של התנועה
הטחצקיסטית. אך במיפלנה זו
הם הזקים עשרת מונים.
נוסף לכך ,׳שורר במיפלגתו של
הילי מישטר סטלינסטי חמור,
אשר אינו סובל ביקורת. הירהורי-
כפירה, שמא השתנה משהו בעול מנו
המודרני ואולי יש לעדכן את
ההלכה המרכסיסטית, אסורים בהחלט.
בוודאי ׳שלא השתנה דבר
מאז שנות ה־30׳ ,כאשר ניסח
ליאון טדוצקי את הגדרותיו ביחס
לברית־ד,מועצות סתור ״מדינת פועלים
מנוונת, בעלת מיבנה־על
מדיני ביורוקראטי״ ,שיש להגן
עליה בכל התנאים, וכאשר הגדיר
את הסטליניזם בתור ״כת ביורזק־ראט״ת
שלטת בעלת זכויוח-יתר״
ומיאן לראות בו מעמד חדש.
ג׳רי הילי ועוזריו משתמשים נגד
החולקים על עמדותיהם הפסקניות
במיפלגתם לא רק באמצעים אדמיניסטרטיביים.
הם אינם נרתעים
להשתמש נגדם ונגד מתנגדיהם
מהמחנות הטרוצקיסטיים היריבים
בבוח־הזרוע. אוי למי שמעז לחלק
כרתים ליד האולם שבו עורך הילי
את אטיפותיו, ואבוי למי שמעז
לשאול אותו שאלה שאינה לרוחו
של המנהיג!
המיפלגה מצליחה זה במה שנים
לקיים עיתץ יומי שאינו רב-תפו-
צד. והעולה הץ־תועפות. היא מק יימת
גם הוצאת־ספרים, המוציאה
לאור בעיקר את כי׳תבי טרוצקי
וקלאטיקד. מרכסיססית אחרת וספרים
וחוברות של ראשי המים-
לנה. קיימת סברה באנגליה, כי
המימון לבל הפעולות העניפות ה
*מגיל

* נפח מנוע 49
סמ״ק
* שני נוסעים
* מד סיבובי מנוע
* גלגלי אלומיניום
*בלמי דיסק קדמיים

שלשה תשלומים ללא ריבית
בואו לראות את ״גארלי״ אצל אחד הסוכגים המורשים־
חיפה י.א.ב ,521813 .יהודה ישות׳ 665388ת ״ א מו סו הונדה ,613879 מוסד מהיר
,253641 אילן מוסר המהיר ,252891ע.ב.מ ,834105 .גתגיה אביב ציון 31500־053
ירושלים נתן מוסך הוגדה 713748 רחובות פריצל 52072־ 053 הוד השרון מוסר
דאום 24295־ 052 חדרה פלדמן 22670־ 063 באר שמג החלק 36663־ ,057 מלכה
31614־ 057 חולון רוגקו 845743

טרוצקיסטית באנגליה, שכן כגודל
קנאותה האנטי־ציוגית והאנטי-
ישראלית, כן גודל הכיתתיות המדינית
והדוגמאטיות הרעיונית של
מיפלגתה.
בין ארבעת הפלגים הטרוצקים־
טיים הגדולים באיים הבריטיים —
וכחצי תריסר קבוצות קטנות שפרשו
או הוצאו מהפלגים הגדולים
— מיפלגתו של הילי היא הסק-
טאנטית והדוגמאטית ביותר. אין
היא משתפת פעולה עם אף גורם
אחד בקרב השמאל, בשום נושא.
היא תמיד עורכת את עצרותיד.
והפגנותיה בנפרד.
הביטחון העצמי בצידקת הפרוג־נחות
שלה, ההתנבאות כל יום שני
וחמישי על ״המשבר האהדה של
המישטר הרס׳שני״ ועל ״הסיטו־אציד.
המהפכנית״ העומדת מעבר
לדלת׳ כשההמונים יקראו ׳להם,
ל״אוונגרד המהפכני״ להתייצב בראשם
בקרב האחרון על כיבוש

אלה בא לא רק מהתרומות הצנועות
למיפלגה ומהתמיכד, הנדיבה
של השחקנית בעלת המוניטין וה הכנסות
הגבוהות. בין שאר הפקד
רות האפשריים מהכר נם שמו של
מועמר אל־קד׳אסי.
אפשר לחלוק על תודתו של
ליאון טרוצקי, מבלי לנרוע מד,־
הערכה שרוחשים לו, לאיש שהיה
יד ימינו ׳של לנין במהפכת אוקטובר,
שאירגן את הצבא האדום
ושהתייצב בראש המאבק נגד ה ניוון
הסטליניסטי, עד שנרצח על־ידי
סוכנו של סטלין במכסיקו-
סיטי. אך מד, שנותר בשנים ה אחרונות
מהתנועה הטרוצקיסטית
היא אפיגונית גרידא. אני משוכנע
שאילו טתצקי היד. קם מקיבת
היה מכריז בעיקבות מרבם —
שאמר דבר דומה בעודו בחיים:
אם זהו טרוצקיזם, אינני ט1וצ-
קיסט!
נחום סנה, באר־שבע
העולם תור! 2363

מה מוביל לד־טוב־ירושד לסירוב
ן ! מיד תדהר הוא בן .26 הוא
י * גבוה, ממושקף ומתולתל. השנה
הוא התחתן, עם אשתו, שרה,
הוא גר בדירת־סטודנטים בירושלים.
הוא נראה והוא מדבר כמו
ילד־טוב-ירושלים. הוא גם אומר
על עצמו שהוא ילד־טוב־ירושלים.
״יותר נכון, הייתי,״ הוא מוסיף
אחרי מחשבה שנייה.
ארבע שנים הוא כבר אזרח. במשך
שנה, אחרי שרותו הצבאי,
הוא היה בצבא הקבע, והשתחרר
בדרגת רב־סמל. הוא גויים בתחילת
המילחמה בלבנץ, והגיע עם
יחידתו בשיריון עד לבחמדון .״לא
עשינו כלום, רק חטפנו קטיושות,״
הוא אוסר. כאשר קיבל צו־מילו-
אים נוסף, הוא לא הגיע שנית ללבנון.
הוא הגיע לכלא 6הצבאי.
אמיר תדהר, ילד־טוב־ירושלים, סירב
לשרת בלבנון.
הוא מספר :״זה היה באמצע
אוקטובר הגעתי לבסיס. הלכתי ל
למחרת
נשפט אמיר תדהר לפני
אלוף־משנה משד״ סגן־מפקד האוגדה
.״הוא ניסה לשכנע אותי
לחזור בי. זה היה כבר באמצע
המישפט. הוא אמר לי שברגע ש אני
חוזר בי — הכל יהיה בסדר.
הוא גם אמר לי, תדע לך שברגע
שאתה מסרב, זה אומר בית־סוהר.׳
הייתי מודע לזה. השאלה היתד, רק
כמה. חיכיתי ל־ 28 יום. זה היה
הממוצע שקיבלו אלה שסירבו
לפניי.
״קיבלתי 35 יום. זה עשה לי
משהו. בסך־הכל זד, נשמע נורא
מצחיק, אבל לחטוף את השבוע
הזה, שבין הציפיות ובין מה שקיבלתי,
זה היה קשה.״
וכך הגיע אמיר תדהר לכלא, בפעם
הראשונה בחייו. כשהוא מספר
על עצמו, על מישפחתו ועל עברו,
הוא נשמע כאילו הוא עצמו אינו
מאמין שזה היה יכול לקרות.
אביו הוא יליד כפר־סבא, אמו

סיק, ויש בדעתו ללמוד מינדיל בתי-
מלון. אשתו למדה בבצלאל.

״משהי
מלוכלך״
.החלטה שלא לשרת בלי
י בנון לא היתר. פיתאומית. זה
היה תהליך.
בדירת מישפחת תדהר בירושלים

שחהז עד ההתחלה, כשהתחלנו
להבין שיש משהו מלוכלך בכל העסק
הזה, היתד. הסכמה שבשתיקה
לעצם הרעיון שלממשלה יש זכות
לעשות מילחמה כדי לשמור על
ישובי הצפון. אבל אחו״כך הענ יינים
התגלגלו. פיתאום אנחנו רוצים
לסחוט שלום מלבנון, לעשות
סדר בין הכפרים. אין לי מילה
אחרת לזה, רק חוצפה. בשביל זה
אנשים יוצאים למילואים?

שתי האפשרויות לא התאימו

מפקד הישיר שלי, רב־סרן צביקה.
אנחנו מכירים כבר שלוש שנים,
מהמילואים! הוא איש־קבע. אמרתי
לו שאני לא רוצה לשרת במילואים
האלה. בהתחלה הוא חשב,
שזר. בגלל הלימודים שלי. אמרתי לו
שזה לא בעניין הלימודים. זה בעניין
לבנון. אמרתי לו, שאני מבקש לא
לשרת מסיבות מצפוניות, שאני
מתנגד למילחמה. מקומנו לא שם.
צה״ל לא צריך להיות מכשיר פוליטי
לכל מיני הסדרים בלבנון.
״הוא אמר, :זה בלתי־אפשרי.
אתה חייב לשרת. אין אפם.׳ הוא
אמר גם, שעקב הכרתנו הממושכת,
הוא ממש משתומם על מה שאני
עושה, .אתה בחור טוב,׳ הוא אמר
לי, ,אתה בחור נחמד, למה אתה
עושה את זה ז׳ הוא נתן לי זמן
לשקול שנית. שקלתי שנית על
המקום.״
השלב הבא היה מישפט לפני
קצץ־שיפוט־בכיר. רב־סרן צביקה
סירב לשפוט את אמיר תדהר, משום
שהוא, כקצין שיפוט זוטר,
רשאי לפסוק רק 14 ימי-מחבוש.

בגלל המילחמה בלבנון, והם יודעם
זאת.
היו הרבה שיחות פוליטיות על
משמעות המעשה של אמיר. היחס
אליו, הוא אומר, היה ״נייטראלי
עד אוהד,״ לפחות בשבועיים הראשונים.
אחר־כך הגיעו רבים ם-
״סיירת וידיאו״ — זה הכינוי שהודבק
בכלא לחיילים שנשפטו בגלל
עבירות־שלל והברחות, וכמה
מהם קיללו אותו.

זאת הי ת ה
החל טה
!ד עופ ה תי ת

אמיר תדהר ואשתו שרה

מרחובות. הם נפגשו בגרעין נח״ל
שהלך להתיישב בקיבוץ גבים שבנגב.
האב בא מהנוער העובד.
האם — מהתנועה המאוחדת. כש היה
אמיר בן תשע, עזבה המיש־פחה
את הקיבוץ ועקרה לרחובות.
האב עוסק במכירות של ציוד חק לאי.
אמיר
למד בבית-ספר תיכון ברחובות,
ואחר־כד למד תיכנות-
מחשבים. הוא מדריך בצופים, ד
היה בגרעין נח״ל שהיד, מיועד
לקיבוץ אשדות־יעקב. אמיר תדהר
אומר, שהוא מעולם לא היה מעוניין
בפוליטיקה. האב, הוא אומר,
היה מפא״יניק .״דייניסט,״ הוא מוסיף.
אתרי
שהשתחרר אמיר תדהר מהצבא,
הוא עבד במקומות שסטודנטים
עובדים בהם: במבון 1ייצ־מן,
בנמל־התעופה בן־גוריון, כ-
איש־ביטחון. שם הוא הכיר את
שרה אהרון מרמת־אפעל, שלימים
היתה לאשתו. הוא למד באוניברסיטה
העברית סינולוגיה, אבל ד,פ־

ולכלא *

דיברו הרבה על המילחמה בלבנון,
בשבועות שחלפו בין שיחרורו של
אמיר משרות־המילואים הראשון שלו
בלבנון ובין גיוסו השני. כאשר
התגייס, היה סירובו לשרת
בלבנון תוצאה של החלטה מיש-
פחתית.
שרה: זה היה מתחיל בזה שאני
הייתי מעלה את העניין. סירוב
פקודה היה מאוד קשה. לא
פחות מלעלות ללבנון. זה לא פשוט.
זה יצא ששני הדברים הם לא בשביל
אמיר.
אמיר: אני לא טיפוס למחאות
כאלה. אני לא בנוי לזה. אני ילד
טוב ירושלים. יותר נכון — הייתי.
שדה: אז לקחנו את שני הדברים,
לבנון והסירוב, ושקלנו. דיברנו
הרבה על המילחמה. על מה
שעושים שם עכשיו. קראנו הרבה
עיתונים, ראינו כל זיץ וכל פיפם
בטלוויזיה, עד שהגענו למסקנה.
א מי ר: זה לא היה במאה אחוז
שאני הולך לסרב, עד הרגע שעשיתי,
ממש עד הרגע שאמרתי.

א מי ר: אני יודע שהתיכנון לא
היה ל־ 40 קילומטרים. אותי לא
יכולים לסבן. זו היתה שרשרת של
כל מיני עניינים. חשבתי שצריך
לעשות כל דבר כדי למנוע את
המשך המילחמה. ההפגנות לא מספיקות.
זה לא מציל חיילי צה״ל
מלמות שם.
כך הגיע אמיר תדהר לכלא ,6
ליד עתלית. הוא מספר:
״תיכף בקבלה מתחילים לצעוק:
תהיה בשקט! לא לעשן! תעשה
מה שאומרים לך ! אתה מפקיד את
כל החפצים האישיים שלך, ומקבל
קיטבג, לוקחים אותך לאוהל שלך,
ובפתח האוהל אתה שופך את ה קיטבג
ובודקים לך בכיסים אם לא
הברחת משהו.״
אמיר שוכן באוהל עם תישעה
חיילים אחרים, מהמעמד העליון בכלא:
קצינים ורבי־סמלים. היו שם
שני טייסים שהפילו עמוד חשמל,
ואנשי מילואים שנכלאו בגלל אובדן
נשק או נפקדות מיתידותיהם.
אמיר תדהר מספר, ש־£,ל 80 מן הנמצאים
עתה בכלא הגיעו אליו

אבל בכלא, הוא אומר, לא יוש בים
35 יום וחושבים על מה ש מביא
אותך לשם. מה שמטריד
אותך ומעסיק אותך הם הבעיות
הקטנות של הקיום היומיומי.
סד ריום :״היו שתי תקופות.
בשבחעיים הראשונים לא היתד,
השכמה מוגדרת. היו מעירים אותנו
בין 4וחצי ו* 6בבוקר, ועשו לנו
מיסדר-השכמה כשאנחנו עוד במיטות.
בין 8ו 9-יש מיסדר בוקר.
מדריד־הכלואים — ככה קוראים שם
לסוהרים מהמישטרד, הצבאית —
עובר על המיסדר, ותמיד הוא לא
בסדר, וצריך לעשות מיסה־ נוסף,
שאף פעם לא באים לבדוק אותו.
בין 7ו־ 11 בלילה יש ספירת קצין-
תורן. אחר-כך, בשבועיים האחרונים,
זה השתנה. הביאו עוד אסירים,
והסדרים נעשו פיתאום קשוחים
יותר.״
מזון :״אתוזת־בוקר אוכליס
בין 6וחצי ו־ד. מקבלים תה דלוח,
ביצה קשה, פרוסה בעובי מיקרוסקופי
של גבינה צהובה, רבע עגב-
ניה או שמינית מלפפון — אף פעם
לא שניהם ביחד. מה שכן — לחם,
מרגרינה וריבה — חופשי על הבר.
ארוחת-צהריים
— מידגם של בשר.
תפוחי-אדמה או אורז, או
פתיתים, רבע עגבניה, ולחם חופשי.
פעם בשבוע יש דגים. הטעם
סביר, הכמות — מיזערית. בערב
זה כמו בבוקר, אבל במקום ביצה
קשה מקבלים תפוחי-אדמה. לא הייתה
ארוחה אחת שאחריה יצאת
שבע.
צנזורה פנימית
>> ;י. הייתי המתלונן הרא-
שי על האוכל. פעם לקחתי
את המגש עם מה שקיבלתי אל
המם־פה, כדי שיראה. היתד, שם
חתיכת בשר בגודל של קופסת
גפרורים, אבל פחות עבה. הממ פה
בדק את המנה. הוא הסביר לי
שאני זכאי לקבל 170 גרם בשר,
לפי המישקל לפני הבישול. בבישול
הבשר הצטמק. אמרתי לו ש

בפנד. שקיבלתי יש 30 גרם. הוא
שאל אם יש לי מישקל. הוא אפר
שזר. מה שמגיע לי, ואם יש לי תלונות,
אפנה בקבילד. רישפית. אחרבן,
כשהגיעו עוד חיילים לפאהל
שלנו, היו כפה יפים שהביאו אותה
כפו מזון*.
סיגריות :״מקבלים 10 סיגריות
מרום ליום. אלה סיגריות בלי
פילטר. לפחות פעם בשבוע לא קיבלנו
סיגריות בכלל, או שקיבלנו
רק חמש. בולם לקחו סיגריות, גם
אלה שלא עישנו, ונתנו לאחרים.
היו באלה שהפסיקו לעשן, כי זו
סיגריה שממש קשה לעשן אותה.
פי שעובד בקבלה יכול לקבל סיגריות,
לבנות׳ פהבלואים שמשתחררים,
אבל השוטר הצבאי שעובד
שם מחרים לעצמו חלק מפה שאנחנו
היינו מקבלים, למרות שהוא
ימל לקנות סיגריות חופשי ב־שק׳׳ם.״

קל חו ת ג ״אצלנו היה מיתקן
חימום שלא עבד במיקלחת. בשבועיים
הראשונים לא לקחו אותנו
למיקלחת שבה מיתן החימום עבד.
אני הייתי מתגנב לשם כדי להתקלח.״
ביקורים
1״לפי החוק יש 20
דקות ביקור, פעם בשבועיים. אבל
הסתדרנו. שרה הגיעה כל שבוע,
והביקור נמשך תמיד יותר פ־20
דקות. היא ידעה שאני רעב, אז
היא הביאה לי סנדוויצ׳ים, קפה וסיגריות
לבנות. כל הדברים האלה
אסורים, אבל אני אוכל, שותה ומעשן
בזמן הביקור, הם מעלימים
עין.״
מיכתכים :״אין הגבלות על
דואר. אפשר לשלוח מכתבים ולקבל
מכתבים בלי הגבלה — אבל לא
בולם מגיעים. יש צנזורה על המיב־תבים
בשני הכיוונים, פנימה והחוצה.
יש גם צנזורה רגילה, של הצבא,
וגם צנזורה של הכלא. נדמה
לי שזה מנוגד לחוק, שמישהו
שמכיר אותן אישית, כמו הסוהר
שלן, יוכל גם לקרוא את המכתבים
שלך. לא מגיעים בל המכ תבים,
ולוקח המון זמן עד שהם
מגיעים. אני יודע שמקבוצת יש
גמל שלחו לי לפחות 50 גלויות
עידוד, אבל הגיעו רק .12״
שירותים :״כשהוסיפו אוהלים
וחיילים במיכלאד, שלנו, בנו שירותים
חדשים. הלכתי לשם, ומי שבנה
את השירותים אמר לי לא
להשתין בהם עדיין. הסתובבתי
והשתנתי על הגדר. עבר שם סוהר
ותקע לי תלונה על זה. הוא היה
סאדיסט קטן שקראו לו בני. אחד
במדינה עיתזנות
ל5גח?זתל1ע1ן
כתם ישראלי קורא
?כוסים היהודיים
בהוליווד?החרים 8ר ם
ש 7איש־הכסזסון
קוסמה גאברס הוא אחד מאנשי
הפצפון של הדור. החל בסרט ,2
על מישטר־העריצות במולדתו הי-
וווונית, וכלה בסרטי נעדר, ש עוררו
את מצפון העולם למתרחש
במישטרי-העינויים בדרום־אם רי־קר״
הוא הקדיש את כישרונו הרב
להגנה על מדוכאים ונרדפים.
עיטור גלביץ הוא כתב של
בידורון ישראלי, וגם משמש כמד-
ווח ליומון בבירת־הסרטים האפריקאית,
הוליווד רפורנור.
כל עוד הפעיל קוסמה גאברס
את המצפון שלו כלפי אחרים, הוא
זכה גם בישראל בשבחים בלתי־

סרבן שירות ת ד הר
מוכן ללכת שוב לכלא

העסק הזה. זה היה דני טיסרמן,
שגם הוא היה אסיר מסיבות מצפוניות.
היה שם עוד אסיר־מצפון
אחד, מקבוצת יש גבול. ככה קראו
לנו, אסירי מצפון. אחרי שטימרמן
השתחרר, הגיע עוד אחד, מיד-
חנה.״
וי כו חי ם :״בשבועיים האחרונים
היו באלה שהאשימו אותנו
ישירות בטבח, אבל החברים שלי
אמרו להם לעוף מהאוהל. הטענות
העיקריות נגדנו היו שאנחנו הורסים
את הדמוקרטיה, שבצבא צריך
למלא פקודות, ופה יהיה אם כולם
יעשו בפוני ז״

לו שטויות. היה אחד שהיה עריק
במשך שש שנים וקיבל 28 יום. מישהו
אחר, שהיה עריק 10 שנים,
קיבל 14 יום בכלא.״
הווי :״במישרדים שכבו הרבה
פישחקים, שלא נתנו לחתום
עליהם. שח־מט, דומינו, שש-בש.
דרוזי אחד שהיה שם עשה חליל
מצינור ברזל, ועשינו חאפלה עם
גרעינים ופיסטוקים באו הסוהרים
והחריפו את החליל. הם אמרו שעשינו
יותר מיד רעש. אחר־כך שיב־נעתי
אותו לעשות עוד חליל, וניסינו
לשמור על השקט. בשבוע
האחרת באו כמה, יאמנים׳ ועשו

״חשבתי שצריך לעעוזת כל דבר כדי למנוע
את המשו המיותמת. הוהפגנות רא מספיקות.
זה לא מציל את חיילי צה״ל מרמות שתר
מהכילואים באוהל שלי סידר את
העניין עם הרס״פ, וביטלו את התלונה.״

פו א ה :״הרופא הוא סנדלר.
היה לי פצע זיהומי במיפסעה. כ שהגעתי
אליו הוא הסתכל, הסתכל,
ולא ידע פה לעשות. החובשים,
מאחוריו, סימנו זה לזה וגם לי שאין
מה לעשות, הוא בזה. הוא
רצה לגלח לי את כל האיזור, יומיים
לפני השיחרור, וגם להפנות
אותי לחדר מיון בביודחולים אחר*
השיחרור.״
סו ה רו ת :״היתד. שם סוהרת
שהלכה במגפיים, וזה נראה במו ב־סטלג,
אבל בלי המכות. פעם שתי
סוהרות לקחו אסיר אחד לתוך
חדר, ושטפו אותו בצעקות במשן
שעה. הוא יצא קצת מזועזע מ-

נאום, מילה במילה. המסקנה1 :
שמישהו כתב להם את הנאום,
בזה אחר זה הם קראו אותו באח
גאברס, או שהקטע הוא שטו!
תוכן הנאום מוזר אף הוא. אי|
לא קרא את התסריט של חסרו
איש אינו טוען שפרט זה או אד
בסרט המתוכנן, שאף אין לו עדי
שם, עלול לגרום לפוגרום אנס
שמי. החשש הוא, כנראה, שעז
הטיפול של איש־מצפון, הזוג
בהערצת העולם בולו, בגורל הו
לסטינים יזיק למדיניות ממשלו
הליכוד, שעיטור גלביץ משמש >
בפה. כלפי מיז
יהודי.בהוליווד. גלביץ עצו
מגלה, בעקיפין, בשם פי הוא כ
תב — ואל מי מכוונים הדבריו
לדבריו :״בעת ביקות בארץ י!
ניסה קוסמה קאברם לבוא בם1
עם המרכז לעידוד הסרט הישרא
בפישרד התעשיד. והמיסחר. כאז
שמע הפקיד הזה על כוונתו ז
קוסטד. גאברס להסריט סרט ז
בישראל למען חברת גומוך הצרו
חאפלה באוהל
^ יה שם צ׳רקסי. סגן במי-
/ /י י לואים, שסירב לשחת ביחידה
קרבית מטעמי-מצפון. הוא סירב
להילחם נגד אחיו המוסלמים. הוא
נשפט לשנת מאסר, מתוכה חמישה
חודשים בפועל.
״לעומת זאת היו כאלה שנתפסו
על עריקות מהמילואים וקיב-

חאפלה שרו ותופפו. הפסיקו גם
אותם.״
אמיר תדהר אומר שאם יהיה
עליו לצאת שוב ללבנון, הוא ישוב
ויסרב, גם כאשר הוא יודע את המחיר.
שרה מחזקת אותו. היא
מספרת על אביה:
״אבא שלי הוא ליכודניק. עוד
מבית״ר. הוא פטיבעו בן-אדם ששותק.
אבל הוא כואב את הדברים,
איכפת לו.
״הוא עכשיו בל־כך מאוכזב. הוא
לא מאמין במה שעושים בלבנון.
הוא חושב שלא צריכים להיות שם.
כשסיפרתי לו על מד. שאמיר עשה,
אמר , :כל הכבוד שהוא מוכן ללכת
לכלא. לא נעים — אבל צריך לעשות
את זה.׳ הוא לקח אותי לכלא,
לביקורים שלי אצל אמיר.״

מסוייגים. אולם עתה השתנה הכל.
קוסטה גאברס החליט להפעיל את
המצפון גם כלפי ישראל.
זה הדליק את כל הנורות האדומות
— אותן שלא נדלקו לפני
הטבח במחנות־ביידות. הן נדלקו
גם בראשו של עיטור גלביץ. הוא
נחלץ לפילחמת-מנע, העשויה להעניק
לו את עיטור־המלשינות של
ממשלת־הליכוד.
נאום דמיוני. בדיווח לעיתון
ההוליוודי גילה עיטור לצמרת היהודית
של עיר-הסרטים כי הכימאי
היווני מתכוון לטפל ב״בעיה
הפלסטינית״ — המרכאות במקור.
מדווח עיטור באנגלית עילגת:
״בעת שהותו בארץ נפגש קוסטה
גאברס עם שחקנים ישראליים, יהד
דים וערבים, כדי למצוא שחקן מקומי
שיגלם את דמות הערבי.
כמעט כל השחקנים שהוא נפגש
עימם אמרו את אותו הדבר: עם
כל ההערכה שיש לי לכישרונו של
קוסטה גאברס, אני מפקפק אם
אני שפח על ההזדמנות הבינלאד
בית להופיע בסירטו( .הלשון המסורבלת
— במקור) .כאז בישראל
אנחנו, האמנים, לוחמים כולם למען
פיתרון צודק של הבעיה הפלסטינית,
כן שהערבים והישראלים יוכלו
לחיות בשלום ביחד. אולם ה צורה
שבה מציגים כלי־התיקשר
רת הבינלאומיים את הבעיה גורמת
לגל של אנטי־שמיות והתקפה על
יהודים חפים־מפשע בארצות אח רות,
כמו ההתקפות הטרוריסטיות
שבהן נהרגו יהודים בביודהכנסת
בפאריס ועכשיו ברומא. יש חשש
שהצורה שבה יציג סרטו של קום-
טה גברס את הבעייה הפלסטינית,
עלולה לגרום לגל חדש של אנטישמיות
בעולם.״
זהו קטע מאלף ביותר. לא שח קן
אחד אמר את הנאום הארוך
הזה, לדברי גלביץ, אלא ״כמעט
כל השחקנים״ חזרו על אותו ה-

עיתונאי נלביץ
— מילזזמזז מונעת
תית, לשם הפצתו בארצות־הבר
על-ידי חברת יוני־ברסל, הוא הגי
,אנחנו יכולים רק לקוות שמר
ואסרמן וידידינו ביתיברסל יקו
את התסריט בקפדנות רבה לו
שישפכו מיליוני דולרים לתוך ס
העלול לגרום לגל אנטי-שמי עו

הכתובת ברורה :״ידידינו״ 1
הזדים, השולטים בהוליווד, ובו
שם לו ואסרמן׳,המנהל היהודי
יוניברסל. פקיד ישראלי עלום-׳
במישרדו של השר גידעון פת 1
היר באמצעות גלביץ את יה
הוליווד מפני סרט שעדיין לא הו
רט, ושהפקיד כלל י א קרא ן
תסריטו, מאחר שקוסטה גאברם
טרח לבוא אליו לסחוט טוס
הנאה.

הם רחמו בחידוף־נפש ער מקום
הקונגרס השג וי ו סם לואיס

חשו מעות ]יסיט
יחד הזהות השלמת האם בזזזודהסת על הפקיד, יזמזמו בשעה ה, ן המאזיניס..
^ רגע היה נדמה שהקונגרס הציוני
* ה־ 30 לא יפתח כלל. השעה היתד7 .
וחצי בערב. במקום שנשמר עבור נשיא-
המדינה ורעייתו התיישב ציר מארצות-
הברית. את מקומו, באחת השורות האחר
ריות, תפס מישהו אחר, והוא סירב לפגות
את המושב המכובד עד שיימצא לו מקום.
סדרניות חינניות ניסו לדבר אליו בנועם,
אך הוא בשלו. לבסוף, כעשר דקות אחרי
שהקונגרס היה אמור להיפתח הוא קם
ועזב בהפגניות את האולם, לא לפני
שסיפר את סיפורו ליצחק רביו, שהאזין
משתומם לסיפור.
אך הנשיא עדיין לא נכנם. השטח שבץ
השורה הראשונה והבימה היה מלא באורחים
שחיפשו מקומות ישיבה ולא נמצא
מעבר ליצחק ולאופירה נבון.
לבסוף, באיחור של יותר ם־ 20 דקות,
נכנס הנשיא והטקס התחיל.

לישון

יצחק רפאל

1דכ בן־ציוון רובין

ץ ד או תו: רגע חיפשו כל גדולי האו-
/מה, שרים, ח״כים ואנשי־ציבור, מקומות
ישיבה. באולם היו כאלפיים איש יותר
סמיספר הכיסאות. חלק, כמו השרים יצחק
מודעי, גידעון פת וחיים קורפו אף יצאו
בהפגניות את האולם• מודעי דאג לצאת
כך שיציאתו תשודר כעבור שעתיים בקול־ישראל.

׳שיבה ־ וברגע שישבו, הם נרדמו
כך החלו הנאומים, וכולם התחילו
לנוע בכיסאותיהם בחוסר־סבלנות. הנשיא
האריך בנאומו, והגדיל לעשות יו־שב-ראש
הנהלת הסוכנות, אריה דולצין,
שרק מחיאות־כף סוערות של צירים שעדייו
לא נרדמו הורידו אותו מהבימה.

רבים פיהקו, עצמו עיניים ונרדמו. ממש.
אחרים הצליחו, ברגע שהחל חלציו לדבר,
להתחמק החוצה. כשהודיע המנחה, עודד
בן־עמי, שהאירוע מצולם בטלוויזיה במעגל
סגור וניתן לחזות בו באולם שוורץ שב־בנייני
האומה, יצאו רבים מהאולם, בטע
ודנ
יוסד חס

סגדשר *#נאד וקר

נה, שהם מפנים מקום לצירים שהגיעו
שעות אחדות קודם לכן מחו״ל.
אך מזלם של היושבים בשורות הראשונות
לא שפר עליהם. הם לא היו יכולים
לצאת, וכך הם נאלצו לשבת במקומותיהם
ולשמוע נאומים אחכים ומשעממים על
עתידו של העם היהודי. סיבלם היה רב
משום שהם גם לא היו יכולים להירדם
כראוי מחשש מה יגידו היושבים לצידם.
ברגע שסיים חלציו לשאת את נאומו

סגן־שו פסח גוונו ויצחק בן־אהוון
הארוך והמעייף, התחילה התזוזה הגדולה
החוצה. בעוד הבימה מוכשרת לקראת
חזיון אור־קולי על מאה שנות התיישבות,
החלו המכובדים לנוע לכיוון הדלתות. הרבנים
הראשיים, שלמה גו ה ועובדיה יוסף,
שישבו זה לצד זה בשורה הראשונה, יצאו
עוד לפני שיצא הנשיא.
השרים נדחקו בפתחים השונים, כשכל־אחד
מנסה להסתיר את פניו, כדי שלא
יזהו אותו כשהוא עוזב באמצע. הקהל קם
על רגליו, ונבון יצא מהאולם, כמעט בח־שיכה
מוחלטת, שבחסותה נמלטו רבים
נוספים.
אם רצה מישהו הוכחה לכך שהקונגרס
הוא אנכרוניסטי, הוא יכול היה למצוא
זאת במוסיקת־הרקע. תיזמורת צה״ל ניגנה
את על הדבש ועל העוקץ של נעמי שמר,
יותר מחצי שנה אחרי הריסת ימית.

צילומים: ציץ צפריר

ג׳סים אליעז
— 3 3יי!

השופטים ביקרו במיפעל..בר־בקר

פאתולוג מומחה שהצטרף
1ך ן ] 1ץ *1 1 1
לסיור בית־המישפט במיפ־
111ן
על הבשר, הפרופסור קרפלוס טען שאם בוצעה

כריתודרגל ישל אחד הנרצחים,
להיעשות בגרזן ולא בסכין־חיתוך.

ף י עלי־המיפעדים ובתי-הח-
—י רושת ׳שברחוב היוצקים בבתים
נדהמו. הם יצאו ממיפעליהם
כאשר ראו שיירת מכוניות אזרחיות
וגיידות מישטרח שהגיעו ל*
מיפעל בו־בקר הסמוך אליהם. הם
חשבו לרגע כי שוב התרחש משהו
יוצא־דופן במקום שבו אירע הרצח
הכפול, של עזר כהן ועמום
אוריון, לפני כשנתיים.
בערד בשעה 1בצהריים הגיעו
לרחוב שלושת השופטים: אליהו
וינוגרד, אברהם מישר ועדנה שצקי.
כל הכבודה הזאת הגיעה למקום
לפי בקשתה של הד״ר עדנה קפלן,
פרקליטתו של הנאשם רחמים
(״גומדי״) אהרוגי. היא הסבירה לשופטים
שלא יוכלו להבין במה המדובר
אם לא יווכחו בעצם ויתרשמו
במו עיניהם ממקום האירוע.
ד׳׳ר עדנה קפלן ביקשה באותה
הזדמנות מבית־הפישפט לצרף את
גומדי לסיור במיפעל בר־בקר, אך

תו למשך חמש שנים ומשלמים אלפיים
דולר לחודש. הם גם שינו
את שמו של המיפעל. אני מכירה
אותם מאילת, שם היו מלונאים ב
אתו
הפשע

מישפטו של טוביה אושרי

בשר. על־פי
רות דומות
התובעת ברקוביץ

צועדת

— 314

למיפעל־הבשר.

משך 20 שנה.
ביקשתי להכנם ולצלם, והם הסכימו.
המיפעל
נראה בדיוק כמו אז,

החדר שבו בוצע רצח עמוס אוריון ועזר
כחן לפני כשנתייס. על־פי העדויות ב־נוקוה
ושופץ מייד אחרי תרצח הכפול.

קערות פלסטיק 1ן שבהן אורזים

טענת התביעה, בקענמצאו
חלקי הגופות.

השופטים התנגדו. הם הסבירו, כי
ביקור זה מיותר, ויצריו כוחות־מישטרה
רבים כדי לאבטח את המקום.
דיר
קפלן הסתפקה, אם כך, באשתו
של אהרוני, בת־שבע, שהצטרפה
לסיור.
התובע במישפם, אהרון שדר, לא
הגיע, ואת מקומו ייצגה סגניתו והעוזרת
לידו, ליאורה גלאט־ברקו-
ביץ. גם העיתונאים והצלמים הגיעו
למקום.
איש מהם לא הורשה להכנס למפעל
וכולם חיכו בחח לבוא השופטים.
צלם
המערכת, ציון צפריר, אילנה
אלון ואני, הגענו ראשונים למקום.
אני
הכרתי את מיפעל בר־בקר
מקרוב וביקרתי שם פעמים רבות
בעבר. כיום שוכרים את המקום
אנשי־עסקים אחרים. הם שכרו או־

שמירה מוגברת ד
מיקלע עתי שומר בפתח מיפעל בר-בקר, כדי למנוע

כניסת זרים בומן ביקור השופטים, התובעת והפרק־ליטים
של גומדי במקום. אחרוני לא הובא למקוס,
בטענה שהמישטרה תצטרך כוחות רבים לטבחה.

₪־ הרצח הכפול
כשחיה בבעלותם של רחמים (.גו־מאדי״)
אהרוני וטוביה אושרי. דד

סביגים טובחות בדיוק באותו מקום.
— ,הקערות הגדולות מהפלסטיק, אשר
שימשו לאריזת הגופות, נמצאות
גם הן שם. בתוך אחת מהן נקטעה
רגלו של עזר כהן.
המישרד שבו ישב רחמים אחרוני
לא השתנה במאומה. באותו מי-
שרד עצמו נורו היריות שהרגו את
עזר כהן ועמום אוריון. זהו חדרון
קטנטן שבמרכזו שולחן עגול, ודלת
הזזה בכניסה אליו.

מינהו סכיני

שלל הסכינים שבהם משתמשים
עובדי המיפעל כיום. בחלק מציוד
דומה השתמשו לפני כשנתיים לחיתוך גופותיהם של שני הנרצחים.

האשה

אהרוני,
בת־שבע
אשתו של גומדי,
שניהלה את המיפעל במשך שנה
וחצי, סמוך לחדר בו בוצע הרצח.

המיפעל שינה כיום שם ובעלים, אך נשאר כשהיה — אותה התוצרת,
אותו הציוד. בית־המישפט זכה בהסבר מלא ומפורט איך התנהל הרצח,
איפה נחתכו הגופות, כיצד נארזו ואיך הן הוצאו מחוץ למיבנה.

שבע אהרוני מובילה בראש. הם
נכנסו לחדר־ד׳הבשרה של הבשר,
התעכבו במקום שבו עומדות קערות
הפלסטיק. אחר־כך עלו לקומה
השניה. לקומה זו מובילות מד-
רגות-ברזל צרות, והשופטים טיפסו
בהן. למעלה, כך טען אחד
הנאשמים במישפט הקודם, אבנר
מעודד, ניסה רחמים אחרוני את
העוזי עם משתיק־הקול.
כשירדה כל הכבודה, היא התעכבה
בחדר שבו אירע הרצח.
ד״ר עדנה קפלן הסבירה להם
היכן ישבו הנרצחים והראתה להם
את הכיסא שעליו ישב אהרוני וכיצד
השליך את עצמו הצידה.
השופטים לא החליפו מילה ביניהם
במשך כל הסיור, והאזינו
בדריכות רבה להסברים של הפר-
קליטה.
אחר־כך הובלו השופטים לדלת
האחורית של המיפעל, משם הוצאו
הגופות אחרי שנארזו במיכלים מפלסטיק
והוכנסו למכונית פזלקס־ווגן
מיסחרית שבה נהג רמי ערו־

פרקליטת גומד׳

הד״ר עדנה קפלן, פרקליטתו של
רחמים אתרוני, עומדת עם סגנה,
עורך־הדין מרדכי גירון, ליד מקום ההתרחשות ומסבירה לו מה קרה.

לפי גירסתו, טוען אהרוני, כי
השליך את עצמו הצידה ונפגע בידו
מהמזגן. השופטים רציו ליראות היכן
בדיוק זה התרחש.
עם הגיע השופטים תוגברה השמירה
במקום. חבלן עמד במשך כל
הזמן בחוץ ושמר על השופטים.
לעיתונאים לא ניתנה רשות להיכנס
פנימה, לתוך המיפעל, והם
נשארו בחוץ.
השופטים החלו את הסיור בטיפ.על
כשד״ר קפלן מנחה אותם ובת-

סי. ערוסי הפך במשך החקירה ל-
עד־מדינה והעיד נגד אהרוני ואושרי.
השופטים
גמרו את הסיור, שנמשך
בם ך-הכל כ־ 45 דקות ונסעו מהמקום
כשניידת מישטרה מלווה
אותם בדרך.
הפרקליטה של הנאשם, הד״ר
עדנה קפלן, נשארה להסביר לעיתונאים,
שלא הורשו להכנס פנימה
בזמן הסיור עם השיפטים׳ כמה
נ ע מי א דוו ה
פרטים.

שלושת השופטים

גרד ואברהם מישר ומאחוריהם עדנה שצקי, במקוס

הרצח. הם צולמו לפני שנכנסו למיפעל. לעיתונאים
ולצלמים שהמתינו בחוץ לא הותרת הכניסה למיפעל
בזמן הסיור. אנשי־מישטרה רבים שמרו על המקום.

מי-טד

*בשיטת ה5 -ח ,\/השיטה הנפוצה בעולם.ן
•נאפשרות להדלקה,כיבוי, הקלטה,עצירה,
! 1העברת התמונה קדימה ואחורה !11
בהילוך איטי באמצעות השלט האלחוטי[
:אפשר ות לכוון מראש ל 8 -הקלטות שונות
* 1יכולת קליטה ל2-ו תחנות

יספין מביאהאתהדברים הטובים
רטפו! אימפורט בע״מ-שד׳ יהודית ,35 תל־אביב טל ,03-251176-8 :להשיג בחנויות החשמל המובחרות. בחשביר לצרכן ובחת״ם.

* 1 1 1

״לעדה העדיפה את ג׳ון לגון,״ אוסר בחייך פול
מק־פאר תגי, אך למרות הכל כבר 13 שגד.
חיים לינדה איסטמן ופול מק־קארתני בנישואים
מאושרים, אולי אחד הנישואים היציבים ביותר
שידע עולם הפופ מעודו. לינדה, שבמיקרה זה לא
צילמה בעצמה את התמונה, היא צלמת מיקצועית,

ב שלס

ורק לאחרונה הציגה תערוכה מעבודותיה באולם
התערובות של קנון בפאריס. חוץ מתמונותיו של
פול בחיי יום־יום, כללה התערוכה גם מי ומי אחרים
בעולם הסום, כמו ג׳ימי הנדריקס, דיי צ׳ארדס,
נ׳ים מוריסץ, ובמובן, ג׳ון ויוקד -שאת
מעטפות תקליטיהם קישטו צילומיה בשעתו.

כתף חשופה קצת יותר מדי בשימלת־ערב וצלחת עמוסה בכל
טוב שנשארה מלאה, עודרה שמועות מדאיגות בממלכת בריטניה.
האם הרזון הבולט שמפגינה הליידי דיאנה, אשתו של צ׳ארלס,
הוא סימן מבשר רעות, או שמא זוהי הוכחה לכך שהנסיכה בחריץ
מם׳ 2ז דוברו הרישמי של ארמון באקינגהאם טרם הגיב, והשמועות
מדברות על אנורכסיה נרבדזה}חוסר־תיאבון חולני) עקב לחץ ציבורי,
שאין היא יכולה להתמודד עיסו.

גון קמפבי: עוגת תחונה נסי 4
פסי די׳וו־ס: בת הנשי* בזדחץ נגד אבא
עורך הירחון פלייבוי ערך פצצה של מסיבה
נגד הפצצה האטומית, והזמין אליה כמה פצצות,
כמו אלה הנראות בתמונה: מימין מארגוט קידר,
כוכבת סופרמן, שהביאה את בתה מאגי, בידיעה
שמסיבה נגד המירוץ הגרעיני עשוייה להיות אירוע
העולס הזח 2363

חינוכי ביותר לבת .7במרכז מחייכת השחקנית
פטי דייוויפ, הידועה גם בשמה האחר, פטי רגן,
שאינה נוהגת, לדבריה, להשתתף באירועים המתנגדים
לדעותיו הפוליטיות של אביה. הפעם שיבנעה
אותה (משמאל) ,גול די הון, שכדאי לה •להתנגד.

רק לפני שנתיים חשבו שדכני עולם־הפופ כי הנה צמח זוג
מוסיקלי למהדרין: הצמרת טניה טאקר הראתה סימנים ברורים
לכוונתה להיות גברת גלן קמפבל מם׳ .4אבל מאז ירדו הרבה
טיפות גשם על גבם של השניים, והרומן התפזר ברוח.
1981 הביאה בכנפיה רומן צמוד עם רקדנית הרדיו־סיטי לשעבר,
קימברלי דלן בת ה־ ,24 וגם 20 שנים של הבדלי גיל לא קיררו
אותו. בחודש שעבר האכילה קימברלי את החתן קמפבל עוגת חתונה.
כשצלם־עיתונות ביקש מן השניים תמונה מצחיקה, והציע לכלה
לשלח את העוגה הישר בפרצופו של החתן, הגיב גלן :״ניסיתי
את הדבר הזה בפעם שעברה, והאמינו לי — זה לא עבד.״ מאמינים.

ב שו ס

שויו ו אז: ז 1סלה, וגי שהיהה שתקנית והפכה ונסיכה והשזזקגיוו שהחיה הנסיכה
היד. מי שהגה את הרעיון עוד בטרם קרה האסון,
וגרייס קלי; נסיכת מונאקו, מצאה את מותה בתאונת
מכונית. כבר בחייה היתד. גדיים לאגדה — ׳שחקנית־קולנוע
שנסיר התאהב בה ונטל אותה לארמונו עד קץ
הימים. אבל קץ ימיה הגיע טרם עת, ורשת הטלוויזיה
איי־בי־סי החליטה לסיים מיבצע שהחלה בו עוד כשהיתה
הנסיכה ממונאקו בחיים.

שנתיים לפני מותה של גדיים, התחילה רשת הטלוויזיה
להכין סרט. על חייה. גרייס הסתייגה מן הרעיה: חיי
הפרטיים הם ענייני בלבד, התגוננה. היום כבר אין צורך
לקבל רשות ואישור ממקור ראשה, אפשר לשלב תעודה
ודימיון, ונראה כי שריל לאד בת ה.־ ,32 מי שהיתה
מלאכית של צ׳ארלי, תגלם את דמותה של גרייס המנוחה.
השתיים אמנם ׳נפגשו לפני שנה (בתמונה נוימין)

כששריל השתתפה בפסטיבל לסירטי טלוויזיה שנערך
במונטה־קארלו • ,ואם כי בתמונה המשותפת נראית שריל
צעירה הרבה יותר מגריים (הבדל הגילים ביניהן הוא 15
שנים) הרי ששני הדיוקנאות (גרייס מימין, שריל משמאל)
מוכיחים כי כאשר מחקה ״שריל את תסרוקתה של גדיים
ומסיטה את שערה לאחור, היא דומה בתווי פניה הקלאסיים
!והמעודנים לנסיכה האמיתית.

וזק ה*ד0ו! :
שגה 110
הוגשנו הגוזר
וז ה ו 8אושו
בגיל ,57 שנה אחרי מאבק
עם המוות, נראה רדק האד־סדן
מצויין ומרגיש טוב מאד.
היה זה רק לפני שנה, כשהיד.
בעיצומם של צילומי סידרת
הטלוויזיה קשר דוולין, כשהחל
מרגיש כאבים עמומים ומוזרים
באיזור החזה ליבו ניבא לו
רעות. הוא ידע מדוע: מסוד
מאוד לעבודתו, שותה יותר
מדי ומעשן יותר מדי, זה היה
שילוב הרסני פדי לגבר שעבר
את גיל ה־.50
הוא נכנם לבדיקות בבית־החולים
בסעס רב׳ אחרי שהעבודה
כבר התעכבה דיה בגלל
שביתת תסריטאים. צינתור בעזרת
עורק שהושתל מרגלו-
הציל את חייו. ואחרי שלושה
ימים של טיפול נמרץ יצא
רוק המחודש לטיול של 24 יום
באיים הקאריביים. בינואר 82׳
חזר ׳להסריט.
היום הוא ת ה יותר, והגיע
כמעט למישקלו כשהיה בן .30
נוסף לכך הוא משתדל לשמור
על שקט נפשי, שבוודאי לא
היה מנת חלקו באותו גיל,
תאת. בעזרת כמה ידידות ותיקות
(הוא לא התחתן שוב מאז
גירושיו מאשתו, פילים גיי־ט
ס ב ,)1958-בית רחנדידיים
בבוורלי־הילס וארבעה כלבים.

318

״נסיך הילדים״ הוא הכינוי שבו זכה הנסיך טלאל• ,בנו של
ן ןכד־אל־עזיז אל־סעוד בן ה־ ,51 אחיו של פאהד, סלד
סעודיה. חאת בגלל עזרתו הממשית לילדים בני כל הגזעים, הזקוקים
לקורת־גיג או לבית מאמץ. לבד ממחוחת פרטיות שעשר -גייס בשנה
האחרונה בלבד ! 10 מיליון דולר ליוניצ״ף, ועליהם הוסיף מכיסו
הפרטי עוד 6מיליון דולר .״איני יכול לראות ילדים חולים או
מורעבים, הרי הם תיקוות העולם ״,טוען טלאל.
ח עודס תזה 2363

אומן— מפעלי סריגה 1ע״מ

מרכז ה שווק: רח׳ ריב׳׳ל , 12 תל־אביב, טל)03( 334062 ,335271 .

ד״ר ניצה שפיר־א־ליבאי יועצת ואש־הממשלה בענייני מעמד
האשת מגלה שבישואל דא נעשה נמעט ו בו נ וי להשוות את מעמון
של הנשיס ,1וטוענת כי וופיתחו הוא בנך שהנשים עצמו ירצו בנו
נשים משתכחת
הרבה נחות
מגברים

נשות 2000
תתיז! מונית
אוכווסיית־התוני
בעולם תוופבת
מנשים וילדיהן

אותה העבודה

פחות!מדי אנשים עדם
לעובדה ששני ופא בע״ה
של נשים. מישפחות
שבראשן עומדות נשים
חיות מתוחה לקדהעוני

בגין ׳נותן לי חובשי
פעולה ז׳ נרחב. הוא
מודע לבעיית מעמד
האשה. כשיש בעיה
לוחצת, אן׳ באה אליו

אני לא מייצגת את
זומממיד. דעות* ,הן
פמיניסטיות. הורמהד
אינו מגביל אותי,
חוץ1מתחומים שונים

כשהיה סגן ראש־הממשלה,
תרם חפחפסוד
ידן דבות לעניין מעמד
האשה. אש דלתה
פמיניסטית ידועה

^ עמד האשת הוא נושא כאוב ומוזמ
ן נח• גם בחברה המודרנית של שלחי
, 1982 כאשר נשים נושאות בתפקידים
ציבוריים אחראיים, משמשות המדעניות,
רופאות, ראשי־ממשלות, נשיאות, שגרירות,
חברות פרלמנטים ושרות, עדייו איו
הנשים טוות במעמדן לגברים• הדבר מתבטא
במשכורת, בעובדה שגם כאשר
עובדות הנשים בתפקיד אחראי בחוץ,
הן מתפקדות בו זמנית כאמהות וכעק-
רות-בית, בעוד שלגברים ש את כל ה זכויות.

הבעיה חולבת ומחמירה, במיוחד נוכח
ריבוי הנשים הבוחרות לעצמן קאריירה.
האידיאל הוא שהזכויות והחובות יתחלקו
שווה בשווה בין נשים וגברים, ולא
צריך להיות חברה בתנועה הפמיניסטית
כדי להאמין בזה או לרצות שזח יקרה.
הבעייה היא שדווקא אנו, הנשים, לא
רוצות בזה. אנחנו מאמינות שמן הטבע
הוא שאנחנו נגדל א ת הילדים, נבטל
את הארוחות, נוריד את האשפה מרחץ
את הבלים. לכן, קודם בל אנחנו צרי כות
לשכנע את עצמנו שאין זו דרך

הטבע, אלא דרך חשיבה של החברה,
שצריכה להשתנות. זו העבודה שלנו.
העבודה האחרת צריכה להיעשות במישור
המימשדי, התחוקתי, וכאן עומדת
לצידנו הד״ר ניצה שפירא-ליבאי, יועצת
ראש״הממשלה בנושא מעמד האשה.
ניצח ליבאי היא אשח עצמאית מאוד.
נשואה לד״ר דויד ליבאי, המיטפטן ופרקליט,
ואם לשני ילדים בני 13ו, 10-
דני ודפנה. היא בוגרת האוניברסיטה ה עברית
ויש לה מאסטר בי חסי ם בי ף
לאומיים• היא עורכת-דין במיקצועה, ו
מחזיקה
בתואר דוקטור למישפט השוואתי,
שאותו קיבלה באוניברסיטת שיקגו.
היא מייעצת לראש-חממשלה שלוש
פעמים בשבוע, בלישבתה הנמצאת בבנין
ראש-הממשלה בירושלים, מלמדת על
מעמדה המישפשי של חאשח וזכויות
החשוד, הנאשם והעבריין בחת למישפ-
טים באוניברסיטת תל-אביב, יושבת״ראש
הסניף הישראלי טל ״אמנסטי אינטר־נשיונל״
חברת הוועד־המנהל של האגו דה
הישראלית למען האו״ם וסגן־נטיא
אגודת המישפטנים בישראל.

..הנשי הן ר.ש 9חוח של הסוד!״ -י.(המשך מעמוד )43
הד״ר ניצח ליבאי משתדלת ליישם
בחיית חפרטיים את אמונתה במעמד
שווה לגבר ולאשח. עשרות הצעות בנושא
מעמד האשה הוצעו לכנסת — מעטות
מחן בוצעו. אחת מחצלחותיה של ניצח
ליבאי היא חעובדה, שנותני עבודה חויי•
בו על״פי חוק הזדמנויות שוות, להציע
אותה עבודה לגבר ולאשח ולהצהיר על
כך במודעות בעיתונים. היא מאמינה
בעבודתה, היא בקיאה בנושא וערה למחקרים
ולעבודות בתחומה, והיא אומ רת
:״אם אנחנו, הנשים, לא נבין שמגיע
לנו, איך נוכל לשכנע את הגברים ז״

• מהו תפקידה שד יועצת־ראש־הממשלה
למעמד הא שה?
מבחינת המילה: לייעץ בנושא מעמד
האשה לראש־הממשלה. מבחינת הגדרת התפקיד
זה הרבה יותר רחב. זה כולל,
למעשה, טיפול בכל נושא מעמד האשה
במדינת ישראל והעלאת הצעות־חוק ופעו
התפקיד
היה סגדראש־המם שלה דאז, הפרופסור
ייגאל ידין.

• הפרופסור ידין הכין מו ש א?
ועוד איד! הוא היה פתוח מאוד לענין.
אמו היתר, אחת הפמיניסטיות הראשונות
בארץ, שתי בנותיו מאוד פמיניסטיות. אז
יש לו רקע טוב. מעבר לזה, הוא היה פתוח
מאור, הבין ונתן לי תמיכה לפעול.
אחרי שידיו עזב את התפקיד, נשארתי
יועצת לראש-הממשלה מנחם בגין.

• ו מין, הוא פתוח ומודע ל*
ענייו ז
הבה נאמר, כי הוא נותן לי חופש־פעולד,
די רחב. הוא יודע מה אני עושה, הוא
מתודע לחלוטין, וכשיש בעיה לוחצת אני
באה אליו.

• את, כעצם, מייצגת אתה־מימסד.

בהחלט לא ! דיעותי הן פמיניסטיות,
אך המימסד מאפשר לי לפעול על־פי דיעד
תי ודרכי שלי, ואני חושבת שזה הרבה.

מתפקידו, דבר שגרם למשבר גדול בכל
הישיבה והיא בסופו של דבר נסגרה.
המעניין הוא, שגם המימסד הדתי הגיב,
ושלישכת ראש-הממשלה לא מנעה ממני
להיכנס לעניין. אגב, היו אלי פניות של
דתיים מאגודת־ישראל.

• כאיזה נו שאים?
היתד. אליי פניה להקמת מיפעל שיאפשר
לבנות דתיות לרכוש מיקצוע במחש בים.
עד עתה היה נהוג באגודת-ישראל ש מכשירים
רק מורות, כדי שהבנות לא
תצאנה מתחום ההוראה במיגזר הדתי.

• עכורה במחשכים
עכורה עם נכרים.

הם הקימו בבני־ברק בית-ספר ומיפעל.
נכון, המורים היו גברים. הרעיץ היה בהח לט
נועז, ולא בנקל הם הגיעו לכך. אבל
בהיבט של חינוך אותן נערות, זו תפיסה
מתקדמת, כמו שהמילחמה שלהן באותו
ראש-ישיבה היתד, מתקדמת, והם פנו אליי
למרות שאני רשות חילונית.
באו אליי גברים שתמכו באותה נערה ש־הוטרדה
מינית. בתחילה פיטרו את הנערה
ומוועד־העובדים באו אליי וטענו שד,פיטורין
היו לא־חוקיים. אני חושבת שזו
התקדמות גדולה, ואני רוצה להגיד שאני
מכירה אישים במערכת דתית, שמקובל
עליהם שוויון במעמד האשה.

זוהי שאלה ערכית. נדמה לי שלפחות
מבחינתי, מעמד האשד, קיבל לגיטימציה.
בזמנו, זד, היה נושא שזיהו אותו עם קבוצת
נשים מתוסכלות ולא ייחסו לו חשיבות.
טענו שזה ייבוא מחו״ל ושזו אינה בעיה
ישראלית. גם צורת הכיסוי העתונאי לא
היתד, מכובדת, וגם הגורמים שפעלו לטובת
העניין לא היו גורמים מרכזיים בחברה
הישראלית.
היום התמונה שונה. אנחנו רואים נשים
בעלות עמדה מזדהות עם הבעיה. באוניברסיטה
העברית בירושלים נפתח חוג במסלול
לתואר ראשון ללימודי-נשים, בתל־אביב
קיים קורם בין־תחומי בנושא מעמד האשד,
במיסגרת לימודי החוץ של האוניברסיטה,
ואילו באוניברסיטה בחיפה קיימים חוגים
מיוחד למעמד האשה.

״הוא יושב בצד אחד של השולחן, ואני בצד השני...״

לות מדיניות לפני גורמים ממשלתיים ומחוקקים!
טיפול בתלונות בנושא מעמד
האשה, אפליה מטעמי מין! קשר והופעה
בפני גורפים רבים וקבלת מידע, ובמידה
רבה העלאת המודעות הציבורית לבעיה,
וכמו כן קשר עם ארגונים בארץ ובעולם
וייצוג ישראל כלפי חוץ.

• זהו תפקיד חדש.

פרופסור רבקה בר יוסף שימשה בתפקיד
זה חודשים ספורים לפניי.

מי העלה א ת הרעיון שראש•
הממשלה זקוק ליועצת כעניין מעמד
האשה !

התפקיד נוצר כתוצאה מהמלצת הוועדה
למעמד האשה, שהוקמה ב־ — 1975 שנת

• המימסד לא סגכיל אותך ץ
הדרד שלהם היא לאפשר לי לפעול ולא
להגביל אותי.

• וכאשר מ תעורר ת כעיה קוא ליציונית?

יש תחומים מאוד מצומצמים, שבהם
מבקשים ממני להתחשב ברגישות מסויימת.

• מרביכ חשוכ מאוד כקוא־ליציה
הן המיפלגות הדתיות. הן
כוודאי מעוררות כעיות.
אם קיימת בעיה קואליציונית קשה,
צריך להביא אותה בחשבון. אך אני בהחלט
לא מוגבלת מבחינת הפעולה במימסד
הדתי. היה לי מיקרה מאוד קשה של ישי-

נשים ממת ־ 507 גאונווס״ת התורם הבוגרת,
שרש מסת הותרה המומר, ושני שלישים
ממח־חעסדה הלא־מוולל׳ ,ומקברות רק
!ושירית מההמסה, בושהן מחזיקות
בסף הכל מסו שר הרכוש בעזרם
האשה הבינלאומית. ברוב המדינות בעולם
מוקמות ועדות לקידום מעמד האשה.
אורה נמיר עמדה בראש הוועדה בארץ.
אני הייתי חברה בוועדה ועמדתי בראש-
צוות, וכן הייתי בצוות־ההיגוי.
הוועדה אמנם הוקמה בתקופת רבין, אך
המלצותיה הוגשו לבגין. אחת ההמלצות
היתה להקים רשות למעמד האשד, במישרד
ראש־המפשלה ומי שקיבל על עצמו את

בה, שאחת הנערות שעבדו בה הוטרדה
מינית על־ידי ראש־הישיבה. אף אחד לא
אמר לי: הסירי ידייך. להיפך, המימסד
הדתי היה מאוד בתמונה.
פניתי למוסדות הדתיים בתלונה נגד
ראש־הישיבה. הם היו מודעים לבעיה, וכתוצאה
מכך מונתה במישרד־ד,חינוך ועדת־חקירה.
אני כמובן לא יודעת מה היה בדיונים,
אך התוצאה היתד, שהרב התפטר

נבון. ממחקר שנערך לאחרונה עולח,
כי נשים מועסקות ישנות פחות מכל קבד
צת אוכלוסיה אחרת, וכי בשנת 2000 תהא
מרבית אוכלוסיית העוני בעולם מורכבת
מנשים וילדיהן.

• זה מזעזע.
כן, אין ספק שאנחנו רואים מאפיינות

מצריכה

• מהם, עד עתה, הישגיי ך?

ניצה ליכאי כחדר־העכודה,המ שותף לה ולכעלה

הרכה פ חו ת מנכרים העוכדים כאותה
עכורה.

• חיפה, כמדומני, היא עיר כעדת
מודעות בכורה לעניין הפמי-
ניסטי.

נשים {10801(1
שנות פמת1וגני
אנכלוסיה )ותות
של מעמד האשד, המצביע על נחיתות.

• גם כישראל העוני הוא בעיי•
תן של נשים?
הנשים בישראל מהוות 3770 מכוח-ד,עבודה.
שזה קצת יותר משליש. הן מבצעות
כשני-שלישים מכל שעות-ד,עבודה.
זאת אומרת, שלמרות שהן 5070 מד,אוב-
לוסיה, הן עובדות יותר. הדיעה שאשה
נשואה אינה עובדת — אינה נכונה. חד,
מאשר את המחקר של שאללה, שהנשים
ישנות פחות.

• נפריד כ ץ נשים עוכדות ללא
עוכדות.
עבודה בבית זה הרבה שעות־עבודה. אם
אשד. עובדת גם מחוץ לביתה, במרבית
המיקרים קיים אי-הצדק, שבנוסף לעבודתה
נופל עליה אם לא כל נטל־הבית, אז לפ חות
מרבית הנטל, כמו טיפול בילדים, אוד
זקת״הבית 39 .עד 40 אחוז מהנשים היהודיות
בישראל עובדות 60 .אחוז מהנשים
בכלל לא משתכרות, אין להן הכנסה כי הן
לא מקבלות משכורת מהבעל, למרות שהן
נשים עובדות. יותר מכך — אלד, שכן עובדות,
משתברות פחות מגברים. למה ז

• כאיזה מיקצועות עובדות ה נשים
כארץ?
בעיקר בשירותים: הרבה מאוד מורות,
מזכירות, אחיות.

• כלומר,
מובהקים.

במיקצועות

נשיים

בחיפה יש מודעות גבוהה מאוד לעניין.
בעיר יש ועדה למעמד האשד״ הקשורה
עם מועצת־העיריה. כל זה חדש. הנושא
הפך לבעיה לגיטימית של מדינת ישראל.
מתייחסים אליו ברצינות, ואני סבורה כי
תרמתי למתן הלגיטימציה הזו.

לאו דווקא. השאלה היא אם פותחים
לפניהן מיקצועות אחרים.

• איזה סיקצועות כארץ אינם
פתוחים כפני נשים.

• מהי לדעתך הכעייה המרכזית
שד מעמד האשה כי שראל?
לפגי זמן מד, היו שואלים אותי אם באמת
יש בעיה למעמד האשה. ובכן — יש.
למעשה, פתוחות לפני האשה כל האפשרויות,
אבל צריך לראות את הבעיה לא בראי
של אשד. אחת בודדת, אלא בראי של
קבוצה. למיספרים יש כוח-שיכנוע מעבר
לרגשות ותפישות. אחת הסטטיסטיקות ש ד,יכו
אותי בתדהמה מבטאת בצורה חריפה
את מעמד האשה. נתקלתי בה במיסמך של
אירגון העבודה הבינלאומי, שנתן פרופיל
עולמי של נשים׳ ,המתאים במידה זו או
אחרת גם לישראל.
אותו מיסמו מציין, שבעוד שנשים הן
5070 מהאוכלוסיה הבוגרת של העולם,
שליש מכוח־ד,עבודה הפורמאלי וכמעט שני-
שלישים מכוח-ד,עבודה הלא־פורמלי, הרי
שהן מקבלות רק עשירית מההכנסות העולמית,
ויש להן בעלות על פחות פד 1אחח
של הרכוש בעולם. המיספרים האלה משקפים
את מצבה של הקבוצה.
עוד מחקר מעניין שנתקלתי בו פה,
בארץ, בינואר שעבר, באשר נערך בנם
בינלאומי של מעמד האשה: אחת האורחות
היתד, פרופסור דונה שאללה, יועצת
לנשיא קארטר למחקר ופיתוח, וכיום מנהלת
קולג׳ בניו-יורק. היא קבעה בדו״ח שלה,
כי פחות מדי אנשים ערים לעובדה שעוני
מהווה בעיה של נשים, וכי מישפחות שבראשן
עומדת אשד, חיות מתחת לקר־העוני.

• ידוע

נשים

מ ש תכרו ת

+כלומר, הנשים עצמן מעדיפות
לעסוק כמיקצועות נשיים.

אפשר לפתוח את לוח־המודעות בעיתון
ולראות מה מציעים לנשים. ברוב המיק-
ריס מבקשים מזכירה ולא מזכיר, רוצים
מנהל, אף לא פעם מנהלת.

• אם כך, יש נם הפליה כי ח ס
לנכרים. המודעות אף לא פעם
אחת מכק שת פקיד או מזכיר.
זה נכון, אבל ההפליה היא בכך שהרבה
מאוד תפקידים אינם פתוחים לנשים. הבעיה
היא יותר קשה, כי אותם התפקידים המיר
עדים לנשים הם כאלה שהמשכורת בהן
נמוכה, וזה לא עומד תמיד ביחס לכישד
דים.

• ניקח למשל א ת מיקצוע ה פרקליטות.
כעבר היה זה סיקצוע
נכרי מובהק. היום שולטות כפרהך
ליטות מחוז-תל־אכיב הנשים.
למה ז כי עורך-דיו בשוק הפרטי מרוויח
פי־כמה מאשר בפרקליטות, ולכן מרבית
הגברים אינם הולכים היום לפרקליטות
והמקום פתוח לנשים. ברגע שהמיקצוע הופך
נשי, רמת השכר שלו אינה עולה.
יש מחקר של יהודית בובר-אגסי, שאחת
ההשוואות הבולטות שבו היא עבודה סר
ציאלית ומהנדסים. בשני המיקצועות יש
צורך באותו מיספר שנות־השכלה. אולם
עובדת סוציאלית מרוויחה בשדתת-ד,מדינה
6770 מהשכר של המהנדסים.

• מדוע הנשים לא מקדמות
בעצמן א ת עניינן, מדוע למשל ה־סי
שפטניו ת אינן פו ת חו ת מישרדים
פרטיים ומעדיפות להסתופף ב־פרקליטות?

משום שפה אנו באות לצד ד.שגי של
הנושא. לאשה החיה בסיסגרת מישפחתית,
עם בעל וילדים, אין כל אפשרות להקדיש
את חייה לעבודתה, מכיוון שכל מעמסת
חיי־המישפחה נופלת עליה. מיקצוע ערי-
כת־הדין הוא מאוד־מאוד תובעני מבחינת
כוח־העבודה, אנרגיה נפשית ואינטלקטואלית.
קשה מאוד לשלב אותו עם עוד
מעמסות. כאן, למעשה, אחת הבעיות המרכזיות,
מדוע מצבן הכלכלי של הנשים
נראה כפי שהוא נראה. אני לא מתייחסת
לעבודה רק כביטוי עצמי. קשה מאוד
לאשה להיכנס לעבודות הדורשות שעות-
עבודה ארוכות ומאמץ נפשי ושיכלי, בנוסף
לעומס של הבית.
יש הרבה נשים הלוקחות על עצמן את
העומס ועומדות בתחרות. התוצאה: נשים
ישנות פחות, אורח־חייהן הרבה יותר קשה,
וזה מאוד לא צודק. ועל זה אני מאוד מתקוממת.

מה א ת מבי ע ה?
כדי שתהיה לי מישפחה ושאוכל גם לתפקד
ולפרנס את עצמי ואת ילדיי בכבוד, אני
משלמת מחיר הרבה יותר גבוה. מדוע גבר
המקבל את אותם תמלוגים נפלאים של
חיי־מישפחה אינו צריך לשלם את אותו
המחיר ז
כאן שורש הבעית וכאן מישרד־ראש-ה-
ממשלה לא יכול לעזור. זה עניין מאוד
אישי. קודם־כל, צריך לשנות את המודעות

איד*
סיפרה לי חברה, שדיברה על זכותה של
אשה לצאת לעבוד, שהיא יודעת שחיי-
המישפחה שלה ייפגעו. אז אם כך היא
חושבת, אז יש הרבה מאוד עבודה: קודם
כל לשנות את תפיסתן של הנשים. חינוכו
אותן לחשוב שהן צריכות לדאוג לבדן
למישפחה.
זה תהליך של סוציאליזציה. מהיום שה־

נימה עם דפנה, דויד ודני ליבאי
״אצלנו בבית התפקידים מתחלקים שווה בשווה...

האישיות. קשה להן להשקיע את הכוחות
הדרושים. וגם אם הן מתגברות על הקושי,
החברה חושבת שיש להן קושי, ולכן
לא נותנת להן למלא פונקציות מסויימות.

מזמן היו מוצאים פיתרונות. בי גבר היה
יודע שהוא לא יכול לעבוד עד 4כי אין
סידור לילדים שלו, אז מהר מאוד היו
מוצאים כספים ליום־חינוד ארוך, ושוקלים
את עניין שעות העבודה הגמישות. באוסטרליה,
למשל, יש שעות עבודה גמישות.

למשלז כשאת רוצה לקבל תפקיד בכיר,
הגישה היא שאשת לא יכולה לעמוד במה
שכרוך בתפקיד כי יש לד. מישפחה וילדים.
כלומר, מראש את נתפסת כאחת היכולה
להשקיע פחות, ולכן לתת פחות, אפילו אם
יש לך את כל הכישורים.

• למה א ת קוראת שעות עבודה
גמישות?

• למשל?

החברה שלנו הולכת לקראת מיכון, שיוביל
לאבטלה. אם התפיסה לגבי העתיד היא
שהאנשים יעבח שלושודארבעה ימי עבודה,
ועל אותו תפקיד יתחלקו שני אנשים,
בכלל לא תהיה בעיה להתחלק באחריות
המישפחתית.

• וגם לא יהרה מה לאכול.

מי םאד אנשים מהמ״מסו הדתי. יא מזונן
פותה אלי ותזוז שהוסווה שדיד דאש
׳הישיבה שובה תבזה. וזנימתד1תותי
׳עדתך מו ל ה, ו הונ נו סו מתסדתו

אשה נולדה היא גדלה לתוך תפיסה כזו,
שקודם כל חיי־מישפחה. אז אחד הדברים
זה להילחם על שינוי התפיסה. לכל אשד.
צריכה להיות הזכות לבחור ולא להיוולד
לתוך עולם המכתיב לד. נורמות מסוג זה.

* מה עם אותן נשים שככל זאת
מתפקדו ת כ שני המישורים —
הקאריירה והמישפחה —־ וממשיכות
לבצע אתה תפקיד הכפול?
הן נתקלות בבעיות שהן מעבר לבעיות

ניצח ליכאי מנגנ ת
״אני מחלקת זמני בין בית ועבודת
•.אבד
זה נבץ, שאשה שהיא
גם אם וגם עקרת־כית לא יכולה
למלא תפקיד מינהלי ב כי ה כאשר
שימשתי רכזת־מערכת, גאלצתי
לוותר על התפקיד כי דא היה לי
הזמן והכוח למלא תפקיד שכרדך
כפיקוח ובהדרכת אחרים, וכו כזמן
לעשות א ת עבודתי העיתונאית,
להיות אם ולנהל אתס שק־כיתי.
זה נכון לעכשו, אבל אם החברה תתרגל
לרעיץ שהבית והילדים הם אחריות משותפת
של שני הצדדים, היא תתאים את
עצמה לתופעה, שלאנשים יש התחייבות
שמעבר לתחום העבודה. מיסמכי אירגון-
העבודה־הבינלאומי מדברים על המושג
״עובד בעל אחריות מישפחתית.״ אין יותר
מושג של ״אם עובדת.׳׳ כיום מדברים על
״הורים עובדים״ ואז החברה מתאימה את
עצמה. אז יבנו מעונות, ואז יהיו שעות לימוד
ארוכות והזנד. בבתי־ספר, ואז יהיו
שעות עבודה גמישות, או יום עבודה מקוצר
להורים, כפי שזה קיים בשוודיה.
בשוודיה כשנולד ילד, בני־הזוג יכולים
להתחלק בתישעה חודשי חופש, ובמשך
תקופה מסויימת יש לשני בני-הזוג זכות
לקצר את שעות העבודה שלהם. ואז לא
האשה נעדרת מעבודתה בגלל הבית וה ילדים,
אלא שני בני־הזוג נעדרים, ואז
הבעיה היא לא של הנשים אלא של העובדים
— זכרים ונקבות — ומקום העבודה
והחברה צריכים להתאים את עצמם, כי
הסיגבלד, של לידה, או ילד חולה, או בית,
היא לא של האשד, אלא של ההורים. מכיוון
שהחברה תומכת במישפחה, היא צריכה
להתחשב בה.
אם בעיית הילדים היתה בעית הגברים
באותה מידה שהיא בעיית הנשים, כבר

בכלל לא בטוח.

• אני רוצה ל התעכב על העובדה
המדהימה, שגילה המחקר
של ד ״ר ;תנה שאללה — העובדה
שרוב המי שפחות שבראשן עומדת
אשה, חיות פתחת לקו העוני.
אני לא מבינה למד, זה מדהים אותך. הרי
נשים משתכרות מעט מאוד, הן לא מתקדמות
וחלקן לא עובדות כלל, אלא במשק-
ביתן ללא משכורת. את יודעת שיש בארץ
אירגון של אלמנות שארים, וכי 38 אחוז
מכלל האלמנות האלה חיות פתחת לקו
העוני, בהשואה ל 19-אחוז מכלל המישפ־חות
החד־הוריות ובהשוואה ל־ 7אחוזים
שיש בכל אוכלוסיית המדינה.
בתקופה שבה המחקר הזה נעשה 41 ,
אחוז מד,אלמנות עבדו. קרוב ל־ 60 אחוז
מד,אלמנות חיו ברמודחיים שבה חי העשירון
הנמוך באוכלוסיה. זד, פער נוראי. שלא
לדבר על קבוצת הגרושות, שחלקן אינן
מקבלות דמי־מזונות, וכמובן קבוצת האנד

ובחימז יש #זדשזו
1111091 מאור למעמד
וחאשת, ותור מאשר
בכל משם1אחד בארץ
הות הלא נשואות. זוהי קבוצה עצומה של
נשים, החיה או מתחת לקו העוני או בעשירון
הנמוך ביותר מכלל האוכלוסיה. במדינת
ישראל עוני הוא בעיה של נשים.

• זהו כתב אישום גגד המוסד
לביטוח לאומי.
אני לומדת עכשיו את הנושא. יש לי
מחקר עצום. אני הייתי רוצה שמם־ההכנ-
סד, יהיה אינדיווידואלי להכנסה האישית
של אשד, וגבר, ושתהיה התחשבות הרבה
יותר משמעותית בהוצאות על הילדים בגיל

מסויים. צריך לדעתי לנכות אחוז ריאלי
עבור ילדים, ולדעתי זה ישפיע על עניין
המישפחות החד-הוריות. כשיש ילדים צעירים,
ההוצאות יותר גדולות, וצריך לנכות
את זה מהמס, כי זו לא הכנסה שחייבת במם.

א ת מדברת על מס־הכגסה,
שזו בעיה בפגי עצמה, ואגי הזכרתי
א ת הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי נועד לאנשים עובדים,
אך אלמנות וגרושות מוכרות על־ידי הביטוח
הלאומי גם אם אינן עובדות. האשד.
היחידה שאינה מוכרת היא עקרת־הבית.

• במעונות של נעם ״ת נקבע
התשלום על פי מ שכורת האם, וכך
קורה שאשה עובדת שכעלח -הוא
אדם אמיד מ שלמת שבר נמוך
כהרבה מאם לא נשואה, אלמנה
או גרושה, שיש לה רק סקור
הכנסה אחד.
היום זה שוגה. מישפחה חד-הורית קיבלה
זיכוי יותר גבוה, משום ההתארגנות של
הנשים העומדות בראש המישסחה החד־הורית.
תמכתי בהן, דיברתי עם הגורמים
שהנושא היה בתחומם, הבעתי את דעתי,
וכך תוקן העוול, שאשה המשתכרת מעם
אך לבעלה יש הכנסה גבוהה משלמת פחות
מאשר, המשתכרת יותר אך אין לה בעל
בכלל.
כאן באה לידי ביטוי הטענה שלי, ש אחת
הבעיות של מעמד האשד, בישראל הוא
שאין מספיק לחץ של נשים. כדי שאשה
תלחץ ותתארגן, היא קודם כל צריכה להיות
מודעת לבעיה ולהאמין שאפשר לשנות.
לפני כמה ימים התבקשתי להופיע בהרצאה
לפני עובדות. הן ביקשו הרצאה על
זכויות הנשים בעבודה. אמרתי שאני לא
בעד זכויות־יתר לנשים עובדות. אני בעד
זכויוודיתר להורים עובדים. אז הן ענו
״אבל בל הנטל נופל עלינו.״ הסברתי להן
שאת זה צריך לשנות. אז תשובתן היתה
״ככה זה. זו דרך הטבע.״ ״ככה זה״ זו לא
תשובה. זו אינה דרך הטבע. זהו תהליך
חברתי מסויים, שאפשר לשנות אותו. אין
״ככה זה.״ פעם היתד, עבדות, וחשבו שכבה
זה. יש שני סוגי אנשים: כאלה שנולדו
להיות עבדים, וכאלה שנולדו להיות אדונים.
אנחנו, הנשים, איננו שפחות של העולם.
אין ככה זה.

• האם א ת מרגישה שחלה
איזו שהיא תזוזה כנו שא ץ שקיים
סיכוי שנשים יתארגנו כדי לשפר
את מעמדן?
היום, במידה מרובה, נעמ״ת נתפסה לעניין,
ומבינה שהורות הוא עניין של גבר
ואשה. אולם אל תשכחי שהחלטות פוליטיות
עוממת ביחס ישיר ללחץ דעת־חקהל, ונשים
מהוות 50 אחוז מהאוכלוסיה. ברגע
שהאשה תבין שזו תופעה חברתית, יהיר,
לה הכוח הנפשי לדרוש לשנות, ובמקביל
לפתח את ההבנה והמודעות של הגברים.

• וזו כעצם תהיה העבודה ה קשה.
בהחלט,
ואני מבינה אותם. להם נוח
מאוד במצב הנוכחי. הם לא רוצים שינוי.

1. 415

אין

5חורם 2,מס־סים,צמודים ד 7חש גן.

אברהם גין ד•

בלבה של שכונת היוקרה בראשון־לציון -
שבונת אברמוביץ, הולן וצומח פר״יקט מגורים
חדשני ומרהיב של אברהם גינח .״גן־הברושים״.
5חדרים 2 ,מפל 0ים,צמודים ל 7-דונם גן.
בשכונה, הקרובה אל הכביש לתל אביב, אשר
מעניקה שרותים ציבוריים וקהילתיים מעולים
ומרכז מסחרי, עומד הבית הבא שלן. הוא נבנה
עס יי• הסטנדרטים הגבוהים ביותר, טובל
במשטח דשא, עצים ופינות חמד המ שתרעים
על-פנ• 7דונם. מראה מרהיב.
בוא אל הלב היחק של ראשון לציון -
אל גן הברושים.

דירתנופשבאילת
!בטבריה לנלהחיים
חינם

מרצפות 111י 19
! 3דונ מ או תן

מה תקבל כדייר ב״גן־הברושים״?

זרמים ת ת מימיים באמבטיה בשיטת הג־אקוז׳.
טלויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם של אורחיו.
3כיווני אויר לכל דירה.
דירות זז מפלסיות.
חדר ארונות.
2חדר רחצה עם ריצוף קרמיקה.
ארונות מטבח בסגנון אמריקני ( 6.80 מטר רץ).
שיש גרניט איטלקי.
מרצפות שיש גדולות בסלון ( 3דוגמאות
לבחירה).
שטיחים מקיר לקיר בחדר• השינה.
אפשחת 2כניסות לכל חרה( מ ת אי ם לרופא
או לבעל מקצוע חופשי).
לוב׳ מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
חדר תרבות וספורט הכולל ציוד ומכשירים.
תאורה דקורטיבית בחזית.

חזי

ש טי חי מ קי ר
ל קי ר

פ. אוכל

מטבח 309\ 380ג

ג׳ ק ו 1

\ ןיצוףקרמיחרס!

!ירותיו
ר.ורי ם ת. א רונו

. .ר׳״י־חזר
א חזר חזר

ן שטימי מקיר
ל קי ר.

דירה בלי מזו מני ם

$ 7 5 ,0 0 0 1

שטיחימ קי ר
לקיר

ש טי ח• מקיר
לקיר

גמל יזנזב
״ני ג ״י ייזי ד ^י 5 0
־ ייי ״ ייייל -ייי ״ י ״ ר ״ י ר )

/0ס 60 ממחיר הדירר. באמצעותהלווארו
שתוחזר עד 12 שנים.חיתרה בתשלומים
נוחים. אפשרות ל-עוו 8/\0£ז

קוו ויוה נאחדההתקשותהבאים1תה 11
תרות עבשמיש באילתובטבריה לנר החיים!
כאשר אתם קונים חר ה אצל אברהם גינח, אתם משנים את סגנון חייכם ועוברים לדירת פאר
בסטנדרט עילית, כמקובל אצל אברהם גינח.
בנוסף לכן, תזכו ללא הגרלה בשת חרות נופש -באילת ובטבריה.
חחת הנופש המרוהטות תעמודנה לרשותכם שבועיים ב שנה — שבוע באילת ושבוע בטבריה -
במ שן כל החיים.

תל־אביב

נ תני ה

• בנין יוקרתי במיוחד ברח לסל 22
בבניו בן 8דירות בלבד. דירות בנות
4-1 3׳/2חדחם עם גג +חדר על הגג.
• בצפון תל-אביב, אזור ל, נותרה דירה אחת דו־מפלסית
בת 5חדרים.
• בצפון הסולידי, ברחי חתם סופר .9דירות דו־מפלסיות
בנות 4חדרים בבניו בן 8דירות
בלבד.

^ 1וו *וזז שווו
• חרות בנות 3חדחם ; 4ננ +חדר על הגג.
• קוטג׳ים מפואחם על קרקע של כ-
400מ״ר נד 160,000 דולר.

ראשון־לציון

• ברח חזנגוף , 16-18 בבנין יוקרתי במיוחד,
דירות בנות 3חדרים הכוללות שכלולים
לרוב.
• ברח׳ ראשון לציון דירה בת 6חדרים

פתח ־ ת קו ה
< פנטהאוז -רק 85,000 חלר

הצעה חד פעמית! פנטהאוז יוקרתי בבנין
מפואר עם מירב השיכלולים.
! ברח דגל ראובן 3 ,חדרים +גג +חדר על הגג
ו־ 4׳/2חדרים +גג +חדר על הגג ושכלולים
לרוב.
יחמת משוכללות דו-מפלסיות בנות 4חדרים.
ברח־ כץ, ל 2-בנינים בני 9חרות בלבד.

ביו ד *

בונ

• חרות בנות 3׳/2חדרים במרס השקט.
• חרות בנות 4חדרים במערב העיר(גם לכניסה
מיידית).
• למהיח החלטה ואניני טעם !

פנטהאוז יוקרתי בשכונת אברמוביץ,
רק .$ 110,000 אפשרות להלוואות גדולות.
• ״גן רוברושים״ פרוייקט יוקרתי ומיוחד צמוד
ל 7-חנם גן בשכונת אברמוביץ׳ .חרות
דו־מפלסיות בנות 5חדחם עם כל השכלולים.
* עחין במחירי מבצע מ־.$75,000
• חחת עם קרקע וקוטג ים

באיזור יוקרתי והירוק ביותר במערב ראשון־לציון
בקרן הרחובות ארלוזורוב גולומב(ע״׳ בי־׳ס באח),
החל מ $110,000-במקום .$130,000

ו ־ ־יו ־ודב

ב ת * ם 9רט׳
חוטוו בלב חדרה
בפרויקט ״לב השרון״.
שכוגה בת כ120-
בתים פרטיים
וקוטג׳ים על 250
מ״ר אדמה פרטית
מ 59,000-דולר.
(לא נכלל במבצע הנופש)
המחירים אינם כוללים סע מ

דירת הנופש בהתאם לת !7נוו החברה.

ו ±ו 1יונו ±וים

קודי ביותר
בתנועת־החרות מילחסת-הירושה היא בעיצומה,
בעוד הנורש עצמו חי וגם נושם
(קוליגה אחת שלי אומרת: לא נמאס לו ז
כל הזמן לנשום ז) עובדה זאת — הנשימות
האלה — מכבידה במידה מסויימת על
היורשים, כי בכל זאת, מה, לא נעים.
אבל מה, כמו שהנורש לא יכול להפסיק
לנשום לכמה דקות, כך גם היורשים אינם
יכולים להפסיק במילחמת הירושה. זה
שהנורש עדיין בחיים זה אומנם לא נעים,
אבל גם לא נורא, וחת מזה — זו הבעיה

שמיר

איר

נתבשרנו כי השר שמיר יצא בשליחות
חצי-חשאית לזאיר בשעה שהשר שרץ מבקר
בהונדורס, ידידתנו ההיסטורית. אין
בכך כדי להפתיע, ששר־החוץ מבטיח הקמת
שירות־ביטחון בזאיר, בעוד ששר־הביט־חון
מתארח במדינה שאין לנו קישרי־חוץ
עימה. המסקנה ההגיונית היחידה היא, כי
מחמת החשאיות יוקם שירות חשאי של
הונדורס מאיר.

המושה:
אישיות בבירה מחוג מקורביו של אפסנאי
קבוצת הכדורגל של שימשון תל־אביב
מסרה כי אין כל קשר בין הנשק והרימונים
ובין הפלאנגות, למרות שיתוף הפעולה.
״כל מה שרצינו היה לדאוג לביטחון
שחקנינו בביתם הם. הדעת איננה סובלת
כי יהיו חשופים להתקפות נפשעות. הנשק
שנמצא הוא נשק הגנתי מובהק ונועד
להרתיע את אוייבינו. שימשון חזקה היא
ערובה לביטחוננו,׳׳ הבהירה האישיות.

וז׳שות המו־ת ותקליסה:
מישרד עתיר־פעילות זה סובל מזה מספר
שנים מבעיות קליטה (קליטוטים) בשל
פליטה מוקדמת (וינה) .לא מפליא שמתגבשת
החלטה לשנות את מעמדו של השר
לוי, שיהיה לשר העליה והפליטה.
השר לוי, שהוא כידוע גם חבר בוועדת־השרים
לענייני־התיישבות, עוסק כרגע בפרוייקט
שינוע השכונות: מוסררה —
מעלה אדומים, למשל, או סלמה ג׳ —
נידיורק. השר הנ׳׳ל הגה לאחרונה רעיון
ציוני במיוחד, והוא רעיץ הפיכתה

שלו. לא הוא ממריד את היורשים. ממריד
אותם קהל-הבוחרים של תנועתם, שעלול
לראות בעין ביקורתית מילחמת־ירושה רעשנית
מדי דווקא בשעה זו, בי בכל־זאת,
מה, לא נעים.
כשמדובר בכלי־התיקשורת, אין צורך
לומר, אף אחד מהיורשים אינו חושב כלל
על הנושא. כל העניין רחוק מהם מאוד-
מאוד. וזה ההסבר שלהם: מר בגין, כך
הם קוראים לו, לנורש, יאריך ימים. ויש
האומרים: חייו עוד לפניו.
בתחום עדין זה יש הערכות שונות.
נתחיל בשר־הביטחון. ובכן, מר שרון
סבור כי מר בגין יחיה עוד 34 שנים. למר
שרון, כמו שאתם רואים, לא בוער כלום.
שר־החוץ, מר שמיר, אמנם אינו ילד
עוד, אבל גם לו לא אצה הדרך. הוא
נותן לבגין עוד 50 עד 51 שנות־חיים, כך
שראש־הממשלה יגיע ל־ .120 זה, לפי דעתו
של שר״החוץ, בהחלט יספיק. סגן־ראש-
הממשלה ושר־השיכון מעניק לבגין עוד
64 שנות חיים. מר לוי תמיד היה לארג׳
על-חשבון אחרים.
לשר־האוצר, לעומת זאת, יש גישה חדשה
ורעננה לנושא. הוא מוכן ללכת על
כל סכום, משוחרר ממם. ולמה ז כי הוא
בשום מיקרה לא רואה עצמו כמועמד. לא
צריך לומר שהמילים בשום מיקרה אינן
כוללות את המילים דין התנועה. דין
התנועה זה כבר משהו אחר. ואגב —
צוות מדענים בסישרדו של שר-העל לענייני
כלכלה, מר מרידוד, עובד על המצאה
חדשה לגמרי, שתעניק למר בגין חיי-נצח,
ולמר מרידוד ^י< 15 קאש מאני. עכשיו
מבקש מר מדידור שעל ההמצאה הזאת
לא יחולו תקנותיה החמורות של ועדת*
אשר•
אלא מה ז לכל אחד מן היורשים יש
נושא-כלים — שזה כינוי חיבה שאני בעצמי
המצאתי למישהו שהוא בדדך-כלל סטו־דנט־לשעבר
עם קופה נאה ן1ל שרצים
וחיות אחרות מאחוריו, ולפעמים גם סביבו.
תפקידם של נושאי־הכלים האלה הוא
פשוט בתכלית הפשטות: הם צריכים להבהיר
לבל מאדדבעי שאין צורך לקחת ברצינות
רבה מדי את ההצהרות של היורשים,
ותוחלת־החיים של מר בגין היא בכל מיקרה
תוחלת-החיים של מר בגין, ואחר-כך
נראה. נושאי־הכלים, באותה הזדמנות, מש

ישראל למדינה אוטרקית. הוא אף זכה
בבירכת שר־התיירות, אברהם שריר. כך
תהיה לנו, על-פי החזץ הזה, מדינה של
עליה פנימית ותיירות־פגים, יהוד הגליל
באמצעות השפלה, איכלוס הגדה באמצעות
בני־ברק, וכן הלאה.
ומכאן גם שחוק ״מיהו יהודי׳׳ לא בא
לשמש אלא לצורכי-פנים: באמצעות ה-

ננים יפה־יפה את ההצהרות של אדוניהם
היורשים 1כל נושא-כלים נושא בכליו אח
שרבים היורש.
מילחמת־הירושה, אם כך, מתנהלת בעיקרה
בין נושאי־הכלים, ואף זאת בחשאיות
גמורה• תתארו לעצמכם, דרך-משל,
איזה אסון נורא היה קורה אילו היה מחלק
התה במצודת-זאב מוצא על שולחן הנשיאות
פתק נשכח וזה לשונו :״שוחחתי
אתמול עם הדוקטור גוטסמן ו
ההודעות המועברות במיסגרת מילחמת-
הירושה, כולן מוצפנות בקוד קודי ביותר.
אחת מהן נפלה זה לא כבר לידי, וזה
לשונה :
״מיל פתח סוגריים חמת סגור סוגריים
שין פתח סוגריים מיר סגור סוגריים בשין
פתח סוגריים רון סגור סוגריים מית פתח
סוגריים חדשת סגור סוגריים ורק
פתח סוגריים — מקף — סגור סוגריים יר
פתח סוגריים ביח סגור סוגריים.
וסי שתוהה על הכיתוב העיברי המוזר
של המילה ירוויח, מוטב יזכור מיהם בדיוק
נושאי-הבלים, ובמה הם עסקו כשחבריהם
לספסל-האוניברסיטה עסקו בלימודים.

חוק הזה אפשר יהיה לערוך מיץ הולם
בין עולי-פנים שיזנו בזכויות עולה על-פי
חוק השבות, ובין נזקקים אחרים.

תקדימים:
בסיסמת ״פליטי עירך קודמים״ נתקבל
מר ציץ (דד) בשכונת שייח״מוניס, עם
סיום המיבצע ״שכח מביתך״ .חברת חל־

גרופר

בשלושה בנים
דיברה תורה

ח ל ליו ת
קראתי ששר המדע והטכנולוגיה ומה
לא, רוצה כבר לסדר לנו איזו התנחלות
על חללית בחלל. נו-נו, באמת הגיע הזמן.
סוף־סוף חללית יהודיה ראשונה בחלל.
סוף־סוף אסטרונאוט יהודי ראשון בחלל.
תנחשו מי זה יכול להיות, האסטרונאוט ז
מגורים פעם שני זקנים (מענף הזקנים, הנשים
והטף) היו גרים במחנה הפליטים צברה,
לא רחוק מבית־הקברות הגובל במחנה.
ואילו עכשיו הם גרים ליד הבית.

ה תלוי והחבל

בחוות־השיקמים של שרון לא מדברים
על צברה ושאתילא: אץ מזכירים את
התלוי בביתו של החבל.

מיש התנצלה בשם ראש העיריה, כי הום-
עתה בשל השם בעל הצילצול הערבי של
המקום, ונשענה על תקדימים.

ואחד עם

סוס חשבוו:1
״אוכלים את רפול׳׳ יוקרן באולם פא-
פיק, בגבעת-רם.

בשעות הננא׳

יש לי חכר אחד, יוסי שמו,
שאבי חו שכ שככר חזדמן לכם
פה ושם לשמוע על חלק מעלילותיו
כמדור הזה• יופי זה הוא
משורר, דכשעות הפנאי הרכו ת
שהעיסוק הזה מותיר לו, הוא
עוכר למחייתו הזיפות גגות.
עכשיו כידוע חורף, וכימי ה חורף,
ביהוד כשיורד גשם, קשה
לזפת גגות, אז ליוסי יש שעות
פנאי גם מהעיסוק הזה• כלומר :
עכשיו יש לו שעות־פנאי מעיסוקו
כמשורר, וגם שעות
פנאי — אם כי מעטות יותר,
מעיסוקו כזפת.
כמקום לעשות מה שאנשים
הגונים עושים כ שעות הפנאי
מהסוג הזה, ישכ יוסי ועכד
בשכילי. מה שיצא לו, לפי
דעתי, הוא פשוט יוצא מהכלל
טוכ, אכל ת שפטו כעצמכם.
רשות הדיכור ליוסי אייזג־שטדט
המספר על שמיר בזאיר
ועוד.

מההגדה

חשבו!
פח״ם
שאלה איר לגמור
מן העי תונות :״מישלחת
של קצינים ככירים כצה״ל,
אשר נטלו חלק כמילחמה
בלבנון, יוצאת לארצות־ה־כרי
ת ותיפגש עם פקידים
כפנטאגון וכנראה גם עם
שר־ההגנה האמריקאי כספר
ויינכרגר, כדי להסכיר א ת
מהלכי הקרבו ת ולהציג לק־
.חים, שהופקו על־ידי צה״ל.׳׳
יוסי אייזנשטדט
משורר

צברה זשאווידא וסיפוס):
לאריק שרון אירעה תאונה, כי הוא
איבד את הפליטה על ההגה, הפעיל את
הפלאנגות בפלט־רחוק. עצה רפואית: שישתמש
בא־פלטץ, בשביל הראש, כמובן.
גם לבדגורית זה לא עזר.

נחמד 1לדעת שלא לשווא נפלו בחורינו
בלבנץ, וחוץ מכל המטרות שכבד הושגו
במילחמה ושמד,ן רק אנחנו הרווחנו, גם
לאמריקאים יצא משהו מההשקעה. הקצינים
הבכירים שלנו — אותם שלא יצטרכו
להופיע לפני זעדת־החקירה, אני מניח —
יסבירו אם כן לאמריקאים איד התחילה
המילהמה, איך פרצו הכוחות על הצירים,
איך רוכך האוייב, איך הבקיעו כוחותינו
את המערכים, ואיך, ואיד ואיך. רק דבר
אחד לא יוכלו להסביר הקצינים הבכירים
שלנו לאמריקאים: איך תיגמר המילחמה.
דווקא זאת, אולי, יוכלו האמריקאים
להסביר לקצינים הבכירים שלנו, שהרי
ויאט־נאם שלהם היא נבר מאחוריהם.

417

נישואי המורד

המפד״ל
לאן

כן־ ציון (״בנצי״) מוניץ, אינו מופיע
בדרך־כלל בטורי הרכילות. תאורן התיאטרון,
ומרצה בחוג־לתיאטרון באוניברסיטת
תל-אביב, הוא פעיל באירגוני המרצים,
שאינם מוכנים לשתוק מול הנעשה סביבם
בגדה, בלבנון וגם כאן.
אני זוכרת כיצד הוא לא היסס וצעק
בוז ארוך וברור לחברו לשעבר, עודד
קוטלר, כאשר זה הודיע בכינוס בתיאטרון
הקאמרי נגד הצנזורה, שהוא מפסיק
להציג בתיאטרון שלו את הפטריוט עד
לבדיקה מחודשת של הצנזורה.
מוניץ בן דד 39 הוא גרוש ובשבוע שעבר
הוא התחתן עם צעירה חמודה בשם
קולוי, סטודנטית לפסיכולוגיה, אם אני
לא טועה. הם גרים בתל-אביב, ומכירים
כבר זמן רב. קוקי צעירה מבנצי ב־11
שנים.

יש לי יחסים מאוד מאוד מוזרים עם
בניין הקסטל בתל־אביב, מעוז המיפלגד.
הדתית-לאומית. הם שונאים אותי, אומרים
שבעיקרון הם לא רוצים לקרוא את
המדור שלי, אבל מספרים שהם בולעים
בשקיקה כל סיפור שמפורסם בו. למה לא
בעצם, הם הרי דוסים כמו שאני גבר. אבל
נניח לזה וניגש לעניין.
לפני ארבעה חודשים התגרשו דני
ורמוס, מזכיר המפד״ל ואשתו נעמי (העולם
הזה .)2346 מישפט הגירושין שלהם
היה רצוף בהשמצות הדדיות, עד כדי כך
שהשופט הציע לשני הצדדים שהוא יגנוז
את התיק בארכיון בית-המישפט, רק שהילדים
לא ישמעו מה אמרו ההורים שלהם,
האחד על השני לפני שהתגרשו. אני אפילו
הכתרתי את הסיפור בשערוריית השנה

משום המוסיקה

עמירם טננבאום, בעלה לשעבר של
הזמרת חווה אלכרשטיין, עבר הרבה
בחודשים האחרונים. אשתו עזבה אותו.
הוא נכנס כשותף במועדון גחל ביפו, ש בהתחלה
קצת צלע ועכשיו מספרים לי ש-

(העולם הזה .)2350

והנה התבשרתי לפני ימים אחדים שהמזכיר
הדינאמי, איש סיעת הצעירים במי-
פלגה, כבר נרשם לנישואים עם אלמנה
העונה לשם אילנה גלזמן והיא בת ,38
ועובדת כפקידה במישרדי האשה הדתית
הלאומית בקסטל. בקיצור, רומאן באותו
בניין, שנדמה שגם יביא שלום־בית במי-
פלגה. כי חדרה של אילנה סמוך לחדרו של
האיש החזק במפד״ל, רפאל בן־ נתן, איש
קבוצתו של הד״ר יוסף כדיג• להזכירכם
יש מתח גחל בין הצעירים ובורג. מרוב
שדני בא לבקר את כלתו מבני-ברק, הוא
כבר לחץ כל כך הרבה פעמים את ידי בן-
נתן, שהם עוד יהיו ממש חברים.

חברו ת
לד>רה
מ שותפ ת

נעמי ודני ודמוי
מי יהיה הראשון

אבל השאלה ששאלו כל הדוסים בקסטל,
אחרי שהם ראו את הסיפור לראשונה
(העולם הזה ,)2362 היתה מה בער לו
להתחתן כל-כך מהר. גם אני שאלתי,
ומסוקרנת קפצתי לבניין. הם לא ידעו
מי אני ולכן ריכלו איתי כאילו אני משלהם.
בקיצור, הסיפור הוא כזה. נעמי, שעזבה
את ביתם המשותף של הוורמוסים ברעננה,
עומדת על-פי השמועות להינשא. כן, גם
היא. הבעל הגרוש לא יכול היד. לסבול

שאשתו תתחתן לפניו והוא רץ להקחם
אותה.
עד כמה שאני מבינה, הוא אכן הקדים
אותה. ניסיתי לדלות עוד פרטים אך לא
הצלחתי. ניסיתי לטלפן לביתו של דני, אך
הוא היה עסוק בענייני הקונגרס הציוני
ולא יכולתי לאתר אותו. בעצם זה לא כלבך
חשוב. אני בטוחה ש״ידידי״ בקסטל
ימהרו ללחוש לי, בהסתר, מתי ועם מי
תתחתן נעמי ורמוס.

שהוא צרפתי. היא סירבה לפרט מיהו ומהו
ורק ציינה שזוהי האהבה הנוכחית שלה.
אבל כשחבר נמצא כל־כך רחוק, הוא
יכול לפקח מעט מאוד, אם בכלל, על זד

הי שתר׳
החסנן

עמירם טננכאום
שתבעל לא ידע

הדוגמנית סימונה גלו מנפלד היתה
בטוחה שהיא מצאה את אביר חלומותיה.
בקיץ האחרון היא הכירה את דני אזן,

קלרה חורי ואילנה שושן הן חברות
טובות כבר איזה חצי יובל. אילנה
שושן היא מלכת־היופי לשעבר, וקלרה

הוא על המפה. היה זה רק טיבעי שהוא
יחפש משהו לנשמה.
הוא באמת מצא מישהי, אך היא נשואה,
ולכן לא נעים לי לספר לכם מיהי,
כי גם לבעלה לא יהיה נעים, כי הוא לא
יודע על־כך. כל מה שאני יכולה לומר הוא
שהיא שייכת לעולם הבימה. איך זה יתפתח
אני לא יודעת, אבל הם מספיק מבוגרים
כדי שלא נראה שם סצינות אלימות.
מונה המסכנה, שבאה עם מעט מזומנים,
התברר שלא רק שאין אצלו מה לאכול
בבית, אלא שהוא מזמין את עצמו על חשבונה
לאכול בחוץ.
הרבה יותר מהר מכפי שחשבה היא ח ד

רוד
חורי רוצות —

היא מזכירתו של שמואל פלאטו שרון.
בקרוב מאוד עומדות השתיים לשכור דירה
במרכז תל־אביב וקלרה תעזוב את בית
הוריה ברמת־גן ותעבור להתגורר עם המלכה
היפה.
התעניינתי מיהי קלרה וגיליתי כמה פרטים
מעניינים. היא בת ,25 בעלת גוף
חטוב, בוגרת תיכון חדש בתל־אביב, מאחת
המישפחות העשירות ביותר בארץ. היא
כמובן רווקה. כמו חברתה, אך יש לה
חבר מעבר לים. היא הסכימה לומר לי
ששמו הפרטי הוא דו ג ר, ומייד הבנתי

אילנה שושן
— להתפרפר

נעשה אצל קלרה. כששאלתי אותה מה גורם
לה לעזוב את הקן המישפחתי החם ולהתגורר
בדירת רווקות היא ענתה לי :״אילנה
ואני חברות כל־כך טובות, כמעט אחיות.
שתינו החלטנו קצת להתפרפר ולכן החלטנו
לגור לבד.״
מה אני אגיד, תשובה לעניין. ומאוד אמיצה.
אני כבר רואה את העשן שייצא מה חרד,
הזאת. לא, כתובת עדיין אין לי.

ישראלי שהוריו מתגוררים בחו״ל. גבר
יפהפה, שכאילו צוייר על־ידי צייר איטלקי.
השניים התיידדו, התחברו, ודני הזמין אותה
לבוא אליו לאיטליה, שם הוא מתגורר.
במילנו.
סימונה היפה ארזה את חפציה. נטלה
סכום כסף לא גדול במיוחד ונסעה. אם
גבר מזמין אותה אליו, מה כבר צריך חוץ
מהוצאות נסיעה פה ושם לביזבוזיסז
או, פה היא טעתה. היא לא מכירה את
הישראלים. גם כשהם גרים כמה שנים
בחו״ל, הם עדיין נשארים ישראלים, אין
מה לעשות.
באה לאיטליה וגילתה שהבחור הוא מאוד
חסכן, אם אפשר לומר כך בלשון המעטה.
אבא של הקמצנים, סליחה החסכנים. ולסי-

סימונה בילומנפלד
— במילנו

רה לארץ, לא כל-כך מאושרת. אני חושבת
שעכשיו היא למדה להיזהר מהישראלים,
גם כשהם מחופשים לתוצרת חוץ.

הימה מחיפה
משה (״מושון היפה״) ע;כר נחשב
כבר שנים לחתיך של חיפה. וכמובן לשובר
לבבות קבוע.
הוא היה נשוי כבר פעמיים, כמעט התחתן
פעם שלישית ואולי יתחתן שוב.
נישואיו הראשונים היו ל מירי עג ב ד,
נישואים קצרים, שלא הצלחתי לברר את
הסיבה לסיומם. מה שאני כן יודעת, זה
שאחרי שהיא התגרשה ממושון היפה היא
עידית והפרקליט
זוכרים את שערוריות הזמרת עירית בולקא, שהשכירה
חלק מדירה שלד — .רחמנא לצלן — ללסביות. הסיפוד שהיה
סביב הוצאתן מהדירה. באמצעות צד של בית־מישפט, זכה
לכותרות רעשניות ואף לטיפול אצלנו (העולם הזה 2354ו־.)2355
בין השורות התברר שלעירית יש חבר׳ השומר עליה מכל מישמר,
בבית ובבית־המישפט, אילון שחר שמו, והוא שוטר בדרגת
קצין.
הרבה. נעשה כדי שהדירה מם׳ 5ברחוב כיכר מלכי־ישראל 13
תפונה מהדיירות המסוכנות. השבתי שזה אולי כדי שעירית
והקצין שלד. יוכלו לגור שם בשקט.
אבל, כבר יותר מפעם אחת ראיתי אותה מבלה עם מישהו,
אך לא עם קצין־המישטרה. ניגשתי לבדוק והתברר לי שהוא
פרקליט, דניאל וקם שמו, רווק בן־ ,39 שמישרדו נמצא בכיכר
׳מלכי־ישדאל. כנראה שבגלל מיקצועו הוא מאוד זהיר, וכך לא
הצלחתי להוציא ממנו יותר מאשר את שמו. הוא הדביק בזהירותו
הרבה את עירית, וגם היא אינה מדברת על הרומן החדש. מה
שחשוב הוא, שעירית אינה לבד ושיש לה הגנה מישפטית צמודה.
גם זה משהו בימינו.

!שאוים הני ט

משה ענבר
עסקיס ויופי

התחתנה עם הזמר גבי (בראשית) שושן
ונסעה איתו לחו״ל, ארצות־הברית אני
חושבת.
נישואיו השניים של מושון היו עם
רי קי: גם הם לא החזיקו מעמד. הם התגרשו
אחרי שנולדה להם בת.
הבאה בתור, שאני יודעת עליה. ותחשבו
על כמה אני לא יודעת, היתה חיילת. חתיכה
העונה לשם נעמה. כל החברים חשבו
שאדטרטו הם מתחתנים, אבל לא.
מה שקרה היה מאוד משונה. מושון נסע
לטיול באירופה, וכשחזר פתח בבת-אחת
שני בוטיקים ומועדודפאב. החנויות במרכז
העיר חיפה, והפאב במרכז הכרמל.
אם מישהי עוד חשבה שכשהוא יחזור
מאירופה הוא יחזור לנעמה, אני חייבת
לעדכן אותו.
בין יתר המקומות שבהם ביקר מושץ
באירופה, היתד. איטליה. בעיר מילנו הכיר
מושון חתיכה שיש לה גם כסף וגם
שם מפוצץ -גרציאדה די־ רו סו. והיא
התאהבה בו.
גרציאלה זו עוסקת באופנה ויש לד.
רשת של בוטיקים במילנו. היא נתנה עצה
מיקצועית למושון, והוא נכנם לעיסקי
הביגוד.
מושון חזר לארץ, עם סחורה מאיטליה
ופתח את שתי החנויות במימון איטלקי
כמובן. גרציאלה, שלא הכירה מעולם את
ישראל, עומדת לבוא לכאן בקרוב מאוד,
לכאורה כדי לראות איך הולכים העסקים,
למעשה כדי להיות קרובה למושון.
לאן זה יתפתח אני לא יודעת. מושון
הוא כבר בעל נסיון מר בנישואים, אבל
הדיווחים שהגיעו אלי מאיטליה מלמדים
שבמיקרה זה הוא יפסיד הרבה אם יתן
לה להתחמק ממנו.

עוד זוג עשה את זה. נפרדו ונשארו
חברים. והשבוע אלה גילי, בתו של
אפרים (״פרוייקד,״) פורן, שלישו הצבאי
לשעבר של ראש-הממשלה, וירון כהן.
לפני שבועיים נפרדו בני־הזוג רישמית.
גילי בת ה־ ,22 העובדת בחברת־תקליטים,
עזבה את הדירה המשותפת ושכרה דירה
לה ולבתה הקטנה.
ירון המוסיקאי, אילתי לשעבר, נותר
בודד, והוא מחפש כל הזמן דרכים להגיע
אל גילי. למרות שהם חיים בנפרד, מנצל
ירון כל הזדמנות לראות את גילי. שמעתי
שהוא נורא-נורא רוצה בקירבתה, ושאין
לפירוד ביניהם שום קשר לרגשות שהם
חשים האחד לשני. הוא בא לבקר את הבת
לעיתים תכופות, עושה בייבי-סיטר כשיש
צורך, ותמיד מוכן לעזור.
אז הנה, עוד הוכחה למה שאני אומרת
תמיד: ממהרים להיפרד, רק אז מגלים
שביחד היה הרבה יותר טוב. שוב נפגשים
שוב מתקשרים — ואחר־כך ז

7ן יריית כדלק א
השוטר לעורך־דין

| בשקט, בשקט, נגסט בסוד
מעצבת־האופנה הכי-הכי בעיר, מ רין פרנקפורט, התחתנה בשקט־בשקט, כמעט
בסוד, עם חברה ושותפה לדירה מזה שנה, גרי קורן בן ד.־ ,34 מהנדס במיקצועו.
השניים, שכבר היו נשואים בעבר, כל־אחד עם מישהו אחד, החליטו לקיים את
הטקס ללא כל החברים והחברות הרבים שלהם. אפילו לבני המישפחה נודע העניין
רק שעתיים לפני הטקס.

פגישות אסורות
הזמר, הפוכר לרבים, ישב בבית־קפה
ברחוב דיזנגוף, לבדו. הוא ישב בפנים,
כדי שלא יראו אותו. הוא חיכה, בחוסר-
סבלנות, מנצל את הזמן בקריאת עיתונים
ובהצצה חטיפה לצדדים. הוא חיכה למישהו,
למעשה, למישהי.
לפתע הוא קפא במקומו. א שתו נעצרה
מתחת לגגון בית־הקפה, כדי למצוא מחסה
מהגשם. היא לא זיהתה אותו, והוא הכנים
את ראשו עמוק-עמוק בתוך העיתון, אבל
זו שהוא קבע איתה, אמורה היתה להיכנס
כל רגע.
מה עושים ז
לזמר לא היה הרבה זמן לחשוב. צריך
להחליט ומהר. הוא יצא החוצה ובישר
לזוגתו החוקית שהוא יושב בפנים ומחכה
למישהי לצורכי־עבודה.
האשד. הנרגזת שכחה מהגשם ועזבה
בכעס את המקום, כשהיא בוודאי חושבת
מה היא תכין לו בבית. הזמר חזר למקומו,
ממתין בסבלנות לאורחת.
המועד כנראה כבר עבר מזמן, והיא
לא הגיעה. הוא חיכה כמעט שעה, ולבסוף
ויתר, קם בחמת־זעם, שילם טיפ שמן ועזב
את המקום.
מזל רע, באמת מזל רע. האשד, השניה לא
באה, ואת אוזנה של אשתו הוא כבר
גילה. יצא קרח משני הצדדים.
הוא טילפן לנערה וביקש לדעת מדוע
לא הופיעה לפגישה. היא היתה מאוד ישרה
ואמרה לו :״שמע חביבי, אתה בחור נהדר
אבל אני לא רוצה גם את אשתך. אם אתה
קובע איתי למטרות -רציניות, איך אתה
מופיע עם הגברת שלוז״

דורית פרנקפורט
נישואין משפחתיים

בדקתי ולא היתד. כל סיבה לסודיות מלבד העובדה שהם החליטו שאת הצעד הזה
הם יעשו רק בקירבת האנשים הקרובים אליהם: באמת, כדי שהחופה תהיה שונה
מכל האירועים שהם נמצאים בהם כל הזמן.

שרוו

ת ע שיו ת מיזוג או יר בע״מ
למכירה גורים נדירים
ומקסימים

מגו ע

סאפוייד

וחת -גן,ו ח ^ -לטד , 2פנתאבא הלל 2ו

טל 733251 .

אפשרלהשיג את

הווולם הנה
ביו שליש בערב,
בתחנת *הדי
ביריד המדרח

(כלב מזחלות סיבירי לבן)

צאצאים לאלוף ישראל ולכלבת
יבוא מקנדה׳ עם תעודות.

להתקשר לטלפון 751525־03

חן 0וגנלה ״ ל

יבואן
ה דו דאחד הע 56 תייא

ארצוח ־ הבריח: השי עון הגדוד
עשרה וחצי מיליון מובטלים והידרדרות כללית בהי-
׳קפם של השירותים הסוציאליים בארצות־הברית הפכו
לס&ל המיסחרי של ממשלת רונאלד רגן. פי שציפה
למסקנות כלשהן ממצב דברים זה, התאכזב. ממשלת
רגן החליטה להקציב 26 מיליארד דולר(!) כדי להקים
סכום־עתק זה מוצא
מערכת חדשה של 100 טילי
למטרה שאין לה כל קשר עם ביטחונו של. העולם
החופשי״ ,אין בו הגיון צבאי ומדיני כלשהו. משקיפים
מעריכים, שתפקידו של הנשיא עצמו בהליכים שקדמו
לקבלת ההחלטה היה מיזערי. הנשיא הוא בור כמעט מוחלט
בנושאי חוץ וביטחון, ותלותו ביועצים, מומחים ועוזרים

יורי אנדרופוב

באמצעות האיום במכודנגד, אין שום צורך בטילים החדשים.
ברשות ארצות־הברית כמות מספקת של טילים
גרעיניים על צוללות — שאינם ניתנים לאיתור ולהשמדה
במכה ראשונה — כדי להשמיד את כל ברית־המועצות
עשרות פעמים. .אפילו הארסנל הקיים הוא מיותר ובזבזני.
כמה פעמים, אפילו לפי הגיונו המטורף של ד״ר סטריינג׳-
לאב בפנטגון, יש להשמיד ציוויליזציה שכבר אינה קיימת?
גם המומחים הדוחים את הטענה, המקובלת בדרך כלל
אפילו על סובייטולוגים אנטי־קוסוניסטיים, שאין פני
הקרמלין לסילחמה אלא לשמירת הסטאטוס־קוו, אינם
מוצאים כל צידוק להחלטתו החדשה של רגן.
עיתוי רע. באירופה רוטנים על העיתוי הגרוע של
הודעת רגן על פרוייקט טילי ה 0חילופי־השילטון
בברית־המועצות לא הביאו לגל חדש של ציחצוח חרבות
מצד ראשי-הקרמלין.
במקומו היה העולם עד להצהרות מתונות, סופר-
זהירות, שאישרו את כל ההנחות בדבר אופיו השמרני
ביותר של השילטון הקומוניסטי בברית־המועצות. יורי
אנדרופוב היה אומנם ראש הק־ג־ב, ואין לצפות ממנו
לרגישות יתרה לזכויות־האדם (מבחינה זאת יש דמיון
מפתיע בין ראשי שתי המעצמות הגדולות היריבות),
אבל איו ספק שהוזר שואף לדטאנט ולפירוק-נשק. את
הסיבות לכך אין לחפש בהחלטות המליציות של מועצות-
השלום למיניהן שהוקמו על־ידי התומלנים הסובייטיים
ברחבי העולם• קיימים כאן שני מניעים ברורים ושקופים :
ברית־המועצות מסוייטת ממילחמות, והעם הסובייטי מתייחם
למיילחמה גלובאלית בזוועה כנה, המבוססת על
נסיון מר במילחמה נגד היטלר. והמניע הנוסף הוא
משכנע אולי עוד יותר. לברית־המועצות אין כסף למירוץ
חימוש. סוסקדוה פשוט איננה מסוגלת לעמוד בו מבחינה
כלכלית. כל זאת, בנוסף לפיגור העצום של הטכנולוגיה
הסובייטית אחרי המערב בכל הנוגע למערכות אלקטרו-

וו וי

לא הסיק מסקנות מקביעתו הקולעת, עשה רבות כדי
לקדם את הקאריירה של שרון, מחל על פשעיו ועל
מחדליו. על ״הזקן״ רובצת אחריות היסטורית לעובדה
שאיש כזה עומד כיום בראש הצבא, ומנהל את מערכת*
הביטחון האדירה.
הוכחות מתועדות. לפני שבועיים, ערב ביקורו
בהונדורס, השמיע שרון הצהרה, שלמרבה הפלא היתרי
אמיתית. הסגולה השרונית המובהקת, שיש שיקריות
אפילו באמת שלו, מופיעה כאן ממש במלוא הדרה. אמר
שר־הביטחון :״מכירת נשק שלל איננה נושא לשיחות
עם הונדורס, כשם שלא היתד. נושא כזה בשיחות שלנו
עם מובוטו, נשיא זאיר״.
משקיפים בינלאומיים טוענים שהנושא הועלה בשני
המיקרים, עובדה ההופכת את טענתו השיקרית של שרון
לנבונה מבחינה לוגית.
כל העניין הזה אינו מבדח במיוחד. בשבוע שעבר
רואיין נציג המחתרות של אמריקה הלאטינית בשטוק-
הולם, דניאל מור, בטלוויזיה השוודית. מור, הנהנה
ממעמד דיפלומטי ומיוקרה רבה במערב־אירופה, האשים
את ממשלת ישראל בהשתתפות פעילה בכל ההכנות
להתקפה על ניקרגואה, המתארגנת על אדמת הונדורס.
במדינה זו מכינים כיום את התשתית לפלישה לניקרגואה,
ולהתערבות צבאית אמריקאית באל־סלבדוד, ואולי גם
בגווטמאלה. לדברי מור, התחיל כבר מישלוח של
ציוד שלל מלבנון להונדורס. המימון הוא אמריקאי,
ושרון מבקש לנצל את המצב במרכז אמריקה כדי לשפך
את מעמדו הרופף בוושינגטון.
מור טוען, שבידיו הוכחות מתועדות היטב על היקף
מכירות נשק למישטרים פאשיסטיים באמריקה הלאטי־

חסן

אין כסף לסידחסות

למיניהם היא מוחלטת. עם זאת הוא פתוח מאוד מבחינה
אידיאולוגית לכל טיעון ניצי. ההסלמה ביחסים בין ארצות
הברית וברית־המועצות היא עבורו מצב טיבעי, אולי
אפילו רצוי. בכך ניתן להסביר את העובדה שנשיא כילי
מאין כמוהו. ,בכל סד, שקשור להשתתפות פדראלית
במימון הוצאות חברתיות, הוא נדיב כל־כך בהקצבות שלו
לצרכים צבאיים.
יש מי שמרוויח. לכל הנושא הזה יש, כמובן, גם
היבט כלכלי ברור. מזה שנים רבות קיימת קנונייה מש תלמת
היטב, שלה שותפים מישרז״הביטחון האפריקאי
(הפנטגון) וחעשיות־הענק לטילים ביניבשתיים. ההסבר
של השבועון הבריטי ניו־סטייטסנון נראה הגיוני למדי.
הוצאות־הביטחון אינן אלא סובסידיה מוסווה לתעשיות
האלה, התומכות מצידן באורח נדיב ביותר במנגנץ
המיפלגתי של הנשיא רגן. אינטרס צר זה, והאינסטינקט
הניצי הנלו1ה לו, חברו יחד ויצרו בסיס פוליטי למדיניות
אווילית, מסוכנת ובזבזנית.
על אדמת
אין הגיון צ ב אי. הצבת 100 טילי
מדינת וייאומיגג בארצות־הברית משוללת כל הגיון סיב-
צעי. אם נכונה הטענה האמריקאית שאין בדעת וושינגטץ
ליזום מילחמה גרעינית, אין ספק שכל הטילים יוצאו
מכלל פעולה במכה גרעינית סובייטית ראשונה. מבחינה
זאת לא יביאו טילי ה־ \ 0£כל תועלת. אם׳ לעומת זאת,
רוצים האמריקאים להרתיע את הסובייטים מהתקפה,

ניות ומחשבים (הקשר בין אלה לבין מערכות נשק
מתוחכמות הוא מובן מאליו) ,מוביל את הקרמלין למסקנה
נחרצת שמוטב לו להגיע לשולחן־הדיונים על פירוק נשק,
ולהשיג שם תוצאות של ממש.
למרבה הדאגה, בחר רגן דווקא בעיתוי זה של
חילופי־השילטון בברית־המועצות להכריז על האצה ניכרת
במירוץ החימוש. חרף תגובתו המתונה יחסית של אנדרו־סוב
יש לראות בחומרה רבה את השלב המסוכן הזה
בסירוץ החימוש.

אמריקה הלטינית:
השקדים של שר1ן
מאז קבע בן־גוריון שאריאל שרון אינו אלא שקרן
חולני, עברו שנים רבות ועקובות מדם. בן־גוריון עצמו

איראן: הקרב על הירושה
גם הדיקטטורה הדתית המזוועת של האיית-אללה
רוח-אללה חומייני, אינה מצליחה להשיג בקלות את
כל מטרותיה.
הטיהורים הגדולים בצבא ובמנגנון הממשלתי,
ואפילו ההצלחות היחסיות במילחמה נגד עיראק,
עדיין אינם מאפשרים לחומייני לכפות את סמכותו
ללא התנגדות. כיום הוא נתקל בהתנגדות עזה דווקא
מצד תומכיו המסורתיים, בנסיונז לאכוף את מינוי
יורשו.
טו ר בן לכן 80 .אלף המולות השמרניים, המהווים
את הרוב בקרב אנשי-הדת השיעיים באיראן, מסרבים
לקבל את חביבו של חומייני, האיית־אללה חוסיין
עלי מונטאזארי, כיורש. חומייני בן דד 84 מעוניין
לפתור אח בעיית הירושה במהירות האפשרית.
מונטאזארי, לעומת זאת, מקובל אומנם על כוהני-
הדת הצעירים והראדיקאליים יותר, אך אין בכך די.
כתב ס׳אנדיי טיימס, אמיר טאהרי, מסביר שמוג־טאזארי
חובש טורבן לבן. כלומר, הוא אינו נחשב

כצאצא ישיר של הנביא מוחמד. לעומת זאת חובשים
חומייני וחמשת עמיתיו במועצת־גדולי־הקוראן בקום
טורבנים שחורים, המאשרים את קירבת הדם שלהם
לנביא.
משקיפים פוליטיים יותר סבורים שהסיבה העיקרית
נעוצה במתינותו היחסית של מונטאזארי בן ה־62
בנושאים דתיים ופוליטיים. מונטאזארי הביע התנגדות
לכמה ממעשי־הזוועה של הממשל החדש, כולל ההר
צאות המוגזמות להורג. גם בענייני־חוץ מגלה היורש
המיועד מתינות, שעוררה את חמתם של השמרנים.
2000 מולות נכלאו בחודש האחרון, ובאירופה
סבורים שרבים מהם יוצאו להורג. ס׳אנדיי טיימס
מציין. שהמיעוט הסוני הגדול באיראן — מדובר
ביותר ם־ 4מיליון בני אדם — מחרים את הבחירות.
הם רואים בהם נושא שיעי פנימי, ואינם מכירים
בסמכות הדתית של המימסד החומייניסטי בקום.
מנהיגם הגולה בפאריס, השייך סוחמד עוסמן. קרא
באורח פומבי להחרמת הבחירות.

אריאל שרץ
ש יק דיות אנדתית
נית. ראשי הסאנדיסטים בניקרגואה, ומיפלגת השמאל
בגווטמאלה, פנו באמצעות מור לאינטרנציונל הסוציאליסטי,
וטענו שמיפעלים שבהם שותפת ההסתדרות
הכללית, וכן קונצרנים כמו כלל, שותפים בייצור ובשיווק
נשק ומערכות אלקטרוניות מתוחכמות לצרכים צבאיים,
.לממשלות ימניות ביבשת.
ביקורו של שרון בהונדורס היווה את הפגיעה המוחצת
הסופית בשארית מעמדה של ישראל בקרב עמי
אמריקה הלטינית. כל המחתרות בחלק זה של העולם
משוכנעות עתה שישראל היא אוייב מושבע, ועושות
כמיטב יכולתן להדק את הקשרים עם אש״ף.
בשיחה עם עולם קטן הצביע דניאל מור על העובדה,
שגופים ישראליים נאורים אינם מוחים ברצינות נגד
המדיניות הישראלית באמריקה־הלטינית ובדרום־אמרי־קה.
ביקורו בישראל של חוזה אנטוניו אגילאר, נציג
המחתרת של אל־סלבדור, הרשים את מור ואת חבריו,
אך הם מצביעים על העובדה שרק השמאל הישראלי
שמחוץ למערך שותף למאבק למען מדיניות אוהדת
לעמים בדרום אמריקה.
גושפנקא רישמית. בינתיים הודיע בי־בי־־סי על
שיתופם הפעיל של סוכנים ישראליים, לצד אנשי סי־אי־אי,
בהכנות הצבאיות בהונדורס. ביקורו של שרון
שם נראה כמתן גושפנקה רישמית למעורבות הישראלית
במילחמת־החורמה של ממשלות אל-סלבדור, גווטמאלה
והונדורם נגד בני עמם, זבנסיון להחזיר את הרודנות
הפאשיסטית לניקרגואה.

חיים ברעם

פתאום ארצי לפגנוו

שייצר כדי להגן על עצמו. העיקר הוא, בעצם,
מה הוא חושב על עצמו. והוא חושב הרבה פעמים
שהוא ילד קטן ונבוך.

כמעט

444 למה ארצי. משורר, מוסיקאי, שחקו,
פובליציסט, שדרן רדיו, בן ,33 בעלה של
מילכה, אבא של שירי ובן.
בטלפון, כשביקשתי ראיון, היסס. אמר שרק
השבוע דחה שני עיתונאים שביקשו לראיין
אותו, כבר דיבר המון, אמר הרבה דברים, לא
רוצה להצטלם, לא רוצה לומר דברים בנאליים
והרי את הדברים החשובים הוא אומר בשירים.
לבסוף הסכים. קבע את מקום הפגישה, קפה
שטרן — בית־קפה לגילאי 60 ומעלה.
״מדוע?״
״זה טוב. הזקנים לא מבלבלים את המוח, אגב,
תזכירי לי בעוד חצי שעה לקחת כדור.״
נולד בעמק. אפשר להרגיש שהוא נהנה
להגיד את זה. בקיבוץ אלוני־אבא, שהיום הוא
כבר לא קיבוץ. גדל בשכונת רמת־ישראל ואחר-

כך עברה המישפחה לצפון תל־אביב.
אבא היה תמיד עסקן ציבורי. סגן־עורך

סקר

בות גדולות. כשהיה צעיר. היה הפרס פיסגת
ההר, ולא השיר עצמו. היום הוא חושב שפרס
שווה דקה ושיר טוב הרבה מעבר לזה. אבל אז
נראה הכל סוגה בשושנים. המון פרסים, המון
שירים. הצלחה גדולה.
מחתימים אותו על חוזה עם חברת־תקליטים
גרמנית ידועה. אבל כל העניין עם גרמניה היה
סבל גדול. הקליט ארבעה תקליטים בגרמנית,
שר כמו תוכי, דברים לא ברורים ולא אהובים.
״לקח לי זמן להבין שבאירופה אני לא מרצדס,
רק מיני־מיינור קטן. אני טוב בשביל לנסוע
מטבריה לתל־אביב ובדרך לעצור בעפולה ולקנות
גרעינים.״ הבין שהוא מארץ־ישראל ולא
יכול לשחק סוכן־כפול. הפר חוזה וברח ארצה,
נקי מחלומות של חו״ל.
רק פה הוא שר ומרגיש שהוא שר בצופים, גם
כשהוא עומר על בימה לפני אולם מלא. לפעמים,
כשהוא עומד על הבימה, הוא נראה שקט
כזה, ילד־טוב־ירושלים, קצת מבוייש, לא
מתאמץ. שאלתי אותו כמה מאמץ השקיע כדי
להיראות כל־כך טבעי.
מחייך חיוך קטן, מתקרב אלי ואומר בשקט
״כמו בזיונים. בהתחלה זה רק רגש וזה גמלוני
וכבד. אחר־כך לומדים את הטכניקות והפטנטים.
לוקח זמן ללמוד את זה. אבל ההנאה לא
נפגעת גם כעת.״

ך* ברים של כאב ושל חשיפה. הוא מרכז
1מבט על הניירות שלי ומחליט לשנות כיוון.
כשהוא קורא למלצרית ומבקש עוד ספל קפה,
אנחנו מבינים שצריך פסק־זמן בחיטוט הזה
בתוכו. הגענו לזה מוקדם מדי. רק רבע שעה
שאנחנו מכירים.
תיכון עירוני ר. תלמיד רגיל. משחק בהצגות
גית־הספר. החלומות נעים בין מישחק וכדורגל,
שני האהבות הגדולות. אחר־כך צבא. קודם
יחידה נבחרת, אחר־כך תותחנים ובסוף להקת
חיל־הים. פתאום כולם שומעים על שלמה ארצי.
כמעט זמר. אחרי הצבא הוא עוד לא יודע מה
לעשות. אין החלטות. מציעים לו 1500 לירות
כדי לשחק בסרט חסמב־ה. אולי שחקן־קולנוע?
״הייתי בן ,21 שיחקתי ילד בן 16 ושמו לי
בפה טכסטים של מג״ד בן .33 לא ידעתי מימיני
ומשמאלי. כל העניין היה איום. בעיקר היחסים
בין האנשים. נבהלתי מזה וברחתי לפני סוף
הסרט ״.הוא נשבע לעצמו שלא להשתתף עוד
בשום סרט שמישהו אחר עושה.
בגיל 28 פרש. חשב שזה הסוף. אמרו לו
סרטים?״
״ואתה בעצמך, כן תעשה
שהקהל לא רוצה אותו עוד. האיש בתחנת־הדלק
״תגידי, למה לא הזכרת לי לקחת כדור?״
שאל אותו ״איפה אתה?״ ״לא שומעים עליך.״
כל הזמן הוא כותב. קודם מילים ואחר־כך את באותו זמן עשה את המחזמר מישחקי 26 שהיה
הלחנים. אם מכריחים אותו לדרג, הוא ידרג את פלופ אדיר.
המילים כ־א׳ ואת המוסיקה כ״ב׳ .לא חושב שהוא
משבר גדול. לא נעים לסיים קאריירה בגיל
משורר. בכל פעם ששואלים אותו אם הוא .28 פתח חנות־ספרים. התקיים מקיצבה קטנה
משורר, הוא אומר, לא׳ גדולה. המילה משורר של הד ארצי וקיצבה קטנה של אבא ארצי.

ה 11הרך ! הגדולה והישנה הי א כדו!
11.1111x1רגל, תמיד שיחק והרבה
פעמים נראה כך אחרי המשחק.
היתה החבר הכי טוב שלי, בכל התקופות ובכל
הסערות. חברים אחרים הלכו כולם פארש״.
הפסיק להיות איכפת לו מה אומרים. בעיקר
מה אומרים עליו במדיה. כשהוא כותב שיר טוב,
הוא לא עובר בריזנגוף לשמוע איך זה. הקהל
הוא החשוב, והקהל קונה תקליטים. יותר מדי
דברים מעורבים בהערכה של החברים למדיה.

.ב אי רו פ ה אני לא מרצדס, אני מי ני ־ מיי ננר ...אני ל א
י כו ללשחק סו כן כ פו ל ...אני נקי מדול 1מ 1דו שלח 1״ ל...
זמנים, מזכיר של הפרוגרסיבים כשזו עוד היתה
מיפלגה עם 12 מנדטים, ראש עליית הנוער. איש
עסוק. הבית היה בית של עסקן ציבורי ואם
ניצולת שואה. מדבר על האם ברכות מהולה
בטענה, על שלא הצליחה להשתחרר מעברה
והביאו אותו הביתה. עננה כבדה של שואה
ריחפה על הבית ועל הילדים. הוא הבין את זה רק
מאוחר, כשכבר לא היה בבית. פעם אמר בראיון
לעיתונאי :״אבא שלי מסתכל אחורה ורואה
פוגרום ואמא שלי מסתכלת אחורה ורואה
מחנות־מוות.״
״חיינו בצל החשש שיקרה משהו רע בכל
רגע. השאיפה הכמעט היסטרית לביטחון גרמו
לחוסר־ביטחון. אמא ניסתה ליצור בסיס, אבל זה
היה בסיס היסטרי, כי היא באה ממצב היסטרי.״
בגיל 28 הבין, שחוסר־הביטחון שינק ליד
אמו, יוצא היום החוצה בשירים מסויימים, והוא
אינו יודע אם להצטער על זה או לא .״אני ילד
שואה, עכשיו כשאני גדול.״
כן. הוא חושב שהוא חסר־ביטחון, נבוך לפעמים,
אפילו ביישן. אנשים אומרים עליו שהוא
שחצן ומתנשא, אולי הם רואים את המעטה

מתחברת אצלו מייד עם אלתרמן, והרי אלתרמין
הוא לא. היה מת להיות. אולי אפשר להשוות
אותו עם ניל סיימון? ״לא בכישרון, אלא בסוג
הדברים — תכתבי שאמרתי,לא בכישרון׳ ,שלא
יגידו שוב שאני מתנשא״.
גם פיזמונאי הוא לא. הוא לא יודע בעצם מה
הוא, אולי איש שכותב מילים למנגינות של
עצמו ולהיפך.
משה דור אמר פעם שיש שירים, יש פיזמונים
ויש פיזמורים. אולי זה? המילים הן הכי חשובות.
כפי שהוא שר בשירו של משה בן־שאול:
מהן המילים אם לא שתיקה
תמיד נוסעים איתן לארץ רחוקה...
מה הן המילים אם לא לזכור
אתמול ועוד אתמול הזמן שיעבור איתך
תמיד הולכת לפניך שתיקתך...
כמו בזיוגיס
ה תחלה שר שירים אחרים. עבר את הדרך
בין הפרסים בריצה מאראתונית. פסטיבל
הזמר, כינור דויד, אירוויזיון. הפרסים היו אכז־

״התביישתי בכישלון, אשכרה.״ חלק מהחינוך
של הבית היה שצריך תמיד להצליח. היתה בושה
גדולה, היו אכזבות יומיות. הופעות קשות מאור,
שהוא לא רוצה להיזכר בהן. הופעות בדיסקוטקים
.״אנשים קנו כרטיס לערב והכריחו אותם
לשמוע את שלמה ארצי.״
אחר־כך הפריצה המחודשת. הוא לא יכול
להצביע על הזמן המדוייק. גבר הולך לאיבוד
היה מאוד במקום והצליח. אחר־כך היו• דרכים
וחצות שהיו לשלגרים. מכר 90 אלף תקליטים.
הצלחה אדירה. אולמות מלאים לגמרי.
לא קוראים עליו במדורי־הרכילות, כי הוא
לא נמצא במקומות המתאימים. לא הולך למסיבות,
לא אוהב את זה. היום הוא במצב שאפשר
לדחות דברים יותר מכובדים מאשר שורה בעיתון.
אין
לו חברים. הוא בנוי לבד. נע בציר של
עצמו. חברים באים והולכים. הוא מתעייף מהם.
״כל מה שאת חושבת עלי שאני כן — אני לא!״
בטח שהוא יודע שמדברים עליו שיש לו רומאנים
בלתי־פוסקים .״שידברו. עובדה שאני חי עם
אשתי מילכה כבר 12 שנה, ובעצם היא תמיד

גם קינאה. שיקנאו. גם הוא מקנא. מקנא בטובים.
בלי שמות. יש כמה שהוא אוהב במיוחד,
והם השפיעו עליו מאוד. בלי שמות.

להרסתלוות
מ ה בן־אדם בשיא הקאריירה שלו הולך
7להיות שדרן רדיו לשעה ביום? מבט מהיר על
השעון מזכיר לו שעור מעט הוא צריך לקום. הוא
לא יודע בדיוק למה הוא הסכים לקחת את התוכנית
707 על עצמו .״הציעו לי ואני תמיד מוכן
להרפתקות. אם הייתי יודע מה זה לקום כל יום
בארבע בבוקר לא הייתי מסכים. אבל מאיפה
שאדע איך זה לקום בארבע בבוקר? גם בשבע
בבוקר אני אף פעם לא קם. לא שמעתי אף פעם
את אלכם אנסקי עושה את התוכנית. הביאו לי
קאסטה.״
אבל הוא אוהב את העבודה הזאת .״השעה
הזאת שאתה נמצא עם כל עם ישראל, במיטות
שלהם, ואחר־כך עוברים ביחד למיטבח, להכין
קפה. צריך להיות חם ולשמור על דיסטנס.
לדעת להיכנס ולצאת ברגעים הנכונים.״ אני

במדינה
ם׳ש פט
ה1אוע*מח ע1ח* 0עוה
א חגזר־ חדץ
גית־המי שפט גזר דינם שד שודדים ושכח א ת
הנא שמת הנו ספ ת בתיק.

הוא מצליח גם כזמר על הבימה
וגם כמוכר תקליטים. תקליטיו
״דרבים״ ו״חצות׳ נמכרו ביותר מ־ 90 אלף ען תקים ועשו

הד של ארצי

אומרת לו שאנשים רבים מתלוננים על העברית
שלו והוא תיכף מסכים :״אף פעם לא טענתי
שאני מדבר עברית תקנית, אבל כשלקחו אותי
לתוכנית ידעו איך אני מדבר. בכל זאת נראה לי
יותר חשוב מה אומרים מאשר איך אומרים״.
אני שואלת על המישפחה שלו ולמה לא
הסכים להזמין אותי הביתה. למה הוא לא רוצה
בשום אופן להצטלם עם הילדים.
״עזבי את זה. רצית לראיין אותי. המישפחה
שלי זה לחוד לא מצטלם עם הילדים ולא מוכר
אותם. מה את רוצה לדעת: יש לנו בית רגיל, עם
שניצל בצהרים ואשה שעובדת בחוץ״.
הוא אינו יודע אם הוא אבא טוב לפעמים יש לי
יסורי־מצפון שאני לא מבלה איתם מספיק. לא
תמיד יש לי סבלנות. אבל בקיץ אנחנו הולכים

אותו לאיד משמונת מוכרי התקליטים הגדולים בארץ.
כאן במסיבה שערכו לו חבריו להצלחת תקליטו .,חצות״.
לאחרונה הוציא תקליט פופולרי, חדש בשם ״מקום״.

ביחד לים ואז אנחנו שלושה ילדים. אני מעביר
אותם לטריפים שלי וחי איתם את הילדות שלי
מחדש״.
הוא קורא הרבה. הכל. ספרות יפה, בלשים,
הרפתקות ושירה. אוהב את חלפי, את נתן יונתן,
את רוני סומק, ואלתרמן, כמובן. אלתרמן זה
לאורך כל הדרך, תמיד, בהרבה לילות, בין ספרים
אחרים. אהבה ישנה ומתחדשת.
כתב ספר־שיר׳י״ם. מילים מתחברות לאיש.
אומר בצער ״היה ספר לא־טוב, מה לעשות?״ לא
תמיד זה יוצא טוב. בחצי השנה האחרונה יצאו לו
רק שלושה שירים טובים — כך הוא אומר —
אבל כל הזמן כותב, על הווספה בדרכים,
בשפת־הים, בתחנות־הדלק ועל הטוסטר בבית.
לא דיאלוג רצוף עם המוזה. עבודה.

צעירה יפה יושבת בפינת בית־הקפה. הוא
מגניב לה מבטיסיושואל אותי אם היא יפה. דווקא
מכוערת אחת ניגשת אליו ואומרת לו :״זיהיתי
אותך!״ גורל. שתי הנשים יוצאות. כל אחת לחוד.
נהיה מאוחר ומדברים קצת על אהבות. מוריד לי
את היד מהניירות, שלא אכתוב. את מי אתה הכי
אוהב בעולם? אני שואלת. חיוך כזה של ילד,
שמנסה להיות שוויצר. רק מנסה. מצביע על
עצמו .״תכתבי שאמרתי את זה בשובבות.״ מזמין
תה עם סוכרזית ואומר :״תראי, אני בעצם די
מרוכז בעצמי. קשה להגיד שאני מקשיב
לסביבה. בשביל מה אני מתראיין עכשיו, אם לא
כדי לדבר על עצמי? זה לא אומר שאני לא אוהב
אנשים אחרים, אבל רובם מתחלפעם ובעצם אני
תמיד אוהב את מי שאני זקוק לו.״ הוא לא בטוח
שטוב להגיד את זה, אבל זה נאמר כבר והוא לא
חוזר בו.
״וחוץ מעצמך, מהשירים שלך, מהמוסיקה
שלך, מה המעורבות שלך במה שקורה לכולנו?״
מנסח מישפטים קצת מבולבלים, קשה לו
להסביר, לנקוט עמדה תקיפה, אולי בגלל הקהל
שלו, אולי בגלל אבא שלו. אין לו אפילו עמדה
ברורה בקשר למילחמה האחרונה .״במיבצע־סיני
התקיפו אותנו? בששת־הימים התקיפו אותנו?״
הוא שואל. הוא שונא מלחמות. רק שיר אחד יצא
לו, וגם הוא לא בדיוק שיר מילחמה:
ברדיו הודיעו שיש מילחמה /והעסק נראה
רציני /רציתי לברוח אבל אני מעולם לא
חציתי את הים /לא עברתי גבולות /אז הפעם
בכוח שכבתי איתך /עד שבא השלום.

״כשיש מילחמה אני רוצה לתקוע את הראש
שלי בין שדיים של אשה, עד שזה יעבור ״.מישהו
כתב בעיתון שהמיספר 433 רודף אותו. מיספר
ההרוגים של המחלחמה האחרונה .״זהו. זה מה
שחשוב ה־ 433 ולא כל הבבל״ת מסביב. הזכות
להיות אחראי על חיי־אנשים ניתנת תמיד
לאנשים קטנים מדי ״.לא רוצה לפרט. שללה
ארצי הוא זמר, לא פילוסוף.
שאלתי אותו איך הוא רואה את עצמו בגיל ,60
אבל כבר היה מאוחר וקמנו ללכת. בדרך הסביר
לי את הסירוב העקשני להצטלם לראיון זה.
״בכל פעם שיוצא תקליט אני מתראיין שש
פעמים. לפחות בארבע מהן אני סובל. בכל פעם
הם מניאים צלם, שרוצה שאני אעשה לו פוזות.
לא רוצה! תארי לך שכל ראיון היה מותנה בריצה
של שני ק״מ. לא רוצה! יש תמונות טובות שלי
בהד ארצי, אפשר לקחת אותן. אני לא משתנה
כל יום״.

ך* 1ןךךךיךןך שלי היא עדיין אשתו מילכה, למרות כל השמועות
.1111 . 111 1^ 1111 והדיבורים. בתמונה שלמה ומילכה ארצי בערב
חתונתם, שהיה גם ערב זכייתו בפעם הראשונה בפרס ״כינור דוד״

כשהלכתי לראיין את שלמה ארצי אמרו לי
שהוא שחצן, לא־טיבעי, מתנשא. לא הרגשתי
בכל אלה. שלמה ארצי, זמר, אליל־נוער, כוכב,
נראה לי במו כל בחור בן 33 הנוסע מטבריה
לתל־אביב ועוצר בעפולה כדי לקנות גרעינים.

השופט אליהו וינוגרד גזר את דינם של
שני הצעירים שנאשמו בשוד. הוא הטיל
שנתיים מאסר בפועל על המבוגר שביניהם
ושנה מאסר על־תנאי לחברו. השניים ישבו
במקומם, כאשר צעירה שחרחורת קמה מבין
הקהל היושב באולם, ניגשה לדוכן השופטים
בצעדים איטיים, ושאלה. :מה
אתי 1״
השופטים הביטו בה בחוסר-הבנה, והיא
הסבירה כי גם היא היתד, נאשמת בתיק זה.
היא נאשמה על-ידי התובעת דבורה חן
בכך, שקיבלה שעון זהב, שהיה חלק משלל
השוד, ומכרה אותו לצורף. אחיה הצעיר
היה אחד משני החשודים שהורשעו,
והוא גרר אותה לעבירה.
מ צג מכין* .בתמיהה בדקו השופטים
את התיק העבה שהיה מונח לפניהם וגילו
כי אמנם׳ בכתב־האישום המקורי שהוגש
לפני יותרמ שנה, היתר, גם נאשמת׳ סמדר
עטיה. י אך לשווא חיטטו בין המיסמכים
הימגובבים בתיק כדי למצוא אם גזרו את
דינה בעבר. הצעירה פשוט נשכחה.
המצב היה מביו למדי, ומיכוון שסמדר
לא היתד, מיוצגת, והיה צורך בטיעון לעונש,
שאל אותה אב בית־הדין אם היא תוכל
לבוא למחרת שנית .״איני יכולה, יש
לי ילדה קטנה והיא חולד״״ הסבירה הנאשמת.
בית-המישפט
דחה את הדיון לשעה, ו-
אחר-כך הגיע תורה של התובעת לטעון.
עורכת־הדין חן הסבירה לבית־המישפט כי
לסמדר אין עבר פלילי, תפקידה בעבירה
היה שולי ביותר -ואין היא מבקשת גזירה
שווה בעונש לשני העבריינים האחרים. אך
היא מבקשת מבית־הפישפט להטיל קנס
משמעותי על הנאשמת.
סמדר אמרה לבית המשפט כי ביקשה רק
לעזור למישפחתה :״רציתי רק לעזור להורים
שלי ולעשות טוב,״ אמרה ,״יהיה לי
נורא קשה מבחינה כספית אם תטילו עלי
קנם כבד.״
תוך דקות גזר עליה ביודהמישפט עונש
מאסר על־תנאי של שלושה חודשים, ושלח
אותה לביתה.

אלן ולח 3 3ד א
גאיו מי אקדח שיחרר אב
אתג גו מבית ־מעצר צבאי
למשה קסנטיני יש חיים קשים. מגיל 15
הוא מנהל את עיסקי-המישפחד, ומפרנס
את אביו הנכה, אמו ואחיד הקטנים.
עד אז היה אביו גבר בריא וחזק,
שפירנס בכבוד את כל המישפחה מקבל-
נות־טיח ועיסקי שיש למצבות. אולם כאשר
היד. משה תלמיד הכיתה החמישית נפגע
אביו במחלה קשה, שגרמה לו לעיוורת
חלקי. גוש־שיש, שנפל על רגלו של האב,
עשה אותו לנכה מוחלט.
משה, שהיה הבן הבוגר בבית, התגייס
לעזרת המישפחה. עד לגיוסו פירגם את
שמונה הנפשות. צה״ל 1לא התחשב במצבו
וגייס אותו בגיל ,18 כמו כל אזרח אחד.
אולם בני מ״שפחתו של הצעיר התנגדו
לכך בכל תוקף. הם לא הסכימו לחיות
במצוקה כלכלית. ולחצו על משה לברוח
מהצבא.
הבן ברח כמד, פעמים ונפקד מצד,״ל,
ולאחרונה הסתלק מהצבא לעשרה חח־שים.
לבסוף הגיעה אליו המ״שטרד. הצבאית,
עצרה אותו, ולקחה אותו לכלא צבאי.
אביו ואחיו עקבו אחרי המכונית הצבאית
נכנסו למחנה ובאיומי-אקדח הכריח האב
את ד,מ״צ לשחרר את בגו. האב דחף את
משה למכונית, ויחד געלסו מהפקות
הבן נעצר שגית על-ידי הפישטרה והועמד
לדין על נפקדות של 10 חודשים
ובריחה ממישמורת צבאית. הוא נידון שלידי
בית־הדין הצבאי ביפו ל 14-חודשי
מאסר בפועל. לא עזרו לבן שדרתו של
האב, והראיות שהביא סניגורו, עורד־הז־ין
דרור מקרין, על מצוקת המישסחה. אילם
בעירעור על ססק־הדין החליטו השופטים
בי יש לחקור כיצד הצליח האת שהוא
אזרח, לחדור במכוניתו למ״תקן צבאי
שמור היטב לאיים של מ״צ בנשק ולהבריח
משם את בנו ה מי ר.

שנה או סחלב. הדבר הכי חשוב
הוא לתת לה הרגשה שהיא רצוייה
ואהובה בזכות עצמה. לתת לה הרגשה
שהיא אשה. כל השאר בא
באופן טבעי.

מרוהטת לטעמו והעדיף להתראיין
״בביתו השני״ ,שבו הוא נמצא באופן
קבוע — בלובי של מלון
הילטון, שם הוא עורך את פגישותיו.
שם הוא לא צריך לשלם מייד
— חתימתו מספיקה, כי כולם מכירים
אותו.

״לא. כדי להכיר אותי צריך להכיר
אותי מקרוב.״

למה בחרת בהילטון ״כבית שני״ ?

אתה חושב את עצמך לחתיך,
יפוג גברי 7
ומה בקשר לגובה שלך? אין
לך רגשי נחיתות?

לא. גובהי 176 סנטימטרים ואין
לי רגשי נחיתות מפני שאני לא
יותר גבוה. בכל מיקרה איני יכול
לשנות את זה. לא בחרתי בזה ד
אין לי שליטה על זה. אני יכול ל בחור
להיות שמן או רזה, אך גובהי
לא ניתן לשינוי ואני מרגיש
טוב מאוד עם זה. אני דווקא אוהב

שוחטת עליזה

יש להנרי זימנד עם האופנאית ליזו־ו
בוקר .״אנחנו פיפטי פיפטי בעם קים
ומקימים בית אופנה בתל אביב, ליזה מתכננת ואני מממן,״ סיפר הנוי.

נכון שאתה אוהב לעשות הצגות?

״זד. די נכון. לדוגמה, אם״אני
עורך מסיבה, אני עושה אותה גרוד

ק*ס וחמינומ

ף* וא גראה ככל האירועים הי
1נוצצים, הוא חוגג בכל המסיבות,
הוא אורח קבוע בהילטון,
הוא אדיב והוא נדיב. הוא דובר
אנגלית, צרפתית, ספרדית גרמנית
ועברית. פיהו? הנרי זימנד. רווק,
בן ,34 כסוף שיער, בעל קומה
ממוצעת.
הנרי, בעברית חנוך, הוא יליד
בריסל, בן להורים יהודים ואמידים
שרצו לחנכו טוב יותר ושלחוהו
לפנימיה בלונדון, שם למד
עם ילדיהם של השיכבה העילית
הבינלאומית.
אחרי סיום בחינות בגרות הוא
למד מינהל-עסקים וכלכלה באוניברסיטה
בלונדון, והתגייס לצבא
הבלגי, לשנת שרות חובה. אחר־כך
עבר לציריך התמחה במשך שנה
וחצי בבנקאות, ואז עבר לעבוד
בעיסקי הפישפהה, בנכסי דלא ניידי.
לפני ארבע שנים הגיע הנרי
זימנד לארץ.
למה ישראל?
״מאז ומתמיד אהבתי את ישראל
וביקרתי בד. רבות לפני כן. לפני
ארבע שנים קנה אבי חלק מהחנויות
הפטורות ממכם בנמל-התעופה
בן-גוריון, וביקש ממני לקחת את
העסק לידיי, לנהל אותו וליישם
את הידע שלי בנושא העסקים.
קיבלתי את הרעיון. באתי לארץ
וגרתי בהרצליה במלון השרון במשך
שנתיים וחצי. הייתי מסודר
מבחינת אוכל, נקיון, והיה לי מאוד
נוח.״
מדגיש עשיר
ד או ת ה תקופה היה הנרי
/בחור שקט ודי נחבא אל
הכלים. לפני שנה, בעיקבות 0יכ־סוך
מישפחתי בינו ובין הוריו,
החליט הנרי שעכשיו עליו להוכיח
למישפחתו ולעולם כולו שאין הוא
זקוק לאביו ולעזרתו, ושהוא יכול
להצליח בכוחות עצמו. הוא התחיל
להיראות באירועים שונים, ולחיות
באור הזרקורים.
איך התחלת את דרכך לאחר
הפיצוץ המשפחתי?

״התחלתי לייבא מוצרי קוסמטיקה,
שלא היו מוכרים בארץ. היו
לי שתי אפשרויות: להיכנס לשוק
לאט ובשקט, או בבום אדיר ורעש
כביר. בחרתי בדרך השנייה, שהיא
הדרך האירופאית והאמריקאית של
ביזנס. ערכתי אירועים מפוארים,
הזמנתי אנשים מפורסמים וכך הכירו,
אותי יותר ויותר.״
אתה אוהב נשים מפורסמות ויפות?
״נשים
מפורסמות לא. יפות —
כן! אני אוהב נשים יפות. אני
אוהב כל דבר יפה — בית, ציור,
רגע יפה, בגד יפה. אני אוהב אסתטיקה.
אם אלוהים נתן לנו אפשרות
שיהיו לנו דברים יפים,

״הלובי כאן הוא מקום אקזוטי ונעים,
ליד הים, והאווירה. כאן ל טעמי.
מכיוון שאין לי בית עם
גינה, אני מעדיף להיות פה. אני
נפגש כאן באופן קבוע ויום־יומי
עם אנשים, ועורך כאן את מחבית
אירועיי. בדרך טבעית הפך המקום
לביתי השני.״

נשים גבוהות ולא מפריע לי אם
הן יותר גבוהות ממני.

צריך לדעת להעריך אותם, לטעום
מהם וליהנות מהם. לגביי אין
אשד. מכוערת. יש יפות ויש יפות
פחות. אני אף פעם לא אומר על
אשד, שהיא מכוערת. אני אומר שהיא
אשה לא יפה. אשד, מפורסמת
לא מזיזה לי במיוחד.״

האם אתה באמת עשיר כפי ש חושבים

״עשיר זד, דבר יחסי. אני מרגיש
את עצמי עשיר, כי אני נהנה
ומעריך את החיים. אני קורא ספרים
והולך להצגות וזה נותן לי
את העושר. מבחינת הכנסותיי אני
מעל לממוצע, ואני יכול להרשות
לעצמי דברים מסויימים אולי קצת
יותר מאחרים. התחלתי לפגי שנה

אילו תכונות חשובות לך אצל
אשה?

״אני אוהב אשד, שאוכל להתגאות
בה. היא צריכה להיות איג־טלגינטית
ואשת שיחה. אני אוהב
אשד, שאוהבת לחיות טוב ושמע־ריכה
חיים טובים. אשד, זה משהו
שמשלים גבר. אשד, זאת שותפות
שצריך. לחלוק בצורה שיוויונית.
הבסיס לכל מערכת היחסים הוא
כבוד הדדי, אמונה, יושר, גמישות,
הבנה ובגרות. איני פוחד
מאשה חכמה או מתחרות, זה רק
יכול לתת לי אתגר נוסף בחיים.
היא לא צריכה להיות עשירה. זד,
הצד של הגבר. אי-אפשר לדרוש
מאשה הכל בחיים.״

דיוזית ומפוארת, ממש שואו אמי תי.
בחיי הפרטיים, עם חבריי, אני
לא כזה. אני לא עושה הצגות.״
אתה אוהב שכותבים עליך בעיתונים?

״אני
חי בעולם של קוסמטיקה.
לפני שנכנסתי לזה, ידעתי שכדי
להצליח היטב אני צריך להיות
במקומות הנכונים ולכן יהיה זה
שקר אם אומר שאני לא אוהב
שכותבים עלי או על מוצריי. זה
הולך ביחד. בעולם בכלל, וביש
טיבית.
יש כאלה החושבים עדיין,
שמי שעוסק בקוסמטיקה צריך לה יות
הומוסכסואל. אנשים אוהבים
לדבר, אולי זד. גם מפני שלפעמים
אני נראה בחברתם של גברים כאלה.
אני מעריך גבר נאה, אך זה

חלק מהיופי הכללי.״
אתה נראה בהרבה מסיבות ואירועים
ליליים. איך אתה קם למחרת
לעבודה?

״הסוד שלי הוא, שכמעט איני
שותה אלכוהול, ולכן אין לי בעיות
לקום מוקדם. אני קם מוקדם.״
אתה מוכר כגבר מאוד נדיב.
האס זה נכון?

״כן, זה נכון, וכנראה נובע מה חינוך
שקיבלתי ממישפחתי ומאבי.
אני אוהב להזמין אנשים ולתת להם
את המכסימום. אני נותן מכל הלב.
אני אוהב שטוב לאנשים. אני נדד
נה מזה.״
יש האומרים שאתה קונה כך*
חברים.

״קורה מדי פעם, שאני מזמין
כמד, אנשים למיסעדה ואני משלם.
וזה נובע מהסיבה הפשוטה, שאני
לא מזמין לארוחות בביתי. אני
מעדיף, ויותר נוח לי, להזמין ב חוץ.
אלה סתם דברי בלע, ר״ש־עות
וקינאה.״
האין הנדיבות שלך גובלת ב*
פראיירות?

״אנשים קוראים לי פראייר מאחורי
גבי, אך אני לא שם לב לכך,
כי אני רוצה ליהנות מחיי בדרכי
שלי. אך אני יודע את הגבולות.
אנשים יכולים לנצל אותי פעמיים-
שלוש. מה הם כבר יכולים להרוויח?
ארוחה חינם במיסעה? אבל
עד כמה שאני שקט ועדין, אני [ 1 קולט וחותך.״
באחת

מתצוגות־האופנה

שבהן !

האם אתה מאמין באשה האידיאלית?

״אין
אשד, אידיאלית. לכל צד,
לגבר ולאשה, יש את צדדיו הטובים
והפחות טובים. אין שלמות,
לכן צריך לשים את התכונות על
המאזניים ולשקול מה עדיף על

י איך זה שאתה רווק עד היום?

״זה ישמע אולי מצחיק, אבל
פשוט זה עדיין לא יצא לי. בחיים
לא צריך לדחוף ולהילחם. כשהזמן
יגיע, זה יקרה לי. הרגע יגיע.״ למה אליך 7

לדעתך

נשים

נמשכות

״כל אשד, נמשכת אלי בגלל סיבה
אחרת. בגלל אדיבותי, קיסמי,
השארם המסויים שלי, התנהגותי,
דרך חיזורי ומפני שאני בא ממיש-
פחה מכובדת, מפורסמת ויתעה.
אין לך הרגשה שנשים רוצות
אותך בגלל כספך?

״אולי כמה מהן, אך לא כולן.
אם אשה, רוצה אותי בגלל כספי,
אני מרגיש בזה בקלות. כסף ללא
ספק נותן לאשה הרגשת ביטחון,
ולדעתי חשוב שלגבר יהיה כסף.
אך גבר שראשו פתוח יכול להבחין
אם על אף העובדה שהיא מח פשת
כסף היא גם מעוניינת בו
ומוכנה להיכנס לעומק מערכת יחסים.
אהבה לא באה מהרגע הראשון.
זה דבר שגדל ומתפתח עם
הזמן, והשאלה היא אם אותה אשד,
יכולה לאהוב או ללמוד לאהוב
אותך.״
אתה נשמע כגבר רומנטי,

״כן, אני מאוד רומנטי. אני אוהב
ארוחת־ערב לשניים, עם נרות דולקים
ומוסיקה ברקע.״
איך אתה מחזר אחרי אשה?

״אני שולח לה פרחים, או נותן
לה מתנה קטנה ויפה. לגביי לא
הכמות חשובה ולא המחיר, אלא
הדרך שבה זה נעשה. זה יכול
להיות פרח שקטפתי בגינה או שו
לשמור
על נושר א —
אמנם לא כל יום, אבל כל פעם שמזדמן לו, קילומטר

מאפם. כשעזבתי את עסקיו של
אבי בנמל-התעופד, לא היה לי כסף.
היו לי 1000 דולר והייתי חייב 400
וזה רק מוכיח שאם יש מרץ וכוח-
רצון אפשרי להצליח. נכון, צריך
גם קצת מזל.

״הפירסומת
חשובה״

ך* נ רי התעשר דיו במשך שנה
• כדי לקנות לו מכונית ביואיק
אוטומטית חדשה, בצבע קפה, ש־מושביה
עשויים מין עור בצבע בד
תואם. אך בשביל דירה הוא לא
הרוויח דיו, והוא גר בדירה שכורה
בנווד-,אביבים. כשרצינו לבוא לצלמו
בדירתו, הוא העדיף שנוותר
על הרעיון משום שהדירה אינה

עד שניים. יותר זה מעייף אותו ויש מועדון בריאות
אז למה להתאמץ יותר מדי. משמאל עם
מכוניתו האמריקאית המפוארת שקנה רק לאחרונה.

ראל בפרט, מה שאנשים קוראים
היום בעיתונים זה רכילות. ואם
אפשר לערב את שמי ומוצרי, ברכילות,
אין לי התנגדות. למדתי
עוד דבר בחיים — כל זמן שכותבים
עליך, לטוב או לרע, זה טוב.
ברגע שמפסיקים לכתוב עליו, זה

יש לך תדמית של פלייבוי?

״אני יודע שאני לא פלייבוי,
אבל אנשים חושבים כך, כי אני
נראה הרבה בחברת נשים.״

נכחת, אמרה לך אחת הדוגמניות
״הנרי, תקנה לי פרווה.״ מה הר גשת?

דווקא גרם לי הנאה. אני
משחק את התפקיד. הן אומרות את
את זה בצחוק. הן לא חברות שלי.
אנחנו רק ידידים, וטיבעי שמאחרי
כל בדיחה יש אמת קטנה, אך בין
לומר ולבצע יש הבדל תהומי.
אנשים יכולים לבקש ואני יכול ל היענות
או לא. עם נשים שאני עובד
איתן אני שומר על ידידות ומרחק.״

מרננים
אחריך שאתה רק נראה
איתן אבל בעצם אתה מעדיף גברים.

דעתך על הישראליות בנושא
ה־״תן לי תן לי״?

״עדיין לא. עד היום הזה לא
אהבתי גברים. אולי בעתיד, אבל
אני לא מאמין שזה יקרה לי. אנ שים
מרכלים כך, אולי מפני שאני
מתלבש יפה׳ בצורה אלגנטי־ספור-

״באופן טבעי, כל אשה רוצה
לקבל, בפרט כשהיא יוצאת עם
מישהו עשיר. זה בכל העולם, ולא
רק בישראל. זהו אופיה של ה ל [
אשה. אני מאמין שאם גבר נותך ח

את עצמו יותר מדי. או עושה בשבילה
יותר מדי, היא מפסיקה להעריך
אותו.״
הגינונים שלך מאוד יוצאי דופן
— אתה מנומס ואדיב, קם וקד,
האס כל זה טיבעי?

״את יושבת איתי כבר שעתיים.
לשחק אפשר במשך רבע שעה,
מכסימום חצי שעה. אחרי כן מתעייפים,
ואז יוצאת האמת ומתגלה
אם האדם טבעי ואמיתי או משחק.
ד״חינוך מתחיל בבית, אבל הבסיס
הטוב צריך להיות בדם וטמון עמוק.
כמובן, צריך קצת ליטוש, ללמוד,
לקרוא בספרים, וגם לראות מסביב.״

לורן.
חיפשתי קניינית מתאימה,
המליצו לי על ליזה וכך הכרתיה.
כשראיתי את הקולקציה שלה ואת
היכולת הטמונה בה, החלטתי שעדיף
לתת לה דחיפה ולבנות אותה.
נסענו לפאריס ולמילנו, קנינו
בדים ואבזרים. היא נותנת את
הידע שלה ואני ממן אותה. אנחנו
בדרך להקמת בית־אופנה ואנחנו
שותפים פיפטי־פיפטי.״
יש לך עסקים נוספים?

״כן, לאחרונה נכנסתי לשותפות
לחברה להפקת סרטים דקומנטריים,
עם המפיקה האנגלית אמינה, שהיא
גיסתו של המעצב עודד גרא. היא
אחות של אשתו.״

אתה בעיסקי הקוסמטיקה. מה
פתאום נכנסת לעסקי אופנה עם
המעצבת ליזה בוקר ל

איזו תדמית אתה רוצה ליצור
לעצמך בארץ?

״רציתי לייבא לישראל את בגדיו
של המעצב האמריקאי ראלף

״אני כמו שאני, איש־עסקים
רציני ומצליח, שהמילה שלו היא

מילה ואנשים שעובדים איתי —
בנקאים וסוחרים — יודעים זאת.״
מה הן תוכניותיו הפרטיות ו־העיסקיות?

״תוכניותי
הן לבנות בישראל
בסים יציב לעסקיי, לפתח אותם
ולהגדיל גם בשטחים אחרים, להתחתן
ולהקים מישפחה. אני אוהב
ילדים.״
והוריך, מה הס אומרים על בנס
המורד שפנה לדרכו ללא עזרתם?

״אני בטוח שהורי לא הכי מרד
צים ממני. עזבתי את עסקי המיש-
פחה והצלחתי בזכות עצמי, אבל
באיזה שהוא מקום בליבם, ואפילו
אם לא יודו בכך, אני בטוח שהם
גאים בי ובהצלחתי. אני נוסע פעמיים
בשנה לבקר אותם, במקום
מגוריהם במונטה קרלו. לא, אני
לא מהמר בקאזינו, כי אני תמיד
או רנ ה נלזן !
מפסיד.״

ליד האגם

בתערוכת התנוונות של הצייר אגם. הנרי חובב
אתונות .״היות שאני גר עדיין בדירה שכורה
אני לא קונה הרבה תמונות,׳׳ סיפר. צילומים: דרורה זכרוני 1

מילחמת העט והמיספריים
השומר התימני הראשון
פוגרום בדולייא
שמש וממערב ארי שבחבורה...״
פתיח
המנוחשלים הסוציולוג החיפאי שלמה סבירסקי טבע
בסיפרו ...לא נחשלים אלא מנוחשלים את
מטבע־הלשון מנוחשלים, שהיא צירוף של שתי
מילים: מנושלים ונחשלים, כהגדרה למצב
הסוציולוגי־תרבותי שבו נתונות עדות־המיזרח
במדינת ישראל.
מתוף רגש־אשמה של ישראל־הראשונה. רגש
המתלווה ליצרים פוליטיים הרווחים ברחוב
הישראלי(ראה: החוויה הישראלית) ,מושקעים
בשנים האחרונות סכומי־עתק בשימור וכשיחזור
מורשת יהודי ארצות״המיזרח, באמצעות מוסדות,
כתבי־עת, עידוד הוצאה־לאור של ספרים, סיבסוד
הצגות־תיאטרון וסירטי טלוויזיה (מישל עזרא
ספרא ובניו של אמנון שמוש) ועוד. בנוף
התרבותי הישראלי, שבו רואים־אור ארבעה
כתבי־עת העוסקים בספרות, רואים־אור יותר
מחצי־תריסר כתבי־עת המתמקדים בשימור ובחקר
מורשת יהדות״המיזרח.
מדור זה מוקדש כולו לספרים, מחקרים
וכתבי־עת בנושאי שימור מורשת יהדות״המיזרח,
שראו אור בשנה האחרונה.

מקור

אהבת הדסה
סופר מרתק למדי, החי בצילם של החיים הספרד

החוויה הישואדה

נידוי־כפול שה אהבה יכלה לו
תיים במדינה הוא שלמה טבעוני, שפירסם עד
כה כחצי תריסר ספרים. טבעוני, יליד תימן, גדל
בכרם־התימנים וחי יותר מארבעים שנה בקיבוץ
אלונים. באחרונה ראה־אור סיפרו השישי, אהבת
הדסה* ,שכותרתו לקוחה משירו של המשורר
שלום שבזי (.אהבת הדסה על לכבי נקשרה /
ואני בתור גולה פעמי צוללים ספר זה מביא את
* שלמה טבעוני -אהבת הדסה; הוצאת
הקיבוץ המאוחד; 175 עמודים(כריכה רכה).

סיפורם של בני מישפחת נדב מתימן ובני מישפחת
בסין מרוסיה, כפי שאלה נארגו האחת בתור רעותה
בארץ־ישראל.
אהבת הדסה הוא בבחינת סאגה של בני שתי
עדות, סאגה הנפתחת בניצולם של התימנים בידי
העולים מרוסיה. קונפליקט שלמרות מרירותו
מוליד לקראת נישואין ופיוס. ראשון השושלת
התימנית הוא שלום בן־יחיא אלנדאך(נדב)
שעלה ירושלימה לפני מאה שנה, הפר לסתת ופגש
בחלוצים הציוניים. בנו, יצחק נדב, מתלהב

טרמפ כוז ב של פוליטיקאי על פער מלאכותי

שורש הרע בשסע העדתי, העובר על החברה
והתרבות בישראל בשנים האחרונות, נעוץ באותה
מדיניות של ממלכתיות, שאותה טבע
ראש־ממשלת ישראל הראשון, דויד בן־גוריון.
עוד בטרם נדמו הדי היריות של מילחמת תש״ח,
התחיל בן־גוריון להטיף.להפיכת אבק־אדם לעם!־
במילים אחרות: יהודי הפזורה, שהגיעו והובלו
לישראל העצמאית, נחשבו בעיני בן־גוריון
לאבק־אדם.
העולים החדשים ממרכז־אירופה וממיזרחה
נשאו עימם את מורשת התרבות המערבית, את רקע
החינוך החילוני, שהיה מבוסס על התרבות
המערבית, שהמדינה הצעירה ראתה עצמה כאחד
מנידבכיו. כוונתו של בך גוריון היתה לעולים
שהגיעו מארצות״המיזרח. מדיניותו היתה למערב
אותם בהקדם האפשרי, ולהפכם להעתקת־שמש
של התרבות־המערבית. סמליו של בן־גוריון,
שההיסטוריה טרם שפטה אותו כהלכה, היו אי־שם
בין הטייס התימני הראשון לרמטכ״ל תימני,
כמילים מהלב אל החוץ.
במקביל סייעו למגמה זו של בן־גוריון
תלאובות־הזמן של ימי ראשית המדינה, המחסור
הכלכלי, הכלכלה הרעועה והמערכת השתלטנית
תרבותית וכלכלית של ארץ־ישראל־העובדת.
החברה הישראלית של ראשית שנות ה־,50
התייחסה אל העולים מארצות־המיזרח כאל אזרחים
משוללי תרבות, כאזרחים מדרגה שנייה. המערכות
השילטוניות עשו כל שביכולתן על מנת לשחוק
את המורשת התרבותית של העולים
מארצות־המיזרח, במטרה להתאימם לתקן הישראלי
של אותה תקופה. הספרות הישראלית של אותם
ימים סייעה בכל יכולתה למגמה זו, והגדילו עשות
סופרים כמשה שמיר ואהרון מגד,
שבני־עדות המיזרח הופיעו ביצירותיהם בתיאורים

סבתות מרים נדב +מרים בסין

מהחלוצים הציוניים ועד מהרה הוא מצטרף
להשומר וחופר לאחד מגיבורי אגודה זו, שהניחה
את הבסיס להגנה.
בפרק השומר מובא יומנו.של השומר יצחק נדב
והרפתקותיו ער לסוף מילחמת־העולם הראשונה,
כאשר חבריו עברו לעמדות מנהיגות של הישוב
בארץ והוא נותר בודד.. :יצחק, הגיע הזמן •שתבין
שחסרונך במוצאד•־ עד מהרה הוא הופף
למנהל־עבודה במחלקת עבודות ציבוריות ובשנת
1924 נושא לאשה את זהבה מייטקוב, עולה
מרוסיה, שעימה הוא עובר לחיפה, ושם מתחיל
לעבוד בחברת כימיקאלים בריטית. מאוחר יותר
מקים יצחק נדב חנות למימכר חומרי־נפץ ונשק.
בימי מילחמת־העולם השנייה הוא מסייע לאנשי
הלח־י. אחרי קום המדינה שוקע יצחק נדב
בזיכרונותיו, והוא מספר לבנו, יגאל, את דברי
החרטה שלו על נטישת עברו התימני בנעוריו.
בשנת 1964 מת יצחק נדב. מריר ושבור־לב.
הפרק כור היתוך מספר על עליית ענף אחר של
מישפחת אלנדאף (נדב) מתימן וניצולם בידי
האיכרים במושבה רחובות. בתו של דויד אלנדאף
(נדב) ,שושנה, מכירה בשנת 1920 בבן־שמן את
החלוץ קלמן בבין שעלה מרוסיה הלבנה, וליבה
נקשר בשלו בעבותות של אהבה. תחת הכותרת
הניצולים מובא ספר זיכרונותיו של קלמן בסין,
המתאר את הפוגרומים, שנערכו ברוסיה ביהודים
בימי המהפכה הרוסית, ואת מליטתו לארץ־ישראל,
ופגישותיו בשדות בן־שמן בשושנה נדב, בעוד אביה
דוחה את אהבתם. שושנה עוברת חוויות של נידוי
בשעריים ובבן־שמן, והוריו של קלמן בסין, המנדים
אף הם את בנם, מאיימי לשוב לרוסיה .־
אלא שבסופו של דבר נישאו קלמן ושושנה,
למרות מאבקי מישפחותיהם. אחרי עוד תקופה של
חרם מצד בני מישפחותיהם אוחו הקרעים, ובהדרגה
נעלמה התהום שבין הסבתות, מרים נדב ומרים
בבין. סיפור חייהם, מאבקיהם וניצחונותים של

שגבלו בגיזענות מהסוג המזוהם ביותר (הגריל
לעשות משה שמיר, שבסיפרו פרקי אליק תיאר
בשאט־נפש ציפורניים מגודלות וברילנטין על
השיער, באותה מחלקת חיילם שכונתה ״השחורים
של אליק״).
אלא שבדומה לחברות״הגירה אחרות, השכילו
עד מהרה ילדיהם של העולים מארצות־המיזרח
לטפס בסולם החברה הישראלית ולמצות את עצמם,
לא פחות מצאצאיהם של ״המייסדים״ .אמנם,
תחושות עמוקות של תיסכול על רקע עדתי
המשיכו לקנן בלב בניהם של העולים
מארצות־המיזרח, תיסכול שתרם את חלקו למהפך

תרבו ת הבכרו ת

ראש־ממשלה בן־גוריון
להפוך אבק־ אדם לעם

הפוליטי שעבר על ישראל בשנת 1977 והעלה את
מנחם בגין לשילטון.
שתי מערכות הבחירות האחרונות התמקדו
בהסתה גלוייה של פוליטיקאים, בעיקר מהימין, על
הרקע של הניחשול. הפוליטיקאים האלה, שכל
עניינם הוא בהצבר כוח פוליטי בלבד, ליבו את
מדורת הניחשול, זיבלוה וקצרו את יבולה בבחירות.
תרבות הכיכרות של מנחם בגין, אותה תרבות של
דמגוגיה בסיגנון הפאשיסטי המכוער ביותר, הניבה
תוצאות אלקטוראליות מחרידות ביותר מאותו
טרמפ כוזב של פוליטיקים על הפער העדתי
המלאכותי שהם צרו.

אלא שכמינהג טרמפים של פוליטיקאים,׳ הרי
שגם טרמפ זה הינו בעל משך־חיים קצר, בדומה
לטרמפ שהוליך את שילטן בן־גוריון בשנות ה־50
על הניסיון ״להפוך אבק־אדם לעם:״ .הפער והקרע
המלאכותיים, שהפוליטיקאים מהליכוד ומהמערך
טיפחו(את תרומת המערך לפער זה, ניתן ללמור
מתוך ההרכב המלאכותי של רשימת חברי־הכנסת
שלו, העוברת בפופוליזם שלה, אף על רשימת
חברי־הכנסת של הליכוד).
.כזב הפער המלאכותי של הפוליטיקאים מתבהר
בשנים האחרונות בחיים הממשיים של המדינה.
הקיפוח של העברי נותר כמילת־קסמים בהווה.
במדינה הולך וגדל דור חדש, דור שייחודו בסתירה
הטוטאלית ביותר לפער העדתי. כוונתי לדור חדש
של בנים לנישואי־תערובת בינעדתיים, דור
שתרבות הכיכרות בעל הגוון העדתי תהא
חסרת־פניה אליו. דור שתרבותו היא ישראלית —
לא מיזרחית ולא אירופית. דור שתרבותו תבוא מה־מזיגה
היונקת לא ממעיין האכזב והכזב של ״הפיכת
אבק־אדם לעם״ ,אלא מתוך מעיינות המורשת, של
יהדות המערב ומורשתה האירופית ויהדות המיזרח.
הפוליטיקאים, שירצו לתפוס טרמפ על הדור
החרש, שמיספרו הולך וגדל, הדור שבניו היננ<
בני־תערובות עדתיים, יצטרכו להיות מתוחכמים,
משכנעים ואמיתיים יותר מהפוליטיקאים חניכי
אסכולת תרבות הכיכרות של מנחם בגין.
אין ספק, כי הכמויות העצומות של פירסומים
הרואים אור בשנים האחרונות, והמתייחסים
למורשת של יהדות המיזרח, הינם בבחינת עזרה
ותמיכה לתהליך עלייתו של דור חדש זה, שעד
מהרה ניתן יהיה לראותו בכל שטחי החיים
הישראליים, תוך שהוא מותיר את הפער העדתי
המלאכותי שהפוליטיקאים רוקדים לאור מדורותיו
הדועכות להיסטוריה ההולכת ומתרחקת.

שושנה וקלמן וסיפור תבוסתו של השומר יצחק נדב
— הם הם הסאגה שהיה על הטלוויזיה הישראלית
לצלם. זה סיפור של אמיתות מרגשות, סיפור עתיד
מהילת העדות בישראל.

מחקרים

יהודי מקנאס

תחת הכותרת יהודי מ קנ אס מביא גבי לוי*
מחקר ובו קווים לדמותה של קהילה יהודית
במארוקו. הספר נפתח בשירטוט הישוב היהודי
במקנאס, תולדותיו ומעמדו ההברתי־חוקתי.
בהמשך מובא תיאור אירגון חיי הקהילה ומוסדותיה,
אירגוניס ולונטריים, הווי, אמונה ומינהגים.
תחת הכותרת חיי הכלכלה מובא תיאור חיי
המיסחר של יהודי מקנאס והמלאכות שבהם עסקו.
בפרק המסכם מובא סיפור העליה והזיקה של יהודי
מקנאס לארץ־ישראל, הקשרים בין מקנאס ופאס,
והסיפור המופלא אודות ההתעוררות השבתאית
במקנאס.
יש ביהודי מ קנ אס משוס חיבור מדעי נקי
ומרתק, המצליח להציג פורטרט של קהילת עיר
אחת במארוקו, על עולמה.

ארצות האיסלאם של אוניברסיטת חיפה. בחוברת
הראשונה, בעריכת יעקב ברנאי, צבי יהודה,

בוסתנאי עודד, יוסף שיטרית ועליזה
שנהר, מובאות רשומות המחולקות בכמה שערים.
השער הראשון, מקורו ת מביא את רשימתו של
חיים גרבר ארכיון בית־הדין השרעי של
בורסה(העיר) כמקור היסטורי לתולדות יהודי
העיר. אמנון כוהן מביא את סיפור הארכיונים
התורכיים וערביים כמקור לתולדות יהודי
ארץ־ישראל. השער השני, חברה וכלכלה, נפתח
במאמרו של יעקב ברנאי על קווים לתולדות
קהילת קושטא במאה הי־ח. אליעזר בשן בוחן
את חלקה של האשה היהודייה בחיי הכלכלה
של יהודי צפון־אפריקה, אברהם דויד סוקר את
מעמדם הכלכלי של יהודי מצריים במאה הט־ז
לאור תשובות הרדב־ז ( ר בי דודי בן שלמה
אבן אבי זמרא) .מינה רוזן משרטטת את
פרק בתולדות המסחר הפטוריאה הים־תיכוני במאות הט״ז־יייז. עזריאל שוחט
מביא הערות לסוגיית האירגון הקהילתי של
היהודים באיפריה העותימאנית במאה הטין.
השער השלישי מתייחס לספרות ולשון.

אבנר

ניני, מביא כרוניקה חדשה על עליית תרמ״ב
( !1882 מתימן ואמנון נצר על עליית יהודי
פרס והתיישבותם בארץ־ישראל משלהי המאה
הי־ט עד הכרזת בלפור.

מ מיז רחוממ עו־ ב ג־הכרך
השלישי של ממיזרח וממערב -
מחקרים בתולדות היהודים בארצות המיזרח בהוצאת אור שראה ובצפון־אפריקה*,
אוניברסיטת בר־אילן, נפתח במוטו מתוך איגרתו
של רב שרירא גאון אל רב שמריה
בן־אלחנן :״ממיזרח וממערב ארי שבחבורה...״
קובץ זה, בעריכתו של שמעון שוורצפוקם,
נפתח ברשימתו של אברהם בארי על תקנות
גאונים בביטול מודעה. חיים בנטוב מתייים
להשקפת עולמו ומשנתו •טל רבי וידאל הצרפתי
נשני, פאס?1619— 1545 מביא את סיפור הרוגי
דולייא, שהוא סיפור פוגרום שאירע לסוחרים
יהודים מסאלוניקי, ששבו מיריד דולייא בשנת
. 1617

משה עמאר מעלה קווים לדמותו של רבי
יעקב אבן צור. העורר. שמעון שוורצפוקס,

שורשים
ארדוטיאל תחת הכותרת מעשה הרב (מילחמת העט

כתבי־ננת

מקדם ומים
מקדם ומים*** הוא קובץ של מחקרים ביהדות
* גגי לוי -יהדות מקנאס; הוצאת אל־ף;
144 עמודים (כריכה קשה).
** ר׳ שם טוב בן יצחק ארדוטיאל הוא דון
סנטו דה־קריון -מעשה ברב (מילחמת העט
והמיטפריים); ההידרו ופירשו יהודה ניני
ומאיה פרוכטמן; הוצאת אוניברסיטת
תל־אביב,
*** מקדם ומים -מחקרים ביהדות
ארצות ה איסל א ם; הוצאת אוניברסיטת חיפה;
295 עמודים(כריכה רכה

בתיה מעוז סוקרת במאמרה את השירים
הספאניוליים באוסף גרונוואלד, ובמאמר נוסף
מעלה אותה המחברת תשע־עשרה רומאנסות
מוכרות, כמו :״המלד, הנוהג להשכים קום, אל
המלכה סר. שיער ראשה של המלכה, שיער רא׳טה
היה פזור. מתבוננת היתה ביופיה כפי שנרשם
מפי יהודי תורכיה. רומאנסה שבסופה פוקד המלך
להרגה, בעוד שהיא מקללת לפני מותה במילים:
,.אבוי לנשים המאמינות בגברים.״
במיסגרת מאמרי מאיר גרונוואלד מובאים כמה
שירי חתונה ולידה של יהודי ספרד. שירי פורים.
פיתגמי־עם של יהודי סאראייבו(״אדם בלא חבר
כיד שמאל בלא ימין״) .מאמרים נוספים של
גרונוואלד מתמקדים בהחוטר הספרדי; סגולות
וקמעות נוסח ספרד; הילד בפולקלור
היהודי־ספרדי ועוד.
כרך זה הוא אחד מהמרתקים שבקובצי
הפולקלור שראו אור בשנים האחרונות בעברית.

מנו־שדז י הודי
ספרדוה מיז ר ח

והמיספריים)** מאת ר׳ שם טוב ב* יצחק
ארדוטיאל הוא דון סנטו דה־קריון, ההדירו
והביאו עם מבוא ופירושים יהודה ניני ומאיה
פרובטמן.יצירה זו, שנכתבה בראשית המאה ה־14

בספרד, היא אחת מיצירותיו העלומות(עד כה) של

ר חכם ומלומד יהודי זה.
מעשה הרב מכיל 13 עמודים הכתובים ביד
על־ידי סופר־אומן, בכל עמוד כ־ 22 שורות. היצירה
נכתבה עקב גל קור עז, אשר מנע מן המשורר
אפשרות של פגישות עם רעיו, והיא בבחינת
מהתלה נאה, שרוח עליצות וצחוק עולים ממנה.
מעשה ברב עוסקת בכתיבה במיספריים במקום עט
שהכזיב, והיא בנוייה מדיאלוגים בין אדם לדומם
ובין הדוממים ובינם לבין עצמם. כעין ויכוח בין
ספרא וסייפא.
כבר בשורות הראשונות כותב המחבר :״ולא כדיו
וקולמוס כי /בציר חרב שתי פיות / .להעמידן
לתר תרים /ולתהילה ושם להיות מעשה הרב
הוא כתב־שירה מרטיט ומרתק, השב ומעיד על
המתירנות הלשונית של משוררי ספרד, או כמאמר
המחבר :״כולה יפה ומים אין בה — והוות אין
י * בקרבה; — ולה תהילה נאווה — איד יסתיתה
כמסתיר /ערווה? — ואם אין בה דופי וכישלון
— היבסוה /בכוסה קלון...״
מעשה הרב היא יצירה בעלת מיבנה יצירתי
שלם, החל בפתיחה, דרך סיפור עלילה, שבמהלכו
מובא תיאור אותו יום קור, תיאור העט, ניסיון
הכתיבה והוויכוח בין הסופר ולבין העט, הקול
המי״סתורי המציע את המיספריים, מלחמת העט
במספריים, המישפט — ההסכמה להכרעת צד
שלישי, הסופר המספר את תהילת העט, הסופר
המודה למיספריים על עמרם לו בשעת דחקו
והחתימה. אין ספק, שזו יצירה בעלת כל המרכיבים
של יצירה קלאסית מהשורשים, וטוב עשו יהודה
ניני ומאיה פרוכטמן, שההדירו וביארו אותה,
והביאה לקורא בן ימינו את יופיה ואת האוצרות
התרבותיים שהיא חובנת בקירבה.

הפולקלור, שבעריכת דוב נוי, מוקדש
לסיפורי־עם. רומאנסות ואורחות־חיים של
יהודי ספרד מאת מאיר גרונוואלד* .כרך זה,
המקבץ את מאמריו ומחקריו של מאיר גרונוואלד,
מביא מכלול עצום של סיפורי־עם. ביניהם עשרה
סיפורי ג׳וחא. אותה דמות מספרת נודעת של
המיזרח (כמו: האורח מן העולם הבא. ג׳והא יורד
לקבר פתוח ולן בו. כאשר השוער מוצא אותו וגוער
בו, אומר ג׳וחא :״אני אורח מן העולם הבא. רק
טיילתי פה מעט

הכרד הראשון של מורשת יהודי ספרד
והמיזרח** שבעריכת יששכר בן־עמי, מביא
את ההרצאות שהועלו בקונגרס הבינלאומי הראשון
לחקר יהדות ספרד והמיזרח. כרך זה מוקדש־ לזיכרו
של אליהו אלישר ז״ל.
במאמר הפתיחה מביא אליהו ליפינר את
יהודי פאסב מא ה השש־עשרה בעיניו של כרו־ניקאי
פורטוגלי בן־דורם. דויד נחמה סוקר את
תולדותיו של ר׳ יהודה יעקב נחמה: מבשר
תקופת ההשכלה בסאלוניקי. אליעזר ביטן
מביא עדויות של תיירים אירופאיים כמקור
לתולדות הכלכלה של יהודי המיזרח־התיכון
בתקופה העותימאנית. אברהם בן־יעקב בוחן
את עליית יהודי בבל לארץ־ישראל ב מאה
התשע־עשרה, בעוד יומך קפלן סוקר את
היהודים הפורטוגאלים באמ שטרדאם -
מחיים בשמד לשיבה ליהדות. יוסף מכמן,
ממשך בנושא האמסטרדאמי ברשימתו בין
ספרדים ואשכנזים באמס טרד א ם.

כוכב מצוייר של דויד פראנקו־מנדס*:
( אמסטרדאם תצ״א -תקמ״ט) על הכוכ ב כ תו ב :״כתבו ה פיי טני ם בי ב היו ת
איז ה עניין מ חוב ר כשיר שקול, תקל זכי ר תו לבן חי ב ר תי ח רוז המכ רז ת
בחיל כל האמור, נכתבת בציור כו כ ב על שם ומצ דיקי ה ר בי ם כ כו כבי ם,
ובה שש ק צוו תוב קו ט ב המרכז ה או תהא שר ב ה נעוץ ת חי ל ת כל דלת
וסוף כל סוגר״ ( מאוצרו תספ ריי ת עץ״חיים /מונ טזינו ס, בי תהספ רי ם
הל או מי ו ה אוני ב ר סי ט אי ירו שלים).
בהט, בוחן את שירת ספרד בזימרת העדות.
אבנר לוי כותב על היסוד התורכי בלאדינו -
הסיומות. מישאל מסורי־בספי בודק את
מוטיב הגאולה והעלייה לציון בשירת היהודים
בתימן. יוסף שיטרית מתמודד עם נושא
השירה האישית והחברתית בערבית־יהודית
של יהודי מרוקו, מתולדותיה ועד ל״קצידא די
חיטלר פלחן מי כמיד ופלחן די תחבו על סכת
מרבעא סיפור היטלר על־פי הלחן של ימי
כמוך או של כל לחן שתרצו, שכן השיר מרובע).
עליזה שנהר מתייחסת במאמרה להמעשיה
והאגדה אצל יהודי עיראק. השער הרביעי,
הציונות ועליה מביא את רשימתו של צבי יהודה
על גורמים שהשפיעו על הפעילות הציונית
במצריים בשנים .1917— 1897 החוקר יהודה
(1713־)1792
פראנקו־מאנדס, דויד משורר־עברי בהולנד, סופר בתקופת ההשכלה,
הירבה לכתוב, ביורגרפיות של אישים יהודיים
יוצאי ספרד ומחזה היסטורי בשם, גמול
עתלית. אחד מאבותיו של ראש־ממשלת צרפת,
פייר מאנדס־פראנס, שנפטר באחרונה.

מביא את פינקס מארסיי ,1788—1783 המתאר
בספרדית ובעברית את שלבי אירגונה של קהילה זו.
הנרי טולידאנו מביא את יומן מסע של רבי
יצחק ניסים טולידאנו לארץ־ישראל. החוקר
יהודה רצהבי מעלה את סיפור אגודת א חי ם
תימנים, שהוא פרק מסיפור יהודי תימן ביפו בשנות
תרע״א־תרע״ד.
אברהם חיים הושף עובדות חדשות על
הסתדרות הצעירים הספרדיים /הסתדרות
חלוצי המיזרח -דיוקנו של אירגון יהודי ספרדי
בארץ־ישראל, אירגון שנוסד ב־ 1918 ובין מייסדיו
היו בוגרי בתי־הספר של חברת כל ישראל חברים,
אירגון ציוני של הספרדיים בארץ־ישראל בפרט.

רו מ אנ סו ת
הכרך השישי של מחקרי המרכז לחקר

* ממיזרח וממערב. מחקרים בתולדות
היהודים בארצות המיזרח ובצפון־אפריקה -
עורך שימעון שוורצפוקס, הוצאת אוניברסיטת
בר־אילו; 190 עמודים (כריכה קשה).

אברהם חיים סוקר את ההתארגנות
העולמית של הקהילות הספרדיות בשנות
העשרים והשלושים -הרעיון והמעשה. אבנר
לוי מביא את סיפורו של אלכסנדר בן־גיאת
ותרומתו לעיתונות והספרות היפה בלאדינו.
נחמיה אלוני מעלה את נושא ציון וירושלים
בשירת ספרד. א״ד קורא מתמודד עם שאלת
ספרות ערבית־יהודית מוסרנית -לשון ותוכן.
עליזה *טנהר סוקרת את הספרו ת העממית של
ספרדיי ארץ־ישראל. עלי דיווים בוחן את
שאלת קמיעות רפואיים אצל יהודי המזרח,
ועורך הקובץ. ייטיטכד בן־ ע מי מספר על
הפעילות הקהילתית ס ביב קברי הצדיקים
במארוקו.
לרשימות ומאמרים אלה מצטרפים עוד מאמרים,
שבדומה לקבצים האחרים ממשיכים בתהליך
ההוכחה, שעולי ארצות־המיזרת לישראל לא היתה
בבחינת עלייה של ״אבק אדם״ .אלא של יהודים
בעלי מורשת תרבותית גבוהה, שנרמסה בשנות
המדינה הראשונות. קובץ זה והאחרים משיבים
העטרת למקומה.

מחקרי המרכז לחקר הפולקלור, כרך

שישי -הוצאת מאגנס 247 ,עמודים (כריכה
קשה).

מורשת

יהודי

ספרד והמיזרח

מחקרים בעריכת יששכר בן־עמי, הוצאת משגב
ירו־שלים +הוצאת מאגנס 390 .עמודים
(כריכה קשה).

ה היה ג עו &ס הז ה שהיה

בליון ״העולם הזדד, שראה אור השבוע לפני 25 שנה, הופיע
בסימן מעצר עורכי השבועון והצגתם כאוייבי־העם. להגנת עורכי
.העולם הזה״ נחלץ חבר-הכנסת יוחנן באדר, ממנהיגי חרות, שניתח
בשבועון את פרשת חטיפתו של אלי תבור ומשמעותה הציבורית,
תחת הכותרת.ש.ד.״(כינוי שניתן בשעתו על־ידי אנשי האירגון
הצבאי הלאומי לצמרת ההגנה) .תחת הכותרת. כיצד מת הדייר
קסטנר־ מובא נאומו של הסניגור הוותיק מקם קריצימן, נאום
שהביא למיפנה חדש בפרשת רצח קסטנר. הכתבה השלישית

בסידרה שעסקה בגילויי עיסקי הספורט הובאה תחת הכותרת
״סוחרים בזיעת הכדורגלנים״.
בשער הגליון: כוכבת קולנוע ברזייט ברדו.

מותו שר ו, בנימין +שות ־ החוץגורדהמאיו
והעיתונאים +האופוזיציה שבתון הקואליציה
העם מנת ה ענ ק
השבוע, שעה שהעם התכונן להדליק את נרות
החנוכה, כבה נר בירושלים. הסופר ולוחם־האמת
יהושוע התלמי, הידוע בכינויו הספרותי ר׳
בנימין, עצם את עיניו.
ר׳ בנימין לא היה סתם סופר. הוא השתייך אל
דור־הענקים של היהדות, אשר אמת גדולה היתה
בליבם — וכשביטאוה בכתב, הפכוה לספרות.
78 שנים התהלך ר׳ בנימין עלי אדמות ו־78
מונים החליף את דיעותיו. כי כל פעם שהגיע
למסקנה שדיעה חדשה יש בה מן האמת, לא
היסס לנטוש את ידידיו ואת סביבתו, ולצאת
לדרכו — גם בודד. ידידים של אתמול רגמוהו
באבנים.

בשיחה, שנועדה למסירת רקע על יחסי־החוץ
של המדינה, סיפרה גולדה מאיר לאורחיה, כי
מצבה המדיני של ישראל חמור הרבה יותר ממה
שנראה אפילו לעיניהם החדות של העיתונאים.
להדגמה חזרה ותיארה את פגישתה עם שר־החוץ
הסובייטי אנדריי גרומיקו, בעת שהייתה בעצרת
האו״ם לפני שלושה חודשים. הרוסי הדגיש כי
סופה של ישראל להיות מושמדת, אם תמשיך
במדיניותה הנוכחית.
ניסיונותיה הנואשים של ישראל להיקלט
בברית מערבית כלשהי, לדברי שרת־החוץ, באו
מתוך חשש עמוק מפני חיסול פיסי .״כשגוש
אחד מאיים בלי הפסק להשמידו ״,הסבירה ,״אין
לך ברירה אלא להתחבר אל כל מדינה
המעוניינת בהמשך קיומך,״
בצורה זו ניסתה שרת־החוץ לתרץ את

והם אינם מחכים לקבלת אישורו, לפני שהם
מגישים את השאילתה לנשיאות־הכנסת, ראה
גוברין בנוהג זה התחמקות בלבד.
חופש להשתולל. הדיון לא הסתיים
בישיבה אחת. העניינים בתוך הקואליציה היו
מסובכים מכדי שאפשר יהיה לחסל את הפרשה
בקלות. הסיעות קיבלו ארכה ללבן את שאלת
השאילתות, וישיבה חדשה נקבעה לשבוע זה.
ח״כ חנן רובין.ממפ״ם, שהביא את הבעיה
.להחלטת מיפלגתו, הסביר כי לא יהיה מנוס מפני
כניעה לדרישת מפא״י, וייעץ לחבריו :״כל עוד
יש חופש להשתולל, כדאי להגיש עוד
שאילתות״.
הדתיים מצידם שמחו על התערבותו של
גוברין, כי רוב השאילתות פגעו בהם. הם לא היו
צריכים לקיים שום דיון פנימי. לעומת זאת, היה

עיחונוח
1אלאלה דגי ש
הכיסאות במועדון העיתונאים המפואר של
תל־אביב ידועים כמרופדים ונוחים. אך עורכי
העיתונים היומיים וכתביהם המדיניים, שישבו
עליהם השבוע, הראו סימני אי־נוחות. לפניהם
ישבה שרת־החוץ.
*את הכינוי ר׳ בנימין, תחת שמו האמיתי
יהושע רדלר־פלדמן, העניק לו י־ח ברנר.
בשיבתם יחד בלונדון הוציאו השניים חוברת
ספרותית בשם המעורר, שמילאוה ביצירותיהם.
בחוברת הראשונה היו שלוש רשימות
של ר׳ בנימין. על האחת חתם רדלר
(שם־המישפחה של אביו) על השנייה חתם
פלדמן (שם מישפחת אמו) .״איך אחתום על
השלישית ד שאל את ברנר. רבי בנימין״ היתה
התשובה.

לשלישיה הנודעת הצטרף גם איש הקאמרי
לשעבר, השחקן הוותיק מיכאל מסינגר,
הקריקטוריסט דוש. הפיזמונאים יחיאל מוהר
ושמואל פישר. המלחינים קונרר מן ואולרי
נוז׳יק, והמחברים יוסף נץ, אורה שם־אור ויעקב
בר־נתן.
במערבונים ובפיזמונים סאטיריים על
מישטרת ישראל, מס־הכנסה. הסיעות הדתיות
בכנסת וחיי התיאטרון עצמו, רוצה הלהקה
להצליח, בתוכניתה צחוק בצד ולשעשע את
הקהל הצמא לצחוק אמיתי ובריא.

אורחים
ב ש חו ר ־ א פז ר
ארבע חליפות שחורות, ארבעה פרצופים
שחורים, ארבעה זוגות ידיים שחורות הרוקעות
בקצב. רביעיית גולדן גייט משמיעה את
הספיריטואלס הקלאסיים. שירי העבדים
הכושיים של ארצות־הברית, המבקשים את רחמי
אליהו הנביא, מתפעלים מנצחונו של יהושע מול
חומת יריחו, ומהללים את שליחי־השמים,
שעודדו את דניאל בגוב־האריות. שלאגרים —
אבל מכובדים. מאופקים, כמעט קדושים.

מעטים — אך מובחרים. הכרה זו הובילה
את הסופר הרגיש בדרך הקשה, שחיכתה מאז
ומתמיד לכל מי שהטיף בישוב למען קירוב
עברי־ערבי.

במרוצת השנים הפך ״איחוד״ ל״ברית שלום״,
אך העיקרון נשאר בעינו. הקבוצה הקטנה
התרכזה מסביב לירחון צנוע בשם נר, שאותו
כתב, ערך והגיה במו ידיו ר׳ בנימין, הישיש בעל
זקן הסירות.
כאשר הלך השבוע לעולמו, השאיר אחריו
הענק מחשבות נוגות רבות. כי במציאות של
חנוכה תשי״ח נראה הדור הצעיר זקן ומשועבד
לאתמול, לעומת איש האתמול, שהיה צעיר
בדיעותיו וראה את המחר.

את התיאטרון המיקצועי השישי בישראל. וזאת
בדיוק בימים בהם הוקם תיאטרון סאטירי
מיקצועי (סמבטיון) ולהקה סאטירית דוגמת
הלהקות הצבאיות, בשם בצל ירוק.

״ההצלחה מובטחת,״ אמר השבוע דוש, אחרי
הצגת הבכורה ,״אם רק הצחוק לא יהיה בצד״.

הידיד שנרצח. יוסף חיים ברנר, הדמות
הספרותית הנערצת של מחנה״הפועלים מימי
העליה השנייה והשלישית, היה רעו ואהוב
נפשו של ר׳ בנימין׳ .ב־ 1921 נהרג ברנר בידי
מפגינים ערביים בביתו המבודד באבו־כביר, ליד
יפו. בין הראשונים שהגיעו למקום היה ר׳ בנימין.
הוא חזר לביתו וכתב קינה על רעו, שאותה
סיים במילים שביטאו את כל אופיו של הכותב:
״אם יכולנו להדיח ולהרגיז את ערבים בצורה
כזאת, שנביא אותם להריגת איש צדיק וטהור
כמו יוסף חיים ברנר, משמע ששגינו ביחסינו
אליהם ולא הבינונו אותם כראוי״ .מסקנתו: יש
לעשות את כל הכל למען השכנת שלום עם
הערבים.

ב־ ,1936 בהתלקח המרד הערבי הגדול, הצליח
ר׳ בנימין לשכנע את נגיד האוניברסיטה
העברית, ד״ר יהודה לייב מאגנס, להקים תנועה
בשם ״איחוד״ ,שתטיף, תוך כרי להבות המרד,
לאחווה יהודית־ערבית. אל קבוצה זו הצטרפו
מעטים — אך מובחרים.

תאריך 18.12.1957 :

נסיון לענב יציאת עוון ״העולם הזה״ מן האוץ:
תצלום־רגע מתוך הישיבה בבית־משפט השלום בתל־אביב, שדן בדרישה לעכב
יציאתו של אורי אבנרי מן הארץ, על רקע האישום שהוגש נגדו על הפצת
״ידיעות העלולות לגרום לבהלה ציבורית״ .הכוונה לפירסומי העולם הזה על
הש״ב. שפורסמו בשבועות האחרונים בעיתון. בתמונה אורי אבנרי ושלום כהן.
ניסיון־הביש של ישראל לזכות בתמיכת נאט״ו,
וכל הפגישה לא באה אלא להשפיע על
נציגי־העיתונות שלא להדגיש יתר על המידה
כישלון זה של מדינות־החוץ,

קואליציה
שאלתהש אי ל תו ת
השאילתה, אותו נשק קלאסי של האופוזיציה
בכל פרלמנט דמוקראטי, התגלגלה לשימוש
מוזר בישראל. בזו אחר זו קמו דווקא סיעות
הקואליציה, הגישו. שאילתות לשרי־ממשלה
השייכים למיפלגות אחרות — ולאו דווקא
בנימה מאופקת.
שימוש זה היה בניגוד מפורש לאחת מתקנות
היסוד של הקואליציה: אסור לסיעה בקואליציה
להגיש שאילתה בכנסת, מבלי שהשאילתה
תאושר תחילה על־ידי יושב־ראש הנהלת
הקואליציה — במיקרה זה, ח״כ עקיבא גוברין.
בשבוע שעבר הרגיש גוברין צורך דחוף לכנס
את הנהלת הקואליציה לדיון בפרשת
השאילתות. אם לא יחדלו המיפלגות מנוהג זה,
איים, לא תהיה אפשרות להמשיך בעבודה
המשותפת. אמנם, הסבירו נציגי מפ״ם, כי הם
מגישים את השאילתות לגוברין: אולם מאחר

הפסקה קצרה. ארבעת הכושים מופיעים
בחליפות אפורות בהירות. ושוב שלאגרים —
הפעם ג׳אז. קאליפסו וסתם מיקצבי־שדים. הכל
בביצוע המושלם, שהתפרסם במיליוני תקליטים.
בתוספת הצגות מוקיוניות צדדיות. אשר רק
מוסיפות לשמיעה.
זהו ערב מושלם למי שאוהב להתיישב ליד
מכשיר היי־פידאליטי ולטבוע בים של נעימות
ומיקצבים.

אנשים

חבר הכנסת יצחק בן־אהרון, אביר השאילתות,
קיצוני בדרישתו להמשיך בדרך זו :״ישנן
החלטות המתקבלות מבלי שתובאנה להכרעת
הממשלה,״ הכריז ,״והגשת שאילתה היא הדרך
היחידה שנותרה לנו לברר אותן״.

בתשובה
• שר־האוצר לוי אשכול,
לשאלת עיתונאי מהו ההובי שלו:״אנו לא גויים
שיהיה לנו הובי, ובכלל — מאיפה יש לנו שעות
פנויות להובי?״

בתום השבוע •,כאשר התכוננה הנהלת
הקואליציה לחדש את הדיון, היה ברור כי
השאילתה תשוב להיות נשק אופוזיציוני.

• שרת־החוץ גולדה מאיר, בתגובה
להצעה שישראל תתבע מאירגון הצלב האדום
הבינלאומי הכרה בסמל מגן דויד אדום :״לא זו
העזרה הראשונה שישראל זקוקה לה בשעה זו״.

חיאטרו
עו ד ניסיח
חמש שנים אחרי ששרידיו האחרונים של
תיאטרון מטאטא התפזרו איש־איש לעברו,
יפעיל השבוע פועל־בימה תל־אביבי את זרקורי
בית העם המט ליפול, יטיל את אורם על השחקן
הוותיק יעקב טימן וחבריו. אנשי התיאטרון
הכחול.
בשבוע שבו חזרו שחקני דו־רה־מי לקפה
נוגה, בכיכר מוגרבי בתל־אביב, והחלו לחפש
הופעות לפרנסתם, היה זה מעשה נועז ביותר
מצידם של יעקב טימן וחיים וטובה פרדו להקים

• שר״הדואר ד״ר יוסך בורג, בתשובה
לביקורת של ח״כ קלמן כהנא מפועלי אגודת
ישראל, על הפעלת תחנת־ההאזנה הישראלית
ביום־הכיפורים, כדי לעקוב אחרי שידורי
הספוטניק :״אני מקווה שחברי הרב לא יאמר
מרוע מפחדים
כמו הילד של שכני:
כבר!״

מהספוטניק — הרי הכלב מת

• אחר מוותיקי האיכרים בסגירה, יהודה
ערב, גילה בזיכרונותיו מימי היות דויד
בן־גוריון פועל במושבה, כי ״דויד גריז (שמו
הקודם של בן־גוריון) היה בחור בלונדי שלא ידע
לעבוד. הוא היה תמיד שקוע בספרים, והאיכרים
שאצלם עבד ידעו תמיד שעליהם לבדוק אם
הפועל לא יושב באורווה וקורא ספרים במקום
לעבוד״.

נערות ובתולות
יכולות להשתמש בטמפוני או־בה מיני
ללא בל בעיות
טבעי הדבר שנערה צעירה ובתולה חוששת
שמא יגרום השמוש בטמפון נזק לקרום הבתולין
שלה. לחשש זה אין כל יסוד, לנערות
ולאימותיהן חשוב לדעת כי קרום הבתולין
לנרתיק הנו קרום
הנמצא בכניסה
עור גמיש
שאינו נקרע
בקלות. לפני
קבלת המחזור
הראשון מתרחב הנר
תיק ובכך מתאפשרת
החדרת טמפון או־בה מיני. טמפוני
או־בה מיני מיוצרים במיוחד במידה
המתאימה לנערות צעירות ולב־תולות.
טמפון או־בה מיני ללא
מוליך, שהוא גוף זר ומיותר,
מתאים בדיוק למבנה האנטומי
הפנימי, מקומו בנרתיק שהוא
חסר עצבי תחושה ולכן אינו מורגש
כלל. החדרתו של טמפון או־בה
מיני פשוטה, דחיפה קלה והוא בפ נים.
טמפון או־בה מיני הנו בעל
כושר ספיגה מעולה, הוא אינו
מתדלדל בעת הספיגה, אלא מתרחב
ואוטם לכן אין כל חשש מפני הכתמת
הב גדים וה י ו וצר ות ריח רע.

נערות המשתמשות בטמפוני או־בה מיני
מרגישות בטוחות, חופשיות ונקיות כל
הזמן. הן יכולות לרקוד ולהתעמל, לשחות
ולטייל, לרוץ להתרוצץ, ולחיות חיים גדושי
פעילות וללא הגבלה 365 ימים בשנה,
וכאשר הן נמצאות בזמן המחזור החודשי
שלהן — איש לא יבחין בכך.
לנערות המקפידות על ״סטריליות״
או־בה

כדאי לדעת כי
מיוצר בשיטות
חדישות
וללא מגע
יד אדם. או־בה
הטמפון הקטן ללא
מוליך, מועדף על־ידי
עשרות מיליוני נשים בעולם
על פני טמפונים עם מוליך
ותחבושות. מנסיונן הן יודעות כי
בשמוש בטמפון או־בה נשמרת
ההיגיינה לאורך כל הדרך (גם בעת
ההחדרה, שהיא קלה ונוחה ועד
שהטמפון מוכנס למקום המיועד
לו) .טמפון או־בה מיני, קטן וקל
לשאתו ולהסתירו אפילו בכיס
הג׳ינס או בארנק הכסף הקטן.
נסי א ת או־ב ה, כי רק או־ב ה טבעי ובטוח.

1־?ה מחי ההסברה ת.ד , 2115.חיפה 31020
לוח לי את חוברת ההדרכה והשי 3 :טמפונים בנרתיק

גיל.

או־בה טבעי ובטוח

משתמשת בטמפונים לא משתמשת

טמפון או־בה ב־ 3גדלים: מיני־ לבתולה ולנערה ה מתבג רת ; נו ר מל -ל מרבי ת הנשים; אקס טר ה־ לנשים עם דימום רב.

נו טוב חבר׳ה. במה שנוגע לי כנעל ספורט דברנו כבר מספיק. לא חס וחלילה שאני
עם הלשון בחוץ, או בכושר לקוי או שהסוליות נגמרו לי תחת הרגליים. לא, לא, זה לא!
סוף כל סוף הכבוד מחייב. אלא מה? המתח! המתח הורג אותי!
הנעל הכי אדישה בעולם כבר היתה משתגעת ותאמינו לי, בתור הנעל של מיקי ברקוביץ
באמת צריך עצבים חזקים.
מה זה להיות הנעל של מיקי? שאתן לכם דוגמא קטנה? 0.1) .
פעם שכח אותי מיקי בבית והיו חייבים לשלוח אותי ברגע האחרון אחריו, דואר אויר,
מטוסים, אקספרס(כן, כן, לא רק אותי, גם את הנעל השניה) טלטולים, עצבים, אוי...
י שלא נדע. אלא מה? מיקי ישחק יחף?
אבל הפיצוי אדוני, הפיצוי. אירופה, נצחונות, ולי, כן גם לי
יש חלק ואיפה כבר לא היינו? ספרד, צרפת, גרמניה, אמריקה, איטלית״אה, כן איטליה, נזכרתי!
גביע אירופה הא? שטרסבורג, מה אגיד לכם, דקה! דקה לא נחתי שם, אלא מה מתברר?
שהאיטלקים >11

כנראה לא כל כך בחרו בנעליים הנכונות, ואחרי המשחק...הצעקות
והדריכות על הראש, והמהומה...מה אני אגיד, אבל מאותו
ערב(ובזה מודה גם הנעל השמאלית) הייתי
גדול באמת!!!

ג ל • 0311

ג ליז ה אז פי...וז הו.

והפעם ״שלושים ש

יות״ לנעל של מיקי

פרסום מלניק • יעקב פרנקו • מיקי הירש.

ודוד כדרך הנכונה

אופנת /
קומודור /
לאופנה /
לצעירות. להשיג בחנויות
המובחרות\ .
הפעם יש \
מה לבחור \

החיים זה לא גויאחה!
ישראל תרח, לבלר במועצת קריית־שש, הצליח ׳לחולל
הפיכה בסניף המקומי של מיפלגת תיוכ״י (תנועת־כבוד־ישראל)
.כתוצאה מכך הביע למרכז המיפלגה. שם ריכז
סביבו את הציירים מקריית־אחד, קריית־שניים׳ קריית־שלושה
וכן הלאה, עד קריית־שישה־עשר, זהדיח את
השר מטעם מיפלגחו. כך הפך שר־השינוע.
.מאותו רגע היד, ישראל תרח להוגה־דיעות. פעם
בחודשיים הוא מוזמן לתוכנית מוקד, שם תולים בו שלושה
מראיינים עיני־עגל ׳ושואלים אותו לדעתו על מעמד
ישראל בקוסמוס. אין סימפוסיון (״ישראל — לאן?״)
בלעליו. אימרות-הכינף שלו
(״החיים זה לא גויאווה!״)
ממלאות את טורי־החברה
בעיתונים. המשך הסיפור
ידוע.
חשבתי על תהליך זד,
כשפתחתי, בטעות, את הטלוויזיה
וראיתי־שמעתי ויכוח
על הציונות. ארבעה
הוגי־דיעות השיבו לשאלות
על הציונות בימינו, מי
לפי השקפה זו ומי לסי
השקפה אחרת.
ובין כל אלה ישב לו
מר אריה. דולצ׳ין והפיק
מרגליות, שדמו יותר ל-
ג׳ולים של כיתה א׳. דדלצץ בגללו ישבתי מרותק
אל המפשיר. ציפיתי בכליון אוזניים לשמוע ממנו פסוק
אחד שאינו תפל לחלוטין. ציפיתי לשווא.
ובעצם, מדוע יהיה לו למד דולצ׳ין להגיד משהו על
הציונות שאינו ברמה של מאמר ראשי בצד,רון ז דולצ׳ין
היה עסקן מסוג ב׳ במיפלגה מסוג ב׳ .בעיקבות מאניפד
לציות קואליציוניות הגיע לו כסא ליד שולחן־ד,ממשלה,
אך לא נמצא לו מקום־ישיבה מתאים. התפקיד שבו חשק
— מישרד־החוץ — נתפס על־ידי משד, דיין. חיפשו
חיפשו, ומצאו פיתרון: דולצ׳ין לסוכנות היהודית.
מכיוון שהוא עולה ממכסיקו, זה היה הפיתרון ה אידיאלי(
.למה? אם לצטט את אימרתו בת־ד,אלמוות
של הוגה־דיעות דגול אחר: ככה!)
כיו״ר הנהלת הסוכנות יש לדולצ׳ין תפקיד מכובד.
אמנם, הסוכנות היא מוסד רקוב עד היסוד, שתפקידו
הבלעדי הוא לחלק כספים וטובות־הנאה בין המיפלגות.
אך אין לי ספק כי במיקצוע שלו — הפוליטיקניות —
הוא בהחלט בר־סמכא, ובוודאי יש לו הרבה דיברי־טעם
לומר על קנוניות מיפלגיתיות, מאניפולציות ביורוקרטיות,
חלוקת שלל, רמתם ההשוואתית של בתי־המלון
היותר מפוארים בשישים ארצות הגולה, ועוד. הוא אדם
חביב, סימפאטי ונעים־ד,ליבות.
אך למען השם, מה הטעם להביא איש בזה לוויכוח
פילוסופי-היסטוריוסופי על מהות הציונות?

חוק הטימטום האינפלציוני חוק טוב דומה לכל יצירה טובה — שיר, סיפור, לחן.
הוא נראה כדבר פשוט, כמעט מובן מאליו, העשוי מיקשה
אחת.
כזהו, למשל, חוק ועז־ות־החקירה. עתה, במיבחן הגדול
של חקירת הטבח במחנות־ביירות, הוא מתגלה בכל
שלמותו. למשל: הסעיף ,15 המגן על זכויותיהם של מי
שעלולים להיפגע ממסקנות החקירה, נראה כסעיף פשוט,
הגיוני וסביר. קשה להעלות על הדעת במה מחשבה
הושקעה בו.
הזכות העיקרית עליו, מגיעה לאבי החוק, יעקב
שימשון שפירא, שר־המישפטים הטוב ביותר (ואולי
הטוב היחידי) שהיה אי־פעם במדינה. זה היה ה״בייבי״
שלו, פיסגת יצירתו המישפטית. כמי שלקח חלק בודכוח
הממושך על החוק, לדוב• באולם כמעט־דיק, בנוכחות
שלושד-,ארבעה מומחים בלבד, אני תובע לעצמי חלקיק
של חלקיק של הזכות.
ולעומת זאת — ׳חוק שהתקבל לא מכבר, חוק המיסוי
בתנאי אינפלציה. השבוע קראתי בעיתון •בי באשמת חוק
זה (או תודות לו) הפך הרווח הנקי של. בנק לאונד
למחצית הראשונה של ,1982 בסך 994 מיליון שקל,
להפסד של 107 מיליון שקל !
בעוונות, הרבים אני מכהן גם כמנהל של חברה —
זו המוציאה לאור את העולס הזה. באחד המנהלים, אני
נאלץ מדי פעם, בעל כורחי, לעסוק בצדדים הכלכליים
של החברה. בפי שכבר סיפרתי, גדלתי בבית של בנקאי-
לשעבר שמאס בעסקים, ופל דבר הנוגע לכסף משעמם
אותי עד מוות.
הסבירו לי את משמעות החוק החדש לגבי ניהול
העולס הזה, ואחרי הרצאה של חצי שעה אמרתי :״זה
לא יבול להיות. יש כאן איזושהי טעות. הרי זה מנוגד
לחלוטין להיגיון.״
הביאו לי מומחה גדול יותר, וזה הירצה באוזניי במשך
שעה וחצי על משמעות החוק. הוא אישר לגמרי את
דיברי היועץ הראשון.

לא היה מנוס מן המסקנה: זהו חוק מיפלצתי. הוא
חסר־הגיון, מסובך ועקום, ומנוגד לשכל הישר. בדקתי
והשתכנעתי כי רוב — ואולי כל — חברי-הכנסת שעסקו
בחקיקה זו לא הבינו כלל את החוק שיצא מתחת ידיהם.
מובן שאיש מן המצביעים בעדו במליאה לא ידע על
מד, הוא מצביע.
לא לחינם שבתו בעלי־ד,משאיות בזעם בלתי-רגיל
נגד החוק הזה. וחסמו את הכבישים. אילו הייתי במקומם,
הייתי נוקט אמצעים חריפים עוד הרבה יותר. כי החוק
הורם לחלוטין ענף זה׳ והוא יהרוס ענפים רבים נוספים.
למרמי, מזלו של מישרד-האוצר, דוב מנהלי־החברות
בארץ עדיין אינם מבינים את החוק, ופשוט אינם יודעים
מד, צפוי להם. זה עתה יצא לאור מדריך המנסה להסביר
את החוק. הוא נמכר בסכום האגדתי של 23 אלף לירות.
(לא, אין זו טעות־דפום 23,000 .לירות לספר!) איני מסוגל
להסביר את עקרונות החוק כאן.
בימי כהונתי בכנסת הייתי חוזר, מדי שנה, בוויכוח
על תקציב הכנסת, על הטענה כי אין מדינת־ישראל
יכולה להרשות לעצמה כנסת זולה. תבעתי להכפיל
ולהשליש את תקציב הבית, כדי למשוך לכנסת מועמדים

בעלי רמה גבוהה יותר, ולצייד אותם ביועצים־מומחים
ובאמצעים הדרושים למילוי תפקידם.
החוק האינפלציוני מוכיח כי הכנסת הנוכחית, שבה
מתרוצצים כסילים, צעקנים ורודפי־פידסומת, פשוט אינה
מסוגלת למלא את תפקידה העיקרי — לחוקק חוקים
סבירים. זוהי כנסת זולה, שאינה שווה גם את מחירה
הזעום. כפי שיודעת כל עקרת־בית, הסחורה הזולה היא,
לא פעם׳ היקרה ביותר.

האיש שלא ידע להסתדר ערב מיבצע נחשון, בימים הראשונים של אפריל ,1948
נמסר לנו כי יש לנו מג״ד חדש. אני אומר ״נמסר לנו״,
כי לא ראינו את האיש. חנינו בנען׳ ואחר־כך בחולדה.
יצאנו מדי יום ולילה לפעולות. גס המג״ד החדש היה
בחולדה. לא ראינו אותו.
פעם, לקראת תום המיבצע, ערבו אותנו במיסדר
גדול. ראינו מרחוק אדם לבוש בהידור במדים מנומרים,
קצין אמיתי, שסקר אותנו. הוא לא התקרב, ולא ראינו
את פניו אלא מרחוק. אמדו לנו שזהו המג״ד: חיים
לסקוב.
אמרו לנו שהוא קצין אמיתי, ישר מן הצבא הבריטי.
באותם הימים, בין הלוחמים, המילה ״קצין״ היתד, מילת-
גנאי. לנו היו ״מפקדים״ ,אנשים שרבצו עימנו בבית,
שחיו עימנו, שהסבירו לנו כל פעולה לפני שהחלה,
שראינו בהם חברים מנוסים יותר ומוכשרים יותר לפיקוד.
מבלי להכיר את לסקוב — ואיך יכולנו להכירו? —
התחלנו לשנוא אותו. חטיבת גיבעתי לא באה מן הפלמ״ח,
אלא מן החי״ש. אך הפיקוד היה פילמ״חי, וגם הרוח.
שנאנו את הרוח הנגדית — זו שנשבה מן הצבא הבריטי,
רוח של ״בולשיט״ ,ציחצוזדדרגות .״מרחק״ בין ״קצין״
ו״טוראי״ ,הצדעות׳ חדרי-אוכל נפרדים לקצינים.
דויד בן־גוריון לא האמין ביכולת הקרבית שלנו׳ וסמך
על האנשים שבאו מן הצבא הזר. נוצרה מחלוקת,
שהתסיסה במשך חודשים את הצבא החדש. היא חרגה
מהתחום הצבאי. נדמה לי שתוצאותיה הטביעו את חותמן
על כל המישטר שנוצר במדיגת־ישראל החדשה, ושאת
פירותיהן אנחנו אוכלים עד עצם היום הזה. בין השאר
אי־אפשר להבין את אשר התרחש לגבי קליטתם (כלומר :
אי-קליטתם) של העולים החדשים מארצות־האיסלם, מבלי

לתפוס את מהות המאבק ההוא, שהתחולל עם לידת
המדינה.
בעינינו, סימל חיים לסקוב את כל אשר תיעבנו. הוא
נפלט מן הגדוד ומן החטיבה, מפני שלא התאים למיסגרת
זו. הוא מילא תפקיד בקרב הרה־ד,אסונות על לטרון
ואחר-כך בגליל. בן דונקלמן, היהודי־הקנדי שפיקד על
הכוח אשר כבש את נצרת, סיפר בקטע גנוז של ספרו
(נאמנות כפודה) כי לסקוב מסר לו את ההוראה לגרש
את אוכלוסיית נצרת למחרת הכניעה — תוך הפרה
מוחלטת של הסכם־הכניעה, שבו הובטח שלום התושבים.
דונקלמן סירב לבצע הוראה שפלה זו בלי פקודה בכתב.
פקודה כזאת לא הגיעה׳ ותושבי נצרת ניצלו( .אחרת
היינו מוצאים אותם כיום במחנה עידאל־ח׳ילווה או
ראשידיה, רועדים בקור, כשהגברים כלואים במחנה אל־אנצר).

לסקוב התהלכו סיפורים רבים. הסיפור החשוב
ביותר בא להסביר את להיטותו אחרי נוהלי הצבא
הבריטי, שבו הגיע לדרגת רב־סרן — דרגה גבוהה מאוד
לחייל מפלסטיין. לסקוב, בוגר בית־הספר הריאלי בחיפה,
התאהב ביעל וייצמן, אחותו של עזר׳ יפהפיה כובשת
ועזת־רצון. יעל, לעומת זאת׳ התאהבה בגיבור־מילחמד,
בריטי, לא־יהודי, נישאה לו ועברה עימו לבריטניה. מאז
— לפי הסיפור — דבק בלסקוב הג׳וק הבריטי. הוא רצה
להיות בריטי יותר מאשר הבריטים עצמם, בריטי יותר
מאותו קצין שכבש את אהובת־ליבו.
אין ספק שלסקוב היה אדם מרתק. אימדות־הכנף שלו
היו לאגדה. פעם, כשהיה מפקד בית־הספר לקצינים, הציג
לחניכים תרגיל :״אתה נע בשדה בראש פלוגה. פיתאום
ניתכת עליך אש מגיבעד, סמוכה. מהו הדבר הראשון
שאתה עושה?״
בזה אחר זה קמו החניכים ונתנו תשובות :״אני שולח
את חוליית המיקלע...״
״שב !״ רעם לסקוב.
״אני מסתער בראש מחלקה...״

וכן הלאה. אחרי שכולם ניסו לשווא לגלות את פיתרון
התעלומה, סיפק לסקיוב עצמו את התשובה :״הציוני
הגדול ביותר, בעל הזקן הארוך ביותר, לא נשאר עומד
כאשר יורים עליו! הדבר הראשון הוא לשכב!״
בפעם אחרת׳ כשהיה מפקד חיל־ו־,אווירי, סייר במחנה.
המפקדים, שידעו מראש למה לצפות, ניקו את המחנה
כפי שלא נוקה מעולם. לסקוב בא, פתח ארונות, בדק
מתחת למיטות, הסתכל לתוך הסירים במיטבה׳ ולא מצא
על מה להתלונן. הכל היה בסדר.
לבסוף אמר :״הביאו כסא!״ הוא טיפס על הכסא
ומשך אצבע על פני אד,יל מנורה׳ מלמעלה. האצבע
התכסתה באבק .״אתם לא תהיו לעולם צבא אמיתי!״
פסק ונטש את המחנה בזעם.
הוא היה איש. התכונה שיוחסה לו יותר מכל אחרת
היא זו שאין לה שם עברי, אלא רק לועזי: ץ 1״168מ.1
הוא היה אדם ישר־לב, כולו מיקשה אחת, בעל אופי
יהודי. הוא לא יצא ממכונה
שליבית־הרושת, כמו רבים
מן הקצינים כיום. אי־אפשר
היה שלא לכבד
אותו.
שנותיו האחרונות לא
היו מוכתרות בהצלחה. אח רי
שסיים את תקופת־כהונתו
ברמטכ״ל — תקר
פה שבה לא פרצה אף מיל-
חמה אחת, ויש לרשום זאת
•לזכותו — התמנה כמנהל
רשות־ד,נמלים. כמו קצינים
רבים שעברו לחיים האזרחיים,
היה נדמה לו שאפשר
לנהל מיפעל גדול כאוגדה
צבאית. הוא התנגש
עם העובדים, התעלס ל-
!חלוטין מריגשותיהם, ולא הסתדר עם איש. בעיני רבים
בארץ היה •גיבור — המנהל התקיף, ההגון, הלוחם
בשחיתות ובחוסרש*,יעילות. אך בעיני המעטים הקובעים,
לא היה אלא כישלון. אחרי מאבקים ממושכים, הוא
הודח — ודווקא על־ידי שר־ר,תחבורה, עזר וייצמן, אחיה
של יעל הנערצת, היחיד שהעז לפוצץ את האגדה.
אחרי זה היה לסקוב שבר־כלי. הוא היה מובטל
מתפקיד, עד שמשה דיין חש לעזרתו, לשימחת רבים
מחסידיו וממתנגדיו גם יחד, שליבם נחמץ למראה ירידתו.
דיין מינה אותו כנציב קבילות החיילים — תפקיד שנפל
בהרבה מרמתו. יש שחשדו בלסקוב כי ביקש לגמול
לדיין כאשד התמנה כחבר ועדת-אגרנט אחרי מילחמת
יום־הכיפורים. הוא מילא תפקיד חשוב בטיהורו של
היין על־ידי הוועדה — טיהור שהרגיז את הציבור עד
כדי כך, שדיין נאלץ ללכת, ובדרכו גרף עימו גם את
גולדה.
בשנים האחרונות פגשתי בו פה ושם, ומראהו לא
הותיר ספק שהוא חולד, מאוד. שמחתי תמיד לשוחח עימו.
הוא הפך אנאכרוניזם במדינה — אדם הגון, שאינו
מתפשר עם השקיעה המוסרית הכללית.
כאשד נפטר השבוע, בגיל צעיר־יחסית 63 שאלתי
את עצמי: מי -מלב ד קומץ של ותיקים יודע כיום מי היה
האיש, שנמנה עם קומץ האנשים האגדתיים שהובילו
אותנו אל הקרב ערב קום המדינה?

אש אחזה
בצמות
ף פציכה !הדרטאתית, אשר
י • כאילו נלקחה מסרט־מתח,
התרחשה השבוע ברחוב הבילויים
הליליים התל־אביבי יורדי הסירה.
בשעה 2בלילה, שעה שבה רוב
תושבי העיר כבר עלו על יצועם,
עוד בקעה מקומת הדיסקו במוע-
דונו של רפי שאולי, מוסיקת רוק
רועשת. נשים מטופחות וגברים
מגונדרים ישבו ליד הבר עם כוסית
משקה, טיילו. בין הקומות באווירת
חוץ־לארץ זוטא, ששלטה
במקום.
בשעה 2אחרי־חצות פרשו לב תיהם
אחרוני המבלים. היחיד שנשאר
במקום לסידורים אחרונים
היה השף של המטבח ומתפעל המקום,
פילים, שיצא בשעה 4לביתו
ונעל את המועדון.
לכאורה, נראה הדבר כאילו עוד
ליל בילויים שיגרתי הסתיים. אך
לא היה זה לילה שיגרתי. בשעה
6בבוקר הרגיש אחד השכנים בעשן
המיתמר מעל קומת-הגג של

שאול י

רפי הוא בעל ה־מועז־ון
הנושא את
שמו. רפי נמצא כרגע בחוץ־לארץ.

שש ננו קו

מנוף של מכבי־האש מונף
מעל?!ומת־תגג של המועדון,
שמיתמר ממנה עשן. הצד השמאלי של תגג
נראה שרוף. האש אחזה בתוך הבניין והתפשטה לשתי

קומותיו העליונות. השכנים לא הבחינו באש שכילתה
את שתי הקומות מבפנים, עד אשר החל העשן יוצא
מקוסת־הגג. רק אז הזעיק שכן את מכבי־האש, שהגיעו
למקום, והחלו לכבות את השריפה על־ידי סילוני מיס.

סום והד

כך נראה המועדון של רפי שאולי ברחוב ירמיהו
כשבחזיתו סרנו ודוד ענק, שניתלה ביום־ההולדת
החמישי של המועדון. ביום השריפה הוקף המקום מכוניות־כיבוי ומישטרה.

ן 1ן ן שניים מבעליו של המועדון הם
^ ^ 111 שוקי בן־פורת (מימין) וסדי שאולי.
הוא אחיו של רפי שאול, ושניהם נמצאים בחו״ל.

המועדון, ומיהר להזעיק את המיש-
טרה. גם אנשי מכבי־האש, שתחנתם
נמצאת ברחוב באזל, סיפרו שהבחינו
לפתע בעשן מיתמר מעל רחוב
ירמיהו.
מהרגע הזה התפתחו הדברים במהירות
עצומה. צוות של פכבי-
אש, שכלל ארבע מכוגיות־כיבוי,
רכב־הצלה ומנוף־גבהים הוזעקו למקום.
גם המשטרה הגיעה במהירות.
בתוך חצי שעה כובתה הש ריפה.
המנהל
האדמיניסטרטיבי של רשת
עיסקי רפי שאולי, ליאור
ורשבסקי, סיפר בהתרגשות , :בשעה
רבע ל־ 6בבוקר טילפנו אלי
הביתה והעירו אותי משנתי. ליאון,

הבניין שבו פעל ה מועדון
הוא רוני שטן,
שהינו בעל בית־חרושת לפלסטיק.