גליון 2364 מתאריך 22 בדצמבר 1982

וימו־ יעקבסון טמיר

קפה האג.
לאנשי שאנהבי הרבה קפה
בינם וגם בלילה.

בשורה חדשה וטובה לאוהבי קפה -
והרבה, עתה אפשר להשיג, לשתות
ולהגיש לאורחים, קפה טורקי
וקפה נמס טעים וארומטי
ללא הגבלה ביום וגם בלילה.
קפה האג נמס נטול קפאין,
וקפה האג טורקי נטול קפאין.
קפה האג נטול קפאין מיוצר על פי
התהליך החדש של חברת האג
העולמית, תהליך המפריד באופן
טבעי את הקפאין מהקפה ומשמר
בקפה את הטעם המעולה והארומה
הנפלאה, העושים אותו משקה אהוב
כל כך.
קפה נמס האג או קפה טורקי האג
1000/0קפה טרי, ארוז בוואקום,
לבחירתך ולטעמך.

קפה האג.
ליהנות בעיניים עצומות

כתבת העועז* הלך ו־ 8ד:

כתבת העזעו־ ה^סור \

..לא הייתי
בעיראק!״
מסומם דאלאס
•טבועות עקשניות טוענות שאולם
כך קרא אודי דיין לפרשה הסו פרי
נעלם ממיי טחק מכריע •טל
קבוצתו כגלל שהיה
מסומם. אולסי מכחיש
1זאת כתוקף.

הנוות במחתות
סיפורה המזעזע של
ביצעת הפלה באופן
צאה — שבועיים ואולי גופני
שאינו

בליבג /׳ וזא

צעירה עז־פרטי.
התושל
אישפוז
נזק אף לכל החיים,
ניתן לתיקון.

ונכד היינו
כשיאו של הדוורף לנים אלפי פועלים שרכים
תחת כיפת־השמיים ומתכסים כיריעות פלסטיק.
כל זה מתרחש כלכ הפרדסים של
מושכי השמן. עכדות נוסח ישראל
— 1982 כתכה על מציאות מחרידה.

חרגיל שרון

*,העולם הזה״ ,שבועץ החד שות היש-,אלי. ה מערכ ת והמינהלה: תל
אביב, רחוכ גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136י העורך
הראשי: אורי אבגרי עדרך־תכנית: יוסי שנון. רכז מערכת :
שלמה פרנקל. עורכי כי תו ב: תמי סוטוכיץ וגיורא: וימן * צלפי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי י ראש המינהלה: אברהם
סיטץ. מ חלק ת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״ם הדפסה :״הדפום החדש״ כע״ם, תל־אביב * הפצה :״גד״ בע״ם

| ה מנ ץ הבינלאומי לעיתונות, ש מרכזו
בציריך, העלה על נס את פעולת
העיתונות הישראלית במילחמת־הלבנון, וצינה
את פעולת העיתונות הבריסית ב־מילחמת
איי־פוקלאנד.
1אני שמח על מחמאה זו, ונדמה לי שיש
לשבועון זה חלק נכבד בכך — החל
מדיווח עדכני מזירת־ההתרחשויות וכלה
בראיון ההיסטורי שערך צוות העולם הזה
עם יאסר ערפאת בביירות הנצורה.
אולם ההערכה כולה היא עניין של הש ואה.
העיתונות הישראלית היתה טובה
:השוואה לבריטית, שכתביה נכלאו ב־
:פינות חיל־הים של הוד־מלכותה, ושנש־טפו
בגלי הלאומנות המטורפת. אך העי-
זונות הישראלית היתד. רחוקה מאוד־מאוד
:להיות טובה בהשוואה למה שעלינו לד וש
ממנה.
בימים הראשונים של המילחמה נשטפה
;עיתונות הישראלית בגלי הלאומנות ב־
£ק כמו זו הבריטית. מלבד העולם הזה,
*טרפו כל העיתונים למקהלה המילחמתית
זל אריאל שרון ושימעון פרם.
רק בהדרגה התחילו פה ושם לבצבץ
;עיתונות נסיונות של דיווח אחר. אולם
;ם היו נדירים. כל העיתונים חזרו על
;שקרים של שרון(״המחבלים פתחו באש!..
:וחותינו השיבו לעבר מקורות־הירי
:עטים בלבד העזו, ברמזים דקים שבד־
;ים, לבטא ספק.
רק אחרי שדעת־הקהל השתנתה, בעיקר
!הרי הטבח במחנות שאתילא וצברה, הח־
1ה גם העיתונות להתאושש, ואז מילאה
;עיתונות שליחות שעוררה ביטויים של
;ערכה בעולם.
כישלון צבאי
אולם המחדל המרכזי של העיתונות
:מילחמה זו לא סולק עד היום. זהו קשר־
;השתקה (או קשר־אי־ידיעה) האופף עד
זיום את האירוע הצבאי החשוב ביותר של
;מילחמה כולה: המפלה בחזית הסורית.
מבחינה צבאית טהורה, החזית העיקרית
מל המילחמה לא היתה במערב, מול ה־
!לסטינים, אלא במיזרח, מול הצבא הסורי.
;אירועים במערב — המצור על ביירות,
;כניסה למערב, אירועי הטבח — משכו
!ת תשומת־הלב. אד כל פרשן צבאי רציני
דע כי ההתמודדות האמיתית הצבאית היא
:סיזרח.
שם היה על צה״ל, לפי התוכנית, לפרוץ
!דימה, לנתק תוך כמה ימים את כביש
:יירות־דמשק ובצורה זו להביא לכיתורו
זו לנסיגתו המבוהלת של הצבא הסורי.
תוכנית זו נכשלה — כישלון צבאי פ יוס
וטוטאלי.
.עולם הזה 2364

אחת מעוצבות צה״ל נכנסה באיזור סול־טאן־יעקוב
למלכודת קלאסית, שהוטמנה
על־ידי הצבא הסורי, והסתבכה קשות.
עוצבה אחרת, שעמדה לנתק את הכביש
החיוני, הוחזרה ממשימתה כדי לחלץ את
חברתה. כתוצאה מכד לא הושג היעד ה צבאי
העיקרי של המערכה. במונחים
צבאיים היה זה כישלון חרוץ, הרובץ כולו
על שכמם של המפקדים האחראיים :
מפקד הגיזרה (אביגדור בן־גל, המכונה
יאנוש) ,אלוף־הפיקוד (אמיר דרורי) וה*
רמטכ״ל (רפאל איתן).
אין זה עניין של אידיאולוגיה, אלא של
עובדות צבאיות אובייקטיביות. כל קצין
בכיר יודע אותן. כל פרשן צבאי וכתב
צבאי רציני היה אמור לדעת אותן.
אך הדברהושתקלחלוטין
עד היום .
הפירסום הראשון נעשה בהעולם הזה
( ,)2350 בכתבה על איש־השנה (עמוד )28
במיסגרת הניתוח הכולל של המילחמה.
אולם הצנזורה פסלה כמה עובדות, ועל כן
ניתן היה רק לנחש במה המדובר.
איסור זה נשבר כאשר פורסמו העובדות
בשבועון הצרפתי נובל אזבסרבטור. כתוצאה
מכך ניתן גם להעולם הזה להעתיק
את הידיעה. כציטוט מן העיתון הצרפתי.
זה נעשה בהבלטה במדור תשקיף (העולם
הזה .)2355
מאותו הרגע מותר היה לכל פרשן צבאי
בבל עיתון ישראלי לפרסם אמת זו — אך
אף אחד לא עשה זאת. איש־מעריב, אבי
רז, כתב רשימה על חוויותיו במילחמה,
ושם הזכיר באקראי את הפרשה הזאת —
אך הכתבה לא פורסמה בעיתונו, והוא
פירסם אותה בהארץ. איש לא שם לב
לפרט זה, שהיה חבוי בה.

שרון א ת דזזהיעזו
כיצד חטף אריאל שרוז ההישג והציג
שהאמריקאים,
אותו כלהטוט של יחסי־ציבור
כהישג אישי שלו.

.אני מתאהב

בנק הקיבוצים?

המונח ״סירסי ממציא בורקאס״ ,הבימאי בועז
רווידזון, מספר להעולם
הזה על יחסיו מס כוכבות
סרטיו נמכריז :״אני עבד נרצע לרגליהן של הכוכבות ! ׳

מרק מושביץ (כתמונה) סופר את
הררי הכפף, פשעה שהכנק הכינלאומי
הראשון עשוי להפוך לכנק של קיכוצי
השיטו הצעיר וקיכוצי
המפד״ל.

רצח למען

הם דעו

הנ ס ר

שחס רוצחים

בבתי־הכלא יושכים ערכים
שנחתו למאסר עולם על
רצח אף הס טוענום :״על בכור המישפחה
אי־אפשר
לוותר ! ״

בחזרה

מה ידעו השרים והאלופים
על הפלאנגות לפני הטבח?

טו!/ו
את 11ה־סוקר
העולם
הזה פירסומים ערב
הזוועה.

ענת סרגוסטי, ששהתה
כ מכר תקופה מסויימת
בשארם אל־שידו׳ ,חוזרת
לבקר בדרום־סיני כחברת שניים מתושביד־לשעבר

המקום.

יד לרוצחי
העיתונאי־סופר ח ארגנ טיני־י ש-
ראלי יעקב טימרמן מאשים א ת
ממשלת ישראל כ שיתוף־ פעולה
עם ממשלת ארגנטינה הפ שיסטית
וטוען :״אני ישראלי ורוצה להיות
ישראלי :״ זך

איך זה
קרה!
זהו המצב עד היום. ברחוב שוררת
הדיעה. כי במילחמה זו השיגו כוחותינו
ניצחון צבאי מוחץ, בהנהגתם המזהירה של
שני הגאונים. אריאל שרון ורפאל איתן.
האמת היא כי בפקודת שניים אלה נחלנו
במקום המכריע וברגע המכריע כישלון
צבאי חרוץ, למרות עדיפות בייבשה וב אוויר
שאין לה כימעם שיעור.
ההיסטוריונים הצבאיים, שיבואו לנתח
את המילחמה בעוד שנה או בעוד דור,
יתמקדו בלי ספק בנקודה זו. מבחינה
צבאית, זהו מוקד המילחמה כולה. הם
יצטרכו לשאול את עצמם; אין זה קרה
שהעיתונות החופשית במדינה דמוקרטית
העלימה עובדה זו, ובכך נתנה יד לאחד
ממערכות־הכזב־ החמורות ביותר ז
כל זה לא הגיע. כמובן, לאוזני המכון
הבינלאומי לעיתונות. ואיך יגיעו

ערת •טכה מעורבים הוא, חברתו.
אשתו טליה והחבר
שלה.

לאל הי רטב!
מעיל־הגשס הפסיק להיות
שימושי בלבד. עכשיו הוא
אופנתי, עליז וציבעוני.

מ דו רי ק 3וווי : 0 תשקיף כמדינה
יומן אישי — בגינגראד בצידון
הנדון — דמוקרטיה כעוגת קרם
מה הם אומרים — דויד שחם,

ואריך מריה רימארק

אנט דולצין, יצחק יצחקי, אמנון
ברזילי, אולסי פרי ומנחם זילברמן

הישראלית והירדנית

אנשים

הורוסקופ — ביז קשת וגד
מיכתכים תשבץ
עולם קטן

זה היה העולם שהיה
רחל ה מרחל ת
לי לה לו
נמר של נייר -יונתן רטוש
מיכהר שידורי הטלוויזיה

•טידור
לילות ישראל
קולנוע
זה וגם זה
א תה והשקל

התפש טו ת ל גו ע ר דן
חברת ירידי האומה, המארגנת באופן קבוע את יריד
ירושלים, מתכננת לארגן בקרוב בגוש דן שלושה ירידים.

תנגוקיך

ועדת־המעקב של ערביי ישראל עומרת להכריז על שביתה
כללית. הסיבה — התעלמות מישרד־הפנים מפניותיה
להיפגש עם חברי הוועדה, כדי לדון בבעיות ערביי ישראל.
הוועדה מורכבת מהח״כים הערביים ומהוועד הארצי של
ראשי המועצות המקומיות הערביות.

מ חנ ה ב כנ סיי ה
שומרים עלהש לי חי ם
ננקטו אמצעים לשמור על חייהם של שני
השליחים האמריקאים במזרח־התיכון, פילים
חביב ומורים דרייפר.

גור וה מודי עין
עדותו של הרמטכ״ל־לשעבר, ח״כ מרדכי
(״מוטה״) גור, לפני ועדת־החקירה לעניין הטבח
בצברה ובשאתילא, תתייחם לשאלה אם דיווח
המודיעין לדרג המדיני על הסכנות שבכניפת
הפלאנגות למחנות הפליטים.
גור ביקש להופיע לפני הוועדה מיוזמתו.

מ ב טי חי ם מי ש רו ת
ממלאי תפקידים ציבוריים במיפלגת העבודה הציעו
בשבועות האחרונים עשרות מישרות לחברי מרכז
המיפלגה, המתכנסים השבוע.

תלונותיהם של כמה חיילי מילואים, המשוננים בתוך
כנסייה ליד מחסום ג׳סין בלבנון, לא הועילו.

החיילים טענו באוזני מפקדיהם שאין הכרח לחלל
את קודשי הדת הנוצרית, והתשובה שקיבלו
היתה שגם הסורים עשו במיבנה שימוש צבאי.

מנ הלה קו לו סי או ם נעצר סמי הירש, מנהלו של מועדון קולוסיאום
בתל־אביב, נעצר על־ידי המישטרה אחרי
שנחשד בהשתתפות בקטטה שפרצה
במועדון.
דבר מעצרו נשמר בסוד, וגם הדיון
בביודהמישפט, שבו הוצאה פקודת
המעצר, נערך — שלא על־פי הנוהג —
בלי השתתפות החשודים.
הקטטה פרצה בין שלושה חיפאים ובין
שלושה משומרי המועדון, וכל השישה,
יחד עם הירש, נעצרו ושוחררו בערבות.

יתכן כי יוזמה זו תיתקל בהתנגדות של כמה
מחברות־הירידים בגוש דן, שלפחות אחת מהן
נשלטת על־יד כמה מהעיריות. העיריות האלה
עלולות להערים קשיים במתן רשיונות
לחברת־הירידים הירושלמית.

פרי?גה למישהד
פו לי טי
מישרד הסניף הישראלי ־טל תנועת סרבני־מילהמה מטעמי
מצפון, הנמצא בדרום תל־אביב. נפרץ בנסיבות מ־סתור־ות.
הפורצים חיפשו רשימות של סרבני־מצפון וחומר מודפס
של האירגון. מזכיר האירגון בארץ, הוא ישעיהו שי״ק.

דיון סו די ב צ פו ן
הדיונים בבקשת המעצר נגד אשר רבי, החשוד בסידרת
רציחות על רקע דתי. התקיימו הרחק מעיני העיתונאים.

רבי נעצר באיזור ירושלים והחקירה נגרו
התנהלה בתל־אביב על־ידי צוות חוקרים
מירושלים — אך המישטרה ביקשה להסתיר
את הדיון המישפטי מעיני העיתונאים, ורבי
הועבר לבתי־מישפט בעפולה ובנצרת, שם אין
סיקור קבוע של עיתונאים בבתי־המישפט.

בגזי טן ב מ קו ס א / 1ט
עוזי בנזימן עומד להחליף את גירעון סאמט ככתב יומון
הארץ בוושינגטון.

הסיבה: המרכז יכריע בשאלה אם יכולים ממלאי
תפקידים במיפלגה לשאת ביותר מתפקיד אחד,
וכמה מבעלי התפקידים הרבים מבקשים להכשיל
את ההצעה על־ידי ״קניית״ חברי־־מרכז.

קבלניםב,1

ט שה 1סי ם— ל ח רו ת?

מ שכני םלא

ק ציני םהס רי ט!

אחד מניסיונות הפשרה בחברת־העובדים
ההסתדרותית, בין המתנגדים לבנייה בגדה
המערבית ובין המצדדים בהמשך הבנייה הוא
זה: רק החברות ההסתדרותיות העוסקות
בעבודות קבלניות, כגון ״סולל־בונה״ ,ימשיכו
בעבודות, בעוד שהחברות המיטכנות לא יפעלו
עוד בגדה המערבית.

אתה מי לחמה

שר־המישפטים משה נסים מאיים, כי אם יתגברו במיפלגה
הליברלית קולות הפלאנגות, כפי שהוא מכנה זאת, הוא
יארגן קבוצה גדולה של חברי מרכז שיצטרפו לתנועת
החרות.

נסים מתכונן לפעול מעתה בתקיפות לסילוקו של
השר יצחק מודעי מעמדות ההנהגה במיפלגה
הליברלית, אחרי שמודעי הצביע נגד התקציב.

בוויו ת עיניים ל ל1י
ם גן־ראש־הממשלה, דויד לוי, סובל
מבעיות בעיניו. לאחרונה הוא עבר ניתוח
קל בעינו האחת, ויתכן שיאלץ לעבור
ניתוח דומה גם בשנייה.

התפקיד הוצע תחילה לכתב הצבאי של היומון,

קצינים במילואים בדרגות רב־־סרן וסרן
הפיקו סרט קצר על כיבוש הציר המערבי
בלבנון. בימים אלה עסוקים השניים, באוניברסיטת לקולנוע
סטודנטים
תל־אביב. בעריכת ההומה המצולם.

ש עו ת נו ס פו תבאוצר
חוקרי מם־ההכנסה ומם ערך־מוסך התחילו
לעבוד שעות נוספות רבות. הסיבה — הוכפל
מיספר המיבצעים היזומים של המחלקות.
למרות זאת ההצלחות הן חלקיות.

זאב שיך, שסירב לקבלו. שיך עומר לנסוע
לארצות־הברית אחרי שקיבל מילגה
להשתלמות במוסד אקדמי. המילגה היא
ממקורות אמריקאיים.
בנזימן נמצא עתה בעיר בוסטון שבמדינת מסצו׳סטס. הוא
מתלווה לאשתו, השוהה בבוסטון בשנת שבתון אקדמית.

ע צ מו תשל 1עליכם
גלאס 1רפאל—

לארץ?

ל עי רי ה

ועדת־דדטרים לסמלים ולטקסים עומדת לדון
בהצעתו של ח״כ המערך, דב בן־מאיר, להעלות
לארץ את עצמות שלום עליכם.

סיעת ״ליכוד ותמורה״ ,המחדשת עתה את התארגנותה
במפד׳׳ל בראשות דויד גלאס ויצחק רפאל, תנסה לכבוש
את הנהגת סניף המפד״ל בירושלים.

גלאס ורפאל ינסו להתמודד בבחירות
המוניציפאליות לעיריית ירושלים בראשות
רשימה יונית של המסד״ל, שתודיע מראש כי
תשתך פעולה עם ראש העיריה טדי קולק.

החברהר בי עי—
ספר די
החבר הרביעי של חרות בהנהלה הציונית יהיה שאול
אמור, ראש המועצה המקומית מיגדל־העמק. הוא יהיה על

בן־מאיר פנה בימי הקונגרס הציוני לשר החינוך־והתרבות,
ובין השאר נימק את ההצעה בנסיון ״לאזן את הנטיה
המסוכנת, המסתמנת בקרבנו, אל עבר אורח חיים לאומי
נוסח ספרטה, על־ידי חיזוק האורח האתונאי של
התנהגותנו״.

י ח רי מו !/י ש טרוז
הטר בז?
העיתונאים המסקרים את פעולתה של מישטרת
מחוז־המרכז, שוקלים החרמת הסיקור של פעולות
המישטרה שם, לאות סולידריות עם אחד מחבריהם.

מפקד־המחוז, ניצב גבי עמיר, הורה לדוברת
המחוז להחרים את כתב ״דבר״ ,ראובן שפירא,
ואגודת העיתונאים שיגרה מיברקי מחאה
חריפיס למפכ״ל המישטרה ולשר־הפנים.

אנו־רי ק ל ציינ ס קי

קפה /1סעדה

יפעל

ב גן ־ העצמ או ת

חבר מרכז חרות, אנדרי קלצ׳ינסקי עומד לנקוט בצעדים
יוצאי־דופן. זאת, כדי להביע את מחאתו נגד
שיתוף־הפעולה בין מממשלת הליכוד וממשלות גרמניה
וארגנטינה.

קבוצת משקיעים תציע לעיריית תל־אביב הקמת
קפה־מיסעדה גדול בגן־העצמאות. אם התשובה תהיה
חיובית, יוקם המיבנה עד תחילת עונת הרחצה הקרובה.

במדינה
העם

6תז!ה מוחסא

״מעוזם 7א דאי תי

שחיתו ת כז א ת! ,,אמרה
נציגה ת מי מה מבריטניה
לפני מצלמת הטלוויזיה

ההצגה המבישה הסתיימה, כמו
והתחילה — בצורה מגישה.
הקונגרס הציוני, המתיימר לייצג
ת העם היהודי, הציג את עצמו
פי שהוא באמת: אסיפה של עם־
נים אפסיים, רודפי כסא, טיולים
נצע, העושים חיים על גבו של
עם היהודי. אלה הם עכו״ם ה-
דשים: עובדי כסאות ומסעות.
*איש לא בחר בעסקנים אלה. ב-
וב המקומות החשובים — וביניהם
סראל וארצות־הברית — לא נע־כו
בחירות אף למראית־עין. כמ וסות
אחרים — כמו צרפת —
יו הבחירות מזוייפות בעליל, ב תאם
למסורת ציונית עתיקת־יו־ין
(העולם הזה .)2361
שכירי השגרירים. האמת ה שוטה
היא שעסקני התנועה הציר
ית נבחרים על־ידי המימסד היש־אלי,
כדי לשרת את המימסד ה-
סראלי. לשגרירות ישראל בכל
מדינות יש השפעה מכרעת על
רכב ״ההנהגה היהודית״ במקום,
!חבריה אינם אלא פקידים של
!משלודישראל.

הפויצה שלא היתה

^ יהז,ה תרגיל אופייני של א י
י ריאל שרון. האמת והשקר שי משו
בו בערבוביה. היה לו מומנט
ההפתעה ובמרכזו עמד אריאל
שרון עצמו, בבחינת ״אני ואפסי
עוד.״
אריאל שרון חזר מביקור בהוג־דוראם
ובארצות־הברית, כשאווירה
של כישלון אופפת אותו. הוא היה
נזעם ומתוסכל. האמריקאים הנחי תו
לו סטירת־לחי מצלצלת, כאשר
עשו מעשה כימעט חסר־תקדים:
בצורה גלויה ומשפילה סירבו כל
ראשי־השילטון בוושינגטון להיפגש
עימו, אף שהיה בארצם.

מבואו ארצה, גמלה כליבו
החלטה: להחזיר לאמרי קאים
ס טיר ת־ל חי מצלצלת.
הצורה שכה עשה זאת,
היתה מבריקה.
אחרי ביקור חטוף בלבנון חזר
לירושלים והודיע, בכל שופרות ה תעמולה,
שהוא השיג פריצת־דרך
היסטורית ביחסים עם הלבנונים,
בלי ידיעתם ועל אפם וחמתם של
האמריקאים.
כך, במכה אחת, השיג כמה מטרות:

1הנחיל לעצמו ניצחון גדול,
• 1הציג את האמריקאים ככלי-
ריק.

הזעם האמריקאי נובע מ הכרה
גובר ת כוושיגגטון, כי
ממציאה
ממ שלת־י שראל
מיכשולים מלאכותיים בדרך
להסדר בלבנון כדי למגוע
הסדר זה, או לעכבו ככל
האפשר.

יש למדיניות זו של בגין כמה
מניעים :
<• כל עוד מדברים על נסיגת
ישראל מלבנון, אין מדברים על
נסיגתה מן הגדה והרצועה.
• ,אין לבגין שום חשק לצאת
מלבנון.
!• נסיגה מלבנון עתה, בלי
״הישג״ נראה־לעין, יוכיח גם לא נשים
פשוטים בישראל כי ההרפתקה
הלבנונית, על 475 הרוגיה
והסתבכויותיה האינסופיות, היתה
מיותרת וחסרת־שחר מלכתחילה.
• כל עוד שוהה צה״ל בלב נון,
לא תיתכן שום התקדמות ב דרכו
של רגן להגשמת תוכנית-ה-
שלום שלו, שהיא לזרא בעיני בגין.
למראית־עין, אין קשר בין ה הסדר
בלבנון ובין הצעת רגן ל-
פיתרון הבעייה הפלסטינית. אך
למעשה יש.ביניהם קשר חזק מאוד.
כי אין ערבי במרחב שאינו מא מין
כי אמריקה יכולה להכריח את
ישראל לצאת מלבנון. אם אין

פעם זה רציני. אם ישראל
לא תסכים להסדר כלכנון,
יירד עליה מלוא הזעם של
וושינגטון, ותהיינה לכך תו צאות
מעשיות חמורות כ יותר.

פילים
חביב נשלח בחזרה למר חב,
כשבידו הנחייה קשוחה: לה ביא
לכניעת ישראל. הדבר הובהר
היטב לישראל.

משום כך פעל שרון כנו־הירות
וכזריזות של לוליין.
ניי רבלי

ח ת * ה

ף* גץ ושרון עשו הערכת־מצב,
• והגיעו לכלל מסקנה כי עלי הם
להיכנע, לפחות חלקית. כני עה
זו היתה צריכה לכלול לפחות
ויתור על שני תנאים, שהעמידה
ממשלת־ישראל :
#הדרישה שהמשא־ומתן ית נהל
חלקית בירושלים.
י • הדרישה שייחתם חוזה־שלום
רשפי.
לא היה בכך קושי, כי תנאים
אלה הועמדו מלכתחילה רק כדי
לחבל במשא־ומתן, ולא היו מצי אותיים.
אד איד מסבירים לצי בור
הישראלי התמים, המאמין ל ממשלתו,
כי ההצהרות הבומבס טיות
של ממשלתו בעניינים אלה
(״חוזה־שלום לפני סוף השנה !״,
״לא ניתן לפגוע בבירת־ישראל !״)
היו כוזבות?

לאריאל שרון היה פית־רון,
שהיה אופייני לזילזול
המוחלט שלו כאינטליגנציה
של הציכור הישראלי. הוא
מאמץ כלכ שלם שניתן ל רמות
א ת הכל כמשך כל
הזמן. הוא עשה זאת גם
הפעם.
הוא נסע ללבנון, ניהל דיון עם
ראשי הפלאנגות ועם בכיר המקו רב
לנשיא אמין אל־ג׳מייל, וערך
עימו מיסמך על כוונות שני הצ דדים
להגיע להסדר. המיסמך לא
נחתם, ואין לו ערך מחייב. ממש-
לת־לבנון לא אישרה אותו וכלל
לא דנה בו. אבל ניתן היה לנפנף
בו ולטעון כי הושגה ״פריצת־דרך
היסטורית.״
שרון, בדרכו האופיינית, הורה
להדליף את הידיעה בתרועה גדולה
בכל כלי התיקשורת.

הטכסיס הצליח. ערכ כואו
של חכיכ לירושלים, הכריזה
התיק שורת הי שראלית כפה
גדול: יש פריצת־דרך היס טורית.
שרון השיג הצלחה
ככירה. האמריקאים לא
ידעו.

ה שתלת לב מפלס טי ק י עסקנים אלה אינם נציגי העם
יהודי, הבאים להתווכח עם ממש-
ת־ישראל, אלא שכיריה של מם-
׳לת־ישראל, שנכפו על העם היהו־הדבר
הוכח בצורה חזותית ב תר
באחת הסצינות הגרוטסקיות
ל הקונגרס, לעיני מצלמות ה־לוויזיה.
זה עתה הצביע רוב ל-
ען הצעודהחלטה, המשקפת בלי
^ק את דעת הרוב העצום של
עם היהודי בחו״ל: לשלול את
זתנחלות הישראלית לפחות ב לק
מן השטחים הכבושים (לפי
1ת הסיפוח החלקי של המעיד).
אריה דולצין, הקומיסאר של מ־שלת־בגין
בהסתדרות הציונית,
שוט הפסיק את הישיבה ומיהר
ל קבוצה של ״צירים״ שהצביעו
:ד ההתנחלות :״אתם מצביעים
ד הממשלה!״ קרא לעברם. בזה
,מר העניין. ההחלטה נגנזה .״מ-
ילם לא ראיתי שחיתות כזאת!״
מרה נציגה תמימה מבריטניה.
עולם הזר 2364 .

>• הפך כניעה לניצחון.

כי האמת שבהודעה היתה
מפוקפק ת מאוד.

אולטימטום אמריקאי
ך • רקע ד״פריצה״ י* ״יה

י אלא אולטימטום אמריקאי.
בוושינגטון גבר בשבועות האח רונים
הכעס על ממשלת־בגין ב כלל,
ועל שרון בפרט. הסירוב ל היפגש
עימו לא היה מיקרי. היה
זה מעשה־עונשין, שנשא בחובו
אזהרה חמורה לא רק כלפי שרון
עצמו, אלא גם כלפי בגין, העו מד
לבקר בקרוב בארצות־הברית.
הנשיא רגן אמר כי צה״ל הפך
עתה ״צבא־כיבוש״ בלבנון, וכי
ישראל מפריעה להגשמת יוזמת-
השלום שלו. אמנם, הוא לא די בר
על ישראל בילבד, וכרך אותה
יחד עם סוריה ואש״ף. אך הכל
הבינו כי המסר היד, מכוון כל־כולו
לכתובת הירושלמית.

הדבר מתבצע, הרי מוכיח הדבר —
בעיני הערבים — כי הנשיא רגן
אינו מסוגל או אינו רוצה לכפות
דבר על ממשלת־בגין. ואם אינו
מסוגל לכפות דבר קטן בלבנון,
איך יכפה דבר גדול בגדה?
תוכנית־רגן מחייבת אמון עצום
וביכולתם.
בכוונות האמריקאים
היא דורשת, למשל, שאש״ף יכיר
בחוקיות ישראל ויקבל על עצמו
את ההחלטה ,242 תמורת הבט חה
אמריקאית מעורפלת מאוד לפ תוח
עימו בדדשיח. איד יכול יאסר
ערפאת לשכנע את אנשיו לעשות
הימור זה, אם אין שום אמינות
לממשלת־רגן?
בשבועות האחרונים חדרה ב וושינגטון
ההכרה כי הוצאת צה״ל
מלבנון היא תנאי מוקדם ומוחלט
לכל תזוזה מצד הערבים ביכלל,
ומצד ערפאת וחוסיין בפרט, בדרך
להסדר מדיני.

לכן נמסרה לישראל כימים
האחרונים זזודעח חד־מ ש־מעית,
כדרכים שונו ת: ה
התגובה
הלבנונית היתד. בלתי-
נמנעת. ממשלת־לבנון, שלא היתד.
שותפה רישמית לדיונים, הכחישה
מייד את כל העניין, ואף תבעה רי-
שמית מסוכנויות־הידיעות להכחיש
את ״השקר.״ אך הדבר לא הפריע
לשרון. הוא כבר השיג את שלו.

ס רוג? אגס
הי האמת על המיסמך ה •)
בלתי־חתום, שיאושר או לא
יאושר בסופו של דבר על־ידי מנד
שלת־לבנון?
ישראל ויתרה במחי-יד על שתי
דרישותיה, שעיכבו את המשא-
והמתן במשך שבועות ארוכים ו יקרים:
ניהול חלק מהמשא־ומתן
בירושלים והשגת חוזה־שלום רי-
שמי.
לעומת זאת הסכימו הלבנונים ב אופן
בלתי־רישמי למה שהם הס כימו
לו תמיד באופן בלתי־רישמי :
גבול פתוח, הפסקת מצב־הלוחמה,
נורמליזציה בפועל.

״הישגים״ אלה לא היו מוטלים
בספק גם קודם לכן. הלבנונים לא
התנגדו ליחסים ״נורמליים״ עם
ישראל. הם רק העמידו תנאי אחד :
שיחסים אלה לא יהיו רישמיים,
שלא ייחתם על כך מיסמך שייר אה
כחוזזדשלום והעלול להביא
לשיבוש היחסים בינם ובין העו לם
הערבי.

לא היה שום צורך ב־
״פריצת־דרך״ כדי להשיג
זאת — אלא רק כוויתור
ייטראלי על התנאים שלכנון
לא יכלה לעמוד כהם.
ביטול מצב־המילחמה הוא מעשה
ריק־מתוכן, כאשר מדובר במדי נה
שהנשיא שלה נבחר למעשה
על־ידי טאנקים ישראליים ובחסו תם,
ושהמיפלגה העיקרית שבה,
שצויידה בנשק ישראלי, דוגלת ב ברית
היסטורית בין ישראל והע דה
המארונית.
גם לגבי הדרום לא הושג דבר,
ובמיסמך הבלתי־חתום דובר על
הסדרי-ביטחון רק באורח כללי.
כל זה אינו מחייב ואינו סופי.
מכאן והלאה, עם נסיגת כוחות-
צה״ל, ייחלש מעמד ישראל בנד
שא־ומתן, ויש להניח כי התנאים
הסופיים שיתקבלו יהיו פחות נו חים
לבגין ושרון.

אך גם אילו הפך מיסמך
זה למציאות, פירושו כי
הישגי מיל חמת־ הלכנ ץ יהיו
קרוכים לאפס — ושפעורה
תהום כינס לכין המטרות
שהציכ לעצמו אריאל שרץ,
כ שפתה כמילחמה.

או סמיעת
טהי הפתעה ״ ד״ילדותית
י שהכין להם שרון, נכנסים עתה
האמריקאים למישחק, כשהם מצו יירים
במלוא כוח־הכפייה שהנשיא
מסוגל להעניק כיום לנציגיו. ה מטרה:
להביא לנסיגה מהירה של
צה״ל, יחד עם נסיגת כוחות סוריה
ואש״ף. הדבר ייעשה בשלבים, ו תחילה
תהיה הפרדת כוחות.
אין בעיות רבות בצד הסורי. ה סורים
רוצים לצאת מלבנון, ומ עולם
לא התעקשו להישאר שם. הם
סומכים על כוחם להשפיע על ממש-
לודלבנון מרחוק, תודות למיקומם
הגיאוגרפי והפוליטי, ואינם זקוקים
שם לנוכחות צבאית פיסית, המתישה
את כוחם. יתר על כן, כל
עוד הם צמודים לצה״ל, יכול ארי אל
שרון לגרום בכל עת נוחה לו
למילחמה חדשה, שבה יאיים צה״ל
על דמשק.
גם אש״ף אינו מהווה בעייה. כו חות
אש״ף אינם יכולים להישאר
במקום אלא בחסות סורית, ונסי גה
סורית תביא אוטומטית לנסיגה
של אש״ף. הדרישה הבומבסטית
של ממשלת־בגין, שכוחות אש״ף
יתפנו מלבנון לפני שתתחיל
תזוזה של צה״ל לא התקבלה אף
על האמריקאים, וישראל כבר וי תרה
עליה בשקט.
אם היתד. כאן פריצת-דרך, הרי
שאריאל שרון פרץ את הדרך אל
עצמו. הוא ויתר על דרישותיו ו מוכן
להסתפק במה שניתן היה ל השיג
בלאו הכי.

שוב הוכחה אמת יסודית :
אם האמריקאים רוצים כ אמת.
להשיג משהו מישראל,
ומוכגים להפעיל א ת הכוח
הדרוש להשגתו, אין ל־ממ
שלת־י שראל כל כדירה
אלא להיכנע.
היו דרושים כישרונו המיוחד של
אריאל שרון — והרוח המתרפסת
של אמצעי־התיקשורת בישראל —
כדי להלביש על כניעה זו כתר
של ניצחון.

יי*£ממ*4ך*£

כמכה אחת הרוויח כלא חד מ־ 11ה מו פל אי ם

3,6לרות
מי ה? איר ה עשו את ז הי

המיליארדר׳
^ ח ת ההפתעו ת הגדולות ביותר
י • בפרשת המכירה של הבנק הבינלאומי
הראשון היא, שככל הנראה ייאלצו המוכ רים
המאושרים לשלם מסים.
הם בוודאי יצטרכו לשלם סס דיווחי־הון,
ויתכן אף שיהיה עליהם לשלם מס־הכנסה
בשיעור מסויים, על-פי החוק הח דש
למיסוי רווחים אינפלציוניים.
זה מפתיע, משום שכמה וכמה מבעלי
חברת ההשקעות דנות ידועים כבר בכיש־רונם
המיוחד למצוא פרצות בחוק, כדי
שלא לשלם מיסים.
יתכן שהפעם הם לא שמו לב לקטנות
כאלה. אחרי הכל — מדובר הפעם ב־עיסקת־ענק,
שעוד לא היתד. כמוה בתול דות
מדינת־ישראל. מוסד בנקאי, שקשה
מאוד להעריך את שוויו המדוייק, החליף
ידיים. המוכרים — 11 במיספר — מחל קים
בינהם רווח של 124 מיליוני דולרים,
שהוא ההפרש בין הסחיר שבו קנו את
הבנק באביב ,1980 ובין המחיר שבו הם
מכרו אותו, בחורף .1982
הרווח של כל אחד ואחד מהם הוא
קצת יותר או קצת פחות מ־ 11 מיליוני
דולרים, על־פי שיעור ההחזקה שלהם• ב
מניות
חברת דנות. סכום זה, השווה ל יותר
משלושה מיליארד וחצי שקל, הוא
כמעט דמיוני. גם אם ייאלצו לשלם מסים,
יהיה כל אחד ואחד מן המוכרים מילי ארדר,
כתוצאה מהעיסקה הזאת בלבד.
תורת החשבון
ן^ כרת ״דנות״ התאגדה לפני שלוש
י • שנים. שותפים בה שני אילי־הקפה,
מארק מושביץ ואבא פרוסצ׳נקו. שותף בה
איל־הגרבונים דב לאוטמן. שותף בחברה
איל־הפלדה הישראלי יוסי פקר. שותפים
גם איל־הפאסטה אויגן פרופר ואיל־הכימי-
קלים סמי יוחננוף. שותף בחברה אחד מב עלי
החברות המובילות בענף־הביטוח, אה רון
סחרוב, שיש לו קשרים מישפחתיים
ענפים בצמרת הממון והפוליטיקה של יש ראל.
שותף בה סוחר בינלאומי, דויד
יגלום שמו, וכן בעליה של חברת הבניה
הטרומית הגדולה ביותר בישראל, אשטרום,
ועוד שני שותפים זרים.
חלק מהאנשים האלה שולטים בענפים

שלמים של המשק הישראלי.
יו״ר מועצת המנהלים של דנות הוא
התעשיין מארק מושביץ, מי שהיד. נשיא
התאחדות־התעשיינים. מושביץ, כסוף־שיער
ושזוף היטב בכל חודשי השנה, נוהג ל קיים
אורודחיים המתאים למעמדו. הוא
נוסע במכונית פאר מסוג יגואר, הנהוגה
על־ידי נהג במדים, ומרבה להתארח ב־מלונות־פאר
ולסעוד במיסעדות יקרות.
מושביץ, יחד עם שותפו אבא פרומצ׳נקו,
בעל הגוף הדשן, הם הבעלים העיקריים
של קונצרן הקפה והממתקים עלית. שהוא
למעשה בעל המונופול על הענף הזה כולו
בישראל, ובלע זה מכבר את כל מתחריו.
את בית החרושת עלית יסד אביו של
אבא, אליהו פרומצ׳נקו, בתחילת שנות
השלושים. הוא השקיע בו את כססו שלו
ואת כספיהם של שותפיו, שהיה להם בית־חרושת
לממתקים בריגה שבלטביה. סוד
ההצלחה של אליהו פרומצ׳נקו היה ידיעת
החשבון שלו.
בנו, אבא, אמר על כך פעם:
״אתה יודע למה אנשים כה מעטים נע שים
לאנשי־עסקים גדולים? לאל אבל
אני יודע. כמה תלמידים בכיתה אוהבים

מתמטיקה? שניים? שלושה ז ובכן, לפני
השניים או השלושה האלה פתוחה הדרך
להצלחה כספית!״
ואכן, אליהו פרומצ׳נקו ידע היטב חש בון
— אך היה חלש בתורת האחוזים. כא שר
הוא היד. מחלק את ריווחי בית־החרו־שת
בריגד. בין השותפים, הסתבר תמיד כי
סיכום הנתחים הגיע ליותר ממאה אחוזים.
כמה עשרות שנים אחר־כך הוכיח גם
אבא פרומצ׳נקו שהוא יודע פרק בתורת-
החשבון.
היה זד, אחרי שבית החרושת עלית כבר
הפך לשליט יחיד בענף. הוא בלע בזה
אחר זה את כל המתחרים שניסו לקום
בענף הקפה הנמס והממתקים. בזה אחר
זד, קנו פרומצ׳נקו ומושביץ את מיפעל
הממתקים צה־דה, את בית־החרושת לקפה
ולממתקים ליבר, את קפה קו ואת קפה
בך רגע.
מאוחר יותר — אחרי התרגיל של מו־שביץ
ופרומצ׳נקו בחשבון — הם קנו את
רשת ההפצה של קפה עטרה והשתלטו על
מחצית ממניות חברת תמוז, המייבאת קפה
בלגי.
השיטה של אליהו פרומצ׳נקו היתד,

הנגיד אישו. המישנה דא ידע. השו רא התנגד. נו בוצעה העיסמ

מנ״1
יבוא הכסוי
ף עלי חכר ת ההשקעות דנות היו
שאננים מאוד השבוע, בקשר לשאלה
אם תאושר עיסקת המכירה של הבנק
הבינלאומי לבנק המיזוחי, או לא .״ש הדוסים
יסדרו את זה עם האוצר,״ הם
אמרו.
אילו רצו, יכולים היו בעלי דנות להפ עיל
את קישריהם הפוליטיים. קשרים כ אלה
לא חסרים למארק מושביץ ולאבא
פרומצ׳נקו, וגם לא לאהרון סחרוב,
בעליה של חברת הביטוח סהר, שכולם
מקורבים מאוד לליכוד.
אך הם לא ראו שום צורך לכך. הם אף
לא הקדימו ודיברו על העיסקה עם אנ

מישרד־ד״אוצר ובנק־ישראל. הם סמכו
על הקשרים הפוליטיים של הבנק המיזרחי
המאוחד, הקונה המאושר של הבנק הביך
לואחי הראשון.
איש־ד,כספים של המפד״ל, המקורב ל־עיסקי
הבנק הסיזרחי המאוחד של הסתד רות
הפיעל המיזרחי, הוא ח״ב אברהם
(״אברהמל׳ה) מלמד. ד,ח״כ המזוקן, הל בוש
תמיד בהידור רב, הוא לשון־הסאז־ניים
בוועדה החשובה ביותר של הכנסת
— ועדת־הכספים. אי־אישור העיסקה על־ידי
מישרד־האוצר הוא בבחינת הכרזת
סילתמד, של ארידור על מלמד, ושום
הצעת תקציב של מישרד־האוצר לא תוכל
לעבור בוועדת־הכספים של הכנסת —
הוועדה היחידה שהיא בעלת־שיניים במוסד
המחוקק.
מלמד גם יודע, כי בעניין הזה תתייצב
המפד״ל כולה מאחוריו. אין איש במפד״ל
שאינו מבין עד כמה חשובה העיסקה ש עשה
המנכ״ל החריף של הבנק, אהרון
מאיר.
קשה להניח ששר־האוצר יורם ארידור
יכול להרשות לעצמו משבר קואליציוני
על הרקע הזה. הוא גם אינו שוכח כי
העיסקה תזרים למישרד־האוצר כמה עש רות
מיליוני דולרים, כמם ריווחי־הון ו אולי
גם כמס־הכנסה.
אץ שום ספק שהעיסקה זכתה בבירכתו
של נגיד בנק־ישראל, משה מנדלבאום.
מנדלבאום אינו שוכח למי הוא חב את
מינויו לתפקיד. היו אלה צעירי המפד״ל
שתמכו בו, אחרי שהוא עבר למיפלגתם
בעיקבות המהפך של הבחירות בשנת
. 1977 לפני המהפך היה מנדלבאום חבר
נאמן במיפלגת העבודה, ראף היה ציר
בוועידתה.
אין גם ספק שהמישנה לנגיד בנק-
ישראל, הפרופסור יקיר פלסנר, לא ידע

נגיד מנדלבאום
תומך ומאשר
דבר וחצי-דבד על העיסקה שנרקמה ב־חדרי־החדרים
המפוארים של מלון דן
בתל־אביב.
האם ידע השר ארידור על דיעיסקה?
הטענה הנשמעת עתה היא שלשר־האוצר
הזדמן לשמוע לא אחת בשבועות האחרונים
על העיסקה המתבשלת בין בנק המיזרחי
המאוחד ובין חברת דנות. הוא לא אישר
— אך הוא גם לא הביע הסתייגות. הוא
המתין כדי לראות כיצד יתפתחו העניינים.

בנ ק

הקיבוצים?

* אשר תאושר העיסקה, יעמוד דווקא
בנק המיזרחי לפני בעייה.
על פי תנאי ההסכם, חייב בנק המזרחי

להשליש לידי בעלי חברת דנות 75 מיל יוני
דולרים מייד. המחצית האחרת של
סכום הקנייה — 75 מיליוני דולרים, צרי כה
להשתלם בארבעה תשלומים שווים
במשך שנתיים, על-פי ריבית בינבנקאית
מקובלת.
אנשי בנק המיזחזי הצהירו, כי הם
מבקשים לשלם את חובם לאנשי דנות ב אמצעות
הנפקד, של מניות בבורסה התל-
אביבית. כלומר: על־ידי גיוס כספים מן
הציבור. טענה זאת אינה נשמעת רצינית
ביותר.
ראשית, לא היה להם פנאי. אם הם
מבקשים לקבל לידיהם את הבנק מייד, י
עליהם גם לשלם מייד. הם לא יספיקו
לצאת בהנפקה לציבור לפני התשלום ה ראשון.
שנית
— מדובר בסכום עצום, השווה
ל* 2.4מיליארד לירות. בשוק רווי ההנפ קות
של הבורסה התל-אביבית יהיה קשה
ביותר לגייס סכום כזד, בזמן קצר כל-כך.
ושלישית — וזה הדבר החשוב ביותר
— קשה להניח שבנק המיזרחי יסכים ל גייס
את מלוא הסכום מן הציבור, מ שום
שמשמעות הדבר היא שיהיה עליו
להעביר את כל המניות של הבנק לידי
הציבור.
מכל אלה נובע, שבנק המיזרחי יצטרך
לכסות את התשלום הראשון לאנשי דנות,
או לפחות חלק גדול ממנו, ממקורותיו ש לו,
או על-ידי גיוס שותפים.
יתכן שיהיו אלה אנשי קבוצת העסקים
המיסתורית ריגר־פישמן (ראה סידרת כת בות
בהעולם הזה).
תחילה היו בין מקורבי הבורסה בתל־אביב
שסברו כי קבוצת ריגר־פישמן קונה
כמויות גדולות של מניות פי־בי (חברת
האחזקות של הבנק הבינלאומי הראשון)
בשירותה של חברת דנות. החשבץ היד*

לרדות בפועלים. הוא אסר עליהם כל די בור
בשעת־ד,עבודה. הרסת־יד באולמות-
הייצור של עלית מצד מנהלים כלפי פו עלים
היתד, מחזה שכיח. וולודיה קופילוב,
אחד מבעלי עלית, תקף פעם באולם־היי-
צור פועלת שהיתר, בהריון וקרע את
—שיסלתה. השביתות בבית־ד,חרושת היו
תמיד קשות ומרירות. מי שהיה מזכ״ל
המסתדרות, יצחק בן־אהרון. כינה את
אחת השביתות האלה בשם ״סילחמת הע מלים
באפנדים.״
היה זה בתחילת שנות השיבעים, כאשר
עשו בעלי עלית את התרגיל הגדול שלהם
בחשבון. בסוף שנות השישים ובתחילת
שנות השיבעים הצטברו בקופותיו של
הקונצרן סכומי כסף גדולים מאוד. היו
אלה רווחים שבעלי החברה לא נטלו ל כיסם•
אילו היו עושים זאת. היה עליהם
לשלם מיסיס כבדים על עשרות מיליוני
הדולרים האלה.
אד בעלי עלית מצאו דרך להעביר לכיסם
אאת הרווחים בלי לשלם אגורה שחוקה ל אוצר
המדינה.
הם התחילו להקצות לעצמם חבילות
גדולות של מניות רגילות, שהכיסוי להן
היו הקרנות שבהן נצברו הרווחים. ואז.
לפתע, בשנת ,1973 יצאה עלית בהנפקה
של מניות לציבור בבורסה התל-אביבית.
היא העמידה לרשות הציבור 150/0סן
המניות של הקונצרן.
באותה הזדמנות הפכו גם המניות שהם
חילקו לעצמם במרוצת השנים לנייר ערך
עובר־לסוחר. ומכיוון שבמדינת ישראל
לא נהוג לשלם מס על ריווחי־הבורסה.
גרסו בעלי עלית לתוך כיסיהם עשרות
יבות של מיליוני לירות — בלי לשלם

כדי לסתום פירצה זו, היתד, הכנסת
| חייבת להתקין תיקון מיוחד לחוק מס־ההכנסה,
הנקרא עד־היום תיקון מושביץ,
]על־שמו של מארק מושביץ, גורף הד יווחים.

תרגיל

פקר

אם סבורים היו בעלי עלית שד,ס
י כבר עשו כל מה שאפשר כדי להת חמק
ממס באמצעות תרגיל בורסאי, בא
שותפם לחברת דנות. איל הפלדה יוסי
פקר, ולימד אותם פרק חשוב.
יוסי פקר נולד ב־ . 1924 אביו היה סו חר
גדול בחומרי־בניין. שנמנה עם מקי-
מיה של קבוצת משקיעים בשם החברה

מארי, מושביץ כץ מנחם בגין וירוחם משל
תוספת שכר לכל השכירים
המרכזית, שבינתיים נבלעה בקונצרן כלל.
יוסי סקר המשופם והנמרץ עסק ברכש
צבאי בעת מילחמת־ד,עצמאות, ואחריה
סנה לעיסקי המישפחה העשירה שלו.
ב־ 1958 הוא הקים את מיפעל סולפק
לפלדה, שמאוחר יותר נקרא שמו פקר־פלדה.
יוסי פקר הוא בעל המניות העיקרי
במיפעל. הוא אינו מעריך ביותר את כיש־רונותיהם
העיסקיים של שלושת אחיו
הצעירים, אהוד. יאיר ויזהר. המחזיקים
גם הם בחלק ממניות־המיפעל.
כמה שנים חלפו, ויוסי פקר נפטר
משותפיו האמריקאים להקמת מיפעל הפ לדה
שלו, ולקח לו שותפים זרים אחרים :
מישפחת ואן־ליר עתירת הנכסים. ומיש־פחת
ריירסון האמריקאית, שברשותה היה
מיפעל פלדה גדול בארצות־הברית.

מציאותם של משקיעים זרים היתד, חשו בה
מאוד, משום שהיא איפשרה לקבל
הטבות רבות, כגון הנחות במסים ותנאי־אשראי
נוחים. ההטבות המפליגות שזכה
בהן יוסי פקר, ספגו כמה הערות ביקורתיות
מטעם מבקר המדינה.
מיפעלי פקר־פלדה התפשטו והלכו. הוא
שולם במיסעלים פקר פלדות-דייק, פקר
פלדה חיפעלי דרוס, פקר גילוון, פקר
אריזות תעשייתיות, פקר נגב־קרמיקה,
מטלפק, אלשטאל ופקר־ג׳נטילי.
בשנת 1981 עשה סקר את התרגיל שלו
בחשבון.
ראשית הוא קנה את מניותיה של מיש-
פחת ריירסון בחברה שלו. אחר־כך הוא
קנה גם מחצית מן המניות של מישפחת
ואן־ליר. הוא כבר לא היה זקוק לשו־

טלא היתה עוד כמוה בתולדות מדינת ישראל
:אם ידעו בדנות שהבסיס לקביעת
וי החברה לצורך מכירתה יהיה מחיר
יותיה של החברה בבורסה, הרי שכדאי
עלי דנות שערך המניות האלה יהיה
־ה ככל האפשר. אם כך, שירתה אותם
יית המניות המהירה של יוסי ריגר ו־יעזר
פישמן, שבידיהם עתה ,״0/ס! .מן
ניות בבנק, המקנות ס 107 מן השליטה

המאזן הקרוב יוכל בנק הפועלים להוכיח
כי הוא גדול כמו בנק לאומי — או גדול
יותר ממנו.
לעומת זאת, עלולה האפשרות -כי יווצר
בנק ׳בינקיבוצי, לעורר חששות כבדים
בבנק הפועלים.
מכל מקום, אין שום ספק כי קניית
הבנק הבינלאומי הראשון מצעידה את
בנק המיזרחי קדימה. לכאורה, נראה כ אילו
בנק גדול למדי קנה בנק שהוא קצת
קטן ממנו• למעשה, התמונה שונה לחלו טין.
על־פי שווי המניות של בנק המיזרחי
הנסחרות בבורסה, מתקבלת תמונה של
בנק קטן שקנה בנק גדול ממנו !

וזך עתה מתברר שיתכן מאוד כי ריגר-
סמן, ואולי גם שותפיהם, ייכנסו כשות !:לבנק
המיזרחי בקניית הבנק הבינומי
הראשון. כך לפחות מעריכים בכי ן
בפי־בי.
על־סי הערכות אלה׳ תיתכן האפשרות
הבנק הבינלאומי הראשון יהפוך למעין
ק של התנועות הקיבוציות.
לריגר־פישמן יש שותפות עמוקה ו יוכה
עם הקיבוץ־הארצי של מפ״ם. ב ר
עמדו שני גורמים אלה לקנות כבר
:בר בנק אמריקאי — אייקסינג׳ בנק
ף שיקגו. ביחד הם קנו את המיגרש
1רסקו בתל־אביב ואת הרשיון לבנות
1יו בניין בן 26 קומות תמורת 26 מיל ר
דולרים.
זביקורת הציבורית הרתיעה את ה-
:וץ־הארצי מפני קניית הבנק ביחד עם
:ר־פישמן. הביקורת הציבורית הזאת
תהיה בעלת השפעה רבה כל-כך, אם
יה הקיבוץ־הארצי שותף בבנק לתנועות
כוציות אחרות. הקשר שבין בנק ה־ורמי
המאוחד ובין קיבוצי הפועל-
יזרחי מכנים לתמונה לפחות שותף
ד בתנועה הקיבוצית — קיבוצי ה-
ד״ל. אם יצליחו אנשי הקיבוץ־הארצי
בנע גם את אנשי התק״ם להצטרף ל־סקה,
יוכל הבנק הבינלאומי הראשון
פיר ל״בנק הבינקיבוצי הראשון״.

מנ כ׳׳ למאיר
קונה מאושר

שווי השוק של מניות בנק המיזרחי
בתחילת השבוע היה 385 מיליוני דולר —
בשעה ששווי השוק של מניות פי־בי היד,
540 מיליוני דולרים. חישוב זה אינו שלם
אומנם, שכן אינו כולל את שווי השוק של
חברות־הבת של בנק המיזרחי הנסחרות
בבורסה. אך ככל הנראה, לא מדובר כאן
בבנק גדול הבולע בנק קטן.

אפשרות זאת משמיטה את הקרקע מ תחת
לטענה כאילו עמד בנק הפועלים
מאחורי העיסקה של בנק המיזרחי המאוחד,
מתוך כוונה לגבור בדרך זאת על מת חרהו
האחד, בנק לאומי. ארנסט יפת,
יו״ר מועצת המנהלים של בנק לאומי,
ביקש לא מכבר לרכוש את הבנק הבינלאומי
הראשון רק בגלל החשש מפני
גידולו המהיר של בנק הפועלים. בדיוק
מסיבה זאת — משום שהאוצר לא רצה
להתערב בתחרות הזאת שבין הבנקים —
לא אושרה המכירה לבל״ל.

בקבוצת דנות שרר במשך השנתיים
האחרונות מאבק מתמיד בין שתי קבוצות
של משקיעים. אותם שתבעו למכור את
הבנק הבינלאומי הראשון, שפעילותו היוותה,
ס/״ 90 מהיקף הפעילות של הקבוצה,
ואותם שביקשו להמשיך ולהחזיק בבנק.
הראשונים, שבראשם עמדו מארק מושביץ
ודב לאוטמן, זכו במאבק ולנוכח המחירים
שהושגו, כנראה שגם מתנגדיהם אינם
מצטערים על כך.

אך בנק הפועלים, ככל הנראה, אינו
זקוק לבנק הבינלאומי הראשון. כבר עתה
המאזן שלו גדול כמעט כמו זה של בנק
לאומי, אך לעומת זאת קצב הגידול שלו
מהיר יותר. יתכן מאוד שכבר עם פירסום

בבנק המיזרחי לא היה כל מאבק. ב שנים
האחרונות קיימת בבנק הזה מדיניות
של התרחבות מהירה. אבל עכשיו עשוי
הבנק הזה לעמוד לפני בעיות שתגרומנה
נגיסה גדולה מדי לקיבתו הקטנה יחסית.

תסיט זרים. משום שגילה דרך חדשה ו קלה
לעשות רווחים — בלי לשלם מס.
הדרך החדשה היתד — ,הבורסה היש ראלית.
שמונה שנים אחרי שגילו מו־שביץ
ופרומצ׳נקו את מיכרה־הזהב הזה,
גילה אותו גם יוסי פקר.
ראשית, חילק יוסי פקר לעצמו ולבני
מישפחתו דיווידנדים על המניות שהיו
ברשותם עוד לפני ההנפקה בבורסה. ה סכום
היה בסך 45.7מיליוני לירות• מכיוון
שהמיפעלים של פקר־פדדה הם מיפעלים
מאושרים מבחינת החוק הישראלי, לא
שולם מס־הכנסה על הרווחים האלה,
ואוצר־ד,מדינה לא השתתף בחגיגה.
אך זאת היתד, רק מיקדמה. לפני ההנ פקה
חילקו לעצמם בני מישפחת פקר
אופציות (זכויות) לקבלת מניות. למעשה,
אין הבדל בין ״זכויות״ כאלה ובין מנ יות.
את הזכויות אפשר לממש בכל רגע.
והן עוברות־לסוחר בדיוק כמו המניות.
ושוות־כסף כמותן.
אך בעוד שהדרך להתחמק מתשלום מם
על חלוקה דומה של מניות כבר נחסמה
על ידי ״חוק מושביץ״ ,עדיין לא נחסמה
אז הדרך לחזור על התרגיל באמצעות
הנפקת ״זכויות״ .יוסי פקר הנפיק. איפוא,
לעצמו ולאחיו כיתבי-אופציה בסכום של
עשרות מיליוני לירות, שעדכן המיסחרי
בבורסה גבוה בהרבה מערכן הנקוב. על
העיסקה המפולפלת הזאת לא שולמו כלל
מיסים. רק אחרי שנערך התרגיל הזה נז כרה
הכנסת לחסום גם את הפתח הזה,
והתקבל חוק. פקר בעיקבות חוק סושביץ

הכל נשאר
^ 7במי שפחה
^ יטרתף הח ש*״ הרביעי בקבוצת
י י דנות הוא איל־ -,בונים והלבנים דב
לאוטמן. גם הוא נולד כשכפית־הכסף נעו צה
עמוק בפיו.
אביו היה סוחר ובעל בית־חרושת. לאוטמן
למד תחילה בבית־הספר החקלאי
בפרדס־חנה. אחרי שיחתרו מהצבא הוא
־,ברית, ובשנת . 1963
נסע ללמוד בארצ
2שנים בלבד, הוא
כאשר הוא היה
הכיר את איל־הג; ם דאז, גרשון רוזוב.
לאוטמן ניהל אה דיפעל־הגרבונים הידוע
סברינה של רוד
אחר־כך ד,וסי,׳ לעצמו לאוטמן אדון
נוסף, יצרן גרבי הנשים גיברשטיין, שהיה
היצרן השני בגודלו באירופה. מה שמשך
את גיברשטיין לישראל, לפי דבריו. היה
כוח־ד,עבודה הזול. לאוטמן ניהל למען
גיבדשטיין ורוזוב את מיפעל גיבור, שהיה
משותף לשניהם, ולבסוף הוא פרש והקים
לעצמו מיפעל משלו.
את המיפעל, דלתא שמו, הוא הקים ב גליל
המערבי, שם אפשר למצוא את כוח
העבודה הזול ביותר במדינת ישראל —
נשים ערביות. בסוף שנות השבעים וד

חמיד־ארדדים
(המשך מעמוד )7
תחילת שנות השמונים התחילו בעלי דלתא
— לאוטמן ושותפו אליעזר פלג, בתהליך
התרחבות, ורכשו את מיפעל מולר־תעש־יות,
ששמו הוסב לגליל־תעשיות.
העברת המיפעל לבעלותם היתד, מלווה
בשערוריה־זוטא. היתד, זו חברת ההשקעות
של הבנק לפיתוח התעשייה שמכרד, ל-
לאוטמן את מולד. והנה, מנכ״ל חברת ה השקעות
הזאת היה אורי וינוקור, שהיה
גם בעל חלק קטן ממניות דלתא של לאוט מן.
דלתא רכשה את מניות השליטה ב מולד
תמורת 32 מיליוני לירות, אך כעבור
שנתיים בלבד הוערך שווי הנכסים ב־
976 מיליוני לירות. מועצת־המנהלים של
החברה להשקעות דחתה את הטענות בא שר
לאורי וינוקור, אך מבקר המדינה
״הרים גבות״ ,כפי שכתב אחד העיתונים
באותה תקופה.
אחד השותפים המעניינים יותר בק בוצת
ההשקעות דנות הוא שמואל (״סמי״)

מושביץ בכרי ת־ מיל ה
תרגיל בחשבון

הבניין הגדולים ביותר, כשהם מנצלים יפה
את קירבתם לשילטון מפא״י — וגם ל חבריהם
בציונים הכלליים. ב־ 1950 הקימו
האחים את בית־החרושת ללבידים תע״ל,
בשיתוף עם קיבוץ מישמרות ועם סולל־בונה.
הם זכו בהטבות מפליגות ולתנאי
אשראי טובים במיוחד.
בתחילת שנות השישים התחילו בני
סחרוב להגדיל ולהרחיב את אימפריית
הביטוח שלהם, ונכנסו גם לעיסקי הבנ קאות.
בתקופה מסויימת אף היה האח
אהרון סחרוב שותף בבנק הבינלאומי הראשון,
הרבה לפני שהוא נקנה על־ידי
קבוצת ההשקעות דנות.
ימי הפריחה הגדולים באמת של המיש-
פחה הגיעו כשעלה הליכוד לשילטון, ו האחים
״הליברלים״ ,ישראל ואהרון, יכלו
לפרוש כנפיים ולאסוף מישרות בכירות
בזו אחר זו. ישראל סחרוב נעשה לאחראי
על מכירת החברות הממשלתיות, וגם לי ד ר
ק ח ליב״י. מינויו של אחיו אהרון כיו״ר

ברווח שד 11 איש אנשו היה ושרם תוספת־שכר שנתית של ־27
לכל עובדי ישראל ־ או לכסות את כל הפסדי ״אל־על!
יוחננוף. מישפחתו נמנית עם המישפחות
המייסדות של העיר תל־אביב, והיא קשו רה
בקישרי מישפחה אל מישפחת פרומצ׳־
נקו: אחת מאחיותיו של סמי יוחננוף ניש אה
לבן מישפחה עשירה אחרת, מישפחת
פילוסוף. בנה של האחות הזאת הוא אבי
פילוסוף, מי שהיה בעלה של תמר, בתו
של אבא פרומצ׳נקו. השניים התגרשו,
אומנם, אך אבי פילוסוף הוא עדיין ממנ הלי
עלית.
סמי יוחננוף ואחיו הצעיר, משה, היו
גדולי היבואנים של הכימיקלים לישראל.
סמי יוחננוף ואחיו קיבלו בתקופה מסו-
יימת מונופול על יבוא הכימיקלים. תוקפו
של המונופול פג בינתיים, אך עד אז הם
כבר הפכו לעשירים מופלגים, שהאימפריה
הפיננסית שלהם כבר חרגה מעבר לגבולות
ישראל. ושניהם ירדו, למעשה, מהארץ.
שני האחים שונים מאוד זה מזה ,׳ו לפני
כמה שנים נפל סיכסוך ביניהם. סמי

הוא מטופח למראה, נער״שעשועים מזדקן,
בעל יאכטה ודירות פנטהאוז בכל רחבי־העולם.
אחיו משה, המשופם והמקריח,
הוא איש־מישפחה למופת.
ב־ 1978 הגיע הסיכסוך בין האחים ל משבר
ומאז הם מפרנסים סוללה נכבדה
של פרקלטים ישראליים ורואי־חשבון מכל
אומות־העולם. בין הפרקליטים: הד״ר יהו שע
רוטנשטרייך, הד״ר אמנון גולדנברג,
ושמואל תמיר, שהחליף בתפקיד פרקליטו
של סמי יוחננוף• שר מישפטים אחר — ׳
חיים צדוק, איש המערך.

ביטוח
ו אי טריו ת
^ חמישי גי] השותפים המכובדים
• של דנות הוא אהרון סחרוב, בן ל־מישפחת
סחרוב הידועה. הבן הבכור,

מאה מיליון
ביו א חד!
ל כר לכוש בחליפת־ערב מהודרת נכנם
לאולם הקאזינו. הוא מחליף בקופה ס כום
כסף לא גדול באסימונים, וניגש
לאחד משולחנות הרולטה. הוא עדיין אינו
משחק. אחד ממנהלי אולם המישחקים מב חין
בו, וניגש אל הקרופייה, המפעיל את
הגלגל המסתובב שבתוכו מקפץ כדור-
המזל. הוא לוחש משהו אל אוזנו של
הקרופייה, וקורץ אל הגבר בחליפודהערב.
הגבר מניח את כל אסימוניו על אחד
המיספרים. גלגל הרולטה מסתובב, ונעצר
לבסוף. ערימת־ענק של אסימונים נדחפת
לעבר הגבר בחליפת הערב• הוא נו טל
את האסימונים, וניגש אל הקופה. הוא
מחליף את האסימונים בכסף מזומן, ומ קבל•
אישור מטעם הקאזינו, המאשר כי
הוא זכה בסכום הכסף הזה במישחקי-מזל.

נלנכ״ל כינו
דמי חנוכה -י
דמי חנו כ ה!
לאירוע כזה אין קשר למזל. חיתה
/תקופה שבה היה נהוג בעולם התחתון
האמריקאי לשלם בצורה כזאת לבעלי־חוב
מסוגים שונים — תצחים שכירים או
סוחרי־סמים. בדרך זו אין מגע ישיר בין
משלם הכסף ומקבל הכסף, וחשוב לא
פחות: האדם שקיבל את הכסף משוחרר
ממסים על הכנסתו הגדולה* ,אשר נמצא
בידו האישור מטעם הקאזינו. על כספי-
הימורים אין משלמים מסים.

יו״ר גולן
— בלי מס

יחזקאל סהר, היה מזכירו המדיני של חיים
וייצמן ואחר־כך מפכ״ל המישטרה, הוא
נאלץ לפרוש מתפקידו אחרי שהסתבך ב־עדות־שקר
בפרשת שורת תנזתנדביס ו המאבק
שניהל העולם הזה בשנות החמי שים.
הבן
השני, ישראל סחרוב, הוא אחד
האנשים העשירים בישראל, ועסקן חשוב
במיפלגה הליברלית שבליכוד. אליהו, הבן
השלישי, נאסר בידי שילטונות המנדט
הבריטי בגלל גניבת נשק ממחנה בריטי
למען ההגנה, ואחר־כך הצטרף לעיסקי־חמישפחה.
הבן הצעיר, אהרון, היה הפעיל
ביותר בעסקים האלה.
ארבעת בניו של יצחק-מרדכי סחרוב,
שהיה סוחר בחומרי־בניין, נולדו בירושלים
וידעו תקופות מחסור בילדותם, בעת מיל-
חמת העולם הראשונה. את הונם הגדול
הם עשו בתקופת מחסור אחרת — בתקופת
הצנע. הם הפכו יבואני העץ וחומרי-

לפני כמה שבועות חילקה קבוצת
המשקיעים דנות מתנה מיוחדת למקו רביה.
כל מי שהיו בידו מניות של
חברת האחזקה הבנקאית פי־בי יכול היה
לקנות, בהקצאה מיוחדת, זכויות לקניית
המניות החדשות של הבנק הבינלאומי
הראשון. בנק זה הוא הבנק העיקרי המוח זק
בידי פי־בי.
שניים מן הנהנים בהקצאה המיוחדת
היו יו״ר מועצת המנהלים של חברת פי־בי,
דוד גולן, ומנכ״ל הבנק הבינלאומי הראשון,
צדיק בינו.
ביום המיסחר הראשון עלו המניות ב-
7000 אחוזים (שיבעת אלפים) .מקובל ב בורסה
שביום המיסחר הראשון במניות
נרשמת עליה גבוהה מאוד בערכן הנס חר,
לעומת ערכן הנקוב. אך לעליית
שערים כמו זו לא היה תקדים גם בבורסה
הישראלית הסוערת.
שני המרוויחים העיקריים מן העלייה
המסחררת הזאת היו דויד גולן וצדיק
בינו. כל אחד מהם הרוויח בתוך יום אחד
ויחיד כמעט מאת מיליון לירות.
בדיוק כמו שללו של מקבל הכסף ב־קאזינו
האמריקאי, גם שללם של דויד גולן
וצדיק בינו משוחרר מכל מם.
מישהו דאג לסובב את הרולטה, כך
שהיא תעצור בדיוק על המיספר שעליו
הם הניחו את כספם.
עכשיו נפוצו שמועות בבורסה כי דויד
גולן וצדיק בינו היו המתווכים בעיסקה
שבה נרכש הבנק הבינלאומי הראשון על־ידי
בנק המיזרחי. אם נכונות שמועות
אלה, חייבים היו שני הבנקאים לקבל
דמי־תיווך גסוהים מאוד׳ המגיעים לבמה
אחוזים משווי העיהקה. בינו וגולן זכו רק
ב־ 200 מיליוני לירות. אם אומנם היו אלד.
דמי־התיווך, זהו תשלום נמוך מאוד.
שמועות אחרות אומרות כי גולן ובינו
קיבלו מדנות את ״דמי החנוכה״ הנאים
כאות־תודה על שירותם המסור לבנק
הבינלאומי הראשון. הכל מודים, כי במידה
רבה חב הבנק את הצלחתו הגדולה מאז
נטלה אותו קבוצת דנות לידיה, לשני
הבנקאים האלה. הם הפכו אותו מתחרה
מטריד לבנקים הגדולים ושווה את המחיר
ששולם לבסוף עבורו.

מועצת המנהלים של בנק המשכנתאות
הממשלתי־דאז טפחות הוכשל. זאת אחרי
שהתברר כי חברת־הביטוח סהר של האחים
היא בעלת עניין, בהיותה אחת המבטחים
העיקריים של טפחות, זמן קצר אחר־כך
נמכר הבנק הזה לבנק המיזרחי המאוחד.
תפקיד אחר שאהרון סחרוב בכל זאת זכה

מיליארדר ס חרו ב
קיישרי מישפחה
בו — הוא מונה ליו״ר החברה הממשלתית
מספנות ישראל.
אוייגן פרופר, השותף השישי בדנות, גם
הוא לא עשה את הונו הגדול בשתי ידיו.
אביו, אדוארד פרופר, היה בעל בית-
חרושת לאיטריות כבר בצ׳כוסלזבקיה. ב-
1938 בא אוייגן פרופר ׳לארץ ישראל,
והקים כאן את בית החרושת דגן. הוא
שיכנע שש מישפחות אחרות שעסקו ב ייצור
הפאסטות למינהן להתאחד תחילה
ברשת שיווק משותפת, ואחר־כך בייצור
האיטריות, וכך נולד בית החרושת אוסס,
שמאוחר יותר בלע את מתחרהו הגדול
פרומין, ואחר כך גם את חברת העוגיות
ערגל. בעלי אוסס חדרו גם לענף התמ רוקים,
כאשר רכשו את השליטה במיפעל
הישראלי של הלנה רובינשטיין.
הישראלים האלה, הישראלים לשעבר,
ושותפיהם הזרים הרברם גוטליב תושב
גרמניה ולסלי פורטר בעל השליטה ברשת
סופרמרקטים גדולה באנגליה, עומדים לג רוף
שלושה מיליארד וחצי לירות לאיש.
סכום הרווח המאוחד שלהם מן העיסקה
הזאת — 124 מיליוני דולרים — שווה ל יותר
מארבעה מיליארד לירות ישראליות.
בימים אלה נטוש בין ממשלת הליכוד,
בראשותו של מנחם בגין, ובין ההסתדרות,
בראשותו של ירוחם משל, ויכוח על תוס פות
השכר לשנה הקרובה. כל הוויכוח הוא
על אחוז או שניים. ברווח שגרפה עתה
קבוצת המשקיעים בדנות אפשר היה לשלם
למיליון ויותר מהשכירים בישראל תוספת
שכר שנתית של שני אחוזים — ולכסות
את כל חובותיה של חברת אל־על.

שדמה פרנקל

רק שני מקררים טרס
להתגאות בסהל חוה:
נ׳נרל אלקטריק.
הוטסוימו.
10ח £ 1 £ 0 1

11.3.^ .ח183)16 1
ג׳נרל אלקט רי ק ו־ הו ט פוינ ט

מקררי ג׳נרל אלקטריק והוטפוינט בגדלים שונים׳ ,החל
מנפח של 15 קוב ועד 24 קוב.
מגוון רחב של צבעים המתאימים לכל מטבח.
רוחב אידיאלי 71 -ס״מ.
חיסכון באנרגיה -לפי תקן
משרד האנרגיה האמריקני(.)0.0.5.
כוון פתיחת הדלת לפי הזמנת הקונה.
מחיר נמוך במיוחד, החל מ־ 48,500 שקל כולל מע״מ.

ע רוו ק: טלאלקט רוני ק ה ( 2 )1 9 8 2
רח׳ אבן גבירול ,18 תל־ אניב, טלפון 0 3 -2 5 9 4 1 5 :
אולמי תצוגה: ת״א, רח׳ אחד העם , 11 ירושלים, רח׳ הלל . 24

ישיך• יייזלסיס ״

ש רו ת: ג׳נרלמהנד סי ב ע ״ נו .
הרצליה ב׳,רח׳ מ שכית,אזור התע שיה,טל 0 5 2 - 52765
וימו־ יעקבסון טמיר

השו שמיו דחץ את ידו שד נשיא אוגנס־נהנמימין)
־ והגיש דו ושימות שד יהודים שנוצחו מזמן

בראיון מיוחד עם מוסד זוהו

ארגנטינה. גם מי שהיה נשיא
•אירגון קהילות יהודי ארגנטינה,
הד״ר נחמיה רזניצקי, אמר לבני
מישפחתי שהוא אינו יכול לדבר
בטון גבוה יותר למעני בי ממש לת
ישראל ביקשה ממנו שלא יעשה
את הדבר.
״באותו הזמן טענה השגרירות
הישראלית שאירגון קהילות יהודי
ארגנטינה ביקש שממשלת ישראל
לא תעשה דבר שיעמיד בסכנה את
יהודי ארגנטינה.״
מדוע לא רצו עסקני הקתילה ב־בואנוס־איירס
להתערב בגורלס של
הנעדרים היהודים?

ארגנטינה, היא לא עזרה לנעדרים.
האם
אפשר עדיין להציל נעדרים
אלה 7

״היום כבר לא. היה אפשר להציל
אחדים לפני ארבע־חמש שנים,
אם היו מפעילים לחצים גדולים.
חלקם הגדול היה עדיין בחיים.״
אילו לחצים אפשר היה להפעיל?
״היו
צריכים לנסות. להגיד לארגנטינה
שישראל לא תספק לה
נשק, לא תקיים עימד. קשרים מי-
סחריים, שהיא תיפנה לדעת הקהל
בעולם, אבל לא נעשה דבר כזה.

אבל אתה מסרת על כך בכן
זאת?
״מסרתי על הכל למישרד־החו׳
וגם לאירגונים היהודיים.״
מתי כתבת את ׳סיפרך האחרו

המיל חמה הארוכה כיו ת ר?

״במשך המילחמה. הייתי פה
בשולחן הזה. יואל מרקום מהארי
אומר שהייתי בלונדון, שלא היית
בישראל במשך המילחמה. זה כ
שנה שלא הייתי בלונדון. התחל
תי לכתוב ביוני, וסיימתי באו
גוסט. ואחר-כך כתבתי תוספת ע
צברה ושאתילא.״
בסיפרך אתה משווה את מה (8

דמיינת־1־ ?רוצ חי
**׳ן ר־ החוץ הישראלי לחץ
א בשבוע שעבר בחמימות את
ידיהם של הגנרלים בבואנום־איירם,
שהוציאו להורג כ־סססנ יהודים
בארגנטינה.
הייתי בבואנוס-איירם בין השנים
1977ו 1979-העיתונאי הישראלי
היחידי במדינה שנכבשה על-ידי

ממשלת ישראל בקשר לארגנטינה
היתד. תמיד — מדיניות של השק טה,
כדי לא להפריע לממשלת אר גנטינה.
הסיבה היחידה לכך היא
מכירות הנשק של ישראל. איני
יכול לחשוב על סיבה אחרת.״
רם נירגד המנוח, שגריר ישראל
לשעבר בארגנטינה, סיפר לי שחת־

..ואיתי נמו ע]׳ ש 10הוי 0
אוגנטינ״ם אנסו יהודיות בנדא
וממשרה שואל חנעח
מהקהילה היהודית שם ושחום!״
צבאה. פגשתי את קרוביהם של
מאות היהודים הנעדרים, שביקרו
בשגרירות ישראל בבואנוס־איירם.
נפגשתי עם הגנרל אלבנו הרגינ־דגי,
ושאלתי אותו פה עלה בגור לם
של 400 יהודים נעדרים (מאו חר
יותר התברר לשגרירות ישראל
שמיספר היהודים הנעדרים הגיע
ל־ .)1000 הרדינגדי טען באוזני ש אין
לו מושג מה עלה בגורלם.
לטענתו, יתכן שמתו או שעזבו ב חשאי
את המדינה. יתכן שעוד אפ שר
היה להציל חלק ממאות היהו דים
הנעדרים, אך ממשלת ישראל
נמנעה מללחוץ על הכת הצבאית
השלטת.

ישראל
לא עזרה
ף* יו ם שבו־ לחץ יצחק שמיר את
* י ידיהם של הגנרלים הארגנטי־ניים
שוחחתי עם יעקב טיפרמן.
בשיער כסוף ועיניים עייפות, טי־מרמן
חדור עדיין רוח קרב, והוא
מאשים :
״ישראל סירבה ללחוץ על ממ שלת
ארגנטינה בעניין העצורים
^הנעדרים היהודיים, כי מדינה זו
היא אחת הלקוחות הטובות ביותר
של ישראל ברכישת נשק. מדיניות

לוננתי באוזניו, בזמן י שיבתו בכלא,
שממשלת ישראל אינה עושה
כל שביכולתה כדי להביא לשיח־חרדי
״איני
רוצה להגיב על זה.״
יש הטוענים שלא היית צריך
לכתוב את סיפרך, הסילחמה ה ארוכה
ביותר, שבו תקפת את
ממשלת בגין, אשר הצילה אותך
מהכלא הארגנטיני.
״היו לחצים מכל העולם למען
שיתרורי. ג׳יפי קרטר שוחח אישית
עם נשיא ארגנטינה, וידלה, ובי קש
את שיחרורי. אחד הדברים ה מוזרים
היה שבסנאט האמריקאי נא מו
עשרות סנטורים למען שיחרורי,
ובכנסת של ישראל לא הוזכר
ענייני אף לא פעם אחת.״
מי היה צריך לפעול, לדעתך למען
הצלת היהודים הנעדרים בארגנטינה

״מתחתי ביקורת רבה על המנהי גים
היהודיים בארגנטינה, על כך
שהם לא עסקו באופן פומבי בבעיית
היהודים הנעדרים ובטיפול שמק בלים
העצורים היהודיים בבתי־זד
כלא. התנהגות השילטון הצבאי
כלפיהם היתד, גרועה הרבה יותר
מאשר לעצורים הלא יהודיים.״
״על הדבר הזה התריע גם הרב
מרשאל מאיר מבואנום־איירס, ש ביקר
פעמים רבות בבתי־הכלא של

״הם טענו שאם הם נעדרים, אז
יש לזה בוודאי סיבה. בכך הם גז רו
עליהם עונש מוות.
״ישראל מעולם לא דאגה ליהו דים.
היא לא דאגה לפלאשים, לא
דאגה ליהודי רוסיה. כשהיא עושה
עסקים טובים עם מדינה כלשהי,
היא אף פעם לא מותחת ביקורת.
עד מילחמת ששת הימים, כשהיו
לה יחסים טובים עם רוסיה, ישר אל
לא מתחה אף פעם ביקורת ולא
פעלה למען היהודים הסובייטיים.
כשהיו לה יחסים טובים עם את יופיה,
היא לא עזרה לפלאשים.
ומכיוון שהיו לה יחסים טובים עם

עכשיו שפיר מנסה לכסות על כך,
והנעדרים נמצאים בבתי-קברות.״
אנשים רבים טענו שראו מיקרים
רבים של אונס נשים יהודינת ב־בתי־הכלא
של ארגנטינה. הם גם
גורסים שמידע זה היה ידוע לשגרירות
ישראל בבואנוס־איירס.
״אני ראיתי מעשים כאלה בב־תי־הכלא
הסודיים של המישטרה
הצבאית. כתבתי על זד, גם בספר
שלי.״
האס מסרת על כך לממשלת יש ראל

״הם כבר ידעו. אני יודע שה דבר
היה ידוע לישראל.״

קרח בארגנטינה בזמנו של
חואן פרון למה שקורה
של מנחם בגין.
״נכון. עד השעה הזו, לא גי
העם הארגנטינאי שהוא טעה בו
גע לגנרל פרון. כולם ממשים:
להיות פרוניסטים. ואצלנו זה א
תו הדבר! העם ממשיך להיות ז
בגין.
״בישראל השיכבה הבינונית פ
שחתת בגלל המצב הכלכלי. גם ;
ישראל קיימת כלכלה של איג
לציה כפי שהיה בזמנו של פרי
והיום, עם הענקת מגורים כמו
חינם בגדה המערבית, אנשים רב
(המשך בעמוד 7

מבצע סוף השנה של אילנות
דיסקונט -ההזדמנות שלך
להשקיע פחות ולהרויח יותר
בהשקעה סולידית.
להשקיע פחות
־ כי במשך 12 ימים בלבד ימכרו
הקרנות: אגוז, דולב, ערמון,
שקד, תפוז, אוריון, ברק, אורן,
אלון, אשל, ברוש, דקל, דובדבן,
תאנה, ואתרוג -במחיר היסודי
ללא שיעור ההוספה.

שאל את יועץ ההשקעות בסניף
הבנק שלך כמה שווה הטבה זו -
דווקא עכשיו.
להרויח יותר
כי אתה מרוויח משני כיוונים: ראשית, אתה בטוח שהשקעת נכון
ובאופן סולידי. שנית, אתה מסיר
דאגה מלבך, חו סךז מן ומאפשר
למח הפרטי שלך להתפנות
לעיסוקים בהם הוא בקי יותר.

המבצע נמשך עד ה־.30.12

אילנות־חברה לניהול קרנות נ א מנו ת של דיסקונט בע״כז ן

*סמת!־חוננו
־אין לראות במודעה זו הזמנה לרכוש את היחידות.

וימריעקבסון טמיר

..בגינגראד״ בצידון

בניין המושל הצבאי בצידון מוקף בגדר־תיל. גוש־הבתים,
שבו הוא שוכן. מבוצר וחסום. הגישה אליו היא
בפתח אחד בלבד.

כשיצאתי משם והתרחקתי מרחק של עשרים מסרים,
רץ אחרי חייל ותבע ממני לחזור .״זורקים פה רימונים,״
קרא.
כל זה הזכיר לי משהו. בשלב האחרון של המנדאט
הבריטי, בגבור מילחמת אצ״ל ולח״י, התבצרו הבריטים
בכמה גושי־בתים בתל־אביב ובירושלים. הם גרו שם עם
מישפחותיהם, מיקמו שם את מ־שרדיהם ומיפקדותיהם,
ולא יצאו משם אלא בשיירות חמושות.
לגושי בתים מבוצרים אלה קראו אז ״בווינגראד״ —
על שם שר־החוץ הבריטי, ארנסט בווין, שהיה שנוא
במיוחד על היישוב. צירוף השמות של בווין וסטאלינ־גראד,
סמל־הגבורה של מילהמת־העולם השנייה, היה
ביטוי ללעג העממי.
כיום, חצי שנה אחרי הפלישה של אריאל שרון
ללבנון והניצחון הכביר שעליו הכריז מנחם בגין, חיים
היילי צה״ל שם בפחד מתמיד, פחד שאין דומה לו בגדה
המערבית וברצועת־עזה. הם חיים שם כסו שהבריטים
חיו בארץ. אלא שאז היה זה בגין שהטיל את המצור,
ואילו כיום הוא הנתון במצור.
בגינגראד ז

עליה) ,אלא גם כל מכונית אזרחית,בעלת לוחית־זיהוי
ישראלית. הנהגים הלבנונים זזו הצידה ונתנו לה להידחק
אל ראש התור לפני מחסום, או לחלוף על פניהם בפקק
הניצחי הסותם את הכביש הראשי של צידון. הישראלים
נהגו כאילו הכביש שייך להם, יחד עם כל המדינה.
איך אני יודע ז מפני שגם אני נהגתי כך.
אני מודה. השתדלתי מאוד שלא להתנהג בלבנון
ככובש. דיברתי עם כולם באדיבות, שילמתי ביד רחבה,

אודי *ובנדי

בחדר בשםלמדר
הבטחתי לכתוב על בני למדר.
נתקלתי בו בחצר המימשל בצידון, בליבה של אותה
בגינגראד. לא היתה זאת פגישה מלבבת.
בכל ביקורי בלבנון שמתי לב להבדל העצום בין רוח
החיילים הקרביים בקו־האש ובין רוחם של חלק מן
הג׳ובניקים, בין צור לצידון. אלה נראו אחרת, דיברו
אחרת וגם התייחסו אחרת.
כך זה היה גם הפעם. כמה חיילים שראו אותי החלו
לצעוק במקהלה :״ב־גין! ב־גין!״ לא בצחוק. ברצינות.
אחד החיילים, בעל הופעה בלתי־צבאית למדי. שטען
שהוא מקריית־שמונה, התחיל להתנכל לענת סרגוסטי.
״ואללה, הייתי תוקע בה כדור !״ אמר בקול רם, כאשר
ראה כיצד היא מצלמת סישפחות ערביות, שהמתינו ליד
שער החצר לשיחרור בני-מישפחותיהם.
״בוגדים! מחבלים!״ ענו אחריו כמה מחבריו .״מאג־יאקים

״איך נראתה הגופה של ברז׳נייב, הה?״ שאל אחד,
שסבר כי נסעתי למוסקווה להלווייה. בעיניו — וגם
בעיני כמה מחבריו — מאיר וילנר. יוסי שריד ואני הם
אדם אחד. כולם האמינו שאני חבר־כנסת.
על כולם עלה — בקולו ובסיגנונו — אחד שהזדהה
בשם בני למדד מרמת־גן. הוא הביע את דעתו השקולה
שצריכים להרוג אותנו יחד עם כל הערבים. השחיטה
בשאתילא היתד. רק ההתחלה. מאיר כהנא צודק מאה
אחוז, אבל בגין הוא המנהיג.
הרגיז אותו מאוד שיוסי שריד אמר באיזה מקום
שהחיילים בלבנון קיבלו אותי בסכר־פנים יפות .״תכתוב,
שסה כולם שונאים אותו ואותך!״ תבע. הבטחתי.
״הוא לא מייצג אף אחד כאן,״ אמר רב־סמל ממוש קף,
שעמד מן הצד .״הוא לא מייצג אפילו את עצמו.
הוא לא יודע מה הוא מדבר.״
הסתכלתי מסביב. היו כעשרים חיילים, שהמתינו
באפס־מעשה לפקודה הבאה. כמה מהם הסכימו, בלי ספק,
עם למדר. אך היו שם שלושד! נח״לאים נחמדים, שהת נדבו
אחר־כך ללוות אותנו בסיורינו. והיה דרוזי אחד,
שגילה לי בסוד שהצביע בעדי. והיה אחד, שהזדהה כמי
שקורא בקביעות את העולס הזה. כשאותו למדד תקף
אותו על כך. מיהר להוסיף שהוא קורא את הטולם הזה
כמו שבגין קורא אותו. בגין קורא את כל העיתונים.
התרשמתי כי למדר זה ייצג גם בהרכב מיקרי זה
מיעוט. אבל למדר הוא בעל קול, והיה מנוי וגמור עיסו
להתפאר לאחר מכן בחוג ידידיו בפגישה זו. הוא סקנד־ליסס.
מיעוט סקגדליסטי. גם כשהוא מיעוט קטן, יכול
להשליט את רוחו בכל חברה, באמצעות טרור מילולי,
אם כל האחרים שותקים. זהו חוק־ברזל, שגרם לאסון
במדינות מסויימות. האנשים הטובים, העומדים מן הצד
ושותקים, מאפשרים למיעוט ליצור את הרושם שהוא
הרוב.
הכי נפגע הבחור כאשר אמרתי לו שהפטריוטיזם
הצעקני שלו אופייני מאוד לג׳ובניקים מסויימים ולבעלי
סעיפים. הוא התלהט .״אני קרבי!״ טען ,״תשאל את
כולם!״ חקרתי ומצאתי שהוא נהג בגוף בלתי-קרבי
בהחלט.
על כל פנים — הבטחתי לכתוב אליו. קיימתי את
ההבטחה.

ר ק חי א ס לנ מי ה

ומבלי להתמקח, עבור הבנזין והסעודה במיסעדה. הייתי
תייר מנומס, כמו בכל מקום אחר.
אבל על הכביש לא יכולתי להתאפק. על הכביש
הרגשתי שגם אני כובש (או, כסי שאמר זאת הקיבוצניק,
בסיפור שסירסמנו בשבוע שעבר :״בכל אחד מאיתנו
מסתתר בגין קטן!״)
עכשיו הכל השתנה• הכביש הלבנוני שוב אינו כביש
של כובשים וכבושים. התנועה היא נורמלית. נורמלית,
זאת אומרת, לפי הנורמה הלבנונית. בלבנון מותר לכל
אחד לעקוף ולהידחף, ואם זה מצליח — אין איש מתרגז.
עכשיו גם הלבנונים נדחפים לפני הישראלים ועוקפים
אותם בפראות טובת-לב.
היחס של העם לכובש — ושל הכובש לאוכלוסיה
— מתבטא היטב בצורת הנהיגה. מבחינה זו. הכיבוש
הישראלי בלבנון כבר הסתיים.

פגי ש ה לי ד הג ד ר
היינו בפארק וזסאפארי ברמת־גן, והיתה לנו חווייה
מוזרה.
ביקרנו אצל כל החיות, והגענו בסוף אל שמורת
האריות.
ליד הכביש רבצו שמונה אריות, כולם זכרים. נראה
שהלביאות היו עסוקות באותה שעה במקום אחר. אולי
ביקרו במספרה, או באסיפה של התנועה לשיחרור הלביאה.
עצרתי את המכונית והסתכלנו באריות מקרוב. כעבור
זמן־מה קם אחד מהם, חצה את הכביש לפני המכונית
בצעדים מדודים, ופסע לעבר הגדר, מרחק של כשלושים
מטרים. אחריו קם שני, חשב״חשב, והלך אחריו. כך
גם השלישי, הרביעי, וכן הלאה. אחד אחרי השני. לבסוף
קם האחרון, באי־רצון בולט, פסע כמה פסיעות, עמד,
פיהק, התמתח, ולבסוף הלך באותו הכיוון, כאחד האומר :
אני לא הולך לשם מפני שהאחרים הלכו. פשוט נזכרתי
שיש לי משהו חשוב לעשות שם.

רוחה של נמיה רודפת אותי.
בשבוע שעבר נסעתי בחושך בגליל, במהירות לא רבה,
בכביש־הגישה לקיבוץ. לפתע ראיתי משהו שחור
נע על הכביש. בעל־חיים קטן וארוך, ביעל זנב -חצה
את הכביש. נמיה.
הסטתי את ההגה ברגע האחרון וראיתי את הנמיה.
היא לא נפגעה. לבי ניתר בשימחה. אך באותו רגע
הרגשתי בחבטה קלה.
״דרסת נמיה,״ העיר האיש שישב לידי.
״לא. ראיתי שהיא לא נפגעה!״ קראתי.
״היו שתיים,״ אמר האיש.
הנמיה השניה באה מזווית שהסתירה אותה מעיניי.
בדרך חזרה ראיתי את גופתה.
מאז רודפת אותי רוחה של הנמיה. אולי היה זה
הבעל של הינמיה שראיתי ז ואולי להיפך, ראיתי את
הבעל, ודרסתי את אשתו!
האם מסתובבת עתה נמיה מיסכנה בגליל, בודדה
וגלמודה ז

ש לו שפע מי ם דנ ס טון
ישבנו מסביב לשולחן ודיברנו על הסידרה הבריטית
המוקרנת עתה בטלוויזיה, צ׳רצ׳יל: שנות המידבר.
״זוהי סידרה מצויינת,״ אמר אחד .״חשבתי כל הזמן
על מנחם בגין. במשך שנים הוא תבע להגדיל את הצבא
ולהצטייד בנשק סוב יותר. הוא הזהיר שהמילחמה בוא
תבוא. כולם צחקו ממנו. במשך תקופה ארוכה נשאר
באופוזיציה, אבל לא איבד את האמונה. עד שהעם הבין
אותו סוף־סוף וקיבל את מנהיגותו.״
״זוהי סידרה טובה מאוד,״ אמר השני .״היא מזכירה
את מצב מחנה השלום בישראל. הרוב הגדול היה נגד
צ׳רצ׳יל, אבל הרוב הגדול טעה, והביא כמעט אבדץ
על המדינה. רק צ׳רצ׳יל ומיעוט קטנטן של אידיאליסטים
הבחינו בסכנות, הטיפו לשינוי הדרך ולא נואשו, גם
כשהושמדו והוכפשו. אמרו עליו שהוא עוכר־בריטניה.
אבל הוא המשיך בדרכו, ולבסוף הבינו הכל שהוא צדק.״
״גם אני,״ אמר שלישי ,״הסקתי מן הסידרה מסקנה
חשובה מאוד: שאם יש לך אשה נבונה, כדאי לשמוע
בקולה.״

זונת הצמרת בנורווגיה

ה כ בי ששלה כי בו ש
בשבועות הראשונים של מילחמת־הלבנון אפשר היה
לחוש בכיבוש גם בכבישים.
הישראלים נהגו כמטורפים. הם דהרו בכבישים. עקפו
שיירות של מכוניות לבנוניות, הורידו אותן מהכבישים.
לא רק הטאנקים התנהגו כמלכי־הכבישים (טאנק אחד
דרס מכונית וולוו שהפריעה לו בכביש צר, ופשוט עבר

נסעתי לשם גם אני. הסקרנות דיגדגה אותי. מה
גרם לנדידה המונית זו !
התקרבתי ונדהמתי. בצד השני של הגדר, במרחק
של מטר או שניים ממנה, עמד עדר של צבאים וליחך
עשב בשלווה.
האריות היו ליד הגדר. אף אחד מהם לא הסתכל
בצבאים. האריות רבצו על הארץ, כל אחד בזווית
שונה, שקועים בהירהורים. פניהם הביעו אדישות וזיל־זול,
כאילו אמרו: צבאים ז איזה צבאים? מישהו ראה
צבאים ז
לא האריות הדהימו אותי, אלא הצבאים. הם עמדו
מול האריות, במרחק של שניים־שלושה מטרים, ולא ניכר
בהם שום פחד.
פעם, בגן־החיות של לונדון, היתה לי שיחה ארוכה
עם לביאה, ממרחק של חצי מטר. בינינו חצצה שימשת־זכוכית.
ידעתי שזוהי זכוכית משוריינת, וששום דבר
אינו יכול לקרות. אבל כאשר הלביאה פערה את לועה
לרווחה מול פניי וצרחה עליי בזעם. היה רגע שבו
חשתי בפחד סתום, בלתי־רציונאלי.
והנה עמדו הצבאים, ורק גדר של חוט־ברזל דק
הפרידה בינם ובין חיות־הטרף האימתניות.
איד הם ידעו שהגדר יכולה לעמוד בפני האריות!
איך הם יכלו לסמור על כמה חוטים! האם הם איבדו
את חוש־הפחד! האם נולדו בשבי, ועל כן אינם יכולים
לתפוס את הסכנה ז או שהגיעו ליכולת של מחשבה
רציונאלית, ועשו הערכה נכונה של ה מצב!

למדד (מזוקן, מאחורי היד) וחכרים

כפי שכבר רמזתי. למדתי לתעב את ג׳ין פונדה.
•שרכשה לעצמה שם כלוחמת למען השלום וזכויות־האדם,
והמוכרת עתה שם זה לפאשיסטים שונים, ובכללם ישר־אלים,
לשם קידום הקאריירה של עצמה ושל בעלה,
עסקן ממדרגה עשירית פעל שאיפות גדולות.
לכן נהניתי כל־כך כאשר ראיתי לפני שבועיים את
ג׳ין פונדה בדמות נודה. במחזהו של הנריק איבסן, בית
הבובות.
ג׳ין פונדה לא הייתה גרועה. בהחלט לא. היא היתה
מגוחכת.
זהו תפקיד המחייב אישיות בשלה, בעלת כוח דרמאתי.
חנה מרץ יכולה לשחק תפקיד זה. אך הילדה האמריקאית
המפונקת הזאת, ששום רגש אנושי לא הטביע את רישומו
על פניה, נראית כנערה בסידרה תהילה המשחקת את
נורה בהצגת בית־ספר.
לג׳ין פונדה יש שתיים־שלוש הבעות־פנים, בניגוד
לרבים מחברותיה ומחבריו־ ,בעולם־הסדטים, שיש להם רק
הבעה אחת. זה מספיק בהחלט כדי לשחק זיונת־צמרת או
אשת־חיל בסרט אנטי־מילחמתי מתחסד. אבל לא כל
זינת־צמרת יכולה לשחק גיבורה של איבסן.

הנד! 1
בי שראל קיימים ארבעה מי שטרים, זה ע ל גבי זה
הבדל של ״גזע״ (אלה ואלה הם בני הגזע השמי. אם יש דבר כזה) ,אלא
של לאום.
ע1גת יזו דמוקרטיה נהדרת יש לכס! — אמר לי השבוע
^ בהתפעלות עיתונאי צרפתי.
״איזו דמוקרטיה! 400 אלף איש מפגינים נגד הממשלה בזמן
מילחמה! הרי זה כמו חמישה מיליון צרפתים! ואחר־כן הוקמה
ועדת־החקירה, החוקרת את ראש־הממשלה כאילו היה אחרון
הטוראים! זה לא יכול היה לקרות בצרפת! 116ן< 1ז 1ת§ 13ד6$11׳״!0
כעבור שעה ישבתי בחברת כמה ערבים .״ישראל היא מדינה
פאשיסטית״,אמר אחד מהם, שביטא את הריעה הכללית .״מופעלים
בה חוקי״חירום בריטיים. שעליהם אמרו הציונים עצמם בשעתו שגם
בגרמניה הנאצית לא היו כמותם!״
״מיעוט אשכנזי מדכא את הרוב בספרדי, מנצל אותו וחי על
חשבונו ״,קרא באותו יום צעיר מיוצאי־מארוקו, בכנס שהשתתפתי
בו .״לזה אתם קוראים דמוקרטיה?״
מהי האמת על ישראל? איזה מישטר קיים בה? מי מהדוברים
צורק?

בני הלאום הערבי בישראל מהווים את השיכבה
השנייה של העוגה. בלי סוכר ובלי קצפת.
מצב בשטחים הכבושים (״יהודה ושומרון״ ,״חבל עזה״,
11 רמת־הגולן המסופחת ובמידה רבה גם ירושלים המיזרחית
המסופחתו שונה לחלוטין. זהו הבדל של יום ולילה.
שלושה מיליון היהודים במדינת־ישראל חיים במישטר דמוקרטי,
שהדוב העצום של האנושות אינו יכול אף לחלום אליו.

זוהי השיכבה העליונה של העוגה. והעילית שלה
(האשכנזית־גברית ברובה) ,המורכבת מעסקני־מיפלגות
וספסרי־בורסה, אנשי־עסקים ואלופים, אנשי
תרבות ותיקשורת, חברי־קיבוצים ואקדמאים, היא
הקצפת.
א כל אזרחיה של מדינת־ישראל נהנים מן המישטר הזה.
/כל אזרח שביעי של מדיגת־ישראל הוא ערבי
מוסלמי, נוצרי או דרוזי — והוא חי במישטר שונה
לחלוטין.
כאשר קמה המדינה, ונשאר בה מיעוט של כ־*(12 למגינת־ליבם
של בן־גוריון ועמיתיו, שהשתדלו כמיטב יכולתם לדאוג לכך שאיש
בל יישאר) ,הוקם עבורם מישטר מיוחד.

התשובה היא, לדעתי: כולם.
בישראל קיים מישטר מיוחד־במינו, הדומה לעוגת־קרם. הוא
עשוי שכבות־שכבות. הקצפת המתוקה שעל השיכבה העליונה אינה
דומה בטעמה לשיכבה התחתונה.

קיימים לפחות ארבעה מישטרים שונים
במדינת־ישראל, ואולי חמישה. הגבולות ביניהם אינם
אינם גיאוגראפיים בעיקרם. הם לאומניים ואתניים.

התושבים הערביים בשטחים אלה חיים במישטר
שלא זה בלבד שאין בו זכר לדמוקרטיה, אלא שאין בו
גם זבויות־האדם היסודיות ביותר. זהו מישטר של
עריצות גמורה.
לפלסטינים הכבושים אין זכות לתושבות (גירושים מהארץ).
לחופש גופני(מעצרים מינהליים. מעצר־בית, מעצר־עיר) ואף לחיים
עצמם(״יריות באוויר״) .אין להם שוס זכות על רכושם — כי זה עלול
להיות מופקע בכל רגע, על פי תריסר חוקים שונים, ובין השאר חוק
עותומני מן המאה שעברה, המעניק לסולטאן התורכי — הוא מנחם
הראשון — את הזכות הבלעדית על כל אדמה של הר, גיבעה
וטרשים, שהיא מחוץ למטחווי קול־אדם מן הכפר הסמוך.
מובן שאין לפלסטינים אלה חופש־הביטוי. העיתונות הערבית
בירושלים מצונזרת כמו העיתונות בצ׳ילה ובפולין. מאמר זה,
המתפרסם בהעולם הזה. אינו יצול להתפרסם בעיתון ערבי
בירושלים המיזרחית המסופחת. קשה למצוא הדגמה חותכת יותר
למצב.
מאות ספרים ועיתונים אסורים להפצה. התאגדות פוליטית (וגם
אחרת) אסורה לחלוטין. האוניברסיטאות נסגרות כל שני וחמישי.
שאריות המינהל העצמי בעיריות הולכות ומפורקות. טיפוח של
קוויזלינגים מקומיים, שכירי־חרב, משלים את התמונה.
מבחינת השילטון, המטרה האמיתית של המישטר היא להביא את
הערבים — ובראש וראשונה את האינטליגנציה — ליציאה מהארץ,
כדי להביא לחיסולו ההדרגתי של היישוב הפלסטיני.

טעות היא לחשוב כי מצב זה נועד להוביל ל״סיפוח״.
מנהיגי ישראל אינם חולמים לספח את השטחים האלה רשמית
לישראל. כי מעשה כזה היה מחיל עליהם לפחות פורמלית את חוקי
ישראל, ומעלה את מצבם של קרוב למיליון וחצי ערבים בשטחים
הכבושים לזה של הערבים בישראל השניה.
המצב הנוכחי של מימשל־צבאי־ניצחי, פרי המצאתו של משה
דיין, הוא אידיאלי להגשמת כוונותיהם של מנהיגי המדינה —
בליכוד ובמערך גם יחד. זהו מישטר של דיקטטורה המנוהלת על־ידי
ממשלה שנבחרה באורח דמוקרטי במקום אחר ועל־ידי עם אחר.
דיקטטורה זו מהווה את השיכבה השלישית של העוגה. אין היא
חלה על שטח, אלא על תושבים השייכים ללאום מסויים.

ך* •טיכבה העליונה של העוגה היא דמוקרטית. באמת ובתמים.
1 1התואר של ״הדמוקרטיה היחידה במיזרח התיכון״ אכן מתאים

הדמוקרטיה הישראלית חיה וקיימת, והיא חלה על
היהודים במדינת־ישראל הישנה, בגבולות ה־ 4ביוני
ז. 196
דמוקרטיה זו רתוקה מלהיות מושלמת. אפשר לאמר עליה, כפי
שאמר צ׳רצ׳יל, כי הדמוקרטיה היא מישטר רע, אלא שכל המישטרים
האחרים גרועים ממנו.
בשום מקום בעולם אין דמוקרטיה מושלמת. בכל מקום יש לחצים
גלויים או מוסווים על אמצעי־התיקשורת, המגבילים את
חופש־העיתונות. יש לחצים כלכליים, המונעים מן האדם לממש את
מלוא זכויותיו.
הדמוקרטיה הישראלית מוגבלת על־ידי שיטה של כפייה דתית,
המופעלת על־ידי המימסד החילוני ושהיא אנטי־דמוקרטית במהותה.
אין בארץ שוס שיוויון לנשים, וייצוגן בכל׳ מוסדות־השילטון
ומוקדי־השליטה הוא אפסי. הוא הדין לגבי בני עדות־המיזרח,
הסובלים לא רק מחוסר־ייצוג, אלא גם מקיפוח חברתי־כלכלי חמור.
אולם השיטה הסבירה היחידה לבחינת המהות הדמוקרטית של
מישטר אינה השוואתו לאידיאל מופשט, אלא לדמוקרטיות אחרות.

אם נערוך רשימה של 150 המדינות העצמאיות
בעולמנו, לפי טיב המישטר שבהן, וננסה לדרג בה את
ישראל על פי קריטריונים אובייקטיביים, נדמה לי
שנמצא לה מקום אי־שם בין מם׳ 10 למיספר .25
הדמוקרטיה של ארצות־הברית עולה עליה, אם כי גס היא רחוקה
מלהיות מושלמת. וגם הרמוקרטיה הבריטית, שליקוייה בולטים
לעין. אך ב סן הכל אין הדמוקרטיה היהודית במדינת־ישראל צריכה
להתבייש לפני אחיותיה בצרפת, למשל, או בגרמניה המערבית.

• 4ץ ין זאת תמונה חד־ממדית כמובן, וגם לא מציאות המובטחת
לצמיתות. בכל מקום בעולם יש להילחם יום־יום על קיום
הדמוקרטיה, ואם תחלשנה ידי מגיניה אף במשך יום אחד, היא תיסוג.
קל וחומר מישראל.

ישראל של ועדת־החקירה היא גם ישראל של ״ב־גין:
ב־גין!׳׳ ישראל של עיתונות חופשית היא גם המפעילה
אלות־המישטרה נגד שובתים.
אך בסך הכל, המאזן עדיין חיובי ביותר. יש סימנים של
מק־קארתיזם חרש, ומערכה מוצלחת לרכא את חרות־הביטוי
בכלי־התיקשורת. יש אלימות מילולית ואלימות פיסית. המצב של
חופש־הביטוי בישראל של 1982 רע מאשר בישראל של , 1972
למשל. אך הוא עדיין טוב יותר מאשר בישראל של , 1957 כאשר רויד
בן־גוריון וחבורתו שלטו בכיפה.

על הדמוקרטיה הזאת מאיימות סכנות מחרידות.
איני מאמין שתיתכן בישראל ״הפיכה של קולונלים״ ,כי אין לנו
קולונלים כאלה. אבל בישראל עלול לעלות לגדולה איש כמו אריאל
שרון, שהיה יכול למצוא את מקומו בכל רפובליקת־בננות שהוא
מבקר בה. יכולה לקום כישראל מיפלגה פאשיסטית. הזעם והמרירות
של בני ערות־המיזרח יכולים להתפרץ באחד הימים בצורה שלא
תשאיר שריד וזכר למישטר הקיים.
כל זה יכול לקרות בישראל — כפי שהוא יכול לקרות בכל
מישטר דמוקרטי אחר בעולם. אך כיום אנחנו עדיין יכולים להתפאר:

כמו ה״אוטונומיה״ של מנחם בגין(שאינה אלא שם
אחר לאותו הדבר) ,הדיקטטורה הזאת אינה חלה על
שטחים, אלא על תושבים.

מישטר זה נקרא ״מימשל צבאי״ ,והוא לא היה אלא מישטר
קולוניאלי מדכא, שהופעל על־ידי המדינה כלפי חלק מאזרחיה.
בחסות המימשל הצבאי הופקע הרוב הגדול של אדמות הערבים.
נמנעו (במשך זמן־מה) תעסוקתם במשק היהודי וייצוא סחורתם
לשווקים היהודיים. נמנעה התארגנותם הפוליטית החופשית. נשללו
מהם חופש־העיתונות, וגם השייכות להסתדרות. זה היה מצב
מיוחד־במינו, כי בשום חוק ישראלי(מילבד חוקי השבות והאזרחות)
לא נעשתה הבדלה רישמית בין יהודים ולא־יהודים.
המימשל הצבאי בוטל רישמית כעבור 18 שנים, אך המצב לא
השתנה ביסודו .״ערביי ישראל״ (איזה מונח נתעב, על מישקל
״אדמות ישראל״ ,״פירות ישראל״ ו״מוצרי ישראל״!) התקדמו
מבחינה כלכלית; צורפו להסתדרות. הפקעות־האדמה כימעט פסקו.
הערבים יכולים לבחור ולהיבחר. הם מהווים ־) 169 באוכלוסיה, ו־*4
בכנסת.

אולם זכויות־האדם של הערבים, אזרחי ישראל, חם
בידיוניות במידה רבה.
הכפרים הערביים אינם נכללים בתוכניות־הפיתוח, וכל הזכויות
הניתנות ל״אזורי־פיתוח״ מוגבלות באופן מוחלט ליהודים. המישטרה
— ולפעמים גם בתי־המישפט — מתייחסים לאזרחים ערביים
בצורה שונה לחלוטין מיחסם לאזרחים יהודיים. אין לערבים בישראל
חופש־הביטוי וחופש־ההתארגנות שיש ליהודים (תקדים אל־ארד).
אין הם יכולים להקים מיפלגה ערבית (כפי שהספרדים הקימו את
תמ״י) .השיוויון הסוציאלי נשלל מהם על־ידי שורה ארוכה של
התחכמויות, כגון השימוש בסוכנות־היהודית (המעניקה את חסדיה
רק ליהודים, כמובן) ,השימוש במונח השיקרי ״יוצאי צבא״ (שהפך
כינוי־הסוואה ליהודים) ועוד. די להזכיר את ההבדל בין הפיצויים
למפוני־ימית ולבדואים שפונו מן השטחים שהוקדשו
לשדות־התעופה החדשים בנגב.

למען האזרחים הערביים כמדינת־ישראל קיים
מישטר שני, השונה במהותו מן הראשון. זהו מישטר
חצי־דמוקרטי.
הוא חמור במיוחד, מפני שהגבול בין המישטר הראשון והשני אינו
גיאוגראפי, אלא כל־כולו לאומי־אתני. זרים רגילים לכנות מישטר זה
כ״גזעני״ .זהו שימוש בלתי נכון במילה, כי בין יהודים וערבים אין

מ איי.

ך* י קיים בשטחים הכבושים גם מישטר שונה לחלוטין, החל על
בי הודי ם בלבד — המתנחלים.
אלה סופחו מזמן לישראל. הם נהנים מכל ההטבות
שמדינת־ישראל יכולה להעניק. הם כפופים במישרין למוסדות
ישראל הראשונה ולחוקיה. בשנה שעברה קיבלו כמה רבבות
מתנחלים אלה 200 מיליון דולארים מקופת המדינה, בעוד שמיליון
וחצי הערבים בשטחים הכבושים קיבלו 26 מיליון דולאר.

המישטר החל על היהודים בשטחים הכבושים שונה
מן המישטר החל על היהודים בישראל, מפני שהוא
מעניק להם זבות שאינה קיימת בישראל: הזכות
להפקרות.
היא מתבטאת בזכותם להרוג ערבים (״הגנה עצמית״) ,לפלוש
לרכוש ערבי, לקטוע את רגליהם של מנהיגים ערביים, ועור. על כך
נוסף שפע של הנאות כלכליות, מענקים, הלוואות, שיחרור מתשלום
מס, הגנה צבאית מיוחדת, ועוד.

ישראל זו — ישראל הרביעית — חיה במישטר של
דמוקרטיה־פלום, גן־עדן עלי־אדמות שכמוהו יש, אולי,
לקצינים בכמה ממדינות אמריקה הלאטינית וללבנים
בדרום־אפריקה.
זוהי השיכבה הרביעית.
*^*פשר להתווכח על פרט זה או אחר בשירטוט זה. פעילים של
^ בני עדות־המיזרח יכולים לטעון, למשל, כי המישטר ה״אשכנזי״
החל על ה״ספרדים״ בישראל היהודית מהווה שיכבה נפרדת, וכי
למעשה יש בישראל חמישה מישטרים נפרדים, ולא ארבעה. יתכן. גם
לפמיניסטיות תהיינה בוודאי טענות לגבי הציור, ולא בלי צדק.

אך באופן כללי זוהי תמונה נאמנה.
שמעתי השבוע שתי הרצאות מרתקות — אחת של מרון
בנבנישתי על המצב בגדה המערבית, ואחת של הכלכלן יורם
בן־פורת על מצב הערבים בישראל. שניהם ציירו תמונה קודרת,
מחרידה.
השאלה הגדולה היא: האם הדמוקרטיה היהודית בישראל יכולה
לחיות צד בצד עם חצי־דמוקרטיה לערבים בישראל, דיקטטורה
דורסנית לערבים בגדה וברצועה והפקרות נהנתנית ליהודים שם?

האם מיבנה זה של ארבעה מישטרים, זה על גבי זה,
יכול להתקיים לאורך ימים מבלי שהרודנות תרעיל את
״הדמוקרטיה היחידה במיזרח התיכון״?

א 1 1־י

או פ ב ^י

ם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומרים.

אנט דול צין:

דוי ד שחם:

מש וכ נע
״להוכיח לעולם שיש ״ הייתי
שיבחה בגבי גזית !

נשהנויז על פסק־זמן !
כשצפיתי בדיוני הקונגרס הציוני, שהוקרנו השבוע
בטלוויזיה, לא ידעתי א ם לבכו ת או לצחוק: לבכו ת
בגלל בנימין זאב הרצל המיסכן, שאלה ממשיכי דרכו,
או לצחוק מפני שזה היה מצחיק מ אוד לראות א ת נשות
״הדסה״ העליזות צורחות בקולי־קולו ת על יושב״ראש
הנהלת הסוכנו ת הי הודי ת אריה דולצין וכמעט מכות
אתחבר־ הכנס ת מיכאל קליינר.
יכולתי לפנות אל אריה דולצין בעניין הזה, אבל
ה חל ט תי לפנות אל אשתו, אנט, שעבדה בקונגרס במשך
שלושה ימים כמתורגמנית.
אנט דולצין היא אשה בעלת מענה־לשון ח ד ויכולת
ראייה אובייק טיבי ת בלתי־רגילה. יש לה יכולת
ההסת כלו ת מהצד.

• מה דעתך על הקונגרס הציוני?
התאכזבתי מאור מהקונגרס. למרות שבמהלכו הייתי רי
אופטימית, כי אני מאמינה שיש מקום לפעילותה של ההסתררות
הציונית.

• ממה התאכזבת?
בקונגרס השתתפו שני גורמים נפררים: אנחנו ויהרות הגולה. אני
רואה את יהדות הגולה כהון של העם היהודי. הצרה היא שהריבית
שאנחנו מקבלים מההון הזה היא קטנה מאוד. זאת אומרת.
שההסתדרות הציונית לא מתפקדת טוב. היתרון היהיר שלה הוא בכך.
שהיא שומרת על ההון. בלעדיה ההון ייעלם.
מצד שני, היו בקונגרס כל החסרונות שקיימים בישראל, ביחד עם
כל חסרונות־הגולה. מה שקורה אצלנו בכנסת הוא מכוער והוא היה
קיים גם בקונגרס, אבל לפחות לגבי הכנסת יש לנו אחריות ואנחנו
משלמים את המחיר. בגולה יש את אותם חסרונות, אך ללא כל
אחריות. וגם כאן אנחנו משלמים את המחיר.

• מה דעתך על התנהגות נשות ״הדסה״?
אל תזלזלי בנשות הדסה. אחרי הכל. הן הקימו בארץ הברים
נפלאים. ואל תשכחי שאלה נשים שעברו את הגיל המסויים. מצד שני
הן היו כל־כך גאות שהן לא מיפלגתיות ושאין להן כל אידיאולוגיה
מיפלגתית. אז את יודעת מה? נכון, לא היתה להן אידיאולוגיה. אבל
היתה להן כיסאולוגיה בדרגה הנמוכה ביותר.

• מה דעתך על איומי ההתפטרות של בעלך?
אני חושבת שהוא צדק. איך הוא יכול היה להמשיך בלי שיבחרו
הנהלה? הוא לא יכול היה כל הזמן לנהל משא־ומתן על קואליציה.

• את מצדיקה את התנהגותו של בעלך, כאשר
הבין שהמערך עומד לנצח טען שנשות ״הדסה״ לא
הבינו ודרש פסק־זמן?
לא. בהחלט לא. אם אומנם ההסתדרות הציונית היא על בסיס בלתי
מיפלגתי, אז אפשר בהחלט להצביע נגד מדיניות הממשלה. אני
במקומו לא הייתי דורשת פסק־זמן.
בכלל. העניין המיפלגתי בקונגרס היה חצי חתול וחצי כלב. לפי
דעתי. אין מקום למיפלגות בהסתדרות הציונית.

אמגזן ב רזי לי:

במלון ,.מוריה״ בתל״אביב ה ת קיי ם במשך יותר
משלושה ימים הכנס הראשון של ״המרכז הבינלאומי
לשלום במיזרח התיכון״ .בכנ ס נבחר חבר״נאמנים,
המייצג א ת מרבית כוחות״ה שלום בישראל, החל ביונים
שבמיפלגת״העבודה וכלה בשל״י. אחד מיוזמי הכינוס
היה הסופר והעיתונאי דוי ד שחם. מי שהיה עורך
״ניו״אאוטלוק״ ,שעורר עליו בזמנו אתחמתה של גולדה
מאיר, כאשר ערך א ת ביטאון מיפלגת־העבודה ״אות״.
גולדה הורתה לסגור א ת הביטאון, שתקף א ת הנהגת
מיפלגת״העבודה.

• מהן מטרות הכנס הראשון של ״המרכז
הבינלאומי לשלום במיזרח התיכון״?
להביא לכינוס של קואליציה רחבה מאוד של אישים
ממחנה־השלום בישראל ויהודים בגולה. המתנגדים למדיניות
ממשלת־ישראל.

• האם בכינוס השתתפו רק יהודים וישראלים?
בעיקרה ה־תה זו פגישה בין אישים ישראליים ואישים מהעולם
היהודי. אך לא הגבלנו את ההשתתפות.

• האם השתתפו גם אישים ערביים?
בוודאי, בין המשתתפים היו אישים מהמעלה הראשונה בשטחים
הכבושים, כמו רשאה אל־שאווה. ראש עיריית עזה שהודח. אליאס
פרייג׳ .ראש עיריית בית־לחם. חנא סניורה וזיאד אבו־זיאד. עורכי
אל־פאגר והדוקטור חאתם אבו־ע׳אזלה. מנהל המוסד לילדים
מפגרים בעזה.

• אתה רואה את השתתפותם כהישג?
בההלט הישג. ראש עיריית עזה וראש עיריית ב־ת־לחם הגיעו
לבנם למרות מחלתם, כדי שלא לתת סיבה למחשבה כי־מחלתם היא
דיפלומטית. זה הראה לנו במה חשוב היה להם הדיאלוג עם
כוחות־השלום בישראל.

• במה דנתם בכנס?
בתובנית־רגן. במעורבות יהדות התפוצות בתהליך השלום. בבעיה
הפלסטינית ודמותה של החברה הישראלית, לאור השפעתה של
מילחמת־הלבנון על דמות החברה. השתתפו בכנס אישים חשובים
מאוד. כמו מארי מנדס־פראנס. אלמנתו של פייר־מנדס־פראנס.
שכיבדה בנוכחותה ערב לזיכרו של בעלה. כנציגו של פראנסואה
מיטראן השתתף בערב זה גם שר־המישפטיס הצרפתי.

• זה היה כנם מוצלח?
לא יכול להעיד אם הוא היה מוצלח. היית־ מעורב בו מדי. וראיתי
גם את הברוכים הקטנים שיש בכנס מסוג זה. אך כאשר התחילו לבוא
אלי אנשים ולהביע את דעתם. ההערכות היו בין מוצלה
למוצלה־מאוד.

• בימים שבהם התקיים הבנם הראשון של המרכז
התקיים גם הקונגרס הציוני. האם יש מקבילות בין שגי
האירועים?
המקבילה היחידה היא שאנשים שהגיעו לקונגרס הציוני השתתפו
גם בכנס שלנו/ .

בעוד ארבעה שבועות ייוולד כוכב חד ש: אמנון
ברזילי, כ תב ״הארץ״ לענייני מיפלגות וידידי מנוער,
עומד להחליף א ת מני פאר ולהנחות א ת ״שעה טובה״.
לצידו נפגוש על המירקע גם א ת אוד טה דנין, שאיתה
אדבר ב מי סגר ת מדור זה באחד השבועות הקרובים.
אמנון לא ב דיו ק משתגע להתראיין בשלב זה, הוא
עדיין די המום מהעובדה שהוא נבחר להנחו תאת ״שעה
טובה״ .הטלפון אצלו בבי ת בשבוע שעבר לא הפסי ק ^
לצלצל, אבל מכיוון שאשתו היתה באילת, הוא החליט
שלא לענות על הטלפונים והמשיך בשיגרת״חייו: עבודה
ולי מודים בחוג להיסטוריה של עם־ישראל באוני ב
ר סי ט ת תל״אביב.
הוא עדיין לא קולט מה זה יעשה לו להיות כוכב
טלוויזיה. בינ תיי ם הוא שואל אותי בתמימות, א ם הוא
יצטרך ללבוש עניבה, וממהר לספר לי שאין לו אפילו
עניבה אחתב מל תח ה.

• אתה ידוע ככתב רציני לענייני מיפלגות.
ל״שעה טובה״ יש תדמית בידורית. איך תנחה —
בסיגנון קליל או רציני?
אני עיתונאי ואין לי שום כוונות להיות בדרן. אני מתכוון לרא״ן
את אורחי התוכנית על־פי הקריטריונים העיתונאיים המקובלים. אם
מישהו מצפה שאהיה בדרן, הוא טועה טעות מרה. מכיוון שמכירים
אותי והזמינו אותי לבחינות. אני מניח שמראש לא התכוונו לבדרן.
כל המועמדים שהופיעו ל,.אודישן״ — ואני מכיר את חלקם
הגדול — המכנה המשותף. שלהם היה היותם עיתונאים. איש מהם
אינו מנחה ואינו בדרן. כך שהתשובה לשאלתך מונחת בעצם בעובדה
שהנבחנים היו רובם עיתונאים רציניים. אם היו רוצים בדרן. היו בטח
מזמינים למבחן את דודו טופז.

• אתה עומד להפוך מנחה פופולארי. איך זה
ישפיע על עבודתך ככתב לענייני מיפלגות?
אני חושב על זה הרבה. והאמת היא שאין לי תשובה. אני מתכוון
לקחת חופשה בת חודש מעבודתי העיתונאית. מאחר שהטלוויזיה
היא מדיה שונה לחלוטין. וזה מצריך חשיבה. אני מוכרח ראש נקי
ואת החופש לעשות את זה הכי־טוב — ב־ אם כבר עשיתי את הצעד
הזה. אני מוכרח לקחת את עצמי ברצינות ולא לעשות מעצמי צחוק.

• למעשה, הגעת ל״אודישך לגמרי במיקרה.
מזכירת־ההפקה של ״שעה טובה״ ,דבקה בר־לב, סיפרה
לך על המיבחנים יום לפני שנערכו. כל העסק היה
מבחינתך מעין הרפתקה לא חשובה. איך הגבת
כשהודיעו לך שאתה האיש שנבחר?
הצי שעה לפני שנסעתי למיבהן אמרתי לרות־ .אשתי, שאני לא
הולך. כל העניין לא נראה לי. באמת לא הלכתי למיבהן. ואז טילפנו
לי מהאולפן ושאלו למה אני לא מגיע. ההלטת־ ללכת בכל זאת.
נדמה לי שהיית־ הנבחן האחרון. כך שכשהודיעו יי שזה אני. זה ד־הדהים
אותי. הייתי משוכנע שהאיש •שייבחר יהיה גב־ גזית.

זה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומר

אז ל סי פרי;

יוגחקיצרוקי:

מנ ח ם זי לבר מן:

,.טוב שגם האינטרפול ..נמה נעמיס צוין .,אצלנו באילת, כל
יהיה
בתמונה להגיד שהייתי חולה!״ מלוה וא ממזר ! ״
חבר״ הכנס ת לשעבר יצחק יצחקי תונ ע ארבעה
מיליון שקל מבעל מיפעל לליטוגרופיות, שאיבד מי כ תב
אורגינלי ששלח לו הנשיא המצרי המנוח אגוור
א ל־ סאדאת.

• מתי התחלת לחשוש שהמיכתב נעלם?

למרות שהיא קטנה. יש בה שלושה עיתונים. שני
עיתונים, שאחד הוא בעד ראש״העיר, גדי כץ, והשני
הוא נגד ראש״העיר, גדי כץ. יש גם דו״שבועון הדור
בשם ״אפרופו אילת״ .הדו״שבועון הזה ערוך בידי מנ ח ם
זילברמן, שחקן לשעבר, פירסומאי לשעבר ועיתונאי
בהווה. עוזרת לידו אשתו, הסופר ת דורית זילברמן,
שהוציאה לאור בימים אלה א ת סיפרה השני ״התחנה
המרכזית״.
א ת העיתון הזה גיליתי ב מ טו ס ״ארקיע״ שהוביל
אותי ל אילת. מצאתי בו שמות של הרבה קולגות
עיתונאים. מס תבר, שזילברמן נוהג להוריד עיתונאים
דרומה והם כו תבי ם בזווית של עין צפונית.
גם אני זכיתי לכבוד, אלא שאותי לא הורידו לאילת.
אני כבר הייתי שם. בינ תיי ם חייבי ם לי עדיין כסף עבור
או תה עין צפונית שלי, אבל מילא, עיתון חד ש. ניתן להם
קרדיט.
בינתיים, כמה שאלות לעורך מנ ח ם זילברמן.

בשהגענו לשלב הסיום של הליטוגרפיות. הסתבר לי שאשתו של
יעקב אריאל, בעל המיפעל, הלכה לשגרירות המצרית כרי לבקש
חותמת מיותרת שהיתה מוטבעת בראש המיכתב. זה היה חשור בעיני
שלא השתמשו במקור.

• מה היה ערכו של המיכתב עבורך?
בזמן שסאראת ביקר בארץ הוא נפגש עם ת״כים, וכל אחר נתן לו
מתנה. פלאטו־שרון נתן לו זהב וכסף, גולרה נתנה לו עגילים לנכרתו
ואני נתתי לו שני ספרים — ספר מקורי בשם לחש וקמיע וספר בשם
להיות ככל הילדים. לחש וקמיע לא היה סתם ספר, אלא המקור
שאבי כתב בחצי קולמוס.

• לא באב לך הלב למסור את המקור שכתב אביך?
כאב לי הלב גם להחזיר את סיני, אבל ירעתי שמה שאני עושה עם
הספר זה אקט עצום. כעת הספר נמצא בספרייתו הראשית של נשיא
מצריים. והרגשתי שאני מחזיר את הספר למקורותיו.

• הנשיא כתב לך מיכתב תודה על הספרים?

כן, והמיכתב הגיע בעצם המשבר הראשון. כאשר המישלחת
המצרית חזרה לקאהיר וזה היה האיתות הראשון מקאהיר וממצריים.
שליחת המיכתב אליי לכנסת. לירושלים בירת־ישראל, היתה משום
שבירת־הקרח.
המיכתב הגיע על נייר לבן יפהפה, והיה כתוב עברית. היה כתוב
בו :״חבר־כנסת נכבד יצחק יצחקי. קיבלתי בברכה את׳שני הספרים
ששלחת אותם במתנה לי, הספר הראשון שמצאת בספריית
אביר כתוב עברית עתיקה וכלל פתירת החלומות והטיפול בצמחים
עתיקים ובאמצעים פרימיטיביים הוא ספר טוב מאור. הספר השני,
כמו כל הילדים כולל מחקרים ועיונים בנושא הילרות והילדים.
שמחתי שהספר כולל גם טיפול הילדים המפגרים והפגיעים. אני
מודה לך על המאמצים בדרך טיפול בילדים הפגועים ומאחל לך מזל
טוב ובריאות״.
למטה היתה חתימתו של סאדאת בעברית ובערבית.

• מדוע רצית להפוך את המיכתב לליטוגרפיות?
המיכתב היה מונח אצלי קרוב לארבע שנים. ביום שבו נהרג
אל־סאהאת, חשתי צער. אמרתי לחבר שלי, הצייר איתמר סיאני: בא
לי להנציח את הרצח. בוא נעשה משהו ביחר. אתה תצייר את הפנים
של סאדאת ובצר ימין יהיה המיכתב. באמצע יהיה כתוב ״שלום״
בערבית, בעברית ובאנגלית.

• ואתה תסתפק כארבע מיליון שקל פיצויים?
זה פסיק ממה שהמיכתב שווה, אבל אני מקווה שהתביעה שלי
תמריץ את בעל מיפעל הליטוגרפיות לחפש את המיכתב. למיכתב
הזה יש ערך עצום. חוץ מזה, אם אמנם המיכתב נגנב. טוב שגם
האינטרפול יהיה בתמונה, כי המיכתב יכול להימכר במכירות
פומביות.

• למה צריך דו־שבועון כל־כך מהודר כעיר כל־כך
קטנה?
העיתון הזה הוא לא רק מגאזין מקומי. הוא נועד להפצה
בתל־אביב.

• למה אתה חושב שמגאזין אילתי יעניין
תל־אביבים?
אני לא מבינה גדולה ב כ דו ר סל אבל דבר אחד
הבנ תי: במי שחק של מכבי נגד ריאל מ ד ריד אפשר היה
לנצח גם בלי אולסי פרי, יחד עם זאת, אני מוד ה
שדמותו הענקית המתרוצצת על המיגרש הי תה חסרה
לי לאורך כל המי שחק, וכ שלא גיליתי או תו גם על
הספסל, התחל תי להיות ממש מו ד אג ת. מזל שמיקי
ברקוביץ זרק לנו בסוף המי שחק איזה טיפ, ואמר
שאולסי היה חולה.
ה תק שר תי לאולסי לשאול אותו איך הו א מרגיש. עוד
לא הספק תי לפ תו חאת הפה והוא אמר לי:
גם את רוצה לדעת למה לא השתתפתי במישחק?

הייתי חולה. כמה פעמים אני צריך להגיד שהייתי חולה?

• אתה מצטער שלא השתתפת?
בטח שאני מצטער, אני אוהב לשחק כדורסל, זה החיים שלי.
אני לא מבין: אנשים חושבים שהלכתי לבלות. אם הייתי בריא, היו
רואים אותי על המיגרש. ואם לא ראו אותי על המיגרש, סימן שהייתי
חולה.

קודם כל. היחס של התל־אביבים לאילת הוא כמו אל תחביב. אז
כמו שאנשים קונים מגאזין על יאכטות. הם יקנו מגאזין על אילת.
כולם יודעים שאילת היא מקום יפה. שהשמש זורחת בו כל השנה.
המגאזין שלנו יעזור למכור את אילת. הוא יספר על מה שמתרחש
בעיר, על האורחים המעניינים הפוקדים אותה.
בארץ כל ממזר הוא מלך. באילת כל מלך ממזר. אז אם אנחנו
מראים את שולמית אלוני בביקיני אצל נלסון. ולמרות שהיא
חברת־כנסת היא מרשה לעצמה להתממזר עם ינוקא, ואם אנחנו
מראים את דירי מנוסי עם הכרס הענקית שלו שורץ בבריכה של
הסלע האדום אני חושב שזה מעניין גם תל־אביבים.
ובכלל. כעת. בעונת־התיירות, יהיו פה הרבה ציצים. וכמה
מהציצים שאני רואה לא יביישו שום עיתון.
באילת עובר המון כסף. יש הרבה אנשים בארץ שיש להם אינטרס
כלכלי באילת, והעיתון יתן תמונה כלכלית גם לאנשי העיר וגם
לאנשים מבחוץ. כדי למנוע אינטרס. נביא עיתונאים מבחוץ. הנה,
אריה אבנרי חשף עבורנו שערוריה כלכלית.
בכלל, כל כוכבי־העיתונות מתל־אביב יכתבו אצלנו. מי יכול
לסרב לי, כשאני מציע לו טיסה לאילת פלוס מלון ואירוח מלא, שלא
לרבר על זה שהנוף פה חופשי?

—שדית •שי —1

מהו ה כ בו ד הי חידי ש שו ם פולי טי ק אי איננו שו א ף אליו
ו מדו ע יקים ד ב בן־מאיר מי שרד־יי עו ל ב ענ ״ני־ ע בו ד ה
9בכנס המרכז הבינלאומי
לשלום במיזרח התיכון שאל
אכא אכן מה היה כנימין
זאכ הרצל מרגיש למראה ה קונגרס
הציוני, וציטט אימרה
מפורסמת של הנשיא האמרי קאי
דוויים אייזנהואר :
״אילו אברהם לינקודן היה
חי כיום, הוא היה מתהפך ב־קיברו

9פכוק אחר של אבן:
״כבוד הוא לפוליטיקאי לשרת
באופוזיציה, אבל זהו הכבוד
היחידי ששום פוליטיקאי אינו
שואף אליו.״
9אבן על נבואתו של מ נחם
כנין, שעד סוף 1982
ייחתם חוזה־שלום בין ישראל
ולבנון :״ערכו של חוזה־שלום
עולה כשיש עליו שתי חתימות,
ולא רק אחת.״ יצהלו 9שר־האנרגיה
מודעי, שנאם לפני באי הקונ גרס
הציוני, בחר לדבר אל ה צירים
באנגלית. הוא טען שיש
שטחים ענקיים ריקים בגדה. את
דבריו קטע ציר אחר, אף הוא
באנגלית, הזכיר לו כי יש שט חים
ריקים בערבה. מודעי עטה
ארשת חמורת־סבר וענה בתקי פות
:״לפני שאתה מדבר, רצוי
שתעלה לארץ ותתיישב פה,
תחת לשבת שם ולהטיף לנו!״
הציר ביקש זכות־דיבור להודעה
אישית, והביך מאוד את
מודעי. הוא היה דווקא ישראלי,
דני וואלח, חבר קיבוץ יט-
בתה בערבה. וואלה, נציג סי עת
ר״ץ בקונגרס, הוא מרא שוני
מתיישבי יוטבתה וממ קימי
עין־גדי.
! 9סירטון הפורנו הקצר
שהוקרן בטעות בקונגרס היה
מתוייק תחת השם :״מאזן ההגירה
— מיבצעיס מיוחדים.״

9בעת ההצבעה על ההתנחלויות
בקונגרס הציוני הת ברר,
שחברי המיזרחי פרשו
לישון. איש חרות דוכי כ ר־אל,
סמנכ״ל דור־ההמשך בסו כנות,
טילפן לנציגם הבכיר
אליעזר שפר וצעק בטלפון :
״אם לא תבואו להצביע, אתה
מאבד את הכיסא שלך בהנה לה
!״ אנשי המיזרחי לא נבהלו
והמשיכו לישת.
9בעת הקרב על המיק רופון,
שהתנהל בין ח״כ המערך
יצחק פרץ ובין נציג חרות
מאנגליה אריק קראום, קמו
נשות הדסה ושרו התיק ווה, ב־תיקווה
להרגיע את הרוחות.
ח״כ המערך מנחם חכ הן
התיישב במקומו לאות־מחאה,
וסירב לעמוד בזמן שירת ההמנון.
9טל
כר־און, בתו של
אל״ם(מיל׳) מרדכי כר־און,
מראשי שלום עכשיו, נישאה
לידידה הערבי, דאהר.
9 1עדי-שמיעה בצידון סי פרו,
כי באחד מביקוריו שם
אמר שר־העל הכלכלי יעקכ
מרידוד ז ״לישראל יש שר מ צויץ,
הטורח לבקר כאן כל
שבוע!״ הוא התכוץ לעצמו.
! 9הישיבה הקרובה של מרכז
מיפלגת העבודה לא תסב
נחת לח״כ דב כן־מאיר. ה מרכז
ידון בהצעה שנציגי ה-
מיפלגה לא יכהנו בשני תפקי דים,
אלא באחד. כר יאלץ בן־
מאיר להחליט אם הוא רוצה
להישאר בכנסת, או להמשיך
בתפקידו כמזכיר מועצת פו עלי
תל-אביב. בן־מאיר •הגיב
על הרעיון במרירות רבה :״נ ניח
שיחליטו למנוע כפל־תפקי-
דים, ואני אצטרך להתפטר מ
שימעון
נו ס

נוטל את אוזניות הציר שישב לצידו בקונגרס הציוני שהתקיים בבנייני
האומה בירושלים. הנאומים היו בעברית והיה תירגום סימולטני לאנגלית
ולצרפתית. פרס, שבא דקות קודם לכן לאולם, חמד לצין, נטל את האוזניות משכנו ובדק את התרגום.

! 9בדיון שהתקיים במלי-
את־הכנסת על הודעת הממשלה
בעניין השבתת המשק, טעה ח״ב
משה שחל, יושב־ראש הישי בה.
הוא הזמין את ח״כ איסר
הורביץ לשאת את דברו. קרא
לעברו אריק נחמקין :״ה הוא
כבר לא בכנסת ״.שחל
התכוון לינאד הורכיץ אך
קרא בטעות בשמו הקודם של

איפר הראל.

9 1בישיבת סיעת המערך
קרא שחל לדב בן־מאיר :

נון מוחרם על־ידי מישטרת
מחוז־המרכז של המישטרה. ה סיבה:
כאשר הוא סיקר עבור
הצהרון את החלטת הנהלת אל־על
לפרק את החברה, הוא הגיע
לצריף־הוועדים בלוד, סמוך ל-
נמל־התעופה. שם הוא פגש ב מפקד
המחוז גכי אמיר ושאל
אותו מה תעשה המישטרה, אם
עובדי-החברה לא יסכימו להת פנות
.״נשכיב אותם ונשלח או תם
לבית־חולים,״ ענה לו א מיר,
ודבריו זכו בכותרת בעי

,לרגל הוצאת ספר מסרח
חדש של עקיכא ארנס ט
סימון הוא רואיין על-ידי ר ק
כיק רוזנטל בחותם, ונשאל
בין השאר על דמות המנהיג
הדמוקרטי והנאור .״אני רואה!
לפחות בן־אדם אחד כזה היום[
והוא נשיא המדינה. כשהוא
יגיע למימשל, יש לנו תיקווה[
אולי זו התיקווה היחידה. הי־|
כרתי אותו יפה מאוד. הוא היה
תלמיד שלי בבית־הספר, אך
איני רוצה להתפאר בזה יותר
מדי. זה רק יכול להזיק לו.״

9על שר־הביטחון ארי אל
ש רון אמר סימון: הוא
פשוט אינו בן־אדם. מילא. אם
יפתח במישפט נגדי על כך, אומר
לו שהיום זו בכלל לא מדד׳
מאה להיות בן־אדם...״
9בתוכנית הרדיו יש עניין
התארחה עיתונאית מעריב
רחל פרימור, שסיפרה על הלחצים
שמפעילים עליה ח״כים
ואנשי-ציבור, כדי שתספר עליהם
בעיתון. אחד המכובדים לחץ
עליה באופן מאסיווי בבקשה
אחרת: שתחליף את תמונותיו
בארכיוך־העיתון לתמונות שבהן
הוא נראה צעיר יותר. פרי-
מור לא סיפרה למאזינים כי
האישיות הבלתי־פוטוגנית אי הכנסת

אלא יושב־ראש

מנחם סכידור.

אויה דולצין

ניגש לקצה בימת בנייני האומה ומנסה
משם לשכנע את צירות הקונפדרציה
מארצות״הברית שלא יצביעו ביחד עם המערך נגד התנחלויות באזורים
צפופי״אוכלוסיה בגדה המערבית. היה זה כאשר הוכרז באופן

האיש שהבחין בו ראשון היה
דווקא איש־המפד״ל משה ק רונה,
ראש המחלקה לחינוך
תורני, שהמתין בסמוך למסך
הטלוויזיה ולפתע הצטעק :״מה
הולך פה, מה זה הזיין הזה על
המסך ז״

תפקידי כמזכיר מועצודהפוע־לים
של תל־אביב. אני פותח לי
מישרד פרטי לייעוץ לענייני-
עבודה, ועושה שני מיליון לי רות
לחודש. ואז אני אחשב כ שליח
נאמן של הסוציאליזם ב כנסת.״

מוזר
ביותר על הפסקה, אחרי שהליכוד הבחין כי אין לו ר כ.
נוצרה המולה באולם, וח״כ נאווה ארד, אחת הצירות מטעם המערך
בקונגרס, ניגשה כדולצין לקצה הבימה כדי לשכנע את הנשים
האמריקאיות שלא תשנינה את דעתן ותאמרנה הן להצעת המערך.

9דקות לפני תחילת השידור
יש עניין ברשת ב׳ נר אתה
עורכת התוכנית המתחרה
שעתיים משתיים מגלי־צה״ל,
דאה נודלמן, עולה לאולפן־
השידור של קול ישראל בקריה,
כשסרטים בידיה. מסתבר שהיא
ידידה של מגיש התוכנית נכי
גזית, ובאה להאזין לתוכנית
בזמן השידור. מכיוון שאחת מ ספיקות
התוכנית, שוש פור מן,
היתד, חולה, היא התנדבה
לעזור בנשיאת סרטים לאול פן.

תון.
כאשר התקשר דנון למח רת
לדוברת המחוז זאכה אח רוני,
הוא גילה יחם קריר. אחר
כך התברר לו, שמיברק מישט־רתי
נשלח לכל מפקדי התח נות
במרחב והדורש שלא לשתף
פעולה עם דנון.

9״תמיד חשבתי שכל מ־סיבות־ההפתעה
מתוכננות מ ראש,
עד שגם אותי הפילו ב פח.״
שלי שכדדון, אשת
יחסי-הציבור של חברת־משק-ן
אות, זכתה במסיבת־הפתעה לכבוד
חג-החנוכה, מטעם הנ הלת
החברה. בין האורחים ש
״יהודה,
תהיה בשקט!״ בן־
מאיר קרא :״שמי מאיר ולא
יהודה.״ העיר שחל :״כשאתה
מפטפט כל־כך הרבה, אתה מז כיר
לי את יהודה בן־מאיר.״

9כתב מעריב, אלי ד־

׳ העולם׳ רמת 2364

אגשים .
באו למסיבה הכמעט מישפוז־תית
היה אורי פורת, יועץ
*,ראש־הממשלה לענייני־תיקשו־רת.
שהוא דודה של שבדרון.

9פעם הציעה לו שבדרון
פישלוח חבילת־שי לראש־זז־ממשלה
ליום־הולדתו, כתרגיל
פירסומי של החברה. ענה לה
פורת :״אל תעבירי. לו יין, כי
הוא לא שותה. אבל יחיאל
קדישאי שותה. ולו את יכולה
להעביר יין ביום־הולדתו.״

9במסיבה הודלקו שיבעה
,נרות שהיו בתוך עוגה. מישהו
הציע להדליק נר שמיני, כיאה
1לחג־החנוכה. אך הוא התכוון
יי למשהו אחר: המסיבה נערכה
סמוך לחג־ד,חנוכה׳ לכבוד הו צאת
המהדורה השביעית של
הספר אסטרולוגיה והורוסקופ
ט לי ל ה
׳ של האסטרולוגית
סטן* על המסיבה ניצח יעקב
שיראזי. הוא החליף את מיק-
צוע ניהול מועדון דיסקו בני
רים
מצב טוב למכבי תל־אביב. על עיקר המעמסה תיפול
מוטי ארואפטי ולד סיל־בר.
למיקי כרקוכיץ תהיה
תקופה טובה. ג׳ק צימר מן
יצטיין באותו מישחק,״ קבע ה־מישפטן־איצטגנין.

9כאשר
הופיע מני פאר
בערב של התאחדות עולי צר פת
וצפון־אפריקה בבאר־שבע,
הוא התבקש לספר בדיחה על
מרוקאים. מני סירב והסביר:
״חבר שלי אמר שתי מילים מיותרות,
וישב חצי־שנה במחת רת.
מקיצבת מובטל של הבי טוח
הלאומי אי־אפשר לקנות
נעלי־ספורט לשלושה ילדים.״
9כתב הספורט של על
המשמר, אורי פז עזב את יו-
מון מפ״ם. פז, בנו של עיתונאי
הספורט הוותיק ישראל פז,
יהיה עורך חדשות ביומן גלי־צה״ל.
פז־הבן מצטרף לשורת
עיתונאים בכירים אחרים שיצ

חבוש כיפה גדולה, מתקבל על-ידי הרבנית הצעירה והנאה הדסה רלב״ג, אשת
יושב־ראש המועצה הדתית בירושלים. רלב״ג היתה הגיבורה ראשית של מסיבת

סיום בוגרי המחזור הראשון של המכונים הביו״טכנולוגיים, שאותה הנחה פנר. היוזמה שלה להקמת
המכונים נועדה להכשרת עובדים להפעלת ציוד רפואי מתוחכם. הדסה היא עובדת בבית״החולים הדסה.
מלמד ביקר בליוויית ח״כים
אחרים מוועדת־ד,כספים בבית-
החולים לניאדו בנתניה. לפני
כניסתם לחדר־הניתוח הם הול בשו
בחלוקים ירוקים. מלמד
ביקש חלוק גדול־מימדים ״כי
אני חלוק על כל הממשלה.״
9ראש עיריית חולון
פינחס אילץ מכהן בתפקי דו
כבר שבע קאדנציות 31 ,
שנה. אילון, יושב־ראש מרכז
השילטון המקומי, הוא בן .73
בערב ראיונות שאל אותו אי תן
דנציג אם אינו חושב ש הוא
מבוגר מדי לתפקידו .״אלה
שאומרים זאת, שיבואו להת מודד
איתי גם בשיקול-דעת ו בעמידה
בלחצים.״

הח״כים

נעצו

מבטים

משתאים באורחת שנכנסה ל-
מיזנון הח״כים. פנינה רוזני
בלום נכנסה לבושה במעיל
פרווה לבן והחלה מתפשטת.
בתחילה הורידה את המעיל,
ואחר־כך, לאט־לאט את האפו דה*
.־,יא לא המשיכה, אלא
נשארה לבושה בחולצה דקי קה
כשהח״כים־ד,גברים מביטים
בה בעיני־עגל.
9דדי צוקר, מזכיר ת נועת
ר״ץ, עסוק מאוד בימים
אלה. הוא מכין תחקיר על הנעשה
בגדה תחת הכותרת אל
תאמר לא ידעת, שבו מופיע
מידע מעיתונים וממקורות עצ מאיים
על פגיעות בזכויות תו שבים
בגדה המערבית. צוקר,
שמאז הצטרף לר״ץ נותקו קש ריו
עם שלום עכשיו! עובד בו
זמנית
על דוקטורט בסוציולוגיה
באוניברסיטת תל-אביב.
9פעמיים דנה הכנסת ב נושא
עתידו וקיומו של העם
היהודי. הדיונים היו כד, משע ממים,
עד כי הותירו כנסת רי קה
לחלוטין. הכתב הפרלמנט רי
של הארץ עמום בן-ורד
העיר :״הדיון כל־כך משעמם,
שאפילו המיזנון ריק.״
9חברי ועדת־החוקה של
הכנסת נפגשו עם מישפטנים
מארצות־הברית. חלק מהח״כים
הציגו עצמם על־פי תוארם. ח״כ
מפ״ם אלעזר גרנות התנצל
ואמר שהוא אינו אפילו עורך-
דין. ענה אחד האורחים :״זד,
בסדר, אתה נציג הקומנסנם.״

ציר חרות חובש הכיפח מארצות״

וד ןןן •
הברית שבא לקונגרס חציוני עשה
^ 11#1י * •1
דרך הפובה בהגיעו לירושלים. הוא היה נציג ישראלי במישלחת
הנספח הפלבלי בארצות״הברית, ירד ונשאר שם, ועתה חזר.
ו<הול הוצאת-הספרים של סטן,
שבקרוב גם יתורגמו וימכרו
בחו״ל.
91 האסטרולוג הבאר־שב־עי
עמום שיאון, עורך־דין
במיקצועו, פירסם לקראת השנה
האזרחית החדשה תחזית בעי תון
המקומי ידיעות באר־שבע.
״גם אם יחליט יצחק רבין
לרוץ בראש המערך לראשות-
הממשלה, הוא אינו התשובה
המוחצת, לא למנחם גגץו לא
לליכוד, ובעיקר תנועת ה חרות,
הם האיום האמיתי, על
שילטוננדהם. הכוכב אורנוס,
שהוא הממונה על השינויים ו המהפכות,
עשוי להשפיע על
בגין לנקוט בצעד מדיני דרמא-
תי.״ שיאוו מנתח את שני
מישחקי מכבי תל־אביב מול ה קבוצה
הרוסית צה־אס־קא מוס־קווה,
שייערכו בינואר בבלגיה,
בתוך 24 שעות .״במישחק הש ני
השמש, הירח ומרקורי יוצ העולם
הזר 2564 ,

או מבית על המשמר בשנים
האחרונות. פמדר פרי, חיים
שיפי ומרדכי (״סוטי״) גי ל
ת עברו לידיעות אחרונות,
חיים כיאור לדבר ואמנון
אברמוביץ למעריב.
91 העולם הזה עלה על
שולחן הוועד המנהל של רשות
השידור יותר מפעם אחת בישי בה
האחרונה. מנכ״ל רשות־ה־שידור
יוסף (״טומי״) לפיד
תקף את חברת הוועד אהוסה
מירון, בגלל דברים שאמרה
עליו בראיו בהעולס תזה (.)2361
בהמשך תקף עורו־הדין א ה רון
פאפו את הצגת הטלוויזיה
אחרון הפועלים של יהושע
פובול, והתבסס בביקורתו על
ראיון אחר שהופיע בהעולס
הזה, עם סובול 2352 באותו
ראיון התייחס סובול לאידיאולוגיה
של גיבור המחזה שלו,
נפש יהודי, אוטו ויינינגר.
! 9ח״כ המפד״ל אברהם

אשתו של שר־האנרגיה,

71י ן |
צירה בקונגרס הציוני,

ניגשת לבימה לברר מה עולה בגורל ההפסקה
שהוכרזה בדיוני״הקונגרס. שלא כאחרים, היא לא
עלתה על הבימה, אלא קראה בנימוס ליושב-ראש.

האזין להספד על בעלה, שאותו נשא ח״כ
המערך, יצחק רביו. היא באה במכוניתו של ראש
המועצה המקומית כפר־תבור, מיכה גולדמן.

בלתים

מאת

א1111 ים

דני אלהש מי

אריה דנ ל צין אינז זק 1ק
לג ב 1ת ש חז רו תאלא
ל חגו רהש חו רהבקראטה
8כאשר הורד הנושא מ־סדר־היום,
העירה מזכירת סי עת
שינוי רינה מנור ג ״ש מעתם?
ביטלו את קיומו של
העם היהודי.״

8שר-הפנים יוסן 8בורג
קיבל את הפירסומים על מוע מדותו
לתפקיד נשיא המדינה
אם יפרוש יצחק נכון בחיוך :
״לאחרונה יש אופנה. שמי
שההלך לנשיאות פורש ועובר אחרי להיות ראש־ממשלה
קדנציה. אני מוכן לעבור
לתפקיד, רק בתנאי שלא ית קבל
חוק־צינון לנשיא פורש.״
קדנציה של נשיא היא חמש
שנים, ובורג הוא בן .74

רות הצבאי שלי אחזור לנגריה,
כדי להקטין את התלות בז רים.״

המחזאיי הו ש ע סו ־
כו ל בהתייחסו לביקור שר־ה-
חוץ בארגנטינה :״בואנוס אייר
רם של טירור /ושל עופרת ו של
בור /הלא לכל צרכייך /
אני צינור ...למה? ככה!״
• הנ״ל, על הודעת צה״ל
שחייל נהרג בכדור טועה :
״חייל נפל ממנהיג טועה.״
• ה נ ״ ל :״אחרי הקטטה
הגדולה וחילופי-המהלומות ב קונגרס
הציוני מציע מישהו
להחליף את השם בנייני האודה
לחירבת אל אומה.״

לווין,

• ח״כ חרות מיכאל
8המחזאי בניגוד לדימוי שנוצר לו, הוא
פעלתן מאוד. הוא כותב באופן

115995

00154863

,״ ל״לס ל

קונגרס הציוני הציע מישהו
קליינר, על תבוסת הליכוד

ן ן 0140/וו>•£:

יויו

ו מ די דזאדנ׳וז״ידס י -*0ו ר מג ס י*

י -נ לני

?•>*8וג ס? * 15 רמת >היהז־׳5,׳א׳

תאריך

א) לסרית ה א סו ר לעי ל יי תן לייילם 9*0יי.
ביייאא מלעג ע*י תו פרע. גסל סי יסיעיג

•סיחייוהזמו*יייואיחג^>>ר>>י׳

ג 1ואשד ערע ז ה -ס ח־ס ״ ס

!! 121 * 01110213033ם #3ס 11 5 9 9 1פ #

וודו טופז

קיבל מרשות השידור צ׳ק ייצא־דופן, על
שך של אגורה חדשה אחת. הוא היה
אמור לקבל מיקדמה עבור הופעתו בתוכנית הרדיו לצון נופל
על לצון בסכום של 313,88 שקל. בטעות נשלח לו סכום הקטן
באגורה אחת, ואת ההפרש הוא קיבל בצ׳ק נוסף של רשות•
השידור. טופי לא פדה אותו, אלא מיסגר את הצ׳ק ותלה אותו
בביתו, אך הודיע לרשות שבצ׳ק זה הוא מתכוון לשלם את האגרון^

רצוף יום־יום פד 8בבוקר עד
4אחרי הצהריים. הוא מומחה
לנגרות, מסגרות ומלאכות אח רות,
בשעות הפנאי הוא עוסק
בתיקונים שונים.

המנכ״ל

לשעבר

רשות־השידור יצחק ליפני
ניהל ויכוח חריף עם סגנית שר-
החינוך מרים תעסה־גלזר
בענייני חינוך וצנזורה. סגנית
השר סיפרה, שהיא מצפצפת על
הביקורת המושמעת כלפיה ו אינה
קוראת מה נכתב בגנותה.
היא סיפרה שהמחזה הפטריוט,
של לווין, שהיא לחמה נגדו,
מוצג במקום שבו היא למדה,
בית־הספר נווה־צדק.

ס סו ק•

ה ש בו ע

יעקב
#העיתונאי
(״יעקוכו״) טימרמן, על
אחריות ישראל לטבח במחנות
הפליטים בביירות :״האם הייתי
מאמין לאדם המאפשר את כני סתו
של הקו־קוקס־קלאן להאר־לם
ומאמין להסבריו כי חשב
שפניהם לחקר דמוגראפי של
האוכלוסיה השחורה במקום?״
• עזר וייצמן על הקמת
רשימת מרכז בראשותו :״גם
על בגין אמרו שאין לו סיכוי
להיות ראש־ממשלה.״

* הרמטכ׳׳ל

רפאל

(״רפול״) איתן, בכנס־נוער
של גוש־אמונים :״אחרי השי־

בקונגרס הציוני :״המערך ניהל
סישחק שת־מת מתוחכם, ומולו
העמיד הליכוד את טובי שחקני
השש־בש שהיו ברשותו.״

• ח״ב שינוי מרדכי,
וירשהבסקי :״אריה דולצין
לא צריך גבות שחורות. אלא
חגורה שחורה, כי בלי קראטה
אי־אפשר היה להסתדר בקונג רס
הזה.״

• העיתונאי אמנון א־כרמוכיץ,
על השופט אהרון

ברק בוועדת־החקירה :״כשהוא
שואל, הרי זה שיפוד חד, ה משפד
כמה עניינים (אנשיסך
בבת־אחת.״

• הממונה על מחוז ה כמי
שרד־ הפנים, צפון ישראל קניג :״דויד בן-
גוריון מעולם לא ביקר ביקור
ממלכתי בסקטור הערבי שב גליל,
משום שהוא לא יכול היה
לעמוד מול עיניו הנוקבות של
הפלאח הערבי שאדמתו נלקחה
ממנו.״

• הרם מנחם ה כ הן:
שבאמריקה
״אתם מתפלאים
הצליחו לעשות לב של פלס טיק.
אצלנו כבר ראינו גם מוח
של קש.״

• העי תונאית

יואלה

הד־ שפי, על מפקד מישטרת
מחוז תל-אביב :״עתה אין ספק
עוד. אברהם תורגמן אוהב ל הרביץ.
הוא חושב שהתפקיד
נותן לו הזדמנות מצויינת לע סוק
בהובי שלו בשעות-העבו-

מוקי וסנוקי

העולם הזה 2364

מעל 800,000 איש כבר
הצטרפו.
קופות הגמל של בנק לאומי הוכיחו א ת
עצמן כהשקעות משתלמות ביותר. בבנק
לאומי מאמיני ם כי כל אזרח חייב לעצמו
מספר קופות גמל. כי קופת גמל הינה ההשקעה
הטובה ביותר להבטחת העתיד שלך.

מגוון קופות גמל לבחירתך
לבנק לאומי מגוון קופות גמל: שיאון, צור,
עצמה, רימון, תעוז, קשת, שגיא, קופה
מרכזית לפיצויים (למעביד) ,צור עד ,120
עצמה עד .120 בקופות הגמל שלבל״למעל
ל 800,000-חברים ושווי נכסי הקופות מעל

כל קופה עונה באופן הטוב ביותר על צרכי
חבריה. בטוח חיים, רנטה חודשית, בטוח
תאונות, ועוד הטבות רבות.

50 מיליארד שקל.
אין עוד בנק ישראלי
אחד שיכול להתגאות
במספרים כאלה.

ההשקעה הטובה ביותר
קופות הגמל של בנק לאומי הינן מ ה מצ ט
יינות בארץ. קופת גמל ״צור״ לדוגמא,
חודשה בשנת ,1982 ונותנת רווחים
חיים מעל למקובל בקופות הגמל במשק.

סוכריות גמל נוספות
תנאי הקופות הם שונים
בהתאם לצרכי החברים בהן.
ישנן כאלה המת אי מו ת יותר
לעצמאים לשכירים
לפנסיונרים או לילדים.

שים לב. תקרת ההפקדה
לצרכי ותק הועלתה
ל־ססס 300,שקל לשנת המס הנוכחית נצל א ת מגוון קופות גמל בבנק לאומי.
הבטח א ת עתידך ותהנה מריווחיות
גבוהה של השקעותיך.
פרטים בכל סניפי בנק לאומי,
בנק איגוד, בנק ערבי ישראלי
ובנק עליה לאומי.

בנ ק לאונו

לטיפול בק שק שים
צריך פינוק מיוחד
שמפו פינוק א

אם יש לך קשקשים ...הס
יעלמו יחד עם הת שת חוסר
הנוחות המתלווה בדרך כלל
לתופעה.
היום יש לך תכשיר יעיל
ונוח המתאים לכל סוגי
השיער-
שמפו פינוק +עו לטיפול
בקשקשים.
פינוק +א זה הפינוק
המיוחד שלך. הוא מנקה
ביסודיות את הראש ולאחר
סדרה של חפיפות מבטל את
תופעת הקשקשים ומונע
הופעתם מחדש.

תכונותיו הנוספות הן כשל
שמפו פינוק רגיל. הוא מטפח
את השיער, מעניק לו ריח
נעים והרגשת רעננות, והוא
מתאים במיוחד לתנאי
האקלים בארץ.
פינוק +ו\ו פותח בישראל.
התוצאה היא,תכשיר
איכות יעיל במחיר סביר,
המתחרה בהצלחה
בתכשירים מסוגו בעולם
כולו.
פינוק +ו\ו זה הפינוק
המיוחד שלך.

השיער זקוק לטיפה של

הו רו ס סו ס דים בנימי!׳

בין קשת

!וו; די
1חודש זה 1ו1א
| מ1וובר בין קשת
! לגדי, לכו מצב
הרוח שחנה
ללא הכר

השמש נמצאת במעלות האחרונות של
מזל קשת. לקראת כניסתה למול תחדש
— גדי. השינוי באווירה יורגש בצורה
חזקה מאוד הפעם• הבדלי־האופי הבולטים
שביו שני מזלות אלה ישפיעו
מאוד, ומצב־הרוח הכללי יתחלף לבלי-
הכר.
בחודש שבו ששהתה השמש במזל
קשת האנשים ניצלו את הזמן בצורה
מהנה עד כמה שהתאפשר להם. התקופה
התאימה לעיסוקים רבים ושונים בעת
ובעונה אחת. אנשים הירבו בנסיעות ו

טיולים, אם בארץ ואם מחוצה לה,
עסקו בספורט ובתנועה יותר מכפי שהם
רגילים. למרות זאת הספיקו להתעניין
בשטחי לימודים חדשים ולהרחיב את האופקים.
הרצון
להרחיב את הידע ולהעמיק במחשבה
איפיין את התקופה, וכן איסוף
נסיונות שונים ומשונים בכל מיני שטחים
ותחומים שרוב השנה לא מתפנים
לחשוב עליהם.
הסכנות שבחודש החולף היו קשורות
בתאונות, שנובעות מאופטימיות־יתר ו־חוסר״זהירות.
סיכסוכים מישפטיים, ומריבות
שנובעות מחוסר טאקט היו גם
הם מהתופעות הבלתי נעימות ששייכות
לתקופה•
מה קורה בימים אלה, כשהשמש כמעט
נכנסה למזל הבא ז את זה ניתן
להרגיש ללא קושי. האווירה הופכת להיות
הרבה יותר רצינית וכבדה. שימחת
החיים שהיתה במזל קשת דועכת וגובלת
לאיטה. לפתע נתקלים במעצורים,
והדרך שקודם לכן היתה חלקה ופשוטה
הופכת תלולה וקשה. אגשים הופכים ל-
פסימיים יותר ומסתכלים על כל דבר
ביתר זהירות ואחריות.
המבט הרציני על החיים הופך להיות
הצורה היחידה שבה מביטים על העולם.
יכול להיות שנמשכים לעסוק בעניינים
אינטלקטואלים אבל קודם כל נותנים
חשיבות לעניינים חומריים. אנשים מרגישים
בצורך חזק מאוד להתקדם. ההצלחה
כל־כך חשובה, שהאמביציה הופכת
להיות כח פעיל וחזק. רוצים להתקדם
בבל מחיר, עד שהופכים לעיתים להיות
חסרי״התחשבות ואכזריים, אם כי לא
בכוונה תחילה ולא כדי להכאיב, אלא
כדי להגיע למטרה, שכרגע היא החשובה
מכל.
בתקופה שהשמש נמצאת במזל גדי,
מטפלים יותר בדמויות סמכותיות — בין
השאר, בהורים מבוגרים הדורשים יותר
טיפול ותשומת״לב• מחלות שבדרך״כלל
אינן מפריעות לשיגרת היומיום הופכת
לפתע לבעיה המעכבת את ההתקדמות
החשובה• כשהשמש בגדי מודגשות תכו

נות של זהירות, חריפות-הגיון ושכל ישר.
פות שנייה, זו התקופה הפחות מתאימה

לבקש מאדם בעל עמדה. אם מבקשים
מנסים לקדם עניינים מיקצועיים ומעשיים
ממנו שישנה את דעתו או יבצע תזוזה
ומגלים שקדנות וחריצות. לוקחים יותר

כלשהי לכאן או לשם, נתקלים בקיר
אחריות ומשתדלים להגיע לתוצאות מראטום.
מי שמעוניין לקדם את עצמו
שימות.

זה דא הזמן
ליחסים < וישיים,
הוגש בחודש זה
הוא עד ע ודם
הע םקים
זה לא הזמן לפתח יחסים אישיים.
הדגש מושם כעת על עולס״העסקים. זה
הזמן שבו אדם שואף למצוא סיפוק
בעבודתו, ולחיים הפרטיים ניתנת עדי-

צריך להיות בטוח שההישגים שהגיע
אליהם, באמת די גבוהים ומשכנעים•
לפתע מתברר שהעולם מלא באנשים
שמחפשים קיצורי-דרך לפסגה, עכשיו הם
יווכחו לדעת שזה ביזבוז זמן. אין אפ-
שרות להתקדם אלא אם באמת הוכיחו
את עצמם. אל יאוש ! בחודש הבא הסי-
כויים יהיו יותר טובים, אלא שדווקא
בחודש שבו שולט מזל גדי, מימד הזמן
מקבל חשיבות עצומה ואין לזלזל בגורם
הזמן כאשר מדובר על תפנית חשובה
בחיים• כמאמר קוהלת: לכל זמן ועת
לכל חפץ תחת השמים ן עת לבקש ועת
לאבד? עת לחשוב ועת לדבר•
הדברים הפחות נעימים שעלולים לק רות
כשהשמש תהיה במזל גדי, קשורים
בכמה דברים ; מצב-רוח קודר ורציני,
ואולי אף פסימי. אנשים שנוטים לדיכאון
עלולים לשקוע במצב מעין זח.
שמרנות מוגזמת והתנגדות לכל שינוי
גם הם מסממני התקופה. למרות. ההשתדלות
והמסירות לעניינים מיקצועיים,
דווקא שם אפשר להיתקל בצרות ובעיות,
שאיש לא חשם עליהן.
אלה הנוטים לסבול מכאבי-גב עלולים
לסבול יותר מתמיד, הנטייה לשבירת
עצמות גוברת, הסובלים מבעיות דאו-
מטיות אינם יכולים להתעלם מבעייתם.
מזג־האוויר אינו מפנק את האנשים, גלי-
הקור התכופים מזכירים שכוכב שבתאי
השולט במזל גדי, מוקף כולו בטבעות
קרח, ומשוייך לקור עוד מהימים הקדומים
שבהם עסקו באסטרולוגיה.
השנה, בניגוד לשנתיים שחלפו, אפשר
לצפות למצב כוכבים יותר חיובי, ונקווה
שאיש לא יסבול ולא יתקל בבעיות
שהוזכר כאן. כוכב שבתאי (שליט גדי)
עבר ממזל מאזניים למזל עקרב. השפעתו
הקשה כבר אינה מורגשת כשמדובר על
בני מזל גדי, או על התקופה שבה השמש
תתארח במזל זה.

אתם עומדים לפני תקופה חדשה. כבר
השבוע שוב אפשר יהיה להבחין בהבעה
השבוע תרבו לשהות בבית, ואם כבר
מצב־רוח אופטימי יורגש השבוע. הכל
יותר נינוחה על פניכם, חוסר־השקט, חש־אתם
נאלצים להקדיש חלק ניכר מזמנכם
השבוע תוכלו להיווכח שהדברים שהטמתחיל
להסתדר, בייחוד כשמדובר על בני־רידו
והעסיקו אתכם
בון־הנפש והחשבונות
לעניינים שקשורים להזוג
המוכנים לבוא לק קודם,
מאבדים מחשיבית
ולמישפחה, כדאי
עם הסביבה הקרובה
ראתכם. אותם שעדיין
בותם, ואתם נוטים
לבדוק מה מצב הדימסתיימים
סוף־סוף. שוב
לא מצאו להם בן־זוג
להתרכז בעניינים חשואפשר
למצוא ידידים
קבוע ירגישו שהמצב
רה, איפה נחוץ לשפץ
בים יותר. התחום ה-
שינעימו לכס את הזמן.
עומד להשתנות. מהולתקן.
אל תזניחו את
מיקצועי יעסיק אתכם
נסיעה קצרת אמורה
שבוע תוזמנו למסיבות
הדרוש טיפול. הורים
מאוד בקרוב. זה הזמן
ולכל מיני אירועים חבמבוגרים
דורשים יותר
לסגור מעגל מסובך
להוכיח את עצמכם
שבו התחלתם לפני כמה
רתיים או טיולים. תהיה
תשומת-לב, הם זקוקים 2250218 ולדאוג לכך שהממונים
חודשים. שינויים ב־לכם
הזדמנות לפגוש
לעזרה חומרית ונפ21
בדצמבר ־
ו 2ב מר ס -
זלפתע 6312212111
10 בינואר
- 20 באפריל
עליכם ידעו על תרומקום־העבודת
רצויים
שית. בשטח-העבודה
באנשים חדשים,
מתכם למקוס״העבודה.
מאוד בתקופה זו, אם
יתברר שלמרות בייש־כדאי
לפעול בשקט ו־בשטח
הריגשי המצב הרבה יותר טוב —
כי אינכם נוטים לבצעם כעת. בבעיות
לוותר על פירשום ועל כבוד. כדאי להתנותכס
אתם נעשים פופזלארייס זמבוקשיס.
כספיות עליכם להתייעץ עם ידידים.
אחרי הבעיות הרבות שפקדו אתכם.
רחק ולשקול ולתכנן את הדברים מחדש.
הופעתם משתפרת והבעתכם יותר שמחה.

חוסר-מנוחה מלוות את התקופה האחהשבוע
תוכלו למצוא את עצמכם מזקפים
התקועה הקשה שעברה עליכם לאחרונה שני דברים חשובים יעסיקו אתכם ברונה.
כעת יש לטפל בדברים הדורשים
בידידים ובני־מישפחה. אתם מעורבים בכל
תקופה המתקרבת. קודם כל — הצטברות
וכלו להביט על
עומדת לחלוף. כעת
סודיות וחשאיות. תוכמיני
אירועים לפעמים
של עבודה והתחייבו__
העולם
בעיניים יותר
ניות חדשות בשטח-
כמעט נגד רצונכם. קרויות
מכבידות עליכם,
אופטימיות. אלה ש־העבודה
אסור לפרסם
בים ושכנים משתפים
מעוניינים בשינוי, כדאי
אינכם מצליחים להש—
הכל חייב להיעשות
אתכם בבעיותיהם, ותחרר
מהעומס הרב
שיחשבו בכיוון של
בצינעה. ההרגשה שאתם
נאלצים לחשוב
ן1זטח לימודים חדש.
שלקחתם על עצמכם.
אתם חנוקים וסגורים
ולנתח את הדברים שלותרו
על הגאווה ובקקשרים
עם אנשים בבגבולות
ומסגרות שאי-
כם הם מובנים מאלישו
מעמיתים לעבודה
ארצות אחרות יביאו
אפשר לשנותם, אינם
הם. התכתבויות חשושיתחלקו
אתכם בנטל.
לסיפוק ויוסיפו לביטנכונה.
הגבולות אינם
1 21כאפריל -
בות עשויות להוציא
המצב הבריאותי רגיש
חון העצמי. בקשרים עם
20 בינואר -

18 בפברואר
סטאטיים וניתן להראתכם
מהשקט הנפשי
ידידים המצב די־רעונב
במיוחד, למרות שעד
חיבם. זה דורש אומץ
ולהפיח תיקווה חדשה
הרגע האחרון אינכם
אתם חשים כעס על
והעזה• אל פחד — עם קצת יוזמה* ,
בכל מה שקשור לחיים המיקצועיים בעתיד.
מוכנים להודות שמשהו אינו בסדר• כדאי
חלק מהידידים שלכם, אך הימנעו מ־הדברים
יסתדרות הרבה יותר טוב .
בשטח הרומנטי צפויה לכם הצלחה רבה.
להקדים רפואה למכה ולהשתדל לנוח.
להחלים בינתיים על צעד לכאן או לשם.

התוצאות שאליהן הגעתם בתחום המיק־ $
שבוע מאוד מעייף עומד לפניכם, דרושה
עניינים כספיים עומדים להעסיק אתכם
בתקופה הקרובה כדאי לזכור שהחיים יכוצועי
משביעות־רצון, אך עדיין אל תאסרו
בתקופה הקרובה. יש לבדוק פעם נוספת
לכם הרבה מנוחה. העצבים רגישים מאוד,
לים להיות שמחים ועליזים. נצלו את
די. שימו דגש על הת־ }
את האפשרויות ולחואתם
נוטים לחלות
התקופה להנאות, ביקדמות
נוספת. שאיפות
פש דרך נוספת שתעזור
במהירות• נסו להרבות
לויים ושמחות. נ סיעו ת

לכם לקדם את מצבכם
בשינה ולהתרחק ממוזרים
ובלתי־שיגרתיים
וכמיהות שנדמה כי
הכלכלי. אם אתם
בילויים רועשים. מ אינן
ניתנות להגשמה ,
עומדים להתרחש ביוכלו
לצאת לאור. תנו
מתכננים לקנות חפץ
בחינה כספית המצב
קרוב. אל תמנעו מעצ
חדש
ויקר, כעת הזמן
אינו יציב. מצד אחד
מכם דבר. זה הזמן
לרעיונות ת רו ם החוצה,
ושתפו את אלה
לטפל בכך. דחייה של
מרגישים התקדמות,
להתנהגות ספונטאנית
הנותנים לכם עידוד ו־שבועיים
עלולה לגרום
אך דווקא כעת עליכם
ולהוצאת הדברים ה־

מעוניינים בקידומכם .
19 בפברואר
לאי״נעימויות, להתרג־
> 2בנובמבר -
להשגיח היטב על כס22ב
אוגו ס ס -
טיבעיים הטמונים בכם,
21 בלואי
יחסים חברתיים הופכים
20ב מר ס 20 בדצמבר
20 ביוני
22בספטמברן
זויות ולעיכובים. אם
פכם. הימנעו מלתת
אס אתם שרויים ב

באפשרותכם להקלהיות
חשובים ביותר :
או לבקש הלוואות
קונפליקט פנימי ואינ התכוננו
להרבות בבילויים, שכן הזמנות
דים הטיפול ברכישה — עדיף. השבוע
והתרחקו ממקומות שבהם יש אפשרות
כם יודעים ׳מה להחליט, הפיתרון פשוט

רבות לבילויעם ידידים יגיעו אליכם.
אתם עשויים להרגיש צורך חזק בשינוי.
לסכן כספכם. קניות גדולות רצוי לדחות.
ביותר: עשו מה שטוב לכם בדרך הטובה.

11ו11

( 1 11ו

11 ווווו1

קשח

214

אל תחכו ליום בו הדירה שלכם
תהיה קטנה מדי.
קנו כבר היום ״דירה מתרחבת ״
בחדרה הצעירה
ותרוויחו עוד 2חדרים

זדרה הצעירה־ ־זירה מתרר־זבוו־ המחיר־השקעה
קטנה
טמנה חדשה דירה יפה
1ם עתיד נדול עם עתיד נדזל עסר מ חנדול

עבוד בידר הגדולה ולגור באוירה
פרית -חדרה הצעירוז.
מרחק בחצי שעה מת״א ומחיפה ו־1
קות מנתניה מוקמת שכונת מגורים
ודשה ומפוארת -חדרה הצעירה. זהו
תי ק ט יוקרו? של דירות ווילות
יקלרין בונה בלב חדרה. פרויקט זה
זשתרע על כ־ 90 דונם אדמה פרטית,
נוקף בירק ובצמחיה, והוא למעשה
וילוב נפלא של איכות חיים כפרית עם
יתוח סביבתי וקהילתי מושלם. רשת
;כבישים במקום סלולה וכל
זשרותים הקהילתיים בסביבה כבר
;יימים(גני־ילדים, בתי־ספר, מרכזי
ן ניות ועוד).
ושלב ראשון מקימרז קלריו 5בנינים
:ני 3קו מו ת 7 ,דיירים בלבד בכל
:נין. לכל דירה חניה צמודה. בכל בנין
•ירת קוטג׳ אחוז ולדיירי הקומה
;שלישית יש פנטהאוז המשתרע על
?צי הגג של הקוטג׳ .הבניה והתכנון
?ארכיטקטוני של הדירות וחזית
;בנינים מדהימים ביופים ובאיכותם.

״הדירו? המתרחבת״ היא המצאי!
יוצאת דופן בשטח הדיור. זוהי דירה
הגדלו? אתכם ומאפשרת לכם שיפור
מידי וקל בתנאי המגורים. זמ7י דירת
3חדרים(העונה על דרישות משרד
השיכון לקבלת הלוואי? לזכאות) עם
תשתית מוכנו? להוספת עוד שני
חדרים. התכנון הפנימי שלוז הוא כשל
5חדרים: יש בה סלון ״מתוחכם״ ,הול
פנימי, חדר־אוכל ו־ 3מערכות
שירותים. הגדלת הדירה נעשית רק ע״י
בנית שני חדרי שינה נוספים בחזית
האחורית של הבנין, ופתיחת מעבר
אליהם מההול הפנימי.

במחיר החל מ־ $ 39,500 בלבד אתם
רוכשים דירת 3חדרים שרזיא למעשוז
דירת 5חדרים.
תמורת $ 10,000 בלבד קלרין תבנה
עבורכם את שני החדרים הנוספים עוד
בזמן הבניה, ואם תרצו תוכלו לבנותם
בעצמכם בשלב מאוחר יותר, בלי
לעזוב את הדירה בזמן הבניה.
חישוב פשוט מוכיח כי זוהי השקעוז
נמוכה ביותר, יחסית לתמורה שאתם
מקבלים, שכן, אתם זוכים בבת אחת
בשני חדרים נוספים וחוסכים מעבר
לדירה אחרת על כל המשתמע מכך
(מכירה, קניה, שכר־דירו? ,העברה
בטאבו וכוי) .ה״דירה המתרחבת״
בחדרה הצעירה -השקעו? חד פעמית
ונמוכה לאין שעור ־ ואתם זוכים
בדירת 5חדרים -לכל החיים.

רק 35 משפחות זריזות יוכלו
להנות מה״דירה המתרחבת״
בחדרה הצעירה.
בשלב הבא יבנו במקום
רק וילות וקוטג׳ים.

חיים אחרי

ר׳י 1

סנהלך חיים אחרים

מכתבים
הידוזור״ס ה׳ם נמד־ים
ההיסטוריון הוא הנביא
של העבר. קורא העיתונים
יכול לשמש נביא של ההווה.
היסטוריון
העתיד יסכם את ה היסטוריה
של מדינת־ישראל אחרי
חתימת הסכם־השלום עם מצרים
במילים הבאות:
בסוף שנות השיבעים ובראשית
שנות השמונים נשטפה המדינה ב־מוצרי־יבוא
אמריקאיים באופן מו אץ
ביותר. בכל אתר ואתר ניכרו
סממניה של תרבות אמריקאית,
החל בווילות־הפאר של העשירים
המופלגים וגמור בשכונות־המצוקה
המרודות. הנוער שר שירים אמריקאיים.
אבות לבשו ג׳ינם והאמהות
כיבסו במכונות כביסה אמריקאיות.

\ , 1ו > 1נ ן 11

טיולי אח״ם בארצות השחור.
להיטותם
של שני השרים הב כירים
לטייל במדינות בעלות מיש-
טרי-עריצות, לא הובנה עד כה
כהלכה. איש לא ניחש נכונה את
מחשבות שני האח״מים. שר־הבי-
טחון אריאל שרון ושר־החוץ יצחק
שמיר פשוט מכינים לעצמם ארץ-

השרים שרון ושמיר

מיקלט ליום סגריר

הצרבת נעלמת כמוזירווך רזטאמס
אתה מרגיש בה בדרך כלל לאחר הארוחה,
ההרגשה המציקה והמטרידה הזו של צרבת ואז...
ט א מס נכנס לפעולה.
טאמ ס -טבלית קטנה וטעימה הפועלת במהירות מפליאה
תוך מספר שניות תרגיש הקלה. טאמס ונגמר.
לנוחיותך טבליות טאמס בחפיסה אישית ק טנ ה ונוחה לנשיאה.
ט א מס ב 2-טעמים: מנטה וכירות
כדאי תמיד שטאמס יהיה לידך וכשתגיע הצרבת,
היא תעלם במהירות ה טאמס.
להשיג בבתי המרקחת

אין צרכת.
טאמס...ו י

דוד 11118 ולבלוט

\) 1-1ו_ו_ 1ע1

להרגשה טובה באמת ״שמפו רויאלל
לבחירתך״שמפו רויאל״ ענק
ב־ 3סוגים שונים:
כחול-לשיערשח!
אדום־ נגד קשקשים 1 * 1 3 ₪
י רו ק -ל שי ע רי ב ש

כמו הכספית בסד־חום של חולה
אנוש. באותן השנים טימטום ת הר
מי חחיחות־הדעת התגוררו בצוותא
תחת קורת־גג אחת, וככל הנראה
הרגישו מצויין זה בחברתו של זו.
יצחק סוכול, תל־אביב

כח־העבודה הפלסטיני המשיך ל השתרש
בענפי־הבנייה, התעשייה
והתברואה...
ראש־הממשלה בגין הזהיר את
העם מפני העתיד, בהסתמכו על
לקחי־־השואה. הוא הפך מיקצוען
בשטח זה, ופעם הצביע על אס פקט
זה, פעם על אחר. בסוף הוא
הנחית מכה אכזרית על חלק מן
הלבנת ביחוד על מחנוודהפלס-
טינים.
מיפלגת-העבודה היתד. מורכבת
מזעיר־בורגנים אשר החלו מר גישים
עצמם כבורגנים לכל דבר,
ומנהיגיהם טיפחו בליבם אשליה
מתוקה זו. מפ״ם הפכה ממיפלגה
חלוצית למיפלגד. הדוגלת ברעיונות
זעיר״בורגניים טיפוסיים של הי שרדות
עצמית. מקום במערך היה
יותר מטיבעי. הליכוד לעומת זאת,
שרובו המכריע מורכב ממעמד ה עובדים,
ייצג את האינטרסים של
הבורגנות הגדולה.
סופרי ישראל של תקופה זו נפ לו
במלכודת הפוליטיזציה המואצת,
וייצרו עבודות שריח חזק של וינזד
רה פנימית נדף מהם למרחקים.
העתונאי אורי אבנרי כתב מאמרים
לוחמים ואמיצים, שהתעלו לדרגת
פרוזה ססרותית.
האינפלציה דהרה קדימה ואחורה

מיקלם ידידותית, למיקרה שיוג שו
נגדם כיתבי־אישום אחרי מס קנות
ועדת־ההקירה בעניין טבח
הפלסטינים.
שמעון רונן, באר־שבע
לא, כלל וכלל לא חשוב שאפילו
פקידים זוטרים אינם מוכנים לקבל
את פניו של שר־הביטחון שלנו,
כשהוא מבקר בבירת איזו מדינה
נידחת ! הגיע הזמן שנלמד כי אנו
מדינה ריבונית והחשוב הוא רק
את מי אנו מוכנים לקבל בבירתנו.
דיברי קאספר ויינברגר ז לא, דיב רי
אריאל שרון.
כל השומע יצחק.
אסתר יערי, פתזז־תיקווה

השיאים ד.מד1ל14 טנדם
מדוע חונפו ידיים בקוג-
גרס ז
זר לא יבץ זאת — אנשים נשו־אי-פנים
במיטב מחלצותיהם, שהת קבצו
מכל רחבי־תבל, מקללים זה
את זה כאילו היו סוחרי־דגים, מרי מים
אגרוף איש על רעהו כבריר־
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2364

*יובד־דזס׳ גינ ד׳

במערב ראשון־לציון
באזור היפה ביותר בעיר מ־5000ו$1

+דירתטפש ^
באילת ובטברירל
לכל החיים

מבצע חד־פעמ• ל מ כי ר ת קוטג׳י ם
באיזור הי פ ה והירוק ביותר בעיר,
בקרן הר חובו ת ארלחורוב גולומב,
ליד בי ה״ס ״בארי״.
כל קו טג׳ על שטחקרקע של
2 5 0 0מ׳ רושטח בנו• של כ -ס דו מ״נל
ה קו טג ים ״בנו ברמה גבוהה ויכללו
שכלולים לרב. אפש רו תלרכישה ^ ׳
ב שי טתה עוו 0 £ח ז .

$5000 והדירה שלך
תנוד דדת נופש חי ש באילת ובטבריה לכל החיים
אברהם גינד׳ מציע לכם לרכוש דירת פאר ולהשקיע במזומן רק 5 0 0 0בנוסף לכך
תזכו ללא הגרלה ב־ 2דירות נופש באילת ובטבריה.דירות הנופש המרוהטות תעמודנה
לרשותכם שבועיים ב שנ ה -שבוע באילת ושבוע בטבריה במשך כל הח״ם,חינם.
בתל־אביב
למהיר׳ החלטה !
נותרו 2תרות מובחרות בנות 4-1 3 >/2חדרים
ותרות עם גג +חדר,בבנין יוקרתי בן 8דירות
בלבד, המוקם ברח לסל .22
בצפון הסולית, ברח חתם סופר ,9דירות
ח־מפלסיות בנות 4חדרים, וכן דירות עם גג
+חדר בבנין מפואר בן 8דירות בלבד.

בנתניה

בפתח־תקוה

פנטהאוז — עדיין .$85,000
נותר פנטהוז בבנין יוקרתי עם מירב
השכלולים ובמחיר אטרקטיבי.
ברח׳ דגל ראובן, דירות בנות 3ו-י 4 >/חדרים
עם גג +חדר ומירב השכלולים.
ברח׳ כץ, בבנינים בני 9דירות בלבד, מבחר
דירות דו־מפלסיות בנות 4חדרים.

בראשון לציון
ב״גן הברושים״.

מבחר דירות ברחובות המבוקשים והיפים :
ברחי דיזנגוף 16-18 וברח׳ ראשו-1לציו. 5 - 6 1
ב״גני-ניצה״ מול הים, דירות יוקרה ברמה
בינלאומית, בנות 4 -13,2חדרים. בריכת
שחיה פרטית, מגרש טניס בחצר, חניון תת־

נמשכת מכירת דירות יוקרה ב״גן הברושים״
שבשכונת אברמוביץ. הבנינים צמודים לכ7 -
חנם גן ציבורי. דירות דו־מפלסיות עם כל
השכלולים. עדיין במחירי מבצע מ.$75,000 -

קרקעי ועוד שכלולים רבים.

חרות בנות י/י 4-13 חדרים בכל אזור׳ העיר.

ברמת השרון
קוטנ ים מפוארים בפרויקט ״גני השרון״ על
קרקע של 4 0 0 0מ״ר במחיר של
.$160,000

פ תו ח ב מוצאי שבת

$1000

והבית החלומי על
2500מ״ר אדמה
פרטית בחדרה
שלך.

בלב חדרה, בפרויקט ״לב השחף,
לרגל המבצע יהיו משרדינו בנתניה,
שכונה ב ת 1200 בתים
פרטים וקוטגיים על 2500מ״ר
תל-אביב וראשון לציון פתוחים
אדמה פרטית, עז־״ן מ$59,000- השבת במוצאי שבת החל מצאת
(לא נכלל במבצע הנופש)
המחיר אינם סלל• מע־׳נו
חרת הנופש בהתאם לתקנון החברה.

אברהם בינו־• בונה דירו ת טאוש• אוהבים

מבחנים
(המשך מעמוד )24
נים ונאבקים על המיקרופון כמו
היה הצעצוע היפה ביותר בגן. מה
קורה להם, למנהיגי העם היהודי,
שידעו פעם את חוכמת ליכוד ה שורות,
את אחוות־היצירה את יוז מת
כיבוש־הקרקע ואת תנופת קי-
בוץ־הגלויות ז
פעם, כשמנהיגי הציונות עסקו
בכל הפעולות הנעלות האלה, לא
ד,יה להם זמן לריב. את כל עוצמת
האלימות שלהם הפעילו כלפי חוץ
— נגד העם הערבי הפלסטיני.
כעת, אחרי שקמה המדינלו, היא
לקחה על עצמה את התפקידים ה לאומיים
האלימים ולמכובדי התנו עה
הציונית העולמית לא נותר
אלא להפגין גסות־רוח זה נגד זה.
ריבקה אכרמסון, מזו דגן

סזל״ז־דיווז

!עסיסהשח!
מוזססח 0111י0
10נ״ו נהמו

ב*ן המ״ שטרים
מדוע לא דיווחת ארצות-
הברית לאיגוד חמיקצועי
הפולני על מזימות המיש־שר
נגדו ז
הקולונל הפולני, שערק למערב
ודיווח על כוונת שילטונות ארצו
להנהיג מישטר צבאי, התכוון בוודאי
לטוב. הוא סבר לתומו כי
ארצות־הברית תעניק עזרה לבני-
ארצו הנאבקים לחופש.
הוא טעה. האמריקאים גנזו את

איש סולידריות ומסה
לפועלים אין מולדת
הסוד, כאילו היה סוד מדינה של
ארצות־הברית.
וכי מדוע לא ז כששבתו פועלי-
המיכרות בבריטניה, גינתה אותם
ברית־המועצות בגסות. כשפועלי
פולין איימו על הסדר החברתי ב ארצות
מיזרח־אירופה, מנעו מהם
האמריקאים להתגונן מבעוד מועד
מפני המזימה.
כשמסתמנת סכנה לסדר הקיים
בעולם, מתעוררת הסולידריות בין
המישטרים של סעצמות־העל. סולידריות
של עובדים היא אז האוייב
המשותף.
כי לפועלים, כידוע, אין מולדת.
דרורה פריי, תל־אביב

מ כי ס ;1083*1
שיל המייר־ונר
על העמלות של שאול
אייזנברג (״העולם הזה״

.)2357

מספר הג ליווו ת מו גבל
הז מן את ה ע תון מראש
אצל מו כרהע תוני ם

אייזנברג עצמו אינו שובע נחת
מהבאת מעלליו לידיעת הציבור.
אך המיליונר עצמו אינו חשוב
כלל: חשוב שתחשפו את חברי-
הכנסת וחברי הממשלות — בעבר
ובהווה — אשר ניתן לומר עליהם
כי הם מצויים בכיסו הקטן של
אייזנברג, המפעילם כל-איסת שיח פוץ.

שבתא
לו* מו לרפ 1ל
שבתאי לוי אינו שוויק הישראלי,
אף כי ניתן למצוא כמה קווי-
דמיון ביניהם. שבתאי לוי הוא
שבתאי לוי: דמות המשתקפת בכל
הפגנה שעניינה השלום בין עמי-
הארץ וכנגד הכיבוש הישראלי.
ראינו אותו בעשן פצצות־הגז ה־צה״ליות
ברמאללה, על המסו ה קטן
ומעל דפי־העיתונות, על תר מילו
ומקלו. רואה אותו כל מפגין
כי הוא תמיד שם, גם בהפגנות,
גם במחנות־עבודה לקירוב-לבבות
יהודים־ערביים.
שבתאי לוי משחק במיכתביו את
דמות השוטה המשתמש בפאתוס
שהלאומנים והקלריקלים מדקלמים
במלוא הרצינות, ובסיסמאות של
המערך־ליכוד וליכוד־מערך שאין
להן כל הסבר מוסרי מלבד אשר
קורא חסון
למדנו מהטרוריסט לשעבר יצחק להצטדק שמיר :״ככה״.
״יודונאצים!״ כד הכתיר פרו פסור
ישעיהו ליבוביץ את מנהלי המדיניות הצבאית הישראלית. אלה
שנזדעזעו מן ההשוואה שבין קרבנות־השואד, ובין טובחיהם, כדאי
שיעיינו שוב ושוב במיכתבי שבתאי לוי, כפי שהם מפורסמים ב*
העולם הזה, כדי להחלים אם הממונים על ביטחוננו שוטים גמורים
או אכן יודונאצים .״ייתכן שיהיה צורך בעתיד לבצע את הפיתרון
הסופי לבעיית העם הערבי הפלסטיני ועמים ערבים אחרים ...ביצוע
הפיתרון הסופי הפלסטיני יעלה סכומים אדירים, מחגות־רכוז, תאי־גאזים,
טרנספורט ועוד ...על כן אין להסתפק עוד ביריות באוויר
ובאמצעים עלובים כמו דיר־יאסין כפר־קאסם, קיביה, תל אל־זעתר,
צברה ושאתילא. המתחיל במיצווה, אומרים לו — גמור.׳״ כך שבתאי
לוי במיכתביו, על רקע ה״עם היהודי שהוא בחיר־העמים, עם־סגולה,
הטוב שבעמים והטהור שבנזעים ...מרחב־המחיה היהודי והקמת
מלכות ישראל השלישית.״
על כמה מיכתבים בסיגנון זה ששלח שבתאי לוי עברו בוודאי
כמה מעוזרי הרמטכ״ל, עד שמסרו אותם לחתימתו ותשובתו. אי-
אפשר להאמין שלא ראו את תוכן המיכתבים. ואם לא הגיבו מייד
בשלילה מוחלטת ולא זרקו לסל או החזירו במחאה לשולח, אין תואר
אחר להם מלבד יודונאצים, תואר שמגיע להם ממילא אחרי מיל־חמתם
בלבנון.
לכל אלה שייעצו בידידות לשבתאי לוי — כולל כותב שו ת ת
אלה — להפסיק עם מיכתבי־השטויות שלו, משום ש״סמילא זורקים
אותם לסל״ ,לא נותר אלא להצטדק לפניו על שלא תפסו עד היכן
מגיעים הדברים בישראל.
ישחק חסון, תל־אביב
סוד גלוי הוא,
הצטרפו לטיסות ארוכות ב מטוסו
של המיליונר היהודי־יפאני,
ואף לסין העממית הגיעו. הסיבה
לכך שלא קראנו על כך דבר בעיתונות
היא, שהציפיות שהיו לאותם
מהמסעות לא התגשמו.
אייזנברג ניסה, כנראה, לשחק
את תפקיד המתווך הפוליטי בין
ישראל וסין. הסינים הפיקחים ה ניחו
לו לשחק בענייני עסקים —
כמו בסיקרה בית־החרושת לזכד
כית שהקימו בסין האחים פלקינג־טון
מבתסניה — אך בעניינים פ ד
ליטיים הם פשוט התעלמו מיוד
מותיו. ואיזו בושה צמחה מכך ל־

אדקטל1
מאחר הקר
לעיתים קוראים אנו על
״צרור כדורים שנפלט״ — כמו
בידיעה על מותם של שני שבויים
בלבנון.
כידוע, לקליעים אין מוח
משלהם, אפילו לא אלקטרוני,
היכול להפעילם באורח עצמאי,
כדי שייפלט צרור כדורי-מוות,
חייב מישהו ללחוץ על ההדק.
יתירה מזו: הכלי חייב להיות
מכוון אל הנפגע. לכן יש למ צוא
ביטוי מתאים ונכון למיק-
רים כאלה. הצעותיי:
חייל ירה ב ...בטעות!
חייל ירה ב ...וטוען שלא
התכוון !
חייל. ירה ב ...בנסיבות בלתי־ברורות.
שאם
לא כן, נוליד עצמנו
לחשוב, שלא עמד אדם מאחרי
הכלי הקטלני — ובכך נקל
ראש בגורלו של הקורבן.

ישעיהו תומאי־שי״ק,
תד־אביב

סוחר־נשר, אייזגדרג
דלת פתוחה לסין
נציגים הרישמיים של ישראל, ש ניסו
להיעזר בספסר הבין־לאומי!
שימעון שטאובר, הוליווד

ד שו! חזר, ודונו!! אוהדד
במה נבדלת שפתם של
קציני צח״ל משפתם של
בני־תמותה המדברים עבהזה״
(״העולם
רית

2358
בכתבה ״הסכינים המושחזות של
(המשך בעמוד )28
העולם הזה 2364

בבנק טפחות הועלתה
תקרת המשכנתאות ל1כאי
לדוגמא: בתוכנית 3 +

יותד מ־ 1000/0סכום מידבי 1.8,מיליון שקל
ובנוסף ־ הלוואה משלימה עד 450,000 שקל
גם רוכשי דירות מ״עמידר״ יכולים
עתה לבצע הלוואתם בבנק טפחות. בבנק בבנק בבנק בבנק
בבנק

טבחות ״יותר אנשים יכולים לקבל תעודות זכאות למשכנתא.
טפחות -המשכנתא תבוצע בו ביום.
טפחות -תקבל טיפול במקום באמצעות מסופי מחשב משוכללים.
טפחות -הסניפים פתוחים לשרותך יום־יום עד שעה 7בערב, גם בימי רביעי.
טפחות -סניפים בכל רחבי הארץ.

רשת הסניפים:

ירושלים: רח׳ הלני המלכה ;02-219111 ,9מרכז ״כלל״ רח׳ יפו ;02-228283 ,97 רח׳ פארן 5כיכר דוד טנה,
.815092 תל״ א בי ב:רחי החשמונאים .03-263141 ,123 חיפ ה: ר חי פל ים ,9בית ציס;09-468177 ,
רת׳ אחד העם .04-674076 ,15 באר־שגע: רח׳ מצדה, מרכז הנגב .057-76183 ,אשדוד: מרכז מסחרי די,
רח׳ מ.ח. שפנרא .055-42 334/5 ,נתניה: ר ח׳ הנוטע ( 16 סמילנסקי .053-37523/4 ,)13 חולון: שדי קוגל ,33
.881566 פתח־תקוה: רח׳ חובבי ציון .03-904703 ,29 נהריה:שדי געתון 04-924166 ,2
רמת־גן:רח׳ ביאליק .03-732883 ,14 נצרת־עילית: מרכז מסחרי חדש של שו״פ.065-72021 ,
אילת: שדי התמרים מרכז רכטר .059-76266 ,9טבריה: רח׳ הגליל (בית רקת).067-21388 ,
רחובות: בית הפועלים .054-51861 .4חדרה: רח׳ פלטרין ליד הדואר המרכזי.063-22771 ,
הרצליה: סוקולוב .052-88017 ,11 ראשל״צ:שד׳ רוטשילד .03-997672 ,46 דימונה: מרכז מסחרי
.057-53336 קרית גת: מרכז מסחרי(הפתיחה בקרוב) .רמלה: רח׳ הרצל .054-28840 ,65
בת־ים: שדי העצמאות ( 03-587924 ,64 הפתיחה בקרוב).

מכחנים

תשבץ דו1ול הזה

א בי גי ל וא

מאונך :
)1רעיה או־ פילגש ! )2ש ליח!
מישובי הפיתוח בגליל;
)4עלוב נפש )6 :זעקה מ וה ל)
פיצוי שמשלם אדם על חרפה
שגרם לרעהו )8 :אחד הטע מים;
)9מעופות ארצנו; ) 12
מידה עתיקה — שליש האי פה;
) 15 חלל האיו־סוף בעו לם;
)16 צמח בצלי )17 :אחד
מפרד״ס )19 :השגת דבר ב היסח
הדעת; )20 חבורה; )21
עומד בתקפו ( )23 ;) 4 ,2בן־
אדם )24 :בר־מינן ; )26 קיבוץ
בצפון )27 :שקט )29 :קצה,
חלק אחורי; )30 דריכה).33 :
אל הצמיחה והפריון של הבב לים
)34 :מקצועם של אחי-
תופל וחושי הארכי; )36 או סף
)37 :״פתח בכד וסיים
ב 40 תם תקפו )41 :חי פש
)44 :גבעה )46 :אשמדאי ;
)47 בוהק בלבנינותו )49 :יצור
חי בראשית התהוותו (כ״ח):
)50 חוטי היסוד באריגה ; )53
אריג אדום כהה; )54 אחד מ מיני
העצים שנזכרו במקרא;
)55 נושא משרה ממשלתית;
)56 הוגה רעיון ״בצלאל״; )58
בעל־חיים מימי )59 :דברים של
הבל ושטות )60 :שם כולל ל חרקים
זוחלים (כ״מ); )62ע מוד;
)63 די; )66 תורתו של
הבעש״ט )68 :אבה הזכרון:
)71 חימה; אחד המחזות של
שלום עליכם שהוצג ב״הבימה״
לפני שנים רבות )76 :איש צ דיק
תמים היה בדורותיו)77 :
אי בים התיכון ; )79 ציור בעו פרת
)80 :פעוט )82 :מנת
אוכל )84 :פרוצדורה; )85
הרף )87 :ים מכל עבריו)90 :
תינוק בן יומו )92 :שומן בגו פם
של בעלי־חיים ; )94 הדר ;
מאורת
)96 בן־יצחק)97 :
חיות ; )99 מילת ברירה ; )101
שאינו עומד במקומו ; )102 כח
עליון; )103 מספיק לו ברמז

ההומור והסאטירה של שלמה
ניצן, בהופעותיו בשעת טובה ב טלוויזיה,
הם עונג שבת אמיתי של
העם היושב בציון על כל עדותיו
ופלגיו. חיציו המחייכים קולעים
אל השערה ולא יחטיאו, ואין לך
העומד בפני לצונו, המצליף על
ימין ועל שמאל, אך זורח ומזריח.
הוא אינו צוחק אלא מרצד בעי ניו
העליזות וחושף את שיניו הל בנות,
ואנו כולנו, צופים וצופות,
קלי חיים וקשי יום, מנער ונערה
ועד זקן וזקנה, רועמים מצחוק,
בשבתנו בליל שבת אל מול המרקע
לשמע בדיחותיו.
את ההומור היהודי, הפיקחי-
הלגלגני, שספג בנעוריו, באווירת
חינוכו השמרני האדוק, יודע ניצן
להעלות ולעשותו ישראלי, אוניבר סאלי
ואקטואלי.
יישר כוחו, רק שלא ידיחו אותו.
ראובן סיוון, ירושלים
אתם גם רוצים ללמד את קציני
צה״ל הבכירים צורת-דיבור ״נאה
יותר״.
ן$נת קלמר, סיינה, איטליה
• לא נאה יותר, אלא פשוטת.

בדידיה ט־בע־ח
דרווין, פופיק והאבולוציה
(פורום ,״העולם הזה״
.) 2359

מאוזן:
)1מעשה בכוונה טובה שתו צאתו
עגומה ( )5 ; )2 ,4מייסד בן התזמורת הפילהרמונית,
)10 : 100 ניצוץ 11 כלי קי בול
לנוזלים; ) 13 כלל ההיש גים
) 14 :מילת המעטה)15 :
״בעליו״ של ״בית בודנברוק״ ;
) 16 נצר המשפחה; ) 18 שליש
תזמורת )20 :אחו )21 :חיים
של קלות דעת ; )22 מסכימים ;
)24 הגורם המניע את זרימת
החשמל )25 :גבוה ; )26 התקר בות
אל מקרבת בבית המש תה
ביפן; )28 פיזר, זרה)30 :
תנועה בספרות ובאמנות (כ״ח);
)31 צירוף מלים )32 :גופו:

הפלאנגות״ אתם מביאים קטעים
מחקירתו של תת־אלוף עמום ירון
על־ידי ועדת־החקירה. לא פעם יש
לכם ביקורת רצינית על צורת הת בטאותו.
למשל :״אלוף־הפיקוד
,הרים טלפון׳ בלשון ירון.״״ או,
כשירון עונה על אחת השאלות
ב״נכון״ :״מדוע אין שום קצין
בצה״ל מסוגל לענות ב,כן׳ פשוט ז״
לצניעות דעתי, אין שום קשר
בין אופן דיבור זה ובין נושא
הכתבה, שהוא השאלות הנוספות
שהעולם הזה מפנה אל הוועדה
— אלא אם כן, בין שאר התפקידים
הרמים שלקחתם על עצמכם.

)34 גיס; )35 נקב, חור)38 :
ממוצע, בינוני( ,בעיקר במקצו עות
האמנות) )39 :זעם)41 :
משקה; )42 כליון, מגפה; )43
זמן ; )45 מעבורת על־פני נהר;
)47 בעל־חיים ממח׳ הזוחלים:
)48 לא הלד ישר; )50 גאווה,
גדלות )51 :טוהר, נקיון)52 :
קבוץ בדרום; )54 טיפ; )57
הטיל, השליך )61 :אבן יקרה ;
)62 שמר, שם מחסום )64 :אחד
ממיני הארבה )65 :שלהבת:
)66 הציע חידות; )67 הגיע;
)69 דומיה ; )70 שרשרת הרים :

)72 תל שממה ; )74 מקור מים:
)75 ללא שכר )77 :אושיות:
)78 דבר שמור בלב )81 :מכ אוב;
)83 קידומת לשמות ב ארץ
השפלה; )85ע״פ אבותי נו
— זה הגיל לחופה; )86
מאס, בזה; )88 כתב כריתות;
)89 רזוננס )91 :אות הנצחון ;
)93 קינה )95 :צואה )96 :או מה
)98 :אי הסכמה ) 100 :נו צץ
כזהב; ) 102 סופר יהודי
(ש״מ) ) 103 :שניים; )104 תו רתו
של מייסד דת ההודים ;
) 105 אמיתי, כן.

על אף דבריו המשכנעים (וה מפליגים
במיקצת) של מר פליקם
לאור על הנושא, נכון בכל זאת
שלא נשאר כמעט חוקר אחד מ בין
הצעירים יותר (שאין להם
צורך לסנגר על עשרות שנים ש בהן
לימדו דיעות מוטעות) ,שעדיין
מאמין בתורתו של דרווין כלשונה.
דרווין אף פעם לא פתר את הבעיה
של המעבר ממין למין. זהו ה גורם
שלגביו קיימים אותם ״חילוקי
דיעות בין החוקרים על היבם זה
או אחר״ ,שעליהם מדבר לאור.
״מין 5 0 1 £ 5׳מוגדר ב ביולוגיה
כקבוצה של בעלי־חיים

בסבון היוטדאלי *סברות
וווו בוססטיבה ו בדי בו ר
1רם י

1*1ו 1נ*יו 0 -זיו9׳1ג;-ג?,1וו 11י?וו 1
הווסת סער בחשמל >אמיר1יה)

> 11ו ! מ • 1עי

הסריקות, תספורות,רוחלקו^סלסמ*.
צביעה,ססיס,סימול פנים. איפור,
תוצאת עויער בגו וגוו ה
* * 111111121

תנ•אביב יודפת 4ליד דתזגוף 229386 226066 190
וחתמ הרצל 86 מול בניו אואזיס ״סלון אוד!״

העסק

הנבחר 1982

קורא פלשקס
״ברירה טיבעיוד

המסוגלים ליצור צאצאים עם בני
אותה קבוצה, אך לא עם בני קבו צה
אחרת. ברור איפוא, שעל פי
הגדרה זו, המעבר מ״מין״ למין |
אינו ניתן להסבר על־ידי פעול*!-
של אבולוציה הדרגתית.
אם כי איש אינו שולל את ה גורמים
של ״ברירה טיבעית״ ר
התאמה לתנאים סביבתיים בתוך כל
מין, הרי רוב החוקרים הרציניים
מאמינים היום בתהליך שינוי ״קט-
קליזמי״ (תהפוכתי) ,שמסביר את
המעבר הזה על־ידי השפעות חוץ,
את המערך הגנטי. המשנות בתנאי־מעבדה הצליחו ליצור מינים

קורא סיוון
זורח ונוזריח
חדשים של חרקים, המתאימים להג דרה
הנ״ל, על-ידי הקרנה אינטנ סיבית
בקרני א. בבורות שנותרו
אחרי הפצצות בלונדון גילו מינים
חדשים של צמחים, שלא היו מו כרים
לפני כן. יש אין ספור של
הוכחות נוספות המצביעות באותו
כיוון.
דרווין חי בתחילת התקופה של
המחקר המדעי המודרני. בימיו לא
ידעו דבר על עצם קיום האטום,
על פיצול וקרינה גרעיניים, קרי נה
קוסמית, השפעות טרמיות ק י -ן
צוניות ועל גנים וכרומוזומים, יש־ ז
גורמים אלה עשויים להשפיע עלי הם.
אין להתפלא, איפוא, שלא
הביא גורמים אלה בחשבון.
יש להניח, איפוא, שמין חדש
מיוצר על־ידי ״מוטציה״ (דומה
מאוד לשינויים שחלו במאות יל דים
שנולדו אחרי הפצצת הירושי מה)
.עקב השפעה של קרינה או
תנאים פיסיקליים אחרים, יוצאי־דופן,
במקום מסויים במשך זמן
מסויים. מוטציות עקרות או בלתי-
מוצלחות נעלמות, והמוצלחות ה מתאימות
את עצמן לסביבתן, נו תרות
בתור ״מין״ חדש.
יאמת משונה היא. שתורת דר -״.
ווין חייבת את עצם קבלתה הם־ ~
הירה לאותם ה״פונדמנטליסטים״
מלפני 150 שנה. הם עשו לו חיים
קלים. לוא היה צריך להגן על
תורתו בפני אנשי-מדע בלבד, היה
לו קשה להוכיח את כל השערותיו.
מאחד שאין דבר קל יותר מל הוכיח
שכדור הארץ קיים יותר מ-
5700 שנים ומאחר שקנאי דת אי נם
מוכנים להתפשר אפילו על
פסיק אחד מטענותיהם, דרווץ מוכ רח
היה לנצח אפילו מול רוב מכ ריע
של מאמינים פרימיטיביים.
אנשי-מדע רבים, אף בדורו של
דרווין. פיקפקו בתורתו, אך לא
רצו לטעון נגדו, כדי לא לעשות
את מלאכתם של הקלריקלים הפ נאטיים
— וביחוד כאשר לא היה
בידם הסבר טוב יותר.
ברור, איפוא שתורתו של דר־ווין
בחלקה אינה עומדת במיבחן
ההגיון, אך אין זאת אומרת שבגלל
זה תורתו של פופיק נכונה במהו תה.
מיכאל
פלשקס, תזת־גן
העולם הזה 2364

לקראההשלבה מכרי ע של דיוני
0 * 111:1גו ר

החקירה :

ממשיו בסריקת הכיוסומים על הטבח, ומצביע על אחת השאלות

החשובות שהוועדה תצטון להשיב עליהן: מה ידעו מקבל ההחלטות!מבצעיהן
על הנלאנגות!כוונותיהן? האם היו הנלאנגות צבא מסודר וממושמע שאי•
אבשר היה להעלות על הדעת שיבצע סבת? האם ה ה מקום לחששות? על מה
התבסס הרמטכ״ל כשאמר לפני הטבח שהטבח הוא אפשרות ״שעלולה לקרות?״

כמהלך, העדויות שנשמעו לפני ועדת־החקידה, נסתדו קו כרדר כין
מקברי הה חל טו ת כדרג המדיני וכין אנשי הצבא. כעוד שראש־־הממשלה
ושר־הכיטחון טענו, כי לא היו להם שום חששות מהפעלת הפלאנגות
כ מ חנו ת, הכיעו אנ שי הצכא חששות כאלה, והרמטכ״ל אף אמר כי
אפשר היה לשער שהפלאנגות יעשו מה שאכן עשו לכסוף. על מה
כיססו הפוליטיקאים ואנשי״הצכא א ת הערכותיהם?

בגין: הפתעה מוחלטת?
עכשיו כבר ברור שהשאלה העיקרית,
שתעמוד לפני חעדת־החקירה בשלב הבא,
היא זו: האם יכלו מקבלי ההחלטות ה ישראליים
לשער מראש כיצד יתנהגו ה־פלאנגות
במחנות הפליטים המאוכלסים .
פלסטינים ז האם הם הוזהרו על-ידי מוס דות
המודיעין של ישראל — אגף המודי עין
של צה׳׳ל והמוסד למודיעין ולתפקי דים
מיוחדים?
חשיבותה העקרונית של שאלה זאת

על השלום בביירות״

־:•:יי־ המיוהד לעניו הוצאת ״־כידית
הזיים׳׳ הופתע, אם לא נדהם, אך לא
תגיב ע־ הדבר בשלילה. בגין הטביר לו
את מטרת הריבצע ד,הדש :״כל מטרתנו
ישמור עי השלום בעיר (ביירות) כי
במצב שניצי, עם רצה באשיר גיומאייי,
ע״ולים להינהולל *.ב פיגדורים״ .די״ייפר
ב בדרך נישלו, בלא שיתנגד עם
ראש־ הממשלה, להבטיח, שאכן מדובי

,,מעריב״ 17.9.1982 :
מתבררת דווקא מן התשובה ששיגר אחד
מתישעת המוזהרים — ראשיהממשלה מנ חם
בגין, לוועדת-החקירה. בגין מקדיש
את החלק העיקרי והמכריע של תשובתו
לוועדת־החקירה, לנסיון להבהיר כי הוא
לא יכול היה לדעת מראש כיצד ינהגו
הפלאנגות. וכך הוא כותב, בקטעים שונים
בתשובתו :
תפקידם של הכוחות הלבנוניים היהללחום במחבלים, כפי שפעלו בעבר בפשר
מבצע של״ג, מבלי שגרמו למעשי זורעה
או טבח התמונה •שנצטיירה לפנינו
היתה תמונה של לחימה קשה, שבה ייאלצו
הכוחות הלבנוניים לעמוד מול המחבלים
הרבים המבוצרים במחנות אלה (צברה!
שאתילא ופקד,אני) .במצב זה לא עלה כלל
על הדעת כי הכוחות הלבנוניים, שהם יחי דות
צבאיות מאורגנות ומאומנות ושעליהן
מוטלת משימת־לחימה בתנאים קשים, ירצו
או יוכלו לבצע טבח.״
בהמשך המיכתב מתייחס בגין לאזהרו-
תיהם של השר דויד לוי ושל הרמטכ״ל,
רב-אלוף רפאל איתן, כפי שהושמעו ב ישיבת
הממשלה שנערכה בשעה שהפלאג-
גות בבר היו במחנות. בגין אומר בי ״אפ שרות
זאת (שיהיה טבח) לא נראתה סבי רה,
בנסיבות העניין, לאיש מן הנוכחים.״
בגין כותב כ׳־ בימים שחלפו מאז רצח
בשיר ג׳מאיל ועד לכניסת הפלאנגות ל
מחנות-הפליסים
לא היו כל מעשי נקם
.או מעשים חריגים,״ ועובדות אלה ״הפיגו
חששות ואף חיזקו את ידיעתנו, כי מדובר
ביחידות צבאיות מאורגנות וממושמעות.״
על דברי הרמטב״ל בישיבת־הממשלה
כתב בגין, כי לא היה אפשר לקשרם
לכניסת הפלאנגות למחנות־הפליטים, וכי
הם נאמרו באופן ״כללי״ על המצב בלב נון,
ודווקא בדי להצדיק את כניסת צה״ל
למערב-ביירות.
בעדותו בדלתיים פתוחות לסני ועדת־החקירה,
השיב מנחם בגין בתשובה ל שאלה
מפורשת של השופט אהרון ברק,

שולהנוהיהם של הרמטכ״ל,
שי הביטחון וראש הממשלה,
אמרו, כי הפליטים שנותרו
במחנות עלולים להיות חשו פים
לגורמים העויינים אותם
זה שנים. ההערכה היתה, כי
יחידות של הפאלאנגות עלו לות
להיכנס לביירות המערבית
ולהמשיך את חשבון הדמים
ההיסטורי שבינם לבין הפלש תינים.

השליח
האמריקאי מורים דרייפר, יממה
לפני שהתחיל הטבח. בשיחה אמר בגין
שצה״ל נכנס למערנדביירות כדיי למנוע
שפיכות-דמים.
השופט כדק :״כשמדובר על שפי-
כות־דמים, מי שופך את דמו של מי?״
בגין :״כשאני התכוונתי לשפיכות-
דמים, התכוונתי למעשי־נקם מצד נוצרים
במוסלמים. נוצרים סתם, לא רק פלאנגות.״
השופט כ הן :״אבל גם פלאנגות.״
בגץ :״ודאי. מנהיגם, הנשיא הנבחר,
נרצח. אנחנו ראינו את כל האבל שפרץ
עם הריגתו, לכן אני הנחתי שעלולים
להיות מעשי-נקם מצד הכל*.
סופר מעריב יוסף חריף, דיווח על השי חה
הזאת בין בגין ודרייפר יומיים אחרי
קיומה, ביום השישי, שבו כבר התחולל
הטבח. הוא מוסר מסי בגין כי הוא אסר
לדרייסר :

״כל מטרתנו לשמור על השלום בעיד,
כי במצב שנוצר, עם רצח בשיר ג׳מאיל,
עלולים להתחולל שם פוגרומים( ״.ראה
גלופה).
על־פי הציטוט של חריף, לא אמר בגין
״מעשי-נקם״ וגם לא ״שפיכות־דמים״ סתם.
הוא השתמש במילה מסויימת, שיש לה
משמעות מוגדרת מאוד. הוא אמר פוגרו מים
— וזה בדיוק מה שהתחולל אכן,
בשעה שבה פורסמו הדברים, במחנות־הפליטים
צברה ושאתילא.
דבריו של בגין כי לא הוזהר, עומדים
בניגוד מוחלט לדברים שפורסמו במעריב
שלושה ימים אחרי הטבח, ב .21.9.82-שם
נאמר כי הונחו גם על שולחנו וגם על
שולחנותיהם של שר-הביטחון זהרמטכ״ל
דו״חות מודיעין שהזהירו !מפני הטבח
(ראה גלופה).

שוון] :סם כן, טבח לא
בחקירתו לפני הוועדה נשאל שר־הבי־טחץ
על מד, שידוע לו באשר ליחס הפלאג־גות
אל האוכלוסיה הפלססינית עד לרצח
בשיר ג׳סאיל. שרון ביקש לחלק את תשד
בתו לשני חלקים.
החלק הראשון: עד לכניסת צד,״ל ללב נון.
עד אז, בץ השנים 1975ו־, 1982
טוען שרון, היו מעשי-סבח הדדיים משני
הצדדים, זה נגד זה .״המחבלים״ טבחו
ב״נוצרים״ וגם ״הנוצרים״ טבחו באוכלה
סיד, הפלסטינית. שרת מזכיר את דאמור
ואת תל־אל־זעתר.
אבל כניסתו של צה״ל, הסביר שרץ,
שינתה את המצב בתכלית :״מאז כניס תנו
ללבנון לא היו מיקרים של טבח. לא

שלא היו מיקרים של הריגה ...אבל לא
היו מיקרים של טבח. בבל הפעולות שבהן
הוכנסו לפעולה, על-ידי צה״ל ובהנחייתו,
יחידות מהכוחות הלבנוניים, הם פעלו כ יחידות
צבאיות לכל דבר, תוך שמירה
על התנהגות סבירה — אפילו מאוד —
במושגי לבנת.״
שתן מזכיר פעולות צבאיות של הפלאג־גות,
בשכונת ריחן, בצומת ג׳אמור ובכי בוש
עליי ובחמדון. הוא עורך הבחנה
מוזרה קצת בין ״פעולות צבאיות״ ובין
״פעולה לא־צבאית״ אחת, בהרי חשוף,
שם היתד ,״פעולת רצח״ של נוצרים על־ידי
דרוזים ״ומעשה־נקם״ מצד הנוצתם.
הפרשה החמורה ביותר היתה כאשר הם־

המודיעין ראה את הנו לד.
הערכותיו התכפסו גט
על הנפיון שנצבר כשלו שת
דורשי השהייז* כ-
לבנון. אפל נראה היה,
כי מקפלי הההלטות לא
קיבלו את הערכות המו-
דיעיו.
״מעריב״21.9.15*82 :
כי אף אחד ממוסדות המודיעין לא הזהיר
אותו מפני האפשרות שהפלאנגות יערכו
טבח במהנות־ד,פליטים, או יבצעו שם
מעשים חריגים.
כלומר: מנחם בגין, לפי דבריו, לא
ידע, לא יכול היה להעלות בדעתו, וגם לא
הוזהר שיש שמץ של סיכוי כי הפלאנגות
יעשו במחנות־הפליטים משהו שונה ם־
״לחימה במחבלים״ .מה שאירע למעשה,
משתמע מכך, כא לו כהפתעה מוחלטת.
האומנם היתד, ההפתעה כה !מוחלטת?
בחקירתו נשאל בגין על שיחה שקיים עם

שו״הביטחון שרון לפני שופטיו
״נקם במושגי העוביס״

(הנזשך נזעסוד )29
לאנגות ביקשו להרוס מחנה־סליסים בסיו־מיה.
וצה״ל מנע זאת מהם.
גם אחרי ההתנקשות בבשיר ג׳סאיל לא
השתנה המצב בעיקרו, אומר שרון. הנד
לאנגות נשארו כשהיו, לא. חבורה של
חמומי־מוח״ ,אלא. מערכת מאוד שקולה
במושגיה.״ לא היה חשש, לכן, משום
מעשי נקם וטבח. לשרץ יש הבחנה מעניי נת
בתחום זה, המתבססת על תיאוריה
מסויימת של המנטאליות הערבית:
.נקם במושגי הערבים לא כולל נשים,
עד ל שינויי םההכר חיי ם ב ״ כו חו ת הל בנוניי
ם ״ ובצב א ל בנון יש ל צפו תלפ עו לו ת ח ריגו
ת מ צד הלוח מי ם הנוצרי ם. פעולו ת, שסביר
ל הני ח כי י שר אל ל א תשבע מהןנחת .״ ה ש אל
ה הנ שאלתאצ לנו עכ שיו הי אמה עו שי ם ק וד
ם: א ונ סי ם או רו צ חי ם״ ,ש מע ק צין יש ר
אלי בכיר אתהמשפטמ פיו של מפקדב-
פלנגות. רגשי הנ קםשח שי ם הנו צ רי ם כלפי
ה מו ס ל מי ם — וב עי ק ר כלפי הפלש תינ אי ם
— במערב ביי רו ת, י תפר צו בגעש רב לאחר
שאח רון המחב לי ם יעזוב א ת ביי רו ת .״ א ם
יש להם שכל בראש, י נ סו כו ל ם לעזוב א ת
ביירות. אינ ך יו ד ע איז ה ט בע ילך כ אן בקרב
או תםפלש תינ אי םומחב לי ם שיי שא רו בעיר.
ל א יעז רו להם כל נ סיו נו תההסתת רו ת ו-
ההטמ עו ת ב או כ לו סי ה. חרבםו רו בי ה ם של
ה לו ח מי ם הנו צ רי ם — י שיגו או ת ם וי ח ס לו ם
אחתולת מי ד ״ ,משפ טי ם מ סוג זהנש מעי ם,
ככל שקרב מו ע ד סיו ם ה פינוי.
האםיהפ כו הלוח מי ם בצבא שנ ראה (ככל
שיכולנו להתרשםמ קרו ב) — צבא מ סו ד ר
י ח סי ת, ל ח בו רתפר אי ם? האםיהפ כו ה-
״ כו חו תהל בנוניי ם ״ ל ח בו ר ת שו ח טי םצמ אי -
נקם? בביי רו ת או מ רי ם כי ב ת שוב הלשא לו ת
אלה יי ב חן כו חו האמי תי של בשיר גמא -
ייל, נ שי אההבא של לבנון, ו או פי ה של ה מ
דינ ה שברא שה יע מוד.

״כמחנה״26.8.1982 :

ילדים וזקנים. ללא ספק היה קיים נקם.
אמץ עצמו, בלוויית אחיו ב־ ,15.9.82 הש תמש
במילה נקם. המילה׳ נקם הופיעה
בדיונים אצלנו. אבל אינני זוכר אפילו
התבטאות אחת שמייחסת נקם בין סיגזר
אחד מוגדר למיגזר מוגדר שני.״
כלומר: גם שרון, כמו ראש־הממשלה,
לא יכול היד׳ להעלות בדעתו שיהיה טבח.
לכל היותר היה מקום לחשוש מ.נקם״,
שלעולם אינו נעשה ב.נשים, זקנים ויל דים״
,אלא, אולי, רק בנערים ובגברים.
שרץ לא נשאל על-ידי הוועדה אם הובאה
בחשבון האפשרות שהפלאנגות יטבחו ב־מחנות־הפליסים
רק בנערים ובגברים, ב-
מיסגרת השקפותיו על אופי. הנקם״ ה ערבי.
ההבחנה
שעושה שרון בין מעשי הפלאג־גות
לפני כניסת צה״ל ללבנץ ואחריה היא
לפחות מוזרה. גם אחרי כניסת צה״ל
ללבנון עשו הפלאנגות מעשי-טבח (ראה
גלופות בהמשך) ,אך מדהימים ממש בהק שר
הזה הם הדברים שכתב איש במחנה,
ינון שנקר, כמעט שלושה שבועות לפני
שנרצח בשיר ג׳מאיל, ב־( 26.8.82 ראה
גלופה) :
״עד לשינויים ההכרחיים ב,כוחות הלב נוניים׳
ובצבא לבנון יש לצפות לפעולות
חריגות מצד הלוחמים הנוצרים ...האם
יהפכו הכוחות הלבנוניים לחבורת שוחטים
צמאי נקם ז״
האם לא ידע שר־הביטחץ מה שהיה
ידוע לכתב הביטאון של צה״ל 1האם לא
היו הדברים ידועים לראש־הממשלה, מנחם
בגין ז האם לא על עובדות כאלה ודומות
להן הוא ביסס את החששות שהוא הביע
לפני השליח האמריקאי מורים דרייסרז

איתן: הנוצו־ם נקמו ברווזים
במקום אחו
ראש לישכתו של הרמסכ״ל, סגן־אלוף
זאב זכרין, חזר וציין בעדותו כי הוא
התרשם מאוד מן האירגון והסדר ששררו
במחנה הפלאנגות. הוא אמר כי ביום
הרביעי לפנות בוקר, כאשר הוא הגיע
ביחד עם הרמטכ״ל לביירות, והם עשו את

הרסטכ״ל, רב־אלוף רפאל איתן, העיד
בדלתיים סגורות לפני ועדת־החקירה, ואץ
לדעת מה אמר שם על הפלאנגות. אין
לדעת אם הוא אמר שם שהוא חשש מפני
מעשי־נקם מצידם. אולם התבטאויות שונות
של הרמטכ״ל, הן בישיבת הממשלה ביום

דהוי: מוסו הלחימה שר הכדאנגות
גם בעדותו של אלוף פיקוד הצפץ,
אסיר דרורי, מופיע הביטוי ״נשים, זקנים
וילדים״ בקשר אל הפלאנגות. כאשר הוא
נשאל אם הם לא הוזהרו לפני כניסתם
למחנות צברה ושאתילא, אומר דרורי:
״אני לא זוכר בדיוק את ההזדמנויות
(שבהן הוזהרו הפלאנגות) אם כי אני זוכר
את ההתבטאויות: שיתנהגו כמו בני־אדם,
שלא יפגעו בלא-לוחמים, נשים זקנים ויל דים.״
כלומר,
על-פי עדותו של דרורי היה
מקום לחששות, באשר למעשי. נקם״ הע לולים
להתפשט מן התחום המקובל של
גברים ונערים שהם ״מחבלים״ ,אל התחום
המסוכן של ״לא-לוחמים, נשים, זקנים
וילדים״.
דרורי גם מסוייג הרבה יותר מראש-
הממשלה ומשר־הביטחון באשר ליכולת
הקרבית של הפלאנגות, המישמעת שלהם
ואימונם. הוא, לאורך כל הדרך, ועד לרגע
שבו הם נכנסו למחנות־הפליטים, לא ם מך
על כך שיבצעו את המשימה שהטיל עליהם
צד,״ל. וכך הוא אומר:
״היה לי ספק גדול אם הם אכן יבצעו
את מה שנאמר שם (בפגישת־התיאום עם
הרמטכ״ל ביום הרביעי לפנות בוקר) בהק שר
למחנות. זאת — על־ספך הנסיץ שלנו
איתם. היו פעולות מסויימות שהיה שיתוף
פעולה איתם והיה תיאום• והם עשו דברים
שהם רצו לעשות. היה לנו ספק אם
הם ירצו לעשות ואם הם יוכלו לעשות.
לי היה ספק. היו לי סימני־שאלה לגבי
התנהגותם. מוסר־הלחימה, שלהם, חה היה
ברור לכל מי שהיה בקשר עימם, זה
לא מוסר הלחימה של צה״ל.״
מפקד הכוחות הישראליים בלבנון יכול
היה לבסס את חששותיו לפני הטבח על
מיקרים שאירעו ואשר חלק מהם התפרסמו
בידיעות אחרונות כמה ימים אחרי הטבח,
ב־ .22.9.82 שם סופר על תקרית בין ה־פלאנגות
והדרוזים, שבה נהרג גם חייל
צה״ל. תקרית זאת אירעה כבר ביוני על
כביש ביירות־דמשק, כאשר בדרכם אל
משימה קרבית, התפנו הפלאנגות לתקוף
דרוזים. תקרית אחרת של טבח־זוטא הת רחשה
יממה אחת לפני הטבח, כאשר
הפלאנגות טבחו מישפחה שלמה וחיילי
צה״ל ניסו להציל את חייו של תינוק
שהיה בידי הפלאנגות, ואשר מת לבסוף
בדרכו אל בית-החולים( .ראה גלופה).

כאקה שהביעו חשש, כי ה*
״פלנגות״ 7לא יצייתו להי־ראה.
הללו חששו בי יתרחש
סבה.
החששות שהיבעו ב:ייפ־קדת
כוחות צה״ל בבי״ רמז
התבססו על נסיין מי. ב*
חודש יוני, בעת הקיבות
על כביש ביירות־דמשק.
ביקשו אנשי ה״פלנגות״
להשתתף במלחמה. הם
קיבלו אישור לתקיף גבעה
לדבריהם, היו
שעליה,
מחבלים. אבל בדרכם פג שו
אנשי ה״,פלנגות״ בדדו*
זים, ויפנו לתקוף אותם.
נהרגו אנשים משני הצד דים,
יצה״ל נאלץ לחלץ
את כוה ה״פלנגות״ .בפעולה
זו נהרג חייל יש ראלי.
היה
גם תקדים בביירות
עצמה. ביום רביעי׳ יים
לפני הטבח בשאתילה, הובא
לפלוגת רפיאה של
צה״ל תינוק בן תשעה חו דשים,
פצוע קשה מכדורים.
חיילי צה״ל שהב״א־ו
אותו, סיפרו כי הצליח י
להוציא את התינוק ברגע
האחרון מידי אנשי ה״פלנ״
גות״ ,לאחר שאלה טבחי
את הוריו ואחיו. אולם ה תינוק
מת עוד בדרכו ל ״
ביודהחולים.
הובעו, איפוא, חששות
מטבח — אולם לא ניתן
להם ביטוי בשטח.
ביום ששי בבוקר החלו
״ידיעות אחרונות״ 22.9.1982 :

במוימי־יו״ם
תת-אלוף עמום ירון, שהיה מפקדה של
האוגדה שכבשה את ביירות המערבית,
היה שותף לחששותיו של אלוף הפיקוד

נ מנ ה.
לאה־ מעשה אמר הרמשכ״ל:
״אני הושב, כי מי שהכיר
ומכיר את הבעיות הפנימינת
בלבנון, צריך לדעת שזה מה
שעלול היה לקרות. היתה כאן
מלחמת אזרחים לחיים ולמוות
ב? העדות, ונוצר מישקע ע־מור
של איבה, יכל זה עיד
לפני הרצה של באשיר ג׳ומ־אייל.
הרצח •הזה היכה את
הנוצרים בתדהמה, שקשה היה
לתאר אותה״.
״מעריב״21.9.11182 :
דרכם אל מטה הפלאנגות לפגישת התיאום
הראשונה, הם חלפו בדרך על־פני יחידות
רבות של הפלאנגות, זכרין אמר כי אפשר
היה להבחין — אפילו באותה שעת־חשיכה
— בכך שהפלאגגות מאורגנים היטב, ככוח
צבאי לכל דבר.

כנין ואיתן
״כשדובר מל שפיכות דמים״
החמישי, והן אחרי שנודע על הטבח, מעי דות
שמד, שעשו הפלאנגות במחנות־הפלי־סיס
צברה ושאתילא לא הפתיע את רפאל
איתן. זהו בדיוק הדבר שאפשר היה לצפות
לו, על פי דעתו.
בתשובה לשאלה של עיתונאי, שהתפר סמה
יומיים אחרי תום הטבח, אמר ה־רמטכ״ל

״אנחנו לא נותנים פקודות לפלאנגות.
אנחנו לא אחראים עליהם. אני מציע ש תשאל
את הפלאנגות. הפלאנגות הם לבנו נים
ולבנון היא שלהם, והם פועלים כפי
שהם חושבים שהם צריכים לפעול. מי
ששואל את השאלות האלה לא מבין מה
קורה בלבנון, במיוחד אחרי הרצח של
בשיר ג׳מאיל. הנה, רק לפני ימים אחדים
רצחו מישפחה של נוצרים בבית־אל-עדין,
והנוצרים נקמו בדרוזים במקום אחר.״
דברים אחרים שאמר הרמטכ״ל, ושמהם
ברור כי היה אפשר לצפות לטבח מעין
זה שאירע, נאמרו באזני כתב מעריב
יעקב ארז. :אני חושב כי מי שהכיר
ומכיר את הבעיות הפנימיות בלבנון, צריך
לדעת מה שעלול היה לקרות.״ (ראה
גלופה).

מפקד־אוגדה ירון
״כל פעס לא נכנסו״

הממונה עליו. הוא לא האמין ביכולתם
המיבצעית של הפלאנגות, בשם שהוא חשש
מפני מוסר־הלחימה שלהם. בתשובה לש אלה
עונה ירון:
״נושא השתתפות הפלאנגות התגלגל
החל מיום ד׳ בקיטעי דברים. אבל אני לא
ייחסתי לכך שום חשיבות קונקרטית, מכי-
וץ שאני התעסקתי כבר ארבעה חודשים
עם אפשרות כניסת הפלאנגות ללחימה.
בכל פעם הם היו אמורים להיכנס, וכל
פעם הם לא נכנסו.״
כלומר: ירץ אינו שותף בלל להתלה בותו
של שר־הביטחון מן היכולת המיב-
צעית של הפלאנגות, ומן האופן המושלם
שבו הם ביצעו את משימותיהם.
ירון גם לא היה שותף לשאננותם של
ראש־הממשלה ושר־הביטחץ באשר למוסר
הלחימה של הפלאנגות. הוא טוען, כי הוא
הזהיר אותם מפני פגיעה באוכלוסיה אזר חית,
וכאשר הוא נשאל מדוע הוא עשה
זאת, הוא משיב:
״כי אני מכיר טוב מאוד את נורמות
ההתנהגות שלהם. הן לא אותן הנורמות
של צה״ל. אזהרה זו חזרה לאורך כל
הדרך. גם היה מונח לי בראש, שזה היה
אחרי רצח באשיר ג׳מאיל. הזהרתי, שכל
עוד הפעולה מתבצעת ביחד איתנו ולנו
יש חלק צמוד בה, הם לא יפגעו באוב-
לוסיה אזרחית ובמרימי ידיים.״
גם חששותיו של ירון נפוגו, ככל הנר אה,
אחרי שהפלאנגות נכנסו למחנות*
הפליטים. הגיעו אליו ״שמועות״ ,שהוא
לא קישר אותן לאפשרות של טבח, ורק
מאוחר יותר, כשהיו ״זימזומים״ ,הוא היפנה
לכך את תשומודליבו של אלוף הפיקוד,
אמיר דרורי.

שלמה פרנקל ;

היום קשה לי לתאר
איך קודם הסתדרתי בלי
רדיו־טלפון במכונית.

רדיו-טלפון
למכונית הוא מכשיר
קשר אלחוטי

1ק511^/1

שמוטורולה מייצרת.
הוא מאפשר לי,
תוך כדי נסיעותי, לשוחח
אישית -באמצעות מוקד
תקשורת -עם כל מנוי טלפון
שאני צריך בארץ ואפילו
בחוץ־לארץ.
באמצעות הרדיו-טלפון אני
גם יכול לבקש מהמוקד לבצע
עבורי בירורים, להעביר את
הודעותי ולקבל מהמוקד
הודעות עבורי.
מאז שיש לי רדיו-טלפון אני
מספיק הרבה יותר ביום אחד

ולא מחמיץ אף עסקה או
הודעה חשובה. הוא עתר לי
להיות בענינים גם כשאני
בדרכים ולהגיב מיד
על אירועים והתרחשויות,
בקיצור-להיות יעיל יותר.
גם חשבון הדלק שלי פחת מאז
שמוטורולה התקינה במכוניתי
מכשיר רדיו-טלפון, שלא
לדבר על נסיעות סרק ושעות
עבודה שהוא חוסך לי
ברגע הנכון.

טל@-ע

לקבלת פרטים נוספים נא
פגה למשרדי טל־סע בע״ם,
בית כלל רחוב דרויאנוב 5
(צמוד לחניון הכיכר)
תל־אביב.
טלפון 03/282254 296835 :

!13ס #ד#ל ה הרבה יותר מ מכ שי ר 7ןשר.

^0 € \7 0 - 8 7 • 81110
ק5111ת ) 1.63 <10ס 8190

ס ג גוו חדש לי ת רזו ידוע

1983
^10נ81
ץ׳ 1ט 1ח 1< ^ 6־ז 13ץ ^ 8

יש חדש במערב.
״ג׳נרל מוטורס״ מציגה
״שברולט״ ו״ביואיק״ עם קו
חדש. לתכונות הידועות כמו
אמינות, נוחות, בטיחות והידור
נוספו שני יתרונות חשובים.
דגמי ״שברולט״ ו״ביואיק״ -
עכשיו פחות ארוכים ויותר
קו מפק טיי ם מבחינה חיצונית
בלי להתפשר בנוגע למרווח
ונוחות הנוסעים והנהג.
״שברולט״ ו״ביואיק״ החד שות -
עכשיו גם חסכוניות יותר.

• ^693

8י^10101מ 061161 *31ץ•

ז01£ק)\£א|0

ליץ וו גולדברג בעיים

משרד ר א שי: ת ״ א, דרך פ ״ ת ; 65 דרך פ״ת ,86 טל; 251374 .
חיפ ה:דרך יפו ,132 טל ; 04-528286/7 .ירו שלי ם: ש לו מ ציון המלכה ,15
טל ; 02-234536 ,231798 .סו כני ם: חי פ ה: בית המכונית, יפו ,19 טל 04-512251 .
נ תני ה: מכונית נתניה, ס מילנ ס קי ,24 טל; 053-39423 .
נצר ת:בי שאר ה יוסף סרוגיי, רח׳ פאולוס השישי ,56 טל.065-54677 .

בו עז דווי ד1ון י בימאי הקולנוע, ממציא הדוש ״סירס׳ בותן אס״ ,תחר
בו מחגורתו, מחנו עד יחסיו המיוחדים עם מכבות סוסיו 11 ,ל נישואיו
עם בתיה אטדו ובווריה דוויחון וגסביו מדוע 1ווא ח׳ נאמת
ש רק אשה אחת שיש
ווה כ־שזו עדי# ,היא
גסגסוגת אות* .זאת
אשתו, בווריה.
!דד בדור״ה א1י1אמד

אני יתור באח מאשר
בל במאי קולנוע ישראל
אתר. בל סלי,
בל ומה שאני מהוה,
זה א ח ישראל

אני מתאהב מ ן
השתהויות שרי ו ה
יורשת אתו זה.
מ שחקנית שלי נושאת
!בקובה והלק *190

לשאול אות׳ דמה אני
נר בלוס־אנג׳דת זה 07
לשאול את
ח ח מהסה למה
אתה לא מנאה בהודו

אני מאודן שכד• לחונביו
׳לקהל חודה שעברת,
אתה אריך להשתסת,
להזת:אהבל, כ 01 הליצן
בקשריה דל־ארטה

בתקונה שאני ׳מחבש
שהקניית, אני בתקזכתי
חיזור, ואני יא1מר
לאסתיס: עמד ל*
לאבד את תהנרה

אני עבדוח נו ! דווד

בואו דווידזון בא לישראל לאחת מגיחותיו,
ותפשתי אותו לשיחה.
הכרתי אותו כשביים את השרש ״שבלול״
.הוא היה או בימאי בעיר, שחור
מלימודי-קולנוע בלונדון, כולו חדור תחושה
עמוקה שהוא הולך ליבור מהפך
בעולם הקולנוע הישראלי. הוא ירד או
על הטרשים המקומיים, פינה אותם
״סירשי בורקאס״ ,החדיר את המושג
למילון הקולנוע הישראלי.
אן מה קרה מאז ז האיש, שהגדיר
את ״שאלה שבתי״ ו״עליזה מיזרחי״

כשירטי בורקאש, התחיל לעשות סרטים
כאלת בשיטונות :״עזית הכלבה הבג־חנית״
,״מישפחת בנעני״ ,״שנוקר״,
״צ׳רלי והבי״.
אני זוכרת את הקרנת״הבכורח של
״אסקימו לימון״ בקולנוע ״שחף״ .ביום
השישי אחרי־הבחריים ישבנו, חבורה של
ידידים, בשורה החמישית, רגליים על הכיסאות
של השורה הרביעית, ובכינו מ•
נוסטאלגיה: ענת עבמון עם התחתונים
והחזייה של אז, אלביש פרסלי, קליף
ריב׳רד, מומו היפה, בנבי ויהודל׳ה. כולם

היו מוכרים לנו מימי הילדות.
נכון, כבר אז לא ויתר בועז על ההומור
הוולגארי האהוב עליו — שטלה
המגמרת והתחת של בחי נוי אבל מול
הנוסטאלגיה וההנאה שבבפייח בסרט
זח התגמד.
ביום השישי לפני שבוע, שוב מבאתי
את עבמי בקולנוע ״שחף״ ,בשורה החמישית,
בחברת ידידים, עם הרגליים
על הכיסאות של השורה הרביעית. הפעם
הקרינו את ״שפיחש״ ,שירשו האחרון
בסידרה ״אסקימו לימון״.

נוסטאלגיה לא מבאתי בסרט חזה.
השחקנית הגרמנית לא עשתה לי כלום,
גם לא בנצי, מומו ויהודל׳ח• התחת של
בחי נוי, המגלם את יחורל׳ח, ושבינת-
הזיון המפורטת בתחילת השרש הביכו
אותי יותר מאשר הגעילו אותי.
בועז רווירזזן חושב שאני מגזימה.
הוא אומר שאני חכמולוגית ונמנית עם
יפי־הנפש מ״כשית״ .אולי הוא בודק.
עובדה: בכל פעם שאני עוברת בקולנוע
״שחף״ ,התורים שם מאיימים לחסום
את המעבר למלון ״פלאזה״ ,הקופות

513

..אוי עבדורצע לרגל ה שוו ק דו ת שדי!״
(וימשך מעמוד )33

סגורות זמן רב לפגי החצגח, ומספרים
לי שאילו אפסר היח למדוד את ח־צחוקים
הנשמעים לאורך חסרס, אז לוח־השנתות
היה מתפוצץ.
בועז דווידזון עשה דרך ארוכה מאז
״שבלול״ .קודם בל, הוא שיפר את מצבו
הכלכלי. כיום הוא מרוויח סבומי־עתק
בקנח־מידה ישראלי על כל סרט, ומחזיק
במניות של חברת ״קנון פרודקשן״,
חברתו של מנחם גולן. הוא עושה סרט
ישראלי וסרט אמריקאי בבל שנה, ועובד
בעת בו״זמנית על שלושה סרטים —
דווידזון, כמו מנחם גולן, נחשב בעיני
רבים, יורד. הוא מכחיש זאת בתוקף.
״חלב כאן״ ,הוא אומר, והוא עושה יותר
סרטים מכל בימאי ישראלי אחר. החלום
שלו הוא חלום ישראלי טיפוסי: לחיות
חצי כאן וחצי שם. בינתיים הוא מגיח
לכאן בל כמה חודשים, מתגורר במלון
תל־אביבי, פוגש את ידידיו וחוזר הביתה,
ללוס־אנג׳לס. יחד איתו נמצאת תמיד
אשתו, ברוריה, שערבה שניים מסרטיו.
סידרת ״אסקימו לימון״ ,בך נדמה לי,
נמצאת בעת באתנחתה. בועז נכווה, כנראה,
בצילום הביוגרפיה המפורטת שלו.
הוא ממשיך את הסידרה בסיפורי פנטזיה
צבאיים ואחר־כך בסיפורי פנטזיה על
אוניה.
שני הסרטים האמיתיים על שתי הגשים
בחייו, הציירת בתיה אפולו, שהיתח
אשתו הראשונה, וברוריה עורכת הסרטים,
אשתו השנייה, עדיין לא צולמו.

מה זה מתי־אביבז בטח מתל־אביב!
נולדתי במאפו־בן־יהודה, למדתי בתל־נור־דאו.
כל הילדות שלי זה שפת-הים. דאית
את אסקימו לימון? זה פריים־פריים מהחיים
שלי.

• גם ההורים?

בטח. ההורים זה ההורים שלי, וסטלה
המגמרת היתד. אחת כזאת, ומומו היפה זה
חבר שלי, אריאל סולניצקי. שהיום הוא
איש־עסקים, ענת עצמון זה גיזלה, שהיום
קוראים לה יעל אביב, ושהיתד. חברה של
אריאל סולניצקי, וכל הסיפור עם ההריון
שהיה בסרט זד. הכל מהחיים שלי.
כשהייתי ילד כינו אותי בשם בוזבול,
לא יודע למה, אז היתד. תקופה שכתבתי
״מיומנו של בוזבול הנורא״ במעריב לנוער.
ואז,
בגלל שהייתי סופר ידוע, חיפשתי
נורא קירבה של מישהו שהוא קצת בוהמי,
והכרתי את החברה הכי־טובה שלי — בתיה
אפולו, שאחר־כך התחתנתי איתה. היא
היתד, ציירת.

• כאיזה גיל התהתנתם?

אני הייתי בן 18 והיא היתד. כמעט בת

• למה כל־כך מוקדם?־

כי רצינו להיות לבד, ולא היה לנו
איפה.

• ומה אמרו ההורים?

הוריי היו הרוסים, זו היתד. מכה איו מה
בשבילם.
טוב, אלד. היו זמנים אחרים. היום זה
אחרת. חבר וחברה מרגישים חופשיים, יש

״בסדר, אז לך לקורס אפסנאות-מטוסים.״
פיתאום מצאתי את עצמי בביודספר של
חיל־האוויר, הולך בשלישיות עם מסטינ גים.
רצתי לקצין־בריאות־הנפש ואמרתי לו :
שמע בחור, כל הכבוד לכם ולצבא. אנחנו
דור ראשון לגאולה אתמול הורינו היו ב-
מחנות־ריכוז ואני לא יכול לשאת את גד-
רות־התיל במחנה! באותו היום עברתי
לשדה־דב. כל הזמן הייתי נשוי לבתיה,

עוד ירא עש׳ח׳ את הסום
טול בתיה?וסר! .בתזה
היא סבור וגאויו חשוב
בח״ס!עורי, חברות מאוד
סובה. אני תרגיש
שחיינו יותר אח ואחות
מאשר בתר ואשת
שעבדה כגרפיקאית והיתר, המפרנסת של
המישפחה הצעירה.

• מי היא בתיה כסרטים שלך?

אין. עוד לא עשיתי את הסרט הזה.

• גם הסרט על מתיה אפולו
יהיה סצחיק?
אני לא יודע. בתיה היתד, רגישה, גם
היום היא -מהרגישות ומהמקסימות ביותר
שאני מכיר.
היינו ממש ילדים, והיו לנו מתחים.
גרנו בדירה בכביש־הטייסים, והתחתנו
בחתונה של פולנים. את יודעת מה היה
דבר הכי־קשה בחתונה? הגירושין. כי
אני בחור צעיר, ילד. ההולך ברחוב סול
אחד שהביא לי פיירקס לחתונה. מה אני
עושה כעת? מחזיר לו את ד,פיירקס?
את יודעת, שהפולנים לא מדברים, וה הורים
שלי לא העזו לספר לאף אחד ש התגרשתי.
אבל יחד עם הדברים האיומים,
שנבעו פשוט מזה שהיינו נורא צעירים ולא
ידענו להתגבר על הבעיות, היתה תקופה
נפלאה. היו באים אלינו יוסי פולק ושלום
חנוך, שהיה מנגן, אני הייתי כותב שי רים.
ויוסי היד, מקריא אותם. באמת תקו פה
מאוד יפה, למרות שלבתיה היו לפ עמים
מצבי-רות ועברנו כמה חוויות קשות.

$איך תעשה מהחוויות,הק שות
האלה קומידה?

דווידזון עם מגחם גולן(ונורית גפן)
.כל יוצר בעל שיעור־קומהישמח לעבוד בשביל מנחם גולן...״

יש להגיח ששני הסרטים האלה יהיו
יומר בסימון ״אסקימו לימון״ הראשון,
עם הרבה רומנטיקה, ובבל מיקרה עם
התחת של צחי נוי.

• בועז, למה אתה נמצא ככ ר
ארבע שנים בארצות־הכרית?
קודם כל, רק שלוש. שנית, אני נמצא
פה. אני מחלק את הזמן שלי בין הארץ
ולום־אנג׳לס, אבל אני נמצא בארץ יותר
מכל בימאי קולנוע ישראלי אחר.
כל מלי, כל מה שאני בכלל מהווה —
אם אני בכלל מהווה משהו — זה ארץ
ישראל. כאן זד, מרכז הלב, הבקרה, המוח.
מפה יוצאים חוטים המגיעים לשם. הכל
התחיל באן. כאן נולדתי, כאן גדלתי ופעם
אחת, כשהייתי קטן, גיליתי שאני מצחיק
אנשים. זה היה גילוי מעניין. חשבתי
שזה מיקרי, אחר־כך הבנתי שזה מבוקר,
ואחר־כך גיליתי את הגילוי הכי מפתיע —
כשאני מצחיק, אנשים צוחקים, ואני מקבל
המון אד,בה.

להם איפה להיות ביחד. אנחנו היינו מחפ שים
מקומות מיסתור בכל מיני חורים.
אני זוכר שפעם התמזמזנו על הקבר של
השייח׳ בבית־הקברות המוסלמי, איפה ש היום
גן־העצמאית.
בתקופה ההיא התחילו לבנות את חולון
ובודים, והיו דירות להשכרה. היינו הול כים
למתווך, אומרים לו שאנחנו רוצים
לשכור דירה. הוא היה נותן לנו מפתח,

התחתנתי עם 1תיה
אמרו כשוז״נו סי ,18
כ׳ ווגיח רותת רבד
ודא וחיה 10 איבד!

+רצית להיות קומיקאי?

היו לי כל מיני חלומות, והחלום הכי
גדול שלי היה קולנוע.

• למה דווקא קולנוע?

הבריחה הזו אל תוך האפלולית בימים
ההם, זה היה הרבה יותר מקסים מאשר
היום: ההרפתקות, הגיבורים. אני בחור
ביישן, ויש יפהפיה על המ0ך, אני יושב
בחושך ומביט לה ישר בעיניים. אם הייתי
ברחוב, לא הייתי מעז להסתכל עליה. אבל
באפלולית־הקולנוע אני הגיבור הרומנטי
והיא אומרת לי 0 0ז \ 0״. 1 1

• אתה מתל־אכיב?

היינו הולכים, מתמזמזים ומחזירים אחרי
כך את המפתח.

• מה עשית בצכא?
זה מצחיק מה שאני עשיתי בצבא —
לא עשיתי כלום! רציתי ללכת ללהקה
צבאית או לכתוב בבמחנה.
כשהגיע הרגע, אמרתי שאני רוצה ללכת
או ללהקה צבאית או לבמחנה, אמרו לי,

זו קומדיה מהולה בעצב. בתיה היא
סיפור מאוד חשוב בחיים שלי. עד היום
היא חברה מאוד טובה שלי, ואני לא מר גיש
כאילו היינו בעל ואשה. אני יותר מר גיש
שהיינו אח ואחות.

• אתה אומר שהגיבורים בפירטי
״אסקימו לימון״ שאובים
מהחיים שלך. א תה שואל אתה דמויות
הא מיתיו ת אם הן מר שות
לך לעשות עליהם פרט?
לא שאלתי, חשבתי על עצמי. אני מספר
את הסיפור של עצמי, אני חושף את עצמי.
יותר מכל אדם אחר.

• פעם, כ ת חיל ת דרכי ה עיתונאית,
כ עס ת עליי ספני שאני
מתעסקת ברכילות. למה לך מו ת ר
ולאחרים אסור?
זה לא היה בדיוק כך. לא כעסתי עלייך
מפני שאת כותבת רכילות. שאלתי אותך
שאלה על החבר שלד, וסירבת לענות.
אמרת שזה לא ענייני. אז שאלתי אותך
למד, לך מותר להתעסק בחיים של אחרים
ולאחרים אסור להתעסק בחיים שלך. מה
איתך, שאני ארד עלייך מפני שאת מת עסקת
ברכילות? אני הרי מת על רכי לות.

כלומר, הסרטים שלך אינם
אלא סיפורי רכילות על הכריך
הקרובים מימי כית־הספר התיכון.
אם הם רכילות, אז כל עבודה אישית
היא רכילות. תראי, זה נכון: אני רכלן
׳איום, אני מת על רכילות- .תני לי רכילות,
זירקי לי משהו, ואני המאושר באדם. בכלל,
את הרי יודעת שאם אומדים לי לא לגלות
משהו, כל העיר יודעת מה שקורה.

• אתה מתכוון לשאול א ת
בתיה אפולו אם היא מסכימה

שתעשה סר ט על החיים שלכס?
תראי, יש דברים שאשאל אותה. במיוחד
אשאל לגבי נושאים עדינים. אבל
אני יודע עליה דברים שאותם לא אגלה.
אם אני אעשה סרט על בתיה, זה רק
מפני שאני אוהב אותה, למרות שלא תמיד
תופסים למה אני מתכוון, כמו למשל
במקרה של איבון מיכאלי.

• נדמה די, שהיא תבעה אותך
על הפר ת חוזה.

קרה לי איתה פה שקרה לי כשראיתי
את ענת עצמון. איך שהיא נכנסה לחדר,
הלב שלי דפק והייתי בלי הכרה. הפכתי
עבד נרצע לרגליה. כשזה קודר, לי; אני
יודע שמצאתי את השחקנית. ההתרגשות
הזאת, שאוחזת בי למראה בחורה שבאה
להיפגש איתי לתפקיד, היא המודל הרומאנ טי
שלי. עם איבון זה היה סיפור מאוד-
מאוד מסובך, כי היא היתד, בחורה מאוד
רגישה.

• ולך
רגישות.

חולשה

לבחורו ת

מה זה חולשה? אני מת רק על כאלה,
שמנגגוני־האזהרה שלהן חשופים. את יו דעת
מד, קורה לבחורות כאלה? אתה
מוצא דבר יפהפה כמו פרח, ופיתאום, כש אתה
מעביר אותו מהסביבה הטיבעית שלו,
אתה בצרות.
איבון לא יכלה לעמוד באור הזרקורים,
זה היה כבד עליה. ואז צילמנו סצינת-
אהבה בינה ובין יפתח. על־פי החוזה, היה
אסור לצלם את התחת שלה. היד, מותר
חזה מקדימה, מלמטה, מלמעלה, מפרופיל.
את התחת לא.

• ולמרות החחה צילמת.

כשעשיתי את הסצינה, זה היה קשה
מאוד, כי כבר היו איתד, בעיות. באמצע
הצילומים היא התעלפה.

>• למה?

כי היא לא עמדה במה שקורה. זה היה
בשבילה אתגר ענק. עמדתי מהצד והערצתי
אותה, היא היתד, כמו אחת שעולה על
מוקד. היא היתד, כל־כך ביישנית.

• מה עשית כשהיא התעלפה?
לקחתי אותה לפסיכיאטר מיקי רייטר.
הוא היד, הבן־אדם היחיד שהיה יכול לדבר
אית-ה. וכך היה לנו על הסט פסיכיאטר
במשכורת, כמו שיש מלבישה ומאסר.

+מדוע, אם כך, היית צריך
להפר א ת תנאי־החחה ולצלם א ת
הישבן?

טכנית, היינו צריכים לצלם בזווית יותר
רחבה, והמצלמה תפסה יותר מהפרופיל.
לא רציתי לעשות לה רע. כל הילדות
האלה, שאני עושה איתן סרטים, אני
כל-כך אוהב אותן. ילמד, שאני אעשה
להן רע?

• אם כך, מה קרה לאהבה
הזאת, מדוע איכון כל־כך כעסה
עליך?
כי במשך הצילומים הייתי לידה כל ה זמן,
סועד, נותן יד. אבל היו משתתפים
בסרט, לא יכולתי לתת לה את תשומת-
הלב כל הזמן, לא יכולתי להחזיק לה בלי
סוף את היד.
זה היד, קשה, היתד, לנו תקופה כזאת
שכל יום היתד, בינינו התפוצצות. יום אחד
אנחנו רבים, ויום אחד היא ואני הולכים
בירקון ואני קוטף לה חמציצים ושם לד,
חמציץ בשיער. פתאום יפתח מצלצל ובו כה
שהיא התאבדה. הגעתי למלון וזה היה
׳מחזה לא מלבב. הקירות היו עם דם. היא
חתכה לעצמה את הורידים, ועשתה את זד,
בצורה דראמתית. המוסיקה שהייתי מנגן
לד, כל הזמן על הסט התנגנה ברקע. זו
היתד. מוסיקה של רודריגז, וקניתי לה את
התקליט. היא הניחה את התקליט על הפ טיפון
ושמה את הרמקולים באמבטיה, ולצ לילי
רודריגו חתכה לעצמה את הוורידים.
איך שהגעתי, יפתח תפס את התקליט ושבר
אותו לחתיכות. אמרתי לו: מד, אתה מש תגע?
לך תתאוורר, והוא הלך. אז אמרתי
לאיבון: למה להתאבד ככה? זד, מלוכלך,
ן ה מלכלך את המלון. אנחנו בקומה גבוהה.
בואי קדימה, תקפצי. ואז היא אמרה לי,
עם דמעות שקשה היה לעמוד בהן: אתה
גרמת לי לאהוב אותך, ואתה שיקרת אותי.

• וא תה שיקר ת לה?

איזה שיקרתי לה! אמרתי לה את זה.
אמרתי לה שאני חושב שהיא מקסימה.
בשביל מה אני צריך לשקר אותה?

• איך השפיע הקטע הזה על
ברוריה?

נורא קשה. איום ונורא .־אך כמו תמיד,
היא עמדה לצידי. אני לא יודע מה הייתי
עושה בלעדיה

• א תה תמיד מתא הב בכוככו ת
שד הסרטים שלך?

כשאני בוחר שחקנית לתפקיד רומנטי
בסרט שלי, היא חייבת להיות מישהי ש-

אז מלימודי קולנוע בלונדון, ורציתי לביים
סרטים צ׳כיים. אמרתי לחברים מה זה כל
סרטי הבורקאם שעושים בארץ הזאת?

• לאיזה סרטים ה תכוונ ת.

עשו אז סרטים כמו סלאח שבית.

• דווקא סלאח שבתי?־

כן, סרטי עדות. נו את יודעת, סרטי
בורקאם. רק מאוחר יותר הבנתי ששגיתי.

• למה, כי אמרו שהגולם קם
על יוצרו?

לא, אני אסביר לך. כשגמרתי את בית-
הספר לקולנוע, היו לי באמת חלומות גדו לים.
אמרתי לך, רציתי לעשות סרטים צ׳ -
כיים. אז עשיתי את שבלול, שהיה סרט
כזה דוקומנטרי, כמעט על חברים. סרט
קטן שמעניין היום רק את מי שהיה מעורב
בעשייתו כמיסמד נוסטלגי. אבל תחשבי מה
זה צ׳כים — זו שפה, זה טיפוסים, זה
מנהגים. ומה זה סרטי בורקאס אם לא
כל דברים שמניתי? כך שבעצם כיום
אני לא רואה כל רע בסירטי בורקאס.

• במו סי שפח ת צנעני?

דווידזון עם צחי נוי בהסרטוז ״ספיחס״
.אני מרוויח בכל סרט כמה מאות אלפי דולרים*...
הזעתי, אבל למזלי היתד. שביתה כללית
בשדה־התעופה.

• אתה מרוצה מעכודתך עם
מנחם גולן?

מבחינה של יוצר קולנועי מצבי לא יכול
להיות טוב יותר. גם מנחם וגם יורם משו געים
על המדיה. הם נותנים לי עידוד
בלתי־רגיל. אני זוכר סרט, שהמפיק שלו
היה איז׳ו שני, איש־קולנוע ידוע, אולפני
ברקי, היום האולפנים המאוחדים. זה היה

מכין אם כך א ת האח-
לוקח עד עצמך כגילוי
האלה. ,הרואות כך את
האכיר על הסוס הלכן?
אני אגיד לך את האמת: כשזה קרה עם
מרי, ממש נבהלתי. מאז אני ממש משתדל
שלא להתקשר כל־כך לשחקניות, ולא לק שור
אותן אלי. אבל אני חייב להתאהב
בבחורות האלה, אחרת איד יתאהב בהן
הקהל היושב בקולנוע?

* גם אתה עושה סרטים כארץ
וכד הזמן. מדוע, אם כך, אתה
צריך לגור בלום־אנג׳לם?

זה כמו שתשאלי את זובין מהטה למה
הוא לא מנצח בהודו, שלא לדבר על צוקר־מן,
פרלמן וברנבאום. למה אני צריך להיות
רק פה? למה שלא אהיה בהוליווד?

שרי. ריהוויס בסוס
המגמות דה סטית
זה אריאל שתיצקי, כיוס
עצמון זה יקל אמב. יהו ולה
ומצי זה אר, סעז
היא היתד. סינדרלה.
בחנות ג׳ינס, ורגע

אחר־כך אם אפשרי להקטין את יוסי פולק
על המסך. אצל מנחם זה לא יכול לקרות.
הוא יכול להתנגד לשחקן, אבל ברגע שאני
בוחר בו, הוא רק מעודד, מדריך ואוהב.
מנחם גולן הוא תעשיית הקולנוע היש ראלית.
הוא נותן המון עבודה לאנשים מ־התעשיה.
האיש הזה אוהב קולנוע בצורה
בלתי־רגילה, ולמרות שהוא מצליח כל-
כך בארצוודהברית, הוא עושה סרטים ב ארץ
וכל הזמן.

#אתה א מר ת דמה. כי אתה
עושה סרטים ישראלים כארץ.

אני גר בגולה. זה לא פלוס זה מינוס.
אין לי ברירה.

* למה אין לך ברירה?־

מכיוון שהקולנוע העולמי הוא בהוליווד,
ואני רואה את עצמי — וכך רואים אותי
בקהיליית הקולנוע — כחבר בקהיליית ה קולנוע
הבינלאומית.

בעת צילום סרטי המפורסם עזיה הכלבה
הצנחנית. אני רציתי את יוסי פולק לתפ קיד
הראשי. שני התנגד. הוא אמר :
אתה מוכרח להחליף את פולק. הוא גבוה
בשביל התפקיד. בן־אדם גבוה עם כלב זה
לא מתאים.
למחרת, דקה לפני הצילומים, ניגש שני
לפולק ואמר לו: ראיתי אתמול ראשם.
אתה נראה כמו שק תפוחי־אדמה. את לא
תאמיני מה שאני הולך לספר לך. זה כבר
הפד לבדיחה באולפנים. הוא שאל אותי

• הפכ ת דחכר בקהיליית הקולנוע
הבינלאומית כ עיקכו ת פירטי
״אסקימו לימון״ ,שצולמו כארץ,
לא בהוליווד.

זה נכון, אבל אני רוצה להגיע לכמה ש יותר
צופים, ויש כמה מרכיבים לזה שאני
באמריקה. קודם כל, השתלמות. לראות
איך עושים סרטים בעולם הגדול, והוליווד
היא בירת הקולנוע.

• א ת המושג פירטי כורקאס
המצאת א תה.
נכון, אני המצאתי את המושג הזה. חזרתי

את יודעת מה? אני מתגעגע למישפ־חת
צנעני. ממש אהבתי את הסרט הזה.
סירטי הבורקס שלנו הם סרטים על ה הווי,
על העדות, על המינהגים, על התר בות,
המאכלים, השפה. היום אני מבין ש שגיתי,
שאין בזה רע, לחיפה

א תה מעורה כ חכרה ההולי־וודית?
אני יודעת שקשה מאוד
לחדור לתוכה.

לא חושב שזה קשה. זה קשה אם אתה
מחוץ לתעשיה. אני אוהב נורא להיות
בבית עם המישפחה. לא יכול לחיות את
השואו־אוף, לנסוע ברולס־רוים וללבוש
בגדים כמו ליבראצ׳י. אני וברוריה לא מס תובבים
איפה שאנשי הקולנוע מסתובבים.

• אתה מוזמן לכתים שד הוליוודיים
ידועים?

תראי, זה קשר שצריך לטפח, זד. לא
פשוט. את זוכרת אותנו בתקופה שהיתה
קיימת הגר? שם אין דבר כזה. אין הביחד
הזה. אין חדוות היצירה הזאת, המשותפת.
כששלום חנוך, אריק איינשטיין, אורי זוהר.
שיסל ואני היינו נפגשים׳ אפילו סתם ל בילוי,
תמיד היה יוצא מזה איזה סרט,
איזה שיר, משהו. שם אין דבר כזה.

• אתה לא מרגיש שאתה חי
כתוך קהיליית הקולנוע בהוליווד
כתוך גטו ישראלי?־

אנחנו לא בגטו. אולי יהיה לזה צליל
שלילי, אבל אני בטוח שתביני. אנחנו יותר
מאפיה ישראלית מאשר גטו ישראלי.

• א תה וכל חבור ת מנחם גולן
זה מאפיה י שראלית?

בדרך ההומור, כמובן, מאחר שהוליווד
היא יהודית, ורוב הבימאים והמפיקים הם
יהודים, הם מכנים אותנו בחיבה מאפיה.

• אני יודעת שלפחות כ תחילה,
כאשר ״קנץ פרודאקשן״ הוקמה,
התייחסו אל החכרה ואל ראשיה
הישראלים ב ספ קנו ת מסויימת.

זה נכון. היחס היה מעט סקפטי, אבל
כעת זה הולך ונעלם. זוהי חברה שהצליחה
לעלות, מאז שמנחם ויורם לקחו אותה ל •
(המשך בטמוד )60

• א תה יודע שאחרי שאיבון
תכעה א תכם למישפט על הפר ת
חוזה, ה ס תוככו כעיר שמועות
כי הענ שתם א ת איכון סיכאדי
ופירסמתם תצלום עירום שלה ושל
יפתח קצור על הפוסטר של הסרט.
אנשים אמרו: היא לא רוצה
שאנשים כקולנוע יראו לה א ת
התחת, גולן א ת דווידזון החליטו
שכל הארץ תר אה לה א ת הציצים.
מה פתאום הענשנו אותה? אני חושב
שזו תמונה נורא יפה. את רואה מה זה ז
ככה זה במדינה. אנשים קטנים רואים הכל
דרך האספקלריה של העיניים שלהם.
סתם השמצה. מה פתאום עונש? אני באמת
חושב שהתמונה יפה. אבל חכי רגע, הסיפור
לא נגמר. פתאום בא בן־אדם ואומר:
ראיתי את הסרט בפאריס עם הטוסיק, ואז,
איבון פנתה למישטרה ומישטרת ישראל
אמרה: אוי ואבוי, ראו את הטוסיק ! צריך
להקים ועדת־חקירה נ ואז מנחם גולן הגיע
ארצה, ועצרו אותו. יורם גלובוס הגיע
ארצה, ועצרו אותו. את מתארת לעצמך?
הכל בגלל הטוסיק.

• גילן וגלובוס ישכד ממש במעצר?

היו צריכים להצהיר שאם יצטרכו
לעצור אותם שוב, או להעמיד אותם לדין,
הם יתייצבו תיד שלושים יום.

• גם אותך עצרה המישטרה?

מה אני אגיד לד? כשהגעתי ארצה די

דווידזץ עם א שתו ברוריה ועם ה שחקנית איכון מיכאלי
״אני עז כדי כך זקוק לאשתי, שהיא צריכה לעבוד איתי׳...

ב 1לגהיה: מייההבא
בולגריה ידועה כגרורתה הנאמנה ביותר של מוסקווה. במדינה
הבלקנית הקטנה יש מסורת פרו־רוסית עתיקה, עוד מתקופת הצאר
והמדיניות הפאן־סלאבית, שהגנה על הבולגרים מתיגרת״ידם של
התורכים ושל היוונים.
הפעילות הבולגרית בזירה הבינלאומית היא מצומצמת ביותר,
חרף קיומם של נציגים רבים ממחתרות העולם־השלישי, כולל
פלסטינים, בבירה סופיה.
כוח מגובש. בשבועות האחרונים נשתנתה תמונה זו כליל.

הסיפור י
לא נערך ,׳׳1
מעוררת ק^

ונוי חנון
לירושלים נציגים רישמיים של אש״ף, מתוך התחשבות בריגשותיהם
של ערביי ירושלים, המהווים כשליש מתושבי העיר!
סיפור זה אינו מסתיים ב״הפי אנד״ .סמוך מאוד למועד ביקורם
הצפוי של אנשי השין פיין בלונדון, פוצץ האגף הצבאי של האירגון
בניין בבאליקלי. שר־הפנים השמרני, ויליאם וייטלאו, אסר על שני
הנציגים לבקר בלונדון, השתמש לשם כך בחוקי־חירום למניעת
טירור. האיסור יצר ויכוח פוליטי ער, שבו תמכו כל עיתוני השמאל
בביקור, לשם מיסוד הדיאלוג הפוליטי, הקיים בלאו־הכי.

הוועד זק
השבוע מיכו!
אחד ממתנג:
מאמר בביטאון ז
אחרי ברזינייב.
הנ״ל היה פרי>
כמדען בבריטניו
הקומוניסטים^
מתנצל, ואף הענן
את חוסר־היעילן
כשראש הק־ג־כ,
והמרינה.
אין ספק שיז
שמוסקווה איבד!
במערב־אירופה.

סולם יעקב

יוחנן סאולוס השני
שנוא במוסקווה ובוושינגטון
במערב מצביעים על השירותים החשאיים של בולגריה כמתכנני
ההתנקשות כאפיפיור, יוחנן פאולוס השני, בשנה שעברה.
המניעים לכך הם ברורים. אפיפיור פולני זה, שצבר יוקרה עצומה
בפעילותו בכל רחבי העולם, הוא ראש וראשון לתומכי סולידריות
בפולין. הוא רתם את מיליוני המאמינים בפולין לפעילות המאיימת
על שילטונה הבילעדי של המיפלגה הקומוניסטית הפולנית. המצב
בפולין נראה בעיני מוסקווה כאיום חמור על עצם קיומו של הגוש
הסובייטי, ככוח מגובש בזירה הבינלאומית.
המתנקש עצמו, תורכי אלמוני בשם מהמט עלי אגקא, לא אמר
דבר בחקירתו או במישפטו על מעורבות בולגרית כלשהי, אבל
השילטונות האיטלקיים נקטו בצעדים נגד אזרחים בולגריים. עד כה
נעצרו שלושה בולגרים, ביניהם פקיד בכיר בחברת־בתעופה
הלאומית של בולגריה.
באמת גדול. סופיה עצמה שמרה על שתיקה במשך זמן רי
ממושר. השבוע פירסמה סוכנות הידיעות הבולגרית בווינה הכחשה
רישמית תקיפה. הבולגרים טענו שהאשמות נגדם הועלו ביוזמת
הסי־איי־אי, כדי לחפות על מעורבותו בנסיון ההתנקשות.
הבולגרים אף נקבו בשמות סוכני הסי־איי־אי שיזמו את הפשע.
למרבה האירוניה יש גם לאמריקאים סיבות טובות לשנוא את
האפיפיור, התומך בגלוי במדינות העולם השלישי, מעודד את
פעילותם הסוציאליטסית של הכמרים העממיים באמריקה
הלאטינית. יוחנן פאולוס השני גם מתנגד בלהט רב למדיניות
האמריקאית כאל־סלבדור, והביע הסתייגות מהתפשטות השימוש
בכלי־נשק וכלי שיגור, העלולים להצית מילחמה גרעינית.
יתכן שהאמת לא תצא לאור לעולם, אבל עצם המחלוקת אומרת
הרבה על דמותו של האפיפיור. כבר אמר על כך העיתונאי השוודי,
ארנה רות״ :איש שגם מוסקווה וגם וושינגטון מתייחסים אליו באיבה
כזו — חייב להיות באמת גדול״.

דווקא חבר מערכת אל פאגיר, עטאללה נאג׳ר, העיר את
תשומת־ליבנו לעובדה שמאז השמיע יעקב טימרמן את דיעותיו
על מילחמת לבנון, נוקבים כל העיתונים אך ורק בשמו הלועזי,
יקובו.
יש גם הקוראים לו חאקובו, או אפילו ג׳אקובו — ללמדכם
שאין עוד להתייחס לפליט הרדיפות מארגנטינה כהתגלמות
הפיתרון הציוני למצוקות הגולה, אלא ככפוי טובה, כביטויו
האומלל של שר־החוץ יצחק שמיר.
צביעות המערך. הוויכוח על השקעות מפ״ם בארגנטינה
הוא מגוחך. בחר לכל שההסתדרות, בהנהגת המערך
(עבודה־מפ״ם); שותפה לחברות לייצור נשק המוכרות, לפי
הדיווחים בעיתוני־חוץ, את תוצרתן לדיקטטורות פאשיסטיות
באמריקה הלאטינית ולממשלת האפרטהייד בדרום אפריקה.
בקיבר׳ן־הארצי מייצרים חלקי ציוד צבאי המגיעים אף למישטרו
של המרצח אוג׳וס^פינושה מצ׳ילה. חברת־העובדים בונה על
אדמת פלסטין ותורמת לנישולו של העם הפלסטיני מאדמתו.
לכן הבדיקה המדוקדקת. מה בדיוק עושים שליחי
הקיבוץ־הארצי בארגנטינה, היא מיותרת. אין ספק שהליכוד
מחריף, בהתלהבות רבה, את המדיניות שנקט המערך בכל
הנושאים האלה.
אין להתפלא שעמוס עוז, בסיורו בבית־שמש, נתקל בביקורת
נוקבת על צביעות המערך. מותחי הביקורת צודקים בהחלט, ואין
כל ערובה שהמערך ישנה את דרכו אם ישוב לשילטון.

שלושה יומונים בריטיי׳
דיווחו באמצע נובמבר ע?*
הקולונל מועמר קד׳אפי. לפ ן
ישראל, נעצרו בסוף אוקטובר ז
את קד׳אפי וליטול לידיהם את ה ,
כיום מודים הכל, כולל שלושת?

א4מ*410 וז;40080

בריטניה: סיפור מוכר
סיפור באמת מרתק מלונחן: בירת בריטניה מנוהלת על־ידי
עיריית־גג, הקרוייה מועצת לונדון הגדולה. זוהי המועצה הגדולה
ביותר בעולם, והיא מנוהלת על־ידי אנשי האגף השמאלי של מיפלגת
הלייבור הבריטית.
ראש המועצה, קן לווינגסטון, הצליח להעביר במועצה החלטה
להזמין שני אנשי שין פיין, הגוף הפוליטי האירי התומך בצבא
האירי הרפובליקאי (המחתרת הקתולית המזויינת) ,לביקור
בלונדון.
טדי קולק ונציגי אש״ף. כצפוי, עוררה ההחלטה ויכוח ציבורי
ער. לווינגסטון נימק את הצעתו בצורך בהידברות עם הלאומנים
האירים, וגם בקיומה של אוכלוסיה אירית ענקית, כשני מיליון
בני־אדם, בלונדון המורחבת.
נימוק זה פעל. כדי להבין את משמעות הצעד הזה, חייב הקורא
לדמיין את ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, מעביר החלטה להזמין

שלא ה׳

01 !116 51316 0115)361ץ) !11611!510ח! ז/6ן׳1\16
130)! 016ח 013 90¥6)0016ץ 5ח00 קץ 113)1111611
61 0660 יז1ם 501013111911011111317ו10 חץ0
׳ )1)1)109 ¥3111016¥ץ6X9056)! ¥1011150011013)11
•!3001(0 71016)013010 !1155113116)109 06¥¥ 1(0010

¥48¥ז6£$א£10 אז
צ ס סי ^ו סדד ^ ס

* שסמ

פירסומת לסיפרו החדש של טימרמן
יעקב או יקובו?

מפוברקת מתחילתה ועד סופה. לא היה שום נסיון־הפיכה, איש לא
נעצר. והיומוניס המכובדים נכשלו בפאשלה מביכה.
השבועון השמאלי ניו־סטייטסמן מעלה את ההשערה שהידיעות
זוייפו במכוון עלי־ידי מישרד־החוץ הבריטי, כנראה בהשראת
חוגי־מודיעין. העיתונאי אלן ג׳ורג׳ מבליט את העובדה, שהידיעה
הכוזבת הופיעה בכל העיתונים באותו היום, והיתה חתומה —
בשלושת המיקרים — על־ידי הכתבים הדיפלומטיים. הכוונה היתה,
כנראה, לפגוע ביוקרתו של קד׳אפי ערב כינוס האירגון לאחדות
אפריקה בטריפולי, בירת לוב.
מישרד־החוץ הבריטי מיהר להתנצל לפני הלובים. ורמז
שהידיעות הושתלו על־ידי חוגי אופוזיציה לוביים.
קו מפריד. מקורות המקורבים למישטר הלובי בירושלים
המיזרחית אמרו לעולם ק טן שהידיעה המפוברקת אינה אלא חלק
בלתי־נפרד ממסע הדיסאינפורמציה היזום על־ידי סי־איי־אי.
הלובים עצמם השתדלו שלא לנפח את השערוריה. הס נשארו
נאמנים למדיניותם הקבועה לשמור על יחסים טובים עם מדינות
מערב־אירופה, ולמתוח קו מפריד ברור בינן ובין ארצות־הברית.
הלובים רמזו שהם מודעים לעובדה שהידיעה הושתלה בישיבה
שנערכה בלונדון יום לפני הפירסום הכוזב. עם זאת ציינת ההודעה
הלובית את חיזוק הקשרים הפוליטיים והכלכליים עם בריטניה.
והוקיעה כל נסיון לפגוע ביחסים בין שתי המדינות.

חיי בר ע

מסתעפת בושת הוגל״ם הצבעוניות
רוקוקו החלה שולחת רגליים ברחובות הסואנים של הער

הגדולות.
— מאת כתב תנו ה מיו חדת —
נרכיים חדשים של האן האז מתוארת נבדר, החלו לאחרונה
לבצבץ מתחת לחצאיות, מכנסי , 7/8שמלות ומכנסיים קצרים. אלו
הם גרבי ״רוקוקו״.
נרבי מכנס מפוספסים בצבעים חו״ל. קבעו את מושבם על מד־זמים
וחזקים, שעד כה ניתן פי• החנויות _ והחטיפה החלד.
גרבי ברך כיהקים שזורים
;יה להשיג כמותם רק מתוצרת

•ס של קאן קאז מתוצרת גבור, החלו לאחרונה
— י - 7/8שמלות ומכנסיים קצרים. אלו

בסיב כסף או זהב מבריק, ע
כו־גע את המפעל, וחלקם כ ^|
משתלס על הרגליים.
יודעי דבר מוסרים, שיקשה •עד
השלטונות לעצור את התסש־טית
ה.רוקוקו״ והביעו חשש
ששום כח שבעולם לא יצלית
לעצור את חדירתם של גריבי
״רוקוקו״ גם לשוקי אירופה ו־ארה״ב
— בשל •מחירם הסביר,
האופנה השלטת וגם בשל טיב
החומר.

טושיבה־ המעצמה הטכנולוגית הראשונה ביפן

אחרי שתחבר את
סויו,ס1ני ושרם־
תגיע לגודל של
ברגע שהוחלט בחברת ״כלל״ לשווק מוצרי אלקטרוניקה יפניים בישראל, היה ברור שצריך
״ללכת״ רק על הטוב ביותר. לאחר סקירת חברות האלקטרוניקה הגדולות ביפן -הגיעו
ב״כלל סחר״ לכלל החלטה:

טושיבה־המעצמה
הטכנולוגית של יפץ

טושיבה־
107 שנות נסיון ל שרו תך

טושיבה-
ה שרות יוצא מן הכלל...

קונצרן טושיבה מעסיק 99,000 עובדים. יותר
מאשר סניו, סוני ושרפ ביחד* מחזור המכירות
של טושיבה לשנת 1981 הסתכם ב 9.5-מילארד
דולר. הרבה יותר מהיקף המכירות של סניו,
סוני או שרפ *.נתונים אלה ואחרים, הביאו את
טושיבה לרשימת 100 הקונצרנים הגדולים
ביותר בעולם -סחוץ לארה״ב, אשר
פורסמה ב\1£-וו\/1£<3/\2ו 8£5ח 0ק היוקרתי.
סניו, סוני ושרפ לא נכנסו לרשימה. אפשר
להמשיך את הדוגמאות אבל העיקרון ברור:
ככל שאתה טוב יותר -אתה מוכר יותר
ומעסיק יותר עובדים כדי לספק את הביקוש.
וכשמדובר בטושיבה, עולה הביקוש משנה
לשנה ב 120-מדינות ברחבי העולם.

המוניטין והאמינות של טושיבה אינם תוצאה
של שנה־שנתיים. טושיבה נוסדה עוד ב־.1875
כן, שבעים שנה לפני שמישהו שמע על
״סניו״ ,שבעים ואחת שנה לפני שהיתה
״סוני״ ושלושים שנה לפני ״שרפ״ -כבר
היתה טושיבה עובדה קיימת. במשך השנים
פיתחה וייצרה טושיבה, בין השאר, את מכונת
הכביסה, שואב האבק, המקרר, המחשב
הדיגיטלי, מקלט הטרנזיסטור הביתי, מנורת
המסך הצבעונית ומעבד התמלילים -
הראשונים ביפן!

העובדה שמוצרי טושיבה משווקים בישראל
על ידי ״כלל־סחר״ היא עוד נקודה לטובתך.
כך אתה בטוח שאתה קונה מוצר משוכלל
שמאחוריו גוף אחראי ומבוסס, עם 8מעבדות
שירות ברחבי הארץ.

בקונצרן טושיבה מייצרים טלוויזיות ומערכות
וידיאו וסטריאו, מחשבים, ציוד רפואי
ותעשייתי וכורים אטומיים -כל מוצר
אלקטרוני שאתה יכול לתאר לעצמך.

אם זה טושיבה -זה טוב יותר

אם אתה עומד לקנות וידיאו טייפ, טלוויזיה
צבעונית, מערכת סטריאו, טרנזיסטור,
פוד -פרוססור, שואב אבק או כל מוצר חשמלי
ואתה רוצה רק את הטוב ביותר -
עשה לך כלל: טושיבה.
*מבוסס על נתונים שפורסמו נ ־23.8.82

בטושיבה יש כלל המוכיח את עצמו מחדש
בכל פעם: אם לייצר -אז רק את הטוב ביותר.
אם זה של טושיבה -זה חייב להיות
משוכלל יותר ואמין יותר. עם המוניטין של
טושיבה זה פשוט לא יכול להיות אחרת.

£אנ1־ו808

אלקט רו כלד -סחר בע׳ינז

מקבוצת כלל
אולם תצוגה ראשי: בוגר שוב 19ת״א טל 03-292537-8-9 .

טושיבה־ המעצמה הטכנולוגית הראשונה ביפן

כולם מתהדרים בנוצות
הצבעוניות של
ע < £1ועוטץ £ 1 £ז
מדעני טלפונקן הם אשר ה מצי או א ת שיטת 9 * 1
לשדורים בצבע.
לטלפונקן יש עוד כ !!2,000-פ טנ טי ם וחידו שים
אשר הו מ צ או ע״י מ הנד סי המפעל.
תחנות טלוויזי ה (כולל ישראל) ויצרני טלוויזיו ת
ומערכות וידיאו בכל העולם מ ת הד רי ם בשיטת
ה 1.-ק כיוון שהיא ה טו בהוהמתקדמת ביותר!
במכשירי טלוויזי ה רבים תמצאו -מאחורי
ארגז העץ־ חל קי ם רבים מ תוצרת טלפונקן.

מכשירי הוידי או של ע1<£1ע1ט=7£1£1
הם המתקד מי ם
והא מיני ם ביותר בצבע ובצליל.
אז למה ל קנות מכשיר אחר
המתהדר בנוצות שלנו?...
קנו £1\1א1ץ 1ט £1. 7£1:

ארעזר פרסומאים
עיצוב משה פרג. צי לו ם יקי הלפרין.

חינם!
כל הרוכש
מכ שיר וידיאו

ע 1<£1ע 1ט ; 7£1£1

מקבל מינוי חינם
על ספרית קסטות
52 סרטים ־ לשנה ! !

גליה. העולם הזה״ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק, היה הגליון
האחרון לשנת .1957 המאמר הראשי בו עפק במשבר שהביא לנפילתה •נזל
ממשלת־ישראל, על רקע היחפים עם מערב גרמניה. תחת הכותרת
..ראש־עיר ו־ 4סגנים — בשבע דקות״ הובא פיפורה של עירית נתניה,
שבה חמם משה שקד את מקומו של מייסד העיר, עובד בן עמי, בתרגיל
פוליטי זריז ומחוכם. מאמר רביעי בסידרת הגילויים על הנעשה בספורט
הישראלי היה.המשמינים מסיר הבשר של המכביה״ ,שחשך את העסקים
שהכתימו את שם המבביה.
כתבת־פרופיל ב־טם. טופסי משוגע לספורט החסקה־ התייחסה למציל

משב !

בממשל וז

דתיין[ ־ ומישוד ־
25 הוותיק שמאי קוניצפולסקי. מדור הבידור הביא את סיפורה של להקת
המחול.ברזיליאנה־ ,תחת הכותרת. שחור על גבי •טהור״ .מדור הסרטים
סקר את הסרט. קורות אסתר קוסטלר.
בשער הגליון: רמטכ״ל משה דיין.

ו ב ווזיר ות
החוץ *

ר&׳שרממ
יו * ג ו
טפמרזו

הסכם :

רוצחי

קסטנר

1באופק
שפט

קו־הגנה זה היה ברור מאוד. אדרת יטען כי
עדי־התביעה, שסיפרו על הדבקת כרוזים היו
בעצמם שותפים לפשע, ומשום כך יש להביא סיוע
לעדויותיהם. סיוע כזה לא הובא, לדעת אדרת, ונגד
חרותי לא הוכחה שום אשמה שהיא. כמו כן. טען
הסניגור, לא הוכיחה התביעה שום קשר מחתרתי
בין אקשטיין, סוכן הש״ב, ובין חרותי.
מתי מותר לשקר. לתביעה היתה תשובה גם
על טענות אלה :״חרותי הוא אחד מתוך חבר־אנשים
שלם, שהוכרז כגוף מחתרתי במישפט צריפין.
הפקודה אומרת שמי שהוכרז כטרוריסט פעם אחת,
יישאר כזה לכל ימי חייו, עד אם יוכיח את ההיפר״.
״אין צורך בסיוע ״,טענה התובעת מרים בן־פורת.
״ההוכחה לכאורה קיימת, ולכן מספיקות אנאלוגיות
חשודות, עדויות נסיבתיות ׳ ועדויות של שותפים
לעבירה ...הפקודה למניעת הטרור קובעת כי כל מי
שתומך, אפילו בכתב, באנשי־מחתרת הוא טרוריסט.
חרותי פירסם בעלוני חזית הנוער וד״ר שייב
(אלדד) בסולם מאמרים שקראו לסולידאריות עם
עצורי־צריפין״...
אדרת לא התכוון אפילו להוכיח את ההיפך .״זה
פנטאסטי: שום בית־מישפט לא יסכים להרשיע
אזרח ישראלי על סמך הוראה כזו!״
השבוע החלו שני הצדדים בסיכומיהם. אחרי
שמיעת עשרות ערים, שכמעט מחציתם היו אנשי,
סוכני, מודיעי או בלשי הש״ב, יצאו שלושת
השופטים להוציא את פסק־דינם, כשבאוזניהם, כמו
באוזני כל שאר באי בית־המישפט, מהדהדים עדיין
דבריו המאלפים של איש ״מטה הש״ב״ .שהעיד
בתשובה לשאלת אדרת, אם מותר לאנשי הש״ב
להפיץ שקרים ולשקר במזיד :״הדבר נתון לשיקול
דעתו(של איש הש״ב) .במיקרים לא כל־כך חמורים,
הוא יכול לשקר על דעת עצמו. במקרים חמורים.
יוכל לשקר אחרי שהתייעץ עם המפעיל שלו. רב
לא יוכל להתקבל למחתרת — הוא מוכרח לשקר
מפעם לפעם בתוקף תפקידו״...
העם ארץ הבחירה
בין יתר התארים שבהם כינו חכמי־ישראל את
ארץ־הקודש, הם השתמשו גם בכינוי ארץ־הבחירה.
השבוע היה נדמה כי אילו חיו אותם חכמים כיום, היו
נוטים יותר לשם ארץ־הבחירות.
לפי החוק, צריכות הבחירות לכנסת הרביעית
להיערך רק בחודש יולי . 1959 אולם בג׳ונגל
הבינמפלגתי אין ערך לחוקים. כל אחד רשאי
לפתוח במערכה, ברגע הנראה לו כמועיל לעצמו
וכמזיק ביותר ליריב.
כך אפשר להבין את מחול־השדים שהקיף
השבוע את שותפות הקואליציה הממשלתית.
מאחורי ההצהרות המפוצצות על ביטחון, מצפון
ואחריות לאומית, עמדו העסקנים הקטנים ופזלו
׳ לעבר הקלפי. רוחות־הרפאים של הבחירות הילכו
אימים במיסדרונות המשבר, וכל צד חישב בקרירות
כמה קולות עשוייה עמדתו להביא לו ביום
הבחירות.
היתה זו תמונה שהפחידה לא כל־כך בשל מה
שהצטייר בה, אלא בעיקר בשל מה שהיא רמזה על
העתיד, כאשר הלהט של מערכת־הבחירות ימיס גם
את שרידי ההתאפקות וההסוואה.
מענן ההסכם שלא קויים
בין יתר השותפים, אשר משה שרת ניסה לגייס
בשעתו נגד מדיניותו האקטיביסטית של דויד
בן־גוריון, היו גם השרים הדתיים. בהסכם סודי,
שנערך בין שרת ובין הדתיים, הבטיח שר־החוץ של
או להעניק לסיעה הדתית שורה של מישרות
דיפלומטיות, אם אלה יתמכו בעמדתו נגד בן־גוריון.
ההסכם, אשר רובו נעשה בעל־פה, כלל גם כמה
דברים כתובים שחור על גבי לבן. היתה זו רשימה,
שאותה הגיש ח״כ יצחק רפאל לשרת, ואשר כללה
את שמות המועמדים של הסיעה הדתית לתפקידים
הדיפלומטיים שהובטחו.
ההסכם לא יצא אל הפועל, בגלל גילויי העולם
הזה 965 שפירסם את הפרשה ואף ציין את שמות
המועמדים.
משה שרת הזדרז להכחיש את הגילויים,
באמצעות הורעה בכנסת, קיווה כי בזאת יציל את
עורו הפוליטי מזעמו של בן־גוריון. אך בן־גוריון לא
נרגע. ואנשי המדיניות יודעים כי גילוי הסכם זה
הוא שהביא, בסופו של דבר, לסילוקו בחרפה של
שרת מממשלת בן־גוריון.
מסיבות טכניות. השבוע ניתן אישור
מוסמך ביותר לאמיתות הגילויים. היה זה יצחק
רפאל עצמו, שחשף חלק ניכר של הפרשה בבטאון
מיפלגתו הצופה.
במאמר ארוך, חתום בשמו המלא, סיפר רפאל כי
בחודשים האחרונים של כהונת משה שרת
כשר־החוץ, הוגשה לו על־ידי הדתיים רשימת
מועמדים למישרות דיפלומטיות במנגנון
מישרד־החוץ. הח״כ הדתי לא ־התכוון במאמר זה
דווקא לקבוע עובדות היסטוריות. הוא רק התלונן,
כי למרות שהוגשה אז הרשימה על־פי בקשתו
המפורשת של שר־החוץ עצמו, לא נתמנה עד כה
איש מבין אלה ששמותיהם פורטו ברשימה.
טען רפאל: מתוך מאות המישרות הדיפלומטיות
של מישרד־החוץ, לא הופרשה אפילו אחת לשותף
הדתי בקואליציה. לכל המישרות נתמנו חברים
שהצטיינו בדבר אחד: בפינקס חבר של מפא״י.

הזה׳ 1056
תאריך 25.12.1957 :

אנשים
דחיילררעןןןןן 11לרדןךן בעת ביקור בירושלים קלטה מצלמ ת העולם הזה

1\ 111 / 1111ע | 11ע 1^ 1 111 7א ת הרמ טב ל משה דיין ממלא,בדרכו האופיינית.
פקודה ידועה בצבא: ציחצוח נעלים. אלא שנעליו של דיין צוחצחו ברחוב בן־יהודה, ליד
קפה עטרה, בידי מצחצח נעלים מיקצועי. הרמטכ״ללא טר ח לעשות זאת בעצמו.
בין יתר ההבטחות שניתנו בשעתו, היתה גם
ההבטחה כי ברגע שתתפנה איזו מישרה דיפלומטית
ינתן המקום לדתיים. לפני חודשיים היה האות:
קונסול ישראל בניו־יורק סיים את תפקידו ועמד
לחזור ארצה. הדתיים מיהרו להציע במקומו את אחד
מחבריהם. האיש, סיפר השבוע רפאל, עבר בחינות
בשתי ועדות לפחות, הצליח לעמור בהן, לבסוף באה
גולדה מאיר ופסלה אותו מבלי לתת כל נימוק.
הח״ב הנכבד נשמע מופתע מאוד מכך שגולדה
מאיר אינה מכברת, משום מה, את ההסכם הסודי
שנעשה בשעתו עם משה שרת, ואשר שר־החוץ
הקודם לא הספיק, מסיבות טכניות, לממשו.
מחחרח מילה בסלע, שתיקה ב תרי
עשרה חודשים אחרי שנעצר באשמת מנהיגות
המחתרת הטרוריסטית שהשמיצה את השופט ד׳׳ר
משה פרץ, הסיתה לרצוח את ד״ר ישראל קסטנר
המנוח וזממה להפוך בכוח את המישטר במדינת
ישראל, עמר יעקוב חרותי באולם הגדול של
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב, הקשיב לדבריו
של נשיא בית־המישפט, ד״ר נתן בר־זכאי :״יעקב
חרותי, עליך להשיב על האשמה המובאה נגדך.

אתה רשאי להעיד בשבועה, להצהיר ממקומך, או
לא להעיד בכלל.״
דממה שררה בבית־המישפט. התובעת, מרים
בן־פורת, עילעלה בניירותיה, התכוננה לחקירת
שתי־וערב מקיפה של הנאשם. לה, כמו לכל באי
בית־המישפט, לא היה ספק כי יעקב חרותי יעיד
בשבועה מעל דוכן־העדים, יחשוף עצמו לשאלותיה
של התובעת.
פרקליטו של חרותי, עורד־הדין יצחק אדרת,
היה סבור אחרת :״חרותי בוחר לא להעיד ולא
להצהיר דבר. ההגנה גם לא תביא עדים משלה״.
שותפים לפשע, עדים במישפט. היתה זו
הודעה מפתיעה של בחירת קו־הגנה מפתיע. כי
למרות ששלושת השופטים היושבים בדין דחו
בשבוע שעבר את טענתו של אדרת כי ״אין להשיב
על האשמה, מאחר שהתביעה לא הביאה כל הוכחות
לביסוסה ״,חשבו הכל כי במשך השבועיים הבאים
תינתן לבית־המישפט ההזדמנות להאזין לעדי־הגנה
ולחרותי עצמו בראשם.
אדרת, אחת הדמורת המוכרות ביישוב כבר מימי
מישפטי המחתרת בימי המנדט הבריטי, ובעצמו
ראש מחלקת החקירות של האצ״ל לשעבר, היה
איתן בדעתו :״התביעה לא הוכיחה כלום. לא הוכיחו
שמץ של מעשי־אלימות שבוצעו, או אפילו נסיון
לביצוע מעשי־אלימות. בלי אלימות אין מחתרת,
לפי לשון הפקודה למניעת טירור. מה עליי להוכיח,
אם כך, לבית־המישפטי״

• ראש עירית נתניה לשעבר עובד בן־עמי,
בראיון עיתונאי :״משא ומתן קואליציוני זה כמו
שוק סוסים.״
• הרב-הראשי יצחק רחמים ניסים,
בהגדירו את המונח פוליטיקה, בעת ביקור
בבאר־שבע :״שעה שנוח הביא לתיבה את כל
החיות. בא אליו השקר וביקש גם הוא להיכנס.
שאלו נוח: ומי היא בת זוגך? הלך השקר והביא עמו
את החנופה, ומהם נולדה הפוליטיקה״.
• רעיית נשיא המדינה רחל ינאית
בן־צבי, בתשובה לטענות עולים שהקיפוה בעת
ביקור באשרור :״נשקו לטוריה! עבודתכם בכלי זה,
שאתם רואים בו עונש וקללה, תהיה לכם לברכה״.
• שר־הדואר ד״ר יומן* בורג, על
הקואליציה :״הממשלה משולה לעגלה שבן־גוריון
מוביל אותה לכיוון אחד. בר־יהודה וכרמל מושכים
לכיוון ההפוך, רוזן שומר שהיא לא תיכנס לדרך
חד־סיטרית ואני שומר שהיא לא תיסע בשבת״.
• ראש־הממשלה דויד בן־גוריון, באחת
מישיבות הממשלה על דליפת הידיעות הביטחוניות
מישיבותיה :״שרי הממשלה הפכו לכתבי עיתונות.
במקום להדליף ידיעות לציבור באמצעות ישיבות
הממשלה, מבכר אני מסיבת עיתונאים גלויה״.
• בצורה מקורית מאוד הזמין בכנסת עורך
הארץ, ח״כ הפרוגרסיבים גרשום שוק* ,מאמר
לענייני כלכלה מח״כ מפא״י, מנהל סולל בונה
דויד הבהן, בעת שהאחרון התפרץ וש־יסע את
שוקן בקריאות־ביניים, בשעת נאומו שבו הזמין את
הכהן לטעון את טענותיו גם מחוץ לכנסת. צעק
הכהן :״גם לפני עורכי הארץ רציתי לטעון, אבל הם .
לא נותנים לי אפשרות.״ השיב על כך שוקן :״יש
לר חופש מלא, מיכתבים למערכת או מאמר חתום
עם שכר־סופרים. אתה יכול תמיד להשתתף אצלנו״.

עיל־הגשם
הכיבשה
1* /השחורה של מישפחת המעילים•
במעיל פרווה כולן רוצות,
מעילי צמר וטוויד כולן קונות*
אבל סעיל־גשם הוא אצל הנשים
הישראליות מוקצה מחמת מיאוס.
הישראלית מעדיפה לאחת בידה
במיטריה או לרוץ בין הטיפות כשתיקה
או צעיפה מכסים את ראשה.
מעצב־ד,אופנה שוקי לוי הוא
בעל נסיון עשיר מאוד בעיצוב
מעילי־גשם.
מה פיתאום מעילי גשמי ״כל
מעצב בעולם המכבד את עצמו יש
לו בקולקציה מעילי־גשם,״ אומר
שוקי .״מעיל־גשם הוא מוצר שי־

מעצבי-הצמרת. כל אחד מהם מש תדל
מאוד לחדש ולהמציא יותר
מרעיהו, כדי להיות יותר מקורי
וחדשני.

מעיל־הבלשים, שהיה מאוד פופולארי,
פינה את מקומו למעיל-
גשם עם קווים מעודכנים יותר.
אמנם, מעיל־הבלשים לא נעלם,

לאע 1ו
מעיל בלע 1י
א פו ר, אלא
מעיל צנעו 1י

ן ^11ן עשויה ניילון ולחצניות, ללבישה זריזה בשעת הצורך.
י • אפשר לקפלה לגודל קטנטן, לשינוה בארנק, ולשלפה
בשעת הצורך. הניילון שהיה !עד היום מוצר זול, פרח לאחרונה בגלל
צבעוניותו ומחירו הזול. לצעירות והטקוריות שמאוד רוצות להשתמש
בו כבבגד מארחת, כשבנדיגוף צמוד מתחתיו — גס זה אפשרי.

1811

טריו סקי
לוי

מושי, שניתן לבטא בו את כל
חידושי־האופנה.
״באירופה ובארצות־הברית, לכל
אשה, הנחשבת לאופנתית אז החושבת
את עצמה לכזאת, יש כמה
מעילי־גשם. אשה כזאת תחדש את
מילתחת מעילי־הגשם שלה כמעט
בכל עונה• יש שם מעילי־גשם
לחורף ולקיץ, כשההבדל ביניהם
הוא בצבעים ובקלילות.
ייצור מעילי־הגשם התפתח מאוד
במשך חמש השנים האחרונות.
מקור ההתפתחות הוא בפאריס, כי

י1 | 1

עם נינט, קמיל ומיכל. זאת
היא אהבתו של המעצב שוקי
כובעים, צעיפים, מעילי־רוח שכבתיים ופרוו־

* *יייייי-יייי

תיים, ההופכים לווסטים כשמסירים את שרווליהם
בעזרת הלחצניות. שוקי עצמו, שחי בתל־אביב, לא
יודע להחליק, אבל לעצב בגדי־סקי יפהפיים הוא יודע.

11 ״1ך *1הקר לובשת קארן קלירפלד מעיל־גשם ארוך, בעל ביטנת
> * פרווה סינטטית. זה יפה, לביש *ומחמם. בשעת הצורך,

ולקראת האביב, כשנעשה חם, ניתן להסיר את הפרוזה המחוברת בכפתורים.

אופנתי וגימנע׳

פוך וניילון

מדגינזיס רן בלקין, נינט אסור וקסיל נייקרג.
אין אלה שמיכות, אלא חומרים שהיום משתמשים
בהם לעשיית מעילי־גשס, והם הלהיטים המחממים של החורף הרטוב.

יכול להיוח גם
מעיל־גשם אופנתי
01#יי 1 #
וצבעוני, הנראה כמו שימלת שימי
זייח והעשויי מבד דוחה גשם.

שם יש תחרות חזקה מאוד בין
אמנם. מעיל־הבלשים לא נעלם, אך
היום המסר האופנתי בא לידי בי טוי
חורפי במעילי־גשם.
לישראליות יש התנגדות למעילי
גשם. הן כמעט שלא קונות אותו,
אולי מכיוון שתקופת השימוש שלו
בארץ קצרה יחסית — לא יותר

משלושה חודשים, וגם זה לא באו פן
רצוף.
גם ההוצאה למעיל גשם יחסית
לזמן־השימוש היא יקרה. מעיל
גשם אופנתי יפה וטוב עולה בין
3,500ל־ 4,000 שקל, אבל אפשר
ללבוש אותו כמה עונות, לפחות
שנתיים, והוא לא יתבלה ולא ית יישן
מבחינת האופנתיות.
אבל האשה הישראלית מעדיפה
לחסוך את כספה, להירטב קצת
בחורף ולקנות בקיץ עוד כמה
חולצות טי או פרווה בתשלומים.
״אני מבין את הנשים האלה,״
אומר שוקי בחיוך ,״זה עניין של
סנוביזם, של סמל למעמד. כי הרי
במעיל-גשם היא לא יכולה להופיע
בפתיחות ובסגירות למיניהן. ב פרווה,
לעומת זאת, אפשר אפילו
לקבל אורחים בסלון, זה מאוד
.איך עכשיו בחוגים מסויימים.״
אז איך אפשר בכל-זאת לפתות

זוהי אופנה ספורטיבית, לבישה ונוחה. שוקי לוי מאמין כי מעיל הגש נ
יהיה בעתיד אביזר חשוב בכל מלתחה של אשה בארץ, למרות שתיו נ
ייש התנגדות למעילי גשם אצל הישראליות והן מעדיפות פרווו
את האשה הישראלית שתקנה לפ חות
פעיל־גשם אחד פעם בכפה
שנים ז

״אני מאמין שזה יבוא עם הזמן.״
אומר שוקי .״מעיל־גשם הוא הש למה
של מערכת לבוש, וההיצע

בארץ הוא מאוד מצומצם. הרב
מיפעלים שנהגו בעבר לייצר מעיי
גשם נסגרו מחמת סיבות כלכליוו
ומי שנשאר מייצא 95 אחוז נ
תוצרתו.״
הבד שממנו מייצרים מעילי-גש
חייב להיות דוחה־מים. יש בדי
העוברים טבילת־שעווה מיוחדו
שיוצרת אפקט מיוחד ויפה. י׳
בדים המצופים מעטה פלסטי
שקוף ודקיק. יש בדים שעברו גי
מום — מלשון גומי — ויש בדי
כותנה, העוברים טיפול כימי, הפו
נע חדירת מים.
המגמה היום בעולם היא לעבז
לסיגנון ז׳אקטים, בלוזונים ומעיי
רוח, שהם יותר ספורטיביים. ם
שמייקר את המעילים האופנתיי
והיפים האלה הוא בדרך־כלל חוס
הגלם. גם התפירה מחייבת ידיי
מיקצועיות ומאומנות, גם האבי׳
רים מסביב,

קצו ואוון

אותו המוטו, אותה הדוגמה בז׳אקט ובמעיל.
אופנתי ביותר, מדהים ביופיו, ומבטא את כל
חידושי האופנה. המעילים החדשים קלים, לא מסורבלים ונוחים לנשיאה.

׳וניסכס

הדוגמנים סיכל נלסון וקסיל נייק־רג,
במעילי בלוזון זהים. קווי
המעיל נקיים ומתאימים לו ולה. מה שעושה אותם

מיוחדים, זה החומר והצבנג הם ממולאים, מחסמי!
וקלים במי׳שקלם. המגמה היום בעולם היא לעבר
לסגנון דאקטים. צילומים: דרורה זכרוני י

49 1
... 1וווו1...

מעלילות
מישפחת וייסר ־ חמשו הפישפהה הזאת יא מפסיקה להפריע
את מנוחת השכנים.
לא מזמן סיפרתי לכם( .העולם הזה ,)2360
על חילופי־צעקות בבית־הזוג מיכה ו חגה
רייפר, בשעת לילה מאוחרת. אז
הנה יש המשל, וגם הוא קשור בצעקות
וגם הוא קשור בלילה. אבל יש בו גורם
חדש.
סמוך לבית מגורי הפישפחה בראשון-
לציון נעצרה מכונית. יצאו ממנה שתי
נשים, חנה רייסר ושכנתה, ושוחחו, כרגיל,
בקול רם, למרות שהשעה היתד. מאוד-
מאוד מאוחרת. הבעל, הח״כ לא היה בבית.
היו ציחקוקים ושיחות בטלות. והנה האוטו
מתחיל לנסוע. חנה המבוהלת התחילה
לקרוא :
.רק רגע עודד ! אני צריכה להוציא
דברים מהאוטו שלך!״
מיהו עודד שאלתי את עצמי. טילפנתי
לבית הרייסרים ואין תשובה. אני מניחה

שפר ה של מוט
השם כדמי סליישר מעביר בחורות
רבות על דעתן. אני מכירה כמה מהן באופן
אישי. מוטי, שהתפרסם בראשית דרכו כזמר,
ועכשיו הוא מוכר כפיסעדן, ידוע גם
כרווק מאוד־מאוד מבוקש. מספרים לי שהן
מתחלפות אצלו בקצב שבו נמזגות כוסות
הבירה במקום שלו. ממש במהירות שיא.

מ שפר
פ ח סו ת
ה אל

מיכה רייפר
לא בבית

שחג החנוכה הוציא את חנה ושלושת
ילדיה מחוץ לבית. על הבעל אין מה לדבר.
הרי זה כבר ידוע שהוא מקדיש את
מרבית חייו לפוליטיקה. אך השאלה עדיין
תקפה.
אגב, בלי שום קשר לזה, כתבתי פעם
על האלימות המילולית במישפחת רייסר,
וקוראת אלמונית אמרה לי. :למה רק
6אלימות מילולית? אולי אלימות פיסית ז
ן מאז אני רואה אותם, את בני־המישפחה,
ועם עצמות שבורות. ממש חזון העצמות
1השבורות.״
ואכן אין להם פזל לרייסרים. חנה היתה
ן זמן לא מועט בגבם, אחרי שהיא נפצעה
ן בתאונת־דרכים, והנה התבשרתי שגם ה .בוז
הקטנה היתה בגבס, ממנו נחלצה רק
| לאחרונה.
לא הייתי אומרת שזהו חזון העצמות
כמעט באותה אינטנסיביות שבה מופיע
1שמו של השחקן הצעיר יפתח קצור ) ,השבורות, אך מצד שני לח״ב הדינמי ד
האדמוני הזה יש המון דאגות בראש שלו.
בעמודי התיאטרון־קולנוע של העיתונים
הוא מספק גם המון המון חומר לעמודים
שלי. לא תמיד נעים לפרסם, אבל כשזה
מצטבר זה מתחיל לעניין.
לא הסתיים טוב, .נדמה לי שאפילו בכמעט
כולם זוכרים את קשריו הארוכים, אולי
מכות. למרות שיפתח הוא צנום, לעיתים
אפילו יותר מדי ארוכים, של יפתח עם
הוא מעורר פחדים אצל אלה שאיתם הוא
איבון מיכאלי, שאותה הוא הכיר תוד
בא במגע.
כדי הסרטת אחד מסירטי בועז דווידפון
אחד-כך היו שמועות, שהוכחשו על־ידי
בסידרה שלא תסתיים לעולם, אסקימו לימון.
שני הצדדים, שהוא יוצא עם השחקנית
אמרתי, אולי יחסים ארוכים סדי, כי זה
הצעירה דללה שימקו, שהתפרסמה בסרט

יפ תח

(י) קצור סופ ה

יפתח קצור עם איכון סיכאלי

אותה עד הסוף, והזמין כמובן גם את השנייה.
כל השלושה יצאו חבוקים, כשה שוטר
קורץ באושר לי ולאחרים שישבו
שם. מוטי עצמו נכנם למקום כעבור דקות.
אני לא יודעת מה הוא הפסיד, אבל כדאי
שידאג לזכויות יוצרים של ממש על שירו
עופרה.

מוטי פליישר
זכויות על שיר
שאלו את מוטי לא אחת מדוע הוא
לבד ותשובתו היתה. :אני מתכוון לחיות
130 שנה, אז מאה מהן לא כדאי להיות
נשוי.״
מה הסיפור אם כן? ובכן, במקום שלו
אפשר תמיד למצוא אותן ממתינות לשעת
הסגירה, השעה שבה הוא מגיח, בודק קו פות׳
אם סוגרים בזמן, כי יש לו בעיות
עם השכנים, ומיהן היושבות שם.
ובאמת, סמוד לשעת הסגירה מתחיל ה מקום
להיות צפוף־צפוף בכל מיני בחורות
שמגיעות לשם לב ת, והמחכות למוטי שו־בר־הלבבות.
אותן שהוא לא שם עליהן,
נופלות בסוף הערב לזרועותיהם של בחו רים
אחרים, שמגיחים גם הם למקום לבדם,
0מדך לשעת הסגירה, כדי לקטוף את אותן
שמוטי לא שם עליהן.
בתור זמר לשעבר, הוא מכיר את התופעה.
מה הוא שהוא הכי שונא זה שאומרים
לו, אחרי שהוא מוצא מישהי . :מוטי, תשיר
לה את עופרת,״ השיר שפירסם אותו ב עבר,
ושעד היום זוכרים לו אותו.
אך הסיפור הפעם איננו דווקא על מוטי,
כי אם על שתיים שרצו את מוטי ובאו
למקום כמעט בחצות כדי לראות את ה אליל.
אך צרה, הן לא מכירות את סוסי.
מישהו שישב שם שביקש שלא אזכיר
את שמו כי הוא עובד במישטרה, הבין ש הן
נמצאות שם בפעם הראשונה, התקרב
אליהן ולחש באוזני האחת את השיר ה מפורסם
עופרת.
הצעירה כמעט התעלפה מרוב התרגשות,
ומייד נענתה לחיזוריו. חברתה כמעט הת עלפה
מרוב צער. השוטר החלים לשחק

נכון שיש בעיות תיקשורת עם אלוהים.
את זה אני יודעת. אבל עוד יותר יש בעיות
עם החוזרים בתשובה, שהופכים אחרי זמן-
מה לכאלה שאי־אפשר ליצור איתם קומוניקציה.
אבל המידע, בחך-ד.שם, זורם,
ולמרות שחלק מהחוזרים עזבו את רחוב
דיזנגוף ועברו לגור הרחק הרחק בתוך
קהילות סגורות בקריות-קודש, הסיפורים
מגיעים. אולי באיחור, אבל איך אומרים
— מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.
נירה עדי, שחקנית וכוכבת סירטי
טלוויזיה לילדים, חזרה בתשובה. זה ידוע.
חיפשו ומצאו לה שידוך דתי. גם זה ידוע.

יותר מדי

יפתח קצור ודליה שימקו
סתם ידידים

נועה בת .17״ידידים טובים,״ אמרו לי
כששאלתי אותם על הקשרים. ,ידידים מ־המיקצוע
אך לא מעבר לכה״
אז התחוור לי שהוא יוצא עם אווה,
בלונדית חמודה שבאה לכאן מהצפון ה רחוק
מכרמיאל.
יפתח לומד בבית־צבי ברמת־גן בימוי
קולנוע שנה שניה, ואווה לומדת חקלאות
בבית בדל. הם כבר יוצאים שנה וכל פעם
שאני רואה אותם נדמה לי שעומדת להיות
התגוששות. הייתי מגדירה את יחסיהם
כיחסים של קולנוע אלים, חזק, תוקפני.
יחסים שאפשר בקלות לעשות עליהם סרט.
למה אני מספרת לכם את כל הסיפור
הזה? אז ככה, יפתח חמודי: מדוע
אתה כל-כך מתבייש ביחסים האלה, עד
כדי כך שכאשר אני רואה אותך סוף סוף,
רגוע ושליו ולצידה של בלונדית סבלנית,
אתה נכנם מתחת לשולחן כדי שחלילה
התיקשורת לא תראה אותך? או שאולי
לא היתה זו אווה?

נירה עדי
על שירטון
הם אפילו התחתנו. גם זה ידוע וכבר דווח
על־כך(העולם הזה .)2358 לצערי, מה שאני
שומעת היום אינו מלבב כלל. הגיעה
לאוזניי שמועה מעיר הקודש ירושלים,
שהחיים המשותפים עם האברך עלו על
שירטון. ניסיתי לברר מי ומה אך לצערי
כל חבריה וחברותיה מהתקופה שלפני
לא שמעו ממנה כבר הרבה זמן. הם אפילו
לא יודעים איפה היא גרה, ומה טיב המש בר.
אני
מקווה שאם זה משבר רציני הוא
יחלוף במהירות, ושחיי בני הזוג יהיו ממש
כפי שכתוב בספר הספרים. אני חושבת
שזה מגיע לה.

מדריך
אילחי

אגי רק יורדת לסוף שבוע לאילת, ואני
מוצאת שם את כל העולם. מדוע? בל
מישהו שהוא משהו, ובדרד־כלל גם נשוי
ורועה לעשות רושם על השנייה שלו, ואין
לו זמן, כסף או שניהם ביחד לקחת אותה
לאירופה — יורד איתה לאילת.
ביום וחצי בעיר הדרומית ב״ותר ראיתי
כל־כד הרבה צפוניים נשואים, שאם הייתי
כותבת עליהם הייתי מספקת הכנסז• לעש רות,
עורכי־דין, מישרדי בלשים, וכתבים
של בתי־מישפט, הייתי יכולה לפרנס חודשים
ארוכים את כל המערכת הזאת.
אז ירדתי לדרום, ואת מי אני פוגשת
שפז את ורד ציבעון. הרווקה הפראית
בת ה־ 27 הספיקה בבר המון בחייה ה.קצ-

ורד ציפעון
שוב לבד
רים, אך מעל הכל היא הפכה למושג. אתה
אומר אגד ואתה מתכוון לאוטובוס בנסי עה
בין־עירונית. אתה אומר קוקה קולה
ואתה מתכוון לבקבוק משקה. אתה אומר
ורד ציבעון ואתה מתכוון למחול אירובי.
נכץ, יש חברות אוטובוסים אחרות, יש
משקאות אחרים, מחוללים אירוביים אחרים,
אך דומני שלה מגיעה זכות ראשונים ב עניין,
ואת זה מבינים כנראה גם באילת.
עד כדי כך, שאחד המלונות החדשים שנפ תחו
שם מוכן לקחת אותה פעמיים בחודש,
עם טיסות הלוך ושוב, רק כדי שתרקיד
קצת את האורחים שלהם.

פגשתי אותה שם בחברת מאיר זמיר,
שעשר שנים מחייו בידר את החיפאים ב מועדון
התיאטרון בחיפה. עתה הוא ירד
מעיר הכרמל, שבה אגב, נולדה ורד,
לדרום, לבדר את אורחי המלון האילתי.
מאיר הרווק והמשעשע הוא מארח ל מופת,
והוא זה שדואג לכל מחסורה של
ורד, שבאחרונה היא שוב לבד. כן, לבד.
אומנם את אילת הוא לא צריך להכיר לה,
כי היא הספיקה לחיות שם שלוש שנים,
אך מאז שהיא עזבה את המקום יש שם
המון דברים חדשים, שמאיר יודע עליהם,
וורד לא והיא רוצה לשחרר קצת אנרגיה
כשהיא מגיעה ׳לשם. כפי שאני הבנתי,
הוא מבין את גודל המשימה ובפעם הבאה
כשוורד תגיע לשם, הוא לא יתן לה לצאת
מאילת לבד. חכר זה חבר, ומגלים אותו
רק בתקופות קשות כאלה.

ח מ > ש ה 7ן > פו ד * ם
צ>ונ>>ם
על הבימה ובאולם נמשכו הדיונים בלהט הרגיל שלהם. לע״תים
גם תוך כדי חילופי־מהלומדת אך מאחורי־הקלעים של הקונגרס
הציוגי ה־ 30 התרחשו דברים ממש מרתקים. אילו היה יושב־ראש
ההנהלה הציונית, אריה דולצץ, מוצא זמן להלך מחיץ
לאולם, הוא היה שומע סיפורים נהדרים — בפו שאני שמעתי,
כשקסצתי לבנייני האומה.
גיבורי חמשת הסיפורים אינם קשורים זה בזה, להוציא את
העובדה שהכל התרחש מסביב לקונגרס.
סיפור ראשץ: הגבר הוא ציר מתנועת העבודה הציונית,
נשוי ובעל כרם מפותחת. מוכר כדמות מוניציפליות האשד.
היא צירה מחו״ל, מהליכוד.
ביום החמישי לדיונים המייגעים הם מצאו את עצמם שותים
קפה ואוכלים כריך בעמידה, במיזנון הבית, שליד כניסת האורחים
החשובים. פילה פה, מילה שם, הם החליפו חודות מארץ מוצאה
של הגברת, ארצות־הברית, והתיידדו מאוד־פאוד.
מסתבר שהגברת, חוקה, רואה בנישואים בארץ־הקודש הגשמת
חזון הציונות שלד״ בן־שיחה, בעל שורשים ותבריס במיפלגתו,
סיפר לה על קשיי הרווקות בארץ, ועל העזרה שהוא ישתדל
להעניק לה אם היא תעלה לישראל .״הייתי ממש מנשקת אותך,״
אמחה לו הצירה .״או. ברצון ׳,הוא השיב לה ,״אבל בוודאי שלא
פה, במיזנון. ולא על הלחי׳.
איך אומרים — אם כבר, אז כבר. חשב, חשב, וכישראלי מצוי
מצא מייד פיתתן. הוא משך אותה אל הכניסה ל שיחתי הגברים,
הנסתרת מעיני העוברים במיזנון, והתחיל לנשקה. נשיקה ארוכה
כל־כך, שחבח לתנועה, שיצא מהשירותים, סיפר לי שהשעון
כבר נעצר ואי־אפשר היה למדוד את משך הנשיקה. בעודו בודק
את שעונו, ראתה זאת, האמחקאית בזווית עינה. היא דחפה בכוח
את הנשקן הישראלי, שכמעט נפל על חברו מודד הזמן. האמרי קאית,
כפי שהסתבר, היא מאוד לא שמרנית, והיא פרצה בצחוק
גדול. והישראלי יצטרך למצוא לו מקומות מיסתור טובים יותר
לנישוקים הבאים שלו.
סיפור שני: ציר קשיש, מיבשת אמריקה, שישן באחד
מבתי־המלון הגדולים של הבירה, ביקש, בהגיעו למלון, שיצמיח
לו דיילת. שתדפיס עבורו מיכתבים, תלווה אותו בירושלים ותנעים
את שהותו.
פקיד־הקבלה הבין מייד במה מחבר ושלח אל הציר דיילת
יופי, שבוודאי לא תתאים לעבודות מישרד, אלא לבילוי נעים
בלבד.
השניים, כפי שיסתבר מייד, כנראה לא החליפו אלא מילים
ספורות ומייד ניגשו לפעולת הציר כל־כך התלהב ממנה, עד
שהוא לקח אותה לבנייני האומה והציגה לפני החברים כיועצת
יחסי־הציבור שלו.
ציר אחר, שהתלהב מהרעיון, ביקש פרטים. נאמר א שהיא
מומחית בתיקשורת, מתרגמת טובה, ומנסחת מיבתבים מעולה.
הציר השני חשב שאולי היא תוכל לעזור גם לו, והוא החל
לשאול אותה שאלות מיקצועיות באעלית. היא לא ענתה לו.
שאל אותה בצרפתית והיא לא ענתה לו. שאל בעברית מגומגמת,
״אולי תבואי לעבוד גם ׳אצלי, אני רוצה לשלוח מיצתב ל...״
כאן היא קטעה איתו ׳והסבירה שהמיקצוע שלה אינו כולל שליחת
מיכתבים, אך בכל מיקרה, אם הוא רוצה, שיפנה לפקיד־הקבלה.
לא נעים. שני הצירים היו ממש־ממש במבוכה.
סיפור שלישי: אחד האורחים מדרוס-אמריקה פגש בישראלית,
שהועסקה בימי הקונגרס בבנייני האומר״ הוא רשם
לה על פיסת נייד את שמו, את שם המלה שבו הוא מתגורר
ואת מיספר החדר.
אך אוי לאותה טעות. לא את מיספר חדרו הוא רשם לה,
אהבה חיליח
תמיד אמרתי שמי שקשור לצבא קשור
אליו גם מחוץ לשעות העבודה. ותמיד התברר
שצדקתי. הנה דוגמה נוספת: ייהודה
מלמד, רופא במיקצועו, הוא רופא ב־חיל־הים.
דמות מוכרת בחיל בזכות עצמה,
ודמות מוכרת מחוץ לחיל, משום שלמרות
שהוא בן ,40 הוא עדיין רווק ומבוקש
מאוד.
יהודה הוא חתיך, יודע איך להתלבש ו איפה
לבלות, יצא עם המון יפות, עשירות,
חכמות וצעירות, ונשאר בכל זאת ברווקו־תו.
בין אלה שאיתן הוא יצא בזמנו היתד,
גם הזמרת אילנית.
לא מזמן הוא הכיר חתיכה, חוו ה שמה.
תושבת תל-אביב. חווה, שהיא באמת משהו
יוצא־דופן, נמצאת לצידו של יהודה כבר
כמה חודשים.

אריה דולצין מנשק א ת סאלי לואים
תיו״ר לא יודע כלום
אלא את: זה של ציד ישראלי, המתגורר באותו סלון, קומה אחת
מתחת לשלו. האיש, פעיל, מרכזי בליכוד, הוא מועמדי
המיפלגה לתפקידים בכירים מאוד.
הצעירה, שהתרשמה מהזמנתו של האורח, החליטה מייד
שאחרי יום־העבודה היא תמהר למליץ. לא בכל יום מזמינים
אותה לארוחת־ערב זוגית במלץ יוקרתי בירושלים. סיימה ובאה
למלץ. דפקה בדלת וקול רך אמר :״כן, בבקשה.״ היא נכנסה
ומצאה גבר היושב ליד השולחן וקורא עיתון עברי. דמותו היתה
סוכרת לה, והיא השבה שהאורח פשוט פעל בשליחותו של
הישראלי הזה .״מה אתם חושבים ז שאני זוגה! אם אתה גבר,
תחפש בעצמך מישהי ואל: תשלח חברים שיפעלו בשימך !״ צרחה
ויצאה במהירות מהחדר. אי־הבנה קטנה. אך לך ׳תסביר את זה
לשכנים לקומה, המכירים היטב את האיש, שהוא גם נשוי וגם
אב לילדים. בוודאי הם לא מאמינים שזו ה״תה טעות.
סיפור רביעי: פוריטאנים, הציונים האלה. שתי סטודנטיות
ירושלמיות שהועסקו בבניין לצורך הקונגרס, ושמצאו שנא־!
משותפת, התנשקו באופן מאוד־מאוד לוהט במיזניץ שבו הן ישבו
לאכול ארוחת־ערב. אז ימה? מדוע צריך היה אחד האורחים
הישראלים, חובש־כיפה, לצעוק שהוא עומד לרוץ למנהל הבית
ולדרוש את פיטורי שתי ה בנו ת שאפילו לא התרגשו ממנו ז
סיפור חמישי: אחד הצירים, מאחת הסיעות הקטנות ביותר
המיוצגות בקונגרס, בא לירושלים עם מזכירתו. למה לא
בעצם 1חבריו סיפרו לי שהוא לא היה זקוק לשירותיה המיקצו־עיים,
כי לצורך זה נשכרה מזכירה אחרת. איך שלא יהיה, הוא
הביא אותה והסיבות לבך ברורות. רק מה, היא לא התלהבה
כל־כך מהרעיון שהיא תהיה שלו במשך עשרה ימים תמימים.
אחרי ייומיים־ישלושה היא התעלמה ממנו, החלה מבלה בעיר באופן
עצמאי, ואף הכירה עורך־דין ירושלמי רווק, והביאה אותו
לבנייני האומה. הבום שלה התרגז מאוד. הוא ביקש את סליחת
בני־הזוג, קרא למזכירתו לצד וביקש ממנה הסבר. היא אמרה
לו נטי. שאמרה בלחש. הוא האדים ונכנס במהירות לאולת היא
חזרה לחבר החדש שלה, שהתעניין מה רצה ממנה, כדבריו,
״האיש הזקן הזה.״ עמדתי לא דחוק ממנה ושמעתי :״הוא חושב
שאני אחות רחמניה.״
דולצין, דולצין, מה עם החזץ הציוני ז

כ דו רסל על כר בדשא
יהודה לוי הוא איש רב־פעלים. הוא
לומד תואר שני מזרחנות באוניברסיטת
תל-אביב, כדורסלן מזה 11 שנה בהפועל
רמת־גן, ומדריך בחוגים לכדורסל במתנ״ם
בגבעתיים. בקיצור, כדורסלן שגם אוהב
כדורסל, וכל הזמן. והוא בסך הכל בן .26
כשרואים אותו, מייד חושדים בו שהוא
כשהרגשתי שהרומן נמשך כבר זמן רב,
יותר מרוסנים אחרים של הרופא המק סים,
ניסיתי להריח מה קורה ואז התברר
לי הכלל המוכר. צבא הולך טוב מאוד עם
צבא. חווה נפרדה לא לפני הרבה זמן מ בעלה,
טייס בדרגה בכירה מאוד בחיל-
האוויר. הם חיים בנפרד, עדיין לא התגר שו,
אך חווה כבר מצאה את עצמה בזרו עות
הצבא, אומנם בצבע מדים שונה ובדר גה
שונה, אך בכל זאת מדים.
חווה בוודאי מכירה מהבית איך זה
לחיות עם איש צבא. לא פלא שהיא מס תדרת
כל־כך טוב עם יהודה.

כזה. כי גובהו הוא לא פחות מ־ 2.02 מטר.
הגובה, כפי שמסתבר, לא מפריע לא הבה,
ועכשיו היא פורחת אצל יהודה.
הוא יוצא כבר שישה חודשים תמימים עם
יפהפיה בשם ענ ת יעקובי, הצעירה מ מנו
בשנתיים.
את ענת הוא הכיר על כר-הדשא באו ניברסיטה.
הצעירה בעלת תווי הפנים הע דינים
לומדת בבית-הספר לעבודה סוציא לית
באוניברסיטה ברמת־אביב, ומתברר
שגובהו לא הרתיע אותה, למרות שהיא
נמוכה ממנו ב־ 2ג סנטימטרים. כנראה גם
הפרש הגבהים מתגמד לעומת האהבה.
יהודה גר כרגע בגבעתיים, בדירה משו תפת
עם חבר. ענת מתגוררת בתל-אביב.
למרות שהשניים עסוקים מאוד, יהודה ב כדורסל
והיא בעבודה בשדה־התעופה, הם
מוצאים גם זמן להיות ביחד. שאלתי לאן
זה יוביל, ולא קיבלתי תשובה חד־משמ־עית,
אולי משום שאני, לצערי, נמוכה. ו־
׳כששאלתי את יהודה את השאלה הוא עמד,
ואני מסופקת אם הוא בכלל שמע אותי.

נכנסת רוצים לתוויו את חהנוות רוזחתות. והו סינוו
מזעזע של הנדה אתת שבוצעה נאונן נות׳ -והתוצאות
^ ני ב ת .2 0קוראים ילי עמליה.
י לפני שבועיים מצאתי את עצמי ב הריון.
הייתי אז כבר בחודש השלישי.
תמיד היו לי איחורים של עד חודשיים־
שלושה במחזור. אז עד שהתעוררתי ו עשיתי
בדיקות, הייתי נב ר בחודש השלי שי.
הרגשתי ממש לא טו ב הקאתי בל מה
שאכלתי. אפילו מים הקאתי. הבחילות ודד
הקאות היו בשבילי רמז שאני בהריה.
החלטתי ללכת לרופא פרטי כדי
לגמור עם זה מהר. כי דרך קופת־חולים
זה ועדות ואישורים ובל מיני קשיים, ו אני
הייתי כבר בהריון מתקדם מאוד.
היו לי לבטים. התחלתי להרגיש דקירות,
את הילד בתוכי. רציתי להשאיר את
הילד. כשסיפרתי על בך לאבי הילד, הוא
לא הגיב וגם לא הציע עזרה כספית.
הוריי אמרו לי שלא יקבלו אותי הביתה
אם אלד ילד מחוץ לנישואין. שאני אמחק
מהמישפחה. הרגשתי מאוד לא טוב, מאוד
בודדה, עם בחילות והקאות וסחרחורוח.
וחשבתי שזה מה שצפוי לי בששת החודשים
הקרובים. החלטתי על הפלה. הוריי
היו סוכנים לעזור לי במימון ההפלה. הם
רצו לגמור את זה יותר מהר ממני.
ניגשתי לרופא פרטי טוב, והוא לא
היה מוכר לקחת את הסיבון של הריון

עמדה נמדחזמדס, אחר התפלה זזנושלת

זה ואיפה?״ והוא בשלו :״בבקשה להי כנס
לבדיקה״ .״תגיד, יש מרדים?״ הוא
לא עונה, מראה לי לגשת אל מאחורי
הווילון .״דוקטור״ ,אני אומרת לו ,״אני
לא אכנס להיבדק עד שלא תספר לי ב דיוק
מה אתה עושה.״ הד״ר זוססנוביץ
סוגר את הפינקס ואומר :״אם ככה, אז
אני מצטער.״
הוא מחכה שאלך. אני נשארת לשבת.
אני *ספרת לו על המיקרה של עמליה.
הוא שואל אותי מי אני. אני אומרת:
עיתונאית. דוקטור זוסמנוביץ נסער, טוען
שאינו מכיר את עמליה. מעולם לא שמע
את שמה. והוא בכלל לא עושה הפלות.
״מעניין,״ אני אומרת ,״היא דווקא אמרה
לי ד״ר זוסמנוביץ. למה היא לא שלחה
אותי לד״ר שוורץ, למשל?״
״נו, נו, כן, כן,״ הוא עונה בפנים כבדות־הבעה
,״יש לכל סיני אנשים כל מיני אינ טרסים.
לכי תדעי.״
אני מזכירה לו פרטים, כמו את הסיפור
על המרדים שמעולם לא הופיע. הד״ר
זוסמנוביץ אינו זוכר. אני שואלת אותו
אם הלקוחות שלו יודעות שאין מרדים,
והאם הוא רוצה לקחת את כל הסכום
לעצמו ,״כי עד כמה שאני יודעת מרדים
מקבל איזה 25-20 אלף לירות מהסכום.״

הפלה במחתרת
מתקדם. אז הוא שלח אותי לחבר טוב שלו,
דוקטור גרשון זוסמנוביץ.
ניגשתי עם אמי לקליניקה שלו. המ קום
היד. מרוהט בטוב טעם: רהיטים משו בחים,
שטיחים, ציורים, חימום. זה עשה
עלי רושם טוב מאוד. כמעט ולא היו
דיבורים. אמי שלפה 10 אלפים שקל במ זומן.
לפני זה היא שאלה אם אפשר לשלם
בצ׳ק והוא ענה שלא. לא קיבלנו קבלה.
מייד הוא לקח אותי לחדר סמוך, ושם
אותי על כיסא הגינקולוגי. לאמי ,־שחיכתה
בחדר־ההמתנה, הוא אמר שהמרדים בפ נים,
ולא נתן לה להיכנס פנימה. ולי הוא
אמר :״מה הבאת את אמא שלך? מה,
את צריכה מישמר?״
הוא איש מבוגר, אחרי גיל .60 לי לא
הפריעה העובדה שהוא מבוגר. כשהייתי
על כיסא הגינקולוג, הוא התחיל לבדוק
אותי. הוא אמר לי שהמרדים בדרך, ו שהוא
דק בודק אותי.
הוא לקח מכשיר מתכתי לפתיחת צוואר
הרחם והשפריץ מים לתוכי. אז הת חלתי
להרגיש לחץ ודקירות של מספריים
בגב. הוא התחיל לחטט בתוכי עם מכ שירים.
שמעתי איך שהוא מגרד לי בפ נים.
צעקתי וצווחתי שכואב לי. אז הוא
אמר :״תשתקי, כולירה. את לא נותנת
לגעת בך !״ פיתאום, בלחץ שריר, יצא
המכשיר החוצה. הוא היה טבול בולו בדם.
אז הבנתי שהוא התחיל לחתוך בתוכי. הוא
דחף את המכשיר עם הדם חזרה לרחם,
וזה גרם כנראה למעיים להידבק לרחם.
פיתאים היה טלפון. הוא הפסיק הכל
והרים אותו. זה נראה לי מוזר שיש לו
זמן לדבר בטלפון, כשאני על הכיסא שד
תתת דם. הוא אמר :״כן עוד רגע,״ דב רים
קצרים. אני כל הזמן צרחתי וייללתי
בקולי־קולות. כשסיים לדבר, אמר לי שוב
שהמרדים בדרך.
אחר בך שמעתי אותו חותך בתוכי. הר גשתי
דם על הגב. הוא ניקה אותי ושם לי
טמפון בפנים. כשגמר, הייתי חצי מעולפת.
אמי נכנסה פנימה, בגלל הצעקות שלי.
הרימה אותי מהכיסא והעבירה אותי למי טה.
הייתי באפיסת כוחות. אחרי חצי שעה
הוא הופיע בחדרי עם כוס. חשבתי
שהוא מביא לי כוס תה להתאוששות.
ואז הוא שלף בפינצטה מתוך הכוס חתי כות
חתיכות והראה לי ולאמי. אני כבר
לא זוכרת מה הוא אמר. זה היה חתיכות.

הוא הרכיב את זה והסביר שזאת השל ייה,
וזה העובר (זה היה בן).
היינו המומות. אמרתי לאמי שלא היה
מרדים, אבל היא לא הבינה מה קורה ר
שתקה. הוא התלבש ואז קמנו. הוא לא
רשם לי שום מירשם רפואי ללקיחת
אנטיביוטיקה. הוא רק אמר לאמי שתדאג
שאקבל אנטיביוטיקה — איקאפן. לקחנו
מונית ונסענו הביתה.
בלילה התעוררתי עם 40 מעלות חום
וכאבים נוראיים. צעקתי שנדבק לי הגב.
ב־ 2בבוקר אמי צילצלה להרצליה־פיתוח,
לטלפון שהוא נתן לה. ענתה מישהי
ואמרה שזה אמנם המיספר אך לא גר
שם איש בשם זה. אחרי ארבעה יסים,
כשאמי התקשרה לשם בשעות הבוקר, ענו
לה שגר שם דוקטור זוסמנוביץ. בטח לא
רצה שיטרידו אותו באמצע הלילה.
הורי לקחו אותי מייד לביילינסון. הגעתי

נימוקים לאומיים־דתיים ובריאותיים. אף
אחד מהם אינו מבין שאשה, שלא קיבלה
את אישור הוועדה להפסקת הריון, תע שה
הפלה בכל מיקרה. היא רק תשלם
יותר. והיא גם עלולה ליפול לידיים של
רופא מן הסוג שלידיו נפלה עמליה.

חוויו ת
מ חרי דו ת
ך * ד׳׳ ר זוסמנוכיץ מתגורר בהרצליה ׳
י פיתוח. יש לו קליניקה ברחוב דיזנגוף
,43 שנחשב למיקום טוב מאוד בעיר. הוא
נוהג במכונית משנת ייצור 82׳ .כל הפלה
שווה 100 אלף לירות, כסף מזומן ביד.
הנשים אינן לוקחות קבלות והוא גם אינו
מציע• אלה דברים שהשתיקה יפה להן.
זוסמנוביץ היא בן .65 קרח, גוץ

הוזפאים בב״לישון הוזועזע! .יהס אמרו:
איך מעולרס מווו! דבר כזה?
66 לשם במצב של סכנה. שטף דם רציני ד
דלקת חזקה ברחם, עם צוואר פתוח.
גם הרופאים בביילינסון הזדעזעו. הם
אמרו: איך מעוללים לאשה דבר כזה?
עדיף לאבד כלייה מאשר רחם!
מאז אני קמה כל לילה, כולי רטובה
מזיעה קרה, ורועדת. אני רואה את חתי כות
העובר מול העיניים. יש לי פחד ש יותר
לא אוכל להיכנס להריון. היום אני
יודעת שנפלתי לידיים של סאדיסט, מטו רף,
פושע, ומי יודע לעוד כמה בחורות
הפוחדות לדבר, הוא עשה את אותו הדבר.
עד כאן סיפורה של עמליה.
עמליה שכבה בבית־ד,חולים ביילינסון,
מחוברת לאינפוזיה, במשך כשבועיים. כל
כמה שעות הזריקו לה זריקת פניצילין.
מטורף? פושע? סאדיסט? רודף־בצע?
בעסת מתנהל ויטח על הפלות. אותם
הדורשים להחמיר עם החוק מנפנפים ב
׳וממושקף.
מבט מתרוצץ בעיניים פנים
עגולות חייכניות. חיוך תמים. לא מסתכל
בעיניים כשהוא מדבר איתך.
אני יושבת בקליניקה שלו. אני מספרת
לו שהפנתה אותי חברה שלי, ושאני זקר
קד, לו .״מה שמה?״ הוא שאל. אמרתי:
״אילנה קליין״ .״איזה אילנה?״ הוא המ שיך
לחקור .״אילנה קליין מהרצליה-פיתוח.
אתה עשית לה הפלה לפני שנד, והיא
שלחה אותי אליך ״.ד״ר זוסמנוביץ נזכר.
פניו מתבהרות. הוא שולף את הפינקס
שלו, שואל לפרטיי: שם, מישפחה, גיל,
מצב מישפחתי, כתובת, טלפון .״באיזה
חודש את?״ הוא שואל .״עברתי את ה שני,״
אני עונה, מודאגת. הוא מראה על
כיסא הגינקולוג ואומר :״בבקשה, תת פשטי
לבדיקה.״
אני עוצרת, מהססת .״רגע, תגיד לי
כמה זה עולה היום, ואיך אתה עושה את

הדוקטור זוסמנוביץ מתהלך הלוך ושוב
בחדר .״אני אחרי התקף־לב. אני הולך
לסגור את הקליניקה הזו. אני נשבע. מה
רוצים ממני? אבל אם את רוצה לדעת,״
הוא אומר לי ,״אני לא משתמש בהרדמה.
אני נגד שימוש בחומר מרדים. כבר היו
מקרים רבים של אסונות, שנשים לא
התעוררו מהרדמה.״ מתפתח ביננו דר־שיח
נוקב. ד״ר זוסמנוביץ נסער מאוד.
אגלי זיעה על הקרחת. אני מתעקשת לד בר
על עמליה. אני מבטיחה לו שאחזור
איתה אליו, ואז אני רוצה לראות אם
הוא מכיר אותה או לא.

״אני פו חד
מהרדמה! ״
ך • 4אחרי־הצהריים, עמליה, אני
• וטיים־קסטות בתיק, נכנסות לקליניקה
של הרופא. אשה יוצאת משם. הד״ר זום־־
מנוביץ נפנה אלינו בחיוך מגומס. לפתע
הוא מזהה אותי. הוא ממלמל שלום שפל-
רות אל עמליה .״כמה את יפה׳ עמליה׳לה.
כמעט שלא הכרתי אותך.״ אנו מתי שטת
מולו, אני לוחצת על הטיים. בחדר מם־
פתחת השיחה הבאה:
עמליה: אגי עברתי אצלו הפסקת
הריון...
הרופא: עברת אצלי פעולה. אני עשי תי
לך פעולה.
שו ש: עכשיו אתה זוכר. איזה סוג
פעולה?
הרופא: רגע אחד. הביטי גברת, אם
את היית באה אלי בקשר לבת שלך, אז
הייתי אומר לך: לא יודע שום דבר. תבו אי
עם הבת. מפני שלא כל בת רוצה ש-
האמא תדע בדיוק מה שזה. את לא יכולה
לבוא ולבקש שאני אמסור לך פרטים על
מישהו. אם את באה יחד איתה׳ והיא רו צה,
זה משהו אחר.
עמליה 1היה לי הידבקות של מעיים
לרחם, היה לי פי־איי־די. מייד אחרי הג־דידה•
חיפשתי אותך בלילה, אמרו ש אתה
לא גר פה. ואחרי יומיים אמרו ש אתה
כן גר פה. לקחנו מונית, נסענו לבית־החולים
בלינסון. הגעתי במצב קשה.
הרופא: וכמה זמן היית שם?
עמליה: שבועיים. הה גרם לי נזק...
יש לי מיכתב מבית־ז•,חולים.
הרופא: יש לך אותו פה?

ע מ לי ה: לא. הוא נמצא אצל עורך־דין.
הרופ א ג (מתפרץ) רגע, אם את אומרת
עורך־דין, אז גם לי יש עורד־דין ואני
לא רוצה לדבר איתכן.
שד ש: עשית לה גרידה בלי הרדמה ז
עסליה: אילו ידעתי שאין מרדים,
הייתי קמה והולכת.
הרופא: עכשיו שאני רואה אותך ב מצב
כזד״ אז הרבה יותר קל לי.
שדש: היא היתד שבועיים בבית־חולים.
היא הספיקה להבריא מאז.
הרופ א ג הביטי, אגי יודע בדיוק מה
זה ם י-איי־די.
שו ש: מה זה ז
הרופ א: דלקת של האגן הקטן.
עמליד! :וחצוצרה מעובה, מפותלת.
הרופא (מוציא את כרטיסיית החולה,
קורא) :״רחם קטן, מנופח במקצת. התו ספות
משמאל מעוגות. הריוז. סימן שאלה.
הריון מחוץ לרחם סימן שאלה״ .כאשר
יש חשד להריון מחוץ לרחם, יש כמה
דרכים כדי לעשיות את ההבחנה. אחת הדרכים:
אם יש הריון מחוץ לרחם, כשהוא
במצב של פיצוץ, יש דמם בחלל הרחם.
ולכן עושים ניקוי ויוצא דם.
עמליה: קרקעית הרחם היתד! דבוקה

הרופ א: דבוקה למה ז
עמליה: למעיים.
הרופ א: מי אמר?
עמל יה: בגלל זה הייתי בבית־החולים.
הכל כתוב במיכתב השיחרור.
שו ש: מה שאותי מטריד, זה שבשעת
הגרידה עשית גרידה בלי הרדמה.
הרופא: נכון.
שוש: ואמרת לאמא שלה שהמרדים
בפנים.
הרופא ( :מתפרץ) אני לא אמרתי לאפא
כלום. היא הרי ישבה פה זזהיא יכולה
לראות אם מישהו נכנם או לא.
עמליה: אתה אמרת לה שהמדדים
בפנים.
הרופא: לא נכון.
שדש: ולעמליה אמרת שהמרדים בדרך.
הרופא: תסלחי לי מאוד. נא לא לער־בב
שני דברים. אני אסרתי לך את זה מפני
שהסיכה שיש בהרדמה הוא יותר גדול
מאשר כל פעולת הגרידה. יש דברים שאי־אפשר
לעשות בהרדמה מקומית. הרדמה
זה דבר מסוכן. לא שיטפי-הדם. על זה
אפשר להתגבר.
עמליה: לי נשקפה סכנת חיים בגלל
שטף דם.
שוש: אני מבינה שאתה עושה גרידות
בלי הרדמה

ד ״ר זוסמגוכיץ ועמליה
״היום אני יודעת שנפלתי לידייס של סאדיסם, מטורף, פו שע׳
הרופא: זה אותו דבר.
עמליה: הרופא ששלח אותי אליך,
אמר לי שאני כן בהריון.
הרופא: אז הוא אסר.
ע מ לי ה: אתה הראית לי כוס עם
שלייה.
הרופא: אוי, לא, לא, לא, הראיתי
את מה שהוצאתי. ואת זה שלחתי לבדיקה.
את זוכרת שאמרתי לך שדברים
כאלה אני שומר אצלי ז
ע מ לי ה: כן.
שוש: אז על מה היא שילמה מאה
אלף לירות ז
ה רו פ א: עבור, עבור, הגדידה.
שוש: עבור הגרידה.
הרופא: עבור הגרידה. וזה כולל גם
מם־ערך מוסף, וזה כולל גם את ה נו,
גם את הבדיקה במעבדה.

שו ש: אני לא באה בהתקפות. אני רק
י*,דעת שאם הולכים לוועדה. ושולחים ל־בית־חולים,
אז מרדימים את כולן.
הרופ א: או שכן או שלא. יש כאלה
שלא. אני עבדתי בבית־חולים ולא הר־דמתי.

ש: באיזה בית־חולים עבדת ז
הרופא: עבדתי באסותא.
שו ש: עכשיו אתה עובד באסותא 7
הרופא: כן, עכשיו אני עובד באסותא.
היו לי מיקרים שעשיתי אותם באסותא.
הביטי, אני רוצה להסביר לך דבר אחד :
את החומר שלד, שהוצאתי, שלחתי לבדיקה.
נקבל את החשובה. יש לך טלפון ז
אני אצלצל אלייך. את תבואי ואנחנו נפע נח
את מה שכתוב.
שו ש: רגע, רגע, אז את לא היית
בהריון ז
עמליה: בטח שהייתי.

ג יו הו א ! .ביי
מאג-בייינסון
; /זמלפוז

888211

מם*־ תעודת זהות

מכתב

מעד הסכר בקות״וו

גיל אושפז נמחלקתגו מיום עד ין0
;גללן ץתלונד, קיסרית ל *,

ק י!) יער

יד עס ^ון /ורי -ס ץ׳

תלד ססחלח (כולל ממצאים וחוזח דעת אבחגתית 513

קטע ס ת עו ד ת כית־החולים גילינסון
מאה אלף לירות עבור הפלה ללא הרדמה
הרופא ( :מתפרץ) אני לא עושה מפלות.
אם אני יודע שיש לפני מיקרה של הפסקת
הריון אני שולח לוועדה.
שוש: היתה הפסקת הריון או לא ז
הרופא: לא היתד. הפסקת הריון.
עסליה: כתוב הפסקת־הריון.
הרופא: איפה?
ע מ לי ה: במיבתב של בית־החולים.
כתוב: הגיעה לאחר הפסקת הדיון.
שוש: אז מה היה לה?
הרופא: אין פה שום מחבואים. הביטי
כשאת באה בהתקפה כזאת...

הרופא ( :מתפרץ) רגע ! אני לא יודע !
אני לא חכם! אני שלחתי את החומר ל בדיקה.

ש: אתה לא יכול להרגיש כשאתה
מכניס את היד אם היא בהריון או לא ז
ה רו פ א: לא גברת. אצלה לא. מפני
שכתוב כאן: רחם קטן.
שו ש: אז מה הוצאת משם?
הרופא: מה? הוצא חומר שנקזלח ל בדיקה.
את לא מבינה את זה ז
שוש: ועל זה קיבלת 100 אלף לירות
מהאמא שלה?

שוש: אם אתה משלם מס ערך מוסף
אז צריך לקבל קבלה.
הרופא: בבקשה( .מפשפש בפינקם שלו
שולף קבלה) .אתמול היתר, אצלי בבית
אשר, שביקשה דחוף דחוף. אמרתי לה:
לא רוצה לקבל ממך אף פרוטה. וזה לא
מפני שאני עושה טובות. לא היה לי
פינקם הקבלות. אבל אף אחת לא לוקחת
קבלות( .מצביע על קבלה אחרת) :את
רואה 1כאן כתוב גרידה בבית־חולים
אסותא. גרידה אני לא עושה בבית, כי
בגרידה יכולות לצאת כל מיני בעיות.

שוש :
בקליניקה.

אבל עשית לה גרידה כאן

הרופא: נכון. תביני. בשבילך השם
גרידה זה הפסקת הריון. בשבילי גרידה
זד. לא הפסקת הריון. לא בלבד. יש כל
מעי פעולות שנקראות גרידה.
שוש: ואת הפעולות האלה אתה עושה
בלי הרדמה.
הרופ א: אני רוצה להסביר לך. כש*
תלדי, אז תראי בחדר־לידה אשד, המתנהגת
כמו מלאך, ושנייה שצורחת ומט פסת
על הקירות. זה עניין של רגישות.
אותו דבר גם פה. עובדה — כל הפעולה
נעשתה עם הרחבה קטנטונת של צוואר
הרחם. בשביל הרחקת הדיון זה לא מספיק.
ע מ לי ה: והרחם נשאר פתוח. קבלתי
חומר לכיווץ בתוך אינפוזיה.
הרופא: אז נשאר פתוח. יכול להיות.
לכל רחם יש תגובות אחרות. אז תני לי
את מיספר הטלפון שלך. ברגע שאקבל
את התוצאות אתקשר אלייך.
שו ש: כמה זסן זה לוקח ז כבר עבר
יותר מחודש.
הרופא: הרופא היה בחו״ל. ואני מעו ניין
שיעשה את זה מנהל המכון.
שוש: יש כאן עוד שאלה אחת. אמרת
שהמרדים בדרך והמרדים לא הגיע.
הרופא ( :מתפרץ) אני אומר לאשר,
כל מיני סיפורים.
שו ש: למד?,
הרופא: מפני שבאופן פסיכולוגי אני
רוצה איכשהו להעביר את הזמן, מפני
שאני מפחד מהרדמות. כל מיקרי המוות
נגרמו כתוצאה מהרדמות. היה לי מיקרה,
שאני שלחתי לוועדה, ועשיתי את הג־רידה
בבית־חולים, בלי הרדמה. כי אני
מפחד מהרדמות.
שוש: והחולה יודעת את זה ז
הרופא: היא יודעת הכל. אבל כש אני
רואה לפני אשד, בפאניקה, ויש לה
גם אמא אחות, ואז הכל הרבה יותר
מתוח• ואם אני אגיד לה: הביטי גבירתי,
זו שטיפה, וזו הרדמה וזה המים וזה פה
וזה שם. יש נשים. פחות עצבניות ממנה.
אבל היא פוחדת. הפחד הוא תת־הכרתי.
כל זמן שאומרים לה שזה רק הכנות, היא
מוכנה לסבול.
עמליה: עכשיו אני לא יודעת אם
אני יכולה ללדת.
הרופא: תבואי אלי בעוד חודשיים,
ובלי שום תשלום אעשה לך צילום, ו־אוכיח

יצאנו משם משוכנעות כביכול. הד״ר
זוסמנוביץ צבט בחיבה את לחייה של
עמליה.
התקשרתי אל רופא-נשים, ושאלתי אותו
לדעתו. הרופא הסביר שאכן ניתן לבצע
הפלה ללא הרדמה, אבל זה תלוי בחולה,
האם היא מוכנה ואינה סובלת מכאבים.
אולם הוא הבהיר שעל הרופא לומר זאת
לחולה, וזה נתון לשיקול דעתה הבלעדי.

שוש מייסדן !

חחם!
צייתן בעל מזג חם יעניק לנשים לוהטות בכל גיל אפשרי
תענוגות והנאות במיגוון רחב של אפשרויות. ת״ד 1393 תל־אביב,
מיקוד .61013

אשה בעלת דירה בתל־אביב, ל ידידות
אינטימית. הנאה ותמורה
מובטחות. לכתוב לת״ד 5261 תל-
אביב, מיקוד ,61052 ולצרף טלפון.
*.רוצה לנסות. צעיר יפה־תואר
מחפש אשה בשלה ואלגנ טית,
אפשר מבוגרת, כדי. לנסות.
ת׳׳ד ,1117 חיפה.

ח1ו ע בו ד ה
בעלת כישרון לציור, בכיסא
גלגלים, מעוניינת בעבודה בת חום
האמנות. המוכנים לעזור
או להציע עבודה מתבקשים
לכתוב לת״ד 1787 רמת־גן,
מיקוד .52117
י* רק חברות. נשואה בת
,40 בעלת הופעה נאה, נחמדה,
מעוניינת להכיר אשד, למטרת בי לויים
(לא אינטימיים) או חברות,
לפעם או פעמיים בשבוע. ת״ד
1761 תל־אביב, עבור קמליה.
4 -,היכרות יפה. שני סטו דנטים
נאים וממונעים וגם מקו ריים,
רוצים להכיר צעירות נאות
מאוד, נבונות ורגישות, בנות
,25—18 לשם היכרות יפה. לכתוב
לגלעד, ת׳׳ד 2106 ראשון־לציון.
4ידיד נפש. רציני ותרבותי
בן 46 חפץ בך, שוחרת מוסיקה
קלאסית־קלה ואמנות עתיקה, ל־ידידות־נפש
ושותפות בהוצאות
לביקור בקונצרטים. ת״ד 16374
תל־אביב, מיקוד .61163

שו עד ע
מצדמה
* אר תור רובינשטיין בן
ליה: שיעורי גיטרה, אורגן
1נתר בשיטת לימוד חדשנית,
ירה ויעילה. אפשרי לימוד בבית
למיד. פרטים בטלפון 533492־.02

זר לבעלי־חיים משוטטים, פצועים,
אוסף אבידות ומסייע במציאות.
אפשר להשיג אצלם כלבים וחתו לים
והם גם עושים עיקורים, מספ קים
טיפול וטרינרי ופנסיון. כתו בתם:
סלמה ,30 יפו, טלפון
827621־.03
גם לאגודת אם־אדאם יש כלבים
(גם גורים) וחתולים חמודים מאוד,
מעורבים, למסירה. טל׳ 448171־.03

ד ל פון
מ ק סי ם
בתל־אביב הולך ומוקם
׳שניים (אני ואת) .אם
אה, אינטליגנטית, ישרה
:ניינת, כתבי לת׳׳ד 22789
וביב, מיקוד .61227

חוג את ופד

4פקיד, מובטל בן ,46 הגון
וראי, דובר איטלקית, ספרדית
:רית מחפש עבודה. ת״ד 16374
אביב, מיקוד .61163
4כ תכני ת מקבלת עבודות
!סה במחירים נוחים. להתקשר
16.3לאביבה, טלפון 280264־.03
4מאלפים: מאלפי כלבים
נסיון צבאי עושים שיעור היב־
1חינם באולם סגור.מלמדים
שמירה, תקיפה וסירוב
זמעת,
ן. ירון וברור, טלפון,918185
.234
4חוג ציור 1אודית מעבי-
חוגים בציור לילדים בני 8
,13 בכיכר מלכי־ישראל. פר-
ניתן לקבל בשעות הערב ב־וון
247827־.03
; פמיניזם: ב־ 24 בדצמבר
1ה 8בערב תתקיים במועדון
וער, הפמיניסטית בבן־יהודה 82
)־אביב, הרצאה בנושא ״מה זה
ניזם״.
; אונס: ב־ 23 בדצמבר ב וז
8.30 בערב יוקרן בסימנטק
:־אביבי הסרט אהבה אנוסה,
ריו יתקיים דיון. ההכנסות י ד
יו למרכז סיוע לקורבנות אונס
1־אביב. כניסה — 75 שקל.
ג כלבים וחתולים: צער
׳י־חיים בישראל, תל־אביב, עו־

יום־הולדתי ה־ 34 חל בשבוע
הבא. את — האבירה והאצילה,
שהממון בכיסה, התזמיניני ל־

* גל שץ־רוח. למכירה גל-
שן־רוח וולד, סרפ חז־מפלט (כולל
הדרכה חינם) .כמו כן שני מיפו-
שים ומנור מעץ מהאגוני. לטלפן
בערב 957897־.03
* סטריאו. מוכר מערכת
סטריאו בלי פטיפון. צליל מנורות
מעולה. בת .6טלפון 410620־.03
זא:ב. למכירה גורי זאב
מעורבים וחמודים. טל׳ 233555־.03
אחרי 9בערב.
• 4אוגר חום. למכירה בהז רדיא־דמנות

אוגר־חום חשמלי
טור במצב טוב מאוד. טלפון
737908־.03
* אופנוע. אופנוע ב־נז־וו 500
מחודש, ישנת ייצור ,1954 יפהפה
ובמצב נדיר, אחרי אוברול, צבע,
ניקלים ועוד דברים יפים. מוכן
להחליף בגדול יותר מאותו סוג,
שופעת יפה, בהירה ואינטליגנטית,
שופעת חיוניות !וחיננית, תרה
אחריך, יפה הנפש והמראה,

שועל 27/168 מחפש בחורה
פוטוגנית ומיוחדת בלבד. ת״ד
, 1117 חיפה.
י* מבין עניין. אם את מעוג־יינית
בידיד בן ,35 מעניין, נחמד,
נאה, משכיל ומבין עניין, כתבי
לת״ד 557 ראשון־לציון, מיקוד
.75104 צייני טלפון ולא תתאכזבי !
* איזה דבר? דבר מתולתל
וחם־מזג ממתין לקריאת כיוון ממך,
הנאה והחיננית מאזור המרכז.
טלפון 259659־ ,03 בשעות הערב.
* דו־ מיני ת ותמיכה. נח מד,
בן ,32 תרבותי, מעוניין בהיכרות
בלתי־מחייבת עם נשית וחו שנית,
אפשר דו־מינית. תמיכה אפ שרית
גם כן. ת״ד 31597 תל־אביב,
מיקוד .61315
* מחכה ומחכה. אם את
נאה, מעניינת ומעוניינת, מחכה לך
גבר נאד ,31/181 ,בת״ד 30935
תל־אביב. כתבי ולא תתאכזבי!

חינם איו כסף!
אז אם יש לך מח להודיע,
להביע, לבקש, לביד, לשפר
בדיחה טובה, ואצילו לקלל —
קדימה !
• בל הודעה יכולה לבלול
ע ד 2 0מילים.
טלפון ולסינית : נקטאר 459528־( 03 תל־אביב־ארבע־ח־מש־תשע־חמש־שתיים־שמונה).
שאינו
חסר חוש הומור. רק
שתהייה גבוה, עד גיל .35ת״ד
21439 תל־אביב, מיקוד .61213

* מוכר ת מעיל צמר אלגנ טי
וחדש בצבע בז׳ .תפירה וצמר טלפון דולאר.
מעולים 160 .
918244־.03

* מוכרים

סיפרי לימוד

משומשים לבגרות ולכיתות תיכון
גבוהות. להתקשר בשעות הערב
לאבי או לגילה, טלפון 901812־.03
4קונה טלוויזיה שחור־לבן.בתמורה אתן מגורת־לילה, וילון,
תמונות, טוסטר, ביגדי נשים. טל׳
231047־.03

או בשווה־ערך. טלפון 597717־03
או 869140־.03
צירופים אפשריים
* דו מיני. בחור דו־מיני בן
19 מעוניין בבת 16 עד 25 לבילוי
מיוחד. ת״ד ,375853 תל־אביב
לאבי.
* יש לכן דידה? עדין
ומבוסם. לא פנוי ,40/170 .מחפש

• מי שרוצה לצרף תמונה
— חבלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יבול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
נלויית-דואר, למערכת ״העולם
חזה״ ,ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה. במיקרח זח יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אישי.
• חגלוייה תכלול את
שמו, כתובתו ומיטפר הטלפון
של בעל״ההודעה.
במדינה דרבי אדם
עב׳־רזת בסיטוגווו
7גא שם היו יותר מ־סב
אבירות שדנות, אך
הוא ׳הקפיד שלא
לפרוץ לדירות.
כאשר החל השופט אורי שטרדז־מן
מקריא את רשימת העבירות,
שבהן הרשיע את חיים פיזי, לקח
העניין זמן רב. רשימת פשעיו
של הבחור הרזה והשחרחר היתד
ארוכה עד מאוד. הוא הצליח ל בצע
במשך חודשיים, כ־ 30 הת פרצויות
למייפעלים, לבתי קפד״
למישרדים ולמיבנים שונים. הוא
גנב שם רכוש רב וביזבז אותו
במהירות. הוא גם הצית מכונית
ומיפעל אינסטלציה וגרם נזק ל רכוש.
,הזדמנויות
נוספות. הסניגורית׳
יוני ויינריב, העלתה ל זכותו
טענה אחת עיקרית. למרות
העבירות הרבות וההתפרצויות ש ביצע
בסיטונות, הקפיד פיזי ש לא
לפרוץ לדירות, כדי שלא
לגרום נזק נפשי לאנשים.
אך טענה זו לא עזרה הרבה
לנאשם. השופט עיין בעברו של
פיזי, שהיה מלא גסיונות של
שופטים להעניק לו הזדמנויות
נוספות. כמה פעמים נידון ל-
מאסרים על־תנאי ולהארכת מא סרים
אלה, ולא נידון •למאסר ב פועל
.״לא קשה לשער את הנזק
שנגרם באיזור הוד־השרון ונווה־נאמן,
שם הטיל פיזי את חיתיתו
על כל בעלי המיפעלים,״ כתב
השופט בגזר־דינו. השופט גם הז כיר
כי פיזי ביזבז את כל הכסף
שהשיג בעבירותיו ולא נותר מאו מה
כדי להחזיר לניזוקים.
על מכלול עבירותיו נידון פתי
לחמש שנות מאסר בפועל. האימה
סרה מעל הוד־השרון ונווה־נאמן.

חוכע 1ה קרה
האסיר ברח מ״מעשיהו״
מכידון שלא קיבל חופשה.
״מדוע ברחת מבית הסוהר ן״
שאל השופט אורי שטרוזמן את
הנאשם שעמד חפוי־ראש .״ביקש תי
חופשה ולא נתנו לי,״ הסביר
שימעון קבסה בקול רועד .״אבל
ישבת רק ארבעה חודשים. מדוע
מיהרת?״ חזר ושאל השופט. אבל
לאסיר לא היתה תשובה.
הפתעה. התובעת, הלנה ביי-
לין, סיפרה לשופט כי קבסה נידון
לשנתיים מאסר, והוא ברח מבית
הכלא לשלושה שבועות, ונתפס
אחרי מירדף שבו נורו לעברו
יריות. היא ביקשה מהשופט כי
יטיל על הנאשם עונש-מאסר מר תיע,
למען יראו וייראו .״השמועה
עוברת בבית־הכלא מפה לאוזן. ו אם
העונש על בריחה לא יהיה
כבד, יחשבו כולם שכדאי לברוח
כי אין מה להפסיד,״ אמרה ה תר
בעת.
כאשר שאל השופט את הנאשם
אם יש לו מה להגיד, נפלה הפ תעה
באולם. קבסה סיפר כי יש
לו עוד שבע שנות מאסר, שהוטלו
עליו בתיק אחר, שאפילו נציגת
הפרקליטות טרם ידעה עליו. הוא
ביקש את רחמי השופט, והזכיר
כי השוטרים ירו בו כאשר נתפס.
השופט הטיל עליו שלושה חוד שי
מאסר בפועל, בציינו כי ב־נזעשיהו
משתדלים לתת אימון ב אסירים,
ובריחות כאלה מערערות
את המישטר במקום. הוא גם הטיל
עליו תישעה חודשים מאסר על־תנאי
על כל בריחה נוספת.
העולם הזה 2364

המשך הדיווח שר

ער מצב איזוו דרום־סיני עבש׳

יום לפני ה חזר ת שארית סיגי למצריים, כיקר צוות ״העולם
הזה״ כאופירה, בדי־זהב וכנכיעות. הדיווח על כך התפרסם
ב״העולם הזה״ (מנ3צ) .ענ ת ס רגום פוי, ש שהתה כמשף
תקופה מסויימ ת בשארם, ה שתתפה אז בסיור וצילמה א ת
התצלומים האחרונים. השבוע חזרה למקום, בליוויית שניים
מתו שכידל שעבר היותר־־ידועים: אריה (״פלוני״) פלוגה
ואלפס של. ב שבוע שעכר פירסם ״העולם הזה״ א ת רשמיה
בשארם־אל־שייח׳ .להלן הדיווח שלה על רשמיה — ה אובייקטיביים
והסובייקטיבי׳ם — על דהב ונואייבה.
>> ני לא מפץ,״ אמר מנהל
//יי כפר־הנופש בדהב ,״מדוע
יש למקום הזה שם כל כך רע.
אני צריך לבנות הכל מחדש.״
ניסינו להסביר לו, שהמקום
פשוט לא הלך. אבל. זה לא היד.
כל־כך פשוט.
המושב נבגד, ב ת בו בכספי מיש־רד־התיירות,
בתקופה שהליברלים
העצמאיים ד,חדקו את המישרד. ל־

או ועכשיו

מימין חוף דהב יומיים לפני
פינוי סיני. החוף היה נטוש
ומזוהם, שרידי רהיטים התגלגלו בכל מקום. על השלט
התושבים עזבו, אמנם, אולם לפני
שעזבו, טרחו להשחית כל חלקר
טובד. במקום. מזגני־האוויר נעקרו
מהקירות, אריחי־החרסינה הוצאו
מהאמבטיות, זכוכיות נופצו. בבית
הספר המקומי נשברו דלתות וספרים
רבים מצאו את מקומם על

דה ב הגיעה קבוצה של צעירים
מקריית־מלאכי. הם קיבלו תמיכה
לכל אורך הדרך, אבל היו עצלים.
המקום, שיכול היה לההפך לגן
פורח ומיכרה־זהב, הוזנח בצורה
פושעת. שיטחי החקלאות לא עוב דו,
כפר־הנופש הוחזק על מינימום
של מאמץ וכך גם הקיוסק, שצריך
היה לתת שירותים למתארחים על
החוף.
התנאים האובייקטיביים של ה מקום
אידיאליים. בצד אחד של
המיפרץ ישנו חוף חולי ומיפרץ
קטן סגור, עם דקלים וסככות ש
הוקמו
במקום. בצד השני ישנו
ריף אלמוגים משגע. היו שמו עות
על שחיתויות במקום, על
מריבות בין התושבים ועל גניבת
כספים. כל מאמץ לשקם את ה מקום
לא הועיל. היחס לתיירים
היה מעליב, ואנשים העדיפו לא
לבוא לשם בכלל. לחברי המושב
נבנו בתים חדשים עם כל הנוחיות,
מרכז מיסחרי ובו סופרמרקט, בית-
ספר גדול עם כל הציוד.
כשנתיים לפני הפינוי. הוחלט
לפרק את •המושב, ולהעביר את
ניהול המקום לידי הסוכנות היהודית.

נבו הגונש

אזהרה בעברית, אנגלית וערבית: מקום רחצה או
מחקו את הכתובת בעברית, וכן את האותיות הקטנ
למעלה: אותו המקום בחוף דהב. החוף נקי לחלו

הריצפה ביחד עם זבל אחר.
המושב נסגר וחיכה, במצב הזה,
לבוא המצרים. אני זוכרת שבי קרתי
שם כצלמת, יחד עם צוות
העולם הזה, יומיים לפני הפינוי(העולם
הזה )2328 וחשתי בושה ל מראה
המצב. באותו הזמן, באופי־

כפי שהוא נראה עכ שיו.
שבילים נקיים,
גינה מטופלת. התושבים החדשים של המקום מגדלים

רה, עסקו אנשים בניקוי יסודי
דירותיהם לפני שמסרו את
מפתהות למצרים.
הפעם, כשהגעתי שוב לז
המקום פ
עיני. אורו מבריק. הגינה בכפר־הנופש
(המשך בעמוד )50

ירקות לסלט, כיוון שהובלת הדברים מקהיר
ואינה נעשית לעיתים תכופות. בצירי השבילים נ>ו
עדיין שלטים כתובים עברית. כל החדרים ני

חורהלדהבו לנו א ״ ב ה

והב עכשיו

נקיה. המנהל המצרי של
כפר הנופש, בעזרת אנשיו,
ניקה את החוף מכל שיברי הזכוכיות, משקיות הניילון

וי־זהב: הסוו

התושביס תישראלים תשאירו את ה
^ קו ם מזוהם. שקיות ניילון התגלגלו
:כל מקום. איש לא טרח לנקות ולהשאיר את המקום בצורה מכובדת
־תושבים החדשים. גס על קרקעית הים היו שאריות זבל רבות.

המשך מעמוד )49
זזת, החוף מבהיק טקיונו, דיזזד־יים
במלון מסודרים ומוטים לקבל
דירים. עיצאם עבד־אל נסר, מנהל
:פר־הנופש, קייבל אותנו בחדרו.
ונענו בשעות־הערב המאוחרות,
נחרי שעזבנו את שארם במצב־רוזז
יא כל-נך סוב התיישבנו אצלו
:חדר. הוא זכר את אלכם מהימים
אחרונים שלפני הפינוי. המצרים
:או אז לכל אתרי־הנופש כדי לע זות
חפיפה עם ישראלים. לכן קי־
:ל אותנו הפעם כסו חברים דתי-
:ים, והירשה לעצמו לקטר קצת.
;וא סיפר לנו, שקיבל את המקום
:מצב מוזנח . :הכל היה התם,״
מר ,״והיה מלא שיברי זכוכית.״
הזמנו חדרים במלון. ומייד, ב־ולפת
קצר, הגיע מישהו שלקח את
שבינו לחדר .״דקלים רבים נעק ת
ומקומם ואני מנסה לבנות הכל
וחדש, ויקח זמן עד ששנוציא ל קום
שם טוב. הבר פתוח, ותוב־לרדת
לשתות, אחרי שסתדרו
חדרים.״ אמר לנו עיצאם.
ירדנו למטה. הבר היה ריק.

ילדים מצויים

מחברת עברית בבית
הספר בדהב
לומדים עכשיו ילדים מצריים. על שולחן המורה

מונחים ביחד, ספרי לימוד כתובים ערבית, ומחברת
כתובה עברית, שנשארה שם מהתקופה הישראלית
של המקום. ילדים מעטים לומדים בבית הספר.

1 1־ ^1

1 4 \ 1

חתו הדוח ־ אז ועכשיו

74׳ ׳ י

מימין: לוח באחת הכיתות בבית
הספר בדהב. עליו כתובת זעם
ולה באנגלית, נגד הנסיגה, האומרת: אנחנו רוצים להשאר כאן ! לזיין את הסכמי השלום !

אות. רצינו להזמין אותו לכוסית.
אולם, ככל מוסלמי נאמן, הוא
אינו שותה אלכוהול והסתפק בבק בוק
מיץ.
בבוקר התעוררנו ליום שמש
ורוח חזקה של דהב. יצאנו לסיור.
גם כאן, כמו בשארם, נשארו ש-
רידים רבים מהתקופה הישראלית.

בצית השבילים של בפר־הנופש
נותרו עתין עמודים ועליהם בעב רית
״מים׳ ,״קבלה״ .פועלים עסקו
בגינון ובנקיון המקום, כשעיצאם
מפקח עליהם אישית. הוא הסביר
לנו שהוא מכין את המקום לכל
מיני רמות של אנשים .״תהיה
כאן אפילו אכסניה,״ הסביר• ״במחיר
נמוך ביותר, של 10 דולר ל לילה
כולל שתי ארוחות, שימוש
במיקלחות ובכל השירותים.״ כרגע
הם מפרסמים את המקום רק
במצריים, ומארגנים עיסקות־חבילה
זולות לירח־דבש ולחגים. יותר מ אוחר,
כשהמקום יתפקד בצורה
מלאה, הם ייצאו עם מסע-פירסום
גם באירופה, והוא מקווה מאוד ש גם
ישראלים יגיעו לשם.
את החוף שלפני המלון גידרו.
במצריים ישנו חוק המתיר לגדר
כל חוף לפני בית־מלון, כחוף
פרטי.
החוף היה שומם. אין נפש חיה.
דקלים קטנים, צעירים, נשתלו ב מקום
הישנים שנעקרו. הים היה
שקם, אבל אף אחד לא נראה במים.
מועדון־הצלילה פתוח. מנהל או תו
פיטר, בחור שווייצי, שהיה תל מיד
של אלכם, כשאלכם ניהל את
מועדון־הצלילה בשנה האחרונה ש לפני
הפינוי. הוא נמצא שם כל
היום, בטל מעבודה, מחכה ליפים
סוערים יותר.
עלינו למעלה למושב. מצרים
מעטים הסתובבו בשטח, כאילו ב-

בארסן מצרי עמד מאחת הדלפק.
על המדפים חיה סיבחר בקבוקים
שובה לב כל חובב אלכוהול. בפי נה
אחרת של החדר ישבו חמישה
מהעובדים וצפו בקומדיה מצרית
בווידיאו. מדי פעם פרצו בצחוק
פרוע. עיצאם קם לקראתנו בשים־
חה, והתיישב לידינו. הזמנו משק
ומקופסאות
השימורים הריקות. דקלים חדשים ניטעו
במקום הדקלים הקודמים שנעקרו ממקומם. גדר חדשה
סוגרת את החוף שלפני המלון כחוף פרטי.

סיני שייך לנו ! אנחנו נחזור הנה, יום אחד — וגם הילדים שלנו יגורו כאן ! אלהיס
נתן לנו את המקום הזה — ואף אחד לא יכול לקחת אותו מאיתנו. משמאל: אותו
הלוח ׳עכשיו, כשהמורה המצרי מלמד את תלמידיו בשיעור בחשבון, חיבור מספרים.

אפם מעשה. ליד המרכז המיסחרי
פגשנו את הבדווים. הם ישבו ב-
בית־קפה שהקימו לעצמם. כשראו
את אלכם ופלוגי. גלשו לנוסטלגיה.
געגועים לזמנים עברו• אז, כשהמ קום
היה הומה תיירים ואורחים
ישראליים. עכשיו הכל השתנה, הם
אומרים .״אצל המצרים, בדוד זה
יותר גרוע מחמור !״ אסר לנז סו-
ליפאן. הוא עבד קודם בחברת
מקורות ׳והרוויח יפה. היום הוא ע ד
בד בחברת־המים המצרית, ומש כורתו
מספיקה בקושי רב לפרנסת
מישפחתו. הבדודם מתפללים שה אמריקנים
יקחו את המקום ואז,
אולי, יהיה להם יותר סוב.

מי קרה
גאלביה
* *5ו מיי ם קו ד ם אנסו בכפר ה־בדוד
של דהב שתי צעירות
אנגליות. המצרים. אומרים הבדווים,
מנסים לטפול עלינו את האשמה.
כשהישראלים היו במקום פרחו
העסקים בכפר הבדווי. הם בנו

כיוס, נמצאים בנואייבה תוש־בים
מצריים. ישנו מיסגד

במקום, והמואזין.קורא לתושבים לתפילת. מבקר מצרי, שגר על החוף,

מתפלל ליד הסככה, כשברקע השלטים, עדיין כתובים בחלקם בעברית.
בים ספינה השייכת למועדון הצלילה, המנוהל ע ל -י די בחור בלגי.
מנהל כפר הנופש, מוכתר טאהה, היה קודם מנהל כפר הנופש בדהב.
כפר הנופש בנואייבה נקי מאוד
גם הוא ומטופח. המקום היה מוח זק
כהלכה גם בזמן הישראלים.
סאהה אומר שהישראלים בנואייבה
התייחסו אליו בצורה יוצאת מן
הכלל. הם הסבירו לו כל דבר ועזרו
לו להיכנס לעניינים — בניגוד
לטראומה שעבר עם הכניסה ל-
דהב.
על שולחנו היתד, מונחת חבילה
קטנה של גלויות־דואר צבעוניות.
גלויות נוף של די־זהב, נביעות
ואופירה• למכירה לתיירים. מאחו ריו
היה פוסטר גדול של לוכסור.
הוא גם נתן לי פרוספקט תיירותי
של איזור דרום־סיני, עם כל אתרי
הנופש: שארם אל־שייו, דהב, נ ד
אייבה וטאבה. אילת כלל לא מוז כרת
במפה זו.
בחצר, בכניסה לכפר־הנופש, מול
הגינה. מונף דגל מצרי על תורן.

חוו נקי

החוף בנואייבה נקי עכשיו כמו
שהיה נקי גם קודם, כשהישראלים
החזיקו את המקום. תיירים מעטים מסתובבים בשטח.

סוכות קש להשכרה במחירים מצ חיקים,
בחי-קפה רבים הוקמו על
החוף בין הדקלים. היום הכל שומם.
מישטרת התיירות המיצרית אינה
מרשה בשום אופן לישון בכפר ה בדווי,
וכד קוצצו מקורות הפרנסה
העיקריים של תושבי הכפר. מחוסר
״ ברירה חזרו לחיות כמו בדווים, נו דדים
במידבר. שאלנו מה עם כל
המכוניות והמנועים שהוטמנו ב חול
.״איזה מנועים !״ אמר מוחמד,
״הכל החליד והתמלא חול.״ מסת בר
שהבדווים קברו את המנועים
בחיפזון רב, ולא טרחו לשמן אותם
או לעטוף אותם כראוי, וכל הציוד
הרב התקלקל ללא תקנה.
ירדתי למטה, לראות את בית-
הספר. אותו מיבנה שנהרס בזדון
ובכעס לפני הפינוי. על הקירות
היו אז כתובות רבות נגד הנסיגה
מסיני.
מנהל בית־הספר קפץ לקראתי.
כששמע שאני עיתונאית ישראלית,
הכריח אותי, כמעט, לעשות איתו
סיבוב בבית־הספר .״תראי מה ה ישראלים
עשו כאן,״ אמר לא בכעס
,״הסתכלי, הכל הרום, התיקרה
שבורה, החלונות מנופצים, הדלתות
שבורות, זה לא יפה!״
חלק מד,מיבנה שופץ. בכיתה א חת
ישבו ארבעה תלמידים בדווים
ומורה מצרי צעיר. על שולחן ה-
^ מורה היו מונחים בצוותא סיפרי
ליסוד בערבית, ומחברת ישראלית

הבר של
ירדנו לחוף, דרך
כפר־הנופש. שם, ברחבה על חוף-
הים, פגשתי ארבעה בחורים צעי רים
משחקים קלפים. ארבעה
חבר׳ה מקאהיר, שבאו להעביר כאן
את החופשה שלהם. זו הפעם ה ראשונה
שהם מבקרים במקום, ו בפעם
הבאה, לדבריהם, יביאו גם
את הנשים והילדים.

עכשיו זו
מדינה אחרת
אלתי אותם אם הם מתכוו-
י נים לבקר גם באילת. הם אמרו
שלא. אין להם שום עניין בביקור
בישראל עכשיו .״עד שלא יתברר
העניין עם טאבה, ועד שלא תיגמר
הסילחסה בלבנון ויימצא איזשהו
(המשך בעמוד )70

חלקם מאירופה וחלקם מצרים שבאו לראות את
המקומות החדשים שחזרו לבעלותם. ברקע סככות
הדקלים של הבר, הנמצא על החוף למען התיירים.

מהתקופה הקודמת. הכתובות על
הקיר נמחקו, ועל הלוח היו כתו בות
מילים בערבית. תקופה חדשה.
נפרדנו מדהב ומד,בדווים, ששל חו
אחרינו מבטים עצובים. המשכנו
צפונה, לנואייבה.
בכניסה לכפר קידם אותנו שלם
גדול באנגלית :״נואייסה סיטי״.
נכנסנו לחדרו של מנהל-המלון,
מוכתר טאהה. כישסיקרנו את הפי נוי
מסיני, ביומיים האחרונים, היה
טאהה בדהב. אז צילמתי אותו על
חוף הים, כשהוא לבוש בגאלביה
מצרית. הוא ביקש שלא תופיע
תמונתו בגאלביה .״זה לא מכובד
למנהל כפר־נופש, להופיע בעיתו נות
בצורה כזאת.״ אמר ורץ להחל־ליף
בגדים. ואמנם, פירסמנו את
תמונתו בחליפה מכובדת (העולם
הזה .)2329
הפעם שמח מאוד לראות אותנו.
הוא זכר כמובן את מיקרה זד
גאלביה וצחק. מאז עבר לנהל את
כפר־הנופש בנואייבה. לידו ישב
מושל המקום, עבד־אל־עזיז, איש
גבוה ונאה. כששאלתי אותו אם
ביקר באילת, הנמצאת במרחק שעה
נסיעה מנואייבה, אמר לי שלא.
״ניסיתי דווקא,״ הסביר ,״אבל
אתם הישראלים מסבכים את ה עניינים.
כדי להיכנס לאילת אני
צריך ויזה. וכדי לקבל ויזה אני
צריך לנסוע לקאהיר או לאלכסנ־דריה,
מרחק שעות רבות של נ
סיעה.
שם אני צריך לחכות לפחות
שבועיים לקבלת הוויזה, ורק אז
לחזור, שוב, מרחק גדול. וכל זה,
אחרי שאתם התלוננתם, שאנחנו
עושים קשיים לישראלים שרוצים
לבקר בדרובדסיני, ואנחנו ביטלנו
את הצורך בוויזה, את ההכרח ב החלפת
סכום מסויים של כסף, כ מעט
הכל.״
ואכן, כשאנחנו עברנו את ה גבול,
הכל היה פשוט. אזרח יש ראלי
הרוצה לעבור את הגבול
כדי לבקר בדרום־סיני, לא צריך
להצטייד בוויזה, אם הוא יוצא ל ביקור
של שבוע. כמו כן אין שום
מחוייבות להחליף כסף בגמול,
בשום סכום, פרס למה שדרוש ל שהייה.
הביורוקרטיה
המצרית איטית
ביותר. הם לא ממהרים לשום
מקום. כל מיסמך וטופס ממולא בכמה
עותקים ונבדק כמה פעמים.
כולם מסתכלים, בוחנים, בודקים
שוב ושוב. אבל הכל נעשה עם
חיוך על השפתיים, בנועם ובשקט.
צריך רק להתרגל לקצב.
טאהד, סיפר שרצה לבקר בטאבה
ובמלון החדש שהוקם שם. הוא
הגיע לגבול עם עבד אל־עזיז. שם
עיכבו אותם שעתיים, חקרו אותם
מכל הכיוונים, טילפניו לתל־אביב
לברר כל מיני דברים, ולבסוף נת נו
להם מלווה, שיקח אותם לראות
מלון אביה סונסטה.

הוגר שד טאהה

דגל מצרי מונף על התורן ב
כניסה לכפר הנופש
העברת נואייבת לידי המצרים נעשתה בצורה מכובדת, להבדיל מדהב.

49 1*04

אן טוביוגרפין פולי טי תשל יתת! רט 1ש
האינטלקטואלים״ נוסח דור
מקור

פתיחות עבריות
בצד יונתן רטוש, המשורר שהשפיע
על לב השירה העברית השפעה חסרת-
תקדים במהלך העשור האחרון של המנ דט
הבריטי ושנות החמישים והשישים,
קיים יונתן רטוש ההוגה, מי שהניח את
התשתית לבחינה מחודשת של התרבות
הישראלית, כתרבות ימתיכונית.
ביפים אלה ראה אור סיפרו של יונתן
רטוש, ראשית הימים שכותרת המישנה
שלו היא פתיחות ע ב ריו ת /ובו קובץ מא מריו
של המשורר המנוח, שראו אור
בחלקם בגליוגות אלף (בטאון הכנענים) בין
השנים 1949־. 1953
בפרק ההקדמה מביא רטוש אוטוביוגר פיה,
אותה לא סיים, ושבה הוא משלב
באופן תמציתי את סיפור חייו עם סיפור
בחינתו את התרבות העברית בארץ. כבר
באחד מהקטעים הראשונים, מציג רטוש
את אחת פנקודות־העימות העיקריות בינו
ובין הלכי־הרוח של החברה הארצי שרא לית
של ימי נעוריו :״שכת אחת, לפני
הצדדים ישבתי עם שניים מבני נילי על
ספפל כרדווכ אלנבי ועישנו. עכר על פנינו
יהודי אחד, איני זוכר אם טלוכשי השחורים
או משוטרי המסורת כלכד, והלה
העיר את אונינו על העישון כשבת. חכרי
כיכו את פיגריותיהם. אני סירבתי, אמר תי
:׳אכל אני לא יהודי בנקודה זו,
פותח רטוש את סיפור התמודדותו עם
שאלת הזהות.
בשאלה זו בוחן רטוש את ההבדל בינו,
כעברי חניך הארץ, ובין יהודים ידועי־שם
מהפזורה כמו דיאון מרוצקי. ולטר

רתנאו, ליאץ בלום, הלורד רידינג,
ברנרד ברוך והגרי מדרגנטאו ומפ

את מכלול הסתוייגויותיו מהיהדות ה •
יונתן רסוש — ראשית הימים; הוצאת
הד ר; 232 עמודים (כריכה רכה).

קוסמופוליטית. רטוש בוחן את אופני
שטיפת־המוח היהודית שאותה עבר בדו מה
לילידי וחניכי הארץ האחרים, עד לפ גישתו
בשנת 1938 בע,׳ ג חורדן(עדיה
גורביץ) ותהליך פריקתו את עול אותה
שטיפת־מוח :״חותן שכר את משקפי ה קודש,
הדתידת, העדתיות, היהודיות, ש־מבעדן
נרא• דברי ימי הקדם העברי ו הווייתו
כמין יוצא־תפן מופלא, אלוהי,
בתולדות האנושות ...הפגישה עם חו תן
וההיסטוריה העברית שלו היתה לי אפוא
הלם משחרר...״
רטוש בוחן במבט מעבר לזמן את
הנתק שבינו ובין התנועה הרוויזיוניסטית
בשאלות אלה, כולל עימות עם זאב
ז׳בוטיגסקי וכמה ממאמיניו, תוך פירוט
מהלכיו במבוכיה של האופוזיציה הרוויז יוניסטית,
שקראה באותה תקופה• תגר על
המימסד הציוני, בהנהגתו של ז׳בוטינסקי.
כאן בא שיר הלל למייסד הלח-י, אברהם
(,יאיר״) ש ט רן, והדרך שהובילה למס קנה
הפסקנית, כי הבריטים הינם האויבים
העיקריים של יהודי ארץ־ישראל.
״כתב אל הנוער העברי ״.הפרק
הנושא כותרת זו, מתייחם להקמת התש תית
הראשונה לרעיון הכנעני (מטבע-
לשץ אותה טבע לרעיונו של רטוש המשורר
אברהם שלונסקי, שקרא תגר
לרעיונות רטוש) והוא מביא את הכרוז
המפורסם, שאותו פירסם רטוש ב־1943
מטעם הנועד לגיבוש הנוער העברי, כרוז,
שבו נאמר בין השאר :״הוועד לניכוש
הנוער העברי מבקש להזהירך. הציונות
על כל פלגותיה ופלגיה, יודעת היא מליצות
טאו — אל תלד אחריהן שולל ...וכבל
מערת שכה אז ה נמצא, וככל עבודה
שכה אתה עמל, זכור את הדבר הזה :
היותך עברי. וככל סביבה שלתוכה נקלעת
זכור את שליחותך הטבעית: לשחרר את
ההרגשה העברית, לטהר את ההברה העברית,
לעמול למען הגיבוש העכרי...״
״הולדת האומה.״ היא כותרת של
מאמר שאותו פירסם רטוש באלף בדצמבר
, 1952 ובמהלכו הוא עורך השוואה בין חב רת
המהגרים האמריקאית לבין חברת ה מהגרים
בארץ־ישראל, תוך שהוא מוליך
למסקנתו הקובעת :״כן המהגרים אינו נט
החוויה
היעודאד־ח1

במיזרח אין

מע — הוא נאמן למולדת שלו.״ כאן מתכוון
רטוש ליצור את הקרע שבין דור
הבנים ובין העבר הקיבוצי של הוריהם
(קרי: הגלות) .המאמר עינינו נשואות אל
השילטון הוא מאמר מוקדם של רטוש,

משורר רטדש
צעיף עברי טל פרצופים יהודים
(פורסם בהירדן, ב־ 6ביולי ,) 1937 מאמר
שבו טרם שלטת עמדתו הכנענית, והמת ייחס
לדו״ח הוועדה המלכותית הבריטית,
שפירסמה זמן קצר קודם לכן את פית-
רונה לבעיית המאבק היהודי־ערבי בארץ-
ישראל. למאמר זה מתפרסמים עוד כמה
רשימות של רטוש משנות דד ,30 שבהן
ניתן לבחץ את תהליך שינוי השקפתו
הרעיונית של רטוש, וניצני מרידתו ב-
השקפת־העולם של התנועה הרוויזיוניס טית.
״?{כריות
״.במאמרו מונח של גניבת
דעת מעמת רטוש את הכותרת יהודי מול
עברי, תוך שהוא מוכיח את מעלותיה של

כל תרבות טומנת בחובה סופרמרקט של
דמויות, החל מדמויות של מנהיגים תר בותיים
ונותני־אות וכלה במזדנבים תר בותיים
למיניהם. גם התרבות הישראלית
נתברכה במיגוון מדפי סופרמרקט תרבותי
כזה.
החודש שאג אחד מגמדי הסופרמרקט
שאגה שהרעידה את דפנות קופסתו. והג ביהה
את דימויו העצמי מעבר לגבהי
מיגדל־שלום. העיתונאי והמשורר משה
דו ר פירסם במוסף הספרותי של על המש מר
ספק־שיר ספק־מסה, תחת הכותרת ב־בגוד
כוהנים ( 3בדצמבר) ,שאותה הוא
מסיים בקול נהי :״בבגוד חכוהני ,9במי
כג ת ז /כמי הכוהנים כגת לעת בגידה?

ימים מספר אחרי פירסום מסתו/שירו,
המחיש משה דור את דיוקנו־התרבותי, כ אחד
מאלה שאותם מגנה בנדה, כאשר הת ייצב
לפני ועדת-החינוך של הכנסת ודרש
הגדלת תוכנית טלוויזיה בשם שמונה וחצי,
שבה אינו מטיף לאהבת הספרות והתר בות
הישראליים, אלא עושה כל שביכולתו
להגבהת קומתו. אכן, נאה דרש דור בשי רו
בגידת הכוהנים.