המחיר 40 :שר,לים (כולל ט.ע.ט).
הראשונה
״הישראלים
מטורפים על
אוכל סיני יי
...כשפתחתי את המסעדה לא
תארתי לעצמי כמה ישראלים
אוהבים אוכל סיני. חשבתי
שעיקר האורחים יהיו תיירים
ולכן גם הסכמתי לכבד את
כרטיסי האשראי ״ויזה״
ו״דיינרס קלוב״ ,שהתיירים
רגילים להשתמש בם.
הישראלים הפתיעו אותי
בכפול:
ראשית-הם יודעים מהזה
אוכל סיני. והם יודעים אפילו
להבחין בין המטבחים
הסיניים השונים, סצ׳ואן,
פקין, קנטון וכר.
ו שנית-כמעט לכולם יש
כרטיסי אשראי והם מרבים
להשתמש בם.
ומי״ אשם״ בכלזה? מנהל
הסניף שליבדיסקונט. הוא
״מכר״ לי את רעיון כרטיסי האשראי.
בדיסקונטישעם מי לדבר.
אפילו ב״סינית״.
בנ ק די ס קונ ט
כח 3ד 1הע1עד־;תלדדומד:
כ תב ת 71ע 1ער האדאר־:
סימן ל ב או ת?
.אחותי גולת את בעליך
האירועים בבפר־שלם עלולים ל הצביע
על נטייה מסובנת להש תמש
בנשק חם בעימותים בין
המימסד וכץ המוני
^ 05 ^ .העניים. האם ניתן
יהיה למנוע מילחמת־אזרחים
מזויינת ץ
״בעלי מנהל רומן עם אחותי
ולי זה נמאס ׳״ אומרת הצעירה
שהגייטה תביעת גירושין מבעלה.
״אני חושבת שהוא
התחתן איתי רק בדי
להיות עם אחותי!״
היא מאשימה.
׳ומן־־מילחמה מזוייף
״העולם הזה״ ,שבועת החדשות הישראלי. המערבת והמינהלזז: תל*
אגיב, רחום גודדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורך
הראשי: אורי א מ רי עורך־תבנית: יוסי שנון. רכז מערכת :
שלמה פרנקל. עורכי כיתוב: תמי סוטוביץ וניורא נוימן • צל־סי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
כיטזן. מחלקת המודעות: רפי זכרוני * חסו״ל :״העולם הזה״
כע״ס י הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב. הפצה :״גד״ בע״ם
בשבוע שעבר האשמתי ב מ חר זה
את הכתבים הצבאיים של העיתונות הישראלית
בכך שהם עשו יד אהת כדי
להשתיק את העובדה שמילהמת־הלבנון
היתד. גם כישלון צבאי פשוט.
השבוע פירסם הכתב הצבאי של הארץ,
זאב שיף, מאמר שעשוי היה להיות מעין
תשובה להאשמה זו. בין השורות, ובצורה
׳מרומזת, הודה שיף בכישלון הצבאי.
מלכודת שירמן
כתב שיך כשיבעה חודשים אחרי
(שפרצה המילהמד, בלבנת׳ החלו להתעורר,
כצפוי, ספקות גם באשר לביצועים הצב איים
של צה״ל במילחמה.״
זה לא כל-כך נכון. ה״ספקות״ לגבי ה
24 שעות לא זו בלבד שלא הזשג ב־
45 שעות, אלא שנחוצות היו כ־ 120 שעות.
,בגיזרה המיזרחית תשיגו אותנו הסורים
ונערכו לפנינו ליד עין־זחלתא. כך
הצליחו לבלום אותנו לפני הכביש הראשי.
״בגיזרה המיזרחית לא הגענו לכביש
הראשי ולא הצלחנו לאגוף את כל הצבא
הסורי כך שייסוג כליל סדרום לכביש. הצבא
הסורי לא ברח. הוא נסוג־בצורה מסודרת.״
דברים
אלה היו מובלעים במקומות שו נים
במאמר. גם כשמחברים אותם זה לזה,
הם מרמזים רק על האמת, הידועה היטב
לשיף ולכל הכתבים הצבאיים: שעוצבה
של צה״ל נכנסה בגיזדה המיזרחית ל־מלכודת־שרית,
שהוצבה לה על-ידי ה^בא
הטורי, ושעל כן לא הצליח צה״ל לכבוש
את כביש ביירות—דמשק בעורף הצבא
הסורי, ליד דאר אל-ביידר ומיזרחה, כפי
שנקבע בתוכנית-המילחמה.
שיף מייחס גישלון זה כולו לדרג ה מדיני.
בגלל טכסיסיו הפוליטיים המפוק פקים
של שרון נאלץ צה״ל לוותר על אחת
האופציות האפשריות — הנחתת כוחות
מן האוויר בעורף הסורים.
אולם זוהי רק תשובה חלקית. האמת^ה פשוטה
היא כי מפק ח המילחמה ו בראשם
רפאל איתן, אמיר דרורי ואביג דור
בן־גל — נחלו כישלון צבאי מובהק,
ונכשלו בהשגת היעדים הצבאיים העיק ריים.
זהו כישלון בשדה״הקרב, למדות ה עדיפות
הפנטסטית שהיתה לצה״ל באוויר,
•והעדיפות הגדולה על הקרקע.
אני סבור כי תפקיח של כתב צבאי הוא
לגלות לציבור אמת כזאת. ולא רק באיחור
ובמרומז, בלשון המובנת רק לקומץ של
מומחים, אלא בפירוש, בפה מלא ומייד.
״הפקק
של צידון״
כתב צבאי שיך
,הסורים הצליחו לבלום אותנו-...
ביצועים של צה״ל במילחמה זו התעוררו
מייד, והם פורסמו בהרחבה ובהבלטה ב־העולם
הזח 2350ב־ 15 בספטמבר, שלו שה
חודשים אחרי פרוץ המילחמה, בכתבה
על איש־השנה אריאל שרת.
וכך אומד שיף, במקומות שונים במא מרו
(אני מצרף את הדברים ביחד) :
,עוד לפני ארבעה חודשים היו מפק דים
בצה־ל, שהעלו סי׳מני־שאלה בקשר
לחלק מהביצוע הצבאי בסילחמה זו. במקום
לתפוס את הכביש הראשי ביירות—דמשק
כבר במהלכים הראשונים, נאלצו לעשות
ואת קטעיס־קסעים רק ב־ 20 ביוני ולאחר-
מכן( .היתה) אי־הצלוזה לבצע בשמח את
מה שתטיל ש תן על הצפא בפרקי־זסו
קצרים יותר. במקומות שונים נתקעו
מורי־תשיריון שלנו לזמן ממושך מדי.
,בשבוע הראשון למילחמה לא הושגו
כל היעדים. מה שחשבו תחילה להשיג
גם לגבי המערכה בגיזרה המערבית
— ציר־החוף — רומז שיף על כישלון
צבאי מובהק :
,לא הגענו לפרברי ביירות, אלא לקראת
סוף השבוע הראשון למידחמה — זמן רב
ביותר, בהתחשב בעובדה שמדובר ב־80
קילומטרים חהגבול הישראלי ובהתחשב
בכוחות הדלילים של המחבלים שעמדו
מול האוגדות של צה״ל• (הנחיתה מן הים
ליד דאמור) לא גרמה !שכוחות גדולים יו תר
של המחבלים הושמדו עד־ידי צה״ל.״
בלשון פשוטה: גם בגיזרה זו, שבה הי תד.
העדיפות של צה״ל עצומה עוד יותר,
כשמולו עמדו רק הכוחות הסחרים־למחצד,
דהבלתי־סדירים של אש״ף, היד. כשלון.
שיף אינו אומר מה — או ם י — עצר
את צה׳׳ל וגרם לעיכוב של שבוע ימים
בהתקדמות לביירות. הוא רק מרמז על
״הפקק של צידון״.
איזה פקק ז פקק־תנועהז או התנגדות
האוייבז לא נעים להודות.
להעולם הזר. אין מעצורים כאלה, ולכן
יכולנו לחשוף את האמת, המתגלה עתה
טיפין־סיפין, כבר לפני שלושה חודשים.
פרקליטיהם של תישעת המוזהרים פתחו השבוע במאבק נוקשה
וערמומי. כל אחד מהם נזנסה להציל אח עורו של לקוחו — ולהפליל
את האחרים. העולם הזח בודק את העדויות, הסתירות והזיופים שהתגלו,
ומציג שאלות נוספות.
הפלות אימי
לא רק בקליניקות פרטיות ובמחתרת
נערכות הפלות כושלות. גם בבית־חולים
מוכר ומומלץ על־ידי
קופת־חולים מתרח שים
דברים מזוויעים.
כתבה שנייה בסידרה.
סדום במישטדה
המפקח גרשון פינקס ממישטרת פתח־תיקווה
מזייף הודאות ופקודיו מאיימים
על קטינים שיבצעו בהם
מעשה־ם דום. בית־המישפט נזף
בו, אך הוא ממשיך במעלליו.
יומולדת 60
שאול ביבר, הצעיר הנצחי,
ומג את יום־הולדתו ה60-
במסיבה עליזה, והפתיע
את חבריו כבמה סיפורים
שאיש
עדייו
שמעם.
לחיות.
למרות הבל
טרגדיה נוראה עבהה על ליל בר-ישפר
(בתמונה) ,נורווגית שקשרה את גורלה
בישראל: אחרי שהתגרשה סבעל אחד,
טת ה שני בזרועותיה
סמחלת הסרטן. כעת
היא פותחת בחיים
חדשים.
וטוש עיצב
את ח״
מוות בעריסה
כשנישאה לו היתר. בת , 18
יפר. ומטופחת, והוא איש
זקן וכפוף. עכשיו, כמעט
שנתיים אחרי מותו, מרגישה
יוחנה רטוש שחייה הריגשיים כמעט
הסתיימו.
כרכר. גיל באה בבוקר לפער
טון. שיחקה וצחקה, ואז הת חילה
לבכות ,׳גרדמה ומונה. חקירה אמה ונובעת
לערוך וו }׳(
בנסיבות מותה
של התינוקת,
אך בית־המיש-
פט מסרב
׳הבית שד ודתן
דייר ששכר את ביתו של
מייק בורשטיין הפר את
תנאי־החוזה, אך אי־אפשר
לפנותו, כי פרקליטו של
מייק בורשטיין נקט הליך מישפטי בלתי־מתאיס.
חוח סו רגי ם סובבו דוגמניות־חצמרת
בסיסדדונות בלא נווה-
תירצה, וחביאו לזמירות
מעט רעננות ובגדים מעוררי
קינאה.
מדו רי ם ק בו עי ם: תשקיך במדינה
הנימי — סרט כחול־לבן בקונגרס
יומן אישי — חמינקים של הוברמן
אנשים כדונים הורוסקופ מיכתבים תשבצופן פורום — יורס לנדסבריגר וטלי כהן
חשבון עובר ושב
מה הם אומרים
עולם קטן — יוון, דרוס־אפריקה
ורומניח
ועולם הז ח 2365
אנשים כעולם
לי־לה־לו
רחל המרחלת
חלת־ ראווה -ביגדי סילווסטר
נמר של נייר
זה היה העולם שהיה
לילות ישראל -מומד סגור
קולנוע — האחים טאוויאני שידור מיכחר שידורים —
בישראל ובירדן
אתה והשקל
פפורט
הציבור, הוא פעל להכשלת העיסקה. השרים
הליברליים, שימחה ארליך יגידעון פת,
שהתנגדו בתוקף לעיסקה׳ הם מקורבים לאייזנברג,
והוא הורה לשר־התיירות, יצחק שריר, שלא
להתערב בפרשה, כדי שלא לחשוף את מקור
ההתקפות. השר שריר מזוהה לחלוטין עם קבוצת
אייזנברג במיפלגה.
טל פי גירסה אחרת התנגד אייזנכרג
לעיסקה כדי לנקום במישפחת סחרוב.
אחד מהאהים, אהרון, הוא מבעלי חכרת
״דנות״ ,כעוד שאח שני, ישראל סחרוכ,
היה מעורב כהכשלת עיסקת־־המכירה של
חברת-הדלק ״פז״ לאייזנברג.
תנט ״ ף חששות בצמרת הצבא
בקרב כמה מהפרקליטים של הדרגים הצבאיים,
שהוזהרו על־ידי ועדת־החקירה שבראשות השופט
כהן, שוררת דאגה חמורה מתוצאות החקירה.
אחד הפרקליטים התבטא שצפוי זעזוע בכל המערכת
הצבאית.
מישפטנים ב שירות
המדינה מתרעמים
בקרב מישפטנים בשרות המדינה יש התמרמרות
על־כך שמלבד עורך־הדין אילן שיף, המייצג את
הרמטכ״ל, כל עורכי־הדין המופיעים לפני
ועדת־החקירה נשכרו־מחוץ לשרות המדינה.
הפרקליטים האלה יעלו לאוצר המדינה הון רב,
והמישפטנים בשרות המדינה מצביעים על כך
שמטעם ועדת־החקירה עצמה פועלים פרקליטים
שנלקחו משרות המדינה, ועבודתם היא טובה.
?רע ה מר -בן־מאיר*
לאחרונה התגלעו חילוקי־דיעות קשים בכמה עניינים
בין שר־החינוך, זבולץ הסר, ובין סגן־שר־החוץ,
יהודה בן־מאיר, מראשי ״סיעת־הצעירים״ במפד״ל.
כן־מאיר מנשה לגרום להפרת ״שלום-
הכית״ שהושג כין הסיעות השונות
כמפר ״ל, מתוך חשש שהוא יסכול מכד.
היה זה כך־מאיר שיצא נגד עמדתו של
יוסף כורג כפרשת ״כנק המיזרחי״ ,כעוד
שהמר תמך ככורג, ושני השרים התרעמו
על הכשלת העיסקה.
בג! בעד גורן -
ראש־הממשלה, מנחם בגין, החליט לתמוך בהארכת
כהונתו של הרב הראשי שלמד. גורן, לתקופה
נוספת.
הרוע הגדול של סיעת המפד״ל ככנסת
מתנגד להארכת הכהונה של גורן.
אלי א ב לעירית
ת ל ־ א בי ב *
לדבריהם כבר מובטחת להם תמיכה של ״האיש
החזק״ של סניף תל־אביב, אליהו שפייזר,
במועמדות זאת.
מפ״ם שו תפ ה להחלטה נציגי מפ״ם בהנהלת ״חכרת־העובדים״
שותפים להחלטה, שהתקבלה שם, כי
ההכרות ההסתדרותיות יבצעו עבודות־כנייה
כנדה המערבית.
קיימים צילומים שבהם אפשר לראות
כיצד כדיוק אירעה הטרגדיה ככפר-שלם.
על־פי צילומים אלה אפשר לדעת האם
כאמת סיכן שימעון יהושע ז״ל את חיי
השוטרים, וכיצד הוא נורה.
תשלילי הצילומים שמורים באחד העיתונים.
אייזנברג הב שיל
עי סקת־ ה בנ קי ם י
כחוגים בנקאיים סבורים כי ידו של
המיליארדר שאול אייזנברג היתה
כהכשלתה של עיסקת־הקנייה של ״המק
הבינלאומי הראשון״ על-ידי ״מק
המיזרחי״.
על פי גריסה זאת, סבור היה אייזנברג תחילה ני
כדי לממש את העיסקד, יהיה על בנק הנזיזרוזי
למכור לאייזנברג את מניות הבנק בחברה לישראל,
שאייזנברג היה מעוניין בהן. אך כאשר התברר
לו כי בנק המיזרחי יגייס את הכסף מן
לנד או -
טועמו־ הליכוד?
יתכן שאלי לנדאו, מי שהיה יועצו של
שר־הכיטחון, יהיה מועמד הליכוד
דדאשות עיריית הרצליה.
מועמדותו של ראש־העיריד. הנוכחי, יוסף נבו,
כנציג המערך, אינה מובטחת, נבו מקורב לרבין
ואנשי פרם יבקשו להציג מועמד אחר.
ממתינים
ד 3ו ל גרינוודד
פול גרינוולד, המואשם כאונס,
עדיין לא המציא לידי התכיעה את
סרט־הווידיאו שהוא צילם לטענתו
התמסרה לו כרצון.
ה מפד״ל נג ד
חכרי־הכנסת של המערך, שלמה הלל
ושכח וייס, פתחו כמערכה למען העמדתו
של אריה (״לובה״) אליאב בראשות
רשימת המעיד לעיריית תל-אביב,
וכמועמד למישרת ראש־העיריה.
היורה בכפר
שלם אודם נ
עובדה זאת גורמת לזעם במפ״ם עצמה, וכן
בין שותפיה, תנועת ר״ץ והיונים שבמערך.
חקיר ה וג ד
עורו־דין
ועדת-האתיקה של לישכת עורכו-
הדין התירה לעורך-דין למסור העתק
מתיק, שנעלם בכית־המישסט, לידי
המישטרה.
הפרשה נוגעת לתיק-אכהות, שהתברר
לפני השופט אריה אכן-ארי
ושהשתיייים בפסק-דין. את הצדדים
•יצגו עורכי-הדין מאיר זיו ונחמן
גולדברג. אחד העדים כתיק העיד
בבית־המישפט שזיו ניסה להדיח אותו
לעדות־שקר.
אחרי סיום המישפט התשה תלד
נה למישטרה נגד זיד והמישטרה התחילה
לחהזר, אולם התיק נעלם מארכיון
כית-חסישפט.
המישטרה פנתה לשדפט ולגולד־כרג
כדי לנפות ולהשיג העתק נוסה
של התיק. גולדכרג סירב למסור את
העתק התיק ללא אישור ועדת ה אתיקה
של חלישכה, ואישור זה ניתן
לכסוף.
מחתרת במכון ו״צמן
פגישה בין פרופסורים של מכון וייצמן ובין מרצים
מאוניברסיטת ביר־זית נערכה במכון וייצמן בתנאי
מחתרת, באולם קטן שהועמד לרשות המארגנים
על־ידי הנהלת המכה.
,רכים מהמוזמנים, שהתבקשו לבוא לשער
צדדי ולהזדהות כמילת צופן, חזרו
כלעומת שבאו כאשר התברר כי האולם
היה צר מלהכילם, והמכון לא הסכים
להעכיר את הפגישה לאולם גדול יותר.
פרס ודיו!
עד פרי ש ה?
כמה ממקורביו של שימעון פרם מעודדים מסקר
פנימי, שנערך על־ידי מיפלגת־העבודה, ואשר
על־סיו אין ליצחק רבץ יחרץ על פרם כמועמד
לראשות־הממשלה מטעם המיפלגה.
מקורביו של פרס מבקשים ליזום מהלך
פוליטי חדש, שכמיסנרתו יודלפו שמועות
על כוונתו של סרס לפרוש מראשות
המיפלגה, כדי להכיא ליצירת לחצים
ובקשות שיחזור כו מכוונתו.
רטיסי־חיסכון
נג ד בר טי סי־ א שר א׳
חכרה חדשה, שתפיץ ״כרטיסי-חישכון״,
ככר מתחילה כפעולתה בעיר-התיירות
אילת.
על־פי שיטה זאת מעניקים בעלי־עסקים הנחות
ללקוחות המשלמים במזומן, ובדרך זאת הם
מבקשים להתגבר על השימוש הרב בכרטיסי
אשראי, הגורם להם הפסדים. בגלל האינפלציה
המהירה בישראל יש משמעות כלכלית רבה לעיכוב
בתזרים המזומנים לבתי־העסק, הנובע מהשימוש
בכרטיסי־אשראי.
שיטת כרטיסי־החיסכון כבר פועלת בארצות־הברית.
שיחות ה שופטים
יו* 3לו
מיסטר שיחות הטלפון של השופטים, המשולמות
כולן על־ידי משרד־המישפטים, יוגבל בקרוב. הסיבה
— אחד השופטים זעיש תשבץ של שיחות בסך
חצי מיליון לירות בחודש אחד.
במדינה
אורח חד-ם שם עי לקונסנזוס בינ לאומי
מתרחב והולך, הדוגל ב־
״סיתרון-שתי-המדינות״ .הוא מנו גד
בתכלית לקונסנזוס הלאומי ב ישראל,
שבו שותפים הליכוד וה מערך
גם יחד, המתנגד לפיתרון
העם כרו ביד ידי ח
הזדמנות שניה. לולא כן,
מה ־חמור יותיר :
לירות כערכי או
7נחוג במהירות מופרזת?
חייל־מילואים בדרגת סמ״ר הו רשע
בבית*הדין הצבאי בשימוש
בלתי-חוקי בנשק בעת פיזור הפ גנה
בגדה המערבית. באותה תק רית
נהרג תושב פלסטיני קשיש,
ושני צעירים פלסטיניים נפצעו.
הנפגעים היו בתוך חצר של בית-
ספר. היורה טען שנעלב מקריאות-
גנאי.
העונש: שלושה חודשי מאסר על-תנאי.
אזרח
שנהג במהירות של 117
קס״ש הורשע ונידון לקנס בסך
690 שקל, לפסילת רשיון־ה נהיגה
שלו לחודש בפועל, ולשלושה ה ר
דשים על־תנאי. בית־המישפט ה מחוזי
קיבל את עירעורו וביטל
את הפסילה על־תנאי. בית־המיש־פט
העליון, שלפניו עירערה פרק-
ליטות־המדינה, ביטל את הפסילה
וקבע מחדש עונש של פסילת רש-
יון־הנהיגה לשלושה חודשים על
תנאי.
שיהיה סדר.
יחסי חוץ
חקשד הסיוני
רסני דור הוחמצה
הזדמנות גדולה. האם
תוחמץ עתה שוס?
בדיחה יהודית מספרת על שיחה
בין יהודי ובין סיני, שנזדמנו יחד
בנמל־תעופה באירופה.
,כמה סינים ישן״ שאל היהודי.
״יותר ממיליארד,״ השיב האיש
בעל העיניים המלוכסנות.
״אז למה לא רואים אתכם ז״
תמה היהודי.
קונסנזוס מול קונסנזוס. השבוע
נראתה סין במרחב הישדא־לי־הנרבי.
ראש־ממשלת
סין ביקר בקא-
היר, ומסר שם הצהרה פוליטית
עקרונית: סין מכירה בזכות הקיום
של מדינת־ישראל, ותובעת להכיר
בזכות העם הפלסטיני לעצמאות
לאומית.
בכך הכירה ממשלת סץ — נציגת
מיליארד בני־אדם — בעיקרון
של דו־קיום ישראלי-פלסטיני ב שתי
מדינות. היא הצטרפה ב־
היתר. ישראל מסוגלת לנצל את
ההזדמנות ולקשור קשרים גלויים
ורישמיים עם המעצמה העולה ב-
מיזרח.
לפני דור החמיצה ישראל הז־דמנות־פז.
ציר ישראל בבורמה,
דויד הכהן, קרוב־מישפחתו של
שר־החוץ משה שרת, פתח אשנב
לסין ה״אדומה״ .בשיחות עם רא שי
המישטר הסיני נפתחה אפשרות
להכרה הדדית בין ישראל וסין.
סין היחד. אז מבודדת, והיתה מו כנה
לקבל כל פריצת־דרך. אולם
כאשר היה צורך להמשיך בצעדים
אלה, הטיל משה שרת וטו מוח לט
על כך. הוא פחד שמעשה זה
ירגיז את האמריקאים, שקידשו אז
מילחמת־חורמה על סין הקומו ניסטית.
התוצאה:
במשך דור שלם פע לה
סין נגד ישראל. רק בשנים
האחרונות, על רקע המתיחות בין
סין וברית־המועצות, הסתמנה אפשרות
של צימצום התהום הזאת.
יתכן כי עמדתה של ממשלת-
ישראל כלפי הבעייה הפלסטינית
תעכב את ההתקרבות הישראלית-
סינית בדור נוסף. מיליארד סינים
לא ייראו בישראל.
שוון: להסתרק או לא?
א ריאל שרון נתון בצרה גדר
י לה. הוא יושב על שתי קרניים
חדות — קרניים של דילמה.
מצד אחד •מתמוטטת כט־חירות
הרת־שואה ההסכמה
הציבורית להישארות נוספת
מצד* שני אץ הוא יבוללהסתלק במהירות מלבנץ,
מכלי לגלות לעיני כל ש־המרלחמה
היקרה והארוכה
כיותר כתולדות־ישראל הי תה חסרת תכלית.
אך אם יישאר כדי לעמוד על
הסקח, עלולה לשקוע בבוץ שא רית
חהסכמד. למדיניותו.
• חווב: להסתלק!
רסקידעת ־ קהל שסודסם
* השבוע בהאוץ, השיבו 53.570
של הנשאלים — רוב מוחלט —
שיש להסתלק מלבנון מייד, בלי
תנאי. רק 23.670 התנגדו ליציאה
מייד 18.7<^ .מהנשאלים צידדו
ביציאה מיידית בתנאים מסויימים.
על שאלה אחרת השיבו 34.470
מהנשאלים שהם תומכים בכל מהלכי
המילחמה. פחות מהחצי —
— 49.370 תומכים עדיין באגדה
של 45 הק״מ. יותר מ־ 107,מת נגדים
למילחסה כולה — אותו ה אחוז
שהתנגד למילחמה כולה מאז
יומה הראשון.
כשביד אריאל שרץ, זוהי
הכתובת על הקיר. כל יום
נוסף כלבנון מגביר את ה מרירות
כץ החיילים והאז רחים.
כד הרוג וכל פצוע
נוסף מעמיקים את ההתנג דות
למדיניותו.
על מירקע הטלוויזיה הופיעו
החיילים שבקווים הקידסיים בל בנון
ושרו :״רד אלינו אווירון /
קח אותנו ללבנון /נילחם בשביל
שרון /ונחזור בתוך ארון!״ הם
ביטאו את דעת הרוב הגדול של
החיילים הקרביים, שנמאס להם
לשבת בלבנון ולשמש סטרה לי ריות
של כל הצדדים במילחסת-
אזרחים עכורה.
הם הבינו, בפעם הראשונה, כי
בין כל שיקרי המילחמה היה גם
שקר זה: שמילחמת-האזרחים הלבנונית
היתה פרי יוזמתו ונוכחו תו
של אש״ף ,״אירגון המרצחים״.
כוחות אש״ף פונו מזמן ממרכז
לבנון, הסורים הסתלקו — ומיל-
חסת־האזרחים התחדשה במלוא המרץ.
המסקנה המובנת לכל צעיר
בן 18 שגמר בית־ספר יסודי: ה דרוזים,
המארונים, השיעים וה סוגים
בלבנון יכולים לרצוח זה את
זה בחדווה בלי שום סיוע של פלס טינים
או סורים. הם עסקו בזד.
במשך מאה שנים. הם מתייחסים
עתה אל צה״ל כפי שהתייחסו
קודם לכן לאש״ף ולסורים: כאל
כוח זר ומפריע, שכל הצדדים
שונאים אותו.
״הימים חורפים /שנח עוברת
/אבל המילחמח, אבל המילחמה,
אבל המילחמה /לעולם נ שארת׳,
שרו החיילים בטלוויזיה. הם הת כוננו
לראש־השנה — 1983 בארץ
זרה, בין אוכלוסיה השונאת אותם,
בפחד מתמיד מפני מכונרת־תופת,
ויריות מהמארב.
הם רוצים הכיתה.
חבריהם. החיילים שאינם משר תים
בשעה זו, הפגינו בתל-אביב
בעד נסיגה מיידית בלי תנאים.
אלפים נענו לקריאת הוועד נגד
המילחמה בלבנון, גוף רדיקלי יותר
משלום עכשיו, וערכו בתל־אביב
תהלוכת־לפידים נגד המילחמה. ב גוש
מוצק צעדו בהפגנה זו אנשי־המילואים,
המאוגדים בגוף הקרוי
יש גבול ! ״
מכיוון ששלום עכשיו משותק
למחצה . ,ביגלל הווטו של מיפלגת־העבודה
על כל פעולה הנוגדת את
האגדה של 45 הקילומטרים, בול טים
עתה גופים קיצוניים יותר,
והם נהנים מאהדתו של ציבור הג דל
והולך.
ש חן [ותק פו
ךשיחותבחאלדה גסהחו הי
י שבוע על רקע זה.
במיפרץ חאלדה, מדרום לביירות,
עגן הצי האמריקאי — תזכורת
לנוכחותה של ארצות־הברית בזירה
זו. המישלחת האמריקאית ליד ה
שולחן
והאוניות האמריקאיות ב־מיפרץ
באות להדגיש לעיני שרון
ומנחם בגין כי ארצות־הברית מת כוונת
להפעיל את כל הלחץ הדרוש
כדי להוציא את ישראל בהקדם
האפשרי מלבנון.
כדי לקצור את פירות המילחמה,
זקוקה ארצות־הברית לחיזוק שיל-
מונו של אמין אל-ג׳מייל, האיש
שלהם. לשם כך הם צריכים ל הוציא
את הצבאות הזרים מלבנון.
מאחר שהסורים והפלסטינים מסכימים
לכך — מרוכז כל הלחץ נגד
אריאל שרון.
שרון כבר נאלץ להתקפל כמה
פעמים. הוא נאלץ לוותר על מיקום
המשא־והמתן בירושלים, ועל שיתוף
שרים (קרי: הוא עצמו) ב־משא־ומתן.
השבוע
התקפל שוב: הוא
נאלץ להודות בפומבי כי
״פריצת־הדרך״ המפורסמת,
שעליה הבריז כקולי־ קולות
כשבוע שעבר (״העולם ה
)2364 לא היתה ולא
נבראה.
הלבנונים התכחשו בפומבי למי-
סמך הבלתי־חתום, שבו ניפנף ש רון
בעיני הציבור ובישיבת הממ שלה.
ברור כי שום סמכות ממ שלתית
לבנונית לא הסכימה לתוכ נו
של ם יסמך זה, אלא רק מישהו
בצמרת הפלאנגות, שטען כי הוא
מקורב לנשיא.
הנשיא עצמו לא אישר זאת. אין
לו שום עניין להפר את האחדות
הלאומית הרופפת הקיימת בצמרת,
והמתבטאת בשיתוף־ה,פעולה בינו
ובין ראש־סמשלתו המוסלמי.
סעודיה הזהירה אותו רשמית
שאם יילד בדרכו של שרון, היא
תטיל על לבנון חרם כלכלי קט לני.
האמריקאים יעצו אף הם ל-
ג׳מייל שלא לחזק את מעמדו של
שרון, העלול להתמוטט כליל ב־עיקבות
המסקנות הצפויות של וע-
דת־החקירה (ראה עמודים 6־.)7
כך נלחץ שרון מכל הצדדים,
כאשר גם חבריו בממשלה שמחים
בגלוי לאידו ומאשימים אותו בה פצת
כזבים ואשליות, שנועדו ל הצדיק
במאוחר את ההימור הכושל
שלו בלבנון. מנתם בגין כפה עליו
את ההליכה למשא־ומתן בלי ״סי-
סמך־העבודה״ ובלי תנאים מוק דמים.
גם העניינים החשובים ב יותר
— סידורי־הביטחון בדרום
ומעמד סעד חדאד — תלויים ב אוויר.
יציל אריאל שחון מן ההר פתקה
האומללה שלוז אילו ״הי שגים״
יוכל להציג לפני הציבור
ולפני החיילים, כתמורה עבור ה מחיר
הכבד ששולם במילחמה זו
בחיי־אדם ובאובדן דמותה ויוק-
דתה של ישראל ז
ברגע זה נראה כי התשובה
תלויה כולה כמעצמה, ש־אוניותיה
נראות מבעד ל חלץ
המלץ שבו מתקיים
המשא-והמתן: ארצות־הכרית.
״ ה עו לםהזה ״ מ מ שי ךכניתוחהע דו יו ת ! הנ ש מ עו ת ל פגי הוו עדה
לחקירתההתרחשויותכמחנות ־ הפליטיםצבדהושא תי ל א. גםהפעם
נותרותשא לו תפתוחותרכותגםאחריחקירתהע די םעל־י די
למיגרש החניה שליד בניין
י פאפיק הגיעו בזו אחר זו מכו־ניות־הפאר
האמריקאיות של הפרק ליטים.
הן הצטרפו אל סכוניות ה־וולוו
של הקצינים הבכירים של
צה״ל. בזה אחר זה יוצאים הפרק ליטים
בחליפותיהם הכהות מתוך
המכוניות. בתוך אולם־הדיונים של
ועדת־החקירה מהווה נוכחותם שלב
חדש בדיונים.
לעומת מה שהתרחש השבוע ב־אולם־ההרצאות
הקטן, נראה כל
דת־תיווך בין צה״ל ובין לישכת
שר־הביטחון.
לאלע שו ת
רעש
ך * פרקליטהראש ון הנוטל
* את שרביט־החקירה הוא גב ריאל
כהן. הוא קם ממקומו מאח רי
השולחן ששימש עד לשלב ה זד,
את עדי הוועדה, ופונה אל גיא,
הפרקליטים, שאלותשכליתשובהע לי הן, קשהיהיהלהגיעלחקר
האמת .״ ה עו ל ם הז ה ״ מציגשאלותנוספות לוו עדה, המתעוררות
מתוךה גי לויי םהחדשים.
ידעתי מה אמיתותה של הידיעה,
אם נבדקה. לא צריך לעשות עם
זה רעש. אני לא צינור להעברת
אינפורמציה.׳״
גי א :״כדי שלא יגיע...״
כהן :״כדי שלא יגיע לדרגים
הגבוהים ז״
גי א :״שלא יגיעו ידיעות לא
מאושרות לדרגים הגבוהים.״
כהן :״ידוע לך שדודאי הוא
עוזר השר. זה לא דרגים גבוהים?
למה סיפרת לוז״
פרק לי טי ם לוי >של ש גי א ) וכהן >שד
לאן הגיעו תמיסנזכינו?
דו ד אי עםהכרוני
שוחחו או לא שוחחו?
מה שקדם לכך כדיון אקדמי-כמעט,
שהתנהל על מי־מנוחות. לכל אחד
מהפרקליטים יש מטרה מוגדרת
וברורה: להציל את עורו היקר
של לקוחו. כל האמצעים המוכרים
מאולמות ביתשזמישפט הם כש רים.
החקירה מתנהלת בנוקשות,
בערמומיות, תוך הטמנת מלכודות
מסוכנות לעדים.
הקרב הראשון מתנהל בין פרק ליטו
כסוף־השיער של עוזר שר-
הביטחון, אבי דודאי, ובין פרקלי טו
גבה־הקומה של ראש אמ״ן,
האלוף יהושע שגיא. הראשון הוא
עורד־הדין גבריאל כהן, מי שהיה
פרקליטו של המלונאי בצלאל מיז-
רחי במישפט הדיבה שהוא הגיש
נגד יומון הארץ. השני הוא ד״ר
יובל לוי, מרצה בכיר למישפט
פלילי באוניברסיטת תל־אביב, ו בעל
מישרד פרקליטים משלו. לוי
הוא שותפו של הפרופסור דויד
ליבאי בהגנה על שגיא.
המאבק בין הפרקליטים הוא גם
המאבק בין שולחיהם. מי שכמעט
נשחק במאבק־האיתנים הזה כישי בה
הפתוחה הראשונה, היה סגן־
אלוף ביחידה לביטחון לאומי
׳(יל״ל) ,ראובן גיא, שכבר העיד
בעבר לפני הוועדה. יחידה זאת,
שבראשה עומד האלוף אברהם
(״אברשה״) טמיר, היא מעין יחי-
1 6ו
הלובש מעיל צבאי כבד, ויושב מ אחרי
שולחן־העדים שהוצב מימין
למקום מושבם של השופטים. השאלה
הראשונה העומדת להתברר
היא: האם העביר גיא לאבי דודאי
את הידיעה על 300 ההרוגים בס־חנות־הסליטים,
ביום השישי, הדן
בספטמבר 1982 בצהריים.
גיא שמע את הסיפור מפיו של
עוזר־ראש-אמ״ן, רב־סרן משה סי ני.
סיני סיפר לגיא ביום השישי,
בערך בשעה 8בבוקר, על 300
הרוגים ,״מחבלים ואזרחים.״ ב־8
וחצי התכנסה ישיבה בלישכתו של
אבי דודאי, שבה השתתף גם גיא.
אין חי לו קי ר י עו ת עד כ ך
שבאותהי שי כהדאסיפר
גי א ד דו ד אי על המתרחש כמ
חנות. הו א טו ען ש אינו זו כ ר
אםאמנם דיוו ח עד כךל־דו
ד אי כאחתמשיחותהטל פון
ביניהםכשעותהבוקר,
אחריהי שי ב ה, א ך הו א
ב טו ח ש הו א דיוו ח לו על כ ך
כ שי חהשהת קיי מ ה ביני ה ם
בצהריאותו יו ם.
פרקליטכהן :״אתה אומר ב עמוד
922 של פרוטוקול הוועדה:
׳לא לעשות מזה שום רעש , .זה
ביטוי שלך, או של סיני? אתה
אומר :׳לא מצאתי לנכון לעשות
עם זה שום דבר (עם הידיעה) .לא
לפי טענתו, עם דודאי על ההרו גים
במחנות. אך הוא אינו מצליח
להזיז את גיא מטענתו שהוא אכן
דיווח לדודאי בשעות הצהריים על
הידיעה שהעביר אליו סיני, זו
שהיתה ״על תקן של רכילות.״
גם פרקליטו של ראש אמ״ן, ה־ד״ר
יובל לוי, חוקר את גיא בנ קודה
זאת. כשם שגבריאל כהן
תקף את העד, כך מנסה לוי להר גיע
אותו.
כ די לערעראתגירסתו
לוי :״אני יכול להזכיר לך. זיזי
אמר שהוא שמע את הדברים מפי
שניכם. הוא לא זוכר מה בדיוק
כל אחד אמר ...נאמר גם שדודאי
דיבר על כד (על 300 ההרוגים)
עם חברוני (ראש-לישכת ראש-א-
מ״ן) וחברוני אמר לו שאלה ידי עות
ראשוניות, לא להפיץ שמו עות.״
גיא
:״אני זוכר שנאמר שם ש-
דודאי אמר לחברוני: מד. אתה
מפיץ שמועות.״
ני א :״הוא כל הזמן רצה די ווחים.
הוא לחץ. אני זוכר ש אמרתי
לו כשפעם אחת הוא
לחץ :״חוץ מהידיעה של סיני על
300 הרוגים אין שום דבר חדש!״
אחר־כך מנסה הפרקליט כהן ל הוכיח
כי גיא אמנם סיפר על
300 ההרוגים לאדם אחד באותו
בוקר — אך לא היה זה דודאי,
אלא מישהו אחר.
כהן :״סגן-אלוף אפרים מנור
מספר שביום השישי בצהריים ה גיע
אליו בשעה 12 מש״ק המיבצ־עים
שלו מחדר־מצב (היכן שנמצא
גיא) ,וסיפר שסגן־אלוף גיא אמר
לו שהפלאנגות הורגים. אתה זו כר
גיא :״לאיש הזה לא סיפרתי
שום דבר. זה עודד גבאי. לא סיפר תי
לו כלום. הוא טוען שהוא ישב
לידי ושמע. אבל אז דיברתי ב טלפון
ואמרתי שהורגים דרוזים.״
כהן :״אותו עודד גבאי — הוא
לא זה שנשר מקורס־טים, ואתם
שוחחתם על זה הרבה?״
גיא :״הפרש הגילים בינינו
הוא 15 שנים. לא גשרנו ביחד...״
כהן מבטיח שיזמן את עודד
גבאי לחקירה לפני הוועדה. הוא
מנסה ללא הרף לערער את אמי נותו
של ראובן גיא, ומוכיח כי
הוא טעה בקשר לשעה שבה שוחח,
דודאי)
של תדאי, ש ט ען ש הו אלא
קיבל א ת הי דיעה, מעלה לוי
עו כדהחדשה: שיח זו רשד
המאורעותשנערך יו שיי ם או
ש לו שהאחריהטבחעל־י די
ה מ מו נ ה על חדד ־ המצבב ־
סי שרד ־ הכיט חו ן, א דו ף־ מי ש־
נ ה זו סי ה ( ״זיזי ״) קניאז׳ ר.
ףיןהשלב הזה בחקירה מת ל
ו י :״לגבי הסיפור על ה־300
א•! עוררות השאלות הבאות:
אמרת שאחרי ששמעת מסיני את
• מי משקר — גיא, הטועו כי
הסיפור, העברת אותו הלאה לדו־תעביר
אל דודאי את הסיפור על
דאי, ואתה זוכר בצורה מפורשת
300 ההרוגים — או דודאי, ח־ששיחה
בעניין זה נערכה בשעות
סוען כ* גיא לא אמר לו דבר!
הצהריים. יש ויכוח על השעה.״
• אס לא היה זה גיא ש,
י א :״אמת.״
סיפר לדודאי על 300 ההרוגים,
לוי :״אמרת שנדמה לך שבמה לך
אותו בוקר היתד. לך הזדמנות * האם שמע דודאי א ת הסיפור
ממקור אחר! האם חיה זח סג ר
נוספת שבה סיפרת לו, אבל אתה
אלוף חברוני עצמו, שסיפר לו
לא זוכר.״
על כ ך!
גי א :״זה די מעורפל.״
י • ה אס העביר דודאי לשר הל
ו י :״אם כן ואם לא — זה
ממונה עליו את הסיפור!
היה נושא לבירור די אינטנסיבי
• מדוע לא תכחיש דודאי ב-
בין שניכם (גיא ודודאי) בנוכחות
שיחזור שערך זיזי כי ידע על 300
ראש־השנה.
זיזי, תיכף אחרי
ההרוגים !
אלוף־מישנה זיזי, במיסמך מה־14
• מדוע חיה חשוב כל-כך שבנובמבר
, 1982 אומר, שביום הש לא
״להפיץ את השמועות״! מי
ני (ה־ 20 בספטמבר) ישבתם בחדרו
חשש מן ״השמועות״ האלה על
של זיזי, שלושתכם. שניכם ישבתם
הטבח במחנות !
ודודאי ניכנס, וביררתם את הנו הידיעה
על 300 ההרוגים שהעביר
סיני לגיא, וגיא העביר לפי דבריו
גי א , :דיסקסנו את העניין. אני
אל דודאי, הופיעה גם בקטעים
זוכר שהדברים הושמעו.״
לוי :״אבל הסיפור, לסי זיזי,
שלך ושל דודאי התאים ולא היתד.
מחלוקת באותו מעמד.״
ש> ויי
ק סמט>ים
אחרים בעדויות. היו אלה עדויות
שעניינן בניסיונות שיחזור שנער כו
אחרי-מעשה, וכאשר כבר היה
ברור כי תהיה חקירה של הנסיבות
שהובילו לטבח, ועל מה שאירע
כאשר הוא התרחש.
אחד מניסיונות השיחזור האלה
נערך על־ידי אנשי אמ״ן. היה זה
— סגן־אלוף משה חברוני. שפנה אל
סגן־אלוף גיא, וערך מיסמך שעליו
הוא החתים את גיא, ,ובו שיחזור
המאורעות. גיא ט ען׳כי המיסמך
עבר, שינויים קוסמטיים.״
הפרקליט כהן ג ״השינויים ה קוסמטיים
האלה מאוד מעניינים
אותי ...האם זה נכח שכאשר הם
ביקשו ממל לחתום על המיסמר
בפעם הראשונה, אתה סירסת?״
גיא :״נכון.״
כהן ז ״ומה שאומר כאן רב-
סרן סיני בהצהרה שלו לחוקרים
(של אמ״ן) ,שאתה אמרת, :אני
דיברתי במשך הלילה עם השר
* (שרון) ואני הולך לדבר איתו תי*
כף. הסיפור הזה (על 300 ההרו גים)
הוא מעניין מאוד, והשר יש מח
לשמת את הדו״ח׳.״
גיא :״זד. לא נכון. אתה מתאר
לעצמך שאני הייתי אומר דבר
כזה וחותם עליו?״
אך מסתבר שניסיונות שיחזור
מסוג זה לא היו בילעדיים לאמ״ן.
גם אנשי שר־הביטחון ודודאי ניסו
בכך את כוחם. היה זה עד נוסף —
רב־סרן יהודה מירז סהלישכה
הפישפטית של מישרד־הביטחון —
שסיפר על גיסיון שיחזור כזה.
הוא אמר שהוא ואדם נוסף. דב
וייסגלס׳ היו ליד חדר-המצב של
מישרד־הביטחון כאשר נכנם גיא,
ואלוף־מישנה שמואליק הציג אותו
לפגי האורחים. גיא סיפר כיצד
,קיבל את הידיעה על 300 ההרוגים,
1ואחר־כך שאל אותו מירז אם אמנם
]ין הוא ״העביר הלאה, או העביר
הלאה לדודאי״ את הידיעה, וגיא
השיב :״לא זוכר.״
פרקליטו של ראש־אמ״ן, יובל
לוי, נראה משועשע כאשר קם
כדי לחקור את מירז.
לוי :״נכון שכאשר נערכה ה שיחה
השתייכת לצוות מישפטנים
גו א
קורבן של כולם?
שהכינו את העדויות מצד
דודאי ומצד השר (שרון)?״
טידז :״בהמשך עסקתי בסיוע
מישפטי.״
לוי :״למי?״
מירז :״בש נתבקשנו, אחר־כך,
לטובת המישרד.״
השופט יצחק כהן :״לטובת
שר־הביטחון?״
לוי :״נסון שהכנת חומר ל-
שר-הביטחון?״
מירז מושך בכתפיו. התשובה
ברורה למדי.
לוי :״על השיחה הזאת דיווחת
למישהו?״
מי רז :״השיחה היתד. לפני כמה
שבועות, והיא נשכחה ממני, עד
שנערכה פגישה עם אנשים נוס פים,
ונזכרתי.״
לוי :״מי הם האנשים הנוספים ז
תדאי?״
מי רז :״לא תדאי. בחור אחד.
היינו בפגישה, מעין ישיבה, ונז כרתי.״
לוי
:״מי זה ׳היינו׳ ?״
מי רז :״היה יועץ פישפטי ל-
מערכת־הביטחון, מר וייסגלס, ואנ שים
באותה יחידה, ואז עלתה ה שאלה...״
ו י :״הוא (וייסלגס) ביקש מ מך
להיזכר?״
מירז :״לא אמרתי שהוא ביקש
ממני להיזכר.״
דוב וייסגלס הוא היום
אחד משני פרקליטיו של
שר־הכיטחץ, לצידו של
יעורר־ הדין צכי טרלו.
ניסיון שיחזור שכבר הוזכר, הו עלה
גם בעדותו של אלוף־מישנה
זוסיה (״זיזי״) קוניאז׳ר. הוא אישר
כי היתד. אי התאמה בין סיפורו
של ראובן גיא על הידיעה שמסר
לו רב־סרן משה סיני, ובין היתעה
שהיתה בידי דודאי, על 300 ההרו גים,
ידיעה שעליה הוא שוחח עם
חברוני.
אך כחקירה הצולבת שערך
לו יוכל לוי, סירב זיזי
בתוקף לקשור בין שתי הידיעות.
הוא לא הסכים למסקנה
כי ההתאמה, פירושה
הוא גם שגיא היה זה ש מסר
את הסיפור לדודאי.
מן הקטעים האלה בחקירת הע דים
עולות שאלות הנוגעות בעיקר
לתיפקודה של המערכת הצה״לית
בעיקבות הטבח.
• האם ניסו חברוני ועוזרו
להעליל על סגן־אלוף גיא דברים
סלא אמר ז
• האם ניסה ראש־אמ״ן לגולל
את האחריות לעובדה שלא הגיע
דיווח על השבח על היחידה לביטחון
לאומי ז
• האם ניסו פרקליטי שת
הביטחון ועוזרו להפיל בפח את
סגן־אלוף גיא, וטמנו לו מלכודת
כ ת שיודה כי לא העביר אתה ידיעה
על הטבח, אותה י תע ה
שמסר לו סיני ז
אחד הרגעים הדרמאתיים ביותר
בדיונים הפתוחים של ועדת־החקי-
רה היה, כאשר ישב ליד שולחן
העדים רב־סרן שמנמן וממושקף,
בעל פני ילד. היה זה אברהם קובר,
קצין ביחידה לביטחון לאופי. הוא
נחקר על־ידי פרקליטו של הרכד
טכ״ל, סגך אלוף אילן שיף. קובר
היה קצין־תורן בחדר-המצב שב יחידה
לביטחון לאומי ביום הש בת
בצהריים.
רישום בכתב ידו העיד כי בשעה
12.45 בצהריים קיבל קובר דיווח
ממישרד־החוץ ש״דרייפר מתלונן
שבמחנות מתבצע טבח על-ידי ה-
כתאיב.״
קובר העביר את הידיעה לעוזרו
של שר־הביטחון, אבי דודאי. ולשר
עצמו. לפי הרישום ביומן־ד,אירו עים
שבחדר־המצב — שהוא למע שה
יומן־המילחמה, שכן כל הדיווחים
על ההתרחשויות נרשמים בו
— אמר שרון לקובר בי הוא בבר
שוחח בעניין זה עם הרמטכ״ל.
שיף חקר את קובר בנקודה
זאת. הוא ביקש לדעת מדוע. מו פיעה
מחיקה ברישום זה, ועליה
מודבק רישום חדש. קובר הסביר,
כי היה זה הוא עצמו שביצע את
המחיקה ואת הרישום החדש.
ו אז, לפתע, נטל שיף דף
חברוני וירון
300 או 120 הרוגים?
נייר ועט, ניגש אל שולחנו
של קובר, וביקש ממנו לחתום
את חתימת ידו על דף
הנייר. קובר חתם. שיף נטל
ממנו את דף הנייר, והגישו
לעיונם של חברי הוועדה.
הוא שב והניח את יומן־
המילחסה לפני קובר, וביקש
ממנו להתבונן בקטע אחר
של רישומים כאותו יומן.
קובר (בתדהמה) :״זז אינה
חתימתי ואת מד, שכתוב פה אינני
מזהה !״
עדות קצרה זו מעלה שאלה
חמורה ביותר:
• האם זוייף יומן־המילחמח
סביחידה לכיטחון לאומי ז
י • אם כן — על־ידי מי?
מה היה
ב מי ס מכי ם?
יעון־מפתח בטיעוני ה-
*ו פרקליטים של ראש־אמ״ן נו גע
לשני מיסמכים מיסתוריים ש חוברו
על־ידי אגף המודיעין של
צה״ל בבר ביום הרביעי, ד 15-,ב ספטמבר
.1982 אחד המיסמכים יצא
את לישכת ראש־אמ״ן ביום הרבי עי
בבוקר. מיסמך אחר יצא את
לישכתו ביום הרביעי אחרי-הצה-
ריים. תוכנם המדוייק של המיסמ־בים
האלה אינו ידוע. סיווגם היה
סודי.
מעדותו של אלוף־מישנה
קוניאז־ר התברר, כי אחד
המיססכים האלה, או שניהם,
חוברו בעיקבות אירוע
מסויים שהיה אחרי ההת נקשות
בחייו של מנהיג ה־פלאנגות,
כשיר ג׳מייל. ה אירוע
היה כבר ביום השלישי
בלילה, כאשר נודע שבשיר
נהרג. לפי דברי פרקליטו
של שר־הכיטחון, דב
וייסגלס, מדובר כמיס מכים
על ״איזה שהן משמעויות
אחרי מותו של בשיר
ג׳מייל.״
ביום השישי בצהריים או אחרי-
הצהריים, התקיימה שיחה טלפונית
בין עוזר־שר־הביטחון, אבי דודאי,
ובין סגן־אלוף ראובן גיא. דודאי
היה באותה עת מחוץ ללישכה.
הוא ביקש מגיא למצוא את שני
המיסמכים של ראש־אמ״ן, ולשגר
אותם בדחיפות אל שר־הביטחון.
גיא מצא את המיסמכים — או ה עותקים
שלהם — במגש המיסם-
בים של הממונה עליו, אלוף מיש נה
קוניאז׳ר. הוא שיגר אותם ב אמצעות
נהג להוותו של שר־הבי-
טחון ביום השישי אחרי־הצהריים.
בחקירתו של גיא על־ידי פרק ליטו
של דודאי, התעוררו שאלות
בקשר למועד המדוייק שבו הת בקש
גיא למצוא את המיסמכים ד
לשגרם.
לפי עדותו של גיא, דיבר איתו
דודאי לראשונה על שני המיספד
בים האלה כבר בשעה 11.30 לפני-
הצהריים, כאשר דודאי היה בשדה-
דב בתל-אביב. שם היתד. פגישה
שבה נכחו גם שר־הביטחון, ד.רמ־טכ״ל
וראש־לישבתו, וסגן־אלוף
חברוני.
עורך-הדין גבריאל כהן ביקש
להוכיח כי השיחה נערכה במועד
מאוחר יותר, ויש רישום על שיחה
טלפונית בעניין המיסמכים בשעה
3אחרי-הצהריים, באשר היה אבי
דודאי בלישכת שר־החוץ. בירוש לים,
שם התקיימה פגישה עם דריי-
פר, שבה היו נוכחים גם ראש-
אפ״ן, ראש־המוסד, ושרי הביטחון
והחוץ.
שאלת המיסמכים נדונה בפירוט
רב בחקירתו של אלוף־מישנה קו-
ניאז׳ר על-ידי פרקליטו של ראש-
אמ״ן, יובל לוי. הפרקליט ניסה
לברר מה עלה בגורלם של שני
המיסמכים האלה, שהוצגו כמוצ גים
25ו־ 26 לפני הוועדה. מן ה חקירה
המפורטת התברר עד כמה
חשובים המיסמכים האלה.
לוי גיסה לברר מדוע הגיעו ה־מיסמכים
האלה אל שר־הביטחון,
אריאל שרון, רק יומיים אחרי שהם
חוברו, ביום השישי אחרי-הצה-
ריים. במהלך הבירור הזה נחשף
טפח מדרך הטיפול במיסמבים ה יוצאים
מלישכת אמ״ן, ואשר יש
להם סיווג מסויים .״זיזי״ סיפר כי
יש שני סיבובי דואר. באשר מגי עים
אליו מיסמכים שהטיפול בהם
צריך להיות מיידי או דחוף, הם
מועברים ישירות אל אבי דודאי
(בהיעדרו של איש-קשר אחר עם
מישרד־הביטחון, עודד שמיר, ש היה
באותה תקופה בחופשה) או.
בהיעדרו, הם מונחים בתאו שב-
לישכת שו״הביטחון.
בחקירה שערך לוי לאלוף־מישנה
קוניאז׳ר, עלתה נקודה חשובה ב יותר:
לוי
:״אופר לנו (סגן־אלוף) גיא
שביום השישי הוא התבקש לשלוח
את המיסמכים. הם חוברו כבר ב יום
הרביעי. ביום השישי, ה־17
בחודש (ספטמבר) הוא נשלח על-
ידי דודאי לחפש שני מיסמבים.
הוא מצא את שני המיסמכים על
המגש שלך והעביר אותם הלאה
באותו יום אחרי־הצהריים במכו נית,
לחוית שר-הביטחון. יתכן ש הם
הגי־ ביום אחר?״
קול ן ׳ ר :״ אני יו דעשר
א ש .ז ״ןסיפרלשר־ ה בי ־
הסיסמכים. ש ר־ט
חון
הביטחוןשאלאתראש־א
יפההם 5ו הו א
א מ׳׳ן
אנילא יו דעאיפה
אמד
זד. של העדות יש חשיבות ל הפגישה בין שר-הביטחון
מ״ן נערכה באותו יום שי ורא
שכתו
של שר־החוץ בירד שי שלי״ ,כאשר נערכה השיחה עם
השליח האמריקאי מורים דרייפר.
זו התחילה בשעה 12.30 פג מיהו ם, ונמשכה עד לשעה 3
בערך. באותה שעה ״הפסיק״ ה אלוף
אמיר דרורי את פעולת יד
פלאנגות במחנות, אחרי שהגיעו
אליו ״שמועות״ שהם ״הגזימו.״
בכלהעדויות שנ ש מ עו ב ד
ל תי יםפתוחות, טענו הן
ש ר ־ ה בי ט חון, א רי אלש רון,
(המשך בעמוד )8
וייו ס *-
זיוף ביו מך־ ה מילח מ הי
(המשך מעמוד )7
והן שר־החוץ, יצחק שמיר,
כי כפגישה עם דרייפר כ־מהלכה,
לפניה או אחריה,
לא דוכר כלל על מה שמת־רחש
במחגוודהפליטים, על
טכח אד על אפשרות של
טכח.
יותר סכך: לפני הפגישה
הזאת טילסן שר־התיקשורת,
מרדכי ציפורי, אל שר־החוץ,
והודיע לו, לפי גירסתו, כי
יש טכח כמחנות. שר־החדץ
אסר כעדותו כי הוא לא העלה
זאת כלל כשיחה.
אך עתה מתכדר כי לפ־
כדי להוכיח מה עלולות הפלאג־גות
לעולל !
• האם היתה במיסמכים האלה
אזהרה מפורשת של ראש-
אמ״ן מפני הפעלת הפלאנגות נגד
הפלסטינים ז
• מתי בדיוק התקבלו המיס-
מכים האלה ביחידה לביטחון
לאומי !
• איזה טיפול ניתן למיסמכים
האלה על-ידי ראשי היחידה ה זאת
• מתי בדיוק הגיעו המיסמכים
האלה לידי אבי דודאי !
• מתי הם הגיעו לידי שר-
הביטחון !
פדר,לימים מרידוד ווייסגלס
לבנין אין נציג?
• אם כן — מה היתה אותה
פעולה ז
• מי עוד, בנוסף ליחידה
לביטחון לאומי ובנוסף ללישכת
שר־חביטחון, נמצא ברשימת ה
תפוצה של מיסמבי א מ ״ן ז
• האם הגיע תוכן המיס־מכים
האלה לידי ה מו ס ד! לידי
השב״כ ! לידי מזכירו הצבאי של
ראש״הממשלה !
• האם הגיע תוכן המיסמכים
האלה לידי הרמטכ״ל!
כפיפות או
לא כפיפו ת!
רס״ן קדכר
מי זייף?
חות כין שר־הכיטחון וכין
ראש־אס״ן דובר מושא כלשהו
שחייב את סציאת ה־סיסמכים
ששיגר ראש־אמ״ן
ליחידה לביטחון לאומי, ושהוא
היה סכור כי הם ככר
מצויים ברשותו של שר־הביטחון.
שר־הביטחון
הורה, איפוא לעוזרו
למצוא את המיסמכים, ואלה שוגרו
אליו לחוותו באותו יום.
• מה בדיוק חיה כתוב ב-
מיסמכים של ראש אמ״ן ! האם
היה מדובר בהם באפשרות של
טבח שיערכו הפלאגגות בפלסטינים
• האם דווח בהם על מיקרה
שאירע ביום השלישי, ושהיה בו
ה עו ל ס
גו ה
• על מה דובר בשיחה שנערכה
בירושלים בין שר״הביטחון
ובין ראש אמ״ן, ואשר בעיקבו-
תיה ביקש דודאי מסגן־אלוף גיא
לשגר את המיסמכים לחוותו של
שרון !
• האם באותו יום אחרי־הצהריים
קרא שרון את המיס-
מכים ה אל ה׳ לראשונה !
• מה הוא היה יכול להסיק
מהם !
• האם התחייבה נקיטת פעולה
כלשהי מן האמור במיס-
מכים האלה, כאשר הפלאנגות
היו ב מ חנו ת!
• האם נקט שרון פעולה כלשהי
בעיקבות מסקנותיו !
שואל
מדוע לא יבקרו חברי ועדת־הח-
קירה או החוקרים מטעמם במח-
נות-הפליטים צברה ושאתילא !
ישראל יכולה להגיש בקשה
רישמית לממשלת לבנון, ולתבוע
כי יותר לחברי ועדת-החקירה או לחוקרים
מטעמה לבקר במחנות״הפליטים בצברה ובשא-
תילא, לחקור שם עדים מקרב הפלסטינים, ולבדוק
שוב כמה מן הנקודות שכבר עתה ברור כי
הן מעלות שאלות חשובות, שיכולה להיות להן
השפעה מרחיקת-לכת על מסקנות הוועדה.
מדוע לא יוזמנו עדים פלסטיניים
או לבנוניים להעיד לפני הוועדה !
לעדויות כאלה — כמו מן הסוג
שנשמעו השבוע מפי שלוש הנשים
הפלסטיניות, יכולה להיות חשיבות
עצומה. עדויות כאלה יכולות להינתן ללא
כל לחץ, כאשר הפרקליטים יכולים לחקור את
העדים. חקירת עדי ראייה לטבח, עשוייה להב
כמו בסיבוב הראשון של
״ישיבות הוועדה, נתפסים עתה
מרבית המושבים בחדר־ההרצאות
הקטן שבאולם פא3יק על־ידי סול לות
הפרקליטים ועוזריהם. פרק ליטו
של הרמטכ״ל, סגן־אלוף שיף,
נעזר באלוף־מישנה ניר גרשוני,
שהקליט את כל הדיונים בשלב
הראשון. ראש־הממשלה מיוצג, ל מעשה,
על־ידי מזכיר הממשלה ח
מרידור, אשר נוכח בישיבות הווע דה.
מרידור הוא עורך־דין במיק־צועו.
בישיבות נוכחים גם פרקלי טיו
של ראש־המוסד, הד״ר אמנון
גולדנברג ודני בי ת. את תת-אלוף
עמוס ירון מייצג הפרקליט הצעיר
אורי סלונים.
ירח בחר שלא להופיע לפני ה וועדה.
פרקליטו שיגר תזכיר מפו רט,
שבו הוא חזר על עיקרי עדו תו
של הקצין לפני הוועדה.
סלונים כותב בתזכיר, שתת-
אלוף ירון הכיר את מפקדי ה-
היר כמה וכמה נקודות השנויות במחלוקת, ואשר
קשה יהיה לבררן עד-תום בלי קיומן של עדויות
כאלה.
מדוע לא ימונו פרקליטים־חוקרים
מטעם הוועדה !
בסיבוב הראשון מילאו חברי
ועדת החקירה גם את תפקיד
החוקרים, ועשו זאת בהצלחה,
אף שלא בכך מומחיותם העיקרית של שופטים
כיצחק כהן ואהרון ברק או של איש-צבא כיונה
אפרת. השלב השני שונה באופן מהותי מן השלב
הראשון. אמנם אין מדובר כאן במישפט רגיל,
שבו יש נאשמים ותביעה, אך פרקליטים־חוקרים
שימונו מטעם ועדת-החקירה עצמה, יוכלו לחקור
עדים גם בנקודות שפרקליטיהם של האנשים
שהוזהרו על-ידי הוועדה אינם מעוניינים, מסיבותיהם
שלהם, להעמיק בהן. פרקליטים־חוקרים
כאלה מטעם הוועדה, יוכלו לתרום הרבה להש למת
התמונה הכללית של ההתרחשויות.
פלאנגות וחייליהם ככוח צבאי ע מית,
שנלחם לצידו של צה״ל,
כאשר שיתוף הפעולה היה טוב
ומסודר. הוא כותב עוד שלא היתה
כל התראה מוקדמת כי יתכנו מע שי
טבח.
עוד נאמר בתזכיר, כי ירון הז היר
את הפלאנגות לפני הקרב, ו חזר
כמה פעמים על אזהרתו, לבל
יירו ב״נשים, ילדים ומרימי ידיים,״
וזאת נוסף על ״האזהרות המקו בלות.״
הוא אף טרח והציב קצין-
קישור של הפלאנגות בחפ״ק של
צה״ל, וקיים האזנה לרשת השידור
שלהם.
קטע זה בתזכיר מעורר כמה ש אלות:
אם סבור חיה ירון ש-
הפלאנגות הן כוח עמית, ששיתף
פעולה עם צח״ל בצורה מסודרת,
ולא היה חשש ממעשי טבח —
מדוע היה צורך בכל אמצעי ה זהירות
יוצאי-הדופן שהוא נקט!
• אם הוא נקט את האמצעים
האלה מיוזמתו — האם לא
היה זה בגלל חששות כלשהם !
• האם הפלאנגות קיבלו הי תר
לירות על כל מי שאינו אשה,
ילד או מרים ידיים — כלומר:
בכל גבר שלא ידע שעליו להרים
את ידיו כדי שלא להירצח !
הפרקליט מתייחם בתזכיר אל
אזהרת הוועדה, הטוענת כי ירון
לא העריך כהלכה את הידיעות ש הגיעו
מתוך המחנות. הוא כותב
כי הדיווחים היו מבולבלים: פעם
דובר על 300 הרוגים, ופעם על 120
הרוגים.
• האם המיספר 120 הרוגים
לא היה מספיק כדי לעורר
חששות, בהתחשב בעובדה שהיה
כוח קטן של 40 או 50 אנשי
פלאנגות בתוך ה מ חנו ת!
• האם אפשר חיה להעלות
על הדעת כי כוח כה קטן של
הפלאנגות יצליח להרוג בפעולה
קרבית מיספר כה גדול — 120
איש — של ״מחבלים״ לו ח מי ם!
עורדהדין סלונים שואל בתז כיר,
אם חובה היתה על ירון ל הפסיק
את פעולת הפלאנגות על־סמך
המידע שהיה בידו, ובהתחשב
בעובדה שלא היה מדובר בכוח של
צה״ל, אלא בצבא הפלאנגות ה לוחם
לצד צה״ל, אך אינו כפוף צ באית
לצה״ל.
השאלות המתעוררות כאן הן
אלה:
• מדוע קיבל ירון ללא ויכוח
את החלטתו של אלוף־הפיקוד
אמיר דרורי, להפסיק את פעולת
הפלאנגות במחנות, על-סמך ה מידע
שסיפק לו דרורי !
• א ם המידע הזה הצדיק את
פעולתו של דרורי — האם לא
היה בו כדי להצדיק פעולה מו נעת
מסוג זה על-ידי ירון —
בשעה מוקדמת יו תר!
• איזו משמעות מעשית —
להבדיל מן המשמעות הסמנטית
— יש לקביעה שהפלאנגות
לא חיו כפופות ״צבאית״ לצה״ל !
האם לא הוכנסו הפלאגגות למחנות
על-ידי צח״לז האם לא
קבע צה״ל את לוח הזמנים שלהן,
את גיזרת פעולתן, האם לא
הגיש להן סיוע ארטילרי ואווירי
בתאורה, סיוע ב אספק ת תחמושת
וסיוע רפואי ! האם לא פקד
עליהן להפסיק את פעולתן!
היו חיי לי ס
י שר אלים!
*1יום שבו הוגש תזכירו של
• ירון, התפרסמה גם עדותן של
שלוש נשים פלסטיניות, מניצולות
הטבת. שלוש נשים אלה העידו כי
חיילים ישראליים היו בתוך מחנה
שאתילא בעת הטבח, בין יום הח מישי,
ה־ 16 בספטמבר ובין יום ה שבת,
דד 18 בספטמבר. על-פי עדו תן
של הנשים הפלסטיניות, ניסו
הישראלים שהיו במחנות להציל
את חייהם של הפלסטיניים ולמנוע
מהפלאנגרת לטבוח בהם. לפי די ברי
הנשים הפלסטיניות, דיברו ה ישראלים
שבמחנות ערבית במיב-
טא זר עם אנשי הפלאנגות, ובינם
ובין עצמם הם שוחחו בעברית.
בתגובה על העדות הזאת, אמר
דובר של צח״ל בתל-אביב כי ״לא
היו חיילים ישראלים בתוך ה מחנות.״
העדויות
של הנשים הפלסטי ניות
ותגובתו של דובר צה״ל
מעלות את השאלות הבאות :
• האם היו במחנות-הפליטים
צברה ושאתילא ישראלים שאינם
חיילים !
• על-פי העדויות שנשמעו בישראל,
חיה קצין קשר של ה מוסד
למודיעין ולתפקידים מיוחדים
מוצב אצל הפלאנגות. האם
לא יתכן שסוכנים של המוסד —
שלבשו מדי צבא — הוצבו בתוך
מחנות הפליטים, כדי לפקח על
פעולת חפלאנגות !
• על-פי עדותן של חנשים
הפלסטיניות, זח בדיוק מח שעשו
הישראלים שבתוך המחנות. א ם
חיו אלה אנשי המוסד, אין זח
מפתיע שדיברו ערבית, למרות שאחד
מחם תואר כאשכנזי ״בעל
עיניים ירוקות, בלונדי.״ חא ם
דיווחו הישראלים שחיו במחנות
על המתרחש בהם!
• א ם כן — למי חם דיווחו 1
• א ם לא — מדוע ל א !
אט־אט מצטיירת על-פי חעדויות
— בישראל וגם מחוצה י ה —
תמונה שלמה ומקפת של מה ש אירע
במחנות־הפליטים באותם
ימים גורליים של חודש ספטמבר.
התמונה היא מזעזעת ומחרידה.
והשלכותיה נוגעות לכל המערכות
המוסדיות, הצבאיות והמדיניות.
שלמה ערגקל !
העול* חזה 2565
ך• דבר המפתיע ביותר בפ י
י רשת הבית בכפר־שלס הוא
שהעיריה לא סיימה את הריסת ה־מיבנה
הבלתי-חוקי.
אחרי שנציג העיריה סירב לה מתין
עד להוצאת צו־מניעה שיא סור
על הריסת התוספת הבלתי ׳
חוקית, אחרי ששימעון יהושע נו רה
והובהל לבית־חולים, ואחרי ש הוחל
בהריסה, כשאיש למעשה לא
מפריע לביצועה המושלם, היא הו פסקה
באמצע, מסיבות לא מובי
נות.
פחות
משבוע אחרי אירוע־הדמים
בשכונה הדרומית של תל-אביב
דוחה אחיו של ההרוג, יהודה יהו שע
את מימצאי החקירה הראשונית
של המישטרה.
אומר יהודה:
הם לא מתביישים לשקר היום,
כשהם יודעים בוודאות את האמת.
ב* 19 בדצמבר היה לנו דיון ב־בית־המישפם
המחוזי על בניית תו ספת
לדירה שלנו. המשך הדיון
נדחה ל־ 26 בחודש אפריל. כולנו
היינו בטוחים שכלולה בכד הב נייה
החדשה.
כאשר נודע לנו שהעיריה באה
צלבי־הקוס על מכוניות ברמת־אביב: התחלה של התלקחנת?
בבפד טלם
להרוס, מיהר אבי ב־ 7בבוקר עם
אחי יששכר לבית-המישפט, ולא
כפי שמנסים לומר שהוא יצא לשם
רק אחרי שהתחילו להרוס. הוא
היה בבית־המישפט לפני שפתחו את
הדלתות.
אנו לא רצינו מהומות. אף אחד
בכפר לא ידע שהולכים להרוס
לנו את הבית. אנו היינו בטו חים שלא יהרסו, כי בית-המישפט
ימנע את זה. וזה מה שהסברנו גם
לשוטרים וגם לאנשי העיריה.
אחי עמד על הגג. אני הייתי
למטה. רצתי בין השוטרים והטרק שיעצרו,
שיחכו
טור והתחננתי
קצת. היינו בטוחים שאבי ישיג
צו־מניעה. השעה היתד. כבר 9
וחצי. להם לא היה זמן. הם לא
ירצו לחכות.
__ גיסו
לטשטש הכל
טחיצעק מהגג שיעמדו. הוא
י הזהיר אותם. בפירוש הזהיר
אותם, ולא כמו שמנסים להציג
זאת שהוא שלף וירה ללא הזהרה
ומבלי להודיע מה הוא מתכוון ל עשות.
הוא ידע מה זה נשק ומתי
מותר להשתמש בו.
אחי ירה באוויר. כדור אחד.
כדור שני עוד היה בקנה כשהכדור
של השוטר פגע לו בראש.
אומרים שהוא ניסה לירות ב־שוטרים,
בעובדי העידיה ובטרק-
טור. זה לא יכול להיות. אני
רצתי בין השוטרים והטרקטור
וביקשתי שיחכו, שלא יהרסו. אז
מה — אחי היה יורה בי?
לכל זה יש עד־ראייה. שכן מבית
סמוך. אולי יש אפילו צילומים,
למרות שקצין־המישטרה ניסה למנוע
את הצילומים. השכן הזה
(תמשו בעמוד ) 10
..כו הוא יוה!
בן השכונה ווצביע עד כתמי הדם
של ההרוג ועל המקום שממנו
הוא נורה. בעוף השבוע רווחו שמועות שהיורה היה מדריך לצליפה.
י —י דט. בכפר עמים י —יי
פעילים בשכונה
בכל מחיו הריסת
בית אחד נו סו
צעיר משכונת כפר־שלם מצביע
על המקום שבו נהרג שימעון
1111 1111\ / 1 1
יהושע. מייד אחרי שיהושע נפגע ופונה לבית־החולים, החל
הדחפור של עיריית תל־אביב בהריסת תתזספת שבנו בני־
מישפחת יהושע, ושבעטיו הוצא צו־יהריסה מינהלי. על־פי
תושבי המקום, נהרג יהושע מכדורי קצין־המישטרה
מתחתיו, ושלא נשקפה לו שום סכנה. אחרי שיחזור
ניסתה המישטרה לפנות את דרך־לוד, והצעיר (מימין)
גירסת שעמד היריות נעצר.
1 1 1מנסה להתקרב לאמבולנס, ש־י
\ 1י ^ הביא את גופת שימעון יהושע
לכפר, לפני שהובא לקבורה. עריכת
ההלוויה בלילה נועדה למנוע מהומות.
(המשך מעמוד )9
נעצר כבר ביום החמישי בלילה ושוחרר
למחרת היום. ביום הראשון היתה פה ח״כ
גאולה כהן. הוא חשש לדבר איתה. בסוף
הם דיברו במכונית והוא סיפר לה את גיר-
סתו. באותו לילה, בשעה 2לפנות בוקר,
באה המישטרה לעצור אותו. למה ז
כשירו באחי, רצנו לגג. ניסינו להחיות
אותו. שוטר מג״ב שעמד הכי קרוב לגג
עלה לגג ונתן לאחי הפצוע בעיטה בגב.
הם התחילו מייד להרוס. לא התחשבו
בכלל.
אחרי דקות הגיע הטרקטור אלינו. עם
הכף הוא הוריד את אחי באלונקה שבורה
למטה. הניחו אותו בפינה והמשיכו לה רוס.
הרסו כדי שלא ייראו מה היה ומה
קרה — איפה עמד השוטר שירה, איפה
עמד אחי, לאיזה כיוון הוא ירה. רצו ל טשטש
הכל.
ביום השישי באה לכאן מישטרה לח קור.
מה הם כבר יכלו לחקור? מה הם כבר
יכלו למצוא בשטח ז
(המשך בעמוד )76
מאשימה את ראש העירית באחריות למוות.
| | 1 1 1 1 1 1ך | 11 שוטרים, אנשי מישמר־הגבול והמדור
המרכזי מפנים את תושבי שכונת כפר־שלם,
שחסמו את כביש דרך־לוד, סמוך לבית מישפחת יהושע.
הפינוי החל בשעות אחר־תצחריים ונמשך כמה דקות. כסת
מהצעירים נעצרו. עד שעות הלילה המאוחרות שמרו אנשי־המישטרה
במקום כדי ל מנוע שנית את חסימת כביש דרך־לוד.
הלוויית במחתות
גופתו של שיטעו! יהושע, עטופה בטלית,
מונחת על ריצפת האמבולנס תפרטי שהוביל
את ההלוויה לבית־הקברות בחולון. כאשר הגיע האמבולנס סמוך לביתו של ההרוג,
ואד סאלגגה
}פני 2 3שנים ירו שוטרים בחיפה בצעיר שיכור ממוצא
€מארוקאי, שהשתולל בבית־קפה. האיש נהרג. התוצאה
היתה ההתקוממות בשכונת ואדי־סאליב.
השבוע ירה שוטר בצעיר ששלף אקדח במהלך עימות
בין מישפחה עניה ובין השילטונות בכפר־שלם. האיש נהרג.
התוצאה היתר. התפרצות של זעם עדתי, שלא היתה כדוגמתה.
מהומות ואדי־סליב שככו אחרי שממשלת מפא״י הפעילה
את כל כוחה כדי לשחד את התושבים ולפייסם.
.מאורעות כפר־שלם — ״ואדי־סאלאמה״ — עלולים ללבוש
צורות הרבה יותר חמורות. קשה לדעת לאן יגיעו.
אך הכר אחד היה כתר; כפעם הראשונה
קיימת עתה כישראל סכנה שד שימוש כנשק חם
פעימות כץ המימסד וכין עדות־המיזרח.
אין כל טעם במישחק הילדותי של חילופי־האשמות
בנוסח ״מי התחיל ז״.
האם שימעון יהושע שלף אקדח דרה לעבר השוטרים
ואנשי־העירייה, או שביקש רק להפחיד ולירות באומר?
האם היתה הצדקה לתגובת השוטר שירה בו והרגו?
עצם השימוש בנשק חם בעת י עימות כזה הוא תופעה
חדשה — תוצאת ההתפראות הגוברת והולכת של החברה
הישראלית בשנה ה־ 16 של הכיבוש, ותוצאה של החמרת
הפער העדתי, הממשי והפסיכולוגי כאחד.
הציבור הישראלי כבר התרגל לתופעה של שוטרים וחיי לים
ה״יורים באוויר״ — והחורגים תוך כדי כך נערות ונערים
ערביים בשכם וברמאללה .״הנערים המעופפים״ מן הגדה
הגיעו עתה לתל־אביב.
שכונות־העוני של הערים הגדולות שוב אינן עוד מעוזו
של סאלח שבתי תמים. גדל בהן דור שהיה במילחמות, ו שהביא
הביתה שלל גדול של כלי־נשק מכל הסוגים. רבים
מבני־השכונות בשלים עתה לשימוש בנשק זה. העתיד עלול
׳ללמד כי שימעון יהושע היה הראשון, אך לא האחרון.
הדכר צריך להיאמר ככל,החריפות המבהילה :
כישראל קיימת עתה סכנה ש? סידחמת־אזרחים
מזויינת. כעוד חמש או עשר שניס עלולה ישראל
להידמות ללבנון — כמהדורה חמורה עוד יותר,
מכיוון שאץ נכולות גיאוגראפיים כין העדות.
על נסיבות המיקרה בכפר־שלס אפשר להתווכח עד בוש.
האם הי-תה המישפחה צריכה לפנות לבית־המישפט לפני
שעשתה זאת? האם היתה המישטרה או העירייה צריכה ל המתין
עד תום הטיפול המישפטי בעתירת המישפחה לצו-
יצאו בני־המישפחה ושכנים רבים והתקהלו סביב הרכב. בני־המישפחה נדחקו לתוך
האמבולנס ומיררו בבכי. גם רבים אחרים בכו. במשך שעה ארוכה התעכב מ>0ע־ההלוויה
ליד הבית בדרך־לוד .120 רב שהחזיק במגפון ניסה להרגיע• את הרוחות.
מניעה ז האם נוהג שלמד. להט מינהג של איפה ואיפה,
בבואו להוכיח את כוחו נגד העניים שבעניים? האם הריסת
הגדר בבית־דיין בצהלה (אחרי שמישפחת דיין מכרה אותו)
מצדיקה הריסת בית בלתי־חוקי בכפר-שלם?
שאלות אלה חשובות הן, אך אין בהן העיקר.
אפילו נהגה מישפחת יהושע בהפקרות, אפילו פלשה ל אדמה
לא לה והקימה עליה מיבנה שאינו חוקי — האם
היתד. לה ברירה?
האם ככלל יש כדירה לרכבות מישפחות כמוה,
המישפחות העניות כיותר כמדינה, שהממשלה
קוראת להן דדדת עוד ועוד ילדים כדי שיהיו
״חיילים לצה״ל״ ,ושמאומה אינו נעשה כדי לפתור
את כעיותיהן הקיומיות?
מי שרואה את הבעייה בכללותה יודע שלא יהושע אשם,
ולא השוטר שירה בו, ואף לא ראש־העירייה שהביא אותם
למצב כזה. כל אלה אינם אלא זרועות של מערכת, המובילה
את המדינה לקראת התפוצצות נוראה.
בראש וראשונה אשמות הממשלה והכנסת, הממונות על
חלוקת המשאבים הלאומיים ועל קביעת העדיפויות.
אין הבדל עקרוני בין ממשלות־המערך ובין ממשלות-
הליכוד. גם בשטח זה אין הליכוד אלא ממשיך בדרך שנקבעה
על־ידי מיפלגת־העסודה, ששלטה בימי ׳ואדי-סאליב. אולם
גם בשטח זה גרם הליכוד להחמרת הבעיות.
אין ד׳מדינת־ישראל די כסף כדי לכנות אלפי
וילות למיליונרים כנדה המערבית ולגאול אלפי
מישפחות נואשות כשכונות העוני. כל שקל ה נשפך
לתוך החבית־ללא־תחתית של הגדה המערבית
נשדד סמישפחת יהושע והדומות לה•
אי־אפשר להתנחל בשכם ולרפא את כפר-שלם. אי-אפשר
להילחם בלבנון ולנצח את העוני בשכונת־התיקווה. גם
מדינה עשירה אינה יכולה לעמוד בכך.
התמונה התמימה, כאילו מעביר דויד לוי את עניי תל-
אביב לשכונות יפות מעבר לקו הירוק, אינה אלא תמונה
שיקרית. מעבר לגבול מתנחלים בני העילית של ישראל
הראשונה. אי־אפשר להעביר אוכלוסיות מצוקה ממקום למקום
כאילו היו שיחי-בר. האוכלוסיה הזאת קבועה במקומה, ורק
במקומה ניתן לפתור את בעיותיה. זאת היתה צריכה להיות
העדיפות הראשונה שיל מדינת־ישראל.
נוצר מצב פאדאדוכסדי: בעוד שממשלת־ישראל
עסוקה כל־כולה כהנחת מוקשים
הקרויים״
.ו רו יי
״התנחלויות״ כנדה הסערכית, הולכת ד׳נוצרת
פיצצת־ענק של זעם עדתי־חכרתי כלב ישראל.
אוי למדינה כאשר פצצה זו תתפוצץ.
אורי אבנרי :
בני־מישפחת ההרוג ממורי
בבכי סמוך לדירת מישפחת
ושע. בתוך הבית התעלפו אחדיס מהק־כיס.
רק בערב הופיע במקום אמבולנס.
^04 01£7 • 81110
ק 1ו51ת10ס) 1-63ס ח §!9
סגנו! חדש ליתרון ידוע
1983
<8110
ץ ־ ז ע 1ח 131^ • 0 6
יש הדש במערב.
״ג׳נרל מו טורס״ מציגה
י׳שברולט״ ו׳׳ביואיק״ עם קו
חדש. ל תכונו ת הידועות כמו
אמינות, נוחות, ב טי חו ת והידור
נוספו שני יתרונות חשובים.
דגמי י׳שברולט״ ו״ביואיק״ ־
עכשיו פ חו ת ארוכי ם ויותר
קו מפ ק טיי ם מבחינה חיצונית
בלי להתפשר בנוגע למרווח
ונוחות הנוסעים והנהג.
״שברולט״ ו״ביואיק״ החד שות
עכשיו גם חסכוניו ת יותר.
ט כ € 6 */׳43111ה ק 0 3
ח*0 {:3{:10ץ1:חכ 06161
8־ 31 ^ 0101־ 0 6 0 6 1ץ
<ו 0ו ט 8
ז01£ח 0>0
לי ץ וו גולדברגבנדנז
משרד ראשי:ת״א, דרך פ״ת ;65 דרך פ״ת ,86 טל; 251374 .
חיפה: דרך יפו ,132 טל 528286/7 04 ירושלים: שלו מ ציון המלכה , 15
טל 234536 ,231798 02 סוכנים: חיפה: בית המכונית, יפו ,19 טל 04-512251 .
נתניה: מכונית נתניה, ס מילנ ס קי ,24 טל 39423 053
נצרת: בישארה יוסף סרוגיי, רח׳ פ אולו ס השישי ,56 טל 54677 .־.065
1*8 8
שלו ש דקות הפורנוגראפיה היו ריגעי האמת
ך* סרט הפורנוגראפי בן שלוש הדקות, שהוקרן
* בטעות או ; שלא בטעות — על מירקעי הטלווי זיה
הפנימית של הקונגרס הציוני ה־ ,30 כבר שימש מקור
לא־אכזב לפיליטונים ולבדיחות.
הוא ראוי להערכה רבה יותר.
בעלי־שיחי, פירוש הדבר שאני בעד קיומה של מדינת־ישראל,
תוך שמירת הקשר בינם ובין יהודי העולם.
כד פלסטיני נכון יודע כיום כי יש סוגים
שונים שד ציונים, ופי מי רשוצה כשלום —
צריך לרצות כשלום עם מדינה שמרכית תוש־כיה
מגדירים את עצמם כציונים.
בי שלוש הדקות האלה היו שלוש ׳הרקות
היחידות בקונגרס שהוקדשו לאמת.
במשך כל שאר השעות והדקות של הקונגרס, הוסתר
גופה של הציונות מתחת לבגדים בלויים, או כוזבים.
שום ילד ציוני לא צעק :״המלבה עירו־מה
ורק הסרט הפורנוגראפי הרא גוף מעורטל, ו^ם גוף
יותר יפה. משום־כד היה בו מסר.
זה לא היה סרט בחול, אלא סרט כחול־לכן.
1 כול של מילים נשפך בקונגרס הזה. ורק מילה קטנה
י אחת לא הושמעה: מה?
לכן נשבר הטאבו, שהיה מוטל על שיחות עם ״ציו נים״
.כאשר יאסר ערפאת קורא כיום לדו־שיח עם האופו זיציה
בישראל, וכאשר אנשיו מזמינים לסימפוסיונים את
חברי מיפלגת־העבודה (הפוחדים להיענות) — ברור כי
מדובר על הציונים.
בחול
במו רוב־׳רובם של הישראלים, אני ציוני
מפני שאני רוצה בקיומה, ככיטחונה, בשיג־שוגה
וכרווחתה של מדינת־ישראל.
אך בניגוד לרוב־רובם של הישראלים, יש לי פיס־מכים.
יעני, דוקומנטים.
מיסמך אחד הונפק על-ידי אש׳׳ף עצמו. במאי 1971
הופיע בביירות ספר ערבי בהוצאה הרישמית של אש״ף,
ושמו אורי אבנרי והציונות המתחדשת. הספר קרא בשם
״תוכנית אבנרי״ את הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה לצד ישראל, וטען כי זוהי מלכודת ציונית
שכל פלסטיני שומר־נפשו ירחק ממנה.
כעבור כמה שנים, כאשר אש״ף התחיל לאמץ לעצמו
את הרעיון הזה, כמו העולם כולו, כתב כתב־עת ירושלמי
עלי ועל חבריי־לדיעה שאנחנו ״אנטי-ציונים.״ הגשנו
מישפט על הוצאת־דיבה, וזכינו בפסק־דין המהווה אישור
מישפטי רישמי לכך שאני ציוני. לאישור זה צורף צ׳ק
על-שמי בסך 5000 לירות (דאז).
מה זאת ציונות זו
מה זאת ציונות בימינו?
מהו טיב הרעיון שאותו נועד הגוף הגדול והמסורבל
הזה לשרת?
לדינוזאורוס האנאכרוניסטי הזה יש אמנם גוף גדול,
אך ראשו קטן, ומוחו שואף לאפם.
המוח הזעיר הזה לא שאל את עצמו:
לשם מה אני קיים ז!
ה זאת ציונות?
י׳ יש שתי שיטות שעל פיהן ניתן להשיב על כך.
השיטה האחת היא לפשפש במקורות, לחקור את ההיסטוריה
הרעיונית של התנועה ולגבש תשובה מדעית —
אם אכן יש כזאת.
השיטה השניה פשוטה הרבה יותר: לבדוק מהי מש מעות
המילה בפי העם.
(כפי שאומרת ההלצה הידועה :״למי יש
תעודה שהוא שפוי? רק מי ששוחרר מכית־חולים
לחולי־נפש:״)
* * יונות ופטריוטיזם ישראלי אחד הם, בתוספת
הרעיון של סולידריות יהודית עולמית.
זוהי הציונות של ימינו, וכל השאר הוא אוסף של
מליצות ריקות, שקרים מוסכמים, פולחן נבוב והונאה.
כאשד יהודי כפזורה אד כישראל אומר
״ציוני אני״ — למה הוא מתכוון ז1
תוכנה של הציונות הקלאסית ניתן להגדיר ב
כן, לשם מה דרוש הדינוזאור הזה,
•טקיים כאן את הקונגרס הפורנוגראפיה
י סידרה של קביעות:
ראשית, היהודים בכל העולם מהווים לאום אחד.
שנית, מדינת־היהודים היא מדינתו של הלאום הזה.
שלישית, יהודי כל העולם, או לפחות רובם המכ ריע,
יתרכזו במדינה הזאת•
רכיעית, אם היהודים לא יעשו זאת מרצונם, בכוח
האידיאל הציוני, הם ייאלצו לעשות זאת בעל־כורחם.
בכוחה של ״מצוקת היהודים״ והתגברות האנטי־שמיות.
יימצאו בוודאי חוקרים רבים שיערערו על מילה זו
או אחרת בקביעות אלה. ושיבקשו להוסיף או לגרוע.
אך נדמה לי כי מבחינה היסטורית ומדעית — זהו תוכנה
של הציונות ה״אמיתית.״
דויד בן־גוריון, שהיה ושנשאר ציוני במובן הקלאסי,
קרא לחיסול ההסתדרות הציונית. הוא ראה בה פיגום
לבניית המדינה. עם הקמת המדינה, כך סבר, הפיגום מיותר.
ואפ*טר להוסיף: פיגום אשר מילא את
תפקידו ונשאר עומד כמקומו אינו סייותר
כילכד, אלא גס מפריע ומזיק.
אני מאמין כי ההסתדרות הציונית הזאת, בצורתה זו,
היא גוף מפריע, מזיק, מושחת ומשחית.
התפקיד המוצהר שלו — הבאת יהודים לארץ — הפך
בדיחה עגומה. ההסתדרות הציונית הביאה יהודים רבים
יותר מישראל לגולה (כשליחים שירדו מן הארץ).
אכל הגוף הזה עוסק כמשהו. משהו רע.
מה נשאר מזהז־
הסוכנות היהודית הפכה מכשיר לקיפוח במדינת-
ישראל. היא מהווה תעלה להשקעת כספים בפיתוח המשק
היהודי(ויש אומרים: האשכנזי) ,תוך קיפוח המשק הערבי
(ויש אומרים: גם הספרדי).
הקרן הקיימת היא מכשיר להתנחלות בשטחים הכבר
שים, ובכך היא סוללת את הדרך למילחמת־נצח ולאבדון.
היא נותנת את ידה לגזילת קרקעות של ערבים בדרכים
של איומים וסחיטה, שוחד והונאה. כל מי שנותן אגורה
אחת לקרן הקיימת מתחייב בנפשו.
מילבד כמה זקנים החיים בעולם של דמיונות — האם
! ׳־ש עוד מישהו המאמין כי בקביעות אלה יש ממש?
זה יותר מדור קיים בישראל חוק־השבות, ההופך
י! כל יהודי בעולם לאזרח־בכוח של מדינת־ישראל.
האס זה הכיא לריכוז העם היהודי כישראל?
כאשר הזרם הכביר של יהודי רוסיה הצארית פרץ
החוצה, הוא זרם לארצות־הברית. רק טיפות הגיעו
לפלסטינה.
כאשר איים אדולף היטלר על אירופה, נמלטו מעטים
והגיעו לארץ־ישראל, מפני ששערי כל שאר המדינות
בעולם היו נעולים. מאותה הסיבה הגיעה הנה, אחרי
השואה, שארית־הפליטה של העקורים.
בימים הראשונים של המדינה היתד. עליה מאסיבית
של יהודים מארצות־האיסלאם. יש שבאו מרצון — כגון
המארוקאים, למשל. אחדים נעזרו על־ידי דויד בן־גוריון
ושליחיו, שהטמינו פצצות בבתי־הכנסת בעיראק.
ומאז נסתמו המקורות.
מצוקת־היהודים אינה מביאה יהודים לארץ. היא מעבי רה
אותם מארץ לארץ — מאלג׳יריה לצרפת, מארגנטינה
לקנדה, מברית־המועצות לארצות־הברית. שוב מגיעות
הנה רק טיפות מעטות מן הזרם.
למדות כל התפילות הלוהטות של ציונים
טוכים (״ציונות אכזרית״) ,אין האנטי־שמיות
גוכרת כעולם.
מדי פעם יש התפרצויות קטנות פה ושם, והתעמולה
הציונית דואגת לנפחן ככל האפשר. אך אין זה עוזר.
יהודי אירופה וארצות־הברית מרגישים בנוח. וממשלתנו
מבטיחה לנו שגם בארגנטינה נהרגים היהודים ונאנסות
היהודיות לא בשל יהדותם, אלא בשל שמאלניותם (ואז
זה בסדר גמור).
ך מיקרה הטוכ ביותר יש איזון כלשהו בין העליה
י• לישראל והירידה מישראל.
כמו כאותה כריחה, האומרת שכלב ים
נפגשות שתי אוניות — אחת של עולים ואחת
של יורדים. הנוסעים כשתי האוניות עומדים
וצועקים, אלה לעכר אלה :״משוגעים!״
ס ערה ב קונג ר ס הציוני: לשם מ ה 1
כבר אמר הפרופסור ישעיהו ליבוביץ: הקיבוץ היהודי
היחידי בעולם שעליו מאיימת סכנה של השמדה קולק טיבית
הוא היישוב היהודי בארץ־ישראל דווקא — זה
שקם להציל את יהודי העולם כולו.
אם כן, מה נותר מן הציונות הקלאסית?
אולי משהו. אולי לא כלום. עד כל פנים,
בקונגרס הציוני ה־ 30 לא דיכר על כף איש.
ף, שיטה השניה להגדרת הציונות מספקת תשובות
* הרבה יותר פשוטות.
האומר ״ציוני אנוכי״ -למה הוא מתכוון ז־
כאשר אומר זאת ישראלי, אין הוא• מתכוון אלא
לפטריוטיזם ישראלי, בתוספת מידה כלשהי של סולידריות
בין המדינה ובין יהודי־העולם( .לרוב זוהי סולידריות
חד־כיוונית: חובתם של יהודי־העולם לעזור לישראל).
כאשר אומר זאת יהודי בעולם, הוא מתכוון לצד השני
של אותו המטבע: הסולידריות של יהודי העולם עם
המדינה היהודית, המעניקה להם כבוד וריגשי־אשמה.
בכל העולם מובן כיום המונח במשמעותו זז. בשביל
לא־יהודי — להיות ציוני או לתמוך בציונות פירושו
לחייב את קיומה של מדינת־ישראל, ביטחונה ורווחתה.
וגם הערכים מכינים את המושג כדיוק
כך. ציוני הוא, כעיניה ם, מי שתומך כקיומה
שד מדינת־ישרל ל. כעיני רכים מהם כודד
המושג גם את רק״ח, המגדירה את עצמה
כפירוש כמיפלגה אנטי-צי־נית.
שו ם ־ כך אני מקפיד, בכל שיחה עם ערבי ביכלל
ואיש-אש״ף בפרט, להדגיש את היותי ציוני. בעיני
מ אי *;
וכעיקר: הגוף הזה מש,מש ל ה וגע רכות
יומיומית כענייניה הפנימיים של ישראל, על
ידי העכרה טאסיכית של כספים לסיפלגות־המימסד,
בקיאלציה וכאופוזיציה גם יחד.
על־ידי כך הוא מנציח בישראל את שילטונן של מיס-
גרות מיפלגתיות מושחתות, של הכפייה הדתית, של
חלוקת־דישלל, ואולי גם של הקיפוח העדתי., ,שלא/לדבר
כלל על הכיבוש, ההתפשטות, ההתנחלות וההפלייה.
שום גוף פוליטי חדש אינו יכול להצליח במדינה,
כאשר עליו להתחרות עם מיסגרות, רקובות ככל שתהיינה,
המשופעות בכספים והיכולות להעניק לחבריהן ולעוזריהן
שפע של הטבות והנאות.
אין זה פלא שהשילטון הישראלי, המבוסס על מציאות
זו, מטפח את ההסתדרות הציונית. אין זה פלא כי השג רירים
הישראליים בכל הארצות שולטים בקהילות היהו דיות
ביכלל ובסניפי ההסתדרות הציונית בפרט ביד קשה,
בעזרת שיטות הגובלות לא־פעם באמצעים טוטאליטריים.
(רק כשיא תקופת עריצותו של סטאלין
שלטה כרית־ן המועצות כמיפלגות הקומוניס טיות
כעולם כפי שראשי המי,מסד הישראלי
שולטים כתנועה הציונית, שכל עסקניה כרחכי
העולם הם עכדים נרצעים, וירוס גם קנויים,
של המנגנון הישראלי).
ץ ו הי האמת העירומה.
י היא בוודאי פחות יפה מאשר גופות הנשים, שעורטלו
באותן שלוש דקות של פורנוגראפיה טהורה (תרתי משמע).
לא, איני מאמין שזאת היתד, טעות. מישהו בוודאי
תיכנן זאת. מישהו רצה להעביר את המסר הזה.
תכוא עליו הכרכה.
אזורי ׳ ,1 3 1 2 1 1
הגיע ונמצא למכירה
גליי! פברואר 1983
$£עס>1ז 0 ¥י*
ו של ״לוקולוס״
אוכל סיני ה בי ת ה
שבא לסעוד
ובגליון החוד ש:
0 8 ¥ 0 8י 51־ 5 £ 0 8 £ 1
מיד ^ £ם 15מ
£01,1X105 :
?סת־ 11£ד א 1סמדו 8י 0מ^\
והרבה ייתר~.
אלתח מי צו
ספרים זה סטימצקי׳
ארוחה שינית ל-ביתך או מ שרדך
ציינ ה וילאל טלפו/י:י
ל מ_ב
* סון ! ר *3
ת ע רי פון ח מנויי ם 1
תחלנד5.11.82ו
ד ״ וצס דיי •
ליאה בייקל
דיונון
\4ז 1נ
ניייייי׳
105 + 1266
<יימ•
באחי
פ י תרון
ההומאניסטיתמ •
האגודה ל או
אל־של
התדשבים
בחוף־מיזרח־הים־התיכוו
דמי המנוי לארצות חו<
בדואר אוויר
לא לישראל ולא פלסטין !
ליהודים ישראליים ולערבים פלסטיניים
ע״פ זכויות אדם שוות
אדם — זהה/י את עצמך כאדם
והתייתס/י לזולת כאל אדם!
פ אירופה
פ ארה׳׳ב, קנדה, ס ק סי קו
פ *רגנסיגח, קולומביה,
וופואלה, ברויל, פרו,
אוססרליה, ויו וילוד
מאחד האדם ״מיפלגת הירוקים״
לשלום אנושי ואקולגי
פ דרו אפריק ה, מווו,
קניה
פ פימה, סאייון, יפן
פ א איל נד, הונג קוגג, סינגפור,
קוריאה, יפן, טאיוון
ת״א ,20178ת״א-יסו ,61201 ,ל03-332252 .
אקלהווד נורבגי
!.יי׳ יי** י בערב לטלפון 77641־052
— יאמ 8
תגינס שר גני צוקומן
שמעתי ברדיו ביקורת מרתקת על קונצרט־המאה
בהיכל התרבות.
הגברת מורגנשטרן (קבלן־הבנייו. הידוע) לבשה
חליפה של קטיפה שחורה ואבנט אדום. הגברת צוק<־מן
(בנק לאומי ובינלאומי) לבשה שימלה ארובה מטאפם
כחול, בעלת צווארון מינק, וענדה עגילי־ספיר. הגברת
רוזנבאום (עבודות־עפר) לבשה...
אמרו לי אחר־כך שהיתה זאת תצוגה מהממת. מיטב
ומיקר האופנאיס של פאריס, לונדון, רומא, ניו־יורק
ותל־אביב הלבישו את נשות הנשיאים, היושבי־ראש ו־המנכ״לים,
שבאו לסגוד לגדולי האמנים של עולם*
הצלילים.
אולם, בך דווח לי, ההפסקה היתד. קצרה מדי. הגברות,
שהשקיעו מאמץ כה רב כדי להדהים ולרגש במלבושיהן,
זעמו מאוד כאשר שמעו את הצילצול שהחזיר את הקהל
שלהן לאולם.
בלונדון יש קונצרטים הקרויים ״פרום״ (קיצור של
״פרומנאד״ ,טיילת) ,שבהם אין חלק מן הקהל יושב
כלל. הכל עומדים, ומי שרוצה יכול להתהלך ולהסתובב
בעת הנגינה.
אילו הונהגה שיטה סבירה זו אצלנו, לא יכלו זובין
מהטה, אייזיק שטרן ועמיתיהם להפריע לגברות. הם
היו יושבים ומנגנים, והגברות יכלו באותה עת להסתובב
בקהל, למשוך אל עצמן מבטים של התפעלות ולעורר
זו את קנאתה של זו.
במדינה עניה כמו שלנו אין לסבול שכל ההון העצום
הזה, המושקע בביגדי־פאר יתבזבז על הפסקה של כמה
דקות בפואייה של היכל התרבות.
ראוי־לשבח ,״היושב־ראש ערפאת״) כבר הזכיר רעיון
זה של אבן פעמיים — פעם בשיחתו עימי, ופעם בשיחה
עם הפרופסור היהודי־אמריקאי המבריק הרברט קלמן.
בפתחו רעיון זה, נבדל אבן לטובה משימעון פרס ויצחק
רבין, הדבוקים לתפיסות ישנות ואבסורדיות.
למרבה הצער, גלש אבן אחורה. כדי להוכיח מה רב
ההבדל בין הליכוד והמערך, טען כי אין שום דמיון
בין מילחמת־סיני 1956 ומילחמת־ר,לבנון 1982 כמי
שייצג את ישראל באו״ם, היה אבן הסניגור הגדול
של המילחמה. עכשיו, כעבור 26 שנים, חזר בלהט על
סניגוריה זו, כשהוא משחק בעובדות כמו אמן בקירקם
המגלגל באוויר שלל של כדורים ציבעוניים.
המילחמה היתד מוצדקת, כך אמר, מפני שנשיא
מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, איים על ישראל, מפני
ששלוש מדינות ערביות כרתו ביניהן ברית צבאית ל
הלילה
שב1
נפל! הסב בי ם
תלם־שמיר־רודל
מה משותף ליצחק שמיר ולאחד האנס־אולריך רודל ז
למראית־עין — לא כלום. ומה יכול להיות משותף
בין יצחק יזרניצקי־שמיר, פליט יהודי מפולין, מראשי
לוחמי־חרות־ישראל, ובין גיבור־מילהמה נאצי?
רודל היה טייס של מטום־צלילה (״סטוקה״ ,קיצור של
סטורץ־קאמפף, כלומר מטוס קרב־הפצצה שצלל לעבר
מטרתו על הקרקע) .הוא השמיד לבדו 519 טאנקים 150 ,
תותחים נייחים 800 ,רכ בים
קרביים 3 ,אוניות־מיל*
חמה גדולות ו־ 70 ספינות
קטנות יותר. הפירר ידע
להעריך הישגים אלה, ו־רודל
היה חייל־הוורמאכם
שזכה בעיטורים רבים מסכל
חייל אחר. בגיל 25
כבר היה אלוף־מישנה. חו דש
לפני סוף המילחמה
איבד רגל.
הוא גם היה נאצי מוב הק•
ולא רק עד המפלה, כ מו
רוב הנאצים, אלא גם
לאחר מכן. הוא המשיך ב פעילות
נאצית בגרמניה ו רדדל
מחוצה
לה, ולא פעם הביך
את ממשלת גרמניה המע ר
בי ם כי רודל לא נעלם מאור־הזרקורים. כמו גיבורי־מילחמה
האחרים. הוא הוסיף להישמע ולהיראות.
מה בכל זאת משותף ליצחק שמיר ולאיש זה?
פשוט מאח־ :עד יומו האחרון קיים רודל קשרים
הדוקים ביותר עם השילטונות הארגנטיניים. הוא נטל
חלק פעיל מאוד בבניית חיל״האוויר של ארגנטינה.
ואילו בעיקבות ביקורו של שמיר באותה ארץ פורסם
השבוע בעולם כי ישראל מספקת לאותו חיל-אוויר מסו־סי־מילחמה.
אלמלא
מת השבוע בגיל ,66 יכול היה האנס אולריך
רודל, גיבור הוורסאכט ופעיל ניאו־נאצי, לעזור לחיל־האוויר
הארגנטיני לקלוט את המטוסים של מדינת״
היהודים.
כדזרים ציבעוניים
יתכן שאני הישראלי היחידי הנהנה מנאומיו של
אבא אבן. הוא מדגים את תורת־הנאום הבריטית, האינט ליגנטית,
כשם שמנחם בגין מדגים את הדמגוגיה ה־מיזרח־אירופ״ת,
הפונה אל היצרים האפלים. נאום של
אבא אבן במיטבו — ובייחוד באנגלית — מעניק תעגוג
אסתטי טהור.
אבן הוא אדון למילים. כלומר, הוא יכול להפעיל את
המילים כרצונו. הן רוקדות לפי חלילו. רוצה, הן אומרות
אמת. רוצה, הן אומרות משהו אחר.
השבוע שמעתי שוב נאום גדול שלו, ושוב נהניתי.
הוא חזר על טיעונו למען כינון ״בנלוכס״ של המיזרח ה תיכון:
ברית־עמים בין שלוש יחידות עצמאיות — יש ראל,
פלסטין וירדן. יאסר ערפאת (אבן קרא לו, בנימוס
מילא תפקיד חשוב במישחק זה, וכמוהו שימעון פרס.
הבריטים הצטרפו להרפתקה כדי להשליט את סוכניהם
בקאהיר, אחרי הפלת המנהיג הלאומי.
מילחמת־סיני נכשלה לחלוטין, כפי שנכשלד. מילחמת־הלבנון.
עבד־אל־נאצר לא נשבר אז, כפי שיאסר ערפאת
לא נשבר עכשיו. מילחמת־השיחרור האלג׳ירית, כמו
הפלסטינית כיום, לא נפסקה. כל השטחים הכבושים
בסיני ועזה הוחזרו, כפי שיוחזרו ללבנון.
הנזק של מילחמת־סיני לא נפל מזה של מילחמת־הלבנון.
על-ידי הצטרפותה הגלוייה לקנוניה קולוניאלית
מזוהמת, שינתה ישראל במכה אחת את תדמיתה בעולם
כולו. אחרי מילחמת־ד,עצמאות יכלה ישראל להופיע
במרחב כמדינה הראשונה שהשתחררה מעול האימפר יאליזם
הבריטי במאבק־שיחרור אותנטי. אחרי 1956 שוכנע
העולם כולו, והעולם הערבי במיוחד, כי ישראל היא חלק
בלתי-נפרד מן המערך האימפריאליסטי. היא נפלטה מן
העולם השלישי, ומאז היא שייכת למחנה המצורעים. עב רו
כמה שנים עד שהכרה זו חדרה גם לעמי אפריקה
השחורה, אך התוצאה לא איחרה לבוא. מילחמת־הלבנון,
שגרמה לעולם לתעב את שמה של ישראל כמדינה כובשת,
דורסת ומכחידה, היתד, המשך של אותה הדרך.
כאשר בא אבא אבן בדצמבר 1982 ומלמד סניגוריה
בלתי מסוייגת על אותה הרפתקה אומללה. הוא מאשר שוב
אמת טראגית: שמיפלגת־העבודד, לא השתנתה במאומה.
כפו הבורבונים אחרי המד,פיכה הצרפתית, היא מבקשת
לחזור לשילטון מבלי שערכה חשבון־נפש כלשהו, ומבלי
לנסות להבין מדוע מאס בה הציבור.
היא לא למדה כלום ולא שכחה כלום.
הכחדת ישראל, מפני שהמצרים חסמו את מיצרי־טיראן
ותעלת־סואץ לפני ספינות ישראל, ומפני שכוח־ההרתעה
של ישראל נפגם. על כן היתד, זאת מילחמה מוצדקת.
עם כל הכבוד, מסך זה של כדורים ציבעוניים אינו
יכול לעמוד בפני שום ביקורת רצינית.
כפי שהוכיחה המילחמה עצמה, היתד, לישראל גם
אז עדיפות צבאית כבירה על מצריים ועל כל המדינות
השכנות גם יחד. לא נשקפה שום סכנה לישראל. מחקרים
מלומדים הוכיחו בינתיים כי העולם הזה צדק במה שטען
כבר אז: שכימעם כל התקריות היו פרי פרובוקציה
יזומה של דויד בן־גוריון והרמטכ״ל משה דיין, לא פעם
בעזרת רב־סרן אריאל שרון. היוקרה הצבאית של ישראל
היתה בעיצומה.
מאחורי הקלעים נעשו שוב ושוב נסיונות מטעם עבד״
אל־נאצר להגיע להסדר עם ישראל. כבר אז גילינו כסה
וכמה יתמות לפגישות עם ישראלים, ומאז פורסמו
פרטים רבים על יוזמות נוספות. מצריים כבר הסכימה
לפתוח את. הגישה לאוניות המפליגות לישראל מבלי ל הניף
דגל ישראל, וניתן היה להגיע במגעים חשאיים
להתקדמות לקראת הסדר שהיה פותח את מעברי־הים
לגמרי.
בן־גוריון לא רצה בכך• הוא חתר להשמדת מישטרו
של עבד־אל־נאצר, מפני שפחד מפניו, ואולי גם מפני
שקינא במנהיג חצעיר והכאריזמטי. בעוד שנחום גולדמן
(וגם העולם הזה) טענו כי אחדות ערבית טובה לשלום
וטובה לישראל, סבר בן־גוריון שגלומה בה סכנה נוראה,
והיה מנוי וגמור עימו,לשבור את המנהיג שסימל אותה.
על כן נענה בן־גוריון בשימחד, רבה להצעה הצרפתית
לערוך התנפלות מתואמת
על מצריים. היתד, זאת
מילחמה קולוניאלית עכורה,
כי מטרתה העיקרית היתד,
לאפשר לצרפת להמשיך
בכיבוש הקולוניאלי באל־ג׳יריה.
הצרפתים האמינו,
בטיפשותם הרבה, כי מצ ריים
היא המנהלת מילחמה
זו. כשם שמנחם בגין אינו
מסוגל להבין כי לפלסטי נים
יש רצון לאומי משלהם
וכי ימשיכו להילחם גם
אם כל מדינות־ערב ינטשו
אותם, כך לא יכלו הצרפ תים
לתפוס כי מילחמת־ד,שיחדור
האלג׳ירית נובעת
מלב העם האלג׳ירי, ואינה
המצאה של קאהיר.
הצרפתים שיחדו את ישראל בנשק ובכסף, כדי שיעשו
עבורם את העבודה המלוכלכת. השגריר הצרפתי דובר־העברית
ביפו, פיאר ז״לבר, שנפטר לפני כמה יפים,
דור שלם של ישראלים גדל כשבליבו בוז ליהודים,
שהלכו כשה לטבח. עזרנו למרצחים לנצח אותם בשנית,
אחרי מותם, בקבלנו את התורה שהמוני יהודים אלה לא
היו אלא אבק־אדם, נכנעים ושפלי־רוח. מרוב בושה
המצאנו סיפורים מנופחים של מרד, התנגדות וגבורה.
האמת הפשוטה היא כי היהודים התנהגו כפי שכל
אוכלוסיה אזרחית היתד, מתנהגת בנסיבות כאלה. מעטים,
מעטים מאוד התנגדו, והרוב העצום היה חסר־ישע, ונגרף
אל תוך התהום.
מבחינה זו, הלילה של סן־לורנצו, יצירתם של ה אחים
פאולו וויטוריו טאביאני, הוא ״סרט יהודי״.
הסרט, הנקרא במערב הלילה שבו נופלים הכוכבים
מתאר את קורותיו של כפר איטלקי במילחמת־העולם
השניה, בשעה שהגרמנים נסוגים ממנו, והאמריקאים בו־ששים
לבוא. בשטח־ההפקר פועלים גרמנים, אמריקאים,
פאשיסטים איטלקיים ויריביהם, הפרטיזנים השמאליים
המפקד הגרמני זומם
לבצע מעשדדנקם על הרי גת
חייל גרמני. באמצעות
הקארדינאל המקומי הוא
מזמין את האוכלוסיה ל התכנס
בכנסייה, כדי לש מור׳
כביכול, על ביטחונה.
רבים מנחשים כי זוהי מל-
כודת־מוות. בכל זאת הו לך
הרוב לכנסיה, ומושמד
שם. הם נקרעים בין אמו נה
ואי־אמונה, בין פחד ו פחד.
ובסופו של דבר הול כים
בתלם — אל מותם.
האחרים בורחים. זהו
הסיפור הניצחי של הפלי אגטונוטי
טים.
איטלקים, יהודים, פלסטינים
— אין הבדל בי-
ניהם. חסרי־תוחלת, שאינם יודעים לאן לפנות, שכל ה דרכים
לפניהם עלולות להוביל לאבדון, את החותרים
קדימה בעקשנות של רצץ־ההישרדות. גלוואני, מנהיג ה בורחים
(אומרו אנטונוטי) יכול היה להיות מנהיג בורחים
מגטו וילנא.
בדרך שוחטים פאשיסטים ואנטי־פאשיסטים זה את זה
באכזריות שפוכה, אח נגד אח, ידיד נגד ידיד. מי שרוצה
להבין מה מתרחש כעת בלבנת — בשאתילא, בעאליי,
בהרי־השוף — יכול לראות זאת כאן על הבד באופן
פלאסטי. הטירוף של מילחמת־האחים — מילחמה שהיא
לרוב אכזרית אף ממילחמה בין לאומים — משתקף כאן
על המסך בריאליזם מחריד.
בין כל הצרות שעוד נכונו לגו, אני מאחל לעצמנו
שלעולם לא ניקלע לזוועה כזאת.
סזף־סזף
שמעתי השבוע עוד הגדרה יפה לציונות:
פעם היו היהודים מהמרים בבורסות של חמישים מדינות
של הגויים. עכשיו, תודות לציונות, יכולים היהודים ל המר
בבורסה שכולה יהודית.
י 4י \1י4 4 4 4 4 4 * 1 1 1 ׳4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4
צלם העיתונות הסתב סך עם בית הנ שיא
נשחק! הבימה היכה את הסדרן הק שי ש
. 1תזכרו דבר אחד. ש כל
הערבים רוצים לזזשמיד או תנו!״
אסר הרמטכ״ל רפאל
(״רפול״) איתן ל־ 300 פעילי
תנועות־הנוער החלוציות שה תכנסו
ביד סבנקין שברפת-
אפעל. מישהו צעק מהקהל :
,ומה עם המצרים ז״ ענה רפול
טעם לפגם .״לא רק שאיני ח ד
שב כך. אלא שצריך להעלות
אותה גם בחו״ל. יש בי הרגשה
שתלווה אותי בעיקבות ההצגה
זמן ממושך. ראיתי אמנות נש גבה.
איני יכול לתאר זאת ב מילים.
היית ממליץ לאנשים
לבוא ולראות וליהנות בה. לא
בעצרת קמפוס באוניברסיטת
תל-אביב :״כותרת האירוע ה זה
אינה נבונה. במקום לקרוא
לה מביר־זית ועד ביירות היה
צריך לכלול בה את התקופה ם־
מילחמת ששת־הימים, עד למי־לחמה
הבאה, העומדת לפרוץ
ושבה ייהרגו רוב האנשים ה יושבים
באולם זה׳.
| במשך שנה היה עיתד
נאי מעריב אמנון אכרמוכיץ
דתי. בתוכנית הרדיו של א י ׳
לנ ה צור, סימני דרך, ששו דרה
בשבת, סיפר אברמוביץ/
בן קיבוץ ניר-עם, על תחנות
שונות בחייו. בין השאר הוא
גילה שבגיל 13 הוא הפך לדתי,
התחיל להניח תפילין, זרק מ המקרר
בשר חזיר וכפה על בני־מישפחתו
אורח חיים דתי. כ עבור
שנה הוא שב להיות חילוני.
1חיכי
המפד״ל התרעמו
על כך ששר-הפנים יוסף בורג
לא בא לישיבת הקואליציה. א מר
אכההם מלמד :״למרות
שהוא מסיעתי אני מוברח לו מר
שהוא היה חייב לבוא ׳.הו סיף
סגן־שר־החוץ יהודה כן
מאיר :״זהו זילזול בקואלי ציה.״
העיר סגן־שר-הרווחה-ו-
הקליטה כן־ציון רוכין מ-
תמ״י :״על כך יאמר ישמרני
השם מבני סיעתי. אני אשמר
מבני סיעות אחרות.״
! בוועדת הכנסת התנהל
דיון בהצעת תיקח לחוק מם ה השבחה.
ח״כ׳המערך שושנה
ארכלי אדמוזלינו הגישה הצעד,
משלה ומישהו העיר :״היא
תראה לו לבורג ׳.הגיב ח״כ
יוסי שריד- :אין לה מה להר אות
ואם יש לה אח למי להר אות.׳
״אני רוצה רק תה,׳ א פר
ממלא־מקום מזכיר ההסתדרות
ישראל קיסר, באשר
הוגש לו באמצע ראיון בקבוק
מיץ תפוזים .״אני שותה רק
תה, כמו בוועד-הפועל.״ לק ראת
סוף הראיון אמר לו ה מראיין
איתן דנצי -״הייתי
רוצה לשאול אותך שאלה אי שית
על ירוחם משל. אז אולי
בכל זאת תשתה את המיץ ז״
השיב קיסר מייד :״מדוע לש תו
תו כדי שלא איחנק ז״ י
- 0בראיון הוא נשאל על
שר-האוצר יורם ארידדר ר
על דרכו הכלכלית .״לארידור
יש רק מילה אחת ״מייצב׳.
הוא מייצב מחירים, אבטלה ר
שלום. אבל הוא בעצמו לא מת ייצב.׳
1עד
במה מאמין יצחק
רבין לשימעון פרם? ב-
ערב־ראיונות הוא נשאל אם גם
הוא יוותר על הפירוץ לראשות
הממשלה אם ישוב הנשיא ל-
סיפלגת העבודה. כשלא הבץ
מדוע עליו לוותר, הזכיר לו ה-
מראיין שיושב-ראש המיפלגה
מהוין גוססמן
רופאו האישי מל ראש־הממשלח
ממלא א ת צלחתו בעוגות ועוגיות
מ תוקו ת, במשיבה ש ה תקיימ ה במלון בתל״אביב• הצלחת ה מל א ה
היתה מיועדת גם למתי בנותיו, שנכחו באירוע שנשא אופי דתי.
ללא היסוס :״המצרים זה לא
ערבים.״
העלית על דעתי שאהנה כפי
שנהניתי.״
צלם העיתונות הירוש 1
למי
הוותיק, רחמיםישרא לי,
הסתבך עם בית הנשיא.
הוא הוזמן לצלם את מישפחת
הנשיא בתמונות מיוחדות שהז מינו ,שגרירות ישראל בארצות־הברית,
ערב ביקורם של י*
ח ק ואופירה נכון שם. בני-
הזוג היו לבושים היטב ובתום
הצילום, כאשר קמו ממקומותי הם,
חבט נבון כבדרך-אגב ב כדור
המחובר בחוט לתיקרה,
ושבו משתעשעים ילדי בני־ה־זוג.
הנשיא הסיט את הכדור,
אופירה החזירה אותו למקומו,
וישראלי הצליח לתפוס את ה שניים
כשהכדור ביניהם. התמונה
הופצה במערכות העיתונים
וזכתה לפירסום רב. לישכת
הנשיא רגזה על כך שישראלי ה־ם
יץ> 1מונה שלא היה עליו לצלם
כלל. ואם לא די בכך, באותו
יום התקיימו בבית הנשיא שלו שה
אירועים מצולמים אחרים.
אחרי שהתמונה המוצלחת של
ישראלי נכנסה לעיתונים, לא
הוזכרו שאר האירועים שהת קיימו
בבית הנשיא.
שמואל אכידור
יהודה
1ח״כ הליברלים
פרח, ד״ר לחינוך, צפה בהן נגה
נפש יהודי. בסופה הוא נשאל
הח׳כ
אם הוא חושב כמו
חיים דרדקמן, שיש בהצגה
! הרב
הכהן סיפר שבהיותו נער הוא
טייל ברחוב אלנבי וראה את
הספר מין ואופי של אוטו
ויינינגר, שעל חייו נסבה ה הצגה
נפש יהודי. .הוצאתי 20
אגורות וקניתי את הספר. בלי
להיות בוגר של השומר-הצעיר
קראתי את סיפרו וזה לא פגם
ביהדותי. ולימים אף נשאתי
אשה׳.
! ויינינגר בנראה העלה
את לחץ הדם של שחקן הבימה
הזוטר דו ל ף כרין. הוא בא
להצגתו של יהושע פו כו ל,
שהתקיימה בהבימה, בליוויית
אשתו נעמי. הסדרן, יעל,כ
(״אבאל׳ה״) אכא, מכוכבי תי אטרון
המטאטא, סירב להכניס
את האשד, לאולם. בתגובה הי סה
אותו ברין עד זוב־דם. ל מחרת
הוציאה הנהלת התיאט רון
הודעת גינוי למעשהו של
ברין, ותלתה אותו על לוח-ה-
מודעות. בתגובה כתב ברץ על
הלוח שבל יעזו אנשי הבימה
לבוא לבית־החולים איכילוב,
שם עובדת אשתו כאחות, כדי
לקבל פרוטקציה בתור לטיפול.
ישעיהו
| הפרופסור
לייבוכיץ הדהים את קהל הם־
סודנטים שבאו לשמוע אותו
מרפז מי&לגת חעבודה
11 1 1 1 1 4 1 1 1 1 1ך מחייך ב מלוא חפ ה כ שחוא עול ח לנ או ם בי שיבת
ביו ם חחמי שי שעבר. יושב״ראש ח מיפלג חפתח ישיבח שוערה, שבח
11 1
תוחלש למנוע כפל תפ קי די ם של נבחרי חמיפלגח• פרש לא נעזר במעקח שחובמד למדרגו ת שחובילו
לבימח, אך חו א נז ק ק לעזרת מזכיר־חמיפלגח, חיי ם בר־לב, שכיוון א ת המיקרופון אל פיו.
העול ם ר,זה 2365
אמר בנתניה שאם הנשיא יס כים
הוא מוותר על תפקידו, אך
נחבר הוא לא מייעץ לו לע שות
זאת. ענה רב ץ :״לא ש מעתי
שפרס אמר בקולו ובאו פן
מוסמך, שהוא מוכן ליותר.
שמעתי רק ידיעה בטלוויזיה
שנאמר כך׳.
1היכן נמצא רחוב הש-
דות 34 בכפר־שמריהוז הד״ר
או רי דייווי ס, עוזר־מחקר ב אוניברסיטת
אכסטר באנגליה, שכתובת מציין בהתכתבויות
זאת נמצאת בפלסטץ.
1השחקן חיי ם מו סו ל
מרוצה מאוד באחרונה. הוא ס יים
לצלם את ספר בראשית, ה חלק
הראשון של סידרת די-
תנ״ך שהוא מסריט לווידיאו.
טופול, שהיה בחודשים האחרו נים
בארץ. הספיק לשרת ב מילואים.
הוא מוצב ביחידה ל־תיכנון
אסטרטגי של האלוף
אכרהם (״אברש׳ד,״) ממיר.
1ליחס מיוחד זבה סגן־
מנהל הבורסה, נתן (״נתי״)
שלל ה, שנפצע בלבנון מכדור
ברגלו. שילה, עובד רשות-ה-
שידור לשעבר, אושפז בבית״
החולים בחדר שבו שבב לפניו
חיי םבר ־ ל ב, והבורסה סידרה
לו טלפון וטלוויזיה בחדר.
| אחד הסרטים הישראלים
המוצגים עתה באירופה הוא
יומן שדה של הבימאי !עמום
גיתאי. הסרט, שהיה אמור
להיות מופק על-ידי צוותא,
נדחה על-ידם בטענה שהוא חד-
צדדי ומגמתי ואינו מבליט את
יוסר בורג
הפיס
בתל־אביב.
מבקש מצעיר שעמד על הבימה שיעזור
לו לעלות במדרגות לבי מ ת אול ם מיפעל-
ב מ קו םהת קיי מ ה ישיבה של מרכז השילטון
לצלם. הזהיר אותו לידסקי :
״לצלמו רק נוף!״
יחזקאל ! הד מלך, ראש
עיריית רחובות, העומד ל התמודד
על מישרת יושב־ראש
מרכז המיפלגה הליברלית, הס בירו
שהוא מוכן לרוץ לתפקיד
רק משום שאין הוא מצריך עבודה
של יותר מפעם בשבוע.
להרמלן* יש נסיון מר עם תם-
קי ת יום בשבוע. כאשר השר
מודעי היה שר האנרגיה, בקדנציה
הקודמת של הליכוד, הוא
הציע להרמלך להיות יושב־ראש
הדירקטוריון של חברת־החש-
מל, והבטיח לו שזהו תפקיד
של לא יותר מיום בשבוע. הר־מלך,
שממילא טרוד בימי חמי שי
בענייני השילטון המקומי,
הסכים לשלב את חברת־החש-
מל באותו יום. בתוך זמן קצר
הוא גילה שיום בשבוע אינו
מספיק לשם כך. הוא ניהל מ אבק
למינוי יושב־ראש תרק-
טוריון פעיל בשכר. לתפקיד
נכנם חבר מרכז אחר, דויד
(״ג׳וקי״) הגואל, ואילו הר-
מלך נשאר חבר התרקטודיון.
11 ? 1 1 0ך ח״ב הליברלים שותה פונש חםבפ תי ח ת
מועדון בתל״אביב• זייגר, המכונה ״זיגי״,
4י י
בא ל מ סי בהב אי חו ר ו התנצל בי חיה לו יו ם ע מוס ביותר. בבוקר
הוא חיה בוועידת האיכרי ם, שם היה ציר מ טע ם הוועד החקל אי
של ראשון־לציון. בעיר זו יש לו פרדס. אחר״בך הוא נסע לדיון
של ועדת הכס פי ם שבה הוא חבר, התראיין ל טלוויזי ה, חזר כדי
להיבחר כחבר מרכז התאח דו ת האיכרים, ובערב נסע לערב
ראיונות בר חובו ת. חברו למיפלגה, עורך-חדין אבשלום (״שולי״)
מכנס ואשתו מיקי, א ס פו א ת דליה זייגר ובאו למועדון. ה ח״ב
הצטרף אחר-כך. כ שלקח אתה בו סי ת הזכירו לו שהוא אשר הציע
הצעת חו ק פר טי ת שתאסור מכירת מ שקאו ת אל כו הוליי םלק טיני ם.
הישראלי היפה, בדברי אחד
מהם. גיתאי רכש מצוותא את
חופר הגלם והפיק את הסרט
לבת. אחד הפרטים הפחות מוכרים
בחייו של גיתאי הוא ש הוא
יוצא סיירת אגוז בצה״ל.
העולם הזח 2365
דניאל
1צלכדהפורנו גרנות השתחרר מהכלא. הוא
ניגש מייד לפרקליטו * ,כ י
לידסקי, והזמין אותו לארד
אחר־כד
חודערב במיסעדה.
אמר לו שהוא רוצה להמשיך
ה מקו מי, שעסקה ב ס קי ר ת פעילות המרכז בשנה ה א חרונה. שר-
הפנים הי ה אורח״הכבוד. בעזרת הצעיר טי פס בורג על שלוש
המדרגות ותפסאתהמ קו ם שהובן לו, על הבמ ה המקו שטת.
מכולת אם עוד נשאר שם מקום
לשר־הפנים.״
! 9איש הקולנוע ישעיהו
(״שיש״) קולר הפך למפיץ ס רטים.
הוא לא נפרד מהכינוי
שלו גם כשהוא מוסר את סיס־פר
הטלפון החדש של מישרת.
״שיש שיש, אחד חמש, שיש
שיש.״
למפיקים מנחם גולן
ויורם גלובוס יש בעיה. כו כבת
סירטם מהרה שיצולם ב ארץ,
היא ברוק שילדם, ש בחוזה
העבודה שלה נאמר ב פירוש
שמדי יום א׳ הם חייבים
להביא אותה לכנסיה קאתולית.
הסרט יצולם במשך שפונה ש בועות
רצופים באילת, והבנסיה
הקרובה ביותר נמצאת בעק-
! 8בפסטיבל שירי נוער
ברחובות עלה הרמלך לבימה
ואמר :״בדרך־כלל אברי ר*
ביב הוא החבר שלי. עתה אני
אהיה ה ת בר שלו.״ מסתבר ש רביב
חוטא לעיתים בשירה. הוא
חיבר שיר לאירוע וראש־העי-
ריה קרא אותו באוזני הנוכ חים.
9יהודית (״ג׳ות״)
די ר, הצעירה שהוחשדה על י
ת המישטרה במתן שוחד מי ני
לאנשי־ציבור, החליטה ל העלות
את סיפורה האישי על
הכתב. אחרי פירסום הווידוי
שלה בהעולם הדח ( )2358 היא
התחילה לכתוב ספר, שייקרא
כמו נמרה פצזעת.
9כתר טוענת שהפירסו־מים
בעיתונות בתחילת הפר שה
הפכו אותה לראש רשת ל הספקת
שירותים מיניים לאני
שי-ציבור .״היתד, לי תרת חדר
בגבעתים. לא היה בה מקום
ליותר פראש־מועצה אחד. אח רי
פה שפורסם שאלו אותי ב־
׳שואל קוגמן
יוטכ-רא ט לטעכר ט ל ועדת ה כ
ס פי ם של הכנ סתמ טעם המערך
עוצם א ת עיניו בישיבת מרכז מיפלגת העבודה ה א חרונ ה. קרגמן,
ח״כבתמוס בן ,77 כותב מ ת פעם מיכ תבים לעיתונים שונים.
בלו נים
1נוי אננ
סאת דני אלה שמי
כל הגזבה של חנ 1ך לדן
הוא מ! המותג ״ ם ומטה
כונס הנכסים של חברת
אל־על בפירוק, עמרם גלום,
הוא בן למישפחה מעניינת. ב לום,
עורד־דין במיקצועו, ה משמש
כאפוטרופוס הכללי של
ישראל, הוא בן למישפחה דתית
ירושלמית, קצין מילואים בשיר־יון
ואחיו הצעיר של הפרופסור
והודה בלום, נציג ישראל
באו׳׳ם, שגם הוא קשור למיש-
פטים. בלום הבכור נטש משירת
מרצה למישפס בינלאומי
דן שידון
ליטיקה הישראלית. עלי ועליהם
נאמר: לא יירד בגי עמכם.״
!• הרם מנחם הכהן,
הנ״ל. :כל מה ומי שחסר ל ליכוד
ותמורה, זה שאהרון א-
בו־חצירא יחזור, ואז המוסר
והפוליטיקה שוב יהיו ביחד.״
• הנ״ל . :רק בנק הדם
אינו החמצן של המדינה.״ ״י
#העיתונאי עמום קי נן:
.בעיני,
מי שירד ללום-
שדרן ה טלוויזיה הנמצא בחופ שה ארופ ה
מ מחלק ת־ ה חד שו ת, בא ל חזו ת במישח׳
כדורגל. הוא בא למי שחק בין הפועל תל־אביב ומפבי נימי
שהתקיים בשבת באיצטדיון בלומפילד ביפו, וישב ביציע המכובדיס.
למען התפקיד בחו״ל. אחותם
של השניים, לאה ויטסן היא
עובדת סוציאלית.
פ סו קי
ה ש בו ע
+עזר ויצמן, בביקור
באיזורי בנייה בגדה המער בית:״
זכותו של כל יהודי ל שבת
בארץ ישראל היא דבר
טיבעי ונורמאלי.״
#פגן יושב-ראש ה כנסת,
מאיר כהן מחרות,
על דמות היורש אחרי מנחם
בגין. :לא כל אחד שאומר
פלאנטה במקום כוכב־לכת: ת היה
פשוט, רגיל, תדבר כמו
בן־אדם.״
• 1ח נ ״ ל על חברו לסניף
החיפאי, ח״כ יוסף רום . :הבי או
פרופסור, חשבו מי יודע מה.
פרופסור, אמרו לו, הבה ותמ לוך
עלינו. היום הם אומרים
חטאנו, עווינו, פשענו.״
דויד גלם, מפיעת
ליכוד ותמוהה כמפד׳׳ל,
על ההשלמה עם יריברלשעבר
יצחק רפאל . :מבחינתי האישית
זה ממש קתארזיס.״
י • ה נ ״ ל, על השאלה מדוע
לא יתפייס עם זבולון הפר ו יהודה
בן-מאיר. :שני הליצים
האלה הם היסוד הכי נזיל פיר
אנג׳לם אל סיר הבשר, הוא צ דיק
טהור בהשוואה למי שירד
למעלד-,אפרים אל בור השו מן.״
המשורר יכי. :הש מש
שוקעת, הבורסה פורחת,
וערד־האדם בשפל.״
• הנ׳י׳ל . :גדלים עם הבנקים,
וחיים מהבורסה, מי הוא
הפתי שפלט שאין לנו ערכים?״
• העיתונאי שלום רו זנפלד
. :שלים חזק זקוק בימינו
לחכם אמיץ שלא יחז 0 1
להזהירו מפני חולשתו של ה כוח.״
סננית שר-החינוך,
מרים תעסה־נלזר . :כשא ני
יושבת בכנסת אני חושבת
רק על דבר אחד. איד ילדינו
יראו אותנו במבט, כאשר הם
רואים פליאה ריקה.״
• הנ״ל, על המחזאי חנוך
לוין 14. :שנה לוין הוא רב־האמנים
של ישראל. אך כל
הגובה שלו הוא רק מן המותן
לפטה.״
• ה שי ח גגי גזית, על
הודעת חברת אוסס שהיא תמ כור
אטריות לפליטים בדרום- ליקשים לבנ ת. :כמה עוד
יאכלו הלבנונים מאיתגוז״
• הח״כ לשעכר משה
כרעם, על דמות היורש ה אידיאלי.
:המנהיג לא *ריך
לרוץ ברחוב ולנשק ראשים של
ילדים קטנים.״
צדוק במצב טמי
העול ם הז ה 2365
חומים ואפורים על גוו
סיסי, סילבר, אפור, מונטנה,
פלמה, הני, ג׳יפסי וביבר.
אדומים: פטל בוורוד עמוק,
ופומפיי באדום לוהט מתון
ופילוט בכחול עמוק מטלי.
|קרמון|שי 9רץ|נעמ1
קאן קאן סופרסטאר,
גרבי המכנס של גבור.
^ ז 0ק 1600€ | 5
מעלה את הספורט
על מסלול האופנה
היום ספורט הוא גם סגנון לבוש. וכמו תמיד
כשמדובר באופנה, המקום הראשון שמור לצרפתים.
בית קוק ספורטיב מצמרת הליגה הבינלאומית של
יצרני בגדי הספורט הגיע לישראל.
מעתה תוכל לרכוש חולצות, נעלי-טניס, נעלי ג׳ונינג,
חליפות טריינינג, גרבי ספורט וסווט שירטס עם סמל
התרנגול המפורסם בחנויות הספורט, בתי הכל-בו
שנויות האופנה המובחרות בישראל.
מדים
בנימיני
מזר החודש:
ג די
מעתה ונרו
חגד״ס להתהדו
בהרגשה קרה
ולהגשים תוכניות
א ם יתבק שו בני מזל גדי ל ת אר א ת
השנתיים ה א חרונו ת שעברו עליהם, ה ם
יאנחו ויודו שטוב שהתקופ ה בבר מ א חו ריהם.
שבן בשנתיים ה א חרונו ת חשו בני
המזל א ת השפעתו הק שה של הכוכב ה שולט
בהם — שבתאי (סטורן) .כוכב זה
היה כל או תו הזמן במזל מאזניים, ויצר
זווי ת מ אוד לא נו חהל מזל השמש
שלהם•
מה עבר על הגדיים ! קשה להשיב על
כן, בל א חד סבל ב ת חו ם שבו הוא רגיש
במיוחד, א ן באופן כללי אפשר לומר
שהגדיים נעשו הרבה יותר רגישים, ו ה
תיי ח סו לכל דבר ביתר רצינות וכבדות,
עד שלעתים התק שו ל תפ ק ד בחיי היומיום•
ארייר ה שלהם הגיעה לנקוד ת מינד
נה. כוכב שבתאי הביא או ת ם למצבים
מדכ אים והם נאלצו לעמוד מול מציאות
ותיבנה ותביא להתקד מו ת מלא ה שלה
הם מצפים•
שינויים פית או מיי ם מתרח שים ב מ קו מות
שבהם ה ם עובדים, וגם א ם ברגע
הראשון ה ם מעוררים התנגדות וגורמים
לחששות, מ או חר יותר יתברר שהשינוי
מוביל לדרך טובה ומצליחה• חלק מן
השינויים ק שורים במעבר לארץ א חר ת,
או לקישרי עבודה עם ארצות א חרו ת.
מעכשיו יובלו בני המזל להרגיש שהדרך
פ תו ח ה לפניהם, והצעות שהם חששו ל הציע,
או רעיונות שפחדו לבצע, יוכלו
לקבל תנופה ולהביא ל קידו מ ם. חלקמה שינויים
יהיו ק שורים בנסיעו ת רבות אך
קצרות•
חדשה, ולהכיר מי ה ם ידידיהם ומי ה ם
אלה שעימם כדאי ל סיי םאת הי ח סי ם.
חלק מבני ה מזל איבדו קרובים או ידי דים.
כוכב שבתאי לימד או ת ם שהם חיי בים
להקדי ש המון תשומת״לב לקרו בים
להם, כדי שירגישו שלמים עם מצ-
פונם.
לפני כחודש עזב כוכב שבתאי א ת מזל
מאזניים, ובכן שיחרר א ת בני מזל גדי
מי שפחה
כ ס פי ם
המצב הכספי יהיה מעט בעייתי. למ רות
שבשאר ה ת חו מי ם ההרגשה יותר
קלה ומ שוחררת, ב ת חו ם זה עלולים בני
המזל להרגיש עצמם לחוצים. ה ה כנ סו ת
כוכב שנחאי שהה
נגול 1ג אוניי ם
נשנ חיים
האחרונות, וחנניד
על נוי מול גדי
מהלחץ שבו היו נתונים. מע ת ה אוכלו
שוב להתהלך בהרגשה קלה יותר, כשה
ם בונים מחדש תוכניות שהתק שו להגשימן.
מצפה לבני מזל גדי בשנת 1983ן
ע בו ד ה
הגדיים סבלו בשנתיים מבעיות ה ק שורות
בעיקר ל ת חו ם המיקצועי. חקאר-
יירה שלהם עמדה לא פעם ב סי מן שאלה,
לעתים אף גרמה להם לאבד א ת בי טחונם
העצמי. רבים חיפשו דרכים חדשות,
אול םמה שהפחיד או ת ם הוא חו ס ר-
השליטה במצב• במעט בל דרך אל טרנטיבית
הי תהח סו מ ה לפניהם, ונ תקבל ה
בכל כך הרבה ק שיים, שהם נאלצו ל המשיך
ב מ קו מ ם הקבוע.
לאחרונה הםמת חי לי ם לה שתחרר
מהמצב הק שה, וכבר בעת הםנ הני ם
מהצלחה חל קי ת, שבמשך הזמן תתגבש
יהיו טובו תומספ קו ת, א ן קרובי מי שפחה
או מתח רי ם עלולים לגרום לבעיות בלתי
צפויות. כדאי להשגיח אך לא ל היכנס
לחרדה, בי ל קי ח ת יוז מ ה תוכיח א ת עצ-
מוד. נראה שגם א ם ייאלצו להוציא יותר
כס פי ם מכפי שהם תיבננו, ה ה כנ סו ת
יהיו בהתאם. לא נראה שהם ייקלעו
לצרה אמיתית• אול ם עליהם להימנע
מספקול ציו ת ואל להםלס מוך על המזל.
אנשים שעימם יש להם קישרי עבודה
ו עס קי ם, יגלו א ת פרצופם ה א מי תי, ובני
המזל יוכלו לתמרן א ת דרכם ל מ טר ה
ברורה מבלי לחשוש מאנ שים הרוצים
להתנכל להם. ב ת קו פ ה זו ה ם יובלו להבין
מ הי ה סיב ה שבגללה ה ם נקלעו ב שנים
ה א חרונו ת למצבים ק שים ללא מצי א
ת פיתרון. כ שה אמ ת תצא לאור, ה ם
יוכלו ללמד לקחאת האנ שים שהציקו
לה ם ועיכבו או ת ם בדרכם. ל סי כו ם ני תן
לומר, ש ה תקופ ה תוסיף לביטחון ה עצמי
ול תחו שת חוזק והחל טיו ת.
הצעות עבודה חדשות עשויות להגיע
השבוע. יש לשקול הי טב א ת ההצעה
ולבדוק א ם הנעליים
שאתם עומדים ל היכנס
לתוכן אינן גדולות מ-
מידתכם. נסיעו ת קצ רות
יפגישו א תי ם עם
מכרים חדשים ומעניי נים,
העשויים ל היו ת
בעלי חשיבות רבה בעתיד
הקרוב. תל מידים
ו ס טודנ טי ם יהנו מה תקופה,
והדבר י תב טא
בעיקר ב קלו ת שבה ה ם יעברו מיב חני ם
ק שים. בני ת או מי ם וקשת ימשכו א תכ ם.
השבועות הקשים שעברו עליגס לאחרונה
דילדלו את כוחותיכם והשאירו אתכם
מחוסרי חרץ. השבוע
יהיה יותר קל ואפש רויות
חדשות נפתחות
לפניכם. הן קשורות
לתחומי עבודה וללימודים.
קשרים עם אנשים
בארצות אחרות יוסיפו
הנאה, וכמו כן תוכלו
לברר מה גרם לעיר־ולחוסר־הבהירות פול ביחסים
עם אנשים ש היו
מרוחקים. המצב הכספי משתפר מעט,
אך עדיין כדאי להיזהר ולהימנע מסיכונים.
ה ת חייבויו ת רבות ממ שיכות להק שו ת
עליכם אתהת קו פ ה. שטף האירועים
הנורמלי נעצר בכל
פעם בגלל סי בהאח רת.
אתם מרגישים א ת
עצמכם די מ תו ס כ לי ם
ומאוכזבים, ביחוד בבל
מה שקשור לי ח סי ם
חו ש ם. מב חינ ה בריאו
תי ת אינכ ם חז קי ם
בתמיד, ונו טי ם ל חלו ת
ו 2ביו לי -
ז 2באוגוסט
ב מהירות. אל ההמת-
כוננים לבצע שינויים
נתק לי ם בעיכובים
המגורים
ב מ קו ם
מעצבנים. כדאי להמשיך ולא להיכנע.
אתם מרגישים את עצמכם לחוצים ומתוחים.
בעיות מישפחתיות מציקות וקשה
למצוא להן פיתרון.
במקום העבודה חוש בים
על שינויים, אך
בתקופה הנוכחית רצוי
להשאיר את המצב כפי
שהוא. נסיעות חשובות
שהיו צריכות להתקיים
בזמן הקרוב עלולות
להתעכב, אולם הן ייצ22ב
או ק סונ ר -
או בכל זאת אל הפועל.
22 בנובכיבר
בתחום הכספי המצב
עומד להשתפר. כבר כעת תוכלו לרכוש
לעצמכם דברים שלא הרשיתם לעצמכם.
מצב רוח די קודר מאפיין אתה תקופ
ה. ל א חרונ ה אינכ ם מוצאים א ת
מ קו מכ ם. ההרגשה ה כללית
אינ ה טובה,
והמצב הבריאותי אינו
מעודד. השגיחו על
עצמכם ופנו לרופא
בשעת הצורן. הבעיות
לא ייפתרו מ אלי הן.
עבודה רבה מו טל ת
עליכם ואתם בקושי
20 בי נו א ר -
18בפב רו
מ ס פי קי ם ל סיי םאת
בל מה של קחתם על
עצמכם. ב ת חו ם הכספי המצב עלול להשתנות
ולהפתיע א תכ ם בצורה לא נעימה.
החל מהשבוע תרגישו בשינוי לטובה.
עניינים כ ספיי ם גורמים סיפו ק ו הנ א ה,
אפשרויות חד שות נפת
חו ת לפניכם ותוך זמן
קצר תמצאו א ת עצמכ
ם ב תנ אי ם הרבה
יותר נוחים. בשטח
הרומנטי אתם יותר
מבוק שים, ו אל ה מבי ניכם
שעדיין לא מצאו
אתמה שהם מבק שים,
יופתעו מח מיפנ ה
שיחול ב חיי ה ם. אינפורמציה
שהגיעה לאוזניכם ב מיקר ה
תסייע להתקד מו תכםבת חו ם העבודה.
האירועים לובשים כיוון חיובי. הצעה
כספית מעניינת תביא להתקדמות בלתי-
צפוייה, אך זו אינה
כל־כך בטוחה כפי ש היא
נראית. בשטח הרומנטי
תוקלו ליהנות
ולנצל את השבוע היטב,
כי דווקא השבוע תהיו
מושכים מתמיד, תוכלו
לצאת ולהרבות בבילו יים.
פגישות עם ידידים
9ו ב פב רו א ר
20במרס
ישנים ישפרו את מצב
הרוח, ובכלל, חיי החברה
יהיו מאוד מהנים. נסי.עות קצרות
יביאו תועלת ותוכלו לקדם עניינים רבים.
מצב הרוח די כבד. בעיות שונות מטרי דות
אתכם וגורמות לעצבנות ואי־שקט.
מבחינה כספי תאתם
מרגישים די לחוצים וחושבים
על אפשרויות
חדשות. יש להימנע
מהת חייבויו ת כספיות.
אל ה החו שבים על בך,
טוב יעשו א ם ידחו
א ת תוכני ת ם בשלושה
שבועות. ה שטח הרו מנטי
די מב טי ח. הכרויות
חדשות ומרשי מות
יוסיפו גוון מיו חד ל ת קופ ה, אך
עדיין מו קדם מלבנות מגדלים באוויר.
נחווו1
אחרי יומיים קצת כבדים, מצב־הרוח שוב
משתנה ושימחת החיים חוזרת. לאחרונה
אתם מושכים מאד את
בני המין השני. כדאי
לשנות הרגלים קבו עים,
ולנסות דרכים חד שות.
ישיבה בבית אינה
רצויה כעת. פגישות
מיקריות עשויות להביא
להפתעות מרגשות. אל
תחמיצו את ההזדמנו יות.
בענייני כספים
היו זהירים. אס התכו־ננתס
לבצע תוכנית חדשה, יתכן שמ כ שול
בלתי־צפוי יעכב את התקדמותכם.
גם השבוע ממשיכים ליהנות מהתקופה.
אהבות חדשות עומדות להתחיל, ואלה
מביניכם שלא הרשו
לעצמם ליהנות מהחיים
השנה, כדאי שימצו את
התקופה. לעוסקים בספורט
צפויות הצלחות
מפתיעות ומשמחות, ואחרים
יוכלו ליהנות
מזכיות קטנות בהגרלות
ובמשחקי־מזל. במקום
22באוגוסט -
21בספט לי ב ר
העבודה מתכוננים לבצע
שינויים. בריאותם
של אחים או אחיות מעוררת דאגה. נסו
לבדוק מי האנשים שעליהם אתם סומכים.
לחצים מי שפחתיים, שהציקו והטרידו
בשנתיים ה א חרונו ת, מ ת חי לי ם להיעלם* .
בני ה מזל ירגישו שהם מסוגלי םלהת חי ל
בק שרים טובים יותר. מ חלו ת של קרובי
מי שפחה הטרידו לא מעט, אול ם כעת
המצב י הי הקל יותר ופ חו ת מדאיג.
אל ה שעדיין שרויים בגפם, ירגישו
שדרכים חדשות נפ ת חו ת לפני ה ם. הז
דמנויות
להברויות חדשות ייקרו בדרכם.
חוג המכרי ם יגדל, והם ירגישו עצמם *
יותר פופולריים ויו תר מ קובלי ם. חיי
חברה עשירים יותר יוציאו או ת ם מבדי
ת ם ויביאו להרגשה טובה וב טו ח ה יו
בני המין השני ישימו לב וייחזרו
יותר מ תמיד, ובני ה מזל יוכלו לחשוב
על יצירה של מיסגרת מי שפחתית שאי
מוכרת להם.
א הבו ת ק לילו ת ובלתי מ חייבו ת לא
יספ קו א ת בני המיל, ופרשות סודיו ת
יגיעו לקיצן. הגדיים י תיי ח סו לק שרים *
בצורה יותר רצינית ו מחייב ת, ולא יסתפ *
קו בק שרים שאינם בונים א ת עתידם.
ה שקפתם על חיי מישפחה ת שתנה, ה ת
ח סו תםת הי ה עניינית, והם עצמם
ירגישו נכונות ל הפ ת ח ולחשוף א ת עצמם
לפני בני זוגם.
זוגות נ שואים, שסבלו ממשברים ומ-
חוסר־יציבות בשנתיים ה א חרונו ת, ירגישו *
שהם מוכנים לתת מעצמם ולוותר לבן *
הזוג, בדי לנ סו ת מחדש חיי מישפחה *
תקיני ם יותר.
ב תקופ ה זו אתם ממ שיכים לבלות חלק
ניכר מז מנכ ם בבית. יתכן שזו ה הזד מנו ת
לארגן א ת הדירה מ חדש,
ולחזור ולעסוק
ב תחביבי ם שונים. אל ה
ל א מנו ת שנמשכים יוכלו לחדש א ת פעי לו
תםבת חו מי ם אל ה.
ה תוצאו ת ישביעו רצון
ויעוררו התפעלות. ה פעם
אין צורך להת רוצץ
ולהיפגש עם בני
המין השני מחוץ לבית.
הפתעות ב ת חו ם זה צפויות השבוע•
צפו לביקורי ם מ שמחים ומרגשים.
א ויו1
אתם עומדים לפני שלב חדש בחיים.
הדבר יורגש כמעט בכל תחום. במקום
העבודה תרכשו יותר
בטחון, ותוכלו לומר
בגלוי את דעתכם ול *
הוציא כל מה שהצטבר
בתוככם. להצעות עבודה
חדשות כדאי להיע
נות
בחיוב, אם כי הת
לבטויות
שונות מקשות
עליכם להחליט. בשטח 5
הרומנטי אתם יותר
מבוקשים. מעניין שבני
מזל סרטן ודגים שמיס לב אליכם במיוחד.
מבחינה כספית ניכרת התקדמות איטית* .
סבחני
הדימוי הזו ח ד
מח משותף לפל ס טיני ם בשכם
ולמצביעי ח לי כו ד!
כאשר פיזרו כוחות המישטרה
והצבא הפגנות בשכם, ברמאללה
ובנצרת, ביריות לעבר המפגינים,
שחלקם אף נפצעו ונהרגו, לא הת רגשו
אזרחי ישראל המהוגנים —
בם ך־הכל אלה ערבים.
כאשר התנפלה הפישטרה באכז ריות
על מפגינים נגד המילחמה
ונגד הטבח בצבחה ובשאתילא, א מרו
אז אזרחינו שומרי־החוק: אלה
שמאלנים בוגדנים, לנו זה לא
יקרה.
עתה, בהנחיית הממשלה, מכה ה־המישטרה
בברוטאליות בעובדי
אל־על, שחלקם הגדול הצביע בעד
הליכוד.
מה יגידו הפעם האזרחים המהו־
קריקטורה של זאב ב״הארץ״
אתנחתה פורנוגרפית
לא רק נגד העם הארגנטיני ה צמא
לחופש פועל ראש־ממשלת־ישראל.
גם מישטר־החושך של זאיר
ברשימת ידידיו. ובעצם מי לא ז י
ישראל היא הרי ידידה וספקית נ שק
של כל המישטרים הפשיסטיים
בעולם.
על כך נאמר: אמור לי מיהו
חברן־ ואומר לו מי אתה.
אילן פלדמן, אשקלון
3ורו 1ס קונגגי ס
ה(9תקוט 0
קורא איש שלום
מה יגידו האזרחים המהוגנים 7
גנים ז מתי יבינו כי הדיכוי ה זוחל
מאיים על כולנו, אם לא
נעצור אותו מבעוד מועד ז
דויד איש־ שלום, רמת־ גן
היום תוכלי ל תלו ת במטבחך
לוח מתמנים סינ״ם
מ תנ ת ״בוטשר בוי״
המרכז לשיווק בשר ומוצריו.
בשיתוף עם
״טייסט אוף סיצ׳ואן״
המסעדה הסיני ת טיצ׳ואנית
בכפר שמריהו.
אמ1ז־ ל• לדתו ח ס רו
נשק ישראלי לאוייבי ח-
אנושות.
לאחרונה נתבשרנו על קבר־אחים
של אלפי גוויות מתנגדי־המישטר,
שנתגלה בארגנטינה. רבים מבין
המתנגדים־הנעלמים־הנרצחים הם
יהודים, שהם לרוב הקשוחים ש הפשיס
בין
הלוחמים במישטר
עתה יוכל מנחם בגין לזקוף לז כותו
עוד הישג למאזן־הדמים שלו :
הרג יהודים בנשק ישראלי.
רוצחים
אחרי כמה ימים של קירקם רו מי,
שבו הישוו העסקנים הציוניים
את עוצמת שריריהם לגודל אג-
רופם של חבריהם, הם זכו באתג־חתה
מרעננת: כמה סצנות מיש-
גל, שהוקרנו לעיני הצירים המת קוטטים,
בטלוויזיה במעגל סגור.
באמצעי-התיקשורח השימחה היתד. רבה. הקריין הנרגש, שמי הר
לדווח על התקרית למאזיניו
ברדיו, אמר משהו כמו ״פורנוגר פיה
אינה מזיקה כמו אלימות,״
והוסיף כמה בדיחות תפלות.
טעות בפיו של הבחור. הפורנו גרפיה
היא אחד מסוגי מאלימות
המכוונים נגד נשים. אם לדעתו
היא אינה מזיקה, אין אלא מפני
שהוא גבר.
אך לפני שיבטא דיעות בעניינים
מופשטים, כדאי היה שילמד את
לשונו לבטא כהלכה את שברצו נו
לומר. הקריין המשועשע חזר
בלי סוף על המילה פ׳ורנוגרפיה
(בפא רפה אפילו פעם אחת
לא נכשל בלשונו לומר את המי לה
כראוי. בימי העורך הלשוני של
הרדיו, אבא בן־דויד, דבר כזה
בכדורגל
ה אלי מו ת ב ספור ט (״ העד
לם הז ה ״ )2362 , 2360
עוררה בקור אאת יצר ה חריזה.
״בוטשר-בוי״
המרכז
לשיווק בשר ומוצריו
רח׳ רבן גמליאל 26ת״א טל 650335 .
(סניה שלישית ימינה בשוק הכרמל)
חן 0וגנ לחייל
הקרב בכדורגל /הוא קרב מאוד
אלים /המזכיר במידה רבה 1את
הקרבות בין האלים.
כל־כד חשוב וקריטי /הוא רגע
העימות /שבשביל קבוצתם /
האוהדים מוכנים למות.
זורקים הם למיגרש /אבנים ו־עגבניות
/ואינם מפסיקים להש תולל
/אפילו שתי שניות...
ביד אחת מקלות /ובשניה דגלים — מילחמת יומי־הביגיים /
לפי בל הכללים.
את השופטים מכים ושולחים לקיביגי־מאט — /כאילו שבלי
לוח /אפשר לשחק שח־מת.
על המייגרש מתרוצץ י /צוות הרופאים /שבדרד־כלל קובע / :
״רוח־רפאים״.
כבר לא מרגיעים את הקהל /אין בכך תועלת /הוא כל-כף
אלים /שהמישטרה נבהלת.
לא נכוו כבר הפיתגם הכדור הוא עגול״ /מי שיותר חזק /
| הוא המבקיע גול...
מאיר תרטסן,
חיפה
מ *,0 ,זד״םמצה ״ ד
חרבי מלובביץ שואל :״מי
צריך א ת ועדת״חחקירח ז״
הוא טוען, כי ועד ת־ח חקי־רה
היא מיו תר ת, בלתי-
הוגנת ו מזי ק ה (״ידיעות
אחרונות״.)7.12 2 ,
ואני שואל: מי צריד את הרבי
מלובבי׳ו ז לדעתי הוא מיותר, בל-
מה עדיף — א לי טו ת עיו נית
או אלי מו ת גברית !
המרכז לייעוץ והדרכה לתכשירי קוסמטיקה טבעונית
מ כון ק אר. ר ח׳ ה׳ באייר , 16 תל־אביב • טל 03-255295/6 .
לא היה קורה. הוא נהג להטיל קנ סות
על הקריינים שהשמיעו שי-
בושי־לשון !
שדה שיטרית, גיבעתיים
גל צה״ל -
ח רו כ ה
ל ש בי תו ת
גלי־צה״ל ״מרפא״ אותנו ב מידה
מסויימת במיקרה של ש ביתה
בקול־ישראל. לכן כדאי
להמשיך את השיטה ולרפא אד
תנו ממגיפת השביתות האח רות:
להקים גם טלוויזיה-צה״ל,
חינוך־צה״ל, תרבות־צה״ל, ב-
ריאות-צה״ל, דואר־צה״ל.
בקיצוו — גלי־צה״ל לכל, ד
:א הגואל לישראל.
שימשון שיכל! ,בני־ברק
תי-הוגן ומזיק. במשך שנים רבות
האיש הזה משתולל, מתערב ב פוליטיקה
הישראלית ודורש מכולנו
ללכת בדרך שתוביל את ישראל
אל התהום — אך בעצמו אינו ל ד
קח סיכונים, ממשיל לשבת לו ב ביטחון
בק״ק נידיורק.
אם, למרבה הצער, יש אנשים
המוכנים לציית לכל פקודותיו של
הרבי וללכת אחריו בעיוורון —
יבושם להם. בין כל סוגי התים-
הוגים והקנאים המשוטטים בישר אל
— חסידיו של גורו זה או אחר
— יש גם להם מקום. אך מדוע
הם זוכים בהכרה רישמיתז מדוע
מעודד אותם המטכ״ל לחדור לכל
יחידות צה״ל ולהפיץ בהן את
שיגעונותיו ושיגיונותיו של הגורו
מני דיו רקז מדוע כשהייתי בשי רות
המילואים האחרון שלי חוייב-
תי בפקודה לשבת ולשמוע את פיט-
פוטיהם של במה חסידי־חב״ד, ב מקום
ללכת לישון אחרי שמירה
מייגעת ז
אני קורא לשילטונות הצבא ל הפסיק
מייד את פעילותם של אג-
שי-חב״ד בצה״ל. מי שרוצה לש מוע
את ההטפות המיסיונריות ש להם,
יודע היכן למצוא אותם ב כוחות
עצמו.
אדם קדר, תל־אביב
ה>1ד*1ה עד־&וז ^ת! 3
דוברת ״חברת העובדים״
(המשך בעמוד )24
העול ם הזר 2365 .
רק טני מקררים •מלים
להתגאות בסהל הזה:
ג׳נרל אלקטריק.
הוטמוינס.
£1601610
013)16 10 1154
ג׳נרל אל ק טריק ו־הוטפוינט
^יי ״ &יי׳י
מ קררי ג׳נרל אלקט רי ק והוטפוינט בגדלים שונים, החל
מנפח של 15 קוב ועד 24 קוב.
מגוון רחב של צבעים המת אי מי ם לכל מ טבח.
רוחב אידיאלי 71 -ס״מ.
חיסכון באנרגיה -לפי תקן
משרד האנרגיה האמריקני(.)0 .0 .£.
כוון פ תי ח ת הדלת לפי הז מנ ת הקונה.
מחיר נמוך במיוחד, ה חל מ־ 48,500 שקל כולל מע״מ.
ו ! 1יווק: גיל
אלקטרוניקה 1 9 8 2
רח׳ אבן גנירול ,18 תל-אכיב,טל9ון 259415:־ 03
אולמי תצוגה: ת״א, רה׳ אחד העם . 11 ירושלים, רח׳ הלל . 24
ו ! 1רות: ג ׳ נרל
מהנדסיבו 1״ מ .
הרצליה ב/רח׳ משכית,אזור התע שיתטל 57265־ 052
וימו־ יעקבסון טמיר
מכחכים
(המשך מעמוד )22
מגיבח על ידיעה
תשקיף (״העולם
״א״ נדיב אבידן
בדף־
הזה״
.) 2362
מאוזן
תחת הכותרת ״נדחה מושב מו עצת
חברת־העובדים״ תליתם את
דחיית כינוס המועצה בחילוקי-
דיעות כביכול בין מזכיר ההסתדרות
והמנהלים במשק על שיתוף-
פעולה עם הממשלה, בין השאר
על־ידי מתן הלוואות בנק הפועלים
לאל־ עד ללא ערבויות.
לצערנו, הידיעה רצופה טעויות.
מועצת חברת העובדים נדחתה א מנם
מראשית ינואר ל 27-בחודש
זה, אך זה לא מחמת ויכוח כל שהו
עם מנהלי־המשק, אלא מתוך
היענות הנהגודההסתדרות לבקש תה
של סיעת הליכוד.
באשר להלוואות בנק־הפועליס ל־
. 1גם זו תקשורת המונית ()3
.3גם ברכב לדעתו, אפשר ל גלות
סבלנות ()4 ,3 ,2
.9הרי חלקו את העוגה לשני
חלקים שווים — אז מה הוא
בוכה ז ()4
. 10 תראו שאיכשהו נשלם גם
עבור התעלה ()4
. 13 לא למד בנהלל — רק
חילק הוראות ()3
.14 חם וחלילה שמחים — ל היפר!
בק שה
.15 הוא שם לב לנפך המיוחד
במחלתו ()5 ,3
נ 7ב ״ ר ווו
. 17 לא דייקת ! למרות השמו עה
זה לא מהצמחים ()4
אני חייל בודד, עולודחדש
מארצות־הברית, הנמצא באיזור
ביירות, למרות שרציתי לגור
בישראל ולא בלבנון.
יש לי בקשה: בגליון 2360
של העולם הזה ראיתי את ת-
. 18 מוסלמי דתי שמתפלל בע ברית?
.20 מי שעושה את זה בכרמל
(למשל) נמצאת בהלם ()4 ,4
.22 מנדנד שתעביר לו ידיעה
בעלת משמעות ׳()5
.24 מה חטף הקניבל שחזר ה ביתה
וראה שאוכלים את אש תול
.25 חוזר כקנוח — כך הוא
מאמין ()4
.26 יכפה לשוב ולעסוק בט־פוס
על עצים ()4
פ ת רון תשבצופן 2131615
.28 השטן מעודכן, אך במה ה-
ענין? ()4 ,3
.29 האם הוא התחתן? לא !
שמענו שרק ערך אכספרימנט
רק נקו דם ברכב ()7
. 11 מה זז ביום שרב? ()2
. 12 גם יום הולדתה של סבתי
לא מענין אותי ( )5 4
. 16 אין ספק, שעושים טובה
לסיר לורנם אוליביה, כאשר מאונך מאפשרים לו להופיע על הבמה
.2לא חלקו מחמאות לחיה —
להיפך ()3
. 19 בעקבות הנזק שגרם הוא די לעשות
לישראלי
.4קשה
ממש
הרוס ()3 ,3
אטה אמריקאית () 2 ,2
.21 הוא סתום אדוני הכלב ()5
.5בקי במספרים? ייתכן מ אוד
.22 איזה חושם מציאותי ()4
.6בלי ושם זה סתם בלבול
מוח ()6
.7באמת ! קנית משהו סטנ דרטי
.23 כזה אורך? זה לא חוקי
.24 בעל בית מוסיקלי ()3
.8כסף שנתרם ע״י הממציא .27
למטרה חגיגית ()5
איזה ממזר עומד להתחתן?
דוגמנית צחור
לבקשת החייל
מונתה של ענת צחור. אם תו כלו
לשלוח אליי כמה תמו נות
שלה — אשמח מאוד.
יונתן פריים, קיבוץ מעגן
• המערכת אינה נוהגת
לשלוח תמונות לקוראים, אך
לבקשתו של החייל, מוגשת כאן
תמונת הדוגמנית בשנית.
אל־על, כפי שפורסם בתשקיף ה בנק,
מרבית החוב מכוסה בערבות
המדינה ובהתחייבויות אחרות של
המדינה.
כללית. אין כל בעיה של שיתוף-
יתר בין משק־ד,עובדים והממשלה,
אלא להיפך: חלק מהפוטנציאל של
משק־העובדים, כמנוף לבניין ה ארץ
וכלכלתה, הולד לאיבוד משום
שהממשלה אינה משתפת איתנו
פעולה.
נירה פרבר, תל־אביב
סיסמה רחחת :
המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור
* קורסים
ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)
* סלון ומכון יופי
דיאנה
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
* הכנת כלות
* מ חי ת ם עממיים
שרות מעולה
ת״א׳ דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066 )4
העסקהנבחר 1983
אנטי־שמיזת
על מיכתבו של יורם לנדס־הזה״
(״העולם
ברגר
2362
בשנים האחרונות קנה לו שבי תה
מינהג בקרב אחינו בני־ישר-
אל: נתפס יהודי בקלקלתו על-
ידי גויים — מייד הוא שולף את
הטענה כי עצם התפיסה והטיפול
שהוא זוכה בו מקורם באנטיש מיות.
בדרך זו הוא פועל למען הפ עלתם
של ריגשי-אשמד, סמויים ו לשם
קבלת טיפול מועדף.
יורם לנדסברגר, במיבתבו ל-
העולם הזה אומד, למשל :״בשבוע
(המשך בעמוד )26
העולם הז ה 2365
האופ1החכיחסהבתות*
האנגורהשלמדמה בעולם--
--מדימה -האנגורה הטובה
רק אנגורה מדימה יכולה לחמם אותך
מבלי שתרגישי כבדה או מסורבלת. רק עם
האנגורה של מרימה את יכולה להיראות
אופנתית מבלי שתקפאי מקור. האנגורה
של מדימה היא דוגמה לכך. לא וו בלבד
שהאנגורה של מרימה עשרה מצמר שפני
האנגורה הטוב ביותר בעולם ־ אנו גם
מקפידים להשתמש בשערות שאורכן לא
פחות מ־ 2.5אינטש -כי רק כך אפשר
להבטיח שהשיער הארוג יהיה חם, ישמור
על צורתו לאורך זמן רעמוד בסטנדרד
הגבוה של חברת מרימה.
יתר על כן, במדימה ״נוטעים״ את שיער
האנגורה בשיטת פיתול מיוחדת, בתוך אריג
״דרלון״ ,ומשלבים אותה בצמר מרינו מעולה.
שילוב זה מבטיח שהאנגורה אינה נושרת או
משתטחת, אינה מתכווצת או משנה צורה.
אנגורה רכה ונעימה שאינה מגרה את העור.
אנגורה הסופגת את הלחות של הגוף
ומאפשרת לה להתאדות מבלי לגרום
לקור פתאומי, הקורה בהזעה רגלה.
אנגורה השומרת על מראה הקטיפתי
ומגעה הרך והמלטף לאורך ימים וכביסות.
אנגורה מך־מה. כשהיא עלז, את יכלה
להיות בטוחה שמשהו לטף אותך.
כל החורף.
את מוצרי האנגורה של מרימה ניתן
להשיג בבתי־המרקחת, חנויות
המשכיר לצרכן וכל־בושלום.
וימר יעקבסון טמיר
חדש בסטימצקי
מכחכים
(המשך מעמוד )24
שעבר הופעתי פה, לפני ועדת דד
עירעורים הגבוהה של הכלא, עם
שני עורכי־דין מקומיים והאש מת,
אותם באנטישמיות.״
האם נוהג זה מאפיין רק מי ש נתפס
בפלילים ז אליבא דראש־מם־
שלתנו, כל מי שמבקר את מדיניו תו
— הלמוט שמידט, קספר וייג־ברגר,
ג׳ורג׳ שולץ הוא אנטיש מי.
אינני
יודע אם הטקטיקה של יו רם
לנדסברגר היא יעילה -אך אני
יכול לומר לו מילת-עידוד — המ שך
יורם, אתה נמצא בחברה טו-
ז § £ב) עו 1 0
יעקב טימרמן — דמות שנויה
במחלוקת, מוסר בספר זה
את גירסתו שלו למלחמת
שלום הגליל, סיבותיה ומהלכיה
ספר מעורר ענין ...וכעס
במהדורת כיס-אנגלית.
ספרי ם זה ס טי מ צקי
ב ״ספאריי אתרים״
כל ערב רביעי תי ם דגים!
אכול דגים וסלטים כפי יכולתך.
2 3 0ש,
כל ערב שישי ספר ריבם
אכול ספר ריבם וסלטים כפי יכולתך.
2 3 0שי
כל ערב זמר גיטריסט
וארדה נעימה ליד האח.
ספארי אתרים־ככר אתרים ת״א טל 283125:
צבי שטייג,
פתח־תיקווה
עסקן שפירא
ועד גגד אתגטדיק
שר־־מישפטיס ניבים
גם הוא במנסנסים
תושבי רמת־ה שיקמה מ תנגדים
לאיצטדיון הפועל
רמת-גן בשכונה.
סערה ברמת השקמה לאור התו כנית
להקים בשכונה איצטדיון כ דורסל.
ועד פעולה מיוחד הוקם ל צורך
המאבק לביטול התוכנית ו תושבי
השכונה הודיעו. לא יקום
ולא יהיה.״
בעיקבות הודעתו של ח״כ מיכה
חריש על כוונת הפועל רמת־גן ל הקים
איצטדיון־כדורסל ברמודה-
שיקמה, הוחלט בשכונה על הק מת
ועדת־פעולה לביטול התוכנית.
תושבי השכונה רוצים לבנות ב־מיגרש
המיועד לאיצטדיון — מר כז
חינוך ובריאות לשכונה, וכמו
כן מתכננים במקום פרוייקט-מגו-
רים לזוגות צעירים מבני־השכו-
נה. אם ייבנה, יהיה האיצטדיון מי-
פגע בטיחותי, יפגע באינות־החיים
של תושבי השכונה זזשלווה.
גיסן ירושלמי, רמת-גן
דוגמנית שושן
טעדוזז מזבודוסוו
לא אלמונית
בגליון ״העולם הזח״ 2363
נפלו כמה טעויות. עם ה נפגעים
ועם ה קור אי ם —
ה סלי ח ה.
במדור רחל חמרחלת, תחת הכותרת
״הישראלי החסכן״ ,עסקה
הכתבה במעלליו של הדוגמן דני
אזן, בעוד שתמונתי שלי מופיעה
תחת שמו.
בזמן הקצר שעבר מאז פרסום
הגליון קיבלתי תגובות שליליות
ביותר. מיותר לציין, שדבר זה גרם
נזק כבד לשמי הטוב ולעתידי המי-
קצועי.
מש ה לביא, תל־ אביב
במדור רחל המרחלת הופיע סי פור
שבו זזוזכר שמי. בצד הסיפור
פירסמתם תמונה של אלמונית ה חושפת
פיסת־עכוז וזוג רגליים, ו־
ציוני לחמו כאריות כדי להשיג
מקום־ישיבה. כשזכו סוף־סוף בכי סאות
— נרדמו כל גיבורי-החיל.
אך מדוע היה צריך לשרבב את ש מו
של שר־המישפטים, משה ניסים,
מתחת לתמונה של העסקן יוסק׳ד,
שפירא?
יוסי גכור, רמח-נן
• 1כי גס הוא היה במנמנמים.
מע 11 מד
גרוע מעוד,סדיר
חד״שיח
שקורין
מונולוג.
אני ויליאם שקססיר כתבתי הר־
לא ישלם את חובו בזמן הפירעון
אז יחתוך שיילוק המלוח, ליטרא
בשר מגופו של אנטוניו הלווה.
ומה אשיב למלאך ביום־הדין ז
ראשית כל, לא משחתי את שיילוק
בצבע שחור מוחלט -אלא דנתי
אותו לכף זכות. שיילוק שלי לא
יורק על אמא שלו ולא הורג נער
ערבי חף־מפשע. ואם שיילוק רוצה
לחתוך מבשרו של אנטוניו — הרי
הגורם זה אנסוניו, שהיה רגיל
לפגוע בשיילוק, בצורה גסה ואכ זרית.
ושנית,
סופרים עבריים נאורים,
כותבים דברים גרועים יותר לאץ
ערוך נגד היהודים. ואם כן, איך
אפשר לאסור עלי מה שמותר ל סופרים
עבריים? איך אומר יהו די
. :משומד גרוע מגוי״ .ואיך או מר
הגרי מילר. :מי שונא את ה יהודים
יותר מן היהודי?״
והנה, סופר עברי גדול ושמו
הגרי לנין, זד. שכתב מחזות קלא סיים
כמו. האמבטיא הגדולה מב בל״.
,הפאטריום״ ו״שיץ״ ,ופח־זותיו
מסריחים כמו ג׳ורה ...וכמו
כל סופר נאור מן הייבסקציא. כך
גם הגרי לנין מצייר יהודי רוצח
חסר־חמלה ולעומתו ילד ערבי חף-
מפשע.
והנד, עוד סופר קלאסי ושמו ג׳ו
סובול וגם הוא כותב מחזות במוני.
ולפעמים הוא מסית לחסל את הדת
היהודית, עם כוהניה ונוטריה. ויחד
עם זה, הוא אוהב לצטט מן
התלמוד. וזד, מזכיר לי מה שכתבתי
על שיילוק, איך הוא מספר מה ש כתוב
בחומש בראשית על יעקב
ולבן. ואנטוניו הנוצרי אומר על
שיילוק . :השטן יכול להביא כתבי־קודש
למטרתו. נפש רעד, שמציגה
עדות קודש היא כמו נבל עם היוד
על לחיו וכמו תפוח חמוד למראה
ורקוב בליבו. הו, מה טובו פני
הזיוף!״ וזד, אפשר לומר על ג׳ו
סובול...
הביא לדפוס:
חיים־צכי קודגיק, תל־אביב
גו<רו ע ^ ד, יעודאוד !
ועדת חקיר ה לענייני א מוניה.
איתן
עמיו
הדברתמ ״ ם מזיקים
סז ס חיס להדברת תיקנים
(ג׳וקיסז, תוליד קץ, חרק*
ספרים ובגדים.
רמת-גן. רח־ מודיעין • .1ת.ד2272 .
780114-5-6.70 רש׳מסיי*
• סי ר ת קל בריאותך ורב
דוגמן אזן
דוגמן לביא
טעות בתמונה
מתחת לתמונה נרשם שמי. מה
קרה לכם, השתגעתם? זו לא אני!
התמונה בבלל לא מחמיאה לי, וכבר
העירו לי על כך רבים.
אילנה שושן, תל-אביב
הבנתי את הפרינציפ: כל הנוכ חים
בטקס הפתיחה של הקונגרס ה
216
מחזות ושירים, וכר הייתי ראש
כותבי חזיונות בלשון האנגלית. ר
בגלל מחזה אחד כתבו עלי שאני
שונא יהודים. במחזה הסותר מ־וונציא
סיפרתי על שיילוק היהודי,
איך הילווה שלושת אלפי דוקטים
לסוחר הנוצרי אנטוניו, וזה נאלץ
לחתום על שטר שבו כתוב, שאם
ועדת־החקירה הציבורית למיל׳
חמה בכיתות שאינן יהודיות כש רות
טרם סיימה עבודתה. תמהני
אם תגיע לאותה מסקנה שאליה
הגיעה ועדת־חקירה אחרת, שהח ליטה
לפני 2000 שנה לחסל את
הכת של ישוע — ובכך הולידה את
אסון הנצרות.
העניין הוא, שבגי־האדם אינם
לומדים את ליקחי ההיסטוריה, ד
חוזרים ונכשלים באותה אבן־נגף
— הרדיפה הדתית.
האומנם יבואו הצרות של עם
ישראל על תיקונן רק אחרי שכל
הגורואים יושלכו לכלבים? אפשר
לנסות, למד, לא.
מה שבטוח הוא, שחיסול־החש*
בונות הסופי יהיה בידי בורא־עולם
ככתוב בחד־גדיא.
שירית ׳ מ קרי, חולו!
העולם הז ה 2365
תקשורת
זה לא
מה שהיה
תקשורת זה עצמה.
זה טכנולוגיות מתקדמות,
ציוד מתוחכם, מערכות מחשבים,
מאגר של ידע מקצועי נרחב
וצוותי הפעלה מיומנים.
חברת ביפר אמנם
לא גילתה את ה״סוד״ הזה
אך היא מיישמת אותו מאז הקמתה.
זו גם הסיבה שחברות, מוסדות
ומפעלים רציניים המבינים בתקשורת,
מעדיפים לעבוד
משרד ראשי: מלון שרתון, רח׳ הירקון 115ת״א, טל 03-288247 .
_ 0/ 7/3׳ה/״נס הזד.
תאכ לו
אותה!
לכל יפי־הנפש למיניהם, ואנשי ה מו ס ר ההו מני ה רבים•
איפה היי תם כל השנים, ואיפה ה ת חב אונ ם 5ומה
פ תאו םאתם זועקים היום געוואלט ןמהקרחב סן-
הכל, נטבחו כאלף נשים וילדים שנקברו בקבר א חי ם
גם יחד.
הבנתי מכד, שלפי קנה״המידה המוסרי שלכם,
לקבור או ת ם חיי םבמ או ת ואלפים זח בסדר, זה מוסרי
וזה הומני. אבל לקבור או תםמ תי ם זה לא מוסרי,
ובמיוחד כאשר זה מזכיר לכם דבר־מה מהעבר הלא
רחוק שלנו. לקחת או תםבמ או ת ואלפים ולקבור
או ת ם חיים בכלא, ולהסת תר מא חרי סי ס מו ת יפות
— ביטחון המדינה דורש זאת, ללא מישפט, ללא כבת-
אישום, ללא כל ראיות או עובדות שעליהן אפשר לבסס
אישום, ול ה חזיק או ת ם חיי ם בתוך או תו הקבר בשל
דעותיהם הפוליטיות במשך שנים ארוכו ת ללא כל
ת ארין שיחרור באופק. ולהסתתרמ אחורי ה סי ס מו ת
היפו ת :״מעצרים אדמיניסטרטיביים ת קנו ת לשעת
חרום״ ,״סיכון ביטחוני״ ,וכל הבולשיט הזה — כל
מה שרק יכול להמציא ה מו ח היהודי.
עד כאן הכל חיה אנושי ומוסרי, ואף לא אחד מכ ם
ק ם וצעק געוואלט. ואני ברוב טיפשותי. תמיד חשבתי
1 >1תן
א ת הנ שיקה?
התיירות ל איל תמתה, בשעה לא טובה. האם
תהייה לה ת חיי ת -מ תי ם ! מי גרם א ת מי תתה ונישק
אותה נשיקה אחרונ ה 1
ב־ 30 בנובמבר 1969 הופיעה ידיעה מאוד מרעישה
ב״ידיעות אחרונות״ .מן הידיעה לומדים תושבי איל ת
כי יש עתיד חדש לעירם: ביו ם מן הי מי ם ינח תו תיירים
ישירות מאירופה אצלם. עד התג שמות ח תוכניו ת ימשיכו
ה מ טו סי ם הנו ח תי ם בנמל״התעופה העירוני להיות
על טהר ת הכחול״לבן. תארו לכם — איל ת תיהפך ל-
גמל״תעופה בינלאומי וה תיירו ת תיהפך לענף חשוב בה,
אם לא העיקרי ,״כמעט כמו מיורקח״.
איזה ציפיות, איזה תי קוו ת ורודות הולידה ידיעה זו.
שש שנים אינם זמן כה רב. ובדיוק שש שנים
מאוחר יותר, ב־ 9בנובמבר , 1975נחתב איל ת לראשונה
מ טוס צבוע אדום־לבן מדגם קרוול, השייך לחברת
״סטרלינג״ ,ב טי ס ה ישירה מקופנהגן 109 .הנוסעים
הנפעמים מנוף ה מקו ם, שאותו ראו לקראת הנחי תה,
נשארו יושבים ב מ קו ם עד שראש־חעיריה, גדי כץ, עלה
ל מ טוס ובירכם ברמקול. כאשר ירדו סוף־סוף מהמ טו ס
היו מעיליהם מן הקור הצפוני מיותרים. חם ראו
חיילים של משמר־הגבול עם ת ת־מקל עים — מרא ה
מרנין מאוד, וביקורת-חדרכונים לא הזדרזה ביותר.
גם ה מוכסי ם, שהוזעקו לצורך הבדיקות, פישפשו
פשפש״היטב בחפציהם — לא בכל יום נופלים לידיהם
הענוגות של שוטרי ו מוכסי איל ת תיירים ת מי מי ם,
ויש לבדקם היטב. ה מוכ סי ם וה שוטרים לא ידעו, כנראה,
כי בנמל-התעופה לוד כבר למדו שמטרתם של
התיירים אינה הברח ה כי א ם נופש, טיול והכרת ארץ
..נעם המילה בושה לא
היתה ידועה לתושבי
אילת שעסש בת..וות
ומיששו אותה מנו צדי
חדשה, זרה ומק סי מ ה. שם כבר מ ק לי ם בבדיקות. לא
כן באילת.
בעלי בתי־המלון של אילת, הברים ו ה מיסעדו ת
שיפשפו ידיים. התיירי ם פשטו על איל ת — הבה נפשוט
א ת עורם.
גם לפו שטקים הי ת ה הרבה עבודה להיטפל לתיירות.
התיירים עסקו עת־לעת, בין צלילה ושיזוף,
בניקוי הזפת מרגליהם או בחבישת איז ה פיצעון,
כתוצאה מזכוכית נטושה על שפת-הים.
אבל כולם קיוו: ה תיירים שבאו ליעד החדש,
קיוו שהתיקוו ת שלהם יצדיקו עצמן. אנשי העס קי ם
והתיירות, המובילים למיניה ם קיוו כי חשבונות״חבנק
שלהם יתפחו. חלילה, לא טובת התייר וה תיירו ת היו
2 1 6 .
מ א סר מ אחורי הני מוק של ״טובת הציבור״ ,צריך
לנו דוגמה יותר יפה. ולא: א ם כבר אתה אוכל
אז שהשומן ינטוף לך מ הזקן, ולא: א ם כבר
גזלן, אז גזול הכל. בית, אדמ ה, רכוש, נשמה, מ ה
מי שלא ק ם אז וזעק געוואלט, אל לו לבוא
בטענות לאיש. כי הרי כבר אז הי ה צריך ל היו ת
לתת חזיר,
אתה
לא ן
היו ם
ברור
״חמוחק בין קבו אחים
חיים וקבר אחים מתים
הוא רק צעד אחד קטר
שלקבור אנשים צריך רק כ שהם מ תי ם, ולא בעודם
בחיים.
לפי או ת ה אמת״מידה של מו סריו תכ ם ה מוסרי ת,
לגרש או תםמ אד מתם ולהפקיע א ת רכושם, אדמתם
וביתם זה חיה תמיד מוסרי, וגם רצוי, כי כל זה
נעשה שוב מאחורי או תן מילים יפות :״טובת המדינה
דורשת זאת״ .ואני, ברוב טיפשותי, תמיד חשבתי שמי
ששולח גנב, אשר מ ב דבר״מה כדי להת קיי ם, לשנתיים
לכל ילד, למ ה מעשים כ אל ה יובילו. ואתם, אנשי ה מו סר
המזוייף, שהחרשתם כאשר הנבונים שביניכם ידעו שה
מר ח ק בין קבר א חי ם חיי ם וקבר א חי ם מ תי ם הו א
ב סן הכל צעד א חד ק טן נוסף, לא ביק שתם כל השנים
ועדת־חקירה, וזה כדי שלא יגנוכם כבוגדים. ו היו ם בכל
זאת מכנים אתכם בוגדים וגיס חמישי ועוד. אז מדוע
ש תק ת ם כל השנים האלה 1ב ש תיק תכם זא ת, כאשר
מעשים אל ה נעשו תחת השמש, לאור היו ם ולנגד
עיניכם, רק נתתםלהם גושפנקה, נתתם עזרה ועידוד
רוחני ו מוסרי ל או תםה מו סריי ם שבמוסריים, ובכך
סייעת םלהם להכין א ת התבשיל הנפלא הזח.
אז עכשיו תאכלו או תו.
יורם לנדסברגר, הולוד
לנגד עיניהם. טוב תםהם היא שעמדה בראש וראשונה.
הנה מהא מר ב סו ף 19* 2בעל מיסעדה לכתב ת
״העולם הזה״ ענת סרגוסטי (״העולם הזה 2361
״פעם, מי שלא מצא חן בעינינו, היינו מגרשים או תו
בלי בושה״ .כן, בלי בושה. ה מיל ה ״בושה״ לא הי ת ח
ידועה לתושבי איל ת שעסקו ב תיירו ת ומישמשו או ת ה
מכל מכל צד. בושות ה ם עשו, א ן בושה לא ידעו.
מנגד צפו תושבי ותיירני עקבה וקינאו. אכן, תנועת
מ שוסים זרים — זאת יכלו לראו ת בעין בלתי״מזויינת.
אך האם זאת תנועה איתנ ה, טובח, מתפתחת, שורשית!
י מי ם יגידו.
ב״ 1978מ תק רב השלום ה מיו חל עם מצריים. באיל
ת כבר יודעים כי לא לעולם חוסן, כי הגבול ישוב
ויתקרב אלי ה ם, כי עליהם להתאמץ קצת יותר כדי
ליהפך אבן־שואבת לתיירות גם בעתיד. בדיוק חודש לפני
שהסכמי קמפ דייוויד מעוררי ה תי קוו ת ו הכ מי הו ת
נחת מי ם, ב־ , 13.8.78מתפרסמתב״על המשמר״ ידיעה,
המעוררת חרדה באילת. הידיעה מו סר ת כי חברת
..נעלי דיננססיס באירת ש׳פשט
ידיים בהנאה: התיירים
טשסים ער העיר -
אנחנו ננשום אח עורם!
״סטרלינג״ ,חלוצת ה טי סו ת הישירות מאירופה ל איל ת,
ת הי ה גם חלוצה לשכנה, לעקבה .״בשלב ראשון,״ כך
נאמר בידיעה ,״ינחת בעקבה מ טו סאחת לשבוע, עם
185מ קו מו ת .״
ל איל ת עדיין יש פרוספריטי ו תי קוו ת .״באילת
ינחתו, החל מן החורף הקרוב 5 ,טי סו ת שבועיות —
מקופנהגן, מ או סלו, מ ש טוק הול םומ הל סינ קי, ב תפו ס ה
של 654מ קו מו ת .״ אין מ ה לדאוג, איפוא. איל ת
ממשיכה בסור ה. ה סי מני ם אינ ם מדאיגים א ת תיירניה.
התיירים ממילא ימשיכו להגיע ו ה חו כמה ״מה יש לה,
לעקבה, להציע לתיירים״ נ א מר ת בזילזול בולט.
אי ל ת בעיצומה של
מופיעה רשימה ב״
ה חלו ם ושיברו״ ו א
ת התרנגולת ש
אזהרות
של ממש ני ח תו ת על
עונת התיירות : 78/79ב״30.1.79
או תו עיתון ,״על המשמר״ ,בשם
בכותרת משנה :״באילת שחטו
הב טי חהלה טיל ביצי־זהב.״
בגוף הרשימה נאמר, כי חבר ת התיפעול לנסיעות
״טשרבורג״ לא הי ססה גם בעבר להפ סי ק טי סו ת ו נסיעות
ליעדים שהכזיבו. היו עיכובים ב מ תן אי שורים
(פורמלים) לנ חי ת ה. מחירי הדלק מופקעים. האגרות
גבוהות מן הסביר. ה שירותם ל קויי ם. תלונו ת אין קץ.
בינתיים ה חלו ה מ טו סי ם לנ חו תגםב״עציון״ ,והתה ליך
של, שחרור׳ הנוסע הת ארך עוד יותר.
ומאידך, היתה עדיין עונת־פריחה לתיירות בכלל —
במרס או ת ה שנה דנים ב״אל־על״ על פ תי ח ת קו רביעי
לסקנדינביה.
מה נלאה א תכ ם בעוד תי אורי ם מר שי מי ם! א ת
ההמשך הלא אתם כבר יודעים 1ב איל ת של חורף
82/83 נו חתמ טו ס א חד ויחיד פעם בשבוע, מוריד
ב ש טוק הול ם ובקופנהגן
נוסעיו. מ טו סאחד עלוב,
לחלוטין מכל הפרוייק ט
תי קוו ת באיל ת ובישראל
מיספר נוסעים שעלו עליו
וממשיך ללוד, שם יירדו יתר
וחברת ״טשרבורג״ התנערה
התיירותי הזה, שכח עורר
בכלל.
לעומת זאת טר ם ראו א ת הכ תוב ת על הקיר שהתממשה
במישרד״התיירות. שם ממ שיכים להערים ק שיים.
והנ ה לכ ם סיפור מן ה חיי ם: משרד-נסיעות בפינ לנד
ביקש, בעצם אל ה הי מים, לדעת מה עלה בגורל
החברה ה מ סי ס ה ״אל-על״ ,אי תהחתם על הסכם
ואף שילם, כמקובל, מיפרעה, להטסת נוסעים דרך
קופנהגן לתל״אביב/אילת.
איש לא ידע א ת הת שובה. האיש חיפש פיתרון,
מ א חר ו או הד ישראל הוא ושום פולי טי ק ה, מיל חמה
וכיו״ב לא ירתיעו או תו, חיפש ומצא פיתרון לתעבורה
— חברת-התעופה הפינית, שנוסעת בין הל סינ קי ועמאן
שבירדן, תסיע. דרך הגשרים יעברו נוסעיו ל מי ספר
י מי ם לישראל ה ס מו כ ה. אבל ישראל אי חר האת המועד
גם להס דר כזה .״ אתה רוצה אי ל ת! ״ שאלו א ת בעל
או ת ה חברת-נסיעו ת סוכני נסיעות ערביים במתק שפתיים
,״ תקבל א ת או ת ה שמש בדיוק, ואפילו יותר
בזול ובלי בעיות ו תל או ת. ת קבל א ת עקבה״.
אתם חושבים שהיא המשיך לשמור א מוני ם לאילת !
ל א. ה תנ אי ם היו בהחלט מפתים, ותושבי עקבה יזכו
בעוד י מי ם ספורי ם לשזוף עיניהם בפיניות המ שתזפות.
אולי ב הזדמנו ת זאת יקבלו ה תיירים הפיניים גם
איז ה שיעור ק טן ב תולדו ת הציונות מנ קוד ת מבט
ירדנית-פלסטינית, י הי הלהם שירות טוב ו ה כנ ס ת-
אור חי ם שאותה לא ישכחו. ה ם ימליצו ל חברי ה ם
וידידיהם בהתאם לכלל הידוע :״תייר מרוצה סו ח ף
שניים. תייר ממורמר ימנע מארבע״.
ובאילת ימשיכו (אולי) לדוש ב שאלה מי העניק
א ת הנ שיקה ה א חרונ ה ל תיירו ת שלהם, שמתח מי ת ת
נשיקה.
13 שנים אינ ם זמן רב, אבל כאשר המדובר הוא
בהריון, לידה, חיי ם ו מוו ת — הרי שזח תהליך מ היר
מאוד-מאוד.
11 לי כהן, ם ק1ד*ו1ב*ה
התרגשותענ_.
לוי׳סבמבצעוסט
הכנסולחנויותהמורשותש*
וקנולעצמכם הופעהשמרגישי
מכנסי קורדורוי וחולצתפלנל
יחדשוותקבלוחינם׳׳י״ לוי׳ס *.יייי מיוחד,
איו הנאה׳ שוום
לבנון
אני הייתי רוצה לספר אמת לכל העו לם
על איך בא השלום־לבנון אבל לא
יכול עכשיו, אז אני מספר רק לכם. אני,
השם שלי ציון שווילי, העבודה שלי בדיס קוטקים.
קצת שומר, קצת מוכר משהו, קצת
פה־שם. יום אחד אני מקבל צו־מילואים,
אומר לבוס שלי.
עובר יום, בא אצלי אמיל די־דו, ככה
קוראים לו כי הוא אומר כל הזמן, די דו׳
זה בצרפתית. אמיל יש לו מכונה-
אמריקה, מלובש תמיד יפה, חברים שלו
אנשים חשובים, קבלנים, גנרלים, אמיל לו קח
אותם לאכול ולא רוצה מהם כלום,
בשביל זה הם חברים שלו.
אומר לי אמיל: שמעתי קיבלת מילו אים.
אני אומר: מה לעשות. אומר אמיל :
די־דו) ,זיפה אתה עושה מילואים ז אני
אומר: איפה שולחים אותי, אני הולך.
אומר אמיל: אולי לבנון? אני אומר :
אולי. אומר אמיל: אם אתה הולך לבנון,
תבאו אלי תיכף בספיישל על חשבוני, אני
נותן לד לעשות בוחטה יפה, די־דו.
או־קה. אני הילד למילואים, ומה רוצה
מ זלן שאני הולך לבנון. מיקצוע שלי
במילואים זה נהג תובלה. הולך מוקדם ב בוקר
בקירור על־יד קריית־שמונה, שם ב־אוטדקידור
בשר, עגבניות, אורז, גבינה,
כל הדברים מה החיילים אוכלים, ונוסע לב נון,
על־יד ביירות. שם מוריד זה במחנה,
חוזר בחזרה למחנה על־יד קריית-שמונה,
זה מיקצוע שלי.
מתי חוזר ערב ראשון, אני זוכר מה
אמיל די־דו אומר לי, לוקח ספיישל, נוסע
אצל אמיל. הוא גר במקום טוב, זביון
קוראים אותו אני חושב, קרוב אצל הג נרלים
החברים שלו, אבל בשביל העסקים
הוא יושב באיזה מקום בלמטה של הכרם.
טוב, אני בא אצלו, אומר לספיישל:
תחכה פה. אמיל שם בפנים עם חתיכה,
אין• הצרפתים עושים, נותן לי לשבת, ו הרבה
כבוד, וגם בחורה באה, מביאה קפה
הטעם שלו כמו תרופה נגד שילשול.
אני אומר לאדון דק מה אמר לי אמיל
די־דו להגיד. אני מחר מביא ככה־וככה
דולרים, ואדון דק מביא לי ככה וככה
נפאס, הולך? אדון דק נראה מבסוט, רק
מה, אומר: כל יום? זה אמיל לא אמר
לי כלום, אני אומר לו: מחר אני מביא
תשובה.
טוב, חוזר במחנה, שם התחת בספיישל,
נוסע בלמטה של הכרם, אמיל נותן לי חבי לה
דולרים, אפשר לקנות איתה בנק קטן.
נוסע בחזרה, בא לבית של דק בכפר הזה,
לא חשוב שם שלו. מביא לדק תשובה
של אמיל די־דו: כל יום ! דק מביא פועל
שלו, נותן לי ארבע שקים יפים. אני שם
אותם בגג של האוטו־מקרר, אף שוטר־מה-
שוטר לא יכול לראות שמה.
חוזר במחנה, שם תחת בספיישל, בא
אצל אמיל בלמטה של הכרם, שם אצלו
רים. אבל בדרך בחזרה אמיל מסביר לי
מה הולך.
מישפחה של זה דק, מישפחת שמאייל,
מישפחה נורא חשובה בלבנון. למה חשו בה?
כי הכי הרבה ישרות של חשיש יש
להם שם. מי יש לו הכי הרבה שדות של
חשיש, יש לו הכי הרבה כסף. מי יש
לו הכי הרבה כסף, יש לו הכי הרבה חיי לים,
ומי יש לו הכי הרבה חיילים, נעשה
ראש־ממשלה. דק בעצמו, אומר לי אמיל
די־דו, הולך עכשיו נהייה שר, עוד לא יו דעים
איזה, אבל שר. ואללה, אני שומע
זה, משתגע ! זה נותן לי חשיש הולך נהייה שרו וזה לא הכל. עוד אומר לי אמיל, שעכ שיו
דק רוצה למכור גם מהלבן. הרואין,
יעני. למה לא? אבל עכשיו צריך לארגן
הרבה כסף, וצריך לארגן גם פוליטיקה.
מה לארגן פוליטיקה? אני שואל. די־דו,
אומר לי, אמיל, אתה עוד תראה.
ועוד הוא מסביר לי שהשוק איפה ה
אמיל די־דו מד. היה: אבל כל הזמן
שם עין על החבילה של הלבן והמצב־רוח
שלו רע.
מה קרה זה, שאלוף מסביר לדק שהוא
לא הרבה זמן יכול לרקוד שתי חתונות :
גם לעשות בוחטות של דולרים מהעסק של
החשיש שלו, בזמן שהגבול פתוח, וגם
לא לעשות שלום. אז דק אומר: אנחנו
לא יכולים עושים שלום.
מה קורה מזה, אומר לי אמיל די־דו, ש אנחנו
מפסיקים באופן זמני הטרנספורטים.
החבר שלו האלוף מבקש זה, בשביל שדק
יראה מה זה כשאין שלום, בבקשה, שיח זור
להעביר החשיש בים, אנחנו נראה לו.
ובאמת, אני כמה ימים נוסע רק בשר-
גבינה, בלי נפאס, ופיתאום — בום־טראח,
אני שומע תפיסה גדולה, שני טון חשיש ב ים,
ועוד יום־יומיים עובר, בום־טראח, גם
הרואין תפסו.
עובר עוד יום, אני מקבל טלפון מאמיל.
די־דו, הוא אומר לי, תשים תחת שלך
בספיישל תבוא אצלי בבית בזביון.
בא אצל אמיל בבית, האשד. נותנת לי
כבוד, מלבישה אמיל במעיל נוסעים. באים
בארמון של דק, והוא יש לו פרצוף של
הלווייה. כמה הוא בן־אדם תרבותי לבוש
כמו צרפתי, הוא מקלל עכשיו כמו אחד
יש לו באסטה בשוק־הכרמל. כבר אני יודע
למה, כי אמיל סיפר לי בדרך שכל החשיש
וכל ההרואין מה תפסו זד. של דק שמאייל,
וכל מה הוא הרוויח בחודש, הלך ביומיים,
יותר גרוע מבנק המזרחי.
בקיצור, אני יושב בחוץ בזמן הם מדב רים
בפנים, בדרך בחזרה אמיל זורח כמו
אחרי שמכבי מנצחים את הרוסים. הוא
אפילו שר שיר אחד יוונית אחד צרפתית,
וגם עברית הוא שר: וכשיבוא, יבוא שלום.
בקיצור, מחר אנחנו עוד פעם בארמון
של דק, ועוד פעם מכונה־אמריקה מיספר
שחור שם. אני יושב בחוץ עם נהג של
האלוף מתי הם מדברים בפנים, ובדרך
חזרה אמיל די־דו מספר לי מה הולך, ורק
אומר: אם אתה פותח פה גדול שלך, באים
סותמים לך אותו ברגע.
מה הוא מספר לי, זה ככה: דק אומר
שהוא רוצה אוטוסטרדה חשיש מהשדות
איך נסעתי נאומו! שו זיק שמא״ד, נתת בוחטה שד דוודים, קיבלתי 4שקים
חשיש, וגם איו נסעתי בארמון שד דק שמא״ד! ,הצליחה מיוחמת שרום החשיש!
לא אשתו, אבל אני עוצם עין בלתי-מכוו־נת,
לא עניין שלי זה. אומר אני לאמיל:
ככה יצא, אני בלבנון, נוסע־חוזר כל יום.
אומר לי אמיל: די-דו, נפלת מהשמיים,
תצאי רגע מותק, זה הוא אומר לחתיכה. לא
לי. הוא שם מים על האש בשביל קפה,
ובינתיים מגלגל צינגלה קטן, ומסביר לי
מה הוא רוצה ממני, אני אזמר לו: או־קה.
טוב, חוזר במחנה, נוסע בלבנון, עוד
לא מגיע למחנה על־יד ביירות לוקח ימינה
בסיבוב לפי מפה שאמיל נתן, נוסע קצת
קילומטרים מגיע לכפר, השם שלו לא
חשוב. בא באמצע של הכפר שואל: איפה
אני מוצא מישפחת שמאייל, בקצת ערבית
שאני יודע. שולחים אותי בארמץ בצד של
הכפר וקצת למעלה, נראה כמו הקרמלין.
אני שם משאית שלי בצד. נכנס בפנים
ואומר: אני רוצה מדבר עם דק. מביאים
אותי חדר גדול כמו המיגרש של שימשח
הכל בפנים עץ עתיק, ואיש אחד לבוש
פרנג׳י יושב מאחרי שולחן, הגודל שלו
כמו המיגרש של מכבי. נותן לי לחיצה ביד
סחורה, עוד פעם נותן לי אמיל חבילה
דולרים בשביל עוד בנק קטן, וקצת דול רים
בשבילי, גם כן חבילה יפה, אולי
מספיק בשביל חברודביטוח.
ככה כל יום, שבוע. חיילים של צה״ל
.ע ל ־יד ביירות כל יום אוכלים ב־שר־גבינה
שאני מביא להם, ואני כל יום עושה לי
בצד חבילה קטנה מספיק חברדדביטוח.
בסוף של השבוע אומר לי האדון דק,
שכבר אנחנו חברים: רק נפאס? אני אומר
לו אני שואל את אמיל. בא אצל אמיל,
כבר יש לו חתיכה אחרת, אבל אני עוצם
עין בלתי־מכוונת. שומע אמיל השאלה
של דק נדלק לגמרי, אומר לי: אתה יכול
מביא אותי אצל דק? אני אומר: אין בע יות.
רק תשים מעיל גדול תשב כמה קי לומטר
במקרר עד שאנחנו עוברים הגבול.
יאללה, נוסעים בחזרה בספיישל, עוב רים
הגבול אין בעיות, בא אמיל די־דו
יושב אצלי בקבינה, אנחנו נוסעים אצל
דק. אני לא יושב איתם מתי הם מדב*
חשיש הולך, זה קצת אחוזים תל-אביב,
אבל כל היתר הסחורה הולך מצריים דרך
הגבול. עכשיו אדון דק כבר לא צריך
לשלוח סחורה מצריים באוניות, שזה ב יוקר,
יכולות לטבוע והכל — עכשיו
יכול הוא לשלוח הסחורה על האדמה,
הכל בזול נו־פרובלם.
טוב. עכשיו מביא אמיל די־דו בוחטד.
דולרים מספיק לקנות גם בנק גדול, ומתי
אנחנו על-יד ארמון״ של דק, אני רואה
פיתאום מכונה אמריקה מיספר שחור, יע ני
צבא. אני רוצה לסובב ההגה ולעוף מ שם,
אבל אמיל אומר לי: אל תיקח דאגה
בלב שלך, זה חבר שלי. אנחנו נכנסים
בפנים, ובאמת אני רואה שזה חבר של דק,
אלוף אחד, שמיר קוראים אותו אני חושב.
הוא ואמיל הרבה שיפודים אכלו ביחד
בכרם.
עוד פעם אני יושב בחוץ ומחכה, שותה
קפה נגד שילשול מעשן צינגלה שנותן לי
אחד שומר בחוץ, וגם הנהג של האלוף
מעשן איתנו. ועוד פעם בדרך חזרה מספר
שלו עד קאהיר. אלוף אומר לו: זאת אומרת
גשרים פתוחים. אומר לו ד ק: זה אני
מסכים. אבל לא שלום, רק גשרים פתוחים
אוטוסטרדה. אומר לו אלוף: הולך. ואז
אומר אמיל די־דו: ואיך אני בא פה?
אומר אלוף: אמיל צודק, איך הוא בא
פה? צריך גם כניסה חופשי בשביל יש ראלים.
אומר דק הולך. כניסה חופשי כן,
אבל שלום לא. אומר אלוף: הולך. וככה
נגמר.
טוב, ככה אני הבאתי שלום עם לבנון. אני
יודע לא קוראים לזה שלום, אבל יש גש רים
פתוחים אוטוסטראדה, יש גם כניסה
חופשי ישראלים, הולך.
טוב, אני הבטחתי לאמיל לא מספר אף
מילה, אז אני לא מספר לכולם, רק לכם,
ואתם תשמרו בסוד, אל תגלו אף אחד. גם
אל תגלו אף אחד מה אמר לי אמיל די דו
אחרי נגמר הסיפור: די־דו, הוא אומר
לי, זה לא שלום הגליל. זה שלום החשיש,
זה, די־דו.
הם אומדים מה הם אומדים מה הם אומרים מה הם אומרים .
ד״ ריעקבאר11ן:
ר עי ה ה רני ק:
ע מי 3ץ:
..רשו־האוצו־ היו סיבות ,.לא בת ות בבגין ,.ביזור אנ ה של אותוו
לוחות את העיסקה!״ וה וא לא נחוב רובינשטיין הוא כפייה דתית!״
בדרך כלל איני נוהגת לפרסם במדור זה קומוניקט
לעיתונים. אני נוהגת לשוחח באופן אישי עם
המרואיינים. במיקרה של רעיה הרניק נהגתי בבחינת
יוצא מהכלל.
גברת הרניק היא אמו של גוני ז״ל, שנפל בבופור.
ראש־הממשלה מנחם בגין שלח מיכתבי־תנחומים
למישפחות השכולות. לגברת הרניק לא נשלח מיכתב
כזה. ביקשתי את תגובתה.
היא היססה. לדבריה, היא נכוותה על־ידי העיתונים,
שלא אחת סילפו את דבריה.
רעיה הרניק ביקשה רשות לכתוב את הדברים. אחר
כן הקריאה לי בטלפון את דבריה.
אני מפרסמת פה את הדברים כפי שהוכתבו לי מפיה
בתוספת כמה שאלות אישיות:
אני אוהבת את הסיפור שמספר מני פאר על מנהל
הבנק שלו, שהעיר אותו בוקר אחד ואמר לו שהוא
בחובה. מני לא התבלבל והשיב: תגיד, אתה זוכר את
חשבון הבנק שלי מלפני שבועיים ז כן, אמר מנהל הבנק.
אני עוקב באופן קבוע אחרי חשבונן. אתה זוכר, אמר לו
מני, שהיה כתוב שם 10 שקלים זכותן כן, אמר המנהל,
מיקרה נדיר. אז תגיד לי, השיב לו מני, אני הערתי אותך
בבוקר כדי לומר לך את זה!
כן, ככה זה. כולנו חיים על אובר־דראפט, חוץ מאלה
שלאבא שלהם יש בנק. אני מכירה כמה בנים שלאבא
שלהם יש בנק, ואני יכולה לומר לכם שלהם אין
אובר־דראפט.
סיפור מכירת הבנק הבינלאומי לבנק המיזרחי הוא
סיפור השנה בכלכלה. מי שחשב שחברי קבוצת ״דנות״
עומדים להרוויח את 100 מיליוני הדולרים שלהם
בקלות, טעה. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהסיבה
לכן שחברי הקבוצה קבעו שהעיסקה לא תתבצע אחרי
דצמבר ,82 היא כדי להתחמק ממס. אן איש אינו מוכן
לשוחח על העיסקה בחופשיות. משום־מה, הכל
חוששים לדבר.
פניתי לד״ר יעקב ארנון, מי שהיה מנכ״ל
מישרד־האוצר, ושאלתי:
• האם אתה היית מאשר את העיסקה?
אני מניח שלמרות שאיני חשוד כתומך במדיניות שר־האוצר,
הרי שבוודאי היו לו סיבות טובות לא לאשר את העיסקה. איני
יודע מספיק על מה שעומד מאחרי העיסקה. אני מניח שיש כאן
נסיון התחמקות ממס־הכנסה וממסים אחרים, אך איני יכול לתת
חוות־דעת סופית על כך. מכל מקום, נראה לי שלשר־האוצר היו
סיבות טובות לעכב את העיסקה:
אין זאת חובתו של ראש״הממשלה לשלוח מיכתבי־תנחומים
למישפחות הנופלים, וזאת זכותו לכתוב רק להורים שדיעותיהם
מוצאות חן בעיניו. צר לי רק שבעת שהחיילים נשלחים
למילחמה, אין הם או מישפחותיהם נשאלים לדעתם, וכמו שכתב
ראש־הממשלה ליחידה שעמדה בשערי ביירות :״אתם לא בחרתם
בי או בשר־הביאחון, ואף על פי כן תמלאו פקודה.״
לא ביקשתי את מיכתבו של ראש־הממשלה ולא אני היא
שפניתי אליו, גם לא ידוע לי מי פנה אליו, אלה לא היו קצינים
מהיחידה של גוני, כפי שפורסם בעיתונים. חמור מאוד בעיני
שכנראה יש עוזרים ״המצנזרים״ מיכתבים המגיעים או לא
מגיעים למר בגין.
• למה את מתכוונת?
ידוע לי, כי מיכתבי הורים שכולים התומכים בראש־הממשלה
זכו בתשובה במיברק למחרת יום־הגיעם, ואילו אתי המיכתב של
מישפחת שרף, הוריו של עמיקם שרף שנפל בבופור עם גוני, לא
הראו אפילו למר בגין, שמא יקוצרו חייו מרוב צער.
• איך את יודעת שלא הראו למר בגין את
המיכתב?
אני יודעת. כמו שהשמועות ממני הלכו לאחרים, כך השמועות
על אחרים הגיעו אלי. מישפחת שרף כתבה מיכתב למר בגין לפני
חודשיים, ועד היום לא קיבלה תשובה ואפילו לא אישור
שמיכתבה אמנם הגיע לתעודתו. ראש־הממשלה, המוכן במיסגרת
תפקידו לקצר חייהם של 450 בחורים צעירים, חייב לשאת בתוקף
היותו ראש־ממשלת־ישראל גם באי־הנעימות הנובעת מתגובת
הורים שבניהם נפלו, ואפילו אם הם לא בחרו בו.
• ידוע לך אם במילחמות קודמות נהגו
ראשי־ממשלות לשלוח מיכתבי־תנחומים להודים
השכולים?
לא, אינני יודעת אם כתבו. זו לא חובתו של ראש־ממשלה
לכתוב מיכתב״תנחומים. מכל מקום, הוא לא יכול לבחור לעצמו
את התגובות של ההורים השכולים, כשם שהוא לא בוחר לעצמו
את החיילים בשעה שהוא לוקח אותם למילחמה. לגבי, כמו שהוא
לא בחר בי, אני לא בחרתי בו.
הפסנתרן הדגול ארתור רובינשטיין ציווג לפזר את
אפרו מעל ירושלים. טדי קולק כבר התחיל להכין
הלוויה ממלכתית. אך לא רובינשטיין ולא קולק הביאו
בחשבון את הרבנות הראשית.
כאדם חילוני כעסתי כאשר שמעתי כי הרבנים אינם
מאשרים את קיום צוואתו של רובינשטיין. רצונו של
אדם כבודו. ואם האיש רוצה שיפזרו את אפרו אחרי
שישרפו את גופתו -למה לא, בעצם!
יש רב אחד, שאותו אני מכבדת מאוד, הרב עמי כץ ׳—
מעיר־אובות, שהוא אחד הלוחמים בכפיה הדתית.
פניתי אל הרב כץ ושאלתי אותו:
• אתה מצדיק את הרכנים שאסרו פיזור אפרו של
רובינשטיין בירושלים?
גופתו של אדם, או שהיא נקברת או שהוא תורם אותה למדע.
ארתור רובינשטיין ציווה שישרפו את גופתו. מבחינת ההלכה זה
אסור, אך זו זכותו של אדם, ואני האחרון שידגול בכפיה דתית.
אך יש דבר אחד שצריך להבין: אם היה אפרו של רובינשטיין
מפוזר בהרי ירושלים, אף כהן לא יכול היה להתקרב לאיזור.
וכשאני אומר אף כהן, אני מתכוון לכמה עשרות אלפים כאלה
בארץ, ואני בתוכם. זה לא נראה לי פייר כלפי אותם אנשים, וזוהי
בעצם כפיה במובן ההפוך — רובינשטיין בצוואתו היה כופה עלי
להתרחק מהרי־ירושלים.
• כתוב בתורדו שלכהן אסור להתקרב אל מקום
שבו מפוזר אפרו של מת?
בספר ויקרא כתוב, כי הכהן אסור בטומאת המת. לכהן גדול
אסור אפילו לשבת שיבעה על אביו ואמו.
• כהנים אינם הולכים להלוויית בנם או אביהם?
לכהן רגיל אסור להיכנס לבית־הקברות, אך יש היום הרבה
בתי־קברות בארץ שבהם יש חלקות שבהן קיים מרחק סביר
מהקברים האחרים, ושם קוברים את הכהנים, כדי שבניהם יוכלו
להשתטח על קיברותיהם.
• לכהן אסורה טומאת המת. אך האפר בעצם אינו
המת עצמו?
בתורה כתוב, שכל מה שיצא או נשאר, או אפילו חלק מהמת,
הוא בחזקת טומאה לכהנים. וכשאנו מדברים על אפר, אין אנו
מדברים על חלק אלא על המת כולו, כך שעל אחת כמה וכמה.
טומאת מת היא הטומאה החמורה ביותר לכהנים. את יודעת
שאני לא יכול לעבור ררך הר״הזיתים, כי אני כהן? הירדנים סללו
כביש באמצע הר־הזיתים, ועלי לנסוע דרך עוקפת. יש שילוט
מיוחד: מותר או אסור לכהנים. לכן גם אסור לכהנים להתגורר
במלון אינטר־קונטיננטל שעל ההר.
• אם כך, אסור לכהנים להתגורר גם במלון ״הילטוך
בתל־אביב, הבנוי על בית־הקברות המוסלמי.
קודם כל, מדובר מבחינת ההלכה היבשה על קברים ישראלים.
יהודיים. לגבי קברים של לאומים אחרים, הרי שאין להם קדושה,
למרות שאסור חלילה לחללם.
אומרים מ ה
אומרים
מויבל מ ח־ עי:
יג א ל תומורקץ:
אומרים
אוח
חודה פ 1לי ק 1ר:
,.בער ה וא חבו ה ת מק ים נסר ״בל יהגיטרה של כ
בודשל 1י צ 1״ בהתנחלות של התחייה!״
אבוד ! ״
אני
אני חושבת ש״ויצ״ו״ היא מיפעל חשוב. אני זוכרת,
כשהייתי ילדה ולמדתי בבית״הכרם בירושלים, נהגנו
ללכת ל מו ס ד של ״ויצ״ו״ ,שם התגוררו הילדים
האומללים, חסרי״הבית, בעיקר ילדים שנולדו מחוץ
למיסגרת הנישואין או ילדים ממישפחות הרוסות. היה
בנו המון צער על הילדים האלה, אבל לא נעלמו מעינינו
התנאים הבלתי־רגילים שבהם התחנכו הילדים: היו
*י להם אולמות מרווחים, המון צעצועים, אחיות שטיפלובהם וגן ענק.
בימים אלה פו תחת ״ויצ״ו״ במגבית. פניתי אל
יושבת-ראש ״ויצ׳׳ו׳ בישראל וסגן״יושב״ראש ההנהלה
העולמית של ״ויצ״ו״ ,רעיית השר, מיכל מודעי, ושאלתי
אותה:
• כשאני קוראת.ויזרז״ ,אני אף פעם לא מבינה את
המילה.
ויצ״ו הן ראשי התיבות בעברית של השם באנגלית:
ח 123110ח § 3ז 151 0ת 31 210ת3110ת־11€1ז 1ח 6ו ח 0
בעברית אנחנו קוראות לעצמנו הס תדרות נשים ציוניות,
הארגון נוסד ב־ 1920 בלונדון.
• מה ההבדל בין ״ויצ׳׳ר ו,.הדסה״?
הדסה היא ארגון הפועל בארצות־הסרית, אך ורק למען
בתי״חולים. אנחנו פועלות בכל העולם, ויש לנו 660 מוסדות
ושירותים בארץ, בהם מעונות־יום, בתי־ספר ומוסדות־חינוך. את
יודעת, למשל, שכפר־הנוער הדסים שייך לויציוז
• מדוע אינכן פועלות בארצות־הברית?
מכיוון שלפני 60 שנה נחתם הסכם, שויצ״ו תפעל בכל העולם
לבד מארצות־הברית. זה היה בתקופה שבה אירופה היתה חופשית,
והיו לנו מרכזים מפוארים במיזרח־אירופה. כיום, כאשר חברות
רבות שלנו, לדאבוני גם מישראל, מהגרות לארצות־הברית,
קיבלנו הרשאה מהדסה לשמור על קשר איתן.
• ומה ההבדל בין ״ויצייר׳ ו״נעמ״ת־׳?
מה שמייחד את ויצ״ו זה א־פוליטיות. בתוכנו מאוגדות חברות
מכל המיפלגות בארץ. אצלנו כמעט כולן עובדות בהתנדבות,
ללא שכר. אני לא יודעת אם זה מקובל באירגון אחר. אך ההבדל
הגדול בינינו ובין הארגונים האחרים הוא מהבחינה הזו, שאנחנו
לא פוליטיות ולא פועלות כדי לצבור כוח אלקטרוני.
• יש גברים ב״ויצ״ד?
הבה נאמר, שיש ידידים. אל תשכחי שלרוב החברות יש
בעלים, ואם הם רוצים או לא, הס בעניין.
קחי אותי למשל. אני לפעמים עובדת 24 שעות ביממה. זה לא
היה אפשרי אם בעלי לא היה נותן לי גיבוי. לא הייתי יכולה
לעסוק בנושא התנדבותי שגוזל ממני כל־כך הרבה זמן, אם בעלי
לא היה תומך בי. יש לי לעיתים נסיעות ארוכות לחו״ל, נסיעות
בלילות. בלי הגיבוי של הבעל והמישפחה, זה לא היה אפשרי.
• איך, אם כך היית מגדירה את תפקידו של בעלך
הייתי אומרת שהוא חבר־כבוד. מכל מקום, הוא עוזר לי מאוד.
בל דבר שיגאל תומרקין עושה, זוכה בפירסום אדיר.
לבן התפלאתי לשמוע כי לפני כשבועיים נחנך גן־פסלים
של תומרקין באחד מבסיסי חיל־האוויר, ללא הרעש
והצילצולים המלווים.
פניתי אל הפסל ושאלתי אותו:
• למה גן פסלים דווקא בבסיס צבאי?
מפני שבאיזה מקום בעולם שומרים על פסל של תומרקין, כמו
ששומרים עליו בבסיס צבאי? חוץ מזה — אם לא שם, אז איפה?
אל תשכחי שהצבא זה עדיין בית־החינון־ הגדול ביותר בארץ,
והלוואי שהייתי יכול להעמיד פסלים שלי בכל בסיס צבאי.
• הגן מורכב מפסל מרכזי ומפסלים שהעמדת
להשאלה לזמן־מה. עשית זאת במיסגרת המילואים
שלך?
שום מיסגרת מילואים. עשיתי את זה בהתנדבות. מילואים אני
עושה במיסגרת האוניברסיטה המשודרת.
• תאר לי את הפסל.
הפסל הוא לוח שנה מעוגל. יש עליו סימונים פיסוליים של
עונות השנה, והוא מין עיבוד של מונומנטים פרה״היסטוריים כמו
סטונהנג׳.
• הפסל והגן ניצבים בבסיס של חיל־אוויר. איך זה
מתקשר?
כשרואים את הפסל ממעוף הציפור, מקבלים את המבט הנכון
שלו. כלומר, הטייסים רואים אותו הכי״נכון מלמעלה.
• איך זה שהגן והפסלים לא זכו בפירסום?
אל״ף: זה רק נפתח לפני שבועיים. בי״ת: העניין נמצא בבסיס
צבאי, כך שאין תנועה של עוברים ושבים. גימ״ל: גם אני שואל
את זה.
• היה טקס חגיגי?
קצר.
• פסליך קשים להבנה ממבט ראשון. איך קיבלו
אותם החיילים?
אני עובד בבסיס כבר שנה וחצי. לאט־לאט הס עיכלו את
הפסל. היו באים, משוחחים, היו פגישות. הם ראו שהשד לא נורא
כל־כך.
יהודה פוליקור הוא הסולן הכריזמאטי של
להקת״הרוק ״בנזין״ .הלהקה הזו היא תופעה
בעולם־הרוק הישראלי.
יהודה פוליקור, בניגוד לביטחון העצמי שהוא מפגין
על הבימה, הוא בחור ביישן, בן 30 המנגן ושר מגיל .15
גם הוא וגם יתר חברי ״בנזין״ הם מהקריות של חיפה.
• קיימת תופעה מוזרה: מאז ה״פינק פלויד״,
ה״ביטלס״ ,ה״רולינג סטונם״ ,ואריק קלפטון לא קם דור
של מוסיקאים מחדשים לרוקנירול. איך אתה מסביר
זאת?
זה לא מדוייק. יש להקות כמו ליזי הרזה ודאייר סטרייט.
כששמעתי את דאייר סטרייט הייתי המום. יש לגיטרה שלהם
צבע חדש, סאונד חדש, גם בשירה וגם בנגינה. אל תשכחי גם את
כריסי אינדל מהפריטנדרס.
• השמות שהזסרת הם של גילאי 30 פלוס. אני
מדברת על דור חדש, צעיר, של בני .20
כל הרוק הישן יש משהו חדש. קחי למשל אותנו: אנחנו
מושפעים מקליף, מאלביס, מהביטלס מסגול כהה מקלפטון.
ובכל זאת, יש לנו דברים חדשים משלנו, צבעים חדשים.
אני יודע, זה לא בא לידי ביטוי באלבום הראשון, אך זה יבלוט
באלבום הבא. כי האלבום הראשון מבחינתנו זה היה לצאת החוצה
ולעשות את מה שאנחנו לא אוהבים — להיחשף. באלבום הבא
נעשה מה שאנחנו באמת אוהבים. לכל רוקר אמיתי יש בסיס,
לבסיס הזה הוא מוסיף את הצבעים שלו. אני מנגן 15 שנים,
ובמוסיקה שאני מנגן יש אותי, יש החידוש שלי.
• היית בלהקה צבאית?
לא קיבלו אותי כי אני לא קורא תווים. נבחנו איתי חברים שלי,
שידעתי שאין להם הדבר הזה, שעושה אותך למוסיקאי, והם
התקבלו. אני לא התקבלתי.
• אתה חושב שזה לא חשוב לקרוא תווים?
זה חשוב, אבל אני לא יודע עד כמה. כרגע זה לא חשוב לי, כי
זה יכניס אותי למיסגרות.
• א תה ידוע כאי ש מ חנ ה־ ה ש לו ם. אחרי
מילחמת־הלבנון זה קצת מוזר שאתה מקים פסל בבסיס
של חיל־האוויר.
• גם לנון ומק־קרתני לא קראו תווים בתחילת
דרכם. מאוחד יותר למדו.
התחלתי את העבודה לפני מילחמת שלום־הגליל, ואולי דווקא
משום כך אני צריך להקים פסלים בחיל־האוויר. הרי בסך הכל
אנחנו מעוניינים בהסברה, וכל פסל שלי בארץ דוחף את דיעותי
בצורה הטובה ביותר.
אני חושב שצריך דווקא לשאול את מפקד־הבסיס איך הוא
הסכים להציג אצלו בבסיס את תומרקין. זוהי בעצם
האמביוולנטית שיש בנו. אני מוכן להקים פסל בהתנחלות של
התחיה אם יתנו לי לעשות מה שאני רוצה. יש כאלה הנוסעים
אליהם להתווכח איתם, וזוהי צורת הוויכוח הכי״לגיטימית של
פסל: לעשות פסל.
נכון. יתכן שגם אני אלמד מאוחר יותר. בשלב זה יש לי בעיה
עם זה — אני פוחד שזה יכניס אותי למיסגרת. שיעשה לי משהו
אחר. כרגע אני בטוח במה שאני עושה. אני לא בטוח שאם אלמד
תווים, אעשה אותו דבר.
• בחיים הפרטיים שלך אתה די ביישן. על הבימה ג אתה מלא ביטחון. איך אתה מסביר את זה?
על הבימה יש עלי גיטרה, שדרכה אני מדבר. בחיים הפרטיים
שלי אני לא מדבר הרבה. אני מופנם, שתקן. הגיטרה זה הכלי
שאני מדבר דרכו, בלי הגיטרה אני אבוד.
היום קשה לי לתאר
איך קודם הסתדרתי בלי
רדיו־טלפון במכונית.
רדיו-טלפון
למכונית הוא מכשיר
קשר אלחוטי
טל־ א רויו
שמוטורולה מייצרת.
הוא מאפשר לי,
תוך כדי נסיעותי, לשוחח
אישית -באמצעות מוקד
תקשורת -עם כל מנוי טלפון
שאני צריך בארץ ואפילו
בחוץ־לארץ.
באמצעות הרדיו-טלפון אני
גם יכול לבקש מהמוקד לבצע
עבורי בירורים, להעביר את
הודעותי ולקבל מהמוקד
הודעות עבורי.
מאז שיש לי רדיו-טלפון אני
מספיק הרבה יותר ביום אחד
ולא מחמיץ אף עסקה או
הודעה חשובה. הוא עתר לי
להיות בענינים גם כשאני
בדרכים ולהגיב מיד
על אירועים והתרחשויות,
בקיצור-להיותיעיל יותר.
גם חשבון הדלק שלי פחת מאז
שמוטורולה התקינה במכוניתי
מכשיר רדיו-טלפון,שלא
לדבר על נסיעות סרק ושעות
עבודה שהוא חוסך לי
ברגע הנכון.
ג1ל 0ע
לקבלת פרטים נו ס פי םנא
פנה למ שרדי טל־סע בע״ם,
בית כלל רחוב ד רוי אנוב 5
(צמוד ל חניון הכיכר)
תל־אביב.
טלפון 03/282254 296835 :
הרבה ותר ממכשיר 7ן שר.
הסובייטי
הוועידה ה־ 11 של המיסלגה הקומוניסטית הפרו־ס־בייטית
ביית החליטה לשפוד על ש בית ת־ נשק עם
דימימשל הסוציאליסטי הנוכחי. הוועידה בחרה במינוח
הקלאסי -סובלנות ביקורתית״ ,כדי להגדיר את יחסה
לממשלת אנדריאה פפנדדיאו.
הפיתוי לצאת לרחובות הוא עצום. הסביר נשיא
המיפלגה, הר״לאום פלוראקיס, לכתב לה נדונד דיפלו־מסיק
- :הסוציאליסטים יצרו ביוון מישסר של צנע,
הקפאת שכר, ומעלו בכל ההבטחות לשינוי מהותי
במדיניות־החדן בכיוון אנטי־אמריקאי. כל הדיבורים על
נטישת נאט״ו ופינוי הבסיסים האמריקאיים נתגלו כבלתי־רציניים.
קיימת
פעם התמרמרות עצומה נגד פפנדריאו, ויכולנו,באמצעות האיגודים המיקצועיים שלנו, ליצור גל של
שביתות במשק היווני. אנחנו נמנעים מצעדים דראסטיים
מתוך אחריות לגורל העם היווני. אי־שקט תעשייתי,
הפגנות ושביתות עלולים לעורר את השד הפשיסטי
סריבצו. הצבא עריץ שורץ אנשי־ימין קיצוניים, החולמים
על חידוש המישטר הפשיסטי.״
לאברצינות. פרשנים אירופיים נוטים לייחס את
התאפקותם של הקומוניסטים היווניים גם למניעים ״ותר
גלובאליים. אין ספק שמוסקבה מעוניינת פהטשו כהונתו
של פפנדריאו, בעיקר בשל מדיניותו האנטי־תורבית.
פרשנים ואנשי־מודיעין סובייטיים לא התייחסו אף פעם
ברצינות להבטחות הבחירות של מיפלגת השילטון פאטוק,
לא האמינו שתהיה פגיעה ממשית בנאט״ו או בארצות-
הברית. לכן גם אונם מאוכזבים במיוחד מהמדיניות
ביקשו
הנשיא, המתגורר חליפות בזאמביה ובלונדון. צפד
למאסר־׳עולם בתנאים קשים ביותר אם יטול בידי הגזענים.
נאומו הפתיע בנימת המתינות שלד. הוא הזכיר שלוחמי
הקונגרס פוגעים בעיקר במטמת אססדאטגיות, ושומרים
על מוסר־הלחימה. הוא הזר והדגיש את מחדיסותו
לאמנת החירות משנת , 1957 שעליה חתומים נציגי כל
המחתרות. אמנה זאת מבטיחה זבויות־אזרח מלאות לכל
הלבנים במדינה רב־גיזעי־ת. האמינות שלה היא כיזם
בקו עליה, עקב נסיונו המוצלח של רוברט מוגאבה
ליישם מיתה בזימבאבווה.
ראש־ממשלת דרום־אפריקד -פיטר בוטא, לעג לטאמבו
בפומבי. הוא כינה את אנשי הקונגרס -מחבלים״ ,המסו גלים
לפגוע באזרחים, אבל לא במטרות אסטראטגיות.
תשובת הקונגרס, הפגיעה במטרה החיונית הראשונה
במעלה בדדום־אפריקה, היתה מוחצת.
משקיפים סבורים שבעיקבותיה יבואו מיבצעים דומים
נוספים.
אינדונסיה: גן־עדן
!*מושחתים
אנדריאה ספנדריאו
אנדרופוב נוסה חסד
היוונית. כל זמן שתימשך המדיניות הפאן־הלנית, שעיקר
תוכנה הוא האיבה הישנה לתורכים, יש למוסקבה עניין
רב בהצלחת פאסוק.
שליחי השליט החדש בקרמלין, יורי אנדרוסוב, שהש תתפו
בוועידה הקומוניסטית ביוון, פעלו באורח גלוי
לריסון ההתקפות נגד הממשלה הסוציאליסטית. לפחות
ביית הם הצליחו לרתום את המיפלגה הקומוניסטית
המקומית למדיניות־ה־חוץ הסובייטית, דבר שהם מתקשים
לעשותו במדינות אירופיות אחרות.
הב שורה הטובה
של ה שנה
מסתבר שאפילו שנת , 1982 שנה קשה לכל שיחו-
חופש בעולם, הסתיימה בסיפור אחד מרנין.
אחרי שנים רבות של גסיונות־שווא לפגוע באורח
רציני במישטר האפרטהייד בדדום־אפריקד* הצליחו אנשי
הקונגרס האפריקאי הלאומי להנחית מכה קשה ביותר
על הגזענים בפרטוריה. אנשי הקומנדו של תנועת השיה־מ
ר פגעו בכור הגרעיני של דדום־אפריקה, גרמו לו
נזק עצום, שהושווה על־ידי כתב בי־בי־סי לפגיעה היש ראלית
בכור הגרעיני בעיראק.
אותו כתב ידע נ ם לספר שהכור הדדום־אפריקאי
נבנה בסיוע ישראלי, והעסיק מומחים מהכור בדימונה.
זכויות אזרח ללבנים. כל אפריקה השחורה
וחוגים נרחבים במערב אירופה חגגו את הצלחת המיבצע.
הוא הוכיח מיומנות, בושר מיבצעי, דמיון ושמירה על
כללי הקונספיראציה, והפיח תיקוות חדשות לעירעור
שילטון האפרטהייד גם בדרכים צבאיות.
הפיצוץ בכור בא כתגמול ישיר לפעול ת־הזוועה של
צבא דרום־אפריקה בלסוטו. כ־ 100 אנשי קומנדו לבנים,
שנעזרו בחמישה מסוקים, תקפו טחנה־פליטים בלסוטו,
רצחו 39 בני־אדם׳ מהם 12 אזרחים מקומיים.
לסוסו ערכה להם הלוויה ממלכתית, שבה השתתפו
נציגים זרים רבים׳ מם נשיא הקונגרס הלאומי האפריקאי,
אוליבר טאמבו.
שקט
הממשלה לתעמולה פנימית. הבנקים הגדולים והחברות
העל־לאומיות, התורמים למסעי־התעמדלה של המיפלגד.
הרפובליקנית בארצות־הברית, לא מתקשים לרתום את
הסוכן העיקרי שלהם לחיזוק המישסר באינדונסיה. מדובר,
כמובן, בשר־ההגנה האמריקאי, קאספר דינברגר, שבסיורו
האחרון בג׳אקארטה העלה על נס את אינדונסיה כמיבצר
העולם החופשי, והבטיח את תמיכת הפנטגון בהגנתה.
קשה לומר שתוקפן זר כלשהו מאיים על סזהרטו.
הגנרלים זקוקים לנשק כדי לקיים מ״שטר של דיכוי
ועינויים, ובדי למנוע מאיים המיושבים בעממים שונים
מלפרוש מהמדינה האינדונסית. הנשק האמריקאי והישראלי
שימש, בין השאר, לטבח של כ־ 200 אלף תושבי מיזרזז־טימור,
אי שהיה בשליטת פורטוגל עד , 1975 ונכבש
על־ידי אינדדנסיה.
התמיכה האמריקאית מאפשרת לסוהרטו לדכא בקלות
כל אופוזיציה מקומית. כולל אמנת ה־ ,50 שם שניתן
לקבוצה של פקידי פסשלה לשעבר ואינטלקטואלים׳ שפחתי
ביקורת מתונה למדי נגד המישטר. רוב חברי הקבוצה
.נעצרו והושתקו.
לעומת זאת חושש סוהרטו מאוד מכיתות מוסלמיות,
העלולות לנצל את הרגש הדתי החזק, ולפעול נגד
פישטרו. בשנים האחרונות הוצאו אל מחוץ לחוק 365
כיתות כאלה. סוהרטו מנסה להילחם נפי,ן באמצעות
אידיאולוגיה הקרויה פאנקאסילה. למרבה האירוניה, נשענת
תודתו של סוהרסו על עקרונות הצדק, ההומאניזם,
הלאומיות, השיוויון החברתי והדימוקרטיה.
רומניה:
פולחן הד״אטה
רוב המשקיפים נוהגים לתאר את רומניה כמעוז
האחרון של פולחן האישיות וסיגנון המימשל הסטא־ליניססי
במיזרח־אירופה. הממשלה מתמרנת היטב,
תוך שימוש מתוחכם במדיגיות־חוץ לאומית, קצת
פחות תלוייה במוסקווה. הפישטד הפנימי, לעומת
אשתו של נשיא אינדונסיה, הגנרל סוהרטו (אין לו
שם פרטי׳ כמקובל בקרב אינדונסים רבים) .ידועה
בנטייתה לשחיתות־מידות. שמה הפרסי הוא טיאן. ובני-
עמה המשכילים מכנים אותה בתואר גברת טן פר סנט
(עשרה אחת) .אין לתאר את כינונו של בית־זזרדשת
או סיסעל כלשהו באינדונסיה, בלי השוחד המתאים
לאשת הנשיא.
מנהלים־קצינים. זהו נוהג מקובל באינדונסיה
מאז ההפיכה ב־ .1965 גנרל סוהרטו, שנעזר בארצות-
הברית כדי להגיע לשילטון, ביצע טבח חסר־חקדים
בקומוניסטים המקומיים יסכל מי שנאשם באהדה כלשהי
למיפלגה הקומוניסטית. יותר מחצי מילית בגי־אדם
נרצחו תוך חודשים ספורים. מאות אלפים נעצרו, רוכזו
באיים נידחים. רבים מהם הושמדו במחנות, אחדים נספו
ברעב ובמגיפות.
סוהרטו הפך את ארצו גדעזץ למשקיעים זרים,
בעיקר מיפאן ומארצות־הברית. המשקיעים נמשסו לאינדו־נסיה
מסיבות ברורות: זוהי ארץ ענקית, שבה חיים
יותר מ־ 110 מיליוני בני־אדם. הם מהווים כווז־עבודה
זול ביותר, מה גם שהגנרלים דואגים לכך, שלא יהיה
שם איגוד מיקצועי ראוי לשמו.
סוהרטו ויתר על צמיחה כלכלית (היא ירדה השנה
׳במאה אחתים, מ־ 8ל־ 4אחוזים) .והציף את ארצו
במיפעלים זרים.
סוהרטו שיתף פעולה עם היפאנים בתקופת מילזזמת
העולם השנייה, ד ש לו עימם מערכת קשרים טובה.
בשנים האחרונות השקיעו היפאנים באינדונסיה 3.5
מיליארד דולר !
השיטה הכלכלית־חברתית נועדה להנציח את שילטונו
של הצבא באינדונסיה. כל חברה זרה, המבקשת להקים
מיפעל באינדונסיה ולנצל את כוח־העבודה הזול, חייבת
לקבל קצין בכיר כחבר הנהלה. שכרו הממוצע מגיע
לחמישים אלף דולר לשנה, והוא הופך, בתנאים המקו מיים,
למיליונר של ממש. התמורה — שקט תעשייתי
מוחלט, ואספקה סדירה של חומדי־גלם! ,תוך שימוש
חופשי באפשרויות הלוגיסטיות של צבא אינדונסיה.
אינדונסיה עשירה בחומרי־גלם, בכללם נפט׳ עץ,
ומתכות למיניהן. החברות היפאניות והאמריקאיות פשוט
שודדות את האוצרות האלה, תוך שיחוד גלד של
הצבא וחימדשו על־ידי ארצות הברית. לפי דיווחים
בע״תוני־חוץ׳ מספקת ישראל נשק לסוהרטו במימון אמרי קאי.
כל זאת, מבלי שסוהרטו יזנח את הריתודיקה
הפרו־ערבית שלו, כפי שמתחייב במדינה ש־ 95 אחוזים
מאזרחיה הם מוסלמים.
200 אלן? כטבח אחד* התעשייה המקומית היא
כמובן משותקת, כתוצאה ממדיניות ההשקעות של הגנרלים.
השוק מוצף בסחורות יפאניות, הנרכשות על־ידי המשרתים
המקומיים של ההון הזר. שלושה בנקים אמריקאיים
גדולים המממנים השקעות ענק באינדונסיה (סיטיבנ׳ק,
צ׳ייס־נוניהמן ובנק־אוף־אנוריקוז) מסבסדים את כל הוצאות
נשיא רומניה צ׳אושסקו
2־ 2600
קאדוריות
זאת, נוקשה ביותר ומתיימר לתכנן את הייו הפרטיים
של האזרח עד הפרט האחרון.
המחסור במזון, שהפך מכת־מדינה ברוב ארצות
הגוש הסובייטי, פוקד עתה בחריפות רבה גם את
רומניה. התגובה היתה אופיינית. שלטונות רומניה
הודיעו שלדעתם הרומנים אובלים יותר מדי. כל
רומני צורך בממוצע כ־ 20 אחוז קאלוריות יותר
מהדרוש לחיים בריאים ודיאטטיים. מצב דברים זה
טעון: תיקח מיידי.
המיפלגה פעלה במרץ אופייני. היא הקציבה מקסי מום
של 2800 קאלוריות לנפש׳ כמיכסד, חהולמת אזרח
נאמן. עד 1985 יגיע בל רומני לצריכח כזו, באמצעות
דיאטה לאומית יומית, שתבטיח שכל רומני יצרוך
מזוז אחיד בימים שייקבעו על־ידי השילטונות.
פולחן האישיות נשאר שם בעינו, ואליו יתלווה
נם ׳פולחן חדיאטח, ופיקוח מרכזי כדי להבטיח שכל
האזרחים יאכלו בדיוק אותן מנות, באותם הימים.
בריכת שחיה פרטית,מגרש
טניס בחצר 3 ,2 ,או 4חדרים.
באיזור היוקרתי הנישא והיפה ביותר בנתחה,
ליד פארק רחב ידיים ומול הים, הולך ונבנה
פרוייקט מגורים חדשני כמוהו עוד לא היה
בארץ. גני ניצה.
קע*ר בסיזר^שות־
דירתי1חרהבנתניהחנבהים
* דיות נוכש נאילחונם בריה לנוהחיים חינם
רק 5 8 ,0 0 0דולר
בית חלומות של ממש, בית שנועד לפנק את
דייריו, ולהעניק להם הרגשת נופ ש אמיתית יום
יום.
״ גני ניצה״ נבנית בסביבה מפוארת ומצטיינת
בעיצוב חזותי מרהיב ותיכנון סביבתי נפלא.
בריכת ש חיי ה, מגר ש טניס מ שו ב ח, ל!בי
מפואר ותיכנו! פנים מיו חד לכל דירה. יתרונות
אלו יעניקו לדיירים סגנון ח״ ס אחר וסגנון זה
יכול להיות שלך.
מה תקבל כדייר ב״גני ניצה״
כל דירה צופה אל הים.
מערכ ת עצמ אי ת להסקה ולמ״ם חמים
לחיסכון מו של ם.
חדרי רחצה מרוצפים בקרמיק ה ובחרסינה
צבעונית.
זרמים תת מימיי ם באמבטיה ב שי ט ת
ה״גיאקה•״.
מ טבח בסגנון אמריקאי, ובו גם שי ש גרניט.
כיור ה מ טבח מ מו קםמתחת לחלון הפונה
לים.
שטיחים מקיר לקיר בחדרי ה שינ ה .
מרצפות שי ש איטלקי גדולות בסלון,
ובפינת ה אוכל( שלו ש דוגמאות לבחירה).
תאורה דקורטיבית בחזית.
לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב ב מיוחד.
מערכ ת אינטרקומ/טלביזיה לזיהוי מבק רין.
מועדון תרבות.
מועדון בריאות וכושר.
חניון תת קרקעי.
דירה בלי מזומנים
600/0ממחיר הדירה באמצעות הלוואה
שתוחזר עד 12 שנים.היתרה בתשלומים
נוחים. אפשרות ל\1-זו /\ 0 £חז
חם ויו ה באחו ם חסחושח הבאים1תה1ו
מדוח חפש חינם באילת ובטבריה ונו החיים!
כאשר אתם קונים ד׳ך ה אצל אברהם גינת, אתם משנים את סגנון חייכם ועוברים לדירת פאר
בסטנדרט עילית, כמקובל אצל אברהם גינח.
בנוסף ל כן, תזכו ללא הגרלה בשת• דירות נופש — באילת ובטבריה.
ד׳רזת הנופש המרוהטות תעמודנה לרשותכם שבועיים בשנה -שבוע באילת ושבוע בטבריה —
ב מ שן כל החיים.
ברחי כץ, בבנינים בני 9דירות בלבד, מבחר
דירות דו־מפלסיות בנות 4חדרים.
בתל־אביב
למהיר׳ החלטה !
נותרו 2דירות מובחרות במת י ׳ 4-13 חדרים
עם גג +חדו;בבניו יוקרת• בן 8דירות
בלבד, המוקם ברח׳ לסל .22
בצפון הסולידי, ברחי חתם סופר ,9דירות
דו־מפלסיות בנות 4חדרים, וכן דירות עם גג
+חדר בבנין מפואר בן 8דירות בלבד.
במרכז פ״ ת, חרות בנות 4חדרים עם מירב
השכלולים 59,000
ברמת־השרו
$130,000
קוטג׳ים מפוארים בפרויקט ״גני השרון״ על
בנתניה
$160.000
ה: ע ו > ו 3ו #ז 1ו ח
נמשכת מכירת דירות •וקרה ב״ גן הברושים״
ברחי דגל ראובן, דירות בנות :- 13׳ 4חדרים
שבשכונת אברמוביץ. הבפנים צמודים לכ-ל
דונם גן ציבורי. דירות דו־מפלסיות עם כל
עם גג +חדר ומירב השכלולים.
השכלולים. עדיין במחירי מבצע מ 5,000 -ל.$
מבחר דירות ברחובות המבוקשים והיפים :
ברחי דיזנגוף 8ו 6 -ו וברח׳ ראשון־לציון .3-5
פתוח במוצאי שבת
נותר פנטהאוז בבניו יוקרתי עם מירב
השכלולים ובמחיר אטרקטיבי.
דירות בנות ב ׳ 4-13 חדרים בכל אזור׳ העיר.
חרות עם קרקע וקוטגיים באיזור יוקרתי
והירוק ביותר במערב ראשון לציון, בקרן
הרחובות א רלוזו רו ב-גולו מ ב( ע״׳ בי״ ס
בארי) ,החל מ 0,000 -ו $1במקום
גיודי
בונה
דירו
לרגל המבצע יהיו משרדינו בנתניה,
תל־אביב וראשון לציון פתוחים
במוצאי שבת החל מצאת השבת.
עסיונעו ,
$1000
והבית החלומי על
2 5 0 0מ״ר אדמה
פרטית בחדרה
שלי.
בלב חדרה, בפרויקט ״לב השרון״,
שכונה בת 1200 בתי
פרטיים וקוטג׳ים על 2 5 00מ״ר
אדמה פרטית, עדיין מ־ $59,000
(לא נכלל במבצע הנופש)
המחירים אינם נוללים מ עי מ
חחת הנו סשבהתאם לתקנון החברה.
* 11הבב 1
אנשים ב שו ס
— 1936 לי אוניד ברז׳נייב בתפ קי ד קו מי ס ר פוליטי ב ת מונ ה?מעבה
וב> — 1981ב ת מונ הלמטה
ליאוניד נחינ״ב:
המנות פהח״ס
כמה תמונות •המסמלות את ה תחנות
בדרכו של מי שהנהיג ב משך
18 שנה אח מחצית כדור
הארץ. ליאוגיד אילייץ׳ גרז׳־
נייב הוא התגלמות שי אגדה —
אמריקאית דווקא — •על הנער
היחף שהפך להיות כל-יכול.
הוא נולד להורים פועלים שחו רים
באוקראינה, בשנת . 1906 הוא
גדל בעוני מחפיר. בבית-הספר נח שב
לתלמיד בינוני מאוד ועד מהרה
היה שולייה באותו המיפעל שבו
הועסקו הוריו. עם הגיל חשק ב קשר
עם האדמה, עבד ביום ולמד
חקלאות בערב. הוא אפילו התמנה
כמנהל קולחוז, אבל כאשר הסתבר
לו שפלאחים לא נועדו לגדולות,
חזר לספסל הלימודים, למד סמלו-
רגיה והתגייס לצבא.
מעשי הגבורה שלו במילחמת ה עולם
השנייה העלו אותו בדרגה
ובסופה היה כבר גנרל. מכאן ה דרך
קלה יותר: מפקידים בידיו
את שיקום החקלאות באוקראינה
והוא מכיר אוקראיני מפורסם אחר,
ניקיטה כרדשצזוכ והופך להיות
בן־חסותו. כשברושצ׳וב תופס את
רסן השילטון, נבחר החבר-גנרל
ברז׳נייב ליו״ר הסובייט העליון.
וכאשר מתארגנות מזימות אפילות
נגד כרושצ׳וב, תופס החבר־גנרל
ברז׳נייב מקום של כבוד, עד שהח ליפו
ב־ . 1964 הכרת תודה לא היתד,
ממעלותיו הידועות.
העולם הזה 2365
11111ב 111ל ם
פאטדק זאבי ואידי מאת״ה: שיו אשיו לזא?ג
לא רק נערות ישראל מתות מיל בובי יואינג —
האיש מאטלנטים — פאטריק דאפי• לכן כאשר
מידיי מאתייה, היורשת של ארית פיאף,
ביקרה בלאס־וגאם כאורחת המופע של הסולן־רוז׳
שם, היא ציינה כחודה הגדולה של הביקור את
דיל מווטוו:
ואשת על
הקמיע הלאומי
לכל התכונות הדרושות כדי לזכות בתואר מיס תבל׳ נוספה
לאחרונה תפונה חדשה, חשובה במיוחד למארגני התחרות בלונדון —
בתולין. כך אפרו כל הלשונות הרעות אחרי שמים חבל החדשה,
מריה ליזה אלבארז לכרון, גילתה לשופטים 1שהוא בת 22
אבל עדיין בתולה ותישאר כזאת מד שתינשא לאיש.
זז סתם קינאה,״ טז&ה המלבה המאושרת׳ ,.חוץ מזה מי אמר
שבתולין זה חיסרון?״ מה שנכון: אולי יותר הוא שהשופטים,
שניכוו בפעמים קודמות בבחירות מלכות שמוסריותן מפוקפקת,
העדיפו הפעם את ׳הצנועה שבהן. הם פחדו שמא יקרה להם, כאשר
קדה לפני שנתיים, שהמלכה תיקח את הכסף ואת סל הפרסים
יקרי־הערך ותלך לחיות עם גבר שיכול להיות אביה.
נבחרת צרפת בטנים השלתה את
עצמה שתחולל השנה נס. שתיזכה
בגביע דייווים. לא רק שיש להם
כוכב אחד מפורסם, יניק גואה,
אלא שיש להם גם אוסף שלם של
ז זנ רי כמו צעירים מבטיחים
מולן וז׳יל
לקונם, מיידי
מודטון. בולם מגלים סימנים של
כישרון. אבל ניסים לא מתחוללים
מהבטחות. ומול ג׳ון מקנרו לא
היתד, אפילו לנואה תשובה מספ קת.
האמריקאים
זכו, כצפד, בגביע
דייוויס בפעם נוספת ואילו ז׳יל
מורסון, שחימם את ספסל המח ליפים,
החזיק בידיו את ראדיזז,
הכלבה שהיא הקמיע של נבחרת
צרפת, והירהר אולי במה שעשוי
היה לקרות אילו ניתן גם לו ל שחק.
פגישתה
עם פאטריק היפה. וכסו שאומרים חרכי*
לאים המיקצועיים, הכימיה ביניהם עבדה כל כך
טוב, שהם הסכימו מייד להקליט וחד שיר ולהשתתף
בתוכנית טלוויזיה פופולארית בצרפת, שם י שי ת
את השיר בהשמעת בכורה* .ומלה, שי מת צערי ך1
2 )3 1:111:66 7 6 3 1 .
1 : *1301).ת1116 נן 01ף 6
065
ססס ^ ססק 1 1118
)1 1 6 5 6 1 3 ,
0611:011
) 1111 31 6 1 7 1 1 1נ 1: 0
אלפי שעות־ מנו״
* 1הכלים הכבדים
בפרוייקט
ז־התעופה בנגב,
גני יודע שצדקתי
11 מנים של סונול
\1ו את העבודה״
קיט מק-קון -מנהל אחזקת הציוד
001
1111011 01
37 011161:5.
כן״ 0 3 1 6 1
/6 7 1 0 1 6 1 ,
01:1) 1 0 8״ 11100830)1 110015
031
)10261:5 ,
1115
1!1601 1135 35נ] 0 1ן):
33)1 10111103315
16)1 111337 6 3 8 1 3 6 8
־ 6״ :11 3 1111311110111 0£
13)1 101(1:103313־ י־ י ־
511111:8.
) 1^6 113-76 0 5
1 0 ^ 6 0 1 .ק 1116
1100£נן 1116111 61) 06
1 1 3 7 6 3 5 1 1 6 )1
יז 11 ^0 ^66
ז 0**״ק
לזיט מל!
מנ הל א חז ק ת -ה צ
< 09674ח / 0
כאחראי
ה ת טי ס ה
שהקימד׳ אן
מ מעים עם י־
,יכולנו ל* פי ת
הבחירה שלי ז
אימר בכל הדינים
הסלון, חדרי הילדים, חדר השינה
והמטבח שבביתן־ ,כולם זכו בוודאי
לתשומת לב ולמאמץ לא קטן שהביא
אותם למצבם הנוכחי.
והשירותים? פה יש בעיה?
לא עוד •
כתר פלסטיק מוסיף צבע לחיים.
מדבקות לחרסינה, נדבקות מע צ מן
(6׳\651ו )561) 3111מ תו צרת ״רברמ״ד״
במגוון דוגמאות וצבעים. מקש טו תאת
הקיר ונרחצות ב קלו ת ולאורך זמן.
יוקרה בחום
אם את מחפשת את הסגנון המהודר
והאצילי, אין ספק שהיוקרה בחום
הוא המראה שלך.
המרכיבים: לאביזרי היסוד בחום
(כשארון האמבטיה עם תאורה) ,נוסיף
לחדר מדבקות מדגם 484900
ץ ס9זו/ועו 908ו, בפינת החדר שתי
הסדרנית ש ל״ כתר פלסטיק״ תספק
לך מרחב איכסון רב ל מג בו ת ושאר
פריט׳ האמבטיה. לבחירתך ב־ 3ונר 4
קו מו ת ובשלל צבעים.
מראות 2x0.5מ׳ כל אחת ליצירת
תחושת מרחב, אדנית 50x50ס״מ
(ניתנת לאילתור) עם צמחים
מתאימים, קולב סטנדרטי למגבות,
סט שטיחונים בחום, מדף קטן,
מיכלים וקופסאות בגוונים שונים
של סגול.
ההוצאה הכוללת י כ־ 8,000 שקלים.
שטיחונ׳ ה ב טי חו תוה מד בקו ת לא מב טיה
הצבעוניים מ תו צרת ״רברמ״ד״ ימנעו
החלקה ויקשטו א ת
האמב טי ה בשלל צבעים.
מתלים נדבקים מעצמםל מג בו ת
מ תוצ ר ת ״כתרי׳ ב שלל גוונים תואמים.
הנה הוא חדר השירותים הסטנדרטי -
לבן, משעמם ומעצבן למדי. לא פעם
חלמת בוודאי על שינוי המראה שלו,
״אבל מהיכן לוקחים את המיליונים?״
שאלת את עצמך. הפתרונות המוגשים
לך כאן מוותרים על המיליונים
ומחליפים אותם במספר אביזרים
תוצרת ״כתר פלסטיק״ ו״רברמייד״,
בתוספת הרבה דמיון ומעט מאמץ.
חברת ״כתר פלסטיק״ ,המובילה
בישראל במוצרי הפלסטיק לבית
וחברת סו\1/עומ 88£טח מארה״ב,
שהיא החברה הגדולה בעולם למוצרי
פלסטיק ביתיים, מגישות לך צרור
רעיונות, כיצד להפוך את האמבטיה
והשירותים מפינה שכוחה לפדנה.
מוכנה? הבה נפשיל שחולים ונצא
לדרך3 .־ 4שעות של עבודה(בהחלט
לא יותר !) ואת בעצמך לא תאמיני
למראה עינייך.
שלב א׳ :בחירת הסימון.
החליטי על האדרה והצבע ההולמים
אותך ואת בני ביתך(מתוך שפע
הצבעים המוצג בראש המודעה ע״י
מושבי האסלות) .אנחנו בחתו בארבע
אפשרדות, אך לרשותך רבות נוספות.
שלב ב׳ :רכישת האביזרים.
כל חדר כולל מספר אביזרי יסוד.
המעניקים לו את המראה הבסיסי: סט
מושב אסלה וניאגרה, פח אשפה או
פח פדאל, סל כביסה, מברשת
לשירותים, ארון אמבטיה, סבוניה
ומחזיק נייר טואלט, מתלים נדבקים
למגבות, מדבקות לאריחים, כולם
מתוצרת ״כתר פלסטיק״ ו״רברמייד״,
בצבעים תואמים. אליהם מתווספים
אביזרים שונים, כמו סיפון לכיור(כתר
פלסטיק) ידיות לברזים, סדרנית
למגבות ושאר פריטים.
שלב ג׳ :תוספת של אביזרים.
בצבעים שונים להשלמת המראה
הסופי של השירותים, חאת לפי אופיו
של כל חדר וחדר.
את מוצח ״כתר פלסטיק״ ו״רברמיד״
תוכלו למצוא ברשת הנדות חרות,
המשכיר המרכזי, המשכיר לצרכן,
שק״ם, קראום, היפר שוק וביתר
רשתות השיווק הגדולות, בחנויות
המובחרות לכלי בית ובנין ובחנויות
המפעל. לפרטים נוספים )03(839281
רומנטיקה בוורוד
אם הרומנטיקה היא דרך החיים שלך,
תוכל להתפנק גס בחדר האמבטיה,
אותו עיצבנו בגווני וורוד ובז׳
מתרפקים.
המרכיבים: לאביזרי היסוד בצבע בז׳
נוסיף מדבקות מדגם 0£ 484700ג£1_5/
שני לוחות סיבית 25ס״מ א 100ס״מ
א 18מ״מ צבועים ומחוברים במרחק
מהקיר, מדף קטן, מחזיק למברשות
שיניים, עציץ, סט שטיחונים, קופסאות
ומיכלים שונים, כולם בגוונים רכים
של וורוד.
ההוצאה הכוללת -כ־ 5,500 שקלים.
כתר פלסטיק -החברה המובילה במגוון מוצרי פלסטיק בישראל
כחול שובב
את המראה הקורץ והשובבי בחרנו לעצב בכחול פטרול,
משולב בגוונים של צהוב. התוצאה: חדר שירותים
שהילדים עוד יכולים להפוך אותו לחדר משחקים.
המרכיבים: לאביזרי היסוד שהזכרנו קודם (כשארון
האמבטיה עם תאורה) ,נוסיף מדבקות תכלת לחרסינה
דגם * 485800 השועות, מדף עץ קטן 4 ,מ׳ צינורות
פלסטיק צבועים צהוב לתליית מגבות, תפסים לחיבור
הצינורות לקיר, סט שטיחונים בצהוב, מחזיק למברשת
שיניים, מיכלים שונים בגווני צהוב ועציץ קטן.
ההוצאה הכוללת -פחות מ־ 5,700 שקלים.
סל׳ הכביסה בשלל צבעים של ״כתר פלסטיק״ ו״רברמ״ד״
יקשטו לך פינה באמב טיה וימנעו ״בלגן״ של כביסה
ומגבות.
דגם נוסף ב מ ספ ר גוונים של סבוניה
פינתית לאמבטיה מ תוצ ר ת ״רברמ״ד .
ירוק כפרי
אוירה כפרית בלב העיר?
על כך חשבנו כשעיצבנו את המראה הכפרי בירוק
אבוקדו.
המרכיבים: בנוסף לאביזרי היסוד בירוק אבוקדו, נשתמש
סט שטיחונים בירוק,
במדבקות מדגם 485200
2קורות מעץ סיבית 100x25ס״מ בעובי 18מ״מ
צבועות ומחוזקות במרחק כ־ 6ס״מ מהקיר, מדף קטן,
מחזיק מברשות שיניים, מדפים מודולריים מזכוכית
המצויים בשוק ועציץ.
ההוצאה הכוללת -כ־ 5,500 שקלים.
מחלקת ההדרכה לשרותך •
לקבלת מפרט מדרק של חומרים והדרכה לעיצוב
חדר השרותים, נא לכתוב ע ״ג גלויה בציון המראה
המבוקש: אל מחלקת ההדרכה,
״כתר פלסטיק״ בע״מ,
רח׳ בית אשל 27 יפו 68025
ארון אמב טי ה עם או בלי תאורה מרווח וקו מפק טי
והסידור הפנימי שלו מאפשר איכסון מוצרים רבים.
ה מראות באיכות מ עולה ו מ תנ קו ת בקלות.
ני תםמער כו תתד מי ת
טל־ ארויו
בלבלי לבעלך
* א 1ט 1ביאנקי, לאשה שאתה נ ל בך א 1הב.
זשוב לדעת: מחיר• ה או טובי אנ קי מ ש תני םלפח 1תפע מיי ם ב חו ד ש * ח שוב לדעת: מחיר• ה או טובי אנ קי מ ש תני םלפ חו תפע מיי ם ב חו ד ש * ח שוב לדעת: מתירי ה או טו בי אנ קי ח ש מני םלפ חו תפע מיי ם
נתן השוסר המוסווה לדני. בסו כן
נעצר גם דני.
״תיקגו״
ח תי מ ה
נזפקח גרשון פנקס. היה האחרא,
111 [ 11111 1 1 1 *171
לחקירה -שבה איימו השוסריס ע?
1 1 1 1 1 * 111
הקמין במעשה סדום, ואחר־כך זייפו את חתימתו על העדות.
סדום
1 1 1 1 1 7 1 1 1שימשון אושרי
י י י י 1ייי סופן, כי מזח
שנתיים אין לו כל עניין בסנדים,
׳וכי הקצין פנקס רצה להפלילו.
ן ן שהו רקוב בתחנת־המיש־אי
טרה בסתח-תיקוד -הצחנה העולה
משם הגיעה בימים •ל ה
לבית-המישפט המחוזי סתל־אביב
והשופט עמום זמיר הביע תמיהות
על עבודתה של חתנה זו.
אין זו הפעם הראשונה שתקלות
מתגלות בפעולת התחנה הזו, ו־בתחקיר
שערך העולם הזה מתברר,
כי יש צורך בחקירה מיידית וחי-
לופי־גברי בקרב מסקדי־הואזנה.
העניין האחרון, שעורר מחדש את
דרכי עבודתה של התחנה, היה ענ יין
סמים פעוט. בפברואר השנה,
במהלך אחד המיבצעים לביעור
סחר־הסמים, נעצרו בפתח־תיקווה
שגי גברים. האחד, שמשץ אושרי,
בעל עבר בסחר סמים, וקטין ש עבד
אצלו, בשם דני (השם המלא
נאסר לפרסום).
באותו ערב יצאו שוטרת מוס ווית
וסוכן מישרתי, ששמו וזהר
תו חסויים, לביתו של אושרי. ה סוכן
העלום צילצל בדלת, וכאשר
אושרי פתח אותה, לחש משהו על
אוזנו. אושרי חזר לדירה ואחרי
דקות ספורות ירד דני במדרגות,
מסר לסוכן 1.9גרם חשיש וקיבל
תמורתם 3000 לי ת ת.
זמן קצר אחר כך ערכה המיש־טרה
פשיטה בדירה, ועצרה את
אושרי כשבכיסו הכסף המסומן ש
כר באות! לילה עצמו חק-
״ • רו השוטרים אח דני חקירה
מעמיקה. אבל כאשר שמעו כי הוא
דבק בגירסתו כי החשיש היה ר כושו
הפרטי, והוא אשר מכר או תו
לשוטר בלי ידיעתו של אושרי
סירבו השוטרים להאמין לו, .אתה
תספר לנו מייד מה שאנחנו רו צים,׳׳
אפרו לו וצחקו.
צחוקם התברר לדני מהר מאוד,
כאשר השוטרים דחפו אותו לרי-
צפה והחלו מפשיטים אותו.
,הם הורידו את מיכנסיי עד ה קרסוליים,
ורצו לפשוט גם את תח תוני...
.באותו
זמן שמעתי אותם אומ רים
:׳בואו נזיין אותו בתחת.׳
והם הוסיפו שעלני — אחד ה שוטרים
בתחנה — מזיין ילדים.
.הם רצו להפשיל את תחתוניי
ואני בכוח תפסתי אותם והתנגדתי.
אחר כך בא עלני. הוריד קצת את
מיכנסיו ואמר לי :׳בוא אזיין או תך.
הוא פתח את מיכנסיו וראי תי
שלבש תחתונים בצבע אדום
בורדו. אני פחדתי שיעשה לי מה
שאמר.׳׳
במצב זה, כשהוא מפוחד כולו
וחושש מעלני, הסכים דני לעשות
כל מה שדרשו ממנו. השוטרים
ציוו עליו לחתום על מיסמך והוא
חתם בתחתית הדף. אבל כמחאה,
וכדי לרמוז כי לא חתם מרצון חו פשי,
לא חתם דגי את חתימתו ה רגילה.
בדיד כלל הוא חותם את
שמו הפרטי כאשר האותיות מחוב רות
וקו עגול מקיף אותן. כך חתם
גם על האזהרה שהזהירוהו בתחי לת
הערב. הפעם חתם בצורה אח רת.
הוא חתם את שמו הפרטי כ אשר
כל אות נפרדת מחברתה, ל לא
הקווים המחברים וללא הקי שוט.
איש
מהחוקרים לא הבחין בהב דל
ביו החתימות, אולם מפקד ה תחנה,
מפקח גרשון פינקם, אשר
נכנם לחדר והציץ במיסמן־ גילה
זאת מייד. .בך זונה, מה אתה מש חק
עם השוטרים!״ צעק על דני
וציווה עליו לחתום מחדש. דני
ביקש לקרוא את הכתוב על הדף
לפני שיחתום. אד פינקם סירב ו עמד
להכותו.
החושו
עורו־הדין נתן
דור הזמין מומחה
לזיוף מיסמכיס, שתוכיח ב־בית־המישפם
כי החתימה זוייפה.
אז התערב אחד השוטרים. מיש הו
מהחוקרים לקח עט ותיקן את
חתימתו של דני, הוא הוסיף את
הקורם המחברים ואת קו הקישוט
ושתי החתימות הפכו דומות זו לזו. כי בעדות המפוברקת נכתב,
אושרי הוא שמסר לדני את הסם
למכירה, וקיבל ממנו את הכסף. הוגש לבית-המישפט המחוזי
כתב-אישום נגד אושרי, שבו נא שם
בעבירה החמורה של הדחת
קטין לסם מסוכן. הוא נאשם בכן
חתימות המקוריות והגדיל אח
צילומים בצורה מכסימלית. א
עין בלתי־מנוסה יכולה להבחי
החתימה התחתונה נכתבה >
באותיות בלתי־מחוברות, ורק
כך הוסיף מישהו את קווי־החי
כמו כן. ניכר כי בחתימתו ה
רית של דני קו הקישוט פונה ו
בצירו הימני למעלה, בעוד ר
תימה המזוייפת הוא נוטה למט
בתצלום־שקף, שנעשה בם
לכית־המישפט, אפשר היה לו
^ 1111 חתימה זו היא חתיטתו הנכונה של דני, כפי ש
אותה אחרי שהוזהר ולפני שאיימו עליו. אפשר לו
כי האותיות מחוברות ברצף אחד וכי סיומת הקו מימין עולה למג
מ1ו״ד
בחתימה זו, שסומנה על־ידי המומחה ב־א׳ ,אפשר לו
כי האותיות נכתבו בתחילה בנפרד, ואחר־כך ח
בצורה גסה זו לזו. את החתימה הזו חתם דני במחאה טל האיומים כ׳
שמסר לדני את החשיש כדי למכרו
לשוטר המוסווה, ואף לקח את
הכסף שקיבל בתמורה.
אושרי טען כי לא היו דברים
מעולם. הוא סיפר, כי כבר שנ תיים
אינו מתעסק יותר בסמים, ואת
הכסף קיבל מדני חמורת זוג נעליים
שמכר לו באותו ערב. אבל השו טרים
צחקו לו, וביקשו את מעצרו
עד ת ש ההליכים.
גם דני עצמו נאשם בסחר ב חשיש.
הוא הודה באשמה ובבית־המישפט
לנוער סיפר מייד כי הודאתו
נגבתה ממנו באיומים. מכות
ולחץ, וגילה את כל סיפור המעשה
המגונה. בעיקבות סיפורו זה נפתח
תיק ירוק במישטרה, האמור לח קור
בפרשה שגילה דני.
בית*המישפט שומע מדי פעם
סיפורים על מכות ואלימות של
שוטרים, בעיקר כאשר עד מנסה
לחזור בו מעדותו. אד במיקח? זה
עשה סניגורו של אושרי מעשה מ חוכם
ביותר. עורך הדין נתן דור
הזמין לדוכן־העדים את יצחק חגג,
מי שהיה המומחה הסישטרתי ל-
מיסמכים מזוייפים.
חגג, שהוא היום עורך־דין פר טי,
לקח דגימות חתימה מדני, צי לם
במצלמה מיוחדת את שתי ה־
בצבעים שונים את החתימה דיו
רים ואת התוספות. השופט \
קבע ללא היסום, כי מישהו >
בחתימה אחרי שדני השלים א
החוקר שגבה את עדותו של
משה מנצור, גם סיפר לתומו ב1
המישפט כי אחרי שסיים לגבוח
העדות הוא ניגש לפינקם, מ1
ושאל אותו אם הוא רוצה לה
או לשפר משהו בעדות.
,כל החשיבות של הודעה
כי נכתבה מטעמו ובלשונו של
סר ההודעה, כפי שהוא מסר
תה. כאשר הודעתו של עד עו
שיפור, הוספה ושיפוץ של
טר, בהתאם למה שמסקת ר
מה ערך יש להודעה כוז ״ 7
השופט זמיר בססק־דינו.
ופפתי-יע
^ ל ;המעשים האלה של
~ קרי-המישטרה, שהוכחו
ביודהמישפט, הביאו לזיכויו
אושרי. אולם מעבר למישפט
זה, חשיבות רבה נודעת לכן מאי בסישטרת סתח-תיקווה
(המשך בעמוז
סדום במ־> 11 טר ה
51! 1111
נדיבות ונחמדות באיזור הצפון או
המרכז. ת״ד 44748 חיפה.
* או זה או זה: צעיר בן
, 19 גובהו 192 סנטימטר, מעוניין
להכיר ידיד או ידידה. ת״ד 1987
אילת, מיקוד .88000
* אותו הדבר. שנינו זקו קים
לאותו הדבר — חמימות ודים; -
אלמו! ואלמונית אלמוני משכיל 42/180 מעונ יין
בידידה אדמונית ויפת עי ניים,
לידידות בשניים. בהצעה
רצינית לפנות לת״ד 391 פת-
תיקווה.
ביום שלישי אחר הצהריים אבדה לי כלבה מעורבת קטנה,
שחרחורת עם שערות •שיבה, רגליים, חזה וקולר לבנים. היא עונה
לשם מחה. היא הורדה בתחנה השנייה של ׳אוטובוס מס׳ 5ברחוב
נורדאו בתל־אביב, וכנראה איבדה את דרכה הביתה. אנחנו מאוד
קשורות, ואני מבקשת מכל מי שיראה אותה שיקח אותה ויתקשר
איתי מייד. אלה ברקת, טלפון 230568־ 03 או 420198־.03
* אסקורט תוצרת חוץ.
מה רוי־יך
* עגולה. אדם בגיל הביבים,
בעל כשרים רבים אך בלתי-
ויקצועי, מוכן לעבוד בכל תחום
!יסי או רוחני שיעניין אותו ולא
פגע במצפונו, בתל־אביב או ב-
רושלים, במישרה חלקית תמורת
ה תג ש מו ת
ה חלו מו ת
בן־לוויה מציע את שרותיו לנשים
בנות 25 עד .50 הוא דובר עברית,
אנגלית וגרמנית ורכש את נסיונו
לכתוב לת׳׳ד
המיקצועי בחו״ל.
33810 תל־אביב ולצרף מיספר טל פון.
משולש.
ת״ד 5311 רמת־גן.
+מה זה יותר מאהבה?
+אשמאי המציג עצמו
פבעל מיקצוע. מסז׳יסט צעיר
זמר חמוד 28 רווק, מעוניין בך
נאה וחושנית, בכל גיל — לאהבה
ואולי ליותר מזה. ת״ד 45297 חיפה.
* בסימן היפות. נשוי חזק,
נאה ,38/180 שהיסס רבות עד ש העז
לכתוב, מחפש דומה, שתהסס
הרבה עד שתכתוב בסוף ...ת״ד
6458 חיפה.
* ללא כגלים. צעיר נשוי
ונאה מעוניין להכיר נשים נאות
האוהבות אהבה משוחררת ליחסים
אינטימיים. צייני טלפון. ת״ד 1409
תל־אביב, מיקוד .47100
ונאה יבקר נשים (עד )35 המחפשות
ריענון וגיוון בבתיהן. סודיות מוב
פנוי
+ 55/165 דירה, אירופי ו
ציידי
כיש
אפשיייים
* פי היבשת האירופית.
בחיק הטבע
לא פנ ד ,33/179 מזל עקרב, מחפש בילד מעניין בחיק הטבע.
ת״ד 8315 תל-אביב, מיקוד .61082
רק לדו־מיניות, הגשמות א רוטיות
הכוללות סרטים, בי לויים
ופגישות עם בחור ו בחורה,
יחד ולחוד. לכתוב ל-
ת״ד 33810 תל־אביב ולצרף מי-
ספר טלפון.
* ג י. רווק ,28/170 בי־סב-
סואל נחמד, גברי, רגיש ומיוחד ד
עם דירה, מחפש לנישואין בלבד
נשית, לבבית, אפשרי גם בי-
סכסואלית. ת״ד 1499 חולון, מי קוד
.58114
רואה אבד
מ תביי ש ת
עבור חברתי הביישנית (ש לא
בידיעתה) מבוקש רווק רצי ני,
בן 30־ ,35 חתיך ואקדמאי,
עם חוש הומור בריא. אם אין
לך במה להתבייש, צרף תמונה.
ת״ד 45508 חיפה.
* קן ל צי פו ר. צעיר בן ,32
יד ראשונה, איש־עסקים מבוסם,
מחפש יפה אמיתית ועדינה להק מת
קן מישפחתי אמיתי. נשים ב נות
27*18 מוזמנות לכתוב לת״ד
110 נתניה.
* חייל לאימוץ. מישפחה
ישראלית החיה בניו־יורק מחפשת
מישפחה שתאמץ את בנח׳ חייל
המשרת בצה״ל. בתמורה היא מ ציעה
מגורים ופנסיון מלא לסטו דנטים
הלומדים בניו־יורק. טלפון
475584־.03
נות. עדיפות והנחד. נוספת לקנייה
* כישלונות במוסיקה. ל
טחת.
נא לציין טלפון. ת״ד 22664
תל-אביב.
+גיאומטריה. בחור נאה
בן ,30 דו־מיני, מעוניין בבודדה
דו־מינית או בזוג עד גיל 50ל
תרבותי,
מעוניין ביחסים אוראליים
עם אשה עד ,45 לא שמנה. סודיות
מובטחת. ת״ד 1105 תל־אביב.
* מבוגרות. בן ,27 לא פנוי,
פתוח להצעות של נשים מבוגרות,
נוגע ללב
מידידי
וכר צנוע. ת״ד 7868 ירושלים,
;יקוד .91078
מתארגנת
* גילוי עצמי.
בוצה בהנחייה, בנושא גילוי עצ י.
התנסות בהבעה יצירתית ב-
ומנויות. טלפונים 494672 :־,03
29731־.03
* טעם חדש לחיים? נים
עד גיל ,40 הרוצות לנסות
עם חדש בחיי המין שלהן ולזעד
רף לבילוי משותף עם זוגות מש לים
ונחמדים, מוזמנות לכתוב
מיקוד
ת״ד 31454 תל-אביב,
.6131 סודיות מובטחת.
הקה מיקצועית דרושים גיטריסט,
תופף וזמרת מיקצועיים. לטלפן
מרגלית, טלפון 787195־.03
* מאסטר במסז׳ .לנשים,
ן ז׳יסט מוסמך י, סטודנט, עורך
קורי בית. הבנה ודיסקרטיות מו טחות.
ת״ד 6886 ירושלים.
* הסקרנות אוכלת. בן 21
המשרת אי־שם, יש לו חברה, אך
הוא מסוקרן מאוד לגבי בני מינו.
הוא מעוניין להכיר ידיד דומה, בן
גילו, לשם שפה והנאה משותפת.
מעוניין? פנה לת״ד 2114 פתח־תי-
קווה, מיקוד .49122 רצוי לצרף
מיספר טלפון, כדי להקל על ה קשר.
מרוכזת.
שי, טלפון .04*713385
* רדיאטור חשמלי. במצב
טוב, לחימום, בהזדמנות. טלפון
.03*737908
* מעיל סטודנטים. בד א1 -
נגלי, חדש, להחלפה או תמורת
כסף.04-528508 .
+עזרה. למישפחה מרובת( -
ילדים, הנמצאת במצב קשה, דרו שים
בדחיפות ובמחיר סימלי מקרר,
מכונודכביסה, תנור-חימום וטל-
וויזיה. המעוניינים לעזור יבורכו ,
אם יפנו לת״ד 48236 תל-אביב, ב צירוף
מיספר טלפון ופרטים.
* גורי זאב. למכירה גורי
זאב מעורבים וחמודים. טלפון
223555־ 03 אחרי 9בערב.
(המשך טעמוד )43
שוטרים על חשודים במעשים מגו נים,
מכים אותם ומעליבים אותם,
ומוכנים גם לזייף את חתימתם, ו כי
יש חוקרים המוכנים לשפץ. ו לשפר
את העדות לפי רצונו של
מפקד התחנה, גרשון פינקס.
עד לבירור התיק הירוק, אין אנו
יודעים מי הוא השוטר, שאיים על
דגי ומי זייף את חתימתו. אולם
ברור כי מעשים כאלה יכולים ל היעשות
רק בתחנה שבה המפקדים
משתפים פעולה ומאפשרים לפקו דיהם
לעשות פעולות בלתי־חוקיות
כאלה.
גרשון פינקס אינו זר לתעולם
הזה. ההיכרות הראשונה איתו נע רכה
בעת מישפטו של יצחק עקב-
יוב. עקביוב היה מודיע מישטר־תי
שנים רבות, ואיש הקשר שלו
במישטרת פתח־תיקווה היה גרשון
פינקס. אחד מתפקידיו הקודמים
של פינקם היה קצין־מודיעין של ה תחנה,
ולכן יצר קשר עם עקביוב.
כאשר נתגלתה גופתה של ה ישישה
רחל פסטרנק, לפני כשנ תיים,
מיהר פינקם להתקשר למו דיע
הקבוע שלו ולבקש את עזרתו
בגילוי הרוצח.
מאותו רגע היתל עקביוב בפיג־מדהימה
ובמישטרה בצורה
(העולם הזה 2255ד .)2346 הוא
דרש כי פינקס יעזור לו להתפייס
עם אשתו, איתה היה מסוכסך, ו־יסדיר
שיוכל לבלות את ליל־הסדר
איתה. נוסף על כך ביקש 30 אלף
לירות.
פינקס הסכים לכל. הוא נסע ו דיבר
עם האשד, והחותנת, והסדיר
לעקביוב מקום לליל־הסדר.
במשך׳ חודשיים האכיל עקביוב
את המישטרה במידע מפוברק. הוא
מסר סימנים מחשידים על כ*50
אנשים, שחציים נעצרו. אך מכי וון
שכל הראיות נגדם לא היו מבו ססות,
שוחררו האחד אחרי השני.
רק אחרי חודשיים תמימים הת עורר
חשד במישטרת פתח־תיקווה
כי רוצחה של הישישה לא היה אלא
המודיע המישטרתי החרוץ. חשד
זה לא עלה במוחו של פינקם,
שהלך שולל כל הזמן, אלא בלי-
בו של קצין־מישטרה אחר, אליהו
ששון.
שיטותיו של פינקס הוכיחו עצ מן
כאכזריות ובלתי-יעילות. בעודף
המרץ שלו רק עשה למישטרה שי־רות־דב.
לוא היה חוקר בשיטות
קונבנציונליות, בלי איומים ואלי מות,
יתכן שהוראותיהם של הנא שמים
היו מתקבלות בבית־המיש-
פט, והקצין החרוץ היה משיג את
ההרשעות שכל-כך חיפש. אולם שי טותיו
הביאו לתוצאה ההפוכה.
פינקם אינו רק חוקר עריץ, הוא
גם אדם חסר־רגש ואלים. כאשר
ניסתה צלמת העולם הזו /עגת
סרגוסטי, לצלם אותו במיסדרון
בית־המישפט, דבר רגיל ויום־יומי,
התנפל עליה הקצין הגברתן ותפס
אותה בזרועה. הוא משך את המצ למה
מידה והוביל אותה למעצר.
כאשר נשאל מה עילת־המעצר, לא
ניסה אפילו להשיב. רק בהתערבות
פרקליטת מחוז-המרכז, שרה סירו-
טח, שוחררה הצלמת אחדי שעה.
אזרחים הנזקקים לו, זוכים אף
הם ליחס משפיל ומבזה. ציפי פדל,
אשה צעירה שבעלה נעדר מביתו
יומיים, הגיעה לתחנת־המישטרה כדי
לברר אם יש ידיעות על גורלו.
פינקס הזמין אותה לחדרו וש אל
אותה בחיוך :״את היית אשתו
של מוטי פדל ז״ האשד, ההמומה
הצליחה רק להניד בראשה והקצין
הנחית עליה את המישפט :״אז
היית! כי הוא נרצח.״
אי־אפשר אולי לדרוש מקציני-
מישטרה שיהיו מלאי טאקט כפ קידי
מישרד-החוץ, אך התנהגות
כזו מצביעה על אטימות ריגשית ד
על סאדיזם. כאשר קצין כזה עומד
בראשה של תחנת־מישטרה, הוא
מתווה את הדרך גם לשוטרים ה אחרים.
למה
עוד זקוקה המישטרה כדי
לעשות בדק־בית בתחנת פתח־תיק-
אילנה אלץ ;
ווה ז
העולם הז ה 2365
האסירות בנווה־תיוצה ישבו במעגל נחורהאונל וחזו בבגדיס שלא תלבשנה
תצונה
ץ את הפעם הראשונה בה־
; ; י יים שלי שאני נועלת נעלי
עקב. זזז דווקא לא רע ׳לטופף
קצת,״ גילתה בהתרגשות אסירה
צעירה, שהפכה סינדרלה לרגע
אחד. היא היתד, האטרקציה העי קרית
במופע יוצא־דופן, שנערך ב כלא
הנשים נווה תירצה — יתצד
גת־אופנה לאסירות. האסירה הצעי רה,
המרצה עונש מאסר על שחת כה
לידידתו־ ,את הפנים, התגאתה
בעובדה כי ״אני גנבת מיקצועית״,
— אך ניראתד, לרגע-קט זוהרת
כאשר לבשה מעיל פרווה, כובע
עטור נוצה חכתה לתשואות רוע מות
מחברותיה שצפו בה בהנאה.
את הרעיון לארגן תצוגת אופנה
בנווה־תירצח הגתה הדוגמנית גבו־הת־הקומה
נעמי סילפן, שלה נסיון
רב עם בתי־כלא. אביה של נעמי
הוא הפסכיאטר הראשי של שירות
בתי־הסוהר הד״ר פטר סילפון. דד
בתי־הסוהר הד״ר פטר סילפון ה רעיון
התקבל בברכה אצל מנהלת־הכלא,
רעיה אפשטיין, יוכו ׳בבוקר
יום שישי חורפי אחד, התייצבו בהתרגשות
דוגמניות־צמרת בפתח
חוויה בלתי רגילה. רובן לא בי קרו
מעולם בבית־סוהר והמתח
ניכר על פניהן.
חדר־האוכל באגף א׳ נבחר ל שמש
כמסלול־תצוגה. האסירות ה ר
באו מחדריהן, הממוקמים משני
צידי מסדרון ארוך. לדוגמניות הו צע
כחדר הלבשה חדר־אסירות
קטן. האסירות, עדיין בבגדים פשו טים,
פנים נקיות מאיסור ונעלי
בית חמות, התיישבו בחצי גוה•
את תשומת־הלב גנב כמובן התי נוק
אדם גורל, בנה של אורית אר־
ביב, המרצה עתה עונש־מאסר של
שמונה שנים.
אורית ישבה במשך כל התצו גה
אדישה ובפנים חתומות, כש-
תינוקה בין זרועותיה וקמה רק
פעם אחת ממקומה כשהלכה ל שירותים,
בילווי סוהרת. ליד אורית
התיישבה שרה אנג׳ל, המכונה בפי
כל שמוליק. שרה, האוהבת מטב עה
למשוך תשומת־לב, התאפרה,
הסתרקה, וביקשה לציין בכתבה כי
״אני מלכת־היופי של כלא נווה־תירצה׳׳
.שרה, אשתו של שמעיד,
אנג׳ל, מצפה בבית־הכלא לסיש־פטה.
אותות מתח ניכרים היטב
בהתנהגותה. מאופן דיבורה ניכר
שיחסים מתוחים מאוד שוררים בין
שרה והסוהרות.
כדי להתעלל בנו ולהוציא לנו
את העיניים?״ אך מרבית האסי רות
דיברו באהדה על השינוי ה
פתאומי
ועל ק ח האור והיופי
שחדרה לתחומן. במשך כל זמן
התצוגה העירו האסירות אחת ל
שניה
על יופיה של דוגמנית זו
אופן הליכתה של אחרת, כשאחו
(תמשו בעמוד 16
מצאו חן
^ זו אחר זו טופפו הדוגמניות,
בגדים יפהפיים של המעצב רפי
יעקומון. האסירות ישבו המומות
בהתבוננן בבגדים, וכאשר הופיעה
הדוגמנית קארין דונסקי בבגד ה מצופה
רצועות עור, ביקשו הא סירות
למשש את העור ושאלו ב התעניינות
מדוע יש בעור חורים.
הדוגמניות הסבירו לאסירות כי
החורים הם דוגמה אופנתית לבגד.
״הבגדים האלה לא מוצאים חן
בעינינו,״ אמרה אסירה אחת .״ה בגדים
האלה מתאימים רק להצגה.
אי אפשר ללבוש אותם אף פעם.
זה יותר מדי תיאטרלי.״
אסירה אחרת העירה :״מה פת אום
מביאים לנו תצוגת־אופנה?
דוגמנית ביו התאיס 55,
יוצא־דופן
ב מימדוון הארוך באגף
א /בין תאי־
האמירות, היא הדוגמנית הצעירה ודד מרגל
הלבושה בחליפה אופנתית, פרי עיצובו של ו
יעקובזון. ורד עבדה בשירותה הצבאי עם אסיר
ת צו גהב*ן ה סו ר ג׳ ס יי-
הדוגמנית קארין דוגסקי מיהרה
מייד אחרי התצוגה לחפש סלמון
ולהזמין מיצרכים מהמכולת. .אני
מכלא נווה־תירצה׳ ,אמרה
לבעל חנות־המכולת ההמום ששאל
מייד. :קארין, מדוע נעצר תז׳
דקות רבות חלפו עד שהבין בעל-
המכולת את הסברה של לקוחתו.
הדוגמניות הנרגשות פנו לחדרה
של רעיה אפשטיין, שהודתה להן
על מאמציהן לבוא בהתנדבות ד
לגרום מעט אושר לאמיתת. המנ הלת
הראתה לכולם בגאווה את
תמונות נכדיה, הנמצאות מתחת
לזכוכית שעל שולחנה. היא סיפרה
בגאווה . :בכל פעם שאני מתוחה
ועצבנית כתוצאה מעבודתי
הקשה, אני מסתכלת בתמונות של
נכדיי ומייד נרגעת׳.
היא גם סיפרה על הדרך המיר
חדת שבה חגגו בנווה־תירצה את
חג־ההנוכה. .החלטנו שהפעם לא
נעשה מסיבה סתם, אלא מסיבה ב צורת
תסכית על נשים גדולות
1ן \ 1י ל 1י ״ י מראה לא רגיל בהחלט מבעד לסורגים מדגימות
הדוגמנית קארין דונסקי ומארגנת תצוגות־אופנה
אילנה מרגלית (מימיו) .השתיים רצו לנסות מהי התחושה להיסגר
מאחרי מנעול ובריח, סגרו עצמן בתוך תא־אסירות והציצו מבעד לאשגב
המסורג׳ של דלת־הברזל. הבעת־פניהן לא הצליחה להיות רצינית והן
נראו משועשעות כהוגן מהניסיון, אולי מכיוון שידעו שזה לא אמיתי.
ועצים, מחולק לשני אגפים. אגף
אחד הוא של האסירות היהודיות
הפליליות, והאגף השני הוא של
האסירות הביטחוניות.
באגף הפליליות נפשך מחדר־האוכל
סיסדרון ארוך, שבד ממד
קמים החדרים. ,גביניהם דלת ברזל
עם סורגים. החדרים קטנים, בחלק
מהם שתי מיטות בלבד, ובכמה
מהם עד ארבע מיטות-ברזל. קי רות
החדרים מקושטים בתמונות
גזורות מעיתונים, וחלק מקירותיהם
לא בית־הבראה. זהו בית־סוהר.
נכנסו הנה היום הרבה אנשים זרים
שאני לא מכירה אותם. יש לי ב כלא
הרבה אסירות הצורכות סמים.
אין בעיה במצב כזה שמישהו מ בחוץ
יבריח לאחת האסירות סמים.״
כשהסתיימה התצוגה נלקחו ה אסירות
מייד חזרה לתאיהן, דלת
הברזל העבה נסגרה מאחוריהן, ר
המנהלת נרגעה מעט.
חוויה מרגשת במיוחד ציפתה
לפארגנת תצוגוודז*,אופנה ציפי עזר־מץ.
היא פגשה בין האסירות את
חברתה, שעבדה עימה בתפקיד
אחראי מאוד כאשר שירתה ציפי
במדריכה בצופים. האסירה גילתה
לציפי כי היא יושבת בכלא על
מעילה בכספים, באותו מוסד שבו
עבדו שתיהן. .הבחורה הזאת הי חד,
בחורה מבריקה ומצטיינת במ יוחד
׳,העידה עליה ציפי. שעה
ארוכה אחרי הפגישה עוד הסתובבה
ציפי המומה מן החוויה
(המשך
מעמוד ) 45
מהן אף מנסה לחקות את אופן
הליכת הדוגמניות לקול צחוקן של
חברותיה. הן התווכחו איזה איפור
שפה הדוגמנית האחת ואיזו תס רוקת
מתאימה לשנייה.
בעוד הדוגמניות מחלקות לאסי רות
חולצות־טריקו, מתנה שאותן
ר.ן יוכלו ללבוש, ניתנה הזדמנות
להציץ מעס לתוך עולמן הפרסי
סל האסירות.
כלא נווה־ תירצה המוקף דשאים
מכוסים טפטים. השירותים הם מחוץ
לחדרים.
בשעה 6בערב נסגרות האסירות
בחדריהן חהו סוף לפעילותן ה יומית.
צפייה בטלוויזיה מותרת עד
השעה 8בערב בלבד. תופעה מת מיהה,
כי בכמה בתי־כלא של
גברים מותרת הצפיה בטלוויזיה עד
לאמצע שעות השידורים, ובאגפים
מסויימים אפילו עד סופם.
״מדוע
געצדת?״
י* משך כל זמן תצוגת־האום-
— י נד, הסתובבה מנהלת בית-
הכלא נרגשת ועצבנית. היא שמרה
מכל מישמר שאמירות לא ידברו
ולא ייצרו קשר עם האנשים שבאו
מבחוץ. רעייה אפשטיין הסבירה
אחרי התצוגה את הסיבה לעצב-
נותר, הרבה. .אל תשכחו שזהו
דוגמנית בתא
הדוגמנית אנאבל טמיר בתילבושת
לבנה אופנתית, בחדר־אסירות באגף
שבו שתי מימות־ברזל וקיר מכוסה בטפטים. הדוגמניות החליפו
בגדיהן מזדר־האסירות. שבו אורגנו להן מראות מאולתרות.
יי 6
!״ 1 1 1 1 1 1הדוגמניות בתיל־בושות־טיני
בפתח
1 1 1 1 •1
כלא־הנשיס נווה תירצה. מימין:
נעמי סילפן, קארין דונטקי, ורד
מרגלית ואנאבל טמיר. הדוגמניות
חשו תקלה כשהיו מחוץ לסורגים.
1תי כנים
אסירה בתילבושת דוגמנית
מציגה מיכנסי־סריג, מעיל־ווה,
כובע־קטיפה עטור נוצה וטופפת בנעלי־עקב.
סמאל: אותה אסירה מדגמנת בי׳גדי־אסירות.
1 1 1*1 1ן 1 * ¥ן עבור האסירות היתר. שדרנית הטלוויזיה
י י דליה מזור, שבאה לכלא כדי להבי! כתבה
טבור הטלוויזיה. משמאלה, מחייכת בהתרגשות, מנהלת נווה תירצה,
רעיה אפשטיין. האסירות התרגשו לצפות בדליה מזור פנים־אל־פנים.
בהיסטוריה היהודית• סיפרנו על
שרה אהרונסץ, על גולדה, ועל
עליזה בגין.״
על עליזה בגין ז״ל דיברה רע יה
אפשטיין בהערצה רבה, וסיפרה
כי בעודה בחיים היתז׳ עליזה בגין
מבקרת הרבה בבית־הכלא ומשיגה
עבו ת תקציבים לדברים שהנהלת
שירות בתי־הסוחר לא נותנת, כמו
מפות שילחו למשל.
.תמיד כשנקלעתי לאיזו שהיא
מעיה שלא יכולתי לפתור יאותה
בדרכים המקובלות, הייתי פוגה
אליה והיא יתמיד — בשקט וב שלווה
האופיינית לה, ללא יחסי-
ציבור וגדוד של צלמים מאחוריה
— היתד. עחרת לי.״
:בעוד שבבתי־הסוהר הגבריים
מופע מסוג כזה יבול לשמש את
האסירים למטרת חיסול חשבונות,
במופע בנלא־הנשים המצב שונה.
בתצוגה השתתפו כ־ 39 אסירות
מאגף א /האסיתת הבטחמיות
מאגף ב׳ כלל לא הורשו לקחת
חלק בתצוגה. אסירות שלא רצו
לבוא נשאת בתאיהן. בנווה-
תירצה אין אלימות גופנית בין
האסירות, ואין נסיונות בריחה.
על השמועות בדבר יציאתה ל פנסיה
של המנהלת, רעיה אפשטיין,
בעוד כחצי שנה, אחרי שירות
רצוף של 17 שנים, היא הגיבה :
״השמועות אינן נכונות. אין לי
שום כוונה לעזוב את תפקידי כ מנהלת
כלא־הנשים נווה־תירצה.
נירה גל
סווגיס וסויג,
הדוגמנית היפה טמיר אנאבל
מדגימה לפני האסירות מערכת סריגים בעיצובה
של הסרגנית בתיה נוימן, כשלראשה כובע שעיר.
תינוק משותף דד^ידבי?
של הרצל אביטן, ששמו אדם־גורל, מכורבל בין
זרועותיה של אמו, שנדונה לשמונה שנות־מאסד.
מאחוריה: דלת הסורגים המפרידה בין חדר האוכל,
שבו נערכה התצוגה. ובין מיסדרון תאי־המגוריס.
הזוהר של הדוגמניות המטופחות בלט כפליים על
רקע מראה האסירות, הלבושות בחולצות טריקו.
משמאל: התינוק, שעדיין לא נימול, זוכה בנשיקה
מפיה של שרה (״שמוליק״) אנג׳ל, אשתו של שמעיה
אנג׳ל, הממתינה לסישפטה. לי ד ה: אורית ארביב.
התינוק זוכה בטיפול מסור של כל האסירות והסגל.
חדש!
יצא זה עתה ממכבש הריגול והמתח
של סופרת המתח המפורסמת
הלו מק־אינס
הרב־מכר האחרון שלה
מזעדון
״מוסקולד״ של שטואוס ־
לתדסת חדשה
רה׳ הס ,5תל־אביב
סל׳ 297263
יום ג׳ 4.1.83 בשעה 21.00
״ שיחות
ב מו סקבה,
דצמבר 82״
ספר בכריכה רכה 289 ,עמודים.
פגישה עם
ח״כ מאיר וילנר
קבו תמודעות
לגל ה עי תוני ם
ב לו ח׳ י י
״־ לאחנלסשו
ללא ת שלום
•סבבדיס
כר טיסי אשדאי
פרסי
ויי ד מ §
2571171 קרא מגי ח הדלי מם 7 ,
כתב עת לאסטרולוגיה
* יורם ארידור — האיש מ אחורי המטכיז
ן* אפוקליפס ה — 2000 מה יקר ה לכדור הארץ
* כף היד — סישמוגרף • ל ה מו ח
נם הדפסים סיוחדיס לילדים
טרמפ
מכירה בסיטונות בלבד
ארמון —
רה׳ איל ת 47 תל־אביב
ט ל657112 ,657001 :־03
מורתן של דוגמניות־צמרת בגון:
תמי בן-עמי, אילנ ה שושן, אביב ה
מ איי ר ס, עירית אל ט מן ועוד רבות
א חרו ת, מודיעה על פ תי ח ת קו ר ס
חדש, ינואר .83
דוגמנות מקצוע. באם הינף בעלת הנתונים
הבאים: נאה מאד, תמירה ואינטיליגנטית.
למוכשרות סיכוייםגדולים להצלחה
בדוגמנות ולהשתתפות בתחרות בין־לאומית
ל״דוגמנית השנה״ לשנת . 1983
המדורים הקבועים — ת חזיו ת, מין, ומילוי*
הגיעו הדפסי
״מוסקולד״ ,פיתוח ישראלי חדשני בלעדי
למפעלי שטראוס, הגיע בי מי ם אל ה למקפיאי
הגלידות של רשתות השיווק והמעדניות
ה מוב חרו ת בארץ. ה״ מו ס קולד ״ נמכר באריזה
בת 400ג׳ (נטו) שמחירה לצרכן 108 שקל,
כולל מע׳׳מ, והיא -מכילה 42 יחידות.
ה״ מוס קולד״ מ ת אי ם למשלוח לחיילים ולנמ־עגים
בערים א ח רו ת, משום שאינו נ מס בדרך.
•שוות ת.ד
הוצאת ״ כדים ״ ח׳יא
הפ צה: ג ד
18 קלוריו ת בלבד בחטיף מוס קולד אחד
בל יחידת ״ מוסקולד״ מכילה 18 קלוריו ת בלבד.
ה מו ס קול ד -מכיל מוס אורירי ומעודן בטעם
שוקולד ובציפוי צימקאו, והוא נולד במפעלי
שטראוס כבן־זוגה ״החורפי״ של ה״גלידונית״.
ל״מוסקולד״ אין א ח ורע בעולם ו הו אמת אי ם
להגשה בבית (לאורחים ובחוג המשפחה),
למשלוח כתשורת חג או יום הולדת ב מ קו מ ם
של בקבו קי היין, זרי הפרחים והבונבוניירות
ה מסורתיים.
״המסוה הנסתרת״
הלן מק -אינס המוגדרת על־ידי מבקרים רבים
בעולם, כ״מלכת סיפורי הריגול של זמננו״ טוות ה
את קורי רומן המתח החדש שלה, באירופה,
ב אסי ה ובאמריקה — מת ארת בעשה השנון
קבוצת טירוריסטים המאיימת לזרוע דם ואש
בערים רבות — וכנגדם, קבוצת אנשי ביון נחושי
החלטה הנלחמים בהם בחרי־אף.
ח טיפי מו סבטעם גן־עדן מצופי שוקולד
ל חיי ל
המקומות מוגבלים! הרשמי מייד.
טלפני 267682 לקביעת ראיון בלתי־מחיינג
אבן־גבירול 50 תל־אביב..
לתשומת לב:
אין לגב׳ פלטשר סניפים או ממלאי מקום!
בבחירת בית־ספרך
מלחיה ה צלחתך.
נא להכ>ר: המרואיין הבא
הבחור הזה רץ כל הזפן. לא פלא. הוא
היום המפיק הפרטי הבי־גדול בארץ של
ערבי־ראיונות. ומכיוון שעם־ישראל הת חיל
לגלות עניין בערבים משעממים אלה,
לא פלא שהם פורחים, בפרס כשאחד המ רואיינים
מדבר על בורסה.
המפיק הזה הוא דויד שרגאי, ממוצע
קומה בן ,29 בני־ברקי במוצאו, לא מהחלק
הדתי של העיר. שרגאי, המתגורר היום
ברמת־השרון, השתחרר לפני חמש שנים
משירות קבע, עשה קצת עסקים פרטיים,
עד שחבר עיתונאי הציע לו לקחת את
העניין לידיו ולהריץ את ערבי־הראיונות
ס ח ועד אילת.
נגינה,
השד והח כ
על מה מדברים כל הזמן בכנסת ז נכון,
נכון, על הפלת הממשלה. ועל מה עוד?
לא תאמינו, על פנינה רוזגכלום. מאז
הודיעה שהיא הצטרפה לפיפלגה הליבר לית,
ומאז שהיא מבקרת לעיתים קרובות
במיזנון הח״כים, לא מפסיקים לדבר עליה.
ומרוב דיבורים היא כבר יצרה מסביבה
(||ן §וויי *י
ן #מאא1וו
ראיתי את שרגאי פעמיים. בכל פעם
עם מישהי אחרת וסקרנותי גברה. גם עובד
25 שעות ביממה וגם מחליף אותן במהי רות
כזאת ז
זה לא בדיוק כך. הראשונה שראיתי היתד.
שנדי לי קנון, מקליפורניה, בעלת קסם,
יופי, השכלה שנה שנייה מדעי המדינה
באוניברסיטת תל-אביב, והעיקר כסף. הרבה
כסף. אבל זה כבר שייך לעבר. למרות
ששרגאי עדיין לא שכח אותה, נדמה לי
משה נישים
נזבוכר. קלה
שנדי לי קנון
כסף והשכלה
דויד שרגאי
סיפורים לא מעמיס. שהגיע הזמן לבדוק
עד כמה הם נכונים.
פנינה היא חברה טובה מאוד של ח״כ
הליברלים שרה דורון, הרוצה מאוד
מאוד להיות שד. שרה היא זו שרשמה
את פנינה במיפלגה. היא מביאה אותה
לכל מיני כינוסים. היא הציעה לה, כך
שמעתי, להיות מנכ״ל לישכת השר שלה,
כאשר היא תיבחר. היא לקחה את פנינה
לפתיחת מישחקייה של אירגון נשים לי ברליות
בשכונת התיקווה, וגרמה לנשים
שם להסמיק כשראו את האורחת הבלתי-
קרואה.
היא אפילו הביאה אותה למידרשה הלי ברלית,
מועדון אנכרוניסטי של המיפל-
גה, שהתקיים בבית ציוני אמריקה. שם
פגשה פנינה את שר-המישפטים חובש
הכיפה, משה נישים, שאביו היד. פעם
הרב הראשי הספרדי. הם עמדו בצד,
שוחחו ארוכות וניסים נראה מאוד נבוך,
כמעט מסמיק.
סיפרו לי שהם בקשרים מאוד-הדוקים
מאז.
,מה עשית לו ז* שאלתי את פנינה, .אני
כלום. בם ך-הכל שאלתי אותו מה היתד.
החוויה הכי מרגשת שעברה עליו בשנה
האחרונה. זה עבור כתבה לעיתון שבו
אני עובדת. והוא ענה לי. אני כבר לא
זוכרת מה, אבל זה פורסם. זה הכל. ומאז
שום דבר.״
סיפור אחר שהגיע לאוזני היה שפנינה
מפלרטטת עם ח״כ צעיר ושימפטי, וכל
פנינה רוזנבלום
הפגנת נשים
פנינה לא האמינה כשסיפרתי לה על
הזמן יושבת איתו. ביקשתי לדעת למה
כך :״אוי, אני מתעלפת. אני הולכת למות.
דווקא איתו ולא עם אחרים, ומה יש
הם רוצים לגרש אותי מהסיפלגה. אני חו להם
לדבר כל־כך הרבה ביחד, .אנשים
ששת שהם עוד יעשו הפגנה ולא יתנו לי
רעים הם אלה שאומרים שיש בינינו
להיכנס לכנסת, הנשים האלה.״
משהו. שטויות. סתם מדברים ואני אומרת
לו שלום. מה עושים מזה עניין? באמת
מד. הם רוצים ממנה, .אני אוהבת לבוא
שום דבר מיוחד.״
לכנסת, יש לי שם המון פאן. ההתייחסות
מישהו, שאני מכירה, סיפר לי ל פני, שלהם אלי. יש לי שם ידידים רבים. אני
מרגישה כאילו שאני באד. לפרמיירד, של
כמה ימים שהוא ישב בבית־קפה בתל-
אומנים. מרגישה אותו הדבר.״
אביב. לידו ישבו שתי נשותיהם של ח״כים
אז המצב כרגע הוא כזה: פנינה לא
ליברלים, אחד מהם אפילו שר. הם ישבו
הציעה שום דבר מביך לשר ניסים. אין
ושוחחו על הא ועל דא. המישהו שלי
לה רומן עם הח״כ הצעיר, ואין לה לטע היה
כל־כך סקרן, שהוא לא קם ממקומו
נתה שום רומן ארוך עם יושבי בית המ עד
שהשתיים גמרו לדבר. על מה דיברו
חוקקים בירושלים.
כמעט כל השיחה? כמובן, על פנינה רוזג־אם
כך, מדוע נשות ח״כי הליברלים כל
בלום. אחת מהן, הידועה ביופיה, אמרה:
כך מרכלות עליה ז, כי הן יודעות שבמי-
,מד. עושים עם הבחורה הזאת ז היא תשגע
פלגה חוסכים בי כדי שאכנס לפוליטיקה !״
את כל המיפלגד. הזאת. היא כבר היום
נאום פנינה.
מעוררת את כל הזקנים לתחיה.״
עורך־הדין הירושלמי יגאל ארנון הוא
דמות מוכרת הן בעירו והן במקומות אח רים
בארץ, אך בעיקר באיזור בתי־המיש-
פט. ארנון ידוע כעורך־דין הלוקח תיקים
שמנים, בעיקר של בנקים. היתד. לו לכך
סיבה מישפחתית. אשתו הראשונה שממנה
נפרד היא בת למישפחת בנקאים, מישפחת
חשידוף, מהבנק שהוא גם ידיד.
צבא ועסקים
שאפשר יפתוזז על הסיפור הזה קו. אולי
גם מפני שהוריה אינם בני דת־משה.
ואז הוא הכיר את עושרה ישראלי,
פקידת בנק ברמת-אביב. איתה הוא יוצא
כבר כמה שבועות. אבל כפי שהבנתי עדיין
לן! מצא זמן להחלים מה בדיוק הולד
לקרות כאן. מה עכשיו? ערבי-ראיונות.
עבודה מסביב לשעון, וקצת זמן לרומגטי-
קה. המרואיין הבא בבקשה...
ה שו
סניגור
הסקי
יגאל ארנון
בנק הוא גס ידיד
לפני שבועיים נשא עורך־הדין, שכבר
אינו צעיר כל-כך, אשד, שנייה. אפילו לא
הספקתי לברר מה שמה של אשתו החדשה
קצוצת־השיער, כי מייד אחרי החתונה
הם נסעו לירח-דבש בשווייץ. מד. זה משנה.
העיקר מזל טוב.
רק ידידים
סיפרו לי שהשחקנית דבורה בקון יו צאת
עם חבר חדש, הספר ק וכי גר. הצירוף
חזה לא הפתיע אותי. דבורה היתה
בזמנו זמן רב ליד הזמר יזהר כהן• בכל
זאת נגשתי לבדוק, ומסתבר שהם ביחד
אך רק משום שהם חברים טובים. קובי
הוא הספר האישי של דבורה, ומדי פעם
הם נראים ביחד. זהו.
דבורה סגרה לפני שלושה חודשים מיש-
רד־הפקות, נסעה לחודשיים לארצוודהב־רית
וחזרה לבכורת ספיחס. היא בקשר עם
יזהר אך נמו חברים טובים .״אנשים חיים
ביחד ונפרדים. אז מה הסיפור ז״
מה שיותר חשוב לה, זה להיכנס לתי אטרון
כשחקנית ולדבריה היא מקדישה
לכך כרגע את כל זמנה.
ובשטח הרומנטי ז ״אני פנוייה לחתונה,
כמו שאומרים!״ אומרת דבורה. איך אומ רים,
אמרה ולא יספה. אבל בכל זאת היא
זרקה כפפה.
דבורה בקון
־כדורסלנים
השימחה בהפועל תל־אביב גואה, ולא
:גלל ניצחונות בליגה הלאומית בכדורסל.
3ד כמה שאני מבינה, הם לא נמצאים
:מקום הכי טוב מבחינתם בליגה. אבל
:כל זאת תהיה בקרוב שימחה אמיתית.
!שחקן השחור גבה-הקומה. לגוןמרסי ,
זכבר הספיק להתגייר ולהיות חלק בלתי-
פרד מהעם היהודי, מהפועל תל־אביב ו־
!הכדורסל, עומד להיות בקרוב מאוד אבא.
ושתו, שבאה איתו מחו״ל, נמצאת בשבו־דת
הריונה האחרונים. כפי שאני מכירה
וותם, וכפי שאני מכירה את עולם הספורט,
ץ או בת — אימוני כדורסל הוא יקבל
בר מהרגע הראשון.
קוכי כר
— כלום
ב בי
ה עו ל
לעוגות מעורבים
הדוגמנית היפה חדי גולדנברג נעלמה
ממני זה כמה חודשים, ורק השבוע הגיע
אלי מידע טרי עליה, מחו״ל דווקא.
חלי ניהלה בקיץ האחרון רומן קצר עם
צלם ישראלי המתגורר בניו־יורק, חנוך
(״הנק״) לונדדר. כאשר באה לארץ, תפ סה
שם את מקומה דוגמנית אחרת, שרו־נח
מארש. אבל לחלי זה כבר לא הפריע.
בילוי —
שימחה בוזפועל
ביטוח ח״ם
חלי גולדנברג
לבון מרסר ואשתו
אני יודעת זאת. בחיי־לילה יש פיתוי
רב. גם לעובדים וגם למבלים. אבל כל
מי שמתחיל בסטטיסטיקה, יאמר מייד ש אחוז
הגירושין הגבוה ביותר הוא בין
אלה שאחד מבני־הזוג עובד בלילות.
ניקח למשל בחור צעיר, סימפטי, איש
שיודע את עבודת הלילה. שלמה (״שלו מי״)
פילו. הוא התחיל את דרכו באסס
ששכן לחוף הילטון. לפני כן היה קצין
דויד מושביץ
— בלונדון
חברת־ביטוח מהגדולות במדינה הביאה
אל תפקיד מס׳ 1אצלה מנכ״ל חדש,
ההדורים יושוו
איש שאינו מכיר את עולם הביטוח מקרוב.
האיש ישב, חיפש ומצא את הסיבות לני הול
הכושל של החברה: העובדים ״לפטר,
בצבא, ואיש־ביטחון באל־ על. הוא מכיר
לפטר לפטר!״ הוא צעק ״וכמה שיותר!״
את העסקים וכל מי שבא למקום האחרון
זה שמבחינה כלכלית הוא התגלה כאידיוט 1שבו הוא נמצא יודה שהוא מכיר את העמושלם
זה סיפור אחר. למה? כי כל מנהל
בודה. לא לחינם קראו למקום שלו המשפוטר
לקח עימו את הלקוחות השמנים
קום ״הכי־הכי-בתל-אביב.״
שלו ועבר לחברת־ביטוח מתחרה. כך הוא
אבל עבודת-לילה משמעה להיות מחוץ-
השאיר את החברה קירחת לגמרי.
לבית בשעות־הלילה, והמקום של שלומי
אחד הסוכנים בעיר גדולה היה מוכר
היה פתוח עד אור הבוקר. לרווקים אולי
בחברה כאיש מכובד, לא צעיר, אבל עם
זה לא מהתה בעיה. אבל לנשואים, כפי
המון כבוד. היו לו כמה הליכות מוזרות,
שכבר אמרתי — כן ועוד איך! ושלומי
לאיש. למשל: הוא העסיק במישרדו, בעל-
הוא נשוי, לאשד, נחמדה-גחמדה בשם
הרהיטים הסולידיים והכבדים, מזכירה
שו לי, והם אפילו הורים לילדה מתוקה.
שלה היו שני תפקידים: לבשל לסוכן
זה אינו דומן קצר־ימים. הוא התחיל כבר
את ארוחותיו בשעות הצהריים, ולשבת מ בזמן
שירותם הצבאי המשותף.
תחת לשולחנו הגדול, ממש סמוד אליו.
אחד הסודות המדוברים ביותר במקום
מעבר לזה לא היה לה שום תפקיד.
של שלומי שחיי־המישפחה שלו הולכים
לקוחות שהיו באים אל הסוכן התפלאו
ביחס הפוך להצלחת המקום שלו. לבני ה מדוע
הוא יושב בסמוך לשולחן ולא מש
זוג היו רגעים מאוד קשים בתקופה האח משם.
את הקולות שהוא היה משמיע היו
רונה, אך היום אני חייבת להיות אשת־מיחסים
לדמיונם הפרוע.
בשורה. מקורות מהימנים עלי במקום הכי-
בקיצור, אמרו לו ללכת. הוא לא הלל
הכי סיפרו לי שעתה הולכים חיי-המישפחה
לחברה המתחרה אלא פתח סוכנות עצמ של
שלומי ושולי ביחס ישר להצלחת המ אית
עם סוכן אתר, שאותו הוא הכיר
קום. ההידורים יושרו, ושלומי את שולי
מעבודתם המשותפת. ההוא ידוע כנואף
לא יצטרפו לסטטיסטיקה האכזרית.
בעירו הלא־גדולה. למרות שהוא נשוי, תמיד
נתלות על זרועותיו נערות צעירות שלא
מחפשות אצלו דווקא תוכניות ביטוח-
הסוכן הקשיש עבר, כמובן, עם מזכיר חיים.
שני הסוכנים, שאיש לא הבין פה
תו בעלת כפל-התפקידים.
הם מצאו זה אצל זה, החליטו על עתיד
עובדי חברת-האם היו סקרנים לדעת
משותף, חטפו המת לקוחות של חבדת-האם,
איך יצליחו השניים מבחינה מיקצועית.
ופתחו מישרד בפרברים.
ואכן, הם פירסמו מודעות על הנחות בבי טוחים,
שיטות ביטוח מיוחדות ובלעדיות,
ועוד היד נטויה. המודעות היו לצנינים
היא מצאה את עצמה בזרועות איש-העס-
בעיני המתחרים.
קים דוי ד מדשכיץ (העולם הזה ,)2346
אחד מעובדי חברת־האם, שזמנו לא אץ
בסו של מרק מדשכיץ, ששמו ידוע
לו, דיפדף בין עמודי המקומון שבעיר פעי בכל
מה שקשור לעלית ולדנות. על זה
לותם של השניים, והגיע גם לסתר ההיכ אתם
יכולים לקרוא !בעמודים אחרים.
רויות. כאשר ראה שם מודעה אחת הוא
מושביץ מבלה עם חלי כבר ארבעה
נדבק לכיסא. תא-הדואר של סוכנות־הבי-
חודשים ויותר, תקופה ארוכה למדי. היא
טוח היה רשום שם, אבל הפעם הם כבר
הספיקה לחזור לניו־יורק כדי לאסוף שם
לא הציעו הצעות בביטוח־חיים. אלא מש את
חפציה, לבלות עם תי ד בעיר הגדולה,
הו הרבה יותר קוסם .״שני זוגות מעוניי־ורק
עתה הם חזרו מבילוי משותף סוער
נים לפגוש זוגות לבילוי משותף, החלפת
ביותר, בן חמישה ימים בלונדון.
זוגות ונסיונות חדשים.״
חלי קשורה באופן הדוק ביותר לדויד.
העובד הזה לא שלח להם מיכתב ולא
אני עוברת ברחוב ורואה אותה כדוגמנית
הציע את הצטרפותו לחוג. הוא חייד ל צילום
של ממתק חדש של החברה. בעצמו.
:באמת, יש להם ראש לעסקים.״
קיצור — היא עמוק עמוק עם מושביץ.
מה שהפריע לו, היה אם אין זו דרך מאוד*
כרגיל, שואלים לאן זה יוביל. אני יודלא
מקובלת להציע לאנשים ביטוח .״טמ עת
ז עושה רושם שהם לא עופדים להיפרד
בל *,אמרתי לו ,״עזוב אותך מביטוח. זאת
בזמן הקרוב, ואם זה בכל זאת יקרה חלי
לא שיטה חדשה למכור ביטוודחיים. זה
עוד תהיה קשורה זמן רב לחלק הפירסומי
פשוט אורגיה.״ ״אה *,אמר לי ,״לא חשב של
החברה.
תי. על זה.״
שלומי סילו
מחמאה לכלים ולידיים
אצלנו בריאות זה טבע ראשון
ו!ן^ 0 1 1 £ק
ייבש 6
;עפדדן י עאי ׳*
+ )10¥41 161.1א *011£י
ץ 6אכ<א #6ט ק או
מ סו ר ת
הצמ חי ה והפריחה ה ר מוני ת של הגליל העליון, ה אויר הצלול ו הנ קי מכל פגעי ה רי סו ס וזי הו ם
האויר, מ ב טי חי ם לך דבש ומוצרי דבש ב טיב מעולה.
מכון הרדיה של ״גלילי׳ בקיבוץ שמיר הו א מן ה מודרניים וה מ שוכללי ם בעולם והיחיד בארץ
המייצר והמ שווק מזון מל כו ת ופולנית ב אי כו ת גבוהה ביותר. הדבש הנרדה ללא מגע יד אדט מגיע
לשולחנך כ שהוא טבעי ושומר על תכונותיו הברי או תיו ת.
לבחירתך דבש -ב א ריזו ת רגילות וב אריזו ת שי.
מזון מל כו ת -ל חיזו ק הגוף, לערנות והרגשה כללי ת טובה.
פולנית -מזון עשיר וחיוני לגוף. שמיו בכל אריז ה של מזון מל כו ת ופולנית תמצא חו ברתהסברו מתכוני דבש.
א ת מוצרי ״גליל״ ניתן להשיג ב שקם, בשופרסל, ב סו פרמרק טי ם, ב ב תי -מרקחת, בצמ חוניו ת ובחנויות ה מוב חרו ת.
דאר נע גליל עליון 12135
טלפון 067-44929
דיים היא ״רכילותית״ בעיניה. היא
ענתה רק על שאלות שנראו לה,
וכשפיתאום שאלתי שאלה כמו
״איד הגיב כאשר נולדה בתכם ז״
היא ענתה, ביובש :״הוא שמח.״
כך נגמר הראית• אבל נשארתי
שם לשתות קפה ודיברנו. אסור
היה לי לרשום אף מילה אחת.
״אני לא רוצה להתראיין, אבל
אני, כמובן, איני יכולה למנוע
ממך לכתוב מה שאת רוצה, כל
זמן שאני לא אחראית לזה.״
סיפרה לי על שני בניו של
רטוש, מנשואיו הקודמים, השופט
חמן שלח -והפרופסור (למתמטיקה)
סהרון שלח. סיפרה על בתם ה משותפת,
כנען, שכמעט לא זכתה
להכיר את אביה.
הוא היה ד״ר היגינס שלה. עיצב
אותה, בנה אותה .״רטוש עיצב
את כל עולמי, כל מה שאני יו דעת,
כל מה שאני מרגישה אני
חייבת לו. כשהוא מת, התייתמתי
בפעם השניה בחיי.״
״מי שהו צריך
להתביי ש!״
יונתן רטוש
מעולם לא קיבל פרס חשוב
אלי לבעל
בעל נעוריך
אלו לבעל
בעל נעורי
אשר חרדה נפשי
אל ניד קולהו
על חשבתיו ילעיגו נעורים זהו שירו של המשורר יזנתן
רטוש, שנפטר במרס . 1981 הרבה
דברים נכתבו עליו? ,־מעט מאוד
דברים ידועים על האיש עצמו. ה לכתי
לפגוש את אלמנתו של יונ תן
רטוש מתוך רצון לשפוך אור
על רטוש האדם, הבעל והאב.
פגשתי את רסוש לראשונה
כשהייתי. נערה בת .20 האיש
הזקן — אז היה בן — 50 הכפוף,
כשהבוסית הנצחית בידו יהסיגריה
הנצחית בפיו, סיקרן אותי, מצא
חן בעיני. בכל פעם כשעברתי ב-
דיזנגוף הייתי נכנסת לקפה ביתן,
שם ישב במשך שנים רבות, כל
בוקר — ושתינו ביחד ספל אספר־
נערה בת , 18 לבושה לפי כל כללי
האופנה האחרונה, מאופרת ומקו שטת,
ולידה איש זקן, כפוף, נשען
על מקל. אף אחד לא האמין ש־נשואין
אלה יחזיקו מעמד. אבל
הם נמשכו 17 שנה, עד ליום סותו
של רטוש. הם הפכו סיפור־אהבה
שאולי רק משוררים יכולים לתאר,
והמשורר שיכול היה יותר מגולם
— איננו כבר.
צירי־הלידה של כתבה זו היו
ארוכים וקשים. יוחנה קיבלה או תי
רק מפני שהכרתי את שניהם
ומפני שרטוש היה האיש שערך
הכרה בין שתינו.
הדירה, ברחוב שקט בתל־אביב,
קטנה, מטופחת, מרוהטת בפשטות.
מיטבח קטן, סלון, חדר לילדה ו־חדר־העבודה
של רטוש, שהוא גם
חדר־השינה שלה. מגירות מלאות
מעטפות חומות. כתביו של הבעל
שאיננו.
היא הולכת בין החדרים ומס בירה,
מה הם עשו ביחד, מה שיפ צו,
מה שינו. בלא סיבה מוציאה
ן יא מביאה אלבומי תמונות.
י • תמונות מימי־החיזור, תמו נות
מראשית דרכם כזוג נשוי׳ ב־דירת־חדר
קטנטנה, לפני שעברו
לדירה הנוכחית. תמונות, הרבה
תמונות של שניהם, כשהם מחב קים
את התינוקת. היא מעבירה יד
מלטפת על הצילומים, שואלת או
וו־ו
תי :״נכון שהוא נראה פה נה דר?״
עניין
הראיון נשכח, בין קפה
אחד לשני, ומישפטים כמו ״חיי
נסתיימו ביום מותו,״ או ״לי אין
חיים משלי. פעם חייתי בשבילו,
והיום אני חיה בשביל הילדה ש לנו,״
נאמרים עם חיוך, בהשלמה,
ובכל זאת נשמעים משונים, כש הם
באים מפיה של אשה בת .37
היא עובדת פעמיים בשבוע כ מורה
למוסיקה• השאר קודש ל ילדה
ולבית. אין לה חיי־חברה,
אין לה חברים. החברים היו שלו,
ובילעדיו היא לא רוצה בהמשך
החברות .״אני יודעת שזה סוף ה חיים
החברתיים והריגשיים שלי,
ולא איכפת לי. יש לי המון זיכ רונות,
וזה מספיק.״
יש לה טענות מרות נגד ה־מימסד
בארץ, שבמשך שנים רבות
לא קיבל את רטוש, ולבסוף קיבל
אותו כמשורר בילבד. אבל היא
מבינה שפטוש לא הבינו אותו.
״הוא היה חדשן ומהפכן.״ זה
היה המחיר שהוא נאלץ לשלם על
היותו ישר, ולא מתפשר. והמחיר
היה כדאי עבור שניהם. רטוש מ עולם
לא קיבל פרם חשוב, כמו
פרס ישראל או פרם ביאליק ,״ויש
מי שצריך להתבייש על כך,״ היא
לא רוצה לפרט מי, אבל מי ש צריך
לדעת — יודע.
היו לו הרבה מכרים, אבל מעט
חברים, וגם מעטים אלה איכשהו
התפזרו בחודשים האחרונים ל חייו׳
והוא היה בודד. היו כמה
אנשים שאהב במיוחד, אבל היא
לא רוצה להגיד מי, שלא להעליב
את האחרים.
על המוות לא דיברו, כימעט.
רטוש התייחס אל המוות כאל חלק
מהחיים. חשב שאם מישפחתו תז כור
אותו, הוא לא ימות לגמרי.
דווקא בעניין זה היה מאוד אישי,
מישפחתי, לא חשב על עצמו כעל
דמות ציבורית.
ריגשותיה שלה היו מעורבים ב-
בעניין זה. לאורך השנים נשאה
עימה את הידיעה הכימעם־ברורה
שהוא ימות הרבה שנים לפניה.
(המשך בעמוד )54
״וטוש עיצב את נד עולמי.
כשמת, התייחמתי בנעם השניה.״
סו. שם התוודעתי ל״כנעניס״ ,ל־
״עבריים״ .הקשבתי לדבריו. הם
תמיד נאמרו בחיוך כזה מתנצל,
סלחני, ואף פעם לא כדי לשכנע,
אלא רק כדי להסביר. איש מיוחד
מאוד, לכל הדיעות.
יום אחד, כשבאתי לקפה ביתן,
ראיתי לידו אשר, צעירה מאוד. זו
היתה יוהנה (שרטוש הסב את
שמה, מאוחר יותר ליוחנה) .הוא
הציג אותה לפני כקרובת־מישפחה
רחוקה שלו, עולה חדשה מפולין.
אחרי כמה חודשים נשא אותה ל-
אשה.
אני זוכרת את הרעש הגדול ש־נשואיו
אלה עוררו בחוגי הספרות
בארץ, בעיקר בגלל פער־הגילים
בין השניים. היא היתה בת ,18 הוא
על רטושהיה בן .54
ואמנם, הם נראו כזוג מוזר.
מעטפה חומה מאחת המגירות. אי־אפשר
לתאר את הרכות וחרדת-
הקודש שבהן מחזיקה יוחנה את
המעטפה בידה. מחזיקה אותה
סגורה ומספרת לי מה יש בפנים.
לא מרשה לי לראות את כתב־היד.
כאילו אומרת לי :״זה מה שנשאר
לי מבעלי, וזה רק שלי.״
לבושה שחורים. האבל שלה לא
תם אחרי שנה. האבל שלה הוא
ניצחי. כל דבר שאחרי רטוש הוא
אבל.
חיי ב ת לו״
^ סברתי לה מה אני רוצה ל י
י שסוע ממנה, והיא אסרה:
,לא!״ כל שאלה שלא נגעה ישי רות
בשיריו או במעשיו הציבו-
יונתן, יוחנה וכנען (ינואר 9מג)1
ידעה שהוא ימות הרבה לפניה
על מוח לסול
(המשך מעמוד )53
חשבה על זה הרבה פעמים. תיארה
לעצמה את רגע מותו כשהוא או חז
בידה. סוף מושלם לחיים משו תפים.
אבל לא כך זה היה.
ת מונו ת
**ותו היה, לדעת רבים, מוות
י! שהוא בעצמו היה בוחר בו,
אילו יטל היה לבחור. בערב יצא
לפתיחת תערוכה של ידידו, יוסל
ברגנר. אחר־כן־ הלכה חבורה של מה
לחגוג במסיבה. רסוש היה בין
חבריו עד שעות־הבוקר המוקד מות.
חזר הביתה, הלו לישון ולא
״מוות של צדיקים הוללים,״
אמר לי מישהו.
יוחנה לא יכולה לסלוח לעצמה
ך* חל גיל עמדה בפתח מעת
י הפעוטות והמתינה לבתה ברכה.
השעה היתד, בערך 4אחרי-
ר,צר,דיים. המטפלת, נורית, ניגשה
לרחל וסיפרה לה שברכה ישנה ב מיטתה.
האם מיהרה אל התינוקת.
נורית הוסיפה :״הילדה סירבה ל אכול
ארוחת־צהריים ובכתה.״ האפי—
מצאה את ברכה שוכבת על המי טה
עם פניה כלפי מטה, וידיה
לצידי גופה. היא הרימה אותה, ד
ראשה של הילדה נפל הצידה. רחל
התחילה לצעוק :״הילדה שלי
מתה !״
השלימה עם זה שרסוש לא יחזור
אליה. כשנישאה לו, ידעה מה המחיר
שתצטרך לשלם עבור הזכות
הגדולה של חיים במחיצתו במשך
17 שנה. אין היא מצטערת לרגע.
רק משלמת את השטר עכשיו, ב עצב,
בכאב ובגאווה.
ביקשתי ממנה כמה תמונות
בשביל הכתבה שרציתי לכתוב,
והיא אמרה :״הרי אמרתי לך
שאני לא משתתפת בזה ״.אמרתי
לה שאני אשתמש בתמונות שיש
במערכת. חשבה רגע ואמרה :״אני
יודעת איזה תמונות יש לכם.
רטוש לא נראה שם סוב. אם אין
לי ברירה, אתן לך תמונות שהוא
נראה בהן יפה.״
רציתי לשאול אותם אם היא
מתארת לעצמה שתינשא מחדש,
אבל לא העזתי. לא בבית הזה,
במיקדש הזה שהיא עשתה ל-
זיכרו, ושבתוכו היא ממשיכה ב
ברכה,
בת 14 וחצי חודשים,
הובאה לתחנת מגן־דויד־אדום ב־מיצפד,־רמון.
אך היד, כבר מאוחר
מדי. ברכה נפטרה. היה זד, ב־15
באפריל . 1981
המישטרה גבתה עדויות ממטפ לות
מעון כלנית של נעמת במיצ־פה־רמון.
העידה שושנה בן־גיגי• ,יי^
מטפלת לא מוסמכת :״עד לשעה
10 בערך, כשחילקתי את הבננות,
היתד, הילדה במצב-רוח טוב. היא
אכלה את כל הבננה. משעה 10
ועד , 11 הפעוטות חופשיים לשחק.
״ב־ , 11,30 הוטסו הילדים לכיתה
כדי להחליפם ולתת להם ארוחת־צהריים
...משעה זו התחילה ברכה
לצרוח ולבכות ללא כל סיבה. ני גשתי
אליה. היא היתה אדומה ב פנים
ועם נזלת. הרמתי אותה ו־נסיתי
להרגיע אותה. חשבתי ש היא
רעבה• ביקשתי להכין לה את
המרק, כדי שתוכל לישון. אך
ברכה לא רצתה לאכול והמשיכה
לבכות.
יצאתי איתה החוצה כדי לנסות
להרגיע אותה. היא נרדמה ולקחתי
אותה למיטה ואז היא שוב קמה ו־בכתה.
לקחתי אותה לידיים והיא
שוב נרדמה• הפעם היא המשיכה
לישון, כשהשכבתי אותה במיטה,
כיסיתי אותה והלכתי לטפל ב שאר
הפעוטות. זה היה ב־. 12
״בשעה 2ורבע, השעה שבה
מחליפה את הפעוטות שקמים מה שינה,
שמעתי את ברכה בוכה ב קול
חלוש• אחרי שגמרתי להחליף
ניגשתי למיטה לראות אם היא
התעוררה. רציתי להאכיל אותה כי
היא לא אכלה כל היום. כשניגשתי
למיטה ראיתי שהיא שוב נרדפה.
הפעם היתד, השמיכה מתחתיה.״
כנ ען
״כשנולדה הוא שנזוז ! *
שלא יצאה איתו בערב האחרון של
חייו. היא נשארה בבית, כי לא
יכלו להשיג בייבי־סיטר. היא לא
יטלה לסלוח לעצמה שדווקא בשנתיים
האחרונות. כשאולי היה
שושנה בן־גיגי ציינה בהמשך _
עדותה במישטרה שכאשר הגיע!?״
למעון המנהלת, יעל גולן, היא
סיפרה על התנהגותה של ברכה
והלכה הביתה•
אילו לחיות לצידו של רטוש, בגעגועים.
מישהו
מחבריהם אמר לי פעם
ששום צעירה ישראלית לא היתה
מתחתנת עם איש זקן, לא־מקובל,
יעל גולו העידה בין היתר :״י צאתי
לערוך קניות למעון עד ה שעה
11,30 לערך. נשארתי עד ש השכבתי
את כל הילדים! ,וזה היה
בערך בשעה . 12,30 הלכתי הביתה
עד השעה .3כשחזרתי להחליף
את המטפלות של הפעוטון, נמסר
לי שברכה לא הרגישה טוב ולא
אכלה ארוחת־צהריים.
כשנישאו היתה בת , 18
מאובות, מקושטת, וליוה איש
נקו, נ טו, נשען ער מקר.
נ שננ טו, הסתיימו חייה
החברתיים והוגש״ם רתמיו
זקוק לה יותר מתמיד, היתה עסוקה
עם התינוקת שלהם, ואולי היה
בודד, אולי חשב שהילדה תפסה
את מקומו.
עכשיו היא חיה בנוחיות יחסית.
״בשעה 3ו־ 10 דקות הלכתי ל פעוטון
להאכיל את הילדים. הייתי
איתם עד ששמעתי את הצעקות
מייד נטס תי לברר סד, קרה.
נורית, המטפלת של אחר־הצהריים
מסרה לי את הילדה, ואז הבנתי
שהיא ללא תנועה וקרה. רצתי
מייד לקרוא לאחות, שהיא אחות
מוסמכת. היא הגיעה מייד והנשי מה
אותה. ניגשתי להרגיע את ה־אמא,
עד שהגיע האמבולנס.״
אין סי מני
א לי מו ת
עני ושתיץ, ובוודאי לא היתה
ממשיכה להעריץ אותו שנים כל-
כך רבות. יוחנה, בוודאי, אינה
אשד, ישראלית טיפוסית.
דניאלה שמי
ההורים רחל ודויד גיל
בקשה לערוך חקירה
64 מחרת היום הועברה ג ד
* פתה של ברכה גיל למכון ל רפואה
מישפטית באבדכביר. ב-
חוות־דעת של הפתולוג הד״ר דויד
אוברבוך, נאמר :״לא נמצאו שום
סימני חבלה ואין מקום להשערה
שהמוות היה בלתי־טבעי. המימצ-
אים המיקדוסקופיים יכולים ל העיד
על תהליך זיהומי(ויראלי).״
רופא מקומי העיד שברכה סב־
לד. בעבר מדלקת־אוזניים וקיבלה
טיפול מתאים.
רחל גיל, האם, פנתה לבית־מישפט
השלום בבאר־שבע, באמצעות
עורד־הדין משה ברטל,
ותבעה שימונה שופט שיחקור את
סיבות מותה של ברכה• התביעה
הוגשה נגד המדינה, שסירבה לע רוך
חקירה, ונגד יעל גולן ושושנה
בן־גיגי.
סניגורן של המטפלות, עורו־הדין
אהרץ ברקאי, ביקש משופט־השלום
יהושע פילפל לדחות את
הבקשה. ברקאי ציטט את דבריהם
של הרופאים, שקבעו את מותה,
הד״ר יוסף שובוביצקי וד״ר נתן
גולדשטיין, שקבעו :״אחרי שב־
מעניקות סמכות ויוזמה רחבות מ רגיל לשופט. חקירת סיבות מוות
נערכת, בין היתר, כאשר יש יסוד
סביר לחשש שהמוות נגרם ב עבירה.
מ ט פלו ת
מו ס מ כו ת
חת הטענות של האם היתה׳
ד שהעובדות במעון היו מטפלות
בלתי-מוסמכות. על כך השיב בא
כוחן של המטפלות :״לא זו בלבד
שהטענה אינה נכונה ואינה מבו ססת
בחומר שבתיק בית־המישפט,
אלא שלאור נסיבות המיקרה, ה־
נדי שימונו 1שופט שיחקור
האם פנתר 1לבית־המישפט
את הסיבה ו מו תבתה.
או ה שופט קבע שאיו
טעם לנהל תקיוה שבהר
מראש שה יא סרק
דקנו את הילדה, לא ראינו שום
סימני אלימות. ההשערה היא ש הסיבה
נעוצה בלב, אך איני בטוח,
כי הבדיקה שנעשתה היתד, חיצו נית.
אני קבעתי את המוות.״
חששות
י בי ס
ד כף השיב פרקליטה של
גיל: המשיבה יעל גולו ושושנה
בן־גיגי טרחו רבות ל שכנע
את בית־המישפט בי אין
מקום לחקור בנסיבות מותה של
הילדה ברכה גיל. עמדה זו מעו ררת
תמיהות רבות, שכן על פי
השכל הישר ניתן היה לצפות ש המשיבות,
הטוענות כי מותה של
המנוחה היה טבעי ולא י נגרם ב עבירה,
יהיו מעוניינות מאוד ש תיערך
חקירת סיבות המוות ולו
כדי לטהר אותן מכל חשד.״ סיכם
עורך־הדיו ברטל :״עצם ההתנג דות
הנמרצת של המשיבות — לא
זו בלבד שאינה יאה מבחינה צי־
מצביעות על אסון של מיתה
טבעית, בלתי־נמנעת ובלתי-צפוייה
של המנוחה, מובן כי גם המטפלות
המוכשרות והמתאימות ב יותר
לא היו מסוגלות למנוע את
האסון.״
העולם הזה פנה ליעל גולן,
מנהלת המעון, וביקש לדעת אם
נכון שאין במעון מטפלות מוסמ כות,
ואם כן, מדוע?
השיבה יעל גולן :״זה נכון. אך
מדוע — את זה צריך לשאול את
הנהלת נעמת. הם שלחו את ה מטפלות.״
טענה
נוספת שהושמעה היתה,
שהמטפלות שעבדו במעון היו אמ הות
לילדים המבקרים באותו מעון,
ועל בן, אולי, הקדישו תשו מת
לב לילדיהן על חשבון הילדים
האחרים.
ה מנ הלת
נעדרה
|ץ שיכה גילן :״נכון. למטפ־י
י לות שעבדו כשקרה האסון של
רחל גיל על ל,כר כתה כרכה
מוות במעון הפעוטות
מציעה שתיפנו אל ריטה גור, ה ממונה
על אגף חינוך ועזרה
סוציאלית של נעמת.״
ריטה גור השיבה :״אנו מעוניי־נים
שבכל כיתה של הפעוטות
תהיה לפחות מטפלת מוסמכת אחת.
אך לאחרונה, משרך־העבודה־
שהמנהלת, יעל גולן, לא שהתה
במעון ברציפות, והילדים נשארו
בהשגחת המטפלת הבלתי־מוסמכת
בלבד.
בהחלטתו לדחות את הבקשה
לערוך חקירת סיבות המוות, ציין
השופט פילפל שהוא שוכנע ש
דעתו
על קביעותיו של הד״ר
אוברבוך. אמר הד״ר בלוך :״אני
צריך להיות מאוד זהיר, ולשקול
כל מילה שאני אומר. בחרש כוונה
של הבדיקה היא לקבוע סי בות
המוות. אני יכול לדבר על
עצמי. אני צריך לציין את סיבות
תאם באה ן יגעו! בדי לקחת את התינוקת שדה -ה־א
היתה מתה. היא צחקה בבוקר ולפתע 1נ0וה. אבל
מנהלי המעון והמטפלות מתנגדות לחקירת סיבת המוות
בורית, אלא אף מגבירה את החששות
שאכן יש להן אינטרס ל הסתיר
את ההתרחשויות שקדמו
לאסון.״
השופט קבע בהחלטתו :״בסי כום
הדיון, איני רואה טעם לנהל
חקירה שברור מראש שהיא סרק.״
הוראות חוק חקירות סיבות מוות
ברכה גיל, היו ילדים במעון הזה.
אך הילדים שלהן היו בכיתות א חרות
ולא בכיתות בהן הן עוב דות.״
העולם
הזה פנה בסוגיה זו ל־מאשה
לובלסקי מנכ״ל נעמת :״לא
רצוי שלמטפלות יהיו ילדים ב מעונות
שבהן עובדות. אך אני
והרווחה לא עמד בהתחייבויותיו
ולא עזר לנו בהכשרה מיקצועית
של המטפלות. בנוגע לשאלה, אם
אנו מסכימים שהמטפלות שלנו
יחזיקו את ילדיהם בפעוטון שבו
הן עובדות — התשובה היא חח
משמעית: לא!״
מעדויות המטפלות גם מתברר,
המוות היה טבעי. לעומתו טען
פרקליטה של רחל גיל, שחוות־הדעת
הפתולוגית הנמצאת בתיק
אינה משכנעת במידה מספיקה, ו נראה
שהפתולוג התקשה בקביעת
סיבת המוות המדוייקת.
הד״ר בצלאל בלוד, מנהל המכון
לרפואה מישפטית, החווה את
המוות. אם זה לא בחר לי, אז
אני צריך לציין במה אני חושד
שגרם למוות.״
המנהלת יעל גולן אינה רואה
כל צורך בחקירה. לדעתה ,״מותה
של ברכה בא מהשמיים. במצב
כזה אין מה לעשות.״
מרסל זוהר !
קם־פת הסבתא
יש באוסף הפרטי של אתי אולמן וניתן למצוא גס
בחנויות היד שנייה, הנמצאות למכביר בתל־אביב
--ובשאר העריס בארץ. כדאי לחפש, למשש, לבדוק ולראות, טד שמוצאים שימלה אחת קטנה
ושחורה כזאת ,׳שבדרך־כלל מחירה הוא הזדמנותי, ויש גס להניח שבמסיבה המיועדת היא
תהיה אחת ויחידה. על שמלות מהסוג הזה, שהן בנות 30 ואפילו 60 שנה, לא חל חוק
ההתיישנות. הן עשויות בדים ששולטים היום באופנה ותפורות בתשומת־לב ובקפדנות רבה.
סילווססר דראסמ•
77 וד שגה עברה והסילבסטר
? מתקרב. מודעות מאירות עי ניים,
המבטיחות מסיבות עד אור
הבוקר, אמנים, הופעות, ריקודים סכומי ארוחות וזלילות תמורת
עתק. בתי-המלון הומים, הדיסקוט
קים
מלאים. מה לובשים לחגיגות
השנה האזרחית ז איד מקבלים אח
פני השנה החדשה ז
חשבנו, שאלנו, והחלטנו, ש הפעם
לא עוד הוצאת סכומי עתק.
לא שימלח חדשה ולא תופרת קט
וזריזה, הפעם החלטנו לחפש
בחנויות יד שנייה ובשוקי הפיש-
פשים. רצינו שימלת אנטיקה ש חורה
ויפה — מד. שיותר ישן יו תר
טוב.
אצל אתי אולמן, שהקנית ה
קולנוע
והתיאטרון לשעבר, מצאנו
בארון מיצסור לא קטן של
שמלות אנטיקה שכאלה, השונות
אחת מהשנייה. איסוף שמלות כ אלה
הוא התחביב של אתי. היא
אוהבת אותן עתיקות ושחורות, א
רוכות
וקצרות שרוול, באורכים מי די
ומאקסי.
שחור הוא יפה
* מדוע דווקא שחותת ז כי
י שחור הוא צסע עם המון
אפשרויות. הוא יוצר מראה דר-
מאתי והוא אלגנטי, ועם כובע תו־
ש ו 1צור
להראות שונה,
מסתורית, ינח
וקצת
אחרת
במסיבת הסילווסטר¥ ,
שתנסה
מולח
בשוק הבישפשיס
שחווה וקטנה
אותה
ומוסיפים
ליופיה.
היא השיסלה הזאת, היוצרת מראה
דראסתי, כשחרוזיס ופייאטים מעטרים
כובע תואם נוצר מראה מיסתורי.
היא שימלה העשויה בד צמר ב־
סיגנון מעיל קלוש, עם צווארון יי גדול ועומד, שבמיקרה שנושבת רוח חזקה, עשוי להציל את התסרוקת.
אם נראית האשד. מסתורית ומעו דנת.
והעיקר — הוא יוצר צללית י
דקיקה.
על השמלות מהסוג הזה, שהן ב נות
50 ,40 ,30ד 60 שנה, לא חל
חוק ההתיישנות. הן כל־כך נהד רות,
הבדים עמידים ונראים כחד שים
למרות השנים. חלקן תפורות
מבד קרפ ז׳ורז׳ט נשפך ומחמיא,
אחרות עשויות קטיפה המרככת
ישבן מרובע, יש גם בנמצא שמ לות
סאטן חתוליות וגם שמלות מ שי
וטאפט מסוגננות היטב.
הרומן של אתי עם השמלות
השהודות האלה הוא אתך. הוא
התחיל לפני 15 שנה, כשקיבלה
לא שיתלה תרשה ודא תופרת קטנה ־ לסידווססך
את ׳נולה לקנות תיו שניה שיתלה שחווה ועתיקה
גירושה שתי שמלות כאלה מדו דתה
האוסטרלית. אתי אולמן, ב אמצע
שנות השלושים שלה, עיניים
שחורות גדולות, גוף נשי וחזה
שופע, נפש רומנטית, החשה גע גועים
ונוסטלגיה ומתרפקת על העבר
.״פעם בגד היה בגד,״ היא
אומרת ״היו משקיעים בו את ה נשמה,
שמים לב לפרטים, רוקמים
חרוזים ושמים כריות בכתפיים. ה יום
תאפ־לאפ, צ׳יק צ׳אק, הכל
אינסטנט ויש בגד.
להרגיש מיו חדת
ת השמלות השחורות האלה,
י בתוספת גרבי ניילון חלקים או
גרבי רשת עם ביריות ותכשיטי
זהב עתיקים, היא לובשת בערבים,
שבהם היא רוצה להרגיש ולהי ראות
אחרת, ואולי אפילו לחשוב
שהיא כוכבת־קולנוע מה שהיתה
באמת בעבר.
״בערב שכזה אני משתדלת׳למ צוא
לי בחור, קבלייר, הנראה ו־
מתלבש בהתאם, כדי שיתאים לאי רוע.
הגעתי למסקנה שיחסם של
הגברים לאשד. משתנה בהתאם ל לבושה,
ובשימלה שכזו לא רק
שיחמיאו לך. קיימת הסכנה שהם
אפילו יורידו מכבודם ויפתחו לך
את דלת מכוניתם!״
בערבים שכאלה אתי בולטת בל בושה
.״די מחניף לי כשכולם מס תכלים
ושואלים מאיפה השמלה ה יפה
הזאת.״
לכן, כל מי שרוצה להיראות ב מסיבות
ה־ 31 בדצמבר קצת אחרת,
כדאי שתכתת רגליה לחנויות היד
השנייה הנמצאות בשפע ברחובות
דיזנגוף, אבן גבירול ושינקין, ו־שתנסה
את מזלה בשוק הפישם־
שים. תמורת סכום סביר של
300־ 400 שקל, תוכלו לרכוש שי-
מלה שחורה חסרת גיל, ולחגוג
בה את השנה החדשה.
תחרת אנטיקה
וחרוזים קטנטיס, כולם עבודת יד. איפה
מעצבים היום שמלות שכאלה 7פעם
היו משקיעים בבגד את הנשמה. היום הכל אינסטנט, אומרת אתי.
וקום וביריות
מתאים חסר. אתי הגיעה למסקנה הנכונה שייחסם של
הגברים לאשה משתנה בהתאס ללבושה, ובשימלה
כזאת היא קוצרת לא רק מחמאות. הס אפילו פותחים
לה את דלת המכונית. צילומים: דרורה זכרוני
מחשוף עמוק
חושפת אתי אולמן בשימלה עתיקה ש קיבלה
לפני 15 שנה בירושה מדודתה. אתי
היא בעלת נפש רומנטית, וחשה געגועים ונוסטלגיה ומתרפקת על העבר.
גינני לא שב לשדה הקרב תחינת חייל במרחק דיה מהמטכ״ל
חז ק חזק ולאנת חז ק ניוון צ ב אי ו אז ר חי נו סחר! א ד לי ס ט
| תרגום |
ליל הביזון
באוצר הלשון העברית של יעקב כנעני
מוגדר הערך בי-זון כך. :בחמת־בד ממשפחת
הבקר, שיש לה גולגולת גדולה וקרניים קצרות:
הביזון האירופי דבשתו פחות גבוהה וקרניו
ארוכות יותר הכותרת ליל הביזון -סיפורו
של קצין נאצי* ,שראה אור בימים אלה בתרגום
לעברית, מביא המחבר והתסריטאי הנודע דלטול
טרמבו, את סיפור עלייתו ונפילתו של
הנאציזם, כסיפור מסע אל המחוזות האפלים של
נפש האדם, מחוזות המהווים את הזיבול לרוח
הנאציזם.
טרמבו, שהתפרסם בסיפרו גיוני שב
משדה־הקרב, ספר שראה אור ביום פרוץ
מילחמת העולם השנייה״ ( 1בספטמבר )1939
ושהוא אחד מהמעולים שבץ הספרים
האנטי־מלחמתיים, שראו אור בכל הזמנים. אגב,
מני שב משדה־הקרב העניק השראה מדהימה
לסיפרו של יורם קניוק חימו מלך ירושלים.
ליל וזביזון מצטרף לאותם ספרים,
שמחבריהם לא זכו להשלימם, כך שקשה לאמוד
נכונה את ערכם הספרותי המלא. טרמבו עבד על
כתב־היד של ליל וזביזון יותר מ־ 16 שנד״ תוך
שהוא מנסה לשרטט את עולמו של לודוויג
ריברד יוהן גריבן, נאצי שאינו חוזר בו
ממעשיו ואינו מתכחש לעברו. כבר בפרק
הראשון, שכותרתו. אני מכריז על עצמי,
מתוודה על כאבי, ומטעים את זהותי בפני
האלוהים־ משרטט טרמבו את האב־טיפוס של
הלאומן הנוקשה והקשוח, מעין גוש־אמונים
לקרקע הגרמנית הפותח משאו ואומר. :אני
• דלטון טרמבו -ליל הביזון; עברית:
יותם ראובני; הוצאת תמוז; 224 עמודים
(כריכה קשה).
ההויה ה־שוארח
הנסיץ המעליב את האינטלקט של
עסקני״תרבות נוסח משה תר ודומיו, לעלות
טרמפ על נושא אי־הנחיצות של מילחמת
הלבנון ותרומתה לשקיעת ישראל (העולם
יושב בבית קטן זה בעיירה פורכהיים, ממנה
הובילו נסיכים קרוליגגיים את השבטים
הפרנקיים להכתיר גרמני על כל הקיסרות
הרומית הקדושה, אלף שנים לפני שמישהו חלם
על הדימוקרטיה המסורסת של האגגלד
סבסים...־
על עצמו, אומר גריבן. :אני רצונם המיוחל,
החייל שטיפחו והעריצו. עשיתי מה שהם
השתוקקו לעשות ולא העזו גריבן, ששירת
כבר במילחמת־העולם הראשונה, עוד בהיותו כבן
17 והתגייס בשנת 1926 לשורות המיפלגה
הנאציונל־סוציאליסטית (נאצית) ,מספר בליל
הביזון את סיפור חייו, בגרותו, מילחמותיו עד
ל־ 30 באפריל ,1945 כאשר הפיהרר א דו קן
היטלו* ,שם קץ לחייו בבונקר מיפקדתו בברלין,
ועד המישפט שנערך לו אחרי המילחמה,
בנירנברג, כפושע מלחמה. :דנו אותי לעשרים
שנות מאסר על פשע שפשעתי משום שהייתי
נאמן.״*
גריבן, שהוא מהדורה משוכללת של
לאומן־פאשיסט, שדוגמתו ניתן למצוא בכל
הלאומים, כולל העם היושב בציון, מספר גם על
בנו שקפא למוות באחת הצעדות ברוסיה, על בתו
שנאנסה בידי חייל אנגלי והרתה לו ועל אשתו
שנקברה מתחת ־לחורבות הירושימה הגרמנית,
דרזדן, ולמרות כל אלה. :חייתי חיים מלאים.
עשיתי כל דבר שגבר יכול לעשות.״־
ליל הביזון נפתח בתיאור ילדותו ורקעו של
גריבן, באביו שהעניק לו ביום הולדתו השישי
רובה חד״קני האוזרמן ואימנו בירי. פרק
האי־אונות והחולדות המינית של גריבן, כמייצג
הנאציזם, מצוי בפרק. אני נושם אל קרבי את
הבושם הקיצי של חלציה של אינגה, והוא
המניע אותי לרצוח־ ,פרק שבו מוצג עולם הזיות
מטורף ותת״חלומי, שהוא אחד משורשי הפרא
של הנאציזם.
בהגיע גריבן לגיל ,13 הוא מחליט.כי הגיעה
העת להתענג על אינגדד, אלא שעד מהרה מגיע
הפרק ההומוסכסואלי, שהיה אחד מספקי
התחמושת האנושיים ומאגריה הגדולים של
בשבוע השני לחודש תשרי תשמ׳׳ג, קיבלו
מינויי פיוט את שירו של הסופר־משורר יצחק
לאור אר־פי־ג׳י בתל־אביב. שיר, שהוא
בבחינת הצגת עמדה שירית, בעלת ערך של
רחקנו מאוד זה מזו במלחמה הזאת למרות ההסכמה הפוליטית המלאה בינינו. כאילו
צפנו מן החוף והלאה על שני קרעים של אדמה. בבוקר לא אשיב אותך אלי ולא תשיבי
אותי אליך. כמו זרים נשתה את הקפה בבוקר. כמה מאוסה פתאום אהבתנו. במרחק
יריח מהמטה הכללי במרחק זעקת תחינה מן החייל העובר בכביש.
מחוויות המין קצרה הדרך אל הוונדרפוגל
תנועת״הנוער הגרמנית, שהיתה אחת מבסיסיה
של התנועה הנאצית, ופולחן הנעורים שלה:
.טיילתי יחד עם גינתר. שנינו היינו חברים
בוונדרפוגל: תרמילים, נעליים גבוהות, שקי
שינה. רטנו ביערות ובשדות, אכל ד בכל מיני
מקומות, שואבים כוח מהאדמה ואיש מרעהו,
חומקים מכל מה שבא מהערים הגדולות או
נושב מהמערב ועד מהרה מגיע הפרק פיתויו
של גינתר, שהוא ביסוס תורת ההומוסכסואליות
הגרמנית, על יסודות הרייך בן אלף השנים.
תהודה כפל אלף, על גימגומיהם של היזהרים,
המגדים, הדורים ושאר נושאי שם התרבות
הישראלית לשווא על שפתיהם. בשיר זה מצליח
לאור ליצור צירוף של החוויה האישית עם החוויה
הציבורית, כאשר הוא כותב. :ועכשיו בלילה הזה
ליל הביזון הוא ספר לא שלם, ורחוק מלהיות
בעל עוצמה כמו מני שב משדה־הקרב. זה ספר
אלא שליל הביזון אינו ספר מושלם, ובחלק
השני שלו, שכותרתו היא התקציר של טרמבו,
מובאים תקצירים, תוספות ועוד קטעים, שכוונת
המחבר לגביהם אינה בהירה די הצורך, כקטע
הפתיחה גריבן ועליית הרייך השלישי,
והתהליך ההומוסכסואלי המוליך אחרי מילחמת
העולם הראשונה, להצטרפות לתנועה הנאצית.
בפרק זה מובא בקצרה סיפור עליית הנאציזם
דרך חייו של גריבן, התאהבותו ברקדנית ליזל
דהלם, יחסו לאשתו אם ילדיו. כאן מובאים גם
קטעים מתוך יומניו של גריבן, אשר סוקרים את
מהלכי המילחמה, דרך הגיגיו המוכתבים לו
מלמעלה בגנות היהדות הבינלאומית, הקומוניזם
הסובייטי וכל שאר אויבי הנאציזם באותה עת,
ועד להעברתו לשרת באושוויץ.
כאן מובא ניכורו הלאומני לכל אשר חוזות בו
עיניו, ולכל השמד, שהוא מעניק לו את עזרתו
המלאה. פרק המסתיים בהערה לאקונית,
האומרת. :שמתי לב לכך שההוראה להפסיק את
ההרג לא באה מאלוהים או נציגו עלי אדמות
— האפיפיור — אלא מהוד מעלתו ריכספירר
ס־ם הייגריך הימלר.־
החלק השלישי בספר הוא תחת הכותרת
מיכתבי גריבן. מיכתבים שאותם חיבר טרמבו,
והנוגעים לבעיותיו השונות בכתיבת סיפרו ליל
השיה על,אר־פי־ג׳י בתל־אביב״
בלילה כמו זה אם חיה עובר את בשרך רעד כאילו סיוט פלח את שנתך
יכולתי לקום וללכת בשקט אל המטבח ולכתוב לך שיר שישיבך אלי בבוקר
לאסף את גל האהבה הגואה הזח שבו את לא יודעת כמה אני אוהב אותך ותקראי אותו
מחר ועכשיו בלילה הזה בתל אביב המשמידה אני קם אל המטבח מעלה בו אור ואני
שומע את התינוק בוכה בבית ממול ואת קול אמו הטובה מרגיעה אותו ואני מוותר על
קולות המזמח למטה ברחוב ועל השיעול ועל הנחירה ועל שיחה בסלון המרחק על
צפירת מכונית, על נהמת המנוע, על הרדיו החולף, על המטוס בחשך ואני מנפה את
הקולות הללו אפילו את נשימתך. אשאר רק עם צווחת העוללים במערב
בירות.
הזה ,)2364 אין בו כדי להשפיע על מהלכי
התרבות הישראליים האמיתיים בנושא זה.
אחת לשבוע מפרסמת הוצאת איכות במים־
גרת דפשיר שבועי לשירה עברית דף, ובו שיר
אחד מאת משורר, הנשלח למאות מינויי פיוט.
התנועה הנאצית, כאן תחת הכותרת. בשל
אהבתי לגינתו* בלובל נפלתי מגן־העדן כהילל
בן שחר־ ,אל חוויה משולשת, שבה משתתפים
אינגה, גריבן וגינתר בלובל.
הביזון. החלק הרביעי, טיוטות והערות, מביא
עוד מהערותיו של טרמבו, בניסיון לפצח את צופן
הנאציזם של גיבורו, בקטעים כמו. :לכן ב־1952
כאשר הוא בבית־הכלא הוא קורא את
התרגום הראשון לגרמנית של יומן אנה פראנק
הוא נזעם. הוא וכל חבריו האסירים דשנה
קהילה גדולה של אסירים גרמנים, טוענים
שהיומן הוא תרמית יהודית.־ קטעים נוספים
בחלק זה מביאים דיעותיו של גריבן על: האלים
וההיסטוריה הגרמנית, על הוונדרפוגל, על
הדת, על רצח ואשמה, על ההרג והמחנות על
היהודים, על האנטי־שמיות ועוד נושאים כמו
מוות וזיקנה.
בתל־אביב המשמידה אני קם אל המטבח מעלה
בו אור ואני שומע את התינוק /בובה בבית
ממול ומכאב התינוק הבוכה בתל־אביב, עובר
לאור, ומצהיר בגלוי. :אשאר /רק עם צווחת
העוללים במערב ביירות...־
לאור אינו חושש מלחשוף את עצמו, עולמו
ומפלותיו האישיות, באופן העשוי לעורר קינאתם
של משוררים רבים, והוא כותב על פרידתו
מאהובתו/אשתו, למרות ההסכמה הפוליטית
השוררת ביניהם, והוא כותב. :רחקנו מאוד זה
מזו במילחמה הזאת למרות ההסכמה הפוליטית
המלאה, בינינו, כאילו צפנו /מן החוף והלאה על
שני קרעי אדמה ומהכאב האישי שב לאור
לקראת סיום אל הכאב הציבורי, ומציג את התהום
הדרום־אמריקאית שנוצרה בארץ, בץ החייל
הלוחם ובץ מטכ׳לו, שאיבד את הרגישויות, אשר
איפיינו בעבר ארץ זו וצבאה. :במרחק ירייה
מהמטה הכללי במרחק זעקת תחינה מן החייל
העובר בכביש...־
השיר אר־פי־גיי בתל־אביב של יצחק לאור,
הוא עוד תיקווה מכובדת לתרבות הישארלית,
בצעדי הגישוש וההתנגדות שלה לכל המתרחש
במדינת ישראל, של ראשית . 1983 חבל רק
ששירים של מחאה — כמה עשרות מאז פרוץ
מילחמת״הלבנון — נעלמים אי־שם בץ כמה
מאות קוראים, ולא מגיעים אל המאות אלפים,
הזקוקים לשירים אלה כאות למצפון הקולקטיבי
האמיתי של הארץ הזאת.
אי־אונות ולאומנות
שיש במרכיביו השונים, מעבר לאיכדות
הספרותיות הבלתי־מגובשות, עוצמה של הבנת
התהליך שהביא לעלייתו ולנפילתו של הרייך
השלישי. זה ספר, שמעבר לאיכויותיה או
לחסרונותיו, מומלץ לקריאה בישראל של
ראשית שנת , 1983 שהרי את מרבית מרכיביו,
ניתן לחוש באווירה הישראלית.
ך (!וירה |
בלוריות ואותיות
על מעמדו של יליד אפיקים, יחיאל חזק,
בנוף השירה העברית, אמר פעם משורר חשוב:
.הצד החזק שלו הוא בבלוריתו ולא בשירתו.־
ניסוח קשה זה כמו מתאמת עם קריאת שני
קבצי־חרוזיו של יחיאל חזק, שראו אור בוזמנית
באחרונד״ תחת הכותרות בגידה* וגלות
בארץ**.
חרוזיו של חזק הם בבחינת אנתולוגיה של
שורות רבות ממשוררים רבים, בעיבוד חזק של
המחבר. העיון בספריו מביא לקורא(או למבקר
הקורא בעל כורחו) בנאליזמים שיריים
משומשים, הנקראים כמו חיקוי לשירת חיים
גורי, אמיר גלבוע ואלדד אנדן בגילגול
* יחיאל חזק -בגידה; הוצאת הקיבוץ
המאוחד; 54 עמודים(כריכה רכה).
** יחיאל חזק -גלות בארץ; הוצאת
ספריית פועלים; 48 עמודים (כריכה רכה).
השמונים או התשעים שלהם. שורות כמו
.נחל־עקרב היה הנחל שם שכבתי בין אבניו.״־
עשויות לעורר שאלות, מדוע לא המשיך המחבר
לשכב שם במקום להנציח חוויותיו.
חזק הוא בבחינת תופעה אנאכרוניסטית של
מק 1ר
מתחבטים
השירה הישראלית. הוא עדיין מדבר באנחנו
השחוק והבלוי מרוב שימוש של אנחנו. :כלינו
את מלאכתנו ועכשיו לאן נפנה בחריזה של
דימויים חסרי כל דמיון או גירוי לאינטלקט של
המעיין בשירתו.
בחרוזי האהבה שלו מגיע חזק לשיאים של
בנאליה, כמו. :הצללים בחלונך לא אמרת לי איך־
/לרדת מהם או.מאפסת אותי אל הגיח
שלה כמו חצב /שהוא ילד עזוב של הסתיו.״־
זו אפילו לא חריזה נאיבית, אלא מיצבור של
תיאורים מטופשים, ששם השירה נקרא עליהם
לשווא. חזק גם סובל מפחד של אינטלקטואלים,
ולכן מביא חריזה כמו. :בתי /היא קטנה ותמה
/ועדיין לא ידאה את ׳הדבר• של קאמי.״־ שורה,
שכמו מזמינה המשך בנוסח של. :כשהיא תגיע
לשישית /היא תיבחן על ׳הדבר של קאמי /
ועל, בגידה׳ של חזק.״״
רן אדליסט הוא סופר מחונן, שהכתיבה
עדייו אינה בראש מעייניו. בספריו הקודמים
הוא יצר גלריה ישראלית של דמויות, החל
מאנשי הסיירות הקרביות, דרך אנשי שמאל
בגלות בארץ עושה חזק תלתל כטשרני־קיצוני
בקיבוצי השומר הצעיר, ערבים ):חובסקי בזמנו, תוך שהוא מפרסם אידיליה תחת
וחוקרי שב״כ. באחרונה ראה אור סיפרו הרי ן הכותרת פיתוי הכפר, שבו הוא מנסה בדלות
החושך* ,שהוא בבחינת בסיס לרומן | חרוזיו ליצור אינטרפטציה כפרית אווילית שלו
של־ממש, שאדליסט לא טרח להביאו לידי | לקסקא, לשמש, לעפרוני ול״מרתפי אירופה
גיבוש סופי, למרות כישרונותיו הטבעיים.
בורגנית־ תוך שהוא מציג עולם ריקני, המתיימר
להיות עולם ומלואו. נסיונו באידיליה זו לשרטט
הרי החושך הוא ספר הנע בין קוטבי
ההתחבטות של גיבור יליד התנועה
תמונות כפר, או קיבוץ, הן מבחן שחזק עומד בו
הקיבוצית בשם סהר מירקין לניוון המהיר
הפושה בחברה הישראלית מאז מילחמת
ששת־הימים. סהר מירקין מביא את סיפור
הקריירה שלו כקצידמינהלה לא קרבי, עד
ללישכתו של אלוף־פיקוד בצה״ל (״אולי
אפילו הסבתי להיות משועבד לתירגולת
חילוסי המיבתבים בשסת האילמים של אנטי־גיבור מעין הצבאית״),
בני־הקיבוצים בצבא. סהר מירקין הוא מעין
פרימוס לנאפופיו של אלוף הפיקוד שאותו
הוא משרת, כאשר מסייע בעדו צ׳ארלי,
נהגו של האלוף, הפותח מאוחר יותר
בית־קפה בירושלים.
בחלק השני של הרי החושך הופך סהר
מירקין לפקיד בכיר במישררו של
שר־הבריאות בממשלת הליכוד, כאשר הוא
זונח למען הקאריירה את עברו הקיבוצי ואת
מורשת הוריו החלוצים. גם עולמו המיני של
סהר מירקין מוגבל, כאשר לרוב הוא מנגן
כלי שני באהובותיו, בצבא ובקאריירה
האזרחית שלו. של כאב־טיפום
מירקץ, סהר הקארייריסט הצבאי הלא קרבי, המשתלב
במערכת האזרחית, הוא מאפיין רב־חשיבות
של רמות הניוון הפוקדות את החברה
הישראלית. אדליסט, המודע לעובדה שבכל
ספר יש צורך בדילמה כלשהי, מוליך את
חרזן חזק
סהר מירקין לדילמה סוג גימ׳ל, המריחה
תל תל כ ט שרניחובסקי
ריח של נקרופיליה לא מבוטלת, באופן
הנצחת זיכרו של בן משקו חיים צבעוני,
יישהיה יורד בארצות־הברית ושב ליהרג
במילחמת יום־הכיפורים, כדי להותיר את ..בציון חלש. משוררים כאחרון שבתאי ויורם
אלמנתו, באורח זמני, לחשקיו של סהר ::טהר־לב ניסו להתמודד בכלי שירה מודרנית
מירקין, סהר מגיע עם האלמנה האמריקאית £ ,עם נושא הקיבוץ, ויכלו לו. חזק נכשל.
ג׳ולי, לקיבוצו, לפגישה עם האב השכול,
גם הצבע החום, שהמו״ל בחר לאותיות גלות
כאשר זה מוצג בעילגות שאינה במקום,
שכמו משמשת לאדליסט לומר את בשורתו: בארץ, כמו עוזר להמחיש את העובדה, שסיפרוני
לוותיקי קיבוצו. בכמה מקטעי הספר מצליח ; :החריזה של חזק הם בבחינת גלות מהשירה, דבר
אדליסט לגבש את לשונו ברמת סלנג גבוהה • ,הבא להמחשה חזקה בפואימת הכותרת, הנפתחת
ב.אבא הלך לעבודה /צעק לי מישהו מתור
כמו. :השמוק הקטן. העסקן הכפייתי הזה.
שיחי הצבר ליד הבית / ,ואני לא ידעתי שאולי
פוחלץ של קרציית מישקפיים רידנית.״־
העבודה איננה אמא שלי /אולי האדמה״.־
גיבוריו של אדליסט בהרי החושך
כנועים לתביעות המחבר, והוא מוליך אותם
המחשבה שנופי ילדותו של חזק, שגדל לחופי
כחיילי שודמת, ולא תמיד בהתאם לכללי ,׳ הכינרת, הינם אותם נופים שמשוררת כרחל
המישחק, במערכת חשבונותיו המורכבת עם
כתבה את כל נפלאות כתיבתה אודותיהם,
גורמים שונים ומשונים: צבא, קיבוץ, פו | מעוררת חלחלה בלב הקורא בדלות הדימוי,ליטיקה ישראלית, ליכוד, תנועת העבודה 8בקטעים כמו, :שימחת האהבה פורצת בזירמי
וכל השאר.
;; המיס מן הירדן העכור / ,ולא היה צריך לבקש
לשונו של ארליסט, שהיא בעלת ::על נפשנו מאלוהי הערוצים״•־ ועד אל. ירכי
פוטנציאל גבוה ולא ממוצה, מייצרת גם י׳ הדר פשוקות /ומטילות בך חמדה ירוקה״.־
מילים עבריות, כמו• :בקמטוט־(עמי ;)14
.המהומתנית־ (עמי 51 רטבובית־ (עמי
חזק קרא בביקורת כלשהי, שנוסטאלגיה היא
. ;)103 מפוגגתו־ (עמי )106ו״נוחץ־(עמי
סחורה טובה בשירה הישראלית, כך שלא נפקד
.)129 במהלך קריאת הרומן עולה הצער על
חלקם של חרוזים כמו. :הו כמה אהבתי את
אי־יכולת הריכוז של אדליסט, שהיה יכול
הספינות האובדות /על דרי הקיץ / ,ואת
לחבר כאן רומן מעולה, וכוחו לא עמד לו
העיניים הנטושות בעמקי חמסין / ,ואנוכי רק
להפוך את דמויותיו מדמויות קרטון מצופה
ילד.״־ אלא שחזק מתעלם מהעובדה הבסיסית,
בחאקי לדמויות תלת־מימדיות וערכיות.
שגם נוסטאלגיה צריכה להיות בעלת ערכים
הרי החושך הוא ספר שהיה בכוחו להיות
ספרותיים־שיריים, ולא רק אוננות נוסטאלגיה.
הישג של אדליסט ושל הספרות הישראלית,
כל שנותר לומר על שני קבצי חרוזיו של חזק
אך הוא לא מוצה בידי מחברו, וחבל.
הוא, כמאמר אותה סיסמה קיבוצית בשינוי־מה:
״חזק חזק ולא נתחזק׳ .מהחרודם האלה לא תבוא
• רן אדליס ט -הרי החושך; הוצאת
ישועה לשירה הישראלית. לא ניתן לדלות
דביר ירושלים -תל־אביב; 205 עמודים
מתוכם אפילו שני חרוזים, שיתאימו לקולו
(כריכה קשה).
המתקתק של צביקה פיק, או מישהו מדומיו,
כדי שיחברו להם לחן ויקליטו אותם.
הש״קספירים כתות מודד
מיסטיות
,מדבס
^י הו דהה רוי.
עורך־דץ
ענזיחאי
בהארץ ( )16.12 תחת הכותרת דיון בהשפעת מקום המגורים על היצירה הספרותית
מסופר על סימפוזיון של כ־ 40 סופרים ואמנים, תושבי פתח־תיקווה בהווה או בעבר. הסימפוזיון
נערך תחת הכותרת פתח־תיקווה כבית־היוצר לאמנות ולספרות, ומתוך הבימבום של
סימפוזיון זה עולה רושם, כי המדובר בסטאטפורד שע״נ אבון, צור מחצבתו היצירתית של ויליאם
שייקספיר, או לפחות בוצ׳אץ׳ ,עיר הולדתו
של ש״י עגנון. ולראייה: אמר בסימפוזיון זה
עסקן הספרות והעיתונאי חנוך ברטוב:
.פתודתיקווה היא אני־ ,דברים שסופר כש״י
עגנון לא העז לומר על ירושלים, או להבדיל
כמה הבדלות, סופרים כבנימין תמוז, נחום
גוטמן ועמוס קינן לא אמרו על תל־אביב.
שייקספיר מלבסי(״כינוי לאדם שמוצאו
מפתודתיקווה, לפי השם הערבי של המקום
שפתח־תיקווה הוקמה עליו׳ — מילון
בן־יהודה +בן־אמוץ, חלק בי) נוסף, הוא
אהוד בן־עזר, שהרעיף דברים על.השפעת
העיר על כתיבתו.־ לא פחותה בערכה
הספרותי מאלה, היא הסופרת המהוללת רות
טנא, שאמרה. העיר מהווה לי מקור
לרעיונות: לי פתדדתיקווה המקור והמעיין.״־
— מסתבר, כי מלאה מלבס בשייקספירים.
ועדת״החקירה הבינמישרדית, בעלת
עיתונאי ברטוב
הנימה הגיזענית והבדלנית המובהקת של ח״ב
פ״ ת _ ן ה אני
מרים גלזר־תעסה, שהיא גם סגנית
שר־החינוך־והתרבות, גילתה, כי. אלפי
ישראלים, רובם צעירים בני 18־,30
משתייכים לכיתות מיסטיות הפועלות
באחרונה באו״ן ...וכי עייר פעילותן בעדים
הגדולות, ובמיוחד בגוש־דן ...עוד מתברר כי
חלק מהכיתות הנחשבות דתיות׳ ח בעלות
אופי מסחרי טהור ועוסקות בעשיית רווחים הוועדה גילויי
ומהירים קלים הבינמישרדית של גלזר־תעסה נראים כבלתי ועדה מהמציאות. ורחוקים שלמים,
בינמישרדית זו מתעלמת מעוד כת מיסטית
אחת, יהודית, שבה חברים בעל־כורחם
כשלושה מיליון חברים, כאשר מחציתן נשים
משוללות כל זכות. גם כת זו עוסקת בעשיית
רווחים קלים ומהירים ראה: ההסכם
הקואליציוני, ובעיקר הסעיפים הדתיים
תקציביים שלו. אין ספק, שמישהו השתגע
במדינת־ישראל. ומי שהשתגע פתח בציד
מכשפות. אבל ההיסטוריה הוכיחה שציד
יאר-תעסה
סגנית־שר
מכשפות היא לרוב דו־כיווני• מענייז מתי יבוא
ם ״ ת־ שר ג 7זר תעסה
הבג׳ץ לכיוון אותה כת מיסטית יהודית,
צייד־מכשפות
שוועדת גלזר־תעסה לא העניקה לה את הכמד
הראוי בחקירתה המעוררת גועל נפש.
מאמרו של העיתונאי גדעון עשת
על רובו של הכסף המגוייס לבונדס ׳הולך
לפירעון איגרות ישנות (ידיעות אחרונות,
)13.12 טומן בחובו סקופ ספרותי מדהים. מתוך
הכתבה עולה, כי נשיאו החדש של מיפעל
הבונדס הוא תא״ל (מיל׳) בשם יחודה הלוי,
מה שמעורר מתהום הנשייה השירי את שירתו
של יהודה חליי אחר, בתקופה אחרת, ענייה
מעט בכסף(ולא ברוח) מזו שלנו. :אני במערב
ולבי במיזרח.״ כל דור והיהודה הלוי שלו. כה
לחי.
הטלוויזיה הלימודית הביאה לפני
הצהריים של יום הרביעי ( )15.12 סרט תיעודי,
לבתי־הספר,
מישדרי־החופש במיסגרת שנושאו חתן פרס נובל גבריאל־גראסיה
מארקם וכפרו הדמיוני מקונדו, העומד
במרכז סיפרו מאה שנות בדידות. בדברי
הקריינות נאמר בסרט, בין השאר. :תלונותיהם
של תושבי איזור הולדתו של מארקם
עסקן־מלבסי בן־עזר
מתמקדים בכך שאינו תורם להם כסף״.־
השפעת העיר
גישה חינוכית למרי של טלוויזיה לימודית.
השאלה הנשאלת היא, האם בסרט על ש״י
עגנין, אף הוא חתן פרס נובל, יאמר קריין הטלוויזיה הלימודית. :תושבי מעברת תלפיות
בירושלים, התלוננו בשנות החמישים והשישים, על כך שעדי עגנון לא תרם להם מכספו־.
טלוויזיה מאוד חינוכית, הטלוויזיה הלימודית.
להיות יואב חייק בשירה העברית אינו קשה כמו להיות יהודה עמיחי בשירה
העברית. בשיר בשם תחרה מזכירה שאותו פירסם חייק — עורו־דין במיקצועו וחרזן בתחביבו
— בידיעות אחרונות ( )10.12 הוא כותב. :אני זוכר שישבנו ליד /האור הדק. לפני החלון /עמד
עץ אפרסק /לכוד ברשת דימדומית / .צל זרח לסמן את הגבול /בין ודאי לספק.״־ חריזה זו
מזכירה בדימוייה, ובצורה מוגזמת את שירו של יהודה עמיחי אני עובד בגינתי הקטנה(מתוך
שעת החסד) שבפתיחתו כתוב. :אני עובד בגינתי הקטנה / ,אני עודר ליד שיח היסמין /אשר
עליו יגבילו את ראייתי ממרחקים /ופרחיו ישכרו את חושי בריחם המתוק.״־ באמת שמרוב
עמיחאים, לא רואים עוד את השירה העברית, אם להבין נכונה את חריזתו המקורית של עורו־דץ
עמיחאי זה, ששמו יואב חייק.
1ה היה הושג ה 1ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפגי 25 שגה כדיוק,
היה גליון־הפתיחזז לשגת •1958 הגליון הוקדש בחלקו לטשכר
הממשלתי, שאותו יזם ראש־הממשלה דויד כן־גוריון, עם היכנס
השגה החדשה. כתפה גרחבת תחת הפותרת ״קוראים לי שייגיץ
וגוי כבית־הספר״ ,הביאה את סיפורו של גער כשם בוגדן,
שאביו יהודי ואט• נוצריה. פתבה תחת הכותרת ״תעלולי בני־הנזובים
ועונשם״ הביאה את ם יפורם של בגופיית בני־טובים
תל־אכיבים, שהרעישו את המדינה כאותה עוג מאמר מהמיגזר
הערכי, תחת הכותרת ״עשרים ושלושה חתנים לבלה אחת״ הביא
סיפורה של מחלוקת כין כמה חמולות ככפר מראר, מחלוקת
שהכיאה כמה מצעירי הכפר לשתף, לירות ולשכת בבית־הכלא.
מדעה בתור מדעה
כימעם כל אזרח שני במדינה נושא בכי סו
את הפינקס האדום, המעיד כי הוא חבר
״ההסתדרות הכללית של העובדים העב ריים
בארץ־ישראל.״ אולם גם חיי שאר
אזרחי המדינה מושפעים מן ההסתדרות
יותר מכל מוסד אחר.
ההסתדרות היא החולשת על מערכת
הכלכלה והשכר, בתפקידה המשולש כ בעלת
העסק הגדול ביותר במדינה, כנצי גת
הפועלים ובשליטה בממשלה. היא קו בעת
כמה ירוויח האזרח, על מה יוציאו
את כספו וכמה יעלו מיצרכיו.
בעקיפין היא שולטת על מערכת הברי אות
שלו, על סידרי התחבורה, על חלק
ניכר מחיי התרבות והבידור. כמכשיר ה עיקרי
בידי מפא״י, היא מבטיחה במידה
רבה את שילטונה של מיפלגה זו בחיים
המדיניים, ואת הדיקטטורה האישית של
האדם שעלה לגדולה כמזכיר הכללי הרא שון
של ההסתדרות: דויד בן־גוריון.
אותה *כרת. אולם כל זה׳אינו ממצה
את חשיבותה של ההסתדרות במדינה.
ני מדינת־ישראל היא קודם כל מדינת־ההסתדרות.
רוחה, מהותה ומגמתה של
המדינה נקבעו לפני שנים רבות על־ידי
ההסתדרות והגופים שקדמו לה.
היו אלה ראשי אירגון הפועלים, מייסדי
ההסתדרות, שהשליטו בארץ בכל האמ צעים
את עקרון העבודה העברית. עיקרון
זה הוא שגירש את הפועלים הערביים מ הפרדסים
והסדנות של הישוב. במאבק
היסטורי זה, שאחד ממנהליו העיקריים
היה דויד בן־גוריון, נכרתה תהום בפעם
הראשונה בין שתי חברות זרות בארץ-
ישראל ונפתחה המילחמה בין שתי תנו עות
תחייה לאומיות עוינות, שלא תמה
שחס עשת!את?
כתבת־חוץ תחת הכותרת ״אתסי הנדות מתים במידבר״ הביאה
את סיפור לגיון הז ת ם הספרדי.
מדור הקולנוע הביא סיקור על הסרט ״טישחקי הפיג׳מה״
בכיכובה של דוריס דיי.
כשער הגליון: ראש־טמשלה מתפטר דויד בן־גותון.
הננקס האוום * ודשחקים אידיאודוג״ם שר מאיו יערי
* משנו ממללת׳ * ברגוריון בענ״ן השליחות לגרמניה
העם
שמיתבן־גוף ו!שגרמה וממץ הקואליציה
עד היום. כך נקבעה דמותה של מדינת
ישראל: מדינה המפנה את גבה לעולם
הערבי, מצפה לישועה ממרחקים.
כאשר חגגה ההסתדרות השבוע את
יום הולדתה ה־ ,37 יכלו מייסדיה להביט
אחורה בסיפוק רב. למראית־עין ירדה חשי בותה
של ההסתדרות. אחרי שכמה מת פקידיה
הופקעו על-ידי הממשלה. אולם
ממשלה זו לא היתר, אלא אותה גברת
בשינוי אדרת. כמעט אי־אפשר לקבוע כ יום
אם ההסתדרות שולטת על הממשלה,
או להיפך. שני המוסדות זהים.
איש אחד מסמל את שניהם.
מפלגות אחר• זעזזעים ל בי ם
בפינות שונות בארץ התכוננו השבוע
כ־ 800 איש לעזוב את בתיהם ולנסוע
לארבעה ימים לחיפה. היו אלה צירי הוועידה
השלישית של מיפלגת הפועלים המאו חדת.
בידי כל אחד מהם היה סיפרון מכורך
בתכלת, שנשא את הכותרת :״מיבחני
דורנו, מאת מאיר יערי.״
ב־ 152 עמודיו של הסיפרון, הניח יערי
לפני חברי מיפלגתו את ראשי־הפרקים של
הדיון אשר יתקיים בוועידה. כתביו של
המנהיג הקשיש, שהוא עדיין הכוח המח שבתי
הראשון במיפלגתו, פורסמו תחילה
בהמשכים בעל המשמר ושימשו נושא ל דיונים
בכל סניפי המיפלגה. כך שלמעשה,
כאשר יתחילו הדיונים בוועידה בחיפה,
יהיה זה דיון על בעיות מוסכמות, שלובנו
כהלכה.
מהיד השנתיים. מאז הוועדה הקודמת
של מפ״ם, שנערכה אף היא בחיפה, ב-
, 1951 חלו שינויים רציניים מאוד במים-
לגד״ סיעת השמאל של משה סנה הוצאה
ממנה, אחדות־העבודה חזרה להיות מים-
לגה עצמאית. אולם לא רק במיבנה הש תנתה
מפ״ם. השקפתה הפוליטית עברה
אף היא כמה זעזועים רציניים.
מפ״ס של 1951 הזדהתה באופן עיוור
ומוחלט עם ברית־המועצות, אולם מאז
נערכו מישפט־פראג והוועידה ה־ 20 של
המיפלגה הקומוניסטית של ברית־המועצות.
ומפ״ם מגדירה את עצמה כיום כסוציאליס-
טית בלתי־תלוייה. היא מתנגדת לשלילת
חופש הפרם במישטר הסובייטי, לפער
בין שכבות הפועלים ובין המנגנון הקו מוניסטי,
תוקפת את המדיניות הקולו ניאלית
של מוסקבה ודורשת זכות עליה
ליהודי ברית־המועצות.
את השנתיים שבהן ישבה מפ״ם בקו אליציה
הממשלתית, היא ניצלה לעבודת-
נמלים פנימית, אירגונית ורעיונית .״הו דות
לשינויים אלה אנו יכולים כיום להת ייצב
כמיפלגה מאוחדת ומבוססת,״ הסביר
חבר מרכז המיפלגה השבוע. אולם עבור
ההישג נאלצה מפ״ם לשלם מחיר גבוה,
שהתבטא לא פעם כהתפשרות עם המצפון
ובהשלמה עם מעשים המנוגדים לחלוטין
לעיקרי התורה שהמיפלגה החדירה בחבריה
מן הרגע שבו נכנסו לתנועות־הגוער שלה.
המשכר חקומד״ה הבלחי אולנהית
במשך שיבער, ימים ולילות היו אזרחי
ישראל עדים להמשך קומדיה בלתי-אלו-
הית, ששוחקה לעיניהם בבימויו של גדול
אמני המישחק המיפלגתי בישראל, דויד
בן-גוריון. הוא לא ביים רק את עצמו.
הוא גם הרכיב בעצמו את צוות השחק
.י האנצת ע לה מ שבר
הממשל תי
״העולם הזה״ 1057
ת א ריו1.1.1958 :
נים, קבע לכל אחד את תפקידו. הוא היה
היחיד שידע מראש את הסיום של המחזה.
אזרחי המדינה לא השתתפו בהצגה. מה
שקרה על הבימה לא נגע להם במיוחד.
שנים ארוכות של נסיון לימדו אותם ש יקרה
כאשר יקרה בסוף המחזה, שום דבר
לא ישתנה מחוץ לאולם התיאטרון. אולם
כצופים ישבו האזרחים מרותקים לכסאו-
תיה,ם. כי הבימוי היה עילאי.
ההשפלה העצמית. כאשר הופיע ה שבוע
ראש ממשלת-ישראל בבית־הנשיא
והודיע לו כי הוא נאלץ להתפטר בגלל
המעשים הנפסדים והבלתי־פטריזטיים של
שותפיו בממשלה, הסתברה סופית כוונתו
האמיתית של בן־גוריץ. במשך שבועיים
לא ידע אותה איש, אולי מלבד נושאי-
כליו הקרובים ביותר.
בן־גוריון משך את אי-הוודאות עד ל קצה
הגבול. הוא נעתר ברצון לבקשת
הרוב בממשלה, לדחות את התפטרותו ל שבוע
ימים, כדי לאפשר מאמצי פשרה.
במשך שבוע זה ערכו יריבים מחזה מח פיר
של השפלה עצמית, התחננו לפני בן-
גוריון להשאירם בממשלה, ניסחו הודעות
בגנות עצמם. הם הקלו את העבודה על
בן־גוריון עד כדי כך, שלא היה עליו
אלא לפרסם בסוף את דיברי יריביו כדי
להרשיעם ולהפכם ללעג ולקלס בעיני ה ציבור.
במרכז
ההצגה עמדה דרישתו של בן-
גוריון לתקן את חוק-המעבר, המסדיר את
סידרי הממשלה. כיום ישנה רק אפשרות
אחת לסלק שר מן הממשלה נגד רצונו:
התפטרות ראש־הממשלה, הגוררת אחריה
את התפטרות הממשלה כולד״ סידור זה
נותן ביטחון מסויים לשרים, כי לא בנקל
מחליט ראש־הממשלה על פיזור הממש-
לה, ועל התחלת התהליך המסובך של
הרכבת הממשלה החדשה.
אילו נתקבלה דרישתו של בך גוריון,
היה התהליך הרבה יותר פשוט. שני שלי שים
של הממשלה (היינו 9שרי מפא״י
ושני השרים הדתיים) היו יכולים לסלק
בכל שעה את אחת המיפלגות האחרות,
מבלי לגרום אפילו למשבר ממשלתי. התו צאה:
כל מיפלגה וכל שר (כולל שרי
מפא״י) היו חיים בפחד מתמיד מפני
חמתו של בן־גוריון. האפשרות האחרונה
של מישהו בממשלה לקום נגד בן-גוריון,
אפילו בפרט קטן, היתד, מתחסלת.
אנשים
#ראש-ממשלת ישראל, דויד כן״
גוריון, בתשובה להצעה לדיון בכנסת ב עניין
השליחות לגרמניה :״אץ זו אמת
שהיתר לישראל איזו זיקה גושית שמד
שית, נאטו שמאטו פאטו ...ואם היה מדובר
באמת, זה לא היה קשור מלכתחילה או
לאחר מעשה בשום קשרים עם נאטו
שמאטו פאטו גוש קוש מוש...״
י• המשורר אברהם שלונסקי, ב-
יושבו בכסית ובראותו שלוש עלמות, לבו שות
סוודרים הדוקים המבליטים את שדי הן,
צועדות על המידרפה :״הרי החדשות
— ועיקרן תחילה.״
ל ע ^ 1יואב בן־יוסף, אחד מחברי
כנופיית ״בני הטובים׳ ו\
# 11 1 1 1 1י |
אחד מחבריו, ניצבים באולם בית־המישפט, שבו נערך סישפמם,
אחרי לכידתם. חברי הכנופיה נודעו גס בשם ״גונבי הג׳יפים״.
כנופיית ״בני הטובים״ הטילה את מוראה על תושבי תל־אביב
במשך כמה חודשים, והעסיקה את כותרות העיתונים זמן רב.
• פ. עשהאל (פסבדונים של פינ חס
שדה ).מבקר הרדיו בעיתון הארץ :
״יידיש היא שפה שבה היהודים צוחקים
על עצמם, בעוד שעברית היא שפה שבה
הישראלים מעריצים את עצמם.״
עושה עבודה נקיה
משווק ע״י מוצרי תכן חבר ה ל שווק בע״מ
אופנת 7
קומודור 7
^107
להשיג )
בחנויות \ ־
המובחרות\ .
הפעם יש \
מהלבחור \
ח ! 0ו ^ 351
ץ וופנת
אול ם תצוגה ומכירות:רח׳ התבור 24ת״א.טל 653995.־03
ג׳ אס אנשי הצזווח התדאנינ״ס הגאושויס שונו להיכלל
בושידה האנססלוסיביח שר מועדון חבויס חדש, ובזנות מה?
נ ,/ו סד־סגו
שרים שזכו להתקבל למועדון־
החבריס הסגור אפוקליפסה, ול התהדר
בתואר האכסקלוסיבי —
אתה רוצה לדעת מי ומי הם ה מיוחסים
שכבר התקבלו למוסד ה זה?
ובכן: עורכי־דין. מנהל חב-
רת־תעופה. ,מזכירה, סוכן־ביטוח,
סוכן־נסיעות, חוקר פרטי, אמן,
מעצב־אופנה, מפיק־תקליטים, יה לומן,
סטודנט, רופא שניים, סב-
נאי־מכונות, מנכ״ל חברה ורואה-
חשבון.
השבוע נראו כל אלה, יחד עם
מוזמנים רבים אחרים, שאת פרצו פם
אני רואה באופן קבוע בכל ה מסיבות
והפתיחות התל־אביביות,
במועדון החדש. העיצוב הוא בטעם
חוץ־לארצי מהודר. בהשקעה
של חצי מיליון דולר בנו שם שתי
קומות שבהן מפוזרות כורסאות
קטיפה, על התיקרה תלו מכשיר
ניאון מיוחד, שעושה אפקטים של
ברקים ורעמים, בשירותים התקינו
ברזים המצופים בציפוי זהב אמי תי.
ליד מושבי הבר בקומה התח תונה,
יש רחבת־ריקודים. הקומה
העליונה תשמש כ״סלון תה״.
יותר משנה נמשכה בניית המוע דון.
יוזם הפרוייקט הוא מודים
כן־שושן, שהיה בעל רשת סופר מרקטים
בפאריס ובא לארץ כעולה
חדש לפני שלוש שנים.
מספר בן־שושן :״בהתחלה היו
לי שני שותפים, שעזבו כי לא היה
ברשותם מספיק כסף להמשיך. א חד
מהם, רמי לוי, ישראלי העובד
בגרמניה והשני היה אריק אקרמן,
ישראלי העוסק בביגדי נשים ב
בלגיה.
לבסוף נותרנו אני ושותפי
נ׳ורג׳ קסום.
״אותי לא מעניין הדיסקו. אני
רוצה מועדון־חברים סגור, הבנוי
על אנשים שהתאכזבו ממקומות
אחרים, או מחפשים מקום שקט ש לא
כל אחד יכול להיכנס לשם.
אנחנו מחפשים אנשים מגיל 24־25
ועד .60 היום אנשים מחפשים מ קום
סלקטיבי. אנחנו בוחנים את
האנשים לפי מיקצועם ומראיהס,
ואם היו כבר חברים במקום אחר.
בוועדת־הקבלה אנחנו מסבירים ל איש
מהו המועדון ושואלים אותו
למה הוא מצפה מאיתנו.
״יש לנו אנשים מבוגרים, המ שלמים
100 דולר רק כדי לבוא
לשתות תה ולאכול עוגה.״
השותף השני, ג׳ורג׳ קסוס, הת חיל
את הקאריירה שלו בדראג־סטור
התל־אביבי כמלצר, ואחר
כך הפך מנהלו.
כ־ 80 איש נרשמו למועדון כ חברים,
והשאר ממתינים כדי לראות
מה יהיה ציביונו. כרטיס־כניסה
לאורחים הבאים עם החב רים
הוא 400 שקל, כולל משקה
ראשון.
הבט אחווה בחיוך
ממהרת אלימור לקומה השנייה. אלימור היא נערת התקליטים במועדון
החדש. היא משכה לרחבת הריקודים את החוגגים, שנענו לה ברצון.
ם יש בכיסך־ 360 דולר, אם
י אתה נראה בסדר, אם יש לך
מקצוע מקובל פחות או יותר ואח
סלון
התה
רי שתעבור ראיון לפני ועדת־קבלה
וזו תחליט אם אתה מתאים
או לא — תוכל להיות אחד המאו-
שמפנה מבנקוק
על הבו
בשמלת מיני מעור, מגפי עור
וכפפות עור, יושבת סינדי לי
קנון התכשיטנית. במועדון שני ברים, אחד בכל קומה. י החברים
כך נראית הקומה השנייה של מועדון־החברים החדש אפו קליפסה׳
הנקרא בפי בעליו סלון התה. מימין נמצא הבר,
שלידו אפשר גס לקבל מזון. מסביב שולחנות וכסאות מרופדים קטיפה, ומערכת תאורה
מרהיבה. בקומה זו הותקנה מערכת חילוף אוויר, ובידוד מרעש ׳המוסיקה של הקומה מלמטה.
נינת הדיסקו
החדש,
ויאט־נאמית
שהולבשה כשפנפנה.
רחבת־הריקודים הממוקמת בקומה הראשונה,
דים במיפלם התחתון בנויה בצורת לוח
המיפלס העליון מושבי קטיפה ושולחנות. סביב רחבת הריקודים חונחו
בעירבוביה. כסמל לאחרית הימים, כשם המועדון. באותה קומה גם בר ופינת
ריצפת הריקושח־מת.
סביב
חתיכות שיש
ישיבה נוספת.
קולנוע
סרטים
3ג! דל ת & ח ד
חודש מאי . 1982 ,מלון מארמית בקאן,
למחרת הצגת־הבכורה של הלילה של סן־
לורנצו. פאולו וממוריו טאוויאני, שעשו
את הסרט, יושבים בפינה אפלה של הבר.
הם הסכימו להעניק ראית להעולם הזה,
למרות שהם צריכים לעזוב בתוך שעתיים
בחזרה לאיטליה״ אולי קבלת הפנים הנל הבת
לסרט הוסיפה משהו לנכונות שלהם.
העיתונות והקהל גם יחד החליטו שזו
הצלחה גדולה, וכידוע, שני הניצים האלה
אינם מסכימים זה עם זה לעתים קרובות.
האחים מרוצים. ראשית-משום שזהו פרק
מחייהם שאותו הם מביאים אל הבד בפעם
השנייה. בתחילת דרכם הקולנועית עשו
סרט תעודי בשם סן מיניאמו ובו סיפרו
כיצד כל בני העיירה שלהם נמלטו מן
המקום, בתקופה שבה עמדו הגרמנים לפ נות
את האזור וצבאות־הברית התקרבו
אליו. שמועה פשטה בין התושבים שהג־מנים
מילכדו את כל הבתים, ויותירו
אחריהם רק חורבן. כל מי שהעז, שם נפשו
בכפו ויצא למסע ארוך לקראת הכוחות
האמריקאיים שהביאו עימם, כך האמינו,
את בשורת החירות.
אך סירטם החדש אינו סרט תעודי כלל
וכלל. נאמר בו בפירוש, כדי שלא יהיו
טעויות, שזו בעיקר אגדה, או, ליתר דיוק,
שכך מצטיירים האירועים בזיכרונה של
אשה נושאת את קורבן הפיצוץ ככנסייה ודוחה את עזרת הכישוף
הכנסייה הכזיבה
תושבי סן־מיניאטו כרגע הפילוג
מי נשאר ומי לוקח גורלו בידיו
ילדה שהיתה אז בת 6והיום היא אשד,
בוגרת. הזמן שחלף, הדמיון שפעל, כל
אלה קישטו את האירועים במשהו מן
המופלא, מן הנדיר, ומן הדרמאתי, מעבר
למופלא הנדיר והדרמאתי שהיה בהם מל כתחילה.
פחד
נורא• כדי לצלם את הסרט, יצאו
האחים לאזור שבו נולדו, לעיר סן־מיניאטו
עצמה, הנושאת בסרט העליתי את השם
סן־מארטינו. האזור הוא טוסקאנה, בסביבת
הטאוויאנ: שני שה אחד
מ אודו ׳וויטוריו טאודאני הם תופעה
למיוחדת במינה בעולם הקולנוע. שני
אנשים העובדים על סרט ביחד, מתחילתו
ועד סופו, ואי-אפשר כלל להבחין במוצר
המוגמר ששני אנשים שונים הגו אותו.
הם חושבים בצורה דומה, מדברים בצורה
דומה ודומים זה לזה מאוד. נדמה כאילו
הם משלימים זה את זה בכל. אפילו ברא־יונות,
כשאחד מתחיל רעית והשני ממשיך
אותו, הם מחלקים ביניהם את התשובות
בצורה דמוקרטית לגמרי, אחת לזה ואחת
שלנו. אנו מבררים את מה שאנחנו מכ נים
״הירהורי הלילה״ שלנו. בדרך זו, תוך
העלאת אפיסודה או מחשבה מסויימת, א נחנו
מגיעים יחד לשלב שבו אנו מתחי לים
לארגן את החומר. בשלב זה אנחנו
מרגישים בצורך להניח את הכל בכתב,
לפחות במאה עמודים, כדי לתת צורה
*אובייקטיבית לרעיונות שלנו. תוך קריאת
העמודים האלה אנו מחליטים אם אכן יש
בהם חומר ראוי לעבודה.
אם יש, אנו ניגשים למלאכה. כתיבת
עדנה פיינרו מראיינת את האחים טאומאני
מיולי בוקר ביחד
לזה. קשה להרגיש היכן נגמר האחד ומת חיל
השני:
״אין בינינו חלוקה מוגדרת של תפקי דים.
העבודה מתחילה בשיחות ארובות,
שאנו סן הלים בטיולי הבוקר המשותפים
התסריט. התהליך מתנהל בערך כך: אנחנו
לוקחים סצינה מסויימת וכל אחד מאיתנו
מספר לשני כיצד הוא רואה, בצורה חזר
תית, את התמונה שעל המסך, על הפרטים
הקטנים ביותר שלה: איש עם פה פעור
קרוב למצלמה, אשד, עומדת רחוק, וכן
הלאה. שיתוף פעולה בתסריט אינו יוצא
דופן במיוחד, כי הרי זה מה שקורה ברוב
הסרטים.
ה א חד מגיי ס,
השגי שותק
ך* דבר מתחיל להיות מסובך יותר
י י בצילום עצמו, אלא שאז אנחנו מגיעים
לעבודה, כאשר יש לנו תמונה חזותית פ־דוייקת
של מה שאנחנו רוצים להשיג. עם
זאת, התנאים בשטח יוצרים תמיד בעיות
חדשות. סוג מסויים של אור, פרצוף מיוחד
במינו, מיבנה השטח, כל אלה מביאים
אותנו לבדיקה מחדש של התיכנון. לכן,
בערב אחרי שמשחררים את הצוות, ופדי
בוקר, בשעה 5אנחנו עוברים מחדש על
התוכנית ומתאימים אותה לנתונים ש בשטח.
אשר
לצילום עצמו, איננו מחלקים אותו
לפי סצינות, סצינה לכל אחד בנפרד,
משום שסצינה זד, אורגניזם חי, יש לו לב
ונשמה, ואס היו עושים זאת, הרי כל
אתת היתד, נושאת את הרישום של האחד
או השני מבין שנינו. אנחנו מפרידים בין
צילום וצילום, ומתחלפים ממש בצורה
שרירותית. התיכנון נעשה יחד, אבל כ אשר
צריך לגשת לעבודה, בצילום ראשון
האחד הוא הכימאי והשני ניצב בצד ושו תק,
כי צריך להיות רק ראש אחד שמח ליט
בשטח. אחר־כך אנו משוחחים כדי
לבדוק אם אנחנו מרוצים מן התוצאה,
עוברים לצילום הבא, ואז השני הוא ה כימאי,
והראשון הוא השותק. אנחנו ממ שיכים
לעבוד בצורה זו בכל השלבים ה באים,
העריכה, תיכנון הפסקול, ועד ה שלב
הסופי — הראיונות שאנחנו נותנים
לעיתונות.״
פירנצה, שבו צילמו גם סרט קודם שלהם,
האחו, שלא הוצג בישראל. למיקום הגיאו גרפי
יש חשיבות עליונה בסרטים שהם
עושים (בך גם סארדיניה בפאדרה פאד־חנה)
בשל הניב המיוחד של השפה, המיג־הגלם,
איכות הטבע והנוף, התורמים כולם
לעיצוב בני־האדם החיים שם.
לכן אף התעקשו להשתמש בשחקנים
בני האזור הזה, המדברים את שפת האזור.
בין השחקנים המיקצועיים שמצאו •שם על
בימות התיאטרון (כולם שמות אלמוניים
בקולנוע, חוץ מאומרו אנטונוטי, שגילם
את האב בפאדרה פאדרונה) ישנם איכרים
לא מעטים וסתם תושבי המקום.
מה הניע אותם לשוב ולשחזר סיפור
שהעלו כבר פעם על הבדל תשובתם
פשוטה :״פחד גדול ונורא.״ הם מצטטים
את רוברטו רוסליני, שטען כי זו הסיבה
שהניעה אותו לעשות את רוטא עיר פרזות.
פחד מפני מה ל מפני הזיכרונות שאינם
מרפים ל לאו דווקא .״פחד מפני האפשרות
שכל האירועים האלה עומדים לחזור על
עצמם. אתה מתבונן במה שקורה סביבו
בעולם, בהקצנה של כל הזרמים הפולי טיים,
בהתגברות הדוהרת של האלימות,
אינך יכול שלא לשקשק מפחד.״
אין זה אומר שמדובר דווקא בסרט פו ליטי,
למרות שסן־לורנצו הוא גם כזה.
מעורבותם הפוליטית של האחים טאוויאני,
המזוהים ברורות עם השמאל באיטליה,
ידועה היטב. אבל הלילה של סן־לורנצו
מציג את הגדולה של האחים בכך, שאינו
מטפל ברעיונות אבסטרקטיים ויבשים, ר/או
בעימות בין אידיאולוגיות אלא בבני־אדם,
ודווקא אנושיותם של בני־האדם היא ה מקנה
את המימד המשכנע ביותר לאידי אולוגיה
של הסרט.
רמותלפנימסודמי .״גדלנו בבית
בורגני. למעשה.״ מספר פאולו ,״אבא
היה עויד־דין, אבל היה אנטי-פאשיסט
מושבע. בחוג המישפחה העדיף להמעיט
בדיבורים על הנושא, כדי לא לסבך או תנו,
הילדים, פן ניכשל בלשוננו כשנצא
החוצה. ואכן, בחוץ היתה האווירה שונה
לגמרי. אני עדיין זוכר שהוטל עלינו,
בבית־הספר, לכתוב חיבור על מישאלת
ליבנו היקרה ביותר, ואחד מחברנו לכיתה
כתב: מישאלתי הגדולה היא למות לפני
מוסוליני.״
ואולי מכאן הגיע לסרט אותו מעמד,
כאשר פאשיסט גוסס זוחל על האדמה ו אומר
בעקשנות :״הנה עכשיו אבטא את
שמו ככל שאחפוץ: מוסוליני, מוסוליני,
מוסוליני, מוסוליני ואמנם, הסרט שאב
מעמדים רבים מן המציאות שאותה חיו
האחים. גאלוואנו גאלוואני, האיכר המדרבן
את בני הכפר לנטוש את בתיהם לפני
שיפוצצו, ולא לתת אימון בבישוף הסב־חעולס־־חזה
׳2365 יי׳
טיח חסותה של הכנסיזז, איבו אלא טאווי-
אני האב, שהחליף מיקצוע למען הסרט.
השיר שהושפע בקולי קולות בעיירה
הריקה, וששיכנע את התושבים המסתתרים
שהאפריקאים אכן קרובים, אינו כשג׳וני
שב הביתה, בפי שזה קורה בסרט, אלא
דווקא מקהלת העבדים פתוך נאבוקו של
ורדי, שיר שהיה פעם היפנון החופש של
* ״האיטלקים׳ כאשר הסירו מעליהם את עול
האוסטרים במאה הקודמת. איני יודע איד
העלינו על הדעת שהאפריקאים ישמיעו
דווקא את השיר הזה,״ נזכרים האחים,
.אבל באותו רגע היינו כולנו משוכנעים
בי אכן האמריקאים בפתח.״
טרגדיה אנושית. יש בסרט, למשל,
סיפור על אב ובנו. שניהם פאשיסטים,
הרוצחים בדם קר אח הנמלטים מן הכפר,
עד שהם בעצמם נופלים קורבן לזעם קור בנותיהם.
השניים אכן היו במציאות, אבל
מה שהיה מופלא בצמד הזה, אומרים
האחים, היה רגש האהבה העמוקה שקשר
ביניהם, רגש שהיה אמיתי וכן עד כדי כך,
שאי־אפשר היה להציג את חיסולם כפעולת
וי* תגמול צודקת ותו לא. זאת טראגדיה אנו שית
אמיתית, וכך היא נראית גם בסרט.
.הגרמנים הצטיירו בעינינו באותו הזמן
כזאבים הגדולים והרעים וכמי שאחראי
לכל האסון,״ אומרים היום האחים בחיוך,
.אבל אלה שבהם נתקלנו באמת היו פא-
שיסטים משלנו.״ זו הסיבה שהסרט ממעט
להראות גרמנים. למעשה, הפעם היחידה
שבה הם נראים בצורה ברורה, זו תהלו כת
התבוסה העצובה, כשהם מלווים אוטו בוס
הנגרר על־ידי סוסים> פצועים, פגו עים,
עלובים, פאתטיים, צבא מובס בנסיגה.
אם יש נבלים בסרט, אלה הם הפא-
שיסטים המקומיים. הם המעוללים את הז וועה
האמיתית! בני אותם הכפרים, יל-
כל ה סחיבות סהיציקוק ליל חדממה (דקל, תל־אביב,
ארצות־הברית) —זגריך ל הודו ת ש הסר
ט חזה בהחלט מפ חיד ו מו ת ח.
לפ חו ת מז ה א סו ר חי ה לצפות מבימאי ב מו רוברט (״קרמר
נגד קרמר,״ ״מעקב בחצות״) גנ טון. מי שמס תפק בכך,
יבוא כנרא ה על שכרו. מעבר לזה אין הרבה, ולגבי בימאי
כמו בנטון, ז ח די מפתיע.
ה מ חוו ה שנעשתה כ אן ל היצ׳קוק שקופה מ אוד. הסיפור
על פסיכי א טר המח לי ט לחשוף אתז הו תו של ה א חר אי
לרצח אחד מל קו חו תיו, בעיקר משום שהוא מו קסם על־ידי
פילגשו של או תו ל קו ח, חייב אתה שראתו לסר טי ם כ מו
עולם השיכחה, ורטיגו, ה חלון ה א חו ת, הציפורים ואפשר
להמשיך חלאה. אל א שלהבדיל מן הסר טי ם של חיצ׳קוק,
כאן יש בסוף הסרט הרגשה של ״אן מ ה \״ הרגשה שלעולם
אינ ה או חז ת בצופה ב סו ףסרט של היצ׳קוק.
ה סיב ה לכך פ שוטה למדי. בנטון ע סו ק מ אד בתח בולו ת
הקולנועיות, אב ל ע סו ק חרבה פ חו ת בד מויו ת הנו טלו תחלק
בתוך ה ת חבולו ת, או במניעים שלחן. כל מי שיאזין לפסי כי
א טר ה מ סביר ל א מו (גם היא פסיכי א טרי ת) מדוע הוא
מתערב בעניין שנוגע בעצם למי שטרה, לא יוכל אל א לחייך
חיוך רחב של ס ל חנו ת. ובל מי שישמע א ת וידויה של א הו ב
ת הרופא, ה מ סביר המה הביא או תהלה תנ הג בפי שהתנהגה,
לא יוכל אל אלה סי ק שבנטון ל מד א ת השיעור הרא שון
של היצ׳קוק ואחר־בך עזב א ת הכי ת ה.
רוי שיידר ומריל ס טריפ מ שתדלים להעניק מי שקל
גדול כבל שאפשר לדמויות, וס טריפ, בלונדית יו תר מ ת מי ד
רוי שיידר — הרבה תחבולות שרירותיות
בסרטזח, מ ת אי מהב מיו חד ל אב־ טיפוס של גדול א מני
המתח בקולנוע. אבל ה חו מר ה מופ קד בי די ה ם הוא דליל
למדי, וכדי לסבר אתה אוזן יש מיד ה גדושה של שרירותיו
ת בבל מ ה שקורה, שאפילו אלה הסוב רי ם כי השרירותיו
ת היא חלק בלתי נפרד מן ה חיי ם, חייבים לזקוף
מול ה גבה.
ואם כבר רוי שיידר ו מ חוו ה ל הי צ׳ קו ק, אי-אפשר שלא
להיזכר בסרט צנוע יותר, ה חי בו ק האחרון, שהיה מ חוו ה
נבונה ו א מי תי ת הרבה יותר מן הסרט הזה.
תדריך חוב הלר או ת
,תל־אכיכ — סערה, ויקטור ויקטוריה,
ג׳ורג׳יו /אי־טי חבר מכוכב אחר, התפוז
המכני, קן־הקוקיה, תחיל! /היא רוקדת
לבדו /מלך הקומדיה, עד לכל דבר.
חיפה — ממאו עד מוצארט, אי־טי חבר
מכוכב אחר, ויקטור ויקטוריה.
ירושלים — אי־טי חבר מכוכב אחר,
סערה, פיצקראלדו, שלושת ימי הקונדור,
מזימות בין לאומיות, האדומים.
וותת לחלוטין של הוליווד וסביבתה. הבי-
מאי פול בארטל מצחיק עד דמעות ב שד
תפות עם בת זוגו, מרי וורוזוב.
חמסין (לב ,2ישראל) :יחסי
יהודים וערבים מתחדדים על רקע החרמת
אדמות ורומן אסור המעסיק גם את היש ראלי
החושב עצמו נאור.
סרט שאומר כמה דברים שלרבים לא
נעים לשמוע אותם.
+עדל בל דכר (תכלת, הונ+
גריה)
:במשך 12 שנים נאסר סרט זה ל הקרנה
בארצו ובעולם. משום מה החליטו
היום הפקחים על הצנזורה בהונגריה ש
מותו
של פאשיסט בדמיונה של ילדה כתש
הילדים שגדלו באותו הכפר
דים שגדלו ביחד, שכנים, חברים, אפילו
נאהבים בעבר הלא רחוק.
ומה שנוגע למראה הסרט: האחים ביק שו
במיוחד מן הצלם פראנקו די־ג׳יאקומו
להשתמש בחומר צילום שונה מן הרגיל.
לא להראות את המרהיב, הזוהר והפורח
במישחקי האור הפאסטליים שהופכים את
טוסקאנה למקום קסום (כפי שוהם עשו
בסירטם האחו) אלא להדגיש דווקא את
החום הכבד של הקיץ (הלילה של סן-
לורנצו חל ב־ 10 באוגוסט) .את הצבעים
הבסיסיים החריפים של הטבע, את העונה
הלוהטת של השנה, שבה יש ניגודים חרי פים
בין אור וצל, כי סברו שחריפות זו
היא המתאימה ביותר למה שהסרט רוצה
לומר.
זד 10 באוגוסט . 1982 ,הלילה של סן-
לורנצו. הכיכר הגדולה בעיר לוקארנו.
באן נערך פסטיבל הסרטים השנתי. בכיכר
סגורה לתנועה, מלאה בארבעת אלפים מו
2365
שבים, ובעוד באלף אנשים העומדים ב שוליים.
עיני בולם נישאות אל המסד הענק,
שבקצה האחד של הכיכר, עליו מוצג
עתה סירטם של האחים טאוויאני, הלילח
של סן־לורנצו. קולות פעמוני הכנסיות של
העיר מתמזגים בפעמונים שבסרט. הכוכבים
שבשמיים והכוכבים שבסרט, מתחברים
לרקיע אחד. פאולו טאוויאני הגיע הפעם
עם אשתו, לינה נרלי טאוויאני ולא עם
אחיו, כדי להציג את הסרט. .אנחנו שר
תפים בכל דבר, אבל לא בנשים,״ הוא
אומר. לא שאשתו אינה שותפה לסרט.
היא אחראית לתילבושות. משוחחים על
המצב בישראל ובעולם, על התוכנית שהי־תה
להם להגיע ארצה בחודש ספטמבר
ושנאלצו לדחותה בגלל התחייבויות אח רות.
בישראל — מלחמת־הלבנון בעיצומה,
ומה שהאחים טאוויאני אמדו בקאן, נראה
אקטואלי עד להפחיד. את הסרט הזה הם
עשו בגלל הפחד האיום והנורא, שמה כל
מה שקרה יחזור ויקרה שוב.
שתיים מכנות סן־מיניאטו כרנע של מנוחה כשעת המנוסח
העונה הלוהטת, הצבעים החריפים
תל -אביב
התפוז המכני ( לי מו ר, אנגליה)
:סירטו ׳המהמם של סטנלי קובריק
( )1971 הטוען כי אלים ככל שיהיה יש
להשאיר בידי האדם את הבחירה החופ שית.
אוכלים
א ת דאול (לב , 1
מוצג גם בחן חי פו /ארצות הברית) :זוג
נחמד והגון החולם להקים מסעדה, מחסל
בצורה שיטתית את סוטי המין שבסביבה.
סאטירה חריפה על מערכת ערכים מע-
הוא מדבר על העבר הרחוק. מי שעיניו
בראשו יבחין באירוניה החריפה המכוו נת
אל מישטר סוציאליסטי, המעמיד פנים
כאילו הוא גן־עדן עלי אדמות. הבימאי:
פיטר בקשאו.
סערה (גורדון, ארצות־הב־רית)
:כמו קצפת על גלידה — עליז, קליל,
ובכל זאת חכם. הבימאי פול מזורסקי מאל תר
על שייקספיר בעזרת זוג שחקנים
יוצרים, ג׳ינה רולאנדם וג׳ון קאסבאטס,
ולצידם ראול ג׳וליה, סוזן סראדון ומולי
רייגגולד ובמה עיזים פוטוגניות מאוד.
^ ראי איזה טעם יש לך ותראי
איזה טעם יש לי!״ אמר שאול
ביבר, בן ה־ ,60 לרעייתו הצעירה ממנו ב עשרים
שנה, ,במי את בחרת ובמי אני
בחרתי !״
זהו סוג ההומור המקובל על שאול
ביבר, צעיר ניצחי, שהשבוע חגגו לו חבריו
את יום הולדתו ה־ 60 בתיאטרון החמאם.
שאול ידוע כמלך מספרי הסיפורים. חלקם
כתוב בספר שכתב, עלילות א ס ליש, על
פלמח״ניק שעבד עם שאול במחלקה
הערבית, והיה בדווי בנישמתו. לפלמח״ניק
הזה היה כלב ששמו ליש, לכן הוא נקרא
בשם אבו ליש.
לפני הסצלנדה. הוא אוהב לספר סיפורים
סצחיקים ולשעשע את בני שיחו.
סיפורים על שאול מופיעים גם בילקוט
הכזבים, שם הוא מכונה ״עופר״ .חלק
מספורי שאול ביבר לא ראו אור מעולם,
והם מובאים כאן כלשונם, זו הפעם הרא שונה.
סי סי ם
ושדים
א*ל גדל בטבריה, ולמד בביודספר
׳ כדורי, שהיה חממה חקלאית ופל־מח״ניקית
גם יחד, יחד עם יצחק רבין
1 0 £ 9שאול ביבר מתחתן עם חברתו אורנה, הצעירה ממנו
1 * 3^ 1111 * 1
ב־ 20 שנר. שאול כיהן אז כראש ענף הווי ובידור.
הוא התערב עם חברתה של אורנה, שאמרה לו שאורנה לעולם לא תסתכל עליו, וזכה.
בפלמ״ח?ב, יי ז
כשהתגייס לפלמ׳ח. ס כו ת שליטתו בשפה
הערבית, מונה למפקד המחלקה הערבית.
וג׳אקט מקורדרוי
בקורסיקה
ביבר שאול
בקורסיקה, שס
עסק בשיפוץ אוניות והתאמתן למעפילים.
4 0 0שאול ביבר ביום הולדתו ה־,60
לבוש חולצת מישבצזת, סוודר
בחברת שתיים משלוש בנותיו. יעל בת
והמשורר חיים גורי. על שובבותו הגדולה
כילד הוא מספר :
״ליד בית־הספר העממי בטבריה, שבו
למדתי, היה מקום שלשם היו באים הע רבים
כדי למכור את סחורתם ונהגו לקשור
את הסוסים. אנחנו, הילדים, היינו מתפלחים
מבית־הספר כדי לתלוש לסוסים שיער
מהזנב, כדי לעשות מהם חכות לדגים.
״יום אחד עקב אחרינו מנהל בית-
הספר וכשראה אותי מתקרב לסוס צעק:
לעזוב מייד את הסום ולחזור לבית־הספר !
היה לי חבל על שיער הסום, ובעוד המורה
תולש לי את האוזן, כשאני תולש את
שיער הזנב של הסום, התעצבן הסוס, נתן
בעיטה ברגליו האחוריות, והעיף את המנ הל
למרחק של עשרה מסרים.
״המנהל חשב שעשיתי לו את זה ב כוונה
וסילק אוית מבית הספר.״
או הסיפור הבא:
״כשהיינו הולכים, כל תלמידי בית־הספר,
להתרחץ בכינרת, הדרך הקצרה לשם הי תד,
דרך החומה. התלמידים היו פוחדים
ללכת בדרך זו, כי בחומה העתיקה של
טבריה יש שדים. שאלנו על כך את המורה
ה־ , 19 המשרתת בצבא ונמצאת בקיבוץ, ומאחוריה מיכל בת
ת־ .18 בתמונה למטה שאול ביבר (משמאל) בשנת 962ו במסיבה
עם דויד אלעזר ז״ל, רבקה׳לה מחפלמ״ח וסוראמללו הגדולה
והוא אמר שאין שדים. שאלנו אוחו: אז
למה אתה, המורה, לא הולך אף פעם ב דרך
הקצרה הזאת? ענה המורה: בדרך
הארוכה רואים יותר טוב את הנוף מסביב
״יום אחד, אחרי נידנודים, הסכים המו רה
ללכת איתנו בדרך הקצרה. ניסים אלי-
עד, שהיה לימים חבר־כנסת מהליברלים
העצמאיים ואני, רצנו לסני המורה והתל מידים
ומצאנו בדרך עורב שחור מת. הת חבאנו
באחד מנקיקי החומה וכשעבר המורה
זרקנו עליו את העורב המת. התחיל
לצעוק מפחד ונמלט מהמקום כל עוד
רוחו בו. למחרת שאלנו את המורה ההמום :
למה אמרת שאין שדים בחומה ז ענה:
בדרד־כלל אין אבל לפעמים, כשעם ישראל
חוטא, יש.״
טעות באיטלק>ת
ף* גיל 17 התגייס שאול לפלמ״ח,
י—י עם כל גדולי הישוב. יצחק רבין, חיים
בר-לב, עוזי נרקיס, מאיר עמית, שייקה
גביש, יצחק חופי. בזכות ידיעתו את הש פה
הערבית נתמנה למפקד המלחקה הערבית.
הוא השתתף ברוב הפעולות של
תקופת המאבק, פיצה גדרות ושיחרוד
מעפילי עתלית. לפני מילחמת השיחרור
נשלח על-ידי ההגנה ליגוסלביה, כדי ל הביא
נשק מצ׳כיה. אך את עיקר פעילותו
רואה שאול בעליה ב׳.
יה מדריך בנוער־של
כפר האמניס
כאן עם חבריו
הטובים לבושי הצילינדרים. בתמונה, לפי מדר הגובה: איצ׳ה
סמבוש, חיים חפר, יומי פון, שאול ביבר הממושקף ודן בן־אמוץ.
החמישיה הזאת ידועה כאלופת מספרי הסיפורים והבדיחות.
;על תקופה הזאת הוא מספר :
״פעם לקח אותי אהוד אבריאל, שהיה
אחד האנשים שמשכו בחוטים מאחורי הק לעים
של ההגנה, לפגישה אצל אחד המיני סטרים
באיטליה, ממישפחת המלוכה האי טלקית.
המיניסטר הזה התגורר עם מיש־פחתו
בארמון כמו בסרטים. באולם הגדול
ישבו שישה אנשים, מהנכבדים ביותר ב איטליה,
ודנו עם אבריאל כיצד להעביר
בדרכים חוקיות ובלתי-חוקיות רכבת עם
חתול יפה כמו ביידיש. טמבל, ענה לי
אבריאל, קצו באיטלקית זה לא חתול אלא
אבר מין גברי. כינית את החתול שלהם
זין יפה!״
בעליה ב׳ שימש שאול ביבר בין היתר
כמפקד אוניות־מעפילים. על חודה אחת
מאותן פעולות הוא מספל:
״היו שתי אוניות־מעפילים, ואנחנו הע־
סימוי שאול ביבו מהנלמ״ח, ווו
בית־הזונווו במאום״ ועד ימינו
אלפי עולים מהצפון לדרום. אני ישבתי,
ולא פציתי פה כי לא ידעתי את השפה
האיטלקית.
״פתאום נכנם לחדר חתול אנגורה
נהדר והסתובב לנו בין הרגליים. בעל
הבית, שהתגאה בחתול, הצביע עליו ואמר :
בלו, בלו, שפירושו יפה. ניענעתי בראשי
ואמרתי בלו קצו בלו קצו.
״ברגע זה הסתובבו אלי כל הנוכחים
בהבעת תדהמה. כשיצאנו מהפגישה, פנה
אלי אבריאל ואמר: אתה יודע בכלל מה
אמרת ז בטח, השבתי: בלו קצו פירושו
ברנו בלב הים אנשים מהאחת לשנייה, כדי
שאוניה אחת תוכל לחזור ולהביא עוד
עולים.
״אשה אחת סבלה ממיחושי בטן קשים
ובשום פנים ואופן לא הסכימה לרדת מה־אוניה
עד שיביאו לה רופא. הסתבר שאותה
אשה-הסתירה בפי הטבעת שלה כמות
גדולה של דולרים ופחדה שנגלה אותם.
הרופא הוציא לה את הדולרים, ובמכשיר-
הקשר דיווחו בכל פעם כמה דולרים יצאו
כבר.
״לפני כמה זמן הלכתי לבנק מסויים
ולפתע מאחורי הדלפקים אני מבחין ב אותה
אישה. הצצתי על השלט וראיתי
שאשה זו היא היום האחראית על מטב־זר
באחד הבנקים הגדולים. בכל פעם ש אני
מזדמן אל אותו בנק אני ניגש לאשנב
שכתוב עליו מטבע זר, ומחליף עם העו מדת
מאחוריו חיוך רב משמעות. מי אמר
שלכסף אין ריח ז״
ביבר, שלא מתעייף כלל, ממשיך ומי
הפלמ׳ח מפקד במארסיי ב־,1946
יושב ע ר של זונות, ששימש כמישרדו.
חגיו מצטיין
מ ארס״
ך | 1 1111ך 1איצ׳ה טנזבוש בחגיגת יוס הולדתו ה־ 60 של ביבר.
י את הצילינדר החליף בכובע קסקט ניצחי. איצ׳ה 11 גנב את ההצגה במסיבת יום־התולדת, כשסיפר על הבימה סיפורים סשעשעיס טל ביבר.
ספר :״אחת הבעיות שלנו בעליה ב׳ היתה
איפה לבנות את האוניות ולהתאים אותן
כך שאוניות המיועדות ל־ 15 איש יוכלו
לקלוט . 100
״הבעיה היתד, שבכל הנמלים היו מרג לים
בריטיים. והנה יום אחד, באורח פלא,
שולחים אותי כנער בפלמ״ח לקורסיקה,
בלי פספורט ושום דבר. הביאו אותי למטוס
של ביבר היה מוטה גור (באמצע) ,כששאול היה מפקד
פלוגת ג׳יפיס בנגב .״מוטה לא ויתר על שום קרב׳,
סיפר שאול. מימין דן בן־אמוץ, שאותו שלח ביבר עס אונית נשק עבזר מימצע נחשון.
וזהו זה. בקורסיקה חיכתה לי מישטרד,
שהובילה אותי לנמל באסטיה. התחלנו
לבנות באוניה מה שצריך, וכל העת תחת
השגחה של שוטרים.
״כעבור שנים התעניינתי לדעת מדוע
שמת עלינו בקורסיקה. נודע לי, שכדי
לעבוד בקורסיקה באופן חופשי, היה צורך
בהסכמת מושל האי, שהיה גנרל צרפתי
בדימום. משאת נפשו של אותו גנרל היתה
לקבל את אות לגיון הכבוד. מכיוון שהצרפתים
חשדו בו כי הוא משתף פעולה עם
ממשלת וישי, סירבו הצרפתים להעניק לו
את האות.
״אנשי ההגנה באירופה, שידעו על משאת
נפשו זו של הגנרל, גמרו איתו עסק שהם
יסדרו לו את אות הכבוד בתנאי שיתן
לי הודי ם׳יד חופשית לעבוד בקורסיקה
בבניית אוניות, וישמור עליהם מפני עינם
של הבריטים.
״כיצד סידרו לו חברי ההגנה את אות
לגיון הכבוד ז באותם ימים פחדה הממ שלה
הצרפתית ממחתרות ימניות ושמא־ליות
ולכן הוחלט שההגנה תסדר לו מח תרת
כדי שיגלה אותה ויתפוס אותה. ל הגנה
היו קשרים עם ימאים ספרדים שברחו
ממשלת פראנקו, ועם שלושה מהם היא
הגיעה להסכם מקורי: הם התחבאו במערה
בהרים, ובידיהם מפה של פאריס עם סי מונים
של כל מוסתת המימשל בצירוף
שמות של אישים שיש כביכול לתפוס.
״אחרי שהכל סודר, בא הגנרל הצרפתי
רכוב על סוס בליווי כמה שוטרים, תפס
את ׳המחתרת׳ וקיבל את אות לגיון
הכבוד׳.
על איצ׳ה ממבוש, שהיה מדריך בנוער־
(המשך בעמוד )68
•לד בן 60
(תמשך מעמוד )67
העובד והיום הוא מוכתר כפר האמנים
בעין־הוד.אומר שאול :״איצ׳ה היד, דמות
נערצת עלי. הואי וטרומפלדור.״
שאול מספר על איצ׳ה ממבוש סיפור,
שקרה בסוף שנות ה־: 50
״יום אחד מינתה העיריה את משה הלוי
להיות מנהל העדלידע. אנחנו השגנו בלוק
מיכתבים של עיריית תל־אביב וכתבנו ל־איצ׳ה
בשם משה הלוי: אני, משה לוי,
סמנה אותך כנציג האמנים לצייר סקיצות
לתערוכה. נא להגיש כל סקיצה בנפרד,
שידור צלי׳׳ש
דד אדינו
• לדן ם מ3זה ולצוות שלו על ה כתבה
שתארה את הקרבות בהרי השוף,
בהשבוע — יומן אירועים.
באומץ־לב נדיר (לאחרונה) העז סממה
לגלות את דעתם האמיתית של החיילים
הקרביים ששרו את השיר, שפורסם ל ראשונה
בהעולם הזה :״רד אלינו אווי רון
/קח אותנו ללבנון /נילחם בשביל
שדון /ונחזור בתוך אתן״.
״בנק המידרח״ ה מ שודר
התפטרותו של המישנזדלמנכ״ל שלמה עסאדי, חיכתה בהלם את צמרת
רשות־השידור. עבאדי, מי שריכז בידיו את כל המערכת הניהולית, התקציבית
והאירגונית של רשות־השידור, מאס בתהליך הדילדול ההדרגתי של הרשות
באמצעות קיצוץ־התקציבים המתמיד, שהנחה שר־זהאוצר, יורם ארידור.
לא עבר זמן רב מהודעת ההתפטרות של עבאדי, ובלישכתו של שר־החינוך-
והתרבות, השר הממונה על רשות־השידור, הוחלט שזו הזדמנות להקים התנחלות
דתית בניהול רשות־השידור ובשליטה עליה. המועמד שעליו הוחלט, כמחליפו
צל׳׳ג
עונלאה וזז* ]>נ*גוס
! • למפיק המישדר שמונה וחצי פלוס,
אפרים סטן, שהצליח להפוך תוכנית
תרבות משעממת, שהיתה משודרת לפני
מהדורת מבט, לתוכנית תרבות משעממת
עוד יותר, אחרי מהדורת מבט. הסרט
הבנאלי של הבימאי משה אבני על ה הכנות
להצגת אמדיאוס הצליח להעביר
את אחרוני הצופים במירקע הישראלי העיוורת לערוצים הירדניים. הצייתנות
של הנהלת הטלוויזיה ליו״ר ועדת־החי־נוך
של הכנסת, ח״כ אורה נמיר, בהגדלת
זמן־השידור של תוכנית זו, והסבתה לש-
את־שיא בשידור, השיגו מטרד. הפוכה:
הפיכת הטלוויזיה הישראלית לדוחת־תר-
בות.
• 1למפיק ומגיש המישדר חיים שכאלה,
עמוס אטינגר, שהצליח להפוך תוכנית
בעלת־משיכה על חייו של העיתונאי הוותיק
שלום רוזנפלד למישדר בעל או רך
גלותי, שהיה צורך לפצלו לשני מיש-
רחבעם זאבי
יוס־הולדת בחמאם
בגודל של 80 על ,60 תאריך הבאת הסקי צות
ליעדו הוא...
יום אחד ישבנו בכסית, איצ׳ה הגיע מ-
עין־הוד עם טנדר, והודיע לנו בשימחה
כי אין לו זמן בשבילנו כי הוא הולך
להראות למשה הלוי סקיצות של העדלידע.
על המקום טלפנו למשה הלוי. הצגתי את
עצמי כפסיכאטר של איצ׳ה, ואמרתי :
״עוד מעט יבוא אליך איש קטן עם
תמונות. תיזהר, האיש הזה הוא איש עצבני
קצת. נכנם לו ג׳וק בראש שהוא עושה
סקיצות. תעשה טובה ותקבל אותו. זוהי
מעין דרך טיפולית שלי, כפסיכיאטר.
״הלוי השיב בחיוב, אנחנו רצנו אל מול
הבית, ודרך החלון ראינו איך הלוי יושב
על כורסא בהבעה תיאטרלית, בעוד איצ׳ה
מציג לפניו את התמונות. הכי יפה זה
שבעדלידע השתמשו בחלק מהסקיצות.
״כשסיפרנו לאיצ׳ה את הסיפור הוא לא
האמין. עד היום הוא לא מאמין שמתחנו
אותו.״
כיום משמש שאול ביבר כמנהל מחלקת-
האירועים של מרכז־ההסברה. בתוקף תפ קידו
זה הוא מפיק אירועים ממלכתיים
ומוזמן לאחרים. על אירוע אחד שאליו
הוזמן הוא מספר:
״לפני כמה שנים הזמינו אותי לחגיגות
יובל המושבה כינרת. בעודי על הבימה,
ראיתי מולי בקהל את אחד ממייסדי המר
שבה. כשראיתי אותו, נזכרתי בסיפור
שאותו אני שומר כסוד מזה 30 שנה.
״עבדתי עם ע ם. עו ד חבר שלי בכרם
שללמושבה. אכלנו ארוחת־בוקר רצינית
וישבנו לנוח מאחורי שדירת הברושים.
לפתע שמענו צעדים מתקרבים. ראינו את
אותו המושבניק מתקרב, ובהגיעו אל הב רושים
הוא משלשל את מכנסיו ועושה את
צרכיו.
״שנינו נאלמנו דום. היה לי את חפירה
ביד, הכנסתי את היד מתחת לשורת הב רושים
ודחפנו לו את האת מתחת לישבן.
אחרי שגמר להביע את עצמו, שלפתי את
האת חזרה, יחד עם מה שהוא עשד׳ עליה.
״החבר קשר את מיכנסיו, וכמו כל עובד-
אדמה טוב הסתובב כדי לבדוק את התוצרת
ולא ראה שום דבר. הוא עמד כמה
דקות, שיחזר מה קרה, הלך עשרה מטרים,
נעצר, הסתכל אחורה והלך, כשהוא מנענע
בחוסר הבנה מוחלט.
״באותו אירוע, כשסיפרתי לאנשי המד
שבה את הסיפור, האיש התגלגל מהכיסא
מרוב צחוק ואמר :׳שלושים שנה אני לא
מצליח לישון כי אני חושב כל הזמן לאן
נירה גל !
געלמו צרכיי !׳״
מתפטר עבאדי ואשתו
במקומו, התנחלות דתית
של עבאדי, הוא כן־ציון (״בנצי״) דל, יועצו של שר־החינוך ונציגו בישיבות
הוועד־המנהל והמליאה של הרשות. שטח משוחרר לא יוחזר.
סנינית ד-אשונה למינוי צפוי.זה ראתה אור ביומון המפד״ל הצופה,
שבה נמסר על מועמדותו של דל לתפקיד, השולט על משאבי הרשות ותקציבה.
בלישכת שר־החינוך ד,יה ברור שמנכ״ל הרשות, יוסף לפיד, ויו״ר הרשות,
פרום׳ ראובן ירון — לא יוכלו להתנגד למועמדו של המר. טירפוד של מועמדות
דל עשוי לשבש את היחסים בין חמנכ״ל והיו״ר עם שר־החינוך — כך שיהיה
עליהם להיעתר ולבחור במומלצו.
במקביל יש גם שמועה. עקשנית בפרוזדורי בניין כלל בידושלים, שסו שוכנים
מישרדי הרשות, שיש בכוונת שר־האוצר, יורם ארידור, להציב בתפקיד זה
את מועמדו, אם כי שמועה זו מוסיפה ששר־חאוצר עשוי גם להסכים למועמדותו
של דל, בתנאי שיתחייב לשתף פעולה עם פקידי החשב-הכללי.
על מועמדותו של דל למישרת המישנד. למנכ״ל רווחת בימים אלה בדיחה
בבניין כלל, על רקע ניסיון-הרכישה של הבנק חמיזרחי המאוחד את הבנק
הבינלאומי. בקרוב תיקרא רשות־השידור — ״הבנק המיזרחי המשודר.״
פיות, כפי שנהוג כיום, או קריינים באנל-
פן המופיעים על המסך, כפי שהיה קודם?״
לשאלה זו צורפו ההערות של פירוט הע דפות
הצופים.
על סקר זה השיבו 593 מרואיינים, מיספר
שהוא לכל דיעה רחוק מלהוות מידגם
מייצג. מה עוד שהמרואיינים הם מה ש מכונה
בעגת החוקרים :״אוכלוסיה יהודית
עירונית בוגרת.״
ד 3חזן דב־אד
מפיק סטן
מטרה הפוכה
דרים, ששודרו בשני המשכים בשבוע ש עבר.
בעבר הרחוק, כאשר הטלוויזיה ה ישראלית
נוהלה באופן מיקצועי, אולץ
אטינגר לערוך ולקצר את מישדרי חיים
שכאלה. עתה הצליח להפכם לאגדטריפ
שלו על המירקע, תוך שהוא מייגע את
הדמויות המרתקות וממית את חיוניותם,
לפני שהוא מוסר להם את ספר-התוכנית.
מאחרי(הקלעים
ס? ר ומיוון
ידיעה שפירסמו בימים האחרונים סוק־רניות
הטלוויזיה בעיתונות היומית דווחה
כ 4170 מעדיפים שקופיות על קריינות-
רצף. הידיעה התייחסה לסקר שנעשה על-
ידי וזמכון הישראלי למחקר חברתי שימו שי.
הוא נערך בתקופה שבה הוחלפו קריי־ני־הרצף
בשקופיות.
לנשאלים הובאה השאלה בנוסח זה :״ל אחרונה
הנהיגה הטלוויזיה הקרנת שקו פיות,
המביאות אינפורמציה על התוכניות
שישודרו בהמשך הערב. זאת, במקום קר־ייני־הרצף
שנהגו לקשר בין התוכניות
בשידור מהאולפן. האם אתה מעדיף שקו
הידיעה
הלאקונית בעיתונות בישרה
שמנהל הרדיו, גדעון לס־ ארי, חזר בו
מהתפטרותו, וכי ללב־ארי נמסרו סמכויות
רחבות יותר, וגם נמצא פתרון לתביעותיו.
האמת היא שגדעון לב-ארי לא זה ביל-
בד שחזר בו מהתפטרותו, אלא שגם ניצח
ניצחון מדהים את מנכ״ל רשות־השידור,
מגי שי ומגישות מיני-שערוריה מתרחשת בימים
אלה בקרב מגישי ומגישות מהדו רות
כימעט חצות. לאחר ששני
כתבים של מחלקת-החדשות, עוזי
ואיתן אורן, הודרכו בירמן לתפקיד של מגישיה, נזעקה מבק רת
רשות־השידור דו מקה אלי
שי ט ויצרה מילכוד, המונע משני
כתבים אלה להופיע על המסך.
המילכוד: הודעה מינהלית, ש בישרה
כי קרייניות מבט אינן מש לימות
את מיכסת זמן־השידור ש עליהן
להגיש, ולכן עליהן להגיש
גם את מהדורות כימעט חצות.
בדומה לנושאים אחרים שבתוך
בניין הטלוויזיה, הועבר נושא זה
לבירור פנימי.
יוסי לפיד. לב־ארי הצליח לצמצם את
סמכויותיו של לפיד בניהול הרדיו עד ל מינימום.
הוא גם קיבל לידיו את מיבנה
חוטי ירושלים, השוכן ליד בניין הטלוויז יה
ברוממה. שם עומדים להתחיל בחודש
הבא בשיפוצים להתקנת מרכז־התיקשורת
של הרדיו.
אישים בכירים בטלוויזיה טוענים כי
לפיד העביר את קול־ישראל לעמדת הבן
המועדף של רשות־השידור, לעומת ה־טלוויזיה,
שנדחקה לעמדת־נחיתות. לדע תם
ידחו הישגיו של לב־ארי את הגדלת
שעות־השידור בצבע (כולל מבט).
פסקול
אי־נשט״ין עלחגב
בפורום החדשות דנו ראשי רשות־השידור
בכתבת־הטלוויזיה על לוויית ה ילדים
ההרוגים מהתאונה במעלה־אפריים.
השאלה: האם מותר להביא באירועים מ סוג
זה תצלומים קרובים של קרובי הנפ געים?
ו מורת־רוח רבה שוררת ב קרב
עובדי קול ישראל על מדור הרדיו
של הארץ, שאותו עורך אוד גונדר, איש
גלי צח״ל. לטענת אחד מאנשי הרדיו, משול
הדבר למסירת מדור ביקורת־תיאטרון ב עיתון
לידי אחד משחקני הבימה ו ה ירידה
המתמדת בהאזנת הציבור לתוכנית
707 של גלי צה״ל, בהנחיית הזמר שלמה
ארצי, ומעבר המאזינים לתוכניות השו נות
של רשתות קול ישראל, הביא את
מנהלי גלי צה״ל להחזיר למיקרופון את
כוכב ומייסד התוכנית, אלכס אנסקי
#ס לוועדת־הסיכרזים לפינוי מנהל חטי־בת־ההדשדת
בטלוויזיה שהחליטה שלא
לבחור במנהל-חטיבה, הגיע המועמד ה יחיד
למישרה, הכתב הוותיק צכי(״צב ה״)
גו רן, כשעל כתפו תיק שעליו מודפס
אלברט איינשטיין, החורץ לשונו, ולא
״האיינשטיין של יפאן.״ מסביב לתמונת
האיינשטיין היד, כתוב בגרמנית :״ד״ש
מאיינשטיין, אם נוסעים מהר מדי לא מז דקנים.״״
העול
ם >!זד 2365 1
ח 1ב 1יוח מו עדפ 1ח
בטלזו־ז־ה היעוראליח
וס רביעי
2 9 . 12
• סרט קולנוע: הקרנפים
10.05 שידור
כצכע, מדבר אנגלית)
עיבוד לקולנוע שנעשה על פי
מחזהו של יוג׳ין יונסקו, מ אבות
תיאטרון האבסורד. יו-
נסקו ממשיל משל על הדרך
שבה כופה מישטר טוטאליט־
תוכניות מומלצות ב0דווי!יה הירדנית
2 9 . 12
יום וך ו 1>*3
ליים, פעולות הסוואוזם ואופן
הפעלתם. פרק זה מתמקד ב שניים
מהם. בימאי הסרט גיד־עון
גנני.
• סידרה: וינסטון
צ׳רצייל — שנות מידבר
— 10.20 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .פרק שמיני
ואחרון בסידרה, תחת הכותרת
צ׳רצ׳יל לשילטון, העוסק ב תקופה
שבין ספטמבר 1938ו ספטמבר
, 1939 השנה האחרונה
לימות. השלום,״ כאשר צ׳פד
ברליין מנופף בשאננות בהסכם
מינכן ומתעלם מסימני המיל-
חמה שבשער. מפת אירופה נ ראית
כשדה מערכה. האהדה
בציבור לצ׳רצ׳יל גוברת והוא
מקבל פניות מחוגים שונים ל פעול.
בספטמבר 39׳ ,מודיע
צ׳מברליין שבריטניה נתונה
במילחמה עם גרמניה. באותו
יום נקרא צ׳רצ׳יל להצטרף ל ממשלה
בתפקיד שר הימיה.
• סידרה קומית: שלי
( — 11.10 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק רקב
יבש מביא את סיפור של מד רגות
העץ הרקובות, שבביתם
החדש של שלי ופרן.
זין ון!וון ן
• אנימציה: השמן והרזה (— 6.10
ערוץ — 3שידור כצבע — 20 דקות —
מדבר אנגלית) .סרטי הנפשה על שתי דמויות
מפורסמות מתקופת הסרט האילם.
• סידרה משעשעת: התמיכות (7.00
— שיתר כצבע — ערוץ 25 — 3דקות —
מדבר אנגלית) .פרקים חדשים במעלליהם של
קרמיט הצפרדע, מים פיגי החזירונת, פוזו הדוב,
שני הלצים הזקנים ביציע, וכל היתר. בכל פרק
מתארח כוכב קולנוע או טלוויזיה.
• סידרת־מתח: סוואת 10.15 ערוץ
— 6שידור בצבע — 50 דקות — מדבר
אנגלית) .סידרה המתארת את פעילותה ושיטות
עבודתה של יחידת מישטרה מיוחדת, המורכבת
מגברים אמיצים שהוכיחו את עצמם כלוחמים
מעולים במילחמת ויאט-נאם. ליחידה כלי-רכב
מיוחתם ומתם התמים למדי־צבא. בתפקידים
הראשיים: סטיב פורסט, רוברט יוריק, ג׳יימס
קולמן ומארק שירה.
יום רביעי, שעת 10.05
די את עצמו על אנשים פשו טים
ומשנה את דמותם ואיש יותם,
עד אשר הם מאמינים כי
אופיים משתנה בדרך הטבע. ה אנשים
מתחילים להפוך ביום
בהיר אחד לקרנפים. הם משו כנעים
ביתרון הקרנפים. ובעל יונותם
על בני אנוש, ובל מי
שהירהורי ספק עולים בליבו,
או מתקומם למראה השינוי ה כפוי
הזה, נחשב עד מהרה ל־אוייב
העם ויש צורך להחזירו
לדרך הישר. מפיק הסרט הוא
איליי לנדאו, ומככבים בו זירו
מבוסס על סיסור של הסופר
המצרי המהולל נגיב מחפוז,
ובו מתוארים חיי שכונת־עוני
בקאהיר, אחת מיני רבות. ה דגש
מושם על כנופיות ביר-
יונים השולטות בה בכוח הז רוע.
גיבור הסרט הוא מחרום
העוסק בהברקת נחושת. חיי ה כנופיה
קוסמים לו, ונערבים
לו מיבחני אומץ, שבמהלכם
תובעים ממנו לרצוח את אהו-
יום 1תמווו 3 0 .1 2 1
• שעשועון — 5X5 )7.00 :ערוץ
— 3שידור בצבע — 60 דקות — מדבר
ערבית) .חיתנים ושעשועונים בהפקה עצמית
של הטלוויזיה הירדנית. התחרויות והחידונים
נערכים בץ עובת מוסד ציבורי כלשהו, והזובים
יוצאים מן האולפן ברכוש גדול — טיסות לחו״ל,
טלוויזיות, מקררים, תנורים, מכונות־תפירה•
• סידרת־מתח: מגנום 9.10 ערוץ
— 6שידור בצבע — 50 דקות — מדבר
אנגלית) .סידרה אמריקאית חדשה בכיכובו של
תום סלק הנאה, שהפך בתוך זמן קצר לסמל-המין
של ארצות־הברית.
אירוסי 130
בצבע — מדבר
נבחרים של קבוצות
באנגליה ובגרמניה
• ספורט: כדורגל
שגי הערוצים — שיתר
אנגלית וערכית) .משחקים
מובילות בליגה הלאומית
המערבית.
• ליל תם: בית קטן כערכה (— 3.05
שגי הערוצים — שידור בצבע — 50 דקות
— מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסידרה
המפורסמת טיפאני, כדי להוכיח
את מעמדה. מעל לדירתה מתגורר
סופר צעיר ונאה, החי
על חשבונה של אשק מבוג רת
ועשירה ונאבק בכתיבתו.
הוא מוקסם משכנתו התמהו־נית
ומתאהב בה. בימאי הסרט
הוא בלייק אדוארדס, מככבים
בסרט: אודרי הפבורן וג׳ורג׳
פפארד.
שבת
׳#ותיעוד: פרופיל —
אופירה נכון (— 6.30
שידור בצבע, מדבר עב
הפכרן
ופפארד: סעודה כמיפאני
יוס שישי, שעה 9.15
מוסטל, ג׳יין ויילדו־ ואחרים.
הבימאי: טום או׳הורגן. הסרט
הופק כ־.1973
ום חסי ש
30 . 12
תיעוד: המוסד
( — 5130 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .פרק שני
בסידרה החושפת את פעולות
המוסד וקהיליית המודיעין ה ישראלית.
שם הפרק הגורם האנושי,
ובו מתוארים דרכי ה הכשרה
של הסוכנים הישרא-
ריות) .תיאור האספקטים ה שונים
של חיי אשת נשיא ה מדינה,
בהתמודדותה עם תפ קידה
כאם, כרעייה, כאשד! עו בדת
וכאשת נשיא. לא נפקד
הפרק על מאבקה במחלת הסר־סן.
דראמה
׳1. 11 03111! 01
כי ת ר: תוכנית הבידור של מוצאי־שבת
9.25 עתץ — 6שידור בצבע —
35 דקות — מזמר אנגלית) .׳תוכנית שבועית
שבה מופיעים מיטב כוכבי הזמר בעולם המערבי.
י• פרט עלילתי: פסטיבל סרטי קולנוע
( — 10.15 עתץ — 6שידור בצבע או
שחור־ לבן — מדבר אנגלית) .סירטי קולנוע
מעולים, ישנים וגם חדשים יחסית, המוקרנים
פדי שבוע בשעה זו.
* 01 ראגווון 2 .1
׳10111 01י 3112
31. 12
• סרט ערבי: ה־ביריונים
משכונת בולאק
(צ5״ — 5שידור כצבע,
מדבר ערכית) .סרט ה
שהתחבבה
על ילדים רבים כאשר הוקרנה בארץ,
עם מייקל לנדון, קרין גרסל, ג׳ונתן גילברט
וקתרין מק-גרגור.
• קומדיה: שמונה זה מספיק (— 9.10
ערוץ — 6שיתר בצבע — 50 דקות —
מדבר אנגלית) .מה מתרחש במישפחה אמרי קאית
כאשר האב הגרוש, בן ,50 מתחתן עם
אשה צעירה ממנו בהרבה, ומביאה לביתו המאכלס
שמונה בנים ובנות.
ית שת
י• כי תר: הרולד לויד 6.10 עתץ
— 3שחור־ לכן — 20 דקות — אילם עם
כותרות באנגלית) .לקט מסרטיו הישנים של
הקומיקאי.
• דרמה: מחזה השבוע 9.10 עתץ
— 6שיתר בצבע — 50 דקות — מדבר
אנגלית) .סידרה המביאה בכל שבוע מחזה
אנגלי, לרוב מ״תיאטרון הכורסה״ המוכר גם
לצופי הטלוויזיה הישראלית.
* 01׳ונוח 3 .1
• ספורט: ספורט־ היום 7.15 ערוץ
— 6שידור בצבע — 15 דקות — מדבר
צרפתית) .תוכנית המגישה לצופה לקט מאירועי
הספורט בשבוע החולף בצרפת ובעולם.
**ם > 1ד*ו4 . 1 1
!• ספורט היתולי: טלה־מאץ׳ (6.30
ערוץ — 3שידור בצבע — 40 דקות
מדבר גרמנית וערבית) .תוכנית משעשעת
מצוגה תחרויות ספורט היתוליות הנערכות
שתי קבוצות בגרמניה המערבית.
פורטלגד 10.30 שיתר
בצבע, מדבר אנגלית)
.הדוכס החמישי ספור־טלנד
היה תמהוני ויוצא דופן.
הוא נהג להעלם, והיה גם דו מה
לבעל מרפדייה ברחוב ביי-
קר, לונדון 34 .שנים אחרי פ טירתו
דורשת אני, כלתו של
הסוחר מרחוב בייקר, לפתוח
את ארח הקבורה שלו, כאשר
היא איתנה בדעתה שחותגה
והדוכס פפורטלנד — חד הם.
אם תצליח תזכה בתואר: ה־דוכסית
מפורטלנד וכל הכרוך
בכבוד זה. מככבים: פטרישיה
הייז ונייג׳ל האוורס.
׳ 01 ראשון
#תיעוד: מבט שני
( — 9.45 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .כתבת תח קיר
של פאנותזה על מערכות
נשק מתוחכמות בעולם השלי-
בתו. הוא אינו מסוגל ונאלץ
לברוח משכונתו. מחפוז מת אר
בסרט את חוסר המוצא של
השכבות הנחותות במצריים,
תוך הניסיון להתנער מהעוני
והאלימות הסובבים אותם.
שי. לא נפקד חלקה של ישר
#קומתה:
ויין ו-
שוסמר 11.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
פרק ראשון בתת-סידרה הצ״
פנדליים, בכיכובם של הקומי קאים
הקנדיים ויין ושוסטר.
יום שני
#סידרה: תהילה
( — 8.03 שידור בצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).
#דיונאות •וצריס :
אמיר גילבוע (— 9.30
שידור בצבע, מדבר עברי
ת) • פרק נוסף בסידרה ה-
משגיאה על צופי הטלוויזיה את
הספרות והשירה העבריים.
#מותחן: קאז (10.55
— שיתר בצבע, מדבר
אנגלית) .הפרק שאלה של
מעמד ממשיך בסיפור עלילותיו
של הפושע לשעבר, קאז, שהפך
לפרקליט.
יום שלישי
• סרט קולנוע: סעד
דה בטיפאני (— 9.15
שידור כצבע, מדבר אנג לית)
.סאטירה שנונה של
היפים והיפות של ניו-יודק ה מבוססת
על סיפור של הסו פר
האמריקאי טרומן קאפוטדב
גיבורת הסרט היא הולי גוליי-
טלי, נערה מיסתורית המכירה
את הנוצצים של ניו־יורק וחיה
בהזיות החברה הגבוהה. היא
הולכת לאכול ארוחת־בוקר ב-
מיסעדה של חנות התכשיטים
בין
#סידחה: חדר מיון
( — 9.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).
#דראמה: אוייב ה עם
10320 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).
האוורס ו הי ת ד ירושת פורטלנד
שבת, שעה 10.30
טלוויזיונית של ה-
גירסה
בי־בי־סי, המבוססת על מחזהו
הנודע של הנריק איבסן. המח זה
עשוי להיות בעל מסר רב
לישראלי בן זמננו. מומלץ.
סימוי האימים שד שלוש נשים
שהעזו ליגלו!ת 1ווה קדה להן
ב ביוו־חוליו 0נוםיא חז
רוב הנשים נשלחות לרמת מרפא,
מאחר שחדר־הניתוחים של ביליג־מון
עמום מדי. רמת מרפא מהווה
בעצם מעין קבלן־מישנה.
אחרי ההפלה היו לי שלושה
ימים מאוד רגועים ושלווים. ב יום
השלישי קמתי מהמיטה, בצה-
דיים הלכתי. לאכול. הרגשתי שאני
חלשה מאוד. פתאום הרגשתי ש אני
רטובה לגמרי וכולי שטופה ב דם
עד הברכיים. לקחתי מונית ו נסעתי
לרופא קופת-חולים. הוא
הסתכל עלי וישר אמר: רוצי מייד
לבילעסון.
הגעתי לשם לפנות ערב, והרו פא
אמר מייד: תשכיבו אותה. ל מחרת
עשו לי בדיקת אולטרה ס אונד
(בדיקה המראה על גבי ה מסך
את פנים הרחם) ואז אמרו לי
שאצטרך לעבור גרידה נוספת מ פני
שנשארו פירורי חומר בתוך
הרחם. הרופא בקופת־חולים גם א מר
לי שנראה לו שהשאירו לי ש אריות
ברחם.
בבילינסון הרגשתי שעכשיו הו לכים
לטפל בי ברצינות. ברמת
מרפא הרגשתי שזו עבודה של סרט
י * א ה, עקרת בית בת .32
€״אני אם לשני ילדים. נשואה.
לפני שנתיים נכנסתי להריון למרות
שהיה לי התקן תוך רחמי ל מניעת
הריון. נאלצתי לבצע ה פלה.
הוועדה שלחה אותי לבית־החולים
רמת מרפא ברמת־גן. שם
עשו לי גרידה ונשלחתי הביתה.
״לפני כחודשיים החלטנו בעלי
ואני, שאנו רוצים בילד נוסף. נכ נסתי
להריון. בצילום האולטרה
סאונד שנעשה לי הטכנאי נדהם.
על המסך הוא קלט צילום של עו בר
ולולאת מתכת. מסתבר שבעת
ביצוע הגרירה ברמת מרפא, הם
שכחו להוציא את -הטבעת. כמובן
שנאלצתי לעבור הפלה נוספת. ואת
הילד הזה רציתי מאוד.
״כשאני חושבת על כל העסק ה זה
אני לא מבינה. מה זה, עוב דים
שם סנדלרים?״
השולחנות. כששכבתי בבילינסון
(אחרי סיבוכים) היו שם עשר נ שים
ששכבו בבית־החולים בגלל
טיפול רשלני של רמת מרפא. ו הרופאים
שם כבר לא מתרגשים.
הנידון:
בתאריך
בביה״ח
הבדיקה
רסת
שני
נכחו
הסניסריוח
הניתוח
הניתוח,
בלבד
דווח
להביא
לי שמיכה
שלושה
ימים לאחר
ף* שהלכתי לרופא ואמרתי
״ שאני רוצה להתלונן על רמת
מרפא, הוא אמר לי באדישות:
אז מה ייצא לך מזה? אז הם
יחליטו על פעולה לשיפור בית-
התולים ועקו את הקירות.
עפ״י
במיפוי
ב״רמת מרפא״
בבי״ח
עגמת
מלבד
לתופעה
הכללית,
אני מרשה לעצמי
מביעות
הנושא
רופא
היחה
ירודה
חולות
עצמה-
כיליגסון,
ביותר,
בחדר
באופן
והדבר
ואח
וכך
בכל
חוזרות
החולים.
בית
בגסות
גיליתי
כאב).
כ בני שבעים שנה
הושלכתי
מהנרקוזה
מכאיב
ביותר(,יוס
בוצע ללא כל
ושלושתם
ור ק לאחר בקשות
הניחוח החלו
קופ״ח
לאפר:
בסן
וקסלר)
״פירורי
להערכתי.
המיסה.
ע לי רק שמיכה
ונישנות
ניאותה
מלווים
בשיספי
קלה
האחות
אושפזתי נמצאו
חוסר״
ימי
לסיפול לאחר
רבות״,
הטיפול
להתלונן
בבי״ח
בילינסון.
בחלל הרחם,
כנראה
שרידי
הסיפול
וזאת
הרשלני
ולסבול
יחס
תקדיש הז סנ ך
הושמתי בגסות!
ברצוני
וברצוני לש מש כאן
לפי
שקיבלו
שיחות
ב״רמת
להפנות אח ת ש ומת
לעוד
רופאים
מרפא״.
נשים
ואחיות
רבות
(ובפירו ש
בביה״ח
נשים אש רמחמת
ליבו
בילינסון)
צינעת
לחקר
נשים
רב 1ת
הסובלות מסיבוכים עקב הפלה שומרות עד שתיקה.
מיכתב התלונה של ריבקה למרכז קופת־חולים הביא
כשגיליתי שאני בהריון זו היתד.
הפתעה. נכנסתי לדילמה קשה :
מצד אחד התחושות החדשות ב גוף.
היה לזה טעם שקשה להגדי-
.אני כבד חצי
ש 1רו אחר י
ההפלה ועדיין
אי נ׳ מסוגלת
ללנת ! ״
פליאה.
עבודה שניגר מו
ביה ״ ח רמת מרפא ,
״נשים
ביותר,
חזקים.
ימים.
הכאבים,והפסד
ששמה
כאבי
חזקים
ניקויח ׳,הרחםבהרדמה
אודה לך מאד בא ס
בוצעה
מרדים,
אחרות
פוסקים),
נמצא
ונערך
מעדיפות שלא
בדיקה
ולאחר שהתעוררתי
בילינ סו ן׳ ש היחי 3
הנפש,
סבי״ח
לביצוע
עד כאן סיפורה של ריבקה.
ריבקה שלחה מיכתב תלונה,
(ראה גלופה) ,ומקופת־החולים נמ סר
לה שהם דאגו להחלפתו של
הרופא.
סיפורה של אילנה, אשת־מכיתת
רווקה בת ,28 שגם היא עברה
הפלה ברמת־מרפא, אינו שונה.
מספרת אילנה :
נוספת.
התנית רופא
קולי
הריון
זוסמנוביע)
אותה
המנתח,
בוצעבבקר קר
(החדרים
רופאים
הניחוח
אינם
לענייני
מרפח״ .
הרופא( ד ״ ר
הרופא
בחדר
״רמת
נע. כל עשר דקות בחורה. לא
היה לי ביטחון במקום. המקום היה
מלוכלך, חדר־הגיתוח היה מלוכ לך.
היו שם שלושה גברים. אח,
רופא מרדים ורופא. הם נראו לי
הבאוה:
הגניקולוגית
הניגוח
אשר
התופעות
נניה״וז
רפואית
״ר סת-פרפ א״ ברפת
נבדקחי
לאחר
יחס
רשלני
ועדה
לכן
בחדר
רמת מרפא הפך למעין בדיחה פר טית.
בבילינסון זה כבר ידוע ש הטיפול
ברמת מרפא הוא רשלני.
למרות שהוועדה לאישור ההפ לות
היא בבילינסון, בפתח־תיקווה,
חלונה על
הופניתי
להתלונן
קודם
מספרת ריבקה :
הריון
ברצוני
אני בת .24 רווקה. כשגיליתי ש אגי
בהריון ניגשתי לוועדה של
קופת־חולים לאישור הפלה. הווע דה
עבדה מהר ובסדר. נשלחתי
לבית־החולים רמת־מרפא ברמת-
גן. כשאני נזכרת במקום הזה בא
לי לגשת לשם ולהפוך להם את
21.1.82
הפסקת
ך* כתבה הפלה במחתרת (הי
י עולם הזה )2364 עסקה ב תוצאות
הפלה שבוצעה בקליניקה
פרטית. נשים רבות סבורות ש האפשרות
לבצע הפלה דרך ועדה
של קופת־חולים, משחררת אותן
מדאגה. מסתבר שדווקא תחום זה
פרוץ לחלוטין. מכיוון שזהו נושא
שלא מרבים לדבר בו בפומבי, מכיוון
שפוחדים שכל חשיפה או
פירסום יעיר את הדתיים והם
יפרצו במחאות, נעשים הדברים
בשקט. כמעט בחשאי. במיקרה של
סיבוך אחרי הפלה, כל אשה סבורה
שהיא מיקרה בודד, חריג, ומה
שקרה לה הוא דבר יוצא-דופן.
בית־החולים רמת־מרפא והדב רים
שהתרחשו בו במשך תקופה
ארוכה, הוא דוגמה מובהקת.
סיפורה של לאה אינו מיקרה
יחיד. לאה היא רק אחת מבין מ אות
נשים שעברו גרידה כושלת
רמת־מרפא. היא בביודהחולים התייחסה אל המיקרה כאל תאו נה,
ולא חשבה שהיא יכולה להת לונן
על הטיפול הרשלני.
גם ריבקה, סטודנטית בת ,24ע ברה
הפלה ברמת־ מרפא.
כמו צאן
מובא ל טב ח
בני ת דוי ט בזו״
איש כבר
אינו מתרגש
זקנים מאוד. היתה לי הרגשה ש הולכות
לרעוד להן הידיים.
אחרי ששוחררתי מבילינסון הם
השאירו אותי למעקב.
נודע לי שיום לפני שהגעתי ל שם
התארגנו נשים לחתום על עצו מה
נגד רמת מרפא. אני לא יודעת
אבל יש לי הרגשה שהם הולכים
שם על צ׳אנס. יוצא טוב — בסדר.
לא יוצא טוב — שולחים לגרידה
נוספת, כאילו מדובר בפעולה שיג־רתית.
גם כך גרידה יכולה לגרום
נזק רב. ועוד שתי גרידות במשך
שבועיים? אני לא רוצה לחשוב על
מה זה יכול לגרום לי. לכי תדעי
מה הם עשו לי שם.
הנושא,
ואני
תקווה כי
מכתבי
יענה.
להחלפת רופא בבית החולים רמת מרפא. הרופא
שביצע את ההפלה היה ד״ר זזססנוביץ. בגיליון
העולם והזיה מהשבוע שעבר פורסם סיפורה של
עמלירג צעירה שעברה אצלו במרפאה •הפלה פרטית.
רו. אמנם את נעשית כבדה בגוף
ונשרבת בליאות, אבל את מרגי שה
שמשהו נוצר בתוכך וזו הר גשה
נפלאה. לא ידעתי מה לע שות.
להשאיר או לא להשאיר?
היד. ברור לי שאילו הייתי נשו אה,
או אילו בן הזוג היד. לידי ו אתי,
לא הייתי מבצעת הפלד. בשום
אופן, אפילו אם כל השיקולים ה הגיוניים
היו נגד, במו: מצב כלכלי
ועיתוי לא מתאים. אבל זד. היד.
בתקופת המילחמד. בלבנון, והייתי
לבד לגמרי. התחילו הבחילות, ו־הסחרחורות.
יום
אחד, כשמצאתי את עצמי
מול הטלוויזיה, מקיאה את נשמתי
ונופלת על הריצפה, הבנתי שאני
בשום פנים לא מוכנה לעבור את
החווייה הזו לבד. חווייד, של שני
אנשים.
למחרת ניגשתי לרופא, משם ל ועדה,
ומשם נשלחתי לרמת מרפא.
היות שזו הפעם הראשונה שזה
קרה לי, שאלתי חברות מה זד. ב־דיוק.
לתדהמתי הסתבר כי שכמעט
כל מי שאני מכירה עברה גרידה
בשלב זה או אחר של חייה. כולו
אמרו לי את אותו דבר: שוכבים
יומיים, וזהו. אחר־כר חוזרים למס לול
כאילו כלום לא קרה.
היום אני כמעט חצי שנה אח רי
זה, ועדייו מתפתלת מכאבים.
אני לא מאשימה איש, ובמבט לא חור
גם לא מצטערת על עצם ההפלה,
כי עדיין אני חושבת ש השיקולים
שלי היו נכונים.
כשהגעתי לרמת־מרפא, חיכו שם
עוד איזה עשר נשים בתור. חלק
באו עם הגברים שלהן, חלק היו
לבד. אני הייתי לבד. זה היה יום
שמש קיצי, בחדשות דיווחו על
המילחמה בלבנון ואני הרגשתי
מין קהות חושים כזו. ההריון הי שרה
עלי טישטוש נעים ומה שהר גשתי
זה שאני רוצה לאכול ולישון.
שום דבר אחר לא עניין אותי.
כבר בכניסה משהו באווירה של
המקום לא מצא חן בעיני. קשה היה
לי להסביר לעצמי מה. לא מצאה
חן בעיני העובדה שרופאה מבצ עת
את הגרידה. היא היתר. אשר.
גדולה, עם מיבטא רוסי .״איך אשד.
יכולה לבצע כזה דבר ו״ אני זוכרת
שחלף לי הירהור בראש ,״בכל
זאת יש בכל האקט הזה משהו
אכזרי.״
היתד, לי תחושה כבדה מהרגע
הראשון. כל האווירה היתה מיס־תורית
ומשונה. כאילו עושים שם
דבר שהוא בגדר חטא. אבל אולי
זו הרגשה סובייקטיבית שלי. הר גשתי
שאנחנו כמו צאן המובל ל טבח.
המיבנה
היה ישן, הקירות ישנים,
הכל לא נראה לי. הרופאה לא
נראתה לי, החדרים לא נראו, ה מנקות
שהסתכלו בנו בחשדנות לא
נראו לי. רציתי לקום ולברוח. א חרי
ששילמנו, הוכנסנו כולנו ל חדר
אחד. הרופאה נשאה נאום
קצר, שאני עד היום לא זוכרת
ממנו כלום. החתימו אותנו על
טופס שבו נאמר שבמיקרה של
סיבוכים אין לנו שום תביעות.
השחיטה התחילה ב־ 9.30 או 10
בבוקר. אני הייתי החמישית או
השישית בתור. אני זוכרת שמה
שהדהים אותי היתד, המהירות ש בה
הגיע התור שלי. הוכנסתי ל-
חדר־ד,ניתוח, שגם בו היתד. אווירה
קרה וקשה.
כשהתעוררתי, בסביבות השעה
, 12 מצאתי את עצמי בחדר יחד
עם כל הבחורות. כולן כבר היו א חרי
.״זה ממש כמו בית־מיטבחיים,״
אני זוכרת שחלף לי הירהור כזה
בראש. מישהי נכנסה להיסטריה ו התחילה
לצעוק. מייד פינו אותה
משם. הבנות לאט־לאט התעוררו.
נדמה לי שקיבלנו כוס תה חם, אם
אני זוכרת טוב. הרופאה העבירה
מבט חטוף על כולנו והלכה. היתד,
לי הרגשה שכולם רוצים ללכת מ הר
הביתה.
לקראת השעה 1רוב הנשים כבר
הלכו. אני נשארתי שם עוד קצת
והתבוננתי במתרחש. לקראת ה שעה
3החדר התרוקן מכולן, עזבתי
אחרונה. אף אחד לא ניגש אלי.
למרות שנאמר לנו לשכב יומיים
במיטה, שכבתי שלושה, ליתר בי טחון.
כמה ימים אחר־כך התחילו
דימומים. בדף ההסבר שקיבלנו היה
כתוב שאם מופיעים דימומים צריך
לגשת מייד לרמת מרפא, או לרופא
המטפל. היות שבאותו יום הרופאה
לא היתד, ברמת מרפא, רצתי לרו פא
המטפל. הוא נתן לי כדורים
שיפסיקו את הדימום. הדימום נח לש
אך לא נפסק. חברה שלי אמרה
לי שזה לא בסדר ושאגש לרופא
שוב.
הוא שלח אותי לבילינסנן. שם
אישפזו אותי ועשו לי בדיקת או לטרא
סאונד. הטכנאי כתב :״שא ריות
בכמות לא משמעותית. ה מילה
הזאת ״כמות לא משמעותית״
הכניסה את הרופאים לבילבול, ש עד
היום לא יצאתי ממנו. ליד ה־
בלשון הרופאים, פירצה זו מאפ שרת
לכל מיני שרלטנים, חובבים
או אנשים לא מיקצועיים לבצע ב גופנו
ככל העולה על רוחם. אנו
שפני נסיונות.
בארץ אין הגנ ה!
ך• ארצות ־ הכרית אפשר לה •
גיש על מיקרה כזה תביעה
כספית נגד הרופא. בשל ״פרקטיקה
גרועה.״ איזו הגנה יש בארץ?
את בכלל? יש לך תעודת־עיתונ־אי?
ולמרכזנית: תשיגי לי את רד
מישטרה! תראי לי תעודה( .מעיין
בתעודה) ,כן, זהו, את עיתונאית
רכלנית, שבאה לרחרח, לא מצאת
דרך אחרת להרוויח כסף? אני יו דע
שזאת הפרנסה שלך ואת חייבת
לחזור עם סיפור. תכתבי, תכתבי.
עיתונאים. אני מכיר אתכם. רודפי
סנסציות. לא רוצה לענות לך.
תסתלקי מכאן!״
הד״ר צ׳רטוקובר, מנהל בית־החולים
ובעליו, הגיב:
״אני לא גינקולוג, אני כירורג.
ושכחו להוציא את הטבעת!
״שבוע אחו׳ ההנדה נאלצת
דעבוו גוי וה נוספת!
מיטה שלי התחיל להתפתח ביני הם
ויכוח :״אם כמות לא משמ עותית״
מצדיק גרידה נוספת או
לא. הם החליטו שלא. כששמעתי
שיכול להיות שיעשו גרידה נוספת
נבהלתי נורא. גם ככה כל העניין
היה חווייה קשה. לכן שמחתי כ שאמרו
לי שעם הזמן השאריות
תיפלטנה מעצמן.
חזרתי הביתה. אחרי יומיים שוב
התחילו דימומים. כשחזרתי לרופא
הוא התחיל לצעוק עלי למה הם
לא עשו לי גרידה בבילינסון. עני תי
שאני לא יודעת ואני לא רו פאה
.״לי אין מה לעשות אי-
תך,״ הוא אמר ,״תחזרי אליהם.״
הוא היה גם רוח במידה שלא תי אמן.
הרגשתי אבודה ונואשת. זה
שהרופאים בבילינסון התווכחו ו לא
ידעו מה לעשות, הכניס גם
אותי לבילבול. התחלתי לרוץ מ רופא
פרטי לרופא פרטי, לכל אחד
היתר, אבחנה ודיעה אחרת.
מאז, חמישה חודשים אחרי, יש
לי דלקות חוזרות וכאבים חזקים
שמקשים עלי ללכת. במשך הת קופה
הזו הפכתי מומחית לכל סוגי
האנטיביוטיקה שקיימים. קיבל תי
את כולם, שום דבר לא עזר.
עבדתי לסירוגין. יומיים עבדתי,
ויומיים שכבתי במיטה. כך זה נמ שך
עד היום. יום אחד חזרתי על
דעת עצמי לבילינסון ודרשתי בדיקת
אולטרה סאונד. הם אמרו ש צריך
פתק מהרופא המטפל, ובלי
פתק אי־אפשר לעשות כלום. חזר תי
לרופא והוא נתן לי כדורים.
הרגשתי שאני יוצאת מדעתי.
כשהייתי בבילינסון, אמרה לי
האחות :״עוד אחת מרמת מרפא?
זה לא ייאמן מה שקורה שם. צריך
לסגור את המקום הזה!״ התברר
לי שאין שבוע שבו לא חוזרות
נשים מרמת מרפא לגרידה חוזרת
בגלל ״שאריות.״
מה שאני רוצה עכשיו. זה ש כל
הכאבים האלה ייפסקו כבר. מ אז
המיקרה אני לא מתפקדת כמו
קודם. אני עושה כל דבר באיטיות.
שלא לדבר על כך שמצבי הכלכלי
הידרדר, כי עבודתי כאשת־מכירות
דורשת הליכה מרובה, ואני מרווי חה
אחוזים מהמכירות. אני מרגי שה
שהזדקנתי בעשר שנים.
אני מספרת את סיפורי כדי ש
נשים
יידעו לפני מה הן עומדות.
שיידעו שיש גם סכנות. תמיד אמרו
לי ששירותי הרפואה בארץ הם
על רמה גבוהה. יש לי הרגשה ש אלה
רופאים לעניים. תשלם יותר,
ואותו רופא בדיוק יתייחס אליך
פיתאום לגמרי אחרת.
עדכאן סיפורה של אילנה.
קשה היה לעבוד על הכתבה
ולדלות פרטים. הנשים לא רצו
להיחשף. חלק פחדו לדבר. הרופאים
על הטענות נגד רמת מרפא הגי בה
יעל שחורי, העובדת הסוציא לית
הממיינת את המועמדות הנש לחות
לוועדה לאישור הפסקת ה ריון.
״אנחנו
כבר לא שולחים לרמת
מרפא. כבר חודשיים שאנחנו עוב דים
עם בית־החולים אסותא, ב־עיקבות
כל התלונות שהיו לנו על
רמת מרפא. מה גם שהרבה מאוד
דברים לא מגיעים לידיעתנו. ה אמת
היא שתמיד יש מיקרים של
גרידות חוזרות ושל שאריות. ב אופן
כללי ידוע על סיבוכים בה פלות
בשיעור של ס .30<7ברוב ה־מיקרים,
אם השאריות האלה קט נות
הן בדרך־כלל נפלטות. אם הן
נדבקות לקיר הרחם הן גורמות ל כאבים
ולדלקות ואז צריכים טי פול
נוסף — גרידת ביקורת.״
לשאלה כיצד היא, כעובדת סו ציאלית,
שלחה נשים לעשות הפ לות
ברמת מרפא, אחרי שכבר
ידעה שיש מיקרים רבים של נשים
החוזרות לגרידה נוספת משם, ענ תה
יעל שחורי:
״וכי לאן אשלח? את יודעת כמה
עומס יש? כמה נשים עוברות הפ לה?
אין מספיק מקום. זד, גובל
באינפלציה ממש.״
ד״ר קאהאן, סגן מנהל בית־ה־חולים
בילינסון, ויושב־ראש הווע דה
לאישור הפסקות הריון, הגיב:
״אנחנו לא שולחים עוד לרמת מר
בית־אל
החולים ה־
# # 1 1 / 1 1 1ןיי 1 1 1 1 1 1
פרטי רמת מרפא נשלחו הנשיס שעברו את אישור
הוועדה להפסקת הריון. מדי יום בוצעו שם הפלות
לא נטו• לשתף פעולה, וסירבו ל הצטלם
או להגיב רישמית. כל מד,
שהסכימו לומר היה שלא לפירסום.
אותה אחות בבילינסון, שאמרה ב שעתו
שצריך לסגור את רמת מרפא,
סירבה לענות לשאלות.
העולם הזה אינו נטפל לרמת
מרפא דווקא. באמצעות התופעה
הזו, ברצוננו להאיר בעיות קיי מות.
למקד את תשומת הלב על
קשר השתיקה של הרופאים.
מהו הגבול? מתי טיפול כושל
נחשב לתאונה ומתי לא? דווקא
כאן קיים טישטוש תחומים. מכיוון
שהרפואה היא מדע ״לא מדוייק״,
אני לא כל־כך מוסמך בנושא. אבל
בכל מקום זה אותו דבר. זה ני תוח
שלא תחת ביקורת של עי ניים.
תמיד קיימת אפשרות קטנה
שמסיבות שונות, אנטומיות־פנימ־יות
וסיבות טכניות, שחלקים קט נים
נשארים.
״זהו בית־חולים פרטי ואני מק בל
לכאן את טובי הרופאים, ב־דרך־כלל
אנשים עם נסיון רב.
יש תלונות של נשים על המ קום?
כמו שאמרתי תמיד, יש א חוז
שנזקק לגרידה נוספת, ומיב-
תב־ד,תלונה שאת מראה לי הוא
בטח מאחת הנשים האלה.
״נכון שהיו תלונות על רופא
מסויים. כשהן חזרו ונשנו, הח לפנו
אותו, ועכשיו הכל בסדר ג מור.
למה את רוצה לעשות כתבה
על מה שכבר מת? אני לא מבין
מה תשיגי מזה.״
משהתקשרנו לברר את שם ה רופא
שהוחלף ולאן עבר, כדי ל הזהיר
מפניו קורבנות פוטנציא ליים
נוספים, לא זכינו בתשובה.
ממיכתבה של ריבקה הסטודנ טית
אל מרכז קופת־חולים, עולה
דבר מדהים. שם הרופא שעליו
היא מתלוננת הוא הד״ר זוסמנוביץ.
על מעלליו כרופא פרטי נכתב ב כתבה
הראשונה בנושא (העולם
הזה .)2304 צירוף מיקרים מדהים.
האם הוא גם הרופא שפוטר בעק בות
מכתב התהונד, שלה?
בשיטת הסרט הנע. זה היה מקור הבנסה
בעיקבות התלונות המרובות של חולות ושל
על גרידות כושלות ועל חוסר מיקצועיות
הפסיקו לשלוח לשם נשים, והמחלקת
פא. הגיעו אלי תלונות רבות על
יחם מחפיר ולא-אנושי, תלונות ש יש
שם הרגשה של בית־חרושת.
אבל לא הגיעו תלונות על טיפול
רשלני.
״היום נשים מקבלות מהוועדה
הפנייה למחוז, ומשם הן נשלחות
לביצוע ההפלה. בבית־החולים מב צעים
מיקרים בעייתיים או מסוב כים
בלבד.״
ברמת מרפא התגובות היו קשות.
הד״ר ערד, סגך מנהל בית־החו־לים
רמת המרפא, התפרץ :״אני
לא רוצה לענות לך ! אם יש לך ת לונות
תפני למישרד־הבריאות ! מי
נדצויין. רופאים רפואית,
נסגרה.
בעת כתיבת הכתבה עדיין נעשו
גרידות ברמת מרפא. אולם מיספר
הלקוחות ירד, כי מבית־החולים
בילינסון הפסיקו להפנות אליהם
נשים. השבוע נתבשרנו שמחלקה
זו נסגרה. לדברי הד״ר צ׳רטוקובר,
הם החליטו ״לשנות פרופיל.״
יתכן שהנידנוד הבלתי־פוסק ו תלונות
החולות הם שהביאו לס גירת
המחלקה, שהיוותה מקור רווח
לא אכזב לבית־החולים. נראה ש לחץ
של מיכתבי תלונה וקובל-
נות עושה את שלו. המיקרה של
רמת מרפא הוא ההוכחה לכך.
שוש מיימון !9
דחיויו
תחדסו!
ך . 0היוס, בתחילת שנות האר־י*
בעים לחייה, היא יפר,פיה. גב רים
עדיין נעצרים כשהיא עוברת
ברחוב, ושולחים מבט ארוך בנד
לונדית הגבוהה והחטובה בעלת
החיוך החביב. קל מאוד לתאר
אותה מבלה את זמנה במסיבות־קוקטייל,
מוקפת גברים יפי־תואר
ומחזיקה״ בידה כוסית שמפניה.
אבל חייה של ליל בן־שפר לא
היו סוגים בשושנים. השנה האח
בילה
היתה ישראל התגשמות כל
חלומותיה. השמש לא שקעה ל עולם.
,האנשים חיבבו אותה והיא
רצתה להישאר כאן.
אחרי זמן קצר פגשה ישראלי
צעיר ונאה. היתד זו אהבה ממבט
ראשון. ליל לא חזרה עם ידידיה
לאנגליה. היא נשארה בישראל ו החליטה
להתחתן ולקשור את גורלה
בארץ-השמש.
חיי־הנישואין היו מאושרים עד
במשך שנות נישואיה הקדישה
ליל את כל זמנה ומירצה לביתה
ולבעלה. היא תפרה את הווילונות,
צבעה את הקירות בצבעים נוע זים
וריהטה את אחד הבתים היפים
ביותר בהרצליה. כל כישרו-
נד, האמנותי הושקע בביתה. היא
לא עבדה מחוץ לבית והיתד, מרו צה
בגידול ילדים ויצירת אווירה
מישפחתית חמימה.
אבל במשך הזמן נתגלע קרע
בחיי־הנישואין. ליל ובעלה הלכו
בדרכם של הרבה זוגות אחרים ו התגרשו.
הרבה
גברים ניסו לחזר אחרי
הגרושה הבלונדית, אבל היא היתד,
בררנית מאוד. כאשר התאהבה ל בסוף,
היה זה בגבר איטלקי ששי רת
בישראל כנספח האווירי בשג רירות
איטליה.
הם היו זוג מוזר. ג׳וזפה (״פפה״)
דדדאנג׳ליס היה נמוך וצנום. הוא
בא ממישפחה איטלקית אצילה ו עתיקה.
היד, לו שפם שובב ועי ניים
מלאות חיים. הוא היד, חסר-
מנוחה, ההיפר הגמור מליל השלווה
והקרירה, בעלת היופי הצפוני. כ אשר
ביום חורף פסק הגשם לפתע,
היה מטלפן לליל ואומר לה :״בואי
נלך לים. אלוהים הזריח את השמש
הזוג התלוצצו על העונש שקיבלה
קיבתו של פפה מארבע שנים של
אוכל מיזרחי בישראל. אז בדיוק
התברר להם בי ליל נכנסה להריון
ולאשרם לא היה גבול.
מסכת
יי סו רי ם
ת חג־המודד של שנת 1981
י נסעו לבלות באחוזתם של הררי
פפה, בעיירה ויאסטה, מקום־קייט
כלליות
בבית-
שיעבור. בדיקות
חולים.
גם אז עוד לא חלמה לרגע שזה
משהו רציני. היא חשבה שהרופאים
ברומא ימצאו את התרופות ה מתאימות
לקיבה העצבנית, והעניין
יסתדר. פפה היה רק בן ,37 צעיר
ובריא, מלא חיים ומרץ.
בבדיקות גילו הרופאים כי פפה
חלה בסרטן. הם אמרו כי אין תי קווה
לחייו, ואין כמעט מה לעשות.
הם הציעו טיפול של הקרנות
בבית־חולים פרטי ברומא. הרופאים
הסבירו לליל, כי פפה אינו יודע על
מצבו ורצוי שלא ידע על כך.
את רוב זמנה בילתה בבית־תפי-
לה שהיה בבית־החולים והתפללה
לחייו של פפה .״התפללתי שיקרה
נם, לא כל-כך בשבילי או בשביל
התינוק שבביטני, אלא בשביל
פפה. הוא כל-כך חשק בחיים,״
אומרת ליל ובעיניה דמעות, כא שר
היא נזכרת ברמז הראשון ל -
מסכת־הייסורים שחיכתה לה.
במשך חודשיים שכב פפה ב-
בית־חולים פרטי, כשהוא מתגורר
בחדר אחד עם ליל. היא למדה ל עשות
עבורו את כל הטיפולים ה דרושים
ותיפקדה כאחות רחמניה,
למרות שהיחד, כבר בהריון מתק דם.
כל אותו זמן העמידה פנים כי
הוא עומד להחלים, וכי חייהם ייפד
ישנו כפי שתיכננו בעבר.
כאשר הרגיש יותר טוב. הותר
ליל הנורווגית נישאה בארץ לאיטלקי־ואחו׳
מותו חזרה ארצה עם התינוקת
רונה עברה עליה בטרגדיה נוראה.
אשר בסופה מצאה את עצמה ללא
כל רכוש ועם תינוקת קטנטנה. כ שהיא
מתחילה את חייה מחדש. ורוב ליל נולדה בנורווגיה,
שנות־ילדותה עברו עליה בכפר-
דייגים קטן. אביה היה רב־חובל
של מיכלית. החיים בכפר הקטן
היו משעממים מאוד לילדה שחל מה
על הרפתקות. היא סלדה מ־מזג-האוויר
הקודר בארץ מולדתה
וחלמה על דקלים ושמש שאינה
נגמרת.
מאחר שהיתר. לה נטיה לאמנות
וטעם מצויץ, נסעה בגיל 18 ללמוד
בבית־ספר לאמנות בעיר־הבירה,
אוסלו. אך גם עיר זו, הקרירה והאפורה,
לא משכה את לבה של
ליל. היא ניצלה את ההזדמנות
הראשונה ועברה ללמוד בסקוטלנד.
שם התגוררה עם מישפחה
אנגלית ולמדה אמנות בשעות ה ערב.
מאוד
.״בשנים הראשונות לנישו־אי
חשבתי שכל יום הוא חגיגה,״
היא מספרת בחיוך .״חשבתי שאין
דבר יותר נפלא מלהיות נשואה
לגבר שאת אוהבת, לגור בארץ מ לאת
שמש, ולשתות כל בוקר את
הקפה שלך על המירפסת עם ידי דים.״
עשר
שנים נמשכו הנישואין ה־
עשר שנים
מאו שרות
ך סקוטלנד החל הרומן שלה
עם יהודים וישראל. היא הכי רה
צעיר יהודי בן לאחת המישם-
חות המכובדות בגלזגו, והשניים
החליטו להתחתן. מישפחתו של ה צעיר
התנגדה מאוד לנישואין עם
נוכריה, וליל החלה חושבת על
גיור. היא תיכננה לנסוע לדנמרק
ולהתגייר אצל הרב מלכיור הנו דע.
בינתיים
הזדמן לה לנסוע לבקר
בישראל עם מישפחה שוודית. בש-
11 1 • 1חפפה נותרה לליל
י 1יי 1י | בת וזכרונות. בתמונה
באחד מטיוליהם באילת.
מאושרים, ובמד,לכם נולדו לזוג
שני ילדים .״כשאני חושבת היום
על עשר השנים האלה, נדמה לי
כי הן היו היפות ביותר בחיי,״
היא אומרת.
במיוחד עבורנו,״ הוא היה מפסיק
את\עבודתו וממהר לקחת את אהו בתו
ולצאת לטייל.
החיים שוב האירו את פניהם
לאשר, היפה. היא ידעה כי מצאה
את שחיפשה: גבר אוהב, שיעניק
לה את האושר שביקשה.
השניים החליטו להתחתן. ליל,
שהיתר, כבר בסוף שנות השלושים
לחייה, לא העלתה כלל על דעתה
להתחיל לגדל שוב ילדים. אך פפה
היד, גרוש זה מקרוב, את בנו ה תינוק
נאלץ להשאיר אצל אשתו והוא
השתוקק לילדים.
ליל לא היססה. היא היתד, מו כנה
להתחיל את כל חייה מחדש,
וגם ללדת ילדים לפפה.
כאשר הגיע שירותו של פפה
בישראל לסיומו, עזבו בני־הזוג את
הארץ ועברו לאיטליה. פפה, שהיה
טיים־ניסוי, נשלח לאקדמיה למיל-
חמה בפירנצה, כדי ללמוד שם חצי
שנה ולהשלים את דרגתו לדרגת
קולונל.
היה זה ירח־דבש של חלומות.
פירנצה מלאת הארמונות ושכיות-
האמנות חידשה את אהבתה של ליל
לאמנות. השניים התגוררו בדירת
מלון קטנה ובילו כל רגע חופשי
בטיולים. הם נסעו לים כדי לש חות,
עלו לאלפים כדי לעשות
סקי, ערכו מסעות ארוכים במכו-
ניודהספורט הפתוחה של פפה, כ שהם
שרים במלוא גרונם, ושערה
הארוך של ליל מתנפנף ברוח.
אושרם היה כה גדול שהם לא
העלו על דעתם שמשהו עלול לפ גוע
בו. כאשר התלונן פפה בוקר
אחד על. כאבי־בטן. קבע הרופא
שהוא סובל מקיבה עצבנית. בני-
לחייו שוב
אחרי הטראגדיה שעברה עליה בשנה האחרונה,
כאשר פפה נפטר מסרטן כשהוא מתייסר
ביסורים נוראים, חזרה ליל לחייך. בתה הקטנה רומי גורמת לה הרבה
אושר ומחזירה לה את התיק ווה להתחיל בחייה מחדש בגיל ארבעים.
ידוע לחוף הים האדריאטי. בני-
המישפחה קיבלו את בחירת־ליבו
של בנם בחביבות והחג היה מלא
שימחה. רק כאבי־הבטן של פפה,
שחזרו והטרידו אותו, העיבו על
שימחתם. אך. גם הרופאים ישחזרו
ובדקו אותו בוויאסטד, קבעו את
אותו מימצא: קיבה עצבנית, הם
אמרו, ורשמו תרופות. הדשות.
היה זה במה שבועות אחרי ש חזרו
לפירנצה, כאשר פפה שב
בבוקר אחד הביתה מהמיכללה מת פתל
מכאבים. הפעם לא הסתפ קה
ליל ברופאים המקומיים, ומיה רה
לנסוע עם פפה לרומא, כדי
לפפה לצאת מבית־ד,חולים על כי־סא־גלגלים
לטיול ברחוב. הם עברו
במרכז קניות, כשליל דוחפת את
הכסא :״רעבונו לחיים היה כל בך
גדול, שהוא רצה לגעת בכל
דבר. הוא ליטף את התפוחים ו העגבניות,
בחן את חלונות־הרא-
ווה של ביגדי־הגברים, ותיכנן את
המלתחה שיקנה כשיצא מבית־ה־חולים.״
אחר־כך
שתו קפה בבר איטלקי,
אחד המקומות האהובים על פפה.
כאשר יצאו בחזרה לרחוב, הרים
פפה את עיניו לשמיים ואמר :
״אלוהים, תודה עבור היום הנהדר
הזה.״ עמדתי מאחרי הכיסא ושמח תי
שהעגלה הסתירה אותי. עיני
היו מלאות דמעות וחשבתי כמה
אכזר הוא אלוהים,״ אומרת ליל.
טיפולי ההקרנות החלו נותנים
אותותי׳הם, ומצבו של פפה הוטב
במקצת. אז התגברה תשוקתו לצאת
—מבית־ד,חולים ולטייל ברחובות. ב כל
שעה משעות היום או הלילה
כאשר הרגיש טוב היה מבקש ל צאת.
ליל היתד, מזמינה מונית ו מעלה
את כיסא־הגלגלים עם פפה
החולה, והשניים היו נוסעים לוויה־ונטו.
היה הרחוב האהוב עליו ב יותר
בעולם,״ אומרת ליל. וכאשר
התיישב שם, בבית־קפה והביט סבי בו,
התעלף מעוצמת ההתרגשות.
הוא נתקף בקוצר־נשימה וליל מי הרה
להחזירו לבית־החולים כשהוא
גוסס. אולם הוא חזר וביקש לנ סוע
לרחוב האהוב עליו, וליל לבד
,דה לקחת במונית בלון־חמצן, כדי
למנוע את ההתקפה הצפויה.,י
לפני מחלתו עישן פפה הרבה
סיגריות ליום, ובעת המחלה נזקק
להן עוד יותר. הרופאים אסרו עליו
כמובן לעשן, והוא היה מתחנן ל ליל
שתגניב לו סיגריות .״אני יודע
שרק את אוהבת אותי מספיק כדי
להפר את כל החוקים ולהביא לי
סיגריות,״ היה אומר. וליל היתה
יוצאת בלילה לחפש מקום לקנות
סיגריות, ושומרת על פתח השי רותים
לגברים, שם היה פפה מע שן
את הסיגריה האסורה שלו.
״תני לי
ל מו ת! ״
>> חרי חודשיים בבית-החו-
לים הגיעו הרופאים למסקנה
כי אין להם יותר מה לעשות. הם
הציעו כי פפה יעזוב את בית-החו-
לים ויעבור הביתה. הבית היחיד
שהיה לו באיטליה היה בית הוריו,
ולשם עבר עם ליל.
אלה היו הימים האחרונים לחייו,
ולליל יש מתקופה זו זיכרונות נו ראיים.
היא זוכרת־ את רגעי־הסיוט,
יוני שד נוגסת
לחצוא נזי׳קצוע חדש
אחרי שנים רבות שבהן היתה
אשת־איש ועקרת־בית, נאלצה ליל
לפרנס את עצמה ואת בתה התינוקת. היא
כאשר כל המישפחה החזיקה בפפה
המתנגד, כדי למצוא וריד בגופו,
שלתוכו אפשר יהיה להזריק מור פיום.
הכאבים היו בשלב זד, כה
עזים, שהוא התחנן למוות. כאשר
ראה גם את ליל בין המחזיקים בו
היה צועק :״ליל, רק לא אחת, את
היחידה האוהבת אותי באמת, תני
לי למות.״ אבל המישפחה לא הס כימה,
הזריקות נמשכו ועימן גם
הייסורים.
אבל גם באותה תקופה איומה
היו ריגעי אושר. לפעמים, כאשר
היה פפה אוסף כוח, והיד. די חזק
בערב, היתד, ליל מוציאה אותו
על זרועותיה למירפסת שצפתה אל
הים. שם, לאור השקיעה, היו אוכלים
מטעמים שבישלה אמו ושרים
בקול רם את כל השירים הסנטימנ־טליים
שהכירו, שירים איטלקיים
וישראליים.
נזכרה בלימודי האמנות שלמדה בנעוריה והחלה מייצרת כריות־נוי
ומערכות לקישוט הבית. ביתה בהרצליוז־פיתוח מלא כריות ציבעוניות
ובדים מרהיבי־עין. בקרוב עומדת ליל לשווק אתי הכריות באופן מסחרי.
היא נטלה את העגלה וברחה לבי תו
של כומר העיירה. אבל היא
החזיקה מעמד בדיוק שעתיים. מצ פונה
ייסר אותה נוראות והיא חר דה
פן ימות פפה לבדו, כשהיא אי נה
איתו. לכן לקחה את הילדה
וחזרה הביתה.
פפה מת בזרועותיה ב־ 15ב אוגוסט
,1981 אחרי שמונה חודשי
ייסורים.
אבל צרותיה של ליל לא תמו.
היא גילתה לפתע, כי מאחר ש הילדה
נולדה בבית ולא בבית־חו-
לים, היא נרשמה אך ורק כבתו של
פפה, ללא ציון שם האם. בבירור
ובעל לשעבר, שנותר בידידות
והיד, מוכן לעזור לה. וכך הגיעה
לישראל עם שתי מיזוה־ות ותי נוקת.
יום חדש
גיל ארבעים, מטופלת בתי •
נוקת, היה על ליל1להתחיל את
חייה מחדש. לא היה לד, מיקצוע
ושנים רבות לא עבדה בחוץ. לא
היו לה קשרים או כסף להשקעה.
היד. לד. רק אומץ־רוחה, כישרונו־
״עיני היו מראות בדמעות וחשבתי: נמה
אכיר אלוהים! התפרדה׳ שיקרה .01 הוא
כרכו תשק בחיים. התפללתי כל הזמן״.״
התחילה ליל לחיות מחדש. היא מטפלת בתינוקת
ונמצאת איחה כל תומן. בשעות שבת; התיניוקת
י שנו /היא עוסקת בעבודתה ותופרת את הכריות וחפצי־תנוי שהיא
מייצרת .״גם בגיל 40 אפשר להתחיל לחיות מחדש,״ תיא אומרת.
בשלב מסויים, לא היה יותר ל פפה
כוח לזוז ממיטתו, וליל, שהיתה
בימים האחרונים להריונה, לא יכלה
עוד להרים אותו בזרועותיה.
את בתה, רומי, ילדה ליל בבית
אחיו של פפה, ימים ספורים לפני
מותו. היא לא חשבה כלל על ה תינוקת
שנולדה לה, כל כולה היתה
מלאה את כאביו של פפה .״באותם
ימים אחרונים לא יכולתי להתחלק
בו עם איש. נתקפתי במין שיגעון
כזה שרק לי מותר לגעת בו ורק
אני יכולה לטפל בו ברגעיו האח רונים.
הייתי עיוורת לגמרי לצורך
הדומה שהיה, כנראה, להוריו,״
אומרת ליל.
אז החלה תקופה של גיהינום
אמיתי. לפני פפה היו האם והאשה
משחקות את הידידות הטובות, אך
מאחורי גבו היתד, האם צועקת על
ליל, מכנה אותה בשמות־גנאי ויורדת
לחייה.
יום אחד נתקפה האם בהתקפת-
שינאה פראית, היא כיוונה את צי־נור־המים
של הגינה לעבר ליל, ש ישבה
שם עם התינוקת בזרועותיה.
ליל לא יכלה עוד להחזיק מעמד,
שערכה הסתבר לה, כי המיילדת
שיילדה את רומי הצהירה במיש-
רד־הפנים שליל סירבה להירשם
כאמה של התינוקת.
בעיירה האיטלקית הקטנה שלטה
מישפחתו של פפה ללא מצ רים,
ואיש לא יכול היה לעמוד
בפניה. הדרך היחידה שנותרה ל אלמנה
היתה לברוח משם במהי רות
האפשרית, ולנסות להשיג את
זכויותיה במקום אחר.
בעזרת 150 דולר, שנתן לה בסתר
אביו של פפה, הגיעה ליל לרומא.
בזרועותיה היתד, תינוקת בת שלו שה
חודשים, שלא היתה רשומה
כבתה.
גם ברומא הסתבר לה כי זרועם
של בני־המישפחה ארוכה ומסוכ נת.
וחברים הציעו לה לעזוב את
איטליה עם התינוקת, לפני שבני-
המישפחה ינסו לקחת גם אותה מ מנה.
המקום היחיד שקיבלו אותה
באהבה היה בבית דודתו וסבתו
של פפה, שניסו לעזור לה.
הבית היחיד שהיה ׳לה אי־פעם
בעולם היד, ביתה בישראל. כאן
היתד, לה דירה, היו לה ילדים
תיה והידיעה שאין לד, ברירה. לא
היה איש לעזור לה, הפעם היתד,
לבדה מול העולם.
היא נזכרה בלימודי־האמנות ש לה
משכבר הימים, במחמאות ש קיבלה
תמיד מחברות וידידים על
הדרך שבה ריהטה את ביתה ו יצרה
חפצי־בית שונים. היא יצאה
לחפש וחזרה הביתה כשידיה מל אות
בדים צבעוניים. ימים ארוכים
ישבה ליד מכונת־התפירה, ומתחת
ידיה יצאו כריות וכרים הראויים
לפאר ארמונות־חלום בהוליווד.
היא יצרה כריות ענקיות לריצ-
פה מבדים אפריקאיים נדירים, צי-
רופי־כריות קטנטנות מבדי משי
בורקים בשילובי-צבעים נדירים.
דירתה הקטנה התמלאה במהי רות
ביצירותיה. כיום אפשר לר אות
אותן מוצגות בחלון־ראווה ב־כיכר־ה,ציונות
בהרצליודפיתוח, ו־בחנות־בדים
נודעת ברמת־השרון.
את תערוכתה הראשונה היא פותחת
השבוע בגלריה קו ברעננה.
כמו סקרלט אוד,רד״ גם עבור ליל
התחיל שוב יום חדש.
אילנה אלדן !
אשת חיצון תובעת גם
גבערה נטענה שהוא
חי עם אחותה -ופני
הנעהאין ובזמן1וזנשואין
— 16 עשיתי כבר הפלה אחת. בז מן
החתונה, באוגוסט ,1973 הייתי
בחודש הרביעי או חמישי להר יון.
ליקקתי הרבה דבש עם ציון.
אחרי הימים היפים באו הסערות.
גיליתי שציון בוגד בי. היו לו
יחסים עם בשים אחרות. אך בכל
פעם היה חוזר אליי. חשבתי שעם
הזמן הוא יתגבר על הדחף הזה,
הילדים יגדלו והמצב ישתנה.
אך הוא השתנה לא כפי שציפי תי.
הוא היה מכה אותי. ביקשתי
שיתן לי גט. הוא ענה לי שהוא
אוהב אותי וסירב.
75 אלו שקל
לחודש דמי־מזונות תובעת רחל אס־קפור
בת ה־ 25 מבעלה. צי׳ו|ן, יצרן
בגדים, מנהל לפי מענת אשתו רומן־אהבה עם אחותה המבוגרת עשירה.
רחל חושדת שבעלה התחתן עימה כדי שיוכל להיפגש עם אחותה.
הבנתי דבר אחד: איך יכולה אשה
לצאת עם ציון, כשהיא רואה במ כונית
שלו את התמונות שלי ושל
שלושת הילדים שלנו? איזו אשה
יכולה להיות זו?
שמתי לב יום אחד שבעלי הת חיל
שוב לדבר על האהבה שלו
לאשה האלמונית שלו, כשבבית ש לנו
היתד. אחותי עשירה. היא ניס תה
להגן על ציון, בכך שאינו
כל־כך אשם, ואני לא צריכה ל קחת
ללב. התחלתי לחשוד.
ניסיתי לעקוב אחריה. פעם חי כיתי
ליד ביתה, וראיתי את מכד
סיפרה רחל: י
לסניגור ניל גלרץ חיכתה הפ תעה
בבית־המישפט. הוא נדבר
עם שולחו, אלכסנדר צ׳סקה, כי
יגיש בשמו ערר על מעצרו. אך
כאשר הגיע הסניגור לבית־המיש־פט
במועד שנקבע, לא היה שם
הנאשם.
השופט אורי שטרוזמן בירר
עם שוטרי־ליווי העצירים מדוע
לא הגיע צ׳סקה, והתברר לו כי
הנאשם פשוט סירב לבוא לבית־המישפט.
השוטרים חשבו כי הוא
שינה את דעתו, והחליט שלא ל ערער.
היתד.
זו הפתעה גמורה לסני גור,
וגם לבני המישפחה. הקרו בים
ביקרו את צ׳סקה בתחנת־המישטרה
שבה הוא עצור׳ יום
בלבד לפני מועד המישפט, והם
בטוחים שהוא תקיף בדעתו לער ער.
רו? ו13א!ה
כאשם זרק אבנים וגזאה
כדי לסחוט כספים.
שעות ארוכות עמדו אנשים ליד
צריפו של ניסים והב וזרקו על
הצריף אבנים וחפצים שונים. והב,
קשיש כמעט עיוור, עובד כשומר
בחברת יובל גד במושב אריאל.
רק שלושה שבועות אחר כך פנה
לבנו, המשמש כשוטר בתחנת גד רה,
וציין כי המתנכל לו היד.
ישראל עקווא.
הסישטדה חקרה בעניין, עצרה
את עקווא ועוד שני אנשים, בחשד
שניסו לסחוט עשרת אלפים (לירות
או שקלים) מהשומר הזקן.
הבעל!המכונית
האחות
החשוד סרג לגוא
לכיודהטשפט כדי
לערער על סעזנרר.
ציון אסקפור, בעלה של רחל,
ליד ריכבו, כפי שצילמו אותו ה!
בלשים הפרטיים. יצרן הבגדים מרוויח 100 אלף שקל לחודש. ציון
נוהג לאסוף בריכבו את אחותה של אשתו. עשירה. ולבלות עימה.
עשירה בת ה־
.27 היא הכירה
את ציון כשהיתה בת ,14 אך
לא ויתרה עליו כנראה גם אחרי
שהוא התחתן עם אחותה רחל׳.
מדוע התחרט הואשם ל
(המשך בעמוד )76
בעלי התחיל לבוא לפגי ול הגיד
לי שהוא מאוהב באשה
אחרת. היתר. זו שיטה. שוב ושוב :
״אני אוהב את האשד. הזו. מה אני .
יכול לעשות?״ עניתי לו שילך
לאשה הזו, אך ציון ענה שלא יע זוב
אותי.
הבנתי שהוא מעוניין להיות איתי
וגם איתה, עם המאהבת. אך לא
1ד.יד, לאן ללכת ביחד, לא היה להם
|כל רכוש משותף.
בביטנה של הכלה בעלת פני
והבובה התפתח פרי אהבתם — רחל
|היתה בחודש הרביעי של הריו-
אחרי החתונה גרו רחל וציון
|אם קפור במיקלט, במרתף של בית.
אחר כך נכנסו לדירה של חלמיש.
כך התחילה השבוע רחל את סיפורה
להעולס הזה על המאורעות שהביאו
אותה להגיש תביעה נגד בעלה,
ציון, בבית־המישפט המחוזי בתל-
|אביב, עשר שנים לאחר נישואיהם.
מישפנו
השופט ציין, כי אין דרך להכ ריח
נאשם לערער על מעצרו, וכי
אם יעמוד האיש בסירובו, אי-אם-
שר יהיה לדון בערר. הוא קבע
מועד אחר לדיון. ובני-המישפחד,
הביעו חשש כי פישהו בבית־המעצר
לחץ ואולי אף איים על
הנאשם, כדי למנוע ממנו להגיש
את הערר.
ךחתןשגר את הכוס במכה
י י אחת. הכלה שתתה את היין
וקיבלה את הנשיקות מבני־המיש־פחה.
הרב בירך את בני־הזוג ואי חל
להם הצלחה בחייהם המשותפים.
מייד שלח החתן את כלתו
לביתה והוא ניגש לדירת בני־מיש־פחתו.
לרחל ולציון אסקפור לא
הייתי בת 14 כשהתחלתי לצאת
עם ציון. הוא היה מבוגר ממני ב יותר
מ־ 10 שנים.
לפני שהתחיל איתי, יצא ציון עם
אחותי, עשירה. אני הייתי בת 14
והיא בת .16 ידעתי שלציון היו
קשרים עם אחותי עוד כשהייתי
בת . 12 אני הלכתי ללמוד בפני-
מיה, ופיתאום ציון התחיל לחפש
אותי. אמר לי שגמר עם עשירה.
היינו שישה ילדים בבית. אמי
עבדה במשק־בית כדי לפרנס לבדה,
את הילדים, היא התגרשה לפני 22
שנד. מאבי. שהיה דוור. לפני ש התחתנתי
עם ציון — הייתי אז בת
במדינה
האשת
רחל אינה מסתירה
שהיא נחושה בדעתה
להרוס את המשולש: הבעל,
האשה ואחותה .״אחר משלושתינו
מיותר וצריך ללכת,״ היא אומרת.
הפרקליטות הגישה כתב-אישום
שבו מסופר כי בספטמבר, קשרו
השלושה קשר לסחוט כספים מה שומר.
זריקת
האבנים נמשכה בתארי כים
אחרים, ולבסוף התלונן השומר
לפני בנו השוטר. השלושה
הועמדו לדין והתביעה ביקשה את
מעצרם עד תום ההליכים.
השלושה הופיעו ליד צריפו של
והב ואמרו לו, כי אם לא ישלם,
יכו אותו מכה במוח. הוא סילק
אותם ואמר כי לא ישלם להם
מאומה. כשלושה מישפט נוסף ז
שבועות אחר כך חזרו השלושה
לצריף, הציקו לקשיש בדיבורים,
והנאשם עקווא עשה את צרכיו
ליד הצריף, הרים מלוא חופניים
צואה חרק אותה על הצריף. הוא
המשיך לזרוק גם אבנים וחפצים
אחרים.
הסניגור, משה פירוז, טען כי
עקווא, שהוא סוחר־מכוניות אמיד,
אינו נזקק לשיטות כל־כך מוזרות
כדי להשיג כספים. הוא הסביר כי
המתלונן הוא זקן וכמעט עיוור,
ולכן אין לסמוך על זיהויו. השופט,
אורי שטרוזמן, ביקש לראות את
הצהרותיו של הנאשם למס-הכנסה,
כדי לברר אם הוא אומנם כל־כך
מצליח בעסקיו. אך אז הסתבר כי
עקווא אינו מצהיר כלל למס־הכנ־סה
.״דבר שאולי יהיה נושא למיש־פט
נוסף,״ אמר השופט בחיוך.
העולם הזה 2365
נושי מנוגנת נתח את חדלת של ביתי...
על השולחנות היקרים התגוללו נהיות ביוה...״
דייר סננגיפר (מסתיר פניו) ופרקליטו כן־ עם
רק בן־דוד ועוזרת
ס פילו תלמידות תיכון, מע-
י י ריצותיו הגדולות של הזמר
מייק בורשטיין, התקשו להכירו ב־מיסדרון
בית־המישפט. הוא היה
לבוש בפשטות, הרכיב משקפיים
ונתמך בקביים. מראהו היה רחוק
מאוד מדמות הכוכב העליון, מלך-
ברודווי. אשתו, עידית׳ עמדה לידו
נסערת. בני־הזוג באו לבית־המיש-
פט כדי להגיש בקשה לצו פינוי
נגד ג׳ורג׳ סננגיפר, ששכר את
ביתם ברמת־השדון.
״עשרים שנה אני עובד כדי ל הקים
לי את הבית הזה,״ אמר ה זמר
בהתרגשות .״כל ימי חיי הת גוררתי
עם הורי בבתי-מלון בערים
צעיר ורווק לבית גדול כל כך, ו חשש
כי הצעיר יערוך שם מסיבות.
אבל סננגיפר הסביר לו כי הוא
בעל אמצעים ומעדיף לגור בבית
שכולו שלו, שבו לא יפריע לו
איש ללמוד, ולא בדירה קטנה ב בית
משותף.
הצדדים הסכימו על שכר־דירה
של 700 דולר לחודש, ועורך־הדין
מאיר שפצירר ערך את החוזה.
הדייר התחייב לשמור היטב על
הדירה ועל הגן, ולא להכניס שום
אדם פרט לבני מישפחתו הקרובים.
סננגיפר, שהוא בן למישפחה
פרסית עתירת נכסים, הסביר ל־מייק
כי הוא שותף במיסעדה ה
ימים אחדים הגיעו לארץ עידית
והילדים, כאשר ביקרה עידית לפני
כשבוע אצל חברים ברמת־השרון.
החליטה לערוך ביקור־פתע בביתה.
וכך היא מתארת את מד. שראו
עיניה :״זה היה ב־ 7בערב. את
הדלת פתח לי כושי מנומנם. ה בית
נראה כמו אכסניית־דרכים
מעופשת. על שולחנות המהגוני
שלי היו מפוזרות פחיות בירה רי קות.
המנורה היתד, שבורה, במיט בה
היה ליכלוך נורא. לחדר־האורחים
למטה הוכנסו מיטות־זוג־יות
ובחדר היו עוד שני כושים.
״היתד, שם גם אשה בשם קארן
שאמרו עליה שהיא המנקה. היא
סיפרה לי כי היא עובדת במים־
עדה לוטוס כמקבלת הזמנות, ו גרה
בבית. כל הכושים נראו נפ חדים
מאוד שנתלונן עליהם. כנראה
שאין להם רשיונות־עבודה.
אבל אמרתי להם שכאן לא דרום
אפריקה ואני לא גיזענית.״
עדית המשיכה את הסיור בדירה
ובחדרי־הילדים ג״לתה ערבי פצוע,
שראשו חבוש בתחבושת, כשהוא
ישן על אחת המיטות .״בסך־הכל
היו חמישה אנשים בדירה,״ סיפרה
עידית.
מזועזעת לגמרי רצה עידית ל־עורך־הדין
שפצירר וביקשה ממנו
לעשות משהו. הוא הציע להגיש
תביעת־פינוי, אך ביקש לערוך סיור
נוסף בדירה לפני הגשת התביעה.
למחרת בבוקר חזרה עידית בלוויית
עורך־הדין ושני שוטרים מסיש־טרת
רמת־השרון לדירה. הפעם היו
כבר כמה שינויים. בבית לא היה,
איש אלא הערבי הפצוע שישן בע רב
הקודם על מיטות הילדים. הוא
חיונית כדי לשמור על נקיון-
הבית. סננגיפר לא הכחיש כי ה עוזרת
גם עובדת בזמנה החופשי
במיסעדת לוטוס, אך בכך לא ראה
בל קשר לחוזה השכירות.
הדיון התחיל כאשר עורך־הדין
שפצירר ביקש את פינוי־הדירה ד
פיצויים עבור הנזק שנגרם. הוא
הציע כי הנזקים יוערכו על-ידי
והעניין נגמר בשלב זה בתיקו.
הדייר יישאר בדיחה, תוך שהוא
מתחייב למלא את תנאי החחה,
ובדירה לא יתגורר איש מלבדו
ומלבד בן־דודו. גם העחרת׳ אשר
תמשיך לנקות את הבית, לא תת גורר
שם אלא תמצא מקום מגו רים
אחר.
מייק בורשטיין היה מאוד בלתי
מיייייי השונות שבהן הופענו, וזה הבית
הראשון שהוא שלי.״ את הבית ה מפואר,
בעל ארבעת המיפלסים,
רכש בורשטיין לפני ארבע שנים.
מאז השקיעו בו בני־הזוג את כל
נישמתם. הם מילאו אותו בחפצי
אמנות יקרים שאספו ברחבי העו לם,
הכניסו לתוכו שטיחים שמיכות
וכרים שירשו מאמה של עידית,
ושמרו עליו כעל בבת־עינם.
כאשר הוזמן מייק בשנה שעב רה
לככב במחזה ברנום בניו־יורק,
נסעה כל המישפחה לארצות־הב-
רית והבית נותר מיותם. רק ילדיהם
של השכנים היו משגיחים על ה גינה
ושמים עין על הבית. אבל
הזמן התארך, הוצאות החזקת בית
כזה הן מרובות, וחברים השפיעו
על מייק ועידית כי כדאי להם ל השכיר
אותו .״בית שעומד ריק
הולד לטמיון. אביזרים מחלידים ו נשברים
והגינה מתייבשת,״ הם
הפצירו בזוג, ואמנם, כאשר חזר
מייק לזמן קצר לישראל, בחודש
ספטמבר, התקשר עם המתווכת
אלונה מיכאל, וביקש ממנה למצוא
לו דייר רציני.
הדייר שנמצא היה ג׳ורג׳ 0ננ־גיפר.
הוא הציג את עצמו כסטו דנט
למישסטים, עשה רושם מצו-
יין, וביקש לשכור את הבית מייד.
מייק לא הבין מדוע זקוק בחור
סינית לוטוס, ולכן אין לו בעיות
כספיות ויוכל לשלם את כל התש לומים
במועדם. הוא הזמן את בעל
הבית שלו לארוחה סינית לחגוג
את שכירת הדירה, והשניים נפרדו
בידידות.
אכ סניי ת מעופשת ודם ככד אחרי חודשיים
י התחילו מגיעות לאזניו של
בורשטיין שסועות מדאיגות. ידיד
המתגורר בקירבת ביתו טילפן אליו
לניו־יורק, וסיפר לו כי ראה טי פוסים
מוזרים, כושים וערבים, נכ נסים
ויוצאים מביתו. מייק המוד אג
לא אמר מילה לאשתו אבל
התקשר לעורך־הדין שפצירר וביקש
אותו לבדוק את העניין.
שפצירר טילפן לדייר, ושמע מפיו
כי הכושית היא העוזרת המנקה את
הבית, וכי אם היה עוד אדם, היה
זה בוודאי החבר שלה, שבא לקחת
אותה מהעבודה.
הכל היה אולי נשכח מלבו של
בורשטיין, לולא חזר ארצה לחופ שת
חנוכה. מייק הגיע לארץ רא שון
והתחיל מייד בהופעות וחזרות
מפרכות שגזלו את כל זמנו. הוא
אף לא הספיק לטלפן לדייר. אחרי
עסק בניקוי יסודי של הבית ומיים
היו שפוכים בכל מקום; אבל בחד רים
עדיין נותרו שרידי בגדים ו נעלים
של אנשים נוספים.
ההל>ך
הלא נכון
יחה ע ם סננגיפר לא הע י
לתה דבר, והצדדים נפגשו
בבית־המישפט. ביום הרביעי בבוקר
הגיעו מייק ואשתו בחברת עורך-
דינם לאולמו של השופט חיים
אילת. סננגיפר הגיע עם בן־דודו
ועם עורך־דינו משה בן־עם. סנג־גיפר
אמנם עושה רושם מצויין.
הוא לבוש בקפידה, מסורק למשעי
ודובר עברית רהוטה. הוא סירב
להתייחם לנושא הדירה, אך סיפר
להעולס הזה כי הוא לומד שנה
שלישית מישפטים באוניברסיטת
בר-אילן ! ומתכוון לסיים בשנה
הבאה את לימודיו ולהתחיל ב-
סטאז׳.
בתצהיר שהוגש מטעמו נאמר
כי בדירה התגורר רק בן־דודו של
סננגיפר, ועוזרת הבית. בכך, טען
השוכר, לא הפר את החחה, מכי וון
שמותר לו לשכן בדירה בני-
מישפחה קרובים, והעוזרת היתה
כעד־כית מייק בורשטיץ
בקשה לצו־פינוי
שמאי מוסמך. עורך־הדין בן־עם
התנגד לתשלום נזקים, אך הסכים
לפנות את הדירה ולשלם את שכר־הדירה
עד לרגע הפינוי. השופט
שמע את הצדדים ואחר-כך הזמין
את עורכי־הדין ללישכתו. צעקות
רמות נשמעו מתוך.הלישכד, הס גורה,
ואחר־כך יצאו עורכי-הדץ
והסבירו לשולחיהם בי בעצם יש
להתחיל את הכל מחדש. התברר
כי התהליך המישפטי שבו הוגשה
תביעת הפינוי לא היה המתאים,
ולכן לא היה השופט מוסמך כלל
לדון בה. על כן בוטלה התביעה,
מרוצה מהתוצאות. הוא הצהיר כי
יערער וימשיך במישפט גם אם
זה יקח זמן רב .״יש מישפטים
הנמשכים עשר שנים ובסוף מקב לים
את מה שרוצים,״ אמר. עידית
ביקשה ממייק שישמור על קור־רוחו
ושאלה בהתרגשות את סגני
גיפר מדוע עשה להם את מה ש׳
עשה.
השלב הבא בדיון יהיה כנראה
תביעת־פינוי שתוגש בדרך המ קובלת,
כדי לאלץ את הדייר לע זוב
את הבית.
אימה אלץ 1
מ שו לשיענרא די
(המשך מעמוד )74
ניתו של בעלי עוצרת. אחותי יצ אה
מהבית והם נסעו. הבנתי שהם
חידשו את הקשרים שלהם.
עשירה היא אשה נשואה. הח לטתי
לפנות למשרד בלשים סר טי
אירם, שם עובדים כמה בל שים
לשעבר של המדור המרכזי
של המישטרה. ביקשתי שיעקבו
אחרי אחותי.
הבלשים הביאו לי תמונות, שבהן
ראיתי את עשירה עם ציון מבלים
בבתי־קפה ובמיסעדות, נכנסת למ כוניתו
של ציון, יורדת עימו ב־בית־מלון
בהרצליה. ביקשתי מ־הבלשים
לקחת אותי עמם כדי ל ראות
במו עיני את שניהם ביחד.
סלחתי לציון הרבה פעמים. ה פעם
כאב לי שדווקא אחותי היא
האשה שבעלי בגד איתה בי. אולי
אילו היתד. המאהבת של ציון אשד.
אחרת, לא הייתי כל*כך מרוגזת,
אד דווקא אחותי?
אחרי שגיליתי אותם ביחד, הב טיח
לי ציון להפסיק כל קשר עם
אחותי. אבל אני גיליתי שהוא
הולך אליה כל פעם. אז דרשתי נד
הבלשים להוכיח לי שבעלי ממשיך
להפגש עם עשירה.
הבלשים לקחו אותי עימם.
נסענו אחרי מכוניתו של בעלי.
הוא לקח את אחותי והם נסעו
למלון אשל בהרצליה. עלינו לחדרו
במלון, אבל הוא החזיק אותנו ל יד
הדלת יותר מחצי שעה, אחרי
שמישרד־הקבלה הודיע לו שאני
מחפשת אותו. איני יודעת איך הוא
הבריח את עשירה מהחדר, אולי
דרך החלון. כשהכניס אותנו סוף-
סוף, היא לא היתד. איתו.
חזרתי הביתה ונגשתי לבעלה של
עשירה. הייתי בהלם ולא רציתי
להאמין כי ציון שוב חידש את
הקשר עם אחותי, אחרי שזו ניש אה
והקימה בית משלה.
הגשתי אז תביעה למזונות, ו בעלי
בחר שלא להתגונן. בהעדרו
ניתן פסק-דין, אך הוא מבקש ס ליחה
ורוצה לחזור בתשובה ומב טיח
חיים טובים.
בעלי העניק לי רמת־חיים גבוהה
ביותר. בילינו במקומות מפוארים,
במועדוני לילה, בארים למיניהם.
בעלי התקדם מבחינה כספית ו הביא
הרבה מאוד כסף הביתה. הוא
שיפץ את הבית, השקיע סכומים
גדולים בשיפוצים, קנה כל מה
שרציתי. הוא החליף את המכונית
הקודמת שלי. סיגלנו לנו מנהג
לאכול במיסעדות ולבלות במקו מות
היפים ביותר.
לעיתים קרובות הזמנו את אחותי
עשירה ואת בעלה ביוזמת ציון,
שיותר מדי דאג להם. בדיעבד, ה סתבר
שהוא חפץ יותר בחברת א חותי
מאשר בחברת בעלה.
כתוצאה של מעקב שביצעתי
אחר אחותי, גיליתי כי זו מקיימת
מערכת־קשרים רומאנטיים עם ב עלי,
ציון. הבאתי את הדבר ל ידיעתו
של בעלה של עשירה. ה גיס
התפרץ וחשף את כל הפרשה,
אבל אחותי הכחישה את המשך ה רומן.
ציון
ביקש להוכיח לי את רצי נות
כוונותיו ודרש שאלד לו עוד
ילד, אשר יפייס בינינו. הסכמתי
שוב, והאמנתי כי סיפור הרומן
נגמר והכל בא על מקומו בשלום.
נכנסתי להריון והתנהגותו של
בעלי היתה גרועה מאוד כלפי.
עם הולדת הבת שלי, אחרי שני
תמונת בירוש
משירה, אחותה של רחל, נכנסת למכוניתו
של ציון אסקפור שבא לאסוף
אותה. הבלשים הפרטיים, שצילמו תמונה זו, מקבו אחרי ציון ומשירה
במקומות בילוי ובמלון אשל בהרצליה. התצלומים יוגשו לבית־הסישפט.
אחותי. סיפרתי לו שאני יודעת
שבעלי מקיים איתר. יחסים. בעלה
של אחותי זרק את הדבר בפרצו פה
של אחותי. אני התנפלתי עליה,
הלכנו מכות והיו צריכים להפריד
בינינו.
לא יישאר
במישפחה!
6 4אנשאר לי אלא לבקש מזו-
€גות מבית־המישפט. בעלי בא
הביתה, אבל אנו גרים בחדרים
נפרדים. אני מבשלת, מכינה או כל.
הוא אוכל בבית והולך להי פגש
עם אחותי.
לא אוכל להשלים עם זה. אני
חושבת שאילו היתד, אשד, אחרת
כלשהי, במקום עשירה אחותי, היי תי
אולי פחות נחושה בדעתי לגמור
עם בעלי. מדוע שאסכים שהוא
יקיים יחסים עם אחותי? לא, לא
הכל נשאר במישפחה. אני לא מסכימה
לזה!
באמצעותה של עורכת־הדין ש רית
גולן ממישרד עורכי־דין
מנשה בר־שילטון הגשתי תביעה
לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
נגד בעלי, ציון.
בתביעה סיפרתי, שלפני לידתו
של בני הבכור, כששכבתי בבית-
החולים, וסבלתי מצירי-לידד, ציון
היה מבלה בנעימים עם אחותי
הבנים, היתד, שימחה גדולה ב־מישפחה.
בעלי היה מאושר שסוף-
סוף נולדה לו גם בת. בתקופה של
כחצי שנה העניק לי ציון חיים
יפים עם הרבה חום ואהבה. .
אך לאחר זה שוב הרגשתי ש בעלי
בורח מדי פעם. החלטתי כי
הנושא ייבדק על־ידי מישרד־חקי־רות,
כדי שיהיו בידי ראיות חות כות.
לבעלי
היו לפתע תוכניות מיס-
תוריות וימי-מילואים, אשר בהם
בילה עם אחותי, עשירה. ידעתי
כי בכל פעם שבעלי יוצא כביכול
למילואים, שירת את אחותי ולא
את המדינה. הבלשים הנציחו זאת
בדו״חות ובצילומים.
הסתבר לי שבעלי לא ניתק ה קשר
עם אחותי, עשירה. קשר שנ משך
כל תקופת הנישואין בהפס קות,
וכי כל ההבטחות היו ל שווא.
בעלי ניהל חיים כפולים וממשיך
לנהל חיים כפולים, כאשר
הוא מבזבז עליה כספי־המישפחה.
כ אן דיברי רחל אסקפור.
רחל מבקשת מבית־המישפט להז מין
את בעלה, ציון אסקפור, לדין,
ולחייבו בתשלום דמי־המזונות ש היא
דורשת.
״אני אוהבת את בעלי,״ סיימה
רחל את וידויה ,״אך איני יכולה
להמשיך לחיות איתו במשולש עם
אחותי. אחד מאיתנו צריך ללכת.״
בכפר
(המשך מעמוד )11
כשהתחילו לירות, הרמתי את ה חולצה.
צעקתי שגם לי יש נשק,
שייקחו אותו. אחר־כך נדמה לי
שהם החליפו כלי-נשק ומחסניות.
מי יבדוק את זד? ,
בעיתונים מציירים אותנו כפוש עים.
על מה הם מדברים? היה לנו
נשק ברישיון. מי מכיר אותנו,
בכלל במישטרה? אף-אחד מהמיש-
פחה לא מוכר שם. הרי אנחנו ר צינו
למנוע מהומות ולא קראנו
לאנשים מהשכונה שיבואו לעצור
את הטרקטור. לכן כמעט אף־אחד
לא ראה איך ירו בשימעון המנוח.
עכשיו מספרים שאנו לא היינו
פה 19 נפשות. זה נכח. היום אנ חנו
רק . 18 אחד נהרג. גרים פה
שישה רווקים, אבא ואמא. האח
הבכור ראובן עם אשתו ושני יל דים.
אחות נשואה עם הילד שלהם,
ואני עם אשתי וילד. אחות נשואה
אחרת גרה במקום אחר. בעוד חודש
אני משתחרר מסדיר ואבוא
לגור פה יום־יום, אין לי דירה
אחרת. בסך הכל 18 איש.
אנחנו התחלנו לבנות את החלק
חזה לפני שישה חודשים. כבר ג ת
שם. לכן גם חוקית אי-אפשר היה
להרוס אותו, ואת זד, אפשר להו כיח
בבית־המישפט.
אומרים עלינו שאנחנו סחטנים.
שהציעו לנו דירות וכסף. אין לנו
אפילו טלפון בדירה כאן. על מה
הם מדברים?
עדפאן דיברי יהודה יהושע.
״המ שא-ומתן
__נגמר״
^4בית המישפחה באים מנח /מים
רבים, בני־מישפחה קרובים
וכאלה שלא הכירו את ההרוג. אחד
מהם, שגם היה בהלוויה, הוא בן־
ציון מורדוף, מפעילי סניף חירות
בשכונה. בחוץ תלו בני מישפחת
יהושע שלטים על יסודות החלק
ההרוס, שבהם הם מוחים על הת נהגות
העיריה והמישטרה בפרשה.
מחוץ לבית מתקהלים סקרנים, ה משחזרים
שוב ושוב את הדראמה
שאירעה תוך פחות מחצי שעה.
הבית עצמו נראה עלוב ביותר.
קציני־המישטרה שביקרו במקום
עווני־מישנחח
מנעו את עדינת
8עס ההלוויה
בוחנת עיו״ת
תדאניב, ביום
החמישי בלילה
אחרי שנודע על מותו של יהושע
לא יכלו להתאפק מלהזיל דימעה.
בני המישפחה ישנים על מיזרונים
המונחים על ריצפת בטון. חלק מחלונות
הדירה הם תריסי־ברזל יש נים.
מלבני פח מוצמדים לפרצות
בקירות. המיטבח קטן, עלוב. חלק
מהאוכל מתבשל בחצר, שהיא חלק
אינטגרלי מבית־המישפחה.
המדפים בחדרים עמוסים בסינד
רי־קודש. מישפחת יהושע היא מי־שפחה
דתית. בני המישפחה והמנ חמים
קוראים כל הזמן בספרי קו דש.
היה פעם משא־ומתן,״ אומר
יהודה ,״הוא נגמר. אץ משא-ומתן
עד שהם יעמידו בחזרה את מה ש הם
הרסו. נכון שבני השכונה מו כנים
להתנדב ולעשות זאת, אבל
אנחנו רוצים שהעיריה תעשה זאת.
של שלמה השנייה הבעייה
(״ציץ׳״) להט ואברהם תורגמן, היא
המשך ביצוע צווי-ד,הריסה.
בשטח המוניציפלי של תל-אביב
יפו יש כעשרת אלפי צווי־הריסה
מאז שנת . 1948 רובם ישנים ואיש
אינו מתכוון לבצע אותם. יש כמה
עשרות צווי־הריסה מינהליים, ש עליהם
מוסמך לחתום ראש העיריה,
ושמטרתם לשחרר קרקע ציבורית
ועד אז אין משא־ומתן לפינוי או
לסידור אחר.״
המאורעות בשבוע האחרון ב־תל-אכיב
רדפו זד, את זה במהי רות
רבה. הידיעה על מוחו של
שימעון יהושע יצרה מצב חדש ב עיר.
המישטרה,
ועד־השכונה ואישים
שונים פעלו לקבורת המת כבר
ביום החמישי בלילה, תוך ניצול
מספר איש•
שס מנס פחה
ש 0ס ך *8
מספר וחוח ממשרה•
מארץ־ רידד,
מספר ו?י*81ד1ז
העמוד הראשון מתוך פינקס המילואים של שיטעו!
יהושע שנהרג על גג ביתו. תצעיר היה במשך שנתיים
בשירות־קבע ולאחרונה שב משירות מילואים בצפון כנחג תובלה.
העובדה שמישפחות דתיות נוהגות
שלא להלין את המת עד ליום
המחרת. בשעות אחרי־הצהריים
פיזרה המישטרה בכוח הפגנת תו שבים
ליד הבית, שבמהלכה נח סם
הכביש הראשי.
התא רגנויו ת
מ איי מו ת
ך ורמים שוכים משכונות אח-
^ רות בתל-אביב-יפו הגיעו בש עות
הערב של יום החמישי לשכו נת
כפר-שלם. הם ניסו להשפיע על
בני המישפחה שההלווייה תצא ל כיכר
מלכי-ישראל ותהפוך להפג-
נת־ענק של בני-השכונות נגד עי ריית
תל-אביב, והעומדים בראשה.
ההצעה נדחתה, אך היה ברור ש השקט
לא יימשך זמן רב.
למחרת ובמוצאי-השבת וביום
הראשץ צויירו סיסמות נאצה ב רחבי
העיר, בעיקר בצפונה. הפגנה
גדולה מתוכננת להיערך במוצאי
השבת הבאה בכיכר-מלכי-ישראל.
פעילים בשכונות שפירא, התיקווה,
כפר שלם, גיבעת עמל, שייך מונים,
שבאזי ויפו ופעילים משכונות־פד
צוקה מערים אחרות מבטיחים לפ עול
בדרכים דרמאתיות כדי לנ קום
את מות הצעיר.
העיריה ומישטרת תל־אביב ני צבות
כרגע לפני שתי בעיות.
האחת היא התארגנות השכונות.
איש אינו יודע לאן תוביל ההת ארגנות
שכבר התחילה. בשכונות
השונות ישנם פעילים סיפלגתיים,
פעילים שתולים אך גם ועדים מ קומיים
חזקים בעלי מוטביציה רבה
לפעולה. ידוע על מאגרי-נשק ו־ציוד־חבלה
המוסתרים במקומות
שונים. המישטרה מנסה להציג את
ההתחממות הצפוייה כהפגנת־כוח
של אלמנטים פליליים בשטח. יתכן
מאוד שהמציאות שמולד, יעמדו תו שבי
מרכז וצפון תל-אביב בקרוב
תהיה שונה לגמרי.
שנתפסה ואשר מיועדות לפיתוח
שכונות. הבית בכפר שלם הוא אחד
מהם. לדיברי דובר עיריית תל-
אביב, בוצע חלקם הגדול של צווים
אלה. כרגע נותרו צווים בודדים,
שאותם יש לבצע בתוך שלושים
יום.
בתקופה האחרונה בוצעו 15 צווי־הריסה
מינהליים, כשהם מתחלקים
שווה בשווה בין דרום, מרכז וצ פון
העיר.
העיריד. גם יכולה להימנע מה־ריסה,
כפי שכבר נעשה בעבר ב מקומות
שונים בדרום ובצפון ה י
עיר.
פעילים
מקומיים בכפר שלם, טו ענים
שיש לפחות שני מיבנים נו ספים
שיש לגביהם צו־הריסד, מינה־לי.
ברור שתושבי השכונה ימנעו
בכוח את ביצועם -באם תרצה ה־עיריה
לבצע את ההריסה במקום.
המישטרה מקבלת מידע על כל
הריסה צפוייה׳ ובודקת אם ה הריסה
חוקית. בזמן ההריסה היא
נותנת סיוע לכוח העיריה המבצע
את ההריסה. ההחלטה אם להרוס
או לא היא בידי נציג העירית
בפרשת בית מישפחת יהושע ת בע
נציג העיריה לממש את הצו.
אך כאשר התחילה ההתפתחות ה טראגית,
יכלה המישטרה — אליבא
דעיריית תל-אביב — להורות על
הפסקת ביצוע הצו, הפסקה שאולי
היתד, מונעת פגיעה בנפש.
לא מן הנמנע שבזמן הקרוב לא
יבוצעו צווי־הריסה מינהליים. גם
בעיריה וגם בצמרת המישטרה יש
הירהור שגי לגבי השיטה. יתכן
שתיקון הכנסת מלפני שלוש שנים
לגבי ההריסה המינהלית יועמד ב־מיבחן
לפני בית־דין גבוה לצדק,
שיתבקש להבהיר מה בדיוק נדר שות
המישטרה והעיריה לעשות במיקח ,זה.
כן־־ציון צימרין י
מרסל זוהר 1
העולם הזה 2565
הבורסה
מאת מאיר תדמור
ה איו פ ל צי ה: סי כו ם ש1וו חסינו׳ הוא
4לעוגה 1
ב מ חי ר
״את מי זה מעניין, אם היתד. השנה אינפלציה של 130 אחוז,
את מיז הכל צמוד, נכון.״ זה בערך נוסח הדברים שאמר לי
בליל שבת, אחד שיש לו. אבל מה, הוא התרגז. וכל־כך למה ז
״למה,״ הוא אמר ,״זוג מיכנסיים בלונלון עולה שליש מהמחיר
בתל-אבב, כשהשכר הממוצע בארץ הוא פחות מחצי מאשר
באנגליה ז אני לא מבין. הבד, נניח עולה אותו מחיר, העבודה
אצלנו, יחסית יותר זולה, מיסים גם שם יש, אולי קצת פחות, אז
למה לעזאזל, עולה זוג מכנסי קורדרוי, לא מי יודע מה 15 ,אלף
לירות, כשהחבר שלי חזר עכשיו מלונדון וקנה בפחות ם־50
לירות סטרלינג שלושה זוגות מיכנסי קורדרוי במרקס אנד
ספנסר?׳
יש לי תשובה חלקית, לא מדעית אבל לעניין. אצלנו קונים
הכל ובכל סחיר. שם קונים פחות ורק במחיר מוזל באמת.
חבר אחר, מסודר מאוד, הוא בעל יומן סבן סטאר, שככל יומן
צריו להחליף את המילוי השנתי שלו אחת לשנה. נו, סוף
דצמבר ; הוא נכנס לחנות למכשירי־כתיבה, מבקש מילוי ליומן,
נוטלים אחד מן המדף ו :״ 345 שקל בבקשה !״ תדהמה אבל אין
ברירה, צריך יומן גם לשנה הבאה 1983 המחיר עבור המילוי
בלבד יותר מ־ 11 דולר. מי שמעיין בכתבי־עת לועזיים ימצא בהם
הצעות לרכישת יומן שנתי עשוי עור, עם כל הפרטים המאפיינים
ק מ עו ני
יומנים אלה לאנשי-עסקים. המחיר הוא כמחיר המילוי של
סבן סטאר בארץ. למה? ראה תשובה קודמת, בתוספת חוצפה של
מונופולים .״זה מה שיש״.
ועוד חבר — ותאמינו לי שטוב שיש חברים — מספר לי
סיפור מיוחד במינו: הוא עוד לא הגיע לגיל העצה, בעוונותיו
הרבים לא טרח לצחצח את שיניו כמיצוות אמו, והתוצאה היתד,
שרופא־השינים דרש עשרת אלפים דולר עבור שיקום מה שנותר
בפיו. שכחתי לציין שמדובר בחבר הגר בתל־אביב, וגם הרופא,
כמובן. באחד משלבי הטיפול, ביקש החבר שבמקום להוציא לו
שן אחר שן, אולי אפשר להוציא את כולן, בבת אחת.
הרופא אמר לו שהדבר אפשרי, אך במיקרה זה צריך הרדמה
כללית. אבל, אמר הרופא, את זה נצטרך לעשות במרפאה של
רופא אחר, שיש לו הציוד הדרוש לעניין. הסכים. אחרי יומיים
אמר לו הרופא, שהרופא בעל הציוד דורש 1000 דולר (כן, אלף
דולר) ,עבור השימוש במשך של כשעתיים במרפאתו. לכך
הוא סרב.
אפשר להוסיף לרשימת שודדי־הדרכים עוד כמה עיסוקים.
בינתיים נסתפק באלה, מה גם שרק אתמול סיפר לי מכר, לא
חבר, שנדרש לשלם עבור הסוללה של השעון הדיגיטלי שלו מחיר
העולה על מחיר השעון.
המחשב גלה
אח עתידך
קצת באיחור, אבל בכל זאת! השבוע
קיבלתי סוף־סוף את חוברת־החורף של
הכולבו הניו־יורקי האטאכר שליימר
הנודע, כפי שתארתי כבר בחוברת־הקיץ
שלו, בחפצים המוזרים הזולים והיקרים
שהוא מוכר, בעיקר באמצעות הדואר. וב כן,
החגיגה נמשכת. אפשר כבר להזמין
״שיגעון״ של דברים, קחו למשל:
מגיד־עתידות ממוחשב, שילווה
אתכם כיועץ אישי בכל אשר תלסו. וכוחו
באמת גדול — הוא מספר את העתיד (לא
חוזה) .הוא ״פותח״ מזלות, יועץ בעג־
ויתר מרעין־בישין. המחיר כולל סוללה ו־
22 קלפים מקודדים לצורכי המחשב ש בביתנו
של מגיד־העתידות הוא 50 דולר
בלבד. הגודל 22 :ס״ס תגובה ! 17ס״ם
רוחב והמישקל פחות מ־ 3קילוגרם.
רדיו הגעגד על חיד כמו שעון, הוא
הלהיט התורן הבא. כמו שעת, אבל בלי
שעון וללא צורך באוזניות. המחיר מצ חיק,
בהתחשב באפשרויות לשמוע את
גל א׳ ,גל ב ,,גל ג׳ ואפילו את גלי צה״ל.
קוטר הרמקול 0 5״מ. המחיר 15 :דולר.
הסוללות בפנים.
השעץ האלקטרוני המדבר הוא
חידוש נוסף בענף השעונים של הכולבו.
וכך מסביר הכולבו את החידוש הנ״ל:
הטכנולוגיה האלקטרונית הצליחה לפתח
שעון־כים אלקטרוני, מדבר, אלחוטי. הוא
באמת מדבר! הוא אומר לך את השעה,
וחוזר כל חצי שעה על הזמן אוטומטית.
יש לו גם אזעקה לעצלנים, המתקשים ל קום,
על־ידי קריאות :״קום בחור עצל
ולך לעבודה,״ ולמי שנמאס לו ללכת לע בודה
יש מוסיקת רקע שלווה, המאפשרת
ואפילו מעודדת שינה חוזרת.
כן, יש לו כל האפשרויות למדידת זמן,
כולל שעון־עצר, המסוגל למנות את הזמן
הדרוש לך להתפרץ בבוקר לבית־השימוש
ולחזור למיטה והשעון יכריז: עדין לא
שברת את השיא של מוטי עם הקילה. כל
השעון המתוחכם הזה שוקל כרבע קילו.
רוחבו 0 11״מ, גובהו 2.5ס״ם, ועומקו 6
0״מ. המחיר, כולל סוללות 90 ,דולר. הדי בור
עולה כסף.
מגיד עתידות ממוחשב
אסטרולוגיה וקבלה
יינים אישיים. בעל חוכמה ממוחשבת, מומ חה
בקלפים, אסטרולוגיה ותתפלאו: גם
ב״קבלה״ .באמצעות 22 קלפים מסוגל מגיד
העתידות/המזלוח לומר לכם את עתידכם.
התשובות לשאלות מופיעות על צג, מסך,
המורכב על ביטנו של מגיד העתידות.
מוכן לפעולה בכל עת, כשהוא עשוי מחו מר
פלסטי משוריין מפני רוחות רעות
אפשר להשתגע מהמבחר העצום של
הטלפונים. כל מה שעולה על הדעת יש
שם, כולל טלפון אלחוטי ממוחשב ומתוח כם
(איזה מילים!) המסוגל לפתוח דלתות
על פי אות אלחוטי, לרשום את כל השי חות
הנכנסות ואת מיספריהן ולהתריע על
מכונית זרה שנכנסה לדרך הכניסה הפ רטית,
המוליכה אל הווילה בעלת חמשת
המיפלסים וכמובן לשמש גם מרכזת אוטו מטית
ואפילו להתניע בחורף את המכונית
במוסך, כדי שהמנוע יהיה חם ונם הנהג.
כל זה במחיר המצחיק של 955 דולר.
איך קתים בנק בלי בסף
הפעם סיפור אוטנטי עם רישיון וחותמת.
המספר: ם גן-יושב*ראש מועצת-
המנהלים של פי־בי, חברת־האם של הבנק
הבינלאומי הראשון. היה זה בקיץ 11979
רק לאחרונה התארגנו קבוצת משקיעים
שהכירו זה את זה אישית, כדי ליסד חברת-
השקעות שנודעה בשם דנות כשהיזם הוא
מרק מושביץ, מבעלי עלית ויו״ר התאחדות
התעשיינים, שבילה באותה עת בספרד 11 .
המייסדים בדנות הספיקו להשליש רק
מאה אלף דולר כל אחד על חשבון ההש קעה
האישית, שהייתה צריכה להגיע ל מיליון
וחצי דולר כל אחד.
והנה מגיע טלפץ מידיד, רואה חשבון
במיקצועו, אל דויד גולן, שזה עתה עזב
את הבנק הבינלאומי והצטרף לדנות, ש סיפר
לו, כי קבוצת אייזנברג מוכנה למ כור
את הבנק׳ וכדאי להיפגש עם נציג
הקבוצה. אחרי כמה ימים נקבעה פגישה
בין גולן ובין יונתן זוכוביצקי, חתנו של
אייזנברג, במסעדה (טובה מאוד) גונדולה,
לארוחת־צהריים. יונתן נקב מחיר 26 :
מיליון דולר, מהם 10 מיליון דולר עם
חתימת־ההסכם בראשי־תיבות, והיתרה תוך
שנה בערבות בנקאית.
גולן התקשר לספרד אל מושביץ, סיפר
לו על העניין. זה אישר עקרונית. עוד
באותו יום טילפן אל יו״ר מועצת־המנהלים
של בנק לאומי, ארנסט יפת, סיפר לו על
ההצעה וביקש ד׳לוואה של 10 מיליון
דולר, מייד. האישור נתקבל מייד, כולל
הערבות על יתרת הסכום. בינתיים כונסה
מועצת המנהלים של דנות, שלא היו לה
אז מישרדים באולם־הישיבות של הנהלת
בנק לאומי והעיסקה אושרה סופית. כך
קנו את הבנק הבינלאומי, כשבידי הקונים
כמיליון דולר במזומן בלבד, בכספי בנק
לאומי.
אגב, קבוצת אייזנברג קנתה את הבנק
בכ־ 11 מיליון דולר כשנה לפני כן והרוויחה
לא רע בעיסקה.
להבא, המבקש לקנות ־ בנק יסכם את
העיסקה על ארוחת־צהריים, אך כמד ימים
לפני הסיכום ״יזדמן״ לשירותים של המ קום,
שבו עתידה להחתם העיסקה, כדי
לגמור את פרטיה.
בינתיים לא התבדיתי. הבורסה ממשיכה
עד לרגע כתיבת הדברים לחגוג. ואני יכול
לומר לכם בשקט, שהחגיגה תימשך לא
רק עד סוף שבוע זה, המסכם שנת בורסה
שלא היתד. כמותה, אלא גם בינואר.
שום דבר לא השתנה בינתיים, אולי
מלבד העובדה, שלקופת־האוצר נכנסים
מדי יום עשרות מיליוני שקלים, לא כולל
חגים, שבתות וימי שישי, המועדים
בדרך כלל לפגישות מיקריות לקניית בנ קים
ומכירתם.
ובכל זאת. בלי כמה עצות טובות אי-
אפשר. קודם כל אני מבקש לפנות את כל
רשתות הקשר בצה״ל, שכ־ס/ס 60 מהן עוס קות
בענייני בורסה, וכן לפנות את כל
קווי הרדיו־טלפון בין אוניות ציס בלב־ים
ובין המרכז בחיפה, שכק״ 807 מהן עוס קות
בדיווחים על השערים בבורסה, ו כמובן
את רוב הקווים הבידעירוניים: תל-
אביב־ירושלים ותל-אביב־חיפה ועוד כמה
מקומות. בל זה שאפשר יהיה להסביר ב ניחותא
מה לעשות לקראת יום פקודה, אם
יבוא.
קודם כל, הוא עוד לא בא. שנית, תת פלאו:
המניות של קבוצת ריגר־פישמן
הוכיחו את עצמן ועד היום הם קלטו את
כל ההיצעים, ולמרות זאת הם כבר מת קרבים
בקרן רונית לסכם שיא של כ־8
מיליארד שקלים. זה אומר שעדיין הם
יכולים לקלוט היצעים בפי־בי, במירב, ב הסרה,
באריה, בישפרו ובאתא ג׳ ואפילו
בפרי זה, אם ירצו, והם רוצים ויעשו כך
גם בעתיד הנראה לעין. וזה בניגוד למה
שעשו כמה קרנות־נאמנות של בנקים.
השם אינו מחייב, בשום מקום לא כתוב
שהן חייבות להיות נאמנות למניות שיש
להן בתיק והתוצאה ירידות באלה ועליות
באחרות, כדי לבלבל את האוייב.
מי שרוצה יקח טרמפ על הקרנות. יש
להן יתרון גדול, הן אינן עושות ״מ״ .זו
הפריבילגיה של המניות. לעומת זה את
הקרנות אפשר תמיד לעזוב בלי בעיות.
מי שרוצה יקח טרמפ על מניות הבנקים
המווסתות. הן עדיין נותנות יותר מהצ־מודים.
שרוצה בכל זאת להרוויח ״ 157ב שבוע,
צריך לקחת טרמפ קצר. לתפוס
מניה בעליה, לקנות היום ולמכור מחרתיים:
הסיכוי הוא 4ל־ . 1בכל חמישה
נסיונות, ארבעה יעבדו החמישי ייכשל.
לקנות רק בימי הראשון, השני והשלישי.
למכור בימי הרביעי והחמישי, או השלישי.
למה 1ההסתברות הסטטיסטית (איזה מילה
קשה) אומרת שאז הסיכוי גדול יותר.
וזה על סי עבודת־דוקטורט של חבר, המ סרב
באופן עקרוני לספר לי את כל רזי-
השיטה.
את הסרוב הוא מנמק בכך, שאם כולם
ידעו, השיטה לא תעבוד. בינתיים החברים
נהנים וגם הם לא תמיד, בעיקר אם הם
קונים בימי הרביעי.
מי שאומר שרמת-השערים בבורסה גבו הה,
טועה. הנה, אני מכיר חברה טובה,
הממוקמת בלב העיר חדרה, שהעיריה
תובעת ממנה להתפנות, משום שהשטח
יועד לבנית בתי-מגורים, והיא עושה כל
מאמץ לדחות את דרישת העיריה. ובינתיים
עיסקי־החברה הם ככה־ככה, אבל לעומת
זה, מחיר הקרקע עולה והמניות שלה ב בורסה
קצת פחות.
ועוד הערה: מי שראה את אליעזר פיש*
מן בחליפת שבת, באמצע השבוע לפני
כמה שבועות, יוצא מחדרו של מרק מו־שביץ
במישרדי ההנהלה של דנות בבניין
הבנק הבינדאוסי, אל יתפלא. הוא לא בא
לקנות את הבנק. כבעל ״ 407 מהון המניות
וכ־ס 107 מהשליטה, מגיע לו לשבת במועצת
המנהלים של פי־בי! קרוב לוודאי
שהוא ישב בה, גם אם הבנק יימכר לבנק
המזרחי, או אולי לקבוצת קב״ב (קוני
הבנק הבינלאומי) שבראשה תעמוד חברת
״יורפאל״ (יוסי ריגר +פישמן אליעזר).
ספזרס כדורסל רוצ*ם מ תו זז 0ג 1*6ה ורג ש
פנחס (״פיני״) להג, יו״ר אגודת ה־פועל
תל־אביב מצא לנכון להתייחם לדב ריו
של פנחס (״פיני״) הוזז שנאמרו
במדור זה לפגי שבועיים (העולם הזה
.)2363״ההסכם עם פיני הוזז לא יצא
לפועל אך ורק בגלל דרישתו האולטי מטיבית
להיות שחקן חופשי בתום העונה
קדמות, והשקיעה בפיתוחו ובטיפוחו סכו מים
לא מבוטלים, חייב להפגין הבנה
ורגש, כאשר הוא בא לחתום על חוזה
עם קבוצתו.
״במילים אחרות: אם שחקן זר, ברמתו
של פיני מקבל אלף. או אלפיים דולר
יותר, אין בכך עוול.״
תשחר? !,ו לוו, המאמז גסך
ג׳ון ראמזי היה אחד השחקנים ה אמריקאים
הטובים ביותר ששיחקו בליגה
עסק
ל ה שכיר
לפני שנים ארוכות כששחקן מאגודות
הפועל או מכבי. שלא לדבר על בית״ר,
עבר לקבוצה יריבה, זה עורר סנסציה.
כיום תופעות כאלה הן חלק בלתי־נפרד
מעולם הספורט הישראלי. השחקנים כבר
אינם מזוהים פוליטית עם קבוצותיהם.
אך העסקנים המנהלים את הקבוצות, שהם
בדרך כלל אנשי-עסקים. עדיין מזוהים —
לפעמים אפילו שרופים — מבחינה פו ליטית.
כאשר עסקן מחליף קבוצה זה
תמוה, מעורר גיחוך, אפילו חשוד.
דויד לויאן עשה זאת. לפני שנתיים
הוא שימש כיו״ר קבוצת הכדורגל בית״ר
תל-אביב. השנה הוא יו״ר קבוצת הכדורגל
מכבי פתח־תיקווה, שבה החליף את גדי
עסקן לויאן
זה לא בורסה
כרמלי.
כדורסלן ראמזי >מם׳ ) 15 כפעולה
המאמן קיפח את השזה!ן
הנוכחית. אין זו אמת כי המחלוקת היתד.
על סכום של 500 דולר.
״סך הכל, המשכורת שהוצעה לפיני לא
ירדה מהסכום שמקבלים רוב השחקנים
האמריקאים. עם זאת, אנו בהפועל בדיעה,
כי שחקן שגדל בקבוצה אשר נתנה לו
במשך שנים רבות תנאים לאימון והת־
האיטלקית. בין היתר, הספיק ראמזי לשחק
בקבוצה המהוללה וארזה בעונת השיא
שלה. ראמזי הובא להפועל תל-אביב ערב
תחילת הליגה השנה, ובגללו נאלץ לעזוב
גרג קורונליוס, שחקן־רכש חדש של
הקבוצה התל־אביבית. לא היה מקום לשני
האמריקאים נוסף על אותם שכבר היו.
תח1ית מאמני
את מישחקי המחזור ה־ 14 בכדורגל
של הליגה הלאומית והארצית חחים
השבוע מאמן נבחרת ישראל בכדורסל
רלף קליין ומאמן מכבי רמת־גן יהושע
תזין.
קליין
מישחקי הליגה הלאומית והארצית
רוזץ קליין
רוזין
מכבי חיפה — מכבי יפו
מכבי סתדדתיקווה — הפועל כפר־ סבא
הפועל יהוד — מכבי יבנה
מכבי תל־אביב — בית״ר ירושלים
שימשון תל־אביב — הפועל רמת־גן
הפועל אשקלון — הפועל נצדודעילית
.10 הפועל עכו — מכבי רמת־עמידר
.11 הפועל תל־חנן — הפועל פתדדתיקווה
.12 בית־ר רמלה — הפועל חיפה
.13 הפועל חדרה — הפועל בית־שאן
. 1הפועל באר־שבע — מכבי נתניה
הפועל ירושלים — הפועל תל־אביב
.3הפועל לוד — בני־יהודה תל־אביב
לפני שבועיים ניחש פנחס להג שש תוצאות נכונות ושימעץ
ממרחי ניחש חמש — סוף־פוף ניצחץ של הסועד בדרבי תל־אכיבי.
לויאן׳ איש־העסקים התל־אביבי, נשאל
על-ידי העודס הזה :
• האס אתה עסקן להשכיר?
ספורט בעיני לא נחשב לפוליטיקה.
היום אני בהפועל, מחר אני יכול להיות
במכבי. לדעתי, אין לערבב ספורט עם
פוליטיקה. באתי למכבי פתח־תיקווה כי
הם רצו אותי, וכנ״ל עם בית״ר תל־אביב.
גם הפועל תל־אביב פנו אליי, כך שאני
לא נחשב או מזוהה כאיש פוליטיקה. אני
נחשב כעסקן מצליח, והיכן שאני נמצא
הקבוצה עולה על דרו־המלך.
כל מטרתי זה לקדם את הספורט בארץ,
בעיקר את הכדורגל, שלדעתי הוא מקו פח.
למשל, הטוטו. זהו גוף שעושה מי ליארדים
מהכדורגל. לא יתכן שיזרימו
את הכספים לטניס-שולחן ולוועדת־האום־
ניים, ואילו לכדורגל הם זורקים כמה
מליונים, כאילו הם עושים טובה. לדעתי,
הטוטו החי מהכדורגל, מקדם את הספורט
בישראל ולא את הכדורגל בישראל. במקום
לזרוק לקבוצה אחת פהלאומית כל שנה,
שיחייבו אותה לבנות ולשפר את מיגרשה,
ואז אני מאמין שהקהל יזרום לראות
כדורגל.
המאמן, ג ר שון דקל, שדאג להביא את
קורונליוס, לא היה מרוצה מהחלטת הנ הלתו
להחליף את קורונליום בראמזי,
ובמשך כל סיבוב המישחקים הראשון
קיפח את השחקן והושיבו על הספסל.
דקל לא הפסיק לטעון שהשחקן החדש
שצירפו לו נופל ברמתו מקורונליוס.
כאשר דקל נלחץ על־ידי ההנהלה ונא לץ
לשתף את ראמזי, הוכיח השחקן כי
הוא בעל יכולת מעולה. בנצחונות האח רונים
שהיו לקבוצה ושהביאו להתאוששו־תה,
היה שחקן האמריקאי המצטיין ביותר
על המיגרש, וגם קלע מיספר הנקודות
הגדול ביותר. הנהלת הפועל תל-אביב
סוף־סוף רווה קצת נחת מקבוצתה (שגברה
על הפועל רמת־גן והעפילה לחצי גמר
גביע המדינה) ,ואילו המאמן דקל נותר
נבוך.
תכסך קודם דקסד
את ההפתעה סיפקה קבוצת הכדורסל
הפועל רם ת-גן כבר בתחילת העונה, כש הציגה
לראווה את תקציבה, בסך 550
אלף דולר. היא עשתה זאת במסיבת-
עיתונאים ראוותנית, ללא כל היסום. ביש ראל
נוטות הקבוצות להצניע את תקציבן.
״ההשקעה היא של כל הקופה,״ אמרו
ברמת־גן, והיו משוכנעים שהכסף הרב
שהושקע ברכישות יביא לפחות את אחת
הזכיות מתוך שלוש האפשריות: האלי פות,
גביע המדינה או הגביע האירופי ל מחזיקות
גביע.
אך ההישגים בספורט אינם תמיד ביחס
ישר להשקעות. רמת־גן נכשלה בכל שלוש
החזיתות.
התקציב של רמת־גן נחשב ענק בקנה־מידה
של קבוצה ישראלית ממוצעת. הוא
כפול מזה של כל אחת משאר קבוצות
הכדורסל בארץ, היושבות אף הן בצמרת
טבלת הליגה הלאומית — רמתה של ה־רמת־גנית.
הוא שווה לזה של מכבי תל-
אביב.
אך מכבי יכולה להרשות לעצמה תקציב
ענק. היא מצליחה לאזן אותו מראש.
סיספר אוהדיה הרב והכנסותיה מהמישח-
במדינה הזו הקהל אוהב לראות ול היראות.
אם יהיו איצטדיונים יפים ומוש בים
נוחים, הקהל ינהר למיגרשים. אחרת
אני רואה שואה, מצב שלא יבואו בכלל.
#כמה אתה משקיע בקבוצה מכספך
הפרטי?
לא באתי כדי להשקיע, באתי כדי לנהל
את הקבוצה. זה לא בורסה. לפני שהסכמ תי
שאלתי אותם בפירוש: אתם זקוקים
לתורם, או למי שינהל את הקבוצה? ורק
אחרי שידעתי למה הם זקוקים, נעניתי.
בינתיים אני פודה להם צ׳קים דחויים
והופך אותם לכסף מזומן. עד עתה, יצא
ממני כ־ 100 אלף שקל בחודש.
מכבי פתח־תיקווה זו קבוצה ענייה,
הבנויה במתכונת של שנות העשרים. מאז
לא קידמו אותה מספיק. אין לשחקניה
די שאיפות. אם הם מבטיחים לעצמם
נצחון בשבת, זה מספיק להם .״ד,בלב־סיס״
הם עם מיוחד. הם חיים מהיד
לפה, הם לא רואים את הנולד והם לא
שואפים לשום תואר.
מי שמנהל את הקבוצה, זה כל הזקנים
של אז. אלה לא מאורגנים לקראת הזמנים
החדשים. לדעתי, לאט־לאט צריך להכניס
להם לראש להזרים יותר כספים. אין היום
לשחקני מכבי פתח-תיקווה אפילו צריף
שאפשר לשתות בו תה. מצב עגום. זה
מד, שיש ועם זה צריך להתמודד.
קים הבינלאומיים עוזרים לה לעמוד ב משימה.
כישלונותיה
וביזבוזיה של הקבוצה ה־רמת־גנית
לא עוררו, משום מה, את
רוגזו של הציבור, כמו שעשתה זאת
הפועל תל־אביב. לרמת־גן אץ אף שחקן
ישראלי שגדל בה. גם אור גורן ו אביגדור
מופקוביץ הם רכש ישראלי.
אין להם ולוא שחקן אחד תוצרת עצמית.
יהודה לוי, שגדל בקבוצה, לא נימנה
עם השחקנים המחזיקים את הקבוצה ב חודשים
האחרונים.
אך עיקר בעייתה של רמת־גן: היא
חסרה את אותם אוהדים קבועים, העוזרים
לאזן את התקציב. גם לקבוצות קטנות
וחלשות ממנה, כמו לבית״ר תל־אביב או
להפועל חולון ואפילו לאליצור תל־אביב
יש יותר אוהדים.
העולם הזה פנה בעניין זה אל ח״ב
מיכה חריש, העומד בראש אגודת הידי דים
של הקבוצה. אגודה שכל מטרתה
בגיוס כספים.
אמר חריש:
אנחנו מגדלים קהל. מוציאים המון
הזמנות לחיילים. כשאין קהל, צריך להר גיל
הרבה אנשים לבוא ולראות את הקבו צה
משחקת, כמו שעשתה מכבי תל־אביב
במשך כל השנים. מיספר אוהדים קבוע
הוא פונקציה של הצלחה.
אחת הבעיות הגדולות היא, שכשאין
נצחונות, מכריזים שיש לזרוק את המאמן,
או את השחקנים, או את ההנהלה. יש
ללמד את הציבור מישראלי שספורט זהו
מקל עם שני צדדים, אחד המפסיד ואחד
המנצח. רק שניהם ביחד עושים את
הספורט לקיים. אין אצלנו מהומות. זו
אחת הקבוצות הבריאות ביותר בארץ.
אץ אצלנו פיטורים, מאבקי מאמנים והנ הלה.
אנו גאים בקבוצה גם כשהיא לא
כל-כך מנצחת.
עשינו מסיבת-עיתונאים, כי רצינו לתת
לציבור מידע מה מתרחש בקבוצה, כדי
שידעו עליה. זוהי קבוצה המכסה את
עצמה מהמנויים, מהחברה שמאמצת אותה
ומרשויות הספורט. יש לנו באגודה 700
ילדים, שחציו של התקציב מוקדש להם.
העולס הזה 2365
חסבח הנא
מושג חדש בחסכון.
בלבדי לבנק הפועלים.
!וחסכ
הוא
שילוב יתרונותיהן של
שלוש תכניות חסכון
ביחידת חסכון אחת.
שני מסלולי חסכון לפי
בחירתך :
ח סן רב ת כ לי תי
מ ט מון ב רי ר ת רי בי ת
ומט מון צמוד דולר,
או ח סן רב ת כ לי תי
מ ט מון ב רי ר ת רי בי ת
ומט מון .2000
1ר חסכה.
תכנית המאפשרת לך
ג מי שו ת בהפקדות,
שילוב של הצמדה
למדד, הצמדה לדולר
וברירת ריבית ־
בתכנית אחת, בי טו ח
חיי ם בהתאם לתכנית
שבחרת וגמישות
מירבית במשיכת כספי
החסכון.
בוא לגדול איתנו
הבועל אמת|ק!ומו|1שיפרץ|נענז1