גליון 2366

׳ טבת תשמ״ג5.1.1983 ,

מיספר 2366

76 עתודי0

שנה 47

המחיר 56 :שקלים (כולל נר..ע.פג)

וימריעקבסון טמיר

בתמוד *ו *1ו~ דז לדדצד :

מונסו6ווו>וד־ זזאזווו: ,-

וידיאו־פיואסיס
המונים מסתערים על הסיפריות

ונשנו נגישנחת נבון
הם עמדו להתגרש עוד לפני ש־נכנסו
למישכן הנשיא. הגירושין
נדחו. לפני זמן-מה הם חתמו על
הסכם־גירושין. אך מקורביהם מד
ענים שההסכם גומל
ושעכשיו הכל כשדר.
האם יתגרשו אופירה
ויצחק נבון ככל זאת?

המשכירות קאסטות־וידיאו, העסקים
פורחים, כעלי הסיפריות גורפים
הון, ואיש אינו מתרגש מה עובדה
שרוב הסחורה
משובשת,
קלוקלת,
— ולרוב גם גנובה.

אבק כוננים רמטכ״ל בצבת

,,העולם
הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינחלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3מל •03*232262/ 3/4 .תא
.א-דואר * 136 הן
הראשי: אורי אכנרי עדרו־תבנית: יוסי שבון. רכז מערכתי:
שלמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי סומוביץ וגיורא נוימן־ .צלפי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי י ראש המינהלח: אברהם
סימון • מהדקת המודעות: רפי זכרוני • המו״ל,, :העולם הזה״
בע״ס * הדפסה :״הדפוס חתדש״ בע׳זט, תל־אביב • הפצה גד״ בע״ט

אחרי שנודע כי בוטלה לפי שעדי
תוכניתו של בנק וזחיזרחי המאוחד לקנות
את הבנק הבינלאומי הראשון, התפרסמה
< הידיעה הנאה: לפגי חודשיים פגו ראשי
בנק המיזרחי אל מישרד־האוצר בבקשה כי
יאשר את הפיכת בנק־הסשכנתאות מפחות
לבנק פיסחרי רגיל.
לפני שבועים התייצבה סוללה מכובדת
.של עורכי־דין לפני ועדת־הזזקידה לענייז
הטבח בצברה ובשאתילא. אחד מהם הוא
עורד־הדין פרופסור דויד ליבאי, המייצג
את ראש אמ״ן.
בישיבת המרכז של פיפלגת־העבודה,
שנערכה בשבוע, שעבר נבחר הח־כ דני
רוזוליו כמזכיר החדש של חברת העובדים
ההסתדרותית.
הטלוויזיה והעיתונות מסרו לפני שבועיים
כי כתביו של הפיסיקאי אלברט אייג*

שטיין, שעדיין לא פורסמו, יועברו בקרוב
לאוניברסיטה העברית בירושלים.
העיתונות גם מסרה על פגישה בץ
מנהיג אש״ף, יאמר ערפאת, ובין פילים
קלוצניק, סי שעמד בראש הקונגרס היהודי
העולמי.
צופי הטלוויזיה יכלו לחזות בשדה דניאל
פאר, שהחליף את השרת מני פאר
בתוכנית שעה מובח.
מה המשותף לכל האירועים האלה, ש אירעו
בשבועיים האחרונים?
התשובה: הם פורסמו לראשונה בדף
תשקיף של העולם הזה.
הידיעה על התוכנית להפוך את בנק
ספחות לבנק מיסחרי רגיל פורסמה כבר
לפני שיבעה שבועות, כאשר התחיל המו־ם
׳בין הבנק ומישרד־האוצר (העולם הזה
.)2359 הידיעה על פי שיהיה פרקליטו של
ראש אס־ן פורסמה לפני חמישה שמעות
(העולם הזה .)2361 הידיעה על כך שדני
רוזוליו יכנס לתפקידו החדש בתחילת
1983 התפרסמה לפני שמונה שבועות
(העולם הזה .)2358 הידיעה על-כך שכיתבי
העזלס הזה 2366

איינשסיין יגיעו לירושלים התפרסמה לפני
שישה שמעות (העולם הזה .)2360 הידיעה
על הפגישה הצפוייה בין ערפאת וקלוצניק
פורסמה לפני שלושה שבועות (העולם הזה
! ,)2363 ואילו הידיעה על זהותו של המנחה
הזמני של שעה טובה פורסמה לפני ארבעה
שבועות (העולם הזה .)2362 בכל הסיק־ריס,
זה היה סקופ קטן — פירסום רא-
שץ בעיתונות הישראלית.
דף תשקיף הוא אחד מאותם מחרים ב-
העולם הזה, העחרים לחחג סן התחום
של שבועת הבא לסכם את אירועי השבוע
החולף. מדור זה מבקש להצביע גם על
דברים העשויים לעמוד במרכז החדשות
בשבוע שיבוא ובשבועות שלאחריו.
לא תמיד יכולים קוראי העולם הזה לעמוד
בקלות על הייחוד הזה של הסדור.
הקוראים קונים את השבועון ומעיינים מ
בכל אחד מיסות השבוע. לעורכי־הלילה
של העיתונים היומיים יש מינהגי-קריאה
אחרים. הם מקבלים לידיהם את העולם
הזה כבר ביום ג׳ לפנות־ערב, כאשר הש בועון
מופיע בחוצות תל־אביב. הם מעיי נים
מיד בעמוד שבו מופיע המדור, ושולחים
את כתביהם כדי להרחיב את
הידיעות הבלעדיות המופיעות בדף־תשקיף.
הידיעות האלה מופיעות אחר-כך בלבוש
אחר ביופונים. בהתאם לאחד הנוהגים המחרים
הנקוטים בעיתונות הישראלית, אין
מציינים את מקור־הידיעה, וכך יוצא ל עתים
שקוראי העולם הזה קוראים ביומנים
מה שיכולים היו לקרוא קודם לכן בדף־
תשקיף, אילו קנו את העולם הזה מייד
עם הופעתו.
לדף־תשקיף יש תפקיד נוסף: לנסות
ולהתיר קשרי שתיקה והשתקה, ולהביא
ידיעות שאץ כל סיכוי שיופיעו בעיתונים
אחרים. דוגמות לכך אינן חסרות. לפני
חודשיים (העולם הזה )2356 פורסמה במדור
זה ידיעה על־כך שחיל־האוויר הישראלי
תקף טור-שיריון של צה׳׳ל ב-
מילחם ת־הלבנון. הידיעה פורסמה קודם
לכן בשבועון הצרפתי נובל־אובזרווטר. אף
אחד מהעיתונים העבריים לא העז לצטט
את הידיעה. רק אחרי שהיא פורסמה בד
ף תשקיף, היא צוטטה גם בעיתונים האחרים.
רוגמו!
אחרת: לפני חודשיים התפרסמה
בעיתונות ידיעה על ישראלי שנתפס בג-
סיץ להברחת דולרים למצרים. זהותו
של המבריח לא פורסמה, משום־מה. היה
זה העולם הזה ( )2358 שפירסם שבועיים
לאחר מכן כי היתה זו שרה טולידאנו,
אשתו של נציג כור במצרים, אבי טילי-
דאנו, שנתפסה כשעל גופה 43 אלף דולרים.
היא סיפרה שהיה זה כסף פרטי של
המישפחה.
כך גם ידיעה אחרת, על המתרחש מאחורי
הקלעים של העיתונות העברית. קור איו
של היומון מעריב בוודאי מעוניינים
לדעת מי יהיה עורך העיתץ. היה זה העולם
הזר )2361( ,שפירסם בתחילת חודש
דצמבר כי העורך הראשי של היומץ, שמואל
שניצר, ימשיך בתפקידו עד לחודש
יוני ,1985 ולא יפרוש ביוני הקרוב, כסי
שנקבע תחילה.

הן פת: ליז טיימר — יומרנית.
קפריזית, חולנית. ברוק
שילדם — טיב־עית,
רעננה, נח־

רצת. שני דו־רות
של זוהר.

החיילים מנסים להסיר מעליהם את האחריות ולהטילו?
לדעת
לא יכלו ׳״1
על הפוליטיקאים, השרים טוענים כי י*
והרמטכ״ל נקלע לאש צולבת כין
שתי הקבוצות. העולם הזה מנתח
את השלב המכריע בחקירת הטבח.

מי גנב אומות בגדה?
במשך שנה נחשד משה רייק, מפעילי גוש־אמונים.
בכך שהכריח ערבי זקן למכור לו
את אדמותיו. השבוע ביטלה התביעה
את סתב־האישום׳ והשופט
קבע שאינו אשם. מי
שלח את שכירי־הזזרבז

מ ט עו ת
כ פו ל ה ־
ל מוו ת
כ פו ל

אשה שד שוסו

מישל נדומיאם הכגיס לעיסקת. הסמים
את שולמית שלי ואת חגית
ולדמן, נרקומניות מוכרות למיש-
טרה. לכן, טוענת התביעה, רצחו
שמעיה אגג׳ל
(,כתמונה) ואשתו
שסודיק את
נחסיאס ואת
שלי.

גורית שפירא, יושבת־ראש איגוד נשות
השוטרים, מספרת בראיון גלוי־לב ל-
העולם הזה על חייה הקשים של אשת
שוטר, המשכורת הנמוכה, תיזזסיס
בתוך המשטרה, החיים
בצל האיומים ופרשת
כפר־שלם ואומרת . :יש
לי נשמת של שומר !-

0ידווסם ו
על אף הכלי

חול, פרק בי
בית־הקפה דותל־אביבי המפורסם
נפתח מחדש• אן* גרטה,
מוכרת הסיגריות שמנזדל, אומרת
הקליינטים הקבועים
כבד מתו. זה
לא יזזיה טה ש־זה
היה פעם!״

חרף הגשמים והרוחות יצאו
המוני תל־אביביס מבתיהם החמים
כדי לחגוג
את ראש תשנה
.1983

כו כבת עולה
הם באו מגרוזיה: האמא מוסי־קאית,
האבא רקדן, הבת מעצבת־
.אפתח
אופנה :
בית־ספר אבטקלד
סיבי ואעצב בגדים
על רמה !״

מיפלנה עריות

עסקן ליברלי עולה נתפס
מתנשק עם עובד
ליברלי ותיק. התוצאה

ה עו ב ד

פוטר.

רק לא שווייצי! זיקם לגד איווו!
מכבי פתח־תיקווה דורשת
מהקשר המצטיין ישלה, גיסים
כהן, לשנות את תנאי
החוזה: בשום אופן הוא לא
יעבור לרדד
^ £ 9 7שווייצר ב־מכבי
תל־אביב

רזיאלד, גרשון היתר פעם
כלהקה צכאית׳ אד הדזלי־טה
שהשיח? אינה מיקצדע
יצרני והתחילה לעצג
בגדים. הת־

מהותה —
ז׳קטים.

מ דו די ם ק בו עי ם: תשקיף במדינה
אתה והשקל
הנדץ — הם אולי לא היו.אשכנא־

צים״ ,אך בוודאי היו קהי־חושיס 12
יומן אישי 15 אנשים 16 סלונים א1 חשבון עובר ושב 21 סיכתבים 22 הורופקוס — ילדים בני מזל גדי 23
תשבץ 24 עולם קטן — סין, פקיסתאן, ברי 33 סניה ודרוס־אפריקה

אנשים בעולם
זה וגם זה
מה הם אומרים -ישראל קיסר,
אליעזר שוססק, גבי זלצמן, דדי
בורוביץ, ליזה בוקר וצביה כהן

רחל המרחלת
לי לה לד
נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה
שידור — חוצפתם של קברנים
מיכחר שידורים -בטלוויזיה
הישראלית והירדנית
קולנוע ספורט

או שרים בכירים בממשלה.

מ אי ר ש מי רלא יוד ח

אם יפרוש, יציע ארידור את התפקיד לאהד השרים
הליברליים. להערכת ארידור, שום שר ליברלי לא
יהיה מוכן למלא את התפקיד.

ראש סינהל מקרקעי־י שראל, מאיר שסיר,
לא יודח על־ידי שר־החקלאות, שימחה
ארליך.

נגד עי תו ך הונ ר ב

למרות שפורסם שיחליף אותו עורך־הדין משה ליפקה,
שוררים קשרים טובים בין שמיר וארליך.

החד ש

תו גונן י ך

הונ א ת־ ענ קבד רו ם

אחרי שנודע לבעלי,ידיעות אחרונות״ כי
עיתון הערב החדש שעומדים להוציא כעלי
״הארץ״ יפנה לשכבות עממיות, הם החליטו
לפעול נגדו.
ידיעות אחרונות מחזר אחרי עיתונאים שהיומון החדש
ומשר באמצע חודש ספטמבר ביקרו כישראל
ארבעה קצינים גבוהים של צבא אתיוס
שביקשו לרכוש חלקי חילוף דמטוסים ׳
אמריקאיים הנמצאים כשירות חיל ״הי
של אתיופיה. זאת מוסר השבועון ״ז ׳ן
אפריק״.
כזכור גילה שר־החוץ דאז, משה דיין, כבר בשניו[
1978 כי ישראל מספקת נשק למישטר הצבאי1
באתיופיה.

מודוו• -ל בי ט חון? $
אם יהיה על שר־הכיטחץ, אריאל שרץ,
לפרוש מתפקידו אחרי שיתפרסמו מסקנות
ועדת־החקירה, יתכן ששר־האנרגיה־והתשתית,
יצחק מודעי, יציע את עצמו
לתפקיד.
להערכת הוגים בסיפלגה הליברלית, זוהי הסיבה
לפעילות המרובה שמגלה מודעי לאחרונה. הוא מבקש
לבסס את מעמדו כשר בכיר בממשלה. שיוכל להיות
מועמד לתפקיד החשוב.

ענבר ומסל
בי<!ההזמ1יי
עד־פי הוראה מגבוה בוטל ראיץ,
שעמד להיערך בתוכנית האחרונה
של ,,זה הזמן׳׳ עם איש קול־ישראל,
פינחס עינכרי. נושא הראיץ היה
אמור להיות ספר שכתב על מגעי
ארצות־הכרית, ייח ואש ״ף.

יאל צו א ת נבון
רהמ שי ר
פעילים מרכזיים כמיפדגת־העכודה רמזו
שהם יצביעו ככנסת נגד בחירת נבון -
לתקופת־כהונה שניה. מטרתם היא להניעו
לפרו ש ולהכניס לחיים הפוליטיים.
אישיות בכירה ביותר במיפלגה, המקורבת לשימעון
פרם, הציעה לו שיפנה לנבון ויודיע לו שהוא מוותר
על מקומו. פרם נדהם מעצם הפניה של אותה אישיות,
והבטיח תשובה בתוך זמן קצר.

מ תי חו ת ב״1

רומן לאדטות?
ממעריב.

העיתון החדש יכלול כין שמונה ל״12
עמודים, ויופיע ככר במחצית הראשונה של
.1983 עורכו יהיה יוסי קליין, סי שהיה
עורכו שד ה,מקומון הירושלמי ״כל העיר

הו פרהב רי ת
ה צעי רי ם -ל מי פנ ה, ל
במפד״ל מתרופפת חברית שבין הצעירים, שבראשותו
של זבולון המר ויהודה בן־ם איר, ובין סיעת למיפנח
של השר יוסף בורג,

הסיכות: חידוש הכרית כין דויד גלאס
וכין אנשי למפנה, ועמדתם של הצעירים
כפרשת בחירתו מחדש של הרב הראשי
שלמה גורן. למיפנה עדיין מתנגדת לגורן.

ההסתד רו ת מאחור
עי סקתה בנ קי ם
סגן־שר כלכלי גילה בפגישה מגורה שחברה של משק־העובדים,
הפועלת בחו״ל, עמדה בגלל שיקולים משלה
מאחרי הניסיון למכור את הבנק הבינלאומי לבנק
המיזרחי.

הבנק וריד ש ע רי ם

חזי ת ד חי ת?
הכישלון המוחלט של ״מסע ההתעוררות״
כמפד״ל הכיא לכך שבסיעות שונות
כמיפדגה זאת תהיה תביעה להקים חזית
דתית לקראת הבהירות הקרובות לרשויות
המקומיות, כהכנה לקראת חזית כזאת גם
בבחירות לכנסת.

אנשי הבנק חוששים שאם לא הם יעשו זאת׳ לא תהיד.
לחם שליטה על המתרחש בשוק חמניות.

אגשי פועלי אגודת ישראל, שאין להם ייצוג בכנסת,
יתמכו ברעיון. אך צפוייה התנגדות במועצת־גדולי־התורה,
השולטת בסיעת אגודת ישראל.

פ רי ש ה מח מי״
כתמ״י יש ש סו עו ת כאילו עו מ ד מזכ״ל
התנועה, בנימין(״פואד״) כן־אליעזר, לפרוש
מן התנועה ולהצטרף לסיפלנת העבודה.
בתפרי יש גם תסיסה על רקע התנהגותו של
המיליארדר נסים גאון, המתנה את תמיכתו הכספית
בשורה של ׳תנאים ותביעות, שבתמ״י אץ מוכנים
לעמוד בהם.

דו ר שי ם ב חי רו ת
ח ד שו תבח רו ת
פעילים בתנועת־החרות דורשים את פתיחת הרשימות
ועריכת בחירות חדשות למרכז. הסיבה — הבחירות
!נערכו בחודש מאי האחרון. דחיית הוועידה לחול*
המועד פסח הקרוב, משמעה שמי שנבחר לפני כשנה
יהיה הנציג במרכז.

הטענה היא שיחסי־הלוחות כמיפדגה
השתנו כאופן מובהק כשנה האחרונה.

מתלב שי םעל מניה
קבוצת משקיעים בכורסה, ש״טירטרה״
כאחרונה מניה של חכרת־השקעוות עומדת
להתדכש על מגיה חדשה.
המדובר במנית דלתא גליל, שעליה מדברים חברי
אותה קבוצה באוזני זרים.

ניר לגל צהייד
עמירם ניר יתקכל דחצי־מישרה כתחנה
הצבאית ,״גלי־צה״ל״.
הוא יערוך ויגיש תוכנית שבועית, שתעסוק בענייני
אסטרטגיה וצפא.

עוזר נוסך דפרס
עומרי סהריאן, כעל חברח׳־סרטים, כן ,30
יתמנה כעחר נוסף לשיסעץ פרס.
הוא יחליף בתפקידו את נידעון לוי. שיצא לחופשה
ממושכת, ושמילא גם תפקיד של דובר.

ה תי ק שנ עדםנמצא
התיק שנעלם מכית־המישפט כתל־אכים
נמצא.
(תשקיף ״העולם הזה״
הפרקליט התל־אביבי מאיר זיו, שייצג את אחד
הצדדים המופיעים בתיק, יתבע לחקור מי בבית־המישפט
נתן הוראה להעביר את התיק ללישכת
עורכי־הדין בלי להודיע על־כך אף לאחד מהצדדים.

ח פוי ח ב מי שטס

בין שר־האוצר יורם ארידור ובץ מנכ״ל מישרדו,
הפרופסור עזרא סדן, יש מתיחות•

הסיכה: כשיחות פנימיות הטיל ארידור
על מנכ״ל סישרדו את האחריות לפריצת
השביתה הגדולה של ההסתדרות, וסדן אינו
מתכוון לשתוק.

קו טלובי ץיה חו צ ה

א רידו ר יפרו ש

לא מן הנמנע הוא שרפאל קוטלוכיץ, המחזיק
בתיק־העליה כהנהלת הסוכנות, יקבל
תפקיד אחר.

דומן סוער עם אישיות ידועה.
על־פי עצת ידידים, מצניעים דד־שניים
את הרומן לעת־עתה•

אחד הכנקים הגדודים עומד לגרום כקרוב
להורדת שערים סאסיכית בכורסה•

ארירור ו סדן

כתנועת־החרות רווחות שמועות כי יורם
ארידור ינצל בל הזדמנות לפרוש מתפקידו,
אם תימתח עליו ביקורת מצד ראש־הממשלה

האיש הפעיל במקום מיזנץ־פועלים, והגיש חשבוניות
מנופחות המסתכמות במאות אלפי שקלים.

מדרש לח מזיוח. ואח סנ ה אויותוו-זזטרר המתחרז־.,

הסיוע ל א תיו פי ה

מישטרת באר־שכע סיימה חקירה של כעד*
סיסעדה, שהונה חכרה כלכלית כסכומי״ענק.

בחרות מייעדים ילו את תפקיד יושב־ראש תנועת
חרות העולמית בשכר. במקומו ייבחר להנד״לה —
המישנה למנכ״ל הקרן הקיימת לישראל, שלמה
(,בובי״) אריאב.

פלא מו ־ שוון
אנט פלאטו־שרון הגישה תלונה רשמית
במישטרה נגד ג׳ק לקוסכה, שתכע את כני־הזוג
שרון ואמו על העלמות והברחות
כספים.
אנט שרון טוענת שלקומבה, תושב־חוץ, הגיש תצהירי*
שקר בכל הנוגע אליה.
אם יתערער מעמדו של התובע, עשוי שרץ להשתחרר
מאחד המי׳שסטים המעיקים עליו ביותר.

במדינה

שד* ו*ו 1ד*ג
חש?גנסס? 7הקרקע;
ושל״ג הוכח גמימגע
כושל, שלא הכטיח
את־שזרם חג 7י7

הר-כנען התכסה בפעטה של ש־לג.
צפת היתד. מנותקת. במקומות
4לג•נים הופסקו הלימודים, פפני ש־מפשלת-ישראל
לא היתד, מוכנה
להקציב את הכספים הדרושים ל־היסום
הכיתות.
אך לא השלג איים השבוע על
שלום־הגליל.
נמצא איום הרבה יותר ממשי.
כתובת על הקיר. שיבעה
חודשים אחרי שהממשלה יצאה ל*
מילחמה שנקראה, מיבצע שלום־
הגליל׳ ,הסתבר כי סכנת־הפיגוע
נשארה בעינה כפי שהיתר, קודם
לכן.
בקריית־שפונה התכנסו ד,מיש־לחות
למשא-ופתן שנועד לשים
קץ למילחמה זו, הארוכה בתולמת
ישראל, הממשיכה לתבוע קורבנות
ישראליים — הרוגים ופצועים
— כימעט פדי יום. באותה שעה
כוונו אל העיירה משגרי־סילים.
4אחרי שנפלו 500 קורבנות, ואחרי
שישראל שילמה מחיר עצום
ורב בכל השטחים עבור מיבצע זה,
הסתבר כי הכל היה לשווא: ם־
כנת־ז־,פיגועים היתה כפי שהיתום
קשה היה להעלות על הדעת
סיכום חמור יותר למילחטה: היא
עלתה הרבה, והיא לא פתרה דבר.
התפארותם של אריאל שרון ורפאל
איתן ערב המילחמה, כאילו ניתן
.לפתור את הבעייה הפלסטינית׳
באמצעים צבאיים, הוכחה כמיק-
סם־שווא. כפי שאמת אנשים חכמים
מהם במשך זמן רב: לבעיית
זו, כפו לכל סיכסוך בין שני עפים,
אץפיתיון צבאי. יש רק פיתויה
סדיני (ראה להלן).
,בשביל מנחם בגין, שרץ ואיתן
היתה זאת הכתובת על הקיר.

המילחסה
*זבות חשדיס

ראש אש״!ז וגשיא
עיראק קראו 7ש7וס עס
ישראל — אך הממשלה
והכגסת שותקות
סעולם לא עמדה ממשלת-ישראל
לפני פיתקפה כה מרוכזת של יוז־סות-שלום.
הצעות־השלום ירדו עליה
במטח. בעיני קברניטי המרי־
^נה הן היו גרועות מכל מטח של
פגזים.
היוזמה המדהימה ביותר באה
נורמליזציה ממרחק. סדאם חוסיין, השלים ה־בילעדי
של עיראק, פירסם שיחה
שניהל כבר לפני ארבעה חודשים
עם מדינאי אמריקאי, ולא סתם אמריקאי,
אלא דווקא פוליטיקאי
יהודי: סטפן סולארג /חבר בית-
הנבחרים של ארצות־הברית, יהודי
צעיר המייצג מחוז־בחירה ״יהודי׳
בברוקלין.
״תפקיד מכריע״ .אד היממות
העיקריות באו מפי האדם ה־מוסמר
לכך ביותר: יאסר ערפאת.
ערב שנת ,1983ב־ 30 בדצמבר,
שעה קלה לפני שעמד לטוס לענישה
עם ד,קאנצלר ברונו קרייסקי
בפאלפה-דד-,מיורקד, הספרדית, העניק
ערפאת ראיון לעיתונאית אוסטרית•
בראיון זה חזר על הצעתו
לכנס כינוס של הוגי־דיעות יש ראליים
ופלסטיניים, לדיון בענייני
השלום.
ערפאת לכתב הישראלי של לה
ממד, אמנון קפליוק, בראיון שהתקיים
בביירות הנצורה (ראה יומן
אישי) .אולם אף כלי־תיקשורת ישראלי
אחד לא מצא אז לנכון לפרסם
את הראיון במלואו — מלבד
העולם חוה (.)2346
גם השבוע, כאשר חזר ערפאת
על ההצעה בתוניס החופשית, ולא
בביירות הנצורה, לא מצא אף
כלי-תיקשורת ישראלי אחד לנכון
לפרסם את הראיון במלואו (ראה
מיסגרת).
לפני כן השמיע ערפאת הצעה
מרעישה אחרת: להעניק ראיץ
בילעדי לטלוויזיה הממלכתית של
מדינת־ישראל. הטלוויזיה לא זו
מילבד שלא נענתה להצעה, אלא
אף העלימה אותה מצופיה (ראה

שידור).
ערפאת גם הצהיר באורח חד־משמעי
שהוא מוכן להכרה הדדית
עם מדינת־ישראל.

ח ב רי ו :
אלתשבח!

״ישראל העילית״
לפני כן הצהיר ערפאת באוזני
סוכנות־הידיעות היוונית :״הכוחות
המתקדמים והדמוקרטיים בישראל
יכולים לפלא תפקיד מכריע
בהסדר צודק של הבעייה הפלס־

עונאת על מיפגש ישראלי־פלסטינ
להלן תעתיק מילולי מלא של הקטע מדבריו
של יאסר ערפאת על תנועת־השלום הישראלית.
הדברים נאמרו בראיון עם כתבת העיתון הווינאי
״קוריר״ .הכתבת גודרון הרונטר, המתגוררת בפאריס,
טטה לשם כך לתוניס, אחרי שהובטח
לה ראיון בילעדי זח.

המראיינת: דווקא ביפי מילחמת־ד,לבנון הגיעה
בישראל לידי ביטוי חזק תנועת־שלום. כיצד
מתייחס אש״ף אליה ז
ערפאת: העברתי לה את תודתי באמצעות
כלי־התיקשורת. השמעתי דיברי־הערכה עליה ב-
נאומיי, לפשל ברומא ובכוויית. אני משגר להם,
בשם לוחמינו, בשם עמנו, את איחוליי הטובים
ביותר. אני מושיט את ידי לתנועת־השלום הישראלית•
היא נגד סילחמה, נגד טבח, נגד טרוריזם,
בעד זכויותינו.
המראיינת ג מדוע לא קשרת עיסה קשרים
חזקים יותר לפני הפלישה ללבנץ ן
ערפאת: הקשרים עימם קיימים מזפן. לא עם

העולם הזה 2366

סינית. יש לי אסון רב בהם.״
למרבה הצער, לא נעשה השבוע
דבר בישראל שיכול היה
להצדיק אפון זה. תנועת־השלום ה
ד,מתיר
של סירוב זה אינו מתבטא
רק בדם. הוא עלול לעלות לישראל
מחיר עצום, מסוג שונה לגמרי.
למחרת
קום המדינה יצרה ממשלת
דויד בן־גוריון את הפיקציה
כאילו מהווה העדה הדרוזית בישראל
עם נפרד — לאום שונה
מן הלאום הערבי. עסקני הדרוזים
קיבלו קביעה מופרכת זו, מפני
ששירתו את השילטון, ומפני שהאמינו
כי הם ועדתם ייצאו נש כרים
מכך.
הדרוזים הם, כמובן, ערבים לכל
דבר. הם שונים משאר הערבים
רק באמונתם.
אולם רצון השילטון התקיים.
הדרוזים הפכו ״לאום״ נפרד, וכך
מצויין בתעודת־הזהות. הם שירתו
בצה״ל ובמישמר־הגבול, הצטיינו
במיוחד בפעולות נגד ערבים אחרים.
כיום יש מיספר גדול של
חיילי־מילואים דרוזים, נוסף על
הדרוזים המשרתים בצבא-הקבע ו-
בשרות״חובה סדיר.
נשקלפל אנגו ת. בידודם של
הדרוזים בישראל יכול היה להתקיים
רק כל עוד לא היה קיים מגע
יומיומי בינם ובין אחיהם בסוריה
ובלבנץ.
כאשר כבשה ישראל כמה כפרים
דרוזיים ברמת־הגולן, נסדקה הו-
מת־הבידוד. אולם הדבר לא השפיע
על החיילים הדרחיים, כי הם
קיבלו את ההנחה שיש פילחמה
בין סוריה וישראל, וכי הצבא הדרוזי
— הכולל מפקדים וחיילים

כולם, אבל עם כמה אישים. אנו עומדים על כך
שמגעים אלה יימשכו. אני רוצה לומר בצורה
ברורה לגמרי: לא היהודים אשמים במעשי־הטבח,
כמו הטבח במחנות־הפליטים הלבנוניים צברה ו-
שאתילא. האשם הוא בכת המיליטריסטית, שבראשה
עומדים בגין ורוצח״ו־,ילדים שרץ.
המראיינת נ באוגוסט אמרת לעיתונאי ה צרפתי
אמנון קפליוק (במקור קפלוק) מהעיתון
לה נזונד, שיש אפשרות למיפגש ישראלי־פלסטיני,
כדי לדון בשלום. לאן הגעת בעניין זה ז
ערפאת: אני ממתין לכך שמר קפליוק ייטול
לידיו את היוזמה ויארגן כינוס כזה, יחד עם
אישים כנים וישרים אחרים, שביטאו עמדות
אמיצות, ושפחו נגד הטבח.
המראיינת: ממע יעשה זאת עיתונאי?
מדוע לא תעשה זאת אתה?
ערפאת: מפני שהוא הבטיח את זה ! אני
מקווה שהוא יקרא ראיץ זה.

(קאריקטורח של רות במאות עיתונים אמריקאיים)

ישראלית היתד, כימעם משותקת.
הסיבה: הווטו המוחלט שהטיל המערך
על כל פעולה משמעותית
של תנועת שלום עכשיו.

מיעזטיס
תר 11*1חדש
7א רי א 7שרון הי ה זמן
7א 7יז כ ת מיי7ור 7א הי ה
7ו זמן 7ד רוזי ם מ הלכנון.
לאריאל שרץ היה השבוע זמן כדי
לקבל בחוותו את השחקנית עתי-
רת־השערוריות, אליזבת טיילור.
אבל לאריאל שרון לא היה זמן לקבל
את פניה של מישלחת דרוזית
מלבנון, הממתינה לו בארץ מזה
שבועיים, כדי לדץ על המאורעות
בהרי־השוף.
באותו היום שבו נערך המיפגש
ההיסטורי בין שרון וטיילור, נהרג
חייל ישראלי בהרי־השוף.
לא רק כדם. הסירוב להתמודד
עם בעיית נוכחותם של חיילי
צה״ל בהרי־השוף הגיע השבוע
לצליל גבוה. מנחם בגין אסר ב־ישיבת־הפסשלה
על שר-התיקשו-
רת, מרדכי ציפורי, אף להעלות
את הנושא.

דרוזיים רבים — הוא צבא־אוייב.
אך לאחרונה התערער מצב זה
לחלוטין. הדרוזים משרתים עתה
בלבנון, שם אין אוייב. הם באו
במגע עם מציאות חדשה. עדה
דרוזית גדולה וחזקה, העומדת לפני
סכנת־טבח מצד אויביהם המסורתיים
-המארונים. בעוד שצה״ל הח רים
חלק מן הנשק שהיה בידי הדרוזים
בהרי־השוף, הוא העניק כמויות
עצומות של נשק מכל הסוגים
לפלאנגות, שאינן מסתימת
כלל את כוונתן לחסל את הדרוזים
בהזדמנות הראשונה.
ידידי האוייכ. כל זה חורש
חריש עמוק מאוד בליבם של ה דרוזים
בישראל. מזה כמה שבועות
הם נתונים בתהליך של תסיסה -העלולה
לשנות ברבות הימים לחלוטין
את יחסם למדיגת-ישראל.
התוצאות עלולות להדהים רבים.
הברית הישראלית-דרוזית הופרה
בצורה גסה. ליבו של כל ר מזי
״ישראלי׳ קשור בליבם של אחיו
בלבנון. הוא רואה בפלאנגות
אוייב רצחני, ופי שעוזר לפלאנגות
נראה כאוייב הרמזים.
כל זה עמד להידץ בשיחה עם
המישלחת הדרחית מלבנון ואריאל
שרון. שרץ לא קיבל אותה. תחת
זאת קיבל את פניה של אשה
מטופשת מהוליווד.

תישעה ״הוזחור -ומצבם נמצב נאשמים שאשמתם
הונחה לנ אוו ה. ער מה מבוססת הגנתם?
^ צמי־הצבא ואנשי קוזילת״חסודיעיו
| /למדו הפעם חיטג את חלק ח • ל
ועדת״אגרנט. הם לא חיו מוגנים לשלם
און המחיר ללא מאגק עיקש לחוכחת
גידקתם. כולם ללא י וגא מן הכלל חע*
מידו לעצמם עורכי־דין מעולים וחביאו
כל ראיח אפשרית לטובתם. חלק מן הפוליטיקאים
נהגו כאילו אינם מבינים
נכונה את מצבם, והם עלולים לטבול
מכך.
מאז נשלחו על-ידי ועדת-החקירה שבראשותו
של השופט יצחק כתן מיפת־בי-האזחרח,
היו האישים המוזהרים במצב
הדומה למצבם של גאשמים שאשמתם
הוכחה לכאורה. במיגתבים הזהירה
אותם הוועדה מפני הטעיפים העלולים
לפנוע בהם. חיא נתנה להם אפשרות
להעלות את גירטותיחם, ולטתור את הראיות
שהובאו מדם.
כאשר התחיל השלב השני של החקירה,
הפכו הדיונים בה דומים מאוד לדיונים
המתנחלים במהלך מישפס. לפני
חברי-חוועדח, ששניים מהם חינם שופטים
מיקצועיים, הופיעו מדי יום עורכי״
דין מנוטים, שעשו את מלאכתם נאמנה:
חקרו עדים והציגו מוצגים וראיות חדשים,
ממש כמו בבית-מישפט.
לאור זאת, צריך למצוא הסבר להתנהגותם
של הפוליטיקאים. בבית-חמיש-
פט נהוג שכאשר נאשם בוחר שלא להביא
ראיות, הוא גוזר את גורלו במי״
ידיו• שתיקתו תתפרש על-ידי בית־המיש-
החיילי נאד

הפוליטיקאי
(והרמטכ״ לבאמצע)
פט לרעתו, והוא יורשע בדין.
יתכן שמצבם של מנחם בגין ויצחק
שמיר עתה אינו סוב מזה. הם בחרו שלא
להופיע לפני הוועדה ולא לסתור את
הראיות נגדם, אם תחליט הוועדה לנהוג
על-פי המתחייב מחומר הראיות שלא נסתר
על ידם, עלולה התוצאה להיות חמורה
עבורם.

בגין: לא הוזהרתי!
^ ו־ ההגנה של בגין ברור מן האי-
/ן גרת שהוא העביר לוועדה אחרי שהוזז,ר.
מנחם בגין הוא ראש־הממשלה,
ועליו חלה האחריות העליונה. אולם אפשר
להטיל בו דופי או לגנותו, על פי
דעתו, רק אם התמלאו שני תנאים, או
אחד מהם: אם יוכח שהיתה לו כוונת־

מנ חבג ין
זדון בשיגור הפלאנגות לתוך המחנות,
או אם יוכח כי היו בידו כל הנתונים שיצביעו
על כך שתיתכן שם אפשרות של
טבח, והוא החליט לקחת בכל זאת את
הסיכון, מתוך רצון לחסוך בחיי חיילי-
צה״ל.
לדעתו של בגין, אף אחד משני התנ אים
האלה אינו מתמלא. ראשית: בוודאי
שאי-אפשר להוכיח כי הוא רצה בטבח
במחנות. אדרבא: לפי דעתו, כניסת צה״ל
למערב ביירות — שהכנסת הפלאנגות
למחנות היא רק חלק ממנה — נעשתה
כדי למנוע טבח ושפיכות־דמים.

באשר לתנאי השני, טוען בגין, גם הוא
לא התמלא. בעדותו ובתזכיר שהגיש קובע
בגין במפורש, כי הוא מעולם לא הוזהר
מפני האפשרות שהפלאנגות יבצעו טבח.
עד כמה שהיה ידוע לו, הפלאנגות היו צבא
מסודר שאפשר לסמוך עליו.

כנין אינו אומר זאת אומנם
כמפורש, אך הוא מסיר מעצמו
את האחריות, ומטיל אותה עד שני
גורמים: על קהילת־המודיעין, שלא
הזהירה אותו, ועל שר־הכיטחץ
והרמטכ״ד, שיחד עימם התקבלה
ההחלטה להיכנס למערב ביירות.
אם תקבל ועדת-כהן את הסברו של בגץ.
כי בשעה שהשר לוי הזהיר בישיבת הממשלה
מפני הכנסת הפלאנגות ותוצאותיה
האפשריות הוא היה עסוק בניסוח
הודעה, יהיה מצבו קל יותר. אפשר להניח
כי וועדת־החקירד. תבדוק את הפרוטוקולים
של ישיבת הממשלה, כדי לברר אם אומנם
מתאים טיעונו של בגין ללוח־הזמנים,
ודבריו של לוי נאמרו בסמוך לזמן שבו
נוסחה הודעת־הממשלה.

כמו כן, יש גם חשיבות רבה
כיותר לשאלה אחרת הנוגעת ל־רמטכ״ל.
האם בישיבת־הממשלה
שנערכה כיום החמישי, ה־<י 1כ
ספטמבר, כאותה שעה ממש שה
פלאנגות נכנסו למחנות, דיבר ה־רמטכ״ל
על־כך שייתכנו מעשי־נקם
בהתייחסו למצב ללבנון ככלל,
או שאפשר היה להבין כי הוא
מתכוון גם למה שעלול להתרחש
במחנות צברה ושאתילא ז גם על•
כך תצטרך הוועדה לפסוק אחרי
עיון בפרוטוקול ישיבת־הממשלה.

שגיד: השתוללות, לא שחיטה!
ך 0שר־ החוץ, יצחק שמיר, בחר
י* שלא להופיע לפני הוועדה, וככל הידוע,
הוא גם היחיד שלא שיגר פרקליט
שיהיה נוכח בישיבותיה. ראש־הממשלה,
מנחם בגין, אמנם לא היה מיוצג רישמית,
אך מזכיר הממשלה, דן מרידור, שהוא
עורך־דין במיקצועו, היה נוכח בחלק
גדול מישיבות הוועדה, אלה שנערכו בדלתיים
פתוחות, ואלה שנערכו בדלתיים
סגורות.

שפיר הוזהר בקשר לעניין אחד ויחיד:
השיחה שקיים עיסו שר־התיקשורת, מרדכי
ציפורי, ביום השישי בשעות לפני-הצ-
הריים 15 ,שעות אחרי שנכנסו הפלאגגות
למחנות. על־פי עדותו של ציפורי, הוא
מסר לשמיר את הדברים שמסר לו זאב
שיף, הכתב הצבאי של הארץ, דהיינו:
שיש ״שחיטה״ במחנות. ציפורי ביקש, עלפי
עדותו, לאתר גם את ראש המוסד
וראש אמ״ן כדי למסור להם ידיעה זאת,

האם יתכן שההסבר להתנהגותם של
מנחם בגין ויצחק שמיר אינו מישפטי,
ואינו תלוי בחומר שיש בידי חוועדח,
אלא שההסבר הוא פוליטי ז
שר-חביטחון, אריאל שרון, בחר בדרך-
ביניים: הוא גם היה מיוצג, אומנם, על-
ידי פרקליטים משלו, אך הוא בחר שלא
להופיע ולהעיד לפני הוועדה. לעומת

אך לא הצליח. נודע לו, כי הם יהיו בישיבה
שתיערך אצל שמיר, והוא ביקש כי
שמיר ימסור להם את הדברים ויברר עימם
את העניין.
שמיר אינו זוכר בקשה כזאת. הוא גם
זוכר כי דבריו של ציפורי על כניסת הס־לאנגות
למחנות ומה שמתחולל שם נאמרו
כבדרך-אגב, בתוספת לידיעה אחרת.

מכיוון שיצחק שמיר כהר, למעשה,
שלא להתגונן, לא נסתרה

יצחק שמיר־גירסתו
של השר מרדכי ציפורי.
שמיר לא הפריך גירסה זאת, שיש
לשער כי היא נתמכת גם על־ידי

זאת נקט עוזרו, אבי דודאי, בדרך שדמתה
לדרך שבה נהגו אנשי״חצבא. הוא
העמיד פרקליט-חוקר, העיד בעצמו והביא
עדים וראיות.
כגלל, אפשר לחלק את תישעת המוזהרים
לארבע קבוצות. קבוצה אחת כוללת
את הפוליטיקאים: בגין, שמיר, שרון
ונם דודאים קבוצח שניה כוללת את
אנשי קחילת-חם ודיעין: ראש אמ״ן יהושע
שגיא וראש המושד, שזהותו חסוייח.
קבוצה שלישית כוללת את החיילים שחיו
בסמוך לטחנות-חפליטים: האלון*
אמיר דרורי ומפקד האוגדה, תת־אלוף
עמוס ירון. את חגם טכ״ל, רב-אלוף ר•-
אל איתן, אי-אפשר לצרף לשוס קבוצה.
אנשי־חצבא רואים בו נ*י* של הדרג
המדיני, אשר החליט על הכנסת הפלאג-
גות למחנות-הפליטים, הפוליטיקאים רואים
בו חייל.
ניגוד האינטרסים חברור ביותר קיים
בין החיילים מזה, ובין הפוליטיקאים
מזה• החגנח העיקרית של הפוליטיקאים
היא: לא יכולנו לדעת מה יתרחש במחנות,
ולא ידענו מה מתרחש שם, מכיוון
שלא חיתח זרימת ידיעות מכיוון קהי-
לת-המודיעין והצבא. ההגנה העיקרית
של החיילים ואנשי המודיעין וחביון היא:
ההחלטה היתה בידי הפוליטיקאים, והם
החליטו מה שהחליטו, למרות מה שידית,
והם ידעו די. לכן האחריות חלה
עליהם.
כיצד מתגונן כל אחד ואחד מתישעת
המוזהרים ז על כך בשורות הבאות•

גירסתך שד כתב ״הארץ״ ,זאב
שיף, שהעיד לפני הוועתז, וככר
הנראה נמצא בדישכתו שד ציפורי
כשהוא שוחח עש שמיר, ושמע
את דבריו שד השר• מצבו של
שמיר, איפוא, עלול להיות קשה.
מדוע, אם כן, בחר גם שמיר בדרך שבה
בחר בגין — שלא להתגונן?
ההסבר לכך הוא ככל הנראה פוליטי.
למרות קור־הרוח שמפגינים הפוליטיקאים
כלפי התוצאות האפשריות של החקירה,
הם חוששים מאוד ממסקנותיה של
ועדת־החקירה. עם זאת, ברור להם כי
המסקנות כלפי הדרג הפוליטי לא יהיו
מלוות בהמלצה כי ראש־הממשלה, שר-
החוץ או שר-הביטחון יתפטרו. המסקנות
יהיו פתוחות לפירושים.
במיקרה כזה, יהיה מצבם של הפוליטיקאים
נוח יותר אם הם יפגינו ריחוק
מסויים מעבודת הוועדה, ולא ינסו להגן
על עצמם בכל האמצעים העומדים לרשותם.

הם יתגוננו בתוקף, יהיה
קשה להם לבוא אחר־כך ולומר כי
אין לייחס חשיבות למסקנות• ד־ ^
עדסת זאת, כאשר הם, מפגינים
שיוויוך נפש מדומה, הם יכולים
יהיו לומר אחר כך כי מלכתחילה
לא ייחסו חשיבות רבה למסקנות,
יהיו מה שיהיו.

שוון: איו יכולתי לדעת?
ץ * צ בו של שר הביטחון, אריאל
שרון, קשה יותר ממצבם של ראש-
הממשלה ושר־החוץ. שרון נושא באחריות
העיקרית למילחמה בלבנון, ולכל מהלך
ממהלכיה. שלא כבגין, שביקר בלבנון
פעם אחת ויחידה, כדי להצטלם על מיב-
צר הבופור הכבוש, נמצא שרון בלבגון
מדי יום ביומו. מיכתב-האזהרה ששיגרה
אליו הוועדה היד. חמור יותר מזה שהיא
שיגרה אל בגין.
בעוד שבגין יכול היה לומר כי ההחלטה
להכניס את הפלאנגות למחנות־הפלי־טים
נודעה לו רק אחרי מעשה, לא יכול
היה שרון לומר זאת. על־פי עדותו של
רל״ש הרמטכ״ל, זאב זכרץ, הורה שר־הביטחון
לרמטכ״ל להכין את הפלאנגות
לכניסה למערב־ביירות כבר בשיחה שהתקיימה
ביום השלישי בערב, כמה שעות
אחרי מותו של באשיר ג׳מאייל. גם על־טי
עדותו של שרון, הוא הורה להכניס את

הפלאנגות, בעצה אחת עם הרמטכ״ל, רב-
אלוף רפאל איתן.

קו־ההגנה היחיד האפשרי של
שרון בנקודה זאת הוא: לא יכול תי
לדעת כיצד ינהגו הפלאנגות.
לא היו שום תקדימים להתנהגות
אפשרית כזאת מצידם במהלך ה־מילחמה
בלבנון, ואי-אפשר היה
לצפות כי ינהגו כסי שהסתבר
לבסוף שנהגו, ויבצעו טבח בפלס טינים.

למעשר״
פירושו של קו-הגנה זה הוא
הטלת האחריות על קהילת־המודיעין, אשר
לא הצליחה להעריך כהלכה מה תהיה
המשמעות של כניסת הפלאנגות למחנות־הפליטים
(אם אמנם ידעו אנשי קהילית־המודיעין
מראש על הכוונה להכניסם לשם),
או שלא העבירו את הערכותיהם במועד
לידיעתו של שרון.

שרץ חייב להתגונן גם בנקודה

נוספת: ש הו א לא עשהלהפסקת
הטבחאח רי שנו ד ע לו כי סתרה ־
שי םדב רי ם ח מו רי םבמח נו ת.
בנקודה זאת סוען שרון, בי למעשה
נודע לו על הסבח בשעה מאוחרת מאוד.
אחרי שהפלאנגות כבר היו במחנותשפלי־סים
במשך יממה. על־פי העדויות שנשמעו,
אמר שרון לכתב הטלוויזיה רון בן־
ישי, שטילפן אליו ביום השישי בלילה,

א רי אלש רון

יממה אחרי כניסת הפלאנגות, שכבר ידוע
לו שמתרחש שם טבח.
אך מתי בדיוק נודע לו הדבר? בנקודה
זאת חייב שרון להתגונן מפני העדויות
שהעלו פרקליטיו של ראש אמ״ן,
יהושע שגיא״ בדבר ״שני המיסמכים״ של
ראש אמ״ן, שחוברו כבר ביום הרביעי,
יממה ויותר לפני הטבח. שרון חייב להוכיח
שמיסמכים אלה — או מיסמבים אח רים
שלא נ חנו בדלתיים פתוחות — הגיעו
אליו רק בשעה מאוחרת מאוד ביום
השישי ולא לפני בן. הוא גם צריך להר
כיח שלא ידע ביום שישי בצהרים על אפשרות
של טבח, כאשר הוא נפגש עם ראש

אם יצליח בכך, עחין יהיה עליו להסביר
מדת, אחרי שנודע לו שדברים חמורים
מתרחשים במחנות הפליטים, הוא
לא נקט בפעולה. שהרי הפלאנגות נותרו
במחנות גם בלילה שבין יש השישי ובין
השבת בבוקר, ובכל הנראה המשיכו במעשי-הטבח.

קו דהזאת חיי בשתןדח טי ל
אתהאח ריו ת עד הרמטכ ״ ד, רב־אלות.
רפאל אי תן. אי תן הי ה ב
כייתתבמשך היו ם. הו א נ פג ש
ל שי חהעםמפק די הפל אנ גו ת כיו ם
ה שי שי א ח די ־ הצה רי ם. רפול, י הי ה
עד ש רון לומר, הו אמפקדהצבא
ומפקדה מיל חסה. כאשריש כי דו
י די עו תהמ חיי כו ת ס טיי הסןהפ
קוד ה של הדרגהמ דיני, ע ליו ל הודי
ע עד כ ך לד רג ה מ דיני ולכ ק ש
אתאישותלס טו תמהפ קו ד ה.
שרון מתגונן, איפוא. נוסף על עחתו
הראשונה הוא הוסיף שתי עחיות בכתב,
שהוא נתן השבוע. היו גירסות רבות לסתור.
כמה וכמה סהמוזהרים האחרים העידו
נגדו.
אילו היה שרץ נאשם במישפט פלילי,
הוא היה חייב לעלות על חבדהעחם
כדי לבסס את גירסתו. השר העדיף שלא
לחזור ולהעיד.
עניין זה עלול להראות תמוה. לשר-
הביטחץ היו יתרונות רבים. זדא לא התנדב
להעיד מיוזמתו, אלא הוזמן על-ידי
ראש אמ׳ץ. יתכן שפרקליטיו של שגיא
קיוו ששרץ יוזמן להעיד בץ העדים הראשונים.
אך חברי ועדת-החקירה קבעו שסדר
ההופעה של העחם יהיה לפי דרגת-
חשיבותם, ושרץ נקבע כאחרץ העדים.
עובדה זאת העניקה לו שני יתרונות.
ראשית: הוא ידע מה היו כל העחיות ש נשמעו
לפניו, ויכול היה לנסות ולהסריכן.
שנית: מכיוון שהוא אחרון העדים, אי-
אפשר עוד להביא עחם שיפריכו את עדותו
שלו.
קל להבין, אם כך, מחע ויתרו פרקליטיו
של שגיא על עדותו של שרון. אך מחע
ויתר הוא עצמו על יתרונותיו?
לכך ישהסכראחד: ההסכר
ה פו לי טי. ג ש רון לא רצהלהע סי ק
יו תרמ די אתמ עו ר בו תו כ ח קי ר ה.
כ סו כגץוכ מו ש מי ר, הו א רו צ ה
ל שמו ר על או פ ציו ת פ תו חו ת כמי
ד ת האפשר ש רון א מנ םאמר
כי הו א לא יתחמקמאח ריו תו למה
שהתרחשב ביי רו ת, אךקשה
לדעתמהי הי ה פי רו שו של ה מי ש־פ
טהמ עו רפל הז ה כ שי תפרס מו
מ ס קנו ת הוו עדה.

דודא׳ :גיא לא סיפר לי!
.ת עוז רו ש?־ שר-הביטחץ, אבי

י דודאי, הזהירה הוועדה בקשר עם עניין
אחד: הידיעה שהעביר או לא העביר
לו סגן-אלוף ראובן גיא מהיחידה לביטחון
לאומי, על ״ 300 הרוגים, מחבלים
ואזרחים״ ,שהיו במחנוודהפליטים צברה
ושאתילא.
על־פי העדויות שנשמעו, קיבל סגן-
אלוף גיא ידיעה זאת ביום השישי בבוקר,
אחרי הלילה הראשון של הטבח. מסר לו
אותה רב־סרן משה סיני, שהוא עוזרו
של סגן־אלוף משה חברוני, ראש ליש־כתו
של ראש אמ״ן.
גיא טען בעדויותיו לפני הוועדה, כי
הוא העביר ידיעה זאת בטלפון אל אבי
41 דודאי. סגן־אלוף חברוני העיד כי לפי
התרשמותו ידע דודאי על העניין כאשר
הם שוחחו בשדה־דוב בתל-אביב ביום
השישי בצהריים, ואחר־בך במשך היום,
כשהם היו ביחד בלישכתו של שר־החדץ,
שם התקיימה הפגישה של השרים ואנשי-
המודיעין עם השליח האמריקאי מורים
דרייפר.
קו־ ה הגנ ה שד הו ד אי ה צ טיי ר כבי
רו ר, רב כיו םהע דויו ת שד ה ש
לבה שני, שנ ש מ עו בדל תיי ם
פ תו חו ת. דו ד אי מ כ חי ש סכל־וכל
ש הו אשמעי די עהזאתמ פג ך א לו ף
ח ב רוני.
בשיחזור שנערך מאשר יותר על-ידי
מפקד ביחידה לביטחון לאומי׳ אלוף־
משנה זוסש (״זיזי״) קוניאז׳ר, לא הכחיש

דודאי, על־פי עדותו של זיזי, כי הוא ידע
על ״ 300 ההרוגים״ .אך אין פירוש הדבר
שהוא ידע על כך מדבריו של גיא ביום
השישי בצהריים, או מדבריו של חברוני
באותן שעות. יתכן שהידיעה הגיעה אליו
זמן רב אחר כך, ממקורות אחרים ומוסמכים
פחות, ולכן לא היה עליו לייחס לידיעה
שום חשיבות או לפעול על פיה.
קדהה גנ ה שד דו ד אי הו א גם ק ד
ה ה גנ ה שד שרון. א ם דו ד אי לא
ידע, גם ש רון דא ידע, מ שו ם ש־

רפאל איתן
שבשטח ומפקדי הצבא שבשטח לא אגרו
די אינפורמציה מהימנה על מה שקורה
במחנות־הפליטים.
כאשרלהחלטהש הו א קיבל
ל ה תי רלפל אנגו תלהמ שי ךכש היי ת
םכמ חנ ד ת־ ה פ לי טי ם גם כמשך
יום השישי כערב וכליל ה, יכול
אי תן לו מרכך: ה פ עו ל ה הו פסקה
על־פי הו ר א תי. לא הנח תי ל כו חו ת
נו ס פי ם ל הי כנ ס. כל מהשע שי תי
הי הלתתלפל אנגו תכמהש עו ת
להתאר גנו ת לצורך י צי אהמהמ
חנו ת.
דברים מסוג זה נשמעו בעדויות הפומביות.
נאמר שגם ליחידות של צה״ל יש
צורך בכמה שעות כדי להתארגן לצורך
פינוי שטח או נסיגה ממנו. דברים אלה
בוודאי נכונים לגבי יחידות גדולות. אך
האומנם יתכן שגם יחידה של כמה עשרות
אנשים זקוקה ליותר מ־ 12 שעות כדי
להתארגן לפינוי?
גם כדי להשיב על שאלה זאת חייב
איתן להטיל את האחריות בלפי מטה:
הוא לא בקי בפירטי-הפרטים של פעולת
הפלאנגות. המפקדים שבשטח — אלוף
הפיקוד ומפקד האוגדה — הם שחייבים
היו להפנות את תשומת־ליבו לנקודה זאת.

ואש המוסד: ג׳ הזהיר אותם?
^ ל !העדויות שמסר ראש המוסד או
״ שנמסרו מטעמו היו בדלתיים סגורות.
בגלל האופי של תפקידו, הוא גם לא הוזכר
הרבה בעדויות שנשמעו בדלתיים
פתוחות.
האם לא השיר ראש המוסד מפני הטבח.
ולא ד,ש ערוך כדי לדווח על המתרחש
במחנות, אם ידע על כך משהו?
ההגנה של ראש המוסד יכולה להתבסם
על הנקודות הבאות: ראשית, הוא היה
חדש בתפקידו. ראש המוסד הקודם, האלוף
(מיל׳) יצחק (״חקה״) חופי, פרש חמישה
ימים בדיוק לפני הטבח. אם היו מחדלים
בעבודת המוסד, שיה זה בלתישוגן
להאשים בכך את המפקד החדש.
שנית, יבול ראש המוסד לומר, לא
היה טעם שהמוסד יזהיר את הדרג המדיני
מפני אפשרות של טבח, מפני שלקהילת
המודיעין היה ידוע יפה-יפה שהדרג
המדיני מודע לאפשרות זאת.
שראיש: כדי להסביר מדוע נכנם
צד,״ל למערב ביירות, הוציא דובר צה״ל
השעה, ובה הוא אמר כי צד,״ל עשה זאת

בת למנוע מעשי טבח. דברים ברש דומה
נאמרו גם בהודעת הממשלה. גם הודעת
דובר צד,״ל וגם הודעת הממשלה נעשו
בעצה אחת בין ראששממשלה ושרשבי-

לו מ ר: ה ד רג ה מ די ני הי ה מו ד
ע הי ט ב ־ הי טבלאפש רו ת של מ עשי
טכח>
ולא רק זאת: כ שי חהשהת קיי
מ ה כיו םהר בי עי כ ץ רא ש־ה
ממשלהו כין מו רי ם ד ריי פ ר, אמר
בגין כ מ פו ר ש פי צ ה ״ ל נ כנ סלמ
ערב ביי רו ת כדי ל מנו עמע שי ־
נקם מצדהפל אנגו ח״
כיצד ידע הדרג המדיני על האפשרות
ששיו מעשי-טבח ומעשי־נקם? האם לא
מתוך מידע שסופק לו על-ית קהילת-
המודיעין, שמוסד בתוכה? ולחילופין:
אם החליט הדרג ד,מתני להתיר את כניסת
הפלאנגות למחנות למרות החשש ממעשי-
טבח, מה יכול ראש המוסד לעשות? הוא
הרי אינו נמנה עם מקבלי ההחלטות ברמה
של ראש־הממשלה או שר-הביטחץ.
תפקית רק לספק מידע.

שגיא: היו מיסמנים!
דו ד אי הו א צינו ר ה מי דעש כין ה י
חי דהל בי ט חון ל או מי והער כו ת
ה מו די עין ה מ גי עו ת א לי ה ו כין
שדון.

איתן: לא ידיעות ממשיות!
ץ מדתו של הרמטכ״ל נראית קשה
2למדי. הוא נמצא בתווך, בץ הדרג
המדיני ובין הדרג הצבאי. פירוש הדבר
שהוא סובל מן החסרונות של שתי הק-
בוצות.
מחד, איתן נמנה על הדרג של מקבלי
ההחלטות. ההחלטה להיכנס למערב-ביי-
רות התקבלה בעיקבות שיחך. טלפונית
שהיתה בינו ובין מנחם בגין, שבעיקבו־

קום — אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה —
מה מתרחש. הוא גם אחראי לפעולתם
שלהם וגם לתיפקודו של ראש אמ״ן. אם
יתברר שאמ״ן לא פעל כשורה — האחריות
היא גם על הרמטכ״ל.
מ צ בו של אי תן נראהח מו ר
כנ קו דהאחתמ סויי מ ת: א ח רי ש כיו
ם ה שי שי כ בו ק ר הו די ע אלוה
ה פי קו דלרמטכ״ ל ש הו א הו רהלה
פ סי קאתפ עו לתהפל אנ גו ת כמ
חנו ת, ב עי ק בו תהש סו עו תשהם
״ הגזי מו ״ ,ב א רפול ל ביי רו ת, קיי ם
פגי שהעםמפק די הפל אנגו ת, לא
ה ת עניין כ ״ ה גז מו ת ״ ,ו ה תי ר ל־פ
ל אנגו ת ל הי שארכמח נו תלמשך
ש עו ת ר כו ת נו ס פו ת, ל מ רו ת שי ד ע
כי, האמ רי ק אי ם לו ח צי ם ע לי ה ם
לצאת מיי דסןהמ חנו ת.
בשיחה שהתקיימה ביום השישי בלילה
בין איתן ושרון, דובר ביניהם על, ההגזמות״
של הפלאנגות — בשעה שהפלאג־גות
היו במחנות והמשיכו בטבח.
קו-ההגנה של איתן מחייב הטלת אחריות
כלפי מעלה וכלפי מטה גם יחד.
כלפי קהילת־המודיעין חייב איתן לטעון
כי היא לא הביאה הערכות מבוססות
על כך שיהיה טבח במחנות, אם יוכנסו
אליהם הפלאנגות.
הרמטכ״ל העיד פעמיים בדלתיים סגורות׳
וקשה לדעת מה אמר. אולם ראש
לישכתו, סגן־אלוף זכרין העיד בדלתיים
פתוחות. הוא אמר שהתרשמותו — שאולי
אמורה לשקף את התרשמותו של הרמטכ״ל
— היא שהפלאנגות היו צבא מסודר, ולכן
אין להעלות על הדעת שיעשו מעשי טבח.
אכל כ ס תי רהלע דו תזאת עו מדים
ד ב רי םשאסר אי תן הן כשעת
הטבח, כי שי בתהממשלהש הי ת ה
כיו םהח מי שי, והן א ח רי חטבה.
כעתי שי בתהממשלה הו א די כ ר
עד ״ הנ קמהכ עיניי ם ״ של הנו צ רי ם
א ח די רצחבא שי ר ג׳ מ אי ל. א ח רי
הטבח הו אאמרל עי תונ אי ם שכל
סי ש ה כי ראתהמצבכל בנון, יכול
הי הלתארלעצ מו כי יתרחשמעש
ה מ עין זה שהתרחשכמ חנו ת.
איתן חייב איפה להטיל את האחריות
על קבלת ההחלטה להכניס את הפלאנגות
כלפי מעלה, על הדרג המדיני. קר־ההגנה
שלו יכול להיות זה: הדרג המדיני ידע

מה שידעתי אני. אם למרות זאת קיבל
את ההחלטה, עליי, כחייל, לבצע אותה.
כדי להשיב על השאלה מדוע לא השסק
הטבח, הוא חייב להטיל את האחריות כלפי
מטה. בנקודה זו עליו לטעון כי ״השמד
עווד ,״הזימזומים״ וכיוצא באלה לא היו
ידיעות מבוססות שאפשר לקבל החלטה
בהתבסס עליהן. בלומר: אגשי־המודיעין

תש היתד, שיחה בין ראש-ד,ממשלה, וש רץ.
איתן
גם קיבל משרון את ההוראה להכניס
את הפלאנגות למחנות״הפליטים, ויתכן
שהוא ד,ש שותף לה. בשני עניי נים
אלה נמנה איתן עם הדרג המדיני.
מאידך, איתן הוא גם איש־צבא, שד,ש
בקשר מתמיד עם השטח. הוא ד,ש בביירות
מדי יום, הוא שמע מן המפקדים בפד

ך • ,טענה כ ל פי ראש אמ״ן, האלוף
י י שושע שגיא, תמה בעיקרה לטענה
שהופנתה כלפי ראש המוסד: הוא לא סיפק
הערכות מתאימות לפני הטבח ולא
סיפק ת מידע במהלכו.
על מהלכי המשיעץ אפשר לדעת יותר
ממד, שיתע על מהלכי המוסד שאיש העומד
בראשו. ידוע שראש לישכת ראש
אמ״ן קיבל שיעה על ״ 300 הרוגים, מחבלים
ואזרחים״ ,וידוע שהוא דאג להעביר
אותה לסגן־אלוף גיא מהיחידה לביטחון
לאומי, מתוך הנחה, אולי, שהיא תעבור
הלאה, אל עוזרו של שרשביטחון, וממנו
אל שר-ד,ביטחון.
אךית כן ש קו־ ה הגג ה של ש גי א
אינו מ בו ס ס כעי קדד על י די ע ה
זאת, ל מ רו ת ש הו קדש?פ רשהז מן
רב ב דיוני ם הג לויי ם של ועדת

י הו שעש גי א
ה ח קי ר ה. ס בי ר יו תרל הני ח כי
ה ה גנ ה של ראשאמ ״ן מ כו סמת
עד שני ה מי ס ס כי ם ש הו א הי כ ר

:שן יך־-י .

החיילי וגד הפולי טי ק אי
(המשך מעמוד )7

ככר ביום הרביעי בשעות הבוקר
והצהריים, אחרי מאורע מסויים שקדה
אחרי שנהרג באשיר ג׳מאיל.
ראש אמ״ן נכח ביום השישי בצהריים
ואחרי־הצהריים בפגישה שהיחד. בלישכתו
של שר־החוץ. הוא שוחח שם עם שרון.
אין לדעת אם היו אנשים אחרים נוכחים
בשיחה, אך מכל מקום ברור שבעיקבות
השיחה הזאת פנה עוזרו של שרון, אבי
דודאי, אל סגן אלוף ראובן גיא וביקש

להעביר את המיסמכים אל שר־הביסחון,
והם אכן הועברו אליו.

העובדה שמיס מכים אלה לא
הגיעו קודם לכך אל שר־הביטחון
— אם אמנם לא הגיעו — אינה
אשמתו של ראש אמ״ן. מיסמכים
אלה, ואולי נ מיסמכים נוספים,
היו צריכים למצוא את דרכם אל
הדרג המדיני ולהשפיע על החל טותיו.
ראש אמ״ן בעצמו אינו
מוסמך לקבל החלטות. הוא רק
צינור להעברת מידע.

111111111־

דחוי: אני הפסקתי אותם!
לוך פיקוד הצפון אמיר דרורי,
י היה המפקד בפועל של המילחמה
בלבנון, שהתמקדה באמצע ספטמבר באי-
זור העיר ביירות. תחת פיקודו פעלה האוגדה
של ירון, שביצעה את הפקודה להיכנס
למערנדביירות. זאת היתד. פקודה של
הדרג המדיני. דרורי לא היה שותף לקבלתה.
יתרה מזו: דרורי לא רק שלא היה
שותף להחלטה להכניס את הפלאנגות ל־סחנות־הפליטים,
אלא שהוא אף לא רצה
בכן, ולא האמין בטיב פעולתן של הפא-
לאנגות.
הטעם לכד אמנם לא היד. החשש שהם
יבצעו מעשי טבח, אלא זהירותם היתרה
מפני פעולות קרביות של ממש. משום
כן אין להטיל עליו את האחריות להכנסת
הפלאנגות למערב ביירות. זהו, בעיקרו,
הקו הראשץ של ההגנה של אלוף־הפיקוד.

מחוץ למחנות לדעת מה בדיוק מתרחש
בתוכם. אם הם לא יכלו לדעת שמתרחש
טבח, כיצד הם יכלו לדעת שהוא מפסיק ז
כאן צריך דרורי להטיל את האחריות כלפי
מטה, אל המפקדים שבשטח. הם היו חייבים
לעקוב אחרי ביצוע ההוראה שלו
לפלאנגות.
דרורי, על־פי גירסתו, אינו יכול להחשב
אחראי לכך שהרמסכ״ל החליט להתיר
לפלאנגות להמשיך את שהייתם במחנות.
הרמטכ״ל נמנה עם הדרג של מקבלי ההחלטות.

דרורי
יכול להניח כי יש בידו
מידע רב יותר מזה המצוי כידי
הרמטכ״ל, שכן הרמטכ״ל מקבל

הקו השני אומר: די היה ל־אדוף־הפיקוד
בידיעות מרומזות,
בחלקי שמועות ו״זימזומים״ כדי
לקבל על־דעת עצמו החלטה חשד
בה: להפסיק את פעולת הפלא;־
גות. די היה לו בחשש שמא מתבצעים
שם מעשים חריגים ו״הגז־מות״
,כדי שהוא ישים לכך קץ.
מכיוון שהוא המפקד בשטח, הוא אינו
יכול לקבל החלטה שיש לה משמעויות
מדיניות, ולהורות על הוצאת הפלאנגות
מהמחנות. הפלאנגות, על־פי גירסתו של
דרורי, אינן תחת פיקודו של צה״ל. לכן
צה״ל אינו יכול לתת להן הוראות, אלא
רק הדרג המדיני של ישראל, לכן הוא
מורד. רק להפסיק את פעולת הפלאנגות.
השאלה העולה בנקודה זאת היא, איזה
פיקוח יכול היה להיות לדרורי, אם אמנם
מתבצעת ההוראה שלוז על פי כל העדויות
לא יכולים היו חיילי צד,״ל שישבו

א מיר דרורי

!?111111
ך עמה, הבת הבכורה של בני הזוג
• נבון, שיחקה בחצר והיתה די עצובה.
מול צלם־ד,טלוויזיה, שצילם סרט-דיוקן של
רעיית־הנשיא, היא הביעיה את מורת רוחה
מחייה בכלוב־ד,זכוכית ששמו מישכך
נשיאי־ישראל. אמה, אופירה, ניחמה אותה
:״עוד מעט נהיה אנשים רגילים.״
כאשר ראו צופי־ד,טלוויזיה הערבית את
התוכנית פרופיל הגברת אופירה נבון
ששודרה במוצאי השבת האחרונה, הם
יכלו להבין הרבה יותר מה מתחולל בנפשה
של רעיית הנשיא.
למרות שם רט־ד,טלוויזיה צולם לסירוגין
במשך חודשים רבים, הוא לא שודר עתה
במיקרה. בתוך זמן קצר אמור יצחק נבון
להודיע אם הוא מתכוון לכהן כנשיא ב-
תקופת־כהונה שניה. אם יודיע על פרישתו,

קשר לכך מידע על משבר בחיי־הנשואין
שלו.
בסוף 1972 החלד, הקואליציה לחפש
מועמד לתפקיד הנשיא במקום זלמן
שז״ר שהשלים שתי תקופות־כהונה. הועלה
שמו של נבץ, שהיה אז בן .51 אופירה
היתד, בת .37 מצד אחד היה הפיתוי גדול,
אך מצד שני חששו שני בני־הזוג התוססים
שהם ייאלצו לוותר על הרבה דברים, כתוצאה
ממינוי אפשרי. הבחירה לא יצאה
אל הפועל, ואופירה לא היתה צריכה לאיים
על בעלה כדי שלא ירוץ לתפקיד.
ראש־הממשלה דאז, גולדה מאיר, לא שכחה
לנבון את היותו בעבר חבר רפ״י, והטילה
וטו על הבחירה. כך נמנע משבר
סישפחתי בבית נבון.
לא עברו אלא חמש שנים ושוב הוזכר

מידע גם מצינורות מודיעין וביון
שאינם מפנים את המידע שלהם
לאלוף הפיקוד. אם מחליט ה־רמטכ׳׳ל
בשעות אחרי־הצהריים
של יום השישי להתיר לפלאנגות
להשאר במחנות — סימן שהוא
יודע מה הוא עושה. דרורי הוא
חייל. הוא צריך לציית לפקודה.

יוון: לא זוו־ק אחרות!
** פקד האוגדה, קצין צנחנים וחי׳׳ר
י• ראשי עמוס ירון, היה האיש הקרוב
ביותר מבחינת שלשלת־הפיקוד אל הפ־לאנגות.
הוא העיד לפני הוועדה בשלב
הראשון, ופרקליטו שיגר תזכיר בשלב
השני, והסתפק בכך.
הרושם הוא שירון דיבר בצורה גלויה

הפלאנגות, המצוייר במכשיר קשר, והתקין
האזנה על מכשירי־הקשר של הפלאנגות.
קצין־הקשר של הפלאנגות שהוצב בחפ״ק
מסר ידיעות על 300 הרוגים, לוחמים ואזרחים
פלסטינים. אחר־כך באה ידיעה על
120 הרוגים בלבד. בגלל השינויים הקיצוניים
האלה ירון לא רואה בדיווחים האלה
ידיעות של ממש, אבל ביקש למרות
זאת מקצין המודיעין של האוגדה האזנה
נוספת על זו הקיימת כבר, כדי לקבל דיווחים
נוספים.

כמשך כל הלילה לא קיבל לרון
חומר בתק, ולכן לא היה סבור
שהוא מוסמך לנקוט בפעולה.

בשעות־הבוקר של יום השישי שמע ירון
על כמה מעשים חריגים, אך לא על הרג
או טבח. הוא דיווח על כך לאלוף הפיקוד,
שהחליט להפסיק את פעולת הפלאנגות.

עמוס •רון
ביותר ולא גיסה להסתיר דבר. ירון פיקד
על כניסת צד,״ל למערב ביירות. מלבד
פעולת הפלאנגות, היה טרוד בעניינים
רבים אחרים. הוא חייל המבצע פקודות.
לא הוא החלים להכניס את הפלאנגות. אחרי
שקיבל את הפקודה להתיר להם להיכנס
למחנות, הוא ביצע אותה כלשונה, אך
נקט, על־פי גירסתו, באמצעי־זהירות.
הלחימה של הפלאנגות אמורה היתד.
להתבצע בלילה ולכן היא קשה במיוחד.
האימון שלהם שונה מזה של צה״ל, וכן
גם צורת הלחימה. במחנות־הפליטים, עלפי
המידע שאותו מסרו לירון, היו לוחמים
פלסטינים רבים. משום כך היתד. דרושה
הזהירות המיוחדת. הוא הזהיר את
הפלאנגות לבל יירו בנשים, בילדים ובס־רימי-ידיים.
ירון נקט באמצעי־זהירות נוסף:
הוא הושיב בחפ״ק שלו קצין של

אחדי־הצהריים התקדמה הפגישה
בנוכחות הרמטכ׳׳ל עם ה*
פלאנגהת, ויתן הבץ מדברי ה־דסטכ״ל
שהפלאנגות יכולים להמשיך
כמחנות ל״פעולות ניקוי ד
סריקה׳׳ .הוא לא העדה על דעתו
שאם מישהו חושש מטבח, הוא
יכול להתיר לפלאנגות להשאר במחנות•
אם היו לו חששות עד לשלב
זה — הם נגהו.
הוא לא התיר לכוחות נוספים של הפ-
לאנגות להיכנס למחנות, אלא רק לבודדים,
המחליפים אחרים. ירון הניח שהם
נכנסים לסייע מעבודות הפינוי והסריקה.
בדומה לאלוף־הפיקוד, גם קרההגנה של
ירון מתבסס על כך שהוא חייל המבצע
פקודות. הוא הניח שבידי הממונים עליו
יש מידע רב מזה המצוי בידו, ולכן אינו
רשאי להתערב בפקודותיהם, כל עוד לא
ברור לו לחלוטין כי אמנם מתבצע טבח
במחנות. דבר זה — שהתרחש טבח במחנות
— טוען ירון, נודע לו רק יומיים
שדמה פרנקל 1
אחרי מעשה.

יצחק ואופירה נבון בשובה מטיפה
אין פרטיות
תתחולל רעידת־אדמה בפוליטיקה הישראלית.
נבוז יחזור למיפלגת־העבודה, רוכל
להתייצב בראשה כבר בבחירות מוקדמות,
אם ייערכו כאלה בחודש אוקטובר הקרוב.
אופירה והילדים לא נראו מרוצים מהבית
שבו התגוררו בחמש השנים האחרונות —
אף שאין עוררין על הצלחת יצחק ואופירה
נבון.
כל מי שמעיין בתולדות־חייו של הנשיא
הנוכחי יכול להבחין בעובדה מעניינת: בכל
פעם ששמו הוזכר לתפקיד בכיר, מת-

שמו של נבון לתפקיד הבכיר ביותר. בראש
הקואליציה אומנם עמד הליכוד, אך
ראש־ד,ממשלה, מנחם בגין, לא הצליח למצוא
מועמד מתאים לתפקיד, אלא בדמותו
של ספק־פרופסור אלמוני מרחובות, יצחק
שווה. עתה היה כימעט ברור שאם נבון
יציג את מועמדותו, הוא יזכה.
המשבר המישפחתי בשנת 1978 פרץ
על רקע זה.
העניין הפך לשיחת־היום בחוגים הפוליטיים.
העולם הזה ( )2116 גילה שבגלל

כישרונה את מעמדה כאשת־נשיא בתוכן

אך כל זאת בא על חשבון דברים אח רים.
לא בכל יום היא היתד. יכולה לקבל
את פני הילדים, שחזרו מהגן ום בית־הספר.
מול המצלמה נראו ארז ונעמה עצבניים,
עצובים ועייפים מהתפקיד שהולבש עליהם.
מישכך נשיאי-ישראל אינו מתאים לגידול
ילדים. המישחקים, מחת לבית, תמיד
בנוכחות נהג או שומר אישי, לא הוסיפו
לשלוות הילדים. שלא לדבר על שלוות
ההורים.
התפקיד ניתק את רעיית הנשיא מתחום
עיסוקה, הפסיכולוגיה. היא בעלת תואר
שני בפסיכולוגיה ובחינוך מבוגרים, ואחר
כך השתלמה באוניברסיטת קולומביה ב-
ארצות־הברית בפסיכולוגיה של שיקום.
אופירה עבדה בארץ שנים רבות בטיפול
בילדים משותקים וחרשים־אילמים במים־
גרת איל״ן ומיח״א.
היא ניסתה למצוא תחליף למיקצוע שנלקח
ממנה. כך נולד רעיון עצרת בית
הנשיא לשלום הילד, פרוייקט שעליו אח ראית
רעיית־הנשיא. כאיש־הביצוע נבחר
ברוך לוי, אלוף־מישנה במילואים, שהיה
בזמנו מפקד הגדנ״ע. תקופה מסויימת
הוא שימש כיועץ לראש־הממשלה לענייני
נוער־במצוקה.
אם רצתה אופירה לצמצם את החלק ה־ציבורי
בחייה כאשת־נשיא, הרי שהפרוייקט
גזל ממנה זמן רב. הכינוסים שנערכו
אצלה, או שהיא נסעה להשתתף בהם ב-
חו״ל, גזלו יותר ויותר זמן.
הפרק העצוב ביותר בתקופת היותה
אשת־נשיא אינו קשור לתפקיד עצמו שאותו
היא מילאה, אלא דווקא לחייה הפרטיים.
אופירה חלתה בשנת 1980 בסרטן-
השד. אומנם, עוד בשנת 1978 התגלה אצ
ר,נשיא,
בתום תקופת־כהונה אתת של חמש
שנים. כלומר: כבר בחודש אפריל הקרוב.
באותו זמן התרחשו אירועים דרמתיים
בארץ. בעיקבות מילחפת־הלבנוז התברר
לנבון שמשהו קרה בישראל. האיש ש ביקר
במקומות שונים בארץ, ושפע פה
חש הציבור, הבין שהחברה הישראלית
עומדת לפני התפוררות, אם ימשיך הליכוד
להחזיק בשילטון.

לא גהגה
מהמצב
^4א אחת נאמר לנבון שרק הוא יכול
€להציל את מיפלגת-העבודה, אם יסיים
את תפקית כנשיא ויחזור לחיים הפוליטיים,
בראשות המיפלגה. הנשיא מודע
לקיטוב החברתי-עדתי בארץ, להשפעות
הכיבוש המתמשך על הציבור מישראלי.
בכל יום לא מפסיקים לאותת לנשיא, שגזר
על עצמו שתיקה עד לחודש פברואר
הקרוב, שהוא חייב לצלול למים מנו רי ם
של הפוליטיקה ולנסות לטהר אותם.
אך נבון גם מודע לדרמה המתחוללת
בביתו שלו. אופירה היתד, מוכנה לדחות
אח ביצוע ההסכם רק עד אשר יפרוש
בעלה מהתפקיד, משום שכנשיא הוא זקוק
לעזרתה למרות שתפקידה אינו מופיע
בפרוטוקול. המועד היה קתב ביותר.
ואם לא די בכך, נבוז עדיין מאמין ב־יעודו
כסופר. לדעתו, פרישה עתה מהתפקיד
הבכיר וחזרה לחיים רגילים תאפשר
לו לעסוק בדבר שכל־כך חשוב לו: כתיבה.
עניין זה אינו זר לו. הוא כבר כתב
את המחזה בוסתן ספרדי, והוא מאמין ש-
כמורה וכמחנך יש לו מה לתרום בתחום

הנשיא בכנס
משבר ראשון: גולדה וזסילה וטו
אשתו ויתר נ מו על הסירוץ לנשיאות, ר
רמז בעדינות על המשבר.
אופירה אמרה אז לאחת מידידותיה :
״בית הנשיא הוא בית־זכוכית. כולם יודעים
מה קורה בפנים. אין שם פינה לפרטיות.
^ ועל פרטיות איני מוכנה לוותר.״
אופירה ידעה על מה שהיא מדברת.
למרות שהיא היתד. אשתו של ח״כ מהשורה
הראשונה, יושב־ראש ועדת־החוץ-
והביטחוו של הכנסת, היא מצאה זמן לשבת
בסתי־קפה בירושלים, להשתתף במסיבות
וליצור קשרים חברתיים חדשים. אופירה
ידעה אז שהיותה אשת־נשיא תטיל עליה
מיגבלות חמורות בכל הנוגע לצד ה חברתי
והפרטי של חייה, אך מעבר לכך
זה יפגע גם בחיי־המישפפחה של בני-
הזוג.
שנים רבות ניסתה אופירה להיכנס ל.-
הדיון. ארבעה חודשים אמרי שבני-הזוג
אימצו את נעמה, הצליחה אופירה להיכנס
להריון וללדת, בגיל סאוחר־יחסית, את
41 ארז. הילדים תפסו מקום מרכזי בחייה.
היה ברור לה שאם היא תהיה אשת-נשיא,
היא תיאלץ להקדיש זמן רב לתפקידים
ציבוריים הקשורים בתפקידו של בעלה.
כל זאת על תשמן הילדים, שלא לדבר
על חשבץ הקאריירה שלה כפסיכולוגית.
אופירה הטילה וטו. היא שיכנעה את
בעלה שיוותר על התפקיד, ואולי שידחה
את מתן התשובה החיובית לעוד חמש
שנים. בירושלים היו שדיברו על כך שאופירה
איימה בבקשת-גירושין אם יסכים
נבון לרוץ לתפקיד. רווחו גם שמועות רבות
על יחסים שנקשרו בינה ובין גבר
ישראלי מסויים.
ההמשך ידוע. אופירה ויתרה, ויצחק
נבון נבחר לתפקיד הבכיר.
לאופירה נמאס

• ך ופי־ תוכנית הדיוקן של הטלוויזיה
^ הער בי ת על אופירה יכלו לראות מקרוב
מה עשה התפקיד לרעיית־הנשיא.
היא נאלצה להקדיש זמן רב לחיים ציבוריים.
יופיה, נעימות-הליכותיה ושורשיו!

•תה יהפכו אותה מקובלת ביותר. היא
הוזמנה לאירועים רבים והיא התבקשה לתת
את חסותה למיבצעים רבים. למרות ש התפקיד
הנשיאותי מטיל בעיקר חובות
על הבעל, הרי שאופירה מילאה בזכות

שהחוזה נלקח מביתו של כהן בגלל גל־השמועות,
אך הוא שפור במקום אחר,
והוא יבוצע על־פי לוח־ד,זמנים שהשניים
קבעו לעצמם. אחרי שהשניים כבר חתמו
על ההסכם לגירושין, סביר להניח כי לא
בנקל ישנו את דעתם.
לעובדת קיומו של הסכם-גירושין בעבר
הלא־רחוק היו שצירפו תילי־תילים
של שמועות על הרקע לפירוד. בעיקר סר
פר על כך שאופירה מצאה אהבה חדשה
אצל גבר הקשור עימד, בתפקידו. רבים
ניסו בחדרי־חדרים לנחש מה תהיה הש פעת
הגירושין — אם יהיו — על המשך
דרכו הפוליטית של הנשיא.
החלטות חשובות

הנשיא ורעייתו בקונגרס הציוני ה ־30
משבר שלישי: ההסכם נחתם ונדחה
לה גידול סרטני קטן בפנים, אך הוא
הורחק. איש לא רצה להאמין שהמחלה
תתפשט. וכך, בתפקיד ציבורי המחייב
הופעות באירועים שונים, נלחמה אופירה
במחלה. היא עמדה על-בך שלא יכרתו
את השד. במשך חצי שנה היא עברה
טיפול כימותראפי מכאיב ביותר. המחלה
גרמה לה לנדודי־שינה, שערה הטיבעי
והיפה נשר, אך היא המשיכה בעקשנות
בלתי רגילה לנהל אורח־חיים רגיל, כל
זאת לעיני הציבור, שעקב בהשתאות אחרי
מאבקה.
כאשר הוברר סופית שהמחלה האכזרית
נוצחה, ושער ראשה צימח מחדש, לא היו
מאושרים מבני מישפחת נבון. אך התפקיד
והחובות הקשורות בו עשו את שלהם.
לאופירה זד, נמאס• המשבר הזה בחיי
נישואיהם כבר לא הסתיים בתוך הבית.
הוא יצא החוצה.
לפני כשישה חודשים פנו בני-הזוג נבון
אל השופט־העליון-בגימלאות, חיים
כהן, בבקשה יוצאת־דופן. הם הפקידו בידיו
הסכם־גירושין חתום. הוא היה אמור
להתבצע ביום הראשון שאחרי תום כהונת

בזמן שהסכם־הגירושין היה מונח במגירתו
של השופט כהן, נמלכו בגי־הזוג
בדעתם. הם ביקשו מהשופט שיחזיר להם
את המיסמך, וכך הוא למעשה הפך ל בטל
ומבוטל.
אך עדיין לא ברור אם כך יתם פרק
דרמתי ׳:בחיי בני־הזוג גבון.
סביר להניח שכאשר ישוב נבון ממסעו
הנוכחי בארצות־הברית. ,הוא יודיע מה
הוא מתכוון לעשות כשנים הקרובות. איש
אינו מטיל ספק כיום בכך שנבון יפרוש
אחרי קאדנציה אחת מתפקידו הנוכחי.
האיש שמילא את מישכן נשיאי ישראל בתוכן
חדש. ושנאלץ בתוקף ׳תפקידו לגזור
על עצמו שתיקה פוליטית, אינו נהנה תמיד
מהמצב הזה. רבים הסיכויים שנכון
ישוב לחיים הפוליטיים ויגרום בכך לשינוי
המפה הפוליטית של ישראל, כפי
שגילה העולם הזה (.)2362
לא ברור עתה מה יהיד. מעמדם ה־מדוייק
של חיי בני־הזוג. אנשי לישכת
הנשיא עושים כל מאמץ להוכיח שמרגע
שההסכם ״הוחזר״ ,הסתיים פרק־הגירושין
בחיי בני-הזוג. יש הטוענים, לעומת זאת,

^4כאורה, אץ שום סיבה לכך שהנשיא
/או ראש־ד,ממשלה לא יהיה גרוש,
או שלא יתגרש בתקופת כהונתו. ההתנגדות
הציבורית לגירושין של מלך אנגלי
או נשיא אמריקאי נובעת ממסורת דתית,
שהיא נוצרית קאתולית או סוריטאנית.
ואילו הדת היהודית היא ליברלית ביותר
בנושא הגירושין.
אמנם, נשיא־המדינה זקוק לעזר־כגגדו,
כמארחת, וזה הובלט היטב בתוכנית־ה־טלוויזיה
על אופירה נבון. אך בתפקידים
פוליטיים כבר היו תקדימים של בעל־תפקיד
לא נשוי. לוי אשכול נכנם לתפקידו
כאלמן, גולדה מאיר היתד, גרושה.
עתה עומדת המישפחה הראשונה בישראל
לפני צרור של החלטות חשובות
מאוד. הראשונה: אם לפרוש מהכהונה.
השניה: אם לקפח לחיים הפוליטיים או
לחזור לחיים פרטיים.
והשלישית — העיקרית: אם להמשיך
לחיות ביחד או להיפרד.
אופירה ויצחק נבון יודעים שבכל מקום
שאליו הם באים — יחדיו או לבדם — הם
מתקבלים באהבה ובמחיאות-כפיים. הציבור
אוהב את שניהם, כשהם ביחד וכשהם
לחוד. כל אחד מהם הוא אישיות בפני
עצמה, ויכול לפלס לו את דרכו בחייו
לבת.
שני בני הזוג מודעים לעובדה זאת.
גם אם יחליטו השניים שהם נפרדים, אין
זאת סתימת הגולל על תפקידו הציבורי
הבא של יצחק נבץ.

הקרווח ימשיכו לדהור
את הישנה החדשה חייבים להתחיל במעשה שכמעט היה ז
ביום השישי האחרון של 1962 ניגש אליי מקור אינפורמציה ואומר
לי בזו הלשון :״שמעת! קבוצה של משקיעים הנישה תביעה
נגד קבוצת ריגר-פישמן!״ לא, לא שמעתי. מה קרה? ״קבוצת
המשקיעים תופעת את קבוצת ריגר־פישמן על־ בך, שלא איפשרה
לה לעשות רווחים שלושה ימים רצופים — יום השישי, השבת
והראשון!״ צחוק׳ צחוק, אבל יש משהו בעניין הזה.
עכשיו שואלים רבים, האם גם השנה תיתן קרן רונית תשואה
של 570 אחוז. לא בטוח. אחת הסיבות לכך שלא תמיד אפשר
לחזור על אותו סיבצע. הנד״ הם מכת לבנק הפועלים את הסנה
במחיר של פי שלושה מהמחיר שבו הם קנו אותו ממנו, מהבנק.
כמה בנקים יהיו מוכנים למכור להם היום חבילות של מניות
של חברות הקשורות בבנק ולרכוש אותם אחרי חצי שנה במחיר
משולש ז אבל, אומרים לי, אצל קבוצת ריגר־פישמן הכל ייתכן.
קחו למשל את המיקרו* .הבא: יוסי ריגר פוגש באקראי את
צדיק בינו, סנכ״ל הבינלאומי, ברחוב אומר בינו לתגר: שמע,
אני צריד כסף ! אומר תג ר לבינו: מה הבעיה ,׳תמכור את האוטו
שלו! אין בעיות 30 ,אלף דולר, אומר בינו והבה־אם־וה 735
של בינו עוברת לבעלותו של יוסי תגר. אחד מאלה שסיפרתי
לו על העיסקה, שאל: מה זה, ריגד לא יכול להרשות לעצמו
סבונית חדשה ז מתברר שלא. מה בעצם רע במודל 1982ז ועוד
משהו: יוסי תגר קנה מכונית, לא את הבנק, בינתיים׳ אולי.
עכשיו אני חייב תשובה על שתי שאלות: מה יקרה בינואר
בבורסה ובמה כדאי להשקיע. השאלות הן באמת פשוטות,
התשובות לא פל-כך. מי שמניח, כי בחודש יט־אר 1983 יהיה
לא פחות טוב מאשר בדצמבר, צודק. שום דבר בסיסי לא
השתנה בינתיים: אין אלטרנטיבות להשקעה, אפילו חלק זעום
יעבור למט״ח, ב ת לקחת ״שוונג״ על הפיחות המואץ של השקל
במשך החודש.

האוצר, יותר מתמיד, מתמכר להכנסות הקלות
הכאות מהכורסה. המדובר כפכוס של כ 5.5-מיליארד

שקלים מאז יוני — כמיליארד שקלים כחודש. שום
מקור לא יתן לאוצר הכנסות דומות כסדר גודל וקלות
גכיה. אז תסמכו על שר־האוצר, הוא מכין בכלכלה
יותר טוב מכמה מיועציו, מחכרי התזכירים וה•
דו״תים.
אתם אוסרים תוכניות חיסכון חדשות, למי זה מפריע? מה
יקרה לכסף הרב שנקבל במשכורת״ פברואר ז רוב חכמי הבורסה
בבר לקחו שילשום אוברדראפט ב ת לקנות מכל הבא ליד
״סחורה״ בבורסה. לא חשוב מה, העיקר שיהיה הרבה. וכאן
אנחנו מגיעים לחלק השני של השאלה, במה משקיעים?
קודם כל, נא לסמן קו עבה על יום חמישי ה־ 30 בדצמבר.
ביום שגי התחילה שנה חדשה, וכיאה לכזו, צריך להתחיל הכל
מאפם. זה טוב גם בשבילכם וגם בשביל הקרנות, למשל.

• חידוש מעניין הוא שעון
הדומינו. מיתקן־זמן זה מראה את
הזמן המדוייק כעזרת קוביות דד
מינו. כך למשל, השעה עזכשעון

אתם יכולים להמשיך ולהשקיע במניות של קבוצת ריגר-
פישמן׳ בתנאי, כמובן, שתדעו איזה הן (תשאלו את היועץ בבנק).
אתם רשאים להשקיע במניות המטופחות של הקרנות, בתנאי
שתשאלו אתה הן (את היועצים של הבנקים) .ובכלל, בכל
שתקדימי כן ייטב. סכומי כסף עצומים עומדים לשטוף את
הבורסה. הקדימו להיכנס, ומה שלא פחות חשוב, חקדיסו לצאת.
ועוד משהו; הפעם גם בסים טכני של התנהגות המניה בעבר,
עשוי ללמד על כדאיות ההשקעה בה יותר מתמיד.
ועוד הערה: אומרים לי ש־ 600 אלף איש משקיעים בבורסה
ובידוע, קול המון כקול שדי. ובכלל, תעשיית נעלי־ההתעמלות
תשגשג בחודשים הקרובים!? כדי שכולם יוכלו לרוץ מהר
ולהשיג את רמת שערי המניות.

נים למניעת ריחות. שיא הטכניקה. מכיל
עד 180 בקבוקי יין במאוזן. הארון עשוי
מעץ אגוז. זמן ההמתנה למישלוח 4 :שבועות.
המחיר, בהתחשב בטיב — 2595ד ד
לר — לאניני-טעם בלבד, ולאלה שיש
להם כבר הכל. המחיר בשקלים לפני היטלים
ומכסים: כ 90-אלף שקלים.
>• מדיח־כלים בלי חשמל הפועל על
לחץ־המים, הוא חידוש אחרון בשטח האביזרים
למיטבח. אני בבר מודיע, שכל
הסוכנים שירצו להביא את המדיח החדש
ארצה, יחפשו את הכתובת של הי צ רן בכל
דרך שירצו, רק שלא יטלפנו אליי. עוד
לא התמניתי לנציג החברה בארץ ואני
מסרב להיות כזה. לעומת זאת, אני מוכן
לקבל מכשיר לדוגמה.
ולמכשיר עצמו: המדיח עובד על עיקרון
לחץ־המים הנכנסים אליו, בכוחם הוא
מסתובב ורוחץ ושוטף מערכת כלי אוכל
לארבעה בתוך 10 דקות. אדי המים הח-

מדיח כלים
בלי חשמל

הדומינו שבתמונה היא .6.59 כדור־פלדה
משתחרר ככל דקה, מכה
כקוביות המראות את הזמן. שעץ
הדומינו נמכר כצורת ערכה —
קיט קל — ל־הרסכה. הסחיר, כולל
מיכסה פלסטי 40 :דולר. זהירות :
מופעל כחשמל 110 וולט.
• 1ארון ליינות מווסת טמפרטורה, הוא
המצאה חדשה יחסית, למתעשרי הבורסה
בלבד.
הקאו־דו־ויז, שעוצב על־ידי ייננים צרפתיים
ותוכנן על־ידי מהנדסים שחיקו את
הטמפרטורה, הלחות והאפלולית של מרתפי
היין הנודעים של צרפת. כל בקבוק
מגיע לשיא השלמות בטעם, בצבע באיזון
ובניחוח לפני הגשתו. הארת מצוייר בכל
האביזרים, כולל ום תי־טמפרסורות ומסג

4י י ^ יוו ^ ש ^ י

ברגיל, ביום המיסחר האחרון בבורסה,
פגשנו שם כאלה המופיעים רק לקראת
אירועים מיוחדים. אני רק גומר את מיס-
דרון הכניסה לאולם המיסחר בבורסה ד
את מי אני פוגש. אם לא את מיודענו
מיכאל (״מיקי״) אלבין, המושיט לי את
ידו ב״אהלן״ גדול, כיאה למכרים ותיקים
שלא נפגשו שבועיים ואולי שלושה. מיקי
— אני שואל אותו — של פי הרעיון להקים
בורסה חדשה בירושלים ז והוא

מי שחושב שהקרנות גמרו את תפקיד ,,,טועה.
עכשיו מתחילה המערכה החדשה. סי שיראה תשואות
יפות ביגואר, יזכה כחסרי המשקיעים כקרנות
לאורך כל השנה. ולכן רבותי, המשקיעים והמהמרים
תופסי הטרמפים, ואלה שמספרים שעושים מאה אחוז
כשבוע, מאתיים כחודש — תשקיע כמה שהשמעתם
כדצמכר, עם שינויים המתחייכים משינוי הנסיכות.

מדירו־כלי ם ל דו ד ה
גם היום נמשיך במדור הכולבו, האמא־כר־שליימר,
שהכל יש בו בעיקר דברים
״משוגעים״ מיוחדים במינם.

וגם ביריחו

שעון דומינו
בלי נדחוגיס
מים מייבשים את הכלים. יש להוסיף דטרגנט
רגיל. המיתקן עשוי מפלסטיק קשיח
ועמיד. ועכשיו הגענו לעיקר. המחיר 70 :
דולר בלבד. המישקל 7 :קילו. הצבע:
לבן. חאת תהיה המתנה הבאה שתביא
מאמריקה לדודה חנה בפתזדתיקווה.

התש קי ף
המימי

״ אטלנ טי קיי
פגש אותי אחד מגדולי המומחים למאזנים
ותשקיפים ואמר לי: נהניתי מהסיפור שלך
על הסרדינים שעשו בנם בינלאומי בקופ-
סות הפח של מיפעלי נון. יש לי בשבילך
משהו, אבל הפעם מדובר בדגים גדולים
יותר, ולא ליד החוף של עכו, אלא ליד
החופים של דרום-אם ריקד״ אמרתי לו שאס
הסיפור הזה כבר קראתי באיזה מקום,
והוא בטח מתכוון לאוניות הדיג של חברת
אסלנמיק. הוא אמר שאני בסביבה,
לא בדיוק. שאלתי: מה, הן כבר בדרך
לארץ? זה לא, משום שהן כבל הנראה
לא יכולות לזוז, אבל, הוא אומר, קראתי
שוב את התשקיף, ואני יכול לבשר לך
שיעקב מרידוד, השר יעקב מרידור, קיבל
מינוי חדש עוד לא ברור מטעם מי, של
שר לענייני דיג של ״דגים״ בבורסה.

הרישיץ לדיג אושר על־ידי
דירקטוריון הכורסה, וכמובן ה רשות
לניירות־ערך. מתכרר, שב־תשקיף
יש כסה עובדות יבשות
שנרטבו כמהלך ההפלגה לדרוס•
אפריקה, שם הושלכו לחוף ונאכלו
על־ידי חיות טרף. הכרישים ש־סוככו
סביב העובדות טענו, שהן
מדיפות ריח, העובדות האלה,
המדכא את תיאבונם. הם נס הודיעו,
הכרישים, שיותר לא •סבלו
פלישה של עובדות מדיפות ריח
הכאות מחצי הכדור הצפוני, וכעיקר
לא סהים־התיכץ.

מיקי אלבין
בורסת בירושלים
משיב ישר לענין :״למד. לא? בתל-אביב
תהיה בורסה של המניות הבנקאיות והמניות
הכבדות ובירושלים תהיה בורסה
של משקיעים בחברות קטנות יותר״ .נו,
ואישור מהאוצר יש לכם בברז. גם זה
יהיה, למה שהאוצר יתנגד? זה לטובת
המשק.״ בינתיים שאלתי מישהו בבורסה
אם גם יצחק מוריץ, מבעלי מוכלר את
מוריץ שותף לעניין! התשובה שקיבלתי
היתה: הוא אפילו לא יודע על מה מדובר.
שיהיה כך.
מי שסבור שעניין שתי הבורסות הוא
בדיחה של סוף השנה, טועה. גם ארנסט
יפת, יו״ר מועצת־המנהלים של בנק לאומי,
תומך ברעיון, אך לדעתו צריך לחלק את
הבורסה של תל-אביב לשניים: בורסה
למניות בעלות סחירות גבוהה ובורסה למניות
בעלות סחירות נמוכה.

וזה עוד לא הכל: כא אליי אחד
מיקירי-הכורסה, הרוצה כעילום
שמו, והציע להקים,, ,כמו כאמריקה״
כורסה לסחורות כשכם ובורסה
למיסחר עתידי כיריחו,
והכל כדי לחזק את אחיזתנו כנדה
המערבית. לא רע.

ועוד משהו: ביום החמישי שעבר ביקר
בבורסה עיתונאי ממצריים, הכותב בין
השאר עבור עיתונים בארצות-הברית. הוא
שמע, לדבריו, שבבורסה של תל-אביב עו שים
הרבה כסף ושאל: איך זה? הראו
לו את המסוף עם המסך, המוצב באולם
חמיסחר, ואמרו שזו המכונה שעושה כסף,
אבל רק בשקלים ורק מקורבי-הבורסה
יודעים להפעיל אותה. הוא אמר, שאחרי
מילחמת העולם השנייה היה להם דבר
דומה באלכסנדריה, אבל בלי פם ך. .

150 קו ר אי ם
שמעתם פעם על בחור בשם דני לוסקי ז
גם אני לא, עד לאחרונה. הבחור דנן מוציא
לאור אחת לחודש חוברת בשם מחירון
אמצעי הפירסוס. אז מה כל־כך רע במי
שרוצה בבל מאודו לשרת את הענף שעליו
הוא יושב?
בחוברת של נובמבר, בעמוד המוקדש
לשבועונים וירחונים, מופיעים מחירי המודעות
של השבועה המסדים. בחוברת
דצמבר הם נעלמו. למה? הוא רוצה כסף,
אחרת לא יפרסם. לא קיבל ולא פירסם.
זה עוד לא נורא. פה שבכל זאת מעורר
תמיהה היא העובדה שמבין 36 עיתונים
מקומיים מופיעים רק שמונה. ועוד יותר
מוזר, שמבין 300 תקופונים מופיעים רק
תישעה. מהם חמישה שמיספר קוראיהם
המשותף הוא ,150 כולל העורך המו״ל
והמגיה, אם יש כזה.

ה בינל או מי מ חד ש בל ע די תאתהמ ענ קי םבת כניו ת ה חי ס כון

וז ענ ק כז הלאתקבל
באףבנקאח רי

הבינלאומי הראשון
מעניק בנוסף לריבית הרגילה
120/0מענק צמוד ומיידי לבל
המצטרף לתכנית החיסכון
״רב־תבליתי״.
לדוגמא: אם תפקיד 100,000
שקל ירשמו מיד אבו תך
112,000 שקל, בלומר 12,000
שקל יותר, על חשבון הבנק.

המבצע מוגבל
לסה״כ פיקדונות
של 500 מיליון שקל
את סכום החיסכון כדאי
להפקיד בסוף החודש ועד אז
תן לכספך ״לעבוד״...
אולם כדי להבטיח את
השתתפותך במבצע, היכנס
עוד היום אל אחד מסניפי
הבנק הבינלאומי הראשון ופנה
אל יועץ ההשקעות.
אז למה אתה מחכה, מענק
כזה תקבל רק בבנק
הבינלאומי הראשון.

אני עובד ל בינ ל או מי.
#המענק ניתן במסלול חד פעמי בלבד.

צמוד ומיידי בתכנית החיסכון ״רב-תכליתי״.

במשך דור שד היהיר ה סו ל ס הז ה מפני ההתפוצצות
שתבוא ־ אך קולנו נשאר בקול קורא במידבר העדתי
המילים המודפסות בעמוד זה נראות כאילו נכתבו השבוע, געיקבות
המהומות בכפר״שלם וציור צלכי־הקרס ברחובות הערים.
אולם הן נכתבו לפני דור שלם.
הן מוכיחות כי משקרים כל הטוענים כיום, בתמימות מעושה, כי
״לא הבינונו״ ,״לא יכולנו לדעת״ ,״לא הזהירו אותנו״.
״העולם הזה״ הכין, ידע והזהיר. קולו היה כקול קורא במידבר.

במשך 34 שנים, ממש מאז ימיה הראשונים של המדינה, עוד לפני
שהמוני העולים מארצות־המיזרח נזרקו אל תוך המעברות המתבוססות
בבוץ, הזהיר שבועון זה מפני התוצאות הכלתי״נמנעות. כתוצאה מכך
הושמץ, קולל, נרדף ונשנא אז, כשם שהוא מושמץ ונשנא כיום, כאשר
הוא מזהיר מפני התוצאות הכלתי־נמנעות של דיכוי •הפלסטינים.
•מבין רכבות המילים שכתב ״העולם הזה״ במשך השנים על קיפוח
עדות־המיזרח והתקוממותם הצפויה, נבחרו כמה קטעים, המופיעים להלן.

״אשכנז רבתי
היחש למארוקאים במדינה שקמה זה
עתה :

1949
• במאי 1949 כתב אריה גלבלום,
אז כוכב״עולה בעיתון ״הארץ״ ,מאמר״
השמצה חריף נגד העולים חחדשים מ־מארוקו.
כתבתי על כך תשובה שהופיעה
בגליון ״העולם חזה 407 מיום ח־24
במאי <1949 תחת הכותרת ״המארוקאים
שלי״ ,כשנה לפני שקיבלתי לידי את עריכת
השבועון. העורך חיה אז אורי קיסרי.
הזכרתי במאמר את נסיוני כמפקד
כיתה של מארוקאים בקרבות מילחסת-
העצמאות, וכתבתי :

...בין כל העולים שבאו עם גל-העליה
הנוכחי, אין שיכבה המוכנה מבחינה נפשית
להיקלט באווירת הארץ כעולי צפון-
אפריקה. אין הם דבקים בלשון־אימם, בדוברי
האידיש. אין הם דבקים בהווי תרבותי
משלהם, כעולי כל שאר הארצות.
בבואם לארץ חשבו שיתקבלו כאן לחברה
חדשה, בעלת תרבות חדשה ואופי חדש.
אכזבתם ממהרת לבוא. בגלל דעות קח-
מות מגוחכות, נסגרת לפניהם דלת הכניסה
החברתית. בני-הארץ, ובעיקר בנות-
הארץ, מתרחקים מהם ככל האפשר. מקפחים
אותם עוד יותר מכל עולה אחר.
בעוד שבני־היישוב מרגישים קירבה
מסויימת לעולי־אירופה, הדוברים איחש,
הרי המארוקאים הם בעיניהם ״גזע זר,״
כערבים עצמם. אין הם מבינים את שפתם,
ואין הם משתדלים להבין לרוחם. ו-
מכיוון שמארוקאים אלה הינם מטיבעם
בחורים גאים, המגיבים על עלבונות במעשי
אלימות ובתגרות־יחים, נולד נחשול
של ״אינצידנטים.״

כך סצדיקה את עצמה אגדת
הפראות הסארוקאית כמאוחד
1949

כעבור שלישה חודשים כתבתי
בגליון ״העולם הזה 419 שהופיע ב־18
באוגוסט ,1949 תחת הכותרת ״הכישלון
הגדול״ ,דברים חריפים עוד יותר על

^ 223

|1מד, אץ גמביי׳ם
הערס פץ ססנה. א
העדתית ממרק•
טי כי אנש-מרצס-ר וי&יימימן
זומזמווא<ס #03י־6ים י־התויגארץ!פיי*י׳

!2222

השער ״דופקים את השחורים״
״רעל השינאה גואה בעורקי הגוף הלאומי...

י 19 -

...כשקמה המדינה הזאת, רצינו להאמין
שתהיה לכור־ההיתוך, אשר יצרף את הגרוטאות
מחמישים ארצות, ויהפכם למטיל-
ברזל — מטיל עברי.

לבדם באים עוד בחשבון לעליה, לדברי
נציג הסוכנות היהודית ז

מי ערב לכך שבעוד עשר שנים
לא יהיו עוד אזרחים בעלי־זכויות
במדינה הזאת, פרט לבני הגזע
הטהור, אשר אבותיהם נולדו בין

שביעות־רצון עצמית שאפפה אז את המדי ה, אשר התפארה בהישג הגדול של
העליה ההמונית :

...הכפלת האוכלוסיה של מדינה היא
מהפכה עצומה, כימעט חסרת־תקדים.
היישוב הוותיק, שהתגבש בשנות מיל-
חמת־העולם השניה, מילחמת־המחתרת ד
מילחמת־העצמאות לעם בעל אופי משלו,
לא הבין זאת. הוא השלה את עצמו שדי
לו בעיקרון, בהחלטה חגיגית בכנסת ובפתיחת
השערים — וכי המשך העסק
הוא עניינה הפרטי של הממשלה, תפקידם
של פקידים, שאינו נוגע לאזרח הפשוט.

מהומות ואדי־סאדיב 59 ,ע1
״מי שמתחיל לירות במוחנוד, סופו לירות ברחנזיס...״
בכוח רעיון ארצישראלי העומד מעל
לעדה, מעל לגזע, מעל לדת. רעיון של מולדת
משותפת, ישבה תקום תרבות חדשה.
הרסו את כור־־ההיתוך הזה — והרסתם
את המינה הזאת.
כי מדינה בלי רוח — סופה לרדת לטם־
יוז•
ולכן — פשע עליון הוא במדינה הזאת
להעלות רעיון של גזע ושל עדה. פשע
מתועב מבגידה, מתועב מריגול.

ואם יש להעניש מישהו כמאסר*
עולם, את הפושעים כזה יש להעניש.
את אותם המחכרים את ה־קומוניקאטים
— ״חיילים שנראו
כיוצאי־מארוקו שכרו את דזדץ־
ראווה כרחוב אלנכי אך שלא
כתבו :״חיילים שנראו כיוצאי־סארוקו
נקברו כקכר־אחים על
גבעות חולייקאת...״
את הכותבים :״דוברי-צרפתית ניסו לאנוס
בחורה על שפת הירקון אך שאינם
כותבים :״דוברי-צרפתית עלו על הקרקע
ביישוב־מישלט בנגב...״
ואל תאמרו פראי-אדם הם ...יתכן שהסכין
קרובה לידם יותר מאשר לידכם.
אך יתכן גם שמעטים אצלם מזייפי-השט-
רות וספסרי־השוק-השחור מאשר אצלכם.
והרי יודעים אתם בעומק לבכם ששקדים
הם כל אלה, תירוצים בלויים, סח בות
אידיאולוגיות עלובות, המנסות לשווא
להסתיר את היצרים הגזעיים החשוכים
ביותר, את המישפט-הקדום המטופש ד
האווילי של בני עדה ״עליונה.״
היום מחרימים את המארוקאים. מי ערב
לכד שלא יחרימו מחר את הערבים, ומחרתיים
את התימנים ובני־טריפולי, אשר הם

הוולגה והוויסלה, דיכרו אידיש,
שנה חכרים במפא״י, ולא היו נשאו נשים מכנות העדה הספרדית

כי לשחצנות הגזענית אין גבול. וליסו-

מדר זה יפרוץ
שוב ושוב, ובנו פעם
בתנופה גדולה •ותר
דות־הרות של המדינה, אשר מבעד לסדקי-
הם עוזבים מארוקאים אלה את הארץ, להם
אין תחליף.

1951
• שנת 1951 היתה שנת העליה הגדולה.
המוני העולים נשפכו אל תוך
המעברות•
בראש-השנה בחרנו בפעם הראשונה
ב״איש־השנה״ .איש־השנה תשי״א היה
״העולה החדש האלמוני״• המאמר עליו
הופיע בגליון ״העולם חזה 724ב״27
בספטמבר •1951
במאמר זה כתבתי קטע של אזהרה
חמורה, שהפריע לאווירה הכללית של

הוא לא הבין שמבול אנושי זה ישנה
בהכרח את כל סדרי־חייו, את דמותה החברתית
והכלכלית של מדינתו.
כך קרה שהעולים החדשים, בבואם לארץ,
מצאו עם סגור ומסוגר. אחדים,
שהיו להם קרובים ביישוב הוותיק, התקבלו
יפה, הסתדרו אצלם. אולם הרוב המכריע
הועבר למקומות מבודדים, רחוקים
ממרכזי היישוב הוותיק, בלי קשר חברתי
אליו, בלי אפשרות לחדור לשוק העבודה
של ה״וותיקים.״

הם הפכו?מעמד שני, כמעט
לעם שני.

גם אחרי שהובאו יותר מחצי מיליון עולים
חדשים למדינה, היה נדמה ליישוב
כי כל זה אינו צריו להשפיע על רמת־חייו.
ציונות לחוד, עסקים לחוד. מכיוון
שעליות קודמות (כעליית־גרמניה) גרמו
תמידי להעלאת רמת־המחייה, היתה אמונה
תמימה שכך יהיה גם הפעם. ואיש לא הבין
כי שני פיות צריכים למנת־לחם כפולה
— או שפרוסת־הלחם תצטרך להתחלק
לשניים.
אם נשאל אזרח־ישראל :״האם אתה רוצה
שיביאו ארצה את יהודי הגולה ז״
יאמר כימעט תמיד, בלי היסום של רגע:
״כן!״ אבל השאלה עצמה חסרת־תוכן.
השאלה האמיתית היא :״האם אתה מוכן
לוותר על מקרר חשמלי, על חדר מדירתך,
על מנת־הבשר השבועית, כדי שנוכל לכלכל
את בני־המעברות?״ יתכן שלשאלה זו
אין תשובה כה חד-משמעית.
כימעט כל אחד הסכים לדברי דויד בן-
גוריון :״למדינודישראל יש יעוד מיוחד...
גאולת עם ישראל, קיבוץ גלויות.״ הוא
הוסיף :״העליה ...היא האמצעי היעיל ביר
(תמשך בעמוד )64

1ד! 5י ״ך־ 1 1

העולים נ שפכז מהמ שאית כאיל! הי 1מיטען של זיפזיף

>> יני בא להגן, חלילה, על הצעירים שציירו צלבי־י
קרם וסיסמות בטיסה ״אשכנאצים״ בשכונות־הפאר של
הערים. אך גם איני מסוגל להתרגז עליהם יותר מדי.
ולא רק מפני שאינם יכולים לדעת כיצד משפיע
ציור צלב־הקרס על יוצאי־אירופה, ומפני שהמילה, נאצים׳
אינה אופרת להם הרבה.

אינני מתרגז ספני שאני מנפה להבין. והרוגז
אינו מחדד את יכולת־ההכנה•

ף פני כמהי מי ם השתתפתי בכנס שהיה מוקדש ל־
9בעיות־השלום, והייתי עד להופעתו של צעיר מן
החוגים הקיצוניים ביותר של בני־עדות־המיזרח.
הבחור, ששהה זמן-מה באמריקה, שפך על הנוכחים
קיתונות של האשפות והשמצות. ד/ן א גם תקף אותי אישית.
בין השאר אמר שהאשכנזים רוצים לעשות שלום
עם הערבים כדי להתעשר ולנצל עוד יותר את בני-
עדות־המיזרח המדוכאים. תנועת־השלום האשכנזית, כך
טען, היא חלק ממנגנון הניצול והדיכוי של המישטר
האשכנזי. שסופו קתב. ההתקוממות של בני עדות-המיזדח
תשים לו קץ.
הנוכחים — רובם אנשים טובים, ליברליים ושוחרי־השלום,
וכימעט כולם אשכנזים מבני שיכבת־העילית —
ישבו קפואים מרוב תדהמה. חמתם בערה בהם להשחית.
הקשבתי לדברי הבחור בדריכות, אך כימעט ולא שמעתי
מה שאמר. ניסיתי לשמוע את הנימות החבויות,
לקלוט את המסר הריגשי הבלתי־מודע.

לכל תהליך הקליטה של מאות אלפי העולים
החדשים דאז. ואכן, לוכה אליאב הכין זאת,
ועל כן סיפר אותו.
ללובה אליאב לא חסרים שכל ישר, לב ודמיון. אם
כן, מדוע עשה אז מה שעשה?

ני דוחה על הסף את הטענה :״לא ידענו ! לא יכול־
\ 1נו לדעת ! איש לא אמר לנו !״

זוהי טענת־כזב, פשוטה כמשמעה.

היה לפחות גוף אחד בארץ אשר ידע, וגם הזהיר —
שגה אחרי שנה. חודש אחרי חודש.
לא היום. א ז !
״ ה עו ל ם הזה״ ידע, ו״העולם הזה״ הזהיר.
בעמוד שממול מתפרסמים כמה מן הקטעים האלה. הם
לא נכתבו השבוע. הם נכתבו לפני 33 שנים 29 ,שנים,
21 שנים. לא אחרי שהדברים קרו, אלא בזמן שהם
התרחשו, בעצם הימים שבהם נתנו לובה ועמיתיו את
ההוראות ״ללחוץ על הכפתור״.
אד הדברים נשמעים כאילו נכתבו זה עתה.

לאחרונהפשטהבארץ אופנה חדשה בקרב ה /אשכנזים.
הם מכים על חטא.

אבל הם דואגים לכך שהמכה לא ונהיה חזקה
מדי, וכי לא תפגע במקומות הרגישים. היא
נוחתת לא פעם על כיס המקטורן, כך שהארנק
העבה יגן על החזה מפני המכה.

לעיתים נדמה לי שהמכים־על־חטא עומדים לפני
הראי, שולחים בעצמם מבטים של ערגה והתפעלות,
ואומרים לעצמם: תראו כמה שאני הגון! כמד, שאני
צודק ! כמה שאני יפה־גפש ! אני מכה על־חטא !

אינני מאמין להם.

העולים החדשים נשפכו על ׳הארץ, כאילו
היו מיטען של זיפזיף.

פניו של לובה היו מיוסרות כאשר סיפר, בגילוי-לב
רווי־כאב, את הסיפור הזה. גם הוא אמר שלא למד את
המלאכה מהספרים, והיה נאלץ להמציא את השיטות.

> 7ני מו כרחל הו דו ת שהזדעזעתי לשמע הסיפור.
משהו כאן לא נראה לי.
חשבתי שוב ושוב על הסיפור — לובה אליאב הוא
אמן בסיפור מעשיות, הגורמות למחשבה — ולא יכולתי
לקבל את המסקנה של המספר ושל חבריו־למלאכה.
האם צריכים לקרוא בספר או ללמוד באוניברסיטה כדי
לדעת שבני אדם אינם זיפזיף ז האם ניתן ללמוד רק
מן הנסיון, כעבור דור, ששפיכת אנשים ממשאיות, בעל
כורחם, אינה שיטה טובה כשרוצים להשרישם במולדת
חדשה?

האם לא אומר כך השכל הישר, הלם ה־י
אנושי?

האם דרוש דמיון מופלג כדי להבין כי עולה חדש —
שהיה פקיד בכיר בעיראק, רוקח בסוריה, בעל־חנות
במארוקו, צורף־אומן בתימן — יזכור את הרגע הזה לעד?
שישנא עד סוף ימיו את האשכנזי שנתן את ההוראה,
ישיוריש שינאה זו לבניו ולבני־בניו? שאדם, המתחיל
כך את חייו החדשים, לא ישתלב בחלומות היפים של
לוחצי־הכפתורים ז

אני מתעכב על סיפור זה, ספני שהוא סימלי

כי אנחנו היינו עניים כארץ עניה, חלוצים
כארץ חלוצית. לא קיכלנו דכר מאיש, כאשר
איש לא קיכד דכר מאיש•

ואילו ההמונים האלה של בני עדות־המיזרח, אבותיהם
של מתקוממי כפר־שלם ומוסרוה, באו לארץ שבה חי
ציבור גדול בשפע ובעושר ראוותני, שבה נבנו וילות
מפוארות סול האוהלים והפחונים, שבה התעשרה שיכבד,
דקה — וכולה אשכנזית — מזרם־ההון האדיר שזרם
אליה מאמריקה ומיהדות־העולם.
האנשים האלה רומו. התעמולה הציונית השיקרית
סיפרה להם בחו״ל שהם באים אל ארץ חלוצית, ארץ של
אהוות־רעים, ארץ המצפה להם, שבה הכל מתחלקים בכל.
כשראו את המציאות ונשפכו מן המשאית בשממה,
הרחק משכונות־העושד של הוותיקים, הם הוכו בהלם.

כניהם נושאים כליכם את תוצאות ההלם
הזה-מילדות. הם זוכרים את אכא, אכי־המיש-
פחה הגא כמארוקו או כמצריים, כשהוא מושפל
ומדוכא, שכור והרוס.

ךאם הוו תי קי ם יכלו לדעת? בוודאי. אבל הם לא
י * ר צו לדעת. וכאשר אדם אינו רוצה לדעת, אין הוא
רואה מה שמתרחש לפני עיניו ממש, ולא כל שכן שמתרחש
במעברה נסתרת, בעיירת־״פיתוח״ נידחת.
מי זרע את הזרע הזה?
בראש הרשימה עומד דויד בן־גוריון.
בן-גוריון האמין בקיבוץ־גלויות ובפיזור־האוכלוסיה.
אלה היו פרותיו הקדושות. לעומת זאת לא האמין בחוקים
של כלכלה וחברה.
הפעייה היתד, בעיניו בעייה טכנית, בעייה של תחבורה:
לקחת יהודים ממקום א׳ ,ולהביא אותם למקום ב׳.
לוקחים יהודים מעיראק, בעזרת פצצות או בילעדיהן,
ומביאים אותם ארצה. כאן מעמיסים אותן על משאיות
ומביאים אותם למקומות רחוקים ככל־האפשר ממרכזי
האוכלוסיה, כדי להפריח את השממה בנגב ובהר. שתהיה
האוכלוסיה (קרי: העולים החדשים) מפוזרות כראוי.

היה נדמה 7י שהצעיר קורא :״הצילו:׳׳

בזה אחר זה מופיעים על המירקעים מנהלי־התיישבות,
פעילי־עליה ועובדות סוציאליות משנות ה־ 50 ואומרים:
לא ידענו.
״היה לנו רצון טוב,״ הם אומרים .״כוונותינו היו
טהורות שבטהורות. היתה לנו שליחות גדולה. אם משהו
לא היה בסדר, זה באשמתנו. פשוט לא הבינונו. לא
היו לנו ספרים ללמוד מהם את המלאכה• היינו נאלצים
להמציא את כל השיטות בעצמנו. על כן היו שגיאות.
כן, אנחנו מודים שעשינו שגיאות. אבל גם הן נבעו מהכוונות
הטהורות!״
ידידי לובה אליאב סיפר על המירקע כיצד הוביל
את העולים החדשים במשאיות לחבל-לכיש. כשהגיעו לשם
וראו את הנוף השומם, סירבו העולים לרדת מן ה משאיות.
הוא, לובה, נתן לנהג את ההוראה ללחוץ על
הכפתור המרים את הארגז של המשאית.

כשהורי הגיעו הנה מגרמניה, עשרים שנה לפני ה־מארוקאיס,
מי דאג להם? האם עלה ביכלל על דעת
מישהו להציע להם דירה, פרנסה? האם לא ירדו עליהם
חבורות של נוכלים מכל הסוגים, יגזלו מהם תוך כמה
חודשים את כל ההון שהביאו עימם? האם לא גדלנו
בעוני מחפיר? האם לא עבדו שני הורי עבודה גופנית
קשה ביותר, מזריחת השמש עד שקיעתה? האם לא
הביאה עבודת־פרך זו למות אבי? האם לא נאלצתי
לנטוש את הלימודים לפני שסיימתי את ביודהספר ה יסודי,
כדי להרוויח את לחמי בגיל? 14 האם לא הייתי
בן 33 לפני שזכיתי בדירה משלי, פרי עמלי?
כל זה נכון. וכל זה אינו אומר דבר.

כל השאר, כך האמין, יסתדר מעצמו. הזקנים
ימותו. הצעירים יהיו משלנו.

אי שבמעברהו חיי לצה ״ ל 1951

לא, לא היינו נביאים. לא היה שום צורך בנבואה.

די היה כשכל ישר, כלב ובדמיון. וחשוב
יותר: כרצון להפעילם.
אני זוכר ביקור מסויים, בראשית שנות ה־,50
במעברת חיריה (היא אור־יהודה של ימינו) .זה היד,
ביום של גשם• האוהלים עמדו בבוץ, ותושביהם הסתובבו
ביניהם, כשהם לובשים פיג׳מות ושמיכות.
דיברתי עם עולים, שבאו מעיראק. הם-היו רחוקים
מאוד מלהיות אנשים פרימיטיביים. היו ביניהם סוחרים,
רוקחים, פקידים.
הם באו ארצה מפני שפחדו מפני מה שעלול להתרחש
בעיראק. רק לאחר מכן נודע לנו כי שליחים מארץ-
ישראל, על פי הוראת דויד בן־גוריון, הטמינו פצצות
בבתי־הכנסת שם כדי לזרז את התהליך.
רבים מהם הביאו עימם זהב ודולארים. אלה נלקחו
מהם בבואם, תמורת לירות ישראליות לפי השער ה רשמי.
השער הרישמי היה אז שליש מהשער האמיתי.

שני שלישים של רכושם הופקעו כרגע ש
לציה־
עמד יהודי גדול שני, פינחס ספיר. ספיר ידע
כי לא די בשפיכת העולים מן המשאיות. אבל גם
הוא ראה את הפיתרון במושגים טכניים גרידא.
במקום שבו נשפכו העולים מן המשאיות, בא ספיר
והקים להם שיכוניסישיכונים. הוא גם הביא לשם יהודי
עשיר, אשכנזי, ונתן לו הרבה־הרבה כסף מקופת־המדינה,
כדי שיקים שם מיפעל יצרני.

השאר, הוא האמין, יסתדר מעצמו. העולים
יגורו בשיכונים ויעבדו כמיפעל. המיפלגה
תשלח להם עסקנים כדי להגיד להם מה לעשות
ימה לא לעשות.

ץ א היתה, כמובן, טעות.
י יצירתה של אומה אינה בעייד, תחבורתית׳ וגם לא
בעייר, של שיכון ותיעוש.

זוהי קודם כד ומעל לכד כעייה של רוח,
של נפש.
הוותיקים, האשכנזים, נתנו לעולים להתבשל במיץ שלהם
מעבר להרי־חושך. היה נדמה לאשכנזים שעשו עם
העולים חסד רב, שגאלו אותם ממערות ומגטאות( .אגדות
כאלה נוצרות תמיד כאשר מעמד שליט צריך להצדיק את
זכויות״היתר שלו בעיני עצמו).

לא עלה על דעתם כי הכאת העולים מחייכת
גם אותם לקורבן, דחלוקה חדשה של הזכויות.

הם לא היו מוכנים לכך. זה עתה ניצחו במילחמה,
הגיעו ארצה.
קשים.מצבם הכלכלי התחיל
כאן נעשה עימם חסד, והם נשלחו ל״עבודות דחק״ — אחרי. שסבלו קורבנות
להשתפר. נוצרה עילית חדשה, שהתעשרה במהירות.
לרוב עבודה קשה בטוריה, לחפירת בורות לעצים של
הקרדהקיימת. הפקידים והמשכילים ירדו לשפל המדרגה. הם לא היו מוכנים להקשיב.
הם לא היו ״אשכנאצים״ .אכל הם היו קהי•
ועוד אמרו שהם עצלנים.
פולחן העבודה הגופנית, המטהרת והמכובדת, מת חושים עד להחריד. וגם צדקנים.
כבר כמה שנים לפני כן בקרב הישוב הוותיק• העולים לא

למנוע מילחמת־אזרחים
שמעו עליו מעולם. הסוחר שעבד בטוריה היה בזוי בעיני ך* פיתרון עכשיו? כיצד
עצמו ומושפל בעיני מישפחתו.
י * והתפלגות בין שני עמים יהודיים?
בתום אותו ביקור הרגשתי כפי שהרגשתי לאחרונה
אין פיתרון פשוט. אך לכל סיכסוך אנושי יש פיתרון.
אחרי ביקור במחנה עיו־אל־חילווה ליד צידון. חשבתי
אני מאמין שיש פיתרון לסיכסוך הישראלי־פלסטיני, קל
על זרע השינאה הנזרע כאן, ועל היבול הבלתי־נמנע.
וחומר לסיכסוך האשכנזי״ספרדי.
לא, לא היה שום צורך כרוח־הנכואה.
אבל יש דבר הקודם לכל תשובה: הצורך להקשיב.
אני מכיר את כל התירוצים. גם לי יש אוצר שלם
להקשיב לצד השני, ולנסות להבין.
של תירוצים מן המוכן.
נדמה שזהו החלק הקשה כיותר

...א •ת 1י^ * יי 1ד י

אנו מכבדים כרטיסי

ישראכרנו
גן קפה ייץ ופרופויי בייגן־יטקב״ טל 289289 .־03

ד ע תו ש ל ״ לו קו לו ס ״
ש הז מין או כ ל סיני הביתה...

׳יישפטהסץ

3 3האורן

ע א לו בען ף
^ רב בחי1יכות

7״ (בבשר, למ ל ג ף מ
בשלדים.3.
^ הרבה דיך שהב $״יה היבה כרוב^

נאק
__ יייקרדרס

ארוחה סינית ל-ביתך או משרדך

צ׳יינה וילאג׳ טלפן/י־ 491873־03

טומב

רח״ל

מקום נעים לעריכת סעודות עסקים?
כשיפודי־סמי ערכנו לך שולחו עמוס
בשפע אוריינטלי מקורי. כל סוגי
הבשרים על האש, סלטים
מגרים, יינות ומשקאות
לבחירתך -כיד המלך.

ץ *0י

המסעדה המזרחית
שלך -ב סגנון אחר
בוא ל ט עו ם -בו א כל יו ם -
לעסקים, לבילויים, לסתם ארוחה טובה.
שיפודי סמי -רח׳ האצ״ל ( 78 התקוה) ת״א.

ח כוון

בפעם הראשונה החזקתי בידי אקדח כשהייתי בן .15
זה היה על גגו של בית בפינת הרחובות בלפור ואחד־העם
בתל־אביב.
הייתי אז חייל במחלקה מס׳ ,25 פלוגה ז /של ה*
אירגון הצבאי הלאומי. הקבוצה שלי התאמנה בחדר־כביסה,
והאקדח היה פאראבלוס גרמני, שנראה לנו כ״
כליל־היופי.
על החזקת נשק היה מוטל אז עונש־מוות. אמנם,
מילבד המפקד היינו כולנו קטינים על־פי החוק, ולא
היינו צריכים לחשוש מפני תלייה בצוואר עד צאת ניש־מתנו•
אד בוודאי היה עלינו לחשוש מפני מעצר, חקירה
בעינויים וכליאה לתקופה ארוכה.
לבית היו שלוש קומות, כמו לרוב בתי תל־אביב בימים
ההם. לפניו היתה חצר קטנה. ביו החצר והרחוב
הפריד מעקה נמוך. אחד מאנשי המחלקה, שעבד כחש־פלאי,
מתח חום דק מן הגג אל המעקה הזה. בחור קטן
בצידו הפנימי של המעקה הוסתר כפתור. כשהיו לוחצים
על כפתור זה היה נשמע צילצול חד בחדר־הכביסה למעלה.
ליד
המעקה עמד זוג — צעיר וצעירה. למראית־עין
הם היו שקועים בשיחת־אהבים אינטימית. אך ידו של
הצעיר נחה על המעקה, ליד הכפתור החבוי. במיקרה של
סכנה, בהתקרב שוטרים בריטיים או יהודיים, היו השומרים
אמורים להזהיר את אנשי הקבוצה המתאמנת,
ואלה היו צריכים לסלק את האקדח, על פי תוכנית שתורגלה
היטב.
(בפלוגה היו שתי מחלקות של בנים ומחלקה של
בנות, ואלה נשלחו לצמדי־השמירה. כולנו איחלנו לעצמנו
לזכות באחת הבנות היותר יפות או חבר׳המניות. ב־דיפיוננו
תיארנו לעצמנו שברגע של סכנה מדומה נוכל
לחבק אותה ואולי להתנשק, למען המולדת.).
עלינו לגג בזה אחר זה, ברווחים סבירים, וירדנו משם
ברווחים של שלוש דקות.
סובן שלא ירינו. מי העלה אז על דעתו לבזבז כדורים
יקרים־מסז באימונים ז על שולחן באמצע החדר היה
מונח שק־חול. האקדח היה מונח עליו, והחול החזיק אותו
במקומו, כסי שכיוונו אותו. ניתן לנו לכוון את הכלי
למטרה, והמפקד היה בודין, מעיר ומתקן.
עוד לפני כן למדנו את ״עשרת הדיברות״ של השימוש
בנשק. אחד מהם, הזטר לי אחרי ארבעים וכמה
שנים כסו היום, אמר :״לא תכוון נשק כלפי אדם או
עצם קשה.״
כללים אלה נחרתו בזיכרוננו בציפודן־ברזל. עד עצם
היום הזה איני מסוגל לכוון אקדח, תת־מיקלע או רובה
כלפי אדם. האווירה שבה התאמננו אז, והיחס שלנו
לנשק, שגבל בחרדת-קודש, הבטיחו שמירה על הכללים.
למדנו אותם שנית בצה״ל, אם כי בנסיבות פחות
רומנטיות.
אני מזכיר זאת מפני שבביקורי במיתקני־צה״ל התרשמתי׳
לאחרונה, שאיש לא שמע מעולם על כללים
מסוג זה. החיילים מחזיקים ברובים כמו בלולבים. הכל
מכוונים את נישקם אל הכל, כאילו אינם מודעים ל עובדה
כי הרובה או התת־מיקלע אינם אלא מכשירי-
הרג. בשבוע שעבר נדון חייל שהרג חבר בצירה זו.
כבר הזכרתי את הוויכוח שהיה לי לא מכבר בחצר
המימשל הצבאי בצידון. לא חששתי מפני הביטויים׳ האלימים
של חסידי־בגין־בגין. אך בהחלט חששתי מפני
הצורה שבה כיוונו את רוביהם אלי, מבלי להרגיש בכך.
יתכן שהיו נזהרים יותר אילו למדו להשתמש ברובה
בחדר-כביסה שעל גג של בית, תוך צפייה לצילצול של
פעמון.

חזרה לשא תיל א
יש לו מזל, לאמנון קפליוק.
לא כל סופר זוכה לכך שעם הופעת סיפרו יזכה
י בתשדיר־שרות בינלאומי.
שמו עלה השבוע בראיון של יאסר ערפאת בעיתון
וינאי. במהלך הדברים הזכיר ערפאת שעוד בראיון ש העניק
לו בביירות הציע כי אחרי המילחסה תתכנס
ועידה של הוגי־ליעות, ישראלים ופלסטינים, כדי לדת
בשלום.
כדאי לזכור איך צץ רעיון זה. כאשר נפגשו אנשי
העולם הזה עם ערפאת, בראשית יולי, העלתה שרית
ישי את עניין האמנה הפלסטינית,
ואמרה לערפאת
שזהו מיכשול חמור לרעיון
השלום בציבור הישראלי.
נראה כי ערפאת
הירהר בכך. כעבור חודש,
כאשר דיבר עם קפליוק,
הציע את הוועידה. מדבריו
הובן כי הוועידה הזאת תגבש
הצעות לשינויים באמנה.
עכשיו,
בראיון לעיתון
הווינאי, בנוכחותו של
עיצאם סרטאווי, הזכיר
ערפאת את ההצעה שהשמיע
אז באוזני קפליוק.
העיתונאי האוסטרי שאל
מה קרה להצעה זו, ואז אפר ערפאת שהוא ממתין ל
יוזמה
מצד קפליוק להגשמת הרעית.
הדבר פורסם, כמובן, בכל העולם. הוא עשה רושם
במיוחד בצרפת, כי שם הופיע זה עתה ספר שכתב קפליוק
בצרפתית על הטבח בשאתילא ובצברזל
בדרך כלל איני אוהב את שיטת ״הספר הנמס״ (על
מישקל קפה נמס) ,כלומר ספרים היוצאים במהירות-
הבזק אחרי מאורעות כגון מיבצע אנטבה, מילחמת יום־
הכיפורים וכר. אך הפעם שמחתי מאוד על מהירות
הופעתו של ספר זה. ההוצאה הצרפתית אדיסון דה־סיי
(שבה הופיע גם ספרי בשעתו) חטפה את קפליוק
ושיכנה אותו בדירת־פאר בפאריס. במשך 10 ימים ישב
שם קפליוק במאסר־בית, ב״כלוב של זהב״ ,כדבריו,
וכתב במשך 18 שעות ביום.
ספר מהיר כזה, שיצא לאור בשעה שחקירת הוועדה
הממלכתית היא עדיין בעיצומה, ולפני שכל העדויות נגבו
ופורסמו, עלול להיות לוקה בחסר. אך מפצה על כך
המהירות של ההופעה, המאפשרת לקורא האירופי לקחא
על הדברים כל עוד תשומת־הלב שלו רתוקה לפרשה זו.
קפליוק היה בביירות בזמן המצור, והוא הגיע לשם
שנית, כשהוא משתמש במונית־שירות לבנונית. כשנכנס
למונית זו בצידון מיהר שכנו למושב להסתלק ממנה.
הופעתו של אשכנזי בלונדי, הדובר ערבית שוטפת, עוררה
בו חשד.
זהו ספר אחראי, הכתוב בידי אדם המצוי היטב ברקע

< ^ן ןיין ין ף ין

הדברים, ושליקט במשך חודש בקפדנות את המיסמכים
שהיו מצויים בשעת כתיבתם של הדברים. הוא גם לא
שכח להזכיר כי אני הוצאתי בבוקר של היום החמישי
הגורלי, שעות מעטות לפני כניסת הפלאנגות למחנות,
הודעה־לעיתונות שפורסמה בבוקר למחרת, כאשר הטבח
היה בעיצומו. בהודעה זו הזהרתי כי מטרתו של שרון
היא להשמיד את מחנות־ד,פליטים בביירות. כפי שעשה
בעין־אל-ח׳ילווה ובראשידיה, דבר שיביא ״סבל איום נוסף
על רבבות אזרחים פלסטיניים חפים־מפשע.״ כשמסרתי את
הדברים לפירסום, לא ידעתי כי הדברים כה קרובים
ואיומים.

במע רב מגם במיזרח)
אץ בל חדש
ספרים מעטים שקראתי בחיי השפיעו עלי כמו במערב
אין כל חדש של אריק מאריה רמארק.
נדמה לי שזהו ספר־הפילחמה בה״א הידיעה. לא נכתב
עוד וידוי כה אמיתי, פשוט וחותך של החוויה הקרבית
כמו זה, בכל שפה ובכל ארץ.
זוהי חווייתו של חייל גרמני בחזית הצרפתית (״המערבית״)
במילחמת־העולם הראשונה. אך למעשה זוהי
החווייה של החייל הקרבי בכל המילחמות. טנקיסט ש חזר
מן הגיזרה הסורית במילחמת־הלבנון יכול להזדהות
עימה כמו חייל יפאני במילחמת-העולם השניה. אילו קם
לתחייה חייל עיברי שהשתתף בקרב על הר-הגילבוע
בפקודת שאול המלך, יכול היה להזדהות עימה גם
הוא. הנשק השתנה, החווייה לא השתנתה.
קראתי את הספר כמה פעמים, ובכל פעם השתנתה
משמעותו בעיניי• קריאתו של ספר אינה תהליך חד-
סיטרי, שבו מוסר פלוני, הסופר, את המסר שלו לאלמוני,
הקירא. זהו תהליך דו־סיטרי, כי המסר של הסופד נקלס
כזרע בשדה הרוחני של הקורא, עולמו הרוחני של הקורא
מעצב את המסר, קולם חלק ממנו ופוסל חלק אחר, וכך
הוא משתנה, ולעיתים גם משתבש. מיספר הצורות של
המסר כמיססר הקוראים.
כשקראתי את הספר לראשונה — הייתי אז בן 9או
— 10 הוא עורר בי תשוקה עזה למילחמה. ראיתי רק
את הרעות הנהדרת ששררה בקרב החיילים הקרביים,

א קד ח
את ההרפתקה הגדולה של המילחמה.
כשקראתיו בפעם השניה — בגיל 16 או — 17 הוא
עורר בי שינאה עמוקה למילחמה.
במילחמת־העצמאות, כאשר התחלתי לרשום את הדיווחים
שלי, שכונסו לאחר מכן בסיפרי בשדות פלשת
,1948 עמד הספר של רמארק לנגד עיניי בלי הרף. רציתי
לכתוב כמוהו, בפשטות מוחלטת, בלי שום התחכמויות
וקישוטים, להגיש את השלד העירום של החוויה הקרבית
בלי שומן, ואף בלי בשר.
כשהופיע הספר, קרה לו מה שקרה בליבי לסיפרו של
רמארק. שמעתי נערים מדברים על הספר, בנימה של
קינאה — חבל שהחמצנו את המילחמה, חבל שלא היינו
די מבוגרים כדי להשתתף בה. הדבר המריץ אותי לשבת
ולכתוב את סיפרי השני, הצד השני של המטבע, ובו
דבקתי עוד יותר בדוגמה של רמארק — תיאור עירום
של המילחמה, על זוועותיה. הקדשתי אותו לחיילי דד
מילחמה הבאה.
הספר הראשון הנחיל לי הצלחה וכסף. ואף הבעות-
חיבה מצד ביטאוני המימסד כפי שלא זכיתי בהן אי-
פעם לפני או אחרי כן.
הספר השני הוחרם, הושמץ
וקולל על-ידי כל כלי־התיקשורת.
אני
עצמי מעדיף את
הספר השני על פני הראשון..
הנאצים
הכריזו מילחמה
על סיפרו של רמארק( .אגב,
שמו האמיתי היה אריך
קראמר. מכיוון שזהו
שם גרמני פשוט מאוד,
הפך הסופר את סדר האותיות
של שם־המישפחה,
כדי להעניק לו צביון אל גנטי
וצרפתי יותר. מאותה
הסיבה גם הוסיף את מא ריה
כשם־פרטי שני ).כאשר הוסרט הספר בגרמניה, בסוף
שנות ה־ / 20 אירגן יוזף גבלם, אז ראש הסניף הנאצי
בברלין, מהומות־רחוב, כדי למנוע את ההקרנה.
לאחרונה הופיע תרגום עברי חדש של הספר. איני
מרוצה לגמרי׳ מן התרגום. לפני המתרגם עמדה ברירה :
להתאים את שפת־החיילים של רמארק לשפת־החיילים
שלנו, או לשמור על סיגנון עברי ניטרלי. הוא בחר
בדרך השנייה. כך אובד משהו סן הפשטות המוחלטת של
השיח, שהוא אותנטי לחלוטין במקור.
גם כך זהו ספר נהדר. אני עדיין מזדעזע כאשר
אני קורא י את שורותיו האחרונות, המתארות של סופו
של גיבור הספר (הכתוב בגוף ראשון) בימים האחרונים
של המילחמה בת־ארבע־השנים :
״הוא נפל באוקטובר ,1918 ביום שהיה כה שקט וחרישי
בכל החזית, עד שהדו״ח הצבאי (צריך להיות:
ההודעה הרישמית של הצבא) נצטמצם במישפט אחד:
במערב אין כל חדש.
״הוא נפל על פניו ושכב על האדמה כישן. כשהפכו
אותו על גבו, נראה היה שלא ארכו יסוריו. הבעת-פניו
היתה כה שקטה, כאילו היה ממש פרוצה שכך קרה.״

ב לננ ד״ ם בנ ש מה
בשבועות האחרונים הופיעו בתשדירי־השרות של ה טלוויזיה
הישראלית כמה וכסה ילדים וילדות.
לכולם יש תכונות משותפות. קודם כל, כולם נחמדים
מאוד־מאוד. הלב ממש יוצא אליהם• ושגית, כולם בלוג־דיים.
כאילו הגיעו במישלוח האחרון מנורווגיה.
אין לי שום דבר נגד ילדים בלונדיים. אם לשפוט
על פי תצלומים ישנים, אני עצמי הייתי בלוגדי מתולתל
עד גיל ,3בערך. אחר־כך כהו שערותי, עד שהתבהרו
מחדש, בגיל די צעיר.
אבל הרוב העצום של ילדי ישראל הם בעלי שערות
שחורות. במקורות נקראים הצעירים ״בני־תישחורת״.
אני מניח כי הילדים הבלונדיים נבחרו בתשדירי-
השרות באופן בלתי־מודע. מישהו פשוט חש בליבו כי
ילד נחמד וטוב צריך להיות בלונדי. ילד שחרחר הוא
— טוב. אתם יודעים מה.
אולם את תשדירי־השרות האלה רואים כל ילדי-ישראל.
וילדים מסויימים עלולים לקבל, שוב באופו לא־מודע, את
המסקנה המרומזת: שהם, שחורי־השיער, הם בעצם
נחותים• ואם עדות שלמות מורכבות משחורי-שיער, עדות
אלה נחותות.
סובן שתשדירי־השרות מראים גם את בני עדות-
המיזרח. בהחלט כן. מישהו, בעל מיבטא פיזרחי מובהק
(כלומר, בעל מיבטא עברי נכח) מדבר על המסלול ה משובח
של מיגרש־הספורט, שנקנה בכספי הטוטו. כדי
להוציא כסף מן ההמונים תאווי־ההימורים, דרוש סיבטא
סיזרחי• ההימורים הם עניין לאנשים פשוטים, ואנשים
פשוטים הם — סוב, אתם יודעים מה.
האם אין איש חושב על דברים כאלה בטלוויזיה ז ועל
התוצאות ז
האם כל בעלי־הדיעה שם הם בלונדיים בנשמה, כמו
טומי לפיד וחבורת הקריינים הנחמדים והקרייניות הנחמדות
שכולם כאחד — כך נדמה — הם אשכנזים ממיש־פחות
טובות ז

15י י

נוד־וע האדים החייב הג״נגיי מיבה ר״סר. איפה כ תב הנואם
בכנסת את נאומו. ועל מי כותבים מילים ל שירי ילדים
1באולם־המליאה של הכנסת,
העלה ח״כ המערך מי כאל
(.מיקי״) כר־ זוהר הצי
עה־לסדר, שהרגיזה את הקואליציה.
קרא לעברו ח״כ חרות
מיכאל קלייגר :״מיקי. איפה
כתבת את הנאום היפה שלך ז״

8כועז אפלכאום,
זרו הפרלמנטרי של ח״כ שי־

טחון
אריק שרץ הורד. לפקודיו
לנהוג ביד קשה במפגינים
בגדה ואמר :״לתלוש
להם את האשכים !״ ברוח התקופה
חיבר אפלבאום מילים חדשות
לשירי ילדים מוכרים. ה ראשון
הוא על מישקל השיר
האוטו שלנו גדול וירוק :״א ריק
שלנו גדול ושמן /אריק
שלנו תולש בירדן /בבוקר

דויד ם ום קובו

אצלי על כף היד /שב תנוח
מנוחת־צהריים /ואתלוש אשכיך
השניים.״ הוא גם חיבר
מלים לשיר בנודינת־הגמדיס :
״במדינת האשכים רעש מהומה
/מן הים קרב אוייב יוצא
לסילחמה /ובראש הגדוד צועד
אריק שרונצ׳יק המפקד ! על
הראש מיתקן חישה /ובידו
מכשיר תלישה.״
אלי עז פילג, עוזרו
של ראש עיריית תל־אביב, ישב
לאכול במיסעדת־בלינצ׳ס בצפון
תל־אביב, שבבעלות רימון
כן־יקיר..למקו ם טילפן אפל-
באום, העובד שם כמנהל־תורן.
הוא ביקש לדעת מהו סידור-
העבודה שלו לאותו שבוע. בן-
יקיר פנה לפולג ושאל אותו,
אם הוא רוצה לעבוד במיסעדה
פעם בשבוע .״אם עוזרו של
פרס יכול, גם אתה יכול,״ אמר.
פולג דחה את ההצעה ב
הגרפיקאי
המכונה שרטה שותה לכבוד השנה האזרחית
החדשה (למעלה, מימין) במסיבת״סילווסטר שאליה
הוזמן. נוכחים אחרים במסיבה לא התביישו ללגום ישר מהבקבוק. כך עשה הזמר

שרון היא, שהוא בא לביקור ב-
מחנה־פליטים בדרום לבנון.
הוא תפס בילד שעבר לידו
ושאל אותו :״בן כסה אתהי״
״עוד מעט בן .7״ היתד. התשובה
.״אתה אופטימי,״ ענה
לו שר־הביטחון.
י עורו־הדין הירושלמי
אברהם כרדוגו סיפר בדיחה
נוספת. גבר אומר לאשתו:
״תראי איד השתנית, את נראית
ממש מגעיל.״ אשתו עונה לו:
״בזמן המערך היה יותר טוב?״
קורא בשם לויד גרי־גוואלד,
תושב ז׳נבה, העיר
במיכתב למערכת הואלד טריב־יון
הפאריסאי על כוונתה של
אליזכת טיילור להביא לשלום
בין ישראל ולבנון :״האם
אין אירוניה בכך שאשה, שאינה
מסוגלת אפילו לשמור
על השלום עם בעל, מנסה להביא
שלום בין מדינות ז״

שמואליק קראוס (למטה) ,שבא בלוויית חברתו. לאותה מסיבה הגיע באיחור השחקן
מוני מושונוב. הוא בא אחרי הופעה, וכאשר נכנס הוא קיבל בקבוק ללגימה. מביט
עליו השדרן אלי ישראלי (למעלה משמאל) .מושונוב בדק את טיב המשקה לפני שלגם.

איש־העסקים היהודי גרמני
יוסף (יוסל׳ה) כוכמן
בא בחברת שותפתו לחיים
גילה לוי לטיול באילת. הוא
חש ברע, ובשירותים של חדרו
במלון פלט אבן קטנה, שגרמה
לו לדלקת בדרכי־השתן. כאשר
ראתה לוי את האבן הקטנה,
אמרה לו :״מזה עשית רעש
כזה גדול ז אם היית מביא לי
יהלום בגודל כמו האבן הזאת,
הייתי זורקת לך אותו בפרצוף.״

ע ץ פרס, לא יכול היה להתעלם
מהדברים ־שאמר קצין
צה״ל, שהועמד לדין על הת עללות
באזרחים בגדר. המערבית.
ד,קצץ טען ששר־הבי־

תולש הוא בערב הוא שב /
מביא הוא משכם ביצים מלוא
הכף.״ וגם לשיר בוא אלי פרפר
נחמד הוא מצא מילים אחרות :
״בוא אלי ערבוש נחמד /שב

רייסר. היא ביקשה שתינתן ל-
ח״כ זכות תגובה, ואמרה שהיא
הולכת לחפש אותו. הוא לא
נמצא, אך לעומת זאת טילפן
הבדרן רות דותן, שאמר:
״אני רוצה לומר שלי הליכוד
דווקא כן שילם.״ גזית החליט
שלא להכניס את דותן לשידור
חי, משום שלדעתו מוצה הנושא
לפני כן. הדבר הרתיח את
רייסר. הוא טילפן עשרות פעיייי
מים לרדיו והודיע, שהוא לא
יעבור בשתיקה על כך שלא הותר
לדותן לומר את דברו בתוכנית.

אכא אכן עלה
במעלית הכנסת לחדרו. בקומה
השנייה הוא יצא ממנה. העיר
לו עוזרו הפרלמנטרי, ארנון
יקותיאלי :״מר אבן, ד,מיש-
רד שלך הוא בקומה החמישית
ז״ שאל אבן :״באיזו קומה
אנחנו נמצאים ז״ כששמע,

נימוס :״חוכמה. אפלבאום הוא
עוזרו של מישהו באופוזיציה,
ולכן אין לו הרבה עבודה.״
הבדיחה האחרונה על

8תוכנית הרדיו הפופולארית
של גכי גזית, יש עניין,
תגיע בקרוב לכותרות בגלל
סיבה אחרת. באחד מימי
שידור התוכנית סיפר בטלפון
יעקב (ג׳קי״) פייס, מבעלי
מועדון הפרוטה והירח בחאן־ י־נה
בתל-אביב. מדוע דרשו הוא
ושותפתו להשתחרר מהשותפות
עם מיפלגת חרות במועדון
היקב. לטענתו, הוא הסתכסך
עם ח״כ סיכה רייפד, שלא
שילם לו עבור ערבי־הוסעות
של הליכוד שהיו במקום. כש הם
באו בדרישה לבטל את החוזה,
עמד רייסר על כך שהחוזה
לא יפקע לפני תום המועד,
בעוד כשלושה חודשים.
״לכן אנו קוראים עכשיו למועדון
׳היקב תחת אונם,׳״ סיכם
פייס. כעבור דקות טילפנה לרדיו
העוזרת הפרלמנטרית של

ענה :״טוב, עוד רגע קט אעלה.״
העיר אחד הנוסעים במעלית
:״מה קרה לו, הוא כבר
30 שנה בכנסת ועדיין מתבלבל
בין החדרים?״
8למה בדיוק התכוון ח״כ
העבודה רפי אדרי, מנכ״ל־*
שיכון־עובדים? בישיבת ועדת-
הכלכלה התנהל דיון על ההתיישבות
בגדה המערבית. אחרי
הרצאת פתיחה, שנתן סגן שר-
החקלאות מיכאל דקל• דיבר
אדרי. הוא היד. מודאג מכך, שחלק
מהקבלנים הגובים כספים
עוד בטרם בנו ולוא בית אחד,
עלולים שלא לסיים את עבודתם
משום שהם אינם מיקצועיים.
ואז הוא סיים :״אני מקווה שאכן
הישובים יקומו ולא יהיו
אפיזודה חולפת.״
׳ 8יושב־ראש ועדת־הכלכ-
לה של הכנסת גד יעקוכי מגלה
ידע רב במתרחש בכנסת.
כאשר הופיע לפני הוועדה מתיישב
מביקעת־הירדן והתחיל
להסביר בעזרת מיספרים את
המצב הכלכלי הגרוע של הישובים,
שאל אותו יעקובי:
״רגע, רגע, מי מייצג אתכם

(יוסי) ריגר ו(אלין ןזר) פי־שנץ?״

8חבר
חדש בוועדה, א ־
ריאל ויינשטיין, נציג הליברלים,
נוהג לשבת בסמוך לדלת.
הוא גם חבר בוועדת-הכ-
5זזעוסט חזה*2366

ספים, ומדי פעם הוא מוזעק לשם
להצבעות. אמר לו יעקר
בי :״אריאל, מה אתה יושב
בפינה ז תתקדם. לוועדת־הכם־
סים תשלח את הפרוטזות שלך.״
8השר
יוסף בורג מספר׳
שהוא מקפיד על קוצו של
יוד .״כשבא אלי רב רפורמי
ואמר לי, שהוא מגייר בלי מילה,
עניתי לו, שאני מגייר על
קוצו של יוד.״
! 8דרך מקורית לחגוג נישואין
מצא ח״ב העבודה רפי
.פוויפה. בתו התחתנה בטקס
מישפחתי, והוא החליט לשתף
את הח״בים בשימחתו. בחדר-
הישיבות של הסיעה הוא חילק
לאורחיו אריזות קרטון קטנות
של סוכריות טופי.
< 8כאשר בא עורו״הדיו
אהרון פאפו לישיבת הוועד-

מחקר. הוא גילה שיטות מקוריות
של נשים, הרוצות להעיר
לבעליהן על יחסם אליהן. אחת
מהן היא הכנה שיטות של אוכל
גרוע. הבעל מבין שמשהו
לא בסדר ומשפר את הליכותיו•
גינת, שהוא גם אנתרופולוג,
טוען שבקרב האוכלוסיה
הפלסטינית־מוסלמית יש פתיחות
לגבי אשה שאיבדה את
בתוליה קודם נישואיה. אם הסוד
נשאר במישפחה ולא דולף
החוצה. אין הורגים אותה.
8בהרצאה באוניברסיטת
תל־אביב, התייחס הפרופסור
אפאכשר לנטיית אנשים
לייחס לעצמם חוכמה יותר מ-
לאחרים .״ניקח לדוגמה את
אהרון פאפו. לא כדי ללעזיג לו
אלא כדי לתאר אותו״ אם כי
זה אותו דבר׳.
8בעיקבוח חילופי ראשי-

הקאריקטוריסט הישראלי היושב בלונדון שלח לידידיו ברחבי-עולם איגרת-
ך 1111
1 1 1 | 1 1 1 1שי ברכה לשנה האזרחית החדשה• הוא צייר את ראש״ממשלת אנגליה, מרגרת
תאצ׳ר בלבוש של מרים־מישקולות שנותר רק עם המקל המחבר את המישקולות• המישקולות
מעוטרות בדגל אנגליה ולפיה של ראש״חממשלח תאצ׳ר משלח לוריא טיל שאותו היא עוצרת בשיניה.

מעשן סיגר מחוץ לאולם שבו נערכת

1ן| ן
מסיבה לשתי כוכבות הקולנוע, אליובת
#י \11 1 1111 טיילור וברוק שילדס, המבקרות בארץ. לואיס עשה אתנחתא
בארוחה, יבא מחוץ לאולם, וכאשר סיים לעשן חזר פנימה למלון.

המנהל של רשות-השידור בבית
כלל בירושלים, ציפתה לו הפתעה.
את פניו קידם ג ק די מזן
דוג ל, יועצו של מנכ״ל הרשות,
ובידו כוסית קוניאק. על מישקל
שיר הילדים רד אלינו אווירון,
שר לו רוגל :״רד ממני. אהרון.״
8אחרי
שבועות של העורות
מנזצודת זאב, הופיע במקום
א לי ה או פן מפעילי ה סטודנטים
שחשף את פרשת השחיתות
באוניברסיטת תל-א-
ביב. כשנכנס הצעיר הדתי המרותק
לכיסא גלגלים לבניין,
קרא :״אתם יכולים לדבר איתי,
אין לי מיקרופונים, ולא
מקליטים כאן אף־אחד׳.
8הד״ר יוקן גינוז, ראש
החוג ללימודי המיזרח התיכון
באוניברסיטת חיפה, בילה ש נה
וחצי בארבעה כפרים ערביים
בגדה המערבית, לצורכי
העולנז תזה ;2366

השילטון בברית־המועצות, טען
מנכ״ל רשות־השידור לש עבר,
יצחק ליפני, שלמרות
הכל בברית־המועצות מתקיים
מישטר יציב ואין נשקפת לו
סכנה. על רקע זה הוא נזכר
בסיפור של אלכפנדד פו ל ־
ז׳ניצין .״בחצרנו נוהג נער
אחד את הכלבלב כדורון בשרשרת.
בעודו גור טיפחהו וגי-
דלהו. פעם אחת הבאתי לו עצמות
תרנגולת, חמות עדיין,
מריחות• באותו הרגע דווקא
התיר הילד את הכלבלב ם-
שרשרתו ונתן לו לרוץ כבן-
חורין. השלג בחצר שופע, רך
כנוצות. כדורון מתרוצץ ומדדה
כמו ארנב. פעם על רגליו
האחוריות פעם על הקידמיות,
מזווית אחת של החצר לזווית
שניה, מפינה אל פינה וזרבובי-
תו אל השלג .״אינני צריך את
העצמות. תן לי ליהנות מן החרות

אקיוה קווסאווה

בימאי הסרטים היפאני המהולל פגש באירופה את מפיץ־
הסרטים הישראלי שיש קולר (משמאל) .קולר סיפר לבימאי
הקשיש שאת סירטו הנודע ,״ראשומון״ ,הוא ראה יותר מ* 600 פעם• קולר נהג להקרין את הסרט
בקיבוצים ובמועדונים פרטיים ואף הירצה עליו, ומעולם לא יצא אל מחוץ לאולם שבו הוקרן. קולר
מספר שהוא רואה בדיך כלל שני סרטים ביום, אם בקולנוע, בסינמטק או בווידאו. בפסטיבלים
שאליהם הוא מגיע הוא רואה סרטים אחד אחרי השני, מבוקר ועד לילה, בניגוד לשאר האורחים.

בלננים

סאת

דני אל ה שמי
מה שרים החיילים
המוצבים בלבנון ומה נתן
בגין לעם־י שראל
ח״כ מפ״ם יאיר צב,ן,
אשר אף הוא היה באותו סיור,
לא מפסיק להתרגש מביקורו
שם. אחרי שחבריו חזרו לארץ,
הוא יצא עם אשתו לטיול פרטי.
המיזוודות שלהם לא הגיעו
למקום המיועד, משום שבעיר
שבה שהו היתד. שביתה. הם ניצלו
את הזמן לסיור ברחובות,
וכשעברו ליד כנסיה שמעו את
הכומר והמתפללים שרים שירים
בעברית: הב הנגילה וחב
רים
אחרים ששרים חיילים בלבנון
:״אנחנו שנינו באותו
שקית /גירדו אותנו באותה
כפית /זיהו אותנו על-פי ה-
דיסקית /כן, אנחנו הנדסה-
קרבית.״
• ,ה נ ״ ל :״סביבון סובסוב־סוב
/המצב הוא לא טוב /
לסביבון רגל אחת /כמו לכולנו
עוד מעט /
•:ה ג ״ ל :״יצאנו אט /
חיוור היה אפרים 1במרחקים

מצמידה את ראשה לראשה מול השחקנית

אביבה פז. השתיים יצאו בריקוד סוער,
•י *י 11
במסיבה שנערכה בתום צילומי ״המגילה״ על־פי איציק מנגר.
בסרט משחקות השתיים אויבות. ניצה היא אסתר ואביבה היא
ושתי, אך במסיבה הפגינו ידידות. משקיף עליהן אילן אלדד.

אנו שלום טליכס. מתברר, ש׳
בני־הקהילה נוהגים לשלב בתפילותיהם
שירי־עמים מכל ר־חבי-תבל.

3ם;ק>
רישגזע

הסריחו הגוויות /ואת היית כחולה
/ושתי עינייך /בצד הכביש
היו הן מרוחות /יילל התן
/כי הוא היה שבע7 ...

• פנתר שחוד מוני
יקים ז ״ישראל היא דיקטטו

עם מיבנה דמוקרטי.״

• ח״כ הליברלים יצ חק
זייגר :״דוויד בן־גוריון
נתן לעם ישראל את חצי ארץ-
ישראל. ומנחם בגין נתן את
החצי השני.״

• המחזאי יהושע סו־כול
:״איד תטוס אל־ על בלי
הטייסים? כמו שהממשלה הזאת
ממשיכה לתפקד בלי ראש.״

הסאטידירן מיכאל
(״ב. מיכאל״) כריזון, על שי-

העיתונאי

אמנץ

אברמוביץ :״עיתונות פוליטית
היא לא צורפות של 24
קראט.״

•,המנחה מני פאר:
״השר יובל נאמן צודק. ישראל
צריכה לוויין, כי רק בעזרת
צילומי לוויין אפשר להשתלט
על חלוקת המיגרשים בגדה המערבית.״

הנ״ל :״לאן הידרדר-
נו? מהמיטבח של גולדה מאיר
לשירותים של מיכאל בר-זוהר.״

בגין בבונקר בקריית־שממח
העולם הזה 2366

צלצללאמא,

שתעבוד על אבא.

טל־ ארויו

* א1ט 1ביאנקי,יבן שאתה כי כך א 1הב.

* חשוב לדוגת:מחיריהאוט 1ביאנ7ן י משתנים לפח 1תכוגמיים בחוד ש * משוב לדעת:חחיר• ר.אונו 1ביאגקימשתנין^לסחותבו 1מ״ ם ב חוד ש * חשוב לדעת:חחירי הא 1ט 1ביאנקימשתנים לפ תו תס ע

ראיתי את התכנית של דיסקונט
ומאד נהניתי

וז ת כניו חלצ עי רי ם:

ע ד 18״ -ל נו ע ר. עו ״ ש -לחיילים .״ מעולה לסטודנט .״ דבש ״ -לזוגהצ עי ר

הדיש

ה1יכו־11 האנוש הקצר

הזיכרון האנושי מדהים אותי, לפעמים,
מבחינת מידותיו. כל־כך קצר, לעזאזל,
כל-כך קצר.
אני מדבר על כפר־שלם, כמובן, איך
לא. איד אפשר לתת לשבוע כזה לעבור,
שבוע עם מגמה מעורבת במזג־אוויד ומגמה
מעורבת בבורסה, בלי לדבר על כפר
שלם.
ומי שחושב שכאן הולכת ובאה התקפה
עונתית על הימין, טועה. אואו־נואו, כמו
שאומרות הגבירות הבוהמיות מאגף יפי־הנפש.
אואו־נואו.
בכפר שלם הרגה הסישטרה בן־אדם.
ביג־דיל, כמו שאומרים האדונים במדים
בכל העולם, הוא שלף עלינו, אז שלפנו
עליו, והטוב בין השניים ניצח, מה יש ז
אז תיכף באים בעלי הזיכרון הקצר
ואומרים: קו ישר עובר בין שכם ובין
כפר שלם. שהרי בין שתי נקודות כאלה,

אם אתם רוצים לשגע מישהו, אבל ממש,
תתחילו לדבל איתו בשפת הליש. בהתחלה
זה נשמע משעשע ונחמד מאוד, אבל
אחלי זמן מה אתם מבחינים בסימני הסילוף
מופיעים בזה אחל זה. עוויתות עצבניות
מתחילות להופיע בצוואל, העיניים
מתחילות לפזול לכל הכיוונים, דבלים כאלה.
אני
יכול, בינתיים, לתת כמה דוגמות
למה שקולה כשמשתמשים בשפה הזאת.
למשל: קלאתי בעיתון מעליב שבבולסה
היתה היום מגמה מעורבת, יבהלבה מניות
היו מובלים בלבד. או, עוד כותלת
בעיתון: המולה לגיל הלח מלמדת את
דלדקיה חיבול וחיסול, ואחל־כך יש להם
שיעול תולה ושיעול עיפלית.
זה גם שעשוע נחמד בשביל חגינו, כ־ליסטמם
וסילבסטל. תנסו לזכול את זה
לשנה הבאה.

א> מדות
התפוח לא נופל רחוק מהחץ
אימרה פומית חתיקה

איזהו אמיץ — הכובש את יצרו

בחומץ, לא במלח

קו ישר, כך גם עבר קו ישר בין ואדי
סאליב ובין שכם. ואדי סאליב, הייתי רוצה
להזכיר, היה קצת לפני שכם.
להלן תמצית ההיסטוריה: בראשית באו
החלוצים החרוצים שהיו צריכים פועלים
בפרדסים, וגם פועלי בניין. זה לא התחיל
אחרי ,1967 אלא בדיוק חמישים שנה
קודם, אחרי .1917 החלוצים החרוצים
הביאו את העליה התימנית. מעלתם הגדולה
של התימנים בעיני החלוצים הח רוצים
היתה, שהם עובדים טוב כמו הע רבים,
מסתפקים במועט כמו הערבים, אבל
הם יהודים.
התימנים הובאו בתור דוגמא. מכיוון שהדוגמא
הצליחה, עבת עוד כמה עשרות
שנים, ובאה המילחמה הידועה בציבור כ-
מילחמת העצמאות. המילחסה הזאת הביאה
לניתוק מסויים בין החלוצים החרוצים
ובין הפועלים שלהם, שעדיין, מה לעשות.
היו ברובם ערבים.

סועדים כדיר לעבודה
כהיס־אפוריס או שחוריס־בהיריס
רק קו ישר עובר. פי שיורה בנער מפגץ
בשכם ומקבל שלושה חודשים על״תנאי,
למה שלא ירה בנער מפגין בכפר שלם
ויקבל ועדת חקירה ונזיפה חמורה? או,
במילים אחתת: זילזול בחיי ערבים גורר
זילזול בחיי יהודים.
זה סיפור טוב בשביל זיכרון קצר. נשמע
הגיוני, ומה שאתם רוצים.
אלא פה? שהכל התחיל קצת בלהפך.
כמו שבין שכם ובין כפר שלם עובר

ואז נזכרו כולם בדוגמא התימנית המוצלחת,
והחלוצים החרוצים התחילו להביא
בסיטונות יהודים כהים, יעני דומים לתימנים,
וחשנד שהם יהיו בדיוק כמו התימנים,
כלומר: עובדים טוב כמו הערבים,
מסתפקים במועט כמו הערבים, אבל מה,
יהודים.
החלוצים החרוצים שמו את הפועלים
החדשים שלהם בבתים של הערבים, ומי
שלא היה לו מקום בבתים של הערבים

— שמו אותו באוהלים ובפחונים, כי
הפועלים החדשים, ככה חשבו, הם מס תפקים
במועט, למרות שיש אומרים שגם
הם יהודים.
והאנשים האלה, טוב־נו, עבת בפרדסים
כמו הערבים לפניהם, ועבדו בבניין
כמו הערבים לפניהם, וניקו לחלוצים את
הרחובות ואת הבתים כמו הערבים לפניהם;
הם מילאו את הציפיות, אם לקצר, והיו
פועלים שחורים סופר־דופר, ואפילו יותר
טוב, כי הם גם הצביעו בהמוניהם בעד
בן־גוריון, נא לזכור, לא בעד בגין, נא
לזכור.
אלא מה, שפועלים, בדיוק כמו חיות,
כמה שתיתן להם הם ירצו עוד. אז בדיוק
בשביל זה קיימת המישטרה, לא ז כדי שהפועלים
שרוצים עוד לא יוכלו לבנות
עוד חדר או לקבל עוד לירה או לחשוב,
בטעות גמורה, שגם להם מגיע כאן משהו,
בדיוק כמו לחלוצים החרוצים.
ואז הלכו שליפותבואדי סאליב הידוע,
ונהרג בן־אדם, ביג־דיל׳ כסו ש אומרים
האדונים במדים בכל העולם,
ביג־דיל.
חלפו שנים, ובאה מילחמת ,1967 וחל
מהפך־חוזר בענייו הפועלים השחורים. כל
האלה שדמו בעיני החלוצים החרוצים ל תימנים
נעשו פועלים אפורים, ואילו הע רבים
חזרו לתפקידם הטיבעי כפועלים
שחורים. ובאופן טיבעי לגמרי התחילו ה־שילטונות
של החלוצים החרוצים להתייחם
אל הפועלים השחורים החדשים כמו שהם
התייחסו מאז ומתמיד אל פועלים שחורים,
שכידוע צריכים להסתפק במועט, שכמו
חיות כמה שתיתן להם ירצו עוד. וש-
מבינים רק את שפת הכוח.
ומכיוון שהפועלים השחורים היו נוסף
לכל החסרונות האלה גם ערבים, אין
זה פלא שהם קצת קשי־הבנה בעניין
הכוח. או במילים אחרות: היה צריך להפעיל
הרבה יותר כוח עד שיכנס קצת
שכל לקודקודם. או, שוב במילים אחרות,
כדי שלעשרה אנשים יכנס שכל לקודקוד׳
היה צריך להכניס לאיש אחד כדור
בקודקוד.
ומכיוון שפועלים שחורים הם פועלים
שחורים, וכידוע לפעמים קשה להבחין בין
אפור כהה ובין שחור בהיר, זה רק טבעי
שהמישטרה של החלוצים־החרוצים תנסה

זה ועיון
שר־התיירות אברהם שריר תפס סוף-
סוף מה שכל ילד בענף התיירות תפס
כבר מזמן: שמה שמחרבן את כל התיירות
בישראל, הם מעשיה של ממשלת
ישראל. אברהם שריר הוא איש אמיץ,
שאינו מתבייש לומר את האמת: בדיוק
כמו ספרד הפאשיסטית של הגנרליסימו
פראנקו, כך גם ישראל ה ...של מנחם
בגין, מעוררות ריגשי דחייה ותיעוב.
הפיתרון לעניין הזה, לפי דעתו של אברהם
שריר, הוא לפרק את הארץ לגורמים,
ולהפסיק את ההחלה המטופשת של
הריבונות הישראלית עליהם. במילים אחרות:
אילת תתפרסם בעולם התיירותי כ-
אילת, ולאו־דווקא כישראל, וכן גם תל-
אביב, ירושלים, ולמה נקפח את חלקן של
טבריה, צפת, נתניה, עין־גדי וכל שאר
אתרי התיירות השוממים עתה?
להלן כרזת פירסומת שאני הייתי מציע
למען תל־אביב, למשל:
תיירים! בואו לנוח! בשעה שבארצות
שכנות מתבצעים מעשי טבח נפשעים, כאשר
במרחק מאות ספורים של קילומטרים
נהרגים אנשים בכל יום ובכל לילה
כאשר מעשי דיכוי מחרידים — כולל
תלישת אשכים — מתנהלים במדינה לא-
רחוקה — בתל-אביב הכל בסדר!
פועלים שקטים ואקזוטיים ינקו את הרחובות
למענכם. מלצרים שחרחרים ומנומסים
יגישו לכם במיסעדות, חדרניות מיז-
רחיות נאות יסדרו את חדריכם המפוארים,
והכל במחירי הפתעה בתל־אביב — נווה
של שלווה בעולם רותח!
להכניס גם לפועל אפור-כהה שכל בקודקוד
באמצעות כדור בקודקוד.
ורק עוד מילה אחת לסיכום בעניין החלוצים
החרוצים: פעם קראו להם בן-
גוריון, והיום קוראים להם בגין. ומי שלא
מאמין, שישאל את איש הסלס׳׳ח שאול
ביבר, שחיבר את ההיסטוריה של כל ה־חלוצים־החרוצים
לדורותיהם.

מכוזבים

אתה ודאי רוצה להיות באילת...
ואתה בודאי לא תובל להרשות לעצמך
לא להיות במלון מם׳ 1בישראל:
העוקדוניס פוסעי ביירות על ספסל
ועדת״החקירח.

£1131

למי שעוד היה החשש כי ד
עדת־החקירד. תוכל לסייח את מעשה
הזוועה בשכונות־הפליסים בביירות
יכול כעת להירגע: את
השירות החשוב ביותר לצדק עושים
החשודים עצמם׳ כשהם מסתבכים
בעדויות סותרות ומכנים

האדם המסוכן ביותר בסיזרזז־התיכון.
הנושא באחריות לפלישה
הבארבארית הנפשעת ללבנון.
ישראל לא תימלט לעולם מהאחריות
לטבח במחנות-הפליטים
בביירות. לבנת היא ויאם־נאם של
ישראל

סורי טראוויס
סאן־דיינו, קליפורניה

האדטחנט־ימוז
יס לעצור את חתפוררזת
סל״י.

הליכוד הטביע בפיצחם של
הישראלים אות־קלת ומוביל אותם
לאבדון. גם המערך אינו נבדל
בהרבה ממנו. מהי האלטרנטיבה ז
לא ייתכן שציבור כד. גחל. ה,:-
רואה בליכוד אסת למדינה, לא ו
יימצא לעצמו ביטוי פרלמנטארי] .
את כל ספק שציבור זה. בתמיכת
חלק מהאזרחים הערביים בישראל,

א בי ה -סמסטה

אי ל ת

המלוו שע שה אתט אב ה מ פו רסמת בעו 7ם

שר בחקירה שרוז
חיוכים בחוץ —

ב ״ספארי אתרים״
קבלת לוודעות
לבל העיתונים
בסחיר ־ י־ ני ערגי׳

כל ערב רביעי דגים דגים!
אכול דגים וסלטים כפי יכולתך.

• 2 3 0ש׳
כל ערב שישי ספר ריבם
אכול ספר ריבם וסלטים כפי יכולתך.

ספארי אתרים־ככר אתרים ת״א טל 283125:

רח הס ני, תל־אגץ ב

=י* ב^720ג

יום ג׳ 11.1.83

ציורי שמן מקוריים על בד
מב חר גדול
מידה 20x25ט״מ
40X50״

45X60״

60X90״

״ 60X120״

מחיר 75 שקל

״ 150

״ 200
״ 450״

״ 500

בלבד

פצצות א, טילי מ*
מי דוחף לאבדון!

ציורים מציירים ידועים

שיחה עם הפרום׳

מ ב חר גדול של מ שגרות

יש לבל ן אלטמן
(הטכניון, חיפה)

ארמון

— זוועות בפנים
יכול לזכות בשלושה-ארבעה מקומות
בכנסת.
לא ייתכן ששל״י — הטיסלגה
היחידה המציעה פיתית טביר, היכול
להתקבל על דעת שני הצדדים
— תשלים עם התפוררותה.
כבר עתה הזמן להיערך לבהירות,

מיכתב גלוי לראס־הממסלח :

כל ערב זמר גיטריסט
וארדה נעימה ליד האח.
מועדון לתרבות חדשה

הנחקרים היוצאים מבניין פאפיק
שמעו בוודאי עדויות מחרידות. הם
עסקו שם בטבח נורא בסיגנון
נאצי, בטח הזיעו כהוגן להציל
את עורם.

אלוף כחקירה דרורי

ל מנו ע ש פי בו ת ־ ד מי םבנגב

2 3 0ש*

זה את זה בשמות גנאי כמו שק רן,
זייפן ועוד. השופטים הנכבדים
לא יוכלו בשום אופן להתעלם
ממה שמתרחש לנגד עיניהם. הם
ייאלצו להכריע בין המתקוטטים,
להחלים מי שקרן ומי דובר אמת
מתוך הביצים הבאים:
שרון מול רפול,
בגין מול שרון ורפול,
דרורי מול רפול וירוק.
ראש־אמן מול כולם.
מנחם שרמן, פתח־תקווה

רחוב אילת ,47 תל״אגיב
טל 01-657112 - 657001 .

פינוי 8000 תושבי תל-אל-פלח, המתבצע על-פי חוק מיוחד ;
(חוק־תבדווים מיולי ,)1980 ממשיך להיות מעשה עוול וכתם על *
מדינת-ישראל, כל עוד לא מושווים תנאי הפיצוי בקרקע ובכסף
שבת מפוני תל-אל-מלח ומסוני סיני.
אנו קוראים לך למנוע פינוי בכוח של הבדווים ולהעלות לחון
מחודש בממשלה את הדרישה לביטול חוק הבדווים וליצירת שיוית :
בינם ובין שאר אזרחי ישראל.
הרב יונתן פרדמן, עליזה היימן, דב קודר
הוועד הציבורי למען צדק ושוויון לבדווים בנגב, באר שבע
להחזיר לפעילות את החברים ואז
למה הם מחייכים תמיד ל-
התומכים שנטשו אותה.
מצלמות כשהם יוצאים משם ז
ריכקה תל, קיבוץ עמיר!
ענת זילכרמינץ־קורדוכה׳ ,

וזל־אביב

ו־אט־נא ה״וווריאליח
קול יחודי מארצות״תברית.

בירכותיי ליעקב סימרם ן על ה ראית
שהעניק ב־ 5בדצם בר לרשת
הטלוויזיה סי־בי־אס. היהודים
האמריקאים, אשר דוחים את
מנטאליות הגיטו של מנחם בגין,
מאמינים גם, שאריאל שית הוא

עזנ״ם עצויוגות
בימים החס ובזמן חזח.

ראיתי השבוע סרס תיעודי על:
הרודן בניטו מוסוליני — דמגוג)
הגורם היום סלידה בסירוסו, אך:
לפני 40 שנה היה אהוב על עמו,
נערץ ומכובד עליו. מי חסך בו ז, :
אנשים שעצמו את עיניהם ולא:
(המשך בענווד ;)20

העולם הזה 566ז•

הורוסהוס

מרים בנימיני

מזר החודש:

להבין מה גורם לילדם להיות מיונה מתאחרים.
אי־אפעור לומר עליו שאינו
ממלא את התחייבויותיו. להיפך — הוא
ניחן ברגש אחריות מפותח, בחוש לסדר,
ואין כמוהו זקוק למיסגרת ומקבל על
עצמו חוקים, הגבלות ומשמעת כמבוגר.

גדי

! $לד במזל גדי

סובל מחולשה ונזקק לוויטמינים, ברזל
ושאר תרופות מחזקות. יותר מאחרים
הוא עלול לסבול ממחלות עור שונות,
ובעיות שיניים מכבידות עליו גם אם
אינו מרבה בדברי מתיקה. והעיקר —
שברים בגפיים אופיניים לילדים במזל
גדי. הבירכיים רגישות מאוד, ולאורך
כל הילדות מכוסות בירכיו בתחבושות
ופלסטרים, כי כל רכיבה על אופנים,
ריצה או עיסוק ספורטיבי גורמים לביר״
כיו להיפצע.
ילד גדי מאד קשור למישפחח, ומרגיש
צורך לעזור ולקחת עליו תפקידים אחראיים
כד* להקל על הוריו. בכיתה הוא
משתייך לאותם שתמיד מכינים את שיעוריהם.
ילד זה לא ילך לשחק כשהוא
יודע שעליו להכין את שיעוריו. הסדר
והאירגון הופכים חלק מאופיו, והוא
אינו מזלזל בחשיבותם.
בכיתה הוא מוכן לקחת עליו תפקידים
אחראיים כמו ראש ועד, או כל תפקיד
שבו אפשר לסמוך על הילד שיעשה
את מלאכתו כדרוש.

תור ילדים הם נראים ומתנהגים כמבוגרים.
נוצר מעין פרדוכס — הכל הפוך,
כשכל הילדים משתעשעים ונהגים, הגדיים
סובלים ומכינים את עצמם לחיים.
אולם יותר מאוחר, כשכולם יתגעגעו לגיל
הילדות, ייצא הילד שבגדי ויוכל ליהנות
מילדות מאוחדת. בגיל מאוחר חם

בגיד מבוגר
״צא היל!ו שבגדי
ו י וכל 1ויהנות
מילדות מאוחרת *

אך משחו בהתנהגותו מבדיל אותו משאר
אחיו או חבריו לכיתה. הוא רציני
ומופנם ואינו מתקרב בקלות לאיש. ביחסיו
עם חוריו ואחיו הוא אינו מרשה
לעצמו להיות ספונטני, הוא בודק ובוחן
את הסביבה, ונזהר שלא להיפגע.
אלה החיים עימו חשים לפעמים הרגשה
בלתי-נוחח, כי הילד מקרין סביבו
הרגשת בדידות וריחוק. גם אם רוצים
להתקרב אליו, הוא אינו נותן. לא מפני
שאינו רוצה חמימות וקירבה, אך משהו
בתוכו לא מאפשר לו להיפתח בקלות
ולהתייחס לאנשים בקלילות וללא
חשש.
לעתים קרובות הגורל מקשה על ילד
גדי, עד שאפילו בריאותו נפגעת. הוא

נראה שהגיל מיטיב עם בני מזל גדי,
ככל שהגדיים מתקדמים בגילם, הם
נהיים יותר חזקים, מרוצים ויפים. ב
נהגים
מחסדיו של כוכב סטורן, ואז חם
קוטפים את פירות עמלם.
ילדים במזל גדי נמשכים לתחומי אמנות
שונים. פיסול ומלאכות־יד שונות
ייעשו על ידם בכישרון, ויביאו להתפעלות
והערכה. חוש קצב מפותח ושמיעה
טובה מושכים אותם לעסוק בנגינה.
התייחסותם הרצינית ללימודים
מביאה אותם להישגים לא מבוטלים.
כבר בילדות אפשר לראות שהגרעין הקשח
עומד להצמיח משחו מיוחד.
ילדים אלה, הסובלים מבדידות, מח לות
או כל דבר אחר, הם שאפתנים וחשוב
לחם להגיע לפסגה, לזכות בכבוד
ולהנהיג את האחרים. מאוחר יותר מוצאים
אותם עוסקים בפוליטיקה, מעורבים
בחיים הציבוריים וקובעים את גורלם של
אלה שעימם גדלו ושעליהם לא היו תמיד
מקובלים.

השבוע תחושו בתוספת של אנרגיה פיסית
ונפשית. הדבר יתבטא בעיקר במקומות
שבהם אתם עובדים.
פרוייקטים הדורשים
מרץ ותשומת-לב רבה
כדאי לתכנן בזהירות,
כדי לא לאפשר לאנשים
לבקר את תוכניו-
תיכם ומעשיכם. בשטח
הרומנטי המצב
די מהנה. התשוקות
21במרס -
__ מתגברות והיוזמה ש__ר

20באפ
אתם נוטלים תתחיל
להניב פדי. עליכם להימנע מפזיזות בדרך
כי השבוע אתם יותר פגיעים לתאונות.

שינויים חשובים נעשים בימים אלה בתחום
המיקצועי. חששות והיסוסים מיותרים
כעת. כל מה
שתיכננתס יצליח יותר
מכפי שאתם מצפים.
עכשיו הזמן להרחיב
את הפסק או להיכנס
לתחום נוסף. בן הזוג
מתכונן גם הוא לבצע
כמה שינויים. כדאי ל
המתין כדי לראות ב
איזו דרך לנהוג. שתפו
פעולה וקבלו את עצותיו
ותוכניותיו. בתחילת השבוע הבא תתבשרו
על התפתחות חשובה בתחום הכספי.

בתקופה זו אתם נוטים לבלות את הזמן
בבית ולארח ידידים וקרובי מישפחה.
שיחה גלוייה וישירה
תעזור לכם לפתור את
הבעיות בשטח המיק-
צועי• בתחום הכספז
המצב די מטובך כעת,
ולא קל למצוא דרך
לשפרו. לקראת הש־
__ נוע הבא תחושו הק-
8 80311* 188 לה. התקדמות ניצי־
—!־ז*וש*,וטי יינת צפויה בשטח ה רומנטי•
ידידויות אפלטוניות
הופכות לאהבה עמוקה ויציבה.
תמצאו הבנה ורצון אצל בני המין השני.

לאחרונה אתם חשים שהפופולריות שלכם
מתגברת ויש יותר דגש על אירועים
חברתיים. ידידים ומכרים
נוכחים בערככם
ומבקשים את חברתכם.
לפתע אתם מוזמנים למסיבות
ושמחות ונהנים
מפגישות עם אנשים
מעניינים. האווירה
די רומנטית והיחסים
ביניכם ובין בני ה־
21בדצמבר ־
19בינואר
מישפחה משתפרים. בתחום
המיקצועי אתם
עומדים לפני התחלה חדשה. תוך זמן קצר
תשיגו את מבוקשכם ותתגברו על קשיים.

בתחילת השבוע תהיו שקועיס בתתחיי־בויות
שלקחתם על עצמכם בשטח העיסקי.
הצעות חדשות כדאי
לכם לשקול בזהירות
ולא למהר במתן תשו׳
בה. השבוע רגיש במ
יוחד בתחום הרומנטי.
יחסים ישנים עלולים
להתערער בגלל עקשנות
וחוסר־נכונות ל21ב
א פ רי ל ־
ויתורים. כדאי לכס
20ב מ אי
להיות זהירים בתגובותיכם.
מבחינה חברתית
הפופולריות שלכם בעליה מתמדת. אירועים
חברתיים מגדילים את חוג מכריכם.

אינכם מוצאים לעצמכם הזדמנות לנוח
ולהשתחרר מעול ההתחייבויות המוטלות
עליכם לאחרונה. למרות
הקשיים, כדאי
לנצל את התקופה
כדי להתקדם. תוך זמן
קצר עשויות להישמע
באוזניכם הצעות מושכות
ביותר׳ אך לשם

כך עליכם לסיים את
העבודות שלקחתם על
זן: ביו לי ־
21באוגוסט

עצמכם. תזכו לשבחים
על טיב הביצוע. השבוע
תהנו מהצלחה רומנטית. שיחות טלפון
ופגישות מיקריות יגרמו לכם התרגשות.

בתקופה זו חשוב לחזק את הביטחון
העצמי, כי ניכפים עליכם שינויים שאינם
מקובלים עליכם וקשה
לשנות את המצב. חיי
החברה מוסיפים עידוד
לתקופה. ידידים ותיקים
מעונייניס ליצור קשו
מחודש. כדאי להתכונן
לביקורים מפתיעים ול
פגישות מיקריות ומוזרות.
בתחום הכספי ה
22באוקטובר -
מצב משתפר ותוך זמן
22בנובמבר
קצר תוכלו לרכוש חפצים
שלא האמנתם שיהיו בידיכם. בקרב
בני המישפחה מורגש מתח בלתי־מוסבר.

מצב הרוח עדיין לא קל. מצב הבריאות
רגיש במיוחד, וגם אם אתם מרגישים
טוב, מישהו אחר מבני
המישפחה אינו מרגיש
כך, ועליכם לטפל ולעזור.
השבוע אינו
מתאים לסיכונים כספיים•
אותם העוסקים
בספקולציות רצוי שישאירו
את המצב כפי
שהוא עד השבוע הבא.
21במאי ־
20ביתי
מי שמתכונן להתחיל
בדיאטת הרזיה יווכח
שדווקא השבוע אפשר להצליח בכך. ב¥תחום
הרומנטי תהיו מבוקשים במיוחד.

השבוע תוכלו לקדם את ענייניכם בתחום
הכספי. רעיונות חדשים ונועזים עשויים
להצליח. לא יזיק להעז
ולהסתכן, התוצאות יהיו
משביעות רצון. אותם
המתכננים נסיעה קצרה
או טיול בסוף השבוע,
כדאי שידחו זאת לפעם
אחרת. צפויות תקלות
ובעיות, ורצוי להימנע
22באוגוסט -
מלהכנס למתח ולעצ־
22בספטמבר
בנות מיותרים. בחיי
האהבה אתם קלילים
מתמיד, ומשחקים עם בני המין השני.
גם הפופולריות שלכם היא בעליה השבוע.

לפי מצב הכוכבים נראה שתקופה חדשה
מתחילה לבני מזל קשת• אתם עומדים
לפני פעילויות חדשות.
בתחום העבודה אפשר
לצפות לשינויים שיביאו
עימם קידום העסקים ועצמאות.
משתפרים ונסיעות ל־חו״ל
יוכלו להתבצע
בקרוב. הצעה כספית
מעניינת תושמע באוז}
: 1 2נו במבר.- .
20בדצמבר
ניכם. רצוי לשקול
אותה, ולא לפסול
אותה ללא מחשבה. פגישה מיקרית
תגרום לכם לנהוג בדרך בלתי-מקובלת.

״כמה טוב היה כשהייתי ילד,״ מיש-
פט כזה או דומה לו שומעים לעתים קרו-
בות, אך לבטח לא מפיו של בן מזל גדי.
ילדותו בדרך־כלל אינה קלה, והחיים אינם
מפנקים אותו. ילד זח לומד הכל בדרך
הקשח.

כוכב סטורן, השולט במזל, מכביד על
ילדי הגדי, ומכריח אותם להתמודד עם
¥קשיים יומיומיים. לכן, כשחם מתבגרים
¥הם מסוגלים לקחת עליהם אחריות יותר

¥מכל ילד אחר.

לפעמים קשח לחורים של ילד גדי

110

אויו1

שנה

נונב סטוון מכביד
עד דד׳ גדי ומארץ
אותם דה ת מודד
עם קשיים יומיים

1ושזו

מצב הרוח ומצב הבריאות אינם טובים

ביותר. ההרגשה די מכבידהומעייפת.

הכל מתנהל לאט ומה

שנעשה קודם כבדרך

אגב, מהווה בעיה.

הזמן אינו מתאים

לביצוע קניות גדולות.

גט אם חלונות הראווה

מושכים אתכם, זיכרו

שכעת לא כדאי. אתם

עלולים לקנות משהו

שאינו דרוש לכם, או

שתשלמו מחיר גבוה

מדי על חפץ שלא תוכלו להשתמש בו.
אורח מחו״ל יביא להקלה במצב הרוח .

השבוע צפויים שינויים מפתיעים, הקשורים
בידידים שדבר קיומם כמעט נשכח.
צריו לנסות לשמור על
שיווי מישקל, תוך זריזות
והסתגלות לתנאים
החדשים. הרבה תלוי
בהתייחסותכם האישית.
השטח הרומנטי די
מבטיח, אורחים מחו״ל
יתארחו אצלכם וינסו
ליצור קשרים יותר
19בפב רו א ר
20במרס
עמוקים ומשמעותיים.
יתכן שתעברו זעזועים
ריגשייס שיגרמו לשינויים דרסטיים בחיים.
בענייני כספים כדאי להיות זהירים.

תשבץ

ה עו ל ם הו ה

2316)6

*א״ א בי גי ל ינאי
מאוזן :
)1כינוס, ועידה גדולה ; צ) ת־שוקה
עזה ( ,3צ 10 זע
בשבט ; )11 רעיון, דעה ; )13
בהמת משא 14 חיק ; )15
מדף ; )16 אלת החקלאות והצומח
במיתולוגיה הרומית ;
)18 אמיץ ; )20 היכן ; )21בתולת
מים במיתולוגיה היוונית;
)22 דגן שמים ; )24 שוטה ;
)25 פתח, חלל ; )26 מזון לדרך
; )28 זכאי ; )30 ממנה
יצא אברהם אבינו; 131 שחך;
)32 אד המתנשא מעל לשרפה
; )34 שבירה, ריסוק ; )35
דרגא במשטרת ישראל (ר״ת);
)38 כינוי לאלוהים ; 139 כלי
עינויים ; )41 פתחו של צינור
העיכול ; )42 חותן יעקוב ; )43
מושב השופט ; )45 שמו העב רי
של הכוכב ״ונוס 47
כלי נשיפה ; )48 אבי אברהם;
)50 מרפא ; )51 אגודת פרחים
; )59 מן התבלינים ; )54
צמר בר ; )57 אבן בחושן ;
)61 בלדר; )62.סלנג; )64
דרך התנהגות ; )65 מקור מים ;
)66 החלק הגדול יותר ; )67
אבי אחד ההורים ; )69 אספקלריה
; )70 גהר מקראי על ג בולנו
; )72 עייף ; )74 צמח
שממנו הפיקו הקדמונים נייר ;
)75 סכין ; )77 סיעה בכנסת ;
)78 מקום תעשיית היין ; )81
שיעור המרחק בקו מאונך ; )83
אוייב ; )85 תואר לנכבד מו סלמי
; )86 כפיר ; )88 שיירת
אוניות ; )89 הפרזה ; )91 תואר
הולנדי ; )93 שאינו בשל ;
)95 דברי גנאי ; )96 אבן טובה
; )98 מטבע רומנית ; )100
די ; )102 כבש רך ; )103 נאיבי
; )104 כנר יהודי שלא הגיע
לפסטיבל הוברמן בארץ
(ש״מ 105 פסבדונים (,2

(החשך נזענזוד )22
הביטו אל העתיד הנורא׳ שלתוכו
הוא הוביל אותם.
והנה היום, אצלנו: דמגוג אהוב
על רוב העם, נערץ ומכובד, בשם
מנחם בגין. הוא מוביל אותנו
לעבר עתיד לא פחות מר. מי ח ד

שאינם משוכנעים עדיין במה מנסים
לשכנע אותם.
למרבה שימחתנו (שימחתם של
ישראלים השוהים בארצות־הברית
והם חברים בתנועות־השלום המקומיות
או יועצים להן) אין ספים
מתערבת בענייניה של אג׳נדוג ד
כך ניתן לקוות שהאירגון היהודי
החשוב והחדש (שרק אחד מנושאי
ההתעניינות שלו הוא המיזרח-
התיכון או ישראל ופלסטין) ימשיך
בקו ההתקדמות העקיב שלו לעמדות
מתקדמות וחדשניות בת*
חומי העניין של הקהילה היהודית
המתנוונות בארצות־הברית.
מפ״ם, ככל המיפלגות הציוניות
המסואבות, נוח לה בחיקה של
ועידת הנשיאים המתחסדת ומצעדי-

רודן מוסודיני
אהוב העם
מך בוז עיוורים או אנשים העוצ־מים
את עיניהם, ההולכים שבי
אחרי הטירוף הפוליטי של מיפלגות
הימין והדתיים.
הגיע הזמן להפסיק עם זה, הגיע
הזמן לפקוח עיניים. כולם יודעים
שכאשר הן סגורות, רואים בסוף
רק שחור.
עופר כפיך, ראשון־לציון

אג׳נדה איזה מביים
תגובתו של ישראל שחק
(״העולם הזה״ )2361למאמרו
של אלכם מסיס
(פורום ״חעולס חזח״
• )235 לא מצאה חן בעיני
חקורא הנידיורקי.

מאונך :
) 1מי שאיבד אחד מגפיו ; )2
אות החיבור ; )3עקומה בדיאגרמה
; )4אל מצרי ; )6ק ריאת
צער ; )7השמעת קול בכלי
נשיפה ; )8כלי קבול ל זבל
; )9חלק משלם ; )12משיכה,
סחיבה ; )15 חבל ארץ
בגרמניה על גבול צרפת 16
מדבר שממה ; )17 מהרוגי המלכות
שהונפק בול לזכרם
(ש״מ 19 צפור שיר ; )20
כלי עבודה ; )21 פסל אבן ענק
באמנות המצרית ; )23 עמוד
נוזלים ; )24 צייר יהודי, מהראשונים בצלאל מורי

; )26 אומן במתכות ;
)27 בת־קול ; )29 התקוממות ;
)30 בא־רע, הורע (מזלו) ;
)33 עשייה ; )34 וילון לארון
הקודש ; )36 שיש בו מופת ;

מכהנים

)37 סרט נע ; )40 שבט ב ישראל
; )41 תו בסולם ; )44
פנה, סטה ; )46 נכרי ; )47
תבואה! )49 חלק הגוף של
זמרת ישראלית ; )50 ירד אל
מתחת למים ; )53 ואף על פי
כן היא נוע תנוע בשמים ;
)54 בעל חיים בעל קרן אחת ;
)55 עוף טרף ; )56 דפנות פעמון
; )58 אריג גס ; )59 תער
תנכ״י ; )60 אחד מסיפוריו
של משוררנו הלאומי ; )62רחב
; )63 סופר יהודי ; )60
התעמלות קצבית ; )68 כלי נ
גינה
עממי ; )71 תפקיד צבאי
; )73 חוג ידיעותיו של אדם;
)76 אחד השמאים ; )77 במצב
סדיר ; )79 נחל בנגב ; )80
תעלה בימי קדם מסביב לחומת
העיר ; )82 אחד מחילות צ־ה״ל
(ר״ת 84 שמן טוב ;
)85 מזבח הבנוי על רמה ;
)87 נעימות ; )90 שי ; )92
מעצור ; )94 דרך ; 96 זהב (ארמית)
; )97 מגזע אחד מבני
נוח ; )99 מטבע יפני ; )101
אנא ; )102 לא כאן 103 סי מן
מוסיקלי.

פרופסור ישראל שחק מקובל
עלי כאיש־מדע חשוב. בפוליטיקה
הוא חלש יותר — אני יושב, חצי
מזמני בכל שנה בארצות־הברית
ועוסק בנושאים של תנועת־השלום
הישראלית באמריקה הצפונית. ואילו
הפרופסור שחק מתיימר להיות
בקיא ממני בסוגיות המ אבק
היומיומי, המצעים הפוליטיים
של הקבוצות השונות, הטאקטיקה
שלהן וכיוצא כאלה. כך, למשל,
הוא קובע כי ניו נ־ואיש אג׳נדה

א ש רי הע
שככה דו
,ככה׳ — נענים כל איש ר
אישה, השואלים למהות פעולה
ופירושה.
,ככה׳ — התשובה מפי הגבורה,
תשובה חדד״ חלקה וברורה.
,ככה׳
— משיב שר לשואלו.
,אשרי העם שככה לו...׳
ראובן סיוון, ירושלים
אינה ממין זה, אלא ״אחד׳ דווקא :
ישראל שחק אינו סבור שאג׳נדה
תומכת בדדקיום בשלום של יש ראל
ופלסטין, זו בצד זו.
פרופסור שחק טעה: לפני ימים
אחדים התכנסו חברי ניו נ׳ואיש
אג׳נדה בניריורק וניסוחיהם העדכניים
קובעים דווקא כי לפלסטינים
זכות למדינה משלהם, שתוקם בשטחים
הכבושים. נכון כי הניסוח
אינו זהה בדיוק לזה של שליי והמועצה
לשלום ישראל פלססין
אך הוא קרוב מאוד, והפתיחות
שלו נועדה לקרב חוגים ואישים

קורא מסיט

תגובה לתגובה
הראווה, לצידם של ביריוני. הרב״
כהנא.
אלכם מסים, ניו־יורק

הארנה העידו ^ה
הווידוי חאישי של נערות
ההרואין (״חעולם חזח״
)2363 ממחיש את מצוקת
נוער-חשוליים.

מזמן לא קראתי סיפור כה מרגש
ואמיתי. אנחנו נוהגים להתרגש
מסרטים העוסקים בנושאי
המצוקה, אך האמת שבסיפור זה
עולה על כל דמיון.
מצער לחשוב שנערות צעירות
מגיעות למצב כזה, שכל־כו קשה
לצאת ממנו• אך זו האמת העירומה
של נערות ישראל השנייה,
ששמותיהן מסגירים את מוצאן.
הסיפור ממחיש את כישלון זד
סימסד לסתור את בעיות נוער-
השוליים — תחת לעסוק במצוקות
חברתיות, הוא מטפח את נוער
האצולה האשכנזית.
תודה על כך, שבצד צילומים
מהעולם הזוהר והנוצץ אתם נוהגים
גם לתאר את הצד העגום של
החברה.
אבי כהן, אילת

על התאונות היורדות לחיינו.

כולם
מדברים על הביטחון בדרכים
ונגד נהיגה פרועה — אך
איש אינו עושה בעניין דבר. יש ־־
להקדיש יותר משאבים לשיפור
הדרכים, להדרכה, להצלת החיים.
(המש ן בעמוד )26
העולם הזר! 2366

בבנק טפחות
/ו הו עלתה תקרת המשכנתאות לזכאי
* כאופן משמעותי
/וקבלת תעודת זכאות כבנק לכל הזכאים

לסיוע בדיוד
הזוגות הצעירים. לכל חסד הדיור. ולבודדים והחד מגיל <18

לדוגמא: סיוע ודרבי לזוג וגעיר ובירושלים1
משכנתא עד 950.000ש׳
הלוואה משלימה עד *>50,000 שי
סה־כ 1,400,000 שקל!

דירות מ־ענלדו־׳• כולי עתה לבצע הלוואה
בבנק טפחות.
ב בנ ק
ב בנ ק
ב בנ ק
ב בנ ק

טבחות -המשכנתא תבוצע בו ביום.
טפחות -תקבל טיפול במקום באמצעות מסופי מחשב משוכללים.
טפחות -הסניפים פתוחים לשרותך יום־יום עד שעה 7בערב, גם בימי רו ני.
טפחות -סניפים בכל רחבי הארץ.
רשת ה סניפי ם:

פארן 5כיכר דוד סנ ה,
ירושלים: רח׳ הלני המלכה ;02-219111 ,9מרכז ״כלל״ רח׳ יפו 7-228283 ,97
צים; 04-668177 ,
815092 תל־אביב:רחי החש מונ אי ם 03-263141 ,123 חיפה:רחי פל י ם 9
דוד: מ ר כז מסח רי ד׳,
רח׳ א חד העם .04-674076 ,15 באר״שבע:רחי מצדה, מרכז העב057-7618:) ,
.0חולון: שדי קוג ל , 33
רח׳ מ. ח .שפירא .055-42334/5 ,נתניה: רח׳ הנו טע ( 16ס מי לנ ס קי 7523/4 ,)13׳
.04-9241 ,
881566 פתח־תקוה:רחי חו ב בי ציון .03-904703 ,29 נהריה:שדי געתו!
רמת־גן:רחי בי א לי ק ׳.03-732883 ,14 נצרת־עילית: מרכז מסח רי חדש של ש פ.065-72021 ,
אילת: שדי התמ רי ם מרכז רכ טר .059-76266 ,9טבריה: רח׳ הגליל (בית רקת).067-2138 ? ,
063-227
רחובות: בי ת הפו עלי ם .054-51861 ,4חדרה: רח׳ פלטרין ליד ה דו ארהמ רכ
הרצליה: סוקולוב 052-88017 ,11 ראשל״צזשד׳ רוט שילד .03-997672 ,46 דיפונה: מ ר כז מסח רי
.057-53336 קרית גת: מרכז מסח רי ( ה פ תי ח ה בקרוב) .רמלה:רחי הר צל ,054-28840 ,65
בת־ים: שדי העצמ או ת ( 03-587924 ,64 הפתיח ה בקרוב)

מכחכים
(המשך נועמוד )24
למשל, רעיון שאיש עוד לא
חשב עליו׳ :אפשר להטיל את ה אחריות
לדרכי־הגישה לכל מיפעל
או בית־עסק על המיפעל עצמו.
כי גם לך זה יכול לקרות.
מינל אלון, רמונ-גן

המאה השתורוה

ז3ש 0עו 10

רבי מטפטף רעל.
רוצחיהמאה השחורה ברוסיה. שידיהם
נטפו דם יהודים, ידעו כיצד
לחבר הסתה גזענית עם אמונות
טפלות, למצוא סימוכין בכיתבי-
הקודש לאשמתם של הז׳ידים בכל
צתת המאמינים הפרבוסלביים.
אחד מנחם־מנדל שניאורסון, הידוע
בכינויו הרבי סלובביץ, אי־

בנין: אני מחפש אדמת־מולדת לפלסטינים
קריקטורה ב״רוז־אל־יוסוף״
מרעיתו לקראת צום העשרה בטבת.
זמירה
אהרון, חיפה

•עקב טימרמן — דמות שנויה
במחלוקת, מוסר בספר זה
את גירסתו שלו למלחמת
שלום הגליל, סיבותיה ומהלכיה .
ספר מעורר ענין ...וכעס
במהדורת כיס-אנגלית.

דבר והן סכס,
לגזור ולשמור, ולבדוק *3
כריסטמס הבא.

כאססרולוג ומיסטיקן אני מגיש

טפרים זה ס טי מ צקי

כאן את קדם תחזיותיי לשנת : 1983
אנו צפויים לשינויים ולזעזועים
בחלק ממדינות המיזרח התיכץ.
אישים פוליטיים כסו אסד, ערפאת,
קד׳אפי חוסיין ומובארק עלולים
לעוף מהמפה הפוליטית.
גם בשתי המעצמות הגדולות
צפויים שינויים: רונלד רגן ייעלם
וכמוהו — עד כמה שהדבר נשמע
מפתיע — גם הבוס הטרי ב-
קרמלץ, יורי אנדרופוב.
שימרו על תחזית זאת ובידקו
אותה בסוף השנה!
משה גאון, תל־אביב

כוס אנדרופוב
לקצרנות קורסי
עדרית ו /או אנגלית * פרטי וקבוצות *
תוך זמן קבר ובהצלחה מובטחת: התרשמת :
ת״א: אול1ן גרג (בר־קמא) ,וייעמן ,22 טל 03*214126 .
קורס חך* י— גוקר וערב — נפתח .16.1.13*3
באיזורים אחרים — לפי פניח לכתובת חנ׳׳ל בת״א.

אפשרלה שיג את

דווו 0 3דו ר
ביו ס שריש בערב.
בחח 1ההמר כזי ת
בתל ־ א בי ב

הכוכבים —
מץ את שיטת הדמגוגים המסיתים :
בכל אשמים הגויים. אפילו רצח
הפלסטינים בביירות לא היה אלא
מזימה של ע1ו״ם כדי להכפיש את
שם ישראל. יפי־הנפש בישראל —
בתוכם חברי ועדת־החקירה —
עושים את עבודת הזרים. אין הם
אלא יהודים שונאי עצמם, הרוקדים
מה־יפית לפני שונאינו.
קשה להאמין כי רב בישראל
יאמר דברים כאלה ז אם כן, כדאי
לעיין בבירכתו של הרב לצאן

מי זקוק לסוכנות 1
את המחתרות כבר מירקו.
מדוע לא את הסוכנות!

כסי שלא מחזיקים עוד מסגרת
קבועה למחתרות. כדי שייפגשו
ויחגגו על חשבון היהדות, לא צריכים
״סוכנות יהודית״ אלא אם
המטרה היא להחזיק, נוסף למיססר

דוס רגן
— מבשרים רע

הרח כ ר כו שהמ דינ ה
לאחרונה נכרת התעוררות במיתקפה על זכות האשה לשלוט
בגופה. מגמות אלה בוטאו על־ידי יועצו של שר־־הבריאות, ד״ר (לא
לרפואה) חיים סדן. שליטת האשד. בגופה הוא נושא רגיש בארץ,
שבה חברי ממשלה רועדים ממחשבה על המאזן הדמוגרפי.
חברה שאחד מיסודותיה הדומיננטיים ביותר הוא הכיבוש, אין
לה מנוס מלהתפתח כחברה מליסאריסטית, הצורכת את ילדיה כחלק
מהמערך הצבאי. אין לנו צורך להתאמץ ולנסות להוכיח שהשקפה
כזו אכן קיימת, שהרי עשה זאת הד״ר סדן עבורנו בצורה מעולה —
כנימוק להתנגדותו להפלות, שחישב ומצא כמה דיוויזיות מאבדת
על-ידי כך מדינת ישראל. כדאי לזכור כי אין המדובר באדם ״פשוט״
אלא באדם המשמש בתפקיד בכיר במשרד ממשלתי המופקד על
בריאות ציבור.
״פנינה״ אחרת של ד״רסח היא אימרתו, כי כפי שהגבר אינו
אדון לגופו בשעה שהוא נקרא למילואים, כך גם האשה: חובתה
הלאומית היא חובת הילודה. במילים אחרות — מגויים תמיד רחמה
של האשד. לצרכי הלאום.
אין ספק שישראל נערכה למצב מילחמה מתמשך בדרך מתוחכמת
למדי. כל תפיסת״העולם וסולם־הערכים שלה התעוותו והשתנו בהתאם
לצרכים אלה. בקונטקסט כזה, שהכל סובב סביב מיליטאריזם, אך
טיבעי הוא שכל דבר המאיים על עליונותה של המדינה במאבק־הכוחות
נתפס כפסול, מאוס וראוי לביעור מיידי, ויהיו אלה דעות
״לא רצויות״ ,לאום ״לא רצוי״ ,או כל דבר אחר שיש בו כדי ״לאיים״
על המשכה של עליונות זו.
אנו רואות את חלקנו כשותפות בבניית ויצירת חברה המאפשרת
קיום של כבוד לכל מרכיביה, ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום.
ההפלה החוקית היא הישג סוציאלי שהושג ברחבי העולם וביש ראל,
בין היתר בעיקבות מיקרים רבים של מות נשים כתוצאה
מהפלות במחתרת.
כאשר אשד. מחליטה לעשות הפלה, אחד המניעים שלה הוא
האחריות לעתיד ולדה, והרי זה ביטוי של כבוד לחיים.
בזעקה דראמתית פונה המימסד באמצעותו של ד״רסח לציבור
הנשים ומבהיר להן כי הפלה היא רצח. תמוה הדבר בעינינו, כיצד
יכול אדם העוסק ברצח עם שלם מזה כחצי שנה, לצאת בצעקה נגד
״רצח״ עוברים בני 11 שבועות.

מירב דביר, תירצה מאובר,

בשם ״נשים נגד הפלישה ללבנון״ ,ת״ד 6562 תל־אביב, מיקוד 16064

קורא הלינגר
פקידים ציוניים
הקטן של 400.000 פקידי-המדינה.
עוד אלפי עסקנים פוליטיים ופקידים
שיחיו חיי מותרות בזמן שיש
חוסר משווע בשטחים רבים במדינה.
רקז
הליגגר, תל־אביב

לי די ע ת
ה קו ר אי ם
קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לגסה
אותם כקצרה. עדיפות
תינתן למצרפים תמונות
למכתכיהם.

סודהקסםשלפ רי
הנעורים ״גו א רנו ד־מגדות
האמזונס בברזיל ־ לישראל
איך זה שד,ברזילאים הם עם שמח ומאושר ובריא ז איך הברזילאים מסוגלים
במשך כל תקופת הקרנבל לרקוד במרץ ולהמשיך לרקוד עד אובדן חושים ז ז
יש סיבה לכך — הגווארנה! הפרי הטרופי הגדל בג׳ונגלים שעל גדות האמזונס•
השמועה על תכונותיו המבורכות של הפרי הטרזפי הזה עובדות מדור לדור
בין שבטי ׳ האינדיאנים של בחיל. האגדה מספרת על ילד אינדיאני מבני שבט
ה״מאואז״ שהיה התגלמות היופי, הפקחות וטוב הלב. טוב ליבו העלה את חמתה
של הרוח השחורה. יום אחד, בשעה שהילד היה עסוק בליקוט פיחת מעצי הג׳ונגל
נהפכה הרות השחורה לנחש, היא קרבה אליו והכישה אותו למוות. בכתה אמו
בכי רב וביקשה משאלה אחחנה — שיופיע האל הטוב ויזרע את עיניו של הילד
באדמה ומתוכן יצמח עץ שיביא את האושר לעולם. מעיניו של הילד צמח עץ
הגווארנה, הנושא פח דמוי עיניים ומכונה ע״י האינדיאנים ותושבי בחיל כולה —
״קסם הנעורים״ בשל תכונותיו המבורכות.
תייחס המבקרים מזה שנים בארץ הגווארנה׳ מאואז, מעידים בפליאה על
יופיו ובחאותו של גזע אינדיאנים חדש הנראה, מבחינה גופנית, מסותת יותר
מן הגזע הלבן. יותר מזה הם הופתעו לגלות את מספרם הגדול של המבוגחם
(מבין תושבי המקום) ,אשר עובדים במרץ בעיר וביער בחוק כמו צעיח המקום.
לכולם תשובה אחת המסבירה תופעה זו! ״הגוארנה״ שהם שוחים מילדות היא
הסיבה לסוח הנעורים ולחיים אתכים.
בעיירה למאייס, אשר משתרעת על פני 40 אלף ק״מ מרובעים לערך, רק 600
איש מעל גיל 60 ביקשו קצבת פנסיה בגלל זיקנה. משעחם שאותו מספר אנשים
בגיל זה ממשיך לעבוד בשל חוסר מודעותו לפנסיה. קבוצה של כ־ססז זקנים,
עצמאיים בעלי נכסים ועקרות־בית, המהווה כ־ ״ 107 מהשכבה המבוגרת יותר הם
בגילאי 70־ 80 וזוהי ללא ספק עובדה משמעותית בהתחשב בתנאי המקום
הפחמיטיביים והקשים. מבין זקני המקום, אשר הגיעו לגיל מופלג ועדיין מתפקחם
בולטת בדמותה סבתא דבלנדינה מקלים ילידת 1894 אשר מנקה ומסדרת את הבית
ללא עזרה, מבשלת שלוש אחחות ביום ועדיין אינה זקוקה למשקפיים במלאכת
התפירה. בנה בן ,70 מסמרה אלדו, הוא רווק מושבע הידוע באהבתו לחיי לילה.
סיפורים רבים ומופלאים מספרים על קרליטוס נגריתס אשר נולד בשנת 1894
והגיע לארץ הגווארנה בשנת 1905 בהיותו בן .11 מאז ועד היום שם לו למנהג
קבוע לשתות את אבקת הגווארנה. כיום בן 88 קרליטוס נגחדוס הוא בעל כושר
פיזי וצלילות דעת ואינטליגנציה חריפה.

משמאל<
בחישת
פר* הגואוגה
לגרגרים

למעלה: פרי הגזארנח בצורתו
הטבעית

האיש הלבן שחקר תופעה זו גילה כי

האינדיאנים נוהגים לכרסם ולמצוץ במשך פרי זה. ד״ר איסלן טענה שצחך לחקור
שעות היום והלילה מין קנה חום, מעין קנה עוד הרבה בכדי למצוא את, הנוסחה המלאה
סוכר. יש הנוהגים לקטוף את הפרי מהעץ, לניצול צמח הג וארנה. במיקרים שנעשו ממעליבשו
ולכתשו, מוסיפים מים עד לקבלת בדות נתגלה כי באבקת הגוארנה כמות קופאין
עיסה חומה אותה מורחים על עלה, מגלגלים הגדולה פי שלושה מאשר בקפה, מרכיבים
את העלים לצורת קנה אותו ניתן למצוץ או אחחם העוזחם בתיפקוד המעיים וכן מצויים
לכתוש ולרסק ולמהול במים ממותקים.
נוגדנים למחלות לב ומחלות זיקגה.
גוארגח— תרופת פלא בריאותית
מדענים שחקח את צמחיית האמזונס כתבו
האישיות הראשונה מעולם המדע שהתייחסה כי פרי הגוארנה מרחיב את כלי הדם, מאזן
לכוח הנעורים של הגוארנה בקנה מידה בינ את פעימות הלב ומעורר וממריץ את התיפקוד
לאומי היתד, ד״ר אנה איסלן, כאשר חייתה הרוחני והפיזי כאחד. אין תימה, אם כן,
בבחיל לפני עשר שנים. יש כאלה האומחם שבמשך כל תקופת הקרנבל נוהגים הברזילאים
כי באה לשם לאו דוקא להפיץ את התרופה לשתות גוארנה ללא הפסק על מנת שיהיה
שהמציאה, אלא להכיר את הארץ היחידה להם מרץ להמשיך לרקוד.
בעולם בת צומח הגוארנה. היא היתד, ה־תושבי
ה״מאואז״ המרבים בשתיית גוארנה,
ידועים בעורם הצעיר והחלק, יפה ונקי מקמטים
או פצעים. קשה מאוד לראות נשים
מקומיות מסוגרות עם ורידים ברגלים או
דלקות ברקמות התאים.
תרבות המערב מתעוררת לאט לאט ומגלה
בפליאה את הפלא הצמחי הזה בתרופות
למיניהן, כולל ישראל.
תחפות רבות בעלות תרכובות כימיות שונות
מכילות גם את המרכיב הטבעי גוארנה.
תרופות נגד מיגרנות, בעיות עיכול, לחץ דם,
כאבי עצבים וכד׳ ,המופיעות באבקה או
כמוסות.
אם הכל כל כך טוב ויפה ובריא מדוע פרי
הגוארנר, וסגולותיו אינו נפוץ כל כך בעולם
כולו ז עד לפני זמן מה היו משתמשים
בטכניקת האינדיאנים הישנה לייצור משקה
הגוארנה. היום מיוצר משקה הגוארנה בשיטות
מתקדמות יותר :
מיבשים את הגרעינים וכותשים אותם לעיסה
חומד, אותה לוחצים בין שני לוחות עד
שהמיץ נפרד מהעיסה. את העיסה היבשה
מעשנים במשך 40 יום במקום חם ובהדר-
גתיות (עד 40 מעלות צלסיוס) עד לייבושה
המוחלט. האבקה שנוצרה היא התמצית המפורסמת
המכונה ״קסם הנעורים״.
מסתבר כי ישנן בעיות רציניות למדי בגידול
הפרי ובתהליכי ההסקה. עיבוד הג וארנה לא
מוכר עדיין וגם קשה, שכן עץ הגוארגה מניב
פיחת רק לאחר 5שנים וזאת למשך שנה
אחת, כשהממוצע האידיאלי לאיסוף פח עץ
אחד הוא בסך הכל 350 גר׳.
חב׳ ״אנטרטיקה״ היצרנית הראשית של
משקה הגוארנה, הקימה חברת נטיעות בשם
״סמסה״ העורכת נסיונות בגידול מתורבת של
עץ הגוארנה, החל מבחירת הזרעים, הכנת
הקרקע, בחירת הגרעינים והכנת התמצית.
״סמסה״ מחפשת אחר שיטה ספציפית בכדי
לפתור בעיה זו. וכבר פותחו שתי שיטות
אפשחות :
.1ערבוב סוגי גנים שונים על מנת ליצור
כמות גדולה של פרי (אף על סי שיהיה חסר
במרכיבים האופייניים לפח הטבעי).
.2טיפול בהורמונים מיווחדים על מנת
לזרז את התפתחות השורשים וצמחית העץ.

צמח האושר משגע את חעולם

קל ותוסס -בריא וממריץ -לא קר -וגס לא •קר!!!

באיזור שבט ה״מאואז״ כבר קיים בית
חרושת העוסק בהכנת תמצית הגוארנה, ומנהל
המפעל משוכנע כי הגוארנה תהפוך למוצר
המפורסם של האמזונס, בחמה לגומי בתחילת
המאה.
במיאמי שבארה״ב קיימים כבר שני בתי
חרושת משוכללים לייצור הגוארנה, שניים
נוספים נמצאים בהקמה במדינת ניו־יורק.
בשסוש נפוץ נמצא ״צמח האושר״ גם ביפאן,
באירלנד, בשוויץ ובגרמניה, לשם הוא מיובא
כתרופה לשיפור כוח הגברא ומשווק תחת
סמל השפן, שהוא כיחע, סמל הרביד.,
בארץ משווק משקה הגוארנה התוסס מזה
זמן ואילו עכשיו עומד כבר בפתח המשלוח
הראשון של הגוארנה כאבקה גרגירית וב־טבליות.
כשהמשלוח
הראשון של צמח הפלא הברזילאי
יגיע לארץ, יימכר כנראה בחנויות
טבע ובסופרמרקטים וקופסה אחת של גרגח
אבקה תעלה כ־ 100 שקל בעוד קופסת כמוסות
תעלה כ־ 200 שקל.

תקשורת
זה לא
מה שהיה
פעם:

תקשורת זר. עצמה.
זה טכנולוגיות מתקדמות,
ציוד מתוחכם, מערכות מחשבים,
מאגר של ידע מקצועי נרחב
וצוותי הפעלה מיומנים.
חברת ביפר אמנם
לא גילתה את ה״סוד׳ הזה
אך היא מיישמת אותו מאז הקמתה.
זו גס הסיבה שחברות, מוסדות
ומפעלים רציניים המבינים בתקשורת,
מעדיפים לעבוד
עם ביפר
בי פ ר -
כל העצמה,
לשרותך.

משרד ראשי: מלון שרתון, רח׳ הירקון 115ת״א, טל 03-288247 .

נורית ש פי ר א, יושבודואש איגוד נשות השוטדים, שיצאה השבוע
להגנתו של הקצין־היודור מכפו־שלם, מסנות 1ול ח״ה הקשים
של אשת־שוטר! 1 ,משכורת הנמוכה והו ז״ם בצר האיומים
קצץ־המישסרה אשר *וה
בנפר־שלס היה טיפש.
הוא היה צויר מעיון
ליהושע לירות בש1
אזרחים, ורע או ידו ה 0

אשה של שוטו עושה
אה הכל לבד, מגדלה
אה הילדים לבד,
הולנת לאס׳פוה־הע׳ם,
קניוה, יוצאת לנו

על שגו של השוטר
שנוצח, נאשר יצא
להפריד בין נ1י־ 111 בואלון,
נטש תורשה. היא באגם
מחמגח לו אה הסבו

שילוו׳ המישטוה נמצאים
בסלאמס, ולך השוטרים
חיים בשכנות לעבו״ניה.
במשן שנה התנכלו ל׳,
איימו עלי ועל לדי

הודכים ישדדו על
המישהרה בעיסבות מה
שסרה בכפו־שלס נתנו
גושפנקה לאותו אווה
שירה על שוטרים

בשני לשרש המקומט
מודיע ר שאין ל• ימוד
לסן בחשבון, ואז אוי
מתהילה לרוץ ממק למק,
מנסהלהמון בין החשבונות

סוד ו!וונור!*
כשאירע האסון בכפר־שלם, כאשר קצין-
מישטרח ירח באזרח למוות, חיו כל
חבריי ומכריי מזועזעים עמוקות, ומיחרו
לגנות את המישטרח. אני שמרתי על
פרופיל נמוך ולא מיחרתי לחגיע דיעח,
חיו שדרשו ממני במפגיע לחביע את דעתי
על המעשה חוח שחם כינו אותו ״נתעב
״.אך לנגד עיניי עומד זיכרון חד וחזק,
מאז היותי בת .9חייתי אז ילדה
קטנח, תלמידת כיתח ד׳ בכית-הספר
״בית חכרם״ בירושלים.
יום אחד חזרתי חביתח, וחבית חיה

כמירקחח. אמא שלי לא היתה בבית,
אחי הקטן בכח בחדרו שלו וחסנתות
התרוצצו בין החדרים. רק למחרת נודע
לי כי אבי פצוע אנושות ומאושפז ב-
בית־חולים ״חדסח״ בירושלים. אבי חיח
באותה תקופה חניך בקורט קציני-מיש-
טרח, ובמיסגרת חקורט חוזעק ביחד עס
כמח מחבריו לעזור למיטטרח הצבאית
לעצור עריק מצח״ל, שחתבצר באחד משי בוני
חקטמוגים. השוטרים לא חיו חמושים,
העריק ירח באבי, ופצע אותו קשח.
אבי בילה שנח שלמה בבית־חולים נאבק

על חייו, ועד חיום חוא חש את פציעתו.
איני יודעת מח עלח בגורלו של אותו
עריק. את מישפחתי מעולם לא הטרידו
ריגשות״נקם ואיש מאיתני אף לא התעניין
בעונשו של חאיש.
אבי חוכר בנבח צח״ל רק לפני כשנתיים.
עד אז, למרות שחהליכח קשה
עליו, לא יכול חיח ליחנות מזכות לרכוש
מכונית בלי מיסיס. רק כאשר
חוטוו תנאי חמשרתים במישטרח לאותם
חמשרתים בצח״ל, חוברה פציעתו
כפציעח בתפקיד.

נורית שפירא יושבת-ראש ״איגוד נשות
השוטרים״ יצאה השבוע להגן על אותו
קצין שירה בבפר״שלם. חיא גינתח את
חברי-הכנסת שמיחרו לכנות את האירוע
בשם רצח.
שמה של נורית שפירא נמצא לאחרונח
בכותרות. חאשח הדינמית וחצעירח חח-
ליטח לקחת על עצמח תפקיר בלתי־אפשרי:
להיאבק למען טיפור חתנאים
של בעלה וחבריו השוטרים.
נורית, שנישאח לבעלח בגיל 17 וחצי,
ווכח בגיבוי מלא מצירו של בעלח• הוא

״ש ל׳ 1שמהשד שוטר!״
(המשך מעמוד )29
עצמו נחשב לשוטר י וצא ־דופן• הוא אוהב
להיות שוטר. בביוזו אוסף של כלי־נשק
מצמררים, על המדים שלו כמעט שלא
נותרה פיסת״בד ריקה, כי המדים מכוסים
בסמלים ובמדליות, שהוא גאה בהם.
בביתו הוא מסתובב כשהוא חמוש באקדח
.״מה שבטוח, בטוח״ הוא אומר.
רס״ר עם כוכב מאיר שפירא הוא שוטר
שלא חייתי רוצה ליפול לידיו.
אך נדמה שנורית, אשתו, היא שוטרת
לא פחות ממנו. היא בת של שוטר, שנישאה
לשוטר, שהוא בן לשוטר, ומספרת
לי שהיא מרגישה שוטרת בנשמתה.
אני מכירה נשות־שוטרים ואני יודעת,
כי אלה מטיבען מעדיפות שלא להתערב
בענייני בעליהן. יתרה מזאת: ידוע לי כי
הבעלים מעדיפים שהנשים תשארנה מא-
חרי-הקלעים.
לכן היה לנורית קשה מאוד לשכנע את
נשות השוטרים להצטרף אליה במאבקה.
יותר קשה היה לה לשכנע את צמרת־המשטרה,
שעד עכשיו אינה מפרגנת לח.
בארצות-הברית קיים איגוד שוטרים
פנסיונרים, שפועל למען השוטרים. בארץ,
מספרת לי נורית, ניסח אירגון חפנסיו-
נרים של המישטרה להפריע לפעולת
נשות-השוטרים. השוטרים השמרניים בדימוס
אינם יכולים לסבול, כי נשים
מתערבות להם בעבודח.

* מתי את נפגשת עם כעלך?
בעלי הוא חוקר של פשעים חמורים.
אני כמעט שלא רואה אותו. שלשום הוא
בא הביתה ב־ 2לסנות־בוקר. אתמול יצא
לצפון, לעצור חשוד באונס, שהוא מתחקה
אחריו כבר מ־.1977
הוא חזר הביתה ב־ 11 בלילה ממוטט,

המושבים. הרגיז אותה שהיא נאלצה לנסוע
לאם.
כמובן שבעלי עצר אותה ורשם לה דו״ח.
את יודעת מה עלה בדעתי? שאם היו
מעמידים ניידת בראש טור המכוניות
הנוסע כל יום בקו ירושלים תל-אביב, לא
היו תאונות בכביש. אבל איפה ז בקושי
יש כוח־אדם.

• בעלך מרוצה מהפעילות הציבורית
שלך?

יש לי מזל, שיש לי בעל שלא מונע
ממני להתפתח. הוא מסכים לכל מה שאני
עושה ומאחר שבמיסגרת החוק אסור לו
לפעול בעצמו, הוא מרוצה שאני פועלת
במקומו ונותן לי גיבוי מלא.
נכון שהבית מוזנח טוטאלית, כמעט שאין
לי זמן לבשל. אמי מצילה אותנו. אני
חסרה לילדים, הם רוצים לראות אותי.
לפעמים הם לא רואים אותי שלושה ימים
רצופים. זה פוגע בבית.
בימי שישי אני לא יוצאת מהבית. היום
עשיתי לך פרוטקציה.

מתי החלטת לפעול למען ה שוטרים?

אני
טיפוס ספונטאני, פועלת לפי רגשות.
ניסו לגייס אותי לפעילות אך לא הצליחו,
לא בא לי. היו לי שני תינוקות, לא היה
לי נסית. התחלתי לפעול ונשברתי מהר.
כשקם אימון השוטרים היו איתי בקשר,
אבל לא היה לי זמן וכוח. כששלושת
השוטרים שהקימו את האיגוד עמדו ל־סישפט
במטה הארצי, הגעתי כדי לתת להם
גבוי מוסרי. דן סממה, כתב־הטלוויזיה, ביקש
שמישפחתנו תתראיין בסיסגרת כתבה
של יום בחיי מישפחת־שוטר. בעלי הסכים.
הוא הבין כמה זה חשוב.
באותו שבוע עמדו גם כמה קצינים
לדין, והתחילה תסיסה בסישטרה. הטלווי־

מה שלא יהיה — אפילו כשאאלץ לעזוב
את עבודתי כעוזרת־גננת — אני עם העניין
הזה אלך עד הסוף, אפילו אם זה
יזיק לבעלי בעבודה, אפילו אם יהיו לי
התקלויות עם נשות־שוטרים, שלא מבינות
את חשיבות המאבק — ותתפלאי, יש
כאלה שאינן מבינות...

• על סה אתן נאבקות בעצם ז

על שכר, למשל.

• •הרי הישוו את סשכורות ה־

* לא פחדת לרדוף אחרי עבריין
נמלט?

אנחנו פוערות.באוכן
חוקי. לעולם לא אאלץ
מנקד לעמוד במצב שבו
יוכרח לפנות אותי
באלימות בעזן הפגנה
שוטרים?משכורות הנהוגות כ*
צ ה׳י ל.

על מה את מדברת? איך אפשר להשוות
משכורת של סגן רווק בן 21 למשכורת
של מפקח בן ,54 אב לחמישה ילדים?
זוהי השוואה לא צודקת, לא נכונה ולא
הוגנת. את יודעת כמה קשה להשיג דרגות
במישטרה ז הדרגה הכי דפוקה במיש-
טרה זה פקד.

+כי מגיעים לדרגת פקד וגת•
קעים שם.

בדיוק. מכיוון שאחרי זה צריך ללכת ל-
פו״ם. וכמה אנשים מגיעים לשם?

+את מתכוונת להתערב בשיקולי
המישטרה ככל הנוגע לדרגות?

וחלילה! אבל יש שוטרים שמרגישים
דפוקים. וזה לא רק שוטרים זוטרים.
יש לנו גם נשות קצינים בכירים שמרגישות,
שהבעלים שלהן דפוקים והבעלים לא
יכולים לעשות כלום.

* מיהו קצין בכיר כמישטרה?

מפקד ומעלה. ומכיוון שהשוטרים לא
יכולים לדבר — אסור להם — אנחנו נש מש
להם לפה, אנחנו אחרי הכל מכירות
אותם מהבית.

+מה זה להיות אשת שוטר,
כמה זה מתבטא?

לא יודעת איך זה אצל אחרות, אבל
אני מרגישה כמו שוטר. אנחנו חיים את
זה. בעלי לא הולך לעבודה וחוזר הביתה,
הוא שוטר בכל רמ״ח איבריו. גם אני
שוטרת בנישמתי, אפילו תפסתי עבריין
נמלט. יש לי מכתב ״חן־חך, שחתום עליו
רחמים קומפורט, מפקד מרחב ירושלים.

נורית, סירי ומאיר שפירא בכיתם
.השוטרים הם העבדים של 1983
הרוג• וזה אחרי שלוש שעות־שינה בלילה
שעבר. השוטרים אומרים על בעלי שהוא
אחרון המוהיקנים. כשבעלי ימות, הקבר
שלו יהיה מזכוכית ויהי כתוב עליו: כאן
קבור חמור.

+הוא יוצא־דופן, או שכד השוטרים
עובדים כמוהו?

אולי יש עוד שוטרים כמוהו. השבוע
נסעתי לאיזה מקום מרוחק באוטובוס וחשבתי:
בסן־־הכל יש בארץ 18 אלף שוטרים,
וזה כולל גם את אנשי מישמר־הגבול.
תוציאי אותם מכלל השוטרים —
נשארים 12 אלף שוטרים. תוציאי אנשי־מינהלה
ועובדי־נקיון — מה נשאר? חמשת
אלפים שוטרים, המופקדים על ביטחון־
הפנים של המדינה.
זה נורא עצוב — אזרחים בכלל לא יודעים
מה קורה, רק אם משהו נוגע להם
אישית: חמשת אלפים אנשים מגינים
עלייך מפני פורענויות.
שלשום, כל הערב היה שידור בטלווי זיה
למניעת תאונות. בעלי נסע לחיפה, וכיאה
לשוטר הקפיד על מהירות של 90
קילומטר לשעה. מפני שהוא נסע בניידת,
כל הנהגים נאלצו לנסוע אחריו והתפו־צצו,
כי לא יכלו לעקוף או להגביר מהירות.
נהגת אחת לא החזיקה מעמד. היה
לד, ב־נז־ו חדשה, היא היתד, צריכה להוכיח
למה המכונית מסוגלת, עקפה את בעלי
ועוד צעקה עליו: אתה מפריע. היא נסעה
עם ילד קטן בן ,3שעמד בין שני

30 1

זייד, נסעה אחרי בעלי לכל מקום. המפקד
הישיר שלו נכנס להיסטריה — הוא הו דיע
למפקד המרחב. הם תפסו פחד אימים,
התקשרו מפכ״ל, ובעלי קיבל אישור אד
טומטי להשתתף בכתבה. הם הבינו שהם
לא יכולים להעמיד לדין את כל הסישטרה.
היתד, תסיסה עצומה בקרב השוטרים.
הכתבה הזו היתה שרות לא נורמלי לשוטר.
לא יודעת אם יש בן־אדם המסוגל
לתאר יותר טוב מבעלי מה זה להיות
שוטר.
אחר כך האיגוד התפרק, בגלל החוק הרטרואקטיבי,
שביטל את הזכות להקים
איגוד. באותו יום חלה התארגנות ספונ טאנית
של נשות־השוטרים. בעיתונות התפרסמו
יום־יום מיכתבי שוטרים. אני הייתי
עייפה, לא היה לי חשק להגיב על
המתרחש. אבל אז היה משהו שהקפיץ
אותי: דובר מישרד־הפנים פירסם, שה שוטרים
מרוויחים כפול מעובדי הסקטור
הציבורי. לא האמנתי שיש אנשים בסקטור
הציבורי שמרוויחים חמשת אלפים
שקל בחודש• הרמתי טלפון לעיתונאי ד
הגבתי בזעם על דיברי הדובר. ואז התקשרו
אליי מכל העיתונים, והתחלתי להתפרסם.

התחילו מאות ואלפי שוטרים להתקשר
אליי ולהביע אהדה. הבנתי שזהו זה: הגיע
הזמן לארגן את העניינים.
היו לי עליות מרידות, הפעילי עליי לחצים
עצומים, אבל החלטתי שלא אשבר,

התחלתי לרדוף אחריו על האופניים. העמדתי
ילדה של שוטר, אסרתי לה: תגידי,
לניידת שאני נוסעת אחרי העבריין, ואני ־—
אדווח מה קורה! ראיתי אותו עולה על
אוטובוס מסי .92 רדפתי אחרי האוטובוס
בינתיים הגיעה הניידת. השוטרים עצרו
את האוטובוס ועצרו את העבריין. אחר כך
הם ביקשו פרם על זה שתפסו אותו.
הרמתי טלפון למפקד מישטרת־חולון ועשיתי
צעקות, אמרתי לו שהפרס מגיע
לי, לא להם. בעלי מילא בשבילי טופס
פרם ואז קיבלתי מיכתב ״חן־חן״.

• מה זה מכתב ״חן־חן״ ?

יש ציון לשבח ויש מכתב. חן־חך, שבו
אומרים לך :״חן־חן על העזרה,״ וכל זה.

#איך תפסת עבריין נמלט?

היו לי שני ילדים קטנים ועבדתי ב־

המפגינים של..אל־על״
ידונו שהם לא ׳הנא׳
לפיקניק, הס לא היו
צריכים להביא להפגנה
את הילדים שלהם

רק אחרי שעשיתי את זה חשבתי כמה
שאני טיפשה, כמה שסיבנתי את עצמי.

• וכסר־הכל כשביל מיכתב.

בדיוק. אבל מה לעשות? זה אצלי בדם.
את יודעת, חשמלאי הולך ברחוב, רואה
עמודי-חשמל: בנאי הולד ברחוב רואה
בניינים! שוטר הולך ברחוב רואה עבירות. אני, יש לי נשמה של שוטר.

* לחיות אשתו שד שוטר זה
שונה מאשר להיות אשתו שד כעל
מיקצוע אחר?

להיות אשתו של שוטר זה לעשות הכל
לבד: לגדל את הילדים לבד מגיל אפם —
אם הילדים שלי רואים את אבא שלהם
חצי שעה ביום זה הרבה: זה ללכת ל-
קופת־חולים לבד, לאסיפות הורים לבד,
תמיד לבד! לצאת לבד, ללכת למסיבות
מישפחתיות לבד. הוא מגיע הביתה בשעות
מאוד מאוחרות וממש נמאס לי.
אני תמיד לבד, אז הפסקתי לצאת בכלל.
מצד שני, אני מרגישה גאווה להיית
אשתו של בעלי, למרות שהוא נחשב למשוגע.
המפקד שלו תמיד אומר לי, שהיא
ובעלי נמצאים בתחרות מי עובד יותר
שעות. אמרתי לו, שהוא מכיר את בעלי
רק חצי שנה. בעלי לא נמצא בתחרות, זה
בעלי. חוץ מזה. הוא חכם, המפקד שלו,
הוא יוצא להפסקת־צהריים כמו כל קצין
וחוזר בערב• בעלי, למרות שאף אחד לא
מכריח אותו להישאר, נשאר עד שהוא
בטוח שאיו לו יותר מה לעשות. אחר כך,
כשהוא חוזר הביתה, הוא נרדם על הכורסה.
הוא לא מסוגל אפילו לאכול מתב
עייפות.

* מהי משכורתו של בעלך?

160.000 ליתת נטו בחודש. מזה יש לו
כל מיני הורדות. ביד יש לו 130.000 נטו.

• איד את מסתדרת עס זה?־

אני לא מסתדרת. גם אני עובדת, וזה
עדיין לא מספיק. יש לנו אובר־דראפט
קבוע בבנק. תאמיני לי שאנחנו לא מבלים
ולא חיים בלוכסום. את הריהוט קניתי
מחברה, הוא עלה לי 60.000 אלף לירות,
ונחנקתי בחודשיים ששילמתי אותו.

#איך את מחלקת את התקציב?

מחלקת. מה יצא לי מזה שאחלק,
אם כבר ביום השני הכספומט מודיע לי
שאין כסף בחשבון? כשהמשכורת נכנסת
לבנק, אנחנו באובר של 2000 שקל. ואז
יש הוראות קבועות ובמשך החודש בעלי
רץ מבנק לבנק כדי למשוך את הסכום
המירבי.
אין לנו שום דבר בבית ח ח ממערכת
סטריאופונית, שקיבלנו במתנה. איך יש
לנו טלוויזיה ציבעונית? זה סיפור עצוב.
אבי נפטר וחילקנו את מענק־הפטירה לארבע
בחלק שלי קניתי מכשיר טלוויזיה
ציבעונית.

• ילדיך הם ילדים של שוטר?

הילדים נולדו עם אבא שוטר. הם לא
מכירים אבא אחר. האבא השוטר שלהם
הוא כל־כך שוטר, שזה מובן מאליו עבורם.
אבל הם לא משוויצים בזה שאבא
שלהם שוטר.
את יודעת — גם אבא שלי היה שוטר
וגם אבא של בעלי היה שוטר. זה כנראה
אצלנו בדם, למרות שאני לא מאמינה שבני
יהיה שוטר.

• אתם יוצאים לכלות?

בית תפירה של קסקטים לצבא. ישבתי על
המירפסת ותפרתי. פיתאום ראיתי את
העבריין עובר בחצר.

+איד ידעת שהוא עבריין נמלט?

אני
בעניינים, מכירה אותו. היה פעם
שכן שלי. תיכף הרמתי טלפון למוקד.
אמרו שישלחו ניידת. הניידת הגיעה ולא
ראתה אותו. השוטרים הסתובבו כמו יוצ־מחים,
עברו על פניו איזה שמונה פעמים
ולא זיהו אותו.

• כגלל חוסר זמן או כגלל חוסר 1 כסף?

עם כל הריצות והפייטריות שלי, אני
נורא אוהבת להיות בבית, היתה תקופה
שהיינו יוצאים קצת, אבל אף פעם לא
היינו מהמבלים הגדולים. בחיים שלי לא
הייתי במועדון־לילה. לפעמים סרט. לא
אגיד לך שאני מסכנה. אני לא רוצה שנופיע
בתור נעבעכים. אני לא אוהבת את
נשות השוטרים הבוכות. אותה אשה שאמרה
לעיתונאי שהיא מחלקת את הביצה
,לשלושה ילדים, היתה צריכה לעבוד בניקיון
של הדר-מדרגות ולקנות ביצים לי-

לדים. נכון שהמשכורת לא מספיקה, אבל
לא צריך לרדת לשפל המדרגה.

* את חושכת שלכל שוטר מגי־עה
אותה משכורת? הרי יש שוטרים
העובדים כפקידים, יש שוטרים
העובדים בתנועה ויש שוטרים העובדים
בבילוש וחקירה.

יכול להיות שלא לכל השוטרים מגיעה
אותה משכורת. לדעתי שוטר קרבי צריך
לקבל תוספת כמו איש צבא הנמצא מעבר
לקו הירוק. יש שוטרים הסובלים מהתנכלויות
של עבריינים• בל שיכוני המיש־טרה
נמצאים באזורי סלאמס, שגרים בהם
גם עבריינים. בשכונת ג׳סי כהן, בכפר־שלם,
בנווה צה״ל, בשיבטי ישראל — בכל
המקומות האלה יש שיכוני־מישטרה. אז
שוטרים וגנבים גרים בכפיפה אחת, וזה
לא נעים כשאתה צריך לעצור את השכן
שלך. את זוכרת את המיקרה של בני פיר־סט
ז הוא היה ביחידה המרכזית וגר בהרצליה.
קבוצה של עבריינים הגיעה ל־בית־הספר
של בנו בן ,9ושברו לילד את
העצמות. בני פירסט, שהוא גבר קשוח,
עבר מהרצליה. המיקרה הזה שבר אותו.

• מישפחתך סבלה מהתנכדד
יו תז
גרנו בשיכץ של המישטרה בג׳סי
כהן, ומישפחת עבריינים שגרה בשכנות
התנכלה לנו. האמא של העבריינים היתה
עומדת מתחת למירפסת שלנו ומאיימת
עלי. תמיד השתדלתי לעבור לידה בראש
מורם, שלא תחשוב שאני מפחדת ממנה,
למרות שפחדתי. היו לי שני תינוקות
בבית.
לילה אחד יצא בעלי לעבודה וראה מי־כלית
עומדת בצומת. שאל של מי המי-
כלית, אף אחד לא ענה, והוא כתב זד׳ח.
פיתאום קפצו עליו. אני ראיתי סרט בטלוויזיה
ושמעתי צעקות, אבל חשבתי
שזוהי מריבה שיגרתית בבית השכנים,
לא ידעתי שהצעקות קשורות לבעלי. פת-

דם שמאשישס ששו
בוטו, לראי דהעצד
ויוסר אוו רוני נ״זנן או
אוו שתו ושטו שנואה
עי״רי דמ׳סוסש 10110
אום שמעתי את האשה צורחת :״אשתך
זונה!׳ ,חשבתי שאני מתייבשת. זה היה
הקש ששבר אותי. אמרתי לבעלי שאם זה
לא ייגמר, אני עוזבת את הבית. בעלי לא
יכול לפעול במו כל אזרח. כשיש סיכסוך
בין שכנים, אזרח מגיש תלונה למישטרה,
שוטר חושב עשר פעמים ומבליג.
בקיצור, הלכתי למפקד־התחנה ואמרתי
לו שאם הוא לא מביא את פרשת האיומים
וההטרדות של השכנים לידי סיום, אני
הופכת את התחנה. הייתי על סף התסו-
טסות־עצבים. מונה קצין־חוקר, ובסופו
של עניין, אחרי חצי שנה, גילה בעלי שהתיק
נסגר מחוסר עניין לציבור. בעלי
אמר שיגיש תלונה ליועץ המישפטי לממשלה
ורק אז פתחו את התיק והעמידו את
המישפחה לדין. ואת יודעת מהל ברגע
שהמישטרה נכנסה ׳לעניין׳ הם ירדו מ־איתנו,
נהיה שקט.

+מי יעשה לכם את זה ץ

בעלי יודע מי האיש. זהו אחד מבעלי
מועדון־לילה יפואי ידוע, גם ההוא יודע
שבעלי יודע.

* את ;חשכת לאשה קשוחה ז
אני לא אשה קשוחה, אבל חשבתי להוציא
רשיון לאקדח, אני חוזרת הביתה
בשעות נורא מאוחרות, וצריכה לעבור בתחנה
המרכזית. אני לא יודעת אם אהיה
כל-כך אמיצה אם מישהו יתקוף אותי.

׳• היית מסוגלת לירות ז
לא, אני נגד אלימות באופן טוטאלי:
מילחמות, שוטרים, אזרחים, בכלל.

• איך זה לגור בשיכון מיש־טרתי

נחמד. כולם מכירים את כולם, משלמים
שכר־דירה סימלי, למרות שאחרי ועדת
בן־שחר נאלצנו לשלם על הטבה, וזה היה
גבוה משכר הדירה.

בעלה של גורית, מאיר, בתפקיד ובכית
״כשבעלי ימות, יבנו לו קבר של זכוכית ויהיה כתוב עליו , :כאן קבור הטור !׳

׳• אתם גרים כעת בשיכון מיש־טרתי?

אנחנו גרים בדירות של עמידר.
את השיכון שלנו בג׳סי כהן מכרו. אבל
לא היה לנו כסף לקנות את הדירה. אם
היינו קונים, היינו רעבים ללחם. מי תיאר
לעצמו שתוך שנה דירה שעלתה 100 אלף
לירות תעלה מיליון, ואחר־כך 10 מיליון ו

׳• באילו תגאים אתם חיים בדירה

אין לנו דירה משלנו. אנחנו משלמים
שכר־דירה חודשי בסך של 750 שקל.
זוהי דירה פיצפונת של שלשה חדרים. את
המיסבח הרחבתי על חשבון המירפסת.
כל מה שאת רואה פה עשיתי במו ידי:
שברתי קירות, הדבקתי טפטים. בעלי לא
עזר לי בכלום, כי אחרי 10 בלילה אסור
לעשות רעש, והוא אף פעם לא מגיע לפני
זה הביתה.

• כשאתן נאבקות למען בעליכן,
מה אתן בעצם רוצות להשיג 1

הגנה על האינטרסים המיקצועיים, כי
אין מי שיגן עליהם. אילו היה איגוד שוטרים,
לא היה קורה מצב שבו מפקד־מתוז
שופט שוטר, ומוריד לו שליש ממשכורתו,
מפני שבא לעבודה בלי מדים, ומשאיר את
אשתו וילדיו בלי אוכל• במישטרה יש
חוק, האומר שמי שנדון על-ידי דן יחיד,
אינו יכול לערער. בעלי הגיש תלונה נגד
קצין שגנב לו פנס והוא הורשע בהעלבת
קצין ואין לו זכות לערער. חוץ מזה, אנו
נאבקות על הטבת שכר. נפגשתי עם מם־
כ״ל מישסרה לשעבר, הטוען שהוא נגד
איגוד שוטרים, אך לדעתו במישטרה —
כמו בצה״ל — המפקד צריך לדאוג לאנשיו,
ואם הוא לא מצליח שיתפטר. אם
יתפטרו מפכ״לים, שניים, שלושה, האחד
אחרי השני, הציבור יתחיל לשאול מה
קורה פה בעצם.

• האם את יוצאת נגד המפכ״ל
הנוכחי?

המפכ״ל הנוכחי יכול היה לשנות הרבה
דברים, אבל הוא לא עושה כלום. אומרים
שהוא איש נחמד, אני לא יודעת. צמרת
המישטרה מושווית לצה״ל מדרגת סנ״ץ
ומעלה. אם הפיקוד דואג לאנשיו, איך הוא
הסכים שישוו את תנאיו לתנאי צה״ל
לפני שהישוו את יתר הדרגות ז מה ש קורה
הוא שהפיקוד אומר: העיקר שאני
מסודר. מה איכפת לי מהאחרים! יכול
להיות שאני טועה, יכול להיות שהוא
פועל למען השוטרים, אלא שלצערי ה שוטרים
לא חושבים כך.

• מדוע הפער הגדוד בין צמרת
המישטרה ובין הדרגים הנמוכים ז
זה נובע מסנוביזם. פגשתי פנסיונר בדרגת
ניצב, שסיפר לי שכפנסיונר הוא מרוויח
230 אלף נטו, בזמן שבעלי הרוויח
100 אלף נטו. לכן הצמרת שאננה. מה
איכפת לצמרתו העיקר שלהם יש תנאים
טובים.
הם טוענים שההתמרמרות היא לא רק

׳בגלל תנאי השבר. הגיע לידי דו״ה סודי,
שבו פורסם כי בחודשיים האחרונים פרשו
מהמישסרה 750 איש. את מתארת לעצמך?
הדו״ח הזה מוכיח שלראשונה מודה
המשטרה שהפירסומים בעיתונים נכונים.
עד עכשיו טענה המישטרה שאנחנו
שקרניות ויוצרות פרובוקציה. אני אפנה
אותך לשוטרים, והם יתראיינו בעילום שם.
הם יספרו לך אילו תנאים יש להם ב-
מישטרה. כמה זמן את חושבת שצמרת
המישטרה תוכל לטמון את ראשה בחול?
קיימת בעיה וזו בעייה קשה.

• הציבור אינו משתגע אחרי
המישטרה. נדמה לי שדמישטרה
יש דימוי שלידי בקרב הציבור.
מהי לדעתך הסיבה?

הדימוי של השוטר הוא בערך אפם גם
בעיני עצמו.
המישטרה רואה את עצמה כזבל, אז מה
הפלא שאחרים רואים אותה כך? טוענים
שהשוטרים מקבלים ביגוד כמו צה״ל, איך
הם לא מתביישים? לבעלי מותר לקבל
פעם בשנתיים חליפת־חורף ומה אם היא
נקרעת קודם? מותר לו לקבל שישה זוגות
גרביים, לבנים בכלל לא. בעלי מקבל
250 נקודות. בצבא נותנים 3000 נקודות,
והם יכולים לקנות בנקודות האלה מה
שהם רוצים. פעם בשלוש שנים מקבל
השוטר מעיל, ובסך הכל יש לו שתי חליפית
קיץ. בעלי עובד בחוץ, הוא נוסע
בקור הזה על וספר .,היא ביקש שיספקו
לו דובון, דחו אותו בלך ושוב ובסוף
אמרו שאין. אין? לכי למטה הארצי ביפו,
ותראי את כל המאפיונרים. לכולם יש
דובונים. הם צריכים להתחמם על הכיסאות
שלהם.

נו? כל מי שאין לו דירה יירה על שוטרים?
גם לי אין דירה. אף פעם לא חשבתי
שמישהו יתן לי דירה. נתנו להם דירות.
נתנו להם כסף, הם לא לקחו. למה? כי
אצלנו סחטנות הפכה לנורמה. ומה קורה?
אדם שולף אקדח, שוטר מונע ממנו לרצוח
אזרחים חפים־מפשע, והוא צפוי ללינץ?
,פוחד לצאת מפתח ביתו כאילו
היה רוצח? בעלי אינו מעז לעבור כעת
בכפר שלם.

• את אומרת שלדעתך הקצין
היה צריך דירות כיהושע?
אל תשכחי שהאיש ירה שלוש יריות
לפני שהקצין ירה בו. אני לא אומרת
שהוא היה צריך להרוג אותו. אולי הקצין
פיספס. מאיפה אני יכולה לדעת? בעלי
אומר שהקצין טיפש. הוא היה צריו להניח
ליהושע להרוג שני אזרחים, ורק אז

אס פיקוד המ־שסוה
דואג ואג ש /אז לתה
הוא הסכים להשוות את
תנאץ לתנא, אה״ל
שד לפני שהושוו
הדרגות הנשמת ותר?

• עד כאן סיפרת לי על דימוי
השוטר בעיניו הוא. מה כקשר
ליחס הציכור אליו?־

אף אחד לא מעריך את השוטרים. אני
לא מחכה שיכסו אותם באהבה. הם לא
ילדים מסכנים. אבל תגידי לי, אם היתה
פאשלה בלבנון, אז כשאת רואה חייל את
מתנפלת עליו? קרה מה שקרה בכפר-
שלם. אז צריך להתנפל על שוטרים? כל
המישטרה אשמה במה שקרה בכפר־שלם?

+את רואה את מה שקרה כ-
כפר־שלם כפאשדה?

לא רואה את זה כפאשלה. נלחמתי נגד
כל הח״כים שיצאו בהאשמות נגד המיש־טרה.
חבר*כנסת שלא יודע את ההבדל
בין רצח והתגוננות, איזה מין חבר־כנסת
הוא? לחברת־הכנסת אלמוזלינו, מגינת השוטרים
הידועה יש פה גדול. פתאום היא
בקואליציה עם חברת-הכנסת גאולה כהן.
שתיהן תוקפות שוטרים ולא מעניין אותן
שלפני חצי שנה שוטר שהלך להפריד בין
בני זוג חטף צרור בבטן ונהרג. יומיים
אחרי זה נורו שני שוטרים בפתח־תקווה.
באמת תודה לחברי־הכנסת שירדו על דד
מישטרה כאסח, ונתנו גושפנקה לירות
יומיים לאחר מכן על שוטרים.
מה הענין הזה עם כפר־שלם? לאן הגע
לירות
בו• ואז במקום רוצח הוא היה יוצא
גיבור, מגן אזרחים.

• יהושע כיקש סהמישטרה
שתחכה עם צו־ההריסה עד שיגיע
אכיו מבית־המישפט.

המישטרה היא לא צד בעניין. היא
מאבטחת את עבודת העיריה. אני יודעת
שהשוטרים ביקשו מאנשי העיריה לעכב
את ההריסה. ואנשי העיריה סירבו.

• כשכעלך יוצא ככוקר לעבודה,
את דואגת?
אני רגילה. אני לא חושבת על זה. אם
חלילה יקרה משהו לבעלי, זה יקרה לו
מרוב עייפות.

+את חושכת על זה שמישהו
עלוד לירות כו?

לא חושבת על זה. אני רגילה להיות
אשתו של שוטר.

• ואם חלילה זה יקרה?

בעלי משרת במילואים. הוא מפקד־טנק.
(׳הנזשך בענווד )70

כדאי!•׳ הזדרז!!!
שרות החל

לחודש

כל תשלום הוא בשקלים ובתוספת מע״מ. רכישת המכשיר החל ב 270 מחיר השירות החל
ב־ 6דולר לחודש בלבד. ניתן גם לשכירה החל ב־ 15 דולר לחודש, עם אופציה לרכישה ב תו ם שנה.
לקבלת פרטים הדגמה וייעוץ פנה ללא כל התחייבות:
למוטורולה ישראל בע״מ -מת׳ מטרופון 03-338973-429-430
או לאטלס אלקטרוניקה גע״מ 0 1 - 3 3 0 2 6 0 3 3 3 1 6 6

ד הרבה יותר ממנ שיו קשר.

סוך לרומאן וו מוסקווה?
מאז אוקטובר 1982 נוהגים משקיפים אירופיים רבים
לדבר על תקופה חדשה ביחסי סין העממית וברית־המועצות.
אין ספק שמוסקווה מעוניינת בהתקרבות
וביצירת מערכת־יחסים ידידותית יותר עם סין. השיקול
האסטראטגי הוא ברור. לסובייטים גבול ארוך מאוד,
כ־ 7500ק״מ עם סין. החשש לעימות צבאי של ממש
עם הסינים אינו רציני בשלב זה, אבל שיתוף הפעולה
האסטראטגי בין פקין וארצות־הברית מהווה גורם מטריד

הקבוע ברשימת התופעות המזיקות של פקין. כך הוכשרה
הדרך לשיתוף־פעולה הדוק עם ארצות־הברית. פריצת
הדרך של ריצ׳ארד ניכסון ב 1972-עדיין מהווה את
אחד ההישגים הדיפלומטיים המרשימים של המאה העשרים.

עז ר ת רגן. כפי שכבר נכתב במדור זה פעמים
אחדות, סייע רונאלד רגן למוסקווה על-ידי מדיניותו
התמוהה ,״האידיאולוגיסטית״ ,בנושא טאייוון. הסינים,

9 1 1 1י 1

גייסות תוקפניים. השבוע יצא העיתון הסיני
הרשמי, יומון המס, בהתקפת מחץ נגד המשך הנוכחות
הצבאית הסובייטית באפגאניסתאן. הסינים הגדירו את
הצבא הסובייטי כתוקפן, ואת נוכחותם של 105,000 חיילים
סובייטיים במדינה זו כאיום חמור על סין. פקין התחייבה
להוסיף ולסייע למורדים האפגאניים, וקראה גם לעזרה
הומאניטרית למיליוני הפליטים הגרים בתנאים תודאנושיים
בפקיסתאן.
ניו־יורק טיימס מוסר, שהסינים ציינו שני גורמים
נוספים להמשך המתיחות בין סין ובין ברית־המועצות :
התמיכה הסובייטית (המוצדקת) במשטר הפרו־וייט־נאמי
בקאמבודיה, והריכוזים הצבאיים הסובייטיים בגבול בין
ברית־המועצות וסין.
ההפגנות נמשכות
הפגנות־הנשים נגד הצבת 96 טילי קרת, החמושים
בנשק גרעיני, בבסיס חיל־האוויר הבריטי גרינהאס
קוטון נמשכות.
מאז הדיווח על ההפגנות בבסיס זה בעולם קטן

שר־החוץ שולץ
גישה חידשה לפקין
בהקשר זה, ולוא רק מבחינה פסיכולוגית. הסינים היו
גם פעילים מאוד בזירה המיבצעית נגד הסובייטים, יצרו,
יחד עם עמיתיהם האמריקאיים, גב לוגיסטי רציני למורדים
האפגאניים על אדמת פקיסתאן. סין לא בחלה גם
במסעי תעמולה אנטי־סובייטיים באירופה ובעולם השלישי,
תוך ניצול מתוחכם של ההסתבכויות של מוסקווה בפולין
ובאפגאניסתאן.
הנגכנה ׳העיקרית ,,הגמוניזם״ .הרוסים ראו
תמיד, ובצדק, את ההתקרבות בין הסיגים לארצות־הברית
כהישג אמריקאי מרשים, המגביל את כושר התימרון
של הסובייטים במפרץ הפרסי ואף באירופה. הסינים,
לעומתם, הגדירו את החתירה הסובייטית ל״הגמוניה״
כסכנה העיקרית לשלום־העולם.
האידיאולוגיה הסינית הרישמית, ולא רק הפעילות
בשטח, העמידה את הסכנה ההגמוניסטית כראשונה במעלה.
היא דחקה אפילו את האימפריאליזם האמריקאי ממקומו

שזעמו על ההתקרבות בין רגן לבין הסינים הלאומנים,
שלחו מישלחות־פיום למוסקווה. בצעד זה היה, כמובן,
אלמנט של סחטנות. כרגיל במיקרים כאלה הוא קיבל
דינמיקה משלו. ההתבטאויות הסיניות כלפי מוסקווה
הפכו הרבה יותר מתונות. פקין אף שלחה מסר למוסקווה,
ביום השנה ד,־ 60 להקמת ברית־המועצות, והביעה את
רצונה להגיע לנורמליזאציה של היחסים, ואף להקמת
מערכת ממוסדת של התייעצויות בין שתי המעצמות.
התגובה הסובייטית היתה קצת איטית, אולי בשל
חילופי־השילטון, בעיקבות פטירתו של ליאוניד ברז׳נייב.
מקורות בריטיים מסרו שההתקרבות הזו עוררה בהלה
של ממש בארצות־הברית. ג׳ורג׳ שולץ, תומך ותיק
בהתקרבות לטאייוון, שינה כיוון, המליץ על שורה של
צעדי־פיוס כלפי פקין.
גם כאן פעלה שיטת המקל והגזר. האמריקאים איימו
בהפסקת שיתוף־הפעולה עם סין בנושא הקמבודי, שהוא
חשוב ביותר לפקין. הצרפתים סבורים שוושינגטון הציעה
לסינים שיתוף־פעולה כלכלי בממדים חסרי-תקדים תמורת
האטת הדטאנט עם מוסקווה. אריק דולו סבור, שהסינים
אף התרשמו מהישגי ארצות־הברית במיזרח-התיכון ומן
הנסיגה הסובייטית הבולטת באיזור. המהלכים הסיניים
האחרונים במיזרח־התיכון נעשו בעידוד גלוי של האמריקאים.
כל הגורמים האלה הכשירו את הקרקע להתקפה
סינית על מוסקבה בנושא האפגאני.

1יא חושש מישראל מאז פירסם מדור זה, לראשונה בישראל, את הדיווחים
מאירופה על שיתוף־הפעולה בין השירותים
החשאיים של הודו ושל ישראל, במטרה לחסל את
הכור הגרעיני של פקיסתאן, גברו עוד יותר השמועות
בנושא זה.
שקרנית מובהקת. העיתונים הישראליים ה-
״אחראיים״ התעלמו, כדרכם, מהנושא, חרף העובדה
שיש לו השלכות מדיניות וביטחוניות מרחיקות-לכת.
אם יש אמת בידיעה, ששודרה לראשונה בבי־בי־סי,
אזי מדובר בהתגרות חסרת־תקדים במדינה מוסלמית,
לא ערבית, המקיימת קשרים הדוקים עם סין העממית
ועם ארצות־הברית!
ראש-ממשלת הודו, אינדירה גאנדי, הודיעה לערבים
שאין בדעתה לשתף פעולה עם ישראל בשום
נושא ביטחוני. הערבים והפקיסתאנים מתייחסים
לדבריה בחוסר-אמון. לא רק שמה ה״טוב״ כשקרנית
מובהקת גורם ליחס הזה. האינטרס ההודי והאגדה
על היכולת המיבצעית של המוסד בנושאים כאלה
חברו יחדיו, והפכו את הנושא מוקד לוויכוחים
והתרוצצות בבירות־ערב. המעוניין העיקרי בנושא
הוא נשיא לוב, מועמר קד׳אפי. הלובים משקיעים
הון־עתק בפיתוח הפצצה הגרעינית של פקיסתאן,
ומומחים בריטיים הצהירו בפסקנות שנשיא פקיסתאן,
זיא אל־חאק, הבטיח לקד׳אפי פצצה אחת לפחות
עם השלמת הפרוייקט.
משקיפים מערב-גרמניים מטילים ספק בעצם קיום
הבטחה כזו. הם סבורים שהאמריקאים לא יניחו לזיא
לקיים — אפילו אם אומנם הבטיח ! זיא אינו מעוניין
להרגיז את ארצות־הברית. וושינגטון מסבסדת את
כלכלתו, בונה את צבאו, ומקיימת נוכחות מאסיבית
בגבולו הרגיש עם אפגניסתאן. כיום נוסף לכל אלה
גורם חשוב נוסף: זיא מקווה שארצות-הברית תרתיע

לפני כשנה, הפך גרינהאס קומו! למוקד עליה לרגל
לנשים פמיניסטיות, המפגינות נגד הנשק הקטלני.
השבוע דיווח הניוזוויק על הפגנה ענקית במקום,
שבה נטלו חלק 30 אלף נשים. בין הכרזות הבולטות
בהפגנה היה ציור של דגן ולידו הכתובת :״הוא
יפתור את בעיית זיהום־הסביבה שלך.״ כרזה בולטת
אחרת נרשמה בכתב יד בלתי-מיקצועי, שאמרה בפש טות
:״מדוע אתם מנסים לרצוח את ילדיי ז״

דר 1ם אפריקה:
ה כי ס ש נמ שך

הבטיח ללוב פצצה
את ישראל, תמנע ממנה מלפגוע7בכור ליד איסלאמא-
באד.
לדברי בי־בי־סי העלה זיא שוב את הנושא לאחרונה,
ביקש בשדר מנשיא ארצות־הברית לרסן את
ישראל. יכולתם של האמריקאים להשפיע על מנחם
בגין ואריאל שרון הפכה לנכס ראשון במעלה של
המדיניות האמריקאית לא רק במיזרח-התיכון, אלא
גם בדרום־מערב אסיה, מוקד רגיש נוסף של עימות
בינמעצמתי.

גם ממשלת דרום־אפריקה מתכוננת להשאר על אדמה
כבושה, מעבר לזמן שהבטיחה בעבר ובניגוד להתחייבויותיה
הבינלאומיות.
וושינגטון פוסט דיווח השבוע שהגנרל קונסטנד
וילג׳ון, הרמטכ״ל של ממשלת האפרטהייד, הצהיר השבוע
שצבאו יישאר בנאמיביה לפחות במשך כל .1983 הוא
הודיע ברוב התחסדות שאין בדעתו להתערב בשיקולים
מדיניים, אך אינו מוכן להמליץ לממשלתו להאיץ את
המשא־ומתן בנושא הפינוי.
הדרוס-אפריקאים מעודדים, כמובן, ממדיניותה של
ארצות־הברית, ובעיקר מעויינותה של וושינגטון כלפי
המחתרת הנאמיבית השחורה סוואפ״ו. לוחמי-החופש
השחורים סובלים קשות מפעולות־הגמול של צבא דרום-
אפריקה, והאשימו לא אחת את ישראל בהשתתפות
פעילה בהתקפות נגדם. בתקופת ג׳ימי קרטר נהגה ארצות-
הברית לרסן במקצת את הגזענים. רונאלד רגן מאפשר
להם להשתולל.
הרממב׳־ל גגד אמריקה. עם זאת יש לאמריקאים
מחוייבות כלשהי כלפי אפריקה השחורה. ידידיהם
ביבשת, בעיקר ניגריה וקניה, מזהירים אותם ללא־הרף
שתמיכה פעילה מדי בדרום־אפריקה תגביר את ההשפעה
הקומוניסטית באפריקה השחורה. לכן יש לאמריקאים
יד בנסיונות לכפות על נאמיביה הסדר, המזכיר במידה
מסויימת את ה״אוטונומיה״ לפלסטינים.
ניצים מסוגו של הרמטכ״ל וילג׳ון, המתנגד כעמיתו
הישראלי לכל פשרה עם לוחמי־החירות, רואים אפילו
בתוכנית האמריקאית סכנה. הם נאחזים בתנאי הבלתי-
סביר של רגן — הרחקת הקובאים מאנגולה — כאמצעי
לדחות כל הסדר ולהרוויח זמן. יש להניח שהם ינחלו
הצלחה לטווח קצר, עד שמדינות אפריקה השחורה יחלו
בלחץ רציני להסדר, שיבטיח עצמאות לנאמיביה בראשות
סדואפ״ו, כפי שהחליט האו״ם פעמים אחדות.

חיים ברעם

?־׳י׳^י•י? ייי־יו

בריכת שחיה פרטית,מגרש
טניס בחצר 3 ,2 ,או 4חדרים.
באיזור היוקרתי הנישא והיפה ביותר בנתניה,
ליד פארק רחב ידיים ומול הים, הולך ונבנה
פ ח״ ק ט מגורים חדשני כמוהו עוד לא היה
בארץ. גני ניצה.
בית חלומות של ממ ש, בית שנועד לפנק את
דייריו, ולהעניק להם הרגשת נופש אמיתית יום
יום.
י גני ניצה״ נבנית בסביבה מפוארת ומצטיינת
בעיצוב חזותי מרהיב ותיכנון סביבתי נפלא.
בריכת שחייה, מגרש טניס משובח, לוב׳
מפואר ותיכנו! פנים מיוחד לכל דירה. יתרונות
אלו יעניקו לדיירים סגנון חיים אחר וסגנון זה
כול להיות שלך

דיות יזקוהמתניהמולהים
+דיות נופשבאיותובטבריה לנוהחיים חינם
רק 5 8 ,0 0 0דולר

מה תקבל כדייר ב״גני ניצה״

כל דירה צופה אל הים.
מערכת עצמאית ל הסקה ולמיים חמים
לחיסכון מושלם.
חדרי רחצה מרוצפים בקרמיקה ובחרסינה
צבעונית.
זרמים ת ת מימיים באמבטיה בשיטת
ה־יגיאקת׳״.
מטבח בסגנון אמריקאי, ובו גם שיש גרניט.
כיור המטבח ממוקם מתחת לחלון הפונה
לים.
שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה..
מרצפות שיש איטלקי גדולות בסלון,
ובפינת האוכל(שלוש דוגמאות לבחירה).
תאורה דקורטיבית בחזית.
לוב• מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
מערכת אינטרקום/טלביזיה לזיהוי מבקרין.
מועדון תרבות.
מועדון בריאות וכושר.
חניון ת ת קרקעי.

דירה בל• מזומנים
600/0ממחיר הדירה באמצעות הלוואה
שתוחזר עד 12 שנים.היתרה בתצלומים
נוחים. אפשרות ל ,0 מח 1

הם דו ה באחו ם הם ק1חות הבאים חוהו1
חדות חבש חינם באילת ובטבריה ו בו החיים!
כאשר אתם קונים דירה אצל אברהם גינת, אתם משנים את סגנון חייכם ועוברים לדירת פאר
בסטנדרט עילית, כמקובל אצל אברהם גינד.1
בנוסף לכן, תזכו ללא הגרלה בשתי דירות נופש -באילת ובטבריה.
ד׳חת הנופש המרוהטות תעמודנה לרשותכם שבועיים בשנה -שבוע באילת ושבוע בטבריה —
במשך כל החיים.

בתל־אביב
• למהיר׳ החלטה!
נותרו 2דירות מובחרות בנות :׳ 4-1 3חדרים
עם גג +חדר,בבנין יוקרתי בן 8דירות
בלבד, המוקם ברח״ לסל .22
• בצפון הסולידי, ברח״ חתם סופר ,9דירות
דו־מפלסיות בנות 4חדרים, וכן דירות עם גג
+חדר בבנין מפואר בן 8דירות בלבד.

בפתח־תקוה
• פנטהאוז -עדיין $85,000
נותר פנטהאוז וכבנין יוקרתי עם מירב
השכלולים ובמחיר אטרקטיבי.
• ברח״ דגל ראובן, דירות בנות :-13׳ 4חדרים
עם גג +חדר ומירב השכלולים.

• ברח״ כץ, בבנינים בני 9דירות בלבד, מבחר
דיחת דו־מפלסיות בנות 4חדרים.
• במרכז פ״ת, דירות בנות 4חדרים עם מירב
השכלולים — $59,000

• דירות בנות :׳ 4-13 חדרים בכל אזור׳ העיר.
• דירות עם קרקע וקוטגיים באיזור יוקרתי
והירוק ביותר במערב ראשון לציון, בקרן
הרחובות ארלוזורוב— גולומב(ע י׳ בי״ ם
בארי) ,החל $ 115,000 0במקום
$130,000

• קוטג״ים מפוארים בפרויקט ״גני השרוך על
קרקע של 4000 מיד במחיר של
$160,000

בנתניה

ברמת-השרו

15153ז 0 2ר

• ב גן הברושים :
נמשכת מכירת דירות יוקרה ב״ גן הברושים״
שבשכונת אברמוביץ. הבנינים צמודים לכ7-
דונם גן ציבורי. דירות דו־מפלסיות עם כל
השכלולים. עדיין במחירי מבצע מ-ס.$75,00

$1000

והבית החלומי על
2 5 0 0מ״ר אדמה
פרטית בחדרה
שלר.

• מבחר דירות ברחובות המבוקשים והיפים: בלב חדרה, בפרויקט ״לב השרון״,
ברח׳ דיזנגוף 18־ 16 וברח׳ ראשון־לציון 5־.3
שכונה בת 1200 בתי

פתוח במוצאי שבת
לרגל המבצע יהיו משרדינו בנתניה,
תל-אביב וראשון לציון פתוחים
במוצאי שבת החל מצאת השבת.

פרטיים וקוטג׳ים על 2 5 0 0מ״ר
אדמה פרטית, עדיין מ$59,000 -
(לא נכלל במבצע הנופש)
המחירים אינם כוללים סעי״ס
דיחת הנופ שבהתאם לתקנון החברה.

.אברהם ־ נינו־ בונהד־יד־וה! עו *ונו ±וי ם והבים

אנשינו ב עו ל ם

בם ד׳ז1ית מ י סט׳מרם: אריות!תקים

ו9שזזז1ים ביחד במתם הוואעתנה

הנערה הבלונדית היפהפיה החבוקה בזרועותיו
של ג׳יי־אר אינה אחד מכיבושיו החדשים בסידרה,
וגם לא אחת התוספות לגירסה הקולנועית המתוב־ננת.
זוהי בתו האמיתית, היידי, בת ה־- .23 לעומתהדמות הטלוויזיונית של היואיינג •התככן ובעל הלב
הקר, טוען לאדי הגמן שהוא יכול לשמש מופת

.פאוזו זיבה:

וחן־ משויים

של אושור
פארה פהלווי, אלמנת השאה
האיראני מחייכת שוב. היא מצאה
אושר מחודש לצד שתי -בנותיה,
שהחזירו לה את שימחת־החיים שאבדה
ילה. בעבר נהגה לומר :״אני
מתפללת להיות שלווה בנפשי. איני
מתעניינת עוד בפוליטיקה״.
בתמונה זו נראית זארה עם פא״
ראגהז, שבחודש מרם ימלאו לה
20 והיא דומה ביותר לאמה, ועם
לילה, המגלה דמיון רב לאביה,
והיא היום בת .12 בעוד יעלי רד׳ה
מחלק את זמנו בין מארוקו ומצ ריים,
מחלקות הבנות ואמן את
זמנן בין מצריים וניריורק. תמונה
זו, האחרונה בצילומי המישפחה המלכותית
מאיראן, צולמה בדירתן
שבניו־יורק.
פאראנהז השליפה בשינה שעבדה
בקאהיר את לימודיה כאחות, ו-
השתלמה בניו־יורק •במחלקת־יל-
דים, בדומה למה שעשתה מאדי־אסטריד
נסיכת האבסבורג. היא
יפתה מאוד ונראית פדי פעם בדיסקוטקים
מפוארים בגידיורק.
העולם הזה 2366

ודוגמה לבעל הנאמן והאב המסור. במאי ימלאו
30 שנה לנישואיו. היידי דומה מאוד לרעייתו
השוודית, מאי לבני הזוג יש גם בן, פרשטדן,
בן .29 הגמן ואשתו ממעיטים להציג את ילדיהם
לפני המצלמה -ועיתונאים סקרנים ושומרים על
פרטיותם בקנאות רבה.

האם היה זה האגס המוזהב, סירטם נושא האוסקרים של קתרץ
הפכורן והגרי פונדה, שהשפיע על הטלוויזיה האמריקאית בכבלים
להציע הרפתקה דומה לזוג אגדתי אחר? אולי. עובדה היא, שסרט
חדש מאחד שני אריות קולנועיים ותיקים: בט דייוויס וג׳ימי
סטיוארט• כל אחד מהם הוא היום בן 74 וכל אחד מהם הפך
לאגדה עוד בחייו. לכל אחד מהם עשרות סרטים, קאריירה ארוכה
של פרסים ותהילה, ואם כי שניהם נחשבים לנכסי צאן בתל של
הקולנוע האמריקאי. ועבדו תמיד בהוליווד, מעולם לא נפגשו בסרט
משותף. אולי משום שבעבר היו שייכים לאולפני־הסרטה שונים,
והיה זה כמעט בלתי-אפשרי לשדך זה לזה *שחקנים שבבעלות
אולפנים שונים.
היום שניהם משוחררים מהתחייבויות, ולעולם לא מאוחר, מסתבר.
השניים משתפים פעולה בסיפור אהבה מלזדרמאתי בעל חן מסויים :
בעל קשיש מחליט להתאבד כשנודע לו כי רעייתו האהובה חלתה
במחלה ממארת. לג׳ימי סטיוארט זו חשיפה מחודשת ומלהיבה, כי
מזה כמה שנים, מאז חלה בעצמו, לא שיחק כמעט. לעומתו, דייווים
לא הפסיקה לשחק מעולם, ונראתה לאחרונה בתפקיד הגברת הזקנה
הסוחטת את שותפיה הצעירים למישחק־הקלפים בהכסף המר.

*111111

מל בלנחנדו: לתזחיו אח תחינו לבניה של ]>)300׳

שאור אזנאנוו: תגישו! נוגשת

הידידות והנעורים הם התרופה שתחזיר את
החיוך לפניה של סטפאני, נסיכת מונאקו, טוענים
כל ידידיה. ומי שהצליח לעשות זאת הוא פול
בלמונדו, בגו של השחקן ז׳אן־פול כלמונדו
(בתמונה למטה) .מלא חיים, מחונן בחוש הומור,
עדין ורגיש, לא מש הנער מצידה של ידידתו הטובה
סטפאני, מאז איבדה את אמה בתאונת־הדדכים המחרידה.
כשראו את השניים לפני כמד, חודשים מפלרטטים
בתיאטרון, אמרו כולם: זה לא יחזיק מעמד.

פול הוא בנו של אביו, והתפוח לא נופל רחוק מן
העץ. מאז עברו מים רבים וסטפאני, הילדה השובבה
שלא מאסה בשום תחבולה למתוח ולהצחיק את
ידידה, שקעה בדיכאון. הראשון שהגיע אליה אחרי
אביה היה פול הצעיר. הוא נראה מטייל עימה
פעמיים ביום בגינת בית־חחולימ יד ביד ובשקט
בלי לומר מילה. התמונה למעלה היא רגע שבו
נתפסו השניים מאחור על־ידי צלם, ובתגובה עיוותו
את פרצופיהם.

לא, אין זה רומן אהבה חדש׳ כי אם אחוות יורשים, והירושה
אינה כסף כי אם זיכרון של אשה אחרת. שארד אזנאדור, מי
שהיה תגליתה של הזמרת ארית פיאף, אשד עזרה לו בצעדיו
הראשונים על הבימה, מפגין הערצה לזמרת מידיי מאתייה,
הנחשבת ליורשתה של אדית פיאף, שאירחה את אזנאבור בתוכנית
טלוויזיה מיוחדת לערב השנה החדשה.

שראייה: קיסרית

בכל פעם מתחלף המקום שבו נפגשת החברה הגבוהה בפאריס,
אבל האנשים אינם משתנים. במועדון הלילה המפואר נובה פארק
אליזה, לצד פייר אליזט מדודו, הבאתן גי דה-רוטשילד,
הנסיכה אירה פון-פיסטנברג מאוסטריה והנסיך מישל מיוגו־סלביה,
היתד. העליזה שבכולם הקיסרית־לשעבר וראייה, שעדיין
נחשבת למלכת הלילות היפים בפאריס, עם מחזר חדש.

ראן פול בלשנזו: השנים חולפות, התיאבון גובר
עם השנים מרחיב ז׳אן־פול בלמונדו את
תחום פעילוות בכל הכיוונים: הוא הפך למפיק
של עצמו ומנהל אימפריה ענקית של סרטים בפילם
ובווידיאו, הוא מחליף את בנות־זוגו ומעדיף אותן
פחות צרפתיות ויותר צעירות. במשך שנים רבות

היה שמו קשור בכוכבת האיטלקיה לאורה אנמי׳
נלי, שעימח חילק את זמנו בין פאריס ורומא

לפני כשנה נפרדו, ואת מקומה תפסה נערה דר
אמריקאית צעירה מאוד ויפהפ״ה. הנראית עי
בתמונה זו.
העולם הזה

לטיפול בק שק שים
צריך פינוק מיוחד
שמפו פינוק+ו\ו

אם יש לך קשקשים ...הם
יעלמו יחד עם הרגשת חוסר
הנוחות המתלווה בדרך כלל
לתופעה.
היום יש לך תכשיר יעיל
ונוח המתאים לכל סוגי
השיער-
שמפו פינוק +עו לטיפול
בקשקשים.
פינוק +ע! זה הפינוק
המיוחד שלך. הוא מנקה
ביסודיות את הראש ולאחר
סדרה של חפיפות מבטל את
תופעת הקשקשים ומונע
הופעתם מחדש.

תכונותיו הנוספות הן כשל
שמפו פינוק רגיל. הוא מטפח
את השיער, מעניק לו ריח
נעים והרגשת רעננות, והוא
מתאים במיוחד לתנאי
האקלים בארץ.
פינוק +עו פותח בישראל.
התוצאה היא,תכשיר
איכות יעיל במחיר סביר,
המתחרה בהצלחה
בתכשירים מסוגו בעולם
כולו.
פינוק +עו זה הפינוק
המיוחד שלך.

השיער זקוק לטיפה של

גם לשירותים מגיע
הסלון, חדת הילדים, חדר השינה
והמטבח שבביתך, כולם זכו בוודאי
לתשומת לב ולמאמץ לא קטן שהביא
אותם למצבם הנוכחי.
והשירותים? פה יש בעיה?
לא עוד•

כתר פלסטיק מוסיף צבע לחיים.

מדבקות לחרסינה, נדבקות מעצמן
>6״ו65ו )5611301 מתוצרת ״רברמ״ד״
במגוון דוגמאות וצבעים. מק שטו תאת
הקיר ונרחצות ב קלו ת ולאורך זמן.

יוקרה בחום
אם את מחפשת את הסגנון המהודר
והאצילי, אין ספק שהיוקרה בחום
הוא המראה שלך.
המרכיבים: לאבחת היסוד בחום
(כשארון האמבטיה עם תאורה) ,נוסיף
לחדר מדבקות מדגם 484900
ץ ם^ועוחסוא, בפינת החדר שתי
הסדרנית של ״כתר פלסטיק׳ תספק
לך מרחב איכסון רב למגבות ושאר
פריט׳ האמבטיה. לבחירתך ב־ 3וב־ 4
קומות ובשלל צבעים.
מתלים נדבקים מעצמם למגבות
מתוצרת ״כתר״ בשלל גוונים תואמים.

הנה הוא חדר השירותים הסטנדרטי -
לק, משעמם ומעצבן למדי. לא פעם
חלמת בוודאי על שינוי המראה שלו,
״אבל מחיק לוקחים את המיליונים?״
שאלת את עצמך. הפתרונות המוגשים
לך כאן מוותרים על המיליונים
ומחליפים אותם במספר אביזרים
תוצרת ״כתר פלסטיק״ ו״רברמייד״,
בתוספת הרבה דמיון ומעט מאמץ.
חברת ״כתר פלסטיק״ ,המובילה
בישראל במוצרי הפלסטיק לבית
וחברת סוג/ועוח 60£טח מארה״ב,
שהיא החברה הגדולה בעולם למוצרי
פלסטיק ביתיים, מגישות לך צרוד
רעיונות, כיצד להפוך את האמבטיה
והשירותים מפינה שכוחה לפנינה.
מוכנה? הבה נפשיל שרוולים ונצא
לדרך3 .־ 4שעות של עבודה(בהחלט
לא יותר •) ואת בעצמך לא תאמיני
למראה עינייך.
שלב א׳ :בחירת הסיגנון.
החליטי על האדרה והצבע ההולמים
אותך ואת בני ביתך(מתוך שפע
הצבעים המוצג בראש המודעה ע״י
מושבי האסלות) .אנחנו בחתו בארבע

אפשרדות, אך לרשותך רבות נוספות.
שלב ב׳ :רכישת האביזרים.
כל חדר כולל מספר אביזרי יסוד,
המעניקים לו את המראה הבסיסי: סט
מושב אסלה וניאגרה, פח אשפה או
פח פדאל, סל כביסה, מברשת
לשירותים, ארון אמבטיה. סבוניה
ומחזיק נייר טואלט, מתלים נדבקים
למגבות, מדבקות לאריחים, כולם
מתוצרת ״כתר פלסטיק״ ו״רברמייד״,
בצבעים תואמים. אליהם מתווספים
אביזרים שונים, כמו סיפון לכיור(כתר
פלסטיק) ידיות לבתים, סדרנית
למגבות ושאר פתטים.
שלב ג׳ :תוספת של אביזתם.
בצבעים שתים להשלמת המראה
הסופי של השירותים, חאת לפי אופיו
של כל חדר וחדר.
את מוצת ״כתר פלסטיק״ ו״רברמיד״
תוכלו למצוא ברשת חנויות חרות,
המשכיר המרכזי, המשכיר לצרכן,
שק״ם, קו־אופ, היפר שוק וביתר
רשתות השיווק הגדולות, בחנויות
המובחרות לכלי בית ובנין ובחנויות
המפעל. לפרטים נוספים )03(839281
4 רומנטיקה בוורוד
אם הרומנטיקה היא דרך החיים שלך,
תוכל להתפנק גם בחדר האמבטיה,
אותו עיצבנו בגווני וורוד ובז׳
מתרפקים.
המרכיבים: לאביזרי היסוד בצבע בז׳
נוסיף מדבקות מדגם /^ 5^0£ 484700
שני לוחות סיבית 25ס״מ א 100ס״מ
א 18מ״מ צבועים ומחוברים במרחק
מהקיר, מדף קטן, מחזיק למברשות
שיניים, עציץ, סט שטיחונים, קופסאות
ומיכלים שונים, כולם בגוונים רכים
של וורוד.
ההוצאה הכוללת -כ־ 5,500 שקלים.

מראות 2x0.5מ׳ כל אחת ליצירת
תחושת מרחב. אדנית 50x50ס״מ
(ניתנת לאילתור) עם צמחים
מתאימים, קולב סטנדרטי למגבות,
סט שטיחונים בחום, מדף קטן,
מיכלים וקופסאות בגוונים שונים
של סגול.
ההוצאה הכוללת -כ־ 8,000 שקלים.
שטיחונ׳ הבטיחות והמדבקות לאמבטיה
הצבעוניים מתוצרת ״רברמ״ד״ ימנעו
ויקשטו את
האמבטיה בשלל צבעים.

כתר פלסטיק -החברה המובילה במגוון מוצרי פלסטיק בישראל

כחול שובב
את המראה הקורץ והשובבי בחרנו לעצב בכחול פטרול,
משולב בגוונים של צהוב. התוצאה: חדר שירותים
שהילדים עוד יכולים להפוך אותו לחדר משחקים.
המרכיבים: לאביזרי היסוד שהזכרנו קודם(כשארון
האמבטיה עם תאורה) ,נוסיף מדבקות תכלת לחרסינה
דגם ,4 485800מ1£עו_ ,£1מדף עץ קטן 4 ,מ׳ צינורות
פלסטיק צבועים צהוב לתליית מגבות, תפסים לחיבור
הצינורות לקיר, סט שטיחונים בצהוב, מחזיק למברשת
שיניים, מיכלים שונים בגווני צהוב ועציץ קטן.
ההוצאה הכוללת ־ פחות מ־ 5,700 שקלים.

סלי הכביסה בשלל צבעים של ״כתר פלסטיק״ ו״רברמ״ד״
יקשטו לך פינה באמבטיה וימנעו ״בלגן״ של כב שה
ומגבות.
דגם נוסף ב מ ספר גוונים של סבוניה
פינתית לאמבטיה מתוצרת ״רברמ״ד״.

ירוק כפרי
אדרה כפרית בלב העיר?
על כך חשבנו כשעיצבנו את המראה הכפרי בירוק
אבוקדו.
המרכיבים: בנוסף לאביזרי היסוד בירוק אבוקדו, נשתמש
במדבקות מדגם _)3,48\/£ 485200ו^ ,סט שטיחונים בירוק,
2קורות מעץ סיבית 100x 25ס״מ בעובי 18מ׳׳מ
צבועות ומחוזקות במרחק כ־ 6ס״מ מהקיר, מדף קטן,
מחזיק מברשות שיניים. מדפים מודולריים מזכוכית
המצרים בשוק ועציץ.
ההוצאה הכוללת -כ־ 5,500 שקלים.

מחלקת ההדרכה לשרותך •
לקבלת מפרט מדדק של חומרים והדרכה לעיצוב
חדר השרותים, נא לכתוב ע ״ג גלויה בציוז המראה
המבוקש: אל מחלקת ההדרכה,
״כתר פלסטיק״ בע״מ,
רח׳ בית אשל 27 יפו 68025
ארון אמבטיה עם או בלי תאורה מרווח וקומפקטי
והסידור הפנימי שלו מאפ שר איכסון מוצרים רבים.
המראות באיכות מעולה ומתנקו ת בקלות.

גי תםמער כו תתד מי ת

גם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...ו

ילדים
1ה דבר
מצחיק

י 3חב גלו*
ליורם ארידור
שלום לד השר ארידור הנכבד,
אני מכירה אותך כבר המון זמן, יודעת עליך הרבה דברים
ורואה אותך בסלון שלי כמעט כל ערב — ואתה בטח לא שפעת
עלי אפילו. נראה לי לא פייר. אומנם אי־אפשר להגיד שאני
בחרתי אותך, אבל גם בלי זה אתה קובע חלק גדול מאוד
בחיים שלי, בלי להתייעץ איתי ואפילו בלי לדעת מה הם
הצרכים שלי.
אז תשמע: אני אזרחית ישראלית. אף פעם לא ירדתי מהארץ,
אף פעם לא עברתי על שום חוק, שירתתי בצבא, מצאתי עבודה
לבד, התחתנתי, נולדו לי ילדים, אף אחד לא סידר ולי דירה,
אף פעם לא חשבתי שמגיע לי משהו מהמדינה. יש לי דירה
של 56מ״ר באזור מאוד לא מכובד של תל־אביב, יש לי רהיטים
פשוטים, טלוויזיה ציבעונית (ניצלתי אותך קצת לפני הבחירות),
בשנה שעברה אפילו קנינו מזגן־אוויר יד שניה. בעלי עובד. אני
עובדת במישרה חלקית, כי מטפלת עולה המון כסף.
בקיצור, מה שאני רוצה להגיד, זה שאנחנו מישפחה מבסוטית.
מין טיפשים כאלה שבכל דבר רע מוצאים משהו טוב ולא
מתלוננים אף פעם. עד לא מזמן אפילו הצלחנו להסתדר במה
שהרווחנו. לא ברווחה, אבל בסדר. אנחנו בכלל מאמינים שצריך
להסתדר במה שיש.
אבל תיראה מה קורה לנו בזמן האחרון. כל חודש אנחנו
באובר־דראפט ולא יודעים איד נצא מזה. במקום שאני עובדת
בו נותנים לי כל שלושה חודשים תוספת יוקר 20״/זאת
אומרת 8070 לשנה. אבל אתה סידרת לנו אינפלציה של ׳־.1307
אז איפה עוד ־ 507ז אני מוכרחה להודות שכלכלה וחוקיה הם
סינית בעיני. אני רק מבינה מה קורה בחשבון הבנק שלי. ושם
שקט וריק.
תישמע מה שקרה לי עכשיו. שני הילדים הקטנים שלי, ש יהיו
בריאים, יצאו לחופשת־חנוכה של שבוע. הגה תאור מפורט

של השבוע הנ״ל :

יום א׳
בבוקר עבדתי ולקחתי בייבי־סיטר ל־ 4שעות,
200 שקל
כל שעה 50 שקל
אחרי״הצהריים באו חברים להדליק נרות ורק
קניתי סופגניות לילדים
80 שקל

יום כ׳
200 שקל

בבוקר בייבי־סיטר ל־ 4שעות
אחרי־הצהריים לקחתי אותם לסרט כרטיס עולה
270 שקל
90 שקל xשלושתנו
130 שקל
בדרך הביתה קנינו פלפל ושתיה

יום ג׳
נסענו לירושלים. הנסיעה עלתה לשלושתנו
כל שאר הוצאות היום הזה היו על חשבון הוריי
שמאלץ 011 וזוו*11ו 1$
שמאלץ אינו רק זמר מסויימ-או ציור
שמן מהתחנה המרכזית. שמאלץ זה משהו
אלוהי בשביל למרוח על הלחם — ידעתם ז
ראיתי אתכם, מאות פעמים, חותכים
את העוף הקפוא, מוציאים מהבטן שלו
את חתיכת השומן הלבנה ומעיפים אותה
בסלידה ישר לתוך הפח. כל כך טיפשי.
מהיום והלאה, בכל פעם שיש חתיכה
כזאת בתוך העוף, תוציאו אותה בעדינות
ובחיבה והכניסו-אותה בתוך שקית ניילון,
ואת השקית בפריזר. כשיהיו הרבה חתיכות
כאלה, נניח לפחות רבע קילו, הוציאו
מהמקרר, הפשירו, רחצו ויבשו, שימו הכל
בתוך סיר קטן ובשלו. השומן יימס
לאט לאט ויהפוך לנוזל שקוף. בתוך הנוזל
השקוף ישחו כמה חתיכות קטנות
שלא נמסו. אותן תוציאו בזהירות ותזרקו.
את הנוזל עצמו תישפכו לתוך כלי-
זכוכית (לא כשזה רותח) וחכו עד שיתקרר.
הנוזל השקוף הופך למישחה לב נה,
וכשמורחים על הלחם וזורים מעט
מלח, פפריקה וקצת שום, שוכחים מהצרות
של החיים.
אגב, כדי לעשות שמאלץ שיהיה ראוי
לעלות על שולחנות של מלכים, אפשר
להכניס לסיר יחד עם חתיכות השומן,
גם כבד עוף אחד, חתוך לחתיכות קטנות.
זה יכול להחזיק מעמד במקרר הרבה
מאוד זמן, אם אין לכם שכל. לי יש שכל,
ואצלי זה מחזיק שעה.

300 שקל
0שקל

יום ד׳
200 שקל

בבוקר בייבי־סיטר
אחרי־הצהריים פסטיבל־הזמר לילדים. כרטיס (לא
900 שקל
הכי יקר 300א שלושתנו
120 שקל
שתיה וממתק בהפסקה (רקלילדים)

לילד שלי, בן זד ,7מותר לראות טל
וויזיה אחרי השעה ,8רק אם יש משהו
מאוד מצחיק. ככה גם יצא לו לראות
כתבה על הקונגרס הציוני ה־.30
הוא הסתכל על העניין בחוסר־הבנה
מוחלט ושאל אותי מה זה• הסברתי לו
בקיצור והוא שאל אותי. תגידי הם לא
מתביישים ז״
פי — שאלתי.
״כולם 1״ ענה.
נו, מה אתם הייתם עונים לוז

יום ה׳

200 שקל

בבוקר בייבי־סיטר
אחרי־הצהריים הלכנו לחברים והבאנו סופגניות
80 שקל
( 6חתיכות)

יום ו׳

הלכנו שלושתנו להצגת־ילדים.׳ השגנו כרטיסים
600 שקל
בהנחה 200 .שקל כרטיסאשלושתנו
בעניין דמי־החנוכה ממש לא הגזמנו. במקום כסף קניתי לילד
הגדול מתנה ב־ 300 שקל ולילד הקטן ב־ 200 שקל. לבני אחי
(יש לי רק אח אחד) קניתי ספר לכל ילד, ביחד 300 שקל.
זהו. לפי החשבון שלי 4.080 שקל. אגב, אני הרווחתי החודש,
בעבודה די קשה 6.000 ,שקל.
לפני שאתה אומר שהגזמתי בבילויים, אני רוצה שתזכור
שבכל יום יש 12 שעות שקשה מאוד להעביר בלי איזשהו
בילוי.
עוד אף פעם לא מצאתי את עצמי אומרת כל־כך הרבה
פעמים את המישפט ״אין כסף״ כמו בשבוע הזה. ולשאלה ״למה
אין כסף אם גם אבא וגם את עובדים ז״ פשוט אין לי תשובה.
קשה לי מאוד לשכנע אותם שהמערך — שירד מהשילטון
לפני שהם נולדו — אשם בזה.
יורם היקר, אולי אתה מוכן לכתוב לילדים שלי ולהסביר
להם מה קורה ז
אני רואה בתמונה שאתה מתפלל, כמוני, שיהיה טוב. אתה
חושב שלהתפלל זה מספיק?
מחכים לתשובתה או לנס כלכלי.

השד
ה שני
של המטבע
הנה משהו משמח לכל הגברים. גם
לאלה הטוענים שהם אוהבים חזה מאד
קטן אצל נשים, גם לאלה המתעניינים רק
ברגליים של האשה, גם לאלה שאצלם מה
שקובע, זה כמובן, קודם כל האינטלקט.
לכולכם ובשבילכם מצאתי ספר שכולו
ציצים.
על כל ציץ מצוייר משהו ומתחתיו כותרת,
כמו למשל צילום של אשה חטובה
מאוד ובין שני שדיה מצויירת אוניה. היא
ספינת השעשועים. או שד שכולו מוסתר
על־ידי ציור של מנעול ענקי, ומתחתיו
הכותרת דד בריח — מצחיק, תאמינו לי.
תמיד אפשר לומר שקניתם את הספר
בגלל ההומור שלו ולא בגלל הציצים. כולם
יודעים שגברים משתגעים על הומור

טוב .־
*ולי זה גם פותר את בעיית המתנה לגברים
שיש להם הכל חוץ מזוג שדיים
רציניים.
שכחתי לשאול כמה עולה הספר, אבל
שום מחיר לא ניראה לי יקר סדי בשביל
תענוג אינטלקטואלי וויזואלי כזה. תפסקו
לרוץ, יש מספיק ספרים לכולם.

אותו ילה העומד לעשות דוקטורט בכל
מה שקשור לאיש נזאטלנטים (יפי ראשון
)5.30 קרא באיזה מקום שהשחקגית הראשית
של הסידרה הגיעה ארצה ומחפשת
כופר כדי שיחתן אותה עם החבר שלה.
הוא שאל אותי מה זה כומר, וקיבל הסבר.
חשב רגע ארוך ואסר :״מה, היא לא
יהודיה ז נורא משונה, דווקא נראית נחמדה.״

וכדי
שהבן השני שלי לא יקנא, הנה
אחת מהפנינים שלו:
״אמא, תגי לי חלב.״
נתתי לו. הוא טעם ואמר :״החלב לא
טרי.״
טעמתי מהחלב ואמרתי :״נכון, באמת
החלב לא טרי׳.
״מי לא טרה אותו?״ שאל הילד.
אמרו לי כבר שהישראלים מחפשים
מייד מי אשם. זה נכון, כנראה.

ישראל קיסר:

א לי עז ר שו סטק:

ג בי ולא מן:

״גם דשו־האוצו ש ״ש בא ר ץ 2 0 0״אמצעי־התיקשוות
ילדים בבית־הספו!״ מ יקר יצו עת י״ מנסים לסכסך בינינו!״

אני כעד שכיתות• כל עוכד רשאי לסוכות כדי להגן
על זכויותיו, אבל כשהשביתה פורצת דווקא כשהטלפון
שלי מקולקל ושרותי מישרד״התיקשורת שובתים — יש
לי בעיה• וכשהשלוויזיה שובתת דווקא יחד עם המורים
ואני צריכה לסחוב את הילדה המשועממת שלי לעבודה
כשהיא נשבעת לי בפעם המי יודע כמה שעיתונאית
היא כבר לא תהיה — יש לי באמת בעיה. פניתי אל
ישראל קיסר, שהוא לדעתי האיש החזק בהסתדרות,
ושאלתי אותו :

#פהי הי ה הסוף ןפתי תי פסקהש בי תהן
פתייתק נו לי אתהטל פון ן מ תי הי לדהש די
תל ך ל בי ת־ הספרופתי אני אראהסר טי םבטל וויזי
ה ש לי ן •
השביתה פרצה רק מפני ששר־האוצר לא זזסכים
לכבד את ההסכם שנחתם כבר לפני עשרה חודשים. לא
יתכן ששר־האוצר יזלזל כך בעובדים. הגיעו מים עד
נפש, ויש גבול לכל דבר. הדרך היחידה שנותרה לעובדים
היא לשבות.
• ואתהפא פי ןשהש בי ת ה תז רז א ת שר־ה
או צרן
בהחלט, כי כמו שהשביתה פוגעת בך, היא פוגעת
באנשים אחרים, ואולי אפילו בשר־האוצר. גם לו יעי
ילדים שהולכים לבית-הספר.
* אני פ בינ השהש בי ת ה תי משך רק י ד
פיי ס.
מי אמר לך ז
• ה ש בי ת ה לא תי פסקן
לא רק שלא תיפסק. היא אפילו תתרחב!

כשהייתי ילדה קטנה היה מקום אחד בירושלים
שהיה מסקרן ומפחיד אותי עד מוות. היה זה בית״
חולים ״האנסן״ שאנחנו, הילדים, קראנו לו ״בית־המצורעים״
.היינו הולכים בשבת לטייל בטלבייח,
מסתובבים מסביב לגדר הענקית המקיפה את חבית
ומדמיינים לעצמנו איך נראים המצורעים שבפנים.
איך הם חיים, מה הם עושים. אחר כך בנו לידו את
״בית שרובר״ ,ואז גנבו המיליונר ואשתו הישראלית
את תשומת־הלב שלנו מהמצורעים. כעת היינו מסתובבים
מסביב לגדר שהקיפה את בית״האוניה המפואר,
מנסים לראות איך נראית בריכת־שחייה בבית פרשי,
ומדמיינים לעצמנו איך נראים המיליונרים שבפנים ואיך
הם חיים.
נזכרתי בסיפור הזה, כי בשבוע שעבר קראתי ידיעה
בעיתון, שמישרד״הבריאות עומד למכור את ״בית״
המצורעים״ .והדבר הראשון שעלה בדעתי היה: מה,
יש עדיין מצורעים בעולם י ואם יש, מה יעשו איתם ז
פניתי אל שר־הבריאות אליעזר שוסטק, ושאלתי :

• כפה פצדרעי םישב כי ת־ חו לי ם ״ ה אני
ס ך׳ ן
יש במקום 16 חולים.
• וכפה עו ב די ם ן
17 עובדים מטפלים בהם.
• האםהצרעת הי אפחלהפדכקתן
עד כמד, שידוע לי, ד,יא אינה מדבקת. מדי שנד,
מתגלים שניים־שלושה ביקרי צרעת בישראל, והם ב־דרך-כלל
תוצאה של ייבוא המחלה מחו״ל.
<• כפה חולי צרעתישכ סך־ הכל כי שראלן
יש מאתיים חולים. החולים החדשים הם עולים ה מביאים
את המחלה מארצות לא נאורות ׳,שבהן יש
תנאי־תברואה גרועים, המגבירים את הזיהומים בעור.
• מהי הי ה גורל ה מ צו ר עי םאםימכ רו א ת
כי ת־ ה חו לי ם ן׳
קודם כל, ההחלטה על מכירת בית-החולים תיעשה
בעוד שלוש שנים. בשלב זה לא עומדים לפנות אותם
מבית־החולים. אין כל כוונה לפגוע בחולים או בעובדים.
זהו בסך־הכל תרגיל פיננסי של העברת נכסים, ש עושה
מישרד־הבריאות.

חייתי רוצה לדעת מה יקרת עם גבי זלצמן אחרי
שייחתם ההסכם עם ״אל־על״ ,והחברה תחזור לתפקד.
התרגלתי כבר לדמותו שופעת הסמכותיות והביטחון
הנראית כמה פעמים בשבוע בטלוויזיה.

• נ כי, מ דו עאתםפע רי פי ם ק שיי ם על
ח תי מתההסכםןהאםאתם רוצים לעכבאת
פ תי ח ת ״ א ל ־ ע ל ״ן
ההסכם הוא קשה, ויש עוד אי אלה נקודות שפום-
פסו. אנחנו מנסים לשכנע את עורד־הדין קלאמרו ואת
ישראל קיסר שיתקנו את הנקודות האלה.
• אילו נ קו דו ת ן־
דברים שהם סיכמו אותם על דעתם, ולא יצאו במשמעות
הנכונה.
• מ ה למ של ן
באחד מבסיסי ההסכם היה ״נוסחת קיסר״• ,שאמרה
שכל אדם שייצא נפגע משרירות לב, יהיה רשאי לערער
במנגנון של ההנהלה וההסתדרות. בניסוח נעלמה פתאום
ההסתדרות, כך שאדם שנפגע 1על-ידי ההנהלה, ייאלץ
לערער אצל מי שפגע בו. איזה מין דבר זד, ז
• ואתםתת נו לכל העטק ליפול על קדצו
של יורן
זה לא רק קוץ של יוד אחת, יש עוד בעיות. כמו
בעיית מאה הימים שבהם גורשנו מהשדה. המפרק רוצה
שנבטל את כל תביעותינו ואילו אנו תובעים שמאה
הימים האלה יהיו על חשבון החברה, לא על חשבוננו.
אחרי הכל אנחנו לא שבתנו. אנחנו הושבתנו.
• האם נכון שהחלטתםלע שו ת ש רי רי ם
ככלד קנ אתכםכ טיי סי ם, שהצ לי חו ל הי טי באת
תנ אי הםכהסכםן
אין לנו שום בעיות עם הטייסים. יש נסיון של אמ-
צעי־התיקשורת לסכסך בינינו ובינם, ליצור רושם כאילו
הם יצאו מנצחים לעומת צוותי־הקרקע שיצאו מופסדים.
פשוט, לגרום להפרד ומשול. זוהי השיטה שבה
תמיד ניסו לנהל את החברה. בינתיים לא עברתי על
ההסכם שלהם, אבל אני בטוח שאף אחד לא מרוצה
מההסכם. ניסו כל הזמן לעשות הפרד ומשול בין הטיי־י
סים ובין שאר העובדים, כי כך יותר קל לנווט. לדעתי,
זוהי שגיאה נוספת של ההנהלה, מכיוון שאחרי הכל,
כולנו עובדי אל־ על ולא חשוב מי עובד באוויר ומי
עובד בקרקע.

מה הם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אוחרים ...נזה הם או

דד בו רו בי ץ:

דיור 1313 .־:

צ 3יהב הן:

״מעורם דא היה שיא ״ הועי 11הוא ״וק ארבעה אחוזים
נוח בנוסע ים!״ להפיח חיים בבד!״ הן נוונ סוויו ת !

אני לא יודעת מי המציא את האגדה הזאת שאילת
היא עיר מתה. יכול להיות שלפני חודש, לפני תחילת
עונת התיירות, היו בתי־המלון והמיסעדות ריקים. בטוח
שמיספר טיטות השכר מחו״ל ירד, אבל בשבוע שעבר
ירדתי לחופשה באילת, ובקושי, ממש בקושי, הישגתי
מקום בטיטות, שהיו מלאות עד אפט מקום. בקושי רב
השגתי מקום במלון ״קיטר״ ,שהיה מלא עד אפט
מקום, וגם זה רק מפני שאני מכירה את המנהל. במלון
״אביה סונסטה״ ,למשל, אי״אפשר היה להכניס טיכה,
ואם כל זח לא הטפיק, הרי שבמוצאי־שבת החלטנו
לאכול ארוחת־ערב במיטעדה צרפתית, לא טרחנו להזמין
מקומות מראש, וכך מצאנו את עצמנו — חבורה של
שמונה מבוגרים ושלושה ילדים מתרוצצים בכל המיס*
עדות בעיר, וטופנו שסיימנו עם סנדוויצ׳ים בלובי של
המלון.
פניתי אל דדי בורוביץ, אחד מבעלי המניות של
חברת ״ארקיע״ ,ושאלתי אותו :

• מה קורה? איך זה שכולם נוסעים פתאום
לאילת?
מיססר הנוסעים שלנו בקו תל-אביב־אילת מעולם
לא הגיע לשיא כזה. השיא היה עד עכשיו 15 אלף
נוסעים בחודש דצמבר. אנחנו עומדים עכשיו — עוד
לפני סוף החודש, על 24 אלף נוסעים.

• איך אתה מסביר את זה?־
פשוט מאוד: לבלות היום חופשה באילת, בחבילת
תיור הכוללת טיסה ומלון, יוצא יותר זול מאשר לבלות
חופשה בבית־הבראה של קופת־חולים. זוהי לדעתי, הסיבה.
אל תשכחי גם את מזג־האוויר הנפלא ואת המלונות
החדישים שנפתחו לאחרונה. כל החזיונות והנבואות על
זה שאילת גמרה את הקאריירה ירדו לטמיון נוכח המ ציאות.
והמציאות היא כזו שבשל ריבוי הנוסעים, אני
מכניס לקו תל-אביב-אילת מטוס נוסעים נוסף, מדגם
דאש .7

זו היתה באמת חוויה יוצאת מהכלל, תצוגת״חאופנה
של ליזח בוקר, שאותה אירגן הנרי זימנד. חיו בה
את כל הסממנים של פאר מהוקצע. על הבימה ישבח
״תיזמורת הטיילת״ של תל״אביב, להקה של חמישים
כנרים — פליטי שבוע הוברמן — מתחה את המיתרים,
״הכל עובר חביבי״ נתנו הופעה, שלא לדבר על כבד
האווז והטטייק ולינגטון, ועל הנרי זימנד שהסתובב
נרגש ונרעש בעניבת פרפר, ועל צדי צרפתי, בימאי
המופע, שאכל את עצמו ואת הציפורניים שלו• ושם,
מאתרי הקלעים, הסתובבה לה אשה מיניאטורית שלא
אכלה ציפורניים, לא התרוצצה ולא דאגה• היא היתה
בטוחה שמה שהולך להיות מוצג על הבימה עומד
להיות הטוב ביותר. זו היתה ליזה בוקר, שהיא היום
מעצבת-חאופנה שבאופנה.
ליזה בוקר שיחקה אותה בבגדים ובדגמים מטרפים.
אם אתם לא סומכים על דעתי בענייני אופנה, הנה
לכם דעתה של כתבת־אופנה שאמרה בהתפעלות :״ליזח
בוקר היא גאון. ממש גאון.״
לא הצלחתי למצוא את הגאון במשך שבוע ימים.
הוא לא השתרע על זרי הדפנה, אלא המשיך לעבוד.
בסופו של דבר הואילה המאסטרו להקציב לי כמה
רגעי חסד, וזה מה שהצלחתי להוציא מפיה :

• כתצוגת־האופנה שלך לא היה קו מסו־יים
הי,ה הכל. האם אין איזשהו קו שצריך
להגהות מעצב־אופנה שרוצה להיות אפ סו
דיים?
אני לא יודעת מה זה אם טו דייט. כל אחד בוחר
לו׳ את ד.אפ טו דייט שלו. אני עושה דברים שלי
שאינם מותנים בשום תנאי.

* וככל זאת, לעולם האופנה יש קווים
המכתיבים אותו.
יש לי בהחלט קווים, אך הם אינם מוכתבים על-ידי
איש, אלא על-ידי התחושה והידע שלי.

• ומה עם המאורות הגדולים של האופנה,
אלה מפארים ומרומא, הנותנים את הטון!
המאורות גדולים יכולים להאיר, ואני בהחלט מת חממת
לאורם, אבל יש לי את הקווים שלי, ואני שוחה
רק איפה שאני שוחה טוב. מה זה חשוב מיני או
מכסי. הרי הרעיון הוא להפיח חיים בבד, לקחת את הבד
ולהפוך אותו למשהו מיוחד.

#האם אין מישהו שאת מושפעת ממנו?
אני מושפעת מהמון דברים. אדם פתוח פתוח גם
לרעיונות של אחרים. אולם אני יוצאת מתוך נקודת
ההנחה של עצמי. אני לא מעצבת בגד בשביל הקהל.
אני מעצבת אותו בשבילי. אני עושה דברים שקודם כל
אני אוהבת אותם, בתיקווה שגם הקהל יאהב אותם.

כשאני שומעת מפי עורכת-עיהון מושגים כמו ״ערכי
עבודה״ ,״כבוד האדם״ ,״אהבת הארץ״ — נדמה לי
שאני לא שומעת טוב, ואני מבקשת בנימוס רב שיחזרו
על המילים האלה, כדי להיות בטוחה שאמנם נאמרו.
בשבוע שעבר הגיע לידי גליון חדש ומחודש של ירחון
נעמ״ת. יבול להיות שהעיתון הזה לא מעניין אנשים
רבים, אך יש לעומת זאת אנשים רבים שמתעניינים
בו. מצאתי שם כתבה מרתקת על אפשרויות הקידום
של האשה בסולם הקאריירח, עם ראיונות רבים עם
נשים שהצליחו להגיע למה שנקרא ״הטופ ׳שבטופ״ של
המיקצוע שלהן. מכיוון שאיני יודעת הרבה על הירחון
הזה, שאלתי את צביה בחן, העורכת:

#מי קורא את ירחון נעמ״ת?׳
זהו עיתון למנויים בלבד, ואיננו נמכר בשוק. לפי
מה שידוע לי, הקוראים הפוטנציאליים הם נשים בעלות
השכלה כלשהי, חלקן -נשים העובדות כמו גננות, מורות
ועובדות סוציאליות.

גברים קוראים את ירחון נעמ״ת?

אנחנו מקבלים סיכתבי קוראים, ולפעמים יש גם
מיכתבים מגברים. זהו עיתון העובר במישפחה מיד ליד.
בהתיישבות העובדת הוא נמצא בחדרי תרבות, כך שאני
מניחה שגם גברים קוראים אותו.

• מה אתן מנסות לסכור כעיתון שלכן ז
אנחנו מחנכות לערכים. אני יודעת שעיתונים ב־דרך־כלל
אינם אוהבים תווית של חינוך. אנחנו כן
רוצות.

•,לאילו ערכים אתן מחנכות?׳
ערכי עבודה, כבוד האדם, אהבת הארץ, אורח חיים
תרבותי וצנוע.

• זהו עיתון פמיניסטי?
המילה פמיניזם שנוייה במחלוקת. בואי נגיד ש אנחנו
עיתון השואף לקדם את האשה.

#האם המילה פמיניזם מפחידה אותך?־
לא, אלא שהיא הפכה סמל לכל מיני דברים שאנחנו
לאו דווקא מצדדות בהן. המוטו שלנו הוא לסייע
לאשה להבין את עצמה. אנחנו לוחמות על זכויותיה
של האשה, דואגות להביא את זכויותיה לידיעתה.

• הכתבה על נשות הקאריירה שהתפרסמה
כגליון האחרון היא מאוד פמיניסטית.
זהו הטון של העיתון. אם את לוקחת את המילה
פמיניזם במובן הטהור שלה, הרי שאנו עיתון פמיניסטי.
אם תסירי את התווית שהודבקה לפמיניזם ותקחי רק
את התוכן והמשמעות, הרי שאנחנו בהחלט פמיניסטיות.

* אילו גילויים אתן עומדות לגלות כגליון
הבא?
שרק ארבעה אחוזים מהפרופסוריס הן פרופסוריות.

--ען ףת שי־

נפרדי ם
לקולנוע ) ו חיזיי ם
היום נבר שומעים אותו בכל תחנת-
רדיו ובכל תוכנית — מני מ רי הוא הפך
מוכר, מושך וגם מבוקש. אבל מסתבר
שבתחום הרומנטי הוא די־שמרני. בניגוד
לתחום המוסיקלי.
דבר ראשון הוא הוריד את השפם.
תדון ערן, היועץ־לשעבר לעניני תיק-
שורת של ח״כ המערך מיכה חריש,
גילח את השפם שלו. וכך הוא נפרד
מהכנסת ומתפקידו ופנה לאפיקים חדשים.
מדוע הוא גילח את השפם ו או. כשהוא
היה משופם. הוא דמה להפליא לשלמה
ניצן* בכל פעם שהוא הגיע למיזנון
1הח״כים, פנו אליו יושבי בית־הנבחרים
הישראלי והטרידו אותו בשאלות ״נו, נו,
1מה תספר השבוע, מה דעתך על הבדיחה
הזאת, למה לא תספר גם עלי בדיחה ז״
בהתחלה דורון צחק והסביר באדיבות
שזו טעות. אחר-כך, כשראה שהם לא
מפסיקים לבלבל לו את המוח, הוא חשב
לשנות תדמית ולגלח את השפם .״טיפש,״
אמרו לו ,״תנצל את זה, שיחשבו שאתה
ניצן ותמתח אותם.״ הוא עשה זאת ואני
שידורים מני יצא בעבר עם דליה מלכה, שח קנית
ומלצרית העובדת בפאב מוכר בתל-
אביב. יצאו ונפרדו, סיבות לא חסרות.
היא רצתה בית ומישפחה, והוא רק רוק,
רוק, רוק.
נפרדו והנה שמעתי שהם חזרו. שוב.
האהבה לא יכולה לדעוך ולמרות שלשניים
יש ניגודי-אינטרסים בכוונות המשותפות,
הרי שבכל זאת הם מצאו דרך להיות
ביחד.
מני בגר כותב בדרך־כלל את שיריו
בעצמו. יש לי רושם שהסיפור הזה שווה
איזה שיר טוב, לא?

המחזאית-בימאית גורן מוכנה לרצוח כל מי שיעז לפרסם את שמה השני .״גורן,
מה?״ שואלים אותה ׳והתשובה היא רצח בעיניים. תאמינו לכל מילה שלי, כי פעם
כבר קיבלתי על הראש בגלל טעות כזאת, כישפירסמתי את שמה הישגי.

בשבוע הבא יתחתנו בניו-יורק נמרוד
כן־יהודה ויהודיה אמריקאית טובה העונה
לשם דיאן. מיהו נמרוד, אתם בוודאי
שואלים. ובכן, הסכיתו ושימעו.

דורון ערן
בלי שפם
התחיל לעבור בין המישרדים כדי לחפש
משקיעים לסרס, התחילו לשאול אותו
כולם: מה זה מר ניצן, אחה רוצה לעשות
סרט?״ כתגובה הוא החליט להוריד את
השפם.
אבל בזאת לא תמו צרותיו. דורון גבה-
הקומה בן דד 27 הוא גם חתיך אמיתי ולא
מעטות חושקות בו. בקיצור, בעוד הוא
מנסה לעניין משקיעים בסרט, ביקשו ממנו
המזכירות את מיספר הטלפון שלו. הוא
נתן את המיספר. למה שיתבייש? הן
צילצלו ושמעו קול אשה. כך הן הבינו
שדורון אינו לבד. הוא חי עם בחורה
מקסימה, דו רי ת שפה, שהיא אם לילד.
בגלל הינוקא הם ממעיטים לצאת ביחד,
כי לא תמיד יש מי שישמור עליו, אבל
בעיקרון הבחור הזה תפוס.

שימו לב בבקשה לתאריו ה* 5בינואר.
ביום זה תהיה בעיה רצינית באמצעי-
התיקשורת במיזרח־התיכון. למה? כי כל
צלפי רשתות הטלוויזיה הזרות והישרא לית׳
שלא לדבר על כתבי־חוץ, צלמי
סטילס וכל מי שמקורב לקהילה הקטנה
של עיתונאי־החוץ בארץ, יהיו במקום
אחד — במלון סונסטה, בירושלים. שם
מתחתן יהודה חמל, צלם רשת הטלוויזיה
האמריקאית בכבלים סי־אן־אן, שנציגה
בארץ הוא ג׳יי בושינסקי.
יהודה מתחתן עם צעירה נאה ששמה
אילנה סיפקטור, הוא כמובן הזמין את
כל החברים לחתונך..
אבל איך מזמנים כל-כך הרבה חברים
שרצים מסיקור אחד לשני, ומאירוע אחד
לשני ן יהודה ידע שאם ישלח הזמנות,
ספק אם החברים יקבלו אותם. ראשית —
השביתות. הדואר שובת בכל שני וחמישי.
ושגית — לד תדע איפה יהיו אנשי צוות
איי־בי־סי או סי־בי־אס ואיפה הם יוכלו
לקבל את ההזמנות?
חשב יהודה ומצא פיתרון לבעיה. את
כל החברים אפשר למצוא במכה אחת
כשהם באים לסקר אירוע גדול. הוא ניצל
את ההזדמנות, והביא איתו חבילת הזמנות
לבניין פאפיק בירושלים. צלמים ועיתונאים
המתינו לעדים שנכנסו ויצאו מהאולם
שבו מתקיימות ישיבות ועדת־החקירה החוקרת
את אירועי הטבח בצברה ובשא-
תילא. בעודם מנסים למצוא מיסתור מהקור
הירושלמי העז, חילק יהודה את ההזמנות.
לכולם במכה אחת.
אני מקווה שהפוליטיקאים באיזור יתחשבו
ביהודה ולא יכינו לו הפתעה קטנה
ליום החתונה. כי הוא עוד עלול להשאיר
את כלתו באולם, עם כל המוזמנים, ולרוץ
עם מצלמה על הגב לעבודה.

נמרוד בן ה־ 37 הוא בנו של בימאי

התיאטרון הקאמרי גרשון פלוטקץ.

גורן נשואה לעידן אגמון. על פי שמו הוא מתקשר מייד לאגמון מוכר אחר,
יעקב (״יענקל׳ה״) אגמץ, מנהל בית־ליסין, שהוא אביו. עידו הצעיר גם עבד בעבר
הלא כל כך רחוק במערכת העולם הזה כצלם. אחר־כך הוא נסע לכמה שנים טובות
לארצות־הברית, חזר ונישא.
בשבוע שעבר נולד לשניים בן ושמו בישראל אלון. אני מקווה שהתינוק לא יעשה
טעות וישאל את אמא ״גורן מה?״

נמרוד נסע בתחילת שנות זד 70 ללמוד
קולנוע באוניברסיטה היוקרתית יו־סי-אל-
אי. גמר וחזר לארץ. הוא היה בין ראשוני
המורים בחוג לקולנוע כשהוא נפתח ב אוניברסיטת
תל-אביב. נמרוד, קצין מיל׳
בצנחנים, שב לארץ לפני מילחמת יום-
כיפור, ובמהלך השנה שבה לימד באוניברסיטה
הוא נתן דרור לדיעותיו נגד
המילחמה. אבל זה לא נראה לכמה אנשים,
והחוזה עימו לא חודש. הוא עזב את
האוניברסיטה, חזר לארצות־הברית, ישב
כמה שנים בלוס-אנג׳לס ולאחרונה עבר
לנידיורק.
זהו. ועכשיו הוא מתחתן שם עם דיאן,
ומעמיק את שורשיו ביבשת האמריקאית.

,מדידה
בלום־
ן א1גילס
אגי חייבת להודות בדבר אחד. הישראלים
מעבר לים מספקים לי חומר ללא
הפסקה. אני לפחות יכולה לומר מילה
טובה על היורדים.
קיבלתי טלפון מלונדאנג׳לס הרחוקה,
מקום שם מתקבצים 400 אלף ישראלים.
בת־שיחתי סיפרה לי על פרידה קרובה
בעיר הזאת. הדוגמנית הישראלית לילי
אבידן, אשתו־לשעבר של המשורר דויד

פלגה עלינה
הליברלים האלה, מהמיפלגה הליברלית, הם כל-כך לא ליברלים
זכל-כך לא מפרגנים — כך מתברר מהסיפור הבא.
לפני כשלושה חודשים סיפרתי על שערוד״ה שהתחוללה
בבניין המיפלגה הליברלית בתל־אביב (העולם הזה :) 2344 פעיל
קשיש נבנם לחדר לא שלו בלי לדפוק על הדלת. ומה הוא
ראה ו שוסו שמיים: שני גברים מתנשקים ! ולא סתם מתנשקים,
אלא בשפתיים, נשיקה צרפתית אמיתית, אדובה־ארוכה. הוא לא
סגר את הדלת אלא המשיך להביט בתימהון. אחר כך שמעתי
שהוא עוד צעק במיסדרון בהיסטריה.
הפרשה היתר. לשיחת היום בבניין. אחד המעורבים בה הוא
דמות מקומית, בעלת מעמד מבטיח במיפלגה. הוא מראשי
צעייר סניף תל-אביב, בעל מיקצוע חופשי, שכבר עשה לעצמו
מוניטין בזכות פעולות אחרות, מלבד הנשיקה.
החבר השני עבד במקום בתפקיד מיגהלי, והשניים היו
קשורים בקישרי־עמדה.
מרוב שדיברו על כך זה נודע לכולם, ובעל המיקצוע החופשי
לא יכול היה לשאת את החרפה. הוא הדיר את דגליו מבניין
המיפלגה, והיו שדיברו שהנשיקה הזאת תהרוס את הקאריירה
הפוליטית שלו, גם אם יעבור למיפלגה אחרת.
יאפשר לחשוב: שני גברים בוגרים התנשקו מאחורי דלת.
מה קרה ו שום דבר. אבל הליברלים, מסתבר, לא כל־כך ליברלים.
לעומת זאת, הם מאוד־מאוד קרתנים.
מאז הנשיקה המסעירה החליט מי שהחליט שהשותף השני
ל״עבירה״ לא יכול להמשיך להסתובב בבניין. אתמול הוא
נישק את הצעיר הפעלתן והרס את הקאריירה שלו, מחר
הוא עוד ינשק את יצחק מודעי, או את שימחה ארליך, או אולי,
רחמנא ליצלן׳ את משה גיסים, בן למישפחה רבנית. אולי הפעם
הוא עשה זאת בהסכמת הצד השני, אך מה יקרה בפעם הבאה ז
הוא עוד עלול לעשות זאת בכוח! לפטר, מייד לפטר ולהסיר
את החרפה — היתד. המסקנה הליברלית.
לא ברור מי החליט על בך, אך הצעיר סוטר ונזרק ממישרדו.
שימו לב לסיבה: מפני ששפתיו נגעו בשיפתי זכר אחר.
אחדי הפיטורין חזר בעל המיקצוע החופשי לבניין כאילו

שימחה ארליר
רק לא בשפתיים
לא קדה דבר. סיפרו לי שהוא מסתובב במיסדרונות כל-כך
זקוף, שהוא עוד עשוי להיות הדוגמה של ראש־הממשלה ליהודי
הגא. לא ירחק היום שהוא בכלל יכחיש את הסיפור כולו.
או אולי יטען שהותקף.
נכון שאיש במיפלגה לא שכח, אך מי יוכל לאתר בבחירות
לכנסת ה 12-בסוף העשור, את המזכיר שפוטר, כדי להשחיר את
פניו של הצעיר הדינמי ׳והמבטיח1
במיפלגה הליברלית חזר עכשיו הבל על מקומו בשלום. אין
סכנה שעליזים יתנחלו בבניין. ולמה? במקום זה שפוטר מונתה
לתפקיד אשד. נעימה, אך מבוגרת. ובעל המיקצוע החופשי החל
מנשק גבירות רק בידיהן. היושב־ראש יכול לישת בשקט.
למיפלגה הליברלית יש ועדת־הסברה. כדאי לשאול את יושב-
ראש הוועדה, איך יסביר את כל הפרשה הזאת לקהל הבוחרים
הליברלים של המיפלגה.
אהבה במיטבה
בעקבות היהלום

רק כתבתי ש מו טי פ ליי ש ר (העולם
הזה )2363 לבד, וכולם התרגזו. קודם כל
הוא. לדעתו הוא הוצג באור לא נכון.
הסברתי לו את עמדתי והוא הבין.
אחר־כך טילפנו אלי כל מיני בחורות
וביקשו להודיע לי שהן אלה היוצאות

הדוגמנית זיווה נצר מאסה לשבת בבית.
האשה הגבוהה, בעלת הגוף היפה
והחטוב, שהיתד. נשואה לנהג אגד והיא
אם לילד החליטה לצאת החוצה. בעבודה
היא הכירה בעל חברת־סריגים נשוי, שמצא
מאוד חן בעיניה. וכמובן גם היא בעיניו.
עד כדי כך שהוא קנה לדוגמנית הגרושה
מתנה מיוחדת — סבעת־יהלום גדולה,
שעד היום, היא משוויצה איתה. בעל החברה
החליט אחרי התלבטויות להישאר ל
לילי
אביזץ
בדרך תקשה
אבירן, שאחר־כך עשתה חיל בעסקים
ובדוגמנות, גם עירום, עומדת להיפרד
מבעלה האמריקאי העונה לשם מרטין.
תיראו לאן הגיעה הציפור הקטנה מרחובות,
שהתאהבה במשורר ובעיקבות בך
התפרסמה.
מכיוון שהשיחה היתה מוגבלת לשלוש
דקות לא הספקתי לברר למה ומדוע, ואם
לילי חוזרת לארץ. אבל אני בטוחה שחברותיי
הטובות ידאגו לדווח לי על כך.
ואם כבר אביה, אז נישאר באותה מיס-
גרת. המשורר מפתיע אותי כל הזמן. הוא
נפרד כידוע מחברתו היפה נילי לביא,
והם כבר לא ביחד, אם כי לפעמים הם
נראים זה לצד זה. אבל בכל אירוע שאני
רואה אותו, ויש כאלה הרבה בתל־אביב,
הוא מקפיד להופיע בלוויית צעירות לערב
אחד. וכולן ממש על גבול הקטינות. צעי-
רוודצעירות, שכנראה לא עומדות בקרי טריונים
הגבוהים של המשורר, ואינן מצליחות
להיות הקבועה שלו.

מוטי סליישר
משהו קבוע

שרי חן
יופי אקזוטי

עם מוטי כבר כמה שנים. חשבתי לעצמי,
איך יתכן שעשר בחורות יוצאות עם מוטי
כבר כמה שנים והוא מצליח להסתיר
מידע על קיומן של תשע האחרות מכל
אחת שהוא יוצא איתהז
מוטי יוצא עכשיו עם מישהי. והיא מוכנה
להזדהות, ושניהם מודים בכך. זוהי התג-
מנית היפה והאקזוטית שרי הן, הטוענת
שהיא הרגישה עצמה נפגעת מכך שנאמר
שלסוטי אין אף אחת בכלל. שרי, אחותה
של נאווה חן, היתד. הרבה זמן לבד,
עד שמצאה את מוטי. הם לא גרים ביחד
אך נראים ביחד.
אז זהו, יש סדר. למוטי יש מישהי
עכשיו ולא תשע אחרות בו־זמנית.

זיוה נצר
מאושרת
צד אשתו וזיווה נותרה לבד. היא חיפשה
וחיפשה, ושוב נפלה לזרועות לאיש־עס־קים
הקשור באופנה. הפעם זהו גבר אמיד
בעל וילה במרכז הארץ, שאף הוא נשוי.
היא אמנם לא קיבלה הפעם יהלום אך
לעומת זאת היא מאוד מאושרת.

אמא היא נסנתונית,
אנא הוא וקדו, וה1ת
היא גתנננת אופנה
חוג לחליל והאב עובד בתעשיה
הצבאית.
זוריק, זלמן בעברית, דובר עברית
במיבטא רוסי חזק .״מה שמוצא
חן בעיניי באת זה שלא צריך
להיות דיפלומט. זוהי מדינה דמוקרטית
וחופשית. פה אפשר להגיד
הכל. כשגרנו בגרוזיה, רצתה אש תי
לפתוח קונסרבטוריון, אך שם
הפל ממשלתי. שם היינו תלויים
במשכורת העלובה, ואם היו לה

צייר ת האופנה
ה ג רוזי עי ת
ריקודי־עם גרוזניים. הוא הופיע
בכל רחבי רוסיה ומזה התפרנסנו.
הוא לא יצא אף פעם להופעה מחוץ
לגבולות ברית-המועצות.
״גרוזיה היא החלק הכי יפה של
ברית־המועצות. הטבע, הכל ירוק,
ההרים הגבוהים והמושלגים והים
השחור, אפשר להשוות את הנוף
לשווייץ.״
כשהגיעה המישפחה לישראל,
שלחו אותם לאולפן בטבריה, ל
למוד
עברית. אחרי שישה חודשים
הם שכרו דירה קטנה ברפת-
אביב. האם עבדה בבית־חרושת
בבקרים, ובערבים לימדה במיד־רשה
להכשרת מורים למוסיקה, והאב
עבד בבית־חרושת לתנורי
גאז ובערבים אירגו להקת ריקד
דים גרוזיוב אחרי שנה וחצי הם
זכו לדירה ביד־אליהו, ושם נולד
בנם אילן, שהיום הוא בו .6היום
האם מורה למוסיקה ומלמדת ב
תלמידים
פרטיים — הכל היה נעשה
בחשאי.״

לרזות!
ף* אז שהיא זוכרת את עצ-
מה, ציירה ונדה אופנה. למה
אופנה? ״כי אני אוהבת כל דבר
שקשור ליופי ואסתטיקה: בגדים

יפים, נשים יפות דקיקות ומטו פחות
הלבושות בצורה אופנתית
ובטעם. איכפת לי איד אנשים
נראים, ובעיקר נשים. רעיונות
רבים מתרוצצים במוחי יומם ר
ליל, וכשאני רוצה להוציא לי אותם
מהראש, אני פשוט מתיישבת
בכל מקום שבו אני נמצאת ומציירת.״
ונדה
אוהבת לצייר ולעצב בעיקר
שמלות ערב צרות וסכסיות,
.כי זה נשי ומחניף לגיזרה, אבל
רק לחתיכות. על שמנות כמוני
זה לא נראה יפה.״ היא אומרת בחיוך
מבוייש .״אני מתוסכלת, כי
אני לא יכולה ללבוש את הבגדים
שאני אוהבת, לכו הכנסתי את עצמי
למישטר של דיאטה.״
אחד הסגנונות האהובים עליה
ביותר הוא סגנון הכתף החשופה.
״במזג־אוויר כמו שלנו רצוי ללבוש
כמה שפחות, ובנוסף לכד זהו
מראה אופנתי ומיוחד, יש בו הרבי׳
שיק ונשיות, אבל שוב. זה
מתאים לרזות, בעלות חזה קטן
וכתפיים שאינו גרמיות.
״שמלות חד-כתם יות שכאלה אפשר
ללבוש גם בסוקר וגם בערב,
כשההבדל ביו הזמנים הוא של-
בוקר הייתי מעדיפה צבעים בהירים
ובדי כותנה או טריקו, ולערב
צבעים כהים ודרמאתיים מבדים
רכים ונופלים ואפילו שקופים.
״לבוקר האבזרים המתאימים הם
נעליים שטוחות או סנדלים נמוכי-
עקב, ולערב נעליים או סנדלים
בעלי עקב צרפתי גבוה. גם חגורה
צרר, או רחבה תוסיף להשלמת
המראה ותדגיש את קו־המותניים.
בכלל. אבזרים יפים ומיוחדים מע שירים
את הבגד. לעיתים אני
אף מעדיפה ניגודים וגיוון בבחירת
הבד, כמו בד דק עם בד
עבה.״
לדעתה יש בישראל מעצבים טובים.
ביו האהובים עליה הם ריקי
בן־ארי ושוקי לוי. אך כללית ״יש ראל
קצת מפגרת אחרי האופנה
הארופית. בפאריס, מיני כבר אופנתי
מזה שנתיים אבל רק השנה
הוא הגיע לישראל. הנשים כאן
קצת שמרניות, לוקח להן זמן די

רב להתרגל לאופנה חדשנית ד
נועזת.״

גית-אופכה אכסקלוסיבי 11ך ך כך מדמיינת ומצי
^ 111 יירת ונדה את נשו־תיה
לבושות בשמלות ארוכות
מסולסלות, וחבושות כובע תואם.
} י ל ילדות יפות כבר כתבו
/שירים וסיפרו סיפורים, אבל
על הילדה הטובה והמוכשרת עוד
לא שמעתם, כי היא ביישנית, ד
מסתתרת מאחרי עריסות הדפים
שאותם היא ממלאה בציוריה.
שמה ונדה רוזן, והיא רק בת
.17 בגיל 7היא עלתה לארץ מגרוזיה,
עם אמה נטלה הפסנתרנית
ואביה זוריקו רגינשווילי הרקדן.
״שמענו הרבה על ארץ־ישראל ר
על מילחמת השיחרור והקמת המדינה,״
אומרת האם בעברית
רהוטה.
״בגרוזיה היינו ציונים. התפללנו
בבית־הכנסת ושמרנו שבת. אני
למדתי באקדמיה למוסיקה בעיר
הבירה טביליסי ובתיכון המוסיקלי.
בעלי היה כוריאוגרף ורקדן של

;416

מישפחה מוסיקלית :3.
היא פסנתרנית, האב זוריק־זלמן רגינשווילי הוא

רקדן וכוריאוגרף, ששינה את שס מישפחתו לשס
עברי, רוזן. ונדה, ציירת־תאופנה בת ה־ , 17 פורטת
על פסנתר ואחיה אילן, שנולד כבר בארץ, גס מנגן.

נדה

השמיניסמית

י היא תלמידה בבית־הספר ה־מיקצועי
לאופנה יד־חנה בת״א.
מנהלת בית־הספר אסתר פייגלמן,
מהללת ומשבחת אותה בפניה ושלא
בפניה :״היא התלמידה הטובה
ביותר בבית־הספר. היא אפילו
לא משתדלת. זה בא לה בקלות,
סו הטבע.״ רוב הבנות בכיתה
מחבבות אותה וספרגנות לה, אבל
יש כמה המקנאות .״אבל אל תכתבי,
את זד״ זה לא יפה. אני
לא אוהבת לפגוע באנשים.״
ונדה היתד. רוצה להתקבל אחרי
סיום לימודיה למיכללת שנקר
״זוהי המיכללה לאופנה הכי טובה
בארץ, אבל מקבלים בה רק עם
בגרות כללית, ואני קצת חוששת
כי בבית־הספר שלי עושים סיב־חני
בגרות מיקצועיים. לכן אולי
איאלץ לנסוע לחו״ל להמשיך בלימודים
גבוהים לעיצוב אופנה.
יש לי דוד בנידנ׳רזי והוא הב־

במדינה
הפגנות
המרצה נעצר פע מיים
בדרך־כ; 77 יצב פרוס;
לדיון ע 7הדוכן בטכני
מול תלמידיו. השבוע ה
ניצב ע 7דרכן אחר 7נמו
ד׳׳ר יוברט לו־יון ( )40 הוע
לדין ביחד עם שני פעילים אתו
של הוועד נגד הנזילחמה בלב
האשמה: הם חילקו כרוזים ברו
הרצל שבחיפה. לו־יון, בורמזי
שופם ונמרץ, טוען בתוקף כי
מישטרה בחיפה מתנכלת בא
שיטתי לאנשי הוועד.
שטח צבאי. המרצה ד,סופו׳
לארכיטקטורה נולד בבורמה1 .
בוגר האוניברסיטה האמריקן
סטנפורד. אחרי לימודיו בססנפון
הוא למד בטכניון שבחיפה, ו
חדי לימודיו התקבל לעבודה
מרצה 1974 .הוא הועלה לדר

את שמנו מזכירים. חברינו הס רופאים, פרופסורים באוניברסיטה,
מורים, גננות, מוסיקאים, ציירים ואפילו זמר־אופרה. הוא אומר שהגרוזינים
הס בעלי מזג חם אולם מזה ועד שם שלילי המרחק רב.
רך, לפי מה שמתאים לה, כי לא
כל אשד, יודעת מה מתאים לה.״
מוסיף האב, זלמן :״חשבתי
שוונדה תהיה מוסיקאית כמו אמה.
מגיל 3היא מנגנת בפסנתר, ר
גם הבן אילן מנגן. אנחנו מיש־פחה
שגדלה על מוסיקה, אבל אם
זה המיקצוע שהיא בחרה בו. אני
מקווה שהיא תצליח בו.
״אני רוצה להגיד לך עוד מש הו
בקשר לעם הגרוד. מגרוזיה
הגיעו כל־כך הרבה אנשים טובים,
אינטליגנטים ותרבותיים, ר
עליהם אף פעם יא כותבים. רק
את אלה המקלקלים את שמנו
מזכירים תמיד. רוב חברינו, לדוג־

״אני מעדיפה לומר באופן כללי
שאני מברית־ד,מועצות, אבל אם
מבקשים ממני לפרט, אני אומרת
גרוזיה.״
ונדה מוצאת גם זמן ללמוד אמנות,
אצל הצייר יצחק ספקטור,
בעיקר את טכניקת הצביעה בצי-
בעי מים ,״כי בציור־אופנה חשוב
מאוד לדעת לצבוע בציבעי מים.״

היא מאוד פרוצה בישראל ולא
מתגעגעת לגרוזיה .״יש פה הכל,
לא חסר כלום, האנשים מאוד
נחמדים, אבל תמיד ממהרים ו חסרי
סבלנות. סבלנות היא מילת
המפתח בישראל׳ וזוהי טענתה
היחידה של ציירת־האופנה הצעירה
והמבטיחה.

אורנה גלזן ,

..אני אוהבת
ו :1ו נל שקשוו ליוו
אומות ונדה.
..אני 1מצי ות
1מעצנת
נגרים בתיקו
שמלות ערב״
ן וו ׳י

נתפייס

מוגבהות ומוד־גשות
הוא הלהיט
האחרון באופנה, המשווה
למי שלובש אותו מראה אצילי.
טיח לדאוג לי׳ אבל אחרי שאקבל
את הדיפלומה אחזור לישראל כי
ישראל היא ביתי.״
ונדה היתה רוצה לעצב בגדים
לנשים לפי הזמנה ולפתוח בית-
אופנה ,״משהו על רפה, משהו
לוכסוס ויקר, ולעצב כל סיגי
בגדים מיוחדים. אעשה כמיטב
יכולתי כדי שהלקוחה תהיה מרד
צה. היא תאמר לי מה היא מבקשת
ואני אשנה לה במידת הצו

הם רופאים, פרופסורים באוניברסיטה,
מורים, גננות, מוסיקאים,
ציירים ואפילו זסר-אופ-
רה יש לנו. נכון שהגרוזים הם עם
בעל מזג חם, אך כואב לי שיצא
להם שם שלילי שכזה. בכל עדה
יש ויש.
״כששואלים אותי, אני אופר ש אני
מגרוזיה. אני לא מתבייש ד
לא מסתיר את ארץ מוצאי,״ אומר
זלמן, ונדה, לעומתו אומרת:

נאשם לו־יץ
סתימת פיות מא ועז אר לחי

מרצה בכיר. לדיון פעיל
בתחום הציבורי. הוא חבר
התיכנון של המועצה למען
ישראל יפה, וגם יו״ר המרכז
העיר והאיזור שבסכניץ.
הפעילויות האלה לא הביאו א
תו למעצר. היתד, זו דווקא פ?
לותו הפוליטית למען החופש הא
דמי, שהביאה למעצר הראע
שלו.
במישרדו שבד,דר־ד,כרמל ש
חיפה, מספר לדיון :״הכל הו
חיל כאשר כמה מרצים מאוניב
סיטאות ישראליות ביקרו בא
ניברסיטת ביר־זית, אחרי שני
גרה בפעם הראשונה, בשנת 980
אחרי שחזרנו משם, סיכמנו שו
אחד מאיתנו יתחיל את שיעור
במילים הבאות: ברגע זה סגוו
אוניברסיטת ביר-זית. צריך לזב!
שהלימודים כאן. בישראל, מ
קיימים בצל הדיכוי שם, בשטחים
לדיון נמנה על מייסדי הרוג
לסולידריות עם אוניברסיטת ביו
זית.
על המעצר הראשון שלו סיפו
״בהתחלת השנה הזאת נערך סין
פוויון על בעיות הכיבוש באונ
ברסיטת בית־לחם. אחרי המיפג
נעצרתי על־ידי כמה חיילים1 .
טענו שאנחנו נמצאים בתוך שב
צבאי סגור. אחרי כמה שעות ש
חרדו אותנו.״
מן הפעילות בוועד לסולידריו
עם ביר־זית, התגלגל לדיון י
וועד נגד המילחמה בלבנון.

הוא מאשים את הסיע
טרה בהתנכלות מתמדת 1
וועד:

לקיץ לוהט
מחמיא

ונוח,

אולם

אוהבת ונדה שמלות חשופות, סטרפלס, וחד־כתפיות.
לפי דעתה של ונדה זה יפה
מתאים. רק לנשים רזות עס חזה קטן.

אני חייב לציין שבחיפה קייס
התמודדות מתמדת עם ד,משטרו
שמתנכלת לנו מזה כמה חודשינ
בחודש מרס נעצרנו בגלל חלו
קת כרוזים ברחוב הרצל, במש
המילחמה בלבנון ואף אחרי ד
מילחמה. אני נעצרתי פעמיים בגי
אותה עבירה חמורה: חלוקת כרו
זים.
פעם גם פיזרו אותנו בכוח, לס
(המשך בעמוד 18

משי לו לד!

מיספר טלפון. ת״ד 5139 באר־שבע,
מיקוד .84151 סודיות מובטחת.

אקדמאי, אשכנזי, מעניין ולא
צעיר מציע תמיכה לאשה שתעשה
לו ילד ותחזיק בו כשלה.
ת״ד 21083 תל־אביב.

שיקוצים
* לא רוצה לגעת: לכל

שמת פנטסיות משותפות — ב־מיכתבים,
שיחות טלפון, על כוס
קפה או אצלי במיטה — כרצונך.
פנוי בן ,30 רגיש, חכם ומבין
ממתין לנשים בלבד. סודיות מובטחת,
מצב וגיל לא משנה. ת״ד
501 חולון, מיקוד .58105
+לב גדול. צעיר נחמד ר
סימפטי נמצא בת״א 9296 תל-
אביב, מיקוד ,61092 וממתין לנשית
ורגישה, בעלת חזה גדול ושוקיים
חטובות.

המגעילים והמגעילות שמשתרעים
מיכד !

4כעל נפיץ ומעון. סטודנט
,26 בעל נסיון רב ומעון, יעניק
הרבה מאוד. אם את מעוננת,
:י לת״ד 45096 תל־אביב, מי.61450

למי יש ככור * ספרית נאה
פשת רציני וחכם, בן 28 ויותר,
•ידות וכבוד הדדי. מישפחת
ירי, רחוב עמל ,19 דירה ,6
ז־גן.
* בכל מצב. סטודנט בן ,22
ה ונאה, מעוניין להכיר אותן
ל מצב מיל. לידידות כנה.
־יות מובטחת. ת״ד 798 בת־ים,
!וד .59107
#ממוחשב. סכנאי־מחשבים
ז מחפש צעירה נאה ומשכילה

נוגע ללב
* גבר לטיני. לא אמן ולא

איוה

+רשמקול. פיליפס במצב
מצויין, השמעה של שעתיים רצופות.
י .יהל בטלפון 823420־03
מוכר אותו תמורת 2500 שקל, או
שווה־ערך.
* שיר. תווי השיר אך טוב
לישראל יישלחו לכל מי שישלח
מעטפה מבויילת לת״ד 4282 תל-
אביב.

המיכר1ים
מה הולך
* ניגונים. מורה בכירה למוסיקה
נותנת שיעורים פרטיים באורגן
ובאקורדיון. היא גם מלווה
באירועים. טלפון 238802־.03

* העיקר שיהיו גשים.
סטודנט נאה ואתלטי מעוניין להכיר
נשים בכל מצב וגיל למילוי
השעות הפנויות במישחקי אהבה.
הוא מבטיח סודיות מלאה למי שתכתוב
לת״ד 31454 בתל־אביב,
מיקוד ,61314 ותצרף מיספר טלפון.
* נורא רציני. בחור בן ,26
אקדמאי, מחפש בחורה רצינית
למטרה רצינית. ת״ד 17123 תל־אביב.

סובלני בעניין הגיד. נאה
ונחמד, בן ,33 מעוניין ליצור קשר
אינטימי עם נשית וחטובה, הגיל
לא משנה. ת״ד 36199 תל־אביב,
מיקוד .61361
* רק יפות. נשים יסות ה־מעוניינות
ביצירת קשר אינטימי
עם גבר נאה ועצמאי בן .28 מוזמנות
לכתוב לת״ד ,565 הרצליה־פיתוח.

לגברים בלבד. בן ( 38 רק
פיסית!) ,יפה ומיוחד, מחפש דו*
מיני טוב־לב, מקסים, רגיש, ובעיקר
חזק נפשית, ליחסים אוראליים.
חום, רוך, והמון נשיקות.
ת״ד 4292 תל־אביב, מיקוד .61042
* לנשים בלבד. אקדמאית,
נאה, בת ,39 מעוניינת בקשר עם
אשה נאה, נשית, רגישה, מעניינת,
מיוחדת ופנוייה בלבד. ת״ד 6192
תל־אביב ונא לציין מיספר טלפון.

מיד ליד

מי ב ר? ב הו ד
לדי שון

אונס ב מי טפח
החכר 3ז1שס כי קשר
יחד עם ידידו לאגוס
את החיילת.

תיאור המישרה: חברה למתכנת
מחשבים .25/182
תנאי מינימום: יפה, חכמה,
אינטליגנטית, מעניינת ובעלת
חוש הומור.
אין המכריז מתחייב לקבל
את ההצעה המפתה ביותר או
כל הצעה שהיא.
לכתוב, בצירוף טלפון ותמונה,
לת״ד 39499 תל־אביב,
מיקוד .61394
במונית־שרות כמו על הפלאז׳ה
(גם בחלק שלי של המושב!) נושפים
לי בעורף ותוקעים לי את

מיסטר מראשון־לציון! קר לי
ואני שונאת תנורי־חשמל. בש ביל
מה החליטו ששני אנשים
יחיו ביחד אם לא בשביל ה חורף?

מכוניות־׳מידוץ. מעוניין
לקבל פרטים בקשר למכוניות־מירוץ.
נא לטלפן בשישי־שבת לטלפון
37573־ 057 ובימי חול לטלפון
297705־.03

חינם אין סוו !

לנערה קצוצת־השיער והחמודה, שהביטה במוצאי השבת בעיני איילה כחולות ומקסימות לכיוון
הכניסה לקולנוע רב־חן — אנא כתבי למזוקן הממושקף שאינו מצליח לשכוח את פנייך. ת״ד 44864
חיפה.
גיל .25 נא לצרף תמונה.
ובה מובטחת לכל מי שתכתוב
:ב׳ סקאס, רחוב דגניה ,38
ננה.
* להגשמה בכל דרו• להג

(המשך מעמוד )47
רות שהיה לנו רשיון להפגנה. זה
היה כשחברנו, דוד בן־עמי, ישב
בכלא הצבאי בגלל סירובו לשרת
בלבנון.
קשה לספור את כל המעצרים,
החירשים בבתים, ההתנכלויות, שלילות
רישיון הפגנה, ואף התפרצות
לפגישת נוער של הוועד בבית
פרטי. אין כמעט פעיל בוועד שלא
נעצר, או שלא הוטרד על־ידי
המישטרה בחיפה. ומכיוון שהם
נוכחו לדעת שאי־אפשר לשבור אותנו
בדרך הזאת, מנסים להביא
אותנו למישפט.
״כפז שאנחנו נאבקנו נגד ה־מילחמה
בלבנון לפני שהיא פרצה,
כך גס היום: אנו נאבקים נגד
סתימת־הפיות, לפני שיהיה מאוחר
מדי.
בניגוד לכמה חברים במחנה־השלום
אני רואה קשר ישיר בין
האירועים בשטחים, המילחמה בלבנון
והמצב הפוליטי בארץ, ל צערי,
איו פיתרונות קלים. הבעיות
של היום הן תוצאה של תהליך
שמקורו בעבר הרחוק. ואם
הייתי צריך לנקוב בתאריך מסויים
הייתי מציין את תקופת בן־גוריון
והקשרים שלו עם האמריקאים, את
פניית העורף לעולם השלישי ואת
עקשנותו העיוורת כלפי הערבים.

פלילים

מומחה, אבל כישרוני מאוד ובודד,
,31/166 ממוצא דרום־אמריקאי, מציע
את עצמו לנשים בנות 25
עד 35 לידידות אינטימית וחברה
מעניינת באזור הדרום. נא לציין

במדינה

הציצים בגב כשהם עומדים מאחר
רי בתור ואת המרפקים בבטן כשהם
מסתערים על האוטובוס. ש תהפכו
לג׳וקים ושכל אחד ידרוך
עליכם !

אז אם י* לך מת להודיע,
להוגיע, לבקס, לברך, לספר
בדיחת סוגה, ואפילו לקלל —
קדימה !
י • כל הודעה יכולה לבלול
ע ד 2 0מילים.
• מי *רוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות _ יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
נלויית״דואר, למערכת ״העולם
הזח׳ /ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה. במיקרה זח י* לח*-
תם* במעטפה) .ל א תתקבלנה
*ום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אי*י.
• חגלוייה תכלול את
*מו, כתובתו ומיספר הטלפון
*ל בעל-ההודעה.

זה קרה בחדר-הטבחים של השלישות
הצבאית. הנאשם, יהושע
בנדיט, אשר סיים את שרותו
בצבא לפני כחודש וחצי. חזר
לבקר שם ידידים. הוא שוחח על
דא ועל הא עם חברו הטבח, דויד
אלבז, והסתבר לו כי חברתו של
אלבז התגייסה, וכי על כן חברו
״חרמן״ מאוד. לדברי כתב־האישום
הבטיח בנדיט לסדר לחברו בחורה.
זמן־מה
אחר־כך עברה במקום
חיילת (שמה נאסר לפירסום) שהי-
תה בעבר חברתו של בנדיט, ואשר
קיימה איתו יחסי־מין. בנדיט
החליט להציע את החיילת לחברו
הרעב למין.
״רצה ליכד אותה״ .לשם
כך, טוענת התביעה, הזמין את
החיילת לחדר־הטבחים, האפיל את
׳החדר, והתחיל להתעלס אתה. לאחר
זמן קצר נכנם לחדר אלבז
והחליף את בנדיט במיטה. אלבז
אנס את החיילת ויצא מהחדר.
החיילת הנכלסת ברחה ושמרה
את סודה. רק אחרי זמדסה גילתה
לחבר מה קרה לה בצבא, והוא
שיכנע אותה לפנות למישטרה.
אלבז, שהוא עדיין חייל בחובה,
נעצר ונכלא בכלא־צבאי, והוא
מחכה למישפם על אונס. בנדיט,
ששוחרר כבר מצה״ל, נאשם על־ידי
התובע אברהם לנדשטיין כאינוס,
בבית־המישפט המחוזי ב־תל־אביב.
התובע ביקש את מעצרו
של הצעיר עד תום ההליכים ה־מישפסיים.
התובע
ביסס את כתב-האישום
על כך שאלבז שנחקר במישטרח
הצבאית, סיפר כי בנדיט ״הבטיח
לו״ את החיילת. הוא אמור היה
לרכך אותה ואחר־כך להעבירה לידיו
של החבר. הסניגור, מאיר
זיו, הצביע על כך שאין כל סכנה
כי בנדיט יאיים או ינסה להש פיע
על החיילת לבטל את עדותה,
וכי הוא עצמו אינו נאשם באינום
הממשי .״לא נראה לי כי נסיבות
המיקרה הן כה חמורות או חד-
משמעיות, שיש בהן כדי להצדיק
את מעצרו של הנאשם עד תום
ההליכים״ ,קבע השופט אברהם
פילפל ושיחרר את בנדיט.
ה עו ל ם הזר 2366 ,

הזנונים
(1סתעוי 0על קאסטות הוויויאו -וניניהם 11
בד השכנות העדות ביותו -אורם ווב הסחורו
נתינויות היא קלוקלת, משובשת -וגם בגונו
ך* ן צצות כמו פטריות אחרי
יתגשם. החנויות המחוברות ביותר
בערים הגדולות הן חנויות
הווידיאו. חלונות הראווה שלהם
כמעט זהים. המקומות מפוארים ד
דיילות חינניות משרתות את הלקוחות.
עטיפות מרהיבות־עין של
קאסטות לסירטי־וידאו מוצגות ב־חלונות־הראווה.
בדרן״כלל כשמתקרבים
ובודקים, מגלים על-פי-רוב
שאין קאסטה בתוך העטיפה.
בצד המקומות המכריזים על עצמם
כסיפריות לקאסטות־וידיאו, יש
חנויות בגדים׳ צבעים, כלי־בניין,
מוסכים שגם שם ניתן לשאול
סירטי־וידיאו.
ידוע על סוכנים עלומי־שם העוברים
מבית לבית, בעיקר בשכר
נות היוקרה של הערים הגדולות,
ומשאילים תמורת סכומי עתק —
קאסטות־וידיאו של הסרטים החדישים
ביותר.
מה המשותף לרוב קאסטות־וידאו
אלה 1ברובן המכריע אין
הן ניתנות לשימוש. איכותן ירודה
ביותר, ותשאל תו ללקוחות היא
רמאות לשמה.
כיצד יתכן ו התשובה אינה פשר
טה. אך ניתן -לומר שהשוק פרת,
וכל אחד עושה ככל העולה על
רוחו. תשובה מורכבת יותר חייבת
להתייחם למאפייני החברה הישראלית.

הלהיט מלבנון

ארץ פועלים כיום כ־300
״ אלף מכשירי וידיאו, בקרב
אוכלוסיד. של כארבעה מיליון נפש.

לשם השוואה, בצרפת שבה כ50-
מיליון נפש, יש לא יותר ם־100
אלף מכשירים כאלה( .כיום נמכרים
בישראל כעשרת אלפים מכשירים
חדשים מדי חודש. מחיר כל אחד
מהם עשוי להגיע עד כמיליון
לירות. הלהיט הגדול ישל ההברחות
מלבנון היה מכשיר וידיאו,
שמחירו היה לא יותר מאלף דולר.
מכיוון שבטלוויזיה הישראלית
אין כמעט מה לראות, ומכאן שאין
גם פה להקליט נוצר צורך דחוף
בקאסטות־ם רטים — סירטי קולנוע
שהועתקו במיוחד לקאסטות
המתאימות להקרנה במכשיר־טלוי-
זיה ביתי.
את הבעיה מסביר בקצרה צלם־
עיתונות, שהוא גם בעל ספריית
קאסטות, שהשקיע מיליוני לירות
ברכישת קאסטות בדרך חוקית —
ואולי מסיבה זו לא החזיק מעמד:
״קניתי 120 סרטים שעלו לי עשרת
אלפים דולר. סרטים מחזיקים מעמד,
תיאורטית, כ 30-הקרנות. אחר-
כך כבר לא רואים בהם שום דבר.
רק היבהובים. מעשית, אחרי 15
הקרנות אין כבר טעם להשכיר אד
תם. שלא לדבר על כך שמשך חיי
הקאסטה עלול להתקצר אם מישהו
מחבל בה בזדון, ויש מיקרים כאלה.
לפי ההשקעה שלי הייתי צריך
להשכיר את הקאסטה 60 פעם,
כדי להחזיר לעצמי את סכום הקרן
שהשקעתי, שלא לדבר בכלל על

שתי קאסטות וידאו
ו \ ו ו 11 /
17ן
של הסרט האמריקאי
״גרת״ .למטה מונחת הקאסטה האמיתית, שאותה
אפשר לזהות בקרות. היא עטופה במעטפת הפירסומת
המקורית של הסרט. מעליה הקאסטה המזוייפת שהיא

רווח. אבל את כל זה גילית מאוחר
מדי. י
״היום משכירים קאסטות למשך

מלכודת לעיניים

בדרך־כלל חשופה וללא כל עטיפה, מלבד מידבקה
שעליה רשום שם הסרט, בכתב יד או לפעמים
במכונת כתיבה. הקאסטות הפיראטיות הגנובות אינן
מלוות בתרגום עברי, ומכיוון שהן מועתקות הן
משובשות. הצרכן מגלה תרמית זו רק אחרי ששילם.

שבוע. כך נהוג. כלומר, אני זקוק
ל־ 60 שבועות — שנה ורבע — כדי
להחזיר לי את ההשקעה, כאשר

מדפיס עמוסים
בשלל רב של
קאסטות מקשטים את סיפריווז הווידאו בארץ. בעלי

החל מההשכרה ה־ 16 ספק אם הלקוחות
רואים בכלל סרט.
״בינתיים קרה לי דבר אחר,

הסיפריות מושכים את הצרכן הסקרן, המגלה שהקא־סטות
אינן אלא עטיפות ריקות. המדף העשיר לא
משקף את ההיצע האמיתי בסיפריה. זהו טריק מסחרי.

התחילו לבוא אנשים וביקשו ממו
כל הזמן את העותק המקורי. ל
הבנתי בדיוק על מה הם מדברי!
הכל אצלי היה מקורי. הם נרשנ
אצלי כמנויים והתחילו להעתי
ממני סרטים. כך הם גזלו לי א
הפרנסה והרסו לי את הקאסטו
הטובות.״
בעל הסיפריה ביקש להישאר ג
עילום שם. אחרי שגילה שסי!
דיה של קאסטות מקוריות מביא
רק הפסדים, הוא השתלב בשו
הפיראטי.
בז׳ארגון סוחרי הקאסטות מדג
רים על קאסטת מאסטר. זוהי הקז
סטה המקורית של הסרט, שרוח
סרט־ההקלטה שלה הוא משלושו
רבעי ועד שני אינטש. ממנה ניו
להעתיק קאסטות ללא הגבלה. א
רוב הקאסטות המשווקות בארץ ז
בעלות רוחב סרט של חצי אינט?
ומהן כבר קשה להעתיק. הסוג
המקובל בין אנשי הווידיאו הו
״לדפוק מאסטר״ ,כלומר — להז
תיק לראשונה סרט חדש.
סרט אוריגינלי בקאסטת וידי1
המגיעה מחו״ל, עם זכויות ועטים
מקורית, עולה בין אלפיים ועשר
אלפים דולר, תלוי בסוג הסרט.
המפיצים עצמם מבצעים את ז
העתיקות. תמורת חמישה דולר מו
תיק אורי גלאם, בעל מעבדה נ
שוכללת להעתקות ממאסטרים, א
סרט הווידאו המקורי.
על התהליך מספר משה אריאל
אחד השותפים של חברת־ההפצ
וידאו ,2000״ברגע שאני קוב
את המאסטר, אי־אפשר להגביל או
תי. אני יכול להעתיק ללא סון
אנחנו דואגים לשים תווית מתוצר
עצמית על קאסטה מועתקת. כך או

יודעים מה שייך לנו. לפעמים יי
חוזה עם בעל הסרט מחו״ל, וזו
אנו מתחייבים לתת לו אחוזים נ
כל קאסטה מועתקת.״
מפיץ זה, כמו מפיצי־קאסטו
וידאו אחרים סירבו להראות ל
העולם הזה את החוזים שיש לה
לדבריהם עם החברות הזחת, ד
מאפשרות להם כביכול להעתי
קאססת מאסטר. לכן, כלל ל
ברור אם עצם העתקת הסרט הו
חוקי.
אחר־כך נכנסים לתמונה בעי
הסיפריות• הם רוכשים מהמפי
קאסטה בסכומים הנעים בין סס
עד 150 דולר האחת. לשם השוואז
בחו״ל עולה אותה קאסטה כ-ס
דולר בלבד.
הפיתוי להעתקה בלתי־חוקי
קיים הן אצל המפיץ והן אצל בע
הסיפריה. התוצאה ידועה. במיקר
של בעל הסיפריה, אשר מעתי
מסרט מועתק, איכות ההעתק
הנוספת נמוכה עוד יותר.
אך יש דרכים נוספות להעתק!
אדם יכול לשבת בחו״ל להעתי
מהטלוויזיה המקומית, או מקא!
טת וידיאו אחרת, סרטים. את ה
סרטים הוא שולח לישראל. במיקר
זה לא משולם כל סכום לבעל ד.
כויות או לחברת־ההפצה. היחידי
(המשך בעמוד 0

וידיאו־פיר־אטים
המשך מעמוד )49
;מרוויחים מכך הם בעלי הקא-
<טות.
איש־קולנוע הסביר, שיש הבדל
!צום ביו סרם־קולנוע והסרט ה-
;וקרן בווידאו .״לפילם של הקול־וע
יש עומק החסר על המסו ה־ן
טן. לא כל סרט מתאים להקרנה

לת זכויות בילעדיות של חברת-
הפצה מאוסטרליה.
אחד השותפים הציע לנו לראות
את מיבחר הסרטים בקטלוג המונח
על השולחן. השותף השני, שהגיע
אחרי כמה דקות, טען שרק
בסוף־השבוע יהיה קטלוג מעודכן
של היצע הטיפריה, היקרה מעט
מהאחרות.

השאלה לסרט אחד הוא כרגע ב־מרבית
הסיפריזת 1200 לירות. ניתן
לשאול עד שני סרטים לשבוע,
כלומר 2400 לירות לשבת.
כמעט בכל הסיפריות עושים עם
הלקוח הסכם הנחה. הפופלארי ביותר
הוא סידור של השאלת 100
סרטים במחיר של 60 עד 90 אלף
השכרה במחתרת

סאססה ששם הסוס ושום
עדה בנתב־יו או נממנת־כתיבה
תהיה באיכות ירודה
על מירקע הטלוויזיה הביתי. בעי-
ן ר סרטים שהדגש בהם הוא ויזואלי.״
תרגום עלוב
וזול
•ן דשה כפני עצמה היא התר־
• גום לעברית, הנעשה בגוף הסרט
המושאל בארץ. כל מי שמבין
יותר משני מישפטים באנגלית שם
לב לעליבותו של התירגום. הוא
אינו מיקצועי, ולא אחת איו הוא
תואם את המתרחש על המסך. כאשר
הסיבה לכך פשוטה, מפיצי הקאסטות
אינם פונים למתרגם מיק-
צועי, אשר דורש תשלום בהתאם
לכישוריו, הם מעדיפים למסור את
התרגום לאדם שאין לו מושג קלוש
בכל הכרוך בתרגום סרט, ואשר
מוכן על כן, ובצדק, להסתפק
בפרוטות.
קיימת תופעה נוספת: סוכנויות
המוכרות מכשירי־טלוויזיה ווידיאו
נותנות כמתנה תלוש, שבאמצעותו
ניתן לשאול כמה עשרות קאסטות
וידאו באחדות מהסיפריות הפועלות
ברחבי הארץ. כך מצטרף באופן
אוטומטי קונה מכשיר הוידאו למעגל
הלקוחות של סיפריה זו
או אחרת, ומכיוון שהשירות ניתן
חינם, איש אינו מוכן לוותר עליו.
הלקוח מגיע הביתה, ונאלץ לצפות
בסרט מהבהב, קופץ, ובעל תרגום
קלוקל. בקיצור — סרט שאי־אפשר
להינות ממנו.
בארץ פועלות כיום כמאה סיס־ריות
באופן גלוי. איש אינו יודע
כמה סיפריות בזהות שאולה קיימות
בארץ. איש אינו יודע כמה
סוכנים פיראטים מסתובבים בין

לירות. מאה סרטים פירושם חמישים
שבועות, כמעט שנה אם
הלקוח משתמש בזכותו להחזיק
סרט שבוע ואינו מגיע כל יום כדי
להחליף סרט. אך גם אם יבוא,
ספק אם ימצא סיבחר גדול.
סרטים ישראליים
ך מודעות שהחברות והסם־
יריות מפרסמות בעיתונים, הן
מאירות עיניים. יש שם כמעט כל
סרט שהוקרן בשנים האחרונות על
המסך הגדול• בפועל המצב שונה.
כתבת העולם תזה ביקרה בכמה
חנויות. אחת מהן היא וידיאו שום,
רשת סיפריות־השאלה בגוש־דן. לסניף
בקרן הרחובות אבן־גבירול-
אלחריזי בתל־אביב כמעט ואי־אם־
שר היה להיכנס בימי חג החנוכה,
למרות שהסיפריה שוכנת במרתף
ענק. המזכירה לא הספיקה לשוחח
עם לקוחות חדשים. היא רק
הכריזה פעם אחרי פעם שכל הסרטים
של וידאו שום הם עם זכויות,
וכמובן באיכות מעולה.
מבט מעל לראשי העומדים בתור
מציג תמונה אחרת. על המדפים
היו כמה קאסטות אוריגינליות. בעיקר
של הסרט קבקבי עץ, שהוקרן
לאחרונה בארץ, על המדפים היו
מאות קאסטות, מונחות זו על זו.
על כולן כמעט ללא יוצא סן הכלל,
הודבקה תווית, בכתב יד או
במכונת כתיבה, עם שם הסרט.
תווית דומה הודבקה על הקאסטה
עצמה. אין ספק שקאסטה זו אינה
מקורית. אם היא שוכפלה ברישיון
או לא, אין לדעת. מה שאפשר
לדעת בוודאות, עוד לפני ששואלים

^ש סוג אחר של מבקרים ב-
סיפריות ההשאלה, שמהם פוחדים
הסוחרים פחד-מוות. הם זכו
לכינוי ״חוליית מנוסביץ״ ,על-שם
עורך־הדין הוותיק אבנר מנוסביץ.
מזה שלוש שנים הוא מנהל מאבק
בחנויות־ההשאלה. הוא מייצג
בארץ את חברות־הסרטים האמריקאיות
הגדולות, אשר לא הסכימו
לשחרר את סירטי־הקולנוע שלהן
למסכי הטלוויזיה. חברות אלה מעסיקות
בלשים ברחבי העולם, כדי
למנוע מיסחר בקאסטות ווידאו של
סרטים, שהועתקו באופן בלתי חו
אמיתי

מכת
שמש, סרט בכיכובה של פארה פוסט, הופץ
,כחודשיים האחרונים על־ידי חברת וידאו סי ג רק במיש־רדיה
ניתן היה למצאו בעטיפתו המקורית. הישראלים מעדיפים לשווק
את הסחורה ללא העטיפות, אשר מייקרות את הסחורה, ומאידך עוזרות
לטשטש בין הקאסטות האמיתיות והמזוייפות. לבעליה של חבות־ההפצה
וידאוטיב יש מעבדה להעתקת הסרטים המופצים על־ידיה.
סיפריה קטנה יותר, כנראה פחות
פופלארית. שם לא עומדים הלקוחות
בתור. המדובר בסוכנות וידי־ארטיב,
שמרכזה הוא במלון אסטו־ריה
בתל־אביב. חברה זו עומדת
לחתום על הסכם עם המחלקה־לחינוך־ולתרבות
של ההסתדרות,
על הפצת קאסטות וידיאו בקיבוצים.

המזכירה
שהתפנתה לדקות ספורות
סיפרה שעובדי־הסיפריה רגילים
ללחץ הרב. הוא אופייני בעיקר
בסופי־שבוע.
בעל סיפריה אחר סיפר על הטעם
של הישראלים :״יש לי רשימה
של 48 סרטים ישראליים בעשרה
עותקים כל-אחד. הם חסרים על
המדף. רק העטיפות הריקות נש-

על פיתחה של סיפדיית הקאסטות
וידאושום שברחוב
אבן־גבירול בתל־אביב מסתער מדי יום תוך ארוך
של אנשים. הם אותם צרכנים שהתפתו לרכוש את

ך 11111191 אהרון ונושר! נקל, בעלי חנות לצבעים ולכלי עבודה
• 1111 #1בפינת רחוב הקישון בדרום תל־אביב אינם מציינים
בשלט את עיסוקם הנוסף: השכרת קאסטות וידאו. השיטה הפופולארית
היא להחזיק כסה קאסטות חוקיות, לשווק אותן לאנשים בלתי־מוכריס,
ולצידן קאסטות נחוייפות שאותן משווקים רק ללקוחות הקבועים.

בתים ומשאילים את תוצרתם הפגומה
במחירי מנוי חודשיים המגיעים
עד ל־ 300 דולר.
העסק, על כל פנים, אינו זול.
איש אינו מדבר על קניית קא־י
סטד. אלא על השאלה בילבד. מחיר.

את הלקוחות, הוא שהסחורה אינה
מטיב מעולה.
שמות הסרטים המופיעים על המדפים
אינם סוכרים ברובם. מקום
רב תופסים סרטים ישראליים ו־סירטי
ילדים.

ארו. שום להיט זר לא עובד כמו
הסרט נורית.״
בניגוד למה שהיה ניתן לחשוב,
צרכני קאסטות־הווידיאו אינם נמנים
דווקא עם השכבות העשירות
ביותר. בעלי הסיפריות מספרים,
שרבים מבין לקוחותיהם הם דווקא
בני השכבות העניות ביותר.
בווידיאו שופ בלטו בימי זוג־החנוכה
ילדים רבים. גם הם הפכו
לצרכני קיסטות.
מחוץ לסיפריה נאותו לקוחות
אחדים להודות, שאיכות הסרטים
היא מתחת לכל ביקורת, אך כך
זה גם בשאר המקומות.
לא הרחק מסיסריה זו נמצאת

לפני כשנה וחצי התחילו שוטרים,
שפעלו מטעמו של מנוסביץ,
לפשוט על חנויות וידיאו שונות.
הם החרימו קאסטות, ובעיקבות כך
הוגשו תביעות לבית־המישפט, והסוחרים
נקנסו בקנסות גבוהים.
על פי החוק ניתן לקנוס בעל
סיפריית־השאלה בסכום של 30 אלף
שקל על כל השכרה של קאסטה
גנובה. בית־המישפט אף יכול להטיל
עונשי מאסר בפועל עד
שישה חודשים.
לפני כחודשיים פשטו אנשי מנד
סביץ על חנות וידיאו גאלרי שבכיכר
המדינה. זוהי חנות־בגדים
המשמשת גם כסיפריית וידאו. ו־

מכשיר הווידאו היקר תמורת
בהשאלה חינם כשי ללקוח.
ירודה,״ סיפר יהושע מרקוביץ,
״אבל זה מה שניתן להשיג,

המזכירה במקום מתחייבת שהסרטים
הם מקוריים, באיכות מער
לה. על המדפים, שקשה להגיע
אליהם, כמו בשאר החנויות, ניצבות
עטיפות הדומות למקוריות.
גם כאן המיבחר אינו מסעיר, אך
עושה רושם שהן לא הועתקו בפראות.
אם כי פה ושם מבצבצות
קאסטות ששם הסרט מודפס עליהם
במכונת־כתיבה.
עוד חנות, ברחוב אבן־גבירול,
סמוך לקולנוע גת, היא וידיאו
קלאסיק. המיבחר בה עלוב ביותר.
הסרטים ברובם אינם מוכרים. בקטלוג
מסופר שהחברה היא בע

קאסמות הניתנות
״איכות הסרטים כאן
שבא להחליף קאסטה,
כך זה בכל מקום.״

בה הסרטים ״החמים״ ביותר. באותו
מיבצע־פשיטה נמצאו שם
העתקים של הסרט האמריקאי שד
בר־הקופות אי-טי, עוד לפני ש־בר־הקופות
אי־טי, ערד לפני שהוא
הוצג בבתי־הקולנוע בארץ.
הקאסטות הפיראטיות היקרות
ביותר כיום הם של הסרטים אי־טי,
סערה, הנעדר, ג׳ורג׳ירג ואחרים,
כולם סרטים חדשים המוצגים עתה
בבתי־הקולנוע.
פעולותיהם של אנשי מנוסביץ
הורידו סוחרים רבים למחתרת.
עתה התחילה שיטת השאלה חדשה.
ללקוח החדש מציעים את מה שיש
על המדף, ושלגביו אין סכנה של

במדינה הגליל עין צ־בגד״חבצ פון
סוחר מערת שבדק את
תנאי המעצר בתחנות״
המישטרה מזדעזע מממצאיו.
סמיר מג׳לי. הוא סוחר מנצרת.
ופעיל ברשימה העירונית חזית נצרת
הדמוקרטית. מג׳לי בן ה־35
מונה על-ידי הוועד נגד המילחמה
בלבנון, סניף נצרת, לייצג את העצורים
שהשתתפו או לא השתתפו
בהפגנות ה־ 22 בספטמבר בעיר, ב־עיקבות
הטבח במחנות הפליטים
בביירות.

טל תפקידו ומיכמנאיו סיפר
מג׳לי:

הבל חוקי!

כך טוען איצ׳ו נער, אחד
מבעליה של חברת הפצת
קאסטות וידאוטיב, .בסיפריות הקאסטות אתה קונת
חתול בשק,״ אומד איצ׳ו ומציע להשקיע בסרטים

הסתבכות מישפטית. אלה הן הקאסטות
שחלקן הועתק על-ידי
המפיץ והן באיכות ירודה ביותר.
סוג אחר של קאסטות הן של סיר־טי־הקולנוע
החדשים. גם לגבי אי־

חוקיים באיכות גבוהה. שש חברות ההפצה בארץ
לא ניאותו לפרט אילו חוזים יש להן עס בעלי
הסרטים, שמהם קיבלו אח הזכות להעתיק סרטים.
שוק הפצת הקאסטות בארץ הוא שוק פרוע לגמרי.

המדפים. גם לסרטים אלה יש ביקוש
עצוב, ומחירם עולה ביחס
ישר לנועזותם.
להוציא את מנוסביץ, הפועל
במיגזר הצר של שמירה על

ביקוש רב לקאסטות באיכות גרועה,
לאיש לא איכפת כיצד פועל
השוק, שברובו הוא חלק מהכלכלה
השחורה.
המצב ברוב סיפריות־ההשאלה

תנוות־סוסים אמריקאיות גדולות מעסיקות
בוחני חשדם בלשים, אשו מחרימים קאסטות
וידיאו של חוטים שהועתש באונו בלתי־חוקי
כותם יש תהיות. קאסטות אלה
יקרות הרבה יותר, והן מושאלות
רק ללקוחות בטוחים, שאין חשש
שהם אנשי מישטרה.
בדרך דומה מופצות קסטות וידאו
של פורנוגרפיה קשה, בניגוד
לפורנו הרך, הנמצא בגלוי על

זכויותיהן ישל חברות אמריקאיות
מסויימות, לא פועל בשוק הוידיאו
כל גורם אחר. איש אינו עושה
סדר, איש אינו בודק את טיב הסרטים
המושאלים או את חוקיות
העתקתם. הן המפיצים והן הסוחרים
נהנים מהמצב. כל עוד קיים

כמעט זהה מבחינת האיכות הירודה,
והסכומים הנגבים תמורת בל
קאסטה מוגזמים ביותר.
בתנאים הנוכחים המצב ילך, ר
יחמיר. דרור לירן, מנהל־השיווק
של החברה ערוץ 1המפיצה קא-
סטות-וידיאו, בדק ומצא שבחודשים
האחרונים נפתחו עשרות חנויות-
השאלה חדשות, שאיש אינו יודע
איזה סוג של סרטים הם מחזיקים,
ובאיזו איכות.

לעמוד על
הזכויות

111^ 1 *1 ^ 11ך 7נזשמשות הסיפריות מזה שנה וחצי לאנשי־י
י 1 # 1יי 1111 111 החוק הספורים הממונים על חוקיות הפצת
הסרטיס. בינתיים רק החברות האמריקאיות הגדולות מרשות לעצמן
להחזיק טציג שישמור על כשירות הפצת סירטיהן ועל זכויותיהן.

^ ה נותר ללקוח לעשות?
״ י ראשית, עליו להיות מודע לכך
שמה •שמוצע לו ברוב החנויות
בארץ הוא מאיכות טכנית ירודה,
ובתרגום קלוקל. אם הוא בר־מזל
וזכה לקבל או לרכוש מחו״ל סרטים
בעטיפה מקורית, ד׳וא יוכל
לצפות בהם בהנאה. אך מחירם
אינו זול.
אין כל צורך להתחייב מראש
תמורת פיקדון לשאילת 100 קא-
סטות. יש לבדוק היטב את קטלוג
.הסיפריה, ובעיקר את מה שמונח
על המדפים. קאסטה שעטיפתה
כתובה בכתב־יד או מודפסת ב־מכונת־כתיבה,
סביר להניח שחח
מבליל רץ של צבעים לא יראו
בה כלום. עדיף לא להסתכן.
כיוון שבדדך-כלל ונמצאות החנויות
ברחובות סמוכים, כמה חנויות
באותו אזור, קל מאוד לבדוק
מה קורה בחנות המתחרה. יש
חנויות הנותנות קסטות להשאלה
לנסיון. אין שום סיבה לא לנצל
זאת, ואם מתברר שהאיכות גרועה
— יש לדרוש בתוקף את הח זרת
דמי ההשאלה.
הלקוח זכאי לקבל סרטים. באיכות
טובה. אם הוא מקבל סירטי
וידיאו באיכות גרועה, הוא רשאי
לנקוט בצעדים מישפטיים נגד בעל
הסיפריה. לקוחות אחדים פנו ל-
עורכי-דין לבירור סוגיה זו, ויתכן
שבקרוב תהפוך בעיית קאססות-
הוידיאו לנושא שבית־המישפט יאלץ
לדון בו.

•דינה ונדן >

תפקידי היה בק השאר לקשר
בין העצורים והוריהם ובין עורכי-
הדין שהתנדבו להגן עליהם. מטבע
התפקיד הזה נזדמן לי לעמוד על
תנאי המעצר הקיימים בבתי־הסוהר
שבתחנות־המישטרה באיזור, המיועדים
לעצורים שטרם נשפטו ר
שנעצרים בדרד־כלל לתקופות קצרות.
מעדויות
העצורים עולה שתנאי-
המעצר בבתי-הסוהר בתחנות־המי-
שטרה מחרידים במיוחד, פשוט
תת־אנושיים.
בבתי־הכלא האלה חסר הדבר
האלמנטרי ביותר לחיי-אדם, והוא
אוויר. בחדר של כ־ 20 מטרים
רבועים כלואים כ־ 20 בני-אדם. לחלקם
יש מיטות ולאחרים גם זה
אין. בחדר כזה יש שניים־שלושה
פתחים ברוחב של 40 סנטימטרים
כל-אחד.
השירותים נמצאים בתוך החדר.
הצחנה משתלבת בחלל החדר. בקיץ
שורר בחדר חום בלתי-נסבל
ונקל לתאר איזה קור שורר שם
בחורף.
לא כמו ליהודים. אחד העצורים
סיפר לי שביום הראשון לא
פעל החשמל בחדר והוסיף: התלוננו
על כך לפני האחראי ולהפתעתנו
הוא נענה מהר מהרגיל לתיקון
העוול. אך מרגע שפועל
הנקיון תיקן את המנורה לא יכולנו
לסבול את החום הנוסף הזה,
וביקשנו שיכבו את האור.
האוכל המונח על מגשים נדחף
לכיוון העצירים ברגלי השוטרים.
יחד עם המזון מוגש קומקום של
תה, ללא ספלים. עשרה עצורים
נאלצים לשתות את התה מאותו
הספל.
התנהגות השוטרים לעצורים היא
בלתי-נסבלת. גסוודרוח, שספק אם
היא מופעלת כלפי -העצירים היהודיים.
אין להבין מדבריי שאני
בעד התנהגות דומה לעצורים היהודיים,
אך לא יזיק אם השיור
יון החיובי יתחיל כאן ולערבים
יתייחסו כפי שמתייחסים ליהודים.
הענין צריך להיבדק ויש לפעול
מייד לשיפור תנאי המעצר. העצירים
הם -בני־אדם. במיוחד כשטרם
הוחלט אם הם אשמים. יש לשפר
את החדרים ולאוורר אותם.
נשאלת השאלה העיקרית. מדוע
העניין כה חשוב ז מדוע אני מודאג
כל־כך לגורל העצורים ותנאי
מעצרם? ותשובתי היא אחת ויחידה:
עם מדיניות כזו של הממשלה
לבטח יהיו הרבה מעצרים
כמו אלה שהיו בשבועות האחרונים,
והנמשכים עד היום. חלק ניכר
מהם הם מעצרים פרובוקטיביים
או על רקע פוליטי, ואין להם
שום הצדקה.
אם אנשים אלה נעצרים, אפילו
לתקופות קצרות של 48 שעות, עד
15 יום, שישהו לפחות בתנאי־מע-
צר אנושיים מינימאליים. די בכך
שהמעצר עצמו אינו מוצדק, לפחות
שהתנאים יהיו אנושיים.
ועדת־הפנים של הכנסת בדקה
את תנאי־המעצר בבתי-הכלא המרכזיים
בארץ. אך בתי־הכלא של
תחנות-המישטרה, לפי מיטב ידיעתי,
לא נבדקו. כי אחרת היה מצבם
שונה באופן משמעותי.

מיישופט
1> 0008110ו ד
3נ 1פיוח החזונות

שיהוי במעצר, שנמז;
שיגעה חודשיס, ה ס
דשיחרורו של העצו
לפני שיבעה חודשים נתפסו
ביתו של שאקר ג׳ברה בטייז
כרוזים מודפסים בערבית, שבו
נאמרו דברים קשים על יחסה ז
ישראל למיסגד אל-אקצה. יחד ז
הכרוזים נתפסו מכונות־כתיבה 1
שייכות לבית־הספר בכפר טייב
שבו משמש ג׳ברה מזכיר וסג
מנהל.
שירותי־הביטחון פתחו בחקי!
מסועפת, אך ג׳ברה שוחרר אחו
זמן קצר וחודשים ארוכים ה׳
חופשי. לפני שבועיים נעצר שניו
ונטען כי החלה חקירה מישטרתי
בעניין הכרוזים.
זרוע־עזר. שני סניגוריו. עו
כי־הדין סעיד עתילי ומוחמד סו
רה, עירערו על מעצרו לפני 1
שופט אורי שטרוזמן. הם הדגי׳
כי הוא היה משוחרר תקופה ארו
מאז התגלו הכרוזים בביתו, ואי
לא חשב כי יש צורך במעצרו.
השופט התרשם מאוד מטענה
ורצה לשחרר את ג׳ברה, אוי
התובעת דרורה פילפל הסבירה
שופט כי במיקרה זה הסישטו
היא רק זרוע־עזר לשרותי־הביו
חת, ולכן אין היא יודעת סד
אירע השהוי, ובאיזה שלב נמצז
החקירה. היא ביקשה להשאיר ז
ג׳ברה במעצר.
תורגמן בית־המישפט, דניאל ד1
אל, תירגם לשופט את תוכן הכו
מערבית שהתייחס לאחת הפו
בוקציות של ״הרב״ כהנא בה
הבית. בין השאר נאמר בו :״ה
נופיות הציוניות ביצעו תקפנו
ברבארית נפשעת על מיסגד א
אקצה המבורך. זו חוליה חדע
בשרשרת״המזימות נגד המקומו
הקדושים של המוסלמים והנוצרי
כחלק מתיכנץ מקיף לחיסול קי
מו הפיסי, ההיסטורי והתרבותי ע
העם הפלסטיני.״ השופט הקש
ואחרי התרגום אמר: שוקראן.
השופט הביע את מורת־רו
מנוהג השיהוי במעצר בכך שק
צר את מעצרו של ג׳ברה בין
אחד, וציווה, בי אם לא תה
החלטה מישפטית אחרת, ישתהו
האיש וילך לביתו.

טריפד.בבז-ברד,

כעז מיסודה שאי;
כשרה ביקש !

כית־־הדין ה נבדה לצד
יכריע בעניין
לדריוש יוסף יש מיסעדד. קטג
כמעט מזנון, בתחנת־דלק. ויש 1
גם צרות צרורות. מזה זמן מה א
הוא מקבל רשיון למיסעדה של
במשך שנה הוא הולך ובא במי׳
רדי עיריית בני־ברק אך נדו
בקש .״לא תקבל רשיון לפיסעדו
בהיעדר תעודודכשתת״ ,הסביו
לו פרנסי העיר.
אמנם כך נהוג ומקובל בעירי׳
בני־ברק, אך דריוש לא ה0כ׳
עם קביעה זו, הוא חשב כי גם 1
בני־ברק יש זכות לאזרחים לאכו
במיסעדה שאינה בשרה למהדר
אם יחפצו בכך. על כן פנה לעורן
הדין מרדכי לחוביץ, וביקש מם
לפעול בעניין.
עורך־הדין לחוביץ פנה לביו
המישפט הגבוה־לצדק, ובימים אל
קיבל צו־על־תנאי הקורא לעיריי
בני־ברק לבוא ולנמק מדוע ל
תאשר את הרשיון במיסעדה ע
דריוש. רק אחרי שההנמקה תיו
תן, יחלים בית־המישפט הגבת
לצדק מה יהיה גורל המיסעדה.

הזמרת הצבאית שהרגישה שאין זה מיקצש•

ודאלה עו ש ה
ח !ו סי

לח, היא קנתה בדים, תיכננה את
הדגמים, ומצאה חייט שגזר ותפר
אותם עבורה. כך, לפני שלוש שנים.
היא התחילה את דרכה בעולם
האופנה. היא נותנת את הטון,
וד,חייטים מבצעים.

רזיאלה מתכננת בסיגנון האהוב
עליה — ספורטיגי-אלגנטי עם נטייה
לעבר הקלאסי. הזקט נותן
את הסימון ללבוש, הוא אשר מושך
את תשומודד-לב במבט ראשון.
רזיאלד, לובשת דקטים מעשה

ידיה בקיץ או בחורף. היא מעצבת
ז׳קטים לכל עונות השנה ולכל
שעות היממה. יש לה ז׳קטים
קצרים וגם ארוכים, עם כתפיים צרות
או גבוהות ונפוחות, עם שרוול
ההולך וצר, או עם שרוולים

:׳וצות

היא רזיאלה גך שון שמומחיותה בז׳קסים. בעבר,
לפני שהתחילה בקאריירה של עיצוב ז׳קטים. היא
תה חברת בלהקה צבאית, אד שירה בלבד לא סיפקה אותה.
^ ז ב האוסנאים מעצבים גו
דרך־כלל חבל — חליפות, שמלות,
חצאיות, פיננסיים וחולצות.
אך לא כן חאופנאית רזיאלח גרשון.
היא מתמחה בעיצוב ז׳קטים.
״מדוע ז׳קטים? בי בשטח זה אני
חזקה, והשוק המקומי די רדוד,״
היא אומרת.

הזיקט מתאים
לכל עוזה,
לכל שעות
היממה ו לנ ל
גיז וה, טעם
ומצב ־ ו 1ח

כך אוהבת רזי־אלה
לעצב את
0 1 11 /
הז׳קטים שלה. נח־גחנת טלי חן.

— 512

רזיאלה, שהיתר, זמרת בלהקה
צבאית והופיעה אחר־כך בכמה מ־חזמרים
של גיורא גודיק, הרגישה
שזימרד, אינה מיקצוע ייצרני ומספק
עבורה, והחליטה לשנות כיוון.
היא בחרה בשטח שאליו נמשכה
ביותר — אופנה. לא היתד,
לה כל הכשרה מיקצועית אך עם
הרבה יוזמה, כוח רצון ורא,ש ממן־

קטיפה עתיקה
בורדו, מדגימה תחי שכנאי. דקט שכזה יתרונו בכך

שאפשר ללבוש אותו על מיכנסיים, חצאית, ואפילו
על מיכנסי שורטס קצרצרים בצירוף מגפיים או
נעליים. הכל תלוי בטעם ובגיזרה ובמזג־האוויר.

•ייצדני החליטה דשנות ניוון

* * 111111 תיראי בדקט־קמיפה גזור היטב ותפור בקפידה,
** #11111 ששרווליו תפוחים, ושאותו מדגימה מיכל נלסון.
בצירוף מיכנסי ג׳ינס אופנתיים ומגפיים תיראי אלגנטית, נועזת ומיוחדת.

שויו וצמו

הדקטים הנותנים אח הטון
הם אופנתיים ומחממים. את
הגיזרה מבליטים בעזרת החגורה. רזיאלה מעצבת

את הז־קטים שלה לכל שעות היום ולכל גיזרה וטעם
היא משקיעה בהם הרבה מחשבה. הז׳קטים עשוייו
בולם מבדים משובחים, עם ביטנה ותפוריס היטב

רחבים, עם או בלי הסלים. כל
אחת יכולה למצוא אצלה את ז!*־
ז׳הט המתאים לגיזרתה ולטעמה,
בכל צבע וסוג הבד, עם חגורה התפורה
בגב, עם חגורה נפרדת או
בלי חגורה בכלל.
בחורף הזה בחרה רזיאלה ב

3^ 1*1מילת המפתח של סתיו־חורף 83׳ .אין אפשר בלי ז׳קט
אחד שכזה? תז׳קט הוא הדבר הראשון המושך את העין. יי לדעת רזיאלה הז׳קט הוא אשר נותן את הסגנון ללבוש ומושך תשומת לב.

בגדי צמר רכים בצבעי שנהב,
כחול, ירוק-חאקי ובורדו־יין, בבדי
קטיפה קלאסית, בקטיפה זרוקה ובכדי
טאפט.
הז׳קטים שלה הם יפים, ובעלי
גיזרה מעולה, מחוייטים ותפורים
עם ביטנה, עשויים מבדים משובחים
ומושקעת בהם הרבה מחשבה.
והיתרון הגדול מכל — שאין
זו קונפקציה, מחיריהם סבירים.

ולעניין הוא דקט עשוי צמר רך בשלל צבעים — שנהב
* |#י כחול, חאקי ובורדו. ז׳קט כזה מאריך את הצללית, ומתאינ
צילומים: דרורה זיכרוני
מאוד לנשים לא גבוהות.

ספר מעולה

ארבעי ם שנות
הסופר שהתא בד מעולם ה א תמול
שעת ה ח סד של ה שירה ^ עגנו! בוחר נ שיא אמריקאי
צוויג אחד מהספרים שריגשו אותי ביותר ביפי
נעוריי, היה סיפרו של סטפן צווייג
(נולד בווינה ב־ 28.11.1881 והתאבד נפטרו־פוליס,
בראזיל ב־ )23.2.1942 העולס של
אתסול בתרגומו של כרוך קרופניק
(קרוא) .ספר אוטוביוגרפי מרגש, המתאר
את ילדותו, בחרותו, בגרותו וגירושו של
צווייג מבירת הקיסרות האוסטרו־הונגרית,
שנרמסה בידי הקלגסים הנאציים.
בימים אלה ראתה־אור בעברית מהדורה
מתורגמת מחדש של העולם של אתמול*.
צווייג, שהיה לפני חמישים שנה הסופר
המתורגם ביותר בעולם, נחשב כמחבר
יוצא־דופן בתרבות שבין שתי מילחמות
העולם. הוא היה אהוב על בניטו מופו־ליני,
שנוא על נכלם, ושימש אחד מפד
סמלי הטרגדיה היהודית במרכז־אירופה.
טראגדיה זו הוליכה אותו להתאבד אחרי
יום הולדתו ה* .60 בגלות בבראזיל, עם
השלמת סיפרו העולם של אתמול.
סטפן צווייג, חושף בסיפרו האוטוביוגרפי
יריעה של עולם הולך ונעלם, עולמה
של וינה, בירת הקיסרות ההאבסבורגית,
וינה של ארתור שניצלר, ריכארד

סופר צווייג ומשורר ואלרי נוטשים את אירופה
הפיתרון של תיאודור הרצל דבעייה היהודית

בר־הופמן, פטר אלטנכרג להוגו

פון הופמאנסטאל. צווייג מתאר את
קרקע צמיחתו של סופר באותה תרבות
רבת-לאומים של הקיסרות שאיננה עוד.
הוא מתאר כיצד פירסם את ביכורי שירתו
בקובץ צנום תחת הכותרת מיתרי הכסף,
וקיבל את הצעתו של ריכארד
דאהמל להקדיש עצמו לתרגומים משירת
אירופה החדשה. עד מהרה הושפע צווייג
* סטיפאן צווייג — העולם של אתמול,
זיכרונות של בן-אירופה! עברית: צבי
ארד; הוצאת זמורה ביתן — מו־לים;
317 עמודים (כריכה 7ן שה).

מהבלגי אמיל ורהארן ומשירתו של
ריינר מריוה רילקה. עם פרוץ מילחמוד
העולם הראשונה הסתלק צווייג לשווייץ,
שבה כותב את הפואימה הדרמאתית שלו
ירמיהו שבה הוא מציג את הנביא הנלעג
העומד בין אלוהיו לעמו, המוסת בידי גבי-
אי־השקר ושיכרון המילחמה.
אחרי המילחמה העולמית שב צווייג
לאוסטריה, מפרסם סיפורים כאמוק ()1922
ופותח בפירסום סידרת ביוגרפיות, שבכמה
מהן הגיע לתפוצה רב־לשונית עצומה.
ביוגרפיות כמו אראסמוס מרוטרדאס ופושה

החוויה הי שרא לי ת

(על ג׳וזף פושה, שר-הסישטרה הבוגדני
של נאפוליאון, שהשר יוסף בורג
הוא האב־טיפום שלו) .צווייג קובע את
מקום מגוריו בטירה קטנה על הר הקפו־צינים
בזלצבורג, טירה שנקראה בשנות
ה 20-וה־ 30 וילה אירופה, מניית שמיטב
יוצריה של אירופה, אישים כג׳יימס

ג׳וייס, תומאס מאן, ארטודו טוס־

קאגיני וכלה כארטור! ,התארחו בה.
בניגוד לנאציזם, שהתעצם במרכז אירופה
ואיים לדרום את הרוח האנושית,
האמין צווייג בעוצמה האנושית וההומאנית,

ותיאב אלימות מכל סוג. בנישקו האחד
והיחידי — המחשבה והאות הכתובה —
הטיף לעולם חדש וטהור. צווייג, שראה-
עצמו כהתגלמות היהודי הקוסמופוליט ר
כאזרח-העולם, נלחם למען אידיאלים של
חופש מוחלט לפרט, סובלנות גזעית ר
דתית.
אלא שהפסימיזם הולד ומתגבר בראיית
העולם שלו. ב־ ,1934 כאשר התחילו לע בור
בגבול ליד זלצבורג ראשוני הפליטים
היהודיים מגרמניה, ניבא צווייג את
פרוץ מילחמת־העולם השנייה. הוא מכר
את טירתו ומצא מיקלט בסיפריית ה-
בריטיש מיוזיאום. שם אסף חומר למרי
סטיוארט שלו. הוא קיבל אזרחות בריטית,
עקר לארצות־הברית, וכאשר הצטרפה זו
למילחמה, חי כבר בפטרופולים, בראזיל.
צווייג האמין בניצחון כוחות השאול של
היטלר, ואז התאבד עם אשתו הצעירה,
והביא לכך שרדיו ברלין יצהל, וייבשר
לעולם :״היהודי הפיקח צווייג נואש מן
המירוץ ידידו תומאם מאן, סירב
להשתתף באזכרה, כי ראה סהתאבדותו
בגידה.
העולם של אתמול הוא מיסמך חייו ומותו
של צווייג באירופה הזוחלת לקראת גסיסת
תרבותה. זהו ספר של תיעוד מרתק
ומבריק על כ 60-שנות תרבות שהולידה
את מיטב רעיונות החרבות של תחילת
המאה, ביניהם חוזה המדינה, מימין
תיאודדר זאב הרצל, שמקומו לא נפקד
מסיפרו של צווייג .״עורד-הופילישונים של
׳נויה פראיה סואסה׳ היה תיאודדר הרצל,
והוא הדמות ההיסטורית הראשונה שפגשתי
בדויי, פכזכן, כלי?״דעת אמה כדפנה
אדיר נקראה אישיותו לחולל כגורל העם
היהודי ובתולדות ימינו...״
צווייג מזכיר בוזעזלם של אתמול את
אחד הסיפורים הנשכחים אודות הרצל,
וכיצד ניסה זה לסטור את בעית היהודים
בהתנצרות כללית :״הוא הנה אז את התוכנית
הדיטיונית לשים קץ אתת ולתמיד
לבעיית היד,ודים, על-ידי איחוד היולדות
והנצרות באמצעות שמד המוני מרצון.
כדרר ראייתו הדרטאתית תיאר לעצמו

ע עובד -ע קורא

שכנראה לא מצא כהן ענייו מיוחד. הטירחדז, הזמו ואורד־הרוה, שנדרשו לו, לפרל,
בחודש שעבר התרחש אחד האירועים התרבותיים החשובים ביותר בתרבות הישרבשיגו־ושיחו
עם אנשי הרוח, לא היה להט נבול, ועם זאת קצר טענות ותלונות למכביר...״
אלית, אירוע שנערך בלא תופים, חצוצרות ובימות של פסטיבלים. האירוע 40 :שנה להוצאת
סידרת־חאב של סיפרי עס עובד היתה סידרת לדור, שבח הובאו קלסיקאנים של
הספרים עם עובד, הוצאה שהיא הגשמת חלומו החשוב ביותר של כרל כצנלסץ. חלום
הספרות הרוסית, עם יצירות מקור של היים הזז, א ״ א ק 3ק,
שהתחיל להתגשם כאשר צבאותיו של הפילדמארשל דז מ ל איימו
יהודה בורלא, דויד מלץ ואחרים. בין הספרים האחרים שראו
ממידבריות צסון-אפריקה על היישוב היהודי בארץ.
אור, היד, סיפרו המונומנטאלי של הסופר האיטלקי איגנציו
אחרי כמה שנים של הטרדת ראשי הציבור ההסתדרותי בארץ,
פילוגה בית־ספר לדיקטאטורים (שמן הראוי היה להוציאו בימים
בדבר הצורך התרבותי, ביסודה של הוצאת־ספרים, שמטרתה
טרופים אלה במהדורה חדשה ומתוקנת זזעשוייה לחשוף מעט מהלהפוך
עם עובד לעם קורא בספרים, התחיל כצנלסון בהגשמת
אמת הפופוליסטית המתרחשת במדינת ישראל של מנחם בגין).
חלומו. אחרי שפסח בין השמות עם עובד לאובניים, בחר בראשון,
על טעם הבחירה של כצנלסון בספרים מוסיפה אניטה שפירא
והכניסו בדלת האחורית לתקציבי ההסתדרות :״רגע קט עלה
במונוגרפיה שלה עליו :״כבחירת הספרות הפוליטית יצא כדל
כידי להכניס את ההסתדרות — בידיעתה או שלא בידיעתה —
מתיר ההנחה, שהספרים מיועדים לפועלים, אנשים שאין להם
לא למיעעל מו״לי בלכד, כי אם כאחריות לגורלה של׳ הספרות
פנאי לקרוא ספרים הרכה, ועל כן צריכה ההוצאה לערוד למשם
העברית ולמצב עבודתו של הפופד העברי כפי שמצטטת
את חומר הקריאה.״״ ברל היה זה שטבע את איכות המו״לות,
אניטה שפירא, בסיפרה בדל מתוך מיכתב של כצנלסון לדויד
העומדת לעם עובד עם עצם היום הזה :״כתור עורר היד. כרל
זכאי.
קפדן ומחמיר. כדרכו בתחומים שמצא בהם עניין, ירד לפרטי־על
ימי הראשית של עם עובד וברל כצנלסון כותבת אניטה
הפרטים של הבאת הספרים לדפוס. הוא הקפיד על אחידות הכתיב,
שפירא :״עם־עובד ההל בעבודתו בתקופה של משבר כלכלי.
על נקיון הסידור. הוא הנהיג ניקוד חלקי, כדי להקל על הקורא...״
ההוצאה התכוונה לפייע לאנשי־עט למצוא את מחייתם הצנועה
אלא שמותו של ברל כצנלסון החליש עד מהרה את מעמדה של
ולפרסם את יצירותיהם, שלולא ודה ספק אם חיו תאות אור.
הוצאת עם עובד, שהגיעה באמצע שנות ה־ 50׳ למשבר אירגוני
ברל הוצף בפניות של סופרים ומשוררים. הוא נאלץ לדחות
וכספי. אך גורלה של ההוצאה היד. מן הסתם לקום וליפול עם
רבים על הסף וקצר איבה והאשמות בהעדפות בלתי־צודקות.
מודחיו של דויד בן־גוריון, ואת מקומו של ברל המת תפס
מעמדו כבוו״ל גילה לכרל את אנשי התה מצידם הפתות נאה :
במחצית שנות ה־ 50 משה שרת, אחרי שבן־גוריץ הדיחו ממי-
האחד לא חדל להטרידו בבקשות ובתחינות לתעסוקה; האחר גצנלסון מייסד
שרת ראש-המסשלה ושר-החוץ. שרת קומם הוצאה זו, והקים את
אינו מסתפק בשכר-הפופרים הצנוע, שהצליה כרל להשיג למענו,
תרומת סודחי בן־גוריון
הסידרה הספרית לעס, שעד עצם היום הזה היא הגשמת סיסמת
והוא תובע עוד ועוד ...בדל מצא עצמו כתפקיד של כומר־מוודה,
היסוד של עס עובד.
פסיכיאטר, מצנאט ועורו־ כאהד. שלא כטצכאטים־גכירים, לא
במשך ארבעים שנות עס עובד ראו אור יותר מ־ 1900 ספרים, ומדי שנה היא מפרסמת
היתול מחיצה כין המו״ל של עס-עובד ובין קהל הסופרים שהציף את ביתו. טיספר
כ־ 100 כותבים חדשים וכמיליון עותקים של ספרים בכל התחומים. אין ספק כי חגה של
ה׳גודניקים׳ למיניהם, שהיו פוקדים מאז את ביתו, הפתוח תמיד לפני כל איש מר־נפש,
הוצאת עם עובד הוא חג לספרות הישראלית, חג שמעטים כדוגמתו.
עלה עתה לאין־שיעור. המשוררות לא הניחו אותו לנפשו ועוררו את קיגאתה של לאה, הגם

54 1

כיבד הוא טיליו* את רכבות יהודי אוסטריה
•אל כנסיית סטפאן וטשהרר לעולם
כמעשה סיטלי זה את העם הנירדף, הסר־
^ המולדת, מקללת הולתכדלזת וה שיגה.״״
תיאודור הרצל, היה גם עורך המדור
שפירסם לראשונה בנוייה פראייה 9ראסה
פיליטונים של צווייג. הוא מתאר בעטו
הרגישה את חיי הרצל עד למותו ואת
שעשה מותו למיליוני היהודים.
ככל שמתקדם העולם של אתחול לעבר
התקופה שבין שתי מילחמות. גואה וגובר
בו הזרם הפאטאלי, של כאב נפילת העולם
הזה לעתיד לבוא. צווייג מתאר את אי-
אונות התרבות המערבית, לכתה בעיניים
פקוחות לעבר גסיסתה מרצון. בפרק המסיים,
גסיסת השלום, מביא צווייג כמוטו
את דיברי ׳ שייקפפיר ביוליום קיסר :
״שקעה שימשה של רומא. יומנו נעלם
ועת ענן וטל וסכנות. ומעשינו תם.״ בפרק
זה מביא צווייג את דימדומי האלים של
התרבות הוויגאית־יהודית, את פגישותיו
עם זיגמונד פרויד הגולה בלונדון, תוך
שהוא מעיר הערה, שמשמעותה עומדת גם
כיום :״אולם הצד הטראגי בידתר בטרא־גדיה
יהודית זו כמאה העשרים הוא ככף,
שהנפגעים כה אינם יודעים עוד לראות
בה משמעות ואינם מרגישים כל אשמה...״
חעולם של אתמול הוא מאותם ספרים
מופלאים, הראויים להיות בכל מדף ספרים,
ובכל בית שעדיין מתגוררים בו מאמינים
בכוחה של האות, המתחברת למילה
המביאה את זעקת האנושיות. העולם של
אתמול הוא העולם של היום, העולם של
תרבות המתמסמסת לה למילחמה והעולם
של המחר, שאולי ממנו ייגרע עונש אווילי
זה של הקזת דמים לריק, אפילו במרחבשלנו, שהמילחמות הפכו ללחם חוקו. העולם
של אתמול, למרות היותו ביוגרפיה,
וביוגרפיח קולחת שמעטות מתקרבות לאיכותה,
הוא מהספרים המעולים שראו-אור
במאה ה־.20

החיים הם הדימוי החשוב ביותר המזין
את שירת עמיחי, כמו שירו פתיחת שנת
לימודים בבית־ספר ובעוד שירים שבקובץ.
בשיר אחר קורא עמיחי תגר למיתוס
העקידה בתרבות הישראלית, וקובע:
״הגיבור האמיתי של העקדה היה האיל /
שלא ידע על הקנוניה כין האחרים...״
שעת החסד של עמיחי, היא גם שעה
של הבעת עמדות פוליטיות וחברתיות כפי
פוליטי :
שהוא עושה בשירו שיר
״כדי למתוק את הבעת הוטצוזז הגסה /
מעל פגי, אני חושב על בעיות העולם/ ,
על מילחטות וכדמות טישטרה / .אני
נילחם נגד דיכוי ועוול בבל מקום / ,אד
כעצם אני רוצה לחילחם /רק למען נשים
יפות / ,עניות או עשירות, מנוצלדת ומנצ־לות
יחדיו אני מכיר אדם שהצטרף
לתנועת מחאה /רק משום שיש כה הרכה
נערות צעירות בטישטרים טוטאלי־טריים
נשים /ערוותו גדולה כמיודע• ו תאוותן
בלי גבול / .לעומתן הגכרים זיקפ־תם
קטנה וחפוזה...״
מהפוליטיקה כפי שהיא משתקפת בעיניו,
נמלט עמיחי על בת זקונים, שיר שבו
הוא כותב :״את כל המישחקים בבר שיחקתי
עם אחייד הנתלים /את כל האג ת ת
כבר סיפרתי /אכל אני כונה לד קן במוחי
/ומרפד אותו בכל זכדונותי /אפילו ה־זיכתנות
הקשים הפכו /רכים כעשב יבש
רד מהחיים הרבים עובר עמיחי אל
המתים בארבעה שירי מילחמו /כשהוא
כותב :״ההפלה המלאכותית האמיתית היא
/של הנופלים כטי^חמה / :נגדה אין
מוחה ...אני גיזען של שלום / :כחולי
העיניים רוצחים / ,שהות העיניים קיטלים
/ ,מתולתלי השיער מחריבים...״
בין דימויים שמקורם בבעיות שאינן
מגיחות מרגוע לאדם, מפזר עמיחי בסיס-
רו שירים. תחת הכותרות טכניקה של
אהבה, ובאחד מהם הוא כותב בפשטותו
המדהימה :״האהבה היא עי תי זמן: כששנים
שוככים יחדיו /כלילה, הם מתמלאים
זמן שאכד להם ביום״
אחד מהמעולים שבשירי הקובץ, הוא

שי ר ה

עמיחי עכשיו

כל ספר שירים חדש של המשורר יהי׳
ד ה עמיחי, הוא בבחינת שעת חסד לשירה
העברית ועדנה גדולה לדימוי השירי.
כך גם קובץ שיריו החדש, שעת החסד*
שראדדאור באחרונה.
שעת החסד הוא ספר של בגרות שירית,
של לוויין שירי, שניתק מכוח־הכבידה של
הלשון כשהוא מרחף עד האינסוף. חלומו
של כל משורר, חלום שמעם מאוד משוררים
זוכים להגשים. כוחו של הדימוי
העמיחאי הוא בפשטות הגאונית, המביאה
עשרות (אם לא מאות) משוררים עבריים
לנגוס בעצבנות את כסות ידיהם, בטרם
ימשכו בקולמוס שירה (נגיסה שאינה מונעת
אותם מלכתוב שזרות, כמו בשיר-
הכותרת :״כל אחד ילד לדרכו /כל אחד
יהיה שוכ אכן דומינו /עם צד אחד פתוח
/למצוא לו תואס חדש /בטישהקים שאין
להם סוף,״ מעיד על עוצמת ופשטות
הדימוי העמיחאי (דימוי שעבר בכוחו
את גבולות מדינת ישראל והביא את עמי חי
למעמד של אחד מהמשוררים החשו בים
היוצרים כיום בעולם כולו).
עמיחי יוצר גם בספרו החדש טופוגרפיה
עכשווית של ישראל :״ריח הפרדסים נישאר
כאן /כין הכתים שכאו כמקום הפרדסים
/ .כמו איש קיטע שחש את ת לו /
שניכרתה. הכאב נישאר וה׳דיגדוג המתוק
נישאר /במקומות הריקים אבל ״עכשיו
הכל שדנה / .המילים ׳לנצח׳ ו׳לעולמי
עד׳ /נעלמות והולכות. מפי האוהבים/ ,
ואפשר לשמוע אותן כדברי /ראשי דדינה
ושרי חצכא הערה של נצח־ה־שירה
לבנאליות הפוליטיקאים.

* יהודה עמיחי — שעת החסד ! הוצאת
שוקן; 127 עמודים (כריכה קשה).

משורר עמיחי
״אני גיזעז של שלום׳
תחת הנותרת איזו תיסבוכת בארץ הקטנה
הזאת, שבו הוא כותב :״איזו תיסכוכת
כארץ הקטנה הזאת׳ /איזה בילבול !
׳הכן השני של הבעל הראשון /יוצא ל־מילחמתו
השלישית, הכית השני /של האל
הראשון נחרב כל שנה וכולם נגועים
זה בזה וכולם /נוגעים זה כזה ומשאיתם
/טביעות אצבעות ומלאן• המוות /צריו*
להיות כלש מומחה /להכחין ביניהם
פעם הכרתי חייל שנפל כטילחמה 1 ,ש־נתאבלו
עליו שלוש או ארכע נשים / :
הוא אוהב אותי. אהבתי אותו / .הוא דיה
שלי. הייתי שלו ו״סולתם״ עושים סירים
ומרנמות יחדיו /ואני לא עושה
כלום.״
שעת החסד הוא מהמופלאים שבספרי השירה
שראו־אור בארץ בשנים ד׳אחרוגות,
ספר שבדומה לקודמיו לא יזכה לברכת
הביקורת שאינה נוהגת להעניק חסד ל

מ רי ב ה

דיניץ. מונדייל ו...עגנון

א נש י ־ר זח ׳ י
הנכד

והסב

רפאים

הנין

סיפוד ־ אהבה: סוף

תחת הכותרת דיניץ הציג את מונדייל :
המועמד לנשיאות (ידיעות אחרונות
( ,)19.12.82 הובא אחד מהסיפורים המע־ליבים
ביותר, בתולדות הספרות הישראלית.
שגריר ישראל לשעבר בארצות-
חברית, המשמש כיום כעסקן שכונתי של
המערך בירושלים, וסגן-נשיא האוניברסי־

ועמעמי לבנת. מישלחת אנשי רוח בחגה
את האפשרויות ״לשיתוף־פעולה כלכלי כין
ישראל ללבנון את מי ייצגו אנשי־רוח
אלה ז את ממשלת ישראל ז את כור 7
את חברת העובדים? אם כבר אנשי־רוח,
אז שייצאו ללבנון אישים כ מו: ס׳ יזהר,

משה שמיר, חיים גורי, פינחס ש

נתן זך, יצחק כן־ נר וכאלה,
שהעם בישראל, יודע שהם אנשי רוח.
! באותו יום, באותו עיתץ, תחת הכותרת
נינו של בן־יהודה עלה מארצות־הברית,
מובא אחד מסיפורי 100 שנות
ציונות שאינו נלמד בתוכנית הלימודים
של ם ישרד־ד,חינוך-והתרבות. בכתבה זו
מובא סיפור נינו של מחייה הלשת העברית,
צח קאסוטו בן ה 24-בנה של
אליעזרה כן־יהודה, בתו של אהוד
בן״יהודה ז״ל שנפטר לא־מבבר בירו שלים.
הקוץ שבאליה מספר :״צח קאסו־טו
עלה בנינוד לרצון הוריו (כתחילה,

מפריס פרסים דיניץ
עסקנות היונקת מספרות
מה העברית, מנצל את שפו של הסופר
ש״י עגני! ,פי ששנא שררת שילטון
בל ימי חייו. תת־הכותרת של הידיעה
ממשיכה ומספרת :״שנדיר ישראל לשע-
כר בארצות־הברית, שיטחה דיניץ, הציג
כסוף השבוע את סגן־הנשיא לשעבר וול•
סר מונדייל׳ כמועמד הראשי לטישדת
הנשיא מטעם המיפלגה הדטוקראטית כ־
.1984 היה זה כעת שדיניץ העניק למוג־דייל
את ״פרס עגנוף׳ על השירות לישראל
ולעם היהודי, מטעם האוניברסיטה העברית
בירושלים מה שדיניץ בוודאי
אינו יודע הוא, שהעם היהודי, באמצעות
נציגיו בשילטון הישראלי (עוד בימי המערך)-ממרר
את חיי יורשיו של ש״י
עגנון בשאלות מס רכוש עבור ״רווחים
עתידיים״ מכתביו, כנראה ״על השירות
לישראל ולעם היהודי״ של חתן סרס נו בל
היחיד מישראל. מאחר שמסופקני אם
השגריר־לשעבר דיניץ, שמעודו לא היה
איש אשכולות בתרבות, לא קרא את ספר
המדינה של ש״י עגנון בטרם יצא להעניק
למונדייל את פרס עגנון, כאן המקום לצטט
לו מעט מהברקות הספר :״לפי שאף מנהיגי
המדינה פרצופיהם מרובים. אתמול ראינו
אותם כד והיום הם כך. וכיו כד וכד
שמו פניהם, פנים לכאן ופנים לבאן, לפי
צויד השעה וצויד המדמה סביר להגיח,
שדיניץ היה מעניק למונדייל באותה
התלהבות גם את פרס אורי צבי גרינברג
אם חיה מתבקש לכך.
כותרת אחרת בידיעות אחרונות
( )22.12.1982 מספרת יעל מישלחת אנשי־רוח
מישראל התארחו אצל לבנונים. מיהם
אנשי־הרוח שהואילו להתארח אצל הלבנונים
ז הפרוס׳ אסף רזין, שאביו (איש
השומר הצעיר) המציא בשנות החמישים
שיטה מרכסיסטית להבנת התנ״ד, בעוד
שבנו, חיה יועצו של שימחה ארליך, כאשר
זח שימש כשר-האוצר. .ליד איש רוח
זה נסע גם הד״ר דמון !הראל, שברוחו
ניהל את מישרד־התחבורד״ כאשר לידם
משמשים גם אנשי רוח ממיקצועות הסוצ-
יולוגיה והעיתונות. אלא, שבראש־המיש־לחת
ניצב, הכנעני הוותיק אתרץ אמיר,
מי שמאמין בברית המטורפת של ישראל

סופר אמיר
איש־ רוח 7
לפחות) אד הוא עשה זאת על אף הכל,
משום שחש, לדבריו, כי מקומו כאן...״
מסתבר שדור הולך ודור בא, ואחת ל מאה
שנה (אליעזר בן־יהודה עלה ארצה
בשנת 882נ) עולה מישהו ממישפחת אלי עזר
בן־יהודה לישראל.
! בשבוע שעבר הגיע לקיצו אחד פסי־פורי־האהבה
המרתקים והארוכים של ה ספרות
במאה העשרים. הסופר והמשורר
הצרפתי לואי אראנון הלך לעולמו.
אראגון, ממייסדי דאדא ממנסחי המאניפס-
טים הסוריאליסטים ביחד עם אנדרה בר־טון,
פגש בשנת 1928 את הסופרת הצר־פתיה
ממוצא-יהודי אלוה טריולה. בין
השניים סערה האהבה עד ליום מותו, אהבה
שהוליכה אותו מהתנועה הסוריאליסטית
אל המחנה הקומוניסטי ולנושא הדגל
האדום. אחד מספריו, המשוגע של אלזוג
מוקדש לטריולה. בספר זה כתב אראגון
בי האוטופיה של המשוגע היא הזוג וכי
״עתידו של הנכר הוא האשה,״ וגם :
״מי שאינו קנאי לארס שהוא אוהב אינו
אוהב. יש כנראה אנשים המסוגלים לחיות
כלי אהבה, אנשים אלה זרים לי, כשם
שאני זר להס בשבוע שעבר תם סיפור
האהבה הספרותי הגדול של לואי ארא־גון,
ונותרה האהבה, כפי שזו הועלתה במילים
!מרגשות. מתי בפעם האחרונה, קראנו
בעברית זיכרונות של סופרים ומשוררים
עבריים המביאים מסע־אמת אל
האהבה ז שהרי, במאמר גירסת נעמי
שמר, לשירו של לואי אראגון, אין אהבות
שמחות.

שירת עמיחי, שהרי משורר זה אינו 1זה יימכר במהדורות רבות, כי שוחרי הנוהג
לשבת במושב ליצים ומבקרי-שידה שירה העברית ואוהביה יודעים מהי שירה
וספרות. יחד עם זאת. אין ספק שקובץ | טובה.

וה היו• 091113 חו ה שורה
גליון ״העולם הזה׳׳ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיד?,
פירסם כונבת־שער שדלתמקדה בפפה־הדין של רואחי ד׳׳ר ישראל
רודולף הפנתר. כתכת־השער ניתזזול את מרכיכיו הפרליטיים של
הרכה הפוליטי הזול, וכחנה את השריו עם שיזרדתי־הכיטזזדן.
פרשייה נוספת כאותו כיייו התמהחל כראשית ההיתר המישפטי
של חטיפת כתב ״העולם הזה׳׳ ,אלי תבור, כי ת שיתתי־הכיטחון.
תחת הכותרת ״אני מתחתז עם כושית!״ הובא סיפות של
הישראלי אריה פאו־הר שהתאהב כרהדנית הבראזילית אלדה,
חברה כלהקת ,,ברזיליאנה״ שביקרה כישראל. תחת הכותרת
״לא כל גר הוא יהודי!״ תכא סיפורה של טישפחדל שכנה

האוזר נפל כקרב, כעוד אתיו הוכח כגוי, כטענה שאמו הגיורת
לא גויירה כראוי.
כשער הגיליון: זאב אקשטיין, טרוצחיו של ד״ר ישראל
הפנתר.

צוהר שואל ראנויקה ^ חתונה ולא בובנות * שנם
של..שלושת המיתרים״ * בי־גיי בטקס חלוקת נו ס ביאליק
העם סוף עודסר
בפינצר נצור אין שימחה גדולה יותר
מאשר בואו של אדם מן החוץ, שהצליח
להסתנן מבעד לקווי האוייב ולהיכנס אל
בין החומות.
במדינת ישראל, שהיא בבחינת עיר
נצורה מזה עשר שנים, קיימת שימחה
דומה עם בואו של בל אורח שחום או
שחור מאסיה או מאפריקה. מעולם לא
היתה שימחה גדולה יותר מאשר זו שקידמה
את פניו של או־נו, ראש־ממשלת
בורמה, בביקורו ההיסטורי בישראל.
השבוע שמחה המדינה עם בואו של
אורת שחור שבא פן הכיוון ההפוך: אי־ביירו
אייה, ראש מישרד־המסחר בגאנה,
שבא לדון על מתן סיוע ישראלי למדינה
השחורה הצעירה ביותר באפריקה.
מאחרי שימחה זו עמדה הרגשה פשוטה,
המקוננת בלבו של בל ישראלי בר-
דעת: שגורל ישראל בעתיד תלוי בהצלחת
המדינה לחדור למרחב האפרו־אסיא-
תי, במאמציה להשתלב בו.
המנגינה הדועכת. מזה שנים עוסק
מישרד־החוץ הישראלי בנסיונות חוזרים
ונישנים לתרגם הרגשה זו לשפת המעשים
המדיניים. זוהי אולי הפעולה החיובית
ביותר של המישרד הקופא על שמריו
בבל שאר השטחים.
ח״כ דויד הכהן כבש בשעתו את בורמה
למען ישראל וסולל בונה. יעקב מרידוד
הבקיע את השער לחבש, כבש שם אחיזה
פוליטית ואת סיר הבשר. בימי משה
שרת נתקע אפילו יתד ארעי בסודאן, ונקשרו
שם קשרים ראשונים, שלא ניתנו
לפירסום. המסע לכיבוש גאנה, שהתחיל
לפני שנה, הוא חוליה רביעית בשרשרת

לרוע המזל, כל הנסיונות האלה מתחילים
בתרועות חצוצרה, אולם המנגינה דועכת
בהדרגה.
האחיזה הישראלית בבורמה הצטמקה כמעט
עד לאפס, למרות מסע-הרימום הנוכחי
של שימעון פרס ומשה דיין. סודאן
ירדה מן הפרק. המושבה הישראלית בחבש
מתחסלת. רק גאנה, שבה נמצא המסע
עדיין בשלב הראשון, עוד נראית מעודדת
— אולם גם היא כבר התחילה בקשירת
קשרים הדוקים עם מצריים, המנבאים
שחורות לעתיד.
מה גורם למיפנד. זה ז בכל פעם עוברים
היחסים תהליך אחיד. ברגע הראשון קופצת
המדינה הזרה הצעירה על ההצעות
הישראליות הנדיבות, בי ישראל מציעה
שירותים במחיר שאינו מבוסם על שום
שיקול מיסחרי, אלא על שיקול פוליטי
טהור. אולם בהדרגה גובר הלחץ הנגדי.
ככל שהמדינה הזרה מתבססת. היא מבינה
שאינה יכולה לעמוד נגד העולם האפרו-
איסאתי המאוחד, הרואה בישראל בת-
טיפוחים וגרורה של המערב, וגילוי אח רון
של הקולוניאליזם האירופי.
סאטה מור־גאנה. סוסר-ההשכל של
הפרשה הוא שבמאה ה 20-אין המיסחר
הולך לפני הדגל, אלא מאחוריו. אי-אם-
שר להסתנן לתוך העולם האפרו־אסיאתי
מבעד לדלת אחורית, ולזרוק באותה שעה
אבנים בדלת־הזכובית הקידמית שלה.
הנסיונות המבורכים ביותר של מישרד־החוץ
הישראלי לא ישאו פרי, בל עוד אותו
מישרד עצמו תומך בצרפת ובאלג׳יריה,
מבקש ברית עם אמריקה ותומך בבל נסמן
לבסס מחדש את הקולוניאליזם בעד
לם. פיצול האישיות הפוליטית של ישראל

שקוף מדי. מרתיע גם את אותם העמים
האפרדאסיאתים הידידותיים, שאינם רוחשים
איבה מוקדמת למדינה.
בסופו של דבר לא יהיה מנוס מן ה החלטה
הגדולה: האם ישראל שייכת ליבשת
האפרו־אסיאתית, כפי שקבע זאת
אלוהים — או ליבשת האירופית, כפי שקבעו
דויד בן־גוריון ושימעון פרם ז בהעדר
החלטה כזאת, כל התיקוות של ישראל
לקנות אחיזה של קבע בגאנה האפריקאית,
לא יהיו אלא פאטה מור-גאנה.

דרכי חיים
ניעווא• בוסר־אילו
היו נישואיהם של רותי ברזאני ו*
שם־טוב סמי עולים יפה, יתכן ולא היה
חכם יוחנן נתנאל מגיע אל בית־המישפט.
אך בימעט מן היום הראשון התחילו בני
הזוג, תושבי שכונת ליפתא עילית בירושלים,
לריב ולהתקוטט. שם־טוב היה מקמץ
בהוצאות הבית, לא רצה שאשתו תצא
לעיתים קרובות מדי לרחוב 1וכשמצא אותה
קוראת סיפורי אהבה, קרע את הספר
בהכריזו :״אני אלמד אותך מספיק גם בלי
ספר !״
לבסוף, כעבור כימעט שנה של נישואין,
עזבה רותי הקטנה את בית בעלה, וביק שה
מיקלט בבית הוריה. כעבור שבועיים
נולדה לה בת, שהוכנסה מייד למעון וי-

ואז הסתבך חכם נתנאל הקשיש, שוחט
וחזן לפי מיקצועו, שערך את טקס נישואיהם
של רות ושם־טוב, למרות שלא הוסמך
מעולם לערוך חופה וקידושין. כי
הסתבר שבשעת הנישואין לא היתה הכלה
אלא בת 15 וחצי.
החכם בן ה־ 72 הובא לפני שופט השלום
יעקב בזק בירושלים, ונאשם בעבירה על
החוק האוסר את נישואיהן של צעירות
בנות פחות מ 17-שנה. כעדת תביעה הופיעה
האם האומללה בת ה־ 16 וחצי, כשתי-
נוקה נתון בזרועותיה. קבע השופט :״התוצאה
האומללה של נישואי־הבוסר מוכיחה
עד כמה נפשע היה מעשהו של הנאשם.״
חכם נתנאל נדון לשלושה חודשי מאסר
על־תנאי ו־ 100 לירות קנס שאותו שילם
מייד. להבא הוא ייאלץ להסתפק בשחי

עופות שהגיעו לסירקם, ולהימנע מלהשיא
פרגיות בנות .15

זימרה
ל אחד ל חוד
שישה חודשים נמשך מסע הניצחון של
שלושת המיתרים ברחבי צרפת. הצלחה
רדפה הצלחה, קופה התמלאה אחרי חברתה
— הניצחון היד. שלם׳בצרפת קיבל
הקהל את שלושת הזמרים הישראליים,
שלושתם שחקני הקאמרי לשעבר, בהתלהבות
מרובה. שיתוף הפעולה הישראלי-
צרפתי בשעת מיבצע סיני, וכישרונם הבולט
של השלושה בביצוע רפרטואר ישראלי
עממי, עשו את שלהם יותר משיכלה לעשות
הפירסומת הרעשנית הטובה ביותר.
הדי ההצלחה עברו מצרפת לחלקי תבל
אחרים.
סימן ראשון להצלחה הגדולה, אחרי הכותרות
ומאמרי-הביקורת האוהדים בעיתונות
המקומית, היתה הצעתו של אד
סאליבן, אחד ממלכי הטלוויזיה של ניו-
יורק: אלף דולר בעד הופעה ברשת הארצית
של הטלוויזיה וכרטיס הלוך ושוב.
אריה (״אריק״) לביא, שימעון (״בם״)
ישראלי וצבי בורודובסקי היו ברקיע הש ביעי.
המאושר מכולם היה אריק. כי בעוד
ששימעון וצבי רצו לאגור כסף על-מנת
להשתלם בזימרה באירופה, כמה אריק
להגיע לניר־יורק, משם להוליווד ובה לאחד
מאולפני-הסרטים. גם אשתו, שושנה
שני, רצתה מאוד לבקר בגו־דיעדן ההוליוודי.

לידות לערב. סמוך לנסיעה
לארצות־הברית התחיל הכוכב הנוצץ לדעוך.
השהייה הממושכת מחוץ לישראל
נתנה את אותותיה ברפרטואר ובביצועו.
היחסים בין השלושה, שלא היו מזהירים
מעולם, התקלקלו יותר ויותר. במקום
חזרות ולימוד שירים חדשים, עסקו המיתרים
בוויכוח בלתי פוסק בדבר מיקומו
של כל אחד על הבימה וחלוקת הרווחים.
זה היה המצב כשהגיע האמרגן גיורא
גודיק, אמרגנם הישראלי של שלושת המיתרים,
לפאריס .״בואו לישראל,״ הציע
גודיק מייד ,״אני נותן לכם אלפיים לירות

לחודש.״ שימעון וצבי התלהבו מההצעה.
יוסף מילוא, מנהל התיאטרון הקאמרי,
ששהה גם הוא בפאריס, הוסיף הצעה קוסמת
נוספת :״ 100 לירות לערב במועדון
התיאטרון.״
פניו-יורק הגיעה בדיוק באותם היפים
בשורת איוב. סאליבן, שהיו לו ידיעות
מדוייקות מפארים על מצבה של השלישיה,
שינה את הצעותיו .״מאתיים וחמישים דולר
וכרטיס בכיוון אחד,״ הודיע לאמרג-
נית. אריק רצה לנסוע לניו-יורק למרוח
הבל .״נסתדר איכשהו,״ ביקש לשכנע את
שימעון ואת צבי .״לא נמות ברעב.״
בי קו רבשג רי רו ת. שני המיתרים ה אחרים
סירבו בכל תוקף. הם האמינו כי
אריק מתכוון להישאר בהוליווד, וכי הוא
יעזוב אותם לנפשם אחרי שיופיעו בטל וויזיה.
הסיכויים להישאר חסרי־פרוטה ב־ניו־יורק
לא הלהיבו אותם במיוחד, ואילו
הצעותיהם של גודיק ומילוא קסמו מאוד:
בישראל יוכלו לחסוך כסף, לחדש את הרפרטואר
ולחזור לאירופה ואולי גם לאר-
צוודהברית. סירובם של השניים ללוות
אותו לנידיורק הכעיס את אריק מאוד.
באחד הימים חזר למלח, הודיע לשימעון
בארשת־פנים חמורה :״הייתי בשגרירות
הישראלית, שאלתי ואפרו לי שבין כך וכך
לא תוכל לנסוע לארצות-הברית, מפני
שאתה קומוניסט.״
השלישיה התפרקה. שימעון, שנסיעתו
לארצות־הברית לא עמדה אפילו בספק
— לדיברי סאליבן בביקורו בפאריס —
> צבי החליט
לא רצה לדבר יותר עם אריק
להישאר באירופה, להשתלם בזימרה* ואריק
חזר לישראל בדי לשיר שנסונים במועדון
התיאטרון. השבוע חזר גם שימעון
ישראלי והתחיל לחפש תפקיד באחד ה מחזות
החדשים המוצגים בתיאטרץ.

אנשים
>• ראש-הממשלה דויד בן־ גוריו[/
בטקס חלוקת פרם ביאליק לחוכמת ישראל
:״אני בא עתה בשימחה על שסיימתי
מעשה מרכבה (של הממשלה) שנגרם
לא בשל חוכמת ישראל אלא להיפך.״

• הפרופסור ישעיהו ליבוכיץ,
במאמר תשובה על הביקורת שנמתחה על
״האנציקלופדיה העברית״ שהוא אחד מ-
עורכיה, מצד חוגי השמאל :״האנציקלופדיה
אינה כתב־תעמולה של המגבית ול פיכך
אין בה מקום לציפצופים של ציפור
הנפש ...אין אנו רואים בל הצדקה לער כים
מיוחדים על נושאים כמו אירגון אמהות
עובדות, ואנחנו משאירים למבקרים
את הזכות לחבר אנציקלופדיה אשר בה
יופיע הערך אירגון אמהות עובדות בצד
הערך ׳אירגץ האומות המאוחדות׳.״
• המשורר אברהם שלונפקי, בהרצאה
במועדון צוותא במיסגרת סימפוזיון
על הנושא מה קורא הנוער :״בכתבו את
חסמבו /חסם בה יגאל מוסיגזון את הדרך
לספרות לפגי הנוער.״
י• שרת-החוץ גולדה מאיר, בשיחה
עם חברי המישלחת החקלאית הבולגרית
שסיירה בארץ :״אם אבוא לבולגריה, לא
אבוא רק כשרת־חוץ, אלא גם כמגדלת
תרנגולות.״

שמעון ישראלי, צבי בורודו ואריק לביא (ראה זימרה)

* עד מהרה הפו צבי בורודובסקי, המכונה
כיוס צבי בורודוב לומר אופרה מבוקש
ומצליח באירופה.

אצלנו בריאות זה טבע ראשון

ו 1א? 011£
+ 6 0 ** 1 11א>011£י
*£א 0א 06£ק

הצמחיה והפריחה הרבגונית של הגליל העליון, האויר הצלול והנקי מכל פגעי הריסוס וזיהום
האויר, מבטיחים לך דבש ומוצרי דבש בטיב מעולה.
מכון הרדיה של ״גליל׳׳ בקיבוץ שמיר הוא מן המודרניים והמשוכללים בעולם והיחיד בארץ
המייצר והמשווק מזון מלכות ופולנית באיכות גבוהה ביותר. הדבש הנרדה ללא מגע יד אדם מגיע
לשולחנך כשהוא טבעי ושומר על תכונותיו הבריאותיות.
לבחירתך דבש — באריזות רגילות ובאריזות שי.
מזון מלכות -לחיזוק הגוף, לערנות והרגשה כללית טובה.
פולנית — מזון עשיר וחיוני לגוף. שמיר בכל אריזה של מזון מלכות ופולנית תמצא חוברת הסבר ומתכוני דבש.

את מוצרי ״גליל״ ניתן להשיג בשקם, בשופרסל, בסופרמרקטים, בבתי-מרקחת, בצמחוניות ובחנויות המובחרות.

דארנעגליל עליון 12135
טלפון 067-44929

עושה עבודה נקיה

משווק ע״י מוצרי תכן חברה לשווק בע״נז

שידור
צל״ג
חדשות ללב׳זז־זז^בהוזז

•• לעורכי השבוע — יומן אירועים,
מי כ ה לי מו ד וחבריו, שהגיעו לשפל חדש
של פחדנות וחוסר־כישרון ביום השישי
שעבר.
יוסן זה כלל :
!• קטע חסר-משמעות של דן סממה
על המשא־והמתן עם לבנון, שבו השתלבו
דיברי־הבל עם קישקושים, ללא מילה רצינית
אחת של חידוש על דיון הנוגע לחייהם
של חיילי־צה״ל רבים.
י• קטע על מאורעות כפר־שלם, שהיה
הדגמה כיפעט קלאסית של עיתונות רעה.
הכתב, איתן אורן, בעל הכתבה, פשוט
צירף יחד את דבריה של מישפחת יהושע,
שלא ניתנו ברובם להבנה, ואת דבריו
של דאש־העיריה, שטען את ההיפך —
כל זה ללא שום בדיקה ובחינה. בבליל
זה של דיבורים, שבהם לא התקשר כימעט
סישפט עם מישפט, לא יכול היה הצופה
לקבל מושג כלשהו על האמת לאמיתה.
ברוב פחדנותה, לא ניסתה הטלוויזיה אף
לערוך את התחקיר השיטחי ביותר של
הפרשה, שלא לדבר כלל על מסקנות.
#קטע על אגודות*הכם רים בשטחים
הכבושים, שהופק על פי הזמנתו — ואולי
על פי פקודתו — של המימשל הצבאי.
היה זה תשדיר־שירות מבחיל לפלאנגות
החדשות המוקמות על-ידי המימשל הצבאי
(״המינהל האזרחי״) בשטחים הכבושים,
שכל אדם הגון בישראל ובעולם מואס
בהן. גיד סדן, שהופקד על עבודה בזוייה
זו. ניסה להגניב פנימה כמה דיברי-
הסתייגות, שלא יכלו לחפות על המשה.
הקוויזלינגים העלובים, שכירי־החרב חד
ם גואלים-בדם, יחד עם מושל שמן ומדושן-
עונג, הוצגו כ״תנועה עולה.״
!• הקטע האחרון היה מוקדש לצליינים
שלא באו לחג־המולד, והסתכם בדרישה
המרומזת לשלול מן הכמרים את הזכות
להוביל את עדת־מאמיניהם ברחבי הארץ,
כדי למסור את המלאכה למורי־דרך ציוניים.
זהו, כמובן: ,תרשים לחיסולה של
התיירות הנוצרית. המייצר: יצחקא רגז.
תחזית מזג-האוויר היתד. בסדר.

• להנהלת הטלוויזיה־הישראלית, על
יום־המישדרים טל־די, שהיה מישדר ההמשך
אחרי מישדרי השיוותרוס, לי״ביתרום,
1כוח העיתונאי
הסיפור בה״א-הידיעה של הטלוויזיה
בפרשת צלבי־הקרם ואיומי-
הרצח המופנים כלפי ראש־עיריית
תל-אביב, שלמה (״צ׳יץ״) להט,
הוא סיפורו של כתב־ד,טלוויזיה
רמי גדברניק. כיממה אחרי הריגתו
של שימעון יהושע צילצל
לגוברניק מודיע, שסיפר על הטמנת
רימון־יד והודעה לצ׳יץ.
גורבניק מיהר למקום ואכן מצא
בו איום־לרצח על ראש־עיריית
תל-אביב, ולצידו רימון־יד.
המישטרה פנתה אל גוברניק וביקשה
ממנו למסור לה את שמו
של המודיע שמסר לו את ההודעה.
בהתאם למסורת העיתונאית,
סירב גוברניק למסור למישטרה
את מבוקשה. מפיקוד־המישטרה נערכה
פנייה למנכ״ל רשות־השי-
דור, כדי לשכנע את גוברניק למסור
למישסרה את מקורותיו.
ביום הרביעי האחרון, במיסגרת
של פורום החדשות, נערך דיון על
נושא זה, שבו לא הגיעו המש תתפים
לכדי הסכמה להיענות ה-
גדשטרד -רוב הנוכחים צידד בזכות
הכתב ובחובתו שלא לגלות
את מקורוודהמידע שלו. למשתתפים
בייץ היה ברור שמסירת מידע
מסוג זה עשויה לחסל סופית את
אמינותה העיתונאית של הטלוויזיה.

העולם
תזה 2366

חוצפח שד
קבד1י

מגכ״ל לסיד
קברן ראשי
בתקופת כהונתו של יוסף (״טומי״)
לפיד הפכה הטלוויזיה הישראלית לבית־קברות.
בגית־העלמין הזה הוא מכהן כקב־רן
ראשי.
(.,אמר השבוע איש־הטלוויזיה . :בניין
הטלוויזיה נראה כיום כמו מחנה גדודי
בשבת. כל החבר׳ה הסתלקו הביתה, ורק
קומץ של לא-יוצלחים נשאר כדי לשמור
על המחנה.״)
השבוע הגיע טומי לפיד לשיא חדש.
יאסר ערפאת, יו״ר אש״ף, הודיע בכלי־התיקשורת
העולמיים שהוא מוכן להעניק

ראית בילעדי לטלוויזיה הישראלית. הוא
אמר זאת בשבוע שבו הצהיר שהוא מוכן
להכרה הדדית עם מדינודישראל, ושבו
קרא שוב לישראלים ליזום ועידת־פיסגה
של הוגי־דיעות ישראליים ופלסטיניים לשם
חיפוש דרכים לשלום.
אילו שיגרו מנהיגי ברית-המועצות הזמנה
כזאת לטלוויזיה האמריקאית, היו כל
הרשתות שם מתחרות ביניהן על הזכות
לקבל את הראיון. גם בשיא מילחמת ויאט־נאם,
לא היתה תחנה אמריקאית מהססת
לראיין את הו צ׳י־מין.
זכותו של הציבור הישראלי לדעת מה
בפי ראש אש״ף — נציג התנועה שנגדה
מנהלת ישראל מזה שנים רבות מילחמה,
הממשיכה כימעט מדי יום לדרוש קורבנות
חדשים בנפש.
בעת טיפולו בפרשת ביקורו של אורי
אבנרי אצל יאסר ערפאת במערב־ביירות,
קבע היועץ המישפטי לממשלה שראיון כזה
תואם את החוק הישראלי.
מה היתד. תגובתו של לפיד להזמנה
פומבית זו ז
הוא התעלם ממנה.
הטלוויזיה הישראלית לא שידרה כלל
את הידיעה על ההזמנה, כשם שלא שידרה,
למחרת היום, את הידיעה על קריאת
ערפאת לוועידת הוגי-הדיעות.
בחוצפה עילאית, התואמת את חוסר-
כישרונו לנהל את רשות־השידור, קיבל
לפיד על עצמו למעול בחובתו כמנהל
של אמצעי־תיקשורת במדינה דמוקרטית,
ולשלול מן הציבור הישראלי את המידע
המוצע, שהוא חיוני לקביעת עתידו.
אחרי הקברן הראשון הזדחל, כמובן,
גם הקברן-זוטא — הקברברן — מנהל-
הטלוויזיה-כביכול, טופל הסער, גם הוא
מילא פיו מים.
שניהם החליטו שאליזבת טיילור חשובה
יותר.

מנהל סער
כינתרום ושאר ניסיונות לגבש אומה מסביב
למקלט הטלוויזיה. מישדר זה עורר
את התחושה כי בעתיד יתרחשו בטלוויזיה
ימי־שידור שיוקדשו ל״טל־שך׳ (לציחצוח
שיניים טל־רחצה־בים״ ושאר הבלותות.
נדמה כי התיאוריה התיקשורתית המנחה את
הנהלת הטלוויזיה הישראלית כיום היא
השקפה הפוכה מזו של נביא תיקשורת־ההמונים
׳,מרשל מק-לוהן, שטען :״הטל-
וויזיה היא מכשיר על־לאומי, ההופך את
העולם כולו לעיירה.״ מישדרים אלה של
הטלוויזיה הישראלית אינם הופכים את
ישראל לחלק מ״העיירה הגלובאלית,״ אלא
את המדינה לעיירה. מישדר הטל־די,
שבהם נגררה הטלוויזיה אחרי קול ישראל,
היה בבחינת תשדיר-שירות לשורת שרים
ופקידים בכירים, והתמקד בחלקו הגדול
בבדיחותיו התפלות של שר-הפנים והדתות
יוסף בורג(״אל תשקיעו כסף בהקרנת
דאלאס ותשקיעו את הכסף בתיקון הכבישים״)׳
במהדורת 1983 של התוכנית ניקוי
ראש. הטלוויזיה, שבאחד ממישדרי כולבו־טק,
לכדה שר העובר על המהירות המותרת׳
לא הטריחה עצמה להקרין כתבה
זו, תוך ציץ שמו של השר. לשיא הגיע,
לקראת תום יום־המישדר, כתב הטלוויזיה
בדרום, עו פ ר סדר, שהציע ״למסמר
פסים זוהרים על הגמלים, החוצים בלילה
את כבישי הנגב דלילות יום־מישדריס
זה הדגימה את תוצאת דילדול־הכישרונות
בטלוויזיה, שהותירו את התחנה לכיכובם
של נטולי כל כישרץ.

מאחרי הקלעים
״בגק!הן מד^חת״;מועו1ד!ר ( 1 3
קרוב ל 30-מועמדים הציגו את עצמם
במיכרז על מישרת המישנה״למנכ״ל של
רשות-השידור (אמרכלות) ,שפינה שלמה
עפאדי, העובר לשוק האזרחי, כאחד ממנהליה
של חברת סירטי-טלוויזיה פרטית•
המועמד המועדף של המפד״ל בשבוע
שעבר, גן־ציץ (״בנצי״) דל, יועצו
של שר-החינוך-והתרבות ונציגו בישיבות
הוועד-המנהל והמליאד. של רשות השידור
(העולם הזה )2365 הסיר את מועמדותו
למילוי תפקיד זה.
יציאת דל מהמירוץ לא שיחררה את לחציה
של לישכת שר־החינוך־והתרבות למינוי
פוליטי מטעמו לתפקיד רגיש זה,

שהאוחז בו שולט על מנגנון הפקידים וה-
ההפקה של רשות-השידור.
המועמד הכימעט־ודאי לקבלת התפקיד
מטעם השר המר הוא עתה ראובן רו־ברט,
המשמש כיום כיו״ר המועצה הקרואה
בקריית־שמונה. הוא איש־מפד״ל ותיק.

סזסור סט עוד״

עו ,3עי
מינויו של הד״ר ישראל פלג (האיש
שבמוצאי יום־הבחירות הציג את שימעון
פרס במילים ״גבירותי ורבותי, ראש הממשלה
הבא של ישראל!״) סיים מאבק עקשני
על מינוי נציג המערך בוועד־המנהל
של רשות־השידור.
מול מועמדותו של פלג עמדה מועמדותו
של הכתב־הצבאי לשעבר בטלוויזיה, ע מי ־
רם ניר, איש־תיקשודת ותיק, בעל ידיעה
נרחבת על המתרחש בתחומי בניין־הטלווי-
זיה. היה בכוחו לתרום הרבה לחברי ה-
וועד־המנהל. החסרים ידע אלמנטרי ב־תיקשורת
ובטלודזיד-
עם מינויו של פלג מצטרף לששת חברי
הוועד-המנהל האחרים (פרום׳ דאוכן ירץ
— יו״ד, מיכה ינון — סיו״ר, ח״כ

מאיר

אהרץ פאפו וניסים אלמוג) החבר
השביעי למניין. אולי ימתן את הטירוף
שוועד־מנהל זה מטריף את עובדי רשות-
השידור (רדיו וטלוויזיה).

פסקול

צופי הטלוויזיה הבחינו ביום הראשון
בפניו של השדר והכתב הוותיק, דן ר בי ב,
שהופיע כעורך וכמגיש מבט שני.
למינוי זה קדם סיפור, שהדיו עדיין
מהלכים בפרוזדורי בניין־הטלוויזיה. היה
זה נסיון של מנהל-הטלוויזיה, טוביה
סער, למסור את התפקיד לידי עורך מוקד
ומבט מוצאי־שבת, יעקב אחימאיר.
תחילה נטה אחימאיר לקבל עליו את התפקיד.
אך אחרי שהתברר לו כי התפקיד
מסתכם בעיקר בראיית סירטי פנורמה של
בי־בי־סי וסירטי-חדשוח של תחנות אמריקאיות,
מכיוון שתקציב ההפקה העצמית
של מבט שני נתון בתהליך מתמיד של
צימצומים וקיצוצים — החליט אחימאיר
שלא ליטול לידיו את התפקיד.
יחד עם זאת, אין ספק שמינויו של
רביב לתפקיד לא יקל את החיים על מנהלי
הטלוויזיה ומחלקת־החדשות שלד -רביב
ילחץ עליהם בכל אמצעי, כדי להגדיל
את תקציב הפקת־הסרטים של מבט שני,
כדי להשיב מעט עטרה למחלקת-החדשות
של הטלוויזיה.

*שיטרית,

קברבר!

אהוכה

מרון,

?(־?ס וס־^טדון
בכוונת סיו״ר הוועד־המנהל של רשות-
השידור, מיכה ינון, להציע את הארכת
מהדורת־החדשות של מוצאי־שבת ברבע-
שעה. המטרה הקרנת כתבות בולטות מהשבוע
— יומן אירועים לציבור שומר-
השבת. אם הנהלת הטלוויזיה תתנגד להצעת
ינון, יש בכוונתו להציע את העברת
השבוע — יומן אירועים לשידור ביום
הראשון 1שמועה עקשנית, שהילכה
בין פקידי המינהל של רשות־השידור, טענה
שחתול שחור עבר בין המנכ״ל יו סף
לפיד ובין יועצו נקדימון (״נקדי״) דו גל.
דוברודהרשות אריאלה רכדל, הגיבה
:״החתול כבר הספיק להלבין 1
העדרה של מגישת-החדשות אורלי יניב.
מהמסך הקטן, באחרונה, אינו נובע הפעם
מהדחה, כפי שהיה בעבר. יניב מבלה עד
לסוף חודש, ינואר חופשה בחוץ־לארץ
בחופשה מסוג אחר שרוייה סגן־אלוף
(ייצוג) .עדנה פאר בביתה ברמת־השרו4
פאר ממתינה להחלטה על העתירה לבג״ץ,
שהוגשה בידי העובדים הבכירים של גל״ץ.
ההחלטה תינתן ב־ 17 בחודש 1סיפור,
שאינו מרפה ממיסדרונות הטלוויזיה, מספר
על אחד מבכיריה, שעיקר עניינו מתמקד
לאחרונה בנושא אחד בלבד: בטלפון רב-
קוד שיותקן לשרותו הבלעדי נציג
המערך בוועד-המנהל, גיסים אלמוג,
סיפר בעדב־ראיונות, בתשובה לשאלותיו
של המראיין איתן דנציג ז ״הוועד־המנהל
של רשות־השידוד הוא לפעמים
קירקם ולפעמים תיאטרץ ...הוא גם מתפקד
בגיליוטינה. כל מי ששונה ויוצא־דופן, משכיבים
אותו מתחת לגיליוטינה ועורפים
את ראשו ו • בתום הגשת מהתרת
כימעט חצות בצבע, במהלך המישדר טל־די,
שהגיש הכתב לענייני תרבות עמום
ארפל, אמר אחד מכתבי מחלקת־ד,חדשות:
״צריך להעביר את ארבל מייד לשחור-
לבן !״

תוכויווו מו ע ר מו ת

תועיות מומלצות בטלוויזיה הירדנית

ב ט לוויוי ה הי שרא לי ת
באותה עת אחד מעמודי התווך
שי התיאטרון הסאטירי במצריים.
מככבים: נאדיה יוטפי,
פואד אימהנדם וכמאי איש־נאוויי.

רביעי

* סידרה: המעגן של
ריטר 0.32 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).
סידרה המספרת את קורות
חייהם שי סב, מהגר גרמני
ושני נכדיו: רוברס וארגי בקנדה.
הסב בעי מסוס ימי
עוסק בהובית סחורות במטוס.

• סרט קולנוע: האב
( — 10.)15 שחור־לבן, פד*
ג ר הונגרית) .אחד מסירטי
הקוינוע שי אישסוואן סאבו,

* סרט קולנוע: עץ־
התליה 10.15 שידור
מבע ,׳מדבר אנגלית).

מערבון מפורסם שי הבימאי
דימר דייבס, בימאי מומחה
ימערבונים וימיודרמות. בסרט
מככב גרי קופר, כוכב־מערבונים
מפורסם, המגלם את
תפקיד הרופא. בתפקיד הנערה,
משחקת מאריה שי השווייצית.
כמו כן משתתף בסרט
קארי מאיה, בתפקיד
אחד ממחפשי־הזהב הנמרצים

•ונז ד) 1**3י 5 .
#מילחמה: מילחמת העולם השלישית
(״•1י 5־־־ ערוץ — 0שידור כצבע,
50 דקות, מדבר אנגלית) .דצמבר 40 .1987

יום ו־אע 11ן
׳• מוסיקה: זמנים ומוסיקה (10.15
— ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .תולדות המוסיקה בעולם ה
צנחנים
רוסיים חמושים בנשק אוטומטי ובסיוע
ארטילרי נוחתים בחוף שזמם באלסקה. משימתם
— השמדת קטע ישי 50ק״מ מצינור־הנפט באלסקה.
כדי לפגוע בכלכלתה שי ארצות־הברית
בתנופה עי האמברגו שהטילה ארצות־הברית עי
מישלוחי החיטה. זוהי סידרה אמריקאית חדשה,
שפירקה הראשון ישודר הערב.

יום ע 1סו

יום תמו^נוו 6 . 1
+קו מ די ה: טוראית בנימין (— 8.30
ערוץ — 0שידור בצבע 25 ,דקות, מדבר
אנגלית) .הפרק הראשון בסידרה אמריקאית
חדשה, המבוססת עי הסרט הנושא שם זה, בכיכובה
שי גולדי הון, שהוצג בארץ לפני חודשים
אחדים. את תפקיד הטוראית בנימין ממלאה
בסידרה השחקנית לורנה פטרסון ומשתתפים לצידה
ראי ויליאמם ואיילין ברינן.

#מחזה: חייו והרפתקותיו של ני
קולס ניקלבי 0.10 ערוץ — 0שידור
בצבע 50 ,דקות, מדבר אנגלית)• הפקה
תיאטרונית מעולה שי רויאל שקספיר קונזפני, עלפי
הרומן המפורסם שי צ׳ארים דיקנס. ההצגה
המרתונית שנמשכת תשע שעות אשר כבשה את
בימות לונדון וניו־יורק הפכה בגילגולה הטלוויזיוני
לסידרה מרתקת. הטלוויזיה הבריטית צילמה
את ההצגה כמות שהיא, עם קהל באולם. הערב —
פרק ראשון.

סרינס וכרנדין: סר מרלין
יום חמישי שעה 5.30
מי שביים אחר־כך את ההתוודעות
ואת מפיסטו, שזכה בפרס
האוסקר ישנת .1981

1חמי שי

+סידרה: סר סרלץ
( — 5.50 שידור מבע, הפרק מדבר אנגלית).
אלכם מאבדת את קיסמה ממשיך
בסיפור עוים הקסמים
שי מר מריץ, בעי המוסך,
חברתו איכס היפה והנער זק.

• תעודה: המוסד ג׳
( — 0.30 שידור מבע,
מדבר אנגלית) .סרס שלי-

שי ואחרת בסידרה העוסקת
בפעייות המוסד וקהיייית המודיעין
הישראיית.

• סידרה: שלי (11.05
— שיתר מבע, מדבר
אנגלית) .בפרק העיקר לצ
חוק
מוטי עי פרן להתמודד
יא רק עם יידת הצאצא שיה,
איא גם עם נסיונותיו שי שיי
יעזור, ובעיקר, העצות המבוהלות
שיו. הוא אפילו מאיר
את עיני התינוק באשר לצפוי
יו בחיים בעולם.

ביותר בסביבה. העלייה מתרחשת
בעיירת מחפשי־זהב במערב,
שבה האבקה היקרה
מרגשת את כולם. קופר, הרופא
בעי הכישורים יוצאי־ה-
דופן בשימוש באקדח, מגיע
למחנה כורי-הזהב, מציל נערה
המחזירה יו את הכושר
לאהוב ולהתגבר עי משברים
בעיקבות טרגדיה אישית שעברה
עליו.

שבת

׳• סידרה: מסון (8.30

— שי דו רכצכע, מדכר
אנגלית) .יוס שלישי הארור
הוא תת־פרק שלישי ואחרון
המספר עי המירוץ לבחירות
לפישרת המושל, שבו מתמודד
המושל גטלינג במירוץ צמוד,
כמעט עד לרגע האחרץ. בסופו
שי דבר מנצח המועמד
רזניק והמושל נתון בבעייה
— יא רק שהפסיד את מיש-
רתו, איא שהוא עלול יאבד
את המינסרה שיו, כדי להחזיר
הלוואה שנסי למימון מערכת׳
הבחירות שיו.

יום עו ב ת 8 . 1
+רפואה: השתלות־לב (— 0.00
ערוץ — 0שידור בצבע 30 ,דקות, מדבר
אנגלית) .לראשונה בתולדות הטלוויזיה ניתנה
האפשרות לצים במלואו ניתוח שי השתית־לב.
המצלמות עקבו משך שישה חודשים אחרי מצבם
של סיספר חולים שנזקקו להשתלת-לב בשלבים
שונים של מחלת־הלב שלקו בה ומאבקם לחיים.
הסרט צולם בבית־חולים האפילד במידל־סקס,
אנגליה.

#בידור: תוכנית־הבידור של מוצאי*
שבת 0.30 ערוץ — 0שידור בצבע,
30 דקות, מדבר ומזמר בשפות שונות).
מיגוון חדש של תוכניות־בידור מעולות מאירופה
ומארצות־הברית.

יום ר<יושון

סידרה: דיין ושוסטר

מערבי, משחר ההיסטוריה עד ימינו אלה. הסידרה
תציג את מיטב היצירות המוסיקליות בביצועם
של טובי המוסיקאים החיים כיום. הקונצרטים
צולמו באתרים שונים בעולם, ובעיקר במערב
אירופה. במיזרחה, ובארצות־הברית.

• מתח: שעה עם אגתה סדיסטי
( — 10.15 ערוץ — 0שידור בצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .עיבוד לטלוויזיה של

אחדים מסיפורי המתח והמיסתורין של אגתה
כריסטי׳ ,המתרחשים באווירה הרוגעת והשלווה
של שנות ה־ ,20 וה־ 30 של המאה.

׳ 01 וווד*ע11. < 1
+סרט קולנוע — 8.30( :ערוץ — 6
שידור בצבע 00 ,דקות, מדבר אנגלית).
סירטי־קולנוע מעולים בהפקה בריטית ואמריקאית.
מועד הקרנת הסרט הוקדם, כדי לאפשר לעובדי-
כפיים הנאלצים להשכים קום לצפות בסרט בשעה
מוקדמת יחסית.

• סידרה עלילתית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 6שידור בצבע 50 ,רקדת,
מדבר אנגלית) .הסידרה הפופולארית ב״ותר
בישראל ובירח חוזרת אל המסך הקטן. פרקים
חדשים בסידרה. בפרק זה: ג׳י־אר מאשים את
אשתו, סו־אלן. בניהול רומן חדש מחוץ לנישואין !
קליף ברנס נאלץ להתפטר מן החברה הכלכלית
של אמו; ויכוחים סוערים מתנהלים בין פאם
ואמה על רקע יחסים של פאם עם בעלה, בובי.

3א יד ח

זהו פירסום מפורט ראשית בעיתונות הישראלית
של כמה מן הסדרות והתוכניות החדשות בטלוויזיה
הירדנית בתיכנון החדש, שהתחיל ב־: 1.1.83
בשבוע הבא יובאו פרטים על תוכניות נוספות.

ידיעה נוספת מהטלוויזיה הירדנית:
החל ב־ 30 בדצמבר התחילה לפעול בעיר עקבה
תחנת־מימסר חדשה בערוצים 5ו־ 9לקליטת שני
הערוצים, הערבי והלועזי. מעתה, גם תושבי אילת
יוכלו לצפות בבהירות בתוכניות הטלוויזיה הירדנית.

— 11.35 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .פרק שני

תחת הכותרת הצ׳פנדליס, ש בו
יורד צמד הקומיקאים כדרכו,
והפעם — על מישפחת-
אצולה אנגלית. ג׳וני ויין משחק
בתפקיד הדוכס ה 18-לבית
צ׳פנדיל, ושוסטר בתור משרתו.

יום שני
10. 1
* סידרה: תהילה
( — 8.03 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .פרק נוסף

בסידרת הטלוויזיה המבוססת
על סרט נודע בשם זה, שבו
נראים תלמידי בית־ספר לאם-
נויות בניו־יורק.

#סידרה: קאז (10.50
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסידרה

העוקבת אחר מישפטים שבהם
עורך־הדין מרטין (״קאז״) ק-
זינסקי, עבריין לשעבר, מופיע
כסניגור.

* דראמה: מחפשים
את ויקי 10.30 שידור
כצבע, סדגר אנגלית).

יום שלישי

#סרט ערבי: בדיעה
מצבעני 5.02 שידור
מבע, מדבר ערבית).

הצעיר אשר בעברו השני שי
קו הטלפון מבקש ידבר עם
ויקי. הוא עומד על כך שאינו
טועה במיספר ובכתובת. ההטרדות
בטלפון, שאינן פוסקות,
הן הבסיס לדראמה לטלוויזיה
שנכתבה בידי ג׳יין
הולווד.

11. 1

בדיעה מצבעני היא זמרת-
רקדנית ממוצא לבנוני ש־כוכבה
דרך במצריים בשנות
ה־ .30 בתחיית דרכה מתאהב
בה בן־טובים נשוי, אך
הם יא מתחתנים עקב התנגדות
בני־משפחתו יעיסוקה.
היא מתמסרת יזימרתה ונישאת
ינגיב ריחאני, פי שהיה

פטט) נראים שקטים ומסודרים
עד שיום אחד מגיע חברה
ג׳ק (ג׳ון בק) הביתה, ומבשר
יה עי נישואיו יאשה צעירה
באוסטרליה.

יום שי שי

׳• סידדה: לא ייאומן
כי יסופר (0צ _ 1!.שידור
כצבע ,׳מדבר אנגלית)
.חייה שי בטסי (ג׳ואנה

• סידרה: זוהי הוליווד
8113 שידור בצבע
,׳מדבר אנגלית).
צבע, מדבר אנגלית) .סידרה
אנתולוגית המביאה מסיפורי
הסרטים והכוכבים של
הוליווד, עיר החלומות.

#דראמה: צ׳ארלי
מאפיין 10.20 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

דראמה נוספת של חברת תסז
הבריטית, המביאה את סיפורו
של אלכסיי באראנקוף, סוכן
צמרת של אנ-קווד באנגליה
והאופן שבו נלכד בידי צ׳ארלי.

שרוו

תעשיות מיזוג אויר בע״מ רמת־גן,רח־גלטד ,2פנת אבא הלל 12

אפשרלהשיג את

העוגס גוה
ביו שלי שי בערב,
בתחנת * פ ד/
בי רי דהמירת

7׳מ* 5

חדש!

יצא זה עתה ממכבש הריגול והמתח
של סופרת המתח המפורסמת

מסע

ה לן מ ק ־ אינס

היבשת הפראית

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחיר * ידמעד עדי

•שרות ת.ד
ללא ת שלום
•מכבדים
בעיות ולבטים
בחיי המין

כ ר טי סי א שד**
פרסו ניידיא
״מנב׳רזיג

237117

מאת

ד״ר מרדכי זידמן

הוצאת ר שפים

טל 733251 .

עמ/ע׳ע•
ב 12 -תשלו(!•

הרב־מכר האחרון שלה

המטות הנסתרת

הלן מק^אינס המוגדרת על־ידי מבקרים רבים
בעולם, כ״מלכת סיפורי הריגול של זמננו״ טוותה
את קורי רומן המתח החדש שלה, באירופה,
באסיה ובאמריקה — מתארת בעטה השנון
קבוצת טירוריסטים המאיימת לזרוע דם ואש
בערים רבות — וכנגדם, קבוצת אנשי ביון נחושי
החלטה הנלחמים בהם בחרי־אף.
ספר בכריכה רכה 289 ,עמודים.

הו צאת * כדים ״ ח״א
הפצה: ג ד

ווא ]ואות
אחגתסווו

הר שמ ה בכל מ שרדי הנ טי עו ת

ובמשרדינו ״ מסע״
ברח׳ פרישמן 57
ת״א, טל 03 *223877 .

ר?,חיתח חולנית
ושתויה, וגוו? ועננה
ונעובת. הן סיתרו
את התחננה שתלה
בחר האחוזן בהולוזד
^ ום ג /פבט לחדשות. אליזבת
טיילור בחברת אשת־הנשיא.
כתבים פפטירים עליה שאלות. א ד
.פירה פדברת, ליז פחייסת. נראה
שבלי תסריטאי ואיש יחסי-ציבור
קשה לה לדבר.
יום ה .,פבט לחדשות. על הפסו
ברוק שילדם. נערה בת ,17 פוקפת
סוללה של עיתונאים. היא עונה
לכל השאלות בבהירות ובחן כובש.
לשתי הכוכבות ששהו בישראל
יש דבר אחד פשותף. שתיהן התחילו
לשחק כשהיו ילדות בנות .12
שתיהן היו ילדות־פלא, בעלות יופי
פדהים. אך הן סספלות שני דורות
הוליוודיים.
ליז שייכת לדור שבו היה זה
מתפקידם של האולפנים ושל אנשי
יחסי־ציבור ליצור ״מכב״.
ליז היתד, בובה יפה שאסרה, התנהגה
חייתה וחשבה כסי שאמרו
לה. היא גדלה עטופה בצמר גפן.
היום היא אישה בת 50 עם מנטליות
של ילדה שמעולם לא התבג־

ניקור הערת ותקנה

במכונית

ועל כיסא־גלגלים — תחת
להיפגש עם סטודנמים באוני־

בבית־חוליס סורוקה אחרי שנתקפה בכאב גרון
בתצלום העליון היא טובלת אל נחזלקת אף־אחן־גתן.

ברוק שילדם שייכת לדור מתוחכם
יותר. ניכר בה שיש לה אישיות
משלה. היא קודם כל שחקנית ־זרק
אחר כך ״כוכבת״.
לליז טיילור, שבאה להביא לנו
את השלום, היה שבוע גדוש פגישות.
ביקורה באוניברסיטת באר-
שבע הוא דוגמה אופיינית לדרך
שבה התנהל ביקורה בישראל. לא
היה כמעט יום שעבר ללא תקלות.
לכל הפגישות שלה היא איחרה
יותר משעה. באחת מהן היתד,
שתויה. כולם המתינו לה בסבלנות.
אך מה שקרה בבאר־שבע
היה השיא.
גברת קפריזית

ומנירה

צעידה תוהות

ברוק בשימלת־ערב שחורה רקומה
בפאייטיס, בארוחת־ערב שאירגן מוט־דון
וראייטי. היא הופיעה במסיבה למחרת בואה לארץ. נזשנזאל: ביום
הגיעה נזנטל־התעופה, לבושה בחליפת ג־ינס פשוטה. במקום נערכה
מסיבת־עיתונאים קצרת. ברוק התנהגה בצורה חביבה כלפי העיתונאים.

^ א י עזו ר כלום, את האגדות
״ המציאו המבוגרים. הם סיפרו
את זה כביכול לילדים קטנים. אבל
האמת היא, שהמבוגרים זקוקים
להן יותר .״אגדת אליזבת טיילור״
הוכיחה את עצמה בעת ביקורה
של הגברת בבאר־שבע. אשה אחת
עטוייה יהלומים וחובשת כובע
מפרוות־מינק, הצליחה להעמיד
בית-חולים שלם על הרגליים. כל
הרופאים התגודדו סביבה, נשיא
אוניברסיטת באר־שבע, שלמה גזית

(אלוף מיל׳) התרפס לרגליה, מוכן
לעשות כל מה שיעלה על דל שפתיה.
עובדה — במכה אחת הוא
העיף את ה״פלש״ .ממצלמתו של
אחד הצלמים ובכך מילא את הפקודה
של המדאם :״בלי צלמים.״
איש צבא או לא איש צבא ז
הכל נראה מתוכנן, מאורגן ומתואם
להפליא. הזמנה מודפסת ל־קבלת־פנים
לכוכבת אליזבת טיי-
לור. בהזמנה היד, לוח זמנים מפורט,
עם פירוט הפעילויות. אך
המארגנים שכחו לקחת בחשבון
שמדובר בגברת קפריזית, שגרמה
בעבר לכמה וכמה מפיקים ובימי
אים לתלוש את שיער ראשם, כשלא
הופיעה לצילומים אם מפני
שהייתה שקועה באחד מסיפורי האהבה
שלה או באחת ממחלותיה ה־מיסתוריות.
כמה וכמה הפקות גלשו
בהרבה מעבר לתקציב המקורי,
ודי הרבה סרטים שלה גם לא כיסו
את ההשקעה. בל זה לא שינה
כלום. ליז היתה מעיפה מבט כחול
מצועף, וכולם שכחו וסלחו לה
מייד•
על דשא הקמפוס באוניברסיטת
באר־שבע יושבים במה. מאות
סטודנטים. הבימה הקטנה היתה
מקושטת בדגלי ישראל ובשלטי
ברכה בעברית ובאנגלית. אשה
כסופת שיער התנצלה בהתרגשות,

והסבירה שבימי חמישי רוב הסטודנטים
כבר נוסעים הביתה, ולכן
מיספר הממתינים אינו רב.
היא אמנם סיימה לעבוד כבר מזמן,
אבל היא לא תחמיץ את האפשרות
להעיף מבט באלילת נעוריה. לידה
איש חובש כיפה. בעל כרם ושיער
כסוף .״גם אתה כאן י״ היא שואלת
אותו נרגשת .״מה את חושבת, שאין
לי נשמה?״ הוא עונה.
קצת קשה להאמין, אך לצעירים
שעל הדשא, השם כמעט ואינו אומר
דבר. רוב הפנים הם חרושי
קמטים. השם ליז טיילור מחזיר
אותם לאחור, לתקופה שהם היו
צעירים, יפים וחולמים.
כמה סטודנטים מתווכחים אם
היא פצצת מין. הגברים טוענים
שכן, הנשים מוחות בתוקף. השעה
3כבר חלפה מזמן. ליז היתה אמורה
להגיע ב־ .2.45 הקהל עדיין סבלני
ונינוח. בינתיים חלפו עוד 45
דקות. מישהו שם מוסיקה של סופרמרקט,
הקהל מתחיל להתנועע
באי-נוחות. פתאום מופיעה פמלייה
של אנשים לבושים היטב. מישהי
עולה הבימה. היא מודיעה שליז
מרגישה קצת לא טוב, ונמצאת
בחדר המיון בבית־החולים בבאר־שבע
אבל לקוקטייל שייערך בערב
היא תגיע.

איזו שטות
גגיון
ף כניסה לחדר־ המיון עומד
י שוטר גדל־גוף. הוא לא נותן
לאיש להיכנס. לאט־לאט מתמלאת
הרחבה בעיתונאים וצלפים. קהל
רב מתגודד סביב.
מה שהתרחש אחר כך מזכיר
מחזה סוראיליסטי. רופאים כבדי־סבר
וחמורי־פנים נכנסים ויוצאים
מחדר־המיון. שוטרים עומדים בבל
פינה. בכניסה ליד הפתח עומדת
מכונית נזרצדס מפוארת. גם היא
מוקפת שוטרים. איש אינו יכול
להיכנס לחדר־המיון. רק מיקרים
דחופים ביותר מתקבלים. הד״ר רונן,
מנהל בית־החולים בכבודו ובעצמו,
ניצב ליד מיטת החולה. פתאום
הוא נקרא לטלפון. על הקו
ירון אנוש מקול ישראל. רק גמר
לדבר איתו, ובקו השני שיחה מגלי
צה״ל.
חייל מתלונן שהוא ממתין כבר
ארבע שעות עם בעיות ברגליים,
ואיש אינו מתייחס אליו .״נו טוב,
אתה לא ליז טיילור,״ מסביר לו
מישהו. הוא אינו משתכנע .״תכתבו,״
הוא אומר ,״תכתבו איך אנחנו
מחכים כאן. בגלל איזו שטות בגרון.
משהו שלא הייתי הולד לרופא
בשבילו. ופה, כל הרופאים
מתחרים ביניהם מי יטפל בה.״
בפעם העשירית בתוך רבע שעה
מדבר הד״ר רונן בטלפון. הוא
(המשך בעמוד )72

ייא שכנז ר ב תי״
(המשך נדעמוד )12
תר לביטחון־המדינה.״ אולם דויד בן־גוריון
לא אמר מהי המסקנה הנובעת מכך לגבי
חייו הפרטיים של האזרח. יתכן וגם הוא
חשש מפני גילוי המסקנה האכזרית.

אי-הבנה זו של עם, הסוכן דמע
מהפכה, אך שאינו מוכן לשדם את
מחירה, נמשכת.

מילבד המעטים שרמזו בנסתר. או בגלוי
(בכנסת) על אפשרות של צימצום (או
.תכנון״) העליה, ואותם שתבעו בקול רם
את חיסולה (כת־הכנענים חסרת־ההשפעה),
לא נדהם איש כשקם יצחק רפאל. ראש
מחלקת־העליה של הסוכנות היהודית, לפני
הקונגרס הציוני הכ״ג ודרש ״להכפיל את
מיספר־היהודים בארץ תוך ארבע השנים
הקרובות.״
הדבר אפשרי. ההכפלה הראשונה (מ*650
אלף למיליון ו־ 300 אלף) בוצעה תוך שלוש
שנים. אולם כדי לעכל הכפלה זו יש —
לפחות — להכפיל את מכונות התעשיה,
את שיטחי־האדמה המעובדים, את מנגנון-
הממשלה. הון זה יוכל לבוא רק מצימצום
אכזרי של התצרוכת היומיומית.

1953
#גיליון ״העולם חזה 30 שנשא
את התאריך 17 בספטמבר ,1953 היה
״היסטורי״ .כי על השער שלו הופיעה
שישמח, שטבע שבועון זה, ושהפך במהרה
טיטמה במדינה :״דופקים את ה שחורים״.
הוא
גם חיה מיוחד-במינו מבהמה
צורנית• על השער שלו לא הופיעה תמונה,
כרגיל, אלא מאמר ראשי קבר. ויו

לשונו :

קשר של שתיקה אופף בעייה
אחת, העתידה להכריע את גורד
החכרה הישראלית. היא חותכת
בבשרם שד שניים מתוך כד חמישה
אזרחים ישראליים. הם רואים
את עצמם כקורבנות הקיפוח, ה-
הפלייה והבידוד. כליכם ההרגשה
האיומה מכד :
,,דופקים את השחורים:״
כחברה הגונה אין מזכירים
בעייה זו. הציבור כולו מנסה להעלים
עין ממנה. אולם בינתיים גואה
רעל השינאה העדתית בעורקי הגוף
הלאומי. רק סכר שד כל אנשי*
הרצון־הטוב, יוכל לעמוד סוד הגלים
המתנשאים, המאיימים להחריב
ארץ ומלואה.

1953
• באותו גליון החלח סידרת-תחקי-
רים על ממדי ה הפלייה העדתית ומיג-
זריח השונים. בהכנתה עסקו כימעט כל
חברי-המערכת. היא חיתה מלווה בשאלונים.
אחרי
שלושה שבועות, בגליון ״העולם
הזה 33 שהופיע ב •-באוקטובר
,1953 הסברתי באיגרת במיכתב ל״קורא
יקר״ את המניעים שהביאו את המערכת
לפרטם סידרה זו, שעוררו תגובה עצומה
של זעם בקרב המימטד האשכנזי. האשימו
אותם — כבר אז — כ״עוכרי-
ישראל״ ,כמסיתים וכמדיחים•
כתבתי בין השאר:

...הם התנדבו בארץ רחוקה ללחום למען
מדינה זו. הם ירדו מן האוניה, מלאי אידיאלים
וציפיה להרפתקאות. הם שמעו מפי
מם־כף ישראלי הרצאות שלא את כולן
הבינו, אך מה שהבינו הספיק ללמדם שבעוד
ימים מיספר יצטרכו להטביע את
פרצופיהם בבוץ ולהתכווץ בבטן-האדמה,
כדי להימלט ממוות. ואז, בבואם לראות את
אותם אשר עליהם באו להגן, מצאו שאלה
רואים בהם חולי־עגבת־מלידה ואנסים־מ-
טבע.
.״העלייה ממארוקו ומעיראק יצרה בעייה
עדתית חדשה לגמרי, חריפה עד אין שיעור
מכל בעייה קודמת.

אני משוכנע כי תהיה זו טיפשות
הגובלת עם פשע, לטמון את הראש
בחול ולהתעלם מכעייה זו, מתוך
הודעה שיגרתית שהעניין יסתדר
מעצמו תוך כסה שנים ...הבעיה
הולכת ומחריפה. היא מתקרבת
לממדים של שואה. יש להשמיע
אות אזעקה, אפילו לתת הדם לי64

ציבור, למען יתעורר לפני שיהיה
זה מאוחר מדי.

1959
• המהומות הגדולות הראשונות על
רקע עדתי פרצו בוואדי״סאליב בחיפה,
ביולי ,1959 אחרי ששוטרי חיפה ירו שם
בשיכור משתולל ובלתי-חמוש בשם עקיבא
אלקריף• הם הרגו אותו.
תחת הכותרת ״מרד המארוקאים״
הגבתי על מאורע וה במדור ״חנדון״
בגליון ״העולם הזה 1137 שהופיע
ב 15-ביולי .1959 בין השאר :

...ההפלייה העדתית קיימת בארץ, והיא
משתרעת בימעט לאורך כל שטחי-החיים.

אדם בעל צבע־עור כהה יכול
להגיע לאותו מקום כסו חכרו הבהיר
— אך בתנאי שיתאמץ פי
שלושה.
מאות אלפי אזרחים אזרחי ישראל
— פועלי־הדחק וקורבנות־הדחק
— החלו מחלקים את המדינה
כץ ״אנחנו׳ ,ו״זזם״ .״הם״
— השילטונות, המישטרה, הציבור
.המסודר והאדיש, המדינה הקוראת
לעצמה ״ישראלית״ ,הטוענת שהיא
״יהודית״ ,ושלמעשה אינה אלא
.אשכנזית״.
זהו התבשיל שהתבשל במרוצת השנים.
אט־אט הגיע לנקודת-הרתיחה. השבוע הוא
גלש.

כפעם הראשונה, אך לא כפעם
האחרונה.

...וכאן אנו חוזרים אל נקודה שבבר נגענו
בה פעמים כה רבות: ההתנשאות הנוראה
של יוצאי מיזרח-אירופה, הנותנים
את הטון במדינה, הרוחשים בוז עמוק למרחב
ולבניו, והבטוחים בבורות שחצנית
כי אין תרבות מלבד האירופית.
התוצאה הבולטת ביותר של יהירות גזענית
מגוחכת זו היא היחס לעולם הערבי
ולעדביי-ישראל. כאן ההפקרות והשרירות
הן תופעות־קבע. אולם אין התנשאות גז־עניודחלקית,
כפי שאין צדק חלקי.

מי שמתחיל לירות כמדחמד,
סוסו לירות ברחמים. מי שאוסר
ומגלה את סוליימאן ללא דץ ודיין,
סופו לאסור ולהגלות את נסים. מי
שיורק היום בפני פטמה, יורק מחר
בפני מזל. מה שקרה אתמול בוואדי
ניסנאס, מוכרח לקרות היום
בוואדי-סאדיב.

יוצאי-המיזרח לא יזכו בחברה הרשמית
בכבוד ובהערכה שהם ראויים להם, כל
עוד לא תשלים אומה זו עם העובדה שהיא
אומה אסיאתית, שהמדינה היא חלק
מן המרחב. רק כאשר תתחולל מהפכה נפשית
זו במדינה, יהפכו יוצאי-המיזרח ל-
חוליית-הקשר בין האומה החדשה ובין
המרחב החדש, ומעמדם החברתי יזנק אל-
על, יחד עם חשיבות התפקיד הטבעי שיהיה
נועד להם אז.
פרט חשוב בהתקוממות השבוע הוא ביוון
ההתקפה. באילו היה זה דבר מובן מאליו,
פנה זעם ההמון סיד אל מוסדות ההסתדרות.

ההסתדרות
מסמלת את היישוב
,המסודר, האדיש, החי בנחת והאוכל
לשובע, השולט על מקומות
העבודה• בראש ההתקוממות עמדו
פועלי־הדחק.
...כאשר יתמוטט המישטר הקיים, בבוא
היום, עם דילדול זרם ההץ של המגביות
והמענקות — כאן תתחיל ההתמוטטות.
המישטר השנורוקראטי, וההתנשאות האירופית
של שליטיו, חברו יחד כדי ליצור
מצב שבו העולים החדשים מבני ד,מתרח
הם הדפוקים ביותר. זעמם, שיילד ויחמיר
עם התדרדרות המצב הכלכלי, יספק
את חומר־הנפץ להתפוצצות.
...זה לא קרה השבוע. אך זה יכול לקרות
מחר. אם לא ישתנה המצב מן הקצה אל
הקצה, אם לא תתחולל מהפיכה נפשית במדינה,
זה יקרה מחר.
1959 כעבור טבועיים, נגליון ״העולם
הזה 1139 מה־ 29 ביולי ,1959 חזרתי
לפרשה זו באיגרת השבועית ל״קורא
יקר״ :

...אי-אפשר לאחוז בחבל בשני הקצוות:
או שנותנים לשכבות המקופחות במדינה
(ובכללם בני-עדות־המיזרח, המהווים רוב

מוחלט במעמד זד״ בגלל הצטלבות של
גורמים סוציאליים ועדתיים־גזעניים) ,את
האפשרות ללחום לשיפור מנת־חלקם באמצעים
חוקיים ודמוקראטיים, או שדוחפים
אותם למעשי־אלימות.

אי־אפשר להשתיק סאות אלפי
אנשים, החיים על גבול הרעב
(ולעיתים גם מעבר לגבול זה< על־ידי
קניית עסקניהם, שיחוד ראשי
חמולות, טרור של מזכירי לשכות־עבודה
וקנוניה של עסקני־מיפלגות
— ולקוות כי -המונים אלה יישארו
שקטים לאורך ימים.

1959
• סיכמתי את פרשת ואדי-טאליב
במאמר שנשא את השם ״אדום ושחור״
— רמז לדגלים השחורים והאדומים שנשאו
מפגיני ואדי־סאליב בהפגנותיהם.
מאמר זח הופיע במדור ״הנדון״ בגליון
״העולם הזה 1140 מה 5-באוגוסט
: 1959

...למראית עין, ניתן בנקל לחסל את
סיבות המרד. אפשר לטעון בתמימות: הנה
היתר, הזנחה. באו מהומות ואדי־סאליב והעירו
את תשומת־לב השילטון למצב החמור.
עתה ייעשה מאמץ והכל יבוא על
תיקונו.

הם נאשמיס
שרצה ובי גלל
ע י 0ק ת סמ ים
שנכשלה ביגלל
רשלנות הקורבנות
^ ית־ המשפט הוא כמו פלייבוי פ ד
״ דקן הזקוק בכל פעם לבת־לוויה חדשה,
כדי שישימו אליו לב. מישפטם של
שמעיד, אנג׳ל ואשתו, שרה (״שמוליק״) ,ר
חיים שושן, החזיר לבית־הם ישם ם המחוזי
בתל־אביב את הילת המיסתורין והזוהר
שהיתה חסרה לו בזמן האחרון.
במישפט הרצח הכפול החדש, כסי שכינו

למי שסבור כך, אץ אף המושג
הקלוש ביותר על מהות המישטר
בארץ• במישטר זה, קיפוח הסוני
האביונים אינו תופעה הניתנת לתיקון.
הוא כסיס הסישטר כולו.

מאחר שמישטר זה מבוסם על חלוקת
ההון הזורם לארץ מן החוץ, ולא על אם־
צעי-ייצור מקומיים, הרי דרכי־החלוקה קובעים
את מהותו. יש בו בעיית מעמתת,
כמו בכל מישטר אחר — אולם אין אלה
מעמדות רגילים. אלה הם מעמדות אופייניים
למישטר הציוני בלבד.
בחברה יצרנית רגילה, נקבעים המעט־תת
על־פי היחס לאמצעי-היצור. במישטר
הציוני, נקבעים המעמדות על-פי הקירבה
למקורות-החלוקה.
...כיצד מורכבת הבעיה העדתית על בעיה
סוציאלית זו ז מדוע רוב פועלי־הדחק ורוב
יושבי־שכונות־העוני הם בני עתת־המיז-
רחז
גם זו תכונה הטבועה ביסודו של המישטר
הקיים.

מישטר זה הוא פדרציה של
מיפלגות, שנולדו, כולן כאחת, כ
מיזרח ובמרכז אירופה, או שהן
צאצאים של מיפלגות כאלה• ההרכב
האישי, המיסגרת הרעיונית,
הרוח הפנימית — כולן שייכות
להווי הגיטו היהודי בסיזרח־אירו
פה. פה ושם נשכר קוויזלינג ספרדי
או ערבי וזוכה ב״פידור״ — אולם
כני־המיזרח, מטבע ברייתם, אינם
יכולים להשתלב במסגרות אלה.

קורבן א׳

שולסלת שדי, נרצחה
מכיוון שחששו
כי תוביל את המי שסר ה אל הזוג אנג׳ד.

רוח-המישטר — רוח הנושאת את עיניה
אל אירופה, המה למיזרח, השונאת אותו
ופוחדת מפניו — גם היא דנה את בן עדות-
המיזרח (ויחד עימו את הערבי) למעמד
נחות, הכסוף לגזע העליון של בני אירופה.

כאן
מתחברת הבעיה העדתית
עם הבעיה הסוציאלית. ברוב ה-
מיקרים, האשכנזי והמסודר חד הם.

...יתכן כי הפעם יצליח המישטר לחסל
את המרד — בעזרת אלות־המישטרה, אוזני
הש״ב, לשונות ראשי-העדה הקנויים
וזרועות לישכת-העבודה.
אולם השאלה יכולה רק להיות: לכמה
זמן?

מרד זה יפרוץ שוב ושוב, וככל
פעם בתנופה גדולה יותר. זהו זרע
החורבן הטמץ בחום־ של הסישטר
עצמו.

איש אינו יכול להיות בטוח אילו צר
רות ילבש תהליך דינאמי זה בשנים ה באות.
הוא יכול להפוך לתנועה פאשים־
טית — ואז יתגעגעו רבים אל תנועת-
החרות, ויבינו במאוחר כי מיפלגה זו היתד,
למעשה שסתום־הביטחון של המישטר
הישן לוויסות הזעם של העדות המקופחות.
אולם התיקווה הגדולה היא כי מרד
היסטורי זה, בהנהגת המנהיגים שיוולדו
מתוכו, ישתלב עם הזרם המהפכני של האינטליגנציה
העברית הצעירה, תוך גיבוש
אידיאלוגיה חיובית, פוריה ויוצרת.
אם יקרה הדבר הזה, ייזכר ואדי סאליב
בדורות הבאים לטובה, כנקודת־מיפנה בתולדות
המדינה.

ליות שעלולות לגרוס לזהוי הסוחרים.
אותו בעיתונות׳ יש כל הסממנים הדרושים:
שני מיקרי רצח אכזריים, שבוצעו בדם
קר, נאשמת יפר,פיה שחורת־מחלפות,
המחייכת בעינים מצועפות ! בעלה, שמעיה
אנג׳ל הנודע לשימצה, המתפרץ ללא הרף
ועולב בשופטים, בתובע ובחוקרי-
המישטרה. וגם שושן מהווה אטרקציה,
כאשר הוא מגן על עצמו ואינו נזקק לסניגור.

המישפט פתח פרקליט מחוז
תל־אביב, אהרון שדר, בנאום־פתיחה .
מרתק. על נאום זה נהוג בדרך בלל ל־ותר.
אבל הפעם הפתיע התובע ונשא בעצמו
את הנאום הזה, וגולל יריעה סם-

בור בקיסריה. מנדו נהג למקום שבו הוס תרה
שלי בחיפה, והם אמרו לה כי
עומדים להעבירה למקום מיסתור בטוח
בתל-אביב. שושן ישב במכונית מאחור,
מגדו ושלי מלפנים. שושן ירה כמה יריות
בראשה של שלי והרגה מייד. את הגופה
קברו השניים בבור שהכינו מראש.

גונית שלא היתד, פביישת כל סופר של
סיסרי-פתח.

חה נאום הפתיחה:
שמעיה ושרה אגג׳ל הם זוג נשוי. שתעיד,
היה שותף להברחת קילוגרם הרואין
לישראל מתורכיה. שמעיה, ישראל ישורון
ומישל נחמיאם המנוח, היו אמורים
לסמן את עיסקת-הסם.
מוות בפארק
טעות כפולה

**ץ מעיה וישורץ סיכמו עם נחמיאס
א* שהוא יארגן את רכישת הסם בתורכיה
וידאג להברחתו לארץ ולמציאת בלדר
מתאים. הכוונה היתד, שהבלדד לא ידע על
הקשר של השניים לסם. גחמיאס היה עריך
לבחור, כמובן, בלדר אמין ובלתי-מוכר
למישסרה.
כאן טעה נחמיאס טעות כפולה. הוא
לא בחר בעצמו את הבלדר, אלא נעזר
בשולמית שלי, שהיתר, נרקומנית ומוכרת
למישטרה.״ בכך הכניס לפרשה אדם מיותר
ובלתי־אמין, וסיכן את העיסקה ואת יוזמיה.
הטעות
השניה היתד, בחירתה של חגית
(חיה) ולדמן כבלדרית. גם היא היתד.
מוכרת לסישטרה כנרקופנית. רשלנותו זו
של נחפיאם סיכנה את כל המשתתפים.
בלי להיכנס 1לעובדה כיצד נתגלתה
חגית על-ידי המישטרה, הרי שב* 27 במרס
1982 היא נתפסה בנמל-התעופה כשבכליה
קילוקרם אחד של הרואין. המישטרה לחצה
עליה כדי למצוא את שולחיו־ ,ולמדה מייד
מפיה על נחמיאם ושלי.
לאנג׳ל ואשתו נודע על מעצרה של חגית
מפיו של נחמיאס. חגית טילפנה אליו
סייד עם מעצרה, לפי הוראות המישטרה,
והוא הבץ מדבריה שהיא עצורה. בני־

הזוג אנג׳ל הבינו כי היא נשברה כבר,
או עומדת להישבר בכל רגע, והיה ברור
שהמישטרה יודעת על נחמיאם ושלי. סוכם
כי נחמיאס ושלי יוסתרו מפני המישטרה.
״ שולמית שלי היתה שומרת לשעבר. העובדה
כי היתה נרקומנית נתגלתה לראשונה
כאן, בנאום הפתיחה.

ן * ח רי רצח זה שוחרר שמעיה ם-
י מעצרו. הוא סיכם עם אשתו שאין די
בהריגת שלי, וכי יש לחסל גם את נח־סיאם.
הם ראו בו את האשם בכישלון עיס־קת
הסמים היקרה, בגלל רשלנותו בבחירת
בלדר. שמוליק היא שלחצה לחסלו.
שמעיה, שמוליק ושושן׳ יחד עם קלימון,
סיכמו כי שושן יצא עם מגדו לפארק-
הירקון, שבו הסתתר בחמיאס, ויהרגוהו.
נחמיאם הוסתר שם על-ידי מרדכי (״איש
היערות״) רובין ואליהו פישבוים.
ב* 10 באפריל בלילה באו שמעיה, מנדו
ושושן. הם ירו יחדיו בנחמיאם והרגוהו.
אחר כך חפרו בור וקברו אותו.
ישורון ומגדו ־ יהיו עדי־מדינה בתיק.

שנזוליק, אשתו של שמעיר, אנ׳ג׳ל (יוש־ין
( 1ךיך| 1| 1ך 1 1 1ך
בת משמאל) .מאחוריה, מימין: בעלה.
ו \ #י #י #111 11
פה כמלאך ונראית תמימה עד מאוד. אבל התובע מאשים אותה בתיכנון רצח.
הגיעה המישטרה לביתם,
אותם שם.
שבו נתפסה חגית, עצרה
שמעיה ושמוליק. חגית

לה בפרשיית הסמים הזו, הוא ילך למאסר
ממושך, וכדי למנוע ממנו את המאסר
רצתה לרצוח את השניים.
שמוליק התקשרה לחיים שושן בחיפה,

שמעה מהמישטרה את שמותיהם, אך לא
יכלה לספק ראיות ממשיות נגדם. איתם
נעצר גם ישראל ישורון.
שמוליק אנג׳ל שוחררה אחרי 48 שעות
והיא החליטה שיש לרצוח את שולי, שהיא
החוליה החלשה, וגם את נחמיאס. היא
חששה שהם יביאו את המישטרד, אליה
ואל שמעיה. היא ידעה, כי אם יסובך בע-

וסיכמה שהוא ירצח את שלי, שהתחבאה
בדירה של ידידים בחיפה. היא גייסה לעניין
זה גם את נחום (״מנדו״) קלימון.
שהיה חברו הטוב ביותר של ישראל ישד
רון. מניות שישורון היה עדיין במעצר,
סיפרה שמוליק לפנדו כי הרצח דרוש
כדי להציל את ישורון חברו.
ב־ 2באפריל 1982 הכינו שושן ומנדו

ואמנם, כאשר
כבר לא מצאה
למחרת היום
המישטרה את

ישראל ישורון, השתתף ב־

רצת נחמיאס ליד הירקון

והפך עד־מדינה ,״הוא מאוד אינטליגנטי*.

11ד ך״ ל נחום קלימון, הסתבך נ־רציחות
בגלל דאגתו לחברו

ישורון .״הוא רק רצה לעוור *,אמר.
אליהו פישבוים, שגם הוא עד־מדינד״ יעיד
כי גופתו של נחמיאס הועברה ממקומה
למקום אחר יום אד יופיים אחרי מעצרו
של שמעיה.

עד כאן נאום הפתיחה.

נאשם א׳

שמעיה אנג׳ל היה המוח תמתכנן של עיסקת
הסמים וחיסול החשבונות. הוא נקם בקורבנות
על שהרסו את עיסקת הסמים הגדולה והביאו לגילוי.

נאשם נג

חיים שושן סירב לקבל סניגור והוא מגן
על עצמו. הנאשמים כבולים באזיקים בידיהם
ורגליהם במהלך המישפט. ירק בהפסקה משחררים אותם.

את העבודה הקשה תעשה מעתה התובעת
הבלונדית נורית אחיטוב, שתנסה
לשכנע את השופטים אליהו וינוגרד, עדנה
שצקי ואברהם מישר כי כל נאום הפתיחה
מבוסס על ראיות. הסניגורים — דויד
יפתח המייצג את שמוליק, שימחה זיו
ואורי בר־און, המייצגים את שמעיה אב־ג׳ל
ושושן, המייצג את עצמו — ינסו לקעקע
ראיות אלה.

חדמ?מף?חמ5מיי*
7ורלנרע בולד ה קו מ די ה

סינמטק
3״ 3״ סרדד
ששת הסרטים הברזילאים המוצגים החודש
בסינמטקים אינם אולי השמנת של
הקולנוע הברזילאי, או הייצוג המושלם
ביותר שאפשר למצוא למה שמכנים סינמה
נובו, הקולנוע החדש, אותו גל מהפכני
ששטף את המסכים בברזיל מסוף שנות
וד 50 ועד לתחילת שנות ד 70-,והביא
רוח קולנועית חדשה לעולם. אולם יש ב-
שישיה זו כדי ללמד על האופי היסודי
של קולנוע זה, על נטיותיו ותכונותיו
המיוחדות, ובעיקר על גישושיו הראשונים.
שבוע
ברזיל כולל שני סרטים ראשונים
של בימאים ידועים גאנגה זומבה
של קארלוס דיאגם (שעשה גם את ביי ביי
בראזיל) והסרט באואוונטו של גלאובר
תשה. סירטו הראשון של מי שנחשב לנביא
הזעם והחורבן בגל הברזילאי החדש,
שנפטר לפני כשנה, כאשר סרטיו האחרונים
מעוררים תרעומת וויכוחים עוד
יותר מסרטיו הראשונים. השבוע כולל גם
סרט ידוע יותר של רושה, אנטוניו דאס
מווטס, שהוצג כבר כמה פעמים בסינמטקים׳
ואת סירטו השני של סדרו יואכים
דה־אנדראדה, עוד אחד מן החברים הבכירים
בקולנוע זה, שזכה לפירסום עולמי
בזכות סרט אחר, בשם מאקונאימה.
מה שאפשר ללמוד מן השבוע זה, הוא
שהסינמה נובו היתד, האסכולה שהביאה
לבראזיל את ההלם של הכרה עצמית, במלוא
מובן המילה. בברזיל עשו המון
סרטים לפני, בזמן ואחרי הסינמה נובו,
הקולנוע המיסחרי סרח בקומדיות ומלודרא-
מות לאטיניות טיפוסיות. להן הוסיפו בש
שאינו
קו מדי ה
מלך הקומדיה גצפון, תי־אביב,
ארצות־הברית) — לסרט
חזה צריך להקדים כמה אזחרות,
כדי שהצופה יידע בדיוק מה הוא הולך לראות• למרות
טמו, אין זו קומדיה כלל וכלל, ואפילו הקטעים המצחיקים
— ויט הרבה כאלה — גוטאים בתוכם מיטען עצום טל
מרירות. אף־על־פי טג׳רי לואיס מופיע באחד מטני התפקידים
הראטיים, אין כאן טום פרצוף, טום התפתלות
וטום הצחקה מן הסוג טנהג עד עכטיו להגיט בסרטיו.
ומעל לכל — זהו סרט אמריקאי מאוד, המדבר על
המציאות ועל התת-מודע טם, ועל כן, יתכן טחדברים
ייראו ביטראל פחות מובנים.
במרכז העלילה, עימות בין גירי לאנגפורד, מגיט תוכנית
טלוויזיה פופולארית, ובין רופרט פאפקין, קומיקאי אלמוני
טמטאת נפטו היא הופעה בתוכנית טל לאנגפורד, טם יוכל
לטכנע עולם ומלואו בכיטרונותיו. כאטר מסתבר לו טכל
הדרכים הקונבנציונליות להגיע לתוכנית מסתיימות בקימת
אטומים, הוא נוקט באמצעי ייאוט: הוא חוטף את לאנג־פורר,
ובתמורה לחייו מבקט הזדמנות להופיע על מ סן
הטלוויזיה.
הבימאי מארטין סוקרסזה, טנקלע כאן כנראה לסיפור
הקרוב אליו ביותר, מבחינה עלילתית, מאז רחובות זועמים,
יוצר אווירה כמעט קאמרית, טבה ההתמקדות היא בטתי
דמויות אלה ודמות טליטית, טל מעריצה מטורפת המטתפת
פעולה עם פאפקין במיבצע החטיפה. בעזרתם פורט שוקר־סזה
סידרה טלמה טל רעיונות המטרידים אותו בסרטיו
ומאז ומתמיד: האלימות רדרך חיים, הסגידה לכל מי

נים האחרונות, מנות גדושות של מין שהתאפשר
אחרי הפשרת כללי הצנזורה.
המצלמה כחרב. הסינמה נובו חיפש

רוברט• הה־נירו: הופעה עוצרת נשימה
טמעז לעטות דברים גדולים מן החיים, ולא חטוב אם
לטוב או לרע, הצורך האובססיבי בחטיפה• על כן נוספים
היבטים הקרובים מאוד לעולם־הטעטועים טבו חי שקור־סזה:
הטלוויזיה טהפכה להיות חלק חטוב כל־כן מן
החיים, עד טהיא טותפה למיטפחה יותר מאנטים גשר״
ודם, ההטתעבדות טל המצליחים להצלחתם, עד אטר ניטלת
מהם הזכות לפרטיות, הציפיה מצד ההמונים, טכוכבים
אלה אטר ניבנו על ידם יתחנפו אליהם 24 טעות ביממה
ולא רק בהופעות, והדרכים המטונות בהן אפטר להגיע
לתהילה, ולאו דווקא הודות לכיטרון.
יתכן טסקורסזת יעשה עוד תיקונים לפני טיוציא את
הסרט לשוק האמריקאי, אבל גם כפי שהוא׳ יש בו סצינות
מרתקות רבות, הופעה עוצרת נשמה טל דה״נירו ולואיס,
ורריוזוו מיוער וממסיח רטיי סנדרה בריהרדט•

משהו אחר. הוא אמנם עושה שימוש ביצרים
העזים של המזג הלאטיני ובציוריות
של המוסיקה והמיקצבים המיוחדים לארץ

נן קינגסל׳ ־ השחקן שהחזיר לחיים את מאהטמה גאנד

פני חודשיים לא ידע איש מי הוא. שחקן אלמוני, ממוצא
/הודי, חי באנגליה, וזהו זה. עתה הוא כבר זכה ברוב משאלי
סוף־השנה בארצות־הברית כשחקן השנה, כאילו ללא תחרות כלל.
שסו בן קינגסלי והוא מגלם את התפקיד הראשי בסרט ביוגראפי
על מאהטמה נאנדי. את הסרט ביים סיר ריצ׳ארד אטנבורו, והוא
יצא למסכים בחודש שעבר, מלווה בביקורות נלהבות.
הסרט, אחת מהפקות היוקרה שמומנו על־ידי חברות משלוש
יבשות שונות (אנגליות, אמריקאיות וחברות סהונג-קונג והודו)

לכמה מן המבקרים את פרשת צברה ישאתילא) .וסצינות אינטימיות
העוקבות אחרי עיצוב דמותו המיוחדת של גאנדי, נביא
ההתנגדות השקטה והסבילה, החל ממיפגשו הראשון בגזענות,
כסטודנט באנגליה, ועד ליום מותו מכדור של רוצח, שנה אחרי
הכרזת העצמאות של הודו.
כוכבים רבים משתתפים בתפקידי־מפתח, ביניהם ג׳ון גיל-
גוד. טרוור האוורד, אדוארד פוקס, גץ ן מילם, מארטין שין,
קנדים ברגן, והמחזאי־שחקן הדרום־אפריקאי הידוע אתול פוגארד.

זו, אבל מעבר לכך, הוא יוצא חוצץ נגד
כל המריחות המתקתקות והשדופות שהיו
מקובלות לפניהם. סינמה נדבו הוא בראש
וראשונה קולנוע פוליטי, המשתמש במצלמה
כבחרב שלופה נגד עוולות חברתיות,
נגד הסדר הקיים, נגד התמכרות כלכלית
ותרבותית לגורמים מן החוץ. רושה, דיאגס,
ועוד רבים שאינם מיוצגים, למרבה הצער,
במיסגרת זאת (כמו פריירה דוס סאנטום,
רוי גרה, ליאון הירשמו, אנטוניו פאריה
ואחרים) הדירו רגליהם מן האולפנים ויצאו
לרחובות. הם חיפשו את הרובעים
העניים ביותר, את האזורים הפחות מפותחים
של ברזיל ושם מיקמו את סרטיהם
— אולי משום כד סרטים רבים כל־כך נעשו
בבאהיה.
הם חזרו לאחור בתוך ההיסטוריה של
ברזיל, כדי לבדוק את מקורות הפערים
הכלכליים המעוותים, הם התחקו על מקורות
העבדות ועל ערש התרבות המשולבת
ממרכיבים אירופיים, מן הרוח הקאתולית,
מן הפולחנים של העבדים אשר יובאו
מאפריקה ומן המנהגים של האינדיאנים ה מקומיים.
הם סירבו ללכת בדרכים הסלולות
של הקולנוע ההוליוודי. לספר סיפורים
שיגרתיים, המסודרים למשעי, לפי
כללים מקובלים, הם ניסו דרכי ביטוי עזות
יותר, חריפות יותר, השתדלו להכות את
הצופה בהלם, להכניס אותו לתוך סערת-
הרגשות שהם עצמם היו נתונים בה, ולא
פעם התנופה, המרץ והזעם הגלוי שהם
מבטאים בסרטיהם, מחסה על ליקויים טכניים,
על מיגבלות בליהוק או חיספוסים
בתסריט.
בקיצור, זה היה קולנוע של אנשים אשר
איכפת להם — הן מה שקורה סביבם מבחינה
חברתית, הן הצורה שבה הם צריכים
להעביר את הגיגיהם לצופים. זה בעצם
הכיוץ שקולנוע לאומי צריך לשאוף אליו,
אם הוא רוצה להגיע לבגרות. אולי זה לא
מוסיף הון עתק להכנסות המדינה, אבל
זה מביא יוקרה וכבוד, שאינם נמדדים
בכסף. כי פעמים רבות הם שווים יותר
מכל מה שניתן לקבל במזומן.

ת ד רי ך
כן קינגסלי בתפקיד גאגדי

מוהאנדם קאראמצ׳גד גאנדי
קשה להבחין בהבדל
צולם בסשו תקופה ארוכה מאוד, כאשר אטנבורו — שחקן לשבר
שעשה כבר סרטים רבי־היקף קודמים, כמו גשר אחד רחוק מדי
— התייחס הפעם אל הסיבצע כאל יצירת חייו, והתעקש לשמש
בתפקיד כפול, של מפיק ובימאי, כדי שאיש לא יתערב במלאכה.

עולה
על כולם
ץסרטמשלב תמדנות־המונים סוערות ומסעירות (ביניהן רצח
י 1500 הודים. בשים גברים וטף, על־ידי הבריטים, שהזכירה

אולם המבקרים כולם סבורים שקינגלסי עולה על כל המשתתפים
המהוללים האלה. הוא הצליח, לדעת הביקורת, לא רק משום
הדמיון הפיסי הרב שלו לאביה הרוחני של הודו המודרנית, אלא
גם מפני שהוא הצליח ללכוד בצורה מדוייקת להפליא את צורת
הדיבור שלו, את ההתנהגות ואת ההילוך של האיש, כך שקשה
להבחין בהבדל שבין הקטעים התעודיים השזורים בסרט, והקטעים
העלילתיים.
אין ספק שבעיקבות סרט זה יהיה בן קינגסלי שחקן מפורסם
מאוד. אך ספק אם יצליח אי־פעם להיפטר מן הדמות ההר
למת אותו עד כדי כך, שאין עוד מבחינים בינה ובין השחקן
שמאחוריה.

חו בהלר או ת:
תל אביס — איימי — חבר מכוכב
אחר, תהילה, ויקמור ויקטוריה, סערה, צייד
הצבאים, חמסין, הלילה של סאן־לורנצו,
היא רוקדת לבדה.
ירושלים — סערה, האדומים, התפוז
המיכאני.
חיפה — אי־סי — חבר מכוכב אחר,
קן הקוקיות חמסין, ויקטור ויקטוריה.
העולם הזה 2366

וי(ן1קין אישיים

במלון אכדיה נערו נשף על שם הקדוש
הנוצרי סילווסטר ביום החמישי, מחשש
הרבנות. הכרטיס עלה 900 שקל לאיש — מחיר שלא הרתיע אף חוגג.
המסיבה היתה ברזילאית. בתמונה: אחת החוגגות מניפה בעליצות זיקוקין.

מוח. לרקוד עד אובה חושים, לשתות
עד עילפון.
במלון הילטון התקיים. נשף
אירגון וראייטי. כל כרטיס עלה
5000 שקל, למען הזכות לחזדת בזיו
פניהן של ליז טיילור וברוק שילדם.
שתיהן היו שם במלוא הדרן.
יפות, יפות. אין מה להגיד. לעיתו

1 1 1 1 *1 ( 1ך ך היתהללא ספק דוגמנית
1י י ^ 11111 1הצמרת תמי בן־עמי.
תמי הופיעה בבגד־גוף מנומר ובתרבוש רקום ב־ר
גלד מזג־ האוויר הסוער,
״ הייתי בטוחה שכולם יעשו את
מה שאני הייתי עושה לו הייתי
במקומם: מתכרבלת תחת השמיכות.
אבל למרות הגשם הסוחף
והסוסות החזקות, זרם המכוניות
אל תוך העיר ומחוגה לה היה
מדהים• נשים לבושות במיטב המחלצות
כמעט עפו ברוח, גברים

נאים ולצלמים הכניסה היתה אסר
רה, אלא אם הואילו לשלם גם כן.
אני לא השתגעתי. אז יצא לי
לראות את ליז יושבת מוקפת בפמליה
שלה, ואת ברוק הקטנה
מוגנת על־ידי מנחם גולן הגדול.
אחרי ששתי הגראציות יצאו, הת־
(המשך בעמוד )67

פאייטים מחתבים. את נוקונז־ו של אולסי נזילא יצרו־בגדים
מקנדה, המניף אותה אל־על בעיצומה של
המסיבה. חמי התוססת השרתה רוח־חיים במקום.

התכרבלו במעילים, אבל כילם הצ טופפו
ליד המחעדוגים ומוקדי הבילוי.
לפלס
דרך אל הקולוסיאוס —
משימה בלתי-אפשרית כמעט. חתיכים
וחתיכות בגיל העשרה והעשרים
עטו על הקופה. המחיר לא
הרתיע איש 900 :שקל לזוג, לא
כולל משקה. כולם רצו לשמוח. מי

שכבר סתם את הגולל על הקולר
סיאנס לא ידע מה הוא שח. מוסיקה
רעשנית קרעה את עור התוף.
חתיכות בתלבושות מבוססות ומוז הבות
הניסו רגליים וידיים לכל
עבר. מלצרים התרוצצו בין הקהל
החוגג, והשמפניה זרמה.
גשם או לא גשם, רוח או לא
רוח, זהו הסילווססר ומיצווה לש-

ן 1ך ה במסיבת הסילווססו באכד״ה שלטה מוסיקת הסמבה. אלי
ישראלי, שהשריש את המוסיקה הברזילאית בישראל,
הרקיד את הנוכחים וקיבל 1000 דולר לערב. בצילום: בתיה אשתו.

617

סי דוו סטדהק דו ש

הברקים הבזיקו, הרעמים שאגע
תי להפסיק להצטער על שלא הצלחתי
להגיע לשם. אורי ליפשיץ,
שמואליק קראום וזוהר לוי נכנסו
בקול ענות גבורה והוסיפו את
התבלין הפיקנטי המסויים למסיבה
שגם ככה התנהלה בטורים גבר
הים במיוחד.
רותי, אשתו היש״ ,של גידי, שהיא
דיילת-אוויר באל־ על, וכמו
כולן לא עושה עכשיו כלום, הזמינה
גם במה חברות שלה. דורית
פלד, שהיא אחת הדיילות הוותיקות
בחברה, סיפרה שהיא ניצלה
אח תקיפת ההפוגה הזו לשיסוץ

[ | 11111 1 71111 המארחת, רותי לוי, אשתו
של הצייר גידי לוי, היתה
11111 במצב־רוח מרומם כל הערב. היא לבשה חולצת
(תמשך מעמוד )67
פזר הקהל האלגאנטי והמעונב. זהו.
המסיבה נגמרה. הן ירדו אלינו

אה לופטין מחלב ודבש, מר
׳ ני סושונוב, שלמה בר־אבא,
שלמה ירוב ומנחם עיני. הגיעו אח*

אחר-כך התרוצצנו בעוד כמה
מקומות. התמונה היתד, אותה תמר
נד .,אנשים מצמופפיס ויוצאים

נשיקת חצות

סיגאו
תערובת זבל

תחרה לבנה ונראתה יפהפיה. רותי עמדה בפתח
וקיבלה בנשיקות ובחיבוקים את האורחים. בתמונה :
רותי, שהיא דיילת־אוויר באל על וחברה לעבודה.

לפרובינציה, עשו שלום לקהל,
חייכו חיוך זוהר ויצאו להן. זד,
עלה 5000 שקל.

מפיק הסוסים מיכה שרשפסיין, הילך
כל הערב כשסיגאר עבה בפיו. כעת
נמצא מיכה בהפוגה וסירב לגרות מה ההפקה הבאה.

גם פה השמפניה זרמה כמו מים,
ומי שלא בא עם מצב-רוח, קיבל
אותו אחרי כמה דקות. הכלל היה
פשוט מאוד: אם אתה לא צוחק
ושמח, אין לך מה לעשות שם.

גידי ורותי לוי -המארחים, החליפו לנצל
את חגיגת הסילווססר ולערוך יומולדת

!שיקה

אורי ליפשיץ הגיע היישר מפסית
עס מצב־רחז מרומם. ביפו הוא הס־להתלוצץ
ולנשק כל וזתיכה שעמדה לידו.
מגידרם כדי לשמוח. המחיר לא
משנה. העיקר להיות ״איד ללילה
אחד.
לכסית לא הצלחתי להגיע בגלל
הדוחק בכבישים. אז נסעתי ליפו,
למסיבת יום־הולדת שערך הצייר
גידי לוי לידידו מיקי סג׳ר. ואם
תשאלו אותי, אז זו היתה המסיבה
בעיר. גידי ואשתו רותי, גרים
בבית מקסים ביפו העתיקה. לא כל
אחד יכול היה להיכנס, אבל לא
מחמת סנוביות, אלא בגלל הנוהג
הנפסד הקיים בעיר הזו שכששומעים
שיש מסיבה, כולם עטים עליה,
ולא משנה אם הוזמנו או לא.
במסיבה אצל גידי לוי פגשתי
את תמי בן־עמי, שכמו תמיד מיתה
מהממת. היא לבשה בגד-גוף
מנומר, את ראשה עיטר תרבוש
מזרחי רקום בפאייטים, ונראתה
כמו אלילה קדמונית.
בהתחלה חשבתי שהיא לא תדבר
איתי בגלל מה שכתבנו על
אולסי שלה, שלא הופיע למישחק.
אבל היא היתד, עליזה כמו תמיד,
ונתנה לנו לצלם אותה כמה ש רצינו.
ואותה אף פעם לא נמאס
לצלם.

לדוש האחו

תצייר עופר ללוש, שהוא בדרך־כלל איש
שקם וביישן, היה עליז במיוחד בערב
הסילווסטר. כאן קלטת אותו ׳המצלמה כש1הוא נח אחרי תשימחה.

דיילות מובטלות
המשך הערב הופיעו כל
פליטי המסיבה מכסית, ויכול-

וצו השני
־ודי רד

רו חי

הוני

כל החתיכות הוציאו את הבגדים הכי־נוצצים
מהארון והשתוללו בקולוסיאום עד אור הבוקר.
רדידי־1

!1ווח העיבה את הולבי־הוגל -
נחו את חובתם ניני הקווש

מבם של צ״ו

תצייר יורם לוקוב חבש כובע־לבד
שחור, ועומד כאן בפוזה של האנזפרי
בוגארט. כמו תמיד, הוא מוקף במזדנבות, אשר מקיפות אותו מכל עבר.

רי ההופעות שלהם. כולם נראו ב-
סצב־רוח מדומם
טרטקיגב הגרפיקאי נראה
גם הוא שמח וטוב לב. נראה
שכולם שכחו לו את האות שעיצב
למילחמה. .טרטה,״ איש חכם, יודע
שבפרובינציה כל עוד אתה מצליח,
שוכחים לך הכל. גידי לוי,
שהוא אמן די יוצא־דופן בנוף המקומי,
סיפר שהוא עובד כרגע על

של מחאה כלפי העיריה. :במקום
שאני גר בו, יפו, הוא מקום כל-
כד יפה, אבל מטונף.״ חוץ מזה,
שכל אחד ימצא לו את המשמעויות
שלו כשיהיה בתערוכה.
אורי ליפשיץ, שהגיע שמח מאור
כבר מכסית, סיפר לי שהוא שכר
לו סטודיו ושם, לשם שינוי, הוא
כותב עכשיו ספר. ספר על מהות
האמנות והקשר בין האמנות והמציאות.
לאורי, שהוא עוד איש חכם
בעיר הזאת, בטח יהיה מה לחדש.
אני לא אתחיל למנות את הח תיכות
שראיתי שם. נציגי הירושלמים
היו ח ביתן ושרי רז
מהטלוויזיה. בכלל. מה שהיה טוב
במסיבה הזו, זה שהיה בה קצת
מכל דבר: דוגמניות, עיתונאים,
ציירים, אסנים שחקנים, בדרנים,
חתיכות, נערי ונערות זוהר. מה
שהיה חסר, זה איזה פוליטיקאי.
אולי בפעם הבאה.
בשעות הקטנות של הלילה כולם
כבר היו גמורים, אבל המשיכו
לצחוק ולרקוד. בדרך הביתה עוד
היו פקקי תנועה, והרוח המשיכה
להעיף את האנשים.

שוש מיימון

שמפניה כמים ע־,
לימבורסקי מצ׳ילי רגילות לחגוג את הסילווסטר

בארצות מוצאן במזג־אוויר יפה. שתי הסטודנטיות —
למדעי־המדינת ולספרות — לא ויתרו על ההזדמנות
להתפרק ובילו בקולוסיאום את שמחת ליל החג.

בכובע חווזים

פליטה נוספת נז׳כסית שהגיעה דיפו
היא השחקנית גבי אלדור. שבאת בכובע
רקום בחרוזיס ציבעונייס.
תערוכה חדשי שלו. נושא התערוכה:
המיזבלה. גידי אסף גרר
סאות וסיסל כל מה שאנשים זורקים
לזבל. את כל זה הוא יציג
בחלל הגלריה, הצבועה לבן. הוא
גם ידאג שיהיו ריחות במקום,
כדי לתת לצופה תחושה של פח-
אשסה אחד גדול.
קצת מכל דבר
ששאלתי אותו מה הוא רוצה
להגיד בזה, ענה שזה אקט

אבל עשתה עיניים לצלם, שקלט אותה בפוזה מעניינת.

לגדות טנת״ם
הערב, תופעת תפוגת

השתוללה כל
באחד החדרים הממוכים.

יעונ מז עול עווטר
(המשך מעמוד )31
באותה מידה הוא יכול היה להיהרג בלבנון.
אבל לפרות שאני באפה פנסה להדחיק
את הם חדים האלה, לא לחשוב
עליהם, קשה לי לשכוח את השוטר עיני
שיצא להטריד בץ בגי הזוג דפיטרסקו.
נטעו חורשה על שפו בחולת. זה פפש
פחפם אותו בקבר. הילדים שלו קיבלו דגו
לחג. זה לא יכול להחזיר להם את אבא
שלהם. עיני הזה היה משהו מהסרטים,
עליז, נחפד. לא האמנתי שלא אראה אותו
עוד. אין אחד שלא בכה עליו. הוא גר
בבית קטן שבנה בעצמו לאשתו ולילדיו,
הם חיו ביחד שיגעת. תארי לך, הבן־
אדם דופק בדלת ונהרג, והבן שלו נמצא
לפטה בקהל ואפילו לא יודע שאבא שלו
כבר פת.

* המישטרה שומרת על קשר
עם אלמנות שוטרים?

הפישסרה לא דואגת לאנשיה, כשפרצה
הפילחפה, בעלי גויים באמצע הלילה
והשאיר אותי בלי גרוש. חיכיתי בפתח
לא נורמלי לשמוע משהו מפנו, או
לפחות מהמישטרה. אף אחד לא טרח להרים
טלסץ ולעדכן אותי. אף אחד לא שאל אם
אני זקוקה לפשהו, לעזרה, לסיעד נפשי.
בוקר אחד לא החזקתי מעמד. הרמתי טל*
פת לתורגמן ואמרתי לו: אני רוצה שתדע,
שלפני עשרה יפים יצא בעלי לפיל-
חפה, ואף אחד פהפישטרה לא סרח לבוא
אלי הביתה או להרים טלפון. יום אחר־כד
הגיעה קצינת הרתחה, כולה התנצלר
יזת. לא היה לד. רכב ובעלה מגויים.

7111 קמו! 7תממה
הקנה שהיה מוכי החבוח בתדאביב
נ נתה שוב -במהד ורה צנומה
ך ישהיתה גולדה מאיר שרת־החוז
״נהגה להתייצב בכל יום שישי בצר-.
דיים בלורית נהגה הפרטי בקפה רוול,
עמדה בתור הארוך ורכשה עוגות לשישי-
שבת.
גולדה סירבה לקנות מחוץ לתור. לבע־

לקנות כאן כמות נכבדה של עוגות, וכמוהו
גם השחקנית המנוחה חנה רובינא.
רחוב דיזנגוף של שנות זד 60 לא היה
מקבל את צביונו המיוחד בלי קפה רוול
המפורסם. כל תייר שבא מחוץ־לארץ ר
קבע להיפגש עם מישהו מישראל אמר:

יענקה׳לה אגמון, בתקופת הרומאן שלהם.

יפהפיות תל-אביב היו אורחות קבועות
בקפה, כשהן מציגות את האופנה החדשה
בתילבושות, בתסרוקות ובפרוות.
דיצה חבס היפהפיה באה תמיד עם
אמה. אשת־החברה מלכה רוזנשטיין, מל־כת־היופי
הוותיקה רינה וייס, והשחקנית
זיווה יוה היו תושבות קבע בתול. יושב-
ראש ההנהלה הציונית, אריה דולצין, אהב
לשבת בחול רק על המידרכה.
טדי קולק בילה כאן את יום־העצמאות
ב־ ,1952 כשהוא נהנה מבקבוק קוניאק
משובח. כאן היה מקום־מיפגשם הקבוע

* אתן מרמות סודרגמן?

ידוע לי שהוא קשוח. יכול להיות שהוא
צריד להיות קשוח, כי הפשע באזור תל־אביב
הוא רציני. בעלי אומר שלפעמים
הוא לא יודע את הגבול.

* למה את מתכוונת?

בעלי חזר עם זקן פהפילחפה. אפרתי
למפקד שלו שבעלי ישאר עם הזקן, ואני
אלך על העניין הזה לבג״ץ.

* בגלל זקן?

כן, בגלל זקן. לפה לקצינים מותר ולבעלי
אסור ז תראי את תת־ניצב איתן
בן־יהושע. לפה לו מותר זקן ולבעלי,
שבמסגרת תפקידו הולך בלי פדים, אסור.

* מה כד זה קשור לתורגמן?

אז אני אגיד לך: הופעתי בראיון בערב
חדש ובאותו לילה קיבל בעלי הוראה לגלח
את הזקן.

* תנת חוששת שזו התנכלות
כגלל הראיון שלך בטלוויזיה?

כן, אבל המישטרה טוענת שזה צירוף
מיקרים,

* תה הכל כגלל הפעילות שדך?

אני חושבת שכן. הם עדיק לא מבינים
שאני פועלת גם בשבילם.

• מדוע אין המישטרה מכינה
את פעולתכן? מדוע לא עוזרים
לכן?
כי זו תהיה הודאה בכישלון המישטרה
לפתור את בעיותיה. המישטרה בעצמה לא
עתרת לשוטרים. לדעתי צריך להפריד את
תיק המישטרה ממישרד-הפנים. צריך ש יהיה
שר שכל פעייניו יהיו נתונים לשוטרים
בלבד. במישטרה יש 17 אלף פר
עלים שחורים. זוהי עבדות נוסח 83׳ .ברגע
שקורה משהו, השוטר מרותק עד שהוא
מקבל הוראה ללכת הביתה. בפיגוע ב־כביש־החוף
השוטרים היו מרותקים חודש
ימים, וחיו משקיות־ניילון. בהפגנות אל־טל
התקשרו אלי שוטרים וסיפרו לי שהעירו
אותם ב־ 3לפנות־בוקר עם קפה שחור,
ורק בצהריים הביאו להם שקיות-ניילון
עם חלבה ומלפפונים חמוצים ומשקה דל
קלוריות כדי שלא ישמינו.

מרפסת מול מרפסת

בצוזרי יום השישי לפני תשע שנים. בקטע הרחוב שלפני החצר

היו מתאספים גברברי העיר, כשהם מנסים למשוך תשומת־לב
מירבית של נשות דיזנגוף, אשר באו להראות וגם לראות.
למטה: מירפסת רוול המחודשת, היום, הנמצאת בקומה השניה.
של ציירים, שופטים, יהלומנים, אנשי-
כדורגל וסתם עמך, שאהב לראות ול §1
היראות.
ההיסטוריה של בית־ד״קפה המפורסם

* נם כהפגנות ״אל״על״ לא
זכתה הסישטרה לאהדת הכיבוד,
אולי כגלל שנקטה באלימות.

פי שנקט באלימות היו אנשי אל־ על. פי
שבא ללוד ידע שהוא לא בא לפיקניק,
ולא צריד היה להביא איתו ילדים על הכתפיים.
הם באו במטרה לשרוף מסוסיט.

• הם נלחמו על מקום העבודה
שלהם.
אחרי שהרסו אותו.

+גם נשות השוטרים נלחמות
למען מקום העבודה שד בעליהן.
אנחנו לא נלחמנו בצורה לא-חוקית.
הדרך שלנו היא חוקית• אני לא אעמיד
את המפקדים של בעלי במצב שבו יאלצו
לפנות אותי בכוח. אני אתפנה מרצון.
בגלל זה המאבק שלנו יותר קשה ויותר
ממושך, אם אני אנקוט באלימות, והרי
שוטר לא ירצה להרים יד על אשה הפגינה
על האינטרסים שלו, יגידו שהמיש־טרה
מרביצה רק לעבריינים.

לי בית־הקפה המפורסם לא היה נעים שהגברת
הנכבדה תמתין זמן ממושך לשרות,
לכן הזמינו אותה בינתיים לטס קפה ועוגה.
כשקנתה סוף־סוף את העוגות, לא
הירשתה לנהנה לשאת אותן, ונשאה את
הסל בעצפה.
גולדה מאיר לא היתה האישיות היחידה
שנהגה לפקוד את בית־הקפה המפורסם,
שהפך במשך שנות קיומו למוסד חברתי.
נשיא־הפדינה, יצחק נבון, נהג אף הוא

.ניפגש ברחל׳ בית־הקפה הזה היה מוקד
משיכה לכל המי־ופי של אותם ימים.
השחקנים אהרון מסקין וארי קוטאי וכן
שמעון פינקל, יבדל לחיים, היו יושבים
ברעש הגדול ומשננים את תפקידיהם
בתיאטרון. הצייר משה׳לה ברנשטיין היה
תושב קבוע, וכן גם שחקן היידיש המפורסם,
שמעון דז׳יגאן המנוח,.
לילי שרון ישבה תמיד בחברת אופירה
נבון ורחל דיין. השחקנית גילה אלמגור
היתה נפגשת בקפה עם בעלה דהיום

1ך ך 11111 שחקן הבימה הוותיק
111 ^ 1 1 ^ 1רפאל קלצ׳קין היה בין
יושבי הזל הוותיקים. כאן: בפתיחה.

הערכרי

חתיכות

של הצעירים.

רבים

מיגוש ויק

כך כינו את קפה רוול בימי שישי בצהריים. שתי
צעירות חוצות את הוזצר הגדולה, וזוכות למבטי
נהגו לבוא לקפה לחפש הכרויות חדשות.

אותה חצר יפהפיה שקדאו לה פעם רוול, שהיתר! הומה
בקיץ, כפי שהיא נראית היום — מיגרש ריק, מוזנח ומגודר.
החצר נסגרה ב־ 1980 חד עם בית־הקפה, והיום מתנהלים מגעים רציניים לשיקומה.

פיות, לתפוס מקום טוב על הפידרכה, כ ת
לראות ולהיראות. כאן היו קובעים פעם
את הפגישות של שישי-שבת.
.הרבה שידוכים יצאו מכאן. עד היום יש
זוגות שכבר התגרשו, שכועסים עלינו כי
פה הכית.״ ביום שישי היו לובשים את
מיטב המחלצות כדי לעבור את טור רוול
תחת עיניהם הבוחנות של יושביו.
כל עוד המיגרש הגדול שליד רוול היה
עתין מגודר, נקראו יושבי המדרכה שלפניו
בפי בעלי־הקפה בשם. יושבי הגדר.״
השולחנות
של כסית ורחל היו מתער-
מתערבבים זה בזה. אך בעוד שבכסית
ישבו בלבוש בוהמי, הרי *בחול היו יוש בים
פפורכסים ואלגנטיים.
ב 1952-פתחו את החצר הגדולה, ופיתחו
אותה לביתיהקפה. הבעלים הכניסו שם
הרבה צמחיה עשירה ון זיא הפכה לגן פורח
ענקי.

יכול לומר היזם, עם היד על הלב, שדי־זנגוף
היה מה שהיה בזכות רוול. להתעשר
לא התעשרנו, כי תמיד השקענו עוד וערד.
.במשך השנים היו לנו הצעות להשכיר
את המקום לחנויות נעליים ורהיטים, וסירבנו.״
אורי
רוטשילד, ששכר את רוול, השקיע
בו 350,000 דולר. הוא צעיר הנמצא לדבריו
10 ,שנים בעולם העסקים־בארץ.
בין היתר עבד כבימאי בתיאטחן חיפה
ומהביטוי עשה גיחות לעולם העסקים. בץ
החידושים שמציע אורי יהיה התקנת טל-

החלה מהיום שבו שני קונדיסורים,
גוסטב רוזנברג וקרל ולר, החליטו לרכוש
בית־קפה קטן, ששכן בשני חדרים קטנים.
מצד ימין היחד. מכולת ומאחרי הקסה הי־תה
דירת סגורים. לבית־הקפה שלהם
קראו בשם הגזור מתוך שמותיהם —
רוזנברג וולד.
פצצה בקפה
ף } אוחר יותר הצטרסו לעסק האחים מר־
•יו דכי וסלי קצנגולד. שני אחים, בעלי
הגינונים האריסטוקרטים היגרו לארץ מגרמניה
ב־ 1933 ופתחו חנות לקליית קפה
ברחוב טשרניחובסקי. .
המילחמה באה ועיסה הצנע הגדול. אך
האחים החליטו להישאר בכל זאת בעסקי-
הקפה. מרדכי נכנם כשותף לרוול וסלי
נכנם לקפה ורד, שאף הוא הפך למוסד
במשל השנים. כל שנה צירפו השותפים
עוד דירה ועוד דירה שרכשו בבניו הגדול,
עד שב* 1956 רכשו את כל הבניין, פינו
את הדיירים והפכו את כל קומת־הקרקע
לבית־קפה ענק. בינתיים נפטר רוזנברג,
ולר קיבל את קפה תכלת שנרכש תמורת
־ האחוזים שלו פרזול והאחים קצנגולד
נשאת השותפים היחידים.
.ב־ 1948י, נזכר מרדכי קצנגולד,

אבל השכנים עשו לנו בעיות. התחלנו
כבר בשיפוצים והמשפט שעשו לנו נמשך.
.לבסוף מצאנו את האחים רוטשילד, ש אחד
מהם הוא חבר של הבן שלנו, ומסרנו
להם את המקום בשכירות.
״אחי. שמכר בינתיים את קפה ורד ד
אני, נפשיו לעבוד עם בעלי בית״הקפה
החדש בהתנדבות, ללא תשלום. אני מת געגע
לעבודה הזאת״.
מה הפך את בית־הקפה שלו למפורסם
כל־כך ז מסביר קצנגולד. :אנחנו הענקנו
לאנשים שרות מיוחד. קיבלנו אפילו
לידה באסלה
ן • עוגות הטעימות של חול אף הן
יהפכו מוסד. באותו בנץ היו שתי
קונדיטוריות, שם אפו את העוגות הם-
פורסם ות.
במלחמת ששת־הימים ערכו כאן מסי-

ותיקים של היום

בפתיחה המחודשת הם השחקן הוותיק שימעון
פינקל (מימין) והעיתונאי שימעון סאמם, שהיה
עיתונאי יומון הארץ במשך דור שלם והיה בין מייסדי העולם הזה בשנת .1937

הודעות טלפוניות עבור הלקוחות הקבר
עים. היו כמובן העוגות הטעימות. ח ת
מזה, אנחנו היינו היחידים שבשרותים
שלנו ישב תמיד מישהו שדאג לנקיון.
באותם שרותים פעם, ב* ,1972 ילדה בחר
רה אחת שהרתה מחת לנישואין והשאירה
את הוולד על האסלה. רוזנברג חתך
את השיליד. ואחרי שמגן דוד לקח את
הוולד, הוא התעלף.

צעיוים שד אז
כדי

למצוא חברה.

תקפה

אחת הצעירות מבלה בצתרי יום קיץ חמים.
החתיכות היו פוקדות את הקפה באופן קבוע, כדי
המפורסם היה תמיד מלא והעסיק 80 עובדים.

.במילחפת העצמאות, נפלה ליד ביית-
הקפה פצצה. כל החלונות של המקום
נופצו׳ ובעל חנות־המכולת שלידנו נהרג.
למחרת ניקו את שברי־הזכוכית והקפה
הסשיך לפעול ולמשוך אליו יושבים, לפרות
הפילחפה.
.היה לנו מחזור של 3000 איש בכל
יום. העסקנו כ־ 80 עובדים. שעות השיא
״ של הקפה היו בין 11ל 1-בבוקר, שעת-
0ייף-אוקלוק המפורסם והשעות שאחרי
!1צגות־הקולנוע. בימי שישי רוול היה
#וקד-משיכה עצום. כבר בשעות הבוקר
המוקדמות באו האנשים, ובעיקר היפה־

בות־חתונה לחיילי צה׳׳ל׳ יהמירפסת שימשה
כמקום איסוף תרופוודדם. בפילחמת
יום־הכיפורים זה היה מקום ריכוז לאיסוף
בגדים.
ב־ 1980 הזדעזעה תל־אביב לפישפע הנזירה,
כ יבית־הקפה המפורסם עומד להיסגר.
מספר
מרדכי קצנגולד. :אנחנו הזדקנו,
עבדנו קשה סדי, רצינו לפרוש, אבל לא
היה לנו דוד המשך. הבנים הלכו להיות
עורכי־דין ולא רצו לעבוד כאן. מכרנו
את הקומה התחתונה לסופר חול, רצינו
להקים למעלה, בקומה השניה, קפה קטן,

פון אלחוטי לשולחנות, בדי שאנשי-עסקים
יובלו לנהל את עיסקיהם מהקפה.
בפתיחה המחודשת שהתקיימה השבוע
נראו רבים מיושבי רוול הוותיקים, כמו
שמעון פינקל, שבא בבוקר לדאוג שאכן
ההזמנה תגיע אליו.
מול רוול בדיוק, כמו לפני 30 שנה,
ניצבה איתן כפו סלע הגברת גרטה, מר
ברת הסיגריות הנצחית. הכל השתנה סבי*

?..הלאמהש הי ה פעם.״ או מרת
גרמה. מו כרתה סיג ריו ת. אבד
הכל מקווי ם ש,.רוול״ תחדשי מי ה
,לילדה קראו רוולית, אבל קצין בכיר
בצהיל אימץ אותה והחליף כמובן את
שמה.
,דאגנו תמיד שהסאפרות תהינה נקיות.
נתתי יחס אישי לכל לקוח, דאגתי להר
שיב אותו ולוודא שמאום לא יחסר לו.
כבר שנתיים שאני מסתובב בדיזנגוף ר
תמיד עוצרים אותי אנשים ושואלים :
מתי כבר תפתחו את הקפה שניתז
,אני שמח שרוול תחדש את ימיה כקדם.
השכרנו גם את המוניטץ שלנו, ללא תשלום
נוסף. להיסך, רצינו שהשם יישאר. אני

בד״ רק היא עדיין מקפידה לעמוד באותה
פינה.
,זה לא מה שהיה״ ,מנענעת גרטה בראשה.
.פעם הייתי עוד יכולה לאכול כאן
צהריים. היום הכל מסביב יקר, ואין לי
כאן איפה לאכול כל היום.
.אני לא זוכרת כלום, כולם מתו. כולם
מתו. יושבי רוול הוותיקים, הקליינטים הטובים
שלי — דיין וגולדה — כולם מתו.
בלום נשאר חוץ מסופרמרקט לתמרוקים.
זה אף פעם לא יהיה מה שהיה.״

נירה גל

— מיקיר וכגטדח הזקנה ורזצע״רד.
זמשו נזענזוד )63
ראה נרגש מכי ההמולה זזוא
ומר שמעבירים אותה למחלקת
;ף־אוזך גרון לבדיקה יסודית. כד
ם רצים למחלקה.
על כיסא־גלגלם, עם כובע פרווה
ראשה, מובלת ליז כפופה ונאנחת
;ל המחלקה. היא מוקפת בשוסרים
גורילות. הצלמים לוחצים על ה־
!צלמות הגורילות מתנפלים והד
יפים את כולם. הם אלימים מאוד.
יז מובלת במהירות אל אחד החרים.
.תתביישו לכם, תנו לה קצת
ורטיות,״ צועקת אשת יחסי־הצי-
:ור של האוניברסיטה. מישהו מסיר
לה שזהו המישחק וזהו מחיר
!תהילה. כולם הפכו עורכי-הדין
זל הגברת טיילור. בינתיים, מכל
חדרים, מציף זרם בלתי-פוסק
זל חולים את המיסדרון.

היא מייבבת
הוא מנשק
י* ודם רוצים לראות את ליז
ולמות. החלת מכוסה וילון, אבלותר אמה סדק שניתן להציץ דר־
:ו. נשים וגברים בגיל העמידה,
לדים וצעירים — כולם נדחקים
נול הדלת, מתכופפים, מנסים לקום
איזה בדל של מראה מהדרה
ול הכוכבת. יש ריח של מיליונים
:אוויר. רופאים בהולים האווירה
!חושמלת.
בסביבות השעה 6אוסר השוטר
יגער שלידו: רוץ למעלית, תפוס
נפדה. כל הצלמים בהיכון. אחרי
2דקות של הכנות וחלוקת הכוח
נקודות תצפית שונות יוצאת ליז,
תמכת על־ידי הגבר האחרת ב־זייה,
והאלוף (מיל׳) גזית. כולם
׳וחצים על המצלמות. הגורילות
;ודפים ודוחפים. גם אנשי סגל
;אוניברסיטה החליטו לעזור. הם
־וחפים וצועקים לא לצלם.
אין מה לעשות. היא ממש יפה.
ש לה עיניים כחולות-ירוקות.
זצי מהפנים הן עיניים. שלמה
זית, כמו אביר בסרטים של תחילת
;מאה, מעיף מכה למצלמה. הפלש
!ף. זהו. בכד נפתרו הבעיות. אי-
ופשר לצלם יותר. הוא אינו מבזת
במבט ובחיוך הקטן שהעיפה
׳יז אל המצלמה. היא מכירה את
;יחסים בינה ובין המצלמה• גזית,
ננרל, לא יוזזע חוכמות. פקודה זו
נקודה.
למסה, ליד המרצדס שלה, מצטד
4פים עשרות אנשים. ליז ישובה ליד
?מחזר המכסיקאי שלה. הוא מחזיק
לה את היד. ריח של בושם יקר
נאתיר.
שלמה גזית מתכופף לעברה. ליז
אוחזת בידו ומתנצלת. היא מסבירה
לו עד כסה היתה רוצה להי־טאר,
היא כמעט בוכה. שלמה גזית
מנשק את ידה. ליז מייבבת ובקול
בוכים מסבירה ומתנצלת. שלמה
גזית מנשק לה את היד. ליז ממשיכה
לייבב, הוא שוב מנשק לה את
היד.
היא נראית חלשה, חיוורת, חם-
רת־אונים• אשה בת 50 עם הבעה
מתפנקת של ילדה בת .5פתאום
מבינים מדוע כל אחד רוצה להתחתן
איתה. אילו גזית היד, יכול,
גם הוא היה מציע לה נישואין,
בו במקום.
הנהג לוחץ על הדוושה, והמרצדס
שועטת לכיוון תל-אביב, מותירה
אחריה ריחות ואבק של אנשים מעולם
אחר.

יפה; טבעית;
נחמדה
יצייד להגיע ז״ שואל
//י י איש־מכם, למראה הצלמים
הרבים שמילאו את אולם־הנוסעים
הנכנסים בנמל־התעופה בך גוריץ.
״בתק שילדם ד עונה לו מישהו
כשעיניו נוצצות. והוא אפילו אינו
יודע מי היא. הנערה שהיא נשוא
חלומותיהם של גברים רבים כל-

המטוס נחת. הצלמים מנסים לנחש
מאיזה פתח תיכנס השחקנית
המפורסמת. הם רצים בעצבנות ם־

קצה אחד של האולם הגדול לקצהו
השני, והשוטרים אחריהם, מנסים
להשליט סדר. נוסעים רבים שולחים
עיניים תמהות במתרחש.
חדר האח״מים הקטן כבר מלא
מפה לפה בעיתונאים, שהחליטו
ביניהם איפה תשב האורחת, בך
שכולם יוכלו לראות ולדבר איתה.
לבסוף היא מגיעה, מבחוץ, במכונית
מרצדס ארוכה, לבושה בחליפת
ג׳ינם וחולצת כותנה לבנה
עם צווארון סיני, מחזיקה בידה זר
פרחים ענקי, עטוף בנייר צלופן
מרשרש. גבוהה, עיניים כחולות
ואף סולד. מאופרת קלות, מסורקת,
עם חיוך רחב, אמיתי, על פניה.
בדיוק כמו בתמונות. לצידה אשה
הנראית כמו שומר-ראש מיקצועי
וקשוח. זוהי אמה — טרי שילדם,
המנהלת את עסקיה של ברוק.
הן נדחקות, בקושי, בין הצלמים
הרבים המקיפים אותן, ומתיישבות
על הספה. איש גדול מנסה לפלס
את דרכו אליהן, דוחף ונדחף ול בסוף
מצליח להגיע ומתיישב, כש־הוא
פולט אנחת רווחה. המפיק
מנחם גולן. הוא שדאג להביא את
ברוק לארץ, לככב בסירטו החדש,
סחרה.

קראייו/

סוס וכלב
^ רוק חביכה אל העיתונאים
— הרבים. היא בפירוש אינה מתנהגת
כמו כוכבת שחצנית, ואינה
מזלזלת בשום שאלה המופנית
אליה. עונה על כולן בחיוך אמיתי
ותמים, בצורה אינטליגנטית ושוטפת
.״אני נרגשת לבקר בישראל,״
היא אומרת בדיפלומטיות ״ואני
רוצה לראות כאן כמה שיותר.״
כרגע נמצאת ברוק, בת ה־,17
תלמידת תיכון, בחופשת חג־המולד
מבית־הספר. עקב צילומי הסרט,
שיימשכו כשלושה חודשים, תפסיד
חלק מהסמסטר האחרון ללימודים.
לכן יגיעו לארץ שתי מורות פרסיות
שיעזרו לה להשלים את החומר.
״ברוק
נמצאת ברשימת עשר ה נשים
הלבושות בטעם הטוב ביותר,״
אומר מנחם גולן, ומתחיל
למנות את מעלותיה של הילדה המוכשרת
:״היא נבחרה פעמיים כשחקנית
הצעירה הפופולארית ביו תר
בעולם. למרות העובדה שהיא
מופיעה בסרטים רבים ועובדת גם
כדוגמנית, ציוניה בלימודים הם
סן הגבוהים, והיא תלמידה מצטיינת.
אנחנו הכנו עבורה קרוואן
גדול ונוח. קנינו גם סוס מיוחד
עבורה, כדי שתוכל להשתעשע.״
ברוק מחייכת כל הזמן. היא יודעת
שכל תנועה שלה, כל חיוך,
כל מבט, מונצחים. המבזקים מהבהבים
ומנועי המצלמות אינם מפסיקים
לתקתק.
אמה שולחת מדי פעם יד של
פטרון לעבר האוצר שלה, מסדרת
שערה שנפל קדימה. טופחת על
השכם. וברוק עונה לה בחיוך של
ילדה טובה וממושמעת. מחזיקים
אותה קצר.
המסיבה הסתיימה. הכוכבת קמה
ללכת. היא יוצאת החוצה, כשה־צלמים
מנציחים כל צעד וכל תנועת
ראש. נכנסים למרצדס. עשרות
אנשים, עובדי נמל-התעופה וסתם
סקרנים, מקיפים את המכונית מכל
עבר. מנסים לזכות במבט חטוף
על הפלא הזה, שחייך אליהם חיוך
מפתה כל-כך הרבה פעמים מעל
דפי המגאזינים.
מחכים במכונית. למה? לכלב
ג׳ק, שאמור לצאת מתא־המיטען.
ברוק נשארת לבד במכונית, ואמה,
יחד עם מנחם גולן, הולכים לדאוג
לכל הסידורים.
והנה הוא הגיע. בתוך כלוב לבן
גדול על גלגלים, מלווה באיש מיד
חד במדים .״תן לה לפתוח את
הכלוב,״ מבקשים הצלמים ״כדי
שתהיה לנו תמונה.״ ברוק יוצאת
מן המכונית, פותחת את הכלוב
וג׳ק, כלב גדול ומטופח, משתחרר.
חיבוק, חיוך, הבזקי מצלמות, חזרה
למכונית ודוהרים לתל־אביב.

שוש מיימון
וענת סרגופטי !

במדינה
ש ט חי ם מו חז קי ם
ל א וסג״םילא
הימתנחלים כנדה זועקים
ננד הקמת הישרג נופים,
מכיוון שהוא עדטד לגזול
מחם את איכותרהחיים.

אנשים מזדעקים, מריצים מכ תבים
בהולים לשר־הביטחץ, ל-
שר־החקלאות, ליושב־ראש המועצה
העליונה לתכנון ובנייה באיזור
הגדה, לחברי־כנסת ולאישי־ציבור.
העתקים נשלחים לסגני־שרים. הם
מכנסים מסיבת־עיתונאים מיוחדת,
מתריעים על הפשע הנורא שמתבצע
בגדה המערבית. הנושא :
יישוב נופים, הנבנה בלב הגדה.
אין זו קבוצת שמאלנים מטורפים,
הצועקים נגד הפקעת קרקעות סב-
פריים ערביים והסתריעים על עקירת
מטעי־זיתים בני מאות שנים.
הדוברים, הפעם, הם אנשי החב־רה
להגנת הטבע. הם כועסים על
הקמת היישוב נופים באיזור שמד
רת־טבע :״אזור זה היה בעבר
שמורת־טבע מנדטורית, ולאחר מכן
שמורה ירדנית. כך שאופיו המיוחד
נשמר, על ערכי הטבע והנוף
שבו. משמעותו הנופית
הטיבעית והארכיאולוגיה ייחודית
בשומרון כולו.״ (מתוך מיכתבים
שנשלחו לשרים) .״מטרתנו לשמור
על הטבע, טוען שגיא, מזכיר החברה
להגנת הטבע, בחור צעיר,
לבוש חולצה עם סקל החברה :״ה־איזור
נמצא בתנופה של פיתוח.
מדובר כאן על תוכנית להקים
ישוב בשטח שהיד. שמורת־טבע,
עוד מזמן המנדט. כאן לוקחים
שטח של יער, המיועד לציבור
כולו, ומפקיעים אותו מרשות־הציבור,
כדי למכור אותו לאנשים
פרטיים. אנחנו לא מבקשים לעצור
את הפיתוח ולא לעצור הקמת
יישובים, אבל שכל זה ייעשה תוך
התחשבות בערכי הטבע והנוף.״,
הוא מלווה את דבריו בהסברים על
גבי שורת מפות התלויה מאחוריו.
מישהו העיד לו בתמימות שלפי
אמנת־ז׳נבה אסור לשילטון־כיבוש

ה״יער״ של נופים
יופי של חיים
שי הקבוצה סיור מאורגן ליער.
צריך דמיון. נסיעה בכביש
חוצה־שומרון. מי׳מין ומשמאל יישובים
יהודיים חדשים יותר ופחות,
שנראים כמו מהדורה ישראלית
של בית־סוהר. כולם מוקפים בכמה
שורות של גדרות־תיל ותאורת
לילה -חזקה. בכל יישוב שער
עם שומר. יישובים בנויים בדרך-
כלל על הגבעות בצורה בולטת
ביותר: בתים טרומיים, וילות-
פאר עם צריחים וגגות רעפים. כאילו
לומר: אני כאן!
כפרים ערביים, קטנים ולצידם וגדולים, בנויים במדורג על מדרונות
ההרים, צנועים ומשתלבים
בנוף. חלקות קטנות, אותן שטרם
הופקעו, מעובדות בחריצות.
מגיעים לשטח שהוקצה ליישוב
נופים. בפתח עובד בולדוזר גדול
ומכשיר שיטחי־קרקע. י לידו רועה
זקן חובש כופיה ובידו מקל, מאיץ
בעיזים להתרחק. שלט לבן וגדול
מכריז :״נופים — יופי של חיים.״
מחנים את המכוניות ומתחילים
לטפס ברגל על צלע ההר. כולם
מצפים בכיליון-עיניים לראות את
היער המדובר. מחכים לעצים הע בותים
והגבוהים בני עשרות השנים,
שחבל כל־כך לעקור אותם
ממקומם, לחרובים גדולי צמרת ואלות
מסטיק ירוקות.
כולם מטפסים על סלעים ומה
הרבה
עבודה וכישרון
לשנות שום דבר בשטח, ומדוע,
אם כן, אין הם פונים לבג״ץ ב*
עניין

בינתיים, מסבירים אנשי־החברה,
הם מנסים לעשות זאת בדרכים
אחרות. הם פנו לגורמים רבים
במימסד ורבים מתושבי הגדה המערבית
(היהודים כמובן) שותפים
לדיעה זו. במידה ודרך זו לא תצליח,
הם ינסו לנקוט בהליכים
מישפטיים.
אחרי הרצאה משכנעת ערכו אנ
מורות,
התנשמו והתנשפו, הגיעו
לקצה הגיבעה. מבט ראשון מסביב.
כלום. שום יער לא נראה באופק.
הרבה סלעים, הרבה שיחים של
סירה קוצנית, קצת רקפות ופירחי־חורף
אחרים. העצים המדוברים,
היער שעליו רוצים להגן, אינם
אלא עצים קטנים, או אולי נכון
• בין יהודית מושביץ, גרושתו
של מארק נזושביץ, ובלאנקר. נדו־שביץ,
אשתו.

יותר, שיחים, בגובה של חצי מטר
לכל היותר, מרוחקים כ־ 10 מטר
האחד מהשני.
הגיבעה לא נראתה שונה מגבעות
אחרות באזור, מאותן גבעות שעליהן
אפשר, לדעת החברה להגנת
הטבע, לבנות יישובים .״צריך קצת
דמיון,״ ניסה שגיא, בכוחות אח רונים,
למנוע השתלטות אכזבה
סופית על המבקרים .״פה יכול
להיות יעד יפה מאוד. אם רק יתנו
לעצים לגדול. יש כאן רעייה לא
מבוקרת של עדרים, והם הורסים
את העצים. יכולים להיות פה אפילו
דובים!״

תל־ א ביב
סקס, ויש,

כלתו של מרק מושכיץ
היא אשת-עסקים מצליחה
בזכות עצמה.
המדינה כולה רעשה על עיסקת-
הנפל, שהיתה אמורה להכניס מי ליארדים
לחברת דנות, שהוקמה
על־ידי מרק מושביץ (העולם הוה
.)2364 באותו שבוע. כמה ימים
אחרי שהוברר שהעיסקה לא תצא
לפועל, נפתחה בדיזנגוף סנטר חנות
יפהפיה, המייבאת רהיטים עתיקים,
כלים מאיטליה ושכיות־חמדה מה־מיזרודהרחוק.
שם החנות — פנטסיה
אקזוטיקה.
הקשר שביו החנות ובין חברת
דנות היא אשה צעירה ויפה בשם
גבי מושביץ. גבי בת ה־ 38 היא
אלמנתו של דני, בנו הבכור של
מרק מושביץ, שניספה לפני 11
שנים בתאונת־מטוס. חברת דנות
קרוייה על שמו.
מישרד־אדריכלים. גבי נולדה
בזיכרון־יעקוב. כשהיתה בת
19 הכירה את דגי, ואחרי ארבע
שנות חיזור הם נישאו. נולדו להם
שני ילדים — שרון ועופר. שתן
היתה בת שנה וחצי, ועופר היה
בן שישה שבועות בלבד כשנהרג
אביהם.
לפני כשנתיים פתחה גבי את
חברת גור, העוסקת בייבוא והפצת
פירחי־משי מהמיזרח הרחוק. שם
החברה הורכב מראשי־תיבות של
שמות השותפים: גבי, אורי (מר־קוזה)
,ורונית (עופר) ,גמשתו של
יולי עופר.
לפני כחצי שנה נישאה גבי למשה
רשל, עובד בשגריתת האמריקאית
בתל-אביב.
כשמים ושוקולדה. את הרעיון
לפתוח חנות שתשלב בתוכה
כלים מעודנים, המונחים על שידות
ורהיטים עתיקים, כשמסביבם
פזורים פירחי־משי הנראים כאילו
זה עתה נקטפו, הגתה גבי יחד עם
חברתה, לאה לוי ועם שותפה.
לפתיחה הגיעו כל היפות והחשובות
של תל-אביב — דיצה
חבם-,גילה בוכמן, לאה רביו, רעיה
יגלום. חברת רבלון ׳תרמה לאירוע,
בשמים ועלית נידבה שוקולדים.
גבי הסתובבה מאושרת בין אורחיה.
שנים של עבודה קשה, מסירות,
חריצות וכישרון הוכיחו את
עצמן. היא הצליחה.
העולם הזר! 2366

מ־ העליל
שזז צן ןי ד ה ויפדו יצאה בוכיה * היו בץ הראשונים להתיישב באלקנה.
פאולפו של השופט דויד ילך. נ שי ם ^ ע ד היום הם מתגוררים עם שלושת ילדי־בוכיות
אינן פחזה נדיר בבית־הפישפט$ .נד.ם ב״קוביה״ בת 40 פטרים. רייק, שהוא

משה ו״ק1 ,גת $1בארקנה, מחבק את אשתו אחו׳ שזונה מהאשמה
ששרה שני רי ץוב לאיים ער עובי כד לגזול את אדמתו-
והאשם האמיתיי־א הועמו רמישנם מפני שהוא מקורב לשילם ון
זהו מקום המלא צער ויסורים. אבל הפין
קבלן במיקצועו, וגם אביו קבלן ברסת־גן,
משיד לעבוד בישראל וחיפש הזדמנויות
חד באשה הצעירה היה לבושה: היא לב שה
חצאית שחורה וחולצה לבנה, כמו להתחיל לבנות גם בגדה.
מדי־מישפט של עורכת-דין. עורכות־דין ה הוא הצליח לקנות רק חלקת אדמה אחת,
יוצאות בוכיות למיסדרון הן בהחלט מחזה * והתחיל בפרוייקט של בניית וילות. ואז
נדיר.
49 נעצר על-ידי המישטרה בעניין הסחיטה,
כשניגשתי אליה, הציגה עצמה כאמיליה ך וכל הפרוייקט התעכב. שיטות קניית הא רייק
והבהירה מייד כי אין היא עורכת -דמה בגדה אינן דומות לשיטות הנהוגות
דין, אלא אשתו של נאשם. היא סיפרה בישראל. פלאחים רבים אינם מוכנים למכי
מישהו קשר קשר להעליל על בעלה. כור אדמות כלל, ורבים מסרבים למכור או־גם
סיפורים כאלה אינם יוצאי־דופן בבית-
חפישפט. נשות הנאשמים תמיד מאמינות
בבעליהן ועומדות לצידם. אבל היה משהו
נוגע ללב באשה הצעירה שהיתר. על סף
היסטריה, ואפשר היד. לראות את ליבה
הנגזר לגזרים.
ביום הראשון השבוע, יותר מחצי שנה
אחרי שפגשתיה בוכיה בביודהמישפט,
ראיתי אותה שוב. עיניה זרחו והיא נראתה
ככלה בחופתה. היא היתה מלאת התרגשות.
בעלה, משד. רייק, זוכה עוד לפני
תום פרשת התביעה. נציגת הפרקליטות,
התובעת יהודית אמסטרדאם, ביקשה מהשופט
למחוק את התביעה נגדו ולזכותו.
.אני נעתר לבקשת התביעה ומזכה את
הנאשם.״ כתב השופט אריה אבדארי.
,לאתר שמיעת שיבעת עדי־התביעה, התעורר
בלב התביעה ספק רציני אם אמנם
הנאשם הנכון יושב על ספסל-הנאשמים,
וכי אולי מקוסו של אחד מעדי-התביעה
היה על ספסל זה.״
העלילה שעליה דיברה אפיליה לפני
סניגור דגמן
חצי שנה הוכחה בבית-המישפט. לא היה
הש־יס שיקרו
זה בעלה ששלח שלושה שליחים לאיים
על ערבי זקן ולהכריח אותו למכור את
תן ליהודים. לכן נזקקים שם למתווכים
אדמתו. היה זה כנראה אדם אחד. כדי
ולמשכנעים.
להסתיר את זהותו של המתכנן האמיתי,
לעבד אל־קאדר רדאר היתד. חלקת אדמה
החליטו כל משתתפי הקשר להעליל על
רייק ולגרום לכך שהוא ילד לבית־הסוהר. בכפר עזץ־עתמה. אל אדמה זו לטשו כנרהסניגור,
אורי וגמן, הצליח להרוס את אה רבים את עיניהם. אד הזקן העקשן סיתשתית
העדויות, ולאט לאט הביא גם את רב בכל תוקף לסכור, וגם כאשר באו סוד-
התביעה להיווכח כי אץ מקום לאישום. תם ממשלתיים לפתד את השטח, לא
ביום הששי שעבר טילפנה פרקליטת מחוז -שוכנע למכור. ב* 26 בדצמבר 1981 בשעה
המרכז, שרה סירוטה, לסניגור, ואמרה 8בבוקר, נכנסו שלושה ערבים לביתו
לו כי בעקבות מידע שהגיע אליה, והת של הקשיש דרך דלת הכניסה, שהיתר.
פתחויות בתיק, החליטה על ביטול האי פתוחה. הם סתמו את פיה של אשתו,
שום. אולם היא השאירה עדיין פתח, והד הצמידו אקדח לרקתו של בעל־הקרקע והחתימו
בכוח את אגודת ימינו על פיספל
גישה כי הכל כפוף לכד שלא תהיינה
למכירת הקרקע. אחרי החתמתו זעק הזקן
התפתחויות מפתיעות עד יום הראשון.
לעזרה והשלושה ברחו מהמקום, כאשר
וגסן, הידוע בזהירותו, לא גילה זאת אפילו
אחד מהם יורה לעבר תושבי-הכפר שרדפו
לנאשם ולמישפחתו. הוא רק רמז להם כי
אחריהם.
צפויות חדשות טובות ביום הראשץ.
כבר למחרת המיקרה נחקר אדם שכונה
על־ית המישטרה בשם ״איקס״ ,בחשד
כי הוא המוח המתכנן של כל העניין. הוא
שוחרר, וכת להצילו החליטו האחרים כי
״ישימו את המיסמד על רייק״ ,כי גם הוא
** שה ואמיליה דייק הם אנשי גוש התעניין בעבר באדמותיו של הזקן.
•׳ אמונים ומראשוני המתנחלים בגדה.
שלושת הערבים שביצעו את הסחיטה
הם עזבו את רמת-גן עוד בתחילת ,1977
בפועל נעצרו ונשפטו. שניים מהם נתנו

מיסטר איקס
המיסתורי

לשנתיים מאסר ואחד לארבע שנים. הם
היו העדים הראשיים במישפטו של דייק.
עוד לפני מעצרם ניסו לשתול את המסמך
המפליל, שעליו טביעת־אצבעו של הזקן,
אצל רייק. יומיים אחרי מעשה הסחיטה,
המתינו לרייק ליד מישרת של עורד־דינו
בפתח־תיקווה, וכאשר הגיע לשם בעניין
אחר ניסו לפתותו לקנות אדמה מסויימת.
״אבל אני ידעתי שהם אינם אמינים, כי
כבר ניסו לרמות אותי בעבר,״ סיפר רייק,
״ולכן לא רציתי אפילו לשוחח איתם על
האדמה.״ כד נותר המיסמד המרשיע בידיהם.
ונתפס אצלם.
חקירה מוזרה
^ להער בי ם המעורבים בפרשה העי״
דו נגד רייק. הם טענו כי הוא היה
האדם אשר בשירותו עבת, וכי הוא תיכנו
את כל העניין ושלח אותם להחתים
בכוח את הזקן.
היתה זו משימה כמעט בלתי-אפשרית

תובעת אמסטרדאם
אין די ראיות
להפריד את סיפורם המשותף. הם עלו
על דוכדהעתם וחזרו על גירסתם. אך
לאט־לאט ניבעו סדקים בחומה. עד אחד
חזר בו והודה כי לא רייק הוא המתכנן.
הוא הוכרז כעד עויין. התביעה ביקשה
לדחות את המישפט כדי להעמיק חקור
ולברר את גירסתו של רייק.
כאשר החלו להתגלע הפרצות, ביקשה
התובעת אמסטרדאם, מיוזמתה, מבית-
הפישפט לשחרר את רייק בערבות. ואז
התגלה עוד עד שסיפר כי שפע במו־אוז־

ניו כיצד אחד הערבים פתח את חברו
להפליל את רייק.
עתהתביעה האחרץ היה האדם שכונה
״איקס״ ,ואשר העתם שחזרו בהם סיפרו
כי הוא בעצם זה ששלח אותם לזקן, והציע
להפליל את רייק( .עדותו של אדם
זה נאסרה לפירסום וגם שמו חסוי) .אחרי
עדותו ואחרי גילוי הקלטות וחומר נוסף,
שלא נמסר על־ית הפישטרד. לתביעה,
החליטה פרקליטת המחוז לבטל את האישום
נגד רייק.
״מהרגע שעצרו אותי אמרתי להם שאגי
מבקש להיבדק במכונת־אמת ולערוך עימות
עם העתם,״ סיפר רייק בראיון ביל-
ע ת להעולם הזה .״כאשר המישטרה חקרה
אותי לפני שנה, ואמרו לי במה מאשימים
אותי, אפרתי להם שכל מה שחסר בכתב-
האישום זה רצח ואונם.״
היה זה בוודאי מצב נורא לאדם חף-
מפשע, שחמישה עדים חוברים יחתו ומעידים
כי הוא אשר שלח אותם לסחוט מהזקן
.״ידעתי שהייתי בתחרות עם אנשים
בענייני בנייה וחשבתי שמישהו רוצה
להכשיל אותי,״ סיפר רייק. הוא ישב ארבעה
חודשים בבית-המעצר עד ששוחרר
ביוזמת הפרקליטות.
״אני ידעתי שאדפתו שי הזקן עומדת
להפקעה, ולא הייתי שם את כספי על קרן-
הצבי. במו עיניי ראיתי את המודדים ש מדדו
את אדמתו של הזקן,״ מספר היום
תיק.
יתכן מאוד כי הפרקליטות לא היתד. מגישה
כלל את כתב־האישום נגד רייק, לוא
היו בידיה כל הראיות מהתחלה. אולם
תיק־הפישטרה נוהל בצורה מוזרה מאוד.
החוקר הראשץ בתיק. ספל מודעץ אורי
גץ, מצא את המיסמך המפליל ביתו של
אחד הנאשמים הערבים כבר יומיים אחרי
הפשע, אך נאמר לו מהמודיעץ של המטה
הארצי לא להעביר את המיסמד למישטרת
טול-כרם, שם התנהל תיק-החקירה, אלא
לשמור את המיספד אצלו.
רק אחרי שתיק-החקירה כולו הועבר
לפישטרת כפר־סבא, כשלושת שבועות מאוחר
יותר, הוא קבל הוראה להעביר את
המיסמד לכפתסבא.
מי היה מעוניין להעביר את התיק, ש באופן
רגיל חייב היה להתברר בטול-
כרס, לכפר־סבא, הדבר לא התגלה עד היום.
״הוברר לבית-הפישפט כי בתחילת החקירה
המישטרתית בחש כנראה מאן־דהוא
בקדירה, כך שראיות שונות הועלמו לא
רק מהסניגוריה אלא גם מהתביעה. ה-
מישטרה לא מילאה אחרי הוראות החוק
ויש לדעת בית-המישפט לחקור בעניין.
כי אם חומר חקירה אינו מועבר לפרקליטות,
נמצא החוק מרוקן מתוכן״ .כד קבע
השופט באופן חתמשמעי, והורה להעביר
העתק מהחלטתו זו לשר-המישטרה ול־מפכ״ל.

אילגה
אלון

שיחווה
נגרר 120
אדו דולו
לפני שלוש שנים לא היו אנשי מכבי
תל־אביב מוכנים להשקיע מיליון לירות
ברכישתו של שחקן מליגה א׳.
כיפים כ הן שיחק אז במכבי הרצליה,
ומכבי סתח־תקודי זכתה בו.
היום מוכנה מכבי תל־אביב לשלם עשרות
מיליוני לירות כדי לרכוש את
הקשר, שהתגלה כאחד המחוננים שידע
הכדורגל הישראלי.
אד היום זה לא הולך למכבי תל-
אביב. כי מכבי פתח-תיקווה מתעקשת
לא לשחרר את הקשר הבינלאומי שלוע
אך מאז נסיון הרכישה של מכבי
תל־אביב, ובעיקר מאז שהתחיל לאמן
אותה דויד (,,דוביד״) שווייצר, יצאה
נפשו של כהן להצטרף לשורות
המועדץ התל-אביב המפואר, שדוביד
הצליח העונה להובילו לצמרת הטבלה.
כהן המתוסכל החלים לנצל את הבעיות
הפיננסיות של מכבי פתח־תיקווה,
שמזה חודשים קופתה ריקה ואין מושיע.
הכדורגלן מחה על אי־התשלום

סשרט
דו רגל
חטווות המ׳צ1למת
עניינה של הפינה החדשה של מחלקת
הספורט של הטלוויזיה רגע של מחלוקת
הוא למקד את העדשה האלקטרונית על
ההתרחשויות בסיגרש במהלך מישחקי הכדורגל
או הכדורסל. הדבר יכול לשמש
לחשיפת האמת במחלוקות על שהתרחש.
עדשת המצלמה מספיקה לקלוט מה
ששופט בן־תמותה אינו מספיק. האם זה
פוגע באמינות של השופטים?
אכרה ם קליין, השופט הבינלאומי שפרש
השנה מהליגה הלאומית וממשיד לשפוט
בליגה לנוער, מביע דעתו על כך.

אומר קליץ :

דעתי על התוכנית היא שלילית לחלוטין.
בכל אופן, לשופטים התוכנית לא
תורמת, להיפך. השופטים הם רק בני-אדם
ויכולים לטעות. טעויות הן חלק בלתי-נפרד
מהמישחק עצמו וחייבים לקבלן כמובן
מאליו. אם מראים את טעויות השופטים לכל
עם ישראל, יכולים רק לקלקל לכל עניין
השיפוט בארץ.
רק לסקרנותם של האנשים זה יכול
להועיל. אני לא אומר שצריך להוריד את
התוכנית, אבל כשופט אני שולל אותה.

**ס׳ אבד מ*ל*ד1
לפה המאמנים לא ששו בעבר לצרף את
עודד מכנס להרכב הראשון בנבחרת
הלאומית, למרות מיספר השערים הגדול
שהצליח להבקיע כל עונה?
מכנם, שהוא היום הכדורגלן מם׳ 1בישראל,
לא נחשב מעולם שחקן פעלתן,
מהיר או זריז, גם לא שחקן בעל כישר
רים של שמירה על היריב. תכונות־מסתח
חשובות לכל כדורגלן.
בכל זאת, הוא מצליח, למרות חסרונותיו,
להבקיע את מיססר השערים הגדול
ביותר בשנים האחרונות. הוא מפגץ יכולת
נדירה בהבקעת שערים דווקא בגלל
איטיותו.
יש לו קור־הרוזז באותה שנייה גורלית
שלפני הבקעת־השער, כשהוא נמצא ברחבת
היריב, שם הוא מקבל את הכתר כדי
לבעוט בעיטת נקיה, שאותה הוא מנצל
במלואה.
הרבה שחקנים פעלתנים, זריזים ומהירים
אינם מצליחים להבקיע שער, בגלל
פזיזות והתרגשות. דווקא באותה שנייה
תחזית חנוות השדה
את מישחקי המחזור ה־ 15 של הליגה
הלאומית והארצית חוזות השבוע
רותי שיטרית, חברת הנהלת קבוצת
הכדורגל מכבי יבנה ויעל רום, חברת
הנהלת בית״ר חיפה.

שטרית

ר 1ם

מישחקי הליגה הלאנמית והארמית
.1הפועל רמת־גן — הפועל באר־שבע

.2בית״ר ירושלים — שימשון תל־אביב

.3מכבי יבנה — מכבי תל־אביב

.4הפועל כפר-סבא — הפועל יהוד

.5מכבי יפו — מכבי ם תדדתיקווה

.6בני־יהודה תל-אביב — מכבי חיפה

ד. הפועל תל־אביב — הפועל לוד

.8מכבי נתניה — הפועל ירושלים

.9הפועל בית־שאן — הכוח מכבי רמת־גן

.10 הם ועל בית־שמש — הפועל חדרה

. 11 מכבי שפרעם — הפועל ראשוך־לציון

.12 הפועל פתדדתיקווה — בית־ר רמלה

.13 הפועל קריית־שמונה — הפועל אשקלון

כשבוע שעבר הצליח דלף קליין לנחש שמונה תוצאות נכונות
ואילו יהושע רוזין ניחש שש.
הראגבי בארץ. שילובם של החיילי הכוח
הרב־לאומי יכול להביא לשיפור הרמה
של הענף בארץ. ליגת הראגבי בארץ בנד
יה ממיספר קטן של קבוצות, שרובן בעלות
רמת־מישחק נמוכה. ספורט הראגבי
אינו פופולארי בקרב רוב הישראלים, אלא
רק אצל המהגרים מהעולם האנגלו־סאכסי.
ליגת הראגבי הישראלית אינה נתמכת על-

ידי כל גורם ממלכתי, גם לא על-ידי הת אחדות
הספורט, וגם אינה קשורה לשום
מרכז פוליטי, כמו שאר ענפי הספורט.
פעילות שחקני הראגבי היא חובבנית, וברובה נעשית על חשבון השחקנים
עצמם, לכן, חושבים הם שאין מקום להת נגדות
לשילובם של חיילי הכוח הבינלאומי
היכולים, אולי, לתרום לענף.

ה מי טכחשל הפועלי
פעם ישבו אנשי הפועל 1תל־אביב אצל ג׳קי רונן ובישלו שם את כל ענייניהם.
אהר-כך עבדו לשבת בקפה אכסודוס, בסקאלה וגם במיסבאה.
לאחרונה הדירו עסקני הפועל תל-אביב רגליהם מכל אותם מקומות, והפכו את
הנזיסבזז למושבם הקבוע.
סדי יום שישי בצהריים, בגשם, בשמש וגם בכפור, יושבת לד, שם חבורת עסקנים
צפופה דנה, מתווכחת, מחליפה דיעות ורשמים, פותרת בעיות אקטואליות ומעבירה

כדורגלן גיסים כהן
ניצל בעיות פיננסיות
ולא הופיע לאימון. ולא די בזה. גם
סרח לספר לכל עם ישראל פעל דפי-
העיתונות איזו הנהלה כושלת יש ל־פתוז-תיקווה.
ניסים
היה השחקן היחיד שקיבל
הרבה כסף מקבוצתו וגם הרבה
יחם, וההנהלה נעלבה מאוד מהתנהגותו
והחליטה להענישו. דויד מגון,
היושב־ראש החדש של הקבוצה הח ליט
שעליו לא צוחקים. הוא השעה את
השחקן הכוכב ממישחקי הקבוצה ד
העמידו לדין לפני ועדודהמישפעת של
הקבוצה.
ניסים כהן אמור לקבל את שיחרות
תמורת 90 אלף דולר.
אך בקבוצה המלבסית החליטו השבוע
להתחכם עם השחקן כפוי־הטובה
וכה אמרו לו: שיחרור עדיין לא
ניתן לך השנה. אם תיאות לחזור לשחק
בקבוצה, אתה חייב בהתנצלות,
כסו־כן בשינוי החוזה• כי סכום השי-
חדור יעלה ל־ 120 אלף דולר, שתשלם
בל קמצה שתחפוץ בו בשנה
הבאה — רק לא מכבי תל-אביב.
למכבי, אמרו השבוע בפתח־תיקווה,
היה חלק גדול באי־תיפקודו של הקשר.
״דוביד ממלא לו את הראש, שבשנה
הבאה הוא יקנה אותו, ולכן הוא
מפתיע אצלנו ׳,אמר איש הנהלת
מכבי פתח־תיקווה השבוע.

כדורגלן מכנס
קור־רוח
חשובה הם פועלים בצורה נמהרת ולכן
הם מחמיצים את ההבקעה שהיא לב ליבו
של מישחק הכדורגל.
מאמנו של מכנם ייודע ׳לנצל יתרת פעוט
וחשוב זה, וכל חבריו עוזרים לו במשימה.
לבן אף פעם לא שוכח השחקן־הבוכב להודות
לחבריו על הבישולים וההבנות שהם
מכינים לו בדרך להבקעה, .בעזרת ידידי
הטובים, אני מצליח להבקיע,״ אפר לא
פעם עודד מכנס.

ר אג בי
סל דר*ם
חיילי הכוח הרב-לאומי המשרתים בסיני
הביעו את רצונם להצטרף כקבוצה לליגת
הראגבי הפעילה בישראל. בקשתם
נדחתה על הסף. איגוד־הראגבי הישראלי
דחה את בקשתם בטענה ששחקניהם אינם
ישראלים ולכן לא יוכלו להשתתף בליגה
ישראלית.
הדבר עורר תרעומת בקרב שחקני ליגת-

עסקנים אפרתי, לקם, להב, יעקוכסון ופלדה
רכילויות מכל הבא ליד
רכילויות מפה לאוזן. מי שחשקה נפשו באינפורמציה עדכנית על הפועל ׳תל־אביב,
מה התבשל בה ומה עלול לקרות אצלה, יבוא ביום השישי, ישב בשולחו הסמוך לחבורה,
יטה אוזן וישמע מה מתבשל במיטבחה של הפועל תל־אביב שליד קולנוע צפון.
פי שיעשה זאת, אולי יובל אפילו להפסיק לקרוא את מדורי־הספורש בעיתונים.

העולם וחת 2366

תנו בכל קניה

בנקיהב

חזרה לתחילת העמוד