גליון 2367 מתאריך 12 בינואר 1983

מיספר 2367

במילחמת הלבנון

72 עמ1זים

המחיר

50 שקלים (בולל נו.ע.מ).

הי בו אני םוהמ פי צי ם א חי ם נק שבע״ מ

סופר ג׳ינ ס

ת״ א, י הו דההמכ בי 57 טלפון 456351
רחובו ת, רח׳ הרצל ,181רמת־גן, רח׳ ד״ר כהן 2
רו שלים, רח׳ יפו 50 בנין ה ע מו די ם, בי תהכרם ככר דני ה

ובח נויו תהמובחרות

כת3זו העוסו־ דזגך דשד:

כחובת 11111*1־ האחור•:

אימנו את האמון! רנתוב עו!יונים

כרב־שיח, שקטעים בודדים כזמנו
הותרו לפירסום, דנים טייסי חיל•
האוויר כפעולות זזחיד כמילחמת־הלבנון,
מגלים את תחושותיהם
כעת ההפצצות, וקובעים
:״הדרג המדיני
שיקר והאסון שלנו בו
התערערו״ __

העיתונאית הצעירה דורית שובל
כתבה ספר־מין סנסציוני ושואלת :
״מדוע עושים מזה עניין? כולם
עושים את זה, אכל
לא מדברים. אני לא
מתביישת לכתוב על
זה את כד האמת;״

המנכ״ ל המעופף
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי ר המערכת דתמיגדודח: תל•
אביב, רחוב גורדון ,3מל 232262/3/4 .־ 4(3תא־דואר • 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי עורך־תכנית: יוסי שנון. רכז מערכת :
שלמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי סוטוכיץ וגיורא נוימן • *לסי
מערכת * :יון צפריר וענת סרגוסמי • רומז המינהלה: אברהם
סימון • מחלקת המודעות: רעי זכרתי * הסו״ל - :העולם הזה״
כע״ס. הדפסה :״הדפוס החדש״ כע״ם, תל־אכיב הע*ח :״גד״ בע״ם

לאריאל שרון יש תמיד מפות. גם ב הופעתו
השבוע בתוכנית מוקד בטלוויזיה
הישראלית (ראה שידור ויומן אישי) הצ טייד
במפה גדולה. היא באה להראות
בי יש רק מרחק קטן של כמה קילומטרים
ביו הקו הדימיוני של 45 הקילומטרים
וביו הקו האמיתי •שבו עומדים כוחות צה׳׳ל.
בדברו על כך, העיר בדרך אגב כי ב-
גיזרה אחת כלל לא הגיע צה״ל אף לקו

בשמו ולנתח באיזמל את אשר התרחש.
פי נכשל ז מדוע נכשל ז מי היה אחראי ז
פי הכניס גדוד-שיריון של צה״ל למלכודת
קלאסית? מי הביא לכך שכוח זה נשלח
לקרב ללא חימוש מספיק, בלי הכנה, בלי
מודיעין, פלי הגנה על אגפ״וז פי השאיר
אותו במלכודת, כשזו נסגרה אחריו, מבלי
לשגר לו את התגבורת שהיתה דרושה לה צלתו?
מדוע גרמה מפלה זו לאי־השגת
היעד המרכזי בחזית זו, ובמילא לשינוי פני
המילחמה כולה? איד מתחלקת האחריות
בין הרמטכ״ל, רפאל איתן, מפקד החזית,
אמיר דרורי, ומפקד הגיזרה, אביגדור בן-

כל זה לא פורסם בשעתו. וגם עכשיו,
כאשר הדברים מתחילים להתפרסם סיפין-
טיפין, מסתפקים הכתבים המואמנים בכמה
פסוקים פה ושם. כך ניתח שיף השבוע
את ליקחי המילחמה בצבא הסורי, ועמד
על כך שהצבא הסורי לא הובס במילחמה,
וכי נשק הנ״ם שלו השיג הישגים גחלים,
בץ השאר בקרב?ה.
אולם בנקודה אחת שגיתי, ואני מבקש
סליחה על כך.
הקורא עופר שיפר מקיבוץ רוחמה —
הקיבוץ השכן לחוות אריאל שרון — שלח
לי גליון של המוסף השבועי חותם מחודש
אוגוסט, ובו מאמר מפורט של עודד ליפ שיץ
על פרשה זו. הכותרת היתד .״הקרב
שלא היה צריך להיות׳.
בכתבה זו יש תיאור מצויין של הקרב
כולו, על מחדליו וכישלונותיו. עודד ליפ שיץ,
חבר קיבוץ ניר-עוז בנגב, שהצטיין
גם בפרשות אחרות במילחמה זו, עשה כאן
עבודה טובה מאוד. חבל שלא ראיתי את
הכתבה לפני כן, והאשמה לכך כולה עלי.

ה מ מדלור
של עדנה
כתב ליפשיץ
מי אחראי לתבוסת?
45 הקילומטרים. הוא הצביע על הגיזרה
העיקרית שבין צה״ל והצבא הסורי.
אילו ישבו מולו עיתונאים־חוקרים, ולא
שדרנים־מתרפסים, היו עטים בו במקום
על נקודה זו. רגע אחד, מה קרה שסו
מדוע לא הגיעו כוחותינו בגיזרה זו אף
לקו 45 הקילומטרים ז מדוע לא הגיעו
שם לכביש ביירות־דמשק שהיד. היעד ז
השאלה לא נשאלה, וממילא לא ניתנה
תשובה. היא כלולה בדברים שכתבתי במדור
זה לפני שבועיים ושלושה (הנמלט
הזה ,)2365 ,2364 על הקרב לרגלי סולטאן-
יעקוב, שבו נחלנו תבוסה.
תבוסה זו, משמעותה וממדיה, הועלמו
על-ידי הכתבים הצבאיים הישראליים, ש חובתם
היתד. להביאה לידיעת הציבור.

לא די
בר מיזה
אחרי שסידסמתי את הדברים, האירו
את תשומת־ליבי לכך שזאב שיף, הכתב
הצבאי המצטיין של הארץ, רמז בשעתו
על פרשה זו. יתכן שכך עשו גם אחרים.
אך במיקוד. זה, לא די לחכימא ברמיזא.
כאשר מדובר על עובדות צבאיות בעלות
חשיבות כה מכרעת, יש לקרוא לילד

למאמרו צירף אז ליפשיץ מיסגרת
על פועלה של הגברת עדנה פאר, המסבי רה
בדיעבד כיצד עלתה במהירות כה
מסחררת מדרגת טוראית לדרגת סגנית-
אלוף, ומשדרנית פשוטה לשליטה בגלי־צה׳־ל.

מסתבר
שמישהו דאג לכך שהפירסום
הראשון על אותו קרב שחור יבוא חוק א
מפיה של הגברת פאר. מובן שהיא מסרה
על כך במעטה עבה של שוקולד. את ה כישלון
המחפיר והעקוב־מדם, שהאחריות
העליונה לו רובץ, כמובן, על שיכמו של
דרמטכ״ל, היא הפכה בהבל־פיה לסיפור
מלבב של גבורה ואומץ־לב. הגברת פאר
שאלה חייל :״האם היה שלב שבו איבדתם
תיקווה?״ והחייל, ניצול-הקרב, השיב :
״לא, האמנו שהקדוש-ברוך־הוא יעשה מה
שטוב לנו ...האמנו גם בכוחו של צה״ל.
ידענו שמטפלים בנו הגורמים המוסמכים
ביותר ...אנחנו מרגישים שהרמסכ״ל והדרג
הבכיר של צה״ל זה כמו מיגדלור, שאפילו
אם אתה לא רואה אותו, הוא באיזשהו
מקום מאיר לך!״
אין זה פלא הרמטכ״ל אוהב את הגברת
פאר, ודואג למחסורה המיקצרעי.

יעקב בר״גרא, טנכ״ל מרכז־הירידים, אוהב למייל
כעולם על תשכון משלם הטיפים. מה
• 1 * 1מחפש בגרמניה האיש שזזיבד לעצמו
ביוגרפיה מפוברקת? ומידה מיוחדת
של העולם הזד. חושפת פרשים מפתיעים.

שו־הביטחון הבא
מי יתפוס את מקומו שד אריאל שרון
כשיתפרסמו מסקנות וע־דת־החקירה?
מה יעשה
מנחם בגין 1את מי הוא
יעדיף? כיצד יגיב שרון?

עיתוגות כנושה
מת שמותר לפרסם בעברית — אסור לקריאה
בערבית. הצנזור הצבאי מנסה לחסל את העיתונות
הפלסטינית ב שטחים: הוא פוסל
חדשות מהעולם, תרגומים סר.־
עיתונות העברית, דברי פרש־נות,
וגם שירה וספרות.

רא נשתוק שוי אוליך פושם־וגל
תושבי כפר־שלם שהשתתפו בעצרת
המחאה והאבל גילו שהם לבד. יפי-
הנפש של התנועה ה קיבוצית,
כמו גם ראשי
•תמ״י, לא התייצבו ל-
ימינם במאבק נגד צ״ץ/

חזות דזועום
הרצזו

הזמר מוטי פליישר וזניח
קוביות־קרח באסדת בית־השי־נזוש
של גן־הוואי. יוסף •מל
נילן, הבעלים של מקוס־הבילוי
המחודש, מעלה
זיכרונות משנות
1ה־ 40 המאוחרות
ורד חחר
שרגא צור, שהחלים לחזור לישראל אחרי שהייה
של שמונה שנים בארצות־הברית, מס פר
על חיי היורדים בלופ-אנג׳לם, על
קשיי קליטתם מחדש במדינת־ ישראל,
ומכריז :״ברחתי מגן-עדן של שוטים ! ״

״נסית״ ממוות

מיפגש מסוג מחר

בית־הקפה הדיזנגופי נחשב
למעוזם של ״שמאלגים״.
אד בימי החמישי גלילה
נכבש המקום על־ידי אוהדי
גית״ר תל־אביב, הבאים
למלא טופסי
טוטו ולהיפ גש
עם כל
החבר׳ה.

נזיפגש מעניין ביו חסידים
יוצאי פולין ויהודים מסורתיים
יוצאי לוב. בחתונה מפוארת
בנתניה השיא בן־החסידים מפולין,
שהוא כיום גדול אמרגני
תאיגרוף באנגליה
ובעולם, את
בנו לבת העולים
מלוב.

מדורים ג!בוש: תשקיף במדינה
יומן אישי -אוייב העם
הנדץ
מה הם אומרים — אברהם

תורגמן,
מורים לוי, יוסי שריד, טיבי זכרוני,
יהורם גאון ויונה אליאן
אנשים בלונים מיכתכים תשבצופן
עולם קטן —

מחנה השלום האירופי,
דנמרק והשטחים

אנשים כעולם
העולם הזה 2367

מאז שנסנר הבוקר, עיתונם של
ליברלים כסוף שנות הסס,
לא שילם הניזכר,
שיטחה ארליך, את הוכו
לעורך המדור הספרותי.

לילדת ישראל
לי לה לו
רחל הסרחלת
הורוסקופ — רפאל איתן
חלץ ראווה
נמר של נייר -דו ר ד
ויורם קניוק

45 48 אמאדו

זה היה העולם הזה שהיה
מיכחר שידורים
שידור — נזינהגי פאפואה קולנוע ספורט
אתה והשקל— התקן החדש למוצץ
הישראלי לתינוקות

על נושא הסיכסוך ביניהם, אך לא טרח לבדוק
קודם לכן אם יש לו סמכות לכך.
אחרי בדיקה מישפטית שערכה מערכת העולנז ו!זו/
התברר שלא היתד. לבית־הדץ הרבני סמכות לאשר
בקשת איסור־פירסוס.

א ל -וו ל תי מכר

רגן איוו ר 31ה >3 3ין
בוושינגטון גוברת ההרגשה כי מנחם מיד
תימרן את רונלד רגן כדי לנצל אותו
למטרותיו.
אחרי שביקורו של בגין בוושינגטון נדחה, נעיקבות
מוח אשתו, פעל בגין לקביעת הראיון במועד שיחיד״
כנראה, מייד אחרי פירסוס מסקנות ועדת־החקירה
הממלכתית לטבח ביירות. כך ניתן יהיה לנצל את
הביקור כדי להחליש את התגובה הציבורית הצפוייה
בישראל על המסקנות, בטענה שאין להחליש את
מעמד ראש־הממשלה בסשא־ומתן עם האמריקאים.

הפירסום בשבועון.טייס״ על כוונות
האמריקאים לדחות את הביקור קשור
כשיקולים אלה.

מי הדל *ר
את ה שם
שמו של דובה אליאב, כטניג הישראלי
במגעים עם אש ׳•ף עד החלפת
השבויים, הודלף לעיתונות העולם על*
ידי סישרד ראש־הממשלה• עד אז
נשמר השם כסוד על־ידי הצנזורה
הישראלית.
אש״ף הודיע כי הוא מוכן לקיים
את המגעים עם אליאב, כתוקף חברותו
ב״מועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני״ ,אף שדובה לא היה
פעיל לאחרונה בגוף הזה. ברור ל•
אש״ף כי למעשה מייצג אליאב במגעים
אלה את מסשלת־ישראל.

בקרב בעלייה ץ שוררת הדיעה שהממשלה
מכינה את חברת ״אל־עד למכירה לגורמים
פרטיים, אחרי שיקומה ועיקור כוחם של
העובדים.

4 5 6ה רוגי ס,

אחד מבעלי־ההון, המקורב לליכוד, התבטא שהממשלה
תגיש לקונים את החברה על מגש של בסף.

2 4 6 0פ צו עי ם

א ד רי ה ת חי ל
במיפדגת־העבודה סבורים כי האיש האחראי
לפירסומים הראשונים סביב פרשת הבנייה
של חברות הסתדתתיות בגדה המערבית
הוא מנכ״ל ״שיכון־עובדים״ ,רפי אדרי.
על־פי גירסה זאת ביקש אדרי לפגוע במנכ״יל סולל
בונה, שרגא רוטמן, שהוא גם יו״ר מועצת־המנהלים
של שיכון עובדים. אדרי, שידע כי יהיה עליו לעזוב
את תפקידו במנכ״ל שיכון עובדים, ביקש לרשת את
רוטמן כיו״ר מועצת־המנהלים של החברה.

דז ש חוז ר
הקריקטוריסט קריאל (״דוש״) גרדוש, השוהה בשנתיים
האחרונות בלונדון כנספח לענייני־תרסות׳ בא השבוע
לארץ כדי להתחיל בבירורים לקראת שובו לעבודה
בעיתונו, מעריב.
דוש לא ייעתר לבקשת מישרד־החוץ להמשיך
בתפקידו שנה נוספת.

ג ס רייסר יוציא עיתון
חטיבת האקדמאים בחרות עומדת להוציא
ביטאון משלה•
העיתון יופק על־ידי אגף־האירגון של התנועה,
שבראשו עומד ה״כ מיכה רייסר.

קניה שדפעל עניין
אחת המניות ״הכבדות״ בבורסה עלתה
השבוע בצורה תלולה בגדל קניה גדודה
של חבילת מניות על־ידי כעל עניין כחברה
שהנפיקה את המניה.

מינויים ח ד שי ם

הקונה עדיין לא הודיע על הקנייה להנהלת הבורסה.

בפב רו א ר

מע״מ עירוני

מיספר רב מאוד של מינדים חדשים בצמרת הפיקוד
של צה״ל ייכנסו לתוקפם רק אחרי שיפורסמו
פסקנות ועדת־החקידה לעניין הטבח בשכונות־הפליטים
בביירות.

חלק מן המינויים מתעכב כבר יותר
מחודשיים. במטכ״ל לא חצים לעורר רושם
שמתבצעות הדחות, שיש לחן קשר
למילחמת־הלבנון.

פ עו דו ת־ ר אוו ה
1גדהה תנ ח לויו ת
פעילים בתנועת ״שלום עכשיו״ מתכננים
כמה פעולות־ראווה נגד ההתנחלויות בגדה
המערבית.
הפעולות ייערכו במקומות שונים בארץ׳ משני צידי
הקו הירוק, בבר בימים הקרובים. חלקן מעורר
מורת־רוח בקרב פעילים אחרים.

ח רונ הלמ 3 3״ל
פיקוד־המישטרה מתבקש לבדוק את
מעורבותה של מישפחת האלוף >מיל׳)
רחבעם (״גנח׳׳) זאבי בהפעלת המישטרה
לטובת אינטרסים פרטיים ובלתי-לגיטימיים,
בדרך של קשרים אישיים.
על בך נטען בתלונה שהוגשה למפכ״ל המישטרה
בשמו של בנימין קלסר. המתלונן הוא חתנו של גנדי.
הוא ואשתו, מצדה, נמצאים בשלבי התדיינות ברבנות
ובבית־הסישפט המחוזי בתל־אביב. לבקשתה, הוציא
בית־הדין הרבני האיזורי בתל־אביב צו־איסור־פירסום

בהסתמכו על חוק הסודיות הבנקאית, אד אמר כי
בקשה של נאסר להקמת בנק עדיין לא הגיעה אל
הוועדה הציבורית שליד המפקח על הבנקים, שתפקידה
הוא להפלת על פתיחת סניפים לבנקים או בנקים
חדשים.
מדובר בבנק לקידום עסקים. רישיונות לפתיחת בנק
בזה ניתנו בעבר לבנק הפועלים ולבנק לאומי,
אך בינתיים מימש רק בנק לאומי את זכותו
ופתח בנק כזד״

להצעה שתועלה בוועדת־הכספים של
הכנסת, להטיל סע״ס על סיסים לרשויות
המקומיות, יש סיכוי לעבור, למחת שהיא
תועלה על־ידי איש האופוזיציה.
ח״כ הסערד יהודה חשאי פעלה את ההצעה בהסכמת
שחהפגים, יוסף בורנ.

ב 1ט

10ןרשל

סו רגבל בנון
ביקורו של השד יוסף בורג בלבנון,
שעמד להעיד בשבוע ;הבא, בוטל.
השר אמור היה להיפגש כשר־המיש-
טרה, עם יחידות סישסחהגבול, וכי
שר־הדתות עם נציגי הדרוזים בלבנון.
הסיור בוטל מכיוון שגורמים כימחד
ניים חוששים לשלומו שד השר, לרגל
ריבוי התנכלויות לנציגי מימשל ישראליים
בשטח לבנון.

בנק ליו ר ד
הישראלי-לשעבר ג׳ק נאסר עשוי לקבל
רישיון לפתיחת בנק בישראל. נאסר הוא
ידידו של שר־הבינוי-והשיכון וסגן ראש
הממשלה, דויד לוי, ושר־האוצר יורם ארידזר
יצדד בבקשתו.
נאסר, תושב ניו־יורק, מקיים קשרים עם מדרשת
שדה־בוקר בנגב. סבורים כי עמדת שר־האוצר בפרשה
זאת היא אות לחידוש הברית שבינו ובץ דויד לוי.
דובר בנק ישראל סירב לאשר או להכחיש את הידיעה,

מסיכום הודעות דובר צה״ל מתברר
כי בלבנון נהרגו עד דד 1בינואר 450
מחיילי צה״ל בפעילות מיבצעית, ד
נפצעו 2400 חיילים.
עד לסיכום האחרון, שפורסם כ־׳ג1
באוקטובר, נהרגו 360 חיילים. אחר•
כף נהרגו 12 חיילים בפעילות סיב־צעית,
ו־ס* נהרגו בהתמוטטות בית
המימשל הצבאי בצור. עד ל* 12באוקטובר
נפצעו 2383 חיילים, ואחר*
כך נפצעו עוד 50 חיילים בפעילות
מיבצעית ו*<־ 2חיילים נמנעו בהתמוטטות
חבית בצור•
• מיספריס אלה אינם כוללים את
מיספדי הפצועים וההרוגים בתאונות*
דרכים ובתאונות אימונים בלבנון.

50 תי קםי סג רו
נגד 30 מתוך ; 58 החשודים בפרשת מכריח
הדולרים ישראל זידברכרג לא ייפתחו
תיקים, מחוסר ראיות.
למעשה, יפתחו תיקים רק נגד 28 האנשים שהספיקה
המישטרה לחקור בערב הראשון שבו פשטה על בתי
החשודים, ושבביתם נמצאו מיסמבים. כל האחרים
שהיו ברשימתו של זילברברג הצליחו, ככל הנראה,
להעלים את הראיות, בעיקבות הדלפת הפרשה
לעיתונים.

סערה בגלל
מ -עו לסס לג*טו
סערה ציבורית עש דיה להתעורר כקרוב סביב מישלחת
שתייצג את סופרי ישראל ביום־זיכרון שייערך בפולין,
במלאות 40 שנה לנפילת גיטו ורשה.

הסיבה: כראש המישלחת מבקשים להעמיד
סופר שהוא בן עדות־הסיזרח, בעוד שסופר
אחר,׳ שהיה בילדותו בגיטו ורשה, ושאביו
נהרג שם, לא יישלח.

סי כ סו ר
ב אגו ד ת־ ^ הבפ רי ם
סיכסוכים התגלעו לאחרונה במערכת עיתץ
אגודת־הכפרים בגדה המערבית ,״אל•
מראה״.
שסו של מוצטפא דודיו אינו מופיע עוד על גבי
השבועון. במקומו יש עורך חדש לעיתון, סוחמד נאצר
מרמאללה, איש־טיפוזזיז החדש של המימשל הצבאי
בשטחים המוחזקים.

ייאל־־־פאג׳ר־״
בצרפ תי ת
מערכת העיתון המיזרח־ירושלמי ״אל•
פאג׳ר,־ עומדת להוציא ת־שבועון נוסף
כצרפתית. העיתון עומד לצאת כחודשים
הקרובים.
אל־פאנ׳ר מופיע עכשיו סערבית, באנגלית ובעברית.

הוו א מי ם צו ל מו
כני טל, משומרי־ראשו של ראש עיריית
תל*אביב, שלמה (״צ׳יץ״) להט, ביקש מצלם
להכין עבורו תמונות שד כל הנואמים
כעצרת-האבל, שקיים ועד כפר-שלם
במוצאי־שבת.

במדינה

. .מחבלי ״ ב ל . .תשחית ״

מס עו ל חו ר ף

.תוך חודש עשוי הגוף
של הסריגה להשתנות
בליל, במו אחרי
רעש־אדסה.
מש חורפית נעימה שטפה את
ץ. אחרי גל-הקור, השתרר בה
אוויר מלבב. התיירים המע-
מחו״ל נהנו יחד עם תושבי

יש מן הישראלים נהנו גם
המצב הכלכלי. הם שמעו על
טת־הרגל של המשק הלאומי,
־דבר לא השפיע על חייהם. הם
קו בבורסה, הקשיבו לפירסומים
זתלטו על גלי־האתר, ושהודיעו
איך להרוויח הרבה כסף מבלי

:ל מאחרי תפאורה זו התחבאה
>ות מדאיגה יותר.

מרחב דמשק, כדי להגן על הבי רה
הסורית, אחרי שאריאל שרון
התפאר בכך שחיילי צה״ל נמצאים
במרחק של 20 קילומטרים בילבד
ממנה, ויכולים לכבשה בכל עת.

ץחלא קרה עד כה: אוטובוס
י הותקף על־ידי חוליית־פיגוע
פלסטינית בלב תל־אביב.
זמן קצר לפני כן הותקף אוטו־מ
ס של צה״ל בהרי־השוף. פצועים בשני הפיגועים היו
רבים.
כמבצע הפיגוע בתל־אביב הז דהה
אירגון־הטרור של אבו־נידאל,
אויבו־בנפש של אש״ף. זהו האיר־גון
אשר ביצע את ההתנקשות ב חייו
של השגריר הישראלי בלונדון,
שלמה ארגוב, אשר סיפקה את ה עילה
המיוחלת לפתיחת הפלישה
ללבנון.
מבצעי הפיגוע בהרי־השוף לא
הזדהו. יתכן שהיו אלה כוחות מקו מיים
(ראה הנדון) ,ויתכן שהיה
זה קומנדו פלסטיני, שבא מן ה קווים
הסוריים. אם כן, לא ברור
לאיזה גוף היה שייך.
בשני המיקרים לא היו, בדרך
נם, הרוגים מקרב נוסעי-האוטו-
בוסים. אך נוסף על עשרות הפצר־

התפארות מטופשת זו השיגה את
אותן התוצאות כמו החלטתה של
ממשלת־גולדה, בימי מילחמת-הה-
תשה. ,להפציץ את מצריים לעומק,״
על פי עצתו של השגריר יצחק
רבין. הסובייטים קיבלו לידיהם
את ההגנה האווירית של מצריים,
שלחו אליה טילי נ״מ חדישים, ו אלה
איפשרו לאחר מכן את חציית
התעלה בידי המצרים.
אך האשליה של. שלום הגליל״
היתד. כאין וכאפס לעומת הסיפור
על. שבירת תשתית־המחבלים.״
היתד. זאת הבטחה חגיגית של ארי אל
שרון ורפאל איתן: בלי תש תית
אין המחבלים יכולים לפעול.
מאחר שגורשו מלבנון ונפוצו לכל
עבר, שוב אין הם יכולים לקיים
מערכת־פיגועים,

עים היה קורבן אחד נוסף: אריאל
שרון.

אשליה זו נופצה השבוע בצורה
אכזרית.

ידוע לכל מומחה לענייני-טרור :
אין כלל צורך ב״תשתית,״ דוגמת
המיני־מדינה הפלסטינית שהיתה
קיימת בדרום־לבנון, כדי לנהל מי-
לחמת־פיגועים יעילה ורצופה.

אכו־נידאל לא היה שייך
מעולם לתשתית הפלסטינית
כלכנץ. לא היתה לו!מעולם
שום אחיזה כדרום־לכנון.

יש לו מרכז כפול, בדמשק וכבג דאד,
וכל שאר הפעולות שלו מת
קיימות
במחתרת.
למחתרת הקאתולית בצפון־איר-
לנד אין.ת שתית״ בשום מקום (גם
לא באירלנד העצמאית) והוא הדין
לגבי כמה מן המחתרות היעילות
ביותר בעולם.
לעומת זאת העניקה המילחמה ל-
אירגונים הפלסטינים הלוחמים מו ראל
חדש. חם ראו כיצד עוצרים
הפלסטינים את העוצמה הכבירה
של צד,״ל במשך שבוע ימים עד
שהגיעה מראש־הנקרד. לפאתי ביי רות
(ראה איגרת העורך לקורא).
הם ראו כיצד נמשך המצור על ביי רות
במשך 79 יום, תוך הפעלה מא-
סיבית של כוחות צה״ל ביבשה,
באוויר ובים, מבלי שההתנגדות ה פלסטינית
נשברה.

קשה להאמץ כי צעירים
פלסטיניים היו מעזים לפעול
כפי שפעלו השכוע כתל־אכיב,
לולא קרה מה שקרה
כלכנץ.

פר־שלם וחברון. הפיגועים
(לי צה״ל בלבנון גבת, וסבלנו-
של הישראלי לגבי ההרפתקה
גונית פחתה והלכה במהירות.
לפגי חודשיים היו רק מעטים
ים לתמוך בקריאה ״לצאת מ״
השבוע היתד. זאת, כנראה,
הרוב הגדול.
!עם הראשונה מזה זמן רב
!*-פיגוע חבלני בלב תל־אביב
.נזייסגרת).
וגנה שקטה של תושבי השכר־
(ראח עמודים 10־ ) 11 שימשה
׳אזהרה לתושבי צפון תל-אביב,
דעזעו קודם לכן למראה ציד
של צלבי-קרס על קירותיהם.
ייד. העדתית, שהיתה רדומה
רב, התמה שוב את ראשה,
ניד. מעוותות בשינאה.
זטחים הכבושים הוסיף המצב
דדר. הנחלנים החמושים ש־לת־ישראל
והרמטכ״ל העניקו
זכיון להפקרות בלתי-מוגבלת,
;וללו בחברון, הרסו בית, הפי-
:מודי-חשמל. בשכם נערכו הם-
סוערות של צעירים.
עש אדמה. אולם הכל הבינו
והי רק מנגינת־ביניים. הווע-
לחקירת הטבח בביירות סיימה
שמיעת הראיות, והתכוננה ל בתה
העיקרית: כתיבת המסק-
!דינה כולד. עקבה אחרי מלא-
מאחרי הדלתות הנעולות של

כי כשני המיל,דים זזתמד־טטה
האשליה, שטופחה על־ידי
שרץ כהישג העיקרי של
המיל חסה :״שכירת תשתית
המחכלים׳׳.

אשליזת 1מ מ1
ף מילחמה נקראה ״מיבצע
* שלום־הגליל,״ מפני שנועדה
רישמית לשחרר את הגליל מכל
אפשרות של פיגוע חבלני.
השבוע נמסר רשמית כי כל תחום
הגליל — וגם חלק־הארי של המ דינה
כולה — נתונים בכל רגע ל הפצצה
של טילי־מקאד, המוצבים
זה מכבר על אדמת סוריה. על כך
עומדים להתוסף טילי סא־ ,5המאיי מים
על חלק ניכר מן המרחב ה אווירי
של ישראל. טילים אלה
נשלחו על־ידי בדית-המועצות ל-

הוועדה בקעו קולות של סערה מ תקרבת.
במי
יפגעו הברקים ז אילו מי-
בנים ייהרסו ברוח ז לאן יגיעו ה רעמים

המדינה המתינה. היא ידעה ש בעוד
חודש עלול הנוף הפוליטי
של פדינת־ישראל להשתנות כליל,
כמו אחרי רעש־אדסה.

כלכנון נהרגים ונפצעים
עתה כסשך שכוע יותר ישראלים,
מכפי שנהרגו ונפצעו
כמשך שנה שלמה כגליל,
כאשר ״תשתית המחבלים״
עדיין תיפקדה בלכנץ.
במשך שנה שלמה, שקדמה למי-
לחמת־הלבנון, לא נהרג אף ישר אלי
אחד באיזור הצפון. גם בהפג-
זת־הקטיושות של ד.־ 5ביוני, יום
אחרי הפגזת־ד,אימים של ביירות,
לא נהרג אלא חייל אחד ויחיד, ש נסע
לתומו בכביש.
אך הפיגוע בתל-אביב עלה על
כל מה שקרה עד כה. גם בשיא
הפיגועים בעבר לא העזו חוליות
פלסטיניות לחדור אל העיר ולתקוף
בה אוטובוס ברימוני־יד. זהו שלב
חדש במאבק המזויין.
אין זה מיקרה שחוליה זו הש תייכה
לקבוצת אבו-נידאל. הדבר
מוכיח באופן חותך את הכלל ה־

הנ שי א
ונד ה בו 1ז ת
יצחק נכון הזדהה פוסכי
עם ״ארבעת הלאוויס״
של חרטום הישראלית.
הנשיא היה שוב על הכוונת. מ-

רהנציין את נ״וות?
6צה״ד איו. מונה יסינוב ב ״
חיילים בלבנון — ולא יכולה
להיות תשובה הולמת. כי הפיתרון
היחידי הוא: לצאת מלבנון מייד.
לכך אין אריאל שרון מסוגל, כי
הדבר היה מוכיח לעיני כל כי ה־מילחמה
כולה, על 456 הרוגיה ה ישראליים,
היתה חסרת־תכלית.
גם לפיגועים בלב ישראל אין
תשובה, זולת המאבק המתמיד, שבו
יש לשני הצדדים הצלחות לחי לופין.

כעכר,
כאשר היה מבוצע
פיגוע גדול כישראל, היתה
לממשלה תשובה פשוטה :
להפציץ את ביירות.

הדבר עזר לפורקן הזעם של ה ציבור
הישראלי, ונתן לכל את ה-
אשלייה שהגה יש תשובה מוחצת
והולמת. קורבנות ההפצצות היו,
בדרך כלל, אזרחים חפים־מפשע.
ארצות־הברית הגיע מבול של פי-
רסומים, שהיו מכוונים כולם לעבר
אשתו, אופירה.
איש לא נטפל לנשיא עצמו. ל-
היפך, העיתונאים שיבחו את הו פעותיו.
אך על אופירה נבון פור סמו
הערות שליליות רבות. היא
שלחה שליחים כדי לקנות לה באופן
בהול כובע-פרווה במחיר ״מ
הטיעון
שהצדיק הפצצות אלה
היה: אם יידעו ״ראשי המחבלים״
בביירות כי כל פיגוע גדול יביא
לתגובה כזאת, הם יחשבו פעמיים
לפני שיתנו את הפקודה לכך. הם
צריכים לדאוג לביטחון של עצמם
ושל אנשיהם, וגם לחשוש מפני זעם
האוכלוסיה המקומית בביירות, ה נפגעת
מתגובת צה״ל.

עתה נעלם מעצור זה. אי־אפשר
להפציץ את כיירדת.

שוב אץ שום תשוכה, לא
אמיתית ולא למראית־עין.
אם אכן היתד, אמת כלשהי בטע נות
שהביאו להפצצת ביירות בע בר,
הרי שמילחמת־הלבנון לא זה
בילבד שלא הועילה, אלא שהזיקה.
כי עתה אין עוד שום מעצור, אשר
יעכב ביצוע של פיגועים בישראל.
הדבר היחידי המונע פעולות ב ממדים
נרחבים הוא החלטתם של
יאסר ערפאת וחבריו לעלות על
הדרך המדינית. ביצוע של פעולות-
פיגוע עלול לחבל במאמצי-השלום
של אש״ף. אם כן, מדוע בוצע פיגוע
זד,ז
לפני כמה ימים טען ערפאת, ב ראיון
עיתונאי, כי האירגון של אבד
נידאל פועל בשם ״מוסדות־ביון בינ לאומיים
שונים, גם של ישראל.״
טענה זו הושמעה בעבר על־ידי
רבים ממנהיגי אש״ף, שהצביעו על
כך שפעולות אברנידאל, כגון הפ צצת
בתי-הכנסת והתנכלות ליהו דים
בעולם, משרתות אך ורק את
מטרותיה ותעמולתה של ממשלת־ישראל.
הפיגוע
בתל-אביב בוודאי פוגע
במאמצי ערפאת, העסוק עתה במע-
רכת־תימרונים מסובכת ועדינה ב יותר,
כדי לאפשר את כניסת אש״ף
לתהליך המדיני — למורת־רוחם
הרבה של מנחם בגין ואריאל שרון.

אך יש כפיגוע זה מסר
נוסף: אבו־נידאל מהווה
אלטרנטיבה פלסטינית ל אש

אם בחודשים הקרובים לא יצליח
ערפאת להשיג הישגים ממשיים ל-
אש״ף בדרך השלום, עלולים חלקים גדולים של הנוער הפלסטיני לנ טוש
את הקו המתון, המזוהה עם
ערפאת, ואשר נביאו הוא עיצאם
סרטאווי, ולהחליט כי אין תחליף
ממשי למערכודטרור רצופה וע-
קובה־מדם.

אז אבן תבוא שעתו של
אבו־נידאל ודומיו.

אות דולרים״ (תיקן הנשיא עצמו:
הכובע עלה 117 דולר, מחיר נמוך
ביותר בארצות־הברית) .היא הכרי חה
את האמריקאים להכניס אותה
לבית־הלבן, כדי שתוכל ללחוץ את
ידיו של רונלד רגן, ודרישה פרו בינציאלית
זו הפריעה לעבודה ה רצינית(
.תשובת הנשיא על כך
(הנושך בענזוד )8

ף אני האמנתי לו!״ גוהג
עתר. לומר ראש-הממשלה

מנחם בגין למקורביו, כשנושא ה שיחה
הוא שר־הביטחון אריאל
שרץ. בגין מלווה את הדברים ב הנפת
אצבע מהורהרת ומזהירה.
מנימת הדברים ברור שכבר אין
לו אפון בשר־הביטחון.
אריאל שרון יצטרך, ככל הנראה.
ללכת.
לא רבים מעזים לדבר על כך ב גלוי.
שרון עדיין מבוצר במישרתו,
והוא יכול לפגוע בצורה קשה
במי שייצא נגדו כבר עכשיו. יש
גם שרים ועסקנים בחרות הסבורים
כי שרון יכול לבצע מהלך מרחיק-
לכת ומתוחכם שישים את חישוביהם
לאל.

ב עי ק בווו דו״ח
ועדת־ ה ח קי ר ה,
יאטרך
לבחור

בגי!
ביו

11051181151

היחידי שאינו חושש כבר הוא
ראש־הפמשלה עצמו. בגין מרגיש
שהגורל מתאכזר אליו. אשתו האהובה
נפטרה. המילחמד. בלבנון
מתמשכת, ותוצאותיה המדיניות ע לולות
להיות הפוכות מאלה שהוא
קיווה להן. בגץ יודע שברחבי ה עולם
הוא עכשיו מדינאי שנוא ו דחוי,
ולפרות העמדת הפנים שלו,
הוא אינו אוהב זאת. בגין אוהב
מאוד טקסים ממלכתיים רבי־רושם,
והמונים המקבלים את פניו בת שואות,
ומזכירים לו אס הקהל שלו
בכיכר מלכי ישראל. השמועה על
כך שהממשלה האמריקאית שוקלת
את דחיית ביקורו בוושינגטון ב וודאי
אינה מסיבה לו נחת.

בגין למעין מחילה סן העם, והדבר
חשוב לו מאוד, אם תטיל בו ועדת
החקירה רבב.

להשיג משהו
בכל מ חי י
? ( 1דיש תסריטים סבירים יותר.
י מן הדיונים הפתוחים של וע-
דת־החקירה ברור לגמרי, כי היה

חקירה והוא יצטרך להתפטר. ה לחץ
שלו, אם כן. הוא בדיוק ב מ וץ
ההפוך: הוא רוצה להשיג משהו
— כמעט לא חשוב מה — לפני
שיפורסמו מסקנותיה של ועדת-
החקירה, כדי להימצא אז במצב ש בו
יהיה קשה לבגץ לדרוש את
פיטוריו.
אבל, בדיוק כפי שאמר שרון,
האמריקאים מנסים להשהות את
השיחות. הם מעודדים את ג׳מייל

התיקשורת מרדכי ציפורי, השגריר״
הישראלי בוושינגטון משה ארנם,
עזר וייצמן הנמצא בעמדת־המתנה
בקיסריה, ח״כ המערך יצחק רבץ
— וראש-הממשלה עצמו, העשוי
לחזור ולקחת לידיו את תפקיד שר-
הביטחץ. בגין נפרד פן התפקיד
הזה באי-חשק רב, אחרי שמרכז
תנועת־החרות אילץ אותו למעשה
לעשות זאת, אחרי הבחירות לכנ סת
העשירית.

כתם על
דפי הספר
ך במה מהצתת האלה הוא
י• מאשים את אריאל שרון. הוא
עדיין אינו מוכן להודות בכך ב גלוי.
הודאה בכך תהיה גם הודאה
בעובדה ששרון ״משו אותו באף״
והצליח להוליד אותו שולל. משום
כך גם לא יעלה ׳בגין טענות
נגד שרון כעילה לפיטוריו. הוא
ימתין שוועדת־החקירה תעשה ל מענו
את המלאכה.
בגין מצפה גם שוועדת־החקירה
תוציא למענו את הערמונים מן ה אש
בעניין שהוא חשוב לו ביותר,
ותטהר אותו מכל אחריות לעניין
הטבח בפחנות־הפליטים צברה• ר
שאתילא. בגין רואה בעניין זה
איום חמור ביותר על שלמות ה ביוגרפיה
שלו, מעין ״כפית של
זפת בחבית של דבש.״
עד לטבח בפלסטינים, יכול היה
בגץ לצייר לעצמו ולחסידיו תפו נה
ורודה של תולדות חייו: הוא
היד. מנהיג של מחתרת אמיצה, הוא
היה מנהיג של אופוזיציה פטריו טית,
הוא ראש־ממשלה ראשון ש הביא
לישראל שלום עם מדינה
ערבית. ברור לו, לבנין, שאם ת ד
טל עליו אחריות כלשהי לטבח ב־סחנות-הפליטים,
יוטל עליו כתם
כבד על דפי הספר שהוא מבקש
מתפקידו.
לכתוב כאשר יפרוש
הוא לא יוכל להתנקות מכך ש-
וועדת-חקירה מישפטית, שהוא עצ מו
פינה, תמצא אותו אשם, ואפילו
בעקיפין, בטבח ״נשים זקנים ויל דים״
חפים מכל פשע.
בהסתבכות שלו בעניין זה, ב־מדאי
רואה בגין בשרון את האח ראי.
למרות
שיוויוך הנפש שהוא מם־
גץ כלפי חוץ ביחס לוועדת־החקי־רה,
אין ספק למקורבי בגין כי אם
תמצא בו הוועדה רבב, הוא יבחר
להתפטר מתפקידו וללכת לנשיא.
רגש ״הכבוד הפולני״ לא יתיר
לו לנהוג אחרת. חסידיו יטענו נגד
צעד כזה. הם יגידו שחשוב יותר
לשמור על. ארץ ישראל השל מה,״
ולכן אסור לראש־הממשלה
להתפטר, ולהניח למערך, הסוכן
לוותר על ״חלקי ארץ ישראל״
להרכיב את הממשלה. אך לבגין
תהיה תשובה גם לכך. על-פי התס ריט
שלו, תביא התפטרותו להק דמת
הבחירות לכנסת ה , 11-לנו במבר
. 1983 ביחד עם הבחירות
לרשויות המקומיות.
בבחירות כאלה, סבור בגין, יצ ליח
הליכוד לשמור על כוחו, ואו לי
גם להגדילו. בדרך זו גם יזכה

להקי

זה אריאל שרץ — אולי בעצה
אחת עם הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל
איתן, ואולי לא — שהחליט על
הכנסת הפלאנגות למחנות־הפלי-
טיס. אם תמצא ועדת־החקירה ש ההחלטה
הזאת היתד. מוטעית, ו היא
שהביאה בסופו של דבר ל טבח,
יהיו המסקנות לגבי שרון
ברורות.
בגין גם פתכוץ להיתלות בדב רים
שאמר אריאל שרון קצת לפני
שמונתה ועדת־החקירה, כאשר הוא
קיווה, עדיין, שיעלה בידו למנוע
את מינויה. שרון אמר אז שהוא
״לא יתחמק מאחריות.״ פירושו של
מישפט זה על-פי בגין הוא: גם
אם ינוקה שרון על-ידי ועדת-
החקירה, אך זו תמצא כי מישהו
מקציני צה״ל שהוזהרו על-ידי ה וועדה
אחראי במשהו לטענה, יצט רך
גם שרץ לתת את הדין, ובגין
יאלץ אותו להתפטר.
שרץ יודע היטב מה חושב בגין,
ומד. הוא מתכנן. משום כך הוא
לוחץ בכל כוחו להשגת הסכם כל שהו
עם המימשל הלבנוני של אמין
ג׳מייל. שרון אמר במפורש כי ה אמריקאים
לוחצים להשהיית ה-
מו״מ, כדי שלפני שיושג משהו
ממשי יפורסמו פסקנות ועדת-ה-

ממשלח־ליכוד־לאומי

בנסיונות ההתחמקות שלו מהס כם
עם ממשלת ישראל. לאמריקאים
ברור שבגין בלי שרון, יהיה ק ליינט
נוח בהרבה להמשך התה ליכים
במיזרח התיכון — כפי ש האמריקאים
רואים אותם.
בגין בלי שרון יהיה קליינט קל
בהרבה, גם בגלל זהותו של שר־הביטחון
שיבוא אחרי שרון — יהיה
מי שיהיה.
׳ לתפקיד שיתפנה יהיו חמי שה
סועמדים רציניים: שר*

המועמד הראשון הוא מרדכי צי פורי.
לו יש יתרון על פני המו עמדים
האחרים, בגלל עצם העו בדה
שהוא כבר חבר בממשלה.
ציפורי היה תת-אלוף כשפרש ם-־*
צה״ל, הוא מונה על־יז־י עזר די-
צמן כסגן שר־הביטחון, והמשיך
לכהן בתפקיד זה אחרי התפטרו תו
של וייצמן, כשבגין היה שר־הביטחון.
למעשה מילא אז ציפורי
את תפקיד השר והוא זכה לאמון
רב מצד צמרת צה״ל, ובמצב הי חסים
הנוכחי בין צמרת צה״ל ל גין
שר-הביטחון, יודע בגין כי
גם לכך יש חשיבות רבה.
לציפורי יתרון נוסף: הוא נמנה
עם המישפחה הלוחמת של חרות.
שר־התיקשורת איננו מסתיר את
רצונו בתפקיד שר־הביטחץ, והוא
ייאבק עליו בעוצמה רבה. במרכז
תנועודהחרות הוא עשוי לזכות
בתמיכה עזה מצד הסיעה החזקה
של השרים דויד לוי ויורם ארידור,
המחדשים עתה את הברית ביניהם.
כדי להבטיח את זכייתו בתפקיד,
משפיע ציפורי בזמן האחרון הכ רזות
תקיפות במיוחד, המעידות
על נאמנותו הרבה ל״ארץ ישראל
השלמה.״
(המשך בעמוד )68

להלן במה דוגמאות למחירים מומלצים לצרכן:
לז פתנמס
50 גרם 26.35 שקל עלית 200 גרם ־ 100.שקל
18 קאראט 100 גרם 71.40 שקל
100 גרם 55.50 שקל
ספלנדיד
קפה טו רקי
קפה טורקי 100 גרם 27.50 שקל
קפהפינג׳ן 100 גרם ־ 29.שקל
200 גרם ־ 58.שקל אלדין קפה נשיא 100 גרם 24.70 שקל

במדינה
מי עו טי

(המשך מעמוד )5
היתד. פחות סשכנעת).
על רקע הידיעות על הגרושין
העטויים בבית נבח (העולם הזה
,)2366 היתה אופירה נבח טרף קל.
אויביו של נבון במיפלגת־העבודה
דאגו להפיץ את הדברים.
עוד, חרטום. ביקורת זו לא
היתד. פחות פרובינציאלית מאשר
התופעות שעליהן באה, כביכול,
להגיב.
אך היה על מה לסתות ביקורת,
והדבר נגע לגשיא עצמו. לא לחייו
הפרטיים, אלא דווקא להופעתו ה ציבורית.

היתד. למישהו בישראל ה־אשלייה
כי יצחק נבח יכול להוות
תחליף. יוני׳ להנהגה הכושלת של
המערך, הוא נחל השבוע אכזבה
פרה.
נבח לא שתק בארצות־הברית.
הוא דיבר. אמנם, כראוי למעמדו,
התחמק מכמה נושאים השנויים ב־מחלוקת
בין הליכוד והמערה אך
הוא לא התחמק משאלות שעליהן
יש הסכמה בין הנהגות שני הגו שים
— אף שהן שנויות במחלו קת
חריפה בציבור עצמו.
כך חזר נבח על העמדות ה נוקשות
של ניצי המערך, כפי ש נוסחו
על-ידי יצחק רבץ. אלה
הם. ארבעת הלאווים״ של חרטום
הישראלית: לא נסיגה לגבולות
,1967 לא שינוי המעמד של ירו שלים,
לא מדינה פלסטינית, לא מ געים
עם אש״ף. הוא לא השאיר

היו דרושות למישפט 15 ישיבות.
בכל פעם באו לבית־המישפס בעכו
וצעירים, המתינו
ערבים זקנים
שעות ארוכות בפרוזדור להשמעת
עדותם. הם נדחו שוב ושוב.
בסוף הסתיימה הפרשה. הנאשם
ג׳ובראן שקור, מהנדס־חשמל מכפר
סח׳נין, אחיו הצעיר של עוזרו של
יאסר ערפאת, זוכה בפעם נוספת
מכל אשמה.
.ערכות של מיליון. בחצי ה שנה
האחרונה נעצר ג׳ובראן שלוש
פעמים. ובכל פעם באשמה אחרת.
ביום פרוץ פילחמת-הלבנץ נעצר
במשך שבועיים ונקנס ב* 7500 שקל,
באשמה שהשתתף באסיפה פולי טית
בלתי־חוקית בכפרו. ב־ 15ב ספטמבר
נעצר שוב והוחזק בכלא
במשך 25 יום, בטענה שכתב ושה-
פיץ כרוז פוליטי התומך באש״ף.
מאחר שהעד שהובא לא היד, מטר
גל לזהות את ג׳ובראן זיכה אותו
השופט.
שלושה ימים אחרי הזיכוי, הוטל
על ג׳ובראן מעצר־כפר מינהלי. הו טל
עליו להתייצב שלוש פעמים ב יום
בתחנת־המישטרה הסמוכה (העולם
הזה .)2358

כל ספק לגבי הזדהותו המלאה עם
עמדה זו של חרטומי הליכוד והמ ערך.
הנשיא
אישר את אשר גילה לפני
חמישה שבועות בהעולס הזה : 2362
שיודיע בחודש פברואר על החל טתו
בעניין עתידו. נראה כי הוא
מתכוון לחזור לחיים הפוליטיים, ו להתמודד
בבוא היום על ראשות
המערך.
אך אם אין הבדל בין עמדותיו
ועמדות שימזנץ פרם ויצחק רבץ
— לשם מד. דרושה מועמדות זוז

ב־ 28 באוקטובר נעצר שוב והוח זק
במעצר במשך 18 יום. האש מה:
הוא נראה בכפר עראבה הס מוך,
בניגוד לצר־הריתוק.
כך התחיל המישפט הארוך. היו
בו גילויים מאלפים ביותר על פעו-
לת־המישטרה.
האח איגו דו מ ה. במרכז עמד
השוטר הדרוזי יוסף טראביה. הוא
העיד בי ראה את ג׳ובראן בערא-
בה. אם כן, מדוע לא עצר אותו
בו במקום ז מדוע נתן לו לחזור
הביתה, שם נעצר? ומדוע לא הז
היכן
היד. גזבדא! ץ

אחיך הצעיר ש?
יועץ ערפאת זיפה
שום מאשמה ספו־יימת.

^ אם הו פעל חיל-האוויר ה ישראלי
במילחמת-הלבנון בלי
כל הבחנה, כפי שטענו רבים נ ד
כלי־התיקשורת בעולם ז האם דמו
ההפצצות על ביירות להפצצת דרז דן
במילחמת-העולם השנייה, על-
ידי בנות-הבריתז האם ביצע חיל-
האוויר הישראלי טבח חסר-הבחנה
באזרחים — לבנוניים ופלסטינים ז

כיר השוטר את אשר ראה לשוטר
שני, שהיה בחברתו באותה עת ז
השוטר טען שלא ידע כלל כי יש
צו־ריתוק נגד ג׳ובראן. אך בחקי רה
התגלה כי הוא היה יומנאי ב תחנה.
שבה התייצב הנאשם. אין
ספק שידע על קיזם הצו.
לסישפם הופיעו עשרות עדים,
בני סח׳נין ועראבזע אחדים מהם
ראו את אחיו של ג׳ובראן, סוליי־מאן
שקור, באותו יום בכפר־ערא-
בה. שני האחים אינם דומים זה
לזה, אך נראה כי נוכחותו של סו-
ליימאן בעדאבה נתנה את החעיץ
ליוזמי המישפט. עשרות עדים העי דו
כי ראו את ג׳ובראן בביתו ובכ־פרו
ביום שבו היה, כביכול, בכפר
הסמוך.
השופט האמין לעדים אלה, זיכה
את הנאשם מכל אשמה, תוך הע רות
נוקבות על פעולות המישם־
רה. אולם איש מן השוטרים ה מעורבים
יא הועמד לדין.
חגורת ־,בטיחות. ג׳ובראן ר
סוליימאן, יחד עם אחותם לביבה,
נעצרו לראשונה ב* , 1969 כאשר
נודע בי שני האחים הבכורים עב רו
את הגבול ללבנון באורח בלתי-
חוקי כדי להצטרף לפת״ח. סלים-
עימאד, בוגר האוניברסיטה העב רית,
מכהן עתה כיועצו הבכיר
של ערפאת לעניינים ישראליים,
וידוע כנציג מובהק של הקו המ תון.
נימר הוא קצין בכוחות פת״ח.
סוליימאן, ג׳ובראן ולביבה נעצרו
בטענה שסייעו לבריחה ולא הודיעו
עליה מראש למישטרה. סוליימאן
נדון ל־ 20 חודשי מאסר, שני הא חרים
לחודשיים.
מאז זיכויו מוטרד ג׳ובראן על-
ידי המישטרה מדי יום. כאשר הוא
בא להתייצב במישטרה, נרשם לו
דו״ודתנועה. במשך כמה ימים רצו פים
נרשמו לו דו״חות על אי־שי-
פוש בחגורת־הבטיחות — והדו״חות
היו בעלי מיספרים רצופים. מסתבר
ששום אדם אחר לא קיבל באותם
הימים דו״ח.
אולם יש גם תופעות אחרות. בין
השאר: ביקורו של הטייס אהרון
אחיעז, שהיה שבוי בביירות בביתו
של עימאד שקור. הוא בא לאחים
להודות להם על היחס אליו שם.

ס מי ם

כמה
א בי דו תז
ף שיחה שנערפה בין הטיי-
• סים נשמעו הדברים הבאים:

מחבלים ושלחו אותם לשכנע את
חבריהם להיכנע, או לפחות שיתנו.
לאזרחים לצאת. חיל־האוויר הפציץ
באורח סלקטיבי מטרות בשולי ה מחנה
ואחר־כך גם בתוכו. הטיי סים
עשו אפילו הצגה מרתיעה:
הטילו כל מיני סוגי חימוש על הפרדסים
מסביב למחנה. כשכל זה
לא עזר, ירד חיל-האוויר על ה מחנה.
זה היה כשחיל־הרגלים נכ נם.
פוצצו את הבונקרים בשטח.
לא היתה להם ברירה. טיהור רגלי
היה עולה בדם רב של חיילינו.״
ג אין נוסחה שקובעת שמול
סיכוי ל׳איקס׳ נפגעים מכוחותינו
מותר לגרום ל׳זד׳ אבידות אזרחיות ~

הם?מנה
ולשטח!
י׳ נ ״בורג׳ אל־שימאלי הוא סח־נד,־פליטים
ליד צור. כוח צד,״ל נכ נם
לשם, נתקל בהתנגדות ויצא.
הביאו את הצלב־האדום, הפעילו
רמקולים, קראו לאנשים לצאת מ המחנה
וללכת לשפת־הים. הם הלכו
ואז ירד חיל-האוויר על המחנה כולו
כמטרד, אחת.
״בעין־אל־חילווה המפורסם, ליד
צידון, חיכינו ארבעה ימים. קראו
לתושבים לצאת, אבל המחבלים
החזיקו בהם כבני-ערובה. שיחררו

בצד השני.״

הפצצה
על שטח
ףדפריםהבאים שאמרו ה 1טייסים,
נאמרו לפני כניסת ׳
צד,״ל למערב־ביירות, באמצע חו דש
ספטמבר.
י׳ :״בשלב הראשון לפני כיבוש
ביירות תהיה הכנה אווירית. יירדו

בע>רזשגדחת

פמיסדר הזיהוי הדדפקה
איספלגית על לחייהם
של פל הגכרים,
בדי להסתיר את הצלקת.

הצלקת של מאיר ועקנין היתד.
בעוכריו. כאשר הסתיים המיבצע
האחרון נגד סוחרי סמים בבית-דגץ,
זיהה אותו השוטר הסמוי ציון
דדון, ואף ציין כי על לחיו הש מאלית
של ועקנין יש צלקת גדולה.
מאחר שוועקנין מכחיש את עוב דת
היותו סוחר-סמים. וטוען בי ה שוטר
טעה בזיהויו, נערך מיסדר-
זיהוי במישטרה. אולם כאשר הגיע
למקום סניגורו של וועקנץ, עורך־
הדין ששי גז, התברר לו כי לאיש
מהגברים האחרים אין צלקת על
פניו. הסניגור לא הסכים למיסדר-
זיהוי בזד, וטען כי אין לו כל ערך,
מאחר שעל פי הצלקת יזוהה ועק נין
אוטומטית. מאחר וקשה למצוא
שמונה אנשים ׳בעלי צלקת זהה
והסניגור סירב לחתום מל מיסדר
הזיהוי נמצאה פשרה. השוטרים ה ביאו
חבילת איספלניות, וועקנין
וסניגורו חתכו ממנה רצועות ארו כות.
את הרצועות האלה הדביק
ועקנין עצמו על לחייהם של בל
יתר האנשים שעמדו איתו למיס־דר
הזיהוי. השוטר המוסווה נכנס
והביט על שורה ארובה של בני
אדם בעלי צלקת בד לבנה על
לחיים השמאלית.
אחרי שהתגבר על ההפתעה הרא שונית,
הצליח דדון בכל זאת לזהות
את ועקנין למתת כל עמלם של
הנאשם וסניגורו.

פית מופצץ פכיירות
״לא לצאת למילוומר, מסוג זר! ,״

לבני כמה חודשים -עוו ופני ההנצצות בב״וות ־ פסלה הצשרה הצבאיתנתנה שו העיתונאי עווו ריבש ץ ב״חותס״ .השבוע היא החידה פירסום
בתה קטעים ממנה. הם מלמדים ער בעורות חידהאוויו בהשבת ניקודו שד
.הארוך דויד עבדי וער תחושות ס״סיו בעת ההפצצות בלבנון
עי מטרות שזוהו על־ידי המודיעין
או על-ידי כוחות שבשטח, וכאלה
יש בשפע. צריו להבחין מה זה
אומר.
.היום מערכת השיקולים בביי רות
היא מינימום אבירות לכוחו תינו,
מינימום אבירות לאזרחים,
מינימום נזק לתדמיתנו בעולם —
וכל זה בסוף להשגת המטרה —
כיבוש העיר. זה יפעל כל זמן ש הקרב
יתנהל לפי התיכנון.
.אם חלילה כוח שלנו, גולני, צנ חנים,
שירית יסתבך ויגיעו דיווחים
שהכוח תקוע, ששוחטים את
החיילים, שעולים עליהם מכל ה
פצצות,
ולאחרים יש יותר. אך פקו דה
היא פקודה והיא מתבצעת.״
כ קובע גם המיטען הערכי
שהבאת מן הבית. אך תהיה זו טעות
להניח שרק לקיבוצניקים יש מיט-
ען כזה. לרוב העירוניים אין מה
להתבייש במה שהביאו׳.

א׳ :״אסור לבוא בטענות לצבא
ולמפקדיו. לא למח״טים ולא ל מפקדי
טייסות. הרוח הרעה נושבת
מלמעלה מההנהגה המדינית. הטי-

שמערבת הערבים דומה במהותה,
הרי הצעירים בסדיר או בקבע, נמצאים
כל השנה במערכת צבאית עם
הירארכיה ופקודות ודברים ברו
כזה:
לא לצאת למילחמה מסוג

ה לטייס בתא אין שיפוט על
טיב המטרה. הוא חייב לסמוך על

ח אי-ם גיעה באזרחים היא
דבר מובן מאליו בחיל־האוויר. ב-
וותיק אני יכול לציין שהנוער מ עירוני
היום טוב יותר. אלה ש הגיעו
אלינו הושפעו מגל הפציפי-
סטי, ההומני, שעבר על נערי התיכון
בשנים האחרונות. כשהייתי

״ורום מוידיו־ 1* 1נדרג חמז*1י.
יש שסריס. לא חצאי אמ׳ת1ת, אלא
שסריס ממשי פשיצאתי למילסמה לנר
ידעותי שהזלניס על נייחת,
40 0011 סילומסרד

כיוונים, ישאר רק שיקול אחד:
מינימום אבידות לכוחותינו. ואם
צריו׳ ילכו גם להפצצה על שטח.
אין ברירה אחרת.״

״ הרוח הרעה
מל מעלה״
^ אסיש הבדל בין טייס לטייס
בשאלות הערכיות והמוסריות
הכרוכות בלחימה שלהם! האם יש
הבדל בין ותיקים וחדשים, בין קי בוצניקים
ועירוניים, בין בעלי דעות
פוליטיות כאלה או אחרות ז הטיי סים
מדברים גם על כך.

.אסור לנוא ב0ו₪1לצבא וחטיסדץ,
למודסים ולמפקן
הטייסות. החח
הרסה נושבה
מלמעלה!והתנהגד
המדינית. הסיטואציה
לא מאפשרת
מילחמה הוגנת!״
ש קשה להבחין בין בני-קי-
בוץ ועירוניים. נראה לי שלמרבית
הטייסים יש מערכת ערכים אחת,
והיא הולכת. באותו ראש״ עם סו סר
הלחימה המסורתי של חיל־הא-וויר. חשוב לזכור שבסופו של דבר
זהו צבא, ובצבא פקודות קובעות.
יתכן שלבעלי השקפות מסויימות
יש פחות מעצורים מוסריים בהטלת

צעיר, העירוניים דיברו אחרת, הר בה
יותר גרוע. לכן יש תיקווה ש מסורת
חיל-האוויר, המסורת שנק בעה
כאשר רוב הטייסים היו חברי
קיבוץ, תימשך גם בעתיד בשחקי-
בוצניקים ייהפכו מיעוט.
.אם יפציצו את ביירות הפצצת-
שטת עיוורת, תהיה בעייה קשה ל כל
טייס, ותיק או צעיר.
.יתכן שיהיה הבדל מעשי בת גובה
החיצונית, בהתנהגות. למרות

״ מיד

בית מופצץ כראשידייה ליד צור
.הרוח הרעה נושבת מלמעלה ! ׳
רים. אני מבוגר יותר, איש מילו אים.
אני חי כל השנה מחוץ ל-
לצבא, בקיבוץ. אולי אבקש לא
לטוס למשימה כזאת.״

טואציה לא מאפשרת מילחמה הו גנת.״

נ. י ש רק אפשרות אחת למנוע
מראש מילכוד שבו מגיעים לקטל

הורג עקבו־!״

בשבוע הואשוו שד מירחמת־הרננוו תיאר
..העולם הזה 2336 את הנצצת צוו בז:
יום שני, ראס אל-ביאדה (ליד צור)

11.30ז מפקד הכוח משוחח בקשר עם אחד
מסגניו, הנמצא בקשר עם אנשי יוניפי״ל והכלב
האדום. הקרב על ראשידייה כבר נגמר. הפעם
מדברים על צור• המפקד אומר שהוא מוכן לתת
ארכה עד , 12.00 ואז יירדו על העיר מטוסים
וארטילריה. ההארכה היא לצורך פינוי האזרחים
מן העיר.
יום שני, בית ח׳ולה : 16.00 ,עכשיו
בדיוק מתחילה התקפת המשושים על צור.
המטוסים יורדים מגבוה״גבות, מכיוון השמש
במערב וצוללים על העיר. חפיטריות שהם מותירים
אחריהם גבוהות וגדולות בהרבה מאלה של
הארטילריה .״פיל הולך להרוג עכבר,״ אומר
חייל אחד.
יום שני, ראשידייה : 17.00 ,אנחנו
ממשיכים לחלוף על־פני הנגמ״שים והטנקים
החונים לצד הכביש. בשדה, מול הנגמ״שים,
יושבים כמה מאות פלסטינים• אלה ח ם דיירי

מחנה־הפליטים בראשידייה, שעכשיו הם פליטים
פעם נוטפת. שוב סילקו אותם מבתיהם. הם
חוששים שלא יהיה להם להיכן לחזור. הילדים
בוכים. הם רעבים. החיילים נותנים לנו רשימות
של ד״שים. המ טוסים ממשיכים לרדת על צור.
גם הארטילריה מחישה את קצב הירי. כנראה
שרוצים לכבוש את צור לפני שתרד החשיכה.

יום שני, הכניסה לצור : 17.30 ,זו
הפעם הראשונה שבה אנו רואים מקרוב את
ההרס שזרעה האש. בצומת שלפני הכניסה לעיר
צור פעור בור ענק. אולי פגיעה של מטוס, אולי
של מוקש ענק.
יום שני, צור : 18.00 ,תמונת הפליטים
חוזרת על עצמה. מול חווילה מפוארת בת שתי
קומו ת יושבים כמה עשרות פליטים. הילדים
בוכים. ראשי הנשים כבושים באדמה. עכשיו
מסיימים המטוסים את מלאכתם• בבר אפשר
לשמוע את קולות הירי הקצובים והחדים של
המקלעים והרובים במבואות העיר•

מפקדיו, ולבצע. אם הוא טס ורואה
שהמטרות שקיבל סבירותן מפוק פקת.״

נ ״צפוי שבביירות ניאלץ ל הפציץ
כדי למנוע אבידות לכוחו תינו.
איני יודע אם מישהו בדרג
המחליט שוקל זאת היטב כשהוא
ח בכיבוש העיר.״
ת ביונדכיפור איבדנו את ה אמון
בדרג הצבאי הבכיר. אחרי

..יצפו׳ שבבי״חס
נאלץ להפציץ נד׳
למנוע אבידות
למחזת׳גו. א ד יודע
אס מישהו בדרג
המחריש שוסו זא!1
היסב כשהוא ח
בניסש ה דו ד
1973 חזר האמון בפיקוד הצבאי.
היום מתערער האמון בדרג המדיני.
יש שקרים. לא חצאי אמיתות אלא
שקרים ממש. כשיצאתי למילחמה
כבר ידעתי שהולכים לביירות. שום
40 קילומטר. והתוצאה היא מבוכה
קשה.״
עדכ אן דברי הטייסים של חיל־האוויר.

כולם היו בני עדות המיזוח: המפגינים, השוטרים,

מאות שוטרים הגיעו למקום, מ חשש
להתפרעויות. בניין־העיריה
היה חשוך לחלוטין. שלא כמו ב הפגנת
התמיכה בממשלה, שנערכה
באמצע המילחמה. אז עמד שלמה
(.צ׳יץ׳״) לזום וצעק. :אני רוצה ־־־
את כל החדרים מוארים, אפילו
אם תצטרכו לפרוץ דלתות!״
איפה יפי־הנפ שי

הוצהת וגם הום ת?

שלטים רבים הוכנו מראש
על־ידי ועד כפר־שלם.
המפגינים שהגיעו למקום, קיבלו שלטים ועמדו עימם מול הבימה.

אני הקורבן

ישראל יהושע היה ראשון הנואמים בעצרת
לזכר בנו, שנהרג לפני שלושה
שבועות. הוא ביקש מהקהל לגשר על השינאה ולדאוג לקירוב לבבות.
דמתחהיה רב. אנשים נדח-
י י קו לעבר מחסומי-המישטרה,
התייצבו מולם כששלטים מוכנים
בידיהם. מישהו פתח בקריאה:
.להט רוצח !״ וכולם הצטרפו אליו
כאיש אחד.
לפתע נשמע פיצוץ. שקט הש תרר.
השוטרים מהעבר השני של
המחסומים הסתובבו בבת אחת ל משמע
הרעש. האנשים בקהל הח זירו
לעברם מבט חודר. האווירה
היתד. חמה. מישהו זרק חזיז.
יואב מנחם, מוועד כפר־שלם,
עלה על הבימה ואמר, בניסיון
להרגיע את הרוחות ולמנוע התפו צצות.
:המאבק שלנו נגד צ׳יץ,
לא נגד המישסרה. לא לזרוק ח ד
מרי-נסץ, זה מקלקל את התדמית
שלגו !״

השחקן יוסף שילוח הנחה את
ה 7111191
העצרת. משמאלו בתמונה, נציגת
1 1 1 1 1 #111
תמ״י, ויקי שירן. בתמונה משמאל: אישה זקנה
שהגיעה לעצרת בהסעה המאורגנת שהיתר, מכפר־שלם.

עצרת האבל, שאירגן ועד ח ד
שבי כפר־שלם לזיברו של שימעון
יהושע, נקבעה למוצאי שבת ב שעה
7בביכר־מלכי-ישראל ב־תל-אביב.
כחצי שעה לפני המועד
עדיין היתד, הכיכר הגדולה ריקה
מאדם.
היד. קר מאוד. האיזור שהוביל
לבימת הנואמים נסגר על־ידי מח־סומי־מישטרה.
מישהו ספר באנג לית
לתוך המיקרופון. בודקים את
הרמקולים. בימה מאולתרת נבנתה
בקצה המדרגות, ובחזיתה הודבקו
פלאקטים של הוועד.

הלהכימה היתד, תסוגה רבה.
/ניסו לקבוע את סדר הנואמים.
כולם רצו לדבר. לכולם היה מה ל ד

תריח

הגותה

0 0י0 -* 1 ,ס ת

4 0 1

בני ח.הכפר
חברת

רוב האנשים הוסטו אל כיכר מלכי־ישראל
באוטובוסים ׳׳שנתרמו לצורך העניין טל־ידי
הם הגיעו בעיקר מכפר־שלס, עמדו בקור עז במשך שלוש

מר. בחורים צעירים, עם סרטים
לבנים מחוברים לשרווליהם. ניסו
להשתיק את הקהל ולדאוג לסדר.
כולם חששו מעימות עם המיש*
טרה.
מפקד המחוז גם הוא נכח שם.
כמו בכל אירוע המוני או סלילי
אחר בסחוו.
את השטח שלפני הבימה מיל או,
כרגיל באירועים כאלה, נציגי
כלי-התיקשורת. כמעט כולם נכחו
שם — פרט לטלוויזיה הישרא לית.
זו לא טרחה לשלוח צוות-
סיקור ואף לא טרחה להזכיר, ולוא
במישפט אחד, את קיומה של הע צרת.
לעומת זאת, היו שם נצי גים
לא מעטים של העיתונות ה זרה.
העצרת
התחילה בדקה דומיה ל-
זיכרו של שימעון יהושע, שקט
השתרר בכיכר. המפגינים והשוט רים
עמדו משני עברי המחסומים,

שעות, ושמעו נאומים שונים מפי חברי ועד השכונה ואמנים. מדי פעם
פרצו בקריאות זעם נגד ראש־העיריה. בסוף ההפגנה התפזרו כולם בשקט,
וכוח השוטרים הגדול שהוזעק לצורך שמירת הסדר נשאר בחוסר מעשה.

פיצוץ הקפיץ למקום את השוטרים, שעמדו מצידס

נוופסוו

אמא /שלא ילמדו אותנו ציונות
אשכנזית /ושלא ידרכו עלינו בעקב
מערבית /אנחנו לא נשתוק
יותר /אז תגידי להם אמא /אנחנו
זה לא כוח עבודה שחור.
הקהל היה שקט, ומדי פעם הריע
לשמע המילים. מישהו אמר, ספק
בצחוק, ספק-ברצינות, שזו ההפג נה
הראשונה שבה גם קהל־המפגי-
נים, גם הנואמים, גם האמנים וגם
השוטרים, כולם בני עדות־המזרח.
הנציגה היחידה של העדה האש כנזית
שדיברה בעצרת היתה שולה
לרנר מוועד רמת־חן, שבאה להביע
הזדהות בשם תושבי רמת־חן .״אני
משכונת רווחה!״ אמרה לעיתונ אים.
נואמים
רבים עלו בזה אחר זה
אל הבימה, והקהל למטה המשיך
לצעוק קריאות גנאי המכוונות אל
ראש־העיריה.
מישהו זרק חזיז נוסף. השוטרים
התקרבו אל המחסום כמאיימים.
עשרות סדרנים, מאנשי כפר־שלם,
רצו לעבר הקהל. הבחור שזרק
את החזיז החל בורח אל מאחרי
בניין העיריה, וכל הקהל אחריו.
יואב מנחם, מראשי הוועד, ניסה
שוב להרגיע את הרוחות. כולם קיוו
שהעצרת תסתיים בלא אירועים מ יוחדים.
״אני
מבקש להתפזר בשקם ולהו כיח
לכולם שאנחנו לא בארברים.״
אמר יואב, ואכן כך היה. הקהל
התפזר מהמקום בתום העצרת, ב סדר
מופתי, וכולם נשמו לרווחה.

עד כאן דיווחה שד ענת

מסתכלים אלה על אלה. כמו מיש-
פחה אחת.
ראשון הדוברים היה ישראל יהו שע,
אביו של שימעון .״אל נביא
חורבן בית שלישי בגלל שינאת־חינם
!״ פתח. הקהל היה שקט,
כולם הקשיבו בדריכות. אנשי ה-
מישטרה, אותם שעמדו מתחת למד רגות•
ניסו למתוח את ראשיהם
לכיוון הרמקולים, בנסיון לשמוע.
בסיום דבריו התפרץ הקהל ב צעקות
״להט רוצח צ׳יץ׳ בן-
זונה !״
אחריו עלה לדבר המשורר ה עיוור׳
ארז ביטון .״אין הפגנה מו מההפגנה
סרית
ומצפונית יותר
שמתקיימת כאן הערב,״ אמר .״אי פה
האמנים שהפגינו למען דם ער בי
בלבנון. איפה כל המשוררים,
הסופרים, הוגי־הדיעות ויפי־הנפש ז
הקהל מריע בזעם ועונה לו :״להם
רוצח !״
״כל מי שאומר שאין מתח עד
וגע
של בהלה זיד^

לסוציאולו־גיה,
סמי
ססוחה, עמד בין קהל המפגינים.
משמאל מפגין בתילבוש ת תימנית.

תי — שקר מדבר !״ ממשיך ביטון.
והקהל עוגה לו :״מדינת מישט-

את הערב הינחה השחקן יוסף
שילוח. אחרי ארז ביטון עלה ה סופר
שלום מדינה. גם הוא דיבר
על פער־העדות ובגנות השימוש
בנשק חם. אחריו עלה המשורר ו הזמר
הירושלמי שימעון סאלח.
הוא הצליח לקבל חופשה מיוחדת
פשירות־המילואים כדי להשתתף

השני של המחסומים. אך הסדרנים מיהרו למקום
לפניהם, ודאגו להחזיר את הסדר על כנו. איש לא רצה
שיפרצו מהומות במקום, ושהשוטריס יאלצו להתערב.

בעצרת. הוא עלה לבימה עם גיט רה
ושר שיר שהוא בעצמו חיבר
את מילותיו ואת הלחן :״תגידי
להס שיעזבו אותנו במנוחה /שלא
יגידו לנו איך לדבר ׳ /שלא ימשיכו
להשחית ולשקר /אנחנו זה לא
כוח עבודה שחור /תגידי להס
אמא, שיעזבו אותנו במנוחה /שלא
יהרסו לנו את הבתים /שלא יהפכו
את בנינו לאסירים /אנחנו לא
רוצים את זה יותר /אז תגידי להם

סרגוסטי. עד רקע ההפגגה
מוסיפה. שו ש: מיימון :

אז רצח שמעון יהושע הת-
ז גלתה במלוא קלונה קבוצת
העסקנים שמכנה את עצמה ״סיפ־לגת
הספרדים״ ,הלוא היא רשימת
תמ״י וראשיה — אהחץ אבו־חצי־רא,
אדירת אוזן ובן־ציון רובין.
המיפלגה, שחרטה על דיגלה את
(תמשך בעמוד )54

קראתי את מחזותיו של הנריק איבסן בנעורי המוקד-
מים, ושכחתי את מרבית העלילה של אוייב העם. אך
הדוקטור תומאס סטוקמן נחרת בזיכרוני בדמות נערצת.
הוא מוכן להילחם לבדו למען האמת והצדק, גם כשהכל
נגדו. חיבתו של ההמון ההפכפך אינה שווה פרוטה
בעיניו, ואילו הערכים הגדולים, הניצחיים, שווים את
הכל.
מחזות באלה — וכמוהם סרטים ורומאנים — הנראים
או הנקראים בגיל הרך, מעצבים את אופיו של אדם. אם
הנני מה שאני — לטוב ולרע — בוודאי יש לאיבסן
המנוח חלקיק כלשהו של אחריות לכך.
כשראיתי בשבוע שעבר את אוייב העם בטלוויזיה,
בעיבוד בריטי מצדין, ראיתי לפתע שזהו מחזה כיסעט
פאשיסטי. על כל פנים, רע יונותיה
של איין ראנד ל קוחים
משם. ננזעיין הנווד
גבר אינו אלא מהדורה קי טשית
של אוייב העס, כינד
עט לפרטי-הפרטים, כולל
עורך־העיתון המושחת.
בנאומו המטורף משמיע
סטוקמן הרבה דברים נכו נים,
ובכך טמונה הסכנה.
הם עלולים לבלבל את מו חו
של אדם, כפי שבילבלו
בשעתו את מוחי.
בוודאי, כל המצאה גדו לה
היא פרי יצירתו של איבסן יחיד, כפי שאומר סטוקמן
במחזה. בלי תרומתם של
יחידים, בעלי חזון ואומץ־לב, לא היתה האנושות מתקדמת
כפי שהתקדמה (במידה שהתקדמה) .אדם המוותר על
האמת שלו למען פופולריות זולה אינו שווה פרוטה.
הוא מתאים לכל היותר לכנסת. המילים האחרונות של
סטוקמן במחזה — ״האיש החזק ביותר בעולם הוא זד.
העומד לבדו אינן מופרכות, כשהן באות על רקע

אולם ההטפה נגד שילטון הרוב, בטענה שהרוב הוא
תמיד מטומטם ונבער מדעת, היא הצעד הראשון בדרך
החתחתים המובילה אל הרודנות׳ אל סחנה-הריכוז, אל
אושוויץ.
יש הרבה ליקויים לשילטון הרוב, אך כל עוד הוא
מכבד את זכויות המיעוט, זהו המישטר הטוב ביותר (או
הרע במיעוטו) שהמציא האדם.
הצגת סטוקמן כאדם שדעתו נטרפת עליו בהדרגה
היא נכונה מבחינת התהליך. הפאשיזם הוא מחלת-רוח.
הוא דוגל בשילטונו של מנהיג יחיד, האדם העליון, בעל
החזון והאמת. הוא בז לשילטון הרוב. זהו המסר של
איבסן, בפי סטוקמן. בכך מסתיים המחזה. אך ההמשך
התגלה במציאות: המנהיג העליון מתגלה כדמגוג עליון.
המחניף ליצרים האפלים ביותר של האספסוף, ובכך הוא
מביא דווקא לשילטון ההמון בצורתו הגרועה ביותר —
שילטון, רודני, הדורס כל מיעוט, המבטל את זכויות
האדם ואת ערכו.
איבסן לא הבין זאת. למזלו, הוא מת ב־ ,1906 בשאדולף
היטלר היה בן . 17

המחזה השני
רצה המיקוד. שהטלוויזיה תקרין את אוייב העס בדיוק
אחרי תוכנית מוקד, שבה רואיין (אם אפשר לקרוא לזה
ראיון) אריאל שרון.
המחזה נראה כהמשך ישיר של הופעת שרון. שרון
שיחק במערכה הראשונה, איבסן כתב את המערכה השניה.
כמו הדוקטור סטוקמן במחזה, נראה שרון כאילו
לקה במחלת הפאראנויה. הכל רודפים אותו. הכל שונאים
אותו. האופוזיציה ואמצעי-התיקשורת חורשים מזימות
נגדו.
אבל הוא, שרון, בעל האמת הבילעדית, הוא ואפסו עוד,
לא ייכנע. הוא יחזיק מעמד. יש לו כוודעמידה. הוא יעמוד.
שונאים אותו מפני שהוא עומד. גם הוא יכול היה לבטא
את המסר של סטוקמן :״האיש החזק ביותר בעולם הוא
זה העומד לבדו !״
במחזהו של איבסן, המסר המקורי של גיבורו הוא
אמת. המים המשמשים כמי-מרפא הם אכן מורעלים,
וגורמים למחלה. המחזה שבו מככב שרון שונה. המסר
שלו הוא שקר גם במקורו. כל מילה שאמר בתוכנית זו
על מילחמת-הלבנון היא שקר, שקל להפריכו.
אך לא השיקריות של המסר היא העיקר במחזה אריק
מלך ישראל, אלא המסקנה. במחזה של איבסן, יריבו של
הגיבור אינו אדם בעל דעה אחרת. הוא שקרן, נוכל,
רמאי, אדם מושחת. כך גם במחזהו של אריק. מי שאינו
מסכים ועם אריאל ,.שתן אינו — לדבריו — אדם בעל
דיעה אחרת. הוא בוגד, עוכר-ישראל, פושע.
האופוזיציה וכלי-התיקשורת מעמידים את האינטרס
האנוכי שלהם מעל לאינטרס של האומה, המיוצג על-ידי
שרץ לבדו. הם מובנים לתקוע סכין בגב הצבא (איפה
כבר שמענו זאת פעם?) כדי להפיל את הליכוד ולהגיע
לשילטון.
וכאן בא אצל שתן הדימוי הנורא ביותר: האופוזיציה

4121 -

הע וכלי־התיקשורת ״מכרסמים״ בסוח־העמידה של המתנה.
לכרסם — זוהי תכונה של עכברושים. לכך גם התכוון
שרון. הדימוי הזה של האוייב הפנימי, עוכר־המדינה,
אוייב־הרייך, היהודי המטונף, כעכברוש — הרי הוא לקוח
במישרין מסירטו של יוזף גבלם על הסכנה היהודית.
קטעים מסרט זה הוקרנו בסידרה עמוד האש.
כל זה מלווה, במובן, במנה גדושה ומחליאה של חנופה
דביקה להמונים: יש לנו :״צבא יוצא־מן־הכלל,״ ״חיילים
יוצאים־מן־הכלל,״ ״עם יוצא־מן־הכלל,״ וכמובן — שרון
יוצא-מן־הכלל.
קטע זה בהופעתו של שרון — ריח מסויים מאוד
נדף ממנו. סכין בגב ,״מכרסמים,״ ״צבא יוצא־מדהכלל,״
״שונאים אותי מפני שאני עומד״ — זה כבר לא איבסן.
זה קרוב יותר לאיש שהגיע לשילטון לפני חמישים שנה
בדיוק, בינואר . 1933

זכות־קדיסה -למה?
אני שונא מיבצעים כמו ליב״יוזרוס וטלדי ברדיו וב טלוויזיה.
הם גורמים לי עור-אווז.
זוהי התנגדות אינסטינקטיבית, ובמשך זמן רב תהיתי
על קנקנה. חשבתי שזוהי תגובה פשוטה על חוסר־הכי-

בכנסת למען הנהגה של חובת־השימוש בחגורות-בטיחות.
נאמתי על כך עשרות נאומים, ותמהתי שוב ושוב על
הבעות-פניהם האדישות של שרי-ד,החבורה (שלושה או
ארבעה במיספר, בזה אחרי זה) לשמע הדברים. לבסוף,
אחרי שכבר יצאתי מן הכנסת, נתקבל חוק המחייב את
השימוש בחגורות — אבל רק מחוץ לעיר.
מאז אני מזדעזע בכל פעם מחדש כאשר אני עומד
לפני רמזור בכניסה לעיר, ורואה כיצד הנהגים ונשותיהם
(המחזיקות לא פעם בילד) מתירים את החגורות בהבעה
של הקלה. בא לי לצעוק להם :״יש לכם פרצוף ספייר?״
לפני שנים רכשתי מוסטאנג לבן יפה — מכונית ש-
חיבבתיה יותר מכל אחרת שהיתה לי. בשבוע הראשון
נהגה בו רחל, אשתי, בעיר. זה היד, ערב גשום. היא נסעה
כיאות. בפינה חשוכה הגיחה מונית מרחוב צדדי, התעלמה
מתמרור־עצירה ודחפה את המוסטאנג מאחור לעבר פינה
של בניין. רחל חגרה חגורת־בטיחות, ועל כן יצאה מן
העניין בשריטה קלה בפניה..לולא החגורה, היתה מנפצת
את פגיה, ואולי גם את גולגולתה. כל החלק הקידמי של
המכונית נמעך.
אין שמץ של הגיון בחוק, המחייב את השימוש בחגורה
מחוץ לעיר, ולא בעיר. ואילו אתה ואת — אל תמתינו
לשרים שלא איכפת להם דבר מילבד פופולריותם, ועל
תחשבו כי החגורה קיימת לטובת החוק. היא קיימת ל טובתכם.
גם כשאתם נוסעים מהבית למכולת. היא עשוייה
להציל את חייכם וחיי יקיריכם.

האי שבעל המיטריה

שרון המשווע של ראשי הרדיו והטלוויזיה, האדונים יוסף
לפיד, טוביה סער וגידעון לב־ארי. שבוע־התאונות של
הרדיו היה אסון, ושידור־הטלוויזיה סלרי היה מביך ממש.
הפוליטיקאים המפוטמים שהשמיעו דיברי-הבל תוך גילגול-
עיניים חסוך, הקריינות המיסכנות שהפכו לפתע כוכבות-
תחקיר — כל זה היה מביש.
אך מדוע הקפיץ אותי דווקא דגם זה של חוסר־כישרון
יותר מאשר שאר מעשיה של חבורה זו של הסדי־כישרץ
בכלי־התיקשודת, שנשארו כפסולת במסננת •אחרי שעבר
בה הקמח?
יש סיבה עמוקה יותר. אני שונא מיבצעים של כלים
ממלכתיים, המצעידים את הציבור כולו לפי פקודה ימינה
ושמאלה. נכון, מיבצעים אלד, היו מיועדים לשרת מטרות
חיוביות, שאין טובות מהן. אך באותן השיטות ב תו ק
אפשר להצעיד את ההמונים גם למטרות רעות מאוד.
אני זוכר תקופה מסויימת באותה מדינה מסויימת,
שבה נתלו רמקולים בכל פינת־רחוב כדי שהעם כולו,
מזקן ועד גער, ישמע את קולו של איש אחד. אני אלרגי
לרמקולים כאלה. גם כשהם קוראים לנו לתת זכות־קדימה
לחיים.
כל-כך קל לשנות במיקצת את המסר, ולתת זכות*
קדימה למוות!

למי יש פרצוף
חילופי
אם היה משהו טוב באותו מיבצע של הטלוויזיה, טלדי,
הרי היה זה הסרט הבריטי(אלא מה ז) שבו נפתח המישדר.
במרכזו של הסרט עמד הלקח הפשוט האומר שחגורות־הבטיחות
מצילות מיספר עצום של בני־אדם ממוות בטוח.
זד, הוכח מעל לכל ספק. המומחים הבריטיים גם עמדו על
כך שאפשר למות בתאונת-דרכים בתוך העיר בדיוק כמו
בתאונה שמחוץ לעיר.
אם אתייצב בבוא היום לפני בית־דין של מעלה, וקול
מזח*,־אימה ישאל אותי אילו מעשים טובים עשיתי בחיי, אם
ביכלל — אזכיר בקול רועד שלחמתי במשך שנים ארוכות

הסידרה על שנותיו של וינסטון צ׳רצ׳יל במידבר הפולי טי
מסתיימת במפלתו הגמורה של נוויל צ׳מברליין. הוא
היה כסיל. הוא היה תם. הוא האמין לאדולף היטלר. ביגלל
אנשים כמוהו לא נעצר היטלר בעוד מועד, כשניתן היה
לעשות זאת בלי קושי. עשרות מיליוני הקורבנות של
מילחמת־העולם השניה שילמו את מחיר האיוולת שלו ושל
עמיתיו.
כל זד, נכון. ובבל זאת --
פעם ישבתי ושוחחתי עם יעקוב הרצוג המנוח, אחיו
החכם של חיים־ויויאן, שהיד. מנכ״ל מישרד ראש־ד,ממשלה
ושגריר בקנדה. גילגלנו הירהורים על ליקחי ההיסטוריה.
הרצוג, שהיד, איש גבון ומתת, אמר: אי־אפשר
להבין את מדיניות-החוץ, אם אין מבינים את מדיניות-
הפנים. כי ענייני-הפנים הם הקובעים את ענייני־החוץ.
למשל: אחד ממעשי-האיוולת הגדולים של העת החדשה
היה הטיפול של ממשלת בריטניה במרד 13 המושבות באמ ריקה
הצפונית בימי המלך ג׳ורג׳ ד,־ .3הממשלה עשתה
ממש את הבל בדי להביא להתמרדות המתנחלים, מבלי
שהיתר, לד, היכולת לדכאה. כך קמו ארצות־הברית של
אמריקה.
אי-אפשר להבץ התנהגות זו, אמר הרצוג, מבלי לדעת
מי היו חברי הפרלמנט הבריטי באותה עת. מה היה
אופיים? מוד המריץ אותם ז מה היה עולם מושגיהם ז
וכאשר כל אחד מהם נסע הביתה, לאיזור-הבחירה שלו
— מה הוא שמע שם? מה היתד. דעת ציבור בוחריו?
הבריטים של אז לא היו מובנים לוותר כהוא זה על
זכויותיהם. הם לא הבינו לרוחם של אנשי-המושבות, ולא
היו מוכנים להתפשר עימם כשזה עוד היה אפשרי. הם
לא שעו לדבריו המפוכחים
של אותו פטריוט גדול, א-
דמונד בורק. באווירה כ זאת,
שום פוליטיקאי לא
היה מוכן לדגול במתינות
ובפשרה. הטימטום ניצח.
אי־אפשר להבין את צ׳נד
ברליין, מבלי לדעת כי ב שנים
ההם לא היו הבריטים
מוכנים להילחם. הם רצו ב שלום
בכל מחיר. הם זכ רו
את הקורבנות הנוראים
של מילחמת־העולם הרא שונה,
שנפלו לשווא. הצי בור
היה מוכן להיאחז ב כל
קש, כדי לשמור על
אשליית־השלום. צ׳מברליין
ביטא את דעת הציבור, צ׳רצ׳יל לא ביטא תחילה אלא
את השקפתו של מיעוט קטן.
יתכן שבעוד מאה שנים ישאל ההיסטוריון: מד, קרה
למדינת־ישראל בשנת? 1983 מדוע היא התנהגה בטיס-
טום כה נורא? האם כל הפוליטיקאים, בקואליציה ובאר
פוזיציה, היו כסילים? האם לא הבינו כי יחסם לבעיית
הפלסטינית יביא לאסון לאומי?
התשובה תהיה: לאו דווקא. אמנם, אין מחסור בכסילים
בזירה הציבורית. יש די והותר. אך יש גם לא־מעט אנשים
נבונים. אחד מהם הוא הנשיא יצחק נבון, שאמר השבוע
מד, שאמר על הנסיגה, המדינה הפלסטינית ואש״ף. הוא
יודע היטב שאלד. הם דברי־הבל. אך הוא ידע כמו שאר
הפוליטיקאים שכדאי לדבר כך.
הם פועלים בניגוד להבנתם. בי זוהי הדרך הפופולרית.
המציאות הפנימית, הנפשית והפוליטית, היא המכתיבה
את המהלכים.
הרובד, יכול להיות סמל הטימטום, בדיוק כמו המיטריה.

כבר יש נורמליזציה בל בנ 1ן: הלבנונים
רוצחים את חיילי צה״ל בפי שהם רוצחים אי ש את רעהו

החוות רובה-הציד

ינ ימאמץ שאריאל שרון משקר
ת מי ד.

אני סבור כי שיפחה ארליך הגזים
כאשר אמר. :טוענים שאריק משקר כ*
שהאף שלו נע. זה לא נכון. אריק משקר
כאשר השפתיים שלו מתנועעות.״

אני כמוה שקורה לא פעם שאריאל
שרון אומר אמת. כלומר, שהוא
אומר מה שנראה לו בכנות כאמת.
אלא שכאשר קורה לו כדבר הזה, הא מת
שלו נראית כל־כך אבסורדית, עד כי
הכל משוכנעים שהוא משקר.
כך קרה לו בפרשת פריצת־הדרך.

הג׳גסלמנים רצו משהו משרון. אולי
כסף. אולי נשק. אולי סיוע אחר. הם היו
מוכנים לשלם ל שית כל מחיר שיעלה על
דעתו, בתנאי שלא יעלה להם דבר.
על דעתו עלה להשיג מהם הסכם עם
השילטון הלבנוני, שבראשו עומד עתה
איש הפלאנגות, בנו של המייסד, אחיו של
המפקד.

״בבקשה,״ אמרו הג׳נטלמנים באדיבות
.״מה שאתה רוצה.״
ישב אריאל שרון וכתב. אולי היה וי כוח
על מילה זו או אחרת. אבל הג׳נטל-

הם צחקו, מפני שה״הסכם״ לא היה שתה
את הנייר שעליו נרשם.

הם צחקו, מפני שהם לא ייצגו
אלא את עצמם — ואולי גם זה

ולא מפני שהיו רמאים גדולים יותר
מאחרים. אלא מפני שבלבנון אין שום
אדם, או קבוצה של אגשים, מייצגים אלא
את הכנופייה הקטנה שהם שייכים אליה,
ואולי רק פלג של הכנופייה, ואולי רק
חלקיק של פלג.
אמין אל־ג׳מייל, שפיק אל-ואזאן, וא

הוא
לא היה חתום.

פעם סברו הכסילים: יש לבנת• הסורים
ו/או הפלסטינים כפו עליה מילחמת-אזר-
חים. נגרש אותם, ותהיה לנו לבנון משל נו,
יפה ונחמדה, מין גינודנוי בחצר ה־קידמית
של ישראל.
בינתיים הסתבר לכסילים אלה שיש יו תר
מזה: יש נוצרים־פלאנגות, יש דרוזים,
יש סונים, יש שיעים, צריכים לעשות סדר.

רץ כו
צת-דר;ר ד !

אולם זוהי תמונה מסולפת. יש תריסר
פלאנגות. יש לפחות שני פלגים עיקריים
של דרוזים, ועשרות תת־פלגים. יש שלושה
פלגים של שיעים, וכמה וכמה פלגים
של סונים.

משמע: בכל זאת יצא משהו מן המיל-
חמה הזאת, על 500 הרוגיה הישראליים.
המחיר הכביר ששולם — הרם מעמדנו
הבינלאומי עליית הבעייה הפלטטינית, ה-
שינאה אלינו בעולם — לא היה לגמרי
לשווא. יש הישג!

והמסקנה: השקרן הפאתולוגי
הזה, אריאל שתן, שיקר שוס

יני מאמין שזהו ההסבר הנכון. נע־י
שה כאן עוול גדול לאריאל שרון.
ואולי להיפד: ניתן לו אשראי גדול מדי.
אחרי הכל, להיות שקרו זה דבר די מכובד
בחיים הפוליטיים. זה הרבה יותר גרוע
להיות טיפש.

ואני חושש מאוד שההסבר השני
קולע יותר למטרה כפרשה זד.

ני מדמיין לעצמי את הפרשה כך :
י * שרון טס ללבנת, ונפגש שם עם כמה
ג׳נטלמנים מארוניים, מראשי הפלאנגות.
הוא הכיר את הג׳נטלמנים האלה, אבירי
צברה ושאתילא, מימים ימימה. כי עימם
היה לישראל קשר גם בעבר.

ברוב יאושם הם מתעקשים לבנות בית
בחולות הנודדים, להוכיח כוח־עמידה ב בוץ
הטובעני, לקנות אחיזת־קבע במיבנה
המתמוטט כבניין המסויים בצור.

מציאות הלבנונית היא פשוטה ר
אכזרית: אין ממשלה לבנונית, אץ
צבא לבנוני, אין חברה לבנונית. יש בית-
משוגעים.

שרת סיפר על כך בהתלהבות לעיתת
(מעריב) .הוא שילהב את מנחם בגת.
הוא שיכנע את הממשלה. שונאיו של שרון
(,האופוזיציה וכלי-התיקשורת׳׳) ישבו בצד
ואכלו את עצמם.

לא כלום. לא דובים ולא יער. יוק.
גורנישט געווען. בלא בטיח אספר.

צה״ל תקוע בבוץ הלבנוני, וחייליו נה רגים
ונפצעים שם מדי יום, מפני שדון
אריק וסאנשו רפול עדיין לוחמים בטח־נות־הרוח.
למרות ששילמו שכר־לימוד
גבוה, בחייהם של 500 צעירים, הם לא
למדו.

הם מסרבים להכיר כמציאות הלבנונית.
כי הכרה זו אומרת:
נכנסנו לשם בטעות, נהרגנו שם
בטיפשות, נסתלק משם בחוסר־כל.

ידועות. באחד הימים,
ף עובדות
• 1ערב פתיחת המשא-ומתן בין ישראל
ולבנת, בא אריאל שרון, ניפנף בגליון־
נייר והכריז: יש פריצת-דרך!
באותו גליון־גייר היה רשום הסכם ש הכיל
כל טוב: נורמליזציה, ביטחת, גבול
פתוח, ומה עוד.

ואז נפתח המשא־והמתן, והסתכר
שהלבנונים לא שמעו על ההסכם
הזה, ואינם חולמים לקיים אותו.

איטליה בסוף המאה החמישית. וכך הביט
צ׳זארה בורג׳יה באורח מיערות־העד של
סקאנדינביה.

וגם זוהי תמונה פשטנית עד אבסורד. יש
עשרות רבות של פלגים מכל הסוגים
האלה.

צה״ל בלבנון: אין יו צ אי םמכ אן! *
מנים היו גמישים מאוד. הם היו מוכנים
להסכים.

וכך קם ההסכם. פריצת־דרך
ממש.
כשביקש שרון את בעלי-שיחו לחתום
עליו, הם דחו זאת באדיבות. מ י יש צורך
בחתימות בין ג׳נטלמניסז האם לא די ב־תקיעת־כף
ז הם יביאו את הדברים לאמין
אל-ג׳מייל, וזה ינחה את המישלחת הלבנו נית
לחתום עליהם בחאלדה.
כשיצא שרון מהחדר, הוא היה מאושר.
אבן נגולה מליבו. הוא נחלץ מגורל מר
ממוות. לא יהיה עליו לסגת מלבנון בבו-
שת־פנים, בעירום ובחוסר־כל, לעיני עם-
ישראל כולו, לעיני 500 מישפחות שכולות.

ואילו הג׳נטלמנים, שנשארו בחדר
אחרי שהגנרל הישראלי יצא
לדרכו הביתה, פרצו בצחוק עד
דמעות.

ם צחקו, מפני שהגנרל הישראלי ה מגודל,
בעל העוצמה הצבאית הכבי רה,
התגלה להם כילד תמים.

ליד ג׳נבלט, סאאב סלאם, כמיל שמעון,
אבו־ארז — איש מהם אינו מסוגל לחתום
על הסכם שיש לו ערד במשך יותר מיו מיים,
ובמרחק של יותר מכמה קילומטרים.

וכל אחד. מהם שונא את כל האחרים,
ומוכן לשחוט את כולם —
גברים ונשים, זקנים וילדים, נוסח
שאתילא.

כי לבנון אינה מדינה. לבנון היא
מחלה.

הבל יורים בבל, ומפוצצים את הכל,
ומשלחים מכוניות־תופת בכל.

וכולס־כולם מוכנים לירות בחיילי
צח ״ל.
ץ לי דבר נגד כפר-מל׳׳ל. בימי
י * ילדותי, עברתי בה פעמים רבות —
באוטובוס, באופניים, ברגל.

אבל כפר*סל׳יל, מולדתו של אריאל
שרץ, אינו כית־אולפנא מהולל
למדעי הדיפלומטיה. ניקולא מאקי
אוולי לא גדל שם• וגם לא מאלי־ראן.
בעיני
הלבנונים, יורשיה של מסורת מי-
סחרית ודיפלומטית רצופה של 4000 שנים,
האיש מכפר־מל״ל נראה כבארבאר מגו שם,
המעורר רחמים. כך הביטו, בוודאי,
אחרוני הסנאטורים של רומא ^בגרמנים
הבלונדיים, בני שבט הגותים, שפלשו ל •
קאריקסורה
טריביון.

נזק־נלי

בשיקאגו

ך שראל חימשה את הדרוזים של ה אמיר
ארסלאן, יריביו של ג׳נבלט, ש היה
שותף של אש״ף. ארסלאן כרת ברית
עם הפלאנגות, ידידות ישראל, כדי לערוך
שחיטה הגונה בג׳נבלטים. בדרך קרה לאר-
סלאן משהו מצחיק: ידידיו מהפלאנגות
ירו באנשיו והרגו אותם. כי בעיני מארוני
מן הסלאנגות, יש רק דרוזי אחד טוב, והוא
דרוזי מת.
השיעים בדרום קיבלו את חיילי צה״ל
בידידות. השיעים בביירות מתלוננים על
כך שהצבא הלבנוני, הכפוף לנשיא שנב חר
בכידוני ישראל, מתנכל להם. עכשיו
פועל בדרום פלג שיעי, שמנהיגו הוא
(תמשך בעמוד )56

ומלאי 1 9־יי י 1־י 1י

זה הם בוחרים מה הם אומרים חה הם אומרים מה הם אוחו־

פ רו פ סו ר מוריס לוי:

אברה תו רג מן:
״הציבור

צריו

לסמור עוי ! 11

-ום -שריד:

״אפשו לעשות ניתוח
לב פתוח בישראל!״ תחת

ושרון

״ בגין

ההריסו ת!״

יש לי הרגשה קשה, שההתקפה על האוטובוס
בתחנה המרכזית בתל־אביב. היתה רק ראשונה בסיד-

לכן פניתי אל מפקד המחוז, אברהם תורגמן ושאלתי
אותו :

• איך מתכוונת ׳מישטרת תל־אביב להתמודד
עם בעיית הפיגועים?
מישטרת תל־אביב נקטה בכמה אמצועים. סיכמנו
בישיבה מיוחדת על היערכות, שהתכלית שלה לתת
ביטחון־״תר לכל המחוז. בהיערכות ישתתפו מישמר
הגבול. המישמר האזרחי !ושוטרים במדים ובלעדיהם.
אזרחי תל-אביב יכולים להיות בטוחים שאנחנו נעשה
כל הנדרש כדי למנוע פיגועים צפויים.

• כאיזה אופן?
טוב. אני לא יכול לפרט, מטעמים מובנים. הציבור
פשוט צריך לסמוך עלינו. כמובן, ש בפיגוע בשבת יש
משום חידוש הפעילות, וצריך בהחלט לקחת את זה
לתשומת־לב.

#אחרי הפיגוע עצרתם 111 ערכים. על
פי מה נקכע מי חשוד דמי אינו חשוד?
על פי כל מיני מימצאים שהיו בידינו. כבר במוצאי
שבת היה ברור לנו באופן כמעט ודאי שזהו פיגוע חבלני.
בגלל האינדיקציה הראשונית הזאת סרקנו את השטח
ועצרנו ערבים בסביבה המיידית. כיום יש לנו כיוון חקירה
יותר ספציפי, ונותרו בידינו 18 מתוך 111 העצורים. אני
מניח שעד לבוקר יום השני יהיו בידינו שמונה עצורים.

• היכן היית כשעת הפיגוע?

44 1

* פרופסור לוי, האם אי־אפשר לעכור
ניתוח לב פתוח כארץ?
אגי מתפלא שאת שואלת שאלה בזאת. את הרי יודעת
שאנחנו עושים הרבו, מאוד ניתוחי לב פתוח בארץ.

#מדוע אם כך נסע סגן־ראש־הממשלה
לחו״ל כדי לעכור ניתוח לכ פתוח?
לא ידועים לי פרטים על המחלה של שימחה ארליך.
אני לא יכול להשיב על השאלה.

#לא נדבר על ארליך; .דבר כאופן כללי :
אם אפשר לעבור ניתוח לב פתוח בארץ, מדוע
מאשרת הוועדה ניתוחים יקרים מסוג זה ב־חו׳׳ל

קשה לי לענות לך. אני יכול לומר לך שבאופן כללי
יש מיקרים בודדים, נדירים, שלגביהם מצטבר בחו״ל
ניסיון רב מזה שבידינו, ובמיקרים אלה יש אמנם הצדקה
לנסיעה, אם המדינה מוכנה לממן את שליחת החולה
לניתוח בחו״ל.

• ארליך הוא אדם מפורסם...
ניתחנו בארץ הרבה מאוד אנשים מפורסמים.

בעצרת של השכונות, בכיכר־מלכי־ישראל. כשהמוקד
שלי הודיע לי על הפיגוע, יצאתי למקום מייד.

שיחיה בריא טימחה ארליך• באמת טיהיח בריא.
בלי שוס קשר לאיחולים האלה, השלוחים מקרב לב,
הוא הצליח להפגיש אותי השבוע לפאניקה. מה זה 1
בן־אדם כבר לא יכול לעבור ניתוח לב פתוח בארץ!
הוא צריך לנסוע כל הדרך עד אמריקה בשביל ניתוח
שכזה ! ומה איתנו, אלה שאינם חברי״כנסת ושרים
בממשלה, אלה שההוצאות הרפואיות שלהם אינן מכוסות
על־ידי המדינה! מה א ס חלילה נזדקק אנחנו
טפו״טפו״טפו לניתוח שכזה 1אז מה, אין לנו צ׳אנס !
כי הרי נסיעה לאמריקה עולה הון תועפות וימי אישפוז
בבית״חוליס אמריקאי עולים הון עתק וניתוח לב פתוח
הוא בכלל מחירה של וילה בהרצליה״פיתוח.
פניתי לפרופסור ברוך מודן, מנכ״ל מישרד״הבריאות,
והוא סירב לדבר איתי. רצה שהדוברת הנהדרת של
המישרד שלו, דבורה גנני, תזרוק לי איזה קומוניקט.
מודן, אגב, הוא האחראי לוועדה המאשרת נסיעות
לחו״ל לחולים.
החלטתי לפנות אל מנתח הלב הנודע, הפרופסור
מוריס לוי, ולשאול שאלה של הדיוט :

* ובהצלחה?
אני מניח שכן.

יושי שריד אוהב בנראה איומים בטלפון. אחרת
אני לא מביצה איך יצא השבוע בקריאה לראש״הממשלה
מנחם בגין ולשר־הבטחון אריק שרון להתפטר. אני
מוכנה לשים את הראש שלי על זה שאצלו הטלפון
מתפוצץ כעת מאיומים, מכיוון ששריד מתעקש להופיע
כאזרח מהשורה בטפר״הטלפוניס.

• הקריאה הזו שלך הרי 7א תגרום לשום
התפטרות.
בכל מדינה אחרת — ואני לא מדבר אגב על המדינות
׳שראשיהן מופיעים ברשימה אחת עם ראש־הממשלה ־

עים?

אתה מתכוון לרשימת, המנהיגים הגרו
בדיוק.
ואת יודעת שאת עורך הסקר הזה אי־אפשר ־־
׳להאשים, אין חשד שמדובר פה בעוכר־ישראל, מכיוון
שהעיתונאי שערך את הטקר הוא בעל הטור הנודע ג׳ק
אנדרסון, שהוא חבר טוב של בגין ושהיה פד, בזמן
הסי׳לחסה ואפילו הצדיק אותה — קראתי בהארלד מריביון
פירוט מלא על עורכי־הסקר. מדובר פה יב־ 50 מוטחים
למדיניות־חוץ, אנשי הסטייט־דיפרטמנט והפנטגון, אנשים
מהבית הלבן ופרופסורים חשובים למדעי־ד,מדינה. כולם
בעלי קשת רחבה של השקפות.
ובבן, בין דובלייה של האיטי וסטרסנר של אורוגוואי,
שהוא אחד הדיקטטורים הכי־מאוסים שיש עלי אדמות,
יושב לו בגין שלנו — אפילו לפני פינושה מצ׳ילי, המופיע
רק במקום השביעי.
ובכן, אני לא מדבר על המדינות האלה, כשאני מדבר
על כל מדינה אחרת, אלא מדבר על מדינה מתוקנת.
בכל מדינה מתוקנת היתד, הממשלה מתפטרת מזמן לאור
מה שקורה, בי כל מטרות המילחמה מופרכות אחת אחרי
השנייה, ומיום ליום המציאות טופחת מל הפנים.

•,כן, מטרות המידחמה. סח קורה להן?
הגנת אזרחים יהודים? 500 מתו עד היום.
להכות את הטרוד? הטרור מתגבר והולך.
סדרים חדשים עם ממשלת לבנץ? בקושי אפשר
להחזיר לכנו את הסדר הישן.

• והשלום עם לבנץ?
לא מצליחים בינתיים להסכים על 0דר*היום.
לא נשארה אבן על אבן, ותחת ההריסות האלה היינו
צריכים קודם בל למצוא את בגין ושן רון. אבל הם
ממשיכים לתפקד כאילו ׳כלום לא קחה.
שילכו הביתה.

נ! ישס • .י. וי. חי:

ה הם פוחדים מה הם בוחרים חה הם אומרים ...הה הם אומר

טיב״ * 1כרו1י:

ונה אדי אן:

הורס גאון:

.בתורות באוניברסיטה?

בעד

סו ב

למות

ארצ נ ו !

יונה אליאן היא שחקנית שאינה קופאת על שמריח.
לא מזמן חיתה מעורבת במחזה ״ועידת־פיסגח״ ,שבו
גילמה את דמות אהובתו של מוסליני, לצידה של גילה
אלמגור, שגילמה את דמות אהובתו של חיטלר.
בימים אלה היא עובדת על מחזה יחיד שחיה להיט
בלונדון ובברודווי, והנקרא בתרגום חופשי ״דרכה של
מרגריטח״ .איני יודעת איך יקראו למחזה בעברית, אני
סומכת על יהונתן גפן, המתרגם, שכבר ימצא למחזה
איזה שם מדליק.
יוגה מגלמת את דמותה של מורח מאוד לא קונבנציונאלית,
הלוחמת במימסד החינוכי. את דמותה של
מרגריטה ה תוסס ת גילמה בפאריס אנני ג׳יררדו וב-
ברודווי — שחקנית התיאטרון אסתל פארסונס•
המחזה נכתב בברזיל, על״ידי מחזאי צעיר בן גילח
של אליאן.

עוד אגדה אחת חתנפצח לה השבוע על סלעי
הסטטיסטיקה 35 מקרב הסטודנטיות באוניברסיטה
העברית בירושלים — גילה מחקרו של הדוקטור רוני
שטרקשל — הן בתולות. אני לא יודעת אם תוצאות
המחקר משמחות אתכם או מעציבות. מכל מקום, אי-
אפשר להישאר אדיש לתוצאה כזו. הסטודנטית הראשונה
שפגשתי אחרי שקראתי את הפירטום היא טיבי זכרוני,
טטודנטית־שנה־ראשונה באוניברסיטת תל־אביב. שאלתי
אותה :

את שייכת 35 או ל*/0י< 65׳.

ל־ .65 למה ן

• מפני שהמחקר שד ד ״ר שטרקשל אומר,
שבאוניברסיטה יש יותר משליש סטודנטיות
בתולות.
איפה, באוניברסיטת תל־אביב?

#לא, בירושלים.
הן בטח דתיזת.

• האגדה מתנפצת, אם כך ׳.
,לאו דווקא, אתד המרצים שלי הבטיח לי משבוע. שאס
לא אצא מהאוניברסיטה עס דוקטורט, בטח אצא עם

די גדחמתי כשגיליתי באחד הצחרונים ידיעה, שהזמר
יהורם גאון תבע את מפיקי הסרט ״כביש ללא מוצא״
בסך של 346 אלף שקל, וכל זאת מפני שלא עמדו
בהתחייבותם כי שמו של גאון יופיע ראשון בכל המודעות
ופירסומי הסרט, וכי תמונתו בפירטומים לא תהיה
קטנה מזו של שאר כוכבי הסרט.
אני מכירה את יהורם גאון ולא מתאים לו
להתקטנן על דברים כמו שם ראשון ותמונה בכל
פירסום. הוא הרי איש צנוע ועניו, וכל מי שמכיר
אותו מוכן להישבע על כך עם יד על הלב•
לכן מיהרתי לברר את הסיפור שמאחורי התביעה.
את יהורם לא הצלחתי לתפוס, מכיוון שהיה עסוק
בצילומי סידרת־הטלוויזיה ״המישפחה״ .לעומת זאת
מצאתי אנשים אחרים, שסיפרו לי על השתלשלות
העניינים.
ובכן, הסיפור תתחיל בכך שיהורם לא בדיוק השתגע
על נוסח המודעות שכונו בפיו, כך שמעתי ,״סרות טעם״.
הוא חשש כי סימון המודעות שפורסם מתחת לתמונתה
של ענת עצמון יוצמד גם לתמונתו, ולכן ביקש מאמרגנו
לטלפן למפיקים. אחד המפיקים, כך סופר לי, אמר
לו :״שק בתחת ! ״
מכאן עד לתביעה חמישפטית חיתה הדרך קצרה.
גאון תובע את המפיקים — דוד שפירא מ״סירטי
שפירא״ ואיציק קול מ״האולפנים המאוחדים״ והמפי קים
אינם טומנים את ידם בצלחת. בקיצור, נכונה
לנו חגיגח•
אחרי שהצלחתי ללקט את כל הפרטים האלה תפסתי
את יהורם גאון, סיפרתי לו מה שאני יודעת וביקשתי
ממנו את תגובתו. יהורם שתק ואמר לי :

עשי לי טובה, רדי מזה. אני לא רוצה להוסיף שום
דרת רל היותי! והוא ייווה לא-וסורו

• לכד על הכמה כל הערב — זה לא
מפחיד אותר !
מאח -מפחיד. הציעו לי בל מיני תפקידים בתיאטראות
ממוסדים, תפקידים בטוחים עם שחקנים נוספים על
הבימה. כך שהאחריות לא מוטלת כולה על כתפיי, אבל
יש בי איזה שד קטן כזה, שדוחף אותי לחפש דווקא
את המפחיד.
חוץ מזה, המחזה הזה הדליק אותי, וכשאני נדלקת
אי־אפשר לעצור אותי. כמו שהלכתי לוועידת פיסגה
והאמנתי במה שאני עושה, אני מאמינה בכל מילד,
שהמחזה אומר.

• כלומר, את מאשיגה ששיטות החיגוך
הן מיושנות ופג תוקפן.
בהחלט ! המורה שלנו במחזה יורדת על שיטות החינוך
האלה.

• החינוך הכרזילי הוא לא כדיוק זהה
לחינוך הישראלי•
לכן עמדתי על כך שהעיבוד למחזה יגע בבעיות שלנו,
בישראל.

• על מה את מדכרת?
שמונה שנים ישבתי בכיתה ומול עיניי היה שלט
״טוב למות בעד ארצנו״ .אני התחנכתי על זה. מה זה
העניין הזה ז למה חינכו אותי על ״טוב למות מעד
ארצנו״? לא טוב למות בעד שום דבר!

יהונתן גפן השפיע עלייך.

זה לא שהוא השפיע עליי, זה שאנחנו חושבים אותו
דבר, ולכן השילוב שלו כמתרגם ושלי כשחקנית יצא
שיגעון. בכלל, יש לי רעיון ואני מקווה שיהונתן ילך
איתי, על זה -ד. אחרי גל; ה צג ה אני רוצה לקיים דיון
עם הקהל בהשתתפות של יהונתן ושלי. זה יכול להיות
ומדי יייית

<< 4י4

י 4י4

1ז* 1

שו־־וימיסחו־־והתננשייה איוו יכול להביט בעיני א שתו
וחייב שינוי רוצה לבתו! מקרוב את כו כבת הקולנוע
! 8בישיבת סיעת-המערך
הפריע ח״כיערב צו ר לנוא מים.
העיר לו משהשחד :
״מה, אתה בברזיל,׳ שאתה מפ ריע
כד ז״ ,כשהוא מתכוון ל סיור
שערך צור באחרונה, בלי-
וויית ח״כים נוספים בדרום־א-
מריקה. צור סיפר, שבסנט של
ברזיל יש נוהל קבוע להפרעות
בנאום. כשחבר פרלמנט רוצה
לקטוע את דיברי הנואם הוא

פא״יניק, אחד מפ״מניק ואחד
עם כיפה באמצע.״
0בדיון על הגדלת מים-
פר סגני יושב־ראש הכנסת,
נשמע. מנחם בבידור אומר
שהוא אינו רוצה אורחת גמלים
מאחוריו. העיר אחד המועמדים
מהקואליציה :״אתם יודעים מי
הולך בראש אורחת גמלים?״
8 1 :היבט

אנושי לתפקידו

שלום בין ישראל ולבנון .״הו איל
ואיני יודע, תרשה לי לב דוק
זאת באופן אישי. ליז עדיין
ראויה שהיא והבעיה ייבדקו
על-ידי מומחה כמוני.״

תשובה. לדעתו ספר כזד, צריך
היה להיכתב על־ידי יגאלאל
ץ. אם הוא יכתוב את הספר,
הוא יקדיש בו מקום מרכזי ל תוכנית
אלון.

8ח״ כ יצחק רבץ גי לה
שהוא התבקש על־ידי ״גו רם
חיצוני״ לכתוב ספר על התפיסה
המדינית של מיפלגת־העבודה.
רבין עדיין לא נתן

8בשבוע שבו הודיע ה יועץ
המישפטי לממשלה לעי תונאית
ימירה גוף שהוא דוחה
את בקשתה להסיר את חסינות
בעלה, הח״נ עקיבא גוף,

שאיתו היא נשפטת במישפט גירושין
משום שתביעותיה הם
קנטרניות, היתה לה תגמד, נו ספת
למערכת היחסים בינה ק
בין בעלה. ביום השישי האחר
רון חגגה מירד, את יום הולדתה
של בתם המשותפת איילי ם
מסיבת יום־ההולדת לבת 82
ד,־ ,7הנמצאת עם האם, התקיק
מה בבית־הספר הכרמל שבו ל ק
מדת הבת. לפני תחילת המסיבח
אספה הקטנה את המתנות ש־הביאו
לה בני כיתתה והגיחה
אותן בסל של מירד״ שהיה מק
נח לרגליה. בתום המסיבה קם
עקיבא נוף, שהיה אף הוא מוז מן
למסיבה, ולקח את המתנות
איתר.

׳ 8קוראי מתר הטלוויזיז
של עיתון הארץ לא הבינו על
סד, מדברת הכותבת חדה בו שם.
כשכתבה על הקשישים
הגרים בבתים לא מחוממים,
הוסיפה :״לאחרונה נאלצתי בגלל
בדק־בית שנערך בביתי
— סכה שלא כתובה בתורה -
לחיות חודש ימים בתנאים לא
תנאים וחשתי עצמי אומללה
ומיוסרת. בושם ביקשה להחליף
בביתה את האמבטיה ואח
בית־השימוש. התיקון שהיה צריך
לארוך חמישה ימים התארך
לחודש. בושם נאלצה ל•
הכנס לשכנים ושם לעשות אח
צרכיה ולהתרחץ. בשלב מסויים
היא התביישה לדפוק בדלתוח
שכניה.

איסד הואל

חבוש בכובע״פרווה גדול בא לאזכרה
ליום השלושים למותו של רב־אלוף
חיים לסקוב• הראל, הממונה על שירותי־הביטחון וראש המוסד
לשעבר, עמד בצד. מדי פעם ניגשו אליו מכרים ותיקים ושוחחו איתו.

אומר לו :״אדוני, במחילה מ כבודך,
שמא אוכל להפריע
לך?״ הנואם זז סהמיקרופון.
שומע את הדברים ורק אחר־כך
שב לנאום. היקשה שחל:
״ומה קורה אם הנואם אינו רו צה
שיקטעו אותו?״ ענד, יוסי
כיי לין דובר המיפלגה :״לא
רוצה — אז יורים בז.״ סיכם
את העניין ח״כ יצחק רבין :
״הם יכולים להיות מנומסים.
ממילא את ההחלטות מקבלים
שם הגנרלים.״
ןאריחקדמר, אחד מ מגני
ראש עיריית תל-אביב,
הדהים את שומעיו. בישיבה ב הנהלת
חרות-הצה״ר, שדנה ב חלוקת
התיקים בהנהלה הציו נית,
נטל קרמר את רשוודה-
דיבור ואמר בפתיחה :״אני רו צה
לומר שאני לא רוצה שום
תפקיד. אני מוותר.״ חבריו ל מועצת
עיריית תל־אביב, יג

גריפל וחיים טפח אמרו
כאיש אחד :״פעם ראשו נה
בחייו שהוא לא רוצה שום
תפקיד.״

! 8בהמשך הדיון התייחס
גריפל לחלוקה הלא-צודקת של
התיקים בהנהלת הסוכנות .״כ שאני
הולך לעמיגור, חברה של
הסוכנות, אני עומד כמו עני
בפתח. שולטים שם אחד מ
דני

מחליפו הטרי של הרמטכ״ל לשעבר, חיים לסקוב,
בתפקיד נציב קבילות חיילים, בא לאזכרה בחליפה
הדורה. מט, מי שהיה מתאם הפעולות בשטחים, הגיח על ראשו
כיפה סרוגה קטנה, כשנכנס לבית־הקברות הצבאי בקריית״שאול.

שר־המיסחר-והתעשיה, נתן גידעץ פת, בהרצאה לפני
פעילי מיפלגתו ׳בגוש ח .״אני
מקריב את חיי-מישפחתי בגלל
המיפלגה. לא יכולתי להביט ב עיניה
ד,מאשימות של אישתי,
אן, כי הרגשתי שהיא מאשימה
אותי שהרמתי יד למען המיל-
חמה בלבנון.״
! 8על הצוות שבחר לו א מר
:״אני שמח שהעחרים שלי
אינם חברים מהמיפלגה. כי היו
לי עוזרים מהמיפלגה והם.היו
גרועים מנחש.״
81 ממלא-מקום מזכ״ל ה הסתדרות,
ישראל קיבר, נ שאל
מה דעתו על דיברי המז-
כ״ל, ירוחם משל, שאמר
שבין השניים שוררת הבנה ודי
ברמז ובקריצת־עין כדי שעניין
יסודר. ענה קיסר :״אתה לא
רואה שהעיניים שלי קורצות כל
הזמן אוטומטית.״
׳ בעניין אחר סיפר קי סר
שבדיונים שהתקיימו בינו ו בין
שר-האוצר יורם ארידדר
הוא קרא לו יורם ואילו ארידור
קרא לו קיסר.

מרדכי

! 8ח״כ שינוי
וירשובסקי נשאל על־ידי ה מראיין
איתן דנ צי ג מדוע ל דעתו
אליזכת טיי לו ר, ולא
פי לי םחכים, צריכה להביא

איתן פרידלנדר

8ח״כ חרות מיכ א?
קליינר ניסה להפיח רוח חייב
בדיון פומבי על האנטי־שמיות,
שאותו ד,ינחה עיתונאי הארץ
עקיבא אלדד .״בפרלמנט הבריטי
התקיים תון בנושא האבטלה.
ציר יהודי מהלייבוו
׳תקף את מדיניות הממשלה
ציר שמרני צעק לו, :לן
לכנסת! ,הציד היהודי. בניגוד
לישראלים רבים, לא ראה
בכך מציאה גדולה. אך לגבי
הציר השמרני יש בעיה: האב
הוא אנטי־שמי או אוהד הציונות?״
באותו הקשר שאי
קלייגר :״איך אפשר להיות ב־ברית־המועצות
גם אנטי־דתי וגם
אנטי־שמיז כשאתה אומו
שישו לא היד, ולא נברא כי היהודים
רצחו אותו.״

אלוף העולם בשיט מיפרשיומ בדגם 420 וסגן אלוף אירופו
במיפרשיות דגם ( 470 ביחד עם בן־זוגו שימשו! ברוקמן) שיתר
לחיים לצד השחקנית אביבה גר. פרידלנדר היה אורחו של יגאל קראוס, מבעלי הפאב ״ג׳יי אנד ג׳יי״,
בצפון תל־אביב, שפתח את המקום שלו גם לארוחות״צהריים, והתחיל בארוחה מיוחדת למוזמנים.

אנ שי ם .

0יושב־ראש ועדת־הכל-
כלד. של הכנסת, גד יעקובי,
היה יושב־ראש הוועדה היחידי
בכנסת שסירב להזיז את שעות
כינוס הוועדה בגלל לימודי ה ערבית
המתקיימים במישכן ה כנסת,
.אם הם רוצים ללמוד
ערבית, שלא יעשו זאת בשעות
העבודה.״

9בישיבת ועדודהכלכלה 1 שדנה בעניין חוק העישון, הו סיע
בשם חברת הסיגריות דובק
עורך־הדין שמואל תמיר.
הוא בא מצוייד באנציקלופדיה
רפואית ובספרים עבי־כרס, ש אותם
נשא עוזרו. הוא ציטט
חווודדעת של רופאים שהעי שון
אינו מסוכן כל-כך. שאל
אותו אחד מיוזמי ההצעה, ח״כ
העבודה אורי פבגג, אם זה
כל־כן־ טוב למה אתה לא מע שן

9הבדיחה האחרונה מס פרת
שבשווייץ יצא שטר חדש.
מצידו האחד ציור־דיוקן של
גיסים גאון, ומצידו השני
פרענק שווייצי אחד.

בדיוק שיבוש הליכי מישפט.״
השופט מלול לא גזר את דינה
של רחב.

אורי שמדו־

9 1השופט
ז מן סיפר, כיי מכיוון שבכל יום
נכנסות למדינת ישראל כ־150
מכוניות בעלות מיספר לבנוני,
התעוררה בליבו בעייה מישם־
טית. כאשר נגרמת תאונת־דר-
כים, ויש צורך לתבוע את ה מזיק,
חייבים להגיש תביעה גם
נגד הנהג. מאחר שנהגים מל בנון
חוזרים לארצם, כיצד יו כלו
בעלי־הדין להגיש להם את
ההזמנה למישפטז השאלה מ טרידה
את השופט כל-כך ש הוא
שלח מיכתב בעניין זה ל-
שר־המישפטים.

1איריס,
של עורך־הדין אהרון פאפו,

בתו הצעירה

הלומדת שנה ראשונה מישנד
טים באוניברסיטת תל-אביב, ח שה
שלא בנוח. חבריה לכיתה,
שלקחו שיעור בחירה בפילוסו פיה
אצל הפרופסור אסא כ־

* 11,אגמון

בנם הרך של עידן אגמון והמחזאית גורן הובא בבריתו של אברהם אבינו.
גילה אלמגור, אשתו של יעקב אגמון ואמו החורגת של עידן, החזיקה את
התינוק בזרועותיה אחרי הברית (למעלה) .עידן (למטה משמאל) הביא את הילד בזרועותיו לבימה
הקטנה, ומסר אותו לאגמון האב (למטה מימין) ששימש כסנדק. בברית המילה, שהתקיים ב,,בית
ליסין״ ,השתתפו רבים מחבריהם של בל בני המישסחה. בעת הברית עצמו עמדה גורן בבד.

9איך קוראים לקואליציה
בין המפד״ל ורק״חז כיפה א דומה.
9הזמר
הפולני הגולה,
יאצל, קצ׳מרסקי הופיע ב תיאטרון
נווודצדק. המנחה מי־כאל
הנדלזץ היה אמור לתר גם
גם את שיריו של הזמר, ש אחד
מהם הפך להימנון תנו עת
סולידאריות. הקהל, רובו
ממוצא פולני, מחה על כך ש יהיה
תרגום. ענה הנדלזץ, מב קר
התיאטרון, :ישנם בארץ
מיעוטים שאינם הוברים פול נית.״
9הזמר
הפולני מתגורר 1 הצייר
בישראל בביתו של
אגדריי קלצ׳ינסקי, חבר
מרכז חרות, שגם הוא ממוצא
פולני. לכבוד האורח לקח קל-
צ׳ינסקי חופשה מעבודתו.
9בתש ישיבה של וע-
דת־הכספים של הכנסת, שדנה
ארוכות בחוק האינפלציה, הו דיע
היושב-ראש שלמה לו־רנץ
מהי עמדתו בעניין הק צבת
סכומים לחימום בתי-הזק-
נים. בשלב זה ביקש כל חבר
ועדה להתבטא. העיר לורנץ,
איש אגודת-ישראל , :ביי ת על
חוק האינפלציה היתד, דממה של
בית-עלמין. ובתקציב החימום
כולם מדברים.״
9בישיבה אחרת, שעס קה
בנושא תיפעול אל־ על, העיר
מנכ״ל מישרד־האוצר עזרא
ס דן, שהצירוף בע״מ לשם ה חברה
הוא מטעה .״צריך לה יות
מובן שזה לא בערבות ה ממשלה.״

איתן

9ח״כ
חרות
פני, היה מודאג מנסיעתו של
הנשיא יצחק נכון לארצות-
הברית, .שרק לא תהיה הפי כה
בהיעדרו,״ אסר בחיוך. ענה
לו ח״כ הליברלים, יצחק
(,זיגי״) זייגר , :אתה מתכוון
בוודאי להפיכה במיפלגת הע בודה.״

9השופט
אכרהם מלול
שמע את עורכת-הדין נירה
לידסקי טוענת במישפט על
שיבוש הליכי־מישפט. השופט,
שנזכר בגירסה דינקותא, הפסיק
אותה שחל מספר כי טיעונה
מזכיר לו את סיפור רחב ה זונה,
.באותו עניין,״ פירט ה שופט
,״החביאה רחב את המר גלים
וכאשר באה המישטרה ל חפשם
החביאה אותם ומנעה
מהמישטרה למצוא אותם, וזה
העולם הזה 2367

שד, באו אליה ואמרו לה , :טוב
שלא היית בשיעור, כי השמיצו
שם מישהו שקרוב אליך.״ כא שר
שמע פאפו מה אומר עליו
כשר (העולס חזה )2367 הוא
סיפר שהוא נתקל לראשונה בכשר
לפני כשש שנים. .עוד
לפני שידעתי שיש לו משהו
נגדי, הלכתי לשמוע הרצאה של
קבוצת מרצים במלאת 300 שנה
למות הפילוסוף כרוך שפי־נתח
סגרתי את מישרדי מו קדם
מהרגיל, ובגשם סוחף נס עתי
לרמת־אביב. כאשר שמעתי
את כשר התאכזבתי מאוד. הוא
לא חידש בהרצאתו שום דבר
שלא ידעתי על שפינוזה קודם
מקריאת ספרים. מה שמפליא
אותי הוא •,איך הוא ידע שאני
באמת חכם יותר ממנו. יש לו
ממש חוש טלפאתי. אבל י מה
שחסר לו זה מעט הגינות. במ ק
ש לחדש את תוכן שיעוריו
הוא מחדש כל שיעור רק אח

הבדיחות הפוליטיות התפלות
שלו.״
! 9בישיבה האחרונה של
הוועד־המגהל של רשות־השי-
דור לא השתתף פאפו. הסיבה
— באופן יוצא מן הכלל הסכים
יושב־ראש הוועד־המנהל, ר ׳
אוכן ירון, להענות לבקשת
אחד מחברי הוועד, ח״כ חרות
מאיר שיטרית, לקיים את
הישיבה באולם מועצת יבנה.
שיטרית הוא היושב־ראש שלה.
הדיון נקבע ליום החמישי בש עות
הבוקר, במקום שעת־הכי-
נום הרגילה ביום השני אחרי-
הצהרים. סאפו היד, באותו זמן
בבית־המישפט. הוא הפסיד סיור
בן שלוש שעות בעיירה, ביקור
בכיתות, שיכון ומיפעלים, וא-
רוחת־צהריים דשנה שבסופה
התקיימה הישיבה השבועית של
ד,תעד.

9כן־ציץ שירה,

עצו לענייני תיקשודת של שר ד,פנים
יוסף וכורג, נוהג בוולוו
ישנה מודל , 1965 שאותה הוא
קיבל בירושה מישפחתית. פע מיים
בשבוע הוא נוסע בה ל ירושלים,
בענייני הד״ר בורג
ופעמיים בשבוע לבית־ד,חולים
הדתי לניאדו בנתניה. עתה יסע
שירד, כל שבוע גם למושב קור נית
שבגוש שגב. הסיבה —
הוא שותף שם בחברת פירסום
חדשה, בה שותפים עוד שלו שה.
אחד השותפים היא הגר פיקאית
אפתי כץ, שהיא גם
צוללנית ובעבר מיפתה את פני-
הים.
! 9דגורח נמיר, הכתבת
הרפואית של ידיעות אחרונות,
לא תשכח במהרה את טיולה
האחרון באילת. היא החליפה
את כתבת־ד,תיירות של העיתון
נוריתארד, ויצאה לעיר ה עיר
הדרומית לחגוג את חג-
המולד. באילת היא נקעה שתי

חוליות בעמוד ד,שידרה, לקתה
בשיתוק ברגלה השמאלית ד
הגיעה למקום היאה לעיסוקיה :
לבית־ד,חולים יוספטל בעיר.
היא שכבה שם יומיים, ובשכי בה
אף כתבה את כתבתה. כא שר
נאמר לה שהיא צריכה לש כב
שם חודש, היא נטלה גלד
לות לשיכוך כאבים וטסה על
גבי אלונקה לתל-אביב. בבית-
החולים אינילוב היא קיבלה
ארבע זריקות בעמוד ד,שידרה
בין החוליות, שש זריקות ב פרק
הירך. שרצו לחברה לעי רוי
קבוע של סמי-הרדמה, היא
ברחה מבית־ד״חולים. בבית היא
שוכבת על מיטת קרש, וכך
היא תיאלץ לשכב חודש ימים.
את עבודתה היא מנהלת בש כיבה
דרך הטלפון, כדי שלא
לפגוע בתקדים שקבעה: במשך
30 שנות עבודתה העיתונאית
היא החסירה 12 יום בלבד ב גלל
מחלה.

בלונים

סאת

דני אל ה שם ,
העיתונאי הדרוזי יבול
לפ תוח את פי! רק אצל
רופא״השיניים
ובזי ה שבוע
#הנשיא יצחק נכון,
כשנשאל בארצות־הברית בענ יינים
מדיניים :״משלמים לי
כדי שלא אחשוב בקול רם.״

• שר־הביטחון אריאל
שרון,

בתוכנית מוקד :״האם

• ;העיתונאי

הדרוזי,

סלמאן נאטור :״אדם כמוני
יכול לפתוח את הפה רק אצל
רופא שיניים, וגם זה בספק.״

• הפאטיריקן מיכאל
(ב. מיכאל) בריזן :״נפצע קל
בלבנון אין פירושו בהכרח ש הפציעה
היתד, קלה. פשוט ל היפצע
בלבנון זה קל מאוד.״

1 ^ 1 *1 1 1״ מצעירי הליברלים בירושלים, ס ס מו חלא״מוכר
הוא אברהם פריד, בא לכינוס של חח״כ יצחק

ברמן שנערך במלון בתל־אביב. לכינוס, שדן בעתיד קבוצת הליברלים
השוקלים הק מ ת מיפלגת״מרכז, בא פריצי היישר משירות מילואים.
הוא הפקיד בקבלה את נישקו ותרמילו, ועלה לאולם־חישיבות.
מכיוון שיש לנו אביז־ות (ב לבנון)
נוותר על ההזדמנות
לפתור בעיות קשות ו״

* הרג מנחם הכהן :
״שר־הביטחון והממשלה היו מ אוד
רוצים שהעם יתייחס אל
...מילחמת-הלבנון ותוצאותיה כ־
^ א ל של״ג דאשתקד.״

<• ה״כ מפ״ם

יאיר

צבן , :החום הסוציאלי של
יורם ארידור אינו גבוה מהקור
בבתי הקשישים.״

* ח״ב המעיד יצחק
רכץ, בעת ביקור בהתנחלויות
בגדה :״אנחנו חייבים לתקן
אי-הבנות שיש בציבור ולומר
שגם מיפלגת־העבודה מתנגדת
לנסיגה לקו הירוק.״

* הרמטכ״ל,

רפאל

(.רפול״) איתן :״לא נחזיר
את יהודה ושומרון כשם שלא
נחזיר את תל-עדשים.״

* מנכ״ל רשות־השי־דו
ר יו ס ף (״טומי״) לפיד,
בתשובה לשאלה אם הוא עומד
בלחצים המופעלים עליו :״אז רח
רומי אנוכי׳ בדחורין. אינני
תלוי באיש. לא מיקצועית. לא
כספית ולא ריגשית.״
!• ה נ ״ ל . :כשערב אחד
שידרתי רק אופרה, קיבלתי
שני איומים ברצח בטלפון על
שגזלתי ממרבית הציבור יום
שידורים.״

שר־התיקשורו!,

מרדכי ציפורי, על היורש
של מנחם בגין :״אנו גרעין
חרות, עושים הכל שראש ה ממשלה
לא רק יגמור את ה-
הקאדנציה אלא ירוץ לקאדנציה
נוספת.״
י • הנ ״ ל, על מגעי ישר אל-אש״ף
לשיחרור השבויים:
,לטובת 11 יהודים בארץ יש ראל,
אני מצביע בשביל זה.״

ח׳׳כ מנחם סבידור נואם ככנסת הקודמת. לידו: סגן־היו״ר דאז, פינחס סינמן
העולם הזה 2367

תראו את חולצות הפלנל
המשובצות והארוגות של כיתן.
בצבעים מתונים, בצבעים עמוקים
או בצבעים עזים. תרגישו את
הרכות של הפלנלים של ביתן.
בביסים, שומרים על צבע
ומגעם נעים נעים.
תראו ותרגישו, ותוסיפו אותם
למלתחה שלכם.

הם מחליפים צורה
לפי התלבושת. בתוספת
צעיף-הם לבוש מעניין וצעיר.
מתחת לבלייזר-הם לבוש
אלגנטי־ספורטיבי. עם ג׳ינס הם
״מערביים״ ,עם מכנסיים לבנים
הם מהממים.
תראו ותרגישו ותתחדשו.

גלידה חדשה מיוחדת
לחורף!
גלידה רכה על 0 טהרת השמנת.
גלידה טריה מחומרים
משובחים, עשירה
בויטמינים ופרוטאינים.
להשיג בטעמים: שוקו,
וניל, שוקו-וניל,
מוקה-וניל,
תות-שוקו-וניל,
קרמל-קרנץ ובלק שרי.
אידיאלית גם כמנה
אחרונה ביום סגריר.
אפשרויות הכנה
מגוונות ומפתיעות.
דרשו את חוברת
״מתכוני גלידת חורף
של סנוקרסט״
בתה. ו 05ו ת״א,
009ו 6ותקבלו
אותה בדואר תחר
(עד גמר המלאי).
׳גלידת חורף של
סנוקרסט להשיג
ברשתות: היפרשוק
תנובה, סופרמרקטים
קואום, דן־השרון, קואום׳
הרצליה, רעננה,
״הצרק״ חיפה ובחנויות
הגלידה המובחתת.

1* 1111.7 7x 1
ד עורך לא הכין פה רוצה הצנזור. הוא העביר
י י ידיעה שבה נאמר שסגנו של יאסר ערפאת נפגש
עם שר־החוץ המארוקאי .״בפגישה שררו יחסי ריעות
וידידות,״ נאמר בנוסח. אך הצנזור החליט שלא יתכן
לתאר את הפגישה בין שני האישים בשני שמות־עצם
חיוביים, ומחק את הפילה ידידות. העורך ההמום לא
הספיק למלא את החוד הלבן שנוצר בעיתון ולכן, זכה
למיבתב גזעם מהצנזור.
הסיפור המרתק הזה התרחש בירושלים. הצנזור יושב
בבית־אגרון, ומערכת העיתון יושבת גם היא בירושלים.
אך לא מדובר בעיתון עברי המופיע במערב־העיר חלילה,
אלא בעיתון המופיע בעיר המיזרחית, היומון הערבי
אל־שעב. המו״ל והעורך הנוכחי שלו, מחמוד יעיש,
יצטרך לתת הסבר איד קרה שהושאר חלל לבן בכתבה
שבה נפסלה מילה.
כשתיכתב ההיסטוריה של העם הפלסטיני, לא יוכל
הכותב להתעלם מהפריחה, דווקא תחת הכיבוש הישראלי,
של העיתונות הפלסטינית (ראה טיסגרת בענווד הבא).
היא מתרחשת בירושלים לא רק מפני שהפלסטינים

1ונעצר*ם, צ 11 ורה,
עורך ״אל־סג׳ר״ סניורה
נזערכת תלת־לשונית

רצח,

הגל״ ה !הטרדות
ואך־ ע ל־ ,3־ 3ן העתוגות סניז ר ח
רושלים פורחת

עורך ״אל־שעב״ יעיש
עורך בנועצר־בית

עורכת ״אד־עודה״ טוויל
עיתון וסוכנות ידיעות

רואים בה את בירתם, אלא מפגי שכרגע מסופחת העיר
רישמית לישראל.
המו״לים, העורכים והעיתונאים האמינו כי אם הם
יוציאו את עיתוניהם בירושלים, הם יזכי מהשילטונות
ליחס דומה לזה שלו זוכים העיתונים העיבריים. אך
תוך זמן קצר הם גילו שטעו. מרחק של כמה מאות
מטרים בלבד מפריד בין בית־העיתונאים בירושלים ובין
המערכות בירושלים הערבית, שחוברה לחדשה. אך אנשי
העיתונות הפלסטינית מרגישים יום־יום שהם חיים תחת
כיבוש צבאי.
זאק חזמו, בעליו ועורכו הראשי של אל־ביאדר, כמעט
ומצא את מותו ב־ 1באפריל . 1982 למישרדי העיתץ,
הנמצאים בשכונת שועפת בירושלים, פרצו שני ישראלים
חובשי כיפות. הם ניסו לדקור את אנשי המערכת.
בנם לא נפגע איש והשניים נמלטו .״מאז הם ניסו לפגוע
בבית שלי בירושלים, לשרוף את המערכת, לפגוע ברכב
שלי. שולחים לנו מיכתבי איום ובטלפון אומרים לנו
,או שתסגרו את העיתון או שנהרוג אתכם׳!״ איומים,
הצתות ונסיונות פגיעה היו גם מנת חלקם של עורכי
אל־פג׳ר ואל־שעב.
באוגוסט 1980 הושמו שלושה עורכי עיתוגים במעצר-
עיר. רק באחרונה שוחרר אחד מהם. לפניהם היתד,
ריימונדה טוויל במעצר־בית בשנת . 1976 ישנה לפני כן
הוגלה ללבנון עורך אל־שעב, עלי כאתיב. עורך המהדורה
העברית של אל־פג׳ר, זיאד אבדזיאד, נעצר לאחרונה,
וכמוחו סמען חורי׳ עורך המהדורה האנגלית. המעצרים
היו !קשורים בעבודתם העיתונאית•
מזכיר המערכת של ריימונדה, רדואן אבו־עייש, ישב
12 יום בכלא על שהחזיק ללא אישור חוברת של ״מי
ומי בעיתונות הפלסטינית״ ,חוברת שהוצאה בהדפסה
חד־פעמית על־ידי אגודת העיתונאים הערביים בשטחים
הכבושים. בקרוב הוא יועמד לדין על עבירה זו.
מרבית העיתונאים הפלסטיניים הם חסרי תעודות-
עיתונות ממשלתיות, למרות שהם גרים בירושלים. נאסר
עליהם להיות חברים באגודות עיתונאים בינלאומיות,
והם אף אינם יכולים לסקר אירועים בשטח, בגדה
וברצועה למשל. באדרן ג׳עבר מחברון נעצר לפני שלוש

עיתו 1וחבצדהמעצר
(המשך מעמוד )29
שנים כשהיה בעבודת סיקור עיתונאית.
כאשר מגבילים את העיתונאים לצאת
לשטח ולהביא חומר, הרי שמה שנשאר
להם הוא לקבל ידיעות מעיתונות זרה,
מסוכנויות ידיעות, שידורי טלוויזיה ורדיו
זרים ומאמצעי־התיקשורת בישראל.
הרוב נפסל
ר ל חו מ ר המיועד לפירטום מובא לאי־ .
״ שור הצנזור. הסיפורים על מד. שהוא
פוסל ומה הוא מאשר מעוררים גיחוך.
חזמו, מאל־ביאדר, שולח 400 עמודים
לצנזור כדי שישאיר לו לבסוף .75״הם
מצנזרים הכל. זה תלוי בעיקר במצב-
הרוח של מי שעובד שם. לא אחת
מצנזרים חומר סיפרותי סהור וקאריקא-
טורות. תמונת הילד הפצוע, שצולם בביי רות
ושאותה קיבל בזמן המילחסה רונאלד
רגן נפסלה אצלנו לסירסוס. תמונות ש הופיעו
בעיתונות הישראלית לא התירו
לפרסם אצלנו. כשערפאת עזב את ביירות
והתקבל באתונה, פורסמה תמונה של
הפגישה שלו עם ראש־הממשלה שם ב-

אד־קדס. שלחנו את העיתון עם התמונה
ואצלנו צינזרו אותה. הם דורשים לראות
את השער הציבעוני שלנו, בדי להחליט
אם אפשר לפרסם אותו.״
זיאד אבו-זיאד, המשמש גם כרכז-
המערכת של אל־פג׳ר בערבית. :צנזורה
במהדורה הערבית היא כבר דבר טיבעי.
אבל היום הם מצנזרים במהדורה האנגלית
שלנו. לדוגמה באחד הגליונות שהגשנו
לצנזורה, רק שניים מתוך 26 עמודים
עברו. האחרים לא אושרו לפירסום. ב עברית
הם כרגע מאוד הגיוניים, ומצנ זרים
את מה שאפשר לצפות, אולי מפני
שהעיתון פונה לקהל הישראלי. אני מקווה
שהמצב הזה יימשך׳.
אבדעייש, העובד עם ריימונדה טוויל,
מביר את הנושא מקרוב. .אני יכול לכתוב
על כל דבר בעולם, רק לא על מה שקורה
מתחת לחלון שלי, כי זה שייך לבעיות
ביטחץ. על חדשות מקומיות יש מאה
אחוז צנזורה. מאמרי פרשנות על אש״ף
נפסלים. חדשות על אש״ף, מי נפגש עם
מי והיכן, זה תלוי. לעיתים כן ולעיתים
לא. שלחנו חומר על בעיות חינוך מקומי,
שלא קשור בלל לבעיית המרצים הזרים.
זה נפסל לפירסום. יצאו רק שלושה גליו־נות
ויש לנו כבר שלושה כרכים של

ערפאה והילדה: תגגונה אסורה
החרטות לא מובנות
חומר שנפסל ושתי אזהרות.״
למישרדו של מחמוד יעיש מאל־ש עב
מגיעים יונדיום מיכתבים חריפים מהצנזור,

עי תונו תבכבדים: ולי וווו׳?

רב מילחמת ששת־הימים הודפסו בירושלים המיזרחית
+שלושה יומונים. הראשון והוותיק ביניהם היה פלסטין, שנוסד
כבר בשנת , 1911 על־ידי פלסטיני מיפו, עיסא אל־עיסא. השני,
אל־דיפא, נוסד על-ידי איברהים שאנטי ביפו בשנת . 1934 שני
עיתונים אלה חידשו את הופעתם בירושלים אחרי מילחמת . 1948
העיתץ השלישי, אל־ג׳יהאד, נוסד בירושלים בשנת 1955
על־ידי מחמוד יעיש, סלים אל־שריף ומחמוד אבו־זולוף. באותו
׳ זמן הופיע ברבת־עמון עיתון יומי בשם אל־נזנר.
בנוסף להם הופיעו במשך תקופות קצרות יומונים ושבועונים
שונים. בעזה. שהיתד, תחת שילטון מצרי, הופיע עיתון פלסטיני
״ומי בשם אכבר.
זמן קצר לפני מילחמת ששת־הימים הוציא מישרד־ההסברה
הירדני הוראות חדשות להוצאת עיתונים. בך צומצם סיספר
העיתונים לשניים !בלבד. האחד נקרא אל־דוסטור, שהופיע ברבת־עמון
והיד, שילוב של העיתונים פלסטין ואל־נזנר ויומון חדש,
אל־קדס (ירושלים) ,שהיה שילוב של אל־דיפא ואל־ג׳יתאד.
בעיקבות המילחמה פסקו העיתונים להופיע. זמן קצר אחר-
כך סנה מי שפשמש סנכ״ל מישרד־החוץ דויד קיפחי (אז עובד
המוסד) לעורכים הירושלמים הוא כינס אותם והציע להם עזרה
ישראלית להוצאה מחודשת של העיתונים. הם סירבו. אחרי
זמן־טה התחילו להופיע עיתונים ׳במימון עצמי.

אל־פג׳ר —
תלת לשוני
ף * רכזהעיתונות הפלסטינית הוא במיזרח־ירושלימ אם כי
י׳ יש קשר הדוק עם הקוראים ברצועת עזה. בממרח ירושלים
מודפסים שלושה יומונים. הפוכר ביותר הוא אל־פג׳ר (השחר).
הגליון הראשון שלו בערבית הופיע ב־ 7באפריל . 1972 עורכו
היד, יוסוף נאצרי נאצר, שנחטף בשנת . 1974 בתחילה הופיע
אל־פג־ר כשבועת בימי שבת. אחר־כך פעמיים בשבוע. מ־15
ביוני הוא הופיע כיומון, וכלל שישה עמודים בכל ימי השבוע
ושמונה בשבת. ממרץ 1978 הוא גדל לשמונה עמודים יומיים
עם מוספים ׳ מיוחדים לספרות, נשים ומידע מישראל. העמוד
הראשת של העיתת מוקדש לגושאים פלסטיניים. בעיתון פרסו מות
רבות. העורך האחראי של העיתון בערבית הוא מאמת אל-
מייד, המרותק מזה יותר משנתיים במעצר־עיר.
מאז ה־ 23 באפריל 1980 מופיע אל־פג׳ר גם באנגלית, במתכונת
של שבועת. עורכו הוא סמאן חורי. בספטמבר 1982 הוא התחיל
לצאת גם כדו־שבועת בעברית. עורכו האחראי זיאד אבו־זיאד.
בקרוב הוא יופיע כשבועון.
מאז ספטמבר 1980 מופיע ידחת לספרות ולתרבות בשם
אל־פג׳ר אר־אדאבי (השחר הספרותי) .הוא החל כירחון בן 16
עמודים. וכיום הוא מחזיק 140 עמודים. עורכו האחראי הוא עלי
אל־חלאיילי.
העורך הראשי של פירסומי אל־פג׳ר, שהוא נ ם העורך
האחראי למהדורד, הערבית ומי שמנהל בכישרת רב את הצד
המינהלי והכספי של המערכת, הוא חנה סניורה. רוקח במיקצועו.
המו״ל של העיתת הוא פלסטיני שעזב את פלסטין בשנת 1947
וכיום מתגורר בארצות־הברית. שמו סול עג׳לוני.
לעיתת התלת־לשוני יש צוות בירושלים המיזרחית, וכתבים
ברחבי הגזה, הרצועה ישראל, ארצות־הברית ואירופה. יש
להם מחלקת צילום, אדנית ובית-דפוס.

חדשות,
ני תו חי ס, תרגומים
ך גליון הראשון של אל־שעב (העם) הופיע ב 21-ביוני
. 1972 במשך שנים אחדות היד, יומת בן ארמה עמודים,
ואוזר־בך נדל לשישה, עם עמודים מיוחדים לחדשות מקומיות
ולחדשות מהעולם. גם כאן מוקדש העמוד הראשת למידע על
הפלסטינים.
העורך האחראי של העיתת׳ אכרם הגייה, מרותק לעירו כבר
יותר משנתיים. את מקומו ממלא בעל העיתון והעורך הראשי
שלו, מחמוד יעיש, שהיד, קשור בעיתונות עוד לפני , 1967 כשהיה

^9X1

שותף באל־ג׳יהאד. לאל־שעב כתבים בגדה וברצועה, ארכיון
ובית־דסום. בקרוב יגדל ל־ 8עמודים. גם בו יש סירסומות ומוקדש
מקום נרחב לבעיות הברה.
העיתת הראשית שהופיע אחדי 67׳ היה אל־קדס. הוא התחיל
להופיע בשנת 1968 ביומון בן שישה עמודים. אחר־כד גדל
לשמונה. הוא עובד בשיתוף עם מוכנויות־ידיעות ויש לו צוות
בירושלים וברחבי הגדה. העורך ובעל היעיתון הוא מחמוד
אבדזולוף. בקרוב יעבוד העיתון לשיטת אופסט ומיספר עמודיו
יגדל.
לפני כחודש שוחרר ממעצר־בית של וותר משנתיים בשיר
ברע׳ותי׳ עורך אל טליעה (החלוץ) ,ש מעת בעל אוריינטציה
קומוניסטית. עיתונו החל לצאת ב־ 27 בפברואר , 1978 מדי יום
חמישי, כשמעון בן 12 עמודים. העיתון מתרכז בחדשות מקומיות׳
ניתוחים וכתבות. יש בו מדור מיוחד לאיגודים מיקצועיים,
לעובדים, לסטודנטים ולנשים. כן מופיע באופן בלתי־סדיר מוסף
לעניינים סוציאליסטיים. העורך הראשי של העיתון הוא אליאס
נאצר׳ ומסביבו עובד צוות של עורכים, כתבים ומתרגמים.
׳שבועון אחר המופיע בכל יום רביעי הוא אל־מית׳אק (הנזינשר).
גליון ראשון הופיע ב־ 15 בפברואר , 1980 והוא מחזיק 12 עמודים.
בעליו ועורכו הראשי הוא מחמוד עלי אל־כטיב, ונם לו צוות
עורכים, כתבים ומתרגמים.
חנה סניורה הוא בעליו של שבועת בשם אל־אסבוע אל־ג׳דיד
(השבוע החדש) .העורך הראשי הוא זוהיר אל־ראייס. הגלתן
הראשון הופיע בשנת . 1979 בתחילה הוא הופיע באופן בלתי-
סדיר. מאז תחילת ׳ 1982 הוא מופיע בכל יום רביעי 16 ,עמודים
של כתבות לעומק. ניתוחים ותרגומים.
אל־וחדה (האחדות) ,הוא שבועון חדש יחסית. גלית ראשון
הופיע ב־ 20 בפברואר 1982 ועורכו הראשי הוא פאהוד סייד.

הכתובים בעברית. הוא מוזהר בין השאר
על פירסום ידיעה, שאושרה לפירסום כאשר
נשלחה לבדיקה .״לפעמים הם מצנזרים
אצלי ידיעה שהופיעה בעיתון ישראלי.
לקחתי ידיעה מער המישמר על רשיונות
בנייה בגדה. פסלו לי. ביקשתי להיפגש
עם ממלא־מקומו של ראש המינהל, יגאל
כרמון. שלוש פעמים הוא התחמק ממני.
ידיעות המשודרות ברדיו הישראלי או
בטלוויזיה הישראלית בעברית מצנזרים
אצלנו.״
בשבועץ אל־טליעה מצונזר בדרך־כלל
75 אחוז מהחומר. בעיתונים האחרים,
יומונים, שבועונים ומאגאזינים, המצב אינו
יותר טוב.
הצנזור קפדן ביותר בכל הנוגע לעיתו נות
הפלסטינית. לא אחת הוא פוסל ברגע
האחרון חומר שאושר לפני כן. העיתון
אינו רשאי להשאיר חללים לבנים במקו־מות
שהצנזורה פסלה, ואם לא הספיקו
למלא את החללים, בעלי העיתונים מוז-

ספרו ת,
תרבות ומדע
ף* שנת 6מ ע התחיל להופיע העיתון הספרותי הראשץ בגדה.
י* שמו אל־ביאדר אל־סיאסי (הגורן הפוליטי) .הוא התחיל
להופיע בפורמט של 64 עמודים. עיתון זה הוא כיום דו־שבועון
מבוקש ביותר, ועורכו הראשי הוא ג׳אק חאזמו, שהוא גם בעליו.
מאז ה־ 1באפריל 1981 התחיל אותו צוות להוציא את אל־ביאדר
אל־סיאסי כירחת. מאז מרץ 1982 הוא יוצא כדר״שבועון,
מודפס על נייר משובח עם שערים ציבעוניים. הוא עוסק בניתוחים
לעומק והוא בעל מדורים לנשים ולענייני מדע.
ירחון אחר לענייני תרבות ואמנות הוא אל־שראע (התורן)
שעורכו היד. מרואן אל־אסאלי. גליון ראשון הופיע ב־ 1במאי
. 1978 העורך נפטר בשנת 1980׳ ומאז עורך את הירחון מוחמד
אבו־ליבדי. בירחון מקום מיוחד לסיקור אירועים בישראל.
ירחון נוסף לספרות, תרבות ואמנות הוא אל־כאתב (הסופר).
הגלית הראשית יצא ב־ , 1980 ובו 66 עמודים. הוא עוסק בספרות,
פילוסופיה, סוציאליזם ושלום. בעליו ועורכו הוא אסאד אל־אסאד,
ששאיפתו היא להגיע לירחון בן 100 עמודים.
אגודת־התרבות של עיסא יאל-אוסרד, מאל-בירה מוציאה ריבעון
לענייני חברה ותרבות — כאשר הצנזור מאשר זאת. שם העיתון
הוא אל־תראת׳ ואל־נזג׳תמע (חברה ותרבות) .בשנות הכיבוש
הופיעו ונעלמו אחרי זמן-מד, עיתונים ומגזינים שוגים. ביניהם
גם עיתונים שהודפסו בעזה ובבית-לחם.
העיתונאית המוכרת ביותד בגדה היא דימונדה טוויל. בשנת
1977 היא יסדר. עם איבדהים קארעץ את שירותי־עיתונות־פלסטינית
(פי־פי־אס) שהיא סוכנות־ז,ידיעות הראשונה בגדה.
הסוכנות מפיצה מידע על אירועים נעדר, וברצון עה לכתבים
מקומיים, עיתונים ערביים, כתבים ועיתונים זרים. תחנות־טלוויזיה
ותחנוודרדיו. הסוכנות מוציאה בולטיגים יומיים ושבועיים של
תרגומים מעיתונות ערבית׳ עברית ואנגלית על ד,נעשה בשטחים.
חסרונו הבולט של המישרד הוא היעדר טלקס. הטיסה — המימשל
הצבאי מונע את התקנתו.
במישרד זה יוצא לאוד מזר. תקופה קצרה שס׳עון חדש,
אל־עודה (השיבה) .רימונדד, היא העורכת, וקאחע׳ן הוא המו״ל
והעורר האחראי. השבועון הוא ציבעוני והוא עוסק בעניינים
פוליטיים.

עיתונאית חזסו
דלת פתוחה לנשים
הרים. שלוש אזהרות — ומתחילות הבעיות
עם המיסשל הצבאי.
ב* 1980 נסגר אל־ש עב למשך שבועיים,
כי הפר כביכול את הוראות הצנזורה.
ב 1981-נסגרו אל־פג׳ר לעשרה ימים ד
אל־קדם לחמישה, מסיט־ ,דומה אל־פג׳ר
אף נסגר בחורף שעבר על-פי הוראת
מישרד־הפגים — הוראה יוצאת דופן.
המימשל הצבאי מכריה את בעלי העי תונים
לחדש את רישיונוודההפצה שלהם
בכל שלושה חודשים.
לא בל מה שמופיע על ת כני העיתונים
במיזתדירושלים מגיע לשאר הקוראים
בגדה או ברצועה. אל־טליעה אסור להפצה
בגדה. בשנת 1980 נאסרו להפצה באופן
זמני אל־שעב ואל־פג׳ר, לשבועות אחדים.
מחודש יוני 1982 שוב אי-אפשר להפיץ
את אל־שעב ברחבי הגדה. גורל תמה
פוקד את אל־ביאז־ר הפוליטי, אך גם את
העיתון הספרותי אי־אפשר למצוא ב תכנים
מחוץ לירושלים המיזרחית.
לאל־ עודה אין רשיון להפצה בגדה, אך
גם לא מונעים את הפצתו בפועל. את
(המשך בעמוד )58
העולס הזה 2366

קידחהשחוסבתזנק
שרות׳ נגב, בלחיצתכפתור

השיפורים והשכלולים הטכנולוגיים עליהם אנו
שוקדים ללא הרף, נועדו בראש ובראשונה
להעניק לך שרותים יעילים יותר, מתקדמים יותר
ולחסוך לך זמן יקר.
לשם כך אנו שוקדים על יוזמות חדשות כמו
הוראות קבע, תור אחיד ומעל לכל-אמצעים
טכנולוגיים מתקדמים המיושמים במספר גדל והולך
של סניפינו והמביאים אותך ואותנו כבר היום,
לעידן המחר.

תסוך רו ״ ט ר
ת ק שו רתהשק תו ת ניגל אונז• ת
ב ל חי צתכפ תו ר.

ע ד כן

מ סו ף
ש רו תתצח׳
בכ ר טי ס חגגנו׳.

בנ קקט 2 0 0 0
שחת• נג ב,
ביום ו ב לי ל ה.

נ ז סו ף ניי רו תערך
בי צו ת הו ר או ת ל בו רסה
ב ל חי צתכפ תו ר.

בוא לגדול אתנו

בנון הפועלי ם!

מכתבים

ד ע תו ש ל ״ לו קו לו ס ״
ש הז מין או כ ל סיני הביתה

או מ ה

ש בו ד ה

ומנהיג מי ס כו
מיכתב תשובה לבנין מבן
מישפה ה לא-שכולה.
למזלי, אינני בן למישפחה ש כולה,
אך הנני, לצערי בן לאומה
שכולה — שכולה בגוף ונפש, או מה
אשר איבדה את רוהה, ומיטב
בניה הפכו והופכים להיות עתה
קורבן תמיד לטירוף בלתי־נסלח
של מנהיגיה.
״הורים שכולים החזירו מיב־

״יזיף ארוחה

] אבל המחיר .
**עט. טעים
בתי מגיח עי ״

?]׳ ואילו בע
מעורב בחתיט
^ מציפה בב
פל• אנחנו ע
י גם למיסעדוי

יי. במיטעדזז
הצי המחיר:
״ייילי־ג׳ האוכל ל
יי _-עם תירם
ז׳ האחת בשר רענו שכאיל י ־ י ״ ן ,
*ות משלה (ב בירקות חזש1ניי זוז עתה
היה הרבה ג ישר -למעול ־״ ייז• בשקדים,
בשי׳ גזר וא| יי שהכלים כ *,להי? ־ בריב
יונה וליווה כ
ישמשום׳
המנות״
את ד״5
בעיצומה מזו״ -ל תאוחז, ב-יאיי את

ל ההתלהבות יקי בשטובליס
במיבו עוד .1הסינית ויי

נדיוח

ארוחה סינית ל ביתך או משרדך

צ׳יינ ה ויל אג׳ טלפן/י־ 03-491873
קלאח־יה קרדינלה

פייר מונדי

שינאה עצמית חוקקו חוקים נגד
התבטאות גזענית — אנטי־שסית
או אחרת• באחרות אסורה התבטאות
כזו רק על עובדי־ציבור.
זכורים פיטוריו של מורה נורווגי
שהשמיע לפני כמה שנים הערות
נגד יהודים.
אך במדינה הכובשת שטחים לא
לה, המנהיגה בהם את שילטון
הכוח והטרור, יהיה זה נלעג לד רוש
זוטות כאלה. האלימות המי לולית
היא סרח עודף של המציאות
הממשית.
אך בכל זאת, אי־אפשר להת עלם
מההוראה הברבארית של ארי-

בבי ה״ ד
מפהד ברחבי־י דתבע די ת

״שרון אמר בהנחיות לטיפול במתפרעים
ערבים בגדה, :לתלוש להם את האשכים׳״
״הארץ״ 29.12.82
תבים אל ראש־הממשלה בצירוף
מיכתבים חמורים, שאילו ראש־הממשלה
ראה אותם, היו פוגעים
בו קשות״ — כך ענו מלישכת
ראש־הממשלה לפנייתם של חברי
רס״ן גוני ד׳רניק ז״ל, אשר אמו
לא קיבלה מיכתב־תנחומים.
וכי יש ציניות גדולה מזו: בגין
המיסכן, אנא היזהרו שלא ייפגע
ממיכתבים חמורים. מי כאן ה נפגע?
מנהיג
אשר שולח אומה למיל־חמה
קפריזית חייב לשאת בצערה
של כל מישפחה, ועליו להיות מוכן

אל שרון למושלים הצבאיים בגדה,
שביקשו הנחיות לטיפול במפגינים
בגדה :״לתלוש להם את האש כים!״
(הארץ 29 ,בדצמבר .) 1982
יהיה מי שיקבע בתמימות, שזו
הלשון המקובלת בצה״ל (הוא בוודאי
לא אמר ״אשכים״ אלא ״בי צים״)
ואין ־לייחס לה משמעות
מרחיקת־לכת.
האומנם? להלן לקט של תוצאות
ההוראה :
איברהים עלי דרוויש,
20.3.82
תושב אל־בירה. נורה ונהרג בעת
פיזור הפגנה.

7ן לי א 1גו לד ש מי ט
התיכה במתנה
סרט 1של

מישז* זיאנג

ט0 4 0£4
שבוע 1״סטודיו״ ת״א

האולם מחומם

ראש־ממשדה כגין
להגן עד המיסכן ם פני הורים שכולים

ב 3חן דשים תלמד
קבלת מו ד עו ת
לבל ה עי תוני ם
בר וח*ר• הנדע־רעד׳
גיסז־וד

\ וור גן

חגוגוו;

סקסופון תו פי םחר ריננו
בסבוזוקיפתוח -ז עו רופו ׳
ה נ ״ יוה רתזבזוו־ת
מוד רני ת, גבאית, ד -ס ח !
בי ס.נ ע רפי ם, חתונות
ומחתר תי
ג׳ד׳ז, פום

ק מ כי ס

-,0 *7מרערדי

תרח בי ב טי• 0 5 -4 5 9 1 4 3
71ד > 3 3 5 1ו*י אייו**0ין

214

לספוג כל ביקורת. אולם בגין
חסר אומץ מוסרי לקבל ביקורת
או נימה של חוסר־אהדה. זהו
כמדומה סימפטום של מנהיג ה לוקה
בפרנויה קשה. הן מבחוץ
והן מבית. ומן הצד השני של
אישיותו חוגגת לה איזו מגלומינה
מסוכנת: בגין חפץ לעטר את
חזהו במדליה היסטורית, אך זאת
תהיה אות־קין במצחו.
סמי ארגון, רמת־פולג

הא שד ש ל שדון
לקצוץ לו את הלשון ז
כמה

מדינות

אירופיות מוכות

22.3.82 מוחמר חמד ריב אל-
ביטחה, תושב דיר-עמר, בן , 17
נורה ונהרג בעת פיזור הפגנה.
24.3.82 תושב ג׳נין בן 21 נהרג
לאחר שדקר איש מישמר־הגבול,
24.3.82 ילד מחאן־יונם בן 12 נר
רה ונהרג בעת פיזור הפגנה.
21.4.82 חסן עבד אל־פתח חוסייו
תושב דהיישה בן , 18 נפגע בביט׳
נו בעת פיזור הפגנה. הצעיר נפ
טר בסוף אפריל.
13.4.82 עימד באקר, בן 20 נמצ1
הרוג ליד מחנה צבאי בדיר־שאר
אל. חקירה בגלל חשד שההרו
נפגע בידי חיילים.
14.4.82 סוהיל רובאן, ילד בן
(המשך בעמוד !6
העולם הזה 367

לווה הארנזוקט אב•ר90ץ
שב את צנח תו-אב! ושנו
וחסוחויוצחו אד ״ 11 הנותוחר?
עובדה. תרת 3חדתם בשכון בבלי החלה להיות
קטנה על ה״רסקינים״ .הם רצו לעבור לדירה
גדולה ומרווחת בלי להוסיף סכומי עתק. מישהו
5חדרים 2מפלסי
7 0דונמים
גן ציבור•
מ $75,000 -

סיפר להם על ״גן הברושים״.
פרויקט חדשני של אברהם גינת ובו ד׳חת 5
חדרים דו־מפלסיות וכ ד חנמים גן ציבות צמוד
לפרויקט במחיתם פנטסטיים. רסקין החליט
ששווה לבדוק את הענין.
לקח לו בתוק רבע שעה להגיע לשכונת
אברמוביץ שבמרכזה נבנה הבית. שכונת
היוקרה המטופחת מצאה חן בעיניו
הגן הענק הצמוד לבית מבטיח הרבה נוף ירוק
שישתקף מכל חלון. רסקין מכר תרת 3חדרים
קטנה בשכון בבלי ובאותו מחיר קנה תרת 5
חדתם צמודה לגן בשכונת מגותם מקסימה —
״גן הברושים״ .בנוסף לדירה זכו ה״רסקינים״

פתוח במוצאי שבת

ב 2תרות נופש חינם לכל החיים.
רסקין יודע שעשה את עסקת ח״ו.

לרגל המבצע יהיו משרדינו
בנתניה, תל־אביב
וראשון לציון פתוחים
במוצאי שבת החל מצ א ת השבת.

זכאי מ שרד השיכון
עד 1 1 ,0 0 0 ,0 0 0ל״• הלוואה מ ש לי מ ה
בתנאי החזר מועדפים.
מ בצ ע אברהם גינד׳ ב שי תו ף בנלן
לפיתוח ו מ שנ ת או ת לישראל בע׳׳מ
מק בוצ ת בנק דיסקונט__ .

ק 11 דוה באחד ם החקושת הבאים1תהו1
מדיות נופשחינם באילת!בטבריה נבל החיים!
נאשר אתם קונים תרה אצל אברהם גינת. אתם משנים את סגנון חייכם ועוברים לדירת פאר
בסטנדרט עילית, כמקובל אצל אברהם גינת.
בנוסף לכן, תזכו ללא הגרלה בשתי דירות נופש -באילת ובטבריה.
תרות הנופש המרוהטות תעמודנה לרשותכם שבועיים בשנה -שבוע באילת ושבוע בטבריה

במשך כל החיים.

נתניה

תל־אביב
בניו ברח אולוזרוב
בבנין יוקרתי בן 10 תרות בלבד.
החלה ההרשמה לדירות דרמפלסיות
בנות 4חדרים ודירות עם גג, ע מירב
השכלולים.
מבחר תרות בנות 3 */2ו 4-חדרים
ודירות עם גג בצפון תל-אביב, ברח׳
חתם סופר ולסל.

פתח־תקוה

ראשון-לציון
תרות בנות 3 ׳/ 2ו 4-חדרים בכל אזור׳
העיר.

פנטהאוז — $85,000
נותר פנטהאוז בבנין יוקרתי עם מירב
השכלולים ובמחיר אטרקטיבי.
ברח׳ דגל ראובן, דירות בנות 3
חדתם עם גג +חדר ומירב
השכלולים.
ברח׳ כץ, בבנינים בני 9דירות בלבד,
מבחר דירות דרמפלסיות בנות 4
חדתם.
במרכז פ״ת, תרות 4חדתם עם מירב י
השכלולים 59,000

מבחר דירות ברחובות המבוקשים
והיפים: ברח׳ דיזנגוף 8ו 6-ו וברח׳
ראשון־לציון .3-5
בגני ניצה מול הים. דירות יוקרה
ברמה בינלאומית, בנות 4-1,3,2
חדרים. בריכת שחיה פרטית, מגרש
טניס בחצר, חניון תת־קרקע׳ ועוד
שכלולים רבים.
רמתהשרון קוטג׳ים מפוארים בפרויקט ״גני
השרון״ על קרקע של 4000מ״ר
במחיר של .$160,000

$1000

והבית החלומי על
2500מ״ר אדמה
פרטית בחדרה
שלן.
בלב חדרה, בפרויקט ״לב השרון״,
שכונה בת 1 2 0 0בתים
פרטיים וקוטג׳ים על 2 5 0 0מ״ר
אדמה פרטית, עדיין מ-ס $59,00

(לא נכלל במבצע הנופש)

ך י * 1ר1 1ק 1 1
יף 11ז י׳
י׳ ז יי י כ
הסחיר׳ם אינם כוללים סע״ס
תרת הנופש בהתאם לתקנון התברר..

תל־ אביב
ככר המדינה ה באייר 10

פתח־תקוה

רמת־השרוץ

חיים עוזר 28

ס1ק 1ר 1ב 84

נתניה

רא שון־לציון
הר צל 62

גינו־• בונ ה ד־יר־ור־נ ו±ו*ונו±וים־ *וודזבים־

מכחכים

זיוה תלם

(המשך מעמוד )24
תושב ג׳יבלייה, נורה ונהרג בעת
פיזור ההפגנה.
14.4.82 עומר עיסא אל־קוטוב,
תושב ראש־אל־עמוד בן ,55 נפסד
אחרי שהוכה בידי אנשי מיש-
מר־הגבול שחיפשו בביתו אחרי
בתו, שנטלה חלק בהפגנות.
17.4.82 סולימאן עבדאללה־חאלה,
תושב סג׳הייה ברצועת עזה בן ,16
נורה ונהרג בעת פיזור הפגנה.
17.4.82 איסמעיל אבו-דלאל, תו שב
מחנה עבסאן בן ,18 נהרג בעת
פיזור הפגנה•
29.4.82ג׳מאל מוסד. שלאלדד. תו שב
כפר סעיר, נורה ונהרג בעת
פיזור הפגנה.
29.4.82 עבדל רחים גרדאת נורה
ונהרג בעת פיזור הפגנה.
זו רשימת ד׳הרוגים בתקופה ש עליה
נסב המישפט בבית־דין הצ באי.
היא אינה כוללת נפגעים ש נהרגו
בירי מתנחלים.
כששר־הביטחון הישראלי נותן
דרור ללשונו, הוא מתיר. את
דמם של תושבי השטחים הכבושים.
יכול אמנם מישהו לתבוע: לקצוץ

מז מינ ה אתכם

ל מ כי ר ת
חורף 1983
דגמים חדשים
חולצות, סווד רי ם, חליפות;
מ כנ סי ם בכל הגדלים
לונדון — פאריז — רומא

בגדי עור ־ גי בולוב

דייק על מכוניתו של בגין בהפגנה נגד קמפידייוויד
״העולם הזה״ 2151

במחירים מיוחדים

של ראש־הממשלה אחרי
קמפ־דייוויד (ראה גלופה).

המכירה תתקיים בבית זיוה תלם
רחוב דוד המלך , 10 הרצליה פתוח
׳ 0 5 2 - 7 2 9 7 6
14/1 10.00-14.00 19.00
- 16.00
15/1 10.00-14.00 19.00
- 16.00

נשק נשק תרדוף•

מבחר גדול
מידה 20x15ס״ ם
*0x50״

45x60״

60x90״

״ 60X120״

סחיר

100 200 300 600
700

בלבד

ציורים נמי׳ירים ידועים

קריקטורה של מושיק ב״דבר״

מבחר גדול מל ממגרות

הדברת ״מזיקים

לו את הלשון• אד התרופה היחידה
לזוועות היא נסיגה מיידית והעמדת
פושעי־המילחמה לדין
משה !רדום, תל־ אביב

בעיות ולבטים
בחיי המין
ד״ר מרדכי זידמן

הוצאת רשסים

סו רישראד׳ מ קו רי

רדו•1־ אודם

סגנית שר־החינוד, מרים תעסה־גלזר,
התרגשה מאוד כששמעה על
טבח החפים־מפשע בביירות. היא
אפילו רצתה לצאת ולהפגין נגד
שפיכות הדמים (ידיעות אחרונות,
5בינואר .)1983 אלא מה? הפגנת
ד 400-.אלף בתל-אביב היתה ני צול
של טרגדיה אנושית לצרכים
סיפלגתיים. התקיפו שם — שומו
שמיים! — את ראש־הממשלה ו את
שר־הביטחון.
וכי נגד מי רצתה שיפגינו, למי
שלחה בסופו של דבר ועדת־הח-
קירה מיכתבי־אזהרה?
לא יעזור לד שום תירוץ, גבירתי
המחנכת. מאוחר מדי להתחסד.
מי שלא פצה מייד את פיו ולא
שלח אצבע מאשימה לעבר קברני-
טי-ישראל עומד מבחינה מוסרית
במקום שבו עומדים רוצחים גמו רים.
אילנה
צרפתי, גבעתיים

ססרמרתקבע לי דו תין[
ו ב סיגנונו ה מיו ח ד.

הפצה בלעדית: אופק סוכנדות.
טלי 03*612339

מיסרגה ק1דומח
מדוע לא הפגמח תעסה•
גלזר !

פוסחים להדברת תיקניס

ספרים ובגדים•
רמת־גן. דחונזודי/דן 8ו. תד־׳״ 2272י^ץ מת!ן 1 ׳57
* 790114 5-6רע־מסיי* עסק 70 ספירה לל בריאותך ורכריד

מאת

הפלאנגות המתאנים לדרוזים בה־רי־השוף
משתמשים בנשק יש ראלי.
הדרוזים המשיבים מילחסה־שערה
משתמשים אף הם בנשק
ישראלי. כוחות־השיטור של צה״ל,
הסובבים בין הניצים — אין צורף
לציין — משתמשים בנשק ישראלי.
הפגזים להם השפעה כה מבר
רכת על התקדמות המשא־ומתן,
גם הם היו — מן הסתם — מתוצרת
ישראל.
מה מפתיע, אם כן, היה לגלות
כי הטילים שכוונו לקריית־שמונה
היו דווקא מתוצרת ברית־המוע־צות!
ושיעז
מישהו לפקפק בנחיתות
הנשק הסובייטי,
יעל רז, גבעתיים

של מי הנשק?

א ר מון ו חו ב אילת >7תל-אביב
סל 03*657112 - 617001 .

איתן עמיחי

ד׳סלזמט״וז ־*תזוזוחיס

ציורי!שפן פקידי ים טל סד
שקל

הסכם

סמדמתלהא לז פ ץ
המתנחל שזוכה מנסיון לג
נוב
את אדמתו של פלאח
זקן (״העולם חזה״ )2366
הופיע פעם על שער״השבו־עין
(״העולם הזה .) 2151
הקבלן־המתנחל מאלקנה משד.
רייק, שזוכה לפני שבוע מהאישום
ששלח שכירי-חרב לתושב הגדה
המערבית הכבושה והכריח אותו
לחתום על שטר־מכר, הזכיר לי

אי מו־וו חכם
לדן שממה, בענייו האווירון
והארון.
ההוגה הצרפתי מונטסקיה (ה מאה
ה־ ) 18 אמר פעם :״המבק רים
דומים לאותו צייר ש צייר
תרנגולות ואסר על תל מידיו
להניח לתרנגולים להת קרב
לציור...״
רוני בני,מין, תל־אביב
מישהו. נדמה לי שראיתי כבר את
תמונתו בשבועון. אין זה האיש
שהתקיף פעם את מכוניתו של
מנחם בגין?
חוץ מזה, פיספסתם. הסיפור הא מיתי,
כפי שהבנתי, הוא סיפורו
של הנוכל שניסה לבצע את מע־שה־המירמד.
בדרכי טרור מתועבות,
ואחר-כד העליל על רייק. האם
האיש הזה, שבית-המישפט כינה
אותו ״מיסטר איקס״ ,לא יבוא על
עונשו רק משום ששמו, תפקידו
ומעמדו הם חסויים?
משה גבעון, תל־אביב
• משה דייק הופיע בשער הער
לם הזה כשהוא מזנק על מכוניתו

לזזקור וסיד \
ענייני מיטה במדתיים.
13 אחוז מהאוכלוסיה האמרי קאית
הבוגרת מוכנים להינשא לי הודים
מבלי לדרוש מהם שית נצרו!
7אחוזים מהגרמנים הבל-
תי־מאמינים מוכנים להניח ל בגר
תיהם להקים מישפחות עם יהו דים
— כד עולה ממחקר דעת-קהל
בין־לאומי. בתגובה, מתכנסים ס ר
סרות האגודה התיאולוגית בטיבינגן
ודורשים מהממשלה לנקוט צעדים
לחיזוק האמונה. שר־החינו־ד הא מריקאי
קורא למורים בבתי-הססר
לחזק את אהבת־המולדת של התל מידים.
פקידים של רשויות-הב-
ריאות בצרפת התכנסו לדיון סודי,
למניעת התפשטות הנגע לארצם.
הקהילות היהודיות בעולם מוחות
נגד גל־הגזענות החדש הפוקד את
המערב.
כותרות־עיתונים בעולם ז לא. רק
פרי הדמיון.
לעומת זאת, הכותרת הבאה היא
אמיתית :״רבע מכלל החילוניים
בישראל מוכנים להתחתן עם נוצ רים״
(ידיעות אחרונות, השבוע
הראשון של ינואר).
המישטרה חוקרת.
יפה אלמליח, תר־אביב

3יחמשותך
הקורא מתגעגע
ממנו גורש.

ל מקו ם ט״

שבן אחד — מסלסל בקולו פי־רקי
חזנות,
(המשך בעמוד )28
העולם הזה 2367

מענק כ 1הלאתקבל
באר בנ ק אחר!
קשר בו*ר 4שו>ת•

הבנק הבינלאומי הראשון
מעניק בנוסף לריבית הרגילה
120/0מענק צמוד ומיידי לכל
המצטרף לתכנית החיסכון
״רב־תכליתי״.
לדוגמא: אם תפקיד 100,000
שקל ירשמו מיד לזכותך
112,000 שקל, כלומר 12,000
שקל יותר, על חשבון הבנק.

המבצע מוגבל
לקה״ב פיקדונות
של 500 מיליון שקל
את סכום החיסכון כדאי
להפקיד בסוף החודש ועד אז
תן לכספך ״לעבוד״״.
אולם כדי להבטיח את
השתתפותך במבצע, היכנס
עת היום אל אחד מסניפי
הבנק הבינלאומי הראשון ופנה
אל יועץ ההשקעות.
אז למה אתה מחכה, מענק
כזה תקבל רק בבנק
הבינלאומי הראשון.
5י 0י ס

אני עובר לבינלאומי.
היום.

יייי

* המענק ניתן במסלול חד פעמי בלבד

צמוד ומיידי בתכנית החיסכוף רב-תכליתי״.

הבנהחנעלאוח׳ הראשון
במן פועלי אוזדחיעאיאל

מקבתגחפ.י. ג• ,

מכחכים
(המשך מעמוד )26
שכן שני — מברך את אשתו
כתגרן בשוק,
שכן שלישי — משמיע קללות
במי ימיגרש־כדורגל,
שכן רביעי —י משליך אשפה
מהפנטהאוז,
שכן חמישי — מצפצף בריכבו
בשבתות ובחגים,
שכן שישי — מנגן על מיתרי-
ליבנו בפסנתר,
שכן שביעי — מפטם כלבים ו חתולים,

מאוזן

1הוא מודע שבת זוגתו נמ צאת
מתחת לאדמה ()3
.3פנתה למקור האור, אבל
זה לא יעזור ()5 ,4
.9את לא נזקקת — וזה חבל

10 חי־אשון מבין השלושה ש אינם
מדליפים מושפע מהקור

.13 מאפשרת כניסה לשכבה ה נמוכה
כשהיא מופיעה לפני ה עם

. 14 זה עתה חזר בתשובה, כש-
האופציה לחזור קיימת ()4 ,2
. 15 נהג כמשה
הקפה ()3 ,5

הגשת

לפני

. 17 גם זה נופל בחג ()4
. 18 השווי תמיד את המרכז
למסמר () 4
.20 בין הקופים זו חבלה כל שהי;
שאותה זה דווקא עודד

.22 מסתבר ששבויים דפוקים
בשכל () 5
.24 תקופה במשרד התקשורת

קורא פרסקי

.25 הלא ידעת מראש שיורים
שם ()4

בגן־העדן

.26 מה כבר אפשר לומר עליו ז

פתרוןתשבצופן 2131615

לא חלב, לא בשר, רק סמים

.9למרות שלג׳וקי חסר משהו
הוא מפגין בטחון ()4 ,3

.28 השמטת ההגה בארץ צפו פה
ומכוערת ()7

. 11 הספק שקיים אצל כל קו טר

.29 ההוא שנשאר מ״ 9מאונך״
לא נשאר ()3

. 12 מצביע על כך שלא מתלוננים
במידה מספקת ()9
. 16 קפה שמריח כמו ויסקי י

גו ס

מאתך

. 19 הצלילים שמשמיע השעון
המפלגתי () 3 ,3

.2איזה כף! איזה כף! היא
מחברת באמצע השקע ()3

.21 כפי הנראה נבהל, שמא
ישמש לחימום (מ 5

.4העדפת להתארח — כך ש מענו

.22 את רוצה להוכח בטמפר-
מנט שלי ז תני לי לשתות!

.5ההוא שמתעקש ומזכיר דרך
לתפיסת מנהיגות ()4 ,4

*300111

.6איש הרוח גמר להשתמש
בהן בעת הפסקת חשמל ()6
.7הוא חרק גם בעליה ()4
.8לא קל לרכוש את אמונו
של הסקנדינבי כשהוא ממהר

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור

דיאנה

קו ר סי ם
ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)
* סלון ומכון יופי
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעות
הכנ ת כלות
* מחירים עממיים שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ,226066 )4

.23 גם לפשע קרדינלי בסופו
של דבר, לא מיחסים כל ערך

.24 איזה מזל יש לנו שהוא
הולד עם סמרטוט ()3
.27 באנגליה, זה בטח ידוע ב גניחותיו

שכן שמיני — מאזין קבוע ל־קול־קאהיר,
שכן
תשיעי — מנוי על לעצטט
נייעם,
שכן עשירי — משחית את ה פרחים
בגינה•
אלוהים ! למה גירשת אותנו
מגן־העדן שבעמק־הירדן •
משה פרסקי, נתניה

91ו 1ע 1ה ב מי טבחת

על בנקאים ובני־אדם.
אחד הבנקאים הגדולים ביותר
בכל הדורות היה הברון נתן רוט שילד.
פעם ביקר אצל אחיו בנא פולי,
אשר באיטליה. כאשר שגי |
הבנקאים טיילו בחוצות העיר גנב
צעיר את מיטפחת האף של נתן.
הצעיר רצה לרדוף אחרי הגנב.
הרגיע אותו אחיו :״אל תרוץ,

גם אנחנו התחלנו בקטנות.״
ארנסט יפת הוא כיום המנהל
הראשי של בנק לאומי והבגקאי ה ידוע
והנערץ ביותר בישראל— .ן
בזמן מילחמת־העצמאות צעדנו ב יחד
כדי לכבוש את אבו־טור. אז
הוא לא היה יותר גדול ממני. לא
הלכתי לפי העצות, לקנות זהב ו להסתיר
אותו מתחת מיזרוני ה מיטות.
וזאת היתה טיפשות גדו לה.
היום הוא בנקאי גדול, ואני
רק גיזבר של בית-כנסת.
שדמה שטיין, ירושלים

לי די ע ת
ה קו ר אי ם
קוראים השולחים סיב־תביס
מתבקשים לנסח
אותם בקצרה, לכתוב אותם
במבונת־בתיבה ברווח
כפול ועל צירו האחד
כלבד של הנייר. עדיפות
תינתן למצרפים תמונות
למכתביהם.

העולם הזה 5 2367

ץ ני הגברים הי שרא ליי ם היו לבו־
\1/שי םבק פי ד ה. הםנמצ או ב מ לון
מ פו ארב אנ טוו רפן שבבלגיה. הי ה יו ם
שתיו נאה. אחדמהם נפרד מחב רו ה ק
שי ש יו מ ר, וניגש א ל גבר אחר. ה שניי ם
ה תיי ש בו ו שוחחו• הי שראלי, גבר ב שנות
ה־ , 50הראה לגרמני פ רו ספק טי ם ש היו
בידו, ו שהופיעו בהםתצ לו מי ם של פורטו
תיק רו ת. תון רבע שעה ה ס תיי מ ה

ה עי סקה. ה בו ר סו ת ש הוז מנו א צל הגרמני
כבר חגיעו לי שראל. הן נמצ או ת ב לובי
של מ ר כז -ה קונג ר סי ם החד ש, ה חו ל ך
ונבנה ב שי ט חו של י רי ד -ה מיז ר ח, ב ס מו ך
לנחל הי ר קון, בצפונה של תל-אביב.
הי ש ר אלי םהםחבר -ה כנ ס ת צבי רנר,
אי ש ה מי פ לג ה הליברלית, וי עקב בר־גרא,
מנכ״ל ח בר ת ״ מ ר כז־ הי רי די ם״ ,שרוב מניו
תי ה מו חז קו ת על-ידי עי ריי ת תל-אביב.
הגרמני, שבר״גרא שו ח ח עי מו, הו א נציג
של חברה אי ט ל קי ת לייצור כי ס או ת, ש א
צלה הוז מנו ה כי ס או ת ל מרכז ה קונגרסי

מדו ע הי ה על מנ כ ״ להחברהלהט רי ח
א ת עצמו עד ל אנ טוו ר פן ה ר חו ק ה כדי
ל הז מין כי ס או ת נו ס פי ם ל מרכז ה קונגרסי
ם ן זו הי תהאחתהשא לו תהמ טרידות
שני ס ה צוו ת ״ ה עו ל ם הז ה ״ לברר
עם יעקב בר״גרא. הבירור ל א הי ה קל.

רסים בקלן. אמרתי לו שיתקשר ויבדוק אם
זה מתאים גם לכאן ואם לא — נצטרך
למצוא דבר הדש. ו בו באמת היה. סוכם
אחר־כך שזה הכיסא המתאים לנו.
העולם הזה . :ולך היד, אתה מגע
ישיר עם החברה האיטלקית ז
ב ר ־ גרא: שום מגע ישיר, פרט א ה
שפעם אחת צילצלתי לחברה האיטלקית,
שנתן לי צמח את ה...
העולם הזה: שום מגע לא היה לו
איתסז

כר־גרא: לא!

העולם הזה: לא לפני, ולא אחרי
(הזמנת הכיסאות)?

כ ד ־ ירא: לא. מעולם. אני לא מכיר
איש מהחברה האיטלקית. לזזיפך. פעם אחת
צילצלתי מפה. צמח רצה שנודיע משהו, ד
הביא לי מיספר טלפון, ואחר־כך הסתבר
שהשם הזה שהוא מסר לנו בטלפון כבר
לא קיים במיפעל!

מחשיד
או לא מח שיד!
ל פי גי ר ס תו של בר-גרא בקטעזה
+של ה שי ח ה, ת פ קי דו הי חי ד בפרשת ה כי
ס או ת הי הבהמלצה על חברת ״ ק ס -
ט לי״ ה אי ט ל קי ת• הו אלא טי פלב הז מנ ת
ה כי ס או ת, הו אלא טי פלבת שלו ם. לו
עצמו לא הי ה שום מגע עם החברה
ה אי ט ל קי ת ש סי פקהאתה כי ס או ת ל-
״ מ ר כז־ הי רי די ם״.

יצרן הכיסאות האיטלקי ז המתווך ז
כר־נרא: אה! כן! נזכרתי! כן, לא
עם היצרן...
העולם הזה: המתווך?
כר־גרא: גם לא עם המתווך, מצטער,
היתה לי שם פגישה על-פי יוזמתי. אני
הודעתי לו שאני אהיה באותו יום בבלגיה...
העולם הזה: באנטוורפן?

צוות ה של ה 1ה חקו את המתרחש

כר־גדא: לא, אני כבר ידעתי חודשיים
שלא יהיה. לא חודשיים, חודש, כש קיבלנו
את הכרטיסים מהסוכן.
העולם הזה: חאמר לנו בבקשה. קו דם
שאלנו אותך אם לא היה לך קשר עם
יצרני־הכיסאות. לא לפני ולא אחרי. שום
קשר לא היה לך, אמרת. ועכשיו מתברר
שהיה לך (קשר).

ב ח נו ה העירונית,

המגלגלת עשרות 1מיליוני שקלים בשגה. מדוע יוצא המוניל
למסעי־קניות מי סתור״ ם ,,ונפג ש בחשאי 1עם הספקי?1
בר״גרא, חיי כן הלבו שבק פי ד ה, בעל שיער
מאפיר, יושב בכו רסאמ תנו דדתמאח רי
מכתבה גדולה. מי שרדו נמצאב קו מ ה
ה שניי ה של בניין־ ה מנ הלה, ב כני סהלשטח.
היריד. על ה קי ר, מולו, ת לויו תכמה
ת מונו ת של מ טו סי ם ו טנ קי ם, לקראת
ה ס לון ה אווי רי ש הו אמת כונן לערוך ב מרו
צ ת . 1983 כא שר הו א מדבר, הו א
מ שתעשע לל א הרף ב מין מי שחק של
כדורי -מ תכ ת, ש הוא מטלטל בידיו.
״ ה עו ל ם הז ה ״ ני ס ה לברר מ דו ע הגיע
בר-גרא דוו קאאלהחברהה אי ט ל קי ת,
ומה הי ה טיב הקש רי ם שלו עם ח ב רה
זאת. בר״גרא ט ען כי מי שקי בל א ת
ה מיכ רז על בניי ת מ רכז -ה קונג ר סי ם, האמרגן
ש מו אלצ מח, הו א גם זהש הי ה
צריך לבצע א ת הז מנ ת ה כי ס או ת.

כ ר ־ גרא: אמרתי לו (לצמח) בנוכחות
ועדודהמיכרזים, וישבתי עם ועדת־המיכ*
רזים, שאנחנו הגענו למסקנד, שכיסא
קסטלי הוא הטוב ביותר. לי יש כתובת
של קסטלי, שסיפק כיסאות למרכז הקונג־

בקטעאחר של ה שי ח ה, ה תיי ח ס
יעקב בר״גרא לנ סי ע תו ה מ שו תפת עם
חבר -הכנ ס ת רנר ל מיז ר ח״ ה ר חו ק. לצורך
הנ סי ע ה, הי ה ע לי ה ם לעבור בבלגיה.
חבר״הכנ ס ת רנר זוכר כי לפתע, בנ מל
ה ת עו פ ה של ב רי סל, שם נחתהמ טו ס
מי שר אל, ניגש א לי ה ם סו כן״ הנ סי עו ת, ו הודי
עלהםש אין מ קו ם ב שום בי ת־ מ לון
בבריסל, וי הי ה ע לי ה ם לנ סו ע ל אנ טוו ר פן
ה ר חו קהכ די ללון בליל ה, ולש הו ת שם
עד ל טי סתםהבאה, להמשך הדרך.
לא כך זוכר א ת הד ב רי ם בר־גרא.

העולם הזה

:היתד. לך איזו פגישה

באנטוורפן?
כר־גרא ...אנחנו יצאנו, אה ...היה לנו
יום שלם ...היתד, לנו איזו בעייה עם ה כרטיסים.
היתד, לנו שם איזו פגישה ב־סננה,
אבל זה היה קשור עם הכרטיסים.
העולם הזה: וחוץ מזה לא היתה לכם
שום פגישה?
כר־גרא: לא זכור לי.
העולם הזה: לא היתד, לך פגישה עם

כר־גיא: וביקשתי שהוא יגיע לאנט וורפן,
זה הסוכן של אותו מיפעל ששמו
א ...האיטלקי, שהוא סיפק את הכיסאות
למרכז־הקונגרסים בקלן, שדרכו בכלל הגע תי
אליהם. סיפרתי לכם כבר בהתחלה ש מנהל
מרכז־הקונגרסים בקלן הפגיש אותי
עם הנציג של קסטלי וככה הגעתי לקסטלי
אחרי שכבר מה שמו, א ...צמח, הזמין את
הכיסאות. והיות שאני יצאתי לנסיעה ה זאת,
ביקשתי לקבוע איתו פגישה, מכיוון
שביקשתי להוסיף לרשימה כמה כורסות.
דרך־אגב׳ חן הגיעו והן ישנן, בשביל
הלובי של מרכז־ד,קונגרסים.
העולם הזה: מתי קבעת את הפגישה
הזאת?
כר־גרא: אני חושב ששלושה או
ארבעה ימים לפני שיצאתי.
העולם הזה: באנטוורפן?
כר־ גיא: באנטוורפן, כשידעתי שאני
אהיה באנטוורפן.
העולם הזה: באנטוורפן. ידעת שלא
יהיה מלון בבריסל.

כ ר ־ גרא: רגע ...זה לא ככה ...רגע...
אני לא...
.העול םהזה: נזכרת?
כ ר ־ גרא: לא שנזכרתי. אתה שאלת
אותי, ואני רוצה פשוט שנבין אחד את
השני. אתה שאלת אותי אם היה לי קשר
עם היצרנים או עם סוכנים שלהם. אמרתי
לך לא. אני הלאה טוען כך. אני לא שי ניתי
ולא רציתי לבלבל את אף אחד. הפ גישה
שהיתה צריכה להיות, שאני ביקש תי
שתהיה איתי, היתה מכיוון שאני רצי תי
מצידנו לקנות עוד דברים אצל קסטלי.
דבר שרציתי בלי שום קשר לכיסאות. זה
כורסות. ואז נתן לי צמח את הכתובת.
אני התקשרתי לשם. אמרתי: אני אהיה
באנטוורפן. יש לי בשבילכם איזו הזמנה
קטנה. האם מישהו יכול להיות שם?
העולם הזה: תגיד לנו, מנכ״ל של
חברה גדולה כמו שלך, צריך בעצמו לצאת
לקנות כיסאות?
כ ר ־ גרא: אני לא יצאתי לקנות...
העולם הזה: או תוספת כיסאות?

— 219

משייהנו

בגי ש ה מיסווורי חבבלגיה
(המשך נזענזוד )29
גר־גרא ג תראה, אם זה מחשיד אותי,
אז יכול להיות שלא. אבל אם זה לא מח שיד
אותי, אז אני אגיד לך...
ה עו לםהזה: איפה היתר. הפגישה ז
ב ר ־ גרא: בתוך המלון. אני נתתי לו
את שם המלון. והוא בא.
העולם הזה: וחוץ מזה לא הסתובבת
בכלל באנטוורפן ז לא היו לך פגישות נ ד
ספות שפז
כ ר ־ גרא • :שום דבר. שום פגישות.
הייתי עם רנר במישרד־הנסיעות.
העולם הזה: לא היית בכלל ליד ה בורסה
שפז
כר־גרא: על יד הבורסה ז
העולם הזה: כן, של היהלומים.
כ ר ־ גדא: רגע, רגע. מישרז״הנסי-
עות ...מר פרנקל, תאמין לי שאני אומר
לד את כל האמת. מישרד־הנסיעות שבו
אנחנו היינו ושאני התעקשתי ...הוא דלת
ליד הבורסה. אני לא נכנסתי לבורסה. לא
היינו בבורסה.
העולם הזה: לא היה לך שום עניין
עם יהלומים?
ב ר ־ גרא ׳ לא, אין לי, לא היו לי, לא
קניתי, לא מכרתי. אין לי יהלומים. אשתי
לא אוהבת יהלומים, תאמין לי שאין לי.
יעקב בר־גרא מבק ש ללא הרף שי א מינו
לו. לפע מי םזהק שה. הו א לא הי ה ליד
ה בו רסהב חבר תו של חבר־ ח בנ ס ת עבי
רנר. הו א הי ה שם גם לבדו. הו אהתקשה
להיזכר בפגי שה שלו עם ה סו בן של יצרן•
ה כי ס או ת ה אי ט ל קי. הו אהתקשחמ או ד

להיזכ ר בק שר כל שהו עם יצרן ה כי ס או ת
או עם סוכנו, עד ש״ ה עול ם הז ה ״ הזכיר
לו א ת הק שר. פעם אחתמ ספ ר בר־גרא
שהו אמסרלאמ רגן צמחאת מי ספר הטלפון
של ״ קסט לי ״ כדי שצמח יבו א

הוו שנתיים שהה
המנכ״ר נמשו 159
מיס בחרו ונמעם
נכו בעם הוא הגיע
איכשהו דגומניה.
מה עשה שם?

וייצג! !113 ארי, ואחו׳ נגי שה עם

יי ״י? 1/04ץ ] =

־* 611

^ ׳1ו ו־יי

החשבון שהגיש כו״גרא אחרי נסיעתו לכרלץ
דיילת ב־ 175 מארק ליום

גרמניה על־פי חוזה מיוחד.
העולם הזה פנה אל עזר וייצמן. תשו בתו
של וייצמן הייתה: להד״ם. הוא
ובר־גרא לא היו ״חברים וידידים,״
בר־גרא לא היה קצין בחיל־האוויר, אלא
ביחידה שאיבטחה את בסיסי החיל והייתה

*192

(194
* 4־ 1941

־ פעילותמחתר תי ת -מלחמת פרטיזנים

1943-44

־ בגרות, אקד מי ה של חיל הא ויר. הרוסי

1944-47

-מ קי םבע רי אוקראינההמ שו ח ר רי םגרע׳ ינינית ״ ר ,

ניןניצוליה שו א ח.

ובאותוזמןמנהל את ה ע לי הקלאנסי המחתרת מ מז רחאירופה .

ב י1

ראש וני מקי מי מוסדהע לי ה בי ו ״ הבר׳ יחה ״.
לימודיםבפוליטכניקום של פרג .
ע לי הארצה, פעילותמחתר תי תבלח ״י, נשטח המדיני ,

מודיעיניומבצ עי.

* הצטר פו תלצה ״ ל, מפקדפלוגה במלחמת ה שי ח רו ר. א ח רי הו רדתה ••חרם״
של נ ן ־ גוריוןמ אנ שי ל חייי, הי ערהל חי להא די ר ־ מפקדב סי ס חי פ ה .
-ש חרור מצר.״ לבד רג תרנ -סרןאח רי סי ן ־ונלח תו ם קבע כמ ח אה עליחס

הביוגרפיה המשוכפלת של בר־גרא
האקדמיה של חיל־האוויר הרוסי

לעקוב אחרי זהותו של סי שהציע את
המועמדות, קשה להתחמק מן המסקנה
שהיה זה בר־גרא עצמו, שסבר כי הוא
מתאים לתפקיד.
בכתבות הטתפרסמות על בר־גרא, מ ד
צגת הביוגרפיה העשירה שלו בצבעים
נאים מאוד. הוא עצמו מספר עליה בהתלהבות
רבה, בדפים שהוא מחלק ושבהם
מופיעים תולדות חייו, ובשיחתו עם העולם
הזה. אך בדיקה שערך העולם הזה בקשר
לכמה פרטים בביוגרפיה, מעלה שאלות.
יעקב בר־גרא (ברגר) נולד באוקראינה
בשנת .1926 כבר כשהיה בן 15 הוא הצ טרף
הפרטיזנים ולחם בגרמנים. זה היה
בין השנים 1941ו־ . 1943 זו הגירסה המו פיעה
בדף המשוכפל של תולדות חייו.
בץ השנים 1943ו־ 1944 זכה בר־גרא
בתעודת בגרות, וגם למד באקדמיה של
חיל־האוויר הסובייטי.
החל בשנת 1944 ועד לשנת 1947 הוא
הקים בערי אוקראינה המשוחררות גרעי נים
של תנועת בית״ר, וממש באותה תקו פה
היה גם בין מקימי המוסד לעליח ב׳
של ההגנה, ואף למד בפוליטכניקום של
פראג. אחר-כך עלה בר־גרא לישראל,
פעל בשורות לח״י ״בשטח המדיני, המו דיעיני,
והצבאי״ .עד כאן דברים שכותב
בר-גרא אודות עצמו.
בכתבה שהתפרסמה אודותיו בעיתון גר מני
באנגלית, סיפר בר־גרא כי הוא היה
ממייסדי לח״י. כאשר עלה לישראל ב־. 1946
לצוות העולם הזח סיפר בר־גרא כי הוא
עלה לישראל, בשני שלבים.״ פעם אחת
הוא הגיע בסוף 1944 וכבר אז הצטרף ל־לח״י.
ונשלח לאירופה לפעול במיסגרת
חמוסד לעליה ב׳ .בפעם השניה בא ב־. 1946
בר־גרא, אם כן, הספיק הרבה מאוד

?־ל־3ל 3399־
לד־ ?־ל

1*19

לשילובו של לח״י בצה״ל. אנשל שפילמן
שוחח עם העולם הזה והכחיש טענה זאת.
היו אלה אנשל שפילסו ואיש לח״י אחר,
יעקב בנאי, שעשו זאת. בר־גרא אוסר
על־כך: שפילמן צודק, אבל גם אני צודק.
הוא מספר שבכל זאת היד, לו תפקיד
,כאיש קשר׳.
כשהיה בר־גרא בן 26 הוא התחיל ב עסקים
פרטיים. עד ל־ 1963 הוא הקים
רשת תחנות־דלק גדולה בארץ, היה יו״ר
אירגון־סוכני־הדלק, היה בעל־חברה להו בלות
ועבודות־עפר, השתתף בפיתוח חבל
לכיש והקים חברת־הליקופטרים בשם הלי־טוס,
וגם ניהל ״פעילות פוליטית ענפה,״
ואף למד באוניברסיטת תל-אביב.
מדוע ׳עזב את הארץ ב־ ? 1963 בר־גרא
מספר שהסיבה לכך היתה האסטמה הקשה
שלקה בה בנו בן השנתיים, והצעה שהופ נתה
אליו על־ידי עזר וייצמן, שהיה אז
מפקד חיל־האוויר. בנו היה אלרגי לפריחה
סוב־טרופית, והוא ביקש לצאת מהארץ.
בדיוק אז פנה אליו וייצמן, שהכיר אותו
מן התקופה שבר־גרא היה קצין בחיל-
האוויר, לדבריו.
וייצמן ובר־גרא היו ״חברים וידידים,״
כפי שהוא אומר, והמפקד של חיל־האוויר
סיפר לבר־גרא :״ישבתי עם אשכול, ו הוא
אמר לי שהוא צריך מישהו לגרמניה,
כי יש לו בעיות עם שיגער (ד״ד פליכס
שינער, שהיה ראש המישלחת לביצוע הס כם
השילומים) .הוא חיה רוצה במישהו
שיעסוק בדברים אחרים.״ וייצמן שאל את
בר־גרא אם הוא יודע גרמנית, ותשובתו
של בר־גרא היתד פרפקט.״ יומיים אחר־כך,
מספר בר-גרא, הפגיש אותו וייצמן
עם מנכ״ל מישרד־זזאוצר, ייעקב ארנון, ועם
סגנו עמי קפיר, והם שלחו את בר־גרא ל

-לי מו די םנגמנ סי ה רו סי ת

1*50

1ונו!״ ויימס.. :עודא יבלבד את המוח!״

-ילידאוקר אי נ ה -רוסיה, נ ש וי נ 1י ל די ם

1949-50

1* 0 0 8

81ז 6ח 9 3זס1ס 0ז)11

-לו מדבגמנסיהעב רי ת ״ ת ר נו תיי נפרוץ המלחמה

מנכ ר האוצר 11101 נשלחתי וגדמניה.״
מנניר האוצר.. :לא ! 1311״ סגנו .״וא

נ ו -גרא

* 068

ול פו ברקח

לפני שהגיע לגיל 20 הוא זכה בתעודת־בגרות.
למד באקדמיה של חיל־האוויר ה סובייטי,
למד גם בפוליטכניקום של פראג,
יסד את לח״י והיה איש המוסד לעליה ס.
אחר כך, כשהוקם צה״ל, מספר בר־גרא,
היו הוא ואיש־לח״י אנשל שפילמן אחראים

נו־גדא :״אשבור כנח אל ו״צ 8ן.

מנהל כללי

עי מ ם במגע. פעם אחרת הו א הי ה ז קו ק
לכך שצמח י מ סו ר לו א ת מי ספרה טל פון.
בר״גרא מספרש הי ה ידוע לו כבר ז מן
רב לפני ה טי ס ה, כי לאיהיהמ לון
בבריסל, ולכן הו א קבע פגי שה מרא ש
ב אנטוו רפן. א ך לצבי רנר יש גי רסהאח-

ביוג ר א פי ה

עקב בר־גרא זוכה בעיתונות טו בה
מאוד, הן בישראל והן מחוץ ל גבולותיה,
.אולי מפני שאני סימפטי,״
הוא אומר. הוא אף הוזכר כאחד המוע מדים
לכהונת מנכ״ל חברת אל־על, במש בר
האחרון שפרץ בחברה. מכיוון שקשה

יעקב

* י? 1וזז 0ז?

מסופחת לחיל־האוויר. וייצמן מעולם לא
סידר לבר־גרא פגישה עם יעקב ארנון.
״שלא יבלבל לכם את המוח,״ אמר עזר
וייצמן להעולם הזה.
גם יעקב ארנון אינו זוכר שהוא שלח
את בר־גרא לגרמניה. גם עמי קמיר, ש היה
אחראי על ה״פרוייקט״ כדברי בר-
גרא, טוען שהוא לא שלח את בר־גרא.
הוא זוכר שבר־גרא עסק בגרמניה במכי רת
איגרות בוגדם.
כאשר התבקש בר־גרא להגיב על הזי כרון
הקצר של האנשים שהוא מבסס עלי הם
את הביוגרפיה שלו, הוא הבטיח להת קשר
מייד אל וייצמן ולברר מה קרה. הוא
הצטער על הזיכרון הקצר של ארנון ו־קמיר,
ואמר שהוא לא היד, בשליחות של
האוצר, אלא של מישרד־המיסחר־וז־,תעשיה.
אבל בביוגרפיה שלו נאמר במפורש כי
הוא היה ״נציג האוצר בגרמניה על־פי
חוזה מיוחד לשנתיים.״
אחרי שתם ״החוזה המיוחד,״ פנה בר-
גרא לעסקים פרטיים בגרמניה, ובין השאר,
הוא מספר, היה אחראי לייצורו של ״מנוף
אוניברסלי,״ שתפקידו לחלץ מטוסי־קרב
מכל הסוגים. היו לו חברת־בנייה, מיפעלי
דפוס ואריזה, חברה מיסחרית בינלאומית
גדולה, חברה הנדסית וחברה להפעלת׳ שי-
רותי־תעופה. הוא גם ניהל ״פעילות ציבורית
רחבה בשטח הפוליטי, הכלכלי ד
המדעי״ והיה סגן־נשיא של חברה גרמנית
לשיתוף־פעולה מדעי עם אוניברסיטת ח״א.
בסוף שנות ה־ 70 הקים בר־גרא, ביחד
עם מרדכי(״מוטי״) הוד, את חברת־התעו-
פה קאל, וחזר לישראל. אחרי שנתיים הוא
פרש מקאל, הקים חברת־תעופה פרטית
בשם איירטוס, ואחר־כך נקרא לנהל את
חברת מרכז־תירידים.

רת• לדבריו, רק גנ מ ל־ ה ת עו פהסל בריסל
הודי ע סו כן־ הנ סי עו ה שי חי ה צורך לנ סו ע
ל אנ טוו רפן. מ הי האמת ! מ ה הי ה טי ב
הקש רי ם של בר־גרא עם חברת ״ ק ט -
ט לי ״ 1
ש אלה זאתח שו ב ה ביו תר. ה חוז ה שז
כתה בו חברת ״ קסטלי ״ הי ה שוו הלה
300אלף דולר — 100 מי ליון לי רו ת.
אחר-כך, ב תו ך רבע שעה ,״גמר״ בר-גרא
עם ה אי ט ל קי ם הז מנ ה נו ספת של מי ליוני
לירות. לפי דבריו שלו, הי הזה הו א
שה מלי ץ על ה אי ט ל קי ם, א ח רי שפ סל
כי ס או ת שהוצעו לו בארץ. מדוע !
למה גרמגיה?
1ייר-גרא ה מ שיך ב קניו תיו במהלךהנ
סי עההא רו כהל מיז ר ח -ה ר חו ק, שא
רכהלאפ חו ת מ״ 38י מי ם. הו אקנה
ב ח מג -קונג, ב בנג קו קוב מני ל ה קי שו טי ם
שונים ,״ שמצ או חן ב עיניי ״ ל מ ען תערוכ ת
״ אדםומ עונו״ ,המת קיי מ ת בי רי ד -ה מיז ר ח
מ די שנה ב שנה. היו אלה פנ סי נייר,
פלס טי ק וצדף.
הי ת ה זו הנ סי עההא רו כהל מיז ר ח-
ה ר חו ק, ש ב עי ק בו תי ה שובשו קצתיח סיו
של בר-גרא עםהמ מו נ ה עליו מטעם
עי ריי ת תל״אביב, חבר״ ה כג ס ת צבי רנר.
חבר -ה כנ ס ת הו א יו שב-רא ש הנ חלתה חברה
העירוני ת, שבר־גרא הו א ה מנ כ ״ ל
שלה. ברא ש מו עצת ״ ה מנ ה לי ם של החברה
עו מד ממלא -מ קו ם ראש עי ריי ת תל-אביב,
אי ש הלי ב רלי םהעצמ איי םיצחק ארצי.
היחסים בין ארצי ובין בר-גרא אינ ם
טו בי ם ב מיו חד• אחתה סי בו ת לכך הי א
הנ סי עו תהמ רו בו ת של בר־גרא.
ל אי ש אין ספקשה מינוי של יעקב
בר-גרא הו א פו לי טי. הו א הו מלץל תפ קי
ד על-ידי דוי ד שיפ מן ה מנו ח, ש הי ה
חבר-כנ ס ת וסגן־ שר מטעםה מי פ לג ה ה ליברלית.
מיי ד עם כני ס תו של בר-גרא
לתפ קי ד, ב או ק טו ב ר ,1980 הו איצא לנ
סי עההרא שונ ה. בר־גרא נסע אז ע ם
ח מנ כ ״ ל היו צ א של החברה, ל כינו ס ש הי ה
בגרמניה. מ שך הנ סי ע ה הי ה 23י מי ם.
לא חל ף ז מן רב, וב 9-באפ רי ל 1981
נסע בר״גרא שוב. הפ ע ם חי ת ח הנ סי ע ה
קצרה יו תר. רק 10י מי ם. בר-גרא חי ה
ב ארצו ת״ חברית, ושוב — בג ר מני ה.
חלפו כמה חו ד שי ם, וב 24-בספטמבר
1981יצא בר־גרא לנ סי ע ה נו ספת. הנ סיעה
ארכה 47י מי ם. בר־גרא הי ה ב ארצו ת-
הברית, ושוב, גם בג ר מני ה.
ב 23-בפברואר 19* 2יצא בר-גרא ל נ
סי ע ה נו ספתבת 10י מי ם. הו א הי ה
בג ר מניה.
שבועיים א ח רי שחזר מנ סי עהזאת,
הו איצא לעוד נ סי ע ה, קצרהמ או ד הפ ע ם.
בר-גרא חי ה שלו שה י מי םבמצ ריי ם.
ב 19-ב מ אי 1982יצא בר״גרא לנ סי ע ה
נו ספ ת, בתח מי שהי מי ם לג ר מני ה.
ב״ 20 ביו לי נסע בר״גרא ל מ שך 12י מי ם.

(המשך בענזוד )60

כדאי!!! הזדרז!!!
שירות ה חל

ב 6 לחודש אתה בקשר
מכל מקום
ובחצי דקה
0 0רו 10 איתור אלחוטי בחיוג ישיר
כל תשלום הוא בשקלים ובתוספת מע״מ. רכישת המכשיר החל ב 270 מחיר השירות החל
ב־ 6דולר לחודש בלבד. ניתן גם לשכירה החל ב־ 15 דולר לחודש, עם אופציה לרכישה בתום שנה.
לקבלת פרטים הדגמה וייעוץ פנה ללא כל התחייבות:
למוטורולה ישראל בע״מ -מח׳ מטרופון 03 - 338973-1 * 29 - 1* 30
או לאטלס אלקטרוניקה גע״מ 09-330260 333766

ו * זי י י

זוועת־השלום: פרובוקציה ע ד־ ש רגן
שראלים רבים מקבלים מדי שבועיים עלון משוכפל,
זר באיורים מרשימים ובמומו לטיני הולם, של המכון
־ יחסים בינדאומייס בווייטהול, לונדון. גם מדור זה
\ את העלון באורח סדיר, וההתרשמות הכללית היא
ובר במכון ימני־קיצוני, המשרת בעיקר את האינט־של
השדולה הפרו־דרום־אפריקאית בארצות־הברית
:רב־אירופה.
שקיפים בבריטניה סבורים, שהמכון ממומן על־ידי
השרות החשאי של ממשלת האפרטהייד. מקורות
ן משוערים אחרים הם סי־איי־אי וכמה חברות גדולות,
לות במיוחד בדרום־אפריקה, ביניהן בארקדיס בנק.
ברי־כנסת ישראליים רבים נמנים עם מכותבי המכון,

0 7 1 1

? נון

הברורה בכל הנוגע לזכויות־האדם בארצות הגוש המיזרחי.
כל התיזות שהוצגו בשנים האחרונות על־ידי המכון.
בעיקר נבואות־הזעם על התחזקות הסובייטים, שנועדו
לעורר בהלה ולהצדיק את תקציבי־העתק של החימוש
הגרעיני בארצות־הברית, הופרכו לחלוטין ונשמעות עתה
כנלעגות. זה לא מונע את הופעתו הרצופה, ואת זרימת
הכספים הבלתי־פוסקת, שהפכו את בעליו לעשירים מופל גים.
בשנים
האחרונות צמחו תנועות־שלום, הקוראות לפי רוק
נשק גרעיני, גם בגוש המיזרחי. התנועות חזקות
במיוחד דווקא במיזרח־גרמניה (שבה פעילים צעירים
רבים בחסות הכנסיה) ובברית־המזעצות עצמה. נוצר גם
שיתוף־פעולה חשאי בץ התנועות משני עברי מסך-
הברזל. למורת־רוחם הגלויה של שליטי הקרמלין והבית
הלבן כאחד.
לאחרונה הסתבך המכון לחקר יחסים בינלאומיים
בפרובוקציה, שלא עלתה יפה ופגעה קשות בשרידי אמינותו.
במגמה שקופה לסכסך בין תנועות־השלום בבריטניה ובברית-
המועצות, הזמין המכון ללונדון את אולג פופוב, לוחם
לשעבר לזכויות־האדם במוסקווה, שהפך שופר גלוי למען
חידוש המילחמה הקרה אחרי עריקתו למערב. המארח
הרישמי של פופוב היה גוף בעל שם מוזר, אבל חד־משמעי,
הפועל במישרדי המכון :״הקואליציה הפרו־רגנית (על-
שם נשיא ארצות־הברית, כמובן) למען שלום וביטחון.״
פופוב לא איכזב את מארחיו. הוא דיבר, מבלי שהוס מך
לכך, בשם הקבוצה הסובייטית לפירוק נשק, הפועלת
במחתרת בברית־המועצות, ותקף בחריפות את תנועות-
השלום הבריטיות.
הרעל של מרכס. הוא האשים אותם בהחלשת ה מערב
נוכח הסכנה הסובייטית, וטען שחבריו במוסקווה
רואים בחומרה רבה את פעילות סי־אן־די, הקבוצה הפעילה
ביותר לפירוק נשק גרעיני בבריטניה, שאותה יסד הפי לוסוף
המנוח ברטראנד ראסל.

1מהם משתמשים בו בחופשיות רבה, כמקור כמעט
י ל״ניתוחים״ שלהם בנושאי מדיניות גלובאלית.
ים מערביים גורסים שישראל היא כמעט המדינה
ה. המתייחסת לעלונים האלה ברצינות מוחלטת.
חס לישראל הוא, במידה מסויימת, דו־משמעי. מצד
רואים ראשי־המכץ בישראל מיבצר מערבי אנטי-
טי, ומברכים כמובן על תמיכתה הגלויה של ישראל
זלת דרום־אפריקה. מצד שני תומך המכון בסעודיה
ר המדינות השמרניות במיזרח־התיבון, ואיננו תמיד
שמדיניות ממשלת מנחם בגין אומנם משרתת את
זרם המערבי בחלק זה של העולם.
סוכני הרן רמלץ ״.המכון נלחם בשצף קצף בתנו-
;שלום במערב, ובעיקר בקבוצות הקוראות לפירוק-
חד־צדדי באירופה. ראשי תנועות־השלום, בכללם
־יעות חשובים כמו הפילוסוף א״פ תומפסון, מוקעים
כסוכני־הקרפלין. למרות עמדתם האנטי־סובייטית

פופוב הצליח למשוך תשומת-לב ציבורית נכרת,
ודבריו צוטטו לא רק בעיתונות הצהובה של הימין, אלא
גם ביומוני האיכות סיימיס וגארדיין. העיתונאי המפורסם
ברנארד לווין, איש שמאל בעבר שהתקרנף, השתמש בדברי
פופוב כדי לתקוף את תנועות-השלום. להגדירן כסכנת־מוות
לשוחרי־החופש באשר הם. הוא הגדיר את הפרופסור
תומפסון כ״מפיץ הרעל של קרל מארכס בשירות הקרמלין.״

פופוב עצמו נאלץ להודות בעובדות, ובכך פגע עוד
יותר באמינותם של מזמיניו. הוא הודיע שכל הצהרותיו
ביטאו אך ורק את השקפותיו האישיות, ושלא היתה לו
כל כוונה לסכסך בין תנועות־השלום השונות. דוברי
המכון לחקר היחסים הבינלאומיים הגיבו בהדלפות, שנו עדו
לפגוע בשמו הטוב של פופוב עצמו...
העלץ המשוכפל ממשיך להופיע, ולהפיץ שקרים וחצאי-
אמת בשירות הגזענים והפאשיסטים בכל העולם. הפגיעה
הקשה באמינותו מוגבלת לבריטניה בלבד, ועסקנים רבים
בישראל, שדיעותיהם זהות לאלה של ראשי־המכון, רואים
בז כמעט תורת משה מסיני.

דנמרק: פלי ש ת
החיקינגים ה חד שי ם
100 ספינות־דיג דניות יצאו השבוע מכמה ערי-נמל
בים־הצפוני, בדרכן לעימות עם הצי הבריטי. בראש
הארמאדה הדנית עומד חבר הפרלמנט האירופי ובעל
ספינת־דיג, קנט קירק 22 .ספינות־מילחמה בריטיות, שרכ שו
לאחרונה נסיון קרבי באיי־פוקלאנד, נערכו למנוע
את כניסת הדנים לתחום הטריטוריאלי הבריטי, ליד חופי
סקוטלנד.
איזור זה, המשופע בדגה מסוג מעולה במיוחד, נסגר
בפני הדנים, לעומת ההיתר שניתן למדינות אירופיות
אחרות, שבריטניה הכירה בזכויות־הדיג ההיסטוריות שלהן
בתחומה. קירק הצהיר שמגמתו היא לזכות בפסק-דץ
עקרוני של בית־הדין האירופי, המכליל גם את דנמרק
בין המדינות הזכאיות לדוג ליד חופי סקוטלנד. האפלייה
נגד הדנים עוררה זעם עצום בדנמרק, ומאיימת על היחסים
הטובים המסורתיים בין שתי המדינות.

אלא שעד מהרה החל הבלון שהפריח פופוב להתפו צץ.
הדובר הרישמי של הקבוצה הסובייטית לפירוק
נשק ואחד ממיסדיה, סיכאיל אוסטרובסקי, הצהיר רישמית
שהקבוצה תומכת בכל תנועה הקוראת לחיסול הנשק
הגרעיני, ואין לה כל התנגדות לאידיאולוגיה הדוגלת
בפירוק נשק חד־צדדי. אוסטרובסקי אף הצהיר שאולג
פופוב איננו כלל חבר בתנועת-השלום הסובייטית. קולות
דומים נשמעו גם במיכתבים שהוברחו מתוך ברית־המוע-
צות. איש לא הסמיך את פופוב, שמעולם לא פעל בקבוצה,
לדבר בשמה.

!לסטין: התארגנות
גו מינדגת התבווה
מקורות מוסמכים בגדה המערבית הפלסטינית מסרו
שבוע לעולם קטן על זעם גדול בשטחים נגד החלטת
נרת־העובדים להמשיך לבנות בשטחים הכבושים.
העובדה שהתקבלה על כך החלטה עקרונית וגלויה
חפירה את המצב, חושפת את פרצופה האמיתי של
נהגת המערך האחראית להחלטה זו.
האיגודים הפיקצועיים בגדה עומדים עתה לפנות
ישמית לאינטרנציונל הסוציאליסטי, ולדרוש את
ילוק מיפלגת העבודה משורותיו. להצעה כזו מובטחת
מיכה שוודית, ואליה יצטרפו מיפלגות סוציאליסטיות
אמריקה הלטינית, שלהן חשבון ארוך עם שימעון פרס
צחק רבץ.
הנהגת אש״ף, שלא עודדה עד כה פניות ישירות
זגדה לגופים בינלאומיים, תתמוך הפעם בצעד הזה.
זכן שהד״ר עיצאם סרטאווי, הממונה על יחסי אש״ף
;אינטרנציונל הסוציאליסטי, יטפל בנושא באורח
ישי.
משקיפים סבורים שאין לצפות הפעם לפעולה
משית נגד מיפלגת העבודה, עקב תמיכת המיפלגה
צרפתית בפרס. עם זאת, תעניק תלונה פלסטינית
׳שמית נגד מיפלגת העבודה מומנטום עצום למאבק
:ינלאומי נגד הנהגת המערך. החלטת חברת־העובדים
יזכה בפירסום עצום, שיגביר את הלחץ הסוציאליס־י
על פרם לשנות את מדיניותו בנושא הבנייה הבלתי-
יקית והבלתי־מוסרית בשטחים הכבושים.

312

חכר־ פרלמנט קירר,
ארמאדה ביס הצפוני
ים סוער. כרוח הימים האלה עורר הסיכסוך יצרים
בקרב הלאומנים הבריטיים. העיתונות הצהובה יצאה בכו תרות
רעשניות, דיברה, כמובן, על פלישה ויקינגית חדשה,
ואף קראה להחרים תוצרת חקלאית מדנמרק.
מישרד־הוזוץ הבריטי גילה חוסר־התלהבות מלט מכל
מגמה ללבות את הסיכסוך. דובר הווייטהול טען, שהסערות
הקשות בים הצפוני ימנעו בכל מיקרה מהדנים מלהגיע
ליעדם. עם זאת, ננקטו אמצעי-זהירות, וגם דנמארק הע מידה
10 ספינות־מילחמה במצב כוננות.
הפרלמנט הדני קרא לדייגים להמנע מפרובוקציות,
ודוברים רבים הוקיעו את הרפתקנותו של קירק, המחפש
לעצמו פירסומת זולה.

ד״ר עיצאם סרטאווי
תלונה נגד מוערך

למרות כל דברי-הארגעה, סבורים משקיפים רבים
שעלול להיווצר עימות מסוכן בים הצפוני, שיהיו לו
השלכות חפורות על תיפקודה של הקהיליה האירופית
כולה.

חיי םברעם

ב 111ל ם

א נ שי ם

ני״ב• נלוו -אך איש איזו ׳וווו מה מקור הרזון
היא התארסה כשהיתה בת ,19 נישאה כשה״תה
בת 20 והיום היא כבר אם בת .21 אך סיפור הפיה
היפהפיה קיבל. תפנית מדאיגה.
בסוף הסתיו פשטו השמועות במועדוגי־החברים
האכסקלוסיבי ^ ,השמורים לדוכסים בלבד, ברובע
מייפייר שבלונדון: ה ליי די די אינה מאושרת.
בתחילה תשבו בולם שאלה דיבורים של לשונות
רעות, שעינן צרה באושרם של האחרים.
אד לאט לאט התגלתה דיאנה אחרת משהכירו:
לא עוד החיוך הזוהר — הוא התכווץ ויחד איתו
קטנו פניה, פיה התקמץ וגיזרתה החלה נעלמת
בהדרגה. במקום ליידי די החלו קוראים לה ״בייבי
בלח׳׳ (ילדה מצוברחת).
אך גרוע ממראה העיניים היתד, שורה קול
׳תקריות מחרות: תחילה היו אלה התפרצויות של
זעם ללא הסבר, התקפים של בכי ושתיקות ממושבות
בטירת באלטורל העתיקה, המשמשת כבית מרגוע
למישסחת המלוכה. ביום אחד, כששהו שם הנסיך
צ׳ארלם ורעייתו עם בנם הקטן, ויליאם, כדי
לנוח מחובות חצר באקינגהם, הסתגרה דיאנה בחדרה
ולא יצאה ממנו במשך 48 שעות, לבד מטיפול
בדברים הכרחיים לוויליאם התינוק — ארוחותיו
והחלפת חיתוליו. היא לא דיברה עם איש ולא
הסבירה את הברוגז בכל צורה שהיא.
כפה ימים אחר־בך הוזמנו הנסיך ורעייתג ל־ם
עודת־פלכים עם ארבעה אורחי כבוד: הדוכסים
אמלט הז ה ::367

׳ • י 9׳יי י 9

של קורנוד ונסיכי גאל. בהגיע המנה העיקרית —
צלי של חזיר על גחלים, דחתה דיאנה את צלחתה
־בשאט־נפש והודיעה :״איני אוכלת בשר.״ לפי
הפרוטוקול חייבים הקרואים להמתין עד שהמכובד
שבאורחיהם יטעם מן האוכל, כדי להתחיל בארוחה
גם הם. הדוכסים נאלצו להמתין עד שבמיטבח תוכנה
במהירות מנתחזליפין — דג סלמון. היא טעמה
ממנו כזית וחפנה את פניה בידיה כשכל העיניים
מביטות בה ברחמים מהולים בתימהון.
למחרת שימשה המישפחה המלכותית כפטרון
של קונצרט מיוחד שנערך באלברט־תול לטובת
אלמנות־מילחמה. הנסיך בא ׳בגפו .״ליידי דיאנה
אינה מרגישה טוב,״ התנצל לפני הוריו, המלכה
אליזכת והנסיך פילים, שקמו בעת שנשמעו
הצלילים הראשונים של ההימנון. כשאיש כבר לא
ציפה לבואה, נכנסה הנסיכה דיאנה לתא המלכותי,
ומצלמחת־הטלוויזיה הנציחו את המראה המביך ל עיניהם
של 20 מילית צופים: הנסיך צ׳ארלס, בפנים
חמורות, גחן לעבר רעייתו ולחש דבר־מה, שבעקבותיו
החווירה הנסיכה והליטה את פניה בידיה.
בינתיים עולים ופורחים ההשערות והניתוחים
בדבר התנהגותה המוזרה של הנסיכה, ויש גם
המרחיקים לכת ומאשימים את הנסיך צ׳ארלס, שלא
השכיל להבין את השינוי הקיצוני שהתחולל בחיי
הנערה הצעידה :״לא מספיק לאהוב צריך גם
לעזור,״ הם טוענים.

הנסיגה שרה: נרתח מוקדמת בחצר
ליידי

הליי די שרה היא נערה שעשתה דרך הפוכה מזו של
די. היא נולדה בארמון והיתד, סגורה, ביישנית ועגומת־פנים. היום,
כמה שנים אחרי שאביה התגרש מאמה הנסיכה וכללי הארמון אינם
הלים עליה בכל חומרתם, היא ועולה ופורחת. שן רה, בתם של
מארגרט וטוני אמסטרוננ.ג׳ונם, הפכה לנסיכה עליזה, שובבה
ורקדנית מעולה ואינה מחמיצה אף נשף בארמון ובסביבה

היום
תוכלי לתלו ת במטבחך

לוח מתכונים •נ״
מתנת ״בוטשר בוי״
המרכז לשיווק בשר ומוצריו.
בשיתוף עם
״טייסט אוף סיצ׳ואן״
המסעד ה ה סיני ת סיצ׳ואנית
בכפר שמריהו.

״במזשר-בוי״
המרכז לשיווק בשר ומוצריו
ר ה׳ רנן גמליאל 26ת״א טל 650335 .
(פניה שלישית ימינה נשול! הכרמל)

אפשרלהשיג את
0 3 1 1 1 :1

ביו שליש* בערב,
בתחנת ימרי,
יריד חחיורת

מקום נעים לעריכת סעודות עסקים?
בשיפודי־סמי ערכנו לך שולחך עמוס
בשפע אוריינטלי מקורי. כל סוגי
הבשרים על האש, סלטים
מגרים, יינות ומשקאות
ל ב חי רתך-כי ד המלך.

^ ־ י המסעדה המזרחית
שלך-בסגנון אחר
בוא לטעום בו א כל יו ם-
לעסקים, לבילויים, לסתם ארוחה טובה.
שיפודי סמי -רח׳ האצ״ל ( 78 התקוה) ת״א.

אנשינו ב שלנו

דולאן נחי: אס אמויאוס בתיאסחן למה: לא שזבוס במחול?
דולאן פטי, רקח בזכות עצמו׳ כוריאוגרף
ידוע, מנהל להקת הבלט של מארסיי (אחרי שבעבר
ניהל להקות מפורסמות רבות בצרפת) ,בעלה של
זיזי ז ׳אנטי* ר — גם היא מן הרקדניות הידועות
של צרפת — עסוק בהכנות קדחתניות להצגת־בלט
חדשה, לפי כוריאוגרפיה שחיבר בעצמו. שם המופע :

ב־ 15 בספטמבר עצרה מלכות מונאקו הקטנה את נשימתה, עם
מותה של הנסיכה גרייס. רק עתה נראה שכולם מתאוששים:
ילדי מונאקו באו לארמון, כבכל שנה, לחזות בעץ ענק ולקבל מתנות
מידי הנסיך רנייה, ולמחרת התג חזרו הכל לפעילותם השיגרתית.
סטפאני ללימודיה, הנסיך אלברט לבנק אמריקאי לשנת התמחותו
השנייה, הנסיך רנייה לעיסוקי המדינה. וקארולין, שנראה היה כי
היא הבעייתית מכולם, עברה לדירה חדשה. בתמונה היא נראית
כשהיא עורכת מסע־קניות בפאריס, כדי להשלים את הריהוט החסר.
היא משתדלת להיות עצמאית! ,ולהתמודד עם בעיותיה לבדה.

1א>ן ר ודש:
והיות בהריון
ולהוג׳ש סכסית
על ראקל ולש אפשר לומר
היום, בגיל ,42 שיש לה הכל.
היא עדיין סמל חלומם המיני
של גברים בכל רחבי העולש
וכל מי שהטיל ספק בכישרו־נותיה
הדרמתיים, נאלץ להודות
בטעותו אחרי שהיא קיבלה על
עצמה למלא את מקומה של
לורל כקול בלהיט הברודוויי
אשת השנה, והפכה לסנסציה.
אם לא די בכך, היא מצאה
לעצמה גם בעל צעיר, אנדרה
ויינפלד, בן ה־ ,35 והיא ס אר
הבית בו עד מעל לראש.
״בזכותו אני מרגישה סכסית,״
היא אומרת, וכדי להוכיח זאת
היא נכנסה להריון, וממתינה
לתינוק שייוולד באביב. אין
חוויה זו חדשה עבורה, כי יש
כבר בן, דיימול ( )23 ובת,
( .)21 אבל ראקל מתיידד
בכל הרצינות. פרשה
לשמור על ברי־היא
מתב־באהאמה.

אמרי־

אהבתו של פראנץ, והוא שואב השראה מחייו של
המלחין הווינאי פראנץ שובדט. האם הושפע פטי
מהצלחתו העצומה של המחזה על חייו של וולפגאנג
אמדיאום מוצארט, אנזדיאוס, שהועלה בשנה האח־רונה
ונחל הצלחה, והחליט להנציח את חייו הפרטיים
של שוברט במחול?

האחות
¥ה הצ׳אנם שלי בחיים. אני
/ /י רוצה פעם אחת לזכות ולהסת דר
בחיים,״ אומר מאיר מתוק כמתוך
חלום. הוא אוחז בידיו עשרות טו פסי
טוטו, יושב בפינה וממלא
אותם בקדחתנות .״אני עובד כ פועל
במפעל טלרד, משמרתי היא
10 אלפים שקל לחודש, ואת כולה
אני מוציא על מילוי טופסי טוטו.
אין לי דירה, אני גר אצל ההורים
שלי. הטוטו הוא כל החיים שלי.
פעם כמעט זכיתי ב־ 13 ניחושים,
אבל מפני שאני שרוף על הפועל*
לוד ניבאתי להם הצלחה, והפסדתי
את הניחוש ה־ , 13 שזכייתו היתה
3מיליון לירות. אני עדיין מחכה
לצ׳אנס הגדול.״

מאיר מתוק אינו היחיד. רבים
חולמים על •זכיה בפרס הגדול.
הם מתקהלים בימי החמישי, החל
מהשעה 7בערב בקפה כסיוד
אשר משנה באותו לילה את פר צופו
והופך למוקד ספורטיבי.
מול בית־הקפה, לצד מודעות
של מרתפי־אמנות הקוראים לבוא
להצגיתיהם, תלויות מודעות בנ ד
סח ״בוא למלא טוטו״ .בית־הקפה
מתמלא בצעירים, ההמולה רבה,
חלקם יושבים ליד שולחנות ש צורפו
זה לזה, מתווכחים איזו
קבוצה תזכה בשבת ואיזו תפסיד,
מחלקים עצות היכן לשים את
ה־א. כולם מרוכזים בטופס ומ מלאים
אותו בקדחתנות.

ל בך נראית רחבת נסית
* 1 0 1ן י
בימי החמישי בדילה.

^ ״ יי מודעות המזמינות למלא טופסי טוסו תלויות על חבל.

כסיה הוא המקום היחיד ברחוב דיזנגוף השוקק
בשעות אלה של הלילה, נ שממלאי טוטו נלהבים ה
בית׳׳ר שרופים נוהרים אליו כל שבוע כדי למלא ט>

אחר־כך עוברים לשולחן הפי נתי.
הם מתגודדים סביב הקופה
הגדולה, שם נשלפים מאות שק לים.
הצעירים נשענים על ציור־הקיר
הגדול, שצייר תושב כסית
קבוע, אורי ליפשיץ.
ליכודניקים שרופים
^ ו ם הצעירים הנשענים על
התמונה אינם יודעים מי הם ה י
אנשים
המצויירים שם ומדוע זכו
להיות מונצחים שם. עבורם כסית
של יום החמישי היא תחנה למי-

שולחו של יום ה,

מאוכלס באנשי הליכוד, אוהדי בית״ר, הממלאים טופסי

שולחו של יום וי ציע
משובצת יושבים בצהרי יום השישי צ׳פאי (במרכז)
הידוע כאיש שמאל מובהק. הוא יושב כהרגלו עם

111 וון
• 1111
1 1 1 )1 1 1 1111 משמאל זוג של יום
שבא, דמות בוהמית

כוסית משקה בידו ומנופף באצבעו. מימין הדייל עמי
מור, בעלה של הדוגמנית פינצ׳י מור. בשולחן השמאלי
יושב, עם גבו למצלמה, הצייר גידי לוי ומולו
הצייר אורי ליפשיץ, שעל הקיר תמונה פרי מכחולו.

היהלומן אדי לוי ואשתו בת שבע, הם אוהדי
בית׳־ר ובאים בגלל המיפגש החברתי. בתמונה
שישי בצהריים — הסופר והעיתונאי שלמודלה
ידועה בכמית, וידידה, אוכלים ארוחת־צהרים.

לוי טופסי טוטו ואריגת חלומות
על הזכייה הגדולה.
המצחיק הוא, שרבים מן הצעירים
האלה מברכים האחד את
השני בבירכת ״שלום תל־חי״.
חבורה גדולה׳ שישבה ליד שולחן
מרכזי, הסבירה :
״הסיבה שאנחנו בא ם הנה בימי
החמישי, היא כי ביום זה הופך
קפה כסית למקום־מיפגש לאוהדי
הליכוד, וכולנו בעד קבוצת בית״ר

״כולנו חרותניקים,״ אומר יהד
דה יזדי, העובד בקוד־ישראל .״אני

טוטו. הסיבה הם
בערב היא מיפג
מעניינת אותנו.

ביום השיש, זהו הקנה של
.. !1שמדמים ״ אין הס יודעים
שביום החמישי נעזב זהו העבה
של בית יר תדאביב, מוקד השטו וייס הדי
זים.

אמנם אוהד של מי־יהודד ,.אבל
כל החברים שלי הם אוהדי בית״ר
ת״א. כסית לא אומר לנו כלום.
אנחנו אוהבים לדבר כאן על פו ליטיקה
ועל ספורט. בעל תחנת
הטוטו במקום עובד בבית דבר
טינסקי, אנחנו חברים שלו, ולכן
החלטנו לבוא דווקא לכאן.״
דויד רותם, היושב בשולחן ה
סמוך,
מראה בגאווה כי על טופסי
הטוטו שלו הוא רשם את שמותיהם
של מנחם בגין ואריק שרון.
״הם המזל שלי,״ הוא מתגאה.
בשולחן הסמוך מאזין בחור צ עיר
לשיחה. לפתע הוא מתפרץ
ומכריז :״אני עזרא אורפלי. אני
•מתעב את כסית, כי זה מקום של
שמאלנים שונאי מדינת־ישראל.
אני בית״רי ובא לכאן אך ורק
כדי לשלוח את טופס הטוטו ר
להיפגש עם חבריי הבית״רים. לו לא
הם, לא הייתי דורך במקום
הזה.״
גם בני הזוג אלי ובת־שבע לוי
באו הנה בגלל המיפגש החברתי
שניהם אוהדי בית״ר ת״א .״אני
יהלומן ומשקיע 2000 שקל כל
שבוע במילוי הטופס. יחד עם
אשתי אנחנו מתייעצים על כל
קבוצה, אבל בעיקר אנחנו מבלים
עם החברה שלנו מהליכוד.״

״הכל בשביל
גנבים !׳׳

קרית לבואם של צעירים אלה בימי החמישי
1חברתי של צעירי הליכוד .״הבוהמה לא
קולות הביוד׳ריס ממלאים את הרחוב.

ך שו ל חן פי נ ו זי, בתוך הרעש
וההמולה שמסביב, יוש בת
חבורת זקנים, מיושבי כסיד!
הוותיקים. הם עדיין זוכרים את
הפרלמנט של כסית, אינם מתענ יינים
בנעשה סביבם, ודווקא הם
נראים אותו ערב ברקע כנטע

״אני אגיד לך אם את דווקא
רוצה לשמוע,״ אומר אחד הזק נים
.״הטוטו הזה הוא בשביל גנ בים,
לא בשביל אנשים הגונים.
את כל הכסף שלהם הם מוציאים
על הטוטו, ואחר־כך רצים לעזרה
הסוציאלית.
״אנחנו באים לכסית כי ב מול

מן • מןך • ך הצייר אורי ליפשיץ זוכה לחיבוק
1 - 1 # 1נלהב של חברו משה׳לה איש־

כסית. ליפשיץ, תושב קבוע של בית־הקפוע הנציח על

־־יא את כל
׳״י הטוטו.
־* הטוטו

העולם ן זזייזי!

יקר, וכאן עולה כוס תה רק 300
לירות. אנחנו רגילים לבוא הנה.
אני באתי לפני 50 שנה לישראל
כדי לבנות את המדינה ולאכול
לחם בזיעת אפיים. כולם מחפשים
היום להרוויח כסף קל. מאין לו קחים?
גונבים. תיראי איזה טי פוסים.
שאלתי כאן אחד אם הוא
מכיר את עשרת הדיברות, אז הוא
ענה לי, את הסרט הזה עוד לא
ראיתי/״
יפת. טיפוס המסתובב בכסית
מזה 20 שנה, ידוע במומחיותו
לספרות, למיספרים ולכדורגל. ב ערב
כזה הוא שוחה כמו דג ב מים,
ומנדב עצות לכל המעוניין.
בשולחן המרכזי עורכים התער בויות
על תוצאות מישחקי השבת.
!מספרים כאן כי בנוסף למילוי
טופסי הטוטו, מתערבים כאן על
סכומים של 1000 שקל בממוצע
ומפקידים את הכסף אצל חיים
פלג, מנהל־התחנה. כאן חולמים
ומגזימים, ואינך יודע אם להאמין
להם או לא. כולם מספרים על
זכיות ועל סכומי השקעה כאילו
זה בל עולמם.
פינחס דהאן הוא אוהד מכבי
ת״א ומכריז :״לפני שנה ניחשתי
12 ניחושים נכונים וזכיתי ב־400
אלף לירות. ההימור מושך אותי.

הקיר הגדול את יושבי כסית הבוהמיים. את הציוו
צייר ליפשיץ תמורת אוכל ומשקה חינם למשך שנו
שלמה .״האנשים האלה יהיו פעם אגדות,״ אמר משהל׳ו

בשבוע שעבר. כשהכריזו על זכייה
ב־ 150 מיליון, מילאתי טוטו כמו
משוגע ב־ 17 אלף שקל. כל שבוע
אני מוציא בין 50ו־סססז שקל.״

אחרים מעידים על עצמם כי הו
משקיעים בטוטו סכומים הנשם
עים כדמיוניים. כששואלים אותב
(המשך בעמוד 19

הבית״ריס הממלאים טופסי טוטו מתגודדי!
^ ל ¥1 1י 1

ליד הקופה שליד הקיר המצוייר של אור
1 י ליפשיץ. על קיר זה מונצחים איש השמאל יבי (למטה משמאל) ,הסופג
איציק בן־נר (למטח משמאל) ,והצייר משה ברנשטיין במרכז התמונה

נידה גל

מישקל אלקטרוני, מיקררמחשב,
רדיו־טרנזיסטור מנגן בצורת פסנתר׳
מישחק־׳שעון אלקטרוני ומצ־

אבא בו אי

גרמנית, עברית ואנגלית׳ עם נסיון
ביחסי־ציבור, מעוניין בהצעות רצי ניות.
טלפון 895849־ 03 בערב.
* מלמד ומנגן. תיזמורת-
חתונות מעולה תנעים לך במיבחר
להיטים מכל הזמנים וגם בשירים
חסידיים. המחיר סביר מאוד. נותנים
גם שיעורי גיטרה, פסנתר ו אורגן
על־ידי מורה מנוסה, בשיטת
לימוד חדשנית שהוכיחה את עצ מה.
טלפון 533492־.02

* כבית או כמלון. בלונדי,
בעל הופעה נאה, בן 45 וגובהו 190
סנטימטר, רוצה לתת ולקבל בפגי שות
בשעות אחרי־הצהריים בביתך
או במלון. ת״ד 4117 נתניה, מיקוד
.42140

מינוס לוישון -
תוספת

כתבנות. כתבנית מקבלת
עבודות הדפסה במחירים נוחים
ביותר. טלפון 364279־ 03מ־4
אחירי־הצהריים.

במיברק שנשלח בגליון ה קודם
(העולם הזה ) 2366ל־ראשון־לציון,
היו חסרים פר טים
חשובים: הוא נשלח ל-
מיסטר ים ועל החתום היתה
העלמה 1-1.0.מתל־אביב.

0000
* שור
התמונה הזאת נמצאה בעת
שירות־מילואים. האבא שאיבד
אותה יכול לכתוב לת״ד 1348
רמת־השרון.

יפה־תואר, בן ,33 מזל שור, גרוש
, 1 +ינכה, רוצה להכיר אקדמאית,
סנטימנטלית, שקטה, בת מזל סר טן.
רק מתאימות יפנו לטלפון
414828־.02

למה — הכל במחירים מיוחדים.
טלפון 286706־413114 ! 03־.03

* רוצה להתחתן. רווקה
יפה ומלאה ,35/170 ,רוצה להתחתן
אייתך — צעיר אינטליגנטי ויפה,
המעוניין בילדים. אתה צריו להיות
גם סכסי, אמיד ונדיב. אוהב מוסי קה
— במיוחד קלאסית וג׳אז —
לטייל בארץ ובהו״ל, ושתהיה גם
משוגע לענות לי. לכיתוב לדרורה,
ת״ד 20313 תל־אביב.
* למטרות רציניות. מש כילה,
נאה, נשית ומעניינת -בת
,33 מחפשת משכיל, רגיש, בלתי-

ברכונו
* היה היה שוטר נחמד.
זה אומנם נדיר, אבל כיף לפגוש
אחד כזה. הוא עצר אותי ביום
הרביעי שעבר בכביש ירושלים—
תל־אביב. כי מגב אחד שלי לא
פעל. ניגש בסבר-פנים חמור, ביקש

* מעיל זטש. לנשים, תתי-
נ ארצות־הברית, מיוחד ואלגנטי,
דד ,38 .תסורת שווה־ערך. טל !
03*399544 בערב.

רוצה

פרטנית.
נדרנד 1088

׳ר טו ב ה

.ב והכיר־ .ב0י\ז
גני. אי י* :ו

ניירות ורשיונות, שלח מבט זועף
לעבר המגב האומלל ואיים במיש־פט.
אפילו לא הייתי צריכה להתחנן.
אחרי כסה דקות של שיחה
הוא ויתר על התלונה ואני נסעתי
לשלום כלא מאמינה.
תודה, ענת

מה רר־ן
* לנשים. בקרוב ייפתח קורס
נוסף ללימוד הגנה עצמית לנשים,
וכן קורס קאראטה. פרטים והרש מה:
התנועה הפמיניסטית, בן־יהודה
82 תל־אביב, טלפון 234314־30
(בבוקר) או 312349־.03

הקלף שלי: ספורטאי, נאה,
יעיר ( )27 ושנון.
הקלף שלך: אותם הנתונים
מינימום.
ביחד אנו יד טובה.
בואי, נסי איתי ותזכי.
ת״ד 3547 בת־ים, מיקוד
!.5931

בואו חזבחב

* תנור־ חימום על גאז.
צרת פזגז, תמורת שווה־ערך.
פון 399544־ 03 בערב.
* מישחק טלוויזיה. אדיו,חדש
עם אחריות ושתי קאס־ז.
אמכור ב־ 6666 שקל במקום
) .8טלפון 413114 !03*280706־.03

מוכרים

קופה־רזשמת,

שמי אתי פרץ, אני גרה ב קיבוץ
אפיקים ואוהבת מוסי קה
— הכי הכי את תיסלם
(את הלהקה השנייה פחות) ו גם
להקות־ג׳אז וביחוד את לד
זפלין. אני מעוניינת להתכתב
עם בנים ובנות מגיל 17 ויותר. אפיקים כתובתי — קיבוץ
(ח״נ) ,עמק־הירדן. 15148 ,
* מחפש עכדדה. בן ,35
תושב תל־אביב, שולט בספרדית,

* הקצץ מחכה. לך, האשה
הבשלה והמנוסה, חמחששת הרבה
אינטימיות, מחכה קצין צעיר ו בשל.
כתבי לד״צ ,02830 לאייל
גיר.
* לא ובררן. דם־חם בן 35
מחפש דרך להתמזג עם כל אשה
בכל מצב וגיל. מבטיח לא לאכזב.
ת״ד 7027 חיפה.

+חזק +חלש =־ יציב.
נשוי חזק 39/180 מחפש נשואה
חלש לקשר יציב. ת״ד 6458ח־פה.
* עזרה לחיות־כית. צער-
בעלי־חיים בישראל, ,רחוב סלמה
30 יפו, טלפון 827621־ ,03 מעניק
עזרה לבעלי־חיים פצועים, אוסף
כלבים משוטטים ומשיב אבידות,
מעניק שירות וטרינרי, עיקורים
ופנסיון, ומוסר כלבים וחתולים
למעוניינים.
* לא רק עוזרת. אם את
יפה, תקבלי !חדר בדירת־פאר ב שיכון
בבלי, כולל כל הנוחיות.
בתמורה ׳תוכלי לבשל ולנקות את
הבית. אם ההצעה קוסמת ילך,
התקשרי לטלפון 441998־.03
* לעשות מה? נאה וסיס-
פטי האוהב לעשות, מחכה לך אם
את בת 17 ויותר. ת״ד 2690 חולון.
* קורם כיחסים. אקדמאי
בן ,34 רווק, מתנשא לגובה של
1.80 מטר, מבוסס׳ מחפש מדריכה
מנוסה ליחסים. כיתבי ליגאל, ת״ד
4113 נתניה.
* אשה חמה. רווק חם מח פש
להעביר את חודשי החורף
הקרים במיטה חטה עם אשה חמה.
גיל ומצב אינם משנים. ת״ד 45796
חיפה.

* סטודנט מחפש אשה.

42140$
שיגרתי ובוגר נפשית, למטרות
רציניות. ת״ד 37465 תל-אביב.

צירו־פ״ש

אפשריים

סטודנט גבוה ויפה יתואר מחפש
נשית ונאה להיכרות רצינית ב אמת.
נא לצרף מיספר טלפון ו רצוי
גם תמונה. ת״ד 6705 ירוש לים.
*.קשר
שנון. רווק,27/175 ,
מעוניין ליצור קשר עם שנונה
בעלת חוש הומור. ת״ד 118 תל-
אביב, מיקוד .61000 נא לציין מיס-
פר טלפון.

* ק ר לו. גברי ונאה, בן ,32
תרבותי, מחפש נשית וחמה לימי
החורף הקרים. ת״ד 31597 תל־אביב,
מיקוד .61315

על הדבש
דבש לא אלקק, ובכל זאת
אני מעוניין ביחסים אוראליים
עם אשה עד גיל .45 אני פנוי,
אירופי,
אקדמאי,
,55/165
מסור ועם דירה. לכתוב לת״ד
1794 תל־אביב.
* חגיגה. גרושה נאה/ 173 ,
42 וגם מיוחדת, בעלת חוש הו מור,
נראית ומרגישה צעירה, מח כה
לגבר שיהיה חגיגה לעיניים ו חגיגה
לנשמה. ת״ד 652 פתח-
תיקווה.
* כל המעלות׳ .נשוי בן ,32
גובהו 182 סנטימטר, מחפש אשה
יפה, סכסית ומושכת, בת 40 לכל
היותר, לידידות אינטימית. עדי פות
למצרפות תמונה. ת״ד 37
נמל־תעופה בן־גוריון, מיקוד . 70100

חינס איו כמו !
אז א ם יש לך מהל הו די ע,
להביע, לבק ש, לכרך, לשפר
ב די ח ה טו ב ה, ו א פילו ל ק לל —
ק די מ ה 1
• כל הו דעהי כו ל ה לכלול
ע ד 2 0מי לי ם.
• מי שרוצה לצרף ת מו נה
— הכל בהא בו ד, עגלת-
הי ל די ם ה מוצ ע ת, ה די דהה מוצעת
ל חי לו פיו, ה רוו קהמ צי ע
אתע צמו ל הי כ רו ת — י כו ל
לעשות זאת. ב מי ד ת היכול ת,
תפו רסםנםהת מונ ה.
• ה הו דעה תיכ ת ב על גבי
נלויי ת״דואר, למע רכ ת ״ ה עו ל ם
חז ה״ ,ת ״ ד , 136 תל -אבי ב
(אלא א ם כן מ צו רפ תלח
ת מונ ה. ב מי קרחזח יש ל ה שתמ
שבמע טפ ה) .לאתתקב לנה
שום הו ד עו ת בעל-פח, בטלפון
או ב בי קו ר אי שי.
• הג לויי ה תכלול א ת
שמו, כ תו ב תו ו מי טפרהטל פון
של בעל-ה הו דעה.

ויזיי

ע־תונז חבצלהמעצר
(המשך מעמוד )22
המהדורה האנגלית והעברית שלי
אל־פג׳ר כמעט אין מפיצים בתוך*־
ישלאל.
מה שמודפס במרכז העיתונות
הפלסטיני בירושלים, מגיע לקור אים
מחוץ לעיר המיזרחית בדר כים
לא־דרכים. פלסטינים המגיעים עיתונים לעיר הגדולה רוכשים
עבורם ועבור חברים ומעבירים
אותם לביתם. אם ייתפסו בדרך,
הם עלולים להיעצר. עיתונים מוע ברים
גם בדרכים אחרות, שעליהן
אין המו״לים רוצים להרחיב את
הדיבור.
כך הופך העיתון, שבישראל הוא
נמכר בכל פינת רחוב, למוצר קשה
להשגה מחוץ לעיר העתיקה בירו שלים.

שליחות

או מי ת
יתץ היוצא לאור אחרי צג־
? זורה קפדנית מרתק הרבה יו תר
לקריאה. הקוראים מנסים לקרוא
בין השורות, לחפש משמעויות ו רמזים
למידע העובדתי ביותר. כל
תמונה, מודעה או פירסומת נבחנות
בשבע עיניים.
כיום עוסקים בעיתונות ברחבי ה גדה
והרצועה כמה מאות איש,
אך אין מיספרים מדוייקים. היוש בים
בירושלים כמו חבריהם למיק-
צוע הפרושים בשטחים הכבושים
ואף בחו״ל, רואים בעבודתם שלי חות
לאומית ממדרגה ראשונה. חל קם
עובדים מזה זמן רב בעיתונות,
לעיתים כשהם משלבים זאת עם
עבודה נוספת.
זיאד אבו־זיאד ( )42 למד עברית
בבית־העם בירושלים אחרי מילח־מת
. 1967 הוא ויתר על קאריירה
אקדמית ומאז 1969 הוא עובד ב עיתונות.
בתחילה באל־קדס כמתר גם
ועורך ומאז 1977 באל־פג׳ר.
אבו־זולוף ומחמוד יעיש שיתפו
פעולה עיתונאית עוד לפני . 1967
יעיש, איש־עסקים רב־ממון מ שכם,
מסביר מדוע הוא יושב ב מערכת
עיתון .״בדרך זו אני מרגיש
שאני משרת את העם הפלסטיני.״
ריימונדד, טוויל כבר הספיקה לכ תוב
ספר שתורגם לעברית, ובו
מתוארת עבודתה העיתונאית מאז
תחילת הכיבוש. באשיר ברע׳ותי
הספיק לעבוד באל־קדס עד שהפך
לעורך שבועונו העצמאי. רדואן אבו
עייש ( )30 מרמאללה ויתר על מיש רת
מורה לאנגלית, והתחיל לכתוב
בטור אישי באל־שעב. אחר-כך הת חיל
לעבוד לצד ריימונדה בסוכנות
הידיעות שלה. איסמעיל עג׳ווה
( ,)32 היום מעורכי אל־׳ביאדר, הס פיק
לעבוד באל־שעב, אל־מיתאק,
כל זאת אחרי שוויתר על הוראה.
חזמו היה עורך באל־פג׳ר, ומש לב
את עבודתו העיתונאית עם הו ראה.
סיפור בפני עצמו היא אשתו.
נאדה היתה מורה. מזה ארבע שנים
היא עובדת כעיתונאית :״אני כות בת
על פוליטיקה וענייני נשים. אין
זה קשה להיות עיתונאית. היום
יש גישה ליברלית לנשים במיק-
צוע, ובנוסף לכך אני מרגישה גאווה
במה שאני עושה.״
העיתונות הפלסטינית סגורה ב עיקרון
לישראלים. אך באל־פג׳ר
במהדורות האנגלית והעברית שלו,
יש טורים אישיים של יהודים יש ראליים.
למרות
הגורל המשותף אין עי תונאים
ערבים־ישראלים רבים, ה כותבים
במיוחד לעיתונות הפלס טינית.
אחד המעטים העושה זאת
הוא חאלד חליפה, בעל תואר שני
ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה
העברית. הוא כותב עבור אל־פג׳ר
ואל־ביאדר, ובעבר אף כתב בשבו עון
הירושלמי כל העיר. הצעיר
25 בן כפר עילבון שבגליל לא
יכול היה להישאר זמן רב בעי-
(המשך בעמוד )44
העולם הזה 2367

שרגא צו ר, שיוו מישראל רבני שמונה שנים ושהחלים
לחוור, מספר על ח״ היורדים ברוס־אנגירס, מוען שחייהם
ויקים מכל תוכן, ומספר על ק ש״ קריסתו ב או ץ מחו ש
למוות ההצלחה
הפלנלית, הישואלים
שם אינם מאושויס.
הם ח״ם
בהלישנת גגווה

נשהחלמת׳ דרות,
אנשים (!ינש בי.
1היבלת׳ תודיכזו
מנסוית ס ו ׳
ונופל חוובויס

לא הוגשה׳ שחמדינה
היא בית, אלא *1071
מגנוים. פ שודזוי
לאוודב, הוג שה׳ באחו
חשבו מ דג יבחות־תשה

ההריסה הקשה נהווה
באח השפיעה נול
המצב בבית, והלחצים
השפיעו הל ה׳חהים
ביני ובין אשתי

תחב״שת׳ והה שאני,
נזמצדזון ולשואל׳,
הסה לאח האפשחיות
הבלתי־מוגבלש,
ולא מצליח

אשתי לא וצחה לתהו.
היתה לה מכונית
אמדהאית! ,בית גחל
עם ששח הווים, גיהוז׳,
חנות שפה וכונסה שפה

״ ברחנו חגן •עדן

עוד ועוטים
שנת 1927 תיר שם ב הי ס טו רי ת של ח ישוב
הי הו די בארץ־י שראל כ שנה שבה
נשבר שיא. חי ת ה זו ה שנה הי חי דהמ אז
מי לחמת״ ח עו לםהרא שונ ה שבה עלה
מי ספר היו ר די ם על ה עולי ם. עכ שיו הצ טרפה
1982ל־ . 1927 גם שנה זו תי רשם
כ שנה שבה הי ת ה הי רי דהמהארץג דול ה
מהע ליי ה א לי ה.
ל מד תי ל ה כי רמק רו באתב עיי תהי
רידה כא שר ה תגו ר ר תי במ שך שנ תיי ם
בלו ס״ אנג׳ל ס ובניו״יורק ועבדתי שם כת
חנ תהט לוויזי ההמ שדר ת בעברית ״ איז-

ראל־ טו דיי״ ו חיי תי מ עו רהב חיי הםטל
היו רדי ם.
לוס -אנג׳ל ש הי א עיר שבה מ תגו ר רי ם
ישר אלי ם רבים ב רוו ח ה כלכלית• יחד עם
זאת, ה ם יצרו ל עצ מםמ עין גטו — ג טו
נאה או מנ ם, של הווי לו ת מ רוו חו ת, ברי-
כו ת -ש חיי ה ו מכוניו ת־ פאר, אך עדיין גטו.
הםכמעטש אינ ם מ עו רי ם ב חיי םהאמ רי
ק אי ם של העיר, ט הי א בי ר ת -ה קו לנו ע
של העולם.
ה ם חיי םזהב תוך ז ח וז ח מזה• מעדיפי
םלהשתמש בעורך״דין י שראלי כדי

שיסדר להםאתה״ג רין־ קארר״ ו שאר
ע ט קי ם, הו ל כי ם ל רופ א״ מי שפ חהי שראלי,
רופא־ שיניי ם י שראלי ו מנ תחפלאס טי
ישרא לי; מבט חי םאת חיי הםא צל סו כ ר
בי טו ח י שראלי, מ ת קני םאתה או טו א צל
מו שבני ק י שראלי, מסתפ רי ם א צל ס פ רי ת
י שראלי ת, הו ל כי םלקוסמ טי ק אי ת ישרא
לי ת. גם אתה קניו תהם עורכים ב בו
טי קי ם הי שרא ליי ם, ה מ פוז רי םבעמק
טאן״פרננדו י בהולווי ר.
ה ם צופי ם ב שידורי העברית של ״ איז-
ר אל״ טו ריי״ ונ שבעים שיו םאחדהם

י חז רו לי שראל. בינ תיי ם, תםלא חוז רי ם.
הםנש ארי ם שם, מ ע טי ם אוז רי ם או מ ץ
ל א רוז אתהפקל או תוה מי שפחהולה תחי
ל בי שראל מחר ש. או תםשהם בעלי
הרכוש חו ש שי םלהתרחק מסיר־הב ש ר
ו מ הנו חיו תהאמ רי ק אי ת. אלה שלא הצלי
חו, חו ש שי ם ל חזור ו ל הו דו ת בכישלון,
מפחדמה יגידו ה שכנים.
אחר שאזר או מ ץ וחזר ל מ רו תהצלח תו
הכלכלי ת ב אר צו ת־ הברי ת הי א אי ש•
ה מ כי רו ת שרגא צור• שרגא הו א בן ,3$
נשוי לגילי ואב לירון בן 11 וגי א בן .9

*.ברחתי מגן־ ע דן ש ד שוטי!״
• מה אמרה, גילי, אשתף ץ

(הנזשך נזעמוד )39

רשת

הו א הי ח מנ הל״ ה מ פי רו ת
ברדיו ושעה ב ט לוויזי ה.
כאי ש־ מכירו ת ה רווי ח שרגא מ שכורת
ש הי תהי כו ל ה לפרנס בכבוד חמ ש מיש־פ
חו ת בי שראל. הי ת ה לו ג׳ קוזי בחבר
(למי שלא יו ד ע: זו מ עין ברכה ק טנ ה,
ש מ תו כ ה יו צ אי םזר מי ם ח מי םהמע טי ם
א ת הגוף. הג׳ קוזי הפך ל מעין סמל של
נו חיו ת בלוס״אנג׳לס) ,הי ת ה לו מכוני ת-
ספו רט מפו ארתואש תו נ הג הבמ כוני ת
א מ רי ק אי ת, ש הי ת ה נח שבת בי שראל כמ
כוני ת של מיליונרי ם. הי ת ה לו ח ב רה
של י שר אלי םמצ לי חני ם כ מו תו, וילדיו
הפכו לאמ רי ק אי ם.
אבל שרגא עשה מ ה שלצערי הרב
עושים מ ע טי ם: הו א ארז אתה מי שפחה
וחזר. לדבריו, מפני ש אילולא הי ה חוזר
עכשיו, לא הי ה חוזר לעולם•
הכרתי א ת שרגא בלוס־ אנג׳לס, עבדנו
ביחד. הו א הי ה גדול הפט ריו טי ם ש־היכרתי.
ב חד ר״ ה או ר חי ם שלו הי ת ה
תלויה ת מונ ה של מנ ח ם בגין. הו א ה תנגד
ל ק בל תי לעבודה ב ט ענ ה שאני ש מ אלני ת
קי צוני ת מ״ ח עו ל ם הז ה ״.
אחרכן הפכנו חברים טו בי ם. כיו ם,
א ח רי שנה ש הוא בי שראל, הו א מי תן
מ או דאת דיעותיו הני ציו ת. העובדה ש הו א
חי פ ה ול א שם, הפכה או תו רי א לי ס ט.
שרגא לא התקבל בארץ בזרועות פ תוחו
ת. אנ שי ם בזו לו על שחזר מה שפע
אל הארץ קשת־ היו ם. הו א נעלב, נדהם
מ תגובו ת הרחוב. הי ה מ תנ צל ו מ סבי ר

היא היתד, נג ה כי היא נגד שינויים ב אופן
עקרוני. באותה מידה שהיתר. נגד
ירידה, היתד, בשלב מאוחר יותר נגד חזרה
ארצה. גם אז וגם כשהחלטתי לרדת, שיב־נעתי
אותה, והיא הסכימה להצטרף.

• ירדת, מייד ולא נסעת קודם
כדי לכדוק א ככלל כדאי לרדת?
תיכננתי לרדת מייד. לא חשבתי לבדוק
מה העניינים. היה ברור לי שאני יורד
על מנת שלא לחזור. לפחות לכמה שנים
טובות.

• מניין היה לך הכיטחון שתס תדר
כארצות־הברית?

לא ידעתי אם אסתדר או לא. אבל בארץ
כבר לא נשאר לי שום דבר אחרי שהעסק
חוסל. באמריקה לא היד, לי אף אחד ועברו
עלינו שנתיים קשות מאוד.

• כשהחלטת לרדת, מישהו ניסה
לעצור כעדך? מישהו ניסה לשכנע
אותך שתישאר?
אף אחד לא. קיבלתי את כל העידוד
מהסביבה, מהוריי מחברים. אנשים ממש
קינאו בי. זה לא היה מעשה שלא יפה
לעשותו. קיבלתי תמיכה מוסרית מכל
הצדדים.

• איך אתה ססכיר את זה?

זו לא היתה בושה לרדת מהמדינה. לא
היתד, תודעה שזו המדינה שלף. לא היתה
תודעה של ציונות ואהבת מולדת. אלה
היו ערכים שפשטו את הרגל.

ניך ובעיני הסובבים אותך. אתה פוחד
שיש לך תדמית של נכשל.

• וזו הסיכה שרכים לא החרים
ארצה?

זו הסיבה שאלה שאינם מצליחים אינם
חוזרים. אבל חייבים לחלק את אוכלוסיית
היורדים בארצות־הברית לשניים: אלה
שהצליחו ואלה שלא. אלה שלא הצליחו
מתביישים, ומקווים עדיין להצליח. הם
רואים את המצליחנים ואומרים לעצמם:
למה הם כן ואני ל אן
ההצלחה של הישראלים בארצוודהברית
היא כלכלית. הם לא מאושרים. הם לא
מרגישים בבית. הם אמנם חיים בנוחות,
אך יחד עם זאת חיים בתלישות גמורה
ובריקנות, במקום שלעולם לא יהיה להם
בית. אם הם רואים טלוויזיה בשעה 7
ובשעה 11 זה רק כדי לתפוס מילה על
ישראל. לא מעניין אותם בכלל מה אומר
רגן או מה גורל המדיניות של ארצות-
הברית בדרום־אמריקה.

• מה קורה לילדים שלהם?

הופכים לאמריקאים. הם מאבדים את
השפה העברית, מסרבים ומתביישים לדבר
עברית. וזו לדעתי הנקודה שצריך לעבוד
עליה. אם הייתי יכול להשפיע, הייתי עו בד
על הישראלים לחזור אך ורק בכיוון
של הילדים ז כי זה הדבר היחידי שיכול
להחזיר אותם. שמעתי תוכנית על הירי דה
בתוכנית כל ציבעי הרשת. מישהו אמר
שם שהוא ממהר, כי הוא הולך כעת למסי-

• היית חצי שנה כמילואים.

החברה הישראלים 111
שונים מסיבות מסביב
לבד יכה, מסיבזת
באובקק, גיעוז׳ .נשהיז־ו
המהפך ב־ד 7התאספו
אצלי בבית 50 תבדזה,
כדי לחגוג את המאזדע
בת־חנוכה בגן־ד,ילדים של נכדו. אם היו
שולחים לארצות־זזברית תמונה של חגיגת-
החנוכה הזאת, זה היה עובד יותר טוב
ממאתיים שליחים.

גילי צור ן כאמצע) ,ילדיה ושכנים ככריכת ג׳קוזי ככיתט כלוס־אנג׳לס
״הרגשנו הרבה יותר נוח בחברת ישראלים...״
שלא חזר מפני שנכשל, אלא מפני טרצה
בית.
כיו ם הו א לא מ תנצל יותר. הו אנאבק
יו ם־יו ם, בי ח ד עם א ש תו וילדיו, בק שיי־ק
לי ט ה חד שים. יש לו בי קו רתקשה על
היו רדי ם ו הי ריד ה, אך לא ת שמע מ מנו
מיל ה רעה על הארץ ש אליה חזר, מ כיוון
שלדעתו ל א מגיע לו כל פר ס על כך
שחזר.
בגילוי לב מ ד הי ם, ו או לי בפעם הר א שונה,
מ ספ ר יורד י שראלי אתהאמת על
חיי ה ם של היו רדי ם ב ארצו ת -הברי ת ועל
ק שיי -ה ק לי ט ה שלו בי שראל

מתי ירדת מישראל?׳
אחרי
. 1974

מילחמת

יום־ר,כיפורים,

ביוני

• מדוע?

הייתי חצי שנה במילואים. המילואים
חיסלו לי את העסק הקטן שהיה לי, להפ צת
רהיטים. הייתי במצב כלכלי קשה. אבל
זוהי רק הסיבה הגשמית לירידה. הסיבה
מאחורי זה — ואני מאמין שזו הסיבה
האמיתית — היא שאף פעם לא חינכו אותי
לאהבת מולדת. כשהחלטתי לרדת השיקול
של עצם העזיבה את הארץ לא היה בכלל
קיים.

• איך התגכשה כתדכך ההחלטה
לרדת מישראל?

אני חושב שכמו שהיא מתגבשת אצל
כל אחד. היד, לי החלום האמריקאי על
ארץ האפשרויות הבלתי־מוגבלות. לנסוע
למקום שאפשר להצליח בו בקלות מב חינה
כלכלית. אמריקה היתה המקום.

נלחמת כשכיל המדינה. זה לא
עשה דך משהו?
כנראה שלא הערכתי את המדינה. בסי כומו
של עניין, מדינה זה בית. ואני הת ייחסתי
אליה לא כמו אל בית אלא כמו
אל מקום־מגורים. כשירדתי לארצות־הב-
רית, הרגשתי כמו אחד שעובר דירה מ־פתח־תיקווה
לרמת־גן.

• היכן היתה התחנה הראשונה
שדך כארצות־הכרית?
ניו־יורק. התחלתי לעבוד כמפיץ של
אנציקלופדיה יודאייקה. אחרי זמו־מה עבר תי
ללום־אנג׳לם.

• מתי חד שיבור במצכך הכלכלי?

אחרי
שנתיים. בשלב הראשון היינו ב מצב
קשה. הגעתי בלי כסף ועם אשה ו שני
ילדים קטנים. גרנו בדירה שכורה
ומצבנו הכלכלי היה די גרוע. לא הכרתי
את השפה ואת המנטליות, וכאיש־מכירות,
בלי להכיר את המנטליות ואת הטבע ה אמריקאי,
לא יכולתי למכור.

• חלפו אז בראשך מחשבות
שאודי כדאי לחזור לישראל?
לא. כי התביישתי בכישלון.

• שמעתי על כך בעמים רכות,
שישראלים שנכשדו בארצות־ה־כרית
מתביישים לחזור• מסה
כעצם מתביישים?
אתה מתבייש שאתה, המצליחן הישרא לי,
נוסע לארץ האפשרויות הבלתי־מוגב-
לות ולא מצליח. אם אתה לא מצליח, סי מן
שאתה כישלון גמור, וערכו יורד בעי

מה קרה בארצוודהכרית ד-
ידדים שלך?

• איך התמודדתם עם הבעיות
־בהתעוררו אצל הילדים?

כשהגענו לאמריקה, לירון היו בעיות
עם האנגלית. הגננת אמרה שנדבר איתו
אנגלית, והבעיות שלו ייפתרו מאליהן. די ברנו
איתו אנגלית, והוא בכלל לא דיבר
עברית. ניסינו בתחילה להגיע למצב ש הוא
לא ירגיש את עצמו חריג, שידבר
אנגלית ושהוריו ידברו איתו אנגלית.
כתוצאה מכל הבלגן הזה נוצרה לירון
בעיה של חוסר-ביטחון, ויש לזה השלכה
עד היום.
בסיכומו של עניין, הוא לא מצא את
מקומו. הוא השתדל להיות אמריקאי, אבל
אנחנו היינו ישראלים. הוא רצה להיטמע
בחברה הנוצרית, אבל אנחנו היינו יהו* י
דים. הוא לא הבין מה אנחנו רוצים ממנו,
מה החברה רוצה ממנו, ונעשה מבולבל.

• החוג ההכרתי שלכם היה
מורכב מאמדיקאים או מישראלים?
אך ורק ישראלים.

• מדוע לא ניסיתם להשתלב
כחכרה האמריקאית?
הרגשנו הרבה יותר נוח עם הישרא לים.
חלק היכרנו מהארץ, חלק היכרנו
שם. היתד, לנו חברה די גדולה של ישר אלים.
היה לנו מיבחר גדול של מסיבות,
בריכה, גיקוזי, ברביקיו, ומסיבות של חגים
אמריקאים וישראלים. כשהיה פה המהפך ב-
, 1977 התאספו אצלי 50 ישראלים, לחגוג
את המאורע בשתיה, כשימחה ובצהלה.
הערבים הכי מוצלחים שלנו היו ערבי
השירה בציבור, עם שיקופיות. היינו שרים
שירי מולדת ובוכים מגעגועים. תאמיני
לי, למרות שהישראלים בירכו על זה ש אלוהים
הביא אותם לארץ הטובה, הם
התגעגעו לארץ ישראל. אל תשכחי שרו בם
ראו ברכה בעמלם, ונחשבים למצלי-
חנים אפילו בקנה־מידה אמריקאי.

• תאר לי את אורח חייו של
החוג ההכרתי שאליו השתייכת,
״המצדיחגים״.
רובם הגדול עצמאיים, שבמשך השנים
התבססו, בנו בתים עם בריכות־שחייה ו-
ג׳קוזי, החזיקו במכוניוודפאר לבעל ולאשה
והירשו לעצמם בקלות נסיעה חודשית
ללאס־וגאם, שלא לדבר על מיסעדות־פאר.
הדבר היחידי שהטריד אותם היה כמות
הבועות שהג׳קוזי הפיק.
אבל כשאני מסתכל אחורנית, אני מבין
שחייתי בגן־עדן של שוטים. זהו גן־עדן
מזוייף. אני לא מאמין שאפשר להיות
מאושר ללא כל שורשים, ערכים, והזדהות
עם המקום שאתה חי בו. כשכל הזמן
הדבר היחידי שיש לך בראש זה מה בעצם
קורה בארץ. אחרי שגמרתי עם האנציקלופ דיה
התחלתי לעבוד ביזראל טוריי. בלום-
אנג׳לס יש בסביבות 150 אלף ישראלים,
והתוכנית בטלוויזיה היתה די פופולרית.
אני למעשה הקמתי את תשתית השידורים
בעברית, והדבר הכי פופולארי בתוכנית
היו תוצאות מישחקי-הכדורגל מישראל.
היינו מקבלים את התוצאות כל שבת מ ישראל.
ואם חלילה קרה פנצ׳ר ולא קיבלנו
את התוצאות, התחנה היתה מוצפת בקרי אות
טלפוניות. כל מה שהישראלים רצו
לדעת, זה אם מכבי תל־אביב או בית״ר
ירושלים ניצחו וזה מראה לך את ההזדהות
העצומה שיש לישראלים באמריקה עם
ישראל.

ירון הגיע בן שנתיים וחצי, וגיא בן
עשרה חודשים. הם דיברו אך ורק אנג לית•
היו צופים בטלוויזיה שבע שעות ב יום
בממוצע, עם כל שטיפת־המוח של
האמריקאים. בקושי היו להם חברים, לא
היתה להם שכונה. כדי להגיע לחבר צריך
היה להסיע אותם קילומטרים ארוכים.
לוס־אנג׳לס היא עיר שטוחה וענקית עם
בעיות תחבורה. צריך היה לקבוע פגי שות
שבועות מראש. חיי־החברה שלהם
היו דלים ביותר. אין בכלל להשוות לחיי-
חברה של ילד ישראלי.

• לא היכרת אף ישראלי שהתכחש
לישראליות שלו, שרצה לשכוח
עכרית ולהפוך אמריקאי לכל
דכר?

הם היו מעדיפים להיות ילדים של ה ד
רים אמריקאים. הם היו מעדיפים עץ
אשוח בבית בחג־המולד. הם היו מעדי פים
שאדבר אנגלית בלי מיבטא. כשהם היו
מביאים חבר הביתה, היו נסגרים בחדר
כדי שהחבר לא ישמע שההורים שלהם
זרים.

היכרתי. אלה הם בעיקר כאלה שנמצאו
באמריקה יותר שנים מאשר הקבוצה שלי.
כאלה הנמצאים שם 15־ 20 שנה, ושעבדו
קשה כדי להיות אמריקאים. המיבטא שלהם
הוא יותר אמריקאי ממיבטא של אחד
שנולד בבוסטון וגמר את יו־סי-אל-איי.
הם מסרבים לדבר עברית ועונים רק באנ גלית.
יש ביניהם גם כאלה ששינו את
שמותיהם לשמות אמריקאים.

• איך הם הרגישו כילדים אמריקאים
להורים ישראלים?

• מה עוכר על האנשים האלה,
מה קורה להם?

• אני זוכרת שירון היה תוקפני
מאוד כשפנו אליו בעברית. הוא
דיבר ככח עד ישראל, ואפילו שינה
כמקצת את הצליל של שסו כדי
שזה ישמע אמריקאי.

אלה הם אנשים בלי מולדת. ישראל אי נה
המולדת שלהם, ואמריקה עדיין לא קי בלה
אותם כאזרחים. הם לא פה ולא שם.

ירון השתדל מאוד להיות אמריקאי.
הוא בכלל לא אוהב לבלוט. הוא ממש
לא הרגיש נוח עם זה שאנחנו ישראלים.
זה הגיע לידי כך, שהרגיש לא נוח עם זה
שאנחנו יהודים. היד. מגיב בשינאה לכל
גילוי של ישראליות ויהדות. הוא פשוט
רצה להשתלב בסביבה, ואנחנו היינו גורם
שהפריע להשתלבות שלו. כשהיו באים
אורחים מישראל, הילדים התייחסו אליהם
כמו אל אנשים מכוכב אחר. היו מכנים
אותם בשמות.

כן, יש לי כמה חברים שהיו בעלי-עסקים
בארץ. מס-ההכנסה התלבש עליהם, וגילה
העלמות מס, והם עזבו את הארץ במהי רות.
אחד מהם, חבר קרוב שלי, שלח את
שלושת ילדיו לשרת בצבא. הוא יוצא
קיבוץ, במילחמת הלבנון נפל בן־אחיו,
אחר־כך אמו נפטרה, והוא לא יכול היה
לבוא להלוויית. הוא נכנס למשברים עצו-

• היכרת כארצות־הכרית ישראלים
שהיו סוכנים לחזור, אך
אינם יכולים?

מים. האיש הזה מוכן לעשות הכל כדי
לחזור.

* למה הוא לא חוזר?
כי הוא מפחד שמם הכנסה יושיב אותו.
הוא היה רוצה להגיע להסדר ולגמור את
העניין, אבל מם־ההכנסה לא מוכנים לדבר
איתו כל זמן שהוא שם. הוא פוחד שברגע
שתדרוך כף רגלו בארץ, יושיבו אותו
בבית־סוהר. יש קבוצה שלמד. של אנשים

כעיקכותיך באו הוריך ואחיך ה צעיר.
אחרי
שהייתי שם בערך שנה, אבי בא
לבקר אותי והחליט לחסל את מה שהיה
לו פה ולהצטרף אלי. הוא שלח קודם
את אחי ואחר־כך הגיע עם אמי. היתה לו
כאן חנות של אתא. הוא חיסל אותה וכך
הצטרפה אלינו כל המישפחה.

• כלומר, הבעיה של רוב הישראלים
— הריחוק מהפישפחה
הקרוכה, לא היוותה גורם אצלך.

לא, לגמרי לא. להיפך, הוריי היו לידי,
לילדים היו סבא וסבתא, וזה מאוד חשוב.

הדבר היחיד׳ המדאיג
את הישואליס זה מה
(!ורה בארץ. בשהגשת׳
את ווחדת הסנורס
בם לווקיה הישראוית
בלוס־אנגירס, היו
ומביעים דווח
על מסבי והזיה

• איך הסתדרו הוריך כמולדת
החדשה?

היתד. להם שנה קשה. עכשיו הם מסוד רים
יפה מאוד. הם הגיעו עם קצת כסף.
בתחילה אבי עבד בעבודה לא מיקצועית
ביחד עם פועלים מכסיקאים. אחר-כך הוא
פתח סנדוויצ׳ריה והלך לו יפה מאוד. היום
הוא מסודר מבחינה כלכלית.

* ואם ה בעיי ה שלהם תיפתר?

הם חוזרים לארץ.

#הם. מובנים לשלם את החוב
שהם חכים דמם ־ההכנסה?
בגבולות ההגיון. כמו שאגי מבין, מם-
ההכנסה דורש מהם סכומים שהם אף פעם
לא הרוויחו. מדובר במיליוני דולרים. ה בעיה
היא שאין עם מי לדבר. אני רואה
בבעיה שלהם טרגדיה נוראה. הם כל-כך
שורשיים ופטריוטים.

* עד כדי כך פטריוטים שרימו
את מס־ההכנסה זכרהו מהארץ?

כמה זמן צריך לסחוב להם את החטא
הזה ז

• לכל חטא יש עונש. מדוע
שלא יחזרו, ייענשו, ויתחילו מהתחלה?

כדי כך הם לא פטריוטים. אם יתנו
להם שנתיים בבית-סוהר, אני חושב שהם
ישכחו מהפטריוטיות שלהם. אבל ברצי־

• הוריך דוברים אנגלית?

היום הם כבר לא יודעים עברית, לא
יודעים אנגלית, ולא יודעים יידיש מרוב
שעטנז של שפות.

• והם מרוצים בארצות־הכרית?

הם מרוצים כלכלית וחברתית. אבל אבא
שלי אומר שהוא לא רואה את עצמו מסיים
את חייו באמריקה, ונראה לי שהיום הוא
רוצה לחזור.
כי יש לו שם בן שהתחתן עם ישראלית-
לשעבר ונולד להם ילד. אחי הוא בן .25
כשנסע מכאן היה תלמיד תיכון. אם יחזור
כעת, ייאלץ לשרת שלוש שנים בצבא.
הוא לא יכול לעמוד בזה כשהוא אבא
לתינוק ויש לו מישפחה לפרנס. אני מתאר
לעצמי שהוא יחכה עד שיהיה בוגר יותר,
ואז יצטרך לשרת תקופה קצרה ואחר-
כך לעשות מילואים.

זה לקח שנתיים. אמרתי לך שאשתי לא
רצתה לחזור. היא פחדה משינוי. היה לה
נוח — בית גדול, שישה חדרים, ג׳קוזי,
מכונית אמריקאית, פרנסה טובה. היה לה
כל טוב, כולל חברים נהדרים. אמרתי לה
שאני נוסע איתה או בלעדיה, ומכיוון שאני
איש־מכירות טוב, שיכנעתי אותה. סיפרתי
לה כמה מאושרים נהיה פה, וכמה טוב
יהיה לילדים. אבל ברצינות, השיקול העי קרי
היד, שאם לא עכשיו אז לא אחזור
יותר, וזו היתה הסיבה שחזרתי. פשוט
לא יכולתי לסבול את המחשבה שאשאר
שם כל החיים.

• איך הגיס־ החברים?

ירץ צור בלום־אנג׳לס
נות, עדיף למדינת ישראל להחזיר אותם.
הם יכניסו הון זר למדינה. הם יעשו פז<
עסקים. מדובר בקבוצה רצינית של מצלי-
הנים. ואני מניח שאם יימצא הסדר, הם
יחזירו את חובם למדינה.

• לא רק אתה ומישפחתך המצומצמת
ירדתם לארצות־הכרית.

נשאר יפה. איני בטוח שהיד, לי הרבה
יותר קל מאשר עכשיו.
* ב אי לו בעיותנתקלת?
מבחינה כלכלית־יעיסקית. הענף והשוק
שבו התמחיתי בארץ השתנו לגמרי, ונאלצ תי
להתחיל כמו טירון מאל״ף. חזרתי ל היות
בן 20 מבחינת הנסיון. אני צריך ל התמודד
עם בעיות קליטה בענף מסויים,
ואין משמעות לכך שיש לי ניסיון
של 16 שנים בענף זה. מבחינה חברתית,
החברים הישנים התפזרו בארץ ובעולם,
ואין לי פה חברים. מוזר שבארצות־הברית,
מדינה זרה, היו לי הרבה יותר חברים
מאשר בארץ עכשיו.

#ניסית ליצור קשרים חברתיים?
ניסית להשתלב מחדש?

עקב כל הלחצים והבעיות, אני לא מנסה
מי-יודע-מה ליצור קשרים חברתיים. אין
לי ראש לזה.

+יש בארץ גוף הדואג לחוזרים?
מישהו התקשר אתכם?

אני לא חושב שמפני שירדתי, המדינה
צריכה לפרוש לי שטיח אדום ולהגיד לי
תודה רבה שחזרתי. אבל בכל זאת, יש

+מתי החלטת לחזור לישראל?

ברגע שהתחלתי להגיד ״היי״ במקום
״אהלן״ נבהלתי. הגעתי למצב כזה, ש אמרתי
לעצמי: אם לא עכשיו — לעולם
לא. והמחשבה הזו הפחידה אותי מאוד.
הייתי צריך לחזור בגלל הילדים. ירון
לא רצה לחזור, אבל כעת הוא קטן מכדי
שאשאל אותו. בגיל 15 או 16 תהיה לו
דיעה משלו, והוא לא היה רוצה לחזור.
הוא לא ידע מילה עברית. לא היתד. לו
מנטליות ישראלית. בגיל 9היה לו עדיין
צ׳אנם להתאקלם וזה לא היה מאוחר מדי.
וחבל שההורים לא חושבים על מה שהם
עושים לילדיהם. הם חושבים על הנוחיות
והג׳אקוזי. יחד עם זאת, נדיר לשמוע
ישראלי המודה שבא לכל החיים. לכולם יש
הסיפור של ״שנתיים ואני חוזר,״ וכך הם
דוחים את החזרה מיום ליום, והילדים
גדלים, ואחר-כך הם לא רוצים לחזור.

• מה עפר עליך מרגע שכו
החלטת לחזור ועד,לרגע שסי,הג עת
לישראל?

,הילדים טתביישים לדבר עברית׳...

״לא היתה להם שכונה. הם הסתכלו בטלוויזיה שבע שעות ביום ! ״

*,ומבחינה הכרתית?

הם שייכים למאפיה הפולנית. כל החב-
ר׳ה שלהם הם יוצאי־פולין שירדו מהארץ,
והישפה הרשמית שלהם היא יידיש. אבל
כשהם הולכים ברחוב הם משתדלים לדבר
בלחש.

• למה הוא לא חוזר?

כאלה, וחבל שאין גוף מוסמך שמטפל
רק בבעיות מסוג זה.

בני צור כמסיבת יום־הולדת כמיסעדת ״מק־דוגלד״ כארצות־הברית

הרוב הגדול עודד אותנו. היו שאמרו
הלוואי שהיינו במקומכם. אבל היו גם כאלה
שאמרו שהשתגענו, שקשה בארץ, שהמחי רים
גבוהים, ושזה משהו בלתי-נסבל. אלה
היו בעיקר החברים הניו־יורקים שלנו.
אלד, שנמצאים שם הרבה שנים והם יותר
מבוגרים מאתנו. הם אמרו לנו שאנחנו
מטורפים שעוד נצטער על הצעד הזה.

• כשהגעתם ארצה מה עכר
עליכם כימים: הראשונים?

אנחנו נמצאים בארץ שנה והיתה לנו
קליטה קשה ועדיין יש לנו קליטה קשה.
אני למעשה מרגיש אחרי שמונה שנים
שלא הייתי פה לגמרי ירוק הן כאיש עס קים
והן מבחינה חברתית. עברתי ואני עדיין
עובר קשיים רציניים. לפעמים אני חושב
מה היה קורה אם לא הייתי נוסע והייתי

הירדים חונד-פו ימיות
׳דדים אודריקאים. חס
התבישו בעברית שלי
ובמ״יבסא וחוד. כשהיו
מביאים מבדם הביתה,
היו מסתגדס מודד ב ד
שהתבוים לא יגלו
שהתורם תם זד ם
בעיות שקשה להתמודד איתן. יש בשה של
דיור. צריך שיהיה איזה גוף שיעזור לפ תור
את הבעיה, ואני לא מדבר על כסף.
כסף יש. חזרנו עם כסף, אבל גוף שיעזור
להתארגן, למצוא דירה, ואולי גם לאלה
שאין להם כסף. מישרד־הקליטה בלום-
אנג׳לם דיווח ארצה שהגענו, ואמנם גברת
אחת התקשרה אלינו והציעה לתת עזרה
לילדים בלימודי עברית. היא גם שלחה
לנו צינצנת דבש שתהיה לנו שנה מתוקה,
והזמינה אותנו למסיבת-חנוכה של עולים
חדשים.

• הלכתם?

הלכנו והרגשנו כמו דבילים. כולם שם
היו אמריקאים דוברי אנגלית, ואנחנו
מחפשים חברים ישראלים דוברי עברית.

י• איך השפיעו הלחצים על חיי
חמישפחה שלכם?

קשה. הלחצים השפיעו על היחסים ביני
ובין אשתי. היו לנו תקופות קצרות של
פיוסים, ושנה של מריבות בלתי-פוסקות.
באמת קשה.

• מישהו מכם חשב במשך ה שנה
הזו שאולי כדאי לוותר על
הנסיון ולחזור לאמריקה?
לא לפעם נפטר כמובן

דיברנו ממש על חזרה, אבל מפעם
היה זיק של מחשבה: למה שלא
מהבעיות ונחזור לבור השפע י אך
שזה לא הגיע לשלב מעשי, כי

זו הרי בריחה מהתמודדות. אנחנו צריכים
להתאקלם. גם בארצות־הברית היו לנו שנתיים
קשות, ולא היו לי טענות לאף אחד.
אני אישית לא מאמין שאחזור אי-פעם
לאמריקה. נכון אני לא מאושר, אבל זה
עדיין רחוק מאוד מאריזת המיזוודות וחזרה.

• איך התאקלמו הילדים כישראל?

פרחו.
אחרי שלושה חודשים התחילו
לדבר עברית שוטפת. היום קורה להם מצב
הפוך. הם מתביישים לדבר אנגלית. הם
לא יושבים מול הטלוויזיה, יש להם חיי*
חברה תוססים, הם מאושרים ממש. מבלים
בשכונה, מבלים עם חברים, הם גילו את
ישראל, הילדים שלי לא רוצים לחזור
לאמריקה. אם תשאלי אותם, הם יגידו
לך שהם מתגעגעים רק לטלוויזיה. היו להם
קשיים אובייקטיביים בלימודים. הם קיבלו
עזרה ואני מאמץ שבמהלך השנה הזו
הם יתגברו על כל הבעיות.

• מה לדעתך צריך לעשות כדי
להקל על הישראלים ׳החוזרים?
הייתי אומר שצריך להקים גוף, שיהיה
הכתובת לחוזרים הן מבחינה כלכלית, הן
מבחינה חברתית, והן מבחינה פסיכולוגית.
יש המון בעיות, ואני מכיר המון ישראלים
שחזרו ואין להם לאן לפנות עם הבעיות
שלהם. צריך גוף שאפשר יהיה לדבר אי תי•
הכל פה השתנה — מנדהפנסה, מע״מ.
צריך גוף שידריך אותנו איך להשתלב מ חדש
בחיים. הרי אנחנו לא מכירים את
התהליכים החדשים. כשיצאתי לחו״ל, לא
היה מע״מ. אז בשבילי לנהל כיום עסק
בישראל זדי דבר חדש.
הייתי רוצה שיהיה גוף שידריך אותי,
שאוכל לדבר איתו על מה שמעיק עלי.
שיספק לי שירות פסיכולוגי, שאוכל לה גיד
לו: לוחץ לי פה ופה. את לא מתארת
לעצמך איזה בעיות פסיכולוגיות יש ליש ראלי
החוזר אחרי כל-כך הרבה שנים אר צה.

איך קיבלו אותך בארץ כישראלי
חוזר? מה היו התגובות
שנתקלת בהם?
היו תגובות מעורבות. חלק אמר ״כל ה כבוד.״
חלק די גדול הסתכל בי במבט ש אומר:
נו טוב, הוא בטח נכשל באמריקה
אז הוא חזר. הם ראו את עצם החזרה אר צה
כמיפלט, לא כחזרה הביתה.

• מצאת את עצמך מתנצל?

בתחילה כעסתי. לא הבנתי את התגובה.
זה פגע בי. הרגשתי את עצמי ״במקום ש־חוזרים־בתשובה
עומדים, צדיקים גמורים
אינם יכולים לעמוד״ .אני הרגשתי חוזר-
בתשובה, פיתאום אני רואה שמסתכלים עלי
כמו על כישלון, כמו על טיפש שעזב את
סיר-הבשר.

• מה הכי מתסכל אותך?

מתסכל אותי שאני, בגילי, מתחיל מ-
אל״ף. מסתכל אותי שאין לי חברים, מתס כל
אותי שיש המץ דברים שהייתי רוצה
שיתוקנו, אבל מכיוון שאני לא מהמפגי נים
אני לא עושה כלום, וזה רק מציק

י• מה מציק לך?

חוסר-יעילות, גסות־רוח. הרבה אנשים
פה אינם מעריכים את מה שיש להם. כמה
טוב להם פה. הם לא מעריכים את זה שהם
חיים במדינה שלהם. הם מקבלים את זה
כמובן מאליו. לי יש הפרספקטיבה מבחוץ.
אני יכול להעריך מה זה להיות ישראלי
בישראל. מציק לי שיכולנו להיות המדינה
הכי טובה בעולם, אבל משום־מה הפכנו
לספסרים. והכי מציק לי, שאני משתלב
במערכת, כי גם אני ספסר, וכמו כולם גם
אני משחק בבורסה.

אהבה
יש איש מאוד מפורסם, הרצלש פי ר,
אלוף (מיל׳) ,מפכ״ל־מישטרה מודח, העוסק
היום בעיסקי יבוא ויצוא. לרוע מזלו של
שפיר בן ה־ ,53 הוא התאלמן ונשאר עם
שלושה ילדים: בת נשואה, בן העובד ב-
מישרד-פירסום ובת נוספת, סטודנטית. מאז
שנותר לבדו, מנסים כל מיני אנשים טו בים
לשדך לו את אלמנת־המדינה, את

גרושת־ה מדינה את בוגדת־המדינה — נשים
המוכרות בזכות מעשי בעליהן.
שפיר הוא בעיה. קודם כל הוא מגן
בקנאות נוראית — אולי לעיתים מוגזמת
— על פרטיותו. שום דבר אי-אפשר להו ציא
ממנו, ואם הוא לא מכחיש, אין זאת
אומרת שהוא מאשר. אם, למשל, אני
מטלפנת אליו ושואלת אותו אם הוא יוצא
עם האלמנה הכי־מפורסמת במדינה, הוא
יאמר שהוא מסרב לענות. במיקרה אחר,
יכולתי לומר, כי שתיקה כהודאה. אך לא
במיקרה המיוחד הזה.
ובכן — בדקתי פד. ושם, ולא הסתפקתי
בטריקת טלפון אפשרית. ואני חייבת לעד כן
אתכם. הרצל הוא לבד. אין לו רומן
חשאי, לא עם אלמנת־המדינה. לא עם
גרושת־המדינה ולא בטיח. אני באמת לא
יודעת מה הוא עושה ערב־ערב ומה הוא
עושה חוץ מעיסקי יבוא ויצוא, אבל אני
יודעת שהוא לא קשור לשום אישיות מו כרת.
אז אולי כולם יעזבו אותו בשקט
ויניחו לו להצליח בעסקים שלוז

אבו־חציוא
הרצל שפיר
עסקי יבוא
ישרי המשודר הצעיר
אין זה סוד שקשה דרכם בארץ של
סופרים ומשוררים מתחילים. כל זב־חוטם
מחליט שהוא משורר, משרבט שתיים־
שלוש שורות על מילחמה על שלום ו אהבה
ורוצה להוציא ספר. אם יש לו
כישרון, אך בעיקר אם יש לו קשרים
ומזל, מישהו בהוצאה מוכרת מוכן להעיף
מבט בשירבוטים שלו. בדרד־כלל מבקשים
מהמשורר הצעיר והמיואש שישאיר מע טפה
מבויילת. אחרת הם זורקים את ה חומר
לפח.
חיים קשים יש למשוררים.
איד מתגברים על הבעיה? פונים ל-
מומחה. פונים למשורר מוכר, למבקר ספ רותי
או לדמות ספרותית בת-סמכא. הוא
קורא ומתבקש להמליץ. מילה סובה שלו
תמיד עוזרת. לעיתים, כשהוא מעקם את
אפו, מבקשים שייתן עצה ויאמר מד. היה
שם כל־כך רע, כדי שאפשר יהיה לתקן
בשירבוטים הבאים.
יאחד כזה משורר צעיר, יבעל נפש רגי שה
ואהבה לכל מה שברא האל, כתב כמה
שירים על הא ועל דא וחיפש מישהו שיו כל
לומר לו מילה טובה או רעה. חיפש-
חיפש, ובעזרת ידידים הגיע למישהו שהוא
אלף־אלף בביקורת קורקטית, אובייקטיבית
ורצינית, וזה די הרבה בימינו. גם הוא
בחור בעל נפש עדינה עדינה — למרות
שזה לא ניכר במד. שהוא כותב.
פנה המשורר אליו וביקש עזרה. שמעו
השניים בטלפון שקולו של בדהשיח הוא
רד כחמאה והתרככו. עד כדי כך שבמקום
לקבוע כמקובל — בבית־קפד. שבו יושבים
פירחי־שירה׳ ספרות וביקורת — הזמין
האיש הזה את המשורר הצעיר אליו ה ביתה.
וזד. באמת משהו. כך לפחות חשב
המשורר הצעיר, שהיד. בטוח שהוא כבר
בדרד הנכונה — לפירסום כמובן.
המשורר בא לדירתו הצנועה של איש
הספרות והביקורת: לחיצות ידיים, שיחת-
היכרות. וחנה, המבקר לא מתעניין בשי רים
אלא במשורר. זה מראה את שירבו-
טיו וזה שואל אותו אם הוא מוצא חן
בעיניו. אחר־כך שאל אותו המומחה אם
הוא התנסה בחוויה של אהבה גברית. ה-
בשדכן הרומנים המעניינים ביותר הם אלה ש התחילו
במיקרה, כשאיש מהצדדים לא הע לה
על דעתו שמשהו עומד להתרחש.
אחד כזה, למשל, התחיל במישפט אהרון
אבו־חצירא. השר-לשעבר יוצג במישפט
על-ידי סוללה של עורכי־דין, מהבכירים
בארץ, ממישרדי עורכי הדין של מיכה
ורם כספי בתל-אביב ושלמה תוסיזדכהן
בירושלים. במישרדו של כספי עבדה אז
הפרקליטה הצעירה והחמודה ודרה וירט,
שייצגה את ההגנה.
אנשי מחלקתו של תת-ניצב, כנימץ
זיגל, ראש מחלקת הונאה במטה־הארצי,
לקחו חלק פעיל בסישפם. הם העידו מטעם
התביעה. אחד מאנשי המחלקה היה בצל אל
ליבנה, חוקר ממושקף וסהיר־שיער.
כל מכריה מוכנים להישבע, שעד לאו תו
מישפט לא היו לוורדד. שום משיכה
או קשר לאנשי־מישטרה. היא ראתה אותם
כל הזמן בצד השני של האולם, כשישבה
ליד הלקוחות שעליהם הגן המישרד שלה.
ובכל זאת, קרה משהו. בין דיון לדיון,
בהפסקות הרבות שהיו במישפט, התיידדו
הפרקליטה הצעירה והחוקר, שאינו קשוח
כלל, התאהבו ושמעתי שבקרוב-בקרוב —
עניין של חודש, חודשיים, מכסימום שלושה
— הם עומדים להינשא.
ורדה בת ה־ 25 עברה לעבוד במישרד
אחר. היום היא עובדת במישרד-הפרק-
ליטים של חנן מלצר, ובתוקף תפקידה ה חדש
היא מטפלת בכל ענייני חאירגון ה ארצי
לקידום מעמד השוטר. כן, זהו האיר-
גון של נשות השוטרים, שהחליטו לא ל הניח
לשר-הפנים עד שלא ימולאו תבי-
עותיהן. בצלאל בן ד 29-,נמצא עדיין במ קום
עבודתו במישטרה.
אומרים, שהשניים החליטו להזמץ לח תונתם
גם את השושבין האמיתי לכל ה
הסיפור
הבא הוא על אוטו. אימרי לי
מי קנה לך מכונית, ואדע מיהו הגבר
הנשוי שאיתו את יוצאת.
בתל־אביב מסתובבת חתיכה חיפאית ש עברה
לבירת השפלה. שמה בישראל: ענת

מנופף
ה בננו ת
את הידיעה הבאה לא קיבלתי בדרך
על־טיבעית, למרות שהיא עוסקת במישהו
שיש לו כוחות על־טיבעיים. מכופף־
המזלגות אורי גלד, הנמצא כבר די
הרבה זמן בחו״ל. הוא אב לילד נוסף.
נשוי לחנה, ולשניים בן בשם דניאל.
עתה הוא אב טרי לבת בשם נטאלי. גלר,
שהתגורר בניו־יורק. עבר באחרונה ל קונטיקט.

כבר הזכרנו את ניו־יורק ותינוקות,
אי־אפשר שלא להזכיר את הזמרת אסתר
עופרים בת ה־ ,42 העומדת ללדת בתוך
חודשיים. אסתר נישאה לא מזמן לחברה,
אמרגן ניו־יורקי, הצעיר ממנה ב־ 20 שנה.
הם רצו לדעת אם הרך הנולד יהיה בן
או בת. הם לא פנו לגלר, אלא ביררו
אצל רופא, שקבע שהתינוק יהיה ממין
זכר.
ואם כבר לידות, אני שמחה להודיע
שנולדה בת לשתקן הכדורסל ישל הפועל
תל-אביב לבון מרסר. השחקן שחום*
העור ואשתו שרץ החליטו לקרוא לבת
הקטנה דיאן. ימים יגידו אם נם היא
תהיה כדורסלנית.

גיווש׳ האחים
חיפה ואילת חברו יחדיו לפירוד הבא.
אסתר (״אסתי״) כץ, אחותו של ראש
עיריית אילת, גדי יכץ, נפרדה מבעלה
רפי גרנות בעיקבות כך היא עזבה את
עיר מגוריהם חיפה. רפי הוא אחיו של
הזמר דני גרנות, שכמעט אין שומעים
אותו כיום.
לא הצלחתי לברד את הסיבות לפירוד.
הצלחתי רק ללקט פירורי מידע, שהפרידה
לא באה במפתיע, אלא התבשלה אצל בני
הזוג די הרבה זמן. מכל מקום — עתה
זה סופי.
קר כרם. לזכותה תחרות-יופי שבה היא קי בלה
תואר, עבודות צילום ודוגמנות. בקי צור
— גם יפה, גם צעירה גם מוכשרת.
היא נוסעת בכבישי גוש־דן באוטוביאנקי
חדשה מודל , 1983 ומספרת שהוריה רכשו
עבורה את המכונית.
אולי, אולי היא דוברת אמת. אך יש
הטוענים בעקשנות שהאיש שקנה לה את
הרכב הוא ...רגע, רגע, אסור להגיד את
שמו. הוא חיפאי נשוי ואב למישפחה.
הוא חתיך לא רגיל, כבן ,30 גבוה, שחור-
שיער, בעל אוטו גדול-גדול ועוסק בייבוא.
יותר לא אומר, כי אז אשתו מיד תדע
שזה בעלה.
לצורכי עבודה הוא נמצא בתל-אביב.
הוא שכר דידה בעיר, ובה הוא גר בימי
השבוע. לצידו — ענת כרם היפה.
מסתבר שהאהבה בין השניים גדלה כל-
כך, שכאשר היא נסעה ללונדון הוא נסע
בעיקבותיה ואחר־כך חזר איתה לישראל
דרך חצי אירופה.
כרגע הוא מרגיש טוב. עושה חיים ב-
תל־אביב, ובסוף שבוע הוא בבית. זה נמ שך
כבר כמה חודשים טובים.
מה יהיה אחר-כך ז מכיוון שיכולים לע בור
יובלות עד שרכילות כלשהי תגיע
לחיפה, היבואן הזה יוכל להמשיך ולעשות
חיים משוגעים הרבה־הרבה זמן.

נ חר ש חו ר
עבר
בי ני ה ם?
הצייר המצליח שאול נמרי בא לישר אל
לביקור חטוף ומייד חזר לארצות־הב-
ריח, שם הוא שוהה בשנתיים האחרונות. גם
הוא, כמו אחיו הזמר יוני נמרי, עושה

שאול נמרי
לא ברור

משורר אומנם הוא אדם רגיש מאוד ולא
פוסל על הסף נשיקה גברית, אבל במיק-
רה זה...
על ההמשך כדאי לדלג. אילו היו אלה גבר
ואשה, צד אחד יכול היה להתלונן במיש-
טרה על אונם. במיקרה הזה אסף המשורר
הצעיר את ניירותיו, מהריצפה או מקצה
השולחן, סידר את שערו, כיפתר את בגדיו
ויצא התוצה כשדמעות בעיניו.

היכרות בנזישפט

מה שבטוח: אם גם על זה יכתוב ה משורר
שיר, זו תהיה יצירה כנד. וגם אמי נה.
את זה הוא כבר לא יצטרך לתת ל מבקר
ספרותי שיקרא לפני הפירסום.

עניין, הלא הוא הח״כ אהרון אסרחצירא,
שאילמלא הצרות שאליהן נקלע, לא היתד,
חתונה.

אהרון אבו־חצירא

חיל מעבר לים. הוא עשה שם כמד .׳תערוכות
גדולות. מצייר ומפסל ואפילו צייר
את הפוסטר המפורסם של ג׳׳ון לנון, אחרי
שנרצח.
מה שמהר בכל הסיפור הוא, שחודש בערך
לפני ששאול בא לישראל, באה אשתו,
אורות, ביחד עם בתם המשותפת, אגדה,
ששמה אגב הוא משום שהשניים לא הא מינו
כלל שיהיו להם ילדים. האשד, ד
הילדה התגוררו בבית-הוריה של אורית.
שאול בא, גר לבדו במלון בתל-אביב
הציץ ונסע. אשתו עדיין כאן.

הדן קצוב לזמן
ספיד־גו
1111 לס

לדוגמנית נאווה חן, שהפכה מאפרת,
יש כפה עקרונות בחיים. חשוב לד. שהגבר
שלה יהיה גבזדקומה, נאה וכמובן עשיר.
לכן לא פלא שכאשר הופיעה נאווה, לצידו
של גבר גבוה ויפה, מייד ידעו כולם שיש
לו כסף.
לבחור הזה קוראים דדי קורנפלד,
ולמרות ששמו לא מסגיר זאת, הוא ישר אלי
במקורו. הוא מתגורר כיום בחו״ל
— שתי נקודות למי שמנחש איפה. נכון,
בלוס-אנג׳לס, אלא מה ז והוא הבן של
האמנית שושנה קורנפלד.
הוא נמצא שם כבר שבע שנים ולא ברור
ממה הוא חי. אד לפי איד שהוא נראה,
הוא חי סוב מאוד.
נאווה, אחותה של שרי, תלויה על
זרוע רחבה מאוד. הוא גבה קומה מאוד,
שחרחר, חצי-אשכנזי חצי־תיפני ונאווה
עושה רושם שהיא גאה בו.
אבל אליה וקוץ בה. הבחור עומד לחזור
בתוך כמה ימים לארצות-הברית כדי להפד

אליזכט טיילור לא תשכח במהרה את הסיור באדץ־הקודש.
הכוכבת הקשישה, שלא מסוגלת להוציא מפיה אלא מילות התייס־יפות
חסרזח-משמעות, תצא מישראל חבולה. פצועה ובודדה.
כן, בודדה.
איד זה קרה? הסיפור הוא פשוט מאוד. הגברת, ששבע פעמים
שמו טבעת על אצבעה, באה לסיזרח התיכון — כך נאמר בשפה
— לעשות שלום בין ישראל ולבנון. העובדה שהיא לא הימה
יכולה 1לחיות בשלום ולוא עם גבר אחד בחייה, הפכה כמובן את
כל העניין לבדיחה. אבל בישראל כבר רגילים לבדיחות כאלה.
מרגע שהיא באה ללוד׳ הכל הלך לה ברגל שמאל. היא חשה
ברע בעת סיור בבאד׳שבע, נפגעה בתאונת־דרכים בדיד לחווה
של אריק שרון. מזל שהיא לא נפצעה קשה׳ כי כידוע שר־הביטחון
לא מבקר פצועים קשה בבתי־חולים. כשהיא חבושה
ומגובסת. באד .׳באיחור של חצי שיעה לביקור בלישסתו של
מנחם בגץ. סיפרו לי, שראש־הממשלד. היה נזעם ביותר. שאשר,
תעשה ממנו צחוק? הוא כמעט שביטל את הפגישה. כשבאה,
הוא נהג בה בקרירות ולא נוצרה ביניהם כימיה• אז אם היא
התכוונה לעשות שלום בין בגין ואמין ג׳מאיל. צד אחד כבר
התייחס אליה בחשדנות.
אבל זה לא הכל. היא באד. עם מועמד מס׳ 3שלה לחתונה,
ידידה העשיר, ויקטור לונה גונזאלס, עורד־דיז ממכסיקו
שהיד. מאוהב בה עד מעל הראש. היה. בלשון עבר, כי כאן קרה
לו משהו.
קודם כל, הוא כל הזמן היה בצל. ליז וליז וליז, ולונה נשרך
אחריה, חסר־חשיבות לחלוטין. ח ח מזה, ליז היתה נראית כל-
כד אומללה. אבודה ועייפה, שהיה נדמה שהיא זקוקה לאחות
רחמניה ולא לבעל מאהב.
הוא רצה לרדת ללובי של המלון. להסתובב קצת, והיא לא
עזבה את החדר אלא לאירועים הרישמיים• אותו זה ממש שיגע.

ליז טיילור וויי,טור לונה גונזלס
אין מס׳ 8
הוא לא יכול היה לעמוד מ ה. שמעו אותו אומר. :אני חוזר
במטוס ישיר לגואדלה־חארה בלי לנחות בניד־יורק!׳׳
כלומר, גם אם מכאן הם יצאו ביחד, הרי שרוב הסיכויים
הם שהשניים לא ינחתו בארצות־הברית בתור זוג. וגם אס הוא
עוד יהיה איתר. תקופת זמן קצרה ביחד. לפי כל הסימנים של
אותם שעמדו לידו ושמעו אותו, היא לא תזכה לייעוץ פישפטי
מכסיקאי עוד הרבה זמן.

שתי סיבות לביקור
פגשתי ברחוב את הדוגמנית היסהפיה, שרונה מארש, שהגיל לא נותן בד. או
אותותיו. הופתעתי. כי ידעתי שהיא אמורה להיות בניו־־יורק, לצידו של הצלם הישראל
המתגורר שם, חנוך (.הנק׳׳) לונדרר.
היא הסבירה שהיא באד, לחדש את החוזה שלה לדירתה כאן, כי היא אינה רוצו
להפסיד אותה. כשאמרה לי שהיא תהיה פה חודשיים קצת התפלאתי. להאריך חתו
אפשר בחמש דקות. וחוץ מזה, אם היא גרה שם, מה היא צריכה להאריך את החוזה כאן!
ש מנ ה נתנה לי להבין שיתכן שהחופשה הזאת היא גם לפטרה אחרת. היא סייס

נאווה חן
ברור שהוא עשיר
שיד בעסקיו הסודיים, שאיש לא יודע מה
הם, אפילו לא חבריו מעבר לים. וכפי ש אפשר
להבץ, נאווה, שהיתה מלכת המים
של המזלס הזה לשנת , 1979 נשארת פה.
כפי שהיא נראית היום, היא בוודאי תש-
אר עם לב שבור. ובעצם למה לא ז גבוה,
חתיד, דדעדתי, עשיר ומיסתורי. קשה
להיפרד מאחד כזה.

פוכ 3 חדש נולד
זה קרה לבחור בדלילה. פרץ מלמוד
החדרתי, יוצא להקה צבאית, עשה אימפרוביזציה
קטנה בערב לכבוד איזה ספר
חדש של דן גן־אמוץ. ראה אותו המפיק
דודו אלחדר, נדלק עליו ולקח אותו תחת
חסותו. דודו כבר גילה בעבר כמה אמנים,
והביא אותם לשורה הראשונה של עולם-

הבידור בארץ. כד שלעתידו הפיקצועי של
פרץ טלמור בן ד.־ 26 אין מה לחשוש.
לעומת זאת, אני חושש שיש לו בעיה
בתחום הרומנטי.
תישעה חודשים התבשל אצלו רומן חם
ביותר ובסופו: כלום.
הוא יצא עם צעירה חפודה-חמודה, שמה
ענת. לא הצלחתי לברר מיהי ומהי חוץ
מזה שהיא בילתה תקופה כה ארוכה לצידו
של איש מבדח ומשעשע כפרץ.
.עכשיו הוא לבד, ומתגורר, כמובן, בתל-
אביב, אותה הוא מכנה. הביצה.׳׳ כאילו
שבחדרה לא היו ביצות.
אבל אין צורך לדאוג לו. בענף שבו
הוא עוסק הוא ימצא מהר מאוד בת־זוג
אחרת.

שרמה מארש
פרידה ניו־יורקית
את התמן הנידיורקי עם הצלם הישראלי, שעוד דוגמניות ישראליות היו בין חברותיו
הסיבה לא ידועה לי. אד העובדה המזדקרת לעין היא חד-טשסעית. שרוגה לבדח
וכפי שאני מכירה אותה׳ היא תנצל את חודשי שהותה בארץ לא רק לביקור בתצוגות
אופנה, דיגמון וצילומי־אוסנה, אלא גם בחיפושים אחרי בן־זוג.
לשרונד, לא חסרים מחזרים. אך היא בוררת אותם תמיד בקפידה רבה, ולא כל ם
שפוגש אותה זוכה לצאת איתה. שרונר. בארץ היא משב־מח מרענן. אני כבר מאז
שסיפורי החיזורים אחריה יספקו לי הרבה פרנסה.

עיתונווז בצל המעצר
(המשך מעמוד )38
תון הישראלי. היו אלה ימי מילח-
מת־הלבנון .״כל אחד הביט עליי
כאילו שאני אשם במה שקורה
שם. לי היתד. סיבה טובה לכעוס
עליהם, כי גם קרובים שלי מצאו
במילחמה הזאת את מותם,״ הוא
אומר.
במרבית העיתונות הפלסטינית
יש מודעות־פירסומת, חלקן אף
בצבע. התפוצה גם היא לא קטנה,
בהתחשב בקהל הקוראים הקטן— -
כמיליון וחצי — ובקשיי ההפצה.
עורך אל־קודיס טוען שהוא מדפים
20 אלף גליונות מדי יום. באל־פג׳ר
הערבי מדובר על כעשרת אלפים
עותקים ובאל־שעב המיספר דומה.
מיספרי הדפסת השבועונים והמגזי־נים
קטן יותר. אך מפתיע הוא אל־ביאדר
אל־ סיאמי, המודפס ב־20
טוס היום לנופש ושלם לאט לאט
לאט

ארקיע יוצאת עכשיו בתכנית מהפכנית
שתאפשר לכל אחד לצאת לנופש נפלא באילת.
אם כרגע אין לך מספיק כסף כדי לצאת
לחופשה, היום זאת כבר איננה בעיה בכלל.
ארקיע מציעה לך לטוס לאילת במסגרת
חבילות הנופש המוזלות שתכננה עבורך ובנוסף
לשלם עם כרטיס.אשראי ובשישה תשלומים
חודשיים.
יש לך ויזה, ישראכרט או דיינרס -זכית.

אתה משלם x6כ־ $ 2 4ומקבל
• טיסה הלוך ושוב לאילת מתל-אביב/ 1 ירושלים או חיפה.
• ארוח 3ימים ( 2לילות) במלון מפואר (4
כוכבים).
• ארשות בוקר ישראליות עשירות.
• יום שייט על יאכטה כולל ארשת צהריים.
• • התשלומים בשקלים לפי שער הדולר
ביום התשלוסג
• • המחיר ליחיד בחדר זוגי במלון 4כוכבים.
אפשרות לארוח במלונות ברמות שונות.
• • אפשרות להארכת הנופש בתוספת מחיר.
• • הנחות לילדים.
ל־ 3ימים
• • מכונית
( >11//5לא כולל קח׳ וביטוח).

כתב ח ׳ליפה
גס מישראל

לפרטים והזמנות בכל משררי ארקיע: תל־אביב
טל / 03-413222 .חיפה -טל 04-643371 .
ירושלים -טל / 02-225888 .נתניה -
טל / 053-23644 :קרית שמונה -טל 067-41159 .
ובכל סוכנויות הנסיעות.
הקו בתל־אביב תפוס ...צלצל)03(424266
והשאר הודעתך.

אלף עותקים. העיתון הספרותי ה יוצא
מאותו בית-הוצאה מודפס ב חמשת
אלפים עותקים. מיספר דומה
מודפס במרבית השבועונים והמגזי-
נים. אל־פג׳ר במהדורתו העברית
והאנגלית מודפס בכמה מאות עו תקים,
לדברי המו״לים מעט מאוד
חוזר, אם בכלל. חלק מעיתונים אלה
אף מוצא את דרכו לרחוב הערבי
בישראל, שם יש קהל קוראים פוטנ ציאלי
של כ 700-אלף איש.
מדוע הצמא הזה לעיתונים ז
ראשית, יש לזכור שעיתונות ער בית
מארצות-ערב אסורה להפצה
בשטחים הכבושים. הפלסטיני המש כיל
אינו מסתפק בהאזנה לתחנות
רדיו ובצפייה במהדורות חדשות ב טלוויזיה.
הוא רוצה מידע נוסף
המופיע בכתב. בדיוק כמו היש ראלי
הבולע עיתונים יום־יום.
אך מעבר לכך יש סיבה נוספת,
אולי היא המרכזית. העיתונות ה פלסטינית
כולד. היא עיתונות סרו-
אש״פית. למרות קשיי הצנזורה
וההפצה, ולמרות ההגבלות החמורות
המוטלות על העיתונות הפלס טינית
מי שמצליח לשים יד על
אל־קודס מצד אחד או על אל־טליעה
מהצד השני קורא עיתונות
התומכת לאורך כל הדרך ברעיונות
של אירגון השיחרור הפלסטיני. גם
הצנזור הקיצוני ביותר אינו יכול
למנוע זאת.

גן־צידן ציטרין
העולם הזה 2367

הורוסהוס

דרכו בהרג שה
מרים בנימיני

מול החודש:

רפאל(ו פו ל)
אי תן

יעשה.

מפתה לי ד ה של רפול מראה, ששני כוחו
ת מנוגדי ם פו עלי ם ב אי שיו תו. חי צוני
ת הו אנראה זהי ר, בעל שלי טהעצ מי ת,
מ או פ ק, שקול ו מ מו שמע, אינו ממהר לה
תלהב או ל ה בי עאת ריג שותיו. כל אחד
יאמר עליו ש הו א רציני, אחר אי, חרוץ,
מ ת מי ד, עק שן ומעורר א מון.
אך מהמבט או תהת כונו ת ה מו פנ מו ת
ו ה מו ח ב או ת הי טבן יש בו כו חו ת״ הרס
חז קי ם, הגו ר מי ם לו ל ע תי ם לפעול נגד
ה אינ ט ר סי ם של עצמו, כ ש הו אמע מי ד
א ת הגורל שוב ושוב במיבחן• כ ש הו א
מכוון א ת כו חו תיו ל מ שי מהמ סויי מ ת,
הו א מוכן להק רי ב הכל, א פילו א ת בריאו
תו ואת עצמו.
חשוב לו ל ה פגין י כו ל ת במי שור ה מי ק-
צועי ועוד יו תרלהצ לי חבמ שי מו ת ש הציב
לעצמו. במפתה לי דהנראהש הו א
ני חן בשפע של מזל. א מנ ם חייו אי נ ם
ק לי ם, או לםלא רבים היו יו צ אי ם בשלום
מהמצ בי םהמ סו כני ם שב הםנת קל,
ו אי לו הו א שמור על-ידי ״ מלאך מיו ח ד ״
שדואג ל הו צי א או תו מכל סכנ ה.

ה שמ ש ו הי רחב מז ל גדי. שעת ה לי ד ה
אינ ה ידו ע ה, ולכן ני תו חהמפח נעשה
לפי ה שמ ש. כ שרוצים לתאראת הופע תו,
ה תנ הגו תו או אי שיו תו של כן מז ל גדי,
אפשר להצביע על רפאל אי תן. הופע תו
או מרת שגירות, מופנ מו ת, נו ק שו ת, הו א
עטו ף ב חו מ ת בי ט חון ע בה ובלתי-
חדי ר ה. ככל בן מזל גדי, כך ג ם הו א אינו
ממהרל הי פתח או ל ה תג לו ת לפני ה ציבור.
כדי לדעת מי הו באמת — יש
להכירו מ קרו ב.
דרך יו ת ר נו ח ה הי אלה בי טבמפההא
ס ט רו לוגי ת שלו. נכון ש הו א מ חזי קאת
עצמו, ב רי חו ק מ סויי םמהס בי ב ה, ול א
ב ק לו ת מ תיי ד ד עם מי שאין הו א מכיר,
אך למע שה הו אמאדז קו ק ל סי מ פ טי ה
של אנ שים• או לי נראה שלא אי כפת לו
מ ה יגידו עליו, א בל אין ז ה כך. הו א
מ או ד רגיש ומו שפע מהיחס של ס ביב תו.
יחס שלילי או בי קו ר ת גו ר מי ם לו
ל מו עקה ול אי -שקט. הו א גם אינו ממהר
ל שכוח א ת מי שפגע בו. הו א ני חן בזיכרון
טוב, ו מ סוג ל לנ טו ר טינ ה ז מן
ממו שך, בבו א היו ם הו א ״י סגו ראתהח
שבון״ עם מי שפגע בו, ו אז ימ שיך ב

מפה שלו נראהש הו א בעל רצון עז
ו ת שו קו ת חז קו ת• הו א מתפרץ בכ ע ס כש
הו אנתקל בר שלנות, ב ט לנו ת ו חו ס ר-
יעילו ת. כ אן הו א מגל היחסק שו ח ו־ח
ס ר־ ס בלנו ת.
צורת המחשבה שלו נ ר אי תלע תי ם
כבדה ו מ סו רבלת, בגלל הדיבו רהמ בו ק ר
וה בל תי -מ שוח ר ר. ל מ אזין הו א נו תן הרגשה
שעוד מעטלא יי מ צ או לו ה מי לי ם
כדי לבטאאת עצמו• אךבמפ תו בו לטת

ענייני עבודה וקא ריי רהיע סי קו אתכם
ביותר, ל מ רו תשבת חו םזה מן ה ר אוי
להי ש מר מפני הבט חו ת
שלכם ל מ מוני ם עליכם
או של ה ם לכם• הי מנ עו
מלהת חיי ב או ל ח תו ם
על חוז ה בדבר החלפת
ת פ קי ד או קבלת עבו דה
חד שה. כ ד אי לש קו
לאתה עניין בעוד
שלו שה שבועות ו אן ל21ב
מרס -
20באפ רי ל(
הגיע להחלטה. ענייני
כ ס פי ם דור שים ז הי רו ת
השבוע. צעדים דרס תיי ם ד חו לשבוע הבא.
פעילות חבר תי תמספקתומשמחתאתכם.

אי־הבנות וסיכסוכיס עם בני הזוג עלולים
להתרחש השבוע, והכל בגלל עניין
קטן ובלתי־חשוב. כדאי
לחזור לפרופורציות נכונות
ולחטוף שיחה
גלוייה עם הנוגעים בד בר.
על כספים שיגיעו
לידיכם יש לשמור היטב,
ולהיזהר מפני גניבות
או השקטות מוטעות
שיגרמו לכם נזק
21ביוני -
20ביולי
רב. תוכניות לנסיעה
לחו-ל יחלפו במוחכם
ותוך זמן לא רב תוכלו להגשימן. ילדים
דורשים השגחה בכל מה שקשור לבריאותם.

התקשרויות חדשות גורמות למצב־רוח
משופר. תוכניות לנסיעה לחו״ל עולות על
הפרק, תוכלו להזיז את
עצמכם ולצאת מהרגלי
השיגרוז ולהעז לבצע
את הבלתי־מתקבל על
הדעת עבורכם. מיכת־ביס
וחבילות מחו״ל
עלולים להתעכב, אך
אל דאגת — הם יגיעו
21באפריל
בכל זאת. אתם מת20ב
לו אי
מלאים שוב במרץ מחו דש
וממלאים את עבו דתכם
או לימודיכם בהצלחה. מי שעוסק
בתחום אקדמי עשוי להפתיע אף את עצמו.

אתםח שי ם עייפו ת רבה, או ל ם עדיין
אינ כםמשתחר רי ם מ הנ טלומ בז בזי ם אנרגיה
רבה על עבודו ת
שבדרך־כלל הו ל כו ת לכ
ם כל אחר-י ד. ק שיי
ריכון גו ר מי ם לבילבול
בניי רתובמ קו ם העבו דה
לא מ ביני םאתכם
כראוי. היז ה רו מפרשנו
ת לא נכונה של ה ק
רו בי ם א לי כ ם. א ה 21ב
יולי ־
21באוגוסט

בו תשהת חי לו ל א מז-
מן עלולו ת לגרום לא כזבה
ז מני ת. הג אוו ה שלכם ל א נו תנ ת
לכ ם ללכ תלקראת בן הזוג ולוו ת ר לו.

בעעיות כ ס פיו ת עלולו תלה צי קלכם.
אי־ ה בגו תור אי ה לא נכונ ה של המצב
יכולי ם לגרום לבעיו ת
שק שה י הי ה לפ תו ר
או תן מ או ח ר יו תר. הי מנעו
מ הו צ או ת גדולו ת
או משח קי ם מ סו כני ם.
ה ב רי או ת עדיין בל תי־אתם
משביעת״רצון,

ב לי ם מ ענייני ם שו נים
ב עת ובעונה אחת,
21ב לואי ־
20ביוני
אך אלד אג ה — ה כל
יסתדר ותרגי שו שוב
חז קי ם וברי אי ם. בני הזוג ב אי םלקרא תכם,
מו כני ם לעזור לכ ם. רצוי ל שמור ק שר.

האהבה החדשה פורחת ומביאה לכם
שימחת חיים וסיפוק. אתם רק מצטערים
על כך שעומם העבודה
אינו מאפשר לכם להיות
יותר במחיצת בן
הזוג. אולם לתקופה זו
חשיבות מכרעת לגבי
המשך הקאריירה שלן

עליכם להוכיח את
כישרונכם ויכולת ה־
־ 2 2־ באוגוסט -
אירגון שבה ניחנתס.
22בספטמברן
אי־הבנות עם הסביבה
הקרובה גורמות לא־שקט
ולכעס, עדיף להבליג ולחכות שהש־שמים
יתבהרו. השבוע צפויה הפתעה.

111111

ח שיבה עצמ אי ת, ה מ אפ שרת לו ר איי ה
״ויי״״ מ או ד של מ צ בי ם ופי ת רונ ם.
כ אן שוב נ ר אי ם י״ייגיי־ים בין ה ש מרנו ת
ה קיי מתב אי שיו תו, ובין רעיונותיו ה
שו אפי םלחד שנו ת ו קי דמה.
הו א אינו או הבאתה שיגרח והע מי ד ה
ב מ קו ם, ו מ חפ ש דרכים חד שו ת, בעלות
אופי מעט מוזר, ונוגדו תאתה מו ס כ מו ת
ה מ קו ב לו ת. ב אי שיו ת שנ ר אי ת כל-כך כב-

ד ה ועצורה, מ פ תי עלר או ת שהרעיונוון
לע תי םמב רי קי םומ קו ריי םוכ אילו ל א
מ ת אי מי ם לו. הו אמש קי ע ה מון מרץ
בעבודה ו מ סוג ל ל שכו חאתעצ מו ב היו תו
בתפ קיד. הו א שואף ל הי שגי ם ג בו הי ם
ומבצע א ת רעיונו תיו ב מ הי רו ת וביעילו ת.
הו א אינו ח ס על עצמו ו מ שיג אתמט
רו תיו בעק שנות, כ ש הו א מגל ה כו ח״ ס בל

ה שמ ש ו הי ר ח שלו ממוק מי ם ב מז ל גדי,
מול כוכב פ לו טו ב מז ל סרטן• שני א ל מנטי
םאלה מצביעי ם על מי ד ה רבה של
אהבתהעםוהמ דינ ה, ועל פ ט ריו טיו תוי
ח ס של כבוד ל מ סו ר ת ולעבר של העם.
הו א רו אהב קיו מ ה של מ דינ ת י שראל
המש כיו ת של העם הי הו די. אהבתה

לדתק שורה א צלו באהבתהאדמה. י•
נו תנ ת לו ת חו ש ה של שור שיות.
הנו ק שו ת ו חו ס ר -הג מי שו תשמבטאת
אי טיו תו, מ ס תי רו ת ב תו כ ה אי די א לי ס ט
ביס! חזון ישא ל סיי םהלכהלמעשה
א ת חזונו. חלכ אי ם ונ ד כ אי ם מעוררים
אתרח מיו ו הו א אינו עוצם א ת עיניו למ
ראהאדם סו בל הז קו ק לעזרתו.
כבן מז ל גדי הו א אינו מסתפקבמ תן
״עזרה ר א שונ ה״ ה פו תרתב עיה ריגעית.
ד אג תו אי נ ה חד־פ ע מי ת, כי אםנמ שכ ת
על פני שנים. ד מו תו חו רג ת מג בולו תהצ
ב איו ת ו הו א רו אהכמטרה נעלה א ת
הצורך לחנך אתהעם.
כוכב ונו סנמצאב מז ל דגי ם, ה מו כרכ מזל
כפול. מאחר שונוס ב מזל דגי ם רו מז
ת על גי שה דו-צדדי ת לכל נו שא, נראה
וץ יחד עם ה מו ד עו תהחזקה שלי ׳וינורך
ב חי ס כון וגיו סכס פי ם, הו א עצמו מתגעגע
ל חיו ת ב אווי רהשל * ״זיו ת ושפע. י ת כן
ש הו א לי! מר שה לעצמו לנ הו תאחר
נ טיו תיו הטב עיו ת, או לםב חיי ם אז ר חיי ם
הנ טי ה הזו הי תהבאה לידי בי טוי.
כל מי שנל ח ם לצידו אי-פע ם יודע,
כי הו א מ תנ הג כ חיי ל פ שוט ו אינו מנצל
א ת כל ה אפ ש רויו ת לנו חיו תול חיי ם טובים,
הנ תנו ת לו ב תו ק ף היו תו רמטכ״ ל.
ה שנ תיי םהאח רונו ת היו. מ או ד ק שו ת
עבורו הן מ ב חינ ה אי שי ת ו חן מ ב חינ ה
מ ק צו עי ת. הו א הרגיש שעול כבד רובץ
עליו, ו הו א מצוי ב ד אג המתמדת בא שר
להצלחת מע שיו והדרך שבה בחר. ב-
ספטמבר -או ק טו ב ר ( 1982הטבח בצברה
ושא תיל א) נראה שכוכב ס טו רן ( ה ש לי ט
ב מפ תו) נמצאב בי ת הע שירי (בי ת ה-
ק א ריי ר ה) והק רין ל שמ ש ולי רחק רינ ה
מ או ד ק שה• כ אן הי תהנ קו דתח מי ב חן
באשר להמ שך דרכו.
ב או תהת קו פ ה עבר כוכב נפ טון על
כוכב ס טו רן במפתה לי ד ה שלו, ו ה מיפג ש
ה מיו ח ד בין שני כו כ בי םאלה, ה מנוג די ם
ב או פיי ם, הי החסר -מז ל עבורו, טשטש
אתר איי תו ה ב הי ר ה, ו ה בי א או תו למצב
שבו כ אי לו הר שה לעצמו לפרש אתהמ
צי או ת תוך התעל מו תמהמצבהא מי תי.
ב ת חי ל ת מרץ נראה שי הי ה מעורב באי
רו ע שישפיע עליו ועל ה מ שך דרכו, וב
ספטמברנראה שיבצע ת פני ת ח שו ב ה שתגרום
ל שינוי גדול ומשמ עו תי ב חייו.

בעיו תכס פיו ת גו ר מו ת לכ םלחר דו ת
ולח ש שות לגבי ה ע תי ד, ב מ קו םהע בו ד ה
אתם מגלי ם סוף־ סו ף
מי ה ם הי די די םשע
לי ה ם ני תן ל ס מו ך,
ו מי פועל נגדכם בסתר.
ה מצ ב שבו אתםנ תוני
ם מ בי אאתכםל רצות
לקחת כל עבודה
מז ד מנ ת, גם א ם אינ ה
23בספטמבר -
נ ר אי ת לכם. רצוי להמ 22ב
אוקטובר
תין מעט. השטח הרו מנ
טי גורם ל תי ס כו ל
ו מ בוכ ה, אינ כ ם מפר שים נכון אתהת נהגו
תו של בן הזוג• הו א מעוניין בקשר.

אחרי יומיים קשים, מאכזבים ומעייפים,
אתם שוב חוזרים לעצמכם. אי־הבנות עם
ידידים יתוקנו ומצב־הרוח
ישתפר. בתקופה
הנוכחית רצוי לא לחתום
על חוזים ולדחות
את הטיפול בבעיות כספיות
או מיקצועיות.
הזדמנות טוב לשפר את
מצבכם תהיה מאוחר
יותר. בינתיים המשיכו
21בדצמבר ־
10בינואר
לבלות בחברת ידידים
חדשים וישנים. הזדמ נו ת למסיבות ימשיכו לזרום והכרויות חדשות
ילהיבו אתכם! ויקדמו את ענייניכם.

ונול נראה סגור,
וגעשה הוא זקוק
גאוד לסימפטיה

11110

נחו!ח

אינפורמציה חשובה שתגינ 1לאוזניכם
השבוע עלולה להביא אכתם להחלטות
מוטעות. אל תמהרו להאמין,
כדאי לברר היטב
את מקור המידע ואת
אמינותו מכל מקום,
אל תסיקו מסקנות מהירות.
בתחום הכספי ניכרת
התקדמות, אתם
נהנים מרכישות חדשות
ויכולים להרשות לעצ
מכם אבזרים שיקלו
על החיים. בבית מורגשת
מתיחות ביניכם ובין בני הזוג. עליכם
ללכת לקראתם ולהבין את עמדתם.

שי חו תהק שו רו ת לענייני ם מי ק צו עיי ם
ע שויות ל ה בי א רעיונות ח ד שי ם בא שר
להמשך• י ת כן שכעת
הז מן ל פ תו ח בדף חד ש
ול היפ רד מ הי שן ו ה מו כר•
הפת עו ת שונו ת
להד הי ם
מ מ שי כו ת
אתכם. כמעט בכל יו ם
אתם מעורבים בבעי ה
חד שה, ו אי״ שקט מוז ר
מפריע למהלךה חיי ם
23בנובמבר -
20בדצמבר
המוכר• אלד אג ה, ה שנה
טו מנ ת ב חו בההפ
תעו ת נ עי מו ת. ב ש טח ה רו מנ טי ה ע תי ד
ורוד, תוכלו ל ה תנ ח ם בו ו לי הנו ת מ מנו.

התלב טויו ת ק שו ת מ לוו תאתהת קו פ ה .
אכז בו ת מי די די ם גו ר מו ת לכ ם למצב-רוח

רע. שי חהעםי די ד

ת בי א להרג שה יו ת ר

קלה. השטחה רו מנ טי

מ א כז ב גם הו א, א ך

עליכם לקחת יוז מהו
להעז
להת מו ד ד עם ה
בעיה
ע צ מה. מו ט ב לא

להצ הי ר ברבים על תו.ז
כניו
ת חד שו ת ש או תן
20בינואר -
18בפברואר
אתםמת כונני ם לבצע

מ או ח ר יותר. ב ת חו ם

ה מגו רי ם עליכ ם ל היז הרמ טי פו לבמכ שירים
חשמ ליי ם שעלולים ל ס כן אתכם .

חיי החברה גורמים להנאה בתקופת הא
חרונה.
השבוע עליכם לעצור לרגע ולהסתכל
מי הם הידידים

שהצטרפו לא מזמן לחוג
מכריכם. הבטחות
שניתנו בקלות עלולות
להידחות או לא להתקיים
כלל. בשמח העבודה
יש לסיים פרוייקטים
מסובכים שלק 10
בפברו אר
חתם על עצמכם ולהי20ב
מרס
פטר מכל מה שגורס ל־תיסכולים
ועיכובים. בענייני
כספים עדיף לא לקחת סיכונים,
להמשיך לפעול ולא לסמוך על המזל.

במדינה
ס טו דנ טי ם
גבזטו־ ה ס?נגזז<

אז שעלה הליכוד 7שי7מון

*גודת־הסמדדגמים, קיימת
מסדרת של הדה־ת של
־כי כיטאוני הסטודנטים
על וישניה, כתבת ביטאודהם־
נסים של אוניברסיטת חיפה,
ן זמן, ביקשה לראיין את יו״ר
דת־הסטודנסים, נסים דאהן. על
שקרה מספרת יעל:
אשל ״י*יוי את ניסים שאלות
נניינות את הסטודנטים, כמו :
משכורתם של חברי ״אגידה,
! בשעת קבלת־קהל עובדים
•י-האגודה במקומות אחרים, כ־בטיזנון,
וכך יש להם משכורת

רעיונות לכתבות, אך הוא לא עמד
במשימה, כמו שיי* דאג לצד די*
מיי-סוטי.־־ לדעתו של דאהן אין
צנזורה .״מי שמטיל צנזורה הוא
אפם, ואני לא אפס בעיניי.״
קובי מנדל דוחה את הטענות
אחת לאחת .״בתקופת הקיץ היו
כתבי פסק זמן בחופש. הצעתי ל־ניטים
כמדי פעמים לכתוב בעצמו.
הוא הבטיח להביא לי חומר בהק דם.
עד היום לא קיבלתי ממנו
שורה אחת• אץ זה מתפקידו של
עורך־עיתץ להתעסק בפירסומת,
וביקשתי סיו״ר האגודה, כמה ו כמה
פעמים, לפתוח מיכרז לפירסו־מאים,
אולם לא יצא מכך דבר.״
במיסדרונות האוניברסיטה אפשר
לשמוע מפי אנשים המקורבים ל אגודה,
אך החוששים להזדהות בש מם,
כי דאהן ר מז למסור את המ שרה
לרוויטל מנדלוביץ, המקו רבת
אליו .״הוא חייב לה הרבה,״
הם אומרים ,״היא תמכה בו לאורך
כל הדרך באשר ניסו להדיחו מתפ קידו.״

חמק־ רבדת־המהר

בסיקרים מיוחדים גם
סוחרי־סמים לא
יישלחו לכלא.

מפוטר מנדל
״סה פיתאום עורכת?״

יו״ר דאהן
״אני לא אפס בעיניי !״
לה על שעות עבודה חופפות,
1ענד, לי בגסות כי אני צריכה
אם את הכתבה עם עורכת-
יתץ. התפלאתי ושאלתי: מה
זאום עורכת ז והוא ענה לי כי
זר את העורך לפני יומיים.״
יעל ניסתה להשיג אישור
זבה מהעורכת החדשה, אך ללא
יאות.
;עורך שפוטר עוד לפני יציאת
׳ליון הראשון קובי מנדל או :״סירבתי
להיכנע לדרישו־הצנזוראליות
של יו״ר אגודת-
זודנטים, ניסים דאהן, ופוטרתי
ישרתי.
,כבר לפני הוצאתו לאור של
ויון הראשון, ביקש ממני יו״ר
גודד, לראות את העיתון לפני
שתו לדפוס. מאחר שראיתי ב יה
זו נסיון לצנזורה, סירבתי.
ש ששבר את גב הגמל. היה
־אד, פיליטון בשם אני לא קונה
:ול בשק, שבו נכתב בין היתר :
:ר זה של אגודודסטודנטים נ ד
ת, אשר לא יתן לאנשים מיק־עיים
להוציא עיתון, לפני שהוא
יע מה הולכים לכתוב בעיתון,
מי הולכים לכתוב, והאם הוא
כל סיקור מלא עם קצת פול־אישיות
...פיליטון זה התייחס
רישתו של דאהן לראות את ה־זון
לפני הופעתו.״
״אני ל א אסר״ .יו״ר האגודה,
זים דאהן, טוען כי ״העיתון לא
1לאור ביום פתיחת הלימודים,
אין מספיק חומר מערכתי• ב זך
חופשת־הקיץ הבאתי למנדל

השופט עמיקם פיאלקוב יודע
היטב את הכללים בעניין ענישת
סוחרי־טמים .״הכלל ידוע: הסוחר
בספים אחת דינו מאסר לתקופה
ארוכה.״ בך הוא כותב בפסק־דין
שנתן לאחרונה. אך הוא מצטט כלל
זה כדי לחרוג ממנו .״אני סבור כי
ראוי שיהיו יוצאים מהכלל והמיק-
רד, שלפניי הוא אחד מהם,״ הוא
מוסיף.
האחים טאלח וסאלם כחיל הור שעו
על פי הודאתם בכמה עבירות
של סחר בסמים ותיווך בעיסקות
סמים. סניגורם של השניים, עורך־
הדין נחמן בטיטו, הביא תסקיר
של שירות-המיבחן. תסקיר זה הוא
ששינה את דעתו של השופט מק צה
לקצה בעניינם של האחים.
״זהו דו״ח שמועטים כפוהו,״ ציין
השופט.
כישלון חד־סעמי. הדו״ח
מספד כי השנים נולדו ב־בחוק, שומרת מישפחה
בית

שנוהל למופת ואיש מבני
המישפחה לא הסתבך מעולם ב פלילים.
המיקרו* ,הנוכחי אירע אך
ורק בגלל היאוש שתקף את הא חים
כאשר הסתבכה המישפחד, ב מצב
כלכלי גרוע .״זהו כישלון
בעל אופי חד־פעמי,״ קובע הדו״ח.
השופט שקל את הסכנה כי מא סר
ממושך יהפוך את שני האחים
לעברינים קשוחים, לעומת זכותה
של החברה להגן על עצמה מפני
עבריינים. הוא החליט כי המיקרה
הנוכחי מחייב התחשבות מירבית
בנאשמים ומתן עזרה כדי שיוכלו
להיחלץ מעולם הפשע׳.
לפיכך נעתר לבקשתו של עורך־
הדין בטיטו, ודן את השניים למ אסר
של שנה על־תנאי בלבד.

גדול אמדגג׳ האיגרוף בעולם־השיא
דץ תרגשדת היתה אוחזת ג י
י מיקי פרגר בן ה־ .8כל איפת
שהצליח ׳להסתנן מד,״חדר״ ,מלי מודי
התורה שכפו עליו הוריו,
מיהר להציץ דרך הסדקים על

הספורט האהוב עליו — האיגרזף.
הוא בילה שעות ׳ארובות וצפה
במתאגרפים בהנאה גוברת והול כת.
אגרופיהם של שבניו הגויים
המכים איש את רעהו עד זוב

מי שפט
צו־גירו ע! מגדה

גג 77 אהכתה ש 7נערה
הוציא.חכרה צד־גירוש
נגד צעיר?רבי
שהתעניין כה.
כאשר שני גברים במערב הפרוע
התעניינו באותה הנערה, הם יצאו
לדו־קרב, או שאחד הוציא נגד ה שני
צו־גירוש מהעיר. נתנאל חחי
ראה כנראה הרבה מערבונים. וכ אשר
גילה, בי צעיר ערבי העו בד
עם נערתו, דינה, בבית־החולים
אסף־הוופא, מגלה בה עניין, הוציא
נגדו צדגירוש מהעיר.
חיזי הסביר לערבי שאסור לו
להתקרב לגדרה במשך שבועיים
(הסשך בענזוד )58

׳שואל׳ ואזגד

האורח האנגלי לו רוזנבלט העדיף

לעשן סיגר גדול ולצפות בשלמה
גלזר ובבתו נזירי הישראלים, רוקדים, ולא להצטרף למעגל הרוקדים.

דם בזירת האיגרזף הקטנה, הבי או
לא רק את צופיהם להשתגל-
לות ואכסטאזה. גם הנער חובש
הכיפה ובעל הפיאות המשתלשלות
נסחף בהתרגשות.

אגחפ״ס
מיקי סרגר גדל בפולין למישפ*
חד. חסידית. כשהעז להתוודות באוזני
מישפחתו על משיבתו לס פורט
המרתק — ספג מבטים כוע־מים.
אביו, שהיה ר ב וגם חזן ידוע
בעירו, אסר על בנו לצפות בתר
עבה.
מילחמת־העולם השנייה אילצה
את המישפחה הדתית לעבור ל לונדון,
ופתחה לפני הנער עולם
הדש. למרות שהמשיד עם שני
אחיו הבוגרים את לימודיו בישי
המתאגרפים
בעולם. גם טוחמד עלי
השתתף יב־ 11 קרבות שאירגן מי קי.
בזכות יו שת ויכולתו לארגן
קרבות־איגדוף גחלים, קנה לו מי קי
מוניטין בעולם כולו. מתאג־רפים
אוהבים להשתתף בקרבות
שהוא מארגן. מספרים עליו ש אף
מתאגרף אחד לא יצא מקו פח
מפנו.
השבוע השיא פרגר יאת בנו יחי דו,
גרי בן ה־ ,28 לאורלי לביא
בת ה־ 22 מנתניה

הלובית והאנגליה
חופה על־ידי אמה רבקה (מינוין) הלבושה בשימלוז

צנועה כיאה למישפזזה דתית. חמתה מרי, הופיעה
במחשוף נדיב, שצרם את עיניהם של האורחים הדתיים
הרבים שנוכחו בחתונה מצד שני הצדדים.

חסידים, קרוביו של מיקי, לצד
חבריו לעסקים ושכניו בלונדון
וכל אלה לצד בני מישפחתה הע-
ניפה והמסורתית של הכלת י ד
צאת לוב.

הא מ א
שידכה
^ לאלה עשו את החתונה ל ״
משהו שונה׳ נחמד וקצת מוזר.
קיבוץ גלויות מושלם.
מח, רעייתו של מיקי, הפגי־

לאורלי לביא, בת ל
ח 1[1ך 1ן

מישפחה עניפה מנתניה,
1י 1י
^ 11 11 #
יש סיבה טובה לחייך ליד בעלה האנגלי גרי. אורלי,
בה, הוא המשיך לצפות בספורט-
החבטות.
הוא התחיל להתאמן במועדון־
האיגרוף המקומי. כשחזר הביתה
עם חבורות ופנסים על פניו, הת לונן
על ילדי ה״ש יקסים״ החז קים
ממנו. מישסחתו היתד. בהלם
כשגילתה שהוא משתתף בקרבות-
איגרוף שנערכו בשכונה.
מגיל 16 ניסה מיקי את כוחו
בהתמודדויות מקומיות. רק בגיל
20 הבין שהספורט האלים מתאים
יותר לגויים מאשר ליהודי עדין-
נפש כמוהו. מיקי, שכבר הצליח
לזכות באף שבור, תפס שמתאג־רף
גדול הוא לא יהיה והחלים
שיותר טוב שאנשים אחרים ימ שיכו
להרביץ האחד לשני ואילו
הוא יתווך ביניהם.

בוגרת מידרשה למורים, תעבור לגור בארצות־הברית,
מוקד פעילות ספורט האיגרוף בעולם. לגרי יש הזכויות
הבילעדיות להפצת סירטי קרבות־תאיגרוף לטלוויזיה.

באנגליה היתד. חתונה מעין זו
מעוררת הרבה רעש. האיש הזוכה
לכותרות מעיתונים היומיים
באנגליה ובעולם כולו, היה ללא
ספק זוכה בסיקור רחב בארץ
איש לא ידע על האירוע. לספורט
האיגרוף אין בארץ שוק במו ב אנגליה
• ,ובעיקר בארצות־הברית.
שם עיסקי האיגרוף הם הפופול ריים
והריווחיים שבין ענפי הס
פורט!
הטלוויזיה עתרת לקדם את
הספורט, וכל הקשורים בו יוצ אים
נשכרים — המתאגרפים, הא מרגנים,
ואף מו כ ח הנקנקיות. ל-
איגרוף יש מעמד דומה לזה שיש
לכדורגל בגרמניה, ברזיל וארגנ טינה.
המפוארת,
שנערכה החתונה באולם מלת בלו־ביי בנתניה,
היתד. מ״פגש מעניין של יהודים

אני החתן

מיקי פרגר, המפורסם בעולם האיגרוף בכינוי
״דאף״ רוקד בחתונת בנו. בחו״ל היתה החתונה
נחשבת למאורע גדול, בארץ לא ידעו עליה. מיקי נחשב למארגן
קרבות־איגרוף מס׳ 1בעולם. גם מוחמד עלי השתתף ב־ 11 קרבות שאירגן.

שה בץ בנה ואשתו הצעירה. פרי
ומיקי נוהגים מזה שנים לנפוש

מיקי נשאל בחתונת בנו מתי
יבוא לארגן גס פה איזו תחרות

תשנה גטאות שנערכה בנתניה
היוותה מיפגש מעניין ומיוחד ־
יהודים חסידיופ יוצא׳ נ:ולין לצד
יהודים מסורתי 1],יו צאי לוב
עסקי איגרוף־וחתוגה
ן ! ת עיסוקו החדש התחיל
י כעוזרו של שמואל לוין, ש לאחד
מעורכי הקרבות נחשב הגדולים של שנות זד .50 בבר
אז היה עולם האיגרוף מלא בעם-
קנים יהודים .״על כל מתאגרף
היוו כ־ 20 עסקנים, עתרים, מארגנים
— ומתווכים. רובם היו י הד
חם,״ סיפר השבוע מיקי לוזעד
לם חזה.
מאז הספיק מיקי להפגיש בתח רויות
שאותן אירגן את צמרת

להתארח אצל המישפחה בלונדון,
ואז התחיל הרומן בץ שני הצ עירים
.״אנחנו יודעים שזו מיש-
פחה מושלמת לאורלי,״ אמרה ה אם
ולא הסתירה את הגאווה בקר

שני מישסחות פרגר, הסריה מ
הוותיקה, עתידות לנטוש השנה
את בחטניה לטובת ארצות-הב-
רית, הנחשבת היום ללב ליבו של
ספורט האיגרוף העולמי. לגחה צעיר
יש זכויות בילעדיות לצילום
והפצה של קרבות האיגרוף, עבודה
הנחשפת למיכרה זהב

מישפחת הכוה

שלוש דודות מצד הכלה יושבות
על הבורסות המרופדות של מלון
בלו־ביי! ,מגלגלות דיון ענייני על עתידה המשוער של הכלה הצעירה.

בנתניה. הס אף רכשו ישם, לפני
15 שנה. חרה. מ ח קשרה קש-
ח ם חמים עם מישפחת לביא מנ תניה,
ונהגה להזמין את הבת ה צעירה,
אורלי, לבילויים ולארוחות
משותפות , .מ ח״ ,סיפרה אמה של
אורלי בחתונה ״ידעה כבד לפני
שנים שאורלי תהיה בלתת״
כשהיתה בת 15 התמנה אורלי

איגרוף בינלאומית, וועל כך הוא
השיב :״כבר היו נסיונות בעבר
לערוך קרבות בישראל, והם !נכש לו.
אבל אני מבטיח שברגע שיקר
מו שני אלופים יהודים בקנה מי דה
עולמי, אביא אותם להילחם
כאן, אפילו אם אדע שיהיו הפס דים.״
אנחנו
מחכים.

ל ש נשים ההולכות למעצב־האופנה
גדעון אוברזון שיעצב
עבורן שימלת־ערב פהודרת למאורע
חשוב, ומוכנות לשלם כמעט
כל סכום. יש נשים הבאות אליו
כדי להזמין בגד ספורט — טרנינג
— ולשלם עבורו הון.
מה קרה לבגד הג׳וגינג, שהפך

כי הסדרות הן קטנות, הכמות מוג בלת,
הבד מיובא, יקר, יוקרתי ד
מעולה.
מי קונה בגד־ספורם כזה? גד עון
משיב בנונשלאנטיות :״ה קונות
הן אותן נשים הקונות זוג
מיכנסים ב־ 200 דולר. אלה נשים
שלא רוצות להיתקל עם בנותיהן,

גדעון *ונחון,
מעצב אוננת
עילי! ,1מתננן
טו וי׳ נינ גים
ב ה 1מנח

פיתאום כל-כך אופנתי וכל-כך א1
השנה ז
לגדעון אוברזון יש תשובה על
כל שאלה .״האופנה היש משרתת
את האשד, באופן פסיכולוגי. פעם
אשד, רצתה להיות אופנתית, היש
היא מחפשת נוחיות, וכמובן נעורים.
כלומר, בגד שיצעיר אותה.
״פעם הילדה התלבשה כמו ה-
אמא, היום התחלפו היוצרות והאם
מתלבשת כפו הילדה. בתקו פה
שלנו כמעט נגמר הקומפלקס
להיכנס לתוך פחוד ולהיראות טוב.
היום האשה מחפשת צבעים עליזים
ואת המראה הספורטיבי הבריא.
נגד־הג׳וגינג גורם לה לפחות ל הרגשה
כזאת. כשהיא לובשת או-

מסביר ומצדיק
את המחירים
האסם וונומ״ם :
חמישים

אלף לירו ת

הזנסה במכונה

אלה חליפות ה־ג׳וגינג
שמעצב
גדעון אוברזון ל־ 16 פלוס. הן מיוצרות בכמויות רבות

יותר ומחירן שווה לכל כיס 2,500 :שקל .״היום
הנשים מחפשות את המראה הספורטיבי. כשהן לובשות
אותו, הן רוצות להיראות כמו ספורטאית,״ אמר.
תו, היא נראית כמו ספורטאית ש רצה
כל בוקר מסביב לבלוק, ו הרי
היא קמה ב* 11 והולכת לסר
פרמרקט להפגין נוכחות והופעה״.
הצלחת אופנת הג׳וגינג הביאה
את אוברזון לעיצוב בגדי־ספורט
— קדאופנה חשוב מאוד בביגוד
של היום.
לביגדי הג׳וגינג של גדעון יש
השפעה של ארכיטקטורה .״זה ב־תת־ההנרד״״
מעיד הוא על עצמו.
״זה ענף שאני מאוד אוהב. כשאני

חברותיהן, ושכנותיה,ן באותה מע רכת,
כי ג׳וגינג שכזה הוא בגד
מארחת ומתיישב טוב עם קפה
של אחר־הצהריים. זהו בגד־חוץ ל ביקור
חברות ולקניות במרכז זד
המיסחרי.״
לפי הוא מחניף ולמי לא ז ״כל
דבר במידה קטנה נראה יותר יפה
מאשר במידה גדולה.״ שמחיר, ה אם
הוא אינו מוגזם ז ״לא, אף פעם
לא. לכל דבר יש המחיר שלו. א נשים
משלמים לארוחה במיסעדה
300 שקל לאדם. מערכת־ד,עיכול
לא מחזיקה אוכל יותר ם־ 48ש עות,
בגד נשאר יותר.
״בכלל, לדעתי רכישה שוצאת
כסף תלוש במידת ההנאה, ואם
מידת ההנאה היא לא כפולה אלא
פי , 10 מותר לדרוש פי . 10
כמו שתי עוגות
ך * יו םבגד לא נעשה כדי
י לחמם אשד, או לכסותה. בגד
צריך לתת לאשר, את ההרגשה ו התחושה
פמסויימת, ואם זה נותן
לה פי 10 מותר לדרוש פי שניים.
בוגיוג לונעררות
מתכנן, אני מחפש נקודה שיהיה
בה עניין, כמו בגיזרה מיוחדת או
בצבע מסויים. כשאני מסיים לתכנן
בגד, אני תמיד שואל את עצמי:
האם זה מה שרציתי? האם זה
מספק אותי? האם זה אוברזון?״
גדעת מחפש שלמות בבגדיו, ו יחד
עם זאת לא מזלזל במראה ה זרוק
!־,עכשווי. אד לדבריו, גם ב מראה
הזרוק צריד לחשוב טוב לפני
״שזורקים״ אותו.

יקר, יו ק ר תי
ומעולה

צו האופנה

הוא הטרניג תנוח, היכול
לשנזש נם כבגד־נוארחת.
מחירו בהזמנה אצל גדעון אוברזון 5,000 :שקל.

הבד מיובא .״היום בגד לא נועד לחמם או לכסות
את הגוף. בגד צריך לתת לאשה את התחושה ה־מסויימת
שהיא מחפשת ועל זה הן משלמות.״

ר במה עולה התענוג של ה י
ג׳וגינג הפרטי, שעליו כתוב
באותיות קידוש לבנה :״גדעון א ד
ברזון״ ? 5,000 שקל, חצי משכורת!
ולמה כל-כך הרבה? פשוט מאוד,

״אני יודע שמסתובבים הרבה
טרנינגים בחוץ וגם בשוק׳ אד ה הבדל
בטיב הבד הוא תהומי. אצל
כולם הבסיס הוא כותנה מעורבת
עם פוליאסטר, שנותן לבגד חוזק.
יש הבדל ניכר בין בד שמרכיביו
הם ״ 807 כותנה ו־״ 207 פוליאסטר
וההיפך.
״ההבדל העצום הוא במשקל. זה
כמו הבדל בין מגבת ומגבת. הבד
שלי הוא איכותי ועשוי משלושה
חוטים, ומחירו פי שלוש מאשר
פוטר שעשוי מחום אחד. הבגד
שלי גם מחמם פי שלוש וגם מידת
האלסטיות שלו היא משולשת. ל מד,
הדבר דומה?״ אומר גדעון,
״לשתי עוגות. הכל תלוי במרכי בים.
לא ראיתי עוגה מעולה עם
חומרים זולים, אבל ראיתי הרבה
עוגות זולות עם הרבה חומרים
זולים.״

טרזן, שלא נס ליחם. לאותן ש יכולות
ולא כבד להן יותר מדי בחזית,
הוצעו בגדי־ים בעלי כתפיה
אחת בלבד, ואת הרומנטיות סיל-
סלו בסילסולים ובוואלנים.
עבור המכורים לשח־מת, או ל־

אותה גלזו

חלת
ראווה הבדיל הקלפנים׳ עוצבו ביגדי־ים
באפליקציות תואמות.
חידושים נוספים שנראו באותו
ערב קריר באולם המחומם היו
ביגדי־הים עם השורטס התואם —
כלומר, מאותו הבד — וחצאיות
קצרצרות, עשויות ניילון באותה
דוגמה.
הדוגמניות שלומית אמיר הדקי קה,
יהודית נגר העלגלה, מירי או רן
הבלונדית וביאטריס גייר ה שווייצית
טופפו, חייכו ונהנו, כ אילו
שהן על הטיילת באמצע ה
קיז•

קייצי
ומלבב בציבעי שחור־
11171־^ 3ך1ץ
אדוס־לבן ובאפליקציות מרע\

ננות של המעצבת לילי בלאו. מדגימות יהודית

שח מת

הים הזה הוא שכאשר אשה משתזפת,
יכול הבעל המשועמם לשחק
שח־מח עם חברו על ״גופתה״.

נגר ושלומית אמיר. למטה: מירי אור! מדגימה גוף
חטוב ומושלם עם בגד־ים המסתיים בחצאית קטנטנה
וקצרצרה מאוד. כל זה מיועד לקיץ הבא.

הק־ץ
מתח?־ באמצע החווו
ך אחד הערכים הקרים, כ•
שרוב עם ישראל ישב בביתו
והתחמם לאור תנורי־הגאז וריק־מינים
למיניהם, טופפו להן כסה
דוגמניות על המסלול, לעיני כמה
סאות צופים הדגימו את בגדי־הים
של קיץ ,83 שעוצבו על־ידי לילי
בלאו.
מה לא הציגו שם 1ביגדי־ים ב־סיגנון
קברט, עם פפיון בשחור־לבן־אדום,
ביגדי־ים מנומרים ב סגנון
הג׳ונגל, נוסח ג׳ין מסירטי

זהו הנמר שלא נס ליחו, אופנתי
עיי 1ץ ן 1 1* 1 1יין
י •י 1תמיד. בהדפסיו הוא מבלבל: כלוי1ל

מתאים גם ל שמנמנות וגם לשדופות. צילומים: דרורה זכרוני

הסיפ 1ר על דונה 3לוד ושני ב עלי ה
שערה־״ ת ..פו־ס־ישראל״ 1983
הפלדה של י 1רם קני 1ק
ל״שיחרוו־ האשה״
ת ר גו ם

אמאדו
ז׳ורז׳ אמאדי; מחשובי הסוסרים בבר זיל,
טיפח את כתיבתו על קרקע ילדותו
בבאחייד. שבצפון־ברזיל. אמאדו, שהוא
סופר קומוניסט. מגויים״ למענם של מדו-
כאי החברד. חאי־שוויונית של ארצו, מו קיע
בכל ספריו את עוולותיה של חברה
זו, תוך שהוא מרומם את עולמם של בני
דלת-העם. באחרונה ראה אור סיפרו דונה
פלור ושני בעליה• ,סיפור שעליו מבוסם
גם סרט ברזילאי הנושא אותו שם, שהוק רן
בישראל.
שמו המלא של הספר הוא . :דונה פדור
ושני בעליה — סיפורה המוזר והמרגש
של דונה פלור מורה מנוסה לאמנות הבישול,
ושני בעליה: ואדיניו כינויו של הראשון;
ושס השני דוקטור תיאודורו מא־דורירקת,
רוקח ; או הקרב הנורא בין הרוח
ובין החומר, מסופר בידי ז׳ורד אמאדו,
כותבן ציבורי, היושב בשכונת ריו־ורמליו,
בעיר סאלוואדור דה־באהייה־די־סודוס־אוס־סאנטוס,
בסביבות רחבת סנטה אנה,
במקום שמתגוררת ימאנדה, מלכת הימים.״
דונה פלור ושני בעליה נפתח במותו
של הבעל הראשון של דו נהפ לו ר, מנהלת
בית־הספר לאמנות הבישול טעם וריח :
״ואדיניו, כעלה הראשון של רדנה פלור,
מת כיום א׳ אחד של קרנבל, בכורך,
כשעה שריקד וקיפץ בתחפושת של באי־אנית
כקרב להקת הוגנים״ .ואדיניו הסתלק
לנצח מהקרנבל של באחייה בעוד
• דורד אמאדו — דונה פלור ושני בע ליה!
עברית: מרים טבעון; הוצאת זמורה
ביתן +מועדון קוראי ״מעריב״; 462
עמודים (כריכה קשה).

חרוז• אחיו של אברשהטמיד

ואדיניו מוטל עירום על מיטת אשתו, נמ שך
בחח הקרנבל, וידידים למיניהם באים
לפקוד את האלמנה הצעירה, תוך שהם
מספרים בצחוק ועליצות את מעלליו של
הנפטר. בינתיים, בחוגי הספרות והזונות
של באהייה, מתפתח פולמוס בשאלה מי
ממשוררי העיר חיבר והפיץ את ״שור ה-
מיספד למותו הסופי של ואלחכדח -ח ס-
ם עטום־גימאראיים, ואדיניו כפי הזונות
והידידים,״ שיר שמכנף בשורותיו תיאורים
כמו :״אכל ככד ירד כבאחייח העיר על
כל כושית וקלעו ...דקה דומיה על כל
המלטות, מצוה־ת־הכושת כולן מ ת לו ת
כלי־זין, כל תחת מתפלץ משמיע יעוחה...״
בהמשך מובא סיפור ראשית ימי האל מנות
של דונה פלור, על ״אותם ימים של
צער ואכל ככד, ועימם זכר זמנים של ש איפות
ואכזבות; על חיזור וחתונה; על
חיי הנישואין של ואדיניו ודונה פלור,
חיים •של אסימונים ושל קוביות״.״ כשאמה
של דונה פלור מוציאה מררתה על חתנה
המת. בפרק זה מובא גם סיפור ההתאהבות
של ואדיניו ודונה פלור, ואותו עולם של
מהמרים מטורפים שואדיניו נימנה עימו.
ואדיניו ממלא בחסרונו גם את המקום
הריק שבמיטת דונה פלור .״איד תחייה
בלעדיו? בלעדיו, מהיכן ימצא־ לה שוב
השעשוע וההפתעה.״״
עם תום ימי האבל על ואדיניו, מובא
סיפור חיי האלמנה דונה פלור בהתנזרותה.
שנתה הנודדת של אשה צעירה ונחשקת,
המגיעה בסופו של דבר אל חתונתה הש־
.נייח, כי נטל המת כבר התחיל להכביד
על כתפיה. חתונתה עם הרוקח דוקטור
תיאודזרד :״הודתה תנ ה פלור שהיא
אינה אדישה כלפי הרוקח. נ׳נטלמו, מנו מס,
מכובד, נכר נאה, תענוג לעיניים;
הוא מזכיר לה שחקן קולנוע שהיה ככותרות
...הדמיון אומנם קלוש, אכל הוא
נספיק כדי לעורר את חיבתה.״״ יחד עם
זאת, מעיר המחבר ״לפני החתונה השנייה
חס ת רק משחקי הארכה, כי אין זה נאד
שאלמנה תוזטזמז כפינות רחוב א בפתחי

החוויה הי שרא לי ח
מעט לאחר פרוץ מילתמת-הלבנון פירסם
העיתונאי והמחבר יורם קניוק, במוסף
השבועי של מעריב רשימה תחת הכותרת
מה זה טנק יפה? רשימה, שהיא בבחינת
שיר־הלל חסר תקדים של אדם החי ומסתו־פף
בצל התרבות הישראלית, לאלוף ישרא
למל ולטנק המרכבה שלו. כדי להשתיק
לשונות רעות, פותה קניוק בקביעה ,,אין
מאטד זה בא לפאר מכונת הריגה״.״ קניוק
ממשיך ומספר באריכות מייגעת על אחד
ממיפגשיו התרבותיים באירופה ״יצא לי
לה 0כ לשולחן עם ספח קצינים אמריקאים
טמיסקדת גאט״י. חם שאלו מנית אגי ואז
נסכה חשיחח לצה״ל. אמרתי לחם שאני
לא נצמחד גדול כצבא וכי מזמן לא לחבל-
תי. אכל דם אמרו ככול מילים מאוד טי פות
על צח״ל. הם דיברו על הצד המרק־צועי,
וסיפרו איך שמעו הרצאה מאלפת
כמי האלוף טל. נתל חאם טרטגים של תו רת
השריון כתתו, הם קראו לו. הם חזכי־ת
את טל וגם את ש תן ועזר וייצמן״.״
מאמרו של קניוק הופך לשיר־הלל אפו לוגטי
לאלוף טל, שקולו לא נשמע מהיום
שבו נורה הכדור הראשון במילחמת־הלב־נון
ועד עצם היום הזה, למתת היותו
״כעל אחד המוחות המבריקים וחמעמיקים
כיותר שאני מפיר״.״ כמאמר קניוק. במסע
רוממותו את טיל, יוצא קניוק הלאה עם
יפת? ומבהיר: טנק כותרתו מה זה

אהבת*
ת שובה

בתים, נשק, חיבוק, חטוף פול, תפוס שם,
ידיים כשדיים, גולשות לירכיים. הפקרות
ופריצות כאלה אפשר למבול אצל כתולה,
אם כוונותיו של הטדזר רציניות״.״
נישואי דונה פלור לתיאודורו שינו את
עולמה, את אנשי עולם ההימורים המירה
בעולם מסודר, שמרכזו הווי הרוקחים,
תיזמורת של חובבים ושאר דברים כגון
אלה. גם תשמישי המין עם בעלה השני
היו שונים :״ידו של כעלה ירדה לירכה
ולרגלה, מעל לכותונת, עד לאיטרה ; הוא

סופר אמאדו
סופר מגוייס
לא חיכה שדונה פלור תיפתח, שתשתחרר
טמעצודי צניעותה, אלא הפשיל את התח רה
והמלטלה, וכלי לבזבז זמן כדי להפ שיט
אתה ולהתפשט כעצמו, א בליטופי
פריצות של מיטת זונות, עדייו מכוסה
בסדין עלה עליה ומיד כעל אותה בחדווה
ככוח ובעונג״.״ בחיים מסודרים אלה :

״כימי רביעי ושמת, כעשר בלילה, כדיוק
של דקה חתר א דקה פחות, היה דוקטור
תיאודורי בועל את אשתו בלהט בשרני
ובעונג קבוע.״״
לקראת סיום הספר, מגיע הפרק המרתק
מכולם, שבו שב ואדיניו להזיות המין של
דונה פלור :״במיטת הברזל, עירום כמו
שראתה א תו תג ה פלור באי תו יום א׳
של קרנבל כערב, כשאנשי חברת הקכז־רה
ה בי א ומסרו לה את הגוויה, שכב לו
ואדיגיו, מחייך בנחת.״״ וכאשר דונה
פלור מתייסרת ואומרת לואדיניו שבעלה
תיאודורו עומד לשוב ויראה אותו, משיב
הראשון :״טיפשונת ...ת א לא יראה א תי,
רק את יכולה לראות א תי וממשיך
ולוחש לה :״אבל אם אנחנו נצטופף קצת,
יהיה מקום לשלושתנו.״״
כאן נפתח אותו קרב נורא בין הרוח
ובין החומר, שבו חיה דונה פלור עם שני
בעליה, כאשר ואדיניו טוען לעיתים :
״נראה טי חזק יותר, צדיקה שלי. את עם
הדוקטור והגאוה שלד, א אי בשעו תיו
הפנויות, עוזרת רוחו של ואדיניו ל חבריו
המהמרים, הזוכים בסכומי־עתק על
שולחנות הרוליטה, שלידם שרץ ואדיניו
בחייו. אחרי אחד מימי רביעי או שבת
של דונה פלור עם תיאודורו, מעיר לה
ואדיניו :״לזה את קוראת זיון? זה הדוק טור
הכל־יודע, מורה הזונות, מלך הדפי קות?
האפס הזה, מותק? אף פעם לא
ראיתי משהו כל-כך משעמם״.״ עד שדונה
פלור מאלצת את ואדיניו להסתלק מחייה
וממיטתה ״וכאן תם ונשלם הסיפור על
דונה פלור ושני כעליה, שתואר לכל פר טיו
וחידותיו״.״
דונה פלור ושני בעליה הוא אחד מהספ רים
האמיתיים, המרגשים, העצובים והעלי זים
ביותר שקראתי אי־פעם. זה ספר המ ביא
לקורא פי 8ת חיים בסיגנון כתיבה
מרתק, בלא יישורי-לשון, עם אמינות של
יצר החיים, אי-אינטלקטואליזם. קריאת ה ספר
היא בבחינת הוויה, המאלצת את הקו רא
להיכנס אליה, ולא לפרוש ממנה עד

מה ז ה טנק יפה? עפרות שו ק ה•

הטנק של טליק יפה

לקראת סיום מאמרו כותב קניוק את
שירת האדמה שלו במילים :״שלושה אנ שי
אדמה ממושבי עובדים בארץ־ישראל
חרצו את גורל המילהמה חאהתנה. ש תן
האיכר מכפר טל״ל, רפול האיכר פתל־עדשים
וטליק האיכר מבאר־מדביה.״״ ממש
פתטי, מזיל דמעות ומפעים לבבות, ובעי קר
משכיח את אלה החסרים אדמה, מולדת
ושם, מולם הופנה יציר־בפיו של טליק.
אין ספק שרשימתו של קניוק מה זה טנק
יפה? מייצגת — בדומה לאלפי רשימות,
ספרים, שירים ומיליוני בירבורים — עוד
פלט לאוננות המילולית של גיבורי התרבות
של מילחמת , 1948 שהנחילו ל תרות שאח ריהם
מילחמות ותדלא. ישר-כוח, קניוק.
לא הייתי מגיע לכתוב על מה זח טנק
יפה? ,אילמלא י תד, המשלים בימים אלה
עבודת-מחקר ספרותית-אקדמית, המתמק דת
בנושא מיליטריזם בעפרות הישראלית.
העבודה מתמקדת בין השאר גם בסיפרו
של קניוק עפר ותשוקה• הרצוף בפניני
מיליטריזם ישראלים, ומטבעות־לשון מחרי דות,
מסוג אלד, שסופרים בני קבוצת 47
בגרמניה (גינטר גראס, היינריך גל,
זינפריד לנץ ואחרים) קראו עליהם תגר
בספרות הגרמנית.

״הטנק של טליק הוא טנק יפה במני שהוא
טנק נכון.״״ לא ברור למה נכון טנק זה.

* יורם קניוק — עפר ותשוקה ! הוצאת
ספריית פועלים ; 265 עמודים (כריכה רכה).

סופר קניוק

להלן מיקבץ של מטבעות לשון אלה
מסיפרו של קניוק :״חם נשכעו .׳ כדם
ואש ידלודזז תקום (עטוד ) 9״אכל לבוא
אל לב האומה״ (עמוד 12״חיתה זאת
שעה גדולה כאשר חלום של אלפיים שנה
נהפך ל ע רו ף״ (עמוד 23״עס ישראל
יינצח שוב. עד שמילים אלה ייהפכו לדפוס
יחיו תוצאות המילחטה ידועות. את מחי רה
נדע בכאב״ ״ ע י חושב על עצמי בנער
הלוחם עתם כאותה מילחכה ואיני חשוף
עוד לאש״ (עמוד ; )226״;נצח ונשוב לחיים.
המוות ידיח זר קיצים נוסף. טיל־חמול
היא דכר עיקש, מחלים ומשולל לקח.
הלקח היחיד הוא — ויהיו מומחי לקחום
רכים אחרי המדלחמה — שהיא תמיד מיותרת,
בלתי־רצוייה, אכל כלתי־נמנעת״
(עמוד 226״היגון נערף אל מיזבח ה־קאסטל.
זהו הסדן עליו חושלו לוחמי בל
התחת שעוד יבואו״ (עמוד ; )229 ועוד
מאות מטבעות־לשון שכאלה, המעידות ש עפר
ותשוקה זו התשובה לשאלה מה זה
טנק יפה 7
מה זה טנק יפה? ועפר ותשוקה של יו רם
קניוק, המם רק מאפיין לתרבות פלדה
של דור סופרים, שאמר את כל שהיה לו
לומר בשדות-הקרב של תש״ח, כאשר ה מוכשרים
שביניהם נפלו ומילותיהם חקו קות
בגווילי אש, והלא מוכשרים נותרו לס פר
את סיפור המפלה האמיתית של דור זה.

:׳ לאחרון עמודיו של הספר. אם הסרט ש נע שה לפי הספר היה מרתק, הרי שהספר
| מרתק עשרת מונים, ומומלץ לקורא העב-
* די, בשל איכויותיו והן בגלל תרגומו הקולח
והמרתק מפורטוגזית, מעשה ידיה של

•י מרים טבעון.

הטריינון בימעט בבל תרבות ישנה גלריה של
דמויות הנמצאות במרכז התרבות או ב שוליה,
שעיקר חייהן נעוץ מחוץ לחיי
הספרות, המשמשת להם בעיסוק לשעות
הפנאי. זה קרוב לשלושים שנה סובב
אמר טריינין, פרופסור לכימיה פיסי קאלית
מסביב לעשיה השירית בישראל,
וחוטף מעת לעת ניתזי אבק כוכבי־שירה,

לאהוב גבר
בימים אלה ראה אור בתרגום לעברית
סיפרה של אלכסנדרד! פגי איך לאהוב
גבר* שהוא הצגת העולם האחר והנגדי
לתנועה לשיחרור האשד״ ששינתה בשנים
האחרונות את האיזון העדין שבין יחסי
האשד, והגבר.
איך לאהוב גבר חושף את הצורך של
הגברים ברוך וברגישות, שאינו פחות מזה
של הנשים. ספד זה חושף מערכת מור כבת
של תחושות, שיש בכוחה להביא
לכדי אותו שיוויון נכסף במיטה, בין
שני הפינים, באמצעות של חומר מדעי
בדוק, שאלונים, ראיונות, ומסקנות מדע יות.
המחברת
בוחנת את ההבדלים שבהתנ הגות
המינית בין גברים ונשים, מעט על
פחדי המין של הגברים, על התוקפנות,
על הרגישות הפינית, העצבנות, הבילוש
הדו־מיגי במיטה, הקלילות שבדיבור על
המין ועוד נושאים, שאם אסור, או לא
נעים לדבר עליהם, ניתן לקרוא אודותם
באיר לאהוב גבר.
הספר, הכתוב בקלילות, מעניק פניני-
חוכמה במו :״אל תצפי להשיר את מע־צוריך
ולהיות לאשה וסטותנית ומשוח ררת
בן לילה ...רוב האמריקאים עושים
אהכה כאילו היו משתתפים כסירוץ...
נשים רכות ודאי אינן יודעות זאת, אבל
נכרים רוצים לעתים קרובות שישלטו
כדם ...ועוד כהגה וכהנה, .
סיפרה של אלבסנדרה פני הוא עור אחד
מאותם ספרים המורידים את פרופיל־הסתר
של המין, והופכים אותו לגלוי, כנדרש
בתקופה שבה דועכים גליה הצעקניים של
מהפכת שיחדור האשה, שתרמה את שלה
לשינויים העוברים על עולמנו. הספר מומ לץ
לבל מי שמובן לשפר את הבנת עול מו
המיני.

ריו בדימויים בעלי רקע מדעי מובהק,
משורר שכימעט אינו מוכר בישראל).
בעלי נטייה
חרוזים מפוזרים במיבנים
לספר סיפור.
בולם בחרוזיו של טריינין — שמשוררים
רבים, במיפגשי משוררים בתל-אביב, מכ נים
את תיצרופות חרוזיו בכינוי מריינונים
— שכאיש־מדע הוא משקיע זמן רב בק ריאת
שירת ארצות אחרות. תיד שהוא
דואג עד מהרה, להביא את הגירסה הע ברית
שלו לאותם שירים. איני יודע מה
כינוי מכונה מעשה שכזה בקהילית אנשי-
המדע, אך בשירה יש לזה כינוי, שמוטב
לא להעלותו על הנייר.

בל נסיונותיו המרעיים־שיטתיים
טריינין להפוך את חרוזיו לשירה אינם
עולים בידו, וכבר בשיר־הבותרת, שהוא
שיר־הפתיחה, הוא מלאה את הקורא בשו רות
כמו :״סטו מצ׳כדב יוצאת בצמה
הרוסית /מדאם אפודי תיטזוג לאיטה
את התה / ,כה לאט היא תמזוג, ואיזה
זיטזום והקורא שלא נרדם בשיר הפ תיחה,
ממשיך ליום־הולדתו של המשורר,
כמסופר בשיר יום הולדתי, והפדען-חרזן,
שנולד בתל־אביב בשנת , 1928 מבשר ל קוראיו
:״נולדתי כיום ולגטיין הקדוש..״
אכן, לירה בת־מזל שאפילו אינה הופכת
את טריינין לגנגסטר ספרותי. בשירים אח רים,
כותב טריינין על ״נ״ח שנים״ וי״ז
שנים,״ והקורא היה מסתקרן לראות אותו
עורך את רישומי המעבדה שלו באותיות,
במקום במיספרים.
מהצ׳כי מירוסלאב הולוב, מעניק טריי־נין
בביטחון לקוראי חריזתו נתונים מד עיים,
כמו ״גיאומטריה אוקלידית ...מד־אור.׳
..מהמרחק ...מולקולה אחת, מולקולה
אחרת ...טבלה מחזורית ...אטומים ...שי מור
החומר ...שימור האנרגיה ...אנטרו־פיה
...הצטברות טעויות ועוד כהנה ו כהנה,
מפרי־מעבדתו המטמיעה את שירת
משוררים אחרים לחומר חרוזי חדש, ש עליו
חתום המדען טריינין.
טריינין משרבט את חרוזיו תחת רושם
של שתי תגליות גדולות של חייו, האחת
ירושלים והשנייה אמריקה. בראשונה מדגים
טרייגין ביצר לא לכתוב שירים על
ירושלים (״ירושלים בורות מתולעים ישי שים
נכלעים כהורים ...ראש העיר בניה־נום
הפריח /דשאים וגן בערוגות
תגלית אמריקה של טריינין נראית כמ סע
שדוף בעקבות יותר מדי משוררים א מריקאים
בני־זמננו, שבו נראו עקבותיו
הגדולות של וולט ויטמאן, שטריינין
הכנים יותר מרי ממלחיו לחרוזיו. אמנם
יש לכבד את תשוקתו של טריינין המדען,
להעביר את עיתות הפנאי שלו בחיבור
חריזה אך למעיין בשירה זו, אין אשליה
של שירת אמת. כל שמזדקר לעין, הוא
הדימוי האמיתי היחידי שבסיפרון זה, ובו
כותב טריינין :״אני יושב כמעבדה. על
הקיר /מנגד כטבלה המחזורית /האטו מים
כמדחי מתחבדים /מסתדרים נפרדים
ותוזרים או במילים אחרות אני יושב