ה׳ שבט תשמ״ג19.1.1983 ,
72 עמ 1די0
שנה 47
המחיר 50 :שקלים (כולל נגע.מ).
גוום אלמוני באירופה מפיץ שמועה:
ארוך אום
המוסד
וימריעקבסווטמיר
בתס! -11111x1זזלך ד0ד:
3ת 3יו תעו>וו־ וז אדמר:
קורבן ה מו ס ד?
סיסמך -מחר על גייר מיכתכים
רשמי של הסוכנות היהודית סגלה:
גורמים אלמוניים כאירופה
מפיצים שמועה, שהאלוף יקותיאד
>״קותי״) אדם חוסל
על־ידי המוסד• מי
2 $מעוניין בהפצת ה־שמועה
ומדוע ץ
מהקרהל פו לי *
שמועות עקשניות טענו שישראל
/״פולי״) פוליאקוב לקה כהתקף־
לכ• הן יולם הזה כיקר אצל פולי,
כמחלקה לטיפול נמרץ
ככית־החולים בידיג־פון,
ומדווח מה כעצם
קרה לפולי.
ס ד קי במערכת
לקראת פירסום מסקנות ועדת־הדוקירה
מתרחבים הסדקים הקיימים ממילא במערכת
הפוליטית, והטצביאים הקטנים שי
בתוך. המיפלגות עורכים
את כוחותיהם כדי להיות
בעמדות נוחות יותר בשעת
משבר.
,,העולם הזה״ ,שכדעון החדשות הישראלי. המערכת וחמינדודה: תל־אכי־כ,
רחוב גורדון ,3מד 232262/3/4 03 תא־דואר * 136 העורר
הראשי: אורי א מ רי עורן-תכנית ג ידסי שנון. רכז מערכת :
שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי סדטוביץ וגיורא נוימן. זנל־סי
מערכת * :יון צפריר וענת סרגוסמי. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מהדקת המודעות: רפי זכרתי • הסו״ד- :העולם הזה״
בע״ס. הדפסה :״הדפום החדש״ כע׳ש, תלי־אביב * הסבה גד״ בע״ם
ביתו של נשיא-המדינה נתנה בעיתונות
מיחס מיוחד. באווירה של התמוטטות
כללית של המערכת, מבקשים
הכל שלפחות מוסד זה יישאר מכובד.
כאשר הכנסת הפכה זירה של עסקנים
מסוג ג /הפיקוד של צה״ל איבד את
הילתו ומוסדוודמימשל רבים לקו בסימנים
של ריקבון ושחיתות, יש רצון לק יים
לפחות את מוסד הנשיאות ומוסד
בית־המישפט מעל למחלוקת.
הדבר קשה מאוד, כאשר נשיא-המדי-
נה נגרף אל תוך המערבולת הפוליטית —
מרצונו או בעל-כורחו. מי שנכנס לפוליטיקה,
גם אם אינו רוצה בכך, חלים עליו
הכללים המקובלים לגבי פוליטיקאים. ב
עוד
שפותר לרכך את הביקורת כלפי
הנשיא, שאין בכוחו להכריע הכרעות
הנוגעות לחיי־אדם, הרי אסור לנהוג
בהתאפקות כזאת כלפי פוליטיקאי, העשוי
מחר לעמוד בראש מיפלגה גדולה, ואולי
בראש הממשלה. אדם במעמד כזה זקוק
לחשיפה, לביקורת ולבדיקה מתמדת, לטובת
הציבור — בלי קשר לדעתו של
העיתון או העיתונאי על האיש המסו-
יים.
גם לגבי חיי־המישפחה של נשיא־המ-
דינה מקבלת על עצמה העיתונות, בדרך
כלל, מידה של התאפקות. אך מידה זו
יכולה לעמוד דק כל עוד אין מתרחש
במישכן נשיא־הפדינה מאורע יוצא־דופן.
נערה כארז
במשך כל שנות כהונתו של הנשיא
יצחק נבון במישכן הנשיאים, עקב אחריו
העולם הזה באהדה ובהתאפקות, הן מתוך
כבוד לתפקיד, הן מתוך אהדה לאיש עצמו.
יצחק נבון היה (לאור פרישתו ד.צ-
פוייה והקרובה מהתפקיד, מותר כבר
העולם הזה 2368
לדבר בלשוך־עבר) נשיא טוב, והוא מילא
את התפקיד בכבוד ובהצלחה.
אהדה זו היתה קיימת כפליים לגבי רעיית
הנשיא, אופירה נבון, שאליה יש ל-
העולם תזה יחם מיוחד לגמרי, שמקורו
בהיסטוריה של שבועון זה.
הדבר התחיל ב־ ,1956 כאשר הלכתי
ברחוב ועברתי על פני חנות-המצלמה של
ארדה, שהיה אז מוסד בתל-אביב. את
עיני צדה תמונה יפהפיה של צעירה בע-
לת־צמה .״איזו צברית אופיינית!״ עברה
בראשי המחשבה. היתה זאת תמונה של
אופירה ארז.
בו במקום נולד בי הרעיון לקיים מטעם
שבועון זה תחרות על התואר ״צב רית
של השנה״ ,שנועדה להיות מעין
אנטי-תיזה לתחרות שקיים שבועון אחר
לבחירת מלכת־יופי. הכוונה היתד. לשים
את הדגש על תכונות־אופי, אינטליגנציה,
אורח-חיים חלוצי ועוד.
מכיוץ שהתמונה בחלון־הראווה היא
שעוררה מחשבה זו, הלך צוות העולם
הזה לברר מיהי בעלת־הצילום, ושיכנע
אותה להצטרף לתחרות. למרות שהרבה
צעירות חיוביות ונאות הציגו את מועמדותם
— היה זה מעין מיפקד של הנוער
הטוב — בחרה ועדת-השופטים (שכללה,
בין השאר, את שושנה דמארי, שמואל
תמיר ועוד הרבה אנשים ידועים)
פה־אחד באופירה ארז כב״צברית 1956״.
אופירה נשלחה על-ידינו למסע של
רצון־טוב בחו״ל, התקבלה על-ידי נשיא
צרפת, וזכתה בשבחים גם מפי שגריר
ישראל בצרפת. כך החלה הקאריירה ש לה,
שהובילה אל בית־הנשיא.
שמרנו לה תמיד מידה של חיבה, והדבר
העמיד אותנו לא פעם במיבחן.
לא פירסמנו שמועות מרושעות עליה,
שהופצו בירושלים. גם כאשר נפוצו
השמועות הראשונות על האפשרות שהזוג
נבון יתגרש, התייחסנו אליהן כאל
שמועות בילבד( .העולם הזה .)2362 רק
כאשר פירסם בית הנשיא עצמו הודעה על
הסכבדהגירושין שנחתם (בצירוף הטענה
שההסכם בוטל בינתיים) ,החלטנו שאין
עוד מנוס מלטפל בנושא זה. עשינו
זאת בהתאפקות ובהגינות, והערנו
כי אין שום רבב דבק בשני בני-
זוג מבוגרים ואחריים, המחליטים להיפרד
(העולם הזה .)2366
מבחינה עיתונאית, אי־אפשר שלא לפרסם
ידיעה כזאת. אילו חתמו רונלד
וננסי רגן על הסכם־גירושין, והחליטו
לגנוז אותו זמנית, היה הדבר מופיע בראש
העמוד הראשון של ניו־יורק טיימס.
הביקורת בעיתוני-ישראל על מעשיה
של אופירה נבון בארצות־הברית היתד.
בחלקה מטופשת, בחלקה פרובינציאלית
ובחלקה מוגזמת. הגבנו על כך בצורה
שקולה.
הנושא כולו הוא דוגמה לטיב ההחלטות
שעיתון אחראי חייב לקבלן, כאשר
חובתו העיתונאית עומדת מול שיקולים
לגיטימיים אחרים. אני מקווה ש-
החלטותינו הן, ברוב הגדול של המיק-
רים, נכונות.
׳*0140
מנ כ ״ ל
ביש*
מזל
פר ש ת שריר
עדיף הטיפש על השקרן — זאת המסקנה
מפרשת אברהם שריר, ש־
אישר בפאריס את גילויי
העולם הזה באוקטובר 81
וביוני .82
כתבה שנייה על מעלליו של מנכ״ל
חברת״הירידיס, יעקם כר־גרא. מדוע
מונה לפתע מבקר לחברה ומי מינה אותו ז
אילו עסקים יש לו בגרמניה ומדוע הציג
עצמו כסגן יו״ר החברה
הישראלית לפחם ז העולם
תזה ממשיך לחקור.
ה הוו א ה
״אסור
מעצר
הג דו ל ה
ל ש תו ק ויי
אחרי המחת
סיפוריהן של אדכע
נשים צעירות, שעכרו
חוויות מזעזעות כשעה
שכיקשז לעכור
הפלה. שז־כ ושוב עד
לים שמותיהם של ה־ד״ד זומנוביץ ורמת־
מרפא.
הבנק
תגיש תביעה נגד היהלומן
ליאו זיגמן, היהלומן
הגיש תביעה נגד הבנק,
וחוקר פרטי של חברת־ביטוח
בריטית חשף שיטה
מתוחכמת, שבה הונו הבנקים את בנק־ישראל.
ספסל
דבת
ל שניים
הילו־יס
״אתה מזדיין עם כל אחת ! -
צעק מישהו לעברו של שמע יה
אנג׳ל .״בעלי לא בוגד
בי !״ ענתה מייד שמוליק.
גם על ספסל ה־נאשמים
דבקים
השניים זה ב׳
נצרת, שהוחזק במשך חודשיים
במעצר סודי בחשד
שרצח את החיילת דפנה
כרמון — התאבד. אחרי
מותו באה המישטרה לעצור
אותו.
נינ ה ק צי ר, רעיית הנשיא
לשעבר, מספרת בראיון
חושפני לתעולס הוה
על התנהגותה, על ידידיה
מהבוהמה, ואומרת: תמיד רציתי להיות
מלכת־הילדים.״
חיפה־ח
בחיפה חתיכות, אבל הן
מיובאות מתל־אביב — הפעם
לכבוד פתיחה
של חנוודכגדים
חדשה.
ח ל ־ א פי ב•
מ דו רי ם
אלכסנדר אנריאה מ
בוווי ם:
תשקיף כמדינה
מה הם אומרים -
תמי צרפתי,
אולסי פרי, ענת רקם, צבי שיסל,
אודטה דנין וד״ר אהרון בלוך
הגדץ — מיהו עודד ינון
יומן אישי אנשים כלונים
הורוסקופ — מזל גדי
סיכתכים * פורום תשכץ
אנשים כעולם
עולם קטן — זימבאבווה,
בחריין
41 והנרי קיסינג׳ר
רחל המרחלת
לי לה לו
זה וגם זה 45 חלץ ראווה -פטנטים עם שאריות 46
נמר של נייר _ דן ך חדש של 50 מופרים עבריים
זה היה העולם הזה שהיה 52 שידור 55 תוכניות. מומלצות בטלוויזיה 56 הישראלית והירדנית
קולנוע 58 לילות ישראל 60 אתה והשקל 60 ספורט
הליברלים מקווים שמעתה יובלט ייחודם
לעומת תנועת החרות.
שמיר נגד מידוו־
עמיה ש פי ר א ־
עלהה תנ ח לויו ת
שר בפועל
מישרד־החוץ פנה לאחרונה למישרדים
ממשלתיים 1שונים׳
שונים, וביקש מהם שיימנהיעי
מלמסור מידע על ההתנחלויות לעיתונו
:נאים
זרים.
הסיבה — הנושא זוכה לפירסום רב בחו״ל ויצחק
שמיר חושש שפירסום־יתר יביא בעיקבותיו
לחץ להקפאת ההתנחלויות.
סרג -
עד מ דינ ה
ל א גג ד 1*31
בפרשת ניצן
מחוגי הליכוד משגרים איומים כלפי נשיא המדינה
יצחק נבון, כי בכל מיקרה, גם אם הוא יחליט
להתמודד על תקופת נשיאות נוספת, יתמודד נגדו
שר־הפנים יוסף בורג, ויזכה לתמיכת הקואליציה.
האיום הוא חסר שיניים, משוס שבורג
אינו מתכונן להתמודד נגד נכון.
בורג יסכים לקבל את מישרת הנשיא
רק אם תהיה מועמדותו מוסכמת על הליכוד
ועל המעיד כאחד•
ב ג !,לצדדקל
ראש־הממשלה, מנחם בגין, דרש בשיחת
טלפץ לשר דויד לוי, שהשר יחדל
מלעצור את ״תנופת ההתנחלות״.
כל החשודים בפרשת רצח מנהל בית־הסעצר רמלה,
רוני ניצן, נתפסו כבר.
אחד החשודים ישמש עד־מדינה.
פר שת פפר~ של
לבג׳ייו
מישפחתו של שימעץ יהושע, אשר נהרג
בכפד־שלם, מתכוננת לפנות לבג׳ץ
כדי לחייב את השופטת החוקרת
לדץ בפרשה.
השופטת ורדינה סימון החליטה, כי אין מקום
שרים בכירים פנו לבגין וביקשו את התערבותו
אחרי שמישרד־השיכון הזהיר רוכשי קרקע בגדה,
שחלק מהקבלנים הבונים שם אינם מורשים.
עיתוגא״
איומי ע ל עו ב די
מסר
חקירת ״העולם הזה׳׳ בפרשת הברת־הירידים
והמנכ״ל של ההברה, יעקב בר־גרא,
הביאה לסידרה של איומים טלפוניים
על עובדי החברה.
המידע שהוביל לפשיטה על מפעילי
התחנה של טלוויזיית הכבלים בחיפה,
נמסר למישטרה עלי־ידי עיתונאי.
תמורת המידע קיבל העיתונאי
כילעדיות על סיקור הפשיטה.
עובדי החברה מוזהרים שלא ימסרו מידע, ויש
עובדים הטוענים שיש אחריהם עיקוב של מישרד*
חקירות פרטי.
ל א היה 0 3
מישרד־האוצר לא ישנה את מדיניותו, ולא יוטלו
כל מיסיס על דיווחי דית בבורסה. פעולות של
פקידי שומה כלפי נישומים מסויימים מותרות לפי
החוק, אך הן לא יזכו בגיבויו של שר־האוצר.
פקידי האוצר חוששים כי התמוטטות שערים
בבורסה תגביר את האינפלציה, כאשר כספים ייצאו
אקדח
לאמתכ תי
יחודי־אמריקאי הוציא פטנט על
ייצור אקדח העשוי מסיבים וסיגים
שונים, לא מתכתיים. משמעות הדבר
היא, שאפשר יהיה להכריח אקדח
כזה במרבית נסלי־התעופה בעולם,
שסידורי הכיטחץ בהם מבוססים על
גלאי־סתכת.
שירותים חשאיים מעוניינים ברכישת
הפטנט על אקדח זה, הן כדי
למנוע את שיווקו לקהל הרחב, דהן
כדי לצייד בו את סוכניהם.
מהבורסה, יושקעו בניכסי דלא־ניידי ובמוצרי־צריכה
יקרים, ויביאו להעלאת מחיריהם.
ה בו רסהתח ״ צ ב *
מקורבי הבורסה מעריכים כי חיא תתייצב, ובמיוחד
להמשך מדיון, אד עורך־הדין אריה שרעבי,
המייצג את המישפחה, טוען כי יש לקבוע גם
את נסיבות המוות, ואם נעברה עבירה.
3ן״ע 3מחער 3
בעל המניות העיקרי ביומון מעריב, עובד בן־עמי,
מרבה לאחרונה לשהות במישרדיו במערכת,
ומנסה להתערב בענייני העיתון.
סבורים כי בן־עמי מבקש להבטיח כי מי
שיירש את שמואל שניצר בעריכת העיתץ,
בעוד יותר משנתיים, לא יהיה בעל
דיעות יוניות. בן־עמי מבקש לחזק בעיתץ
את, מעמדם של עיתונאים כמשה ז ׳ק,
דב גולדשטיין, גבריאל שטרסמן ויוסף
הדיף, הידועים כדיעותיהם הניציות,
ולחסום את עידו דיסנצ׳יק,״ לוי־יצחק
הירושלמי, חנוך ברטוב ומשה דור.
*וודיטא וחקד
חבר־הכנסת בני שליטא, שתיקיו נמצאים אצל
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
שוב נחקר השבוע במישטרה.
החקירה נעשתה על־פי בקשתו של שליטא, כדי
לזרז את החלטת היועץ המישפטי לממשלה בקשר
לתיקיו של הח״ב.
דו 3ר חד עו
ל ל׳ ברד ־ ם
אלחנן בר־סער, דובר עיריית רמת־גן לשעבר,
מאז נסע השר שימחה ארליך לארצות־הברית,
כדי לעבור ניתוח בליבו, ממלא את מקומו עוזרו,
עמיקם שפירא.
השד המחליף את ארליך במישרד
פ רי צ ה
ל בי ת־ ב דג ר
פריצה מיסתורית אירעה ב מי ץ
מועצת פועלי תל־־אביב, כרחוב ברנד,
ביום השבת השכוע.
הפורצים חדרו לחדרו של מזכיר
המועצה, ח״כ דש כדמאיר וחיפשו
מיסמכים שונים לא ברור מה לקחו,
מה צילמו במקום, ואילו גורמים הם
משרתים.
החקלאות, גירעון פת, לא בא למישרד,
והוא מתייעץ עם שפירא בטלפץ.
מ רי דו ד יפרו ש
השר יעקב מרידוד שוקל פרישה מהממשלה,
בגלל אכזבה מחוסר־סמכויות בתפקידו•
הוא יעשה זאת ברגע שראש־הממשלה
יתן לו אור ירוק לכך.
מסעה דו ג מניו ת
בו ט ד
מסע לדרום־אפריקה של שש דוגמניות־צמרת
התבטל בגלל אירגון כושל.
הדוגמניות שוקלות הגשת תביעה סישפטית
נגד המארגנים על הנזק שנגרם להן.
גורן וא 3ס
ע ל כי ס או
שליחים אישיים של הרב הראשי האשכנזי, שלמה
;ורן, עושים מאמצים עליונים להבטיח את המשך
בהונתו של הרב בתפקידו בקאדנציה שלישית.
לישכת הרב עוסקת אך ורק בנושא זה.
הרב מפנה את אנשיו בעיקר לראש־הממשלה,
מנחם בגין, שבד הוא רואה
גדרם שיכול להביא לשינוי החוק.
אין ח קי ר ה
המישטרה אינה מנהלת חקירה בעניינו של
עורך־הדין התל־אביכי מאיר זיו.
כפי שנמסר (העולם הזר! ,)2365 נעלם מבית המישפם
בתל־אביב תיק שזיו היד. פרקליטו של׳ אחד הצדדים
בו. אך התיק לא נמצא בידי המישטרה, אלא
הועבר ללישכת עורכי הדין בנסיבות ^לתי־ברורות.
זיו תובע לקיים ־חקירה בעניין זה.
שרון רו צ ה יומון
אנשיו של שר הביטחץ אריאל שרץ
מתעניינים עתה כארצות־הברית בגיוס
כספים למען הוצאת יומץ של הליכוד
ישראל.
מעמדו של שית בשבועת הליכוד יומן השבוע
נחלש, והוא אינו סבור שדי בשביעת כדי לשרת את
במדינה העם
טיסעו ־ לסוסת ס*?!
שריר די3ד מה שדיבר.
למי ד7מד! זה. הועיל?
שר־התיירות אברהם שריר הזכיר
השבוע בדיחה המייוחסת למחולל
המהפכה הבולשביקית׳
ולאדימיר איליץ׳ אוליאנוב, המכונה
לנין.
בשנים הראשונות של המאה
ישב לנין בגלות באירופה המערבית.
ברוסיה הצארית נערכו
בחירות לחמה (הפרלמנט) ,ואחד
מנאמניו של לנין שוגר אליו מרוסיה
כדי לדווח לו על התוצאות.
השניים
עברו על רשימת הנבחרים
החדשים, בזה אחר זה,
והשליח מרוסיה הסביר ללנין מי
האיש ולאיזו מיפלגה הוא משתייך.
כשהגיע
לשמו של אחד הנבחרים,
הפליט השליח בזילזול :
״לא חשוב, האיש הזה הוא סתם
טיפש \״
הגיב על כך לנין :״טיפש לטובת
מיז״
לגבי אברהם שריר, היתה זאת
השבוע שאלד. טובה. רבים בקואליציה
ובאופוזיציה שאלו אותה
(ראה מיסגרת).
אך על דבר אחד אין ויכוח:
הוא היה טוב מאוד לגילוי האמת.
המלחמה
113061
כאשר אמריקה חשה;
ישראל רוקדת לפי
שמו־ החלילים שלה.
״אם אמריקה רוצה, ישראל
תיכנע תוך שעתיים!״ אמר המלך
חוסיין בשיחה פרטית, שבה התמרמר
על אי־רצונה של ארצות-
הברית לכפות על ישראל את
הפסקת ההתנחלויות.
ואכן, הדבר הוכח לא פעם.
כאשר רצו האמריקאים בהפסקת
ה&צצות־הרצח בביירות, טילפן
רונלד רגן אישית למנחם בגין,
אמר לו מה שאמר — ותוך דקות
הופסקה ההפצצה.
אחרי הטבח בשאתילא הודיע
הרמטכ״ל כי צה״ל ישהה בביירות
עוד במשך חודשים רבים. כעבור
כמה שעות יצא החייל הישראלי
האחרון מביירות. אמריקה אמרה
את שלה.
השבוע זה הוכח שוב. במשך
כסה שבועות התנהל בחאלדה וב-
קריית־שמונה משא־ומתן מדומה,
חסר כל !תכלית, כדוגמת המשא-
והמתן בין ישראל ומצריים על
האוטונומיה. ישראל לא זזה. הגיע
פיליפ חביב, ועימו הוראה חד־משמעית
של הנשיא רגן — והופ,
הושג הסכם עם סדר־היום. ישראל
ויתרה על המילים ״נורמליזציה״
ו״הסכם״ .והכל הסתדר.
עתה מופעל הלחץ האמריקאי
שוב, ודווקא במקום הרגיש בירי
תר: גאוותו של מנחם בגין. האמריקאים
אומרים בגלוי, ובגסות
בלתי־רנילד״ כי בגין לא יוכל
לבוא לוושינגטון אלא אחדי שהושג
הסכם על נסיגה חלקית בלבנון.
מכיוון שהביקור דרוש ל-
בגין כאוויר לנשימה, לאור הזעזוע
הצפוי עם פירסום מסקנות
ועדת־החקידה לענייני הטבח, הוא
יהיה מונן לשלם מחיר כבד.
תצפית סבירה: צה״ל ייסוג
נסיגה חלקית, כדרישת האמריקאים.
העולם
הזה 2368
אלוהים העניק לפוליטיקאי
ר • המצוי פה גדול, כדי שענייני
הציבור ילא יתנהלו בחשאי.
מד. שנראה, לעיתים, כפטפטת
מטופשת, אינו אלא מילוי הכוונה
האלוהית הזאת. כמו כל בעל-
חיים, גם הפוליטיקאי המצוי ממלא
בעל-כורחו את תפקידו במע-
רכת-החיים, גם כאשר נראה שאינו
אלא אידיוט מדופלם.
ופה שנכון לגבי כל פוליטיקאי,
כוודאי חל גס על
השר אברהם שריר.
טיפשות ילאומדם
ך, וסר* תכונה״ ,נאמר ב//״
י אחד העיתונים .״סימטום !״
אמרו חבריו בממשלה .״אידיוטיזם
טהור!״ זעם אדם המקורב לראש־הממשלה.
ואכן,
למראית-עין היתד. הכרזתו
של שריר בפאריס, לפני ציבור
של פעילי המגבית היהודית, מעשה
מטופש כמעט ללא־תקדים.
שריר הצהיר כי לפני מיל,ח־מת־הלבנון
העכיר אש ״ף לישראל,
באמצעות צינורות אמריקאיים דיפלומטיים
הצעה לכרות הסכם לאי-
התקפה.
לפי שריר, נדחתה הצעה זו
על־ידי ממשלת־ישראל, כביכול
משום שנועדה לחול רק על צפון
המדינה, ולא על כל שיטחה. לפי
גירסה אחרת, נועדה ההצעה לחול
על המדינה כולה, אך לא על הישראלים
בכל העולם.
אם קיווה שריר כי הצהרתו
תביא לו כמה כותרות בעתונות,
התממשה תיקוותו מעבר למשוער.
הוא גרם לסערה בישראל, ולסנם־
ציה בעולם כולו. כל עיתוני צרפת
וישראל דשו בהצהרתו ובתגובות
עליה, ורבים מעיתוני העולם הקדשו
לה תשומת־לב.
אך הסערה הישרלאית
עסקה, כרגיל, כעניינים שוליים,
תחת לעסוק כעיקר:
המשמעות הנוראה של עצם
המידע שהתגלה.
כסילים ונונל*ם
ן * וכרי האופוזיציה בארז
1נהגו כמינהגם: הם נתפסו
לעניינים של מה־בכך. הכיוון של
שר-התיירות שריר
אידיוטיזס טהור?
שנים רכות, מכלי לשפוך
אף טיפה אחת של דם.
בשנה שלפני המילחמד. כבר
הוכיחו ״המחבלים״ כי יש ביכולתם
לקיים הסכמים של הפסקת־אש!
,ולכפות החלטה כזאת על כל
האירגוגים והפלגים באש״ף, ואף
מחוצה לו. ולראיה: במשך שנה
שלמה לא נהרג אף אדם ישראלי
אחד בצפון מפיגוע. לא נורתה אף
פצצה אחת של קטיושות בצפון,
אלא אחרי שאריאל שרון ביצע
ב 4-ביוני 1982 הפצצה רצחנית
על ביירות, שבה נהרגו כ500-
אזרחים, גברים נשים וטף, כביכול
כתגובה על ההתנקשות בשגריר
הישראלי בלונדון, שבוצעה על-
ידי קבוצת־הטרור הפורשת של
אבו־נידאל.
כזאת של אש״ף היא בבחינת
מידע חיוני, הנוגע לכל אדם בישראל.
רק גילוי פומבי של מידע
כזה, הן בכלי-התיקשורת, הן במליאת
הכנסת, יכול היד. לספק את
דרישת המישטר הדמוקרטי. על
הציבור לדעת מה מתרחש, כדי
להביע את דעתו באוזני הממשלה.
כאשר עד כפות המאזניים
מונחת החלטה לצאת למיל־חסה,
שכה נהרגו עד כה
יותר מ־ 450 צעירים ישראליים,
שלא לדכר טל רככות
קורכנות אחרים, הרי העלמת
מידע כזה מידיעת ה צימר
והפרלמנט היא פשע.
אך גם טענה זו אינה אלא מיש-
נית. היא מתעלמת מן העיקר:
השויוים החזקים מתו בגונו
של שריר הם שרירי השלטון
מכאן שאין ספק כי המידע
הוא נכון.
האמרקאיס לא גילו
ה נוכע ממנו?
*ו אפשר לומר זאת כצורה
ברוטאלית: מידע זה אומר
כי 450 צעירים ישראליים
נשלחו אל מותם בטענות־שקר,
וכי כל מילחמת־הלב־נון,
על קורבנותיה ונזקיה
שאין להם שיעור, לא נועדה
לשרת את ביטחון ישראל.
הדבר היה ידוע, כמובן, לכמה
ישראלים מן הרגע הראשון של
המילחמה. העולם הזה ( )2300שגילה
את תוכנית המילחמה בערב
ראש־השנה תשמ״ב, תישעד. חודשים
לפני שפרצה, פירט אז את
היעדים האמיתיים של אריאל
שרון, מתכנן המילחמה. לא היה
להם שום קשר ליעד המוצהר של
מניעת פיגועים, בגליל בפרט ובישראל
בכלל.
המילחמה נועדה לשרת שלושה
;פה הג דול
התקפתם: איך משמיע שר בישראל
הצהרה מטופשת כזאת?
איזה מין, ממשלה היא זאת. ששריד,
מפרסמים מידע כזה? נראה
כאילו שלום ממשלת-בגין ותקינותה
חשובים לראשי המערך
יותר מאשר שלום המדינה.
ואכן, ,מבחינת הקו של ממשלת
ישראל, הצהרה זו היא שיא של
טיפשות. הממשלה יצאה למילחמה
כדי להשיג, כביכול, את ״שלום
הגליל״ .האופוזיציה תמכה בכל
לב במגמה זו. לישכת מיפלגת־העבודה
אף התכנסה ערב המיל־חמה,
ב־ 5ביוני, וקראה לצה״ל
לפלוש ללבנון. המטרה: להתקדם
מרחק של 40־ 45 קילומטרים, כדי
להבטיח את שלום היישובים בגבול
הצפוני.
הגילוי של שריר משמיט את
הקרקע מתחת לטיעון הזה. הוא
מציג גם את ראשי האופוזיציה
כחבורה של כסילים או נוכלים,
שנתנו את ידם לפתיחת מילחמה
על סמך טיעון שיקרי.
אם ניתן היה להשיג הסכם
שד אי־התקפה עם אש״ף,
הרי ניתן היה להכטיח את
שלום הגדיל, ואודי גם את
שלום ישראל כולה, למשך
רב, כאשו גילה את הסוד הנורא
הגילוי של שריר היה, על
כן, מעשה-איוולת, ואנשי האופוזיציה
יכלו דמתוח בי־קורת
על איוולת זו. אך האם
עד-ידי כך יצאו ידי הוכתם
האופוזיציונית?
פשע וסלך׳ וזוניבזד
^ יוון שני של התקפת האר
• פוזיציה היה במישור הפרל.
מנטרי.
אכן היתה הצעה כזו
של אש״ף, מדוע לא דווח על
כך לכנסת £
אנשי הממשלה פישפשו ומצאו
פה ושם רמזים כלשהם, שהיו
עשויים להתפרש כמתן מידע ל-
וועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת.
אך רמזים אלד, לא שינו דבר.
העובדה הפשוטה היא שהצעה
המשמעות של המידע עצמו.
קודם כל, אין ספק כי המידע
הוא נכון.
זח לא שזור!
ח ב די ־ ממשכה כסו כמעט כל
י י הפוליטיקאים, נוהגים לשקר.
אך השקר הפוליטי בא תמיד לשרת
את האינטרסים של השקרן והגוף
שהוא משתייך אליו. אימרה מפורסמת
אומרת כי הדיפלומט חייב
לשקר למען מולדתו. פוליטיקאים
רבים מאמינים כי מותר ואף צריכים
לשקר למען מיפלגותיהם, ובראש
וראשונה למען עצמם.
אך דבריו של שריר לא יכלו
לשרת בצורה כלשהי את האינטרסים
שלו עצמו, של מיפלגתו,
הקואליציה, הליכוד, המיפלגת הליברלית
ושל שריר עצמו.
יעדים: שבירת אש״ף כתנועה
פוליטית, דווקא כדי להקל על
סיפוח הגדה והרצועה ! הקמת
מישטר של קוויזלינגים בלבנון
וגירוש הסורים מארץ־הארזים. אך
מכיוון שאי-אפשר היה להלהיב את
הציבור ואת החיילים ליעדים אלה
(שכולם נכשלו, בסופו של דבר)
נולד השקר של ״ 40 הקילומטרים״,
תוך שיתוף־פעולה אמיץ עם ראשי
מיפלגת-העבודה.
על רקע זה כדור מדוע
לא קיכדה ממשדת־בגין את
הצעת אש״ף. ההצעה לא
סאה לשרת שום מטרה שעמדה
לנגד עיניו שד אריאל
שרון. מכחינתו, היא
פשוט לא היתה רלוונטית.
הוא הדין לגבי ממשלת ארצות-
הברית. עשרה ימים לפני המילחמה
היא נתנה את האור הירוק לאריאל
שרת, כפי שהוא עצמו גילה בראיון
עם אוריאנה פאלאצ׳י. גם
היא התכוונה להשיג יעדים מסו-
יימים — ובעיקר הקמת מישטר
פרו־אמריקאי בכל לבנון והנחתת
מכד. על סוריה הפרו־סובייטית.
הצעת אש״ף לא היתה רלוונטית
ליעדים אלה.
הדבר מסביר פרט אחד,
(המשך בעמוד )68
כמעט פנל המיפלגות יש התפוררות והתפלגות -עוד דנני
שהנתירות נראות באופק. מה קורה בכל אתת מהן? מרוע?
111110־ 10 סתפוורח
מ ל המיפלנות ממתינים למסקנות דעדוד־זזדזקירה. איש אינו יודע
מה יהיו המסקנות האלה, ואיש נס אינו יודע מה תהיה השפעתן. אד
דכר אחד כדור לכולם: עד שלא יתפרסמו, אין מעם לעשות השכונות
פוליטיים לטווח כלשהו.
אך ככר עכשיו, דווקא לקראת סירסום המסקנות האלה, מתגלים
הסדקים כמע רכת הפוליטית. לקראת פירסום המסקנות עורכים המצ־כיאים
הקטנים שכתיד המיפלגות את כוחותיהם, כדי להיות כעמדות
נוחות יותר כשעת־המשכר, אם תכוא• ההיערכות הזאת עצמה מעסיקה
את הסדקים הקיימים ככר, ולקראת הכחירות הכאות — אם יוקדמו,
עשוי הכוח ר הישראלי למצוא לפניו מערכת פוליטית חדשה, כמעט
כלתי־מוכרת.
הליכוד: הכל תלוי בתיווך של שימחה אוליד
ך* שורות מיפלגת השילטון חוש״
שים מן הפירסום החודשי של עליית
המדד יותר מאשר פן הפירסום
החד-פעמי של מסקנות ועדת־החקירה.
בליכוד יודעים כי, הכלכלה הנבונה״
של שר-האוצר יורם ארידור היתה אחראית
לכך שהשילסון ישאר בידי הליכוד,
לא פחות — ואולי יותר —
פן הכאריזמה המפורסמת של מנחם בגין.
היום כבר אין מי שחושבים שארידור
מנהל כלכלה נכונה.
העובדה שנשיא התאחדות התעשיינים
תוקף את הממשלה בחריפות רבה יותר
מזו של מזב״ל ההסתדרות, מעוררת שם
חששות כבדים ביותר. גם ההצלחה היחסית
של השביתות שההסתדרות הכריזה
עליהן בשבועות שעברו מעוררת
דאגה. אם התעשיינים הם באופוזיציה
וגם העובדים הם באופוזיציה, אל מי
יפנה הליכוד בבחירות הקרבות והולכות
/מי שמבין זאת היטב הוא ראש-ה-
ממשלה, מנחם בגין, שינסה לשמור על
אחדות הליכוד בכל מחיר, וידחה את
כל התביעות של חבריו חמומי-המוח מתנועת
החרות לקצץ בכוחם של, הטרמפיסטים״
הליברלים. בגין יודע, שההבדל
בין הליברלים בתוך הליכוד ובין
הליברלים מחוצה לו, הוא ההבדל
בין שילטון ואופוזיציה. בגין רוצה שיל-
טון.
אך חלק מן הליברלים אינו בטוח
שהוא רוצה בשילטון של בגין. המיפלגה
הזאת, יורשתה של מיפלגת הציונים-
הכלליים, היא מין אוסף של בעלי חלקות
פוליטיות קטנות, שבל אחד ואחד
מהם מייצג קבוצה מסויימת של אילי-
הון. לפיבד, אין שום משמעות של ממש
לבריתות פוליטיות או למחלוקות פו
בגין
ליטיות בתוך הליברלים.
המיליונר ישראל סחרוב יכול לגרום
לשר יצחק מודעי להיות בעל-בריתו
הנאמן ביותר של אריאל שרון — או
אופוזיציונר תקיף, הכל על-פי מעמדו
שלו בהנהלת התעשייה האווירית. המיליונר
שאול אייזנברג יכול לגרום
לשר אברהם שריר לקיים ברית אמיצה
עם השר גידעון פת — או להפר אותה.
חברי־הכנסת יצחק ברמן ודרור זיי-
גרמן מתיימרים לייצג את ״המעמד ה בינוני״
.חבר־הכנסת צבי רנר מייצג את
״העובדים הליברליים״ .יצחק זייגר ופסח
גרופר מייצגים את אירגוני האיכרים,
ויש גם נציגים נאמנים לקבלנים
ולבעלי־הבתים.
וכולם גם יחד — למרות רצונם —
ממתינים למנהיג המחלים של המיפלגה,
שימחה ארליך.
השאלה הגדולה היא אם ארליך יתווך
״החוצה״ ,כמו שמכנים זאת כליברלים ;
או שהוא יתווך ״פנימה״ .זה תלוי במידה
רבה במנחם בגין.
ארליך עדיין מעריך שאם יעמוד בגין
בראש הליכוד — ולשם כך צריך בחירות
מוקדמות — הוא יוכל לזכות שוב
בשילטון. אם יפרוש בגין, לא יהיה
עוד ליכוד. קשה להניח שארליך יוכל
למצוא שפה משותפת עם יצחק שמיר
או עם דויד לוי.
המערר: הברית המוזרה ביו ופ״י ואחדות־העבוזו!
ש נייו ר
ף סיפלגת האופוזיציה הגמלה
* מתלוצצים עכשיו ואומרים, בי הברית
האיתנה ביותר במיפלגת העבודה
היא הברית שבין שימעון פרם ויצחק
רבין. שניהם מאוחדים נגד ״החטיבה״
החדשה של אליהו שפייזר, ושניהם מאוחדים
נגד הענק הקם עליהם מהיכל
הנשיאות בירושלים.
קל מאוד לזלזל בברית ״הבוסים״ ש הקים
הח״כ ממחוז תל-אביב. אך צריך
לזכור כי האנשים שכינס שפייזר תחת
מגלו של המחנה השלישי הם אותם
שמחלקים מישרות וכיבודים, ומחזיקים
בידם שליטה במנגנונים ובכסף. הם יכד
לים לקנות לעצמם שליטה חזקה למדי
בוועידה ובעיקבות זאת גם במרכז ה-
מיפלגה, ולהוות כוח חזק בפורום שיקבע
מי יהיה המנהיג הבא של מיפלגת
העבודה.
מלבד שלושת המחנות המוצהרים האלה
— מחנה פרם, מחנה רבין ומחנה
שפייזר — נרקמת ברית נוספת, שאיש
לא היה מעלה על דעתו שתיתכן כמותה
לפני עשר שנים: זו ברית בין הניצים
של רפ״י ובין הנציפי של אחדות-ה־
רביו
פרס
עבודה. ד.ח״כ לשעבר עמום דידר ד ד
ח״כית שושנה ארבלי־אלמוזלינו, הח״כ
אריק נחפקין ומי שהתמנה למזכיר חגרת
העובדים דני רוזוליו, פעלו בשיתוף-
פעולה מושלם בפרשת הבנייה של החברות
ההסתדרותיות בגדה־המערבית ו*
ברצועת-עזה.
הברית הזאת כוללת גם את שני דד
ח״בים שפרשו מהליכוד, אמנון לין ויצחק
פרץ, גם הם אנשי רפ״י לשעבר.
היא עשויה לכלול את הח׳׳כית עדנה
סולודר, שהיא נץ קיצוני, מן הקיבוץ
המאוחד ואת הח״כ מיכאל בר־זוהר, גם
הוא יוצא רפ״י. המכנה המשותף לכולם:
הרצון לסלק מן המיפלגה את היונים
הרדיקליים ביותר, כיוסי שריד,
עדי אמוראי והרב מנחם הכהן, ולהיפטר
גם מעולם של מפ״ם ושל שולמית
אלוני.
אם יצליחו הניצים בכך, על פי גיר-
סתם, הם יובלו להחזיר למיפלגה את
הח״כים יגאל הורביץ ואת השר מרדכי
בן־פורת, להגיע לפשרות מרחיקות לכת
עם המיפלגות הדתיות, ולהתמודד עם
הליכוד על הקהל שלו עצמו.
יתכן שברית זאת של רפ״י — אח-
דות־העבודה תמצא שיתוף־פעולה בש לושת
המחנות הקיימים. רבים מאנשי
רבין תומכים בקו ניצי יותר של ד,מיפ־לגה.
פרם לא יוכל לעמוד לבדו נגד
כל אנשי רפ״י, שמאז ומתמיד היו תומכיו
הנאמנים, ואילו אליהו שפייזר
תמך מאז ומתמיד בסילוקם של יוסי
שריד, של שולמית אלוני ושל מפ״ם.
גם במפ״ם העניינים יגעים. שוב נדחתה
מועצת המיפלגה, מתוך חשש למה
שעלול לקרות בה. המנהיג הקשיש מאיר
יערי פירסם מאמר ניצי חריף בעל־הנושנור,
והוא זוכה לתמיכת ״חוג אורנים״
והח״ב אימרי רון. מאידך, יש
כוחות במיפלגה התומכים בקו יוני יותר,
ומתקשים לבלוע את תמיכת המערך
בהמשך הבנייה בגדה המערבית על־ידי
החברות ההסתדרותיות.
המפרל: ני מאמין לזבולון המו?
ך • מיפ לכ ה זזד תי ת״ל אופי ת עדיין
י י לא התאוששה מן התבוסה הצורבת
שנחלה בבחירות לכנסת העשירית. מסע
ההתעוררות, שבראשו עומדים השר זבולון
המר והאיש החזק של סיעת למיפ־נה
רפאל בך נתן, נוחל מפלה אחרי
מפלה. מי שהיה זקוק להוכחות נוספות
לחולשתה של המפד״ל, מצא אותן בשתי
פרשות מהתקופה האחרונה: אי-יכולתה
של המיפלגה להבטיח גב פוליטי איתן
לעיסקת בנק־חמיזרחי — הבנק־הבינל־אמד,
והמחלוקת בין שרי המיפלגה ביחס
לשאלת הרבנות הראשית.
הקמתה מחדש של סיעת ליכוד ר
תמורה בראשותם של יצחק רפאל ודויד
גלאס, גם היא לא מרבה את
השלום בשורות המיפלגה. הצעירים בראשותם
של זבולץ המר ויהודה בן-
מאיר חוששים שהסיעה הזאת תנציח
את המשך שילטונה של סיעת למיפנה
של השר יוסף בורג במיפלגה, אך בורג
אינו שוכח אח הבריתות שכרתו בעבר
גלאס והמר, כאשר הם העמידו אותו
בפני עובדות מוגמרות. בורג גם יודע
יפה שרפאל נוטר לו טינה.
במפד״ל גם חוששים מאוד מן הקיטוב
הרעיוני ההולך וגובר בתוך התר הצעיר
של המיפלגה. מחד, יש זרמים
חזקים ימינה בתוך תנועת בני-עקיבא,
כאלה שאינם מקבלים את התפנית הרעיונית
שמנסה השר המר לבטא בחודשים
האחרונים. אובדנה של תנועת
בני-עקיבא, והלימה מוצהרת של התנועה
הזאת ימינה לעבר התחיה, עלולה
להיות הקשר שישבור את גבה של
המפד״ל.
אך מאידך יש גם תנועה יונית גדולה
בין הצעירים והנוער של המפד״ל. אל
אנשי ״עוז ושלום״ הצטרפו אחרי התחלתה
של מילחמת-לבנון כמה רבנים
בעלי מישקל ובעלי-שם, הסוחפים את
נוער־הישיבות לעמתת יוניות אמיתיות.
גם הזרם הזה אינו נותן אמון רב ב תפנית
הרעיונית של המר. הם סבורים
שזוהי תפנית אופורטוניסטית, שנועדה
רק להשיג מטרות פוליטיות מיידיות.
נראה שהאיום של הרב חיים דרוקמן
לפרוש מהמפד״ל ולהקים תנועה עצמאית
הוא רציני עכשיו יותר מתמיד.
דרוקמן איבד, למעשה, את בל בעלי-
בריתו בצמרת המיפלגה. הוא מבודד
לחלוטין בעמדותיו הניציות־קיצוניות, והוא
חושש שאם תבקש המפד״ל בדמותה
היום לבקש לה עלה־תאנה ניצי אחד
או שניים לקראת הבחירות הבאות, לא
יהיה זה שמו חיים דרוקמן דווקא.
דרוקמו
בו רג
אגודת׳שואד: הקרב בין החסידים חזמתזגדים
רמח לו קתב מי פ לג ה הדתית הי
י זאת בין הרב אליעזר שך ובין
הרבי מגור היא עמוקה מאוד, ובפעם
הראשונה נשמעים דיבורים גלדים לח לוטין
על פילוג אפשרי.
המחלוקת אינה רק לשם שמיים: חסידי
הרבי מגור, שנציגם הבולם בכנסת
הוא אברהם שפירא, טוענים בגלוי שהם
מקופחים בחלוקת הכספים לישיבות, ל עומת
תלמידי-הישיבות של הזרם האחר,
שנציגם בכנסת הוא שלמה לורינץ. זד
ח״כ הוותיק הזה עומד בראש ועדת־הכספים
רבת־ההשפעה, ומנדט את כספי
״החלוקה״ קודם כל לישיבות שהוא חפץ
ביקרן.
בינתיים ניצב הח״כ מנחם פורוש ל-
צידו של שלמה לורינץ, אך ברית זאת
אינה מובטחת לאורך זמן. חסידי גור
יודעים, שלפורוש יש מקורות מימון משלו
למען ישיבותיו, ואם הם יבטיחו
לו יותר מלורינץ, הוא יוכל להפר את
הברית.
הצד השני של המחלוקת נעוץ ביריבות
ארוכת הימים שבין ״החסידים״,
שמקורם בזרם דתי שיצא מדרומה של
פולין, ובץ ״המתנגדים״ מליטא, המייצגים
קו מתון ומסורתי יותר. החסידים
קרובים יותר לפועלי-אגודת ישראל, ש־
ש פיר א
לא קיבלו ייצוג בכנסת, והם יוכלו גם
למצוא ביתר קלות שפה משותפת עם
המפד״ל. הקו של ־ הרבי מגור, רבם
של ״החסידים״ ,הוא לאומני קיצוני, ר
הוא רואה בדאגה את המגמות היוניות
שבתוך המפד״ל. הוא יהיה מובן
לדתר על האנטי־ציונות המסורתית של
אגודת־ישראל למען התקרבות אל ה-
מפד״ל וחיזוק הגיצים שבתוכה, עד כדי
הליכה משותפת לבחירות של כל המים-
לגות הדתיות.
הרב שד, לעומת זאת, מייצג קו יוגי
עיקבי וברור, ורואה בדאגה את מה
שמכנים מקורביו ״מגמות משיחיות״ ב* -
תוך אגודת-ישראל. אם לא יגיעו שני
הרבנים האלה לפשרה, יהיה הפילוג בסיעת
אגודת-ישראל בכנסת לעובדה
מוגמרת, כאשר עדיין לא ברור היכן
יהיה הרב פורוש.
צד אחר של המחלוקת, הוא היחס
להמשך הברית עם הליכוד. אלה הם
בעיקר אנשי הרב שך, שחוששים כי
המשך הברית הזאת עלול לסכן את עצמאותה
של אגודת ישראל, ולגרום לה מה
שקרה למפד״ל. בגין, פשוט, נותן מהר
מדי ויותר מדי.
גם באגודת ישראל ממתינים לתוצאות
ועדת החקירה.
התחייה: הווב להוות
תד ס: נמו עם בן־גוויון
תורי: הגל נגיר
בתחייה בבר אין לאיש אשליות, שיש למיפלגה
הזאת ״מה למכור״ אחרי הנסיגה מסיני. אין שום
הבדל של ממש בין התחייה ובין הרות בכל מה שנוגע
לאי־נבוגות לנסיגה כלשהי מן הגדה המערבית.
במצב הזה יפרח החוצה המתח בין החילוניים ובין
חובשי הכיפות הסרוגות בתנועה. גאולה כהן ויובל
נאמן ילחצו להצטרפות לתנועת החרות לקראת הבחירות
לכנסת הבאה, ואילו תגן מורת, אם הוא יבקש לגייס
את הלאומניים־ד,דתיים שבהתנחלויות ובנוער של בגי־עקיבא,
יבקש ליצור ברית עם חיים דרוקמן, באשר
הוא יפרוש מהמפד״ל.
רמז למד, שעשוי להתהוות, היא פרישתם של צחי
ד,נגבי, בנה של גאולה כהן, וחבריו. הם יחפשו כבר
עכשיו את הדרך לתנועת החרות.
בל טעם קיומה העצמאי של התנועה המחרה הזאת
של פליטי רפ״י וד״ש ניטל ממנה כשנפטר מייסוד,
ומנהיגה, משד, דיין. יגאל הורביץ ומרדכי בן־פורת
כבר היו פעם במצב דומה, כאשר -הסתלק מהם דו ד
בן־גוריון והותיר אותם ביחד עם עסקנים אחרים מליגה
דווקא יגאל הורביץ, שאינו חבר בממשלת בגין
הנוכחית, קרוב לליכוד הרבה יותר מתברו, שהוא שר
בממשלה, ומבטא שם עמדות מתונות־יחסית. במוקדם
או במאוחר, אך בכל מיקרה לפני הבחירות לכנסת
ה־ ,11 יצטרכו השניים להחליט על דרכם, ולא מז הנמנע
שדרכיהם ייפרדו: הורביץ יצטרף לליכוד, ואילו בן־
פורת יחפש דרך אל מיפלגת העבדה, ואולי למיפלגת
מרכז.
מקימי המיפלגה כבר איבדו את רוב אשליותיהם,
אם לא את כולן. הם אומנם הצליחו לסדר מישרות
בשפע לעסקנים שלהם, בדיוק כמו שעושות המיפלגות
האחרות, אך בכך מסתכמות ההצלחות. הגל שעדר
המישפט של אהרון אבו־חצירא היה נמוד מדי, והוא
אינו מצליח לאחד את התנועה, על הכוחות השונים
המתרוצצים בתוכה.
באופן מפתיע, עשוייה ההתפלגות בתוך תמ״י להיות
דומה לזו שבתנועת התחייה: בין חילוניים ובין חובשי־כיפות.
אך בשעה שברור לאן יובלו חובשי הכיפות
אבו־חצירא ובן־ציון רובין לחזד — אל המפד״ל —
לא ברור מה יעשו אהרון אוזן ובנימין בן־אליעזר.
אולי תסכים מופלגת העבדה לקבל אותם.
הסוכנות
ם11־ >1שג 1ז9711ם 8 £0
1.1681851,3116 24
2*6185)6116:
היהודית
לארץ־ישראל
מ1 13
?80068 72 44 05 / 72 89 62
61.:ז ז ¥ 0 0
א740£ז 038165: 5 0 ¥
x1 4 - 11031־1616
.1982 הדיווחים הקובעים כי וחידה ישראלית
שאנשיה התחפשו לחיילי קומנדו
פלסטיגייס היא שחיסלה את אדם, כפי
שנצטוותה לעשות על-ידי ראשיו הנד
חיים של המוסד, הם מיסודם בגדר
שסועות בחבות ומרושעות.
מאידך, נבון הדבר שמותו של האלוף
אדם היה תוצאה של תקרית טראגית.
קותי היה אחד המצביאים המוכשרים ד
הפופולאריים ביותר של צבא־ההגנה־
1 86)110 15
86 13 פז 61ז3!6ו811מ^03)11!1ד
1616100 881 94 25
1932
^017 30,
תס •ו! 6 13 0117011131; 1 0־£ 3 355031771631 0¥ 3 3 1 1 1 3 2 3 3 3 7116 30771035 31
0 6 3 61011161 £33171 13 1116־ ]13 16 3 6 0 6 3 1 3 6 3 0 1 0 <163111 0 1 0 ¥־11
1 1 5 5 1 0 3 6 3 1 0 ? 0 3 1 1 5 3זזוזז 00ת 6 6כ. 3 6 1 2 3 3 0 3 3 0 0 3 0 7 3 116 £ 2 6 3 0 7 1135 1
§ 5131677160? :ת 1116 £ 0 1 1 0 \71
5 0 3 8 ? 3 0 ? 1 3 ? 100 10 1116 3 1 1 6 2 3 1 1 0 0 5 ? 3633 37 :1116 0 0 5 1 ? 100ס ח 6 15־¥1161
3 6 1 x 660ח 6 0 1 1 0ח ח <1 1116 606771165 0 ? 0 0 3 0 3 1 1 0 0 11131 ? 3 6 3 6 15 3 0 0ת 3
3377163 1116ח 6 6נ1׳ 5 <363111 303 1116 ¥301 11131 116 >;35 10 11376 1־£ 1 0 ? £3371
7 1 0 6 13 .1006 0 ¥ 1 9 8 2 . ¥116 3 6 ? 031־ 0 ? 1116 140553 )3 5 6 0 0 3 1 1 7 561־ 6 >4 3 6 3 3ח
3 6 1 1 11311 0377100? 13263 35 ? 3 1 6 5 1 1 3 1 3 3 0077177133305־ 151ת 5 1 3 3 1 0 2 11131 3
־ 613 031 / 103331 35 0 017117115 5103613 17 ? 3 6 5 6 3 1 1408533 1 6 3 3 6 3 5 15 ¥ 3 3 3 3ק >>1
1716313117 ¥ 3 1 8 6 333 11131101035 3317103 .
״בל!הודעה באילו והמ
האש שנשלה מישראל
כ7י לחשתתד במש
1 011 ונ׳גי הה׳איי־א
בלבו לוחמה ובד אש״ו
היא פשוט שהו ד
לישראל, אשר השתתף בכל מילחסות
ישראל, ונבח היד, לו עתיד מזהיר. לפני
פותו, הוא עשה בשלוחות השובה ב-
ארצות־הברית, שם הוא עסק בבחינת
תוכגיות־הקרב של אותו מיבצע שהוא
מיהר לשוב לארץ כדי לעמוד בראשו.
יעז גם לציין, כי כל הודעה כאילו הוא
היה האיש שנשלח מישראל כדי להשתתף
בדיונים עם נציגי סי־איי־אי בדבר
לוחמה פסיכולוגית ופעולות חשאיות
5 363117 >138 1176 3 6 5 3 1 1י 0 3 1116 011133 17333 , 11 15 1 3 3 6 11731 £ 1 0 ? £33771
036 0¥ 1176 171081 1 3 1 6 3 1 6 3 333
־ 771081 ? 0 ? 0 1 3 3 1 6 3 3 6 3 8 0¥ 1176 1 5 3 3 6 1 0 6 ¥ 6 3 0 6 £ 0 3 0 6 5 >7110 1733 ? 3 3 1 1 0 1
? 3 1 6 3 13 311 0 3 3 >7335 333 1733 3 3 3 1 2 3 3 1 3 3 6 317633 3 1 0 3 10 1715
3 6 3 1 3 , 176 ׳ 1733 ? 6 6 3 03 33 1771? 0 3 1 3 3 £ 771155103 10 1176 £ 3 1 1 6 3 5 1 3 1 6 5 10
017601) 03 1176 ? 133 0 ¥ 1176 00771331 3 0 1 1 0 3 >;3 1 0 3 36 ,3115363 307716 10
1 6 3 3 . 11 5 3 0 3 1 3 3 6 3 0 1 63 1 33 1 6 7 6 3 7 5 1 3 1 671163 1 36 ¥ 6 3 3 1 3 £ 36 333 36671
136 ? 6 3 5 0 3 ¥ 30711 15 3 361 ? 3 3 1 0 2 ? 331 03 136 1311) 5 >;113 01 £ 3 6 ? 3 6 5 6 3
¥ 3 3 6 333 0076 3 1 3 0 1 1 0 3 5 3 2 3 1 3 5־ >731־ 1 3 1 1 7 6 5 0 6 2 0 1 1 3 1 1 0 2 ? 5 7 0 3 0 1 0 § 1 0 3 1
? £0 1 6 3 3 0 3 1 5 1 5 , 18 3 51771? 16 1 1 6 .
¥ 3 6 0 6 3 1 3 0¥ 1433 0 3 -0 6 3 6 3 3 1 £33771 18 3 5 6 3 1 0 0 5 3 1 0 03 153 3 6 1 333
1 6 3 ? 3 6 1 3ח 311 1ס ! 3 6 x 1 5 3 1306 3 1 1 ? 3 1 3 1 0 1 8 . 1416 0 3 1 6 2 0 3 1 0 3 1 1 7 0 3 0 6 0 1ס? 2 315 3 6 3 0 1 0 3 6 3 1 3 10 3 3 1 3 2 3 1 5 2 3 3 0 6ח 6 x 31 31771 1331 1 1 0 3 5 ? 1 0 1 1 1
1 8 3 3 6 1 1 >1 6 3 0 0 3 5 .
ההודעה המפוכרקת שהופצה ככל רחכי אירופה
״תוצאת של תקרית מראג־־ת״
ך• יסמר שמצאו לפניהם עורכי
סוכנויות־העיתונות ועורכי־העיחונים
במערב־אירופה היה מדהים.
על דפי נייר, שמוצאם בסניף של הסוכנות
היהודית בעיר פרנקפורט שבגרמניה
המערבית, התנוססה הכותרת:
מותו של האלוה אדם: תוצאה
של תקרית טראגית.
בהודעה עצמה נאמר:
סידרה שלמה של שמועות ניקלות ד־
אלוף אדם
״מוכשר ופופולארי״
גגד הטרירוריסנוים של אש״ף היא פשוט
שקר.
מותו של האלוף אדם הוא בגדר
מכה חמורה לישראל ולכל פטריוט יהד
די. אנו דוחים באופן מוחלט בל פרשנות
שמטרתה לגצל לרעה את מות־הגבורה
של האלוף אדם׳ ולהטיל כלימה
על הנשק הישראלי.
עד כאן דבר ההודעה.
היא יצאה, כאמור, ממישרד הסוכנות
היהודית ׳בפרנקפורט שעל נהר ה מיץ
ב 30-ביולי ,1982 בסמוך למותו
של אדם.
״אין!שוס ׳ 710 לדיבה
כאילו ש קשו בין סח!
של!האלוו ) 071 ובין
העובדה שהוא 7911
להתהוות בואש שיווה׳
הביסהו! של המוסדר
מחרידות סובבת עתה את מות הגבורה
של האלוף יקותיאל אדם ליד ציור. על
הסוכנות היהודית לפרסם בעיקבות השמועות
האלה את ההודעה הבאה :
אין שום יסוד לדיבה שהופצה על-
ידי מתנגדיה של אומתנו ואויביה, כאילו
יש קשר בץ מותו של האלוף אדם ובין
העובדה שהוא עמד להתמנות כראש
שירותי הביטחון של המוסד בחודש יוני
הפחשה לצורך
שתילת מידע
הפול וחותמת הדואר של פרנקפורט על גם המיכתכ
״דוחים באופן נווזולט כל פרשנות״
** מגט ראשץ, נראית ההודעה כ•
! מלאכה של מחלקה לדיסאינפורמציה
של אירגון ביון כלשהו. ייתכן שאנן היו
שמועות במערב אירופה. כאילו נרצח
יקותיאל אדם על-ידי שליחים של
המוסד. אך בהחלט יתכן שמי שהפיץ
את השמועות, הוא גם שהיה מעוניין
לפרכס הודעה שמכחישה אותן כדי לאשר
שסועות אחדות ולתת להן ביכדם.
בהודעה שיוצאת הטעם הסוכנות אט-
נס מוכחשות השסועות כאילו נרצח אדם
על-ידי אנשי המוסד, אך לעוסת זאת
נאסר בהן כי הוא שהה בארצות־הברית
לפני מוחו, כדי לתכנן ביחד עם האמריקאים
מיבצע מסוייס. לא בתר מלשון
ההודעה אם זוהי מילחמת-הלסגון בכלל,
או מיבצע מסויים במהלך המילחמה,
שעל קותי היה לפקד עליו במיוחד.
השאלה באיזו מידה עמוק היה שי-
תוף־ד&עולה בין גורמים בישראל ובין
גורמים אמריקאיים לפני סילחמת-הלבנון
ולקראתה עדיין לא התמרדה עד תום.
הן בארצות־הבריח והן בישראל יש
מי שפעוגייניס לרמוז כי שיתוף־הפעולה
הזה היה קיים, ואכן היה תיאום בין
הדרגים הפוליטיים האמריקאיים והיש־ראליס,
וגם בין הדרגים הצבאיים ודרגי
הביון והמודיעין. אץ גם ספק שהסובייטים
— לצרכיהס שלהם — היו מעוג-
ייוגים להצביוע על שיתוף־הפעולה הזה,
ויתכן שיש גורמים נוספים, במדינות
ערביות פרד־סובייטיות, או גורמים פרז־סובייטיים
באש״ף, שהיו יכולים להיות
מעוניינים בהפצת ידיעה כזאת.
הנייד גמב
מן הסוכנות
^ פיצי המיפמן היו מעוניינים לשתול
יונ ס מידע נוסף, על שיתוף פעולה שהיה
קיים בין ישראלי כלשהו ובין נציגים
אמריקאיים של סוכנות הביון המרכזית,
לצורך תיכגונה של מערכת לוחמה פסיכולוגית
ומאבק חשאי נגד אש״ף.
כלומר: ההכחשה של ארוע שככל הנראה
לא היה ולא נברא, באד. רק כהסוואה,
כדי להחליק לתוך העיתונות האירופית
מידע שהמפיצים היו מעוניינים כי
האלוף יר,ודניאל אדם עם האלוף דן שומרון, הפרופסור ייגאל ידין והאלזף דני סט
״להטיל כלימה על הנשק הישראלי״
יתפרסם במערב, על הקשרים ההדוקים
בין ישראל וארצות־הברית, בכל מה שקשור
במילחמת־לבנון ובמאבק נגד אש״ף.
העולם הזה פנה אל תבר הסוכנות,
צבי אייל, כדי לקבל תגובה על המיסמך
המדהים. הדובר לא עמד, תחילה, על
משמעות הדברים, והיה מוכן לומר כי
יתכן שאנשי הסוכנות בפרנקפורט החליטו
להגיב במהירות על שמועות שהתרוצצו
באירופה. אחר־כך החליט הדובר
לערוך בדיקה יסודית יותר של הפרשה,
והעביר את הטיפול לראש מינהל-השלי-
חים בסוכנות, מיכאל גילת.
גילת התקשר לנציגי הסוכנות בפרנקפורט.
הוא אמר כי נציג, הסוכנות שם.
צבי כרישי, כבר ביקש מאנשי השגרירות
הישראלית ומאנשי-הביטחון במקום
לבדוק את פרשת ההודעה המזוייפת, שלדבריו
לא נכתבה במכונת הכתיבה של
מישרד הסוכנות. הנייר שעליו פורסמה
ההודעה נגנב, כנראה, מן הסוכנות.
אולי אין זד. מפתיע שמישהו החליט
לנצל דווקא את מותו של האלוף יקו-
תיאל אדם לצורך שתילת מידע כוזב,
שעור הדים וגלי שמועות במערב־אירו־פה.
הגרעין
העובדתי בהודעה המפוברקת
הוא נכון: יקותיאל אדם אכן עמד להתמנות
לראש המוסד למודיעין ולתפקידים
מיוחדים. הוא היה בארצות־הברית
האלון קותיאל אדם עמד להתמנות נואש ..המוסד; ושהה בארה־ ב כשפרצה
מילחמת״הלבנון. הוא הנד מייד כרי להשתתן במילחמה ונהרג בלבנון. מי הפיץ
את השמועות שהוא נהרג עדידי של יהי ״המוסד״? מ׳ היה מעוניין להכחיש אותן?
מישפחתו של האלוף יקותיאד אדם גהלווייתו־
״לנצל לרעה את מות הגבורה״
כשפרצה מילחמת-הלבנון, וחזר בשבוע
הראשון של המילחמה כדי להשתתף בה.
שעות אחדות לפני שנכנסה לתוקפה
הפסקת־האש הראשונה במילחמה, ב־4
אחרי־הצהריים ביום החמישי ה־ 10 ביוני,
היו כמה מפקדי צה״ל, ביניהם הרמטכ״ל,
רב־אלוף רפאל איתן והאלוף יקותיאל
אדם בתצפית על גג בית בלבנון. כאשר
הם ירדו למטה, ירתה בהם חולייה של
לוחמים פלסטיניים. יקותיאל אדם ואלוף-
מישנה חיים סלע נהרגו.
יקותיאל אדם נולד בתל־אביב בשנת
.1927 הוא נמנה עם עובדי המנגנון של
אירגץ ההגנה, והיה מפקד מחלקה בצה״ל
בשנות דד 50׳ .במילהמת סואץ הוא היה
מפקד כוח-סיור, ואחר־כך פיקד על גדוד
בחטיבת גולני.
במילחמת ששת־הימים כבר היה אדם
מפקד־חטיבה, ועמד בראש הכוח שכבש
את המיתחם המצרי באום־אל-כתף, תחת
פיקודו של אריאל שרון. מאוחר יותר
היה אדם אלוף פיקוד-הצפון, ואחר-כך
הוא הושאל לתקופה של שנתיים למיש-
רד ראש־הממשלה. במילחמת יום־הכי-
פורים היה אדם סגנו של האלוף יצחק
חופי בפיקוד-צפון. לפני מותו הוא עמד
להחליף את חופי כראש המוסד.
ידיעה זו, שגילוייה על-ידי מקורות
ישראליים היא דבר נדיר, היא שגירתה
כנראה את מפרסמיו של המיסמך המפוברק
שהופץ ברחבי אירופה.
_ 9יי
1אומרים...מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומדים..
ח פי צרפ תי:
אולם פר :
.א ! 1חנולא
נ יאבק נצבא שמכבי מנצחת!
״טלום־עכטיו״ התכוונו לעטות מעטה טוב. הם
התכוונו למחות נגד ההתנחלויות בהפגנה המונית באפרת
טבגוט עצמן.
לכן הצטערתי כל״כך כאטר בסופו טל דבר גנב
יגאל תומרקין את ההצגה. יותר הצטערתי טבמקום
להתרכז במטמעות הפגנת״המחאה, החלו ראטי ״טלום-
עכטיו״ להתנצל כמו ילדים טובים ירוטלים כאטר
האטימו אותם כי ליכלכו את ההתנחלות.
פניתי אל תמי צרפתי, טבנוסף להיותה בתה טל
יפה ירקוני, היא גם מראטי תנועת ״טלום־עכטיו״
בסניף תל־אביב, וטאלתי:
האמת היא שהיתה פה פאשלה אירגונית. לא ידענו
בכלל על אותו חלק של הפסל שצונזר, כפי שאת
קוראת לזה. כאשר התברר לנו כי מדובר בדגלים
מגואלים בדם, החלטנו לא להשתמש בחלק הזה מכיוון
שזה לא מביע את השקפותינו לגבי המאבק על הגדה.
הודענו לו ברגע שראינו את היצירה המוגמרת.
• הוא לא כיקש דכטד את השתתפות
הפסד?
הוא כעס, אמר שאנחנו ילדים טובים, וכעת הוא
דורש שנשתתף איתו בהוצאות על החומרים.
• את לא חושבת שתומרקין וההתנצלות
שלכם הסיטו את תשומת־הדב מהרעיון העיקרי,
שהיה בעצם הפגנת״מחאה על ההתנחלויות?
אני לא חושבת שהדברים הסיטו את תשומת־הלב.
העניין עם תומרקין מוכיח את המיגוון הרחב של
הדיעות בשלוס־עכשיו.
• מדוע ההתנצלות האינסופית שד כך
ליכדכנו לא־ליכלכנו. אתם רוצים גם למחות
וגם להישאר נחמדים?
זו לא התנצלות. מה שלא עשינו לא עשינו. זה הכל.
אומרים שזו היתה פעולה של צופים. אנחנו לא גוש־אמונים.
אנחנו לא רוצים להיאבק עם הצבא,
• אם אתם כל־כך דואגים לשכונות המצוקה,
איפה הייתם בהפגנה בכיכר מלכי-
ישראל?
היינו שם. לפחות חמישים איש, חברי הסניף התל-
אביבי של שלוס־עכשיו היו שם. לא רק שהיינו — גם
חילקנו כרוזים. ויותר מזה, חבר שלנו, אחד הפעילים,
גרשון שפיר, דיבר מעל הבימה.
• הוא ספרדי?
לא, אשכנזי עם מיבטא הונגרי.
נחות עושים סקס!
• איך אתה מסכיר את הפער העצום הזה,
כקיום יחסי מץ, שכין תלמידי כית־ספר תיכון
עיוני לתלמידי בית־׳ספר תיכון חקלאי ותיכון
קיכוצי?
• אתם דא ידעתם מראש איך הפסד עומד
דהיראות?
אנשים שעמדו בקשר עם תומרקין ידעו.
יותר
מדברים
רק לפני טבועיים פורסמח סטטיסטיקה, טטענח
כי 35 אחת מכלל הסטודנטיות באוניברסיטה העברית
בירוטלים הן בתולות. עוד לא הספקתי לחתאוטס
מהסטטיסטיקה הזו, ובבר ניחתה עלי סטטיסטיקה
מדהימה לא פחות, שאותה גיליתי בספרו סל ד׳׳ר
אהרון בלון ״על בנים ועל בנות״ ,שהוא ספר הדרכה
מינית לנוער. הסטטיסטיקה מגלה בי רק * 17 מכלל
הבנות בבתי הספר התיכונים עיוניים, בכיתות י״א
י״ב מקיימות יחסי מין, ואילו בקרב הבנים בגילאים
אלה, בבתי ספר עיוניים, האחת הוא * .39 לעומת
זאת בבתי ספר חקלאיים * 8מהבנות מקיימות יחסי
מין ו** 49 מהבנים, כאשר בתנועה הקיבוצית יש
שוויון בין המינים 43* :מתבנים ו־* 42 מהבנות•
טאלתי את ד״ר בלון :
• מדוע החלטתם לצנזר את הפסד שד
תומרקין?
• מדוע אם כך דא הודעתם דו שאתם
מצנזרים את החדק הזה?
דייר אהרון ב לו ד :
או״אה מה קרה ״צה־אס־קא״ ככל זאת פעם אחת
לא אכלה אותה, והחברים שלי כמעט קיבלו התקף־
לב. למחרת אי״אפשר היה לדבר עם אף בן־אדם
במדינה הזאת. בולם היו מצוברחים, בולם קיללו את
מכבי. איזה מזל שלמחרת מכבי ניצחה. אחרת לא
הייתי רוצה להיות נובחת בשדה״התעופה. בטח היו
מקבלים אותם שם עם דליי מים קרים.
שאלתי את אולסי פרי :
• איך הרגשת כשהפסדתם ל״צה־אם־קא״?
גרוע.
• למה לדעתך הפסדתם?
כי היינו יותר מדי בטוחים בעצמנו. בעצם לא רק
אנחנו אשמים, גם העיתונות אשמה. הכניסה לכולם
לראש שאם ניצחנו את הרוסים לפני שש שנים, אנחנו
בטח ננצח אותם גם הפעם, בלי להביא בחשבון שהקבוצה
הנוכחית היא לא הקבוצה שנגדה שיחקנו לפני
שש שנים .־
• ואיך הרגשת אחרי שגיצחתם?
בהשוואה למישחק הראשון, כמו בן־אדם חדש. נהדר,
ממש נהדר.
• הפקת את המכסימום מעצמך?
לא את המכסימום. אבל היתד, לי הרגשה טובה,
בלי כל קשר לאיו שאני שיחקתי. אצלי העיקר זה
שמכבי מנצחת.
• מה אתה עושה כעת?
הולך לישון. למה?
• לישון כתשע כערב?
כן, אני תמיד הולך לישון לפני מישחק חשוב, ומחר
יש לנו דרבי.
זה דבר ידוע הרבה מאוד שנים, עוד מאז דו״ח
קינסי. כי ברבדים הנמוכים ביותר של האוכלוסייה קיום
יחסי מין הוא עניין הרבה יותר תדיר מאשר אצל
האוכלוסיה האינטלקטואלית, שרמתה כלכלית חברתית
גבוהה.
• אתה הושב שההכרה הקיכוצית סובלת
מכעיות כלכליות־חכרתיות?
את יודעת שתמיד הניחו שבשומר הצעיר יש פתי חות
מינית. זו אגב אחת הסיבות שאני הצטרפתי ל שומר
הצעיר. קחי את הבדלי הסטטיסטיקה בין בית
ספר עיוני חקלאי ומקצועי ותראי שמי שיוצא לעבודה
פיזית יש לו קשר יותר עם החיים. מי ׳שקשור לאדמה
מקדים גם בקיום יחסי מין.
• האם אין ז ה מדהים כי אחוז הכגות
המקיימות יחסי מין נמוך, מהמקוכל להניח
לגכי המתירנות המינית?
תשאלי את רחל ארהארט, שהיא היועצת של זד
גימנסייה הרצליה, והיא תספר לך. על הנוער מופעל
לחץ אדיר בנושא המיני, המביא אותו לחשוב שכולם
מקיימים יחסי מין. כך שגם אם בחורה לא מקיימת
יחסי מין היא בלחץ. היא חושבת שמשהו לא בסדר
אצלה, כי היא סבורה שכל חברותיה וחבריה מקיימים
יחסי מין. במרבית המקרים מסתבר כי הנוער מדבר
על סקס אך עושה יחסית פחות.
• כלומר, אגדת המתירנות היא רק אגדה?
אף אחד לא מתווכח על זה שיש מתירנות, כאשר
מדברים על נוער ספציפי צפון תל אביבי. אבל אל
תשכחי שכאשר מדברים על נוער ישראלי צריו להביא
בחשבון גם את הנוער של בני ברק וכאן תגלי ש יחסית
באופן מספרי המתירנות לא כל כך חוגגת.
מה הם אומרים מה הם אומדים ...מה הם אומדים מה הם או
או דטהד1ין:
צב שיסד:
ענ תרפס :
שעה טונה זה לא ״חזרתי הב יתה ,״אני לא מוג ישה
החיים של הנן־אום! נורא התגעגעתי! כמו סינדרלה ! ״
היא עומדת להפוך לכוכבת טלוויזיה. אני מוכנה
להמר על זה. ביום השישי היא תופיע לראשונה על
חמירקע, בחברתו של אמנון ברזילי, ושניהם ינחו את
״שעה טובה״.
לאודטה יש כל הנתונים להפוך לכוכבת. היא
יפהפיח, היא מצחיקה, ויש לה אישיות כריזמטית.
הטלוויזיה הישראלית אינה משופעת ביפהפיות. המכ־סימום
שהצליחה להגיע אליו בכל הנוגע ליופי הנשי
היא דליה מזור. לכן אני חוששת שאודטה תהיה מטרה
קלה לכל מיני מבקרות טלוויזיה, שלא התפרסמו
בשל רוחב ליבן דווקא.
• אודטה, את לא חוששת שמבקרות הטלוויזיה
יירדו עלייך בי את יפה?׳
אני כמעט בטוחה שכך יהיה. מד, לעשות? אני בבר
התחתנתי, כך שזה לא יוריד לי את הסיכוי לחתונה.
את מתרגשת ץ
• איך זה יכול להיות?
אני אסביר לך בדיוק. כל חיי אני לא עושה קשר
עם הסכנות. הן בטח קיימות, אבל הן לא בקשר איתי.
ולכן אני פועלת ׳בלי הפרעה. ואולי בגלל זה אני )לא
קולטת שצריך להתרגש. אז אני לא מתרגשת.
• את מבינה שזה לא רגיל ץ
יכול להיות. הפונקציה של ההתרגשות היא, שאת
מרגישה שמה שאת עושה זה משהו נורא חשוב שאינו
בר־השגה. אני לא חושבת ששעה טובה זה משהו נורא
חשוב. אני הולכת לתוכנית עם ראש נורא שמח ונורא
נקי. הרי מדובר בסך הכל בתוכנית טלוויזיה. זה לא
החיים של הבן־אדם. זו שעה של בידור. זה נחמד,
אבל לא יותר מכך.
• אחדי שלושה שבועות של חזרות, את
מרגישה שאת מוכנה להופיע על המסך?־
את יכולה לגור שבע שנים עם״בן־אדם, אבל
הראשון של הנישואין שלכם יהיה סיפור לגמרי
ולכן אפילו אילו התאמנתי במשך שנתיים, ערב
פעה היה סיפור חדש. לא צריך לעשות עניין.
להתחיל את הסיפור וזהו זה.
היום חדש.
ההוצריך
שלוש
שנים הוא נעדר מכאן. שלוש שנים כגלות
לוט־אנג׳לס. אני לא מכירה בן־אדם אחד שהכיר אותו
ולא התגעגע אליו.
צביקה שיסל היה חלק מתל״אביב, כמו שתל״אכיב
היתה חלק מצביקה שיסל. חוף ״שרתון״ ,רחוב ירמיהו,
״כסית״ והבארים של תל״אביב חסרו אותו. גם הסלנג
חסר אותו, כי שיסל הוא אחד האחראים הישירים
לז׳רגון התל״אביבי הידוע, שהפך כעת לשפת יום־יום
של הנוער. ביטויים כמו ״סטוץ״ ,״אשקרה״ ,ביטויים
כמו ״אני הרוס״ — באו ממנו.
אז הנה הוא בחזרה, עם אשה בשם נועה וילד
בשם דניאל, שנשארו בינתיים בלוס־אנג׳לס, אך עומדים
להצטרף אליו בקרוב.
• צביקה, למה הזרת?־
מה זה למה חזרתי? זה הבית שלי והתגעגעתי. ממש
התגעגעתי. אבל הסיבה המעשית היא, שאני מתחיל
מחר לצלם סרט בשם סבבה >!ם יוסף שילוח, צחי נוי
ודבורה בקוב
• ואם לא היית מצלם את הסרט לא היית
חוזר?־
על מה את מדברת? אני אומר לך שהתגעגעתי.
התכוונתי לחזור בכל מיקרה בעוד שלושה־ארבעה חודשים.
בגלל הסרט הקדמתי. מה רע?
• מה ז ה ״סבכה״?־
קומדיה צבאית. מעין ספיחס.
• בועז דווידזון מתחלק איתך ב״אסקימו
לימדן״?־
לא, בכלל לא. בועז מתכונן לצלם המשך לאסקימו
לימון בחודש הבא בוונציה. את הבסיס לסבבה כתבנו
ביחד בלונדאנג׳לס. כעת בועז נמצא פה איתי, וכותב
את התסריט לסבבה. הוא צריך לגמור היום, כי מחר
אנחנו מתחילים לצלם.
• למה היית כאמריקה בל־בך הרכה זמן?
סתם, בלי סיבה מיוחדת. למדתי שם המון. עשיתי
סרטי־פירסומת לטלוויזיה, בהם סרט לג׳ינם של סרג׳יו
ולנטה. אני לא חוזר מפני שהיה לי רע באמריקה,
אני חוזר מפני שאני מתגעגע ורוצה לחיות פה. החיים
שלי הובילו אותי לשם. כשנסעתי, לא היתה פה עבודה
ורציתי להכיר מיסגרת אחרת של חיים. כעת המצב
בשוק הקולנוע לא רגיל באר? .התעשיה פורחת. לסרט
שלנו אנחנו ממש לא מוצאים צוות. כמעט כולם עסוקים.
ש ים ל, השתנינו?־
לא, בחיי שלא. רק שאני כל־כך עסוק עם הסרט,
שאפילו לא מצאתי זמן להיפגש עם חברים שלי, שלא
ראיתי שנים. עם שלום חנוך נפגשתי, אבל עם אריק
איינשטיין רק דיברתי בטלפון. מה אני יכול לעשות?
אני עסוק מעל לראש. אני מקווה שכשאגמור את הצילומים
אוכל להיפגש עם החברים.
הסיפור טלה נטמע כמו לקוח מאיזה מחזה קיטטי
סוחט דמעות. היא נולדה להורים תימניים לפני 23
טניס. הוריה התגרטו, והיא התחנכה כילדת־חוץ ב-
קיבוץ גינוסר. כצבא היתה מט״קית חינוך וחלמה
לעטות קאריירה. אחרי הצבא התחילה להופיע כזמרת
בחתונות, ואם התמזל לה מזלה היתה טרה ג׳אז עם
מוסיקאים, טכמוה עסקו לפרנסתם בחלטורות אבל
בטביל הנטמח ניגנו ג׳אז.
יאיר רוזנבלום טמע אותה טרה, והזמין אותה
לעטות קולות לטיר טעמד לטלוח לתחרות הטירים
טיתחרו על הזכות לייצג את יטראל באירוויזיון. הטיר
היה מיועד לירדנה ארזי, אבל היא היתה כבר תפוסה
עם טיר אחר. אחר־כך ייעדו את הטיר לגלי עטרי.
היא אמרה כן, אחר־כך לא, אחר־כך כן, אחר״כך
לא — והמלחין ^וכותב התמלילים, אבי קורן, חיו
ביאוט טוטאלי. לבסוף החליטו להמר על זמרת אלמונית
בשם שרון ליפשיץ. ביחד איתה הוזמנו — כדי
לעטות קולות — ענת רקם ויואל לרנר. מה רוצה האלוהים?
ששרון תחטוף דלקת בגרון, ולא תגיע.
המלחין, התמלילן והמפיקים טיפסו על הקירות.
מה לעשות? ונותרו שעות בלבד עד למועד שנקבע
כמועד סופי להגשת השירים. ברגע האחרון הוחלט
טענת רקם תשיר את השיר, לפחות כדי שיוגש לוועדה.
אחר־כך — אמרו התמלילן, המלחין והמפיקים —
נשבור את הראש איזה זמרת תשיר אותו. וכך פתחה
זמרת-החתונות את פיה, ובאותו רגע נדלקה בראשם
טל המאזינים לה נורה אדומה, והוחלט פה אחד: לא
שרון ליפשיץ, ולא זמרת אחרת: ענת רקם, זמרת
הקולות, תשיר את השיר. ממש כמו בסרטים.
• ענת, את מרגישה כסו סינדרלה?־
זה מצחיק, אבל אני לא מרגישה כמו סינדרלה.
ידעתי שזה רק עניין של זמן. ידעתי שאצא מהאלמוניות.
ולא התרגשת כשאמרו לך שאת תשירי
את השיר שהיית צריכה רק לעשות לו קולות?
כן. מאוד, אבל לא הופתעתי. מההתחלה היתה לי
הרגשה שהשיר הזה נועד לי ושאני הולכת לשיר אותו.
• את זסרת חתונות?
כן, אני מופיעה בלהקת עפיפון של אורי שפילמן,
כבר חצי שנה.
• זה נכון שמרוויחים הון עתק כחתוגות?־
זה תלוי. בחודש טוב אני יכולה להרוויח בערך
200 אלף לירות. בחודש ׳פחות טוב 100 אלף לירות,
ויש חודשים שאין בכלל עבודה.
• אילו חודשים הם החודשים הכוערים
כעיסקי חתונות?
אוגוסט ומרס. כל השאר יבש. אבל החודש במיקרה
הוא חודש מצויין. אחד החודשים הלוהטים של השנה.
במסלול ההחלקה
באירופ ה
הבל הולר חלק
של חופשה בחיק הטבע, סמוך לעיר גדולה —
על כל יתרונותיה.
אבל ענין מיוחד מגלי הישראלים דוקא
בלרמוס, השוכנת בחבל טירול שבאוסטריה.
לרמוס מצטיינת בנוף עוצר נשימה, הרים
מושלגים מקיפים אותה, יערות עד ואגמים הם
מסימני הזיהוי הבולטים שלה. בלרמוס יתקיימו
השנה אליפויות אירופה בסלאלום (סקי מדרון
במסלול מתפתל) .האליפות השנה תתקיים ב־
29 וב־ 30 בינואר. לרמוס נחשבת לאתר סקי
אולימפי מעולה, שגובהו 1,500 מטר, ובו 55
ק״מ של מסלולי גלישה ו־ 25ק״מ של מסלולי
סקי מישור 11 .מעליות סקי עומדות לרשות
הגולשים וצי של אוטובוסים מקשר בין
האתרים. תחנת המוצא של הרכבלים היא
במרכז הכפר — עוד יתרון המקל על נשיאת
ציוד הסקי מן המלון אל אתר הגלישה. לעיירה
מסורת של 70 שנה בארות תיירים מכל העולם,
,ומכאן ההנאה הרבה שנהנים כל הבאים למקום.
מובנת מאוד היא העובדה שאלופי הסקי של
אוסטריה מתגוררים בלרמוס. אחרי הסקי ימצא
התייר כמעט כל מה שעולה בדעתו: בריכות
שחיה מחוממות, אולמות באולינג, סאונה,
מכוני מסג׳ ,דיסקוטקים, מסעדות, בארים
ארוחות פונדי וערבי פולקלור. במשך כל עונת
הסקי שוהה בלרמוס נציג מעוף, עוזי מסלטון,
מאת: עדי ע מי ר
החורף של אירופה, שישראלים רבים גילו אותו רק
בשנים האחרונות, מהווה אבן שואבת לקבוצה
הולכת וגדלה של חובבי סקי • מחיר חופ שת סקי ^
באירופה מפתיע ל טובה רבים מן הנופ שים • אתריו
הסקי הנודעים באירופה ערוכים היטב לארוח תיירים
ול א ספק ת כל ציוד הסקי הדרו ש • ב תי־ הספר לסקי,
במחזורים של שבוע, מאפ שרים לכל מתחיל להיות
מחליק • חבילות־תיור מ שולבות של סקי ונופ ש.
המם דול>הבטוח
מלון דרגה ראשונה
סוג חבילה
אי־אפשר להתעלס מהעננה הקלה של דאגה
שמלווה את הישראלי היוצא לחו״ל. מה יהיה,
לאן נגיע, מי יקבל אותנו, העולם כולו נגדנו...
אבל — יש פתרון. חברת מעוף צ׳רטר 1
מפעילה את המסלול הבטוח לכל נוסעיה
מישראל לאירופה.
מרגע היציאה, במשך כל השהיה בחו״ל, ועד
לחזרה הביתה. חבילות הסקי של מעוף —
תפורות היטב: הטיסה עצמה מתבצעת במטוסי
החברה המופעלים על־ידי צוות ישראלי מנוסה.
בנמל התעופה באירופה ממתין לנוסעים
אוטובוס חכור על־ידי מעוף. באוטובוס זה.
מגיע הנוסע אל אתר הסקי( .באותו אוטובוס גם
חוזרים בתום החופשה אל נמל התעופה).
באתר הסקי לרמוס, למשל, שוהה דרך קבע
נציג החברה, אשר תפקידו לסייע לנוסע
מישראל להנות מכל רגע. הוא יודע לאן ללכת
ומתי לחזור, איפה מקבלים את כל הדרוש מתי
מתקיימים שעורי הסקי ולאן כדאי לטייל
בסביבה. הוא ממליץ על הבילויים המעניינים
בערבים ואפילו משמש מתורגמן בשעורי
הסקי. בקיצור — אתה עף־פעם לא לבד.
המחיר הסביר
עוד אגדה שהולכת ומתנפצת בשנים האחרונות
היא אגדת יוקר חופשות הסקי. מי שיודע
לעשות מעט חשבון. מגלה בנקל כי מחיר
חופשת־סקי באירופה, כפי שהיא מוצעת על־ידי
מעוף. אינו יקר כלל. המחיר הסביר הוא
הבסיס המרכזי למתכנני החופשה. כדי לאפשר
לישראלים רבים ככל האפשר לטעום מטעמו
של החורף האירופי ולהנות מהשלג הנאה
שלמה. אחד מאתרי הסקי המבוקשים ביותר
הוא לרמוס שבאוסטריה. כל חבילות הסקי של
מעוף בלרמוס כוללות את כל עלויות החופשה.
אין שום הפתעה בדרך ! מכרטיס הטיסה ועד
לשהיה במלון, מציוד הסקי ועד הנסיעות לאתר,
הכל כלול במחיר״ ללא שום תוספת. גם מיגוון
ההצעות רחב במיוחד, ומאפשר לכל אחד
לבחור את החופשה המתאימה לו. ראוי לציין כי
כין ההצעות ניתן למצוא שילוב של חופשת סקי
עם בילוי בארצות שונות, חופשת סקי
באוסטריה, ואחר־כך — טיול באנגליה,
למשל, וחזרה לארץ מלונדון. זאת. כמובן. ללא
תוספת־מחיר.
דרגת תיירות
פנסיון
מחיר א67 575 650 550 550
450
חבילה כוללת :
• טיסה ת״א — מינכן — ת״א
• הסעד מנמל התעופה לאתר ובחזרה.
• ־ ימים מלון על בסיס לינה וארוחת בוקר.
• 6ימים סקי פס
• 6ימים ציוד סקי.
י ביטוח מטען, ביטוח רפואי וביטוח תאונות סקי.
\ל^שרן_לחופשה־יש
באירופה אתרי סקי רבים ונודעים. איכותם
ומשיכתם של האתרים, ניקבעת על־פי רמת
המיתקנים שהם מעמידים לרשות הנופש. מה
שקובע הוא מספר הרכבלים, מספר המדרונות.
תלילותם ואורכם. התאמת המדרונות לרמות
השונות של הגולשים, מספר הימים בעונה
שבהם מתאפשרת גלישה נוחה ואפשרויות
הבילוי לאחר יום של סקי( 5X1 8 £ק^< .מעוף,
הודות לנסיון הרב שצברו אנשיה בנושא זה.
מציעה לנופשים מישראל את האתרים הטובים
של אוסטריה ושווייץ.
אינ ס ב רו ק, איגד .
ל ד מו
אינסברוק היא בירת חבל טירול שבאוסטריה.
זוהי עיר סקי אולימפית. בה נערכו 4
אולימפיאדות חורף, אשר בה מצויים 5אתרי
סקי לכל הרמות. יש בה יותר מ־ 100 מעליות
סקי, כ־ 100 מדריכי סקי מנוסים ומתקיימים בה
עשרות רבות של שעורי סקי. הגישה לאתרי
הסקי נוחה מאוד, באמצעות שרות אוטובוסים
קבוע מן המלונות שבאזור אל אתרי הסקי. גם
אפשרויות הבילוי באינסברוק נעימות במיוחד.
יש בה רובע עתיק ומענין, חנויות, מסעדות,
בארים ודיסקוטקים. מתקיימים בה ערבי
פולקלור, קונצרטים והצגות אופרה. יש בה
מוזיאון. גן־חיות אלפיני ומסלולי הטיול
שבסביבתה מושכים אליהם את הנופשים.
איגלס הוא כפר קטן, במרחק 15 דקות נסיעה
מאינסברוק. השהיה בו מאפשרת שילוב ניפלא
מלוך 5כוכבים
סוג חבילה
4כוכבים
3כוכבים
מחיר
$ 710
8 530
$ 665
$ 490
8 635
$ 460
חבילה 8כוללת:
• טיסה ת״א -מינכן — ת ׳א
י הסעה מנמל התעופה לאתר ובחזרה.
• 7ימים מלון על בסיס לינה וארוחת בוקר.
• ביטוח רפואי ביטוח מיטען וביטוח תאונות
סקי.
העומד לרשות נוסעי מעוף בכל דבר. בין היתר,
הוא מארגן עבורם סיורים באזור, ברכב וברגל,
ויודע להמליץ על חנויות פטורות מכס שכדאי
לבקר בהן.כך, יכול להנות היטב מחופשת חורף
מאורגנת כהלכה גם מי שאינו עושה סקי. אך לא
רק באוסטריה. מעוף מציעה 13 חופשות סקי
•גם בשווייץ. אתרי הסקי שמציעה מעוף
בשווייץ הם מן המפורסמים בעולם: סן מוריץ,
האבוס, פלימס, גרינדלוואלד, אנגלברג, וונגן.
אתרים אלה יקרים מעט יותר מאלה של
אוסטריה. אך השהיה בהם נעימה במיוחד.
כמו שעון שוו־־וצר
טיסות מעוף לאתרי הסקי של אירופה יוצאות
כמו שעון שווייצרי. בכל יום ראשון. לעובדה
זאת נודעת חשיבות רבה, כי כל בתי־הספר לסקי
ניפתחים ביום שני ומסתיימים בשבת ( 6ימים
בשבוע) .הנוסע במעוף אינו מפסיד לכן אף
שעור סקי. מטוסי מעוף ממריאים מדי• יום
ראשון ב־ 0.30ו בבוקר. שעה נוחה מאוד. אין
צורך לקום מבעוד יום ולהגיע עייף להתחלת
החופשה. זוהי שעה שאפשר להגיע אליה מכל
מקום בארץ בנוחיות מרובה. גם החזרה לארץ
נעשית בשעות הנוחות של אחרי הצהריים —
רווח של עוד יום חופשה בחו״ל. ההגעה לאתר
הסקי היא אחרי הצהריים. כאשר זמן הנסיעה
המירבי מנמל התעופה ללרמוס. למשל, הוא
כשעה וחצי. בנמל התעופה מחכה האוטובוס
עד להגעתו של מטוס מעוף. כך ניתן לערוך
סיור ראשון בלוית נציג מעוף (שהוא מדריך
מוסמך! כבר ביום ההגעה, ואף להצטייד בכל
הדרוש לשעורי^זסקי של היום הבא. למחרת,
יום שני, מוכן הנופש הישראלי עם כל הציוד
לפתיחת בית הספר לסקי, ובכך מתחילה חופשה
שופעת הנאות.
13111
השלם רוע ש ס בי ב ת 1בנית י שראלי ת לפירוק בל המדינזת הערביות
תרחב
ך*אפ אתה מכיר את עודד ינון אישית?״ שאל
/ /י *אותי השבוע הוגודדיעות צרפתי.
״עודד ינון? מי זה עודד ינון?״ תמהתי.
האיש הביט בי, כאילו חשד שאני מהתל בו. הוא
היה בטוח כי עודד ינון הוא אחד מהוגי־הדיעות היותר
מפורסמים בישראל. הודאתי בכך שאין לי מושג
סי האיש הורידה אותי בעיניו בכמה דרגות.
בעל־שיחי פישפש בניירותיו. בראש הערימה
היתה מונחת יצירתו של אותו עודד,
שהקנתה לו שם־עולמי.
ססתבר שהאיש הוא עיתונאי, עובד לשעבר של
סישרד־החוץ, וגם איש תנועודהתחייה. הוא כתב מאסר
בשם ״אסטראטגיה לישראל בשנות ה־80״ ,וזה
•רסס לפני כמעט שנה בכתב־עת אלמוני של ההם־
וסירות הציונית בשם כיוונים.
שם גילה את המאמר הד״ר ישראל שחק. הכימאי
החרוץ, תירגם והפיץ אותו בעולם הרחב. מוסדות חשו בים
מאד לקחו את הטכסט, הדפיסו אותו מחדש והפיצו
אותו בין חבריהם.
שוקעת, וכי ישראל צריכה ללמוד לסמוך רק על כוחותיה
של עצמה — בעולם שבו עולה, לדעתו, ברית־המועצות.
מלבות־ישראל־השלישית
לכדה סול האימפריה
הסובייטית? מאז ימי כר־כוככא, לא
נשמע טירוף כזה:
מאפריקה המרכזית־הדרומית (זאיר) עד פאקיסתאן, ועד
בכלל.
הוא לא השתמש במילים ״מרחב מחייה״ ,אך ה־אסוסיאציה
הזאת מזדקרת מעצמה.
שיגעון? טירוף?
בוודאי. אבל יש שיטה בטירוף הזה.
וכאשר לרשותו של טירוף שיטתי עומדת
מכונה צבאית משוכללת, כמעט שאי-אפשר
לעמוד כפני הפיתוי לבצע את החזון המטורף.
אחרי לבנון, לא יהיה איש בעולם מוכן להתעלם
ממאמרים כאלה, קל וחומר כשהם מתפרסמים בביטאון
ציוני רישמי.
ך• טירוף שברעיון -כמו ברעיונו של אדולף
י י היטלר בשעתו, ששאב ממקורות דומים — טמון
בטעות גרוטסקית בהערכת הכוחות, הפיסיים והנפשיים.
קל לצחוק על חשבון הפילוגים הלאומיים, הדתיים
והאתניים בעולם הערבי, אף כי אין הם שונים סן
בך נולד הוגה־דיעדת ישראלי גדול חדש.
ל זה יכול היה להיחשב כחיבור ילדותי של איני
~ סנסיל פוליטי, לולא פרשת לבנון.
משה שרת גילה ליומנו הסודי ב* 1955 כי דויד בן-
גודיון ומשה דיין הציעו לו לגרום לפירוק המדינה
מלבנונית. לדיין היתד, הצעה מעשית: לקחת ״רב־סרן
ממי מי׳ ,לתת לו נשק וכסף. ולהטיל עליו להקים
נוצרית, שתהיה בת־חסות של ישראל.
ממערך הגשים רעיון זה כעבור עשרים
* סת כאשר המליך רב־סרן מארוני כשם סעד
חדאד כדרום־לכנון.
ונמערך גם לקח מיפלגה פאשיסטית מקומית קטנה,
בכמה כפרים, והפך אותה לכוח מקומי גדול,
וממומן־היטב. בעזרת הכסף והנשק השתלטו ה-
״פלאנגות״ על כל הנוצרים בלבנון.
אריאל שרון צעד עוד צעד קדימה כדרכם
של בן־גוריון, דיין ופרס. הוא פלש ללבנון כדי
להטיל על המדינה בולה דיקטטורה של קוויז־לינגיס
מארונייס, או להביא לחלוקת לכנץ.
היו לו גם תוכניות מיבצעיות כלפי סוריה וירח.
הוא סיפק נשק לאיראן של האייודאללה חומייני נגד
עיראק, והכריז כי המרחב הביטחוני של ישראל משתרע
מילחמת־ד,לבנון יצרה לחצים גדולים, השוללים משרון
אף את ד,״הישגים״ המיזעריים שנותרו מהחזון
הגדול.
צד,״ל בדמשק, בקאהיר, בריאד או בבגדאד יוליד
כוחות נגדיים כבירים לאין־שיעור יותר.
אם מישהו מסוגל בימינו לאחד את העולם
הערכי, אחרי כישלונו של גמאל עכד־אל־נאצר,
הרי זה איש כמו אריאל שרון.
כל אומה מתאחדת, מתגבשת ומתחשלת כאשר מאיימים
על קיומה. זה קרה ליהודים. זה קורה כיום
לפלסטינים.
זה יקרה מחר כעולם הערכי כולו, אם תמשיך
ישראל כריצת־האמוק אל הרייך היהודי
השלישי.
ראשית, הם לא נולדו יש מאין.
הרעיון של ״ברית המיעוטים״ במיזרח התיכון מהלך
כרוח־רפאים בראשיהם של אנשים שונים במדינה —
ועוד לפגי כן, ביישוב. זוהי רוח רעה שנשבה מצפון.
מהמישטר הקולוניאל הצרפתי בסוריה, שניסה להגשים
את הרעיון שם: הקמת לבנון עצמאית וביתור שאר
סוריה בין דמשק, הר־ד,דרוזים וחבל העלאווים.
ינון מציע, כפשטות, את שכירת כל המדינות
הערכיות, והפיכת המרחב כולו לאוסף
של •מדינות עדתיות חלושות וקטנות, שתהיינה
מופקדות לחלוטין לחסדי האימפריה הישראלית
החדשה.
ישראל עצמה, מהים עד הירח, תהיה כולה
יהודית.
אולם 6000 שנים של היסטוריה מלמדות
שלחץ יוצר לחץ; נגדי.
פשר לשאול: מדוע להתייחם לרעיונות כאלה
י * ברצינות? מדוע בכלל להזכיר אותם?
יש לכך שתי סיבות טובות.
ך * רוע הפך מאפר בכתב־עת שלא ידעתי על עצם
י• קיומו, פרי-עטו של איש שמעולם לא שמעתי את
שמו, לסנסציה עולמית?
הפיתרון טמון בתוכן המאמר עצמו — ואולי גם
בעיתוי. הוא הגיע לידיעת הרבים בעולם במהלך מיל־חמת־הלבנון,
ולרבים נדמה שהוא מסביר מד. קורה שם.
התיאוריות של ינון נראו כמשלימות את המעשים של
אריאל שרון.
הנה כמה מפרטי התוכנית :
מצריים תסולק לא רק מחצי-האי סיני, אשר יחזור
לשלטון ישראל, אלא תפורק בכלל כמדינה. במקום
מצריים הנוכחית יקומו מדינה קופטית בדרום וכמה
מדינות קטנות בצפון.
:סודאן תפורק לכמה יחידות — אחת מוסלמית,
אחת נוצרית ואחת פגנית בדרום.
סו רי ה תפורק כך: מדינה עלאווית בצפון, מדינה
סונית בחלב, מדינה סונית שניה (ועויינת לראשונה)
בדמשק, ומדינה דרוזית, שתכלול אולי את הגולן וצפון-
ירדן.
ירדן תימסר לפלסטינים שאת הסתלקותם מהגדה
המערבית ״תעודד״ ישראל.
עיראק (״מועמדת בטוחה להשגת יעדיה של ישראל״)
תפורק לשלוש מדינות או יותר, סביב הערים
בצרה, בגדאד ומוסול. השטחים של השיעים בדרום
יופרדו משיטחי הסונים — הערביים והכורדיים — בצפון.
עו די ה תפורק. כמובן, וכן גם שאר נסיכויות
הנפט.
אלג׳יריה, מארוקו ותוניסיה מפולגות בין ערבים
וברברים, והמסקנה מתבקשת מאליה.
מ עבד לילדותיות המיליטריסטית מתגלה תמו•
* נד, פרימיטיבית עוד יותר.
בעלי האסטראטגיה החדשים בטוחים שלא זה בילבד
שהעולם הערבי לא יתקדם, אלא שאף ייסוג ויתפורר.
צרפת עפה מסוריה ומהלכנון.
בן־גוריון חלם על כך, ונחסם על־ידי משה שרת,
שגילה בנושא זה תבונה רבה וגם הערכה מפוכחת של
המציאות. אבא אבן רכב פעם על סוס זה, ומנחם בגין
דוגל בזד, מאז ומעולם.
יתכן שההרפתקה המכישה והמכאישה כ־לכנץ
לא היתה מתרחשת, לולא היסודות
הנפשיים האלה.
הקולמוס שופך דיו בקלות. אך במציאות הופכת
הדיו לדם.
ך סי בהה שני ה והעיקרית, המחייבת את ההתמוד-
* דות עם טירוף זה, טמונה בהשלכותיה הפנימיות.
החזון הזה אינו רק מכוון החוצה. הוא
מוכרח להוליד תוצאות פנימיות.
״ הו א
מאחד
אותנו
הפילוגים שגרמו באירופה לשתי מילחמות נוראות במאה
הנוכחית.
יריה אחת כעיר כלקאנית גרמה כ1914-
למילחמת־עולם• הכלקאניזציה של העולם הערכי,
בחזונם של שרון־ינון, תביא לתוצאות
דומות•
אינטלקטואלים ערביים יטענו — ואכן טוענים — כי
הפילוגים הטבועים במהותה של החברה הישראלית בין
אשכנזים ובני־עדות־המיזרח, ובין דתיים וחילוניים, אינם
פחות חמורים מן המצב בעיראק או במארוקו, ושהם
עלולים לפוצץ את ישראל מבפנים לפני שדבר כזה
יקרה במדינה ערבית כלשהי.
,מי שיושב בביתן של זכוכית, אל ישליך
אבנים בביתנים שכנים.
ד ם מאזן־הבוחות הצבאי שונה מאוד ממה שהיה
י * נדמה, כנראה, לאותו ינון לפני מילחמת־ד,לבנון.
במילחמד, זו רוכזה והופעלה כל העוצמה הצבאית
של ישראל נגד אוייב קטן.
למרות עדיפות־כוחות פנטסטית ויתרון ההפתעה,
לא הצליח צמד הגאונים שרון־רפול
לשכור ולהביס את הצבא הסורי, ואף לא השיג
כגיזרה זו את היעדים הצבאיים הקרובים של
צה׳׳ל. כחזית הפלסטינית היה דרוש שבוע
כדי להגיע לביירות — והעיר לא נכבשה.
אך עצם החשבון הזה הוא מגוחך, מפני שהוא מתעלם
מהמעצמות הגדולות. ינון טוען שארצות־הברית
* קאריקטורה של ביד מולדין בשיקאגו סאן־טיימס.
מאמ רי
אי־אפשר לגשת לביצוע מדיניות כזאת — דימיונית
ככל שתהיה — באמצעות צבא של אזרחים במדים, צבא
של אנשי־מילואים בני־חורין.
חיילי צה״ל בלבנון שואלים את עצמם כיום: מה
אנחנו עושים כאן? והתשובה היא השיר רד אלינו
אווירון.
חזון זה מוביל כהכרח לשינוי פני צה׳׳ל,
והפיכתו לצבא אימפריאליסטי, צבא של רובד
טיס ממושמעים, צבא שאינו מתמרד מול
ביירות המערכית ואינו מזדעזע אחרי צברה
ושאתילא.
יש החולמים כיום על צבא חדש כזה, שיתאים ל-
״אסטאטגיה״ החדשה.
ולא רק אריאל שרץ.
>*ךבאאחד זקוק למדינה אחרת.
ייאמר הדבר בצורה המפורשת ביותר:
החזץ הזה מחייב מישטר פאשיסטי.
הוא מחייב עם שיהיה כולו חדור קנאות לאומנית
קיצונית ,״עם אדונים״ שיהיה מוכן לשלוח את בניו
למוות בהרי-האטלס, בג׳ונגל של דרום־סודאן, במידבר-
יות של סעודיה, בביצות של דרום־עיראק.
הוא מחייב מישטר שבו הצאצאים הרוחניים של
שרון־ינון, יובל נאמן ורפאל איתן יוכלו לדכא כל התנגדות
וביקורת, באמצעות מחנות־ריכוז ומישטרה חש אית.
כבר
ראינו מדינה שבראשה עמד אדם שהטיף ל-
מרחב־מחייה ולפירוק מדינות. אפשר לקרוא את הפרטים
בספר מיין?!א,טפף ובפרוטוקולים של שיחותיו הסודיות
של אדולף היטלר. הדימיון מדהים ממש. רק הממדים
שונים.
התוצאות הובילו לסטאלינגראד ולאושוויץ,
וגם לכתי־קכרות שבהם קבורים מיליוני גרמנים,
כני הגזע העליון.
את אופל רקורד כמעט ואין צורך להציג.
אנו מציגים רק את החידושים שלה.
לבחירתך 2דגמים: סטנדרט ולוקסוס.
בנפח מנוע 1800 סמ״ק ( 90כ׳׳ס .0א )0 .ו־ 2000 סמ״ק
( 100כ׳׳ס) ,נוסף על ה 1700-סמ׳׳ק המוכרות
חסכון כ־ 150/0בצריכת הדלק לעומת הדגם הקודם.
הוצאות אחזקה נמוכות יותר.
מיבנה אוירודינמי משופר.
תיבת הילוכים חדשה ( 4הילוכים עם אפשרות ל־5
הילוכים) או הילוכים אוטומטיים הצתה אלקטרונית,
אביזרי נוחות רבים וגימור מהודר.
אפשרות להגה כח בדגמי 1800ו־ 2000 סמ׳׳ק.
מאז 1953 נמכרו 6.8מיליון מכוניות אופל רקורד!
₪ 6*4ליאו גו לדב רג בעיים
משרד ראשי:ת׳׳א, דרך פ״ת ;65 דרך פ״ת ,86 טל , 251374 חיפה:דרך יפו ,132
טל7 04-528285 ירושלים:שלומציון המלכה ,15 טל;02-234536 ,231798 .
סוכנים: חיפה: בית המכוניות, יפו ,19 טל 04-512251 .נתגיר: מכונית נתניה,
סמילנסקי ,24 טל ,053-39423 .נצרת:בישארה יוסף סרוגיי, רחיפאולוס השישי ,56
טל .065-54677 ,באר-שבע:רכב בן שושן,רמב׳ים ,13 טל.057-70527:
רב־תוראי בבן־גוויון
כדי להגיע למטוס, צריכים לעבור את כל מדורי
נמל התעופה בדגוריון. וזוהי חוויה אמיתית.
איני מכיר את מנהל הנמל. לכן אין לי האפשרות
למסור לו את בירכותי פנים־אל־פנים. אני נאלץ להשתמש
בדרך זו כדי לבטא באוזניו את הערכתי. ואולי
מגיעות הברכות לחיים קורפו, השר האחראי.
הוא קיבל על עצמו משימה: להמאיס על אזרחי
ישראל את היציאה מהארץ. זוהי משימה פטריוטית הי-
ראוידדלהוקרה, ונמל־התעופה הלאומי עומד בה בהצטיינות.
קל לתכנן מירוץ־מיכשולים, שישתווה עם המסלולים
המפורסמים לסוסים
בבריטניה. בן־גוריון שייך
לליגה זו. מבחינה זו, דומני
שהוא עולה על כל
נמל־תעופה אחר בעולם.
כדי להגיע למטוס אתה
עובר בסך הכל שמונה תורים,
לפי הסדר הבא:
תור מס׳ : 1לחניה.
לפני כל אחד משני מיג-
רשי־החנייה של המסוף הבינלאומי
עמד תור של
עשר מכוניות, שביקשו להיכנס.
למותר לציין כי
מיגרשי־החנייה הם תחת קורפד כיפת־השמיים, ובימי־גשם
נרטב הנוסע בדרכו מן החניה
אל המסוף. בימי־הקיץ הוא סתם מתבשל. בבניין
המסוף אין, כמובן, חנייה תת-קרקעית. מה פיתאום ז
תור מס׳ : 2לבדיקה הביטחונית. בדיקה זו דרושה,
כמובן. אבל אין הפרדה בין התור לאזרחים והתור לזרים.
אצל הזרים הבדיקה היא קפדנית הרבה יותר. היא
מלווה בחקירה בעל־פה, ואורכת זמן ניכר. הנוסע הישראלי,
הנבדק בדרך־כלל מעט, עומד אחרי הזרים ומחכה,
מחכה.
תור מס׳ : 3בדלפק חברת-התעופה. הצ׳ק-אין אורך
זמן, ואם יש תור של חמישה־ששה נוסעים, זה מעצבן.
תור סס׳ : 4לביקורת-הדרכונים. זהו התור המשגע
ביותר. השוטרות הנחמדות עורכות ביניהן התחרות מתמדת
כדי לקבוע מי מהן היא האיטית ביותר, והשוטרת
שלך מנצחת תמיד. תור כזה יכול לארוך בנקל עשרים
דקות. מול פני הממתינים אין שלטים בולטים המלמדים
אותם שעליהם להכין טופס מישטרתי לנוסעים־יוצאים,
ולרבים זה נודע כשהם מגיעים סוף־סוף לדלפק. לעולם
אין די דלפקים מאויישים, בהשוואה לדוחק הנוסעים.
תור מס׳ : 5הבדיקה הביטחונית האישית. גם היא
דרושה. היא מרגיזה פחות, אך כשתור זה בא אחרי
כל המיכשולים הקודמים, הוא מעצבן.
תור מס׳ : 6בדיוטי־פרי. שום ישראלי אמיתי לא
ייצא לחו״ל מבלי להזדקק לחנות הסחורות הפטורות־ממם.
אתה נכנם בלי תור, בוחר מה שיש (אף שאתה
רוצה דווקא במה שאין) ומגיע לקופה. שם יש תור
קטן, אך מתוחכם מאוד. הוא מוציא לך את הנשמה,
כי נדמה לך שעומדים לקרוא לנוסעי המטוס שלך. לעולם
אין די קופות, ואף שהתהליך אמור להיות כולו
אלקטרוני, הוא נמשך ונמשך. מי ראה את המכונה לשימוש
בכרטיסי-אשראי ז
תור מס׳ : 7למיזנץ. נותר לך בכל זאת זמן לשתות
ספל-קפה, כדי להחלים מהתורים הקודמים. הה! במיזנון
זה יש סידור מחוכם, הלקוח — כך נדמה — מחנות
סובייטית. אתה עומד בתור לקופה, מודיע מה חפצך,
משלם, מקבל תלוש, ניגש לדוכן, מזמין, מחכה. התור
לקופה הוא מרגיז במיוחד, כי כל נוסע רוצה להיפטר
ממטבעות מסוגים שונים.
תור מס׳ : 8העליה למטוס. הכל נדחקים בתור זה,
כדי להגיע לאוטובוס. שם ממתינים שעה ארוכה. עד
שהאוטובוס מלא. בנמל בן־גוריון יש, כנראה, הוראה
חמורה לכל נהגי האוטובוסים, לבל יעזו לזוז כל עוד
נותר מקום באוטובוס שניתן לדחוס לתוכו עוד גמד
אחד.
דילגתי על כמה תורים־זוטא: התור למעבר מהשטח
הפתוח לשטח השמור לנוסעינדיוצאים, התור לרישום
הווקמן והרשנרקול שאתה מוציא מהארץ, כדי שתוכל
גם להחזירו, וכר.
אני עברתי את כל התורים האלה ביום ג׳ שעבר,
החל משעה ,17.30ב 45-דקות נטו ( 65 דקות ברוטו).
לא רע, בסו״הכל, אבל היתד. לי פרוטקציה אצל בודקי-
הביטחון, וגם ויתרתי על בקבוק־הוודקה שרציתי לרכשו
בחנות.
מי שעומד בכל אלה, באמת מגיע לו לנסוע לחו״ל
— כפרם.
רגעי של או שר
כשאתה צובר שנים ונסיון, אתה מרוויח לפחות דבר
אחד: כשמזדמנים לך רגעים של אושר, אתה יודע
זאת, ומפיק מהם את מלוא ההנאה.
כשאתה צעיר, פשוט אינך יודע שאתה מאושר. אתה
חי רגעים של אושר, ונדמה לך שזוהי רק הכנה לאושר
האמיתי, שיבוא אחר־כך, מעין פרוזדור המוביל לטרקלין.
אתה מצפה לאושר הגדול לאהבה הגדולה, למעשה הגדול.
אינך נהנה טהציפור שבידך, מפני שמחשבתך נתונה
ללהקת־הציפורים שעל העץ.
מדוע הירהרתי בכך? מפני שהשבוע היו לי כמה
רגעים של אושר, וידעתי שאני מאושר.
זה היה באחד הערבים בפאריס. נזדמן לי. להיות
עברנו ארבע תחנות. שלחתי בה מדי פעם מבט
חטוף, וחשתי שכך עושה גם היא. כשעינינו נפגשו,
הפנינו אותן הצידה. זה הפך מעין מישחק. לחביט מבלי
להיתפס.
היא לא היתד, יפה. הפנים היו רחבות מדי, הסנטר
חד ממ. רק העיניים היו מיוחמת.
בתחנה האחרונה שלפני תחנתי היא קמה וירדה.
היא לא הפנתה את הראש אליי.
המשכתי בדרך.
א? מה חדש?
ערב אחד לבד — לוקסוס שאינו מזדמן לעיתים קרובות.
החלטתי לאכול לבדי, ולא לטרוח לחפש מיסעדה
מפורסמת. נכנסתי למיסעדה הראשונה שבה הוצגו לראווה
מאכלי-ים. זה היה בשדרת סן-ז׳רמיין, לא הרחק
מן האודיאון.
הערב היה קר, אך לא קר מדי. לבשתי בגדים חמים,
ולא תמים מדי.
ישבתי והזמנתי מגש של מאכלי-ים — צדפים מסוגים
שונים. סרטנים קטנים וחסילונים וגם יין לבן
— מוסקאדוז. לא משהו מיוחד ויקר — פשוט יין טוב.
בחוץ ירד גשם קל, שעשוי היה להתחלף בשלג קל,
ובפנים היה חם. אחרי מאכלי-הים בחרתי, בניגוד לכל
הכללים, במה שהתחשק לי לאכול — שוקרוט, נתחים
של בשר ונקניק בכרוב חמוץ מבושל. האוכל היה טוב,
מבלי להיות יומרני, היין עשה את שלו והסתכלתי
סביבי.
ראיתי עולם קסום.
בשולחן שממול ישב זוג צעיר מאוד. בגי־הזוג היו
שניהם בלונדיים, ולבשו שניהם בגדים אדומים. הם היו
כבני ,20 הגיל שבו הולכים אצלנו לצבא. הם הסתכלו
זה בעיני זה, והנערה צחקה צחוק מצטלצל בלי סיבה
נראית-לעין. הם היו שיכורים, ולא רק מיין. הם היו
מאושרים, ולא עלה על דעתם שאלה הם רגעים יקרים
שלא יחזרו.
כלב לבן גדול ושעיר, בעל עיניים מלאות־נשמה,
ניגש אלי וגבה ממני כמאה לטיפות. אחר־כך הלך אל
הצעירזדבאדום, ישב לידה על הספסל המרופד וגבה
את לטיפותיה, עד שבעל המקום הוריד אותו משם.
מוכר מאכלי־הים בחוץ, לפני דלת־הזכוכית, ביצע
להטוסי-לוליינות בשני כדורים (ואולי היו אלה שני צדפים)
כדי להתחמם. הכלב הלבן ניגש אליו, גבה כמה
לטיפות והלך לבדוק את תחנות־המטרו הסמוכה.
מוכר־פרחים נכנס למיסעדה והכריח את הגברים
לקנות פרחים לגבירותיהם. איך יכלו לסרב?
אחרי הכום הרביעית, כל האנשים נראו כנפשות
במחזה. המלצר בעל ההליכה המוגזמת (הוא לא צלע,
אך נראה כשחקן־אופי המשחק מלצר צולע) ,מוכר הפרחים
הקשיש, הזוג המאוהב. ראיתי תיאטרון מעולה,
ואני עצמי יכולתי לכתוב את המחזה.
גברת ב״מטרר
נסעתי במטרו ב־ 10 בערב. בקרון היו כעשרה נוס עים,
מסוגים שונים.
בתחנה הבאה נכנסה גברת צעירה, כבת .30 היא
התיישבה ממול. לרגע חטוף ננעצו עיניה בעיניי. שקעתי
בהן.
היו לה עיניים אפורות, גדולות מאוד. וכאשר״ הצטלב
מבטנו, התארך המבט הרבה מעבר לרגיל, כששני
זרים מביטים איש ברעהו.
עבר בינינו איזשהו מסר, שלא ידענו מהו. ניתקנו
את המבט, כפי שזרים צריכים לעשות, וריחפה בחלל
מין מבוכה. אין זה מנומס להסתכל יותר מדי בעיניו
של זר.
העיתון הראלד מויביון, המופיע בפאריס, הוא הוותיק
שבעיתונים האמריקאיים המתפרסמים מעבר לים. לכן
הוא יכול להרשות לעצמו לפרסם מדי יום מדור קטן,
ובו ידיעה אחת שהופיעה אצלו לפני 75 שנים. המדור
המקביל שלנו (״זה היה העולם הזה שהיה לפני 25
שנים׳׳) נראה ממש עול-ימים בהשוואה אליו.
לפני כמה ימים מצאתי במדור זה את הפנינה הבאה
משנת : 1907
וושינגטון. הנשיא תיאודור רוזוולט מודאג מאוד נוכח
התפרצות האיבה כלפי מר טאפט ברובע העברי ב-
ניריורק. התפרצות זו מאיימת על יכולתו של שר־המילחמה
להציג את מועמדותו למישרת הנשיא.
״הסערה פרצה מפני שמר טאפט הרים לא מכבר
בסעודה הגיגית את כוסו לכבוד הצאר הרוסי. העניין
הוא די רציני כדי להעמיד בספק את הצלחתו של מר
טאפט בקלפיות של ניו־יורק, מפני שהקול השמי מסוגל
בנקל לשנות את התוצאות במדינת ניו־יורק.
״הנשיא ומר טאפט נועצו עם מר סיימון וולף, האיש
שהמריץ את הנשיא לשלוח את עצומת־קישינב לצאר
ערב מערכת־הבחירות האחרונה.
עצומה זו ליכדה
את הקול העברי מאחורי
מר רוזוולט.״
להבנת הדברים: הנשיא
הרפובליקאי תיאודור רוז־וולט
שלם בשנים 1901 עד
.1909 בתום כהונתו אכן
נבחר שר־המילחסה ויליאם
הווארד טאפט כנשיא, למרות
החששות שבוטאו בידיעה
המושגים ״קול עברי״,
״רובע עברי״ ,״קול שמי״
וכו׳ מופיעים במקור. בטאפט
ימים
ההם התביישו להש תמש
במושג ״יהודי״.
״עצומת קישינב״ נשלחה לצאר הרוסי על־ידי רוז־וולט,
עם בחירתו ב־ ,1904 אחרי הפוגרום המפורסם
שנערך שם ב־ 4באפריל .1903 בפוגרום נהרגו 43
יהודים.
מה השתנה מאז? עדיין אפשר לקנות את ״הקול
העברי״ בארצות־הברית על־ידי שליחת עצומה לטובת
יהודי ברית־המועצות, ו״הקול השמי״ עדיין מכריע במדינת
ניו־יורק.
אלא שעכשיו, בעיקבות הקמתה של מדינת־היהודים,
חדלה המילה ״יהודי״ מלהיות גידוף, וכיום מותר לדבר
על ״קול יהודי״ ו״לובי יהודי״.
הערבים העלי תי ס
מועצת המנהלים של חברת אי־גה־פארבן התכנסה בברלין
מאחרי דלתיים סגורות.
״רבותי,״ פתח היו״ר, הר דוקטור בידרמייאר ,״על
סדר-היום עומדת השאלה: האם להקים מיפעל במחנה־העבודה
בפולין, במקום שנקרא ...ד,ה...אושוויץ.״
בחדר הושלך הם.
״האם זה לא קצת ...איך לומר ...חריג להקים מיפעל
בשטחים הכבושים?״ שאל, בהיסוס בולט, ראש האגף
התעשייתי, הר אריך בלומנקול.
״אין לנו ברירה,״ אמר בידרמייאר .״הממשלה אינה
נותנת לנו להקים מיפעל בשום מקום אחר. או שם
או לא כלום.״
״וחוץ מזה,״ הוסיף ראש מחלקת-הבנייה, הר אדרמן,
״אם אנחנו לא ניקח, מישהו אחר יקח. אז מה זה
משנה?״
״מבחינה כלכלית,״ הוסיף הר ברדרמייאר ,״זה כדאי
מאוד. זה יכניס רווחים ניכרים, ישפר את מצב המניות
שלנו ויאפשר לנו לחלק דיווידנד גבוה.״
״בשבילי,״ אמר הר קייזר, נציג העובדים ,״הערכים
העליונים הם עבודה ותעסוקה. אם זד, דרוש כדי לקיים
רמה גבוהה של תעסוקה, אני בעד.״
״אם כן,״ סיכם הר בידרמייאר ,״יש כאן רוב גדול.
נא לרשום בפרוטוקול: הוחלט להקים מיפעל של החברה
במחנה־ד,עבודה אושוויץ־בירקנאו.״
הוא פישפש בניירותיו .״אנחנו עוברים לסעיף הבא
בסדר-היום: ייצור גאז בשם ציקלון ב׳ .מבחינת הרווחים
ורמת-התעסוקד
גם כ שהזא רץ ל בדו על ה מ סלול הניע שמענן פרס שני
8אחרי ישיבת הממשלה
נכנסו ארבעת שרי הליברלים
לחדרו של סגן־ראש-
הממשלה, שימחה ארליך, שליד
לישכת דאש־הממשלה.
בעוד ארליך שוכב בבית-
חולים בארצות־דיברית היו השרים
יצחק מודעי, גיד־עוד
פת, משה גיסים ו-
אכרהם (.אברשה״) שריר
רעבים מאוד. הם הזמינו לחדר
כריכים, סלטים שונים,
סוגים רבים של גבינות ר
טונה. מחוץ לחדר ישב הכתב
המדיני של קול ישראל,
שימעון שיפר, שהמתין במקום
זמן רב. ביאושו שאל
בקול :״מה י זה ז הם כבר
מחלקים את הירושה ז״
!בדיון על תוכניות-
חיסכון שנערך בוועדת-הכס־פים,
נזרקו לחלל החדר מיס-
פרים רבים. העיר ח״כ העבודה
ז׳ק אמיר :״רגע,
כל אחד צריך מחשב.״ ענה
לו חברו לסיעה יהודה
חשאי :״היום יש מחשב
ביתי.״ השיב אמיר :״מה אתה
חושב, אני לא יודע שיש?״
חשאי :״מה, זה הגיע לדימונה
ז״ אמיר, ראש-עיריית
דימונה לא התאפק :״בטח,
מיוחד, אותו הועדנו לשיח־רור
הר־הבית והכותל־המע-
רבי. בסופו של דבר לא יצא
המיבצע אל הפועל. שקט השתרר
בירדן והממשלה נסוגה
מתוכניתו ..עם זאת׳ זכור לי
שכבר אז אמרתי לרב שלמה
כדדן: אם אתה רוצה להיות
ראשון בירושלים• ,תרח קרוב
אליי.״
דיבר לפני חטיבת האקדמאים
בחרות על הלכה ושלמות
הארץ. שיין, עורך-
דץ במיקצועו, התייחס לרבנים
הדוגלים בהחזרת שטחים
כדי למנוע אובה חיי אדם:
״אלה הם רבני־בוהן. מן ה בוהן
הם מוציאים גם את
הוויתור על ארץ־ישראל השלמה.״
ישראל
כן־ אמיתי,
שיין גם התייחס לתוארי
רבנים כיום :״בשל הבורות
בציבור׳ קורא לעצמו
כל רב שאינו דווקא גדול
בתורה — גאון. וככל שקטן
הוא בתורה, כן גדלים ורבים
הם תאריו.״
מנכ״ל אוניברסיטת באר־שבע,
היה אמנם ציר בקונגרס הציוני,
אך הוא לא נכח בשום
דיון שהתקיים בבניני־תאומה
בירושלים. בן־אמיתי, אחיו
של השר מרדכי ציפורי,
קיבל הודעה על היותו ציר
בקונגרס רק שלושה ימים
אחרי נעילת הכינוס.
אחיו, שר-התיקשורת,
היה מטרה לחיצי־הביקורת
בישיבה של חטיבת חרות בכנסת
עם פעילי התנועה בצפון
הארץ. ראש הסניף ב־קרית־שמונה
יואל אכרה ס,
!תקף אותו אישית. ציפורי
קרא לעברו :״אתה קשקשן!״
יושב־ראש הישיבה רוני
מילוא ניסה להרגיע את הרוחות
:״הדברים נמחקו מן
בראיון לרוכיק רוזנ טל
בשבועון חותס, סיפר
הסופר סמי מיכאל שהוא 1
•צא לפנסיה מוקדמת ועזב
את מישרתו במישרד־החק־לאות
.״הגיע הזמן שהבנתי
בישיבת ועדת־הכספים
של עיריית תל-אביב נדון חוק
עזר עירוני המתיר לערבים
(בלשון החוק :״בני מיעוטים״)
ביפו לפתוח את חנויותיהם
בשבת, בתנאי ש יסגרו
אותן ביום המנוחה
שלהם. העיר נחום רז, חבר
המועצה מטעם המערך, שיש
להחליף את המינוח ״בני
מיעוטים״ לערבים ,״כי לא מן-
הנמנע שאנחנו נהפוך בעתיד
הלא-רחוק לבני־מיעוטים.״
הזמר צכיקה פיק ושחקן
הכדורסל מיקי כר־קוטיץ
/הגרים בשכנות ב־רמת-השרון,
הפכו שכנים לצרת
מכוניתו של פיק נפרצה
בדרך יוצאת־ז־ופן: ה גנבים
פירקו את החלונות
בזהירות, הניחו אותם על
הכביש ורוקנו את תכולת
הרכב. כעבור יומיים נפרץ
ר״כבו של ברקוביץ׳ באותה
שיטה.
אוניוח נבון
מסבירה לרעיית נשיא ארצות־חברית,
ננסי רגן (למעלה) את פועלה למען
ילדים מחוננים וילדים פגועים, בעת ביקור הנשיא יצחק נבון
ורעייתו בארצות־הברית. באחד מביקוריה היא חמדה״לצון ורכבה
על אופני ילדים (מימין) .בביקור בביתו של ג׳ורג׳ וושינגטון (למשה)
נראתה אופירה ללא כובע פרווה אלא במעיל שבובעו צמוד אליו.
שהכתיבה ועבודה בשדה לא
הולכים ביחד.״ מיכאל עבר
מחיפה למעלות, והוא כותב
כעת שלוש יצירות, ביניהן
מחזה בשם שדיס במרתף,
שיוצג בתיאטרון החיפאי.
יוסף (״יוסי״) קלמן,
המנהל התורן בתיאטרון חיפה,
לא הסתיר את הפתעתו. ביום
המישחק הראשון שהתקיים
בין מכבי תל-אביב ו-
צה־אס־קא־מונזקוווז הוצג פע מיים
מחזהו של יהושע
סוטול נפש יהודי. כתב
קלמן בדו״ח על ההצגה :
״תנאי ההופעה באולם: אולם
מלא שונאי מישחקי-כדורסל.״
גם לבן שלי יש כזה.״ חברם
לסיעה אריק נהמקין התעורר
למשמע חילופי־הדברים
ושאל :״מה יש?״ ענה אמיר :
״מחשב כיס.״ העיר חשאי :
״לא, אני התכוונתי למחשב
ביתי.״ אמיר האדים מכעס:
״גם כזה יש בדימונה.״
!בראיון בגיליון האחרון
של במחנה נח״ל סיפר ח״כ
העבודה מרדכי (״מוטה״)
גור שכבר ב־ 1962 היו הפרות
של הסדר הציבורי, כדבריו,
בגדה המערבית .״לממשלת
ישראל נראתה שעה
זו פשרה להשתלט על אתור
ירושלים וצה״ל עמד בהיכון
להוצאת תוכנית זו אל הפועל.
באותה תקופה שימשתי כמפקד
חטיבת גולני ובכל גדוד
שלי היתד. פלוגה של נח״ל.
מכיוון שסמכתי על פלוגות
הנח״לאים, הקמתי מהן גדוד
הפרוטוקול.״ הגיב אברהם :
״אבל הם נרשמו בזיכרון.״
פהמשך התלוננו הפעילים
שהממשלה מזניחה את
פיתוח הגליל. ציפורי הזכיר
את המיצפים שנבנו שם. העיר
סגן־השר דכ שילנסקי :
״את זה עשה אריק שתן.״
ציפורי לא נשאר חייב :״הנה
עוד חכם אחד.״
ישראל ישורון, עד-
המדינה במישפט הרצח הכפול
של ש מ עי ה אנג׳ ל וחבריו,
מסתתר באחת מתחנות ה־מישטרה.
ביום השישי שעבר
הוא נראה יוצא מהתחנה,
מלווה בבלש, ובידו סל. הוא
הלך לערוך קניות לשבת במכולת
הסמוכה לתחנה.
הרב חיים שין /עוזרו
של סגדהשר דב שילנסקי,
המורה בקורם לערבית
שאל איך אומרים בערבית
מיסחר ותעשייה. אחד התלמידים,
ח״ב חיים טר־לב,
שהוא ברדו־כלל תלמיד די
שקט, ענה מייד. הוא נשאל
על-ידי חבריו לכיתה בכנסת
איך הוא יודע .״לא לחינם
הייתי שר-המיסחר־והתעשייה,״
ענה. העיר חברו לסיעה
מיכאל (״מיקי״) טר־זוהר:
״נעים להיזכר !״
מספרים על שרגא
נצר, האיש החזק של מפא״י,
שחגג בתחילת ינואר את יום
הולדתו ה־ ,85 שכאשר היה
אחסר על מינויי הח״כים
דאג תמיד לגיוון. יום אחד
הציעו מוועדת המינויים הרחבה
את הכללתו של חיים
צדוק. נצר מחק את שסו
מהרשימה, בטענה שיש כבר
תימני אחד ברשימה — יושב־ראש
הכנסת לשעבר, ישראל
ישעיהו המנוח. כאשר הובא
העניין לבירור אצל דויד
בן־גוריץ, הוא פסק שמועמד
לכנסת שנצר אינו
מכיר אותו, אינו ראוי להופיע
ברשימה.
העולם הזר 2368 .
א 111וים
הפננ״ל לשעבר של
רשות־השידור יצחק ריכני
והתלונן על אפרוריותס של
הח״כים, על דלות לשונם ועל
השיעסום שהם משרים על
השומע אותם. הוא נזכר ב־קאריקאטורד
. ,של הקאריקא־טוריסט
הצרפתי בוסק, שבה
רואים שוטר העומד מול כן
שעליו מונחת הוברת־תווים.
בחוברת מצרין תו אחד בלבד•
,שאותו שורק השוטר ב־פשרוקיתו
.״הח״בים הם אנ שים
תראחד,״ סיכם ליבני.
ליסני שוחח עם פגב״ל
מישרד־האוצר עזרא סדן
על בעיות אישיות שמעורר
התפקיד, כמו עשיית טובות:
לחברים. סדן, פרופסור לכלכלה,
התבדח שלפעמים
מתחשק לו, אבל הוא עוצר
בעצמו, ליבני הזכיר לו את
הסיפור המוכר על נ׳ון קנדי,
נשיא ארצות־הברית, שמינה
קרובי מישפחד. שלו לתפקידי
מפתח. כאשר העירו את
תשומת־ליבו לנוהג פסול זה
שאל :״אם אני לא יכול
פנינה רחנכלום
מדת
להוציא לקראת שבוע
הספר הקרוב ספר מפרי־עטה,
שייקרא רגעיס. הספר, שיצא
לאור בהוצאת דליה פלד, יכלול
קטעים שכבר פורסמו
׳בעיתונות ופרקים מיוחדים
שהיא תכתוב.
י בערב ראיונות נשאלה
פנינה מה היא מייעצת לאשה
היוצאת בהברת גבר בפעם
הראשונה, והגבר מוצא חן
בעיניה עד כדי־בך, שהיא
חצה ,׳להזמינו למיטתה. פני נה
השיבה שעליה להתאפק
עד לפגישה השניה, כדי למתות
את הגבר.
88 סגדיושב־ראש הכנסת
מאיר כהן חושש שאם
יוגדל סיספר סגניו של
מנחם סכידור, יתערער
מעמדו. הרגיע אותו סגן-
השד חיים קאופמן חברו
לסיעה :״אתה תהיה סגן-
בכיר לסבידור.״
במיסדרונות
הכנסת
יהודה נו ח
ח״כ הליברלים (ממושקף) הוזמן על ידי חברו מיכה בר״קול (מימיו) בצהרי
יום השישי לבית״קפה בתל״אביב. בר״קול, שעבד לצידו של פרח במישרד־החינוך,
לקח אותו דווקא ל״כסית״ .פרח סיפר שזו הפעם הראשונה שהוא יושב במקום. כשנאמר
לו שבאותה שעה יושבים שם אלה המוכרים כ״שמאלנים״ ,אמר :״הם דווקא אנשים נחמדים.
מה יש, כבר אי״אפשר לשבת בבית־קפה בגלל זה ז המקום מאוד נעים.״ הוא גם הזמין קפה.
אשתו, יהודית, שידעה כי
לא יוותר על צפייה במישחק,
דחתה את המסיבה לכבודו
ליום השישי. באותו יום קיבל
שתיל, שהיה בעבר גם עיתד
נאי־ספורט, את מה שכינה
״מתנת יום־ההולדת המרגשת
ביותר שלי.״ הוא קיבל הזמנה
בדואר לבוא ולעקוב מקרוב
אחרי מערסת־הבחירות
בגרמניה, שיערכו במרס הקרוב.
שתיל, חבר תנועת-
ההרות, הוא בעל קשרים ט ד
בים בבון. שיני חברים שלו,
האחד מהמיפלגה הסוציאל-
דמוקרטית והשני מהאיחוד ה נוצרי,
שלחו לו הזמנה והציעו
לו לחלק את שהותו
שם בין דירותיהם.
צעירה נאה ביותר עברה
בין שולחנות העיתונאים
בכנסת וחילקה להם חומר
משוכפל. אחד העיתונאים
שאל אותה לזהותה. הצעירה
ענתה :״שמי עדנה הירש־מן
ואני העוזרת הפרלמנטרית
של פינחס נולד־שטיין
״.שאל עיתונאי אחר:
״מי זה פינחס גולדשטיין?״
עולם של הכלא הוא עולם אכזר
וקשה, שהצופים יצאו מהאולם
עם כאב בטן אמיתי.״
גם על שיקום האסיר, העיר א־לקיים
:״ההצגה מטפלת נכון
בשאלת השיקום. זוהי החלטה
של האסיר, שבה הוא ניצב לבדו
מפחד ומתייסר. קציני ה־פיבחן
והעובדים הסוציאליים
יכולים לעזור או לדחוף אותו,
אבל ההחלטה היא פנימית.״
פסוקי ה שבוע
• יועץ ראש הממשלה
לעניני טרור, רפאל
(״רפי המסריח״) איתן :
״כל עוד ׳תימשך הנשמת
הציונות, היא תלווה בטירור.״
אריה
א לי א ם :״עזבתי את מיפלגת
העבודה דרך הדלת הראשית
ולא אחזור דרך החלון, גם
אם זה החלון הגדול והיפה של
עיריית תל-אביב.״
• הנ״ל :״כל זמן שיש
תותחים וחמאה — הרבה תותחים
והרבה חמאה — הרוב
בעם לא יחליף את הממשלה.״
העיתונאי
אמנון
אברמוביץ׳ :״איך החיילים
בלבנון קוראים לשכ׳פ״ץ? —
שרונית.״
• הרב מנחם הכהן:
״באשר מנחם בגין לא מתפקד,
זה רע לממשלה. וכאשר
הוא מתפקד, זה רע למדינה.״
י יהושע כיצור, הכתב
הפרלמנטרי של מעריב, ניגש
לחדש את תעודת-עיתונאי-
הכנסת שלו, שבעזרתה הוא
רשאי להיכנס למיזנון הח״כים
וליציע העיתונאים. קצין הבי טחון
אריה קוטר אמר לו שהתעודה
תחודש באופן זמני.
כיצור, שהוא גם ראש מערכת
הצהרון בבירה, התרגז :״לי באופן
זמני, ופנינה רוזנבלום מקבלת
תעודה באופן קבוע?״
נסח גוונו
סגן שר-החקלאות נאלץ לפתוח את
הדלת לכל רוחבה כדי לוצאת מה אולם
שבו התקיימה ישיבת המרפז ומועצת הליברלים. גרופר,
שהסיגר הקבוע חיה תקוע בפיו, עבר גם אז בקושי רב בפתח.
למנות בני־מישפחה, למה לי
להיות נשיא?״
שלמה
הפרופסור אבינרי סיפר במלאות מאה
שנה למותו של ק ארל
מארפס, שאילו מארכם היה
חי בפראג, בשנת ,1968 היו
השילטונות טוענים שהוא
נולד להורים יהודיים, גדל
בבית בורגני, התחתן עם בת
אצולה ושלאורך כל הדרך
•תמך בו קפיטליסט בשם
פרידריד אנגדם.
העולם הזה 2368
מתבדחים על מעמדו של
יושב־ראש מיפלגת העבודה
כמפסיד קבוע, יתמיד על סף
הזכיר .,הבדיחה היא, ש־שימעון
פרם השתתף יחידי
בריצת 700 מטר — והגיע
שגי.
העיתונאי תבאר־שבעי,
יצחק שתיל היה צריך
לחגוג את יום מולדתו ה־42
ביום החמישי, יום שידור
המי׳שחק השני בין מכבי יתל־וצ׳ה־אס־קא־נזוסקווה.
אביב
1שחקני
המחזה לצאת
מכאן, המועלה בתיאטרון באר־שבע
והעוסק באסירה שהשתחררה
מכלא ודרכי־שיקומה, זכה
לביקורת מיקצועית מצד
אסיר. כוכבת ההצגה, אירלין,
היא השחקנית חווה אודם־
מן, שבעלה סמי אלקיים מרצה
עונש של מאסר־עולם בכלא
רמלה. הוא בא לאחת ההצגות
בבאר־שבע ואחרי־כך
מאחרי הקלעים, העיר כמה הערות.
לחיים הוכה, המגלם
דמות של סרסור־נרקומן —
אמר אלקיים :״לנרקומנים שיש
להם קריזה כואבים המרפקים,
השמיעה יורדת והם רואים
פחות טוב.״ אחר־כך אמר,
שחסרה לו אלימות על הבימה:
״יש שם כאב וחרדה. אבל אני
הייתי מחריף אותה, מראה כיצד
הסרסור שופך עין לאר־לין,
כדי שידעו הצופים כי ה־
מנחם סבידוד
מתיישב בכיסא צר־המידות באולם
בית ציוני אמריקה בתל־אביב.
במקום התקיימה ישיבה של מועצת ומרכז המיפלגה הליברלית
ויזשב־ראש הכנסת, שהוא איש המיפלגה, בא למקום. כדי
להתיישב בכיסאו הוא אחז בשני מסעדי הכיסא ונדחק פנימה.
בלונים
סאת דני אלה שם•
ה שד •עקב 1 0 *10 עו ב ד
על המצאהחדשה
ולחייב אברהם שפי ר א
מיי ח סי ם מי שקל עו ד ף
• הנ״ל :״עוד לפני ש־חו&ת
לדשודהזזשמל, הפכו
אנשי קרית־ארבע את העמודים
שהציבה עיריית חברון
לעמודים של ם תח גבוה.״
• ח״כ שינוי מרדכי
דימזוכפקי :״אחרי שיש
לנו תקציב של טריליון׳ התקציב
הבא יחושב בשנות-
אין גם דעות זהות בץ גבר
ואשה.״
• ח״כ העכודה שימ־
עון פרם :״יצחק גבון יופתע
מתגובתי אם יחליט ללכת
לפוליטיקה.״
• ח״כ אגודת ישראל
אברהם שפירא. :אנשים
נדב מרגלית
קברניט ב״אל־על״ (מימין) ניצל את
ימי חחופשה מאיגש של אנשי ח•
חנרח ויצא עם.בנו לטיול רכיבה על אופני גלגל אחד ליד ביתם.
אשתו של נדב, אילנוז, מופרת כמארגנת תצוגות־אופגת מבוקשת.
אור׳ למרות שהחושך הולך
וגובר.״
הנ״ל :״המצב הוא
כל־כד רע, שכדי להיות פס־מיסט
אתה צריך להיות אום־
טיפיסט.״
הנ״ל :״השר יעקב
מרידור עובד בוודאי על המצאה
חדשה. נספומט לבנק
הזרע.״
• ח״כ העכורה אכא
מייחם ים לי יותר השפעה
משיש לי. אולי מפני שיש
לי עודף מישקל. חושבים
שיש לי מישקל עודף בכל
תחום.״
• הנ״ל :״על שאלות
אישיות אני עוגה לאשתי,
אם היא תשאל אותי*.
המשורר
״סמילחמות ומאליפות אין-
סופיות בטרם עת, הורים
קוברים בנים, ותוחלת התקופה
בספק.״
• הנ״ל . :כשהאנוש והאנושי
משחקים במחבואים
והבורסה, הכדורגל והכדורסל
הם התזונה המזינה, לעזאזל,
למה ההברה מצפה?״
אכן :״על-פי אריק שרון,
אץ לישראל אוייב אלא
ארצות־הברית.״
• הנ״ל, ועל המצב ב-
פיפלגת העבודה :״אצלנו
מדברים מי ישב בראש־מם-
שלה שאינה קיימת׳ מי יהיה כשהתפקיד ראש־הסמשלה
ומום ומי ינהיג אותנו כשאין
בלל בחירות באופק.״
• הוכר עיריית תל־אכיב
שום
קצר בעי ובין זבולץ
חמר. ובאשר אחות בדיעות,
אליהו פוליטי ומעורר תושבי
יהודה
סגן שד־החוץ
כן־מאיר :״אין
רוני רימון. :ח״כ
שפייזר עושה ניצול
כמסיר ופביש, מוי
בחילה. במצבם של
כפר-שלם.״
אבא אבן, יוטף בורג, מנחם בגין וטדי קולק.
הטולס תזה 2368
בדיסהונט
״הענין שלהפ?ף מ
תפ״ס אותי...״
...פתאים קבלתי הזמנה ענקית,
ועם ההזמנה באה גם מקדמה
גדולה, כדי להבטיח את המחיר.
יצאתי מורווח מהענין.
בדיסקונטישעם מי לדבר־ ״ביזנס״.
עכשיו יש לי בעיה איך
לשמור על ערך הכסף, עד
שאוכל לייצר את הבדים,
ושלא אפסיד מכל הענין.
עם מילדבר?דיסקונט.
נכנסתי לסניף,הצגתי את
הבעיה והציעו לי מיד פתרון.
כיוון שהייתי צריך את הכסף
בחזרה בטווחים של ימים
ושבועות קניתי תפס״ים
(תעודות פקדון סחירות)
ופק״מ(פקדון קצר מועד).
הריבית-לא רק שכסתהלי
את ההפרש־ אלא עוד
גיורא זילברברג, ייצרן טקסטיל.
מבנקד ״ ס קו נ ט
וימריעקבטון־טמיר
הורוססוס
איך אביזר להבחין מי מבני המזל
משתל לצאת מקשיים ום* הוא זח ש־נכנע
באמצע הדרן ומוותר!
בכף היד קיים איזור השייך כולו
למזל גדי. איזור זה נקרא האיזור השבתאי.
כוכב שבתאי, כשליט המזל,
הוא המייצג את ההגבלות והקשיים
שעל בני המזל לעבור, אן הוא זה
הממריץ אותם להיבנות ולהתקדם למרות
הכל.
האיזור השבתאי כולל את האצבע
האמצעית (אמה) את חנבעה שמתח-
מדים בנימיני
מזר החודש:
ו הם מאללסיס את
בני גד סובלים
מעיכוב ,1] ,עש ״ם
וה 2בלוח, נ או *
א יום מתלונן נים
ומתגנו׳! 1עדיהם
תיה ואת הקו החוצה את היד באמצעיתה
— הקו שנקרא קו הגורל, שמיקומו
מול האצבע השבתאית (השנייה).
כירורגים
מחלקים את כף היד לשני
חלקים, המשקפים את הטיבנה של כל
אחד. האגודל והאצבע הראשונה (חמורה)
מייצגים את העולם החיצוני של
האדם, ואילו האצבע השלישית (הקמיצה)
והרביעית (הזרת) מייצגים את העולם
הפנימי. האצבע האמצעית (האמה)
מקבלת את התפקיד של מרכז
היד. היא המתווכת בין שני העולמות
— הפנימי והחיצוני, או בין הצד הלא
מודע והצד המודע של האדם. האצבע
האמצעית נחשבת לאצבע המווסתת. היא
מראה את יכולתו או אי-יכולתו של
האדם לגשר בין שני עולמות אלה,
(המשך בטנזח־ )44
לקאריירה תחיה חשיבות רבה מן הרגיל,
לא רק הצלחה צפויה השבוע, אלא
גם מעורבות אישית
חזקה. סוף־סוף אפשר
להוציא את כל המרץ
שהצטבר בתוככם בחודשים
שעברו. אן
המטרות שאותן הצבתם לעצמכם נושאות
פרי, ונראה כי אתם. מצליחים בהגשמתן.
הזמן הרב שאתם מוציאים
על פעילות חברתית
מעייף, ואתם
מתגעגעים׳ למעט מנוחה
בקרב המישפחה.
הרגשה שהעולם פתוח
לפניכם, עליכם להיות
זהירים בשטחים אחו
2במרס -
20באפריל
רים. אל תזניחו את
בני-הזוג ונטו למלא
את רצונם — נטיעה או טיול משותף
יוסיפו להידוק היחסים. נהגו בזהירות.
כם להוכיח כעת את
חוווו
ש ען
יכולתכם הטובה בשטח
האירגון, וידידים דור־
21ביוני -
?0ביולי
שי טובתכם מטוניינים
בקידום הפרוייקטים ש בהם
אתם עוסקים. בעניינים כספיים עליכם
לא להזניח דבר. שלמו חובו וחשבונות.
אורחים יפתיעו אתכם בביקור נעים.
אלה יחיו קשורים לידידים או קרובים
בארצות אחרות. גם
אתם תוכלו לתכנן לעצמכם
נטיעה קצרה
ומרנינה בקרוב. בתקופה
זו תוכלו להתפנות
לשטח לימודים
חדש — יתכן שכעת
תוכלו לרכוש לעצמכם
כלי נגינה
חדש, ולהתמסר ברצינות
ללימודי הנגינה.
בשטח העבודה היו זהירים בכל הקשור
להחלטות או התנהגות אימפולסיבית.
על הקשיים, העיכובים וההגבלות שמעמיד
הגורל לבני מזל גדי יודעים רק
הם עצמם. כל אחד מבני המזל •כול
להעיד שהדברים שהאחרים מקבלים
אותם כמובנים מאליהם, עבורם הם
מתנה יקרה ונדירה. בני המזל לא
ממהרים להתלונן, ובוודאי שלא לעורר
את רחמיהם של הסובבים אותם. הם
מקבלים על עצמם את קשיי הגורל
ומתמודדים כמעט בגבורה עם כל עיכוב
ומיכשול המוצב בדרכם.
עובדה מוכרת וידועה היא, שבני מזל
גדי מאכלסים את חמישרות הנכבדות
ביותר, בכל תחום אבשרי. זמרים, נגנים,
בוליטיקאים, בטלים, ציירים, רובאים,
ברובטורים, אנשי־עטקים ומג-
כ״לים של חברות משגשגות.
נשאלת השאלה: אם כל-כך קשה
לחם, כיצד הם בכל זאת מצליחים
להגיע לקאריירה מצליחה! ברור שעליהם
להיות חזקים, להשתמש בשיכלם
יותר מאשר בריגשותיחם, לסגור את
עצמם ולהיות מוקבים בחומת-מנן עבה.
£-חיי־הרגש מתחילים להתייצב• הקשרים
הידידותיים החדשים, שהנעימו לכם את
התקופה האחרונה, מש נים
את אופיים. ועלי-
כיס להסתגל למצבים
עייפות־מה
חדשים.
עלולה לפקוד אתכם
וייתכנו אף הפרעות
בשטח הבריאות. העניינים
הכספיים שזב
באפריל -
מטרידים — בתקופה
סי? בנ־יא*
המתקרבת נסו לחסוך
בתוצאות, ותרו על
רכישות שאינן הכרחיות. הכסף יהיה נחוץ
לדברים אחרים. תתחשבו בקרובים שלכם.
המישוות הבכירות
! ביותר, בכל
התקופה המתקרבת תביא לכם הנאות
רבות ורצון להוציא את המקסימום מהחיים.
אלה שעוסקים
באמנות יצליחו במיוחד,
רעיונות מקוריים
יתקבלו ביתר הבנה.
השטח הרומנטי יהיה
׳•׳קי יי; י ני* 1 אתכם למחשבות על
ני \ 2 11 נו
שינויים חשובים בע־בספטמבר
תיד הקרוב. מבחינה
2באוק טובי
כספית המצב אינו
מעודד במיוחד — בימי
הראשון והשני עליכם לחיות זהירים
שיבעתיים בכל טח שקשור להשקעות.
בזז
זז זז בזז
בזז
השבוע
עליכם להתרכז היטב בעבודתכם,
שכן בתקופה זו תוכלו להשיג יותר כוח,
ולהעמיד את הסובלים
אתכם במקומם. העולם
הריגשי גורס ללא מעם
התלבטויות, ומביא אתכם
אפילו לבילבול. אל
תחליטו דבר, שימרו
על הקיים. השינויים הרצויים
לכס יגיעו תוך 11 זמן קצר, אך עד אז יש
להמתין בסבלנות. לק ראת
השבוע הבא יהיה
עליכם לשים לב לבריאותכם, אתם נוטים
לסבול מבעיות באיור הגב והרגלים.
אתם טרודים בעבודה חשובה ומוצאים
מצב הבריאות אינו משביע־רצון במיוחד.
מעט זמן לחנאותיכם הפרטיות. כבר כעת
העומס הרב שמוטל עליכם לאחרונה מחאפשר
לראות את הליש
אתכם ואתם נוטים
אור שבקצה המנהרה.
לחלות במהירות. רצוי
מתברר שתוכלו לעמוד
להרבות ב שינה כדי
בהבטחות שנתתם, ולמנוע
מהמצב להידר בעוד
זמן קצר תזכו
דר. השיפוט בתחום הלשבחים
מפי אותם
כספי עלול להיות מוט שקשורים
כעבודה שעה,
צעדים חשובים
אותה אמם מבצעים.
כדאי לדחות בשבוע.
אנשי-עטקים חייבים
אביזרים ביתיים מתקל21ב
יו ל י -
22באוקטובר ־
21באוגוסט
להיות זהירים בכל מה
22בנובמבר
קלים לאחרונה ומבי־שקשור
לשותפים —
אים לעצבנות ורוגז,
אל תמהרו לתת אמון ואל תסתנוורו
אך בשבועיים הקרובים זה יהיה המצב.
זוהדברים יסתדרו מעצמם.
ממחמאות, הן עלולות להיות מסוכנות.לאחר תקופה
במקים העבידה אתם נתקלים בבעיית *
בגלל תקשורת לקויה עם הסובבים את* -
כם. הבהירו את עצ
מכם
בצורה ברורה ואל
תחיו כל-כן עקש*
נים
וקיצוניים בקשר
לחחלטותיבם. רצוי לא
לתת מישקל כבד מדי
לבעיות עם בן־חזוג•
המשיכו בקו שבו אתם
נוהגים לאחרונה, וה 20ב
ינואר -
18בפברואר
עניינים יסתדרו לשבי-
זז זז עות־רצונכם. בשטח ח- זז כספי נוטים להסתכן יותר מכפי הרצוי. ן
ימי הראשון והשני יחיו רגישים במיוחד .
למרות שאתם פופולריים לאחרונה, ו־חוש־החומור
עוזר לכם להיות מקובלים
בחברה, קונפ^
יותר
ליקטים פנימיים מביאים
אתכם לחוטר-
שקט. חפיתרון שנראה
באופק הוא נטיעות.
בתקופה הקרובה נראה
שלא תשארו זמן
רב במקום אחד, הצורן
בשינוי יביא לכם
רעיונות מעניינים באשר
לעתיד, שיחות
עם ידידים יעזרו לכם לגבש את מחשהכספי
עדייו רגיש.
בותיכם. השטח
את יכולת־האירגון הטובה שרכם תצטרכו
להראות השבוע. הכישורים שרכם בשטח
דה עשויים להביא לפריחה
בתחום הקאר־יירה.
אך היו זהירים
ביחסים עס צוות־עוב־דים
או עם שותפים לעבודה:
אי־חבנות קט נוניות
ובלתי־חשובות
עלולות להתנפח ול22ב
אוגזסט -
הביא למצב לא נעים.
22בספטמבר
הקפידו להבהיר ולהסביר
את תוכניותיכס,
ואל תשאירו פתח לאנשים שמקנאים
בכם. בשטח הרומנטי המצב מעודד מאוד.
נתונה
השבוע תהיה נטיה להתעייף בקלות. מע־שים
שנעשים בדרך־כלל ללא מאמץ, יד־רשו
מכם להשקיע יו־תר
מרץ, כדי להגיע
משביעות־לתוצאות
רצון.
תוכניות חדשות רצוי בתחוס־העבודה
לשמור בסוד, ולא ל־פרסם
דבר תקשור בהם.
צפויה הצלחה אך עלי־כם
להמתין בערך כח־חודש
ימים כדי לבצעו
ולהתקשר עם אנשים
שעורו לכס ב כו השטח הכספי יפתיע
אתכם לטובו /אך עדיין לא השבוע.
י ! 4-1 2
דעתו של ״לוקולוס״
שהזמין אוכל סיני ה בי ת ה...
סכחכים להמריד איו והדח מהמדינה דבר תאגודת
טית־חילתיוב
החומניס־
טרם נרגענו מלבנון וכבר דופקים
שלושה נושאים ועוד אחד בשערי
החברה הישראלית המתוסכלת:
הכנת האופנסיבה של אגר
דת-ישראל לחוק, מיהו יהודי״,
1השפעהסיני
...כשהזמנו למחרת ארוחה סינית במיסעדה הסינית של הוויליג׳ האוכל לא
[ היה הרבה יותר גרוע אבל המחיר היה חצי הסחיר 600 :שקל לזוג. אכלנו מרק־עוף
[ ותירס בטעם מתקתק מעט, טעים מאוד, עם תירם רענן שכאילו נקטף זה עתה.
! אכלנו אגרול טעים ושתי מנות עיקריות, האחת בשר בירקות והשנייה עוף בשקדים.
לכל אחת היה טעם משלה, וסוגי ירקות משלה (בבשר, למשל, היה הרבה כרוב,
שהיקנה לו טעם מיוחד, ואילו בעוף היה הרבה גזר שהבליט כאילו את טעמו,
המעודן) ,האורז היה מעורב בחתיכות בשר, גזר ואפונה וליווה כראוי את המנות
ן העיקריות. סיימנו בבננה מצופה בבצק ושמשום, מאכל תאווה, בעיקר כשטובלים
,אותו במעט סירופ מייפל. אנחנו עדיין בעיצומה של ההתלהבות הסינית וייתכן 1 שבשבועות הבאים נגיע גם למיסעדות נוספות. על כך כמובן עוד נדווח.
12.1982
כעדה דתית יהדותית, הנשלטת על־ידי
מועצת גדולי״התורה כגוף עליון
על החוק והכנסת הישראליים.
המאבק נגד התבוללות שחוק זה
בא לשרת, ושאירגונים ציוניים-
חילוניים נתפסים לו, משרת אף
הוא מטרות פוליטיות דתיות, ד
עומד בסתירה לאמאנציפאציה היהודית
של הציונות ההיסטורית.
מאבק כנגד התבוללות הוא גם
זכות־האדם לאינטגראציה תדבר
תית-חברתית לפי רצונו•
משום שישראל הסמי־תאוקרא1- -
תית לא הביאה בשורת תרבות
חברתית לציבור המוסלמי המדוכא
על-ידי קאדים למיניהם, בשיתוף
עם מישטר ספראטיסטי לפי פדי-
מ ב בי ח
ב כ חו ל
הסרט חייל בכחול זכה בהצלחה
רבה בזמנו. הוא שווה
יותר מנאומים והפגנות. צריך
לעשות הכל כדי שיוצג לפני
בני־נוער — אפילו לערוך מגבית
בין קוראי השבועון, כדי
לרכוש עותק ולהציגו חינם
בתנועות־נוער ובחוגי־בית.
קורא חסון
*׳יינה דלאג 875
גייר כהן,
קריייית־אתא
מטרות פוליטיות דתיות
פילחמת-כיסאות ושררה של נציגיה,אלוהים
עלי אדמות ובקשת הקאדים
השרעיים להתיר פוליגאמיה
למוסלמים בישראל.
ועוד אחד: בג״ז היהדות הפת-
ניות בורג-קניגן, נמצאת בקשת
הקאדים חופפת את התהליך של
הרגרסיה היהודית בישראל. בקשת
הקאדים לשיוויון עם יהודים
דווקא בתחום דיכוי האשה וראייתה
כנכס ליצירת ולדות, סיפוק
חללמ שו חררלא וחזר
לשר־חמדע, יובל נאמן,
בעיח״ק ירושלים חשל-
מח שחוברת לח יחדיו
תובב״א.
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
ד״ר מרדפי זידמן
הוצאת רש&ים
רח׳ אילת . 47 תל•*
מל. ו • 65700 ניו 657
פו ר ם 1שרא רי מ קו רי
ספרמרתקבע רי לז תיו
ו ב סיגנו ם ה מיו ח ד.
הפצה בלעדי ת: אופק סוכנויות.
שמחתי מאוד לשמוע על תוכניתך,חלל
הישראלית, בעלת המעוף
והחזון. אין ספק: תוכניתך
הגרנדיוזית לכיבוש החלל תתרום
רבות לפיתוחה, שיגשוגד, וביטחונה
של ישראל. מאז עלה אליהו
הנביא במערה השמימה ברכב-אש,
לא חדל עם ישראל מלצפות ליום
הגדול והנורא, שבו תשוגר החללית
הישראלית המודרנית הראקורא
לוי
שונה, אחרי 3000 שנים.
לנחות על השמש
אכן, האתגרים שבכיבוש־החלל
גדולים ועצומים. מרחב־מחיה חללי
עצום, שחובר לו יחדיו, עומד בשיממונו ומצפה לגואל. אפשרויות
בלתי־נדלות להקמת התנחלויות, מאחזים ומיצפים, לכיבוש ה שממה
וגאולת הקרקע, עוממת לרשות המתנחלים החלוצים הגיבורים,
אנשי גוש־חללים.
קיימת סכנה שמדינות אחרות יקדימו את ישראל. לשם כך אנא
הזדרז ליזום בממשלה חקיקת חוק שיקרא ״מרחב החלל השלם״,
שיחיל את החוק הישראלי בחלל :״חלל ששוחרר והופקע מלא-
יהודי, וסופח לידי יהודי, לא יוחזרו״
בעיה נוספת היא: כיצד יוכל יהודי לקיים את מיצוות-הדת
בחלל — שמירת שבת-קודש, הדלקת נרות, לאיזה כיוון עליו ל התפלל,
ואיך יופרשו מעשרות, תרומות, שנת שמיטה ויובל, ועוד,
יש צורך בדחיפות לכנס את מועצת גדולי־התורה, אשר ידונו בכובד
ראש בסוגיה הילכתית־חללית חשובה זו. רצוי לשתף גם את הרבי
מבולבלוביץ מברוקלין, שהוא מומחה בענייני כיבוש והתנחלויות.
לצורך הצלחת המיבצע מוטב שתפנה ליעקוב מרימר, בעל
ההמצאות, שיתרום גם הוא מכישוריו הברוכים. המצאתו הנפלאה
״תיבת האנרגיה״ תוכל לספק בהצלחה חשמל לחללית, להתנחלויות
ולישיבות שיוקמו בחלל, ולהאיר מהחלל את העולם כולו, כמו
שנאמר :״אור לגויים״.
בעיה שעדיין המדע טרם מצא לה פתרון היא, כיצד לנחות
על השמש. אין ספק, שהמוח היהודי המהולל ימצא במהרה פיתרון
מבריק, כמו, למשל, הנחתת החללית הישראלית הראשונה על *
השמש בלילה. פיתרון פשוט, גאוני ולא יקר.
שבת אי ליי, ונזת-גן
קדמת (רפורמים) להכיר בזכותם
לרשום נישואין לפי חוק.
חוק ״מיהו יהודי״ מתכוון להחזיר
את היהודים לגלות הרוחנית
בישראל ובתפוצות ולמסור את
מפתח שערי-העם בידי קבוצה ש־שיעבדה
את אלוהי אברהם למטרותיה
הפוליטיות. החוק מתכוון
להנציח את העם העברי בישראל
מיני ושירותים, היא אות־קלון לחברה
היהודית ישראלית, כמו לעדה
המוסלמית עצמה.
מוטלת בספק זכות הגוף המחוקק
הישראלי למעורבות בענייני _
העדה המוסלמית ולדחיית בקשתם
של הקאדים, משום שזכות זו מותנית
מוסרית בשיחרור העצמי של
(המשך בעמוד )24
_ חשנ 0קזה:
יפתח שביט ־
סוהר או אסיר*
נסיון לשלול את עצמאותו של עם אחר, בדרך הכיבוש !
האם כיבוש לבנון הוא הכרעה דמוקרטית! האם
מכריעים בו תושבי ישראל — אם אכן החלטות ממשלתם
מייצגות את רצונם — על גורלם־הם! רק בסכנה
מוחשית ומיידית לקיום אפשר לנסות להצדיק התקפה
.בהחלטה תמקדס־ת ומזלים
הציבור י ל גזולו־סא -
לא י ד 7111 ים אוזר
העורך חראשי של ״במחנה״ (״עיתון חיילי צה״ל״)
הקדיש את טור המערכת שלו לאזהרת קוראיו החיילים
מפני ״תנועה מטויימת״ ,כלשונו, שחבריה, חיילים
בשירות מילואים, מבקשים שלא להישלח ללבנון.
הוא מתכוון ל״יש נבול״.
יש לו סיבה טובה. אמת: מיספר החיילים שסירבו
לשרת בלבנון עד היום אינו רב> אך מעולם לא
היה מיטפרם רב יותר.
15 סרבני שירות בלבנון מאז תחילת הפלישה,
עשרות חיילים שהביעו בעת גיוסם לתקופת מילואים
את התנגדותם לשירות בלבנון — וחלקם נפטרו משירות
בלבנון — ויותר מ 1,500-חתומים על מיכתב
״יש גבול״ ,המבקשים משר-חביסחון שלא להישלח
ללבנון — אכן, הם סיבה לדאגה.
העורך הראשי לא יכול חיה לספר לקוראיו כי
ברגע זח יושבים בכלא שלושה חיילי מילואים על
סירובם לשרת בלבנון: יפתת שביט ( 21 יום),
״ימה עושה הדמוקרטיה סו
כביש נייחת ־תושק?׳•
ג׳ ו׳ ( 55 יום) וסגן (דרגתו הורדה לטוראי במישפט)
סמיר חונוקאי מכפר קמה, שנידון לחמישה חודשי
מאסר בפועל ושיבעה על־תנאי.
העורך הראשי מסביר כי סירוב פקודה הוא סכנה
לדמוקרטיה.
קל לטעון כנגד מגן דמוקרטיה מסוג זח ״טענות
לפי האדם״ הטוען. לא זאת אעשה: רבים הם בני־האדם
שנפשם נקעה מכיבוש לבנון, שהתנגדותם המצפונית
לשירות בלבנון חיתח מביאה אותם להחליט על
סירוב פקודה — לולא חשבו, כי סירוב כזה אכן מחליש
את הדמוקרטיה בישראל.
לכל אדם שמתחבט בבעייה זו מכוונים דברי.
הטענה היא כזו: סירוב פקודה הוא חפרת רצון
הרוב, כפי שזה מובע בבחירת ממשלח, שלה הסמכות
הבלעדית לתת הוראות לצבא.
סירוב פקודה מערער את יסודות הדמוקרטיה ובכללם
— קבלת דין הרוב על-ידי המיעוט וכפיפות
הצבא לשלטון האזרחי הנבחר.
אבל דמוקרטיה ״אינה מנגנון־פלא המייצר החלטות.
יש כמה תנאים מוקדמים לפעולתה.
דרך ההכרעה הדמוקרטית מיועדת להכרעות פו-
לטיות, לא להכרעות מדעיות: מה דמוקרטי בכינוס
פיסיקאים, שבו מתקבלת החלטה ברוב״קולות, כי
כדור-הארץ שטוח כצלחת ז
וגם לא להכרעות מוסריות: שום רוב לא יהפוך
טוב לרע, לטוב. כיצד תוכל החלטת חרוב להכשיר
פישעי-מילחמח 1
ובתחום הפוליטי עצמו, ההכרעה הדמוקרטית היא
של הציבור כולו — לגבי גורלו הוא.
גורלו הוא — ולא גורלו של עם אחר.
מה דמוקרטי בהחלשת הכנסת, כי החוק הישראלי
מוחל בזאת על פקין! כיצד מוגשם העיקרון הדמוקרטי,
כאשר רוב מוחלט של אזרחי שוודיה מחליט כי
יש למנוע עצמאות מוונצואלה!
והעיקר: כיצד עולה הדמוקרטיה בקנה אחד עם
צבאית. איך מצדיקים התקפה בעזרת ״התוכנית הגדולה״
של שרון! !
הדמוקרטיה אינה טכניקה לקבלת החלטות. היא
קשורה קשר אמיץ לאופי ההחלטות המתקבלות.
אי־אפשר להכריע באופן דמוקרטי על שלילת הדמוקרטיה,
או על שלילת חרויות-יטוד מבני אדם.
כמו למשל: על שלילת זכות הביטוי של המיעוט
על־ידי חרוב.
כמו למשל: על שלילת זכותו הדמוקרטיה של עם
אחר לקבוע את גורלו, סדרי-חייו.
כמו למשל: להחליט (בממשלת ישראל) על סדר
חדש — בלבנון.
ובאמת: איך בדיוק מגינים על הדמוקרטיה בכביש
ביירות-דמשק ! בהרי חשוף ! איך לצודד את צריח-
הטנק לשם כך!
מה עושה הדמוקרטיה בביירות! נהרגת, מופצצת,
מופגזת — או אולי מביטה מן הצד!
הסכנה ליסודות הדמוקרטיה — בלבנון ובישראל
— נובעת מן הכיבוש. מה מביא לביתו חייל שמייצא
ללבנון — בחירות על כידננים!
יפתח שביט, חבר ״יש גבול״ ,היה אמור לשרת
במחנה ״אנצאר״ .עכשיו הוא בכלא .6
סוהר או אסיר — מה אומר על כך העורך הראשי
של עיתון חיילי ישראל!
גד א לגזי, חל־אוב3-
• גדי אלגזי הוא חבר בקבוצת חיילי המילואים
יש גבול. בעבר היה סרבן־שנוחיס.
שחם_ חשנם חזת_
מדינה חילונית, מדינה דמוקרטית
שיוויון נוסף שבגישת חשילטונות של מדינת ישראל
היהודית הסמי-תיאוקראטית אל התושבים הערביים,
כשבמיקרים ספציפיים ״בעלים״ יהודיים זוכים באשה
שניה על פני הראשונה — כפי שחם מציינים — הם
ראויים לתשובה: אין לשקול שום מיקרה של הרשאת
קשר נישואים נוסף עפ״י חוקי-דת קדומים (אלה או
אחרים) אלא עפ״י נסיבות כל מיקרה לגופו; ויש
לאפשר גם לאשה איש שני על פני הראשון, בהתאם
לנסיבות המיקרה.
נראה לי, שבסוגיה זאת יש להזכיר גם את האפ-
לעיתים תכופות למדי קורה בכרוניקה הישראלית,
שצדדיה השונים של אותה בעייח עולים בבת אחת,
בגליון אחד של עיתון יומי אחד; ואם נטה מישהו
לייחס מיעוט חשיבות לפן אחד, הרי הפנים חרבות
מוכות כנגד עיניו ואינו יכול להתחמק, כמוכה סנוורין.
כך קרה בעיתון ״הארץ״ ,ב 50-בדצמבר .1982
• בקשתם של הקאדים השרעיים המוסלמים
לאפשר למוסלמים ״לשאת יותר מאשח אחת״ ,בהתאם
לחוקי הקוראן (עם׳ ,8מעתי״ם) ,זוהי בקשה שבכוונתה
להחזיר את האשח המוסלמית למעמד הנחות של
רכוש ״בעלה״ ,במובן הקלאסי. למרבה הצער, לא היה
בכוחה הרוחני והפיסי של מדינת ישראל — בגלל המצב
הפוליטי ומשום הכפייה הדתית היהודית הנוהגת בה
גם כלפי תושביה היהודיים — לקדם את האשח ה מוסלמית
והאשה הערביה בכלל, החיה בתחום שליטתה.
אך דרישת הקאדים באה כדי לחסל את המעש
שכבר הושג למענה, למרות הכל.
אין צריך לומר, שיש להתנגד לכל חזרה כזאת,
בכל התוקף המוסרי והחברתי. החברה המבוססת על
..אם׳שסה1ו18ו1ק 1גו ,11111013
יש ׳לאבשו גס ראשה לשום!
איש יש* ,ערבו• הראשון־
המסורת המוסלמית זקוקה לשיחרור בשטח המיני-
כלכלי ממש כמו החברה היהודית-אורתודוכסית וזו
״החילונית״ ,הצבועה, ובשתיהן חאשה זקוקה לכך
יותר מכל.
אם התכוונו הקאדים הנכבדים להצביע על אי-
..מאבקזופלססזיס וגד ן ווי 0׳
וחכ׳סש לא יצלח, כל שד
תישאו־ חאשוז המוסלמית
תחת דים׳ וכיבוש כעומד
שרות להתרת נישואים במיקרה של אשה חולת-נפש
מאושפזת, ש״בעלה״ זוכה בשיחרור מנשואיח, ואילו
כשהמצב הפוך אין הדבר קל כלל ועיקר. הדבר אמור,
כמובן, לגבי יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד, שכן
ההלכה הדתית היא הקובעת בתחום זח, עפ״י החוק
החילוני שקבע כך״.
קולות כאלה של הקאדים הפעם אינם ערבים לאוזן,
וחם מזכירים בהחלט את הצטרפות למאבק הלאומי
הערבי-פלסטיני, חייבים תומכי המאבק הפלסטיני —
ערבים כיהודים כאחד — להסתייג מנימה זאת.
המאבק הפלסטיני נגד כיבוש, שיעבוד ודיכוי לא
ייצלח אם ישאיר את האשה הערבייה (מוסלמית, בהקשר
זה) תחת כיבוש, שיעבוד ודיכוי של ״בעלה״.
ברור הוא, שלו חיה על החילונים הערביים הפלסטיניים
להיאבק בשילטונות ערביים פלסטיניים למען
שיחרורם מעול המסורת הדתית, חיה ביכולתם קל
יותר לראות את המצב לאשורו. אך המצב לא ישתפר
בשל טישטוש מושגים. יאמר גם לערבים הפלסטיניים
מה שנאמר ליהודים הישראליים: עם לחוד, דת לחוד ;
מדינה לחוד, דת לחוד!
• חרפה נוספת עומדת להתווסף למדינת ישראל
בשבוע השני של חודש ינואר .1985״כנס רב-משתתפים
בקריאה למנוע התבוללות״ (עקיבא אלדר, עמי .)1
החוגים היהודיים-דתיים־אורתודוכסיים מארגנים מאבק
זה כחלק מאופנסיבח בעניין ״מיהו יהודי״ .אין הם
רחוקים בכך מעמדתם של חשילטונות הרשמיים, ת־חילוניים־כביכול,
של מדינת ישראל. גם השילטונות
עושים נגד התבוללות, מאז ומקדם. ההבדלים חם
טכניים ולא עקרוניים.
ובעת שהרבנים הרפורמיים מתדיינים בבג״ץ כדי
להשיג חכרה בסיסית בכהונתם ,״הרבנים הראשיים
האורתודוכסיים, שכיהנו כבר 10 שנים, אינם רוצים
להפרד מכיסאותיהם״ (עם׳ , 2מעתי״ם) ,ועושים הכל
כדי להשאר בהם, אפילו ניסיון לשנות את החוק ברגע
האחרון. הכל כאילו להוכיח בלא שמץ היסוס, שאין
האמונה חשובה אלא השררה.
הפרדת חדת מן המדינה והפרדת הנשואין מהרבנות,
בכך תפתר בעיית ה״מיהו״ .אזי תחיה זאת
מדינה חילונית, מדינה של אזרחיח-תושביה ולא של
כל גורם חיצוני לה — לא אלוהי, לא אידיאולוגי ולא
פוליטי. מדינה חילונית-דמוקרטית• באמת, ולא כסיסמה.
ישעיהו־חומא
שי״ק, חל־אב׳ב
• התחבר הוא פעיל נגד הכפיה הדתית ואיש הסניף
הישראלי של התנועה הבינלאומית של סרבני
המילזזמה.
_ 213
תשבץ
העולם הזה
(המשך מעמוד )22
החברה היהודית מחיקי דת כפייתיים
ובהתייחסות שווה לזכר
יות שהן למען כל אזרחי המדינה
— נשים וגברים ללא הבדל מר
צא, עם ודת.
זכותה של כל עדה דתית או
אחרת לקיים את טקסיה ופולחניה,
כולל טיכסי נישואין כרצונה. כל
עוד החוק החילוני אינו מכיר ב רישום
נישואין אזרחיים, זכותן של
״א״ א בי גי ל ינאי
מאוזן :
)1גדול1 ,ארוך 5הוטרינר
של לופטינג הסופר; )10 קומפוזיטור
אחד משלושה ה״ב״ ;
)11 סימן מוסיקלי )13 :בהמת
משאות )14 :משאבת הדם ;
)15 רקוב )16 :מסמליה של
מדינה )18 :יצא נקי בדין:
)20 דרך; )21 הסכמה כללות
( )22 ;) 3 ,2שליח מבשר; )24
עיבד את שדהו בשקט)25 :
אות בא״ב העברי ממהפכת זמנים
)26 :שיא, גולת הכותרת :
)28 קבוצה בעמק )30 :ניב:
)31 עור בהמה מעובד)32 :
טענה שכנגד במשפט; )34 ידען
; )35 התכופף, השתרע ;
)38 אגודל; )39 קוסם; )41
בשטח העליון ; )42 מרחק ירי :
)43 קיבוץ בדתם; )45 קלע
מומחה; )47 עיר בכנען ש נכבשה
בידי יהושע )48 :עצם
בפנים; )50 אשתו השניה של
ביגמיסט; )51 עוף טרף)52 :
צ׳ מוסד חינוכי )54 :נחש ארסי
גדול )57 :חתיכה )61 :כלי
לאיסוף מצרכים ; )62 פגם ;
)64 לאום )65 :קפטן ה״נאד
טילוס 66 בסים )67 :בסולם
התוים; )69 נאמן; )70 אסון;
)72 צורר יהודים; )84 סיעה
בכנסת; )75 יד ימינו של ד ד
בינזון קרחו )77 :קטע ממשוואה
אלגבראית )78 :אחד משלושה
שבהם ניכר אדם )81 :
חבור, אחוד! )83 קיטור; )85
דמות מטושטשת )86 :תוצאות
ההשפעה; )88 שד )89 :פגיון
)91 :נאטם; )93 מן ה־שינים
החדות ; )95 העדיף :
)96 נכרי שהתיהד ; )98 נחשול;
)100 אדם )102 :מתנה ; )103
מס עירוני; )104 דיוקן)105 :
מכשיר שמיעה.
חו ל ש
שאלה אל תולש הביצים
ביהודה ושומרון
לגאון ביטחון
״הביציה בלבנון׳/
לטבח החביתה
הסרוחה לתיאבון
בסעודת״הדמים
של שר-הביטחון,
למצביא הדגול
בלול הניצים
וטורף הביצים של
מדינת-היהודים :
עד מתי תזלול ותטרוף הבנים האמנם — עד אחרית הימים1 אדן פרץ,
הרופא היורד, פירנצה
העדות הרפורמית והקונסרבאטי-
בית וכל עדה דתית או אחרת ל־שיוויון
מלא לפני החוק.
עם זאת, הפרדת הדת מהמדינה
היא הפיתרון הנכון לדתיים ולחילוניים
כאחד.
יצחק חפץ,
בשם אגודה הומניסטית חילונית
בישראל, תל־ אביב
תמיר 3111
קורא איש־שלום
הנתח הגרעיני
על ידי לוב של ק׳דאפי וסעודיה,
מימון שהותנה בזכייתן בחלק ״מהנתח
הגרעיני״.
גם אם יחלוק מי שיחלוק על
הערכה זאת, עדיין בעיניה עומדת
העובדה שלא לעולם חוסן
וזוהי רק שאלה של זמן, וזמן
לא רב, עד שמדינות ערביות
קיצוניות ייתחמשו בנשק גרעיני.
מהי התשובה למצב הרה־שואה
זה, שאליו מידרדר הסיבסוך ה־ישראלי-ערבי?
כיצד אפשר ל
מילת
סרוב )47 :דפנה; )49
קש! )50 צהלת הסום; )53
אוסף; )54 הפרדה; )55 ערי-
מה, גל ; )56 גם ; )58 פה ; )59
תבשיל יהודי מסורתי ; )60
בקר; )62 קבוץ בצפת; )63
מנעול מיוחד; )66 רצינות (,3
)68 ; )3תקופה בספרות היהודית;
)71 רטיבות )73 :מילת
שאלה ; )76 מזל ; )77 אבן
טובה ; )79 הוגה דעות צרפתי :
)80 בעל טמפרטורה גבוהה:
)82 אריג; )84 דיבר, לחש:
)85 כינוי לברית בין גרמניה
ואיטליה במלחמת העולם ה־: 2
)87 מלך פרס; )90 עוף דודם
ממש׳ הנשריים; )92 מחלקה,
מדור; )94 חומר נפץ (ד״ת);
)96 חומר המכיל סיד )97 :
שמיכת נוצות; )99 מילת משאלה
)102 :אמן במלאכת הבישול
)103 :קו.
• אולפני הרצליה, יחד עם
מעבדות ברקי־פטה־המפריס, מה ווים
את האולפנים המאוחדים.
• עורך־הדין שמואל תמיר מ
פרקליט
תמיד
קורסים
— הוחזרה נחמן
ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)
סלון ומכון יופי
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
הבנת כלות
מחירים עממיים * שרות מעולה
ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 2 2 9 3 8 8 , 2 2 6 0 6 6 )4
קורא קול
מניית ההכרעה —
סר את מנית-ההכרעה שהיתה לו
באולפני הרצליה, עם התמנותו,
בזמנו, כשר-המישפטים.
יצחק קול, הרצליה
214
חדרך למנוע עימות גרעיני.
בתוך
הקלחת הרותחת של מיל-
חמודלבנון ונסיבותיה הטראגיות,
נדחקה הצידה מהתודעה הערכתם
המדהימה של המומחים, שנשק
גרעיני נמצא כבר כיום בהישג-
ידו של העולם האיסלאמי. פקיס־תאן,
לפי הערכות מעודכנות ד
מבוססות ביותר, הגיעה כבר כיום
לפיתוחה המלא של אופציה גרעינית
צבאית, אופציה שמומנה
בכתבה ״מיהו מי בעריץ
השני״ (״העולם הזח״
)2364 נפלו כמה טעויות.
המכון
הישראלי לספרו ת
נשים קוסמטיקה ופדיקור
דיאנה
פצ?נזו זקנוודום
הביצי
מאונן• :
)1גם תרנגול )2 :עלוב:
)3משך הזמן שאדם עובד
במוסד כלשהו )4 :מזכיר ה־או״ם
בעבר )6 :אות הנצהון:
)7מוסר־השכל )8 :רסיסי
לילה; )9סוג אריג )12 :נכבד
מוסלמי; )15 דבר הנתפס ב־
1תודעה )16 :צבעם נחלש ; )17
נגישה, דיכוי )19 :מרחק של
ארבעה מילין )20 :צונן)21 :
מעמד חברתי )23 :אקרן של
מכשיר אלקטרוני; )24 אחד
סבני נח! )26 חופשה; )27
מילת הסכמה )29 :החריב ;
)30 דבר שבשגרה ; )33 מעשה
בלתי חוקי; )34 חבל בהודו;
)36 איספלנית )37 :ערעור והתנגדות
)40 :זיק ; )41 מרחף;
)44 תרגילי סדר (ר״ת); )46
חרת] ,
הקפיא את השד הגרעיני שכבר
יצא מהבקבוק ומאיים על עצם
קיומנו ז
כמובן, יש רק דרך אחת למנוע
את ההסלמה הגרעינית, ודרך זאת
היא דרך השלום — שלום בין
ישראל והתנועה הלאומית הפלסטינית,
שלום בין ישראל וארצות
האיזור כולן ,״פצצח־מימן של
שלום״ שתרעיד את אמות-הסיפין
של המרחב השמי כולו ותשנה מן
היסוד את אמות המידה הלאו-
מיות־ריגשיות של יושביו.
ח ד איש־שלום, רמת־גן
העולם תור 2368 :
רק קרנות נאמנות שעשו רווחים
מחלקות תעודות הטבה. אתה בחרת
בקרנות כאלה של אילנות דיסקונט ־
חבית בהטבה •
מהי הטבה?
תעודות של קרנות נאמנות המונפקות, ללא
תשלום, לבעלי תעודות השתתפות של קרנות
נאמנות באופן יחסילתלקם בקרנות הנאמנות.
תעודות ההטבה ניתנות תמורת רווחים בלתי
מחולקים שהצטברו בקרן הנאמנות.
חלוקת תעודות הטבה הינה אחת הצורות
המקובלות לחלוקת רווחים של קרן מלבד
חלוקת דיבידנד במזומן. חלוקת תעודות הטבה
אינה חייבת במס ע״י בעל תעודת ההטבה ואינה
משנה את חלקו בהון קרן הנאמנות וברווחים.
ה ק רן
ש עו רי
הטבה
ת שו או תהק רנו ת נ כון ל*31.12.8 2
3חו ד שי ם
לאנשים שהשקיעו
עם כיח בבורסה.
א גוז
300
31 .4 1
6 9 .6 9
1 9 0 .6 6
5 3 3 .5 6
או ריון
200
4 8 .1 6
107 0 4
2 3 7 .1 6
6 8 4 .3 7
או רן
15 0 0
3 6 .0 2
7 9 .9 9
1 8 6 .0 9
4 6 0 .3 3
א לון
10 0 0
2 7 .6 9
5 9 .6 6
1 5 8 .2 0
4 2 6 .7 8
א של
250
2 7 88
6 2 .9 9
1 5 0 .3 5
3 8 2 .1 0
א ת רו ג
200
3 3 .1 6
7 5 .6 9
1 6 5 .8 8
ב רו ש
300
5 3 .0 3
125.1 1
2 9 5 .6 6
4 7 .3 3י־
250
5 7 .3 0
126.01
2 8 3 .3 3
7 2 2 .8 1
6 2 .9 4
1 16 .4 6ו ני,אז הו צאההק רן ) 6.7 .8 2
בר ק
דו ב ד בן
דו ל ב
ח צי שנ ה
שנ ה
שנ תיי ם
250
3 3 .3 2
4יי 7 3 .
1 9 3 .6 4
5 8 7 .8 9
דקל
400
׳ 4 1י<
1 5 6 .0 4
3 7 3 .6 8
1 1 2 4 .2 2
ע ר מון
250
43ו) 2
5 7 .0 0
1 4 4 .0 2
3 6 8 .4 1
350
2 9 .2 3
6 0 .3 0
1 5 1 .4 4
3 7 0 .2 2
ת אנ ה
5 4 .1 9
1 1 8 .8 2
2 6 9 .5 3
תדהר
250
5י68.
1 5 9 .6 7
3 4 2 .8 0
8 0 7 .9 5
ת פוז
200
2 6 .1 6
5 6 .2 8
1 3 7 .8 5
3 4 6 .2 6
איהגות־חברח הניחוה קרנות נאמנות שה דיסקונט בעיים
מתדיסקוננו
*אץ לראותבמודעה הזמנה לרכוש את היחידות
>זאח
וימריעקבסון טמיר
מכחכים
אץ כבוד לרזצת־ט
הכתבת שפגשה בבתי-
הסוהר גברים שרצחו את
נשותיהם, אחיותיהם או
בנותיהם( ,״העולם הזה״
)2364 הזרחתח משום מה
דווקא עם הפושעים, לא
עם הקורבנות.
עד עצם היום הזה מופלית ה-
אשה הערביה באופן משפיל. לגבר
הערבי מותר לנאוף — לפני
ואחרי הנישואין — כאוות־נפשו,
בעוד האשד. הנואפת והרווקה
בקועת־הבתולין היא בבחינת פוש עת,
שיש להחמיר בעונשה. רצח
נשים על רקע זה נתקל באהדה,
ויש הבנה למניעיו של הרוצח,
כאילו נבעו מסיבה הומאנית —
מעין המתודחסד של בעל-חיים.
העובדה שמחבר לרוב באסירים
שקטים ונוחים אינה תמוהה.
עבדתי בבתי־הסוהר ונוכחתי לדעת.
שאסירים אשר נשפטו בגלל
רצח חחפעמי, שלא בהקשר של
פשע אחר, מתנהגים כשורה.
רוח הכתבה, הספוגה טרוניה
על השילטונות המתאכזרים לרוצ-
חי־הנשים, מעודדת בלי ספק את
הפשע המתועב הזה. האם המח
קריקטורה
של פרץ ג״על המישמר״
שיחות בין סוס ורוכבו
הרבה אנשים עמדו להיכנס לאוטובוס
ובדלת שממול לנהג דפקה
צעירה שנשענה׳ על קביים,
הנהג אמר :״אני לא אפתח לה!״
ח שבון הבאנק וח שבון הנ פ ש
כד בדיוק היו מתנהלות השיחות
בין שתי המחנות אילו חנה צבא-
לבנון בירושלים, אחרי שהיה כופה
על ישראל את ממשלת יובל נאמן,
למשל.
אגב עניין השוק המיזרחי: מו
״ישראל
חיא פולח בורסה אחת גדולה, ממש חלום
אנטי״שמי בהתגלמותו,״ כותב אורי אבצרי (יונק אישי,
״העולם חזה״ .)2362
המרכז לייעוץ והדרכה לתכשירי קוסמטיקה טבעונית
מכון קאר,רח׳ ה׳ באייר , 16 תל־אביב • טל 03-255295/6 .
נכחתי בכינוס מנחילי הלשון
בכפר המכבייה בחנוכה ושמעתי
את ידידי, ד״ר דוב ראפל, שדיבר
על שני מיני תרבויות בחיינו:
תרבות הישגית ותרבות
התנהגותית, השבץ הבאנק וחש בון
הנפש, ,מה השגתי ד או, איך
התנהגתי ז׳.
על כמה מנהיגים, מימין, ממרכז
ומשמאל, יכולים אנו לומר
את ז־ברי ביאליק (ב׳יהי חלקי
עמכם אט אט, כמו על ראשי
אצבעות, תעברו בנתיבות החיים
/וליבכם ער, ואוזנכם קשובה,
ועינכם משוטטת תמיד / ,עבור
חרוע סביבכם, באפס יד ובלי
כוונה / ,את האמונה ואת הטוהר,
הרועפים מכל ישותכם / ,כערוף
משמיים תכלת, וצללים מיער רענן
/ -חייכם — מיטב חזיונכם,
ותפארתכם — עצם היותכם! /אתם השומרים הנאמנים לצלם
אלוהים בעולם!״
לא שמענו על ׳ממעטי דברים ומרבי תפארת׳ אלה בכל הפז-
מונות (ג׳ינגלים) המטרטרות באוזנינו בראדיו ערב ובוקר וצהריים,
בכל יום תמיד. לא ראינו אותם בתהלוכת הענקית של השובתים
והמושבתים הצועקים ׳לחם ! עבודה !׳ ולא בתורים הארוכים המש-
תרכים בכל האשנבים של אלפי הבאנקים בימי נפחת (אינפלאציה)
אלה.
ראובן סיוון,
ברת רוצה להשליט ביחסי גברים־
נשים את חוקי הקוראן, או אולי
את חוקי התורה, המצווה לסקול
בראש־חוצות נערה שאיבדה את
בתוליה ז
ד״ד עלמה וילגסקי, הרצליה
מעניין — למען כבודם, מוכנים
הגברים הערביים הדבקים במסד
רת הדתית להקריב את חיי כל
בנות מישפחתם! עד כה, אף לא
גבר אחד הקריב את חייו שלו
למען כבוד המישפחה.
ירושלים
כי רצה שתיכנס מהדלת האחורית.
נוסעי
האוטובוס אמרו לנהג שהיא
אינה יבולה להיכנס מהדלת
האחורית, מפני ששם הדוחק רב,
אף הוא לא שם לב לדברי האנשים
ולא רצה בשום אופן לפתוח
את הדלת. הוא התניע את האוטובוס
ונסע, וחנכה נשארה עומדת
בגשם.
ישראל פוגל,
תל-אביב
עמנואל דחן, באר־שבע
הנ הג הוקנווווו
מעללי קו מס׳ 5בתל־אביב.
השבוע
נסעתי בתל-אביב בקו
מם׳ •5בחוץ ירד גשם והאוטובוס
היה מלא מפה לפה.
וכאן, בפעם הראשונה בחיי פגשתי
אדם רשע. הרבה אנשים
רעים ורשעים ראיתי אף, לא כאדם
זה — נהג האוטובוס.
רונוו נוו>ד גולל
איך הפכה חהבנה ל־
סוק מיזרחיז
לפני שבועיים התבשרנו, שבשיחות
עם ממשלת לבנון שוררת
רוח־הבנה. השבוע הוחע שר־הא-
נרגיה בישיבת הממשלה כי המדובר
בעצם בשוק מיזרחי, לפי כל
כללי ההתמקחות על גמל.
לא זה נכון ולא זה. האמת היא
שאלה הן שיחות בין סוס לרוכבו.
קורא פוגל
נהג רשט
דעי בוודאי רצה לזלזל בכללי
תרבות־המי^חר במיזרח. בכד הוא
רק חשף ברבים את בורותו התהומית
ואת הגזענות המפעמת בו.
מוטב היה לו להשתמש ב ח מד
של שוק הספוט לנפט, ברוטרדם.
משה מיזרחי,
רמת־גן
תו? הגיזג ,,א 131ל [*1310811
על ״חוק חטימטום ח•
אינפלציוני״ ,במדור יומן
חזח״
אישי (״העולם
.)2363
ברור שהחוק הוא הגיוני מבחינה
כלכלית תיאורטית, אבל הוא
מפובד וקשה להחלה מבחינה מעשית.
רוב רואי־החשבון עדיין מתקשים
בהבנת כל פירטי החוק רישומו.
וייס.
תל־אביב
דידיווח
ה קו ר אי ם
קוראים השולחים מיב•
תכים מתבקשים לנסח
אותם כקצרה, לכתוב אותם
כמכונת־כתיכה ברווח
כפול ועל צירו האחד
כלבד של הנייר. עדיפות
תינתן למצרפים תמונות
למבתכיהם.
תעולס תזה 2368
משק כ1ה לא תקבל
ב אך בנק אחר!
הבנק הבינלאומי הראשון
מעניק בנוסף לריבית הרגילה
120/0מענק צמוד ומיידי לכל
המצטרף לתכנית החיסכון
״רב־תכליתי״.
לדוגמא: אם תפקיד 100,000
שקל ירשמו מיד לזכותך
112,000 שקל, כלומר 12,000
שקל יותר, על חשבון הבנק.
המבצע מוגבל
לסה״ר פיקדונות
של 500 מיליון שקל
את סכום החיסכון כדאי
להפקיד בסוף החודש ועד אז
תן לכספך ״לעבוד״״.
אולם כדי להבטיח את
השתתפותך במבצע, היכנס
עוד היום אל אחד מסניפי
הבנק הבינלאומי הראשון ופנה
אל יועץ ההשקעות.
אז למה אתה מחכה, מענק
כזה תקבל רק בבנק
הבינלאומי הראשון.
סיס
* המענק ניתן במסלול חד פעמי בלבד.
ימי יסי
״רידד
אני עובר לבינלאומי.
היום.
צמוד ומיידי בתכנית החיסכוף רב-תכליתי״.
צבי בורנשטיין 800/4אילת: וידאו-נאמן -רח׳ ירושלים עפולה: סיגנון וצליל-
שרפ מקצרת את המרחק בינך לבין ספרית הוידאו שלך. עם הרחבת רשת הספריות
תחנה מרכזית קריתביאליק: וידאו-סביניה -קרן היסוד 62 טבעון: וידאו-גל4 -
העומדות לרשות לקוחות שרפ, תוכל למצוא בנקל ספריה שקרובה למקום מגוריך.
כלניות 7מגדל העמק: פוטו-חיים -מ.מסזזרי בית שאן: פוטו-אפרים -מרכז רסקו
לבחירתך 29 ספריות וידאו, מנהריה עד אילת.
* כקונה של וידאוטייפ ״שרפ״ ,תקבל בספריה שתבחר, מנוי חינם ל־ 50 קסטות מתורגמות טבריה: ה.ל.ה -.רח׳ הגליל עכו: וידאו 2000-מ.רסקו, וידאוצפון -רח׳שפירא
ותוכל להחליפן בקצב הרצוי לך. קנה את הוידאו הכי יפני בעיר, בחרבספריה הקרובה לך חנות 11 נהריה: וידאו-כוח-לוחמי הגיטאות .3דימונה: מ.ג.ה זידאו -מ.
מסחרי .11
מתוך הרשימה הבאה והמנוי שלך. חינם!
י תל-אביב: וידאו-שופ -אבן גבירול 89 ירושלים:וידאו-שופ-בנין כלל
חיפה: וידאו-שופ-מחנייס * 4רמת־גן: וידאו-שופ-דבוטינסקי ( 77 החלמ־)1.2
יג ב ע תיי ם: מורטל -מודיעין 181 רמת־השרון: וידאו-שופ -סוקולוב 86
כפר־סבא: וידאו-שופ-בן־גוריון 33 ראשון־לציון: וידאוברלינסקי -רוטשילד 25
רחובות: וידאו־שופ -הרצל 192 בת-ים: וידאו-שופ -רוטשילד 8ו חולון:
עתץ -7רח׳אילת ,36 וידאו קסט־ חנקין 67 רמלה: סרטי וידאו -הרצל פינת אגחי
לוד: גטאין-הנשיא 2נ תני ה: סופרוידאו-ככר העצמאות 11א שדוד: וידאוקסט
מרכזמסחריא׳ 6באר -שבע: וידאו־שופ-רח׳ האבות 33 ירוחם: וידאו-קלאב-
בר-גרא: כן, כן, כן, בפירוש !
לראש־עיריית תל־אביב, מסתבר, יש
גירסד, אחרת. דובר העיריח, רוני רימון,
העביר את תגובתו לטענה של בר־גרא:
אמת הדבר שראש־העיריה סייר במרכז־הקונגרסים,
ואמת היא שראש־העיריד,
ביקש שחזית הבניין תהיה יפה ,״כמו
במקומות אחרים״ .אבל צ׳יץ׳ מכחיש
בתוקף רב שהוא דרש כי החזית תרוצף
בשיש. הוא לא דיבר כלל לא על שיש,
ולא על שיש תוצרת חוץ.
מי, אם כן, קיבל את ההחלטה, כי
בניין-הקונגרסים ירוצף בשיש יקר, במחיר
מאות אלפי דולרים? בר־גרא מטיל
את האחריות על ראש־העיריה.
צ׳יץ׳ אומר: לא היו דברים מעולם.
האם יתכן שבר־גרא קיבל את הרעיון
להתקין לוחות־שיש יקרים בחזית בניין
הקונגרסים, פשוט מפני שהוא אוהב שיש?
ביתו של בר־גרא נמצא באחת השכונות
היקרות ביותר בישראל, שכונת הילל
שברמת-גן. הבניין, הניצב על גבעה קטנה,
הוא בן שתי קומות, ויש בו מאות
רבות של מטרים רבועיים למגורים.
חלק נכבד מקיר הבניין מכוסה בלוחות-
שיש יקרים. יתכן שלבר־גרא יש פשוט
חולשה לשיש, והחולשה הזאת עלתה ל-
משלם־המיסים התל־אביבי ביוקר רב.
צוות ״השוס הזה״
ממשיך בגיוו״ם
על ה מת וחש
נ ח בו ה העיוונית
המגדגרת מיליוני
שקדים נשנה
ץ רכז הקונגרסים החדש, הד,ולד ד
י נבנה במרכזו של שטח היריד, הוא
פאר־יצירתו של המנכ״ל יעקב בר־גרא.
חלק עצום של הבניין — בחזית ובצדדים
— מכוסה בלוחות־שיש מלוטשים
והדורים. כל השיש הזה הוא מתוצרת
איטליה, המפיקה את השיש הטוב שבעולם.
מאות המטרים של הקירות המרוצפים
בשיש עלו עשרות מיליוני לירות,
אך בר-גרא טוען שזו אינה אשמתו.
היה זה ראש־העיריה, שלמה להט, שדרש
כי הבניין ירוצף בשיש מתוצרת חוץ.
בשיחה עם צוות העולם תזה הסביר
בר-גרא את עניין השיש.
בר״גרא: על מרכז חקוגגרסים יצא
מיכרז כללי, על הכל. לגני חשיש, הוא
חיה חלק מהמיכרז של ״סולל־בונה״.
באיזשהו שלב ״סולל־בונה״ לא היה
יכול לספק, או לא רצה אפילו, ואמר
לנו בפירוש שהוא לא רוצה לספק שיש
מתוצרת חוץ, כי ראש-העירית פח דרש
שיהיה יותר יפה...
העולם הזה: לך לא היה עסק עם
זה שקיבלו הצעה שהיא יקרה יותר
מכל ההצעות האחרות ז
בר־גיא: עם כל דבר יש לי עסק.
קודם כל, אני לא מתחמק משום דבר
י שהיה לי עסק איתו. פה לא נעשה דבר
בלי ידיעתי. עם השיש: הבניין הזח
נכלל לא חיה צריך להיות מכוסה שיש
מההתחלה. ראש־חעיריה בתקופה מסו״
יימת בא ודרש שיש. אני באתי למועצת-
המנהלים, ויש החלטה, וגם אמרנו כמה
בערך זה יעלה, ויש החלשה לעשות
׳ אני גם יודע שנלקחתי להרצליה (אל
הקבלן) לראות את חשיש. זה שיש
איטלקי, ואני יודע שהיו הוצאות שונות.
אם אתה שואל אם אני יודע שהיה
מיכרז או לא, אני מגיח שנן, אבל אני
החוזה שדיר וקייס
ך רא.ה שהמנכ״ל הנמרץ של מרכז *
הירידים אינו חם על רכוש הציבור.
לעומת זאת הוא מתגלה כאיש זהיר
ביותר כשמדובר ברושם של אנשים
פרטיים. שמואל צמח, למשל, האמרגן
של מרכז־הקונגרסים, הוא אחד האנשים
שבר־גרא חם על כספם. קשה להבין
בדרך אחרת את משמעות החוזה ש נחתם
בין בר־גרא ובין צמח בדבר הזיכיון
שניתן לצמח, לפתוח מיסעדה ב־מרכז־הקונגרסים.
שמואל
צמח קיבל את המיכרז על
הפעלת אולם הקונגרסים והמיזנונים ש־לצידו.
על עניין המיסעדה עדיין לא
דובר עימו. על מה שקרה מספר ה־מנכ״ל.
־ גדא וג ד צייץ:,
מ דוש
שיש מחת ד
בר-גרא: עם בניית מרכז הקונגרסים
התעוררה בעייה טל מיסעדה אה־לה-
קארט. לפני כטלוטת״רבעי טנה בדקנו
את האפטיות, אני איטית ומועצת-המג-
חלים. ניהלנו מטא ומתן. היתה קבוצה
אחרת טל מיסעדת ״מי״ומי״ ,וקבוצה
טניה, ירוטלמית. טתי הקבוצות, אחרי
מו״מ, הגיעו למסקנה טלא כדאי להם,
מיסעדה כמו טביקטנו 300 ,מקומות
בפנים 400 ,מקומות בחוץ.
תוך כדי המו״ט (על הפעלת בניין
הקונגרסים) עם אותו צמח, כטטאלתי
אותו איך הוא יפעיל את המיזנונים,
הוא אמר טיט לו אח העוסק בקייטרינג
וטדרכו הוא חוטב להפעיל* טאלתי
אותו אם הוא יחיה מוכן גם לעטות
מיסעדה, ונתנו לו, נדמה לי, לטלוטה
חודטים או לארבעה חורטים אופציה —
,מ׳ משקו -המננ ד, המוען שואש־העיויה הזמין שיש תוצדת־חוץ
או צ״צי!1,־אומר :״להד״נ מרות לא היתה ביקורת במרכז הירידים?
מדוע קיבל האמרגן 1נמו 1זיוכיון למיסעדה בת 700 מקומות?
לא מוכן להיטבע ברגע זה, אבל טהיו
כל מיני הצעות טונות טאני ראיתי אותן
וטאני הסכמתי לקחת את אלוני הזה
מתוך הסיבה״ .זה אני זוכר.
העולם הזה: טהוא יקר יותר בעטרות
אלפי דולרים ז
בר״גרא: טהוא יקר יותר, כן, כן,
בהחלט, כי זח דבר אחר.
העולם הזה: למה בלי מיכרז?
בר-גרא: אני לא אומר טבלי מיב-
רז״ .יתכן...
העולם הזה: אתה אומר טיכול
לחיות טלא.
בר-גרא: כי תראה, החלק הכללי
זה לא טאלה טל מיכרז או לא מיכרז.
הכל היה במיכרז טל הבניין הזה. אני
אומר טבטלב מסויים הוחלט לטנות.
ראט-העיריה, בסיור, אמר בתוקף טהוא
רוצח. ראט״העיריה הוא אמנם בעל-
הבית על החברה הזאת, אבל הוא לא
הבעל-בית עלי. לי יט מועצת״מנהלים.
באתי אליה, דיווחתי, ומועצת-המנ-
חלים החליטה באותה ישיבה טיהיה
טיט תוצרת חוץ״ .כתוב בפירוט בפרוטוקול
טל אותה יטיבח טל מועצת-
המנהלים טזה יעלה, אם אני לא שועה,
טלושה וחצי מיליון טקל יותר. מועצת־המנהלים
אישרה את זה.
העולם הזה: תוצרת חוץ!
בר-גרא: כן, כן, כן. זה ראט-העיריה
דרט את זה.
העולם הזה: תוצרת חוץ!
מתכה הראשונה מי ררה על מעלליו של מנכ״ל החכרה העירונית
לירידים, יעקב בר־גרא, נחשפה פרשת הכיסאות שהוזמנו למרכז הקונגרסים
החדש כתל־אכיב. בר־נרא סיפר תחילה כי לא היה לו שום
קשר להכרה האיטלקית שמכרה את הכיסאות למרכז הקונגרסים,
ואחר־כך הודה כי נפגש עם סוכן של החכרה כאנטוורפן שככלגיה
לצורך הזמנה נוספת. כאותה כתכה גם דוכר כפרשת נסיעותיו המרוכות
של הסנכ״ל לחו״ל, שכמעט כולן הסתיימו, כך או אחרת, כגרמניה
שפה הוא שהה כמשך שנים ארוכות. כר־גרא טען כי כל הנסיעות
הללו היו מוצדקות, והכחיש את דכריו של ממלא־מקום ראש העיריה,
יצחק ארצי, שאמר כי כר־גרא סיפר לו שהוא קיכל כרטיסי חינם
מהכרת ״קאל״ .כמו־כן נסקרה כאותה כתכה הכיוגראפיה של כר־גרא
כפי שהוא הציג אותה — לעומת מימצאי העולם הזה.
טהוא לא לקח אותה, דרך אגב. היא
כבר חלפה ועברה והיא איננה. ורבותי,
עד היום אין מי שרוצה לעטות את
המיסעדה.
לדברים אלה של נר-גרא אין שום
קשר אל המציאות. ההסכם בין בר־גרא
ובין האמרגן צמח נחתם ב־ 21 בספטמבר
.1982 על פי ההסכם יכול היה שמואל
צמח להודיע בכתב עד ה־ 1בפברואר
1983 כי אין ברצונו לקבל את הזיכיון
ואז, ורק אז, לא יהיה כל תוקף להסכם.
צמח לא הודיע לבר־גרא שהוא מבקש
לבטל את ההסכם — והסכם עדיין ברשותו,
בניגוד גמור לדברי בר־גרא, כאילו
״האופציה חלפה ועברה והיא אינ נה*
.ועד היום אין מי שרוצה לעשות
את המיסעדה.״
קשה להניח שמישהו יסכים לוותר על
חוזה כה נדיב, כפי שחתם עליו בר־גרא.
האמרגן צמח מקבל לידיו מיסעדה
מדרשש*ש מחו״לן
(המשך מעמוד )29
שיהיו בה 700 מקומות בשכר חודשי
של 300 דולר לחודש — שכר של דירה
ממוצעת בתל־אביב. אחרי שישה החודשים
הראשונים יהיה על צמח לשלם
שכר-דירה כפול 600 :דולר לחודש.
שכר כזה בוודאי מעלה גיחוד על שפתיו
של כל בעל־מיסעדה בעולם.
בר־גרא טוען כי התשלום הזה הוא
סביר, בהתחשב בעובדה שעל האמרגן
צמח יהיה לבנות את המיסעדה, וכי
אחרי תקופה מסויימת — בר־גרא ״אינו
יודע בדיוק״ מה אורך התקופה, יקבל
נזרכז־הירידים לידיו את המיסעדה.
בחוזה יש פרק שלם, המוקדש לשאלה
מה יקרה אם יהיה על צמח לפנות
את המיסעדה במיקרה שמרכז־ה־קונגרסים
יזדקק לשיטחה, ויבקש לעשות
משהו. מועצת־המנהלים מאשרת את ההחלטה
שלו כאילו היתד, חותמת־גומי.
המנכ״ל מספר כי אחרי האישור מתנהל
משא־ומתן עם חברות שונות, שמשום-
מה אינן מצליחות לזכות בחוזה. ואז
מבקר המנכ״ל, ביחד עם המהנדס, בחברה
של אלוני, המספקת שיש יקר
יותר מזה שהוצע על-ידי החברות האחרות
(משום שהוא מתוצרת חוץ) ואלוני
זוכה בעבודה. או, במיקרה של המיס־עדה,
מתנהלת שיחה בין המנכ״ל ובין
צמח — וצמח זוכה בזיכיון נוח במיוחד.
אותה מתכונת בדיוק פעלה גם בפרשת
הכיסאות למרכז-הקונגרסים, שהוזכרה בכתבה
הקודמת( .העולם הזר )2367 .תחילה
הופיעו כמה חברות שביקשו לייצר
את הכיסאות. אף אחת מהן לא קיבלה
את המיכרז. ואז נזכר בר־גרא ביצרן
הכלכלי יעקב מרידור, אינו מודאג. הוא
בטוח בגב הפוליטי שלו.
פרשה בפני עצמה היא הביקורת
מרכז־היוידים. ה־הנהוגה
בחברת
מנכ״ל החדש, בי־גרא, טוען בתוקף רב
כי כאשר הוא קיבל את מישרתו הרמה,
הוא בא לחברה מושחתת, כדבריו. כדי
לבסס דברים חמורים אלה, הוא מספר
כי המנכ״ל שקדם לו, ושנפטר בינתיים,
העניק ״מיכרזים לכל החיים״ במחירים
אפסיים. בר*גרא טוען כי הוא הנהיג
מינהגים חדשים, ואם כי הוא לא הצליח
עדיין ״לבער את כל השחיתות״ ועדיין
״יש כאן אנשים שמתעשרים״ ,הוא הצ־
בירידה וזרח
אחו׳ שהתחילה חקירת
מונע לפתע מבקר חרש לחברה של בר
גרא, אחרי ששנתיים לא נערכה ביקורת
העולס הוד.
בו שימוש אחר. דרישת־פינוי יכולה לבוא
מצירו של נורכז־הירידיס אחרי תקופה
של שש שנים, בלי כל הגבלת זמן.
אם תבוא דרישה כזאת, תצטרך החברה
העירונית לשלם לאמרגן צמח ״את כל
סכומי ההשקעות שהוצאו על־ידו לשם
הקמתה, תיכנונה, בנייתה וריהוטה של
המיסעדה״.
האמרגן צמח מקבל למעשה, על־פי
חוזה זה, שטח עצום מן החברה העירונית.
הוא מתחייב לבנות על השטח
מיסעדה בת 700 מקומות, לשלם תמורת
הזיכיון שכר־דירה אפסי. נכון הדבר, ש אחרי
25 או 30 שנה יעבור המבנה של
המיסעדה לרשות חברת־הירידים. אנשים
המתמצאים בתחום המיסעדות יודעים כי
מיסעדה, שיש בה 700 מקומות יכולה
להחזיר את ההשקעה במבנה תוך זמן
קצר יחסית.
הסכם נדיב מזה קשה למצוא.
את האמרגן שמואל צמח אי־אפשר היה
להשיג לצורך תגובה, מביתן שהוא היה
בחו״ל. פרקליטו, עורך־הדין רפאל דינרי,
אמר להעולם הזה. כי צריך לזכור שעלות
הקמתה של המיסעדה מוערכת בסכום העולה
על חצי מיליון דולר. לצמח לא
יחיה חופש פעולה מוחלט לגבי ניהול
המיסעדה, קביעת מחירה, רמתה, שעות
הפתיחה שלה. כל אלה יהיו בפיקוח חברת
הירידים.
לדברי דינרי נהוגים הסדרים כאלה בין
דות וביו גופים פרטיים גם במקומות מוסדות אחרים והוא הדגיש, כי אחרי תקופת הזיכיון
תקבל החברה את המבנה של ה־מיסעדה.
הליברלים
חפי ם *
ך* ן בפרשת השיש והן בפרשת
י י המיסעדה מתגלה אותה תמונה עגומה:
המנכ״ל. שידו בכל, מחליט לעשות
110016,
1 0 1 -6 111611 316 111
1( 6 1 1 1 3 0 1 1 6
׳ 1 7 0 1 - 3 1 0 2 6 1 1 )1 6 1
3 1 1 8 6 1 -0 6 1 1
3 1 1 7נ{״ז
611ת ס § 3 1 1 1 3 3 0 1מ
060160611
0163611
0 1 1 0 0מ
ירה בירידכידיי
8 6 1 6 § 6י 111ז1
״מותק רישמי או סמוי?״
<1 8 0 6 1״נ 1ע\ 1ז 6ת
/1111)1 -
< 6 1 -0 1 ׳ 6 0 6 1 1ז ! 5 0 6 1 1
׳161
0031
1130101131
1711-111611 1111)1
3111
בינינו.
מיכתב שר יו״ר רנר למנכ״ל כר־גרא
1 8נ6 1 -0 -11ז 1י ¥ 6 1
)1 1 6
3 0י נק 3
< ת 11001611113
161
מ )1 6
נ1־ 8 0 0 3 £מ
£1 8 6
313
3 6 1י 1 8 1
0611
>1׳ 6 0 0 6 1 1 ׳1 6ן 6 1 1 0 3
11011611,
1 3 1 6ז 0 6ת 611ז1
211
611,ם י 61
§ 6 § 1-1111)1 6 0 6
>0 1 1 1 3 0 0 ,
0611
0 6 1 1 0 3 0 0 1 3 1 1 )1 0 6 8 1 1 0 0 6 1 1
0 0ס / 1 6 1 1 6 1י .
3 1 1 1 )1
03018
קטע ממי כתב של נספח־בלכלי כאומר אל מגכ״ל כר־גרא
״סגך יו״ו החברה הלאומית לפחם״
אחד ההסברים האפשריים הוא ההסבר
הפוליטי. בר־גרא קיבל את מינויו מן
המיפלגה הליברלית שבליכוד. הוא פעיל
במיפלגד, הזאת בענייני כספים. בפירסום
אודותיו שהופיע בגרמניה אף נאמר כי
הוא ״גיזבר המיפלגה הליברלית״ ,דבר
שאין בו אמת. האם מחפים עסקני הליברלים
על המנכ״ל הנמרץ של החברה
העירונית 1
בראשות מועצת־המנהלים של החברה
עומד ממלא־מקום ראש-העיריה, יצחק ארצי,
שהוא חבר המיפלגה הליברלית העצמאית.
אך יו״ר ההנהלה הפעילה הוא
חבר־הכנסת צבי רנר, איש מיפלגתו של
בו״גרא. המנכ״ל, לפי עדות עצמו, יודע
לשחק בין שני המנהלים שלו. פעם הוא
״מדווח לרנר ואז ארצי כועס״ ,ופעם
הוא ״מדווח לארצי ואז רנר כועס״.
ארצי כועס, כנראה, קצת יותר. הוא
אף תבע לשים קץ למצב שבו לא ברור
מי ממונה על החברה, וגם הציע את
התפטרותו כיו״ר ההנהלה. בר-גרא, ש בחודש
שלפני הבחירות לכנסת העשירית
עבד במטה־הבחירות של שר־העל
הווילה שד כר־גדא כרמת־ גן
חזית של שיש
וזאת כבר
בעת, אני :.בריב ל -ב ל ; ויי ..לכל בכתבהיובאמהיריד, בין אם
7 ; ,י ;:ו ; :ו י, ז י בך י יוכללדעתמתוכןהכבתבים
3 1 1 0 (1 1 1 0 6 1 - 0 1 6
< 1נ 0 6 1 1 0 5 0 0 1 3
נהוגשוז & נ כ ״ לחותם על המכתבים • ,
י ב .׳חת ההתכתבויות
האיטלקי קסטלי, והוחלט שהוא הטוב
ביותר.
מדוע נוהגת מועצת-המנהלים באופן
חביב כל־כך במנכ״ל?
ברוח זו כתב רנר מיכתב נוסף, והוא
נענה רק אחרי כמה חודשים. בר־גרא
לא הבין ממה נובעת הדרישה של רנו^ן
שהוא יחתום על כל מיכתב היוצא מהיריד.
גם רנר לא היה מוכן לפרש למה
הוא התכוון במילים ״עותק רישמי או
סמוי״ ,ומה פירושו של ״עותק סמוי״.
אך לפרשה זאת יש הסבר פשוט. בר־גרא
נהג לתבוע מן -הסמנכ״ל שלו לחתום
על מיכתבים מסויימים. הסמנכ״ל, שחשש
להסתבך, סירב לחתום. גם בר-
גרא לא חתם, עד שבאה דרישתו המפורשת
של רנר. הסמנכ״ל פרש מתפקידו
בחברה לפני המועד, לפי דרישתו של
ליה, להביא למצב שבו יש ״מיכרז על
כל דבר״.
הערכותיו של בר־גרא על אופן ניהול
החברה לפניו, מנוגדות לחלוטין לחוות־הדעת
של ממלא-מקום ראש־העיריה, יצ חק
ארצי ויו״ר ההנהלה, הח״כ צבי רנר.
המנכ״ל שקדם לבר־גרא דאג לתעד את
כל מעשיו במיסמכים, שהיו חתומים על-
ידו ועל-ידי הסמנכ״ל.
אותו סמנכ״ל המשיך בכהונתו במשך
תקופה קצרה גם תחת בר־גרא, וכבר
בתחילת עבודתם המשותפת התגלעו בי ניהם
חיכוכים. חיכוכים אלה הגיעו לידיעת
יו״ר ההנהלה, הח״כ צבי רנר.
כבר בתחילת כהונתו של בר־גרא שיגר
אליו רנר שני מיכתבים תקיפים, שבהם
הוא תבע ממנו לחתום על מיכתבים.
רנר כתב (ראה גלופה):
״ביריד־המיזרח נהוג שהמנכ״ל חותם
על מיכתבים, וזאת כבר ציינתי באחת
ההתכתבויות בינינו. כעת אני מבקש ל קבל
עותק מכל מיכתב היוצא מהיריד,
בין אם הוא עותק רישמי או סמוי. זאת
כדי שאוכל לדעת מתוכן המיכתבים את
המתהווה ביריד מדי יום ביומו.״
בר-גרא.
למעשה נוצר מצב שבו לא יכלו חברי
מועצת־המנהלים לדעת מה מתרחש בחברה
— והיה עליהם לסמוך על דבריו של
בר־גרא לבדו. זאת משום שבמשך שנ תיים
ימים לא היתה בחברה כל ביקורת.
רואה החשבון של החברה היד, עורו־הדין
אמנון רוזנשטיין, המקורב למיפלגה
הליברלית, והוא גם פרקליט של כמה
מהחברות של המיליארדר שאול אייזנברג.
המבקר שהתמנה לחברה היא שמעון
יעקובוביץ, פקיד בכיר בעיריית תל-
אביב. על החידושים בתחום הביקורת
מוכן המנכ״ל להרחיב את הדיבור.
ב ר-גרא: רבותי, אני רוצה לספר
לכס סיפור מסויים. אני מיניתי פח
מבקר חדס. אני ולא אחרים.
העולם הזה: מ תיז
ב ר־גרא: לפני שלושת סבועות.
העולם הזה: אתה, לא אחרים ז
ב ר-גרא: אני חבאתי לישיבת מועצת״
חמנהליס.
העולם הזה: לא היה קודם (מבקר)
ב ר-גרא: היה, אבל האיש לא היה
בא. זה חיה פקיד עירוני.״
העולם הזה: יעקובוביץ ז
ב ר-גרא: יעקובוביץ. אבל עכשיו יש
חדש.
העולם הזה ( :יעקב) ויטקובסקי ז
ב ר ־ גרא: כן.
העולם הזה: ואתה מינית אותו ז !
בר־גר א: אני פניתי למועצת״המנ-
חלים וכיקשתי להחליף. הוא לא היז^
בא, יעקוגוביץ.
העולם הזה: שנתיים מאז שנכ־
(המשך בעמוד )64
בניין מרכז הקונגרסים ליד הירקון
חזית של שיש
תקשורת
זה לא
מה שהיה
פעם?
תקשורת זה עצמה.
זה טכנולוגיות מתקדמות,
ציוד מתוחכם, מערכות מחשבים
מאגר של ידע מקצועי נרחב
וצוותי הפעלה מיומנים.
חברת ביפר אמנם
לא גילתה את ה״סרד׳ הזה
אך היא מיישמת אותו מאז הקמתה.
זו גם הסיבה שחברות, מוסדות
ומפעלים רציניים המבינים בתקשורת,
מעדיפים לעבוד
עם ביפר..
בי פ ר-
כל העצמה,
לשרותך.
משרד ראשי• :מלון שרתון, רזד הירקון 5וות״א, טל 288247 .־03
במדינה מישפט הדייר >וול* בזרעונו״ן עזב
פעיקפות מישפט
שהגיש הזמר יצא הדייר
מהדירה והתחייב לתקן
את ג? הנזקים.
התביעה 1שהגיש עורד־ד<דין
מאיר שפצירר נגד ג ׳ורג׳ סנג־גיסו־
(העולם הזר! )2365 השיגה
את מטרתה. למרות שבבית־המישפט
לא הסתיים הדיון׳ הסכים
סננגיפר לעזוב את הדירה
שהושכרה לד על-ידי מייק בורשטיין
ולתקן את כל הנזקים ש-
נגרמו לה.
בורשטיין, שהשכיר את ביתו
היסה ברמת־השרון לסננגיפר בחשבו
כי הוא סטודנט אשר ית-
גורד בבית לבדו וישתמש בו
רק כדי ללמוד׳ הופתע לגלות
בדירה מיספר רב של עובדי
המיסעדה לוטוס, שהיא בבעלת
תו. של סננגיפר. בורשטיין חשד
כי הווילה שלו נשכרה למעשה
כדי לשכן בה את כל עובדי ה־מיסעדה.
פנוי
להשכרה. כאשר רא-
׳תה עידית. ,אשתו של בורש טיין׳
את מצב הבית, היא פנתה
מייד לעורך־הדין שפצירר כדי
לסלק את העובדים מביתה. עו-
רך־הדין עשה תרגיל מישפטי
והגיש את התביעה בדיון מקוצר
כדי להקדים את הדיון. הוא
גם הגיש תביעה חילופית, לשפיר
על כוונת החוזה ולסלק מ הבית
את כל העובדים הזרים.
סננגיפר ויתר על הסתבכות
מישפטית ארוכה והחליט לפנות
את הבית בסוף השנה האזרחיות
הוא התחייב לשלם עבור חודש
אחד נוסף ולתקן את כל הדברים
שגיזקו בעת שהותו בדירה•
הוא יתקן אהילים, חור
בוילון ואת הפוליטודה על שולחנות
המהגוני. הבית שוב פנוי.
שיזו׳ נ 0י13ת
להתייצב ם מישמרח
פעם ביומיים
במשך שבעה חורשים
אינו תנאי ספיר.
אפשרלה שי ג את
03111:1הי ה
היו ם
תו כ לי ל ת לו תבמטבחך
לוח ת מני ינ״ם
ביו שליש בערב,
בתחנת ייפז׳י,
בי רי דהמזרח
מ תנ ת ״ בו טשר בוי ״
המר כז ל שיוו ק ב שר ו מו צ ריו.
ב שי תו ףעם
״ טיי ס ט או ף סי צ׳ו אן ״
המסעדההסינית סי צ׳ו אני ת
בכפרשמ רי הו.
עמיו ותיתן
הדברת מזיקים
״בוטשר-נוי״
המרכז לשיווק בשר ומוצריו
רח׳ רבן גמליאל 26ת״א טל 650335 .
(פניה שלישית ימינה בשוק הכרמל)
ב ע׳׳ ם
מומחים להדברת תיקנים
(ג׳וקימ, תוליד לץ, חי קי
ספרים ובגדים.
רמת-גן. רח׳ מודיטין .18ת.ד2272 .
טל6 .־ 790114 5רש׳חסי 21 עסק ;
^ סמירח לל בריאותך ורב ו סן
ערב קיץ יפה אחד יצא אלברט
רפיזדה עם במה חברים וחברות
לטייל בשפת־הים בהרצליה. הם
עישנו סיגריה באשר התנפלו עליהם
שני שוטרים מוסווים ורצו
לתפוס את בדל הסיגריה. השוטרים
חשדו כי רפיזדה וחבריו עיש נו
חשיש.
בטרם הספיקו השוטרים לגעת
בסיגריה השלים־ אותה המעשנים
לים, והתפתחה קטטה בין השוטרים.
והצעירים. בסיום התערה נעצר
רפיזדה. הוא שוחרד ממעצרו
בערובה, בתנאי שיתייצב במיש־טרת
הרצליה פעם ביומיים. מכיוון
שהוא גר בכפר־סבא, שיבשו
התייצבויות תכופות אלה את או-
רח־חייו. בינתיים נדחה הפישפט.
מאז עברו ארבעה חדשים. רפיזדה
פנה לעורך־הדין דרור מקרין וביקש
ממנו לשנות את תנאי דד
התייצבות.
מקרין הגיש בקשה לשינד תנאי
ההתייצבות, אך שיפט־השלום
ראובן. זיו לא מצא מקום לבקשתו.
הוא קבע כי זמן שחלף אינו
מהווה נסיבה חדשה, ולכן דחה
אותה. מקרין עירער לבית־המיש*
פט המחוזי ושם אמנם שונו תנאי
הערבות. השופט יוסף תאג״יתיא
תמה על שופט־השלום שלא ראה
במשך הזמן הארוך שינוי נסיבות.
לדעת השופט המחוזי אין
למשוך התייצבויות תכופות כאלה
על פני חודשים זשנינג ההתייצ־בויות
שונו לפעם אחת בשבוע
בלבד.
העולם הזה 2368
\ זז ת
*11 *1111
ב עו ל ם
גרגדם הדר: בתולה הברזל !מזיסת מפלדה
ביקורה של מרגרט תצ׳ר באיי פוקלנד היד,
תפח לביקור בדיסנילנד, משודד מחוף אל חוף.
היו הימנמים. היו דמעות, היו מתגרת, היו דגלים
והיו התנצלויות. הקצין פראנק רודן, שהגיש לה
את החולצה עם הגמר — מטל החטיבה המלכותית
של האמפשייר, התנצל על הצבע שהיה צריד
להיות בחול והיה אדום. ראש־הממשלה נאלצה
להתנצל לפני אם שכולה שנעלבה מאוד מן העוב דה
שהמדליה לבנה שנפל בקרב הג״עה עם חוזר
מודפס, לא חתום וללא כל קופסה. כמו שנאמר —
לאן ינעלם כבודה של האימפריה הבריטית ז
חלומה של הזמרת הצרפתית פילפי ורטאן התגשם אחרי
כ־ 20 שנות המתנה: היא הופיעה בלאס־וגאם לפני קהל משולהב
של אמריקאים יפים. בשורה הראשונה ישב ג׳ין קלי ומחא כפיים
בהתלהבות. מאחרי הקלעים (בתמונה למעלה) הצטופפו מעריציה
הקרובים ביותר — אמה, אחיה אדי ובנה (מג׳והגי האלידיי)
דויד.
סוזסד^נה סנז״צמאיהי
ו9דבר תחדד
ואונות חנונביס
כוכבת מחלל סוומלאנה הווי-
צקאיה, האשד, השנייה בעולם
שערכה טיול בעולם החיצון בחללית
סיוז 5וביקרה בחברת שני
רעים בתחנת־החלל סאליום 7ב-
משך שלושה חודשים היתד, אורחת
בית-האופנה נינה דיצ׳י בפאריס.
היא החליפה רשפים עם
מייסדת חבות׳ בתו של גיבור-
תעופה צרפתי, ועם הדוגמניות,
והתפעלה מדגמי העונד, הבאה.
העולם הזה 2368
א וים בטוניס
1 1 1
סופי מארסו: ו1דגוו1ן עור אוננה
הגעחד. המכונה בצרפת ״סופי לה־בום״ ושפה האמיתי הוא סופי
מארסו, חיה בחגיגה נצזזית. צרפת בואי. חגגה עימד, את צאת
סרטה השגי לה־בוס ,2שבישראל בוודאי יקראו לו שיגעון של
מסיבה שנייה׳ סופי חגגה גם את השגה השגייה לאירוסיד, עם הברה
לבד, פייר קום י, את חג הסולד והעיקר — צילופי אופנה בשורה
של שפלות שתוכננו עבורה בידי גדולי האופנאים הפאריסאים, ביניהם
שיפלת סאפטה פעוסרת באורגזנה שחורד -של כריסמיאן
דיור.
? דז סוי תסרדעאלה:
שמוה ! 01״
ודגר הרצוג, הביפאי הגרפני
ד״אכסנטרי. הצהיר בביקורו בישראל
ש״קלאודיה קארדינאלה לא
היתה ולא תהיה יותר יפה פאשר ב-
סירסי פיצקראלדו.״ הביסאי חחה
ג׳וכאני, בלי כל התבגרות לפאס*
סרו הגרמני, סבור שאפשר להתווכח
על כך. בסירטו החדש, שיצא
לאקרנים בפאריס, פגיעה ״לה
קרדינאלה״ בת דד 42 לשיאים חדשים
של יופי.
בשעתו, כשהגיעה לראשונה ל-
הוליווד, אפרו עליה שהיא שמנה
מדי ועגולה סדי ושלחו אותה לחוות
דיאטה כדי לחות כמו גר מ
ה גארבד ולהיראות כמו דו דים
דיי .״זו היתה זוועה, שלא
לדבד על כך שלא הבימאים הא־מריקאים
בנו את הקאריירד. שלי.״
אחוזי ו עניי ה של תומי ת 1170י ז יה בגנ ה אחת
שנ טאל גויה היתה פעם זמרת-פופ ואפילו
קצת שחקנית־קולנוע, עד שגילתה את יעודה
האפיתי — בידור לילדים. שזה עסק טוב, ידוע
בבר פזמן. גם בישראל צצות הצגות הילדים, בבל
חופשה, הרבה יותר מהר מכפי שצומחות סטריות
אחרי הגשם, ולמראה חלק מהם ניתן לחשוד שגם
בפחות מאמץ.
גויה, לעומת זאת, ידועה כמי שמשקיעה לא רק
מחשבה חסן, אלא גם הרבה ממון שבלעדיו לא
תיתה מסוגלת להקנות למופעים אלה את התנו*•,
שלהם.
לדוגמה. הצגתה ההדשה — הכוכב המופלא.
ודא אינה עולה על הבימה, בכניסתה הראשונה.
היא ממש יורדת אליה, כאשד היא גולשת מן השחקים,
בעזרת קוליסות משוכללות, רכובה על פרסות
ירח, כשהמת ליצנים תקדים מחמים עיניהם
מעלה, מלאי השתוממות. הפקת ההצגה הזאת עלתה
70 מיליון שקל, בכסף ישראלי, והיא מעסיקה לא
פחות מ־ 147 אנשים בתפקידים שונים, לפני ומאחרי
הקלעים.
הגברת גויה מחזיקה את היד על הדופק לכל
אורך הדרך, וההצגה נכתבה על-ידי בעלה, הפת-
מונאי ז׳אדז׳אק דבו. כדי שכל העסק ישתלם,
העלו השניים את הכוכב המופלא בארמון הקונגרסים
בפריז, לקראת חג־הסדלד, ואלפי חותם נלחמו
להשיג מקומות לילדיהם, כי ידעו שאחרת חייהם
לא יהיו חיים בבית. ילדי צרפת חייבים לראות
כל הצגה של שנטאל גויה. דאחר־כד לחזור ולהתבונן
בה, כאשר היא מוצגת בטלוותיה.
כדי להעניק גוון מיוחד לבכורה, הזמינה כוכבת
הילדים׳ באופן מיוחד, את צאצאיהם של כוכבים
אחרים, והאירוע הפך לחינגה שלמה. לתשומת לב
מיוחדת זכתה שרק כיאזיני, ילדה קטנד, ובהירת
השיער בת ה־ ,5בתה של הכוכבת המנוחה רומי
שניידר. מובן שתצלום שאנטאל ושרה קישט למחרת
המופע את כל עיתוני צרפת. ללמדכם ש-
שנטאל גויה לא רק כובשת ללבות של ילדים.
היא גם יודעת איך צריך לספר על כך לבל העולם.
העולם תזה 2368
אברהם גיגדי מפתיע שוב במכירה מיוחדת
4חדרים בבניו מפואר
בן 8דירות בלבד
פנטהאוז מתו ח
דירת גג
־$99( 000.
־$ 54,000.
־$ 79,000.
־$ 70,000.
ברח׳ השריונאים, ע״י רח׳ השומר /
3חדרים
4חדרים
$9^600.דירת גג
־$ 62,000.
־$86,000.
־$ 99,000.
ראשון־לציון
נתניה גני ניצה
הפרויקט היוקרתי ביותר הנבנה
היום בנתניה 4חדרים ברח׳ ראשון־לציון
6חדרים
־$93,000.
־$110,000 .
3׳/ 2חדרים
4חד ת ם
4 >/2חדרים, ברמת-כוכב ב׳
פנטהאוז, בבנין מפואר במיוחד,
בשכונת אברמוביץ
־$ 65/000.
־$ 7,9(000.
־$ 53,000.
־$ 55,000.
־$ 57,000.
־$99,000.
שפע של שכלולים בכל הדירות על פי מסורת הבנייה של אברהם גינדי
לזכאי משרד השכץ, משרד הקליטה ואחרים
הלוואות מכספי החברה עד $60,000.-בהחזרים נוחים עד 15 שנים.
מבצע אברהם גינדי בשתוף בנק לפיתוח ולמשכנתאות מקבוצת בנק דיסקונט.
פתוח במוצאי־ שבת
לרגל המבצע יהיו משרדינו בתל-אביב, בפתח תקוה ובראשון־לציון
פתוחים במוצאי שבת החל מצאת השבת.
המחירים אינם כוללים מע״מ
תל־אביב
פתח־תקוה
רמת־השרון
ככר המדינה ר. באייר 10
חיי עוזר 20
סוקולזב 84
ראשון־לציון נתניה
הרצל ל6
הרצל 18
0 =1*1
אברהם גינו־• בונ רז זר־יר־וחנ פואנשיםאוהבים
אי־אפשו י ה גזי ר
חגונו שר וושויס
אפר תי:
שמאל וימי!
מימין העיתונאית דליה שחורי, העובדת בעי
הסישמר. באמצע (קרח) שלמה באום. אמרו שהו
שהיה קרוב אליו ביותר בדיעותיו הימניות, אד לאפרתי היו חברים רבים מ
מוות נגאזים
ברובע היהודי בירושלים,
דויד אפרתי במצב כמעט אופייני — עם
כוסית קוניאק בידו. אפרתי מת בדירתו
חד פס אשתו לילה, כתוצאה מדליפת גאד.
מאז לא חזר.
המישרד היה ריק, השולחן
גקי מניירות. על קיר המישרד
היו תלויים כמה פלקאטים של
מישרד-התיירות: תצלום של בית-
לחם, תצלום של מצדה, רישום של
ירושלים ופוסטר ציבעוני של ציפורים
מוגנות. בצד היה מודבק
פוסטר של הצייר גיורא אופנהיי-
מר, תצלום ישן של איש זקן —
מתנה מתפאורן הטלוויזיה איציק
אלבלק — ושתי גלויות ציבעו־ניות
של מפת מלכות-ישראל, ה כוללת
חלקים נרחבים מהמדינות
השכנות. וכמובן: המיספר הירוק
של המונית מזמן המנדט —
ים־.501
בצל
עץ ה ת לי ה
קדרות
חיים גזרי ואשתו, כמו חברים
אחרים של דויד אפרתי, עומדים
המומים ליד הקבר, לא מאמינים למראה עיניהם.
בני
חברו הטוב של דויד אפרתי, השחקן יצחק
(,פיצ׳וי) בן־צור, פרץ בבכי בשעת ההלוויה.
אפרתי היה איש פליז ותמיד סיפר בדיחות.
1 1 * 111 1111ח״כ צ׳ארלי ביטון וגאזי חקק מסתכלים כלא מאמי־
״ נים. לאפרתי היו חברים מכל הגילים ומכל הסוגים.
#111* 1
אנשים כיבדו אותו מכיוון שהיה איש ישר, והוא כיבד את כולם.
מ עם, מספרים, ישבו כולם
״* בקפה עטרה ושתו. גם דויד
אפרתי ישב שם. ברגע מסויים קם
ואמר שהוא יוצא לסדר משהו.
הוא חזר כעבור זמן קצר והתיישב
לשתות כאילו דבר לא אירע. רק
אחרי כמד, שנים הסתבר לחבריו,
שאותו סידור קטן של אפרתי היד.
סיום חשבון אלים עם מישהו.
היחידים שראו אותו אז בפעולה,
היו נהגי-המוניות. הם מספרים כי
הוא ניגש ליריבו, תוך שניות
הניף אותו באוויר. האיש עשר,
שני סיבובים ונחת בחוזקה על
הכביש. אפרתי ניער את חולצתו,
יישר את מיכנסיו וחזר לעטרה
לשתות.
אגדות כאלה ודומות להן ליוו
את דויד כל חייו, והוא מעולם לא
אישר או הכחיש אותן.
לפני שבוע קם דויד אפרתי משולחנו
הקבוע במעמדן ופנה לסדר
עניין כלשהו, מבלי לספר
לחבריו דבר.
* 7וי דאפר תי לא הגיע למיש־י
רדו כמה ימים. הוא גם לא
הגיע, כהרגלו מדי בוקר, לקפה
טעמון ולשאר המקומות שבהם היה
נוהג לשבת מדי יום. הטלפון בביתו
לא חדל מלצלצל במשך כל
אותם ימים, אך איש לא ענה.
אנשי ירושלים תהו לאן נעלם
דויד אפרתי. חשבו כי חלד, ואוש פז
בבית־חולים, או שנסע לחו״ל.
איש לא ניגש לביתו, ברובע
היהודי בירושלים, לברר מה קרה.
לאפרתי לא היו באים סתם כך
הביתה. את מיספר האנשים שהיו
אצלו בבית אפשר למנות על אצבעות
יד אחת. וכך שכבו בדירתם
דויד ולילה (כמו צילה) אפרתי,
שני קברים
נשר,
מישקפ״ס חנוניס
ישב שעה ארוכה ליד הקבר ובי
דויד ברונשטייז* חברו הטוב ש?
מרכיב הפוך את מישקפיו, כמו ש
נוהג לעשות, כשהיה במצב־רוח טוב. משמאלו דויד מונשיין וג׳יסי, מסת
ען על
* האיש
!שמאל.
במעט שבוע שלם, מתים. הם
נחנקו מהגאז שדלף מחנור־חחי-
מום שנשכח דולק. זיווה, חברתה
של לילה, החלה דואגת אחרי
שלילה לא הופיעה לפגישה עימה,
ביום הראשון בשבוע שעבר. היא
ניגשה לדירתם, אך איש לא ענה
לדפיקות. זיווה חזרה למחרת,
הזעיקה את המישטרה שפרצה את
הדלת.
בני הזוג היו במיטותיהם. דויד
אפרתי נרדם בזמן קריאה בסיפרו
של נורמן מילר בצל עץ התליה.
הוא מת כשהוא מרכיב את מיש־קפיו
וספר בידו.
דויד אפרתי היד. דמות מוכרת
בירושלים. הוא נולד ברובע היהודי
בעיר העתיקה ב־ 13 בפברואר
,1927 כבן למישפחה ספרדית, אחד
משישה ילדים.
בגיל צעיר זייף את תאריך הלידה
והתגייס לצבא הבריטי. ב־מיסגרת
זו השתתף בקרבות ביוון
שתייה כדת
מימין שמוליק עדן 1־
יוסל ברגנר. בתום ה־הלוויה
הגיעו כולם לבית האמניס ושם ישבו כל
ן זיאפר1ז־
הלת חברת־המוניות נשר, שם עבד
עד יום מותו.
אפרתי היה חבר באירגון-הנכים.
בראשית שנות ר50-.׳ כשהיו פורצות
מהומות וויכוחים בין פקידי
מחלקת־השיקום של מישרד־הבי-
טחון ובין נכי-המילחמה, היו תמיד
קוראים לדויד אפרתי שיבוא ו יפריד.
הוא היה שרירי וחזק באופן
מיוחד. רבים חשבו שהוא
גבוה, בגלל מבנה גופו המוצק
וקומתו הזקופה, אך למעשה גובהו
היה בהחלט ממוצע.
אגדות סבבו אותו כל השנים.
אנשים סיפרו שידו היתד. זריזה
) במכות, אך למעשה היד. אדם שקט
חבריו של אפרתי ושחו. ביניהם: דידי מנוסי, נתיבה
בן־יהודה, חווה ושאול פוגל, פינחס אביבי, שמוליק
קראום, יבי, יענק־לה רוטבליט ואברהם ברדוגו.
רחל, גם היא
ע ך11 | 1
ביקרה מעולם
אחיה בביתו ולא הכירה את או
ניח את התיק שלו תמיד במקום
קבוע, מאחורי הדלפק, ניגש ל־מיטבח
ומכין בעצמו את ארוחת־הבוקר
שלו, שכללה: שתי ביצים
מטוגנות, סלט ירקות וקפה. הוא
לא אכל לחם. אז היה מתיישב
בשולחן קבוע, מאחורי מכונת האספרסו,
וקורא עיתוך בוקר. את
העיתון נהג להביא עימו, למרות
שבקפה יש עיתונים. הוא לא
אהב לקרוא בעיתונים אלה, מכיוון
שהעמודים היו מפוזרים, והוא אהב
את העיתון שלו מסודר.
הוא לא דיבר עם איש לפני
שגמר לקרוא את העיתון .״תסביר
לאנשים,״ היה אומר למרדכי קום,
סעודת אשכבה
בית האפנים נראה אחרי הזו
כמו בעת חגיגה גדולה. כולם
ושתו ונראו צוהלים, כאילו ביקשו לכבד את חברם המת וא
!8דיים של דויד ולילה אפרתי. לרבים ממכריו
ו נשוי רק ביום מותו. ג׳ימי, מוותיקי והגנה
את ידידו הטוב, שתלך והשאיר אותו לבד.
׳ אפרתי,
דויד היה
יות-גשר.
ובפלישד. לסיציליה. את הפישפחה
בארץ היה מבקר לעיתים רחוקות,
וגם אז לא סיפר בבית כמעט
דבר על קורותיו במילחמה.
כשהשתחרר מהצבא הבריטי בסוף
מילחמת העולם השנייה, הצטרף
לשורות לח״י. גם על תקופה זו
בחייו לא סיפר כמעט מאום ל-
פישפחתו ולחבריו. עד היום מתהלכות
אגדות בירולים על חלקו
ברצח ברנאדוט.
אפרתי נפצע בראשו בפעולת
לח״י בכפר דיר-יאסין, פציעה ממנה
סבל עד יום מותו. הוא עבר
שלושה ניתוחים, אך מצבו הלך
והחפיר. בחודשים האחרונים סבל
כאבי־תופת בראשו. עד ליומו ה אחרון
היה במשא־ופתן ממושך
עם פישרד־הביטחץ על העלאת
אחוזי־הנכות שלו.
כשנגמרה מילחמת-העצמאות קיבל
מיספר ירוק למונית והתחיל
לעבוד כנהג-מונית. כעבור שנים
ספורות עזב את ההגה ועבר לד.נ־
1 1 1יגאל גרי, חברו של אפרתי מהדור הצעיר יותר, יושב
1י 1 8גם הוא בפוזה אופיינית. כשדויד היה שתוי ובחצב־רוח
טוב, היה עושה תנועה כאילו הוא שותה מהאוזן, שהפך למינהג לחבריו.
ומסוגר. אם שמו נקשר במריבות,
היה זה בדרך כלל כשד,פריד בין
ניצים.
למרות היותו בץ למישפחה ספרדית,
היה אפרתי יקה במינהגיו.
היה לבוש תמיד לא רבב, אהב
את האריגים האנגליים ולעיתים
קרובות אפשר היה לראות אותו
בחולצות אנגליות משובצות. מחבריו,
שנסעו לאנגליה, ביקש
תמיד בגדים אנגליים, והקפיד על
טיב מעולה.
בשנים האחרונות היה נוהג להופיע
כל בוקר, בסביבות השעה ד,
בקפה טעטון הירושלמי. נהג לה
בעל
קפה טעמון ,״שאני בא בבוקר
לקרוא את העיתון.״
בצהריים היה חוזר לקפה ומתיישב
בשולחן שממול לדלת. אז
היה מתחיל לשתות. אפרתי לא היה
מסוגל לשתות לבד, אומרים חבריו
לאלכוהול, ולכן תמיד התקבצו
סביב השולחן שתיינים ותיקים ד
מתחילים. תמיד עמדה לפניו כוס
קוניאק, בדרך כלל אקסטדא־פיין,
ולידה כוס סודה, והוא היה לוגם
מהן לם ירוגין.
״הוא היחידי, שמעולם לא ראיתי
אותו שיכור,״ אופר קופ, ש-
(המשך בעמוד )68
| י| 119111 מרדכי קופ, בעל קפה טעמת בירושלים, לשם היה
*1י 1 #11 דויד אפרתי בכל בוקר לארחזודבוקר, ושבו בצ
היה מתחיל לשתות. אפרתי בילה שעות רבות בבתי־קפה
- 9 7 1
גינה קציר, וע״ת הנשיא ושענו, מסבות עו ח״ה בבית הנשיא,
ער המעבר הקשה מתפקיד הגבות הראשונה לחיים שר אזרחית
מהשורה, וטוענת בי היה רה קשה להתמודד עם הביקורת
נסח היות, אשת־נש׳א
גליתי במר! דברים
וווי 9׳ ,נוחות
עולא ידעתי
ישתם ק״גיס ב׳
אני אוהבת אנשי מהגה:
מחבר בידידים ושל -
שתקנים, שבדים,
פייטנים, הס אנשים
נפלאים וגענ״נים
תדיר *דעתי לקרב אנשים
אבל בתקונה שחיינו
בבית ׳חלבן לגדת
להשמיע לחם את
גה שהם אנהביס
לאשת ושיא יש אותן
התח״בויות בגו לפלאשה.
גם חיא צריבה ללכת
לעמדה אלא היא נמצאה
תחת זממת ׳מגדלת
בהתחלה זח ׳נודאה ועצת
שזר שהבן יוצא
עם העוזרת ישתו,
אבל אחר־בו נזלו!
והתאושנו בה
נא!1היה קל לחזור לחייה
רגילים, וה בגו להיות
בתפקיד וראשי יעל
הנגה *לפתע
להמר לניצב
חדוות דתיות
גיגה קציר היא אשח מיוחדת במינה.
חחבר׳ה הצעירים היו בוודאי מבנים
אותה ״אסטרונאוטית״ .היא מדברת בשקט,
כמעט בלהט, יש בה נאיביות טל
ילדה קטנה והיא מצחיקה. יט לה ה-
כיטרון לצחוק על חטביבה, לצחוק על
דברים הקורים לה, אך בעיקר לצחוק
על עצמה.
כטהיתה רעיית הנשיא, חיו שלא
הבינו אותה. נינה קציר בזה לחוקי
הפרוטוקול, חלצה נעליים בטקטים רשמיים,
זללה גלידה במיטה לארמון בא-
קינגחאם, התייחסה אל טומרי-חראט
כאל בני-אדם, לא באל משרתים. היא
קירבה אל בית הנשיא צעירים בוחמיים
כמו יהונתן גפן, פופיק ארנון — לפני
שהפך רב — וצבי שיסל. היא נהגה
לבלות בחברתם של צדי צרפתי ושלמה
ניצן.
מעשים ידעו כי הקשר ההדוק שלה
עם אנשים אלה נובע מהקשר העמוק
שלה עם בתח נורית, שנהרגה בתאונה
טראגית.
במהלך הראיון ניסיתי להביא את
נינה קציר לדבר על בתה האהובה, אך
משהבנתי שהדבר יזיק יותר משיועיל,
הרפיתי. בחדר״עבודתה של נינה קציר,
בתוך מיסגרת גדולה פתוב :״פרח נתתי
לנורית פרח קטן וכחול, תפוח נתתי
לנורית נתתי הכל״ .שתי שורות מתוך
שיר-חילדים הידוע של מרים ילן־ששק־ליס.
החדר מלא בתמונותיה של נורית,
תמונות מתוך ההצגה ״הורים איומים״,
תמונה שבח היא מחבקת את בימאי
הטלוויזיה צדי צרפתי ותמונות אחרות.
החדר מלא גם בעבודותיה של נינה
קציר, המכינה כעת תערוכת״ילדים. ה עבודות
מצחיקות עד דמעות. יש שם
למשל תמונה של שני יפאנים, יושבים
גב אל גב בצילה של כונכיה ענקית.
לעבודה הזו קוראת הגברת קציר ״בדידות״
.יש צינצנת ענקית מלאה במס-
בעות כסף, עליה גלובוס והשלט שלידה
63 1116ן 131ז 1ץ 0מ ס \ 1
אומר § 0 :
<1ת011־ן .3
נינה קציר כותבת שירים, קוראת ומטפלת
בבעלה הפרופסור שחזר לחייו
המדעיים. הפרופסור קציר חוזר לביתו
בשעה מאוחרת. הוא מספר לי על טרגדיה
שפקדה את אחד מעובדיו. אשתו
נפטרה מסרטן לפני שנים אחדות. בעת
נפטרה בתו הבכורה, וזה עתה נודע לו
בי בתו הקטנה לקתה גם היא בסרטן.
צער כבד עוטף את חדר־חאורחים הצנוע
של מישפחת קציר.
נינה קציר מגישה מיץ־תפוזים ועוגת-
צימוקים משגעת מעשה ידיח. היא מקסימה,
מצחיקה, נעה בחוסר־מנוחה ממקום
למקום.
שש שנים חיו אפריים ונינה קציר
במה שהגברת קציר מכנה ״הבית הלבן״.
כעת הם אזרחים מהשורה. שש שנים
היא היתה הגברת הראשונה. כעת היא
נוסעת באוטובוסים ומזהים אותה רק
אחת שהיא חותמת על צ׳קים. היא
מפוכחת, יודעת היטב כי תקופת הזוהר
חלפה. קצת חבל לה, אך היא למדה
להפיק את המירב מתקופת נשיאותו
של בעלה.
לא. מזמן ניסתה לשכנע את הטלוויזיה
לצלם סרט תעודי על התערוכה
שהיא מכינה. היא יודעת, גם אם אין
היא אומרת זאת במפורש, שלוא היתה
אשתו של הנשיא, חיתח הטלוויזיה מכינה
את הסרט.
פעם, כשהנשיא קציר חיה מגיע עם
אשתו לארצות-הברית, היו מקבלים אותו
עם לימוזינה ושומרי״ראש. כיום נאלצים
בני הזוג קציר לשאת בעצמם את מזוודותיהם
ולנסוע במונית. סובת-השומר
שבביתם ב״מכירוייצמן״ נותרה מיותמת.
המדינה אינה מעניקה שומרי-ראש ל-
נשיא-לשעבר, ואינה דואגת לכך שמישהו
מהנציגות הישראלית בארץ שבה הוא
מבקר יקבל את פניו.
נינה קציר אינה כועסת. היא אינה
ממורמרת, מתייחסת אל הדברים בחב-
נח. אם חבל לח, אז זח רק על הפינוק
שבנוחיות. היא מבקשת ממני מראש
לא להתייחס אל רעיית הנשיא אופירה
גבון, ואני מכבדת את בקשתה. נסיונות
שלי לנסות ולהשוות בין השתיים אינם
מצליחים. נינה קציר, ערמומית ומהירת-
מחשבה, מעבירה אותי לנושא אחר, ואני
איני מתנגדת, כי היא מספרת לי
שהיא חלמה להיות מלכת הילדים, הפיה
הטובה הלוקחת את כל הילדים
אל הארץ הטובה. אני מקשיבה לסיפוריה,
וביחד עם הצלם אני יוצאת מביתה
בהרגשה שביקרתי את עליסה בארץ ה פלאות.
את מתגעגעת לתפקידד ב־אשת־נשיא?
כי חיי עכשיו גם כן מלאים, ואם
אפשר להגיד — אפילו תוססים. בהיותי
אשת־נשיא גיליתי כמה דברים על עצמי.
מה למשל?
לא ידעתי שקיימים בי הרבה דברים
שהתגלו תוך כדי חיים בביודהנשיא.
לא ידעתי שיהיה בי הכוח לבקר בבתי-
חולים, לנסות ולהצחיק חיילים פצועים.
לא ידעתי שלא אתעייף כאשר אאלץ
לקבל כל הזמן אנשים בביתי.
• האם לא היית מורגלת קודם
לכן לקבל אנשים בבי תו?
אמנם כן. אפריים הוא מדען והיו באים
אליו אנשים מכל העולם, אך לא במספרים
כאלה. זה היה לא רגיל לקבל
כל־כך הרבה אורחים. את הרי צריכה
לחייך ולהיות נחמדה לכולם. את הרי
אשת־הנשיא, ומצפים ממך. אני נוהגת
לדבר בשקט, וכך הייתי מספרת בדיחה
ומישהו אחר היה לוקח את הבדיחה
שלי ומספר אותה בקול רם, ואני אף
פעם לא ידעתי איך להחזיר את הבדיחה
אלי כדי שיידעו שהיא שלי.
• מה היה ידוסד אל האנשים
שביקרו כביתר? האם ראית כ
ביקורים מירחה או שנהנית מהם?
תמיד ידעתי לקרב ולחבב אנשים.
אבל בתקופה בת שש השנים שהיינו
ב״בית הלבן״ למדתי איך לפנות אל
אנשים. למדתי להשמיע להם את מה
שהם אוהבים לשמוע. ניסיתי שירגישו
בנוח בביתי, ולא תמיד זה היה נוח.
אני לא אוהבת להלל אח עצמי, אבל
עשיתי כמה מיפעלים בבית-הנשיא שהפכו
מסורת, כמו למשל חגיגת בר-
מיצווה לילדים שאומצו על-ידי חסידי
חב״ד. אחר-כך חשבתי: למה לקפח
את הילדות? וערכתי חגיגת בת־מיצווה
עם תוכנית מלאה ועשירה ליתומות-
מילחמה. זה היד. מראה כואב לראות את
כל הילדות היפות והטובות, לבושות במיטב
ביגדיהן, ולחשוב כמה חבל שהאב
לא זכה לראות אותו.
• נוסף לכך שקירבו! אל בית
הנשיא יתומי־מילחמה, קירבת לשם
שם את הבוהמה. כאשר נבחר
בעלך כנשיא, הזמנת לקבלת־הפנים
כמה, דמויות מהבוהמה הישראלית. אז נעים. שאת תמיד צריך אותם
זה לא בסדר? זה טיבעי וזה
אני אוהבת את האנשים האלה,
מכנה אותם ״בוהמה״ .בכלל, צריך
ללכת עם הזרם, עם החיים. לא
לקפוא על השמרים ולהזמין תמיד
אורחים לאותם אירועים רישמיים.
• יש יד משיכה אל אנשי
המהמה?
אני אוהבת אותם. מדובר בידידים
שלי — שחקנים, סופרים, פייטנים. אנשים
נפלאים, מעניינים. בכלל, יש בי
איזה יצר לעשות את ההיפך מהמקובל.
למה לא להזמין אותם? יש לי איזה
יצר של הערכה אל האנשים האלה.
• גם כיום, אחרי שעזבת את
כיודיהנשיא, את בקשר עם האנשים
האלה ץ
במהלך החיים את מאבדת ידידים. היו
כמה כאלה שהפסדתי, כי לא יכולתי
לטפל בהם בגלל העיסוקים שלי בבית
נינה קציר כחדר עבודתה
״אני אותבת לספר בדיחות ! ״
כל דבר שעשיתי. היתד. ביקורת על
פלייבוי.
• את חושבת שהביקורת על
ירחוני ״פלייבוי״ שרצית לתת לחיילי
צה״ל היתה מוצדקת?
לא, לא היתה מוצדקת. אם לבקר,
אז צריך לתת גם את החיוב שבמעשה.
אף אחד לא כתב שחנה אשה, שהיא
כבר מזמן לא בת ,17 נסעה והגיעה
וטרחה, וכוונותיה היו טובות. את יודעת,
אני חליתי ממש מהביקורת. אבל מה
יכולתי לעשות? לא יכולתי לצאת כמו
דון קישוט עם החרב. הרי גם לו זה
לא עזר. זו היתד. תקופה קשה מאוד.
זה השפיע עלי בצורה איומה. חשבתי
שעשיתי מעשה כל-כך נורא, ששאלתי
את עצמי אם מישהו יתן לי יד אחרי
מעשה שכזה.
• איך ככלל נולד הרעיון לחלק
ירחוני ״פלייבוי״ לחיילים?
נינה קציר עם ילדיה
״כשאני מדברת על נורית אני בוכה!״
הלבן. ידידים זה כמו פרח. הם דורשים
טיפול, תשומת־לב. צריך לטפח אותם.
אם את לא רואה אותם, לא חיה איתם
את הרגעים המיוחדים של החיים —
הם נעלמים. אבל אני רוצה לגמור לשבח
את עצמי, ולספר לך מה עוד עשיתי
כשהייתי בבית הלבן.
• ברצון רב.
כשהייתי ילדה, תמיד חלמתי להיות
מלכת הילדים. מין פיה טובה שלוקחת
את כל הילדים אל הארץ הטובה והיפה.
חלק מזה נשאר בתוכי. ואז, כשהייתי
אשת־הנשיא, בא לי רעיון: לאסוף ילדים
מכל הארץ, להביא אותם לירושלים,
ולתת להם כל מיני דברים טובים מב חינה
של ספר ושיר. וכך היו מגיעים
תמת־ רצית• להיזת
מלכת !הידדס
ובבית ותשיא
ימית לעשות זאת
האלה! רק בגלל הפיקניקים היה כדאי
לעזוב את הבית הלבן. באמת, הם היו
עושים כל כך הרבה רעש! אבל בסו־הכל
הם היו נהגים, ואת כל היום היו
מסיימים בבית־הנשיא. בשבילי זו היתד.
הנאה. הנה אני, מלכת הילדים, הבאתי
את הילדים לארץ הטובה ונתתי להם
הרבה דברים טובים.
• כשהגעת לביר! הנשיא, האם
הדריכו אותך? אמרו לך מה תפקידך,
מה הן חובותייך וזכויותייך
כרעיית־נשיא?
אף אחד לא אמר לי עד שלא שאלתי.
וכששאלתי, אמרו לי ככה: אחת —
טוב שתלכי עם בעלך להלוויות. שתיים
— כשיש מסיבות דיפלומטים או ביקורי
דיפלומטים, את צריכה להיות נוכחת.
זו היתד, כל ההדרכה שקיבלתי.
• אהכת להיות אשת־נשיא?
אני חושבת שכן. לא מבחינה סנובית
של התנשאות, לא מהבחינה הזו שכולם
קמים כאשר בעלי ואני נכנסים לחדר
— הרי ידעתי שכל הגינונים האלה זמניים
וחולפים. אפילו לא התשואות, גם
זה, כך ידעתי, יחלוף כשנחזור לביתנו.
אהבתי את התחושה שאני נמצאת במקום
נכון עם תוכן נכון. בתקופת היותי
אשת־נשיא קשרתי קשרים, למדתי
דברים חדשים. זו היתד. תקופה יפה
ומעניינת.
• וככל זאת, בתקופה ההיא לא
היית ככל האדם ץ
הילדים לירושלים, והייתי מפגישה אותם
עם דמות שהיתר. אהובה עליהם — אם
זה היה משורר, הייתי מפגישה אותם
עם המשורר, והוא היה נותן להם את
ספריו ומקריא משיריו. או עם אנשי
תיקשורת וטלוויזיה, במיוחד כוכבים של
תוכניות לילדים.
הייתי גם מארגנת תחרות של חיבורים
בנושא ״המעשיה הטובה בחיי הילד״.
הילדים התלהבו וקיבלנו המון חיבורים.
זד. היה ממש חם על הלב, לראות את
הילדים האלה. אחרי שהיו מטיילים בירושלים
ועורכים ביקורי־חולים בבתי-
חולים, היו יוצאים לפיקניק בהרי ירושלים.
ישמור אותי אלוהים מהפיקניקים
מדוע לא? מה לא יכולה אשת-נשיא
לעשות שאשה פשוטה כן יכולה לעשות?
• יש לה התחייבויות.
יש לה אותן התחיבויות שיש לך. גם
את צריכה ללכת לעבודה, וגם היא
צריכה ללכת לעבודה. בסך הכל אשת־נשיא
זה עבודה.
• אשת־נשיא נמצאת כל הזמן
תחת זכוכית מגדלת.
מה זה זכוכית מגדלת ! אז לא צריך
לעשות מה שלא צריך לעשות. צריך
להיזהר...
• כתקופת היותך אשת־נשיא
נמתחה עליך לא אחת ביקורת.
איומה ! משהו זוועתי ! אבל לא על
פשוט מאוד. הייתי באחד מביקוריי
אצל החיילים בסיני. אני חושבת שהייתי
האשה הראשונה שהגיעה לשם. קצין-
תרבות סיפר לי שהם מקבלים ספרים
איש מ 1תאבד
בגיל מוח ,
יש איזה שי״-משסר
שעתו לן להתגבר
שונים, אבל הטוב ביותר היה אם הם
היו מקבלים דבר כמו פלייבוי,
• ואת הבנת את זה כפשוטו?
זה היה כפשוטו. ביקשתי ממישהו,
אני לא זוכרת מי זה היה, לשלוח לי
ירחוני פלייבוי. הוא שלח איזה אלפיים
גליונות.
• לבית הנשיא?
זה אף פעם לא הגיע.
• ל אן?
לחיילים, זה נעצר על הגבול.
• איזה נבול?
גבול ההגינות.
• מה קרה לגיליונות?
אני באמת לא יודעת. באמת לא יודעת.
זה לא חולק. אף פעם לא חקרתי
מה קרה, לאן נעלמו גיליונות הפלייבוי,
מה עשו איתם.
• איך התמודדת עם הביקורת?
יש מהלומות ויש ביקורת. עם מהלומות
— דברים דראסטיים כמו הביקורת
שניטחה עלי בגלל הפלייבוי —
קשה להתמודד. אם משהו ניטח עליך כמו
מבול, את לא יודעת היכן ואיך להסתתר.
ביקורת כולנו מקבלים, בוקר צוד
ריים וערב. איש לא. מתאבד בגלל ביקורת.
יש איזה שיווי־מישקל שעוזר לך
להתגבר. כאשר מעליבים אותך ואומרים
לך שאת קופה, את אומרת: אתה בעצמך
קוף, או שאת מתעלמת ועוסקת
בתראפיה עצמית. ביקורת זו לא רק
פריבילגיה של אשת-נשיא. את יודעת
שאפילו ילדים הם מבקרים נוראיים.
(המשך מעמוד )39
אותה כמו בת. יש להם ילדים מקסימים.
הם זוג מאוד מוצלח ומאוד מאושר.
בכלל, אולי בגלל האופי שלי, קל לי
לקבל דברים חריגים. אמרתי לך, שיש
בי נטיח לדברים יוצאי־דופן. אולי הודות
לבת שלנו, נורל׳ה, והעניין שלה
בהצגות ובספרות שקידם אותי לדברים
יוצאי־דופן, לאנשים יוצאי־דופן.
י 1 1
• -כלומר, עם רוב הביקורת ש־בפתחה
קליף התמודדו!•
אני יכולה להגיד לך שעיתונאיות אף
פעם לא אהבו אותי. אבל בסך־הכל
אני לא זוכרת הרבה ביקורת בעתונים.
לעומת זאת, היו הרבה ראיונות וכתבו
דברים לא כל-כך נוראיים.
• אני זוכרת שביקרו אותך על
זה שקירכת את הכוהמה.
• אני יכולה לשוחח איתך על
בתכם נורית ץ
יש דברים שלא הגיעו אלי, שאנשים
טובים ברוב חסד הסתירו ממני. אבל
בינינו מה רע בבוהפהז ובכלל, כל העניין
הזה של בוהמה אמיתית לא קיים
לא, בבקשה. אני תיכף מתחילה לבכות,
ואחרי שתלכי יהיה לי קשה מאוד.
• השנים לא מקהות את הכאב
לא, אצלי לא. אומרים שיש אנשים
ששוכחים. אבל אצלי זכר האהבה שלי
אל נורית לא יימחק. רק איתי הוא יימחק.
נסנסים
רשג״ס וא
מבודמת •זוו,
אובר זה נזוא 1חו
יותר. הבוהמה כמעמד מיוחד לא קיימת
עוד. באופן טיבעי אני אוהבת ספרות,
שירה, מוסיקה ותיאטרון. וכך טבעי שאנשים
שבאים אלינו הביתה, הם בחלקם
פה שמכנים בוהמה. יחד איתם
יש בין באי ביתנו אנשי-מדע, השייכים
לחוג החברתי של בעלי. כך זה היה
לפני שנכנסנו לבית הלבן, כך זה עכשיו.
מדוע הייתי צריכה לשנות את החוג
החברתי שלי כשנעשיתי אשת־נשיא,
אמנם, בעלי תמיד חשש שה תערובת
הזו של אנשי בוהמה ומדענים
לא טובה, אבל התברר — כפי שידעתי
מראש — שהאחד תמיד מעוניין בשני
וזה הולך יפה.
• את נוהגת כדרך־כלל לעשות
כפ^ שאת מרגישה. אני זוכרת
שכעת טקס־הפרידה סבית־הנשיא
חלצת את נעלייך ולחצת את ידי
האורחים כשאת יחפה וכיד אחת
מחזיקה את נעלייך ך
איך את זוכרת את זה, פנטסטי.
• דכר כזה קשה לשכוח. לא
כליכך מקוכל שאשת־נשיא מתהלכת
יחפה כין אורחיה.
בוודאי שלא מקובל. אני לא מאמינה
בשקרים וסנוביות. י אני חושבת שצריך
לעשות הכל באופן טיבעי.
• לתערוכה שאת מכינה כירושלים
את קוראת ״תערוכת־נו־רית״.
ומה שאני עושה זה עם זי כ רון
של נורית. התערוכה הזו יקרה לליבי.
אני עובדת עליה כבר יותר משנה. אני
מכינה את העבודות, את המישפטים.
עוזרים לי ציירים, כי אני לא יודעת
לצייר. את יודעת — רציתי שיעשו על
התערוכה סרט לטלוויזיה, סרט חינוכי
שיעזור לילדים ללמוד אנגלית, כאלה
שאולי לא יגיעו לתערוכה. כיתתי את
רגלי — אולי הרגלים שלי כבר לא
ל א !! 111ו!11ה
נינה ואפריים קציר עם יהושע רכינוכיץ
״התכווצו לי תפנים מרוב חיוכים!־׳
• מדוע?
לא צריך. בשביל מה לעשות לו פיר־סומתז
אם הוא מהכוהסה, הוא כטח
רוצה פירסומת•
זה עונש על מה שהוא עשה לי, אז
אני לא אגיד. בקיצור, אמרתי שאני
לא יוצאת לפואייה עד שהוא לא מחזיר
לי את הנעליים.
• הוא לקח לך את הנעליים
כדי לעשות לך רעץ
לא, הוא רצה ללמד אותי לקח.
• היו עוד מיקרים שבהם נהגת
• הה היה טיכעי, לחלוץ נעליים
כקכלת־פנים רשמית שעורך
נשיא מדינת-ישראל היוצא לנשיא
מדינת־ישראל הנכנס ז
זה, לא היה טיבעי, אבל זה היה
נורא נוח. אני אספר לך עוד משהו:
כל הטקסים האלה אף פעם לא עשו
עלי רושם. היינו בלונדץ, כשאפריים
היה נשיא־המדינה וערכו לכבודנו קב-
לודפנים. היו שם שתי שורות של מקבלי
פנים, שאם היית דוקרת אותם היית
מייד רואה שיש להם דם כחול. את
קבלודהפנים ערך ראש־עיריית לונדון.
הפנים שלי התכווצו מחיוכים והידיים
נלחצו מרוב לחיצות־ידיים. להישאר ב נעליים
לא יכולתי. אז ניגשתי מאחורי
איזה איש־ביטחון, הורדתי את הנעליים
והסתרתי אותן כדי שלא יקהו לי אותן.
חזרתי לשורה והמשכתי לחייך וללחוץ
ידיים. הסתכל בי הלורד ז׳אנר, שהוא
ידיד גדול של ישראל, הסתכל ואמר:
גברת קציר, התכווצת! למחרת קיבלתי
ממנו במתנה זוג נעלי־כסף קטנות.
• מה אמר כעלך על התנהגו־
צחק.
• הוא מכיר או ת ך...
נו בטח. אבל מה פה לא בסדרו
את לא היית מורידה את הנעליים אם
הן היו לוחצות לך?
• אם הייתי באה דכית־הנשיא
דקכלת־פנים רישמית והייתי חולצת
את הנעליים זה היה נראה
טיכעי בעיניך?
אוי ואבוי! הייתי מעקמת את הפנים.
מה זה, ככה מתנהגים בבית־הנשיא?
קרה לי פעם שבהצגת תיאטרון, בזמן
ההפסקה, חלצתי את הנעליים. פתאום
נשמע הצילצול, ההצגה התחילה, ואני
לא מצאתי את הנעליים שלי. מישהו
מהחבר׳ה האלה שאת קוראת להם בוהמה
לקח לי את הנעליים.
• מי זה היהך
לא אגיד.
אמצי רוצה שתהיי לי אחרת
אינני רוצה שתהייי לי שונה
רק כמו כרגע בעיני נהדרת
על כל חלומות בלילות את עונה.
!בי ואמר: גברת
מציד, התכווצת י
ואל תשני בשבילי התסרוקת
אל תסתפרי, אל תוסיפי תלתל על תלתל
שערך החמוד, הטבעי, בלי תסבוכת
סמפוניה פראית מתפזרת אל-על.
יש שם כמה וכמה מישגים בבניה.
ויש שם בעיות פונקציונאליות. הבית
לא כל־כך מתאים לקבלת אנשים וה־מיטבח
קטן פדי. אבל אני לא רואה
מישהו אחר בבית הזה אם הוא לא
נשיא.
ואל נא תשימי בפוך עיניך
אל תוסיפי כחול אל כחול מבטיך
אור לגונה כחולה את שולחת אלי
הכובש ביופיו סביבתך.
• אהבת את הכית ץ
הוא לא היה שלי. יש בו מיבחר
תמונות ורהיטים, בלי ספק בטעם, אבל
לא הטעם שלי.
• הכית לא קטן מדי ץ
לא שחור לריסיך, לא ורוד ללחייך
לא עגיל לא צמיד לא שרשרת רביד
פשוט תשארי עם חיוך בעיניך
כי אליך נישאים כל שירי אהובים.
צריך שלנשיא הבא יהיה רק ילד
אחד.
• כאשר אתם התגוררתם כבית,
גרה איתכם בתכם אירית.
רק עם שיר
שיר
כן, הבן היה נשוי. הבת לא התגוררה
איתנו. היא היתד. באה לפעמים לישון.
גם הנכדים היו באים, אלא שהם גרו
בירושלים, כך שהיו באים רק לביקורים.
אף פעם לא ישנו בבית.
• כנך התחתן עם עוזרת־הכית
שלכם ץ
אינני רוצה שתהיי לי אחרת
אינני רוצה שתהיי לי שונה
רק כמו כרגע בעיני נהדרת
על כל חלומות בלילות את עונה.
כן. היא היתה עוזרודבבית פה ברחובות.
בחורה מאוד אינטליגנטית, נחמדה
ונעימה. אין לי מה להגיד עליה, רק
ו|ברים טובים. כיום |בנן הוא מרצה
טובות — אך סרט לא יעשו על התע רוכה
שלי. נו, טוב. ככה זה בחיים.
בטכניון בחיפה.
כאורח לא רגיל, מחוץ לפרוטוקול?
יודעת אם זה לא רגיל. הוזמנו
על־ידי המלכד. אליזבת והנסיך פיליפ
לקבלודפנים. הם שאלו אותנו אח מי
אנחנו מעוניינים להזמין. נתנו להם רשימה
של ידידים, שהייתי בטוחה שהם
חשובים עד כדי כך, שהם כל שני וחמישי
אצל המלכה. אחר-כך הסתבר
שזו היתד. הפעם הראשונה שלהם, ושרק
בזכותנו הוזמנו. דיברנו וחייכנו, המלכה
והנסיך התנהגו יפה מאוד. הם אפילו
הכינו שיעורי־בית והמלכה שאלה את
בעלי שאלות ביחס לעבודתו המדעית.
אחרי כל זה יצאנו מחוץ לארמון,
ופתאום ראיתי מוכר גלידה עם עגלה.
אמרתי שאני רוצה גלידה, הלכנו אליו,
קנינו גלידה, וכך צעדנו לנו כשאנחנו
מלקקים גלידה.
• ומה עושה בתר אירית ׳־
• זוהי תערוכה מאוד לא שיג־רתית•
עליה
אסור לדבר. היא תהרוג אותי.
נו, טוב, היא עובדת בהוצאת־ספרים.
היא התחתנה בזמן שאפריים היה נשיא,
אבל כדי שחם־וחלילה לא יהיו דיבורים
שהחתונה היא מכספי המדינה ושהיא
בבית־הנשיא השייך למדינה, סידרנו את
החתונה פה בבית, בנדכון וייצמן. אפ-
בתוכי מתגורר מישהו שאני לא מבירה.
מישהו שיש בו נטיות לא שיגר־תיות.
אני חושבת ששיגרתיות זה דבר
משעמם.
• מה הרגשת כשעזבת את
בית־הנשיא ץ
כשראיתי שלא כולם עזבו את הבית
ביחד איתי — נו טוב, זה ככה קצת,
את יודעת. גם בעת היותי בבית הורגלתי
לכל מיני הרגלים טובים, שאחר-
כך קשה לך בלעדיהם. כמו למשל זה,
שאת אף פעם לא נושאת ארנק, שאת
לא צריבה לשלם בכל מקום. והיה לי
חבל על אותה הזדמנות, שידעתי שלא
תהיה לי עוד — למגע עם ילדים והמון
דברים שעשיתי ושבלתי־אפשרי להמשיך
אותם כעת. ידעתי שרבים מהחיוכים
ייעלמו, כשלא אהיה יותר אשת־נשיא
! ידעתי שהכבוד ודיברי-השבח
ייגמרו כשאפסיק להיות אשת־נשיא. את
יודעת שיזמתי את שבוע-הילד בבית-
הנשיא, ואפילו לא הזמינו אותי השנה
לטקס?
בתו! ,מתגורר מישהו
שאר לא מנירה,
שהוא לא שיגרתי
• מה היתה תגוכת שזמרי־הראש
האנגליים׳.
את לא מתארת לעצמך? אבל אני
אגיד לך: יש לי הרבה דרך־ארץ ל-
שומרי־ראש. מישהו פעם אמר עליהם
שהם שומרי־ראש בלי ראש. זה מאוד
הרגיז אותי. הם רובם בחורים צעירים
והגונים, שעומדים לפני לימודים באוניברסיטה.
• האם כית הנשיא כירושלים
מתאים לדעתך למגוריו של נשיא ץ
זאת תהיי פשוטה בעיני
גיטרה פרטי נגן אור נגן דווי
על עמק והר, שיר על יער ונחר
שחלב, שיר לילך, שיר רקפת על הר.
ריים מאוד הקפיד על זה. היום היא
כבר לא נשואה. ולבן יש ילדים נח מדים,
נהדרים.
• לבעלך היה קשה לעזוב את
בית־הגשיא ץ
• זה לא כל-כך רגיל שכן של
פרופסור מתחתן עם עוזרת־הכית
של הוריו. איך קיבלתם את זה ׳־
הוא חלם על זה. הוא עבד מעט ב מדע
בהיותו נשיא. אפריים הוא באמת
איש לא רגיל, יש לו הכישרונות וה-
(המשך בעמוד )66
איך להגיד לך בלוף, בלי שזה ייראה
בלוף? נו, טוב. בהתחלה הדבר נראה
קצת מוזר בעינינו, אבל אחר־כך אימצנו
י ׳ ז י ^ יןיויי ״ י ר?
וימבאבווה: מוגבה חוקו אח ארצות־וובוית
ירודהדבש הארוך שי ראש־ממשלת זימבאבווה, רו־ברט
מוגאבה, עם כמה עיתונים חשובים במערב, קרב
כנראה יקיצו. בחודשים האחרונים התפרסמו מאמרי־ביקורת
רבים, שהכייו את התערובת המוכרת שי
כמה עובדות נכונות, חצאי־אמיתות, שקרים וגם כעם,
הנובע מהעבודה שמוגאבד. מתייחס לאידיאולוגיה הסוציאליסטית
שלו ברצינות גמורה.
העימות שלו עם יריבו הגדול ג׳ושע אנקומו עלה
לו ביוקר. איזור מטאבאלאלנד, המקיף כשליש מ־שיטחה
של זימבאבווה, נמצא בתחום השפעתו של
אנקומז* .השר המודח מצהיר, אומנם, שהוא סולד מאלימות.
משקיפים רציניים סבורים שהוא מעודד אותה
בחשאי, ומלבה יצרים שיבטיים. מוגאבה מגלה,
לעיתים, נטיות לפייס את אנקומו, אבל נאלץ להירתע
נוכח גל השינאה כלפי המנהיג הקשיש בקרב שותפיו
להנהגה.
מהפכת חחיטיד זימבאבווה גם סובלת מקשיים
כלכליים. התוכניות החברתיות־כלכליות של מוגאבה,
בעיקר בתחומי החינוך והתיעוש, הן כל־כך שאפתניות,
עד שהנציגות הסינית הגדולה בזימבאבווה הז־
בווד. מטומטם צעיר בשם קראנלי אונסלו, המכהן בממשלתה
של תאצ׳ר כסגן שר־החוץ. אונסלו ביצע
ממש את כל הטעויות האפשריות. בקבלת-פנים רשמית
במעונו של מוגאבה, הוא כינה את זימבאבווה בשם
הישן ת חי ה. זה משול, פחות או יותר, להתייחסות
ל״יהודה ושומרון״ במיפקדת אש״ף בתוניס. אחר-כך
מתח ביקורת בלתי־מרוסנת על מארחיו, גינה את ה רפורמות
הסוציאליסטיות. לעומת זאת היתד. הביקורת
שלו על דרום־אפריקה השנואה קלושה ומאופקת.
סתם
ק ני ו
פרייבט איי הגדיר את אונסלו, ובצדק, כמדינאי הפעיל
ביותר לטובת הקרמלין באפריקה בשנים האחרונות.
אבל עיקר הזעם של מוגאבה מופנה כלפי ארצות-
הברית. תמיכתו של ממשל רגן בדרום־אפריקה, התנאי
הסחטני של האמריקאים בדבר הוצאת הקובאנים ממו־זאמביק
תמורת התקדמות בנושא נאמיביה, הביאו לשורת
הצהרות אגטי-אמריקאיות שלא איפיינו את מו־גאבה
עד כה. משלחת פרלמנטרית אמריקאית, שביקרה
לאחרונה בדרומה של יבשת אפריקה, לא הצליחה
לגבש תגובה אחידה נוכח דבריו הבוטים של
ראש־ממשלת זימבאבווה. הסנאטורים הרפובליקניים
הגנו בחירוף־נפש על נשיאם, ואילו הדמוקרטיים הביעו
דאגה על העובדה שממשלת ארצות־הברית איבדה
את אמינותה באפריקה. להתפתחות זאת נודעת, כמו
גזען
איאן סמית
הירד. אותו מפני מעבר מהיר מדי לסוציאליזם. ארצות־הברית
של רונאלד רגן ובריטניה של מרגארט תאצ׳ר
מתנכלות לזימבאבווה, עושות כמיטב יכולתן למנוע
השקעות־הון בארץ זו. יש בכך שינוי עצום לרעה,
לעומת מישטרו של ג׳ימי קרטר וממשלת הלייבור בבריטניה,
שעודדו את המעבר לשילטון הרוב השחור,
לפחות במידה מסויימת, והבינו שכדאי להן לעודד
מדינאי ראדיקלי, אבל אנטי־סובייטי, כמו מוגאבה.
אבל חלק מהביקורת הוא מוצדק. אין ספק שמיס-
פרם של העצירים הפוליטיים, והטיפול שבו הם זוכים,
אינו הולם את האידיאולוגיה של מוגאבה עצמו. נכון
שהמטלות של מוגאבה הן עצומות. בגורלו נפל התפקיד
ההיסטורי של הקמת זימבאבווה שחורה, תוך
עימות חריף נגד התוקפנות של ממשלת דרום־אפריקה.
המהפכה שלו בתחום החינוך היא חסרת־תקדים בהיסטוריה
האנושית. הוא הצליח, תוך שנתיים, לשלוח
את רוב הילדים השחורים בזימבאבווה לבתי־הספר.
תחת שילטונו של איאן סמית והקוויזלינגים השחורים
שלו (מישהו זוכר היום את הבישוף אבל מוזארווה,
משתף־הפעולה שזכה לשבחים רבים בעיתונות היש ראלית
) 1למדו רק כ־ 10 אחוז מהילדים השחורים.
מהפכה כזו, כמו רפורמות חברתיות־כלכליות אחרות
שמנהיג השנה מוגאבה, עולות כסף רב. מובן שעיקר
נטל־המיסים נופל על הלבנים, שחלקם באוכלוסיה הוא
פחות נד 5אחוז. והחולשים עדיין על עיקר ההון ב-
זימבאבווה. אלה, ובראשם איאן סמית. הגזען הוותיק
שנטל לידיו את השילטון באורח פיראטי ב־,1965
מקימים קול־זעקה ברחבי העולם על קיפוח, ואפילו
על אפלייה גיזעית המופעלת כביכול כנגדם. תלונות
אלה מוצאות אוזן קשבת אצל רגן ותאצ׳ר.
התקפת*נגד. לאחרונה שלחו הבריטים לזימבא-
בחריין;
אסירי המצפון
מקטר על אפלייה גיזעית
בן, חשיבות אסטראטגית רבה. התגובה של המדינאים
מהמיפלגד. הדמוקראטית היא מעודדת לטווח ארוך, ומצביעה
על אפשרות של שינויים די משמעותיים
במדיניות האמריקאית כלפי העולם השלישי, אם וכ אשר
יחזרו הדמוקרטים לשילטון.
המדור אסירי המצפון ביומון הלונדוני טיימס, כבר
נסקר לאחרונה בעולם קטן. הוא מוקדש לדיווח על
מצבם של אסירים פוליטיים בכל רחבי־העולם, כולל
בגדה המערבית הכבושה ובברית־המועצות.
השבוע מדווח המדור על אסיר בשם חאג׳ עלי אל-
אקרי, החבוש בנסיכות־הנפט בחריין מאז .1979
נסיכויות הנפט הן, כמובן, מיבצר מוגן של העולם
החופשי, אבל המישטר הפנימי שם אינו נאור במיוחד.
אל־אקרי, אח בבית־חולים שהפך למטיף, נשלח לכלא
בלי מישפט. עד היום מסרבים השילטונות בבחריין
לדווח על מצבו, או להסביר מהי סיבת מאסרו.
מי כ תג גלוי. אל-אקרי נכלא חודש אחרי שפירסם
מיכתב גלוי לממשלה, שבו מתח ביקורת חריפה על
היעדר דמוקרטיה וחופש־ביטוי בבחריין. הוא אף הגדיל
לעשות ודרש את שיחרורם של כל האסירים הפוליטיים.
הוא הושלך לכלא הידוע לשימצה באי ג׳דה, ומצב
בריאותו מעורר דאגה של ממש. בשנה הראשונה ביקרו
אצלו בני־המישפחה אחת לחודש, והביאו לו אוכל מיוחד,
כמתחייב ממחלת־הקיבה שלו. בשנה האחרונה נאסר
לבקר אותו. אפילו נציגי אמנסטי אינטרנשונל לא הצליחו
לקבל רשיון לבקרו.
אסיר פוליטי אחר ששוחרר לאחרונה, מסר שאל-
אקרי חולה מאוד, רזה באורח קיצוני. כנראה שנשקפת
סכנה ממשית לחייו, והאיסור על ביקורים איננו מקרי.
מוסדות בינלאומיים העוסקים בזכויוודהאדם הביעו
לא אחת דאגה מהמתרחש בבתי-הכלא של בחריין. הם
מוסרים שבין השנים 1976ו־ 1981 מתו שישה אסירים
פוליטיים בבתי־הכלא בג׳דה. קרוביו של אל־אקרי חוששים
שהוא מועמד כמעט ודאי להצטרף. לרשימה בקרוב.
הנ רי
כ מו פ רו ־ מו ס רי
בשנתיים הראשונות לכהונתו של רונאלד רגן
כנשיא ארצות־הברית, עשה הנרי קיסינג׳ר מאמצים
עצומים לזכות בתפקיד בכיר בממשלתו .״ד,נרי היקר״
לא בחל בליקוקים גלויים, במחוות חנופה בל־תי־כנים
ובלתי-אמינים, שנכשלו באורח מחפיר. ה־ליבראל
הוותיק שמכר את נשמתו לריצ׳ארד ניכסון,
ושעלד, על רבו בניציות גלובאלית, נחשב בעיני
אנשי רגן כסופר־אינטלקטואל קוסמופוליטי. גם
חוסר־נאמנותו לניכסון בספר־ז־,זיכרונות שלו עלה
לו ביוקר. רבים מתומכי רגן מעריצים גם את
ניכסון, ורואים בהתנהגותו של קיסינג׳ר הוכחד,
נוספת לכך שאין לתת בו אימון כלשהו.
זיכרון קצר. קיסינג׳ר נאלץ להסתפק בצבירת
מיליונים רבים מספריו, מהרצאותיו וממאמריו בעי תונות
העולמית. עם זאת, הוא קנאי מאוד למעמדו
כמדינאי בכיר בעל שם עולמי, ועשה הכל כדי
לשמור על מקומו בכותרות־ד,עיתונים בארצות-
הברית ובאירופה.
לאחרונה החל קיסינג׳ר להופיע בציבור כבעל-
מוסר, ממש מטיף לטוהר־הנשק. מאמריו על מוסר-
המילחמה, סיווגיו המחמירים, לפי קנה־מידה מוסרי
כמעט פוריטאני, זכו להד רב ואף צוטטו בישראל.
הנרי קיסינג׳ר הפך, לעת בלותו, לאורים והתומים
של העקרונות הנשגבים, האצורים במורשת הרוחנית
היהודית־נוצרית.
קיסינג׳ר נהנה, כמובן, מזיכרונו הקצר של הקורא
במערב, וגם מהעובדה שפשעיו זכו לדיווח
מצומצם וסלקטיבי בארצות־הברית. לעומת זאת, מודעים
רוב האינטלקטואלים במערב־אירופה לעובדה
שהוא אחראי ישיר לביצועם של פישעי־מילחמה
חמורים בווייט־נאם ובעיקר בקאמבודיה. ההפצצות
המאסיביות, ותפקידו המכריע של קיסינג׳ר בעקיפת
הגרי קיסיגג׳ר
אל־קאפונה פוליטי
חוקי ארצו כדי לאפשרן, נמנות עם מעשי הזוועה
החמורים ביותר במחצית השנייה של המאה ד.20-,
אל־קאפוגה. התבטאויותיו של קיסינג׳ר ב-
נושאי־מוסר וטוהר־הנשק עוררו לעג בוטה באירופה.
את הדיעה הכללית סיכם היטב העיתונאי הבריטי
ברוס פייג׳ ,בתוכנית־רדיו של בי־בי־יסי :״לשמוע
את קיסינג׳ר מדבר על מוסר בפוליטיקה משול
להרצאה של אל-קאפוגד, על שמירת החוק וגינוי
הפשע י המאורגן.״
חיים ברעם
ב מ 1ל
כולם
בוודאי
זוכרים
השחקן ששיחק
יצחק (״פיצ׳י״) בן־ צור,
תפקיד מרכזי בסירטו של דני וקסמן
אופז
זה הולך להיות הסיפור הכי־הכי. ורד
ציבעון, כוהנת המחול האירובי, קשורה
בקשר הדוק מאוד עם מישהו. זה עומד
להיות — כן! — חתונה.
הבחור הוא יעקב (״יקי״) מיכלין,
בעל בית־מרקחת באילת — איש עתיר־נכסים
וגם עתיר־גובה. יש לו איזה שני
מטר גובה. הוא נמצא בעיר הדרומית
כבר 16 ישנה, שם הוא מנהל את העסק
שלו.
הדוגמנית הוותיקה, מרים
שעתה לפני כסה שנים טובות פיקצוע,
והיום היא סוכרת כמארגנת תצוגות-
אופנה. ובתחום זד. יצא לה שם — גם
כמארגגת־תצוגות מכובדות וגם, ובעיקר׳
של אחת המשלמת טוב, יותר מהמקובל
בשוק. היא היתר! ,נוהגת לשלם
בזמן, לתת יחם טוב לדוגמניות שעבדו
אצלה, ולשמש מקור לשינאה או
לקינאה בין עמיתות למיקצוע.
ממן האחרון כמעט שלא שומעים
על אופז. דוגמניות שעבדו אצלה בעבר
מתלוננות על כך שהיא לא מזמינה
אותן לתצוגות. לעומת זאת, היא
לוקחת לתצוגות שלה דוגמניות מתחילות׳
להן היא משלמת מעט מאוד.
העניין היה מאוד מוזר בעיניי הדוגמניות׳
שהלכו ובדקו אותו. מסתבר, של-
אופז יש ידיד ירושלמי, עורך־דין ב־מיקצועו,
שהוד, דואג לכל מחסורה.
בזכותו היא היתה ימולה להתהג באופן
אבירי עם הדוגמניות שלה, לאחרונה
נמצאת בפירוק חברה שהוא היה קשור
בה, ומצבו הכלכלי הורע מעט.
עם הצרות, גם היחסים בינו ובין מרים
הורעו מעט, וכתוצאה מכך גם היחסים
בינה ובין הדוגמניות שלה.
אם כן, זהו הסימן: כאשר דוגמניות
בכירות יוזמנו להופיע שוב אצל מרים,
והיא שוב תשלם היטב, כהרגלה, יהיה
ברור שמצבה המישפוזתי השתנה לטובה.
טרנזיט.
רבים, גם יודעים שהוא נשוי
לא מעט זמן לשחקית אחרת, רחל
שור, שהם מתגוררים בירושלים ושרק
לעיתים רחוקות אפשר לראות אותם
בתל־אביב.
אז מה הסיפור פה? בתל-אביב כנראה
כבר לא יראו אותם בזמן הקרוב,
כי נולדה להם בת, ששמה בישראל אנה.
ומכיוון שהם חיכו ילה הרבה־הרבה
זמן, בוודאי יקדישו לה את כל הזמן
הפנוי שלהם.
כ! מתחחניס
לא מתחתנים
ומדי־פעם
שרה מילר, דוגמנית
משודרת, היתד, המורד,מץ זמן חברה
של צבי לידסקי הפרקליט הידוע לא
רצה להיות רק שלה, והיא ביאושה
מצאה מישהו אחר — את הקבלן זמי
כרמן. מייד נפוצו שמועות שהם או-
טו-טו עומדים להתחתן.
אבל זמי, כפי שהסתבר אחר־כך לא
כל-כך רוצה להתחתן. הוא לא יודע מדוע
כל העולם רוצה להפיל אותו בבור־הני-
שואין.
עכשיו הם נמצאים בזזיו״ל, לטיול
משותף. הם לא תיכננו טיול לחתונה
או משהו כזה, אלא סתם טיול־חורף
מסלול
לא מכבר סיפרתי לכם על הבחור ש תמיד
יש לו מזל עם דוגמניות. רני קדב־לינץ
(העולם׳ הזה ,)2361 שניהל רומן
בארצות-הברית עם אורלי חידה, מלכת-
המים לשעבר, חזר לישראל, עובד בבוטיק
ומנהל רומן עם דוגמנית אחרת.
שמה של הדוגמנית הוסתר מעיניי, אך
אני סקרנית גדולה, ואחרי שהתברר לי
שהשניים הם רווקים, החלטתי שאין שום
סיבה להסתיר את שמה.
המדובר ביהודית ארדיטי, דוגמנית
ותיקה, שהיתה במשך תקופה קצרה חברתו
של איש־ר,טלוויזיה אלבס גלעדי,
היושב עתה בלונדון.
מדוע השניים כל־כך ניסו להסתיר את
זהותה של יהודית? הסיבה היא פשוטה:
הם לא רצו שיראה כאילו רני מסדר
עבודה מיקצועית ׳לחברתו לחיים. והרי,
כפי שידת לכולם׳ לשונות רעות לא
חסרות.
אגב תצוגות — יהודית ארדיטי נם־
>ה>ה להם ורד ציכעון
מורה להתעמלות
ורד הכירה אותו בחופשות סוף־השבוע
שלד. באילת. כפי שכבר סיפרתי לכם,
(העולם הזה ,)2364 הגיעה הרקדנית והמורה
להתעמלות להסכם עם אחד מבתי-
המלון החדשים באילת. סוף־שבוע תמורת
שיעורי מחול אירובי לאורחים. מבחינה
מיקצועית זד. הלך נהדר. היתה רק בעיה
אחת: היא נהגה לרדת לבדה לאילת,
יען כי חבר לא היה לה. וגם לתל־אביב
חזרה כמד, פעמים לבדה. בקיצור: עצוב.
עד שהיא מצאה את יקי בן ה־ ,30המבוגר
ממנה בסן־־הכל בשלוש שנים. לא
ברור בדיוק איד זד. התחיל, אבל מייד
ברגע הראשון זד, תפס חזק — עד כדי
כך, שכאשר ורד אינה נמצאת באילת,
בא יקי לתל־אביב, כדי לבלות כאן לצידה
של המחוללת את סוף־השבוע.
המרתון
של את מספרים ועליו שאפשר לפנות
מיססר שנותיו איך שרוצים: מ־ 1ואילו,
בסדר עולה, או מ־ 100 ומטה, בסדר
יורד. כשמגיעים לחצי הדרך יודעים
את הגיל.
דני מעוז, אביר חיי־הלילה ולפעמים
— בעיקר בשעות־הבוקר — גם
רואה־חשסון, אונו מודאג מגילו. הלוואי
על הרבה צעירים כמה שהוא מבלה.
הידידה
האחרונה של דני היא דמות
מוכרת בפני עצמה. זוהי מודה ברמוז,
גרושתו של מארגן הסארתונים הפסי-
אופנה חדשה: אשד, הנכנסת להריון
פונה לרופא — לא כדי להפיל, חלילה,
אלא כדי לברר מהו מין הרך ש-
יוולד: זכר או נקבה? כד עשתה גם
שרון, אשתו השנייה של המיסעדן טדי
שאולי, אחיו של רפי, שותפו לעסקים
המרובים.
שרון נמצאת עתה בחודש השלישי
להריונה והיא השתוקקה לדעת מה ילד
יום. בטרם אומר לכם מה אמר לשניים
הרופא שבדק את שרץ, נזכיר ששאו־לי
נשוי תמיד ליופי. בפעם הראשונה
זו היתד, דוגמנית יפה. ועתה זוהי דיילת
באל על. יש לו בת יפה מנישואין
ראשונים, ששמה מיכל, בת משרון ועתה,
יהיה זה — על-פי הבדיקות — בן.
שאולי עסוק עתה בבניית וילה לבני-
מישפחתו העניפה. הוא מקדיש זמן רב
לבחינת הווילה שתיבנה, ועומד מקרוב
על סידדי־העבודה של החברים
הבונים את ד,מיבנה. אפשר להניח שהבן
החדש של שאולי כבר יגיע ישר
מבית־חחז׳לים לווילה המהודרת הזאת.
כולוגיים ח כרמון. כן, זד, מהשערד
ריה של המארתונים המפוקפקים. אגב:
כיום׳ ח חזר בתשובה והוא מתגורר
בירושלים.
טובה נשארה עם ילדה, עברה לגור
ברמת־גן והיא עובדת במישרד־פירסום.
היא אמנם לא תינוקת, אבל דני החדש
שלה גדול מסנה בכמה שנים טובות.
טובה היא גם אומן במיקצועה. המבקרים
בבית־הקפד, החדש־ישן פילץ ו-
המתלהבים מהחלונות המעוטרים שיידעו
— החלונות הם מעשה ידיה של
טובה כרמון. במיקצועד, היא גרפיקאית
שרה
מילר וזמי כרמן
יהודית ארדיטי
ללא פרוטקציה
עתיד לא ברור
של כיף .׳כשיחזרו, יוודע לשרה ולעולם
כולו אם זמי מוכן לשים טבעת
על אצבעה או שהוא מעדיף להמשיך
ולהיות לצידה בלי חתה מחייב ברבנות.
שרה בטח די מתוחה בגלל העניין
הזה, אבל כל חברותיה מקוות
בשבילה שהותם יהיה לה טוב.
צאת בזמן האחרץ במשבר מיקצתי.
סיפרו לי, שדוגמניות אחרות כתסות
עליה, משום שהיא עובדת במחירים
מאוד-מאוד נמוכים, ממש שוברת את
השוק. אבל מה לעשיות? הבן־אדם צריד
לעבוד קשה בדי להתפרנס, וגם במיק־צוע
הזוהר הזה לא תמיד הפרנסה מ-
צויד, בשפע.
מסימני הנורמליזציה
אומרים שאין שלום חם עם המצרים. אומרים שיש שלום קר, שיש משבר ביחסים,
שיש ניתוק, אבל לפחות במיקוד, אחד יש נורמליזציה של ממש בין ישראלי ומצרית.
הישראלי הוא דויד ששון. ששון הוא איש־עסקים חובקי-עולם, נמוך קומה ושולט
בשפה הערבית. בעבר היו לו עסקים גם בטהראן. היד, לו מישרד־נסיעות בישראל,
ומישרדים דומים בארצו של השאח הפרסי. באותה עת הוא כבר סחר עם המצרים,
למרות שאז עדיין לא היו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות השכנות.
מייד כשנחתם הם כם-השלום הוא סגר את מישרדיו בארץ ויצא למצריים. בשלב זה
גם התפרקה מישפחתו. הוא התגרש מאשתו, אצלה נשאר ילדם המשותף.
ששון מגיע לארץ לעיתים תכופות, כדי לבקר את בנו. אלה ביקורים קצרים, שבהם
אי-אפשר להתחיל רומנים חדשים. אבל האמת היא, שהוא לא צריד רומנים חדשים
בארץ. יש לו כאלה במצריים. הוא חי שם עם רווקה קהידית, עורכת־דין במיקצועה.
ששון הכיר אותה במסיבה אצל חברים. הוא מיודד עם עורך עיתון חשוב במצריים,
ובאחת ממסיבות־הקוקטייל שאליהן הוזמן הוא פגש את ד,פרקליטה. מאז קשה להם
להיפרד. לכן, כשהוא בא לישראל, הוא כל הזמן על סיכות ומחכה לטיסה הקרובה
לקאהיר.
המאהבת 1 של ראש העיר
גיבזד הסי*ד הוא ראש־עיריה,
מניר השוכנת לתוף הים. מייד אומר
•שאין המדובר בעיר הגדולה ביותר,
כדי להסיר חשד מכשרים! .זה לא הוא.
ראש״העיריה ישבו מדובר מוכר גם
הוא בזכות עצמו, מופיע פה ושם בעיתונות,
ברדיו ובטלוויזיה ומבכה את
קשיי תיפקודה של עירו. בקיצור, הוא
לא כל־כד אלפוני.
ואולי משום כך יש החורשים רעתו,
והם העבירו אליי את הסיפור הנפלא
הבא. בשמחה הייתי אומרת מי הנפשות
הפועלות, אך מכיוון שגם ראש־חעיריה
וגם !המאקבת הם נשואים,
כל אחד למישהו אחר, הייתי מעדיפה
שמישהו אחר יגלה את אוזני בני־ה־מישפחה
על הסיפור. לא אני.
המאהבת קשורה לראש־העידיה בענייני
עבודה. היא עובדת באותה עירייה,
וכך הם הכירו.
מכיוון שראש־העידיה סבר אינו נער,
והוא לא אוהב להיפגש עם ידידתו
על־גבי שולחנות מישרדיים, שלא לדבר
על כך שבפישרד תמיד אפשר לתפוס
אותם על חם, הוא הציע שהפגישות
יתקיימו מחוץ לבניין־העירייה. כלומר,
לא לערבב תענוגות בעבודה.
אבל גם בחוץ החיים לא כל-כך קלים.
היא לא יכולה להביא אותו לביתה ולביתו.
הוא
לא יכול להביא אותה
תמיד יש באחד משני הבתים מישהו
דווקא כאשר לשני הנאהבים יש פנאי.
אתם אומרים שיש בתי-מלון? נכח.
ובאותה עיר יש כמה. אבל ראש־העי־ריה
הוא אישיות סוכרת. איך ייכנס
עם אשה זרה, לבית-מלון ויבקש חדר?
לא היתה לו ברירה, והוא חופש פית-
חץ: גם להיות בבית־מלון וגם לחש־אר
אלמוני.
כאן נכנסת לתמונה דמות שלישית,
בעל !תפקיד בכיר באחד המלונות. ראש-
העיריה מכיר אותו היטב. לכן הירשה
לעצמו להסביר להבת הוותיק מהי בעייתו
.״זאת אינה בעיר, כלל,״ ענה
החבר .״תשלח את הבחורה. אני אתן
הוראה שיתנו ילה מפתח. היא תעלה
לחדר בלי להירשם, ואתה !תיכנס אחר־כך,
כאילו למיסעדה של המלח, ומשם
תקפח לחדר.
״אתה גם לא צריך לשלם מייד,״
הרגיע אותו .״או שתשלם לפני, או
שהחברה שלך ׳תשאיר בקבלה מעטפה
שבה הכסף — ׳לפני או אחרי.״ ,
ראש-העירייה היה שמח וטוב-לב.
סיתחן נהדר! אומנם׳ אדם שלישי יודע
על לאהבתו השנייה, אך הוא הניח
שהחבר־מילדות לא ידבר.
אלא שבבית־המלון התעורר חשדו של
אחד המנהלים, כי מאחורי גבו מושכ רים
חדרים לשימוש־יומי והכסף משולשל
לכיסי עובדיו. הוא החליט לא להיעזר
בבלשים אלא בחוש הציד שלו
עצמו. הוא נהג להופיע במלון בשעות
לא צפויות! ,תחת להכנס מהדלת הראשית
הוא נכנם דרך המיטבח, עלה לקומות
המלח והחל מחפש חדרניות המנקות
בשעות אחר-הצהריים חדרים שפונו
כמה דקות לפני-כן.
באחד הערבים הוא פגש בחדרנית ש עבדה
במהירות בחדר שלא היה כלל
בקומה שלה. כאשר ראתה את המנהל,
חשכו עיניה. היא התחילה מייד
לבכות וביקשה סליחה. היא הבטיחה
לספר הכל, והיה לה באמת מה לספר:
היא סיפרה מייד על מעלליו של הפקיד
בעל הדרגה, שמסדר חדר בחינם
לראש העיריה. כלומר: שוחד.
המנהל ירד מהר למטה וביקש לברר
מה קרה. ראש־העיריה כבר לא היה
במקום. חברתו השאירה את המעטפה.
המנהל זינק על שולחן־הקבלה, חטף
את המעטפה. כאשר ראה שיש שם כסף,
נרגע. ראש העיריה, לפחות, שילם. אך
מה שהרגיז את המנהל הוא שהפקיד
לא רשם את הכסף בספרים.
אני לא יודעת אם הפקיד פוטר או
לא. עכשיו הוא •בחופשה.
החסרה צילצלה בבהלה לחבר שלה
1 1 1 1 1 1
ונר בצרה
הוא נראה בכל המסיבות. המיליונר
האירופי הזה. הוא ׳לובש ביגדי־פאר,
התפורים לדעתי על-ידי אופנאית.
דפנה רסקין
דא נזעוניינת
המדובר כמובן ב הנ רי זימנד, האיש
האחראי ליבוא ׳בשמים מסויימים ל ישראל.
הנרי
הוא כל-כך לארג /שבכל מקש
שהוא יושב עם אגשים, הוא הראשח
שמושיט את ידו לארנקו, מוציא את
הכסף וממהר לשלם עבור כל יושבי
השולחן. מיליונר אמיתי.
עד כדי כך הוא משוגע לשלם עבור
אחרים, שבאילת הוא אפילו גרם ל-
שערורידדזוטא. לצידו של זימנד ישבו
הדוגמנית היפה וגבוהת־הקומה ת מי
כן־עמי* וחברה הכדורסלן הגבוה
מאוד, אולפי פרי ילד, שראה את
כוכב מכבי תל-אביב, ניגש לשולחן
ובידו פיסת־נייר, ביקש מפרי את חתימתו•
זימנד, המיליונר שאינו מוכן שאחרים
ישלטו, היה בטוח שזה החשבח.
הוא חטף את הנייר ושאל :״כמה,
כסה זה החשבון? עם מיסיס, בלי מיפים
ז אי * אני צריך לחתום?״ הילד
התמים היה צריך להסביר שהוא לא
הגיש חשבון, אלא נייר, שעליו הוא
רצה לקבל אח חתימת השחקן המהולל.
זימנד הוא רווק. הוא הגיע לישראל
לבד והוא מחפש כל הזמן בודזוג. אבל,
כמובן, שתהיה הטופ־של־הטופ. באחת
המסיבות הוא פגש את דפנה.
דפנה היא אשתדבנסרד של האדריכל
יורם רסקין היפהפיה האמיתית, ש־היא
אמא לשניים, אינה חיה לצידו של
יורם כבר שנים רבות. יורם חי כבר
זמן רב עם מירי, דוגמנית לשעבר.
דפנה עסקה רוב הזמן בגידול ילדיה
ולא היה לה פנאי למצוא אהבה חדשה.
זימנד החליט שדפנה היא המועמדת
שלו. הוא לא הי ר * ממנה. כשפגש
אותה לראשונה, נתן לה מייד כרטיס־ביקור
שלו. כשלא טילפנה אליו, הוא
בירד מהו מיססר־הטלפון שלה והחל
מתקשר אליה יום־יום. ודפנה בשלה —
לא רוצה בשמים, לא רוצה יהלומים.
הנרי זימנד
נושלם חשבונות
הסיפור הזה נפשך כמה חודשים, ז1
שגם התייר הגיע למסקנה, שכאן
לא ילך לו. היום הוא לבד, מחם
מישהי אחרת.
אבל זימנד בבל זאת הפסיד מש
מהרומן הזה. אביו העשיר מבלגיה
התלהב מהרומן של הבן בישראל, והו
נישל את הנרי מהירושה.
אהבה במים
אם יש מישהו שג׳יד פייננולד אוהבת
במיוחד זה מים. גם הרומן הכי-
הכי שלה שלה שייך למים. אך בל
נקדים מאוחר למוקדם.
ג׳יל בת דד 22 באה לארץ לבדה כש־היתה
בת .15 שנה אחריה באו הוריד.,
קודם היתה סארצות־הברית, שם הת גוררה
בסאן־פרנסיסקו. כשהוריה באו
הם עברו להתגורר בכרמיאל. הוריה
ג ת שם שגה וברחו, היא נשארה בעיירה
הצפונית עד סיום הכיתה ה־שמינית.
אחר־כך,
כבת־טובים שכיחה, היא
התגייסה לצבא. הלכה לקורס קצינות,
סיימה את שיתתה הצבאי בדרגת סגן.
רצו שהיא תאריך את שירות־הקבע
שלה אך היא חיפשה רק מים.
כשהשתחררה היא התחילה לעבוד
!אצל איי בי נתל לא, לא על ספינת
קול השלום, אלא במישרד בתל-אביב.
שם היא היתה פקידה׳ טלפוניסטית ושליחה.
בקיצור, הכל. מכיוון שרק
מענייני השלום של אייבי אי-אפשר
לחיות. היא מצאה עבודה כמארחת ב-
הביתה עוד באותו ערב וסיפרה לו על
המיקרה. הוא כנראה נדהם, השמיע קולות
הפתעה, עד כדי כך שהמאהבת
שמעה מהצד השני של קו הטלפון את
רעיית ראש־העירייה קוראת בבהלה :״מה
קרה לך, מה הודיעו לו בטלפוח, מי
השניים ניתקו מגע, הפסיקו לבוא ל מלח.
ראש־העיריד, בטוח שזו קנוניה
של האופוזיציה. הוא לא יודע שמנהל
המלח מבקש להיפגש א״תו — ב-
מישרדו, באופן רישמי, אלא במקום
שקט וסולידי — ולהציע לו להמשיך
בדיל. רק שעכשיו המעטפה תושאר
על שולחנו שלו ולא על שולחן־הקבלה.
נ׳יל פיינגולד
באלט ושחייה
מלת חדש בתל־אביב, מלת השוכן לחוף
אפל את השנה הטובה ביותר שלה
היא תזכור זמן רב בזכות הקיץ ה-
אחתן בדולפינריום. היא ראתה מודעה
בעיתת׳ שמחפשים בחורות המתאימות
לבלנדמים. ג׳יל למדה את המיקצוע
בארצות־הברית, ומכיוון שד״יתה לה הכשרה
קודמת היא התקבלה מייד. היא
צורפה לצוות שכלל חמש בנות וש־הודרך
על־ידי מאמנת מקנדה.
לג׳יל היה זה קיץ מענג ביותר. היא
אוהבת חיות, מים, שמש, התעמלות,
וכאן היא גם מצאה את אהבת־חייה.
באותו מקום הופיעו אתלטים שנהגו
לצנוח למים מגובה של 20 מטר. אחד
מהם, מייק בריטיני האמריקאי, נפצע
קלות באחד האימונים. ג׳יל נסעה איו
לבית־חולים׳ ובין כאב־וכאב הוא גיל
מי עומדת מולו.
ההמשך ידוע. היה להם קיץ מאו
חם עד שמייק נאלץ לחזור לארצוח
הברית, בתום־חוזה־העבודה שלו בדו?
פינריום.
לפניו היה לג׳יל חבר אחר, במש
תקופה ממושכת. שסו: דידי ׳הדר
הוא לומד היום טכנאות־שיניים ועוב
לפרנסתו כתקליטן במקומות שונים
תל־אביב.
ג׳יל גרה כיום לבדה בדירת־חדר 1
צפון תל־אביב. היא לבד וללא עבוח
עבודה היא תמצא בתוך זמן קצר, א
מה לדאוג. אבל אהבה היא לא כל־כ
רוצה, כי היא מחכה למייק.
בחור נחמד בן 27 מעוניין להכיר
בחורות למטרות אינטימיות. ת״ד
611 קריית־ביאליק.
הזרוסקזב ^ 1
(תמשך מעמוד )21
ואת התוצאות, אס טובות ואס
הרות־אסון, כתוצאה מחוסר־אי-
זיו•
* גורים. גורי זאב מעורבים,
חמודים ויפים מחפשים בית חם.
טלפון 223555־.03
* סובא רו. למכירה סובארו
,1600/4סוף 18,000 ,1979ק״מ,
מצב מצויין, יד ראשונה. טלפון
727273־725808 ! 03־.03
+ווקמן. ווקמן רדיו־טייס
מושיבה, חדש, ימכר תמורת 150
דולר. טלפון 725808 !727273־03
* אופניים. אופניים
חדשים, במחיר של 2000 שקל.
טלפון 727273־725808 ! 03־.03
* דירה. דרושה דירה בת 2
חדרים בצפון תל־אביב. אפשרי
נם עם שותף או שותפה. לטלפן
לאירים 233483 ,־.03
זוג משכיל ( 39ו־ )29 השוהה באמסטרדאם, מעוניין להכיר זוג
על רמה לבילוי אינטימי וחילופי זוגות. אנו מזדמנים תכופות
לישראל ואתם מוזמנים אלינו. נא לכתוב בצירוף פרטים מלאים אל :
.1 0 1 1 0
71278
10, 1101110)1ג)1־נ6ז\ 018׳
צ• דרכים
אפשריים
ע ללב
לוטש עיניים 24/170 .
סרטן מחפש קן. נחמד,
יש, מזל סרטן. עיניים ירו־מחפש
מישהי להקמת קן
תי רציני. גולן, ת״ד 1568
מיקוד .58581
מ שהו
מו פשט
ייר מופשט בתוך בתים
ים, תמורת תשלום סימלי.
יהודון טלפון 664612־03
זי כנפרד מאמת. אותר!
כנה ונאה, מחפש לידידות־
;ן .43 חי בנפרד. ת״ד 4590
לציזן.
לוטש עיניים סעצמאית ואינדיווי־דואליסטית.
ת״א 2059 גיבעתיים.
ריפו פוטוגני
חי 1
קצר. לכ-תוב לשמואל, ת׳׳א 260
נתניה- ,ולצרף תמונה.
+שותפה לדירה. גבר נחמד,
רגיש •38/170 ,גרוש וגר לבדו,
רוצה להכיר מישהי מי-וחדת לשם
מגורים משותפים. ת״ד 2/62/33
תל־אביב.
* קצר ולעניין. מורה לחינוך
גופני בחברה. ת״ד 1117
חיפה.
* במה שאת שווה. בחורה
צעירה ונאה, עד גיל ,35 תקבל
כמה שהיא שווה עבור יחסים שקטים
-עם צעיר -בן 27׳ נאה ומבוסס.
הוא מבטיח שאם תכתבי לת״ד
22664 תל־אביב — לא תתאכזבי.
מרפא מחלות גוף ונפש —
וכל שאר הבעיות — באופן
על־טיבעי, בלי תרופות, רק
באמצעות תמונה. הריפוי הוא
ללא כל תשלום!
אדם גולדמן
חטיבת הראל 46־102
ירושלים, מיקוד 97355
נ?ה רולך
+חוג פנויים. מתארגן חוג
פנויים ופנויות אקדמאים ובעלירמה, בני 35 עד ,47 לפעולות בהשבוע
בתים
פרטיים. באמצע
צלמת 475
ע 11ר
* כוככות. מחפש נערות
בנות 19 עד 26 לשם היכרות
מדידות וגם כדי שיופיעו בסרט
צלם צלמת לבנות ילדים
מקסים מעוניין להכיר
נאה ,36/175 ,שתרצה
איתו בית של שיר ד
שהם אושר צלול.
טלפון 490254־03
פעילות תרבותית, בסופי־שבוע מסיבות.
לכתוב לת״ד 34059 תל־אביב׳
ולציין מיספר טלפון.
ראל, תל־אביב, עוזרת לבעלי־חיים
משוטטים ופצועים. היא
מספקת טיפול וטרינרי ופנסיון,
מבצעת עיקורים, אוספת כלבים
אבודים ומוסרת בעלי־חיים
למעוניינים.
סלנזה 30 יפו,
טלפון 827621־03
ואמא היקרה. המון ברכות ואיחולים ליום־הולדתך. עד ,120
ה אושר ונחת מכולנו.
אבא, טישפחוז ארליך, דקי, קיקי, רקסי ומיאו.
* עם תאומות. משכיל,
,42/180 מעוניין בידידות קרובה
עם תאומות. בהצעה רצינית לפנות
לת״ד 391 פתח־תיקווה.
* ג׳ינג׳י. לנאה ואינטליגנטית
מאזור תל־אביב מחסה חייל
משוחרר׳ ,22/182ג׳ינג׳י גזעי.
לכתוב בצירוף טלפון לת״ד 1623
רמת־גן, מיקוד ,52251 עבור מם׳ .5
* רוצה עוד ז אם את חטובה
ורוצה ייתר, כיתבי לצעיר
אך מנוסה׳ בן ,26 ולא תתאכזבי.
מיקוד
ת״א 45096 תל־אביב,
.61450
* משולש. בחור בן ,30 נאה
ודו־מיני, מחפש זוג עד גיל 50 ליחסים יפים במשולש. ת״ד 9288
תל-אביב, מיקוד .61092
414 .
מטרות
,חינס אין ס!ף1
אז אם י* לך מח לחודיק,
להציע, לבקש, לברך, לספר
נדיחח טובח, ואפילו לקלל —
קדיסח 1
• כל הודעת יפולח לכלול
ע ד 2 0מילים.
• פי שוועת לערף תמונת
— חכלב חאבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, חדירת המו-
צעת לחילופין, הרווק חמציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסס גס התמונה.
• ההודעה תיכתב על נבינלויית־דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לח
תמונה. במיקרח זח יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל״פח, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל־ההודעת.
האצבע השבתאית היא למעשה
האצבע האינטלקטואלית. כשהיא
ישרה ובפרופורציה טובה,
הדבר מקנה יכולת מצוינת ללימודים
וכושר״ריכוז מעולה. זה
אדם החושב בבהירות ובקור-רוח,
ומתכנן בכישרון תוכניות לטווח
רחוק. לאנשים בעלי אצבע מסוג
זה יש צורך בהרבה פרטיות,
חשוב לאפשר להם להיות בחברת
עצמם, הרחק מפיטפוטים ורעש.
האצבע
השבתאית רצוי שלא
תהיה ארוכה מדי. הכוונה שלא
תעבור באורך של יותר מציפורן
את האצבע הגבוהה ביותר מבין
שכנותיה הקרובות. אצבע ארוכה
מדי מספרת שבעליה אדם סגור
ומופנם ורציני מדי, נוטה לדכ-
אונות ומשקיף על החיים במבט
פסימי ביותר. הוא מרבה להרהר
במוות ובכל מה שקשור בכן, הוא
מצפה לאסון שיקרה, ומכין את
עצמו לגרוע ביותר. חרדות ופחדים
לא רציונליים מקשים על
חייו, ויותר מכל דבר הוא זקוק
לעידוד רב של הסביבה.
אן למרבה הצער, האנשים לא
ממהרים לקשור עימו קשרים,
מכיוון שהאווירה הקודרת שהוא
משרה אינה מושכת ביותר. מי
שבסביבתו נמצא אדם עם אצבע
בזו, כדאי שיידע שאדם זה יכול
להיבנות אם נותנים אמון בו ובכישוריו.
אצבע
קצרה מדי היא זו שגודלה
כגודל שכנותיה אי שה הבדל
ביניהן כמעט אינו מורגש.
אצבע כזו מעידה על כך שבעליה
אינו חושב מספיק לפני שהוא
ניגש לבצע את מעשיו הפזיזים.
הוא אימפולסיבי וחי חיים חס-
רי-אחריות ומחשבה. הכל קורה
לו והוא נסחף עם הזרם כשאינו
מסוגל להרגיש מתי הוא עובר
את הגבול.
אצבע כזו עלולה להופיע אצל
אדם המבצע מעשים הגובלים בפשע,
כי הוא חסר ערכים בסיסיים
ואינו מסוגל לשפוט בין
טוב ורע. לפעמים ניתן למצוא
אצבע מסוג זה גם אצל אמגים,
החיים ועובדים לפי האינסטינק טים
ואינם מסוגלים לתכנן את
הקו או התו הבא שישרבטו על
הנייר.
מהמרים והרפתקנים למיניהם
מבורכים לא פעם באצבע כזו,
ומה שמאפיין אותם — היכולת
להתעלם מהמציאות ולקחת סיכונים
ללא מחשבה.
אצבע שבתאית בעלת חזות
ארוכה, מוצקת וכבדה, המוכיחה
בבירור כי היא הבוטחת והשולטת
על כל יתר האצבעות, מגלה
מזג רציני והגותי. פוגשים באצבע
כזו אצל מי שחייב להשלים
עם בדידות, עיכובים והגבלות מכל
סוג שהוא, לפני שהוא מצליח
לזכות בהצלחה. הוא למוד
מישמעת עצמית ומשיג את ה ידע
והנסיון שלו בבית״הספר הקשה
של החיים.
אצבע שבתאית שקצהה מרובע
ואורכה נורמלי, ונראית בפרופורציה
טובה לשאר האצבעות מראה
על מוח החושב בהגיון וב שיטה,
ואינו עושה דבר ללא
תיכנון מוקדם. אצבע שבתאית
שקצהה דמוי חרוט מצביעגז על
אדם אמיפולסיבי, רגיש מדי, בעל
טבע אמנותי וטעם טוב, הוא
פגיע ונעלב מבלי שהסביבה תתכוון
לפגוע בו. לעתים הוא אפילו
נוטה להיסטריה ואיבוד השליטה
על עצמו.
לפעמים פוגשים באצבע שבתאית
קפואה ובלתי מפותחת\ ,ז•
נראית ללא רוח חיים. לבעליה׳
קשה ליישרה והיא נוטה פנימה
לכיוון כף היד. זה מראה שהאדם
איבד זה מכבר את ביטחונו
העצמי, ואינו מעז להקשיב לתחושותיו,
יצריו וריגשותיו. הוא
אינו מודע לעולמו הפנימי, ובעולם
החיצוני קשה לו להסתדר.
אינטימיות.
העולם הזר 2368 .
ם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה 1...נם זה.
אונר, אונר תרדוו
כבר שבועיים שלא נתתי לכם אף מת־כץ
מעניין, ואני רואה אתכם יושבים בבית
ואוכלים קוטג׳ ולבן ומחכים לגליון
הבא של העולם חזה בכיליון עיניים.
כידוע, בקשתכם — פקודה היא לי. אספתי
בשבילכם כמה בישולים נפלאים של
אחד מטובי עורכי־הדין בישראל, אחד מטובי
הפסלים, אחד מטובי הזמריס-שחק-
נים, ואחד מטובי המלכים של אזורנו.
ם תכ 1ן עה־ך־דץ אלמוני עורד־הדין הנ״ל הוא בשלן סוג א״א.
מדי פעם, כשאני מתנהגת ממש יפה, הוא
והחברה שלו(שהיא חברה טובה שלי) מזמינים
אותנו לארוחה בלתי-נשכחת. אבל
תמיד המאכלים ניראים לי כל-כך מסובכים
וכל־הד יקרים, שאני אפילו לא מבקשת
את המתכון. הפעם לא יכולתי להתאפק
כשטעמתי את המנה הראשונה וביקש תי
אותו, ממש בשבילכם. אחרי שחתמתי
על מיסמך איסור פירסום שמו של העורך-
דין, קיבלתי. הנה הוא לפניכם במלוא
הדרו.
1קופסה של לבבות דקל
גם הוא בא לשם כל הזמן) .אנחנו אומרים
שלום, מה נשמע ותיכף עוברים לדבר על
בישולים. בפעם האחרונה שנפגשנו שם,
הוא אכל בייגלה יבש ואני טוסט־גבינה,
ובפה מלא ניהלנו שיחה על ההבדל בין
בקר ושניצל הודו — שניהם שניצל ברוטב דבש־חומץ-קינמון. מה שיצא לכם
מהעניין, הוא מתכון מאוד מעניין בחתימתו
של יגאל תומרקין. 5בננות 5שניצלים דקים של הודו, בקר, או
הדבר ההוא שאני לא מזכירה מטעמי כשרות
פרוסות בייקון
דבש, חומץ, קינמון, מלח
מקלפים את הבננות. עוטפים כל אחת
מהן בפרוסת בייקון. את הבננה העטופה
עוטפים בשניצל ואת הכל ביחד בעוד
פרוסת בייקץ. מסדרים הכל בתוך תבנית-
אפיה.
עושים רוטב מהחומץ, הדבש, הקינמון,
המלח ואם זה לא מספיק דליל מוסיפים קצת
מים. את הרוטב שופכים על השניצלים המגוללים
והכל ביחד לתנור לחצי שעה בערד•
ברגע
שמוציאים מהתנור אפשר לשפוך
על הכל מעט קוניאק ולהדליק. אבל זה רק
בשביל לעשות רושם על מישהו. בשביל
הבעל והילדים לא צריך.
מרק ירקות
של מיקי גוריון
מיקי גוריון, אשתו של ישראל גוריון,
תמיד מספרת לי בשימחה כמה היא לא
מבשלת. כמה אין לה מושג בעניין הזה
וכמה זה לא מעניין אותה בכלל.
עלי השוויצים האלה לא עובדים ושאלתי
מיקי מדיון
ירוק, ירוק
אפשר לוותר, אבל על כל אחד מהדברים
האחרים אפשר. לכל הירקות הנ״ל מוסיפים
2גזרים ותפוח־אדמה וכמובן כמה
שיני שום. מבשלים הכל במים 2 ,כפות
של אבקת מרק והמון שמיר קצוץ. כש־המרק
מבושל (בערך 20 דקות) מעבירים
הכל לבלנדר ומרסקים. כשמגישים לצל חות
מוסיפים לכל צלחת כף גדושה שמנת
חמוצה.
שבועיים אחרי שמיקי נתנה לי את המתכון,
היא פגשה אותי ברחוב ואמרה:
״מזל שלא פירסמת עדיין את המתכון שלי,
כי שכחתי להגיד לד שצריד לטגן כמה
פרוסות של בייקון ולפורר אותן בתוך המרק,
אחרי שהוא היה כבר בביקור בבלנדר.״
אמרתי לה שכבר ניסיתי את המרק
שלה, בלי הבייקון, מה לגמרי לא רע.
ברגע שאפגוש אותה שוב, אעדכן אתכם
בחדשות המרק שעושים, כניראה, בתשלומים.
קמו,
מחוק ויקר
הנה סידרתי לכם ממש ארוחה שלמז
מנה ראשונה, מנה עיקרית ואפילו סל
מלכותי. מה שחסר זה משהו מתוק בשב>
להמתיק את השבוע.
כידוע אסור לאפות עוגות בזמן האד
רון. חברת החשמל מטילה קנסות כבדי
מאוד על אנשים המשתמשים בתנורי־אפיז
אז הנה משהו מתוק וטוב בלי אפיה. קוו
אים לזה פטיפורים שוקולד.
100 גרם צימוקים
חצי כוס קוניאק
100 גרם אגוזי-מלך שבורים גם
200 גרם שוקולד מריר
חצי חבילה מרגרינה גולדבנד
משרים את הצימוקים בקוניאק לכט
שעות. אחר־כך שופכים את הקוניאק, וא
הצימוקים הרטובים מערבבים בקערה יד
עם האגוזים השבורים. מהתערובת הזא
שמים כפית לתוך מנדטים קטנים (צלוז
יות־נייר קטנות).
ממיסים את השוקולד והמרגרינה ע
האש ובעזרת כפית שופכים על התערוב
שכבר נמצאת בתוך המנדטים. אחרי ז
קירור השוקולד מתקשה ומאחד את תער
בת הצימוקים והאגוזים. כל העניין לול
15 דקות של עבודה עברית.
זהו להיום. בשבוע הבא אביא הצעו
איך להוריד את חמשת הקילוגרמים שהז
ליתם השבוע, או לחילופין, איפה אפש
לקנות אלקה־זלצר.
תוספת חשבתי שגמרתי את העבודה השבוי
אבל העורך הגראפי רץ אלי בשימו
גדולה ואמר שיש עוד מקום, ואני צר
כה לכתוב עוד משהו מצחיק. אני ממ
לא יודעת אם מה שמצחיק אותי יצח
אותכם, אבל תמיד אפשר לנסות.
סיפר לי השבוע שלמה ניצן, שהרי
על הכיסאות במערך מזכיר לו את הר
על כסאות־הנוח בהפלגה האחרונה
הטיטאניק.
קראנו בעתון שמצב התעסוקה באו
יציב. בעלי מספר על מומחה ליעול, ש,
לעשות סדר באחד המשרדים בארץ.
מיסגרת עבודתו הלך וריאיין את העוו
דים. ניגש לאחד הפקידים ושאל: ט
אתה עושה? אמר לו ״שום דבר.״ ה?
לפקיד אחר ושאל גם אותו: מה או
עושה? וגם השני ענה ״שום דבר.״ נין
מהנדס היעול למנהל המשרד ואמו
״אתה רואה, יש פה כפילות. שני אנשי
עושים אותו הדבר.״
ובשביל הסוף, משהו, שעכשיו כ!
מותר לספר:
הסיבה העיקרית לכמעט עיסקה
בנק
יגאל תומרי,ין
חצילים גוסח
בננות 1קופסה של לבבות ארטישוק
2כפות שמן
1חבילה חמאה ( 100 גיר)
15 זיתים ללא חרצנים
2כפות מיץ לימון
25 חסילונים (שרימפס) גדולים ומקולפים
כפית אבקת-מרק עוף
פטרוזיליה קצוצה
מחממים בסיר גדול ושטוח את השפן
והחמאה, מכניסים את שני סוגי הלבבות,
את כל התבלינים (את אבקת-המרק מדללים
במעט מים מאחת הקופסאות) מוסיפים את
החסילונים ומבשלים הכל ביחד, על אש
קטנה, כ־ 10 דקות. מעבירים לצלחת-הגשה
ומפזרים פטרוזיליה קצוצה.
טעם שאי-אפשר לשכוח הרבה זמן.
בננות עטופות
של יגאל תומרקין
את יגאל תומרקין אני תמיד פוגשת ב-
בית־הקפה הקבוע שלי(אני לא יודעת למה
המלך חוסיין
המלך חוסיץ
חצילים
אותה מה, למשל, היא לא בישלה בשבת
לארוחת־הצהריים.
נו, ואתם חושבים שלא יצא לי מזה
משהו ז יצא מתכון של מרק שמאוד מוצא
חן בעיניי, כי הוא עשוי משאריות.
שאריות של כל הירקות הקפואים שיש
בבית, עם דגש על ירקות ירוקים: סלרי,
אפונה, תרד, קישואים, כרובית, ברוקולי
וכל מה שיש במיקרה בבית. על הסלרי אי-
מתכץ זה מיועד רק לאנשים שהטלוויזיה
שלהם לא קולטת את ירדן. האחרים כבר
יודעים עליו מהתוכנית לעקרודהבית של
שכנינו.
מה שטוב פה, שלא צריך לטגן את החצילים
— וזה עניין בזוי ביותר ושותה
שמן כמו פיאט משנת .1961
מקלפים חציל אחד גדול או 2קטנים.
פורסים לפרוסות, ממליחים, ומשאירים בצד
לחצי שעה. אחרי חצי שעה מנגבים
את המלח במגבת־נייר. בסיר שמים כוס
מים, חצי כוס חומץ, מכניסים את החצילים
ומבשלים על אש קטנה בערך רבע
שעה. מסננים את החצילים מהמים והחומץ,
מעבירים אותם לכלי-הגשה, מוסיפים כמה
שיני שום חתוכות ו־ 3*2כפיות שמן. אם
רוצים לשמור את המנה במקרר כמה ימים,
צריך להוסיף לצלחת-ההגשד, גם חלק מהמים
עם החומץ.
טעים יוצא מהכלל, לא שמן מדי ולא
מלכלך את כל המיטבח. אני בעד שלום עם
הירדנים.
המזרחי לבנק הבי נלאו טי הראש
היתד. כידוע, פגישת שני מנהלי הבנק 7 בשרותים של מלון דן. כשהמנהל 0 בנק המזרחי ראה את גודל מעשיו
מנהל הבנק הבינלאומי הוא אמר לעצו
״בנק עם נזילות כזאת אני מוכרח ל
נות.״
אין לי יותר בדיחות השבוע, וגם
כדאי להגזים בכמות בפעם הראשוג
כשאני עוד לא יודעת אם יש לנו או
חוש הומור. תודיעו לי!
הודאה באשמה
קיבלתי מיכתב מהגברת פרמלה דור!
היא פותבת לי שיש לח הרגשה שא
לא מתייחסת לשום דבר ברצינות, וו
החיים הם צחוק אחד גדול בעיניי.
גברת דורון היקרה. אני שמחה
הקוראים שלי הם אנשים אינטליגנטי׳
ומבינים אותי. את צודקת, כמובן. א
לא מתייחסת לשום דבר ברצינות והחיי
הם בעיניי צחוק אחד גדול. אפילו 1
מיפתב הרציני שלן.
תודח שכתבת י
דניארד. שמי
רחל ע בד׳
נע לת
הזהב]11,למדת
איו לחוש
ג״נס 11 ינמאס
1להש ת מש
בשא 1ו י 1ת
מפשרת רחל:
ימיק של פלסטיק
עם, כימי החורף הקרים,
קנו הנשים פעיל גשם מפיק
ב 10-לירות. היום הלירה
1לשקל והפלסטיק הפך לן.
אברהם ברוך ומעצביו אי־את
הפלסטיק בתצוגה של
ת־החורף שאותה ערכו. הם
טריינינגים כששיכמית
הפלסטיק לא פשט עדיין את
הרגל, ובימי גשם יכול גם חומר
כזה — שלאחרונה אינו זוכה ב־ביחס
הנאות, לשמש אותנו נאמנה.
עו ש ה מעצבת-אופנה בעלת
נפש אמהית ודאגנית,
1לה אח שובב בן ,17 המק-
את חייו ללימודים ולאופנוע?
האחות היא דורין פרנקפורט,
מכינה לו מערכות של טיכס
רחבים וז׳אקטים גדולים,
הטובים לאופנועים, לבעלי טוסטוסים,
לרוכבים על אופניים, ולדיינים,
לרצי הג׳וגינג ולכולם.
הפרינציפ פשוט ביותר. מש תמשים
בבד-כותנה יפה, העמיד
בפני גשם. החליפות הן בסגנון
יוניסקס, ומחירן 5000 שקל.
פלסטיק פשוטה ושקופה מונחת
עליהם.
נסינס מנומר
למיכנסי הדיפטין הוסיפה רחל שני
כיסי־נמר; על תמגפיס הלבנים היא
הדביקה בד־נמר; על חגורת־עור תקעה ראש של חיה מפרווה; את
חולצת תארנל עם הנוצצים והכריות תפרה בנוו ידיה; את הקולר
מסביב לצווארה עשתה משארית בד־נמר, שעליו סיכת יהלומים ישנה.
קניתי שאריוודבד ארגל מנד
מר, פשוט וזול, שמצאתי באחת
מהחנויות ברחוב נחלת־בנימין.
גזרתי את הבד לפי גיזרה של
חולצה אחרת שהיתד. לי ותפרתי
ביד בתפר מכונה. כדי שהחולצה
תהייה יותר מעניינת ומיוחדת,
הוספתי לה פתיתי כסף, מה ש נקרא
״נוצצים,״ שקניתי בחנות-
סידקית בפרוטות, ופשוט הדבקתי
על החולצה בדבק רגיל. הוספתי
שתי כריות להדגשת הכתפיים
וזהו.
באותה תקופה הייתי מאוהבת
בבד הנמר. קניתי גם שארית של
בד־קטיפה מנומר, גזרתי ממנו חתיכה
ישרה וארוכה וצרה, תפר תי
בצדדים כדי שהבד לא יפרם,
ליפפתי עליו מין צמיד סטייל
יהלומים שהיה לי מתקופת הס בתא,
ואין אחד שלא שואל אותי
מאיפה זה.
ועוד בעניין נמרות. מאותה ש
כד אשח יש שתי ידיים, א/בל
יש כאלה שיש להן שתי
ידיים ימניות, היודעות לעשות
יש מאין. אחת שניחנה בסגולה
הנפלאה הזאת היא רחל בלכמן-
קפליוק. היא ממש פלא יוצר. היא
קוסמת, אופרות עליה חברותיה
המתקגאות בה בלבושה. יש לה
ממש ידיים של זהב. היא כולה
פטנטים, גיוונים, חידושים ומעוף.
רחל,
או כפי שחברותיה סכנות
אותה ״קפליוקה,״ היא צעירה
חטובה בת ,30 אם לבת, החושפת
תמיד שני טורי שיניים
צוחקות .״אף פעם לא הוצאתי
כסף על בגדים יקרים. זה בכלל
לא קיים אצלי בתקציב. אני בעד
אילתור, שינוי ותוספות של
עבודות־יד, היוצרות בגד יוצא־דופן.
״מאז
שאני זוכרת את עצמי,
הייתי שוגה בלבושי. אפילו ב-
בית־הספר היסודי התילבושת האחידה
שלי לא היתד, אחידה. היו
בה תוספות ושינויים.״
בעלה, עודד, מעיד עליה,
״רחל תמיד לבושה בצורה מיוחדת
ומסוגננת, ואנשים חושבים
שהיא מוציאה מיליונים. אבל זה
לא כן.״
416
שאריות ונוצצים
ך יקשט־ מרחל שתגלה לנו
— י את סודותיה והיא נאותה ב־הפץ
לב לשתף אותנו בפטנטים
שלה.
נוצות האיסליז
לשינוי סוודר ישן. הולכים לשוק,
לחנות־עופות, אוספים נוצות בצבעים
ובגדלים שונים, באים הביתה, שוטפים, מייבשים ותופרים לפי הטעם.
ארית בד גזרתי צורח של שני
כיסים גדולים, ותפרתי אותם ל-
מיכנסי דיפטין חומים ישנים ש היו
בארוני וכבר נמאסו עלי. כל
צורת המיכנסיים השתנתה כליל.
רוצים עוד דוגמות ז בבקשה.
היה לי סתם סוודר שחור שקניתי
פעם בבזאר במחיר בדיחה. קני-
תי כל מיני נוצות, פייאטים, סי-
כות ופרחים, ותפרתי אותם על
הסוודר. לא שכחתי את הכריות,
שהופכות כל בגד לעשיר ומוסי-
פות לו נופך מיוחד.
ג׳ינס
רב־תבליתי
בודד
לפעמים מוצאים בארונות של האמא עגיל בודד
ללא בן־זוג — מה עושים בו? מלבישים אותו
על שרשרת־פניניס מלאכותיות, ההופכת אותה למיוחדת ושונה ביותר.
ן כשיו לג׳יגפים. באחד מ-
+ביקוריי בחו״ל רכשתי מכו-
נת־ניטים קטנה וביתית, שעולה
בסך הכל 20 דולר, ניקבתי את
הג׳ינסים שהיו לי ותקעתי בהם
ניטים בצבעים שונים ובגדלים
שונים.
למי שאין לה ממנה כזאת,
יכולה להוסיף למיכנסי הג׳ינס כתפיות.
אבל לא סתם כתפיות.
קונים פייאטים לפי מטר, ובצבע
שאוהבים — אדום, שחור, צהוב,
ירוק או כל צבע אחר — קונים
שינוי תדמית
אפשר לעשות אם נזעטרים כל מגף בפוני
זים של כסף או של זהב, שקונים לפ
מטר. תפירת חרוזי פנינה על תבארט הישן תשנה אותו לחלוטין. אם
יש כמה ג׳ינסיס ישנים ובלויים של הילדות — לא לזרוק. אפשר
לחתוך את הפיסוה הטובות לריבועים ולתפור בצורה מלבנית שיכנויה
לכיסוי הכתפיים, שהולכת נהדר עם מיכנסי ג׳ינס וחולצת משי לבנה.
אבזמים תואמים ופשוט תופרים
את הכל ב־ 10 דקות. זזג׳ינס הפך
לרב־שימושי: בבוקר כתפיות ד
חולצת־טריקו. ובערב עם חולצה
מבריקה ואלגנטית. ואם בבר קונים
פייאטים לפי מטר, קונים
עוד כמה עשרות סנטימטרים ועושים
אבזם נוסף, חגורה מתאימה
לבגד.
קונים גם כמה שרשרות זהב
(או חיקוי) — בשוק הכרמל אפשר
לקנות אותן ב־ 20-10 שקלים.
ותופרים אותן באזור החגורה או
באימרת המיכנס.
הוספתי לו כמה זנבות פרווה מ־מחזיקי-מפתחות
שקניתי, לזה תפרתי
כמה פיסות של בד נמר ש נותר
לי מהסיפור והקודם, תקעתי
גם קצת ניטים אדומים וירוקים
לגיוון, והתוצאה היא נהדרת.
כשאני באה לאיזה מקש,
כיפות מבגי-ברק
מקטוון הסבתא
בגילגול הקודם
היה זה מעיל
זמש בן 20 שנה. אחרי שרחל גזרה את שרווליו
ואימרתו בצורה פראית, הוסיפה צווארון־פרווה ישנה,
זנבות של מחזיקי מפתיזות ובד־נמר. .התוצאה שהתצילומים:
דרורה זכרוני
קבלה מרהיבה.
ך מג׳ינסים למעילים. לרחל
י היה מעיל זמש בן 20 שנה
לפחות, שעבר אליה מאמה. מכיוון
שגיזרתו לא היתה אופנתית
ושרווליו היו סתם שרוולים, היא
לקחה זוג מיספריים ובלי פחד
ג-זרה אותו בצורה פראית בק צותיו
ובשרווליו.
לא, לא כאב לי הלב. הוא בלאו
הכי היה כל כך ישן ובלי
צורה, אבל זה היה מעיל שלא
רצה להיגמר. חיפשתי בארון ומצאתי
חתיכת צווארון פרווה ישן,
גם הוא של אמא, תפרתי אותו,
חושבים כולם שהמעיל הזה הו*
ממש משהו ושהוא עלה לי מינימום
500 דולר.
ועכשיו לעניין הכובעים. פעם
בכמה שבועות אני עורכת סיור
בבני-ברק, קונה כיפות־קטיפה שחורות,
ירוקות, בורדו, או כל
צבע אחר, בבית אני מוסיפה בשוליים
מסביב נוצות סינטטיות,
הנמכרות לפי מטר. על הכיפה
אני תופרת כמה פייאטים תואמים,
ויש כובע נהדר.
ך> וף סיף מוציא מישהו את האמת
מ ״ י לאור. אני לא העזתי לדבר, חשבתי
שזה קרה רק לי. אפילו לחבר
שלי לא סיפרתי. כשסיפרתי לחברות הן
לא האמינו לי. חשבו שאני ממציאה.״
,כשקראתי את הכתבות, חוויתי את
הכל מחדש. הדחקתי הכל פנימה. אבל
זו היתד. החוויה הכי קשה שעברתי בחיים.״
אלה
הן רק מקצת מן התגובות שנתקבלו
במערכת בעיקבות הכתבות על
החפלות. נשים התקשרו או כתבו מי-
כתבים. לכל אחת מהן סיפור אישי מחריד.
יש שהתקשרו והתלוננו על רטוד
מרפא. הן טענו שהתיאור שהופיע בכתבה
הוא מתייק להפליא, וגם הן עברו
שם חוויה משפילד. ומקוממת. ויש נשים
שהתקשרו בקשר לד״ר גי שת זוסם-
נוביץ. כולן כמובן מסרבות להזדהות. חלקן
סוחבות את חוויית ההפלה אצל ד״ר
זוסמנוביץ כשטראומה שהן עדיין לא התאוששו
ממנה.
כשהובא סיפורה של עמליד( .העולם
הזה )2364 סירבו רבים להאמין שאכן
הרופא הוותיק בעל המוניטין ביצע הפלה
ללא הרדמה. רופאה אחת התקשרה
וטענה שיתכן שדבריו לא הובנו במתייק.
,זה לא ייתכן,״ היא פסקה, ,אולי הוא
משה הרדמה מקומית ז״ גם כשהרגשנו
באוזניה שהוא עצמו הודה שאין הוא
מרתם, עתין סירבה להאמין.
נשים רבות מהתנועה הפמיניסטית התקשרו
ומחו. הן טענו שבתבות מסוג זה
יקשו על אישור חוק־ההפלות בכנסת.
קיים מקום כזה. ביקשתי בית חולים
אחר, אבל זה לא עזר. נשלחתי ל״רמת-
מרפא״.
את החוויה הזאת לא אשכח כל חיי.
עברתי חרבה דברים קשים בחיים, אבל
לא חוויה כזו. זח היה בדיוק בדצמבר
לפני שנה. באתי לשם עם אמי. היו
שם עוד שש נשים. הייתי השנייה בתור.
אף אחד לא חיה נחמד שם. כולם היו
קרים, והאווירה היתה קשה. זו שנכנסה
לפני, ממש צרחה בבדיקה הגינקולוגית•
אני נכנסתי אחריה. חד״ר זוסמנוביץ
עשה את הבדיקה. צרחתי נורא. אני
לא יודעת מה הוא עשה בדיוק. הייתי
לפני כן אצל רופאי״נשים, אבל בדיקה
כזו מכאיבה עוד לא עברתי. הרגשתי
כאבי״תופת. כמו אשה שהולכת ללדת.
הוא אמר :״מה את צועקת 1״ אבל
גם זו שהיתח לפני צעקה נורא. הוא
אמר שיש לי רחם גדול. אמרתי לו:
״אולי יש לי תאומים, כי יש לי כבר
תאומים בבית.״
הכניסו אותנו לחדרים• זה חיה כמו
בסרס-נע. החדר עצמו היה מדכא. הכל
מסריח, מלוכלך. שני זקנים עמדו לידי
— הד״ר זוסמנוביץ ועוד זקן אחד. הם
לא הרגיעו, לא ליטפו. ברגעים כאלה
את נפחדת. את מצפה לקצת יחס אנושי.
כשהתעוררתי, אמי עמדה לידי. מייד
הרגשתי בכאבים בשיפולי חבטו• כולנו
היינו מכונסות באותו חדר. כמעט כולן
הקיאו לידי. אמרתי לאחות שיש לי
כאבים והיא אמרה שזה כנראה מהנרקוזה.
ארב
ע ה מונולוגי ם
לדעתנו, ההפך הוא הנכון. חשיפת מ-
ג׳ונגל הקיים בתחום עדין ורגיש זה,
יביא, לדעתנו, לחקיקת החוק, שיקל על
נשים אשר רוצות לבצע הפלה. כי מי ש החליטה
לבצע הפלד — .תעשה זאת. אך
בנוסף לתשלום הגבוה שתידרש לשלם,
היא עלולה גם ליפול לידיו של רופא
סן הסוג של ד״ר זוסמנוביץ.
כמה עוד
שותקות
ך* פלות פרטיות מושכות כל פיני
י י רופאים, שכישרונותיהם האישיים ד
המקצועיים מוטלים בספק, להרוויח כסף
רב בפחות מחצי שעה. העובדה שהנשים
שרויות במצוקה נפשית וגופנית
פועלת לטובתם. עובדה שהנשים שותקות.
מעט מאוד טורחות להתלונן. מעט
מאוד מעלות על דעתן שאפשר לתבוע
את הרופא.
נעמי, יעל, נאווה ועגת חושפות כאן
חוויה שהן נושאות בקירבן כבר כמה
שנים. כולן התעוררו בעיקבות הכתבות
על ההפלות.
נעמי וענת עברו הפלה אצל הד״ר
זוסמנוביץ. לכל מי שעדיין סירב להאמין
שאכן אלה השיטות שבהן הוא נוקט,
בא סיפורן של השלוש ומאמת את סיפורה
של עמליה. מי יודע כמה נשים
נוספות נאלצו לעבור אצלו גרידה בשיטות
של תחילת המאה. נאווה ויעל עברו
הפלה ברמת טרפא. בפיהן אותה שאלה:
,מי יודע כמה נשים נוספות עברו את
מה שאנחנו עברנו, והן שותקות.״
נטפי, עקרת־כית כת א ,2אם די
לשניים, עברה הפלה פרטית אצל
הד״ר זופמנוכיץ.
חייתי אז כת .19 חיילת. המחזור
איחר לי שלוטה טכועות והיתה לי
תחושה שאני כהריון. אז עוד לא חיתה
ועדה לחפסקת-חריון. חברה שלי הפנתה
אותי אל ד״ר זוסמנוביץ ברחוב דיזנגוף
.45 חייתי אז בחופשה רגילה. כשבאתי
אליו הוא לא עשה לי בדיקת שתן.
הוא רק הכניס את היד ואמר לי שזה
הריון בחודש השני. הוא קבע לי תור
ש ל נשי ש איר עו להן
למחרת ב 2-אחרי-הצהריים, וביקש שאביא
את הכסף במזומן.
אחותי באה איתי. הוא ביקש ממנה
להמתין בחדר-ההמתנה. אותי הוא שם
על הכיסא. הוא הכניס לתוכי מוס-
מתכת מכופף. אלה חיו כאבי תופת.
1עמי:
״הגא הטיס לגזב׳ 0111
ונתנה מכופר.
ונחזה׳(יללה*.
אלה היו נאביזזומד
לא רק כבר
ידעתי אמר:
גומר.
יכולתי
הייתי אז צעירה ותמימה,
כלום• צרחתי וייללתי הוא
עוד קצת, עוד קצת, אני
זח נמשך חצי שעה. כבר
לצעוק מרוב כאל.
שכבתי שם כמה דקות והוא נכנס
עם כוס ואמר :״לא האמנת שאת בהריון!
הנח העובר שלך ״.שאלתי אותו
:״בשביל מה אתה מראה לי את
זה ז״ ענה לא היית בטוחה שאת
בהריון. הנה ההוכחה.״
חזרתי הביתה, והתחלתי לדמם נורא.
קרישי דם עצומים. חזרתי אליו והוא
נתן לי כדורים לעצור את הדימום.
אבל אחרי זח, בכל פעם שקיבלתי
וסת, היה לי שטף־דם כזה, שהצטרכתי
לשכב במיטה שלושח-ארבעה ימים. רצתי
מרופא פרטי לרופא פרטי. התפתחו
לי בינתיים דלקות וציטטות. אני רק
בת • 2ויש לי עבר גינקולוגי של אשח
בת .50 בסוף אמרו לי שהוא כנראה
השאיר לי שאריות ברחם שגרמו, לה־דבקויות
ולדלקות.
בינתיים התחתנתי. הייתי במתח כל
כך גדול, שרציתי מייד להיות בהריון.
כל כך פחדתי שלא אוכל יותר ללדת.
נכנסתי להריון אך ההריון לא התפתח
וחיתה לי הפלח טבעית.
רק בבית-החולים, כשעשו לי גרידת-
ניקוי, הבנתי עד כמה העניין פשוש יותר
עם הרדמה. אין כאבים ולא מרגישים
שום דבר. והמטורף הזה עשה לי
גרידה בלי הרדמה, ובלי לומר לי אפילו.
עד היום, כשאני נזכרת בכאבים האלה
אני חוטפת צמרמורת. זה יותר מכאבי
לידה. אלה חיו ממש כאבי-תופת.
הייתי אז צעירה מאוד ותמימה ולא
ידעתי שאפשר לעשות רעש מכל העניין.
מה גם שלא רציתי שאמי או בני מיש־פחתי
יידעו. העדפתי לשכוח. רק כשקראתי
את הכתבה, הכל חזר אלי,
וכל מה שהדחקתי יצא שוב החוצה.
יעל, גם זזיא עקרת־בית כת ,30
אם לתאומים, עברה גרידה כ״רטת
מרפא״ ,דרך הווטדה להפסקת־הריון.
מבצע ההפלה היה הד״ר
זופמנוכיץ.
תמיד היו לי איחורים. רק בשבוע
העשירי של ההריון התחלתי להרגיש
בחילות וסחרחורות. זה חיה בשבילי
שוק. בעלי ואני עמדנו לפני פירוד, והחלטתי
על הפלה, כי לא רציתי להביא
ילד ללא אב. בוועדה להפסקת״הריון,
הפנתה אותי העובדת הסוציאלית, יעל
שחורי, ל״רמת-מרפא״ .חם לא נתנו
שום אפשרות בחירה. על ״רמת-מרפא״
לא שמעתי כלום. לא ידעתי שבכלל
לקראת חצחריים הכאבים עדיין נמשכו.
ביקשתי מהאחות משהו נגד כא בים
והיא נתנה לי אופטלגין. הגישו
אוכל. זה היה מתחת לכל ביקורת.
מרק אפונה מצחין ואיזו קציצה מעו-
פשעת. גם הנשים שלידי התלוננו. חן
״בערב הרגשת, נ *נ
חו מפלח )109׳ 1גשהו
שיווז 51מ.*1על התועזשת
היה גונח סובו״
שאלו אם תמורת הכסף אי״אפשר לקבל
אוכל טוב יותר.
ב 12-בצהריים אמרו לנו לפנות את
החדר, וזה למרות שמשלמים ליום שלם.
האחיות פשוט מיהרו ללכת הביתה.
הכאבים עדיין נמשכו. עצרתי מונית
ונסעתי הביתה לבד. למזלי חרב נשארתי
ללון אצל הוריי באותו יום, כי
בעלי משרת בקבע והוא לא מגיע כל
יום.
בחצות התעוררתי מכאב חד שפילח
תותי. חרגטתי *חבטן נדבקת לי לגב.
אי-אפשר חיח לגעת בי. ממש חתתבנתי
מרוב 3ת 3ימ. צרחתי וייללתי. תבי ניטה
לחתקטר לבית־החולים, לת היתח תשובה.
הנוף שלי נעשה אבן, מטביב
לעיניים הכל חיח שחור. הרגשתי מחנק.
תסרתי לתמי שתני חולבת למות. לא
יכולתי לזוז. ייללתי מכתבים. חוריי רצו
לקרות לם גן־דויד־אדום, תבל תני פחדתי
שיחטטו בתוכי.
רק ב* 7בבוקר חיתח תשובה מרמת*
מרפת. תבי שיפר לתחות. חית תמרח
שזח כלום ושאקח אופטלגין, ושתם עד
מצחריים זח לא יעבור שתבוא לשם.
תבל איזו סין תשובה חית זו, כשאבי
מטפר לה שתני מיובשת לגמרי ולא
יכולה לזוז! קנינו אופטלגין והכתבים
לא חלפו.
7-3בערב חרגשתי כאב חד מפלח
איתי ומשחו שיורד ממני. חלכתי לשירומים.
על התחבושת חיה מונח עובר.
עם ראש וידיים• צרחתי. הייתי משותקת
מרזב תימה. לא ידעתי מה לעשות עם
חעובר. לזרוק, לא לזרוק ז שמתי אותו
בתוך ציגצנת.
בלילה ישנתי די טוב יחטית ללילה
חקודם. בבוקר התקשרתי לאחות. חית
ביקשה שאבוא דחוף ל״רמת״מרפא״ .כשדיברתי
עם חד״ר זוסמגוביץ, חות
אמר לי :״זה לא יכול לחיית, את
טועה.״ אמרתי לו: העובר נמצא בתוך
צינצנת. אז הוא אמר :״קחי מייד
טקטי ובואי.״
כשבאתי, כולם חיכו לי כבר בחוץ.
חרופא והאחיות. וכולם פתאום דיברו
אלי נחמד, וחייכו מאוזן אל אוזן. הרופא
עמד על זה שהוא רוצח לבדוק
אותי. טירבתי. לא נתתי בו יותר אמון.
ביקשתי לדבר עם מנהל בית״החולים.
נכנטתי אליו, הראיתי לו את הצינצנת
ושאלתי אותו אין הוא מסביר את זה.
הוא אמר שאני חייבת לעבור גרידת-
ניקוי אצלם, כי זח יכול להטתיים בכי
רע. חוא נם אמר שלכל אטה יש רחם
אחר, ואצלי כנראה יש פתח והעובר
התחבא לו שם. כשאמרתי לו שהזכרתי
לרופא שיכול לחיות שזה תאומים, הוא
אמר שזה קורה, ושהם רק בגי-אדם.
חד״ר זוטמנוביץ ממש רעד. הוא התחנן
לפני שאעבור מייד גרידת-ניקוי.
הוא חבטיח לי שזח לא יכאב. שהוא
יעשה לי הרדמת ולא ארגיש כלום ושהכל
יהיה בטדר. אני הייתי עדיין בתלם.
כל הגוף היה יבש. נכנסתי. הוא
חיח שם יחד עם חמרדים הזקן. הידיים
שלו רעדו.
פיתאום נזכרתי שיומיים לא אכלתי
כלום, אבל בבוקר שתיתי כוט קפה
ועוגה, ושבחרדמח צריך להיות בצום.
הוא אפילו לא שאל אותי אם אני
בצום. הזכרתי לו שאכלתי בבוקר. חוא
לא ענה. הוא רק קטר לי את הידיים
ואת הרגליים ועשה לי את חגרידח
בלי חרדמח.
צעקתי וצרחתי שכל בית-חחולים עמד
על הרגליים. אמא שלי התעלפה בחוץ
מהצריחות שלי. אחר״כן חוא הסתלק.
חכניטו אותי לחדר לבד. נכנסתי להיסטריה.
צרחתי שם שעת שלמח. התמוטטתי.
בכיתי, מרטתי שיער. אמי חשבח
שיצאתי מדעתי. רק אחרי שעה נרגעתי.
חם העלי אותי למעלה ללינת לילה.
בלילה, כששכבתי שם, חיתה שב<
אשה שעברה ניתוח פלסטי בבשן והיא
טבלה מכאבים. קראנו לאחות ואף
אחד לא הופיע. אז קמתי מהמיטה וניגשתי
לחדר־האחות האחראית על ה מחלקה.
מצאתי אותה ישנה. היא פשוט
פתחה מיסח וישנת לח. ביקשתי
ממנה תחבושת, אז היא אמר :״לא
נורא, תחליפי מחר בבוקר.״ אמרתי
לח שחשכנח שלי צועקת. וחיא אמרח:
״לא נורא, עד מחר בבוקר היא תירגע
״.התחלתי לצעוק עליח שחיא סובלו
4ואז היא סוף טוף קמה.
למחרת בבוקר ביקשו ממני לפנות
את המיטה. ביקשתי מיכתב״שיחרור,
וחס ענו שהרופא איננו היום אבל הם
ישלחו את חמיכתב אלי חביתה. ביקשתי
שבמיכתב-חשיחרור תצויין חטיבה
מדוע הגעתי לגרידח נוטפת. כש־שאלו
לטח, עניתי שאני זקוקח למנוחה
ארוכח יותר. במיכתב לרופא שלי כתב
חד״ר זוטטנוביץ שעברתי גרידח — הוא
לא ציין שהיה עובר נוסף — ושהוא
ממליץ על מנוחח של שבועיים, דבר
שלא נותנים בדרך-כלל.
כמה חודשים אחרי זח עוד בכיתי.
כל הזמן ראיתי את תעובר מול העיניים.
עכשיו, כשראיתי את התמונח של
הרופא בעיתון, חתחלתי לרעוד שוב.
נאווה:
לוכלך ומתקלף. זה היה בחורף. לכל
אחת נתנו שמיכה אחת דקה. התחננו
לאחות שתביא תנור או עוד שמיכה,
והיא אמרח :״בין כח וכה אתן עוד
מעט הולכות חביתח.״
והאוכל. חתולה קפצה על האוכל.
אמרתי לאחות :״תראי, יש חתולה על
האוכל.״ אז היא ענתה :״מה יש ז
גם לח מותר לאכול.״ כשאמרתי לסני-
טר שכואבת לי חבטן וביקשתי כדור,
הוא סגר את הדלת של החדר ואמר:
בואי, אני רוצח לבדוק אותן.״ אמרתי
לו :״אתה בטן הכל טניטר כאן.״ אז
הוא ענה :״אז מה, אני לא יכול לבדוק
אותן ז״
כשחזרתי חביתה לא יכולתי להתאפק
וסיפרתי לבעלי. למחרת נסענו למיש-
טרת רמת-גן והגשנו תלונה. הטיפול של
חמישסרח חיח ממש מזעזע. חשבתי
שיש בארץ מישהו שמגן עליו• שום
דבר• במישטרה אמרו לי שמכירים את
הרופא ויש כבר חרבה תלונות נגדו.
חם אמרו :״זח הגבוה הזה, אנחנו
יודעים.״
.ה תנ א הנ ס ד נחזה
והומרו אזה׳ לגס.
נבהלה, זעואלתי: מה
אהה סושוה די
נאווה, כת ,32 מזכירה, אם ל שלושה.
הופנתה על־ידי ועדה ל־הפסקודהריון
לכירדהחולים ״רמת־מרפא״.
אני
לא יודעת מה מגדירים כאונס
ומה לא. אבל אין חיית קוראת למצב
שבו אשח נמצאת עם חלוק על גופה
והרופא תופס אותה בחזח ומצמיד אותה
אליו, ומנסח להרים אותה על הכיסא,
ואחרי שהיא מתנגדת ועולה לבד
על הכיסא, והרגליים שלה קשורות,
ויש לה רק יד אחת פנוייח כי השנייה
נמצאת אצל המרדים, מתחיל הרופא
ללטף לה את כל הגוף.
הגעתי ל״רמת מרפא״ דרך הוועדה
של בית-חוליס ״בילינסון״ ,כי ההריון
שלי לא התפתח בסדר. חד״ר פנדריאח,
רופא ממוצא רוסי, גדל־גוף וגבוה עם
ידיים בשרניות ועבות בדק אותנו ועשה
לנו את הנדידה,
בבדיקה הראשונה הרגשתי שהוא עד
שה דבר שרופא לא עושה. עברתי כבר
מספיק בדיקות אצל גינקולוגים. אבל
אף פעם לא היתח לי חוויה כזו. אחר־כן,
כשנכנסתי לחדר כדי לבצע את ח-
הפלח, היה שם מרדים צעיר ואכזרי,
זקן שהביא אותי, ואותו ד״ר פנדריאח.
לא חיתת נוכחת אף אחות. הרופא
תפס בחזה שלי והצמיד אותי לטפו.
כשנבחלתי ושאלתי מה אתה עושה,
שלושת הגברים בחדר צחקו ואמרו שהוא
עוזר לי לעלות על הכיסא. התנגדתי
ועליתי לבד.
כששכבתי על הכיסא, כשרגליי קשורות
לצדדים, נתן לי המרדים מכות
חזקות על היד. כששאלתי למה אתה
נותן כאלה מכות הוא לא ענה, והמשין
להכות בי. כשהמרדיס הזריק לי את
חומר ההרדמה, ליטף אותי ד״ר פנד־ריאה
בכל הגוף, כולל שדיים וישבן.
הרגשתי חלחלה, אבל החומר כבר התחיל
להשפיע עליו, ומה שחם עשו לי
אחרי זה — רק הם ואלוהים יודעים.
כשחזרתי לחדר, שכבו שם עוד שמר
נח נשים. כששאלתי אותן מה עבר עליהן
הן פרצו בבכי, וחיו כאלה שסיפרו
דברים יותר גרועים. עד חיום אני מרגישה
זוועה. זה ממש מחליא.
לפני נכנסה בחורה מרוקאית יפה-
פיה, עם חזה גדול. חפלה לוקחת 1$
דקות. היא נשארה שם 45 דקות. לכי
תדעי מה חם עשו לה שם. לי היא
סיפרה שבבדיקת הוא תפס אותה ר
מישש לח את כל חטף.
אחרי הגרירה הרופא נכנס לחדר ואמר
:״טוב בנות, לכו תעשו חיים עם
החברים ולהתראות בשנה הבאח.״ כר
לגו הרגשנו נועל. כל המקום מחליא.
חכל דפוק שם. מט לנפול, צריפים, מ
היה קורה רק לי, מילא. אבל
לכל השמונה ז חיו שם נערות בנות
17־ .15 חן ממש מיררו בבכי. גם חן
סיפרו את אותו סיפור, שהוא נגע להן
בשדיים ומישש אותן.
במשן ארבעה חודשים הלכנו, בעלי
ואני, כל שבוע למישטרח, והם כל הזמן
אמרו שהעניין בטיפול. בדיוק חכרתי
אז בחורה שעובדת במישטרה. ביקשתי
שתברר מה קורה עם התיק חזה. ענו
לח שהתיק נסגר. כששאלה למה, חם
אמרו שזימנו את הרופא והוא אמר
שזה סתם שקר, אז הס סגרו את התיק.
חם אפילו לא טרחו להודיע לי
שהתיק סטר. אני לא ויתרתי, כי ידעתי
שהוא ממשין לעשות זאת לנשים אחרות.
פניתי לשולמית אלוני. היא הזדעזעה
ופנתה לפרופ׳ דורון, ממרכז קופת-
חולים. הפרופ׳ דורון הודיע לה שפיטרו
את הרופא.
אז נכון שהוא כבר לא עובד שם,
אבל לכי תדעי איפה הוא עובד היום
ואיפה הוא ממשין במעלליו. עד חיום
אני לא מבינה: את נמצאת עם רגליים
פשוקות, קשורה, אז למה אין אחות
בחדר ז
טוב, שעולים סוף סוף על בית-חחר
לים הזח, וחושפים את הזוועות שהולכות
שם. בשבילי עד חיום זו חוויה
משפילה ומגעילה.
ענת:
..אלת תיו כאבים עורא
גן העולם חזה. הרגשתי
מושפלת. בגו במרתפי
האינקוויזיציה״
ענת, כ ת ,29 מנהלודשיווק, ע ר
רה הפלה פרטית אצד זזד״ר זוס־מנוכיץ.
קרה לפני ארבע שנים. רציתי
לעלות על בריקדות. זה מאוד פגע בי
מבחינה נפשית. אבל במקום לעשות
רעש ולהילחם, העדפתי להדחיק את
כל תעניין ולנסות לשכוח. כשראיתי את
התמונה שלו ב״העולס חזה״ ,קראתי
קטע אחד והנחתי את העיתון. לא
יכולתי לחמסין לקרוא. זה עורר בי
מחדש את כל הטראומה. זח התבטא
בתקופות ארוכות של סיוטים. מאז אני
לא מסוגלת ללכת לרופא״נשיס. יש לי
פחד נורא.
לפני ארבע שנים, לפני שחיה החוק,
מצאתי את עצמי בהריון. הרופא שלי
היה אז בחו״ל, ואחות חיפנתח אותי
אל חד״ר זוסמנוביץ. הגעתי אליו. הוא
בדק אותי ואמר לי שאני בהריון שבוע
חמישי. הוא קבע לי תור להפלה וביקש
שאבי את הכסף במזומן. זה חיח באוגוסט.
ב״ 8בבוקר באתי לשם עם חבר
שלי. הוא ביקש ממנו לא לחכות בקליניקה.
זה עורר בי אי-נוחות טסו-
יימת, אבל לא ייחסתי לכן חשיבות.
החבר שלי הלן.
הייתי על כיסא חגניקולוט הוא נתן
לי זריקה ואמר לי שעוד מעש ארדם,
ושבינתיים הוא מנקה לי את חואגינח.
אחרי 5דקות התחילה ההפלה. כששאלתי
אותו למה אני לא נרדמת, הוא
ענה שעוד מעט. אבל אז הבנתי שזו
רק זריקת טישטוש.
הבנתי שאין מה לעשות ושאני חייבת
לשתף פעולה. שיתוף-חפעולח התבטא
בכן שחיית* אסיסטנטית שלו. הגשתי
לו מכשירים. שאלתי אותו איפה המרדים,
ואני לא זוכרת מה הוא ענה לי.
אלה חיו כאבי תופת. כשבכיתי, הוא
אמר לי שאניל א ילדה קטנה. הרגשתי
מושפלת. כמו במרתפי האינקוויזיציה.
הבנתי שנקלעתי למצב פרימיטיבי וח-
שוך. כל הסצינה היתח מבחילה. חיח
כאן אקט של השפלה. הוא כל הזמן
גער בי שאשתוק, למרות ששיתפתי פעולה
באופן יוצא מן הכלל. אחרי 20
דקות הוא אמר: הכל נגמר. הכל מ-
אחוריך. אחרי זח הוא ניגש אלי עם
כוס מלאה בדם, הראה לי את שיירי
העובר והסביר לי מה בדיוק הוא הוציא
ממני. אמרתי לו תודה רבה, מעניין
מאוד. הרגשתי שאני הולכת להקיא.
כשהחבר שלי הגיע, קמתי ויצאתי.
החבר שלי אמר לו: תודח רבה. צעקתי
עליו: מה אתה אומר תודח רבה ז הוא
לא הבין מה קרה. חשב שקצת נפגעתי
בגלל איבוד התינוק. החבר שלי סיפר
לי שהייתי כחולה לגמרי. אני לא סיפרתי
לו כי לא רציתי שיעורר שערו-
ריה. רציתי לשכוח את זה. לא רציתי
שמישפחתי תדע, ולכן העדפתי להשכיח
את כל העניין ולשכוח מזח.
עד חיום יש לי סיוטים וחלומות
בלהה. אני לא יודעת למה שתקתי. חו־סר-חתבונה
שלי נבע משוק. רציתי למחוק
את הרגע הזה מחיי.
הוא נגע בי יותר מדי. כשצעקתי
ליטף אותי יותר מדי. בפנים, בחזה,
בבטן. זח נראה לי מוגזם. אני חושבת
שהוא פושע, מאנייק, סאדיסט. ואני
בהחלט משתמשת במושגים האלה. הנזק
הוא לשנים. אני לא מסוגלת ללכת
לרופא-נשים יותר. במשן תקופה ארוכה
פחדתי לקיים יחטי״מין.
דברים בחיים שאסור שיקרו. יש אנחנו במאה ח־ , 20 בצפון תל-אביב,
ולא באיזה כפר נידח בימי הביניים.
עד היום, כשאני עוברת ליד הקליניקה
שלו, אני חוטפת צמרמורת. ואני לא
בחורה שברירית. עברתי חרבה בחיים.
אן את המיקרה הזה אני לא מסוגלת
לשכוח. הכאב הפיסי קטן לאין ערון
מההשפלה ומהפגיעה הנפשית. אין עשו
לי דבר כזה ! עד עכשיו קשה לי להאמין
שזה אכן קרה לי.
מאז קראתי את חמיקרה עם עמליח,
אני בקריזה. חשבתי ששכחתי מזה כבר,
ועכשיו הכל צף לי מול העיניים. זח
תוקף אותי בלילות• אני נזכרת בפרטי
פרטים.
כשסיפרתי את זח לחברות, אף־אחת
לא האמינה. אמרו לי: את בטוחה 1
את לא ממציאה את זח ז חן חשבו
שעברתי איזו חבלה נפשית ושאני מפנטזת.
אני
מאוד כועסת על. עצמי ששתקתי
ולא תבעתי אותו, או עשיתי רעש מכל
העניין. לכי ותדעי עוד כמה נשים עברו
את זה וחן שותקות. והוא עוד נחשב
לרופא ידוע.
שוש מיימון .
149
פ תי ח
אם קייס פלא כלשהו, הרי שהפלא
הוא: צח הספרות העברית. פלא האות
חעברית המתחברת לטילים, המתחברות
למישפטיס, תוך גיבושה של החוויה האנושית
לתיאור ככתב, בעברית. פלא
העברית, שהחזיק בגסיסה ארוסה את
השפה העברית במשד שגות גלות, זה
שנות ה־ — 70 שהפפיטיזם שלהט החל
במילחמת יום־הכיפורים, דרך הירידה
הגדולה, המחפר שהעלה לשילמוו את
הליכוד, הגיוון החברתי ושכירת הבסיסים
המופריים שהיוו את ההצדקה להקמתה
של המדינה — לא הצליחו
להכחיד את נצח הספרות העברית.
בשנה האחרונה ראו אור כמה ספרים,
המעידים באלף עדים על כד, שדור
חדש של סופרים הכותבים עברית עולה
בארץ. יצירותיו של דור חדש זה מאופיינים
בכמה מכנים משותפים, ביניהם :
טראומת טילחמת יום־הכיפורים ; חוויות
שירות מילואים; הנסיון ליצור הוויית
חיים ישראלית ; בעיית היורדים
הוא והיא; הקשר למקום; בעיית העדוי*
ותהליד הריסת המורשת קצרת־הימים
של ארץ־ישראל•
לסטה מהספרים והסופרים המייצגים
תר חדש זה מוקדש ״נמר של נייר.״
בן־־דויד
סופר כן־דויד
שטפו לנו את המוח
הפלא שיצק במשד כמאה שנות השכלה
את הבסיס התרבותי, שעליו התבססה
מאוחר יותר הציונות של אחד־העם
והרצל שהביאו להקמתה של ישראל.
מישר,ה
בן־דויד (נולד בשנת ) 1952
מביא בסיפרו חיילים שנחזים• פירוט
מעולה של חוויית ההשתתפות במילח־מת
יום־הכיפורים, ההלם שמילחמה זו
הביאה עליו ועל בני־דורו ואת תהליך
הטיפול הנפשי, שבמהלכו ניצב המספר
מול שאלות שאין להן תשובות כלשהן.
חיילים שמחים נפתח בתיאור :״כשלושה
ועדשים ברוטו, או ארבעים ושש
שעות נטו, לקח למרטלשטייז עד שהחברה
שלו הסכימה, אבל זה היה ב*
סישקר. בן־דויד — חיילים שמחים
1ספריית תרמיל ; עורך: ישראל
הר; 130 עמודים (כריכה רכה).
החוויה הי שרא לי ת
ערב יום כיפור, היא לא רצתה שירבץ
לה על המצפון, והעניין נידחה למוצאי
שסע. כמה שעות קודם לכן קראו לו,
כמו להולם, והיא הבטיחה לחכות, בנד
כולן בן־דויד מציג את דמות־המספר
וחבריו :״בודד השני דרתי אני, מיכה.
מטר־שישים־ותשע, מוצק, פנים נחנד
ת ת באופן כללי, ואני מה שנקרא טיפוס
מלנכולי ואולי קצת תטנטי. יש לי
צל״ש, אבל אני לא זוכר מה בדיוק
קרה, ועוד נגיע לזה. בזמן האחרון ההובי
שלי ת א לכתוב, וזה גם הריפוי
שלי, לפי פקודתו של הפסיכיאטר הצבאי
המחוזי...״
חלק מהסיפור מתרחש בחולות סיני
(״תחנת מיטסר על הר גבוה במערב סיני״)
.שם מגלה מיכה את המין, שבו
הוא עוסק באינטנסיביות, וחושף את
נבכיו. בין חבריו־לגשק מצוי רסנר,
חייל רב־דכאוגות (״את דכתנותיו של
רסנר ניתן לחלק לשלושה פוגיס עיק־תים,
ולכל אחד מולם סימנים זצפייניים
משלו. השלושה הם: דכאונות מטפיזיים,
דכא־נות פיזיים ודכא־נות סתם
תהליך פירוקו לגורמים של מיכה, געשה,
כאשר ברקע ״אנשי סיני מדברינו
אנשי סיני אוהבים לדבר ארוכות, אל תוך
הלילה. ת לי אלה ההרים, והריחוק, וחמתם
שמשתם קירבה רבה כזו ובינות
לדיבורים מספר מיכה כיצד הצליח להתחמק
מגולגי כדי שלא להיות קרבי, ומתאר
את נפילתו ללבת המילחמה. בהגיגיו
הוא מואס בקיום של הבורגנות
הישראלית שבעורף. קטע מרגש הוא
קטע הפגישה בין מיכה ובין אביו, בבית־שימוש
צבאי, בעיצומה של המילחמה
״וכבד שקורה לעיתים די תכופות, ת א
השמיע קודם כל נוד ארור ...לקח לי רגע
לאסוף את עשתונותי, וכולי תעד עדיין,
ניסיתי בזוזיתת אבא סאבאל׳־
קלה!!׳ נשמעה שאגתו של אבי...״
משה שמיר, אהרון מגד, חגוך
ברטוב, נתן שחם, שלמה ניצן ו
מלמד סיפרו
הראשון של דויד מלמד (יליד
)1944 היה צבוע בקורונדי. ספר מדע-
בידיוני־עברי. ספרו השני, כרם במורד
ווו שאיבד !ימונו עם הח״ם הספרותיים
אחת מהכותרות שבהן מכונה הדור
הספרותי של מילתמת ,1948 היא הכותרת
״דוד כארץ ״.אותו דור סופרים,
אשר בגרותם, גם הביולוגית וגם
האמוציונלית־אידיאית, חלד, במיסגרת
הפלמ״ח, פעולות ההגנה ומילחמת ,1948
רוב סופרי דור ספרותי זה, היו בבחינת
נסיון ראשון של סופרים־ילידים, לפתוח
תקופה חדשה בפרוזה העברית, מכוח
לשונם והסביבה הביוגרפית המשותפת
להם.
בין הדמויות הבולטות של דור ספרותי
זה נמנים ס(מילנם קי) יז!הד,
עוד כמה עשרות, ידועים יותר או פחות.
סופרים אלה היו במידה רבה, תי-
קוותה הגדולה של הספרות העברית.
לשון־האם של מרביתם היתד. העברית,
שפת־לימודם היתה העברית וחוויית ההתבגרות
שלהם היתד, ישראלית.
אלא שסופרי ״דור בארץ״ היו בחומר
ביד־היוצר בידי ״דור המייסדים.״
במשד כשלושים שנות בתיבה ספרותית
הם הצליחו לאבד את צלמם הספרותי.
מרביתם, עוד בשלבי הראשית הספרותית
שלהם, מכרו את נישמתם לדור
המייסדים בעבור נזיד־עדשים ספרותי.
את התמורה קיבלו במישרות ותפקידים
של קומיסרים תרבותיים בפלמ״ח, בה־
את בחינת המילחמה מביא בן־דויד באמצעות
חברו, אריה :״מכולנו, אני תשב
שרק אריה תפס מהי המילחטה באמת,
ממש סטו שרק ת א תפס מדם ה•
חיים, מהי מדינה, מהו נדע, פדי פילוסופיה׳
ועוד ועוד ...אכל לא לקחנו אותו
ברצינות ואחדים כינו אותו שמאלני,
כי ת א היה ננד הצבא והמדינה,
ולמרות שהוא ת ה באותה מידה גם
נגד תסיה והערבים״ .תכנו, חניכי הצופים
ותוצר מערכת החינוך, התנפלנו
עליו עם כל מיני ערכים וגם תכחגו לו
שהערכים אכז עמדו פטיבחן ודיכאו
את יצר החיים מול האוייב. אבל אריה
צחק לנו בבל פה ; מגיל אפם שיקרו
אותנו, כילבלו תתנו, שמפו לנו את ת
במהלך חיילים שמחים מובאים גם קטעי
יומן, קטעי מיכתבים לחברה דליה,
קטעים שנרשמו בהתאם לבקשת הפסיכי אטר
הצבאי, קטעים אשר משלימים מי-
שבצות חסרות של העלילה ומוליכים את
מיכה והקורא לשיחרור מצה״ל, וליציאה
לים, כימאי, במטרה לגלות את העולם
כולו.
חיילים שמחים הוא סיפור מעולה, כתוב
בלשון קולחת ואמיתית, נטולת זיופים
לשוניים, אשר בוצעת פרוסה גדולה
מתוך החיים הישראליים, לשה אותם,
והופכת אותם ליצירה ספרותית של ממש.
מגד
ברטוב
שחם
איבוד
צלם
גיחות קרביות
קומיסרים תרבותיים
גנה ובצה״ל. במקום להילחם בשדות־הקרב
של תש״ח, הם העדיפו לאכלס
בתי־קפה תל־אביביים, ומהם לצאת לגיחות
קרביות על מנת לחוש מעט מתחושות
הלוחמים, ולהעלותם על הנייר.
התוצאה: פער של אמינות בין לוחמי
דור תש״ח ובין סופרי דור תש׳׳ח, המכונים
״דור בארץ״.
בשנות העשרים לחייהם הצליחו הסופרים
האלה למכור מהדורות בנות
עשרות אלפי עותקים לבני דורם, תוך
שהם משמשים במישרות רשמיות, או
חצי־רשמיות של קומיסרים תרבותיים
ונוטלים חלק פעיל למדי, בתהליך סי־רוסו־התרבותי
של דור תש״ח• למעט
כמה סופרים ומשוררים, בני אותו דור,
ששימשו כלוחמים במילחמת תש״ח, כמו:
פינחס שדה, יהודה עמיחי,
עמוס קינן, עמליה
פהנא־כרמון
ואחרים, שבגרותם הספרותית היתד, טהורה
יותר ומאוחרת בכמה שנים —
הפכו נציגי ״דור בארץ״ לאבן-מיכשול,
בתהליך התפתחותה של הספרות העברית
ומיצוי התיקוות שהוטלו עליה.
במשך יותר משלושים שנה, היוו סי-
פריהם של אהרון מגד, חנוך ברטוב,
נתן שחם ואחרים לבלם בדרך התפתחותה
של הספרות העברית והישראלית,
בחינת דור ספרותי שאיבד את זימונו
עם החיים הספרותיים בארץ.
רק הדור הספרותי הבא, שעלה שנים
רבות אחרי ,,דור בארץ,״ סופרי ״דור
המדינה״ ,עמום עח, א״ב יהושע,
יצחק בן־נר ואחרים פרצו במעט את
חומת התרבות הצבועה, שסופרי ״דור
בארץ״ חסמו בה את התפתחותה הספרותית
של המדינה.
״התר החדש״ בארץ, שהתחיל ל פרסם
את עבודותיו באחרונה, שעימו
נמנים סופרים כמישקה בן־דויד,
תיד מלמד, ישראל המאירי, יצ
כן־מרדכי, אריה סמו ואחרים,
המהווים הוכחד, לצידקת החיים התרבותיים
העבריים בארץ, שבלעדיהם אין
ולו אף נימה אחת של הצדקה לחיים
מדיניים כאן.
אין ספק שאחת ממשימותיו של או תו
״דור חדש בארץ״ היא לטאטא את
שרידי הקונפורמיזם והצביעות הספרו תית,
שסופרי ״דור בארץ״ הפכוה במשך
עשרות בשנים לערך העליון של על הספרות בישראל, ערך שהשניא
הקוראים את ספרות הארץ הזאת.
קידרון * ,נוטל את כותרתו מסיפור שד ן תל, הדואג לרווחת החולים העומדים
למות בבית-החולים, כאשר הוא בבחינת
כה בפרס ראשון בתחרות הסיפור הקצר
של ידיעות אחרומיז ׳ )1080 בירת ומורד | משל.
קידתו תריסר סיפורים קצרים, שכל אחד
כאשר מגיע לאותו חדר בבית־החולים,
חייל פצוע בשם אלדד כוהן, שרגליו
מהם מביא ברהיטות תיאורית נתח מתוך
החוויה הישראלית.
נקטעות בפעולת-איבה, מביא אליו מיקי
סיפורו של מלמד נעים בין שני קט — לנוכח עיניו הכלות של החולה הדתי
בים של עבר, שהוא אינו מוכן להינתק — 1את אשתו (של מיקי) כדי שזו תע\
ממנו
— העבר הנמחק בהדרגה של מד | ניק לו כבוד מיני אחרון.
שבה (פתודתיקווה) והעבר של גירוש ,
הסיפור ילדי המידבר, ניתן לסווגו ר
יהודי אירופה. בין קטבים אלה נעה לו | סיפרות סופרי דור־חדש זה, כסיפור־מטוטלת
תיאוריו של מלמד. כבר סימילואים,
מאותם סיפורים החושפים את
פור הפתיחה. דחפורים, מעמת קשיש בתחושת־המוות
האופפת בני דור זה.
מושבה עם הדחפורים המנסים לעקור
חבר־לנשק של הנפש־הפועלת מת, כפיסת
עבר, את כיכר הוותיקים במושבה.
אשר המאירי מצליח ליצור כאן, במתסיפור־הכותרת,
ברם במורד קידרון, מתאר
כונת המסורתית, את סיפור שלושה
אב, המסרב להכיר בנפילת בנו במילח־חברים.
וממשיך בניהול קשריו עם הבן, כהרביעי,
שהוא מהמעולים שבסיפורי
שהעבד וההווה שזורים זה בזה בעימות
הקובץ, מביא את סיפורו של בן־קיבוץ,
מדהים, ומוקד העלילה הוא בטיול מאורלוחם
ביחידה קרבית, החי בצל אביו
גן לאתרי הקרב בירושלים, שם נפל הוציפיותיו
ממנו. הבן יורד לארצות־ה-
ברית, תוך שהוא מותנע בחייו שם
הסיפור אנשי המגבעות המתות מביא
מאירוע טראגי שהתרחש במהלך שימעט
מעולמם של עקורי-השואה ששרדו
רותו הצבאי בארץ, כאשר הרג בשוגג
והגיעו לישראל, אלה שבערירותם מגיילד
ערבי. תוצאת המיקרה הזה מונעת
עים לנישואים שניים, שאינם מתממשים
אותו מלשוב ארצה גם ברגע שרוב הבסיפור
זה. לשתות את לונדון בין אלג־ישראלים
שבים, קרי: מילחמת יום־ה־בי
והים פורש עולם של נערה, היוצאת
כיפורים. במהלך נדידתו הנפשית באמלטיול
ללונדון שם היא תוקעת יתד ר
ריקה, מתקשר בן־הקיבוץ עם נערה יהוהופכת
בהדרגה ליורדת — אחד ממאפיידיה
אמריקאית בשם סוזן ואחיה. בני
הנושאים של סופרים חדשים אלה —
יחד אתם הוא בוחן את עולמו, בחינה
כאשר בהדרגה משתנה עולם ערכיה, והמגיעה
לשיאה כאשר השלושה יוצאים
תחילה היא מתמסרת לנוצרי ומאוחר יולמסע־קייצי
בצפון־היבשת, מסע המסתר,
בשעת יאוש מוכנה להתמסר לשתיים
בדריסת עופר איילים, ניסיון הצחור.
לתו
ומותו. הרביעי הוא אחד מהמעוהשקט
והדם הוא סיפור מהשטחים הלים
שבסיפורים שראו־אור בארץ, בעכבושים
שעלילתו בעיירה דיר אל־סוכון,
שור האחרון, שכן מחברו מצליח להעשבה
מציל ברגע האחרון שוטה הכפר —
מיד בו, באמצעות כלים ספרותיים, את
ומשלם על כך בחייו — את חיי חיילי
הלוך הנפש של דור שלם, הנקרע בין
צה״ל, המאכילים ומשקים אותו. סיפור
המציאות הדורסנית לכמיהות הנפש שלו.
הפורש את המילכוד שלתוכו נקלעים חייאין
ספק, שהרביעי הוא קובץ סיפורים
לי צה״ל במשימות מילואים שהם מבמעולה,
קובץ המותיר את הקורא בציצעים
בשטחים. הסיפור במחתרת הוא
פייה להמשך כתיבתו של סופר מחונן
נסיון להתמודדות עם עולמו של איש־זה,
שלא קראתי את סיפרו הראשון, אך
מחתרת לשעבר (״לילה אחד, כין סיוט
בקובץ סיפורים זה, הצליח לתפוס בלחלום,
ישוב האיש אל סרדם־האשכו־ליות
של נחוסקין. לילד חראשון בטח־תרת,
אחרי הנפילה במחתרת הוא
סיפור מעולה, המוליך את הגיבור בפסימיזם
אל מסקנת המחבר וכיום מן
הימים יקימו ילדיו, מאחורי גבעדת־ד־אכו
המפוייהות, את הכית הרכיעי.״ זהו
נושא, שסופרי דור תש״ח מעולם לא
העזו לעסוק בו.
סיפור מעולה הוא הסיפור הרחק מתל־אביב,
המחזיר את הקורא לעולם אנשי
המילואים, ומתנהל כסיפור־אהבה של מילואים
בעיירה צפונית. סיפור החושף
מעם מעולם הרחוק מתל-אביב בה במידה
שהוא מרוחק מעיסוקיה של הספרות
עיני, מקום מכובד למדי בסיפורת ההישראלית.
תחת הכותרת שחורה אני ישראלית, נכון לעכשיו.
ולבנה מובא סיפורו של צעיר תימני,
עמיאל כושרי, היוצא לטיול באירופה
ומשתקע עד מהרה בפרנקפורט, מתאהב
בנערה גרמניה, היולדת לו בת. עמי-
אל משנה שמו מבושרי ללכיש, הופך
בהדרגה לגרמני, אך מתייסר ביסורי מצפון
בחוויה הגרמנית שבה הוא שרוי.
אריה סמו (נולד בשנת ,1947 בולעמיאל
נזעק ארצה אחרי מות אביו בשכונה,
שוקל את מאזן חייו, ומחליט בשל גריה) מביא בסיפרו השני נשף מסיכות ־
זיכרונות המילחמה שלו לשוב לביתו ו רומן־חושפני על עולמו לחוויותיו של
לאשת חיקו.
• אריה סמו, נשף מסיכות, הוצאת
כרם במורד קידמן הוא קובץ סיפורים
מעולה, גם אם רמת הסיפורים אינה א ספרית פועלים 230 ,עמודים (כריכה רכה).
חידה בו. קשת עיסוקיו של מלמד חושפת
מהעולם הסובב אותנו יותר מאשר
יצירת חנוך כרטוב על שלושים וחמש
שנותיה. ספר מומלץ ביותר.
יורד חוזר, המנסה לבנות מחדש את חייו
בארץ, אך מחליט בסופו של דבר לשוב
לניכר. המספר, רואה את כל שמתרחש
לנגד עיניו, הוריו ואחיותיו, חברתו, מקום
העבודה שלו, הרחוב — כספק קירקס,
ספק נשף מסיכות אחד גדול.
המספר, מעמת את הפזורה במולדת,
עימות הפוליו אותו, כאינדבידואליסט
להגיע להכרעה אליה הוא מגיע. במהלך
התלבטויותיו, מתאר סמו, תמונה מעוותת,
אמינה למדי, ומשעשעת של הבורגנות
הישראלית. הנפש־הפועלת של הסיפור,
סותרת את החלום הציוני ליצור• יהודי
הקשור לאדמתו, וכבר באחד מפרקי הפתיחה,
מציג המספר את עעצמו :״יהודי
מודרני כמוני, יהודי נודד נזדרני, מסתגל
במהירות לכל מצב. מהו דזדבד
שהסכני לנדוד? אמי צריך כלל לחפש
תשובה לשאלה שהרי התשובה חרותה
בפינקס. טיפות כלתי פוסקות, מכונית
שכורה ככל שדה־תעופה, תדר שמור
בבתי־מלון מפוארים, הכילה של כרטי־סי־אשראי.
ובעיקר השפות...״
במהלך ניסיון התשרשותו הכושל של
המספר בארץ הוא מקבל עבודה במים-
על עתיר־מדע, ובפרקי עבודתו במיפעל
זה, בתפקידו, מופקד המספר על הטיפול
בקניינים של אותו מיפעל עתיר-
מדע, תפקיד בו עליו. לחבר דו״חות
של הקניינים בכוח :״אני מעתיק קטעים
שלמים מתוך יצירות מפורסמות —
תיאורי־אופי של גיבורים: כמוכן, בשינויים
קלם. ואלה שהדו״חות שלי
מיועדים אליהם אינם מעלים על דעתם
שהגליונות שהם מתעמקים כולם, אמם
אוצרים את סודותיהם האפלים של אג־שי־עסקים
ואנשי־מימשל, אלא מכילים
— מאודכם, אובלומויכים, קאראמאזד־בים,
קאסטרופיס, ועוד הרכה אחרים
הלקוחים ממיטב הספרות הקלאסית
קטע זה, מעיד על ההומור, המרצף קטעים
רבים בסיפרו של סמו, שהוא קולח,
מרתק, אם כי אינו מושלם.
בנשף מסיכות מצויים, מרביתם של המרכיבים
המאפיינים את כתיבת המחברים
האחרים, שספריהם נסקרו במדור זה,
סופר כן־מדדכי
גלריה מרתקת של נושאים
האב הגברתן בבני משפחתו ובפועלו
פינצ׳ו וגולדמן. ציר הפתיחה של הסיפורי
הוב אבת הזקונים של אותו אופה,
שנולדה עם שש אצבעות בידיה. ב סיפור
זה, מביא בן־מרדכי, מהווי של
פרולטריון יהודי־ישראלי, ממוצא אשכנזי,
מ׳עיר גירסה׳ מקומית של אריה בעל
גוף על חולות תל-אביב. אומנם היה מב קר,
שהטריח עצמו להשוות סיפור זה עם
להיות אופה של גיסים אדוני. אלא -
בהשוואה זו קיימת רעות רוח ומחשבת־הבל,
של מבקר להרתיע סופר מוכשר,
מכתיבה טובה.
בחיילים מביא בן־מרדכי תיאורה של
חוויה־מינית, אותה חווים שני חיילים,
דו רחדששל סופ רי ם כו ת בי םעב רי ת. שקוטנו
הספרותי של כל א חד נ זהם עבה ממותוני הספרות
ש ל ..מ ז.ראתברט :11אתשחם־׳ וחבריהם
סמו
המאירי קובץ הסיפורים הרביעי מאת ישראל
המאירי נולד בשנת )1948 הוא
סיפרו השני. סיפור הפתיחה של הקובץ,
מיקי, מביא עימות בין חולה־דתי מבני־ברק
עם ספק מלאך־המוות, ספק אספן־
מצוות, בדמותו של מיקי״ צעיר מתול-
* דויד מלמד — כרם במורד קידמן<
הוצאת ספריית פועלים; 185 עמודים
(כריכה רכה).
•׳ ישראל המאירי — הרביעי 1הוצאת
הקיבוץ המאוחד; 179 עמודים (כריכה
רכה).
סופר סמו
ניכורו של סופר
והספר מומלץ לקריאה, על אף פגמיו השונים•
אין ספק, שאם ספר זה, היה
מתפרסם תחת שם של מחבר כיצ חק
אורפז, או יורם קניו? -היה זוכה
לתילי תילים של ביקורת, במוספי הספרות
של העיתונות היומית, שעברה על
ספר זה, בדומה לספרים האחרים שנסקרו׳
במדור זה, בקול דממה דקה, שהרי איזו
תועלת תבוא להם לעורכים, מסופרים כ-
מישקה בן־דויד, דויד מלמד, יש
ראל
המאירי, יצחק כן־ מרדכי ו
אריה
סמו.
בן ־ מרד כי
יצחק כן־ מרדכי (נולד בשנת
)1946 מביא בקובץ־סיפוריו ענינים משפחתיים
* גלריה מרתקת של נושאים
עכשוויים, החל מסיפור־הכותרת ענינים
משפחתיים, בו בוחן המחבר את גסיסתה
של ספרות האידיש, באמצעות, דודו הנידח
של המספר, החי באותו עולם מנוכר של
ספרות האידיש, חושף את אותו עולם
זעיר־בורגני תל־אביבי, של משפחת סופר
האידיש, והמכרותם לחוויה הישראלית, ולאו
דווקא, במרכיביה החיוביים. יש ב־עניניס
משפחתיים משום רגישות לירית
של בן־מרדכי, רגישות שהמחבר מצליח
להביעה באמצעים ספרותיים מעולים ועמוקים.
בסיפור
אצל האופים מובא עולמה של
מישפחת אופים, מעוותת למדי, בה רודה
* יצחק בן־מרדכי, עניינים משפחתיים,
הוצאת יחדיו 124 ,עמודים (כריכה רכה).
עם שתי נערות, במהלך אפטר דיוטי.
בחיילים מצליח המחבר לתרגם למאדיום
של האות, חוויה חיילית, בפשטות, בלא
יומרות ובאמינות תיאורית חוויתית.
יצחק בן-מרדכי הוא סופר בעל רגישות
מעולה לחיי שכבוודהשוליים בעיר־הגדד
לה. לאותן שכבות, שמשום מה הסיפורת
הישראלית מתעלמת מעצם קיומן, תוך
שהיא מעדיפה להדביק כימעט לכל סיפור,
גיבנת של סיסמאות־תלולות, אידיאולוגיות
נבובות וכהנה וכהנה. המחשה ליכולת
סיפור מעולה זו של בן-מרדכי, מצוייה
בסיפורו זוהרת, בו הוא מצליח להעלות
מעולם חוויותיה של ערת־סרברים, תל-
אביבית החייה במילכוד בין הפשע, האח
המפגר, האב שנטש אותם ואת אמה לביו
פיתויי העושר והזוהר של חלקי העיר
שמעבר לגבול העוני. בחתירה מצליח בן־
מרדכי להעלות תמונות מעולות ומרגשות
של עולם הפרברים התל־אביבי, האלימות
ששורה בו, מרכיבי אותה אלימות, הפשי-
עה והזנות, על אכזריותם ותמימותם, מבלי
שהוא מונע עצמו, מהתמודדות עם
מרכיב התום, שקיים בחיים אלה.
בסיפור דאק מתמודד בן־מרדכי עם
עולמם של היורדים באמצעות שי יורד
שחזר, הלכוד בעולם של זיכרונות מחיי
הנכר שלו, תוך התמודדות בבתו, המגיעה
ארצה, וקושרת עולמה כאן, תוך שהאב,
חושף את ריגשי קנאתו לבת, המגלה את
גיל האהבה.
אין ספק שסיפוריו של יצחק בן־מרדכי
הינם מיוחדים למדי באופן סיפורם, בעלי
חותם אישי עמוק ומוכשר ומומלצים ביותר
לקריאה, בשל אייכותם, ניסוחיהם
חסרי־היומרה, ולעיתים בשל הגרוטסקה
החבורה בין השורות.
וה היה הווו( גוה שהיה
גלידן ״העולם הזה׳ /שראד־אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק׳
הביא ככתבת־שעד תחת הכותרת ״קיצו של המישפט ההיסטורי׳/
את סיפור הדיר שהוליכה את כית־הנדשפט־העליץ לפסיקתו
כמישפט קסטנר, על דעת דירו** ודעת המיעוט — למרות מותו
של הד׳׳ר קסטנר, שנרצח כידי חברי מחתרת שחלק מאנשיה
היו שלוחי הש׳׳ב. מדור הספורט הכיא כתכת ענק תחת הכותרת
״הדרקון האדום אינו מיפלצת כח נוראה׳׳ שבו סיפור חוויותיהם
של שישה מתוף 11 כוככי נכחדת ישראל ככדורגל, שהתמודדו
עם נכחדת וולס כמישחק שבו סחטו תוצאה של .2:0
כשער הגליון: סניגורו של מלכיאל גרינוואלד, עו׳׳ד שטיחל
תמיר.
נו שת ..זווק אותו לכלבים
העיתונות
* התנכלות דחונש
#י פרק מההיסטוריה האלימה שד לבנון
השבוע ניתנה לסערנת העולם הזה ם 1ד
מאה שרק מעסים העיתונים בעולם שזכו
באולם הבימה בתל־אביב התכנסו רוב
חברי ממשלת־ישראל בהנהגתו האישית
של ראש־הממשלה דויד בן־גוריח, יחד
עם שמנה וסלתה של צמרת המישטר
המיפלגתי, מזכיר מסאי, ראשי ההסתדרות,
מפקדי המישטרה ומנגנודהחושך בתוספת
רבים ממלחני-פינכחם, במעמד
ציבורי רב־רושם שהיתה לו מטרה אחת
ויחידה: לערוך הפגנה נגד העולם הזה.
בן־גוריוו הזמין אישית את חברי הממשלה
להצגה זו, שהועמדה לפניהם
כמעמד רשמי מחייב. מי יודע מה יקרה
לנציגי מס״ם והדתיים על היעדרם ז
במרכז המעמד עמד מחזה, שאף לאיש
מן הנוכחים לא היה לו ספק על כוונת
כותבו ושולחיו — הסתה גלוייה ובלתי-
מוסווית למעשי אלימות נגד עורכי שבו-
עון זה. רמתו של מחזה זד״ לדעת כל
המבקרים הידועים, היא מתחת לאפם.
אך מדי טעם פרצו הנוכחים, בהדרכת
המארגנים, במחיאות-כפיים רשמיות גם
באמצע ההצגה, כאשר דובר ברורות על
הצורך לשבור את ידינו, לרוצץ את
ראשינו, לשבור את עצמותינו, וכר.
ראש־הממשלה, שישב בשורה הראשונה,
דאג לכך שהגבתו האישית לא תישאר
סמויה. תוך כדי שכיבה למחצה
בכיסאו, הרים את ידיו מעל לראשו ד•
מחא כפיים לעיני נאמניו.
איני סבור כי היתה אי-פעם בארץ
מנגנון החושך כבר חטף את אחד מכתבינו.
העיתונות היומית, בתוספת תחנת־השידור
של מפא״י, התגייסה כבר כמה
פעמים נגדנו במערכת־הסתה מאורגנת
וטוטאלית.
אולם מה שקורה עתה הוא יותר מזה.
זו הפעם הראשונה מפגינה הצמרת הקיימת
קבל עם ועדה שהיא רואה בשבועון
זה את האוייב העיקרי שלה בארץ,
שהיא פוחדת מפניו יותר מאשר מפני
כל המיפלגות, כל המחתרות וכל האיר־גונים
גם יחד.
המעמד החגיגי לכבוד מחזה זה, ש מרבית
עיתונות ישראל התקוממה נגד
מגמותיו הרודניות והטירוריסטיות, הוא
רק גולת הכותרת. יש להוסיף עליה את
העובדה שראש־הממשלה הפיל ממשלה
והרכיבה מחדש מתוך מגמה יחידה לחוקק
חוק-עיתונות, שיאפשר לסגור עי-
תץ זה (שהרי איו הוא מעוניין לסגור
את הארץ או את מעריב) .חוק חדש
שמגמתו היא לשלול מחברי וממני את
הזכות לערוך עיתון.
הבה נהיה צנועים. אמנם השתדלנו
במשך שבע שנים ארוכות לגלות את
האמת, להוקיע אח השחיתות במוסדות
הציבור, למתוח ביקורת על גדולי־המיש-
טר, לחשוף את הפעילות האפלה של
מנגנוני־החושך ולהתריע נגד הדיקטטורה
הזוחלת בארץ. השקענו בכך את מיטב
כוחנו הדל. אך איני חושב שמאמצינו
הספיקו.
על כן איני בטוח שאנו זכאים באמת
לכל הכבוד הזה, אשר יריבינו שופעים
עלינו עתה. אולם נשתדל להיות ראויים
עיחן מח
.,קיבלנו הוראה...״
אפרים קישוו
עות ביותר על הצגת זרוק אותו לכלבים
ועל מסע צמרת־השילטון סביב מחזה זה,
פורסמה בטורו האישי של קישון במעריב.
הפגנה אדירה כזאת של השילטון, על
כל שלוחותיו, נגד גורם ציבורי כלשהו.
העובדד, שהפעם אין המדובר אפילו ב-
מיפלגה יריבה או בסיעה בכנסת, ואף לא
באירגון־המונים או בצבא פרטי, אלא בקומץ
אנשים חסרי כל עורף ציבורי
מאורגן, אך מוסיפה מישקל לחזיץ יחיד
במינו זה.
ראש־תממשלה כבר הואיל בטובו כמה
פעמים להשמיץ אותי ואת חברי מעל
בימת הכנסת. פקודיו כבר שברו לי פעם
את שתי ידי, בנסיבות הדומות עד ל עתה
במחזה.
הפליא לאלההמתוארות
על הספות המרופדות של חדר־העורכים
המהודר בבית־סוקולוב בתל-אביב, הסבו
השבוע עורכי העיתונות היומית בישראל.
על סדר יומם עמדה שאלת חוק-העיתונות,
שבן־גוריון עומד להציעו לכנסת.
״מה אתם חושבים לעשות נגד חוק
זה?״ שאל גרשום שוקן. עורכו של
הארץ. הוא תבע מחבריו לארגן מסע-
הרתעה למניעת קבלת החוק. המתנכל
לחופש־העיתונות. אולם הוא נתקל בקיר
אטום.
ממולו ישבו חיים שורר, מיכאל אסף
ודן פינם, שלושת אנשי דבר, הלובשים
את אדרות דבר, אל־יום ואומר. הם
התנגדו לכל שמץ של מסע אנטי־ביג׳יסטי.
אנשים
£סדרני-הכנסת, שנימנמו על כיסאותיהם
במיסדרונות הכנסת בשבוע האח רון,
קפצו מקומותיהם לשמע צעקות מח רידות
שבקעו מאחד החדרים. התברר כי
הצעקות בקעו מהחדר בו יושבת ועדת־הכספים,
שם הרעיש ח״כ מפא״יאברהם
הרצפלד עולמות בשאגו :״די, נמאס
לי מן הסדרים האלה ! תשע שנים אני
סובל ומבליג. איני מסוגל עוד לשבת
בדיונים תקציביים כמו גולם!״
• ח״כ המזרחי נמפר״ל — .כיום)
״הדרך היחידה לרכך את החוק,״ אמרו,
״היא לשתף פעולה עם המכינים אותו.״
שוקן עמד על שלו, טען כי די בצנזורה
הקיימת וברגש האחריות של עורכי-
העיתונים, שלא יפרסמו דברים העלולים
לגרום נזק למדינה, ואין צורך להניף על
ראשם את שוט החוק. הוא איים אפילו בפיצוץ
אגודודהעיתונאים ועזיבתה אם לא
תתקבל הצעתו.
גם איום זה לא הזיז את השלישיה
המפא״יית מעמדתה. שוקן עזב את הישיבה
בכעס. בחוץ, על המדרגות, ניגש
אליו מיכאל אסף המזוקן והתנצל :״מה
אנחנו יכולים לעשות? קיבלנו הוראה
מפורשת.״
״העולם׳,הזה״ 1060 :
תאריך 22.1.1958 :
אם ייתגשם צעד ראשון זה, הסביר,
יוכלו להצטרף לאיחוד הפרו־מערבי גם
מדינות כמו לוב, סעודיה ועיראק.
אך נשיא לבנון לא מיהר להשיב להצעה.
הוא היה עסוק בתיכנון השמירה
על השלום בארצו. לפי כל הסימנים
תהיה זו משימה קשה מאוד. כי מעתה
שלו דך, עודו 1ה
הארץ ההררית הקטנה והיפה, מצפון
לישראל, איבדה מזה כמה חודשים את
שלוותה המפורסמת. מזה עשר שנים הצליחו
רק מאורעות מעטים מאוד להפריע
את שיגרת השיגשוג של סוחרי לבנון,
המשטינים מסחר־המעבר של חצי העולם
הערבי. ובניגוד לבירות מרחביות אחרות,
שולטים בביירות הבנקאים והיבואנים, לא
הפוליטיקאים המיקצועיים.
אולם מאז התהדקה ההשפעה הסובייטית
על סוריה ומצריים, החלו סידרי־החיים
ברפובליקה הנוצרית* להתערער. מישהו
ניסה לרצוח את הנשיא כמיל שמעון,
גשרים ותחנות־כוח חובלו, נשק סורי החל
זורם בכמויות מדאיגות אל פנים הארץ,
פצצה הונחה ליד ביתו של שר־החוץ
שארל מאליק.
בכל הפרעות הללו היתה כוונה אחת:
להניא את הנשיא שמעון מלבקש להיבחר
בפעם נוספת. וכמיל שמעון הוא אדם
השייך לגוש־המערבי בכל נימי נפשו.
איחוד: גד איחוד. לפי החוקה הלבנונית,
לא יוכל כמיל שמעון להגיש
את מועמדותו לתקופת כהונה נוספת. אם
ירצה לעשות זאת, יהיה עליו להעביר
תחילה חוק מיוחד בבית־הנבחרים —
דבר שלא יהיה, מן הסתם קשה במיוחד.
סוכני סוריה ומצריים, שראו בלבנון
מיבצר של ההשפעה האמריקאית בעולם
הערבי, חששו שאם ייבחר שמעון מחדש,
לא תשתנה המדיניות הלבנונית הנוכחית.
כדי לערער את שילטונו של שמעון היו
מוכנים לכל — אפילו לשלוח פידאיון
לישראל מכיוון הגבול הלבנוני.
אוייב אחר של האיחוד הפדראלי ה־מצרי־סורי,
חוסיין מלך ירדן, ראה בפעולות
הטירור בפנים לבנון הזדמנות
ליטול יוזמה פעילה נגד קאהיר ודמשק.
לפני שבועיים פנה אל הנשיא שמעון,
הציע לו איחוד פדראלי• בין לבנון וירדן.
* 70 אלף נוצרים, לעומת 500 אלף
מוסלמים ו־ 80 אלף דרוזים.
מרד כי נזרוק, בהציעו לכנסת לדון במתן
עיטורים :״ראש־הממשלה מקבל בהכרה
ובתודה עיטורים מחוץ־לארץ, והוא
צריך להביע תודתו באותה דרך.״
• ראש-הממשלה חרד בן־גוריון,
בתשובה להצעתו של נורוק :״אם ננהיג
אצלנו עיטורים, יתחילו עסקים ויתחילו
רינונים על כל דבר שינתן.״
• ח״כ מפא״י ישראל גורי, בהביעו
את דעתו על המרננים על שנת העשור :
״למה אתם חושבים שזה מיותר — האם
בכל שנה מייסדים את מדינת-ישראל?״
צ׳ארלס5,
חודורובג׳ון? שועד מראשו של כוכב־הכדורגל
גדול שחקני הכדורגל בעולם בסוף שנות
החמישים, ששיחק בארץ בנבחרת וולס.
ועד לבחירות באביב יתפוצצו פצצות
רבות בלבנון.
חיאטח
מה ה אומרים
מעטים המחזות שהוצגו בארץ, שזכו
בביקורת כה אחידה ומוחצת כ״זרוק אותו
לכלבים״(ראה: קורא יקר) ,אשר הועלה
השבוע על קרשי הבימה. העיתונות כולה
— כולל מתנגדים מושבעים של העולם
הזה — היתה מאוחדת בדעתה. לדוגמה:
• עזריה רפפורט ב״מעריב״:
״..מרוב מאמצים להסביר ולהבהיר כל
דבר, איבד המחזה כל ציביון אמנותי או
תיאטרלי טוב. הוא הפך לגיבוב של פעולות
ודיבורים.״
• אשר נהור ב״ידיעות אחרו נות״
ג ״המחבר הוציא מתחת ידיו שאר-
ז׳ה קלושה, וכדין שארז׳ה — המחזה
מופרז במופלג ונעדר אמת אמנותית. הסיום
הוא חמקני, ונוסף לכך קורא המחזה
להפקרות של עשיית דין עצמית.״
• חיים גמזו ב״הארץ״ :״יש
סכנה שחמומי־מוח שבקרב הצופים יראו
את האגרוף כאמצעי פדגוגי נגד פירסומים
שלא יהיו לפי טעמם.״
ב 1קא 1ת המחר
סהייבת את המהלך הנבון כבר היום.
בנק לאוסי נפק לסהר.
כבר היום נערך בנק
לאומי במבנה ארגוני חדש.
כך התארגנו הבנקים
אשר מהווה תשובה לצרכים
המתוחכמים והגדולים
המיידיים של הבנק, אך
בעיקר — עונה על דרישות בעולם, וכך נערך גם בנק
בנקאות המחר כדי להעניק לאומי לקראת בנקאות המחר.
מי תהיה
לרגל ההצלח^הגדולה לה זכתה
בוואריה ׳׳דליקט׳ של חברת
ברקט בקרב ה #נור הרחב,
מכריזה חברת ברקט על תחרות
מלכת הבוואריה.
במסגרת התחרות יוגרלו בין
שולחות מתכוני הבוואריה
הטובים ביותר, פרסים יקרי ערך
ביניהם חופשת סקי באוסטריה,
3סופי שבוע ברשת מלונות
ח. שיף: מלון דיפלומט ירושלים,
מלון דיפלו>* תל־אביב,
מלון מרינה ^-7ים, ארוחות
סיניות זוגיות במלונות מרינה
תל-אביב, מרינה בת ים ועוד
פרסים רבים אחרים.
טכס בחירת מלכת הבוואריה
יתקיים במלון דיפלומט תל-אביב,
בהשתתפות טוב׳ אשפי המטבח
בישראל1 :
האשף אבי מניאן-
דיפלומט ת׳׳א,
האשף מוניר א ש״ ה -
דיפלומט ירושלים,
האשף אליהו אהרוג׳-
מרינה בת-ים.
כל שעליך לעשות, לגזור את
השם ״דליקט׳ מ־ 5אריזות
בוואריה של ברקט, לצרף את
המתכון שלך או מספר מתכונים
שברשותך ולשלוח במעטפה
סגורה אל ברקט תעשיות מזון
בע״מ,ת.ד 2039 .הרצליה 46120,
שימי לב! !
המתכון שאת שולחת אינו חייב
להיות מתכון של בוואריה בלבד
הוא יכול להיות גם מתכון שחלק
ממנו עשוי מבוואריה ״דליקט״.
לדוגמא -עוגת בוואריה או קרם
שכבות שאחת מהן היא בוואריה
״דליקט״
בהצלחה.
המבצע ימשך עד 28.2.83
קרם בוואריה מסידרת״דלי-קטי״ מוצר איכות נוסף של ברקט תעשיות מזון בע״מ״מקבוצת דובק״מח׳ שיווק טל 052-59958 .
שדור
צל־׳ש
מעולה אורלי יגיב לא הצליחו להציל
מישדרים אלה.
* 111־ 3חדוו!״ מול !.מבט 1 ד
מאחרי הקלעים
• למפיקי מישדר־הערב של הטל-
ווחיה הלימודית ערב חדש, המוגש מדי
עדב, החל בשעה 5עד לתום מישדדי
הטלוויזיה הלימודיות מישדרי ערב חדש,
בהנחייתם של גידערן רייכר, דן
מרגלית ורפי רשף, מפתיעים בפתיחותם
לעומת הסגירות המאפיינת את הטלוויזיה
הכללית ואת מישדרי מבט.
מפי מרואייני ערב חדש ניתן לשמוע
רועות שהטלוויזיה הכללית סגורה בפניהן,
דרמת השאלות של המראיינים עולה
עשרות מונים מעל רמת שאלות מדאייני
חבט. הידרדרותה של חטיבת החדשות
ובטלוויזיה הכללית הגיעה בשבוע שעבר
לשיא הסר־תקדים במהדורת מבט
בת 24 דקות (מתוכן חמש דקות שהוקדשו
לספורט) ,בעוד שאחד מעורכי המה-
רודה התמסר לסישחקי־דוק בחדר־הגר-
פיקה של הטלוויזיה. לנוכח הידרדרות
ס ״ רוו >0וד
מזה שנים מתקיימת במינהלת רשות־השידור
קבוצת עובדים בכירים המכונה
בבינוי ״סיירת לפיד״ .נמנים עימד, נלן
רימון רוגל, מי שבעבר ניהל את
הטלוויזיה, וארי אפגר, המשמשים
יועצים למנכ״ל הרשות.
בימים אלה נוספה סיירת חדשה לבניין
הטלוויזיה — ״סיירת סער״ .לשורותיה
משתייכים מנהלה לשעבר של הטלוויזיה
יצחק (״צזזי״) שמעוני, המשמש כיועץ
ליורשו, טוביה סער, ובאחרונה
הצטרפה אליה מנהלת־ד,תוכניות לשעבר
אפתר פופר, שלא הזרה למאגר
מפיקי התוכניות, תוך שהיא שומרת
על מעמד שאינו פוזות מזה שהיה לה,
כאשר ניהלה את פחלקת־התוכניות.
פייר שימעוגי >עם מנב״ל לפיד)
יועץ ליורש
זו מוטב היד, להעביר את ערב חדש
לשידור ב 9-בערב, ואת מהדורת מבט
העייפה ל־.5
צליג
ארסדה 8 ,ע ר 3ל
• לסוזלקת הספורט של הטלוויזיה,
בניהולו של יואש אל רואי, ולמגיש
מישדרי הכדורסל יורם ארגל, שה ביאו
מחלקה מפוארת לשעבר (בימיהם
של דן שילון ואלכם גילעדי) לדר־נת
השיעמום הלאומי, שהגיע לשיאו
במישחקיה של מכבי תל-אביב עם צה־אס־קא־מוסקבה.
מישדרים-חייפ אלה, שאותם
ריצף ארבל סעירבולי לשון ובהערכות
בלתי־מיקצועיות, אילצו את
מזל הצופים להדמים את מקלטי־הסל־וויזיה
ולהפעיל את כפתורי מקלטי-
הרדיו, כדי לשמוע תיאור חי של ממש
כרקע לתמונה בטלוויזיה. גם הפנל
שאותו הציב אלרואי באולפן בירושלים
הישרה תרדמה על הצופים בהפסקה.
אפילו פניה הנעימות של השדרנית ה*
חו־גיד ג*ז ח
עם פתיחת המיכרז למישרת מנהל
סירטי־התעודה בטלודזיה, לרגל פריש ותו
של מנהל המחלקה יאיר אלתי
מתפקידו, עומדת להיפתח אחת הפרשות
המאפיינות את עידן מוכיח פער ב-
טלוויזיה. המועמד־ד,מומלץ מטעם סער
לתפקיד, הוא עורך ומפיק״כולבוטק רפי
גינת.
מועמדותו של גינת למישרת מנהל
מחלקת סירטי־התעודד, תפטור את ידידו,
טוביה סער, ואת מגכ״ל רשות־הש״דור,
יו0ף לפיד, ממה שמכונה בבניין הטל וויזיה
״מילכוד כולבוטק״ ,תוך מיגרו
של כתב־התובנית נתן כפפי כמפיק
התוכנית.
אלא שבמינוי זה של גינת יוצר טוביה
סער תרגיל-מלקחיים למנהל מחלקת־התוכניות,
צכיקח שפירא (בעבר מפקד
גלי צח״ל) ,שבו ייבצר ממנו לתפקד
בין גינת ומנהל הטלורזיה (שפירא הוא
מינוי של לפיד׳ שלא זכה לבירכתו של
סער).
יורדים על מוקד
בישיבת־הבוקר של חטיבת-החדשות למחרת תוכנית מוקד, שבו השתעשע
שר־ד,ביטחון אריאל שרון בשלושת מראייניו, יעקוכ אחימאיר, יורם רונן
ודן ם מם1ה (העולם הזה )2367 התחוללה שערוריה. הכתבים יגאל גורן
ואליעזר (״גזר״) יערי לא חסכו שיבטם ביורם רונן ויעקוב אחיסאיר, על
שהפקירו את סממה לידי שר-הביטחון. היו גם כתבים שטענו באותה ישיבה,
שעל אחימאיר היד, לעצור את מישדר מוקד, ברגע שבו עבר שרת על אמות־המידה
המקובלות במישדר זה.
פרט נוסף, שאינו מדבר בשבחי מ״מ הכתב־הצבאי דן סממה: מיד אחרי
אותו מוקד, רץ סממה בעיקבות שרת, עוזרו אורי דן ורעיית שר־הביטווון,
לילי שרון, וניסה להסביר להם בהצטדקות מתחנפת את גירסתו לכתבת רד
אלינו אווירון. למרות התעלמות השר ופמלייתו, משך סממה בסוודר של לילי
שרון, וביקש מסנה לרכך את דעת בעלה עליו.
העולם הזה 2368
הט*ד של יוורי
במשבר יחסייד,עבודה האחרון בין
עובדי הטלוויזיה ובין הנהלת רשות־השידור,
הצליח ד,מישנה הקודם למנכ״ל
הרשות, שלמה עבאדי, לשכנוע את
פיטר מיליק ואת צכי (״צבה״) גורן,
נציגי העובדים במשא־ומתן, להכניס
סעיף, המונע מעובדי הטלוויזיה לצאת
לוזופשה־ללא־תשלום, שבה יעבדו בכלי-
תיקשורת כלשהו (טלוויזיה, רדיו ועיתונות
כתובה) .מיליק וגורן, נציגי ה־עובדים,
נפלו בפח שהטמין להם עפאדי,
שהודיע בחנתיים על פרישתו מרשות־השידור
והצטרפותו לחברודהפקות פרטית.
עבאדי נטל עיסו לחופשה,־ללא-
תשלום את עורן ומגיש מבט שני, א לי
ניפן, תוך התעלמות מן ההסכם ש עליו
התם בעבר עם עובדי הטלוויזיה,
והפעיל פצצת זמן העומדת להתפוצץ
בימים אלה.
ראש שולחן הטלוויזיה לעניינים ערביים
וענייני המרחב, אהוד יערי,
ביקש באחחנה חופשודללאיתשלו במטרה
לחבר ספר על מילחמת־הלבנון.
מאחר וכתיבת ספרים נחשבת בעיני
כ״תיקשורת״,
הנהלת רשות־ד,שידור
הורה מנכ״ל רשות־השידור למנהל הטלוויזיה
טוביה סער, שלא לשחרר את
אהוד יערי לחופשה.
אלא שיערי אינו מתכות לוותר, ובתור
נסיון שיגר פרקליט ירושלמי,
יחיאל גוטמן, לד,נחלת רשות־השי־דור,
כדי לשחררו לחופשה זו. בצד
ע־מוח י1ון-לפ*ד
הודעת דוברת רשוודהשידור, שאותה
פירסמו סוקדגיות הטלוויזיה בעיתונים ה-
יומיים׳ בדבר 30 מועמדים שניגשו ל סיכת
למישרית ד,מישנה למנכ״ל הרשות
ושלושת המועמדים שנותרו לסיבוב דיונים
חוזרי ס לא דיווחה אף את הקצה
של הדראמה שהתרחשה בישיבת ועדת־המיכרזים.
הדראמה
החלה כאשר יו״ר הרשות,
הפרופסור ראוכן ירון והמגכ״ל יוסף
לפיד, פסלו, ,בין השאר, את ראובן
רוכרט, מועמדו של שר-החינוך-וד,תרבות
זבולון המר לתפקיד, המשמש כיום
כיו״ר המועצה הקרואה בקרית־שמונה.
המישנה ליו״ר ונציג המפד״ל מיכה
ינון הפעיל לחצים על לפיד לצרף אל
שלושת המועמדים (.רון נחמן, יעקכ
כרנר ויהודה, המאירי) את רוברט,
!מאת בתיקווה שלחציו של שר־התינזד
ירככו את ירון ולפיד למען מינויו.
׳אלא שלחציו של ינון לא הועילו, ולא
עזרה נם שיחה קשה שהתנהלה בטונים
גבוהים בינו ובין פרופ׳ ידון, שהתייצב
לימין לסיד, התומך במועמדותו של נחמן.
ינון החליט לנצל את הזמן עד לסיבוב
הבא של המיכת לשינוי תוצאותיו. בתגובה
לדברים אלה היה מוכן עו״ד
ינון לומר רק את הדברים הבאים :״היתד,
הצעה של אחד מחברי הוועדה לבדוק
את פרוצדורות המיכת למישרת הסישנה
פסקזל הסקר הג1/1
על התפטרותו של מנהל הטלוויזיה ו
הרדיו
הממלכתיים של צרפת, מורים
רמי, מנקבות תקלה טכנית־אירגונית,
באשר נמנעה הופעת נשיא צרסת פרג־פיאה
מיטראן בשידור־הי בחג־המולד,
בשל מגוף נייד. הביאה את אחד מבכירי
העובדים בטלוויזיה לומר :״אילו היתה
ברשוח-השידזד גורמה מוסרית כזאת למנהלים,
הדי שמאז המהפך, בשנת ,1977
כתב יערי
חופשה בדי תשלום
יערי עומדים כמה עובדים ושדרים
נוספים בטלוויזיה, וממתינים לראות את
תוצאות הניסיון לש״זזדורו של יעדי
לחופשת אחד מהם אמר :״אם יהיה
בכוחו לאלץ את הנהלת הטלוויזיה
לשחררו לחופשה־ללא־־תשלום׳ אנחנו
נצא בעיקבותיו. ליערי יש עילה לבג״צ,
והבג״צ עשוי להיות גם הטיל, שימוטט
את מיבנה הפקידים המנהל כיום את
רשות־השידור וד,טלוויזיה !״
היו עוברים עלינו לא פחות מאשר 100
סגב״לים פסיקת הבג״ץ בעניינה
של הגן־אלוף עדנה פאר יוצרת דאגות
זהות, הן בגל״ץ והן בקוד ישראל. על
עובדי גל״ץ מוסכם, שגס זכייתה של
פאר לא תקל על חייה בתחנה, דש תיק ווה
שמינויו של רמטכ״ל חדש, בתודש
אפריל, תשחרר את גל״ץ מנוכחותה בתחנה,
בקול ישראל חוששים לשיבתו;
של פאר לתחנה, החודש, או לקראת סוף
אפריל, והשמועה טוענת, שעם שובה לא
תחזור זר למיקרופון, אלא תמונה לתפקיד
מתקן מתוכן של ״יועצת מנהל
הרדיו״ ־(למרות שהשנים אינם מדברים
ביניהם) .בקרב עובדי הרדיו, נמצא בבר
כינוי לתפקידה האפשרי של פאר :״סיירת
לב־זארי בערב ראיונות בתל-
אביב סיפר הכתב־ד,כלכלי של הטלוויזיה
חנן עזרן למראייגו, איתן דנציג סקופ
מתוך כותלי הוועד־!־,פועל של ההסתדרות.
סיפר עזרן :״במהלך של הבנת
תשדירי-שידות של ההסתדרות לשידור
במיפעלי תעשייה, הזמינה ההסתדרות
סקר אצל הסטאטיסטיקן חנוך פמית
על האישים האהובים וד,אהודים על ציבור
העובדים. אחד האישים שהיו בתחתית
הסולם באותו סקר היה המזכ״ל של ההסתדרות,
ירוחם משל. התוצאה:
הוחלט להמעיט בהקרנת פניו של המזכ״ל
בסרטים אלה לפני פועלים, ובמקביל
נגנז דו״ח זה, ,ולא פורסם.״ מפליא ש-
עזת לא פירסם מימצאי סקר זה בטל-
ודזיה באותו מרב־ראיונות הגיב
השר מרדכי ציפורי על רד אלינו
אווירון :״יש הומור של חיילי חה
הומור שחור. שירים שבאלה ש ת בכל
המילחפות וישירו הלאה, אם גיאלץ להילה
אבל יחד עם זאת, הייתי בוחן
מדוע שיר בעל חריפות גדולה שבזאת
מושר בצה״ל בהמשך דבריו סיפר
ציפורי, כי ביטל מענק של מיליון וחצי
שקל לטלודזיה, בשל שתי כתבות שלא
שודרו בח מנב״ל רשות השידור
יופף לפיד, יצא לשבועיים סיור בגרמניה
ובאנגליה, את מקומו ממלא מנהל
הרדיו גדעון לב־ארי. זוהי נסיעה
שניה של לסיד, שאינו סמנה ככמלא-
מקום את מנהל הטלוויזיה מוכיח פער.
חוכויות מועדפות
בטלוויויוז הישראלית
בידי החברה הבריטית תמז
בארצות־הברית, מתבססת על
סידרה דומה שהופקה באנגליה.
כותרת הסרק הראשון:
נחוץ גבר בבית.
19 . 1
* סרט קולנוע: הקרנפים
10.05 שימר
בצבע, מדבר אנגלית).
יום שי ש׳
פעם שלישית שמחזהו המעובד
לקולנוע של יוג׳ין יו-
•נסקו עומד להיות משודר ב
תוכניות מומלצות בטלוויזיה חיודנית
זוס ר ב!*,
מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסידרת הילדים
המפורסמת ביותר על הכלבה לאסי ומעלליה.
1 9 .1
#אנימציה: לורד דהארדי (— 5.50
ערוץ — 3שידור בצבע 20 ,דקות, מדבר
אנגלית) .מבחר של סרטים מצויירים ומשעשעים
עם. השמן והרזה״ הנצחיים.
• עתידנות: מילחמת העולם השלישית
9.10 ערוץ — 6שימר בצבע,
50 דקות, מדבר אנגלית) .סרק שלישי ב-
רץ: שוטר
מוצאי־שבת, שעה 10.30
טלוויזיה הישראלית. סרט זה
מביא משל על הדרך שבה
טוטליטארי כופה מישטר עצמו על בני־אדם פשוטים,
וזוך שהוא משנה את דמותם
ואישיותם. אותם אנשים מאמינים
כי כתוצאה מכך הש תנה
אופיים בדרך הטבע, והם
הופכים בהדרגה לקרנפים. כל
מי שהרהורי ספיקות עולים
בליבו או המתנגד לשינוי,
נחשב אוייב־הועם ויש להחזירו
לדדך־הישר. סרט זה הוא
משל על התהליך העובד בימים
אלה גם על החברה הישראלית,
כולל רשות־השידור
העומדת להקרין סרט זה בטלוויזיה•
חמישי
20. 1
• סרט תעדדי: קניה
האחרת 9410 שימר
בצבע, מדבר אנגלית).
סרט תיעודי המדווח על שלוש
מישפחות בקניה -המספרות על
סיבלותיהם של אזרחיה החקלאיים,
אנשים טובים וחרוצים
החיים על סף הרעב. האדמה
החקלאית בקניה, הצחיחה בחלקה
הגדול, אינה מניבה עוד
יבולים חקלאיים. באדמות הפוריות
מחזיקים עשירי-הארץ,
המגדלים תה וקפה. וממשלת
קניה אינה מסוגלת להתמודד
עם הבעיה. הסרט הופק בידי
בי־בי־סי.
• מותחן: הוואי חמש
אפס 10.20 שימר
בצבע, מדבר •אנגלית).
בפרק זר בקבר המשך הרפת־קותיהם
השחוקות וחסרות־ה־עניין
של סטיב מקיגארט, דאנו
וצוות מישטרת הוואי.
• סידרה קומית ח מ
שה: שלושה בדירה אחת
( — 11.10 שימר בצבע,
מדבר אנגלית) .אירועי
סידרה חדשה זו מתרחשים בדירה
בסנטה-מוניקה. קליפורניה,
שבה מתגוררות שתי
צעירות המצרפות אליהן גבר
צעיר כדייר שלישי. בעלי־הדירה
מתגוררים בקומה שמתחת׳
ויחסם לדייריהם אינו
חד־משסעי. הסידרה, שהופקה
• סרט קול טע: אליבי
( — 10.15 שימר בצבע,
מדבר אנגלית) .סרט מתח
של אלפרד היצ׳קוק המבוסם
על מחזה בשם זה מאת פרד-
ריק נוס. אשתו העשירה של
נער־שעשועים מתאהבת בסופר
אמריקאי. הבעל חושש
שאשתו תנטוש אותו ותיטול
עמה את כל רכושה. הוא
מתכנן לרצוח אותה בעזרת
אדם שלישי. מככבים: גרייס
קלי, ריי מילאנד ודוברט
קומינגס.
שב ת
22. 1
• סידרה: ימים מאד
שרים 8410 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
סרק נוטף בסידרה הנוסטל-
גי׳ת העוסקת בשיחזזר שנות
החמישים והווי הנוער האמריקאי
באותה תקופה. שם
הפרק: ריצ׳י נותן עינו בכוס,
ובו סיפור הזמנתו שי
.ריצ׳י בפעם ראשונה למסיבה
עליזה לגברים בלבד.
• דראמה: שוטר
( — 10410 שימר בצבע,
מדבר אנגלית) .דראמה
בהפקת שירות השידור הקנדי,
המתארת את המתח
הרב ושיגרת־היום בחייו של
קצין־מי׳שטרה. סד הלר׳ קצין
מישטדה ותיק ומסור, מקדיש
את כל חייו לעבודתו. אלא
שפעם אחת השפיעו בעיות
אישיות כבדות על שיקוליו
המיקצזזעייס, וכשהוא נזקק
לתמיסת המפונים עליו, אין
הם זוכרים לו את חסד מסירותו
לתפקיד ומתנכרים לו.
השחקן לורנס דין מגלם את
השוטר.
יום שבת 2 2 1
• ספורט: עולם הספורט המוזר
( — 7.00 ערוץ — 3שימר בצבע 25 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה המציגה ענפי־
ספורט נדירים, מוזרים, ובלתי-ידועים.
נוכחות קהל.
• קולנוע: פסטיבל סירטי קולנוע
( — 10.15 עמץ — 6שימר מבע או
שחור־ לבן, מדבר אנגלית) .סירטי-קולנוע
מעולים, ישנים וגם חדשים יחסית, המוקרנים מדי
שבוע בשעה זו.
״הישאר אתי עד בוקר״
יום רביעי, שטה ( 10.15 ערוץ )6
יום ר א שו! 2 3 .1
סידרה. המשך האמברגו על סישלוחי חיטה
אמריקאית לבריה״ם גורם רעב והפגנות ברוסיה,
ומאלץ את ממשלתה לבצע פעולת-גסול — חבלה
בצינור־הנפט האמריקאי באלסקה. פעולה זו, שגרמה
עשרות הרוגים בקרב חיילי ארצות־הברית,
גוררת את שתי המעצמות אל סף מילחמה גרעינית.
דראמה: הישאר אתי עד הבוקר
( — 10.15 ערוץ — 6שימר בצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .טרילוגיה על-פי הרומן
של הסופר הבריטי הנודע ג׳ון בריין, אודות
זוג עשיר בשנות הארבעים לחייהם, החיים באידיליה,
אולם שלוותם הופרעה עם הופעתו של
מאהבה לשעבר של האשה. בתפקידים הראשיים:
ננס ניומן, פאול דנמן וקית ברת.
יום חמיש 2 0 . 1
• לילמס: ילמ העולם (— 6.25
ערוץ - 3שידור בצבע 25 ,דקות, סדכר
אנגלית) .סידרה בריטית המתארת פעילויות
ומשחקים של ילדים מכל קצווי עולם.
• דמישפחה: שמונה זה מספיק
( — 9.10 עמץ — 6שידור בצבע 50 ,
דקות. ,מדבר אנגלית) .סידרה משעשעת,
שבמרכזה אב לשמונה ילדים, עיתונאי במיקצועו,
שהתאלמן לא מכבר ונשא לאשד. צעירה שגילה
אינו עולה בהרבה על גיל בנותיו הגדולות.
יום שיעד
2 :1 .1
• לילדים: לאסי ( 12.00 בצהריים —
שני העמצים — שימר כצבע 25 ,דקות,
מגלם את תפקיד הנרי גוקס.
יום ראשון
23. 1
• כימד קל: עד פופ
( — 1055 שימר כצבע,
מדבר עברית, מזמר אנ
מוסיקה: מוסיקה כזמן (— 10.15
ערוץ — 6שימר בצבע 50 ,דקות, מדבר
אנגלית) .תולדות המוסיקה בעולם המערבי מאז
שחר ההיסטוריה ועד ימינו אלה. הסידרה מציגה
את מיטב היצירות המוסיקליות בביצועם של טובי
המוסיקאים בעולם. הערב — פרק רביעי.
זום שני 2 * 11
תעודה: אופקים 9.10 ערוץ 6
— שימר בצבע 50 ,דקות, מדבר אנגלית•)
סידרה דוקומנטרית על נושאים שונים.
• מתח: שעה עם אגתה בריסטי
( — 10.15 עמץ — 6שימר כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .עיבוד לטלוויזיה של
אחדים מסיפורי המתח והמיסתורין של אגתה
כריסטי, המתרחשים באווירה השלווה והרוגעת
של שנות העשרים והשלושים באנגליה.
יום שד תו ף 2 5 1
• תעודה: המטרה: הבלתי־אפשרי
( — 6415 עמץ — 3שימר כצבע 25 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה דינמית זו
בוחנת לעומק את המצאות האנושות והישגי-
המדע בכל שיטחי־החיים.
• סידרה עלילתית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 6שימר כצבע 50 ,דקות,
,מדבר אנגלית) .ג׳יי־אר מנסה לסחוט מאחיו
בובי את השליטה במניותיו בחברה, תמורת שתיקתו
בעניין ילדם המאומץ של בובי ופאם, שהוא
בנו הבלתי־חוקי של ג׳יי־אר מכריסטין, אחותה
של סו-אלן — ומאידך הוא עושה מאמצים להחזיר
לעצמו את סו-אלן, אחרי הגירושין הסגסציוניים.
גלית) .בתוכנית הפעם: האבנים
הנזתגלגלות, פרנק סי-
נאטרה, להקת שיאקגו ועוד.
יום שני
24. 1
סידרה :
תהילה
( — 8.03 שימר בצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).
הפרק הסיוס — שאינו מסיים
את הסידרה — מפשיך ד־מביא
מעלילותיו של בית-
ספר לאמנויות בניו-יורק.
• סידרה: קאז (10.50
— שימר בצבע, מדבר
אנגלית) .הפרק הערצה
אילמת בסידרה המספרת על
עבריין שחזר למוטב והופך
פרקליט.
יום ש לי שי
25. 1
• סידרה: זוהי הולי ווד
8.03 שימר בצבע,
מדבר אנגלית).
סידרה המביאה סיפורים מרתקים
מתולדות הקולנוע ה אמריקאי,
בשילוב קטעים שצולמו
לסרטים ולא הוקרנו,
וסיפורי־בדים על כוכבי מסך
הכסף.
• סידרה: לא יאומן
כי יסופר 11.20 שימ
ר בצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק הסיבה מספר
על הגרי נוקס, שעבד 40
שנה בחברת פלהאס, העוברת
לידיהם של בעלים חדשים.
העובדים מתכננים מסיבה מ בלי
להזמין את נוקס. השחקן
הבריטי הנודע רוברם מורלי
הפרק השלישי בהפקה המעולה של חייל שקספיר
קומפני, על־פי הרומן המפורסם של צ׳רלם דיקנס,
אשר צולמה באולם־תיאטרון עם קהל.
• תיאטרץ: מן הביעלה אד המסד
(1.30
— 912 עמץ — 3משודר בצבע, מדבר
ערבית) .הצגת תיאטרון מצרית המצולמת ב
סרט ערבי: בין
שתי נשים 5452 שימר
בצבע, מדבר ערכית)
.גיבור הסרט מחמוד
(השחקן גור אל-שריף) סיים
את לימודיו בחוצלארץ ושב
למצריים. במולדתו מצפה לו
הברתג מנוער ובת-דודו הודא
(השחקנית פרוואת אמין׳ ),ה מצפה
בסתר־ליבה שישאנה
לאשה, בעוד מחמוד נושא
לאשה את סועאד (נבילה
עביד׳ ),נערה הוללת וקלת־דעת,
בתיקווה שאביה (עמאד
חסיד׳ ),שהוא איש־!עסקים
עשיר, יסייע לעסקיו. בסופו
של דבר מוצא עצמו מחמוד
במצב עדין, עקב היחסים
הנרקמים בין אשתו ובין
מזכירתו.
• תיאטרון: חייו והרפתקותיו של
ניקולס ניקדבי 9.10 ערוץ — 6
שידור בצבע 50 ,דקות, מדבר אנגלית).
• סידרה: חדר-מיון
( — 9410 שימר בצבע,
מדבר אנגלית) .בפרק
סינטרה: עד פופ
יום ראשון. שעה 10.25
חשיפה קטלנית ממשיכים ה רופאים
סרפר־ג׳ון וגוגזו בעלילותיהם
בבית־חולים אמ ריקאי.
שוטרים לביתו עם כתב־אישום מוזר ביותר.
אלכסנדר אנדריאה נאשם בכד שב־
27 באוגוסט 1980 הטריד את הרופאה
הפסיכיאטרית שלו הדיר חגה ויינשטיין
סבית־החולים בעפולה. אחרי שטילפן אליה,
הוא הלו לביתר״ הטריד והעליב אותה.
על כך הוגש נגדו כתב-אישוס. בשולי
כתב־האישום המגולם, כתב אנדריאה :
״האם זו הטרדה לטלפן לרופאה ז קיבלתי
את הכתובת שלה בשיחת טלפון עם בעלה.
היו לי כאבי-ראש. הלכתי לביתה.
הייתי עצבני. עזבתי את הבית עצבני.״
אנדראה הכין לעצמו את הטענות שרצה
להשפיע לפני השופט. הדף נשאר אצל
אחיו לואים.
סיפר האח :״אחי ניגש לביתה של
*1וא חוחז? בסשך 60 יום במעצר
י כחשוד ברצח. שאותו לא ביצע. כש־שיחררה
אותו המישטרה, אחרי שהעלימה
במשך חודשיים מהציבור כל פרם על מעצרו
ועל הפרשה כולה, היה זקוק אלכסנדר
אנדריאה לטיפול פסיכיאטרי דחוף!
אחרי שלא התקבל לאישפוז. הוא בלע
עשרות כדורי־הרגעה והגיע לבית־התולים
במצב קריטי. יתכן שהמישטרה יכלה למנוע
את מוחו, לו התייחסה במידת הרצינות
הדרושה למידע שהיה בידה בדבר
מצבו הנפשי המעורער.
באו לעצור
שה כשמלה שחורה פתחה את
י הדלת לשוטרי* שביקשו להיכנס.
״באנו לקחת את אלכסנדר אנדריאד״״ הם-
היה מגל־גומי ביד. קיבלתי מהחוקרים
מכות בגב, בחזה, משכו לי בשערות. איימו
עלי.״
אלכסנדר אנדריאה, סיפר בהרחבה על
הגיהנום שעבר עליו במשך החודשיים
שבו היד. חשוד ברצח החיילת. לשופטים
שלפניהם הובא פעם אחרי פעם לשם הארכת
מעצרו, נאסר, שיש חשד סביר ש הוא
הרוצח ויש לחמשיר לחקור אותו.
״בפעם השלישית, שהביאו אותי לפני
שופט־שלום להארכת המעצר, נתתי לשופט
סיכתב שכתבתי בתא-המעצר. כתבתי
לו שאני לא מקבל בזמן את הכתרים
נגד מחלת־הנפילה שממנה אני סובל. כתבתי
שאני לא הרגתי ולא רצחתי. ביקשתי
שישחררו אותי וישלחו אותי לפסיכיאטר
לטיפול. אחרי שקרא את המיכתב, חתם
השופט על צרהסתכלות. החזיקו אותי
בערך שבועיים. אך ת״ח ההסתכלות לא
הוגש אפילו אחת 20 יום.
אטרי. הוא ידע שיקבלו אותו לאיש-
פח. רק אם מצבו יהיה קריטי. הוא החליט
להגיע לבית־חולים בכל מחיר. כאבי-
הראש היו נוראים. כשגילו אותו אחיו ר
אמו, הוא היד. חסר־הכרה. בשעה 2בלילה
הם הביאו אותו לבית־החולים. אחרי יו-
סיים הוא קם על רגליו, כשבידו סיכתב-
הפנייה לבית־החולים בעפולה, לסחלקה
הפסיכיאטרית.
אמו נסעה עיסו לעפולה. בחדר־הפיון
נאסר להם שהרופאה התורנית היא הד״ר
חנה וינשטיין. אותה רופאה ישזעישד. נגדו
תלונה בסישטרה על הטרדה. לדברי האם
היא סירבה לקבל אותו לאישסוז.
״נכון,״ אישרה ד״ר חגה ויינשטיין ל־העולם
הזו. /אלכסנדר אנדריאה היה חו-
ת רופאה. כי לא הרגיש טוב. הוא היה זקוק
לטיפול, לכדורים. הוא לא קיבל את ה כתרים
בביתה של הרופאה, ואז התעצבן.
אבל היא היתד. הרתמה שלו. היא ידעה
שהוא חולה. מדוע התלוננה עליו בסיש־סרה
ז דווקא היא ז
לה שלי. נכון שהגשתי תלונה במישטרה
נגדו. נכון שלא קיבלתי אותו לאישפוז לפני
כחודש ימים. מדוע ז אינני חושבת
שאתם מוסמכים לשאול אותי. תיפנו ל-
בית-החולים.״
__להגיע
לבית־החולים
^ תב־ האישום הוגש לבית-המישפט
~ ב־ 26 ביולי ,1982 שנתיים אחרי האירוע.
אנדריאה
לא התייצב למישפטו. הוא
היה באותו זמן במעצר במישטרה, חשוד
ברצח. המישטרה לא טרחה להותע ל־בית־המישם
ס שהנאשם שנגדו הוגש כתב-
האישום על הטרדת הרופאה אינו יכול
להתייצב כי הוא מוחזק במעצר. לא רק
ספני הציבור הסתירה המישטרה את דבר
נמשו 60 יום ה1חזק אלכסנדר אנדדיאה(ומעדה) במעצר
במחתרת. אהר־נו ביקש והתענוד אי שנ ח. אחד ,
שהתאבד ומת באו ועצרו עד כי הטריד את הפסיכיאטרית
ביר אחד השוטרים במדים .״הוא לא התייצב
במישפם בעפולה.״
״אני יכולה לתת לכם את התמונה של
בני,״ השיבה האשד״ אליס אנדריאה .״כדי
למצוא אותו, אתם צריכים לגשת לבית־הקברות.
הוא נמצא שם.״
הדראמה התחילה אחרי שאלכסנדר אנ-
דריאה, צעיר ערבי נוצרי שהיה בטיפול
פסיכיאטרי, החליט להניח זר־פרחים על
קיברה של החיילת דפנה כרמון מחיפה,
שנרצחה בשבוע השני של פילחמת-לבנון.
סיפר אנדריה להעולס הזח ( )2353 מייד
לאחר שיחרורו מהמעצר הסודי, שנמשך
60 יום.
״הכנתי זר־פרחים. אחרי שיחת טלפון
עם אמה של דפנה כרמון הלכתי לבית-
הקברות הצבאי בחיפה. זה היה בערך ב-
10 בלילה. אז התנפלו עלי. הפילו אותי
ארצה, אמרו לי לשכב על הבטן. אחד
צעק לי: סאניאק! רוצח ילדות! גררו
אותי לניידת. לקצץ שניהל את החקירה
״הרגשתי שאיני יכול לסבול עוד. החלטתי
להתאבד, הוצאתי חוטים מהשמיכה
וקשרתי את הראש והרגליים מעל לבר-
זלים שהיו ליד המיטה. הם הזעיקו חובש.
עשו לי הנשמה מסה ל * בתוך התא, על
הריצפה, אך לא הביאו אותי לפירפאה.
השוטרים הרימו אותי מהריצסה והכניסו
אותי לבידוד- .השאירו אותי שם שלושה
ימים. אך לא הביאו אותי לרופא.
״אחרי שבמשך 60 יום הייתי הרוצח של
דפנה כרמץ, שיחררה אותי המישטרה
ואסרו לי שאני חופשי ללכת לאן שאני
רוצה. לאן אני יכול ללכת ז אני זקוק
לטיפול רפואי כדי שאוכל להישאר בחיים
ולא לסבול מכאבי־ראש נוראים. יש מישהו
שרוצה לעזור לי ז״ כך סיים אנדריאה
את סיפורו, לפני כשלושה חודשים.
העולם הזה שיחזר השבוע את הימים
האחרונים לחייו של אנדריאה בעזרת אמו
אלים ואחיו לואיס.
אחרי שיחרורו ממעצר של 60 יום, באו
מעצרו, אלא גם מעיני בית-המישפם.
אחרי ששוחרר, באו השוטרים לחפש את
אנדריאה בביתו, והודיעו לו שעליו לשלם
2000 שקל קנם, ואם לא, ייעצר. האם
הראתה לשוטרים את גליה העזרס הזח
שבו הופיע סיפורו המחר על מעצרו הסודי
של בנה. אך זה לא עזר.
שוב נשלחו שוטרים לעצור את אנד־ריאה.
הוא נלקח אך לא הובא לפני שופט,
אלא הוחזק קודם במעצר בעפולה, ורק
אחר־כך הובא אל השופט. הוא הסביר את
שקרה לו, והשופט ציווה לשלוח אותו
שוב להסתכלות. אנדריאה טען שהוא כבר
היה בהסתכלות, במשך שבועיים, בזמן
מעצרו בחשד רצח, ושדי אם יקרא השופט
את דו״ח ההסתכלות הזה. אך טענותיו
נתקלו בקיר אטום. הוא נשלח לשבוע
הסתכלות. כששב לביתו, הוא היה עייף
ושבור, ההסתכלות המיותרת בבית-החר
לים שער מנשה בחדרה, החריפה את מצבו.
אנדריאה היה זקוק לטיפול פסיכי-
האם אלים אנדריאה
״לא יכול לסבור עוד !״
בדרך חזרה, מדוכא וחלש, נפל אלכסנדר
פעמיים באמצע הרחוב, בגלל שתי התקפות
אפילפסיה. בפעם הראשונה זה קרה
בעפולה, במרכז העיר, ובפעם השנייה ליד
תחנת־האוטובוס בנצרת.
אנדריאה בלע שוב כמות גדולה של
כדורים, שוב הובא במצב קריטי לבית-
החולים, ושוב ניצל. במיטתו התחיל לכתוב
שירי-אהבה לאחיות. הוא היה מחובר
לצינורות שונים ומשונים, אך היה מרד
צה. הוא היה בבית-חולים. אך לפתע נוצר
בגופו שטף־דם ולפני שהרופאים הספיקו
להביאו לחדר־הניתוח, הוא נפטר.
שלושה שבועות אחרי מותו, באו השוטרים
שוב כדי לעצת. מרסל זוהר ן
517
קולנוע
סרטים
*3111 דו ח
סטיבן ספילברג מכה שנית. עוד בטרם
הספיק הקהל להירגע מן ההלם של איטי,
השובר שיאים, גונב הצגות ומוכתר
בתור כוכב־הקופה של שנה, והנה ספיל-
ברג בודה מדמיונו הפורה עוד יצורים
שלא היו ולא נבראו. גם אם פולטר־גייסט,
הסרט שיוצג בקרוב בישראל, אינו
מגיע לקרסולי ההכנסות של אי־טי, אין
סיבה להתבייש בו. הוא כבר מילא את
הקופות בסכומים כאלה, שהיו נחשבים
למכובדים מאוד ללא ההשוואות עם אלו-
פי־העונה.
בעצם אין זה כל־כך הוגן להתיחס
לפולטרגייסם כאילו היה זה סרט של
ספילבדג. בעניין הזה בבר היו ביתרים,
רינונים וכמעט מישפטים באמריקה. בכותרות
הסרט ספילברג הוא רק המפיק,
הוגה הרעיון, שותף לתסריט ותו לא.
הכימאי הוא טוב הופר, צעיר שזכה בהילה
מיוחדת בעולם סירטי-האימים בזכות
יצירה צנועת-אמצעים אבל עקובה-
מדם בשם טבח המשור החשמלי.
מה בדיוק קרה תוך כדי ההסרטה קשה
לדעת, במיוחד משום שגירסות רבות
כל־כד פורסמו על כך. אפילו הממעיטים
בתתמתו של ספילברג מודים, שהוא היה
מעורב בכל אחד משלבי־ההפקה, בלי יר
קארול־־אן פרילינג(הילדה) היתראו׳רורק נסחפת עם מיטתה על־ידי הרוחות
הפחדות בכל ציבעי־הקשת
צא מן הכלל. אבל הוא נותן אשראי מלא
להופר על הצורה הסופית של הסרט,
החזותית והרעיונית. אבל זה מסוג האשראי
שקשה להתייחס. אליו ברצינות,
כי במישפט הבא מסכים ספילברג שהוא
היה מפתח את הרעיון שלו בעצמו עד
הסוף, בלי להסתייע בעזרה מן החוץ,
אילולא חשש לבעיות עם האיגודים זד
מיקצועיים .״הם אינם אוהבים לראות
אוהב ילדים ובוחר תמיד, כרקע לסרטים
שלו, את הפרבר האמריקאי הבורגני הנד
מוצע, לא היפה מדי, לא המרופט מדי,
ואת המישסחה האמריקאית הממוצעת,
לא עשירה ולא עניה — בקיצור את
אותו הרקע שבו הוא גדל והתחנך.
כל מי שיראה ב־פולטרגייסט את הצעצועים
המתחילים לנוע בכוחות עצמם,
את הילדים שניחנו כאילו בחוש שישי
דיאן פרילינג(האם) מנסה להגיע אל מ ה האחוז בידי רוחות
בדי הסבר הגיוני
מישפחת פרילינג לפני תחילת הסיוט
מישפחת אמריקאית טיפוסית בהחלט
צוות פאראפפיכולוגים מגסה להתחקות אחרי התופעה
נשמה אנושית שלא השלימה
בימאי אחד מביים בו־זמנית שני סרטים,״
אומר ספילברג, שכן היה עסוק
במקביל בפולטרגייסט ובאי־טי.
בעצם, הדרך הבטוחה ביותר להגיע
למסקנות היא התבוננות בסרט, וזו מעידה
כאלף עדים כי כאן שורה הרוח
של ספילברג, אותו אחד שהיכרנו במעשיו
המופלאים ב־מיפגשים מן הסוג השלישי
ובהפחדות ב־מלתעוח, האיש ש
בכל
מה שקשור לרגישות שלהם אל ה טבע
סביבם, את אלומות־האור המסנוודות
החודרות מבעד סדקים, חלונות ודלתות,
מוצא את עצמו מייד בחלק הראשון של
מיפגשים מן הסוג השלישי. שלא לדבר
על הדמיון החיצוני שבין קרייג נלסון,
המגלם את אבי הילדים, ובין ריצ׳ארד
דרייפום.
מצד שני, בכמה אפקטים של אימה,
•העולם •הזה 2368
ובמיוחד אותם רגעים שבהם חלק מרד
חות־הרפאים פוערים את פיהם לרווחה
וצריחות מחרידות ממלאות את האוויר,
מלתעות קם לתחיה על המסד, בכל
תיפארת הרסנותו. ולבסוף, הביטו היטב
בבית שבו גרה המישפחה שבמרכז העלילה,
בשכונה, בעיר, ותמצאו את עצמכם
בשכונה של אי־טי.
כך שאם טוב הופר ביים את הסרט
הזה, אז מותר להניח שהוא השתמש
בנתונים מדוייקים מאד שהוגשו לו מראש,
וספילברג היד. במקום כדי לדאוג
שנתונים אלה לא יעוותו.
כפי שאפשר כבר להבין, פולטרגייסט
הוא סרט על רוחות-רפאים. ליתר דיוק,
שם הסרט הוא הכינוי הניתן על-ידי זד
כלבונזק נגד
תנו ע ת עבוד ה
בית-הזונות
הקטן
הטוס
ביותר בטכסאס ותל־אביב,
תל-אביב, ארצות־הברית) — הסיפור
על אביר צרכנות טפסאסי שיצא להילחם נגד מוסד
סגור, ותיק ומכובד, בעיירה קטנה, ויכול לו, עבר מן
המציאות לכתבה עיתונאית, משם לבימות ברודווי ואחרי
הצלחה מסחררת — לבד הקולנוע.
בדרך שופצו ותוקנו כמובן פרטים רבים, כי הרי סיפורים
על סתם בית-זונות מן השורה בעיירה שכוחת־אל,
על שריף בשנות השישים לחייו ועל ״מאדאם״ שפריחתח
מאחוריה אינם יכולים לחיות מפתים כל-כך לקהל רחב.
כל צעד נוסף שעשה הסיפור השיר ממנו עוד שיכבה
של אפרוריות, עד שעל מסך הכסף, עם ברט ריינולדס
ודולי פארטון נראה בית״הזונות הקטן, כמוסד מפואר כלבך,
שאפילו כרכים גדולים יכולים להתקנא בו (שלא לדבר
על העובדות: כולן יכולות להיות גערות־שער בפלייבוי),
ואילו השריף הסוכך על חמיפעל חוה, הוא לא פחות
מסמל הגבריות עלי־אדמות. אין פלא שהמחברים המקוריים
ועמו וצעקו בזמן עשיית הסרט, וכדברי המעורבים בפרשה
״חיו שם מילחמות עקובות״מדם״.
לגבי התוצאה זח כבר לא משנה. מה שמוצג על הבד
וו קומדיה חביבה, עם הרבה נערות בריאות וחטובות,
בלבוש מינימלי, מלאות חדוות שירות ללקוחותיהן, תחת
השגחתה הסימפאטית של דולי פארטון, בעלת החזה
האדיר ביותר של התעשיה. ברט ריינולדס הוא כמובן ברט
רייגולדס, דום דח״לואיז הוא פארודיה מצויינת על כוכב-
טלוויזיה, וצ׳ארלס דרנינג הוא פארודיח הגונה על מושל
מדינה ; הפיזמונים עצמם הם תערובת של מוסיקת־כפר
לכל השכונות, נאה, מטופחת וחסרת אישיות
לחלוטין, חיים אבא, אמא ושלושה
ילדים. ואם זה נשמע כמו תחילתה של
אגדה, זה בהחלט הכוונה. אבא אוהב
לראות מישדרי־ספורט בטלוויזיה, אמא
מעשנת לפעמים קצת נאפם לעידוד האישיות
(זה הדור החדש באמריקה) ,הבת
הגדולה מפלרטטת, הבן אינו נפרד מכובע
הבייסבול שלו, והילדה הקטנה צמודה
לצעצועיה. כולם יחד אוהבים מאוד
את הכלב הנחמד שלהם.
בבוקר בהיר אחד, כשהגדולים הלכו
דולי פארטון: החזה של התעשייה
אמריקאית עם עיבודים מנופחים למסך רחב, חכוריאו-
גראפיה היא פשוטה ובלתי־יומרנית, כיאה לנושא.
כל עוד שומר הכימאי קולין היגינס (שעשה את
תרגילים לבלשית מתחילה) על קצב מהיר — והוא עושה
זאת במשך רוב הזמן — זח מבדר, משעשע ואפילו סוחף.
בכל פעם שהוא מרשה לעצמו תהיות רציניות על מה
שקורה על המסך, מבקש מן השחקנים להתייחס בכובד-
ראש לשורות שבפיהם, או מנסח למסור מסר, זח כבר
מתחיל לצלוע, ולוא רק משום שהמסר עטוף בכל-כך הרבה
ניירות צלופן ציבעוניים ומרשרשים.
טוב שרצינות ומסרים תופסים חלק מזער* בכל העניין.
מסתבר.
שהילדה היא חביבת הרוחות.
הם התחילו לשוחח עמה עוד לפני שהכל
התחיל, כשהתגלו לפניה מבעד למסך הטלוויזיה
המושלג, שאין רואים בו מאומה
אחרי גמר השידורים.
אבל ברור שהילדה לא נעלמה, כי
קולה נשמע בבית והיא קוראת לעזרה.
זו מופיעה בדמות יחידת־מחקר מן האוניברסיטה
הקרובה, המצלמת ומתעדת
את הכל, אבל נזקקת בעצמה למדיום מנוסה
כדי להחזיר את הילדה להוריה. ומדיום
זה אשד. קטנה, גוצה ומצחיקה,
הסרט מעידים על שלמות טכנית. ומה
הפלא? האחראים לעבודה הם מעבדותיו
של ג׳ורג׳ לוקאס, ידידו ספילברג, אבי
מילוזמות הכוכבים, השותף בשודדי התיבה
האבודה. ואם יש דמיון באיפיון
של האפקטים בין סרטים אלה ופולטו־גייסט
— זאת הסיבה.
אפשר כמובן להתעקב על הערות השוליים
של הסרט, לדבר על האצבע
המאשימה, המופנית למירדף אחרי רמת־חיים
גבוהה׳ להצגת הטלוויזיה כחלון
שדרכו משחקים בתת-ההכרה שלנו. ב
ג׳וכת
ויליאסם כתפקיד האם
אחוזת כוחות על־טיבעייס
פאראפסיכולוגים לרוודרפאים המפגינה
את נוכחותה באמצעות אפקטים רועשים.
מקור השם בגרמנית, ופירושו אכן
״רוח רועשת״ .הפאראפסיכולוגים מציינים
שיש כמאה סממנים נלווים לתופעה. לדוגמה,
היא מתרחשת בדרך־כלל במקום
שבו יש אנשים צעירים מאוד,־ חיות־בית
מסוגלות להבחין בה גם כאשר בני־אנוש
אינם רואים מאומה, והתופעות
הפיסיות הנלוות אליה הן בעלות אופי
קונדסי ברוב המיקרים.
מעשה*נקם. נתונים אלה, שאפשר
למצוא בכל אנציקלופדיה מלווים בסידרד,
ארוכה של דוגמות, היו כנראה ביסוד
הרעיון של ספילברג. התסריט, שהוא
פיתוח מרעיון זה, הוא למעשה פן נוסף
של העולם הנסתר שלו. אם היצורים
מן החלל החיצון, כאשר יגיעו הנה, יהיו
חביבים, ידידותיים ומוכנים לעזור —
ההיפד המוחלט מכל מה שנאמר ברוב
סיפרי המדע הבדיוני — הרי שבכל
הנוגע לנפש האנושית רואה ספילברג
את העניינים באור אפל הרבה יותר.
פולטרגייסט, שאותו •הוא מגדיר בסירטו
כנשמה אנושית שלא השלימה עדיין עם
מותה הפיסי והממשיכה לנדוד על פני
האדמה, ניחנה בכל התכונות שמציינות
האנציקלופדיות. אבל עד מהרה היא מאבדת
את אותה השובבות הקודסית שנוהגים
ליחס לה, כאשר היחסים בינה
(צריו אולי לומר בינם, כי מדובר ביותר
מרוח אחת) ובין אנשים בשר ודם
מידרדרים במהירות גדולה למדי למיל־חמה
של ממש, שמסתברת לקראת הסוף
למעשה־נקם של הרוחות על עוול שעוללו
להם בני־האדם.
כל זה קורה למישפחה נחמדה מאוד
— זוג באמצע שנות השלושים שלו ושלושת
ילדיהם, בת בגיל ,16 בן בגיל
12 ועוד בת אחת, בגיל ,4שהיא למעשה
המוקד שדרכו חודרים הרוחות הביתה.
ההתחלה היא כמו בדיחה. בבית שדומה
לכל הבתים, בתוך שכונה הדומה
העולם היה 2368
לבית־הספר ואבא הלך לעבודה, פיתאום
מתחילים הכיסות במיטבח לסדר את עצמם
בצורה מוזרה, לזוז בלי שום הסבר
הגיוני. היחידים שמבחינים בסיבות, לא
רק בתוצאות, הם הכלב והילדה.
עד כאן זה אולי מצחיק. אבל כאשר
האדמה רועדת, הברקים יורים בזעם, הסערה
משתוללת והילדה הקטנה נעלמת
ממיטתה — זד. כבר לא משעשע.
צריכה להיאבק עם הרוחות בערך כמו
הכומר שנלחם בשטן ב־מגוש השדינז.
ההמשך הוא אוסף של תופעות מופלאות.
שבהן מסביר ספילברג כי רוח
האדם היא האשמה בכל מה שקורה,
ואם האורחים מן החלל הם חמודים, הרוחות
שלנו מעוותות כמונו. ומהן יש
טעם לפחד באמת.
האפקטים המיוחדים שבחלק השני של
אובדן כבוד המתים שיתנקם בנו. ועוד
כיוצא באלה. זה בעצם נכון, אבל אם
הסרט הצליח, הרי זה בגלל אותה הסיבה
שהביאה את ספילברג פעמים רבות בל-
כך בעבר לשבירת שיאים: הסרט הוא
הפלגה לתוך עולם של דמיון, עשויה
במיקצועיות עילאית.
זה מה שהביא פעם המונים לקולנוע,
וזה מה שמביא אותם עד עצם היום הזה.
נמה ׳מיס אונה הסוטת הבזק שד הבימא גיווג, עובדיה ומהן
שיטות העבודה שדו? * הסוס גנב את הגרוש שז האופרה
סרט ספיד
תמרחך 11י | שחקן התיאטרון והקולנוע יענקה׳לה בד
1סירא מחזיק בידו האחת סלסלת־פיתות
ובשנייה משחק במיקטרתו הניצחית. יענקה׳לה השתתף בשני סרטי נורית.
ט מיקצועיים, אתם יודעים
//י * תם חכמים מספיק, אתם
בעצמכם מה להגיד. לא חשוב פה
שתאמרו באמצע — העיקר שבסוף
תהיה המילה בית-חולים, כי
הסצינה הבאה מתחילה בבית־חו־לים.״
כך הורה לשחקניו הבימאי
ג׳ורג׳ עובדיה, אשר שיטות-
עבודתו בסרטים הפכו כבר לחלק
מן הפולקלור של תעשיית הקול נוע
הישראלית. הדברים נאמרו
בנאום שנשא אל־יאש, במסיבה
עליזה שנערכה לרגל סיום צילומי
הסרט נורית 2במועדון המערה.
לבימאי, למפיק, לשחקנית ול־צוות־ההסרטה
היתה סיבה טובה
הזמרת מוניקה טסלר היא היום הכוכבת התורנית של
׳ י י •11 תיאטרון האידיש. בסרט נורית היא מגלמת את תפקיד
האם, תפקיד שאותו גילמה בסרט נורית 1השחקנית יונה אליאן.
עס הבת י??,
עובדיה רוקד עם בתו הקטנה, הילה.
הדוסמו׳ת
רקדנית־הבטן ברברה רוח־מם
רוקדת ריקוד־במן במסיבה
לסיום צילומי־הסרט נורית. ברברה היא ילידת
בוסטון, עבדה כעיתונאית בלוס־אנג׳לס, סיימה תואר
דוקטורט למיזרחנות והיום היא מרצה באוניברסיטת
תל־אביב. ברברה אף הופיעה שנתיים בקאהיר.
לחגוג. בצילומי הסרט שנרו את
כל שיאי הספידומטר בקולנוע הישראלי:
במשך 11 יום הצליח
הבמאי לסיים אותו !
במספר גירסות של אוסרה בגרוש, ובאחת מהן בתפקיד זנזר־הרחוב.
הבווו של בוכם
י ך 1ך 1 1השחקנית אמידה
׳ *י פולן מגלמת בהצ•
אופרה בגרוש את תפקיד הזונה ויקסן. אמירה
לבושה בגד־גוף הדוק וגרבי־זהב בחדר־ההלבשה. טל
הקיר מתנוססת תמונתה של חנה רובינא בתפקיד
לאה׳לה חהדיבוק. אמירה הנאה משכה תשוסת־לב.
רים, תורמים, חברי-כנסת וידידים
אחרים של התיאטרון. באולם ישבו
הרבה מאוד פרוות בחברת
גבירותיהן, יחד עם יו״ר הכנסת
מנחם סכידור, חברי-כנסת
פעילים כמו אורה נמיר וחברי-
כגסת לשעבר, במרדכי סור
קים
והילל זיידל.
מיכל נדיבי (מימין) ואמירה פולן.
ט ת ״אופרה כגרוש״ של
י קורט וייל וברטולט ברכט
ראיתי לא בהצגת הבכורה שנערכה
בהבימוב אלא בהצגה חגיגית
אחרת, שנערכה לכבודם של שוח-
השחקן יענקה׳דה כן־סירא,
המשתתף בסרט, סיפר כי הבמאי
ג׳ורג׳ עובדיה אינו נוהג לחזור
על צילומי סצינה אחת פעמיים.
״כשביקשתי ממנו לחזור שנית
על סצינה מרכזית בסרט ואמרתי:
עובדיה, מה יהיה אם הסצינה לא
תצא כמו שצריך? ענה לי עובדיה
,אין דבר, יענקה׳לה, יש מספריים
ברוך השם׳.״
השחקן יעקבמאי סיפר על
עוד אחת משיסות־העבודה של הכימאי
.״עובדיה מביא סיפור ואנחנו,
השחקנים, מעבדים אותו
עם טכסט משלנו. יום אחד, כשהופעתי
בסרט של הבימאי בועז
דווידזץ, הוא נתקל בבימוי של
סצינה מסויימת. מאחר שידע כי
עבדתי עם עובדיה בעבר, קרא
לי ושאל אותי, :תגיד, יענקה׳לה.
על הבימה התנהלה בכבדות וב-
סירבול הצגת אחד המחזות המהפכניים
ביותר של המאה, מחזה
אשר מאז הצגת־הבכורה שלו בברלין
של סוף שנות העשרים זכה
במאות גירסות ברחבי העולם
כולו. בישראל, זוהי גירסתה ה חמישית
של ההצגה, אשר שתיים
מהן הועלו בתיאטרון אוהל ז״ל
עם שחקן נפלא בשם שמחה
צחוכל, אשר נפטר לפני כמה
שנים, ושלוש בתיאטרון הבימה.
אגב, מקי סכינאי הראשון של
הבימה, בשנות השלושים, היה השחקן
רפאל קלצ׳קין, המופיע
היום בתפקיד קטנטן של כומר.
סקי השני היה יוסי מ אי ואילו
מקי של היום הינו גדעון זינ גר,
שאותו אני זוכרת מתוך אחת
מן הגירסות הקודמות, שם הופיע
בתפקיד זמר הרחוב.
מכיוון שהביקורת המיקצועית
כבר קטלה את ההצגה הזאת בכל
הקטילות האפשריות, לא הייתי
רוצה להוסיף מלח על פצעים .
איך עובדיה היה מביים סצינה
כזאת לדעתך ד״
עובדיה עצמו הסתובב במסיבה
כחתן, כשהוא מניף בגאווה את
בתו בת החודשיים הילה, שלא
השמיעה יבבה אחת במשך כל
המסיבה והתנהגה למוסת. עובדיה
התחתן רק לפני כמה חודשים.
כשעלה הבימאי עצמו על הבימה
לשאת נאום־ברכה אמר על עצמו:
״אני אדם מיקצועי שיודע את
המיקצוע. אמנות ז זו בצד. כל
סרט הוא כמו הילד שלי. אני
מקווה שלא יקרה לכוכבי הסרט
שלי, איתן מסורי ומוניקה
טסלר מה שקרה לששי קשת
ויונה אליאן.״
לפי המבט האוהב ששלחה טוניקה
לעבר חברה הרופא, שישב
לידה, היה ברור ששום רומאן לא
אוזו
*1<:£ 060 *06ז*>£8*10 8£
8נ 81ז0£ * 8ו>8ז
6אזז
זזג אי סזז*״ 1161
השחקנית לוטה לנייה (באמצע)
אשתו של המלחין קורט וויל,
גילמה בגירסה הראשונה הגרמנית את תפקיד ג׳ני.
אנא ובת
השחקן ששון גבאי מגלם בהצגה
את תפקיד ירמיה פיצ׳ס
עם השחקנית רזיה ישראלי המופיעה כבתו פולי.
אומר רק שנהניתי מאוד ממישחקו
של ש שון ג ב אי, מי שהיה שחקן
החאן הירושלמי, המגלם כאן את
דמותו של ״ידיד הקבצנים״ פיצ׳ם.
כן, שכחתי עוד מישהו, שגנב
את ההצגה בסיום המערכה השלישית:
סוס. סוס אמיתי, ישר מן
האורווה, שהשתלב יפה מאוד בפאר
החיצוני של גירסת דוד לוין לאופרה
בגרוש ! סוס יפהפה ואצילי
העולה על הבימה בחברת סייסו,
וכל זאת תמורת 70 דולר טבין
ותקילין לבל הצגה. בשביל תיאטרון
לאומי המסובסד מכספים שלך
ושלי, זה בהחלט לא הרבה כסף.
התרחש בין כוכבי הסרט הנוכחי.
השחקן יעקכ שפידו, המשתק
תמיד את תפקיד הרופא בסירטי
נורית, אמר שאינו מבין כיצד בסרט
נורית 1הוא היה רופא-
עיניים שריפא את הגיבורה יונה
אליאן מעיוורונה, ואילו בסרט
נורית 2הוא הפך לרופא המרפא
את הגיבורה ממחלת־הסרטן. עוד
סיפר שפירו :״כשצילמו את ה סצינה
הרפואית בבית־חולים אמיתי,
באו אליי הרבה פציינטיות
אמיתיות, כדי שארפא אותן. שיחקתי
אותה עד הסוף.״
הבדרן הג׳ינג׳י שלמה גולד-
כדג גילם בסרט תפקיד של אילם.
לכן במסיבה הוא פתח את פיו —
ועוד איך — והצחיק את החבר׳ה
עד דמעות. הוא סיפר, כי כאשר
הסריטו בבית־החולים הוא התנדב
להופיע לפני הילדים המאושפזים.
״הילדים לא יכלו להבין כיצד
אילם יכול לפתע לדבר.״
השחקן יענקה׳לה בן־סירא עלה
על הבימה והרעיד את הנשמה
כאשר שר שירים מרביעיית מועדון
התיאטרון, כמו את זאת מרחוב
פנורמה ואין כמו יפו בלילות.
הזמר איתן מסורי, המופיע
בסרט בתפקיד הזמר, שאותו גילם
בעבר הזמר ששי קשת, התגבר
על עצבותו באותו יום, כי שיר
שכתב לא התקבל לתחרות קדם-
אירוויזיון .״את רואה?״ הוא אמר,
״תמיד את פוגשת אותי במסיבות
כשאני מאוכזב. אין דבר, אולי
בשנה הבאה.״ בינתיים, כששר במסיבה,
לא ניכר עליו העצב, והוא
סחף את הקהל בשיריו הידועים.
גם אותי העלו על הבימה כדי
לשיר את השירים מתוך הסרט
נורית ,1שאותם ביצעתי יחד עם
ששי קשת. בין שפע האוכל המזרחי
שהוגש לנכבדים, ראיתי את
נספח העיתונות המצרי והשחקן
אכרהם רונאי מהבימר, המפיק
מיכה שרפשטיין, עורך-הדיו
שימחה זיו, הזמרת עליזה
אכיס ובעלה הזמר מוצי אביס.
האטרקציה של הערב היתה בדמותה
של רקדנית־הבטן כרכרה
רוחמס שהיא דוקטור למזרחנות.
ברברה סיפרה כי עסקה גם בעיתונות
בלוס-אנג׳לס ועתה היא
חחרת ללמד בארצות־הברית .״אני
רוקדת ריקודי־בטן, כי זה קרוב
למיקצוע שבו אני עוסקת.״
את סיפור הסרט לא כדאי ש אגלה
לכם. כדי שלא תפסידו.
אבל הסוף הוא טוב.
נירה גל
מושון חינה וקבלן־העפו נתחו בוטיק ־
והתח י נ ות
נ או ל חגוג
| | 11111 ] ¥ה ] 1| | 1אךיח משה (.מושון היפה״) ענבר
11 #1111111 | 1 1111 /1י י * פתח בוטיק מפואר בחיפה. כאן
נראה עס אומי אהרוני, בתו היפהפיה של גומאדי, שהוזמנה לפתיחה.
של נערות, אך רק כמה מהן
נבחרו.
היו שם אוסי אהרוני, בתו
של רחמים (״גומדי״) אהרוני,
הלומדת עתה בחוג דרמתי, ועומדת
להתגייס לצה״ל בקרוב, רונית כהן,
תלמידת־תיכון מנתניה, בעלת גוף
חטוב ופנים מגעות עם עיניים
גדולות ירוקות ושולי סעדי, רק דנית
תימניה חמודה שחזרה לא
מזמן מהולנד.
כולן התאספו בנמל תל-אביב.
מושון שלח את אלון צעירי, העובד
כאיש-בטחון, כדי להביאן בשלום
לחיפה.
כל הקבוצה הצטיידה בבקבוקי
שמפניה וויסקי.
בדרך, ליד קיסריה, עצרה אותם
חיילת בלונדית, בעלת שיער גולש,
שחיכתה לטרמפ והצטרפה
לחבורה. התברר כי שמה שירי
אנשו גם בחינה
מיחי קדביץ ומשה ענבר
7החליטו לפתוח בוטיק מיוחד
עם מוסיקת דיסקו. עמיחי היה
קצין בצי-הסוחר הישראלי, ולאחרונה
עובד כקבלן לעבודות־עפר
בצפון הארץ .״פושון היפה״ ,הוא
משה ענבר, יזם את הרעיון, אחרי
טיול ארוך באירופה, שבו הכיר
איטלקיה אמידה בשם גרציאלה
די־רוסו. היא עוסקת שם בענייני
אופנה, והיא מימנה את פתיחת
העסק.
לכבוד הפתיחה החליט מושון
להזמין חתיכות צעירות ויפות,
ולא דוגמניות מיקצועיות, הנוהגות
להופיע בכל מקום. חבריו, שאליהם
פנה, המליצו על מיספר רב
חיילת
החיילת שירי שהצטרפה לחבורה כשחיכתה לטרמפ. היא
הפריזה בשתייה, פשטה את חולצתה הצבאית והזמינה
את איש־תביטחון, אלון צעירי, לריקוד. לאחר שהתעייפה נרדמה בפינה.
רונית חדד, תלמידת־תיכון יפהפיה בעלת
עיניים ירוקות, מדדה סוודרים רביס של
בנטון. בתמונה למטה: רונית מדדה כובעים וניגשה לבחון עצמה בראי.
התימניה
שולי סער, רקדנית תימניה חטובה, נחה כשכוסית
בידה. הבנות תוזמנו לאיטליה, אך לא יוכלו
לנסוע. שולי ואוסי עומדות להתגייס לצה״ל ורונית היא עדיין תלמידה.
והיא משרתת בבסיס בצפון־הארץ.
הבוטיק היה מקושט ומוסיקה
איטלקית ניגנה ברקע. הבנות עטו
על הסוודרים ועל הכובעים ומדדו
מכל הבא ליד.
612
הנציג של חברת בנטון מאיטליה,
שגם הוא השתתף בשימחה,
הציע לבנות לקחתן כדי לדגמן
בארצו. הוא הביע את התפעלותו
נעמי אדווה 1
מיופיין.
כי יש להרוג את שלומית שלי
ואת נחמיאס. היא חששה כי
מעצרם עלול להוביל אל בעלה
ולגרום לשליחתו לכלא לשנים רבות.
בעולם התחתון קיבלו אותה
בכבוד בגלל היותה נשואה לאג־ג׳ל,
ושמעו בקולה.
• 1זא מאוד אוהב אותה. זה
גיכר היטב גם על ספסל-
הנאשמים, שם יושבים שניהם.
שמעיה ושרה (״שמוליק״) אנג׳ל
נאשמים ברצח מישל נחמיאס ד
שולמית שלי על רקע עיסקת
סמים נתלה. הם צפויים למאסר-
עולם. בזמן המישפט יושב שמעיה
ומלטף את שערה השחור של
אשתו, היושבת לפניו.
אולי מלבד האהבה מציק ל-
שמעיה גם מצפונו, על כך שסיבך
את אשתו היפה באשמת־רצח.
הוא מנסה לגונן עליה כעת מפני
הכל. כאשר עד־המדיגה נחום
(״מנדו״) קליפון מעיד ומספר כי
שמוליק היא זו ששלחה אותו
לרצוח את שולמית שלי, חורק
שמעיה בשיניו.
בעת ההפסקה, אחרי שהשופטים
יצאו מהאולם, פנה שמעיה למנדו
ושאל אותו :״למה אתה משקר,
מה אתה מצה מהילדה הזאת ז״
בהמשך הדיון, כאשר מנדו כינה
את הנאשמת בשם שמוליק, זינק
שמעיה ממקומו. הוא פנה לבית-
המישפט וביקש למנוע מהעד לקרוא
לנאשמת בכינויה .״שמה שרה
אגג׳ל וכך הוא יקרא לה. שמוליק
זה כינוי־החיבה שלי לאשתי, ואני
לא מרשה לו להשתמש בו ד
הצהיר.
השופט אליהו וינוגרד הורה לעד
לקרוא לשרה בשמה.
__פני
ספינקס
שמעיה אנג׳ל ושרה לפני נשואיהם
״חופשיה רק באופן תיאורטי׳
שרה באה מבית טוב, למדה
בבית־הספר תיכון והספיקה אפילו
לסיים שנה למודי ספרות באוניברסיטה.
היא נישאה בגיל 21
לשמעיה, עבריין בעל הרשעות
קודמות ושם של מלך העולם
התחתון.
רבים הזהירו אותה מפניו. סיפרו
לה על עברו והזהירוה מפני
שמוליק נעצרה איתו. שנה אחרי
החתונה. בינואר 1981 התלוננה
שמוליק בראיון נוסף לעולם הזה
ואמרה :״אני אסירת־עולם. מאז
התחתנתי עם שמעיה, אין לי יום
ואין לי לילה. אין לי חיים פרטיים.
אני בן־אדם חופשי רק
באופן תיאורטי. למעשה, אני
אסירת־עולם של הסישטרה.״
אפילו אמו של שמעיה, האוהבת
את שמוליק כאת בתה, ריחמה
עליה. היא ראתה את בנה שוקע
בסמים וייעצה לשמוליק לעזוב ארי
וזו. כדי לגמול את שמעיה ולהפסיק
את תלותו בסמים, הלכה
שמוליק לגינקולוג שאמר לה, כי
אם שמעיה לא ישתמש בסמים
יוכלו להוליד ילדים.
זיווג מוזר
על סבסד הנאשמים ] ט9שים שמעיה ושמוריס
ר ם רכילות או שמועות בעי-
^ תונו ת מרתיחות את שמעיה.
כאשר פגש את צלמת העולם
הזו /פנה אליה ושאל מדוע פורסמה
כתבה שבה נאמר כי הכנים
צעירה להריח בבית־הסוהר .״זה
בושה כתבה כזאת, בגלל האשה,״
טען.
כאשר ראד, את נעמי אדווה נכנסת
לאולם בית-המישפט, קם על
רגליו וביקש מהשופטים להוציא
אותה .״היא כתבה על אש!תי ש היא
לסבית ואני לא רוצה שהיא
תשב כאן ׳,אמר לשופטים. אבל
הפעם נדחתה בקשתו. נעמי אדחה
נשארה באולם כאשר שמעיה
שולח אליה מבטים רצחניים•
הזוג המלכותי של העולם התוד
תח הם זיחג מוזר. שמעיה, שהוא
פמישפחה טובה — אביו
המנוח היה עיתונאי — נכנס
לפשע בגיל צעיר. כאשר עזב
את הארץ בגיל 28 כבר היו מאחוריו
שמונה שנות-מאסר בגלל
שוד ויריות על שוטרים. בכל
מיקרה של רצח בלתי-מפוענח בסביבות
תל-אביב היו השוטרים
עוצרים אותו. אך הוא מעולם
לא הורשע ברצח.
והאהבה ביניהם בורחת רעיני השופטים
העתיד .״אני יודעת שלא התחתנתי
עם טלית שכולה תכלת,״ אמרה
אז שרה בראיון לעולם הזז /״אבל
עבור מה שהוא עשה הוא שילם...
שמעיה הוא לא עבריין באופיו.
הוא לא מסוגל להזיק וזה גם לא
מתאים לו.״
חודשיים אחרי החתונה נעצר
שמעיה בפרשה גדולה של סחיטה.
אך יצא זכאי. המישטרה
לא הניחה לו. במשך השנתיים
הבאות נעצר פעמים רבות וגם
בתחילה ריחמו השוטרים על
האשד. היפה והצעירה. הם ידעו
שאין לה עבר פלילי וחששו כי
בעלה יסבך אותה בעסקיו .״איך
בחורה כמוך התחתנה עם פושע
כמוהו ז״ נהגו לשאול אותה בתחילה.
הם הזהירו אותה ואמרו
לה כי היא תהיה יעד לחיסול-
חשבונות בין עבריינים. אחר כך
התייאשו ממנה ואמרו :״כל החיים
שלך הוא ישב בבית-הסוהר
ובסוף גם את תסתבכי.״
צניות בשקט וללא צעקות. כאשר
היא מתרגשת, מתכופף שמעיה
קדימה ונוגע בשערה. הוא מלטף
את השיער הארוך ולוחש באזניה.
כאשר הם יוצאים מהאולם, נצמדות
שיפתותיהם בנשיקה ארוכה
בדרך לתאי המעצר.
י 0ככית־הם והר פגעה בזוג
״ הקינאה. לפני כחודש פורסמה בעולם
הזה כתבה על שלוש בלדריות
סמים (העולם הזה .)2363
אחת הבלדריות, יפה מרדכי (,)23
העידה בבית-המישפט על קשריה
עם שמעיה. היא סיפרה כי מם
אחד התקשר שמעיה מבית־הסוהר
בטלפון לביתה כדי לחפש בחור
שגר שם. היא ענתה והתפתחה
ביניהם שיחה של כ־ 20 דקות.
״נדלקנו אחד על השני בטלפון,
ושמעיה ביקש שאבוא לבקר
אותו בפלא,״ סיפרה.
יפה נסעה לכלא לבקרו והביאה
לו סמים. היא גם נכנסה איתו
לשירותים, לדבריה, ושם קיימו
יחסי-מין .״באותה תקופה ראיתי
את עצמי כחברה של שמעיה,״
העידה הנערה ,״הוא ביקש ממני
שלא לשכב עם אחרים, כך שקיימתי
יחסים רק איתו.״
מיחסים אלה הרתה יפה והיא
כיום בחודש החמישי להריונה.
כאשר באחת ההפסקות במישפט
צעק מנדו לעברו של שמעיה
בי הוא ״מזדיין עם כל אחת,״
אמרה לו שמוליק בשלווה כדר כה
:״אני לא מאמינה, בעלי
אינו בוגד בי.״
סמיס
או אהבה
״אסירת
עולם,,
ת אשתו הכיר לפני כשני
• תיים במועדון הלילה פיקוקס
בתל־אביב. שמוליק, המכונה כך
מכיוון שנהגה ללכת בתספורות גבריות,
עבדה בבר. עובדיה דרוזיה,
עבריין תל-אביבי, הכיר ביניהם
ואמר לשמעיה ,״מצאתי בשבילך
אחת משוגעת בדיוק כמוך.״ הרומן
בין השניים הסתיים בחתונה
בסוף שנת .1980
אבל בינתיים קת שני מיק-
רי־הרצח, ושמוליק נעצרה יחד
עם בעלה. המישטרה טוענת
כי שמוליק הסתבכה ברציחות
בגלל דאגתה לשמעיה. כאשר התברר
לה כי עיסקת ההירואין הגדולה
שמומנה על־ידי שמעיה,
מישל נחמיאם וישראל ישורון
נודעה למישטרה, החליטה לחסל
את החוליות החלשות. כאשר שוחררה
מבית־הסוהר בעוד שמעיה
עציר, פנתה למנדו ושיכנעה אותו
ף * אז נעצ רו שמוליק ובעלה הם
״ י כלואים בבתי-סוהר נפרדים. עד
כה נפגשו פעם בשבוע כשביניהם
סורגים. אבל כעת, בפישפט,
הם נפגשים מדי יום על ספסל-
הנאשמים.
גת כאן גדול מאוד ההבדל בי-
גידר. בעוד שמעיה קופץ בעצבנות
ומגיב על כל פילה של
העדים, יושבת שמוליק ושומרת
על שלווה ועל שתיקה של ספינקס.
פניה הבהירים והיפים כמעט אינם
זעים. רק לעיתים רחוקות
היא מעירה לעדים הערות עוק־
שמעיה ושרה ככית־המישפט
״בעלי לא בוגד בי ו
ר? הסמים והצרות ש !
/ /מחזיקים אותם יחד,״ אמר
מישהו שצפה בזוג היושב על
ספסל-הנאשמים. אבל זה לא נראה
כך. בראיון שנתנה שמוליק
לפני שנה היא אסרה :״מעולם
לא הצטערתי ולעולם לא אצטער
שהתחתנתי עם שמעיה. אני אוה בת
אותו ורק איתו טוב לי.״
מהתנהגותה היום אפשר לומר,
כי גם על ספסל-הנאשמים ברצח,
היא עדיין מרגישה כך.
אילנה אלץ
613
הננק הגיש תניעה נגד היהלומן
דאו זיגמו, וחוקו כוסי ממעם היהלומן
הגיש תלונה נגר חמק נשהוא
מסתמן ער מיסמך מדהים של ה״לוידס׳
היהדומו
נג ד
הבו ק
יהלומן זיגמן
עסקים במאות מיליונים
ך* אשר הגיע השבוע החוקר הפר•
טי בני פרלמן אל מטזדהמישטרה
ביפו, וניגש אל מחלקתו של קצין־המיש-
טרד. בנימיו זיגל, היתד. הדרך מוכרת
לו היטב. הבלש גבזדהקומה עבד במשך
שנים במחלקתו של זיגל.
אך הפעם היה פרלמן בצד שונה של
המיתרם. הוא לא נשלח לחקור תלונה.
הוא הגיש תלונה.
התלונה הוגשה נגד הבנק־הבינלאומי-
הראשון, והיא מהווה שלב חדש במאבק
המתנהל מזה שנתיים בין הבנקים הישראליים
הפועלים בבורסת היהלומים ב-
רמת־גן, ובין היהלומנים.
התלונה המפורטת שהגיש פרלמן, מחזיקה
עשרות רבות של עמודים. במרכזה
עומד תזכיר שהוגש החודש לאיגוד
חברות־הביטוח הבריטיות, לוידס. דוברת
המישטרה, רבקה ויינטראוב, מאשרת
שהתלונה נבדקת. היא עדיין אינה נח קרת,
טוענת דוברת המטה־הארצי.
אם יתברר שיש ממש בתלונתו של
פרלמן — ואם אכן יסיק מכך בנק-יש-
ראל את המסקנות — עלולות להיות לדבר
השלכות מרחיקות-לכת על מערכת הבנ קאות
בישראל. הדי הסערה הזאת עלולים
להגיע גם ללונדון הרחוקה, ולטלטל
את כיסאו של מנכ״ל הבנק הבינלאומי
הראשון, צדיק בינו.
היהלומן, שבני פרלמן עובד בשירותו,
הוא ליאו זיגמן, שהיה אחד מחשובי
היהלומנים של ״הבורסה הקטנה״ .זיגמן
יצא מישראל לפני שנתיים, כאשר התפרסמו
ידיעות שהוא חייב לבנקים הישראליים
50 מיליון דולר, ונודע לו
כי הבנקים מתכוננים להגיש נגדו תלונות
פליליות. זיגמן, שהוא ניצול שואה,
תואר על-ידי מכריו המעטים כאיש תמהוני,
אך חריף מאוד בענייני עסקים. הוא
גילגל מאות מיליוני דולרים בכל רחבי
העולם, והשמועות על הסתבכותו גרמו
לתדהמה בבורסת היהלומים ברמת־גן.
למעשה, היתד. זו היריד. הראשונה במאבק
שהתפתח מאז בין הבנקים וה־יהלומנים.
תלונות פליליות כמו אלה ש הוגשו
נגד זיגמן, הוגשו נגד עשרות
יהלומנים — כולן בגין גניבות, לכאד
רה, של יהלומים שניתנו ליהלומנים בנאמנות
על-ידי הבנקים.
הדרך שבה פעלה שיטת הנאמנויות,
על פי גירסתם של זיגמן ופרקליטו, ער
רד־הדין יעקב ויינרוט, נחשפה לראשונה
בתעולם הזה (.)2269
ל הונו תאת
בגק־ישראל
^ חיל תזז של השיטה בתקופה שבה
י פרחו עיסקי היהלומים, ויצוא היהלומים
היה ענף הייצוא העיקרי של ישראל.
היהלומנים קיבלו אז אשראי מן
731661 ״ 0 0 0 0 6 6 6 6 )1 ,
166
נוספים. שני הדברים לא. באו בחשבון
בתקופת המשבר.
ואז, טוענים זיגמן ופרקליטו, נמצאה
השיטה כדי לעקוף את הוראותיו החמורות
של בנק־ישראל. זו היתד. שיטת
״הנאמנות״.
על־פי שיטה זאת, לא הופקדו יהלומים,
למעשה. בכספות הבנקים. מעריכים מסעם
הבנק העריכו בצורה ״חופשית״ חבילות
של יהלומים, שלכאורה הופקדו בבנק
כבטוחות לאשראי. אך למעשה, ניתנו
היהלומים האלה מייד בחזרה ליהלומנים,
בנאמנות. על פי תנאי הנאמנות, היה על
היהלומנים להחזיר לבנק את היהלומים
או את תמורתם הכספית בתום תקופה
קצובה.
מעריכי הבנקים כלל לא רשמו את
פירטיהם המדוייקים של היהלומים, שנמסרו
לכאורה בנאמנות, שכן הנאמנות
לא היתד. אלא שיטה למתן אשראי, תוך
עקיפת בנק-ישראל והוראותיו. הם לא
1^ 311^1ו 16>3
. ] 5131:611160
116.
*ן< 3$ 6 6״ ״1 660311 ).631 1 1316( 1(5 3 1 166 0 0 9 0 1 0 (6301 1 6 6 / 6 1(0 6 5 1 6
ודו ) 5 5 . 1 2 .5 0 ( 10 516 6 0 1(0 1 1 6 6 0 1 1 1 0 0 6 1 0 1 6 1 6 6 0 0 0 1 1 1 0 6 5׳ 3 0
ק( x 0 6 ,3 6 :5 8011)1109 30)1 1 6 6 6 6 10 3 9 9 0 3 1 5 6 15(11136100 1(5 6 6 ! 11ססג ־ 0 1 - 1
ז ס 3011 10511(16( ״ 5 1 9 61171 6 3 7 6 10 1(3 0 $ 1 2 5 ,0 0 0 115 0 1 7 3 1 0 6 3
7)116)1637.31 106)715 1 0 6 [ 6 6 73106)1 )11317100)15 30)1 3 1 5 0 1 6 6 1 6 0 5 1 6 6 0 6 1 9 1
6 6 1 3 1 1 0 9 10 166 73106)1 <1137600015.
ז 3 0ש 1,660 1 366176)1 3 1 616. 5 1 6 9 5
0 1 1 1 0 6 66 901016)1 10 5 6 7 6 6 3 1 9001)3965 0 1 )113)000)15, 9 6 0 6 3 9 5 06361}.
1 0 0 , 7.6106 7.666 0 0 6 1 5 1 3 6 1 6 30)1 66׳ 531)1 1 6 3 1 1 56001)1 0 6 0 0 5 6
ץ וזו __ 9301)3065 166 7 3 1 0 6 01 7.6106 7.001)1 10131 10 35 5 1 2 5 ,0 0 0 0 9 1 0 1 0 0
עדותו של המעריך אליהו מרכוס
מאה חבילות על השולחן
הבנקים, תמורת יהלומים שהם הפקידו
בכספות הבנקים. על-פי הוראת בנק-יש-
ראל, לא היה האשראי על מלוא־ערכם
של היהלומים שהופקדו, אלא בשיעור של
80 אחוז מערכם.
כאשר התחיל המשבר בעיסקי היהלומים,
החפיר בנק-ישראל את תקנותיו
בקשר לגובה האשראי, וצימצם אותו
ב״ס .107 משמעות הדבר עבור היהלומנים
היתה, שעליהם היד. להחזיר לבנק
שביעית מסכום האשראי שהועמד לרשותם
— או להפקיד בכספותיו יהלומים
הקפידו שבתום התקופה הקצובה יוחזרו
בדיוק היהלומים שפירטיהם נרשמו, משום
שלא היו כלל יהלומים מסויימים
כאלה. מה שהתרחש בפועל בבורסות היהלומים
ובסניפי הבנקים היה, שאותה
חבילה של יהלומים הופקדה פעם אחר
פעם בבנק אחרי בנק, וניתנה שוב ושוב
ב״נאמנות״ ,הכל כדי לתת לבנקים
עילה להעניק אשראי ליהלומנים.
על־פי גירסה זאת, היה כדאי לבנקים
להעניק ליהלומנים אשראי גדול.
הריבית הדולרית היתה בת , 14.770ה
יהלומים
נחשבו עדיין עסק בטוח, והבנקים
רצו ברווחים.
זיגמן טען בתוקף כי זה היה טיב ה־עיסקות
שנערך עימו. עורך הדין ויירוט
סירב להאמין שבצורה כה חלקה וכד.
פשוטה מבקשים הבנקים להונות את
בנק-ישראל. הוא שיגר את זיגמן לם־
כונת־אמת, בחן בעזרת המתמחה שלו,
גיורא רובננקו מאות מימסכים, ובסופו
של דבר, לדבריו, הוא הגיע למסקנה ש־זיגמן
צודק.
הברי טי ם
לא ה א מינו
ר* ל הדבר היה יכול להישמע כאחד
• מאותם התרגילים שנוקטים הפרקליטים,
על פי הטקטיקה הגורסת שההגנה
הטובה ביותר היא ההתקפה. כלומר :
ויינרוט מנסה להגן על לקוחו באמצעות
התקפה חזיתית על הבנקים.
אך בטמוך ליציאתו של זיגמן מיש ראל,
נערכה בניריורק פגישה בין זיג-
מן, פרקליטו יעקב ויינרוט, המתמחה גיורא
רובננקו, ובין ישראל גנות ומשה קראום,
שייצגו את בנק המיזרחי המאוחד,
אחד מבעלי החוב הגדולים של זיגמן.
בסיומה של אותה פגישה חתמו נציגיו
של בנק הנדזרחי על מיסמו( ,ראה גלופה)
שבסעיף 11 שלו נאמר במפורש:
״הבנק מאשר בזה כי משמעות הפעולות
המכונות נאמנויות של זיגמן היתד.
אחת מהדרכים למימון עיסקי היהלומים
ולא היתד. לפעולות אלה של זיגמן שום
תוצאות אחרות לפי כל דין שהוא, אלא
במישור האזרחי בלבד, המוגבל לחבר
יות כספיות בלבד.״
כלומר: בנק המיזרחי אישר כי לפעולתו
של זיגמן לא היו כל משמעויות פליליות.
מדוע
אם כן התעקשו כל הבנקים האח רים
להגיש נגד היהלומנים, שהתקשו בהחזר
החובות, תלונות פליליות?
לא עבר זמן רב, עד שהתבררה הסיבה
לכך, טוענים זיגמן ופרקליטו.
בזה אחר־זה הגישו הבנקים תביעות
לחברות-הביטוח של לוידס, שהבנקים היו
מבוטחים בהן. למעשה, היו אלד. היהלומנים
עצמם ששילמו את פרמיית הביטוח.
על פי הסדרי הביטוח, היו הבנקים
מבוטחים רק מפני אי־פרעון חובות
שמקורו במעשים סליליים. הם לא היו
האם יתכן שהבנק, שהיה לו אמון כה
מוחלט בזיגמן, חושד בו לפתע בעבירות
פליליות של גניבה והונאה?
לא רק המעריך אליהו מרכוס נהג
על־פי שיטה זאת. הבריטים מצאו מעריך
נוסף, חיים וכטל שמו, שנאות לד,צ־
יהלומים, ולהחזיר לבנק את האשראי
שקיבל.
בתצהיר שהגיש אליהו מרכוס (ראה
גלופה) נאמר כך:
״אני זוכר שהתבקשתי על־ידי הבנק
ללכת בתאריך האמור ( )12.12.80 למיש-
רדו של מר זיגמן בקומה העשירית בבניין
הישן של בורסת היהלומים, ושם
להעריך יהלומים מלוטשים בערך של
125 אלף דולר ולהחתים אותו על טופסי
הפקדה והוצאה של היהלומים המוערכים
וכן שטר הנאמנות המתייחם ליהלומים
המוערכים.
״כשהגעתי למישרדו של מר זיגמן,
הוא הצביע על כמה חבילות של יהלומים,
אולי כ־ . 100 הוא אמר לי שאבחר
חבילות שערכן יגיע לפי דעתי לערך
של 125,000 דולר, כמבוקש על־ידי הבנק.
בחרתי כמה חבילות, שמיספרן אינו
זכור לי. צירפתי את הקראטים הכתובים
על גבי החבילות והגעתי למישקל
של ( 251 קראט) ככתוב על הטפסים האמורים.
לא שקלתי חבילות, לא בנפרד
ולא במישקל כללי. החבילות, כולל תוכנו
המקורי, נשארו אצל מר דגמן. לא
רשמתי על טופס ההערכה שיש חבילה
בנפרד מכל החבילות שאת תוכנן הערכתי,
כי לא היה נוהל לעשות כן. הוראת
הבנק היתה. לבדוק שהנאמנות נעשתה
כנגד הערך שהלקוח התחייב לבנק.
על כל מעטפה של יהלומים שאני הערכתי
היתד. הערכה נפרדת.״
מבוטחים מפני אי־פרעון חובות שמקו -רו בקשיים מיסחריים רגילים, או קשיים
שמקורם במשבר בענף היהלומים.
כלומר: על פי גירסה זאת היו הבנקים
הישראליים חייבים להגיש תלונות
פליליות נגד היהלומנים הישראליים, אם
הם רצו לקבל את דמי הביטוח מלוידם.
אך עד מהרה התברר כי חברות־הבי-
טוח הבריטיות אינן תמימות כל-כך. הן
שכרו את שירותיו של הפרקליט התל-
אביבי מיכאל פוקס, ואת שירותיה של
אחת מפירמות הפרקליטים הגדולות בלונדון,
קלייד ושחד.
החוקרים שפעלו בישראל מטעם קליד
ושות׳ הגישו ללויד׳ס דו״ח מפורט בן 22
עמודים כתובים במכונת כתיבה. ויינרוט
מיהר לצרף מיסמך זה לכתב־ההגנה שהגיש
בשם זיגמן נגד תביעת הבנק
הבינלאומי הראשון.
המיסמך המדהים של קליד ושות׳ מ־
פרקליט ויינרוט
תדהמה
חוקר פרלמן
פאו״סה —
בלשון ה מע ט ה
תלונה היר על טיב ההערכות שלו. כותבים
הבריטים:
״מר וכטל ביקר במישרדו של זיגמן.
זיגמן שם ערימות של יהלומים מלוטשים,
מהם התבקש וכטל לבחור יהלומים
לכיסוי סכום של 500,000 דולר. הוא
ט ם אומר מרכוס אמת, נערכה כאן
י הצגה גרידא של נאמנות. למעשה,
מה שאירע הוא זה: זיגמן רצה הלוואה
•של 100 אלף דולר. הבנק הסכים לתת
לו את ההלוואה, אך על פי הוראות
606 31111051 0711100(111} 103)16)10316, 31״ 5 371)1 1/3103110715 חס(11ן1סס 065ו
001)1 1(6״ 619111״ 0051 3 13006, 10 1(6 011301131(16 03031״ 6651, 31
619116)1 10 1116 100111 01 3״ )15 306ח0וח 0007111 1190065 - <113 חיו 91^671
1)1601111031100 07 )11311100)15, 00,׳} 01137106 01 30־03031, 50 111606 15 710
^60311 וז 606 96״ 6 01 )11311100)15. 1/31065ק171)166<1, 01 30 601/610
ח׳9ו16)1 10 31ק 606 3)10״ )(605 חז0ח , 31 11651. 11000)1ח 00)160131<6׳}00050011
1111 1116 161)61 01 006)111 100 1116 0301100130 00510)060. £5״ מד 1116
המסקנה של חוקרי ה״לוידס״
בנקאי כינו
פארסה
תביעת מהביטוח
איא /ן
0 <)0ר.ו ~ 00י
^75־0,7
(1/10^ 7
/מו׳סלי
0 0 0 0נ> 0ז/׳ ר. ,
יכז7׳ו//ר
ה •3סי־דל 73
המיסמד שעליו חתמו נציגי בנק המיזרחי המאוחד
נאמנויות כשיטה
אשר, למעשה, אחת לאחת את טענותיהם
של זיגמן ופרקליטו בדבר שיטת
הפעולה של הנאמנויות, ואף מוסיף טענות
חמורות ביותר, כגון הפקדה בנא־מות
של צ׳קים דחויים.
במיסמך מתוארת שיטת העבודה של
אחד המעריכים, אליהו מרכוס, שפעל למען
הבנק הבינלאומי הראשון. עבודתו
של המעריך היתה, לכאורה, לבדוק את
הערך המדוייק של היהלומים שאותם
היה זיגמן אמור להפקיד בבנק, כדי לקבל
אשראי, ואחר־כך לקבל אותם בנאמנות
מהבנק, כדי שיוכל לסחור ב־
בנק־ישראל היה חייב לקבל מזיגמן יהלומים
שערכם הוא 125 אלף דולר, ככיסוי
להלוואה. זיגמן לא טרח לבוא לבנק.
הוא היה לקוח חשוב, והבנק שיגר את
המעריך מטעמו למישרדו של זיגמן. המעריך
נטל משולחנו של זיגמן כמה חבילות
של יהלומים, לא פתח את החבילות
כדי להעריך את שווי היהלומים
שבתוכן, ואפילו לא שקל את החבילות.
הוא פשוט העתיק מיספרים שהיו רשומים
על גב החבילות, השאיר את כל היהלומים
אצל זיגמן ב״נאמנות״ ,ואישר
לו את ההלוואה.
בחר ערימה מסויימת, אשר זיגמן אמר לו
שהיא מכילה יהלומים מלוטשים במיש־קל
של יותר מ־ 1000 קראט. הוא בחן
את איכותם, והגיע למסקנה שהם שווים
500 דולר לקראט. לא הוא ולא מר זיג-
מן שקלו את היהלומים שנשארו אצל
זיגמן אחרי שהוא חתם על ההפקדה וטופסי
ההוצאה ...הסכום העגול של 500
דולר לקראט נראה גמיש, אם להתבטא
בנדיבות ובלשון המעטה.״
אך השיא מגיע כאשר מתארים החוקרים
הבריטיים הפקדה של צ׳יק דחוי,
כאילו היה חבילה של יהלומים המום־
מתמחה רוכננקו חקירה קדים בנאמנות. וכך הם כותבים:
״בסוף אנו מגיעים לתופעה המשעשעת
של הוצאת שטר-נאמנות כנגד צ׳ק דחוי.
בשני מיקרים מצאו החוקרים שלנו הוכחה
ישירה שהתביעות על שיטרי הנאמנות
שולמו חלקם או במלואם על-ידי
צ׳קים דחויים שנתקבלו כאשר שיטרי
הנאמנות הוצאו.״
הבריטים מסכמים את מימצאיהם החמורים
במילים עדינות יחסית(ראה גלופה):
״תיאורים והערכות (של יהלומים שהופקדו
בנאמנות) היו בלתי מהימנים
כמעט לאורך כל הדרך במיקרה הטוב,
ובמיקרה הגרוע הם היוו פארסה, אם להשתמש
בלשון המעטה.״
דובר הבנק הבינלאומי הראשון, שנגדו
הוגשה התלונה במישטרה, ביקש לא להתייחם
לפרטים השונים המופיעים בחקירתם
של אנשי לוידס .״אין שום טעם
ועניין להתייחם לכל •הפרטים, משום שבעיקרם
הם בבחינת כתב־הסבר או הגנה
כנגד הבקשה של הבנק להכריז על
זיגמן פושט־רגל.״
דובר הבנק גם אמר שאם סבור זיגמן
שהוא חף מעוון, עליו לבוא לישראל
ולהעמיד את טענותיו במיבחן, אך ״במקום
זה הוא מעלה באמצעות התצהיר
שלו טענות פרוצדורליות בלבד.״
הדבר הקובע — לדיברי דוברו של
הבנק הבינלאומי הראשון — באשר ל-
מיסמך של לויד׳ס, הוא שהבנק וחברות-
הביטוח של לוידס הגיעו ביניהם לפשרה
שהיא לשביעות רצונו של הבנק, באשר
לסכומים של דמי־הביטוח שתשלם לוידס.
בחוגי היהלומנים טוענים שלמרות מיכד
צאיהם, מוכנים אנשי לוידס לבוא לפשרה
עם הבנקים הישראלים שהם לקוחות
חשובים שלהם, אך הפשרה היא על סכומים
נמוכים, שאינם כוללים יותר ממה
ששילמו היהלומנים כפרמיות על הביטוח
ללוידס במשך שנים. אנשי הבנק
הבינלאומי ואנשי לוידס אינם מוכנים
לומר מהו שיעור התשלום של לוידס,
לעומת התביעה המקורית של הבנקים.
דובר בנק ישראל, ישראל איברא, אמר
להעולס הזה שהוא אינו יכול להגיב על
המיסמך של לוידם, משום שהמיסמו לא
שלמה פרנקל
הגיע לידיו.
״ר עס דה* 1ח מל ק ת רגילד״ ם!״
(המשך מעמוד )40
יכולת הפיסית לא לישץ. הוא מסוגל
לעבוד שעות, והוא כל־כך הגון — יש
בו מין הגינות בסיסית. כשהוא היה
נשיא והיינו מגיעים במיסגרת העבודה
לתל־אביב, היינו באים ללח כאן, בבית,
הוא היה רואה את השומר בשער.
אני הייתי אומרת: שלום מה שלומד?
ונכנסת הביתה. אפריים תיכף היה רץ,
מכין תה ומביא לו.
• בשאת׳ ואופירה נבון התח־לפתן
בתפקידים, היא ביקשה את
עצתך !
היא היתד. אחראית מאוד. היא שאלה
אותי על העובדים ועל פרטי-המשק ב*
בית־הנשיא.
• היה לך תקציב לביגוד!
היה איזה תקציב, לא זוכרת כמה.
• היית מקבלת תשלום מראש,
או שהיית צריכה להביא קבלות!
היו שולחים תקציב מראש.
• זה הספיק לך!
כן, אני לא זוכרת שהיתה בעיה.
• כשהפכת אשת־נשיא שינית
את סיגנון לבושך !
לא. הוספתי שסלות־ערב וקצת שמלות
לגיוח — את יודעת, שימלה לנאום
ציוני, שימלה לנאום אחר.
• היה לך סתכנן־אופגה שיעץ
לד ז
חלק מהבגדים תפרתי בהזמנה לפני
שנסענו לחו״ל.
• אצל מי!
הוא באמת מ$ל
אצל ג׳רי מליץ.
טעם מעולה ופשוט.
• לפני הנסיעות לחו״ל היית
מקבלת תוספת לתקציב הביגוד!
אני באמת לא יודעת, אולי כן. זה
הכל היד. בידיו של ירקוני, השליש של
הנשיא. זה לא היה כל־כד חשוב.
• הסתדרת עם התקציב של
בית־הנשיא !
למה את שואלת?
• נדמה לי שהאשימו אותך
שאת מבזבזת כסף על פרחים.
כן, טענו שבבית־הנשיא יש יותר מדי
פרחים.
• איך הגבת על הביקורת!
צימצמתי את כמות הפרחים^ .ני אוהבת
סידורי־פרחים, אבל אם זה עולה
)כל־כך הרבה הרבה כסף למדינה —
שיהיה בלי פרחים.
• במשך כל תקופת היותך
אשת־נשיא, מה היה הדבר הפחות
אהוב עליך!
את זה אני לא יכולה להגיד. יש דברים
שכל אחד אוהב או לא אוהב. אם
אני אגיד מה לא אהבתי, את מי לא אהבתי
— יהיה סקאנדל גדול. אני רק יכולה
להגיד לך, שכשאת לא אוהבת משהו
או מישהו, את או מתגברת על אי-
האהבה או שאת מרחיקה את עצמך. יש
לי רשימה ארוכה של אנשים שאני חושבת
לא להזמין להליויה שלי.
• הם יבואו בכל מיקרה•
חוצפה ! אז אני לא אמות.
• את מרוצה שאת כעת אדם
אלמוני כמעט, לא אשת־־נשיא!
לא. גם כשפחדתי ולא ידעתי איך
להתמודד עם אנ שים,ידעתי שלמרות
שאני סובלת — מה שישאר יהיה באמת
משהו יקר וטוב.
• פגשת אנשים חשובים במים־
גרת תפקידך כאשת־נשיא.
מה זד. אנשים חשובים? פעם קיבלתי
פרחים לבית-הנשיא ממישפחה ששיח-
ררתי את האמא שלד. מבית-הכלא. ה־אמא
הרגה את בעלה בנסיבות טראגיות.
המישפחה היתד. נהרסת בלעדיה. דאגתי
שישחררו אותה.
סיפור מצחיק קרה לי פעם. שכבתי
במיטה, בחדר השינה בבית־הנשיא, ד
פיתאום פולשים לחדר גברים, נשים
וטף. המדריך טעה והכנים אותם ישר
לחדר-השינה שלנו.
• איך הגיב המדריך כשהכין
שטעה !
הוא אמר ״מצטער״ — וזה כבר הרבה
בישראל.
• ובכל זאת, בעת היותך אשת־נשיא
פגשת אנשים חשובים. האם
קרו לך דברים מעניינים עם האנשים
האלה!
פגשתי אנשים חשובים בזכות עצמם,
לא בגלל התואר או הכסף. איש חשוב
זה מישהו שעשה משהו לאחרים. להיות
סנוב זה לרוץ אחרי השם, לקבל ערכים
של אחרים על עצמך, ללכת בעיקבותי-
הם. זה לא אמת — זו רדיפה אחרי
פירסום וזו שאיפה להראות שאני ראיתי
את זה ואת זה ודיברתי עם זה ועם
זד״ ואפילו קיללתי את זה ואת זה.
אותי זה לא מעניין.
פגשתי במיסגרת שהותי בבית־הלבן
כמה אנשים שקשרתי איתם קשרים.
גברת אצ׳ברייה, רעיית נשיא מכסיקו-
לשעבר, היתד. שולחת לנו כל יום שישי
פרחים. שמרתי איתה על ידידות.
פגשתי אשד. בשם סופיה מישקין.
התארחנו אצלה בוונצואלה — אשד. יקרה,
שתרמה הרבה לישראל. פגשתי ב־בית-החולים
בתור פצוע, שרוף, אבל
שדאג למישפחתו. הוא היה גיבור, זה
לא היה מוטל בספק. אחר כך הוא הפך
בן־בית אצלנו והיה מבקר אותנו בבית-
הנשיא.
נערה צעירה מאוד שפגשתי ביסוד-
המעלה — בעלה נהרג והיא נותרה עם
ילד קטן מאוד — גם איתה נוצר קשר.
היא היתד. באה אלינו לביודהנשיא ר
דאגנו ילה לעבודה.
אלה חלק מהאנשים שהייתי קרובה
אליהם בהיותי אשת-נשיא.
• אני שואלת אותך על שמות
גדולים ואת מספרת לי על חייל
אלמוני, על נערה צעירה. את בהחלט
אשה לא רגילה.
טוב, אני אספר לך על ניכסון. כשהוא
הגיע לישראל הוציאו ילדים מבית־הספר
והכריחו אותם לעמוד ברחובות,
לנפנף בדגלים. אז ניכסון ואשתו אמרו
לי ולאפריים :״רק באמריקה לא אוהבים
אותנו. בכל מקום אחר בעולם אוהבים
אותנו מאוד!״ )ואני אמרתי לאפריים
בעברית: אשרי המאמין.
עם ג׳ראלד פורד נפגשנו באמריקה.
נתנו לנו לגור בבית מיוחד בוושינגטון.
זה היד. מעניין מאוד, לוכסוס בלתי־רגיל.
אמרו לנו שאנחנו יכולים להזמין
את כל מי שאנחנו רוצים. אז כל הלילה
הייתי בטלפון והזמנתי את כל
הידידים שלנו באמריקה.
• ההבדל בין הבית הלבן הוושינגטוני
זהבית הלבן הישראלי
לא תיסכל אותך!
מה פיתאום? הם זה לא אנחנו. קשה
לדרוש בארץ לוכסוס, שמעצמה אדירה
כמו ארצות-הברית מרשה לעצמה.
דנני שבוע אושפז באונן מפתיע י שיאו ־
(..טרי״) טוי אקוב נמחוקה רסיכוו
ומרץ. איש דחקת .,הגשש החיוור,,
מספר ל.׳העולם ומיד איו הוא מרגיש:
• איך היה המעבר שבץ אשת־נשיא
לאשת־פרופסור !
טוב, לבית־הספר כבר לא חזרתי. זה
היה מעבר לא פשוט ולא קל. אתה עומד
במרכז, שיש לד תפקיד ראשי על
הבימה, ופיתאום מורידים אותך מהבימה
— זה קשה.
היה לי קשה לחזור לעבודות שלא
עשיתי כשהייתי בבית־הגשיא — עבודות
יומיומיות. מכל מקום, הרי היתד.
לי ראיית־הנולד. זה לא נפל עליי בהפתעה.
אז התחלתי לעשות מייד דברים
שאני אוהבת.
• מה היה הדבר הראשון שעשית
כנינה קציר, אזרחית מהשורה
לקחתי אוטובוס, הושטתי כסף לנהג
והוא אמר לי :״גברת קציר, תגרמי
לי את העונג לשלם עבורך!״
• היום, כשאת הולכת כרחוב
מזהים אותך!
על אפריים מתלחשים, זה בטוח. את
יודעת: לוחצים לו את היד. ומאפריים
באמת אפשר ללמוד — הוא עומד ועונה׳
הוא כל־כד אנושי, נחמד, יפה
כזה.
אותי מזהים רק כשאני חותמת על
צ׳ק. לפעמים אני שומעת מתלחשים:
״מי זאת? יש לה פרצוף מוכר.״
היה לנו מיקרה מצחיק בנידיורק.
באנו לנמל־התעופה ולקחנו מונית. נהג־המונית
שמע אותנו מדברים עברית ד
אמר לאפריים :״אתה מוכר לי, אולי
אתה מחיפה?״ אפריים עשה פרצוף-
פוקר ולא ענה. אבל האיש נכנס לאמביציה.
פיתאום
הרגשתי שאנחנו בסכנה: כלבך
הוא התאמץ לברר מאיפה הוא מכיר
אותנו. בסוף אפריים נשבר ואמר לו:
״אם אתה באמת מוכרח לדעת — הייתי
נשיא מדינת־ישראל.״
האיש כל-כך נדהם, אמר כזה ״יה
חביבי!״ והעמיד את האוטו בצד, כדי
להירגע.
• אין לכם שומרי־ראש כש•
אתס נדסעים לחו״ל!
לא. מאז שאפריים לא נשיא, אין לנו
שומרי-ראש, לא פה ולא שם.
ב שור!׳
ך* כל קדה פיתאום ובמיקרה. ישו
1ראל (״פולי״) פוליאקוב, מהגשש
החיוור, ואשתו שוש, לקחו את בנם איתמר
בן ה־ 7לניתוח קל בבית-החולים
בילינסון. לא עברה שעה ארוכה, ופולי
מצא את עצמו מאושפז במחלקה לטי פול
נמרץ.
איתמר היה צריך לעבור ניתוח שבר,
שהוא ניתוח פשוט אצל ילדים. פולי
חשש באופן מיוחד מההרדמה. הוא ידוע
כאיש הקשור מאוד למישפחתו, ובראיון
הבילעדי שהעניק להעולם הזה ()2350
אמר כי המישפחה יכולה למלא אותו 24
שעות ביממה. .זה ממלא ללא סוף. הלוואי
שהיה לי מיקצוע שלא הייתי צריך
לצאת מהבית בגללו.״
ערב הניתוח היה פולי נרגש ביותר.
שוש חשבה שההתרגשות תעבור, ולא
יחסה לעניין משמעות מיוחדת. היא יד
שבעלה מתרגש אפילו מסירטי טל וויזיה
שהוא רואה. הוא לוקח כל דבר
ללב.
בבוקר הגיע הזוג לבית-החולים ביליג־סון.
הם עלו למחלקה הכירורגית כדי לאשפז
את איתמר. פולי היה חיוור. הוא
ניסה להתלוצץ עם האחיות במחלקה ה כירורגית,
אך לא יכול היה להסתיר את
התרגשותו הרבה. כשראתה האחות במח לקה
את מצבו, הציעה לו לרדת למטה
לחדר־מיון להיבדק.
שוש נשארה עם הילד עד שהוכנס
לחדר־הניתוח, ואז ירדה לראות מה קורה
עם בעלה. היא היתד, בטוחה שזה
עניין פעוט ושישחררו אותו תוך זמן
קצר. אך כשהגיעה למטה, לחדר־המיון,
ציפתה לה הפתעה לא נעימה. פולי ש כב
על מיטה, מחובר לכל מיני מכשירים
והודיע לה :״מאשפזים אותי!״ בתחילה
חשבה שזו עוד אחת מהבדיחות שלו,
אגל אז הגיע הרופא ואישר שאכן מאשפזים.
היא לא תיארה לעצמה שמדובר
במחלקה לטיפול נמרץ. רק המחשבה
על מחלקה זו הכניסה אותה לפחד.
אישפוז ליתר בי טחון
***וש ומולי נשואים מזה שמונה
שנים. יש להם שני ילדים, איתמר
ויעל בת ה־ .5שוש נמצאת בחודש השביעי
להריונה, ומצפה לילד שלישי.
במצב זה, של הריון מתקדם, התחילי
שוש להתרוצץ בין שתי מחלקות בבית־החולים,
בין בנה ובעלה. היא לקחה בינתיים
חופשה מעבודתה כאשת יחסי־צי-
בור, והתמסרה לטיפול בחולים שלה, כשעל
יעל הקטנה משגיחה הסבתא, אמו
של פולי, המתגוררת בתל-אביב. כעבור
ימים ספורים שוחרר איתמר, והשבוע כבר
חזר לבית־הספר. אך פולי נשאר עדיין
במחלקה לטיפול נמרץ.
השמועות עשו להן מייד כנפיים, וכולם
דיברו על התקף־הלב שעבר פולי. איש
לא האמין שפולי שוכב שבוע במחלקה
לטיפול נמרץ סתם כך. אנשים דיברו
על זה שפולי מחובר למוניטורים ואינ־פחיות,
אמרו שמצבו לא טוב, לחשו ד
בחשו בעניין בלי סוף. כולם רצו לדעת
מה קרה לפולי.
מסתבר שלפולי היה מה שהרופאים
מכנים ״דופק לא סדיר״ .מצב שאליו
מגיעים לרוב בגלל התרגשות יתר. אין
זה דבר נדיר, ובדרך־כלל חולף אחרי
זמן קצר. בגלל התרגשותו הרבה של פולי
ביום הניתוח של בנו, נשאר במצב
זה של דופק לא סדיר, והחליטו לאש פז
אותו, ליתר ביטחון, כדי שיעבור
סידרת בדיקות.
אחרי כמה ימים של התרגשות, כשהוא
מחובר למוניטור, נראה השבוע פולי עליז
ומאושש. הוא עדיין נמצא במחלקה לטיפול
נמרץ, אך מצבו השתפר והוא
מרגיש בריא לגמרי. הוא מסתובב במחלקה
הקטנה, כשהוא לבוש בפיג׳מה תכלת
של בית־החולים, וחלוק מפוספס. הוא
במצב־רוח טוב ומצחיק את הרופאים והאחיות.
המחלקה
לטיפול נמרץ היא מחלקה קטנה,
בת תישעה חדרים. כל חולה שוכב
בחדר פרטי, כשעל הכל מפקחת מערכת-
בקרה, המורכבת משורת מוניטורים, הבודקים
את פעילות הלב אצל החולים.
שקט מוחלט שורר והרופאים והאחיות
הולכים כאילו על קצות האצבעות כדי לא
להטריד את החולים. וילונות כחולים
מכסים את החלונות בחדרים, והאווירה
היא ביתית ונינוחה.
״זה כמו שמורת טבע, המקום הזה,״
אמר השבוע פולי .״היחס כאן יוצא מן
הכלל. ואני לא מדבר עלי, שאני איש
מפורסם. אני רואה איך מתייחסים כאן
לחולים אחרים ואני מתרגש. ראיתי במו
עיני איר הצילו כאן, ובפירוש הצילו,
ארבעה אנשים שהיו כבר בעולם הבא.
אני ראיתי באיזו מסירות החזירו אותם
לחיים.״
__ בלי
פרוטקציה
מ ולי אינו מפסיק להלל ולשבח
״ את הצוות במחלקה. הוא אומר שהם
עושים מעל ומעבר כדי לעזור לאנשים,
והכל בצורה אנושית ולא כדי לצאת ידי
חובה.
אבל בכל זאת, ישנם כמה דברים המטרידים
אותו .״האוכל כאן זומנה. מין
אוכל תפל של בית־חולים. אני לא מסוגל
לאכול אותו,״ התלונן. חברים הבאים
לבקר אותו דואגים להביא לו סטייקים
ומאכלים ביתיים, כדי לשפר את מצב-
רוחו. והחברים באים בהמוניהם, ממלאים
את חדרו הקטן ועושים שם חגיגות.
השבוע
ביקר את פולי חנן גולדבלט.
חנן הוא חבר ותיק של פולי, עוד מהתקופה
שלמדו יחד בתיכון בכפר־הירוק. הם
נחשבו לליצים של בית־הספר. אחר־כך
התגייסו ביחד לצבא והלכו לנח״ל. פולי
היה בטוח שכשיגמור את הצבא, יקים
מושב ויהיה חקלאי. החקלאות תמיד קסמה
לו. חנן, לעומתו, רצה ללכת ללהקת
הנח״ל. פולי הגיע איתו לבחינות ללהקה,
כזגי לעזור לו, ושם הם ביצעו יחד מערכון
עממי על דוקטור בקיבוץ. לבסוף רצו
את פולי להקה ואת חנן לא קיבלו. פולי
התנה את בואו בכך שיקחו גם את חנן.
וכד מצאו שניהם את עצמם בלהקת
הנח״ל. מאז המשיך פולי לתרנגולים
ולגשש החיוור. חנן המשיך בדרכו, אבל
השניים נשארו חברים טובים לאורך כל
השנים.
השבוע, כשביקר אותו חנן בבית־החו-
לים, הוא הצחיק את כולם עד דמעות.
רעש הצחוק היה כל־כו חזק, עד שהגיעה
אחות וביקשה שקט.
פולי אינו מפסיק לשעשע את הצוות
במחלקה. הוא התחבב מייד על כולם עד
כדי כך, שהרופאים עושים את ישיבותיהם
בחדרו, כדי שיהיה קצת בידור.
כל הצוות מסכים שפולי הוא חולה נוח
ביותר. אין לו שום דרישות מיוחדות
והוא אינו מנדנד להם. הם אוהבים אותו
וכמעט לא רוצים לתת לו ללכת משם.
הוא מחכה כבר כמה ימים לבדיקה
האחרונה שאותה הוא צריך לעבור. זוהי
בדיקת איזוטופים, שבה מזריקים לגוף
איתמר, שוש, יעל וישראל פוליאקוב
״הלוואי שהיה לי נזיקצוע שלא הייתי צריך לצאת מהבית בגללו״
פולי כפי שצולם כבית־ החולים ״כילינסון׳
לוקח הכל ללב
חומר רדיואקטיבי, הנושא מיסען חשמלי,
ואז אפשר להקרין על מסך טלוויזיה ולראות
בדיוק את פעולת הלב. זוהי בדיקה
שיגרתית, אומרים הרופאים, והיא
חלק מסידרת בדיקות שעושים לחולים
שיש חשש לליבם. פולי חיכה לבדיקה
כמה ימים, פשוט מכיוון שיש תור גדול,
והוא בשום אופן לא רצה שיעשו לו
פרוטקציות ויכניסו אותו מחוץ לתור
לפני חולים אחרים.
הרופאים רצו לשחרר אותו ביום החמישי
הביתה, עד שיגיע תורו לבדיקה,
אך שוש ופולי החליטו כי מוטב שיש-
אר בבית־החולים ויגמור את כל הבדיקות.
ורק אז יחזור סופית הביתה. בבית
שכב עד יום הראשון השבוע איתמר,
שעבר ניתוח, ונידנד לאימו. הם חשבו
שבבית־החולים יהיה לפולי יותר שקט
מאשר בבית עם שגי הילדים. הם גם
לא רצו שפולי יעבור משבר נוסף כשיצטרך
להכנס שוב לבית־החולים, והעדיפו
שהכל יגמר בפעם אחת, אפילו אם
יארך עוד כמה ימים.
למרות זאת סובל פולי משיעמום. עד
כדי כך, שהוא ביקש מחבריו שיביאו לו
קצת חוברות של פלייבוי. החברים נדהמו.
פולי ידוע כאיש רציני ביותר בחייו הפרטיים.
הוא תמיד קורא סיפרי פילוסופיה
וספרים רציניים. מעולם לא קרא פלייבוי.
אבל הפעם חשב, שדווקא ירחון זה יוציא
אותו קצת מהשיגרה, וישפר את מצב-
רוחו.
גם להקת הגשש החיוור לא סבלה במיוחד
ממחלתו של פולי. בחודשים האחרונים
מופיעה הלהקה רק שמונה הופעות בחודש׳
ובינתיים בוטלה רק הופעה אחת, בהיכל
התרבות.
בימים הקרובים עשוי פולי להשתחרר
מבית־החולים ולשוב הביתה ולהופעות.
לו ס לחי המת
(המשך מעמוד )37
ראה שיכורים רבים נופלים ב־טעמון.
אפרתי היה איש שכיבד אחרים וכולם
כיבדו אותו. מעולם לא ריכלו עליו בירושלים,
ולכן ידעו מעסים על חייו הפרטיים.
לרבים מהאנשים שישבו ושתו
איתו כמעט יום־יום במשך תקופה ארוכה,
ולאנשים שעבדו איתו שנים, נודע
שהוא נשוי רק אחרי שקראו את מודעות
האבל שניתלו בכל מקום בעיר.
אשתו לאה (.לילה״) היתה אחת משלוש
אחיות שעלו לארץ בעליית ילד״־
טהראן. כשהגיעה לארץ נשלחה למיש־פחה
אומנת בנהלל, שם גדלה עד שהתגייסה
לצבא.
דויד ולילה גרו יחד כ־ 15 שנה. במשך
תקופה ארוכה התגוררו בדירה בת חדר
אחד ברחוב רד״ק ברחביה. לילה עבדה
כמפקחת מטעם מישרד־החינוך על מר
רים למלאכה, והיתה קשורה במשכית.
סיפור אחר
** מוס קינן, חברו של אפרתי עוד
/מימי לח״י, נידנד לו תקופה ארוכה
שהגיע הזמן שייצא מהמרתף בו גר
וימצא לעצמו דירה נורמלית. קינן התרוצץ
והשיג בשבילו זכויות ומשכנתא.
דויד ולילה התחתנו כדי לקבל תנאי-
משכנתא נוחים יותר.
השניים קנו דירה בנווה־יעקב, שכונה
חדשה שנבנתה מעבר לקו הירוק, בצפון
מיזרח ירושלים. במשך שלוש שנים עמדה
הדירה ריקה. אפרתי לא היה מסוגל
לעבור לשם. אז, מכר את הדירה במחיר
מוזל לאחיו, ושוב היה זה קינן שעזר
לו לעבור לרובע היהודי בעיר העתיקה.
כאיש שנולד ברובע, היתה לאפרתי זכות
לקבל שם דירה, והוא ניצל זכות זו.
כל השנים לחצו עליו החברים להתחתן
והוא סירב. וכשהתחתן, לא סיפר
לאיש .״נודע לי שהוא התחתן רק לפני
שנה,״ סיפר משה, אחיו ,״וגם זה מחברים.
הוא בעצמו לא סיפר לי.״ משה גם
לא ביקר מעולם ביתו של אחיו ברובע
ולא ראה את אשתו.
״כשאני נולדתי,״ מספר משה ,״כבר
היה דויד בצבא הבריטי. כל אחד מהאחים
הלך בכיוון אחר והיחסים היו די
מרוחקים.״ לעומת זאת, היה דויד אפרתי
מגיע לכל ההופעות בירושלים של
אחיו, משה, רקדן באלט, ובשנים האחרונות
כוריאוגרף ומקים להקת הריקוד
קול ודממה.
על הדלת של קפה טעמו! נתלה ביום
הרביעי פתק גדול בכתב־יד :״קפה מעמון
סגור בעת הלוויתו של יקירנו דויד אפרתי
ז״ל.״ כל חבריו התכנסו בבית־הקפה
בשעת הצהריים ויצאו יחד להלוויה
כולם היו המומים, מסתכלים בטקס־הלוויה
כלא מאמינים. הם לא רצו לקבל
את העובדה המרה שאפרתי לא יישב
יותר וישתה. דויד, דמות כל־כך יציבה
ובעלת נוכחות כל־כך חזקה ומעוררת-
אמון, לא ישב עוד עם כוס אקסטרא־פיין
בידו, מחייך. גברים ונשים פרצו בכי
ליד הקבר הטרי.
בתום ההלוויה הלכו כולם, בקבוצה
אחת מלוכדת, לביח־האמנים. האבלים מילאו
את המקום .״תיכף יבוא אפרתי!״
אמר מישהו, לפני שלגם את הלגימה הראשונה
מכוסית הקוניאק.
בתוך זמן קצר היו כולם שתויים. כאילו
רצו להטביע את יגונם בכוס, וכמה
שיותר מהר. זר, שנכנס במיקרה למקום,
חשב שחוגגים אירוע משמח. האנשים
שקברן לפני שעה קלה את ידידם הטוב
ישבו, אכלו והשיקו כוסיות. כולם דיברו
עם כולם, כאילו רוצים להדחיק את
ההלם. אך דבר לא עזר. ההלם עמד באוויר.
אפילו ענני האלכוהול לא גירשו
אותו אלא נספגו בתוכו.
״זה עצוב, אין לי מה לומר, יש אנשים
שהכירו אותו טוב ממני.״ אמר יו־סל
ברגנר, כשנשאל על דויד אפרתי.
בביתו של אפרתי תלויים כמה ציורים
של ברגנר, שהזמין אותו לכל תערוכה
שפתח.
״דויד לא רצה שיכתבו עליו,״ אמר
דויד ברונשטיין. חברו הטוב של אפרתי
ומהיחידים שביקרו בביתו .״אולי בעוד
שנה, אוכל לספר סיפורים על דויד.״
כולם אמרו שעמוס קינן, חברו מלח״י,
הכיר אותו הכי-טוב. אבל קינן, שהתחיל
יחד עם אפרתי לכתוב ספר על לח״י,
אינו בארץ.
— הס ה הג דו ד
(המשך מעמוד )5
שאיש לא דיבר עדיו השבוע:
אם הועברה הצעה היסטורית זו
באמצעות ״צינורות דיפלומטיים
אמריקאיים׳׳ ,כפי שנידה שריר,
מדוע דא נידו האמריקאים את הדבר
עד היום? איזה עניין היה
להם להסתיר מידע חיוני זה ץ
גיו חג ה עכשיו
^ הצעה של אש״ף לא מנעה ולא
עיכבה, כמובן, את ביצוע ההחלטה
של שרון לפלוש ללבנון.
יתכן נם ההיפר: שעצם העלאת
ההצעה הזאת על־ידי אש״ף
החישה את ביצוע הפלישה.
מבחינת שרון, ההצעה האש״פית היוותה
סכנה חמורה. היא היתד. עלולה להשמיט
את הקרקע מתחת לתוכניח־המילחמה, שמנוי
וגמור היה עימו לבצעה.
אילו התחכם אש״ה ופירסם
הצעה זו כרבים, אי־אפשר היה
לגנוז את המידע הזה כישראל.
ואילו פורסם הדבר כישראל —
האם ניתן היה לשכנע את הציבור
שצריכים לצאת למילחמה? האם
ניתן היה לשמור על המוראל של
חיילי צה״ד כימי־המילתמה הראשונים?
האם יכלה האופוזיציה
לתמוך כמילחסה כזאת?
אם חשש שרון כי מידע זה יתגלה
תוך ימים מעטים, היווה הדבר תמריץ
יוזמת השחם של
סוטאוו׳ וההצעה
להסנס אי־התקפה
גוגו שתיהן לתוצאות
הפונות: הן שינועו
את בגין ושחן
לפתות נהתתפה !
חזק מאוד מצית לצאת למילחמה מייד.
בטרם יהיה מאוחר מדי.
אם תמכה הממשלה האמריקאית — או
חלק ממנה -בכוונתו של שרון לפלוש
ללבנון, הרי מסירת הצעה זו ״בצינורות
דיפלומטיים אמריקאיים״ היתד, הזמנה ל-
מילחמה.
מבחינה זד, השפיעה ההצעה להסכם
אי-התקפה כמו יוזמה שניה, שהתפתחה
בד בבד עימד, באותם הימים: הכרזת
אש״ף על הכרתו במדינת־ישראל.
כפי שגילה העולם הזה ( )2342 עוד במהלך
המילחמה, היה הד״ר עיצאם סר־טאווי,
מנהיג מחנה־השלום באש״ף ומקורבו
של יאסר ערפאת, מוכן להצהיר כי
אש״ף מכיר בישראל. במשך חודשים
התנהל משא־ומתן על צורת ההכרזה ו־עיתוייה,
בהשתתפות נשיא תוניסיה ושר־החוץ
האמריקאי. לבסוף נקבע המועד:
14 ביוני .1982 שבוע לפני כן פלש שרון
ללבנון.
רבים מאמינים עתה כי עיתוי המיל־חמה
היה קשור ביוזמה זו. בשביל שרון,
וגם בשביל בגין, יוזמה כזאת של אש״ף
היתה בבחינת אסון. היא היתה עלולה
לגרום להתפתחות, שהיתה מעלה את הדרישה
שישראל תוותר על הגדה והרצועה
— כפי שאכן קרה אחרי מילחמת־לבנון,
כשפירסם הנשיא רונלד רגן את
תוכניתו. אמריקה היתד, עלולה להכיר
באש״ף, התהליך המדיני היה מקבל תנופה
אדירה, וישראל לא היתד, עוד יכולה
להתכחש לכל מגע עם אש״ף, בטענה שזהו
״אירגון מרצחים״.
כך קרה שיוזמת־השלום, הקשר
רה כשמו שד סרטאווי, וההצעה
דהסכם אי-התקפה גרמו שתיהן
לתוצאות הפוכות מאותן שהת
כוונו אדיהן. הן שיבנעו את כנין
ושרון סופית שצריכים להתקיף
מייד•
התוצאה רשומה על קיברותיהם של 456
חיילים ישראליים, שנהרגו עד כה בלבנון.
מדדש שיש מחו״ד
(המשך תעמוד )30
נסת, הוא לא עשה שוס בדיקה ז
בר־גר א: לא נכון. הוא עשה בדיקות,
אבל אף פעם לא הגיש בכתב.
למרות שביקשתי ממנו עשרים פעס. אז
אני באתי למועצת־המנהלים. אני, לא
אדון ארצי ולא אף אחד, ולא אדון
רנר ואמרתי — צריך. ל מה! מה זח
מבקר־פניסז הוא צריך — לי — לדווח.
דבריו של בר־גרא עומדים בסתירה
מוחלטת לדבריו של הממונה עליו, חבר־הכנסת
צבי רנר. באוזני העולם תזה
טען רנר במפורש כי המבקר הפנימי
החדש — רואה־החשבון יעקב ויטקובסקי,
— מונה בעיקבות פנייתו של חבר־ה־כנסת
רנר. חבר־הכנסת רנר דבק בדבריו
גם אחרי שהעולם הזה השמיע באזניו
את גירסתו של בר־גרא.
המינוי הפיתאומי של המבקר החדש,
אחרי שבמשך שנתיים לא נערכה ביקורת
בחברה, נעשה רק אחרי שהתחילה
חקירת העולם הזה בפרשה.
עניין הביקורת החדשה אינו נותן מנוח
לבר־גרא. המנכ״ל אומר על כך מילים
מפורשות למדי.
בו״-גרא: כשהם (רואי־החשבון ה חדשים)
באו לפח ביוזמתי, אמרתי
להם: רבותי, אני מכיר את ההנדיקאפס
(חסרונות) שלי, אני גאון קטן בניירת
האדמיניסטרציה.
ה עו לםהזה: אמרו לנו שאתה
״איש שלא כותב״.
בר־גר א: זה לא טוב, אני מודה
ואני מכיר.
ה עו לםהזה: למה 1
בר״גרא: זה לא פיין, מה ששאלת.
אני יודע למה ! אני בנוי ככה, כל ה חיים
אני ככה. בסדר. הוא (רואה-
החשבון) התחיל לעשות את זה, והוא
בא אלי ואומר לי: אני, גן־חיות כזה
עוד לא ראיתי. עומדים בתור מתנדבים
כדי להלשין ! אז כנראה שיש פה סיבות
לזה, רבותי. אני כל-כך מכוער, רבותי ז
יש סיבות לזה.
ה עו לםהזה: אבל שנתיים לא היה
איכפת לך שאין ביקורת פה ז
בר״גרא: חיתה ביקורת.
ה עו לםהזה: איפה ז תראה את
הדו״ח.
לבר־גרא לא היד, שום דו״ח־ביקורת
שהוא היה יכול להראותו. כפי שהוא
בעצמו אמר: היתד, ביקורת, אבל מסקנותיה
מעולם לא הוגשו בכתב, וכנראה
גם לא בעל־פה.
העולם הזר! פנה אל הממונה על החברות
העירוניות בעיריית תל־אביב, הד״ר
הנרי שרון. שרון הסביר כי מינויו של
הפקיד הבכיר יעקובוביץ כמבקר חברת
מוכז־הירידים נעשה בעיקרו כדי שאפשר
יהיה להשלים את משכורתו של יעקו־בוביץ,
כפי שהדבר נעשה גם לגבי פקי דים
בכירים אחרים. שרון הודה כי בחודשים
האחרונים יעקובוביץ ״כמעט לא
עבד״ בחברה — אבל הוא המשיך לקבל
ממנה שכר ״להשלמת משכורתו״ .לדברי
שרון, לא רנר ולא בר-גרא אחראים ל-
החלפתם של רוזנשטיין ושל יעקובוביץ,
אלא הוא עצמו, פשוט משום ״שהגיע
הזמן״.
נראה שבר־גרא חושש למדי מן הביקורת.
העולם הזה פנה אליו בעניין זה.
ה עו לםהזה: ראו אותך בזמן ה אחרון,
ככה אומרים לנו, מבלה שני
לילות באגף לחנהלת-החשבונות שלכם.
ב ר-גרא: בבקשה ז
ה עו לםהזה: ששני לילות, השגת
את המפתחות של הבניין שבו יושבת
הנהלת-החשבונות.״
בר־גו״א: לא לקחתי את החשבונות.
עו לםהזה: לא אמרנו שלקחת
את החשבונות. אמרנו שחיית באותו
בניין שני לילות, או לילה.
ב ר-גרא: אני לא הייתי ב״מרכז-
הירידים״ ,כולל הנהלת-החשבונות, לא
פחות ולא יותר מכפי שהייתי בשנתיים
מאז שאני מנכ״ל.
ה עו לםהזה: אתה היית שם בבניין
בשעות הלילה 1
בר־גר א: אני במשך השנתיים האחרונות.״
עו לםהזה: לא, לא השנתיים
האחרונות. אני מדבר על השבוע האחרון•
בר־גר
א: לא, זח חשוב. אני מדבר
דווקא על השנתיים, כולל עד היום.
אני מגיע בכל מיני שעות ביום ובלילה
לבדוק דברים ב״מרכז-הירידים״ ,זה הנוהג
שלי מהיום הראשון.
העולם הזה: וגם השבוע הזה ז
ב ר-גרא: נכון, אבל לא דווקא ב-
הנהלת-חשבונות.
העולם הזה: לאו דווקא, אבל גם.
בר״גר א: לא, לא, לא.
העולם הזה: היית או לא חיית 1
ב ר-גרא: איפה !
העולם הזה: בחנחלת-חחשבונות.
בר״גר א: מה זה 1אני מנכ״ל החברה,
ואני מגיע לכל מקום איפה שאני
מוצא לנכון, בכל רגע שאני מוצא לנכון.
סגן-יו״ד
החברה לפחם!
ף מיסגרת המישרות והתפקידים
״ שהשפיעה המיפלגד, הליברלית על
יעקב בר־גרא, הוא מונה גם כחבר ב־מועצת־ר,מנהלים
של החברה הלאומית
לפחם, והיו שמועות ששר-ד,אנרגיה והתשתית,
יצחק מודעי, לפגי שהוא הוחלף
על־ידי השר יצחק ברמן, ביקש למנות
אותו כמנכ״ל החברה.
מי שהיה הנספח הכלכלי של השגרירות
הגרמנית בארץ, וולטר באומר, פנה
אל בר־גרא במיכתב בעיקבות שיחה ביניהם
בענייני פחם. במיכתב כותב באומר,
בין השאר :
״מצאתי שחילופי הרעיונות בינינו היו
מרעננים ומאלפים. כזכור לך, שוחחנו
על הפחם הגרמני, מיסחר הפחם והשימוש
בו בגרמניה. בתפקידך כסגן־יו״ר החברה
הישראלית החדשה לפחם, ביטאת את ה־מישאלה
לבקר אצל פירמות ואירגונים
בגרמניה, הפעילים בתחום זה.״
בשיחה עם העולם הזר, הכחיש בר-
גרא שהוא ערך בגרמניה פגישות כלשהן
בענייני פחם. אך העולם הזה התעניין
דווקא בתוארו של בר־גרא, כפי
שהוא מצויין במיכתב.
ה עו לםהזה: אתה הצגת את עצמך
כסגן־יו״ר החגרח 1
ב ר־גרא: אני לא הצגתי את עצמי...
העולםהזה: אז מי הציג אותך ז
בר״גרא: אין לי מוטס תראה, הדברים
האלה הם כל״כך ...אצל הגרמנים
והאוסטרים שואלים אותך לפעמים אם
אתה פה, ואתה אומר בפרוש לא, וקוראים
לך דירקטור, או דוקטור...
מן העובדות שבשתי הכתבות האלה
מתעוררות כמה שאלות:
• מי משקר? איש לח״י אנשל שפיל-
מן, הטוען שבר־גרא לא סייע לו בהעברת
לח״י לשורות צד,״ל — או בר־גרא,
הטוען שעשה זאת?
• מי משקר ז עזר וייצמן, יעקב אר־נץ
ועמי קמיר, הטוענים שלא הם דאגו
לשלוח את בר־גרא בשליחות מישרד־האוצר
לגרמניה — או בר־גרא, הטוען
שהם היו מעורבים בכך?
• מי משקר? ראש-העיריה שלמה
להט, הטוען שהוא לא דרש שיתקינו
שיש מתוצרת חוץ למרכז-הקונגרסים —
או בר־גרא, הטוען שהדבר נעשה לפי
דרישת ראש־העיריה?
• מי שיקר? סגדראש־העיריה יצחק
ארצי, שטען כי בר־גרא אמר לו שהוא
מקבל מחברת קאל כרטיסי־טיסה כמעט
בחינם — או בר־גרא, הטוען שלא היו
דברים מעולם ז
• מי משקר? חבר־הכנסת צבי רנר,
שטען כי המבקר החדש לחברה שבר־גרא
עומד בראשה מונה ביוזמתו — או
בר־גרא, הטוען שהמבקר מונה מיוזמתו
שלוז
• מי משקר? הנספח הכלכלי הגרמני
וולטר באומר, שפנה אל בר־גרא כסגן-
יו״ר החברה הישראלית לפחם — או בר־גרא,
הטוען כי זהו מינהגם של גרמנים
ואוסטרים ז
• מתי אומר בר־גרא את האמת?
כשהוא טוען כי מעולם לא היה לו קשר
ישיר עם סוכן של החברה האיטלקית
שמכרה כיסאות למרכז־ד,קונגרסים — או
כאשר הוא מודה שנפגש עם סוכן כזה
באנטוורפן?
האם יתכן שיעקב בר־גרא ביש־המזל
היה מוקף במשך כל חייו — ועכשיו
יותר מתמיד — באנשים שאינם דוברים
אמת?
שלמה פרנקל ומרסל זוהר 1
ענת סרגוסטי
העולם הזה 2368
וזזזזז ד ח
מאת מאיר תדמור
ה בו רסה
השבועהח יותר
השבוע שעבר וגם השבוע יירשמו
ככל הנראה כמעניינים ביותר ; תחילה
נעסוק בחלק הגיאוגרפי שהוא בוודאי
מעניין ולו רק מהסיבה שכמעט לא
תאמן — ההחלטות על מה שיקרה ב בורסה
בסלו בבריסל, בירת בלגיה עם
נסיעתו של אליעזר פישמן למשחק הכדורסל
של מכבי תל־אביב עם
צה־אס־קא־מוסקווה. הוא השאיר הוראות
ברורות לקלוט היצעים במניות מירב,
הסנה, ספנות והספקה וישפרו. אלה שנשארו
בארץ היו מודאגים, ולכן השאיר
סישמן את מיספר הטלפון שלו במלון
לכל הדואגים. ביום הרביעי עלו ההיצ
כן־שחר
חמישי,
יכלו למנוע את התפטרותו הסופית.
ההחלטה היתד״ שמקבלים את כל
ההצעות של ד״ר מאיר חת.
כבר למחרת הורגש ה״פרופיל הנמוך*
של קרנות בנק־לאומי. אי-בהירות בקרנות
של דיסקונט, ו״עסקים כרגיל* בקתות
של הפועלים. ביום הרביעי והחמישי
ירדו התשואות בבל קרנות הנאמנות.
ביום החמישי אחרי־הצהריים קיבל
דירקטוריץ הבורסה את כל הצעותיו של
ד״ר מאיר חת, והוא הודיע שהוא חוזר בז
מהתפטרותו. נקבע גם לוח־זמנים לביצת
ההצעות. ביום השישי בבוקר התכנסו
כל מנהלי הקרנות של הבנקים׳ בלישכתו
איינהורן
ביום השישי בערב • ,במיסגרת השבוע
— יומן האירועים של הטלוויזיה, הסביר
נשיא האוניברסיטה של תל־אביב, פרופ׳
חיים בן־שזזר. המועמד של המערך ל-
שר־האוצר, כמה רע בארץ! אחתו הופיע
פועל באחד המפעלים באזור
!תל־אביב וסיפר כמה טוב לו שיש בור־סה.
המאפשרת לו לשלם לגננת ולעוזרת
ועדיין לחיות טוב ממשכורת נטו של
. 14 אלף שקל לחודש. אחריו הופיע
שלמה אליהו, מנכ״ל תברת-ביטוזז, והס-
ביר שצתך להיזהר, אולי הבורסה תתמוטט׳
וגם אם לא — אז לא יזיק!
ואחת בל אלד, באד, השבת.
ד״ר חת
אליהו
מת קורה ומה יקרה למשקיעים בבורסה של תל־אביב
עים לקבוצת ריגר־פישמן 20 מיליון דולר׳
ביום החמישי 25 מיליון דולר! בין
שעת סיום המיסחר בבורסה של תל-
אביב ותחילת המישהק בבריסל היה קו
הטלפון בין שתי הערים פתוח כשעתיים
רצופות. ביום ראשון חזר אליעזר פיש־מן
וכינס את החבר׳ה והחליט שהשוק
לא יפול.
ביום השני בבוקר התכנסו ראשי הבנקים
במישרדו של יו׳׳ר הנהלת בנק-
הפועלים גיורא גזית לפגישה, שאליה
החסן ד״ר מאיר חת, שהיה אותה שעה
על תקן של מתפטר, שרק הבטחות חד-
משמעיות של ראשי הבנקים, להורות
לנציגיהם בדירקטוריון הבורסה לקבל את
הצעותיו, בישיבה הקרובה של יום ה־
מניה
אשכנזו־ספרדית
בשבוע
שעבר כתבתי איזה קטע נחמד
באמת על מניות חדשות. הצרה היתד,
שזה היה בסוף הכתבה על הבורסה, וכפי
הנראה בדפוס קצצו, בלי לשאול אותי,
ותיכף תבינו איזה אבידה זו היתד, יכולה
להיות.
יש כל מיני סוגים של מניות בבורסה :
יש מניות בס־רה. כמו למשל אי-די־בי,
יש גם הרבה מניות רגילות, הרוב! יש
אופציות, שיטרי־הון ואינתת־חוב להמרה
ועל־־שם ולמוכ״ז. עד כאן סוג המניה
ומה שהיא מקנה לבעליה. יש גם מניות
בעלות ׳אופי: למשל כבדות, קלות, חופשיות׳
צפות, ספקולטיביות ומניפולטיביות•
מסובך. האז יש גם נכסיוח, עם
מכפיל נמוך ולהישך. יש עם זכויות ובלי,
עם דיווידנד ובלי כמובן, מניות סחירות,
בעלות סחירות גבוהה ובעלות סחירות
נמוכה. יש מניות שכמה מהתכונות האלה
צמודות אצלן דש כאלה שאצלן זה עניין
של הקופה והקרן שמריצה אותן. עד
כאן. עכשיו נעבור לעיקר.
מתברר שבכורסה של תל־אביב מצויות
מניות הנמנות על שני סוגים חדשים,
בלתי ידועים עד כה, שנתגלו רק לאח-
של מנכ״ל בנק לאומי, לדון על מדיניות
חדשה. למעשה, לא נקבעו דברים בת־ריס
אך המסר היה ברור: איך מורידים
אח השוק מבלי להפיל אותו.
הליכוד
לא יחן!
למה הכורסה לא כופלת? אף אוזד
לא חצה שתיפול, כולל הממשלה. אין
מה לעשדת כעודפי־הכפפים. מלכד כמוכן
להשקיעס בכורסה. כתתילת פברואר
טקכלים מפוני הפיתחה תשלום אחחן
על חשבון הפיצויים. לאן יגיע הכסף?
יצטרף אל אתיו בבורסה. בסוף פברואר
יגיעו לפידיון למעלה מ־ 20 מיליארד
שקלים של תוכניות־חיסכון. לאן יגיעו
אלה? לבורסה כמובן.
צריך שיקרה אירוע יוצא מגדר
הרגיל כדי לגרום למהמרי הכורסה,
הסוגים היום כין 300 אלף
ל־0ט 5אלף איש, לצאות מהכורסה ן
וגם אז ייצאו ושוב יחזרו. הכורסה
הפכה דחלק כלתי־נפרד מאורח ה חיים
של הישראלי המצוי כל מי
שינסה לפגוע כה, מתחייב בעתידו
הפוליטי. זה טוב ונכון לגבי ממשלת
הליכוד, זה טוב ונכון עוד
יותר לגבי המערך.
רונה ואין במותן בשום בורסה לניירות־ערך
בעולם כולו.
כדי להקל עליכם, אני מבקש לדעת
מה לדעתכם המשותף בין אקרשטין, תקנו,
פויכטוונגר ויספידר ולווינשטין ז
נו, מהו המשותף ז נולן, פרט לאחת,
חן מניות אשכנזיות והתכונה המאפיינת
אותם היא — עליות שערים. יש רק
מניה אחת שגם עולה וגם יורדת! נא
לשים לב. משולם־לווינשטין, חצי ספרדי,
:חצי אשכנזי. פעם עולה פעם יורדת.
!ושומר כספו וחוסו ממונו ירחק מד׳
אמותיה. אלא אם כן ידוע לו בברור
איזה חצי הגייע תות.
ואני ממשיך לתמוך בבחירתם של הרבנים
הראשיים לכהונה נוספת. אמן,
ולוואי ויבחרו וימשיבו לברך על המניות,
האשכנזיות ו־,ספרדיות כאחד ועל המחזיקים
בהם. כן יהי רצת.
יום הראשון. המתח כסניפי ה־כנקים
גוכר. הוראות־מכירה שד
הציכדר הרחב. כדי סרבאות ה חשש
מקנן: הכורסה תיפרד, מוטכ
דהיות כחוץ. מקורכי הכורסה יצאו
ככר בשכוע שעכר והתחפרו ב־תס״סים
(תעודות פיקדץ סחירות),
מחכים. מתחיד המיסחר ככורסה :
כשעה 2ככר כרור דכודם שה-
כורסה עמדה כמיכחן. היא ירדה,
א כד דא נפדה.
שוב מתגנבת •ד,תיקווה, הבורסה תחזור
ותחגוג. ראשוני המשקיעים המתוחכמים
כבר קנו ביום ראשון. המקורבים יקנו
ביום השני והיתר ביום השלישי.
יעוץ טלפוני מואיר בשבוע שעבר כתבתי על סילאי־הטלפון
בישראל. לצערי שסחתי לציין
שזה היה חלק א׳ .ועכשיו תרשו לי
להציג בפניכם את חלק ב׳ שהוא, אני
מבטיח, לא פחות מעניין.
אתם בוודאי זוכרים, שלחבר שלי החליפו
את הטלפון — לא את המכשיר,
את מיספו״הטלפון — במיטגרח מיבצע
שכונתי של מישרד־התיקשורת, שהחליף
את כל מיספרי הטלפון בשכונה. קורה.
הנה, למשל, ב&תח־תיקווד, החליפו את
כל המיספרים לשבע ספרות, כמו באמריקה!
בשכונה של החבר נשארו שישה
מיססרים, אבל מד — ,יותר גדולים.
קודם היו שני המיספרים הראשונים
מתחילים ב* ,22 או , 2 3עכשיו הם מתחילים
ב־ 28ו־ .29 ועוד משהו: גם שני
המיספריס האחרונים שונו.
בזכור לטוב, התקין מישרד־התיקשורת
תקליט וכל פי שחיע למיספר הישן, התקליט
צייד אותו במיטפר החדש. יפה,
מתקדם, יעיל וחסכוני. אחרי כמד, שבד
עות התעייף התקליט והפסיק להסתובב
על צירו. נו, מה אתם חושבים עשה
מישרד־התיקשורתז כלום, או כמעט
כלום. מי שמצלצל למיספר הישן נענה
בצליל חיוג רגיל, אך אין מי שיענה,
כי החיוג מחובר לרשת של שרותי־הטלפון
ששכחו לנתקו. ואז, מה קורה
למי שמצלצל לטלפון הישן ולא נענה?
״נו, הם ודאי נסעו לסקי בשווייץ, אבל
מד, זה, שכחו לחזור!״
יש לי הצעה יוצאת מגדר הרגיל ל־שרותי
הטלפון. אני לא בעל הרעיון
המקורי ! הוא הועבר אלי באמצעות
חבר אחר, שזה עתה חזר מקינשסה,
בירת זאיר. שם, הוא מספר לי, כש מחליפים
מיספר טלפון וד,תקליט של
הפיספר החדש נשחק מרוב שימוש —
שיפו לב! — יש תקליט חדש, האומר:
מיספר הטלפון אליו חייגת הוחלף, נא,
פנה למודיעין, חודה.
יש גם מיקרים אחרים, למשל :
אם הכית שכד היה הטלפון הוחרס
על־ידי השליט המקומי, עוגה הטלפון
ומציע לפנות למדדיעץ מיוחד,
וכאן מסבירים למטלפן, שכעל
הטלפץ נשלח מטעם המדינה, להשתלמות
בהקלטות טלפוניות
כישראל, שהיא מן המתקדמות
כשטח זה כאסיה ובאפריקה, להוציא
יפן.
מציל אלקטרו],
יד,יד, עוד המשה לא פחות מעניין.
מי שחושב שרמת־חיים נמדדת על-פי
הדגם של המכונית, או מיספר המפלסים
של הווילה — טועה.
יש. יש דבר חדש׳ מיתקן חדש, וזד,
לא טלפון במכונית ואפילו לא טלוויזיה
״בילט אין* במכונית. מציל אלקטרוני.
שזה עתה הגיע מארצות־הנרית, וכבר
נמכר לכל דורש בישראל. א מ רנו דורש.
השאלה היא מי הם הדורשים. התרשים
הם אלה שמקיימים רמת־חיים, ויש להם
בריכה וממשדר־מקלט המחובר לרשת•
החשמל בבית. תשאלו בשביל מה צריך
את ז הז שאלתם, ובכן, ברגע שנופל
למי הבריכה גוף זר. כמו למשל, תינוק
שלא מלאה שנתו, כלב שנבהל מהדוור.
או סתם הבן של השכן, בקיצור כל גוף
שמישקלו יותר מכמה קילוגרמים, מופעלת
אזעקה שאינה נגמרת אלא כשמוצי
חוץ
מארבעה מפלסים בווילה גם בריכת־שחיה.
ועכשיו
למיתקן עצמו. מציל אלקטרוני
המורכב ממצוף חופשי השט על פני ה־
אים את המצוף *־.בריבה, או את הגוף
שנפל לתוכה.
טוב להצלת ילדי בעלי וילות־בריכות
וילדי קיבוצים.
! — 11 1 — 1ו - 619
ספורט כדורסל האדומים ג׳צחז נוע!אחותי
ביום ראשון אחרי מישחקי הדרבי ה־תל-אביבי
בכדורסל בין מכבי והפועל
תל-אביב, ניגש יושב-ראש קבוצת מכבי,
שימעון מחרוזי, למנהל הפועל, יורם
קבה, .בעיני מיזרחי,״ סיפר רוזביץ,
״הפועל תל־אביב מצטיירת כקבוצה רוסית.״
שמע את השיחה אוהד הפועל,
צבי לקם, והוסיף, :אם כך, אז במישחק
הראשון ניצחנו, כי אז הרוסים ניצחו.״
כדורגל
שדף מקו שו די צ ר *
לדויד (דוביד) שווייצר, מאמנה של
קבוצת הכדורגל מכבי תל-אביב, יש
מאמן שרף
מועמד מתאים
עסקן מיזרחי
הפועל — קבוצה אדומה
(.פיקו״) רוזביץ ואמר לו :״פעם
כבר ניצחנו את האדומים השבוע,
ארו עוד פעמיים.״ שני המישחקים
אים של מכבי היו מול צה־אס־קא
אחת נשהבמוס־
הסכם
למשך שנה עם הנהלת הקבוצה.
ואופציד. לשנה נוספת. אך במכבי תל-
אביב לוקחים בחשבץ שיכולות להיות
הפתעות לכיוונים שונים, עם המאמן
הנחשב בין הידועים בארץ, ולכן החליטו
כבר עתה — בעיצומה של עונת ה כדורגל
— להבטיח לעצמם מאמן רציני
לשנה הבאה.
מי שבא בחשבון, אם שווייצר לא
ימשיך, הוא מאמנה הוותיק של קבוצת
בני-יהודה, שלמה שרף. בשיחה עם אחד
האנשים החזקים של מכבי תל-אביב
תחוית מאמני
את מישחקי גביע המדינה שייערכו
בשבת הקרובה, ואת מישזזקי
הליגה האנגלית הראשונה חחים השבוע
המאמן הלאומי יוסף (יוסל׳ה)
מירומוביץ ודויד (דוביד) שווייצר.
*ווו ייצר
מירמוכיץ
מישחקי ה שב ת
. 1הפועל חדרה — בית־ר רמלה
.2הפועל אפיקים — הפועל תל־חנן
.3הפועל ראשוך־לציון — הפועל נצרת עילית
.4מכבי שפרעם — הפועל בית־שמש
.5הפועל פתודתיקווה — הפועל בית־שאן
.6מכבי הרצליה — הפועל עבו
ד. הפועל מרמורק — הפועל קריית־אונו
.8אסטון וילה — מנצ׳סטר סיטי
.9מנצ׳סטר יונייטד — נוטינגהם פורסט
.10 נוריץ׳ — אברטון
.11 מטם קאונטי — ארסנל
.12 סטוק־סיטי — איפסוויץ
.13 ווטפורד — סאות׳ האמפטון
מירמובי
שחיצר
בשבוע שעבר הצליח שמואל ימקוכסץ לנחש שש תוצאות
נכונות ואילו גרשון דקל ניחש חמש.
נאמר, שאם שווייצר לא ימשיך שרף
יהיה המועמד המתאים.
אך יש להניח ששווייצר לא יוותר
בקלות על החוזה השמן שיש לו עם
מכבי תל־אביב.
ההיגלור ד א הצדית
את עמנואל שפר, המאמן הלאומי ב עבר,
הביאו לבית״ר ירושלים כדי לנסות
למצוא את הנוסחה שתביא ניצחונות לקבוצה.
למרות נסיונות השיקום הבלתי
פוסקים שנעשו בקבוצה בחודשים האחרונים,
כמו החלפות מאמנים והנהלה,
לא הצליח שפר להביא את הנקודות
שהיו מבטיחות לו סכום של יותר ממיליון
לירות.
שפר נחשב לשועל ותיק בשטח ה
הכדור
העגול של זיווה
אוהדת בר־נם
אליפות משולשת
,השופט הזה לא פייר,״ נשמעה
פתע צעקה, במישחק השבת של
פועל וזל־אביב מול מכבי חיפה,
נערך בבלומפילד. איש מהצופים
היה נותן ליבו לכך, לילא הבחינו
קול נשיי, שפרץ מיציע־הכבוד.
להשלא ב תחת
מיטדיה ורודה ישבה גברת מהודרת.
עטופה במעיל מעק שחור, ואצבעותיה
מכוסות בטבעות יהלומים.
מרובות בהתרחשויות שעל המיגרש הגוצי,
מבלי להתייחם לעשרות העיניים
שננעצו בה בסקרנות, המשיכה הגברת
בהערותיה.
לא בכל שבת פוגשים האוהדים של
שער מס׳ £גברת מכובדת הצועקת
כמוהם. זיווה בר־נס גזלה את תשומת־הלב
שדרתה צריכה להיות מוקדשת ל״
מישחק החיוור שהפגינו השחקנים. היא
גם פיצחה גרעינים ולא חששה להשתלב
באווירה הכללית. כי הכדורגל עבור
זיתה, שנחתה עלינו הישר מלוס־אנג׳לם,
הוא תחביב ותיק, שאותו היא
מספחת כבר קרוב ל־ 20 שנה. גם ההיסטוריה
האישית שלה תעיד על כך.
מככי רדס־אנג׳לפ. היו אלה אנשי
טוטנתאם, הקבוצה האנגלית המוכרת לישראלים
רבים, שמשכו לראשונה את
ליבה לספורט הגברי. אז היא עבדה
׳במלון ן אכדי־ה, והאורחים האנגלים שהתלהבו
מהישראלית היפה מיהרו לשלוח
לה כרטיס־טיסה וגם לארחה במשך כשבועיים
באנגליה. מאז היא הפכה משוגעת
לספורט הכדורגל. כשהתגלגלה מאוחר
יותר ללוס-אנג׳לם, היא חיפשה
מה יש לעיר האמריקאית להציע לה
מבחינת הכדורגל.
זיתה מצאה קבוצה חובבנית עלובה,
המורכבת מישראלים, וחסרת כל רוח־לחימה,
.רק להפסיד לגויים הם ידעו,׳׳
צחקה זיווה בהפסקה של המישחק ב-
בלומפילד. היא החליטה לחזק ולטפח
את השחקנים במילחמותיהם פול הגויים. קבוצה היתד.
מכבי לוס־אנג׳לס
ותיקה, שישבה עמוק עמוק בתחתית
טבלת הליגה החובבנית, עד שהגיעה
זיווה. בקבוצה היא מצאה את בעלה,
גידעון, וביחד הם התלבשו על הכדורגלנים.
גידעון הפך לנשיא האגודה
היהודית, והניהול של הצמד הביא להם
במשך שבע שנים רצופות את אליפות
אמריקה בכדורגל חובבני. זה בהחלט
סיפק את זיווה.
שיא השיאים היתד, שנת .1976 אז
זכתה מכבי לום־אנג׳לם באליפות משו לשת.
גם גביע קליפורניה, גם אליפות
וגם גביע בין־ארצי של בל אמריקה.
שווייצר זזטף שוק. השיטה של הזוג
היתה לאמץ ישראלים שביקשו ללמוד
בעיר האמריקאית ולא היה להם מספיק
כסף. גידעון בר-נס, שהפך לאיש־עסקים
מצליח סיפק להם מילגת-לימו-
דים מכובדת, תמורת השתתפותם הרצינית
בפישחקי הליגה החובבנית.
המסיבות והגשפים של קבוצת מכבי
הפכו לשם דבר בלוס־אנג׳לס .״עד
שהתחילו מאבקים על הכיסא של גירעון,
אז התחילו ענייני פוליטיקה ו־מאבקי־כוח,״
הסבירה השבוע זיווה. הכיסא
של גירעון קסם לעוד כמה אנשים,
וגירעון החליט לפרוש. מאז חלה
הדרדרות ברמת־ההישגים של מכבי
לוס-אנג׳לס, לפורודרוחם של הזוג. אבל
עוד לפני כן הספיקה זיווה לארח את
המאמן הישראלי דויד שווייצר, שאימן
לפני כארבע שנים את בית״ר ירוש לים
.״שווייצר חטף שוק,׳׳ לדברי זיווה
כשתוצאת המשחק היתד 4:0 .לרעתו.
המישחק של הפועל תל-אביב שבו
חזתה זיווה, איכזב אותה קשות, .חשבתי
שהרמה בארץ יותר גבוה. אך
קשה להגיד, כי המיגרש היה בוצי והשחקנים
לא יכלו לתת מסירות אפק טיביות.
זה היה מרגש להיות בפישחק,
כי זה כדורגל וזה מהנה אותי.״
מאמן שפר
בלי מיליון לירות
כדורגל, והוא לקח את המשימה כהימור
כמעט בטוח. המאמן האמין שיצ ליח
להשיג את הנקודות לפחות במיש־חקי!
הבית. אך הוא סיים את תקופת
הנסיון וזכה רק ב־ 4נקודות.
אולי חוסר-ההצלחה של שפר היא שהחזירה
את המאמן המודח, אליהו עופר.
ת ח די ר?** מ ד צ חין
שחקני קבוצת הכדורגל הפועל רמודגן
אינם זוכים העונה בניצחונות מפוארים,
וגם מקום טוב בטבלת הליגה הלאומית
עדיין לא הצליחו להשיג. בכל זאת אין
הם נחשבים לשחקנים חסרי-מזל וכסף
לחלוטין. מנהלם, יוסי שטורוזמן, מפצה
אותם. שטורוזמן, שהוא גם בעל חברת
ברוקרים בבורסה, דנור, משקיע את כספם
של שחקניו ומשיג עבורם רווחים נאים,
שהם תחליף, זמני לפחות, למענקי הניצחונות.
שאותם הם חסרים.
העולם הזה 2368
החשש מירידת שערים בבורסה גוום נדודי שינה להרבה משקיעים.
נאשר עובדים בשבילו המומחים להשקעות -המומחים שמנהלים את
קרנות הנאמנות של בנק הפועלים -אתה יכול להיות שקט.
הם מתמצאים היטב בנבל הבורסה ודדשוחם ידע רב וניסיון עשיר
> בניהול השקעות.
לבחירתו קמות הנאמנות שלנו המתמחות במניות, באגרות חוב, במט״ח
או בשילובים שונים ביניהם. בקש מאנשי הבנק שלו מידע
על קרנות הנאמנות השונות של בנק הנועלים.
0־>ז180
״ 0 .י35
50.0״ .
׳׳״יעי! א
״״צ 16ד,
5000.0״
״.סד 5.0ד+
+10:1-0
״ 0ייצ—1 ׳1
שבט
תשמ ״ ג1 9 .1 .1 9 8 3 ,
מי ספר 2368
72 עמ1דים
שנ ה 47
המחיר 5 6 :שקלים (כולל גו..ע.מ).
אישפוו ליתר ביטחון