גליון 2370

הסוד שהכל מ סי להעלימו:

או רי

א בג רי

מדווח

כחסז הסוסו־ ה?ידח:

כתבתר.עועד ה א סו ר: ,

ויונים במארוקו

לא פורנוגרפיה!

״יבוא יום, והכל יכינו כי פעולתכם
למען מדינתכם חשוכה יותר
מכל פעולה אחרת,״ אמר חסין
ה־ ,2סלך סארדקו, ל־
\ ! ץ #נציגי סחנה־השלום ה־ישראלי.
אורי אבנרי
מדווח על הפגישות.

גליב ש 7 * 1וגימ

״העולם חזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת וחפינהדוז: תר־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 .־ 413 תאה־דאר 136 העורר
עדרדתבנית: יוסי שנון. רכז מערכת:
הראשי: אורי א מ רי * עדרך תמית
שדמה פרנקל •* עורכי כיתוב: תמי סוטוביץ דניורא נוימן • *ל-
סי מערכת: ביון צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סימון * מהדקת המודעות: רפי זכרוני * הסו״ל- :העולם הזח״
בע״ס. הדפסה :״הדפום החדש״ בע״ם, תל־אביב. הטבה :״גד״ בע״ט

בשבוע שעבר אירע מעשר. חמור.
בשעה 2בלילה, אור ליום הרביעי,
צילצל הטלפון בביתי. ענת סרגוסטי,
צלמת המערבת, הודיעה לי כי זה עתה
הגיע למישרד־המערבת צו־מניעה, שבו
אסר שופט בית־המישפט המחוזי להפיץ
את גליון העולם הזוז. הצו הוצא בהעד רנו.
במעמד צד אחד בילבד.
לא היתה לי בל אפשרות מעשית ל־היענות
לצו. גלימות העולם הזר, הופיעו
בחוצות תל-אביב בשעה חמש אחרי-
הצהריים, ובאותה השעה החלה חלוקתם
בבל רחבי הארץ. לא היה בידי להפסיק
את הפצתם.
הסתובבתי והמשכתי לישון. למחרת
בבוקר, בשעה , 11 נערכה ישיבה אצל
השופט יעקוב מלץ, שהוציא בלילה את
הצו בביתו. אחרי דיון. בוטל הצו.
לכאורה, לא נגרם שום נזק. אבל ב עיניי
זוהי פרשה חמורה ביותר, הטעונה
ביתר.
ביצה וחביתה
העילה להוצאת הצו היתה ידיעה
שפורסמה במדור תשקיף. היא דיברה
על משא־ומתן שהתנהל בין נאשם ב־מישפט־רצח
והפרקליטות.
אין ספק ׳בי עצם פירסום ידיעה זו
היתה טעות בשיקול. יש וידיעה כזאת
עוברת את כל שלבי הבקרה במערכת,
ורואה אור. זוהי טעות-אנוש, בלי זדון,
סן הסוג המתרחש מ ל מנגנון אנושי,
ובוודאי בכל מערכת של עיתון.
הידיעה נמסרה על-ידי כתבת העולם
הזר, לענייני מישפט, אילנה אלון, שהיא
עורכת־דין וכתבת אחראית ביותר. ל דעתי,
היא הכתבת המעולה ביותר לעג־ייני־מישפט
במדינה, ואני יודע שכמה
יזו.
שופטים נכבדים שותפים לדיעה
משום־מה לא חשה אילנה כי פירסום
ידיעה זו הוא ׳בגדר טעות, ואילו העור כים
השוגים, שהידיעה עברה בידיהם,
סמכו על הבנתה של הכתבת־המישפטנית,
ולא פיקפקו בכשרות הפירסום.
עד כאן הכל מובן. היה מובן אילו היו
עורכי-הדין של הנאשם, שראה את עצ מו
נפגע מן חפירסום, פונים אלינו ותוב עים
תיקון מיידי. מובן שהייתי נענה
להם בלי ויכוח. הייתי גם מבין אותם
אילו הגישו נגדנו תלונה או תובעים מן
השופט לנזוף בנו. היינו מקבל זאת ב אהבה
תחת
זאת אחזו בנשק פסול מעיקרו
— בקשה לצו למנוע הפצה של עיתון.
במדינה דמוקרטית, איני פעלה על דעתי
אמצעי פסול יותר. תמוה בעיני ששופט
מקבל על עצמו להוציא צו כז ה ועל
אחת כמה וכמה בלי בידוד ומבלי להז מין
את נציג העיתון. לפי תקדים זה
ניתן למנוע את הופעתו של עיתון יומי,
ולגרום לו לנזק בל-ישוער מבחינה כס פית
ומיקצועית. הנזק שעלול היה להי גרם
לשבועון לא היה קטן יותר. הצעת
העולם הזה 2370

השופט — שנכללה בצו־המניעה — לכ סות
את הידיעה בכתם שחור כמוה ב הצעה
להוציא ביצה מחביתה ולהחזירה
למצבה המקורי.
ב בי תר שנערך למחרת היום טען פרק ליט
העולם וחור אמגץ זיכרוני, כי צ ר
המניעה היה בלתי־חוקי מלכתחילה, מפני
שלא הסתמך על שום חוק קיים. למר בה
הצער לא נדון הטיעון המישפטי ה מזהיר
שלו. מסגי שהצד השני הסכים
למה שיבול היה לקבל בלי כל התה ליך
הזה: פירסום הוגן של תגובתו על
הידיעה המקורית (ראה תשקיף).
דגים מלוחים
מבחינתי לא הסתיים בכך העניין.
יש לברר עניין זה אחת ולתמיד. זה עיתון אינו דומה לסחורה. אין
צרור של נקניקיות או ערימה של רהי טים
ישנים, שאת הספקתם אפשר לדחות
ביום־יומיים.
עיתון הוא מכשיר חיוני בחברה הדמוקרטית.
הוא ממלא שליחות ציבורית,
עיכובו במשך יום כמוהו כגניזתו, בי
עיתון יומי אינו שווה בעבור יום אלא
בנייר לעטיפת דגים מלוחים. דינו של
שבועון אינו שונה. צו ״זמני״ גורם לנזק
שאינו זמני, אלא מוחלט ובלתי־ניתן ל תיקון.
הפצת
עיתון היא פעולה מורכבת ו מסובכת,
שבו עוסק מנגנון גדול בכל
רחבי הארץ ,׳הפועל על פי לוח־זמנים
מדוקדק, המחושב לפי דקות. עיכוב ה הפצה
גורם לא רק לנזק של מיליוני
לירות, אלא מחבל בעצם תפקידו של
העיתון. במיקרה זה אף לא דרש השו פט
ערבות מן המבקשים לכיסוי הנזקים.
הגליון האחרון של העולם הזה, שאת
הפצתו ציווה השופט למנוע, כלל את
הדו״ח על פגישת המישלחת הישראלית
עם מישלחת אש״ף, בראשות יאסר ער־פאת.
מאות אלפי אזרחים המתינו לדו״ח
זה, כדי לקבוע את דעתם על פרשה
שעוררה סערה ציבורית. מניעת הפצתו
של הגליון. ביגלל טעות מצערת בשי קול
לגבי פרשה פלילית כלשהי, היא,
לדעתי, מעשה חמור המלמד כי פעורה
תהום בין התפיסה של המערכת השי פוטים
ובין התפיסה של המערכת העיתו נאית.
מן הראוי לסתום פער זה לפני
שייגרם נזק חמור יותר.
בשעתו הוזמנתי על-ידי לישכ׳ת עורבי-
הדין להרצות על היחסים בין שתי מער כות
אלה. הזהרתי אז את הציבור, שכלל
שופטים בכירים, מפני השימוש קל-הדעת
בנשק צווי־המניעה נגד עיתונים. לדעתי
זהו מכשיר פסול לחלוטין — בכל מיקרה
ובכל הנסיבות — באשר מדובר בעיתון.
׳פרשת השבוע שעבר, שבה הופעל
נשק זה — ולא ביגלל עניין של חיים
ומוות למדינה, אלא בשל טעות שלא
יכלה להביא שום נזק — אך חיזקה
אותי בדיעה זו.

מי הרוויח?*

נוהגים להשוות את הכורסה ל־מישחק
רולטה — כפי שאפשר
להרוויח כה כך אפשר גם להפסיד•
אך גם ברולטה יש מי ש־תמיד
מרוויח. זהו
מפעיל הגלגל. מי הר־וויה
כירידת השערים
ככורסה ץ

.,מה שעורה

הפקולטה לשחיתות
המנהיגים הצעירים של הליכוד ושל התחיה
צמחו מתוך אירגוני הסטודנטים, הנשלטים
על־ידי הימין. ראשי הסטודנטים הם
חבורה של בריונים מפוק־פקיס,
שעיקר עיסוקם ב־קנוניות,
שחיתויות וקידום
על חשבון המטודנטים.

ח״נ רודה!״
יוסי ניצני, מנכ״ל
הכדרסה, מסביר ב־דאיץ
להעודם: הזה
*5ת הסיכות לירידה
התלולה בבור־פה,
מזהיר מפני שאינן השקעות
הימור
בלאגאן אגם הדיונים כוועדת־החקירה התגלה :
הממשלה שיקרה ביודעין, שרון ואיתן
התעלמו מהחלטות הממשלה ובע מד ת
זרועות המודיעין יש כפי־לויות
מזיקות. העולם הזה
מנתח את תיפקוד המער־כת
כזמן מילחמת־לכנון.

ו נו ת ן

עצות 1
זשקיעים.
בישרי המנהלת

שכד־טירח כ

אהוד אולימרט הסתבך בעוד שערוריה:
הוא דורש 10 אלפים דולר שכר־טירחה המוענים מאנשי־עסקיס,
ן 11 הם פנו אליו כאל חברכנסת
כדי לבקש סעד

בעניין שנראה להם ציבורי.

אץ מווחה
לקורבנו ת

אסירות כלא נווה־תירצה יצאו בטענות
נגד תנאי מאסרו, בקרב ה סוהרות
נוצרה תסיסה, ומ נהלת
הכלא פוטרה. מדוע
סולקה רעיה אפשטיין?
אנוניסס נחונשה

אחותה של שולמית שלי, שנרצחה
כרצח הכפול מס׳ , 2פרצה מעקות כבית
המישפט• היא המחישה את
סבל טישפחות הנרצחים,
הנשכחות כשחרוצחים הו פכים
לכוכבי המישפט.

1קשה לתאר את הבימה בלי יהודה
אפרו ני, שאחרי 50 שנות מישחק יצא
לחופשה מהתיאטרון. בשיחה עם העולם
הזה מספר אפרתי על צעדיו הראשונים
בתיאטרון הלאומי /הצלתו־תיו
תפילותיו, שהן, אולי,

הישגיו וכישלונותיו של
התיאטרון העברי בארץ.

מ דו רי קבוווי ם: תשקיף כמדינה
מה הם אומרים -

שבח וייס,
עוזי בורשטיין, דניאל רחמילביץ,
אילנית, ארל ויליאמס ודינו מנגין
אנשים עולם קטן — ובריטניה סיכתכים תשבץ הורוסקופ -מזל
אנשים כעולם
זה וגם זה

איראן, צ׳כוסלובקיה

השחקנית הגרסניה היפהפיה סי־ביל
ראוך, שכאה להשתתף כסרט
ההמשך לאסקימו לימון מספרת
על הקאריירה שלה כסולדתה,
על התרשמותה מישראל וטוענת
:״אני אומנם מצטלמת
בעירום, אך כשום
אופן לא כתמד
נות פורנוגרפיות!״

דלי

רחל המרחלת
לי לה לו
זה היה העולם שהיה
נסר של נייר
חלון ראווה שידור תוכניות מומלצות בטלוויזיה
הישראלית והירדנית

לילות ישראל
יומן אישי -ישעיהו הנביא
כלכלה — קורבנות הנאמנות קולנוע ספורט

או לתפקיד סגן יושב־ראש הכנסת, אמר למקורבים
שהוא יראה בתפקיד הנשיאות תחליף הולם עבורו.

מי שרד־הביטחון
וג ד עיתונאים
תו גו ק ־ ף
פרס פרושי אם לחיים מקומו החיים

יחזור הנשיא היוצא, יצחק נכון,
הפוליטיים, יפנה דו שימעון פרס את
כמנהיג המערך, ויפרוש כליל כלן
הפוליטיים.

הערכה זאת נשמעה בחוגים של זזסקורבים לפרס,
אך יש המשערים כי מקורה ברצונו של פרם להר תיע
את נבון מפני צעד כזה של חזרה לחיים הפו ליטיים.

אינה
פח״ח
כהודעות ישראליות המדברות עד פעד
לות פת״ח יש לאחרונה הטעייה מכוונת.
מנסחי הודעות אלה מעלימים מן הציבור את
העובדה שהקבוצה של אברנידאל, שביצעה את
ההתנקשויות בשגריר שלמה ארגוב ובבתי־הכנסת
באירופה, והאחראית גם לכמה פיגועים בישראל,
קוראת לעצמה גם היא בשם פת״ח, למרות שהיא
גורשה מזמן מפת״ח ומאש״ף.
אבו־נידאל טוען כי הפלג הטרוריסטי שלו הוא
פת״ח האמיתי, ועל כן הוא משתמש באותו השם
ובאותם הסמלים כמו תנועת פת״ח, שבראשה עומד
ערפאת, והשולטת באש״ף. גם עיתונו נקרא באותו
השם כמו הביטאון של פת״ח (פלסטין אל־תוורה),
ורק חדי-עין מבחינים בהבדל.

התעמולה הישראלית מעלימה עובדות
אדה, כדי לייחס לפת״ח את הפעולות המבוצעות
על־ידי אויביה המושבעים.

רשימת מועמד
לנ שיאות
וזאת רשימת המועמדים ששמותיהם
מהכרים בחוגים פוליטיים כמועמדים
לנשיאות: הד״ר יוסף בורג,
הפרופסור אפריים אורכך, ח׳׳כ שלמה
הדל, הפרופסור ייגאל ידין, השר
שימחה ארליך, הפרופסור בנימין
אקצין והד״ר ראובן הכט, כעל ממגד
רות ״דגון״ בחיפה.
הוזכר נם שמה שד אשה אחת,
אך נראה שמועמדותה אינה רצינית.
המדובר כאסתר רזיאד־נאור, אחותו
של מפקד־אצ״ד המנוח.

ועדה ל ב חי ר ת

כמישרד־הכיטחון מכינים מיתקפה מא־סיבית
נגד קבוצה גדולה של עיתונאים
בעיתונים היומיים, מייד אחרי שיתפרסמו
מסקנותיה של ועדת-החקירה.
לדיברי עוזרים של אריאל שרון ,״אוספים במיש־רד
חומר״ על העיתונאים הבאים: גרשום שוקן, זאב
שיף, אמנון דנקנר, יהודה ליטני, אמנון אברמוביץ,
חנוך ברטוב, יהונתן גפן, לוי יצחק הירושלמי,
משה דור, יעקב ארז, איתן הבר, סילבי קשת ויהושע
סובול.

לדברי אחד העוזרים, המקורבים של
שרון, הם כולם ״התיישרו דפי, העולם

ראיון מחמן
הראיון שהעניק שר־הכיטחץ לעיתונאי
״.מעריב״ דוב גולדשטיין, ושבו הוא דיבר
על הצורך ״כפתיחה״ כלפי הסובייטים,
הוזמן כמיוחד לצורך זה.
לשרון כבר ברור עתה כמעט לחלוטין שהאמרי קאים
יצליחו במאמציהם לסכל את תוכניתו להגיע
להסדר כלשהו עם הנשיא הלבנוני, אמין אל־ג׳מייל,
עוד לפני פירסום מסקנותיה של ועדודהחקירה, ו הוא
ייבקש לנקום בהם בכל דרך.

תנודות
ב עו ל ם הביטוח
כחודשים האחרונים חדים שינויים במעמדן
היחסי של חכרות־הכיטוח הגדולות
כישראל, ויתכן שהם יבואו לידי ביטוי
ככר כחודשים הבאים.
חברת הביטוח שהיתר, החמישית בגודלה, חברת
מנורה של מישפחת הירשפלד ומשקיעים דרום-
אפריקאיים, עשוייה לחלוף על פני הרביעית בדירוג,
חברת־הביטוח ציון שבבעלות מישפחת טייבר.
חברת הביטוח הפניקס, שבבעלות מישפחת חכמי
ובנק דיסקונט, שהיא השלישית בדירוג, ומתקרבת
במהירות למימדיה של השניה בדירוג, חברת הביטוח
מיגדל, המסונפת לבנק לאומי לישראל.
החברה הגדולה ביותר בישראל היא חברת הבי טוח
הסנה, שבבעלות חברת העובדיס.

מג בי ת
ב ל תי־ מ או חדת
כמערך עומדת לעלות הצעה להקים
מגבית נפרדת כחו׳ ,7שתתחרה עם המגבית
היהודית המאוחדת.
ההצעה תבוא מחוגי היונים בתנועד,־ד,קיבוצית-
המאוחדת. הם הצליחו להעביר החלטה שעל־פיה
תקים התק״ם 25 יישובים בתוך גבולות הקו הירוק,
וחוששים כי לא יינתן להם סיוע מטעם הסוכנות.

ח תול שתור
בין ריקל ושרון
חתול שחור עכר כין המיליונר האמריקאי
משולם ריקליס וכין שר־הביטחון,
אריאל שרון.
הסיבה: אריה גנגר, שנשלח על-ידי ריקליס כדי
להיות עוזרו של שרון, חזר לארצות־הברית. יתכן
שריקליס יבקש להשקיע בעסקים בישראל, שאינם
קשורים למישרד־הביטחון.

שרי מביני אליבי שרים שונים, שלא ייפגעו אישית
ממסקנות ועדת־החקירה, ככר מכינים
לעצמם אליבי כמיקרה שהציבור
יראה כמסקנות הודאה ככישלון הממשלה
כולה•
אנשי שר־הפנים יוסף בורג, מפיצים
שמנהיג המפד״ד התנגד בשעתו
ליציאה דמילחמה, ודרש להסתפק
בהפצצה מאסיווית כתחום 40 הקילד
מטר שמצפון לגבול הצפוני.
גם כליברלים מספרים שרים שונים
שהם הובלו באף לאורך כל
הסילחסה.

מינויי מיפלג תיי ם
בתו?
ח״כ חרות, מיכה רייסר, הגיש הצעת־חוק
למינויים מיפלגתיים.
ההצעה קובעת ששר שנבחר יהיה חייב להחליף
את כל הפקידות הבכירה במישרדו, ולמנות אנשים
ממיפלגתו.

מר צ ה לדיו מישמעדו
מרצה כחוג לתיאטרון של אוניברסיטת
תל-אכיב, יצחק (״איציק״) לאור, הועמד
לדין מישמעתי באוניברסיטה כנסיבות
מוזרות כיותר, הקשורות כעצרת של תנועת
קמפו׳ש נגד המילתמה כלבנון, שהתקיימה
באוניברסיטה כסוף חודש דצמבר.
סיום המיפגש התאחר בחמש דקות, ועד שכל
הנוכחים עזבו את האולם, חל שיבוש בתחילת הר צאה
אחרת באותו אולם. למרות שהמרצה, ד״ר
מרסלו דסקל, הודיע בכתב שהוא לא נפגע מכך,
החליטו להעמיד לדין את לאור. בסעיף אחר הוא
מואשם בכך שהעליב את קצין־ד,ביטחון של האו ניברסיטה,
מחוץ לאולם.

חסה חוז ה שד דוו־יא
החוזה כין הקריקטוריסט רענן לוריא
וכין העיתץ הלונדוני רב־היוקרה ,״טיימס״
עומד להסתיים בקרוב.
באמצע חודש פברואר תערוך מערכת טייסס
סעודת־פרידה חגיגית ללוריא במלון סבד בלונדון.

עצמאים לצד ארידור

הרמטבייל

100 מיליון

אחד השרים בממשלה עומד לפנות למנחם
בגין, ולתבוע ממנו להקים ועדה שתכריע
מי יהיה הרמטכ״ל הבא, כמקום רב־אלוף
רפאל איתן.

סגן שר־האוצר, חיים קופמן, עומד מאחורי
התארגנות הלישכה לעצמאים, שכה
הכרים אנשי חירות.

ל מילו א

הקבוצה, שבתחילה פעלה מסצודת זאב, תומכת
בקבוצת יורם ארידור בתנועה.

הנימוק של השר, שאינו עוסק בדרך־כלל בענ יינים
ביטחוניים: בין שר־הביטחון והרמטכ״ל שור רת
עתה חשדנות רבה ויריבות עמוקה. השר חושש
כי מינוי הרמטכ״ל הבא לא יהיה משוחרר מלחצים
בלתי־ענייניים ומשיקולים זרים, שמקורם בחשש של
שך ון ורפול מפני מסקנותיה של ועדת־החקירה ל עניין
הטבח במחנות הפליטים צברה ושאתילה.

3ר ח לנשיאות?
ח״כ הליברלים יהודה פרח מוכן להציג את מוע מדותו
לתפקיד הנשיא. פרח, ד״ר לחינוך, הרואה
עצמו מועמד לתפקיד השר השישי של המיפלגה

ח״כ חרות־ רוני מילוא, שמישרד
עורכי־הדין שלו מנפח את החוזים
שד משתכני הישוב כוככ-יאיר ירוויח
סכופ-ענק, שככר עתה מעורר רוגז
רב כסיפלגה.
כוככ-יאיר, המוקם בתחומי הקו
הירוק ליד כפר-סבא, יאוכלס רובו
ככולו כאנשי-חרות. מישרדו של
מילוא גובה מכל משתכן שלושת
ריכעי אחוז על חוזה. כמקום יהיו
ב־ססס יחידות-דיור, וכל יחידה עולה
כת*ז אלף דולר. העמלה שיקבל
מילוא תגיע בסוף הפרוייקט למאה
מיליון לירות.

הפרק לי ט מכחי ש
קיו העיסק ה
פרקליטו של שמעיה אנג׳ל, הנאשם כרצח
הכפול, מכחיש כי היתה עיסקה כלשהי
כינו וכין התביעה, כמישפט המתנהל
עתה.
לאור הפירסום על קיום עיסקה כזאת (העולם הזה
)2369 ביקש הסניגור, דויד יפתח, שהתובעת תצהיר
על־כך לפרוטוקול, והתובעת אישרה כי לא היו
פניות מצד הסניגורים כדי ששמעיה אנג׳ל יודה
באשמה, תמורת זיכוייה של אשתו, שרה אנג׳ל.

במדינה

הודעת נ סן שלא לכ הן שוב כנשיא:
תע כאן !•1110101

שוס דבר איגד דומה
?מישמר הנאצי. אך
כישרא? קורים דברים
המבזים זיכרונות.

לפני 50 שנה עלה אדולף היט-
לר לשילטון בגרמניה, והחלה ה שואה
הנוראה ביותר בתולדות ה ד
עם היהודי.
באשר עולה תאריך כזה, טב עי
הוא שבל אדם מנסה להחיל
את הלקחים על ההווה. החלה כ זאת
היא תמיד מסוכנת — לא
רק מפני שפירושה לראות את העבר
באספקלריה של מציאות חדשה,
שונה לגמרי, אלא גם מפני
שהתופעה הנאצית והשואה הן
מיוחדות במינן בהיסטוריה, ושום
דבר איגו דומה להן.
המיפרצת החומה. בכל זאת
שאלו את עצמם ישראלים רבים,
השבוע, אם עם־הקורבגות למד
מן השואה את הלקח הנכון.
לקח אחד אכן נלמד. מדינת-
ישראל הוקמה כדי שלא יקרה
שוב שיהודים יירצחו, מבלי ש־
׳תהיה להם כל אפשרות להתגו נן,
ולוא רק כדי למות כבני-אנוש
זקופי-קומה. הציבור היהודי בישראל
הקים את מדינתו ואת צב או
תוך תחושה זו.
אך לקח אחר מוטל בספק. ה אם
למדו היהודים במדינת־ישר-
להיות
אל מן השואה שעליהם
מוסריים יותר, הנוגים יותר, אנו שיים
יותר מאחרים? או שמא
משפיעים זיכרוגות-השואה בכי וון
ההפוך?
דווקא בימים, שבהם נדדו ה מחשבות
חזרה אל מחנות־הריכוז
הברבריים של המיפלצת ההומה,
התפרסמו בארץ ידיעות מחרידות,
המאירות תהומות של שיפלות
אנושית.
סטאלאג כנדה. במשך שנים
התלוננו הערבים בשטחים הכבושים
על שיטות של דיכוי והש פלה,
שנשמעו כבלתי-אפשריות במדינה
שבה שולטים יהודים. גם
הדואגים לטוהר שילטון־הכיבוש
ספרו תלונות אלה כפרי של ״דמ יון
מייזרחי״ .התגובה האינסטינ קטיבית
היתד : ,זה לא יכול להיות!
עתה, במישפט המתנהל בבית־מישפט
ישראלי, מצטברות עדויות
של חיילים יהודיים על פה שהם
עוללו בעצמם או ראו במו עי ניהם.
ערבים הוכרחו לזחול על
ארבע, לנבוח ככלבים וללקק מג פיים
של קלגסים — מעשים המז כירים
סיפורי סטאלאגים. צעירים
־״ נאסרו על לא עוול בכפם, הוכו
ללא רחמים לעיני הוריהם. ילדים
הוכרחו להכות את הוריהם, והו רים
את ילדיהם.
כל זה נעשה בעידוד גלוי מצד
שר-הביטחון והרמטכ״ל, שקראו
לאנשיהם ״לתלוש ביצים״ ו״לטר־טר״
— מילים שקל לתרגמן ל גרמנית.
סי׳פורי-זוועה
אלה, ששוב אין
כל ספק בנכונותם, מחרידים. הם
מוכיחים בי כל עם עלול ללקות
בהתנוונות מוסרית, כאשר הוא
שולט על עם אחר, וכאשר הכוח
בידו.
העובדה שפאשיסטים יהודיים,
חברי כנופייתו של ״הרב״ מאיר
בהנא, יכולים להטיף בטלוויזיה ל גירוש
המוני של מיליוני ערבים,
מעוררת פלצות.
אם יש לקח — זהו הלקח שיש
לזכרו בשעה שרואים על המסבים
כיצד החלה המחלה הנאצית
להתפשט בנופו של העם הגרמני,
שהגדיר את עצמו כ״עם של הו —
גים ומשוררים״ ,ושהיה אחד מ־עמי־התרבות
הגדולים לפני 50
שנה ושבוע.
העולם הזה 2370

2תיבות פאנדווה
ך • חלטתי של יצחק נבון שלא לכהן עוד כנשיא המדינה אחרי
י י חודש מאי (שעליה הודיע לראשונה העולם הזה ,2362 לפני
חודשיים, בידיעת־סקופ) פותחת שתי תיבות־פנדורה בעת ובעונה אחת:
קרב על כם־הנשיא וקרב על מנהיגות מיפלגת-העבודה.

המועמד העיקרי לתפקיד הנשיא הוא, כמוכן, יוסח
בורג — האיש שהגיע לשיא עולמי של הישרדות פוליטית?)

בסקר שהזמינה מיפלגת־העבודה, ושפירסומו נגנז, התבררה לשימעון
פרם האמת המרה על מצבה של תנועתו:
אילו נערכו בחירות עתה, היה ווכה הפערך בראשות פרם ב־41
מנדטים, ואילו הליכוד היה זוכה ב־ .52 כלומר המערך היה מפסיד

אמנם, אין לבורג חשק לוותר על מנהיגותו במפד״ל. אך גם בורג
מבין שבאחד הימים. במוקדם או במאוחר, יצטרך לפנות מקום לאחרים.
אם ייבחר כנשיא, מובטח לו שבמשך חמש השנים הבאות — ולמעשה
ככל שירצה וככל שיחיה — יישאר בתפקיד ציבורי בכיר, ויהיה האזרח
מם׳ 1של ישראל. הפיתוי הוא, על כן, גדול.

אם יחליט כורג להציג את מועמדותו, אין כוח כעולם
שיוכל לעצור כעדו. כוחה של המפד״ל, כלשוך־המאזגיים
הפוליטית, מספיק כדי להכטיה את כהונתו.
אם יפרוש בורג מן הפעילות במפד״ל, המועמד הטיבעי לירושה
הוא זבולון המר. המר כבר מתכונן לכך מזה כמה חודשים, והדבר
התבטא בהתרחקותו מן השוליים הקיצוניים מימין — גוש-אמונים
ותנועת־התחייה — וחזרה אל מרכז הבימה. הפר הכשיר את עצמו
מבחינה ציבורית כשותף לקואליציה עם המערך, אם הנסיבות יחייבו
זאת. על רקע זה באו קריאות מצד שותפיו-לשעבר, כמו הרב פשה

לווינגר, שהאשימו אותו בבגידה.
אולם לאחרונה צמח להמר מתחרה רציני. יצחק רפאל, שפרש מן
המפדל על רקע של האשמות־שחיתות — הנראות כמעשי־פלאבים
במציאות של היום — חזר לפעילות. הוא עשוי לגבש כוח מרכזי,
שישלול את הפרם מידיו של המר ברגע האחרון.
אם יחלים בורג שלא לקבל את תפקיד הנשיא, עלול להתחיל מחול־שדים.
אין מועמד טיבעי אחר, המוסכם על הכל, ותתחיל התרוצצות
בין עשרות מועמדים אפשריים אחרים. במירוץ זה יעלו גורמים
עדתיים, דתיים ומיפלגתיים, שיעכירו את האווירה במדינה עוד יותר.

ל ה צי לאח המדינה
ן • תיבה השניה היא מיפלגת-העבודה.
אמנם, בפיקחות רבה טוען עתה נבון בי אינו מתכוון לעמוד

בראש מיפלגת־העבודה. הוא חתר ומדגיש שברצונו לכתוב ספרים,
להינזר מפעילות ואף מהשמעת דיעות, לשמור על ״תקופת צינון
מרצון״ ,ועוד ועוד.

מעמיס כזירה המדינית מאמינים שכוונות מוכות אלה
אכן יתגשמו.
ברחבי מיפלגת־העבודה גובר הייאוש והתיסכול. הכל מכירים בעובדה
שגם שימעון פרס וגם יצחק רבין מהווים אסון למיפלגה, וכי אין
למיפלגה שום סיכוי לחזור לשילטון ולזכות בבחירות כשאחד מאלה,
או שניהם, עומדים בראשה.
באופן טיבעי מופנים כל המבטים לעבר נבון, שיש לו כמד. וכמה
מעלות :
• הילת הנשיאות. המקנה לו מעמד בכיר,
• אישיות מלבבת, המעוררת אהדה, ושאינה רוכשת לו אויבים
בשום חוג או ציבור,
• המוצא הספרדי, העשר לשנות את יחסו של לפחות חלק
מציבור עדות־המיזרח כלפי המערך,
• גישתו לענייני דת, שאינה מפריעה לחוגים החילוניים וההופכת
אותו לאישיות רצוייה בעיני הדתיים.
• אי שותפותו עם שני הגיבורים האומללים של הטרגדיה הנוכחית
במיפלגה, שנמאסו על הכל מכל וכל.

כך נוצר מצב, שכד אין נכון צריו להילחם על המנהיגות
— דכר שאינו סוכן ואינו מוכשר לעשותו.
כאשר נוצר לחץ מעין זה, אין איש פוליטי יכול לעמוד בפניו.
אם יהיה רווח שלי כמה חודשים בין פרישתו מן התפקיד ובין אותו
יום — בוודאי טוב. אך הכוונות הטובות, המושמעות על-ידו כעת,
בוודאי לא יעמדו במיבחן כזה, כאשר רבים וטובים יפנו אליו להציל
את המדינה.
* גס מועמדות זו פורסמה לראשונה על־ידי העולם הזה ()2368
כסקופ בילעדי במדור תשקיף.

הכנ ס ת
15 מוחדים

כמיפלגת העבודה פרץ
מרד כאשר עלה תכרה
אף על מסיתי הליכוד.
שבועיים אחרי פירסום הידיעה
המרעישה, היא עמדה עדיין ב מרכז
האירועים הפוליטיים ביש ראל
ובעולם הערבי. המיפגש בין
מתי פלד, יעקב ארנון ואורי אב-
נרי, מטעם המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני, ובין ראשי יאסר ערפאת וחבריו.

אש״ף, הסעיר את הרחות בשני
המחנות. עוצמת הסערה הוכיחה
בי אכן היתד. זאת פריצת־דרך
היסטורית, שפגעה בלב־ליבה של
חזית־הסירוב משני הצדדים.
בעוד שבעולם הערבי נמשכה
ההתקפה על יאסר ערפאת (ראה
להלן) ,נערכה בישראל ההתקפה
על חברי המישלחת הישראלית.
היא עברה מן הממשלה, שבה נדרש
לחוקק חוק נגד פגישות-
שלום, אל הכנסת.
במו תמיד, עמדו בראש ההתק פה
דווקא אנשי המערך, שעלו
בזעקותיהם הלאומניות אף על אנ שי
הליכוד. איש־המערך מיכאל
בר־זוהר הגיש הצעה לסדר־היום,

נכון ופרס
הפסד של 9מול רוב חוחלם
תישעה מנדטים מאותם שיש לו בכנסת הנוכחית. הליכוד היה מתחזק
בשישה.

החלק השני של הסקר מאלה יותר. אילו עמד עכשיו
כראש רשיסת־המערד ככחירות יצחק נכון, היה המערד
זוכה כרוב מוחלט•

שהות קצרה
^ אור מציאות זו, יש עתה לשימעון פרם רק סיכוי אחד להישאר
׳ מנהיג המיפלגה: לחזור לשילטון מייד, תוך כמה שבועות.
אפשרות זו עשוייה להיווצר על־ידי ועדת־החקירה לעניין הטבח
בפלסטינים. אם מסקנותיה תהיינה די חריפות כדי לגרום לזעזוע עמוק
במערכת־השילטון, עשוי פרם לזכות בהזדמנותו האחרונה. זו יכולה
להתבטא באחת משתי דרכים:
• נפילת הממשלה כולה, והקמת קואליציה חדשה של המערך
והדתיים.
• סילוק שרון והצעה של בגין למיפלגת־העבודה להצטרף
לקואליציה. במיקרה כזה יתפרק המערך.

אם תחלוף הזדמנות זו, דסיפלגת־העכדדה תישאר שוב
מחוץ לשילטץ, יגכר הלחץ לסילוק ההנהגה הקיימת,
שנכשלה פעמים רכות מדי ולהעלאת נכון למנהיגות
הסיפלגה•
כל זד. חבוי בניבכי העתיד. על הפרק עתה עומדים המהלכים
הבאים. באפריל תצטרך הכנסת לבחור בנשיא החדש. במאי יפנה
נבון את מישכן הנשיא. תהיה לו שהות לעסוק בענייניו הפרטיים,
להסדיר את ענייניו המישפחתיים ואולי להתחיל לכתוב ספר.

לפי כל הסימנים, תהיה זאת שהדת קצרה למדי.

שבה גינה את המישלחת הישר אלית
בסיגנון של הסתה קיצונית
אף מזו של חברו, איש־הליבוד
פינחס גולדשטיין.
הצכעה כרגליים. בדיון ב סיעת
המערך הוחלט, לפני כן,
שכל הסיעה תצביע כאיש אחד
בעד הצעת בר-זוהר. דרישת יו סי
שריד, כי יינתן חופש־הצבעה,
נדחתה, כשרק הוא לבדו תומך
בה. היה נדמה בי היונים הוכו
שוק על ירך, וכי שריד נשאר בודד.
אולם
בעת הדיון במליאת־הב־נסת
התהפכו היוצרות. קיצוניות
סיגגונו של בר־זוהר, אדם הק רוב
יותר לתנועת־התחייה מאשר

ליונים שבסיעתו, הסעירה אותם.
המערך התפלג.
אנשי רק״ח הצביעו בעד הור דת
ההצעה מסדר־היום. שבח וייס
(המערך-עבודה) ומרדכי וירשו-
בסקי (שינוי) נמנעו רישמית מן
ההצבעה. יוסי שריד נשאר אף
הוא באולם, וסירב באופן הפגנ תי
להשתתף בהצבעה. קבוצה גדו לה
של חברי־המערך, ובה כל אנ שי
מפ״ם מילבד אימרי רון׳ יצ את
האולם בעת ההצבעה קבוצה
זו כללה את שולמית אלוני,
אהרון הראל, נאווה ארד, עוזי
ברעם, מנחם הכהן וחמד חלאי-
לה. אבא אבן׳ אחד האישים הב־
(המשך בעמוד )6

במדינה

גש שנערך לאחרונה בטריפולי
(בלוב) הוא המשך למדיניות הת-
בוסתגית שלהם. מדוע הם הלכו
לשם? האם אין מוסדות באש״ף,
שאפשר לדץ בהם בבעיות אלה?
האם אין בכך כפירה בסמכות ה מוסדות
של אש״ף? בשעה ש אנחנו
זקוקים לאחדות, להפקת
ליקחי מילחמת-הלבנץ, ממשיכים
אלה במדיניותם התבוסתנית!״

(המשך מעמוד )5
כירים ביותר במיפלגת־העבודה,
נשאר במיזנץ וסירב לזדבנס לד.צ-
בעת׳ אף כשנדרש לעשות זאת.
טיספר הטורדים. 15 :

• על ירדן :״עמנו חי משני
עברי הירדן. יחסינו עם ירדן הם
עסוקים ומיוחדים. מילחמת־הלב־נץ
הוכיחה את חיוניות קשרינו
עם ירח. אך כל זה אין פירושו
ויתור על זכויות העם הפלסטיני,
או ויתור על הייצוג הבילעדי של
העם הפלסטיני על-ידי אש״ף. רק
אש״ף יכול למלא את שליחות ה עם
הפלסטיני ולהקים מדינה פלסטינית׳
ורק מדינה זו, לכשתקום,
תחליט על אופן האיחוד עם ירח.״
• על מהות אש״ף :״אש״ף
הוא ההישג הגדול ביותר של ה השקפות
כמו אלה של (אליאס)
פרייג ו(רשאד) אל-שווא.״

היתר• זאת הפגנה מרשימה של
היונים, שתמכו בצורה זו באופן
מופגן בזכותם י של אישים ישראליים
להיפגש עם ראשי אש״ף.
קליינר — ריק לפני כל יום
של הצבעות, מחלקת סיעת־המע-
רך דף משוכפל, ובו הוראות לח בריה
כיצד להצביע על כל הצעה.
בדף של אותו יום גאמר :״בר־זוהר
— בעד. קליינר — (ריק).״
הסיעה לא אמרה לחבריה כיצד
להצביע על הצעתו של חבר־הב־נסת
מיכאל קליינר, איש חרות.
נושא ההצעה :״חיזוק התודעה
היהודית והיחס לדת ישראל בקרב
פיגזרים מסויימים באוכלו-
סיד. היהודית.״ אחרי דברי המציע,
הדורש חובה של תפילת־בוקר ב-
בתי־הספר, קם שבח וייס ותבע
להסיר את ההצעה מסדר־היום.
במה מן הגיגים פרשו מן האו לם׳
כדי להענישו על הצבעתו
הקודמת. בכל זאת ניצח וייס,
ברוב של 32 נגד ,30 ביגלל העדרם
של אנשי־הליכוד, שכבר הלכו
הביתה.
השבוע ביקשו הניצים להתנקם
ביונים, ולשלול מהם, כעונש, את
זנות־הדיבור לשבוע. פירוש ה־החלשה:
למנוע מיוסי שריד ל העלות
הצעה על הנושא ״להיות
עם כובש״ ,ולמנוע טוויים להעלות
הצעה על הנושא ״ 50 שנה לע ליית
היטלר לשילטץ, לקחים אנו שיים
ויהודיים.״
מישפט לינץ־ .באותה שעה
התלקח הקרב גם במוסד פרלמנ טרי
אחר.
הצעותיהם של בו״זוהר וגולדשטיין
הועברו לדיון בוועדת־החוץ
והביטחון. בעיקבות החלטה זו
פנו פלד. ארנון ואבנרי רישמית
אל יו״ר הוועדה. בתביעה להז-
מיגם להשמיע את דברם בעת ה דיין
בוועדת החוץ והביטחון, אשר
יהיה על שתי ההצעות.
היתר. זאת דרישה מובנת־מא-
ליה. כיצד תדון הוועדה בפגישה,
מבלי לשמוע דבר וחצי-דבר על
מה שהתרחש בה ז איך תחרוץ
הוועדה דין, העלול להביא נזק
בל-יתוקן לשמם הטוב של משתת־פי
הפגישה, מבלי לשמוע פה ב פיהם
ז הרי אף במישפס על ב גידה
ורצח יש לנאשמים הזכות
להגן על עצמם, להעיד ולהשמיע
את טענותיהם.
אליהו בן־אלישר וחבריו סברו
אחרת. הם הודיעו כי לא יזמינו
את חברי המישלחת. על כך נז עק
יוסי שריד, שתבע להזמין את
חבריה. אך בן־אלישר, איש־אמו־גו
של מנחם בגין, נשאר איתן ב דעתו.
בכך הפך הדיון מראש ל־מישפט־לינץ׳.

יחסים
מרח ביי ם
תור חדעז ברדיו

״סי שלחם לבדו כלכגון
רשאי 7הח7ימ 7בדז עם
מי להיפגש ומתי!״
מפריז עיצאס סרמאווי.
רדיו מונטה־קאולו הוא כלי-
התיקשורת מס׳ 1בעולם הערבי.
תחנה זו, שעורכיה יושבים בפא ריס,
והמשדרת מנסיבות מונאקו,

• על ערכאת :״אבו-עמאר
הוא המנהיג המוכר על־ידי כל
הזרמים באש״ף. הוא הביא את
אש״ף למעמדו המוכר כיום. הוא
גורם של אחדות בעם הפלסטיני.
איש אינו מטיל ספק במנהיגותו.״

כאשר נד מ ה לכדור שהוא שחקן
נשמעת בלהיטות על-ידי מצרים ו ירדנים,
סורים ופלסטינים, כורי־תים
ותוגיסים, עיראקים ומארוק-
אים. כי במרחב הערבי יש מח סור
משווע בכלי־תיקשורת בלתי־תלויים.
רדיו מונטה־קארלו בש פה
הערבית הוא תחגת־הרדיו ה ערבית
החופשית היחידה, ועל כן
מאזינים לה הכל.
השבוע הקדיש הרדיו שעה ש למה
לראיון עם אדם, שרבים טע ונו
עוד לפני כמה שבועות שהוא
דמות ״שולית״ .בעיקבות הפגי שה
בין ראשי אש״ף וראשי הנזו־עצה
הישראלית למען שלוס יש־ראלי־פלסטיני
(ראה לעיל) השתנ תה
תמונה זו מן הקצה אל ה קצה.
לפתע התברר כי הד״ר עי-
צאם סרטאווי הוא דמות מרכזית
מארד באש״ף׳ וכי המדיניות ש הוא
הטיף לה במשך שנים (ראה
עמודים )12—10 היא המנצחת במ חנה
הפלסטיני.

ססת על החלטות רישמיות וחוק-
יות.״

• על עצמאות אש״ף:
.מי שלחם לבדו בלבנון רשאי
להחליט לבדו עם מי ייפגש, ד
מתי.״

• על התועלת במיפגש
עם המועצה .״המייצגת מי עוט
קמץ בישראל״ :״הזרם
שהיא מייצגת אינו קטן. מחנה־השלום
הוא מחנה גדול, ואיש
אינו מז אל בו 400 .אלף המפ גינים
מייצגים כוח גדול. העומד
לצד מחנה־השלום.״

• על תפקיד מהנה־ הש
לום
כישראל :״זהו תפקיד
עצום, וגם זאת אמרנו במשך ש־

• על אי-הכרת ישראל

כאש רק שינויים פנימיים
בישראל יישנו מצב זה, שבו דוחה
ישראל כל שיתוף של אש״ף ב־תהליך-השלום.
לכן יש לנו עניין
דחוף בחיזוק זרם־השלום ביש ראל,
לאור התוכנית הפוליטית ה מקובלת
על אש״ף והמדינות ה ערביות.
לכך מכוונים החלטות
אש״ף ומאמצי ערפאת.״

מי צדקז סרטאווי השמיע את
דיעותיו בצורה ברורה ונוקבת.
בין השאר:
• על מעמדו . :עמדתי היא
עמדת אש״ף, ולא עמדה פרטית.״

• על המועצה הלאומית :

• על הטיפול כפרשת ה ראשי פגישת

אש ״ף עם ראשי ״המועצה
הישראלית״ :״פגישה זו תו אמת
את החלטות המועצה הל אומית
הפלסטינית. נמתחה עליה
ביקורת (בקרב אש״ף) ממניעים
שונים, אך ביקורת זו אינה מבו
תוכניית
אש״ף :

״אנו מכירים בכך שהשלום ב-
מיזרח התיכון מותנה בהקמת מ דינה
פלסטינית בשטחים שכבשה
ישראל ב־ . 1967 אש״ף מכיר ב עקרונות
אלה רישמית. עלעו ל קחת
החלטות אלה לארצות־הב-
רית ולומר לה: הרי הכרנו ב קיומה
של ישראל, עכשיו על אר־צות־הברית
להכיר בגו.״

כשם שהפגישה ההיסטורית חיז קה
את מחנה־השלום הישראלי
והעניקה לו אמינות פוליטית, ש חסרה
לו עד כה, כן חיזקה את
סחנה־השלום הפלסטיני. הראיון של
סרטאווי ברדיו מונטה־קארלו הי ווה
אישור למציאות חדשה זז.
בפעם הראשונה שמעו עשרות
מיליוני ערבים, מקאזאבלנקה עד
עוסאן, וביניהם מיליוני פלסטי נים,
הפזורים בארצות השונות ב מרחב,
את קולו ואת דיעותיו.

שבויים :״לובה אליאב מתווך
בעניין זה. הוא חבר המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני.
הקשר לצורך זד, הוקם
באמצעות (ברונו) קרייסקי. אך
כל הפעילות הזאת היא טכנית,
ואין לה כל היבט מדיני. ואילו
המיפגש בין חברי המועצה, ברא שות
הגנרל פלד, עם יחסר ער־פאת
הוא מיפגש מדיני מובהק.״

• על בעיית ההכרה כ
ישראל
:״יש להבחין בין הכ רה
מבחינת המישפט הבינלאומי,
שתבוא בעיקבות המם בין שני
הצדדים, אחרי משא־ומתן, ובין
ההכרה בעובדת קיומה של יש ראל.
לפי החלטות המועצה הל אומית
הפלסטינית, אנו מכירים
בקיומה של ישראל. ההחלטה ל הקים
״שילטון פלסטיני בכל ש טת
שיפונה על־ידי ישראל״ ,ה החלטה
לקיים קשרים עם כ ר
חות־השלום הישראליים — כל
אלה מבוססים על ההכרה בקיו מה
של ישראל. הוא הדין לגבי
החלטת המושב האחרון של ה מועצה
הלאומית הפלסטינית (ב אפריל
)1981 לקבל את תוכנית
ברז׳נייב, הכוללת הכרה מפורשת
בישראל.״

איש־אש״ף סרטאווי
״לוחם קטן וצנוע...״

נים. המאורעות הוכיחו זאת, ביי חוד
בעת המילחמה בלבנת ו אחרי
הטבח. אנו מקווים כי מ אחורי
מחנה זה תקום תנועה חז קה,
שתוכל להפיל את הכוח הש לים
כיום בישראל, החותר להרס
העולם הערבי. הפגישה גרמה ב ישראל
לתביעה להעמיד את ה ישראלים
למישפט. אנו רואים פה
זרם מדיני עצמאי, שיש לסייע לו
להתפתח ולהתעצם. אזרחי־ישר־אל
הערביים יעזרו לכך.״

״המושב הבא של המועצה הל אומית
הפלסטינית בא בזמן רגיש
במיוחד — אחרי מילחמת־הלב-
נץ. יש לעשות חשבון־נפש. חודשיים
לפני ההתקפה על לבנון
עמד ערפאת !תחת לחץ מצד כמה
גורמים* להפר את הפסקת־האש,
מתוך ביטחון כי נוכל להביס
את ישראל. האם צדקו ד זו תהיה
אחת השאלות שיש לבררן במו שב
המועצה.״

• על חזית־הפירוכ כ-

כאש ״ ף :״ההתנהגות התבוסת-
נית של אירגוני־הסירוב הכשירה
עם הפלסטיני. יש בו מקום ל את
הקרקע לאסון לבנון. המיס *
הכוונה היא לסוריה ולגרווו־תיה
בתוך אש״ף.

• על עצמו :״עיצאם סר-
טאווי אינו, יועץ לערפאת׳ .אין
יסוד לשמועה זו. סרטאווי הוא
לוחם קטן וצנוע בשרות העם ה פלסטיני.״

הז־צד 1*3ה מכריס
סגיגורד של הרצל אכימן
גסע לצרסת לערער על
.הסכמתה להרשות את
העמדתו דדץ
זה עומד להיות שבוע מורט-
!עצבים עבור הרצל אביטן. סני גורו
נסע לצרפת כדי להיפגש עם
שר־המישפטים הצרפתי. בפגישה
עומד הסניגור לערער על החלטתה
של צרפת להרשות למדינת־ישראל
להעמיד את אביטן לדין על רצח
רוני ניצן ועל שוד קרן־אור.
זהו מיקרה מוזר, שבו צריכה
צרפת להחליט אם מותר למדי-
נת־ישראל לשפוט אזרח ישראלי
על עבירות שביצע בישראל. הד בר
קרה בגלל החיפזון שבו ביק שה
ישראל את הסגרתו של אבי-
טן. כאשר נעצר בפאריס, הזדר זה
ישראל לבקש אח הסגרתו. ל שם
כך שלחה מיסמכים המעי דים
כי הוא נשפט כדין על שוד
בל״ל, ונידון ל־ 18 שנות מאסר.
המדינה גם הוכיחה כי אביטן ב רח
מהכלא בטרם ריצה את תקו-
פת־המאסר.
כקשה נוספת. אולם לפי ה אמנות
הבינלאומיות, אין המדי נה
המקבלת את המוסגר יכולה
להעמידו לדין, אלא על העבירות
שבגללן הוסגר אליה. ולכן לא
יכלה עד עתה התביעה הכללית
להגיש כתב־אישום נגד אביטן.
לשם תיקון המצב, נשלחו כל ה־מיסמכים
והראיות על רצח ניצן
ושוד קרן־אור לצרפת, בנסיץ ל קבל
את הסכמת השילטונות הצר פתיים
לשפוט את אביטן גם על- כה למרות שהובטח לסניגורים ה ישראלים
כי יוזמנו לשאת את
דברם לפני בית־הדין הצרפתי,
נתקבלה לפני חודש החלטה ל אשר
העמדתו לדין בישראל, ודד
סניגורים כלל לא הוזמנו. כדי
לערער על החלטה זו נסע עורו־הדין
לצרפת לפגישה עם שר-
המישפטים. הוא מקווה להשיג
שבוע
את ביטול ההסכמה תוך
ימים.
העולם הזר 2370 .

הכל תו כ1ן ובו צעב כוונ ה ת חי ל ה
והו ה סי פו ר האמיתי:

חיבצוו, מסולת83

הצטברות, חמיקריס היתה סוזרה קצת. יו״ר מועצת־המנהלים של
הבורסה יצא כהתקפה חריפה על הבנקים, התפטר, ואחו־כך חזר בו
כשהבנקים מסכימים לפעול למיתץ פעולתן של קרנות־הנאמנות.
ממישרדיהאוצר יצאו הכרזות שונות, ולעתים גם משונות, שחלקן
נשא עליו את חותמו של המישנה לנגיד בנק־ישראל, הד״ר יקיר

נדי וההוויה
צויר מפולת
ך אנשים המכובים -מקורבי הבור י
* סה״ ,הברוקרים, מנהלי־התיקיס וה משקיעים
הגדולים אינם ״קונים״ את ה הסברים
המוצעים לקהל הרחב. הם יוד עים
היטב שמה שגרם למפולת בבורסה
לא היו ״המשקיעים הקטנים״ או ״הצי בור
הרחב״ והתנהגותם ״הלא-רציונלית״.
הם גם אינם מסכימים להנחה שהיו אלה
הצהרות שר־האוצר או ההדלפות מטעם
פקידי מישרד־האוצר שהן לבדן גרמו
למפולת השערים בבורסה התל-אביבית.
״אם תבדוק מי הרוויח מן המפולת, תדע
גם מי גרם לה,״ אמר אחד מהם.
לכאורה, זהו מישפט אבסורדי. איד
אפשר להרוויח ממפולת בשערי-המניות?
אך הדבר אינו אבסורדי כלל.
אלה המכונים ״המשקיעים הקטנים״ —
שכירים ועצמאים המבקשים לשמור על
ערך כספם ואולי גם להרוויח קצת, מרווחים
מעליות-שערים. הם קונים נייר-
ערך מסויים . ,ממתינים בתיקווה ששערו
יעלה, ואז מוכרים כדי לקנות דירה,
מכונית, או מכשיר וידיאו. אך הגופים

פלסנר, שהוא למעשה יועצו של שר־האוצר. מנכ״ל הבנק הלאומי
הכריז שיש צורך בשתי בורסות, וב״מעריב״ הופיעה כותרת ראשית
שבישרה מראש מה שעתיד לקרות. האם הצטברות המיקרים היתה
מיקרית — או שהיתה יד מכוונת? התשובה העולה מן הדו״ח של
ה״עולם הזה״ היא: צריך לחפש את מי שהרוויח :

אינו יבול להביו איו בוצעה
מפולת 83״ מבלי לחדוו

מבעד למסר
הבזביס
ך* רוב הגדול של המשקיעים הקטנים בכורסה כלל אינו
י 1יודע כיצד מתנהל בה המיסחר למעשה, ועד כמה חשובה
הטכניקה הפשוטה של המיסחר, שמילאה תפקיד מכריע
במפולת של ינואר 83׳ בבורסה הישראלית.
מה שמראה הטלוויזיה לציבור, הוא המיסחר באולם־
הבורסה, המתנהל בשיטת ההכרזה. הכרוז מודיע על ביקוש
או היצע למנייה מסויימת, הברוקרים היושבים מסביב לשולחן
מגיבים בנכונות למכירה או לקנייה — או באי־נכונות —
וכך נקבעים שערי המניות.
אך מה שנראה לצופה התמים אינו אלא תמונה מטעה,
משום שהשלבים העיקריים של המיסחר בניירות־הערך נסתרים
מעיניו.
בבורסה התל״אביבית נהוגה שיטת מיסחר יחידה במינה
בעולם. כל תכליתה של השיטה הזאת היא לתת שליטה
מוחלטת במתרחש בבורסה בידי הגורמים הגדולים והחזקים
— הבנקים המיסחריים, ובמיוחד שלושת הגדולים שביניהם.

ואלה הם שלביה של השיטה:

בנקאי יפת
שתי בורסות
הגדולים בבורסה אינם יכולים להרוויח
מעליות־שערים. הם יכולים להרוויח רק
מתנודות־שערים, וככל שיהיו התנודות
חריפות יותר — יהיו הרווחים גדולים
יותר.

המפזרת צוינת
לבוא מולן
ל ועץ להשקעות שעבד עד לאחרונה
במחלקת ניירות ערך באחד הבנקים
הגדולים, מגדיר כך את העיתוי:
״כולם אומרים שהבורסה היא כמו רו לטה.
הם צודקים. ברולטה כולם יכולים

בשלב הראשון מרוכזות כל פקודות המכירה והקנייה
שניתנו באותו יום במקום מסויים בכל אחד מהגופים הסוח רים
בבורסה. הפקודות מתקזזות אלה כנגד אלה, ורק היצעים
או ביקושים לניירות־ערן שלא נענו במסלקה של הברוקר
ממשיכים את דרכם.
זהו השלב שבו מתחילה שליטתם של הבנקים המיסחריים
הגדולים לבוא לידי ביטוי.
במסלקות של בנק לאומי, בנק־הפועלים ובנק״דיסקונט
מתרכז חלק עצום — למעשה רוב מוחלט — של פקודות
הקנייה והמכירה שניתנו בכל יום. הבנקים האלה, שלרשותם
עומדות עתודות ענקיות של הון ומניות, יכולים, למעשה,
להתחיל את שליטתם במיסחר כבר בשלב הזח, ולשחק
במגמות של המשקיעים כרצונם. לדוגמה: בבנק גדול מתקבלות
פקודות מכירה של מנייה מסויימת בסכום העולה בהרבה
על פקודות הקנייה. הבנק יכול להעריך כי מגמה דומה
תתקיים גם אצל משקיעים אחרים הפועלים באמצעות בנקים
אחרים. אך אותו בנק מעוניין דווקא להגן על שעריה של
אותה מנייה. השיטה היא פשוטה: הבנק רוכש בעצמו
את עודף ההיצע, וכדי להיות בטוח ש״ההגנה״ שלו תהיה
מוצלחת, הוא מזרים ביקושים גדולים לאותו נייר, ששעריו
היו צריכים לכאורה לרדת ! אותו תרגיל אפשר לעשות גם
בכיוון ההפוך, כאשר הבנק מעוניין דווקא להוריד את שעריו
של נייר-ערך מסויים.
השלב השני: המסלקה הכללית. בשלב הזה זורמים
עודפי ההיצע והביקוש מן הברוקרים אל המסלקה של
הבורסה עצמה, ושוב חוזר על עצמו תהליך הקיזוז ההדדי.
כבר הוסבר כיצד יכולים הגופים הגדולים והחזקים לשלוט
במתרחש נם בשלב הזה של המיסחר, להפוך מגמות או לחזק
מגמות כרצונם, וגם ליצור מגמות.
רק מה שנותר אחרי שני השלבים האלה, מופיע באולם-
המיסחר של הבורסה, כשהוא מוצע בשיטת המיכרז. בדרך-
כלל מתנהל כאן המיסחר בסכומים קטנים, ולעתים אף
אפסיים לעומת המיסחר בשני השלבים הקודמים. הבנקים
להרוויח או להפסיד, אבל יש מי שאינו
מפסיד לעולם. זהו הבנק, המפעיל את
הרולטה. לרשותו עומד מיספר הפלאים:
.0כשנופל הכדור על האפס — אוסף
הבנק את הכסף הגדול. בעלי רולטה

ישרים נותנים לאפס
ומרוויחים פחות. אבל
מפעילים את הדוושה
השולחן, ועוצרים את
כשהם רוצים.

א חיז ח־ ה עיויי ם 3 :דזה נראה מב חוץ
הגדולים יכולים לחסל ללא קושי כל מגמה של ירידת
שערים, הנובעת מהיצעים. הבנק פשוט קונה את המנייה
המוצעת למכירה ללא שינוי בשערה.
שולטים בכל השלבים
1כאורה, לא יכולים הבנקים לחסל בשלב הזה מגמה
• של עליית שערים חדה מדי, הנובעת מביקושים, כאשר אין
ברשותם המנייה המבוקשת, אך זאת רק לכאורה. כדי לאפשר
להם גם זאת, קיימת שיטת המכירה בחסר, הקרוייה מכירה
ב״שורט״ .כאשר יש ביקוש לנייר״ערך מסויים, ובידי מי
שמבקש לחסום את עלייתו אין מניות מאותו סיג, הוא יכול
להציע למכירה את המניות האלה למרות שאינן בידו באותו
רגע, ולרכוש אותן מאוחר יותר, וכך לחסום את עלייתו
החדה מדי של גייר־ערך מסויים, שהבנק אינו חפץ ביקרו.
בדיוק בשיטה זו, של מכירה בחסר, אפשר להשתמש גם
כדי להוריד את שעריו של נייר-ערך מסויים, שהגורם הגדול
מבקש להתנכל לו. אומנם לכאורה יש תקנות המגבילות
פעולות אלה, אך לא תמיד מקפידים עליהן הברוקרים.
הפעולה של מכירה בחסר היא מוגבלת, בגלל נוהג אחר
של המיסחר בבורסה: כאשר יש נכונות למכור מניות בסכום
גדול, אך מי שמבקש לקנותן יכול לרכוש רק חלק קטן מן
ההיצע, לא מתנהל מיסחר כלל, ובינתיים ירדו שעריה של
המנייה שהוצעה למכירה, בלי שלמוכר יהיו כלל מניות. לפי
תקדימים, יודעים כבר הבנקים הגדולים כי לכל היותר יקבלו
״נזיפה״ אם יעברו על ההגבלות של המכירה בחסר.
המיסחר בשלב האחרון, בשיטת המיכרז, למרות שהוא
נערך בחלק קטן של המניות שנסחרות בכל יום, הוא חשוב
ביותר, משום שהוא קובע את שערי הקנייה והמכירה של
המניות שנסחרו כבר בכל השלבים הקודמים. כך, למעשה,
נקבעים השערים בבורסה על-ידי מיסחר בחלק שולי, לעתים,
של כמות מניות.
הבנקים שולטים, איפוא, בחלק הראשון של המיסחר,
במסלקות שלהם עצמם, שבהן מתקבלות רוב פקודות המכירה
והקנייה. הם שולטים גם בשלב השני, שבו הם יכולים להפוך
מגמות או לחזק אותן. וחם השליטים הבלעדיים בשלב
השלישי.
השליטה הזאת היא מוחלטת כמעט בזמנים רגילים. היא
עשוייה להישמט מידי הבנק בזמן שיש מפולת אמיתית
בבורסה, כאשר חלק גדול מן המשקיעים ״בורחים״ ,ומפולות
כאלה כבר אירעו בבורסה הישראלית. אך הפעם הצליחו
הבנקים שלא להניח לשליטה במתרחש להישמט מהם.
להופיע
יש גם שליד הכדור

לפי המזל
כאלה ש הרגל

על האפס

״בבורסה שלנו פוחדים הבנקים זה מזה.
כל אחד מהם פוחד שהשני יעצור את
!הכדור על האפס, ואז מי שנשאר על
המיספרים הרגילים — יפסיד.״
(המשך בעמוד )64

לקראת פי ר סו םמס קנו ת הוו עדה .
תהיינה המסקנות האישיות נאשו תהיינה -מתון
חומו־הואיות כבר התקבלה תמונה מנווטת
ומדהימה ער תינקוד השירטון המד!• והניקוד הצבאי
קצינים ירון והכרוני
לאן הגיע המיברק?

תפקידה של ועדת״החקירה שבראשותו
של השופט יצחק החן הוא שונה
לחלוטין מן התפקיד שקיבלה על עצמה
ועדת אגרנט בתום מילחמת־יום״הביפו־ריס.
ועדת אגרנט מונתה בדי לבדוק
את תיפקוד המערבת השילטונית, והחליטה
לצמצם את מסקנותיה לתחום
תיפקודה של המערבת הצבאית. ועדת
בהן מונתה כדי לבדוק אירוע מסויים
אחד: הטבח בצברה ובשאתילא. אך
מתוך מה שאירע בפועל במהלך דיוני
הוועדה — הראיות שהובאו בפניה וה עדויות
שנשמעו באולם ההרצאות הקטן
שבבניין ״פאפיק״ — הצטיירה תמונה
מקיפה של תיפקוד המערכת, זו של
מקבלי ההחלטות בדרג המדיני, וזו של

מבצעיהן בדרגים הצבאיים. באשר לאופי
התיפקוד של הממשלה וטל הצבא,
אין זה תפקידה של הוועדה להחליט.
זאת צריך לעשות הציבור .״העולם הזה״
מתאר את התמונה העגומה והמדהימה.

• ?בלח החלטות
בממשלה: נוהל משונה

אלוף־פיקוד דרורי
מה זה להפסיק?

^ ידם חמישי, ד 16-,בספטמבר ,1982
— התקיימה אחת הישיבות החשובות
של ממשלת ישראל במהלך מילחמת
הלבנון. זו היתד. הישיבה שדנה בכ ניסת
צה״ל למערב ביירות, שהיה
שלב חדש ומכריע. לסיכום הישיבה לא
הובאו שום הצעות החלטה מפורטות,
אחת או יותר. לא נערכה שום הצבעה.
היה זה ראש־ד,ממשלה שניסח את ״ההו־דעה״
עוד לפני שתמה הישיבה, ובשעה
שהדיון עדיין נמשך. היה זה מנחם
בגין עצמו שהעיד, כי זו היתה הסיבה
לכך שדבריו של סגנו׳ השר דויד לוי,
שהזהיר מפני מד, שעלול להתרחש ב־מחנות־הפליטים
,״לא נחרטו בזיכרונו.״
ההודעה לעיתונות בתום הישיבה שימ שה
גם כהחלטת ממשלה.

• ישיבת חממשלח:
אין וישוח נוגחות
ן העדויות שנשמעו לפני הוועדה
יו ברור כמעט לחלוטין, שלא קיים
רישום מסודר של נוכחות המשתתפים
בישיבותיה של ממשלת־ישראל. שוב ו שוב
חקרו שופטי ועדת־החקירה באילו
שלבים היה ראש אמ״ן, האלוף יהושע
שגיא, בתוך חדר־הישיבות של הממשלה,
ואם הוא נעדר ממנו. אם היה עליהם
לסמוך על זיכרונם של עדים — ככל ה נראה
לא היה רישום של ממש, שאפשר
לסמוך עליו.

• הודעת הממשלה. שסו ראש״אמ״ן שגיא

תיאום עס המוסד?

^ הודעהשניסח מנחם בגין בשעה
י י שנשמעו בחדר־הישיבות של ה,ממ-

שלד, דברי השר דויד לוי היתד. הודעד.
שיקרית. שר־הביטזזון אריאל שתן הודה
בכך בגלוי בתוכנית הטלוויזיה השבוע
— יומן אירועים, חודש בדיוק אחרי ש תם
הטבח. בהודעת הממשלה נאמר כי
היה הרצון לשמור על ״חוק וסדר״ .ש ת
ן הודה שלא זאת היתה הסיבה, אלא
הרצון ״לנקות״ את מערב־ביירות מש רידי
אש״ף.
יתכן שלא רבים בממשלה חלמו כי
השקר שבהודעה יטפח על סני הממש לה
ועל פניה של ישראל כולה במהירות
כה רבה — כזכור כבר התחיל הטבח
להתחולל בשעה שנוסחה ההודעה ה זאת.
אך עובדה היא שממשלת ישראל,
ששמעה כמה אזהרות מפני מה שעלול

ספטמבר, יומיים לפני שהתחיל הטבח,
וכמה שעות לפני כניסת צה״ל למערב-
ביירות. לא נערך שום דיץ משולש,
רציני, על ההשלכות שיכולות להיות
למהלך שבזה מבחינה מדינית או צבאית.
מובן שלא נערך שום דיון רחב
יותר.

• ההחלטה המשולשת:
בלי גיבוי

תיוי913

להתרחש, נתנה את ידה לפירסום הודעה
שיקרית.

• קבלות תחלטות:
שלושה בלבד
^ יו אלה שלושה אנשים בלבד —
י י ראש הממשלה מנחם בגין׳ שר-

פוז ומאולתר, אלא שלא היה לה למע שה
שום גיבוי בשום החלטת ממשלה
קודמת, ולמעשה נערכה ישיבת הממש לה
ביום החמישי רק כדי לתת אי שור
בדיעבד להחלטת השלישיה בגין-
שרון־רפול. שרון ניסה לטעון בפני ה וועדה
כי היה גיבוי להחלטה זו. הוא
הסתמך על החלטת ממשלה שהתקבלה
שלושה חודשים לפני ההחלטה שהוא
קיבל, למעשה בעצמו, להכניס את צה״ל
למערב־ביירות. שרון הורה לרמטכ״ל ל
החלטה
בשיטת האוואקל מדלפי
^ ודעת הממשלה על. התחלת מילחמת־הלבנון נוסחה כשיטה
י 1של עירפול מכוון כאשר למטרות המילחמה ויעדיה. המיספר
שנועד לגכש קונסנזוס לאומי עם המערך 40 קילומטרים״ —
לא הוזכר כהחלטה. אפשר להסביר זאת כרצון למנוע מן האוייכ
לדעת מהם יעדי צה״ל. אך הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל איתן,
ניסה להסתמך על ההודעה של הממשלה, שהיתה שונה
מהחלטתה, כדי להסכיר מדוע חרגה המילחסה מן הנכולות
שנקכעו לה•
למעשה, פעלו מישרד־־הכיטחון והרמטכ״ל כניגוד להחלטת
הממשלה, תוך קכלת גיכוי מלא מראש הממשלה, ואישור
כדיעכד מן הממשלה עצמה, אשר הוכיחה שוב כי גם החלטותיה
שלה אינן מחייכות אותה
אך ״אי־ההכנה״ של החלטות והוראות הגיעה גם לדרגים
נמוכים יותר. לדוגמה: כפגישה שנערכה כמטה הפלאנגות כיום
השישי אחרי־הצהריים כהשתתפות מפקדי הפלאנגות, הרמטכ״ל
ועחרו, אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה, יצא מפקד האוגדה כרושם,
שלמעשה נתן הדממכ״ל היתר להמשיך כפעולה, כעוד שהרושם
של עוזר הרמטכ״ל היה שרפול הורה להפסיק את הפעולה.
יתכן שזהו רק קצה הקרחץ, ובמהלך המילחמה בלבנון
התקבלו החלטות וניתנו פקודות רכות כשיטה כזאת, של ניסוח
מעורפל כמתכוון, החלטות ופקודות היכולות להתפרש ככמה
אופנים וצורות.
צורת ניסוח זאת איפיינה את האורקול הידוע — אותו
חוזה ידוע שישב כעיר היוונית דלפי, וניסח את תחזיותיו כצורה
דדמשמעית או רב־משמעית. צורת ניסוח זאת אופיינית גם
למי שיודע בסתר ליכו כי הוא עושה מעשה שלא־ייעשה, ומכין
לעצמו אליכי, כדי שיוכל אחר־כך לומר כי הוא לא הוכן כהלכה.
הביטחון אריאל שרון, והרמסכ״ל רב
אלוף רפאל איתן, שקיבלו את אחת
ההחלטות החשובות במהלך המילחמה
— הכניסה למערב־ביירות. לא שותף
בהחלטה הזאת שום שר נוסף (יש עדו יות
שגם שמיר שותף להחלטה, אך
בכל הנראה זד. ד,״ה בדיעבד) .במהלך
שלוש שיחות טלפוניות, שהתקיימו ב שעת
לילה מאוחרת ביום ג׳ ,ר,־ 14ב*

הכין את הכניסה הזאת חמש שעות לפני
ששיתף בהחלטה ״הרישמית״ גם את
ראש־הממשלה, מנחם בגין.
שרון הסתמך על החלטת ממשלה ש התקבלה
ממש בתחילתה של המילחמה,
כאשר דובר על כך שצריך להפעיל את
צבא לבנון ואת הפלאנגות בקרב נגד
אש״ף בביירות. אך כאשר התקבלה ה החלטה
להיכנס למערב־ביירות ולהכניס

את הפלאגגות למחנות־הפליטים, היה ה דבר
כבר אחרי ם י1וי בוהות אש״ף מביי-
— רו ת!
גם ההחלטה להכניס את צה״ל עצמו
לביירות לא היתד, מעוגנת בשום הח לטת
ממשלה, ולמעשה, בכל פעם שדו בר
באפשרות הזאת במיסגרת ישיבות
הממשלה, היה רוב של שרים נגד הח לטה
מסוג זה.
מנחם בגין, בעדותו לפני הוועדה, ה־עלה
נימוק נוסף מדוע התקבלה החלטה
כה חשובה בהשתתפות שלושה אנשים
בלבד: הוא אמר כי הממשלה יכולה
להטיל עליו ועל שר־הביטחון את האח ריות
״בעת המערכה״ לקבל ״החלטות
אופרטיביות מסויימות.״ זהו נימוק מזע זע.
האם יתכן שמנחם בגין לא הבין כי החלטה להכניס את צה״ל למערב-
ביירות אונה סתם ״החלטה אופרטיבית
מסויימת״ ,אלא הכרעה מדינית בעלת
משמעויות פוליטיות ודיפלומטיות מרחי קות
לכת ז

• דישנת
ואש־המגשלה:
איו היא מתנסות?
* 3ן העדויות שהושמעו עולה תמונה
1חפורה ביותר של תיסקוד מישרד־

חילופין במועד שבו הם בוצעו — אך
גם זו אפשרות שיש לקחת בחשבון.

• ניהול תדיוחדח:
ויווג 118ד רמנסויס
הסוניים
ך• עוגיה שמייחמת הי מון, ז ל *
״ כמו מילחמת ששת הימים ומילחמת
יום־הכיפורים שקדמו לה, נוהלה בחזית
אחת בלבד, יצרה מצב מיוחד במינו.
שר־הביטחון והרמטכ״ל היו פנויים לטפל
רק בחזית הזאת, ובשלב שבו התנהלה
המילחמה סביב ביירות הנצורה — רק
בקטע מסויים של החזית. מן העדויות
בוועדתרהחקירה עולה, כי ראש המטה
הכללי של צה״ל ושר־הביטחון היו שו תפים
להחלטות אופרטיביות בדרגים נמוכים
של פלוגה או גדוד. לעיתים׳ הם
לא היו סתם ״שותפים״ להחלטות, אלא
קיבלו אותן ממש.
מצב זה הוא חמור, משום שהרמטכ״ל
ושר־הביטזזון לא נמצאו כל העת בש טח.
הם ישנו בכל לילה בבתיהם, והיר־בו
להשתתף בדיוגים ובפגישות שהיו בעורף.
הם ידעו הרבה פחות מן המפקדים
שבשטח — מפקד האוגדה ואלוף הפי קוד
— מה מתרחש בדיוק. העובדה שהם
נטלו על עצמם את ההחלטות לגבי פעו־

11X 111113
ולישכת־ראש־הממשלה.
ראש*הם פשלה
מוסדות אלה הם האחראים על הנוהל
התקין של ישיבות־הממשלה, והם צרי כים
לעקוב אחרי מילוי החלטות הממש לה
או חריגה מהן. שני הדברים האלה
לא בוצעו, או שביצועם היה לקוי.
עוד עולה סן העדויות, שלא היה
רישום של שיחותיו של ראש־הסמשלה,
מועדיהן ותוכנן. דבר זה עלה מעדותו
של ראש־המסשלה עצמו, שטען כי לא
ניהל שום שיחה עם הרמטב״ל ביום
השבת בבוקר, יומיים וחצי אחדי ש התחיל
הטבח, בעניין בית החולים עזה.
אך ראש־הממשלה לא יכול היה להסתמך
על רישומים כלשהם או היעדרם
של רישומים מסויימים, משום שאין כלל
רישומים כאלה. לא רק ביום השבת,
כאשר נמצא ראש־הממשלה בביתו. לא
היה רישום. בעדותו לפני הוועדה נחקר
ראש־הממשלה גם על שיחת־טלפון אח רת
בינו ובין הרמטכ״ל, ביום השישי
בבוקר. בגין לא זכר שיחה זאת, ולא
היה בידו רישום על אודותיה.

• החופת ואש-הגוסז:

בארצנו הגירחגה
אש המוסד הוחלף שבוע לפני
שנערך הטבח בביירות, עוד זמן

רב לפני שתמה מילחמת הלבנון, ולפני
שהתייצבו החזיתות. הוא לא הוחלף משום
שנכשל בתפקידו או משום שהרגיש ש אינו
מסוגל עוד לעמוד בעומס, אלא
פשוט משום שמועד ההחלפה נקבע זמן
רב מראש, עוד בטרם היה ידוע מתי
תפרוץ הסילחמה ומה יהיו תוצאותיה.
החלפתו של אדם בעל תפקיד כה
רגיש — בבל מועד — בהכרח יוצרת
׳תקופה של מעין חלל ריק בצמרת. איש
אינו יכול לדעת בוודאות כיצד יפעל
מפקד חדש. איש אינו יכול לדעת כיצד
יסתדר עם פקודיו. החלפת איש בעל
תפקיד כזה באמצע מילחמה היא מעשה
חסר־אחריות ממדרגה ראשונה. כידוע,
מילא המוסד למודיעין ולתפקידים מיו חדים
משימות מסויימות גם בהתרחשו יות
שליוו את הטבח. קשה לדעת אם
משהו היה קורה אחרת לולא בוצעו ה

שרון, אלון? דרורי ורמטכ׳ 7איתן
דילוג מעל המפקדים הקרביים?

לות ספציפיות ומוגדרות של יחידות
קטנות, יתכן שהביאה למישגים חמורים.
אחד המישגים האלה היה ללא ספק
ההחלטה שקיבל הרמטכ״ל להתיר לפלאג־גות
להמשיך את שהותם במחנות־הפלי־טים
בין יום השישי אחרי-הצהריים ובין
יום השבת בבוקר. אלוף פיקוד הצפון,
זעל-סמך דיווח שהעביר לו מפקד האוג דה
עמוס ירון ועל סמך דיווחים אחרים,
החלים להפסיק את פעולתה של יחידת
הפלאנגות, שהיתה בגודל של פלוגה .
אך הרמטכ״ל נתן פקודה אחרת, כמה
דקות אחרי שהגיע בטיסה מן הדרום,
מישראל.

• הודעות וו נו צורו:
8׳ מנסח אותן?
^ פקידו של דובר צה״ל מוגדר
י היטב: הוא מעביר לידיעת כלי־התיקשורת
את הודעותיו של צה״ל. הוא
אינו דובר מישרד־הביטחון, וגם אינו
דובר מישרדו של ראש־הממשלה. להם
יש דוברים משלהם. אך לפחות במיקרה
מכריע אחד, מתברר שדובר צה״ל אינו
מעביר את הודעותיו של הרמטכ״ל או
של הסטכ״ל, אלא את הודעות הדרג ה פוליטי!
ביום
הרביעי. ה־ 15 בספטמבר , 1982
בשעה 9.00 בבוקר, כמה שעות אחרי
כניסת צה״ל למערב־ביירוח, ניהלו ארי אל
שתן שהיה בחפ״ק של צה״ל ב ביירות,
וראש־הממשלה מנחם בגין ש נמצא
בירושלים, שיחה טלפונית שבמ הלכה
הם עצמם ניסחו את הודעתו של
דובר צה״ל, שפעל כזרוע של המערכת
המדינית. יתכן שבגין ושרון, שכבר ידעו
באיזו מידה של אמון מתייחסים להוד עות
מישרדיהם, החליטו להישען במיק-
רה זה על שרידי אמינותו של דובר
צה״ל — שלא היתד, לו ברירה אלא
לשתף פעולה.

שר־־ביטחון שרון וראש־ממשלה מין
ממשלה של שניים 7

• סגן תוגסנ״ר:
מת חית תפסידו
** ן העדויות שהושמעו בפני הווע־
• י ו דה — ובמיוחד מן העדות של סגן
(המשך בעמוד )60

אור אבנר מדווח
על שתי הנגישות עם חסו ה־,2
מלו מארוקו(מימין) ,בארצו ובניו־יורק
לידו. דיברנו רק אנגלית ואכלנו ארוחה מקומית: מרק מארוקאי
וביצים עם חתיכות דבש.

הקרוי חרירה,

הבטחה מלבו סי ת
ך איש שאירגן את הכל היה, כמובן, אל־מרטאווי, גיבור השלום.
במשך שנים נאבק למען השלום — בשקט, בהתמדה, באומץ־לב שלא־ייאמן.
על כל הדלתות, גייס תומכים, הטיף לאופציית־יהשלום בתוך אש״ף,
הוא דפק
חיזר אחרי מדינאים וגדולי־עולם, קיים והרחיב את המגעים עם מחנודהשלום
הישראלי, התגרה באירגוני־הטרור הקיצוניים שהעמידוהו בראש רשימת המייועדים
להירצח.
מתרחש. היינו יושבים בארץ,
היינו שותפים למאמצים האלה, וידענו מה
וקוראים בבוז בעיתונים שלנו מאמרי־איוולת של בורים, מהם בעלי תוארי פרופסור,
שסיפרו כי סרטאווי הוא ״איש שולי״ ,ש״הוא איש טוב, אבל לא מייצג אף אחד״,
או, גרוע מזה, שהוא ״סוכן של לוחמה פסיכולוגית״.
להשיב על כך בקלות, לספר קורטוב מן הידוע לנועל קשריו של
יכולנו

הני א דו ח א
>*שבתי על המירפסת של חדרי במלון הילטון ברבאט, בירת מארוקו, לרגלי
השתרעו העיר העתיקה, שהזכירה לי במיקצת את ירושלים, והמרחב הכחול של
האוקיינוס האטלנטי.
בלילה שלפני כן, כשהגענו לכאן, אף לא ידעתי כי העיר שוכנת לחוף־ים.
תמיד סברתי כי רבאט, בניגוד לקאזאבלאנקה (במרחק של 80 קילומטרים דרומה)
שוכנת בפנים הארץ. נסענו באופן בהול, ולא הספקתי להתכונן כראוי למסע.

עכשיו, תריסר שעות אחרי שהגענו לכידות מארוקו, נראה לי הכל
טיבעי לגמרי.
נזכרתי באימרה צה״לית שסיפר לי מתי פלד במטוס :״מהי יחידת־הזמן הקצרה
ביותר ב טבעי הזמן הדרוש לקצין להתרגל לדרגה חדשה.״ והנה, אחרי לילה אחד
בלבד על אדמת מארוקו, כבר התרגלתי.
התרגלתי להיות בארץ ערבית נוספת. התרגלתי למחשבה שאנו עומדים להיפגש
עם המלך. התרגלתי למחשבה שפגישה זו מתקיימת על פי בקשת אש״ף.
שלחתי מבט אחרון בים ובעיר, וירדתי למיסעדת־המלון, כדי לאכול את ארוחת-
הבוקר. עיצאם אל־סרטאווי המתין לנו שם. מתי פלד, יעקב ארנון ואני התישבנו

האיש, על מגעיו עם ראשי העולם הערבי, על קירבתו ליאסר ערפאת ועל קבוצת
האישים הבכירים באש״ף, שהוא משמש להם כפה.

אכל שפתינו היו חתומות.

כיום מותר לנו לגלות טפח. בעיקבות פגישתנו עם יאסר ערפאת, כינס מלך
מארוקו, חסן ה־ ,2את העיתונאים הצרפתיים והודיע להם כי אותם שלושת הישראלים
— מתי פלד, יעקב ארנון ואנוכי — שנפגשו עם ערפאת, התקבלו קודם לכן פעמיים
על ידו.

בכך קיים המלך הכטחה חגיגית שנתן לנו — לפרסם את המגעים
כרגע המתאים

בליבי קראתי לזה ״מיבצע חלום״ ,וכך גם כתבתי ברבאט על הדפים, שבהם
רשמתי את פרטי המאורע.

זה היה בשבוע האחרון של .15*80 קיבלנו הודעה בהולה מסרטאווי,
שישב בפאריס: לבוא מייד, תוך שמירה מוחלטת על סודיות. מלך
מארוקו ממתין לנו ברבאט.
ב־ 29 בדצמבר המראנו לפאריס, ערכנו התייעצות קדחתנית עם סרטאווי על
הידורי הדרך. כעבור כמה שעות מצאנו את עצמנו במחלקה הראשונה של מטוס
נתיבי־האוויר המלכותיים המארוקאיים (רויאל אייר־מארוק) .השפיעו עלינו מכל
טוב — שאמפניה, קאוויאר, ממתקים. ובעיקר — יחס נהדר מצד הצוות המארוקאי,
שדיבר צרפתית וערבית, ושהיה בעל נימוסים מצויינים.

באותן שעות כבר עלתה בליבי השאלה, שרדפה אותי בכל ימי
שהותי במארוקו: איך זה הפכו בניו של עם תרבותי וסימפאטי זה.
המצטיין בנימוסיו, קורבן לדיעה קדומה כה שלילית בישראל ז איך
התדמית השלילית של המארוקאי ה״פרימיטיבי״ <
נולדה בישראל
איך נולדה אגדת ה״צ׳חצ׳חיס״ץ
ישבתי במטוס והתפנקתי כפי שלא התפנקתי מעולם במטוס של אל על. מתי
פלד לא היה שותף לפינוק זה. עם עלותנו למטוס קרה משהו, שהפך מאז נושא
להתבדחויות אינסופיות בינינו. ברגע האחרון, לפני המראת המטוס, נכנסו שני
נוסעים, שה־ו כנראה פרוטקציונרים גדולים. הכלכל בחר בשניים מיושבי המחלקה
הראשונה, והעביר אותם למחלקת־התיירים, כדי לפנות מקום לשניים אלה. משום־מה,
איתרע מזלם הרע של אל־סרטאווי ופלד, והוא בחר בהם. מובן שלא היתד. לו כל
אפשרות לדעת כי אלה הם גנרל ישראלי ופקיד בכיר מאוד של אש״ף, אורחי הוד
מלכותו.
כך נשארנו — ארנון ואני — יושבים במחלקה הראשונה, אוכלים ושותים מכל
טוב, ודואבים את כאבם של שני האחרים. שלחנו להם מגש של שמפניה.
הדרך לאירועים הרציניים ביותר רצופה, לא־פעם, בתקריות היתוליות כאלה.

וילה מפואר ת
^ ם בואנו לנמל־התעופה הקטן של רבאט קיבל את פנינו איש־ביטוזון, עטוף
? בגלימה השחורה, בעלת הברדס, שהיא לבוש מארוקאי טיפוסי (קניתי אחת,
כמזכרת לביקור ).הוא נראה כנזיר.
מכונית מפוארת שהמתינה לנו הובילה אותנו במישרין לווילה יפהפיה, בפרברי
העיר. כאן גד אחמד בן־סודד״ יועצו הבכיר של המלך. הוא קיבל את פנינו בחמימות
שעלתה על גדותיה. כאשר שמע שמתי פלד הוא מרצה לספרות ערבית, החל מדקלם
שירה ערבית. אל־סרטאווי התגלה גם הוא, במפתיע, כמומחה לשירה ערבית והוסיף
את תרומתו, וכך הפכה השיחה מראשיתה תחרות של דיקלום של שירה ערבית
קלאסית. דמותו של גנרל ישראלי, שהוא מומחה לספרות ערבית, עשתה רושם רב.

חמלו חפן עם אופירה נכון בפאריס 1956 כלבוש דתי וכעת כיקוד בארצות־הברית **
.להכיר בישראל ולקבל אותה כחברה בליגה הערבית!״
במשך הזמן התרחב המעגל. אל שלושתנו, הישראלים, המארח וסרטאווי, הצטרפו
כמה מן היועצים הבכירים של המלך, שליטי המדינה, וכמה מבכירי אש״ף, ביניהם
ח־אלד אל־חסן ושגריר אש״ף במארוקו, אבו־מרוואן. אל־חסן הוא בן למישפחה
חיפאית, שהיתה במשך דורות רבים שומרת קבר־אליהו, והוא עצמו גדל בבית
שומר־המערה. אברפרוואן הוא בן כפר שבקירבת ג׳נין.
קשה לתאר ערב זה. היתה בו תערובת מוזרה של תרבות אירופית־צרפתית,
בצורתה האלגנטית בעתר׳ ותרבות ערבית מארוקאית מובהקת. דיונים רציניים ביותר
על עתיד המרחב, המילחמה והשלום, שיחת־חולין ובדיחות. שיא הערב היתד. ארוחה
מארוקאית שבה כרע השולחן הגדול תחת מעמסת המזון — כתריסר סוגי־בשר, כך
התרשמתי — ושבה קרע המארח נתחי־בשר והגיש אותם בידו לצלחותינו.
אפשר היה להתבסם באווירה זו, אך איש מאיתנו לא שכח מדוע אנחנו נמצאים
כאן.

כאנו לשתף את המלך כמאמצי־השלום שלנו, לגייס את עזרתו
למיפעל הגדול ולהתדיין עימו על המצב כמרחב.

יועציו באו כדי לתחקר אותנו על שאיפותינו, מישאלותינו ורעיונותינו, כדי
להניח לפני המלך לפני הפגישה עימנו תמונה ברורה. למרות שהכל נעשה באווירה
תרבותית צרפתית־ערבית מעודנת, התנהל הכל בשיא של יעילות. מסופקני אם
לרשות ראש־הממשלה בישראל עומד צוות כה יעיל ומעולה — שלא לדבר על
הרמה התרבותית.

בסוף הערב חיברנו ביחד רשימה של ארבעה ראשי־פרקים, שיוגשו
למלך לקראת הפגישה העיקרית.
אחר־כך נסענו למלון — אותו המלון שבו התקבלו, בשעתו, ההחלטות הגורליות
של ״ועידת־רבאט״ ,שהכיר באש״ף כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני.
מילוודהקסם ״אורחי הוד מלכותו״ פתחו את הדלתות. לא ביקשו מאיתנו תעודות.
זהו מלון יפהפה. בטעם ערבי בולט.
המשכנו שם בהתייעצות בינינו עד 3.00 בבוקר. את הנוף ראיתי רק למחרת
בבוקר, כאשד פתחתי את וילונות חלוני וראיתי לפני את המראה המרהיב של
העיר רבאט והאוקיינוס.

ש מדו ת 3שו ק

^ מחרת היום חיכינו. המלך הוא השליט העליון של מארוקו, והוא נוהג להחליט
״ בעצמו כמעט על כל עניין חשוב. הוא מנהל מילחמה בדרום, במחתרת הפוליסאריו
במידבר אל־צחרה, מפקד על הצבא ומנחה את כל זריעות השילטון.
בשעות ההמתנה נערך דו־שיח־ענק בין הישראלים והפלסטינים — אחד מאותם
מאראתונים של חילופי־דיעות שהפכו אותנו למומחים בענייני־אש״ף, ואת הפלסטינים
למומחים בענייני ישראל. כמו תמיד גילגלנו עשרות תוכניות אפשריות לקידום
תהליך השלום, הסברנו לבעלי־שיחתנו אילו צעדים של אש״ף דרושים כדי לשנות
את דעת־הקהל בישראל, וביקשנו לדעת מה יכולים אנחנו לעשות כדי לחזק את
מגמת־השלוס במחנה הפלסטיני.
בין הרעיונות שנדונו באותו יום היו שניים שפורסמו בינתיים, אף שלא התגשמו:
ביקור של מישלחת־שלום ישראלית בביירות (הכוונה היתה לראשית , 1981 לפני
שמישהו חלם על ביקורו של אריאל שרון שם) והזמנת מישלחת ישראלית למושב
המועצה הלאומית הפלסטינית, שנערך באפריל 1981 בדמשק. שתי היוזמות פוצצו
על־ידי אנשי חזית־הסירוב.

(כמו שגוהג סרמאווי לומר מאז :״סי שלא היה מוכן לקבל את
פניו של הגגרל פלד, קיבל את הגנרל שרון. סי שלא רצה להזמין
לביירות את אנשי־השלום הישראליים, הזמין למעשה את צה״ל.״)

יצאנו לשוטט קצת בעיר — שלושה ישראלים ופלסטיני אחד. הסתובבנו בשוק,
לבדנו בקרב ההמון הסואן, קנינו מזכרות לנשותינו (שנאלצו לאחר־מכן לא פעם
להמציא סיפורים שונים, כדי להסביר איו השיגו שמלות סארוקאיות מובהקות).
מתי פלד עט על חנויות־הספרים בשוק ופישפש בין הסברים הישנים, בתיקווה
למצוא מציאה. התעניינתי בחנות שהיו בה 12 סוגים שונים של תמרים.
סרטאווי צילם כמה צילומים. חבל שלא היה עימנו צלם מיקצועי — אך ידענו
כי את דבר פגישתנו במארוקו לא נפרסם במשך זמן רב, ואולי לעולם לא.
בערב אכלנו במועדון שערי שחיים, בקומה העליונה של המלון. זכורני חווייה
בלתי־רגילה: אחרי שרקדנית מיקצועית רקדה ריקוד־בטן ערבי, מן הסוג המוכר,
קמה צעירה, לבושה במיכנסיים אירופיים, והחלה רוקדת לבדה. היא רקדה בתנועות
מארוקאיות, פשוטות וקצובות, כמעט בלי לזוז. ואחרי כמה דקות הצליחה להפנט
ממש את כל הנוכחים. זה נמשך ונמשך, התיזמורת נכנסה לטראנס, וקסם מוזר
* אופירה נבון, אז אופירה ארז, כנציגת העולם הזה, הימנית בתמונה.
** עם בנו יורש־העצר סירי מוחמר, ובתו לאלת מריס.

שרר באולם. עד היום איני יודע אם היתה זאת רקדנית מיקצועית, או סתם אורחת
שבא לה לרקוד.
ארנה, על כל פנים, באדיבות האירופית המסורתית שלו, ניגש אליה והודה לה.

הוא לא אמר לה כי הצליחה להקסים אורחים מישראל.

סוס וג מ ל
יום שלאחר מכן,

היום האחרון של שנת , 1980 באד. הידיעה: המלך ממתין

י ״ לנו.
נסענו בשיירה קטנה, מרחק של 40 קילומטרים, אל חוותו של המלך, אי־שם
בין רבאט וקאזאבלנקה. שני היועצים — אחמד בן־סודה ואחמד אל־גדרה — תידרכו
אותנו מראש. אין לנו מה להסביר למלך. כל מה שנדון בשיחה המוקדמת, כבר
ידוע לו .״הוא יודע את אורך הצוואר של אבנרי ואת דרגתו של פלד,״ כפי שניסחו
זאת. תחת זאת מוטב שנתרכז ברעיונות לעתיד.

ואכן, סמהלן• הפגישה הסתבר כי היועצים עשו עבודה מצויינת.
הם ישבו עם המלך כמשך שלוש שעות, ומסרו לו בדייקנות תמציתית
כל מה שנאמר בשיחתנו. יכולנו להתרכז כעיקר.
בהגיענו לחווה, הכניסו אותנו לאולם־אורחים, וביקשו מאיתנו להמתין מעט.
המלך עדיין סועד ארוחת־בוקר.
ישבנו, החלפנו בדיחות כדי להקל על המתח (בן־סודה וארנון התחרו ביניהם
בבדיחות ערביות ויהודיות, והסתבר כי כמה מן הבדיחות זהות אצל שני העמים.
למשל, היהודי שהבטיח לאציל הפולני ללמד את סוסו לקרוא הוא גם ערבי, שהבטיח
לסולטאן ללמד את הגמל שלו לקרוא).
באמצע השיחה נכנסו כמה משרתים, לבושים בכפתאנים לבנים ותרבושים
אדומים (הקרויים באירופה ״פאס״ ,על שם העיר המארוקאית) והגישו לנו יוגורט
טרי, שכדוגמתו לא טעמתי מעולם .״זה ישר משולחנו של המלך,״ הסביר היועץ,
״הוא מגדל כאן בעצמו פרות משובחות.״ אחר־כך הגישו חרירה עם חלב.
לפתע נכנם המלך. הוא היד. לבוש כאחד האדם, וגם התנהג כך — בצניעות,
בפשטות( .שמחתי שהוא לבש בלייזר כחול, בעל כפתורי־נחושת ומכנסיים אפורים
— כי בניגוד לפלד ולארגון, שהביאו חליפות, הבאתי עימי רק בלייזר כחול .״ענדתי
עניבה רק מפני שח׳אלד אל־חסן רגיל לענוד תמיד עניבה,״ חייו המלך).
הכל היה נעדר פורמליות. הוא לחץ את ידינו, בזה אחר זה, כאשר הוצגנו לפניו.

ה ק שר המרוקאי
(המשך מעמוד ) 11
המציג היה ח׳אלד אל־חסן. המלך הוביל אותנו אל מישרדו, במרחק של כמה צעדים,
וישב מאחורי שולחן־כתיבה. בחדר ריחף ריח עדין של קטורת. הסתדרנו מולו בחצי
גורן עגולה. הצטרף אלינו אדם שתקני, לבוש בחליפה, שכמעט לא דיבר במשך
כל הפגישה. היה זה הגנרל אחמד דלימי, ראש שרותי־הביטחון של מארוקו, מפקד
המערכה הצבאית בדרום, איש־אמונו של המלך.

״שמעתי שהבאתם עימכם גנרל,״ התלוצץ המלך, בהתכוונו למתי
פלד ,״לכן ביקשתי שיהיה נוכח גם גנרל מצידנו.״

דלימי נהרג השבוע בתאונת־דרכים, אחרי פגישה עם המלך.
אחרי שיחת־חולין, שבה הצליח המלך בטאקט מושלם להפיג כל מתח ולהשרות
אווירה נעימה, פתח מתי פלד את הדיון מצידנו בערבית. המלך עצמו דיבר בשיחה
זו ערבית בלבד, וסרטאווי תירגם לאנגלית. אך מדי פעם, כאשר היה נדמה למלך
כי סרטאווי טועה בבחירת המילה, התערב בתרגום וסיפק את המילה הנכונה. הסתבר
כי הוא אינו מצטיין רק בצרפתית, אלא מדבר היטב גם אנגלית. אך כמו דוברי־צרפתית
רבים, אין הוא שש לדבר אנגלית, מחשש פן אינו מדייק בדיבורו.
״קיבלתי את רשימת ההצעות שלכם,״ אמר המלך, בנימה עניינית מבלי להעזר
בנייר ,״הבה נדון בהם ונראה מה ניתן לעשות בשעה זו.״

.,אמרו שאני מגי 1ון!״

מודה שהמלך שסה את ליבי מן הרגע הראשון.
במשך שתי פגישותינו עימו, שאלתי את עצמי: מדוע הוא עושה זאת ז

אץ למלך מארוקו שום עניץ ישיר כסיכסוד הישראלי־פלסטיני. הוא לא רחוק מזירת־הקרב• גם אריאל שרץ, ברגעיו המטורפים כיותר,
--ועלה על דעותו לפלוש למארוקו. חסן יכול היה לשכת מן הצד, ולהשמיע

את הסיתמוות השדופות והפופולריות על ״מאבק לנצח״.

פלד, ארנץ, אכנרי ושומר מארוקאי כמאוזולאום של מוחמר ה־5
״למען אסטואטגיה של שלום —

יש הסבורים כי המלך מופיע כאיש־שלום כדי לשפר את מעמדו בארצות־הברית.
איני מאמין בכך. מעמדה של מארוקו, כבעלת־ברית ותיקה של ארצות־הברית, מובטח.
המלך פועל מתוך מניעים אלטרואיסטיים. מכל ראשי המדינות הערביות, הוא
המנהיג שפעל בעיקביות הרבה ביותר למען השלום הישראלי־פלסטיני. פגישתנו זו
היתה הוכחה לכך.

הרי לנו, שלושת אנשי־השלום מישראל, לא היה מה להציע. מעולם,
כשום פגישה מדינית עם מנהיג ערכי כלשהו, לא העמדנו פנים כאילו
יש כידינו לספק מה שאיננו יכולים לספק. אנחנו נציגים של מחנה
קטן, המייצג רעיץ גדרו, אך לא כוח פוליטי גדול.
לא יכולנו לתת דבר למלך, ולא היה לו דבר להרוויח מפגישתו עימנו. אך הוא
קיבל אותנו כאהים־בנפש, מפני שהוא חש במחוייבות עמוקה לעניין השלום.
המלך עצמו הזכיר לנו כי עוד בשנת 1958 עשה מעשה שכמעט לא־ייאמן.
בנאום פומבי בביירות השמיע אז. בשפה הערבית — לפני 25 שנים! — קריאה
להכיר במדינת־ישראל ולהכניסה לליגה הערבית .״זה גרם •לשערוריה בכל רחבי

ארנץ, פלד ואכנרי כמסיכת־עיתונאים כתד־אכיב
— לשמור על התחמושת!״
כשעתיים, ושבה דיברנו כולנו באופן מעשי ותמציתי. שני הצדדים העלו רעיונות
והצעות, שהתאימו לאותו זמן.

יהודי ווגארוקו
?״ 1סן ה ־ 2כיהן אז כיושב־ראש ועדת־ד,מישנה של הליגה הערבית לענייני
* י ירושלים, ועל כן היה פעיל בענייני ישראל־פלסטין במישור הבינלאומי והבינערבי.
הוא העלה באוזנינו כמה רעיונות שהדהימו אותי בהעזתם. נתחנו בהרחבה את המצב
במדינות הערביות השונות. בכל הנוגע ליחסן לשלום( .במשך השנים גיליתי לקוראי
העולם הזה מידע רב מסוג זה, שנמסר בפגישות כאלה, מבלי לגלות את המקורות.
זוהי התשובה למי שתמה לא־פעם כיצד זה צודק שבועון זה כמעט תמיד כשהוא
מנתח תהליכים בעולם הערבי. זהו גם ההסבר לזילזול שבו אנחנו מתייחסים ל*
״מומחים״ ול״פרשנים״ ,השואבים את המידע שלהם ממאמרים בעיתונים ערביים).
דיברנו על ממשלת ארצות־הברית, על מדיניותו של ואלרי ז׳יסקאר־ד׳אסטן
וסיכוייו לנצח בבחירות* ,על המתרחש בסוריה, בסעודיה ובשאר מדינות־ערב.

,11 ,1

אך הנושא שהיה קרוב כיותר לליבו של המלך היה עניין יהודי׳
מארוקו.

המאוזולאום של מוחמר ה־ 5ברכאט
גיבור לאומי, פטרון היהודים

מחוץ למארוקו, יש כיום שלושה ריכוזים עיקריים של יהודים מארוקאיים:
יישראל, בצרפת ובקנדה. חסן עדיין רואה את עצמו כמי שקשור עימם, וכמי שיש
לו מחוייבות לגורלם. כי לא זה בלבד שאביו הנערץ, מוחמד ה־ ,5היה ידוע כפטרון
היהודים, אלא שכל מישפחת־המלוכה לדורותיה, עוד מימי השילטון המוסלמי בספרד,
סימלה את יחסי־הגומלין הידידותיים בין מוסלמים ויהודים. זוהי המישפחה השריפת.
;״שריף״ הוא התואר של אדם שהוא צאצא ישיר של הנביא מוחמד) עליית יהודי
מארוקו לארץ לא היתד, אפשרית אילו היה למוחמד ולחסן יחס אחר ליה ודים;

העולם הערבי,״ סיפר לנו .״אמרו שאני מג׳נון (משוגע) .אבל דבקתי יתמיד בגישה זו !״
הופתעתי, כי הדבר נודע לי לראשונה. הרעיון של הצטרפות ישראל לליגה
הערבית (שהיתה הופכת אז, כמובן, לליגה מרחבית) הוא רעיון ישן שלי, שאותו
הכללתי במינשר העברי אשר בחיבורו השתתפתי ב־ . 1957 יוזמה זו של חסן וד2
קדמה בשבע שנים ליוזמתו ההיסטורית של נשיא תוניסיה, חביב בורגיבה, שנשא
ב־ 1965 נאום היסטורי במחנדדהפליטים ביריחו והטיף לשלום עם ישראל( .לא מכבר
סיפר לי אליאס פרייג ,,שהיה עד־ראייה, כיצד התפרצו הפליטים כלפי המנהיג
התוניסי, קיללו אותו ואף יידו בו אבנים. הוא חולץ בקושי מזעם ההמון גם במחנה
דהיישה, ליד בית־לחם).
כעבור שגה באוקטובר , 1958 כיהן חסן, אז יורש־העצר, כיושב־ראש של ועידה
למען השלום אשר כונסה בפירנצה, ביוזמת ראש־ד,עירייה האגדתי, ג׳ורג׳יו לה־פירה.
לוועידה זו הוזמנו ישראלים וערבים, והיא אורגנה למעשה על־ידי ג׳ו גולן, עוזרו
של נחום גולדמן. היא פוצצה על־ידי שרת־־החוץ גולדה מאיר, שהתעקשה שלא
לשלות לשם את פעילי מחנה־השלום הישראלי, אלא את פקידי מישרד־החוץ, ובראשם
ראובן שילוח, שהיה ידוע לערבים כאוייב מושבע של המחנה הלאומי הערבי. הערבים
נטשו את הוועידה.
פרט פיקאנטי: עוד לפני כן׳ במאי , 1956 חמישה הודשים לפני מילחמת־סיני,
הסכים יורש־העצר, מולאי חסן (כפי שנקרא אז) להצטלם בחברת נערה ישראלית.
היתד. זאת אופירה ארז, שנבחרה על־ידי העולם הזה כ״צברית 1956״ ,ושנשלחה
על־ידינו לקחת חלק במיפגש עולמי של נציגות־עמים. התמונה הופיעה בגליון
העולם הזה ( )971 מיום 24 במאי . 1956 לימים נישאה אופירה ארז ליצחק נבון, וכעת
היא רעייתו שי* נשיא־המדינה.

בשתי השיחות שלנו, ניסינו — איש־איש לפי הבנתו — להסביר תופעה זו.
הזכרתי כי כמם־כף בצד,״ל במילחמת־ד,עצמאות היתה לי כיתה של יוצאי־מארוקו,
וכי אלה הצילו את חיי כאשר נפצעתי. הבעתי את דעתי כי השינאה למערך היא
שהביאה את המארוקאים לזרועות הליכוד, וכי יהודי־מארוקו יצטרפו למחנה־השלום,
ואף ימלאו בו תפקיד מרכזי, כאשר תחזור להם גאוותם העצמית, שנגזלה מהם.
נושא זה היה קרוב ללב המלך יותר מכל נושא אחר. הוא שאל מה יש ביכולתו
לעשות כדי להזכיר ליהודי־מארוקו את יחסם המסורתי לאחווה מוסלמית־יהודית,
אילו יוזמות הוא יכול לנקוט. היה ברור כי בנושא זה הוא מוכן לכל מעשה.
בצאתנו מן הפגישה ליווה אותנו המלך אל פתח הביתן. נפרדנו ממארחינו ומן
הפלסטינים, ונסענו לקאזאבלנקה.
* היתד, לי הרגשה מוזרה כשעברתי בעיר זו, שעליה שמעתי כה הרבה מידידים
מארוקאיים. נסענו לנמל־ד,תעופה הנהדר שלה, הקרוי על שם אביו של חסן, המלך
מוחמד ה־ ,5הגיבור הלאומי של מארוקו, מנהיג מילחמתה לעצמאות.
הוכנסנו לאילם האורחים המכובדים, שתינו את התה הטוב ביותר ששתיתי מימי,
(המשך בעמוד )64

איני רואה את עצמי חופשי לספר כאן על מה שדובר ונדון בפגישה זו, שנמשכה

• הוא הובס כעבור במה שבועות בבחירות, שבהן נבחר פראנסואוז מיטראן
כנשיא צרפת. לפני בן הוזמנתי, לפי בקשת חסן מלך מארוקו, לפגי שה סודית בארמון
אליזה, ויועצו המדיני הבכיר של דיסקאר ביקש ממני לדווח על פגישתנו עם המלך
וטל פעילות המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני. גם בפגישה זו נמסר
לי מידע רב טל המתרחש סביב מאמצי־השלוס.

אין זה מיקרה שהפגישה הראשונה כין משה דיין ושליחו שד אנוור
סאדאת, ערב הביקור כירושלים, נערכה על אדמת מארוקו. חסן ה־2
היה השושכין שד פגישה זו, שכה הכטיח דיין לאיש־אמונו של סאדאת
שממשדת־בגין תחזיר את כד סיני, עד המילימטר האחרון, תמורת
שלום עם מצריים.

חסן דיכר על היהודים המארוקאיים כאהכה, והיה ניכר כי הוא
מוטרד על־ידי העוכדה שכישראל משמשים יהודי־מארוקו כעמוד־השדרה
של סיפלגה אגטי־ערכית. הוא ביקש לדעת: מדוע ץ מה
גרם לכ ך!

תקשורת
זה לא
מה שהיה
פעם:

תקשורת זה עצמה.
זה טכנולוגיות מתקדמות,
ציוד מתוחכם, מערכות מחשבים,
מאגר של ידע מקצועי נרחב
וצוותי הפעלה מיומנים.
חברת ביפר אמנם
לא גילתה את ה״סוד״ הזה
אך היא מיישמת אותו מאז הקמתה.
זו גם הסיבה שחברות, מוסדות
ומפעלים רציניים המבינים בתקשורת,
מעדיפים לעבוד
עם ביפר

בי פ ר-
כל העצמה,
לשרותך.

משרד ראשי: מלון שרתח, רח׳ הירקון 115 ודא, טל 03-288247 .

;ם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומדים.

שבחו״ס:

פרום׳ דני אל רחמילכיץ:

עח בורשט!:

־ק מיקוח
אנוסמון אחד!״

״נגשו עם עונאת!
שמעתם על חבר״חבנסת מיקי מ חוז לא טמעתם
עליון זה חחבר־כנסת מיקי בר־זוהר שנעלם מחבנשת
לתקופת של שלושח חודשים, ואחר״כך כשחזר בלי
שאיש אפילו הבחין בהיעדרו, התחיל לגלות סקופים
בבית׳־חשימוש.
אז חמיקי בר משחו חזה לא הסתפק בסקופי בית•
השימוש שלו, והחליט בכל מחיר לכבוש את כותרות
העיתונים. הוא הביע כי הכנסת תגנח את פגישתם
של מתי פלד, אורי אבנרי ויעקב ארנון עם ראש
אש״ף. מה שמוזר בכל הפרשה הוא, שסיעת המערך,
שהחליטה להתנגד לאותה הצעה שהגיש ח״כ הליכוד
פינחס גולדשטיין, קיבלה את הצעתו של מיקי בר־זוהר.
שאלתי
את ח׳׳ב שבח וייס, חח״כ היחידי שנכח
באולם־המליאה בעת ההצבעה, אך נמנע מלהצביע:

• מדוע לדעתך סירכה סיעתך לתמוך
כהצעת גולדשטיין אך תמכה כאותה הצעה
של מיקי כר־זוהר?־

זהו אחד הדברים המוזרים בכל הפרשה. מיקי בר־זוהר
הסעה לדעתי את הסיעה. הוא אמר שיגיש את
הצעתו באורח מתון. לבסוף היה נאומו של גולדשטיין
נאום ליכודגיקי מובהק. ואילו הנאום של מיקי היה
חריף ביותר. אני מניח שהסיעה התנגדה להצעתו של
גולדשטיין. כי היא באה מצד ח״כ של הליכוד. אבל
האמת היא, שמיקי אפר שידבר על האופציה הירדנית
ועל תוכנית אלון. איש לא ניחש שהוא ישא נאום שכזה.
הוא גרר את הסיעה לחגיגה שלא רצו בה. הרי זה
ממש אבסורד — אתה מוריד הצעה של מישהו אחר
ותומך בהצעה יותר גרועה!

• מדוע כעצם נמנעת? מדוע לא הצכעת
נגד ההצעה?

נטיית הלב שלי היתה נגד, אבל זה היה נחשב להפרה
כל־כך גסה, שקשה היה לי לעמוד בה. אני אישית
סבור כי אם יש אנשים המסוגלים להניע את הצד
השני למתן את צעדיו, הרי שהם עושים שרות חשוב
לעם ישראל. חשוב שהעולם יידע שיש יהודים העושים
נסיונות לדבר עם הצד השני גם כשהוא אוייב קשה
מאוד.

אתה היית נפגש עם עדפאת?־

אני מודה סעלי זח עבד. הפסקתי באופן סופי
ומוחלט לקנות אפרסמונים. למה לי לקחת סיכון ן
אני יכולה לחיות גם בלי אפרסמונים. אני לוקחת
עוד תפוז ואני יודעת למה. פרופסור דניאל רחמילביץ,
מבית״החולים ״הדסה״ בירושלים הוא חאיס טעורר
את המהומה. כעת עסוק הפרופסור בתיקון הנזק
שנגרם. הוא משתתף בערבי״ראיונות, נפגש עם עיתונאים
ועם החקלאים, אך לפי כמויות האפרסמונים אצלנו
בסופרמרקט ולפי מחירם שירד לפתע פלאים, אני
בספק אם הוא מצליח. שאלתי אותו:

• בפברואר 1982 התריע מישרד־־הכריאות
מפני הפרזה כאכילת אפרסמונים. מדוע רק
לאחרי דכריך כטלוויזיה נכנס הציכור לפאניקה?
אולי
מפני שהמידע הגיע
כמו כדור־שלג. חרף האזהרות
רעת מישרז״הבריאות והגיע
,מנותחים, כך שאי־אפשר היה
היום.

לכלי־התיקשורת והתגלגל
לא שמו אנשים לב אזת־אלינו
מיספר רב של
לעבור על העניין לסדר

• האם זה הצדיק הפסקת קניית אפרסמונים?

בהחלט
לא! האיסור חל רק על אנשים שנותחו
׳:בקיבתם. אנשים בריאים יכולים בהחלט לאכול אפרסמונים,
אך לא בהפרזה. אכילה של 7־ 8אפרסמונים ביום
יוצרת מיקשה, החוסמת את המעיים. אנשים בריאים
רשאים לאכול 3־ 4אפרסמונים ביום.

• מה דעתך על כך שכתוצאה מדבריך
הענף חוסל למעשה?

הענף לא התחסל. תגובת הציבור לא היתה מוצדקת.
:אין צורך לחדול לאכול אפרסמונים, שהם פרי טעים
מאוד.

לו הייתי משוחרר ממיסגרות מיפלגתיות, כן. אלא
שאני מקבל את כללי המישחק. אני אמנם אדם אמיץ,
אך לא אמיץ כמו החבר׳ה האלה שנפגשו. לולא הייתי
מתמלא חרדות לנוכח תגובות הציבור׳ הייתי אולי
מתראה עם ערפאת בחשאי.

בהחלט לא. הם יודעים שמהפעם הראשונה הדגשתי
כי מדובר רק במיקרים של מנותחי בטן.

לדעתי שרון ובגין. כמו שבגין היד. הראשון שנפגש
עם סאדאת באופן רשמי, כך הוא יפגש עם ערפאת.

כן מאז הפירסום היה לנו רק מיקרה אחד, וגם הוא
הפסיק לאכול אפרסמונים לפני שבועיים.

• מי לדעתך ייפגש כסופו של דכר עם
ערפאת כאופן רשמי?

• החקלאים כועסים עליך?

• מיספר המנותחים כתוצאה
אפרסמונים פחת מאז הפירסום?•

מאכילת

אריק שרון לומד היטב את תשדירי חפירסום
ברדיו. עובדה: הוא אמר בשבוע שעבר לברית־המוע*
צות שיש על מה לדבר. פניתי לעוזי בורשטיין, דובר
רק״ח, ושאלתי אותו:

• מה דעתך על דכריו של אריק שרון.
שקרא לכרית־המועצות לדכר עם ישראל?־

ההכרזה של אריק שרץ היא לא־רצינית. בסך־הכל
היא מיועדת לאיים על האמריקאים, כדי שיקבלו את
תוכניתו בקשר ללבנון, ויסכימו לסיפוח הגדה ולהמשך
ההתנחלויות.
כידוע, ברית־ר,מועצות אמרה — ועדיין אומרת —
ששינוי ביחסים בינה ובין ישראל יתכן רק עם שינוי
המדיניות של ממשלת־ישראל. אם תסכים ישראל לסגת
מלבנץ ולסגת מהשטחים שכבשה ב־ 1967 ולהכיר בזכות
העם הפלסטיני להקים את מדינתו העצמאית בצד מדינת
ישראל — יבוא שינוי ביחסים בין ישראל לברות-
המועצות.

• האם שמעת תגובה ממוסקבה על הודעת
שרון?-

היתר, תגובה סובייטית. היא ניתנה ביום הראשון
בביירות על־ידי סגן־המנהל של המחלקה לקישרי-חוץ
של הוועד המרכזי של המיפלגה הקומוניסטית של ברית ך,מועצות.

למה דווקא בביירות?־

כי הוא מבקר שם כעת בראש מישלחת. שמו יבגני
ברוטנטס, והוא נתן את אותה התשובה שנתתי לך,
בדיוק, בלי שדיברתי עימו ובלי שאמרו לי מה להגיד.

וה הם אומרים מה הם אומרים ...חה הם אומרים

ארל וידיאמס:

מה הם אומר

אילנית:

״ תודממ 1י .״המון מינתבי ־
אני שונא להפסיד!״ מעריצים ממצריים!״ את מיק נדקוביץ!״

פגשתי את ארל ויליאמס ביחד עם אולסי פרי
מייד אחרי ההפסד של מכבי, על פוס בירה במועדון
תל־אביבי. חוץ מוה שהוא היה מה שנקרא ״מבואס״
לאללה מהכישלון (אולסי בכה כמו ילד קטן) הוא
חיה די מאושר לספר לי שהוא מתחתן עם החברה
ההולנדית שלו, אניטה, בהרלם. איזו חרלסו לפי
המוצא הלאומי של הכלה המיועדת, שהיא דוגמנית
במיקצועה, יש להניח שבהרלם ההולנדית. ארל לא
הפסיק לקטר ולקלל. שאלתי אותו אם הקללות חן
לציטוט, והוא אמר שכן. אז בבקשה, בתרגום חופשי
מאנגלית.

• ארל, דמה הפסדתם?

כי שיחקנו כמו חרא, פשוט שיחקנו כמו בני זונות
מטומטמים. בגלל זה הפסדנו.

• אולי הפסדתם כי דינו מנגץ הוא גדול?

דינו מנגין משחק כמו חיה. הוא לא עושה חשבץ
לאף אחד. הוא דוחף, הוא מרביץ. הוא לא שחקן גדול.
אולי הוא גדול במימדים שלו, וזה הכל.

• למה בבל זאת האיטלקים ניצחו?

כי הם שיחקו לפי החוקים, לא מפני שהם שיחקו
כדורסל טוב. הם הקפידו על החוקים, והם הקפידו
למלא את הוראות המאמן שלהם. אם את שואלת אותי,
אז המאמן שלהם ניצח במישחק. לא הם.

• ומה עם המאמן שלכם?

המאמן שלנו עשה כמה שגיאות. היה שלב במישחק
שהוא הוציא את כל השחהנים הגבוהים מהמיגרש,
והשאיר רק את הנמוכים. והרי הגדולה של האיטלקים
היא בכך שיש להם שחקנים גבוהים! השחקנים שיחקו
לפי השיטה של דסיקו, שהיה פעם המאמן של מכבי
תל־אביב. יש להם מאמן אמריקאי שמאמן אותם כנראה
באותה שיטה. חוץ מזה, תרדי ממני. אני שונא להפסיד!

נו, מה אתם אומרים על אילנית! הבחורה הפכה
אלילת־זמר ברחוב הערבי. לא רק בישראל, גם במדי־נות
השכנות. עובדה. היא מקבלת עשרות מיכתבי*
מעריצים ממאזינים ערביים, והיא מתכננת מסע הופעות
במצריים.

• חנה, מתי התחיל הרומן שדך עם הקהל
הערכי?

ביקשו ממני להשתתף בתוכנית־רדיו, שנקראה מישראל
באהבה. התוכנית משודרת כל יום שני וחמישי, ומאזינים
לה בכל הארצות השכנות, במצריים, בירזץ׳ וכמובן
גם הציבור הערבי בישראל ובשטחים. רואיינתי בתוכנית,
השמיעו שירים שלי, וזהו. התחילו להגיע מיכתבי
מעריצים.

• מניין?

מהכפרים הערביים בארץ, מרצועת עזה ואפילו
ריים. היה מיכתב אחד מרגש במיוחד של סטודנט
הוא כתב לי שהחדר שלו מלא בתמונות שלי. לא
מאיפה השיג את התמונות, והוא כתב לי שהוא
שאבוא להופיע.

ממצ מצרי. יודעת רוצה

דאת תבואי?

בני מתארגנת כעת לנסיעה. המישרד שלי מטפל בזה.

• את חושבת שזה זמן מתאים לזמרת
ישראלית לנסוע למצריים?

תראי, אני לא נוסעת מחר. זה יקח קצת זמן׳ אני
מקווה שעד שאסע המצב יהיה יותר טוב.

• נהנית להשתתף כתוכנית כערבית?

מאוד נהניתי, ומאז אני מוצפת הצעות להופיע ולהתראיין
לקהל ערבי. בינתיים התראיינתי בתוכנית לאשה
הערבית. זו היתה תוכנית יותר אישית. שאלו אותי
על חיי כאשה, על הילד שלי — יותר נושאים נשיים.

והחריד

מה אני יכולה לעשות! אני יודעת שבגללו הפסדנו
את המישחק ב״יד אליהו״ ,אחרי שבע שנים שבהן
מכבי לא הפסידה אף פעם בבית. אני יודעת גם
שבפעם האחרונה שבה מכבי הפסידה זה היה ל״מו־בילג׳רג׳
וארזה״ ,ושאלכס גלעדי שידר את המישחק
הזה ושדינו מנגין שיחק במישחק הזה — אבל למרות
כל הדברים האלה, אני משוגעת על דינו מנגין. ולא
רק אני, כל הקהל העצום שנכח ב״יד אליהו״ ביום
החמישי שעבר, ושבכה על ההפסד, ושטען שמה שקורה
שם יותר גרוע ממה שקרה בבורסה, כל הקהל חזה
מחא כפיים לדינו מנגין ולחץ לו יד. אז ב״ 2בלילה
שאחרי הניצחון שאלתי את מנגין המנצח :

• מה אתה מרגיש אחרי שניצחת את
מכבי תל־אביב?

כשאתה מנצח קבוצה כל־כך גדולה וחשובה כמו מכבי,
זה דבר גדול. שנים חלמתי לנצח את הקבוצה הזו, שיש
לה שחקנים מצויינים. והנה, היום עשינו את זה. אז
כמה שזה אולי עצוב לכם, אני שמח מאוד!

אותך?־

אתה יודע שהקהל הישראלי אוהב

כל פעם שאני בא לכאן אני מרגיש שאוהבים אותי
כמו שאוהבים אותי באיטליה. וזו הרגשה נהדרת. בכלל,
1אני חושב שהקהל הישראלי יותר ספורטיבי מהקהל
האיטלקי. אני לא חושב שקהל איטלקי היה מוחא כף
לשחקן של קבוצה יריבה, גם אם ישחק מצויין. הקהל
האיטלקי יותר אמוציונאלי.

• למה שלא תעבור לשחק במכבי תל־אביב?

אני
בא לישראל מאז שאני בן , 16 ואני מכיר את
האנשים. אני תמיד אומר שאני מת לשחק במכבי תל-
אביב.

• מיקי כרקוכיץ אומר שהוא עוזב כעונה
הכאה. למה שלא תבוא להחליף אותו?
מת להחליף אותו אילו זה היה אפשרי.

• מדוע זה אינו אפשרי?

כי מכבי לא קנה אותי. אני לא שחקן אמריקאי.
אם מכבי קונה אותי, היא צריכה לקנות אותי מהקבוצה
שלי, וזה סיפור של הרבה מאוד כסף. לא מאמין שהם
יוציאו את הכסף הזה. אבל את יודעת פה ז נסי לשכנע
אותם.

באיזה תנאי אות יוסף בורג להיות 1שיא, ב מה ה שקיע נושה שחל
ומיהם היורמים והעמוסים ש סירבו לחתום על עצומת ..די ־
מזכיר סיעת המפד״ל
בכנסת, אריה האן, נש אל
אם לדעתו יאות הד״ר
יוסף בורג לרוץ לנשיאות.
״אם זה יהיה אפשרי שהנשיא
יהיה גם שר-הפנים, אז כן,״
השיב האן.
האו היה מדוכא מאוד
בשבוע שעבר. הוא היה שקוע
מעל לראשו בבורסה והפסדיו
היו נכרים. מצב־רוחו אף
השפיע על אחת ההצבעות
שהיו חשובות למפד״ל. בהצ עה
לסדר של ח״כ. מיכאל
קליינר, שהציע חובת תפי-
לת־בוקר בבתי־ספר חילוניים,
נפלה ההצעה לדיון במליאה
על חודו של קול, כשהמפד״ל
אינה משיגה נוכחות מלאה.
ב״יום השני השחור״
של הבורסה עמדו כמה מח״כי
המערך במיזנץ. רענן נעים
הביט בפליאה בחליפתו של

בקול רם ובעצבנות עם ה־ת״כים
שבסביבתה. יושב־ראש
הישיבה, משה שחל קרא ל עברה
:״אני מבקש שתפסיקי
לנהל מגעים עם הח״כים מ סביבך.״
העיר ח״כ מפ״ם,
יאיר צבן :״זה במקום לנ הל
מגעים עם אש״ף.״
בוועדת־הכספים התנהל
דיון על אירועי הבורסה. ח״כ
העבודה אריק נחמקץ, ני סה
על־ידי סיפור להביע את
דעתו בעניין. כשחיים כר״
ל ב היה קצין בצבא התלקח
אוהל. הוא קרא את חייליו
למיסדר והתחיל לשאול בקולו
האיטי :״מי מוכן להתנדב...״
הוא לא סיים את המישפט
והאוהל נשרף כליל. בר־לב
שיחרר את חייליו ואמר :
״אין צורך, אין צורך.״ הו סיף
נחמקין :״עד שנחליט על
הבורסה היא כבר תיגמר.״

השתמש בספר כמישענת ל ראשו
כשנאלץ לשכב על ספ סל
העץ. אחר-כך הוא סיפר
על התארגנות מחתימי קבוצת
די, שקראה בתחילת המילחמה
להפסקתה ולנסיגת צה״ל ל אלתר
מלבנון .״היינו עייפים
מרוב טלפונים. ואחרי שכל
וה,עמוסים׳ סי ר״יורמים׳
רבו
לחתום, התפנה קו הטל פון
בביתו של ליבוביץ. הק ראתי
לו את הטקסט ומייד
אחרי ששמע את !;מילים ״יסוג
צה״ל לאלתר,״ אמר ״טוב מ אוד
טוב מאוד.״ צנחנו, כל
המטלפנים, על הכיסאות ב אנחת
רווחה.״ לאור התכוון
בדבריו לסופרים יורם קני
יוק ועמום עוז שסירבו
לחתום על העצומה.
בסוף דבריו הוא קרא
שיר שהדהים אפילו את לי־בוביץ
.״בלכסיקון יהיה כתוב
/ישראל. מדינה. התקיימה
עד סוף המאה. עם עתיק של
רועים בנדודיו עבר /את
פלסטין. הוליד בנים ונאסף
אל אבותיו. הבנים נסעו ב אוניות
ובמטוסים /אחרי הי לולת
דמים.
בוועידת ההסתדרות ש התקיימה
בקיבוץ שפיים נאם
נציג רפ״י יצחק סלוקי, ו טעה
בלשונו .״צה״ל יצא לב ער
את קיני המחבלים בצפון
לבנון,״ אמר כשהסביר את
מטרות המילחמה. כשראה ש קהל
המאזינים משתומם מי הר
לתקן את עצמו.
הפרופסור לפילוסופיה
אסא כשר שפע אימרות־כנף
בכינוס של קבוצת שטח
משוחרר, שנועד לגייס כספים
כדי לחדש את הטור שלהם
בימי השישי בעיתון הארץ.
אמר כשר :״החזון של יוכל
נאמן זה שבשמיים יהיו חל ליות
ולוויינים ועל האדמה

מפקד פיקוד-צפון לשעבר,
ך1 1 מניף את ידיו לעבר הצלמת

׳ י ^ 11111
שלא תצלם אותו. בן־גל, המכונה יאנוש, נכח באירוע חברתי
שמשתתפיו האחרים, אף הם קצינים גבוהים, חלקם במילואים,
שרו שירי־מולדת. הוא ישב בצד רוב הערב והיה מכונס בעצמו.
יהיו חללים ולוויות.״
באותו

כינוס,

שנערך

1 1 * 1

רבים תהו מדוע לא
שודרה בסוף מהדורת השבוע
יומן אירועיס רשימת סכיני
הכתבות, המכונה על-ידי ה עיתונאים
רשיטת הקרדיט. ל-
עורך־הדין אהרון פאפו,
חבר הוועד־המנהל, יש הסבר.
הוא צפה במהדורה׳ וכשראה
את הסרט על ההתנחלות הידור־דית
בלב חברון הוא רגז מאוד,
סילפו לבניין הטלוויזיה וביקש
לדעת פי עשה את הסרט. פקי דה
מבוהלת ענתה לו שהכתב
הוא אורי גולדשטיין. פא-
פו בטוח שבעיקבות כך לא
שודר הקרדיט של המהדורה.

1ך 1מפלס את דרכו במדריגות מוסיאון תל־
^ 1אביב, שם נערכת האזכרה לגולדה מאיר.

אבן בא באיחור ובקושי הבליח להגיע למקום שנשמר עבורו.
המעברים היו חסומים על״ידי בגי־נוער שהובאו במאורגן.
משה שחל, והתפעל מהר
פעתו המהודרת של חברו ל סיעה.
שחל נראה רגוע וב־מצב־רוח
טוב. שאל אותו
נעים :״מה, לא הפסדת ב בורסה?״
לידם עמדה מזכירת
סיעת שינוי בכנסת, רינה
מנור, המכירה את אהבתו
של שחל לביגוד יקר והיא
זעתה במקומו :״לא, הוא הש קיע
בחליפות.״

לאותה ועדה באו מפוני
המושב די־זהב, שהתפנו לפני
שאר מתיישבי סיני וקיבלו
פיצויים מוקטנים. הם ביקשו
תוספת. אמר להם ח״כ הליב רלים
יצחק >״זיגי״) זייינר :
״שאר המפונים, שקיבלו יותר
פיצויים, השקיעו אותם בבור סה
והיים בטח הפסידו. עכשיו
יש להם ללא ספק מה שאתם
קיבלתם.״

למנור יש גם הסבר
מדוע רצה ח״כ הליברלים
צכי רני כל־כך להיבחר
לוועדה למינוי קאדים .״הוא
לא מבין מה זה קאדים. הוא
בטח חשב שזה קאדילאק.״

במחווה לפרופסור ישע יהו
ליכוכיץ, שהתקיימה

בדיון במליאת הכנסת,
שעסק בהצעות־לסדר על פגי שת
ראשי המועצה לשלום
ישראלי־פלסטיני וראשי אש״ף,
היתה ח״כ התחיה נאולה
כהן מתוחה ביותר, ודיברה

באוניברסיטת תל־אביב, הוזמן
לשאת את דברו המשורר
יצחק (״איציק״) לאור. הוא
סיפר כיצד היה במגע עם
ליבוביץ בחודשים האחרונים.
בתחילה, ביום השלישי של
המילחמה, הוא נעצר אחרי
הפגנה ליד בית־סוקולוב. חבר
ששוחרר לפניו השאיר לו את
ספר ישעיהו ליבוביץ. לאור

תחת השם ציונות ודמוקרטיה,
סיפר עודד פילכסקי, אחיו
של מאיר פעיל, על ניסיונו
בנישול ערבים .״בשנת 1951
הייתי חבר קיבוץ משאבי-
שדה בנגב. היה אז חורף
טוב מאוד, עם הרבה גשמים,
ויבול שעורה טוב. הבדווים
זרעו. לפני שהספיקו לקצור,
גירשו אותם לגדה המערבית
ואז באנו אנחנו, חברי הקי בוצים,
ובאופן קולקטיבי ומ אוד
סוציאליסטי קצרנו את
השעורה שלהם.״

מאיר

ישראל קיסר

סגנו של מזכ״ל ההסתדרות, מחזיק
את ראשו בידיו ומנסה להתרכז.
קיסר בא לבוש בדובון כחול ובסוודר גולף שחור לאזכרה שאירגנה
נעמת לזיכרה של גולדה מאיר. מייד בתחילת הערב הוא רכן קדימה
וישב כפוף. אחרי שצולם הרגיש כנזוף, התיישר ולא שב לתנוחה זו.

תת־אלוף (מיל׳)
ניצן, שנבחר כנציג המערך
לבחירות המוניציפליות ברא-
שון־לציון, חגג את בחירותו
בדרך יוצאת־דופן. הוא בא ל ביתו
של ראש־עיריית גבע תיים,
יצחק ירון וקיבל ב משך
שעתיים תמימות הסבר
מרתק איך לצאת אל הציבור.
ניצן, עד לאחרונה סגן־קצין-
אפסנאות ראשי, ביקש לדעת
איך הצליח ירון, שהיה אלמו ני,
להיבחר מול מועמד מוכר
כמו קובה קרייזמן. ניצן,
שמולו עומד חנניה גיב־
*העולם הזה 2570

א 1עוים
שטיין, היה במילחמה האח רונה
מהדוברים בכינוס הקצי נים
המפורסם נגד שר־הביט־חון•
דובר
עיריית רחובות
א&רי רכיב, ידוע כמי ש־מפציץ
את הכתבים המקומיים
בחומר רב על העיריה ורא שה,
יחזקאל הרמלך. הוא
עורך שבועון מקומי, המוצא
על-ידי העיריה, ומשמש גם
בנציג תלונות התושבים. הוא
מספר תמיד באופטימיות ל תושבים
זועמים חסרי־טלפון
על כוונת מישרד־התיקשורת
להגדיל את מרכזיות־הטלפונים
באיזור רחובות. אך לו עצמו
אין עדיין טלפון למרות פנ יותיו
הרבות למישרד-התיק-
שורת.
מערכת יחסים סחרה
נרקמה בין גועם סמל, מג-

חיבק אותו וביקש את סליחתו
על היחס הקר שהפגין כלפיו
אחרי ששמע שהוא ישראלי.
הכתב המדיני של הארץ,
קחודה לימני, ידוע כחקיין
מעולה של שר־הביטחון אריק
שרון וסגן־שר-החוץ יהודה
גן־מאיר. לא אחת הוא מ טלפן
למערכת עיתונו ובשמו.
של שרון הוא אומר :״אני
מבקש שלא תפרסמו את החו מר
שהעביר לכם לפני רגע
הכתב שלכם, ליטני.״
הסדרן בסיזנון הכנסת
לא האמין למראה עיניו. או רח
קם והתחיל לצלם, במקום
שבו יש איסור מוחלט להכ ניס
מצלמות. האיש, שהיה
אורחו של ח״כ העבודה, ז ׳ ק
אמיר, ביקש את רשותו של
שרון שישב לידו להצטלם
איתו שהם מחובקים. למראה

1 1מגיש את כף רגלו לרפלקסולוגית ריקי שגיא. שליט׳׳א, ח׳׳כ הליברלים וראש
^ י י המועצה המקומית מנחמיה, בא לערב־ראיונות שנערך בעפולה, ועל״פי

בקשת מפיק הערב, יוסי פאר (העומד בין השניים) הוריד את נעליו וגרביו ונבדק בכף רגלו. שגיא
אמרה שבבדיקה היא איבחנה אצלו מחלת אוזן וכבד. שליטא אמר בתגובה שיגש מיד לראות רופא.
מפא״י, סיפר שהוא הכיר את
אשתו, דבורה, באופן יוצא-
דופן. הוא עבר ליד הנהר
בעיר הולדתו וראה מישהו
טובע. הוא קפץ למים, והציל
את הנערה. אחר־כך התחתן
איתה.
החקיין יוסי ברין נש אל
מה סיפר ם גן-ראש־הממ-
שלה שימחה ארליך כש חזר
מניתוח־הלב שלו באר־

צות־הברית. ברק, שחיקה את
קולו של ארליך, אמר :״ה רופאים
המליצו שיעשו לי
חמישה מעקפים בלב כדי
שלא אקח את הליברלים ל לב.״
סגן־נשיא
האוניברסיטה
העברית שימחה דיגיץ,
הגיב על דברים שנאמרו ב שמו
של ראש־הממשלה, כ אילו
דיניץ הוא כפוי טובה.

מנחם בגין דאג, על פי
הפירסומים, להשאיר את די־ניץ
בתפקידו כשגריר באר-
צות־הברית, אחרי המהפך ב שנת
, 1977 ואילו דיניץ תוקף
כיום את ממשלת בגין .״אני
לא מאמין שבגין אמר את
זה, כי בגין לא שקרן. יומיים
אחרי הבחירות הוא צילצל
אלי לוושינגטון ואמר לי :
״תמשיך בשליחותך למען עם
ישראל.״ עניתי שאם יש מי שהו
אחר, אני חוזר לישראל
בתוך 24 שעות. הוא לא עשה
לי טובה שהשאיר אותי שם.
חוץ מזה, זאת טובה להיות
בארצות־הברית?״

חנן

כתב הטלוויזיה
עז רן סיפר על רגע דרמתי
בקאריירה העיתונאית שלו.
לפני חמש שנים הוא בא ב לוחית
צוות טלוויזיה, לצלם
דייר בכפר־שלם, המקבל לידו
צדהריסה על מיבנה שבנה באופן
בלתי-חוקי. האיש קיבל
את צוות הטלוויזיה בסבר
פנים יפות. כעבור שבועות
שב עזרן לשם, כדי לצלם
את ההריסה. אנשי הכפר כל או
את עזרן וצוותו בתוך ה־מיבנה,
חיברו לדלת רימונים
ואיימו שאם תתבצע ההריסה,
ימות עזרן בתוך המיבנה.

לןן ״ ן /ןול 1ך 11 אשתו של ח׳׳כ הליברלים דן
׳ י י יי* #ייי י 1תיכון, באה בלוויית בעלה לכינוס
של דור ההמשך של המיפלגה. לודמילה, שבאה מירושלים לבושה
היטב, לא התרגשה מהמיספר המועט של המשתתפים שבאו
לכינוט. אך היא העדיפה בכל זאת שלא לשבת בתוך האולם,
אלא שוחחה בחוץ עם פעילה אחרת של המיפלגה הליברלית.
כ״ל תיאטרון חיפה, וקונסול
ערבי לענייני תיאטרון ואר־כיטכטורה.
סמל היה אורח
סמינר שהתקיים בלונדון. ונו שאו
ניהול מוסדות תרבות
ואמנות. בכינוס השתתף כטא
זוזו, נציג כווית. בארוחת-
הבוקר שאל אותו סמל מהיכן
הוא. זוזו ענה שהוא מלא-
טקיה, עיר הולדתו. סמל אמר
לו שאם כך הם שכנים בי
הוא חיפאי. הכוויתי נבהל,
ועבר מייד לשולחן אחר. אחר-
כך הוא ניסה להתחמק מסמל.
ביום האחרון של הכינוס ראה
סמל את זוזו כשהוא אובד
עצות ליד תא־טלפון. הוא היה
זקוק לאסימון. סמל נתן לו
את מבוקשו, והקונסול הכוויתי
העולם תזה 2370

הסדרן הצועק אמר אמיר : המצלמה שלי,
״המצלמה
שלי! ״
השדרן גבי גזית הת ייחס
בתוכניתו יש עניין ל הוראה
שחיילות לא יסעו ב לילות
בטרמפים .״זה באמת
מסוכן, כי חיילת שתיקח
טרמפ ברכב צבאי באיזור ה צפון
יכולה למצוא את עצמה
45 קילומטר לפחות מיעד ה נסיעה
שלה. ואם היא לא
תימלט בזמן, היא תימצא את
עצמה תוך שבועיים במרחק
100—80 קילומטר מהיעד ה מקורי.״

שרגא
נצר,

מראשי

גיטה ליבוניץ
יטעיחו נפשו,
הפרופסור את

אטתו טל
ליבוביץ מעיינת בספר טקיבלה
במתנה מהעיתונאי וההיסטוריון יוסף (״יוסי׳׳) אלגזי. גיטה
ליבוביץ באה בלוויית בעלה למחווה המיוחדת טערכו לו חברים
באוניברסיטת תל־אביב בהגיעו לגיל .80 כטראה אותה אלגזי
הוא העניק לה ספר בצרפתית, העוסק באיוולת טבמלחמות.
הכינוס, טנערך בחסות החוג לספרות באוניברסיטה, כמעט ולא
התקיים בגלל קטיים טחערימה ההנהלה על המארגנים.

,כעיקבות פירסום מאמר
התקפה חריף נגד העיתונאי
והסופר היהודי־ארגנטיני יע קב
טימרמן, במהדורה ה בינלאומית
של גרוזלם פוסט,
שלח אחד הקוראים בחו״ל
מכתב ציני למערכת העיתון,
שבו נאמר :״אנו אסירי־תודר.
על מאמרכם המפתיע והמבריק
על טימרמן. מדהים לזכות ב תמיכה
מכיוון כה בלתי־צפוי.
,ליברלים׳ מאוסים ניסו ללא
הפסק לתאר את טימרמן כלו כ־חם

אמיץ לזכויות־האדם,
,גיבור אנחנו בסך־הכל ני סינו
להרוג אותו או להרוס
אתם הכתמתם

את שמו ואת המוניטין שלו
לעולם. קראתם לו שקרן. כל
אחד מחברי המערכת שלכם
צריך להיות גא בעמדתו הא מיצה
והבלתי-מתפשרת. של כם
בנאמנות — גנרלים וכמה
ידידים גרמנים.״

ב לוני ם

סאת

דני אל ה שסי
פנינה ר חנבל 1ם תרצה
באוניברסיטה הד תי ת
בר־אילן
הזמר צ בי?ו ! *י ק
עובר עתה קורס מזורז בתים־
עול־מחשב. מלבד הסקרנות
הוא עושה זאת מסיבה נ ר
ספת. צביקה עומד להעלות
ערב שיקרא כוכב בעולם
אחר, כולו על טהרת כלי-
נגינה ממוחשבים. למרות ש פיק
לא יפעיל אותם, הוא
מעוניין לדעת כיצד הם פו עלים.
הפקולטה
לחקלאות של
האוניברסיטה העברית ברחו בות
הזמינה את פנינה רו ״
זנ ב לו ם להרצאה. פנינה נש אלה
על-ידי אחד הסטודנטים :
״במה את מצליחה ז״ והיא
ענתה מייד :״בזה שאתה באת
לכאן ואתה מאזין לי.״ היא
דיברה על אנשים יפים שמצ ליחים
ואחד מהקהל קרא :
״מה יעשו המכוערים?״ פנינה
״אתה לא מכוער. אתה דווקא

• מזכ״ל ההסתדרות
לשעבר, יצחק בן־אהרון,
באותו עניין :״רק מוח חולני
או דוקטרנרי באופן יוצא מן
הכלל יכול להמצא מין אב סורד
כזה של לא ללכת לבנות
בשטחים.״

העיתונאי

אמנון

אריק

אברמוביץ :
שרון הוא יהודה המכבי —
אורי ח הוא תוקידידס.״

• סאלח (״אבו איאד״)
האלף :״ההבדל בין שימעון
פרס ומנחם בגין הוא כמו בין
קוקה קולה ופפסי קולת.״

• ח ״כ חרות איתן
ליבני, על שר־האוצר :״יו רם
אומר שהוא איננו מועמד.
אבל יש לו אמביציה. ואם

משח טימוו

אוכל אפרסמון בעידודו של מני פאר.
שדרן הרדיו היה אורח תוכניות־הראיונות
של פאר, השבוע הזה, שבח הופע למשתתפים לאכול
מהפרי הבעייתי, ואחר־כך לטעום ממטעמים שהכין שף מפרי
האפרסמון. האכילה לא פגעה בדרכי העיכול של משה טימור.

חמוד.״ אחר־כך הוסיפה :״אני
מכירה כמה מכוערים שהצלי חו.״
מהקהל נשמעו קריאות:
״בגין! בגין!״ כשחזרה פנינה
לביתה המתינה לה הודעה
המזכירה האלקטרונית על שלה, שאגודת־הסטודנטים של
אוניברסיטת בר-אילן מזמינה
אותה להרצאה.
התקפי־הלב ממשיכים

להכות בסיעת המערך בכנסת.
הח״כ שאושפז הוא יצחק
פרץ. למרות שהוא גר בדי מונה,
הוא שוכב בבית־החולים
בילינסון.

פסוקי השבוע
• ח ״כ העבודה לשעבר,
דויד הכהן, על הבנ ייה
בשטחים :״סולל־בונה ית רום
לעתיד השטחים וליחסים
בינינו ובין תושביהם.״

חסר לו קצת, לאשתו אביבה

• המחזאי יהושע סד
בהל :״הירי על עמדת צה״ל
בחאלדה לא הזיק לשיחות
בין ישראל ולבנון. גם שום
זרי בעתיד לא יוכל להזיק
לשיחות האלה. לשיחות האלה
בכלל אי־אפשר להזיק. איך
אפשר להזיק לבר־מינן?״__

העיתונאי

שלום

רוזנפלד 5״כל המהמרים
דומים איש לרעהו כשתי טי פות
רעל. גם בבורסה טענו
בראשית השבוע שכלי-התיק-
שורת אשמים במפולת.״

• מנחם הכהן, ח ׳׳כ
העכורה :״על לוח־העבודה
של המשק הישראלי נרשם:
השבוע אובדים בבורסה.״

דולב:

העיתונאי

אהרון

״אנשי שלום עכשיו
השאירו אחריהם באפרת עיר
בתולה כואבת ופועה.״

אזרח חוזר מהחנות

העולם הזה 2370

איראן: נש ים בנבר׳ האיסדאם
יותר משלוש שנים חלפו מאז המהפכה האיסלאמית
באיראן, שהפילה את שילטון העריצות של השאה, והח ליפה
אותו במערכת שילטונית נוראה לא פחות.
נשים רבות השתתפו באורח פעיל במאבק נגד השאה,
האמינו בכנות בשיתוף הפעולה בין יסודות שמאלניים
וליבראליים, ובין כוחות עממיים יותר, שהיו בהשפעת
המולות, כוהני־הדת המוסלמיים. בהערכה היסטורית הס תבר
להן, שעשו מקח טעות. כוהני־הדח, בהשראת
האיית־אללה רוח־אללה חומייני עצמו, הפעילו את חוקי

מגשים גם על חוף־הים. שערר. של האשה נחשב למוקד
לגי תי מיני, ונשים ש שעה היה מגולה גולחו על-ידי
סישמרות האיסלאם. במיקרים רבים שרפו הקנאים את
שיער הנשים המגולה באמצע הרחוב, גרמו להשפלה,
לפציעות קשות, ולעיתים אפילו למוות. גבר מוסלמי,
לעומת זאת׳ רשאי לשאת ארבע נשים ולהחזיק אחרות
על בסיס זמני.

נשים לכד:
אשה החיה לבדה נתונה לרדיפות בלתי־פוסקות. אמהות
ללא נישואין עלולה להסתיים במיתת בית־דין בעוון
ניאוף. המולות לוחצים על נשים בודדות, בתוכן מורות
ואפילו רופאות, להינשא מייד. סירוב עלול לגרור רדי פות
קשות, כולל מאסר. נשים כאלה, שהיו רגילות לחיי
עצמאות, נאלצות כיום להתגורר עם בני מישפחותיהן.
קיים איסור חמור על אמצעי מניעה. אי־אפשר למצוא
כיום רופא איראני שיסכים לבצע הפלה מלאכותית מסיבה
כלשהי.
הנשים איבדו את כל החירויות שלהן בענייני אישות.
הבעל יכול לגרש את אשתו באמצעות כוהן־הדת. נשים
עלולות להענש בעוון אי-ציות לבעלים. חוקים דתיים
אלה חוזקו לאחרונה באמצעות חקיקה בפרלמנט האי ראני.

אירנוני־נשים

לפני שנתיים התקיימה ועידה ארצית של כל אירגוני-
הנשים באיראן. השתתפו אלפי נציגות, מאירגונים קומו ניסטיים,
סוציאליסטיים וליבראליים. נשים רבות הגדירו

אשה איראנית כשפת־ הים
מכף רגל ועד ראש
האיסלאם העתיקים ככתבם וכלשונם, והפכו את האשה
האיראנית לקורבן קבוע, מדוכא וחסר־תיקווה.
קבוצת נשים סוציאליסטיות מאיראן פועלת כיום בפאריס,
ונהנית מחסותו, ואף מתמיכתו הכספית, של הנשיא
פרנסואה ם יטראן. מטרתן העיקרית היא לעורר את דעת
הקהל העולמית, ולספק לה מידע מפורט ומעודכן על
המצב באיראן האיסלאמית בכלל, ועל מצבן של הנשים
בפרט. כל חברות הקבוצה, שמצאו סיקלט מדיני בצר פת,
היו בעבר הקרוב פעילות במאבק נגד השאה, ורבות
מהן בילו שנות מאסר ארוכות, אחרי שנתפסו בידי ה־סאוואק,
המישטרה החשאית הידועה לשימצה של המיש־סר
המלוכני, שאורגנה, לפי עיתונות־החוץ, על-ידי שלי חים
מישראל בראשות חיים הרצוג, אז מראשי אמ״ן,
וכיום חבר־כנסת המייצג את מה שקרוי אצלנו ״תנועת
העבודה״.
כמה מהעובדות שמסרו הנשים החרידו את דעת הקהל
האירופית :

נשים אפיוזת:

25 אלף נשים כלואות כיום בבתי־הכלא של חומייני.
רובן בגילים 30 —12 הממשלה מכנה אותן ״סוכנות האימפריאליזם״
,או מאשימה אותן בפעילות אלימה נגד
הסישטד. רבות מהנשים נעצרו על־ידי המישמרות ה־איסלאמיות,
בעוון התנהגות בלתי הולמת ברחוב. נשים
נעצרו מכיוון שלא כיסו את גופן בחיג׳אב, ואת פניהן
בשאדור. אחרות בילו שנים בכלא, מכיוון שיצאו בחברת
גברים שאינם בני מישפחה.
עד כה הוצאו אלפי נשים להורג. רבות נאנסו בכלא,
מכיוון שלפי החוק המוסלמי אסור להטיל על בתולות
עונש מוות. הסולות קוראים למעשי האונס ״נישואים
זמניים״ ,והסוחרים המבצעים את המעשה נחשבים לשלי חי
מיצווה.

חיי יום־ידם:

עקרת־הבית באיראן מבלה את כל יומה בהמתנה
אינסופית בתור למזון. רוב הסיצרכים בקיצוב ובפיקוח
ממשלתי, אך העשירים משיגים הכל בשוק השחור.
נאסר על נשים להשתייך לוועדי־עובדים. מיפעלים רבים
מעסיקים רק נשים (טקסטיל, אלקטרוניקה, כימיקאלים,
אריזה, משי) ובהם תנאי התעסוקה ירודים במיוחד. שכ רה
הממוצע של האשד. אינו מגיע אפילו למחצית משכרו
(היתד) של הפועל האיראני מסין זכר. הממשלה משתדלת
לגרש נשים ממקומות עבודה מועדפים, כמו מישרדי-
ציבור, ומאיישת אותם בגברים, נאמני המישטר.
נשים המעזות להתלונן זוכות ליחס נוקשה במיוחד.
לקבוצה הפועלת בפאריס ידוע על תקרית, שבה רטנה
עקרת-בית על המתנה ממושכת בתור לבשר, ונגררה
למעצר על-ידי שוטרים. היא חזרה לביתה כעבור שבוע,
אחת שעונתה קשות על־ידי הסוהרים, כולל מלקות
בכפות רגליה.

הנשים נרדפות ללא הרף על־ידי מישטרת־המוסר ה-
איסלאמית. קיים איסור מוחלט על יציאה לרחוב ללא
כיסוי גוף וראש מושלמים. לבוש צנוע לחלוטין זה נדרש

השבועון הלונדוני סיטי לינויטס. שבועון זה מקדיש
את דפיו למידע מפורט על ההיצע הבידורי והתרבותי
העצום בבירת בריטניה. הוא פועל בקואופרטיב, והקו
המערכתי שלו הוא שמאלי־ליבראלי. רוב כתבי סיטי
לימיטס, כולל העורכים, התפלגו לפני יותר משנה מש בועת
דומה בשם טייס אאוט.
הכתבות בשבועון מוקדשות, בדרך־כלל, לנושאים
עירוניים לונדוניים. הכיוון הכללי הוא, כמובן, הגנה
על העניים, מחוסרי העבודה, הזקנים הנמקים בקור,
והציבעוניים הנתונים לרדיפות המישטרה. השבועון
מגן בעיקביות על דיירים נגד בעלי־הבתים, בעיקר אלה
הנוהגים להזניח בכוונה את רכושם, כדי להיפטר מדיי רים
מוגנים ולסכויי את בתיהם לקבלנים פרסיים.
בשבוע שעבר הוקדשה כתבת־השער של השבועץ
לזיגמוגד ברגר, בנו של גרשון ברגר, מהגר יהודי
שהגיע ללונדון מרומניה בשנות ה .20-ברגר מחזיק
בבעלותו 173 חברות בשמות שונים, בתוכן כמה חב רות
לצדקה. השבועון מציין שהחברות האלה עוסקות
אך ורק ברווחתם של 1500 חסידי סאטמר בלונדון.
הכספים האדירים הזורמים
לחברותיו של ברגר נוב עים
מ־ 25 אלף דירות ה מפוזרות
ב־ 2500 בתי-ענק
בכל רחבי הבירה.
כרגריזם. כתבי השבר
עון מתארים בסיגנת נרגש
את מעלליו של ברגר,
פחות או יותר בנוסח ספ ריו
של צ׳ארלס דיקנס.
ברגר מזניח בכוונה את
רכושו, מתעמר בדיירים.

9111הוון
את עצמן כפמיניסטיות. רק מתנגדי השאה הורשו להש תתף
בוועידה. קנאי האיסלאם, ששילטונם אז עדיין לא
היה טוטאלי, נכשלו בניסיונם לפוצץ את הוועידה. הנשים
נהנו גם מתמיכת תסוג׳הידיו, אירגץ איסלאמי שמאלי,
המתנגד לחומייני. כיום נמצאים האירגונים ששרדו במחתרת.
רוב המנהיגות ברח לחו״ל או נאסר. קיים
אמנם פוטנציאל אדיר של התנגדות לשילטון בקרב הנ שים
המשכילות באיראן, אבל הטירור השילטוני מחליש
מאוד את הסיכויים לשינוי חיובי במעמד האשד. באיראן
בעתיד הקרוב.

בריטניה:
מיפלצת נשמה ברגר
דמותו של יהודי דתי, ממושקף, עטור זקן לבן וחבוש
כובע מסורתי שחור, מעטרת השבוע את שערו של

ציכוסלופקיה:
אסיר המצפון
אסיר המצפון השבועי של היומון הבריטי טיימס
הוא הפעם פועל־בניין מצ׳כוסלובקיה, ירז׳יגר אר
טוראד.30 ,
גראגטוראד נאשם בהפצת פירסומים אסורים, ב האזנה
לשידורי רדיו מהמערב, ובחברות באירגון
פלתי־חוקי. מדובר בוועדר. להגנת נרדפים טל לא
עוול בכפם. גראנטוראד הוא אחד מראשוני החות מים
על אמנת ,77 של התנועה הצ׳כית לזכויות
האדם.
בית־המישפט בפראג מצא אותו אשם בחחרנות.
הוא נידון לארבע שנות מאסר במישטר חמור,
ואחר־כך לשלוש שנות סיבחן, כולל התייצבות
שבועיות במישטרה. גראנטוראד, פועל וסוציאליסט,
שהיה צריך לייצג בדמותו את כל מה שהמיפלגה
הקומוניסטית הצ׳כית מתיימרת לגלם, נמק עתה
בתנאים קשים במיוחד בכלא ליברץ הידוע לשימצד.
בצפון־בוהסיה.

ברגר ואחד מבתיו המוזנחים
למען חסידי סאטמר
רבים מהם קנו ממנו את הדירות, וסובלים עתה מה ת חזוקה
הגרועה של הבתים. דיירים רבים אינם עומדים
בלחץ, עוזבים את הדירות, הבתים מתרוקנים וברגר
מוכר אותם ב חו ח עצום. חברי פרלמנט רבים מנסים
לפעול כיום נגד ברגר, להכריח אותו לנהוג כראוי
בדייריו. בלונדון השתרש כיום המושג ברגריזם, שמייצג
בעל בית רע ומושחת, העושק את דייריו.
דיירי הבתים הם בדרך־כלל אנגלים מהדור הישן,
בעלי שמות אנגליים טיפוסיים. לעומת זאת מופנה
רובו של הכסף שאותו עושה ברגר ממצוקתם, לצרכי
״העמקת החינוך הדתי במוסדות הדת של חסידי
סאטמר״ .יצויין שסיטי לימיטס, המתייחס בבחילה מוח לטת
לממשלת מנחם בגין, מציין שברגר ואנשיו שול לים
את קיומה של ישראל מטעמים דתיים.
יש להניח שרוב העובדות שחושף השבועון הן נכו נות,
ואץ להעניק חסינות לברגר, מכיוון שהוא יהודי.
עם זאת, אין לתאר כתיבה בסיגנון כזה בעשרים הש נים
הראשונות שאחרי השואה. יתכן שגם כאן, כסו
ביחס לישראל בכלל, יש התחלה של התפכחות ממתן
יחם מועדף ליהודים.

חיים ברעם

מכהנים
היה אפילו מיקרה אחד של הרי-
גת שבויים (מעריב .)14.1.83 ,לא
הפריעה לו כמובן העובדה. ש יום
קודם לכן פורסם כי ברא שית
המילחמה נמצאו במחנה מע-
צר־מאולתר כמה ״חשודים״ מ תים
(דבר.)13.1.83 ,
לא, אין כל סתירה בין שתי
העובדות. הרי אמנת ז׳נבה אי נה
חלה על ״הסובאים״ — כך

?נד״זיות־הבויח זכע1ל*ר.
הגוץ העמוק בלבנון.
בתחילת המילחמה הודיע מנ חם
בנץ כי נפתרה בעיית הטרור,
לגי עכשיו ״תשקוט הארץ
40 שנה״׳ הוא גם הבטיח כי עד
סוף 1982 ייחתם חוזר-,שלום עם
לבנון. בינואר 83 תקועות השי-

תפוח אדמה!

״רפול״ :לא היה שום מקרה
שהרגו שבוי במבצע בלבנון

תוקף ״מפיצי הדיבה על צה״ל״! ״המחבלים התכוונו להפוך אלפי תישבים בצפין לפליטים״

ת־שנים בננו?הצויו ••הפכי ד ו?.ר

כותרת כ״מעריב׳,
לסי איכפת —

בראשית המלחמה מתו
עצורים בצידון תור
מהלו חקירתם
מאת טלי זליגגר, הכופרת הצבאית של ״דבר״
ביפים הראשונים של מבצע •שלום הגליל״ מתו כמה
עצורים ערביים לבנונים במתנה המעצר המאולתר, שהקים צד.״ל
ליד צידון.
במקרה אתד נמצאו שבעה לבנונים מתים בבית הספר לגזי רות,
שם רוכזו חשודים בטרם הועברו למתנה עצורים בבית
האריזה. סיבת המוות עדיץ איננה ידועה.
בתגובה אישר חבר צה״ל, שבנראה פתו כמה עצורים בי־

כותרת ב״דכר״
— דמם של ״המובאים״?

כז.בדגיש פלוס!
אפית תפוחי-אדחה בקדרת חרס היא שיטה חדשה
לאפות תפוחי-אדמה, להגיש תפוחי-אדמה וליהנות
מתפוחי-אדמה.
בקדרת החרס אופים תפוחי-אדמה על הכירייסתלא
בתנור) ובפחות משעה מקבלים מעדני תפוחי-אדמה
נפלאים, בעלי ארומה מיוחדת במינה.
את מוזמנת לבוא ולטעום: את מוזמנת לבוא לאחת
מחנויות דניש פלוס ולטעום את
מעדן תפוחי-אדמה שנאפה על
המקום( .לקדרת החרס מצורף
דף מתכונים להכנת מאכלי
נהדרים).
תפוחי-אדמה

118 זק כ 151א0/1
ת״א: ככר המדינה, חזי ה־ באייר • .62 רמת-גן: דרך ז׳בזטינסקי • 104 חיפה: ככר סטלה מאריס,
כרמל צרפתי • .ירושלים: חזי הסורג, מול בנק ישראל • .כפר-שמריהו: מרכז מסחרי.
• אילת: מרכז מסחרי, צופית עילית • .רחובות: וזז׳ הרצל 92ו.
• רמת גן: ח ד ביאליק 54

חות עם לבנון׳ לא עובר כמעט
יום אחד בלעדי אבידות לצד,״ל
בלבנון, ויועץ ראש־ד,ממשלה ל 100
ענייני
טרור מבטיח לנו
שנות טרור.
ד,קום ברור לעין כל. כי מדי-
ניות־הכו׳ח נכשלה והכניסה או תנו
לבוץ עמוק. מה שישראל
צריבה היום חוא קודם כל לצאת
סייד וללא !תנאי מהביצה הלבנונית׳
בטרם יפלו קורבנות נוס פים׳
׳ולחסל את הטרור בדרך היחידה
שאפשר לחסלו: ביטול ה סיבות
המצמיחות אותו, שהן הע דר
עצמאות לאומית פלסטינית.
דרך זאת פתוחה היום לפני יש ראל,
ודי להאזין להצהרותיהם

אדם 18ו > 3ד
עס עיתון
בן 10 פותח במדור ליל דים,

20 פותח במדור־ד,ספורט.
בן 30 פותח בפוליטיקה וע סקים,

40 פותח בעסקים ופו ליטיקה,

60 פותח במודעות אבל
לחפש חברים.
כבר חצי־שנה
כמודעות־אבל.
ואני בן .20
למה?

אני

אסף כהן,

פותח

תל־אביב

של ראשי אש״ף, בולל יאסר ער־סאת.
דליה
כל,ר, תל־אביב

ע 1ם ו ״ ס 01**111׳ עו ס ״ ס
פיו של הנגר מתל״עדטים
מפיק נחמות הומניטא ריות.
הנגר
מהמטב״ל הוא נאמן גדול
של זכויות־האדם. לכן שמח ל בשר,
שבמילחמה הנוכחית לא

הוחלט בצה״ל — לכן הם אינם
שבויים. ולפי איכפת דמם?
העיקר טוהר הנשק!
יפהזילבר, תל־אביב

מסי חדת
הרוחניים טל הרועים הכנסיות הנוצריות הטונות
בארצות־הברית יצאו
למאבק ציבורי נגד המיל-
חמה הגרעינית. הכנסיות
פירסמו מיסמך מטותף :
״אי־אפשר, בשום מצב שהוא,
מ ם לא נקנה־המידה הקטן ביו תר,
לקבל את רעיון המילחמה
הגרעינית. עצם רעיון כזד, הוא
עבירה מוסרית חמורה, שאין לה
הצדקה מוסרית.
״אנחנו קבענו כבלתי-סוסרי
אפילו האיום להשתמש אי־פעם ב נשק
הגרעיני. אנחנו רואים חו פי׳
להזהיר באופן מתמיד ולומר
לא לעצם רעיון המילחמד, הגרעינית.
״שום
נוצרי אינו יבול באופן
חוקי לבצע פקודות המכוונות ל הריגת
אוכלוסיה בלתי־לוחמת.
״בתור אזרחים. חפצים אנו ל הבטיח
את נאמנותנו לארצנו ול-
רעיונותיה, אך חייבים אנו לדבוק
ברעיונות האוניברסאליים של
אמונתנו.״
זה באשר לכנסיות הנוצריות
בארצות־הברית, אשר יצאו כאיש
אחד לסאכק עיקבי מלוי נגד ה חימוש
והמילזוסה הגרעינית.
ומה עם הדת היהודית? איסה
הם רבנינו אשר בתפוצות? איפה
רבני הב״ד ורבני הכיתות השו נות
מחצרם של רבי פלוני ורבי
אלמוני? ואיפה רבנינו גורן ד
יוסף היושבים בציון? האין נצי גי
אלוהי אברהם, יצחק ויעקב
בגלות ובארץ נראים כננסים עלו בים
לעומת עמיתיהם הנוצריים,
שהפגינו אומץ אזרחי׳ מוסרי ואנושי
מעל ומעבר לבל אינטרס

יצחק פובול, תל־אביב
העולס הזה 2370

יש מבט,
מבט. יצרנית של חדרי שינה.
מטבחים. ארונות קיר ומשרדית
גאה להציג את המוצר החדש:

רהיטים
מח־ולריים לנוער ידע רב, טכנולוגיה מתפתחת
ושיטות יצור מתקדמות
הולידו מוצר מושלם ויפהפה ־
חלומם של כל נער ונערה. כל
המסגרות הן מעץ טבעי, כל
הפינות מעוגלות והצבעים
מרהיבים ביופים.
והנפלא מכל -עם רהיטים
אלה אפשר להתחדש בכל יום
מחדש:
30 היחידות המודולריות
המרכיבות משפחה זאת
ניתנות ל־ 362,880 צרופים!
אפשר לקנות אותן בניפרד,
אפשר להתאימן לחדר אחר
או, סתם, לפי מצב הרוח ־
להחליף את מיקומן.
לחברת מבט מוניטין של 27
שנה בייצור רהיטים והיא
ידועה בטיב ובאיכות מוצריה.
כל קנייה של רהיטי מבט
מלווה באחריות החברה.
כדאי לנסות -באחריות!
א ד 1ו ו\

את רהיטי האיכות של מבט ניתן לראות בתצוגה ולרכוש אצל טוכצינו
המורשים :

תל״אביב * מרס תצוגה, בית כלל, דרויאנוב ,5תל״אביב • מבט, בן יהודה ,120
תל־אביב * רהיטי מוניטין, נחלת בנימין ,122 תל־אביב -מועדון רהיטים ,122 בוגרשוב ,72
ירושלים -רהיטי גאנזמוביליה, הרצוג ,61 מי־ ברק • מ ת ״ ת -תו מ כי תורה,
סוקולוב ,15 נימיה -מבט, שמואל הנציב ,13
חדרה * מבט, הגבורים ,88 חיפה * מבט, הרצל ,13 חיפה -בית הוורע־שמרת, אלנבי ,117 נצרת * רהיטי
ג־מבו, כביש ראשי לחיפה, נחריה ־ רהיטי מבט, שביל הגנים ,1
ראש פינה -סרס חמרי בניה, בן ברק כביש ראשי, רמלה ־ רהיטי אלי -מבט, הרצל .95 רחובות * רהיטי
אלי -מבט, הרצל ,203 ניר צבי * רהיטי רון(חדרי שינה ונוער) ,אשדוד ״ אשדה רהיטים רוגוזין 7
קרית גת -מבט, אזור התעשיה אולם תצוגה,
באר־ שבע * מבט, פסג׳ רסקו, רמת השרון -רהיטי דונדולו, סו קו לו ב 93
כפר סבא ־ רהיטי תל חי, ויצמן 141 ובכל סניפי שק׳׳ם רהיטים בארץ!

אי כו תאפשרלהר גי ש

ה סו ל ם

ס כ תני ס

הווז
מג>אדוו 1ם דו ת

מאת

אביגיל ינ אי

הימורים ח״נוכ״ם הצופים הפיס.

ד בי ת ־ ח דו ח
על הכתבה ״אוהל דוד
אחמד העולם הזה״

מאוזן:

.)2364

) 1תחושה של קשר ללא
אמצעות בין אנשים ; )5קצה ;
) 10 סיום; ) 11 היסוד הגורם
לתכונה 13 סיעה ; )14 אציל;
)15 זעף ; )1 6אבי השופט שמ גר;
)18 גבוה; )20 הבנה;
)21 היכל קדוש במזרח הרחוק;
)22 פתח; )24 ספורט חורף:
)25 בסולם התוים )26 :קללה ;
)28 ברכת אלוהים הראשונה ל בעלי
החיים )30 :מלכודת ; )3 1
מקל הרועים ; )32 אבן יקרה ;
)34 בנם של מריה ויוסף ; )35
הצלה )38 :אחד מעמודי שלמה
בהיכל )39 :מכסה למבנה ; )41
קורה, מוט עץ ארוך ; )42 אחד
מסימני הטעמים בתנ״ך)43 :
מזון )45 :דשן; )47 חדר,
נכנם (ארסית 48 זעזוע ; )50
מילת סיום לבתי מזמור בתהי לים;
)51 עמית; )52 מספיק;
)54 מכשיר התעמלות ; )57 סג נון
מוסיקלי )61 :מפרנס; )62
כינוי לשופר ; )64 אחד האקוי-
זיטים במחזה ״מקבט 65מ־הכת
יקרה ; )66 ירחון לנשים
בארץ )6 7 :צרי ; )69 חוף מותקן
לעגינה; )70 פגרא; )72
יתר עול; )74 אחד ממפקדי
חיל האויר; )75 גם הוא בן
אדם; )77 תחום מושב; )78
בטול החלטה בתוקף סמכות;
)81 כינוי לאדם שפל ונקלה!
)83 מוסמך לרבנות )85 :אבן
מחצב )86 :משבעת המינים;
)88 אות החיבור ; )8 9מחזה של
גוגול; )91 איבר בגוף; )93
צדיק תמים בדורותיו ; )95 כי נוי
ליהודה החסיד ; )96 תושב
בארץ נכריה; )98 תעלומה:
) 100 מעשה שלילי; ) 102 בן-
בקר מכשר להרבעה; ) 103
גמרה, הדר ) 104 :יליד הז יות׳
בלתי סזוי ) 105 :דיונון

בכתבה זו מופיע שם מושבנו:
מושב בית־חרות, בהקשר לתוכן
העניינים הנדון בכתבה.
לידיעתכם, אין בין הוכן הא־

טעות לשלם זגודלן וו
האם אנחנו כבר בירדן?

סופר ״הארץ״ בצעון
לעבר מוצב של צה׳׳ל ׳ 5ק״ ם מז רחית
לכפר קאכלד אלוז *:גזרה ה מזרחית
בלבנון נורו אתמול בצה ריי!
שני צרורות אש מנשק קל. חיילי•
צה״ל השיבו אש לשיתוק מקור
הירי. לא היו נפגעים.
האש נורתה ככל הנראה ע״י
מחבלים מאזור המתחם הסורי ב*
סולטן אל יעקב, כצה״ל רואים באירוע
זה תקרית יחידה. שבאה ככל
הנראה בעיקבות עצבנות המח בלים
מהעבר השני שי קו השסקת

אלי מזרחי,

רנזת־גן

מבאות צ ״נעח־ הברט

)44 עמוד מים ; )46 גדול אלי לי
בבל ; )47 כלי ריתמה לב קר;
)49 טירון; )50 ספורט
חרבות )53 :עם טטדי על גדות
הוולגה ; )5 4במה להקרבת קר־בנות!
)55 חיית טרף ממש׳
הכלבים; )56 אבן טובה; )58
קידומת לשמות נכבדים בהו לנד
)59 :מנהגי בעדה)60 :
גם סיפור של ש״י עגנון ; )62
ידית )63 :נמלט ; )66 חלק מן
הלילה ; )68 כלי שיט ; )71מ עות
קטנות ; )73 לתת — גרג
רים
לתעשיית בירה ; )76 שלל;
)77 מדינה אפריקאית ; )79 שר
או נכבד במדינות מוסלמיות;
)80 מוכר מערת המכפלה ; )82
מילת שאלה סתם ; )84 הסביר;
)85 תרופה )87 :מזכרת; )90
מקום מרעה לבהמות (ישעיהו
ה׳ י״ז) )92 :מאחורי קו הח זית
)94 :שמש )96 :אוכל
שנלעם ונבלע )97 :מטבע חדש-
סוג;
ישן בארגנטינה; )99
) 101 מתנפל )102 :פרי שלא
הבשיל 103 תל־חרבות.
קורסים ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)
סלון ומכון יופי
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
* הכנת כלות
* מחיתם עממיים שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066 )4

זוסמנוביץ מגיב :

קוראה וכטל

בעיקבות פרסום המאמר בש־בועונכם
(העולם הזה )2364 תחת
הכותרת ״הפלה במחתרת״ ,רואה
אני חובה לעצמי להסב תשומת-
ליבכם לעובדה שכתבה זו רצו פה
שורה של אי־דיוקים, אי-אמי-
תות !ודיברי חבל — ולעניין זה
הנני בורר מילותי בקפידה.
יש בכתבה משום הצגת דברים
שלא אירעו כלל, הטלת דו פי
בכישוריי הפיקצועיים ובמוסר
האישי שלי, וזאת ללא כל בסיס
או הצדקה.
החולה שאליה מתיימרת הה-

מוטב אנגלית
מעניין מתי יוציאו את ש איו
האותיות.
ואולי מוטב להם, לאותם
שדווים, שיעברו ישיו לשפה
האנגלית, ובכך יחסכו לנו את
המאמץ להקשיב להם.
חנה וכטל, פווד (פרוד)
פות־זזלב גוררת בקשר, מהנהנים
לחבוש כרטיסי־הגרלה ז
יורם הכרוני, חיפה

חיילי ה קו הר א שון
קצת כבוד לגיבורי הטל־ווייח.

קורא
זופמנוכיץ
״אי־דיוקים״
תבה האמורה להתייחם, באה ל מרפאתי
לשם עריכת בדיקות, ש מפאת
סודיות רפואית וצינעת־הפרט
הנני מנוע מלפרט אופיין,
ובדיקות אלה בוצעו ללא דופי,
תוך שימוש בשיטות המקובלות
בעולם־הרפואה, ומתוך דאגה ל בריאותה.

גרשץ זוסמנוביץ,

תל־אביב

שפת

הווי ש

שדווי הוואדיו והטלוויזיה
החליטו להוציא מהאלף־בית
הישוואלי את האות ויש, שד
נמצאה להם מיותוות.

מור בכתבה זו ובין מושבנו ולא
כלום.
אייה ויננרד, מרכז המשק,
מושב בית חרות

המכון הישראלי ל ספרו ת
נשים קוסמטיקה ופדיל,ור

די אנ ה

לפני שבוע חזר בני מפעולתו
בשבט־צופים מקומי, והביא בידו
מיכתב מהמזכירות הארצית של
הסתדרות הצופים אל הורי הח ניכים.
במיכתב
מודיעים לנו, כי המז כירות
הגיעה להסכם שיתוף־פעולה
עם מפעל־הפיס. מיפעל־ההימורים
יעזור לתנועודהנוער לשפר את והמזכירות שלה,
טחנות־הקיץ
תשכנע את הורי חצופים להצ טרף
לתוכנית מנויים של נזיפעל
הפיס, דרך פקודת־קבע בנקאית.
עיץ במיכתב מעלה כמת שא לות
מעניינות. למשל: האם זה
חינוכי לעודד את הורי החניכים
להמר במישתקי־מזל? שאלה אח רת:
האם עזרה של מיפעל הפיס
בהקמת בתי־ספר, מתנ״סים וטי־

״הארץ״ 21.1.1983

מאונך :
) 1רגש המידה; )2שובב:
)3ם וכר סחורה ; )4מטבע יפני!
)6צעיר׳ עדץ )7 :נז ר)8 :
קיים; )9כתובת )12 :צנוע;
)15 פיסקה; ) 16 סלנג; ) 17
תכיפות; )19 בריכת מים לרחיצה
(שיר השירים ה׳ י״ב) ,
)20 אבק פורח ; )21 דברי הק דמה
ליצירה אמנותית ; )23 או יב
)24 :מספר )26 :ששון ; )27
גבע רם )29 :מנהיג ; )30 טי פת
גשם ; )33 כלי נגינה ממש׳
כלי נשיפה ; )34 איניציאטיבה ;
)36 קבוצת כוכבי שבת; )37
אחד מששה סדרי משנה)40 :
חג לזואן! )41 נטל, מעמסה:

לסירות

מיפעל

במשך תקופה ארוכה אתם מש מיצים
את אותם עובדים בטל וויזיה
שבחרו להישאר ולהילחם
מבפנים בעד טלוויזיה טובה ולא
לצאת ולרעות בשדות זרים.
הדבר הגיע לשיא כשבתבתם ב מדור
הטלוויזיה השבועי ״החבר׳ה
הלכו הביתה, וקומץ של לא־יוצל־חים
נשאר לשמור על המחנה״.״
לידיעתכם — הקומץ שנשאר, לא
כולו אבל רובו, מנהל מאבק נו אש
כדי לשמור על טלוויזיה טו בה
ונלחם ב״לפידים״ ו״סערים״
למיניהם.
כל אלה שעזבו את המערכה
(אגב: כולם נמצאים בשנת חופ שה
ללא תשלום. כנראה לא היה
להם אומץ להתפטר ממש) ,הם
פשוט עריקים שברחו מן המיל-
חמה על חופש־העיתונות ויחזרו
לטלוויזיה אחרי ששילטון הליכוד
יפול (נקווה — במהרה בימינו).
לכן, אל תבואו לספר לי, ש עובדי
הטלוויזיה הם בלתי־יוצל־
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2370

מאות משפחות שרכשו דירה אצל אברהם גינדי במסגרת המבצעים השונים עשו את עסקת חייהם.

עי סקת
חיי ם

•נ ט חון

• מ חי ר
הנחות כספיות משמעותיות .

ערבות בנקאית צמודה.

• ש כ לו לי ם

• תנאי תשלום
מותאמים לאפשרויות הקונה.

שפע של שכלולים בכל הדירות על־פי
מסורת הבניה של אברהם גמדי.

אתם עוד יכולים להספיק לרכוש דירה של אברהם גינדי
בהנחה החל מ-ססס 250,שקל לדירה ולהצטרף אל מאות
הקונים שעשו את עסקת חייהם.

0בצע ל 15-דירות מתוך כל דירות החברה

אברהם גיוז־• בונה ז־יו־ורב שאנעוים או ה בי ם

חכח כי ם
(תמשך בעמוד )22
הים, כי הם חיילי הקו הראשון,
המנהלים מילחמה נואשת בתנ אים
קשים ביותר.
אז קצת יותר ! 1 8 ?£€
צפורה קליי, ירושלים

שדון והדמוכרטיר.
קרנפים בעיקבות ״מוקד״.

הנ ר
מוז מ ת
לבקר

ב ס 1פרנייל

מכון־ליופי
במת כונ תחדשה
לשרותך

הרכבת צפרניים
בשיטה אמריקאית קוסמטיקה פדיקור מניקור הרחקת שיער

פתוח בין השעות 19.00 - 9.00
שד בן־גוריון ( 58 פינת רח׳ גוטליב) תל־אביב
טל 248178 .

בושה וחרפה — 1זו היתד. הר גשתי
בסיום תוכנית הטלוויזיה
מוקד עם השר אריאל שרון. ב משך
כל התוכנית לא ענה האיש
אף לא על שאלה אחת, ואחרי
התקפה פרועה על כלי־התיק-
שורת ועל האופוזיציה הרהיב
עוז בנפשו לרמוז לשומעיו שע ליהם
לקבל את המצב בלבנון —
כמו את כל מדיניות הממשלה —
ללא שום ביקורת.
התקפתו הפרועה על כתב הט לוויזיה
ח סממה מעידה כאלף
עדים על השקפותיו של האיש ה ממונה
על ביטחון־המדעה. הוא
התעלם מהעובדה שהכתב דיווח
על מצב קיים ולא בדה מליבו
איזו מעשייה. האם עלינו להזכיר
לשד שרון שאנו חיים — עדיין
— במדיגה דמוקרטית?
דניאל צ לי לן, גבעתיים

קריקטורה של זאב כ״האדץ״
חיות מוזרות ופישרן
שילד ואוגוסט רודן? דומני ש קצת
קשה.
אם כן, אולי מוטב שנשנה את
אמת־המידה להיסטוריותם של
אישים ושל אירועים?
ד״ר שאול פרידלר,
קריית־שמואל

אולם׳ בבגתיאון
ברוב התלהבותם, משמיעים
אוהדי הכדורסל
דיברי הבל היסטוריים.
רבות אנו שומעים על המאורע
ההיסטורי שאותו חוללה מכבי
תל-אביב בנצחה את צה־אס־קה

ע ד תי ת
הצעה לכבוד הרבנים
הראשיים :

כמה ע 1לה הנלרד1,
אחרי שהתוכנית מוקד נכבשה
על־ידי יצורים מוזרים, נשארה
עדיין חופשית פינית הסרט השי,
בועי. כך זכינו לראות את הקרנפים,
ולהבין טוב יותר את ה תוכניות
הקודמות.
אסתר אסולין, באר־שבע

בו רסה

צלחת מרקיעת שחקים.
ביום החמישי 30 ,בדצמבר, נכ נסתי
לאכול מרק בפונדק וייצמן.
במחירון היה רשום: מרק — 80
שקל (הישיבה בבר) .בעל־פה ענו
לי שני עובדים כי המחיר הוא
100 שקלים, ושלישי התעקש על
. 120 כששאלתי לפשר חוסר-
התיאום, הביטו בי כאילו נפלתי
מהירח.
את המרק לא אכלתי, ולשלם
סירבתי.
באותו יום אכלתי מרק טעים
במיסעדה לא הרחק משם, ליד
נמל־תל-אביב. הוא עלה לי רק
50 שקלים. בכלל, יש עוד הרבה
מקומות סימפאטיים בתל-אביב, ש
קודש־הקדושים
של ממלכות־ישראל
היה יתמיד בירושלים.
האם לא יהיה נכון להעביר את
המקום הקדוש בייותר לישר אלים
— הבורסה — לבירה?
ואם כבר מדברים על שתי
בורסות: מה דעתכם על בור סה
ספרדית ובורסה אשכנזית
בירושלים, לפי הדגם של הרב נות?
בכבוד

ח. דלף הלינגר, תל־אביב
תה נפילה גדולה. אחר־כך היתה
ירידת שערים ענקית בסמוך ל ביקורו
של הנשיא סאדאת בירו שלים,
ופתיחת תהליך השלום עם
מצרים. עכשיו התרחש המשבר

מצהייד אדה בונ ד ס -ב שיר ה
מן העתונות :״לראשונה ובאופן חד-פעמי יתקיים סיבוב
הופעות בארצות-הברית החל מ״ 22.5.1983 למשך ארבע
שבועות של החזן הצבאי הראשי, מקהלת הרבנות ותזמורת
צה״ל ...מחיר כל הופעה 8000 דולר ...בחסות
האגודה למען החייל״ .הסיור יערך במדים״...
(״מעריב״)14.1.83 ,

קמרה אובסקורה
צילום

לימודי

ואני כבר רואה לנגד עיני את החיילת האוספת בכובעה את
האתנן אחרי כל מופע, את חיילי המילואים שיקראו לשרות במקום
אותם שצורפו לקירקם הצה״לי במסעו החד-פעמי ואת מיטב פרנסי
העסקונה הרואים את השנור כמטרת חייהם.
יהודה אילני, תל-אביב

1לימודי בוקר, אחה״צ
וערב, בכל הרמות.
ו מ סג ר ת לימודים
גמישה.
ופרטים והרשמה
יום יום 10.00-20.00
ו תחיל ת הלימודים-
פברואר .1983
תל אביב, ביאליק 23
)03(658677
ירושלים, בצלאל 6
)02(223573,233502
חיפה, הנביאים 13
)04(662773

ההרשמה בימים אלה תן 214

טוגב

לחייל

בהם ניתן לאכול מרק ב־ 35־40
שקל.
אז מדוע להיכנע להפקעת שע רים?
לילי
נסן, בני־ברק

הבורסאי בסימנה של מילחמת ה לבנון.
ובכן.
פשוט מאוד: על־פי ה היגיון
הזה, יהיה המשבר הבא
בבורסה בסמוך להשגת שלום, ניו,
אז שיגיע כבר׳ בבקשה.
דני אכן־נד, אי־שם

מחכה

כדורסלן פרי

לגפ, דה הכ ^ ה

לידיעת

מתחרה בטוסקאניני?
מוסקווה. אחד העיתונאים אף
הגדיר את אולסי פרי כ״דמות ב עלת
שיעור־קומה פנתיאוני בג לריה
של אישי־ישראל״ .לא פ חות!
לאור
האורגזמה ההיסטורית ש קיבלו
רבים בישראל, כדאי לע שות
״חושבים״ ,על־ידי עריכת
תרגיל קטן בחשיבה היסטורית:
האם יכול מישהו לנקוב בשמו
של ספורטאי מצטיין בתקופתם
של גוסטב מהלר, פרינץ ורפל,
ן ארתורו טוסקאניני, אלזה לסקר-

הקורא מייחס משמעות
למועדן של הנפילות ב־בורסה.
...ואילו
אני ממתין לנפילה ה באה
בבורסה בקוצר רוח ממש.
אין זה משום שאני רוצה כל־כך
שבני ישראל המהמרים יאבדו את
פרוטותיהם׳ אלא מסיבה אחרת
לגמרי.
אינני יודע אם שמתם לב, אבל
הנפילות הנוראות בבורסה מת רחשות
על־פי סדר מסויים. ב סמוך
למילחמת יום הכיפורים הי-
הקוראים קוראים השולחים מיכי־תביס
מתבקשים לנסח
אותם בקצרה, לכתוב אותם
במכונת־כתיבה כרווח
כפול ועל צידו האחד
כלבד של הנייר. עדיפות
תינתן למצרפים תמונות
למיכתביהם.

העולנו הזה 2370

ר בי המכר של 1982
המתנה האידיאלית לכל אדם ולכל מאורע
ועתה — גם בהזמנה ישירה, באמצעות הדואר!

הטירוף של״ .0א.ט״.

* פאראפסיכולוגיה *
טלפטיה * אסטרולוגיה
* גלגול נשמות *

כל מה שהנוער רוצה וצריך
לדעת על המין — עכשיו
יש את מי לשאול

48 מקרים מדהימים,
שהפתיעו אפילו מדענים —

ספר חדש, המבוסס על גישה חדשה
בהסברה המינית

״הסיפורים המוזרים
ביותר בעולם״

״על בנים ועל בנות״
מאת ד״ר אהרון בלוד

למלא, לגזור ולשלוח !
לב׳ ״אדר״ ,הובאה לאור בע״מ.
ת.ד , 2276 .רחובות 76122
ברצוני להזמין את הספר ״על בנים ועל בנות״ ,במחיר 420 שקל.
ברצוני להזמין את הספר ״הסיפורים המוזרים ביותר בעולם״ ,במחיר
330 שקל.
רצ״ב המחאה על סך ...שקל לפקודת ״אדר״ הוצאה לאור בע״מ
שמי כתובתי —

מי קי ד ...

מהרופאים באהבה
? 10 \/ו\וו 0 0 0 7 0 0 5סאטס׳ל
1 בכורה ארצית

״מוגרבי ת״א ו״עדן״ ירושליס ן
הפצר״ .ע 1ב 1/ה כ 1כבים ״

איתן עמיו

הדברתמן״ם מזיקים

סו ס חי ס להדברת תיקני ם
(ג׳וקים) ,תוללי לץ, חי קי
סגרים ובגדים•
דמת-גן. דוו מודיעין .18ת.ד2272 .

נאה

7 9 0 1 1 4 - 5 - 6 .7 0רעו׳ מ ס יל עסק ;

סטירה לל בריאותך ורכושך

7מ ־7ן#31י/׳•
בעיות ולבטים
בחיי המין

המסעדה המזרחית
שלך-בסגנון אחר
בוא לטעום-בוא כל יו ם־
לעסקים, לבילויים, לסתם ארוחה טובה.

קבלת מודעות
לבל ה עי ת ו ני ם

שיפודי סמי -רח׳ האצ״ל ( 78 התקוה) ת״א.

בסחיר ־ י ־ נזערגד׳

•לירות ת.ד
לל א ת שלו ם
•מכבדים
כרעים* אשראי

מאת

ל״ר מרדכי זידמן
3גירוי (

הוצאת רשפים

מקום נעים לעריכת סעודות עסקים?
בשיפודי־סמי ערכנו לך שולחן עמוס
בשפע אוריינטלי מקורי. כל סוגי
הבשרים על האש, סלטים
מגרים, יינות ומשקאות
׳לבחירתך -כיד המלך.

257117

נ1ו בן רג ע

טומב

ל ח ״ ד

הורוסהוס

מרי ם
בנימי!י

מזר החודש:

ד לי
יש אנשים שביתם פתוח תמיד. אגשים
יוצאים ובאים, ונדמה שיושבי
הבית אינם מכירים את הבדידות. ואילו
לאחרים בית סגור, שקט, ולעתים
רחוקות חם זוכים לביקורים ספונטניים
ובלתי מתוכננים מראש. שיטת חבית
הפתוח, המזמין וחקליל, מתאימה לבני
מזל דלי. הם אנשים חברותיים, אינם
בררנים ביותר, וכמעט כל אדם מוצא
חן בעיניהם. לא שאינם מוצאים חסרונות
אצל אנשים, אבל הם מובנים לסלוח,
ולהתעלם. מי מחמזלות מתאים לארח,
ואצל מי הבית פתוח ומזמין ז

אוהבים לארח, אבל יותר טוב שיידעו
על כך מראש. ביקורי-פתע מבלבלים
אותם. ביחסים ידידותיים הם די מטעים.
לפעמים הם מעבירים מסר בפול,
ואתה לא בטוח אם הם איתן או נגדך.
תתנחם — גם הם אינם יודעים.

טלה
הם לא בל-בן מתלהבים לארח אותך
בביתם. בל הזמן חם עסוקים במשהו.
אם באת אליהם בשמצב״רוחם מתאים
לישיבה קצרה על כורסה, אתה בר״מזל.
הם מעדיפים לקשור עימד קשר בטיולים,
נסיעות והרפתקות שונות ומשונות.
אן כשכל זה נגמר, אל תצפה שהיחסים
ימשיכו באותה מתכונת. אלף דברים

דגים
תאומגים אתמול הכירו אותן ובבר היום אתה
יושב בביתם כאילו סיימת עימם את
גן־הילדים. האווירה תהיה קלילה ונעימה•
הם יאזינו לדבריך בתשומת לב, אן
תתפלל שאף אחד אחר לא יגיע לביקור
פתע ושהטלפון לא יצלצל, בי הם עלולים
לשכוח שאתה עדיין אצלם. בעוד
זמן קצר יברכו אותן מחדש ולא יבינו

הדד״ם הם אנשים
חנו 1ת ״ ם ,
דא בוונים
ובמעט נ ו אחו
מוצא הן בעיניהם

דלי
אם מדברים על חיי חברה עירניים
ועל חברים שבאים ויוצאים הרי מדובר
במזל דלי. הם נאמנים לידידיהם ושומ רים
עימם על קשרים במשך שנים
ארוכות. חם מוכנים לעזור לכולם, ואף
לארח את ידידיהם במשך תקופות ארובות
מבלי שזח יפריע להם. על חוק
אחד חשוב לשמור: לא לנסות להתקרב
אליהם ולחטט בנשמתם. את זה
אין חם יכולים לסבול. אלה המרגישים
בעלות על ידידיהם, מוטב שיתחברו עם
מזל אחר. הדלי נאמן, אך לא לאדם
אחד — בולם ידידיו.

תתרווח, ותתחיל לאכול. רצוי שיהיה
לן נושא מעניין לשיחה, בי הם יישבו
בשקט. אם אין לן על מה לדבר, זה
לא מפריע להם — הם ימשיכו לשבת
בנחת ואפילו לא יבחינו במבוכתן. אן
אם נחוצה לן הלוואה או עזרה כלשהי,
אל תתבייש לבקש: הם יעזרו לן
ברצון.

אחרים העסיקו אותם בינתיים. אל תעצור
אותם במירוץ.

שור

שאתה עוד לא הלכת. אם ברצונן להרחיב
את חוג מברין, תשהה שם בכל
זאת שעה״שעתיים. כמות האנשים שיבואו
וילכו תספיק לן לכמה שנים.

סרטן

ביתם חמיו 3תוח,
אנשים יוצאים
ונאים, וח״החבוח
שוהם עוים ביותו

ריפים שתבוא עם כל המישפחה לאכול *

ארוחה טובה, ויעניקו לן שפע של מא

בלים,
יחס חמים ואווירה ספוגת הומור
ומזג טוב. אם באת רק להגיד שלום,
זה לא ילן. מבלי להרגיש תמצא את
עצמן שותה עוד בוס קפה, מספר סיפור
לאחד מילדי המישפחה, ומתנה את
צרותין ובעיותין, כשאתה זוכה להש *
תתפות מלאה. אם אתה ידיד ותיק,
ברור שהבית הוא כבית שני בשבילן.

אריה

בבית של מזל אריה כדאי להתארח
אם אתה נמנה עם חוג חברתי גבוה,
מטופח, יצוגי ויוקרתי. תפגוש בו משמנה
וסלתה של החברח. תשב בסלון
ותיהנה מהתמונות או מיצירות אמנות
אחרות המוצגות בית. האריות יעניקו
יחס חם ולבבי, ואם חוכחת עצמן
בידיד־אמת, תוכל לוותר על מעמד חב *
רתי. הם יהיו מסורים ונאמנים ובשעת *

צרה יוכיחו את אצילותם.

ב תו ד ה

לבית של בני בתולה אל תבוא מבלי
להודיע. וכשכבר תתארח בו, כדאי שתזכור
את נימוסין. כדאי שהתנהגותן
תהיה ללא דופי. אל תביא עימן עוד

אם אתח רעב ויש לן זמן למכביר,
לן לבקר אצל בני מזל שור. תודיע
לפני כן על ביקורן, יקבלו אותן בהנאה
שקטה ובלי הפגנות של חביבות. תשב,

להתארח אצלם זו חווית. חם מע-

עליכם לדאוג לחסכונות ולחשבונות הבנק.
כל העניינים הכספיים דורשים אירגון מחדש.
האינטואיציה ש לכם
חזקה במיוחד
כעת, הקשיבו לעצמכם
מבפנים. כל התשובות
להתלבטויות נמצאות

החודש בולו שלבם. אם ישאלו אתכם
מה הדבר שאתם רוצים יותר מכל, לא
תתלבטו. התשובה ידועה
לכם תמיד — אה בה.
אז קחו יוזמה,
אל תחששו להתחיל
בקשרים חדשים, ה-

איס עלולות להיות בעיות
תיקשורת. בני הזוג
אינם מקשיבים,
21 ביוני -
?0ביול•
ועליכם להמתין עד ש־ישתנה.
מצב
רוחם
חוויות ריגשיות עמוקות מוציאות אתכם
מהאיזון — נסו להפעיל גם את ההיגיון.

חדשות. הקשרים המסובכים
שנמשכו בשנתיים
האחרונות גרמו
יותר לסבל מאשר
להנאה. הגיע הזמן לשנות
ולהתחדש. חפשי לבם נסיין חדש,
אפילו בדרבים שחן קצת חורגות מהרגיל.

במקום העבודה עליכם לחפש דרכים
חדשות ומקוריות. אל תתעקשו על הישן
והמוכר. ידידים מבו גרים
עומדים להציע *
את עזרתם —

תסרבו להם. הם מתכוונים
לעזור עם כל
הלב. נסיעה חשובה
במיסגרת העבודה עשויה
להפגיש אתכם
לבילוי *
21בדצמבר
עם ידיד. צאו

19 בינו אר
משותף ותיהנו מהעלאת
זיכרונות. עניי $

נים כספיים עומדים להסתדר. בני מזל
דגים יוציאו אחכם מהבעיה המטרידה.

יהיה עליכם לטפל ביחסים השבוע עניין הבריאות הפך להיות חלק קבוע
אישיים. שיחה בארבע עיניים תבהיר
מהחיים. אתם סובלים מבעיות שונות,
את המצב המעורפל
מחלימים ממחלה אחת
שנוצר באשמתכם. ותוכבר
מוטרדים מאחרו
על הגאווה. שיחות
רת. קבלו זאת יותר
מילוליות לא יספקו
בקלות. זה יעבור כ ואתם
רוצים אתכם שמצב הכוכבים ישתלבלות
וליהנות בחבנה.
בעיות שיניים מצירת
מי שמוצא חן בקות
יותר מתמיד. יתשנוצעיניכם.
עיכובים
כן שתיאלצו להיכנס
רו בענייני עבודה ייעו
2ב אפריל
21 ביולי -
להוצאה כספית גדולה
21ב או גו ס ט
20ב מ אי
למו השבוע, וההצלבקשר
לכך. קשרים
חה תאיר לבם פגים.
רומנטיים אינם יציבים
שבחים ומחמאות יגיעו לאוזניבם ותדעו
ביותר, אולם השבוע תהיה הזדמנות נהשהמאמץ
שהשקעתם היה כדאי מאוד.
דרת לחדש את מלאי הידידים והמכרים.

ך זשבוע עליכם להיות מעשיים ותכלילבם, מציקות מישפחתיות דאגות בריאות
הילדים ובן מצבם של הורים
תיים. המון התחייבויות, הבטחות ועבומבוגרים.
אחים ואחעליכם.
דות
מוטלות
יות יהיו זקוקים להשתדלו
לבצע הכל
עזרתכם, אל תתעלמו
בצורה נעימה, ללא
מבקשתם. שטח ליועצבנות. התרגשות מודים
חדש ימשון
אס תתחילו להיתפס
את ליבבם בימים
לפרטים שוליים, תגאלה.
בדאי לחשוב על
רמו לאווירה חסרת־כן
ברצינות. אלה שמנוחה
והעניינים לא
עובדים עם ציבור יצו
2ב מ אי
יזוזו. השתמשו בכיש־
22באוגוסט -
20 ביוני
22בספטמבר
ליחו מאוד, ויוכלו לרונכם
לראות את הבצע
את השינויים שנולד,
ביחוד אם אתם
נראים להם חשובים. ידיעה או מיכתב
עומדים בראש קבוצה, או מנהלים פרושיגיעו
מחו״ל יביאו להתלהבות עצומה.
ייקט חשוב. אל תזניחו בריאותכם ונוחר.

השבוע תצטרכו לדאוג לענייני הבית
והרכוש. תוכלו לרכוש חפצים חדשים
לבית ולארגן את הדירה
מחדש. הורים
מבוגרים זקוקים לעזרתכם.
אמנס הסתכסכ־תם
עימם, אך כעת
הגיע הזמן להשלים.
למי שיש גינה ליד
הבית יוכל לעסוק בעבודת
אדמה, ולשתול
כמה שתילים חדשים. מטפעכם
קניה או מכירה של
מכונית אפשר לבצע מהשבוע בהצלחה. עד
עכשיו לא הצלחתם לקדם דבר בתחום זה.

השבוע יהיה טוב מבחינה כספית* .
ניכרת התקדמות ואולי אפילו העלאה
במשכורת. באופן כל

תהיו הרבה יותר
פופולריים ותצליחו לעניין
את הממונים

עליכם בהצעות מקו
ריות
ויעילות. את ה
רעיונות
הטובים תבנו

על בסיס יציב. אל

תפעלו מהר מדי ושי-
20 בינו א ר ־

_ בפב רו א ר

מו־לב לכל הפרטים.

בחיי האהבה צפו ל
שינוי
פיתאומי ודרסטי. בהתחלה זה

עלול להפחיד, אן זח עשוי להועיל* .

השבוע אתם נוטים להישאר בבית. אין

לכם כח להתמודד עם החיים והחברה .
__ זו ת קו פ ה לעשיית חש־

בון־נפש וסיכום של

השנה החולפת. השת
באן
המצב מסובן. אם באת מבלי
להודיע, יקבלו את פניך בחביבות ויא זינו
לבעיותין בסבלנות אין קץ. דגים
מסיבות ומיפגשים חברתיים שבהם
אתם מרבים להימצא לאחרונה, עשויים
להפגיש אתכם עם מכרים
חדשים מבני
המין השני. הקשר שיתפתח
יהיה בעל אופי
סודי ועשוי להיות
יותר ממושן ויותר
משמעותי מכפי שייראה
בתחילה. בעבודת
] 0ן11
קיים סיכוי טוב מ־
( 2במרס -
__ אוד להתקדמות. זה
20באפ ריל
הזמן לשוחח עם האחראים
לקידומכם. עליכם להימנע
מלהשקיע כספים בצורה לא זהירה.

סוסן

1תונה

עקת

השבוע מתאים לבילויים. למרות ה חורף
והקור לא תהיה לבם סבלנות
להישאר בבית. צאו והכירו
אנשים חדשים
ונהגו בקלילות. אל
תמהרו ואל תסבנו
את כספכם לפחות עד
ה־ 6בפברואר. ה־6
גה־ 7יהיו מוצלחים
במיוחד. חוויות רומנטיות
מרגשות יעשירו
אתכם. מצב-הרוח יהיה
אופטימי ובחוש
ההומור החריף שלכם תוכלו לשמח גם
את סביבתכם הקרובה ולגרום לה נחת.

(המשך בעמוד )46

נזי

ן וי

דלו לצבור כוח ולעסוק
במדיטציה או בפעילות
מרגיעה אח רת.
אל תחלמו בהקיץ
והימנעו מלתכנן תוכ

בפברו אר
ניות שאין להן בסיס
20במרס
מציאותי. אלה ימים

שעליכם להישאר על

הקרקע ולא להיכנס לדיכאון. אס תיכננתם
לשנות את מקום העבודה, המתינו מעט .

ד*1ו_וד*
נו1±ים׳.גברים וידידים־מלי>!יל 0

ד עוו ־נההנעלההגדודיה ביו1ודו>זד

הביטוח ישראל־אמריקה. זכות
שוכנע להעביר את כל ביטוחיו
לרכס. התביעה טוענת כי זכות
כמעט שלא שילם מאומה עבור
הפרמיות.
אבל מאז החל זכות להגיש
תביעות בגין נזקים, גניבות ר
אבדנים. הוא הגיש תביעה ל תשלום
עבור פנס מכוניתו ש נשבר,
רדיו ושעון שנגנבו מ חדרו
במוטל בצפת. הוא דרש
תשלום עבור תיקון שימשה ב ביתו
ותיקון פטיפון.
כמעט כל תביעה שהגיש שו למה,
בין אם היתד. מכוסה ב פוליסה
ובין אם לאו. על חלק
מהתשלומים הופיעו המלים ״לפ נים
משורת הדין.״
הפרקליטות טוענת, כי זכות
עשה יד אחת עם רכס להונות
את חברת-הביטוח, כי פיברקו
פוליסודדביטוח רטרואקטיבית.
במדינה רמת־גן
שיד ומעל לחוק

זוג מרסת־גך מבקש
י-זבית־המישפט שיצווה ע?
הריסת קומה נוספת
שבונה המלוגאי־קבדן
חיים שיף
המלונאי חיים שיף הוא גם קב לן
בניין. חברה שלו, אג־קו־קבלני
בניין בע״מ, בונה במרכז רמת־רמת-גן
בנייני־דירות ומרכז מיס-
חרי. בתוך זמן קצר ידון בית-
מישפט השלום בתל־אביב בבקשה
של זוג שכניו, אנרקיו־סרג׳יו ר

כמעט הושלמה. היא סוגרת כמעט
לחלוטין את הנוף הנשקף מדירת
בני הזוג פונדו.
נזובת הנאה. לתביעה של זוג
העולים החדשים מאיטליה הצטרף
לאחרונה גורם נוסף רב־משסעות.
הוועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה
פנתה לבית־מישפט השלום בתל-
אביב, בבקשה לתת צו־שיפוטי
להפסקת העבודה בבניין.
בבקשה שהוגשה לבית־המישפט
באמצעות עורך־הדין אברהם פורז,
טוענת הוועדה למחוזית שההיתר
שניתן לשיף על־ידי הוועדה הם -־׳
קומית ברמת־גן הוא בטל וחסר
כל תוקף, משום שהוא נוגד את
תוכנית הבניין העירונית, וכי
שיף, האדריכל צבי מילר והמהנ דס
האחראי לביצוע, יעקב חי,
מכגה שרפות

ך רוכלי העתיר,ה היתד. אש תו
של הקיסר חייבת לעמוד
פעל לכל חשד. היום, כאשר
פסו קיסרים וקיסריות מהארץ,
ישנם רק מתי מעט החייבים מוסריים בקריטריונים לעמוד גבוהים כל-כך. אחד מאלה הוא
ד״ר חיים זכות, שבגיל 47 הגיע
לפיסגת סיקצוע הרפואה. הוא
משמש כיושב־ראש הוועד האר צי
של אירגון רופאי המדינה,
סגן-יושב-ראש ההסתדרות הר-

התובע, אמנון רודה, ידוע
כאדם ישר. כאשר נשאל על
הפישפט אמר, כי לדעתו היה וכך מקום להגישכתב-אישום,
עשה .״מעולם לא היגשתי בק שה
להתמנות לשופט, ולכן אי-
אפשר להפעיל עליי לחצים, ו אני
עושה את מה שמצפוני מח ייב
אותי.״
סניגורו של זכות, עורן־-הדיו
אורי וגמן, חושב אחרת. הוא
הגיש תשובה לכתב־האישום, ה-

יי ק ר הגנתו של הרופא
< היא בכך, שהוא לא נכנם
כלל לענייני הביטוח. הוא היה
מזמין פוליסות ותובע על נז קים.
הוא לא ידע כיצד התנהלו
העניינים במישרדו של רכס, ד
היה מגיש חשבון עבור נזקים.
אם נעשו פוליסות פיקטיביות או
רטרואקטיביות, טוען הרופא, היה
זה עניין פנימי של חברודהביטוח,
בלא ידיעתו של הלקוח.
מסתבר, כי לרכס היו כנראה
הרבה עניינים באותה תקופה.
״הוא היה מכבה שריפות,״ אפרו
עליו אנשים המכירים אותו.
חברת־הביטוח שלו נכנסה לפי רוק!
מונה לה כונס נכסים, והיא
היתד. חייבת כסף רב לנושים.
הוא עצמו הסתבר בתביעות פלי ליות
על קשר להונות את חברת-
הביטוח שלו יחד עם זכות, עם
אלוף־משנה ישראל גרנית, ועם

הרופא ואשתו
של הקיסר
פואית, חבר מועצת הביטוח ה לאומי
חבר בוועדת בחינות
של מנהלי מחלקות ועוד כהנה
וכהנה תארי־כבוד.
כאשר הוגש כתב־אישום נגד
זגדם בדרגתו של 4ד״ר זכות,
היה זה מיקרה מצער ורציני.
הפרקליט אמנון רודה שקל הי טב
את הראיות שהיו לפניו ר
החלים, למרות כל הלחצים ש הופעלו,
כי יש מקום להאשים
את הרופא בקשירת קשר עם
יצחק רכס להונות חברת־ביטוח,
ובקבלת דבר בפירמה.
קשיים אישיים
} 6איש כמעמדו של ד״ר זכות
׳ יש הרבה ידידים והרבה
שונאים. ידידיו ניסו להפעיל
את השפעתם ולהמעיט בערך
התביעה. הם טענו, כי יש כאן
גוזמה רבה והפרזה בעניינים
פעוטים. לעומתם טענו שונאיו,
כי אם ינהגו ברופא אחרת מ אשר
בבני-תמותה רגילים, ח ד
מישפט נגדו לא יתנהל בבית-
המישפם, תהיה בכך הוכחה כי
הלחצים והקשרים האישיים של
הרופא הכריעו את הכף.

2181

משתרעת על כמה עמודים צפו פים
— דבר נדיר ביותר ב־מישפטים
פליליים.
הוא טוען בלהט, כי לא נעש תה
כל עבירה מצד מרשו, ו הוא
מוכן גם להוכיח זאת. או לם
בינתיים הגיש בקשה ליועץ-
המישפטי לעיכוב ההליכים נגד
זכות.
הבקשה הראשונה של וגמן
נדחתה, והוא חזר והגיש בק שה
נוספת, מפורטת יותר. בק שה
זו נתונה כעת בטיפול.
המעשים המיוחסים לרופא קרו
בשנים 1976 עד . 1981 זכות,
שמזה שנים אחדות הוא מנהל
מחלקה בבית־חולים ואדם בעל
מעמד חברתי, הכיר את רכס
דרך אשתו, רחל, שהיתה מילדת
בבית־החולים שבו עבד הרופא.
יד אחת
ך* פגישה הציע רכס לזכות
יחם אישי ומחירים מוזלים
בכל ענייני הביטוח, אם יעביר
את כל ביטוחיו לחברה של רכס.
ב־ 1976 היה רכס בעל סוכנות־הביטוח
שיף־רכס, ובעל חברת־

עוד כמה מידידיו. חלק מהאשמות
לא הגיעו לידי מישפט, בגלל מח לתם
של הנאשמים.
כאביס גחזה
ף י קשתו השניה של עו״ד וגפן
לעכב את ההליכים עוררה
רוגז רב אצל כמה אנשים. ואומ נם,
אין זה מיקרה רגיל שאחרי
שנדחית בקשה לעיכוב הליכים
נשלחת בקשה נוספת באותו ענ יין
עצמו, ועומדים לדון בה מח דש.
אם כי זהו מיקרה מיוחד,
שבו הרשעה בדין לד״ר זכות
פרושה הרם הקאריירה שלו וקלון
אישי.
המישפט נקבע לחודש מרס,
אולם בעת הישיבה האחרונה, ש־היתה
קבועה לחודש נובמבר, לא
הופיע הרופא. הוגשה מטעמו
תעודה־רפואית שהעידה, כי יום
לפני המישפט הוא נתקף בכאבים
בחזה ואושפז במכון־הלב של בית-
החולים שיבא.
השופט יורם גלין עומד לדון
במישפט, אם לא יעוכבו בינתיים
ההליכים.

1*111
[ 1 1 11 1
| יז ויין
יו ו י !

מתלוננת פונדו מחל הקומה הבלתי־ חוקית שד שיף
אין נוף
גאיה פונרו, להדום את הקומה
העליונה של אחד מהמיבנים שלו.
סיפור השגת האישורים של שיף
מעניין ביותר.
בכתב־התביעה שהוגש באמצעות
הפרקליט התל־אביבי הד״ר אב רהם
ציון, מספרים בני הזוג שהם
רכשו את דירתם בקומה השלי שית
של בניין ברחוב מעלה ה צופים
בשנת , 1978 משום שה בניין
נבנה על גבעה ומהדירה
ניתן היה להשקיף לעבר צפון ר
מערב. ניתן היה לחזות בשמש
בזריחתה ובשקיעתה ללא כל הפ רעה.

פלח־
בקומה התשיעית. ב-
25 במאי 1981 אישרה הוועדה
המחוזית לתיכנון ולבנייה במחוז
תל־אביב, שינוי בתוכנית. באיזור
עמדו לקום שלושה בניינים שבו נה
שיף, כשאחד מהם אושר כ בניין
בן שמונה קומות. על גג
בניין זה, מול דירת פונדו, היה
מותר לבנות שני חדרי מדרגות
בלבד, שכל־אחד מהם מכיל חדרון
למכונות המעלית. לפגי אותו דיון
ביקש שיף היתר לבנות בבניין 10
קומות. התושבים שבסביבה הגישו
התנגדויות ואכן, ב* 3במאי 1982
הוחלט לדחות את בקשת חברתו
של שיף.
ביום השישי, ה 12-בדצמבר
, 1982 קיבל שיף היתר בניה חדש,
המהווה שינוי להיתר הבניה ש אושר.
בהיתר החדש מותר לשיף
להוסיף מדרגות לעליה לגג מ ארבע
דירות בקומה השמינית,
ולהקים מעליהן מיבנים בשטח
כולל של 48מ״ר. בתוכנית־ההג-
שה התברר ששיף התכוון לבנות
חדרי־סלון בקומה התשיעית ל ארבע
הדירות של הקומה השמי נית.
הבקשה לשינוי ההיתר המקו רי,
אישורה ומתן ההיתר החדש,
נעשו ללא ידיעת השכנים, והם
נוגדים את החלטת הוועדה המחו זית.
החלטה זו עצמה של הוועדה
המחוזית היא שינוי מרחיק־לכת
בהשוואה לתוכנית המקורית שאו שרה.
הדיון
הראשוני בתיק יתקיים
בחודש הבא. הקומה התשיעית

קבלן שי!?*
קומה נוספת
חרגו מן ההיתר של הוועדה המ חוזית.
בהמשך
הבקשה טוענת הוועדה
המחוזית כי הבניה בקומה התשי עית
בבניין, בפרוייקט הנקרא
מיגדלי זאב, נועדה להשיג טובת
הנאה לחברה הקבלנית ולבעליה.
פתיחתו של הדיון בתיק זה
נדחתה בגלל מחלת השופט. הדיון
יערך בקרוב.
הרבה בעיות. פרשת המיבנה
של. המלונאי שיף, מעל לבניין
השקם ברחוב אבן־גבירול בתל-
אביב, שעל המשך בנייתו הוצא
צו מינהלי מטעם עיריית תל־אביב,
אינה כמסתבר הבעיה היחי דה
של המיליונר תומך חרות.
* ליד הדוגמנית חניתה צנסנר.
העולם הזה 2370

יוסי ניצני, מנכ״ל הבורסה, מסביר את הסיבות לירידה התלולה
של השעוים ביום העתי השתוו, מסביו את המנניזם שד ויוה
ועליה, מזהיו מטי השקעה בסיגנון שד הימווים ונותן עצות למשקיע
צדו לוסת!עתי זאיר
לתת הוואות־ולניוה, כ׳
בשבו של דבר ולה ששבע
את עתה דו הס
חקדסויונים חכלבל״ם

אנשי ומדסזזו בסוסו!
שאלו אות* אס לעצור
את היוירות. אונות*
להס שהמוסח
לא שבעת שווד0

אני מציע
למשקיע!הקנון
לכזו את השקעתו,
ולהשקיע באיגחת־חוב
ובשובע זו

חיש׳ אתנו למשקיע
תעסן להגביל את
שואת השעו, תא
להפורר את גודלו
למחות חשוק

את התובעת
הוו של!תנוסח
י 1ו7ת וצוינה עולה

לא יציריך להוות חלם
נוי ׳לדעת שאחרי
ושדות!החדש,
שחיו בסוסה,
תבאנה ידוה]

אין!ללמדם
נאונינוס־נוה

ועוד דא עודדה
גורסה שוק ווויהוי
בפעם הראשונה בימי חיי אני מאושרת
שאני ענייה. אני שמחה שאין לי
ולא היו לי מניות בבורסה ושהמלים
״ריגר־פישמו״ אינן שורדות את שנתי
בלילות.
מאז אותו יום חמישי, שבו התפרסמה
באמצעי התיקשורת כוונת האוצר
ליזום חקיקה בנושא קרנות הנאמנות,
אני מוצאת את עצמי על תקן של ואליום,
להרגעת הסביבה הקרובה שלי. אני
שואלת מה העניינים ואומרים לי: אני
לא יודע למה קניתי פריזח. אני שואלת

מה השעה ועונים לי: איזה פאשלה
איך שמתי את העשרת אלפים דולר
האלה על רונית. ואם היו מספרים לי
סיפור כזה לפני יום חמישי, הייתי
שואלת את עצמי מי זאת הרונית המאושרת
הזאת.
בקיצור, אני מניחה שאני נמנית, נכון
לרגע זה, עם אותו מיעוט מבוטל שלא
התעסק בבורסה.
למען האמת, הסיבה לכך שלא התעסקתי
בבורסה היא כי אני אשת עובדת
עם משכורת של שכירה — ואני

שואלת את עצמי מאיפה יש לאותו
פועל-נעליים שהתראיין ב״יומן השבוע״,
ושמרוויח פחות ממני ועוד מפרנס אשה
וילדים, כסף להשקיע בבורסה ז פתאום
הסתבר לי שלא רק אותו פועל-נעליים
משחק בבורסה, אלא גם הנער-השליח
של הסופרמרקט, שמקבל אצלי בכל
פעם תשר של עשרה שקלים, הוא שחקן
ותיק בבורסה. גם הנערה שחופפת את
שערותיי במספרה וגם פועל־הנקיון של
המערכת.
הבורסה הפכה לסם־חיים לא רק של

עשירו הארץ, אלא בעיקר של המעמד
הבינוני ומטה. מושגים כמו ״מ1״ ו־
״ק ,״1שהיו זרים לי לחלוטין, נשמעים
לי כעת כמו אבא-אמא. כולם מדברים
על קו״פים ומ״מים.
לאור כל המהומה שהתעוררה עם
התפטרותו של ד״ר חת, עם פירסום
הודעת האוצר ועם הירידה התלולה
בשערי המניות, הרגשתי כמו הדיוט.
וכמו הדיוט הלכתי לראיין את יוסי
ניצני, איש צעיר בן ,36 קיבוצניק לשעבר,
המשמש כמנכ״ל הבורסה. שאלתי

..עוד ל א וו לדה בו רסה שרק עודה!״
• מה כדיוק קרה כאותו יום
חמישי?

פירסום של יוזמה זו הייתה הסיבה שפו צצו,
את הבלון.

פורסמה באמצעי-התיקשורת כוונת ה אוצר
לנקוט יוזמה בתחום החקיקה, כדי
לשנות כמה מדרכי הפעולה של קרנות-
הנאמנות, בקשר להשקעת הכספים על-ידי
חברות המנפיקות ניירות-ערך לציבור.

• אתה אומר שהפידסום ל־ ־־
ידיעה כי מישרד־האוצר עומד לשגות
כמה מדרכי הפעולה של
קרגות־הנאמגות, הוא שגרם לבהלה
בבורסה מי שגה אם כד —
האוצר או העיתונות?

מה כדיוק רצה האדצר לע־

לא יודע, כי אני לא יודע באיזו צורה
עוברת תקופת־ביגיים בין הזמן שהחברה
מגייסת כסף, ועד שהיא עושה בו שימוש.
בתקופה זו חברה צריכה לשמור על ערך
הכסף, וחלק מהחברות נהגו לעשות זאת
על-ידי השקעה בשוק המניות. דובר על
חיוב החברות להשקיע בניירות-ערך ממ שלתיים.

מה כל-כך סכהיל כזה?
היוזמות האלה של האוצר קיבלו באפד
צעי־התיקשורת פירסום מוגזם ולא מובהר
דיו, והתפרשו על-ידי הצבור בצורה של דעתי
לא תאמה את הכוונות שעמדו מ אחרי
היוזמות. ואז נוצרה בהלת מכירות
מסויימת, שקיבלה תאוצה מהבגקאים, כ תוצאה
מידיעה חוזרת ברדיו, שאמרה כי
אנחנו שוקלים הפסקת המיסחר באותו
יום.

אין מניו!
שאושר והגיד ורגביח
1.לוווד 101110״

• מה היה מקור הידיעה?
לא יודע. אני רק יכול לדעת אם מי שהו
שקל או לא שקל להפסיק את ה מיטהר׳
ובשלב זה אף אחד לא שקל
דבר כזה.

• האם לא ניסיתם לכרר למי

(המשך מעמוד )29

איון איתו היה נדמה לי שהוא עובד
עבור אמצעי־חתיקשורת ולא עבור הבורסה.
למה אני מתכוונת! יוסי ניצני
לא הפסיק לקבל טלפונים מעיתונאים
ולעדכן אותם. באחד השלבים של הרא יון
התפרצה לחדר חבורת עיתונאים,
שדרשה לדעת בתוקף מדוע אני מקבלת
ראיון בלעדי. כשהסברתי להם שאני לא
משתתפת במסיבות עיתונאים, חם ציל-
צלו לניצני. אחד אחד, לפי חתור, ודרשו
הסברים. אחר-כך טילפנו מ״גלי צה״ל״
וביקשו לראיין את ניצני ליומן. ניצני,
כבקי, נתן לחם הוראות שאל: יש
באלאנס ז ודיבר לשפופרת כמו בקי
ויודע.
גם משה נסטלבאום מ״קול ישראל״
היה שם, וניצני חזר בפעם המי״יודע-
כמה על מה שהיה לו לומר באותו יום.
בינתיים, מאז ערכתי את הראיון, חת-

אותו את כל השאלות שאדם מן הישוב,
שאינו משחק בבורסה, שואל בימים
אלה — ולו רק כדי להבין איך קרה
מה שקרה ומה עוד עלול לקרות.
בניין הבורסה שוכן, כידוע, בפסז׳
קולנוע ״תמר״ .זח די סמלי בעיניי,
שהבניין שוכן ממול רחוב לילינבלום,
הבורסה הראשונה והלא ממוסדת של
תל״אביב• אותה בורסה שעוררה בזמנו
את זעמו של נשיא הקונגרס היהודי,
הד״ר חיים וייצמן, שטען כי עם העלייה
הרביעית והחמישית והתפתחות חשוק
השחור הפכנו להיות ככל הגויים, והשווה
את רחוב לילינבלום למכטיקו. למה
דווקא למכסיקו אני עד חיום לא יודעת.
בפסז׳ התגודדו עשרות אנשים שנראו
לי על סף היסטריה. למעלה, בקומה
הרביעית, באולם חמיסחר, גיליתי מייד
את המכריזה המתולתלת, שניהלה את
חמיסחר במהירות, מיומנות ויעילות —
כפי שנאמר לי על-ידי כתבנו הכלכלי
מאיר תדמור. הצעירה, שהפכה בזמן
האחרון לאחת הפנים המוכרות בטלוויזיה,
כמעט כוכבת, חיתה מודעת לעצבנות
שאחזה בברוקרים ובמבצעים של
הבנקים. חיה זה יום שני, שכונה לאחר
מכן בשם ״יום השני השחור״ .היא
הפסיקה את ההכרזות וביקשה לא אחת
מהקהל להתאזר בסבלנות, אולם הסבלנות
פקעה באותו יום. איך אמר לי
אחד הברוקרים ז כל הזמן האכלנו את
המשקיעים בכפית, כעת שפכנו להם את
כל הדלי.
בדיחות בורסאיות עפו שם באותו
יום. בדיחות עצובות, אני מניחח. המיט״
פט ״אפשר להרוויח אלף אחוז אבל
להפסיד רק מאה אחוז״ ,נשמע כל
חומן. אחד מהאישים הבולטים
בבורסה, ייצבו מעט שערי הבורסה. אך בקצב
שקיבל שיחת טלפון מאחד האישים
הבולטים במישרד״האוצר, דיווח לו על חזה, קשה להתנבא מה יקרה עד לפיד-
סום הגליון. אני, מכל מקום, ממשיכה
הקורה ואמר :״חיום אין מוכרים
וקו לשלם ריבית על האובר״דראפט ועדיין

נים, היום יש רק קופצים.״
לא מבינה איך שכיר יכול לרכוש מניות
קומה אחת למטח, בקומה השלישית, בבורסה ולהמר על רכושו.
יושב יוסי ניצני. יחטית למה שהתרחש
בקומה מעל ולמה שהראה המחשב, הוא
היה רגוע לחלוטין. אלא שבמחלד הר-

יוזנו נ׳,׳הידיעוה
ווו ה׳ווווה שר ולישתזהאוצר מוחין)

אילו חיה האוצר ויגוסס
את הומ׳עיס שהניאו
ליוזמי ותיו! מסביר
שהחס׳קת לא תתבצע
מחיש למחר, היתה
נמנעת-איו לאמד במילית
עדינות -בזאת תגובה

היה עניין כפירסום ידיעה שכזאת,
שדטענתך לא היתה נכונה?
התקשרתי עם הרדיו, והבהרתי שאין
כל שיקול כזה. הודעתי שהמיסחר יתנהל
כרגיל. אחר־כד, בשלב מסויים, שמעתי
שיש תנועת מכירות ערה.

• מדוע אתה מתבטא כל־כך
בעדינות? מדוע כמקום ״תנועת
קורא —
נד -- מכירות לילד
נוצרה ״תנועת
כשמו ואוסר שנו
מכיתת היסטרית״?
מכיוון שאני משתדל להימנע ממונחים
כמו היסטריה, בהלה ומפולת.

• למרות תנועת המכירות
הערה, כפי שאתה קורא למה שקרה,
החלטתם לא להפסיק את
המיסחר• מדוע?
יזמתי התייעצות טלפונית עם כמה מ חברי
הדירקטוריון, והדיעד, היתד, שיש
לקיים את המיטהר בצורה מסודרת, מתוך
רצון לא להוסיף שמן למדורה.

• למעשה, התפמתתו של ה־ד״ר
חת שבוע קודם לכן היתה
השמן שהבעיר את המדורה
אין ספק שמה שעמד מאחרי ההת פטרות
של הד׳׳ר חת, היווה מאיץ ליוזמז!
החקיקתית של משרד־האוצר. צורת ה
נתן
מישרד־האוצר פירסום, אם בכלל,
לידיעה. יתכן מאוד שד,יתד, כאן הדלפה.

• איך לדעתך צריך היה להביא
את הידיעה הזו לידיעת הציבור?
אילו
רק חיכו 24 שעות, אילו הביאו
את זד׳ לפירסום ביום חמישי אחרי-הצ-
הריים, זה כבר יכול היה להיות גורם
ממתן. אילו פירסמו הסבר מפורט על
המניעים שהביאו ליוזמה הזאת, אילו הס בירו
שהיוזמה לא תתבצע מהיום למחר,
שכל הסיפור צריך לעבור תהליך חקיקה
מורחב, נדמה לי שזה היה נקלט אחרת,
ולא היה גורם למין — איך לומר במילים
עדינות — תגובה.

#היום יום שני. אני יושבת
איתך במישרדך, ובקומה למעלה
האולם כמרקחה. מניות יורדות
פלאים, הברוקרים מתרוצצים,
אפילו הכרחית איבדה את סבלנותה
וביקשה מהקהל להתאזר בסבלנות
ולא להתעצבן. למטה ב־פסז׳
,למתת הגשם והרוחות, מתגודדים
הלא־מאושרים שאינם יכולים
להיכנס לאולם המיסחר. יש
בהם אנשים שאיבדו את כל כספם,
אנשים רבים שאינם נמנים
עם העשירון העליון דווקא. מה
היית מציע כרגע זה למשקיע
הקטן?
הייתי אומר לו שנידברים: דברראשון,
הייתי אומר לו את מה שאמרתי לפני
חודש ולפני חצי שנה: בדוק היטב במד,
שאתה הולך להשקיע, כמה זה שווה וכמה
אתה הולך לשלם, כי לכל דבר יש ערך
ממשי, וערך לא ממשי לא יכול להחזיק
מעמד לאורך זמן. היום יש מניות שנר שמו
בהן עשרות אחוזים. אנשי המיסחר
שאלו אותי אם לעצור את הירידות או
להתיר לשוק לעשות את שלו. התשובה
שלי היתה: אם השערים נמוכים או גבו הים,
לא הבורסה קובעת, אלא הציבור
שנותן את הוראות המכירה. לכן אני לא
חושב שהבורסה צריכה להתערב ולעצור
את הירידה. הציבור עצמו צריך לדעת
מתי ואם לתת הוראות מכירה, ולכן אני
אומר למשקיע: בדוק היטב והתבסס על
קריטריונים כלכליים, כי בסופו של דבר,
בטווח הארוך, זה מה שיקבע את ערך
הנייר.

• כד אלו הם דיבורים הנשמעים
טוב. מה היית מציע למשקיע
הקטן לעשות טכנית?
טכנית הייתי אומר לו: אם נתת הוראה
והחלטת כמה שווה לך לשלם עבור
מניה, הגבל את הוראתו בשער, ואל תפ קיר
את גורלך בידי כוחות השוק.

• מי הס כוחות השוק?
כל מי שפועל בשוק, מוסר פקודות
בשוק, ובהתאם לפקודותיו נקבעים ה מחירים.

• היית מציע למשקיע הקטן
ל צאת מהכורסה?
הצהרה כזו החלטית בוודאי שלא הייתי
נותן. הייתי מציע דבר שאנחנו מציעים
מדי פעם והציבור, משום־מה, שכח אותו.
הייתי מציע למשקיע לפזר את השקעתו
ולהשקיע באיגרות-חוב, במטבע זר. כ לומר,
ללכת על אפיקי השקעה סולידיים
יותר, עם רמת סיכת נמוכה יותר.

• העתונים מדווחים על חולים
שהתקבלו כחדרי־מיון כשהם
סובלים מסימני חרדה. האם קיים
לדעתך סיכון שאנשים יגיעו לייאוש
או יתאבדו כמו כימי השפל
כארצות־הכרית?
לא יודע, לא מכיר מיקרים קונקרטיים
של אנשים שמכרו רכוש חיוני כדי להש קיע
בבורסה. מנסיון העבר אני מתאר
לעצמי שאולי יש מיקרים כאלה. תראי,
ירידות שערים כל־כך חדות — זה לא
דבר שקל לעכל אותו. כל מה שיש לי
להגיד, למרות שזה לא מתפקידי, הוא :
היזהרנו אתכם. אני יודע שזה מרגיז
להגיד: אמרנו לכם, היזהרנו אתכם, אבל
אזהרות היו בלי סוף בשנה שעברה. הרי
זה מובן מאליו. עוד לא נולדה הבורסה
ששעריה רק עולים. לא צריך להיות
חכם כדי לדעת שאחרי העליות האלה
שהיו, יבואו ירידות.

• כד תופעת הכורסה, כל ה שיגעון
הזה שתפס.כל־כך הרכה
אנשים כמדינת ישראל, הוא סיפור
חדש יחסית. מה לדעתך הוליד
אותו?
צריו לחזור שש שנים אחורנית, כי
התופעה נמשכת למעשה ם־ . 1977 המר כיבים
העיקריים לצמיחתה של הבורסה
היו פגיעה מסויימת שהממשלה פגעה ב תנאי
איגרות־החוב, שעד אז היו הלהיט
של שוק ההון. ובנוסף לכך, במחצית
השניה של ,1976 היתד. פעילות ערה
סביב חיפושי נפט, התגלו כמה מימצאים
לסימני נפט, והדבר עורר את דמיונם
של המשקיעים, ובהחלט הזרים דלק ל-

מעזה לתתחחת ובג,
עועזבזיס בלי מיסגות
של חוק וכללים(01(),
בשיטה של זחקטיון

והתלהבותם. לאחר מ כן.ז ה היה תהליך
שהאיץ את עצמו, ובהדרגה הצטרפו עוד
ועוד משקיעים שהסתנוורו מהעליות ה חדות
שהיו בבורסה.
היה גורם נוסף שהיתה לו השפעה
מהותית: שינויים במדיניות הממשלה
בכל הקשור להלוואות מסובסדות. האוצר
סגר ברזים במידה רבה, ואילץ את החב רות
לחפש מקורות מימץ אחרים, שבאופן
טיבעי הופנו לבורסה. חוק המיסוי בתנאי
אינפלציה המריץ גם הוא חברות רבות
להגדיל את הונן העצמי באמצעות גיוס
הון בציבור הרחב. כל זה גרם לצמיחת
התופעה, שבמשך שש שנים הגיעה למ מדים
גדולים.

• ראית כ״יומן השכוע״ את
אותו פועל ככית־חרושת לנעליים
שאמר כי הוא מרוויח 14 אלה
שקל כחודש והכורסה מצילה
אותו?
לא רק ראיתי. אני במיקרה גם מכיר
אותו.

• איך אתה מכיר אותו?
הוא פועל במיפעל
קרוב מישפחה שלי.

הנמצא

בבעלות

• איך אתה ססכיר את ה
עובדה שפועל בבית-חרושת יכול
להרשות לעצמו לשחק בבורסה ׳
הוא לא סיפר שאשתו עובדת בבורסה,
ויש לה משכורת מכובדת. אך אין ספק,

וווגות ההתוהנזת של
קרנ!ת־ה1אמנות מבוססות
גל תנו! להתהוות
באונו ברוע עם מנהל
תיקי ההשקעות, הנועלים
מחוץ לכל חוק וג־סגות

היתד, תופעה כלכלית מסויימת לא פת־אימה
לתיאוריות שמלמדים באוניברסיטה.
ההכנסה של האזרח ירדה, או לא עלתה,
באותו שיעור שעלתה הצריכה. צרכנו
יותר מאשר הרווחנו. כלומר, אכלנו את
החיסכון. והסבר נוסף הוא, שאנשים צרכו
על חשבון רווחים שהיו להם על הנייר
מהבורסה.

רוצה לקנות. ומי שמחזיק במניה חושב
אותו דבר, ולא רוצה למכור. פקודת
קנייה שלא נענית גורמת לעליית רווחים.

• מהו הסיכוי לדעתך שמניות
המקים המיסחריים ייפגעו גם

אני לא חושב שיש מניה שאפשר
להגיד לגביה לעולם חוסן. מניות הבנקים
מפוזרות מאוד בידי הציבור, ועומדים
מאחוריהן מוסדות פיננסיים גדולים ו חזקים.
לכן יש לצפות לתמיכה שלהם
במניות, בריגעי משבר, יותר מאשר ב מניות
אחרות.

תמיכה ככל מהיד?

זה יהיה מטעה לומר שהתמיכה הזו
יכולה להיעשות בכל סכום ובכל מחיר.

מרכזים בתוכם סכומי עתק של יותר
ממיליארד שקלים. לכן כל דבר שאומר
בקשר לגופים האלה מחייב זהירות. אני
מקווה שמנהלי הקרנות בעצמם ערים ל צורך
בזהירות הזו, כשהם מטפלים ב לקוחותיהם.

האם לדעתך התשואות הגבוהות
הן שהביאו לירידת השערים
התלולה בכורסה?
לא הייתי אומר שזה מה שגרם לכך.
לא יכול להצביע על זה כגורם, אלא כעל
אחת מתוצאות הפעילות המוגזמת בבור סה.
זוהי אחת הסיבות שהביאו למניות
שערים גבוהים במיוחד, ורמת שערים
כזו מזמינה ירידות. הפעילות הזו של
קרנות־הנאמנות היתה סך כל הפעולות
של גופים אחרים, שנאלצו להתחרות ב־קרנות־הנאמנות.

איך יכולות קרנות-הנאמנות
לתת תשואה כל כך גבוהה? האם
אין ככך עבירה על החוק?
לא רוצה לקבוע אם קרן שעשתה 2596
— 3 0 7 0עברה בהכרח את החוק. נורמות
ההתנהגות של קרנות־הנאמנות מבוססות
על הרצון להתחרות בפעילות פרועה של
מנהלי תיקי־השקעות, שפועלים מחוץ
לכל חוק ומיסגרח.

• כעצם אין חוק.
זה נכון, אבל כשאני אומר חוק, אני

• היום אנחנו עומדים כערך
שכוע לפני פירסום הראיון. מה
יקרה עד אז?
חוץ מזה שחייכתי כאשר שאלת אותי
את השאלה הזאת — אין לך מה לכתוב.
אנשים הנמצאים בתפקידי אסור להם לג-
ג א או להעריך מה יקרה. אגלה לך
סוד: הם לא יודעים. ואגלה לך עוד
סוד: אני לא חושב שמישהו יודע.

• ד״ר חת הציע כסה הצעות
לשינויים בנוהלי המיטהר. האם
יש כהן צורך ממשי?
אין ספק! אני חושב שההצעות האלה
הן חיוניות לקיומו של השוק לטווח ארוך.
אני יודע שד׳׳ר חת ניסה להחיל את ה שינויים
ברוח ההצעות האלה חודשים
אחדים לפני שהתפטר.

• מדוע לא הצליח להחילן?
מכיוון שהפעילות בשוק היתד, כל-כך
חזקה, שקשה היה לצפות להתנדבות מצד
הגורמים השונים לקבל על עצמם את
השינויים, שעה שעמדו בתחרות קשה
בשוק. קרנות־הנאמנות התחייבו כולן לנ הוג
לפי כללים מחמירים יותר, ולכן
קשה היה לדרוש מקרן־נאמנות בודדת
לנהוג בצורה שתיתן עדיפות למתחרים
שלה. הד״ר חת הציע להחמיר בקרי טריונים
לאישור הנפקות. הקריטריונים
הם בעיקר איכותיים, והשאירו שיקול׳
דעת רחב לבורסה בבחינת הנפקות חד שות.

שיקול־הדעת הזה לא הופעל
עד היום?
בדיעבד אני חושב שהוא לא הופעל
מספיק, ונדמה לי שאין היום ויכוח שיש
חברות מסויימות שהנפיקו ניירות ושאינן
מתאימות להיות חברות ציבוריות.

מתכוון לפעילות בצורה מתקבלת על ה דעת.
מכיוון שאלה שעובדים בלי מיסגרת
של חוק וכללים כמעט ואי־אפשר להת חרות
בהם, אלא אם פועלים בשיטות
תוקפניות כדי להניב רווחים גבוהים.

• אתה מאוד נזהר בהתבט
אויותיך, כדרר את המילים הנכר

על אילו הכרות אונה מדבר?

אגיד. הן כבר נמצאות בבורסה
וכל התבטאות שלי יכולה לגרום להן
׳נזק. אני מקווה רק שהחברות האלה
תדענה לפחות לנצל את העובדה שהן
חברות ציבוריות, כדי לגייס כסף בעתיד
ולהיות ראויות להיסחר בבורסה.

• כל שנה יש חודש שחור
בכורסה. מה גורם לזה?
יש איזה מין צירוף מיקרים שאין לו
הסבר. השנה המסורת התקלקלה קצת.
כי בארבע השנים הקודמות חלו ירידות
שערים בחודש פברואר. למה? ככה. ה שנה
חלו הירידות האלה בינואר.

• בכל זאת, כמד ככל מיקצדע
גם במיקצוע שלך יש ״תחושות״.
אני חושב שאסור לי, וזה יהיה חוסר .אחריות,
לענות על שאלתך. אם אומר
שהמניות יעלו אגרום למשקיעים להאמין
ולפעול בהתאם. אם אומר שהמניות יירדו
עוד יותר, אני עלול לגרום למשקיעים
לפעול בהתאם.

• ואם תגיד שהבורסה ת תייצב?

שעמד מאחוו׳
התפטרות ה רו וטו
היווה מי ץסח מז
החקיקתית של מישר ד
האוצר שנרמה לבהלה

• מה כעצם מקפיץ או מוריד
מגיה?

נדת• לקח לך זמן עד שמצאת את
תוקפניות״.
״שיטות המילים מדוע?

באופן תיאורטי, כשיש פקודות קנייה
של מניה, יש להניח שמישהו מעריך
שהמחיר שלה מעניין לקנייה, ולכן הוא

אני נזהר מכיוון שקרנות־הנאמנות הם
גופים שהוקמו ופועלים על פי החוק, ו

במיקרה הזה אני עלול להטעות,
ואסור לי. זה כמו ששאלו את נבון מה
החליט, אז הוא אמר שכשהוא יחליט,
יהיה חלק שיהיה מרוצה וחלק שלא יהיה
מרוצה.

• הכורסה צריכה לשמש מקום
סיפגש של סוכרים וקונים
של ניירות־ערך, אך למעשה הפכה
לקאזינו. איך לדעתך מחזירים
לה את יעודה המקורי?
צריך להחזיר את הבורסה לפרופור ציות
הנכונות. בכל בורסה יש מרכיב
מסויים של הימור וספקולציה, ואני מב דיל
בין השניים. ספקולציה היא פעולה
המבוססת על שיקול. הימור לא מבוסס
על שיקול. השאלה היא: אם הבורסה
היא התבלין או הארוחה עצמה. כשאוכ לים
ארוחה המורכבת מתבלינים — איזה
טעם יש לה?

1 31

סוף העונה!

ני לי נ רי ם /

סוף העונה!
תלם זיוה
מזמינה אתכם

מזמינות או ת ך

למכירה מיוחדת
בגדים אופנתיים

למכירת סוף עונת החורף
חולצות וחליפות יפיהפיות בכל
הגדלים -לונדון פריז רומא
בגדי-עור -גי־פולופ׳
מכנסי עור -גם לפי הזמנה
חליפות קורדרוי וצמר **א!4 /יי
חגורות וארנקים

מקוריים במחירים
ללא תקדים

בהנחות גדולות 10-5070

המכירה מתקיימת:

המכירה תתקיים ביו

מה־ 2.2עד ה־12.2

שישי 4.2.83
10.00
— 14.00
16.00
— 19.00

בימים א -ה 10.00— 16.00
ביום ר

שבת 5.2.83
10.00
— 14.00
16.00
— 19.00

־ית זי 1התל

10.00— 13.00

רח׳ דוד המלך סו, הרצליה פיתוח

רח׳ פלוונטיו 50 תדאביב
(נינת עליה) כניסה מהחצר

סומב

-טל 72975.־52ם

י ח ״ ל

הליגה לזכויות האדם והאזרח
קוראת לציבור הרחב
לבוא להפגין
תחת הסיסמה:

כל השבוי׳
הביתה!
ביזם ג 4 .3 0 ,8 .2 .1 9 8 3אחה״וב
בוזל־אביב, ככר דיזנגנף,
על המדרגות לקולנוע ״רב־חך
• תפעל ממשלת ישראל למען הסכ ם
לחילופי כל השבויים והעצורים ממלחמת
לבניו׳
והעצורים,
השבויים

• ישוחררו
הישראלים, הפלשתינאים, הלבנונים,
הסורים והאחרים!
• יפורק מחנה ״אל־אנצאר״!
הרימו תרומה למימון נעולות הליגה רוסיות האדם והאזרח
-תל־אביב ־־ שד 92 .ו4ו

שלט זה עורר את הסקרנות של העוברים ושבים בדרך פתח־תקוה פינת שאול המלך.
השאלה באיזה משקה מדובר עוררה גל של השערות וניחושים, כיד הדמיון.
היום כבר מותר לגלות, שמדובר בויסקי בשם ״אולד קליפר״ שכמוהו עוד לא היה בארץ.
מעניין...

אנשים בשניו!

המלך חואן קארלוס והמלבה סופי בשוויץ

מי שחקהמלכים

המלך חוסיין עם הנסיך האשם באוסטריה

העולם הזה 2370

חודש ינואר מוציא את המלכים מארמונותיהם ומפגיש אותם
בוועידות־פיסגה מושלגות, במשמעות כפולה: לכל מישפחה ההר החביב
עליה, וארמון החורף המסורתי שלה. בנוסף לאלה ישנן כמה תחנות
שלג, המפורסמות בכוח המשיכה שלהן לראשים המלכותיים, המורידים
את הכתר למען כובע סרוג.
אחת מהן היא סמרינג שבאוסטריה. לכאן הגיע מלך מארץ חמה
חוסיין, שבא בחברת שלושה מתוך עשרת ילדיו: עלי בן ו ד,7איה בת ה־ ,8והנסיך הקטן האשם (הנראה עם אביו בתמונה מימין),
בנה של המלכה גור, שגם היא הצטרפה לחוסיין.
מלכת־שלג אחרת מלכה באחת התחנות המפורסמות ביותר בשווייץ,
תחנה האהובה בעיקר על כוכבי הקולנוע, גסטאדט, לכאן הגיעה סו ,
(אחותו של קונסטנטין מיוון) רעייתו של חואן קארלוס, מלו
ספרד. הזוג המלכותי מספרד (בתמונה למעלה) אוהב חופשות ספור טיביות
בחיק־הטבע ונוהג לבלותן עם שלושת ילדיו.
כיאטריקם, מלכת הולנד, שעברה ימים קשים לאחרונה עקב
בעיות פוליטיות מזה ומישפחתיות מזה, בחרה להחליק ליד ארמון־
החורף שלה בעיירת־הקיט לך שבאוסטריה. בעלה, קלאוס, המתאושש
עדיין במירפאה פרטית בבאזל מן המשבר הנפשי שפקד אותו, הצטרף
אל המלכה יחד עם שלושה ילדיהם, גיוס־אלכסנדר, פייטו
וקונסטנטין (שניים מהם, הקטנים, נראים עם הוריהם בתמונה
התחתונה) .הנסיך קלאוס לא חזר עם מישפחתו להולנד, ורופאיו
סבורים שהתאוששותו השלמה עשויה לארוך זמן ממושך ועדיין מטילים
בספק את הצלת נישואיהם של ביאטריקם ובעלה הגרמני. הם טוענים
כי דווקא בגלל רמת האינטליגנציה הגבוהה של הנסיך, קשה לו
להשלים עם ויתור על קאריירה עצמאית מחוץ לגבולות הממלכה
ההולנדית, והיותו מס׳ 2אחרי רעייתו.

א וים ב שו ם

אורסולה אנדרט וגגה (מהרי המלין)

קלאודיה קארדינאלה וג ת ה (מפאסקאלה סקיטיירי)

חיוו?
40 *?>3

מארלן ז׳ובר ותאומיה

פעם, כשתוחלת החיים היתד,
קצרה, נחשבה אשה שילדה את
תינוקה הראשון בשנות ה־ 40ל חייה
חסרת־אחריות. בזמנים ה־מודרניים,
כשזוג בחר להביא ל עולם
ילד מאוחר, קראו לכד הע זה.
בעולם הבוהמה זה נחשב בבר
לאופנה. והיום, כשההריון המפור סם
ביותר בארצות־הברית הוא
זד. של רי!ל הלש ( )43 אין זה
חידוש, כי אם המשך.
קלאודיה קארדינאלה (בתמונה
למעלה) ,שילדה את בתה
בגיל ,40 טוענת כי הלידה נתנה
לה כוחות מחודשים לעשות מה
שניראה לה מזמן כאבוד.
ניקול קורסל (בתמונה התח תונה
משמאל) טוענת גם היא
שלידה בגיל 40 פירושה נעורים
חדשים. מאילן ז׳ובי (בתמו נה
למטה מימין) ואודסולה אנ דרם
(בתמונה למעלה מימין) טו ענות
כי האימהות היא אהבה
נצחית וכי היא משכרת כיין.
העולם הזה 2370

אולי הערב!
זה לוקח רק 20 דקות.
20 דקות. זה מה שנחוץ לך
כדי להעלות על ראשך את צבע השיער
הטוב והנמכר ביותר בעולם.
נייס אנד איזי של קלירול.
טבעי יותר מהטבע.
בריא לשיער ובמבחר גוונים
ככל העולה על רוחך.
20 דקות. והתוצאה מושלמת:
שיער בגוון רענן, שיער בריא ובוהק.
כל זאת־בצביעה קלה בבית,
בפחות מחצי ממחיר צביעה במספרה, ובקלות.
נייס אנד איזי(יפה וקל) כשמו כן הוא:
את בוחרת את הגוון הרצוי לך.
(טבלת הנחיה על גבי האריזה וקטלוג מפורט,
יובילו אותך לצבע הרצוי לך).
לוקחת את הצבע הנבחר מן המדף,
חופפת את הנייס אנד איזי לתוך השיער
ויוצאת עם שיער ״קלירול״:
צבע רענן, חיוניות, בריאות וברק.
נכון שזה יפה וקל?
ואף אחד לא ידע שצבעת!

אצלנו בריאות זה טבע ראשון

הצמחיה והפריחה הרבגונית של הגליל העליון, האויר הצלול והנקי מכל פגעי הריסוס וזיהום
האויר, מבטיחים לך דבש ומוצרי דבש בטיב מעולה.
מכון הרדיה של ״גליל״ בקיבוץ שמיר הוא מן המודרניים והמשוכללים בעולם והיחיד בארץ
המייצר והמשווק מזון מלכות ופולנית באיכות גבוהה ביותר. הדבש הנרדה ללא מגע יד אדם מגיע
לשולחנך כשהוא טבעי ושומר על תכונותיו הבריאותיות.
לבחירתך דבש -באריזות רגילות ובאריזות שי.
מזון מלכות -לחיזוק הגוף, לערנות והרגשה כללית טובה.
פולנית -מזון עשיר וחיוני לגוף.
בכל אריזה של מזון מלכות ופולנית תמצא חוברת הסבר ומתכוני דבש.
שמיר

2 1 4 £יד

את מוצרי ״גלילי׳ ניתן להשיג בשקם, בשופרסל, בסופרמרקטים, בבתי-מרקחת, בצמחוניות ובחנויות המובחרות.

דאר נע גליל עליון 12135
טלפון 067-44929

1זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...ו גם זה...ו!גם זה ...וגם זה...וגם זה...ונם זה1...גם זה1...נם

0103

סיטר עשית אונים
או ׳ותו
שבוע שמתחיל כמו שתיארתי כאן. צריך גם להימשך
איכשהו בפינוקים. אחרת חמישה ימים מחרבנים את כל השבוע.
מה עושים ז מתפנקים! מחליטים למשל, שערב אחד אחרי
שמשכיבים את הילדים ב־ ,8עושים יום טיפול עצמי. כדאי
לעשות את זה בערב שבו מכבי תל־אביב משחקת נגד איזה
אלופה אירופית, והמישחק משודר בטלוויזייתנו. ככה ברור
שלא יהיו שום הפרעות מצד הבעל. קונים לו 200 גרם
גרעינים לבנים 100 ,גדם בוטנים, שתי פחיות בירה ושוכחים
שיש בכלל בעל.
מעבירים לחדר־האמבטיה מאפרה, סיגריות, ספר טוב או
כמה עיתונים, טרנזיסטור, תנור־חימום, קנקן מיץ או כוסית
ורמוט עם קרח. כשכל הכבודה הזאת מונחת על שולחן קטן
קרוב לאמבטיה או על הקרש הסגור של האסלה, מתחילים
להזרים את המים החמים עם הקצף הריחני.
מתפשטים לאט לאט — הכל צריך להיעשות לאט. לא
ממהרים בזמן הפינוק. מורחים על הראש תערובת של חלמון
ביצה מעורבב עם מיץ מחצי לימון וכפית שמן זית. מערבבים
את התערובות על השיער בעזרת שתי הידיים ועל כל העיסה
שנוצרה חובשים כובע פלסטיק, כזה שמשתמשים בו כשעושים
מיקלחת. לאט לאט מתיישבים בתוך המים החמים עם הקצף,
מתפרסים באלגנטיות לכל אורך האמבטיה, לוקחים את הספר
ביד אחת, את הכום ביד השניה ואת הסיגריה ביד השלישית.
ביד הרביעית אפשר תמיד לפתוח את הברז ולהוסיף קצת
מים חמים.
ככה שוכבים איזה שעה במים. אחר־כך מניחים את הספר
והסיגריה ומורחים על הפנים את הלהיט החדש של טיפוח
היופי, שקוראים לו מסכת בוץ קוויקארג׳יל. אומרים שהוא
אלוף בלנקות ולטהר את הליכלוך והתאים המתים מהעור,
ובאותה הזדמנות גם מחזיר לו את רכותו וזוהרו. כל זה
ב־ 15 דקות לעור רגיל ו־ 20 דקות לעור שמן וב־ 183 שקל
ל*ינצנת שמספיקה לעשרה טיפולים. אני סירבתי להצטלם
במצב הבוץ, אבל השגתי לכם תמונה של בחורה נחמדה שלא
סירבה.

מאילח

עוד 15 דקות באמבטיה ואז, בעוד הפנים מזכירים את
מובוטו ססה סה־קו, יוצאים מהמים, עוטים חלוק־רחצה, ניגשים
לראי, מקבלים הלם ומתחילים לנקות את הבוץ עם מטלית
רכה י ולחה. מורחים על הפנים המחודשים קצת קרם לחות
וניגשים לחלק ב׳ של המיבצע.
מייבשים טוב את הרגליים, שניראות כמו רגלי דינוזאור
אחרי השעה באמבטיה, גוזרים את הציפורניים, משפשפים את
העור המת בעזרת פומיית נירוסטה מיוחדת, שוטפים את כף-
הרגל במים מאוד קרים בשביל זרימת דם טובה, מנגבים
ומורחים על הרגל מנה נדיבה של קרם־ידיים.
זהו. גמרנו עם הרגליים. בינתיים הגועל נפש על הראש
עשה עבודה טובה. חופפים את השערות ופשוט לא מאמינים
כמה הן מבריקות. בזמן ייבוש השער, הבעל בא בדרך כלל
לראות אם לא טבעתן. אפשר מייד לנצל אותו להכין לך כוס
קפה. בעל, כידוע, זה יצור לשימוש חוזר. עכשיו אפשר לחזור
לסלון, לבושים בכותנות־לילה וחלוק חם, אפשר להספיק לראות
עוד סוף של סרט. לפני שהולכים לישון צריו להתפלל שהמחר
לא יהיה יותר גרוע מהיום.

קרה לכם כבר שדיברתם עם מישהו
בטלפון וכל הזמן שמעתם פי־פי־פי־ברר־ברר־ברר
ועוד מיני קולות משוגים ש מעצבנים
את האוזן עיצבונים גדולים?
לי זה קורה כל הזמן. ומה עושים?
מקללים את מישרד־התיקשורת, אומרים
המון מילים גסות, סותמים את האוזן
השניה ואומרים ״טוב, אני אצלצל אחר-
כך שוב.״
השבוע דיברתי בטלפון עם מנחם זיל ברמן,
הידוע בכינויו ״הבוהמה של אי לת״
וכרגיל הוא לא שמע אותי ואני
לא שפעתי אותו. וכשאמרתי לו שיש
כל מיני קולות על הקו ואני לא יכולה
לשמוע אותו, הוא אמר :״תיכף אני
מסדר את זה,״ ותוך שניה נפסקו כל
הרעשים ושמעתי אותו חמש־חמש.
הסתבר שכל מה שצריך לעשות, זה
תוך כדי השיחה לחייג את הסיפרה .0
אחר־כך ניסיתי את זה עוד הרבה פע מים.
לא תמיד זה מצליח, אבל גם חמי שים
אחוזי הצלחה זו הצלחה, במיוחד
שזה לא עולה כסף ואתם גם מרגישים
שדפקתם את מישרד־התיקשורת. הנה,
אפילו לאנשים מאילת יש רעיונות טובים.

ח 1ה
ושוב רעיון למתנה לאנשים שיש להם
הכל. סימניה לספר עשוייה מנחושת, כסף
או אפילו מזהב. האמת היא שכבר ראי תי
את זה כמה פעמים בחלונות־ראווה
של חנויות לתכשיטים, ותמיד חשבתי
שזה איזה מחזיק עניבות משונה. הסתבר

צה״ו קווא לי, מותק
זה שנים שאני חושבת שבצה״ל יש
אפליה קשה מאוד לטובת הגברים. אני,
כידוע, שירתתי בצבא, עשיתי לפחות
/0״ 50 פסה שאמרו לי, הגעתי לדרגת
רב״ט !ובסוף אפילו החזרתי את המדים
במצב טוב. והם — השילטונות — מהיום
שיצאתי משער הבסיס כאזרח פשוט, שכ חו
ממני לגמרי. לא צווי-קריאה רגילים,
לא יצוד ,8לא מילואים, לא מילחמות.
כלום.
מילא, בהתחלה זה לא הפריע לי, אבל

המכה
ה ש לי שי ת
תסלחו לי שבשבוע הכינמת הישראלי
לא התייחסתי לנושא בכלל. פשוט אין
לי כבר כוח. כל ערב בין 7ו 8-אני
עסוקה בפליית כינים וביצי כינינ< משני
הראשים הבלונדיים של ילדיי הנחמ דים.

שולחן־העזר לנושא הכינמת מונ חים
מסרקים שונים ומשונים, שמפו, ספ ריי,
מגורה 300 ואט, מיספריים בגד לים
שונים. על הפטיפון מסתובב לו ה תקליט
הרלוונטי יפתח המלוכלך ואנחנו
שלושתנו ממציאים בדיחות על כינים
ועל ביצים ומדברים על האפשרות ש שעת
הכינים תימשך, כנראה, עד ליום
גיוסם לצבא. שם, בבסיס קליטה ומיון,
יגלחו להם את הראשים וחסל סדר ביני

לאנשים שיש להם רק בנות, כלומר
אלה שגם צה״ל לא יעזור להם בעניין,
המשיכו לנבור ! ואם יגעתם ומצאתם
— תאמינו.
אגב, יש מסרק שהוא מכשיר כמעט־פלא
והוא מיובא מאנגליה. עולה יותר
מ־ 200 שקל, ובעזרתו אפשר להיפטר
לפחות מ־ 30 אחוז מהביצים. בהצלחה.

אחר־כך, כשהגיעו הפעלים ונולדו היל דים,
התחלתי להתגעגע פה ושם למס־טינג,
לטרמפים, לחופשות ולגימלים.
אני רואה את בעלי חחר מתיבת-דואר
עם צו־קריאה ביד, ממלמל משהו כמו
״עד איזה גיל הם יקראו לי?״ ובשים-
חה גדולה אורז את ערימת החקי המונ חת
בתחתית הארון, מנשק את כולנו
פחדווו; פרידה ויוצא לשבוע-שבועיים
של מנוחה (לפהוית נפשית) .ופתאום אני
מוצאת את עצמי מקנאה בו. גם אני רו צה
קצת מילואים, בלי בעל, בלי ילדים,
פלי בעיות של יום־יום.
ככה עוברים עלי החיים י וצה״ל לא
קורא לי. מי שכן קורא לי זה גלי צר,״ל
— שיברך אותם האלוהים — שהחליטו
לעשות !תוכנית סאטירית בשם יתוש בראש
וקראו לי.
כל חודש מתכנס הצוות של יתוש
בראש באיזה מלון בתל־אביב, שותה
קצת סנגריה ומכסה להצחיק את החיי לים.
עד כאן הכל בסדר, אבל שום דבר
לא מרגש.
והנה, מצלצלת אלי מפיקת־התוכנית
בתיה שושני! ,ומודיעה לי שההקלטה ה באה
תיערך במלון אביה סונסטה לפני
חיילים המשרתים באזור. הנה הגיע הצו־קריאה
שלי. הנה המילואים הראשונים
שלי. יש דין ויש צדק.
עוזבים את תל־אביב הקרה והגשו מה,
מטיסים אותנו במטוס צבאי ענקי
(שניראה לגמרי לא גמור מבפנים. המו ני
סוטים יוצאים לו סכל המקומות וקופ סות
שחורות תלויות לו על הקירות) ו מגיעים
לאילת. שמש של אוגוסט בתל-
א5יב מקדמת אותנו. המון מעלות חום.
מסיעים אותנו למלח סונסטה (צה״ל
דואג לך, מותק) הגברים גרים שניים
בחדר. בחדר 630 עם נוף לים־סוף ועק בה,
אני שוהה בבדידותי המזהירה.
ארוחת־צהריים מלכותית במסעדה סי נית,
מנוחת אחרי־הצהריים, קפה ועוגה
בשעה 6בלובי של המלון. ההופעה לפני
החיילים נמשכת עד 12 בלילה (עבודה,
עבודה) וב 2-לפנות בוקר אני שוכבת
לי באמבטיה של חדר ,630 ומרימה כוס

מיץ תפוזים לחיי צה״ל ומה שהוא עושה
בשבילי. בבוקר משכימים אותי בטל-
פח עם ״בוקר טיוב״ סימפטי. ארוחת-
הבוקר מוגשת בחדר־אוכל מוקף זכוכית.
אני אוכלת כמויות עצומות של דג מלוח,
לחמניות בחמאה, ולמישמע צעקות ה-
״אמא״ אני מחייכת לי חיוך מאושר —
לא התכוונו אלי. לא ניגבתי את הפה
לאף אחד, לא צעקתי ״אתה שופך את
השוקו״ .בכל מרחב שלמה, אף ילד לא
היה שלי.
אחר־כך התפלגנו כל החבורה על ה יאכטה
החדשה של רפי נלסון, וכמעט
עברנו את הגבול לירדן, מה שנקרא ב־ז׳רגון
הצבאי ״כמעט חיממנו את הגיז־רה.״
עוד ארוחת־צהריים נפלאה במקום
ששמו בית השרימפס ושוב מטוס צבאי,

שזו פשוט סימניה עמידה בפני שנים.
בחו״ל מוכרים את זה עשוי מנחושת
או מפליז, מודבק לכרטיס־ברכה וזה עו לה
2לירות סטרלינג. בארץ זה עדיין
נחשב משהו מאוד מיוחד וזה עולה יותר,
החל מ־ 200 שקל עשוי מכסף. ועד אני
לא רוצה להגיד כמה, עשוי מזהב.
אם יש לו יום־הולדת החודש — גמר־תן
עם כאב־הראש.

הפעם לכיוון הגיזרה המרכזית — תל-
אביב.
במטוס, בדרך הביתה, חשבתי לעצמי:
כמה עשרות פעמים היה כבר בעלי ב מילואים
ואף פעם לא סיפר לי את האמת.
אני לא יודעת למה קיבלתי צל״ש,
בסך הכל רציתי להיעדר מהבית בשלום.

דניאלה שמי

,ך* .וצחים בדם־קר! פה
אתם יודעים על אלו //י
הים
ז״ צעקה צעירה קצוצת־שי-
ער באולם בית־הסישפט שבו מת-
בדר פישפטם של שמעיה אנג׳ל,
אשתו שרה, וחיים שושן. היא
יצאה בסערה מהאולם ונפלה מתעלפת
במיסדרון בית־המישפט.

תשומתאורית.

לב הציבור כמו עמוס

הגופה
לא נמצאה
יכלם של קורבנות הרצח
יי נותר לנצח בלב של בני
מישפחתם. ההורים, בני הזוג ויתר
בגי המישפחה של קורבנות
הרצח ממשיכים לחיות כל חייהם
בצל הטרגדיה האישית שלהם.
דרך חיסורים מתחילה עם גילוי
הגופה, שנמצאת לעיתים במצב
של ריקבון או מושחתת מפיצעי
הרצח. בני המישפחה הקרובים
מתמנים לזהות את יקירם שצורתו
אינה ניתנת להידפס בעיתון.
הזוועה הזאת מלווה אותם כל
ימי חייהם, ובוודאי מדירה שינה
מעיניהם בלילות של ביעותים.

רק מאורע דרמתי ויוצא־דופן
בזה יסול להחזיר לרגע את עניין
הציבור לקורבנות הרצח. האשה
הצעירה, שהתרגשה כל־כך בעת
הפישפט, היתה שושנה שלי, אחו תה
של שולמית שלי שנרצזזד. על-
ידי רשת מבריחי ההרואין כדי
שלא תוביל את הפישטרה אלי הם.
מעצם
מהותו של המישפט הפלילי,
מתמקד אור הזרקורים ב נאשם.
בשלב המשפט הוא בוכב
הזמנה. סביבו מתרקמים הטיפו־ריס,
מנתחים את עברו ואת אי שיותו.
רופאים ופסיכולוגים מס גירים
את התנהגותו ומנסים ל ברר את מניעיו למעשה. סניגורו
מספר על ילדותו העשוקה, על
אהבתו לאשתו ולהוריו ומנגן על
כל הרגשות היכולים למשוך 0ימ-
פטיה אל הנאשם.

רק מי שראה תמונות של קור בנות
רצח מאוספו של הפאתולוג
הד״ר בצלאל בלוך, יכול לתאר ל עצמו
את המראות הנוראים ה אלה.
גופתו של או מן ירדן, ש נמצאה
זמן רב אחמ הרצח, הי-
תה במצב כזה. גם גופותיהם של
עמוס אוריון ועזר כהן הושחתו

י ת מנו הגדול של הנאשם על

שושנה כהן, אחותה של הנרצחת שולמית שלי, פרצה
ב 1עקות בביתי ־המשפט, יצאה והת עלפ ה במיסדרון. היא
המחישה את יבל של מישפחות הקורבנות, הנ שכחות
כשהרוצח הופכי לכוכבי ו הכל תחטט׳ בפיצעיהן
הקורבן הוא בכך שהרוצח חי ר
נושם. הוא יכול לצעוק, לבכות ולפנות
אל רחמי-הציבור. הקורבן
אינו אלא גוויה מתה כמה תמו נות
בשחור־לבן החבויות בין מ אות
המיסמכים שהגישה התביעה
בתיק. כאשר מועלה זיכרו של הקורבן
במישפט, הוא מועלה ב־דרך-כלל
על-ידי הפאתולוג. וגם
אז מדברים עליו לא כעל אדם
חי, אלא כעל אובייקט חסר־נש־מה.
איש אינו זוכר כי היה זה
אדם בעל תיקוות ואכזבות, שרצה
לחיות וחייו נקטפו באיבם.

על־יח רוצחיהם. אבל לאחרונה
נוספה חוליה חדשה לדרך היסו־ריס
של בני המישפחה.
לפני כשנתיים הורשעו לרא שונה
בישראל שני צעירים מ-
באו״שבע ברצח, למרות שגופת
הקורבן לא נמצאה מעולם. בני
המישפחה האומללים עדייו מחפשים
את קיברו של יקירם ומנ סים
לגלות את יום השנה למותו,
כדי שיוכלו להתפלל עבורו ול הספידו.
אחרי רצח זה היו עוד
כפה מיקרים דומים. גופתו של
איקא טובול, שנרצח בחיפה לפני
כשנה, לא נמצאה ימים רבים.
חיים שושן, שנעצר בחשד לרצח
זה, עמד בבית־המישפט מול הדו נם
ותחנוניהם של בגי מישפחת
הנרצח. הם רק ביקשו לדעת מ פיו
היען נמצאת גופת בגם. ה גופה
נמצאה לבסוף בתוך קיברה
של אשה, בבית־הקברות בחיפה.
נראה כי גיסו להעלים את הג וויה
כדי להכשיל את הליכי ה-
מישפט.

רק לעיתים נדירות, כאשר ה קורבן
הוא אישיות בעלת חשי בות
ציבומת או מישהו ששילהב
את דמית הציבור, הוא זוכה ל כך
שאמצעי־התיקשורת ייזכרו גם
בו ויכתבו עליו כסה כתבות. בין
היוצאים מהכלל הוא, כמובן, חיים
ארלוזורוב, שמותו נחקר בימים
אלה מחדש, לממת שאלה שהוע-
סוד לדין בזמנו באשמת הרצח
נשכחו כמעט כליל.

לברר את
יום הרצח

עמוס אוריון הצליח לעמוד ב מרכזן
של שתי פרשיות מישפ־פיות.
באחת מהן היה הכוכב, כאשר.
זעק מספסל הנאשמים כי
לא הוא רצח את דב ליבנה, איש
זברינקס. גם כאשר הורשע וניחן דמותו למאסר־עולס, המשיכה
;נאה למשוך תשומת-לב רבה.
:אשר התהפכו היוצרות, ועמום
נוריון הפך בעצמו לקורבן רצח,
נדיין נשארה אישיותו מעניינת
נספיק כדי למלא עמודים בעי־זונים.
אולם הגיבורים האמי־זיים
בבר היו האנשים שישבו
נל ספסל הנאשמים — טוביה
זושרי שהורשע ברצח ורחמים
״גומדי״) אהרוני שמישפטו תלוי
עומד.
גורלו של הקורבן השני לרצח
כפול מספר , 1עזר כהן, נידץ ל-
ויכחד. כללית. איש לא התעניין
קורבן, שלא משך בחייו את

ל ס במישפט הנוכחי, שבו
^ נאשם שושן, בבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב, נמצאו גופות
הקורבנות רק אחרי זמן רב.
גופתה של שולמית שלי נמצאה
לבסוף בקבר שכרו לה רוצחיה
ליד קיסריה. וגופתו של מישל
נחמיאס הועברה מקיברה למקום
אחר, כדי -להסתירה מפני המיש־טרה.

1 1 * 1 * 1שולמית ט לי מחזיקת את בת־
^ 1אחותה ומשתעשעת עם אמה לפני

המצלמה. היום, אחרי רצח שולמית והצרות שעברו

על בני משפחתה, אבדה שימחת החיים של האם.
שערה האפיר והיא לבושה שחורים. היא יושבת
באולם בית־המישפט ושומעת את עדויות הרוצחים.

כאשר התחלו עדי־המדינה ל שתף פעולה עם המישטרה׳ הת חננו
הורי הנרצחים כי יגלו להם
את מקום קיברם של הקורבנות.
כל מישפחה הציעה לנחום (״מג דו״)
קלימץ סכום של 30 אלף
דולר, כדי שיגלה להם את מקום
הקבורה. וגם כאשר התגלו הג־

1ץ ! 1 1ך | 1ן | 1י ¥ן ן | י עברה את המישפט פעמיים. לראשונה הורשע סלומון
י י ** אבו ברצח אבי המישפחה לפני עשר שנים. אז היה
1 1 1 1 ^ 111 #1
עדיין משה (בתמונה) ילד קטן. אך הוא נאלץ לעבור את החוויה שנית בעת המישפט החוזר.

| | 1ן 1ך | 111ן | ך עברה ועדיין עוברת סבל נורא בגלל בתם רחל. האב
לא יכול היה לשאת את הדבר ואיבד עצמו לדעת לפני
1 1111י #י
111 #1
שנתייס. הרשעתו של עמוס ברנס לא הפסיקה את סבלם, ומישפט חוזר עדיין מצפה להם.

כיום עוברת מישפחתה של שו למית
שלי את סבל המישפט. את
סיבלם של הוריה ובני מישפחתה
אפשר לראות על פניהם כאשר
הם מאזינים לעדויות הרוצחים ב־מישפט.
האם, שהיתה לפני שנה
אשה שמנמונת ומלאת חיים, אהבה
לצחוק ולהתל. הפכה לאשה
זקנה ומצומקת. היא לבושת שחו רים
ועיניה הכבויות מביטות ב-
חוסר־הבנה בעדים המדברים ב שוויון
נפש כזה על רצח בתה.
שולי היתד. נערה ממישפחה טו בה,
שהידרדרה והחלה נוטלת
סמים. היא עזבה את עבודתה כ
סוהרת,
ועברה להתגורר עם ידי דה
מישל נחמיאס, שהיה סוחר
סמים. תלותה בסמים הפכה אותה
לקורבן. אחרי שהמליצה על חבר תה,
חגית ולדמן, נרקומנית ידו עה
למישטרה גם היא. כבלדרית
למישלוה סמים סטורכיה, נחרץ
גורלה.

אין מכוחה
לקודבגות
ן • ו הורי ם היושבים במישפטם
י י של שמעיה אנג׳ל, של אשתו

שרה ושל חיים שושן, מתחלחלים
מצורת הדיבור שלהם על הקורבנות.
עד שאחותה של שולי לא יכלה
להתאפק וקמה באולם וצעקה על
הנאשמים כי הם רוצחים בדם קר,
וכי החריבו את מישפחתה כאשר
רצחו את שולי. היא לא חיכתה
שהשוטרים יוציאוה מהאולם. היא
ברחה בריצה והתעלפה במיסד-
תן. אחריה קמו גם אביה ואחיה
ונפלו על צווארה בבכי תמרותם.
הפיתגם אומר כי אץ מנוחה
לרשעים. אבל המציאות מראה כי
גם לקורבנותיהם במיקתם רבים
אין מנוחה. אילנה אדון

91י ״1 9 1 *1 1 1 1111 * 1111י ] 7עוברת את זוועות הפרשה של
י י רצח בתם נאווה בצורה קשה
# 1 1 1 1 1 1 -1 1 1 1 /1
ביותר. הרוצח טרס נתפס, אך התלאות השאירו חותן על האס (משמאל).
וויות, נאלצה מישפחתה של שו־למית
לפנות לפרקליטות המדי־
1ה כדי לברר בדיוק את יום ה־רצח,
לצורך עריכת ההספדים ד
יום השנה.

/ /זאת הבת
שלה!״
ש ם מצפים כי הזמן ימחה את
י הסבל מהקרובים, הרי שב-
מיקרים רבים לא ניתן למישפחות
לשכוח. מי שפח תה של נאווה אל-
מליח עברה כמה מדורי גיהנזם
מרגע העלמה ועד שנמצאו הוכ חות
על מותה. נם אז היה הדבר
כה נורא, שקרובי מישפחתה רצו
למנוע מהאם ללכת לחדר־המתים
לזהות את בתה. אולם היא עמ דה
על כך ועשתה זאת. מכיוון
שהיה זה מיקרה שהסעיר במיו חד
את המדינה ושילהב את דמ יון
האזרחים׳ חזרו העיתונים ל דוש
בו שוב ושוב. בכל פעם
ש מי המישפחה ראו בעיתון את
פרטי הזוועה מפורטים מחדש, נח רדו
שוב. כאשר תי מן העולם
הזה כתבה על הילדה שנעלמה,
קרוביה למנוע את ה־ביקשו
סירסום.
יוסי, אחיה הבוגר של
נאווה, בא למערכת ואמר מישפט
שנחרת בזיכרון :״כל הפרטים
האלה שמתפרסמים על הגוויה,
כאשר אמי קוראת אותם, זה הבת

שלה! לא מדובר כאז על גופה
של חתול!״ הוא אמר. ואמנם
הכתבה נגנזה.
אולם לא כל בני מישפחה להגיע מצליחים
קורבן של למערכות העיתונים ולהסביר את
סיבלם. מישפחתה של רחל הלר,
החיילת ׳שנרצחה ליד קיסריה ואשר
על רציחתה נידון עמוס
ברנס למאסר עולם, היא דוגמה באוקטובר כזאת. מאז הרצח,
1974׳ לא חדלו העיתונים לחטט
בפרשה. גופה המסכן של רחל
זכה להיות מנותח שוב ושוב על־ידי
התיקשורת. עברה, סודותיה
האינטימיים ויומנה האישי, הפכו
לנחלת הכלל. אביה לא עמד במתח.
בשנת 1980 איבד עצמו ל דעת
בתליה במרתף ביתו. עוד
היום, כמעט 10 שנים אחרי ה רצח
כאשר פרשת ברנם בעיצומה,
התרת ועולה דמותה של החיילת
היפה בספרים, עדויות מישפטיות
וראיונות לטלוויזיה.
׳בני מישפחותיהם של עזרא שנד
טוב מיזרחי ונהגו אהרון אלמ־ליח
נאלצו לחיות מחדש את
מות יקיריהם, כאשר בית־המיש־פט
ערך מישפט חוזר לסלומון
אבו. בגו הצעיד של מיזרחי,
שהיה ילד כאשר נרצח אביו, בא
לבית־המישפט ולא יכול היה לג רוע
את עיניו מאבו, שהורשע
פעמיים ברצח אביו.

מישנחת יוזן

הוריו של אורון
ירדן שנרצח על־ידי
צבי גור ישבו במהלך המישפט באולם והקשיבו

לעדויות. עיניו של הרוצח חששו להיתקל בעיניהם
אך הקהל הסקרן נעץ בהס מבטים. הם עברו תקופ1
קשה בעת החטיפה של בנם, על שהתגלתה הגופו

שימעץ עזץ
לטובת קולגה

הסתגלו על התמונה. לא, לא שלד,.
אלא שלו. ש מ עון /או בסי שהוא נקרא
בגרמניה רול(* עוץ נער־שעשועים ב על
המועדונים בגרמניה. האיש הזה פשוט
שובר את הוקי הטבע. דוריאן גריי היא
אפם לידו. בכל שנה הוא נראה יותר
ויותר צעיר. סיפר לי מישהו שבא משם,
שזה לא רק מאכילת צמחים.
תסתכלו בתמונה השניה התיכה צעי רה,
משגעת, אושי שמה. והיא היתד.
חברה של עדן לא מעט זמן. הצעירה
היסהפיה הזאת נראית כל־כך טוב, ש אין
עיתון מכובד באירופה שלא צילם
אותה ׳בבל תנוחה אפשרית ובצבע.
אבל אושי הצעירה והיפה לא מכירה
בחוק הטבע של שמעון רולף עדן, שבכל
שנה הוא חוזר אחורנית ונהיה צעיר
יותר, לפחות במראה אושי עזבה אותו,
ופי שסיפר לי את זה אומר שזה השפיע
קשה מאוד על עדן .״יש לו ממש לב
שבור, רואים את זה,״ סיפר לי המכר
שלי מגרמניה.
יתכן שיש לו לב שבור בגלל עניין
אחר שקשור בעזיבה. היא לא עזבה
אותו סתם כך, אלא לטובת מנהל בר
צעיר בגרמניה ואני מריחה שעדן בעל
המועדונים אולי מכיר אותו.
לעדן לא נותר אלא לעשות מה שאני
עושה. לראות את אושי בתמונות. היא
נראית כל כך טוב, שאני בטוחה שגם
אם עדן כועס עליה, הוא מסתכל.
שטעון פגיע לארץ כמה פעמים ב שנה
כשהוא נוחת כאן, כל המדינה יודעת
על-כך. אז אולי בדאי שיבוא לביקור,
בטח יסדרו לו משהו באן.

אושי בשני צילומי עירום חושפניים שפורסמו בשבועונים שונים באירופה
מנער שעשועים ובעל מועדונים לברמן צעיר

כלכלה ואירוח

]101111111

ספעם לפעם תופסת עיני יפה חדשה
שמופיעה סאי־שם, ותופסת מקום מכו בד
בץ יפהפיותיה הפנויות של תל-
אביב. הפעם התורנית שלי, שכנראה לא
תצא מהרשימה עוד הרבה זמן, היא

נועה ברמן.

הצעירה הזאת היא בעלת העיניים ה כחולות
ביותר והריסים הכי-ארוכים ש אני
ראיתי. היא סטודנטית שנה שנייה
באוניברסיטת תל־אביב, בחוג לכלכלה
ופינהל־עסקים, ומכאן אתם יכולים לה סיק
שהיא מאוד צעירה, בתחילת שנות
העשרים לחייה.
אם אנו כבר נמצאים באוניברסיטה,
כדאי לעסוק בהיקשים. נועה היפה לו מדת
מינהל־עסקים. מכאן שמן הסתם
דני והידידו ת
עבת שבועיים מאז סיפרתי לכם על ידידי הטוב, רואה־החשבון
דני מעוז (העולם הזה .)2368 אז אמרתי לכם שיש
לו ידידה חדשה ששמה טובה כרמון. אבל דני הוא לא אחד
השוקד על שפריו. כאיש-עסקים ממולח, כלכלן מצליח ובעל
מישרד תוסס לחשבונאות, הוא לא יכול להסתפק במה שיש
לו. והנה, לא עברו יום או יומיים מאז ששמעתי על טובה,
וכבר הוא יוצא עם ידידה חדשה. והפעם היא מוכרת בזכות
עצמה, ובאחתנה היא רכשה לה שם. זוהי מעצבת־האופנה
ליזה בוקר, שעליה בבר נאמר שהיא הדבר הבי־הכי חם
באופנה הישראלית היום.
עליזה היא רווקה, ומטבע הדברים הוא שכאשר היא נפצאת
היום במרכז העניינים בתל-אביב, היא נתקלה ב תי מעוז, כי אם
אתם לא יודעים דני נמצא בכל מקום, ייש לו זמן גם לבלות,
גם לעשות חיים׳ גם לבשל, גם לארח אנשים, גם לתת גוד־טיים
לכל אורח ואוחזת בנפרד, וגם לעבוד ולהצליח בעסקים.
מישהו הציע לו להכיר מישהי שהיא משהו. דני, שתמיד
מוכן לחוויות חדשות שמח, ולחץ את ידה של ליזה. באותו
יום, שהיה בסיקרה יום שבת, הזמין אותה דני לפייב אוק׳לוק
ומאז הם בבר שבועיים ידידים. ותאסינו לי, שבשביל דני זה
הרבה. אצלו בל בחורה שהוא יוצא איתה יותר משלושה
ימים זד׳ הרבה.
מאז שהם ביחד ראיתי אותם כבר ביותר מאירוע אחד,

נועה כרמן
משפחה קולנועית
יש לה גם ראש טוב לעסקים׳ כי עד
כמה שאני מבינה כדי ללמוד מינהל־עסקים
לא מספיק להיות יפה ובעלת
ריסים ארוכים.
נועה אוהבת מאוד עיסקי־בידור. ולא
דק משום שהיא יפה ובעלת ראש לעס קים,
אלא בגלל נסיבות מישפחתיות דוו קא.
הדוד שלה הוא מפיק־הסרטים ה ישראלי
חובק־עולם מנחם נולן, שעליו
אני בוודאי לא צריכה להרחיב את הדי בור.

עסקים, גם יופי וגם אהבה לעולם
הבידור הביאו את נועה לפועדודחברים
חדש שנפתח בתל־אביב, מועדון אפוק ליפסה.
היא אחראית שם על האירועים
המיוחדים, וכך גם הכרתי אותה. בתוך
זמן קצר היא הפיקה כל־כך הרבה אי רועים,
שאני מרגישה שבאמת יש שם
ראש לעסקים וגם ליחסי-ציבור.
נועה, אם בבר עוסקים בכך, היא אי רוע
מיוחד. ואני מבינה שהיא לבד.
אז מי שאוהב אירועים מיוחדים, תרתי
משמע, סן הסתם יגלה עניין גם בזאת
שמפיקה אותם.

מעוגנת,
ל א דוגמנית
אם יש מישהי בעולם האופנה, שאני
יכולה לומר עליה שהיא גם בן־אדם, ויש
מעטות כאלה, זוהי שרה מילר. ולכן
באב לי גורא שכתבתי עליה כמה דב•*
רים רעים שלא באשמתי (העולם הזה
.)2368 אבל מכיוון שהיא וחברה, זמי
ברמן, הם כל־כך בסדר, לא הספקתי
בסגירת העניין בטלפון, אלא ניצלתי
את ההזדמנות לספר גם לכם.
זפי ושרה חזרו מחו״ל, יום אחרי ש כתבתי
שמשהו חורק שם. מסתבר ש-
סעיתי. לא חורק שם שום דבר. הם
חזרו׳ לדיבריהם, יותר מאושרים ויותר
ביחד פאי פעם.
ח ח מזה׳ ממש פישלתי במשיכת קול מוס,
כשקראתי לשרה דוגמנית. לא,
היא עריץ לא דוגמנית. היא מעצבת־אופנה
מוכרת, וזוהי תרומתה לעולם
האופנה. כשדיברתי איחה בטלפון היא
נשמעה לי כל-בך רגועה, שבאמת נראה
לי שזסי והי חזרו מאוד מאוד ביחד.

ליזה בוקר
ידידות עמוקה
ואני מקווה שגם אחרי שדברים אלה יופיעו הם עדייו יהיו
על תקן של ידידים, ולא לשעבר.

תיאטרון ההריון
אלת הפריח חוגגת בתיאטדון נווה־צדק.
כולם שם בהריון. לא, לא, אל
תבינו לא נכון. כל־אחד מהגיבורים ש עליהם
אספר לכם נשר, ואלה התר
נות חוקיים. כי כפי שאתם יודעים
מנהל התיאטרון, עו ד ד קו טלר, הוא
שומר חוק.
הפרמיירה בהריונות נווה־צדק שייכת
אמנם לאחד ששמו קוטלר, אך לא עו דד
אלא מאיר, שהוא המנהל האדמיניסטרטיבי
של התיאטרון הצעיר. אשתו
שדלי ילדה בן במזל טוב, ולפני פחות
משבוע עשו לו טקס פידיון הבן.
שולי היא בעלת חנות׳ בעצם בוטיק
לבגתם, ועוד פעם היא תובל לחזור
ולמכור את סחורתה.
אם בעניינים אדמיניסטרטיביים עסקי נן,
נחזור לרגע גם למזכירה של התי אטרון.
הצעירה הצנומה והדינפית ששמה
הוא דליה מסטיצ׳קיז נשואה לאת
ריכל יפהפה ושמו יוסי דליה עובדת
מזה שיבער. חודשים כמזכירה בנווה־צדק.
לפני כן היתד׳ לה גל ת ה לאמנות ברמת-
השתן, עד שיום אחד היא החליטה ש היא
סעדי׳פה רות על כטף. והלכה לע
בוד
כשכירה בתיאטרון. מניות שדליה
אוהבת מחזות, אמנים מוסיקאים ושחק-
גיס, היה זה רק טיבעי שהיא תתבסס
מעבודה שהוצעה לה בתיאטרון.
בינתיים היא גכגטה להריון. ועכשיו
היא בחודש הרביעי. מה שנותר לדליה
זה לשחק בעצמה ואני מצירי מאחלת
לה הצלחה. בינתיים היא ממשיכה לע בוד
בתיאטתן, וכפי שאני מכירה אותה,
היא תלך ללדת ישר מנווה־צדק.
חד, עוד לא הכל. בתיאטרון נווה־צדק
מוצגת הצגה דדלאומית הס. אחת מכד
השחקנית הערבית
כבות חהצגה היא
מ לו א ה ניקרה. היא חיפאית במוצאה,
מוכשרת מאוד׳ ושמה הולד לפניה במ קומות
שונים בארץ. היא מופיעה גם
בטלוויזיה הערבית ומועמדת לכינור דויד
על חלקה בהצגה הם.
במסיבת־הסיום של החצנה הס שאל
אותה עודד קוטלר :״מה, את בהרית!
לא ידעתי.״ סלואה ענתה לו, שמה ש חשוב
זה שבעלה יידע שהיא בד,ריח.
וכד זכיתי גם אני לדעת שד,שחקנית
המוכשרת הזאת נמצאת בחודש החמישי
להריונה. סיפרו לי שבעלה של סלואה

עודד קוטלר
מכת לידות
הידיד עול די 1ה
מה שטוב בעיר הזו, זד, שאף אחת
לא מסתובבת לבד הרבה זמן. הנד, ל משל,
הדוגמנית דינה פרכה. דינה
היתד, אשתו של המיסעדן ואיש־העסקים
טדי שאולי, אחיו של שאולי האחר,

רפי.

אחר־כך היא היתד, אשתו של כדור סלן
הפועל תל אביב, כארי ליכוביץ,
שעזב את תל-אביב לטובת העיר חיפה.
משני הבעלים נשארו לדינה היפה שתי
בנות יפהפיות בנוה 5ו־. 10
אתם אולי לא זוכרים, אך דינה, ש ד,״תה
אתת מהמפורסמות ומד,מבוקשות
שבדוגמניות הצילום, פרשה מהמיקצוע
המאוד־זוהר ועברה למיקצוע לא פחות
זוהר, אבני־חן ותכשיטים. חיא עובדת
כשנה וחצי בחברה פרטית גדולה המתמ חה
באבני־חן ויהלומים. מה שאני מבי נה
זה שזהו מיקצוע שמכבד את העוב דים
בו. כי דינה מצליחה לפרנס את
שתי בנותיה בכבוד.
לדינה היפה יש היום ידיד חדש, ש אינו
אלא המיסעדן ישראל בויקו,
שהוא בעצמו סיפור ועליו אני בטח לא
צריכה לספר לכם. שמעתי שנם מבחי נה
עיסקית הולך לו לא רע. הוא עומד
להתרחב בעיסקי המיסעדות הסיניות שלו,
שיכללו מלבד אגרול, דיסקוטק, בית-
קפד, ואפילו סאונה. מעניין מה עוד יהיה

השניים יוצאים משהו כמו שלושה חו דשים.
כפי שאני מכירה את בויקו, זה
אינו דומן מיקרי. אם בדקו שומר על
דינה כל-כך הרבה זמן, זה כבר משהו.
מעודד אותה במיקצועה. הבנתי שהוא
ישלח אותה לבימת־ד,תיאטרון גם אתרי
הלידה.
ואם כל־כך הרבה אנשים בתיאטרון
נוווז־צדק מוצאים זמן להיכנס להריון,
איד יכול המנהל להישאר אדיש ז כן,
כן. נ ם במישפחתו של המנהל שהוא
הרוח החיה של התיאטרון, תהיה עוד
מעט שימחה גדולה. הסיבה — אשתו,
אורדית עצמון, נמצאת בחודש הש ביעי
להריונה.

איוגונ׳ ה 00 וו 01י 0הס הנן וו ם ה דק1ו1יות ויעוחיתויות
מא 1שהימין! השתלט 11 וליה![ לפני יותו געשו שנים. הם /1הווים
גם את ביתיהאולפנא למנהיגיו[ החושים שד הרימו והתחייה
״ איסתא ״

^ דיעד! קפמה שהופיעה לפני שבו עיים
בעתונים סיפרה, שיושב-ראש הת אחדות
הסטודנטים, ישראל כץ, הוחלף
בעיקבות שרשרת מעצרים והעמדות ל דין
של כמה עסקני סטודנטים. כאשר
קרא את הידיעה אחד מח׳׳כי חרות, יושב
ראש אגודת סטודנטים לשעבר, הוא אמר
בקול רם :״אני חושב שהליכוד סיים
את עשור האוניברסיטאות שלו,׳׳
עליית הליכוד לשילסון מתחילה בכי בוש
הקמפוסים השונים על־ידי צעירי
חרות. מבחינה מיספרית הם מעולם לא
היו הרוב. בדיקה לעומק מגלה, שרבים
מהם למדו להפיק את מירב ההנאות
האפשריות מתפקידם הציבורי, וזכו להגיע
לתפקידים שמעולם לא חלמו עליהם.
אירועי השנה האחרונה בקמפוסים, כמו
פרשת איסת״א ומעצרו של יו׳׳ר האגודה
בתל-אביב, הן גולת הכותרת לכד.
סיפור השתלטות הימין על האוניבר סיטאות
מתחיל בשנת . 1970 באוניברסיטת
תל-אביב. כפי שכבר דווח בהרחבה (העולם
הזה ,)2325 נכנסו לקלחת הפולי
מילוא

טית־סטודנטיאלית
צעירים שהיו מזוהים
עם תנועת החרות בעזרתם של הפרופסור
למישפטים אמנון רובינשטיין, היום ח״כ
שינוי, והד״ר ברוך ברכה.
בראשות האגודה בתל־אביב שלט המע רך.
נציגו היה ראובן כץ, היום מורה
למתמטיקה. המצב היה אז כל כך רע,
שאנשי חרות ניראו כפיתרון שיציל את
האוניברסיטה.
כאשר התגלתה הטעות, היה כבר מאו חר.

הרבה
חרות
וקצת מפד״ל
ך י סון ז 0מ ג 1נבחר מיכאל קליינר,
סטודנט למישפטים, ליושב-ראש ה אגודה
בתל־אביב. הוא כיהן בתפקידו עד
תחילת . 1972 אחר־כך הוא עלה בסולם
המיפלגתי. עבד בסוכנות היהודית. ולפני
שנה נכנם לכנסת.
באותה שנה היה גם מהפך בהתאחדות

הסטודנטים הארצית. יריבו הגדול של
קליינר. רוני מילוא, נבחר כיו״ר ארצי.
גם מילוא רץ קדימה והוא מכהן בכנסת
כבר שתי קדנציות. מילוא הוא בעל מיש-
רד פרטי לעריכת־דין, ומצייג, עם עוד
עורכי־דין, חברות בנייה בערים המוקמות
בגדה המערבית. מילוא הוא ראש חטיבת
הצעירים והסטודנטים בחרות, הוא היה
בעל הקשרים הטובים ביותר עם הפעילים
המפוקפקים של אגודות הסטודנטים ב שנים
האחרונות.
ב־ 1972 נבחר ליושב ראש האגודה ב־תל־אביב
מיכה רייסר, סטודנט בחוג ל-
יחסי־עבודה. אחר־כך הוא עלה בסולם
*האירגוני של חרות. עבד בלישכתו של
השר דויד לוי, היה יושב־ראש מרכז
הבניה. הוא שקישר בין הקבלן שלום
גניש והשר לוי, ומלבד היותו ח״כ הוא
יושב־ראש אגף־האירגון של תנועת החרות.

1972 נבחר ליושב־ראש ההתאחדות
הארצית דויד אלטמן, איש מפד״ל דווקא,
מבר־אילן, מנאמניו של השר זבולון המר.
מרכה עוזר סגן־ש ר
היום אלטמן הוא מנכ״ל האוניברסיטה
הדתית ויו״ר מועצת המנהלים של
איסת׳׳א.
ב־ 1973 נבחר בתל־אביב טולי סגל,
איש חרות. הוא ויתר על קאריירה פו ליטית
אולי משום שכאחד מבעלי ה־ספורטוטו
הוא מרוויח היטב. כעבור
שנה נבחר בתל־אביב יצחק אבני, איש
חרות, היום רופא־עיניים, ולא פעיל ב־מיפלגה.
באותה שנה , 1974 ,נבחר להת אחדות
הארצית חנן בן-יהודה השמנמן
נמוך־הקומה. איש חרות זה היה עוזרו
של ראש עיריית תל־אביב שלמה(״ציץ׳״)
להט. היום הוא מנכ״ל קרן תל־אביב
לפיתוח ויועצו של צ׳יץ׳.
ב־ 1975 נבחר בתל־אביב איש חרות,
דובי ברגמן, שבשנים 1977—1976 היה

כ ת מן

קלייגר

סוכנות יהודית

התחייה
גם יושב־ראש התאחדות הסטודנטים ה־ארצית.
ברגמן עובד היום בסוכנות ה יהודית,
במחלקה לחינון־־בגולה, במקומו
של קליינר, והוא צובר תארים אקדמיים
בד־בבד עם פעילותו הציבורית.

הגגכי

רכדל

התחייה

דוברת רשות השידור

בחיפה. בפועל תפסו אנשים כמו רמי
בירנהק, המזוהה עם חרות, את השילטון
רק ב־ . 1975 למרות שלא כולם היו חברי
חרות, הם מקורבים לליכוד.
ממש באותה תקופה היה גם מהפך
בטכניון. למרות ששם הבחירות הן א־פוליטיות,
הרי שמאז 1974 זוכים בתפ קיד
היושב־ראש משום־מה כאלה המזוהים
עם חרות או הליכוד.
בתל-אביב המשיך הליכוד, או ל יתר
דיוק חרות, לחגוג, ב 1976-נבחר
איש חרות שמואל קנדל, היום מהנדס
בתעשיה האווירית. אחריו, בשנת המהפך
הפוליטי, נבחר צבי רון, איש חרות, ה־

גס חיפה
וירושלייס
שנת 75י ע היתה שנת מהפך
באוניברסיטות ירושלים וחיפה, אם
כי השינוי הסתמן ״לפני כן.
בין השנים 1970־ 1972 היו באוניבר־

פעיל חרות, חיים שטנגר, והוא היה
תקדים. שטנגר שהשלים את לימודי ה־מישפטים
שלו הוא היום פעיל מאוד
בחרות.
ב 1978 נבחר בתל-אביב צעיר נכה, הצמוד
לכיסא גלגלים, אלי האובן, פעיל
בחרות, מזכיר מרחב תל־אביב התנועה
ויושב־ראש מועצת־המנהלים של מיפעל
השיכפול באוניברסיטת תל-אביב. הוא
האיש שחשף את פרשיות השחיתות ב אוניברסיטת
תל־אביב, שעשו כותרות ב חודשים
האחרונים.
באותה שנה נבחר בירושלים משה
שיף, איש חרות, שהעדיף לעסוק אחר־כך
ברפואת־שיניים ולא בפוליטיקה.
ב־ 1979 נבחר ליושב־ראש התאחדות
הסטודנטים הארצית רפי בן־חור, איש
חרות, שהיה זמן רב אחר־כך שליח עליה
של הסוכנות בגיו־יורק. אחריו נבחר ל תפקיד,
עד , 1980 אלי האובן.
אלימות גוסח הגגגי
9מ ע היא שנת מיפנה רבת ״
משמעות בשתי האוניברסיטאות הג דולות,
תל-אביב וירושלים. בשנה זו

למי צחי הנגבי, שנבחר באותה שנה.
הנגבי, בנה של ח״כ התחיה גאולה
כהן, הכנים עידן חדש לקאמפום. עד
שהגיע היה ידוע שאנשי חרות נבחרים
בבחירות לא מסודרות, בלשון המעטה.
תמיד היו נעלמות מעטפות, קלפיות, הספירה
היתד. נפסקת, מקורבים קיבלו
הטבות שונות, אך מעבר לחילופי מה לומות
לא סערו האוניברסיטות כמו ב תקופתו
של הנגבי.
הנגבי הגיע לאוניברסיטה הירושלמית
משירות צבאי בצנחנים. לפני כן הוא
היה כתב צבאי בבמחנה. את לימודי ה תיכון
סיים בתיכון עירוני ה׳ ב תל -אביג
לא אחת נאלצה אמו לבוא לבית־הספר
כדי לשכנע מורה זה או אחר שיאפשר
לצחי לקבל ציון עובר בבחינה. צחי,
שגילה נטיה ימינה, בהשראת אמו, כבר
בגיל צעיר, היה ידוע כנער אלים, קל
להתרגזות ומעט יוצא־דופן.
הוא נהג להחביא את דמי־הכים שאמו
היתד. נותנת לו בספרים שבחדרו. ההובי
שלו היה אכילת גרעינים במהירוח־שיא.
הוא אהב לשחק קלפים על כסף ואת
הרווחים היה מחביא בתוך קופסות גפ רורים
בחצר. לא אחת הוא הסתכסך עם
חברים בגין משחקי-קלפים.
בהיותו בתיכון הוא התחיל ללמוד קא-

רייסר (כאמצע)

ס י * העיברית שלושה יו״רים בעת וב עונה
אחת, ביניהם דרור זייגרמן, אחר-
כך ראש חטיבת הסטודנטים בסוכנות,
וח״כ הליברלים מאז הבחירות האחרו נות.
עד 1975 שלטו בירושלים לסירוגין
אנשי מערך ומפד״ל, שהיום הם אלמונים.
ב־ 1975 עלה הליכוד לשילטון. ביושבת־ראש
נבחרה צעירה מיליטנטית בשם
אריאלה רבדל. רבדל, הפעילה בחרות,
היא עתה דוברת רשות־השידור, ונראה
שמאז מונתה לתפקידה נחלשה הדינמיות
הימינית שלה.
בחיפה עלה הליכוד לשילטון כתוצאה
מברית בינו ובין המערך. הברית נוצרה
אחרי שב* 1971 תפסה קבוצת סטודנטים
עצמאית, בראשות גידעון ספירו ועולים
מדרום־אמריקה, את ראשות האגודה. קבו צת
יש השמאלנית־רדיקאלית הביסה את
המערך, שנאלץ בתחילת 1973 לכרות
ברית עם חרות כדי לנצח את השמאל

יום מנהל הבריכה באוניברסיטה ברמת-
אביב.
במהלך 1977 החליף את רון ישראל
רובין, שמאס בפוליטיקה של חרות, וה יום
הוא חי בלום־אנג׳לם.

תקדים
גבר -אי לן
ף• ירושלים נבחר ב־ 1976 איש הליבר־י•
לים של הליכוד, דתי דווקא, ישראל
גולדשטיין. ב־ 1977 נבחר בני קשריאל,
איש חרות, היום ממונה על החברות
הממשלתיות במישרד־השיכון.
באוניברסיטת בר־אילן היה תמיד מוע מד
דתי, והנטיה היתה לבחור איש־מפד״ל
המקורב לעמדות הלאומניות של
חרות. בשנים 1977־ 1978 כיהן כסגן יו־שב־ראש
האגודה צעיר דתי אומנם, אך

זייגרמן(מימין)

מתחיל עידן היו״רים המיליטנטיים, ש אחרי
כך נקשר שמם עם תנועת התחיה.
בתל־אביב נבחר שלמה חזן, שלמרות
שהוא חבר חרות, שמו מופיע גם בתחיה.
אז החל שיתוף הפעולה עם היו״ר הירד
11111111.

רטה. הוא נהג ללכת עם מקל קונג־פו
בכיסים, וכאשר היו מרגיזים אותו, הוא
היה מאדיים וממהר לשלוף את המקלות
המחוברים בשרשרת ברזל.
(המשך בעמוד )60

שעות הבוקר. סודיות מובטחת.
נא לכתוב לת״ד 2728 חולון, מי קוד
58127 ולציין מיספר טלפון.
* דד־מינית. זוג נאה ומ שוחרר
( 33ו־ )24 מעוניין לצרף
אשה דו־מינית, רצוי בלי בן־זוג.
נא לציין מיספר טלפון בלי חשש.
ת״ד 1425 חולון.

הזרוסקוכ יי

(המשך מעמוד )26

חמישה חברים שהתלוו אלין ב־מיקרה.
בני בתולה אינם אוהבים
המוניות. הכל חייב לחיות אינטימי,
נעים ומבוקר. אם תמלא
אחרי כל הנאמר תזכה לשרות
מסור. הם לא יחדלו לנסות
להשביע את רצונן, ישקו ויאכילו
אותן ממיטב המשקאות והמא כלים
המזינים והבריאים לגוף.
אם אתה חובב סדר ונקית תרגיש
נוח. שיחה בענייני אקטואליה
תוסיף לן בקיאות במתרחש
סביבן.

וז< לדאות !
מעוניין לראות בפעם הרא שונה
בחיי זוג נשים, ומבטיח
— רק לראות. לנחמדות וטו בות
הלב אומר רק תודה.
ת״ד 5268 רמת־גן, מיקוד
.52152

מאוני

* לידידות ואהבה. נאה ו עצמאי
,33/170 ,מחפש נשים ל ידידות
ואהבה ומבטיח סודיות.
כיתבו לת״ד 1409 תל-אביב ר
ציינוו מיספר טלפון.

על פי רוב מזומנת לן הפתעה
בביקורן אצל בני מאזניים, כי
הופעתם והתנהגותם כמעט תמיד
מטעה. הופעה חיצונית מבריקה,
מצוחצחת ומטופחת, מסתירה
לעתים בית ששכחו לדאוג למראהו
החיצוני. הופעה די מרושלת
ולא איכפתית לעתים קרובות
מספרת שהבית מדהים ב-

* קשר רציני עם המוכה.

רווק נאה ותרבותי ,28/168 ,מעונ יין
בהיכרות רצינית עם נאה,
חטובה ובעלת גיזרה דקה עד גיל
.27ת״ד 2965 חולון, מיקוד .58129

4חיים משותפים או נפווגע
ללב
* כררנית. סלקטיבית ביותר
מחסשת מושבניק מיוחד במינו
למטרה רצינית. לטלפן לעדנה,
שלפת 34082־.053

רדים. מעוניין להכיר צעירה בע לת
דירה, אפשרי גרושה או אל מנה,
לחיים משותפים או נפרדים.
בתמורה אתן יחם חם וסיוע. ל טלפן
לאלון, טלפון 234122־.03
* כסיס משוועז. אם את
קוראת מודעה זו בעיתון זה, הרי
שיש לנו מלכתחילה בסים משד
תף. אני בן ,29 רווק, אקדמאי,
נאה, פתוח ועם טיפת חוש-הומור.
אשמח אם תיצרי איתי קשר. טל פני
לאבי, טלפון 817239־.02

* שמואל רוזנצווייג. הב יכה
שנשלחה אליך בשבוע ש עבר
בתוקף, אבל אתה לא המע

מ כי ר, מי ודע

* כוכים השניים. אם גם
לדעתך, טובים השניים״ _ למה
שלא תנסי ז אקדמאי,25/188 ,
•ווק ונאה ממתין לך, בעלת ה נפש
האמיתית׳ התמה והמעניינת.
אם את קיימת — אני ממתין
:ת״ד 3171 בת־ים, מיקוד .59131

קומבינציות
ם לאה+שילוב של אסתטיקה
ושנינות, בשנות ה־ ,2+30 מח פשת
קומבינציה פנדה של
פיקחות ורגישות בשנות ה־
.40—30ת״ד 21357 תל-אביב,
מיקוד .61213

בית חס נמו וה

+לכל הזקנים שחייבים לע בור
את הכביש לא במעבר־הח-
צייה, ואם כבר אין להם ברירה
אלא לעבור במעבר־חצייה — מח כים
תמיד שהאור יתחלף לאדום!
מילא אם לכם נמאס לחיות, אבל
למה בחרתם דווקא בי לעזור
לכם למות ו אני יודע שצריך
לעזור לזקנים, אבל להיכנס בגל לכם
לכלא — זה כבר מוגזם!
מבעל־רכב (צעיר!) שמאוד אוהב
את החופש שלו.

כלבת פודל מעורבת, שחרחורת
וקטנה, בת 9חודשים,
לא מלכת־היופי אבל פיקחית,
תימסר לבית חם תמורת תש לום.
טלפץ .03-845064

צירופי
אפ שר״

חינס אין נ סו !

* מו כן לספק. בן ,34 לא
נוי, מוכן לספק כל אשד. בכל
ישה, עדיפות לבנות 40 עד
! .ת״ד 48135 תל-אביב, מיקוד
(.614
* כלי תואר. רווק ,28/170

י תואר, מחפש נאה ומיוחדת,
תכה לה בת״ד 1117 חיפה.

* מיפגשים כנים וכבוקר.
40 מעוניין׳ בידידות כנה עם
1ה עד גיל ,40 למיפגשים ב

416

— יפו, על שבמשך חודש וחצי
לא מצאתם לנכון לחבר לי את
הטלפון. אתם ממש מאורגנים :
קודם לא שולחים חשבון, אחר־כך
מנתקים טלפון על אי־תשלום ה חשבון
הנ״ל, ואחר-כך. כשמש למים
לכם, אתם לא מחברים !
אתם סובלים מחוסר־תעסוקה ומ חפשים
לעצמכם פרנסה? מטלפון
מיספר .244501

ליפהפיה שבתמונה, שכינתה עצמה ״הנמרה״:
צילמתיו בעת אכילת סטייק עסיסי במלת אביה סמסטר. באילת.
הצצתי ונפגעתי. יש ברשותי תמונות נוספות.
אנא, צרי קשר מיידי באמצעות מדור זה, וצרפי את שמך
האמיתי וכתובתך.
זאב נוימן, הדייל בכחול

מה הו ל ך
* כוככים. מעוניין להתכתב
על אסטרולוגיה. סמואל שיף, ה הגנה
,8רמת־גן.

סה של הפועל תל-אביב אלא של
הפועל פתח־תקווה. לא חשוב, ה עיקר
שאתה מעסה גרפיקאית.
דרושה גרפי קאית
צעירה ומתחילה אך מעולה
(עם ציוד מתאים) שופעת כישרד
נות ובעלת ראש צעיר, חדשני
ופתוח. פרטים אצל דני בטלפון
494022־( 03 בשעות הערב).
48 מוסיקה. מורה למוסיקה
נותנת שיעורים פרטיים כאקורדיון
ואורגן. כמו כן מלווה באירועים.
טלפון 238802־.03

שיבוצי

או אס י* לך מח להודיק,
להביע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה סובה, ואפילו לקלל —
קדימה 1
• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מ• •רובה לברף תמר
גה — הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המופעים חדירה המד
בעת לחילופין, הרווק המביע
את עבמו להיכרות — יכול
לעשות ואת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• החודעח תיכתב על מני
נלויית״דואר, למערכת ״העולם
חוח׳׳׳ ת״ד ,134 תל־אביב
(אלא אס כן מבורפת לה
תמונה. במיקרה וח י • לתש-
ת ס• במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל״פח, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את
שמו, כתובתו ומיטפר הטלפון
של בעל־חהודעח.

עקרב תהה
על קנקנן־,
דל דאג
לנוחיו תך
יופיו ונעים להתארח בו. הכיבוד
יוגש על כלים מקוריים, מוסיקה
נעימה תושמע ברקע ואתה תרגיש
שרק לן חיכו. אל תתפתח.
גם אחרים מרגישים כך.

עקרב
אם נכנסת לבית של עקרב,
קודם כל יעצרו אותן בכניסה.
אתה לא נכנס ישר לסלון. מיס-
דרון קטן מבודד אותן משאר
הבית. יחליפו איתן כמה מלים
לפני שיכניסו אותן פנימה. כשכבר
תתיישב, תרגיש שבוחנים
אותן ורוצים לתהות על קנקנן.
אל תשכח את חוש ההומור.
עקרבים אוהבים סרקזם ונהנים
מבדיחה סובה. אם עברת את
המיבחן ולא ניסית להיות מי
שאינך, יקבלו אותך יפה ויזמינו
אותן לביקור נוסף.

קשת
אם הוזמנת לשעה קבועה ביום
מסויים, אל תתאכזב אם לא
תמצא איש. יתכן שבני הבית
יצאו לפתע לטיול, או נסעו לאן
שהוא. תיכנס בפעם אחרת ואל
תחכה להזמנות. תתקבל בשימ-
חה, יתכן שישכחו להציע כיבוד,
אן לא מתון כוונה רעה• יתכן
שעניינת אותם עד כדי כן שהם
שותים את דברין בצמא ושוכחים
שהם המארחים ואתה האורח.

דלי

הזמינו אותן לביתם תראה
זאת כזכות גדולה. לא כל
אחד זוכה לכן. כדי להתקבל
בביתו של הגדי עליו להוכיח
שאתה נאמן וישר — בקיצור,
עלין לעבור את מחסום הביקורת
והחששנות של הגדי. אם
כבר נכנסת, יקבלו אותן בכבוד
מלכים, ידאגו לנוחיותן יתעניינו
בשלומן וינעימו לן את הזמן.
גדיים אינם קושרים קשרים במ הירות.
אן אם הגעת לביתם,
חם מאמינים בך ומוכנים לעשות
למענך הכל. אז אל תאכזב אותם•
הם למודי אכזבות מאנשים,
אל תגרום להם לאבד את ביטחונם.

למרכז
התיקשורת תל-אביב
העולם הזה 2370

זההיה 031113 גוהשהיה
גליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק,
פירסם כתבת־שער תחת הכותרת ״סוד הצליחה״ וכה פיוזרון
תעלומת עמנואל פינם — השהיין שהדהים את העולם כמיכצע
מיסתורי. בכתכה זו נחשפה האמת על אופן צליחתו של פינס
את תעלת לה־מאנש. כתמה תחת הכותרת ״איסר הגדול —
פו!״׳ מביאה את סיפורו של מייסד הש״ב, איפר כארי, דרד
שיאו, נפילתו וכלה כמותו. כתבת־אנוש היא הכתמה ״מיניה״
כה מובא סיפור השנה הראשונה של התינוקת הבדואית מיניה,
על־ידי הד״ר אלכרט ככר ואשתו• על הקירקס שנחת כגמל

סור וזצל־וזח

חיפה הובאה הכתבה ״על פילים ואנשים״ .סיקור על חיל־האוויר
המצרי מובא תחת המתרת ״הנשרים של עכד אל־נאצר״.
כשער
הגיליון: שחיין־נוכל עמנואל פינס. .

הר ב 1בר יקה העובית המאוחדת ^ (השה משה
ניסים מתגייס לצה־־ל * אשכול על החטאים
״העולם הזה״1062 :
תאריך5.2.1958 :
העם סערה [מתערובת
באחד מימי השבוע התרחש במרחב ה שמי
המאורע החשוב ביותר מאז הקמתה
של מדינת ישראל: מצריים וסוריה, שחי
שכנותיה של ישראל מצפון ומדרום, הת אחדו
למדינה אחת, צעדו בכך את הצעד
הראשון להקמת מדינה ערבית מאוחדת
לאורך כל גבולות ישראל. בראש איחוד
זה יעמוד גמאל עבד-אל-נאצר, שדויד
בן־גוריון הכריז עליו מילחמה.
היה משהו סימלי בכך שראשי-התיבות
של המדינה החדשה — הרפובליקה ה ערבית
המאוחדת — הצטרפו בעברית
למילה רע״ם. כי אמנם היה מעשה האי חוד
כרעם רחוק, המבשר סערת־רעמים
מתקרבת.
מנהיגי ישראל ניסו באומץ־לב רב להע מיד
פנים כאילו רעם זה אינו אלא
קול־נפץ של אקדח־פורים. אחרי חוסר-
תגובה של כמה שבועות, שבהם התבשל
האיחוד ולבש צורות סופיות, הודיע ל בסוף
תבר ממשלתי כי ״ישראל שוקלת
את עמדתה לגבי איחוד מצריים־סוריד,
בכובד ראש.״
באותו כובד־ראש שקלו מנהיגי ישראל
את ההכנות לקבלת פני מישלחת של
חברי־פרלמנט צרפתיים, את קיצוץ ייבוא
הספרים והתקליטים מארצות־הברית, ואת
הצורך להאיר את הכיכרות המרכזיות
בערי ישראל, בתאורה מיוחדת בשנת
העשור.

מה שינה את גורלו של בחור הישיבה
הרשום משה ניסים? לא התמרמרות על
כך כי בחורי-ישיבה פטורים מגיוס, למ רות
שיכלו בשקט למלא תפקידים של
סמלי־דת, בתנאים הולמים. גם לא ההת נגדות
לכך שאף אחד מבניו ובנותיו של
הרב ניסים לא התגייס לצה״ל — דבר
שנתגלה ברבים לראשונה על־ידי העולם
הזה עוד לפני שנה וחצי (העולם הזה
.) 972
הסיבה היתד, הרבה יותר פשוטה. בן-
גוריון הוורגז על פעילות הרב ניסים,
בייחוד אחרי שהטיל חרם על טקס ה אזכרה
לחיים וייצמן שנערך לא לפי
כללי המסורת הדתית. גם השרים הד תיים,
שעצמאותו היתרה של הראשון־
לציון הרגיזה אותם, לא תמכו בו הפעם,
מתוך תיקווה שהרב יצטרך לבקש סוף-
סוף את רחמיהם.
שר־ ה תעמול ה. בן־הרב יכול היה
לבקש צו־על־תנאי נגד שר-הביטחון, ש יבוא
וינמק מדוע לא יבטל את צו-הגיוס.
במיקרה זה היה על היועץ המישפטי ל ממשלה,
חיים כהן, או על שליחו, להי-

צבא
בן הדב!
עוד בימי הכנסת הראשונה התעוררה
השאלה אם יש לחייב את חברי־הכנסת
בשירות צבאי. אמנם היה משהו פגום
בכך שחברי-הכנסת. השולחים אחרים
לשיפשוף במחנות צה״ל, יפטרו את עצמם
מחובה זו. אולם ההצעה נפלה כאשר
קם ח״כ הילל קוק, אז ח״כ ״חרות״,
וטען טענה נוקבת: אם יכול שר-הביטחון
לגייס את חברי-הכנסת, מה ימנע בעדו
מלנצל באופן שרירותי סמכות זו כדי
להרחיק את מתנגדיו לפני הצבעה חשו בה
בכנסת?
כאשר גייס לאחר מכן שר־הביטחון
את ראשי מרד־הימאים, הבינו רבים את
דיברי קוק שלא היו שאובים מן האוויר.
הם נקלטו מן האווירה השוררת במדינה.
השבוע ניתנה שוב הוכחה לכך.
הדחייה הנצחית. משה ניסים, בנו
השלישי של הראשון־לציון יצחק ניסים,
התייצב ביום הראשון בלישכת־הגיום ב ירושלים,
אחרי שקיבל פקודה מיוחדת
לכך. פקודה זו נשלחה אליו למרות
שבפינקס־ההתייצבות שלו היה אישור
רשמי תקין, שקבע כי גיוסו נדחה עד
אמצע יוני.
גם מועד זה היה לתיפארת המליצה
בלבד. כי בהתאם לקנוניה קואליציונית
ותיקה, אין מגייסים בישראל בחורי־ישי־בות.
אך מאחר שאין חוק המשחררם
רשמית מגיוס, נידחה גיוסם באופן או טומאטי
בכל חצי שנה, מבלי שהבחורים
אף יטריחו את עצמם ללישכת־הגיום.

איש לא יצטער על כי משה ניסים
יעבור את התלאות העוברות על רבבות
צעירים אחרים בישראל. אולם השימוש
בצו־גיום כבמכשיר פוליטי, בידי האיש
שהוא במיקרה שר-הביטחון. היה בו כדי
ילעורר דאגה חמורה ביותר גם בליבו
של האזרח הבלתי דתי ביותר.

מיס 1״
ד •מין היא ה חו לבת
לממשלה, כמו לאדם, יש שתי ידיים.
לרוב שתיהן לוקחות. אולם השנה נוצר
בישראל מצב אידיאלי יותר: יד אחת
נותנת, יד שניה לוקחת בחזרה. השאלה:
איזו יד תהיה גדולה יותר?
השנה נפתחה בענן של חלומות ור דים.
הממשלה חיצצרה מראש על הקלות
אדירות במס־ההכנסה, רושם רב לא רק
בארץ אלא גם בתפוצות. בין החלומות:
הפחתת שיעורי המיסים לבעלי הכנסות־ביניים
(כד 400 עד 700 לירות בחודש,
בערך) והורדת יהב-המגן.
יד שמאל היא החולמת. עם הגשת
התקציב החדש בשבוע שעבר ועיכול
פרטיו, נתברר כי יד שמאל החולמת,
קטנה הרבה יותר מכפי שחשבו.

שבע כי אמנם פעל בן־גוריון הפעם לפי
שיקולי־ביטחון טהורים, ולא מתוך נק מנות
אישית, לאור העובדה ששום בחור־ישיבה
אחר לא גויים.
אולם במיקרה זה יכול היה חיים כהן
לטעון שמשה ניסים אינו בכלל בחור־ישיבה
אמיתי, אלא שר־התעמולה של
אביו, העוסק בכתיבה בעיתונים יותר
מאשר בקריאה בגמרא.
משה גיסים החליט להתגייס.

עתה נתברר שהיה זה חלום־שווא. מנ היגי
הפועלים במפא״י אמנם הסכימו לוד
תר השנה על העלאת שכר־היסוד ולהמ שיך
בזיוף האינדכם, אך ורק בתנאי
שלא תהיה החמרה בשיעורי־המיסים של
פועליהם. תוך כדי פשרה נגוז החלום
להקל על הכנסות-הביניים.
יד לאגרוף. מכל זה עדיין אפשר
היד, לחשוב כי שיעור המיסים הכללי
יפחת. אולם התקציב מלמד את ההיפך:
למרות ביטול היהב והקפאת מס־ההכנסה,
אומדן ההכנסה הכללי ממס־ההכנסה יג דל
ב״ .25<70 איך עושים זאת, כשד,הכנסה
הלאומית המשוערת תעלה רק ב-׳ס? 109
התפקיד הוטל על יד ימין החולבת,
שתהיה פעילה הרבה יותר מיד שמאל
החולמת. ההגדרה הרשמית :״ייעול ה גבייה
...הרחבת רשת משלמי המיסים...
הרמה מתמדת של מוסר תשלום המי־

סים.״
בעברית פשוטה יותר: שילטונות המס
יסחטו יותר. מכיוון שכל גבייה בנוייה
ממילא על התעלמות ממאזני משלמי-
המיסים, המוחזקים מראש כרמאים, אין
הדבר קשה. פקיד־השומה פשוט יאמין
למגיש המאזן עוד קצת פחות, יפסול עוד
כמה סעיפי הוצאות, יגדיל את השומה
מן ההכנסות. כך ימצא משלם־המיסים
כי בעוד ששיעורי־המס שלו ירדו, הרי
שסכום המם שלו עלה.

הישג אחד היה ברור: יהב־המגן ה ישיר
חוסל. בצורה זו ירד שיעור־המם
של החברות נד0׳ל 63ל-ס׳ ,509 ואילו בעלי
המשכורות הקטנות נהנו עוד יותר. עובד
נשוי, אב לילד אחד, בעל הכנסה חודשית
של 250 לירות, ששילם עד כה 20 לי רות
לחודש, ישלם בשנה הבאה רק 14
לירות. עובד נשוי, אב ל־ 3ילדים, בעל
משכורת של 400 לירות, שילם בשנה
שבערה 47.50 לירות, ישלם עתה 37.50
לירות.

לוי אשכול, אדם המצטיין בכנות צי נית,
ניסח את העיקרון הזה בפשטות
שובה־לב :״אנו חייבים לגבות בשנת
הכספים הבאה 250 מיליון לירות ממס-
ההכנסה, לעומת 204 מיליון לירות שנק בעו
בשנה השוטפת!״

אולם הקרב האמיתי היה נטוש במקום
אחר. כדי להרגיע את מרד המהנדסים

עם הוראה כה פשוטה וברורה, תהפוך
יד ימין לאגרוף.

בזמנו לתפקיד מפקד חיל־האוויר :״הייתי
מופתע פחות אילו מינו אותי לקצינת
ח״ן ראשית.״

אנשים
ך 1 1ך י היה קבלן חים־
עיחך
אי ביש־חזל ו \111

פקיד בסולל־בונה בראשית דרכה. לאחר
מכן יסד את ש״י, שירות־הידיעוח של
ההגנה, שהפך עם הקמת המדינה לש״ב.
בארי הועמד למישפט על־ידי בן־גוריון,
אחרי הוצאתו להורג של טוביאנסקי. בארי
פרש מתפקידיו, לאחר השפלתו במישפט
לביתו בבת־גליס ומת בשנתו משבץ־לב.

וחבריהם, הובטחו לבעלי ההכנסות הגבוהות
הקלות גדולות בשיעורי המס. לעו מת
זאת התכונן האוצר להטיל מיסים
חדשים על השעות הנוספות, הפרמיות
ותוספות־היוקר של הפועלים.

• שר־האוצר לוי אשכול, בתשובה
לשאילתה בכנסת :״מתן הסברים מדוע
אנשים עוברים עבירות ומדוע הם עו שים
חטאים, זה כעין עידוד לעשות
זאת.״

נחום גיר,

#ח״כ אחדות העבודה
בוויכוח בכנסת על חוק ההשתלמות ל עובדי
המדינה :״השתלמות בחוץ־לארץ
היא דבר טוב מאוד, אבל תלוי מי נוסע
לשם.״

ישראל בר־יהודה,
של ח״כ דויד הכהן

• שר-הפנים
בתשובה לנאומו
על שירותי הכבאות בישראל :״הוא לא
דיבר. הוא בער כל כך שחשבתי שצריך
להזמין כבאים.״

• הרמטכ״ל החדש רב־אלוף חיים
לסקוב, בספרו על הפתעתו כאשר מינוהו

#מיבצע ספורטיבי טהור ביצע הש בוע
ראש־ד,ממשלה ושר־הביטחון
כן־גוריון, שעה שבא לסיור במישרדי
ועדת־העשור בתל־אביב. אחד האנשים
שהתכונן במיוחד לבואו של ראש־ד,ממשלה
היה איש־ד־,מעלית, שהצטחצח והת לבש
חגיגית כדי להסיע את בן־גוריון
לקומה הרביעית של הבניין, שם נמצאים
מישרדי הוועדה. אולם כשהוצע לבן-
גוריון לנסוע במעלית, שאל קצרות :
״כמה קומות?״ וכשהשיבו לו :״ארבע!״
אמר :״את זה אני עוד יכול לעלות
ברגל!״ והוא עלה.

דויד

• בהתקפה החריפה ביותר על יגאל
(חסמבה) מוסינזץ ועל מחזהו זרוק או תו
לכלבים, יצא השבוע המשורר א ב רהם
שלינסקי, בסימפוזיון שנערך במועדון
צוותא בתל-אביב על הנושא עיתונים
מסויימים ומחזות מסויימים. שלוג־סקי
הציע לקבוע את נושא הוויכוח בשם :
הכלבת, אולם הצעתו לא נתקבלה.

לסי איכפת שמרים בת 34
ה אז מהי
בוגרים

^ ..לתק 1ע סבץ בג ב

יצירת ! שלש״ ,שבט

חרגו

בבל״תצ׳וק
קיים בספרות. האמריקאית העכשווית
דבר־מה דגנראטי. סופרים צעירים, רובם
ממוצא יהודי, מנסים ליצור יציר־כלאיים
ספרותי, שבו חוברים יחדיו בדיחות משו משות
של וודי אלן, עם המינשרים
הדהויים של התנועה הפמיניסטית האמ ריקאית,
מילים ביידיש, תשוקות באנגלית
— והם אף מכנים את התוצאה כספרות.
כזה הוא סיפרו של הסופר האמריקאי
ממוצא יהודי אלן ללצ׳ולן מרינו 34
שמהדורתו העברית ראתה אור לאחרונה.
כבר במוטו הלאטייי המשומש, המבשר
לקוראים :״אחרי המישגל, כל החיות
עצובות,״ מציג ללצ׳וק את כוונתו להג דיל
את ממונו באמצעות ספר העוסק
בעצב הג״ל.
מ רי ם, אשד, בת ,34 החליטה להתגרש
מבעלה, ולמקד את •עניינה בחיים בצילום
אמנותי, התעלסות באהבים, ארוחות ונסי עה
במכוניות מפוארות. היא מתארת
את עולמה בעזרתה של המצלמה (סימבול
מיני משומש למדי של הספרות והקולנוע
האמריקאיים) ,כאשר בינות לתצלומיה
* אלו ללצ׳וק. מרים ( 1)34 אביבה
גורו. הוצאת אדם ; 183 אמורים (כריכה
רכה).

יגאל

ב ן ־ אריה £ו

היא חוגגת בהדר־המיטות שלה, ובוחנת
את ההצדקה לשינוי אורחות־החיים שלה
ונטישת בעלה. את תפקיד הרעיה חסרת־החן
והבושה בגופה היא הופכת ל״מרים
סמכותית העושה את האגן שלה למין
טבעת מטורפת, משתוללת תוך שהיא
מלגלגת־מזלזלת בעולם־האקדמי שאליו
השתייכה עד לרגע שפרקה את עול
האחריות המישפחתית שלה. היא מפתחת
תלות מאוד אמריקאית ואינפנטילית, ב פסיכולוגית
שלה, ועבורה היא ממלאת
פינקסים עם הגיגיה.
כמו על פי תוכנית־מחשב, הפורשת
את כל הנושאים המשומשים של הספרות
הקלילה והממוסחרת של ארצות־הברית
בעשור השנים האחרון, מעבירה מרים
בת ד,־ 34 את אבר המין שלה כימעט
דרך כל חוויה מינית אפשרית. תיאוריו
של ללצ׳וק מעידים על כישרונו הרדוד,
והתיצרופת הסופית, אין בכוחה לגרות
אפילו את אוכלוסיית־היעד של ספרים
פורנוגרפיים, בשל האינטלקטואליזם הר דוד,
שבו גדש ללצ׳וק את שטחי־ההפקר
שבין ההתרחשויות המיניות.
הביקורת־העצמית של מרים היא ברמה
של :״לא רק בבואת כפילח למרים אלא
מרים שפנים רבות לח — מרים האם,
מרים הרעייח־לשעכר, מרים המאהבת,
מרים הבת (עדיין ;בספת) ,מרים הצלמת,
מרים של התענוג החדש ומרים של הכאב
הנושן והטינה, מרים הילדה הקטנה,
מרים המזדקנת, מרים הספקנית — האס
כל אלה יוכלו להתאחד לאחת?״ מתת־הגיגים
אלה עוברת מרים להגיגים מה סוג
של :״הנושא: התחת (או הטוסיק)

החוויה היעוראלית

האירוע השני הוא ההאשמה שהטיחה
ח״כ ״התחיה״ גאולה כהן, בישיבת
ועדת־החוץ־וד,ביטחון של הכנסת, לעבר
חברי סיעת המערך אתם תקעתם סכין
כגב צה״ל.״ טוב שבאותה ישיבה נכח
ח״כ ויקטור שם־טוב, שהשכיל את
בורותה של ח״כ כהן, כשלימד אותה
שאת הביטוי הזה טבע הד״ר גבלס,
שר־התעמולה הנאצי, מבלי ששם־טוב
ויתר על ההערה ״ואת תלמידתו.״
ביטויה זה של ח״כ כהן אינו ראשה
בסידרת ביטויים ישראליים, הרווחים ב־

שיריביבורם

מרוקאים

של הארי, וחיכתה של מרים אליו.״
בסדנה לכתיבה ספרותית, שבה למד
ללצ׳וק מן הסתם את נושא השירבוט
שלו, לימדוהו שמוטב לפרק ספרים לחלק
א׳ ,לחלק ב׳ ולחלק ג׳ ואכן כך הוא
עושה במרים 34 המו״ל, אגב, מייעד,
בשער האחורי של העטיפה, את הספר
ל״קוראת הישראלית״ :״הקוראת הישר אלית
אולי תאהב את מרים, ואולי תכעס
עליה ; אד אין ספק — היא לא תשאר
אדישה כלפיה.״ ניסוח המבטא לא־מעט
זילזול בקוראה הישראלית•
גם החלק השלישי, שבו נמאסו לבעלה
של מרים חגיגותיה המיניות של אשתו,
והוא תובע לעצמו את ההשגחה על ילדי הם
— משעמם, מתמשך ומשרה טימטום
על ד,קורא(ת) כשני החלקים האחרים.
גם קטע האונס שבסופו של הספר
(״האונס עצמו לא היה תענוג ונם לא
כאב ממשי. מכיוון שהפרצופים האחרים
מן התערוכה התחלפו כל הזמן עם זה
של הנער, מאלצים אותה להתרכז במר־אות-הזיה
עיקשים אינם מוסיפים ער כיות
כלשהי למרים 34 למעט עדות
על חוסר־כישרונו של ללצ׳וק לחוש ול תאר
את עולמה של נאנסת, והפצעים
שברוטאליות גברית מסוג זה יכולה לחד
לל לאשה.
השמועה טוענת כי אלן ללצ׳וק, שישב
באחרונה בירושלים, חיבר כאן ספר-
המשך, תחת הכותרת מרים ( )40 ובו
עלילותיה המיניות של אותה מרים בעיר־•
הקודש, עם גיבורים אירוטיים מסויימים
של עיר זו. אפילו ירושלים לא תוכל
להוסיף הילה ספרותית כלשהי ליצירה

ועיראקים

רדודה וחלולה זו, שכלל לא ברורים
שיקולי המו״ל, שהשקיע ממיטב כספו
להביא סיפרון זה לקורא הישראלי (מה
גם, שתרגומה של אביבה גורן חסר
כל חן).

סופר ללצ׳וק
טבעת מטורפת, משתוללת

הדברים שנעשו בשם העם הישראלי...

אין ספק ולו הקטן ביותר שעולם־
הערכים בחברה הישראלית השתבש לח לוטין.
שני אירועים שהתחוללו בשבועות
האחרונים מעידים על שיבוש־הדעת ה מוחלט
של עולם־הערבים הישראלי• האי רוע
הראשון הוא הנחיות שר־הביטחון,
אריאל שתן, בדבר ד״״טיפול״ באזכ־לוסיה
המקומית בשטחים המוחזקים בידי
צה״ל, הנחיות שלא פסלו על הסף טיפול
באיברי־המין של תושבי אותה אוכלוסיה
(דבר שלא הזכיר לו מן הסתם אירועים
כלשהם מעברה של ההיסטוריה היהודית).

שר־ביטחץ שרץ
סכין בגב צה-ל׳

ארץ מאז מילחמת ששת־הימים, ומייצגים
מילים שנלקחו מתוך המילון־הנאצי, כמו
״שטחים משוחררים״ (אם כי נציגי הלי כוד,
וחלק מנציגי המערך, אינם מעזים
לקרוא להתיישבות ביהודה ושומרון בכי נוי
״מרחב מחייה (לבנם ראום — ב גרמנית).
באותה
מידה שהשפה הגרמנית ״טומ אה״
במהלך 12 שנות שילטונו של
היטלר, כל שפה עשוייה לעבור תהליך
דומה. בשנים האחרונות עוברת השפה
העברית את תהליך הטומאה, מבלי ש איש
מאנשי־הרוח, או אלה המתהדרים
בכתר של אנשי רוח, עושים דבר לטה רה.

התהליך שאותו עברה השפה הגרמ נית
במהלך אותן 12 שנה, כתב האינט־לקטואל-היהודי
ג דרג׳ שטיינר ב-
סיפרו שפה ודממה :״שפה, שבה ניתן
לחבר שיר כהורסט־ווסל, מסוגלת להעניק
גם לגיהנום את שפת־האם שלו ושפת־האם
של הגיהינום, השתמשה אחרי המל חמה
העולמית במטבעות־לשון, כמו
הקטסטרופה של ...1945 לתיאור נפילת
הרייך השלישי, בעוד שהתקופה הנוראה

ביותר, היא השנים שבין 1945 ועד לרא שית
הנס הכלכלי, כאשר, מה שמכונה
בפינו שואה כונה בשפה־הגרמנית כ־הדברים
שנעשו בשמו של העם הגרמני.
בעוד שבגרמניה, קמה מייד לאחרי
מילחמת־העולם השנייה קבוצת ,47ש חרטה
על דיגלה להתמודד באותן מטב עות
לשון משפת־האם של הגיהנום, הרי
שבתרבות הישראלית ישנה אטימות כיס-
עט מוחלטת לתהליך השחיקה של הלשון
העברית, שהוא בבחינת מראה לשחיקה
המוסרית של החברה הישראלית בשנים
האחרונות.
השאלה הנשאלת כיום היא: האם
בקרוב יכנו האנשים את הנחיותיו של
אריאל שרון על הטיפול באברי־המין של
תושבי השטחים הכבושים בכינוי בנוסח
של :״הוברים שנעשו בשמו של העם
הישראלי בעיני כותב שורות אלה
נעשו הדברים בשמו של אריאל שרון,
כפי שח״כ גאולה כהן משתמשת בביטויו
של גבלם. שניהם מעידים על ניוון הער כים
הפושה בחברה הישראלית, בעוד
העם שומע את הקולות ושותק.

לסיכום, אחרי קריאת סרים ( )34 ספק
אם משנה לקורא כלשהו מה קרה למרים
—בשנתה ה־ ,34 וספק גם אם קורא ישראלי
כלשהו יתעניין בכל שיקרה למרים בת
זד ,40 במהלך עלילותיה המיניות השרד
פות בירושלים. לא ברור גם על סמך
מה קובע המו׳׳ל כי ״אלן ללצ׳וק הדהים
והרגיז המוני כודאי ם כשפות רכות עם
סיפרו, מדים () 34׳.״ כל שהוא עשה
בספר זה, ניתן לכנותו כבבל״תצ׳וק.

לעת אלבום, על אמנותו של אמן ישראלי
זה או אחר.
לרשימת האלבומים של מסדה הצטרף
באחרונה האלבום ש׳ הולצמן* ,אלבום
אסתטי המציג את עולמו ועבודותיו של
האמן שימשת הולצמן. את דברי המ בוא
לאלבום חיברו שלמה שבא וה משורר
נתןז!* ,כאשר שבא מעניק
מיסד של רטרוספקטיבה לעולמו ועבודותיו
של הולצמן, בעוד שנתן זך עורך
מסע לשם מיקומו של הולצסן באמנות
בכלל ובאמנות הישראלית בפרט, ומסכם
את דבריו בקביעה :״אמגותו של הולג־מן,
רב־ אמן שהוא רב־אמן כדרד שה־וורד
הידוע הוא ורד שהוא ורד, משתרעת
עתה לפנינו במלוא רוחב למעלה מיובל
שנותיה: נופי ארץ ואדם שכמו באו
לעולם עם לשון־הטראות המרוככת אותם•
והלא כד הדבר תמיד באמנות.

בין הגידולים הבלתי מנוכשים שבשולי
הספרות הישראלית, ניתן לאתר על נקלה
את יעקב שביט, שהוא ספק־היסטוריון
שהתמחה בתולדות התנועה הריוויזיוניס-
טית, ספק עורך של חוסר מדעי, מחבר
ספרי ילדים (כלל לא נעים) ,חוקר ספרות
ומחבר בעל יופרה רבה של סיפורים
קצרים.
בספריית תרמיל ראה אור באחרונה
סיפורו של שבים הקוקיה* ,סיפור ש הוא
בבחינת פלא ספרותי, ששביט הכליא
בו את דמותו ש ל מגפרד הרכסט,
הפרופסור ואיש האקדמיה, גיבורו של
ש״י ן ןגגון ברומן שי ח /עם הגיבורים
האקדמים של א׳׳כ יהדשע בסיפוריו
הראשונים. בדומה ליצירות כלאיים אח רות, ערכו הספרותי של הסיפור הקוק יה
הוא כערכו של בד שתי־וערב. פה גם
שלגיבוש דמותו של החוקר הצעיר,
אביגדור פוהת, התפור על סיפורי
יהושע, מזווג שביט גם את החוקר הצ עיר,
גיבור־המישנה של מיכאל שלי ל
אלבומו
של הולצמן רצוף בתעתיקים
של מיטב עבודותיו במשך תקופה של
יותר מחמישים שנה, כאשר לצד העבו־דית
קטעים נבחרים מתוך יומניו. האל בום
ש׳ הולצמן ראוי שיהיה בכל מדף
ספרי אמנות בארץ.

מקור

קוקו־הרבסט

עמוס עוז.

נסיונותיו של הגיבור פורת להיבנות
מהשפעתו, כתביו ויוקרתו של פרום׳
שור, חותנו המפורסם, הופכים לפא-
רודיה ספרותית, כאשר מתברר לו כי אין
הוא אביו הביולוגי של בנו (נכד הפרד
פסור) והאשה (בת הפרופסור) הבורחת
מאביגדור פורת ,״רק אז התברר לו
שתימנה נסיעה ארוכה, בריזזד״ ואולי
אפילו נטישה. הוא שנא אותה על

רק כמה ספירקי הספר, שבהם מתאר
שביט את יחסו של פורת לבנו הלא
ביולוגי, יש בהם מעט כוח ספרותי, אלא
שגם כוח זה תפור מדי על שתיקה הולכת
ונמשכת של משורר מאת א״ב יהושע
— וחבל.

הפלקטיות של הקוק יה וגיבוריה, אין
בה הסיסמה של ספריית תרמיל :״מיטב
הסיפורים העולמיים — מאת טובי ה־סופרים.
סיפורי אהבה וטיסתורין; סי פורי
מתח והרפתכות ; עלילות גבורה
ותעלולי דמיון.״ ההרפתקה היחידה ש נמצאת
בהקוקיה היא הרפתקתו של שביט
לזווג את קוקייתו עם מנפרד הרבסם
של עגנון, וסיפורי א״ב יהושוע ועמום
_ עוז. הכותרת של הקוקיה היתד, צריכה
להיות קוקו־הברסט, וצדק עורך הסידרה,
ישראל הר, שכתב בין שאר דיברי
התקציר להקוקיה ״תחושת העקרות חונקת
• אותו מכל עבד.״
ספר זה ניתן להניחו במדף הספרים
המיוחדים של הספרות הישראלית.

אמנות |

הולצמץ

שירה

צינה מלוטשת
מעם מאוד משוררים צעירים איכותיים
צימחה השירה הישראלית בעשור האחרון.
למעטים אלה הצטרף יגאל בן־ אריה,
שקובץ שיריצינת רוחות שזכה בפרס
ביכורים ע-ש ירוחם לוריא לשנת
תשמ״א, הוא בבחינת קול מבטיח רבות
לשירה הישראלית.
כבר בשיר הפתיחה, תנועה חדשה,
כותב בן־אריה :״אני פתחתי כתנועה
חדשה /שלא היתה שגורה כעבר...״
ובשיר ההמשך, אבן מקיר תזעק, הוא
מתחיל בפירוט אותה תנועה חדשה, שהיא
התמודדות נאותה עם נוף־החיים שמס ביבו,
חומרי השירה ההופכים לשירה :
״הרוצחים בחלוקים הלבנים /הזעקה
מאבנים עולה / .אני מחייך לאזוב /
בדוכן מפעל הפיס /מונח מולי על
איזמל הרצח..״ עולמו של בן־אריה
רגיש, אישי ויוצא דופן, כפי שהדבר
משתקף בשירו מעמידים פני מתים
שבו הוא כותב :״אנשים מעמידים פני
מתים /למען לא ימיתום...״
אלמנט כנעני בולט קיים בשירו בבית־קפה
בווייטצ׳פל, שבו הוא עורך חתך
רוחב ליהודי הנודד, חתך המסתיים ״כ־כית־קפה
אני רואה /כיצד הם מסתייכים
/לי נכר, לו גלות /וחוזר חלילה.״ גם
המימד הרומנטי אינו נפקד משירי בן-
אריה, הכותב :״ידי עטפו שערות שול מית
/ .ידיה עטפו /עמסו ידי /ידי
ידי /עיפו.״
שירי צינת רוחות הינם שירים מלוט שים
מאוד של משורר חדש, שהרצינות
והבגרות המושקעות בשיריו מזכירות את
מנחם כן במיטבו, כאשר חיבר עדיין
שירים. ולראיה, שירו שמועות, הנפתח
!ב״איש הולך מרושע למחצה /כרחובות
ריקים, קל־קרים /פרח בדש הבגד הומה,
/שיעול מר, מחניק, מחריש /עגלה
עמוסה כדי חלב /בשררות קק״ל רוצצת

שירי צינת רוחות מסקרנים מאוד בדבר
המשך דרכו של משורר חדש זה.

בנוף המאוד דליל של אלבומים המת ייחסים
לאמנים ישראליים, יש לברך את
סיפעלה של הוצאת מסדה המפרסמת מעת

* ש. הולצמן — דברי מבוא מאת
שלמה שבא ונתן זך ; הוצאת מסדה
(כריכה קשה, תבנית אלבומית).

* יעקב שביט — הקוקיה ! הוצאת
ספריית תרמיל; עורך: ישראל ה ר;
144 עמודיס (כריכה רכה).

** יגאל בן־אריה — צינת רוחות !
הוצאת עם עו בד; 38 עמודים (כריכה
רכה).

מי מ רי ב ה

בגר ״זו ש ל סמי מי כאל

וה״אשכנאצים־

* ה״תיזמורת ע ל תנאי׳

של ר דג ר ריי ב * דו ב ר אנ אכ רוני ס טי
בדיון שנערך עם הסופר סמי מיכאל, בשבועון חותם, תחת הכותרת
בעלות היבטים גזעניים, המובעות באחרונה מפי דוברים שונים מעדות־המיוזרח. עלי
״עד שעליתי לארץ לא ידעתי מה זה ספרדי,״ ביקר מחבר רב־המכר חסות נימות
אחד מאלה, מוני יקים, אמר מיכאל, שילדותו ובחרותו עברו עליו בעיראק :״הוא
מדבר על הגזענות של האשכנזים, אבל מטיף לשינאת אשכנזים. זו גזענות!״ על
הטבעת ם טבע־הלשון אשכנאצים, שאותה טבע יקים, הוסיף מיכאל :״מגיע לד פרם
ישראל לשינאה! כי כרגע שהוא שונא
אשכנזים, הדא •שונא את עצמו. הוא
שונא את עמו. אני לא מקבל את החלוקה
הזו. אני והאשכנזי, אנחנו עם אחד,
ופל אחד צריך לתרום את חלקו לבניית
התרבות והמורשת של העם היהודי על
ניסיון־התארגנות של סופרים בני עדות־המיזרח,
סיפר מיכאל :״ניסינו לפני
שנתיים להיפגש, אני, יצחק גורן, אמנון
שמדש, ארז ביטון, שלמה כר ועוד
כמה. האמת היא, שזה התפוצץ על בסיס
פוליטי, ואפשר לומר — נס על מידת
הקיצוניות. פתאום הרגשנו, אני האמנון
שמוש, זרים בקבוצה הזו• מה עוד ש הקמת
תמ״י, ניצלה את המצב הפוליטי
להישגים מפוקפקים דיעה מקורית
אחרת בנושא העדתי, צייו סמי מיכאל
כשאמר :״הפנתרים השחודיס צמחו מקרב
המרוקאים. לא מקרב המצרים או
העיראקים• כל מציירי סיסמאות ה:אשכ־נאצים
לא כאו בקרב הלבנונים והסורים
אלא מקרם המרוקאים, כלומר מהשיכבבה
הנחשלת והמקופחת כיותר כמדינת ישראל״.״
אין
ספק שדבריו של סמי מיכאל,
עשויים לפתוח סרק חדש במילחמת

התרבויות הישראלית, והפעם לא בין
סו סדמכאד
יוצאי ארצות־המיזרח ויוצאים אירופה,
נגד גיזענות עדתית
אלא בין יוצאי עיראק ויוצאי מרוקו.
! ־ריעה שפורסמה בידיעות אחרונות
טד 16-,בינואר 1983 בישרה :
״השתקנית הבריטית ונפה רדנרייב הודיעה
כסוף השבוע, כי בדעתה להפיק
כקרוב פרט תיעודי על ״הפלישה היש ראלית
ללבנון״ ,״המצור על ביירות״
ו״הטבח שעשו הכנופיות הציוניות כעם
הפלשתינאי כמחנות הפליטים צברה ו־שאתילא״•
כמסיבת עיתונאים שערפה
במישרדי סוכנות החדשות הפלסטינית
״וואפא״ כדמשק אמרה רדגרייב כי היא
מתנוונת להכין כקרוב סרט תיעודי גם
על שיתוף הפעולה כין הציוכות והפא־שיזם
כשנות ה־ 30 וה־ 40 של המאה
הנוכחית.״ עד כאן לשון הידיעה. באשר
לסרט על הטבח בבירות, אני תיקווה
שוועדת־החקירה הישראלית תגיע למינד
צאי־אסת, כך שסירטה של רדגרייב לא
יהיה בבחינת קול קורא כמידבר.
אבל באשר לסירטה השני על שיתוף
הפעולה בין הציונות והפאשיזם בשנות
ה־ 30 וה־ 40 של המאה הנוכחית, הייתי
מציע לוונסד, רדגרייב להשתמש בקטעים
מתוך סירטה תיזמורת על־תנאי, שבו היא
מככבת כאחת מנגניות תיזמורת יהודית
במחנה־ריכוז נאצי. קטעים אלד, עשויים
להמחיש את אותו שיתוף פעולה אבסורדי
שעליו מדברת רדגרייב. ביקורתה
של רדגרייב על הטבח בצברד, ושאתילא
אינו מצדיק שטויות על שיתוף פעולה בין
פסל שוורץ
הציונות והפאשיזם. ואם כבר, מוטב היד,
איחולים ליצירה פורייה
לו הגברת רדגרייב היתה מפעילה את
כישרונותיה בעשיית סרטים על גוויל
צ׳מברליין, ראש־ממשלת ארצה באותה עת, או על אי־חפצצת מחנות-הריכוז בידי
בעלות־הברית במהלך מילחמת-חעולם השניה.
! תחת הכותרת חינוך לעבודה בדור הבורסה (ידיעות אחרונות, וד 12 בינואר
)1982 האשים דובר מישרד־ד,חינוך-וד,תרבות ישראל כהן את החברה הישראלית
ואת אירגוני המורים בחינוך לעבודת הבורסה, כתחליף לחינוך לעבודה. בהמשך
המאמר, שהוא תערובת של מלל אנאכרוניסטי ואפולוגטי, שר כהן שיר־הלל לשר
שאותו הוא משרת, זבולון המר, ומאשים את המורים בכך שאין מטפחים בארצנו
״המפוחררת משערי המניות״ ערכים של חינוך לעבודה. מתוך מאמר זה מסתבר,
כי המורים הם האשמים בעגל הזהב של הבורסה׳ ולא הממשלה, שהשר המר ודוברו
כהן הם דובריה בשטח החינוך. יש גם גבול לכושר הפיסשטות (פיטפוט+שטות) של
דובר מישרד־חינוך־והתרבות.
| תחת הכותרת מניו־יווק לתל־אביב ב־סו דקות סיפרה העיתונאית רבקה רז,
על שהאמן התל-אביבי לשעבר וניו־יורקי בהווה בוקי שוורץ, עומד לשוב ארצה
אחרי תריסר שנים בניו־יורק. מאחר שמדור זד, ליגלג בעבר על ״ירידתו״ של שוורץ
מהארץ והתגברותו לאמנות הישראלית, הרי שכל שנותר כאן, הוא להביא את
״התנצלות המחבר״ ,ולאחל לבוקי שוורץ יצירה אמנותית פוריה בתל־אביב.

ה צ עיו חו
ח לו תינתר

שלוש מעצבות
ואורית

קרניאל.

שלושתן

(מימין) טל צס־רי,
סימה מורץ
רווקות, צעירות, נאות

ומוכשרות. אמנם
ריות. לשלושתן
השינה. טל גוזרת

לא מוכרות עדיין, אך מאוד מקואין
סטודיו. סימה עובדת בחדר
על הריצפה ואורית בדירה שכורה,

שלוש גערות ס״מו יחו בית־
130 דעיצוג אובזה -ונד
אחת עלתה ער ווו אחות

שנמ״ת מעור

בציבעי שלכת בעיצובה של טל. ה־שחכמיה
היא מפלסטיק. היא רחבה,
נוחה, ובעלת שרוולי כנפים. אפשר להתנועע בה בקלות וכמעט לעוף.

^ ד מן דין לגדולים והידועים
• י מגיע שיכתבו עליהם? למה
אף פעם לא כותבים על צעירים,
חדשים וירוקים? אז היום נכתוב
על שלוש מעצבות־אופנה, שלושתן
צעירות, גאות, ולא סוברות, אך מ
עלתה
לפני 11 שנה מברי׳ת־המוע-
צות. סימה בת ה־ 23 היא מאותן
שכבר בילדותן ידעו מה יהיו כשיהיו
גדולות. היא חובבת אומ נות
מודרנית ומאמינה שאופנה
צריבה ללכת עם התקופה.
התקושז המודרנית מתבטאת בבגדיה
בעלי הצורות הגיאומטריות,
ובשילובי הצפעים החזקים והבול-
טים — אדוס־שחור־צהוב, או כחול-
שחור־צהוב.

2פגים

לדקט־הצמר באורך
שלושת־רבעי
של טל צמרי. בפנים דוגמת
פפיטה בציבעי שחור ואפור, ובחוץ
שחור לגמרי. זהו דקט מסתורי
בנוסח הבלשים של פעם,
אומרת טל. הוא גדול, מחמס ונוח,
בסיג נון פ ריסי עם נוסטלגיה לתקופה
של אחרי מילחמת־העולס
השינה. מחיר המעיל 6,000 שקל.

ה 3לל -
גוחיות

אוד מקוריות. הן פנים חדשות
בשטח עיצוב־האופנה. הן סיימו את
מיכללת שנקר לפני במה חודשים,
ועכשיו הן מנווטות את דרכן ב־עולם־האופנה.
הראשונה
היא סימה טורץ. היא

!ץ בדים שסימה אוהבת הם
י י מה שנקרא ״בדים טובים״.
משי׳ זורז טואפילו פלנל טוב.
• מספרת סימה: אחרי שסיימתי
את לימודיי חיפשתי עבודה, אך
ראיתי שאני לא יכולה להת בטא
בבית־חרושת כמעצבת-אופנה,
כי שם יש יותר מדי מיגבלות
מבחינת המחיר, הדגם, החומר ר־הסגנץ.״
לכן
היא החליטה לעבוד לבד,
בלי בוסים על הראש, ולעשות רק
מה שבא לה.

צמו י

נראית בחליפה לפי הזמנת פרטית. זוהי חליפת-
ערב בגווני אפור מבד צמר פלנל דק, עם ריקמה
השזורה באריג. טל הוסיפה קטיפה לצווארון כדי להבליט את הריקמה,
ותפרה לחליפה חולצת משי בצבע חררל עם קיפלונים דקים ועדינים.

סימה גרה ברעננה, בבית הוריה.
בחדרה הפרטי, שביום הופך מחדר־שינה
לסטודיו, היא מיישמת את
רעיונותיה, מתכננת, מעצבת ותו פרת.
למי? ״לכל מי שמכיר אותי
ופונה אליי.״ מפה לאוזן עוברת
ברעננה השמועה שסימה טורץ היא

מעצבת־אופנה שיגעונית, מיוחדת,
ובהחלט לא יקרה. בשביל דיהתזד
לה מצבה בהחלט לא רע.

טל צמרי, היא חתיכה דקיקה,
הנראית יותר כדוגמנית מאשר
כמעצבת־אופנה. היא בת .25 היא
גדלה ברחובות׳ ולאחרונה עב רה
לעיר־ד,אופנה׳ תל־אביב. תחי לת
דרכה של טל היתד. דווקא
באוניברסיטה, שם למדה שנה ספרות,
אך כשהגיעה למסקנה שזה לא
זה עשתה תפנית חדה התחילה לל מוד
אופנה. אמה הלבורנטית ואביה
האגרונום קיוו שבתם תהיה סופרת,
או לפחות מורה׳ אד היא איב-
זבה אותם, והפכה מעצבת-אופנה.
בקיץ שעבר, לקראת סיום הלי מודים
במיכללת שנקר, הכינה טל
את עבודת־הגמר, שהיתר, קולקציית
בגדים. לא עברו 24 שעות ומידה
בנש, בעלת בוטיק בתל-אביב, רא

את הקולקציה, נדלקה עליה
חזק, וטל מכרה לה את כולה, עד
הפריט האחרון. הרומן ביניהן לא
הסתיים בזאת. מירד, כל-בך התרש מה,
עד שביקשה מטל שתכץ לד.
קולקציה נוספת לחורף.
גם לטל אין סטודיו ואין לה
מיפעל. יש לה דירה שכורה וכד
כונת־תפירה. טל גוזרת על ד,ריצ-
פה, כשכלבתה מדלגת בין הסיכות,
ואוספת את השאריות ולפעמים גם
את מה שאינו שאריות.
קווים פשוטים
ך* כלל המנחה את טל הוא
י י נוחיות .״בגד צריך להיות נוח.
זהו חלק מהיופי של כל בגד. אסור
שאשד- ,תרגיש שצפוף ומחניק לה.

אסור שהיא תרגיש ״ארחה״ ותצ טרך
לחשוב על כל תנועה שך,יא
עושה. בגד נולד כדי להתנועע בו
בקלילות ובחופשיות״ ,היא אומרת.
טל אוהבת קווים פשוטים ומח מיאים.
לדעתה צריך לשמור על
פרופורציות אמיתיות של הגוף,
אפילו אם הן לא מושלמות מן
הטבע. נכון, אפשר לשפץ פה ושם.
אין צורך להגזים בשום דבר .״אני
לא בעד מכנסיים המצרים את ה מותן
בצורה קיצונית, וגם לא ב עד
חולצה המנסחת את החזה ב צורה
פראית.״
טל מעצבת ותופרת גם ללקוחות
פרטיות. היא מתכננת עם הלקוחה
את הדגם לפי גוף האשד״ אופיה
והאירוע. שתיהן בוחרות יחדיו את

ורוצה לעצב לפי טעמי.״

מיקצוע

ך• שלישית כחבורה היא או-
י י רית קרגיאל מרמת־יוחנן. או רית
היתד, קיבוצניקית בדם הרבה
שנים, וגם אחרי שרותה הצבאי
חזרה למישפחתה בקיבוץ ולעבר
דתה במיטבה ובבית־הילדים .״הכל
היה בסדר. בישלתי, ניקיתי, קילפ תי
ורחצתי, עד שיום אחד הח לטתי:
די ! מספיק קומונה, יחי
האינדיבידואליזם ! רציתי ללמוד
מיקצוע ושקלתי ללמוד בבצלאל
או ארכיטקטורה או מישפטים, אך
בסוף נפל הפור על עיצוב־אופנה.
זהו מיקצוע מאוד חי, והיד, קרוב

גירוי מפאריס

דורית, שחזרה מביקור מפאריס,
התרשמה מהגברים הקונים את
ביגדיהס בשוקי הפישפשיס ולבושים
במעילי־צמר גדולים וחמים.
הזמן לצאת מגבולות הארץ. היא
נסעד, לצרפת, איטליה וגרמניה,
ראתה ונשמה הרבה אופנה. באי טליה
היא תפשה יוזמה, חיפשה
כתובות של מיפעלים, נכנסה, ש־אלד.
והתעניינה בלי בושה.
ללמוד בבית-חרושת

אווית קדניאל

עיצבה שימלה סרוגה עשוייר, מחוט
בוקלה מחליף צבעים בגווני חום
ו!1ד. מחירה 1,800 שקל. ההתמחות של אורית היא סריגה בצמר צבעוני.
עיצבה וחרדל

הבד. הצבע, ואת סגנון הבגד.
ואיך היא אוהבת להתלבש ז היא
קונה הרבה בגדים משומשים ב חנ ר
יות יז״-שנ״ד״ וזאת מטעמי נוסטלגיה
.״אני אוהבת את הבגדים
של פעם. שהיו תפורים טוב ועם
תשומת־לב. היום הקונפקציה חונ קת
אותנו. אני אפילו חוששת לע בוד
במיפעל, כי אני אוהבת חופש

קשירות

ביותר לתחביביי, שהם ריקמה ות פיח*״
הקיבה במובן רצה שאלמד
על חשבונו, אך אני לא רציתי ל התחייב
כי לא ידעתי מד, יהיה
אחרי שלוש שנות לימודים.״
אורית, היום בת ,27 אמביציר
נית, מוכשרת ושובה לב בחיוכה ר
בדיבורה. אחרי שסיימה את סיב־ללת
שנקר החליטה אורית שהגיעה

שימלת משי סינטטי בגווני כחול,
שאפשר ללבוש בכמה וריאציות
על־ידי שינוי הקשירה. השמלה נשית ומחניפה,
ומחירה 6,000 שקל, כי הבד יקר, מתנצלת סימה,
וזימין: סימה מורץ עיצבה מערכות א־סימטריות

| #ו 1ורית, בניגוד לחברותיה, אינה
פוחדת מעבודה במיפעל. ל דעתה,
כדי להתפתח וללמוד, מוכ רחים
להיות בפנים, בתוך בית־הח־רושת.
נכון שהמשכורת בשלב הת חלתי
היא בסיסית ואפשר רק ל התקיים
ממנה, אך את זמנה הפנוי
היא מקדישה להתמחות בשטח ה חזק
שלה, שהוא סריגים. ההתמחות
שלה היא שילוב של צבעים וחוטים,
שאותם היא סורגת לפיסה
אחת גדולה, ואחר־כך גוזרת מזה
את הדגם ותופרת ממנו סוודר,
ז׳קט או שימלח.
אורית גם אינה מקפחת את הג ברים.
גם עבורם היא סורגת .״אם
יבוא אלי גבר וירצה להזמין סוו דר,
אשמע מה רצונו ואציע לו
דוגמה. אתייחס אליו ברצינות כמו
לאשר״״ אצלה יש שוויון.

בציבעי שחור וחרדל ושחור וארוס, מפלנל רך ונעים
טוניקה אדומה עשויה פלנל משובץ בשחור וארוב
וחצאית צרה. המערכת עולה 2,200 שקל. חצאיוז
מיני שמחירה 700 שקל וחולצת פסים שמחירו
צילומים: דרורה זכרוני
1,500 שקל.

יהודה אפרוני:

הדיבוק המתק
ב״הולה המדומה

של מולייו בבימויו של קלוד
רדי זכה אפרוני למחמאות
יוצאת דופן. האידיאה־פיקס של רדי היתה גילוי עריות, בניגוד למחבר.

טקס חלוקת פרם אשמן לשחקן
הטוב ביותר של השגה, שנערך
בנובמבר .1982
צהריים. יהודה׳לה פותח לי את
הדלת בדירודגג בשיכון בבלי.
״אוי בובה׳לה שלי, כמה את
אומללה שאת מגיעה לבית כזה.
נפלת דווקא ברגע שמשפצים
כאן. טוב, נצא לגן.״ הוא מגולל
שטיח, כמעט מועד, כשהוא מו ציא
אותי בבהילות לגן המטופח
שבמירפסת .״וזד. גן ריבקי.״ מד.
זאת אומרת ז ״גן ריבקי, שהיא
אשתי. עשינו הסכם שאם קורה
משהו, היא מקבלת את הגן,״
הוא מתלוצץ.
״יהודה׳לה שוב מודאג,״ זהו
מישפט אופייני שמדביקים לו חב ריו
הקרובים. אחרי התלבטויות
ממושכות הוא מחליט להושיב
אותי בסלון המרווח ליד הגן.
רהיטים פרחוניים, זרי פרחים
מכל עבר — הרבה קריקטורות
של זאב על הקירות. סדר ונקיון
ללא רבב. ריבקי, אשה בלונדינית

״הבימה״ כאש
ך היתה
• //עצורה בעצמותי; והיתד. ב דיבוק
הדבק והמדובק לגופי ר
נשמתי עד אשר היה קולי מש מיע
קולות וצלילים משל ר ד
בינא, פינקל, פרידלנד וברטונוב.
ושמועה הלכה בעיר שהיו חיקויי
לעילא ולעילא וחששתי שהדברים
הגיעו אף לאוזניהם של קברניטי
הבימח.
״לא אאחל לרע שבאויביי את
תחושת־הפחד והאימה אשר נפלה
עלי כאשר עמדתי לפניהם למיב־חן,
ומולי, כמטווחי־יד, יושבים
המופלאים והנערצים עלי באופן
טבעי. ומה גדול היה שיברי
כשצבי פרידלנד חמד לצון ובי קש
ממני, לא פחות ולא יותר,
לחקות אותם לפניהם. ברטונוב

עם אינגדיד

ברגמן בסרט הטלוויזיה גולדה, שצולם
בארץ. אפרוני שיחק את תפקיד רופאה
האישי של גולדה. שנה אחרי סיום הצילומים נפטרה ברגמן מסרטן.

״את מכירה את הסיגר הזה?״
לא בדיוק .״טוב, אני שומר אותו
לשיחות ארוכות ומענגות.״
״ שילוב של רגישות, חוכמה, של עסיסי והומור עירנות
יהודי חכם .״אולי במקום שנשים

את הטייפ על הברכיים, תשבי
עליהן את ונניח את הטייפ על
השולחן? את יכולה לכתוב את
זה,״ הוא מציע. ממש לחבק או תו.
היכולת לעבור ממצב־רוח
אחד לשני, לדבר על עצמו ולב־

הדיבוק

היתר• ההצלחה הגדולה הראשונה של אפרוני בהבימה,
בשנות השלושים לחייו. אפרוני, ששיחק את חנן,
נכנס לנעליו של צבי פרידלנד, מורו ורבו, שאותו אהב אפרתי לחקות.

נפל סני ק
אפרוני שירת
בחטיבת הנגב ,״אחרי שעזבתי את
החטיבה לטובת הצ׳יזבטרון היא
תתחילה לנחול ניצחונות אמיתיים״.
פסק מייד למישמע חיקויו —
״זה אני.״ רובינא לא אהבה
את הקטע שהיה המונולוג מה יהודי
תנצחי. היא שנאה את
התקלט ששימש לי כמודל, אבל

סמכה ידה על החיקוי. צבי פריד־לנד
קרן מאושר, מסקין הרגיש
עצמו מקופח, שכן דיאפאזון קולי
לא הקיף את קולו האדיר, ומלבד
שהייתי מסוגל להראות דרך הי לוכו,
לא העזתי לטפל בו. והוא
הלא דווקא רוצה היה לראות
ולשמוע כיצד נראה ונשמע הוא
מפני תכשיט כמוני. ובכן נתק בלתי
להבימה.״ כך אמר השחקן
יהודה אפרוני בנאום שנשא ב
נאה
ונעימה, מתנצלת שוב על
חוסר־הסדר בבית. זד, קורה, כ נראה,
בחלקים אחרים של הדירה
בת חמשת החדרים.
הטלפון מצלצל. יהודה׳לה הש איר
את התיק שלו במיסעדה.
אכל אח׳חת־צהריים עם פיטר
פריי ומיהר לראיון. הוא מסביר
לנהג־המונית כיצד להגיע אל ה בית.
צוחק, טורק את השפופרת,
רץ בצעדים נמרצים להביא סיגר,

שירת אפרוני אחרי שהועף מה־
1ל 1 5 /1 1 1 1 1 [1 | 1 | 1
צ׳יזבטרון. ב תמונה: אריק לביא

(למעלה) ,יצחק ברקת (באמצע) ואפרוני .״בלהקה היה גרעין תיאטרוני.״

איתו מילה בקשר לתרגום המח זה,
משום שהייתי להוט להתחיל
לעבוד עליו. קיבלתי תשובה ש הפחות
במשרתים היד. מקבל מכו בדת
ממנה. הבנתי שסר חיני,
ירדתי מייד לאדמיניסטרציה ר
אמרתי שהחופשה לשנה מתקבלת
על דעתי ושיתכן שאכנס עכשיו
לשלוש שנות חופשה, לגלות מ רצון.
יהיה לי מצער לנדוד ל-
באר־שבע או לירושלים, מכיוון
שאין באפשרותי לשרת את המו סד
שאני כל-כן־ אוהב.״
הטורים עולים ואיתם מסתננת
ניסה של ליגלוג עצמי :״במיקרה
הגרוע ביותר יכול להיות שאצ טרך
לשחק גם על בימות וסט-
אנד ובתדוויי,״ הוא מסכם.
קשר מיוחד

מנחם גורן
שנמשכת עד היום

ויהודה אפרוני לפני שלושים שנה. תכרותס
התחילה בצבא והתפתחה לידידות עמוקה
משמאל: אפרוני וגולן בצילומי ננה של זולא.

ייב, וגופר בדיאלוג עם עצמו.
התחבטות, מאבק בין דיסקרטיות
ונאמנות ובין התרחשות פנימית
בוערת. קשה להגיע לאיש. הוא
נכנם לדמות אחת, עושה אתנח תא
בשנייה ויוצא בשלישית.
״האנרכיסט היה אתגר גדול ב שבילי,
אם כי עשיתי תפקידים
גדולים גם קודם לכן. מבחינה
פיסית זה היה מאמץ עצום, כי
לא ירדתי מהבימה מתחילת ה הצגה
ועד סופה. מבחינה טכנית
זו היתד. הזדמנות מפוארת לרכז
את הידע וכישרון־המישחק שבי
בתפקיד שבו גילמתי שלוש דמו יות,
ושהמעברים בו היו מאוד
חריפים. היה כאן הכל — בור לסקה,
פארסה ומישחק רציני.
״באפריל ,82 אחרי ההצגה,
יצאתי לחופשה בת שנה. לא היה
באופק שום תפקיד מעניין שהו עיד
לי התיאטרון. באותה תקופה
היו לי שלוש הצעות לשחק שלו שה
תפקידים מרכזיים בסרטים
באיטליה, ביניהם ננה של אמיל
זולא, בבימויו של דני וולמן.״
הזכרת קודם שזזופשה מהתי־אטרון
זה כמו לצאת למידבר.
״נכון,״ הוא מהסס ,״יש כאן
איזשהו מידבר. זה כמו לצאת
מבית אבא ואמא לא בזמן הנכון.
יצאתי מהבימה בתקופה שבה
יכולתי לתרום תרומה חשובה ל תיאטרון,
כך לפחות אני מרגיש.
נדמה לי שהתיאטרון ויתר בקלות
רבה על השירותים שלי, ולא
רק שלי. התיאטרץ שלנו היום
רוצה להוכיח שאם יש אדמי ניסטרטור
טוב, ויש מנהל אמנו-
תי, אז אפשר לעשות תיאטרון

מצויין גם בלי שחקנים. אני אחד
מהקורבנות של ההוכחה הזאת,״
הוא מתלוצץ בכאב .״אני חושב
שהם ישמחו לתת לי אורכה ל כמה
שנים נוספות כדי להוכיח
את התיזה שלהם.״
מה בכל זאת קרה שם?
הוא זורק מבטים לכל הכיוונים
ומתקשה לגלות מה העניינים.
״אני יותר מדי אוהב את ה־תיאטרץ
הזה. יותר מדי חרד
לגורלו. לא רוצה להדליף סקנ דלים
של המישפחה החוצה.
״הפרם הגדול ביותר היה ש דויד
לוין, שאף פעם לא מחליף
איתי שלום במיסדרון, הזמין או תי
לחדר־ההנהלה בזמן האנרכיסם.
כנראה שהתגליתי בפניו דווקא ב הצגה
זו, מפני שלפי התפקידים
שהוא נתן לי בהצגות שלו, אני
עדיין במצב של התבוננות, בש לב
של תקופת הרצה ונסיון. זה
נותן לי הרגשה של צעיר ורענן
כזה.
״באותו מעמד הוא הודיע לי
שאני מועמד לשחק את׳אחד ה תפקידים
הגדולים ביותר ברפר טואר
העולמי. הזדעזעתי מהתרג שות.
הייתי צריך לעצור בעדי
לא ליפול על צווארו ולהתנשק
איתו. באותה שנייה נזכרתי ב מאמר
של רש״י שכשעשיו ויעקב
התנשקו זה עם זה, היתה זו
בעצם נשיכה. צוואר יעקב הת קשה
וכתוצאה מזה נפלו שיני
עשיו. פחדתי מחזרה על המעמד
מסמר־השיער הזה, והסתפקתי ב לחיצת
יד חברית.
״כעבור חצי שנה ניגשתי אל
המנהל האמנותי וביקשתי להחליף

חד־צהריים של יום המזד
י * רת. יהודה נכנס הביתה ב בהילות,
מוסר לידי מיכתב הו קרה
חם מאיזו אישיות פוליטית
ידועה, חוטף ממני את המיכתב
לפני שהגעתי לסופו. על הקיר
צדה את עיני התמונה של הז מרת
יוספה שוקן. בתה של יו ספה,
אולי (מתחרז עם שולי)
היתד. אהבת נעוריו ואשתו הרא שונה
של יהודה. בתו, ספי בת
ה־ ,21 נקראת על שם הסבתא.
את אולי הכיר כששירת בלהקת
הכרמל ב־ . 1951 בבחינת־הכניסה
שלה היא שרה את דואט ה אהבה
מתוך דון ג׳יובני של מו-
צארט :״הבה נשלב ידנו ו בואה
אל ארמוני,״ ומאז שילבו
שניהם ידיים ופצחו בדואט ש נמשך
לאורך 18 שנה, עד ליום
מותה ממחלת הסרטן.
מייד אחרי נישואיהם נסעו אולי
ויהודה ללונדון, לצורך השתלמות,
כל אחד בתחום עבודתו האמנו־תית.
בלונדון נולד בנם הבכור,
ליאור, בן ה־ד 2כיום, שנישא
לפני כחודש.
״השהייה שלנו בלונדון היתה
אחד הצעדים הנבונים ביותר ש עשיתי
בחיי. שנינו סיימנו בהצ טיינות
את לימודינו ונפתחו לפ נינו
הרבה דלתות לעולם הגדול.
בחרנו לחזור ארצה. אולי כבשה
מייד מקום חשוב בעולם הזימרה
— באופרה, באופרטה ובמיוזיקלס,
ואילו אני התחלתי את צעדיי
מבראשית בתבימה. היו שנים
קשות. ברגעים שחדלו להאמין
בי, בתקופות שגם אצלי התגנב
הספק לגבי כישרוני, היתה אולי
(המשך בעמוד )54

הא״1שט״]ים

אריק איינשטיין עם אביו, יעקב איי ד
שטיין, בחברת אפרוני ב־ , 1963 בתקופת
ההצגה אירמה לוז־דום שהועלתה אז בהבימה ושבה שיחק אריק.
חון בדיוק מה קורה בראש שלי,
מעוררת בי פרץ של חיבה משו נה.
רגיש זאת מילה גסה בשבי לו.
אני כבר רואה שהראיון יהלך
על חבל דק מאוד, של אסור
לומר ומותר לומר, של ״אוף
דה רקורד״ ו״און דה רקורד״,
של חרטות על מה שאמר ועל
מה שלא אמר.

החיים מלאים
סתירות

ת פרס אשמן קיבל על
מישחקו במותו של אנרכיסט
מפוקפק של לדריו פו, הצגה ש־בויימדי
על־ידי מיקי גורביץ
וקצרה הצלחה מסחררת בהבימה
לפני כשנה. הביקורות יצאו מ עורן.
איך
הגבת לפרס?

״הביטי,״ הוא נושף ארוכות את
עשן הסיגר ומחליק על הקרחת.
״כל אחד היה רוצה לקבל פרם.
אבל הפרס, יותר ממה שהוא
מעיד על מקבלו, מעיד הוא על
נותנו. יחד עם זאת, זו מחמאה
אדירה לקבל פרם דווקא מהתי אטרון
שאני שייך אליו, מאנשים
שעבדו איתי שלושים שנה, מב-
אלה שנפשם נקעה, לפעמים, מ התיאטרון
בכלל ומד,עוסקים בו
בפרט.״
יהודה אפרוני ,51 ,טמפרמנט
סוער זרב־גוני, שחקן קבוע ב־הבימח
זה שלושים שנה, קיבל
את פרם אשמן בדיוק באמצע
שנת־החופשה שלו מתבימה.
מילכוד?
״החיים מלאים סתירות,״ הוא
מנסה להלך על ביצים. מי כמוהו
מכיר את המידרכה הזאת. מת ייסר.
פותח בטיעון לוגי לא פח-

חנה רובינא

בחברת יהודה ואשתו
הראשונה אולי שוקן,
בתיאטרון שרה ברנהרד בפאריס, בעת שלמדו שם.

עם אילנה רובינא

רוע בפאריס. אולי היתה בהריון עס בנם הבכור.

הדיבוק המדבק
(המשך מעמוד )53
חדורת אמונה חסרת־פשרות ועודדה
אותי להמשיך. היתה לה אמביציה
גדולה לגבי שנינו.״
איך היו החיים המשותפים שלכם?
״היו
עליות וירידות, כמו אצל
כל בני זוג. היו לה הרבה מה זרים.
היא היתה אשה מרשימה
מאוד, שעוררה או הערצה או
אנטגוניזם נורא. אבל היה בינינו
קשר מיוחד. כשצפינו בתיאטרון
או באופרה, למשל, בריגעי מישחק
גדולים או בשנייה שחשתי שאיזה
זמר עומד לפני קטסטרופה, הייתי
מרגיש יד או מבט. אלה דברים
שרק על-ידי שנים של חיים ב יחד,
של עניין משותף מגיעים,
לדרגה כזאת של הבנה ורגישות.״
לקראת יום השנה למותה של
אולי, פגש אצל ידידים את אשתו
הנוכחית .״במבט ראשון ידעתי
שאיתה אתחתן. טוב הלב והיופי
הפנימי שהיא הקרינה היו תכונות
שלא יכולתי לטעות בהן. ידעתי
שזה דבר חד־פעמי. עלה לי ב מאמץ
לשכנע אותה להתחתן איתי.
אנשי־תיאטרון נחשבו בעיניה
לאנשים לא רציניים. כמובן שהת גלו
קשיים טבעיים — ילדים שלי
וילד שלה מנישואיה הקודמים,
זה לא היה פשוט. אבל היתה
כתובת, היה טיפול, היתד. מיסגרת

שרון פדגוגי, שיודעים לעקוב אח רי
השחקן, לפתח אותו ולהתאים
תוך כדי ניסויים את הז׳אנר שלו.
״בהתחלה, מכיוון שהייתי בחור
נאה, שיחקתי תפקידי מאהבים ש כלל
לא התאימו לי. רק כשה־קרחת
גדלה והאף התארך, נתנו
לי תפקידי אופי, רובם קומיים.
אנחנו כאן קורבן של דעות קדו מות.
אם מדביקים לך תווית, אין
מנוס ממנה. נלחמתי קשות להת נער
מהאימג׳ שהיה לי. הבימאים
שהזניקו אותי לשורה הראשונה
היו תמיד בימאי־חוץ. מכיוון ש אנחנו
מדינה פרובינציאלית. כל
מחמאה שניתנת על-ידי במאי־חוץ
שווה כפליים ממחמאה שניתנת
ממישהו מתוך המוסד.״
מי היו הבמאים שהשפיעו עליך
בעשור האחרון?
״קלוד רז׳י ומייקל אלפרדם.
שניים אלה הם מסוג הבימאים
שנותנים לשחקן שיטות ברורות
לתקוף את התפקיד. אצל מייקל
אלפרדס קיבלתי תפקיד ראשי ב שידוכין
של גוגול, ב־ 1968ב־בימת
השחקנים. זו היתד. ההצגה
הראשונה שהוא ביים בארץ. אני
חולם לעבוד שנית עם שניהם,
אחרי שהדברים שקעו אצלי במ שך
השנים. היום אני מוכן יותר
לקבל אותם, משום שרכשתי כלים
ונסיון ואוכל למצות סוב יותר

ע 1ך ׳ שוקן היתה אהבת נעוריו ואשתו הרא־שונה.
אולי היתה בתה של זמרת האופרה

הנודעת יוספה שוקן והמשיכה בכיוון האם ותפסה

מקום חשוב בעולם הזימרה. בגיל 40 נפטרה מסרטן.
יהודה אפרוני מספר כי אולי האמינה בכישרונו, וכי
בשנים הקשות, עודדה אותו בדרכו האומנותית.

עם האשה

בדירתם שבצפון תל־אביב .״לקראת יום השנה
למותה של אולי פגשתי את ריבקי אצל
ידידים ׳,מספר יהודה בחיוך .״במבט ראשון ידעתי שאיתה אני מתחתן״.

זישפחתית. ריבקי למדה מהר מאוד
להלך בשדדדהמוקשים של התי אטרון.
היא עשתה זאת בזהירות,
בביטחון ובהצלחה. אני יכול ל התברך
בה ללא אידיאליזציה. זוהי
שותפה נהדרת בדרך החיים ה מסובכת
שלי.״
העובדה שאינך משחק עכשיו
נורמת לך אי־ שקטז
״אפשר לומר שרק בזמן האח רון
אני מתחיל להתגעגע לתי אטרון.
יש אפילו רגעים שאני
זוחד ששכחתי לשחק. זה טבעי
אצל שחקן. אבל אני מאמין ש אתגבר
על התקופה הזאת בעזרת
סבלנות, שהיתה תמיד הצד החזק
:י, בעזרת אלוהים ובעזרת אש תי.״
דיעות קדומות
למה
לקח לך כל כן הרבה זמן
והיות מוכר מבחינה אמנותית?
״בחוגים הצרים של התיאטרון
׳ביתי להכרה אמנותית הרבה
ופני האנרכיסט. שיחקתי לא מעט
זפקידים ראשיים. אבל השנים
זראשונות היו קשות בגלל חוסר-
זביטחון שבי. לקח לי שנים ל-
נשתחרר מחרדת הקודש שייחסתי
וענקי הבימה. חוץ מזה לא היו
וי מרפקים. עם זאת, אני חייב
וציין. לצערי, שאין לנו הנהלות
!ויודעות לחוש את הפוטנציאל
;מישחקי מבעד לשכבות העוטפות
*ותנו. אין אנשים שניחנו בכי-

את שיטת העבודה שלהם.״
ב״חולה המדומה״ בבימויו של
קלוד רדי הורעפו עליך מחמאות
יוצאות־אופן.
רדי ראה אותי בתפקיד קומי
ברובע הקש האיטלקי, ולמרות
שהאינטרפרטציה שלו היתה סילוף
מדעת של הכוונה הקומית של
מולייר, הוא בכל זאת בחר בי
לשחק את החולה המדומה. העבו דה
איתו היתד. מרתקת, למרות
ששיחקנו רק 10 הצגות. כנראה
שההצגה הועלתה לפני הזמן, ו הקהל
שלנו לא היה מורגל. לחדשנות
הקיצונית של רדי.
משעמם במסיבות
מה הלאה?
״יש כמה הצעות של סרטים
באופק. אני מנהל משא-ומתן עם
תיאטרון באר־שבע לתפקיד ליר
בהמלך ליר. עדיין לא נקבעו
הפרטים. יש לי גם איזה חלום
רחוק להעלות הצגת־יחיד, שתת בסס
על שני מערכונים של צ׳כוב.
לא אפרט כדי לא לתת רעיונות
לכסה שחקנים.״
מה אתה עושה בז מנן הפנוי?
״אוכל הרבה ארוחות־צהריים
עם ידידים, קורא הרבה ספרות
מיקצועית, ביוגרפיה של שחקנים,
נוסע לחו״ל לראות תיאטרון טוב,
מנהל שיחות ארוסות עם חברים
קרובים, כמו שלמה׳לה בר-שביט
שאיתו אני מקיים דו־שיח ארוך

71 111ך 111י 1ברומא, בתקופת צילומי הוזפקה האמרי־קאית
הרקולס. ספי, הנקראת על שם
1 1 ^ 11 1111
סבתה. השתחררה לא מכבר מלהקה צבאית וחושבת להמשיך במסורת.

מאז שפגשתי אותו כשהוא היה
בצ׳יזבטרון ואני בפלמ״ח. יש לי
עוד כמה כאלה.״
חברים מספרים שכשנהגת לחקות
את רובינא, אנשים היו בו כים.
אתה עדיין ממשיך לחקות?
״חוש ההומור הציל אותי בתקו פות
הכי קשות והגיע לשיאו ב־ריגעי
השפל והדיכאון. כשלא היה
לי פורקן על הבימה, הייתי הופך
מסמך של מסיבות. היום, תודה
לאל, אני משעמם במסיבות.״
למה אינך מביים למשל?
״תמיד אמרתי לחברי הקרובים
ביותר — שלושה דברים תמנעו
אותי מלעשות: אם תראו שאני
עומד לקפוץ מאחת הקומות ה גבוהות,
החזיקו אותי חזק. אם
אשמיע רעיונות של בימוי —
החזיקו אותי יותר חזק. ואם אר צה
פתאום להיות מנהל אמנותי,
תדעו יש אצלי, כנראה, ליקוי
מאורות.״
איו אתה מסתדר מבחינה כלכלית?
״המשכורת
שלי היא מגוחכת.
13,000 שקל נטו. זוהי הדרגה
הגבוהה ביותר ששחקן יכול לק בל.
השחקן הוא במעמד מבוטל
וחסר-ערך. הגענו לדרגה כזאת ש פקידים
ואנשים בינוניים מנהלים
את התיאטרון בארץ. אין להם
שום זיקה לאמנות, לאמן ובעיקר
לשחקן.״
למה אינך נלחם בזה?
״אין שום ערך למילחמות. כש-
זזברת־החשמל שובתת, המדינה
נעצרת. ואז תוך יומיים מסדירים
את העניין. למי איכפת בארץ
הזאת אם יסגרו את התיאטרון
לשנתיים־שלוש 1יכול להיות ש כמה
אנשים יהיו מרוצים, לא
יעלו להם את הפטריוט ולא יהיו
בעיות. איכפת כאן למישהו אם
יש תיאטרון טוב ז אולי לקומץ
זעיר של חובבי תיאטרון.״

אוריאלה וייט

שדור

ה תג דו ח
• לליאורה ריבלין, שכיכבה בסר טו
המצויין של יהושע פובול על אל כוהוליסטית
בישראל. בתפקיד זה הפתיעה
ריבלץ ברב*גוניות של מישחקה.
כאשר היא עוברת בקלות מדמות של
נערת־זוהר יפהפיה לאלכוהוליסטית זרד

גונדר לפיד ווב־בלאי סער
ההוראה המינהלית שהפיץ באחרונה מנכ״ל רשות־השידור, יו ס ף (״תומי״)
לפיד, בין עובדי הטלוויזיה הישראלית וקול ישראל, בדבר אי־היציאה של
העובדים לחופשה־ללא־תשלום, הביאה לכמה אבסורדים בטלוויזיה וברדיו.
הנפגעים הראשונים מהוראה מינהלית זו היו ראש השולחן לענייני המרחב,
אהוד יערי, בימאי כולבוטק ירין קימור והמפיק דויד (זה הזמן) מיפאלים.
יערי עומד לפנות כנראה לבג״ץ, ושני האחרים ממתינים לתוצאת פנייתו של
יערי.
שני כתבים אחרים, שהתכוונו לצאת לחופשה־ללא־תשלום, יגאל גורן
ואליעזר (״גזר״) יערי, נקטו בשיטה מתוחכמת יותר. שניהם ממשיכים
לעבוד (או לפחות לקבל משכורת) במיסגרת הטלוויזיה, ובו זמנית לעבוד
במגזין באנגלית ירושלים קוראת, המופק בידי מפעלי תיקשורת שבניהול
מיכה שגריר ודן ארזי והמשודר לתחנות־כבל בארצות־הברית. כדי להתפנות
לעיסוקים אלה של השוק החופשי, פרש גורן מעבודתו ככתב לענייני השטחים
הכבושים, בעוד שיערי חדל כימעט מלשמש כעורך־מישנה של מבט.
שני עובדים נוספים של הטלוויזיה, שקשרו עצמם באחרונה עם פעילויות־טלוויזיה
פרטיות, הם מנהל חטיבודהחדשות לשעבר, חיים יכין, שהקים
חברה פרשית להפקות (דבר שאינו סותר את התקשי״ר — תקנון השירות
של עובדי המדינה, כל עוד אינו מוכר את סרטי חברתו לטלוויזיה) .במקביל,
קשר עצמו הכתב לשעבר בארצות־הברית, דן רכיב, לחברת־סרטים של
המיליונר ניסים גאון.
אנארכיה זו, המתרחשת בימים אלה בטלוויזיה, היא פועל-יוצא של עמדת
ועד עובדי־הטלוויזיה, שהפיץ חוזר בין העובדים, ובו טען כי הוראתו של
לפיד סותרת את הסכם־העבודה שנחתם בין רשות־השידור לבץ אגודת-
העיתונאים, ולכן הוראה זו של לפיד אינה תקפה.
אין ספק שמאבק עקשני עשוי להתחולל בנושא זד. בין עובדי הטלוויזיה
וביי הנהלת רשות־השידור.
הגדיר אחד מבכירי העובדים בטלוויזיה את המצב החדש, שנוצר עם
ההוראה המינהלית, האוסרת על עובדי הטלוויזיה והרדיו לצאת לחופשה-
ללא-תשלום :״כל מה שנותר עכשיו לעשות ברשות־השידור הוא לשנות את
התארים של נושאי המישרות הבכירות. צריכים לקרוא ללפיד, גונדר׳ במקום
מנכ״ל, ולטוביה סער, רב־כלאי׳ במקום מנהל־טלוויזיה. השלב הבא יהיה,
שבמיזנון הטלוויזיה יפסיקו לחלק לאוכלים סכינים ומזלגות, כנהוג בשאר
בתי־הכלא.״
בין המועמדים ותוציא מיכרז נוסף. עם
הוצאתו יצטרך לפיד להציע
אחימאיר מוטיווציה למילוי מישרה זו.

ליעקוב

דעיכת ״ 0מ! 3ט עוד״

שחקנית ריבלין
הפתעה
קה, ממתאבדת מכוערת לאם מטופחת.
לרבים היתה זאת התגלות של אישיות
טלוויזיונית — אחד הכישרונות הרבים
הסתבזבזים במציאות הישראלית.

אסונות ביתיים
• לבימאי ירין קימור, על סידרת
סירטוניו על האסונות הביתיים, ששיפרו
לא במעט את מישדרי הצרכנות של
כולבוטק, שדעכו באחרונה. קימור הצ ליח
להשיב לתוכנית הצרכנות ואיכות-
החיים את מימדיה האמיתיים, אחרי שזו
ביקשה באחרונה לתפקד כמיני-מבט. סר טיו
של קימור הביאו למירקע את האסו נות
הקטנים, שמיספר הנפגעים מהמעולה
על מיספר הנפגעים במילחמות.

מ אחרי הקל עי ם
מיסדו עוכזה
מי שחפץ ללמוד על הפיחות שחל ב-
מישרת מנהל חטיבת־החדשות של הטל וויזיה,
די לו שיראה את רשימת המוע מדים
שהציגו עצמם למישרה זו. בין 15
המועמדים מצוי מורה מראשון־לציון, ו אזרחים
אחרים, שמצאו עצמם ראויים
לכהונה בכירה זו. בין המועמדים: ארבעה
מבין עובדי הטלוויזיה, וביניהם איש־המיכרזים
של הטלוויזיה (בעל שיא ה טלוויזיה
בהצגת עצמו למיכרזים) צבי
(״צבה״) גורן, שהציג מועמדותו גם ב־מיכרז
הקודם. בעיקבות גורן הגיע בלי*
כאל קרפי]• גם קריין־הספורט הוותיק,
גיסים קיוויתי, מצא שמירוץ זה הולם
את כישוריו המיקצועיים.
הרביעי שבין עובדי הטלוויזיה. שהוא
גם המועמד הוודאי לאיוש מישרה זו,
הוא עורך מבט, יאיר שפרן (ש״קיבל
על עצמו את ׳דין התנועה׳ של טוביה
סער״ ,כפי שכינה את מועמדותו אחד
מבכירי השדרים).
הגירסה הרווחת במיסדרונות הטל וויזיה
טוענת כי בחירתו של שטרן ל תפקיד,
ובעקבותיה בחירת קרפין כעורך
מבט מגשימות את תרגילו של טוביה
סער, שלפיד התנגד לו.
יש גם סבירות גבוהה שועדת־המיכרזים,
בישיבתה הבאה, לא תמצא איש מתאים
העולם הזר 2370 .

זה יותר מחודש ימים אין למבט שני
עורך. יציאתו של אלי ניסן לחופשה-
ללא־תשלום הקפיאה את הפקות במבט
שני, והביאו להגברת המישדרים התי עודיים
הקנויים, המוקרנים במיסגרתו.
באחרונה הציע מנהל-הטלוויזיה, טוב״
יה סער, לכתב הטלוויזיה לעניינים
בינלאומיים, משה שלונסקי, ולמנהל
מחלקת סירטי־תעודה שהשלים את תפ קידו,
יאיר אלוני, את עריכת מבט
שני, ושניהם סירבו לקבל את התפקיד,
בשל אי־נכונותם להיכנס לג׳ונגל המינהלי
הכרוך בתוכנית.
קדמה לכך פנייה של סער לקודמו,
חיים יכין, בתיקווה שהוא יהיה נכון
לערוך את מבט שני. אלא שחיים יבין
הציע לשנות את מתכונת התוכנית, ל הפכה
למגזין פוליטי יותר, עם מרוא יינים,
אקטואליה ושאר אלמנטים. טוביה
סער סירב להצעה זו.
התחושה בבניין הטלוויזיה היא שבסופו
של דבר ייכנע סער ויציע לחיים יבין
להפיק את מבט שני במתכונת המוצעת.

הצבע עוג זל־עורד־תחוץ
במיסגרת תוכניות הטלוויזיה לעבור ל
הסבה
מלאה משחור־לבן לשידורי־צבע ת ד
כנן להסב תחילה את אולפן א׳ שבבניין
הטלוויזיה לאולפן צבע. אלא שבלחץ של
פקידי מישרד־החוץ הוחלט ברגע האחרון
להסב את אולפן ב׳ (אולפן החדשות)
לצבע. המשמעות להחלטה זו: מהדורות
חדשות בצבע, והמשך ביזבוז כספי ה טלוויזיה
בהפקות־צבע, באולפני הרצליה
וטלעד, במיסגרת התוכניות־אולפן הטל וויזיוניות.
סישרד־החוץ מעוניין בסרטי-
חדשות בצבע, כדי שיוכל להשתמש בהם
בחו״ל.
גם מהלך זה לא יקודם בהרבה, והסי בה
חלמאית. הטלוויזיה רכשה לפני זמן-
מה ניידת־שידור קטנה בצבע באנגליה
(עד היום נעזרת הטלוויזיה בניידות־ה־צבע
של המרכז לטלוויזיה חינוכית) .מנהלי
הטלוויזיה ציפו שב־ד 1בינואר תהיה
הניידת מוכנה למישלוח לישראל. לצורך
זה נשלח ללונדון מפקח-השידור דוג
גולדשטיין. כאשר הגיע למיפעל המת קין
את ניידות־השידור, התברר לו שה-
ניידת טרם הוכנה. גולדשטיין יסע שוב
לאנגליה, בתיקווזז שאז תהיה הניידת
מוכנה. בכל מיסגרת אחרת היתד. נערכת
חקירה על הביזבוז הזה של כספי הצי בור.

להתחיל
בקרוב בהכנתה של תוכנית חדשה.
מגאזין המועתק מתוכנית הטלוויזיה
הפופולרית של הבי־בי־סי, נקודת מבט.
זוהי תוכנית אולפן, רבת מדורים, שבה
מושמעים מיכתביהם של צופי הטלוויזיה
ושאר מדורים.
אחד מעובדיה לשעבר של סופר הציע
לקרוא לתוכנית החדשה בשם בי־בי־סופר.

פ ס קז ל
( מי״ס־לל ומי מי ללל
במיסגרת תוכנית הרדיו יש שאלות
של קול ישראל, שנערכה בגלריה הקטנה
בירושלים, הוזמנו ח״ב דוגי מילוא,
אהרון פאפו והעיתונאים אמנון דג־קנר
ונחום כרגע (דנקנר חלה ולא
הגיע לתוכנית) .אחרי 20 דקות שידור,
שאל אחד הנוכחים סגן־אלוף (מיל׳) של מה
באום, שאלה פרובוקטיבית על ה זיוף
הקיים בכלי־התיקשורת. ברגע זה
אמר מילוא למיקרופון :״אני לא מוכן
להשתתף במישדר!״ ועמד לאת מהמקום.
מפיק ועורך המישדר, יצחק אלץ, הצ ליח
לעצור בעד מילוא, והעביר את ה נושא
לדיון על הסטודנטיות הבתולות
באוניברסיטה העברית בירושלים. על נ ד
שא זה אמר מילוא :״אני צריך לב ת ק
אם תוצאות המחקר הזה נכונים.״ העיר
על כך אחד הנוכחים :״בתנאי שהסטודנ טיות
תסכמנה מאבק קשה מתנהל
בין שני כתבי-הרדיו שימעון שיפר
ורזי ברקאי, לקראת מינויו של הכתב
הבא של קול ישראל בארצות־הברית,
במקומו של שלום קיטל, העומד לשוב
בקרוב ארצה מי״ם הוא היריד הבינ לאומי
החשוב ביותר לסירטי־הטלוויזיה,
שבו רוכשות רוב תחנות הטלוויזיה ב עולם
את מישדריהם הקנויים. המישלחת
הישראלית למי״פ עומדת לכלול את ה מנהלת
הוותיקה של מחלקת הסרטים ה קנויים,
מרים רוטשילד (העומדת ל צאת
בקרוב לגימלאות) ,צכי גיל, שאול
עבורי (מהטלוויזיה בערבית) ,צפי
(״צביקה״) שפירא, מנהל מחלקת-התוב-
ניות וטוביה סער, שאינו מחמיץ כלנ
נסיעה אפשרית לחו״ל על חשבון הס-

בי־־ב-סזבר
מנהלת מחלקת התוכניות של הטל וויזיה
לשעבר, אסתר סופר, עומדת

כימאי קימור
מיני־מבם

מנהל־לשעכר אלוני
טרם הוכרז מיכרז

לוויזיה. ההלצה בטלוויזיה :״(מי״פ) ילל
ומי מילל שטוביה סער לא יסע למי״ם״
• • ב־ 31 בינואר סיים את תפקידו יאיר
אלוני, מנהל המחלקה לסירטי־תעודה
ומישדרי-חינוך־והסברד. בטלוויזיה, אחרי
שלוש שנחדעבודה בתפקיד ניהולי. טרם
הופץ מיכרז לאיוש תפקידו מעשה
טיפוסי של הונאה, פרי יוזמתה של הנ הלת
הטלוויזיה הישראלית, הוא הקרנת
הסרט אנה טיכו של שירות הסרסיס
הישראלי, במיסגרת הסידרה דיוקן. סרט
זה, שהוקרן כבר פעמיים במשך השנה
וחצי האחרונים, ממשיך את מדיניותו של
מנהל-הטלוויזיה להקרין מירב שידורים
חוזרים של סרטים בטלוויזיה, בעוד ציבור
משלמי האגרה משלם עבור הקרנת סרטים
שלא שודרו.

תו פויו ת מו ע ד פו ת
ב ט לוויזי ה היעוד א די ח
יום רביעי

• תיעוד . :מכוניות
העתיד 6.40 שידור
מבע, מדכר ערכית,
תרגום עברי) .מכוניות ה עתיד
בתצוגת־מכוניות שהת קיימה
בפרנקפורט, ובה הוצגו
המכוניות של שנת ,2000ב־

שמיות מומלצות בטלוויזיה הידדנית
חדשים יחסית, מאולפני אנגליה וארצות־הברית.

יום רביע2 . 2 ,

רל מישפחה יהודית בימי רא שית
השילטון הנאצי בגר מניה.
בפרק האחרון, אפריל
,1933 כאשר מתפרסמים חוקי
הגזע הראשונים, מתבקש תל מיד
התיכון ברטולט אופרמן
להתנצל על עמדתו כלפי דמו תו
של גיבור היסטורי גרמני,
אך אינו עומד בכך. הסופר
הד״ר גוסטב אופרמן בורח
מגרמניה, הפרום׳ אדגר או-
פרמן מסולק בכוח מבית־ה־חולים
שבו הוא עובד. הפגנות

אנימציה: לודל והארדי (— 5.50
ערוץ — 3שידור בצבע — 20 דקות —
מדבר אנגלית) .מיבחר סרטים מצויירים בכי כובם
של ״השמן והרזה״.

קומדיה: בנפץ 8.30 עידן — 6
שידור בצבע — 25 דקות — מדבר
אנגלית) .פרקים חדשים בסידרה הפופולרית
שעברה לאחרונה מן התחנה הישראלית לשכנתה
הירדנית, עם רוברט גיום, ג׳יימס נובל, מיסי
גולד ואחרים.

בידור: משירי המיזרח (— 0.40
ערוץ — 3שידור כצבע — 35 דקות —
מדבר ומזמר ערבית) .תוכנית־בידור בהש תתפות
זמרים ידועי־שם בעולם הערבי.

י3 . 2 11(^11 01

סידרה לילדים: הנס כרסטיאן אנדר•
סן 5.30 ערוץ — 3שידור בצבע —
25 דקות -מדבר אנלית) .סידרת אנימציה
על אגדותיו המופלאות של הסופר הדני הנודע.

קומדיה: שמונה זה מספיק (— 0.10
ערוץ — 6שידור בצבע — 50 דקות —
מדבר אנגלית) .סידרה משעשעת על קורותיה
של מישפחה אמריקאית מרובת-ילדים, כאשר
האב אלמן׳ שהוא עיתונאי במיקצועו, נושא
לאשה צעירה בגיל בנותיו הבוגרות.

וולפגנג קילינג: האחים לבית אופרמן (ג)
יום חמישי, שעה 10.10
מיסגרת המגזין חידושים ו המצאות.

דראמה תיעודית:
סקוקי 10.05 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
סקוקי, פרבר שליו ונוח של
העיר שיקגו, ארבעים אחוז
מתושביו יהודים, רובם ניצולי
שואה. התנועה הנאצית באר-
צות־הברית בחרה בסקוקי כ מקום
המיפגן שלה, כתרגיל-
פירסום שיעורר את תשומת-
לב הציבור. אך הכינוס גרר
התנגדות פומבית של תושבי
המקום. האירוע הביא לידי
פילוג הקהילה היהודית במקום.
הדראמה צולמה במקום ההת רחשות
על־ידי הבימאי הבריטי
הרברם (אני קלאודיויס, כיבו שיו
של נורמן) ויין. בסרט
מככבים דני קיי בתפקיד־בכורה
בטלוויזיה, קים הנטר,
אלי ואלך. לי שטראסברג ו רבים
אחרים.

יו חמישי

• דראמה: להיות
שחקן 0.30 שחור־לכן,
מדבר עברית) .סי פורו
של אדם מבוגר, שחלם
כל ימיו להיות שחקן־קולנוע,
אך נישאר סטאטיסט נצחי.
הסרט מבוסס על דמותו של
דויד כהן, שמשתתף זה 15
שנה כסטאטיסט ברוב הסר טים
המצולמים בארץ. הדרא מה
עוקבת אחרי דמותו, תוך
מסע בדלת האחורית של מיני-
תעשיית הקולנוע בארץ, ומלווה
את דויד בינות למפיקים,
סוכני המישחק והבימאים. ביים
יואל שרון.

• דראמה: האחים
לבית אופרמן, חלק ג׳
( — 10.10 שידור כצבע,
מדבר גרמנית) .פרק
שלישי בסידרה בת שלושה,
חלקים, המבוססת על רומן
של הסופר הגרמני ממוצא יהו די
ליאון פוייכטוונגר, על גו

של נאצים נגד יהודים ברחו בות
ברלין. מרטין אופרמן,
הסוחר, נתפס ומושפל בידי
חיילי האס־אס.

שייקספיר קומפני״ על-פי הרומן המפורסם של
צ׳ארלס דיקנם.

יום שבת 5 . 2

העולמית על ילדים ובהשתתפות.

לילדים: הסוס השחור 5.30 ערוץ
— 3שידור כצבע — 25 דקות — מדבר
אנגלית) .סידרה לילדים על קשרי חיבה ואהבה
בין ילדים וסו גיזעי.
קירקס: עולם הקירקס 5.55 ערוץ
— 3שידור בצבע — 25 דקות — מדבר
אנג לי ת) .בי דו ר לקטנים ולגדולים עם לוליינים,
מאלפי־חיות וליצנים.

מוסיקה: מוסיקה כזמן (— 10.15
ערוץ — 6שידור בצבע — 50 דקות —
מדבר אנגלית) .תולדות המוסיקה בעולם
*מערבי מאז שחר ההיסטוריה עד ימינו. הסידרה
מציגה את מיטב היצירות המוסיקליות בביצועם
של טובי המוסיקאים בעולם. פרק שישי בסידרה.

תם שני 7 . 2

לילדים: ספורט-בילי 6310 ערוץ
— 3שידור בצבע — 25 דקות —
מדבר אנג לי ת) .סי דרת אנימציה שבה מככבים
ילד, ילדה וכלב, הנחלצים לעזרתם של ילדים
העוסקים בענפי ספורט שונים ומסכלים את
מזימותיה של מכשפה רעה.

מדע: המחשב האלקטרוני (— 8310
ערוץ — 3שידור בצבע — 25 דקות —
מדבר אנגלית) .סידרה חדשה, המסבירה ומת ארת
את נפלאותיו של המחשב.

מתח: שעה עם אגתה כריסטי (10.15
יום שיש 2
— ערוץ — 6שידור בצבע — 50 דקות
ספורט: כדורגל 2.20 שני הערו — מדבר אנגלית) .עיבוד לטלוויזיה של אח דים
מסיפורי המתח. והמיסתורין של הסופרת
צים — שידור כצבע — 00 דקות —
המהוללת.
מדבר אנגלית וערכית) .מישחקים נבחרים
של קבוצות
מובילות בליגות העליונות באנגליה יום שליש* 8 . 2
ובגרמניה המערבית.
תיאטרץ: חייו והרפתקותיו של ני־לילדים:
היידי בת ההרים (— 6.10
קולס ניקלבי 040 ערוץ — 6שידור
אנגלית) .ערוץ — 3שידור כצבע — 25 דקות —
בצבע — 50 דקות — מדבר
מדבר אנגלית) .סיפור־הילדים הקלאסי בגיר-
הפרק החמישי בהפקה המעולה של ה״רויאל

לילדים: תיאטרון הילדים העולמי
( — 0.35 ערוץ — 3שידור בצבע — 25
דקות -מדבר אנגלית) .מחזות מן הספרות
• סרט ערבי: החשבון
בבקשה 5.32 שידור
בצבע, מדבר ערבית)
.משתתפים: נילי, לב
יום
רא שון 6 . 2

קולנוע: פסטיבל פירטי קולנע (10.15
— ערוץ — 0שידור בצבע — מדבר
אנגלית) .סירטי קולנע מעולים, ישנים וגם

סה דוברת אנגלית, שצולמה במקום התרחשות
העלילה — שווייץ וגרמניה.

סידרה עלילתית: דאלאס (— 10.15
ערוץ — 6שידור בצבע — 50 דקות —
מדבר אנגלית) .ג׳יי-אר מחזר אחר גרושתו
סו-אלן, וזוכה בתגובה אוהדת. קליף בארנם
מאבד את כספו, מישרתו ואהובתו סו־אלן, אחרי
שנפל קורבן לתעלוליו של ג׳יי־אר. מיץ׳ נפרד
סופית מלוסי ועובר לעיר אחרת, ומים אלי
משלימה עם עובדת מותו של ג׳וק בתאונת-
מטוס, ויוצאת לאירועם חברתיים, לראשונה מאז
מות בעלה.

לבה,זיזי אל־בדראוואי, עמאד
חמדי.

• בידור: שעה טובה
עם אמנון ברזילי, אודטה
דנין ואורחיהם (— 0.15
שידור כצבע, מדבר ומזמר
עברית) .תוכנית הבי

• סידרה: פוליאנה
( — 5310 שיתר כצבע,
מדבר אנגלית) .פרק רא
דור
היוקרתית של הטלוויזיה
הישראלית. מפיק אהרון גולד־פינגר.

שון
מתוך סידרה בת תישעה
פרקים, המביא את אחד מסי פורי
הילדים היפים ביותר
שנכתבו אי־פעם.

• סרט קולנוע: ג׳ון
ומרי 10.15 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
בתפקידים הראשיים :
הופמן ומיה פארו.

דסטין

• מותחן: קאז (10.55
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסיד-

שבת

רה הרדודה, עך סימפטית, ה מביאה
את סיפור עלילותיו
המיפטיות של עורך־דין שהיה
בעבר פושע.

• סידרה: ימים מאושרים
8.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
סידרה אינפנטילית העוסקת ב נוער
האמריקאי של שנות ה חמישים.

דראמה: ידיים
( — 10.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .זוג בגיל
העמידה, פרנק ופאם, שחיו
את 25 שנות נישואיהם ב־שיגרת
יחסים אפורה. ביום
הולדתה ה־ 48 מקבלת פאם
מבתה את הספר דו״ח הייט,
המביא לשינוי בחיי הזוג.

• סידרה: לא יאומן
כי יסופר 11.20 שיידור
בצבע, מדבר אנג־

לית) .עוד סרט על פי סיפור
של הסופר הנהדר רואלד דא-
הל, תחת הכותרת נוקם ונוטר
בע׳׳נו. הגב׳ וילבר (בטסי
בלייר) ,ששמו של בעלה מו פיע
בטורי־הרכילות, עוזרת ל שותפים
בפשע, בוגרי קולג׳,
לנקום בבעל־הטור הרכילותי.

יום ר<זע1ון

• שידור אלופן

סירטונים: עד פופ (8.03
— שידור בצבע, מלהג
עברית, מזמר אנגלית).
תוכנית פופ, בהנחייתו המייג עת
של אהוד מנור.

• סידרה: דאלאס
( — 0.30 שידור בצבע,
מהבר אנגלית) .הפרק מאבק
מתחיל מחזיר למסך את
ג׳יי־אר וקליף בארנס, החוז רים
להיאבק איש ברעהו ל אחרי
מותה בבריכה של אחו תה
המנוולת של סו־אלן.

• בלט: תיאטרון המחול
של אלווץ איילי
( — 10.30 שיתר בצבע).

יום ע1לישי

* סידרה: בית מיכד
כר עתיקות (— 8.03
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.פרק ראשון בסידרה
על סיפרו הנודע של הסופר
הבריטי צ׳ארלם דיקנס, בהפ קת
הבי־בי־סי.

• בידור: להקת אב־בא
10.00 שיתר בצבע.
מדבר ומזמר אנגלית).

נאיל0

את אופל רקורד כמעט ואיו צייד להציג.
אנו מציגים רק את החידושים שלה.
לבחירתך 2דגמים: סטנדרט ולוקסוס.
בנפח מנוע 1000 סמ״ק ( 90כ״ס .0א )0 .ו־ 2000 סמ׳׳ק
( 100כ׳׳ס) ,נוסף על ה־ 1700 סמ׳׳ק המוכרות
חסכון ב־ 150/0בצריכת הדלק לעומת הדגם הקודם.
הוצאות אחזקה נמוכות יותר.
מיבנה אוירודינמי משופר.
תיבת הילוכים חדשה ( 4הילוכים עם אפשרות ל־5
הילוכים) או הילוכים אוטומטיים הצתה אלקטרונית,
אביזרי נוחות רבים וגימור מהודר.
אפשרות להגה כח בדגמי 1300ו־ 2000 סמ׳׳ק.

מאז 1953 נמכרו 6.8מיליון מכוניות אופל רקורד!

01*1

₪ליאו גולדבח; בעיים

משרד רא שי:ת״א,דרן פ״ת ;65 דרך פ ״ ת ,8 6ט ל , 251374 חיפ ה:דר ך יפו ,132
טל7 04-528285 ירושלים: ש לו מ ציון ה מל כ ה ,15 טל 234536 ,231798 02
סוכנים: חי פ ה: בית ה מכוניו ת, יפו ,19 טל 04-512251 ,נ ת ני ה: מכו ני ת נתניה,
ס מי לנ ס קי ,24 טל ; 053-39423 .נצר תג בי שארה יו סף ס רוגיי, רח׳ פ אולו ס השישי ,56
טל .065-54677 .באר-שבע: יכב בן שושן, רמב״ס ,13 טל 057-70527:

השתוללות חסרת־וסן חננה נבו
ומשוח בקוב אוהבי שיוה בציבור
הטשטים נעם בשבוע ער מועדון תל־אביבי

ג שר צר מאוד

ע ם שימש המקום הזה כ *
מועדון לרווקים ולרווקות. ה יום,
בפתיחה מחודשת, הוא הפך

למועדון של מעין שירה בציבור,
שהפך להיט אופנתי בתקופה ה אחרונה.

המועדון
החדש הנקרא הגשר,
נמצא בגבעתיים, ומעוצב בטוב
טעם. על הקירות תלויות תמונות

לוה במועדון

האמרגן הנמרץ משה יהלום משיק כוסית
מם חברתו החרשת, שרית שלחין, שהיא
אחות טיפולית במיקצועה. השניים עומדים ליד לוח־מודמות ענק
הניצב באמצע המועדון. יהלום הודה שחברתו מטפלת בו היטב.

נשיקה לשוטר ^

373

הירקון, שמואל כרמלי, מסיט ראשו נזפוצמת הנשיקה

הפיתאומית שהונחתה עליו מפיו של האמרגן משה
יהלום. נהנית מהנשיקה הגברית אשתו של כרמלי,
אריקה. כרמלי נאלץ להצטופף ולבלות בעמידה.

עבדהלב

חלקם של המשתקמים בא ב לוויית
נשותיהם. היו שם הזוג
אפרת ומיקי הלפרין, שנפצע
בעליי, ורי&קה ורוכרפז דרוק־מן,
שהיה סטודנט. לארכיטקטורה
לפני פציעתו. היה שם הד״ר
מאיר קליגר, נפגע-מוח, שסי פר
כי חזר לעסוק בצילום רפו אי.
קליגר בא בלוויית נהגו ה קבוע,
יחזקאל שכק, שהגריל
במשך הערב טבעת יהלום ומייד
תרם אותה לזוג דרוקמן.

מקום לשבת לא היה לי, ו איבדתי
את הסובלנות לפלס לי
דרך במרפקים, אז נחלצתי מה מקום
ואני מאחלת לו שהצפי פות
תמשיך לשרות במעונו.

מי שדואגת לפצועי בית לוויני
שטיין לבידור תמידי, היא המורה
אורה שני, שגרה ברעננה, ב שכנות
לבית לדוינשטיין, ושהח ליטה
לדאוג לפצועים. אורה סי פרה
כי היא פשוט מטלפנת בכל
שבוע לכל מיני מיסעדות, מו עדונים
ותיאטראות, ועוד לא קרה
לה שנתקלה בסירוב. נהפוך הוא.
ממש חונקים אותם מאהבה. רכב
של המישמר האזרחי, המצוייד
בכל המיכשור לנכים, מסיע אותם
לכל מקום. טובי המועדונים מ ארחים
אותם, חברת־תעופה הטי סה
אותם לאילת ובית־מלון מפו אר
אירח אותם.

אחות והמניה

פצוע מילחמת־הלבנון, משה אחרק,
מחבק ומנשק את אחות בית־החולים
חנה ג׳אן, המטפלת בו. משה היה הרוח החיה במסיבה, לא הפסיק לרקוד.

** פנק ים אותם כהוגן, את
י החברה האלה. ותאמינו לי,
הם שווים את זה. הכוונה היא
לפצועים, נפגעי-המוח ממילחמת־הלבנון
ומתאונות־צבא, המחלימים
בבית לווינשטיין. הפעם אירחה
אותם פיסעדת בית אמריקה ב ארוחת
מלכים.

של האמפרי בוגרט, עמוד שעמד
באמצע החדר הפך ללוח מודעות
עגול ועליו כרזות עם כוכבי-
זמר ידועים. קיר אחר הוא כולו
מראה, היוצרת אשליה שהמקום
גדול יותר.
בפתיחה היתה צפיפות נוראית,
כיאה לכל פתיחה מכובדת. מה
שהספקתי להבין הוא, שאת ה מקום
מנהל בחור בשם אריה
לווינטל שהיה סוכן־ביטוח .״מה
פתאום מועדון ו רציתי לשנות
את החיים שלי ולעשות דברים
שאני אוהב, ולנהל מועדון אני
אוהב.״

בצפיפות בין המוזמנים הרבים
לא זיהיתי פיגורות ידועות ה מראות
עצמן בדרך־כלל בכל
פתיחה. להטריח את עצמן כל
כך רחוק ו מה פיתאום. בכל
זאת היה שם ראש מחל קת-הו ד
קירות של מרחב הירקון, שמו אל
כרמלי, בחברת אשתו
אריקה והאמרגן משה יהלום.

אם תחילה היו לי חששות מ האווירה
שתשרור במסיבה כזאת,
הרי שהם נגוזו מייד. החברה
היו שמחים ועליזים, במוראל
גבוה, ורקדו לקצב השירים ש השמיעה
להם אילנית, שהופיעה
בהתנדבות בליווי פסנתרן מוכשר
בשם אלכם כיבס.

בלט בהיעדרו במסיבה זו ״אבי
הפצועים״
זה כבר לא סוד ששימחה לא
אוהב את התערבותו של הוועד-
למען־החייל בממלכה שהוא רואה
אותה שלו בלבד. שימחה מכנה
את המתנדבים האלה ״מכבי שרי פות
ונעלמים״ ,לכן לא בא,! .פ צועים,
שאוהבים מאוד את שימ חה,
מצטערים על כך, אבל טוב
שישנם עוד מתנדבים מסוגה של
אורה שני.

שימחה הולצברג.

ע־־טו

גו ׳ 11-ע1ו׳< 1־ נו
1וגגו ס <\
נכי־צה״ל, נטל את המיקרופון בידו והצטרף לשירתה
של הזמרת מירי אלוני, ששרה מכל הלב וזכתה למחיאות כפיס סוערות.

בכנסת
לשיר
טובה הבנטנאית
היתה אף היא בין
החוגגים, והצטרפה לשירה האדירה.
טובה היא בטלת חנות לבגדים
עתיקים, אריסטו שמאט.

ך 3ר ראיתי מסיבות משו-
~ געות בחיים שלי, אבל מד,
שהתרחש ביום הרביעי בביקתה
עלה על כל דמיון. זה יכול
היד, להיות עוד ערב שקט במו עדון,
ואמנם כך זד, נראה עד
חצות.
חמש דקות לאחר מכן נפתחה
הדלת, וחבורה עליזה נכנסה כ רוח
סערה. בידיהם הם החזיקו
קופסת קרטון ענקית מלאה גר-
גרי־רימון, ותוך כדי שירה אדי רה
התחילו להעיף ולפזר את ה גרגרים
לכל עבר. המקום כבר
היד, מלא מפה לפה באנשים. רק
השולחן האמצעי, הממוקם ליד
הבימה, נישאר ריק. הוא כמובן
היה שמור לחברה הקבועים ה אלה,
הבאים כמסורת להתהולל

צריחה בציסו

שלושה חבר׳וז מ־השולחן
הקבוע של
יום רביעי צורחים ורוקדים עד כלות נשימתם. את

שמותיהם סירבו למסור, והגדירו עצמם כאנשי ארץ
ישראל היפה הבאים מישובי הצפון. לצידם של
החוגגים מהצפון היו גס אנ שי תל־אביב אוהבי שירה.

כאן בימי רביעי.
ברגע שגמרו לפזר הגרגרים
השתנתה האווירה כליל. אל ה בימה
עלה צמד, האקורדיון הת חיל
לנגן והחבורה התחילה ל השתולל.
החבר׳ה קיפצו על ה שולחנות
ורקעו ברגליהם כש־

בוקעים מהגרונות שירי ארץ־ישראל כמו ארץ זבת

חלב ודבש, קמו הצעירים האלה ממקומותיהם וחוללו
כשעיניהם עצומות וידיהם מונפות לשמיים כמו
בתפילה. הריקודים נמשכו ללא הפסק עד הבוקר

לטפס על התיסוה

שניתלה על התיקרה. כטוב ליבם ביין ובשירים טיפסו השניים על
השולחן וניתלו על התיקרה תוך כדי צריחה אדירה של שירי ארץ־ישראל.

הימא׳

מי שהיה סגן מפקד חיל־היס, אלוף
סמק ינאי (במרכז) חגג אותו ערב את
יום־הולדתו, עם חבריו. ינאי עוסק בבניה באילת.

האוויוא׳

יאלו שביט, מי שהיה קצין
בכיר בחיל־האוויד, ממתיק סוד
אחרי כמה כוסיות עם הדיפלומט רוג׳ר פרנקלי.

ידיהם מופנות כלפי השמיים כמו
בשעת תפילה. בקבוקי היין וה בירה
התחילו עוברים כאן מפה
לפה בלי חשבון. גננת אחת נכ נסה
לאכסטזה, קפצה על השולחן
והתחילה לנענע גופה ולהתפתל.
לערב כזה הם קוראים שירה
בציבור. אז אם חשבתם שלערבי
שירה בציבור יבואו לבושים ב מכנסי
חאקי וחולצות כחולות —
טעות בידכם. באו הנה מיטב
החתיכות, כשהן עטופות בפרוות
משגעות ותילבושות בצעקה ה אחרונה.
מסתבר שלא רק מו סיקת
רוק ופאנק גורמת לאנשים
להשתולל עד אובה חושים. מה
שהיה כאן הזכיר מסיבת שתיינים
רוסיים כטוב ליבם בוודקה.
ומי הם אותם חבר׳ד, קבועים
המגדירים את עצמם ״אנשים
פשוטים שאוהבים לשיר״? היו
שם כל מיני פייטרים ששמותיהם
חסויים מטעמי צנזורה, אנשי
סיירות, מושבניקים וקיבוצניקים

אכיג־

מהצפון. ראיתי שם את
דוד (״יאנוש״) כן־נל, שברח
מהמצלמות. בשולחן ליד הבימה
ישב יאלו שכיט, שהיה קצין
בכיר בחיל-האוויר, איתו ישבו
האלוף (מיל0 ).מק ינאי, ש היה
סגן־מפקד חיל־הים וחגג ב אותו
ערב את יום־הולדתו. לידם
ישב דיפלומט אמריקאי, רוג׳ר
פרנקלי, שהביט בתדהמה על
המוראל של הישראלים. היו שם
מאיר פלבסקי, שהוא יד ימינו
של יצחק רבץ, גם יצחק טו ניק,
שלישו של רפול היה בין
החוגגים וכמובן כועז אפל־כאדם,
עוזרו של ראש האופו זיציה
שימעון פרם, שהגדיר את
האווירה .״זה גן־חיות בדיוק כמו
בכנסת. זוהי השתוללות חכרת-
רסן אבל לא מזוייפת כמו שם.״
ההילולה נמשכה עד השעות
הקטנות של הלילה ללא הפוגה.

גי רהגל

— א־כסא —
(המעוך מעמוד )45
צחי, שתקופה מסויימת היה חברה של
טלי בשן, היום עיתונאי במעריב עבד
בעיתון האוניברסיטה פי האתון. כשנבחר,
הוא התחיל להפגין את יחסו לסטודנטים
הערביים תוך ניצול תפקידו. מאז הוא
הגיע לאוניברסיטות בחיפה ובתל־אביב,
וגם שם נוצרו עימותים כמעט יומיומיים
עם סטודנטים ערביים. כאשר הוא נבחר
ליושב־ראש התאחדות הסטודנטים האר צית
בשנים , 1981—1980 הוא המשיך
לחמם את הקאמפוסים והפך את ההת אחדות
לגוף פוליטי ימני מיליטנטי.
הנגבי רואה עצמו יותר ימיני מאמו.
הוא מכהן כיושב־ראש מועצת־המנהלים
של איסת׳א, ושמו יזכר כמי שהתבצר
ואיים שלא ייפרד מאנדרטת השיריון ב ימית.
אחד מחבריו הטובים הוא דני
פינטו, שישב בכלא צבאי על רצח שבו יים
במילחמת הליטני.

גס באד־שבע
התיישרה לימין
ך ־ 15*80 נכתר בתל-אביב קלוד מל •
כה לתפקיד היושב־ראש. הצעיר, בן
קריית־גת, איש חרות, היה מוקף בפעי־לים
מהתחיה. היום הוא עוזרו של סגן

ו איר חי כקדהחמערכח 1
תיים האחרונות ליצירת מצב חדש ב־קאמפוסים.
מצד
אחד התחילו להתעורר סטודנטים
שאינם מזוהים עם הליכוד, שניסו בדרך
חוקית לבטל את קיומן של האגודות
הימניות ולהקים חדשות במקומן.
מצד שני התברר אט אט, שיש קשר
ישיר בין האידיאולוגיה הפוליטית הימנית
והפיכת האגודות למכשיר לקידום אישי.
התאחדות הסטודנטים הארצית היא ה גוף
היציג של ציבור הסטודנטים בארץ.
היא חותמת על הסכמי־עבודה, דואגת
להנחות כלליות לציבור הסטודנטים וגם
צריכה לייצג אותו בקרנות־הלוואות ומיל•
גות מרכזיות, במועצה להשכלה גבוהה, ב סוכנות
ובשלוחות האו״ס. זהו תפקיד מפ תה׳
שהזוכה בו יכול, כפי שעשה זאת
הנגבי למשל, למצוא את עצמו בחו״ל
כמעט מתי שהוא רוצה. להתאחדות יש
כוח פוליטי גם אם היא חסרה כוח אלק טורלי
של ציבור סטודנטים תומך.
וכך זה מתקשר במישרד־הנסיעות של
ההתאחדות, איסוז״א. זוהי אגודה עותו מנית,
שמורכבת מבעלי מניות שנציגיהם
באים מאגודות הסטודנטים, מאנשי־מיק-
צוע ואנשי־ציבור.
לאגודות באוניברסיטאות יש קשר ל חנויות
הספרים של האוניברסיטה, למיז-
נוגים, ולפעילויות התרבות שם, כמו

מנהיג פץ (משמאל) כהפגנה
בנעליו של הנגבי
שר-החקלאות מחרות, מיכאל דקל, והוא
יושב־ראש הוועדה המקצה שטחי בניה
בגדה המערבית.
אחרי מלכה כבר לא נערכו בחירות
באוניברסיטת תל-אביב. ב־ 1981 מונה אלי
דלל, איש חרות המקורב לתחיה, היום
מהנדס באורדן. כעבור שנה, בתחילת
,1982 נבחר אלי קראום. הוא הציג עצמו
כאיש חרות, למרות שהוא אינו רשום
בתנועה. מסיבה זו הוא הוצא מוועידת
צעירי חרות שהתכנסה בחול-המועד פסח
בירושלים.
קראוס הצליח לעשות היסטוריה בכך
שהוא היריד הראשון המועמד לדין פלילי
על שחיתויות באגודת הסטודנטים.
ב־ 1980 נבחר בירושלים, במקומו של
הנגבי, סגנו המיליטנטי לא פחות, ישראל
כץ. הוא רשום בחרות, מופיע בישיבות
מרכז המיפלגה, אך הוא מזוהה עם ה-
תחיה. עד היום הוא בקשרים טובים
מאוד עם הנגבי.
כעבור שנה נבחר כץ ליושב־ראש
התאחדות הסטודנטים הארצית. גם הוא,
כהנגבי, קשור למהומות בקאמפום שבהן
הוכו ערבים (חעולם הזח .)2313 לסגנו
נבחר חיים טייארו, שנעצר כקשור לפרשת
השחיתויות של אלי קראום בתל-אביב.
טייארו ניסה שנים, ובלא-הצלחה, להפוך
מסגן ליושב־ראש האגודה בתל-אביב.
בקאמפום של האוניברסיטה הצעירה
בבאר־שבע היה מהפר לפני שלוש שנים.
בהשפעת עולים חדשים מברית-המועצות,
פעילים בחרות, הפכה גם האגודה הדרו מית
לימנית.
להשלמת התמונה, גם שני היו״רים
האחרונים בירושלים הם אנשי חרות. ב־
1981 נבחר אלי בן־דויד, ולפני שנה
שמואל כהן, בנו של ח״כ חרות החיפאי
מאיר כהן.
הצירוף של אנשי ימין מיליטנטיים וטיפוסים מצד אחד,
כהנגבי וכץ
מפוקפקים כקראום וטייארו, הביא בשנ
דיסקוטק,
מועדון־סרטים והופעות. על
רקע זה, של חברת־נסיעות ומקורות הכ נסה
באוניברסיטה, היו כל השנים סיב-
סוכים, איומים בחשיפת פרשיות שחיתות,
הדחות, אך השיא היה בשנה שעברה.
והם זכו לכינוי איכסא בכתב־עת בשם
סטודנט.
גגיבות ושחיתויות
^ פרשה הראשונה קשורה ביושב י
ראש האגודה התל־אביבית, אלי
קראום, צעיר דתי גבה־קומה. הוא נעצר
לתקופות שונות, ולבסוף עד תום ההלי כים.
הוגש נגדו כתב־אישום חמור ביו תר.
הוא נאשם בלקיחת שוחד וסחיטה
באיומים מאלי האובן. הוא דרש ממנו
סכום של 2500 דולר תמורת תמיכה ב בחירתו
מחדש של האובן ליושב־ראש
מועצת המנהלים של מיפעל-השיכפול ב אוניברסיטה
ברמודאביב.
הוא נאשם בגניבה מהאגודה, בנוטלו
את כספי תעודות־־הסטודנט שאותן הנפי קה
האגודה, ובהוצאת משכורות פיקטיב יות
לעצמו ולמנהל־־החשבונות. הוא מוא שם
בזיוף חתימה של חבר במטרה ל הוציא
מהאגודה משכורת על שם החבר.
הוא לקח לעצמו כ־ 120 אלף שקל מקופת
מועדון בר־מ־נן השייך לאגודה.
סגן-יושב־ראש ההתאחדות הארצית,
חיים טייארו, מואשם שגנב כספים במים־
גרת תפהידו. הוא היה שותף לקראום
בגניבת כספים שהתקבלו מחברות הפקה,
תמורת זיכיון לנהל בזאר ביום הסטודנט.
כוחם של השניים היה כה רב, ש־האובן,
אחרי שהתייעץ והתייעץ והודיע
לבסוף למישטרה על הסחיטה, נעלם ל שבועות
ארוכים מפחד שמישהו ינסה
לפגוע בו פיסית. גם צעירים אחרים ב חרות
חששו.

קראום החדרתי הוא איש מוזר מאוד.
הצעיר, מתמחה במישפטים שנה אחרונה,
התגורר אצל אשד, מבוגרת בתל-אביב.
הוא סירב למסור את מיספרי טלפון ב־מישרד
עורך־הדין שבו עבד, או בביתו.

איסת״א -
איסת״א ליינס
ך• פרשה השנייה, פרשת איסת״א,
י * התפוצצה בנובמבר 1982 בסידרת
האשמות הדדיות בין פעילי סטודנטים
שונים. כל צד הוציא לעיתונות מיסמ־כים
המעידים שפרשת שחיתות מדהימה
— של הצד השני — תיחשף בעזרתו.
בדיקת החומר מעידה ששני הצדדים
רחוקים מלהיות נקיים.
ב־ 1978 נקלעה החברה, שהוכרה על־ידי
מישרד־התחבורה, לקשיים. שני צעי רים,
זוהר דבורין וליאור קון, פרשו מ־אימת׳׳א.
במקומם מונה למנהל קובי חי״
ננזון. כדי להיחלץ מהקשיים הוקמה וע־דת־בדיקה,
שהמליצה שחברה פרטית בשם
לייזר־שירותי תיירות בע״נז, תיתן סיוע
מיקצועי לאיסת״א. בעלי החברה לא היו
אלא דבורין, בנו של השופט חיים
דבורין, וקון. לשניהם עסקים פרטיים
נוספים. הפטרון לחתימת ההסכם, שהפך
את השניים ליועצים לשש שנים, היה
פיכה רייסר. השניים עשו עסקים טובים
כיועצים ששכרם הוא משכורת־בסיס פלוס
אחוזים. הם הגיעו בשנת 1981 לשכר
כולל של 30 מיליון לירות. השניים יוש בים
במישרדי איסת׳־א ומקבלים שם שי רותי
מישרד.
בשנת 1980 הציע חיננזץ להקים גוף
מישפטי שייצג את החברה כלפי חוץ.
הוקמה איסת״א ליינס, כשבראש הישי בה
המכרעת יושב דויד אלטמן מבר-
אילן. הנגבי וכץ, שישבו באותה ישיבה,
לא תמכו בהקמת החברה. החברה החדשה
מורכבת שווה בשווה מסטודנטים ואנשי-
מיקצוע, ובתוך זמן קצר היא לקחה לעצמה
את כל תפקידי איסת־־א• כך רוקנה ה חברה
של התאחדות־הסטודנטים מכל
תוכן. בעד העברת רכוש איסת׳׳א בארץ,
סניפיה בעולם וחשבונות-הבנק שלה, לא
קיבלה איסת׳׳א מאיסת״א ליינס דבר. בסו־עצת־המנהלים
של החברה החדשה הת־ברגו
דבורין וקון. למנכ״ל מונה חיננזון,
ליושב-ראש מועצת־המנהלים מונה אלם-
מן. באמצעות סעיף מוזר ביותר הפכו
אנשי חברת לייזר ליועצים לעד לאיסת״א
ליינס, משום שהם נבחרים על-ידי מועצת-
המנהלים, שבה יושבים בעלי חברת לייזר,
קון ודבוריו.
למבקר החברה החדשה מונה ראובן
שלום, עוזרו של שו״העל לענייני כלכלה
יעקב מרידור.
בעוד כץ כיושב־ראש ההתאחדות האר צית
ואיסת״א ליינס נאבקים על השליטה
באיסת״א, כונסה מועצת־המנהלים של
איסת״א לבחור יושב-ראש. בחודש מאי
1982 נבחר הנגבי, כשהוא מנצח על
חודו של קול — חמישה מול ארבעה —
את דובי ברגמן. הנהלת איסת״א ליינס
החליטה לבטל את מינויו של הנגבי ב טענו•
שהוא לא היה סטודנט מן המניין
באוניברסיטה העברית ביום שבו נבחר
לתפקידו.
המאבק בין שתי הקבוצות על השליטה
בחברה שבה מתגלגל כסף רב היה חשוב
להנגבי ולכץ. בכספים הרבים של החברה
אפשר לממן את מרבית פעולות התאחדות
הסטודנטים הארצית, ולהפכה למנוף לפעילות
פוליטית ימנית. מכיוון שאיסת״א
היא עמותה שלא למטרות רווחים, היה
נסיץ מצד השניים להפוך את איסת״א
לחברה בע״מ, נסיון שהוכשל על־ידי
איסת״א ליינס. לדברי אנשי אימת-א
ליינם, קיבל הנגבי בתחילת 1982 סכום
של חמשת אלפים דולר כהלוואה שנו עדה,
לדיברי הנגבי, לסייע לאלי קראום
להיבחר לתפקידו באגודה בתל־אביב. ית כן
שקראום נדהם מהשטרות הירוקים
של איסת״א והחליט שהוא צריו להתברג
לנצח בחברה.
כץ הכחיש שהוא הודח מתפקידו בהת־אחדות
בארצית. לעומתו טוען יו״ר ה אגודה
החיפאית, אבי בנימו, שהוא מתומ כי
איסת״א ליינס, שיש רוב לבחירתו
ליושב־ראש התאחדות הסטודנטים האר צית.
תמונת
המצב נכון להיום הוא: הנגבי
וכץ הם, למרבה הפלא, כמעט מחוץ ל מעגל
עיסקי הסטודנטים ! קראום וטייארו
מועמדים לדין. בחרות מניחים שעידן
הליכוד בקאמפוסים הסתיים.

(המשך מעמוד )9
הרמטב״ל עצמו, האלוף משה לוי —
התעורר הרושם כי תפקידו היחיד של
סגן הרמטכ׳׳ל הוא להיות בעמדת זינוק
נוחה לתפקיד הרמטכ״ל. על-פי עדות
עצמו, ילא מילא משה לוי שום תפקיד
של ממש במהלך קבלת ההחלטות. הוא
לא ידע על המתרחש, אלא רק זמן רב
אחרי שקרו הדברים. לעיתים הוא התל ווה
לרמטכ״ל, וגם אז לא אמר הרבה
ולא עשה דבר. יתכן שהתפקיד מיותר.

• גינו(! נמודעין:
האס הוא נבוק?
ך* בר ביום, החמישי, בלילה שבו
• התחיל הטבח, נשלח מהחפ״ק של
צה״ל בביירות אל אגף המודיעין מברק
שבו דובר על ״ 300 הרוגים, מחבלים
ואזרחים״ .דבר זה עולה הן מראית ש העניק
האלוף אמיר דרורי לעיתון אמ ריקאי
במה ימים אחרי הטבח, והן ממיב-
תב ׳תשובתו של מפקד האוגדה עמום
ירון לוולדה. עכשיו נראה כאילו קלט
גם הביון האמריקאי את המיברק הזה.
ככל הנראה, זהו אותו דיווח שסגן-
אלוף משה חברוני, ראש לישכתו של
ראש אמ״ן, טוען כי העביר אותו אל
עוזרו של שר־הביטחון אבי דודאי, באמ צעות
קצין ביחידה לביטחון לאומי. אך
האם בדק המודיעין את הדיווח הזה
כדי לאמת אותו? האם ניסה לבדוק אותו
עם אנשי המוסד, שנציגים שלהם היו
עם הפלאנגותז האם הוא ניסה לבדוק
זאת עם השב״ב,
האם הוא ניסה לבדוק
זאת עם מוסדות ביון זרים? האם
הועבר הדיווח הזה לידיעת המוסד? ה אם
היו ברשות המוסד דיווחים משלו?
קשה להשיב בוודאות על השאלות
האלה, שלא עלו בעדויות שנשמעו בדלתיים
פתוחות. אך ככל הנראה, לא
נבדק הדיווח שיצא מן החפ״ק בביירות
בצורה יסודית.

• תשומת במערכת:
שיחזווים זיופיס
ת המילחמה ניהלו למעשה שני
׳ * אגשים, שביניהם שוררת מערכת
מפותלת ומסובבת של איפה ישגה ד
חשדנות אינסופית — אריאל שרון ורפאל
איתן. כל אלה צפו בחריפות רבה
אחרי שהוחלט על הקמתה של ועדת-
החקירה. בין הרמטכ״ל, המטה הכללי
וקציניו ובין שר־הביטחון, עחריו ומיש-
רד־הביטחון התנהל מאבק אכזרי וער מומי.
בשני האגפים -נעשו ״שיחזורים״
שלעיתים היו תמוהים׳ ומן השלב השני
של החקירה עולה גם, בי הדברים הגיעו
עד לזיוף ביומדהמילחמה. שנמצא ביחידה
לביטחון לאומי.

• היחידה ׳רביסחזן
לאומי: נבילות משננת
ך די דרגת גב אירגוני יסי שרתו
• של האלוף אברהם (״אברשה״) טמיר,
ולמעשה מץ רמטכ״ל-על׳ הוקמה היחידה
לביטחון לאומי, שמשרתים בד. קציני
צה״ל, ומקומה במישרד־הביטחון.
מן העדויות שהושמעו לפני הוועדה
מתברר, כי במידה רבה ממלאת יחידה
זאת תפקידים דומים לאלה שממלא אגף
מיבצעים במטכ״ל. אותו סוג של דיור
חים, ובאותו דרג, זורמים אל שתי היחי דות
האלה, ומנופקים מהן כלפי מעלה
וכלפי מטה. הכפילות הזאת עשוייה לה יות
מסוכנת, ואיו לדעת אם לא היה
לה חלק במה שהתרחש במחנות־הפליטים
ליד ביירות. יתכן שבבל אחת משתי
היחידות האלה סברו כי תפקידה של
היחידה המקבילה הוא לטפל באירוע
במו זה שדווח עליו — ונשמעו עדויות
רבות על כך שהדיווחים על המתרחש ב מתנות
הגיעו אל שתי היחידות האלה.

שלמה פרנקל

כן־צידן ציט־רין

העולם הזר! 2570

ישעיהו הנביא

שמעתי שבאוניברסיטת תל־אביב עורכים רב־שיח
לכבוד הפרופסור ישעיהו ליבוביץ, עם הגיעו לגיל
.80 נסעתי לשם.
איחרתי ברבע שעה. ולא יכולתי להיכנס לאולם.
הוא היה גדוש עד אפס מקום, ובכניסה הצטופפו המוני
צעירים וצעירות. אי־אפשר היה אף להידחק פנימה בכוח.
ישבתי בחח׳ על המעקה, וחשבתי על הפרופסור.
בעיני, ליבוביץ הוא אחרון הנביאים. הוא עוזר לי
להבין את נביאי התנ״ך.
אינני מתכוון רק לכושרו לראות את הנולד. אחרי
1967 הרחיק ליבוביץ לכת מכולנו. אנחנו הטפנו לנסיגה הכבושים השטחים מן תמורת שלום. ליבוביץ
הטיף לנסיגה חד־צדדית,
בלי הסכם שלום. שאם לא
כן, כך ניבא, השטחים יש חיתו
אותנו ללא תקנה.
נבואה זו התקיימה כ לשונה.
כפי שניבא, הפכנו
״עם של מנהלי־עבודה ו אנשי
שין־בית.״ מעשינו
היומיומיים בשטחים הכבושים
משמשים עתה נושא
למישפט, שבו מתגלים פר טים
המעלים סומק בלחייו
של כל אדם הגון. כבר
התרגלנו לקרוא בעיתון ליכוכיץ ולראות בטלוויזיה דברים
גם בסיוטי-לילה לפני 15 שנה.
שלא חלמנועליהם
אך ליבוביץ אינו דומה לנביאים רק בראיית־הנולד
•ובכישרונו להביע רעיונות בכמה מילים נוקבות, שאי־אפשר
לשכחן( .״הדת היא הפילגש של המדינה החילו־נית״
.״שני הבאנדיטים, אמריקה ורוסיה, יכפו עלינו
המערבי הוא דיסקוטק דתי״,
את השלום״ .״הכותל
״ 11 חוליגאנים רצים אחרי כדור״ ,וכר).
הוא דומה לנביאים גם באופיו. הנביאים היו אנשים
בודדים, שעוררו שינאה על כל צעד ושעל. את ירמיהו
זרקו לבור של טיט, ואילו חי ליבוביץ בימים ההם היו
זורקים אותו לבור עמוק עוד יותר.
קשה לסבול נביאים. קשה לסבול אנשים צודקים.
קשה לסבול אנשים הטוענים שרק הם יודעים את האמת
— ובייחוד כשזה נכון.
קשה לתאר את עמוס הנביא כחבר במיפלגה, וגם
ליבוביץ לא החזיק מעולם מעמד בשום מיפלגה• במיפלגה
׳צריכים להתפשר עם קארייריסטים, להקשיב לכסילים,
לוותר על קוצו של יו״ד כדי ליצור קונסנזוס. ליבוביץ
לא יוותר על קוצו של יו״ד, אינו סובל כסילים ואינו
מוכן להתפשר עם איש.
אני אוהב אותו.

שרתי דך. ארצי
בטלוויזיה הציגו סרט הונגרי מצויין. צפיתי בו ב ניחותא,
ולפתע קפצתי. לא האמנתי למישמע אוזני.
הילדים ההונגריים בסרט, שעלילתו מתרחשת בתום
מילחמת־העולם, רקדו ושרו בין הרים ובין גבעות טסה
הרכבת.
לא היה מקום לשום ספק. את המילים לא הבינותי,
אך המנגינה היתד. זהה, וגם הריקוד במעגל היה בדיוק
כמו אצלנו.
כד איבדתי עוד אחד מנכסי-צאך ברזל של ילדותנו.
השיר העברי הזה, אחד השירים היותר מובהקים של
היישוב, גנוב מהונגריה.
הרגשתי מרומה.
ולא בפעם הראשונה.
אמנם, תמיד ידענו שהמנגינה של הימנוננו הלאומי
גנובה מיצירתו של פרידריך סמסאנה הצ׳כי, נוולדאזוה.
כלומר, גם סמטאנה וגם אימבר גנבו את המנגינה מאותו
מקור: שיר־עם מיזרח־אירופי.
בסדר. אמרו לנו שזהו ״עיבוד״ .וגם עמים אחרים
גנבו את ההימנונים הלאומיים שלהם איש מרעהו. מנ גינת
ההימנון הלאומי הנוכחי של בריטניה זהה להימנון
הרייך הגרמני השני. ההימנון הגרמני הנוכחי, שהיה
גם הימנון הרייך השלישי והרפובליקה של ויימאר (רק
המילים השתנו) היה קודם לכן ההימנון הלאומי של
הקיסרות האוסטרו־הונגרית, וכד. משמע, מותר לגנוב
הימנונים. הכל עושים זאת.
אבל כאשר הסתבר כי מנננינת השיר הפלמ״חי ה־מבוהק
של חיים חפר, הפינג׳אן, היא בעצם מנגינה אר־
6נית, זה היה די מרגיז.
באחד הימים ראיתי סרט שוודי, ומה אני שומע אם
לא את השיר ארץ מולדת, את ארץ נחמדת. מר קלר
המנוח, המורה להתעמלות בבית־הספר לבנים על־שם
אחד־העס ברחוב אחד-העם בתל-אביב, שבו למדתי מ כיתה
ה׳ עד כיתה ז׳ (שם סיימתי את חוק־לימודיי עד
היום) ,היה מצעיד אותנו לפי צלילי מנגינה זו.
אך הכי-הכי נרעשתי כאשר בא לארץ המנצח ה אוסטרי
הדגול ארתור פידלר. מארחיו רצו להעניק לו
אווירה ישראלית טיפוסית, ועל כן הביאו חבורה של
ילדים ששרו לו הבאנו שלום עליכם.
כך התברר כי השיר העברי המובהק הזה — הת גלמות
הרוח הישראלית — היה בראשית המאה שיר־

פירסומת אוסטרי לסיגריה שנשאה את השם המיזרחי
המפתה סלאם עליכום.
עכשיו אני מחכה לסרט מתוצרת פרו אשר יגלה
לי כי ירושלים של זהב הוא בעצם שיר אינדיאני עתיק
מתקופת האינקה.

חיוך ב בי ת־ קפה
ישבתי בקפה האהוב עלי בפאריס, לת פלור, במרכז
סנט-ז׳רמן. זהו קפה של חתיכים וחתיכות. ברוב שעות
היום והלילה שוקקים בו החיים, ויש מה לראות.
המתנתי לבואו של ידיד, שעימו עמדתי לקיים שיחה

פוליטית. ובינתיים השקפתי סביבי. צעירה שחרחורת,
שנראתה כבת ,25 הביטה בי. היא ישבה ליד אחד
השולחנות הסמוכים, וחייכה אלי חיוך מפתה.
חייכתי לעברה, והתחלתי לקרוא את העיתון. כעבור
כמה דקות הרמתי את מבטי, והיא שוב חייכה אלי.
זה היה מחמיא מאוד. האם מצאתי חן בעיניה?
בינתיים הגיע בעל־שיחי׳ ושקענו בשיחה. מדי פעם
העפתי מבט הצידה, אל השולחן ההוא, ובכל פעם
חייכה אלי.
לפתע קמה, ניגשה אל שולחני ואמרה, בעברית:
״אתה אורי אבנרי, נכון?״
צל צילה של אכזבה התגנב לליבי. אם היא יודעת
מי אני, משמע שלא נפלה בשבי קסמיו של אלמוני.
יש דברים בגו. הודיתי באשמה.
״שמי ריבקה מסן,״ אמרה .״אתה בוודאי לא זוכר
אותי. אבל העולם הזה כתב עלי לפני 21 שנים, כשהייתי
בת .17״
ערכתי חשבון מהיר בראשי, והסתבר לי שהיא בת
,38 אף שנראתה צעירה הרבה יותר.
לא זכרתי מה כתבנו, והיא ריעננה מייד את זיכרוני.
מה שנכתב עליה בעיתון בהחלט לא מצא חן בעיניה.
התכוננתי, באנחה פנימה׳ לשיחה בלתי־נעימה של
טרוניות, מן הסוג שכל עורר־עיתון מורגל להן. אבל
ריבקה לא שמרה טינה.
היא רק ביקשה ממני לח פש
את תצלומיה מאז ול שלחם

תוך כדי כך התחלתי
לחקור אותה על מעשיה
בצרפת, ועל עברה בארץ,
וכך זכיתי, במפתיע, להר צאה
מאלפת ביותר על
הבעיה העדתית.
ריבקה, כך סיפרה, הגי עה
לארץ ממארוקו במים־
גרת עליית־הנוער, כשהי-
תה כת .7היא ירדה מן
הארץ בגיל .21 היא שום-
רת טינה עמוקה למדינה,
מ מן 1964
לציונות, ובעיקר לממשלת
המערך. טינה הגובלת בשינאה.
קודם כל, מדוע לקחו אותה מהוריה ושלחו אותה
לארץ? ״שאלתי כעבור שנים את משה קול, ראש
עליית־הנוער, מדוע קרעו ילדים מהוריהם והביאו אותם
לישראל. הוא אמר שזה היה, לטובת המדינה׳ .איזה
מין תשובה פאשיסטית היא זאת? איך זה מתעללים
בילדים, לטובת המדינה׳? הרי זה כמו בקאמבודיה!״
בארץ היה מיון ,״כמו אצל הנאצים״ .שלחו את
הילדים לכל מיני מוסדות — חלקם למוסדות דתיים,
חלקם למוסדות חילוניים .״אבל אצל הנאצים היתה יעי לות.
אצלכם לא!״ ולראייה: אותה, שבאה מבית חילוני
בהחלט, שבו אכלו ועישנו ביום־הכיפורים, שלחו דווקא
למוסד דתי בבני־ברק. נראה ששנאה כל רגע ששהתה בו.

לימדו אותה לבוז למארוקאים׳ לכל דבר מארוקאי,
להורים שלד .,את ההורים הביאו מקאזאבלנקה רק כעבור
חמש שנים.
כל אדם יודע שכאשר באים לבקר אצלו ידידים,
שיש להם ילד, שואלים את הילד מה הוא אוהב לאכול.
נותנים לו מה שהוא אוהב. אבל כשהגיעה למוסד בבני-
ברק, ש־&׳ספ מהחניכים בו היו בני עדות־המיזרח, נתנו
להם רק אוכל אשכנזי, שהם לא היו רגילים בו. הם
שנאו את האוכל. אחד המחנכים׳ שהוא כיום דמות
ידועה במערכת־החינוך, התעלל כילדים. היא השמיעה
רמזים חמורים עוד יותר.
חברה שלה — דווקא אחת שבאה מבית דתי —
שלחו לקיבוץ. מישפחה אשכנזית טובה אימצה אותה
שם. היא גדלה כמו בתם. היא התחברה עם בן־המישפחה,
וכאשר גדלה רצו השניים להתחתן. אז התברר שזה
בהחלט־בהחלט בלתי־אפשרי .״איך אפשר?״ קראה האשד׳
הטובה, שאליה התייחסה עד אז כאל אם ,״הש תגעת?
הרי להורים שלך אין קולטורה!״ היא עזבה
בו במקום את הקיבוץ.
את המארוקאים שלחו לגטאות בדימונה, בקריית-
שמונה, בשדרות ומקומות רחוקים אחרים, כדי שלא
יראו אותם .״זה לא עשה בגין. זה עשה המערך!״
היו לה ארבע חברות טובות. שתיים מהן נישאו
לאשכנזים, ושתיים למארוקאים. הבעלים המארוקאים
הם משכילים, ומגדלים ילדים מחונכים. הבעלים האש כנזים
הם צברים שמנים ומגעילים. חזירים המגדלים
הזרזירים. כיום התענוג הכי גדול שלד׳ הוא לבוא מדי
פעם ארצה, לשכב על שפת־הים ולהגיד לשכניה שם, יודעים האשכנזים :״תראו איך הילדים שלכם לא
להתנהג ! מדוע הם לא יכולים להתנהג יפה, כמו
המארוקאים?״
אחרי שירדה מן הארץ, נישאה פעמיים (״לגויים !״)
והצליחה במיקצועה. היא גאה בהצלחתם של המארוקאים
בפאריס. הם תופסים שם עמדות־מפתח בכל שיטחי-
החיים, והגיעו להישגים אקדמיים רבים. מי׳ השיגו
המארוקאים בארץ?
הזיכרונות המרים ממש נשפכו מפיה, הצעתי לה
לכתוב על כך סידרה של מאמרים, ואני מקווה שתעשה
זאת. חוששני שמעטים אצלנו מבינים מד׳ קרה כאן
למארוקאים, ואיך הם רואים כיום את החוויות שלהם
מאז. הרבה דפוסי־התנהגות שלהם כיום, המדהימים
את האשכנזים, מוצאים את ההסבר שלהם בחוויות אלה.
ריבקה ממן היא אשה יפה, מטופחת היטב׳ אינטליגנ טית׳
בעלת כושר־ביטוי נדיר. היא גם אשה האוצרת
בליבה זעם גולמי עצום. היה נדמה לי שהיא מבטאת
את אשר רבים מרגישים, מבלי שתהיה להם היכולת
או ההעזה לבטא זאת כמוה.

מדינ ת־י שר אל ה שניה
לפני כמה חודשים ישבתי בחברה עליזה. כל הנוכחים
קיטרו בשימחה על המדינה, על מחדליה, על המצב
הפוליטי בה, על איכות־החיים, ועוד.
״אתם לא מבינים,״ התלוצצתי ,״הביקורת שלכם
אינה במקומה. ישראל היא, בסך הכל, מידגם ניסיוני.
**•]סז 1101 בלעז. זהו ניסוי מעבדתי להקים
מדינה יהודית. אתם לא יכולים לצפות שאחרי אלפיים
שנה נצליח להקים מדינה מתוקנת כבר בנסיון הראשון.
אחרי שהניסוי הזה יושלם, נשב ונפיק לקחים, ואז
נקים את מדינת־היהודים האמיתית.״
מישהו שאל מה הם, לדעתי, הלקחים העיקריים
של ניסוי זה.
״ברור לגמרי,״ אמרתי ,״הלקח הראשון הוא שהיהו דים
אינם יודעים להסתדר עם שכנים. את המדינה
השניה נקים על אי.״
השבוע קיבלתי כרטיס-
ברכה מאת צעירה, שהיתה
נוכחת באותה פגישה עלי זה.
המעטפה נשאה בול
של סמואה, מדינה המור כבת
כולה מאיים, לא הרחק
(כ־ 1000ק״מ) מאיי
פיג׳י.
,.אורי יקירי,״ כתבה,
״אם תחליט לממש את
תוכניתך להעביר את יש ראל
לאוקיינוס השקם ה דרומי,
לשם נסיון שני,
יתכן כי סמואדי המערבית
תתאים לך. המקום יפה
מאוד, התושבים המקומיים
מושכים מאוד, והאקלים
אינו לח יותר מאשר בתל
כול סמואה
אביב בקיץ. בעונת־הגש־מים
יש כמות אדירה של
גשם. זהו המקום היפה ביותר שראיתי באוקיינוס השקט.״
סמואה המערבית היא מדינה של שני איים. גודלה
כעשירית ישראל, ויש בה כ־ 150 אלף תושבים.
אגב, הכרטיס נשא ציור של יונת־השלום, וכתובת
באותיות קטנות :״זהו מוצר העשוי כולו מנייר ממוחזר.
הוא יוצר ספסולודנייר. שום עץ לא הושמד כדי לייצר
כרטיס זה.״

\ 7ם מ\57ו

הבורסה

מאת מאיר תדנוח־

גמלת: קריבינות הנאמנות
אני מקווה שהוויכוח שניהלתי שבוע
לפני ה ...הסתיים. עכשיו אין ספק, היתה
מפולת. ההתחלה היתה בירידות שערים
והסתיימה במפולת.
ביום החמישי אחרי עליות השערים
שהביאו לירידות השערים של יום הרא שון,
שאל אותי אחד מהחבר׳ה: נו, אתה
הרי אמרת כל הזמן שהחגיגה תימשך
ותראה מה שקרה, אז מה יש לד להגיד
עכשיו. אלף: ממתי אסור להגיד. בית:
אמת דיברתי ! מאז התחלת אוקטובר
כשהתחילו הדיבורים על מפולת קרובה,
אמרתי וחזרתי וכתבתי, מפולת לא תהיה.
מאז עברו יותר משלושה חודשים והחגי גה
בבורסה נמשכה. בתחילת ינואר כתב תי,
שמי שרוצה להיות בטוח שיקנה
מניות בנקאיות אמיתיות, אלה שיש מ אחוריהן
בנק, לא מכולת. גימל: אילו
הייתי כותב שב* 20 בינואר תהיה מפולת
והייתי צודק, לא היה כדאי לאנשי ה אוצר
להדליף את הכוונה להטיל הגבלות
על הקרנות. דלת: הסיבה החשובה ב יותר,
עדיין לא פגשתי את אליעזר פיש-
מן! אם אתם זוכרים, אני כבר מחפש
אותו כמה חודשים.

היא עניין רגיש וגם מכנים, הדליפו אנ שי
האוצר, או ליתר דיוק שר־האוצר,
את העניין לכתב של קול ישראל, ואחד
מראשי האוצר טרח גם להדליף את כוו נות
האוצר לכתב של מעריב. המעניין
הוא, שלא היה חדש בהדלפה, חוץ מע צם
העובדה שהעניין נדון בהנהלת ה אוצר,
דבר שהיה ידוע מכבר, ואפילו
הופיע בעמודי הפגים של מעריב כמה
ימים, לפגי יום הרביעי, היום שבו היתד.
ה״הדלפה״.

כיום החמישי כבוקר הופיעה
הידיעה עד כוונת האוצר להגכיל
את פעולת הקרנות כידיעה שלישית
או רביעית. כלומר: כעלת
חשיבות מישנית. כשהופיעו עי-
תוני-הערב, המופיעים אחרי השעה
ע כבוקר, התנוססה לאורף
כל רוחב העמוד של ״מעריב״ כותרת
ענק על 5ר שהאוצר יגביל

בשיחה טלפונית שקיימתי איתו
כשהתחלתי לחפשו. הוא ביקש
שאניח לו לשחק כשקט טניס כבוקר
ואני הצעתי לו שיתן למשקיעים
כ״רונית׳־ לישון כשקט.
מצטער, מה שקרה הוא, שהרבה
משקיעים הפסיקו לישון כשקט,
גם יוסי ריגר, שותפו לעסקים של
אליעזר פישסן, הפסיק.

יז״ר חת היצע יותר. אבל גם בידיעות יש חבד ה ש יודעים
לעבוד, והתחילה החגיגה הגדולה
של הדיווח מן הבורסה. ביום השלישי
הצטרף לדיווח בכותרות-ענק בעמוד רא שון
העיתון הסולידי ביותר במדינה, הארץ,
שחזר על המבצע של מעריב
ביום החמישי שעבר, כשפירסם שהאוצר
עומד לטפל במניות הבנקאיות.
יש לי שאלה: אם היטל שלום־הגליל
בשיעור של שני אחוזים, שהוטל ביוני
שנה שעברה על מכירת ניירות-ערך ב-
!בורסה, לא גרם למפולת, אז איך זה
שידיעה שהודלפו; על־ידי האוצר ושל מעשה
לא אמרה דבר, אלא, שבעתיד
הקרוב ואולי הרחוק יוגבלו קרגות-הנא-
מנות בקטע מסויים של פעילותן, גרמה
למפולת?

״קוד ׳שואל

נעיקבות..מעריב
אני מוכרח לחזור שוב לשבוע שלפני
המפולת. ואולי אפילו לשבוע הראשון
של ינואר. ה״כריסטמס״ וה״סילבסטר״

שר ארידור
הדלפה

את פעולת הקרנות. לא היה כאן
שום חידוש יוצא דופן, מלכד. או לי
העובדה שזה הופיע ככותרת. זה
הספיק. למי? ל״קול־ישראל״ :
אם ״מעריב״ יו צ א ככותרת כזו,
אין סיכה שהידיעה ששודרה לראשונה
כ״קול ישראל״ לא תעלה
כדרגה, ותשודר כראש מהדורת
החדשות.
פירסום עברו בשקט גם בבורסה. לא היה אירוע
מיוחד! עליות שערים כרגיל.
באותו שבוע הודיע ד״ר חת, ועל כך
כבר כתבתי, שקרגות־הנאמנות עושות
מעשים לא כשרים כשהן נותנות רווחים
של 309$,לחודש, פי כמה מעליית ה מדד,
ועניין זה טעון תיקח. את הרעיון
הזה ועוד כמה רעיונות בתחום פעולות
הבורסה אימץ לעצמו האוצר.
אבל מכיוון שהכל יודעים שהבורסה

לבנק ושואל באיזה מניות סולידיות
כדאי להשקיע? על פי רוב יאמרו לך,
תשקיע במניות של הבנק. זה בטוח
ויותר טוב מצמודים, מטבע חוץ! זה גם
נכון. בחודשים האחרונים השתנה הפיז-
מון. יש דבר שהוא יותר טוב ממניות-
הבנקים, יאמר ואמר היועץ לענייני הש קעות,
כדאי לקנות יחידות השתתפות של
קרנות־הנאמנות, ואנחנו, הבנק, מוכנים
לתת לך סוכריה — תוכל לקנות יחידות
של הקרנות במחיר מופחת.
עד כאן הכל בסדר? אולי. אבל ה יועצים
קיבלו הוראה נוספת מעניינת.
לייעץ ללקוחות להמיר את המניות הבנ קאיות,
הבטוחות, ביחידות השתתפות של
הקרנות, ובעיקר באלה שמתמחות במנ יות
ונותנות תשואות גבוהות. ואז, כעצת
היועצים, התחילו׳ רבים מבין ה״יתומים,
האלמנות, וסתם קשי־יום״ לקנות ״קר נות״
.חלק מהם עוד שם, אחרי שהפסידו
עשרים ולפעמים גם שלושים וגם שישים
אחוזים מכספם.

ואז התחיל המחול. בראש כל מהדורות
החדשות הופיעה הידיעה. יותר מזה. כדי
להגדיל ולהאדיר רושם, שורבבה בידיעה
על ההגבלות שיטיל האוצר על הקרנות,
ידיעה נוספת, שהבורסה החליטה כביכול
לא לפתוח את המיסחר היום. הידיעה
עצמה היתד. חסרת־שחר, לבד אולי מע צם
ההתייעצות הטלפונית של ראשי ה בורסה
שהחליטו על ״עסקים כרגיל״.
הוראות המכירה הראשונות הגיעו אל
סניפי-הבנקים כבר עם פתיחתם. הם גברו
לאחר הופעת מעריב, והפכו לשיטפון
אחרי כל מהדורת־חדשות של קול יש ראל.
התוצאה הבלתי-נמנעת היתה הת חלתה
של המפולת, ירידות שערים ביותר
מ־ 300 ניירוודערך, כשחלקם הגדול נרשם
שער ״מוכרים בלבד״ .עד כאן חלקם
של אמצעי-התיקשורת ביום הראשון של
המפולת.
עכשיו תשאלו, מה קרה למעריב ש הפך
לעיתון של בורסה. יש תשובה:
לא בגלל הבורסה. בגלל המתחרה, ידיעות
אחרונות. ואומנם, לפחות ביומיים
הראשונים היה הכיסוי של מעריב רחב

יש תשוכות: השדק היה כשל
למפולת, הוא חיפש עילה הסיכה
היתה קיימת, השערים הגבוהים
כרוב המניות וכעיקר החופשיות.
את ה״פוש״ התחיל האוצר, והמשיכו
״קול־ישראל׳ ו״מעריב״•
איש אינו חולק על כך שאמצעי־ה-
תיקשורת יצרו בהלה, אך השאלה למה
נבהלו המשקיעים. כי גם הם ידעו שצריך
לקרות משהו, מה שהיה חסר, הוא ה תאריך,
ואת זה סיפקו האוצר ואמצעי-
התיקשורת. אומרים שהדבר המהיר ביותר
הוא החשמל, המגיע מכל מקום לכל מקום
במהירות האור — 300 אלף קילומטרים
בשניה. אני רשאי לבשר לכם, שהמהירות
שבה פשטה הבהלה על נפילת הבורסה
עולה על מהירות האור! והראיה —
הבורסה נפלה.

סל מ׳ נאמנות
הקונות?
אתם תרשו לי להקדיש כמה דברי
חוכמה על קרנות־הנאמנות. הרעיון של
הקרנות הוא פשוט: למה לך המשקיע
הקטן לשבור את הראש? אנחנו נעשה
את זה טוב ממך. ניקח ממך ומחבריו
כסף, ואת כל הכסף שלקחנו נשקיע
בניירות־ערך בבורסה. אנחנו מומחים ל עניין
והכסף בטוח. בדרך-כלל גם הרווח
הצפוי. עובדה, עשינו זאת בעבר, אין
שום סיבה שלא נעשה את זה גם בעתיד
ובהצלחה גדולה עוד יותר.
אני מקווה שהרעיון מובן. על כל
פנים, יועצי-ההשקעות בכמה בנקים שוכ נעו.
ולענייננו זה חשוב. אם אתה בא

אז טל סי נאמנות הקרנות? אני
מציע לאליעזר שילוני, חיו״ר החדש
של הרשות לניירות ערד
לבדוק את העניין. זה חשוב. אני
יודע שיש לו עכשיו הרכה עבודה,
אכל כשביל זה מינו אותו.

ראו תלו חנסך
של..רונית״?
איש לא יוכל לטעון, שלא עשיתי
שרותים טובים לקבוצת ריגר-פישמן.
הייתי הראשון ואולי בין הראשונים ש יעמדו
על טיבה של, קבוצה זו. ואני
עשיתי עליה ״דוקטורט״ כמו שאמר אחד
מעמיתיי. אני עוקב אחריהם והם אפילו
יודעים משהו עליי. כמוכם ראיתי איך
״הכניסו להם״ והורידו את כל המניות
המטופחות שלהם ב־ 60 אחוז ויותר. הכ ניסו
להם עד העצם ואחר כך עשו עוד
סיבוב עם המברג, כדי להיות בטוחים
שלא יקומו יותר.

מי שספר את כללי המישחק
שהיו: הוגים כמשך שנים ככור-
סה, ו״גרם״ לתשואות של 3070
כחודש כקרן שלו, ולתשואות של
פי 30ו 50-כמניות המטופחות
שלו, לא יכול לכוא כטענות אל
יריכיו.
וזו אולי הסיבה בגללה הפסידו בעלי
יחידות בקרן רונית ( 609$אחוז ויותר
מכספם, הבנקים דאגו לקרן רונית, ומתוך
״דאגה יתרה״ הכניסו היצעים אדירים,
גם כשלא היתד, להם סחורה, וגם כשלא
היה כדאי למכור. איך אומר החכם התורן
של הבורסה: כדור הארץ הוא עגול!
יום אחד הבנקים מנשקים, ולמחרת ריגר־פישמן
מנשקים — אבל מה? יותר חזק.
עכשיו יש לי שאלה. אם לפי מה שסי פרו
לי היו בקרן רונית המץ מניות בנ קאיות
וכבדות אחרות, אולי מחצית מ נכסי
הקרן, אז איך זה שהקת ירדה
כל-כך הרבה? איך זה שאחרי הירידות
של היומיים הראשונים של המפולת לא
היו מספיק אמצעים להגן על הקרן ד
למנוע ירידה של 469$,ביום אחד? ולזה
נצרף עוד שאלה. בשביל מה היו צריכים
ריגר ופישמן למכור מנכסיהם הפרטיים
כדי לכסות את הפדיונות?

להערכת יודעי דכר היו, לפחות
תיאורטית, די נכסים בקרן ״רונית״
שיכלו להגן עליה ולא חייכו
ירידות תלולות כאלה. הציעו לי
כמה תשוכות לשאלות אלה. אכל
אני רוצה תשובה מוסמכת מכע־לי
העניץ, יוסי ריגר ואליעזר
פישמן.
בינתיים אני רק שואל את השאלות
הנכונות, אני מקווה לקבל את התשובות.

קולנוע

ג>קמת

ו אי ד ה
׳איד ה 3 3ד. ז?מר 3 3 .ה

המסך הקג\ו

הצרמתיזו
למהפפה זזבולנית?

לפני כשנה וחצי, בפסטיבל הסרטים
של קאן, הזמין הבימאי הפולני, אנדז׳י
ואידה, את חבריו למיקצוע לשוב ולע-
,,בור בפולין, כי ״פני הדברים השתנו
שם, ואין עוד סיבה לגלות בשדות
זרים.״ בימים אלה, כאשר סירטו החדש,
דאנטון, עולה על בדי אירופה, מצלצל
ואידה קצת אחרת .״יש עוד דברים
רבים כל־כך שאני צריך לעשות,״ הוא
אומר .״הזמן מתקצר, אנו קרבים למיל-
חמה. אני מכיר כבר את ההרגשה ה זאת•
עבודתי היא דרכי שלי לברוח
מפגי המציאות.״
דברים אלה הוא אומר כדי להסביר
את בולמוס הסרטים שכאילו אחז בו
ואת העובדה שפני הדברים בפולין לא
השתנו. עוד בטרם סיים את דאנטון,
התחיל בהכנות לסרט חדש בשם אהבה
בגרמניה לפי רולף הוכהוט! הוא מתכנן
כבר מזי! זמן רב לצלם את המצב האנושי
של אנדרה מאלרו, ומדבר על
גירסה חדשה לרומן של דוסטוייבסקי האידיוט,
שאותה הוא רוצה לצלם ביפאן
_ (קורוסאווה עשה זאת לפני שנים) .כל

פולטרגייסט (בן־יהודה, תל־אביב,ארצות־הברית)
— ילדים
קטנים מאמינים שבתוך מקלט
רדיו יושבים גמדים ומדברים אליהם. עד עתה לא הוכיח
איש שאין הדבר כך. טטיבן ספילברג מאמין שגם בתוך
מקלט הטלוויזיה יושבות רוחות ומדברות אל הילדים,
כי מי אם לא הילדים מוכנים להקשיב לרוחות ז
לכן גיבורת סרטו החדש של ילד־הפלא היהודי ספילברג
(שהפיק אותו ומזג את רעיונותיו הישר לגרונו של טום
חופר שביים) היא ילדה, קארול־אן. חמודה כמו פיה
טובה, היא משמשת כצינור קישור בין המבוגרים, והרוחות
המקימות רעש אדיר אבל עד שאינן חוטפות אותה, איש
אינו שם אליהם לב ברצינות.
אלא שלא כאי־טי, חמיפלץ החמוד שבא מן תחלל
החיצון ומביא ישועה לחברו האדם בכל חטוב המגולם
בו, הרוחות של פולטרגייסט (פירוש המילה הוא רוח
רועשת) הן נשמות מן העבר. תירצו — אלה נשמות שנעשה
להן עוול: על ראשיהם המיסכנים בנו בריכת שחייהן
תירצו — זח המצפון האנושי הזועק לצדק אחרי שקבלן
רודף־בצע הפך בית־קברות לעוד שטח לבנייה. תירצו —
זה הדמיון הפרוע של האדם שהחיים המודרניים באו
לעקרו וטגרו אותו בתוך מסך קטן ומיסכן שעיני האדם
צופות בו בטימטום גדול כל־כך, עד שאינן מרגישות אפילו
שהתוכניות נגמרו.
ההורים של קארול-אן נרדמים תמיד לפני תום המיש-
דרים, וכך קורה שקארול־אן מצליחה לקיים מגע עם

הרוחות דווקא דרך מטך טלוויזיה ריק, אשר למעשה
אינו ריק כלל ועיקר.
ובכלל, פולטרגייסט הוא מישחק של רמזים ועקיצות
(פארודיה מוצלחת על יחידת־מחקר אוניברסיטאית הבאה
לחקור את תופעות העל־טבעי ועל דמות מגרשת־השדים,
שבלעדיה אין למדענים הדגולים ישועה) ואף אם נדמה
לפעמים כי טפילברג פשוט ניצל להפקה את שיירי הרעיונות
והתפאורה מאי״טי ונראה כאילו צילמו את הסרט
בצדה השני של אותה שכונה עצמה, זוהי הנאה צרופה
לצפות במיפלצות הנוראות, ברוחות המהפכניות ובעצמים
ההפכפכים, לפחד נורא, ולחייך כשמדליקים את האור.

פ ס טי ב לי ם
קאהיר לא הזמינה
זבולון המר לא הרגיש בו, ובוודאי גם
לא אריק שרון, אבל בקאהיר התקיים
׳פסטיבל סרטים מכובד ביותר, שישראל
לא הוזמנה להשתתף בו. מאחר שהש־תלבות
ישראל במרחב כל־כך מוצלחת,
לא הוזמנו אפילו עיתונאים ישראלים
לסקר פסטיבל זה (מה שכן נעשה לפני
ארבע שנים, כשעורכת מדור זה נכחה
ואף סיקרה את הפסטיבל).
מה שהיה בקאהיר הוא פסטיבל ש הכיל
95 סרטים מ־ 28 מדינות, שהתחיל
ב 30-בנובמבר והסתיים ב 15-בדצמבר,
ונערך בשישה בתי-קולנוע בעיר. הפס טיבל
לא היה תחרותי ולא נערך בחסות
רישמית של פ־י-א, אירגון־הגג של הפס־

ז׳רר דפרדייה בתפקיד דאנטון כבירטו של ואידה
לו ואלנסה — היקוות העם הפולני

התוכניות האיד, מכוונות מחוץ לפולין,
על-ידי בימאי שטען תמיד כי הוא זקוק
לקרקע מולדתו כדי ליצור. עצוב.
ד אנ ט דן זאלנסחז להבדיל מפולנים
גולים אחרים, במו רומן פולנסקי, ואידה
היד, ונשאר אזרח פולין. אפילו הצרות
שעשו לו בזמן המהפך של יארוזלסקי,
לא שינו את עמדתו. הוא תושב ורשה,
ובתור שכזה הוא דואג שדרכו חזרה לא
תיחסם. כך, למשל, הוא נוקם במישנה
זהירות כאשר מדברים איתו על סירטו
החדש, שכבר הספיק לזכות בפרס היוק רתי
של הקולנוע הצרפתי, על שם ה כימאי
והמבקר לואי דלוק.
העימות המפורסם בין דאנטון ורוב-
ספייר, אחת מהתנגשויות השיא של ה־מהפיכה
הצרפתית, הוא נושא שאינו
יכול שלא לקזמין השלכות מודרניות.
מצד אחד, דאנטון, המנהיג המדבר על
מהפיכה אנושית ונאורה! מצד שני רוב־ספייר
הקנאי, הרודן הקשוח והבלתי־מתפשר.
דאנטון הובס, אבל כל מי ש למד
היסטוריה יודע, שרובספייר הלך
בעיקבותיו, כדי לנסות את פלאי המ צאתו
של הדוקטור גיוטן — הגיליוטינה.
ההשוואה מתבקשת מאליה: דאנטון
הוא לך ואלנסה, רובספייר הוא יארד
ויי זלסקי. האמנם ז ״אין קשר בין סרט
זה למסות הקולנועיות הפוליטיות שע שיתי
בשנים האחרונות,״ ממהר ואידה
העולם תזה 2370

להכריז .״אני פשוט מאוהב במחזה של
סטאניסלאווה פז׳יבישבסקה על דאנטון,
ביימתי, אותו ארבע פעמים בשבע השנים
האחרונות על בימות פולין, והרגשתי ש צריך
להביאו לכל הצופים באירופה.״
אבל כאשר ממשיכים לחקור אותו, שוב
נשמעת הנימה הפוליטית האקטואלית.
״בשנת 1794 עברה ר,מהפיכה הצרפתית
משבר. דאנטון רצה לעצור מעט, כדי
שאפשר יהיה לנשום, להעריך את ההי שגים
ולקבוע עובדות. רובספייר העריך
שהעם הוא זה שהצית את המהפיכה ועליו
להמשיך בה עד לניצחון המוחלט.״
על כך אפשר להוסיף ציטטות מן ה סרט.
למשל, דאנטון המדבר אל שופטיו:
״אחת השגיאות שלי, היתד, הרצון לה יות
פופולארי ...בטעות סברתי שאני
מסוגל לעצור את תנופת ד,מהפיכה ...יש
מי שקנאי כל־כך לעקרונות המהפיכה,
שהוא שוכח את ר,מר,פיכה עצמה. ואז,
מתוך חשש שמא יחזרו הרודנים הקודמים
לשלוט, הם הופכים בעצמם לרו-
דנים.״ האם זה לא נשמע נכון לעכשיו,
לימים אלה?
הקומוניסטים מרוצים. שלא כב־סרטיו
הקודמים, מתרשמת הביקורת ה צרפתית
מן השימוש המאופק בטכניקה
הקולנועית. אין תרגילי מצלמה, זוויות
מעוותות ושאר סימני ההיכר של סיגנון
ואידה .״לא טוב שהמצלמה תאמץ לעצ

את ההתרגשות של האירועים שהיא
מצלמת,״ הוא אומר .״סמכתי על איכות
התסריט של ז׳אן־קלוד קריאר (שותפו
של בונואל בכל סרטיו האחרונים) ,ב־כישרונו
העצום של ז׳ראר דפארדייה
(המגלם את דאנטון) ועל מעלותיו של
המחזה המקורי.״ בצרפת התקבל הסרט
כאירוע, למרות שהצרפתים אינם אוהבים
לראות זרים עוסקים באנדרטות הלאו מיות
שלהם. אבל, כמו שאומר ואידה:
״ר,מהפיכה הצרפתית אינה שייכת לצר פתים
בלבד. היא שייכת לעולם כולו.״
מי שלא שבע נחת מן הסרט, זו דווקא
ממשלת צרפת, שאיערה הלוואה כבדה
מאוד להפקתו. הם לא ראו בסרט משל
של המתרחש בפולין, אלא דיוקן של
מה שקורה בבית. דאנטון ניראה להם
כסמל הפשרנות הסוציאליסטית שהם עצ מם
מייצגים, ומרחץ הדמים שבסוף ה סרט
הוא רמז ברור לכישלונם, ואולי
מה שצפוי להם מצד השותפים הקיצו ניים
יותר שלהם, הקומוניסטים. אבן, ה שמועה
אומרת שמכל שרי הממשלה, ש לפניהם
נערכה הצגה חגיגית, רק רוברט
בדנטר הקומוניסט יצא שבע רצון. ל עומת
זאת, פירסם מישל פוניאטובסקי,
שר־הפנים של ז׳יסקאר בממשלה הקו דמת,
מאמר בשם: תודו /מר ואידה.
על מה תודה? על שהוא מזהיר את ה צרפתים
מן הצפוי להם.

בימאי אנדז׳י ואידה
אזרח פולין
טיבלים הבינלאומיים
חוקיהם אוסר הקרנות
סרטים בבתי-הקולנוע
צנזורה על הסרטים
לא מקיימת.

בעולם, שאחד מ־מיסחריות
של ה וחוק
אחר אוסר
— מה שקאהיר

הישג ישראלי נוסף. בין הישגי
משרד־החוץ הישראלי היו, לבד מן ה עובדה
שישראלים לא הוזמנו, דבר נ ד
סף: מאז קמפ דייוויד הגיעו למצריים
בפעם הראשונה נציגים מתוניסיה (עם
שלושה סרטים) ,לבנון, סודאן וסעודיה,
כולן עם סרטים של הבולטים בבימאי
העולם הערבי היום, עבד־אל לאטיף בן
עמיר מאחמוד בן מאחמוד, עבד־אל הא־פיד
בוסאידה, עבד־אל מוחסיין וג׳אד
אל־לאגאבארה.
כמו כן הוצגו שם הסרטים שהפיקה
ואנסה רדגרייב הפלסטיני ופלסטין הכבד
שה. הפסטיבל נערך בחסות מישרד־ה-
תרבות, מרכז הסרט, ובתמיכה כספית
ממשלתית מלאה.

הק שר המארוקא
(המשך מעמוד ) 12
וטסנו במטוס מארוקאי פעל לארץ זו, עם חניית־ביניים במקנאס. בטיסה זו הרשינו
לעצמנו, בפעם הראשונה, לדבר כמה מילים בעברית.
בפאריס רשם סרטאווי בבתב־ידו מסר לכנס של המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני, שנשא את התאריך 1בינואר , 1981 ושהסתיים במלים :״קרוב יותר
מכפי שמאמינים אויבינו, יקום וישרור השלום בין מדינת־ישראל והמדינה הפלס טינית.״
איש מי הנוכחים באותו כנס לא יכול היה לנחש על מה מבוססת אופטימיות
זו. שפתינו היו חתומות גם כלפי שותפינו הקרובים ביותר. כעבור חודש, ערב פרידתי
מן הכנסת נאמתי בה על המשמעות של ועידת טאיף בסעודיה, שבה מילא חסן המלך
הפקיד מרכזי — וגם אז לא יכולתי אף לרמוז על מקורות המידע, שהיה לאין
שיעור מוסמך יותר מן המידע המגוחך שהיה בידי יצחק שמיר.
בכל הדרך ׳במטוס מקאזאבלנקה לפאריס, כאשר התבוננתי בנוסעים (במטוס זה
לא היתד. מחלקה ראשונה) חשבתי על הנושא שהעסיק אותי למן הרגע הראשון
במארוקו: איך זה הצליח המישטר בישראל להוריד את המארוקאים אל תחתית
המדרגה.

התרשמתי שהעם המארוקאי משתווה עם המתקדמות שבארצות
הערביות. יש בו אינטליגנציה מפוארת, המעורה במידה כמעט שווה
בתרבות הצרפתית ובתרבות הערבית העתיקה. יש כה מסורת מפוארת
של אלפי שנים, וביניהן תקופות שבהן היתה מארוקו מעצמה
עולמית. זהו עם גא בעברו ובתרבותו, עם זקוף־קומה• יהודי מארוקו
הם חלק מן העם הזה• איך זה נשברה גאוותם בארץ, עד כי רבים
מהם למדו לבוז לתרבותם ולעבדם?

הבטחה מל כו תי ת
חת הנקודות שסוכמו בין הפלו ובינינו היתד. כי בתאריך מתאים, שייקבע
י על־ידי המלך, נוזמן שוב, כמישלחת רישמית, וכי פגישה זו תתפרסם ברבים.
בדצמבי• 1982 נסע המלך לארצות־הברית, בראש מישלחת מטעם הליגה הערבית,
שמטרתה היתד. להסביר לנשיא רונלד רגן את משמעות ההחלטות שהתקבלו בוועידת-
הפיסגה הערבית בפאם שבמארוקו. החלטות אלה קרובות למצע המועצה הישראלית:
הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, שלום, הבטחת קיומן של כל המדינות
במרחב — כשהכוונה היא לישראל. במישלחת נכלל גם נציג בכיר של אש״ף, ח׳אלד
אל־חסן, שלא השתתף בפגישות הרשמיות עם האמריקאים.

מ־בצע ..מבודח 83״
(המשך מעמוד )7
במילים אחרות: בבורסה של תל־אביב
נוצר צירוף־מיקרים מיוחד במינו. ה אוצר
היה מעוניין בירידת שערי־המג־יות,
מסיבה שעוד תוסבר. בדרך־כלל
זה רחוק מלהספיק. הבנקים יכולים לח סום
את מגמות מישרד־האוצר, והם כבר
עשו זאת לא פעם בעבר. כבר נשמעו
לא פעם בעבר הצהרות של שר־האוצר
והדלפות ממישרד־האוצר, שהיו יכולות
להיות בעלות משמעות חמורה לבורסה,
אך השערים לא ירדו, משום שהעיתוי
לא התאים לבנקים.
כל אחד משני הבנקים הגדולים —
בנק לאומי ובנק הפועלים — חשש ש הבנק
השני יקדים אותו בהפעלת ״תרגיל
האפס״ — וכך ייגבר עליו במאזן השנתי.
גם הבנקים האחרים לא רצו להיפגע.

שיתוו נעוו ה
עם האוצר
יארק עניין המאזן הטריד את מנו ״
חתם של הבנקים הגדולים. הדאיגה
אותם מאוד העובדה שחלקים גדלים ו הולכים
משוק־המניות התחילו להתחמק
משליטתם המוחלטת (ראה מיסגרת) .כבר

המלך זכר אותנו, ועיצאם אל־סרטאווי עזר לו לזכור. הוזמנו שוב
באופן בהול. המסר: מלך מארוקו ישמח לקבל את פני שלושתנו
בוושינגטון או בניו־יורק.
בנמל־התעופה של ניו־יורק התקבלנו על-ידי שליחו של המלך, והיינו אורחיו
במשך כל ימי שהותנו. אני מאחל לכל יהודי להיהנות מהכנסת־האורחים של מלך
מארוקו במקום כלשהו בעולם.
המלך נפגש עם רגן, נאם בעצרת האומות־המאוחדות — היה זה נאום מרשים
בשפה הערבית, שננאם בלי הכנה, ובלי קריאה מן הנייר — ומשם הגיע ישר לפגישה
עימנו, שהתקיימה בווילה של ראש מישלחת מארוקו באו״ם, בברונכסוויל, פרבר של
מיוחסים ליד ניריורק. המקום דמה זמנית למחנה ערבי — לכבוד ביקור המלך הוקם
אוהל מיזרחי ציבעוני גדול והובאו קאראוואנים.
כשבאנו, עדיין לא חזר המלך מן האו״ם. חיכינו לו בקאראוואן של אנשי-
הביטחון. בחוץ המתין צבא של צלמי־טלוויזיה ועיתונאים. איש מהם לא העלה על
דעתו כי שלושת האנשים שחלפו על פניהם הם ישראלים.
אחרי זמן־מה נקראנו פנימה. המלך קיבל את פנינו בחליפה אפורה. גם שלושתנו
יבשנו, הפעם, חליפות פורמליות. ענדנו, כמובן, את סמל המועצה — דגליהן השלובים
של ישראל ופלסטין. הוא עמד ליד הדלת, לחץ את ידינו בחמימות והכנים אותנו
לחדר, שבמרכזו עמד שולחן ועליו ערימד. ענקית של ממתקים מארוקאיים.
המלך היה בחברת יועציו, אחמד אל־גדרה ובוסיטה. ידידנו בן־סודה איחר מעט.
משרת נכנס פנימה, הגיש למלך פתק שבו ביקש אישור להיכנס — וחסן קרא לו.
בהיכנסו, נישק את ידו של המלך.
שעה קלה אחרי כניסתנו, נכנס לאולם צבא של עיתונאים וצלמים. המלך הורד.
להשאיר במקום רק את נציגי כלי־התיקשורת המארוקאיים. צולמנו על־ידי צלמי
עיתונות וטלוויזיה.
הפעם דיבר המלך צרפתית, אך עבר מדי פעם לאנגלית, כאשר נוכח לדעת כי
אנו מתקשים להבינו. הוא גילה שוב שליטה מוחלטת בחומר. הוא ידע היטב מה
מתרחש בישראל.
לגבי פירסום הפגישה ביקש שנשאיר בידיו את ההחלטה מתי לפרסם את הפגישה,
״דרושה אסטראטגיה למען השלום,״ אמר .״צריכים לשמור על התחמושת.״ כלומר:
זה עתה נאם נאום חשוב בזכות השלום, ואת צעדו הבא כדאי לדחות לכמה ימים.
ניחשנו שהיתר. גם סיבה אחרת לדחיית הפירסום. המלך בא לארצות־הברית
בראש מישלחת מטעם הליגה, שכללה גם את שר־החוץ הסורי. לא היה זה מן הטאקט
הדיפלומטי לעשות במיסגרת זו מעשה, שהסורים יכלו לראות בו התגרות רבה.
״סימכו עליי,״ אמר ,״אני מבטיח, ואני אקיים.״

__המלך עמד כהבטחתו. השכדע, כשיחה עם עיתונאים צרפתיים,
! יודיע פומכית ולפירסום כי נפגש פעמיים -עם ״שלושת הישראלים
שנפגשו עם יאסר ערפאת״ .הוא גם הזכיר כי הפגישה הראשונה
נערכה בסארוקו כדצמכר ,1980 והשניה כנידיורק לפני חודשיים.

שרון והטבח
^ מלך היה כקיא מאוד בדיוני ועדת־החקירה לעניין טבח הפלסטינים בביירות.
* הוא תפס, למשל, כי אסור לאריאל שרון לריב עם ראשי הצבא. הוא התרשם
כי עדותו של שרון בוועדה היתה נגד הצבא, וכי זה מסכן את מעמדו. הוא התעניין
בתוצאות הצפויות של החקירה והשלכותיה לגבי קיום הממשלה הנוכחית ושינויים
אפשריים.

וכעיקר: כיצד יכול העולם הערכי לעזור למחנה־־השלום הישראלי,
שהפגנותיו בימי המילחמה ואחרי שאתילא עשו רושם ככיר על כולם.
הנושא של יהודי מארוקו תפס גם בפגישה זו מקום מרכזי. דיברנו על אהרון
אבו״חצירא (המלך הכיר היטב את מישפחתו) ,על תמ״י, על המארוקאים הצעירים
שהחלו מבינים את הקשר בין השלום ובין מצבם בחברה הישראלית, ועוד.
הרבינו לדבר על הצעדים הבאים הדרושים לקידום השלום — אך על כד איני
יכול לדווח, כמובן, בלי הסכמת המלך.
כאשר סיימנו — הפגישה ארכה גם הפעם כשעתיים — ליווה אותנו המלך עד
לדלת.
״יבוא היום והכל יבינו אצלכם כי פעולתכם למען מדינתכם חשובה יותר מכל
פעולה אחרת,״ אמר ברצינות מודגשת.
לחצנו ידיים תוך קידה קלה.

הפגישות האלה מילאו, כך אני משער, תפקיד מסויים בהכשרת
הקרקע לפגישתנו עם יאמר ערפאת. תמיכתם המוכטחת שד כמה
מראשי סדינות־ערכ כקו שד ערפאת וכיחסיו עם מחנה־השלום הישראלי
הציוני היא מרכיב חשוב כניצחון מדיניותו כקרב העם הפדסטיני.
עתה הודיע המלך כי הוא מעמיד את עצמו ואת ארצו לרשות כל פגישה בין
ישראלים ופלסטינים. אשר יוסכם עליה ביניהם. היתד. זאת מחווה נוספת של מנהיג,
המסור בלב!ובנפ ש לעניין השלום -אף שלו עצמו אין כל רווח מכך.

^ כמה ה ^ יש כיום כעולם, המוכנים לעשות מעשה אידיאליסטי,

נות-נאמנות. הקבוצה הידועה כקבוצת רי־גר־פישמן
היתד. רק אחת מהן — הגדולה
והתוקפנית שבכולן. אט־אט הצליחו יוסי
ריגר ואליעזר פישמן לכבוש לעצמם נתח
גדל והולך של השוק, והבנקים כבר לא
הרגישו בטוחים כמו בעבר. אך ריגר
ופישמן, כאמור, לא היו היחידים בשטח.
הבנקים פשוט התחיל לאבד את השליטה
שהם הורגלו לה.
המפולת של ינואר 83׳ טיאטאה —
פשוטו כמשמעו — את הגופים האלה,
מתחריהם של הבנקים הגדולים. כאשר
אמר מי שאמר שצריך לבדוק מי הרוויח
מן המפולת — הוא התכוון, כנראה,
גם לכך.

האמצעי: וק וא
מס ריזוחי־הו!
^ ין המקים הגדולים ובין מישרד-
״ האוצר היה שיתוף־פעולה כמעט מלא.
גרם לכך אינטרס משותף של שני הגו רמים.
כבר בהתחלת חודש נובמבר הת פרסמו
בעיתונות ידיעות על כך שמישרד־האוצר
מודאג מן המגמה של העלייה
המהירה בשערים בבורסה, בגלל שמועד
פרעונן של תוכניות-חיסכון רבות מגיע
בחודש פברואר. החוסכים לא ימשיכו
להשקיע את כספם בתוכניות־החיסכון אם
הם יחשבו שהם יכולים להרוויח בקלות
בבורסה הגואה.
לכאורה, יכול היה מישרד־האוצר לה ביא
לירידת שערים לא על־ידי הדלפות
והודעות על שינויים הצפויים בחוקים
הנוגעים לקרנות נאמנות, אלא בצעד
פשוט, שהיה גם מזרים לקופת האוצר
כסף רב: על-ידי הטלת מם ריווחי הון
על המשקיעים בבורסה. אך מישרד־האוצר
לא העלה על דעתו לפגוע דוקא
בבעלי־בריתו, הבנקים הגדולים. הבנקים
האלה הם גם המרוויחנים הגדולים של
הבורסה, והמס הזד, היה פוגע בהם יותר

מאשר באחרים.

^ ההכנה: וי מו
1 1דעות הקהו
יועץ פלסנר
שיתוף פעולה
באוקטובר של שנת 1982 התפרסמה ה עובדה
שחלקן של מניות הבנקים מכלל
שוק־המניות ירד ב־0׳ 239 בתוך עשרה
חודשים.
משמעות הדבר היתה, שחלקן של מנ יות
הבנקים בשוק היה קצת פחות מ-
0ץ< .51 המגמה הזאת התגברה והלכה ב קצב
מואץ לקראת סוף השנה, ובתחי לתה
של השנה האזרחית החדשה, ויש
המעריכים כי חלקן של מניות הבנקים
בכלל השוק התקרב במידה מדאיגה מאוד
ל-־< 40<7בלבד!
מכיוון שהמניות שלהם עצמם — ה מצויות
בידיהם בשפע — הן מכשיר
השליטה העיקרי של הבנקים בשוק, הם
היו מודאגים ביותר.
הם גם לא הסתירו, לעיתים, את הדאגה
הזאת. כך, למשל, אמר אלי כהן, יו״ר
ההנהלה המצומצמת של בנק־דיסקונט
כבר בחודש נובמבר של שנת , 1982 כי
״יותר ויותר מורגשות המיסלקות הפר טיות
של הגופים הפינאנסיים הגדולים,
הפועלים במקביל למערכת הבנקאות.״
ארנסט יפת, המנכ״ל המודאג לא פחות
של בנק לאומי, הציע כי יוקמו שתי
בורסות, כך שלפחות באחת מהן תישמר
השליטה המוחלטת של הבנקים. יו״ר
ההנהלה של בנק הפועלים, גיורא (״ג׳ר
רי״) גזית ערך סידרת פגישות עם שר-
האוצר, יורם ארידור, וקשה להימנע מהמחשבה
שדובר בפגישות האלה על ה מתרחש
בבורסה התל-אביבית.

המשימה: לסלק
מתחרים
^ מי ס ל קו ת הפרטיות״ שדיבר
/ד 1עליהן מנכ״ל בנק דיסקונט, היו אלה
של כמה וכמה מנהלי תיקים גדולים
ובעלי חברות להשקעה, וכן מנהלי קר־

! * פלתהשערים בבורסה נעשתה ב י
י דרך מתוכננת היטב. כמה עיתונאים
שיתפו פעולה עם הבנקים והאוצר, ויצרו
אווירה ציבורית מתאימה שתפחיד —
במועד שהתאים לבנקים — את המש קיעים
הקטנים, ותוסיף גם אותם למירוץ
של הורדת־השערים.
העיתונאים אולי היו סבורים שהם
״משתתפים במישחק״ וגם עושים את
עבודתם — להביא מידע לציבור. אך
למעשה הם תומרגו.
שוב נשמעו האמירות החממות על
״שוק גבוה מדי״ .לאמירה זאת אין שחר,
ואין לה שום הסבר כלכלי סביר. יתכן
בהחלט ששעריהן של מניות מסויימות,
יהיו גבוהות מדי ומלאכותיות, אך זאת
רק יחסית לערכן של מניות אחרות.
למשל: כאשר שווי השוק של מניות
חברת אינקובה ומניות קונצרן אלרון הן
שוות, ברור שיש כאן אבסורד מוחלט,
והרצת מניות סתם. אך זה אינו אומר
ש״שווי השוק״ גבוה מדי.
שווי השוק מבטא את העובדה הכלכלית
הפשוטה, שאין אלטרנטיבות קוסמות יו תר
לעודפי־הכסף של הציבור מאשר הח זקת
מניות של גופים כלכליים. שווי ה שוק
אינו ״גבוה מדי״ משום שערכו של
מיפעל כלכלי — בנק, בית־חרושת או
שטה קרקע — אינו ניתן למדידה כמו תית
מדוייקת, אלא רק למדידה ביחס
למיפעלים כלכליים דומים.
כשם שדירה יכולה להימכר בשנה
מסויימת במחיר מסויים, ושנה אחר־כך
במחיר כפול — כך הדבר גם לגבי מנ יותיו
של מי שמחזיק את הבעלות בדי רה
הזאת, ובגוש הבניינים שהיא שייכת
אליו.
אין גם טעם רב בהשוואה בין מחירו
של בנק ישראלי ובין מחירו של בנק
אמריקאי שהוא גדול יותר, משום של-
בנק הישראלי, למשל, יש שליטה בנתח
נכבד של הבורסה, והוא אינו משלם
כמעט מיסים. בעוד שהבנק האמריקאי
אינו יכול לפעול גם כברוקר בבורסה
של ניו־יורק, והוא גם משלם מיסים.
העיתונות גם פירסמה בחפץ־לב את
(המשך בעמוד )68
העולם הזה 2370

**ני כעליה של החברה הקבלנית
״הרגישו באילו נחתו עליהם השמיים
ביום בהיר. רגע אחד הם היו בטוחים
שהם זכו בחוזה שמן וריווחי לביצוע
עבודה חשובה למען חברה ממשלתית,
ולפתע התברר להם שמישהו החליט לש לול
מהם חלק גדול מז העונה, שהם
זכו בה בסיכ ת הוגן.
השניים. מרדכי רמות ושימעון סלו מון,
פנו לידידם ברוך (״ברוכק׳ה׳׳) אבר-
פסון, פעיל חשוב בתנועת החרות׳ וסיפרו
לו על מה שאירע להם. לאברמסון
היתד. עצה .״למה שלא תפנו אל חבר-
הכנסת אהוד אולמרט? הוא ידוע במא בקיו
הציבוריים.״
רמות וסלומון שמעו, כמובן, על אול-
מרט. הם ביקשו שאברמסון יקשר ביני הם,
ושמחו מאוד כשחבר־הכנסת הסכים

בסוף מאי, של השנה שעברה, שלחה
היועצת המישפטית של החברה הממשל תית
מיכתב למנהלי סולרם. היא הסבי רה
בו, שבמחהות שבהם הם לא זכו,
הגישו הצעות למיברזים עוד שתי חב רות:
שניר־עבודות חיצוב בע״נז ומיצ־פה־עבודות
עפר בע״נז. בדיקה העלתה,
ששלוש החברות נשלטות על־ידי אותם
מנהלים, והחליטה לפסול את הצעות
שלוש החברות. היא הוסיפה, שהחברה
הממשלתית חושדת שיש כאן עבירה
על חוק ההגבלים העיסקיים, בעיקבות
הפרת כללי שיוויוניות וסודיות בין הנע נים
השוגים למיברז.
עורכי־הדין של חברת סולרם, רון
טראוב ואמיר סטמרי, קיימו מגעים עם
היועצת המישפטית של החברה הממשל תית
וגיסו לטעון שאין בטענותיה שום

חס באו אייו
נאל חנו־ננ ס ת
נרי להיעזר בקשרים
מיפרגתם למען עיסקיהם

והם נדהמו נאשר
הוא חנק גחם השוום
מפולפל ע נוו השימוש
במעמדו המיפלנת׳

להיפגש עימם לשיחה קצרה. חבר־הכנסת
הצעיר והממושקף פגש את שני השות פים
בבית־קפה בתל־אביב. אולמרט הס כים
לטפל בפרשה, ולא היה גבול לשימי
חתם של השניים.
לא היתה זו הפגישה האחרונה בין
הקבלנים ובין אולמרט. אחר-כך עברו
הפגישות לירושלים, לאתר מכובד מאוד,
שאולמרט מתמצא היטב במיסדרונותיו :
הכנסת. בינתיים ניהלו גם פרקליטיהם
של שני השותפים מאבק מישפטי, כדי
שהמיכרז ינתן להם.
לא חלף זמן רב, ולשני השותפים נו דע
שהחוזה עם החברה הממשלתית, שהם
היו צריכים לזכות, הוחזר אליהם.
אך ההפתעה המרה לא איחרה לבוא.
לפתע קיבלו רמות וסלומון חשבון מ פולפל
על-סך עשרת אלפים דולר. על
החשבון היה חתום חבר־כנסת שהיה
כבר מוכר להם: אהוד אולמרט.
השניים נדהמו. אברמסון׳ ידידם, סיפר
להם שאולמרט מנהל מאבקים ציבוריים.
האם חברי־כנסת מקבלים תשלום של וחצי עשרת אלפים דולר — שלושה
מיליון לירות — תמורת מאבק ציבורי?
עד כאן, מה שעולה מכתב־ההגנה ש הגישו
רפות וסלומון. מי שהגיש את

ספסר ה בו רסההפרל מנ ט רי ת
אהוד אולמרט, כפי שהוא. מצטייר במישפט זה, מייצג טיפוס
חדש של חכר־כנסת: עסקן המשלב דמגוגיה שלוחת־־רסן, לרוב
מן הסוג הלאומני הקיצוני ביותר, עם עשיית עסקים פרטיים
פורחים.
זהו פטריוטיזם מן הסוג שאליו התכוון הוגה־הדיעות הבריטי,
הד״ר סמואל ג׳ונסון, כאשר אסר :״הפטריוטיזם הוא מיפלטו
האחרון של הנוכל.׳׳
פטריוטיזם כזה משמש לביצור המעמד הציבורי של העסקן,
ההופך מעמד זה למטבע עובר לסוחר• מי שרוצה להיעזר בקשריו
של העסקן עם השילטון, חייב לשלשל מצלצלין לתוך כיסו.
מבחינה זו אץ הבדל בין המיפלגות• שיטת־אולמרט מצאה
לה מחקים. רבים ככנסת הם עורכי־דין ויועצים כלכליים וביניהם
ראש־סיעת המערך, עורך־הדין משה שחל, שעסקיו משגשגים
ככל שמתחזק מעמת הפרלמנטרי, תוך חיקוי ההסתה הלאומנית
של הליכוד.
חברי־הכנסת מודעים לנגע זה, ומדי פעם מתחילה יוזמה
חלושה לתיקץ המצב או להסוואתו, אך כל היוזמות האלה
התנפצו על חומת האינטרסים של ספסרי הבורסה הפרלמנטרית.
כתב־התביעה הוא חבר־הכנסת והפרק־ליט
אהוד אולמרט, התובע בתוקף מה
שמגיע לו, לדעתי.

ללא

רתיעה

מות וסלומץ, בעלי־מניות ומנהלי
חברת סולרם בע״נז — חברה קבל
נית
לעבודות־עפר, נענו למיכרז של
חברה ממשלתית הקשורה במישרד־השי-
כון. המיכרז שפורסם בחודש אפריל
, 1982 עסק בעבודות־עפר ופיצוץ במחו זות
שונים של החברה הממשלתית. סולרם
הגישה את הצעותיה לגבי כל המחוזות
שאליהם התייחס המיכרז. היא זכתה
במיכרז במחוזות תל-אביב, המרכז והד רום.
לעומת זאת, היא לא זכתה במיכרז
למחוזות ירושלים, חיפה והצפון.

בסיס מישפטי, ולו גם הקלוש ביותר.
לדיבריהם, פנו השניים בצר להם ל־אברמסון,
המשמש כיום כעוזר למינהלן
בקונסוליה הישראלית בניו־יורק. הוא
הניח שהחברה הממשלתית אכן מתכוונת
למנוע מסולרם את הזביה במיכרז במחו זות
הצפוניים, והציע את אולמרט.
בכתב־התביעה, שאותו הגיש אולמרט
באמצעות עורך־הדין יצחק עינבר, הוא
טוען כי בעלי הברת סולרנז הסכימו ש הוא
ייצג אותם בפגישה הראשונה. הוא
לא החתים אותם על התחייבות לשלם
לו שכר־טירחה, בשל האמון שהוא רכש
להם.
לטענתו, רק בעיקבות פעולותיו, ואחרי
משא־ומתן מישפטי ודיונים ממושכים עם
היועצים המישפטיים של החברה הממ שלתית
ומישרד־השיכון, התקבלה עמדת
בעלי סולרם שיוצגו על-ידי אולמרם.
החברה הוזמנה לפעולות־הדגמה וזכתה
במיכרזים במחוז הצפון ובמחוז חיפה.
בהמשך קובע אולמרט, כי אין בל
מחלוקת, בי לולא פעולותיו לא היתד.
חברת סולרם זוכה בעבודה כלשהי על פי
תנאי המיכדז במחוזות חיפה והצפון.
אולמרט העריך את ההיקף הכספי של
העבודות שבהן זכתה החברה בכעשרה

— המרוויח׳יכ
(המשך מעמוד )65
מיליון שקל׳ ולפי הערכה זו דרש ממנה
סכום השווה לעשרת אלפים דולר.

״בניגוד לכללי
האתיקה״
שהגישו
ך • כתג ־ ההגנה המפורט
וסלומון לבית־המישפט הם רמות טוענים, כי מעולם לא הוצע להם על-
ידי אולמרט יצדג מישפטי .,וכי מעולם
הם לא התכוונו כי בין אולמרט ובינם
י שרת יחסי עורך־דין ולקוח. הם טוע-
גים בי טזנתם היחידה, ביוזמתו של
אברמסון׳ היתד, שח״כ אולמרט, כאיש
ציבור, יבדוק עניין בעל משמעות צי בורית
שבו הם מעורבים.
בהמשך הם טוענים, כי מעולם לא
סוכם בינם ובין אולמרט כל סיכום
שהוא המתייחס לשכר־הטירחה. מעולם
לא היה בינם ובין אולמרט כל הסכם
שהוא, שלפיו יקבע שכר־הטירחה בסוף

״העולם הזור
וווש;
לחוקק חוק אסר יאסור
על סרים וח״כים לעסוק
בפעילות כלכלית כלסחי בתקופת
כהונתם.
^ 6להפוך את ניצולם סל
קסרים פוליטיים לצורך
צבירת רווחים פרטיים לעבירה
פלילית.
למנות ועדת״חקירה 08־
לכתית מיספטית כדי לח קור
את העסקים. הפרטיים סל
ח״כים, החסודים בניצול לרעה
של מעמדם הפוליטי לסם צבירת
רווחים פרטיים.

הטיפול לפי התוצאות או כי לאולמרט
ישולם שכר ראוי.
לטענתם, אם בכלל היה טיפול של
אולמרט בעניינם, היה זה טיפולו של
איש ציבור ולא של עזרך־דין פרטי.
הם קובעים כי מעולם לא נפגשו עם
אולמרט במישרדו עד לדרישת שכר־טירחה
מצית. לדיבריהם, מעולם לא
העלו על דעתם כי אולמרט ידרוש תש לום
עבור טיפול שנעשה במיסגרת תם-
קי ת כח״כ.
בהמשך הם מספרים, כי בפגישתם ה ראשונה
עם אולמרט מסרו לו כי עניין
המיברז נמצא בטיפולם של עורכי־הדין
שלהם, טראוב וסטמרי. בתגובה מסר
להם אולמרט, כי אין קשר בין הדברים
מאחר שטיפולו בעניין נוגע לצד הצי בורי
בלבד. מסיבה זו הוא אף סירב,
לטענת בעלי סולום, להתקשר עם עורכי-
הדין שלהם ולתאם עימם את פעולתו.
רמות וסלומון טוענים. שהם לא הוז מנו
לבצע פעולת הדגמה שבעיקבותיה
הם זכו בסיכת, ולטענתם הסכמת החב רה
הממשלתית ומישרד־השיכון לתת
להם את העבודה לא נבעה כלל מפעולה
כלשהי של אולמרט.
בעלי סולרם טוענים, שהסכום שמבקש
אולמרט הינו מוגזם, מופרך ונטול בל
אחיזה במציאות. לטענתם, לא היה עולה
כלל בדעתם לפנות לאולמרט כאל עורך-
תן, משום שבאותו זמן הם היו מיוצ גים
על־ידי עורכי־התן שלהם. בשום
מיקרה, לטענתם, הם לא היו מוכנים
להיות מטופלים על־ית אולמרט• אילו
ידעו מראש בי שכר הטירחה שידרש
מהם הוא עשרת אלפים דולר.
השניים טוענים כי מעולם לא היה
להם קשר עם אולמרט וכי הם הופגשו
אייתו אך ורק בשל היותו ח״ב, ובשל
ההיבט הציבורי של העניין. הם מכחי שים
שהם הודו, אי־פעם, כי הם חייבים
לאולמרט סכום כלשהו .״אולמרט מנסה,
בניגוד לכל כללי האתיקה והמוסר, ל-

להתעשר תוך הסתמכו על מעמדו כח״כ,״
טוענים השניים בסיומו של כתב־ההגנה.
אין זו הפעם הראשונה ששמו של
הח״כ, בן־סיפוחיו של שמואל תמיר,
מתקשר לשאלת כללי האתיקה של גב־חרי־הציבור
בעלי מיקצועות חופשיים.
בפברואר לפני שנה נחשף (העולם
הזה )2520 סיפור מדהים לא פחות. למ רות
הכחשותיו הנמרצות של הח״כ, ה רוצה
להיות שר או סגן־שר לענייני
הסברה, הוא ניסה להפעיל את כל השפעתו
הפוליטית לטובת לקוח שלו.
מחלקת החקירות של מס ההכנסה הי תד,
צריכה לדון בעניינו של הקבלן איש
חרות, שלום אהרון גגיש, שנחשד ב העלמת
הכנסות. לפגישה החסוייה ש התקיימה
במישרדי המחלקה ברחוב ה מסגר
בתל־אביב, הופיע נציב מס־ד,הכ נסה
בכבודו ובעצמו, עורך־דין הידוע
רם כספי, שייצג את גניש ואליו הצט רף
אולמדט.
הח״ב לא התעניין אלא בדבר אחד
בלבד: איפה נמצא תיק החקירה.
כשהתברר לו שהתיק נמצא עדיין אצל
שילטונות מם־ד,הכנסה, הוא עזב את ה ישיבה.

מה שרצה היה אם יספיק לחץ שלו
אצל שריה,אוצר, יורם ארידור, שאליו
כפופה נציבות מס־ההכנסה.
בעיקבות הפירסום הבילעדי בעולם הזה
נמנע מאולמרט להשיג אז את שביקש:
שהנציבות תטיל עונש של כופר כספי
בלבד על גניש, ולא תעביר את תיקו
לפרקליטות, לשם העמדתו לדין.

עו״ד קטן,
ח״כ גס
^ פני חודשיים פנה אולמרט — ביחד
/עם חבריו לכנסת ולמיקצוע, משה
שחל מהמערך ורוני מילוא מחרות — לאלי
קולאס מהמיפלגה הליברלית, יושב־ראש
ועדת־המישנה לעניין ניגוד אינטרסים
של ח״כיב שהם עורכי-דין או כלכלנים.
הם הפעילו עליו לחץ כבד כדי שיקבל
כללים מגבילים למניעת ניגוד אינטר סים
בין תפקידם הציבורי ומיקצועם ה חופשי.
קולאם לא הבין מדוע בוער בל־כך
לאולמרט ולחבריו להגביל את עצמם,
עד שהסתבר לו שלישכת עורכי הדין
קיימה דיונים בנושא הגבלת פעילותם של
עורכי־דין שהם חברי־כנסת.
אולמרט וחבריו רצו שהוועדה בכנסת
תקבל כללים פחות מחמירים מאלה ש תובעת
לישכת עורכי־הדין.
קולאס התנגד, והלישכה הספיקה לקבל
ראשונה החלטה הקובעת כללים האוס רים
עורכי־דין שהם ח״כים לעבוד ב־מיקצועם.
כללים
אלה מונחים כרגע על שולחנו
של שר־המישפטים. משה ניסים, והוא
עדיין לא אישר אותם.
ואם לא די בכך מעורב אולמרט ב ימים
אלה בעוד עניין, שבו לא ברור
היכן הגבול בין הפעילות הציבורית ו בין
השירות המיקצועי שלו. הוא מייצג
את אחד הטחנות •בהסתדרות הסטודנ טים,
את ־איסתא ליינם, הנאבקת בצחי
ועגבי ובישראל כץ, ומנסה למנוע מהש ניים
מלהשפיע על שד־ה,תחבורה, לשלול
את רישיון ההפעלה של איסתא ליינס
(ראה עמוד .)44
אולמרט אינו חבר בתנועת החרות. הוא
משתייך לפלג של סיעת לע״ם, אחד ממרכיבי
הליכוד. הוא כבר הצהיר פעמים
אין־ספור, מעל בימות שונות בתנועת
החרות, שהוא רוצה להימנות עם חבריה.
הוא הסביר שאם הסיעה לא תצטרף
כחטיבה למרכז חרות — ביחד עם ראשה,
שר־הבריאות אליעזר שוסטק — הוא
יעשה ואת על בסים אישי.
בחרות לא רואים בו בן חורג. והראיה
לכך היא קשריו הטובים של הח״כ עם
מישרדים ממשלתיים שונים, שבהם יוש בים
שרים אנשי-חרות. גם פעילי המיס-
לגה רואים בח״כ הירושלמי אחד משלהם,
למרות שאין הוא רשום במצודת זאב.
בכנסת יצא לאולמרט שם של עורך-
דין קטן המנצל בגסות את מעמדו הפו ליטי
כדי לבסס את מישרדו הפרטי.
כתב־ד,תביעה שהגיש נגד חברת סולרס,
בגץ אי-תשלום־כביבול של שכר־טירחה,
חושף את שיטות־עבודתו של הח״כ,
שבעבר הודיע שהוא ילחם בכל האמצ עים
העומדים לרשותו נגד הפשע המ אורגן
בישראל. כן־ציון ציטרין

111־111
סוטרה

תוווהרת

התו&דת?

מנהלת אפשטיין ודובר מלכה
״הרגשות קהו׳...
נהלת הכלא משליטה משמעת
קפדנית סדי, היא מאמינה בעי ניים
עצומות לכל מילה שיוצאת מפי ה סוהרות.
הן תמיד צודקות ולא אנחנו.
אחרי כל־כך הרבה שנים של שירות
היא פשוט אדישה לסבלותינו. אין לנו
לפני מי להתלונן. מיטבה הכלא מנוהל
על־ידי סוהרת בשם ג׳ינה בוארון, ה משלימה
שם טרור.
״כשהזמנו להתלונן על רמתו הירודה
של המזח שניתן לנו, ועל כך שהוא
לא מספיק לגו תמיד, זכינו בתשובה
אחת, .זה מה שיש .,
״כשהזמנו להתלונן לפניה על הליכי
לוך והזוהמה השוררים במיטבה, זכינו
באותה התשובה, ואף להתנקמויות ורו־דנות
מצידה. קרה אפילו מיקרה שנמצאו
מקקים מתים במרק שהוגש.
״כשפנינו בבקשה לנציב שירות בתי-
הסוהר, ד״ר מרדכי ורטהיימר, שיבוא
לבקר בכלא נווה תירצה, כדי לבדוק
את מצבנו, געננו שהנציב עסוק, ושית־פנה
לבקר אצלנו רק בשנה הבאה.

״הצורה הקפדנית •,שבה נשמר בית-
הכלא הזה, מונעת מאיתנו כל אפשרות
להגיש תלונות שיישמעו בחוץ. אנחנו במצב
׳נואש. אין אצלנו מעשי־אלימות
או מרד אסירות בכוח, לכן אנחנו לא
בכותרות. חיינו מתנהלים מאחורי סורג
ובריח, רחוק מעינו של הציבור, שיודע
רק שנווה־תירצה מוקף דשאים ירוקים.
איש אינו יודע את סבלנו האמיתי.
״בשעה 7בערב נועלים אותנו בחד-
רעו, ולא מאפשרים לנו לצפות בשידורי
הטלוויזיה בעברית. לא כעונש, חלילה,
אלא מפני שהסוהרות אינן רוצות לעבוד
שעות נוספות. בעוד שבבתי־בלא גבריים
קשוחים מאפשרים לאסירים, באגסים מ-
סויימינד לצפות בשידורים כימעט עד
סיומם.
״מה שקורה הוא שאנחנו מנותקות ממה
שקורה, ואין לנו לפני מי לצעוק.״
תלונות אלה של אסירות נווה־תירצה
הגיעו לידי הטולס הזה.
אמצעי התיקשורת בארץ ידעו לדווח
בשבועות האחרונים על תסיסה ב־

קרב סוהרות כלא נווה־תירצה, אבל ה אמת
היא שתסיסת הסוהרות באה כתו צאה
ישירה של תסיסת האסירות.

פוטרה או
לא פוטרה!
יאהשל הדראמה התרחשה לפני כ ״
שבוע, כשנציב שירות בתי־הסוהר
הד״ר ורטהיימר, ששמע את תלונות ה־אסירות,
ביקש להאריך להן את שעת
ומפיה בטלוויזיה בשעה וחצי. הנציב
גם החליט לאשר תקציב לעריכת שיפוץ
כללי במיטבח הכלא, הנערך בימים אלה.
החלטתו עוררה מייד תסיסה בקרב סוד-.
..רות ב״ת־הכלא, שהתקוממו נגד הגזירה,
בטענה כי מעמסת התוספת של שעד. ו חצי
תיפול עליהן, בשעה שקיים ממילא
מחסור בכוזדאדם. תסיסה זו דלפה לעי-
תוגות, ועוררה את זעמה של הנציבות.
השיא בא כאשר קיבלה מנהלת נווה־

תירצת הודעה מהנציב, שבה נדרשה
לסיים את שירותה.
כאשר גיסה העולם הזה ליצור קשר
טלפוני עם המנהלת המפוטרת בבית-
הכלא, נמסר מפי סגניתה ויד ימינה, רב־כלאית
חיה שוהם, שהמנהלת איננה.
כשפירט העולם הזה כי מדובר בפיטוריה
של המנהלת, ושאל אם נכון שהיא, הס גנית,
עומדת למלא את מקומה של רעיה

מאחורי הסורגים שר כלא־הנשים שה־תיוצה התרחשו וברים
חמורים. האסירות טענו ש״הגיעו מים ער נפש״ .מה קרה?
אפשטיין המפוטרת כמנהלת הכלא, ה שיבה
חיה שוהם שכן.
לכן תמוהה היתד. תגובתו של דובר
שירות בתי־הסוהר, שימעון מלכה, הש בוע.
העולם הזה, שביקש את אישורו
לראיון עם הנציב והמנהלת, נענה :״ראית?
בשום פנים ואופן לא! המיקרה
של רעיה הוא עניינה של נציבות בתי-
הסוהר בלבד. איננו רוצים להפוך את
העניין לנושא שידונו בו בכל הארץ.
רעיה לא פוטרה. היא עדיין בשירות, עד
למועד שבו תיקבע לה פרישה לגימל-
אות.״

י ק לא
לחט ט!
ת השתלשלות ד,מיקרים הסביר
מלכה :״לפני כחמש שנים הגיעה
רעיה אפשטיין לגיל פרישה. ביגלל שיקולים
של הנציב דאז, הוארכה תקופת
שירותה. גם הנציב הנוכחי הד״ר ורט־היימר,
ראה בגברת אפשטיין מנהלת
מסורה. לכן החליט, בשל שיקולים מיק-
צועיים של המערכת, להאריך את כהו נתה
מעל למועד פרישתה, שנקבע לספטמבר
. 1982
בספטמבר זימן אליו הנציב את המנ הלת,
והודיע לה שהוא מאריך את כהו נתה
מבלי שייקבע מועד לסיומה. לפני
שבועות אחדים היא פנתה לנציב והו דיעה
לו כי יש בדעתה לפרוש במאי
בשנה זו. הנציב קיבל את רצונה, לכן
היא תפרוש בחודש מאי. בשיחה ידידו תית
איתי, כשני הברים, ללא לחץ ואיו מים
מצידי, אמרה לי רעיה מפורשות
כי לא נתנה תגובות לעיתונים על תסי סה
בקרב הסוהרות.״
בעת ביקור העולם הזה בכלא נווה־תירצה
בדצמבר (העולם הוה )2365 נש אלה
רעיה אם נכונה הידיעה שהיא עו מדת
לפרוש לגימלאות, ובכך לגמור את
תפקידה כמנהלת כלא־הנשים. ענתה רעיה
אפשטיין :״אני מכהנת בתפקיד זה קרוב
ל־ 18 שנים, ואין לי שום כוונה להפסיק
את שירותי כמנהלת.״
מה שברור הוא כי הנציב אכן פיטר
את רעיה אפשטיין, אולם החליט לחזור
בו ביגלל ההדים הרבים שעוררה הפר שה,
ובעיקר ביגלל הצורה המכוערת
שבה הודיע למנהלת על פיטוריה אחרי
שנים רבות של שירות מסור ונאמן מצי דה
— הודעה טלפונית קצרה בנוסח
״רעיה, גמרת את העבודה בכלא!״
העולם הזה, אשר ידע על התלונות
החמורות שיש בפי האסירות על הכלא,
הגיע לפני חודש לכלא נווה־תירצה,
כאשר הוזמו לחזות בתצוגות־אופנה ש
נערכה
בין כתליו. בביקור, שנתלוותה
אליו אווירה חגיגיודכביכול, ניתן היה
להבחין מייד מהי ההתרחשות האמיתית
בכלא, מחת לאווירת־הזוהר לשעה. הת ברר
כי האסירות מתחלקות לשתי קבו צות.
האחת נחשבת כקבוצה של אסירות
שקטות וממושמעות, שלדבריהן כל מה
שהן רוצות זה לסיים בשקט את תקופת-
מאסרן, והעושות הכל כדי להיות בסדר
עם ההנהלה .״אנחנו רוצות לחיות בשקט,
לא רוצות עניינים. אנחנו חיות בעולם
שלנו.״
קבוצת האסירות הדומיננטיות. המונ הגת
בעיקר על-ידי שרה אנג׳ל. המכו נה
״שמוליק״ .שרה היא אשתו של
האסיר שמעיה אע׳ל, ועומדת בימים
אלה למישפט של סיוע לרצח שולמית
שלי ומישל נחמיאס. שרה מעזה להתמרד,
לשנות חוקים, ולכן היא נמצאת
בעימותים תמידיים עם הסוהרות, המנ סות
לדכא כל גסיון של התמרדות נגד
המצב. מנהלת הכלא, שחשה היסב בת מיסת
אמירותיה, ניסתה, יחד עם הדו בר,
למנוע באותו ביקור בכל הדרכים
האפשריות אפשרות כלשהי של מגע
מילולי בין האסירות והעיתונאים ששהו
במקום. כל נסיון של אסירה לדבר עם
עיתונאי גרם מייד להגשת תלונה נגדה.
ניתן היה להבחין ביחסים הקרים והמ תוחים
בין אסירות אלה לסוהרות, שאף
זנו בקללות נמרצות מצד האסירות.
ביקור העולם הזה בכלא נווה־וזירצה
הכנים את מנהלת הכלא ללחץ, שכתוצ אה
ממנו באה שיחת־טלפון תוקפנית מ־לישכת
דובר שירות בתי־הסוהר. הדובר
האשים את כתבת העולם הזה בהברחת תא סיכתבים מן הכלא, ובכך שהפכה
של אסירות. הוא איים מפורשות שאם
תיכתב בהעולם הזה מילה אחת שאינה
קשורה בתצוגת־ד,אופנה עצמה, יתבע את
הכתבת לדין. נימוקיו היו שכניסת עי תונאי
לכלא, ברשותו, דינה בדיוק ככ ניסה
לביתו הפרטי .״ברגע שאני מזמין
עיתונאי לכלא,״ טען הדובר מלכה ,״אני
אקבע מה ייאסר ומה ייכתב. וכמו שלא
יחטט אורח בביתי ללא רשותי, לא ידב רו
עיתונאים עם אסירות ללא רשותי.״

רעיה כי כשם שהיתה יעילה ונאמנה
בתפקידה כראש־לישכה׳ עומדים לח יתרונות
אלה גם בתפקידה החדש כמנהלת־פלא.
לפני כשלוש שנים אף זכתה בפרס
רעיית-הגשיא, בשל היותה ״מחנכת,
אחות, אם ואחן קשבת לאסירותיה״ .היא
הצליחה לגייס לעזרתה את עליזה בגין,
שעזרה לה רבות בדברים קטנים שהשי רות
לא יכול היה לאפשר לה. במש ך כל
שנות תפקידה זכתה בהערצת העובדים
במחיצתה.
כאשר הגיעה ב* 1968 לנווה־תיוצה
שהו במקום 12 אסירות בלבד, והכלא

דמה לצריף. היום שולטת רעיה על יותר
מ־ 80 אסירות פליליות וביטחוניות, ועל
כ־ 60 סוהרות.
את סד, שקדה מ מן האחרון בכלא הג דירו
האסירות עצמן כ ך :״אחרי כל כך
הרבה שנות־שירות באותו תפקיד, נכ נסה
המנהלת לשיגרת־עבודה. ריגשותיה
קהו במש ך השנים, והיא איבדה את כו־שר־השיפוט.
לכן אעה רואה עוד את
הפרט ואת צורכיהן של האסירות.״
מה שברור הוא שהנהלת שירות בתי־הסוהר
תצטרך לערוך בדק־בית של ה
נירה

מתרחש בנווה־תיוצה.

בדק־

בית
ך י| גנית־ גונדר רעיה אפשטיין חת-
״ י חילה את שירותה כמנהלת כלא-
הנשים לפני 18 שנים. היא הוצנחה ל תפקידה,
אחרי שד,יתד, מזכירתו וראש־לישכתו
של אריה ניר, שמונה כנציב
שירות בתי־הסוהר׳ אחרי מרד־האסירים
הנודע בכלא שאמוד חיש מהר הוכיחה

סוהרת אפשטיין מלא
שיגרת עבודה

י מסולת 83

(המשך מעמוד )64
הידיעות שהודלפו לה על־ידי מנהלים
בנירים בבנקים או פקידים בכירים באוצר.
היא עשתה את תפקידה — אך
גם שיתפה פעולה, תוך כדי-כך, עם ה מגמות
של מישרד־האוצר והבנקים הג מ לים
(ראה גם: אתרי והשקל).

בזמן
!ץ מקי ם תקפו את הבורסה ואת
י י מתחריהם הקטנים על-ידי יצירת מג מה
בשוק הפניות. יועצי ההשקעות של
בנק לאומי, למשל, מדריכים את לקוחו תיהם
על-פי החוברות של ניישונל קוג־סלטנם,
חברת הייעוץ הקשורה לבנק
הזה. גם בבנק דיסקונט מקבלים, ככל
הנראה, היועצים הוראות מהמרכז.
כל הבנקים מווסתים את שערי מניו תיהם,
והם גם מוכרים בשורט, לעתים
תוך עבירה על תקנות הבורסה, ולעתים
תוך עבירה על החוק ממש.
אלה אינן השערות סתם. בימים אלה
מתנהל בבית־מישפס השלום בתל-אביב
מישפט נגד מנהל קרנות־הגמל של בנק
לאומי, יצחק הלפרין, ונגד הבנק עצמו.
הבנק והעובד נאשמים בהשפעה בתרמית
על שערים בבורסה•
גם בנק דיסקונט היה מעורב כבר ב עיסוקים
של מכירה בחסר. בסוף שנת
1981 מכרה חברת אי־די־בי פיתוח במשך
חודש ימים מניות שלמעשה לא היו לה,
וכך לא עלו שערי המניות. הנהלת הבנק
ישבה במשך ארבע שעות כדי לומר
לבסוף, בתגובה לטענות העיתונות, כי
למעשה נמכרו המניות על־ידי חברת־בת,
ולא על-ידי אי־די־בי פיתוח עצמה.
יש הטוענים, כי תרגיל כזה עשו ה בנקים
לקבוצת המשקיעים ריגר־פישמן
(ראה: אתה והשקל) .הם גרמו להיצעים
גדולים בניירות־הערך שהיו מוחזקים ב כמויות
גדולות על-ידה, בידיעה שמצבם
של ריגר ופישמן הוא קשה, והם לא
יוכלו לקלוט את ההיצעים, וכך ירדו
שערי המניות בצורה חדה.
הבנקים, ככל הנראה, מכרו באמצעות
קרנות-הנאמנות שלהם מניות חופשיות
רבות כאשר שעריהן היו עדיין גבוהים,
או בהתחלת הירידה. הם ״יצאו בזמן״,
כלשון המשקיעים, ויש לשער כי הם
גם ״ייכנסו בזמן״ ,ויתחילו להריץ מניות.

החוונאח:
לתו!וים
סילוק ה1
וומתחריו
ד? שהלדעת פי בדיוק התחיל ב הד
ץ רדת השערים, וזאת גם משום ש־קרנוודהנאמנות
של בנקים שונים שיתפו
בינהם פעולה בהרצת פניות מסויימות,
ואחר־כך, כנראה, גם בהפלתן. יש הטו ענים
כי היד. זה מגכ״ל בנק לאומי,
אדנסט יפת, שהתחיל לדרדר את כדור-
השלג אפילו אם לא התכוון לכך, כאשר
הכריז שבוע לפני המפולת על ״הפיחות
הגדול״ הצפוי בשער השקל הישראלי.
אחרים סבורים כי בנק הפועלים דווקא
היה מעוניין יותר מהאחרים לטאטא מן
הבורסה את קבוצת ריגר־פישמן, שלטעמו
היא היטיבה מדי לשתף פעולה עם ה תנועות
הקיבוציות, שמאז ומתמיד היו
לקוחות מסורתיים של בנק הפועלים.
ואולי היה זה בנק דיסקונט, שחשש
משני הגדולים?

חסמה:
אי מי השדמה
^ אשר יוצרים מפולת, אפשר לדעת
״ כיצד היא תתחיל, אך קשה לדעת
כיצד היא תסתיים. בינתיים, תוך שיתוף-
פעולה מלא מצד האוצר, שמצהיר כי
״לא יניח לפגוע במניות הבנקים״ ,שול טים
הבנקים המיסחריים במצב.
המשקיעים, שחלק מהם הרוויחו הרבה
כסף במרוצת שנת . 1982 לא נמלטו עד ייו.
המפולת השיבה את פניות הבנ קים
אל גדולתן, וסילקה את המתחרים
הקטנים למשך תקופה קצרה.

שדמה פרנקל

נ שנה הים

סיביל טוענת שיכלה לבלות חופשה
נהדרת בישראל, לולא היתה צריכה
להיות צמודה לטלפון. היא אוהבת מאוד את מזג־האוויר בארץ.
^ ת פי בי ל ר או ך, כוכבת הסכם ה־י
גרמניה, פגשתי במלון קרלטון־פנטה
בתל-אביב. הכרתי אותה לפני כשנתיים,
כאשר צילמו בישראל את הסרט אסקימו
לימון, שהוקרן בגרמניה במשך זמן רב
וזכה להצלחה מרובה.
סיביל הוזמנה ארצה כדי לשחק בסרט
ההמשך, ששמו סבבה, והיא הנערה ה יחידה
המופיעה באותו סרט.
היא נמצאת בארץ כשבועיים ועדיין לא
התחילה בצילומים. היא משועממת מעט,
וכבר הסבירה למפיקי הסרט כי אינה
מתכוננת לשהות בארץ ללא סוף, וכי
תחזור לגרמניה ותוותר על הופעתה ב סרט
זה אם לא יתחילו בצילומים ב ימים
הקרובים.
הבימאי, צבי שיסל, מסביר לסיביל
כי התלבושות שלה לסרט, עדיין לא
הגיעו מלונדון ולכן נדחה הכל. סיביל
שואלת אותי אם אין אפשרות להשיג
בישראל מדי צה״ל, ולמה צריך להביא
את התילבושות מלונדון. אני באמת לא
יודעת.
סיביל מסבירה לי כי יש לה חוזה
עם חברה גרמנית בשם סקוטיה, ולפי
החוזה עליה להופיע בשלושה סרטים
בשנה. הסרט הזה, המצולם בארץ הוא
הפקה משותפת של גרמנים וישראלים.
כרגע מחכים לסיביל בגרמניה לצילומי
סרט באתר־הסקי הגרמני בעיר גרמיש,
הנמצאת קרוב למינכן, עיר מגוריה.
היא מספרת לי כי היא כועסת על
שבאחד העיתונים נכתב, בי הופיעה ב סן
סרטים חצי־פורנוגרפיים, ומסבירה
לי כי היא אמנם שחקנית עירום, אך
בשום אופן לא פורנו. וכי יש הבדל
עצום ומשמעותי בין שני הדברים האלה.

הצעות שמות
ומשונות
ך סי כיליש גוף מושלם. היא מת-
€נשאת לגובה של 180 סנטימטר, רג ליים
ארוכות וחטובות, שיער בלונדי גו לש,
מאופרת תמיד בקפידה. שערה ב מקור
הוא בצבע דבש, אך כשנתבקשה
להופיע בסרט אסקימו לימון, ביקשו ה־
)מפיקים שתצבע את שערה לבלונדי.
סיביל נענתה, ומאז היא בלונדית.
בסירטה האחרון, בשם בולרו (לפי ה מוסיקה
של מורים רוול) שביים בימאי
ידוע בגרמניה, רודי גנוכטרן, היא מג למת
את חברתו של מפיק להקת רוק.
בסרט זה לא מתפשטת סיביל אפילו
פעם אחת.
הסרט הצליח בגרמניה, ובעקבותיו קי בלה
סיביל כמה הצעות להופעה בסר טים
אחרים. היא בחרה לבוא ארצה ו להשתתף
בסרט סבבה, אחרי שקראה את
התסריט, שאותו כתבו צבי שיסל ובועז
דווידזון. היא אוהבת את מזג־האוויר כאן
ושוחה כל יום בבריכת המלון. מחזרים
רבים מטרידים אותה בטלפון במשך כל
שעות היממה. חלק ניגשים אליה ומבק שים
חתימה .״הרוב.״ היא מספרת ,״מצי עים
לי הצעות שונות ומשונות.״

החורף כאן חמים בהשוואה לשלגיה ולקור העז השורר עתה
בגרמניה. בימי שמש היא אף יורדת לבריכת המלון לשחות,
או לשפת־הים. היא מצטערת כי אינה יכולה לצאת לטייל בארץ.
מספרת סיביל:
״ביומיים הראשונים הזמינו אותי לפתיחה
של דיסקוטקים ומועדונים שונים
בתל־אביב. העיתונאיות שם שאלו אותי
כולן את אותן השאלות, ובייחוד הת עניינו
בשדיים שלי. לא התעניינו בסר טים
שהופעתי בהם ולא חשוב היה להם
מי אני בכלל. יותר מאוחר תירגמו לי
מאמר באחד העיתונים, שבו כתוב ש הופעתי
בסרטים חצי פורנוגרפיים. זה
הרגיז אותי מאוד, כי זה לא נכון. אני
אמנם מופיעה עירומה בסרטים, ואני גם
מופיעה בפלייבוי של החודש הבא ב־תמונת־שער
ובשישה עמודים פנימיים.
״הופעתי בסירטי הרפתקות שהצליחו
מאוד בגרמניה: שלושה זוגות נזכנסיים
ביטנט־טרופז, הפראיות היפות של איבי־צו
/ולאחרונה בסרט בולרו, הזוכה ל הצלחה
מרובה בגרמניה.״

הגוף בסדר ,
אבל הפגים6
^ יכיל ראוד נולדה במינכן לפני 22
* * שנה. הוריה התגרשו והיא נשארה
עם אחותה אצל אביה, מומחה־לסחשבים
בחברת זיסנס. היא סיימה בגרות ועבדה
כמתלמדת אצל עורך־הדין הגרמני הידוע
ד״ר מיכאל שילה. באחת הפעמים, כש־נשלחה
להחתים מיסמכים בבית-המישפט
במינכן, פנה אליה הצלם פטר וייסברוך,
המתמחה בצילומי אופנה ועירום ל-
פלייבוי הגרמני. הוא הציע לה להצטלם
אצלו לנסיון .״הגוף בסדר,״ אמר לה
״אך את הפנים צריך יהיה לשנות מעט.״
סיביל שמעה בעצתו. היה לה אז שיער .

קצר, מישקפיים וגשר על השיניים.
צילומי הנסיון הצליחו, והיא הראתה
אותם לאביה והתייעצה איתו. אביה הס כים
כי תצטלם בעירום עבור פלייבוי.
היא היתד. אז עדיין קטינה לפי החוק
הגרמני (עד גיל .)21
בינתיים המשיכה בעבודתה אצל עורך-
הדין, והתחילה ללמוד מישפטים. אחרי
שפלייבוי הופיע בגרמניה, זרמו אליה
הצעות רבות, אך היא לא נענתה לרובן.
בועז דווידזון שהה במינכן וחיפש גר מניה
יפה לסירטו אסקימו לימון. כשראה
את התמונות בפלייבוי, הזמין אותה להופיע
בסרט מבלי לפגוש אותה אישית.
היא חתמה על חוזה עם סם ויינברג,
נשיא חברת־הסרטים סקוטיה, שהיא חב־רת-הסרטים
הגדולה ביותר בגרמניה. את .
הסרט צילמו בישראל ויותר מאוחר יצ או
למסע־פירסומת ביפאן, ארצות הברית
וערים רבות באירופה. היא הכירה את
סגן־נשיא חברת־הסרטים, גונטרם פוגל,
שגר אז עם אשתו בפרנקפורט. פוגל
התאהב בסיביל, נפרד מאשתו ומאז הם
מופיעים כזוג.
פוגל מצלצל אליה בכל יום מגרמניה,
דואג לה, והיא מספרת לו הכל.
היא סיפרה לו כי אדם בשם מנפרד 1
כץ התאהב בה והציע לה טיול בעולם.
התעניינתי מה היתד. הצעתו המדוייקת
של מנפרד כץ, מלך הפיצריות, והיא

היא הוזמנה ראוץ
נדי
..סבבה־־־ו גאז היא
גחנה 1וגחנה

סיפרה לי :״ביומיים הראשונים השאיר
לי אותו כץ כרטיסי־ביקור בכל מקום.
לבסוף שלח אלי את הנהג שלו עם הצעה
מוזרה: שהוא יתן לי פינקם־שיקים ריק
ואני אמלא כל סכום שאחליט. העניין
נראה לי מוזר ביותר.
״כשהכרתי אותו במועדון אפוקליפסה,
כשאבי עופרים הזמין אותי, פנה אלי
אותו כץ והציג את עצמו. הוא אמר
שהתאהב בי ממבט ראשון והוא מעמיד
לרשותי את כל מה שיש לו.
״נסעתי איתו לטייל, תמיד עם איזו
מכירה שהכרתי כאן. הוא רצה להיפטר
ממנה, אך אני חששתי להישאר איתו
לבד. הוא הבטיח לי שעון רולקס שעולה
7000 דולר ועוד בל מיני דברים. כל
העניין הזה נמאס עלי והשארתי הודעה
במלון לא להעביר אלי יותר שיחות
ממנו או מהנהג שלו, שהמשיך לטלפן
אלי לפי ההוראות של כץ, שנסע לדב ריו
לחו״ל לכמה ימים.
״טיפוס מוזר מאוד הכץ הזה.״
סיביל רוצה לטייל ולהכיר את ישראל.
היא שמעה רבות על מילחמת־הלבנון
עוד בגרמניה, וביקשה להכיר כאן פצועי
מילחמה.
מישהו היפנה אותה לארגון של נשים
הקשורות עם מחלקת־השיקום בתל־השו־מר
והן הזמינו אותה למיסעדת שיפודי־התיקווה,
לשם הוזמנו הפצועים על־ידי

כרטיס ביקור

אותו מחלקת סיביל ראוך לכל
מעריציה. על הכרטיס מופיע תצלום
שלה מתוך הסרט אסקימו לימון. כשחילקה כרטיסי ביקור
לנכי צה״ל, אחרי ארוחת־ערב משותפת, התלהבו ממנו מאוד.

חזרה לבית־הגישפט -ר״״ך

מתמחה אצל עורך־דין ולמדה מישפטיס. כשבאה לארץ ביקשה
לראות איך עובד בית־המישפט בישראל ונלקחה לחזות במישפט.
״שיבואו תמיד,״ אומר אסלן .״לא
אקח מהם כסף. יש הרבה אנשים ש שוכחים
שאלה החיילים בזכותם אנו חיים
והם שמרו עלינו עם הגוף שלהם.״
אך את רוב זמנה מבלה סיביל בבית
המלון בהמתנה ארוכה ומשעממת להתחלת
הצילומים. בשלב זה כבר היתד, אמורה
לסיים את הצילומים ולחזור לגרמניה
להתחיל בצילומי סרט אחר .״לו היו מז מינים
אותי לישראל לחופשה, הייתי שמחה
מאוד והייתי יוצאת לטיולים בארץ.
אולם במצב כזה אני מרותקת למלון, בלי
חברים, ומחכה. אני מאוד מקווה שהצי־לומים
יתחילו בקרוב.״

נעמי אדווה

סיביל נמצאת כבר שבו־ל

11 ״1 0 ^ 1
עיים בארץ והיא היתה

צריכה להתחיל את הצילומים לסרט זמן קצר אחרי שהגיעה,
בעל־המיסעדה לסעוד בחינם אחרי מישחק
הכדורסל שנערך ביום החמישי שעבר
ביד־אליתו.
הפצועים הגיעו עם קבוצת נשים ה מטפלות
בהם מאז תחילת המילחמה. הן
לא מעוניינות. בפירסומת ומתרחקות מ המצלמה,
אך משמשות לפצועים אמהות
אוהבות ודואגות.

אך בינתיים חלו עיכובים בסרט, וסיביל עוד לא התחילה
להצטלם. היא מרותקת לטלפון במלון ומחכה לצילצול הגואל
שיזעיק אותה סוף־סוף לצילומים. בינתיים שותה סיביל בייליס.

סיביל התרגשה מאוד מהמיפגש עם
הפצועים. היא ישבה איתם שעה ארוכה,
גם אחרי גמר הארוחה, ושמעה סיפורי-
זוועה על הפציעות שלהם. היא התיידדה
באופן מיוחד עם בחור בשם מיקי >״כצא״)
כצנלסון, קיבוצניק מכפר־עזה, שנפצע
ביום הראשון למילחמה בגיזרה המזרחית.
הוא סובל מכוויות באיזור הפנים, החזה

וברגל. כיום הוא כבר חזר למשק ול עבודה
בשדה.
במיסעדה קיבלו את הפצועים אמנון
(״חלפו״) צרור, ומנהל־המיסעדה יחזקאל
אסלן. אסלן סיפר כי במשך כל המיל-
חמה נתן אוכל חינם לחיילים, והפצועים
ביקשו עכשיו להגיע דווקא למיסעדה
שלו, כי הם כבר מכירים אותה.

עס זנים
שיפודי במיסעדת
התיקווה, עס נכי־צה״ל
ממחלקת השיקום בתל־השומר. היא
התיידדה עם הנכים והזמינה אותם אליה.

ספורט
כ דו רסל
*ונסניד - ,עו סדס ססידו !*
מי שחשב ששחקני הכדורסל של מכבי
תל־אביב יורידו ראש אחדי ההפסד ל-
בילי מילנו — טעה. שעה קלה אחרי
פישחק־התבוסה שלהם מול האיטלקים,
בילו ארל וילאמס ואולסי פרי, במועדון
התל־אביב קיסר, ואילו ג׳ק צימרמן ו*
הווארד לאסוף בילו במתבן של יוסף.
כאשר הצביעו לבעל המתבן, יוסף מל-
ניק בן ה־74׳ על השחקנים המפסידים,
אמר הזקן :״אני נגד ספורט. מצידי ש כולם
יפסידו. כי היום זה לא ספורט
לשם ספורט. היום זד, רק ביזנס ומכות.״
כה אמר יוסף.

היציאה ד*.ומודה עול ן ץוד
שדר־הרדיו הוותיק של קול ישראל,
נידעוז הוד, שמעמדו התערער לאחרונה

בגי ש ת ריגול
ב מי סעד הי
את הלילה שלפני המישחק הגדול
בץ בילי־סילאנו ומכבי תל־אביב,
בילה מאמנה של הקבוצה האיטלקית,
דן פטרסון, במיסעדה הסינית שבר־מת־השרון,
כאורחם של אנשי ק מי
צת הכדורסל הפועל תל־אביב, אב רהם
פלדה ופיני להב.
הקשרים בין שני הצדדים נוצרו
כאשר ביקרה בילי מילנו לפני שלושה
חודשים בישראל, למישחק־פרידה ש־נערד
לכבודו של בארי לייבוביץ.
אולם אוהדי מכבי, שידעו על הפגי שה
במיסעדה, ראו זאת כאילו אנשי
הפועל הדריכו את מאמן הקבוצה
האיטלקית כיצד לנצח את היריבה
המושבעת שלהם, שידם קצרה סל־נצחה
במשך הרבה הרבה שנים.

מחיאות ס פ ״ ם וון 51180
״מה שנותר לנו לעשות, זה לחכות
בסבלנות למכבי עד שתיפול.״ כך הצ הירו העוגה אנשי הפועל תל־אביב, כש נוכחו
שכל מאמציהם להביס את האלו פה
עלו בתוהו. עכשיו אימרה זו קרו בה
יותר למציאות מאשר בעבר, לנוכח
הפסדה של מכבי לבילי־מילנו האיטל קית.
צבי
לקס 29 הנחשב לאחד האוהדים
השרופים של הפועל תל-אביב מזה ש נים
רבות, מסביר את עמדתו של אוהד
מתוסכל שהיה בעבר גם עסקן בקבוצה:
״אני לא מצטער שאני אוהד של הפועל
ולא של מכבי. אילו הייתי מכביסט, היי תי
צריך להפוך לאיש קונצרטים. שיושב
עם עניבה בהיכל ומוחא כפיים נון-
סטופ כמו כולם. אם איך בספורט מתח,
הוא מפסיק להיות מעניין. לדעתי אוהדי
סבבי, שזכו בשנים האחרונות רק לניצ חונות,
הפסיקו להתלהב — ממש כמו
השחקנים עצמם.״
עכשיו יתחילו כנראה גם אוהדי מכבי
להיתפס למתח, אחרי שקבוצתם הוכיחה
שגם היא מסוגלת להפסיד, אפילו זה
בסיגרשה הביתי.

מישחקי השבת

המועל קריית -שמונה — שימשון תל־אביב

פייגנבאום

המועל מתדדתיקווה — המועל באר־ שבע

המועל עכו — בית״ר ירושלים

המועל מרמורק — המועל תל״אביב

מכבי ימו — הכוח מכבי ר מודגן

מכבי ימה — מכבי שמרעם

המועל רא שוף לציון — מכבי הימה

המועל לוד — בית־ד תל־אביב

. 9בירמינגהאם — וסטהאם

גביע ת־אזרטי דמבב׳

. 10 אימסוויץ — מנצ׳סטר יונייטד

אריה מליניאק, מאמן קבוצת הכדורסל
של הפועל חולון, נבחר לא מזמן כסגנו
של מאמן נבחרת ישראל בכדורסל, שהוא
כידוע רלף קליין של מכבי תל־אביב.
מליגיאק הצעיר ( )32 נשאל השבוע
מדוע לדעתו ה מי ד ה מכבי לבילי־מילנו,
ועל כך הוא משיב:
״אני לא כל־כך רוצה לדבר על זה,
כי כל פעם שפתחתי את הפה נולדו
לי עוד 50 שונאים. אם רוצים לענות
על כך בצורה רצינית, אי־אפשר לתת
סתם ניתוחים. אלה סתם יריות באוויר.
צריך להיות מבפנים, לעקוב אחרי האי מונים.
לדעתי, אילו הם ידעו ממד, נובע
הפסדם, הם היו בטח מתקנים. לי נר אה
ששחקני מכבי קיבלה השנה מנה

. 11 לוטון — ליברפול

. 12 מנצ׳סטר סיטי — טוטנהאם

. 13 סוונסי — ווטמורד

בשבוע שעבר ניחש ח ״כ מיכאל קליינר שמונה תוצאות נכונות
ואילו ח״כ עחי כרעם חמש.
מוגזמת של מישחקים. לפחות טורניר
אחר, זה של חג־המולד, היה מיותר.
״זו אינה עייפות פיסית. נראה לי ש נמאס
לשחקנים מהכדורסל. אי-אפשר
להראות במשך שנים את אותה ההצגה.

ח לו ם ח״ו
ש ל מילצין

חיידק הכדורגל

פייגנבאום

מיליונר מילצ׳ן

נמאס מהכדורגל

את מישחקי גביע-ז!מדינה והליגה
האנגלית הראשונה חוזים השבוע שח קן
נבחרת-ישראל והפועל רמת־גן
אברהם לב ( )34 ושחקן הפועל שייע
פייגנבאום (.)35

בעצבות ד,״פאשלות״ שנעשו באחריותו
במישחקי גביע־׳עולם בספרד — כמעט
בכה בסיום שידור מישחק־ד,כדורסל ש נערך
ביום החמישי ביד־אליהו, כשנאלץ
להודיע על הפסד מכבי תל-אביב לאיטלקים.
בעוד
שבעבר שידר קריין־הספורט את
כל מישחקי מכבי של גביע־אירופה, ו זכה
עקב כך בנסיעות רבות לחו״ל׳ הוא
יצא העוגה פעם אחת בלבד, כדי לשדר
את המישהקים מבלגיה נגד הקבוצה ה רוסית
צה־אם־קא. למישחק המרתק מול
קאנטו האיטלקית נשלח השדר דני דבו־רין,
שלדעת רבים שידר את המישחק
היטב.
הוד אמור לשדר את מישחקי הגמר
בגביע אירופה, אך הוא יודע שהסיכויים
של מכבי להגיע לגמר פחתו, ופירושו
של דבר שגם הוד עלול הפעם להסתפק
במעט מאוד יציאות לחו״ל.

מאמן מליניאק
תחזית כדורגלני

״בוזבזתי על ידי העסקים״ ,התוודה
מפיק־הסרטים הבינלאומי ארנון מילצ׳ן
באוזני מאמנו לשעבר, יוסף (יוסל׳ה) מי-
רמוביץ, כשנפגשו בכפרו של רפי נלסון
בטאבה .״מה שחסר לי היום בחיים זה
הכדורגל, ואני יודע שהקאריירה הספור טיבית
שלי נקטעה באמצע רק בגלל
מה שאני עושה היום״.
בשנות השישים היה מילצ׳ן כדורגל
במכבי תל־אביב, ואף הצליח לזכות ב תואר
״מלך השערים״ של שנת . 1962
חיידק הכדורגל לא עזבו מאז, למרות
עסקיו והצלחותיו הבינלאומיות.
חלום שלא התגשם. ארנון ביקש

מהמאמן הלאומי לשתפו באימון. הוא
התעקש שהוא עדיין בכושר טוב ורו צה
רק הזדמנות להוכיח זאת. איש־הע-
סקים הבינלאומי, יליד רחובות, היה מו כן
לוותר ולדחות אח הפגישות העיסק-
יות שנכונו לו ליום המחרת׳ בניו־יורק,
תמורת שעת אימון יקרה עם הנבחרת
האולימפית, ששהתה בעיר הדרומית ו נערכה
למישחק מול הקבוצה השווייצית
סארווט.
חלום חייו של מפיק־ד,סרטים היה לה יות
כדורגלן. היה זה אביו שקבע את
עתידו של הבן, כשאילצו ללמוד עס קים
בחו״ל. היום, אחדי שהצליח להג שים
הרבה דברים שפעם נחשבו בעיניו
כחלומות בלבד, הוא יודע שרק חלום
אחד נשאר בגדר חלום — להיות כתר־גלן
מעולה. נראה לו סיבעי לספר זאת
דווקא למירמוביץ, כי המאמן הלאומי
ה אמץ אז ביכולתו של ארנון הצעיר ו חזה
לו עתיד מזהיר.
וכך זוכר זאת יוסל׳ה מירמוביץ :
״הוא שיחק כחלוץ מרכזי, ומישחקו
היה שונה משאר הכדורגלנים — בנוסח
הכדורגל האנגלי. מהיר מאוד, בעל ני תור
גבוה, בעיטה חזקה. עד היום הוא
סבכה על הכישרון הגדול שלו שהתבז־בז.
אולי באחד הימים ניתן לו הזדמ נות,
ולא חשוב מתי. אמרתי לו שאילו
היתה עכשיו קבוצה רגילה מהליגה הל אומית,
הייתי משתפו באימון. אך מכיוון
שזו הנבחרת הלאומית, לא יכולתי להר שות
לו להתאמן עימה. מי יודע — אולי
הוא אפילו היה. פותר לי את בעיית הח לוץ
המרכזי בנבחרת, שחסר לי כרגע,״
מוסיף מירמוביץ כשהוא סחייך.

מגיעים לשלב שבו יש צורך בחיפושים,
והשינוי לא יכול לבוא באמצע העונה.
אם היום הם היו יוצאים מהמיסגרת
של גביע-אירופה, זה היה עוזר להם
במיהחמותיהם בליגה. תיאורטית, הם
עדיין יכולים לקחת את הגביע — ובמכבי
כל זמן שזה תיאורטי, זה יכול להפוך
גם למעשי.״

כ דו רגל
חגיגות של רוגז
לסולחה שנערכה באילת בין המאמ נים
דויד שווייצר ויוסף מידסוביץ היד,

סאמן שפיגלר
חגיגות עיתונאים
שותף: מאמנה הצעיר של המובילה ב טבלה,
מכבי נתניה — מוטל׳ד, שפיג־לר.
על המאורע הגיב המאמן הנתנייתי
בחגיגיות :״נמאס לי מהחגיגות שעושים
העיתונאים מה״ברוגזים״ של המאמנים.״
העולם הזה 2370

מפעם לפעם מגיע לי...
ז1אז^£

ק שר בו * ל 4שות•

י 11 קנט. הנ אה אמיתית.השילוב
\ 1הנפלא של רעננות וטעם עדין, נקי ורך.
הטעם המיוחד של תערובת הטבק

. 1׳ 1 111 האמריקאית ופילטר המיקרונייט המפורסם.

י״ט שבט תשמ״ג2.2.1983 ,

מיסשד 2370

72 עמודם

שנה 47

הכוכבת הגרמניה שהוזמנה לככב בארץ טוענת:

חזרה לתחילת העמוד