גליון 2371 מתאריך 9 בפברואר 1983

כ״ו שבט ת שמ״ג9.2.1983 ,

מנחם

מספר 2371 :

72ע10ז> 0

שנה 47

המחיר 50 :שקלים (בולל מ.ע.מ).

קתכת השעד וזק* הנד:

כתבת העווור האחור־•:

כולם החוצה!
העולם הזה מנתח את מסקנות
ועדת־ החקירה לעניין
טבח הפלסטיני ב־ביירות
ותובע: לסלק
את כולם :

הקאדיקטורה של אחד שילה במעריב
נראתה כאילו נלקחה מן העיתון
הנאצי דר שטירמר. נראה בה ערבי,
המועתק מן הקאריקטורות האנטי־שמיות

שבאה להוכיח עד כמה קל לייצר ציורי־תועבה
מסוג זה (ראה גלופה) .אחרי
הכל, עד כה לא אני החזרתי שטחים
כבושים לבעליהם, אלא דווקא מנחם בגין.
זיק (קיצור של ״זאב יופה, קאריקטו־ריסט״)
הוא יליד לטוויה שגדל בגרמניה.
הוא חניך אסכולת באוהאוס הנודעת, היה
מרצה לציור ותולדות־האמנות ואדריכל-
פנים. ב־ 1926 בא לארץ־ישראל כדי לל־

ל הבי ס סרטן
שלטה בן־עטי לקה בסרטן —
ונרפא. עד מילחמתו במחלה. בעזרתה
של חברתו עירית
לביא, מספרים
השניים בראיון מרגש 0 להעולם הזה.

הנשיא. דויד לוי

מ׳לחמה נגד אמו

במה עסקנים בבר החליטו: הנשיא הבא
ספרדי,
צעיר1,

יהיה דויד לוי. מעלותיו :׳יי-ו י
אהוד על ישראל השניה.
העולם הזה מביא את
רשימת המועמדים ומנתח
את סיבוייהס•

שבוע לפני פירסוס מסקנות הוועדה לחקירת
הטבח בביירות, עוד הספיק אריאל
ש רון לגרום לסיכסוך כמעט
מזויין עם ארה־ב. הסיבה:
חיל־הנחתים הפריע
לו לאיים על ממשלת
לבנון.

העולם הזה מגולל את סיפור
המשבר שפקד את התנועה.
מה קרה? מ-
דוע? מי ה־מה
אשמים?
צפוי
לקרות?

..המין וזוא עונא׳
שו מאנ״ווחר
ייי 1אביזץ, שפיו־סם
ספר הדרכה לבילויי לילה
בתל־אביב, מספר על חייו
ואהבותיו ואומר :״לא הצ־ם.שזש.11.ונ1
מעל
גיל מ־מסויים

מעניינות!״

״היא
שטן ויי

זבל בבית־קבוות
בית־הקהרות המוסלמי ככאר־שבע הסד
לטיזכלה, המיסגד הפף למוסיאון, הבדווים
פונים זה שנים לראש העיריה,
אליהו נאווי, אף הוא אינו מקשיב
אף לא אחרי ששר־המישפטים *1111 ציווה עליו כמה פעמים להשיב
את רכוש הבדווים לידיהם
ולהפסיק את חילול מקומותיהם
הקדושיפ.

גילה אזכק, ספקית ההרואין הגמלה
ביותר בתורכיה, לא היססה
4להסגיר לידי המישטרהאת
חברי רשת־הסמים שהב-
ריחה הוראין לישראל.

הקאריקטורה של שילה (למעלה) ושל זיק (למטה)
אנטי־שמיות במהדורה שנייה

ום־הולדת עגום

הה ״בים בהווה ובעבר
באו, אכלו, שתו והלכו.
כך נחוג יום־הולדתה ה־
34 של הכנסת.

ד רך חדשה

מוקי מלמד (בתמונה) ,חבר
בכת אצבע אלהים, איים לחתאבד
אם יגוייס לצה״ל. הוא
גויים — והתאבד.

איריס שמי, שהחליטה לפרוש מ-
להקת סקסטוג מספרת
על הסיבות לפרישתה,

החיים בלהקה, הצלחות,
ובעיקר כישלונות

אנשים כעולם
עולם קטן

מדורי קבועים:

— אירופה,

של הנאצים, כשאני מאכיל אותו בחלקי
ארץ־ישראל.
אחד הקוראים, שהזדעזעו מן הקאריק־טורה
הזאת, היה זאב יופה. כי יופה,
שחי שנה אחת תחת שילטון היטלר,
הכיר היטב את המקור.
בניגוד לקוראים אחרים, ידע מה לענות.
הוא עצמו קאריקטוריסט ותיק. כי זאב
יופה אינו אלא זיק, הקאריקטוריסט הקבוע
של העולם הזה.
תשובתו של זיק היתה קאריקטורה,
העולם הזה 2371

מוד בבצלאל, חזר לגרמניה, עלה סופית
ב 1934-והצטרף לגיבעת־ברנר. הוא היה
סמל של גאפירים בחוף ים־המלח, ולאחר
מכן שירת בצבא הבריטי.
תשקיף במדינה
יומן אישי

7 היטלו בשכונת

פלנרנטין

הנדון

מה הם אומרים — פרידה ילין־מור,
שימחה דיניץ, דב שילנסקי, תיקי
דיין, מיריספקטורושוקי וייס 14
אנשים בלונים
הורוסקופ — קווינישואין מיכתבים תשבצופן

33 ניגריה ודרום

אפריקה

רחל המרחלת
חלון ראווה
נמר של נייר — א״ד שפיר, לאה

גולדברג, אנאיס נין וח״י. ביאליק 50
זה היה העולם הזה שהיה 52 שידור 55 מיבחר שידורים -ישראלוירדן 56 58 לילות ישראל
קולנוע — שבוע הקולנועהיווני 60

לי לח לו 69 אתה והשקל 70 ספורט

¥הו יום עגום מאוד. אך זהו גם יום גדול.
יום עגום, כי על ספסל־הנאשמים יושבים ראשי השילטון האזרחי וראשי הפיקוד
הצבאי, ובית־הדין העליון של האומה קבע: אשמים!
אך זהו גם יום גדול מאוד. האומה הישראלית הוכיחה כי במשבר עליון של
מצפון ומוסר, היא מסוגלת למצוא בתוכה את הכוחות הדרושים כדי לטהר את עצמה,
לגדוע אברים נגועים ולהילחם בחיידקי הריקבון שפשטו בגופה.
הטבח בצברה ובשאתילא, שבוצע על־ידי כוחות פושעניים, אשר הוכנסו למחנות
של פליטים חסרי־ישע, הטיל כתם נורא על מדינת־ישראל. שום דבר שקרה בכל
34 שנות קיומה של המדינה — וביכלל זה גם מעשי־הטבח בדיר־יאסין ובכפר־קאסם
— לא השחירו את פניה בחברת העמים כמו זה. אך מעשה־המרפא של ועדת־החקירה,
המתגלם בדו״ח זה, מחזיר במידה רבה את כבודה האבוד של מדינת־ישראל.

זוהי תעודה של ככוד למדינה כולה, ועל כך מגיעה תודת האומה
כולה לשלושת חברי הוועדה — יצחק כהן, אהרון כדק ויונה אפרת.
ברוח זו יש לבדוק את מימצאי הוועדה ומסקנותיה, ולהעיר עליהם.

בגין: אד הושיא?
ך ועדה לא הסיקה מסקנות מפורשות לגבי מנחם בגין, ראש ממשלת־ישראל.
אבל המימצאים מדברים בעד עצמם. בכל חברה דמוקרטית תקינה, המסקנות

נובעות מהם אוטומטית.
לא יתכן שאיש זה, שלגביו נקבעו דברים כאלה, יישאר בתפקידו כמנהיג המדינה
וכאחראי לשילסון בה.

על מנחם כנין ללכת אל הנשיא.
כי מי שבעניינים של חיים ומוות, עניינים הנוגעים לחיי חייליו ולחיי אוכלוסיה
זרה, מתנהג כפי שהתנהג בגין, אינו כשיר לשילטון.
התמונה שהתגלתה במהלך החקירה, ושהוועדה תיארה אותה ברחמנות ססויימת
אך ללא טישטוש, מחרידה.
שום מדינה דמוקרטית אינה יכולה לשבת לבטח אם ממשלתה מתפקדת כפי
שמתפקדת עתה ממשלת־ישראל, בהתאם לדו״ח. לא בימי שלום, קל וחומר בימי
מילחמה.
הוועדה אמרה שבגין נהג ב״אדישות״ לגבי האפשרות של עריכת טבח בידי
הפלאנגות, בחסות ישראל. אדישות למ ה? הדבר חייב להיאמר: מדובר כאן
באדישות לחייהם של אלפי בני־אדם בלתי־לוחמים, נשים וילדים, אשר פישעם היחידי
הוא שהם פלסטינים — עובדה המזכירה את הפרקים השחורים ביותר באירופה,
בתקופת צעירותו של בגין עצמו.

אולם הדבר אינו מוגבל לגישת הממשלה הזאת לפלסטינים. הוא נוגע לכל עניין
שהוא, פנימי וחיצוני. אין זו ממשלה מתפקדת. אין זו ממשלה המסוגלת לדון בעניין
כלשהו י בצירה שפוייה ותקינה. ראש־הממשלה אינו מקשיב לדברי השרים בישיבות
הממשלה, מפני שהוא ״עסוק בניסוח הודעה״ (ויש להניח: מפני שמחשבתו נודדת,
או מפני שכלל אינו מסוגל עוד להתרכז) .האם איש במצב כזה יכול לכהן כראש־ממשלה

המסקנה היא חד־משמעית: עד כנין להתפטר מייד.
ואם אינו עושה זאת, חייבים שותפיו בקואליציה לפטרו.

שמיר: תחתית השי פ לווו!
ך וועדה לא קבעה שום דבר מעשי לגבי יצחק שמיר. אך אין גם צורך בכך.
היא קבעה באורח חד־משמעי כי יצחק שמיר קיבל את ההודעה על הטבח יי מפי עמיתו לממשלה ולמיפלגה, מרדכי ציפורי (שמילא בפרשה זו תפקיד חיובי
ביותר) ,והתעלם ממנה כליל.
מדיברי הוועדה נובע כי שמיר שיקר, בהכחישו את דבריו של ציפורי. הגירסה
של ציפורי התקבלה במלואה.
במיקרה הטוב ביותר אפשר לאמר על שמיר שלא זה בילבד ששיקר, אלא גם
התייחס בשיוויון־נפש מוחלט לידיעה כי באותם רגעים ממש נטבחים גברים, נשים
וילדים במחנות הפלסטינים. איש־הדמים, ששפך דם כה רב בחייו, לא התרגש לשמע
הידיעות על השחיטה. אם להשתמש במילים החביבות כל־כך על שמיר עצמו, אך
שאינן מופיעות במילון של הוועדה, בפרשה זו הגיע שמיר אל ״תחתית השיפלות״.
האם איש כזה יכול להמשיך ולייצג את המדינה בעיני העולם? האם לא יעשה
הדבר לאל את ההישג העיקרי של הוועדה, טיהור שם המדינה בעיני עצמה והעמים?
האם יוכל מישהו ממנהיגי העולם לשאת ולתת ברצינות עם אדם זה, ביודעו שהוא
מוקע במולדתו, שהוא נחשף כשקרן ושהוא נושא באחריות מוסרית לביצוע טבח
מחריד?

יש לסלק את שמיר מן הממשלה, קל וחומר מתפקידו כשר־חוץ.

שרון: האשם !
^:אשמה העיקרית מוטלת, כמובן, על האיש אשר יזם את המילחמה ואת
י י הכניסה למערב ביירות, שהיה אחראי על הקשרים עם הפלאנגות, שהחליט על
הכנסת הפלאנגות למחנות: אריאל שרון.

התיאורים המיפלצתיים ביותר לגבי שרון מצאו עתה אישור מוחלט בלשונה
הנקיה והמנומסת של הוועדה.
אריאל שרון היה האדריכל של הטבח. הוועדה לא התייחסה לטענה, שהושמעה
על־ידי העולם הזה מהרגע הראשון: שהפלאנגות הוכנסו למחנות כדי לבצע טבח,
לשם הגשמת מטרתו היסודית של אריאל שרון — להביא לבריחה המונית של
הפלסטינים אחוזי־האימה מלבנון. אולם גם מה שנאמר על־ידי הוועדה יוצר תמונה
ברורה וחד־משמעית של אדם, שהיה אדיש לחלוטין לכך שהפלאנגות, שהיו ידועות
לו מזה שנים כאחראיות לביצוע מעשי-טבח מחרידים, יערכו בלי כל ספק טבח נורא
במחנות הפלסטינים.

זוהי דמותה של מיפדצת מגואלת־בדם, הגוזרת מוות על נשים
וילדים, זהמתעטפת לאהר־־מכן באיצטלה של צביעות מאוסה, כנוסח
״מי יכול היה להעלות על דעתו...״

אדם זה חייב להיות מגורש לא רק ממישרד־הביטחון, ולא רק מממשלת־ישראל,
אלא ביכלל מן הבמה הציבורית בישראל. כל שעה שבה הוא ממלא תפקיד כלשהו
בישראל — ועל אחת כמה וכמה תפקיד של שר־הביטחון ושר ביכלל — היא שעה
של חרפה לישראל בעיני עצמה ובעיני העולם כולו.
אם לא תוסק מסקנה זו מייד, יש לקרוא להמוני ישראל לקום ולהפגין כפי שלא
הפגינו מעולם. גם הפגנה כמו זאת של 400 אלף האזרחים הנרעשים, שכפו על ממשלת־בגין
את מינוי ועדת־החקירה על אפה ועל חמתה, אינה מספקת במיקרה זה. דרושה
התנערות האומה כולה.

סילוקו המיידי והמוחלט של אריאל שרון מן הממשלה היא תביעת
המינימום שבמינימום, ושום דכר שהוא פחות מזה כלל אינו יכול
לעלות על דעתו של אזרח הגון כישראל.

איתן: ל פ טר!
ין לקבל בשום פנים את המסקנה המעשית של הוועדה לגבי רפאל איתן. אין
היא תואמת את המימצאים.

איך אפשר לקבוע שראש המטה הכללי של צה״ל אשם כהפרה
חמורה של חובתו, ולא לתבוע את פיטוריו לאלתר, בכושת־פנים?
איזו נורמה נקבעת כאן? איזה סטנדרט ישמש מעתה תקדים בצה״ל?
הוועדה יצאה מן הדילמה באופן אלגנטי, בקבעה שאין טעם ממשי בפיטוריו
של איתן, מאחר שבמילא הוא מסיים את כהונתו בעוד כמה שבועות. גם הקביעה
כי זוהי הסיבה היחידה לאי־העלאת הדרישה לסילוקו אינה עומדת במיבחן הביקורת.
הוועדה ריחמה על איתן, המסיים את הקאריירה הצבאית שלו כשהוא נושא
באחריות נוראה לפשע־מילחמה מחריד.

אולם אין לרחם על אדם שלא ריחם על נשים וילדים. אין רחמנות
כלפי אדם שלא ידע רחמנות.
שרשרת המעשים והמחדלים של הרמטכ״ל, שעליה עמדה הוועדה במימצאיה,
אינה מותירה כל ספק לגבי אחריותו המכרעת של האיש לטבח, שהיא שניה רק
לאחריותו של אריאל שרון עצמו. הוא היה שותף של שרון בכל מעשיו, למן פתיחת
המילחמה ועד לטבח עצמו. הוא הכניס את הפלאנגות למחנות ביודעו כי טבח עלול
להתרחש (ולמעשה: שהוא בלתי־נמנע) ,הוא שמע על הטבח בשלב מוקדם ולא עשה
דבר להפסקתו, הוא עזר לטובחים בפועל כאשר ישב עם רבי־ד,טבחים למחרת־היום
והעניק להם סיוע (״טרקטורים או טרקטור״) לקבורת הקורבנות.
האם יינתן לאיש זה לסיים את תפקידו בכבוד (ואוי לכבוד הזה!) כאילו לא
קרה דבר? האם יכול איש כזה לפקד על צה״ל — ולוא רק ליום אחד? האם ניתן
לטהר את צה״ל, כאשר נקבעת הלכה כזאת?
אדם הגון היה מסיק בעצמו את המסקנה, מוסר את הפיקוד מרצונו בו ביום
לסגנו וחוזר לנגריה שלו, או להנהגת גוש־אמונים או תנועת־התחייה. אך אין לצפות
שרפאל איתן ינהג כך.

לגבי איתן, במו לגבי שרון, צריכה להתבטא דעת הקהל כצורה

של תביעה ברורה לפיטורין מיידיים
הפגנות המוניות.

אם יש צורך בכך, בדרך של

הקצי ]י ם: גגסם ונוח!
׳^5גבי הקצינים האחרים, יש לעמוד על הסקת מלוא המסקנות.
אין להיכנע לסיפורי־פאתוס על עברו הטוב והנקי של פלוני ואלמוני. גם

אם כולם היו גיבורים לאומיים, וכולם שירתו שרות מופת, וכולם העידו ביושר —
גם אז אין לטהר אותם מן האחריות שהוועדה הטילה עליהם, למען יראו וייראו.
הוועדה קבעה כי עמוס ירון, שרכש לעצמו אהדה מסויימת בהופעתו ישרת־הלב
לפני הוועדה, לקה ב״קהות חושים״ מול פני הטבח. זוהי קביעה נוראה, כשהיא
נאמרת על קצין בכיר, מפקד אוגדה, הקצין האחראי לחיל־הרגלים ולצנחנים.

מפקד בכיר הלוקה כקהות־חושים, גם אחרי כמה שבועות של
מילחמה, אינו יכול לשאת כתפקידו, שבו הוא אחראי לחייהם של
אלפי חיילים ומיספר כלתי־מוגכל של אזרחים כשטח הלוחמה•

אותה קהות־חושים מציינת את ראש אמ״ן. משהו לקוי בחלק זה של צה״ל.
בפעם השלישית מסולק מפקדו (בפרשת ״ברווזי־המים״ סולק האלוף יד,ושפט הרכבי,
אחרי יום־ד,כיפורים סולק האלוף אלי זעירא) .מדברי הוועדה גם עולה מהי הצרה :
יהושע שגיא לא עמד על דעתו, מפני שלא רצה לריב עם שר־ד,ביטחון, הרמטכ״ל
וראש־ד,ממשלה.
זוהי דמותו של ביורוקראט, החושש גם בעניינים של חיים ומוות להגיד לממונים
עליו דברים שאינם רוצים לשמוע, זד,מרפד את כיסאו על־ידי התאמת עצמו לרוח
השילטון. גישה זו גרמה לאסונות רבים בצבאות רבים, וגם בצה״ל. זעירא בתקופת
גולדה מאיר כשגיא בתקופת בגין.

מי שאינו מוכן לעמוד עד דעתו, ולהשמיע אותה בעקשנות באוזני
האחראים, אינו יכול למלא תפקיד שד ראש־אמ״ן.
המסקנות לגבי אלוף פיקוד־הצסון מטושטשות בסיקצת. ברור שהוא מילא תפקיד
חיוני בשרשרת הפיקוד, וגם בשרשרת האירועים הקשורים בטבח.

יש עתה סיכוי גדול לטהר את צה׳׳ל, להחזיר לו את הנורמות
האבודות ולתקן את הנזק הפנימי העצום שנגרם לו כמילחמת־הלכנון.
החלפת מיספר כה רב של מפקדים בכירים היא ניתוח מכאיב, אך מבריא.
ישנה האפשרות להעמיד בראש צה״ל שורה של אישים בעלי רמה אישית־אינטלקטו־אלית
ומוסרית — אחרת. הנזק שנגרם על־ידי איתן, לא רק בפרשת שאתילא, ולא
רק במילחמת־הלבנון, אלא מהיום שבו הכניס עזר וייצמן את ד,לאומן הקיצוני,
המוגבל והפרימיטיבי הזד, לתפקידו, ניתן לתיקון אם יבוא במקומו חייל מסוג אחר.
בשביל צה״ל יכול דו״ח זה להיות ברכה, בבחינת ״מעז ייצא מתוק״ ,אם יחולו
בו השינויים הדרושים מזמן.

הולדינה: עדו לטהור1
^ ירסום דו״ח זה הוא תמרור בדרכה של מדינת־ישראל.

אחריו לא יכולים הדברים להישאר כפי שהיו. משהו צריך
להשתנות — מן היסוד.
האישים המואשמים אינם אלא חלק ממערכת. אם אדם כמו שרון יכול היה
למלא תפקיד מכריע בממשלה זו, הממשלה כולה אחראית למעשיו, והממשלה כולה
צריכה להסתלק. אם אדם כמו איתן יכול היה להתקבל על־ידי הרבים כמפקד ראוי
לצד,״ל, משהו לקוי מאוד בגישת המדינה לצה״ל.
טבח צברה ושאתילא היה מאורע חד־פעמי. אך מאורע זה הוא פועל־יוצא של
מערכת מדינית ונפשית להדיה, אשר איפשרה את הטבח. את המערכת הזאת יש לסלק.

זהו יום של חשבון־־נפש, יום־כיפור מסוג חדש. הוא מעמיד את
מדינת־ישראל בולה, וכל אחד מאזרחיה, כמיבחן גורלי•.

אורי אבוד•

תלווה וגד הנגב*

לא יהיה פיתוח

רוויטל מנדלוביץ׳ ,עורכת עיתוך־סטודנטים
בחיפה ״פסק זמן״ ,עומדת להגיש תלונה
כמישטרת חיפה נגד צחי הנגכי, המוציא
עיתון סטודנטים כשם זהה•

י * ו ג 1וזיך
עיר דתית שניה
בגד ה
ח״כ אגודת ישראל, שמואל הלפרט, מטפל
כהקמת עיר דתית שניה בגדה — עיר
חסידי הרכי מוויזניץ׳.
העיר הראשונה, הנמצאת בשלבי־הקמה מתקדמים,
היא עימנואל, שם יתגוררו חסידי הרבי מגור.
העיר החדשה תקום בסמוך לקרני־שומרון. יבנה
אותה הקבלן החילוני יעקב אדלר, הבונה כבר
מזה שנים בבני־ברק. כיועץ ישמש הפרופסור
אפרים טורגובניק, מרצה בחוג למדעי־המדינד.
באוניברסיטת תל־אביב.

רנב אדמות הגד ה
בי די י שר אל
דו״ח סודי, שהוכן כמישרד־החקל־אות
קובע, כי יותר מ־ 50 אחוז מה אדמות
כגדה המערבית נמצאים כשליטה
ישראלית — חלקן באדמות־מדינה,
וחלקן כאדמות פרטיות.
הדו״ח קובע שבאחרונה נמכרות
אדמות במישרין לישראלים, ובעיה־כדת
זה עלו המחירים כמאות אחוזים.

תביעות נוספות
נגד ריגר־פי ש מן
משקיעים בכדים, כיניהם גם הכרים של
ידסך (״יוסי״) ריגר ואליעזר פישמן,
שוקלים הגשת תכיעות מישפטיות נגד
השניים.
לרובם טענה דומה: גם כאשר ידעו ריגר ופישמן
על המפולת המתקרבת, הם עודדו אותם להשקיע,
כדי להציל את השקעותיהם שלהם.

ד רו ק ר סירב
הקבלן החיפאי זכריה דרוקר, הבונה ביוקנעם,
התבקש לפני שבועיים לשחרר את פועליו הערביים
לפני סיום שעות־העבודה, בגלל ביקור נשיא־
1המדינה בעיירה.

ההוראה התייחסה לפועלים מהשטחים
הכבושים ומישראל. דרוקר סירב למלא
אחריה, כטענה שהוא מכיר את פועליו,
והוא נותן כהם אמון.

תיקים של
ד ב בן־מ איר נפרצו
שתי מיזוודות ג׳יימס-בונד מלאות מיסמכים
׳נגנבו כיום הראשון שעכר ממכוניתו של
ח״כ דב בן־מאיר, שחנתה סמוך לבית־יסדנה,
שם נמצא מישרדו
שעתיים אחרי הפריצה למכוניתו של בן־מאיר,
המשמש גם כמזכיר מועצת־פועלי תל־אביב,
נמצאו המיזוודות באחת החצרות הסמוכות, כאשר
החומר מפוזר.
רק לפני שלושה שבועות נפרץ חדרו של בן־מאיר
בבית־ברנר (העולם הזה .)2368 גם אז חיפשו
הפורצים מיסמכים מסויימים.

עתה כרור שמדיניות־האוצר, שלפיה יפגר
שער־החליפין של הדולר לעומת מדד
^המחירים, תימשך• לא יהיה פיחות
מאסיכי כעתיד הקרוב.

פע^לחסת לרומניה

הוועד ל ש מיר ת שב ת

גירעון נוימן, חכר מרכז חרות, מונה
כקונסול כרומניה. הוא חכר סניה דרום
תד־אביב שד התנועה, ומוותיקי לח״י.

פועל בכנסת

פרשת גי ב שטיין

הוועד לשמירת השכת פועל ככנסת, כדי ~
ליצור קונסנזוס של הכית לכפייה דתית
נוספת כשבתות.

לבי ת־ ה מי שפט

אנשי הוועד פונים לח״בים מחרות ומהמערך,
ומשכנעים אותם שיתמכו בהצעות של אגודת*
ישראל להחמרת חוקי שמירת השבת.

חוקר־המישמרה לשעבר, אלכס בן-אהרון,
שפוטר ממחלקתו של תת־ניצב בנימין
זיגל, מתכוון לתכוע את ראש עיריית
ראשון־לציון, חנניה גיכשטיין, על הוצאת
דיכה.

א״זנ ב רג מ שתלט
על קאסטוח־וידי או

בן־אהרון חקר בפרשת השוחד־כביכול שקיבל
גיבשטיין. היועץ המישפטי הודיע שאין בכוונתו
להעמיד את ראש־העיר לדין, וגיבשטיין תקף
במסיבת עיתונאים קשות את בן־אהרון.
בן־אהרון פוטר אחרי שהגיש חלונה מפורטת נגד
חבריו למחלקה ונוהלי־העבודה שם.
העוקבים אחרי הפרשה טוענים שבבית־המישפט
יתגלו שיטותיו•,עבודה של היחידה־לחקירות־הונאה,
והטיפול בעבירות הצווארון הלבן.

עריפת רא שי בייהימיזדזדיי שמועות עקשניות אומרות שכתוך זמן
קצר יעזוב את ״בנק המיזרחי״ אחד
המישנים למנכ״ל, ובעיקבותיו אחד ממנהלי
המחלקה לניירות־ערך.
חוגים בנקאיים מעריכים, שעריפת הראשים היא
תחילתו של מהפך בבנק, אחרי פרשת אי־קניית
הבנק הבינלאומי הראשון והסתבכותו המשפטית
של בנק מימון סחר, הקשור להכויזרדזי.

״הלאומיתיי
ד עיק סטודנטי ם
״קופת חולים לאומית״ נכנסת לעיסקי
הסטודנטים• היא תממן הוצא 1עיתון
סטודנטים.

,שעה טובה״
אינה טובה
כץ ככירי רשות־השידור נפוצו
פיקפוקים חמורים לגבי הציוות החדש
שד התוכנית ״שעה מוכה״.
אמנון ברזילי, כתב אפור שנבחר
משום־מה לתפקיד המראיין, התגלה
על המירקע כאדם חסר-אישיות וחסר
כל תכונות מתאימות לתפקיד זה.
גם אודטה דנין גרמה למבוכה רכה
בהופעתה, הדומה לחיקוי של פנינה
רוזנבלום, כשהיא מדקלמת שאלות
שלמדה כעל־פה, תוך כדי עיפעוה
של פיתוי.
נשקלת האפשרות להחזיר לתוכנית
את מני פאר, שנראה כדיעכד
כמוצלח כיותר.

ג חכרה הקשורה לשאול אייזנברג,
*ובוצת ״כלל״ ו״הד־ארצי״ חתמה על
הסכם המעניק לה זכויות־הפצה בלעדיות
של סרטי הכרות אמריקאיות
כקאסטות-וידאו.
נציג איגוד הכרות ההפקה האמריקאיות
הגדולות כיקר כארץ וחתם
אישית על ההסכמים.
כעד הזכיונות יקכלו האמריקאים
סכומים של עשרות מיליוני שקלים.
הפוטנציאל של השוק המקומי מוערך
בכמיליארד שקל לשנה•
בעיקבדת חתימת ההסכם יוכלו
הישראלים לצפות כסרטים אמריקאיים
חדשים שיועתקו כחוק, ובאיכות
מוכה.

שי סל מפחיד עיתונאי צבי שיסל, המביים את הסרט סבבה, הודיע
לעיתונאים שלא יעזו להתקרב לאתר צילומי־הסרט
ליד פתח־תיקווה, משום שהמקום מוקף באנשי
מישמר־הגבול, החמושים בנשק חם.

בדיקה העלתה שהסיפור אינו נכון. שיסל
וחברת־ההפקה עושים מאמצים להסתיר
את המחדלים הקשורים כהפקת הסרט.

שופט נשאל על
חסין עם מופירר.
שמו של שופט שלום הוזכר בפסק־הדיו של
בית־הדין המישמעתי של עובדי־המדינה. מדובר
בתובענה שהוגשה נגד סגנית המזכירה הראשית
ונגד המזכירה הראשית באותו בית־מישפט שלום,
בעיקבות תלונה של השופט. האישום נגדן:
עבירות מישמעת.

פרקליט הנאשמות חקר את עד התכיעה,
^ השופט המתלונן ואת סגנית המזכירה
הראשית של בית־מישפט השלום, כנוגע
ליחסים האישיים ביניהם. פרקליט
הנאשמת טען שכדרך זו הוא מבקש לערער
את מהימנות עדותו של השופט
המתלונן.
כית־הדין קכע, שיחסים אישיים אלה
אינם רלוונטיים לשאלה אם עכרו הנאשמות
את העכירות המיוחסות להן, ולכן -לא
ירשה שאלות נוספות של סניגור הנאשמות
כסוגיה זו.

חילופי

אלבין לחץ על

באוניברסיטת חיפה

״שעה טובתי׳

נתנאל שפטר, מנכ״ל אוניברסיטת חיפה,
יתכקש לעזוב כימים הקרובים את תפקידו.
מחליפו יהיה נפתלי ויטמן, מי ששימש כראש
אגף הכספים והתקציבים באוניברסיטה.

כמשך קרוב לשנה לחץ איש־העסקים
מיכאל (״מיקי״) אלבין על עורכי ״שעה
טובה״ ,כדי שיראיינו אותו כתוכנית.

במדינה - העם דעיז״וז אדמה?
מיגוי הוועדה היה הישג
כביר עבודתה היתה
צעד שגי. עכשיו ת7וי
הכד בצעד השלישי
הארץ כולד, עצרה את נשים-

במשך חודשים ארוכים, מאז
התפנתה ועדת־החקירה לעניין הטבח
במחנות־ד,פליטים בבייחת,
ד,אפינו הכל בי תוצאות החקירה
יביאו לשינויים גדולים בארץ.
חסידי הליכוד קיוו כי השינויים
לא יהיו פהותיים. היו שקיוו שהדבר
יצטפצם בכפה חילופים ב־צה״ל.
היו שהשליפו עם האפש רות
שאריאל שיח יצטרך ללכת.
היו שהתכוננו למאבק איתנים על
השילטון.
לעומת זאת התכונן הפערך לאפשרות
של רעידת־אדפד, ממשית.
לשם כך עשה את הכל בדי
לעצור את פעילות שלום עכשיו,
מתוך חשש שמא כל פעולה תקל־קל
את ההזדמנות המזומנת לה.
ן -לעיני מנהיגיה של מיפלגת־העבו-
דה עמדו חלומות גדולים: התמוטטות
הממשלה, התפטרות מנחם
טין, הקסת קואליציה חדשה של
המערך והפיפלגות הדתיות, בלי
להסתכן בסחירות חדשות.
הצלת הגפש. רוב אנשי הליכוד
עדיין האמינו שהיתר, זאת
טעות חמורה להיכנע ללחץ דעת־הקהל
ולמנות בכלל ועדת־חקי-
רה, שכל מסקנה שלה היתה מש-
רכה להיות לרעת הליכוד. אך
מינוי הוועדה היתד, אחד ההיש גים
הבולטים ביותר של הדמוק רטיה
הישראלית מאז קמה המדי נה.
הוא הציל במידה רבה את
שמה הטוב של ישראל, שספג מיי
הלומד, נוראה בעיקבות הטבח. העובדה
שנמצאו 400 אלף ישראלים
— מיסטר המקביל ל־ 20 מיליון
אמריקאים — שהתכנסו בהפגנה
אחת בדי לתבוע את החקירה,
ושנשיא־המדינד, יצא בהודעה
פומבית לתמיכה בתביעה
זו, היתה בעלת משמעות עמוקה
לקראת עתיד המדינה ונפשה.
אולם מינוי הוועדה היה רק
הצעד הראשון. החקירה עצמה
היתד, הצעד השני. עתה תלוי
הבל בצעד השלישי: הסקת מלוא
המסקנות מן הדו״ח.

עם >8י ל הזז פ״ ס לז>ם מותר להתפייס עם
עם שרצח שישה מיליון
יהדך ים — האם אסור
לשאוף להתפייסות
עם הסלספזינים *

זיכרונות מלפני 40 שנה שלטו
השבוע בכיפה.
מדרום־אמריקה הובא לצרפת,
אחרי מאבק של שנים רבות׳ קל־אוס
בארבי, מי שהיה מפקד הגסטאפו
הנאצי בעיר הצרפתית
ליון, במילחמת־העולם השניה.
בארבי אחראי לאלפי רציחות.
קורבנותיו העיקריים היו אנשי־מחתרת
צרפתיים ויהודים.
באותו הזמן הוקרן בטלוויזיה
הפרק האחרון של הסידרה מיש־פחת
אופרמן, שהעלה לעיני הישראלים
בפעם הראשונה בצורה
חזותית את המשמעות האמיתית
של הנאציזם (ראה יומן אישי).
לרבים היתד, דווקא סידרה זו ההעולם
הזה 2371

התמודדות האמיתית הראשונה עם
התופעה הנאצית.
לחיצת ידיים. דווקא בשבוע
זה יצא שר־החוץ של מדינת-
ישראל, לוחס-המחתדת הוותיק
יצחק שמיר, לביקור רישפי בגרמניה.
כנציגה של מדינת־היהו־דים,
שקלטה את שרידי הפליטה,
הוא החליף דברי ידידות ואחווה
עם ראשי גרמניה, ארץ שבה חיים
עדיין מאות אלפי אנשים שהיו
חברים בפלוגות־הסער הנאציות.
הדבר היה בלתי-נמנע. החיים
נמשכים. גם אחרי רצח שישה
מיליוני יהודים, אין האינטרסים
החדשים של מדינת־ישראל מאפשרים
חרם או ניתוק טוטאלי.
מציאות חדשה׳ נסיבות חדשות,
הביאו בהכרח להתקרבות בין שתי
המדינות, שפירושה גם התפייסות
בין שני העפים.
הנכדים של פישפחת אופרמן
עושים עתה עסקים טובים עם הנכדים
של מישפחת ולס, ואולי
גם עם הבנים של האיש שפיקד
על מרתף־העינויים של פלוגת-
הסער.
היה זה לקח חשוב, שכדאי היה
להרהר בו היטב. כי דווקא אותו
שר־החוץ, שלחץ השבוע בידידות
ובחיוך רחב את ידו של
השר הגרמני, טען כי פגישה עם
ראשי אש״ף היא פשע שלא יכו(ראה

,תחתית השיפלות״
להלן).
ההיסטוריה האנושית בכלל, וההיסטוריה
של היהודים בחר האחרון
בפרט, מלמדות כי האוייב
של היש יכול להיות הידיד של
מחר. ואם שישה מיליון יהודים
אינם משמשים מחסום לפני ההתפייסות
בין גרמניה והיהודים,
עשרות קורבנות הפיגועים של
אש״ף מודאי לא ישמשו מחסום
לפני התפייסות בין שני העפים,
אשר נגזר עליהם לחיות ביחד
בארץ קטנה אחת.
הוטסת דדו׳ 1x1*10׳
צריך להיפגש עם ר 8שי
אש ״ף — אומר שבח
וייס; ומסביר מדוע לא
עשה זאת בעצמו.
זה היד, מעשה פרלמנטרי נועז.
הנושא שהובא לדיון היה עניין
הפגישה של ראשי המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלס־טיני
עם יאסר ערפאת ועמיתיו.
את הנושא העלה איש־המערך
מיכאל בר־זוהר, שגינה את המגעים
במילים שנלקחו מן המילון
של הליכוד ותנועת־התחייה.
לאות מחאה יצאו כמה מיוני
המערך מן האולם. רק אחד מהם
נשאר באולם והרים את ידו כדי
להודיע בפירוש שהוא נמנע מהצבעה
על הצעת חברו־לסיעה.
היד, זד, שבח וייס (העולם הזה
.)2370
השבוע, במאמר ארוך בדבר
הסביר וייס, ניצול השואה, את
נימוקיו. הוא הביא את דוגמתו
של ריצ׳רד ניכסון, דמגוג אנטי־קומוניסטי
קיצוני, שהגיע לשיל־טון
ופתח בהידברות עם אוייבה
השנוא ביותר של ארצות־הברית:
סין האדומה. הוא תקף בחריפות
את דוברי הליכוד והמערך גם

יחד.
הוא הוסיף לכך ויחי אישי,
שהוא מיסמך אנושי מזעזע.
סכין בגב. וייס גילה כי לפני
כמד, חודשים באו אליו, ואל שלד
שה ח״כים אחרים של המערך,
שליחים לא־ישירים וביקשו מהם
לשקול אפשרות של פגישה עם
ראשי אש״ף( .היה זה שליח איטלקי,
שקיבל אישור מטעם יאסר
ערפאת ליזום באיטליה ועידה
פומבית רמת-דרג של ישראלים
ופלסטינים. כאשר התפרסם הדבר,
איימו ראשי המערך לגרש משורותיו
בל אדם שייענה להזמנה).

•מספר וייס:
נטיית הלב שלי היתד, לצאת
לדרך, לבוא בשערי אוייבי הגדולים
ביותר בשעה היסטורית
זו, ולומר להם :״בואו שלום.
כמו שנים שאוחזין בטלית שחלקה
תכלת — את התכלת לי והשאר
לו. אך סירבתי.
סירבתי בשל החרדה האישית
שתקפה אותי. חרדת מה יגידו!
מה יאמרו לבני, נועם, בני־כיתתו,
מה יאמרו המורים הנתונים למרותה
של אסתר רעייתי, מה יאמרו
תלמידי, שאותם לימדתי כל

ח״כ וייס
״מה יאמרו לאב הישיש...״
חיי דרבי־סבלנות! מה יאסרו ב־טרקליטי
האוניברסיטאות, שבהן
לימדתי, מה יאמר האיש שלי במכולת
ובדוכן השוק! מה יאמרו
במפלגתי — בלישכתה, במרכזה,
במועצת־המחח ובסועצת־הסניף,
במזכירות זו או אחרת: מה יהיה
קצב זרימת מכתבי-ה,הכפשה למערכות
העתונים (״קוראים כותבים״
בכל עתון הוא המדור המפחיד,
הארסי והמרושע ביותר):
מה יאמרו לאב הישיש שכניו בחדרו
בבית־החולים ומה יאמרו

לאמי האהובה בצאתה מפתח ביתה!
כיצד יגיבו בעלי הטורים
הלאומניים בעתוני־שראל ! כיצד
יגדירוגי ד,אורתופדים הלאומיים,
הבוטנאים והפסיכולוגים לשעה
קלה, כיצד ימדדו קומתי ושרשי
ושפיותי, כיצד יפעילו את ברומטר
הנאמנות לעם ולמדינה, כיצד
•גדירוני כמטען חורג! מי מטור
סי הפוליטיקה יכנני ״יהודון״ ,ומי
יניח סכין בידי, כדי שאתק-
ענה בגב האומה! מי יחזרגי לגולה
ויכנני ״גלותי״! מי יבקש
את פרישתי מהמפלגה כדי לשמור
על ״טוהר שורותיה״ ! מי יכני בשוטים
ומי יעקצני כעקרב צהוב!
מי ״תלחש מאחורי גבי ומה יאמר
! מה יעשו המוני המק־תאר־תיסטים
הגלויים וכיצד ינהגו הסמויים!
כמה פעמים ביום יטלפנו
לביתי ויגדפוני, כמד, פעמים
יאיימו ברצח שלי ושל משפחתי
(זכורים לי עחין צלצולי הטלפון
המאיימים בעת מלחמת לבנון)!
מה יאמר ״המגיב״ ממנחמיה*
וכיצד יגיבו שומרי־החומות האחרים
של סרבני־ההידברות.
אכן, חיל ורעדה תקפוני מול
כל המחשבות והאסוציאציות האלה.
נכנעתי לפחח, מעדתי בחר־חתי.
אין אני אמיץ כאורי אבג-
רי, כמתי פלד וכיעקב ארנון,
וגם לא כאמנון קפליוק. אני ושלושת
הח״כים האחרים סירבנו
להפגש עם אש״ף, ואפילו בתוקף
מסויים. פחדנו.

מסכם וייס:
כאשר התותחים יורים המוזות
שותקות, כך אומר המשל. אם המוזות
תשתוקנה׳ יתחילו שוב התותחים
לירות. לכל קאטיושה יש
תחליף. אין •תחליף לשלום. שלום
עושים עם אוייבים. עם ידיחם
נוסעים לפיקניק.
אם לא נפגש בשיחות. שוב
יהיה עלינו, על בנינו ועל נבחנו,
להיפגש בשדות־הקרב.
* ח״כ הליכוד בני שליטא.

מאז הודיע יצחק נכון, שהוא אינו מתכוון לכהן קאדנציה שניה
כנשיא, הוצף המימסד הפוליטי כשמות של מועמדים לתפקיד רם
המעלה. חלק מהשמות ירד מייד מן הפרק, חלקם ירד בתיך כמה
שבועות. אחרים יישאר כאפשרות ריאלית עד תחילת אפריל, מועד
שבו תצטרך הכנסת לבחור בנשיא הבא של מדינת־ישראל. העובדה
שעד ה־ 5במאי, מועד כניסת הנשיא החדש לתפקידו, יתפרסמו מסקנות
ועהת־החקירה לעניין הטבח במחנות־הפליטים בביירות, רק מוסיפה

מאיו נהן־אבידוב:
א חד: המועמדים הרצינים של חרות
׳ * לתפקיד הנשיא הוא הח״ב החיפאי
מאיר כהן־אבידוב. הוא בן ,57 אב ואח
שכול ומסמל לדעת רבים את הטרגדיה
הישראלית. הוא מכהן בהצלחה בתפקיד
סגן־יושב־ראש־הכנסת, תפקיד שבו שימש
בעבר גם הנשיא הנוכחי, יצחק נבון,
לפני שפנה למישכן נשיאי־ישראל.
כהן הואח״ב זו הקאדנציה השניה.
הוא עורך־דין במיקצועו, בעל עבר ב־אצ״ל
ועסקן הסתדרות. שגריר ישראל
בארצות־הברית, משה (.מישה״) ארנם,
חברו לתנועה, הגדיר
אותו בעבר
כ״איש אציל״ .כך
גם רואה אותו חברו
לתנועה, מיכאל
קליינר, שהעלה לראשונה
את שסו
בישיבה של החטיבה
בכנסת. קליינר לדעת
יש חשיבות רבה
לבחירתו של כהן,
אם על המועמד להיות ספרדי ודתי.
יתכן מאוד שבחודשים הקרובים תתחולל
רעידת־אדמה פוליטית, בעיקבות
פירסום דו״ח ועדת־החקירה. יתכן שבאחת
האפשרויות תתפטר הממשלה ויהיה צורך
לבקש מהנשיא שיטיל את תפקיד
הקמת הממשלה החדשה על אחת הסיעות
בכנסת. כהן, כנשיא, יטיל זאת בוודאי
על מנהיג הליכוד, יהיה אשר יהיה.
קליינר כבר החל בהקמת שדולה לח״כ
החיפאי. הוא שוחח בעניין זה עם הליברלים,
עם אנשי אגודת־ישראל וגם עם
תמ״י. לדעתו, הם יתמכו בכהן, כי הוא
עונה על צפיויהם, גם אם לא יצליח
המועמד שלהם, אליהו נאווי.
לטענת מקורבי כהן, יש לו תמיכה
רבה בסניפי חרות. ואלה ילמדו על ההנהגה
— כלומר, ראש־הממשלה — שתטיל
עליו את התפקיד.

אדיחו 1אווי:
ף * אז העלה ח״כ תמי אהרון ואבו•׳
חצירא את שמו של ראש עיריית
באר־שבע, אליהו נאווי, כמועמד לתפקיד
נשיא־המדינה, לא מפסיקים לעסוק בכך
בעיר הדרומית. ביום החמישי שעבר רווחו
שמועות שאחר־כך הוכחשו, שנאווי
נסע לתל־אביב בליווית ישראל שילת,
מוותיקי תנועת החרות בעיר, כדי להרשם
כחבר תנועת החרות
במצודת זאב
בתל־אביב. בכך,
טענו מפיצי הידיעה
הלא-נכונה, רצה
נאווי להבטיח
את בחירתו לתפקיד.
אין זו הפעם
הראשונה ששמו
של נאווי
מועלה כאשר מ-
מדובר במישרות
נכבדות. אבו־חצירא מספר, שהוא
עדיין לא פנה אל המועמד. הוא מתכוון
להקים שדולה בקואלייה ובאופוזיציה כ

אחד,
שתביא לבחירתו ומבטיח לפעול
שקבוצה רבת משתתפים מהכנסת תיסע
לבאר־שבע, כדי להציע לו את המועמדות.
לדעתו,
אם הוא יאומץ על-ידי הקד
אליציה, לא תוכל האופוזיציה שלא לתמוך

נאווי עצמו מתייחם לרעיון בחשדנות.
לעיתונאים הוא אומר שכרגע הרעיח אינו
רציני. אך כאשר בודקים בציציותיו, הוא
בעל סיכויים מצויינים.
אבדחצירא ותמ״י מעלים שורה נכבדה
של נימוקים לטובת המועמד שלהם.
הוא בן עדות המיזרח, עיראקי, שמיש-
פחתו היא סיפור הצלחה של קיבוץ-
גלויות: הוא נשוי ליוצאת גרמניה, בתו
נשואה למרוקאי. הוא ותיק בארץ, מכיר
היטב את המערכת הפוליטית. הוא שופט
מחוזי לשעבר, בעל השכלה רחבה, שולט
בשפה הערבית, מעורה בעם ,״בעל פנים
מאירות,״ כדברי אבדחצירא.
בדרום מעלים נימוקים נוספים לבחירת
נאווי. הוא בן — 63 אינו צעיר מדי
או זקן מדי לתפקיד הבכיר. בחירתו,
אחרי תקופת כהונה של כ־ 20 שנה כראש
עיריית באר־שבע, תעניק לדרום
תפקיד בכיר. בבירת הנגב טוענים, שמאז
דויד בן גוריון, שהתגורר בשדה-
בוקר, לא זכה נציג מהאיזור בתפקיד
רב־חשיבות.
בבאר־שבע טוענים, שלחרות חשוב גם
מהבחינה המוניציפלית שנאווי יבחר. אז
יוכל הליכוד סוף־סוף לכבוש את העיר
הדרומית הגדולה.
נאווי זוכה בלובינג מכמה מוקדים.
אבדחצירא ואנשי תמ״י טוענים שהוא
אידאלי, אם רוצים נשיא ספרדי ואם יש
על כך הסכמה בשתי הסיעות הגדולות,
וכאשר המערך אינו שש לתמוך בד״ר
יוסף בורג. חוץ מזה, נאווי הוא איש
תנועת העבודה וחבר במוסדות המיפלגה.
מכיוון אחר פועלים ותיקי סניף חרות
בבאר־שבע. בראשם עומדים ישראל שילת
והעיתונאי הבאר-שבעי, יצחק שתיל. העיתונאים
המקומיים עוזרים אף הם ללובי.
אנשי
חרות פנו כבר למנב״ל מישרד-
ראש-ד,ממשלה, מתי שמואלביץ, לח״כ
רוני מילוא, ולעוזרו של מנחם בגין,
יחיאל קדישאי, כדי שאלה ישכנעו את
בגין שיתמוך בנאווי.
אנשי נאווי מניחים שעל־ידי פעולת
איגוף דו־צדדית זו, מובטחת התמיכה
הקואליציונית בו.

שדמה הדר:
ך• אשר חשכו כמערך על מועמד
* ספרדי, עלה מייד שמו של ח״כ העבודה
הוותיק שלמה הלל. הוא בן ,60
יליד עיראק. בעל
השכלה רחבה, שולט
בשפות אנגלית
צרפתית וערבית.
הוא היה חבר-
כנסת כבר בכנסת
השנייה, איש צבא
לשעבר ופעיל הגירה
מארצות ערב.
הוא שר לשעבר,
ובעל תפקידים מגוונים
במישרד־ה-
חוץ. הוא איש ירושלים המקובל גם
על יריביו. הוא נץ, שחבריו מגדירים

למתח ולשיקולי הבחירה. השיקולים במיסדרונות הכנסת שנלקחים
בחשבון הם רבים ומגוונים. הם כוללים מוצא עדתי השתייכות
מיפלגתית, מצב מישפחתי, יחס לדת ועוד. שיקול מרכזי, רב־עוצמה,
הוא במי יתמוך מנחם בנין. תוצאות ההחלטה שיוודעו ־ בחודשים
הקרובים, יכולות להיות מפתיעות .״העולם הזה״ מציג את רשימת
המועמדים הראשונים, וסיכויי כל אחד מהם בהצבעה החשאית
שתיערך בכנסת.
אותו ב״נץ שפוי״ ,הוא לבבי ונעים
הליכות.
כרגע התפקיד לא הוצע לו באופן
רישמי. הוא גם אמר שקבלת התפקיד
מחייבת שינוי מרחיק-לכת באורח־חייו.
לעומת זאת, הוא זוכה בתמיכה מקיר לקיר
במיפלגתו. במערך מקווים שאם הליכוד
לא יתעקש להציג מועמד מיפלגתי, ש־יפלג
את העם, הרי שהלל הוא המועמד
הטיבעי לתפקיד.

וסך בורג:
ף* אשר הועלה לראשונה שמו של
* שר־הפנים, יוסף בורג, כמועמד לנשיא
(העולם הזה )2368 זה היה נראה
כבדיחה של ם גן-שר־החוץ, יהודה בן-
מאיר. אנשיו של בורג טענו, שמאוחרי
הנסיון לבעוט את בורג כלפי מעלה,
מסתתר רעיון כפול. זבולון המר, בן
סיעתו של בך מאיר, יהפוך למנהיג ה־סיפלגה!
בן־מאיר, שנפשו חשקה בתואר
רם־מעלה, יהיה השר השני של המפד״ל.
לאט־לאט התגבשה ההכרה, שבורג
הוא מועמד טיבעי לתפקיד. הוא בסוף
הקאריירה הפוליטית שלו, אך למרות
גילו ,74 ,הוא בשיא כוחו. הוא צלול,
בעל עבר פוליטי־ציבורי מרשים. הוא
ימלא בתוכן את בית־הנשיא ויוסיף לו
כבוד בארץ ובעולם. אשתו, בת־חברון,
היא אישיות בפני עצמה. בורג הודיע
שהוא יהיה מוכן לקבל עליו את התפקיד
אם הוא יהיה מועמד מוסכם
של שתי המיפלגות הגדולות.
בורג זוכה בתמיכה מלאה מצד ראש-
הממשלה, אך כרגע צצו בעיות אחרות.
המערך רוצהמועמד ספרדי. בליכוד
יש הרוצים מועמד
מיפלגתי. אנשי
סיעת בורג במם־
ד״ל כמו הרב משה
סלומון, ח״כ אברהם
מלמד, ורפאל
בן־נתן חוששים ש הליכתו
תחסל את
סיעת למפנה, שהוא
עומד בראשה,
ומנסים למנוע ממנו
מלעשות את
הצעד לכיוון מישכן נשיאי־ישראל.
לכאורה, נראים סיכויו עתה כאבודים.
גם אם הוא יתפשר על הסכמה של ה־קואלייה
לבחירתו, הרי שאם המערך יעמיד
מולו לבחירה מועמד ספרדי, עלול
בורג להפסיד.
אך אנשי בורג דוחים את האפשרות
שבורג יצא מהמישחק. לדעתם, המספידים
את בורג לא מבינים מה כוחו. הוא ישאר,
על־פי גישה זו, המועמד היחידי בתום
חודשיים מתישים של מירוץ אחרי מועמד
מתאים בכנסת ומחוצה לה. אז תהיה לבחירתו
קואליציה מקיר אל קיר.
בתמ״י מגחכים כאשר מושמע הרעיון
שאם בורג יבחר לנשיא, יוכלו אהרון
אבו־חצירא וחבריו לחזור למפד״ל, אך
בקסטל לוקחים בחשבון שלתמ״י יש אינטרס
לתמוך בבורג.

אריה דולצ״ן:
מו של יושב־ראש ההנהלה חציו״
נית, אריה דולצין, הועלה אומנם

על-ידי חברו למיפלגה הליברלית, שאינו
מוכר כבעל עוצמה מיפלגתית רבה. אך
לדולצין יש כמה תכונות המתאימות ל תפקיד.
הוא
בעל ארשת מכובדת, יודע שפות,
שועל פוליטי, מקובל על האירגונים היהודיים
בעולם ומבוגר דיו כדי לסיים
קאריירה ציבורית במישרה כה רמה.
התפקיד אומנם לא הוצע לו רישמית
על-ידי איש מהמיפלגה, אך אם הליברלים -
צמאים לתפקידים ולכיסאות, והם יעמדו
על כך שהוא יבחר
כנשיא, הרי שיתפנה
מקום בסוכנות,
מקום מכובד
מאוד לליברל אחר.
דולצין לא אמר
מה דעתו על הרעיון,
אך יש לו
כמה סיבות לסרב
לכך. אחת מהן היא
שבתפקידו הנוכחי
הוא שוהה הרבה
מאוד בחו״ל, כאשר הפיקוח הציבורי עליו
הוא מצומצם ביותר. כנשיא הוא לא יוכל
לצאת לטיולים מעבר לים, אלא לעיתים
רחוקות.
אם חושבים שלתפקיד רעיית הנשיא
יש חשיבות מעבר לרשום בפרוטוקול,
הרי שאנט דולצין היפה היא אישיות
בפני עצמה, שאינה נופלת מאשת הנשיא
הנוכחית. אך נראה שדווקא אנט היא ש מונעת
כבר על הסף את אפשרות תמיכת הקואליציה
בדולצין. אנט אינה נמנית עם
תומכי הליכוד, והיא נתנה לכך ביטוי
ציבורי־תיקשורי, שהיה בעל הד רב. בגין
שונא אותה, והוא ימנע בכל מחיר אפשרות
שדולצין יהיה מועמד לנשיאות.

אבנו שא
**¥מו של והפרופסור למישפטים עלה-יי
י מייד כשנודע שנבון פורש. הוא דתי,
ספרדי, ח״כ לשעבר, בעל השכלה רחבה
והבנה מקיפה ב נעשה
בחיים הפוליטיים.
שמו הועלה
לראשונה דווקא
בליכוד. אך ככל
שעולים שמות
של מועמדים ספרדים
אחרים מתוך
הקואליציה, קטנים
סיכויו — אלא אם
כן המועמדים ה אחרים
יפלו בקר בות
בין קואליציה ואופוזיציה, והוא יוצג
כמועמד של פשרה.

מנחם סנידוו:
^ אשר שהה הנשיא יצחק נבון ב*
ארצות־הברית, בחודש ינואר שעבר,
מילא את מקומו בהצלחה רבה יושב־ראש-
הכנסת, מנחם סבידור. היו שטענו שהוא
עשה זאת יותר טוב מהמקובל, בגלל —
תאוותו הרבה לתפקיד ממלכתי עשיר-
טקסים מסוג זה.
סבידור לא טען בשום פורום סודי או
גלוי שהוא חושק בתפקיד. שמו גם לא

מאחריהם?,
הועלה בפורום כלשהו באופן רישמי. ר
איש לא עושה לו לובינג. אך במיזנון מזכירים הכנסת
יותר מפעם בשעה
את תכונותיו של
האיש שהמישרה,
כך אומרים, נתפרה
על-ידי מידותיו.
הוא
בן ,65 הדור
ומרשים. שולט בעברית,
באנגלית,
בצרפתית, בגרמנית,
ברוסית, בפולנית ובאידיש.
הוא מכיר את המערכת הפולי-
ליטית, כיהן בתפקידים ציבוריים, תומך
במדיניות הליכוד. הביע את דעתו בעבר
בנושאים כמו מוסר־עבודה ואחריות ציבורית,
והוא הכנים סדר לעבודת הכנסת.
גם אשתו, רעיה, נוטלת על עמה תפקידים
ציבוריים.
כפי שקרה לא אחת, שם שנלחש בין
ארוחה לארוחה במיזנון־הכנסת, התגלגל
למליאה וזכה לרוב. ייתכן מאוד שגם
מועמדותו של סבידור תתגלגל באותו האופן.

שלמה
שסיה־נהן:
ן ן עולים ירושלמים בחרות העלו את
** שמו של עורך־הדין הירושלמי הוותיק
שלמה תוסיודכהן לתפקיד הבכיר. מבלי
להתייחס לתכונות
ולתנאים המכשירים
אותו, כביכול, לתפקיד,
נראה שב-
ליכוד תידחה ההצעה
על הסף משיקולים
מיפלגתיים,
דווקא. פנימיים תוסיה-כהן הוא המועמד
הרציני של
הליכוד בהתמודדות עיריית לראשות
ירושלים, ובירושלים מניחים שיש לו סיכוי
לנצח גם את טדי קולק, בבחירות
שיערכו בסוף השנה הנוכחית. מסיבה
זו גם לא רצו להריץ אותו כאיש־חרות
בבחירות שיערכו החודש בלישכת עור־כי-הדין.

׳הוזה
פרח
*5ח׳׳כ ׳הליברלים מנתניה יש תכונות
/רבות וטובות להיות נשיא. הוא יליד
ירושלים, בן ,58 נראה צעיר מכפי גילו.
הוא ד״ר לחינוך, בעל שיטת־חינוד הנושאת
את שמו ללימודי שפות בגיל הרך.
הוא ידוע בכנסת
בחייכן, פשרן ר
בעל-סבלנות. פרח
הוא גם בן עדות
המיזרח ואח שכול.
הוא מנסה, מאז
נבחר לכנסת הנוכחית,
לזכות ב-
תפקיא שיאה לו,
לדעתו. החל מסגן־
שר-החינוך והתרבות,
דרך סגן־יו־שב־ראש-הכנסת
ועד לתפקיד השר השישי
של המיפלגה הליברלית.
הדעת, שאולי כדאי שהוא ירוץ לנשיאות
חברים במיפלגתו אמרו לו, בבדיחות
הדעת, שאולי כדאי שהוא ירוץ לנשיאות
ולא יתמודד על תפקידים במיפלגה. הוא
קיבל את הרעיון ברצינות, והודיע שישקול
אותו בחיוב.
הבעיה של פרח היא שהוא חסר כוח
במנגנון־המיפלגה, למרות שהוא טוען שהרוב
במרכז ובחטיבה תומך בו. גם בקואליציה
לא מתייחם אליו ברצינות-
יתר. לדבריו, הוא מקובל על בגין, והוא
אינו רואה מדוע שלא יוכל לקבל את
התפקיד רם־המעלה.
כהוכחה לכוחו הוא מציג רשת של תככים
שטוו נגדו חבריו במיפלגה. לדעתו,
הם לא בוחלים בשום אמצעי כדי להחליש
אותו, משום שהם יודעים שהוא סוחף
אחריו חברי-מיפלגה.

דויד לו:

המטה ע ו הוקם

ך* נו ראש־הממשדה ושר־השיכור
יי והבינוי הוא האחרון שהיה נזעלה בדעתו,
שמועמדותו לנשיא תועלת ברצינות.
הוא בוודאי עדיין אינו יודע שכבר
הוקס מטה בכנסת, שן פעל למען בחירתו.
כאשר הועלה שמו כמועמד על־ידי אנשים
המקורבים למחנה של יצחק שמיר
ורוני מילוא, היה ברור שזה נעשה כדי
להוציא את לוי מהמירוץ על הירושה
בתנועת החרות. אך כאשר דווקא חבר
המיפלגה הליברלית מקים את מטה בחירת
לוי, איש כבר אינו מתייחס לכך כאל
הלצה.
הקבלן ואיש העסקים ניסן נוימן, איש
הליברלים, החל כבר מקים שדולה ללוי.
נוימן, שותפו לשעבר של הקבלן גרשון
(״גיגי״) פרם, היה הכוח המארגן שהביא
להצלחתו של השר יצחק מודעי בוועידת
המיפלגח הליברלית ערב הבחירות האחרונות
לכנסת. לפני חודשים אחדים
נטען במיפלגה, שנוימן תתקרב לסיעת
שר־התיירות אברהם שריר (העולם הזה
,)2333 ובעיקבות כך העתכסך קשות עם
שר־האנרגית־והתשתית. נוימן הכחיש שהוא
שייך לסיעתו של אחד השרים. הוא
ניסה לזכות במרכז המיפלגה בתיק בר,נ־הלת־הסוכנות
כנציג ׳עצמאי. למרות שהוא
נכשל, איש אינו מטיל ספק בכושרו
האירגוני, יכולת השיכנוע שלו ודבקותו
במטרה, גם כשבהתחלה היא נראית אבודה.
נוימן
טוען, שלוי הוא מועמד אידיאלי.
הוא רק בן ,45 בשיאה של הקאריירה

שימחה אוליו:
^ ק נסעם גן־ראש־הממשלה ושר־החקל-
* אות, שימחה ארליך, לעבור ניתוח-
לב בארצות-הברית, וכבר הפיצו יריביו
במיפלגה שהוא יהיה זקוק למנוחה ארוכה,
ואולי לשינוי בסידרי עבודתו.
חבריו השרים היו שמחים אם היד. נבחר
כנשיא. כך היו יכולים להתמודד על תפקיד
מנהיג המים־
לגד, הליברלית, ר
אולי אף על תפקיד
מנהיג הליכוד.
בפועל, איש לא
דיבר עם ארליך
על הרעיון, למרות כמועמד ששמו
טיבעי, שיזכה לתמיכת
בגין מופץ
על-ידי חבריו ל- הראשון מיפלגה.
שהעלה את שמו היה הפירסומאי דויד
אדמון, חבר המיפלגה. ארליך עדיין
שוהה בארצות־הברית, ועתה אין זה הזמן
לדבר איתו על כך.
יש לו אומנם תכונות טובות לתפקיד,
והוא די מבוגר 68 מצד שני, אומרים
מקורביו, שהוא לא אמר את המילה האחרונה
בפוליטיקה. אחרי הניתוח, לדעתם,
הוא יחזור בריא יותר ישר לזירה
הפוליטית.

אהרון ודדי:
כמיקרה הועלה שמו של קצין־
/רגליכדוצנחנינדראשי לשעבר כמועמד
מתאים לתפקיד הנשיא. התומכים בו, ב־תחיה
ואף בליכוד,
לא עושים זאת
מפני שהוא מורה
לגיאוגרפיה, אלא
משום שהוא איש
ימין קיצוני, מבוגרי
יחידת הצנחנים
של אריק שרון
,101 מתגורר בגולן,
תומך ברעיון
ארץ ישראל השלמה,
ומייצג את הערכים
החדשים של אנשי גוש־אמונים

הפוליטית שלו. הוא מארוקאי, איש תנועת
תחרות, נציג עיירות הפיתוח, אב למיש־פחה
מרובת־ילדים ובעל אהדה רבה בקרב
מה שמכונה ישראל השנייה. תבונותיו
האישיות וסיפור הצלחתו האישית,
שתחילתה עבודה בבניין, יוסיפו נופח
חדש לבית״הנשיא.
כאשר יסיים לוי קאדנציה אחת ב־מישכן
הנשיא, הוא יוכל לחזור לחיים
הפוליטיים ולהתייצב בראש הליכוד. כל
זאת, מתוך הנחה שעד אז לא יתחוללו
שינויים מרחיקי־לכת במבנה ובהרכב של
השילטון בארץ.
לדעת נוימן, אם ייצא עתה לוי מהחיים
הפוליטיים, כשהוא בשיא כוחו, ולא יקח
חלק במישחק הפוליטי היום־יומי, הוא
יתקבל בעוד המש שנים כמנהיג מזכר
ונבחר של הליכוד וכאישיות דומיננטית
בפוליטיקה הישראלית.
להערכתו של נוימן שותפים, משיקולים
שונים, גס יריביו של לוי בתנועת היי
חרות.
הקבלן הפעלתן כבר החל בהכנות טכניות
למיבצע. הוא נפגש עם אנשים
המקורבים ללוי, ולטענתו הוא הצליח
לשכנע אותם בסידרת טיעוניו. נוימן
מעריך שהמיפלגה הליברלית לא תתנגד
להצעה, שאותה הוא יעלה בקרוב במוסדות
התנועה. לדעתו, לוי עצמו לא יתנגד
לכך, על אחת כמה וכמה כשיראה
שהרעיון יזכה בתמיכה לא רק בליכוד
כי אם בקואליציה כולה, ואולי אף אצל
חלק מחברי האופוזיציה. אין ספק שגם

והמתנחלים מעבר לקו הירוק.
לאהרון דוידי אין לובי ממשי בכנסת.
אך מי שמביט במפה הפוליטית ובתפיסת-
עולמם של מרבית חברי-הכנסת, יכול
להעלות על דעתו הצגה רישמית של
דוידי כמועמד. אהרון דוידי כנשיא יהיה
הסמל המובהק למהפך שחל בישראל מאז
מילחמת ששת־הימים.

חיים הוצוג:
^ מרות שאיש לא נקב בשמו של
/חיים (״ויוויאך) הרצוג באופן רישמי
כמועמד לנשיאות, יש מי שמנסים להוסיף
אותו לבורסת המועמדים. אלה שמדברים
בו, ומרחיבים בתכונותיו, מסבירים שלמ רות
שהוא בא מתנועת העבודה הוא זוכה
לפופולאריות רבה גם בחלקים של הציבור
שאינם מזדהים עם המערך. ראשית —
בחוגי החרדים, הזוכרים את אביו של
הרצוג שהיה רב ראשי. שנית — בקרב
ישראלים ויהודים בעולם, המכירים אותו
מהופעותיו כשגריר

ישראל באו״ם ומד,פרשנות
הטלוויזיונית
שהוא נותן
באן ומעבר לים.
ח״כים המקורבים
להרצוג סיפרו שגם
דתיים וגם יהודים
מחו״ל, בעלי
השקפה ימנית, פגו
אליו וביקשו ממנו
שיציג את מועמדותו.
הרקורד
האישי של הרצוג עונה על
הדרישות הכלליות לתפקיד. הוא מתקרב
לגיל .60 הוא נשוי לאשה ממוצא מצרי.
הוא אלוף לשעבר ופרשן צבאי שתיעד
את מילחמות ישראל. הוא מוכר ומקובל
^ארץ ובעיקר בחו״ל. הוא ואשתו פועלים
להתנדבות במיסגרות ציבוריות רבות.
הרצוג, עורך־דין במיקצועו, שולט מלבד
העברית, גם באנגלית, צרפתית, יידיש, גרמנית
וערבית. הוא בוגר ישיבה ויהיה
מקובל על הדתיים. הרצוג מוכר כאיש
נעים־הליכות, איש שיחה מרתק, השובה
את לב שומעיו. הוא בעל השכלה רחבה
ובן תרבות המערב.
הבעיה של הרצוג היא מוצאו. הוא יליד
אירלנד. כל זמן שהמערך וגם הקואליציה

ראש־הממשלוו, מנחם בגין, יתמוך בכך.
נוימן מכחיש שבעניין זה הוא פועל
בשם סיעת שריר במיפלגה הליברלית.
״יודעים שאני עצמאי במחשבותיי ובמעשי
הוא אומר. אך ברור שכאשר
הוא יזדקק לתמיכת הליברלים, מובטחת
לו עזרה ממקורביו שם.
המטה לבחירת דויד לוי כבר יצא לדרך.
נוימן וצוות עוזרים מצומצם מתכוון
לשוחח על הרעיון עם כל ח״כ
בנפרד. אחרי התהודה הראשונית, תפגש
איתו קבוצת שרים מהליכוד ותציע לו
באופן רישמי שיציג את מועמדותו.
אנשי לוי הקרובים אליו מגיבים על
הרעיון בקרירות. לא ברור כיצד יגיב
על כך השר שלהם, כשיראה בתזך זמן
קצר מה יהיו תוצאות מסקנות ועדת־החקירה
לעניין הטבח במחנות הפליטים
בביירות.
תרים אחרי מועמד ספרדי, סיכוייו קלושים.
מצד שני, אם הלל יסרב לרוץ
והמערך ירצה להציג מישהו מטעמו, הר־צוג
הוא מועמד מצויין שיכול להתקבל
גם על חלקים בקואליציה.
הרצוג עצמו לא מדבר על כך. איש
לא פנה אליו ואיש ממפלגתו לא העלה
את שמו בפורום פומבי. ברור שהח״כ
לא יציג את עצמו. מקורביו דואגים
לספר בשמו שאזרחים פונים אליו ומבקשים
שיכנס למירוץ. יש ח״כים בכנסת
שמוכנים להישבע שהוא לא יעקם את
פניו אם יועלה שמו בפומבי על-ידי חבר
לסיעה. יתכן שהוא ירצה להינפש מעט
מהפוליטיקה, בעיקר אחרי שהחלים לא
מזמן מהתקף־לב.

יצחק נבון:
ר* רעיון נשמע מטורף לחלוטין, אך
* יש לו תומכים מכיוונים שונים.
ההנחה היא שבחודשים הקרובים תתחולל
רעידת-אדמה פוליטית בעיקבות
פירסום מסקנות ועדת-החקירה לעניין הטבח
במחנות־הפליטים. המימסד הפוליטי
יהיה עסוק בטיפול בהלם, כתוצאה מדו״ח
השופט יצחק כהן. הסיכויים לבחירות קרובות
יצטמצמו. המחנות הפוליטיים לא
יהיו מסוגלים לטפל גם בבחירת נשיא
חדש. נבון יראה
מה קורה מסביבו
ויחזור בו מכוונתו
להתפטר.
שר־המיסחר ורד
תעשיה, גידעון פת,
אף נתן ביטוי פומבי
לכך, כאשר
אמר שיתכן מאוד
כי דעודהקהל לא
תיתן לנבון ללכת.
הקהל, שימעון פרם
וגם אנשי קואליציה, חוששים מנבון כמנהיג
מיפלגת העבודה, ילחצו עליו ש ירוץ
לקאדנציה נוספת.
כרגע הרעיון נראה בלתי-סביר. יש בכנסת
החושבים שמד, שצפוי לציבור הישראלי
בחודשים הקרובים הוא כל-כך
מטורף, שהרעיון כי נבון יחזור בו, נראה
הגיוני ביותר בתוקף הנסיבות.

גן־ ציון צימרין

ונדב פירשם מסקנות הוועדה
שבד אדיאר שדוו את נר
זכרים, ערד פרובוקציות נגד
ואמריקאים וגד לברית
ורום בין ׳שואל והפדאנגות
ותר לקלל את הנשיא. מד
תר להשמיץ את הקונגרס. מור
להטיל בוץ בגנרלים ובמוסד
מרכזי לביון, סי־איי־אי. רק דבר
חד אסור בארצות־הברית: להטיל
ופי בחיל־הנחתים.
המיתוס של ה״מארינם״ הוא
וחד המקודשים ביותר בארצות־
;ברית. הנחת מגלם את כל ח
לפי
הסיפור הדרמאתי, שנראה
כאילו נלקח מסרט ישן על דד
מארינס, נחג ״צ׳אק״ ג׳ונסון כגיבור
לכל דבר. לבדו התייצב בדרך
מול הטנקים השועטים, שעצרו
בשנייה האחרונה, שלושים
סנטימטר לפני הסרן. הוא טיפס
לבדו על טנק, שלף אקדח ואיים
על הישראלים הרעים. לאחר מכן

חיוהוח ! נ 1ואו ״ ש
!דוש והיקר לאמריקאי הפשוט.
וא גיבור לאומי.
ביקורת על הנשיא מעניינת במריקה
לכל היותר שיכבה דקה
זל משכילים ופוליטיקאים. ויכו־ים
פוליטיים מופיעים במדורי-
רשנות, הנזרקים לפינה בשעה
והקורא האמריקאי הממוצע שוע
במדורי הספורט והקומיקס.
אך פגיעה בנחתים מעוררת
וייד את הרגשות העמוקים ביותר
ול האמריקאי הפשוט ברחוב. מי

חסם בגופו את השביל, והכריח
את הישראלים לסגת.
המוני האמריקאים הזדקפו מרוב
הערצה. הנשיא רונלד רגן עצמו
מיהר לכנס את העיתונאים כדי
להלל את הסרן הנועז.
לספר־ההגדה של חיל-הנחתים
נוספה הגדה חדשה. וליחסים בין
ארצות־הברית וישראל נוסף אספקט
חדש, מסוכן ומדהים. התנגשות
בין חיילים בשדה, המורידה
את העימות מדרגה של ויכוח

סרן ג׳ונסץ
שוו־הבר בחנות החרסינה
ומתגרה ב״מארינס״ הוא אוייב
,עם, קומוניסט, חלאה.

השבוע זה קרה. לעיני
וליוני אמריקאים משתאים
;פעמים, התייצב ניכור
אומי חדש, סרן צ׳ארלס
׳ונסון, בן ,30 מול כני־זונות.
אלא שכני־הזונות
פ הפעם חדשים: ישרא־ים,
הרוכבים על טנקים של

בין פוליטיקאים לדרגה של שינאה
בין המונים.
הגאון הרשע
ף מרכז הנות״החרסינה עומד
שוב שור-הבר, אריאל שרון.
לפני תישעה חודשים הכניס
שרון את ישראל למילחמה בלבנון,

שנועדה להיות קצרצרה ומוחצת.
ההתקפה נפתחה תוך תיאום מלא
עם האמריקאים, אחרי ששרון
שיכנע אותם כי הפלישה תשרת
קודם כל את האינטרסים שלהם.
ואכן, הפלישה עמדה לגרש מלבנון
את הסורים הפרו־סובייטיים, לפגוע
קשה ביוקרתה של ברית־המועצות,
להשליט בלבנון ממשלה
פרו־אמריקאית ולגרש מלבנון את
אש״ף, שתואר אף הוא על־ידי
שרון כפרו־סובייטי.
בעלי־הברית העיקריים במיבצע
היו, כמובן, ראשי הפלאנגות הנוצריות
בלבנון. שרון התכוון למסור
להם את לבנון על מגש של
כסף, אחרי גירוש הסורים והפלסטינים
— כדי שיהפכו אותה ל־מדינת־חסות
ישראלית. מישפחת
אל-ג׳מייל שהקימה את מיפלגת
הפלאנגות והעומדת בראשה, נועדה
לעשות בכל לבנון את אשר
עשה רב־סרן חדאד במובלעת הדרומית.
השבוע
התהפכה הקערה על פיה.
שרון נסע לעיירת־מולדתה של
מישפחת אל־ג׳מייל כדי להניח,
כביכול, זר על קיברו של בשיר
אל־ג׳מייל, הנשיא־המייועד שנהרג.
רוב הלבנונים מאמינים כיום כי
ראשי ישראל הם שאירגנו התנקשות
זו, אחרי שבשיר התגלה לפתע
כאדם עצמאי, שאינו מוכן
לקבל את פקודותיו של מנחם
בגין ולחתום על שלום עם ישראל.
אחרי הזר לבשיר המת באה
שיחה עם אביו החי. פייר אל-
ג׳מייל, אחד מחצי־תריסר הזקנים
השולטים בלבנון באמת. בשיחה
זו הוחלפו דברים בוטים, השמצות
הדדיות ואיומים פרועים. התוצאה :
דובריו של שרון פירסמו בישראל
כי שר־הביטחון איים בפירוש על
מנהיג הפלאנגות שלא זה בלבד
שצה״ל יפקיר אותן מול פני הדרוזים,
אלא שגם לשילטונו של
אמין אל־ג׳מייל בלבנון לא תהיה
תקומה.

היתה זאת הודאה כפולה.
שרון הודה כי צה״ל נמצא
עתה בהרי-השוף, ושחייליו
נהרגים ונפצעים שם, כדי
להגן על הפלאנגות מפני
הדרוזים. שרון הודה גם בי

שילטונו של אמין אל־ג׳מייל
תלד כולו בטנקים הישראליים.
דובריו
של שרון לא פירסמו
מה היתר. תגובתו של ג׳מייל־האב.
היא היתד. בוטה וחריפה. ואילו
יריבו הוותיק של אל-ג׳מייל, המנהיג
הנוצרי כמיל שמעון, מי
שהיה נשיא לבנון והמנהיג הנוצרי
הראשון שקשר קשרים עם ישראל,
הכריז פומבית כי ״שרון הוא הגאון
הרשע של ישראל.״

מאזן השבוע: שרון היה
נתון כמצב של סילחמה עם
שגי הגורמים, שהיו שותפיו
העיקריים כיום הפלישה
דפני תישעה חודשים: מנהיגי
הנוצרים כלבנון וממשלת
ארצות־הכרית.

^ יך הגיעה ריצת־האמוק של
י שרון אל המבוי הסתום הזה?
אריאל שרון התרגז כבר לפני
שלושה חודשים, כאשר הסתבר
לו כי האמריקאים עומדים לשלול
ממנו את ״פירות הניצחון״ .הוא
עמד כמעט עירום ועריה לפני
דעת־הקהל הישראלית. על קיברם
של קרוב ל־ 500 הרוגי־צה״ל, לא
יכול היה שרון להוכיח כי השיג
דבר כלשהו במיבצע, שהכל רואים
בו עתה את המיבצע הפרטי שלו.
הסורים לא סולקו מלבנון. מפד
שלת־לבנון, שהוקמה על-ידי ישראל,
אינה פועלת לפי דרישות
ישראל. אין הסכם־שלום עם לבנון
(״עד סוף .1982״ כפי שהבטיח
בגין) ,ואין נורמליזציה רשמית.
אש״ף לא נחלש, אלא להיפך,
עושה חיל ברחבי העולם.

שרון היה זקוק להישג
מוחשי כלשהו, הנראה לעין,
כדי להוכיח לפחות לתומכי
הליכוד כי הושג משהו.
לשם כך תבע להקים כדרום
לבנון בסיסים ישראליים, המוסווים
כ״תחנות התראה״.
הכוונה היתה להמשיך ככיבוש
הישראלי, וגם בשליטת
חדאד בדרום־לכנון.

האמריקאים הבהירו לו שהדבר
כלל אינו בא בחשבון. הם חשדו
בשרון שיש לו הסכם חשאי עם
הסורים, לחלוקת לבנון ביניהם:
ישראל תדרוש בסיסים בדרום, הסורים
ידרשו בסיסים בצפון וב-
מיזרח, ולמעשה תישאר ממשלת
אל־ג׳מייל פיקציה, המוגבלת לביירות
והסביבה. יש בידי האמריקאים
— וגם בידי אש״ף —
מידע המצביע על כיוון זה. מכיוץ
שאל־ג׳מייל משרת כעת את האמריקאים,
לא היה לאמריקאים
כל עניין במצב כזה.

כאשר בא
התוצאה :
שרץ לארצות־הכרית, הוא
ספג סטירת־לחי מצלצלת.
כל ראשי השילטון האמריקאי
סירבו להיפגש עימו.
הוא לא נפגש עם איש• היה
זה עלכץ צורב ופומבי.
יתכן שכאשר החליטו האמריקאים
לנקר בצורה זו את הבלון
של שרון, הם פעלו על סמך
ההנחה כי ימיו הפוליטיים ספורים
ממילא, וכי בעיקבות פירסום דד
דו״ח הצפוי של ועדת-החקירה בענייני
הטבח בביירות יסולק מתפקידו.
הם סברו כי שרון הוא
סוס מת.
הילד והגפרוריס
ך שחזר שרון מארצות-הברית,
* רתח מזעם. הפגיעה החמורה
בו, דווקא ערר. שעת־המיבחן של
פירסום הדו״ח של ועדת־החקירה,
הוציאה אותו מהכלים.
מאותו רגע עומדת לנגד עיניו
רק מטרה אחת: להוכיח לשליטי
ארצות־הברית כי אינו סוס מת
וכי לא כדאי להם לריב עימו.
בשעתו אמר שרון :״לסעודיה
יש הנפט, אבל לנו יש הגפרור.״
הוא יצא להדליק גפרורים.

הגפרור הראשון היה הד
דעתו בראיון מוזמן, בי ״יש
על ימה לדבר״ עם ברית ה >£
מועצות.
אילו
היתד. זאת התבטאות של
(המשך בעמוד )65

נ ר סי ס המנהלים
עזל״דיינרס״ מורד
וטיעז לך אעוראי גבוה
בהגרה עולך.
לא כל אחד מקבל את כרטיס המנהלים
של ״דיינרס״.
לכרטיס המנהלים של ״דיינרס״ יתרונות
רבים לחברה ולמנהל. הנה כמה מהם :
לחברה שלך:
חסכון כספי כפול ע״י מתן אשראי גדול
יותר(עד 60 יום בחו״ל) וע״י ביטול
הצורך לתת למנהל היוצא לחו״ל מקדמה
ע״ח הוצאות.
תזרים מזומנים בדולרים לטובת החברה
שלך ; החיוב נעשה פעם אחת בחודש
בלבד בתאריך קבוע(גם עבור הוצאות
בחו״ל) ולא באופן מיידי כפי שמקובל.
פיקוח על ההוצאות -״דיינרס״ שולחת
לחברה שלך דו״ח חודשי מסודר כולל
העתקי שוברים שחתמת עליהם בחו״ל -
שרות בלעדי של דיינרס קלוב.

כרטיס המנהלים של ״דיינרס״
מעניק תקרת אשראי גבוהה
יותר מכל כרטיס אחר.
פוליסת ביטוח נוסעים
לחו״ל בהנחה מיוחדת
בשיעור משמעותי.
בלעדי. אבד
הכרטיס בחו״לז
לאחר ההודעה
במשטרה, יכול מיד המנהל לקבל חינם
במשרד ״דיינרס״ הקרוב, כרטיס חדש.
״דיינרס״ עובדת עם כל הבנקים -החברה
שלך קובעת לפי נוחיותה באיזה בנק
ובאיזה חשבון יחוייבו הוצאותיה בכרטיס.
לך המנהל:
אין צורך לממן את ההוצאות העסקיות
בארץ ובחו״ל ,״דיינרס״ עושה זאת.
שירות חרום למזומנים ב־ 150 ארצות
בעולם 1,000:דולר כל שבועיים.
חינם -כרטיס אישי של ״דיינרס״
להוצאות פרטיות.
חינם -מנהל היוצא לחו״ל מקבל ביטוח
טיסה ע״ס 250,000 שקל.
חינם ־ ״דיינרס״ מוציאה רשיון נהיגה
בינלאומי למנהלים הנוסעים לחו״ל.
עכשיו, כשאתה יודע מהם היתרונות של
״דיינרס״ ,הן לחברה והן למנהלים, כדאי
לחשוב אם יש בחברה שלך מנהלים נוספים
הראויים לכרטיס המנהלים של ״דיינרס״.

לבקשתך, נשמח לשלוח אליך את נציגנו
והוא ימסור לך את כל הפרטים המעניינים
אותך.
טלפן אלינו לדיינרס קלוב, טל.03-295859 .

חי סלו בשכונת פלוונם ין
הידיעה על הפילוג נפלה עלינו כרעם ביום בהיר.
במכה אחת נהרסה כל סיסגרת חיינו. האירגון הצבאי
הלאומי היה כל חיינו. המפקדים האלמוניים היו תחליף
לאלוהים. והנה — הם רבו ביניהם, האשימו זה את זה
באשמות נוראות. בקיצור — ירדו מן השמיים והפכו
בשר־ודם.
הייתי אז בן 16 וחצי. גרתי על גג של בית ברחוב
עמק־יזרעאל בשכונת פלורנטין, על גבול יפו. בארון
שלי שכן מחסן־הנשק של המחלקה (כמה אקדחים מדגם
פאואבלום, מאוזר ואף־אן) ,וסם גם נאגאן רוסי) ,ובחדרי
התקיימו רוב הפעולות של
הקבוצה (כפי שנקראה כיתה
באצ״ל) .החדר היה
על גג של בית ישן, שהיה
מחובר לשורה ארוכה
של בתים אחרים, וזה הפל
אותו למקום אידיאלי להתכנסות
מחתרתית, כי ניתן
היה לברוח ממנו בכמה
כיוונים על פני הגגות.
במקום זה שמעתי לראשונה
על הקשרים בץ
״יאיר״ (אברהם שטח)
והנאצים. אנשי ב״ח (בן-
חנניה, הכינוי של דויד יאיר רזיאל) האשימו אותו ב־שיתוף־פעולה
עם הצורר,
בעוד שאנשי יאיר האשימו את ב״ח כסוכן האינטליג׳נם
הבריטי.
פעולות מחלקתיות ופלוגתיות נערכו בביודספר ביל״ו,
בשדרות רוטשילד, ושם נמשכו הוויכוחים הסוערים.
הימים היו ימי קיץ ,1940 כאשר הנאצים פלשו
לצרפת והדהימו את העולם במילחמת־הבזק שהביאה
אותם במהירות מסחררת אל תוך פאריס. חסידיו של
יאיר, שהקימו את ״האירגון הצבאי הלאומי בישראל״
(להבדיל מן ״האירגוו הצבאי הלאומי בארץ־ישראל״,
שנשאר נאמן לזאב דבוטינסקי ולדויד רזיאל) ,הטיפו
לנו תורה פשוטה: הנאצים עומדים לנצח במילחמה.
האוייב האחד שלנו הוא בריטניה, המדכאת את היישוב
העברי והסוגרת את שערי ארצנו. האוייב של אוייבי
הוא ידידי. הנאצים הם אוייבי הבריטים, ועל כן הם
בעלי־הברית הטיבעיים שלנו. ועל אחת כמה וכמה
כשהם מנצחים.
כמה מטובי ידידי הצטרפו לאירגונו של יאיר.
(שנקרא לאחר-מכן בשם לח״י) .לפי הטמפרמנט שלי
הייתי צריך ללכת עימם, כי יאיר משך אליו בעיקר את
האינטליגנציה הצעירה, ואירגונו לא דבק בהשקפות
החברתיות הריאקציוניות של מחנה־ז׳בוטינסקי. אבל
גישתו של האירגון לנאצים הרתיעה אותי לחלוטין.
לא האמנתי כי הנאצים ינצחו במילחמה, ובוודאי לא
העליתי על דעתי אפשרות כלשהי לשתף עימם פעולה
בכל צורה שהיא. אני באתי בגרמניה, ואני ידעתי מה
זה. ליאיר ולחסידיו לא היה מושג. הם חשבו שהנאצים
הם לאומנים כמוהם. ותו לא.
לא ידענו אז כי יאיר מתכוון לשלוח שליח מייוחד
לאירופה, כדי לפתוח במשא-ומתן עם הנאצים. השליח,
נתן פרידמן־ילין (הוא ילין־מור, שהפך אחר־כך ידידי
ושותפי הפוליטי) ,נעצר על־ידי הבריטים בדרכו לאירופה,
בסוריה. המגעים בין אירגונו של יאיר והנאצים השתמרו
ברשומות, במיסמכים נאציים רישמיים שנפלו אחרי
המילחמה בידי בעלות־הברית.
לאחר-מכן, כעבור שנים, נולדה האגדה כאילו עשה
יאיר נסיון להציל יהודים מידי הנאצים.
האמת המצערת היא שבימים ההם — 1940ו,1941-
וגם לאחר מכן — איש לא חשב על הצלת יהודי
אירופה. היתד, קיימת לגביהם שיבחה קולקטיבית, שאת
מניעיה הפסיכולוגיים עוד יש לבדוק. נדמה לי שהיתה
זאת תערובת של בוז ציוני, ריגשי-אשמז! ופחד מפני
ראיית המציאות הנוראה, שלא ניתן לשנותה.
על כל פנים, יאיר לא שלח שליחים להידברות עם
הנאצים כדי להוציא מידיהם יהודים. המניע שלו היה
פשוט וארצישראלי: הנאצים יכולים לעזור לנד להילחם
בבריטים כדי לשחרר את ארצנו.
לא נזכרתי בכל אלה רק לרגל יום-השנה ה־50
לעליית אדולף היטלר לשילטו, אלא גם בשל הוויכוח
הנטוש בארץ סביב פגישתנו עם יאסר ערפאת וחבריו.
אין שום דמיון בין הנאצים ואש״ף, וכל השוואה כזאת
היא אבסורדית. הנאצים השמידו את מיליוני היהודים
בלי שום סיבה רציונלית, על סמר תיאוריה מטורפת
ופושענית. ואילו המילחמה בינינו ובין העם הפלשטיני
היא רציונלית מאוד — מילחמה על ארץ ששני הצדדים
תובעים אותה לעצמם ורואים בה את מולדתם. לכן
אני מתקומם נגד הדיבורים של בגין, המשווה את
ערפאת להיטלר, ונגד הדיבורים של ערפאת, המשווה
את ישראל לנאצים.
אבל כאשר בא יצחק שמיר ומגנה את פגישתנו עם
ראשי אש״ף כ״תחתית השיפלות״ — מוטב שיסתכל
בראי ויירק יריקה גדולה. שמיר — אז יזרניצקי —
היה מראשי לח״י. הוא נושא במלוא האחריות לנסיון
להתקשר עם גדול הפושעים בכל הדורות, אדם שרצח
שישה מיליון יהודים, בעצם הימים שבהם הוקמו הארובות
של אושוויץ. אם פגישה עם ערפאת, שמטרתה
המובהקת היא להשיג שלום, היא ״תחתית השיפלות״ —

כי אז פגישה עם הנאצים היתד, המעשה שאין מילים
בשפה העברית להגדיר את שיפלותו. ואם היה מותר
להיפגש עם רוצחי־ד,מיליונים, למען איזו מטרה שהיא —
הרי אז פגישה עם ערפאת, לשם סיום המילחמה בינינו,
היא מעשה שאין די מילים בשפה העברית כדי לשבחו.
הארץ פירסם השבוע מיסמך של השגרירות הגרמנית
באנקרה, ובו פרטים על הצעת לח״י (עדיין בשמו
הראשון, האירגון הצבאי הלאומי בישראל) לשיתוף-
פעולה עם הנאצים. הנספח הנאצי תיאר את האירגון
בצבעים לוהטים.
אנא, מר שמיר, קח את המיסמך הזה, שים אותו
במיסגרת ותלה אותו מול עיניך בלישכתך במישרד־החוץ.
שמא תשכח מניין באת.

זרי לא יכזל
לקרות באן
לרוב הצופים היתד, זאת סידרה טובה על פרק
מעניין, הקשור בהיסטוריה של עמנו. בשבילנו, שהיינו

שם, היה זה פרק מחיינו. הוא העלה בליבנו ים של
זיכרונות.
מישפחת אוסטרמן — אב, אם, שתי בנות ושני
בנים, שהצעיר בהם אימץ לעצמו לימים את השם
אורי אבנרי — דמתה מאוד למישפחת אופרמן, ולא
רק בשם. כל תמונה בסידרה זו הזכירה לי את הווי
ילדותי — כורסות־העור העגולות (קראו להן ״כורסות-
מועדון״) ,הספרים, הרחוב, בית־הספר.
אני למדתי בגימנסיה כזו בדיוק — לא בכיתה העליונה,
כמו ברטולד שבסידרה, אלא בכיתה הראשונה.
צעדתי פעמים ללא-ספור במיסדרון זה — המיסדרון
הישר והארוך, שעל קירותיו היו תלויים כובעי־המיצחיה
שלנו (צבע הכובע של הגימנסיה שלי היה ירוק, ולכל
כיתה פס בצבע אחר) ,ושמבעד אחת הדלתות שלו בקע
קול השירה של שיעור לזימרה (תחילה שירי־עם עצובים,
לאחר־מכן שירי-לכת נאציים).
ד,סידרה החזירה לחיים בנאמנות מפליאה את הסממנים
החיצוניים של התקופה, אך לא אותם בלבד. היא
הצליחה להחיות גם כמה מהעובדות היסודיות של
התקופה — תקופת ״המהפך הלאומי״ ,כפי שהנאצים
קראו לד — ,שאי־אפשר ללמדן מספרים ומניתוחים של
פרופסורים מלומדים.
מאות אלפי יהודים, החיים בישראל, ראו את השואה.
לכן, כשמדברים אצלנו על הנאצים, רואים תמיד את
מכונודהמוות הנוראה. אך לדעתי, השאלות המכריעות
לגבי הנאצים נוגעות דווקא לשלב מוקדם יותר: כיצד
הם עלו בכלל לשילטון? איך נבחרו על-ידי עם-
תרבותי נאור ומזהיר? מדוע לא ברחו היהודים מייד
בהמוניהם, כשעוד ניתן היה לברוח בקלות יחסית?
רק אנחנו, שהיינו עדי־ראייה לתקופה זו — כילדים,
כנערים או כאנשים צעירים — יכולים להבין זאת. יום
אחד של חיים בגרמניה הנאצית לימד אותנו יותר
מאלף. ספרים. ואני חייתי בגרמניה הנאצית — אחרי
ד 31-,בינואר — 1933 עוד כתישעה חודשים, כנער בן .9
הכרתי את כל גיבורי הסידרה. הכרתי את מנהל
בית־הספר, המחנך הטוב, האידיאליסטי, ד,הומאניסטי.
למזלי, לא היכרתי את מחנך־הכיתה בסידרה, הדומה
להיינריך הימלר.
המחנך של כיתתי היה כומר קאתולי, שידע עברית.
הוא בייש אותי, שלא בכוונה, ביום הראשון שלנו
בגימנסיה. כשראה ביומן־הכיתה שאני יהודי — היחיד
החל לדקלם לכבודי את
בכיתה ובגימנסיה כולה

פרק א׳ של ספר בראשית בעברית — ואני הקשבתי
בפנים סמוקות והינהנתי. לא ידעתי אז אף מילה עברית
אחת.
אני זוכר את היום שבו נכנם כומר חביב זה —
הר הסה — לכיתה, הרים את זרועו ואמר ״הייל היטלר!״
במקום ״בוקר טוב״ .חשתי שהוא מתבייש. אחרי הלימודים
קרא לי הצידה ואמר ששום דבר לא השתנה,
ושאפנה אליו מייד אם מישהו יציק לי בשל היותי
יהודי.
התקופה היתד, מרגשת וחזותית. עוד לפני המהפך
היה נדמה שהעם כולו לובש מדים. מאות־אלפי לובשי-
מדים הציפו את המדינה — לא רק ״פלוגות הסער״
(של הנאצים) ,אלא גם ״דגל הרייך״ (של הסוציאל-
דמוקרטים) ,״כובע הפלדה״ (של הלאומנים) ו״ברית
לוחמי־החזית האדומים״ ושל הקומוניסטים) .אחרי המהפך
נשאר רק צבע אחד — הצבע החום הבהיר, שהומצא
על־ידי מפקד פלוגות־הסער, ארנסט רם ההומו־סכסואלי.
כל יום שני וחמישי היד, יום חג או אבל. לכבוד
הקרב על סדאן ( )1870 ולכבוד הניצחץ בבלגראד (,)1717
לזכר הקדוש הנאצי הורסט וסל (שנהרג בקטטה עם
קומוניסטים) והגיבור הנאצי שלאגטר (שנהרג על-ידי
הצרפתים, כאשר תפסו את חבל־הרור) .בכל פעם התכנסו
כל התלמידים והמורים ב״אאולה״ ,אולם־הכינוסים, האזינו
לנאומים פטריוטיים של המנהל המיסכן ושרו את
שני ההימנונים — הימנון הרייך והימנון המיפלגה.
באחת החגיגות האלה, כאשר אלף התלמידים קמד,
הרימו את זרועותיהם ושרו, קמתי ולא הרמתי את
הזרוע, ומובן שלא שרתי את השיר הנאצי. הייתי
פספוס יחידי, אולי הילד הקטן ביותר בגימנסיה כולה,
ואחרי החגיגה באה אלי מישלחת של בני-כיתתי והודיעה
לי שבפעם הבאה ישברו לי את כל העצמות.
אבל בכל תישעת החודשים לא ראיתי במו עיניי שום
אלימות. זוהי עובדה חשובה, שתוארה היטב בסידרה.
הנאצים היו תנועה אלימה, תנועה של רצח, עינויים,
מכות, מחנות־ריכוז — אלימות מחושבת ומתוכננת.
אבל בשנים הראשונות היתה זאת אלימות מוסתרת.
האדם הפשוט לא נתקל בה, אלא מפעמים, בסיקרה.
הזוועות בוצעו מאחרי חומות. לחשו עליהם, השמועות
עברו ימפה לאוזן, אך הן לא נראו.
מי שמתאר לעצמו את המהפך הנאצי כאירוע
דרמאתי וטראומאתי, ששינה בן־לילד, את כל החיים,
אינו מבין את מהותן של מהפכות. מהפכה אמיתית
מתגנבת על בהונות־הרגליים. הדברים משתנים אט־אט,
בצעדים קטנטנים. האנשים הטובים נכנעים לשילטון
הפושע קצת־קצת, שוב ושוב, עד שהם נוכחים לדעת
כי נלכדו ללא-מוצא. הקורבנות חשים במד, שקורה להם
רק כאשר זה כבר הרבה־הרבה מאוחר מדי.
עד אז ניתן לחיות באשליות. זה לא כל־כך נורא.
המצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. זהו שלב
ראשון, שיחלוף במהרה. הדמגוג המפחיד יירגע, יתרגל
לשאת בעול האחריות, יתמתן. נכון שפלוני נעצר
ואלמוני נעלם, אבל לנו זה לא יקרה.
אחרי הכל, זוהי אומה בעלת תרבות כבירה, אומה
של הוגי־דיעות ומשוררים, של ענקי-רוח ונביאי-מוסר,
של מלחינים ופילוסופים. כאן לא יכול להתרחש פוגרום
כמו באיזו עיירה נידחת באוקראינה, שבה משתולל
המון שיכור של מוז׳יקים.
כאן? בברלין? בהאנובר? אבסורד!
לא, זה לא יכול לקרות כאן!

מי שפחת אזסטרמן
גיבור הסידרה הוא — אבי.
בעיני, לפחות.
חשבתי עליו שוב ישוב, כשחזיתי בהתלבטויותיהם
של האחים אופרמן. מי נתן לאבי את החוכמה והגבורה
להסתלק מגרמניה, לקרוע את עצמו מן הכל, להתחיל
בחיים חדשים מאפס בגיל ,45 בארץ זרה, בעלת שסה
זרה ונוף זר?
כאשר התייצב אבי במטה־המישטרה של האנובר כדי
לקבל את האישור שהיה
דרוש ליציאה, קרא קצין-
המישטרה בתימהון :״אבל
הר אוסטרמן! מה זה נכנם
לראשך? להגר מגרמניה?
אתה? הרי אתה גרמני
כמוני ! שום רע לא
יאונה לך כאן! שום דבר
לא יקרה לאיש כמוך!״
אבי היה בצעירותו סד
כן־בורסה של בנק, ופתח
לאחר מכן בנק קטן משלו
בעיירה קטנה. אמי רצתה
לגור בכרך, ועל כן עברו
להאנובר. שם היה אבי
איש־עסקים עצמאי, ובתי-
המישפט הטילו עליו לפרק
חברות כושלות. בגרמניה של 1929 והלאה, לא חסרו
פשיטות־רגל. היה לו מישרד בבניין מישרדים־מפואר
ברחוב הראשי, ושותף נוצרי. מישפחת אוסטרמן לא
(המשך בעמוד )68

1זן ־־ 1

אתה מ פ קד אגד־תזחחי 1םקבד 9ק 1ד ה להפגיז
את האזכלזסיה האזרחית. מה עליך ל ע שו ת?

קזאד 01ק ו
ך * ני< לד מצב דמיוני:
אתה סגן־אלוף בצד,״ל, מפקד של אגד־תותחיס.
אתה עומד מול ביירות, ואומרים לך להפגיז את העיר.
אתה מתנגד למילחמה. אתה מאמין שהיא בלתי־צודקת.
ברור לך שההפגזה אינה משרתת מטרה צבאית
מובהקת, ואינה מכוונת לעבר מטרות צבאיות אמיתיות.
זוהי הפגזת־טרור, שבאה להטיל את חתיתה על אזרחים,
לפגוע בנשים ובילדים, כדי להמריץ אותם לברוח.
מה אתה עושה?

האם אתה מסרב למלא את הפקודה? האם
; אתה מבקש להעכיר אותך מתפקידך? האם
אתה אומר לעצמך: כחייל אני ממלא את
הפקודה, וכאזרח אלחם נגד הממשלה שהכי
+ניסה אותי לסצכ הזה?

ולשמה הטוב בעולם. אך הם היו מעטים, ואין להאשים
אחרים על שלא הסיקו מסקנות נוקבות כאלה.

השאלה האמיתית היום אינה: מה עשה
פלוני אתמול, כאשר נתקל כדילמה שהוא לא
היה מוכן לה, ואולי נכשל. השאלה היא: מה
יעשה חייל עכרי מחר, אם ייתקל כדילמה
כזאת שוב?
עלינו לקבוע הנחיות חדשות, ברורות ומחייבות, ואין
זו משימה קלה. קשר. להעלות על הדעת קשה ממנה.
כי לשאלה המוסרית הזאת אין תשובה פשוטה. ואל
יעשה לעצמו איש עבודה קלה, בהחליקו על פני הדילמה
המוסרית האמיתית.
איני מתיימר להיות בעל כל התשובות. אני יכול
רק לנסות כאן לפתוח בדיון.

ף* ימים האחרונים הרעיש אלוף (מיל׳) את המדינה,
כאשר יצא פומבית נגד חברו־למיפלגה, סגן־אלוף
(מיל׳) ,על שלא סירב למלא פקודה ולא התפטר מתפקידו
במצב כזה. האלוף טען כי מעשי התותחים היו
פשע נגד האנושות, במובן המישפטי של המושג, וכי
מי שלקח חלק במעשים כאלה הוא פושע נגד האנושות.
הדברים עוררו תגובות קיצוניות מכאן ומכאן. הסערה
פשטה לאלף ואחד נושאים אחרים. הם גרמו לפילוג
במיפלגה, או לפחות שימשו כעילה נוחה בידי מי
ן שרצה בפילוגה במילא.
במערבולת של דיברי-רכילות, התקפות אישיות, תכי
כים
מיפלגתיים והילולה עיתונאית נשכחה לגמרי השאלה
המהותית, שהיא בנפשנו.

ך תחיל־ נא בכמה אמיתות יסוד.
1ראשית: אנחנו זקוקים לצכא.
הלוואי וזה לא היה כך. הלוואי וזה ישתנה בעתיד.
אבל מאז בריאת־העולם ועד ימינו אלה, בחמישית

מה חיים חייל מ ה ׳ 7לעשות, כאשר הוא
ניקלע לדילמה מוסרית כזאת?
מי שיש לו תשובה קלה על כך, שיקום.

מילחמת״הלכנון היתה הסילתמה הראשונה
כתולדותינו שכה הרגישו המוני חיילים וקצינים
שהם עוסקים כמילחסה כלתי-צודקת,
מילחמה שנועדה לשרת אינטרסים זרים על
אדמה זרה, מילהמה שקורכנותיה העיקריים
הם אזרחים חסרי־־ישע.
לא־מעטים הרגישו בזאת עוד בשבוע הראשון, ורבים-
רבים הרגישו בזאת בשבוע השני והשלישי.
המוני חיילי־מילואים, שפשטו את המדים, הפגינו
נגד המילחמד, בעודה בעיצומה. אלוף־מישנה אלי גבע
(צבא־הקבע) הרים את המישקפת שלו, ראה בה נשים
וילדים, וביקש להעביר אותו מתפקידו. הוא הקריב
קאריירה צבאית מזהירה על מיזבח המצפץ. חיילים
צעירים סירבו למלא פקודות ונמקו בבתי־הסוהר הצבאיים.
איש-איש פעל על פי מצפונו והבנתו. המצב היד,
חדש, וחסר־תקדים. לא היו הנחיות ידועות ומקובלות.
איני מאמין שאפשר לבוא ולהאשים מישהו, שהתמודד
_ בתום־לב עם הדילמה הזאת, על כי נהג כך או אחרת.
אלי גבע הקצין והסרבנים-הטוראים רשמו דף־תהילד,
בתולדות צה״ל, וגם עשו שרות היסטורי למדינת-ישראל

הצבא ומחנה־השלום אינם עומדים משני
הצדדים של הסיתרס. הם משלימים זה את
זה. כלי ביטחון אץ שלום, וכלי שלום אין
כיטחץ כטווה הארוך.
הצבא זה אנחנו, זה העם. ואם יש בצבא הזה
קלגסים, עלינו לסלקם ולטהר את צה׳׳ל.
נית: אץ צבא בלי מישמעת.
** הצכא הוא מטיכעו גוף סמכותי. יש כו
מפקדים ופקודים. אחרת לא יוכל לתפקד
גם הקיצוניים שבין הרפורמטורים הצבאיים (והייתי
אחד מהם) אינו יכול להעלות על דעתו את ביטול
המישמעת הצבאית. יש ויכוח על טיב המישמעת, על
טיב הנוהל והנוהג. יש בהחלט ניגוד בין אסכולה,
הרואה בחייל רובוט מטומטם, ובין תפיסה הרואה בחייל
אזרח-במדים, אדם שנברא בצלם, בעל הכרה ומצפון.
אך אין ויכוח על עצם עיקרון המשמעת.
שתי האמיתות האלה תוחמות את הצד האחד של
הוויכוח. אנחנו רוצים בצבא טוב ויעיל, וצבא כזה
זקוק למישמעת. לא יתכן שכל חייל יחליט, לפני ביצוע
כל פקודה, אם למלא אחריה או לדחותה. לא יתכן
שחייל, וקצין לא כל שכן, ישקול בעת כל מיבצע
אם הוא משרת מדיניות הרצויה לו.
מדינת-ישראל היא מדינה דמוקרטית — לפחות בכל
הנוגע לאזרחיה היהודיים. במדינה דמוקרטית, הצבא
חייב לסור למרות הממשלה האזרחית, הנבחרת, הפועלת
על דעת הרוב. מי שנשאר במיעוט חייב לנהוג בהתאם
לכך, כאזרח וכחייל, גם בשעה שהוא שואף בכל מאודו
להיות לרוב ולשנות את המדיניות.

כל זה מוכן מאליו• הוויכוח נטוש על הצד
האחר של המטבע.

דוע מתעוררת השאלה דווקא עכשיו?
מילחמת־הלכנון היתה המרלחמה הרא שונה
כתולדות ישראל אשר רכים מן המש תתפים
כה שללו אותה מעיקרה.
היא לא היתה המילחמה הבלתי-צודקת הראשונה
שלנו. לפחות מילחמה אחת — מילחמת־סיני— 1956 ,
היתד, בלתי-צודקת כמוה. ועל מילחמת ששודד,ימים
עדיין נטוש ויכוח.
אבל יש הבדל. כל המשתתפים במילחמת־סיני בלעו
את הכזבים של דויד בן־גוריון, משה דיין ושיסעון פרם,
והאמינו בלב שלם שזוהי אכן מילחמודמגן. אנחנו,
ששללנו את המילחמה גם אז, היינו קומץ זעיר( .באמצע
ר״ המילחמה נפגשנו — נתן ילין-מור ואני — בקפה
רחל, שפכנו את צפונות ליבנו איש באוזני רעהו,
והחלטנו שזוהי מילחמת־חמם קולוניאלית, בשרות אימפריאליזם
זר. מתוך שיחת זו צמח הגוף הרעיוני שנקרא
לאחר מכן הפעולה השמית. אבל ידענו כי אנחנו מעטים
מאוד).
חיילי 1956ו־ 1967 היו בטוחים לגמרי שהם מחרפים
את נפשם על הגנת המולדת, מפני ש״אין ברירה׳׳.

פעולתי למען השלום עמדתי על כך, כסלע איתן: בל
ניתן לתקוע טריז בין הצבא ובין מחנה־השלום.

ין כל ויכוח על כך שיש מצבים שבו
י חייל לסרב למלא פקודה.
משל קיצוני: כיתת־חיילים של הוורמאכט קיבלה
פקודה להעמיד יהודים ליד בור פתוח ולירות בהם.
על פי המישפט הבינלאומי, כל חייל כזד, היד, חייב
לסרב למלא פקודה. אם לא עשה זאת, הוא פושע-
מילחמה.
המישפט הישראלי אימץ לעצמו כלל זה. בפסק-דינו
ההיסטורי של בנימין ד,לוי נגד רוצחי כפר־קאסם, קבע
כי יש פקודות שעליהם מתנופף ״הדגל השחור של אי-
החוקיות״ ,כך שכל אדם סביר יודע, וחייב לדעת, שהן
בלתי־חוקיות. חייל שאינו מסרב למלא פקודה כזאת
הריהו פושע, ודינו כדין פושע.

חייב

מהי פקודה, שעליה מתנופף הדגל השחור?

בי ת בביירו ת שנפגע בהפצצה :
היכן הגבול!
האחרונה של המאה וד ,20 אין קיום למדינה גדולה או
קטנה בלי צבא — אלא אם כן היא נשענת כולה על
צבא זר.
בין המדינות שולט חוק־הג׳ונגל. אין ממשלה עולמית,
בית־מישפט עולמי ומישטרה עולמית. מדינה בלתי-
חמושה מזמינה התקפה על עצמה.
בג׳זנגל העולמי אורבים אריות וזאבים, צבועים
ותנים. ברגע שמדינה כלשהי מגלה את סימן־החולשה
הקטן ביותר, ריח הטרף עולה בנחירי הטורפים.

לנגד עינינו מוטלת המגמה של לבנון, שכל
הטורפים מסכיכה — ואנחנו ביניהם — התנפלו
עליה לשסעה.

גם אילו חיינו בשלום, היינו זקוקים לצבא שיוכל
להבטיח את השלום ולקיימו. בהעדר שלום — ותהיה
הסיבה לכך כאשר תהיה — הצבא ממלא תפקיד חיוני
שיבעתיים בחיינו הלאומיים.
פאציפיסטים, סרבני-מצפון ודומיהם יכולים להיות
אנשים נחמדים מאוד, ואני בהחלט מחבב ומכבד אותם.
אבל מעולם לא היה חלקי עימם. במשך 36 שנות

טייס המקבל פקודה להפציץ שכונת־בתים בלי אבחנה,
ובלי ציץ מטרה מדוקדקת, חייב לסרב למלא אותה.
אדם סביר צריך לדעת שכאשר אין ציון המטרה, אין
גם מקום לתירוץ שמתחבאים בה ״מחבלים״ .פקודה
המבקשת להשמיד שכונה שלמה, על הגברים, הנשים
והילדים שבה, מפני שעלולים להסתתר בה ״מחבלים״,
היא בעליל פקודה בלתי-חוקית.

הוא הדיו לגבי תותחן, המקבל פקודה לירות בלי
אבחנה בשכונת־מגורים. הוא צריך לדעת שהפגזה כזאת,
בלי ציון של יעדים מדוייקים, אין לה מטרה צבאית
חוקית. זוהי הפגזת-טרור, שאינה שונה מכל פעולת־טרור
אחרת. זהו פשע-מילחמה. ואם הדבר נועד להביא
לבריחה המונית של בני עם מסויים, הרי זה פשע נגד
האנושות, לפי הגדרות נירנברג.
ואין צורך להוסיף: חייל־רגלי או טאנקיסט, המקבל
פקודה להרוג אזרחים חפים־מפשע, שבויים שנכנעו,
גברים לא-לוחמים, נשים וילדים — חייב לסרב.

זהו ״הקו השחור׳׳ .מי שעוכר קו זה הוא
פושע, ולא יכירנו מקומו לא סנכאנו ולא
(המשך בעמוד )62

מה הם אומדים...מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אור

פרידה לין־ימור:

שימחה דיניץ:

״נתן לא חשב שהקשר ״האמריקאים אוהבים
עם ]אצים היה שגיאה!״ להמציא גיבורים!
הרשו לי לצטט מתוך האידיאולוגיה של לח״י, כפי
שהתפרסמה בעיתון ״ ה חזי ת יש לשחרר א ת הארץ
העברית מ שליטיה הזרים. הערבים הארצישראליס הם
לא או מ ה, כי אין להם הכרה מדינית ושאיפת שיחדור.
עניין הה שתתפות ב מיל חמה בהיטלר זו איוולת, כי
המערכה אבודה מראש, ולכן אנחנו רואים בבריטים
את אוייבינו״.
בציטטה זו ניתן אולי להבין א ת או תו מי סמך
מפורסם, שבו התגלו קשריו של ל ח״י עם הנאצים.
פניתי אל פרידה ילין־מור, רעייתו של נתן י לי ד
מור המנוח, מי שהיה אחרי מו תו של יאיר ממפקדי
הלח״י, וביקשתי לשוחח אי ת ה על ה מיט מך. פרידה
היתה מעורבת מ אוד בכל מה שקרה בל ח״י ובפיקודו.

• מה את יודעת על המיסמך?

אנחנו בזמן ההוא עוד לא היינו בארץ. מובן שהיה
ידוע לי על המיסמך עוד לפני שהוא פורסם, אך לא
ידועים לי פרטים. לא היינו מעורבים במיסמך הזה.
כל הידוע לי הוא משמיעה.

• האם בעלך דיכר איתר על המיסמך?

בעלי מעולם לא התכחש לו.

• איך הוא הסכיר אותו?

הוא הסביר את זה בכך, שהמטרה היתד, הצלת
יהודים. אל תשכחי שהמיסמך נכתב לפני שהובילו את
היהודים למחנות ההשמדה, לפני שידענו סה הולך
להתרחש. בסך הכל הכוונה היתה להציל יהודים. אנחנו
הגענו ארצה אחרי כתיבת המיכתב, ב־ 5בינואר .1941
נתן ידע כמובן על קיום המיסמך.

• האם היה מעורב בו?

נתן עמד לעבור לארצות הכיבוש כדי לנסות ולהציל
יהודים. הוא נסע כאילו לבנות שדות־תעופה בריטיים
בסוריה. משם היה אמור לעבור לתורכיה ומתורכיה
לשטח הכיבוש. כדי לארגן את היהודים. לפני מעצרי
העברתי לו הודעה מיאיר לחזור ארצה מייד. יאיר
הרגיש כנראה שמותו קרוב. אחר־כך נעצרתי ואז
נעצר גם הוא והוחזר ארצה על־ידי הבריטים.

• האם אי־פעם הביע חרטה על המיסמך
ועל הקשר עם הנאצים?

לא חושבת. לא יודעת אם הוא עצמו ידע את כל
הפרטים. המיסמו שהתפרסם לא היה המיסמך המקורי
של לח״י. אולי הוא היה אינטריפרטציה על המיסמך
המקורי. נתן לא חשב אז שזו היתד, שגיאה. הוא גם
כתב על זה בסיפרו לוחמי חרות ישראל. נתן בדרך-
כלל לא התכחש למעשיו. הוא לא חשב שזו היתה
שגיאה. אני יודעת זאת למרות שלא זכור לי שדשנו
בזה. באותה תקופה הוא תש שזה היה המעשה הנכון
לעשות.

אחרי התק רי ת בין סגן־אלוף רפי וחסרו צ׳אק
ג׳ונסון, ח שגתי על א חינו היורדים בארצות־הכרית. עוד
תקרי תאחת כזאת, והם כולם חוזרים ארצה בריצה.
האמ רי ק אי ם לא סובלים שפוגעים בגאווה הל או מי ת
שלהם, ו הג אווה הל או מי ת שלהם ה ם הנח תי ם. הפעם
לא מדובר בסיכסוך ישראלי־ערבי אל א פגיעה באגו
ה א מריק אי, ואת זה לא יכול האי ש בניו״יורק, לוס־אנג׳לס,
יו סטון, אל אב מה או לו איזי אנ ה לסבול.
האמ רי ק אי ם או הבי ם גיבורים. מתלהםג׳ון ויין,
אז המצי או אתצ׳אק ג׳ונסון. אבא שלו התראיין
באמצעי״התיק שורת וסיפר שבנו הגשים א ת חינוכו,
א שתו ה תראיינה באמצעי־התיק שורת ו אמרה כי בעלה
הגשים א ת יעודו, והאמ רי ק אי ם לי ק קו א ת האצבעות.
האלטרנטיבה לקלינט אי ס טווד, המאבד בהדרגה א ת
קהלו, נמצאה בדמותו של צ׳אק ג׳ונסון. עוד יעשה
על זה סרט כמו שעשו על מיבצע אנ טב ה: הסרן
האגדתי מ הנ ח תי םהאמ רי ק אי ם, שעצר בגופו שלושה
טנקים ישראליים. בתפקיד הראשי אני רואה א ת
ריצ׳ארד גיר. הוא י שחק א ת הג׳נטלמן. מי י שחק
אתהק צין!
פניתי אל שימחה דיניץ, מי ש היה שגריר ישראל
בארצות־הברית, ומכיר אתהאמ רי ק אי ם, ושאלתי או תו :

0מבחינת האמריקאים, מהי משמעותה
של תקרית?
בשביל האמריקאים פגיעה בכל חיל, לא רק בחיל
הנחתים, היא עניין רגיש. שום עם לא אוהב שפוגעים
בחיילים שלו. אישית אני לא חושב שהיתה פגיעה
בנחתים. הפרשה נופחה מעבר לכל פרופורציה וללא
כל הצדקה. אולם העובדה שהנושא קיבל תהודה כל־כך
גדולה, מוכיחה את הרגישות של האמריקאים לעניין.
ובכלל, האמריקאים אוהבים להמציא גיבורים, במיוחד
מפני שאין להם מלך. אז את מקום המלך ממלאים
כוכבי־ד,קולנוע.

0ך!ם חיפשו איזה ג׳ון ויין?

אני לא יודע אם להגדיר את זה כך. אך ללא ספק,
התהודה הגדולה היא מפני שהאמריקאים מצאו סוף־סוף
גיבור. רגישותו של האזור, והעובדה כי הנחתים, שאליהם
רגישים האמריקאים במיוחד, שהו באזור — רק הגבירה
את הרגישות וגרמה למישהו שינפח את העסק למה
שהוא נופח.

#המישהו הזה לא היה אלא שר־ההגנה
האמריקאי•

שר־ההגנה לא התחיל את ביקורתו על ישראל עם
התקרית בין הקצין הישראלי וחייל המארינם. התקרית
שיחקה לידו.

#איך, לדעתך, צריך לנהוג עם הנחתים?

כמו שנוהגים בכל שלוחה אחרת בכוח הרב־לאומי.
לנהוג בהם כפי שצריך, ולא לתת להם עילה ליצור
תקרית נוספת.

ד ב שילנסלו : ,

אני מתפלא עד
ס ימ ו ן

פושע ה מי לחמה הנאצי ק ל או ס בארבי הוסגר
לצרפת. סי מון וייל הכריזה כי אולי הגיעה העת לחדול
מציד הפושעים הנאצים, ואני שאלתי א ת סגן־השר דב
שילנסקי, שעניין ה שואה הוא הקרוב ביותר לליבו:

0מה ידעת על קלאוס בארבי לפני שנלכד?

ידעתי
עליו רבות. כל השנים אני עוקב אחר הנושא
ואחרי כל ההתפתחויות. היום שבו נלכד הפושע הנאצי

הוא יום גדול לכל יהודי ולכל אדם באשר הוא.

0אתה מרוצה מכך שהאיש הוסגר לצרפת,
או שמא אתה סכור שצריך היה להסגיר
אותו לישראל?

אני חושב שצריך לדרוש את הסגרתו, אם כי אני
מניח שהצרפתים לא יוותרו. אך למען הצדק וההיס טוריה
האמיתיים, צריך לשפוט אותו רק בישראל. אינני
בטוח שבצרפת ימוצה עם בארבי הצדק עד תום.

0סימון וייל הציעה לחדול מציד הנאצים.
מה דעתך על כך?
כבודה של סימון וייל במקומה מונח. אני מתפלא
שדווקא אדם שחש על גופו את מד, שהגרמנים עשו,
וראה במו עיניו את כל הזוועה שההיסטוריה עוד לא
ידעה כמותה, שדווקא אדם כזה מציע הצעה כזו. אני
מכיר את השקפותיה של סימון וייל. אני יודע שסימון
וייל היא מתנגדת חריפה להשכחת השואה. לכן אני
מתפלא עליה, ואני מוצא סתירה בין דבריה ובין מה
שידוע לי על השקפותיה.

0ז׳אק אמיר הציע את סימון וייל לתפקיד
נשיאת ישראל• מה דעתך?

זכותו של כל אדם להציע כל אדם. אני לא הייתי
מציע אותה, ואני אומר זאת ללא קשר להתבטאותה
בנושא הפושעים הנאצים, מכיוון שלדעתי נשיא מדינת
ישראל חייב בראש ובראשונה להיות מעורה בגופו
וברוחו בחיינו. הוא צריך לחיות כאן איתנו, כדי לחיות
את חיי הצער, הסבל, הגאווה והשימחה של עם ישראל.

0מיהו המועמד שלך לנשיאות?

קבלי את זה בהבנה, אילו היה לי מועמד, לא הייתי ־־*
אומר לך.

0האם גם אתה סכור שהוא צריך להיות
ספרדי?
הוא צריך להיות יהודי.

ם אומדים חה״הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים . .

עש ינ ו

משהו

נהדר, נברא, מצחיק!״

אני לא בריכה לספר מי הי תי קי דיין. במשך 15
השניס שהיא במיקצוע, ה תפ רס מ ה תי קי כ שחקנית,
כבדרנית, כזמרת, כמ צחיקני ת, כסופר״כישרונית. אחד
המערכוניס הכי מ צ חי קי ם שאני מכירה הו א המערכון
על או תו זוג נשוי כליל־הכלולות שלחם, כ שהחתן
זרובבל, הוא אורי זוהר, ו הכל ה הי א תי קי דיין.
החל מיו ם השני מככבת תי קי דיין בסידרת ה טלוויזיה
החד שה ״קרובים קרובים״ .לפי מ ה שאני
שומעת, זו ת הי ה תחרות הוגנת ל״דאלאס״ האמרי קאי

• תיקי אחרי 13 שנים כמיקצוע, כולן
מוצלחות, כלה את חושכת שהסידרה הזו
תעשה לך?
אני מניחה שיהיה לי קשה להיות יותר מפורסמת
ממה שאני עכשיו. אך בלי צל של ספק, העובדה שאני
אהיה בת־בית בכל סלון פעם אחת בשבוע, תהיה קשה
לי. אני לא רואד, בפירסום שום דבר חיובי. נכון, זה
שיזהו אותי ברחוב יהיה עלא כיפאק, אני למעשה
ן חיה עם זה כל הזמן, אבל אני מניחה שכעת החשיפה
>1תהיה ענקית וזה יהיה קשה. יחד עם זאת, למרות
שתוצאת הלוואי של הפירסום לא בראש שלי, יש
טובות־הנאה. למשל, יהיה לי יותר קל למיין דברים.
אני בטריפ של לעשות מה שאני רוצה. אני לוקחת
שנה וחצי חופשה מהתיאטרון. אולי אעשה משהו עם
חברתי הטובה טליה שפירא. אנחנו חברות עוד מהצבא,
בראש אחד. יכול להיות, יש לנו תוכנית כזו.

• את נשואה לעורך סרטים בטלוויזיה,
יאיר אחי־אילן, יש לד שתי בנות, רוני וגידי.
איך לוקחת הסישפחה שלד את הפירסום?
יאיר, כמו שאת יודעת, חי עם זה. הוא עצמו עושה
דברים חשובים. הוא היה העורך התוכניתי של הנבחרים,
אפילו קיבל על זה סרס. הוא עורך את חישל עזרא
ספרא ובניו, סידרה שאני משתתפת בה, והוא ערך את
קוראים לי דנה ואני אלכוהוליסטית. הילדות חיות
בבית שבו הטלוויזיה והתיאטרון הם חלק מהחיים.
רוני, הגדולה, מודעת לפירסום שלי. גילי עדיין לא
מבינה. הבעייה היא, שאותי הפירסום מטריד. אני
חוששת מהצורה שבה ישתמשו האחרים בפירסום שלי.

#את אוהבת את הסידרה החדשה?

מה אני אגיד לך? אני חושבת שעשינו משהו
נפלא, נהדר, מצחיק. היחסים בין הצוות היו בלתי-
רגילים. כזה פירגון עוד לא ראיתי בשום מקום. את
חנה מרון ואת אילן דר אני מכירה מהתיאטרון, אבל
זאת היתה חוויה בשבילי להכיר את ליאורה ריבלין ואת
יהורם גאון. אולי הסירגון נבע מזה שאיש מאיתנו לא
בלם יותר מהשני. יתכן שדברים ישתנו כאשר לקהל
יהיו העדפות. בינתיים אנחנו מרגישים ממש כמו
מישפחה. את ההקרנה הראשונה של הסידרה ניראה
כולנו ביחד בבית של יהורם גאון.

מירי פ ק טור:

אני
נ מו

מדגישה ״נוסחה מקובלת שר
בחרום ! הרבה מיליונים!

מירי ספקטור הי א ציירת. עדיין לא מפורסמת, אך
ב החל ט מגיעות לח כמה מילים בזכות התעוזה. במ ס ך
סנה סלמה טי פחה מירי, עקרת״בית ואם לשני ילדים,
אמביציה מח תר תי ת, שהפילה גם א ת הטובי ם בידידיה
מן ה כי ס או ת מרוב תד המה. בין חי תולי ם לביסולים,
בין ספונג׳ה לכביסה, תיכננה מירי ספקטו ר להציג א ת
תערוכתה הראשונה באחת הגלריות המובילות בתל־אביב,
ואת כל זה הי א עשתה בלי לגלות לאיש א ת
התוכנית. ויו םאחד קיבלתי הז מנ ה, ול ק ח לי קצ ת ז מן
כדי להבין שמדובר באו ת ה מירי מר מ תיי ם, שאותה אני
מכירה מז ה זמן רב, מכיוון שהתערוכה שלה לא
מ ת קיי מ ת באיזו גלריה במגדיאל או ב איז ה בי ת ברמות
השבים, אלא בגלריה ״ מבט״ ברחוב גורדון התל-אביבי,
תסכימו אי תי שבשביל ציירת אל מוני ת, שלא הציגה א ת
עבודותיה מעולם, זוהי נקוד תהתחלהמב טי חהמ אוד.

• מירי, איפה

שלד בד ה שנ ה ז

הסתרת את

האמביציה

זד, לא כל השנה. זה שלושים שנה.

• ולא גילית לאף אחד?

תמיד חלמתי להציג בגלריה מכובדת. את קוראת
לזה אמביציה? אני קוראת לזה החלטה. לפני שנה,
ביום הולדתי ה־ ,29 החלטתי שתוך שנה תהיה לי
תערוכה. היה ברור לי שזה מה שאני רוצה לעשות.
וכך, בין עבודות הבית, הקדשתי זמן רב לציור והכנתי
עשר עבודות. אחרי שהציורים היו מוכנים, אמרתי
לעצמי: זהו. כעת הגיע הזמן להגשים את החלום.

• ואיך הצלחת להגשים אותו?

עם הרבה מישמעת ואמונה. לקחתי את העמדות
והלכתי ישר לגלריה הכי טובה שיכולתי לבקש לעצמי,
גלריה מבט. בשלב השני אירגנתי לבעל־הגלריה תערוכה
של הציורים שלי בביתי שבכפר. זו היתה תערוכה
לאדם יחיד. הוא בא, התרשם ואמר: יש תערוכה!

• את לא חושבת שצריך קצת יותר
מחוצפה לגשת לכטל־גלריה כל בך חשובה
ולהגיד דו: שלום, שסי מירי ספקטור, אני
לא מפורסמת, אכל אני רוצה שתציג את
הציורים שדי?

לא. כי אני לא חושבת שאדם שמאמץ בעצמו הוא
חוצפן. אף פעם לא העליתי בדעתי להציג בגלריה מסוג
אחר. היה ברור לי שאם כבר, אז בגלריה הכי טובה
שיש. לפחות בפעם הראשונה.

שוק׳ ו״ ס:

את מתרגשת?

כן, מאוד. אני מרגישזז כמו לפגוש בחלום, לגרום
לחלום לקרות וליהנות ממנו.

כימים הקרובים עומד להיפ תח כעיר הז אתמ קו ם
שיגעון: קולנוע ״דן״ הישן מפנה אתמ קו םהס רטי ם
הפורנוגרפיים לסרטים כ מו ״נ קוד ת זבריצקי״ ,״ווד־ס
טו ק״ ,״כלבים שוטים ואנגלים״ .ולא רק זה. ב מ קו ם
יופיעו ל ח קו ת רוקנ׳רול ישראליות וזרות, ונראה לי
שתל-אביב עומדת להתברך באתר תרכותי שאני,
לפתות, מצפה לו בקוצר-רוח. מ אח רי הפרוייק ט עומד
שוקי וייס, שכולם מכירים או תו בשם שוקי מ״דיצ ה״,
אחרי שקודם הכירו או תו בשם שוקי מ״ מסדה״.
שאלתי א ת שו קי:

• מה כדיוק אתם עושים כקולנוע?
קודם כל, לקח לנו המון זמן רק לנקות את הקולנוע.
בניץ ליד הים, חול, ריקבון ופסולת בת שלושים
שנים — כל אלה הצטברו בו. הוצאנו את כל הכיסאות,
שינינו רצפות ותיקרות, בנינו גשרים שמאפשרים תצפית
מלמעלה, בנינו רצפות תלויות שאפשר יהיה לרקוד
עליהן. זה הולך להיות פיצוץ.

• מה כדיוק יקרה בפיצוץ הזה?
יהיו ריקודים בסגנון אולמות הריקודים הישנים.
תהיה מערכת אדירה להופעות ומערכת למוסיקת תקליטים.
יופיעו להקות רוקנ׳רול שהן מס׳ 1היום באירופה.
הפתיחה של קולנוע דן תהיה עם הפרמיירה של
תיסלם. תהיה לנו להקת־בית שתתארח אצלנו ותיקרא
בלק יו־קיי. החבר׳ה האלה באים מלונדץ. ויהיו סרטים.
חוץ מזה, בנינו את המקום כך שיתאים לצילומי טלוויזיה
והקלטות רדיו. אנחנו מקווים לארח פה הרבה תוכניות.
יש לנו תוכנית להביא את רוקסי מיוזיק, את אורייה
ר<יפ. קולנוע דן עוד יהיה שם דבר. לא רק בארץ,
גם בעולם.

• אתה חושב שזהו זמן טוב לפתוח עסק
מסוג זה?

אף פעם לא חשבתי במונחים של זמן. צריך עסק
כזה. יש בארץ קהל לעסק כזה.

• כשנה שעברה נעשה נסיון להביא ארצה
להקות והנסיון נכשל. מדוע שאתם תצליחו?
היתה
מילחמה, היה אירגון כושל ולא מיקצועי. אנחנו
כולנו אנשי מיקצוע. השערים באירופה פתוחים לפנינו.
מי שפתח לפנינו את השערים הם כריס אדמסון ובריאן
גראנט, המנהל של חברת הקול בריטניה, שעובדת עם
להקות כמו פינק פלויד והאבנים המתגלגלות. הם היו
פה, ראו מה הולך, והשערים נפתחו.

• מי עומד מאחורי הפרוייקט?

אני, קותי יצחק, ישראל תורג׳מן ויאנוש יצחק.

• במה כסף השקעתם?

המון.

במה?

תנסי למצוא נוסחה מקובלת של הרבה הרבה מיליונים
של שקלים.

מה ממליץ יוס ריגר לקנות. מ ה חסר ל שי מחה ארליך
בניריזרק וכיצד חדל מפ קד המחוז לע שן
0בדיון שקיימה חטיבת
הליברלים על טלוויזיה בבבלים
סיפר ח״כ יצחק כרמן,
שכאשר היד. בניו־יורק הוא
ראה ברשת של טלוויזיה בכבלים
סרט על זונות. פלט
שר־׳התיירות אברהם (״אבר־ש׳ד,״)
שריר :״מה, ראית
את זד. ז״ ברסן ענה בחיוב,
ושריר הוסיף :״בשביל זה
אנחנו שולחים אותך לאמריקה?״
עוד בטרם הספיק ברמן
להשיב, התערב שר־המים־
חר־והתעשייה גירעון פת
וקרא לברמן :״תרים טלפון
לניו-יורק. שימחה ארליך
שוכב שם מיסכן ומשתעמם.
תן לו אח כל הכתובות.״
0הכתב המדיני של קול
ישראל שימעון שיפר פגש
בשר-הפנים יוסך כורג נ־מיסדרונזת־הכנסת
ושאל אותו :
״אתה יודע שאם אתה הולך
לנשיאות זה כולל גם את
אופירה (נכון) ז״ בורג עשה
עצמו כלא־מבין וענה :״אם
לכבוד זה שאני אלך לנשיאות
המצרים יחזירו לנו את
אופירה, זה כדאי.״
0ח״כ שינוי
וירשוכסקי גילה, שהוא יתמוך
בבחירת בורג כנשיא,
משום שזה יתן לו סיכוי להיות
שו״הפנים. הסבירו לו,
שלמפד״ל יש מועמד אחר אם
בורג ייבחר כנשיא. ענה וירי

מרדכי

סקי :״אפשר גם לדון בהחזרת
מלכות בית דויד למדי-
נת־ישראל.״ ענה קליינר :״האם
אתה אומר זאת כדי לפנות
את תפקיד שר־הביטחון ז״
0בישיבת הוועד־המנהל
של רשות־השידור הועלתה הזמנה
להעביר את שידורי הרדיו
בצרפתית ובאנגלית לערוץ
אחד, ולהשאיר את שידורי
הערבית טערוץ נפרד. חבר
הוועד גיסים אלמוג, מנהל
בית־ברל, טען שח״ב העבודה
אכא אכן, פטרון המוסד,
קיבל פניות משגרירים זרים,
שביקשו שהשידורים לא יועברו
לערוץ אחר. שאל אותו
עורך־הדין אהרון פאפו:
״אתה בטוח שפנו באמת? מדוע
שייפנו למי שהיה שר־החח׳
במקום שייפנו לשר-
החת הנוכחי?״ אלמוג לא
ענה, ואת המצב הציל יועץ
המנכ״ל נקדימון רוגל :
״מה אתה שואל? פונים למי
שפנוי ולא לפי שעסוק.״
0הוועד־המנהל חגג ב־הרמת-בוסית
ובטעיפת-עוגה
לכבוד שלושה אירועים: פרישתו
של הפישנד. למנכ״ל
שלמה עכאדי, לידת נכדה
של אהוכה מירון, חברת
הוועד, ולידת בת מנישואיו
השניים של אלמוג. אלמוג ה
ג1חם
בגין

מ מ תין למעלית שתיקח או תו מ קו מ ת טרקלין הבנסת לחדרו בבניין. חי ה
זה ב סיו מ ה של מ סי ב ת יו ם־חהולדת לכנסת. רא ש־הממ שלה ומלוויו מי ה רו
לכיוון המעלית. מעלית אחת לא פעלה, וחםהמ תינו לשנייה. זו בוששה לבוא, ומלוויו של בגין
נכנסו ללחץ. יושב״ראש האופוזיציה, שימעון פרס, הגיע אף הו א לשם עם מלוויו. כאשר הם ראו
שהמעלית האחת אינ ה פועלת ואילו לשנייה מ מ תין מנ ח ם בגין, ה ם העדיפו לה שתמ ש במדרגות.

נגי ב

מ ס־ חוז ב נ סוז,

7וגם

ס 7 0־ 7ן פוז

בדיוני ליסכ ת העצמאים החדשה, המקורבת
לחרות. נייגר נעים־חחליכות, שעישן סיגר משובח בתוספת
לקפה, קיבל ספל קפה ולא נאלץ להמ תין ז מן רב לחידוש
הדיונים, שעסקו בקשר שבין האזרח ושילסונות מס־ החבנסח.

שובסקי :״אבל פי שזה לא
יהיה, זה לא לנצח.״
0בדיון בוועדת־ד,מישנה
לחוקי-יסוד התקיים דיון בהצעת
ח״כ חרות מיכאל
קלייגר, בהפיכת המישטר בקליינר
ישראל
לנשיאותי.
טען שעתה זה הזמן לבך,
כל עוד לא נבחר יורש ליצחק
נכון• העיר וירשוב־

ביא את הקוניאק, בקבוק פתוח,
מלא עד חציו, תוצרת-
ישראל. אחרי שלגם כוסית
דיבר אלמוג על נעוריו. התערבה
דוברת רשות־ד,שידור,
אריאלה רכדל :״הבת היא
הוכחה לכך שאינך זקן.״
הגיב סאפו :״זאת איננה הוכחד.
להיום. מכסימום זה מוכיח
שהוא היה צעיר לפני
תשעה חודשים.״

0באותה ישיבה ח הוועד
בשידור הכתבה בהשבוע־יומן
אירועים על ההתנחלות
היהודית בלב חברון. הד״ד
ישראל (״רוליק״) פלג, חבר
הוועד ודובר סיעת המערך
במסת, התייחס לדברים שאמר
•אפו בעניין זה בעיתון
הארץ. פאפו הבחין שהציטוט
אינו מתייק, והוא פנה ליד
שב־ראש הוועד־המנהל, ראו־כן
ירון :״ראית איך הוא
מעוות דברים?״ ולרוליק אמר:
״אתה עוסק ״ ח מזה במני-
פוליציות של מילים, כמו הרבי
שלך, יוסי שריך.״
0למרות התקרית בין
השניים, מזג פאפו כוסית ל-
רוליק והציע לו ללגום. פלג
סירב. בטענה שעקרונית אינו
שותה. אמר פאפו למנכ״ל-
הרשות יומך (״טומי״) לסיד,
שנבח בישיבה :״זה איש מסוכן:
אינו שותה, אינו מעשן
-כמו רדביספייר, ה
איש
בעל התכונות הטובות
בלבד.״
0הצעה לאירגון מחדש
של הקיבוצים והמושבים היתד.
לח״ב הליברלים יצחק
(״זיגי״) זייגר, בעת דיון ב־וועדת־הכספים
על מצב המושבים
:״בתחילה עסקו הקיבוצים
והמושבים בחקלאות.
אחר־כך בתעשייה. אולי הגיע
הזמן שהם יהיו קיבוצים ומושבים
פיננסיים ז״ העיר ח״ב
העבודה אריק גחמקץ:
״אתה לא צריך להציע. הקיבוצים
עושים זאת ורק מתביישים
להניד.״ הוסיף חברו לסיעה
יחזקאל זכאי :״אנחנו,
במושבים. בכלל לא מתביישים.
אבל אין לנו כסף.״
0בוועדת־הכספים הופיע
שר־האנרגיה־והתשתית יצחק
מודעי, שניסה להגתל את
תקציב חיסושי־הנפש של מיש־רדו.
חברי הוועדה יגאל

כהן וצכי דגר מהליכוד
תברו בוניהם. יושב־ראש הוועדה,
שלמה לורינץ מא-
גודת־ישראל, ביקש מהם שיחדלו
סכך. הסביר כהן :
״אנחנו מחליפים מלים טובות
על השר.״ ענה לורינץ :״השר
צריך פחות מלים טובות
ויותר כסף.״
0.ח״ך יצחק זייגר, ש העלה
הצעת-חוק לאיסור מכירת
אלכוהול וטבק לקטינים פת חת
לגיל ,17 לא חשש שבנו
ישראל (״ראלי״) יתנגד לכך
.״הוא מ ,16 אינו מעשן,
אינו שותה. על הדבר השלישי
איגי שואל אותו.״
0הכתב הכלכלי של מעריב
עמירם פליישר, המ סקר
עבוד עיתונו את ענייני
הבורסה, רזה במשך שבועיים
בחמישה קילו. הסיבה: המ פולת
בבורסה. כאשר התחילו
ירידות השערים. צילצל ה,ט־העולם
הזה 2371

אנננוי ם
לפון בביתו ליא הפסקה. רכים
איימו על חייו. מישהו אמר
לאשתו :״אנזזנו נתלוש לבעלך
את האשכים!״ באשר
זיהו אותו בכניסה לבורסה, הוא
חטף מהלומות. הוא העדיף
שלא לבוא למקום בריכבו,
אחרי שאיימו עליו שיסגעו ב-
מכוניתו. את אשתו הוא הצליח
לראות בבניין נזעויב,
שם היא עובדת. באותם ימים
הוא כמעט לא אכל׳ מרידתו
במישקל ניכרת היטב.
אך פליישר רווה נחת
מיקצועי מהמפולת. כל ה כתבים
הכלכליים ניסו לך.שע
ראיונות ראשונים עם ירפה
(.יוסי״) ריגר ואליעזר
פישמן. הוא הצליח להשיג
ראיון ראשון עם ריגר. באשר
למחרת התראיין ריגר אצל
כל האחרים, הצליח פליישר
לראיין את פישמן בראיון בלעדי.

מקומות הוזמנו ב־מיסעדת
המינובח של מוטי
פליישר. בין האורחים היו
יוסי ריגר ואליעזר פישמן. באשר
הבחין פליישר בריגר,
הוא ניגש אליו ושאל אותו:
.מה כדאי לקנות עכשיו ך״
ענה ריגר :״אסימונים.״

הרצל
האסטרולוג ליפשיץ טוען, ששני סוגי
מניות יעלו מאוד בשנה הקרובה
בבורסה. אלה הן מניות
הנפט, ומניות הקשורות
במיפעלים לאלקטרוניקה.

שלמה
הפרופסור אבינרי נכשל בלשונו. בעת
ראיון בתוכנית הרדיו בחצי
היום — מגזין החדשות של
רשת ב׳ הוא אמר :״הליכוד,
שבידוע אינני נמנה עם מת־עדיו.״
כעבור רגע, כשחש
שטעה תיקן עצמו שאינני
נמנה עם תומכיו, כמובן.״

ח״כ מפ״ם מוחמר
ותד גילה שיש משהו משותף
בינו ובין אלוף־מישגה במילואים
א לי גכע, שהודיע שיסרב
להכנס לבייחת, וב־עיקבות
כך פשט את מדיו.
אביו של ותד היה חייל בצבא
התורכי. יחידתו קיבלה
פקודה להכנס לכפר ארמני,

לכבשו ולהשמיד את בל מי
שנמצא בו. אביו של ותד
התחמק וחזר ברגל לכפרו,

ותד מספר, שמתא
מישפחתו הוא מתימן, מכפר
קטן שליד צנעה, ותד שמו.
הוא הניע להשומר־הצעיר בדרך
מיקרה. בגיל צעיר פגש
כקיבוצניק שעל זרועו היה
חקוק מיספר. הוא התעניין לדעת
אס בבל הקיבוצים ממספרים
את החברים. הקי-
בוצגיק שעש, ניצול מחנה־השמדה,
לקח אותו לסיור מודרך
בקיבוץ, שאחריו הפך ותד
חבר בהשומר־הצעיר.
מזכיר הממשלה לשעבר,
אחיה נאור, בוטח במטבע
האמריקאי. כאשר הוזמן
לערב ראיונות, הוא ביקש,
מלבד הסעה מירושלים לכפר־סבא,
סכום של מאה תלד
עבור הופעתו.
מני פאר קרא בעיתון
מודעות המציעות לקוראים
לנסוע בשבת לנופים ולחזור
הביתה עם וילד -״הייתי
עושה זאת בשימחה, אילמלא
היה לי תא סיטען קטן
מדי.״
לפאר יש הסבר לרעי-
דות־האדמה שהיו באילת בשבוע
שעבר. לדעתו, זה קשור
לביקור סגן הרמטב״ל,
משה (״משה וחצי״) לדב-
מבד -״הם בטח קשרו שם
חבל ורוצים למשוך את כל
השטח צפתה.״
כאשר בא מפקד מיש־טרת
מסח תל-אביב אברהם
תורגמן לקבל בנמל-התעופה
את אשתו לשעבר, מרים
תמיד, הוא הופתע. תמיר,
אסטרולוגית וגרפולוגית המתגוררת
בארצות־הברית עם
המשותפים, ילדיהם שני
רזתה ב־ 20 קילו .״אתה
הבטחת שתפסיק לעשן ואני
בתמורה הבטחתי שאעשה ד-
ייאטה,״ אמרה תמיר לבעלה
לשעבר .״הנה שנינו מקיימים
הבטחות.״
תמיר מתכוונת להשתקע
בארץ, והיא עומדת לפתוח
מישרד לשירותי אסטרו

א 11 ״ 1 ״1 1משעינח א ת ראשח על כתבו של שחקו קבוצ ת חכדורסל מכבי תל־אביב
1 1 1 ! 1״ ארל וילי אמס, וחברת, אול סי פרי, משעין א ת ראשו עליח. השלושח ח שיקו
#111
כוסיות, כאשר סיפר וי לי אמס לשניים כי הו א עומד להינ שא לחברתו אני ט ח, שהכיר בהולנד.

לוגיה, גרפולוגיה ופוליגרף. ב־ארצות־הברית
היא השתלמה
בעבודה על מכשיר גלאי-
שקר.

אפרו לו בי טוב שהוא בא
למקום עבודתו על קביים בזמן
המפולת .״אולי זה יעזור
לתמוך בנופלים,״ אמרו לו.

ח״כ העבודה שושנה

הזמר ליאור ייני שב
לישראל ביחד עם אשתו,
אביבה אדר־שלום, אחרי
שהות בת חפש שנים בפאריס.
אחד הדברים הראשונים
שהוא עשה אחרי רדתו מהמטוס
— הוא נסע לקיבוץ שבו
גדל, אפיקים.

ארבלי, נשאלה בערב־ראיו-
נות איך היא מסתדרת מחוץ בעלה לשעות־העבודה עם
נתן אלמוזלינו, שגם הוא
פוליטיקאי — גיזבר ההסתדרות.
ארבלי סיפרה שהעובדה
שהשניים מסכימים ברוב
הנושאים מאפשרת להם להסתדר
היטב. הם עוסקים בפוליטיקה
גם בבית, וזהו התחביב
שלהם .״כאשר אנו מדברים,
אנו שואלים איך אנו
נוכל ביחד, הכנסת וההסתדרות
להפיל סוף־סוף את הממשלה
ז״ העיר לה המראיין
איתן דנציג בבדיחות־הדעת
״רבים אומרים שלפי הקצב
הזה תצטרכו הרבה־הרבה ל דבר
ביחד.״

כאשר עונה שר-הביט-
חץ לשאילתות של ח״כ
שולמית אלוני, עומדים
משני צידי הפליאה עוזרי
שני האישים ומחייכים. דוב-

כשנולד בנו, הוא חיפש דירה
פתל-אביב, ומצא אחת בבניין
שבו התגורר המשורר נתן
אלתרמן. כאשר הוא בא
לכסית, גילה שאלתרסן כועס
!עליו. כאשר שאל אותו מדוע,
ענה לו :״המתה, כשהיא ת־בוא,
לא תדע לאיזה חלון להיכנס.״
המישנה
לנציב סס־ההכנסה
אברהם (״אברום״)
צרפתי סספר, שתיבת־הדואר
שלו עמוסה בפתקים של שרברבים,
צבעים, מתקני תריסים
ומגקי חדרי־מדרגות, המצי עים
עבודה. צרפתי, שהוא גם
ראש מחלקודהחקירות של האגף,
מעביר את הפתקים ל
סגן
שר-האוצר חיים
קו פ מן נשאל אם יש לו זמן
לשחק עם בנו בלגו — מיש-
חק ההרכבה אותו מייבאת
מישסחתו לישראל. קוסמן אומר,
שגם בביתו תקף הפית־גם:
הסנדלר הולד יחף .״הבן
רואה אצל שכנים סטים חדשים
של לגו, בא הביתה ושואל
למה אץ בידיו אותו סט.״
נתן שילה, המישנה
למגכ״ל הבורסה, שנפצע ב-
מילחמת־הלבנון ומהלך בעזרת
קביים, מספר שהיו ש-

עמוס מנוד

יושב־ראש מועצת ה מנ הלי ם של חברת
לודזיה אינו שבע־נחת מהת מונו ת שהוא
רואה במכירה שנערכה על״ידי אגודת ידידי הפועל רמת״גן—
גבעתיים בכדורסל. מנור, לשעבר ראש שירות־הביטחון־הכללי
ומחליפו של אי ס ר הראל בתפקיד, מא מץ א ת הקבוצה, ו מ סיב ה
זו הוא בא למכירה. למרות חוס ר שביעות הרצון רכש לבסוף תמונה.

ססיב שרכסו

שחקן הפועל רמת־גן— גבעתיים בכדורסל (מימיו) ג א עם מ א מן
הקבוצה, צבי שרף (באמצע) ועם עוד שחקן, ס טיב קפלן, למכירת
תמונות שהכנסתו קודש לקבוצה. המכירה נערכה בבית א סי ה השייך לשאול אייזנברג מא מ ץ הקבוצה.

ג ורו נ ^סיו

רת ומזכירת סיעת ר״ץ, מיכל
רפאלי, היא הכותבת את
השאילתות. עונה עליהם בדרך־
כלל רב סרן עודד שמיר,
שליש שר-הביטחון. העירה
מזכירת ר״ץ על מערכת היחסים
שרון־אלוגי, רפאלי-
שמיר :״אנו מתכתבים והם
מתקוטטים.״
הסופר והעיתונאי א ה רון
מגד, שסיפרו האחרון
המול התעופף ודבשת הזהב
עוסקים ביחסי סופר ומבקר,
גרם לחרושת שמועות בשאלה
למי התכוון המחבר. באותו
עניין הוא סיפר פרק מעברו:

פקיד השומה, כדי שזה יבדוק
אם הם רשומים בדו״חות
של העצמאים. אם לא — הפקיד
פותח להם תיקים .״ואז,
בדרך־בלל התיבה שלי מתרוקנת
לזמן-מה, כי הם מחליפים
מיקצוע.״
צרפתי סיפר על הקשיים
שיש לו כאשר הוא צריך
להביא שרברב לתקן משהו
בביתו. העובד פגיע שלושה
יפים אחרי שמזמינים אותו,
ואז הוא שואל את אשתו של
צרפתי :״את משלמת עם קבלה
או בלי קבלה ז״

ב לוני ם

סאת

דני אלה שם ,
מה הופך את יוסף בורג
ל מו ע מד הטיבעי
לנ שי או ת?
המננ״ל

לשעבר

רשות־השידור יצחק ליבני

טוען, שהוא מוצא קשר מעניין
בין הבורסה התל־אביבית
והסרט אי־גוי. לדעתו׳ שכירים
ועצמאיים קטנים משקיעים
בבורסה מתוך תיקווה,
שכמו באגדוודילדים הם יזכו
בכסף -רב. מסיבה דומה
זכה הסרט להצלתה כל־כך
גדולה. ליבני מאמין שנם לבורסה׳
כמו לסרט, יהיה סוף

ליבוכיץ לאיש־הרוח אין
השפעה, כי הוא לא יכול להשפיע
לא ועל הבורסה ולא
על הכדורגל.״

• פגו ראש־הממשלה
דויד לוי, על תקופת היותו
קומוניסט בבית-שאן, :ההגיון
הצרוף אמר לי כי הקומד
גיזים הוא רעיץ כל-כך טוב,
שאינו ניתז להגשמזג״

• הרם מנחם הכהן:

״יחסי ישראל ארצות־הברית:
אין נחת אך יש נחתים.״

וווו/וו ווו רון באר״שבע, מניף א ת ידיו ו שו א ל:
״על מ ה רגזו הד תיי ם, על מ ה רעשה ה קו אלי צי ה ז ״ ב מ חז ה יש
קטע עירום קצר וצנוע, שעורר אתחמתם של החוגים החרדי ם
בעיר הדרומית• בתום הצגת־הבפורה של ה מ חז ה הוז מנו ה או ר חי ם
וה שחקני םלמ סיב המא חו רי הקלעים, ו תו מ א לא יכול להס תי ר
תדה מ תו מזעם הד תיי ם, שאף פרשו מ ה קו א לי צי ה העירונית בשל-כך.
טוב, והראיה היא שהמניות
שוב עולות.

• הפרופסור להיס טוריה
מיכאל הרסנור:

פסוקי השבוע

״הממליך על עצמו איש חזק,
ממליך על ארצו מועמד לם-
חלת-רוח. חולי־הרוזז הם לפעמים
מסוכנים מאוד.״

• ראש־ הממשלה מ
נחם
בגץ :״אי-אפשר להקפיא
את ההתנחלויות, כשם
שאי-אפשר להקפיא את
החיים.״

• המחזאי יהושע סו־

כול , :מד, הופך את יוסף
בורג למועמד הטיבעי ביותר
לנשיא? את כל הג׳ובים האחרים
הוא כבר עשה.״

• הפרופסור ׳ישעיהו

• הרס שמואל הכהן
אבירור :״תקציבים ויראת

שמיים לא הולכים ביחד.״

• ח״כ הליכרלים, פי נחס
(.פיני״) גולדשטיין:
באותו יום ובאותה שעד. ש-
רונלד רגן יעניק צל״ש לק־צץ
המארינס, אנו נעניק צל״ש
לקצץ הישראלי שעמד בעוז
ובאומץ־רוח מול אקדחו השלוף
של הקאובוי האמריקאי.״
הוורדת הדה 0x71

כבר היום תופס בנק לאומי מקום
כבוד בין מאה הבנקים הגדולים
בעולם, אבל קצב ההתקדמות המהיר
של הבנקאות העולמית מחייב אותנו
להתכונן כבר היום לקראת בנקאות
המחר.

״מ הבנקים בשל
ב1ק לאוס•1ב1ן למחר

כמו הבנקים המתקדמים בעולם ־
יצרנו מבנה ארגוני חדש, בעל
אוריינטציה שיווקית מתקדמת,
המעמידה אותך, הלקוח, ואת צרכיך,
במוקד הפ עלו ת הבנקאית.
יחד עם הבנקים המובילים בעולם אנו
מכשירים את עובדינו בהשתלמויות
ובקורסים מיוחדים.
כמו הבנקים הגדולים בעולם עברנו
לעידן טכנולוגי מתקדם, באמצעות
מרכז המחשבים האזרחי הגדול
בישראל כדי לתת לכל לקוח שרות
י על, מעודכן ונוח יותר.

הקמנו רשת עניפה של 452 סניפים
מהם 70 שלוחות ונציגויות ברחבי
העולם, כדי שנעמוד לשרותך גם
בעולם הרחב בשורה הראשונה עם
הבנקים הטובים בעולם ־ לקראת
בנקאות המחר.

בנק לאומי

בבדיקה של רו !0ז<^6 56160ח10ע, 1המרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל, זכתה 80׳וטש\/ס^ 0ח 8במדליית זהב לשנת 1982 על איכותה המעולה.

טעם אמריקאי. תערובת אמריקאית

3513
מרי ם
בנימיני

מזר החודש:

רק ה קוי ם ה מודפסי ם ב חוז ק ה — ה חלשים
יותר מייצגים מעורבויות רומנטיות
פחו תו ת ערך.
מי קו מו של קו הני שואין נו תן לעתים
מידע על הגיל שבו ינשא ה אד ם או שבו
ייצור קשר משמעותי ועמוק, גם א ם לא
יגיע לנישואין. קו חז ק הקרוב לקו
הלב מב ט א אפשרות שהנישואין יתרחשו
בסוף שנות העשרה או בראשית העש רים.
במחצי ת הדרך בין קו חלב לבסיס
תזרת מסמלח קו ני שואיו בסביבות גיל
ה״ 30ו אילו קו הנמצא בשלושת רבעי
ה מרח ק מ קו הלב לב סי ס חזרת מצביע
על ני שואין בסביבות ה״ .40 לאחר-מכן
ככל שהקו מופיע קרוב יותר לב סי ס

נסיעו ת קצרות בענייני עבודה יכניסו
גוון חדש ל תקופה. אתם עומדים לפתוח
בפרשת אהבה חדשה,

ההיכרות ת הי ה בעת
נסיעה או פעילות א ח רת
הק שורה ל מ קו ם
העבודה. אי-נוחות, מר ח
ק ונסיעות רבות מדי
לא יעזרו לקשר להח זי
ק מעמד זמן רב. הו
( 2בספ טמב ר ־
רים בני מ אזניי ם יוכ 22ב
אוקטובר
לו להרגע: דאגה ש־הי
ת ה קשורה ל א חד
מ הילדי ם תוסר מה ם. יתברר שהמצב
אינו מדאיג. סכום כסף יגיע לידיכם.

בימים רביעי וחמישי תרגישו את עצמכם
חסרי כוח וחלשים. תהיו חסרי סבלנות
ולא תבינו מה
קורה לכם. עניינים
כספיים יטרידו אתכם,
וההרגשה תהיה כאילו
אתם מאבדים את הכיוון
הנכון. אנשים מ־סויימים,
שחשבתם שאתם
יבולים לסמוך
עליהם, עלולים לאכזב
אתכם. בענייני עבודה׳
עליכם להיות זהירים. לשבוע דחו נסיעות הקשורות לעבודה
הבא. לקראת סוף השבוע הכל יסתדר.

בני מזל דלי מו א שמים בכך שאין ח ם
מעונייני ם ליעוד קשר עמוק עם אדם
אחר. תפישת עולמם האוורירי ת וחעורך
ה חז ק שלחם בחיי־חג רח מ ר חי קי ם או־תם
מבני זוגם, וגורמים להם לא פעם
לציפיות שבחן אינם יכולים לעמוד.
אי־אפשר לטעון שבני דלי ח סרי רגש
או שרגשותיהם ש טחיי ם משל ח אחרי ם,
אולם הדרך שבה ח ם מביעים א ת אחב־תם
או הצורה שבח ח ם מוכנים ל חיו ת
עם עוד אדם חייבת לחיו ת חופשית.
אי-אפשר להגביל או ת ם או לאלצם
ל חיו ת חיי שיגרה אפורים ומ שעממים,
שבחם הרגשת חחובה חי אהמ חזי ק ה
א ת הקשר. לכן רצוי שיבחרו להם בני
זוג שמביטים על ח חיי ם בצורח רומח.
ה שאלה הי אאם אכן נכון שלדליים
יחס עמוק כלפי האנ שים הקרובים אלי הם.
בכף היד ישנו איזור שבו נמצאים
קווי ם הנ ק ראי ם קווי ני שואין או ח תקשרויות
עמוקו ת. על־ידי קווי םאלה
אפשר לקבוע מי מסוגל לרגש עמוק
ו מי הוא זה שביחסו לבן זוגו אינו
מערב א ת רגשותיו, א ם משום שאינו
יכול ו אם מפני שאינו רוצח.
קווי םהמסמ לי ם ני שואיו או ה תק שרות
ע מו ק ה מקוקוס על קצה כף היד
בין ב סי ס חזרת ו קו הלב. ה ם מצויירים
לרחבה של גיבעת מרקורי. גיבעת מר קורי
הי א ה שטח הבשרני המוגבה ב ב סי ס ה
של הזרת. אפשר למצוא ב מ קו םזח
תסבוכת של קווי ם חז קי ם וחל שים. אין
זא ת אומ ר ת שבעל ה קווי ם ינשא אין
ספור פעמים, אך י תכן שהוא ה טי פו ס
הנהגה מחרפ ת קו תאהבה רבות. נחשבים

מ סו מלתכ קו החו תך א ת קוי הני שואין
או בחוסר קוי התק שרויות. קוי ם ע מוקי
ם וארוכים מ ס מלי ם קשר ממו שך
וחזק, או ני שואים מוצלחים מ ל אי א ה בה
וי ח ס טוב. קו עמוק שאינו ארוך
ונראה כאילו נפס ק באמצע מראה על
ני שואין או קשר עמוק שנקטעו לפתע.
אגב במקביל לקווי הני שואין ישנם
סי מני ם נוספים המופיעים על קו ה חיי ם,
הגורל או הלב ומא שרים או שוללים
א ת האפ שרות שקווי הני שואין אכן
ימומ שו. אך כאן לא נ תיי ח ס לכך כדי
לא להתבלבל. מזלג ב ת חיל ת קו ה מ שוחזרת
כך י רחי קו הני שואין להתרח ש
בחייו של או תו אדם.
התנגדות לרצונו של בעל ה קו להינ שא
אין מצביע על אפשרות ל מיד ת אי חו ר
ו תיסכול בטרם יקבע או תו אדםאת

אתם נמצאים ב ת קופה של ה תל הבו ת
וציפיה, מ מ תיני ם למ שהו שיקרה ונא לצים
לחכו ת מבלי
לדעת מ הו הדבר. אין
ספק שהפופולריות שלכם
עולה, והבדידות
מכם ו הל א ה. קשרים
חדשים נרקמים מתח
ת לפני ה שטח, ו ה בעיה
העי ק רי ת הי א
להח לי טאת מי אתם
21ב מר ס -
20 באפריל
רוצים בעצם. בסוף
השבוע צפוייח אכזבה.
אל ת סמכו על הב טחו ת, תכננו לעצמכם
יום בחברת ידידים שאותם אתם מכירים.

משימות קשות וחשובות מוטלות עליכם
כעת. אינכם מספיקים לנוח כראוי ומחלישים
גופכם בעבודה
קשה. מתוצאות
המאמצים תוכלו ליהנות
רק בעוד כמה
חדשים. בעיות כספיות
יגרמו לדאגה ורק
לקראת תחילת השבוע!
הבא תמצאו דרך חד21

שה שתביא עימה רווסי
בי ולי
חים משביעי רצון. בשטח
הרומנטי עליכם
לגלות יותר העזה. חפשו דרך חדשה
ומפתיעה. רעיונותיכם יעזרו לכם הפעם.

שיחה רצינית וחשובה תגרום לכם
לראות את עצמכם באור שונה. זה יביא
אתכם לשנות כמה דברים
בתחום המיקצועי.
אם החלטתם על דרך
חדשה, נסו לשמור על
שתיקה והימנעו מלשתף
אחרים בהחלטה.
כאן המקום להסתמך
על האינסטינקטים ה21ב
אפריל -
בריאים ולהצליח. נסי20ב
מאי
עה לחוץ־לארץ עומדת
על הפרק. גם אם
זה יפול עליכם כרעם ביום בהיר, תמצאו
את עצמכם מתכננים את הנסיעה הבאה.

הבריאות תע סי ק א תכ ם השבוע. ב ת חיל ה
אתם עלולים לסבול מבעיות גב, וכש כבר
תרגישו יו תר טוב,
תצטרכו לטפל בבני
הזוג שעלולים לחלו ת
השבוע. או ל ם כל ז ה
לא יארך ז מן רב, וכבר
מצפה לכם תקופ ה
יותר רומנ טי ת ומעג-
יינת. קשרים נס תרים
שנשמרו ב סודיו ת עד
21 ביולי -
: 1 21 אוגוס ט

עתה יצופו ויעלו על
פני ה שטח. בני מזל
דלי ירצו לחדש קשר שנפטק קוד ם
לכן. כדאי לחשוב על כך ברצינות.

פ פ גורמות לכם לחרדות
בעיות כספיו ת
ודאגות. אין טעם לדאגה, גם א ם קצ ת
קשה, תוכלו להעזר
בקרובי מי שפחה וב עיקר
בגיסים וגיסות,
הם י מצ או א ת הדרך
לעזור לכם. ב שטח ה-
מיקצועי תמצ או רעיו נות
בלתי״שיגרתיים ש אמורי
ם להביא לכם
קידום. בקשרים עם
בני ה מין השני אתם
מעדיפים למ תן א ת
הרגשות ולתת יותר דגש לת שוקות ה חזבי
מים אל ה.
קו ת המתעוררות בכם

מועד נישואיו. המזלג מסמל תקופת
בדידות שבה שרוי הזוג בפירוד מחמת
מרחק פיסי או בגין הנסיבות.
ני שואין ארוכים ומאו שרים (או ה תקשרות
עמוקה) מ סו מ לי ם בקו ני שואין

ארוך, ישר וללא הפרעות. קו ני שואין
המתכופף כלפי מטהל קו הלב — משמ־עו
שבעל ה קו ינטוש א ת בן זוגו לאו ת ם
ני שואין (או התק שרות) .קו ני שואין חז ק
שממנו יורדים מספר ענפים זעירים,
מצביע על זיווג שבו קיי מי םאהבה
ומסירות. אבל ה אד ם שבידו ה ם מופי־עים,
יסבול מד אגו ת ויתכן כי י היו אל ה
דאגות כספיו ת או אח רו ת כגון דאגה
לבריאותו ה ל קוי ה של בן הזוג.
אי המופיע על קו הני שואין מסמל
חוסר הרמוניה או פרשת א ה בי ם מחוץ
לנישואין. קו ני שואין המס תיי ם במזלג
מראה זיווג שבו כל אחד מבני הזוג
חי א ת חייו בנפרד בעניינים מ סוי מי ם,
למרות שצורת מח שבתו של כל אחד
מהם שונה היא, ו אינ םמחל קי ם או ת ם
שטחי התעניינות, מ חזי קי ם חיי הנישואין
מע מד אל אאם כן חודו התח תון
של המזלג נושה כלפי קו חלב — ז הו
סי מן לפירוד או גירושין. אפשר לשער
שהגירושין כבר התרח שו כשרואים שקו
הני שואין נשפך דרך קו הלב ומגיע
לגבעת ונוס. סי מן נוסף לפירוד או
גירושין, כ ש קיי מ ת שבירה ברורה בקו
הני שואין, אבל אםהקטע השבור חופף,
בני הזוג יחזרו אי ש אל חי ק רעהו.
קו ני שואין המתעקם כלפי מעלה
מוכיח קיו מ ה של שאיפה ברורה לחנות
מתינוי א ה בי ם המופיעה יחד עם אי׳
רצון ליטול אתההת חיי בויו ת הכרוכות
ב חיי הני שואין. סוג ז ה של קו מציע
אפשרות שספק רב א ם בעליו יוכל
להנשא אי־פעם ול היו ת מרוצה. אנ שים
אלה בדרך כלל נשארים ״ רוו קי ם״ גם
אם ני שאים.
לפעמים אדם נישא בגיל צעיר, כאשר
ה קו שמראה א ת ני שואיו חלש. בגיל
מ אוח ר יותר מופיע קו ע מו ק ו חזק.
א ם היד מ ר אה שזהו אד םנא מן בטבעו,
יש לשער שבגיל שבו מופיע ה קו ה חז ק,
הקשר ה עמו ק מ שנה א ת אופיו. א ם
ב ת חילה ה ה תיי ח סו ת חי ת ה ילדותית,
הרי כעת הקשר הופך ל היו ת רציני
ומבוגר. א ם היד מ ר אה שהאדם ז קו ק
לשינויים, יתכן שהגיל שבו מופיע ה קו
ה חז ק, יראה שסוף סוף יפגוש א ת
אה ב תו ה א מי תי ת אך לא ב טו ח שזה
יביא לני שואים.

בידלי
חייבים דחיות
חונש״ם ונדת׳
מוגבריו[ באהבה

סו!וו

אויה

הדגש יהיה על כספים ושותפויות. אין
לחת אמון בשותף שאינכם מכירים היטב.
אתם עלולים להתאכזב.
קשר רומנטי חדש
יתחיל לפתע ויגרום
להתלהבות עצומה,
שתארך כשבו־עיים־שלושה.
אי־הבנות 1 ותחרות עס עמיתים
במקום העבודה יביאו
־22־ ב אוגו ס ט -
לאי־שקט השבוע, או22ב
ספטמבר
לם לקראת סופו הגישה
תשתנה והעניינים
יסתדרו. מבחינה כספית צפויה הפתעה פחות
נעימה, הוצאות פתאומיות יקשו המצב.

וחוון!

קו• הדשוא!

בתחילת השבוע אתם עלולים לשמוע
חדשות שאינן משמחות ביותר, הקשורות
לנאמנות של ידידים
שבהם האמנתם. תוכניות
חדשות הקשורות
למקום המגורים נרקמות
כעת. כדאי לחשוב
על שיפוץ, ניקוי
יסודי ואולי אפילו החלפת
הרהיטים. עקרבים
מוזהרים מלגלוש לרג22ב
אוקטובר ־

שות השבוע. כל התק־
22בנובכזנר
שרות ריגשית עלולה!
לגרום להם להוצאות כספיות יותר מדי,
גדולות, דבר שיגרום לחרטה מאוחר יותר.

ב תחיל ת השבוע אתם עלולים ל הפ סיד
כספים. אל תסמ כו על עצות של אחרים.
הק שיבו ל אינ טו אי צי ה
שלכם ניתוח המצב
וטענות הגיוניות לא
יעזרו לכם השבוע. שי נויים
שאתם מתכוננים הבית לבצע בנושא
רצוי לדחות. אלהה•
חושבאם ל ח תו ם על
חוז ה שכירות, או על
( 2בנובמבר ־
20בדצמבר
מכירת או קניי ת די רה,
שימתינו כשבו־עיים
שלושה מ אוח ר יותר ח ם ייווכחו
שלא הי ה כדאי לרוץ מחר מדי.

בעיה בריאותית עלולה למנוע מכם לבצע
תוכגית שנראית חשובה ביותר כרגע.
אל תצטערו. ה מולד
החדש של הירח יביא
לכם פ תי ח ה חדשה ו יפה,
למעשה רק אז
מ תחילו באמתאת
השנה. רעיונות חדשים
בעבודה יביאו א תכ ם
להת קד מו ת בקאריירה
תוך כ מה חודשים.
20 בינואר -
18 בפברואר
אתגרים מעניינים ש יועמדו
לפניכם ימריצו
א תכ ם להילח ם ב אוייבי ם נסתרים. כישלון
לא בא בחשבון, צפו לשינוי ה מיו חל.

ידידים שאותם תארחו בביתכם השבוע,
עלולים להטעות או לאכזב. גלו מעט חש־
__ דנות. הישג כספי שהוא
פרי תיכנון ומחשבה,
יביא להרגשה
טובה, אולם עליכם
לבדוק היטב אס אינכם
עומדים להפסידו.
תיתפסו לאשליות וחלומות
זה עלול להיות
מסוכן השבוע. בתחום
19בפברואר
20בחרט
הקאריירה אתם נמצ־איס
בדילמה מסויימת.
אל תעברו מהתלהבות קיצונית לצד השני.
המתינו קצת, הפיתרון יימצא.

מכחכים
וסרגתם־ א מ תי ם
והקיבו ץ הומזאותד
הפרופסור הירו שלמי לכי מי
ה על ה תוכניו תלהקמת
אימפריה ישראלית.

אומש אני נוהג לגלות מאמרים
מכיוונים, כמו מקודמו בתפוצות
הגול! /אבל לא מפני שהם. בים־

ת פו חאדמה!

אבנרי במאמרו) ,הרי חייבים לציין
את שני השלבים ההיסטוריים
שבהם נוצרה עילית המאמינה בהם
והמנסה להגשימם.
• השלב הראשון קשור ביחידה
,101 ובגידול מנהיגים צבאיים
ואחר-כך גם פוליטיים ביחידת הרוצחים
הזו. הרעיון של אהרון
דווידי, ממפקדי היחידה הזו, לגייס
את יהודי הגולה לחודש מילואים
לעזרת צה״ל, או לאמנם במיצפה
שבגליל, קשור קשר הדוק, לדעתי,
לתוכנית האימפריה הזאת, ש צריכה
להיות לדעת מקימיה
אימפריהיהודית ולא ״ישראלית״.

השלב השני קשור בממשלת
רבין־פרם, בשנים ,76—74 ובמיוחד
בזמן כהונתו של שרון כיועצו
של רבץ, שזה היה גם הזמן שבו
קשר פרם את קשריו ההדוקים
עם גוש־אסונים. תוכנית ״השדירה

קורא שחק

גוש־אמונים והקיבוץ המאוחד
אונים אלמוניים״ ,כפי שכותב א ד
רי אבנרי (.הנדון״ העולם הזה
,)2368 אלא מפני שלמדתי מנסיון
שמחלקת־ההסברה של ההסתדרות
הציונית העולמית, המוציאה את
הביטאונים האלה, מבטאת נאמנה
את האידיאולוגיה של ממשלות
ישראל השונות.
לעצם העניין, אפשר למצוא רמ
לוחם
101 דוידי
מיחידה רצחנית —

כן. נדגישפ לו ס !
א פי ת ת פו חי -אדמהב קד ר ת חרס הי א שיטה חד ש ה
ל א פו ת ת פו חי -אדמה, ל הגי ש ת פו חי -אדמהו לי הנו ת
מ ת פו חי -אדמה.
בקדר ת החרס או פי ם ת פו חי -אדמהעלה כי ריי סנו ל א
בתנור) ובפ חו ת מ שע המקב לי ם מ עדני ת פו חי -אדמה
נפל אי ם, ב ע לי ארומ ה מיו חדתב מינ ה.
את מוזמנת לבוא ולטעום: א ת מוז מנ ת ל בו אלאחת
מ חנויו ת דני ש פ לו סולט עו םאת
מעדן תפו חי -אדמה שנאפ העל
המקום( .לקדרת החרס מצורף
דף מ ת כוני םלה כנ תמאכ לי
נהדרים).
ת פו חי -אדמה

115ז ק

ד 1י 15א 0 / 1

ת״א: ככר המדינה, וזז׳ ה׳ באייר • .62 רמת־גן: דרך דבוטינסקי • 104 חיפה: ככר סמלה מאריס,
כרמל צרפתי • .ירושלים: רח׳ הסורג, מול בנק ישראל • .כפר־שמריהו: מרכז מסחרי.
• אילת: מרכז מסחרי, צופית עילית • .רחובות: חד הרצל .192
• רמת גן: רח׳ ביאליק 54

ראש־ ממשל ה לשעבר רכין
— לעמדת מנהיגות מדינית
זים עבים גם בעיתונות העברית
״הרגילה״ ,שמטרת ממשלת ישראל
ומטרותיו של עודד ינון זהות, ורק
האמצעים — וכמובן, מידת־הצבי-
עות — שונים.
אני מפנה את תשומת־הלב למאמרו
של זאב שיף בהארץ, מיום
— 2.6.1982 כלומר, שלושה
ימים לפני הפלי שה ללב-
נון, ששם נאמר במפורש :״עיר-
עורה של עיראק הוא אינטרס
ישראלי ...לנו לא איכפת׳כלל ש תחול
שם התערערות גדולה, שתביא
אפילו לפירוק עיראק למדינה
שיעית ולמדינה סונית, ולהם-
רדת החלק הכורדי.״ ברור איפוא,
שהמטרה של הגמוניה ישראלית
על כל המיזרח־התיכון (במשמעו
הרחב) היא מטרה משותפת לאריק
שרון ולמתנגדיו מקרב ״.1מרכז
השפוי״ ,וההבדל הוא ביחס לאמצעים
ולמידת-הצביעות.
אין לי ספק, שלמרות שלרעיר
נות אלה יש עבר בישוב היהודי
בארץ־ישראל (כפי שמציין אורי

השנייה״ — העברת יהודים במים־
פרים גדולים לאיזור התיישבותי
לאורך ז?ירדן — צמחה אז, וממנה
צמחה כבר אז התוכנית ההתיישבותית
של גוש-אמונים.
יש לציין את חלקן הגדול של
התנועות הקיבוציות, ובמיוחד של
הקיבוץ המאוחד, שהנהגותיהן ו־
״ועדות הביטחון״ שלהן פועלות
בתיאום הדוק עם רפול ושרון, בכיוון
התוכניות שהותוו על-ידי
עודד ינון. כך אפשר היה ללמוד
מהריבעון שדמות, שכאשר בנה
שרון את יישובי־הדמה שלו ב-
פיתחת-רפיח — זיכרונה לא לברכה
— בתחילת .1978 הוא עשה
זאת באמצעות קיבוצי הנגב.
אותם קיבוצים הזמינו, בכבוד
גדול, את רפול למוסד החינוכי
הנפרד שלהם שער הנגב, כדי
״להסביר״ לפני בשר־התותחים שהם
מגדלים. וממש בימים אלה,
כאשר ועדת־מישנה של הכנסת
ביקרה אצל הפלאנגות בלבנון (ד
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2371

מאות משפחות שרכשו דירה אצל אברהם גינדי במסגרת המבצעים השונים עשו את עסקת חייהם.
עיסקת חיים

• מ חיר

הנחות כספיות משמעותיות .

• תנ אי תשלום

מותאמים לאפשרויות הקונה.

•בטחון

ערבות בנקאית צמודה.

•שכלולים

שפע של שכלולים בכל הדירות על־ פי
מסורת הבניה של אברהם גינדי.

אתם עוד יכולים להספיק לרכוש דירה של אברהם גינדי
בהנחה החל מ־ססס 250,שקל לדירה ולהצטרף אל מאות
הקונים שעשו את עסקת חייהם.

מבצע ל־ 15 דירות מתון כל דירות החברה

בינו ־ •

בונ

סכחכים
(המשך מעמוד )22
נפגשה עם האנשים שהעיתונות
הזרה מפנה אליהם אצבע מאשימה
כאחראים לצברה ולשאתילא !) ובקול
אחד שרה את הקו של שרון
— מי עמד בראשה? ח״כ דני
רוזליו מהקיבוץ המאוחד! מה הפלא?
גם יחידה 101 הוקמה למעשה
על־ידי ״ההתיישבות העובדת״
,ובמיוחד על־ידי קיבוצניקים
ובעלי חינוך קיבוצי.
מסקנה: אי־אפשר להילחם במחלה
אלא אם יודעים את מהותה.
את שורשיה ואת האיזורים
הנגועים בה. מחלת ״האימפריה
הישראלית״ לא צמחה רק בימין,
ואינה נתמכת רק על־ידי הרוב
הגדול של הדתיים, אלא יש לה
שורשים עמוקים במה שנקרא
״ארץ־ישראל היפה״ .זו הקבוצה
שנועדה להיות המבצעת העיקרית
של תוכניות האימפריה, ובינתיים,
כנראה, רובה גם תומך בכך.
הסכנה הגדולה שלפנינו היא,
שנתעלם מאותם המסכימים עם
שרון בעיקרון, והחולקים עליו רק
בדרכי ביצוע, בעניין הצורך בצביעות
גדולה יותר וב״הסברה״
טובה יותר.
ישראל שחק, ירושלים

נדיב אבידן
זי מאוזן
.1עץ חלבי ()3
.3מעיל צהב א״א? הפלא
ופלא! ()5 ,4
.9יש לו חג המתאים להחלקה

.10 תבחר מקום גבוה ()4
.13 שפיכות דמים במהפכת
חצר ()3
. 14 פארה כד בסגנון צרפתי
פוכר ()3 ,3
.15 זה פעור? תודה, לא !
נחפש משהו יציב להשען
עליו ()4 4
.17 אחד משלושים ושישה זד.
לא יפה ולא מפתיע ()4
.18 למרבה הפליאה יש עדיין
התלהבות מבורג ושרון ()4

01חאה

.20 פרס ופת י ח״ו ! מלמלו
אגב שינה ()4 ,4
.22 הקשיב ולא אכל — אבל
זה לא פעל ()3 ,2
.24 פרי מלכותי ()3
.25 הזהרו סגורודיש !
כבר תפס שלוה ()4

הוא

.26 מה יעשה השופט כשה-
לחות קיימת? ()4

פתרון תשבצופן 236 )9

וסו ומ3ו 083 נו מו 3831ו

.28 הפרות האלה מביאים עצבים
ז כך בכל אופן נכתב

.29 מומחה לפצוח
בבנק אמריקאי ()3

גרעינים

מאונד
.2איפה אריה? בעבודה לפי
שעה ()3
.4מתחת לחופה הוא מקבל
הוראה מאדם ישר ()4
.5מחא כף רק לחלק מתלבושתו
של הספורטאי המצטיין

.6לאבד נפח בתוך הצל ()6
.7חוזה שלא נוהגים להדגיש
אחריו ()4
.8אם היום ה־ 13 בחודש,
בעוד 24 שעות זה יהיה מזעזע

.9יש לי בקשה אישית אליך,

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור
קורסים

ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

* סלון ומכון יופי

דיאנה

תסחקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

הכנת כלות
* מ חי ת ם עממיים

שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066 )4

הדליפי וקשטי אבל אל תפסיקי
לשיר ()4 ,3
.11 ברוך השם ! סוף סוף זה
באדים־אבבה ()2
.12 טיפול פיזיוטרפי אופייני
ליצאנית בתקופת השיקום (,4

.16 חפשתי, דהיינו: אפשר
להבין זאת גם אחרת ()4 ,4
. 19 האזינו לדברי ! הוא עוד
יצחק)6( .
.21 איזה טיפש ! בחם בשרוולים
ארוכים! ()5
.22 מחזאי נפל מהשמים והסתבר
שהוא בעצם קומפוזיטור

.23 בשטח הזה הוא לא ערב

.24 סוחר במכוניות גרמניות

.27 אולי משום שזה מסוכן,
אומרים שאולי עדיף מתחת

גילוי דעת של חברי המועצה
המפורקת של פקיעין:
אנו
החתומים מטה. חברי המועצה
המקומית פקיעין, מוחים נמרצות
על פירוק המועצה המקומית
שלנו, ורואים בזה צעד פוליטי
אנטי-דמוקרטי, המונע מתושבי
הכפר שלנו את בחירת מו־עצתם
בבחירות הקרובות.
אנו דוחים את כל ההאשמות
נגדנו, כאילו אנחנו הסיבה לפי רוק
המועצה. כל מיסמכי המועצה
והחלטותיה מוכיחים את ההיפך
המוחלט.

נאיף סלים, אגיס עבדו,
פדול פדז־ל, סלים סעידה,
אחמד זץ־אלדין, סאלח
זרקה, יוסף עלי סויד,
פקיעין

רארק מי ס מג ת
לרשות-השידיר, המלצה להציג גם את פניה האחרות
של ישראל.
לפני כמה ימים חזיתי בסירטו
של מריו אופנברג מחאה בישראל.
הסרט הוקרן בערוץ הראשון של
הטלוויזיה הגרמנית לפני מיליוני
צופים.
בצורה חדה ונוקבת, ללא מים-

חבל
כקורא מושבע של העולם
הזה חיפשתי בגליונותיכם ה ׳
אחרונים דיווח או תגובה להחלטת
בית־המישפט להרשיע
את העיתונאי יגאל לביב, ולהטיל
עליו עונש מאסר. לא
מצאת — וחבל.
כ׳ א רי א לי, תל־אביב
לגתיות שרירותית, מציגה המצלמה
עדויות של אזרחים, מדינאים
וחיילים ישראליים (ביניהם בעלי
דרגות בכירות) .העדויות מבהירות
באופן חד־משמעי את המטרה
האמיתית של מילחמת לבנון ואת
שיטותיה הברוטאליות.
איני רוצה לרדת לפירטי העדות.
נראה לי, שעל אף הדחף החזק
להתעלמות ולהדחקה, הרי שכל
ישראלי אובייקטיבי ממוצע מכיר
את כל תיאורי הזוועה שהתחוללו
בלבנון.
היה בסרט משהו חשוב ביותר:
(המשך בעמוד )26

פברואר,
החודש הכי נפלא בשנה
אם אתה באילת.
תכנית פברואר המהפכנית של ארקיע. מאפשרת גם לך לטוס עוד היום לאילת, ולהנות מחבילת
נופש ברמה בינלאומית

אתר. משלט רק־ 4,999ש׳ ומקבל:

אפשרות ל־ 6תשלומים בתנאים מיוחדים
למחזיקי כרטיסי אשראי: ויזה, ישראכרט,
דיינרסקלוב יי *י ^<5

טיסה הלוך ושוב לאילת 1י מתל־אביב/ירושלים או חיפה

אירוח 3ימים ( 2לילות! במלון

מפואר ( 4כוכבים).
ארוחות בוקר יש ראליות עשירות.
פרטים והזמנות בכל משרדי ארקיע
ל־ 3ימים נלא כולל ק״מ
מכונית
תל־אביב: טל.03-413222 : וביטוחך חיפה טל 643371 :־04

יום שייט על יאכטה, כולל ארוחת צהרייס \ !
תשלים: טל 225888 :־.02
או בילוי מרתק אחר, באילת לבחירתך ! .כ ^ ב ^ נ ת ני ה: טל 23644 :־.053
קרית-שמונה: טל 41159 :־067
המחיר ליחיד בחדר זוגי
ובכל סוכנויות הנסיעות.
אפשרות לארוח במלונות ברמות שונות
הקו בתל־אביב תפוס צלצל )03(424266
אפשרות להארכת הנופש בתוספות מחיר
והשאר הודעתך
הנחות לילדים

ז ע /ארקיע-הקו שלך לחופשה.

מכחכיס

חדש בסטימצלזי
להופיע

מר ץ 83

ו בג ליון ר 1/0 .ט

*/זז,זו

>4ע*יו
!#1* 11

המרגל 0 שחזר מהכפור.

סוכן כפול 0 6ו< מגלה י
מסורותיו של ׳\ 0ק 0חסו וחס׳ר
מנהיגה החדש של
ברית המועצות.

מנהיגי ן

(חמשו מעמוד )24
פסיפס של עדויות והתייחסויות,
המוכיח כי בישראל צומח וקודם
עור וגידים גוף חדש, ההולך ומתעצם
— המצפון האנושי-מוסרי.
סטודנטים, חיילים ואזרחים מן השורה
אינם יכולים עוד לעמוד
אטומי־רגש מנגד. המונים יוצאים
לרחובות להפגין את הצד המוסרי
של ישראל, המצטיירת בעיני העולם
כמיפלצת חסרת־רגש.
באחד מהראיונות בסרט אומר
אורי אבנרי: הסכמתו של יאסר
ערפאת להיפגש עימו לא היתה
כלל מחווה ריגשית, אלא צעד
פוליטי ברור, המהווה איתות לחברה
הישראלית.
הסרט הציג לפני הצופים באן,
בגרמניה, את ניצני ההבנה היש ראלית,
שרק פגישה והידברות
ישירים עם נציגי העם הערבי הפלסטיני
יביאו לפיתרון בעיות
הדמים בין שני העמים.
הייתי ממליץ לרשות השידור
הישראלית להקרין את הסרט בטלוויזיה
הממלכתית. הוא חשוב
לפחות כמו דאלאס.
מיכאל לנגר, טיבינגן
• הקורא הוא בימאי תיאטרון
מישראל.

1ן^י

הציתות -שדומה,
מידמה וסח
הקורא גילת בעיתון יו סי
קטע חראוי לציטוט.

קטע אחד ממאמרו של צבי
כסה ,״מישחק המדינה ומישחק
השבטים״ (״הארץ )24.1.83 ראוי
לשינץ :

זיהו

״הקישר בשערי ביירות״ :הקורא תמיר שפר שלח
למערכת קאריקטורה זו, פרי עטו. היא צויירה עוד
לפני הטבח בשכונות-הפליטיס.
וחוכמת יחידת 101 היא חוכמת
ישראל. ואומר רפאל איתן ללובה
אליאב, :כל הציונות עורמה, מרמה
וכוח׳ והחלוקה היא ברורה:

אוכלוסין

במדור ״עולם ק טן (״העולם
בתרגום הכרזת טב תמונח.

תז ת״ )2366 נפלת

את הרומן, כפי שאתם קוראים
לו, עם אהרל׳ה בן־אהרון לא
סיימתי, כי לא היה מה לסיים.
אומנם נראינו כמה זמן ביחד,
אך זה היה תמים לחלוטין. זה
לא נגמר בשום חופזה, כי לא היה
מה לגמור.

טעות

אולי הוא מנסה לפתור בעזרת הנשק הגרעיני גם את בעיית
זיהום הסביבה, כפי שנכתב במדור, אך כוונת הנשים היתה כי
הוא, רגן, רוצה לפתור דווקא את שאלת צפיפות האוכלוסיה.
עד כה, עדיין? 0111141011 ,ולא 1ז110ג111 גן! ? 0
פנינה ויטמו, נתניה

סרטו של

אלי שוראקי
- 0£ז׳£5ס 0
מומטסס דוגלז וטס
סוז\ג0/

שארל אזנאבור
ניקול גארסיה
פרנסים הוסטר
אנוק איימה
מוסיקה:

קוראה גרומנפלד

לב 1
די^נגוף סנ טר
תל־אביב

לברר קודם

1.30בצה ריי ם
9.30 ,7.15 ,4.30

מישל לגראנד
מפגינה בריטית ננד נשק גרעיני
אולי גם זיהום 7
״אחרי פעולת עזה ב־ 1955 התפרסמה
בבמחנה כתבה רברבנית
בנוסח: חייל מצרי ניסה לברוח,
אבל צרור קיצר לו את הדרך״.
לבקשתי העלה אבי, שהיה אז
חבר ועדת־החוץ־והביטחון של
הכנסת, את הנושא לדיץ. ענה
לו משה דיין :״זו גישה אזרחית.״
ודיין מגיים את תמיכת בן־גוריון
להגן על בני שבטו. וב״ג מיתמם
לחשוב שיצליח לאחוז בציציות
שובבותם. ורק משה שרת מפענח
ביומניו את העתיד. הוא יודע
ש״שבטיות״ פורקת חוק וכללי
מישחק־המדינה תתגלגל בשבטיות
אנטי-ממלכתית.
״ואמנם, ככלות דור — מנהיגי
יחידת 101 הם מנהיגי ישראל.

כוח — כלפי חוץ, ועורמה —
בלפי פנים.״
אשי כהל, קריית אתא

לאבינועם לא חזרתי. היינו חברים
במשך שנתיים וחצי, ונפרדנו
לפני חצי שנה. היום אנחנו ידי דים
ואין בינינו לא רומן ולא
חצי רומן.
בקיצור, שום פרט מהדברים
שכתבתם עליי לא היה נכון. אז
למה לא לברר לפני שכותבים ז
סימונה בלומנפלד, תל־אביב

ד״דיעח

לא דומן ודא חצי דותן
חקור אח מו ח ח נגד רחל
חמרחלת (״חעולם הז ח״
.)2369

חזרתי לארץ כי פשוט התגעגעתי,
ועם דני אזן לא היה לי
שום רומן. אנחנו ידידים ותיקים,
עוד מאז שהתחלתי להצטלם, בגיל
16 וחצי. כבר התנצלתי לפניו ב מ
קומכם על הכתבה הקודמת.
אז למה היה צורך שוב לפרסם
את זה?

קוראים השולחים מיב־תביט
מתבקשים לנסח
אותם כקצרה, לכתוב אד
תם כמכונת־כתיכח ברווח
בפול ועל צירו האחד
כלבד של הנייר. עדיפות
תינתן למצרפים תמונות
למיכתכיהם.

אנו מכבדים כרטיסי

ישראכרס
גן קפה ייאפהפויי בייגו־יטקב ,,טל 03-289289 .

ב:ן,אתו־ יכול׳ ל־הו־עית לע בואן הדרך אח1־ הע )36ת־ א

רקדו צמודים על רחבת הריקודים.
ענת, שישבה ליד השולחן, התרגזה
יותר ויותר, ולבסוף לא יכלה
להתאפק והתנפלה על שושנה.
השתיים התכתשו וקיללו האחת
את השניה, ענת משכה בשערותיה
של שושנה ושרטה את פניה.
היא חששה כי הצעירה האדמונית
עומדת לגזול ממנה את הגבר
שלה.
גברים התערבו והפריח בין השתיים,
וכל אחד מהזוגות חזר
הביתה בנפרד. למחרת בבוקר
דפק מדר על דלתה של שושנה.
הוא הזמין אותה לשוחח.
השניים יצאו מדירתה של הג-
רייטה והלכו לדרכם. הם חזרו
לחרה רק אחרי כשעתיים.
מדר טוען, כי בזמן הזה רק
שוחחו על המשך היחסים בין
שושנה וענת, וכיצד יוכלו להמשיל
להתגורר באותו בית, בעוד
ששושנה התלוננה כי מדר הכנים
אותה לחדרו, נעל את הדלת ואנס
אותה בכוח.
הנרייטה העידה כי כאשר חזרו
שושנה ומדר לדירתה נראו כרגיל.
היא הזמינה אותם לארוחת-
צהריים והם אף הלכו יחדיו לק נות
לחם. שושנה לא נראתה לה

סניגורים מירוז ואורן
זיכוי לפני שמיעת הסניגור

צו־קריאה ל פר קלי ט
בד לייצג קורבן אונס

דרגת

במדינה
אר־זשבע

ג ד, דרוא 10 *3׳

צ־קיס שד יושכ״דאש
הגחלת סגיף חרות
סבאר־שבע חוזרים
8עם אחר 8עם
עמיחי מאור הזא איש מוכר
בבאר־שבע. הוא יושב־ראש הנהלת
סניף חרות בעיר, הוא חבר —
הנהלת לישכת המיטהר והתעשייה
בבירת־הנגב, הוא איש־עסקים ובעל
מיפעל מפורט הנגב, שלו סניפים
בדרום ובתל-אביב. לכן כאשר
פנה מאור לקבלן עבודות־שלד
מעזה והציע לו עבודה, לא
האמין פאים האשם אל-ממלוק ש הוא
יאלץ להמתין שנים לכסף.
חמישה צ׳קים. ב 24-בדצמבר
1980 חתם מאור, בשם חברת
גלי הנגב חתה עם אל-ממלוק.
מאור בנה בריכת שחיה בשיכון
ד׳ בבאר-שבע, ואל-ממלוק היה
אמור לבנות במקום מלתחות ושירותים.
נקבע, שהעבודה תתחיל
בתוך שבוע מחתימת החוזה. ה קבלן
הערבי קיבל צ׳ק על סך
33 אלף שקל, שלא כובד. מאור
נדרש לשלם את הצ׳ק שחזר, אך
הוא לא עמד בתשלום.
הקבלן פנה לעווץ־-הדיו וידוב-

קצין הסעד ה כ י
ס פרש*

טד&ז 1. 1

!׳ ,אנזה״צ ( מרסליפישליטי וער.,י)
מות קבלה 7 . 1
עליךלהתיצגלסירותמילואיםפעילמפוצלבמקוםב ־יידרטלכךובזמן וז::ה 1.יסלמתן סייד פידפ״־י ל:

עסקן מאור
עיסקות עם ערבים

בעב י ד

ד ר גה

מ ספונה

סס פרמי

דס ח הפי׳ ו לה . 11 1עו נסין ; ב. חיובים, ג .קניין ,־ ד. איסות ; זז.

בהתאם להנחיותהבאותבק סר לטיפול זה ולסרתבסירותמילוציספעילג 2:והוי ודל וב*:.ר:־
בו תעסוקבפועלבטיפולהנ״ ל או תעסה כל פעולה אוזרת, הדרוסהלצורראוחיטיבול • :

צו־ הקריאה: למידה
סעד מישפטי בתיק פשע חמור
ן ! ורך ־ ה דיז משה מרוז הוא
? סניגור מלידה. מזה שנים הוא
מגן על אנסים שנתפסו, על רוצחים
שנקלעו לצרה ועל סוחרי-
סמים שמעדו ומכרו סחורה לשר
סרים סמויים.
צו־הקריאה למילואים שקיבל
מרוו בימים אלה הפליא אותו.
צה״ל, באמצעות קצין־הסעד ה־מישפטי,
עורך־הדין צבי תמרי,
הזמין אותו לתת עזרה מישפטית.
לעזרה לא נזקק עבריין בצרות,
אלא חיילת, שז־ייחה קורבן לאונס.
בצו המודפס שהגיע לסניגור
היה כתוב, כי עליו לתת סעד
מישפטי לשושנה. בצו פורט כי
המדובר בתיק פשע חמור, המתנהל
בבית־המישפט המחוזי בתל-
אביב.
השבוע באה שושנה• שהיא חיילת
בשירות־חובה, להעיד בבית-
המישפט נגד משה מדר 24ש*
שם בדוי. השם האמיתי נאסר
לפירסום.

אותו האשימה באונם. לצידה באולם
ישב עורך־הדין מרוז, והוא
נשאר לידה גם כאשר בית־המיש־פט
סגר את הדלתיים.
בהפסקה שתה עורך־הדין קפה
עם המתלוננת במיזנון ביודה־מישפט
ושלח אותה, בצירוף
בירכתו, להמשיך לשרת בצה״ל.
הוא עצמו לא נותר לשמוע את
המשך המישפט, ולכן יתכן שאינו
יודע כלל כי בית־המישפט לא
האמין לשושנה, וזיכה את מדר
בלי שביקש מסניגורו, אברהם אורן,
לסכם את הדיון.
התכתשות כמועדון
^ חלל תו של הסיפור בחודש
י יוני שעבר. שושנה, שגורשה
מביתה על-ידי אביה, היתד. חסרת
קורת־גג. היא נעה ונדה בק בתיהם
של ידידים. בחודש יוני הכיר
לה אחד מחבריה את הנרייטה

ביג׳אווי, המתגוררת בבני-ברק,
ושושנה עברי׳ ללוז אצלה.
באותו בית־דירות גרו באותו
זמן משה מדר וחברתו עגת. ביום
שבו עברה לשם שושנה הוזמנה
עם הנרייטה לדירתם של מדר
וענת, ובילתה שם את הערב.
בשעת־חצות קמה שושנה והצהירה
כי עליה ללכת, מאחר שיש
לה פגישה עם אחיה של עפרה
חזה.
היא יצאה מהבית וחזרה רק
למחרת, בשעה 5אחרי־הצהריים.
במוצאי יום השבת יצאו כל
דיירי-הבית לבלות. הנרייטה יצאה
עם חבר, וגם מדר וענת
עמדו ללכת למועדון־לילה. הם רי חמו
על שושנה, וכדי שלא תישאר
לבדה הציעו לה לבוא איתם
לבלות. הם הזמינו עוד צעיר
שהתגורר באותו בניין, דויד, ושני
הזוגות יצאו למועדון קראוון ביפו.
כטוב
ליבם ביין ובריקודים, ה ד
מין מדר את שושנה. השניים

עצובה או נרגשת כלל.
מדר עלה גם הוא על דוכן-
העדים וסיפר, כי לא היה כל
מגע־מיני בינו ובין שושנה. הם
יצאו מהבית לשיחה בעניין יחסן
של שתי הנשים, וחזרו אחרי שי חה
שלווה. הוא אף לא העלה
בדעתו כי היא התלוננה במיש־טרה
והאשימה אותו באונם.
לשאלות הסניגור, הסביר מדר
כי הוא חושד ששושנה העלילה
עליו את האונס, מכיוון שקינאה
באושר ששרר בינו ובין חברתו
ענת.
מאז המיקרה נישאו מדר וענת,
והאשה הצעירה ישבה באולם ביוד
המישפט כשהיא קוראת פרקי-
תהילים ומתפללת לשלום בעלה.
כאשר סיים מדר את עדותו,
סיכם התובע שרטר את הדיץ
והשופטים בנימין כהן, יעקב קדמי
וויקטוריה אוסטרובסקי-כהן אף
לא ביקשו מהסניגור לסכם. הם
זיכו את מדר לאלתר. את הנימו קים
הבטיחו לתת בעתיד.

סקי, ונפתח תיק הוצאה-לפועל.
מאור הגיש התנגדות, והחל דיון
מישפטי. כאשר היו שני הצדדים
בשלב הסיכומים, הם הגיעו לפש רה.
ההסכם נחתם ב־ 20 ביולי
,1982 כאשר את מאור ייצג עורך
דינו, אדם טל. בהסכם נאמר, שמאור
ישלם לאל־סמלוק שלושה
צ׳קיס בסך 15 אלף שקל כל אחד.
באחד מסעיפי ההסכם נאמר,
שאם מאור לא יעמוד בתשלומים
במועדים ובדייקנות, הקבלן
יהיה רשאי להפעיל את תיק ה-
הוצאודלפועל, שנפתח ב־.1981
מאור חתם על ההסכם בשמו
ובשם חברת גלי הנגב, וההסכם
קיבל תוקף של פסק־דין.
אל־ממלוק קיבל שלושה צ׳קים
המשוכים על סניף הבנק הבינלאומי
הראשון בבאר־שבע. הצ׳ק
הראשון כובד, אך לעומת זאת
השניים האחרים לא כובדו. סכום
החוב כיום, כולל הצמדה וריבית
200 .אלף שקל.
בינתיים מכר מאור את הבריכה
לקבלן באר־שבעי, שאול רח מים,
כדי להיחלץ מהמשבר הכספי
שהוא נכנס אליו בעטיה של ה בריכה.
למרות
שבהסכם־המכירה כלולים
גם חובותיו של מאור —
כולל החוב לאל-ממלוק — יתכן
שבקרוב מאוד ייתבע מאור לדין
באופן אישי על-ידי ממלוק על
הפרת הסכם הסדרת התשלומים.
העולם הזה 2371

1א7א
}השתק
0 * 9שתר נבנם עוד טנדר
+עמום אשפה לבית־העלמין.
הנהג !והגבר שישב לידו שפכו
במהירות את האשפה והסתלקו
מהמקום, האשפה כיסתה את המעברים
ביו המצבות. ערימות על
גבי עריסות של פחי־זבל שבורים,
פסולת־בנייה, אובל רקוב,
צמיגי מכוניות, קופסות שימורים
כיסו את המעברים, עלו על גדותיהם
ונשפכו על המציבות.
אחרי רדת החשיבה פולשים אנשים
שונים לבית-הקברות וגונבים
חלקי מצבות. במשך היום
מסתובבים כלבים בין !עדיפות האשפה
ורבים על השלל. עוברים
ושבים מתקרבים מדי פעם לעצי
בית־הקברות, עושים את צורכיהם
וממשיכים בדרכם.
זה בית־קברות של קהילה המוגה
30 אלף נפש. אין בו גדר
ולא שומר. הזעקות של ראשי הקהילה
יכלו אולי להעיר מתים,
אך לא את שילטונות המדינה שבה
מחולל בית־קברות באופן שיטתי.
המדינה שבה מתרחש הדבר דוד
קא ידועה ברגשות הדתיים המפעמים
בה, ובכבוד הרב שבו
היא מתייחסת לענייני קבורה ו
שמירה
על כבוד המת. אד היא
לא הרימה את קולה בדי לגנות
ולהפסיק את חילול בית־הקברות
הזה, מפני שאין זה בית־קברות
יהודי. הוא אמנם •נמצא בישראל,
בבאר-שבע׳ אך זהו בית-עלמין
מוסלמי.
במשך יותר משנתיים, מילא
אליהו נאור, ראש־עידיית באר-
שבע, את פיו מים, ולא מצא ל-
נכון לענות אפילו פעם אחת באופן
ענייני לפיכתבים ששלחו לו
ראשי הבדודם בנגב, והאגודה
לסיוע והגנה על זכויות הבדווים
בישראל.

מיסגד זה לא
^ גימ~כנסת1
***ילטונות ישראל, ונציגם
בבאר־שבע, אליהו נאור,
התועלפו לא רק מחילול בית־הקב־רות
המוסלמי. הם הגדילו לעשות,
והחרימו מהבדווים גם את מקום־
התפילה שלהם. אילו העזה מדינה
כלשהי לנעול בית-כינסת יהודי ולאסור
על בגי הקהילה להמשיך
ולהתפלל, היתד. קמה צעקה נור־

המיסגד שלהם הנו למוסיאוו
בית־הקבוות שלהם הנך למיזבלה. הבדואים ננג ב תובעים להחזיר
להם את כבודם האישי
והקיבוצי ־ ואיש אינו תקשיב
אה בישראל. אך פה שאסור לעשות
ליהודים׳ מותר לעשות ל מוסלמים.
בית-תסילד. מפואר, ה־סיסגד
המוסלמי בבאר־שבע, ש ניבנה
על־ידי הבדווים, נלקח מידיהם
על-ידי עיריית באר-שבע,
שהפכה אותו למוסיאון הנגב. ל-
בדורם בבאר־שבע אסור להתפלל
במיסגד שלהם, ואם ברצונם להתפלל,
הם נאלצים לנסוע לעזה
או לחברון.
17 שייחים וראשי שבטים בנגב
פנו אל ראש העיריה בבקשה לפנות
את הפיסגד ולהפסיק להשתמש
בו כסוסיאון. הם ביקשו שהעיריה
תעביר את המיסגד לידי האגודה
לסיוע והגנה, בדי שזו תכשיר
אותו לשימוש ציבור המתפללים
המוסלמים באיזור.
אך גם לפנייה זו לא קיבלו
ראשי השבטים תשובה עניינית.
בדצמבר ,1981 שנה אחרי פניותיהם
של השייח׳ים ושל האגודה,
ממשרד עורכי־דין אמנון זכתני,
פנה שוב עורך־הדין יוסף ברד,

בשמה של האגודה, לראש העיריז
אליהו נאור. ברד חזר שוב ע>
הצורך לגדר את בית-הקברות ד
להציב בו שלטים מתאימים, צעדים
שהם לדבריו ״פעולות אלו
מנטריות הנחוצות לשם הפסקו
בזית זה של פגיעה בכבוד המתים.״
בעניין המיסגד ציין עורו׳
הדין ברד :״מיסגד זה נמה מכספי
הבדווים ומוחזק עתה על־ידי
עיריית באר-שבע בנסיבוו
שחוקיותן מוטלת בספק. עלי לציין
כי שני שרי-דתות ביקשו בעבר
לפנות את הסיסגד כדי ל׳
שפצו ולהעמידו לרשות המתפללים.
אך עיריית באו״שבע עש
תה את הישר בעיניה והמשיבז
להחזיק במיסגד.״
שישה חודשים מאוחר יותר -
במאי ,1982 הזכיר עורך־הדין בר
לראש־העיריה שטרם נתקבלו
תשובה לפנייתו. חודשיים לאחו
מכן הזכיר ברד לנאור שהוא טרו
קיבל אפילו אישור על קבלת סיב
(המשך בעמוד 10

י 1.א לא לה שתין ב בי ת הקברו ת!״
מטנו, לא ברור כלל מה המעמד
של שולחתך בנושאים הנידונים.״
זו היתד, התשובה העניינית היחידה
של ראש-העיריה נאווי.
בעיית המיסגד בבאר-שבע ידועה
לממשלת ישראל מזה שנים
רבות. כבר בנובמבר 1974 הגיש
חבר־הכנסת איתן ליבגי שאילתה
לשר־הדתות יצחק רפאל, וביקש
לדעת מדוע מחנח המיסגד בבאר-

(המשך מעמוד )29
תביו, והזהיר את אליהו נאווי
שאם לא תתקבל מייד תשונה
מהעיריה, הוא יפנה לערכאות.
ואז באה התפנית הגדולה: ממי
לא-מקום ראש־העיריה, אריה מרכוס,
נתב באוגוסט ,1982 פיכתב
לעורך־הדין יוסף ברד. המינתב
נכתב שנה וחצי אחרי שהאגודה
לסיוע והגנה על זכויות הבדווים

אל־ עוקפי לפני המיס*!:
להתפלל בעזה
בישראל תבעה מאליהו נאווי למסור
לה את המיסגד של הבדווים
ולדאוג להפסקת חילול בית-הקב-
רות המוסלמי.

קשה לעגות
בכתב
ן ין שובתו של אריה מרכוס,
4 1בשמו של ראש־העיריה היתד,
מדהימה :״במענה למכתבובנידון,
ולאחד שבחנתי שוב את העולה

שבע, לא שופץ, אינו עומד לרשות
הציבור, ומדוע אין הבדווים בעב׳
המונים קרוב ל 30-אלף איש,
מקבלים שירותים דתיים גאותים.
!על כך השיב שר־הדתות דאז:
״המימגד בבאו״שבע מוחזק על־ידי
עיריית באר־שבע. מישרדי
ביקש מהעיריה לפנות את המיס-
גד כדי שיובל לשפצו ולהעמידו
לרשות המתפללים.״
ישראל ליפל, מנכ״ל המכון הירושלמי
למחקר הדתות, שהיה אז
סמנכ״ל מישרד־הדתות, אישר הש-

ויבורו האיש של בן ה ש״ ח׳:

אותנו האינדיאנים
ורי אל־עוקכי הוא בנו של
השייח׳ סוליימאן אל-עוקבי,
;ש שבט אל־עוקבי. מנונאי ז־
:ל מוסך בלוד, משקיע אל־עוקבי
:ן את רוב זמנו והכנסותיו לנה
על זכויות הבדווים. הוא
יחץ במשך השנתיים האחרונות
אליהו נאווי לשים קץ לחילול
ז־הבקרות המוסלמי בעיר, ד
חזיר את המיסגד למתפללים.

השבוע סיפר נורי אל־
*קבי ל״העולם הזה״:

השבט שלי, אל-עוקבי, הוא אחד
12 השבטים שגורשו בראשית
ות ד,־ 50 מבתיהם ומאדמותיהם,
גליד,ן ומהן חיו במשך מאות

:יום בהיר אחד, באמצע אוגוסט
,19 ביקר אצל אבי נציג של
ושל הצבאי. נערכה לכבודו
זחה חגיגית, עם בשר־כבש שחט
במיוחד עבורו. אחרי הוכה
הוא ציווה על אבי לבוא
בתור ראש השבט — למחרת
ם לנקודת המימשל הצבאי ליד
בוץ שובל.
ללא שאלות רכב אבי על סוסו
בן ומיהר למימשל. שם ביקש
נו המושל להודיע ליתר בני
יבט שעלינו לעזוב את מקום
ורינו ולעבור לשטח אחר.
,מה זה ז״ שאל אבי את המו-
,זהו זד!,״ ענה האיש, שעישן

מיקטרת. הוא אמר שהמקום דרוש
לאימוני הצבא.
הייגו מנותקים מן העולם. לא
היה לנו קשר אלא עם אנשי ה-
מימשל הצבאי, שבדרך־כלל גילו
חוסר כל רגש אנושי.
במשך ארבעה חודשים, שבהם
הפך המימשל את חיינו לבלתי-
נסבלים, היה נקרא אבי כל בוקר
אל נקודת המימשל ליד קיבוץ
שובל, וכל אחרי צהריים למישרד
המימשל הצבאי בבאר־שבע.
בנוסף לזה, כל יום עם זריחת

בוע לרעולם הזה כי אכן נעשו
מאמצים להעביר את המיסגד לידי
המתפללים, אך ללא תוצאות, ביגלל
סירובה של עיריית באר־שבע. כלומר,
ראש־עיריה בישראל פשוט
מצפצף על הוראות שרים.
גם מישרד מבקר-הסדינה קיבל

1לא נשאר
ב׳ת־מבוות
אתו שלא
חולל,״ י מו
נווי אל־עיקב׳.
ך1״ת־זן בוזת
ליד ובזנים
ו גו מוורשה,
באל־חומב
נפתחו תשחת
קבויט זעמת
אוס נטוות נשטחר
אל־ עוקבי מצביע על השלטים ככניסה למיסגד
העתק מפניות של האגודה אל
אליהו גאווי. על כך הגיב שמאי
קנן, דובר המישרד :״נכון, התקבל
העתק של המיכתב שנשלח
לראש־עיריית באר־שבע. העניין
בטיפול. לא נוכל לגלות עכשיו

החמה, היה מגיע קומנדקר עמום
חיילים מהמישטרה הצבאית שהטילו
אימה על הבדווים. הם היו
יורים בכלבים, באוויר וגם בחמורים.
כל זד, כדי לעקור אותנו
מאדמותינו. התייחסו אלינו כאילו
היינו האינדיאנים של ישראל.
לבסוף לא היתד, ברירה אחרת.
אילצו אותנו לעבור למקום שבו
אנו נמצאים היום. אז נתנו לאבא
פתק, שבו תוארו האדמות שלנו,
שאותם נקבל כשנחזור לבתינו,
בתום שישה חודשים. מאז הגירוש
עב ת 33 שנים, אך ששת החודשים
לא הסתיימו עד עצם היום הזה.

הטלוויזיה
לא הקרמה
ך• שהתבררו לנו מעל לכל
~ ספק מונות השילטונות, התחילו
בגי השבט לבנות לבני מיש-
פחותיהם צריפים ופחונים 15 .שנד,
מאוחר יותר, התחילו השילטונות
לתבוע את בני השבט על בנייה
בלתי-חוקית. גם את אבי תבעו

שיח׳ סולימאן אל־עוקבי ובנו נורי
״גס לנו זה קרה !״

שיפצו ולקחו
פרטים על תוצאות הטיפול הזה.
פבקר־המדינה מפרסם פעם בשנה
את המסקנות שלו.״
פקיד בכיר במישדד־הפנים ב־

על הקמת מיבנה ללא רישיון.
היה זד, מיבנה עשוי עץ, ששימש
את המישפחה שלנו כמגורים, וחדר
ממנו שימש את מדינת ישראל׳
כבית-משיפט. אני זוכר כיצד
בימי שני וחמישי, בזמן הדיונים
המישפטיים, היה מורם דגל המדינה,
ודיוקנו של הרצל נתלה
על הקיר. כעת הבית הוא ערימת־אפנים.
אדמותינו
הופקעו בטענה שאנו
נפקדים לפי חוק רכישת מקרקעין
משנת .1954 על דבר זה נודע לנו
רק לאחרונה׳ בבית־המישפט.
הפגיעה לא היתה רק בבתינו
וברכושנו, אלא גם במקומות הקדושים
לנו.
לא נשאר בית־קברות אחד שלא
חולל. בית־הקברות הגדול ביותר,
שכלל יותר מ־ 3000 קברים וגם
מיסגד, שהיה ליד קיבת רביבים,
נחרש ובמקומו גיטעה חורשה. פרט
לשני קברים, לא נשאר זכר ל-
בית-קברות במקום.
בבית־ד,קברות באל־חלסב נפתחו
עשרות קברים ועצמות בני־אדם
פזורות בשטח. בבית־הקברות ליד
מושב ׳תלמי־ביל״ו נהרסו יותר מ-
400 קברים.
בבית־הבקרות המוסלמי בבאר־שבע
נהרסו רוב המצבות, וקו-
ביוב חוצה את המקום. לאחרונה
הפך שטח בית-ז!קברות למקום לזריקת
אשפה.
המיסגד הגדול בבאר־שבע הפך
למוסיאון, למרות הבקשות החוזרות
ונישנות של הבדווים. ,שיאפשרו
להם להתפלל בו כשהם פוקדים
את העיר מדי יום ביומו.
ראש־העיריה אליהו נאווי התעלם
מפניותינו הרבות.
בדצמבר 1980 צילם צוות של
הטלוויזיה הישראלית במשך חמישה
ימים את כל אשר תיארתי
לכם, כדי להביא את העניין ל-
ידיעת הציבור. אך לפני מועד
השידור נודע לי שהכתבה הוקפאה
בגלל רגישות הנושא. כך הוסתרה
האמת המרה מעיני הציבור.

ירושלים היפנה את העולם הזה
אל ישעיהו ברזל, הממונה על
מחוז הדרום במישרד הפנים, אשר
השיב :״אני לא יודע שום דבר
בנידון. בית־ד,קברות המוסלמי ו-
המיסגד לא היו בטיפולי.״
דובר מישרד־הדתות היפנה את
העולם הזה לד״ר נסים דנה, מנהל
מחלקת הלא־יהודים במישרד־הדתות.
כאן נאמר להעולם הזה
שתגובה בנדון אפשר לקבל אצל
בן־חיים, מנהל המחלקה המוסלמית.
בן־חיים
השיב:
״מכיוון שבעיר באר־שבע לא
היתד, אוכלוסיד, מוסלמית קבועה,
הועבר המיסגד לידי העיריה לשמירה
ולשיפוצים. מאוחר יותר,
כשהשייח׳ ג׳עברי ושייח׳ים אחרים
דרשו את החזרת המיסגד למתפללים
המוסלמים, דרש מישרד־הדתות
מראש־העיריד, להעביר אותו
לידיהם, אך ראש העיריה לא
נענה.״
בניין המיסגד היה זקוק לשיפוצים.
לצורך זה הסכים מישרד-
הדתות שעיריית באו״שבע תיקח
על עצמה את המשימה, אך ראש
העיריה ועוזריו, אחרי ששיפצו
אותו, לא רצו להחזירו לידי הבדווים.
״לגבי
ב״ודהקברות,״ המשיך
מנהל המחלקה המוסלמית ,״העניין
יותר פשוט. העיריה דרשה
סכום של 650 אלף שקל עבור
ביצוע עבודות גידור של המקום.
בדצמבר 1982 העברנו לעיריה 360
אלף שקל, כמיקדסה.״
את ׳תגובתו של ד״ר יוסף בורג
עדיין לא קיבלנו, למרות שעברו
•ותר מ־ 14 ימים מאז פנינו אליו.
ראש עיריית באר־שבע ביקש
לקבל בכתב את השאלות שהעולם
הזה ביקש לשאול אותו. אליהו
נאווי טען, באמצעות מזכירתו
לאה, שהוא זקוק לשאלות בכתב
כדי שיוכל להתייחס לנושא ביתר
רצינות. כשהעולם הזה העביר לו
בכתב את השאלות בנוגע למיסגד
ולבית־הקברות המוסלמי, הודיעה
המזכירה בשמו של אליהו נאווי:
״ראש העיריה מתקשה לענות בכמ
רפד זו ה ר

לנשר שלט
יש מבט
סבט. יצרנית של חדרי שיוה.
מטב חיו ארונות קיר ומשרדית
גאה להציג את המוצר החדש:
רהיטים כמוזלר״ס לנוער ידע רב, טכנולוגיה מתפתחת
ושיטות יצור מתקדמות
הולידו מוצר מושלם ויפהפה -
חלומם של כל נער ונערה. כל
המסגרות הן מעץ טבעי, כל
הפינות מעוגלות והצבעים
מרהיבים ביופים.
והנפלא מכל ־ עם רהיטים
אלה אפשר להתחדש בכל יום
מחדש:
30 היחידות המודולריות
המרכיבות משפחה זאת
ניתנות ל־ 362,880 צרופים!
אפשר לקנות אותן בניפרד,
אפשר להתאימן לחדר אחר
או, סתם, לפי מצב הרוח -
להחליף את מיקומן.
לחברת מבט מוניטין של 27
שנה בייצור רהיטים והיא
ידועה בטיב ובאיכות מוצריה.
כל קנייה של רהיטי מבט
מלווה באחריות החברה.
כדאי לנסות -באחריות!
או 1ו\\

את רהיטי האיכות של מבט ניתן לראות בתצוגה ולרכוש אצל סוכנינו
המורשים :

תל־אביב * מרכז תצוגה, בית כלל, דרויאנוב ,5תל״אביב -סנט, בן יוזודוז , 120
תל־אביב ־ רהיטי מוניטין, נחלת בנימין ,122 תל״אביב ״ מועדון רהיטים ,122 בונרשוב ,72
ירושלים • רהיטי גאנז סוביליה, הרצוג ,61 מי ־ ברק • מ ת ״ ת -תו מ כי תורה,
סוקולוב ,15מ אי ה ״ מבט, שמואל הנציב ,15
חדרה * מבט, הגבורים ,88 חיפוי * מבט, הרצל ,13 חיפו? * בית הזורע־שמרת, אלנבי ,117 סגרת * רהיטי
גימבו, כביש ראשי לחיכה, נהריח • רהיטי מבט, שביל הגנים ,1
ראש פינה ־ מרכז חמרי בניה, בן ברק כביש ראשי, רמלה -רהיטי אלי -מבט, הרצל .95 רחובות -רהיטי
אלי -מבט, הרצל ,203 ניר צבי * רהיטי רון(חדרי שינה ונוער) ,אשדוד ־ אשדה רהיטים רוגוזין 7
קרית נ ת ־ מבט, אזור התעשיה אולם תצוגה,
באר־ שבע -מבט, פסג׳ רסקו, רמת השרון • רהיטי דונדולו, סוקולוב 93
כפר סב א ־ רהיטי תלחי, ויצמן 161 ובבל סניפי שק׳׳ם ר הי טי ם בארץ!

אי ס ת אפ שר להרגיעו
רהיטי

לסימי, רוחלה, צילי, מיכל, ברין* ויובל
אתכם באבלכם
על מותו של

יצחל, אולשן

תמונות שסן מקוריות

סוו -ז ו תייי׳ ^ י ^ י ־ יר י ^

שרית ומיה ישי(ווב)
י-ונ 1נו _ 1 3 11ב 1עון עו נינן

קמרה אובסקורה
צילום

לימודי

1לימודי בוקר, אחה״צ
וערב,בכל הרמות.
ומסגרת לימודים
גמישה.
ופרטים והרשמה
יום יום 10.00-20.00
ותחילת הלימודים-
פברואר .1983

מוטות למסגרות
הדפסים,רפרודוקציות
עודפי ליטוגרפיות מץ ורה״ב
תמונות לילדים
מראוות עם מסגרות בגדלים
וסגנונות שונים
מחירים מפתיעים תחרותיים
יחי אילת , 47 תל אביב פו טלי 03-657112,657001:

תל אביב, ביאליק 23
)03(658677
ירושלים, בצלאל 6
)02(223573,233502
חיפה, הנביאים 13
)04(662773

ההרשמה בימים אלה

*!וססש/יושוק*
תה־צמחים
בשקיקים

טבעי, טעים
מבריא־ מרענן

תה שו שנים £1x86116
ת ה מנ ט ה 2£אוו״וץ וז
תה בכונג .£ו1ו!\/וארו
ת ה תערובת פירות

61x686114

7סוגים שונים

להשיג נסופומרקטים,
שקם, בחי טבע, בתי מרקחת ומעדניות
עבור פרוספקט ודוגמא חינם

נאלכתובלו;1ד^^6דמודהשרו]__>יו 1^ -

חד ש!

תה. תערובת צמחים
ופירוח. נמס בו־רגע
מאיר( 11*70 גר0יקחי9רסו**_ציל 1י

קבלת מודעות
לבל העיתונים
בלו ח• י תני ערעח

•שרות ת.ד

טו מ ב

ללאת סו לז ם

•מכבדים
כרעיסי ) ומדו וי

משחק הדמים
1נכורה ארצית

״הוד״
תל־אביב ירושלים

״ א די סון ״

ל חיי ל

״עצמון״
חיפה

אורון״
אר־שבע

ט ד קז טצף

זמווק

81.000

״היכל״ הרצליה הפצה:״;!ובונה כוכבים״

א ! 111י ס

שלס

הוונס״ת מאך,
כויסטין: וגע
בחיק חסבע
הנסיכה מיכאל (מארי כריס-
טין) ,דוכסית קנט׳ עחבת את
קנסינגטון בדרכה לכפר. אין זו
פרידה לעולם, כי אם פרידה זמנית,
אולי מנוחה פכלוב-הזהב שבו
היים נסיכים ודוכסים מסוגה.
תמיד יפה, מטופחת וחייכנית, היא
נוהגת בעצמה את מכוניתה, כש-
במושב האחורי ילדיה, פרדריק
בן ד 3-.וגכריאלה (המציצה בחלון)
בת השנה וחצי. ליד הנהגת
אפשר לראות טרמפיסטים — כלוב
ובו שני הכלבלבים של גבריאלה
ופרדריק, הזקוקים לאוויר הכפר
לפחות כפו בעליהם הצעירים.

חו אן סאולוס: וזנינז, הפיזנוו
ספרד עצרה נשימתה כשהמלך חואן קארלוס פונה בדחיפות
ובסודיות, בית שומת ראשו, אחרי תאונת־סקי בגסטאדם
והוטס הביתה. הסוד נשמר במשך יומיים — ורק כשהתברר
כי אין סכנה לחייו, פירסם הארמון במאדתד כי על המלך
לנוח במשך שבועיים ואז יחזור לאיתנו.

ז ׳ אךסלזד קיל: אלוןתאחפיםתעומותנת -הספווסזולבזחתדדאלייאתתמדדת * המלכותית
שתי דמויות גלשו ביעף במורד המושלג ישל ואל-
דיסר (תחנת הסקי השווייצית הידועה) .בסוף היתדה
קיבל אותם בזרועות פתוחות ובחיוך אבהי ז׳אן־קלוד
קילי (הנראה בצד ימין של התמונה) ,אלוף האלופים
ומי שזכה בכל התארים האפשתים שחולקו אי-פעם
העולם הזה ז237

בתולדות הספורט הלבן. שני הגולשים הסירו מעל פניהם
את סרטי־המגן הצימתים, ואז התגלו הפנים המוכתת:
סמפאגי, הנסיכה הצעירה ממונאקו (החובשת מיצנפת
סקי שעליה שמו של קילי) ובן זוגה פול כלמונת,
בנד של השחקן הידוע דאן־פול בלמונדו. קילי קרן

מאושר למראה תלמידתו הוותיקה, שהפגינה כושר מצויין
בלי זכר לתאונה המחרידה, שבה איבדה את אמה ונפצעה
בעצמה. ניראה היה כי בחברת המורה והידיד מצאה
סטפאני מחדש את שימחת החיים וההנאה מספורט,
שהיה תמיד אחד הבילויים המועדפים שלה.
* 4ויי •י * ז

אעעים. כעולם
111!<1(111({1 )1 10( 11111)1

פרז חאן: תחתיים מחזיקים בכספת
פרד האן, האופנאי הגרמני, גילה סוד ידוע — נשים מעדיפות
יהלומים. אבל בניגוד לאחרים מימש זאת בצורה יוצאת דופן.
המערכת המעודנת הנראית על הדוגמנית שבתמונה מיוצרת על־ידי
בית סילביה האן במיספר מצומצם של עותקים, כשכל מיספר
זוכה לחותמת הבית בדיוק כמו ליטוגראפיה של פיקאסו. גם
הסחיר אמנותי — קצת יותר ס־ 5000 דולר. בהתחשב בעובדד.
שבגרמניה עצמה טרם נמצא לה קונה, ולעומת זאת בלונדון היא
מבוקשת ביותר בבית הכלבו סלפריג׳ס, נראה כי בקרוב תומצא
גם כספת מיוחדת לחדר־השינה או אולי לחדרי־הנוחיות. לפעמים
צריך גם להתפשט, לא ז

פרישתו של הקרחץ השוודי ממיגרש הטגים
יכולה להמים את הלבבות הקפואים ביותר — וכדי
להוכיח עד כמה יקרה לו הקאריירה של איש
נשוי, עשה זאת בשנייה. הוא פשוט התחתן בשנית
עם אהובתו היחידה, ואשתו הבלעדית, מאריאנה,
והפעם בשוק הוורדים של באנקוק. אחרי שלפי כל
כללי המסורת התאילנדית צפו בני הזוג בריקודים

׳ 1 0 1 x 1 0 $ 0 1 $ >1(1ז 1:11

מסורתיים, בהתאגרפות ובקרב־תרנגולים,
השניים את הסרטים הלבנים לראשיהם,
לנאמנות. בטקס הזה נכחו גם הוריו של
ומאמנו, אך החתן לא השתמש במילות
תאילנדיות, כי אם לחש לאהובתו. סקומפה״
ברומנית, שפת־האם של הכלה).
ענדו כסמל האלוף אהבה
(יקרה

ניירקאודן: ע 3 #נץןגמקגס ! ת ה

! ?נ סיו פיסופידפה :
עיר 113׳ ול בן

כשסין התחילה להפשיר מתורת הסיפרון האדום, עוד טרם ביקר
בה אייזק שטרן, ביקר בה ד,אופנאי הצרפתי פייר קארזץ.
הוא הביא לרחובות פקין רוח חדשה של אופנה מערבית. בינתיים
הגיעה לשם גם הקוקה־קולה, ולהבדיל — אפילו השמפניה הצרפתית.
ומי אם לא החלוץ פייר קארדן היה אורח־הכבוד בפתיחת מיסעדת־האומה
מקסים בפקין? וכשתחת ברווז בנוסח פקין מגישים בה
סטייק מפולפל בנוסח פאריס. שותים בהתאם שמפניה במקום תה.

הוא פשוט נולד לרכיבה. מה
הפלא? הרי הוא בנם של פרשים
מבטן ומלידה! כך היתה תגובתם
של בני לוויה מלכותיים, כולם
ממקורביה של המלכד, אליזכת
השנייה, שעקבה בזזרדה אחרי הרוכב
— מאסטר פייטר. הנסיך
בן ה־!5ערך הפגנת דהירה מזהירה
ומיקצועית על הפוני שלו, טריגר
שמו, כשלצידיו רכבו בצגיעות
הוריו, הנסיכה אן ובעלה מארק
פיליפם. השניים הכירו זה את
זו על מסלול המירוצים, ולכל
אחד מהם היסטוריה של ׳תאונות
רכיבה. אולי זו הסיבה למתיחות
שבה עקבה המלכה אחרי תנועו־
׳תיו של נכדה הקטן׳ אך הרוכב
הצעיד נראה מחייך ומאושר.

י 444.4444

העולם הזה 2371

אירופה: הפ א שלוח של ג׳ורג׳ בו ש

מסע הבחירות הראשון בקאריירה הפוליטית העשירה
של שר־החוץ הסובייטי, אנדריי נרומיקו, הסתיים בהצלחה
יחסית. אין לטעון שגרומיקו שיכנע את כל שומעיו
בכנות הצעותיה של מוסקווה לצימצום הנשק הגרעיני,
אבל ברור שהופעוהיו חיזקו את תנועות השלום באירופה,
והגבירו אח הלחץ על ארצות־הברית. עמדות,
שהוגדרו בעבר כ״אנטי-אמריקאיות״ ,הפכו כיום לנחלת
חוגים רחבים ביותר, כולל אנשי מימסד שמרניים.
הדאגה מעצם קיומו של מירוץ החימוש, מסכנותיו
לשלום העולם, ומצלותו הגבוהה על חשבון הרווחה
החברתית, היא אמיתית, כנה ולא דוקטרינארית. כוחן
של תנועות־השלום באירופה גבר בשנתיים האחרונות
מעבר לחלומות הפרועים של מנהיגיה. גם העובדה
שתנועות דומות פועלות כיום, בתנאים קשים במיוחד,
גם בהונגריה, מיזרח־גרמניה וברית־המועצות, חיזקה את
ידיהם של לוחמי־השלום במערב. כיום בתר לכולם
שמדובר במאבק משותף למען עתידו של הפין האנושי
כולו.
תקיו 5א ך לא מתוחכם. סגן נשיא ארצות־הברית,
ג׳ורג׳ בוש, הופיע בגרמניה בעיקבות גתמיקו,
ולאותה מטרה עצמה. הוא ביקש לשכנע את הקהל
האיתפי כולו בכנות כוונותיה של ארצו לצימצום
החימוש, ולהטיל את ההאשמה על הגברתו על מוסקווה.
כרגיל בכל הנוגע למימשלו של רונאלד רגן, עמד
הביקור בסימן פאשלות בלתי-פוסקות, שהפכו את בוש
לצחוק.
הביקור זכה, כמובן. לסיקור עצום בכלי־התיקשורת,
הועבר על-ידי הלוויינים לכל קצות העולם, ועמד במרכז
תשומת הלב של דעת הקהל באירופה בסשד כל השבוע
שעבר. יתכן שדווקא עובדה זו היתה לרועץ לאיש
כל־כר בינוני כמו בוש. הוא היה תקיף, דיבר כאיש-
מיפלגה רפובליקני מתקופת ג׳ון פוסטר דאלם, בלט
מאוד בחוסר תיחכומו המשווע. עם זאת, יש להדגיש
שהכישלון לא נבע רק מהופעותיו הגרועות, אלא גם
מהתיזמון הגתע שליווה אותן.
באורח אופייני כל כך לממשל רגן, בחרה וושינגטון
לפרסם את תקציבה הפדראלי החדש דווקא בעיצומו של
הביקור. התקציב לא ־.יה זקוק לשום דברי פרשנות:
עליה ב־ 10 אחוזים בתקציב הביטחון, הקצבה חסרת-
תקדים של 238,600 מיליארד דולר לפנטגון, תוך פגיעה

בוש עצמו ניסה להיחלץ מהמבוכה באמצעות נאומים
נמלצים, והפצצה ששלף מהשרוול בדבר נכונותו של
רגן להיפגש עם מנהיג ברית־המועצות, יורי אנדרופוב.
נוכח תקציב־הביטחון החדש הוא נתקל, כמובן, באי-
אימון מוחלט. ראשי המיפלגה הנוצרית־דמוקראטית בגרמניה,
שתלו תיקוות מסויימות בביקורו של בוש, הודו
השבוע שמוטב היה בלעדיו.
הכעיד! היפאנית. ההצעות הסובייטיות החדשות
עוררו בהלה ביפאן. ארצות־הברית לוחצת בשנתיים
האחרונות על היפאנים להגדיל את תקציבי החימוש
שלהם, ולקנות, כמובן, נשק אמריקאי. ממשלת יפאן
נענתה, ומיפעלי הנשק בארצות־הברית הוצפו לאחרונה
בהזמנות מיפאן. ברית־המועצות הגיבה בשיגור רמז
עבה לממשלת יפאן. במסע השלום שלו באירופה, הציע
גרומיקו להזיז טילים גרעיניים לטווח בינוני, מדגם
,55-20 ולהעבירם לסיביר. האירופים גילו התלהבות,
והתעלמו מהעובדה שהשינוי הזה במיקום הטילים מעמיד
את יפאן בטווח המסוכן. היפאנים עצמם, שהם עד כה
הקורבנות היחידים של פיצוץ גרעיני, הגיבו בחריפות
רבה. שר־החוץ האמריקאי, ג׳ורג׳ שולץ, שביקר השבוע
ביפאן, נתקל בתגובות חשדניות מכל החוגים, כולל
מארחיו בממשלת יפאן. כולם הביעו את החשש, שארצות
הברית תקריב את האינטרס היפאני, כדי לפייס את
דעת־הקהל האירופית. שולץ עשה כמיטב יכולתו להבהיר
ליפאנים, שארצות־הברית איננה מתכוונת לקבל את
ההצעות הסובייטיות. יש להניח שבמיקרה זה הוא אומר
דברי אמת.

לפריפריה באמצעות המנגנת הממשלתי, ולתהליך זה
נתלת גילויי שחיתות עצומים, המאפיינים מדינות רבות
באפריקה. כל התהליכים החברתיים האלה התרחשו בתקופה
של צמיחה, ואף של דמוקרטיזציה של ניגריה.
כל זמן שרמת החיים היחסים של כל הניגרים עלתה,
לא גרם הפער החברתי ללחצים, שהיקשו על הממשלה
הניגרית לתפקד.
הפיתרון הקלאסי. הירידה במחירי הנפט עירערה
את האיזון העדין הזה, הביאה לתחילתה של אבטלה,
שתלך ותגבר, וגירתה את מוקדי התסיסה החברתית
בניגריה. שליטי המדינה הענקית, במושגים אפריקאיים

9111

קניו

ניגריה: גיזעגות
ב שע ת מ שבר
העובדה שמשבר כלכלי בתקופה של תיעוש מוגבר
וציפיות עצומות של התושבים בשל שפע הנפט, הביא
לזעזועים בניגריה — אין בה כדי להפתיע. ניגריה
הפכה תוך שנים מעטות למעצמה בינונית, למדינה החד

( 90 מיליון תושבים) ,בחרו בפיתרון הקלאסי למניעת
מרי חברתי: הם ליבו שינאה לזרים.
התעמולה נגד הזרים, שקדמה לגירוש האכזרי של
יותר מ־ 2מיליון בני-אדם, היתד, בהחלט גיזענית
באופייה. כל הדיבורים על אחווה אפריקאית, ובעיקר
סולידאריות מערב־אפריקאית, נשכחו כליל. עתה הפכו
הפועלים מגאנה לקורבנות לכל חולאיה של ניגריה.
כך הושתקו אנשי השמאל בניגריה, שביקשו להדגיש
שבעיותיה של המדינה נובעות מהמדיניות הרכושנית
של הממשלה, שלא רתמה את משאבי ניגריה למדיניות
חברתית שיוויונית.
הגירוש לווה במעשי זוועה, שלא היו מביישים את
המורים האירופיים של הגיזענים בניגריה. כדאי להעיר,
בכל זאת, לכותבי המאמר הראשי הצדקני בהאוץ
בנושא ניגריה: אין זאת אמת, שעיתוני המערב התעלמו
מהגירוש הנורא של הגנאים מניגריה, ומקדישים מקום
רק לפליטי לבנון. נושא זה עמד במרכז תשומת הלב
של כל כלי־התיקשורת באירופה, והתנהגות שליטי
לאגיוס נתקלה בגינר אוניברסאלי.

דרום אפריקה:
אסירת המצפון

סגן־ נשיא כדש עם הנשיא נכון
פירסוס התקציב: סכין בגב
בוטה בכל תקציבי הרווחה והפיתוח. עיון מדוקדק יותר
בסרטי התקציב מצביע על סכומים אדירים ששוריינו
למימון תוכניות שאפתניות ביותר לפיתוח טילים גרעיניים
ביניבשתיים ולטווח בינוני. המדינאים ומעצבי
דעודהקהל באירופה למת שתקציב זה מבטא מדיניות
לטווח ארוך, שמטרתה אינה איזון בין המעצמות, אלא
השגת עליונות. הימין האמריקאי מוכן לשלם כל מחיר
כדי להגשים את המעבר מבלימה לעליונות. מה גם
שסכומי־העתק האלה מעשירים את החברות הגדולות
העוסקות בייצור כלי-משחית. ג׳ימי קרטר מוצג כיום
על-ידי אנשי רגן כסי שהזניח את הגנת המערב.
הממשלה הנוכחית שוקדת על ״תיקון״ המצב, ולוא גם
במחיר הנורא של 11 מיליון מובטלים.

קר. ביותר באפריקה, והשפעתה ביחסים הבינלאומיים
גברה. אין ספק שפיתרון משבר רוחיה, והקמת זימ-
באבווד. העצמאית ובעלת הרוב השחור, היה במידה
רבה גם הישג ניגרי. עם זאת, הביעו משקיפים רבים
חששות כבדים מהדגש הרב בתוך ניגריה על צמיחה
כלכלית בסיגנון רכושני מובהק, תוך הזנחת היעדים
החברתיים.
ברור שניגריה השתמשה בעושר שלה כדי לפתור
כמה בעיות-יסוד, ובעיקר הקדישה כסף רב לחינוך.
עם זאת נפערו תהומות בין מעמד המתעשרים ואנשי
המנגנון המושחתים, ובין מיליוני העניים בניגריה.
כמו בקניה, קיים בניגריה דגש על חדירת המרכז

״אורחת השבוע״ במדור אסירי המצפון ביומון הלונדוני
טיימס היא אלמנה בת ,44 אם ל־ 8ילדים בשם
ג׳ודי מאייט.
מאייט היפהפיה היא עיתונאית ידועה בדרום־אפריקה,
מראשי תנועת התודעה השחורה, ומנהיגה בכירה באיגוד
המיקצועי של העיתונאים השחורים, שהוצא מחוץ לחוק
על־ידי ממשלת האפרטהייד. ג׳ודי מאייט נהגד, לכתוב
בקביעות בעיתון הדתי וייס, שלו קהל קוראים גדול
בקרב האינטליגנציה השחורה בדרוס-אפריקה.
ב־ 1977 נאסרה מאייט בעוון חברות באירגון בלתי-
חוקי. בהעדר בסיס חוקי למעצרה (הצו נגד איגוד
העיתונאים פורסם אחרי המעצר) ,האשימו אותה הגיזע-
נים במעילה בכספי האיגוד. הסתבר שהיא, וחברים
נוספים באיגוד, ניסו להוציא את כספיו מהבנק, כדי
ששילטונות דרום־אפריקד, לא יניחו עליו את ידם. מאיים
ישבה כשנתיים במעצר, בתוקף צו מינהלי, ובלי מישפט.
מאז תחילת 1979 היא נמצאת במאסר־בית, תוך הגבלה
חמורה על תנועותיה, ואיסור חמור על כל מגע עימה.
פירוש הדבר, במושגים דרום־אפריקאיים, שאי־אפשר
לפרסם את מאמריה, לראיין אותה, לצטט אותה או
אפילו להזכיר את שמה בכלי־התיקשורת.
הבי־בי־סי הודיע השבוע שקבוצה של נשים פמיניסטיות
בלונדון החליטה להפגין כל שמע ליד שגרירות
דרום־אפריקה, ולקרוא להסרת החרם הבלתי-אנושי על
ג׳ודי מאייט. זה היה יכול להיות פרוייקט חשוב ומעניין
גם עבור הנשים הפמיניסטיות הישראליות.

חיי ברע

וה היה יום־הולדת1

נוס דוחה

יושב־ראש מיפלגת הננבודת מניף את
ידו לא לדחיות כי אם לשלום, לח־כ
אחר שעבר במיזנון הח״כיס, אחרי סיום המסיבה. בין ניפנוף
לניפנוף שוחח עם ח״כ העבודה לשעבר, ישראל קרגסן (משמאל)
והמפיק לטעום מהפירות היבשים שהיו מונחים על השולחנות.

אריק צוהל

שר־תביטחון אריק שרון מחייו מול
המצלמות. אריק בא למסיבה בתחילתה,
מלווה בח״כ לע׳׳ס, אהוד (.אודי״) אולמרט, ולא, כרגיל,
באשתו. הוא לא נשאר במקום זמן רב. מאחוריו יושב ח״כ חרות
החיפאי יוסף רום. רבים מחברי הקואליציה נעדרו מהמסיבה.

נ ס או ת מהדמד״ס
ך כל היה סוכן. כולם ישבו נ מקד
י י מותיזזם, מדברים בלחש וזורקים מדי
פעם מבטים לעבר הכניסה. הצלמים עמדו
בהיכון, עם המצלמות בידיים, מחכים.
הכיסאות בשורה הראשונה היו ריקים.
סדרנים במדים הסתובבו הלוך-
ושוב בעצבנות. ואז הוא הגיע. בחליפה
שחורה, חולצה לבנה ועניבה, מלווה באשתו.
המצלמות תיקתקו, עיתונאים הח לו
לכרכר סביבו, הסדרנים פינו מקום.
שקט השתרר באולם וכל המבטים הופנו
קדימה.

הד״ר יוסף בורג התיישב, שולח חיוכים
לכל עבר. המועמד לנשיא המדינה. הוא ידע
בדיוק על מה כל ההילולה סביבו והוא היה
מרוצה. לרגע נראה היה שהאירוע הוא הכתרת
הנשיא החדש, אף שלמעשה חגגה הכנסת את
יום הולדתה ד.34-,
ח״כים מכל המינים, לשעבר ובהווה, עם ובלי
נשותיהם ובעליהן, ישבו שורות שורות בטרקלין
הכנסת, מחולפים ומעונבים, מחכים לתחילת
החגיגה, שהשנה אירגנו אותה יו״ר הכנסת
ואשתו.
כשכולם היו ישובים במקומותיהם, הגיע אריק
שרון. הוא נכנם פנימה בצורה דרמתית, כרגי^י
בצעדים גדולים ובטוחים. הפעם באופן מפתיע

ל 1ן ד 1 * 1 1 1111 ראש-הממשלה מתיישב ב־
• ^ 110111 /י י 1כיסאו (מימין) בשורת הכיסאות
הראשונה בטרקלין הכנסת. היה זה אחרי שהוא אחז במסעדי

הכיסא (למעלה) כד,
יושב־ראש הכנסת,
מאחוריו ישבו ח״כי

1ם: אח הבידור סיפקו שדנים עצמם

ולא רגיל היא היה לבד. הוא כמעט נראה
עירום לבד, כשאשתו, לילי, לא נשרכת אחריו
ושולחת לעברו מבטי הערצה. הוא התיישב
ליד רבקה בורג, ששאלה אותו פייר איפה לילי.
הוא מילמל משהו, והסביר שהיא נמצאת במשק,
כי אי־אפשר להשאיר את המשק לבד. זה
נשמע כמו תירוץ של רגע.
שרון שלח חיוכים מדושנים לעבר עדשות
המצלמות, כמה הבזקים והוא קם. הסתובב
קצת, שוחח עם מישהו, לחץ יד לאחר, ושלח
חיוך לשלישי. כשכולם כבר התיישבו במקר
מותיהם, פנה שחן ויצא מהאולם בצורה
בולטת. כולם ראו ועקבו אחריו במבטיהם.
״איזה תעלול הוא זומם הפעם ז״ לחש מישהו.

שיוכל לשבת. ראש ־הממשלה ישב לצידם של
מנחם מבידור, ושר הפנים, חדיר יוסף בורג.
ם בהווה ובעבר, ביניהם שמואל פלאטו־שרון.

גם פרס הגיע לבדו, כרגיל. כמעט
כמו גנב, נכנם פגימה במהירות, קצת
נבוך, משתדל שלא למשוך יותר מדי
תשומת לב, כמעט רץ למקומו והתיישב
ליד רעיה סביחר. שקט ואפור. יו״ר
הכנסת הסתובב, כולו חיוכים, כמו חתן
בחתונתו. זה היה הערב שלו. הוא אירגן
אותו ודאג כמעט לכל פרט.
ואז השתרר שקט. כולם ישבו כבר
במקומותיהם, מניחים רגל על רגל, מכר
בחם, בהתאם לאירוע. כולם חיכו לבגין.
והוא הגיע, יחד עם ערימת שומרי־ראש,
המקיפים אותו מכל עבר, שולחים
מבטים דואגים לעברו, שלא ימעד חלי לה
ויפול. בגין נראה עייף. הוא ניטה
בכוח לחייך למצלמות. אבל החיוך כבר
לא מה שהיה פעם. הוא כבר לא זוהר

בא למסיבת הכנסת
הראשונה. כשעמד
לו. הוא עבר כיסא,
לשבת בשולי האולס,

! 1 1 1 1 1ךיח 1 1ל | 1ד 1שר־הפניס יוסף בורג,
1 # 1111 1 111 11י 14 11 והוזמן לשבת בשורה
להתיישב (למעלה מימין) הוא הבחין שאין זח הכיסא שיועד
וכשהתיישב חייך אל הצלמיס. ח״כים אחריס ונשותיהס העדיפו
במקומות הקרובים יותר לשולחנות האוכל וליציאת. צילומים :

ענת סרנוספוי

ח״כ חרות לשעבר, יוחנן בדר, לוחץ
ידי מכירה ותיקה (נויסין) ,וסגנית
שר־החינוך מרים גלזר־תעסה אוכלת בידיה (למטלה)
מהתיקרובת שהוגשה לח׳כיס ולמחסנים במסיבה.

כיסאות מוסיקליים

1ל ¥1 11ך 1 1מנחם סבידור לוגם יין
ין אדום בקוקסייל שנערך

במיזנון הח׳יכיס אחרי ההופעה. מבידור
היה לבבי מאוד ולא הפסיק לרחוץ ידיים.
(רמשך מעמוד )37
ושמח. משהו כבה.
סבידור קפץ לקראתו כשימחה. כל המכובדים
בשורה הראשונה, מבורג ועד
פרם, קמו מייד ממקומותיהם, חולקים

ץ ח״כ העבודה חיים הרצוג נראה מאושר
• ביותר מהמסיבה ומהקוקטייד שאירננה
מישפחת יושב־ראש הבית ליוס־ההולדת לכנסת. הרצוג בא
למיזנון הודכים אחרי שאכל ושתה גם בשולי המרקליס.

1 1ן? | 11ח׳כ שינוי אמנון רובינשטיין לא נראה נלהב
מהיין הישראלי שהוגש במסיבה. רובינשטיין
ישב כל זמן המופע ליד ח״כ הליברלים אלי קולאם. גם הוא עלה
מהטרקליס למיזנון הח״כים בתקווה למצוא שם יין משובח יותר.

ייי 1

לא טעם כלום. הוא פשוט קם וצלע
החוצה, מלווה בחבורת שומרי-הראש
שלו.
קשה לומר שהשולחנות היו עמוסים
בכל טוב. האוכל היה צנוע למדי. היו
שם מגשים מלאי גבינות, מכל מיני סוגים,
קצת קרייקרים ופירות ט״ו בשבט
יבשים. שתיה קלה ויין ישראלי מסוג
פשוט. צנוע מאוד, כדי לא לנקר יותר
מדי את עיני העם.

השולחנות הוצבו משני עברי הסרק-
לץ, וכמו לפי פקודה הסתדרו כל חברי-
הכנסת בצד אחד של האולם, וכל הער
בדים בצד השני. כמו אדונים ומשרתים.
תוך דקות ספורות נראו השולחנות כמו
אחרי פוגרום. דבר לא נשאר וכולם
התחילו לעשות את דרכם החוצה. לא
היה מה לעשות שם יותר, אחרי שנגמר
האוכל. האווירה לא היתד. עליזה במיוחד.
קשה לומר שהכנסת שמחה ביום־הולדתה.

לידר לקבל את פני האורחים הוח׳כים, ובין ברכה לברכה הספיקו לשתות כוסית.
כבוד לראש־הממשלה. הוא הסתכל עליהם,
כאילו לא מבין מה לו ולהם, ניגש
אל הכיסא שלו, הסתובב באיטיות. מאחוריו
כבר עמד אחד משומרי־ראשו ד
החזיק את הכיסא, שני שומרי-ראש עמדו
מלפנים ועזרו לו להתיישב. הוא התיישב.
כולם נשמו לרווחה. מיבצע אחד עבר
בשלום. אפשר להתחיל בטקס.

הרבה
>> תהערכ הינחה אריה גולן, הכתב
י הפרלמנטרי של קול ישראל (בהתנדבות,
כמו שהיה כתוב בדף המידע לעיתונאים)
.אחרי נאום-פתיחה קצר של ה־יו״ר
סבידור, התחילה ההופעה.
כל האורות באולם כבו, מסך לבן כיסה
את הציור של שאגאל ועליו הוקרן
סרט, שהוכן במיוחד, ואמור היה לתאר
בקצרה את תולדות הכנסת. ואז הסתבר
לכולם, שתולדות הכנסת הם דבר מאוד
סובייקטיבי. הכוכב הראשי בסרט, לא
היה אלא בגין. בגין בצעירותו, באומו-

זיציה, בגין יותר מבוגר, עדיין באופוזיציה,
בגין כראש־ממשלה. בגין בכל
מצב ובכל תקופה. הרבה בגין. בן-
גוריון, שרת ואשכול בהבזקים קצרים,
כאילו שוליים. גולדה בנאום של שרת-
חוץ. הכל בשחור-לבן. המעבר להיכל
החדש של הכנסת. שוב בגין. את רבץ
לא מזכירים. כאילו לא היה. פי זה
בכלל ז
ואז, פיתאום, צבעים עזים על המסך.
זהו, מגיעים לרגע הגדול. ביקור סאדאת.
שוב, קצת סאדאת והרבה בגין( .בגץ!
בגיו נ)
כולם ישבו במקומותיהם, מנסים להתרכז
בסרט. בצד עמדו העיתונאים, ליד
שולחנות האוכל. לאט לאט התחילו לעלות
אליהם לרגל כל מיני ח״כים, שהצליחו
להתחמק מכיסאותיהם, ותפסו בשתי
ידיים את ההזדמנות לעשות לעצמם קצת
יחסי־ציבור. הזדמנות פז. כל העיתונאים

היו שם.
כשנגמר האירוע, קמו כולם כאיש
אחד ורצו לעבר השולחן העמום כל טוב.
שומרי־ראשו של בגין נאבקו במרפקיהם
כדי לפלס לו דרך לעבר המעלית. הוא

בדיקה מישפטית

מזכיר סיעת הספד״ל בכנסת, אריה
בודק את הפירות היבשים שהוגשו לאורחים.
לידו שר־הנזישפמיס שכבר טעם ושתה מיץ טיבעי. המזון שהוגש כלל גבינות
לבנות וצהובות, פירות יבשים כיאה לנדו־בשבט, יין לבן ואדום, רקיקים ומיץ טיבסי.
העולם הזה 2371

דויד אבידן, שפיוסם ״מורה נבונים־ לבילוי לילי בתל־אביב,
מסט־ נול אודח־ח״ו ונטייתו לנשים צעירות, טוען שניתן להחליף
א1 1תיום והליל!; באמצעיג 1מלאכות״!ם 1מתאר אוז אהבותיו

מדו הז

ג ש שי ו הו ש ש חי ס

ד מיון *

עם ׳ הו רסשל

ל ב חוי ה

החברותשלי.

סי פוו ־ שתבה ׳ פ ה.

שפ שר ל ה בין

ש בזן ת ת

שרהעקבש הו תו

שח התורםתשלה

עםבל שי ם

נשיםחזה ביו םבעולה

עשם הני שו אין שליעם

שלגברים. הן והשתהה

שבזותתבש בי ל ה

לי לי

ע צ מן רשחקעלודגוש

ס טו ץ. תי שהעגהש חי תו ת

תירב, ז ל עי תי סקחסח

להשה בי רהל חזו ת ה! ע ם

ה שר שת תחר הג בו ת)

זהשהצהירוגד ני שו אין

הרהתחתש חו ש ה חי ה

ל 1ד 0נחעוכחלש

! ההרהותשהו הין

צמתהולשהותצ עי ר ה

הם ד בוי ס חו שי ם

שר ה שוווי ס, ש הגי ע ה

ניהחח, ה עין פי צוי

ל שו ת ס ׳ הי ש גי השהגיע !

עלהה 1שלש הי ה

שליו השורר׳ זיו יח־ 5 0י

מו ס

אמרו לי שאני מבזבזת א ת זמני כא שר
אני הולכת לראיין או תו. אמרו לי
שהוא ימכור לי שאבלונות מוכרות בעברית
תקני ת, שאני א שתעמם וארדם
אחרי המי שפט הרביעי שייאמר בטון
מונוטוני. לקח תי צ׳אנס, ולוא רק בגלל
העובדה שדויד אבידן הוא אחד הטיפוסים
האופיינים לעיר תל-אביב, ובעיקר
ללילותיה, עיר שתושביה השרופים או ה בים
לכנות או ת ה ״תל-אביב חבירה״.
העיר תל-אביב הי א עיר מיוחד ת.
אבידן מכנה או ת ה ״נמר ק טן״ .אני

כיניתי או ת ה פעם ״ ח תול ה מיו חמת״.
מעניין, שבסיפרו ״לילו ת תל-אביב עם
דויד אבידן״ ,שיצא לאור בי מי ם אל ה,
מקדי ש גם הו א תשומת-לב ל מיניו תה
של העיר.
דו מ ה שיותר מכל הכרכים ה הו מי ם
בעולם, אפילו הגדולים שבהם, המתח
המיני בין האנ שים בתל־אביב הו א
כקפיץ, בולט ונ קלט גם על-ידי זרים.
לא היכרתי או תו באופן אישי, רק
מראייה. ראיתי או תו ב מ קו מו ת בילוי
אופייניי ם ופופולריים יושב לבדו, בלי

חברים. הוא אומר לי שטעיתי. תמיד,
כמעט תמיד, הוא אומר, חי ת ה אי תו
בת זוג. נדמה הי ח לי שהוא שומר על
תדמי תו הצעירה. הפוני על המצח,
מעילי העור, ו ת מי ד נערות מתחת לגיל
עשרים. א ם לא ראיתי אותן, קראתי
עליהן בעיתונים.
הוא נראה לי כ טיפו ס אכסביציוניס-
טי. ב א חד מגליונות ״העולם הז ה״ נתקל
תי בכתבה מצולמת, שבו ביקרו צלם
וכתב המערכת בחדר־המיטו ת של דויד
אבידן, כאשר נשא לא שה צעירה בשם

לילי. ה תמונו ת שם היו מביכות דיין,
כדי שא שוחח אי תן עם דויד אבידן.
הוא טוען כי הוא נסחף להרפ תקה על-
ידי אשתו-לשעבר.
תוכניותיו ברדיו נטעו בי א ת הרושם
שיש לי עס ק עם אד ם מתנ שא ויהיר,
העוסק במדע בידיוני שאינו מיועד
לבני ת מו תה. היוהרה ה אינ טלק טו א לי ת
שלו קו ממה או תי. גם בעובדה שהוא
מסתובב לבד בלילות ראיתי לעיתים
יותר יוהרה מאשר פאתטיות.
דויד אבידן כותב על לילות תל-אביב,

..יחסי א 9ל טו 1״ 0לא מוו 1״וי 0או חי!״
(המשך מעמוד )59
אך איני בטוחה ׳*מבלי העיר ה?ו אוח-
בים אותו. הוא אינו נימנה על חבורת
המבלים המסורתית. הוא עצמו מודה
ני הוא שונא בילוי חבורתי. אך יש
דברים שאי־אפשר לקחת ממנו. אי־אפשר
לקחת ממנו סיפרי שירה כמו
!,ברזים ערופי שפתיים״ או ״שירים
שימושיים״ .אי״אפשר לקחת ממנו עברית
מענגת ויפהפיה שהוא שולט בה
בצורה בלתי-רגילה, ואי־אפשר לקחת
ממנו את העובדה שבגיל 20 התגלה
בספר שיריו הראשון כמשורר חדשן,
מקורי ונועז, ואת העובדה שבדור המשוררים
הצעירים לא קם אביזץ חדש.
אני מוכרחה להודות שאחרי שראיינתי
אותו יצאתי כשאני מחבבת אותו
יותר. אולי בגלל התכונות האנושיות
שגילה. הרבה יסורים עברתי עד שהראיון
הזה התפרסם. שגיתי והרשיתי
לו לקרוא את הראיון לפני פירסומו.
אבידן התגלה כחרד לפרטים, כשם שהוא
חרד לפרטיותו. הבטחתי לו, ואני
מקיימת, שלא אגלה את מקום מגוריו,
שלא אגלח את מקום הסטודיו שלו,
ושחס־וחלילח חלילה־וחס לא אדמיס
את מיטפר הטלפון שלו.
אבידן, כידוע, אינו עונה ישירות לטלפון.
הוא מניח למזכירתו האלקטרונית
לעשות זאת במקומו ואז, אם המטלפן
או המטלפנת מעוררים את חתענינותו,
הוא מחזיר צילצול.
אבירן לא אהב את החטטנות שלי
ביחסיו עם נשים צעירות, אך מכיוון
שזח חלק ממנו, הנושא הזח התבקש

ובמיוחד לא את המונח ״לעשות שולחן״.
אני רואה בזה שריד של ארץ־ישראל
מימי הפלמ״ח. אני אוהב לבלות עם בת-
זוג המתאימה את עצמה לקצב הבילויים
שלי, או לבד.

• אנשים יוצאים לכלות כדי
לא להיות לכד. אם הם רוצים
להיות לכד, הם נשארים ככית.
יש הבדל בין להיות לבד או עם בת
זוג בבית או בחוץ. נוסף לכך, להסתובב
לבד בין אנשים זה דבר אחר מאשר
להסתובב לבד בץ ארבע קימת.

#האם העובדה שאתה לא
מכלה כחכורה ,״לא שייך״ ,לא
נוסכת כך הרגשה של כדידות?
לגמרי לא. זה מעניק לי סוג מסויים
של אנרגיה קיומית לילית. אני פועל על
אנרגיות השינר, של אנשים אחרים. העיר
פולטית יתרת מרץ יומית, המהווה גרעין
לאנרגיית הלילה. בלילה חלק מהאנרגיה
של העיר משתתקת, ויש יתרת אנרגיה
המשתחררת בגלל מיעוט המבלים. כל
אדם היוצא בלילה מצליח לספוג את האנרגיה
הזאת.

לא רואה בזה נושא מעניין במיוחד.

• אתה מתעקש להישאר צ־עיור
נראה כאילו אתה נלחם כשנים.

מה את מדברת?

• אני מדכרת על זה שיש
לך תיסרוקת של נער כן ±6ואתה
לוכש מעיל עור ומסתוככ עם נערות
צעירות, מקרין תדמית של

מאדאתו אין דפרבפלא
ממין שבאעסאהבה .
אויחד 011זאתרעלת
איור ו הז רו תוהנינור ,
ש הו אאלמנטהשוב

• מי מסוגל לקלוט, לדעתך,
אנרגיות --
נדני—
ליליות?

ב מיניו תהאבו

אותם אנשים שיש להם שעון ביולוגי
הפוך.
די חייב.

לא לפני 11 בלילה.

• מתי אתה חוזר הכיתה?

לא לפני 2וחצי.3-

• לכן אתה מרשה דעצמך
לצאת חמש פעמים בשכוע. אלכוהול
עולה הרכה מאוד כסף.
זה לא נכון. על בירה אחת אפשר
לשבת שעה. אני בשעה יכול לשתות
שלוש־ארבע יחידות של משקה קל, וזה
עולה אותו כסף.

• מקוכל כי אנשים הידועים
כ״כליינים״ שותים אלכוהול. הם
אומרים שהאלכוהול עושה להם
את הלילה.
אני לא אוהב את הראש האלכוהולי.
לא אוהב את איבוד אומדן המרחק בין __
אדם לאדם, את הנטיה לדבר בווליומים
גבוהים ואת האווירה הדמוקרטית מדי
הנוצרת תחת השפעת האלכוהול.

• אם כך, אתה די סוכל בבי־לויים
הליליים שלך.
למזלי אני חי במדינה שלא מרבים
לשתות בה במיוחד.

• מהו היום המועדף עליך
לכילוי?

• אתה חייב לצאת לכלות
ככל לילה?
• מתי אתה יוצא לבלות?

לא, אני לא שותה. אני לא אוהב אלכוהול.
גופנית אני לא סובל אלכוהול
ועשן סיגריות. המערכת שלי מצליחה
להסתדר בלי זה.

צעירות, ונדמה לי שאתה די עוכד
על זה.
כל הנושא הזה לא מעניין אותי. אני
לא מתעקש להיות צעיר. אני מה שאנ>.
הגיל הכרונולוגי לא מטריד אותי, לא
אצל עצמי ולא אצל אחרים. אם כי נכון,
שאני מעדיף בדרך־כלל אנשים צעירים.

• נשים צעירות?
אף פעם לא הצהרתי,שנשים מעל גיל
מסרים לא מעניינות אותי. זה סתם דבר
שדבק בי בגלל שניים־שלושה קיטעי רכילות
אומללים בהעולס הזה. מעולם לא
הצהרתי על ריצפת גיל ולא על תיקרת
גיל.

• איך זה שאתה מוצא עניין
רק כנשים צעירות? האם זה פחד
מפני נשים מכוגרות יותר?
אני מוצא עניין בנשים המעניינות או-

שני הימים הטובים ביותר הם שני וחמישי.
גם אני אוהב את הימים האלה,
אך אין לי כלפיהם סנטימנטים מיוחדים.
יש לי מאיסה. לימי שישי ולמוצאי-שבת,
שהם צפופים מדי, ושם זה לעיתים מדכא.

חלק מהבילוי הוא התחככות.
אנשים מעדיפים מקומות
כילוי צפופים, מלאי ״סטוצים״.
אני לא מחבב במיוחד את המונח -
״סטוץ״ .כשאני יוצא, אני לא יוצא כדי
להתחכך באנשים, ותמיד יש לי בעיה
איך למנוע התחככות של אנשים בי.

• מנסים להתחכך כך?

אני חושב שכן, ואני לא מעודד את
זד״ אני רואה בבילוי הלילי משהו שפוי,
ולא איזו הזייה. אני רואה בחיי-הלילה
שפיות מרעננת.

• אנשים אוהכים את הלילה
כי הוא שונה מהיום, כי הוא מקנה
חוויות, כחסות החושך והתאורה
העמומה.

עם אשתו לש,עכר לילי אניזץ
״לא הצהרתי שנשים מעל לגיל מסוייס לא מעניינות אוחי...״
כטיחתנו. קטה היה להוציא ממנו וידויים
איטיים. הוא דיבר כאופן כוללני,
אך נדמה לי טבין הטורות ניתן למצוא
אומו עצמו.

• כימים אלה יצא לאור סיפ*
רך ״לילות תל־אכיכ עם דויד
אניח״ .לשם מה היה צריך ספר
כזה? האם חיי הלילה של תל־אכיכ
מסוככים עד כדי כך?
לא היה ספר כזה לפני כן, ואני משוטט
בחיי־הלילה של תל־אביב ומכיר אותם,
והגיע הזמן לתעד את היחסים ביני ובץ
חיי־הלילה. כך צץ הרעיון ובוצע מהר.

• מדוע אתה חושב שאתה
יכול להיות מורה נכוכים של חיי
הלילה התל־אכיבים?
אני לא מורה נבוכים, ואני לא רואה
עצמי כמדריך לחיי־הלילה. פשוט תיארתי
בספר דגמים או צורות בילוי אפשריות,
מנקודת ראייתי, כפי שאני קלטתי מתצ פיות״
האישיות. אני חושב שעם פירסום
הספר הזה אני בסך הכל נותן דחיפה
לח״-הלילה.

• כדרך־כלל מקוכל, שכאשר
אדם יוצא לכלות הוא יוצא כהכרה
או נפגש עם הכרים כמקום
הכילוי. אני רואה אותך תכופות
לכד כמקומות הכילוי. האם אדם
כזה הוא המכלה התל-אכיבי האופייני?
אני
באמת לא אוהב בילוי קבוצתי,

• מתי אתה קם כבוקר?
אני קם בשעות הבוקר המאוחרות, לקראת
הצהריים, למעט בקרים שיש לי בהם
סידורים.

• הגיל לא משפיע על השעון
הביולוגי?
לא. לי, למשל, יש שעת ביולוגי מגיל
אפם. אפילו לבית־הספר הייתי מאחר.

עם הכרתו לשעכר, דליה מכורך
ש לי שעון ביולוגי הפוך. אני בנוי לקלוט יותר אנרגיה בלילה
תי. היו לי כמה חברות צעירות, יהיו
אחרות. מה שאני מחפש, זה תישלובת של
צעירות עם בגרות, מקוריות ועצמאיות. אין
לי עניין בגיל כשלעצמו. יש לי עניין
באותם מעטים בכל קבוצת גיל, שיש
להם התישלובת הזאת. אני לא מצנזר
שום גיל. מה שקובע הוא לא הגיל הכרונולוגי,
אלא הגיל הביולוגי והמנטאלי,
ואני קובע את גילו של האדם לפי מראהו
ולפי התנהגותו.

אני לאאותנאת
חדאשתאל נו תדסס׳,
א ת או ס רן חמרסק

בין אדס ולאוס

• כמומחה לענייני לילה אץ
לדעתך משהד דפרסיבי כשעה 2־3
לפנות בוקר?
הייתי תלמיד טוב, אז סלחו לי. לא
אהבתי אף פעם לקום בבוקר. אני לא
מאמין שיש מישהו שאוהב לקום.

• למה אתה לא רוצה שנדכר
על גילים?

יש דברים משעממים בלילה, אבל לא
מדכאים. אני מוכרח להודות שכתיבת
הספר קצת המאיסה עלי את חיי הלילה.
הספר הוקלט במשך שבועיים, ונכתב במשך
עשרה ימים נוספים. האמת היא
שכעת אני מרגיש שקצת נמאס לי מה לילה.

אתה
שותה?

אילו היתה בקרת אקלים ותאורה, לא
היתד. בעיה של יום ולילה.

• איך אפשר לבקר את זה?
על־ידי כיסוי ערים בגגות וכיסו״
פלאסטיק מסוג של כיפת פולר, המאפשרת
לכסות איצטדיונים על־ידי כיסויים שקופים
בלתי־נראים. על-ידי יצירת בקרה
אקלימית כמו בבית אפשר לקבוע טמפרטורה
ותאורה. אילו היו משקיעים
משאבים והדבר היה נעשה, היינו מאבדים
את ההבדל הדרמטי שבין יום ולילה,
ולא היינו רוצים לראות בדבר
הזה משהו המשנה את מצב־הרוח שלנו.

• מי אמר שאנחנו רוצים
לשנות את ההבדלים כין היום
והלילה? הרי זה מעניק ללילה
את העניין והמסתוריות שבו.
כן, אבל מי אמר שלא צריך שתהיה
לנו שליטה על זה? התיאטרון של חיי־הלילה
וההתנהגות הדרמטית מדי קצת

אכיזץ כארכעה שרכים
,המין הוא שנאי של מצבי־רוח. הוא מעל לכל אמצעי־תיקשורת בין אנשים ד

מצחיקים אותי. את זה אני לא מוכן
לקנות מחיי־הלילה.

• מה אם כך יהיה ההכדל
כין היום והלילה?
הלילה זה אזור של היממה, שבו אנשים
יותר פנויים ויש פחות רעש.

• אתה לא אוהכ את הטמן?

אני אוהב את הטבע. אפשר לשמר
שמורות טבע, אפשר לשמר אזורי חורף
וקיץ. זה לא אומר שאנחנו צריכים
לחיות לעד עם התאורה והאקלים הנב־פים
עלינו מבחוץ. יש דברים בטבע שהם
טובים. לא צריכים לקבל את הטבע כאכסיומה.
האנושות כיום ממילא מנתקת את
עצמה מהטבע. אבל הטבע הצוויליזציוני
שיצרנו עדיין צפוי לפגעים מהטבע החיצוני.

נם את הים אינך אוהכ
והיית רוצה לשנות אותו?׳
הים זה אותו חלק של הטבע החביב
עלי במיוחד. בקיץ שעבר כמעט לא החסרתי
יום.

למטר ביקורות. זה במידה מסויימת קבע
את מעמדי. האמת היא שלא התרגשתי
בכלל. זה שימח אותי במידה מסויימת,
משום שהביקורת באה מצדדים די
צפויים, שלא היו קשורים אלי או לחבד
רת המשוררים החדשה, שכללה את נתן
זך, יהודה עמיחי ומשה דור.

זה לא נדיר. להיפך, החבורתיות מאוד
אופיינית ליוצרים צעירים.

• האם כדור הצעיר של המשוררים
יש הכורה המקכילה לחכו־רה
שאתה מדכר עליה?־
לא ידוע לי. יש משוררים בודדים
בכל מיני גילים, הזוכים לתמיכה מצד

ה עי רתדאב בחבהםדנ יו ת. מ י מו שן
ש ה מיניו תשלחל ־ א ב ־ ב הי אפורקןלמתה
הביסו פי צוי עלהשואהותוצאהשלהופעת
או רגניז מי םהר שי םוענ ני ם, ש הז ה דז ת
לאשיערה שי היו ת לו ! ממנה

• נולדת כתל־אכיכ?
כן, בסביבה שבין פאיירברג ורש״י.

• כאיזה כית גדלת?•
זה מעניין?

• אותי כן.
ההורים שלי הם תערובת של פולין
ורוסיה. אבי היה במשך הרבה שנים
מהנדס אינסטלציה ראשי של עיריית תל-
אביב. כעת הוא בפנסיה. אמי היא אשה
משכילה, ללא תואר אקדמי. אני הבכור
בבנים. אחי נדיב נולד אחריי, בהפרש
שנים קטן מאוד.

אתה היית חלק מהחכורה דור המבוגרים, אבל אין התארגנות של
הזאת?
מרד כמו שהיתר. בזמני. אצלנו זו היתה
קריאת־תגר על שירת שלונסקי ואלתרמן.
היו תקופות שהיינו חבורתיים למדי.
• היית רוצה שיקראו תגר
זה התבטא בפגישות די צפופות על בסיס על שירת אכידן ושירת עמיחי?
יומיומי.
זה מוזר שלא קמו משוררים צעירים
• זה לא גדיר כין יוצרים?
חדשניים, ואם קמו זה עבר בשלום, מבלי
שחשתי בכך.
אני חושב שבתחילת דרכם של יוצרים

• מי, לדעתך. כולט כין הכד
שוררים הצעירים? מי לדעתך
קנה את עולמו כשירה העכריתג
אני מתעניין יותר בפורום השירי הבינלאומי,
מאשר במקומי. לא כל־כך מעניינת
אותי הספרות העברית. לא נלחם
על מונחים כמו לקנות מקום. אני לא
תלוי בעברית, אני היתרגמתי לשפות
!רבות, כך שאני לא יודע מי קנה את
מקומו מבין המשוררים הצעירים. לא יכול
להעלות על הדעת שמוח. למיטב הערכתי
לא צמחה מישמרת שהגיעה לאותם הישגים
שאנחנו הגענו אליהם. לא צמח דור
משוררים ברמה של מה שקוראים ״משוררי
שנות החמישים״ .בכלל, אינני מתעניין
בתולדות הספרות. באחד משירי
כתבתי ״יחסי עם תולדות הספרות מר,
כבר /יש לקלקל עניין אבוד״.

• זה נכון שאתה איסטניס
ופדאנט?
איסטניס אולי כן. פדאנטז בעניינים
מסויימים. בענייני ניירת. אך בעניינים
אחרים יש מאבק נצחי ביני וביו הבלא-
גאן.

• ספר לי על הנישראץ שלך
עם כדוריה אבית•
זה היה סיפור אהבה דווקא יפה. אביה
עקב אחרינו עם בלשים פרטיים. היא
נישאה בסתר, כשהיתה תלמידת שמינית,
ויצאה מהבית כאילו לצבא. היא המשיכה
לגור בבית הוריה כשהיתה כבר נשואה.
הוריה התנגדו לנישואין איתי, כי ראו
בי איש בוהמה.

מישפחות.

• כעכודת הכית שעשיתי
לפני שכאתי לכאן, עילעלתי כאחד
מגליונות ״העולם הזה״ וראיתי
כתכה על נישואיך ללילי
אבידן. אתה הזמנת כתכ וצלם
מהמערכת לצלם אותך ואת אשתך
כחדר־המיטות שלכם. האם אתה
עד כדי כך אכהיסכיציוניסט?־

אף אחד מהנישואים שלי לא היה נסיון
להקים מישפחה. אלה היו נישואי ״אקשן״,
נישואי־כף, כך שהם לא הגיעו לשלב
שבו יהפכו למישפחה.

זה היה בעיקר הסיפור שלה. היא סחפה
אותי לזה. עצם הנישואין שלה איתי
היו סטוץ. היא גם טענה שהיתר, לה
אמביציה להתחתן עם זה שהצהיר כל-
כך הרבה הצהרות שהוא לא מתחתן,

• אתה טיפוס משפחתי?

לא, לא הייתי אומר.

• כמה זה מתכטא?־

טיפוס מישפחתי הוא כזה שמקים מיש־פחות.

ניסית להקים
היית נשוי פעמיים.

• כסה שנים היית נשוי?־

• איפה הצהרת?

לאשתי הראשונה ארבע שנים, לאשתי
השנייה שנתיים. היתד. לי חברה, דליה
מבורך, שגרה איתי מיספר ניכר של
שנים, ועוד כל מיני פרקי יחסים, כאלה
של חצי־מגורים חצי-יחסים. והחברה האח רונה
שלי, נילי, גרה איתי חמישה
חודשים ויצאנו כשנה וחצי.

בסרט בשם מין, שנפסל על-ידי הצנזורה,
ראיתי בזה פירסומת עקיפה לסרט.

זה הלך יחד.

• סרט כשם ״מין״?

מה. לא שמעת על זה?

זה סרט ב־ 35 מילימטר, בן חצי שעה,
שבו אני מפתח את הפילוסופיות שלי
על המישפחה וישוע הנוצרי. אני הייתי
שחקן ראשי, ביחד עם עוד כמה לוויניות.

• כאיזה שלכ התגלה הכיש־רון
שדך?

בבית־ספר עממי נתגלה פחות או
יותר, שאני כישורני. כתבתי חיבורים ש זכו
לתשואות המורים. הדבר הראשון
הרציני שפירסמתי היה בגיל ,16 וזה
היה כמו להתחיל את חיי המין עם המחזור
הראשון. כך שהיה לי מזל. הסיפור
פורסם בשבועון שנקרא בשער, והיה
שייך למפ״ם.

• מה קורה כסרט חוץ מזה
שאתה מדכר כו על הפילוסופיות
שלך?
יש שם גם סצינות מין אחדות, די
קצרות. זה בעיקר קולנוע רטורי, המש מיע
דיעות. זהו סרט פילוסופי, לא לקהל
הרחב, והוקרן במיסגרת מועדונים סגורים
אחרי שנאסר על-ידי הצנזורה.

מתי זכית להכרה כמשורר?־

עם הופעת ספרי הראשון, ברזים טרופי
שפתיים. זה היה ונשאר ספר־השירים
המותקף ביותר בשירה העברית.

• למה הסרט נפסל?־
סצינות המץ?

• מדוע תקפו אותך ז

זה היה פרובוקטיבי וחדשני מבחינה
תוכנית וצורנית, וזה כנראה גירה את
מערכות־העצבים של האנשים שהיו אמונים
על שירת שלונסקי ואלתרמן ודור
הפלמ״ח. הייתי בן 20 פלוס, והספר זכה

כגלל

לא פשוט נפלתי קורבן לעימות ביג־מיניסטריאלי
של מישרד-המיסחר והתע-
שיה, כשמימן את הסרט, ומישרד-הפנים,
האחראי על הצנזורה.

עם הכרתו האחרונה, נילי לכיא

• אילו סצינות מין היו כ•

,אני לא מתנגד לילדים, אבל עד היום זה לא

(המשך בעמוד )68

1 3ויה

נצבא
לאהבה יום שישי אחד אני נכנסת לאחד הפאבים הכי־הבי בתל־אביב,
ומגלה המון בחורות רווקות שרות שירי מולדת. אני
מבקשת לברר מי אחראי לעניין הזה, והמלצרית מפנה אותי
לבחורה גבוהה, חטובה, בעלת רגליים ארוכות, שיער גולש,
עיניים גדולות וחיוך מקסים. כשראיתי אותה מייד זיהיתי אותה.
כי פעם כבר כתבתי עליה (העולם הזה .)2352
זמירה (״זמי״) אדם היא טיפוס. היא כבר לא צעירה
כל־כך, אבל הספיקה המון בחייה. היא היתה בלהקה צבאית,
בפיקוד־צפון, מופיעה בעבר ובהווה בחאלטורות, עושה יחסי-
ציבור, מקדמת־מכירות של תכשירים רפואיים, הופיעה בתיאטרון,
היא מורה לספורט, בוגרת קורס מצילים, שחקנית טניס מעולה,
מפיקת טלוויזיה לשעבר, מארחת במיסעדת יוקרה בבניין הבורסה,
מארגנת שירי ארץ־ישראל בצוותא לכל מיני אורחים
בצהרי יום שישי. לעיתים היא עובדת כמוזגת. אני חושבת
שלא שכחתי כלום.
זמי דלוקה על סקי. כל חורף היא נוסעת לשווייץ. בפעם
האחרונה, לפני קצת יותר משנה, היא נסעה וחזרה עם רגל
שבורה. השנה היא עדיין לא נסעה. אולי משום שהיא קצת
חוששת.
ומי היא טיפוס נורא רומנטי. היה לה חבר, ועליו גם
כתבתי כשכתבתי עליה. בינתיים הם הלכו איש איש לדרכו.
זמי החליטה שאחרי רומן צמוד של שנה פלוס היא רוצה
למצוא את דרכה בחיים לבדה.
אבל זמי היא לא טיפוס קל לרומנים. יש לה נסיון ולכן
יש לה דרישות. כסף היא לא צריכה. אני מבינה שזה בא
מהבית. ולכן יש לה פנאי לעשות כל מה שהיא רוצה.
קודם כל היא אוהבת אותם גבוהי־קומה. קצת מחוספסים.
שלא סולדים משתיה, ושאוהבים לאכול. שיהיו שזופים, מבינים

נישוא הרקדנית והדוקטוו תמיד אני חושבת לעצמי מה בעצם
קורה עם כל הבחורים שלנו, שנוסעים
ללמוד מעבר לים. וזה בעצם מה שקורה.
הנערה הקטנה הזו, סיגי פל? 5תעזור
לי לספר לכם את הסיפור הבא.
סיגי נולדה בקיבוץ גן־שמואל, הגיעה
לעיר בגיל ,16 רקדה בלט ונסעה עם
להקת כרמו! לחוץ־לארץ, הופיעה באו־לימפיה
ובכל־מיני אולמות מפורסמים אחרים.
זד. לקח לה בערך שנתיים, ואז
חזרה לשרת בצבא.
סיגי הקטנה, כולה עוד לא בת ,22
מצאה די במיקרה את הדוקטור, שעליו
רציתי לספר לכם. שמו יהודה וייס,
הוא בן ה־ 28 ועובד בבית־חולים בתל-
אביב. יהודה, שנסע מעבר־לים אבל ממש
קרוב אלינו, לא שכח מדי פעם לקפוץ
לארץ האבות, וכך, באחת מחופשותיו,
הכיר את סיגי. די במיקרה, דרך חבר
שלו. הוא חיפש דירה. ובחיפושיו פגש

זמירה אדם
רגליים ארוכות מאוד

עניין, אוהבי בילויים, חיים ובעיקר סקי וטנים. זמי, חיפאית
במוצאה, עסוקה כרגע בשיגעון האחרון שלה, אירוח בפאב,
אבל כמו שאני מכירה אותה, כאשר היא תמצא את מי שהיא
מחפשת, היא תעזוב הכל ותתחיל רומן חדש.
בין שירה לשירה, ובין שתיה לשתיה, היא סיפרה לי שהיא
מתכוננת ללמוד קרימינולוגיה בשנה הבאה באוניברסיטת בר־אילן.
אני כבר רואה את המלכה הזאת צועדת בבתי־הסוהר
ומטפלת באסירים. אם יגדל אז הפשע או יקטן — לזמי
הפיתרוגות.

חיי דקב מה איל ם ורווק
א בי פ רג, הוא תלמיד שיגעון. יש
לי פשוט הכבוד להיות הראשונה שמספרת
לכם על בחור צעיר, נחמד ומחונן.
כפי שאני רואה את הדברים, אני אולי
הראשונה, אבל אתם עוד תשמעו עליו.
הוא רק בן 22 וחצי ולגמרי פנוי. את
הצבא שלו הוא עשה בחיל-הים, ומאז
שנחת על היבשה התחיל ללמוד חינוך
גופני במכון וינגייט, ובשעות־הפנאי עבד
כעובד־בימה בתיאטרון. שם בדיוק גילו
אותו והביאו אותו ממש ישר אל מאחורי

הקלעים של הבימה עצמה.

בסיגי והציע לה לגור יחד בדירה משותפת,
סתם־כך, בתור שותפים. אבל לא
לקח הרבה זמן ובין השותפים התפתחה
אהבה ממש היסטרית. לא רק שכנים,
אלא גם אוהבים. לי נשמע הסיפור הזה
ממש כמו פעמוני חתונה. ועכשיו אתם
יודעים לאן נעלמים הבחורים ההם, שלומדים
מעבר לים.

משם נזרק אבי לתפקיד הראשון שלו,
לצד שחקנית ותיקה, יוגה אליאן. היום
עושה אבי תפקיד קטן, של אילם
אמנם, אבל מה שחשוב זה שחיידק-
הבימה תפש אותו. הוא אומר שהוא
לא יסרב אם יציעו לו תפקידים של
ממש, לא רק של אילם. לפי מה שאני
ראיתי, ההצגה הזו הולכת להיות שלאגר
לא נורמלי. אז כשתראו את אבי בהצגה
החדשה של יונה אליאן, נא לא לשכוח
שאני כבר סיפרתי לכם, ושהוא לבד...

הולם
אי־ההבנות הקטנות האלה ממש עושות
לי לא נעים. אני באמת לא כל־כך חזקה

יהודית ארדיטי
טעות בחישוב

סיגי סלע
התחילה בגיל צעיר

חילוני ווגו0

בענייני כסף, ולפעמים מה שנראה לי
כהמון או־מעס. מתקבל אחרת בצד השני.

״התלבטתי הרבה אם לכתוב אליכם
מיכתב זה. מה שהכריע לחיוב! ,היתד.
התחושה שלי שיש בפרשה שאתאר לפניכם
לא רק בעיה אישית שלי, אלא
ממש תופעה חברתית.״ כך כתבה אלי
אשתו של קצין בכיר בצבא-הקבע. ב־דרך־כלל
אני מעבירה את כל המיכתבים
המופנים אלי למדור אחר בעיתון, אך
במיקרה זה, ובהתחשב בעובדה שכל הסיפורים
שעליהם סיפרה לי אשת הקצין
הבכיר ידועים לי, החלטתי לפרסם אותו
כאן.
אני כמובן משמיטה את שמות הגיבורים.
משום שכפי שאתם יודעים, העיקרון
שלי זה שלא אני אהיה הראשונה
שאבשר לאחד מבני הזוג בגלוי מה ע ד
שה השני. איני רוצה להשתייך לסיירת
איוב רומנטית. אבל דומני שהאדם שבו
מדובר, יודע בדיוק על מה אני אדבר.
מה גם שהמודיעים שלי בצבא סיפרו לי
שהרומנים שאני אספר לכם עליהם הם
המדוברים ביותר במחנות־צה״ל.
״מדובר בהתנהגות של קצינים בכירים
בצה״ל, שנשותיהם הלכו עימם לאורך
כל הדרך. ועתה, כאשר הגיעו לפיסגה,
מאסו בנשותיהם ומצאו להם תחליפים,
או יותר צעירות או יותר עשירות,״
כתבה לי אשת־הקצין הבכיר. והנה הפירוט

״ניקח לדוגמא תת־אלוף אחד, שאשתו
הלכה איתו לאורך כל הדרך. גידלה את
ילדיו. כשהוא מופיע, הוא מדבר על
ערכים לאומיים. והוא נטש אותה באכזריות.
הביא אותה לידי מחלת־נפש ר
אישפוז וכל זאת בגלל אישה צעירה
יותר.״ אגב, עד כמה שידוע לי, הם
התגרשו בעצם ימי מילחמודהלבנון.
או סיפור אחר :״תת־אלוף, שצריך
לשמש דוגמה אישית חינוכית, עבר לחיות
עם חיילת שיכולה להיות בתו.״ ב־מיקרה
הזה אני יכולה להוסיף שהקצין
החינוכי הזה לא הסתפק רק באותה
חיילת, שעליה מדברת הכותבת אלי. הוא
ידוע כרודף־שמלות, בעיקר של אותן ש באו
איתו במגע מיקצועי. יש לי רושם
שאשת־הקצין אינה יודעת, שמאז שהיא
ישבה לכתוב אלי את מיכתבה הוא כבר
החליף, אם לא שתיים אז לפחות אחת.
סיפור אחר :״אלוף מישנה מוכר, הוא
נטש את אשתו ועבר להתגורר עם לד
בשת־מדים. לא חיילת סתם, אלא קצינה
צעירה.״ אילו רק ידעתם במי המדובר!
פרשה אחרת שאותה מתארת לי הכד
תבת עוסקת דווקא באשתו של קצין בכיר.
היא מתגוררת בחברת אנשי-צבא. בעלה
שירת מחוץ לבית והיה מגיע לדירה
פעם בשבוע או בשבועיים. והאשה לא
היתד, יכולה לשאת את הבדידות, חזיתה
עוברת ערב־ערב מדירה לדירה, עד שנשי
השכונה התארגנו ואיימו לפגוע בה פיסית
אם היא תמשיך במעלליה. בעלה,
אגב, בלי קשר אליה, התחבר עם אשד,
עשירה שזכתה בירושה גדולה, ובני הזוג
נמצאים בשלבי גירושין.
או סיפור הטייס, בעל דרגה מאוד
בכירה בחיל, שאשתו, המתגוררת איתו
בבסיס, תפסה אותו עם חיילת צעירה,
ממש טוראית, בתנוחה מאוד מעניינת.
שמעתי שהיא ביקשה גט על המקום׳
אבל רק אחר-כך התרצתה, והשניים
עברו לגור בבסיס אחר.
יש באמתחתי ובמיכתבה שנשלח אלי
עוד חומר. אני חושבת שלד,פעם זה מס פיק.
אני -על כל פנים, מכינה כבר מנה
שניה.
יהודית אדריטי, דוגמנית מבוקשת,
היתה אורחת שלי כאן לאחרונה (העולס
הזה .)2368 סיפרתי שם על איזה רומן
שיש לה, אבל לא על זה היא קמה
להרגני, אלא על כך שכתבתי עליה
רעות בשטח העיסקי. מסתבר שדווקא
כן הולך לה בתחום שבו היא מתמחה,
בדוגמנות, והמחירים שהיא לוקחת הם
מחירי השוק. היא לא שוברת מחירים,
ולא מחוסרת־עבודה. אני עוסקת בעניינים
רומנטיים ולא בחישובי־מס. ולכן
אני מקווה שלא פגעתי לה בביזנס.

עוקיעה באילח המיקום של אילת עושה כנראה, משהו
לאנשים. אחרת עגתקה׳י צ ה לא היתה
לשם. אבל לפני שאני מספרת מגיעה לכם עליה, אני חייבת לומר שגם היא
לא מצליחה לבטא בשטף את שם מיש־ולכן,
אם תקראו לה ענת, זה
פחתה.
יספיק.
ענת היא אשת יחסי־הציבור של מלון
אביר! סונסטה באילת, מלון שזכה לפיר־סום
עולמי כי הוא נמצא בטאבה, שטח
המריבה המפורסם בין ישראל ומצריים.
היא צעירה מאוד, בת 21 וחצי, שהשתחררה
לא לפני הרבה זמן מצה״ל.
היא ממוצעת קומה, בלונדית וחייכנית,
והספיקה כבר ללמוד הוראה בסמינר

נסיעה
ר חו ק ה
פי שיחפש את העיתונאית הצימחונית הידועה שלנו, פילים
גלזר, יתאכזב. למה ו אז כסה. הגברת הצימחמית נוסעת קצת

לארץ האפשרויות הבלתי־מוגבלות, שזוהי לה גם ארץ מולדת.
כל הסיפור התחיל מזה שאביה של פילים חוגג את יום
הולדתה ה 70-עד .120 אני יכולה להבטיח לכם, שהמסיבה
שיעשו לו שם תהיה על טהרת הצימחונות.
מה שנהדר זה, שלפילים היתה עוד סיבה טובה לנסוע לארצות
הברית. היא תפשה טרמפ על אותו כרטיס, מה שקוראים שתי
ציפורים במכה אחת. והציפור השניה אינו אלא מוטי גסיאר,
שהוא מצידו צלם אמנותי המצלם בשיטת לייזר, ועושה תערוכות
בקנדה ובנידיורק.
מוטי ופילים נפגשו בארץ בקיץ האחרון. אחר כך הם נפגשו
גם בניו-יורק, כאשר היא היתה שם בפעם האחרונה, ומאז הם
מתכתבים ועושים שיחות ם רנם*אטלנטיות. איך זה ימשך אני
לא יודעת.
מה שעוד רציתי לספר לכם. זה שפילים עובדת גם על
ספר חדש וגם על מחזה חדש, שיהיה מחזה לילדים, ושמי
שיענה לטלפונים שלה יהיה בוודאי הכלב העונה תמיד לשם
שרגא. זו לא הפעם הראשונה שהוא צריך לשמור על הבית,
והוא כבר מתורגל.

פילים גלזר
סיבה כפולה

האופנה -אגשים עשידיס
משהו קורה בחיפה. התיאטרון החיפאי
אינו רק מוקד להצגות. גם להיכרויות.
הנה, למשל! ,מירח ורדי, שהיא אחראית
על חנות־הספרים פרוזה שבתוך
בניין התיאטרון, הפתוחה בשעת ההצגות.
מירה מנהלת את החנות של מאירה
פילץ, בעיקבות יוזמה של מגכ״ל התיאטרון
הדינאמי נועם סמל.
טוב, עד כאן פירסומת. מה שחשוב לי,

אני חייבת לספר לכך על יעקב בר זילי,
שהכל מכירים אותו כ״ברזל״ .איש-
עסקים שהתמחותו המיוחדת היא הבורסה.
הוא בונה לעצמו כיום פנטהאוז
מפואר. אתם בוודאי מכירים אותו גם
מנסיבות אחרות. הוא היה במשך שנה
ויותר עסוק למעלה מראשו היסה עם
החברה המוכרת שלו, ודד גיכעון,
גברת המחול האירובי.
הרומן הזה היד. צמוד מאוד, והכל ניבאו
לו סיום מוצלח. פה שקרה בפועל
היה בכלל לא מוצלח, והם נפרדו.

לא איש-עסקים יפה דק וגבוה כמו
ברזל יסתובב בעיר הקטנה הזאת חופשי
ולבד. מה שאני יודעת, זה שהאדון ברזל
מסתובב לו עם יפהפיה בלונדית העונה
לשם הדד, סטודנטית שנה שנייה באוניברסיטת
תל־אביב ללימודים כלליים.
אני יודעת שאלה ימים קשים עבור
כל מי שמצוי בבורסה. בטח גם בשביל
ברזל. אבל כשהוא חוזר הביתה אל
הדר, הוא יכול לשכוח את כל הירידות
והנפילות הגדולות של הבורסה התל-
אביבית.

כרוה ואננים

ענת קוז׳יגה
בין שתי ערים

מתגלגלות

לווי נסק י בתל-אביב, אבל החליטה שכיתת
לימוד אינה המקום שהיא רוצה ל התבגר
בו. וחיפשה משהו אחר.
כך היא הגיעה לאילת, עוד לפני פתיחת
המלון, והתחילה בעבודה לצידה של
מישהי אחרת, שבקרוב עוזבת. ענת מעידה
על עצמה שהיא תל־אביבית בדם,
וחיים בתל-אביב חשובים לה מאוד. אבל
באותה מידה היא התאהבה באילת, ובעיקר
בזריחה ובשקיעה. היא סיפרה לי
שבהתחלה, כשהיא הגיעה לדרום, היא
היתד. קמה מוקדם־מוקדם וצופה בזריחה.
״היום !כבר אין לי כוח לקום כל־כך
מוקדם. אבל כאשר מתחילה השקיעה,
אני מספיקה לעבוד וצופה בדבר הנפלא
הזח.״
כפי שאתם תיכף רואים, הבחורה הזאת
היא מאוד רומנטית. אבל אין לה כמעט
זמן לכך, כי היא שקועה כל כולה בעבודה
.״אני עובדת 22 שעות ביממה,
ואם הייתי יכולה לעבוד עוד קצת, הייתי
עושה זאת.״ ענת, כפי שאפשר להבין,
היא לבד. יש לה ידידים, בדרום ובתל-
אביב, אבל לא חבר של ממש.
רגע. רגע, רגע, אתם לא צריכים לנסוע
לדרום. ענת היפה מגיעה יותר מפעם
בשנה לתל-אביב. אני מבינה שזה
קורה לפחות פעם בשבועיים. כאן היא
לא רואה את השקיעה. ואז אולי יש לה
יותר זמן לסחזרים. כפי שהיא נראית
לי, היא לא תישאר זמן רב לבד.

נועם סמל, מירה ורדי ומאירה פילץ
ספרים הס חברים
זה שמירה היא רווקה, מלאת מרץ, ססגונית,
והיא נמצאת שם בערבים לבד. אומרים
שספרים הם חברים נורא נורא
טובים, אבל שמעתי שמירה לא מסתפקת
בהם.
ואם כבר עוסקים בתיאטרון ובחיפה,
הנה עוד אהבה הקשורה בטבורה לבימה.
המוטל כן־ זאב, בתו של השחקן הוותיק,
מרדכי (״מוטק׳ה״) כן ־ זאב, ש

לשחק בחיפה, ואחותו של השדרן

הכי מצחיק במדינה, תרי כן־זאכ —
מתחתנת. בחיר ליבה ובן זוגה הוא יהודי
אמריקאי העונה לשם מארק. חמוטל היא
משוררת שלמדה בארצות־הברית עשיית
תיפאורה לתיאטרון. בגי הזוג יגורו במודיעין,
הנמצאת גם היא רבע שעה
מכפר־סבא, אבל בצד הישראלי של הקד
הירוק.

הוא אחד מהנסיכים. זה מה שאמרו
לי יודעי-דבר. הנסיך, שקוראים לו רוני
פורר, בן וד ,26 נחשב לאיש העולם
הגדול. וזה מדוע ז כי לרוני סורר יש
עסקים חובקי־עולם. כלומר, לא רק בגבולות
הארץ, אלא גם מחוצה־לה. זה מה
שנקרא איש מצליח. עיקר העסקים של
מישפחת סורר הם בפלדה, והם מנהלים
אותם מלונדון. וסיפור שהיה בך היה.
יום אחד רצו רוני וחבריו ללכת למופע
אדיר של האבנים המתגלגלות, התור להופעה
היה מכאן ועד להודעה חדשה.
מה עשו ז הזמינו אמבולנס, נכנס לתוכו
ובצפירות אדירות מגיעים לראש התור
ונכנסים להופעה.
שהעולם שייך לעשירים, את זה אנחנו
כבר יודעים, אבל זה לא בדיוק מה
שרציתי לספר. מה שרציתי לספר לכם,
זה שהבחור הזה, ששייך לחוג־הסילון ומצולם
בכל העיתונים של הג׳ט־סט, הח ליט
להישאר בינינו. ולא לבד, אלא עם
יפהפיה בשם גלית, שהיא הבת של
איש־העסקים אבנר פלטק ואשתו שרד!.
גלית היא נערה שאמנם נולדה בישראל,
אבל גדלה והתחנכה במיזרח־הרחוק, ולכן
היא דוברת חוץ מעברית עוד כמה וכמה
שפות נוספות. מד. שאני יודעת, זה
שגלית לא שכחה לחזור ולשרת בצה״ל.
אבל מה שכמעט שכחתי לספר לכם,
וזה חשוב מאוד, זה שהנסיך רוני וה־יפהפיה
גלית עומדים להינשא באביב
הבא עלינו לטובה•

דרכי חיים
־.שופט פימעט
ז רג !את הנא ש
השדסס שבח 87 פר
לשדמרים שהוא הורה
לנאשם לכתה.
״הייתי יכול לגרום לכך שהם
הרגו את הנאשם,״ אמר השופס
ריה אבדארי כשהוא חיוור מדאה.
ממש לנגד עיניו התחוללה
רמה, שסוסה עלול היה להיות
דאגי.
ביום ששי שטוף־שפש, ערב
׳״ו בשבט. יצא בית־הם ישסס הפתי
לעתך ביקור בביתו של עמר
דידה, הנאשם בגרימת חבלה
מורה. אחת הנקודות המהותיות
תיק זה היתה השאלה כמה זמן
קח לנאשם להביא את הנשק,
זהיר. קבור בבית־הקברות, אל
יתו.
כאשר הגיעה כל החבורה לביתו
יל פדידה, בשכונת סירת־הכרמל
חיפה, יצאו השופט אבו־ארי, ה־ובעת
תפר פינקוס והסניגור אוז ון
בן-שחר סמכוניותיהם. עימם

נ מו צינווו ת,
חוס י ־פלדה
1רשח 1ת
אביזו 1ם
צ 1פ 1תיים
חדשו ׳ 1ם
לכלבים
^ ם תשאלו בתל-אביב מי
׳ * זאת רימז דיגרסקי-סרידסן,
אולי לא יידעו. אם תאמרו. ז ד
פולניה״ ייזכרו, אבל אם תאמרו
״סאן אוף אה ביץ׳״ יזהו כולם
ויבינו כי זאת אינה קללה אלא
ברכה. כלומר, זוהי רינה העושה
חגורות ואבזרים.
רינה אינה אופנאית. במיקצועה
היא מהנדסת, בוגרת הטכניון בהנדסה
כימית.
רינה מוכרת לתושבות השפלה

1ח91ר 1ת .״אני גבר לעניין,־ מעידה על עצמת רינה.
.בעלי מרוצה מכך, כי לו יש שתי ידיים שמאליות.
לכן אני עושה את כל עבודות התיקונים בבית.״

שופט אכן־ ארי
השוסריס לא ידעו

ה גם הנאשם, שהובא מבית־
:לא, שם הוא עצור עד תום
זליכים. הנאשם היה כבול בידו
סוטר אחד, ושני שוסרים נוס־ם
מזוינים בתמ״קים ישבו בתוך
!כונית שבה הובא הנאשם.
ריצה מטורפת. השופט ומל-
יו התקרבו לביתו של פדידה.
זובעת ביקשה לבדוק מה הסרן
מהבית למקום שבו היה טמון
שק, וכמה זמן דרוש כדי לרוץ
1ם וחזרה. בבדיחות הדעת הציע
1הסניגור לבדוק את הדבר
•יצה. היא מצידה אסרה כי
אה לה מתאים יותר שהסניגור
נאשם ירוצו לבדוק את המרחק.
!וסט, שנכנס לאווירת הלצון,
זר לבנו בן ה־ ,17 שהצטרף
׳יו, למדוד את הזמן בשעון
נצר שעל ידו, וציווה על הנא-

פדידה. שרצה להוכיח כי נזקק
מן קצר בלבד כדי להביא את
שק, החל רץ במהירות לעבר
ת-הקברות, כשהוא גורר אחריו
נ השוטר הצמוד אליו באזיקים.
וי השוטרים הנוספים, שהיו כוונית
מאחור ולא שמעו את
ראת השופט, נדהמו לראות את
!סיר פותח בריצה למרחקים. אחד
;ם דרך את נשקו והחל רודף
זרי הנאשם, בעוד חברו מתניע
נ המכונית וחוסם את דרכו של
אשם.
רק אז הבחין השופט במה שיה•
הכל התפתח במהירות כה
ולה, שלא יכול היה, אפילו
ה׳ להודיע לשוטרים כי הנאשם
בפקודתו. אבל למזלם של כל
וכחים היו המרחקים קצרים,
מרדף הסתיים בלי אסון.

צדפים בכל מקום י מ2
ובתליונים,

מדגימה

ורוניק

ברי,

עוד מהימים כשגרה בשיכון בבלי
וסרגה במו ידיה לכל חתיכות
שרתון ביגדי-ים מינימליים ומד
ילידת

ונצואלה

אביזרים
משגעים במחירים אט-
טרונומיים. בואי ניסע, נביא את
החלקים ונעשה אותם בעצמנו!״
השתיים לא בזבזו זמן, אמרו
ועשו .״המאפיה הפולנית״ כפי
שהן סכנות עצמן, ומכונות על-ידי
חברותיהן, שמו פעפיהן לאיטליה.
הן לא ידעו איטלקית ודיברו
אנגלית עם מיבטא איטלקי, בתיק-
ווה שזה יעזור להן. לפעמים זה
הצליח ולפעמים לא. הן שכרו
מכונית, קנו מפת דרכים והתחילו
לשוטט ברחבי איטליה בחיפושים
אחרי בתי-חרושת..׳ וכך הן הביאו
עימן חוטי משי סינטטיים ציב-
עוניים, חבלים שזורים בזהב, חוסי
קטיפה, טבעות שונות, אביזרי
מתכת, ניטים, אבזמים, חרוזים,
צינורות חוטי פלדה, חוטי נחושת,
עלי נחושת, רשתות, צבעים מיוחדים
למכוניות שנקנו בחנויות
לחומרי־בניין, חומרים פלסטיים
למיניהם, פלסטלינות שאפשר ל־הקשותן
וכל מה שרק נראה להן.
כל סי שרואה את החגורות
המיוחדות שהן עושות, את האבזמים
הנהדרים, את צעיפי העור
המקושטים באבנים ואת חותלות
העור, לא מאמין למראה היופי
הזה. והשאלה הנשאלת מ־*
אליה היא מאיפה הן יודעות לעבת
ה־ .23 היא דוגמנית מתחילה, מלחינה שירים,
שות דברים כאלה ז ותשובתן אמכותבת
ומציירת( .למטה) סיגל מרידמן מדגימה נם אינה צנועה, אך כנה .״אין
חגורת־עור שחורה עם פייאטים ורודים מיוחדת ויפה.
דבר שאנחנו רוצות ולא יכולות

שה. היא ישבה וסרגה, עשתה
כסף ונסעה לחו״ל. .היה לי הון
כסף ונסעתי לעשות חיים,״ היא
אומרת בנון שלאנטיות חביבה.
אגגלית באיטליה

ליקים. כשהסרגנית החובבת ראתה
כי טוב, היא החליטה שארבע
שנים במיקצוע הגברי יספקו ופר

} אז ע כ רו חמש שנים, רינה
״ י גדלה והיום היא בת ,34
נשואה פלוס שלושה ילדים. בשנים
האחרונות ישבה בבית כמו
אמא טובה וחיכתה לגאולה, ש הגיעה
אליה בקיץ שעבר, בדמותה
של איילה ארליך, חברתה
הטובה והפולניה גם היא, שחיתה
במשך תקופה ארוכה ועסקה באופנה.
איילה שבה מן הגלות
מלאת מרץ והציעה לריגה לעשות
משהו ביחד .״ראיתי בחוץ־לארץ

לעשות. אין דבר שאנחנו רוצות
להשיג ולא משיגות.״ זד. באמת
נשמע כמו תשובת מאפיונרים.
ורינה ממשיכה :״לכל אחת מאיתני
יש שתי ידיים, ביחד זה
ארבע, וזה מספיק. פלוס המון
חושיה ודמיון פורה. הנה התשובה
והתוצאה.

עניבות הנע

צעיפים עשויים עור וניטים הם הלהיט
האחרון שאותו מדגימות (מימין) ורוניק
בר וסיגל פרידמן. מחירם 1000 שקל. כבשו את העונה בסערה גם

מאזוביזם
חגורות עשויות
ברזלים ועורות. נהדרות לג׳ינס
וגם להגנה אישית בשעת הצורך.

המא גי ה ה פז לנז ת

לראש, לצוואר ולמותניים, אופנה חדך
0111111
י 1111׳ 1 1 1שנית וזרוקה. מתאימה לצעירות במיוחד.
המיוחד אצל השתיים שכל אביזר הוא בעל עיצוב בלעדי.

חותלות בצבעים שונים מאותו הסוג, הנרכסות על מגף קצר או גבוו
ומותאמות לבגד. מחירם 1300 שקל. החגורות גס הן דומות ומחיר!
מתחיל ב־ 700 שקל, תלוי בחומר ובכמות העבודה המושקעת בהן

חבלים

קלועים צרים ורחבים עם חרוזים, פני נים,
צדפים ועורות לאוהבות המראה
הספורטיבי. את הדגמים המיוחדים ממציאות השתים בעצמן.

חרוזים

מתאים

ליום

זהובים בגדלים שונים מתחברים יחד
לחגורות, שרשרות, צמידים ועגיליו
צילמה: דרורה זכרונו
ולערב.

415

במדינה
ח י 11ך
/כוח סמ^צוויו דת*ת

מדי פעס מתפרסמת
ידיעה על שימות הוראה
מיושנות הנהוגות בבמה
מהישיבות ספר חדש
מסביר שיש לשיטת
המכות ביסוס תיאורטי.

כאשר הובה לפני זמן־ם ה ילד
;ן 11 בישיבת תורה והוראוז ב־
,ל־אביב ונזקק לטיפול רפואי,
זרר הדבר סערה. הילד — תל-
:יד בישיבה — הוכה על-ידי רב
יככל הנראה היה מרביץ־סועד
תלמידיו בישיבה.
התגובה הרישמית במוסד הורני
היתה, שהמכות אינן מקולות
כשיטה. אך ספר חדש שנא
לאחרונה לאור בבני־ברק מפד
כי לשיטות החינוך המיוש־ת,
המבוססות על הענשה גום-
״ת, יש ביסוס תיאורטי חזב.
הספר, הברוך בהידור, נקרא
וכר והענשה בחינוך .״המקורות

היא 11י ת1ו!
ה 11פקי 1ז
ה 11ויקרי11 1
שר ח ו וא י !
באה. ונאשז -
נתנסה עדיו
ה3ישנו1ח-היא
הסגירה לידיה
אהה וש ת

מכשיר המומלץ כמעט פד-,אחד
היא ״רצועה קטנה״ ,ואילו ״במקל
צריך להכות רק לצורך
גדול.״ אפשר וגם רצוי להכות
בגלל עבירות כגת אי־שמירת
מיצוות או ניבול-סה, וגם מגוון
גניבה׳ חבלה, ביוש, מחלוקת ,״וכדי
שירצו ללמוד.״
פרק אחר מוקדש לשאלה ״כמה
מכים״ ,ובעניין זה מסכימים כל
הפוסקים שרצוי לא להגזים, ובספר
מופיעים גם כללי זהירות.
למשל, מספרים מעשה שהיה בילד
שד,יתד, לו דלקת כרונית באוזניו
והוא הוכה קצת יותר מדי,
וגם ״קרו מעשים רבים שמישק-
סיים נשברו.״
כלי פסיכולוגיה. לכל העניין
הזה יש נם ביסוס אנטי-פסי-
ביולוגי .״החינוך,״ טוען המחבר,
״קדם לפסיכולוגיה.״ והוא מסביר:
(התלמיד)
״מניין לנו שהקטן
זקוק כל הזמן להרגשת נעימות
וסיפוק? אולי מחובתנו לפעמים
להעציבו ...ללמדנו: התוכחה היא
דרך החינוך הנכון. אל נרחם יותר
מדי על ילדינו.״
ואכן, המחבר יוצא בתוקף נגד
השיטות הפסיכולוגיות הגרועות

קלדרון נתן לפיס אלפיים דולר
כהלוואה, וסיס נסע לדרכו. מתורכיה
התקשר פיס לקלדרון והזמין
אותו לבוא לתורכיה .׳באותו
זמן הגיע ללוס־אנג׳לס נסים
לביא וחיפש סקור פרנסה. הוא
התקשר לקלדרון והשניים החליטו
לעשות את עיסקת הספים יחדיו.
קלדרון
נסע לתורכיה לבדו ושם
פגש לראשונה את גילה. הוא
יקנה ממנה שגי קילוגרם הרואין,
ושלח אותם לארצות־הברית בידי

ג. במה מכים?

לשון השו״ע :״לא יכה אותו ה מל מ ד (א) מכ ת אויב אכזרי( ,ב:
יא בשוטים( ,ג) ולא במקל. אלא ברצועה קטנה( .יריד רמה י).
כתב רש״י ב״ב כא — .ברצועות של מנעליים, כלומר מכ ה קלה
1ל א יוזק.
ורבנו גרשם כ תב :״ברצועה של מנעל הכהו. ואל תכ הו יותר
ודי, שבשביל רוב ההכ או ת אין מתפקח״ .ובלבוש מלכו ת כתב

2ו. הכאה
להכאה שליש מ ט רו ת: א׳ .עלהעבר, לכפרעלחט או, וז ה
שלילי. כי מי נ תן בי דינו אתהסמכותל כך. ב) .עלהעתידלמ ען ל א
יוסיף ל ש גו ת ב איוו ל תו, עלזהיס בו רוב ד ב רנו. ג) .הכאהלתלמיד
טוב ל מ ען ישתפר עו ד יותר, זו ד רג ה ג בו ההמאדב חינוך, שרק
נזכירנה בקיצור, כי רק מ ע טי ם יו ד עי םחכמה ־ מלאכה זו.
הערה: ד ב רי רז״ל ב ענין הכאהשהועתקולה לן, ב רוב ל א
הוב ר רו הלכהלמעשה, הדב רי םנכת בו כדי להראותהשקפהחדל

קטעים מתון ״שכר והענשה בחינוף״
הכאה לתלמיד טוב, למען ישתפר עוד יותר...״

זורת הקודש״ נאספו וסודרו
!־ידי אליהו הכהן פונק, שנפטר
:ר, והוא הוצא לאור על-ידי דיונת
המסורה.
בעמוד ע״ז בספר, מופיע שפו
ל הפרק ה־ : 12״הכאה״ .וכך
מר שם:
״להכאה שלוש מטרות:
א. על העבר, לכפר מל חטאו,
ז שלילי, כי מי נתן בידינו את
ומכות לכך.
ג על העתיד, למען לא יוסיף
זגות באיוולתו. על זה יסבו רוב
דינו.
ג. הכאה לתלמיד טוב, למען
!תפר עוד יותר, זו דרגה גבד
; מאוד בחינוך, שרק נזכירנה
ויצור כי רק מעטים יודעים
כפה־סלאכה זו.״
צורך ק טן וצורך גדול. ו-
:ן, כמה וכמה עמודים בספר
קדשים לתורת ההרבצה לתל-
ד, שכל רב ופורה צריך להיות
ן י בה. אחד הפרקים מוקדש לילה
החשובה, במה רצוי להש־
!ש כדי להכות את התלמיד. ה-

שגם ההורים כבר שמעו עליהן,
והן גורמות נזק לחינוך :״עוד
יש מינהג רע בעת שמוליכין הק טן
לבית-המידרש, שמצווים למלמד
בפני הקטן שלא יכו אותו,
והקטן שומע שאין לרבו להכותו,
אז הוא מוסיף זדון.״

ד ר בי חיים
זזק״רוח ע ר 1דן|ל
?גבי ארזיך, בלש פרטי
מתר־אביב, הוא העומד
מאחרי החקירות
הבלכליות הגדולות
של החורשים האחרונים.
במישרדו של החוקר הפרטי,
צבי ארליך, הטלפון אינו חדל
לצלצל. אך רוב המטלפנים נענים
כשלילה. ארליך מתעסק רק בתחום
צר מאוד של חקירות —
(המשך בעמוד )48

ן ץ יא לא אשה, היא
#/י י שטן,״ אומרים מכריה של
גילה אחבק. אפילו חבריה מהעולם
התחתץ פוחדים פחד-מוות.
הם משוכנעים בי היא מסוגלת
למכור הרואין לחבריה ואחר־כך
להסגיר אותם לידי המישטרה.
גילה היתה ספקית ההרואיו ל-
רשת־הסמים של שמעיה אנג׳ל,
ישראל ישורון ופישל גחפיאס.
בלדרים שונים נשלחו מישראל
לתורכיה ושם קבלו את הסם מידי
גילה. נחום (״מגדו״) קלימון,
עד־המדינה במישפט הרצח הכפול
פס׳ ,2העיד במישפט וסיפר בי
נסע לתורכיה, נפגש עם גילה
ועם בעלה ג׳לל, והביא לישראל
קילוגרם הרואין. הוא סיפר בי בפעם
אחרת נסע שוב לתורכיה
כדי להביא לה בסף.
הבלדרית האחרונה היתה חגית
ולדמן. חגית הביאה מתורכיה קילוגרם
הרואין ונתפסה עם הסם
בנמל־התעוסה. מעצרה עורר את
חששם של ראשי רשת־הסמים.
הם פחדו כי חגית, שהיא נרקומנית,
תישבר בקלות ותסגיר את
מפעיליה. כדי למנוע מהמישטרה
להגיע לראשי הרשת, הוחלט לרצוח
את מפעיליה הישירים של
חגית, מישל נחמיאס ושולמית שלי.
אחת
השמועות הרווחות בעו-
לם־התחתון אומרת, כי הקורבנות
נרצחו בגלל גילה אחבק. לפי
שמועה זו גילתה סוחרת־הסמים
לישראלים בי מישל מועל ולוקח
לעצמו חלק מהסם, וזאת בעצם
היתד, סיבת הרצח. על מיקרה דרמה
סיפר מנדו בעדותו במישפט.
הוא העיד בי נשלח על-ידי ישורון
לצרפת כדי לברר אם שיסעון
(״שפיגלר״) בן־דויד פועל וגונב

ספים לעצמו .״יתכן שהייתי צריך
להרוג אותו אם הייתי מגלה בי
גנב,״ אסר מגדו. .
זמן סד, אחרי הרצח הכפול, כאשר
ביקרה גילה בארץ, היא נעצרה.
היא ישבה במעצר, צולמה
לאלבום המישטרה, ואחר־כך שוח ררה
במפתיע ועזבה את הארץ.
מאז לא שבה לכאן.
מקורות מוסמכים אומרים כי
כאשר נחקרה, גילתה גילה למיש-
טרד, את בל הידוע לה על רשת
הסמים של שמעיה אנגיל ועל הרצח,
ובעיקבות גילוייה עלתה ה-
מישטרה על עיקבות הנאשמים
העומדים כיום לדין, שמעיה, אש תו
שרה אע׳ל וחיים שושן.

עסקים
ח ובקי עולם
ך ילה כתה־ 39 היא סוחרת
^ ואשת־עסקים ממולחת. היא
היתד, בנראה ספקית ההרואין ה עיקרית
לישראל בשנים האחרונות.
אך היא לא הסתפקה רק במכירת
סמים לישראל. לסי עדותו
של ג׳ורג׳ דאפילד, בלדר ה־הרואין
של רוני קלדרון, סיפקה
גילה את הד,רואיו גם לרשת זו,
שהעבירה ספים לאירופה ולאו־-
צות־הברית.
לדברי דאפילד נוצר הקשר בין
גילה וקלדרון בלוס-אנג׳לס. אזרח
תורכי בשם פיס, ביקר בח־נות־נעליים
של ישראלי בשם מוטי
לוי בלוס־אנג׳לם, והציע לו
ספים. פיס אינו דובר אנגלית,
ונערכה פגישה משותפת בין פיס,
לוי וקלדרון. הוסכם בי התורכי
יספק להם קילוגרם הירואין חמורת
15 אלף דולר.

בלדר אמריקאי בשם ויקטור סטו-
אלם. גילה דרשה עבור זע*,רואין
סכום של 20 אלף דולר לקילו-
גרם. אך מכיוון שסחירו של קילוגרם
בזה בפאריס הוא בין 100
ו־ 120 אלף דולר, היתד, זו עדיין
מציאה גדולה.
אולם הבלדר, סמואלס, נעצר
בשיקאגו והסם נתפס בידיו. כל
פפעילי־הרשת ופממני־הסם היו
מאוכזבים מאוד. אולם הם לא הת ייאשו.
כאשר נפגש קלדרון עם
גילה בתורכיה, בנסיעה הראשונה
שלו ביוני ,1981 סיפר לה בי גם
לביא שותף איתו בעיסקה, והדבר
עשה רושם גדול על גילה.
שמו של נסים לביא הולך לפניו
בעולם הפשע, וגילה ידעה על
מעלליו ועל השם שיצא לו בעולם
התחתון. היא ביקשה מקלד־רון
בי בפעם הבאה ישלח את
לביא לתורכיה.

ס ם גחות -
טוב לישראל
ף פפטמכר 1981 באו קלדרון
יי ולביא לתורכיה כדי לעשות
עיסקה נוספת עם גילה. אך לאכזבתם
הרסה, מכיוון שהדבר היה
בראש־השנה, לא היו גילה ובעלה
בתורכיה. הם יצאו לחופשת-
חג. קלדרון ולביא חיכו להם ב־כליון־עינים
עד שחזרו. הם קנו
הרואין מגילה ומכרו אותו בגר מניה.
הפעם היו להם רווחים גדולים
והם תיכננו את העיסקה הבאה.
בנובמבר רכשו לביא וקל-
ד תן עוד קילוגרם וחצי הרואין
מגילה, ושני בלדרים ישראלים
הבריחו אותו לפאריס. אולם מייד
הסתבר לקלדרון כי החופר אינו

את הסם הנחות יוכלו לשחק בקלות
בישראל. וכך אמנם הוחלט
לבסוף. דאפילד החסן על־ידי קל-
ד תן לפאריס. הוסברה לו מהות
העיסקה והוא התבקש להעביר
שניים וחצי קילוגרם התאין במזוודתו
לישראל.
בנמל־התעופה בן־גוריון נעצר
דאפילד כשהסם ברשותו. בעיק־בות
תפיסתו של דאפילד נעצר לביא
וניתן לחמש שנות מאסר.
קלדרון הוסגר לישראל מארצות-

קורבן נחמיאס
תאם מטל?

סזחר־סמים לביא (מימין)
רושם גדול

עד־ מדינה מנ ת
הביא קילו

הברית ונידון לשמונה שנות מאסר.
דאפילד הפך עד־מדיגה.
ברשת הספים של קלדרון היו
מעורבים ישראלים רבים נוספים.
חלקם עצורים בתורכיה על עבי-

רות ספים וחלקם עצורים בצרפת.
בין השותפים לרשת היה גם מרדכי
נחפיאס, אחיו של מישל נח*
סיאם, מקורבנות הרצח הכפול.
חברתו של מרדכי, מיכל עזה,
שבביתה גארז הסם, נעצרה בזמ-
נו בפאריס אך שוחררה וגמצאת
עדיין בצרפת.
התובעת רחל גולדשמיט העמי־

האשה שגלגלה מילימי דולרים
משובח, וקשה יהיה לשווק אותו
באירופה. הוא טילפן בזעם ללביא,
שהיה עדיין בתורכיה, וסיפר
לו על כך. לביא אמר כי הוא
ידבר עם גילה ויאיים על חייה
׳בגלל איכות החומר. אבל הוא
הרגיע את קלדרון, ואמר לו כי

יודה מגדדותה -האס נתקה
גס את קשויה עם ישראל?

סוחר־פמים קלדרון
נסיעה לתורכיה

דדי את דאפילד לפני השופט אברהם
מלול. היא חקרה אותו במשל
שעות ארוכות על חלקו של
כל אחד מהישראלים בעיסקות
הסמים. עדות זו מחפה ליום שבו
יוסגרו יתר חברי הרשת לישראל׳
ואז אפשר יהיה להשתמש
בה עדם.

איפה
^ גילה!

עד־מדינה ישורון
לבדוק ממילה

ך* עיסתן של שתי הרשתות
• הגדולות האלה פגעה כנראה
בעסקיה של גילה. האשה שגיל-
גלה מיליוני דולרים ומכרה עשרות
קילוגרמים של הרואין ירדה
מגדולתה. הרשת האחרונה שהתגלתה
בישראל קנתה גם היא את
הסם בתורכיה, אבל הפעם לא
היתה גילה מקור הסם. הכמות
הגדולה ביותר של הרואין שהוב-
רחה מ מנו לישראל 4 ,קילוגרם,
הגיעה לפני כחודש ימים דרך
״הקשר התורכי׳.
13 איש נעצרו בגלל קשר זה,
וכולם מחכים למישפטם. מתברר
כי אחרי שנכשלו ההברחות ב
דרך
האוויר, שונתה השישה. חברי
הרשת הנוכחית העבירו את ה סם
לישראל בדרך־הים. הבלדרים
עלו באשדוד על אוניה העורכת
סיור-חוסים. כתיירים סקרנים ביק רו
הבלדרים בכל גמלי-הים התיכון.
בנמל קודסדסי בתורכיה
קיבלו פיזוודה שהכילה שני קילוגרם
הרואין. את המיזוודה סיפק
להם איש־הקשר של חדג׳י.
גילה אמנם אינה מעורבת בעסקה
זו, אבל חדג׳י, הספק החדש
של הרואץ לישראל, עבד בזמנו
אצל גילה.
לא ידוע מה עושה כיום אשת-
המיסתורין. האם פרשה מפיקצו-
עד. אחרי הכישלונות האחרונים,
או שפא עברה לנהל מסחר עם
ארצות אחרות במקום עם יש ראל.
האם ניתקה גילה סוגדת את
קשריה עם ישראל ז למרות גי-
שיאיה לג׳לל, שהוא אזרח תור כי,
שמרה גילה כל השנים על
קשר עם ישראל, שבה נולדה. היא
שמרה על דרכונה הישראלי ונהגה
לבוא לביקורים. אך מאז
מעצרה האחרון, לא חזרה גילה
לישראל.

אילנה אלדן

במדינה
(המשך מעמוד )46
התחום הכלכלי־מיסחרי.
למרות שהוא כבר 14 שנה ב״
מיקצוע, בהפסקות, שמו עלד. לכותרות
רק בחודשים האחרונים, בזכות
חקירות מוצלחות שד,מזמינים
ביקשו לתת להן פירסום. הוא
חשף את בית־ההעתקות של קאס־טות
הוידיאו הפרטיות בחיפה, ואת
אולפן־הקלטות קאסטות הטיים ב־תל-אביב.
הוא
היה הראשון שמצא שלחברת
הבניה ג י ־ א י ־ ג י מרמת-
השרון יש בעיות כספיות. אחרי
זמן התברר שהקבלן הדר ביבלו־ניץ׳
לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
גיזרי
עיתוכים. ארליך, בן
ה־ ,36 שירת בסדיר ובקבע בחיל־המודיעין.
בשנים 4־ 1970 הוא היה
טייס ומנהל בית־ספר לטיסה. הוא
בעל מישרד צנוע ברחוב בן־יהודה
בתל־אביב, שכמעט אינו מסגיר
את מיקצועו.
ארליך הוא זהיר מאוד בדבריו.
מקורות המידע שלו, לדבריו, הם
מגוונים מאוד — החל ממידע
ממוחשב ועד קיטעי עיתונות. פח-
האשפה בחדרו עמוס בכל יום
בעיתונים גזורים לאורך ולרוחב.
בחוקר כלכלי־מיסחרי הוא שם את
הדגש באיסוף המידע שלו על
העמודים הכלכליים. אך לדבריו,
מקורות המידע הם שונים ותלויים
בסוג החקירה.
בין מישרדי־החקירות מעטים
העוסקים בחקירות בתחומים שבהם
מתמחה ארליך, ומסיבה זו
הגיעו אליו בעלי־זכויות של חברות
הסרטים, כדי שיעזור להם
למצוא מיהו המעתיק את סרטיהם
באזור הצפון.
כאשר הוא הגיע סוף־סוף לעמום

ירים שמי, אחת מחמש
בנות להקת מקסטה, היא
בתו של בעלי. כשהכרתי אותה,
היחד, בת 16 עם חלומות של
בת ,16 והחלום הגדול מכולם היה
להתקבל, בבוא הזמן, ללהקה צבאית.
ליווינו אותה, כל המישפחה,
בדרך להגשמת החלום. היא התקבלה
ללהקת חיל-האוויר. השתתפנו
איתה בשמחות ובאבזבות
ועקבנו אחרי שירי הלהקה באם
יגיעו למיצעד הפיזמונים.
אחרי השיחרור ליווינו אותה
בנסיונותיד, לפרוץ לאיזושהי בי־מת־זמר.
בילינו שעות של ויכוחים:
מה לעשות, מתי, האם להסכים
להצעה מסויימת, האם לחתום
על חוזה. היינו איתה ארבע
שנים וחצי בלהקת סקסטה. חיינו
את ההצלחות ואת הכישלונות יחד
איתה, ועם שאר בנות הלהקה.
היינו יחד איתה בהתלבטויות אם
לעזוב את הלהקה או לא. אני
מוכרחה להודות שפחדתי, שביום
שבו יפוג החוזה שלה — היא
תתחרט. לכן גם נזהרנו מאוד
שלא לתת לה שום עצה.
את ערב הסילווסטר בילינו
ביחד עם אירים ועוד חברים. בשעה
12 בלילה, בדיוק ברגע
שפג החוזה שלה עם הלהקה,
הרמנו כוסית להצלחתה. בשעות
המאוחרות של אותו לילה, נערכה
בין שתינו השיחה שהבהירה
לי, לה, ועכשיו אולי גם לקהל
הקוראים, מדוע בחרה צעירה, שיש
לה בימה להופיע עליה, פרסום,
מקור פרנסה מובטח לכמה
שנים, לקום ולפרוש, ולעלות
שוב, מרצונה, על דרך החיפושים.
החלטנו להעמיד פנים שאין

אנחנו מכירות. אני אשאל את
השאלות והיא תענה, כדי לבדוק
שאכן ההחלטה שלה היתה נכונה.

חוקר ארריד
שרות לעשירים
שביס. בעל מיזנון בבית אבא
חושי בחיפה, הוא בא אליו בבקשה
שיאפשר לו לערוך תערוכה במקום.
שביט הסכים, ובין השניים
נוצרה מערכת־יחסים חברית. ארליך
נתן לו את התיק שלו כדי
שישמור עליו, ובאחד הפעמים הוא
נתן לו קסטה דדיאו כדי ששביט
יכניס אותה לתיק שלו. שביט
הציץ וראה שזוהי קסטה של
הסרט אי־טי, שעדיין לא הוקרן
אז בארץ. עיניו זרחו. הוא התחנן
שארליך יתן לו את הקסטה לכמה
שעות.
שביט הציע לו תחתיו סרט אחר
מתוך רשימה שהיתר, בידו. הוא
הוציא את לוח־הסרטים שהוא מספק,
ואחר־כך אף לקח את ארליך
למקום־עבודתו.
ההמשך ידוע. לאותם מקומות
הגיעה המישטרה, כשעצרה את
שביט.
ארליך עוסק עתה בחקירות בענף
התמרוקים והשמנים. מיפעלים
גדולים בענפים אלה פנו אליו כדי
שיבדוק זיופים בבשמים ובשמנים
הנמכרים עתה בשוק במחירים
נמוכים מאוד. ארליך מבטיח גילויים
מפתיעים בשני תחומים אלה.
מישרדו של ארליך מעסיק שיב־עה
אנשים, מתוכם שתי נשים.
את הצוות הוא לא מוכן לחשוף.
ארליך, המגדיר את עבודתו כ־
״שירות שנועד לעשירים״ ,נמנע
מלומר מהו שכרו של כל מיבצע,
אך מכחיש בתוקף שהוא זול.

מאה פעמים
יותר מבושס
איריס, גם אס ניקח בחשבון
את חילוקי הדעות בקשר ללהקה
שלכן, בכל זאת אתן להקה מפור סמת,
יש לכן הרבה הזמנות ל הופעות.
עשיתן מה שרציתן לעשות
— שרתן. או למה את קמה
בוקר אחד חורקת הכל מאחוריך?

״כמו כל דבר, גם להחלטה שלי
היו במה סיבות. קודם כל, מה

איכשהו נדבק לכן שם של ספ־סידוניות.
מדוע?

מכל מיני ס בו ת קודם כל
ך ף 1־ 111
1ן 1ז ך 1ץ ד 1י
מה שאנשים לא יודעים - יי קשה מאד להתפרנס מלהקת סקסטה. והיו, כמובן, עוד סיבות, טובות לכך.

״באמת יש הרגשה ששימעון —
פרם ואנחנו באותה צלחת. מה
שלא געשה — נפסיד. הרי היו
עוד זמרים ועוד להקות שלא
זכו באף פסטיבל במקום הראשון,
ואף אחד לא קורא להם
מפסידנים. אולי העניין שהיינו
חמש בנות היה בעוכרינו. חמש
בנות הפכו מייד לחמש פריכות
— למה ז תשאלי את מי שאמר
את זה עלינו. אמרו עלינו ש אנחנו
מכוערות. תסתכלי עלי ד
תגידי בעצמך: אני יותר מכוערת
מאלה שכתבו עלינו שאנחנו מכו׳*
ערות?
״כשהקמנו
את הלהקה, במתכוון
שמנו את הדגש על הצד הקולי.
לא עשינו שום מאמצים להופיע
בתחרות מלכת־היופי. אני לא נעלבת
מביקורת רעה כשהיא עניינית,
אבל אני מאוד נעלבת כשמישהו
אומר לי ״ראיתי אתכן
אתמול בטלוויזיה, איזה שמלות
מגעילות לבשתן!״ או ״!ראתן נ ד
רא מכוערות 1״ יש לי חשק להגיד
לו ״הלו, אדוני, שמת לב במיקרה
שגם שרנו?״ ולא היה ויכוח ב עניין
שהלהקה שרה יפה.
״הדה בושם ממש התענגה לכ תוב
עלינו כל פעם מחדש ש אנחנו
קטסטרופה. אולי עכשיו,
דרכך, אגי יכולה למסור לה שאף
פעם לא נעלבנו ממנה, כי תמיד
יכולנו להבין מה עושות לה חמש
בחורות צעירות, שהכי מכוערת ״
ביניהן יפה מאה פעמים יותר
מבושם. אגב, גם בתננולם הזה
כתבו עלינו שאנחנו ״לא יפות
במיוחד, ולא מוכשרות במיוחד.״

שאנשים בטח לא יודעים — קשה
מאוד להתפרנס מלהקת סקסטה.
בעצם זה במעט בלתי-אפשרי. אני
לא רוצה לספר כמה הרווחנו, בי
אני מתביישת. אבל עובדה שבל
אחת מאיתנו עשתה המון חלטורות
כדי לגמור את החודש, ולפרות
שבחוזה שלנו היה סעיף ש לפיו
אסור היה לנו לעבוד במקום
אחר בלי רשותו של האמרגן,
היתה איזה הסכמה אילמת
בעניין. כולם הבינו שאם
לא נעשה חלטורות, אז או שלא
יהיה לנו איפה לגור, או שלא
יהיה לנו מה לאכול.״
מדוע הרזוחתן כר־כך מעם?
״כי חתמנו על חתה בלתי-

1ן ו 1ן 1ן 1ן באחת ממאות ההופעות שלהן בכל רחבי הארץ:
״ י י 1 #י 1 1 | /לשחרות מהן, אין שוס סיכוי שמישהו יתגעגע.
״שש שעות נסיעה ואחר־כך מקבלים עונש על שהגענו באיחור למקום.״

אפשרי. חוזה שאף בן־אדם נורמאלי
לא היה חותם עליו. העניין
הוא שחמש בחורות כמעט אלמוניות,
שפתות להופיע על בימה,
אינן נחשבות ל״בן־אדם נורמאלי.״
אף אחד לא ריפה אותנו
בסעיפי החוזה. ידענו בדיוק על
מה אנחנו חותמות. החתימה על
החוזה הזה היתד• הדרך היחידה
שלנו לעלות על בימה ולשיר.
כמעט כל אמן עובר זאת.״
אמרת שהיו עוד סיבות לפרי-
שתך.

| 1 1 1 | 1ל ל י ותגידי בעצמך, אני יותר מכוערת מהדה
בושם, למשל? חשבנו שהצד המוסיקלי
ייוווווו ע/
הוא הכי חשוב, אבל הסתבר שצריך להיות יפה, עם אישור.׳־

״נכון. היתד• לי הרגשה של
דריכה על המקום, גם מבחינת
הלהקה וגם מבחינה אישית, ואני
מרגישה שאני רוצה אתגרים. אני
רוצה להיות עסוקה בדברים שנותנים
לי הרגשה של התקדמות,
של פריצה קדימה, ואני לאו דוו-
קא מתכוונת מבחינת פירסום אישי,
אלא מבחינה מוסיקאלית־מיק-
צועית.״

מילא יפות, זה עניין של טעם.
אבל מוכשרות? איזה הכשרה מר
סיקאלית יש לכתבת שלכם, שהיא
יבולה לקבוע אם אנחנו מוכשרות
או לא?
״זה נשמע כאילו אני מתנצלת,
ואני בפירוש לא. יש קהל ש אוהב
אותנו מאוד, ולפי דעתנו
אנחנו שרות טוב מאוד. מבחינת
הפקה נעשו בל הטעויות האפשריות,
כמעט לאורך בל הדרך. בחירת
חומר לא כל-כך טוב, עיבודים
לא כל-כך מתאימים, חוסר תשר
מת-לב לביגוד, שבדיעבד הסתבר
שהוא גורם חזק מאוד, צורת
הקלטה ועוד כל מיני דברים.
הנה, בתישעה החודשים האחרר
נים אפילו אמרגן לא היה לנו.
אבשלום רובין, שהוא המפיק שלנו,
יושב רוב הזמן בארצות-
הברית והוא טוען שלא מצא אף
איש מתאים שיטפל בנו. ככה זה
גם נראה. חבל.

״היינו להקה עם פוטנציאל
אדיר, שנפלה קורבן לחוסר מזל,
,חוסר תשומת־לב מצד המישרד
שלה, ולדעת קהל שאני ממש לא
מבינה. אבל עם הבל ביחד, אם
היום אני מסוגלת לעזוב את הלהקה
ולהיות בטוחה שאשיג עבודה,
זה בזכות והודות לארבע
וחצי שנים שהייתי ססקסמה.׳׳

קצין קטו
ומגופח
את לא חושבת שתצסערי על
שעזבת?

״אני מקווה שלא. אם לפעמים
יבואו לי הירהורים של חרטה, תי-
כף אזביר לעצמי את הערבים
הארוכים של הנסיעות לכפה הופעות
איומות.״
כלומר?
״בממוצע הופענו שלוש פעמים
בשמע. לדוגמה: פעם בצפת, פעם
בעכו ופעם באיזה בסים צבאי.
נוסעים שלוש שעות להופעה.
מגיעים ולא מוצאים את האחראי.
אין מה לשתות, הבימה לא מסודרת,
איש הקול זה אחד שכבר
פישל לנו הופעה קודמת, אין חדר-
הלבשה. בסוף מאלתרים איזה בימה,
מתלבשים כשאחת מחזיקה
חולצה פרושה והשנייה מגרשת
את המציצים. עולים על הבימה
עם מצב-רוח של תישעה באב.
לפעמים יושבים בשורה הראשונה
י ואיכשהו מסתדר מצב־הרוח. אבל
הפעמים יושבים בשורה הראשונה
כמה חברה מאוד נחמדים ומאוד
מחונכים, שמוציאים לשון ועושים
לנו תנועות מאוד פסויימות, ואת

עומדת על הבימה וחושבת לעצמך:
אלוהים פה אני עושה כאן?
מי צריך את העלבת הזה?
״פעם נסענו להופעה באיזה חור
בסיגי. שש שעות נסיעה. ברגע
שירדנו מהאוטו, ניגש אלינו איזה
קצינונצ׳יק והתחיל לצרוח צריחות
היסטריות שאיחרנו. בתור
עונש לא נתן לנו להיכנס למיטבח
ולשתות כוס תה. אחרי שש שעות
נסיעה! עלינו על הבימה בריצה,
נתנו את הופעה שלנו והלכנו
בחזרה לאוטו, שיקח אותנו לתל-
אביב. אבל הקצין הזה לקח את
המפתחות של האוטו, ואפר שמפני
שאיחרנו נחכה לסוף ההופעה הכללית,
ורק אז ניסע. חיכינו שעתיים
בתוך האוטו. כשאני נזכרת
בזה אני ממש רותחת. אני מאוד
מקווה שכשהחזירו את סיני למצרים
החזירו גם אותו.
״ועוד סיפור. פעם הופענו בצפון
בפני רב־סרן חדד והחיילים
שלו. הם מאוד התלהבו מההופעה,
אבל בטעות חשבו שחלק מההופעה
זה שכולם יצבטו לנו בתחת.
התייחסו אלינו כאל תחת לאומי.
הנה, את רואה. לזה אני לא אתגעגע.
הכל זהב זה רק שמו של
התקליט שלנו. זו לא היחד, המציאות
שלנו.״

פשלות בקדס- אירוויזיון מתי החלטת לפרוש?

״החלטתי כבר מזמן. אבל איכשהו
הדבר תמיד נדחה. החברות
לחצו עלי לא לעזוב, ומכיוון שהיינו
ביחסי חברות כל־כך קרו־

חמישייה

רותי בן־אברהם, חני אליקים,
פנינה ברק, ורדה נוגה ואי־ריס
שמי בתחילת דרכן המשותפת, כשעוד חשבו

שהבגד לא עושה את השיר, מביטות קדימה בתקווה.
בדיעבד הסתבר להן שהן טעו. למרות ההרכב הקולי
המעניין, הקהל ביקר את התלבשות וההופעה החיצונית.

בים, תמיד דחיתי את העניין. המחשבה
היתד. בי הרבה מאוד
זמן, והקדס-אירוויזיון האחרון הוכיח
לי שאני צודקת, ועזר לי
להחליט סופית.״
איך את מסבירה את הכישלון
החרוץ הזה בקדם־אירוויזיון?

׳1100170.
פנטסיה

גנדיוזי

יחד עס ציפי שבים, נורית
גלרון וששי קשת במזפע ה־בארץ
הפלאות, שהופק על־ידי

״קודם בל צריך לשים את ה דברים
בפרופורציה. אסור לשכוח
שבכל פסטיבל ובבל תחרות יש
מישהו שמגיע למקום האחרון. זו
לא המצאה פרטית שלנו. אבל
ברור לי לגמרי שזו היתד. שרשרת
של פשלות. פשלה של שיר,
פשלה של תילבושות וגם פשלה
של טכנאי הטלוויזיה. את הדברים
מאחרי הקלעים הקהל לא יודע,
אבל זה חלק מאוד חשוב של מה
שהוא רואה אחר-כך על האקרן.
לצלם שיר לטלוויזיה לוקח הרבה
מאוד זמן. את השיר של אבי
׳טולדנו, למשל, או של צביקה
פיק, צילמו במשך שלוש שעות.
כשהגיע התור שלנו להצטלם,
היתד, השעה 11.30 בלילה, והטכנאים
אמרו לגו מייד שיום העבודה
שלהם נגמר בדיוק ב־.12
וכך היה. בדיוק ב 12-הם סגרו
את הכלים שלהם והלכו הביתה.
ככה זה גם נראה אחר-כך בטלוויזיה.
״אחרי
הקדם־אירוייזיון הסתבר
לי, שהאיש שהמציא את המישפט
שהשימחה היחידה שיש בארץ
היא השימחה לאיד, היה ממש
גאון. אי-אפשר לתאר את ההרגשה
האיומה שכולם השתדלו לתת
לנו. בבוקר ירדתי לקנות סיגריות
בקיוסק ממול, והמוכר רץ
לקראתי, כולו חיובים, וצעק :
לוש נקודות, הה? שבועיים לא
הלכתי ברגל. מרחוב גורדון ועד
לשדרות קרן־קיימת נסעתי באד
טו, כדי לחסוך מעצמי את המח מאות.״
אבשלום
רובין,
זכה להצלחה
היחידה של

שהוא גם האמרגן של סקסטה, ולא ההשתתפות שקיוו לה. זו הייתה
מסוג זה.
להקת סקסטה במופע

מה את הולכת לעשות עכשיו?

״לעבוד בהפקה של ג׳יגגלים
ושל תקליטים, פה שאני עושה

כבר די הרבה זמן.
יש לך
סולנית?

חלומות

להיות זמרת

״זו שאלה קשה מאוד. אם יהיה
מישהו שיחשוב שאני יכולה להיות
זמרת סולנית, וירצה לתת
לי הזדמנות — לא אסרב. אבל
זה לא החלום שלי, ובפירוש לא
בגלל זה עזבתי את הלהקה. לכל
אחד יש חלומות של הצלחה גדר
לה, אבל אני בך אדם מציאותי
ואם אוכל להתפרנס ממשהו ש יעניין
אותי ויהיה קשור במוסיקה
— זה מספיק.״
וככת את חוזרת לאלמוניות?

״אני לא בדיוק אליזבת טיילור.
לא כולם מזהים אותי ברחוב, ואלה
שכן מזהים, לפעמים הייתי
מוותרת עליהם. יש אנשים שאם
הם ראו אותך בטלוויזיה או בהופעה
חיה,הם מרגישים שיש
להם קושאן עליך. אין להם בעיה
לתפוש אותך בייד, למשוך בשערות,
להתקרב באמצע הרחוב קרוב
מאוד אליך, ולהגיד ״יה איזה
עיניים״ או אפילו ״יה איזה צבע
בשערות״ .לטלפן 20 פעם ביום
ולהגיד ״בובה אוליתשירי לי
משהו.״
או כמו שקרה לנו באשדוד.
הלכנו ברחוב ושתי בחורות צעירות
זיהו אותנו, הלכו אחרינו,
חייכו וכשהתקרבו הצביעו עלינו
ואמרו ״הנה סקסטת יה בנות
זונה.״ אם לחזור לאלמוניות זה
לוותר על הדברים האלה — אני
מוכנה.״
גם חני אליקיס עזבה את הלהקה.
מה יעשו שלוש הנותרות?

״עוד לא ברור. הן במשא־ומתן
בינן ובין עצמן.״׳
מה את מאחלת להן?

״אני מאחלת להן לגרום לי
להצטער שעזבתי את הלהקה. ר
אני מאחלת להן ששמו של התקליט
האחרון שלנו הכל זהב,
יהפוך למוטו שלהן.״

דניאלה שמי

כתבי ״פועל שחור ־ של הספרו ת

^ למוות ל א תהא

כל חזקה על ה שירה ^ הנרי מילר ממין נקבה

^ הכניסיני תחת.

כנפך והיי לי אלבום
מקור

א־ד־ש
אחד מהשמות הנשכחים במהירות בד

ספרות הישראלית, הוא שמו של אליהו
דויד שפירא, מי שנודע לקוראים בכינויים
א־ד שפיר, ד׳ אפר, דויד דר
וא־ד־ש. שפירא, יליד ליטה (,)1911
בוגר הגימנסיה העברית בווילקומיר ומאוחר
יותר מורה בגימנסיה זו, החל
את קשריו עם הספרות העברית בביטאון
הספרותי פתח, דרכו בא בקשרים עם
חבורת הסופרים הצעירים בארץ־ישראל,
שנתרכזו סביב כתובים וטורים. הוא עלה
ארצה ב־ 1938 והשתתף עם ישראל
זמורה ונתן אלתרמן בייסוד נחזברות
לספרות. כל חייו בארץ עסק א־ד שפירא
(שפיר) בעשייה ספרותית, בעיקר עריכה
ותרגום. אחרי פיטוריו מהוצאת דביר
שבה שימש כעורך ספרותי (פיטורין שעוררו
חמת־זעם בקהיליה הספרותית)
נפגע בתאונת־דרכים ונפטר ב־ 6במאי
.1974
בימים אלה ראה אור בהוצאות־הספרים
הקיבוץ המאוחד ועם עובד קובץ הכתבים
של א׳ ד׳ שפיר * ,קובץ המציג את
* א׳ ד׳ שפיר — כתבים ! כינסו והביאו
לדפוס: מנחם דורמן ור׳ קרטון־
בלו ם; הוצאת הקיבוץ המאוחד ועס
עובד; 346 עמודים (כריכה רכה).

אחת הדמויות האפורות ואפופות הענווה
של הספרות הישראלית, במשך יותר משלושים
שנה. בפתח דבר משרטט מנחם
דורמן שירטוט מרתק של דמותו של
א־ד־ש, שבו הוא מתואר ״כאחד, הפועלים
השחורים של הספרות העברית׳
הבליע עצמו כה — שיקע בה את כיש־רונו,
את טוב־טעמו, את ניסיונו וכעיקר
את אהבתו לשפה העברית שהיתה אצלו
כמין אהבה שאינה תלויה כדבר...״
המדור המוכר יותר מעבודתו הספרותית
הוא תרגומם של סיפורי־מופת, מהמעולים
שבתרגומים אשר נעשו לעברית,
ביניהם היינריו הירוק של גוטפריד
קלד, ג׳וד האלמוני של מומם הארדי.
יחד עם זאת, מעט מאוד משיריו וסיפוריו
של א־ד שפירא ראו אור בחייו,
וטוב עשו שתי הוצאות־הספרים שחברו
להוצאת ספר הכתבים של א-ד שפיר,
שבו שלושה מדורים עיקריים: שירים,
סיפורים ומסות, שיש בהם להציג לפני
הקורא הישראלי מעולמו יוצא־הדופן של
א־ד־ש, שראה עצמו כפועל שחור של
ספרותנו.
כבר בשיר־הפתיחה בולט עולם הבדי־דויות
של א־ד־ש, והוא כותב :״נפשי
הלאה כינסה אל תוכה את עיניה /דאהי
סומא בשטים כבויים בסתיו 1932
שיריו של א־ד־ש הם שירים מינוריים,
מאותם שירים המהווים את הבסיס השירי,
שבלעדיו לא תיתכן שירה גדולה.
שיריו קיצביים, מחורזים, בעלי דימויים
אישיים מאוד, אך יחד עם זאת ציוריים,
כפתיח לשירו עיר הגמגומים, הפותח את
מחזור שירי הזמן הנמוג :״זה אשר
לא שכח את העיר /יוצא החוצה לפגוש

החוויה הי שר אלי ת
שבוע ימים אחרי שהפיזמונאית נעמי
שמר זכתה בפרס מיסדר דבומינסקי,

כשכתב־הטלוויזיה מציגה כ״משוררת״,
נערך בבית־העלמין בגיבעת שאול טקס־אזכרה
למשוררת לאה גולדכרג, שהלכה
לעולמה 13 שנה קודם לכן. ליד
קיברה של המשוררת ניצבו 13 מתאבלים
בילבד.
אני נזכר בשיר לאה גולדברג מתה
של המשורר יהודה עמיחי, שכתב :
״לאה גולדברג מתה ביזם של זרזיף/ ,
כפי שרק בשיריה כתבה ; /ודחתה אז
הלוויתה / .ליום מחרת של שמש/ ,
כפי שרק היא.״ בהמשך השיר, כותב
עמיחי :״לכי עכשיו. איספי את כל
הקולות /אליך. קחי אותם אתך / .הם
שלך, סוף סוף / .חזרי לשם. מתים
מדייקים כמוך / .לא יוכלו לומר כמונו :
אני רוצה /לומר. אני חושב שכך.
אולי אבוא / .מתים אומרים: לא, אין
אני, אינני וכאן באה אחת מהשורות
הנפלאות מכל :״לכי במנוחות לאה לאה

כיצד קורה, שבמהלך 13 שנה הולכת
משוררת כלאה גולדברג ונשכחת? האם
השחיקה.של נצח־השירה־העברית כה חזקה?
האם היא היתה משוררת שנחשבה
בחייה ליותר מערכה השירי הסגולי?
ספק אם קיים מי שיכול להטיל דופי
כלשהו בערך שירתה של לאה גולדברג,
ולראייה שירים כמו נחל שלי (היד נערי
דגול מרכבה / ,זריז, אדמוני, גבוה/ ,

הפואימה הפדגוגי ת של אהרון מלמד
את מי / ,אולם הבא הוא רק שחק
מחוויר / ,המתעלף על שדות נמים...״
א־ד־ש אינו מקפח את האהבה בשיריו :
״ביקשת את ׳מאהבה נפשך / ,את שאהבה
נפשך מעודך / ,כלי ראיתה הכרתה
— /ותמצאנה ...והיא באה אליך
כפרפר /בכנפיה פרח גם בשירי
אהבתו אין א־ד־ש מסתיר את בדידותו:
״אסובבה כרחובות / ,אסובבה שאהבה
נפשי / .שאהבה נפשי ברחובות /תסו־בני
כמבקש נפשי הפתיח לשיר האחרון
בקובץ יד כמו מגלה את עולם הענווה
של א־ד־ש, הכותב :״מוטב לנום
מלשבת /אל שולחן־הכתיבה הכבד/ .
הריצפה — כאבן שואבת / ,הכיסא תחתיך
— /תחתיך כימעט וישבר...״
מדור הסיפורים בכתבי א־ד־ש מציג
את אותה חסכנות לשונית של שיריו,
את אותו חסך תיאורי שמוטב להם לסופרים
רבים ללמוד ממנו. כבר בסיפור
הפתיחה, הטינא החומלת, הוא כותב:
״נחום תומר נתחלחל מנשיקתו ושפתיו
נרתעו מתוך סילוד, כמתוך סילוד שב־גועל,
משפתי הנערה. העורר הפחד את
הגועל, או הוא הוא, הגועל עצמו, ששפע
אל תוך נפשו בדמות הנערה הממשית,
הרטיט את הפחד המסותר — המיסתורי
בתוכו?״ איכות תיאורית מתומצתת זו
מאפיינת גם את השלג האחרון (שהוא
קטע מרומן המסע הארוך לבלי שוב),
ואת ארשת הפנים שהוא פתיחה לסיפור,
ובית־הגבעה עד הלום. סיפוריו של
א־ד־ש הם בבחינת מירכבים תיאוריים
מודרניים למדי, במהלכם מעמיק המחבר
לתאר עד לפרטי פרטים, בדייקנות היכולה
לעורר קינאתם של סופרים ישראליים

רבים, שא־ד־ש היה בבחינת הפועל השחור
של יצירותיהם, זה שערך אותם,
התקין ודאג להם כעורך.
בסיפוריו האדם הזר וחלונות־הקיץ וח־לונות־החורף,
ניתן לגלות בינות לשורות.
את אותה בדידות המאפיינת את עולמו
של א.ד.ש בשיריו.
המדור השלישי שבכתבי א־ד שפיר,
מדור המסות, חושף את הבסיס התרבד
תי, שעליו יצק א־ד־ש את עולם התר בות
והאות שלו. רשימותיו על ראובן!

כרייגין, א־א קוכנר וחיים לגסקי! ,
מצליח א־ד שפירא להציג אספקלריה של^
עולם ומלואו, בחסכנות מילולית. כך גם
רשימותיו על ספרות היידיש ועל מלך
ראוויטש (אביו של הצייר יוס׳ל פרג־נר,
ומשורר ביידיש).
רשימה מרגשת, שניתן לקרוא אותה1
כהספד על עצמו, זו הרשימה על המתרגם
המעולה חיים אברבאיה (מי ש תירגם
לעברית את לאסריו איש טורמס,

אנאטול פראנס, סרוספר מרימה,

הכבוד האבוד של לאח גולדברג

נשבע נערי לי שבעים ושבעה / ,אטד:
באכיב אכואה משירי ארץ אהבתי
(״מכורה שלי, ארץ־נוי אביונה — /
למלכה אין סית, למלך אין כתר/ .

משוודת־נשכחת גולדברג
לכי בנוחות לאה דאה מאוד

ושבעה ימים בשנה /וסגריר וגשמים
וכל היתר״) בגירסתם המולחנת, עולים
פי עשרת מונים בערכם, על שירתה של
נעמי שמר, משוררת מיסדר דבוטינסקי.
אלא שכאן המקום להעיר, שכל דור
ראוי למשורריו. הדור הקודם היה ראוי
ללאה גולדברג והדור של עכשיו ראוי
לנעמי שמר.
לכל הפרטים האלה מצטרף פרט נוסף,
התורם לתהליך שחיקתה של לאה גולדברג.
גולדברג היתד, חשוכת ילדים, ולא
היה מי שיטוי לידיו את כתביה. הם
נמסרו לידיו של ספק חרזן, ספק חוקר־ספרות
בשם טוביה ריבנר, שנטל
לעצמו בעלות על מורשתה הרוחנית.
ראשית התחיל ריבנר לערום מיכשולים
על כל מי ששאף להפיץ את שירי המשוררת,
בהמשך הוא פירסם מונוגרפיה
גרועה עליה (בהוצאת ספריית פועלים +
הוצאת הקיבוץ המאוחד) ,מונוגרפיה, ש היה
בכוחה להמית את המשוררת מחדש.
ועד שהאפוטרופוס הכללי לא ימצא אישיות
ספרותית בעלת שיעור־קומה תרבותי
שתפעל בניכסי הרוח של המשוררת
המנוחה, אין ספק שתהליך שחיקת שירתה
ייימשך.
כל שנותר להוסיף על הכבוד האבוד
של לאה גולדברג, זה בית־הפתיחה של
שירה בהרי ירושלים, בו היא כותבת:
״אני מוטלת כאבן כין הרכסים הללו/ ,
בתוך עשב כתום ושדוף ושרוף־קיץ /
אדישה ודוממת...״

״פועל־שחור״ ספרותי שפיר
הפסד על עצמו

כאלזאל, ועוד רבים) ,מתרגם שעליו
טבע א־ד־ש את מטבע־הלשון :״לא־אחת
אתה מתרברב, כביכול: הפועלים
השחורים של הספרות העברית• אבל זהו
סוג מיוחד של פועלים שחורים מקצו עיים...״
רשימה, שכמו פוקחת את עיני
הקורא לחוויות התאום הספרותי הזהה
של א־ד־ש.
תחת הכותרת חץ ברור, מובאות רשי־מותיו
של א־ד־ש מהתקופה שבה ערך
את מאזניים (ו970/ו) בתקופה שמאזנייס
היה ראוי לקריאה, שלא כמו בתקופות
שבהן הוא ערוך בידי פקידי־תרבות למי ניהם.
ברשימות אלה מתמודד א־ד־ש
עם שברירי אקטואליה תרבותית, החל
מסופרים שהלכו לעולמם, וכלה בשמות
בתי־הקפה של תל־אביב. בסוף הכתבים
מובאת ביבליוגרפיה על א־ד שפיר, ש קיבץ
יוסף ירושלמי, הפורשת את
עשייתו של א־ד־ש, כולל שיריו, סיפוריו,
פירסומיו ותרגומיו במהלך שנות חייו
בספרות העברית.
כתבים של א.ד. שסיר, הוא ספר
מומלץ למדף ״יפי הנפש״ של אוהבי
הספרות העברית.

שירה

פורנוגרפיה

ביאליק

אנאיס נין
מעט מאוד ספרות פורנוגרפית רואה
אור, בתרגום מניח את הדעת ללשון
העברית. ספר פורנוגרפי בעל ערך ספרותי,
שתורגם באחרונה לעברית מניחה
את הדעת, הוא סיפרה של הסופרת האמריקאית
אנ אי סנץ הדלתה של ונוס*.
נין, שהתפרסמה בעבר כאחת מידידותיו
של הסופר האמריקאי הנ רי (חוגו של

סופרת־מין נץ
תיבת פ אנדוו ה של האשה

סרטו) מילר, פותחת את סיפרה שהוא 3 אחד ׳ 3 1
י,שלישי של
מתוד הכיד
הניע להנרי
,אספן ספרים
ויו)•
מילר שכר חודשי של מאה דולר, תמורת
סיפורים ארוטיים שיכתוב עבורו. לת?
את חנרי לכתוב א ת טי הי במי׳יי * י
דולר לעמוד הוא עונש ממסוג שרה
דאנטה היה מסוגל לחמציא״.״
נין שקפצה על המציאה, ממשיכה
ומספרת על ״תאגיד״ של סופרים ״ ד י
ריס שנטל על עצמו את המשימה
״כולנו רתמנו את כי ש רונו תיול מ א טז
המילחמתי, וחענקנו לו שפע כזה של
סטיות איומות, שעכשיו הוא ביקש
עוד והיא מוסיפה ,״כתקופה שכה
כתבנו ארוטיקה כשכר של ת לד לעמוד,
הנעתי למסקנה שככר מאות שנים אנו
משתמשים כמודל אחד של חז׳אנר הספ־רותי
הזה — הכתיבה הנכרית והיא
ממשיכה :״היתה לי הרגשה שמיסתורי
החושניות הנשית הם תימת־פאנדורה
שונה כתכלית ממיניותו של הגבר, וש-
השפה הנכרית אינה מתאימה כדי לתאר

התוצאה: סידרת סיפורים פורנוגר
סיים, כתובים כהלכה, סיפורים שקדמו
בכמה עשרות שניט לסיפוריהם של
הנוטלים חלק במהפיכה המינית של שנות
ה־ 60 וה־סד• סיפורים אלה נפתחים בסיפור
ההרפתקן ההונגרי, הנלכד בדיבוק
של מיניות, המביאו לשגול את בנותיו.
הסיפור מתילדה, מביא את עולמה של
תופרת פריסאית, הלוקה בכל שלקה
ההרפתקן ההונגרי, עד שחולה-רוח ״התחיל
להחדיר את האולר אל פותה״ .כד
גם הסיפורים הפנימייה, הטבעת, מאיור״
קה, אמניס ודוגמניות, לילית, מאריאן,
האשה רעולת הפנים, אלנה, הבאסקי
ובידו (״הוא החל להניע את כטנו ואת

הפין המלאכותי. הוא זרק את גופו
קדימה. כאילו חדר אברו לגוף אשה,
ולאחר מבן התפתל ברטט שדמה לרטט
אורגזמה״) ,פייר, מנואל, לינדה ומארסל.
סיפוריה הפורנוגרפיים של אנאיס נין
הם גירסה נשית, אם כי חיוורת, של
ראיית המין כמגן הבורגנות, נוסח הנרי
מילר. אלה סיפורים מרתקים, גסים,
שחוט י־ב חן שפוך עליהם, ויש בהם
לא מעט ספרות, בטכניקה ובאיפיון הדמויות.
ספר
מומלץ מאוד ליפי חורף קרים. יחד
עם זאת מצער, שרק ספר זה מכתבי
אנאיס נין, ראה־אור בעברית, שהרי
האחרים, היו ראויים יותר להיות מחורג
מים לעברית.
* א נאים נין — הדלתה של ונום!
עברית: נירה צפריר;
176 עמודים (כריכה רכה).

הוצאת

אדם;

מי מריב ה

הקובץ אהבת ח! — שירי אהבה של
ח־נ ביאליק* שראזדעור באחרונה, ניתן

לכנותו בכינוי ״הכניסיני תחת כנפד והיי
לי אלבום זהו אלבום מהודר המקיף
כמה משירי האהבה של המשורר־הלאומי,
שגם במתכונתם האלבומית שומרים על
גדולתו של המשורר.
שירי האהבה של ביאליק ארוזים בציוריו
של גדעון בינשטוק, המעניקים מימד
חזותי לעוצמות תיאורי האהבה של השירים,
החל מ״טקום שאת נסתרת שם,
יחידת חיי /ושכינת מאוויי דרך
״ומחושקים ודכקים, אל הזוהר הנורא /
ודמם נשא עינינו מבלי לפסוח על
״העיניים הרעכות האלה שככה תתבע״
נה / ,השפתיים הצמאות האלה השואלות:
נשקנו! /העופרים העורגים האלה
הקוראים: תפשנו !״
באלבום לא נפקד מקומם של הדימוי
האירוטי ביותר בשירה העברית; יש לי
גן וכאר יש לי / ,ועלי בארי תלוי דלי ;
/מדי שכת בא מחמדי, מים זכים ישת
מכדי״ ועד ל״הכניסיני תחת כנפ ה /
והיי לי אם ואחות / ,ויהי חיקך מקלט
ראשי / ,קן תפילותי הנידחות...״
השירים שנבחרו לאלבום זה אינם מקיפים
את כל שירי האהבה של ביאליק,
ולראייה שירו צנח לו זלזל, שהוא שיר
העוסק בעקרותו של ביאליק (״ושוב
יפרח אכיכ, ואנוכי לכדי /על גזעי
אתלה — שרכים קרח, לא ציץ לו ופרח
/לא-פרי ולא-עלה״) .אבל יחד עם זאת,
בעידן השירה הקלוקלת נעים לגלות שיש
בכוחו של אלבום שירי אהבה של ביאליק
לריפוד לרב־מכר.

התפוז המיכני
23 שנה ישב אהרון מלמד כשופט־נוער
ב־ 11 בתי־מישפט וטיפל ביותר
מ־ 80 אלף תיקים. במקביל הוא לימד
בבית־הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת
חיפה. הוא הגיע ב־ 1974 למעמד
של שופט ראשי של בתי־מישפט־השלום
לנוער במדינה.
באחרונה פירסם אהרון מלמד מחקר
מקיף תחת הכותרת נוער במצוקה** ,על
מערכת־המישפט לנוער, אופני השיקום,
מיכלול בעיות המערכת הטיפולית בנוער
במצוקה, קציני-מיבחן ופקידי־סעד.
במבוא שנכתב בידי נשיא בית־המיש־פט
העליון לשעבר, השופט שמעון
אגרנט, הוא משווה את אהרון מלמד
להגדרתו של השופט הראשי של ביתי
המישפט לנוער בארצות־הברית, ג׳וליאן
מאק :״האדם המכהן כשופט-נוער חייב
לחתענייז היטב כבעיות הקשורות כחיי־נערות
וללמוד אותן, וכן להיות אוהב
ילדים. הוא צייד להיות כעל יכולת
להכין את נקודת־מכטם של נערים וכיצד
הם משקיפים על הצדק. מחובתו לגלות
רצון וסבלנות כמידח מספקת, כדי לרדת
לפוף סיכות המצוקה שהנער נתון כה
וכדי להתוות תכנית, אשר הגשמתה עשויה,
תוף שיתוף־פעולה לעתים עם גורמים
אחרים, להביא לריפוי המיוחל...״
החלק הראשון של הספר, סמכות וטיפול,
בוחן את שיטות הענישה, את נושא
שפיטת נוער וענישת נוער, דרכי הטיפול
בנוער, המישפחה, הטיפול הסמכותי וזכר
יות האזרח. החלק השני מפרט את תפקידיהם
של המטפל הסמכותי, קצידהמיב־חן,
פקיד-הסעד, תפקידים מיוחדים, המיש־
* אהבת חן — שירי אהבה של ח״נ
ביאליק: ציורים: גדעון בינ שטוק; הו (כריכה

קשה

פורמאם

צאת
תמוז
אלבומי).
** אהרון מלמד — נוער במצוקה;
הוצאת אוניברסיטת חיפה; 512 עמודים
(כריכה קשה).

ואכסניה מ כו בדתלס טר ט ר

הלאומי * דוגמה לכוורות טלוו יזיוניות *
קילל ת ש״י עג ]! 1על חיים הזז הו שלמה
מי שאמר שתמונה אחת שווה אלף מילים — לא ידע מה הוא אומר. תמונה
כזאת הוקרנה בשבוע שעבר בטלוויזיה הישראלית. המקום: בית שאול משרניחובסקי

— מישכנם של סופרי ישראל. הכוכב: רב-אלוף רפאל (״רפול״) איתן, מי
שממש כמה ימים קודם לכן, הוזכר שמו במישפט־צבאי, כמי שהורה לחיילי צה״ל
בגדה המערבית לתת לתושבים הערביים שם ,״טיפול בטירטור״ .מעל בימת
בית טשרניחובסקי נאם הרמטכ״ל לפני המסבירים הממשלתיים, על בימה זו הסביר
הרמטכ״ל בלשון חסרת יופי ספרותי, ובהיתממות החסרה כל חן, את דבר אי־קיומן
של ״תקריות״ בין חיילי צה״ל ובין חיילי המארינס השומרים על הסדר באיזור
ביירות. התמונה בטלוויזיה נראתה לי כסיוט, ולשנייד. דומה היה כי מדובר במפקד
ברית־וארשה הנואם מעל בימת אגודת הספורים במוסקבה. רפאל איתן חילל בחמש
שנות רמט״כלותו דברים רבים, ובשבוע שעבר הוא חילל את הספרות הישראלית.
אבסורד תרבותי נוסף שאותו ניפקה באותו שבוע הטלוויזיה הישראלית,
היה במהלך מהדורת כימעט חצות, שבה דווח על זכייתו של הסופר הטרינידדי־בריטי
ד ס׳ נאיפול בפרס ירושלים. בתום הידיעה הוסיף עורד המהדורה, את
המילים הבאות :״כתבנו אורי כוחן־אחרונוב מעיר, ,פרם ירושלים׳ חולק כבר
עשר פעמים, ומעולם לא זכה כו סופר ישראלי.״ אכן ידיעה מכובדת שמסר כתב״

מתורגם הזז
מי יציג

אותו

באנגלית?

חתן־פרס גאיפול
כתב־המישטרה מעיר

המישטרה של הטלוויזיה, שהחליט להפגין ידענות בפרסים ספרותיים. אלא שאותו
כתב שכח לבדוק את מטרותיו של הפרס, ולגלות, כי מדובר בפרס ייצוא, שנועד
לסופרים לא־ישראליים ״ולקידום תרכות האדם.״
ע״ש שאול

לקראת סוף דצמבר 1982 נעיד בתל-אביב בבית־הסופר
טשרניחובסקי מיפגש חגיגי לרגל מלאות 20 שנה למכון לתרגום ספרות

עברית,

מכון ממשלתי (הממומן על־ידי המועצה לתרבות ולאמנות) ,ודואג למי שהמימסד
חפץ ביקרו (מכון זה אינו דואג לתרגום יצירותיהם של סופרים ומשוררים כעמו ס
עוז, יהודה עמיחי, פינחס שדה, עמום קינן ואחרים -הזוכים להיות
מתורגמים גם בלא חסדיו) .בין השאר, סיפר יו״ר הדירקטוריון של המכון (מאז
הקמתו) ד״ר יוסף מכמן־מלקמן (מי ששימש בשנות ה־ 60 כצנזור, מנע את
ביקור החיפושיות בישראל, אסר ספרים לפירסום ועוד כהנה וכהנה) על הופעתו של
התרגום לאנגלית למחזה בקץ הימים מאת חיים הזז. מה שהזכיר סיפור שסיפר
משורר ישראלי חשוב, שליווה את הסופר ש״י עמון בסיורו בניו־יורק, אחרי
זכייתו בפרס נובל. סיפר אותו משורר :״הלכתי עם עמון כשררה החמישית,
והראיתי לו את חנות-התכשיטים, טיפאני׳ס׳ ואת שאר פלאות הרחוב, תיד שהוא
הולד ואומר לעצמו, :זה יעלה להם מיליוני לירות ...זה יעלה להם מיליוני לירות
לכסוף שאלתי את עגנין למה הוא מתכוון, והוא השיה, :זכייתי כ,פרם נוכל׳ תעלה
למימסד מיליוני לירות, כהס יפצו את חיים הזז. הם יפרסמו שוב את כל כתכיו,
יעניקו לו פעם נוספת את, פרס ישראל׳ ,יציגו שזב את, בקץ הימים׳ ב,הכימה׳
ויתרגמוהו לאנגלית.״ ואכן, כתבי הזז ראו אור על חשבון משלם המיסים, הוא
זכה שוב בפרס ישראל, בקץ הימים הועלה על קרשי הבימה, וכאמור בימים אלה
מתממשת קללתו של ש״י עגנץ, ובקץ הימים תורגם לאנגלית, בידי המכון לתרגום
ספרות עברית. מסתבר, שקללות מושלמות גם לאחר מות המקלל והמקולל. אבל מי
יקרא את בקץ הימים ומי יציג אותו באנגלית ז לאלוהי המכון לתרגום ספרות עברית
הפתרונים.

טרה, מוסדות וכלים מיוחדים, וכן את
נושא מניעת עבריינות במיסגרות החינוך
הרגילות.
בפרק הניססחים מובאת החקיקה בנושא
דיני ילדים ונוער במלואה.
נוער במצוקה הוא אחד מהספרים החשובים
ביותר שראו אור בשנים האחרונות,
ספר המומלץ לקריאה לשרי הממשלה.
ח״כים ואישי־־ציבור לדרגותיהם,
כדי להבין, ולוא במעט, את אותו עולם
נוראי של נוער עבריין, והפילכוד החברתי
שבו הוא נתון. נוטר במצוקה הוא
בבחינת תמרור אזהרה, שיש בכוחו להת
ריע
מבעוד מועד על התוצאה העשוייה
לנבוע מקיצוצם של תקציבי הרווחה השונים
המסמנים את המערכת העושה כל
שביכולתה כדי לצמצם את פשיעת הנוער,
ואת הגורמים לה. התעלמות מנוער במצוקה
היא בבחיגת מתן היתר רשפי להפיכת
רחובות ישראל קורבן לאלימות
נוסח התפוז המיכאני.
סיפרו של אהרון מלמד אינו יצירת
ספרות, אך הוא טומן בחובו את אותו
עולם שהספרות הישראלית עושה כל
שביכולתה על-מנת להתעלם מקיומו, מעוצמתו,
ומזרע הפורענות שטמן בו.

ה היה :

1 1 1

( ה ה שהיה

בליון ״העולם הזה״ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שנה
כדיוק, הביא בתבת־שער שהוקדשה לשערוריה ספורטיבית,
שכה הוזמנה אביבה רווה מהצמד הלל ואביבה כאורחת למסעה
של נבחרת ישראל בכדורגל. כתבה מרכזית הובאה תחת
הכותרת ״הוועידה השקטה ביותר״ על ועידת החרשים והאילטים
כישראל. יהושע (״שייע״) גלזר דיווח תחת הכותרת ״באנו,
ראינו, נוצחנו וחזרנו״ על מסעה של נבחרת ישראל בכדורגל
בוולס, למישחק הגומלין עם נבחרת וולס, במיסגרת טישחקי
הגביע העולמי בכדורגל. פרק נוסף בסיפורה של סיגיה,
התינוקת הכתדת שנאספה כידי הג׳יפים של צה״ל במהלו

מנות

דמווח

ועידת

מיכצע קדש, הוא הסרק ״סיניה היא שלנה׳ ,שבו התנגד איש־ציבור
ערבי למסירתה של האסופית לידי מישפחה אומנת
יהודית.
כשער הגליון: זמרת אכוכה חוה, שנילוותה למסע נבחרת
ישראל בכחרגל.

משח

מ יה ו

ניס׳ 0
-וכיד
מיוון המדינה״?

,,העולם הזה״1063 :
תאריך :

חינו
קטמה בו תצר
לפני שופט השלום התל-אביבי דב
זוהר עמדו מורה ושני תלפידים־לשעבר.
המורה, פינחס זילבר, סיפר כי בהיותו
בחצר בית־הספר ביר׳ו בתל־אביב, עברו
בה שני הנאשמים, בנימין לוטנברג ואברהם
מוניץ, חניכי אותו בית־ספר, שהתגייסו
בינתיים לחיל-הים.
בין המורה ובין שני הצעירים התפתח
ויכוח של מה־בכך. הוויכוח הסתיים בקטטה
רבתי, שבה השתתפו בנוסף לשלושתם,
תריסר תלמידים מבית-הספר הסמוך,
אשר חשו לעזרת הפורה. לוטנברג
הובא למישטרה כשהוא מוכה וקרוע־בגדים!
חברו התייצב בתחנה מרצונו,
כעבור שעה.
לכאורה עמד לפני השופט תיק שיגרתי

גמרי. כמו כל טירון רגיל מצא את
עצמו יושב על כיסאו של הספר, זוכה
בתיספורתו הצבאית הראשונה. הוא נאלץ
להתייצב גם מול הצלם, כשהוא מחזיק
על חזהו לוודעץ, שעליו רשומה
זהותו החדשה: הפיספר האישי.
משה, שהיה עד עתה מזכירו האישי
של אביו הרב, נאלץ להסתגל מרגע זה
להילכות הצבא. בן הרב לא שהה זמן
רב בקלט. הוא הועבר אחרי ימים אחדים
לבסיס הטירונים. אך בחוש הבריא
של כל טירון, הספיק עוד לפני ההעברה
להתייצב לפני הרופא, שהחליף את כושרו
הגופני מקרבי ללקוי. האישור הבטיח
לו הקלות באימונים.
טירון ניסים משה חסך לעצמו אי־נעימות
נוספת. כאשר רוב הטירונים לבשו
עדיין את הקרסוליות בצורה הפוכה, הסתובב
משה בלי קרסוליות בכלל, הסיבה
היתה פשוטה: אישור שני, לפיו אסר
עליו הרופא ללכת בנעלי-צבא גבוהות.
מהרגע הראשון השתדל ניסים לשמור
על אלמוניות מוחלטות אפילו חבריו ב
רווה.
למעשה, הופיעה אביבה. הידועה כזמרת שירי־עם, רק במועדון חביבי בניו־יורק.
בתמונה היא נראית בשעת נגינה עם בעלה, אילקה. כאשר נשאל הלל (״אילקה״)
רווה מי שילם עבור כרטיס הטיסה של אביבה לקארדיף, אמר :״לא עניינכם !״

של קטטה. וכאשר הטיל על שני הצעירים
מאסר של שבועיים — פסק־דין שעליו
יגישו ההורים עירעור — יכול היה המורה
לראות את העניין מחוסל בנצחונו
הברור. אך לפינחס זילבר ( )35 היו כמה
מחשבות נוגות של שורשי התקרית.
אמר המורה בנימה של אזלת־יד :״האשפים
בהתפרעות־הנוער הם המחנכים
עצמם, לא פחות מהצעירים. כי הדרך
המובילה לגניבת מכוניות לא התחילה
בהכאת מורים, אלא בשיעורי־המחנך ב־בית־הספר
העממי.״.
צבא טיר 11ן ני סי םומ שה
מהרגע בו נלקח משה ניסים (,)22
בנו של הרב הראשי הספרדי, למחנה
הקלט של צה״ל, השתנה אורח־חייו ל

קלט
לא ידעו את שמו האמיתי של
חברם בעל הגוף האתלטי והשפם השחור
והעבות. הם לא ידעו את הסערה שקפה
עקב גיוסו.
בשבת הראשונה לגיוסו לא זכה גיסים
בחופשה המקובלת ונשאר במחנה. רק
בשבת בבוקר הצליחו חבריו לגלות כי
חברם לטירונות הוא אשר גרם לשערו־רית־הגיום
שהיכתה גלים רבים ועוררה
את האשמה שצו־הגיוס בא כדי לנקום
באביו. כי בשעת העליה לתורה זכה
משה ניסים לעליה ראשונה וריכז את
תשומת־לב המתפללים.
דתי, לא כשצילפם. אך לא רק הוא
דאג לעצמו. מייד עם בואו לבסיס אימוני-
הטירונים. הוכנס לכיתה שבה רוב החיילים
הם דתיים. גם מפקד־הכיתה, בעל
זקן בלונדי דליל, הוא דתי. מפקד הפלוגה
שאליה הוכנס משה ניסים גם הוא
דתי, נראה רק לפני זמן מועט בשימחת
חסידי חב״ד בשפריר.
לכן לא נתקל משה ניסים בקשיים
הרגילים של כל שאר הטירונים הדתיים.

מדי בוקר, בשעה חמש ושלושים, עת
קמים להתעמלות־הבוקר, פורש ניסים ל-
קרן־זווית, מצטרף לשאר הדתיים לתפי-
לת־שחרית.
כמו כל חייל דתי טוב, קיבל משה
ניסים זוג פינכות כפול. אחד לארוחות
חלביות, השני לארוחות בשריות. אולם
חבריו לצריף העירו כי משה גיסים אינו
מקפיד במיוחד דווקא על מיצוות־הדת.
על כך השיב בן הרב בפיקחות האופיינית
לו :״אני דתי בשבילי, לא בשבילכם.״
שונה מכל חבריו היה משה ניסים
רק בדבר אחד. בעוד כולם לא ידעו
את המחכה להם עם סיום הטירונות,
ידע משה ניסים* היטב כי עם גמר
תקופת טירונותו יועבר לרבנות הצבאית.

מישטים
׳מר• ניז1״*ן
״ב־ 30 בינואר, ב־ 31 בו וב־ 1בפברואר
הופתעו דיירי אחד הבתים ברחוב
דיזנגוף בצפון תל־אביב מתכונה
רבה באחת הדירות, שהיא שקטה
בדרך כלל ...רק אחרי זמן נודע לדיירי
הבית, כי במשך שלושה ימים
אלה נערך באותה דירה המושב השביעי
של מליאת הוועד המרכזי של

בצורה דרמאתית זו, לפי מיטב הסממנים
של רומן־בלשים טוב, החל השבוע
סיפור גדול במעריב. תוכנו: ערביי מק״י
דורשים לקרוא למרד מזויין נגד השילטון.
בדיוק אותו סיפור, בנוסח קצת אחר,
הופיע בתריסר עיתונים אחרים במדינה.
בכל מקום חתם על הסיפור כתב של העיתון•
תוכן הסיפור סופק לו מן המוכן,
באחד מבתי־הקפה בתל-אביב.
המוסד שסיפק סיפורים מרעישים אלה
לכל עיתוני המדינה המקובלים עליו,
וגם יזם שורה של מאמרים ראשיים ככד
עיט זהים בכל אותם עיתונים, לא היה
אלא מנגנון־החושך, שהוליד השבוע את
אחד ממסעות־הפירסומת הגדולים ביותר
מאז קום המדינה.
מחתרות משמאל ומימין. לפי
גירסת מנגנון־החושך, שהופצה בדרך ש *
משה נימים לא הספיק להשלים את
שירותו הצבאי. הוא הוכנס על־ידי טיפ־לגת
הציונים הכלליס (ליברלים) לרשימה
לכנסת, ושוחרר בשל כך מצה״ל. כיוס
משמש ניסים כשר״המישפטיס של ממשלת
ישראל.

אנשים
• הזמר אברהם וילקומירפקי :
״אני יכול להיקרא מזכיר המדינה. אני
שר באזכרות של כל גדולי המדינה.״
#בישיבת הממשלה שנערכה בשבוע
שעבר הציג שר-הבריאות ישראל בר זילי
עמוד מתוך היומון האמריקאי האידיאי
טאג מורגען דורנל, שבו הופיע
מאמר בחתימת ״דויד בן־גוריון,
פרעמייר פון ישראל״ ,מלווה בתמונתו
של ראש־הממשלה. ברזילי התרעם על
כך, שבין היתר נאמר באותו מאמר:
״מאיר יערי המטושטש״ .שאל בר-

12.2.1958

הפכה לשיגרתית מאז רצח קסטנר, קרה
הדבר הבא: למוסדות הביטחון נודע על
תכונה בקרב פעילי מק״י הערביים לקראת
מרי אזרחי מזויין במדינה. שליחים מטעם
מנגנון־החושך הודיעו על־כך למנהיגים
היהודים של מק״י, כדי להעמידם על
מזימת חבריהם הערביים, וגם כדי להזהיר
רישמית את המיפלגה. אחר־כך התכנס
הוועד המרכזי של המפלגה׳ ח ארוכות
בהצעת המרד אך דחה אותה.
צמרת מק״י הכחישה את הסיפור כולו
בשצף־קצף, טענה כי כל העניין אינו
אלא פרובוקציה, שבאה להכין מסע־די־כוי
נגד המיפלגה, או נגד הציבור הערבי.
גם חוגים הרחוקים ממק״י התייחסו בחשד
לסיפור זה.
לכמה לבבות התגנב החשד כי אחרי
ששני בתי-מישפט נתנו סטירת־לחי לשין-
בית וקבעו, כי אין קיימת מחתרת ימנית
בארץ, נזעק מנגנון־החושך להמציא מחתרת
שמאלית, כדי להוכיח את יעילותו
ואת זכות קיומו. מכיוון שרוב אזרחי
ישראל שונאים את מק״י וחושדים בכל
ערבי, היו הגילויים החדשים שימושיים
מאוד למטרה זו.
אחרי סיפורי-ההבאי השונים שהופצו על
מחתרות למיניהן לא עורר הסיפור גם
הפעם אמון מלא. האזרח הנאור נשאר
נבוך וחסר־דיעה, המתין להוכחות של
ממש.
מורדים א ו שותפים ז מסע-הפיר-
סומת המפוקפק כשלעצמו לא היה חשוב
ביותר. לא היה שום ספק כי בשנת 1958
עדיין נמצאים ערביי ישראל במצב של
דיכאון ופחד, המונע מראש הצלחת כל
מרי אזרחי, לא היה גם ספק כי השיל-
טונות מסוגלים לחסל כל מרי כזה תוך
24 שעות.
אולם בכל זאת הביאו להטוטי־הפיר-
סומת של מנגנון-החושך תועלת רבה:
הם הסבו מחדש את תשומת־הלב הציבורית
לבעייה שחשיבותה גדלה והולכת
מיום ליום, ואשר הממשלה מנסה מזה
עשר שנים להעלים ממנה עין. היתה זו
בעיית עצם קיומו של המיעוט הערבי
בישראל.
בעולם הערבי מתחוללים שינויים עצומים
הזורעים תיקווה בלב כל ערבי לאומי
בעולם, וגם בישראל. שתי מדינות
ערביות גדולות התאחדו, במיבצע שנראה
כראשית איחודו של העולם הערבי כולו.
בתנאים אלה קשה לצפות כי הדור החדש
של ערביי ישראל, שנדבק מן הדינמיות
החברתית והגאווה הלאומית של הרוב
העברי במדינה, ירכיו את ראשו לאורך
ימים, ויסתפק במעמד של אזרחים נדכאים
ומושפלים.
זילי :״איך ייתכן לדבר בלשון כזאת על
שותף לקואליציה?״ התרגז בן-גוריון:
״לא אמרתי ולא כתבתי. זה לא מעניין
אותי.״ כאשר ביקש ברזילי מבן־גוריון
להכחיש את הידיעה, הפסיק אותו בן-
גוריון :״אני לא מפרסם ולא מכחיש,
ואל תבלבל לי את המוח!״ רק אחרי
הישיבה התברר כי בן־גוריון נוהג מזה
שנתיים וחצי לפרסם בכל יום ראשון
מאמר גדול על בעיות שונות, בעיתון
נזורגען ד ו ונ ל. כאשר אין לראש-המפד
שלה פנאי לכתוב, מתרגם העיתון מאמר
ישן שלו. כשאזל מלאי המאמרים, תיר גמו
עורכי הדורנל מאמר מתוך החוברת
סבא של יריב נגד מפ״ם, שם כתב על
״התיזות המבולבלות של יערי״ .העיתון
תירגם זאת כ״תיזות של יערי המטושטש״.