גליון 2372 מתאריך 16 בפברואר 1983

ג׳ אדר תשמ״ג16.2.1983 ,

מיספר 2372

המחיר 50 :שקלים (כולל מ.ע

^ 0 ^£ם מסנ
הי בו אני םוהמ פי צי ם א חי םנקש

סופר ג׳ינס

בע״ מ
יג״מ

ת ״ א, יהודההמכבי 57ט ל פון 456351
ר חו בו ת, ר ח׳ הרצל ,181רמת * גן. וחיד ״ רכה ! 2
י רו ש לי ם, ר ח׳ יפו 50 בנין העמודים, בי תהכרםככרדניה

ובחנויות המובחרות

ז§ן^!ן ן

111303השע רי ם:

הכל כרגיל ־ רק גרוע יותר
שימחת האש
יום אחרי פירסוב הדו״ח על הטבח, ערך אדיא? שרץ
מסיבת זלילה רבת משתתפים. מזדנכים, כתכתבים וקבוצה
של פוליטיקאים עלוכי־נפש באו לחלוק כבוד לאשם.

ב לי

הרצח

והסולם חזה״ ,שכרעה־ החדשות הישראלי. המערכת וחמינחלה: תד
אכי־כ, רחוב טירדון ,3של 232262/3/4 .־ 4*3תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי א מ רי י עורך־תבנית: יוסי שבון. רכז מערכת :
שלמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי סושוכיץ וגיורא נוימן. צלפי
מערכת: ציון צפריר ועגת סרגוסשי * ראש הסינהלח: אברהם
סישון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. הע־״ל :״העולם חזה״
בע״ם * הדפסה :״הדפוס ההדש״ כע״ם, תל־אכיב • המה גד״ כע״ם

כיום השני האח רץ, בשעות אחרי־הצזזריים,
כאשר גליון העולם הזה כבר
ודד״ מובן בעיקרו, נמסר כי ועדת־החקי־רה
לטבח הפלסטינים בביירות תגיש את
הדו״ח שלה לפירסום למחרת היום בשעה
10 בוקר.
אומרים שגמישות היא תכונה של צעירים.
מבחינה זו, העולם הזה הוא עיתון
צעיר מאוד.
גליון העולם הזה מתחיל להופיע ברחובות
תל-אביב החל בשעה 17.00 ביום
ג׳ .זה הותיר לנו שעות מעטות מאוד,

מאורע: הקרב על סילוקו של שרון ועל
הישרדות הממשלה, ההפגנות והפגנות-
שכנגד, רימון־היד בהפגנה, מישמרות־האבל,
ההלווייה, התפטרותו של שרון
מם ישרד־הביטחון, ניצחונו של בגין.
שבוע כזה יכול להיות מתסכל מאוד
לשבועון. כל אחד מן המאורעות האלה
הספיק בהחלט כדי למלא גליון שלם,
והגה רדפו האירועים זה את זה וזעקו
לסיקור ולהסקת מסקנות.
בשבוע כזה, תפקידו של שבועון הוא
לעשות את אשר אין העיתונים היומיים
יבולים לעשות: לשבץ את כל האירועים,
כמו אבגי־פסיפס, בתמונה כוללת
אחת, לשים את הדברים בפרספקטיבה
הנכונה, להשלים את הפרטים החסרים
לשם הבנת מלוא משמעותם, כדי לעזור
לך להנץ את הדברים כהווייתם.
אני מקווה שהעמודים הבאים — ה-
מצטרפים יחד לכתבת־ענק — ממלאים
תפקיד זה כראוי, ושיעזרו לך לעכל
שבוע טראומטי זה בחייך ובחיי המדינה.
אנא, שים לב במיוחד לתמונות. צלמי
העולם הזה — ענת סרגוסטי וציון צפריר
— צילמו במאורעות השבוע כמות
אדירה של תמונות, ועל אלה נוספו תמונות
של צלמים אחרים, ובייחוד צילומיו
של רחמים ישראלי, שצילם את
הרצח בהפגנת שלום עכשיו. היה עלינו
למזור מתוך הר של תצלומים, שהספיקו
למאה עמודים, את המשמעותיים ביותר.

כשנרצח אמיל גרינצווייג, נרצח חלק מנפשו של בל אחד
מאנשי מחנה־השלום. הצעירים, שהתייחסו לכל העניין באל
מישחק, הכינו לפתע כי הם עומדים מול מיפלצת הפאשיזם.

הדממה

ההלוו״ה
המסקנה: בכוונה ח חיל ה!

!] א ־ז דז מז ״ו

מנדל מרעוק מיג

האם שיחדו אנשי

עצמו כגנרל רוסי
וזכה כדרגת תא״ל
כצה״ל. הרוסים או מרים
— שקרי

פקידים בעיריה וקנו
שופטים בעולם
כדי לזכות בדין?

פרופסורי ם
ל טבח

ש עו ר ״ ה עו ל ם הז ה 2371
לפני כולם

שבהן היה צורך לקבל את הדו״ח, לקרוא
את 138 עמודיו, לנתח אותו, לכתוב שער תגובה רצינית ראשוגה, לקבוע
הדש, ולהפוך את כל אלה לעמודים בעיתון.
מסופקני
אם יש בעולם שבועונים
רבים שהיו מסוגלים לכך. אולם גליון
הסולם הזה ( )2371 הופיע במועד, בשעה
17.00 ביום ג׳ .הוא הקדים את עיתוני-
הבוקר ספירסום סרטי הדו׳׳זז, קל וחומר
בהסקת הפסקנות. בשער הקידמי התנוססה
הסיסמה, שהפכה מאותו הרגע קרי-
את־כיוון לכל מחנד״-השלום בישראל :
״החוצה!״ מעל לסיסמה זו הופיעו תמונותיהם
המחוקות של מנחם בגין, אריאל
ש חן ורפאל איתן.

שבוע
של ט ר או מ ה
חיה זה השבוע הדרמאתי ביותר
שראתה ישראל מזה זמן רב. מאורע רדף
העולם הזה 2372

בבואנו לנתח את הדו״ח של ועדת־החקירה,
לא היינו זקוקים לזמן רב כדי
להסיק את המסקנות.
כבר הפכנו פרופסורים לענייני צברה
ושאתילא. היינו בשני המחנות לפני ש אירע
הטבח, כאשר נערך לנו סיור מודרך
בשכונות ביירות המערבית ב־ 3ביולי
,1982 היום שבו חצינו את הקווים ו־ריאיינו
את יאסר ערפאת. לאחר מכן
ערכנו חקירה משלנו באירועי הטבח. לאחר
מכן ניסחנו מאות רבות של שאלות
למען ועדת־החקירה, והארנו את כל ההיבטים
של הפרשה. לאחר מכן עקבנו אחרי
דיוני הוועדה עצמה מדי יום ביומו, תוך
ניתוח הדברים שהתגלו, בסידרה של כתבות.
משום
כך יכולנו להעז לעשות את אשר
לא עשה עדיין שום עיתון או אדם: לנתח
את ד״דו״ח של ועדת־החקירה לעומקו.
תוך ביקורת נוקבת אך עניינית. אני מקווה
שהדברים יעזרו לך לגבש דיעה עצמאית
משלך על מיסמך זה, שמילא תפקיד
כה חשוב באירועי השבוע, ושעוד יהיו
לו תוצאות רבות בעתיד.

מעל לחזק?
שאול אייזנכרג

המטרטר
״אצל ערבים זה
עובד טוב.״ העיד
רפאל איתן ב-
מישפמו של קצין,
שנאשם בהתעללות.

רחמי יומולדת גווו מרינה!
למרות המתח של השבוע,
הקדימה תמי כן־עמי את
פורים וערכה לעצמה
מסיבת יום
הולדת שהיחד,
חגיגה גדולה.

ח הי ל ה

א או *

ש ח קני ת ד ליאורה מחייה,

אנשים שבורים נמשכים ל־רינה
שני והיא מחוללת
בהם תהפוכות.
בשבוע שעבר
התאבד אחד מעדת
מאמיניה.

ריכל? חושפת מפח
הרגשותיה, דיעותיה
התיאטרון על ושאיפותיה ה־מיקצועיות.

אחרי
לימודים אצל מדתה
גרהם וכס־ת־הספר הגכוד
לאמנות ג׳וליארד, עשתה
אושרה אלקיים בוריאוג־רטיות,
ועכשיו
יצרה דכר חדש
— תיאטרון
תנועה.

מ דו רי קבחגיס: תשקיף במדינה הורוסקופ מיכתבים
פורום העולם הזה תשבץ אנשים כעולם
רחל המרחלת
זה וגם זה
חל? ראווה -בגדי פורים
נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה
שידור

מיכחר שידורים
עולם קטן —

ס 9רד, ברית־המועצות

ואיראן
קולנוע אנשים בלונים אתה והשקל
מה הם אומרים

פרופ־ שלמהבן־עמי, ד״ר אריאל רוזן־צבי,
בני בדבש, דניאל וקסמן, יצחק 66 ארצי וקרני פאר

לילות ישראל
ספורט

המקומית רמת־השרון, פתח באחרונה
חברה להשקעות וביטוח.

בעיות ליועוגו של פת

סקולר, עורך־דין במיקצועו. המקורב לקבוצת יורם
ארידור, מפעיל את קשריו המיפלגתיים כדי
)להרחיב את חוג לקוחותיו.

מינוי של סמי שהין, חבר המיפלגה
הליברלית מנצרת, לתפקיד יועץ שר
התעשייה והמיסחר לענייני ערכים,
עורר הפתעה במישרד.

תמיר תומר ב ברגר

יועצו של גידעון פת הוא בעל מיפעל גדול לנעליים
בצפון, ומקבל סובסידיות ממישרד התעשייה
והמיסחר.

מנחם ברגר, מועמד חרות לראשות לישכת
עורכי־הדיך, נתמך על־ידי עורך־הדין
שמואל תסיר.
פירסום עובדה זו עורר רוגז בקרב כמה מעורכי־והדין
התומכים בגרגר, וחסולדים מתמיד.

״עוץ פסיכולוג
נח? שמיר־שרוו
אנשי אריק שרון זועמים על קבוצת שר*
החוץ, יצחק שמיר; ששמרה על שתיקה
מאז פירסום דו״ח ועדחרהחקירה ועד
•התפטרות שר־הביטחון.
כרגע לא מובלט המתח, משום ששרון מעוניין
לקבל לידיו את הסמכויות של סגן־שר־החקלאו־מיכאל
דקל, לענייני התנחלויות. דקל הוא סנאמו
שמיר. קבוצת שרון תנסה להתחבר עם קבוצות
אחרות בתנועה.

מרכז חרות
למען שרון
שרידי מחנהו של אריק שרץ מתכוונים
לדרוש את כינוס מרכז תנועת־החרות.
היוזם, דויד מגן, מקווה שבעיקבות כינוס זה יגדל
הבסיס המיפלגתי של שרון בחרות, וממילא גם
ההשפעה שלו עצמו.

דנו״ס לא בחדות
למרות הפירסומים שסיעת לע״ם בליכוד, היא׳ לא
הצטרפה לתנועת־־החרות, לא באופן אישי ולא
בחטיבה.

הוקס גוש מ1
ערב פירסום דו״ח ועדת־כהן ורצח איש
״שלום עכשיו״ הוקם כירושלים גוש
ימני רחב• הוא כולל את נוער התחייה,
גוש־אמונים, צעירי־חרות, פעילי סטודנטים
ואנשי־שכונזת התומכים בליכוד. כראש
הקבוצה עומדים פעילי הסטודנטים צחי
הנגכי וישראל כץ.
הפגנות התמיכה בממשלה שהיו בירושלים בשבוע
שעבר אורגנו על־ידי גוש זה.

שומרים על לוי
השמירה על פגן ראש־הסמשלה,
דויד לוי, תוגברה באחרונה. עוזריו
נוהגים בזהירות מירבית ביוצאם ם*
לישכת־השר•

ביקוש גובר לדולרים מאז פירסום מסקנות ועדת־החקירה, גבר מאוד
הביקוש לדולרים בבנקים ובשוק השחור ברחוב
לילינבלום בתל־אביב.

בנקאים צופים שפידיונות תוכניות
החיסכץ החודש ישמשו לקניית מטבע זר.

יוייר צעיר חרות
לעיסק ביטוח
יעקב (״יקי״) סקולר, יושב־ראש צעירי
חרות, וממלא-מקום ראש המועצה

לעברייני תנועה
חיי. יצב משולם עמית, מפקד מרחב חיפה,
..פ שיטה חדשה לצימצום עבירות
תנועה.
שוטרי המרחב קיבלו תידרוך ממרצים לפסיכולוגיה
באוניברסיטת חיפה, כיצד לפנות לנהגים עבריינים
כדי שלא יחזרו שנית על מעשיהם, ולא לרשום
להם דו״חות.
מאז יישום השיטה, בחלקים שונים של העיר,
נרשמה, לדברי יוזמיה, ירידה בעבירות תנועה.

גורודיש חוזר לפעילות אלוה פיקוד־הדרום לשעבר, שמואל
־־־ודיש׳׳) גונן, חזר מהרפובליקה
(״גויוד
המרכז־־אפריקאית, שם הוא עסק כי־יהלומים.
גורודיש
ייכנס לפעילות מוגברת
בתנועת־החרות, שבה הוא חבר,
בסניף צפץ תל־אביב.
כימים הקרובים הוא יופיע בטלוויזיה
ויתייחס לדו ״ח ועדת־־כהן.
גורודיש הודח מתפקידו בצבא, אחרי
פירסום דו ״ח ועדת-אגרנט בשנת
שחקרה 1את מחדל מילחמת
,1974

יופ-הכיפוריס.

פלאטו־־שרון בחוץ
בית־המישפט העליון קיבל את בקשתו
של שמואל פלאטו־שרון לדחות את ביצוע
העונש שהוטל עליו — תישעה חודשי
מאסר בפועל — עד לסיום הליכי העירעור.

אישיות כלכלי ת בחקירה אישיות כלכלית, שמילאה בעבר
תפקיד בכיר, תיחקר עלי־ידי שיל־טונות
המס והמישטרה. הסיבה —
חשד שהיא מחזיקה באירופה רכוש
ומטבע־זר שהוברח מישראל.

תנועת ״ירוקים״ בחי הוועדה לאיכות־הסביבה של החכרה
להגנת־הטבע בחיפה יוזמת כמה פעולות
יוצאות־דופן, כדי להביא את ראש
העירייה, אריה גוראל, לטיפול דחוף
בבעיות אקולוגיות בעיר.
לטענתם, הגיע זיהום־האוויר, הצחנה והמיטרדים
למימדים המסכנים את בריאות האוכלוסיה.

השופטים ידרשו
תוספח״שכר
אחרי השוואת שכרם של שופטי־השלום,
העבודה ובתי־הדין הרמיים, לא סן הנמני־שהשופטים,
הרבניים ילחצו להעלות שו
את שכרם.

מילחמות סוחרים בנתניה ריכוז רב של סוחרי חלקי־חילוף לרכב בנתניה
גורם לתחרות חריפה, המלווה בהורדת מחירים גדר
לה ביותר.

כעיקכות זה הפכה נתניה מרכז למכירות
כמעט־ארצי לחלפים.

ן פלאטו הורשע בשוחד בחירות.

עוד עיר סרטים בגד ה
,עיר-סרטים שנייה תקום בגדה המערבית.
יוזמיה הם בעלי חברת ג׳נזבו. הבונה את הישוב
׳החדש שערי־ירושלים ברמת־קידרון. החברה מנהלת
משא־ומתן עם בנק לאומי למשכנתאות כדי
שיכנס להשקעה.
בחברת ג׳מבו חמישה שותפים, ששניים מהם
סוכרים: עמי פרומצ׳נקו, מבעלי עלית, ודויד
(״דודי״) מור, יהלומן ממועמדי חרות לכנסת.

משתלטים על
מכשיר הקשר
מישרד־התיקשורת וחברת ״מוטורולה״
משתלטים על ענף מכשירי־הקשר
האישיים.
רבים, המחזיקים באיתוריות, עוברים לחברה החדשה,
שבה השירות הוא אוטומטי, וההודעות נקלטות
במחשב. מחיר המנוי הוא זול יותר מאשר
בחברות הפרטיות.

״בת־שבע״ תיסגר?
מישרד החינוך והתרבות מאיים להפסיק
את ההקצבות ללהקת המחול ״כת־שכע״.
אם האיום ימומש, לא תוכל הלהקה להמשיך ולהופיע.

העובדת ס
להיחקר על־יד בל ש
יעקב בר־גרא, מנכ״ל חברת הירידים של
עיריית תל־אביב, פיטר את סרים חלפץ,
מנהלת החשבונות הראשית של החברה.
היא סירבה לעמוד בחקירת בלש פרטי, שבר־גרא
הטיל עליו לגלות מי הדליף להעולס הזה (2367
יו־ )2368 את החומר על מעשיו בחברת הירידים.
יזלפון, אלמנת מילחמה, עבדה 22 שנים
בחברה.
ראש־העיריה טוען, שלא ידוע לו על חקירה של
בלשים פרטיים, ביוזמת המנכ״ל, ולא שמע על
פיטוריה של חלפון. שלמה להט לא נקט עדיין
בשום אמצעים נגד בר־גרא.

ו 1ג*ל בהפגנה
בהפגנת האבל האילמת, שהתקיימה בביפר
מלכי־ישראל בתל״אביב אחרי רבה אמיל
גרינצווייג, בלילה שבין היום החמישי והיום
השישי, איבדה אחת המפגינות עגיל דמוי
נחש.
העגיל נמסר למערכת ״העולם הזה״.
בעלת העגיל מתבקשת להתקשר עם מזכירת
המערכת, חגה גבאי, בכל יום בין
השעות 11 לפני-הצהריים ו 3-אחר־הצהריים.
העגיל יוחזר למי שתציג את העגיל התואם.

במדינה
העם
בד -7וקמיעות?
הקרב ע 7ישרא: 7כנס
השכתז לעידן חרש —
עידן ש 7דס ודמעות
את המילים הנוקבות ביותר
של השבוע אמרה בלי משים צעירה
בשם ז׳נט אביעד, פעילה של
שלום עכשיו וידידתו של אמיל
״ גרינצווייג, האיש שנרצח בעת
הפגנה למען מדינת־החוק. הייתה
זאת ז׳נט שהביאה את גרינצווייג
אל ההפגנה, שבה מצא את מותו
בידי אנשי־הזדון.
מול מצלמת הטלוויזיה, כשהיא
המומה ומזועזעת, אמרה הצעירה :
״עד עכשיו חשבנו שזה מישחק־

דו״ח ועדת־החקירה על טבח הפלסטינים
במחנות שאתילא וצברה
— ובעולם נודע כי נערך
עתה טבח אחר, איטי ושיטתי
יותר. וגם לזה נושאת ישראל באחריות
״עקיפה׳׳.
לפי הודעת סוכנות של האו״ם,
התגלו בצידון — עיר הכפופה
לשילטון ישראלי — 16 גופות
של פלסטינים. כולם נרצחו זמן
קצר אחרי ששוחררו ממחנה השבויים
הישראלי באל-אנצאר הסמוכה.
נראה
שהם נרצחו לפני שהספיקו
להגיע אל מישפחותיהם במחנה
עין־אל-חילווה, או זמן קצר
לאחר מכן. כימעט כולם היו בעלי
מישפחות גדולות, שלא ראו אותם
מזה חודשים רבים.
נץ צמא־דם. לא היתרי כל

אירגון שומרי הארזים נוסד בתחילת
שנות ה־70׳ .המייסד והמנהיג
היה עד 1976 המשורר הנודע
סעיד עקל, אך על כוחותיו
המזויינים פיקד תמיד צקר. בקרב
המאמנים הם בלטו בקיצוניות
אנטי-פלסטינית שלוחת־רסן, שבה
עלו אף על האגף הקיצוני של
הפלאנגות, בהנהגת בשיר אל-
ג׳מייל. הם הכרחו מילחמה על
המנהיגים המסורתיים של המאמנים,
ומצעם מצטיין בנימה פא-
שיסטית קלאסית, בנוסח ה״אנטי-

יא 1ו ש:

שרון בהפגנת ״חוועד נגד המילחמה כלבנון״
דם ודמעות
ילדים. רק עכשיו אנחנו מבינים
שזה רציני.״
הקרב על ישראל, שנכנס השבוע
לעידן חדש של דם ודמעות,
שוב אינו מישחק־ילדים. המאבק
על השלום שוב אינו מיצעד עליז.
רבים תפסו זאת השבוע — אחד
השבועות הגורליים בתולדות המדינה.

הומ״לוומוה
שאווילוא
זוחדת
״כ 7לבנוני חייב 7הרוג
פלסטיני אחד ,,,מצווה
האיש שה 6ד בע•7
ברית ש 7ישראל בלבנץ.
בישראל סערו הרוחות סביב
הוורדת הזה? 7מ

תעלומה לגבי זהות הרוצחים. ב־מיסגד
מקומי נתלה כרוז מטעם
אירגון שומרי הארזים. נאמר בו,
בפשטות :״כל לבנוני חייב להרוג
לפחות פלסטיני אחד!״
קריאה גלוייה זו לרצח־עם יצאה
מפיו של אדם, שהוא עכשיו
בעל-הברית העיקרי והגלוי של
ישראל. הוא מכונה ״אבו-ארז״
(אבי הארז) ,ושמו האמיתי הוא
אטיאן צקר. צקר פירושו, בערבית,

קריאתו של צקר לרצודעם אינה
חדשה. הנץ צמא־הדם הוא מהדורה
לבנונית של ״הרב״ מאיר
כהנא, והסעיף העיקרי במצע שלו
הוא גירוש הפלסטינים, עד האחרון
שבהם, מאדמת לבנון. הוא
מדבר בפירוש ובגלוי על השמדה
המונית, כאמצעי להשגת מטרה

קאפיטליסטי״ ,כביכול, של התעמולה
הפאשיסטית באירופה של
שנות ה־/ 30
רוצח: דגול. איך הפך רוצח
מדופלם זה, שהיתר. לו יד במעשי-
טבת רבים, לבעל־הברית העיקרי
של ישראל בלבנון?
ישראל תמכה בו תמיד. אך
מאז שעבר חתול שחור בין מם-
שלת־בגץ ובין מישפחת אל-ג׳מייל
והפלאנגות, הפך אסיאן צקר מכשיר
בידי אריאל שרון כדי להתנקם
בנשיא-לבנון. הוא הובא

כמה פעמים לישראל, הופיע בכלי-
התיקשורת הישראליים כגיבור לאומי,
תואר כאן כמנהיג דגול.
מה שקורה עתה בצידון הוא
המשך ישיר של פרשת שאתילא.
אלא שתחת מאורע דרמאתי אחד,
המזעזע את העולם, באה עתה
שיטה איטית יותר. אך המטרה
נשארה כפי שהיתה: יצירת אווירה
של פחד ואימה, כדי להביא לבריחתם
ההמונית של הפלסטינים
חסרי־הישע מלבנון כולה (ראה
עמודים 26־.)28

הרמטכ׳י להבא?

רפאל איתן עומד לסיים את תפקידו כרמטכ״ל.
הוא הורשע באחריות עקיפה לאחד מפישעי־המילחמה
הגדולים של הדור. זה לא הפריע לו
במאומה להשפיע את קולו, ואף להציע את
יורשו.
היורש: אביגדור בן־גל, המכונה יאנוש.
לא היתה זאת בחירה מיקרית. מבחינות רבות,
יאנוש דומה לרפול. מותר לרסול לראות בו את
ם םשיך-דרכו, מכמה בחינות.
עד כה לא השמיע יאנוש הצהרות אידיאולוגיות
רבות — אך גם רפול לא עשה זאת לפני
שהתמנה כרמטכ״ל. אז התגלה השתקן המיקצועי
כסטפטן שאין מחסום ללשונו.
לפחות פליטת-פה אחת של יאנוש זכתה
בתשומת-לב רבה. היה זה כאשר אמר — כפי
שפורסם מסי עדי־שמיעה — כי האוכלוסיה
הערבית בגליל היא סרטן בגוף-הם דינה. באותם
הימים היה יאנוש אלוף פיקוד־הצפון, האחראי
לביטחון הגליל. הדברים היכו גלים, גרמו לסערה,
ויאנוש הכחיש את הנוסח שפורסם.
גם מבחינה צבאית, יאנוש הוא דמות השנויה
במחלוקת. הוא קצר תהילה מוצדקת כמפקד כוח
של טנקים במילחמת יום־הכיפורים. אז, בימים
הראשונים של מבוכה והלם, כאשר הסורים הציפו
את רמת־הגולן, הצליח יאנוש לארגן הגנה יעילה
וניידת, תוך ניצול מירבי של מעט הטנקים
שהיו בידיו. היה זה ביצוע יעיל ומוצלח של
מפקד קרבי בדרג חטיבתי.
אך מכאן יש צעד ענק עד לביצוע מוצלח
בדרג צבאי בכיר. רפאל איתן כבר הוכיח כי
מם־כף מצויין ומג״ד טוב יכול להיות רמטכ״ל
הרה־אסץ.
במילחמת־הלבנון היה יאנוש אחראי לגיזרה
הסורית. למרות העליונות העצומה שלו על
הקרקע, והשליטה המוחלטת של חיל־האוויר
בשמיים, ל א הצליח להגיע׳ אל היעדים שסומנו

בגיזרה של יאנוש אירע אחד הביזיונות הצבאיים
הגדולים בתולדות צה״ל: הכישלון בקרב
של סולטאן־יעקוב, שבו נכנם כוח־שיריון של
צה״ל למלכודת נ״מ סורית קלאסית, והושמד
כימעט כולו.

אלון! כן־גל (עם הרכשב״ל)
״סרטן בגוף המדינה״
בעיקבות מפלה זו שגה יאנוש מישגה צבאי
קלאסי. הוא עצר את כוחותיו, וכך לא הגיע
צה״ל ליעד זה, וזוהי הגיזרה היחידה שבה לא
הגיע אף לקו 45 הקילומטרים. לאור יחסי-
הכוחות, היה זה כישלון שכימעט לא ייאמן.
לא בצה״ל, ולא במדינה כולה, יש ויכוח גלוי
ומיקצועי על פרשות מעין זו. על כן לא נפגעה
תהילתו של יאנוש אלא בחוגים מיקצועיים
מצומצמים, שאינם מפרסמים את דעתם ברבים.
לולא כן, קשה להאמין כי מועמדותו לתפקיד
הרמטכ״ל היתד. יכולה בכלל לעלות בשלב זה.

ך* ר הזוועה הוליד עכבר. ואולי עכברוש.
י י במשך חודשים ציפתה המערכת המדינית בישראל,
והעולם כולו, לרעידת־האדמה הצפוייד, עם פירסום
המסקנות של ועדת־החקירה. היה צפוי מראש כי הוועדה
תגנה את ראשי המערכת המדינית והצבאית בישראל —
שהרי המימצאים שהתגלו כלל לא הותירו לה אפשרות
אחרת. השאלה היתה — איד תנסח הוועדה את הדברים?
מה תהיה חומרת המסקנות שתסיק? מה תהיינה המסקנות
המעשיות — נפילת הממשלה? הקמת קואליציה חדשה,
בראשות המערך? סילוק שרון מן החיים הציבוריים?
טיהור יסודי בצמרת צה״ל? התעוררות פנימית ושינוי
פנימי, אשר יעלו את המדינה על דרך חדשה?

שבוע אחרי פירשום המסקנות. ,היה ברור
כי הר הציפיות הוליד עכבר• ואולי גם זה לא.
• מנחם כגץ, אשר לדברי הוועדה שמע מפי

הרמטכ״ל על פרץ הנקמה והשחזת הסכינים, ואשר במשך
48 שעות לא התעניין לדעת מה קורה — נשאר על
כנו, כאילו לא קרה דבר. הוא יצא כמנצח.
• יצחק שמיר, אשר נחשף קבל עם ועולם
כשקרן, ממשיך לייצג את ישראל בעמים ולהטיף מוסר
לכל, כאילו דבר לא קרה.
• אריאל שרון, האשם העיקרי, נאלץ אמנם
לוותר על השליטה הפורמלית במישרד־הביטחון, אך
נשאר בממשלה. לפי כל הסימנים, ירכז שם בידיו את
כל הסמכויות בעניינים שבהם גרמה שליטתו לאסונות.
כשר־ביטחון־בלי־תיק, המהלך אימים על חבריו בממשלה,
והמתסים את ההמונים הלאומניים נגד כל תופעה של
מתינות, יהיה חבר־הממשלה אריאל שרון מסוכן מכפי
שהיה עד כה, כשנשא במידה כלשהי של אחריות.
• הממשלה כולה לא התפטרה. מעמדה לא נפגע,
והמגמה הלאומנית שלה לא נחלשה. להיפך: יצטרף
אליה, כשר־הביטחון החדש, משה ארנם, איש האגף
הלאומני ביותר, אוייב השלום עם מצריים ועם כל
מדינה ערבית אחרת. נשאר בה איש־הדמים. הממשלה
המחודשת תהיה לאומנית וקיצונית יותר מכפי שהיתה
עד כה.
• רפאל איתן לא סולק ולא התפטר. אחרי
שהוועדה הטילה עליו את מירב האחריות, לצידו של
שרון, הוא לא נאלץ להסיק שום מטקנה, מעשית או
מוסרית. להיפך, הוא נשאר בתפקיד הרמטכ״ל ויסיים

אותו בקרוב ברוב כבוד. הוא ממשיך להטיף למדינה
מוסר מדי יום, באסיפות בבתי־הספר. הוא אף מתיימר
למנות את יורשו, איש כצלמו וכרוחו.
• עמוס ירון, שעליו הוטלה האחריות הקרובה
ביותר למה שהתרחש, אמנם יעבור לתפקיד אחר, אך
לפי כל הסימנים יהיה זה תפקיד חשוב יותר, הכרוך
בעלייה מיידית לדרגת אלוף. לא יהיה אדם בצה״ל
שלא יראה בכך מתן פרם.
• אמיר דרורי, שהיה מעורב מאוד בכל ההתרחשויות
שהובילו לטבח, ושהורשע אף הוא בלשון
העדינה של הוועדה ב״הפרת חובה״ ,לא נאלץ להסיק
כל מסקנה שהיא. הוא ממשיך בתפקידו, ואף הוזכר
השבוע כמועמד לתפקיד הרמטכ״ל.
• הצסא כולו לא נדרש ולא התכונן להסיק כל
מסקנה שהיא מן המאורעות, והוא התייחס אל כל
העניין כאל בעייה טכנית של העברת כמה קצינים
מתפקיד לתפקיד.
• המוסד, שהורשע על־ידי מסקנות הוועדה,
נעלם בכלל מן העין, מכיוון שהראש שלו זוכה בגלל
היותו חדש בתפקידו בעת המאורעות.
איש לא נענש, איש לא הודה בכלל שמשהו לא
היה בסדר. החל בראש־הממשלה, דרך הרמטכ״ל וכלה
במפקד־האוגדה, עמדו כולם על צידקתם הגמורה.

שום דעידת־אדמה לא היתד .:שום שינוי
פוליטי. שום שינוי מוסרי.

התוצאה היחידה של פירסום מסקנות הוועדה
היא מותו של צעיר בשם אמיל גרינצווייג, שנרצח בדם
קר על־ידי בני־בליעל, במעשה-הרצח הפאשיסטי הראשון
בישראל.

מן המציאות, כאשר נראה ששוב אינו מתפקד, הוא
אמן הטכסיס הפוליטי. אין דומה לו במדינה כולה.

כשפת העם, הוא ״שיחק אותה״.

הוא שלט בתהליך למן הרגע הראשון ועד האחרון.
גם כאשר סערו ההמונים ברחובות, בעד ונגד, תיפח
בצורה יעילה, מבלי לגלות מראש את כוונותיו.
כך, בלי להביא למשבר אמיתי, הכריח את אריאל
שרון לוותר מרצונו על תיק־הביטחון, אך לא הוציא
אותו מן הממשלה — וכך מנע בעד שרון לממש את
איומי־הסחיטה, שהשמיע כימעט בגלוי, לגלות את הידוע —
לו על מעשי בגין, במילחמה בכלל ואולי בפרשת
הטבח בפרט.
אף מרכיב אחד של הקואליציה לא נטש את הספינה,
שנראתה לרבים כטובעת. מיפלגות הקואליציה, כגדולות
כקטנות, נהגו כלהקה של חיות הנשמעות לשוט המאמן
בקירקס. הן קיפצו אנה ואנה, עלו על שרפרפים וירדו
מהם, קפצו דרך טבעות בוערות ורבצו בסוף למרגלותיו.
בורג וברמן, המר וארליך, שפירא ונאמן — הכל
צייתו לו.
האגדה, כאילו עשוייה המפד״ל ברגע המכריע לקפוץ
אל תוך מחנה המערך ולהקים קואליציה אחרת, התגלתה
כמיקסם־שווא. המפד״ל היא עתה חתולודבית, העומדת
על רגליה האחוריות כדי לקבל מנת־חלב.

נראה, כי מעולם לא היה כנין חזק יותר.
ולא שלט כה לכטח, כפי שהוא שולט עתה,
כתום פרשת הטכח כצכרה וכשאתילא.

:013 וומנסיו הרצח,

ממשלה חזקה יותר בהנהגת מנחם כנין,
וכה אריאל שרון מסוכן יותר, ממשיכה לחו־כיל
את המדינה כדרך שאת סופה מי ישורנו.

ך מנחם כנין אינו זקוק לכישרונות מייווודים,
י * כאשר אלוהים מעניק לו כשי את היריב האידיאלי
— המערך.

בגין: שיהק אותה

מעולם לא התגלה חוסר־הישע של המערך,
על מנהיגיו העלובים ומוסדותיו האומללים,
כפי שהתגלה השבוע.

ן ! י ד זה קרהז־ מי אשם בזה?
י * הגיבור העיקרי של הפרשה היה, כמובן, מנחם
בגין עצמו.
יריביו של בגין טעו, כרגיל, כאשר היה נדמה להם
שאינו מתפקד. מנחם בגין, גם כאשר הוא נראה כמנותק

במשך חודשים היו למערך הזמן והאפשרות להתכונן
לקראת היום, שבו יתפרסמו המסקנות. הוא ידע —
והכל ידעו — כי זאת תהיה, אולי, ההזדמנות האחרונה
שלו לחזור לשילטון — ושאם תוחמץ, יתחדש שילטון
הליכוד לשנים רבות.

ירון בטקס ה פ רי ד ה משרון

אך כאשר זה קרה — היה המערך מוכה הלם ואלם,
ללא כל יכולת להחליט על מעשה כלשהו. ההחלטה
היחידה היתה לשתוק, לא להגיב ,״לתת לממשלה לקבל
את החלטותיה״ — כלומר, להשאיר למנחם בגין את
היוזמה החופשית והבילעדית.

קשה להכין מה הביא להחלטה מטומטמת
זו — זולת הפחד. הפחד הגס, הפרימיטיבי.
הבלתי־רציונלי. הפחד מפני הרחוב. הפחד
מפני בגין.

המערך דומה עתה לארנבת מהופנטת, המסתכלת
בעיני הצפע בלא יכולת לזוז ולברוח. החשש שמא
בגין יאשים אותו בנאום מעל המירפסת בבגידה ובסיוע
לאוייב, ושמא המונים מוסתים ירדפו אחרי פרם בעגבניות,
שיתק אותו לחלוטין. כאשר קורה משהו, האינסטינקט
הראשון של המערך הוא להתכווץ מפחד, ולחשוב
על הנאום הדמגוגי הבא של בגץ, שבו ייסר את המערך
בשוטים ובעקרבים.
זה קרה השבוע. היתה למערך הזדמנות אחת ויחידה
ליטול לידיו את היוזמה ולכפות על הממשלה את דעת־הקהל
של ישראל השפוייה: לגייס 400 אלף איש ואשד.
להפגנת־ענק, בדומה להפגנה שכפתה על בגין ושרון
את עצם מינוי ועדת-החקירה. מצב־הרוח הציבורי התאים
לכך. אילו צעדה הפגנה כזאת ביום הרביעי שעבר, או
לכל היותר בשבת — היה המוראל בארץ משתנה
לחלוטין, שוחרי החוק והדמוקרטיה היו מרימים ראש
ומזדקפים, והשילטון ברחוב היה נלקח מידי האספסוף
הצרחני של ״אריק מלך ישראל״.
זה לא קרה. שימעון פרס, שדאג אך ורק להופעתו
ה״מדינאית״ וה״אחראית״ ,ישב באפם־מעשה. אנשי שרון
השתוללו ברחובות. אם חשב מישהו במפד״ל, ובשאר
מרכיבי הקואליציה, שהגיעה השעה להקים קואליציה
חליפית, הוא שכח זאת במהרה.

אריאל ולילי שרון בטקס ה פ רי ד ה

אך האות לא ניתן. מישמרות־אבל קטנות התייצבו
ברחבי הארץ. הן היו מרשימות ביופיין הפאתטי. אך
הן לא יכלו להשפיע על המאורעות, הקובעים את גורל
המדינה.

היה זה מחדל גורא, ואולי גורלי, שד תנועת
השלום הישראלית• עוד זמן רב יעסקו הפרשנים
בניתוחו — מה קרה כימים האלה, ומדוע.
אך את העובדה לא ניתן לשנות.

אילו רצתה הוועדה להביא לחשבוך־נפש
מוסרי עמוק, שיהיה מלווה ברעידת־אדמה
מוסרית ופוליטית, היתה מנסחת את מסקנותיה
בלשון אחרת.

!!וועדה: ולעט ילד,

ברור שהיא לא רצתה בכך. אחרי שהחלים מן ההלם
הראשון, תפס עורך־הדין מנחם בגין את הדבר היטב.

ך א במעט הושפעו המעשים והמחדלים של השבוע
• על־ידי הדו״ח של הוועדה עצמה.
שניים משלושת חבריה הם מישפטנים, והם יודעים
את ערכה של כל מילה. כאשר ניסחו את מסקנותיהם
בלשון דיפלומטית עדינה, תחת להשתמש בשפה מיש-
פטית נוקשה, הם ידעו את אשר הם עושים — ואת
אשר אינם עושים.
הם לא הגישו דו״ח אשר יכריח את ראש־הממשלה
להגיש את התפטרותו לנשיא. הם לא הכריחו את שר־

פרס, המפסידן הניצה י הפסיד שוב• היה
זה הפסדו האחרון, והגדול ביותר.

שוון: מסוכן יותר
^ תכן כי בעתיד ייווכחו הכל לדעת כי המנצח
האמיתי של השבוע הזה היה דווקא האיש אשר
נראה כמנוצח העיקרי — אריאל שרון.
שרון עצמו אוהב לתאר את עצמו, בפי מלחכי-
פינכתו, כאיש בעל ״כוח־הספיגה של מעצמת-על״ .הוא
הוכיח זאת השבוע.
הוא ניצל את המחדל של המערך ושל תנועת-השלום
על-ידי גיוס תומכיו. אלה היו בסך־הכל מעטים — כמה
אלפים עלובים גם ביום שבו היה זקוק למאות אלפים
— אך במצב שנוצר היה די בכך כדי להטיל את
חתיתו על הממשלה ועל האופוזיציה.
הצפע שהיפנט את הארנבת היה אריאל שרת עצמו.
הוא נאלץ לוותר על מישרד־הביטחון. חרף כל
דיבוריו, הוא עשה זאת ברגע הנכון ובצורה צבאית
מסודרת — נסיגה מעמדה אבודה אל עמדה אחרת,
בטוחה יותר.
עכשיו הוא נשאר בעמדה מבוצרת בממשלה, שבה
יוכל להטיל יום־יום אימה על חבריו, לנטרל את ראש־הממשלה,
להפחיד את האופוזיציה ולהכתיב את המהלכים.

הוא לא נחלש כמועמד לתפקיד ראש•
הממשלה, אחרי הסתלקותו של בגין. יתכן
מאוד שבגיזרה מכרעת זו א!ז התחזק.

.ש7ום וסח״ :לא שנשי)
^ נועת השלום כולה שותקה בגלל אפס-המעשה
4 1של המערך.
400 אלף המפגינים של שלום עכשיו לא צעדו ביום
השבת, מפני שהתנהגות המערך ביטלה אפשרות זו.
אם הכל תלוי בטיב העיתוי, הוחמץ העיתוי הגורלי.
תחת זאת יצאו לרחובות חבורות קטנות של אנשי-
שלום נאמנים. הפגנות קטנות של מחנה־השלום עמדו
מול הפגנות קטנות ורועשות הרבה יותר של הימין
הקיצוני. כך נוצר הדימוי של ״שני הקצוות״ — שני
מיעוטים קטנים המתקוטטים ביניהם, בעוד שהרוב הגדול
של בגין ופרם מאוחד בקונסנזוס הלאומי.
באחת ההפגנות האלה נרצח אמיל גרינצזוייג. גל
אדיר של זעם הציף את המדינה. אילו ניתן האות,
היו מאות אלפים יוצאים להפגנה אדירה של הזדהות.

החוץ להסיק מסקנות. ובעיקר: הם ניסחו את המסקנות
במתכוון כך שאריאל שרון יוכל להישרד. חוות־הדעת
של היועץ המישפטי, שאישר כי התוצאה הזאת תואמת
את לשון הדו״ח נכונה.

את מצע־הבחירות שלו, כמנהיג המחנד• הלאומני-
הקיצוני־הקיצוני (או הניאו־פאשיסטי, בעיני מי שמשווה
את המצב לארצות אחרות) ,הוא השמיע כבר השבוע,
בטקס פרידתו ממישרד־הביטחון. בעקיפין האשים את
בגין ואת ממשלתו באי־היכולת להבטיח את ביטחון
המדינה. את סילוקו ממישרד־הביטחון תיאר כחשיפת
המדינה לפלישה עיראקית ומצרית, כהפקרתה לפצצה
גרעינית, כהקדמה לאבדון בטוח. רק אריק מלך ישראל
יוכל להציל את המדינה.
שרוו הוא מעתה מנהיג האופוזיציה במדינה, הממוקם
בתוך הממשלה עצמה.

רפאל איתן בטקס ה פ רי ד ה

האיש שהכניס את הפלאנגות הנוצריות
אל אתרי־הטבח, התייצב השבוע בראש ה
פלאנגות היהודיות — נגד הדמוקרטיה, נגד
השלום ונגד הממשלה שהוא חבר בה.
אורי אכנדי

גוופיס

ח״כים מעטים מהליכוד באו למסיבת השחיתות שטרד שר־הביטחון
במלון הילטון בתל־אביב למישלחת הצבאית מזאיר. ח*כ הליברלים
בני שליטא (מימין) נח בין גיחה אחת לשניה לעבר שולחנות עמוסי־סזון שטמדו

ו מ תו ת ביו סו ס
הורח ער המנח
ה 1 11 11ד
חגג אריאל שו1ן
ב חנו ת הגווכיס
ש דו ־ נאשו
האורחים מזאיר
משמשים כאמתלה

| 1 1(41

בצירי האולם. חברו לסיעה יהודה פרח (באמצע) מילא מרוב ושוב את צלחתו, וזלל
בתיאבון רב. רק שר אחד, שר התיירות אברהם (״אברש׳ה׳׳) שריר (משמאל) ,בא
למסיבה באיחור. הוא התיישב בשולחן המכובדים והספיק להרים כוסית לחיי נשיא זאיר.

מה הם חושבים עליו. שרון מיהר ללחוץ
את ידיהם, תוך כדי חיוך, ושב במהירות
לצלחתו.

א רו ח ת
שחי תו ת

^ סיכה למסיבה היתה ביקור האורחים
מזאיר. המועד: יום הרביעי
שעבר, יממה אחרי פירסום מסקנות וע-
דת-החקירה הממלכתית שחקרה את הטבח
במחנות־הפליטים בלבנון, ויממה לפני ש אולץ
לוותר בבושת־פנים על תיק־הבי-
טחון. שרון רצה להפוך את המסיבה לכנס
תמיכה גדול. כל מי שהציג תעודת
עיתונאי, נכנס לאולם. שרון הזמין למסיבה
את כל הח״כים, צמרת העיתונות,
אנשי חברה ואנשי צבא. אלה לא יכלו
להתחמק מהשר שלהם. אך בכל זאת,
לא נראו שם הרמטכ״ל רפאל (.רפול״)
איתן, אלוף פיקוד צפון, אמיר דרורי,
ראש אמ״ן, יהושע שגיא, וקצין צנחנים
ראשי, עמום ירון. להם היו בעיות אחרות
באותו לילה.
לעומת זאת לא ברור מה עשו שם העורך
האחראי של ידיעות אחרונות נח1

שר־הביטחון מחייו מאוזן לאוזן ביציאה מהמסיבה,

ואילו אשתו לילי מביטה בו בחשש. באותו
ייייי

זמן כבר ידע שרון שגורלו קרוב לוודאי נחרץ ואלה שעותיו האחרונות כשר־ביטחון.

ח גיגו! ־הזלילה היתה בעיצומה. אורחיו
של אריק שרון במסיבה שהוא
ערך לכבוד מישלחת צבאית מזאיר, זללו
ללא הרף. שר-הביטחון עצמו אכל בשריר
נוזל מפיו. אכל ושתה בדזמנית,
כשהוא ממתיק סוד עם היושבים לשולחן
המכובדים.
והנה, היה נדמה שמישהו מפר את שימחת
השר ואורחיו. לעבר השולחן התקדם
שמחה הולצברג, האיש המתפרנס מכל
מילחמה. הוא משך אחריו קבוצת נכים,
נפגעי המילחמה האחרונה.

1י סגן הרמטכ״ל משה (״חוישה
וחצי׳) לוי מועם אחת מהמנות
ייי *
האחרונות שהוכנו עבור האורחים מזאיר.

שרון התכווץ בכיסאו. הוא נמנע עד
היום מלבקר את פצועי מילחמת הלבנון
בביודהחולים, משום שלדבריו הוא היה
עסוק בדיונים על ההסדר בלבנון. והנה,
הולצברג מביא אליו, באמצע הארוחה החשובה
לו כל-כך, קבוצת פצועים.
אך הולצברג אינו טיפש. הוא חשש ממהומות,
ולכן הוא בתר קבוצת נכים
נפגעי־מוח, המאושפזים בבית־לווינשטיין
שברעננה. הם לא יכולים לדבר, ולכן
לא היו יכולים לומר לשר־הביטחון, ש בגללו
הם נראים כפי שהם נראים כיום,

התירוץ
לאולם צועד שרון אחרי אחת האורחות
מזאיר, שלכבודן כביכול נערכה המסיבה.

״נשדם יהוו
ניתז מהסכין...״
האם קיימת
סכנת נאשיזם?

ף פגים ישגה הממשלה. ד,יא לא
• י דנה במשמעות המוסרית העמוקה של
דו״ח ועדת־החקירה, אשר גילתה עובדות
מחרידות על חלקם של שרי ישראל ד
קציניה בפשע-מילחמה נורא. דאגתה הי-
תה נתונה לנושא אחד ויחידי: איך להציל
את עצמה.
בחוץ שאג המון פרימיטיבי ומשולהב
״אריק מלך ישראל״ .היה זה אספסוף
אלים, שוחר־טרף, שהיה מורכב מחסידי
גוש־אמונים ,״הרב״ מאיר כהנא, השוליים
המטורפים של תנועת־החרות והרובד ה מקופח
ביותר של שכונות־העוני. תערובת
מסוכנת ומפוצצת.
אל הרחבה הגיעה הפגנה מסוג אחר:
(אנשי שלום עכשיו, שרובם שייכים ל-
שיכבה שונה לגמרי — מרצים וסטודנטים,
עקרות־בית וסתם ״יפי־נפש״ .אחדים מהם
הביאו עימם את הילדים. זהו הציבור
הבלתי־אלים ביותר בארץ, אנשים שאינם
דורכים על הדשא גם בהפגנות, הטורחים
לאסוף את הניירות אחרי כינוס המוני.
בתוך הציבור הזה צעד צעיר שנראה
כאילו נבחר במיוחד כדי לייצג את התכונות
התרומיות של כולם: בן ,39
קצידמילואים, לוחם, חבר־קיבוץ לשעבר,
חוקר אקדמאי, עוסק בענייני־חברה, פעיל-
לשעבר בתנועת־שמאל. שמו היה אשכנזי
מובהק: אמיל גרינצווייג. משמעות השם
בעברית: ענף ירוק.
ההמשך היה כאילו נלקח מסרט ישן
על גרמניה בשנת ,1932 ערב שקיעת
הרפובליקה הוויימארית ועליית הנאצים
לשילטון. לא חסר אלא שהמפגינים המשולהבים
של הימין הקיצוני יפצחו ב שירה
אדירה :״כאשר דם יהודי ניתז
מן הסכין, הכל יהיה הרבה יותר טוב...״

הוונו תיווון ונחו
ד י פניני ״שייס ;!כשיו״ התחילו
• י להתפזר, כדרכם, בשקט מופתי, כאשר
נשמע קול־נפץ. רימון־יד של צר,״ל התפוצץ
ביניהם. עשרה אנשים נפצעו. אחד
גסס. היה זה אמיל גרינצווייג. הענף
הירוק נכרת.
באותו רגע לא נהרג רק בן־אדם. יחד
עם אמיל גרינצווייג, הוציא את נישמתו
עיקרון, שהיה עד כה מקודש במדינת-
ישראל: יהודי אינו הורג יהודי מטעמים
פוליטיים.
היתד, זאת תכונה לאומית, שכל ישראלי
יכול היה להתפאר בו: ככל שמחמירים
חילוקי־הדיעות בין ימין ושמאל, ניצים
ויונים, אשכנזים וספרדים, מחזירי־שטחים

ומתנגדי-נסיגה — אין אלימות אמיתית.
בישראל אין רצח פוליטי. המחתרות, ש הסעירו
את המדינה בשנותיה הראשונות,
ושהגיעו לשיאן ברצח ישראל קסטנר, היו
שרידי העבר, לא סממני העתיד.
רבים הזהירו כי מצב זה לא יימשך.
מביני־עניין אמרו :״דרוש רק שיימצא
מנהיג מתאים, כדי שתהיה בארץ התפר צות
של פאשיזם!״
עכשיו נמצא המנהיג. בצר לו הגיב
אריאל שרץ על הסכנה לקאריירה שלו
כחיה פצועה. הוא הפך מסוכן ותוקפני.
חסידיו החלו צורחים כי יריביו הם
בוגדים. הם זעקו שנתקעת סכין בלב
האומה ובגבה, בידי בוגדים ואש״פיסטים.
ועדת־החקירה הוחשדה והושמצה, הנסיון
להדיח את שרון על רקע אחריותו לטבח
תואר כמזימה של אויבי-ישראל. מכאן
היה רק צעד קטן עד לתיאור שלום
עכשיו ככנופייה של בוגדים, שדינם מוות
למען תחיה האומה.
השבוע קרה מה שמוכרח היה לקרות.
מבקבוק האלימות הפוליטית נחלץ הפקק,
שכלא את הג׳ין. השד הנורא של הרצח
הפוליטי שוחרר מן הכלי, ומהלך עתה
אימים במדינה.
איש לא יכול היה לדעת אם ניתן עוד
להחזירו לבקבוק — או שאכן נפתח עידן
חדש במדינה.

אחרי שנזרק הרימון לעבר מפגיני שלום עכשיו,
נתמלא המקום בפצועים ובדם. אמיל גרינצווייג
נפל על הארץ מתבוסס בדמו. חובשים מקרב חבריו וממגן דויד

ח שו

ניסו להנשימו, אך ללא הועיל. אמיל איבד את הכרתו ונפטר
כעבור זמן קצר. כל זמן ההפגנה עמד אמיל בקדמת המפגינים
והגן עליהם מפני התקפות הימין. צילם: רחמים ישראלי

9991
1111111 117111111
התייחדות

עם האסון הנורא שאירע עס הרצח הפוליטי מת נזרק רימון
יד לעבר קבוצת שלום עכשיו. אלפים באו לכיכר־מלכי־ישראל
וניצבו דומם, סביב הנרות הדולקים, דגל ישראל והשלט :״הדמוקרטיה בנפשנו״.

עשרות. אהו־גן־
היו לא ל פ ים.
הם מרס עמדו
שותתים והמומים

אוויר. אנשים הינהנו זה לזה בראשם.
לא היו שיחות, לא היו דיבורים. רק
הניהונים והרבה צער וכאב בעיניהם.

צופרים
ל או ת אבל
ף * גאו אחז״אחד ובזוגות, ומילאו
י י את הכיכר. מני פאר הציע לאחד
הכתבים לטלפן לראש־העירייד. ולבקש
ממנו להדליק את האורות, אחר פנה אל
סגן ראש-ד,עירייה, יצחק ארצי, שבא גם
הוא מזועזע והמום להשתתף במישמרת-
האבל, להוריד את הדגלים בתל-אביב לחצי
התורן.
היו שם מכל שיכבות הציבור: אנשים
צעירים ומבוגרים, מכורבלים בתוך מעיליהם,
נלחצים זה לזה. במרכז הניחו נרות
דולקים על הריצפד, הקרה, הניחו השלטים,
החזיקו בדגל ישראל. רבים התיישבו

1ך 1בשקט וללא הגה נשאו אנשים
יי 1י בקהל נרות דולקים לזיברו של
אמיל. הנרות הובאו ע״י פעילי שלום עכשיו.

מני פאר והאמרננית טמירה
ירדני. מני היה בדרכו לחברים,
יושר שמע טל מישמרת־האבל והצטרף.

אל״אב ובד בש

לובה אליאב, שנשא דברים במישמרת־האבל, נושא
בידו לפיד בוער ומשוחח עם בימאי הקולנוע אורי
ברבש, מראשי שלום עכשיו. למטה: צעירים מתייחדים עס אמיל ז״ל, שנרצח בירושלים.

איש־הקולנוע אורגד ורדי־
11*11ץ!
מון מצייר שלט, שעליך
0 #111׳
שמו של אמיל גרינצווייג זיכרונו לברכה.
השלטים צויירו באופן ספונטני במקום.

ךסה גי עו לכיכר־מלכי-ישראל אחד!
יאחד, הפופים, כואבים, דופפים. בתחילה
התארגן גרעץ קטן של פאה איש.
אחד טילפן לרעהו: פוכרחים לעשות
פשהו, חייבים להיות ביחד עכשיו!
בסביבות השעה 11.30 היו בכיכר-פלכי-
ישראל כעשרים וחפישה איש. פישהו
הביא לפידים בוערים, אחר הביא גליונות
בריסטול. פישר,ו הביא צבע. הניחו הגל־יונות
על הריצפה, ציירו עליהם את השלטים
:״הדמוקרטיה בנפשנו״.
איש עדיין לא ידע מה שמו של האיש
שנרצח שעה וחצי קודם לכן, בעת שהביע
את דעתו הפוליטית לפני מישרד ראש״
הממשלה בירושלים. טילפנו למגדדויד-
אדום, לא קיבלו פרטים. טילפנו לבתי־החולים
בירושלים, סירבו למסור להם את
שמו.
אחד החברים שניחן בבישרון חיקוי,
צילצל לבסוף לבית־החולים שערי צדק,
הציג עצמו כמזכירתו של ראש־הממשלה
וקיבל את הפרטים: אמיל גרינצווייג,
גרוש, הוריו מחיפה.
בשעה 11.30 זה כל מה שידעו על
אמיל גרינצווייג. כתבו את שמו ביד
רוטטת. אמיל ז״ל.
לאט־לאט נתמלאה הכיכר. העשרות היו
למאות, המאות לאלפים. השקט עפד ב־

מסביב, עיניים תקועות עמוק בריצפה,
מלאות יגון וכאב.
אי-שם התחיל מישהו לזמזם ״אלי אלי,
שלא יגמר לעולם״ והסובבים אותו הצטרפו
אליו בשירה חרישית. וכך ישבו
עד שהאיר השחר, והם צמודים זד. לזה
בכתפיהם ושרים שירי תנועות-הנוער.
ליד הכיכר חלפו מכוניות ונהגיהם הפעילו
את צופריהם לאות אבל ומעגל ה אבלים
התרחב והלך. היתד. תחושה של
כאב עמוק, חרדה וזעזוע, והיתד. תחושה
של חיים באי של שפיות בתוך עולם ההולך
ומשתגע.
לובה אליאב נשא דברים. אחריו דיבר
אחד מחברי שלום עכשיו. מדי פעם עבר
מוקי אורן, אחד מפעילי התנועה בתל־אגיב,
והכריז ברמקול-נייד על התארגנות
לקראת מסע ההלויה למחרת היום. בץ
האבלים נראו בימאי הקולנוע אורי ברבש
ואחיו, סגן אלוף (מיל׳) בני ברבש, חבר-

הכנ^ת יוסי שריד ואשתו דורית, רופא
הלב הפרופסור דגי גור, איש ד,טלוויזיה
^ מני פאר ואשתו קרני.
קרני ידועה כתומכת הליכוד. היא נמ^
צאת
בכיכר — היא אומרת — ני היא
מרגישה מזועזעת, כאדם וכאזרח, ללא
כל קשר לדיעותיה הפוליטיות. יחד אתה
נמצאים בכיכר אנשי ליכוד נוספים, שנאו
להשתתף בעצרת האבל.
צעיר מהתחיה, המספר כי הוא בא להזדהות
עם אנשי שלום עכשיו, מבקש
מאורגד ורדימון, חבר שלום עכשיו, להסיר
את אחד השלטים המדבר בגנות הבר־הכנסת
חיים דרוקמן. זהו אחד המיקרים
הבודדים בכיכר שבו לא שוחחו בלחש.
אמרגנית דרום אמריקאית בשם ליליאן
שוץ אומרת בלחש :״ככה זה התחילבאורוגוואי. כשזה התחיל שם, החלטתי
לעלות לישראל. לא העליתי בחלומות
הכי-גרועים שלי שזה ירדוף אותי גם
כאן*.

ך \ 1ך על פניה של הנערה הצעירה.
״ *י * אנשים שלא שמטו את שמו
של אמיל לא יכלו להסתיר דמעותיהם.

מי האמין שזה ירדוף את ליליאן שוץ
עד לכאן? ברגעים אלה, קשה שלא
להיזכר בנבואתו של הפרופסור ישעיהו
ליבוביץ, החוזר ומתריע מאז מילחמת
ששת הימים על תהליך שיוביל למילחמת־אחים.
הביטוי
״הם ואנחנו״ הופך להיות
ממשי• התחושה הקשה של פירוד בעם
תופסת עכשיו יותר מאשר בכל זמן אחר.
קשה להתחמק מהמחשבה מה היה
קורה, אילו מישהו היה זורק רימון על
המחנה שלהם. הם לא היו עומדים שותקים
ואילמים מכאב בכיכר. הם היו מתפרצים
באלימות שאי־אסשר לעצור אותה.
הכאב על אמיל, שעד לפני שעד, וחצי
לא ידענו על קיומו. הוא גדול. מה יסבירו
לבתו הקטנה בת ה־ ,5כשתשאל:
למה מת אבא שלי?

במרכז תיאלפים

במרכז כיכר־מלכי־ישראל
התקבצו נושאי הכרזות והדליקו
את נרות־הזיכרון. הס הניחו את הנרות על ריצפת

הכיכר. חלקם נשאו אותם בידיהם. כרזות כמו ״הדמוקרטיה
בנפשנו״ ,״לא עוד אלימות מילולית״ .כרזות פשוטות כמו
״אמיל ז״ל״ וסביבן גרעין של אנשים, שסביבו התקבצו האלפים.
ב לאט-לאט מתאספים בכיכר. הנרות מתחילים
לדעוך, החלב נשפך על הידיים
ועל ד,ריצפה. בקצה הכיכר ניצבת טבעת
שוטרים המאבטחים את המישמרת שהתארגנה
באורח כל*כך ספונטאני. השוטרים
מביטים בקהל־האבלים בעיניים משתונד
מות .״אף פעם לא השתתפתי בהפגנה
שכזאת,״ ממלמל קצין בכיר במישטרת
תל־אביב ,״אף פעם לא שמעתי דממה
כל־כך רועמת.״
השעה 2לפנות בוקר. אנשים ממשיכים
להגיע לכיכר. אנשים שיצאו ממיטותיהם
החמות אינם יכולים לישץ הלילה. זהו
ליל-שימורים. לא ינום ולא ישן שומר
הדמוקרטייה של מדינת ישראל.
אל הכיכר מגיעה חבורה של עיתונאים
זרים וכמה חברי הפרלמנט האירופי. הם
מביטים בהשתאות על האנשים היושבים
על הריצפה, לצד הנרות והשלטים.
באוויר עומדת תחושה כבדה, החשש
מפני המחר, תחושה של חרדה ופחד ספני
הידרדרות איומה שעלולה להתרחש אם
לא יוצב מייד הסכר.
הנרות דולקים ובמרכז הכיכר עדיין
שרים שירי תנועות-הנוער, אז למה הפחד
הזה ולמה התחושה הקשה הזו, שעם
ישראל נחלק היום לשניים, ולמד, התחושה
הקשה הזו שזו רק ההתחלה, ומי יודע
מי יהיה הקורבן הבא אחרי אמיל גריג-
שרית ישי
צווייג?

דני גור, רופא
הלב שאינו מר־בה
להשתתף בהפגנות, בא גם הוא אל
כיכר־מלכי־ישראל והצטרף אל ההמון.

1111 11.111

1101111
0 1 *1)11
15 אלו אזעוים דוממים וזועמים הננו את ההלחייה להפגנת1גד הרוצחים
111ס הנפטר: גרינצווייג אמיל. שעת
ההלוויה .14.30 :חלקה ה׳ שורה .2
אמיל גרינצווייג נרצח ביום החמישי בלילה,
בעת הפגנה של שלום עכשיו ליד
מישרד ראש־הממשלה.
אלפי אנשים מכל הארץ הגיעו להלוויה.
הם באו בשקט, אבל הם היו המונים.
רובם צעירים מפעילי התנועה ותומכיה מכל
רחבי הארץ, מהערים ומהקיבוצים. לאט-
לאט הם התקבצו ומילאו את הרחבה ש בפתח
בית־הקברות בחיפה. איש לא הוציא
הגד. מפיו. כולם היו המומים. הם עדיין
לא עיכלו את אשר אירע.
דאיוגות לעיתוגאיס

1 1 0רב עורר הרב שלמה גורן,
כאשר נדחף בין האנשים הרבים
ליד הקבר והתעקש לומר את התפילה.

י י •י י

ן! ג שי ם שהכירו את אמיל, וכאלה
י שלא הכירו, מחו דמעות מעיניהם. וב-
צידם היו עסוקים אנשים אנשי־ציבור
למיניהם במתן ראיונות לעשרות ציוותי-
הטלוויזיה הזרים, שבאו לסקר את ההלוויה.
לכל אחד היה מה לומר, וכולם
נדחפו לעשות זאת. אנשי שלום עכשיו
עמדו בצד וצפו בהם בזעם, אך לא אמרו
מילה.

אם שבודה

אמו של אמיל גרינצווייג עמדה שבורה ליד הקבר ונזקקה
לתמיכה כל הזמן. היא היפנתה זעמה לעבר הצלמים הרבים
שבאו לסקר יאת ההלוויה, וצעקה שיפסיקו לצלם. למטה: ח׳־כ שבח וייס מוחה דימעה.

אנדים ועסקנים

המישפחה האבלה ישבה בצד, מחכה לבוא הארון.
באותה שעה עמדו עסקני המיפלגות השונות
ונתנו ראיונות לצוותי־הטלוויזיה הרבים. מימין: שימעון פרס מפלס דרכו למרכז.

חייב לפלט לעצמו דרך בכל מחיר. והוא
הצליח לעשות זאת. הוא הגיע פנימה
והתייצב זקוף פעל כולם, דווקא על ערי-
מת העפר שאמורה היתד! לכסות את הנפטר.
אחר כך נאלצו הקברנים לדחוף
אותו אחורה, כדי שיוכלו לבצע את עבד
דתם.
מן הצד השני התאמצו באותו זמן
דויד לוי ומנחם סבידור להראות את
נוכחותם, וגם הם פילסו לעצמם דרך בכוח
לעבר הקבר הפתוח.
בלט בחסרונו נשיא המדינה.

?ץ גדיל לעשות מכולם שלמה גורן.
הוא כמעט נפל אל הקבר הפתוח בדרכו
למרכז. ולא הסתפק בכך. הוא גם
עמד וקרא פסוקים בעניין עגלה ערופה.
זהו טקס שערכו כוהני העיד סמוכה למקום
שבו נמצא אדם שנרצח, ושמטרתו
להכריז שידי התושבים נקיות מהדם).
השקט מסביב היה מתוח, קול לא נש מע.
לא רבים הבינו את משמעות מיל-
מוליו. רק כאשר הגיע גורן לפסוק ״ידינו
לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו,״
התפרצו כמה קולות מסביב בזעקה זועמת.
המתח היה רב, ולא רחוק היה הרגע
שכל ההלוויה היתד, הופכת להפגנה של
התפרצות רגשות זועמים כנגד המימסד,
משרתיו ושקרניו.
האם השכולה לא עמדה במתח הרב
וביקשה מהקהל, בצעקות של ייאוש, לש תוק.
היא לא רצתה הפגנה פוליטית. היא
רצתה לקבור את בנה בשקט. היא רצתה
להתייחד עם יגונה ועם המישפחה הקרובה,
והיא שמנעה את התפוצצות העניין.
במשד הטקס עמדו רוב האנשים ללא
כיפות לראשיהם. זה לא היה טקס דתי

לגביהם, אלא מסע כבוד אחרון לחבר
שלחם בשקט מילחמה של צדק.
בתום הטקס צעדו אנשים בשקט בסד
ליד הקבר, לחצו בדומיה את ידה של
האם השכולה והתייצבו בצד. על השביל.
הם עמדו שם עוד שעה ארוכה, גם אחרי
שהמישפחה כבר יצאה מהמקום.
איש כמעט לא דיבר. איש לא רצה
ללכת משם. איש לא זז ממקומו. כולם
בראשים מורכנים ועיניים בוהות, כמו מנסים
להתרגל למציאות אחרת.

ענת סרגוסטי

אל ווב1ד
מרכז

העניינים

גופתו של אמיל גרינצווייג מורדת אל הקבר (גם למטה משמאל),
כשבאותו זמן פילסו לעצמם עסקנים למיניהם את דרכם אל
ואל מול עדשות המצלמות בנסותם לזכות בפירסומת חינם.

מסע הארון אל הקבר היד׳ חרישי. ה־מישפחה
צעדה בדומיה מאחרי הארון, ורק
יבבות עצורות של האם השכולה קרעו
מפעם לפעם את השקם. אלפי אנשים
צעדו אחרי הארון בראש מורכן ובצעדים
קטנים.

מ קו ס טוב
ליד ה קבר
^ א שון הגיע אל הקבר ח״ב שבח וייס.
י הוא תפס מקום טוב מול הצלמים
שעמדו מוכנים. שוטרים רבים עמדו ליד

הבור הפתוח, ובקושי פילסו דרך למיש*
פחה. אל ההלוויה הגיעו חברי־כנסת רבים.
חלקם, כאלה שהרגישו הזדהות. אלה עמדו
בשקט בצד, רחוק ממרכז העניינים ומה־מצלמות,
ועמדו אחר־כך שעה ארוכה בתור
כדי ללחוץ את ידי האבלים. היו
ביניהם כל חברי מפ״ם, יוסי שריד, יצחק
רבין ואחרים.
והיו ביניהם כאלה שבאו, והיה חשוב
להם שיראו שהם באו. הם היו חייבים
להגיע קדימה. למקום שבו עמדו הצלמים
ליד הקבר, והם עשו הכל גדי להגיע
לשם. הם דחפו אנשים במרפקים, דרכו
על רגליים.
שימעון סרס נדחף מצד אחד, הוא היה

ליד וזקבו

מרדכי וירשובסקי, עדי אמוראי, יוסי שריד ואברהם
בורג עומדים ליד הקבר וחולקים כבוד אחרון לנרצח. בורג
נפצע בגבו מרסיסי הרימון שהרג את אמיל וכעת הציבה המישסרה שמירה על ביתו.

קדים את הסוף להתחלה: איני מרוצה מדו״ח ועדת־החקירה.
כאזרח המדינה, אני מקבל אותו, כפי שהייתי מקבל פסק־דין חלוט של בית־יי
המישפט
העליון. כך מחייב הסדר הדמוקרטי. כל אדם במדינה חייב לקבל את הדו״ח,
תהיה דעתו עליו כאשר תהיה.

אד כאדם המצוי בחומר, איני מקבל חלק ניכר של הדו״ח, ובהמשך•
הדברים אסביר מדוע.
יתר על כן, אני מרשה לעצמי להינבא כי ההיסטוריון של מחר יקבל את הניתוח
שלי יותר מאשר את הניתוח של הוועדה, וגם את הנבואה הזאת אנסה לנמק.
בהמולת הימים האחרונים, כאשר נערך מרד הנאשמים נגד הוועדה, כאשר
האספסוף השתולל ברחובות ואריאל שרון השתולל בממשלה, כאשד בוצע מעשה־רצח
אשר כוון נגד הוועדה, כמעט נשכח הדו״ח עצמו לפרטיו. עד כמה שראיתי,
לא נעשה אף ניסיון אחד לנתח את הדו״ח ברצינות. נדמה לי שהניתוח להלן הוא
הראשון מסוגו, והוא מסתמך על עיקוב צמוד אחרי העובדות בשעה שקרו הדברים,
סיקור צמוד של עבודת הוועדה עצמה וניתוח הגיוני של המימצאים והמסקנות.

הרובד השני הוא רובד המסקנות. כלומר:
למימצאים אלה.

הפירוש שניתן

בעוד שהגדרת המימצאים היא עניין של קביעה אובייקטיבית (עד כמה
שאפשר) ,הרי כאן כבר נכנם גורם סובייקטיבי. כפי שניווכח מייד, ניתן
להסיק מסידרה מסויימת את עובדות מסקנה זו ומסקנה אחרת. הביקורת שלי
על הדו״ח מתייחסת בעיקרה לרובד זה. אני אטען כי המסקנה שהסיקה הוועדה מן
העובדות אינה הסבירה ביותר, וכי מסקנה סבירה יותר נפסלה על־ידי הוועדה ללא
הנמקה וללא דיון רציני.

הרובד השלישי הוא רובד ההמלצות. כלומר, אחרי פסק־הדץ בא
גזר־הדין.
לדעתי, גזר־הדין קל מדי לעומת המסקנות שהוועדה הסיקה (ולא כל שכן לגבי
המסקנות הנראות לי סבירות יותר) ,והדבר נוגע לכל הנאשמים כאחד. על כך
אדבר בסוף הדברים.

בגלל ההשתוללות של שרוך והמוניו, נוצר המצב שכל שוחרי הצדק
והדמוקרטיה צריכים להגן על הדו״ח, לפרטי פרטיו, מול פני המתנכלים.
אך אץ זה המצב האמיתי. יש ויש מה לאמר על הדו״ח.

סיבוב בקאד״דוסקום

ועוד: יש לי כבוד רב לשלושת חברי הוועדה. הם עשו עבודה מצויינת. הם
פסקו כפי שפסקו לפי מיטב מצפונם והבנתם. הם הוסיפו כבוד לדמוקרטיה הישראלית
ולשילטון החוק. אני אומר זאת בלי כל הסתייגות.
ואולם — השלושה לא יכלו — ואולי גם לא רצו — להשתחרר מקביעות מוקדמות

^ ש צעצוע הקרוי קאליידוסקום. זוהי שפופרת, ובאחד מקצותיה מחוברים כמה
שיברי־זכוכית ציבעוניים. כאשר מסתכלים בקצה השני של השפופרת, יוצרים
שיברי־זכוכית אלה צורה ציבעונית מסויימת.
כאשר מסובבים מעט את השפופרת, נעלמת צורה זו כלא היתד, ונוצרת צורה

״הדרת וחוק מדחיות חמוד. הוא המינימום שבמינימום!״ קובע שוו
״השום הנה״ בניתוח היסודי הואשון שר מסקנות ועות־ההקיוה
מסויימות, ששימשו נר לרגליהם. שלושתם הם אנשי המימסד — שני שופטים
עליונים ואלוף בצה׳׳־ל — והם שפטו כאנשי המימסד. כאשר עמדו לפניהם שתי
אפשרויות, נראה לא פעם כאילו פסלו מראש את האפשרות המחמירה.
בארץ נפוצה — והופצה — בימים האחרונים הגירסה, כאילו זהו דו״ח מחמיר
מאין כמוהו, כאילו ״המסקנות החמורות אינן מתאימות למימצאים״ ,ושנעשה עוול
לאנשים עתירי־זכויות.

אץ זה שקר גס בלבד. זוהי גם שטות גמורה.
ה היפך הגמו ר הוא הנכון.

מסקנות הוועדה מהוות את המינימום שבמינימום אשר הוועדה
יכלה להסיק מן המימצאים.
פסק־הדין על תישעת הנאשמים מהווה את המינימום שבמינימום
שהוועדה יכלה לפסוק.
אם שגתה הוועדה — ואני סבור שאכן שגתה — הרי המישגה היה לקולא ,
ולא לחומרה. הוועדה ממש ״נשענה אחורה״ (כפי שאומרים אנגלים) כדי לחום
על הנאשמים, לתת לעובדות פירושים מקילים ולהניח הנחות המאירות את העובדות
באור החיובי ביותר האפשרי.
הם עשו זאת כמישפטנים, שלא קיבלו שום האשמה אלא אם כן הוכחה בראיות
חותכות, ולא כחברי־ועדה, שיכלו להצביע על הפירוש הסביר וההגיוני ביותר.

הם עשו זאת כפטריוטים ישראליים, שמיאנו להטיל על המדינה
ושלוחותיה אחריות מעל למינימום שלא ניתן היה בשום פנים
להתכחש לו.

אני מעז להינבא כי הגינויים וההשמצות מצד הימין על מסקנות הוועדה, שהידהדו
בימים האחרונים בחלל, יישכחו במהרה. ואני מעז לטעת כי הביקורת שאשמיע
להלן תמצא לה בשנים הקרובות מיספר גדל והולך של מאמצים, בקרב ההיסטוריונים
והמישפטנים כאחד.

שונה לגמרי. הצורה השנייה מורכבת
השתנה.

מאותם שיברי־הזכוכית, אך היחס ביניהם

.הוא הדץ לגבי המסקנות של הוועדה. אין אני חולק על המימצאים
שמצאה — שיברי־הזכוכית העובדתיים. אבל אני רוצה לסובב את
הקאליידוסקופ. אני רואה בעיני צורה לגמרי אחרת — והיא הרבה
יותר הגיונית, כך נדמה לי, מאשר הצורה שהוועדה אימצה לעצמה.

דימוי אחר: תמונת פסיפס. הוועדה אספה בסבלנות את כל האבנים הציבעוניות,
שנמצאו בשטח (מבלי שהיתה לה כל יכולת לגבות עדויות במקום, לדבר עם
קורבנות ושאר עדי־הראייה ששרדו בחיים, ואף עם פקידי הממשלה הלבנונית) .היא
חיברה את האבנים האלה לתמונה כראות עיניה.

אני טוען שמאותן האבנים עצמן ניתן לחבר תמונה שונה לגמרי —
ושתמונה זו הגיונית, סבירה ואמינה יותר•

קהות חוש או כוונה
ך מה דברים אמורים?
במישור המימצאים קבעה הוועדה כי הוחלט על הכנסת הפלאנגות למחנות
מבלי לקחת בחשבון את האפשרות הסבירה של עריכת טבח, למרוח שכל המחליטים
ידעו היטב שהיא קיימת. אחרי שהתקבלו הידיעות הראשונות על הטבח, לא נעשה
דבר כדי להפסיקו, למרות שהטבח נמשך במשך 38 שעות רצופות, במרחק של
כמה עשרות מטרים מן החפ״ק של צה״ל. החל מן השעות הראשונות של הטבח
הגיעו ידיעות עליו לידי דרגים שונים, והדיווחים על כך לא נמסרו מדרג לדרג.
במידה שהגיעו דיווחים, פטרו אותן במילים כגון ״שמועות״ ,״רכילות״ וכיוצא באלה —
דבר שלא היה עולה על הדעת אילו דובר בקורבנות יהודיים, למשל.

מימצאיס -מסקנות ־ המלצות

מכל זה מסיקה הוועדה כי המערכת לא פעלה כראוי. היא אימצה
לעצמה את ההגדרה שהושמעה לראשונה על־ידי מפקד־האוגדה, עמום
ירץ :״קהות חושים״•

^ די להבין את הדו״ח, יש להבדיל בין שלושה רבדים בו.
יש הרובד של המימצאים. ,העוסק בגילוי העובדות המוכחות
ולצירופן יחד. ברובד הזה עשתה הוועדה עבודה מצויינת, והדו״ח
שלה כולל תיאור בהיר ואמץ.

זוהי מסקנה אפשרית, אם כי דחוקה. היא מניחה כי עשרות בני־אדם בכל
הדרגים הצבאיים והמדיניים פעלו בצורה בלתי־סבירה, בחוסר־יעילות, או מתוך
רשלנות פושעת, מתוך ״קהות חושים״.
(אילו היתה קיימת אותה קהות־חושים לגבי פעולות אחרות של מישרד־הביטחון
וצה״ל, הם היו נוחלים במילחמת־הלבנון כישלונות חמורים אף מן הכישלונות
הצבאיים המחפירים שהיו במילחמה זו בשתי החזיתות).

אמנם, הוא כולל רק את העובדות שאכן הוכחו לגמרי, ואינו כולל הרבה
מן הפרטים האחרים, שלא הוכחו (וגם אחדים שהוכחו) .אין לי ביקורת על שיטה זו.
מן הדין היה שהוועדה תתחשב אך ורק בעובדות שהוכחו, ואת כל דבריי להלן אני
מבסס אך ורק על המימצאים האלה, שהוועדה עצמה קיבלה אותם.

16 1

יש לאותם המימצאים הסכר הרכה יותר פשוט, והוא מכצכץ
כמעט מכל שורה של הדו״ח, על אפם ועל חמתם של מחכריו:
שהפלאנגות הוכנסו למחנות כדי שיכצעו כהם מעשי־זוועה (כמידה

שאכן היו או כמידה קטנה יותר) ,על מנת להביא לבריחה המונית
של האוכלוסיה הפלסטינית מוכת־האימה מלבנון כולה.

זהו ההסבר הסביר העולה סכל תימצא של הוועדה: שמישהם (סן הסתם שרת
ואיתן) התנוונו לכך, שהאחרים ידעו על כוונה זו ועל כן התנהגו בפי שהתנהגו —
גנזו ידיעות, העלימו עובדות, עזרו למבצעים, השמידו ראיות, נמנעו מלרשום
שיחות, סתמו את אוזניהם ועצמו את עיניהם, ולא העבירו את המידע למי שהיו
צריכים להעבירו. כל זה כדי לאפשר לדרגים העליונים, ובראשם ראש־הפטשלה,
להישבע בבוא היום שלא ידע.

אני טוען שתיאוריה זו היא לאין שיעור יותר סבירה מאשר
התיאוריה של ״קהות החושים״ ,ומתאימה לאין שיעור יותר להתנהגותו
של כל אחד מן הגיבורים העגומים של פרשה זו, ממנחם בגין
ועד לספקד־הגדוד האלמוני, שאמר לחייליו כקשר,, :אגו יודעים,
זה לא לרוחנו ולא להתערב.״
יתר על כן׳ אני טוען כי יש ב מי ה כסה וכמה מיסצאים שבכלל לאיתכן
למצוא להם הסבר אחר.

וחש במיטת תיווק
ן וו עדה לא שקלה אפשרות זו ברצינות. היא הזכירה אותה בקושי, ופסרה
י י אותה בכמה מילים סתמיות :״הועלו טענות והאשמות שגם אם אנשי צה״ל לא
שפכו את דמם של הטבוחים, הרי כניסת הסלאנגות לתוך המחנות נעשתה מתוך
ידיעה מראש שיבוצע שם טבח, ומתוך כוונה שאכן כך יקרה, ועל כן יש לראות
בכל אלה שאיפשרו את כניסת הפלאנגות למחנות מסייעים למעשי הטבח ושותפים
לאחריות הישירה. גם האשמות אלה אינן מבוססות. אין לגו ספק שלא נעשתה כל
קנוניה ולא נקשר כל קשר בין מישהו מהדרג המדיני בישראל או הדרג הצבאי בצה״ל
ובין אנשי הפלאנגות כדי לבצע מעשי־זוועד, במחנות.״ (עמודים 62־.)63
על סמך מה קבעה הוועדה כך ז
אני טוען כי חובת ההוכחה במיקרה זה היא על פי שמנסה להפריך את ההסבר
הסביר, כדי להחליפו בהסבר פחות סביר.

כאשר מכניסים נחש ארסי למיטתו של תינוק, והתינוק מת אחרי
שהוכש — אין *ורך להוכיח כי מכניס הנחש וזנה כמות התינוק.
מי שמכחיש כוונה זו, עליו חובת־ההוכחה.
הוועדה קבעה בביתר כי ראשי ישראל ידעו כי ראשי הפלאנגות מתכוונים
לגרש את הפלסטינים מתחום לבנון באמצעות מעשי־זוועה. הדבר נאמר בדו״ח
בפיתש לפיכך העלו מנהיגי הפלאנגות רעיונות על סילוק חלק גדול מהפליטים
הפלסטיניים מאדמת לבנון, בין באמצעי־שיכנוע ובין באמצעי־לחץ שונים. הם לא
הסתירו את דעתם, שיהיה צורך להיזקק למעשי־אלימות, כדי לגרום ליציאת פליטים
פלסטיניים רבים מגבולות לבנץ.״ (עמוד .)10
פה נאמר באן ז כל ילד מבין כי אי־אסשר להביא בדרכי־שיכנוע לבריחת מאות
אלפי בני־אדס, גברים נשים וטף, הגרים בבתים ויש להם פרנסה, ושאץ להם לאן
ללכת .״מעשי־האלימות״ שעליהם מדובר כאן הם בלי ספק מעשי־טבח המוניים.
הוועדה עצמה הזכירה בכמה מקומות בדו״ח שהפלאנגוח אכן עסקו בעבר במעשי־טבח
כאלה ביד רחבה, ממש כפו שאר הכוחות שלחמו בארץ מקוללת זו.

אם החליטו אריאל שרון ורפאל איתן להכניס את הפלאנגות
האלה למחנות, מי צריך להוכיח את הכוונה של בעד זה ץ

של הוועדה. הוועדה פשוט כתבה
למחנות לא היתד, כל כוונה מצד
הבלתי־לוחמת, והדברים שהתרחשו
או מישהו מהדרג המדיני והאזרחי,

בדו״ח לא הובאה שום הוכחה למסקנתו! זו
(עמוד :) 63״אנו קובעים שבהכנסת הפלאנגות
מישהו שפעל מטעם ישראל לפגוע באוכלוסיה
לא היו על דעתם או בהסכמתם של אנשי צה״ל
שפעל בעניין כניסת הפלאגגות למחנות.״
אילו היה זה ססק־דין של בית־המישפם המחוזי, הייתי מגיש על כך עירעור
בבית־הסישפם העליון, והייתי קובע :״לשופטים המלומדים לא היה על מה לספוך
בבואם לקבוע קביעה זו. היא נובעת מאמונה פנימית בלבד. אני מעריך את המניעים
הפסריוטיים של השופטים הנכבדים בבואם לקבוע קביעה זו, המטהרת את מפשלת
ישראל, אך אני טוען שהיא מוטעית מיסודה, בלתי־סבירה ובלתי־מבוססת על
המיפצאים.״
הדו״ח גדוש ומלא בביטויים כגת. קשה ליישב אנו מתקשים לקבל
״תמוה ובלתי־מוסבר אין הסבר פנית את הדעת ל הוועדה לא ניסתה ל,פענח
תעלומות אלה, והסתפקה בכך שציינה אותן.

אילו סובבו חברי־חוועדה את הקאליידוסקופ ובחנו את המימצאים
לפי התסיסה האחרת, הם היו נוכחים לדעת שפיתאום הכל סביר
בהחלט, כל אחד התנהג מו ר ה המתקבלת על הדעת, וקל ליישב
את כל הסתירות.

בתסריט זה, כל אחד מהמעורבים התנהג בדיוק בהתאם לאופיו — ראש־הממשלה
שלא ידע ולא רצה לדעת, שר־הביטחון שפעל לשם הגשמת מטרתו המוצהרת (לגרש
את כל הפלסטינים מלבנון) ,הרמטכ״ל שהיה שותף מלא לתפיסה ברוטאלית זו,
ראש־אמ״ן המיסכן (שידע מה אין השר והרמטכ״ל רוצים לשמוע, ועל כן לא אמר

שלושה ימים אחרי הטבח
אללה ירחמו!
על־ידי אש״ף במערב ביירות. תעלומה זו צצה ונעלמה במציאות, והיא צצה ונעלמת
באותו אורח מיסתורי גם בדו״ח.

מניין מ ו אלפיים מחבלים אלה ץ מה קרה להם? איך והיכן
נעלמו, בלא היו ז
אומרת הוועדה (עמוד :) 11״לפי ידיעות ממקורות שונים, לא קיימו המחבלים
את התחייבותם לפנות את כל כוחותיהם ממערב ביירות ולמסור את הנשק שלהם
לידי צבא־לבנון, אלא השאירו במערב ביירות, לפי הערבות שונות, כאלפיים לוחמים
ופצבורי נשק רבים...״

מה זה ״הערכות שונות״ ז האם זה נבדק על־ידי הוועדה ץ מניין
לה שזה לא היה שקר גס, כמו שקרים אחרים שהוועדה עמדה עליהם )
בדיון שהתקיים בסישרדו של שרץ ביום החמישי, כמה שעות לפגי התחלת
האסון, אמר הרמטכ״ל, לפי דו״ח הוועדה (עמוד :) 22״כל העיר בידינו, שורר
בה שקט מוחלט, המחנות סגורים ומוקפים, הפלאנגות צריכות להיכנס פנימה בשעה
11 12 המצב בעת הוא שכל העיר בידינו, המחנות כולם סגורים.״
הוכחה חותכת עוד יותר נמצאת בדיווחו של קצידהמודיעיו של האוגדה, בישיבה
שקיים עמום ירון כעבור כמה שעות, בלילה הראשון של הטבח. בשעה .20.40
הקמ״ן — שהיה בלי ספק האיש המוסמו ביותר לקביעת העובדות, אמר, לפי
הפרוטוקול (עמוד :) 29״מחבלים לא קיימים שם, במחנה. מחנה סברה הוא ריק.״
אין מנוס מן המסקנה כי הוועדה נפלה במלכודת של שקר, שהוטמנה כדי
לתרץ מראש את המהלך הזה 2000 .המחבלים לא היו ולא נבראו, ומעולם לא האמין
שום אדם מוסמך בקיומם. במחנות לא נותרו אלא המיליציות המקומיות — הגברים
שגת שם, ושהיו מצויידים בנשק כדי להגן על האוכלוסיה האזרחית מפני עורכי*

.״הוועדה יצאה מגדרה נוי להקל על הממשלה וער הנאשמים.
היא שגתה במסקנה היסודית לגני אוני האחרות של שדוו ואיתן.״
להם) ,והמפקדים בשטח, שניחשו בי זוהי הכוונה של השר והרמטכ״ל, ושהיו על
כן נתונים במצוקה נפשית נוראה.

הבה ננסה לבדוק כמה ממימצאי הוועדה על פי תיאוריה זו —
ומייד ניווכח שהכל מסתדר בתמונה סבירה.

הוזחבליס שלא ד!
^ וועדה
י י להכניס הסיבות לחץ להפעיל

אינה מספקת תשובה סבירה לשאלת־השאלות: מדוע הוחלט בכלל
את הפלאנגות למחנות ז
היחידות שהיא יכלה להעלותן בחכתה היו אלה: בישראל היה קיים
את הפלאנגות במילחמה, והיה רצון לחסוך בחייהם של חיילי צה״ל

שני הנימוקים האלה אינם עומדים במיבחן הביקורת והמציאות.

המילחמה כברנגמרה באותו שלב .״המחבלים״ יצאו מביירות. לא נותרו
בה אלא שרידים של מיליציות שונות, שכל מטרתן היתד, להגן על חלקי־האוכלוסיה
שהם השתייכו •אליהם.
הפלאנגות בבר החמיצו (ולא במיקרה) את ההזדמנות להשתתף בלחימה, במשך
81 הימים של המילחמה עד להוצאת הכוחות הסוריים והפלסטינייס מביירות.
הכניסה לביירות המערבית, אחרי רצח בשיר אל־ג׳ומייל (וברור כי הרצח
לא שימש אלא כתירוץ להשגת יעד, שאריאל שרץ לא יכול היה להשיגו קודם לכן)
היה טיול צבאי, ואבידות צה״ל היו מיזעריות. לא היה שום מקום לחשש שמא
במחנות־הסליטים יהיה המצב שונה.
אחת התעלומות של הדו״ח היא אגדת ״ 2000 המחבלים״ ,שהושארו — כביכול —

הטבח הפוטנציאליים. כל עדה בלבנון נאלצה לנהוג כך. יתכן שאלה גם ירו במה
יריות לעבר כוחות־צה״ל, שהתקדמו (אגב, בניגוד גמור להסכם הקודם) אל תוך
מערב ביירות.
הוועדה מאשרת (עמוד :) 24״ניתן לקבוע שכוח מזויין זה של מחבלים לא
פונה בעת הפינוי הכללי, אלא נשאר במחנות לשם שתי מטרות: לחדש את פעולות
המחבלים במחתרת בתקופה מאוחרת יותר, ולהגן על האובלוסיה האזרחית שנותרה
במחנות, בשים לב לכך שביחסי־האיבה ששרדו בץ העדות והאירגונים השונים,
אוכלוסיה ללא הגנה מזויינת היתד, צפוייה לסכגת־סבח...״
האפשרות הראשונה היתה תיאורטית, ובוודאי רחוקה. היא לא חייבה פעולה
בהולה ומיידית, כפי שהוועדה עצמה מציינת במקום אחר. המטרה השניה היתה
מוחשית מאוד, בפי שהוכח מייד.

אם כן: איך יבלה הוועדה להצדיק כצורה כלשהי את ההחלטה
להכניס את הפלאנגות למחנות על סמך הנימוקים הרישמיים שסופקו
ל הז
הוכחה עקיפה אך רבת־משמעות לשיקריות הנימוקים הרשמיים נמצאה במקום
אחר בדו״ח (עמוד .)23 סופר שם שמפקדי הפלאנגות הגיעו באותו יום חמישי
בבוקר, כמה שעות לפני התחלת הטבח, לחפ״ק של עמוס ירון ונפגשו שם עם
האלוף אמיר דרורי, לסיכום העניין .״הוסכם באותה פגישה שלשני המחנות תיכנס
פלוגה מכוח הפלאנגות, ובה עד 150 לוחמים...״
150 אנשי פלאנגות — שהיו ידועים לכל ככוח לוחם גרוע ביותר, ושלא
השתתפו בשום קרבות רציניים — מול 2000 מחבלים מנוסים, מן הכוח שעצר את
צד,״ל במשך חודשיים וחצי ז ובל זה בלי סיוע אווירי וארטילרי מצד צה״לז

הרי זה אבסורד גמור — והוועדה לא התייחסה לאבסורד זה,

פכסככ
(המשך מננסוד )17

למרות שאנחנו הפנינו בשבועון זה את תשומת־ליבה לכך*

אילו האמינו ירון ודרורי לרגע שתהיה לחימה, לא היו מסכימים לכך.
יתר על כן׳ לא היתה זאת פלוגה רגילה של הפלאנגות. היתה זאת. יחידת
המודיעין שבראשה עמד אלי חבייקה׳׳ .זאת היתד, יחידה שהיתה כבר מפורסמת
בבל לבנון. וגם בצה״ל, בשל מיבצעי־הטבח שלה בעבר.
מדוע הוכנסה דווקא יחידה זוז הדו״ח אומר באותו עמוד ראשית —
מכיוון שהפלאנגות התקשו לגייס עד אז כוח מתאים אחר״.״
תאם זח סביר ז

חוששני שכל המימצאים האלה, שהם חד־משמעיים, מצביעים
בכיוון שהוועדה נרתעה ממנו שוב ושוב: שהסלאנגות הוכנסו למחנות
כדי לעשות שם את אשר עשו.

ס ח שיד רוזנת ס
^ ץ הסבר סביר אחר לגודש הפימצאים של הוועדה על כו שבל המעורבים
בפרשה מ ד ישראל ידעו היסב שקיימת סכנה מוחשית ביותר של טבח.
ירון ידע (עמוד )23 כי, נורמות ההתנהגות של הפלאנגות אינן כנורמות של

אמיר דרורי ידע זאת. קובעת הוועדה (עמוד 21 האלוף דרורי, שלא נחה
דעתו מהתוכנית להכניס את הפלאנגות למחנות, עשה מאמצים לשכנע אח מפקדי
צבא־לבנון שכוחות צבא זה ייכנסו למחנות׳...

מדוע לא ״נחה דעתו׳׳ ץ ספני מ ה הוא חשש )•

(ודרך אגב: מדוע סירב צבא־לבגון ז הסבר סביר: מפני שצבא זר, סר למעשה
למרותם של המנהיגים המארוניים, אנשיו של בשיר שנרצח, וידע כי אלה
מעוגיינים בטבח לשם גירוש הפלסטינים. המפקדים הנוצריים של צבא־לבנון היו,
מן הסתם, שותפים לשאיפה זו, ורצו שהפלאנגות — ולא הם עצמם — יעשו את
העבודה המלוכלכת. אם היתה קנוניה, הם בוודאי היו שותפים פלאים בה).
ראשי המוסד ידעו זאת. אומר הדו״ח (עמוד 14 בפגישות שקיימו ראשי
המוסד עם בשיר ג׳מייל, הם שמעו מפיו התבטאויות שלא השאירו מקום לספק שכוונתו
של מנהיג זה של הפלאנגות היא לחסל את הבעייה הפלסטינית בלבנון כשיגיע
לשילטון, אף אם לשם כך יהיה צורך באמצעים חריגים כלפי הפלסטינים שבלבנון׳.

קרי: טבח.

ובהמשך. :התבטאויות דומות נשמעו גם מפי מפקדי־פלאנגות אחרים ...היו
(במהלך המילחמה) ידיעות על מעשי רצח נשים וילדים בכפרים דרחיים, שבוצעו
על־ידי הפלאנגות, וכן על פעולות חיסול נגד הפלסטינים, שבוצעו על־ידי יחידת*
המודיעץ של אלי חבייקה ...ידיעות אלה חיזקו אצל אנשים שונים, ובמיוחד אצל
קציני־מודיעין בעלי־נסיון, את ההרגשה שבמיקרד, שתהיה הזדמנות לאנשי־הפלאנגות
לבצע מעשי־טבח בפלסטינים, הם ינצלו הזדמנות זו׳.
סגז־הרמטכ׳ל, משה לוי, אמר שהכנסת הפלאנגות לביירות המערבית היא דבר
.שיכול לעורר מהומות.״ (עמוד .)21

אם זוהי התוצאה הסבירה, הצסוייה מראש, יש להניח כי ההחלטה
להכניס את הפלאנגות קשורה בצפייה זו, ונובעת ממנה. זוהי, כמדומני,
ההנחה המישפטית•

ידע זאת בראש וראשונה הרמטכ׳ל. בערב שבו התחיל הטבח, אחרי שהוא עצמו
החליט להכניס את הפלאנגות למחנות, אמר הרמטכ״ל בישיבת הממשלה (עמוד :) 32
.דבר שגי שיקרה — וזה לא משנה אם אנו שם או לאו — זה פ ת של נקמה,
שאיני יודע, אני יכול לתאר בדמיוני איך זה מתחיל אבל איני יודע איך זה נגמר...
אני כבר תאה בעיניים שלהם לפה הם מחכים ...נותר להם לעשות דבר אחד תה
הנקמה, והיא תהיה נוראה ...מספיק שבהלוויית בשיר אמר אמין ג׳מייל, האח,
,נקפה׳ ,חה כבר מסמיק ...מספיק שהוא אפר את המילה, נקמה׳ ,וכל המערכת
משחיזה כבר את הסכינים.״

כל זה נאסר על־ידי רפאל איתן. אבל זה נאמר כמה שעות אחרי
שהוכנסו הפלאנגות למחנות, לפי פקודתו.

הכל ידעו. תותר מכל ידע, כמובן, אריאל שרון, שהכיר את ראשי הפלאנגות
באופן אינטימי, מאחר שעמד עימם בקשר רצוף.

האם ידע ראש־הממשלה?

בשיר ג׳מייל (בכרזה של הפלאנגות)
.אוכלוסיה ררא הגנה מזויינת היתה צפוייה לסכנת־מבח׳...
סצינות, המזכירות את התיאורים הסוריאליסטיים המיפלצתיים בסרט אפוקליפסה
עכשיו. אפשר לקחת מרכיבים אלה, ולחבר אותם לתיאור דרמאתי.

למשל: גג החפ׳׳ק, ביום החמישי בערב.
החפ״ק (חבורת פיקוד קידמית, כלומר הפיקוד הקרבי) של האוגדה היה ממוקם
על גג של בניין בן חמש קומות, במרחק של 200 מטרים ממחנה־הפליטים שאתילא.
מן הגג נראה המחנה היטב ומקרוב, אך בגלל הסימטות הצרות של המחנה —
שאינו אלא שכונת־מגותם דלה וצפופה של בתים נמוכים ורחובות צרים — לא
ניתן לראות מן הגג מה מתרחש בסימטות ובבתים.
על הגג הזה הוחלט קודם לכן על הכנסת הפלאנגות למחנות, והתקיימה
שיחת־ההכנה של ראשי צה״ל עם ראשי הפלאנגות.
ביום החמישי בערב, בשעה ,18.00 עם רדת החשיכה, נכנסו 150 האנשים של
אלי חבייקה — .יחידת המודיעין״ שהתמחתה בעריכת מעשי־טבח בפלסטינים —
למחנות שאתילא וצברה. צה״ל האיר להם את הדרך בפצצות־תאורה ממרגמות
ונרות ממטוסים.

הדו״ח סגלה עובדה מזעזעת, שלא נודעה כרבים קודם לכן: על

ער גג החניק נעוכה סצינה סוויאדיססית מינדצתית: מנהר המבס,
מנקד האוגדה ואלוף הניקוד נועדו חד, ובמוח?! 200 מסוים מהם
היתה שחיטת הזקנים, הנשים והירדים בעיצו מה
חברי הוועדה מתחמקים מלהשיב על שאלה פשוטה: מדוע החליטו שרון ואיתן
החלטה כה גורלית, שאת משמעותה הבינו היטב (גם לדעת הוועדה) ,ולא הודיעו
על כך במשך יופיים לראש־הממשלה, עד אחרי שהטבח כבר החל ז

עוד נעמוד על נקודה מכרעת זו• אך כאן די להצביע על ניפוק
סביר, המגביר את סבירות התיאוריה שד ״כוונה תחילה״ :הם ידעו
מה עלול לקרות, והס ידעו שראש־הממשלה מסכים לכד בליבו —
אך הם רצו שראש־הסמשלה יוכל לטעון בכל שלב ושלב כי ״לא
ידעתי״ .חוהי, אכן, התוצאה שהושגה.
(בכלל, אני מציע לקבל כאן את הכלל שכל אשר קרה — קרה מפני שרצו
שיקרה, אלא אם כן הוכח ההיפך).

לגבי נקודה חשובה אחרת מסלקת הוועדה כל ספק: הפלאנגות
היו בכל שדבי הפרשה תחת פקודה שד צה״ל, בניגוד גמור וחותך
להודעות־השקר שהופצו דאחר־מכן.
הרמטכ״ל הסביר בישיבת הממשלה שהפלאנגוח, ולא צבא־לבנץ, הוכנסו למחנות
מפני. שלהם אנו יכולים לתת פקודות״( .עמוד .)31
יום לפני הטבח הושג סיכום, שנרשם על־ידי עוזרו של שרץ. :רק גורם
אחד, והוא צה״ל. יפקד על הכוחות בשטח.״ (עמוד .)24 על כך אמר ראש־אם׳ץ:
המובן הוא שכל הכוחות הפועלים בשטח, ובכללם הפלאנגות, יהיו נתונים למרותושל צה״ל ויפעלו לפי הוראותיו׳.

אפוקליפסה ווכשי1
ך דו ״ח מנוסח בשפה מישפטית קרה ועניינית, ולא נעשה בו כל נסיון לעצב
י י את הדברים באופן ספרותי. אך מבעד לשורות מבצבצים המרכיבים של כפה

הגג הזה לא היה ממוקם רק, מטה האוגדה של עמוס ירון, אלא גם
המטה של אלי חכייקה, האיש שפיקד עד הטבח.
הנה כי כן, זוהי הסצינה: בחושך, שהואר על־ידי פצצות־־התאורה של צה״ל,
התקבצו על גג אחד המפקדים הבכירים של צה״ל ומפקד הטבח ואנשיו, אלה ואלה
היו פצויידיש במכשירי קשר. הם ניגשו מדי פעם אלה אל אלה, החליפו דברים,
שוחחו, אכלו ושתו ביחד.

ובמשך כל אותו זמן, במרחק של
בנשים ובילדים.

מטרים, נערך הטבח בגברים,

אלוף פיקוד הצפץ, אמיר דרורי, הגיע לגג בשעה ,19.30 ועזב את המקום
בשעה .20.00 תת־אלוף עמום ירון, מפקד האוגדה ובעל־הבית של החפ״ק, שהה
על הגג כל העת.

מה התרחש שם, כין אור לחושך, במעמד סוריאליסטי זה, בערב
הראשון של הטבח ז
קצין־המודיעץ של האוגדה חשש, כנראה, מן הרגע הראשון. הוא נקט בכמה
פעולות בלתי־יעילות כדי לקבל מידע. תחילה עקב אחרי אנשי־הפלאנגות במישקפת,
בעברו ממקום למקום על הגג בנסיץ למצוא זווית־ראייה טובה. לדבריו, לא ראה
דבר. הוא נקט גם פעולות אחרות. כנראה הציב אדם להקשיב לשיחותיו של
חבייקה ואיש־הקישור שלו (לחבייקה היה על הגג איש־קישור עם צה״ל, ובמיפקדת
הפלאנגות היה קצץ־קישור של המוסד, שלא ראה ושמע דבר ).נראה גם שהטיל
על אנשיו להקשיב לרשת־הקשר של הפלאנגות.
כך שמע כי קצין־הקישור של הפלאנגות שמע בקשר מפי אחד פאנשי־הפלאגגות
במחנה שנמצאים אצלו 45 אנשים. האיש שאל פה לעשות בהם, ותשובת קצין*
הקישור היתה . :תעשה את רצץ אללה ׳.ולפי גירסה אחרת . :תעשה פה שליבך
אומר לך, כי הכל מאללה׳.
לא היה ספק כי הכוונה היא לרצחם נפש. כך הבץ זאת קצין־המודיעין האוגדתי.
(המשך בטמוד )64

גבירתי,
בעלך עובד קשה
כדי לחמם...
את השכנה !
...עליו לשלם כ־ 4000 — 2000 שקל בחודש, עבור
הוצאות ההסקה המרכזית של השכנה בשעה
שאתם לעיתים תכופות ביותר כלל לא נמצאים בדירה.
״סימה״ ,ענקית •יצרניות מערכות ההסקה, ראתה
לעצמה חובה והמציאה עבורכם את מערכת ההסקה
הפרטית והחסכונית שתתאים לדרישותיכם הבלעדיות,
תשחרר אתכם מתלות במערכת המשותפת ותחסוך
מכם מתחים מיותרים ביחסי השכנות בבנין.
— עלות אחזקתה נמוכה במיוחד, הודות לניצולת
הגבוהה של הדלק 930/0( .על פי בדיקה בטכניון).
— התנור והרדיאטורים עשויים ברזל יציקה, לאריכות
ח״ם וחסינות בפני חלודה.
— המערכת בנויה מודולארית להתאמתה לתנאים
משתנים(להגדלה בהתאם לצורך).
— מעוצבת חדשנית, שקטה ואינה מעלה עשן.
ההפעלה בלחיצת כפתור בלבד, דרגות החום ניתנות
לויסות.
— התנור ניתן להתקנה בחדר ההסקה, במרפסת או
בדירה ומתחבר גם למערך הרדיאטורים הקיים כבר
בדירה.
— ״סימה״ מומלצת לבעלי הוילות והבתים הפרטיים.

מעטפת אקוסטית.

התנור ללא מעטפת אקוסטית.

מ ס קנ ה:
מ סי קי ם

511116
ה מ ערכ ת נבדקה ואושרה ע״׳:
הטכניון בחיפה.
משרד הבינוי והשיכון.
22.2.81
26.2.81

ץ_1£1ו
204 —22.2.77

ץ^/ועוח 0£עוום
4702—1<7/77

מכירה, התקנה,
שירות וחלפים :
781121 יבוא,שווק
שרות׳ חמום
רו 8

רוד צרת ,9אזור התע שיה תלפיות, ירושלים. טלפון 713723

הו רו ס סו ס

בנימיני

3ין דל־לדגים
הסמש
מסיימת את מהלכה במזל
דלי ומהשבוע תיכנס למזל דגים. מהי
המשמעות עבורנו ואין נרגיש בהבדל ז
החודש האחרון (מזל דלי) היה תחת
השפעתו של כוכב אוראנוס המרדני והמהפכני.
אנשים נמשכו לחדשני ולבלתי-
שיגרתי. התנהגות מוזרה ובלתי־מקובלת
אינה נראית משונה.
חוסר״שקט מורגש באוויר והאווירה
כאילו מחושמלת. השינויים הנעשים מפ־תיעים
אפילו את האנשים שגורמים
להם. זוגות נשואים מתקשים לעבור את
החודש בשלום, וההרגשה היא שבעוד
רגע עומדת המיסגרת להתנפץ. קורה
שאנשים מחליטים לעזוב את ביתם ואת
מישפחתם בתקופה זו, אך כשהשמש
עוברת למזל הבא הם חוזרים ואינם
מבינים מה גרם להם לנהוג בקיצוניות
כזו.
עניינים חברתיים מקבלים חשיבות
עליונה, אנשים מתגודדים בקבוצות, במקום
יחסים עם אדם אחד מעדיפים
לקיים קשרים עם קבוצה. אפילו במדור
המודעות בעיתונים מוצאים יותר הצעות
להתארגנות קבוצתית בכל מיני תחומים
מוזרים ולא שיגרתיים, ודווקא אז
אנשים נוטים להיענות למודעות בחיוב.

בתקופה כזו לא יגיע אורח אחד
לבית. אם מצפים לאורח אחד — יגיעו
שיבעה או שמונה אנשים. לא בטוח
שהביקור יהיה מתואם מראש, גורם
ההפתעה בולט מאוד בתקופת הדלי.
הזמן חשוב ביותר לאנשי מדע ולאלה
שמנתחים כל דבר בצורה הגיונית מבלי
להסתמך על הרגש. הפעילות של המוח
והרציונליות מאוד חזקים. אם מישהו
מעוניין לבצע שינויים, אפילו מהפכניים,
הם מתקבלים ביתר קלות אם הציגו
אותם בצורה נכונה, כלומר: צריך לה ציג
רשימה של כל השינויים הרצויים
ולא תהיה כל בעיה לשכנע את הממונים
לשנות. התנאי היחידי הוא, שהם

כבים אחרים, התמונה נראית קצת יותר
מסובכת ופחות נעימה. קשרים חברתיים
עלולים להתנפץ, התעקשויות ומוזרויות
אינם מתקבלים על״ידי החברה, והאדם
עלול לחוש בדידות וכישלון ביחסים ריג־שיים.
מבחינה בריאותית הרגישות היא
סביב מחלות דם וכן בעיות הקשורות
לראייה.
כשהשמש עוברת למזל דגים, האווירה
משתנה. הדברים הופכים להיות מעורפלים
ומטושטשים, שום דבר לא ברור,
קשה מאוד להגיע לדיבורים ברורים או
לנקודה עצמה. אנשים שבמשך כל ימות
השנה רגילים לקיים ישיבות, אינם מבינים
מה קורה להם בחודש זה. אי-
אפשר להגיע להחלטה, ואם כן מגיעים,
מתברר אחר־כך שהנתונים שעליהם הסתמכו
מוטעים. עדיף לוותר על ישיבות
והחלטות חשובות בתקופה זו. להגיע
לעובדות ממש בלתי-אפשרי.

החוד ש האחרון
היה תחת השבעת
אוראנוס -אנשים
נמשכו וחד שני
ולבלתי שגרתי

אנשים מדברים על בעיותיהם בקלות,
ומבלי להרגיש הם פותחים את עצמם
ומדברים על כל מה שמעיק עליהם.
אחר״כך הם יצטערו שחשפו את עולמם
האינטימי, אולם כעת הם אינם מסוגלים
לראות שהם גורמים לעצמם נזק,
ומחפשים אנשים שיתנו להם עצות.
בדרך״כלל נופלת הבחירה על אנשים
חכמים וסמכותיים, אך לא מן הנמנע
שאת מקומם יחליפו אנשים העוסקים
בתחומים מיסטיים שונים. הנטיה לבלתי
נודע ולמיסתורי מתגברת. אותם
המבטלים ולועגים לתחומים שמעל, נעזרים
בהם ונוכחים שקיימים צדדים נוספים
שמהם אפשר להביט על החיים.

יהיו מבוססים על שכר ישר והוכחות
ברורות.
כשהשמש מוקרנת בצורה קשה, כלומר
יוצרת קשרים דיסהרמוניים עם כו
בתקופת
דגים כדאי לאדם להתכנס
בתוך עצמו, לחשוב, להרהר ולעשות לו
את חשבון הנפש. מצב״הרוח אינו עליז
ביותר והאפרוריות שבחוץ משקפת את
הלך־הרוח בפנים. כשהשמש מוקרנת

קשה, אנשים מתעייפים ונוטים לדכאו -

נות ומעדיפים להתבודד. הפינוק העצמי
מוגבר ומצבי־הרוח מתחלפים בצורה

קיצונית.

בתק 1בתדג ים
הדברים הוגנים
והיות 3עור 3רים
ומטושטש - ,זוהי
תקופת הדהודים
1חשב 1ך 1פ ש

במישור הפוליטי נוצרים מצבים מעורפלים
ומוזרים ואסונות ופיגעי טבע גורמים
לזעזועים קשים. רוב התאונות הקשות
קורות בתקופה מעין זו. מבחינה
בריאותית מרגישים אנשים בעיות ברגליים
וחולשה כללית. אך כשהשמש
תגיע לטלה — חודש מאוחר יותר,
השינוי יהיה כל-כך חריף, ששוב ישכחו
את המועקה שחשו כשהשמש עברה
במזל דגים.

השבוע עליכם להיזהר ביחסים עם ידידים

ועם עמיתים לעבודה. אי־הבנות עלולות
להתנפח ולהביא למס
קנות
מוטעות. מנהלים *

תרגישו השבוע שיפור כללי. כמעט בכל
תחום תורגש התקדמות. מבחינה כספית
הזמן טוב להשקעות
ולפתיחה של תוכניות
לטווח רחוק. בקשרים
אישיים אפשר ליצור
יחסים קבועים ואפילו

הצעות מפתות בתחום הקאריירה יכניסו
אתכם להתלבטויות לא קלות. מצד אחד
אתם מרוצים מהתחום
שבו התחלתם לא מזמן,
מצד שני התמורה
שמציעים מושכת ביו־ו
תר. לעת עתה עדיף
להמשיך במה שאתם
עושים ולא לבצע שינויים
קיצוניים בחיים.
ו 2בי וני -
בימים אלה שוב חוש 70
ביו לי
בים על נסיעה לחו-ל,
תוכנית כזו מומלצת ביותר
כי צפוייה לכם הנאה עצומה. מי
שסובל מבדידות יתחיל בקשרים חדשים.

עניינים כספיים עלולים לגרום לדאגה
השבוע. לפתע הכל כאילו נעצר על
המקום ואפילו את
העניינים הפורמליים,
שכביכול אינם מסובכים,
אי-אפשר להסדיר.
אל דאגה, ברגע
זה הכל נראה גרוע,
אך תוך כמה שבועות
יימצא מוצא ותוכלו
לבצע בהצלחה את נסיעה תוכניותיכם.
קצרה או טיול יפגישו
אתכם עם מכרים חדשים. לפחות בתחום
הרומנטי איש לא יתחרה בכם.

השבוע יהיה די קשה עבורכם. תרגישו
חולשה ואי־שביעות רצון, הבריאות אינה
כתמיד, ולמרות שב־דרך־כלל
אתם חזקים,
כעת אתם מוטרדים מבעיות
שגוזלות זמן רב.
ביחסים עם בני הזוג
רצוי לעמוד על דעתכם
ולהיות עקשנים
כפי שאתם יודעים, ה ו
2באפ רי ל
פעם אתם צודקים. אל
20בטא׳
תתנו לאחרים לשכנע
אתכם במה שעלול להזיק
לכם מאוחר יותר. ידידים חדשים
עומדים להצטרף לפתע לחוג מכריכם.

אריות מתחילים להרגיש את ההרגשה
המוכרת החוזרת על עצמה מדי שנה
בתקופה זו. השמש
מתקרבת למזל דגים ומצב
הרוח נוטה להתדרדר.
נסו להתייחס
לעניין ביתר קלות ולא
לחיות כל-כן מושפעים
ממצבי-חרוח. 1 סטודנטים יוכלו להצ1א
ויו11
ליח אם יגשו בקור־
:21 ביו לי -
21באוגוסט
רוח וללא התרגשות
לבחינות, עבורם לא
קיימת אפשרות להיכשל השבוע. איזור
הגב עלול להזכיר את עצמו. טפלו בעניין.

התחייבויות רבות מוטלות עליכם בימים
אלה והאווירה הכללית מאוד רצינית ומכבידה.
ההרגשה היא
כאילו אתם שוחים נגד
תזרם. הכל מתנהל לאט
ומבזבזים יותר אנרגיה
על פעולות שבזמן אחר
נעשות כלאחר יד. יתכן
שכל זה הוא לטובה.
מצב הכוכבים ה בלתי נוח לפחות יאפ שר
לכם להתבונן באובייקטיביות
בעצמכם
ובמעשיכם וזה ללא ספק יביא לכם תועלת.
.ילדים במזל עקרב ירגישו קיפוח.

תחום העבודה יהיה רגיש מאוד השבוע.
שימו לב, אתם מהלכים על גשר צר
ועומדים למיבחן על-
ידי הממונים עליכם.
היזהרו מעמיתים לעבודה.
הם מעמידים אולם פני ידידים,
מסכנים את מעמדכם חלקלקים בדיבורים
עם אנשים שלהם השפעה
על עתידכם. המ20ב
ינואר -
$ובפב רו א ר

שיכו בעבודתכם כר־גיל,
ואם אפשר מתנו
קצת את קצב העבודה. לקראת סוף ה שבוע
תוכלו לתכנן טיול עם ידידים.

בעיות מישפחתיות ממשיכות להטריד
אתכם, אן בזמן הקרוב תתבשרו על כן
שהעניינים עולים על
פסים חיוביים יותר
ותוכלו שוב לחזור לעצמכם.
במקום העבודה
יציעו לכם הצעות
שנראות כהזדמנות
חד-פעמית, אך אל
תתפתו להשיב. המתנה
של שבוע והתייעצות
עם מומחים לעניין
יעזרו לכם להגיע
להחלטה נבונה. עדיף לדחות רכישה
חדשה הביתה ליום ד׳ ,ה 23-בפברואר.

שיחות רציניות וחשובות עומדות להתק יים
בסוף השבוע. הן קשורות לעתידכם
עם בני הזוג. חוסר־השקט
שליווה את התקופה
האחרונה הביא
אתכם להרהר מחדש
במצבכם. מי שמתכונן
למצוא פיתרון למצב
על־ידי שינוי ׳סביבה
ומווו11
או דירה, שימתין כמה
חודשים. עיכובים וסי22ב
אוגוסט -
22בספטמבר
בוכים שקשה לצפותם
מראש עלולים להכביד
עליכם. כרגע עדיף להמשיך בשיגדה. תוך
שבוע תרגישו שיפור עצום במצב־הרוח.

השבוע עליכם לנהוג בזהירות בדרכים,
כי בתקופה זו אתם נוטים להרבות
בנסיעות ולהתעלם מכללי
הזהירות: מצב
הכוכבים מראה שדווקא
לכם נשקפת יותר
סכנה מאשר לאחרים.
זאת לא אומרת שעליכם
לבלות בבית,
כי שם המצב מאוד
מתוח. מריבות עלולות
לפרוץ לפתע, והסיבות
כמעט טיפשיות.
עדיף להתרחק קצת מבני הזוג.
מבחינה כל ית דרושה זהירות מיוחדת.

התקופה המכבידה מגיעה לסיומה. כבר
השבוע תרגישו שמצב־הרוח משתפר. שימו
לב לבני המין השני.
הם אינם יכולים
להתעלם מכם ומהקסם
שאתם משרים סביבכם.
אנשים יבואו ל התייעץ
איתכם ולדבר
על בעיות המציקות
להם. למרות שזה יגזול
מזמנכם תיהנו מל19ב
פ ב רו א ר
20במרס
תת מישענת לאלה הזקוקים
לכך. בתחילת
השבוע הבא תהיו מוטרדים בבעיות מגורים.
רצוי לא להחליט בתחילת השבוע׳.

עת נישואים. במקום
העבודה תהיו פופולריים,
ורק כעת יידעו
ו 2במרס -
20באפריל
להעריך את המאמצים
שהשקעתם בשנה ה אחרונה.
העלאה במשכורת תהווה ביטוי
להערכתם של הממונים עליך בעבודה.

וווג

11(10

או כל מי שאחראי
על קבוצת אנשים —
נסו להתנהג ברכות ובסלחנות,
אתם נוטים
לשפוט בחומרה את האחרים.
זיכרו את מידת
החסד. נסיעה ל־ו
2בדצמבר -
19בינואר
חו״ל צפויה בקרוב, והיא
תפרק אתכם מה מתח
שבו הייתם שרויים לאחרונה. אל
תדחו את הנסיעה. אתם זקוקים לחופשה.

ווי

קבלת מו ד עו ת
לנל ה עי תו ני ם

•שרות ת.ד
־ללא ת שלוס
•מכבדים
כרשימי *שר**

פרסו 5 ויידיא
וובן וב׳רוי *0ו|

הסרט שי ס חו ףאתכםכסערה...
״ אחדה סר טי ם ה מג עי ם ללכ
והרומנטיי ם כיו ת ר שראינו
לאחרונה ״(.שיקאנו טריניון)
ריצ ׳ ר ד גיר(הנ׳ינולו האמריקאי)
והתגלית הלוהטת

דברה 11 ינגר
מכוזבים הפושע - ,לד*ן!
לא די כביצוע כל ההמלצות,
יש גם להגיש כיתבי־אישוס.

הוועדה
אמרה דברה ולא תוסיף.
אין היא בית־מישפט המטיל
עונשים, אין לה מנגנון שבו תוכל
לכפות את המלצותיה. אולם אם
לא יתפטרו האחראים מייד. יהיה
מצבה של ישראל קשה עוד יותר

או כמו תירוציו של ילד מופרע.
לא, אלה דבריו הראשונים של
אריק שרון, אחרי פירסום ההמלצות
נגדו.
אין דבר. באופן פרדוכסאלי,
עקשנותו עושה שירות לכל עם
ישראל: תחת להסתלק לבד ובשקט,
הוא אוחז בחוזקה בכנפי
ביגדיהם של יתר השרים, וגורר
אותם עימו החוצה.
משה ידויא, חיפה
• אלה התגובות הראשונות

2571171
יש לעצור את האלימות

תנועת תטעו שר איאלזסת
מביעה זעזוע וצער ער מוזו
יזצטומתו לאלפים ו־נבנז
קורבנות המילחמה של
אמיל גרינצוו״ג

ק צין וגנטלמן
זוז 1 4וצ 1 2 £זו 21 6 £ 1

^ ססרתס זוע>

ראש־יממשלה אחראי בגין
קרנות־המיזבוז —

הסרט /׳1זכה ב־ 2פרסי גלובוס הזהב
מיטשל שבוע 2
״גת״ת״א 1ירושלים

״פאר״
חיפה

פס הול הסרט סל תקליסי״הד ארצי -שיו. הנושא כביצוע ־נו קוקו

ומשתתפת בצעו המשפחה
אנו ממשיכים לחרוז־לנוכח
המשך גילויי והאלימות ההדרדרות
והמסוכנות, החמורות מחוץ לגבולות, בתוכם;
בפעולות הצבא ובחיים
האזרחיים — ,בהם
נוטלים חלק בני ־ אדם
כמונו וכמור•
החיים משולבים הם ולכל
פעולה השפעות הדדיות -
אלימות מוגברת שם
מגבירה אלימות כאן
וקשה לשמור על תקן של
כפילות־מושגים.
אנו חברי תנועת אי•
האלימות קוראים לבריות
כולם להתאחד נגד האלימות
בחיינו וליישם
אישית וקיבוצית את
השמירה על זכויות האדם
הבסיסיות לכלאדם
בא שר הוא אדם
ולהאבק למען הצדק
בדרכי אי״אלימות ויישום
אישי.

תנועה בינלאומית
לסרבני־מילחמה
מטעמי מצפון
ת״ד ,28058
תל־אביב-יפו 61280

ס 1באר77 1
סטיי שן
צבע אורגינלי-מצב מצויין
9 4 2 9 5 1־ 0 4

איתן עמיו

הדברת מזיקים

סו ס חיס לחדבו־מ תיקנים
(ג׳וקים) ,תוללי לץ, חרקי
ספרים ובגדים.

דמת-נן. רהו מודיעין .18ת.ד2272.
790114-5-6.70 רש׳נמל 21 עסק

שמירת לל בריאותך ודלוושד

שר אשם שרון
— וכנף הבגד
משהיה מייד אחרי הטבח הגורא :
בעיני דעת־הקהל בעולם תפסיק
ממשלתה להיות שילטון לגיטימי,
ותהפוך לחבורת בנדיטים. הבושה
והכלימה תכסה את פניהם של כל
הישראלים שנשמו לרווחה כאשר
קמה — בלחצם — ועדת-החקירה.
ביודענו את אופיים של החברים
בממשלתו של אריק שרון, לא
מפתיע שהם אוחזים בקרנות-ה-
מיזבח בכל כוחם. יצחק שמיר
ומנחם בגין לא יתפטרו מרצונם,
ועל שרון אין מה להוסיף —
השופטים הביעו את דעתם עליו,
באקר קבעו: אם לא יסכים להתפטר
מרצונו, יש לפטר אותו!
שאלת התפטרותם מרצון של הסייענים
לרצח — בגין, שרון, שמיר
ואיתן — אינה רלוונטית יותר.
ההזדמנות שלהם להתפטר עברה
חלפה, בחודש ספטמבר .1982 כעת
מוטלת החובה על התביעה הכללית
להעמידם לדין בעוון פשעים
נגד האנושות.
רבקה שטרן, פתח־תיקווה
מישהו קבע ששרון צריך להתפטר
ז כתוב רק שהוא צריך ״להסיק
מסקנות / ,לכן די אם יערוך
ריאורגניזציה במישרדו. מי שהו
קבע שיש לפטר אותו? רק
אם לא יסיק מסקנות.
זה אולי נשמע כמו בדיחה,

שתגיעו למערכת, למחרת פירסוס
מסקנות ועדת־החקירה.

המוויו־מלבד
חמחיר גרס — יש
למלחמה גם מחיר ב שקלים.

פצצה
נחתה עלינו לאחרונה,
בשהתפרסם מחיר המילחמה בלבנון
48 :מיליארד שקלים! כן,
48 מיליארד, שהוצאו לא למען
קיומה של ישראל, אלא למען
קידום המטרות המנוולות של שר־המילחמה
אריאל שרון וחבר מרעיו.
מישהו
חשב פעם מה אפשר
לעשות בסכום עצום שכזה? כמה
פרוייקטים בשכונות־מצוקה ובע-
יירות־פיתוח אפשר לממן בו?
הבוז למנהיגים הסוחטים את הכסף
מהעם ומשתמשים בו למען
אינטרסים מזוהמים.
אילן פלדמן, אשקלון
לפירסומים על מחיר המילחמה
כדאי להוסיף גם את הודעתו של
ראש המחלקה להתיישבות בסוכ נות,
מתיתיהו דרובלם, כי הממשלה
משקיעה בכל מתנחל נ־5-4
(המשך בעמוד )24
העולס הזה 2372

*השנה הזה
• מעל לכל: אם שכח מישהו את הבעיה הפלסטינית,
את מאות האלפים במחנות בלבנון באה מיל-
חמת הלבנון להזכיר שבעיית־הפלישים ומצוקתם
האישית והלאומית מחייבת פיתרון.
• אם לא בלט, דין הצורך, הקשר בין המצוקה
האישית והעדרה של מדינה פלסטינית, באה הכנסתם

ר חו בעל שמו
ש ד בג ץ
מעשה בתלמיד חכם שחשקה נפשו לרכוב על סוס.
משנזדמן לו סוס, עלה עליו כשפניו מופנים לזנב
הסוס, משתמהי על כן חבריו ענה להם: וכי מנין
לכם לאיזה כיוון ברצוני לרכוב ן
סיפור זה מזכיר לי את ראש־ממשלתנזד דומני,
שהוא רכוב על סוס שלא מצידו הנכון, ומשום־מה
חושב שהסוס ירוץ לפי כיוון פני הרוכב ולא בכיוון
• אם לא בלט, די הצורך, הקשר בין המצוקה

״!שיא המדינה הפלסטינית,
אוסר ערפאת, :צדיר לקרוא רחוב
עד שמו שר בגין. בלעדיו,
לא ה״מ מגיעים דרגע הזה׳־

משהגיע לשילטון בראשות הליכוד, בקיץ ,1977

של אנשי הפלאנגות למחנות צברה ושאתילא, והטבח
שהם ערכו, כדי שהקשר בין אלה יובן ולא יישאר
מקום נוסף לספק.

..חוק יחשלים תודו את זזכיסש,
חוק הגוון הזכיר את קיומה שר
עיוו אוכלוסייה משומנות, ומידחמת
הלבנון הוניוו! את!ע-תוחפריטיס׳
העמיד מנחם בגין במרכז מצעו את שמירת שלמותה
של ארץ־ישראל. אולם כיצד הגשים יעד זה 1
• ההתנחלויות נעשו בצורה גלויה ופרובוקטיבית,
במגמה להפנות אליהן את מירב תשומת־הלב של כלי-
התיקשורת בעולם ; כל אימת שממשלת ארצות״הברית
נקטה בצעד בלתי-אוהד, מייד נשלפה תגובת הנגד —
ההתנחלות.
• בקמפ״דייוויד ניתנה הכרה ראשונה על־ידי
מנהיג ישראלי בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני,
ועל אף חוסר־הבהירות ביחס למשמעותה של ״אוטונומיה״
,תוצאות קמפ-דייוויד תרמו — יותר מכל גורם
אחר — להתעוררות תודעה לאומית פלסטינית.
• מדיניותה של ממשלת בגין בגדה היתה פרובוקטיבית,
במודע או שלא במודע, מדיניות שלא נתנה
לתושבי המקום לשכוח כי חם נתונים לכיבוש צבאי.
• הסכמי קמפ״דייוויד יצרו תקדים של פירוק

יישובי״מתנחלים ושל חזרה לגבולות ה־ 4ביוני .1967
• אם היה עוד מישהו בעולם שנטה להסתגל
לרעיון שירושלים היא בירת ישראל, בא חוק ירושלים
להזכיר לשוכחים ולמהססים שישראל כבשה את מיזרח
העיר במילחמת ששת-הימים, ואין היא נמצאת שם
כדין.
• אם שכח מישהו בעולם שגם הגולן נכבש על**
ידי ישראל, הרי באה החלת המישפט הישראלי על

..שאיפתו חבותסת של 71 נתם בגין
היא להביא ושלום מלא
ולהקים מדינה פלסטינית,
שתשכון בשחת לצד ישראל־חבל
ארץ זה להזכיר לו. כפיית אזרחות ישראל על-ידי
השילטונות על האוכלוסיה הדרוזית, באה להפנות את
תשומת״הלב העולמית לעובדה, שגם באיזור זה יש
אוכלוסיה משועבדת.

בקיצור, אם מישהו במערב, בגדה ברצועה ובגולן,
במדינות״ערב ובישראל, נטה להתרגל לשהיית ישראל
באיזורים שסופחו אליה במילחמת ששת-הימים,
והעניין היה רדום בתודעתו, ראש־ממשלתנו עשה הכל
כדי לגרות, להתסיס ולעורר נגד הכיבוש.
האם הוא סבור שאמצעים אלה יחזקו את שליטת
ישראל בגדה !
לדעתי, הוא מרגיש את תיקתוקו של שעון־החול
הביולוגי, ופניו להיסטוריה. אף כי אין הוא מצהיר
על כך, שאיפתו הכמוסה היא להיות מביא השלום
המלא ומקים המדינה הפלסטינית שתשכון בשלום
לצד ישראל.
נסיים באירוע דימיוני, המתרחש בחצי השני של
שנות השמונים. המקום — מזרח ירושלים (לשעבר
״רמות אשכול״) .ההזדמנות: טקס חנוכת שדרות
חסן סלאמה. החונך — הנשיא יאסר ערפאת, העומד
בראש הקונפדרציה הירדנית-פלסטינית (חוסיין הודח
זה מכבר) .לפני הרגע הגדול של הקדשת השדרה
לזיכרו של לוחם פלסטיני דגול, פונה הנשיא לאחיו
פתחי ואומר :״היינו צריכים לקרוא רחוב או כיכר
על שם מנחם בגין. אילולא הוא, לא היינו מגיעים
לרגע גדול זה.״

א ל ענת, ברק לי, קל־פודציה

שחס •ח ש 01ד״זק
שריר
ה שכל
לפני ימים ספורים האזנתי לתוכנית הרדיו ״כל
צבעי חרשת״ ,אשר סודרה בשעות-הבוקר המאוחרות.
התוכנית עסקה בוויכוח בין מצדדי חינוך דתי ובין
מצדדי חינוך חילוני, כמו כן עסקה בכפייה דתית,
ועוד עניינים שבין דתיים וחילוניים.
בוויכוח השתתפו העיתונאי והביקורתן אורי אבנרי,
־י רב אשר את שמו איני זוכר, וכן עוד גברת אחת,
שעיסוקה ושמה אינם עולים בזיכרוני כרגע.
כאשר נשאל אורי אבנרי לדעתו בקשר לחינוך דתי
וחילוני, הוא ענה שלאמיתו של דבר אין בישראל
חינוך חילוני, אלא חינוך יותר דתי ופחות דתי.
בנקודה זו אני מסכים עם אורי אבנרי, ואני רוצה

״מ׳ שחצה פולחן, שיעשק
בפולחן. מ* שמאמין, שתבוא
סליו הברכה. אד הנו לילדינו
גם אימון שיכל׳ בלל׳,־
לפתח ולהסביר עניין זה, הקשור לכל ילד והורה
בישראל. הילד הרך המגיע לבית-הספר היסודי, מה
הוא מקבל שם 1מלמדים אותו קרוא וכתוב, על כך
אין לי טענות. מלמדים אותו קצת חשבון — אין
טענות. מלמדים אותו קצת גיאוגרפיה, היסטוריה.
לא נורא, מה שלא יעניין אותו, הוא ישכח ממילא
מייד אחרי הגשת טופס המיבחן. עושים לו אימונים
ההתעמלות _ אין
כלליים לשרירי״הגוף בשיעורי
בעיות.
מלמדים אותו תנ״ך כהסבר בלעדי ואחרון לבריאת
העולם, וכהסבר לאופן קיומו השוטף של העולם :

היקום,

קשר צמוד בין מה שנקרא אלוהים ובין
המתנהל כולו בהשגחתו.
וכאן יש לי בעיות.
כאן מתחיל ניוון שרירי השכל הכלליים. על הילד
לדעת שקיימת גם חשיבה פילוסופית, שמבחינתה הכל
פתוח. יש לאמן את שרירי־השכל, איש־איש לפי יכולתו.
חתנ״ך מייצג את מסורת ישראל ועברו וייחודו
של עם ישראל. כל הכבוד. היהודים הם שהביאו את
בשורת האמונה באל אחד לעולם שטוף עבודת-

..פילוסופיה? עזוב אוחד
מהדברים חאולה. אזי רוצה ראש
קר, חביבי. תשאל עשהו של
בורסה, עדונים, אחה יורע׳
אלילים. כל הכבוד. אבל אמונה לחוד וחשיבה כללית
היא חוקית גם כן. כמו שבית־הספר היסודי מלמד
כמה מיקצועות מסויימים כמו מתימטיקה, ביולוגיה,
ספרות, וכמו שבית-הספר מאמן שרירי״גוף באופן כללי
בשיעורי-ההתעמלות, כך עליו לאמן שרירי-שכל באופן
כללי.
שיעורי פילוסופיה ראשונים החל מכיתה א׳ הם
תחילת החינוך החילוני, שגם דתיים יכולים לשאוב
ממנו תועלת. ולמה הוא נקרא חילוני ז
הוא נקרא חילוני משום שבשיעור כזה הכל פתוח
למחשבה וכל מחשבה היא חוקית. כל מחשבה שכוללת
את חברתה בתוכה מנצחת את חברתה, זמנית, עד
שתנוצח גם היא גם כן. התועלת הנשארת היא אימון
שרירי השכל. ילד שבא לכיתה א׳ ואילך צריך לקבל
אימון לשכל כללי ולא רק למיקצועות השונים, וזאת
כדי למנוע גידול של דור מיקצועני טכנולוגיה, פיסיקה,
ספרות, אך שבחשיבח כללית הוא טימטום גולמי בלתי-
מעובד כלל. כשאתה שואל מישהו שאלה כמו :״מניין
לך שאתה קיים, במידה שאתה בטוח שאתה קיים 1״
הוא מסתכל עליך במבוכה עם חצי חיוך, כמו שהנחת

לפניו מישקולת בת טון ואמרת לו, תתחיל להתאמן.
הוא מפחד להתייחס אפילו לשאלה ולנסות איתה
משהו. וזאת מפני ששרירי״השכל שלו רפויים טוטאלית.
ואז הוא עונה משהו כמו :״תגיד, אין לך כבר במה
להתעסק בחיים 1עזוב אותך מהדברים האלה. אני
רוצה ראש קל חביבי, שאל איזו שאלה על מניות,
בורסה, עניינים, אללה, אתה יודע, מה יוצא לך
מהפלסף שלך ״1

החינוך הדתי אינו יכול להיות תחליף לחינוך
חילוני, כמו שחינוך חילוני אינו יכול לתדלק אמונה
בכוח עליון שברא את כל היקום, וכעת זה חורה לו
אם אני עובד בשבת.
מי שרוצה פולחן. שיעסוק בפולחן. מי שמאמין,
שתבוא עליו ברכה, אבל תנו למען השם גם אימון
שכלי כללי לילדינו — הדור הבא.

צב הורוביץ. מטילה

מכתבים

תשבץ

(המשך מעמוד )22

מאת

אביגיל ינא

מאוזן:
)1אספקת מצרכים לצבא!
)5הציוני הדגול שרצד. ב-
״יהדות עם שרירים 10 מילת
הסכמה! )11 מספר המקובל
בגימטריה כגוזמא ! )13
מרח! )14 אביון! )15 זורם!
)16 פטפוט ! )18 במקום אחר !
20 שווא שאינו נח ואינו מרחף!
)21 קבוץ בנגב! )22
בצדקתו ותמימותו ניצל! )24
אצבע! )25 מי שהיה מזכיר
בורמזי באו״ם! )26 אלונטית!
)28 אספקלריה ! )30 גמל
צעיר! )31 אדום לוהט! )32
הציק! )34 אחת משבע מאה
ועשרים מדינה! )35 אגרטל!
)38 שמן! )39 מילת שאלה:
)41 עבר בלתי מגדר! )42
קבוצו של המלחין נ. זהבי!
)43 הורה! )45 עיר מקלט
שומרונית! )47 מכיר בערך
עצמו! )48 יחידת תדירות של
גלי רדיו ! )50 שדה שלא
נחרש! )51 צד אחד של הפרצוף
! )52 לבושו של מרדכי
בשער המלך! )54 מטיל מוצק!
)57 כביר! )61 לוחץ,
נוגש ! )62 התלונן ! )64 זעם !
)65 פלצור! )66 ממהר! )67
בן! )69 הצלע הארוך במשולש
וכל השאר! )70 התקוממות!
)72 עזוז! )74 מבוע!
)75 יורה חץ! )77 מותר! למעלה
מן המידה! )78 בליל!
)81 חמסן, הלוקח בחוזק יד!
)83״כוס״ בלי תחתית! )85
חורבות! )86 עיח! )88 בעל
שררה ! )89 איבר התנועה של
הדג! )91 מספר השנים לעצמאות
ישראל! )93 אלוהים!
)95 אשת חיקו של אברהם
אבינו! )96 בן המשפחה! )98
ארע בחנוכה ובפורים! )100
תרועה והמולה! )102 משבטי
ישראל! )103 אינו קבוע במקום
אחד! )104 שומר הרמון
הנשים! )105 מרדן ועיקש

בהיותי קטן /סחה סבתי/ :
נטתגדל נכדי /נחיה בטלום.
/ /איני יכול להשתחרר /
מזוועה ששמה /מילחמה
עד הייתי לראשונה /השתתפתי
בשניה /הרגתי אני /
שלא יהרגו /אותי שעובר
בדרכי חייל /בצער אני
משפיל עיני /כרואה בו /

שר שריר
ממשלה שקרנית

ליטי מפוקפקת, מוכיחים כאלף
עדים כי ממשלה זו היא שקרנית,
אוייבת השלום ואוייבת העם בישראל.

יוסי
זיו,

קורא ורזגר
חלל חי

חלל חי רודף אותי סיוט
/של דם /ודמעות־האמהות
/סיוט של /צעירים קטועים
/של ילדים יתומים סבוני
תמימה — /לבני מה להגיד!
/לנכדי מה לומר ! /לא
נשתנה דבר.

מאונו:

הנקמנית ! )36 קורת רוח !
)37 המנהיג ההודי שנרצח לפני
ל״ה שנה! )40 קיים! )41
מילת תנאי! )44 תבואה! )46
מילת הכללה ! )47 מקום ייצור
היין ! )49 עיר המקובלים ! )50
מחצית השקל העתיק ! )53הסופר
הצרפתי שהעז להאשים !
)54 דועך! )55 שליח צבור!
)56 מכשיר כתיבה! )58 חדר
צר ! )59 תיל או חוט מתמתח !
)60 הופחת! )62 סיום! )63
הקבוצה היותר גדולה! )66
מלך במיתולוגיה היוונית ש
פתר
3חידות הספינכס! )68
משרה מוניציפלית רמה 3,3
)71 זעזוע! )73 מידת אורך
עשרונית! )76 מכשול! )77
מלך בישראל שנכחד בידי
זמרי! )79 מחצב! )80 מזון
מדברי ! )82 חסר־כל ! )84
שיח מדברי! )85 מלאך! )87
מילת שאלה! )90 עובד אלילים
! )92 אספת-עם ! )94 חורבן!
)96 אילץ! )97 נזף! )99
זז! )101 עיר בכנען! )102
שופט! )103 שאינו מבני המקום.

המכון
הישראלי ל סברו ת
נשים קוסמטיקה ופדיקור
קורסים

ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)

סלון ומכון יופי

דיאנוז

תל־אביב

רגופ הלפ רוו ה

מארק ורזנר,

)1שחרחר, שזוף ! )2אל היערות!
)3מסמן הדרך! )4
בהמת משאות! )9חלק של
״מוט״! )7קול דממה דקה!
)8קיטור! )9יציר רחם! )12
מלוטש ! )15 צמח ריחני מש מש
כתבלין ! )16 מנהיג סיני !
)17 לביא! )19 יוצר ״המגילה״!
)20 אבי ואבנר! )21
קוצים, חודים דוקרניים! )23
הרווח שבין החזה לבגד! )24
דפנות הענבל ! )26 פרסום הצעה
בפומבי ! )27 תלמוד תורה
(ר״ת 29 מפל מים ! )30
ידיעה עתונאית מצוצה מן האצבע
! )33 החלק התחתון של
האוזן! )34 אשת ארגונאוט

תסחקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

הכנת כלות
מחיתם עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 , 226066 )4

מיליון שקלים. אם נצרף לכך
את העובדה שההתנחלויות מאוכ לסות
על-ידי הישראלי השבע ומדושן
העונג, נבין מדוע אין כסף
לביעור המצוקה בשכונות-העוני.
מה הפלא שהניכור בין ישראל
השבעה ובין ישראל השנייה הולך
וגדל, ואיתו גדלים המרירות, הד
תיסכול ואף השינאה?
לנוכח כל זאת, שאלת השאלות
היא: מתי סוף־סוף יבינו תושבי-
השכונות שהם משלמים את המחיר
הכבד ביותר עבור הרפת-

מילחמה. התייחסות הממשלה לעם
במיקרה זה היא כהתייחסות אל
עדר, חסר־דעת, חסר זכות להחליט
על גורלו, שמותר להוליכו שולל
ולספר לו תירוצים על ״הגנה עצ מית״.
שליחת
הצבא למילחמה על יסוד
ההונאה הזו, ונטילת הזכות להקריב
חיי צעירים למען מטרה פו
תל־אביב

קותיה
של הממשלה בלבנון ובהתנחלויות?

דויד
איש־שלום,

רמת־גן

ההונ א ה
ישראל פתחה במילחמה
כי נסתמן סיכוי להסדר
מדיני.

דיברי השר אברהם שריר, כי
חודשיים לפני מילחמת הלבנון
(״שלום הגליל״) היה אשף מוכן
לחתום על התחייבות שלא לתקוף
את ישראל, וממשלת ישראל דחתה
את ההצעה! ובנוסף לכך, כי
הצעה זו היתד, אחת משתי הסיבות
להחלטה לפתוח במילחמה —
אסור להם בשום אופן לרדת מ-
סדר־היום של הציבור בישראל.
כמה היבטים חמורים ומעוררי
חלחלה לדברים האלה: ראשית
— הקביעה המדהימה, שכאשר
גורם מסויים (במיקרה זה, אש״ף)
מוכן להתחייב שלא לתקוף, את
ישראל, הרי נכונות זו היא מבחינתה
של ממשלת ישראל בבחינת
קאזום בלי! מכאן יסיק כל בר-
דעת, כי ממשלת ישראל כלל
אינה חושבת על שלום אזרחיה,
אלא שולחת אותם לסכן את חייהם
לשווא, דווקא כשהיה כשיש סיכוי,
ולוא קטן, להבטיח את שלומם
בדרך של הסכם מדיני.
שנית — מתגלית כאן הונאה
של הציבור, פגיעה בזכותו לדעת
ופגיעה חמורה בדמוקרטיה, שכן
עניין מכריע כל־כך הוסתר מידיעתו
של הציבור עם פתיחת ה-

״ילדים רעבים ז אצלנו,
היהודים, אין !״ אמרה
הדוגמנית (״העולם הזה״
.)2369

שימו לב באילו נסיבות היא
השמיעה את הרפליקה הנהדרת
הזו :״על סלט ירקות טרי ב-
הילטון, כשהיא עטופה בפרוות-
שועל מחממת, הודיעה לי שלומית
אמיר, שכל הפירסומים על העוני
מצוצים מהאצבע.״ כך בפירוש
נכתב במדור מה הם אומרים.
חשבתי שזו סאטירה. קראתי
פעם נוספת. אולי חוש-ההומור
שלי השתבשו לא, זה נאמר ברצינות
גמורה.
מה הם, לדעת עורכת המדור,
כישוריה של הגברת החצופה לצאת
בהכרזות על עוני? כישד
רים גיזעיים — היא נולדה במא-
רוקו. ללמדך, שאם אפילו מארו-
קאית קובעת שאין עוני, הרי

בגין, בגין!
יש תמימות דעים (קונסנזוס)
בין אנשי הקואליציה ונשיה
לבין יריביהם באופוזיציה.
הראשונים, כששואלים אותם,
וגם כשלא שואלים אותם :
׳מי עשה כל אלה?׳ פותחים
בצווחה :׳בגין, בגין !׳ האחרונים
כששואלים אותם, וגם
כשאין שואלים אותם :׳בגין
מה ובגין מי ירדנו לשפל ה מוסרי,
המדיני והכלכלי?׳ קוראים
אף הם בקול גדול:
׳בגין בגין!׳

ראובן סיוון,

ירושלים

שאין בכלל דבר כזה. ואני לתומי
חשבתי, כי עוני הוא עניין חברתי,
לא גיזעי.
מרי אנטואנט, עם העוגיות
שלה, בוודאי היתד. מתמוגגת. גם
מנכ״ל כלל, אהרון דוברת, ש הציע
סנדוויץ למפגינים שקראו
״לחם, עבודה!״.

ברכה לוי,

גבעתיים

העולם הזה 2372

את אופל רקורד כמעט ואין צורך להציג.
אנו מציגים רק את החידושים שלה.
לבחירתך 2דגמים: סטנדרט ולוקסוס.
בנפח מנוע 1800 סמ״ק ( 90כ׳׳ס .0א )0 .ו־ 2000 סמ״ק
( 100כ׳׳ס) ,נוסף על ה 1700-סמ׳׳ק המוכרת.
חסכון כ־ 150/0בצריכת הדלק לעומת הדגם הקודם.
הוצאות אחזקה נמוכות יותר.
מיבנה אוירודינמי משופר.
תיבת הילוכים חדשה ( 4הילוכים עם אפשרות ל־5
הילוכים) או הילוכים אוטומטיים* הצתה אלקטרונית,
אביזרי נוחות רבים וגימור מהודר.
אפשרות להגה כח בדגמי 1800ו־ 2000 סמ׳׳ק.

מאז 1953 נמכרו 6.8מיליון מכוניות אופל רקורד!

₪ליאו גולד ב רג בעיים

משרד רא שי: ת״א, דרך פ״ת ; 65 דרך פ״ת ,86ט ל , 251374 חיפה: דרך יפו ,132
טל ; 04-528285-7.ירושלים: ש לו מ ציון ה מלכ ה ,15 טל, 02-234536 ,231798 .
סוכנים: חיפה: בית ה מכוניו ת, יפו ,19 טל 04-512251 .נתניה: מכוני ת נתניה,
ס מי לנ ס קי ,24 טל ;053-39423 .נצרת: בי שארה יו ס ף סרוגיי, רח׳ פ אולו ס השישי ,56
טל .065-54677 .באר-שבע:רכב בן שושן,רמב״ם, 13 טל 527:ס057-7

הצלחה גדולה לחטיף ״כיפלי״
של מלמה
מערך הייצור של החטיף ״כיפלי״ של תלמה הוגבר .
לאחרונה, כדי לספק את הדרישה הגוברת למוצר
זה בשוק.
״כיפלי״ יצא לשוק לפני כארבעה חודשים, במטרה
לגוון את סל המוצרים של תלמה והפך להיות תוך
זמן קצר, לסיפור הצלחה. תוך ארבעה חודשים
נמכרו כמויות גדולות מאוד מהמוצר ובחלק
מהזמן אף נוצר מחסור בשוק עקב הביקוש
המוגבר והבלתי צפוי.
״כיפלי״ מיוצר במפעל בערד, עפ״י ידע שנרכש
בחרל ובתהליך יצורו הוא אינו סופג שמן ומכאן
פריכותו הרבה וכושר השתמרותו לזמן ממושך.

מכחכים
למהמכ סי ק א־ ם? ׳
גזענות נוסח שנות השלו־שים.

הבורסה
של רחוב לילינבלום,
שהתפתחה בעיקבות העליות הרביעית
והחמישית, עוררה את זעמו
של הד״ר חיים וייצ&ן. הוא היש-
ווה את הבורסה למכסיקו — מספרת
המראיינת של יוסף ניצני
(העולם הזה .)2370״למה דווקא
מכסיקו — עד היום איני יודעת,״
היא מוסיפה.
הסיבה להשוואה היא פשוטה:
באותה התקופה נחשבו המכסיקאים
לעם של בטלנים.
גיל, לזבז, תל־אביב

קריקטורה של זאב
״הארץ״ 9.2.1983
אותרה לתשומת״לינם סל כל ת•
קוראינו/אות את מודעות-
החמס :

לפני שבועיים קראתי במדור ״לי-

ראו, יפות, הוזהרתן. הצצתי
ונפגעתי, והחלטתי שלא עוד!
א״י, נתניה
• הקוראה לא היססה ועשתה
את הסעשה הנכון: היא הגי־

191ימתהפרס
חוברת צבעונית מהודרת
אפ שר לקבל חינ ם!
חוברת מ מ ביני ג לי ד ת חורף
ורט בי ם ח מי ם של סנו קרסט

שלחו גלויה לת.ד 1051 .ת״א
מיקוד 61009 עבור גלידת חורף
והחוברת תישלח לביתכם.
עד גמר המלאי

קמרה אובסקורה
לימודי

צילום
ו לי מו די בוקר, אחה״צ
וערב, בכל הרמות.
ו מ סג ר ת לימודים
גמישה.
ופרטים והרשמה
יום יום 10.00-20.00
ו ת חיל ת הלימודים-
פברואר .1983
תל אביב, ביאליק 23
)03(658677
ירושלים, בצלאל 6
)02(223573,233502
חיפה, הנביאים 13
)04 (662773

ההרשמה בימים אלה

גם אני פרצתי בצחוק מר כששמעתי
לראשונה על דבר האפשרות,
שפרס עט־הזהב יוענק ל עיתונות הישראלית בכללה״ .אך
במהרה הפך הלעג המר לצחוק
פראי של הנאה מהולה בשמחה-
לאיד. אני מחכך בהנאה את כפות-
ידיי למחשבה על כל אותם עיתונאים,
אשר נתנו ידם ועטם למערכת
שטיפת־המוח הממשלתית,
ושעכשיו בולעים את לשונם בעודם
נאלצים — על אף מאמציהם
העילאיים לשאת־חן בעיני השיל-
טון וחסידיו — לבלוע גלולה מרה
בצורת פרם שאליו כלל לא פיללו !
בטוחני, כי אחדים מהם סובלים
מבעותי-לילה קשים מאז היוודע
עודד רוזנכלום
להם מהות ה״פרס״ שלו הם ראובדיחה
נאה
יים ...המאפיה השמאלנית מברכת
אותך, אל״מ רון בן־ישי, לרגל
הצטרפותך למועדון עוכרי-ישראל. וגם אתם, האדונים שמואל
שניצר וישעיהו בן־פורת. וראו מי זה בא — הרי זה ...הרצל
דוזנבלום! כן, אדוני, גם אתה נעצת סכין חדה בגבם של צה״ל,
הממשלה והעם.
אכן. בדיחה נאה.
ואולי יתברר שאין מציעי הפרם כה תמימים, כפי שזה נראה
במבט ראשון? מי יודע אם אין כאן עוד מזימה מרושעת של
העיתונות הבינלאומית כדי להכפיש את שמנו בעמים? אחרי
הכל, מישהו עוד עלול להציע להעניק ל״קצונת־צה״ל בכללותה״
את פרם רובת־הזהב, רק בזכותם של אלי גבע ודומיו!
ולבסוף, כמעט שכחתי: איך אתה ישן בלילות אלה, אהרון בכר?
גי דעץ לי פ שי ץ, ירושלים
לה־לו״ (העולם הזה )2367 מודעה
שפנתה ״ליפה שתקבל חדר עם
כל הנוחיות בשיכון בבלי, תמורת
בישול וניקוי הבית.״ היתד, זו
ללא ספק הצעה קוסמת, כדיברי
בעל המודעה.
אכן, ההצעה קסמה לי. לכן
פניתי למפרסם, למיספר הטלפון
שצירף, והוא קבע לי פגישת
היכרות בביתו.
כשבאתי לביתו, סיפר בעל הבית
על הפנטאזיות המיניות שלו,
התפאר עד כמה הוא טוב במיטה,
והציע לי חדר תמורת מה שכינה
״הטבות מיניות״ מצידי. כשסירבתי,
התנפל עליי בכוח וכמעט שאנס
אותי.
כל עוד רוחי בי, ברחתי מהבית
מושפלת ונעלבת.
הנבל הציג עצמו לפניי באיש־ציבור
מוכר, כאמרגן וכשותף
פעיל במיפלגה ידועה. אחרי בירור
קצר הסתבר, שכל זה אינו אלא
שקר וכזב. האיש הוא מתחזה
שישב בכלא בעיון אונם, גניבה
וזיוף צ׳קים.

בות מסויימת, שכן בעבר נפגשו
כבר אנשי מיפלגת העבודה עם
חלק מראשי אש״ף.
במיוחד הצטערתי לקרוא את
הערות־הלוואי אשר נילוו לראיון
זה, ואשר היה בהן כדי להלבין
את פני ידידי מיקי ברבים. אני
אין לי דבר כנגד האיש בר־זוהר.
יש לי עימו רק חילוקי-
דעות פוליטיים. לכן יורשה לי
להעיר, כי בר־זוהר לא רק שלא
נעדר מישיבות הכנסת במשך ש לושה
חודשים — כפי שפירסמתם
— אלא שהוא מן החרוצים, הפע-
לתניים והדינאמיים שבין חברי-
הכנסת. חבל מאוד שמצאתם לנחוץ
לפגוע בו אישית, והעניין
ציער אותי צער רב.
כידידו של בר־זוהר, אני מחכה
ליום שבו הוא ינקוט עמדות יוניות
בתחום המדיני, ממש כפי
שהוא נוקט בהן בכל הנוגע להתנהגות
הממשלה בשטחים — דווקא

שה תלונה במישטרה על המיקרה.

מ היווה
בהמשך לראיון עימו במ דור
״מה הס אומרים״
(״העולם חזה״ ,)2370
מעיר חח״ב:

אחרי בירור נוסף עם חברי הסיעה,
אשר השתתפו באותה ישיבה
שבה הוחלט לאשר ההצעה
לסדר היום של עמיתי ח״כ ד״ר
מיכאל בר־זוהר (ישיבה שבה לא
השתתפתי מפאת מחלת אבי) ,הסתבר
לי כי בר־זוהר לא היטעה
את הסיעה, וכי אכן נמסר תוכן
נאומו לחברי הסיעה ברוח הדברים
שלבסוף נאמרו על־ידו בכנסת.
לפיכך, לא הייתי צריך לקבוע
כי בר־זוהר היטעה את הסיעה.
גם יושב־ראש סיעת המערך, ח״כ
משה שחל, אשר ניהל את הישיבה,
פירסם הודעה ברוח זו.
באשר לי — הרי שבכל מצב,
לא הייתי יכול לתמוך בהצעתו
של ידידי בר־זוהר, וזאת מתוך
מניעים פוליטיים וגם מתוך עקי
״ידידי
מיקי״
שם מתגלה מיקי היונה, מיקי הרגיש,
מיקי המוסרי.
שסח ויי ס, רגנסוז, ירושלים

לידי ע ת
קוראים השולחים מיג־תכים
מתבקשים לנסח
אותם בקברה, לכתוב אד
תם במפונת־יכתיכח ברווח
בפול ועל בי ת האחד
בלבד של הנייר. עדיפות
תינתן למצרפים תמונות
למיכתכיחם.

הטולס הזה 2372

80ז£שי ( 880/11
בבדיקה של חס!ז016 56160 ווס1עז,המרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל, זכתה 80ץ ם\ 880 /במדליית זהב לשנת 1982 על איכותה המעולה.

טעם אמריקאי. תערובת אמריקאית.
גמרת־זרוק הקופסא לסל. שמור על ישראל נקיה.

דונמים גן ציבורי!

ובג׳ 7 0

הבית הבא נמצא באיזור היוקרתי ביותר
בראשל״צ, בלב שכונת אברמוביץ.
בשכונה גני־ילדים, בתי-ספר ומרכז
מסחרי.

מתו-אביב!
5חדרם2,וזכלסיס
ונ7-חנ1ד0
גו מורי
צשדלפורקנו.

*! 2רות נופש
באילת ובטבריה
חינם לכל החיים
— עם כל קנית
ד^רה

א צ7

אברהם גינדי.
תל-אביב
* רח׳ חתם סו פ ר 9
בצפון הסולידי, דירות בנות 4חדרים ! 1כל
השכלולים, בבניו יוקרתי במיוחד בן 8דירות
בלבדו

* ר חיל ס ל 2 2
דירות בנות 4-13 ׳/2חדרים +נג +חדר,
בבניו יוקרתי בן 8דירות בלבד!

* רח ארלוזורוב 166
דירות בנות 4חדרים ודירות +גג +חדר,
בבניו מפואר בן 10 דירות בלבד.

פתח-תקוה
פנטהאוז יוקרתי, בבניו מפואר בעין גנים רק
.$ 105.000
רח׳ דגל ראובן דירות בנות 3חדרים +גג +
חדר, במחיר מבצע של .$ 76,000
ב מ רכז השקט דירות בנות 4חדרים +גג
רק .$ 72,000
בר ח׳ כץ דירות בנות 4חדרים במחיר
.$ 72.000

רמת־השרון
* בגני שרון
• קוטג׳ מפואר על קרקע של 3 5 0 0מ״ר
רק $ 160,000
• דירות מפוארות בנות 5חדרים בבנין
•וקרת׳ בן 9דירות בלבד!
• מבחר דירות +גג.

נתניה
* בגני ניצה מול הים בפרויקט היוקרתי ביותר
הנבנה סום בנתניה, דירות ברמה
בינלאומית בנות 4-13,2חדרים, בריכת
שחיה פרטית, מגרש טניס בחצר, חניון
תת-קרקע׳ ועוד שכלולים רבים.
* מבחר דירות ברחובות המבוקשים והיפים,
ברחי חזנגוף 18-18 וברח ואשון־לציו! .3-5

ראשון לציו!
ד״רות בנות 3 72ו־ 4חדרים בכל אזור׳ העיר.

המסירים לאכוללים מ.ע.מ.

יום •בוא וכל חברו ת
הבנייה •בנו כך
בגן הברושים מירב השיכלולים
והחידושים בענף הבניה:
• זרמים תת מימיים בשיטת הג׳קחי.
• טלוויזיה במעגל סגור לזיהוי
אורוזיך.
3כיווני אויר לכל דירה.
2מפלסים בכל דירה.
חדר ארונות.
2חדרי רחצה עם ריצוף קרמיקה.
ארונות מטבח בסגנון אמריקני .
משטחי עבודה משיש גרניט איטלקי
במטבח.
מרצפות שיש גדולות בסלון 3,דגמים.
שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה.
אפשרות ל 2-כניסות בכל דירה.
לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב
במיוחד.
חדר תרבות וספורט הכולל ציוד
ומכשירים.
תאורה דקורטיבית בחזית.

גן הברושים
בלי מזומניח

2דירות נופש חינם
;בלי הגרלה !

הלואה עד
18,000,000 לירות
תאופשר לך לתקופה .
עד 2ו שנים, יתרת הסכום
תשולם על-ידך בתשלומים נוחים

המשך לגור בדירתך הנוכחית המשך לגור בדירתן הנוכחית .
נקבל את דירתן הישנה במחיר מלא
וגבוה ונאפשר לך לגור בדירתך הישנה
עד שהדירה ב״גן הברושים״ תהיה
מוכנה.
היתרה תשולם באמצעות הלוואה,
שתושר בתשלומים נשים עד 2ו שנים.

קניית הדירה שכה אותך חיננדבלי
הגרלה, בשתי דירות נופש שתעמודנה
לרשותך שבועיים בשנה -
שבוע באילת .
ושבוע בטבריה (-ן
במשך כל חייך!

!״ חינם1
י טלפן 267059־03
ונשלח אליך

ן חוברת מהודרת•
ובה שפע תצלומים
ופרטים על פרוייקט
י היוקרה ״גן הברושים״.

נשמח לארח אותך במשרדנו בראשון
לציון, להציג בפניך תמונה שלמה
מפורטת ביותר, ולהעניק לך סיור באת
הבנייה שלנו ״גן הברושים״.

הגנרל
שלא
תת אלוד בצה ל ״ד,־כ;

מקבל דרגת כבוד של תת־אלוף מידי שימעון פרס,
שר־הביטחון, בנובמבר .1976 מרשק קיבל את דרגתו

אחרי שהציג עדויות של שני יהודים, שראו או
במדי גנרל בצבא האדום. באותו מעמד שנעו
בלישכת שר־הביטחון בתל־אביב, נכחו גם הרמטב
דאז מרדכי (״מוטה׳׳) גור וקצינים בכירים נוספי

פרס העניק לו ד רג ה -בגין 1תן לו אישור -מישרו*
הביטחון הוציא סיפרו ומיסטך סובייטי קובע: הוא מ ת חו!
ביטחון — ההוצאה לאור, לכבודו
של התת־אלוף.
הספר תורגם מכתב־יד ברוסית
לעברית. מרבית המהגרים מעבר
למסך־הברזל לא היו יבולים לק רוא
את הספר וכך לא היו יכולים
לדעת על עלילותיו של מר-

לעומת זאת, העיתונות גמרה
עליו את ההלל, ובמוספים הסם-

1958 מפולין, כשהוא נשוי לאשה
שגיר ..ורק באמצע שנות השבעים
בא לבקש הכרה כאסיר־ציון.
הקריה,

שר הבטחון

בתמוז חטמ״א
ביו לי 1981

ספר
מ צ חיק

00504 ,

ד 1976 -הופיע בעברית ספר
1אוטוביוגראפי שלו קול קו־

לכבוד
מר מנדל מרטק
רחי גלוס קין 9א׳
רחובות

3101 נונ?ם כ< 1ם נחטמ?ונ

מר מרטק הנכבד.
אני מאטר קבלת מכתבו מיום 30.5.81 ומצטער
על האיחור במתן תטובחי.
לגו פו טל ע נין צה״ל העני ק לך דרגת כבוד והדרגה
טאתה נוטא על כתפיך היא החטובה הטובה ביותר לאלה,
טאינס דורטים אח טונחך .

80x888 0ע0מ 8!(01268מ00ע גד 01א(3^11,זי1א68138 1!6זגע 08מ 3
2333X0802 00? 1014610108 086868148 0 ?014, 810 !1(3583X88
)73£11138 ׳768828 1162)508118 ?8601,88 8 88?10<510101)02 0)58301808
—סי! 8 1941 8083 80 !488 1942ג! ״388010801״ 0 808)5סעסז׳מסא
0.ע1116ט81(3888׳88 8 808880018 33!480?87688 5
0^3 1731(11138 1768־083 80 27 838 1943 1י0 23 81088 1942 10 ״1)3388116-ע6ז11ע8?8888׳נ 3)50?88 8 88860186ע 868 1168)50888

בברכה.

מנחם_^גיו
פך הנטחון
| 1 * 1 1ל 1ראש-הממשלה מנחם בגין מאשר בנזיכתב
\ #1 | 11^ 1י 1111 מחודש יולי 1981 למנדל מרשק שהוא אינו
מטיל ספק בעברו. בגין, שהיה אז שר־הביטחון, השיב למרשק שכתב
לו בעניין דרגתו :״לגופו של עניין, צה״׳ל העניק לך דרגת־כבוד,
והדרגה שאתה נושא על כתפיך היא התשובה הטובה ביותר.״
^ א ככל יום נעזרים חוקרי״
המישטרה במיסמך סובייטי
רישמי (ראת גלופה) ,בראיה לח־בשת
כתב־תביעד ..כאשר יוגש ב־יתוך
זמן קצר כתב־תביעה נגד
מנדל מרשק על התחזות לגנרל,
קבלת הטבות ודרגת תת־אלוף של
צה״ל ישמש האישור שהגיע לאח רונה
מברית־המועצות, והמכחיש
את האוטוביוגראפית שחיבר לעצמו
מרשק, כמוצג מישפטי מרכזי.
הפרשה, המסעירה כבר זמן רב
את עולי ברית־המועצות בארץ,
החלה בשלהי .1976 בחודש נובמבר
אותה שנה קיבלו שישה
עולים מברית־המועצות ששירתו
בצבא־האדום דרגות־כבוד גבוהות.
אחד מהם היה מרשק, שטען כי
הגיע לדרגה בכירה מאוד בימי
מילחמת-העולם־השניה. אך הוא,
בניגוד לאחרים׳ לא הציג שום
סיסמך מקורי ורישמי על דרגתו

שם. הוא הסתפק בשתי עדויות
של שני יהודים שראו אותו ברוסיה
במדים ועונד דרגות גנרל.
לפני־כך הוכר מרשק כאסיר־ציון
שישב בכלא בגין פעילות
ציונית, ואף זכה בפנסיה חודשית.
הוא כיהן בעבר כיושב־ראש של
אירגון ותיקי מילחמת־העולם־הש־ניה
בישראל. באירגון חברים כמה
אלפי מהגרים מברית־המוע-
צות, ועל אופי פעולתם של ראשיו
חלוקות הדיעות.
כאשר פורסמה הידיעה שמרשק
קיבל דרגה כה בנירה, צויין שהוא
גנרל שנלחם נגד הנאצים,
הציל יהודים והושלך לכלא בגין
פעילות ציונית והחליט לעלות לארץ
אחרי שנואש מהמישטר הקומוניסטי.
רבים
מוותיקי המהגרים מרוסיה
ניסו להיזכר בו, אך לשווא.
הוא היגר לישראל רק בשנת

4״.ז 60? 0ע? 886 דס

(ן118?6810

\י ^־ ץ ^ מ5ם^^ם 186889 מן 88ץ00ע

17.2.13088368

י ן!* 2333X 0802 0 0 #

15 ?7-1

28.06.82
^?8X17308*1*111 8זא׳.ז*1ץ*40
ג 8ז־ 0קש 777107ו . 7ע

1 1x0 7 7177בקחץ

( 1181<08ש ) 10.1 388

^ ס א ^ 1,0ץ *ןןסא

הסובייטים מכחישים

תונאי חיים צייטין, שביקש לוודא אס מושק היה גנרל בצבא האדום
בתקופת מילחמת העולם השנייה. במיכתב, מיום 28 ביוני , 1982 כותב
מנהל הארכיון הממלכתי המרכזי של קזכסתאן :״במיסמכי הארכיון
הממלכתי המרכזי של קזכסתאן יש ידיעות שאזרח מנדל מרשק ליבוביץ
עבד במישרד מחוזי של אקטיובינמק במישרד לחלוקת ביצים ועופות-,
מנובמבר 1941 עד מאי , 1942 בתפקיד סגן־סנהל. ס־ 23 ביוני 1942
עד מאי 27 במאי 1943 הוא עבד בתפקיד מנהל חוות פרות וצאן״
רא והלכתי. הספר ראה אור ל־ראשונה
בהוצאת הקיבוץ המאוחד,
ואחר־כך הודפס על־ידי מישרד ה־

רותיים הוא זכה בשבחים רבים.
עותק אהד הגיע לידיו של מ-
הגר מברית־המועעצות בשם חיים

שק, קול קורא והלכתי, שתה
לעברית והוצא בהוצאת מישו
הביטחון — ההוצאה ל*
צייטין, פנסיונר מתל־אביב. ו
כותב מדי פעם מאמרים פוס
ציסטיים לעיתונים בשפה הרוג
המופיעים בארץ, והוא בעל >
צבאי בצבא האדום.

סיפר צייטין:
הספר לא הודפס ברוסית, מ׳
שעולים מברית־המועצזת היו י׳
לים לדעת שזה שקר. זהו כ
מחר. אין בו תאריכים. אין ז
דיך יום־הולדת של הגיבור.
שנת 1980 ציין מרשק את
הולדתו ה־ .70 מכאן שהוא נ
בשנת .1910 הוא לא כותב 1
הוא גמר בית־ספר תיכון, נ
גמר את בית־הססר של חיילי
תותחנים, מתי את בית־ספר ט
ומתי את בית־הספר הקומוני
הוא טען שהוא סיים בית־ג
של תותחנים, אך לא גויים לי
בגלל מחלה. אחר־בך הוא כו
שהיה אלוף־איגרוף במישקל
כבד של בילורוסיה, ושבכל ׳
שירת כמה חודשים בצבא1 .
באמת הוא פוטר משירות צו
הוא לא היה משרת במילואיו
מרשק מספר, שביום הר*
למילחמת העולם השגיח הוא
נה כקומיסר גדודי. אך תג
זה מקבל מישהו מצמרת ה>
לגד. או המימסד הסובייטי,
(המשך בעמוד

הננו מתכבדים להזמין אותך לנסיעת מבחן במכונית סי ט רו אן .6 5 £

אנחנו משוכנעים שאחרי נסיעה אח ת במכונית הזא ת א תה תבין שסיטרואן אינה רק מכונית
יפה, זוהי מכונית הצועדת 10 שנים קדימה.
אחרי שתשב פעם אחת •על המושב הנוח שלה, אחרי שתציץ פעם אחת במערכת הבקרה
המשוכללת שלה, אחרי שתסע פעם אח ת במכונית עם מערכת הידרו־פניאומטית משוכללת
כמו שלה...
...אחרי שתנהג בה פעם אחת לא נצטרך להסביר לך מה פירוש המילים: המכונית שפרצה
אתמח סו ם השכלולים.

בוא לנסיעת מבחן.
מחיר המכונית החל מ 434,420 :ש׳
כולל מע״מ נכון ליום 14.2.83:
לפי מחירון מס 37/83 :

מחיר המכונית כולל:
חגורות בטיחות אוטומטיות קד׳,
משענות ראש קד׳ ומכסה דלק ננעל.

סיטרואן
המפיץ הבלעדי: דוד לובינסקי בע״מ.

ניתן להצמיד את מחיר המכונית
ביום ההזמנה.
פרטים בסוכנויות טיטרואן

ת״א: רחוב שונצינו . 16 טל9 333214 ירושלים: רחוב הס 3טל 228488 02

סוכנויות: אשקלון: אלבי אתבני,א.התעשיה החדש,טל7 25754 באר־שבע: אשנב הנגב, דרך חברון. טל 33210 , 77021 057
חדרה: קל נע, שיווק רכב בע״מ, הרברט סמואל , 25 טל . 31689 .חיפה: רכב הצפון בע״ם, שד׳ בן גוריון , 8טל 520461 .־.04
כפר־סבא: פוספלד, איזור התעשיה, דרך. השרון רמתיים, טל 20161 052 נתניה: לוינקופף הרמן, רח׳ שוהם 4טל. 25307 .

ייייייידר * י־*

^ וז י

אנשיםב 111ל ם

או1סוף ודאק שיואע: אווה עוד סוף השבוע
קפיצתו של ראש-עיריית סאריס לנידיורק
נמשכה רק סוף שבוע אחד, אבל היה בה הרבה
פולקלור. ז ׳אל! שיראה התהבל אצל עמיתו,
ראש עיריית נידיורק א ד קוץ, בחמימות מיש־פחתית
ממש• קוץ׳ קיבל את אורחו בחיבוק אדיר

והעניק לו במתנה צעיף, שעליו אריגת ז׳אקארד
של הסמל המיסחרי המפורסם של העיר :״אני
אוהב את ניו־יורק״ (כשתחת האות 0מצוייר
פעם אחת לב ופעם אחת תפוח) .סיסמה זו מצויירת
גם על חולצות טי, סיפלי קרמיקה וחפצי־שעשועים.

ציאולס וליידי די: ועז!נעלסם גולשים
״אם לא היו כאן כל הצלמים האלה, הייתי משווה בנפשי שאני
בגרעדן!״ שאגה ליידי די, כשהחליקה במורד התלול של אוברס־דורף
בליכטנשטיין. הפעם נשאר ויליאם הקטן במעונו שבקנסינגטון.
והנסיך צ׳ ארלס יצא עם רעייתו לירח-דבש שני. היה זה רעיונו
של צ׳ארלס לעודד את רוחה של רעייתו בעזרת אוויר הרים וספורט
של חורף, אחרי ששקעה במרה שחורה. נראה כי העובדה שהיו
רחוקים מחובות רשמיים של אירוח בצו המדינה חרמה למורל
של הנסיכה יותר מעצת רופאים מלומדה.

סלאודץ ן
סאותאיס ובונאו ז׳׳ווח:
השובב
!המרה
את הגברת הצוחקת במלוא
שיניה הזוהרות כפנינים אין
צורך להציג: זוהי אחת היפהפיות
הקורנות ביותר על
בד הקולנוע -קלאודיה
קארדינאלה. את בן־זוגה
נראה בקרוב בישראל בסירטו
של אטורה (יום מיוחד)
סקולה — פאסיונה דאמורה.
יהיה זה סיפור על נערה מכד
ערת, המצליחה לעורר את
אהבתו של בחור יפהפה. השחקן
ברנאר ז׳יח־דו, שניחן
מוכחות קולנועית משכנעת
ובקסם רב.
העולם הזה 2372

הוזלפה אמבט: נהגת בחבש
מסתבר שגם המלכה זקוקה לשיחרור המתח בדיוק כמו כלתה.
המלכה א ליז ב ת, שמתה לה תדמית מכופתרת ביותר בין שליטי
אירופה המודרנית, נראית בחופשת-חורף כמו דודה נחמדה מן
הכפר. היא יצאה לסאנדיגרם הכפרית יחד עם אמה, המלכה-האם,
הידועה כדמות החמימה והחביבה ביותר בארמון באקינגהאם.
כשהמלכה יוצאת לחופש, היא מתעלמת כליל מכללי הפרוטוקול
ותופסת מקומה ליד ההגה. נוסף לנהיגה הירשתה לעצמה ליהנות
מתחביביה העיקריים: צייד, טיולים ארוכים ברכיבה על סוסים
והנאה בלי סוף ממישחקים עם נכדה, פטר, הבן יפה־התואר של
הנסיכה אל גם מלכה יכולה להיות סבתא משוגעת.

אנ שי םבשום

אלסנווה *ושד? :,בע־סבות חחדוו
אלסגדרה, היפהפיה שבתמונה, היא בסל הכל בת .19 נכדתו
של הדוצ׳ה (אמה, מאריה, היתה בתו של סוסוליני) עומדת ללכת
דווקא בעיקבות דודניתה — סופיה מרן אלסנדרה, דוגמנית-
הבית הקבועה של אחד האופנאים המבריקים בפאריס גי רארוש,
נראית בתמונה למעלה כשהיא מדגימה תלבושת מקורית ביותר
של כלה. זוהי שימלה צחורה מקרפ דה־שין, רקומה בחוטי כסף.
לראשה הינומה המורכבת על סרט ענק ממלמלה מעומלנת, שמאחוריו
תקועה נוצה לבנה ובמרכזו, לפנים, סיכת יהלומים ועגילי יהלומים
משולבים בפנינים. את צעדה הראשון בקולנוע תעשה בסרט ושמו
פופסה נזארסקה — נסיכה מנאפולי. גם היא, כמו דודתה הנאפד
ליטנית, התחילה לשחק בגיל שלוש בערך, כשנכנסה לנעלי סבתה
וטיפסה לראי לראות איך היא נראית .״אומרים לי שיש לי שפתיים
כמו לסופיה, עיניים כמו לסופיה והילוך כמו לסופיה. לא שאיני
מכבדת את דודתי, אבל הייתי רוצה להתפרסם בזכות עצמי.״

קארי סאדססנס והל*וס סור:
קאנצלר גרמניה המערבית, הלמוט קול, ונשיא
הרפובליקה, קארל קארסנטם, מצפים ל־6
במארס,׳ מצויירים בלבוש מתאים: מעילי־גשם
וכובעים. האביזרים החמים בוודאי יצליחו להגן

אויר סודר

עליהם מפני מזג־האוויר הסגרירי, אך ספק אם
יעזרו להם להיחלץ מפיגעי משבר־האמון, עקב
האינפלציה והאבטלה. מהבחירות הקרבות, שייערכו
בראשית מארם, הם עלולים לצאת רטובים.

נרדיס גאדוו:
לנד הגצל*רי
בשנת ,1973 בגיל ,39 נפרדה
בריז׳יט מן המצלמה.
היא רכשה לה אחוזה פראית
באזור הכפרי של באזוך, ליד סן*
טרופה, והפכה אותו למיקלט לחיות.
אחרי שהבטיחה לעצמה פרנסה
בתחום ייעוץ יופי, והקימה
רשת קוסמטיקה, החלה מתמסרת
כולה למאבק למען בעלי-חיים.
היא החלה סועדת כלבים וחתולים
עזובים, יונים, סוסים וכבשים ד
נרתמת למאבק, שהגיע עד לערכאות
במארסיי, נגד עשיית נסיד
נות בבעלי־חיים. היא התבודדה
באחוזתה עם ידידים לפי בחירה,
ביניהם מוסיקאים וזמרים ולא הסכימה
לחזור לאורות הזרקורים,
למרות הפצרות חוזרות ונישנות.
מי ששבר את הקרח וחדר מבעד
לעורה הקשה היה מפיק סרטים,
אלן בורגרן־דיכורג, שמגלה,
כמו ברידיט, עניין רב בהצלת
בעלי־חיים ואף הקדיש לכך סרט
תעודי. הוא שיכנע את בריז׳ים
לחזור אל המצלמה לשם הפקת
סרט תיעודי על קורות־חייה
עבור הטלוויזיה (אנטן ,)2שיכלול
כמובן פרקים על אהבתה לבעלי-
החיים. בין השאר הסכימה לגלות
תמונות נדירות אלה, צילן מיה בחברת
אמה ואביה.

העולם הזה 2372

״קופל״ חברת הנסישת הגדזלה בישראל
מביאה אתכם אל המקומות המופלאים ביותר במזרח הרחוק
דלהי • גייפור • אגרא • ורנסי • קטמנדו • בנגקוק
סינגפור • מנילה • הונג קונג • טיי פ ה • קיוטו
ה אקונה • טוקיו
2סיורים מרתקים לבחירתכם:

31׳ 1במחיר $3395
23 יום במחיר $3045

(ללא הודו ונפאל)

יציאות בל 3שבועות החל מ16.2.83 -
להנאתך מעמידה ״קופל״ נסיון של שנים בתכנון ובביצוע סיורים
למזרח הרחוק. בתי מלון מעולים במרכזי הערים. ארוחת בוקר
אמריקאית לאורך בל הדרך. שרותי קרקע, מלווים ואוטובוסים
מרווחים וממוזגי אויר. מדריך ישראלי מטסה ומקצועי.
פרטים והרשמה: משרדי וסוכני ״קופל״ ברחבי הארץ

התובע שעו: אנש א ״זנ בוג
שיחוו נקיוים בעיו״ח, ומענו
שהבוס שלהם קונה שונסים
בעולם נוי לונות במישפטים
נגדית בגובה דומה, אבל אין זו
תביעה בעלת אופי ציבורי.
בדחורין הוא גבר צנום ונמוך־
קומה. הוא משופם ומקריח וזהיר
מאוד בדבריו. בתחילה, כאשר נחקר
על-ידי עורד־דינו, אמנון גולדנברג,
ענה בצורה שוטפת ובאריכות.
אך כאשר החלה החקירה
הנגדית, ועורן~הדין יובל לוי חקר
אוחו, חשש האדריכל להוציא מילה
מפיו בלי שבע בדיקות.
בן-חורץ הוא אדריכל מצליח
ובעל-מוניטין. היכרותו עם אייזג-
ברג התחילה לפני שנים רבות,
כאשר אייזנברג רצה לבנות לעצמו
בית בסביון .״הוא רצה לבנות
את הבית הכי־גדול,״ סיפר
האדריכל.
ואומנם, בן-חורין בנה עבורו
בית על שטח של 3000 ממ״ר.
זהו הבית הגדול ביותר בסביון.
הוא מורכב מאגפים רבים המיועדים
לאורחים, משרתים, ובני־מישפחה.
הבית נבנה בפאר רב
ויש בו חדר יפאני, סלון נ תל

וסלון קטן, מרתף שבו סאונה,
חדר-כושר ומסלול באולינג. בדירתו
הפרטית של אייזנברג נבנה
חדר־אמבטיה מיוחד במינו: מתוך
האמבטיה אפשר להציץ אל הגינה
שמסביב לבית, אבל הנמצא באמבטיה
אינו נראה מבחוץ.
כאשר הסתיימה בניית הבית,
אמר אייזנברג לאדריכל כי זוהי
הפעם הראשונה שהוא נהנה מכספו
הרב. הוא הזמין את בן-
חורין לתכנן עבורו את מישרדיו
בתל־אביב. ומכאן התגלגל הרעיון
עד שהוחלט על הקמת בניין מיש-
רדים מיוחד לחברותיו של אייזג־ברג.
נבחר המיגרש המתאים, מול
ביודהמישפט בתל־אביב, והוחל ב-
תיכנון.

מו מ ה
לפסח ־

יחסים שהיז בין האדריכל
ומעבידו עד 1975 היו כאלה

האמח* י ח 0
המיליארדר א״זנברג
למדיו:ת ישראל
כאי 7ו 1
ה ח1ה

רפובליקת? 111113
ך• דאי לפס לבוא ביום ה//״
ראשון למישפט אצל השופטת
הדסה בן-עיתו, יתגלו שם
דברים מעניינים על צורת מתן
רשיונות בעיריה.״ אפר קול נשי
בטלפון. האשה, שסירבה להזדהות,
נסתה לעניין את העולם הזה
במישסט מסויים, כדי שינתן לו
סיקור.
מסתבר. כי אותה אשד. לא התעצלה
וטילפנה גם לעיתונים היומיים,
ומייד בתחילת השבוע החלו
מתפרסמות ידיעות על נסיונות
שיחוד פקידי־עירייה מצד אנשי
המיליונר שאול אייזנברג.

^ אדריכל מרדכי בן־חורין
עלה על דוכך העדים וימים
ארוכים סיפר את תולדות בית־אסיה,
שאותו תכנן. הוא גילה
כי חברת בית־אסיה, שהיא בראשותו
של שאול אייזנברג, פעלה
בצורה בלתי־חוקית ובלתי־מוסרית.
רשיונות ואישורים הושגו בדרכי
שוחד, וכאשר איים בן־חורץ כי

יגיש מישפם נגד אייזנברג, הבהיר
לו עורד־הדין עמירם זמני, כי לא
כדאי לו .״אייזנברג אינו מפסיד
במישפטים,״ אמר עורך־הדין, וגילה
כי בפיזרח קונה אייזנברג
את השופטים.
אייזנברג תואר כמיליונר כל-
יכול, הנוהג בפדינת־ישראל כב־רפובליקת
בננות, ורואה עצמו מעל
לחוק.
בן־חורין צייר את עצמו מעל
דוכן־העדים כדויד העברי היוצא
למילחמה ציבורית באייזנברג. הוא
הסביר, כי פיטוריו מהפרוייקט ב-
1976 נגרמו מניוון שלא הסכים
לשיטת הנלוזות של חברח בית־אסיה,
ולא רצה לתת להן יד.
לעומת זאת, העלה עורך־הדין ד״ר
יובל לוי, המייצג את בית־אסיה,
את הגירסה כי ברחורין נכשל כאדריכל,
עשה שינויים לאין ספור
וגרם לעיכובים רבים ויקרים שגרמו
לפיטוריו.
הגילויים של שחיתות ותקלות
במעט שהשכיחו את העובדה, כי
מדובר בתביעה של אדריכל לש*
כר־טירחד. ממעבידו. אמנם, שכר-
הטירחד. הוא בגודל של כ־ 15 מיליון
לירות לשנת ,1976 ותביעה

בת המיליארדים

אסתר זוכוביצקי (מימין) בתו של
אייזנברג, מקפידה לבקר כל יום
במישפט, לידה בנו של שמואל דימאנט, מנהל פורייקט בית־אסיה.

שבן־חורין היה בטוח שלאייזנברג
מתאימה הקומה הגבוהה ביותר
בבניין .״אבל היום אני חושב
שמקומו בקומת־המרתף,״ הסביר
בן־חורין בבית־המישפם את הידרדרות
היחסים.
ב ,1976-שבה החלו הסיכסוכים
בץ הצדדים, התגלה לבן־חורין כי
אייזנברג ואנשיו מתכננים לבנות
קומה חמישית בבניין ולהציב עובדות
בשטח לפני קבלת הרשיונות
המתאימים. באותו שלב כבר ידע
בן־חורין כי שמואל דימאנט, מג־הל־פרוייקט
בית־אסיה ומחותנו
של אייזנברג, נוהג לשחד פקידים.
כאשר
התעכבו האישורים לחניון
בבניין, אסר דיאמנט על בן־חורין
לטפל בעניין. הוא חזר בניצחון
גדול מהעירייה ואמר כי השיג את
הרשיונות. הוא השאיר מעטפה
ובה 1500 לירות על שולחנו של
פקיד העירייה המתאים, והאישור
ניתן.
במיקרה אחר. כאשר היה חשש
כי מישהו מעכב את האישורים
בעירייה, טילפן אליו דימאנט מחדרו
של בן־חורין, והזכיר לו את
המתנה הגדולה ששלח לו לפסח.

הפרקליט ״ב״״״מעי־

מאלו המתמחה שלו) ,המייצגים את
האדריכל , :לוחמים למטן הציבור״.

בך חורין, הלוחם היום את פיל-
חמת הציבור, לא עשה אז מאומה
בנידון. הוא התרגז אומנם, לסי
דבריו, אך לא סנה לאיש ולא
דיווח על כך. הוא היה מעוניין
להמשיך בפרויקט הגדול של בית־

בארץ. אייזנברג קיבל עבור הבניין
אישור למיסעל מאושר, ונתן
לאדריכל יד חופשית בתיב-
נון.
בן-חורין בנה בית שצריך היה
לשלב את מסורת הפיזרח עם
העולם המודרני, .תיכננתי את הבניין
בהשראת הסיראמידות וגלי-
הים התיכון,״ סיפר בבית-הפיש-

אך יצירת המוסת לא הסתייפה
בזמן. היו שינויים בתיכנון ועיכובים
בבנייה, ובשלב מסויים של
התיכנון חל בו מהסך. ב1972-
עבר מרכז־הכובד מהקומות העליונות
אל הקומות התחתונות של
הבניין, והפיראפידד. התהפכה.
פה גרם למהפך זה ולעיכובים
שבאו בגינו ז האדריכל טוען, כי
אייזנברג החליט לפתע שאינו
זקוק לשטח רב כל-כך בקומה
הרביעית של הבניין, ורצה להקטין
אותה. אך נציג בית־אסיה טוען,
כי האדריכל גילה לפתע כי ה־מיבנה
שתיכנן ייראה רע מאוד
ליד בניין איי־בי־אס שלצידו, ר
החלים לשנותו.
מבעד לערימת המיסמכים והתוכניות
שהוגשו לשופטת מבצבצות
מפעם לפעם שאלות קשות
בקשר לנוהגי בניין ערים בתל-
אביב. בדרך אגב סיפר בן־חורין,
כי באורח פלא נגזלה מהציבור
בתל-אביב כיכר שלמה.
בתיכנון המקורי היתה אמורה
להיות כיכר גדולה בין בית־אסיה
ובית־איי־בי־אם, כמו זו המצויה
בין המוסיאון והספריה. מיפלם
הכיכר היה צריך להיות בגובה
שדרות שאול המלך .״יום אחד
טילפן אלי יסקי, הארכיטקט של
בית איי־בי־אס, ואפר לי שקרה
אסון,״ העיד בן־חורין.
יסקי סיפר כי המודד של הבניין

ות ובדמיון
שהוקם לבסוף, ולידו בנין איי-בי-אם.

תיקרת כל מרתף וליישר את הכיכר.
החל
מאבק ציבורי. בן-חורין
הזעיק את ראש־העיר שלמה להט,
ויחד עם מהנדם־העיר יצאו למקום
ביום שבת בבוקר. בן-חורין הסביר
מה עלול לקרות, וצ׳יצ׳ נדהם
והכריז :״לא יקום ולא יהיה !״
הוא פנה לבן־חורין ואמר לו :

ביניהם השטח שאסור היה להיות כיכר, אך הוגבה
ונעלם. בתמונה למטה: בית־אסיה כפי שתוכנן
לראשונה, קודקדו רחב מבסיסו והקימור מלפנים.

יינה חריגות בנייה, אך איש לא
טרח לדווח על כך לעירייה. היו
דיונים בקשר לקומה החמישית
של בית־ אסיה, וכיצד להשיג עבורה
רשיון.
קומה זו תוכננה בתחילה כקומת
מכונות, אולם אייזנברג ביקש לבנות
בה דירה עבורו, בית־כנסת
קטן ומוסיאון־אסיה. לשם כך היו

גשה שהם מצפצפים ומתכוונים
להציב עובדות בשטח. זה גרם
לי בהלה, ולכן שלחתי מיכתב
רשום כדי להזהירם,״ סיפר בך!
חורץ.
באמצע שנת 1976 רצה אייזני
ברג להחתים את בן־חורין על
חוזה חדש, כדי להקטין את שכרו.
האדריכל סירב.

כיכר נגזלה מהציבור אחרי שואש־העיוייה
הצהיר ש״לא יקום ולא יהיה׳ ־ איר
הושג הדישיון לקומה החמישית הבלתי־חוקית
המאשים

האדריכל בן־חורין, שתכנן את בית־אסיה ופוטר
לפני סיום הבנייוג תובע שכר־טירחה של
מיליונים מאייזנברג, וטוען כי פוטר כיוון שלא הסכים לשיטות העבודה.

אסיה. רק עשר שנים מאוחר יותר
סיפר על השוחד למהנדס עיריית
תל־אביב, שמואל פן, ואמר
לו כי הוא מקווה שפן ינקה את
העירייה.
בית־אסיה, שחלקו הגדול אמור
היה להיות מוקדש לציבור, היה
צריך להיות הבניין היפה ביותר

עשה טעות, והתחילו לבנות במטר
אחד יותר גבוה. פירושו של דבר
היה, כי השטח של ארבעה דונאם,
מסביב לבניין, יהיה גבוה יותר
מהסביבה, והכיכר תעלם.
כאשר נתגלה הדבר זה היה
עדיין בשלב של בניית המרתפים.
עוד אפשר היה אז להנמיך מעם

״מוטי, אני לא אתן שיגנבו את
הכיכר.״
למרות הבטחות ראש-העירייה
והמסע הציבורי, גבוה השטח שמסביב
לבניין איי־בי־אם מכל סביבתו.
הגובה אמנם טושטש בצמחיה,
אך הכיכר נעלמה ואיננה.
״היא נגזלה מהתושבים,״ ציין בן-
חורין.
גם סדרי הרשיונות בבית
אסיה דורשים הסברים. שנתיים
יפים המשיכו לבנות את הבניין
לפי התוכניות המקוריות, כאשר
הפירמידה כבר היתד. הפוכה. התוכניות
האמיתיות לא הוגשו כלל
לעירייה באותו זמן. משלב מוקדם
בבנייה היה ברור לכולם, כי תה
פגישות
בין אייזנברג ויהושע רבי-
נוביץ, שהיה אז ראש־העירייה,
והחלו בשירטוס תוכניות.
בן־חורין תכנן את הקומה וגם
דיבר על כך עם מהנדס העיר,
באותה תקופה, והתייעץ איתו על
המועד המתאים להגשת הבקשה.
אולם כל השיחות היו בלתי־רש-
פיות.
בישיבה עם אנשי בית־אסיה
אמר בן־חורין, כי יש לנהוג בדרכים
דיפלומטיות כדי להשיג
את הרישיון. כאשר הבין כי אנשי
אייזנברג מתכוונים ליצור עובדות
בשטח, ולהתחיל לבנות את הקומה
החמישית בלי הרשיונות הדרושים,
נבהל האדריכל .״היתד. לי הר־

זמן קצר אחר־כך פוטר בן־חו׳
רץ, והשלמת הבניין הועברה ל
אדריכל אחר. הבניין הסתיים מא:
והיום אפשר לראות אותו היטו
ממיסדרון האולם שבו מתנהל ה
מישפט.
בקומה החמישית של בית־אסין
קיים מיבנה מהודר, שנבנה אחו
שפוטר בן־חורין. כיצד הושגו ה
רשיונות לקומה זו — אם הוש!
בכלל — ובאילו דרכים, זאת ל
הובהר עדיין במישפט. אך העני
חורג מהמחלוקת בעניין שם
טירחת האדריכל. תושבי תל־אבי
זכאים לתשובה, אם עירם מתנהל
כרפובליקת־בננות.

אילנה אלון ן
315 ...

ממת הדוגמניות
ההלימה והקדים
את גווים -
יום ההודדת
שוה הנו
להצ גה גדול ה

זמולדת

| 7ךךח | 111ך 1־ תמי ברעמי בכל תפ
י י * י * ארתה והדרה מקבלת
את פני אורחיה. ליד ניצב חברה, אולסי פרי. אולסי

מחייו חיוך מאולץ, מכיוון שהוא ותמי התחילו את
הערב בברוגז, שנמשו עד סוף המסיבה. תמי חבשה
לראשה נוצות בת־יענה, ואת גופה ענופה בשכמיה.

לגנוב את ההצגה רה^ם ינד

תלבושת קרנבל ובעלה אתרה׳לה קאופמן, מחופש לאינדיאני.

אם גנבה את בקרנבל בתמונה למעלו

ך• כל התרחש כמו בהצגה
י י אחת גדולה. היא עמדה בכניסה
וקידמה את אורחיה בחיל־בושת
מהממת כמו בקולנוע. גופה
התמיר והשחום היה עטוף בבגד-
גוף, עשוי כולו מפאייטים נוצצים
בצבע שחור, שהבליטו כל קימור
מחיטובי גופה המושלם. על שיערה
השחור האסוף התנוססו לתיפארה
נוצות בת־יענה ענקיות. על בגד
הגוף היתר. זרוקה חצי שכמיה
עשויה כולה נוצות תרנגול בצבע
לבן. בדל השיכמיה עטף את מחצית
גופה, בעוד מחצית הגוף
השני נותר בבגד הגוף ההדוק.
ההופעה המהממת הזאת תאמה
להפליא את הדוגמנית המצולמת
ביותר בישראל תמי בן־עמי, שיום
הולדתה ה־ 28 הפד לאירוע חברתי
שמשך אליו צלמים ועיתונאים,
שעטו על ההצגה כדבורים אל
הדבש.

הגונח

נוינונות

משועשעת היא אילנה תמרי,
אחת הפקידות הבכירות בחברת
החיווסה חח רי ה חו הנ ה כל המרב בהתאם לתחפושתה.

1 \ 1 1יבואן חברת הקוסמטיקה הנרי זימן מחופש
• • ן כליצן ומסווה את פרצופו. את התחפושת
עיצבה עבורו שותפתו האופנאית ליזה בוקר,

בדיו, שם זכתה במקום הראשון
בתחרות התלבושות. מעצבי אום-
נת־הצמרת של ישראל ידעו גם
הם היטב, שכל בגד יזכה באן
בתשומת־לב הצלמים, והם טרחו
לתכנן עבור דוגמניותיהם בגדים
במיוחד לכבוד האירוע.
מי שהיתר. נערת ישראל, הדוגמנית
דנה וכסלר, הופיעה בבגד
בלרינה לבן, שנתפר עבורה במיוחד
באופנת לורנצו, לערב אחד
ויחיד.
הדוגמנית חניתה צנטנר נראתה
כנסיכה אמיתית, בחולצת טאפטה
בעלת שרוולים תפוחים וחצאית-
תואמת, שעיצב עבורה במיוחד
האופנאי עודד גרא.
הדוגמנית הוותיקה ליאורה לסיבזו
אחר זו נכנסו יפהפיות הצמרת
לאולם השימחה כשכל אורחת
מנסה לרכוש את תשומת-
הלב בכניסה מלכותית ותילבושת
יוצאת־דופן.
תמי ביקשה מחברותיה לבוא בתחפושות
ואלה לקחו את העניין
כמבצע צבאי. כל דוגמנית וים־
הפיה לקחה לתשומת-ליבה כי במסיבה
שכזאת הכי חשוב זה

רות באה לבושה בטעם עם אוורול
שחור בפסים שחור־לבן, בעיצוב
הברח גוטקס. מעצבת האופנה
אביבה פיבקו העדיפה לתכנן לעצמה
את תחפושת הכושית, וחבשה
על ראשה מטפחת בעלת
סרט ענק, בצבע הכסף, הקשור
כפרפר ואת פניה צבעה בצבע
שחור.
אולסי פרי, חברה של תמי,
התחפש למורים שבאלייה, כשעל
ראשו התנוסס כובע קש, שהפך
לסימן היכר של שבאלייה, וז׳אקם
לבן תואם.
תמי התנשקה עם כולם, הצטלמה
ללא סוף בכל הפוזות ה־
(המשך בעמוד 54

צ׳רלסטון
רוקדת הדוגמנית
הוותיקה מירי אורן בחולצת
סטרפלס מנוקדת וחצאית שכבות.

אינדיאנית

מור מחופשת כאינדיאנית, בבגד
עור עס שנציס שהלם אותה מאוד.

ההצגה בתלבושת שזכתה בפרס הראשון
והובאה לה במתנה על־ידי משפחתה.
גורן סוסקין ופינצ׳י מור (משמאל).

לרכוש תשומת-לב, והיפהפיות דאגו
לעצמן יפה-יפה.
הגדילה מכולן הדוגמנית תמירת
הקומה סיגל אם, שגנבה את ההצגה
כאשר הופיעה בבגד ביקיני
צהוב, מעליו חצאית בעלת שסע
עמוק מלפנים, שחשף זוג רגליים
נאות. על ראשה התנוססו נוצות
צהובות לתפארת.
התלבושת המדהימה ביופיה ה ד
באה במיוחד עבור סיגל מהקרנבל

התנ״סות

בסוף המסיבה התפייסו אולסי וחברתו
כאשר לצורך צילוס תפס לפתע אולסי
תמי, חיבק ונישק אותה. מימין: חנה עדן מסתירה פניה במס

אהבה ^
לילדים

הי פו ת
מ לו ם ־ אנ גי ל ם
שתי האחיות הספריות התיה ועליזה, הן ממש מה
שקוראים סיפור הצלחה.
כל-אחת מהן היא סיפור בפני עצמה. בתיה נסעה מהארץ
עם בעלה הרופא אורי אלקיים להשתלמות של שנה.
אבל לא זה מה שקרה, משום שתיכף אחריה נסעה גם
אחותה עליזה, עם בעלה סמי• כולם היו בניו-יורק, וכולם ביחד
עברו ללום־אנג׳לס.
בחוף המערבי פתחו שתי האחיות מסמרה, ומכאן הסיפור
הבא:
בעלה של בתיה הוא רופא מאוד מצליח, מתעסק בעיקר
במחקרי־הלג הוא גם כתב ספר מאוד-מאוד מצליח על אותו
נושא: איך להמנט ממחלות לב.
בינתיים הם מגדילים את המישפחה. ליהונתן הקטן בן ה־5
נולדה אחות בשם דניאל
אצל עליזה היו שינויים במישפחה. היא נישאה למרמי
1קולנר, שהוא־ מפיק־טלוויזיה ידוע ומפיק תוכניות לאחת
מתחנות הטלוויזיה הכי־גדולות בארצוח־הברית. הוא למשל
עשה תוכניות-מיוחדות עם לייזה מינלי ודיאנה דוס, ועכשיו
עושה תוכנית עם ריצ׳רד הריס לעליזה יש בת ובן סנשואין
ראשונים, ולבעלה יש שני בנים מנשואיו הראשונים. הם גרים

תואר שני ומחול פגשתי אותו באחת המסיבות. שמו ב בי
(״צביקה״) סמלר, צעיר רווק, גם זהוב-
שער ותכול-עיניים, שהוא גם רקח, גם
מפיק סרט וידיאו, גם מסטרנט וגם לבד.
צביקה נולד בבנימינה, בדיוק לפני 28
שנה. הוא בן מזל טלה ובן יחיד. בילדותו
הוא עקר עם בני־מישפחתו ממושכת הוו-
תיקים לעיירת הפיתוח מיגדל-העמק. את
בית-הספר התיכץ הוא עשה בסניפיה של
קציני-ים בעכו, ובאופן טיבעי התגייס ל-
חיל־הים.
כשהשתחרר, הלך לאוניברסיטה, ושם
סיים תואר ראשון במדעי־המדינה. אחר-
כך המשיר לתואר שני באותו חוג.
אך צביקה לא הסתפק בכך. הוא החליט

לא מזמן סיפרתי לכם על הפי שפיר,

איש־עסקים ישראלי שיוצא עם הדוגמנית
ציונה חירשנברג (העולם הזה .)2369
באותו סיפור לא הספקתי לספר לכם על

עליזה קולנר ובתיה אלקיים
מישפחה וילדים

כולם ביחד בבית אדיר, ממש ענק, מלא אורחים, עם חמישה
משרתים ושלוש מכוניות.

ח ב רי ס ר1י סמדר קלצ׳ינסקי, יפהפיה אמיתית
שבאחרונה קיצצה את שערה וצבעה אותו
בפסים, מספקת תמיד סיפורים חדשים.
למי שאינו זוכר: היא בתו של אנדר׳,
צייר המקדיש את חייו למילחמה בשגרירות
הגרמנית בתל-אביב. הוא חבר
מרכז חרות, ועל רקע זה מיררה לו סמדר
את החיים. לפני ארבעה חודשים היא

דפנה שחר
בוטיק לביגדי־ילדים

גרושתו. שמה דפנה שחר• היא חוגגת
את יום הולדתה ד.־ 30 כשהיא נשואה
למישהו אחר.
דפנה היתה בזמנו מנהלת בית־האופנה
של גירעון אוכרזון, והיום היא בעלת-
בוטיק לביגדי-ילדים ברחוב אבן־גבירול
בתל־אביב, והיא מייבאת בעצמה את ה בגדים
לבוטיק שלה מהמיזרח הרחוק.
דפנה היא אמריקאית במוצאה. היא התחתנה
עם שפיר לפני עשר שנים. בגלל
עסקיו, הם היו בכל העולם, חזרו לארץ
ב־ 1980 ואז דפנה עזבה את בעלה לטובת
מישהו אחר. שמו ארי שחר, והוא
מהנדס אווירונאוטיקה. היא התחתנה עם
ארי, ואף נולדה לה בת, לורן שמה.

הניד דחן
— משמיים

האישיים של שרון, כיבד את דיעותיד,
והתייחס אליה בכבוד.

סמדר קלצ׳ינסקי
זוג —

צכיקה סמלר
נזדעי־הנזדינה

לממש את אהבתו הישנה לקולנוע ולטלוויזיה.
הוא החל לומד לתואר ראשון באוניברסיטת
תל-אביב בחוג לקולנוע ולטלוויזיה.
במיסגרת שיעורי־סדנת־הטל-
וויזיה באוניברסיטה הוא היה צריך להסיק
ולביים תוכנית טלוויזיה.
כך נולד רעיון לשלב בעבודתו מורה
להתעמלות שהיא גם כוכבת המחול האי

סיפרה מעל עמודי העולם ר,זר! ()2351
מה היא חושבת על אריק שרון ועל
מעשי צה״ל בלבנון ובשטחים. זה היה
גילוי-לב דרמאתי של בת שלמדה מאביה
כי צריך להישמר מפאשיזים כמו מאש,
ושהחליטה שאי-אפשר לשתוק על מה
שקורה כאן. אביה, שנמנה עם חבריו

רובי. הוא למד אצלה באוניברסיטה ריקוד,
והחליט שזהו עסק לא רע.
סרט־שמרט, הבחור עדיין לבז — לידיעת
כל הרכלנים.

מאז עזבה סמדר את הבית, כי הגיעה
למסקנה שהיא רוצה לגור לבד. היא מבקרת
את אביה בכל הזדמנות, והם מבינים
היטב האחד את השני. רק לא בענייני
פוליטיקה.
סמדר, שהיא כמעט בת ,20 לא גוייסה
לצבא בגלל חוסר־מישקל. לכן היא כבר
בעלת עבר של דוגמנית. צילומי פניה
וגופה הדקיק מעטרים מודעות־פירסומת
רבות. היא היתד. די אמיצה באותו ראיון
לומר, שהיא לא חוששת שמישהו יפסיק
להעסיק אותה בגלל דיעותיה. והיא ידעה
למה — אין לה מתחרות בגילה בשוק.
היא מתגוררת היום עם חברה, מאפרת
הטלוויזיה המוכרת עדה לזורנן. באותה
דירה היא הכירה את חנוך דהן, הפנטו-
מימאי, המופיע כל הזמן מעל המירקע.
רוזן הרווק נדלק על סמדר, החולמת עכשיו
על גדול, על קולנוע.
מאז שהם נפגשו בפעם הראשונה, הם
נראים כל הזמן ביחד, בכל פתיחה או
מסיבה בעיר הגדולה.

הגון

המת בו ד ד
לפני שבוע סיפרתי לכם על העיתונאית
הצימחונית פילים גלזר והרפתקותיה
בניו-יורק. אחר־כך נזכרתי שלא סיפרתי
לכם על האקס שלה, יוני, בנו של
שמעון פרס, יושב-ראש סיפלגת הע בודה.
השניים
היו נשואים זמן קצר בלבד,
והתגרשו לפני כחצי שנה. מאז פילים
פורחת, ונראית בכל מקום. ואילו יוני
נעלם.
בדקתי ומצאתי שיוני מתגורר ברמת-
השרון, בדירת־רווקים שאותה הוא מחלק
עם חבר נעורים, נכה־מילחמה.
יוני הוא גנן במיקצועו. הוא בוגר הפקולטה
לחקלאות של האוניברסיטה העברית
ברחובות, ועוסק בטיפוח גנים פרטיים
בבתים ובווילות. אני יודעת שהחלום
שלו זה להיות וטרינר, אבל בינתיים
הוא לא עושה שום דבר בעניין זה.
יוני לא אהב מעולם לבלות. עכשיו
כשפיליס איננה לצידו, בכלל לא רואים
אותו בשום מקום.

הידיעה שהעיתונאי שעי,ה סגל התחתן
בטבריה, היא הזדמנות להזכיר קצת את
ההיסטוריה המרתקת של הצעיר הזה. שע־יה,
שהיה נער צנום ומופנם בעל תלתלי
זהב, הוא בנו של המוהל של כפר־סבא.
בתום שירותו הצבאי הוא נשא לאשה
את תחיה, בת ירושלים, ולבני־הזוג נולד
בן, איתן, ממש־ממש ערב מילחמת יום-
הכיפורים.
אבל הנישואין עלו על שירטון. הבחור
חסר־המנוחה וחסר מישלח־היד התקבל
לפתע כצלם מערכת בעיתון צהריים די

שעיה סגל
הסיפור המלא

נפוץ. הוא ועוד שני חברים, שמואל
רחמני וחנניח מרסן, כינו עצמם אז
״ 24 פלוס״.
בעוד אורות־הכרך חייכו לשעיה, באה
אפילה על חיי־נישואיו. את מקומו כראש־המישפחה
תפס חברו הטוב, חנניה, שנשא
לאשה את תחיה.
שעיר, עצמו, שהיה מסורתי, הפך עירוני
לכל דבר. שמו כמארגן המסיבות הגדול
ביותר בישראל הלך לפניו ברבים. דירת־הרווקים
שלו בתל־אביב הפכה למוסד.
הוא עצמו עשה חיל בעבודתו. הוא
היה העיתונאי הישראלי הראשון שראיין
את חופני מוכארג בקאהיר, ימים ספורים
אחרי רצח אנודר אל־־סאדאת.
שמעתי אחר־כך שהוא נפגע עמוקות ם־
הטיס הקטן שהוא קיבל מהנהלת עיתונו
על הסקום הגדול.
שעיה הצלם הסך בן־לילה לכתב. הוא
המשיך לצלם ולכתוב, וכאשר התפנתה
מישרה של כתב בצפון, הוא שש למלא
אותה.
למרות שהוא הרחיק לכת עד טבריה,
לא נטשו אותו התל־אביביות. שרה
(״שרהל׳ה״) קנטור, סטודנטית בעלת השיער
הכי ארוך בתל־אביב, עלתה צפונה
אחריו.
חבריו של שעיה היו בטוחים שהרומן
שלו עם שרל׳ה, בת למישפחה ותיקה מרחובות,
שגם היא הספיקה להתחתן ולהיפרד,
יהיה אפיזודה חולפת, אחת מיני
רבות. אבל לא. האוויר של טבריה עשה
להם משהו, והם החליטו למסד את הקשר.
שעיה תיכנן את חתונתו ליום השלישי
בשבוע שעבר. אבל האולם הגדול שהוזמן
היה ריק למחצה. עמיתיו העיתונאים לא
הגיעו, כי הם היו עסוקים בניתוח מסקנות
דו״ח ועדת החקירה, שריתק את
כל המדינה. אך בכל זאת באה מישלחת
מתל-אביב, מהעיתון שעדיין רושם ליד
הכותרת שלו שהוא הכי נפוץ במדינה.

ס פרד
חדשות רכילות יש גם בנידיורק הרחוקה־קרובה. גם שם
אוהבים, מתחתנים, נפרדים, גם שם מדברים עברית.
חני פרי, אחת מיפהפיות תל־אביב, ובעלה אלן שוורץ,
עורך־דין מצליח, חיו להם באושר ועושר באולימפיק טאואר,
אחד הבניינים היפים ביותר של העיר הגדולה. הכל היה יפה :
בית יפה, זוג יפה, מכונית יפה. מה שהיה חסר לזוג הזה זו
רק עין רעה. גם בזה הם זכו. נו, איפה? בתל־אביב, כמובן.
חני מבלה את חופשותיה בישראל, וגם משתבצת בכל תצוגה
ומופיעה בכל אירוע. ודווקא כאן זה קרה: בעלה היפה הצליח
לחמוק מידיה, ממש מתחת לאפה, לטובת אשה פחות יפה וקצת
יותר גדולה ממנו.
בהתחלה זה נראה כעניין חולף. אך מייד כשחזרו להם בני-
הזוג היפה לבית היפה, עם המכונית היפה, התגעגע הבעל
היפה לארץ והתחיל להתעופף בקו ניריורק תל-אביב.
חזרו-נפרדו, נפרדדחזרו. עכשיו גרים בני־הזוג בנפרד.
חני מבלה את זמנה בשעורי־נהיגה, כי כעת היא צריכה
להסתדר לבדה. היא גרה במנהאטן, וגם אלן גר שם. אבל
הם לא נפגשים.
חני היתד צריכה להיפרד גם מהבית, גם מהפינוקים, גם
מהבעל העשיר וגם ממכונית הרולס־רויס שלהם.

רו מ
כ ק 1ד ה
מכיוון שקוראים את המדור בארצות-
הברית לא פחות מאשר קוראים שם את
נידיורק טיימס, אני רוצה לחסוך בשיחת־טלפון
ולשלוח מעל דפי העיתון בירכת
מזל-טוב לידידה טובה, שגרה מעבר לים.
לנאווה בודינגר, שהיא עכשיו אמא.
נאווה, ישראלית לשעבר, עבדה בתיאטרון
סולן של מיקי פלד, ירדה לפני
כמה שנים טובות לארצות־הברית עם בעלה.
כאן וגם שם נקשר שמה בעיסקי
אמרגנות ואמנים. בכל שנה היא מארגנת
את פסטיבל הזמר החסידי בארצות-הברית.
נאווה רכשה לה מקום של כבוד בקהילת
היורדים בניו-יורק, וכבר הפכה למוסד.
כל אמן המגיע להופעות שם עובר דרך
נאווה, המפיצה עבורו את הכרטיסים.
לפני כשנתיים היא התגרשה מבעלה,
שעבד ביחד איתה. היא עבדה במישרד,
והוא היה מנהל את המשא-ומתן בחוץ.
אחרי הגירושין, הוא פתח עסק עצמאי
והיא נשארה בעסקיה.
נאווה ניסתה במשך שנים להיכנס להריון,
ללא הצלחה. חבריה בישראל הכירו
אותה כבחורה מלאה ביותר. היא ירדה
25 קילו, אחרי שהחליטה לעשות דיאטה
חריפה.
לפני כעשרה חודשים החלה שוב להשמין.
והפעם לא מאוכל, כי אם משום
שהרתה. אבי הילד הוא קנדי, שאותו
הכירה במסיבה בביתה.
נאווה אינה בשנות העשרים לחייה, ר
שמעתי שהיא שמחה מאוד לזכות סוף-
סוף בצאצא.

במקום היה אפילו עזר ויי*מן, שבא
בלווית אשתו, דאומה. כאשר פנתה
אליו צעירה גבוהודקומה וחטובה והזמינה
אותו לרקוד, הוא חיבק אותה, אך סירב
לרקוד.

חני סדי
לומדת נהיגה

חסים
מי שפחת ״ ם
הם כל הזמן יחד, המלחין הנרי כרטר
והמצחיקנית מרים (״צ׳יבוטרו״) פוקס.

את מי ששאל אם יש ביניהם רומן, מיהר
ברטר להרגיע. .אני ומרים ממש ידידים.
כמו מישפחה, כמו אחים.״׳ אז אין להם
רומן, וברטר הוא עדיין לבד. וזוהי סיבה
טובה לשוב ולהזכיר מיהו.

הנרי כרטר
— אחים׳

מרים פוקס
.כמו —
הוא בן ,35 יליד פאריס. .כשהייתי
קטן, התחלתי לנגן על העצבים של ה-

שכנים,״ הוא סיפר. לדבריו, בגיל 12 הוא
החליט להיות מוסיקאי. למרות זאת, הוא
למד כלכלה ומינהל־עסקים, אך בשעות
הפנאי הוא היה מנגן על גיטרה. רק
בגיל 25 הוא התחיל לכתוב שירים.
לישראל הוא בא לחופשה. וכמו שזה
קרה להרבה אחרים, הוא התלהב ונשאר.
מסתבר, שהקסם עדיין עובד עליו, והוא
מאוד מרוצה כאן. שמו ידוע כמלחץ של
צמרת הזמרים והזמרות בארץ. הוא כותב,
מעבד, עובד על אריכי־נגן ומבלה הרבה.
אך ללא שום דבר ממשי :״אני נשאר
בארץ כי יש לי סיפור אהבה עם ישראל,״
הוא אמר לי.

י• הגורל שלא היה
זסשך מעמוד )29
דגה צבאית של קומיסאר בסל-
וני — ולא מנהל טרסט של חע-
ויית בשר והלב כפי שהוא היה.
הוא מספר שהוא הציל אלפי
־.ודים, ותחת להזחירם לברית־מועצות,
הוא שלח אותם לארץ־
שראל. אך הוא נעצר ב־.1946
חנות ההשמדה חוסלו שנד. קד
0לבן. אם סרשק צודק, הרי
הוא נעצר בבר ב־ .1945 הוא טון
שהוא הואשם בציונות ונעצר
־ .1946 באותה שנד. לא הואשמו
;ודים ברוסיה בעבירה בזאת.
הוא מספר, שעקבו אחריו חצי
ונד -אז היו נותנים לו באותו
!ן דרגת גנרל?
הוא באמת ישב בכלא, אך כפי
הוא בעצמו בתב בתשובה לעין
הארץ, בנוסף לסעיף בגידה
מולדת הוא נאשם גם 1בסעיף
לבלי.

__גנב
בסיביר
ןרשת, הדרגה שלו היא
י* מאוד מעניינת. הוא קיבל
דגה זו בגיל מאוד צעיר,35 ,
חרי חמש שנות שירות. הוא
יתב שמדי הגנרל שלו נתפרו
נורו. באותה תקופה מדים אלה
תקבלו מהאפסנאות. הוא מזביר

חו שף צייפוין
העקשנות משתלמת
זנת 1946 את שמות גיבורי
!ילחמה היהודים בצבא האדום.
•ט זה לא היה ידוע אז.
לעומת זאת׳ בעיתונות הסוברת
מימי הפילחמה, אין איז־ר
שסרשק מקבל דרגת גנרל
יטורים. אין צילום שלו במם
ועיטורים על חזהו, בעוד
וגנרלים אפילו של השירות ה־נאי
יש איזבור שם.
בעמוד אחר הוא מספר שהוא
גע בעמוד־השידרה ועבר לעד
י. אחר-כך הוזמן למוסקווה ל-
1לת מינוי חדש אצל המפקד
נייני העורף, אך שם לא היו
וקים למנהלים. במקום אחר
א מספר שסטאלין עצמו טיפל
!ינוי־החירום שלו, כממונה על
וספקה לחזית. גם זה לא מתק-
על הדעת.
הוא כותב שאחרי המילחמה הו:לו
תפקיד של שר בבילורוס-
.אך בידוע, רק בעלי השכלה .
והה יכולים להיות שרים, ד
ח שלא יהודים. לא יעלה על
עת שהוצע לו תפקיד כזה.
עד כ אן דבריו של צייטין.
וזסיפור על מרשק, ששירית בדך
ההספקה בזמן מילחמת-
ולם־השניה במיסגרת המיניס־יון
האזרחי לבשר ולחלב׳ הפך
יחת־היום בקרב ותיקי הצבא
דום ומהגרי ברית־ד,מועצות ב-
ראל. ד״ר הרצל פונרוב, אסיר-

ציון מתל־אביב, שמע מאסיר־ציון
אחר, שמואל גורביץ, שהיגר
לישראל ב־ ,1969 שבין השנים
51־ 1947 הוא ישב בסיביר
עם מרשק. ושם הוא לא היה מוכר
לא כגנרל ולא כאסיר על
רקע ציוני. אלא כאסיר שנתפס
בגניבה.
ההיסטוריון אהרון אברמוביץ׳,
החוקר שנים רבות את חלקם של
היהודים במילחמת־העולם-השנייה
נגד הנאצים, סיפר שכאשר שאל
את מרשק מתי הוענקה לו הדר־
1גד״ הוא זכה בתשובה שזה היה
סודי. טענה זו לא היתד. יבולה
להתקבל על הדעת, לדברי אברמוביץ,
גם הוא מהגר מברית*
המועצות, משום שמרשק שירת
בחיל־האספקה, ובמיקרו. זד. לא
היה כלל עניין של סודיות בהענקת
דרגה.
מחלק הביצים
ל תכן שפרשת דרגתו הצבאית
של מרשק היתד. נשכחת,
אילמלא אישיותו. מה שצרם
לכפה מוותיקי המילחפה היתד. העובדה
שמרשק ניצל את פרשת
דרגותיו לקידום מעמדו כיושב-
ראש אירגון ותיקי המילחמה. מקר
רביו איימו על אותם שהטילו
ספק בעברו, שהוא יתבע אותם
לדץ על הוצאת דיבה.
בשלב זה החליטו חושפי־זהותו
לפנות לפישטרה.
בסוף 1981 הוגשה ׳תלונה ליחידה
לחקירות הונאה במטה הארצי.
חוקר פמחלקתו של תת-
ניצב בניפין זיגל החל לאסוף
חופר הקשור למרשק.
בפברואר לפני שנה כבר יכלו
המתלוננים להיאנח אנחת־רווחה.
נרמז שפרשק הוזפן לחקירה, פעם
אחת התלונן שהוא חש ברע ונשלח
לביתו. בפעם השנייה נשבר
והודה שלא שירת בצבא האדום
בדרגת גנרל, המקבילה לדרגת
אלוף, אלא בדרגת קולונל,
המקבילה לדרגת אלוף־מישנה. גם
על כך לא יבול היה להמציא אישורים.
פרשק
עצמו לא שקט לרגע. הוא
הצליח להוציא פיכתבי־תפיכה בו
פשרי־ביטחון שונים, כעזר וייצ־פן
ומנחם בגין (ראה גלופת).
פרשק הוא גדול מימדים, ולמרות
גילו הוא ידוע כאדם בריא.
הוא מתגורר ברחובות, וקשה מאוד
לאתרו בטלפון. כאשר פנה
אליו העולם הזה וביקש לשוחח
עימו בעניין הספר דחילוקי־הדי-
עות עליו, הוא הסביר שהוא חולה,
דבר המתקבל על הדעת לאדם
בגילו, קרוב ל־ .73 הוא ביקש
ליצור קשר בעבור זמן.
מרשק איננו דובר עברית, אלא
רוסית ואידיש. כאשר פנה העולם
הזח שוב לביתו בתאריך שנקבע׳
אי-אפשר היה לאתרו.
לא מן הנמנע שהופעל לחץ ל עצירת
החקירה, כשמרשק עצמו
שומר על שתיקה. שהחקירה כאשר היה נדמה
הוקפאה, החליט צייטין לפנות
במישרין לברית־המועצות ולבקש
אישור על מעשיו של מרשק בזמן
המילחמה. הוא ציין במיכתבו,
שהועבר דרך פישרד־החוץ, שאם
לא תיחשף האמת, יש חשש ש-
יוחתם שמו של הצבא האדום והלוחמים
שנלחמו בנאצים בימי
פילחם ת־העולם-השנייה. המיסמך
הרישמי שהוא קיבל בתשובה,
מאשר שמחודש נובמבר 1941ועד
חודש מאי ,1943 בעצם ימי-
המילחמה. עבד מרשק כקזכטטן
כסגן מנהל מישרד לחלוקת ביצים
ועופות, ואחר־בך כמנהל חווה
פרות וצאן.
כאשר הובא מיסמך זה למח לקתו
של זיגל, לא נותר להם
אלא להעביר את התיק ולהפליץ
על העמדתו לדין של הגנרל ש לא
היה.

כן־ציון ציטדין

0 556/מ?7/ל-/
^ו!יוו .

^ י ייי ^ ייי ^ י״יייו^ייייו^ייי^^ייייי^^^^ן ןן^ו^^^ו^ן^^

ך שבוע שעבר ראינו אותה
בשמי דנהזאני אלכוהוליסטית.
דמות חזקה מאוד, הרסנית, סו בלת.
כצופה היה לי קונפליקט
גדול עם עצמי, להעריץ את דנה
או לרחם עליה, לאהוב אותה או
לשנוא. היתד, זאת דמות חזקה
מאוד, מזיזה לך דברים בכוח
שלה.
ביקשתי לראיין את דנה־ליאו־רה
ריבלין ולא התאכזבתי. הופתעתי.
היא באה בזמן לפגישה.
לא אוהבת לאחר. עמדה על כך
שהפגישה ׳תוערך בבית־קפה ולא
בביתה. הסבירה שבמיקצוע שלה
היא מרגישה ממילא חשופה מאוד,
אז היא נלחמת להשאיר פינה
אחת אינטימית בחייה הבית שלה
והילדים שלה. ראיון לעיתון
זו עבודה ועבודה עושים בחח׳
מה שיותר קרוב לתיאטרון. בחרה
בית־קפה במרחק של שלושה מטרים
מהבימה .״אני בכלל לא רוצה
שיתחילו לפרט בעיתונים אילו
רהיטים יש לי בבית ואיך סי

רוד! —11ג

דרתי את החדרים. זה לא עניין
של אף אחד,״ אמרה.
עשר שנים לא נתנה ראיונות
לשום עיתונאי. ראתה שאפשר גם
בכה. המשיכה לקבל תפקידים,
בלי שיפרטו אותה לפרוטות. עכשיו,
פתאום, יש לה הרגשה ש בריחה
מהעיתונות היא קצת פחד
וקצת אינפנטיליות, אז החליטה
לא לסרב עוד. כבר היו לה אכזבות.
אבל היא מגסה שזב. היינה,
היא יושבת פה מולי.

סב א הלחין
ועשה ילדי ס
ן! 1ני יודעת שהיא בת ,38
ובכל זאת. קשה להאמין. נמוכה,
רזה, חייכנית. מדברת בשקט
בשקם, בקושי אפשר לשמוע
אותה בבית־הקפה. מורידה את
מעיל הפרווה ומשחקת איתו כל
הזמן. לא יכולה להחליט אם היא
רוצה אספרסו או תה עם חלב.

בסוף מחליטה. קודם אספרסו ו-
אחר־בך תה עם חלב.
נולדה ללאה ויוסף ריבלין.
אבא היה רואה־חשבון אמיד.
גדלה ברמת־גן. בית תצי בורגני.
תמיד היו המון אורחים בבית,
.תמיד ישנתי לא במיטה שלי,
כי היא היתד, תמיסה.״ לא בית
עם זיקה מיוחדת לתיאטרון. אולי
קצת למוסיקה. סבא זלמן ריב־לין
היה קומפוזיטור וחזן. היו
לו 22 ילדים מאותה האשד -כל
הזמן הלחין, שר ועשה ילדים.
ליאורה רצתה להיות בלרינה,
אבל ההורים רצו שיתנגן על פסנתר.
מדוע? כי אח שלה ניגן 10
שנים ואחותה ניגנה 10 שנים.
בכלל, לנגן על פסנתר היה יותר
מכובד מלהיות בלרינה. בדמי החנוכה
שהיתר, מקבלת מימנה את
שיעורי הבלט, כשנגמר הכסף היתד,
מפסיקה ללמוד בלט. כל שנד,
למדה מחנוכה ועד פסח. כשה״תה
בכיתה ח׳ ראתה מודעה שמחפ שים
שחקנית־ילדה לחזיונות סי־

מון משאר של ברטולט ברכט.
הלכה לבחינה וקראה פרק א׳ בישעיהו
״עם פאטוס שבחיים כבר
לא יהיה לי.״
התקבלה. רק אחרי שהתקבלה
לתפקיד סיפרה להוריה על הבחינה
.״אני חושבת שהם היו גאים
בי. קיבלתי מהם איזה יחס נעים
כזה, וחבילת שוקולד כל יום.
בערב, כשחזרתי מההצגות, חיכה
לי בקבוק חם במיטה.״ הם קיבלו
את זה בלי התרגשויות. שוקולד
ובקבוק חם.
אוזר-כך החליטה להיות עורכת-
דין. היום היא מבינה שזו מיתה
מין התגוננות. רצתה להיות מוכנה
אם לא יזמינו אותה שוב לשחק
בתיאטרון. אבל הזמינו לתפקידים
קטנים מאוד, זעקי ארץ
אהובה, עושה הנפלאות. בכל זאת
תיאטרון.
יום אחד פגשה ברחוב את אהרון
מסקין. הוא סיפר לה שבנו,
אמנת׳ חזר מחו״ל והזמין אותה
לבוא ולראות את ילדי הצל.
״אה, איזה לילה זה היה,״ היא
אומרת בהתרגשות ובקול רם.
כל הלילה ישבה עם אמנון מסקין
ודיברו על ׳תיאטרון. עד אור הבוקר
ממש. ילדה מבית בורגני.
בסטודיו של אמנון הכירה את
עודד קוטלר. התאהבה בו והתחתנה
איתו. על עודד היא לא רוצה
לדבר .״למה לי ז״ היא שואלת.
הם חברים ויש להם שני
ילדים משותפים, אמנון ונינה.
זהו.
הברז נפתח

משיכה לשחק בתפקידי
סטטיסטים .״לא יכולתי לומישפט
אחד על הבימה שייראו
יישמע הגיוני. הרגשתי

מיכאל שלי וסירבתי. היום לא
הייתי חושבת על הצעה כזאת
פעמיים. היום הקולנוע בא אצלי
לפני התיאטרון.״
אני שואלת אותה איך היה
לעשות את דנה. איך היה לפגוש
את האנשים בתהליך הגמילה ז
האם נוצרת מעורבות אישית עם
הבעיה? האם אהבה או שנאה את
דנה, או הרגישה הזדהות ז
ליאורה מלטפת את פניה במעיל
הפרווה שלה ואומרת :״זה
לא ניראה לי תפקיד יותר קשה
מאחרים. למדתי להכיר אנשים
כאלה .׳נסעתי לפגישות של הגג־מלים
ודיברתי איתם. נסעתי כמה
*נמים לבית־חולים לחולי־נפש
וישבתי איתם כל פעם כמה שעות.
אפשר לתפוס איתם ראש.
אני לא יודעת אם אני מסבירה
את זה סוב. נידמה לי שהרגי־שויות
שלהם יותר חשופות משל
אחרים. המחיצות בינם ובין עצמם
ובינם ובין אחרים נופלות מייד.
מערכות ההגנה של בן־אדם נורמלי
לא !עובדות אצלם. יש ביניהם
אנשים מאוד מעניינים, אבל
אני לא רוצה לדבר עליהם כי
זה נראה לי לא פייר.
״לא פגשתי שם את דנה. אותה
יצרתי מכל מיני דמויות וקצת
מעצמי. לא הרגשתי הזדהות
איתם, אבל גם לא רחמים,
גם לא שינאה או אהבה. קשה
לדבר עליהם במונחים של אהבה־שינאה.
יש בהם איזה כוח של
סכנה לעצמם ולחברה. כוח ש נמצא
בתוכם ומאיים עליהם ועל
אלה הקרובים להם. כדי להמשיך
לחיות בתוך החברה הם
שמים על עצמם מחוייבויות ש־אי־אפשר
לעמוד בהם ואז הם שותים
כדי לרכך את אי-קיום ההבטחות
והמחוייבדות.
״זה מצב שקשה להסביר אותו,
רק איכשהו לחוש בו, ואני חו
ליאורה
(כעלת הצמות) כילדה ב״חזיונות סימון משאר״
שוקולד ובקבוק חם למיטה
כל הזמן לא טובה ולא מוכשרת
ומתוסכלת והתחלתי להאשים את
כולם.״ אני שואלת אותה למה לא
קמה ועזבה. היא מגייסת לעזרתה
את ה״פרצוף בת 12״ שלה
ואומרת בלחש :״אני לא יודעת.״
כשנבחנה וקיבלה את התפקיד
בהמיבנת היה נועד להריסה, קרה
לה המהפך הפרטי שלה. כאילו
איזה ב ח נפתח ומשהו טוב התחיל
לצאת ממנה. ואז באו עוד
הצגות ׳והתחילו לבוא הסרטים.
סירטו של ג׳ד נאמן השימלה ו־סירטו
של דני וולמן התמהוני.
״נורא שנאתי לעשות סרטים
אז,״ היא אומרת ,״הייתי פסיכית.
הרגשתי כאילו לוקחים אותי
לצבא. קמים בחמש וחצי בבקר.
עובדים 16 שעות ביום. בלי ההמשכיות
שיש בתיאטרון. לא
ידעתי מה רוצים מפני. כל העניין
זרק אותי. חיכיתי שייגמרו ימי
הצילום וייגמר הסיוט הזה ואני
לא אשחק יותר בסרטים. דני וזלמן
הציע לי אחר־כך לשחק ב
שבת
שחשתי אותו בין המילים
שלהם. לכן גם כל־כך קשה לי
להגיד אפילו לעצמי, אם אני גאה
בתפקיד שעשיתי. זה תפקיד גדול
עם הרבה מאוד אפשרויות. יש
גם חוטים דקים מאוד של הומור
במצב הזה, ונדמה לי שאת ההומור
דווקא לא הצלחתי להעביר.״

ה ח לו ס —־
מו סי ק ה
* ¥כשיו היא עושה סידרה בת
? 12 פרקים לטלוויזיה, קרובים
קרובים. בערב היא משחקת בנפש
יהודי. היא רק עובדת ונוסעת הביתה.
לא עושה את תפקיד השחקנית
בשעות הפנאי. אין לה
צורך בחב אפילו לא בתי-קפה.
מהבית לתיאטרון וחזרה. גדליה
בסר, חברה לחיים והיא, עם
שלושת הילדים — נינה ואמנון
מעודד קוטלר ושאול בן ה־ 3מגדליה
— מהווים מישפחה כמעט
בורגנית. שלוש ארוחות ביום,
הסעת הילדים לחוגים ״ככה כמו
כל מישפחה, לא ז״
בעל ואשד. שחקנים זה לא רע.
זה טוב. שניהם כל הזמן ברומן
גם העבודה. תיאטרון זו עבודה
כל־כך אינטנסיבית, שממילא סוחבים
אותה הביתה. הם אוהבים
מאוד לעבוד ביחד .״כשאני עושה
תפקיד לבד, גדליה לא תמיד
מפרגן לי,״ היא אומרת ומוסיפה
מייד, זה בהומור, אני מתכוונת.
הם לא מתחתנים כי כל אחד
מהם כבר היה נשוי פעם ונישואין
נראים לה דבר חד־פעמי.
טקס מיותר. מסתכלת עלי ומלטפת
את עצמה במעיל הפרווה
ואומרת בשקט בשקט, כאילו ל עצמה
,״אולי זה גם נגד עין
הרע שאנחנו לא מתחתנים.״
היא לא פוחדת מהביקורת של
גדליה. גם לא תמיד מקבלת אותה.
אבל יש אנשים קתבים שעצם
הקירבה שלהם הופכת אותם
למבקרים חשובים, בלי קשר
למה שהם אומרים .״אם אני יודעת
שאח שלי נמצא באולם,
אני הולכת למות״ .אז הוא קונה
כרטיס ונכנס לאולם בלי שהיא
יודעת. היא גם לא אוהבת לדעת
שעודד קוטלר באולם. הם מוצי אים
אותה מהריכוז ותמיד יש לה
הרגשה שבמיוחד עבורם היא רעה
מאוד. שיידעו כמה רעה היא יכולה
להיות.
התאומים, אמנון ונינה, הם כמעט
בני .12 שאלתי את ליאורה
איך הגיבו למראה אמא אלכד
הוליסטית על המסך. נינה בכלל
לא רצתה לראות את הסרט. אד
לי פחדה שהיא לא תאהב את
זה ואולי גם פחדה שידברו אי-
תה בכיתה על זה. אמנון ראה
חצי סרט, אמד ״איזה דפוקה בראש,״
והלך לישת. היא שמחה
שכך היה. היה משהו אישי של
ליאורה בדנה, והיא קצת פחדה
שהם יעשו השלכות לא נכונות.

ליאורה עם גדליה כסר
נגד עין הרע

ליאורה כ״חסטריפ־טיז האחרון״
הילדים לא ראו
אבל היום היא כבר לא אוסרת
עליהם לראות דברים. את הסלקציה
הם עושים כבר לבד. היתד,
לה בעיה לשכנע אותם, בזמנו, לא
לבוא ולראות אותה בסטריפטיז
האחרון.

כמעט 8וליאורה צריכה לע
בור את הכביש להביסה ולהח
חיל לעבוד. פתאום היא מתחיל
לדבר קצת יותר מהר וקצת יות
בקול, כדי להספיק ולהגיד לי ש
אין לה חלומות לעשות תפקי
דים מסויימים. כל ההצלחות ש
לה היו בדברים מיקריים. אם י׳
לה חלום זה במוסיקת ״יותר כ
הכל הייתי רוצה להיות זמרת,
הייתה מוכנה לוותר על שנד
שנתיים בתיאטרון כדי להתנסו
מימרה. יהורם גאון אמר לה ש
היום זמר לא צריך קול מי־יודז
מה, אם יש לו משהו נוסף והי
חושבת שיש לה. כל הסרטים ין
ההצלחות והפירסום לא משכיחי
ממנה שהיא בעצם יום אחד ר
צד, להיות זמרת.
הצצה בשעון והיא קמה. בדו
לדלת של בית־הקפה היא אומרו
״אני חושבת שאני מתראיינת גר
עד. מאד. יש אנשים שיודעים לו
סור את הדימוי של עצמם כו
שהם רואים אותו. אני לא יו!
עת. זד. גם לא ניראה לי חי
מהמיקצוע שלי. לפעמים אני ק
ראת מה שכתבו עלי ומתבייש
הייתי רוצה עכשיו קצת נו
מהעיתונאים. טוב אז תודה וי
לום.״ עוברת את הכביש, ועוי
על הבימה, כדי לקבל קצת נו
דניאלה שמי ן
מהקהל.

אנשים שבוויס נמשנים אריה
נ מו נונויסאוהנו -
היא משתמשת בנוהה ומחוללת
בהם תהפוכות לטוב ולוע -
בשבוע שעבד חתאבו <וחד
ממאמיניה -אחדים התחדשו
נגלדח והרסו אח מישפתותיהם

בית המקוש

רינה שני, או ריין שיין, כפי שהיא מכנה
את עצמה, יושבת בחדר־המגורים שבביתה
בזיכרון־יעקב. על הקיר תמונות רבות ועל השולחן ספרים אינספור.
רינה אינה מכלכלת את עצמה, מאמיניה-הם הדואגים לכל מחסורה.

* 1יא היתד! הכוהנת הקטנה
של הבוהמה התל-אביבית בשנות
השישים. גברים נטרפו אחריה,
היא קבעה את גורלם של
אנשים עוד לפני שהפכה לגורו
של כת אצבע האלוהים.
ברחבי הארץ ניתן לפגוש גברים,
מהם חשובים ומפורסמים,
שיספרו כי רינה שני היתד. דמות
דומיננטית וחשובה בחייהם. גברים
נהו אחריה, הפכו במידה
מסויימת למה שמכונה בסלנג של
הבוהמה ״שפוטים״ שלה, עוד
לפני שהיא התחילה לדבר בלשון

1ווו

של גורו, עוד לפני שאפפה עצמה
באווירה של מיסתורין מיסטי,
עוד לפני שהסתגרה לה בביתה
שבמגדיאל, ומאוחר יותר בזיכרון־
יעקב.

וספר
^ ינה שני אהבה מאז ומעולם
י לשנות גורלות ולהתערב בחיי
אנשים. היה לה תענוג להתפרץ
לבית ולחולל בו מהפך. היה לה

יפה ומפתה, אשה האוהבת להש פיע
על אנשים. הוא הזהיר את
אותם הצעירים הנוהים אחריה,
ואמר להם שגורו אוהב ללמד את
תלמידיו, אך אחרי שהוא גומר
ללמדם הוא זורק אותם ככלי אין
חפץ בו. דורי בן־זאב היה חבר
של רינה שני במשך תקופה מסו-
יימת, התגורר איתר. בכפר-שמר-
יהו.
גבר אחר בחייה של רינה שני
הוא משה ינוקא, איש-בוהמה
ידוע. ינוקא סיפר בראיון עיתונאי,
כי לרינה היתד. השפעה עצומה על
חייו וכי עד היום, עשרים שנד.
אחרי הרומן הלוהט שהיה ביניהם,
היא נחשבת בעיניו כאהבת־חייו.

סי ג ה לשערוריה צורך לקחת גבר ולשנות אותו
מן היסוד, לסלק מחייו את כל
מכריו וחבריו הוותיקים, לגרום
לו לזלזל בכל מה שעשה עד
שפגש בה.
אחד המיקרים המפורסמים והידועים
היא של משורר ידוע. במשך
שנה תמימה הסתתר האיש
בעליית־גג באמסטרדאם וכתב את
הרומן האוטוביוגרפי שלו, שהיה
מפתיע בסגנונו ובצורה החושפנית
והאמיתית שבה נכתב. ברומן הוא
עיצב מערכות יחסים, שהדקויות
שבהן היו לבטח שובות לא רק

הגברים של רינה שני מעריצים
אותה עד היום. בתוכנית שעתיים
משתיים בגלי צה״ל ניסו לראיין
כמה מהם.
אבי בתה — האדריכל דן איתן,
החי כיום עם ציירת בשם מימי,
והמגדל את תמר, שהיא היום בת
— 17 סירב לשוחח על האשד.
שהרסה את נישואיו הראשונים
לסופרת רחל איתן.
יעקב רוטבליט — שהיה חברה
של רינה עד לתקופה שבה הפכה
הגורו של אצבע אלוהים, ושנישא
בינתיים מחדש ועומד להפוך לאב

היא נוהגת לקבל את פניהם שלוש פעמים בשבוע ולהרצות לפניהם
את הפילוסופיה שלה. לשני היתה מאז ומעולם חולשה לבתים בוהמיים.
ביתה המשותף עם האדריכל דן איתן היה גם הוא עמוס בתמונות,
במפות־תחרה ובכמויי קטיפה מרהיבים, בדיוק כמו הבית בזיכרון־יעקב.
את לב הביקורת, אלא גם את
לב הקוראים.
הספר הזה היה בנפשו של האיש
שכתב אותו. כשעמד לסיים
את כתיבת הספר, פגש ברינה
שני.
היא קראה את הספר וקרעה
אותו לגזרים.
הסופר האומלל, שהקדיש לסיפרו
תקופה כל-כך ארוכה וראה בו
במידה מסויימת את יצירת חייו,
נשבר. הוא לקח את הספר והשמיד
אותו. מאז לא כתב ספר
נוסף וחייו השתנו כמעט לחלוטין.

בקרוב — סירב גם הוא לדבר
על רינה שני.
עיתונאית שהיתר. מקורבת לרינה
במשך תקופה מסויימת ועקבה
אחר מעשיה, סירבה להתראיין
לאותה תוכנית רדיו.
רק גבר אחד בחייה של רינה
הסכים להתראיין — היה זה השדרן
דורי בן־זאב, שסיים את
הגשת תוכנית הרדיו שלו ברשת
גימ״ל ומיהר לשוחח עם יוסי
עוזרד על רינה שני.
בן־זאב לא חידש הרבה בדבריו.
הוא דיבר על רינה כעל אשד.

יישה לומר שהסופרת רחל
* | איתן מתייחסת לרינה שני בהערצה.
היתד. זו שני שהרסה
את נישואיה לבעלה ואבי שני
ילדיה, האדריכל דן איתן. במרכז
הרומן השערורייתי שכתבה, שידה
ושידות, עומדת אשד. ההורסת
את נישואי הגיבור והגיבורה.
בראיון עיתונאי שנתנה איתן,
המתגוררת כיום בניו־יורק עם
בעלה האמריקאי ועם בנד, הקטן,
אמרה, כי רינה שני היא דמות
מאוד מיוחדת, אך סירבה להודות
כי היא־היא גיבורת הספר. אך
כל מי שהיד. מעורה בבוהמה התל-
אביבית בשנות השישים יודע היטב
כי שני היא גיבורת הספר.
כאשר הרתה רינה לדן איתן,
סירבה להינשא לו. כשנולדה בתם
תמר, לפני 17 שנים, היתה המודעה
שהתפרסמה בכל עיתוני ה ערב
והצהריים מעוררת סנסצייד: ,
רינה שני ודן איתן שמחים להד
לדת תמר. לידה מחוץ למיסגרת
הנישואין היתה אז סיבה לשערו-
ריה, אך רינה שני מעולם לא
התייחסה למה שהחברה אומרת
עליה. מאז ומתמיד היתד. יוצאת-
דופן בהתנהגותה ובלבושה.
בתקופה ההיא נהגה ללבוש שמלות
ערביות ארוכות ומיכנסי
ג׳ינם. היא היתד, בץ הראשונים
בבוהמה שגילו את הסמים, וחשיש
הפך להיות חלק בלתי־נפרד מהתפריט
היומי שלה.
עם ח איתן התגוררה במשך
כמה שנים בבית יפהפה ביפו העתיקה.
הבית, שחלונותיו צפו אל
הים, הפך מרכז חברתי של הבוהמה
דאז. רינה נהגה לשבת
על הכריות ולרכז סביבה את
עדת מעריציה.
בשלב ההוא בחייה עדיין לא
גילתה עניין בגברים צעירים ממנה.
זה התחיל לקרות לד. כמה
שנים מאוחר יותר, כאשר היחסים
בינה ובין דן איתן התחילו לחת׳
ערער. איתן פגש ציירת יפהפיה
וצעירה ממנו בשנים רבות מימי,
רינה נדחקה הצידה.
באותה תקופה התוודעה רינה
אל הבוהמה הצעירה, אל אנשי
רדיו, עיתונות ושירה צעירים.
נציגה הבולט של הבוהמה הצעי-
ריר, היד, המשורר יעקב רוטבליט,
שהיה אז בן .27 שני היתה מבוגרת
ממנו בעשר שנים.
מהרגע שבו פגש רוטבליט ברינה,
השתנו חייו לחלוטין. הוא
חזר אז משהות ממושכת בלונדון.
היה לו טור סאטירי קבוע בעיתץ
הארץ בשם שחק אותה, הוא כתב
שירים לאריק איינשטיין. אני זוכר
אותה בדרך לגימנסייה מפרי
עטו הפך שלאגר של הנוער.
רוטבליט היד, בחור מצליח. עד
שפגש ברינה, ניהל רומן סוער
עם צעירה ירושלמית בשם יעל
אדלר, לאחר מכן ניהל רומנים
בלתי־חשובים עם נשים רבות,
בהן הזמרת מרגלית אנקורי. אך
כשפגש ברינה. זנח את כל הרומנים
שלו. האהבה ביניהם ניצתה
כאש והם נסעו יחד ללונדון.
באותה תקופה עברה רינה שני
פסיכואנאליזה. היא ראתה עצמה
הכוהנת הגדולה של הפסיכואנא-
ליזה. בכל מקום שאליו הגיעה,

הטיסה לפסיכואנאליזה, היא היתה
שבוייה כולה בניפלאות הטיפול.
היא שיכנעה את יענקלה רוט־בלים
לעבור טיפול כזה, ולא רק
אותו. בלונדון ניהלה מסע שכנוע
בין ידידיה הישראלים שהתגוררו
במקום, היא הצליחה עם כמה
מהם.

ידידים
חד שים

ד כרים ונשים חלשים נמשכו
^ אליה כמו פרפר אל האור.
תחילה היא לא ניסתה לשנות
את חייהם באופן קיצוני, בשלב
מאוחר יותר היא הפכה גורו עבורם.
הפסיכואנאליזה
נטעה ברינה
כוחות מחודשים, שהיא ידעה שגלומים
בה, אך לא ידעה כיצד
לנצלם. היא היתד. קשורה בכל
מאודה לבתה, תמר, שאותה העריצה,
אך אחרי הפסיכואנאליזה
לא יכלה לגדל אותה בכוחות
עצמה. הילדה נמסרה לטיפולו של
אביה, שגידל אותה ביחד עם
ידידתו, מימי.
רינה הפכה בן־אדם חדש והחלה
בחיים חדשים. היא עברה להתגורר
במושבת הבוהמה במגדיאל,
לא הרחק מביתה של הציירת
בתיה אפולו, לא הרחק מביתם
של ג׳ודי ויגאל קראום, לא הרחק
מביתם של יונתן ונורית גפן ולא
הרחק מביתו של הזמר אריאל
זילבר.
אולם למרבית הפלא, לא היה
קשר בין־ רינה ובין אותם אנשים,
שבאופן טיבעי סביר היזז להניח
שהיא תבחר בהם כידידים.
רינה שני בחרה לה חברים
חדשים. ברחוב התכלת שברמתיים
התגורר זוג צעיר, ישי ורות. הם
גרו בצריף שוודי. השניים עסקו
במלאכת האמנות. רינה התאהבה
בישי, או נכון יותר ישי התאהב
ברינה, ועזב את אשתו. הוא עבר
להתגורר בביתה של רינה.
כבר אז התחילה רינה ללבוש
בגדים מוזרים, לדבר על אלוהים
כאילו היתה שליחה פרטית שלו.
ישי הלז־ אחריה בעיניים עצומות.
היא נהגה בו כרצונה. גם הוא,
כמו האחרים בחייה, הפך ל״שפום״
שלה. למרבית הפלא, הצליחה רינה
להפוך גם את אשתו ל״שפוטה״
שלה, וכך נוצר הגרעין הראשון
לכת אצבע האלוהים.
מי שהכיר את ישי קודם לכן,
לא יכול היה לזהות אותו כעת.

המורה לאמנות גידל שיער ארוך,
הוריד ממישקלו קילוגרמים רבים
והסתובב ברחובות רמתיים ומג-
דיאל כשהוא לבוש בכותנות לבנות
ארוכות.
ישי הצליח להשפיע על צעירים
רבים בני המקום, אלה החלו לסור
לביתו ולהאזץ לדבריה של הכד
הנת הגדולה.
הורים מודאגים לא ידעו כיצד
לפתור את הבעיה. הם באו לרינה
וביקשו ממנה לחדול ולהשפיע על
ילדיהם, אך זו שלחה אותם מעל
פניה בטענה כי ילדיהם מבוגרים
דיים בשביל להחליט בעצמם.
כוחה של רינה הלך והתעצם.
היא הצליחה לגרור אל הכת החדשה
שלה נשים וגברים נוספים.
צעירה מרמתיים, שהיתה נשואה
במשך שנים ארוכות, עזבה את
בעלה ולקחה את ילדה והצטרפה
אל הכת של רינה.
באותה תקופה פשטה מישטרת
כפר־סבא על הבית במגדיאל, עצרה
את ישי ורינה באשמת אחזקת
סמים. רינה נשאה בבית־המישפט
נאום, שבו ניסתה לשכנע את
השופט כי אין כל רע בחשיש.
באותה תקופה שינתה רינה את
שמה לריין שיין. היא התחילה
להאמין כי היא שליחתו של אלוהים
עלי אדמות, התחילה להאמץ
כי היא אחותו של ישו ומורת
הנשמות האבודות של העולם כולו.
בנאום שנשאה לפני השופט טענה
כי המריחואנה היא קידוש
השם, היא טענה כי היא נרדפת
על כך שהיא מעשנת אותה. בשיחה
עם עיתונאית טענה, כי
החברה בישראל היא נאצית וכי
הארץ המובטחת האמיתית איננה
אלא הודו, וכי אלוהים התאכזב
מארץ־ישראל.
מאבקה העיקרי של רינה היה
נגד הוריהם של הילדים שנהו
אחריה. היא הגדירה אותם כרוצחים
פאשיסטיים.

ס מי ם
מ שחררים
>> זעכרה רינה עם כת מאי
מיגה להתגורר בזיכרון־יעקב.
בשיחה מלב אל לב עם מכרה,
סיפרה רינה כי אחרי שלקחה
אל־אס־די, ואחרי שעשתה פסיכו-
אנאליזה הבינה כי רינה שני מתה
וכי בגילוי חד־פעמי נולדה ריין
שיין.
רינה סיפרה כי אחרי שנת נדד
דים בחברתו של יענקלה רוטבליט

י הבית והמאמינים

שבו מתגוררת רינה שני. אל הבית הזה עברה
ממגדיאל, שם התגודדה כמה שנים ושם ליקנוה
את חבר מאמיניה. הבית נמצא באחד משבילי העבר

של זיכרון, ומאחריו שדות רחבים ובאר עתיקה.
שני נוהגת לשלוח את מאמיניה לבאר וטוענת כי
שם הוא מקום ההיטהרות שלהם. בתמונה למעלה:
שני עם מאמיניה בבית־המישפט, בעת דיון שהתקיים
כשנאשמה באחזקת סמים ונעצרה על־ידי הסישטרה.

בארצות־הברית החליטה לנתק עצמה
לא רק מרוטבליט אלא גם
מכל חבריה הקודמים ומבני-מיש-
פחתה. הפילוסופיה שלה אומרת,
כי יש להינתק מהעולם הבינוני
ומהעבר, לכן יש להחליף את השמות
בשמות חדשים שהיא מעניקה
למאמיניה.
עוד טוענת הפילוסופיה, כי יש
לבטל באופן מוחלט את הקשר
עם ההורים, האחים, האחיות והחברים
הקודמים. בעזרת הסמים
יש לשחרר את התלות המוחלטת
בכל מה שקשר אותך קודם שהכרת
את ריין שיין.
בנוסף לכך הטיפה רינה למאמיניה
נגד שיטות-החינוך המקובלות
ובעיקר נגד השירות הצבאי.
מאמיניה של רינה שני מתגוררים
בסביבתה. בביתה שבזיכרון
היא מתגוררת לבדה. לעיתים היא
מחלקת את יצועה עם מאמץ זה
או אחר. המאמץ האחרון שאתו
קיימה יחסים מיניים היה צעיר
בשם יובל אשכנזי.
רינה שני נולדה לפני 45 שנים
להורים ממוצא פולני. היא נהגה
לספר כי היא שונאת את אמה וכי
האם היא שניסתה כל השנים
ללחום בכישרונותיה.

שני אינה מקיימת כל קשר ע
הוריה מאז שהיתה סטודנטית ל
פילוסופיה באוניברסיטה העברי
בירושלים. את שירותה הצב<
עשתה כמפקדת בקורס קצינוו
וכשהשתחררה, עלתה לירושלי
ללמוד באוניברסיטה.
באותה תקופה ניהלה רומן סוע
עם הפרופסור משה לזר, מי ע
היה מאוחר יותר ראש החוג לסב
רות באוניברסיטת תל-אביב. ע
ידידיה הקרובים נמנה מתי שמו
אלביץ׳ ,מנכ׳׳ל מישרד ראש־המנ
שלה, הנשוי לידידתה־לשעבר ש
שני, המשוררת ש׳ שיפרה.
כאשר נעצרה רינה שני באז
מת אחזקת סמים, היה זה סו
שמואלביץ׳ שניסה לשחרר אוח
מוקדם ככל האפשר ממעצרה 1
מישטרת כפר־סבא.
רינה שני ציוותה באותה תק
פה על ישי, ידידה, להתגרש >
רעייתו. הרעיה עצמה, שהפג
״שפוטה״ של רינה, נהגה מש
כל הרומן לנקות את ביתה ש
שני, לבשל לה ולבעלה, אהוב
של רינה.
לפני כשנה התאהב ישי 1
ה־ 40 ביעל, בת אחותו מקיבו
• (המשך בעמוד 4

גורו לכם מרינה
בן רמוח־השבים, התוודע אל רינה
דרך ישי, שהיה המורה שלו לציור.
באותה תקופה נהג לפקוד
את ביתה של רינה במגדיאל באופן
קבוע והפך למאמין נלהב.
הוריו של יובל לא ראו ברצון
את יחסיו עם הכוהנת המוזרה,

(המשך מעמוד )43
אודים. הוא החליט להתחתן איתר.
בעידודה ובתמיכתה של רינה שני,
המטיפה בדרך־כלל נגד נישואין
והטוענת בתורתה כי הנישואין
כובלים את האדם ואת חרותו ומשעבדים
אותו.

שכו אליה. אלא שהיא עצמה נמשכה
אל החלשים, אהבה לעצב
את דמותם כחומר ביד היוצר.
הבעיה של רינה היא, שהיא לקחה

| 1 !1ן| 1רינה שני כנעדת זוהר
בסוף שנות החמישים,
כאשר ודתה מלכת המסיבות בעיר.

ואס ילדיו, הסופרת רחל איתן. לאחר מכן ילדה לו את בתם המשותפת.
כיוס חי איתן עם הציירת מימי יחד עם בתו ועם התינוק שנולד לו למימי.

יותר סדי אל־אם־די, תה שיבש
לה את המוח.
״אז במקום ללכת שוב לעזרת
הפסיכיאטר, כפי שנהגה בעבר,
היא מוציאה את כל השיגעונות
שלה על קבוצת אנשים צעירים,
התלויה בה כמו אוויר לנשימה.״
פה שאותו מחזאי אינו יודע
הוא, כי בנוסף לקבוצת אנשים
צעירים לפני גיל צבא, יש בין
מעריציה של רינה נשים וגברים
מבוגרים, שעזבו את מישפחותיהם
כדי לעבוד אותה.
היא מתייחסת אליהם בנוקשות
רבה, אוסרת עליהם לבוא אל
ביתה בכל עת שעולה בחפצם,
מקיימת איתם מיפגשים קבועים
שלוש פעמים בשבוע. הם באים

1 0 1 1 0 1 *1 0רינה שני מחזיקה בידה את ספר־הזוהר,
שהוא לדבריה התנ״ך שלה. היא טוענת שהיא
אחותו של ישוע הנוצרי, ומשמשת כשליחת־האלוהים עלי אדמות.

ייייייי

שואיה. בעלה ט ד בה עם נשים
אחרות והיא הרגישה נעזבת ר
אומללה. רק אחרי שהכירה את
רינה שני החגלה לה האור. היא
לקחה את ילדה היחיד, עזבה את
בעלה והתחילה לעבוד את הגורו
של כת אצבע האלוהים.
רינה שני מספרת כי חלומה
הוא לחנך 12 שליחים שיפיצו את
תורתה ברחבי העולם. עד כמה
שידוע, היא הגורו הנקבה היחידה
בעולם כולו.
היא עצמה לא נוגעת בכסף מזה
חמש שנים. מאמיניה הם הדואגים
לכל מחסורה. בפתח ביתה של
שני שבזיכרון־יעקב עומדת עגלה,

עס צאו מרעיתה

כשהיא

מטיפה לצאן־מרעיתה.

פתע הסכימה הפעם רינה שני
לעודד נישואקז מכיוון שבנישואין
ראתה קיום של מוטו אחר
בתורתה, והוא המוטו של השיח-
רור המוחלט מהתלות בהורים.
הוריה של יעל התנגדו לנישואיה
וליחסים עם דודה, ישי, ששינה
במצוות רינה את שמו מישי לאישי.
נגד
ישי הוצא צו איסור־כניסה
,לקיבה, אך הוא הצליח להבריח
את יעל מהקינה והחביא אותה
בראש־פינה, שם יש לרינה מעריצים
רבים.

״חבורה של
ט מבלים׳,
** עי ראחר שרינה שני הצ-
^ ליחה להשפיע עליו באופן
מוחלס הוא יובל אשכנזי. יובל,

המאמינים

נוהגים

שעליה מעמיסים המאמינים כל
טוב. הם אלה הדואגים להכניס
כספים לחשבון הטק שבחיפה, הם
אלה שדאגו לשכור לה עורד־דין
כשנזקקה לו, הם אלה המסדרים
את ענייניה במישרדי־הממשלה.
בימים האחרונים, מאז התאבדותו
של הצעיר מוקי מלמד מ-
שדה־בוקר, שהיה חבר בכת של
רינה שני, נעלמה רינה עם מעריציה
מביתה שבזיכרון־יעקב. גם
במגדיאל אי־אפשר היה למצוא
אותם. החבורה כולה מסתתרת ב-
ראש־פינה, שם יש גרעין של
חברי אצבע האלוהים, עד יעבור
זעם.

לקנות לה כל טוב ולהניח את המתנות בעגלה
העומדת בפתח ביתה. שני לא נגעה בכסף מזה חמש
שנים, והמאמינים הם שמזרימיס כסף לחשבונה בבנק.

אך ככל שהתנגדו ליחסים כן
נמשך יובל אל רינה כבחבלי-
קסם.
הצעיר בן ה־ 17 נזקק לטיפול
פסיכיאטרי, ואף אושפז בבית-
חולים לחולי־נפש. כאשר ניסו
הוריו להיעזר בחבריו לבית־הספר
וביקשו מהם כי ישפיעו עליו לעזוב
את כת אצבע אלוהים, נדהמו
לגלות כי החברים לא רק שלא
הצליחו להשפיע על יובל — הם
הצטרפו בעצמם לאותה כת מוזרה.
ידידיה הוותיקים של רינה שני
אינם מתפלאים על השינוי המוחלט
שחל בחייה .״היא תמיד רצתה
לשלוט על כל העולם,״ אומר אחד
מידידיה ,״הנה היא מצאה חבורה
של טמבלים, חסרי עמוד־שידרה,
ההולכים אחריה באש ובמים.״
ידיד אחד, מחזאי מצליח וידוע
אומר :״רימז היתה מאז ומתמיד
אישיות כאריזסטית שאנשים נמ-

אליה לטקס המתחיל בעישון משותף
של מריחואנה או חשיש, ואז
מרצה לפניהם את עיקרי תורתה.
על הצעירים היא משפיעה לנסות
ולהשתחרר מהשרות הצבאי.
בין מאמיניה נמצא חייל ביחידה
קרבית, שניסה ללא הצלחה להשתחרר
מהצבא בפרופיל .21
צעיר אחר הצליח לעבור מיחידה
קרבית ללהקה צבאית בטענה
של מופרעות נפשית, אך רינה לא
הסתפקה בכך. המשיכה להטיף לו
להשתחרר מהצבא באורח מוחלט.
מיקרה ידוע הוא מיקרה של
צעירה שרינה העניקה לה את
השם ההודי צ׳לה, שפירושו מאמינה.
צ׳לה היא אשד. בת ,34
שהיתה נשואה במשך 15 שנים.
היא התגוררה באחת ממושבות
השרון והתוודעה לכת של רינה
כאשר פעלה עדייו במגדיאל. היא
מספרת שלא היתה מאושרת טי-

1 0ישי, מורה לציור נזמזתיים, שהתאהב ברינה והלך
י 1י *י ! 111 שבי אחריה. היא אילצה אותו להתגרש מאשתו,
הפכה את אשתו למשרתת של שניהם ולמעריצה שרופה שלה.
העולם הזה 2372

זה ...וגם זה...וגם זה 1...גם זה...וגם זה1...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...ו1גם זה 1...גם
ומולדת בחורף
כפי שידוע לכל אדם משכיל, יש ילדים שנולדו בחורף:
הריון בלתי מתוכנן, ללא ספק. איזה הורים שפויים היו
מתכננים ללדת ילד, נניח בחודש דצמבר, לייבש לו את החיתולים
מעל התנורים המפוזרים בחדר, לפנק אותו בין הצטננות
לשעלת ולמרוח לו את הטוסיק במישחה כשבחדר אין מעלות
בכלל. אבל נניח שעברו שלושת החודשים הראשונים ועבר
החורף הראשון. נו, אז נגמרו הבעיות? נידמה לכם!
הילד החורפי הבלתי-מחוכנן יחגוג את יום־הולדחו כל שנה
בחורף. ואני לא רוצה לשמוע שום ״מה זה משנה?״ כי זה
משנה מאד. בקיץ, למשל, אפשר להזמין את 28 החברים שלו
לפיקניק בשפת-הים, או לערוך את יום־ההולדת בגן־השעשועים
השכונתי, או אפילו על הגג או על המירפסת. במילים אחרות,
אפשר להתחמק מפוגרום בלתי ניתן לשיפוץ בתוך הדירה.
פוגרום זה כולל קרם שוקולד על הקירות, חומוס על הכריות,
מסטיקים מודבקים על השטיחים, ידית ארון שבורה, כוננית
ספרים עקורה מהקיר, וילון שבמיקרה נפל וקצת דרכו עליו
ודברים אחרים, הכל בהתאם לכישרונות של חבריהם הקטנים
והמושחתים של ילדיכם. מי שיש לה שני בנים יודעת בדיוק
על מה אני מדברת.
חברתי הלית, שהיא אשה מאד מודרנית ומתקדמת, מצאה
פיתרון בדמותו של בדרן מיוחד לילדים. בגלל חינוך סוציאליסטי
עיקמתי את הפרצוף ברגע הראשון, כי הרי זו בושה גדולה
לשכור מישהו שיבדר לך את הילדים. אבל כשאמרה לי הלית
״פעם התביישנו לקנות עוגות מוכנות,״ השתכנעתי.
מהיום שמצאתי את הבדרן שלי, שאת שמו אינני מוסרת,
אבל אפשר למצוא כמוהו בדפי־זהב, יש לי שני ימי שקט

! ^10/־6 0 1

בשנה. יום שקט עבור כל ילד.
כדי שלא ירמו אתכם, תדעו שהבדרן שלי נותן תוכנית
של שעה וחצי תמורת 1500 שקל (נכון לינואר .)83 התוכנית
כול>ת מישחקי חברה, שירה בציבור, קוסמות (כולל יונים
שיוצאות מכובעים ודברים מפליאים אחרים) ,וגם כמה סרטים
במכונת־הקרנה שהוא מביא איתו. באותו זמן יכולות האמהות
האלגנטיות לשבת בחדר אחר, ללגום קפה עם קצפת ולגולל
שיחה תרבותית נגד עבודה שכירה בקיבוצים, למשל. אחרי
שהבדרן גומר את ההצגה שלו ומקפל את הציוד, מבקשים
מכל אמא לקחת את ילדיה הנחמדים וללכת הביתה. כולם
מרוצים, הילדים, האמהות וגם בעלת הבית.
אגב, שני הבנים שלי נולדו בקיץ, אבל אני משתמשת
בשרותיו של הבדרן שלי. כי לי קר כל השנה.

מהנ שים נרה מתאימה
יש לי הרגשה שחטפתי משהו טוב
מרחל הנזרחלת. אבל חטפתי. פקט. זה
שלי. העניין הוא שאני מחפשת כלה
יפה ונחמדה בשביל חתן סוג א״א. תשאלו
מאיפה יש לי חתנים מיותרים? אז ככה :
בתל־אביב נפתח לא מזמן, מועדון אפוק ליפסה.
המועדון הזה נראה לי יותר כמו
קאונטרי־קלאב, יש בו מיסעדה, בית-
קפה, בר, מקום מיוחד לריקודים (אם
אתם חושבים על פסדובלה או טנגו —
תישארו בבית) .הכל יפה כזה, מאוד מהודר,
מאוד חוצלארצי.
אני מקווה^ובעלי אפוקליפסה לא יהרגו
אותי אם אספר לכם שמה שעשה עלי

לא -ראית, שירותים כאלה. בטח תענוג
לעשות שם עיסקות בנקאיות. המישפט האחרון
הוא רק לתשומת ליבם של מנהלי
בנק-המיזרחי.
אבל נעזוב את בתי-השימוש ונעלה לקומת
המיסעדה. בעל המקום הסביר לי
שזו לא מיסעדה או בית־קפה או מועדון
דיסקו, כמו שאני חושבת, אלא מועדון.
זאת אומרת שלא כל שמוק יכול להיכנס
ולהזמין חומוס וחמוצים. הם לא רוצים
אצלם שמוקים ואין להם בכלל חומוס
וחמוצים. מי שרוצה להיות חבר במועדון
צריך לוותר על 360 דולר מכספו הפרטי
לטובת המועדון ואז הוא יכול לבוא מתי

הכי הרבה רושם זה השירותים. שירותים,
אני מתכוונת לבתי־השימוש. הכל חרסינה
ורודה, מראות גדולות, כיורים יפים,
מגבות נקיות וריחניות תלויות, פרחים
בעציצי־נחושת. אני מוכרחה לחודות שבאף
בית־קפה או מיסעדה בארץ עוד

שהוא רוצה ואפילו להביא חבר, אם הוא
מבית טוב. חקירה קצרה העלתה שהם
מוכנים בהתחלה להכניס גם אנשים שאינם
חברי המועדון, כדי לתת להם הזדמנות
לראות את הסחורה לפני התשלום.
היה לי הרושם שהם מוכנים לקבל אפילו

אותי כחברה (אילו היו לי 360 דולר
הידועים) ואם הם מוכנים לקבל אותי,
בטח גם לכם לא תהיה שום בעיה.
עכשיו אתם כבר שואלים מה בילבלתי
לכם את המוח עם חתן־כלה. תתאפקו
קצת, הנה זה מגיע. תוך כדי הסבר על
המועדון ועל דרך פעולתו בסגנון צרפתי
(כמו בעליו) היה לי העונג הגדול מאוד
לאכול מנה של פטה יוצא מהכלל ולידו
סלט חסה אכסטרה־אורדינר (לא מתאים
פה להגיד עלא כיף כיפאק).
שאלתי, מתוך נימוס כמובן, מי השף,
ואז הציגו לפני חתיך משגע בן ,23 נידמה
לי, לבוש ג׳ינס ובטלדרם בשיק פריסאי.
טוב, מה יש לדבר, כבר אמרו שאלף
מילים לא שווה תמונה אחת. בבקשה,
הסתכלו. והיצור הזה, שכבר הספיק לעבוד
כשף על האוריינט אקיספרס — רכבת־העשירים
האירופאית הידועה, הוא גם
נחמד, גם בעל־מיקצוע, גם חתיך וגם
יהודי. הוא גר בפאריס אבל הסכים לבוא
ארצה על חוזה מיוחד לשישה חודשים.
ניראה לי ביזבוז איום להחזיר אותו לצרפתים.
מה שאני מציעה לחתיכות של
תל־אביב, זה פשוט ללכת לאפוקליפסו/
אפילו לסתם קפה של חמש אחרי־הצה־ריים,
ודרך אגב לבקש להגיד משהו לשף,
ששמו ברטן קפלן. אוי ואבוי לכן אם
אתן אומרות שאני שלחתי אתכן.
ועוד באותו עו״ן
הנה איד עושים את שני הדברים הנפלאים
שאדון קפלו לימד אותי.

פטה
כבד אוו!
500 גרם כבד אוח

אם אני תופשת את הסטיבן שפילברג
הזה, אני מולקת לו, אתם יודעים
מה. למה? ככה! יש לי ילד.
נחמד, חכם, מצחיק, קצת מעצבן, קצת
כולירה. ככה, ילד פחות או יותר נור־מאלי.
עד חופש חנוכה האחרון הוא גם
היה ילד אינטליגנטי, סקרן, קורא הרבה,
מתעניין בהרבה מאוד דברים, משוחח
באופן רציני על נושאים שונים, תלמיד
סוב. אפשר היה לחשוב שהילד יגיע
לגדולות.
ואז לקחו אותו לסרט של אחרי-הצוד
ריים. מה יכול להיות יותר תמים מזה?
אבל הסרט היה אי־טי, וככה נגמר לי
הילד המעניין והאינטליגנטי ונהיה לי ילד
נודניק, שישן בלילה עם בובת גומי מגעילה
בצורת אי־טי, מדבר רק עליו,
חושב רק עליו, קורא כל שורה שנכתבה
על הייצור המגעיל באיזה שהוא עיתון,
שבועון או ירחון. החדר שלו עטוף בתמונות
ופוסטרים של המיפלצת הקטנה
(לא אני קניתי לו את התמונות, הוא
השיג אותן לבד, אני נישבעת) .עכשיו
הוא מבקש שאקנה לו פחיות בירה כי
אי־טי אוהב פחיות בירה. על הלימודים
אין מה לדבר, כמובן. מי זה אברהם
אבינו בנו של תרח לעומת החבר המרגש
נן ן החלל?
היום הוא פרץ בבכי קורע לב כשקרא
בעיתון שהאיש־גמד שלבש את חליפת
הגומי של אי־טי מת. כדי להרגיע אותו
מהבכי הבלתי פוסק הבטחתי לו שאקח
אותו שוב לראות את הסרט (על גופתי
המתה!) שמעתי שבשוודיה אסרו את הצגת
הסרט לפני ילדים, אני חושבת שהם
יותר חכמים מאיתנו. אם זה היה קורה
לילד של גאולה כהן, היא בטח הייתה
אומרת שאי־סי הוא סכין בגב האומה.
מה אגיד לכם, כל הזמן אני רוצה לצרוח

500 גרם שומן של אווז
500 גרם חזה הודו
חצי כוס יין פורט או קוניאק
1בצל גדול 1 ,שן שום גדולה
אגוז מוסקט, מלח, פלפל.
מכניסים הכל לבלנדר ומפעילים עד
שהכל נהיה מישחה. בינתיים משמנים
תבנית אפיה, רצוי מפיירקס. מעבירים
את המישחה לתוך כלי־הפיירקם. את כלי-
הפיירקם שמים בתוך תבנית גדולה שבתוכה
כוס מים. עכשיו הכל ביחד לתנור
בחום של 150 מעלות ל־ 35 דקות.
את הפטה פורסים כמו עוגה ונותנים
לכל אחד מנה על הצלחת שלו, בלי
תוספות. זה לא אוכל של קיבוץ.

סלט חסת
נוסח באריס
חסה אחת
חצי כוס קוביות בייקון
קצת קרוטונים
חומץ, מלח, פלפל
רוחצים את עלי החסה ומייבשים במים־
ננת (חשוב!) מעבירים לקערת הגשה.
שמים חופן או שניים של קרוטונים. עכשיו
מטגנים את קוביות הבייקון על המחבת
ומוסיפים אותם לקערת החסה. לשומן
שנשאר במחבת מוסיפים חומץ, מלח,
פלפל ואם רוצים שן שום כתושה ואת
כל הרוטב החם הזה שופכים על החסה.
מערבבים בקלות ואוכלים מייד כשהכל
עוד טיפ־טיפה חם. יותר טוב מטוב מאוד.
אם יש עוד מישהו שלא יודע מה זה
קרוטונים, שלא יתבייש. קרוטונים זה
פשוט קוביות לחם קטנות מטוגנות. אפשר
לקנות את זה מוכן בתוך שקיות ואפשר
לעשות את זה בבית משאריות לחם.
חותכים את הלחם לקוביות ומטגנים ב שמן,
או אם רוצים שלא יהיה שמן,
אפשר למלא תבנית בקוביות לחם ולהכניס
לתנור ל־ 10 דקות. קרוטונים הולכים
נפלא עם סלט חסה ועם מרק בצל
או מרק אפונה.

ה,ת1רו3־הפתוח
ש( אושוו!
תחום ד״מחול בארץ. מיספר לא
מבוטל של עבודות כוריאוגרפיה
בלהקות בת־שבע ובעינבל. להוציא
ממגד. ראיון זה כמו להשתמש
ביצירה האחרונה שלה, טר מינל.
הרבה מחשבות אסוציאטיביות,
הרבה מעברים בין עבר
יהווה ועתיד. מאבק !חריף בתוך
אנדרלמוסיה מכוונת, הרבה מאוד
הומור, הרבה תהייה והרבה קפיצות
לטלוויזיה, לגאז ולחדרי-ה-
ילדים.
״אני באחת ההתקפות שלי,״
היא מציינת ומתחילה לסדר את

ארון הבגדים. אחר־כך עוברת
למשהו אחר. אי-אפשר לעצור בע-

מדתה גרהס
וג׳וליאדד

^ י ש הו בעינבל מספר על פגי-
שה בביתה .״אושרה הכינה לי
כוס קפה. שאלה כמה כפיות סוכר
לשים. שתיים אמרתי. היא שמה
ארבע בכוס שלה, לקחה את העט
ובחשה כמה דקות בכוס שלי.״

אבל כבר אז הרגשתי שהנוקשות
של הסגנון שלה עלולה להגביל
את החופש היצירתי שלי.״
היא עשתה מייג׳ור במחול מודרני
של גרהם ומייג׳ור בכוריאוגרפיה.
עד אז עשו רק שתיים
מייג׳ור בכוריאוגרפיה בג׳וליארד,
שהיה קיים כבר עשרים -שנה.
מוסיקה היה מיקצוע חובה. הייתי
יושבת ארבע עד שש שעות
ביום להקשיב למוסיקה. התחלתי
ב־ 9בבוקר ויצאתי אחרונה במשך
ארבע שנים.״
עם גמר הלימודים נשארד, אוש־

עיניים שקופות

אושרה אלקיים־וונן, שהיתה בין
הישראלים הראשונים שלמדו אצל
!־.כוהנת הגדולה למחול מודרני — מרחה גרהם, נודעה לא רק בכישרונה
זמיוחד, אלא גס ביופי נדיר ובחוש הומור מפולפל המתבטא ביצירותיה.

ן!( ושרה אלקיים־רונן. תי-
אסרון תנועה״ .כך כתוב
למטה על תיבת הדואר. אשה־ילדה.
שיער אסוף מתולתל, עיניים
כחולות מרצדות .״בת כמה את ז״
מה זה חשוב?״
חולצה משובצת ומיכנסי קטיפה
שחורים. יורדת על השטיח בעמי־של
נר. רגליים מסתובבות
באוויר .״אני מוכרחה לרזות ב־
!יבצע בזק.״ יפה, שחקנית וחק-
יינית חסרת־תקנה. מסתובבת בנית
חסרת־שקט. הרבה טלפונים.
איטונציות בלי סוף. חוזרת על
ותו מישפט פעמיים. עולמות שלנים
עוברים ביניהם.
מכינה דו״ח של קבוצת התי-
זטרון לרואה־החשבון ״תשמעי,
ביצירה הבאה שאני עושה אני
!כניסה את המס־ערך-מוסף לתוך
יזו סצינה רומנטית. מה את או־זרות?
אפשר להשתגע. טעמת מעוגה?״
סיוון ואמיר יוצאים ם-
־.בית על סקייטים. תיאטרון תנו-
גה אמיתי .״אמא, תחליפי בגדים
שאת יוצאת.״ ״בסדר סיומי, להת־
•אות ילדהל׳ה.״ אמא לאיתי ונמיר,
תאומים בני 16 ולסיוון,
:ת .13
חגי רונן היה טייס. נהרג ב־
!ילחמת ההתשה .״אושר״ ,כפי
סכמה אותה חגי, נשארה עם

תאומים בני 3והריון של סיוון.
13 שנה עברו. השם אושרר.
אלקיים הוא כבר מימסד ב־

..תה׳לה

גרהס, התקבלה

אחרי שנתיים וחצי של הש תלמות
בבית־הספר של מרתח
אושרה לגוליארד — בית־הספר

אושרה נולדה בנתניה למישפחת חקלאית שהתגוררה
ברמת־טיומקין. כילדה בילתה הרבה שעות בשדה עם
ארבע אחיותיה ואחיה. האס היא ממוצא רוסי והאב הוא ממוצא ספרדי.

הגבוה לאמנויות שבניו־יורק. בגוליארד סיימה
אושרה תואר שני במחול מודרני ובכוריאוגרפיה.
״מוסיקה היה מיקצוע חובה שם,״ מספרת אושרה.

אושרה בכיתה ד׳ בנתניה. מכינה
ריקודים לשירים ישראלים.
״כשהתבגרתי למדתי שקוראים לזה
ריקודים אכספרסיביים,״ היא
מדגישה בציניות, אחר־כך בת .13
פעמיים בשבוע נסיעות מנתניה
לתל-אביב לגרטרוד קראום. שלוש
שנים מאוחר יותר ״האמביציה הי-
תה בהיכון גבוה״ — רצה אל
מאחורי הקלעים בהבימה, כדי
לקבוע ראיון עם מרתד. גרהם.
גרהם הזמינה אצלה ריקוד לבחינה.
אושרה עושה חזרות שבוע
ימים עם דני שליט, בן כיתתה.
ריקוד לפרלוד של רחמנינוף. בבחינה
היא שכחה את הריקוד
ועושה אימפרוביזציה. אמא מת-
חבאה מאחורי הקלעים. גרהם
מציעה לה מייד סטיפנדיה. אמא
יוצאת מאחורי הקלעים ובוכה.
אושרה בניו־יורק. רצה מסטודיו
של גרהם לעוד כמה סטויוס לתפוס
עוד כמה שיעורים. היא מקדישה
שנתיים וחצי לגרהם ועוברת
לבית־הספר ג׳וליארד. פגישה
עם לואי הורם — מורם ורבם
של גרהם, פול טיילור ומרס
קנינגהאם .״גרהם היתה גדולה,

רה עוד שנה בניו־יורק והכינה
ערב מיקצועי. ליקטה עשרים רקדנים
מיקצועיים. רובם הפכו לכוכבים
במרוצת השנים. בערב נכחו
בין היתר אנתוני טיודור ומרתה
גרהם. גרהם באה נרגשת מאחורי
הקלעים והבטיחה לצלצל אל ידידה,
לואי הורס, ששכב בבית-
החולים ולדווח לו על הקונצרט.
שבוע לאחר מכן הוא נפטר.
שנתיים לפני שחזרה ארצה באה
לביקור מולדת. על שפת הים
פגשה את חגי רונן, טייס צעיר
מקיבוץ אפיקים. הוא ביקש מבעלה
של אחותה להחליף איתו
במטקות, כדי שיוכל לשחק עם
אושרה. הם החליטו להתחתן.
אושרה חזרה ללימודים, חגי בא
אליה לביקור לכמה חודשים.

תי א טרון
תגועה

ףית ־ שכע דדדרוטשילד חח״
לימה להקים את בת־ שבע.
היא הקימה בו־זמנית שתי קבו־צות
תיאטרון — אחת בניו־יורק

4האשה־הידדה
שרמר ה אצר
ה נ 1ה 1ת
הגזורה,
מוחה גואה,
ונניח ־הספר
דריק 1ד
ג׳וריארד ,
החריטה דוקוד
נחתונו; אחות

ואחת בארץ. אושרה, עם הקבוצה
של ניו־יורק, חזרה ארצה, כרקדנית.
פרמיירה של בת־שבע ב־
.1964 אחר־כך כוריאוגרפיה שלה
עם שמעון בראון, אדם וחווה
— פרודיה. רקדנית שרוקדת עם
נעל שפיץ ונעל בלי. בינתיים
היא גרה עם חגי בבסיס צבאי
ברמת־דויד וטסה יום־יום לתל-
אביב .״צברתי גם שעות טיסה,״
היא מתלוצצת. מאוחר יותר עש־
מסע רות
כמה שוק

אל שום מקום וליקוי טאו־בבת־שבע
ובלהקת הקיבוצית
מחולות, שהאחרון בהם, צלע,
ובל היתר — שוב פרודיה,

היוותה ציודדרך במחול הישראלי.
לפני שנתיים חזרה לתל־אביב
כדי לנסות משהו אחר — תיאטרון
תנועה .״הרעיון תמיד היה הכוח
המוביל בכוריאוגרפיות שלי. התנועה
היתד בעצם דבר מישני
שבא לשרת אלתו. אי־אפשר לומר
שהתחלתי לעשות תיאטרון. נכון
יותר שחדלתי להתעסק באופן
מוחלט בתנועה. מה שמעניין אותי
היא יכולת ההבעה ואישיותו
היצירתית של האדם. מספיק שיידע
להתנועע. מאז ומתמיד נמלטתי
ממוגדרות. לכן אני עובדת
בשיטת האימפרוביזציה. האפשרות
הזאת לזרוק את עצמך בלי תבנית
מוגדרת, מביאה לדעתי לתוצאות
הרבה יותר מרחיקות לכת, מאשר
יצירה בתוך סיגנון נוקשה.״
חמישה אמנים מתחומי יצירה
שונים — פנטומימה, זימרה, תנועה
ומישחק, חברו יחדיו לנסיון
בן שמונה חודשים שהניב בסופו
את טרמינל. המופע זכה בפרס
כינור דויד בשנה שעברה כיצירת
המחול המקורית, והוזמן השנה
לפסטיבל ברלין, לפסטיבל אדינבורו
ולפסטיבל הסתיו בפאריס.
״מה שחשוב זה המיפגש עם קהל
חדש. התגובות היו שונות במקומות
שונים. את שיא ההצלחה
קצרנו דווקא בגרמניה. קהל זה,
שאמון על הרבה סגנונות מחול,
זיכה אותנו בתשואות מרגשות.״

ה אב סורד
כ מ צי או ת
*1גכי !החיים בנויים כרצף
של תחנות־מעבר. יש תחנות
סופיות שבסך הכל הן זמניות.
אולי מד, שחשוב בעצם, הם, המעברים
בין התחנות. לכן קראתי
ליצירה טרמינל. יש תנועה מתמדת
של התרחשויות ותגובות,

חווה בגן־עדו

עם שימעון בראון בשנת 1965 בלהקת בת-שבע. ללכת הכיסא הרעיון אותם

ארוחת בוקו

עם אחד התאומים, אמיר בן ת־ ,16 ועס
סיוון בת ה־ 3ו. האווירה בבית תוססת
ומלאת חיים כמו ביצירותיה, הרבה תנועה, הרבה קפיצות לטלוויזיה,
לחיטבח ולחדרים השונים. הרבה מוסיקה והרבה מאוד טלפונים.

תה כוריאוגרפיה של דויד וגול־יית
עם משה אפרתי ושימעון
בראון.
איתי ואמיר נולדו. אושרה נחה
מהמחול. עוברים לחצרים. היא
חולמת לחזור לתל-אביב כדי להתחיל
לעבוד. כמה שבועות אחרי
שעברו לנווה־רום, שבסביבות תל־אביב,
נהרג חגי.
אושרה עברה עם הילדים לאפיקים
למשך עשר שנים. באפיקים
היא הקימה את בית-
הספר למחול איזורי של עמק הירח,
והשתתפה בייסוד הלהקה
הקיבוצית למחול .״תקופה נפלאה,״
היא מציינת. פעמיים בשבוע
היא נוסעת לתל־אביב כדי ליצור
כוריאוגרפיות בבת־שבע ובעינבל.
היתה הכוריאוגראפית הזרה הראשונה
שהזדמנה לעינבל. בין יצירותיה
— על מות לוחם, והים
איננו מלא, שיר לשירים בעינבל,

של יחסי-גומלין בין מאורע למאורע
ובין האנשים עצמם. הזרימה
היא העיקרון הראשי בעבודתי.
אם היא אורגנית, מקבלת היצירה
הגיון פנימי משלה. זהו תהליך
של זמן. לפעמים אני זורקת נושא
מסויים והוא מתפתח למשהו אחר
— יותר מוצלח או יותר נכון,
ואז הרעיון הראשון הופך להיות
מישני. זה מסקרן אותי. אנחנו
חושבים דבר אחד ויוצא משהו
שונה לחלוטין.
״אני מנסה לתפוס את המציאות
בקרניים שלה על־ידי הבאתה לאבסורד.
דרך האבסורד יש, לדעתי,
נגיעה במציאות. על כל
פנים, כך קל לי יותר לראות
את החיים. מצד אחד אני רצה
עם רעיון, נותנת לו להתגלגל
לכל הכיוונים, ומצד שני אני מגבילה
אותו. כאילו מערימה על
האבסורד כשאני מציבה, למשל,

כיסא. כאילו אומרת נסה
כמה שיותר רחוק סביב
הזה. נוצר מתח מרתק בין
עצמו ובין האומנות —
כלים שאינם יומיומיים.״
יום אחר. אוניברסיטה. אושרה
אוספת רעיונות ל״פעם הבאה״.
שומעת הרצאה ורושמת ״איזמים״
במחברת .״באיזשהו מקום האינ-
טלקטואליזם הזה מצחיק אותי.
הוא לא נוגע בחיים עצמם. זוהי
דברת — מילים שפורחות באוויר.
בסך־הכל האדם נראה לי מכונה
מאד חלשה. כל האינטלקט הגדול
הזה יכול להתמוטט בגלל תקלה
ריגשית. המיפגש האמיתי עם החיים,
לדעתי, זה הורים ומישפחה.
״הקשר בין האדם לרחם הוא
מוטיב המעסיק אותי לא מעם.
זוהי מין נקודת אחיזה שאי־אפשר
׳להינתק ממנה. הוא הדין לגבי
המקום שבו אני יוצרת. אני מסוגלת,
אמנם, ליצור במקום אחר,
אבל פה הבית שלי ולכאן אני
שייכת, עם כל הביקורת שיש לי.
לחיות בחו״ל זה כמו לאבד את
האישיות שלי. כנראה שהראשו־ניות
היא בכל-זאת דבר חזק אצלי.״
תיאטרון
תנועה הפך אחרי
טרמינל למושג רווח בנוף התר בותי
שלנו. בדרך כלל הוא קשור
למושג חדש בשם תיאטרון אחר.
״אני מניחה שבאופן טבעי יש
השפעות וזה חיובי,״ מחייכת
אושרה .״בסיכומו של דבר, לא
השילוב של כמה אמנויות הוא
העושה אותי מקורית. המקוריות
נמדדת בערך הסגולי של היצירה
— מה היא מעוררת ומה טמון
אוריאלה וייט

הריקוד — פרי יצירתה — בוצע בלהקה במשך שלוש
שנים והיה שילוב של הומור ושובבנות. היתה זו
היצירה הישראלית הראשונה שיצאה לאירופה.

.הטומינר־

היה שם ההצגה האחרונה שביימה אושרו
שבה שילבה ארבעה תחומי אמנות שונים -

פנטומימה, שירה, מישחק ותנועה .״לגביי החיים בנויים כרצף של תחנות.

תחנושות נווים לנר המישפחה
רדא הוצאה כספית מיוהדת

מרי ס
בזו ל
איש חלל
ספרי

כל ילד רוצה להיות אי־טי.
הפיתוח הוא בגדים ישנים,
בצבע כסף, ברזלים מלופפים ואיפור מתאים.

כאנגן

תחפושת המתאימה לבנות ולבנים.
ואפילו לאמהות המרגישות שאיחרו את
הרכבת. חצאית מיני, סיכות ביטחון ואיפור מוגזם.

כך לוקחים ברזל בעובי בינוני-
מסלסלים אותו בצורת קפיץ כדי
שיווצרו שתי אנטנות, ומחברים
בליפוף לסרט אדום שייקשר על

המצח. מוסיפים לאנטנות כדור
פינג־פונג, ואם רוצים צובעים גם
אותו בצבע כסף. את הפנים מו-
רחים בטאלק. בעיפרון אפור־כחול

ן * דוע פומלות נשים רבות
1בחודשי ינואר־פברואר מכאבי
ראש ז מדוע חשות רבות מאיתנו
לחצים שונים ומשונים? הסיבה
לכך פשוטה ביותר: זוהי מחלת
פורים, מחלת האמהות החושבות
וחוככות השכם והערב: למה יתחפש
הבן 1מה תלבש הבת? ואיך
ניראה במסיבת הפורים שאליה
הוזמנו ושבה נאמר לנו כבר מראש
התחפושת היא חובה !
ובכן, אל דאגה, הירגעו. הפי-
תרץ הרבה יותר קל ממה ש-
חשבתן, וניתן לביצוע גם ללא
הוצאה כספית מיוחדת. התחפושות
גם אינן מסוכנות ואינן עשויות
נייר או פלסטיק. אינכן צריכות
להיות תופרות מעולות וגם לא
מעצבות מיקצועיות. אינכן צריכות
לייגע את מוחככן מה ואיך.
כל אשר עליכן לעשות הוא לקרוא
את אשר לפניכן, לבחור באחת
האפשריות, ואם יתחשק לכן להכניס
שינויים — קדימה.
לא נוכל להתחיל במלאכת ה
הסבר
וההכנה בלי להודות לנילי
טופז, האופנאית מרמת־גן, על
תרומתה ועזרתה. היא אשר ישבה
וחשבי׳ איד להקל על חייכן.

שנוגן

של המעצבת הצעירה ונדה רוזן( ,העולם הזה :) 2366
בגד־ריקוד בצבע אחיד, פיסת קרטון צבוע באות
£וגלימה ציבעונית היכולה להיעשות מסדין אדום או מחיבורן
של שתי מגבות אדומות תואמות כשבקצוות תופרים סרט לחיבור.

אי־טי
פשוט וזול

ף עכשיו,לתחפושות. בעולם
ו שלנו, עולם שכולו טוב ושרוב
בני האדם הם עם שתי רגלים
על הקרקע, רוצים דווקא הילדים
להיות אנשי-חלל. למה חלל 1תשאלו
את אי-טי. תתפלאו, אבל
זוהי תחפושת קלה להכנה, ואינה
גוזלת זמן רב, וגם לא ממון
מיותר. כל אשר עליכן לעשות
הוא לקחת זוג מיכנסים וחולצה
שאינם בשימוש, פלוס נעלים שכבר
אבד עליהן הכלח, אך בכל
זאת כאב הלב לזרוק אותן, לגשת
לחנות לחומרי-בניין ולקנות
קופסת ספריי בצבע כסף, להתיז
על כל הבגדים עד שיכסיפו. אחר־

מנקה ארונות

תחפושת המתאימה לכל הליכלוכוניס
שנראים כך כל השנה, בלי להתחפש.
תנו לקטנים עיפרון שחור ביד, ושיתחילו במלאכת הצביעה והציור
העצמית, על הבגדים וגם על עצמו, טוב להתבטאות אישית.

סיכות צבעוניות כאלה, קחו קרטון
עבה, גיזרו משולשים ועיגולים,
ציבעו אותם ורישמו ב־לורדים
את שמות הלהקות והז מרים
הנערצים, ותיפרו זאת לבגד
או חברו עם סיכת-ביטחון. לאלה
שתמיד קר להן, ליבשו ז׳קט
ג׳ינס, רצוי גדול ממידתכן.
נפחו את השיער ואל תסתרקו.
קחו גירים ציבעוניים, פוררו אותם
לאבקה, ושימו צבע שונה על
כל קבוצת שיער. אפרו את הפנים
בטאלק, הדגישו את הלחיים והשפתיים
בשפתון אדום וחזק. אפרו
את העיניים בצורה מוגזמת
בצבעים רועשים, הוסיפו עגיל
ארוך באוזן אחת. אם אין לכן,
כזה הוסיפו על עגיל קצר כמה
מהדקים.
לבנים ולאבות, לבשו מיכנסים
שחורים או ג׳ינס ישן. ציירו ב־ציבעי
שמן סיסמות ושמות של
להקות. שימו חותלות צבעוניות
בצורה לא מסודרת. ליבשו חולצת
טריקו מיושנת ונעלי שפיץ. שמנו
את השיער וסרקו אותו לאחור
או עשו שביל באמצע או בצד.
אל תשכחו לשים עגיל אחד בתנוך
האוזן. הדגישו את העיניים
בעיפרון כהה ובלו בנעימים במסיבת
הטוויסט והרוק.
לכל האנטי־פאנקים, גם לכם יש
מזור, והוא בצורת הלורד האנגלי.
התחפושת מתאימה לשני
המינים, הרוצים להופיע יחדיו.
הלורד, כלומר הגבר, ילבש זוג

לורד ולורדית

תחפושת נהדרת להורים מרובעים שלא
רוצים לעשות צחוק מעצמם וגם עושים
טובה שמוזחפשיס. לובשים כמעט את כל הבגדים הרגילים בשחור ולבן.

ענק, בלון ביד, פינג פונג באף ובדילוגים מלידס יוצאים לרחוב החוגג.

מאפרים את העיניים בקו עבה.
שמים מבריקים ונוצצים על הפנים.
מי שאינו מחזיק בהם בין בכלי-
האיפור, יכול להשיגם בפרפומריות.
את השפתיים צובעים בצבע כחול,
והתוצאה — איש־חלל מושלם.
מי ששומרת על תחפושת יכולה
לשמרה לשנה הבאה ולהחליף

אדם, מוגש כאן רצפט של פאנק
לכל המישפחה.
בנות ואמהות שלא זרקו את
גרבי הניילון השחורים עם הרכבות
תשמחנה. לאלה שכן זרקו, קחו זוג
חדש, אבל ממין זול, ועשו בו
שמות פה ושם. ליבשו חצאית
מיני שחורה — אבל באמת קצרה

ניתן להשיג בחנות סידקית לפי
מטר, וזה לא כל-כך יקר.
הז׳קט השחור שיילבש על החולצה
רצוי שיהיה עד כמה שאפשר
מהודר, עשוי קטיפה, סאטן
או אפילו סמוקינג. בכים העליון
תיקעו מיטפחת לבנה מתחרה או
ציפורן אדומה. מסרט קטיפה ברוחב
של 2־ 3סנטימטרים הכינו
עניבות פרפר גדולות, בשביל החולצות,
ופרפרים קטנים יותר
שיודבקו על הנעליים השחורות.
השיגו כפפות לבנות והשחילו
כפות ידיכם לתוכן. קחו בריסטול
שחור. גיזרו אותו בצורת גליל
בקוטר ראשכם. הדביקו למעלה
עיגול נוסף, וחברו בדבק או בסיכות,
והרי הצילינדר מוכן.
איפור הפנים יהיה עדין, כמו
שלורד או ליידי צריכים להיראות.
לגבר, שכל חייו חלם לגדל שפם
— עכשיו זה הזמן. או שתצמיח
אותו לכבוד פורים, או שתסתפק
בציור שפם על-ידי עיפרון שחור
או ג׳ינג׳י.

לילדים הרוצים להיום אנשי חלל
..הפיזוווו נשום וזול. לוקחים זוג
ם יננ ס ״ ם וחולצה שאינה
בשימוש, נעליים ישנות, קונים
| נהנות חומו׳ בניין חוסים צבע
כסו ומתידם על הבגדים שיבסיפו

--עם חברתה בתחפושת אחרת. ב — ותיקעו בה הרבה סיכות־ביט־עתיד
אפשר גם למכרה לשכנה,
חון בגדלים שונים בצורה לא
או אפילו להשכירה, תלוי איזו
מסודרת.
אשת־עסקים את.
הוסיפו חולצת טריקו ישנה וצבעונית,
וגיזרו אותה בצורה לא
ס אג קי ס ט
סימטרית — שרוול אחד ארוך,
בפראנזים, והשני קצר. חררו ו-
גיזרו בלי בושה. הוסיפו הרבה ולורד שרשרות פלסטיק בצבעים שונים,
ליו ר די ם מן החלל, ולאלה
וכן סיכות צבעוניות עם כתובות
* שאינם רוצים להיות כאחד ה של אלילי הפאנק. אם אין לכן

ליכליד ובור ס ה

הציורים

ונדה

רוזן.

מכנסיים שחורים. האשד, חצאית
צרה שחורה וגרבי ניילון שחורים
עם פס מאחור. שניהם ילבשו חולצת
תחרה לבנה. אם אין לכם
כזאת, קחו חולצה לבנה רגילה
והוסיפו לה תחרה בקידמת החולצה
ובקצה השרוולים, כך שהקצוות
ייצאו מן הז׳קט. את התחרה

ר אס תחפושות, אי־אפשר
י בלי ליצני פורים לכלהמיפשחה.
קחו מכנסיים רחבים. הכניסו לתוכם
כרית, הוסיפו חולצה מנוקדת
או משובצת, ואל תשכחו את ה־שלייקס
למכנסיים. שימו פפיון
ענק עשוי בד או בריסטול צבוע,
קחו כדור פינג־פונג אדום, חיתכו
אותו כמעט לשניים, בעזרת מחט
השחילו לתוכו גומי דק, שיסו
אותו על האף וקישרו את הגומי
מסביב לראש. ציירו שפתיים אדומות
גדולות מחוץ לקו הטבעי

של הפה, הגדילו את העיניים
על־ידי ציור קו חיצוני מעוגל
מעל גבת העין, הדגישו את הלחיים
בצורה בולטת על-ידי צביעת
שני עיגולים אדומים, והרי לכם
תחפושת קלילה לכל המישפחה.
ולילדים שהאמהות צריכות להחליף
את בגדיהם שלוש פעמיב
ביום, חג פורים הוא חגיגה
מדוע? כי עתה תוכלו להתחפש
למה שאתם באמת — למנקי ארובות.
קחו זוג מכנסיים וחולצוז
טריקו שאינם בשימוש, פלוס מגפי
גומי שחורים, תנו לילד או
התענוג למרוח את עצמו כאווו
נפשו בעיפרון שחור. שיקשקע
על הבגדים וילכלך את הפנים
שימו לו כובע ישן על הראש
קחו שני קרשי דיקט והכינו מעי
סולם קטן עם שלבים. קחו חתיכו
ברזל ותלו עליה כל מיני מבר
שות ישנות וכל הזבל שתמצא
בבית ושמתאים למנקה ארובות
את כל זה תלו על הסולם ו
עכשיו תנו לליכלוכון הקטן להר
גיש איך זה להיות מנקה־ארובוח
ואי-אפשר לסיים בלי התחפושו
הכי חמה והכי אקטואלית לפוריו
,83 הלא היא הבורסה. זכויוו
הרעיון שמורות לרחל קפליו?
שלא הרוויחה ולא הפסידה, נ
היא פשוט לא היתד. בעם?
והרי תחפושתה: על בגד־גוף ב
צבע אחיד או על כל בגד בצב
ניטרלי מדביקים בצורה ססגוני
שטרות כסף. אפשר גם לציי
שטרות כסף וכן צמודים למיני
הם, קרנות נאמנות, ספקולטיביב
תירוש, פיבי, רונית וכר. על ד
מצח מוסיפים סרט שעליו יהי
כתוב ״אם אין בסף אין תורה
או ״אם אין אני לי מי לי״ ושא
מיני מישפטים, וזהו. צאו לרחו
בות ולמסיבות, ריקדו עילצו
צהלו.

_ >419

סינתטחת מ, ל 1לי ת של לוז סיפר 1תי
פזי בסחער בותב ספר י שראלי
מ ״ כחרת׳ ל ״ דו ד ה ־
מקור

לוז חלול
כנראה שבחוג לספרות עברית באוניברסיטת
בר־אילן אין איש שמעז לומר
לפרופסור צ בי לוז, את שצריך לומר
לו על יצירתו הספרותית (ולא ביקורתית).
ואין מי שיאסור את ערכה של הספרות,
שאותה מחבר הפרופסור הנכבד, בכלי-
הביקורת המקובלים בחוגים לספרות.
באחרונה פירסם הפרופסור צבי לוז
רומן חדש תחת הכותרת הצטלבות *,
רומן שהוא בבחינת להג מילולי בלתי־חדל,
מראשיתו ועד לסופו. בהצטלבות
שואף הפרופסור לוז להגיע לעולמם של
בני הדור הצעיר בישראל, אך כוחות
היצירה שלא ניחן בהם, אינם מסייעים
בידו. שאיפה זו נפתחת מהפתיח שבו
מספר גיבור הרומן :״בכיתה האחרונה
בתיכון העירוני שכצסון תל •אבוב היתה
לי חברה)? ,ולה מרחבי היה שמה ;
ולא רק אני, רוב הבנים בביתה אהבו
אותה, כמעריצים ניסתרים או במחזרים
חצופים, אבל שולה בחרה בי לבדי, לא
בגלל שהייתי היסה או הזריז או החכם
מכולם היא בחרה בי מישפט פתיחה
בן 55 מילים, הזקוק לטיפול אנשי החוג
ללשון עברית באוניברסיטה שבה עובד
הפרופסור לוז על תלמידיו.
לוז מנסה לפתח ב־ 179 עמודי הרומן
* צבי לוז — הצטלבות: סידרה בעריכת
נתן יונתן ; הוצאו ספריית פועלים ;
179 עמודים (כריכה רכה).

^ המסע

מ לי אונ ר דו דה־וינצ־י ל מי כאל או ג ־ לו

שלו דמות טרגית של בן־התקופה, המתאהב
בבתו של אלוף בצה״ל, המתאבדת
ערב גיוסה לצה״ל. ההתאבדות משבשת
את חייו של דן נ חו מי, גיבורו הדהוי
של לוז. לשונו הסנתטית של לוז, שלפיה
חברתו של דן נחומי, שולה, מרעימה
את הוריה, אך לובשת :״כגרים נועזים,
ג׳ינם מטולאים וחולצה אדומה מביאה
את המחבר עד ל שפתיו, סוף
סוף מיקרה טוב של שבירת בתולים,
שהיה קשור בנסיעת הוריה של שדלה...״
שבירה, המעוררת את הקורא כבר בעמוד
9למחשבה, שמוטב היה אילו לא היו
נשברים בתוליו של הפרופסור והוא היה
ממשיך בעיסוקיו בקתדרה שבין בני־ברק
לרמת־גן.
דן נחומי הוא דמות חד־מימדית המגיעה
לשיטתיות מחרידה. הוא מצליח
לשגל את אמה של שולה, אחרי התאבדות
הבת, להעביר סידרה מכובדת של
מרצות מהאוניברסיטה העברית על פינו
המושחז בעברית של בית־מרקחת, תוך
שהוא מקדם את עצמו בקאריירה אקדמית
מרהיבה בסוציולוגיה (״אני דווקא
אוהב נשים מלאות ואמהיות
הכישלון של לוז כמחבר, מגיע לשיאים
מחרידים ברדידות שבה הוא מעביר
את גיבורו, דן נחומי, דרך אירועים
כמילחמת ששת־הימים, אירועים שגם
ההדיוט שבקוראים או בתלמידי הפרופסור
לוז, יחשוף את אי־אמינותם.
גם ההמצאות הסוציולוגיות באגורות
שחוקות אודות דור המייסדים, שאותן
מניח לוז בפיו של דן נחומי, אינן
עומדות בכל קנה־מידה ערכי, מה עוד
שהגיבור נוטל לביתו מה ספריה הלאומית
חומר שלא ניתן להוציאו מחוץ לכותלי
הספריה :״כרכים ישנים ומתפוררים של
חוברות, הפועל הצעיר׳ ו,האחדות׳ ומיני
קונמרסיס ישנים שאני שואל במדור

החוויה הישראלית
סידרת הטלוויזיה הגרמנית האחיט לבית
אופרמן, שהוצגה בטלוויזיה הישראלית,
והמבוססת על סיפרו של הסופר הגרמני
ממוצא יהודי דיאון פויכטוונגר ומתארת
את ימי עליית היטלר לשילטון, לא היה
בה רק כוח תיאורי של עליית קול
ההמון המטורף הגרמני לשילסון בראשית
שנות ה־.30
כמה מהקולות שנשמעו בהאחים לבית
אופ רמז נשמעו מוכרים עד למאוד בישראל
של סוף שנות השבעים וראשית השמונים,
בעיקר אותם קולות המץ, הנשמעים
עכשיו בישראל כקול שדי.
אם להתעלם מכך שאת האוטוסטראדות
שאותן הבטיח היטלר לגרמנים מחליפות
כיום אוטוסטרדות המוליכות את המשתכנים
בשיפולי השומרון, בשכונות של וילות
— הרי שהקונוטציות הישראליות החזקות
ביותר באו מדמותו של האח הסופר
לבית^אופרמן.
דמותו של ד״ר גרסטב אופרמן,
אותו משכיל יהודי-גרמני, המחבר מסות
חשובות על המשוררים הגרמניים של
המאה ה־ ,18 מייצגת את דמותו התלושה
של המשכיל הישראלי, ב״אביב העם
היהודי״ נוסח מנחם כנין. משכיל
המאמין בכוח התבונה, ואטום לאימה
שמביא אותו קול המון, קול שדי על
התבונה והתרבות. כאשר חותם הד״ר
גוסטב אופרמן על גילוי־דעת של אנשי-
רוח גרמנים נגד הטירוף ההיטלראי.
כאשר אלה כבר אחרו את הרכבת של
ההיסטוריה הגרמנית, הוא חושף את הניתוק
שקיים בין יוצרי התרבות ובין העם

^ ה אב א של אוד, חמיי

^ דיאו!

מיוחד של כית־הספרים הלאומי תיאור,
המעלה מן הסתם חיוך של רוגז
אצל עובדי הסיפריה הלאומית.
לוז גם אינו מצליח לפתח את הנושא
המטרידו מן הסתם כסופר, עניין ״דם-
החלוצים שנמהל כדם הסוחרים והוא
פוסק :״לא שאבא שלי אשם בלפיי,
שמחל את דמי ; הוא לא חשב כלל על
דמה של האישה שלקח לו בתל־אביב,

פרופסור לוז
שבירת בתולים

והוא חוליד אותי בלי חששות מוקדמים
על מריבת דמים בדמים...״
בינות לעיסקי דם מוליך לוז את גיבורו
בכל משבר אפשרי, באמצעות הכסף של
אותו דם סוחרים, שהוא ירש ותורם בכל
לרדידותו הבלתי נסבלת.

גם התפרצותו שי ח נחומי בין כותלי
האוניברסיטה כלפי המרצים הבוגרים
ממנו לסוציולוגיה, מעידה מן הסתם על
יצרים של הפרופסור לוז, לתקוף באלימות
פיסית פרופסורים ערכיים ממנו בתורת
הספרות. אלא שעניין זה עשוי לעניין
את חוקרי הפסיכולוגיה של הפרופסורים
לספרות. ולא את ביקורת הספרות.
לשיא רדידותו התיאורית והבלתי־אמינה
מגיע לוז בתיאורי בית־החולים לחולי-
11/11111

ע דנ ה שאולי, באותה ״הצטלבות״ שהעניקה
מן הסתם להצטלבות את שמו,
תוך שהוא מותיר את הקורא פעור פה,
ומלא תהיות בשאלה: מה הביא אותו
לבזבז זמנו בקריאה בספר כה משעמם
ובלתי אמין.
לסיכום, לא ברור מה הביא את בנו
של יו״ר הכנסת לשעבר קדיש לוז (מי
שסופר עליו: כאשר אמר אחד לחברו
,מדוע אתה אומר שאין במדינה אנשים
ישרים? ישנם אנשים ישרים ...ישנו...
קדיש לוז ...קדיש לוז ...ו ...קדיש
לוז המשמש כפרופסור לספרות עברית,
לחבר רומן החסר כל יושר ספרותי,
שיהיה בכוחו להטיל עוגן בנפשו של
אחרון קוראי הספרות הישראלית, באותה
אסופת דפים וגיליונות דפוס, הכרוכה
בכריכה רכה ונושאת את השם הצטלבות.
מן הראוי לומר לפרופסור לוז, המלמד
באוניברסיטה דתית, מעט מדיברי חכמי
העבר :״לוז חלול היה עומד על פתחה
של מערה, והיו ניכנשין דרך• הלה למערה
ודרך המערה לשיר״ (מד״ר בראשית),
שמוטב לו לעסוק בפרופסורה לשמה,
ולא לעסוק עוד בליטרטורה, שהרי האל
לא העניק לו כישרון לכך. לבי לבי על
ידידיו של לוז באקדמיה שאינם מטריחים
עצמם לומר לצבי לוז אמת מכאיבה זו.

ווקטור אופומן נכנס לבית־טשוניחובסקי

תמונה מתוף ״האחים לבית אופרמן״
בר־כוכבא היהודי מול הרמן הגרמני

הלכוד בידיהם של יוצרי הטירוף.
התמונה המחרידה של ביקור אנשי
האס־א הנאצים בביתו של גוסטב אוסר-
מן, והתרומה הגרמאנית שלהם לספרייתו,

העלו בי בעל כורחי את אותה תמונה
במהלך מערכת־הבחירות האחרונה, כאשר
ראש־הממשלה הישראלי, מנחם בגין עיוות
את אפו ואמר ״אנשי רוח״.

כאשר יתכנסו בפסח סופרי ישראל
לוועידתם השנתית בבית־הסופר ע״ש
שאול טשרניחובסקי, הם יעניקו, כמינ־הגם.
כבוד לראש־הממשלה מנחם בגין
ולשר־החינוך שלו זכדלון המר, ואפילו
יקומו מכיסאותיהם, בהדר לא מבוטל,
כאשר הם ייכנסו לאולם. דבר אחד ברור :
לאופרמנים שבתרבות הישראלית — אם
ישנם כאלה — אסור להיות באותה
ועידה, שתיערך באולם שאירח לפני כמה
שבועות את הרמטכ״ל, רב-אלוף רפאל
איתן. לד״ר אופרמן, מהדורת ישראל
,1983 אין מה לעשות בבית טשרניחוב-
סקי.
פרט אחר בהאחים לבית אופרמן שעורר
בי דימוי ישראלי, היה בעיסוקו של־התלמיד.
כרטולד אופרמן, בהרמן,
אותו מנהיג שבטים גרמני ובדברי, הנחשב
בעיני מורו הנאצי כמנהיג הגדול
הראשון שבתולדות גרמניה. המחשבה
המיידית שלי היתה, על תלמיד תיכון
ישראלי, שיתמודד באותה יסודיות עם
דמותו של כר־כוככא היהודי, מול
מורה המטיף בשמו של בר־כוכבא כמייצג
הגבורה היהודית.
על סיפרו האחים לבית אופתזן כתב
ליאון פויכטוונגר :״רציתי להנציח
עכור הבאים אחרי את הזמן האפל כיותר
שעברה גרמניה, מחשש כי ממיר המידע
התיעודי של התקופה לא יוכלו לתפוס
את נוראותיה.״ את האחים לבית אופ דמן
חיבר פויכטוונגר בשנת ,1933 ובישראל
של 1983 אין סופר המסוגל לכתוב את
המקבילה הישראלית.

הספר ,.ותהילה׳ בחנויו ת

אביטל דפנא

רנסאנס

במיתולוגיה התרבותית של ישראל
שיים ערך רב לשיר למה? שאותו חיבר
משהד פנ א /שיר המספר עד נכדו:
״זה אודי חמודי הוא ילד קטן /נר

היינריך ולפלין, היסטוריון של האמנות
1946—1864 יליד שווייץ, תל־מידו
ויורשו של בו רקתארדט, נחשב
לאחד מגדולי המומחים באמנות הרנסנס,
ולאחד ממניחי היסוד להבנת האמנות
המודרנית. באחרונה ראתה אור מהדורה
חדשה של סיפרו האמנות הקלאסית —
מבוא לרנסנס האיטלקי* בתרגום עברי.
ולפלין בוחן בסיפרו את משמעותו של
הערך אמנות קלאסית. תמונות כהסעודה
האחרונה, מונה ליזה ואחרות של ליאו־גרדו
דה־ויגצ׳י, דרך תמונות כנישואי
הבתולה והקבורה ; המאדונות הפלורנ־מיניות;
חדר הליודורום של רפאל, ה ציורים
הפרא ברתולומיאו והפרסקות של
אגד ריא ה דל סארטו וכלה בעבודות
של מיכאלאגג׳לז, כציורי התיקרה של
הקאפלה הסיסטינית והקאפילה של
מדיצ׳י — חושפים באמצעות של עשרות
המחשות את ערכיה של אותה אמנות
נודעת ונוצרית, ששר־החינוך וה תרבות
זבולון המר ושליחיו במערכת
החינוך, עושים בל שביכולתם לגרוע
מחשיבותה, והמערכת מגדלת דור אטום
לאותה אמנות מרגשת ומופלאה.

אהודו;״׳ד ;2א שכן
על שפהילדבעמ
המספרהחז?
ודא

א בי ט ל, שנפל ביום התשיעי למילחמת
יום־הכיפורים, כאשר פיקד על פלוגת
שיריון ברמת־הגולן.
לפני קרוב לשנתיים הלך לעולמו אביטל
דפנא, אביו של אודי, איש קיבוץ
מעודחיים, ובמותו נסגר המעגל האחרון
של אותה מיתולוגיה ישראלית אודי
חמודי.
באחרונה ראה אור בהוצאת הקיבוץ־
המאוחד סיפרו של אביטל דפנא אני
רוצה בקצב קל לקטול את כל העצב*׳
ספר של פיזמונים, שלצידם פרטים מתוך
סיפור־חייו של האב, בנו של משה דפנא,
מורה ״מדבר ומזמר עברית״ במושבת
הבילויים גדרה. בצד אותם פיזמונים,
מובא סיפורה של ישראל שאיננה עוד.
ישראל, שכימעט שלא נותר מי שידבר
בה בימים קודרים אלה.
שיריו של אביטל דפנא הם ביטוי

! 6דומי
ן ה הידי חמיך היא ילד ל-סן.
ך היא הך חק טם כעמק ן נית־ש.$
עינים לו תכלת ולא *,ל$;3י,
סד, לו לתיק מחיך ומין שן.
ט1אל בלי הדף היא; למה זה 5ן וז
יל^ה ולמה־ מין ב־ר ריא?3ך־
הודי חמודי, הוא ן ן אביטל,
שאלה ראשונה אה אניהי שאלו

אגדת ״זה אודי חמודי ילד קטן״
נסגר מעגל אחרון בעוד מיתולוגיה ישראלית
ימים (״היה
ושום אכלנו
מחופי ים־
(״טרם היה
אשיר לד,

שירי ונאיבי למדי לאותם
בשפע חופר עבודה /בצל
לכבודה עולם העובר
המלח לשדות מעוז־חיים
המאוורר _ /על זאת

הספר מביא גם את תמונות האדם והתקופה,
כאשר בצד שיר תחת הכותרת
כי אנו בראש הילודה, תצלום אביטל
דפנא ואודי בידיו, ושורות כ״וככה ניה־שרת
חוליה כשרשרת /ולא מעלה
חלודה ושירים אחרים מהווי המשק,
כמו השיר י׳׳ב ש ניס, המוקדש לבני
המשק היוצאים לצבא, שבו כותב אביטל
את השורות :״נלד עתה עם חתכים /
שלמים נשוב הלום...״
שיריו־פיזמוניו של אביסל דפנא אינם
קלים, אך קיימת בהם אותנטיות, שמשר
דרים קלי־עט עשויים להתקנא בה למרות
פשטותה, כמו השיר נשיאים ורוח המוקדש
לביקור אל־סאדאת בירושלים
שבו כתב :״אד יש לזכור חלל, וחד / :
למילחמה מם פיק אחד /ולשלום רחשים
השניים — /פריד הבא לירושלים!״
אמת הניצבת בשלמותה מול שורות
המוקדשות לבנו החלל :״כני, כני, רכב
ישראל ופרשיו — /מ דו ע בושש תכבו?״
מי שמחפש חתיכת ארץ־ישראל הכתר
בה במילים פשוטות ולא מדעיות, בשד
רות בינוניות, עם הרבה אהבה ונאיביות,
ימצא את כל אלה באני רוצה בקצב
קל לקטול את כל העצב של אביטל
דפנא, אביו של אודי חמודי, שהפך בחייו
ובמותו לאגדה.
* אביטל דפנא — אני רוצה בקצב
קל לקטול את כל העצב! הוצאת הקיבוץ
המאוחד; 93 עמודים (כריכה רכה).

סיפרו זה של ולפלין עשוי לשמש
כסדנה לכל שוחר אמנות, בהבנת כמה
מערכי היסוד של האמנות, באמצעות
העין המתבוננת בה. מהציורים והביאורים
ניתן ללמוד על אותם ימי רנסנס
מוקדם, נשותיו הנאות, נופיו, בנייתו
ושאר כוחות הנעורים התרבותיים, שהביאו
שחר חדש לתרבות העולם באיטליה.
האמנות הקלאסית של ולפלין הוא
ספר מומלץ לכל.
סנדרסון במשך יותר מ־ 10 שנים נחשב דגי
סגדרסון לתופעה חסרת־תקדים בזמר
הישראלי, דרך להקות כוורת, גזוז ד
דורה. בימים אלה פירסם סנדרסון, בהוצאת
עם עובד, אלבום שירים וציורים,
תחת הכותרת דני סנדרסון — כוורת —
גזוז — דודה שהוא אחד מאלבומי־הזמר
היפים שראו־אור בארץ, למרות
שהוא מזכיר אלבום מסויים של שירי
החיפושיות.
אלבומו של סנדרסון נפתח במדור
כוורת, אותה להקה שסגדרסון היה אחד
ממייסדיה, להקה שהביאה למהפכה בזמר
* היינריך ולפלין — האמנות הקלאסית
— מבוא לרנסנס האיטלקי! הוצאת
מגנם; פירסומי הר־הצופים; 170 עמודים
130 +תעתיקי אמנות (כריכה קשה).
** דני סנדרסון — כוורת — גזוז —
דודה! 128 עמודים; הוצאת עם עובד
(כריכה קשה +פורמאט אלבומי).

הספ די ם * 1קומהדורה העב רי ת ל.,יומנה
של ג ב וילסון י־ * מ שו דרתושמה בטין
לקוראי הניו דורנאליזם המתעורר בישראל בשנה האחרונה, לא ידוע מן
הסתם על שבועון סאטירי בריטי בשם העין הפרטית. בשבועון זה ראה אור בשנות
השישים, בימי שילטונו של הדולר וילסזן כראש־הממשלה הבריטית, מדור סאטירי
מתוחכם תחת השם יומניה של גב׳ וילסון, מאת צמד הסופרים ריצ׳ארד אינגראם
וג׳והן וולס. מאוחר יותר ראה המדור אור בצורת ספר. בימים אלה ניתן לראות
באחד מהשבועונים את הממזר הישראלי ליומניה של הגב׳ וילסון, שהוא סידרת
מיכתבים הממוענים אל אשת אחד משרי ממשלת ישראל, והמחנכים את הציבור
במקוריות הניו דורנאליזם.
אחד מידידי סיפר לי את הסיפור הבא :״לאחת מחנויות הספרים כתל-אכיכ
נכנסה תלמידת תיכון, וביקשה את הספר,
תהילה׳ .המוכרת ניגשה למדף
סיפרי־הלימוד, והוציאה מהדורה ישנה
של הסיפור, תהילה׳ מאת ש״י עגנון
ומסרה אותה לתלמידת-התיכון. התלמידה
התכוננה כפיפרון בתדהמה, עילעלה כו
שניה קלה, השיכה את הסיפרון, ואמרה:
,לא התכוונתי לספר הזה. התכוונתי לספר
על הסידרה, תהילה׳ שהוקרנה בטלוויזיה׳!״
אבן, דור דור וה״תהילה״ שלו.
כך עוברת התהילה מהעולם.
במשך שנים רבות של פעילותו
הבלתי־חדלה של המתורגמן והמשורר
הכנעני אהרון אמיר, בנושא הקשר
בין ישראל ובין הלאומנות הצידונית־לבנונית,
לא היה ברור לאיש בטרקליני
הספרות הישראלית מה מריץ את אמיר.
בשבוע שעבר נמצא הפיתרון, בצורת
ידיעה קצרה במדורי הכרוניקה בעיתומשורר
כיטץ
נות :״שיר של משוררת ישראלית, בטין
קטע ל״ענזוד ישן׳׳
אמיר, כתוב צרפתית כמקורו, נדפס
בהבלטה כגליון ה 24-בינואר של העיתון
הביירותי הצרפתי, לה־רוויי׳ ,שככעלותו של אמין ג׳מייל, נשיאה הנוכחי של
לכנזן אין ספק כי השכלתו של נשיא לבנון ג׳מייל על השירה הישראלית,
תבוא ממשוררת שאיש בישראל טרם שמע אודותיה. ובאשר לבעלה, אהרון אמיר,
הרי שברור כי נהג בדרך של ״האישה קודמת לגבר״ גם בנושא פירסום השירה
של פישפחת אמיר בלבנון. כה לחי, בח׳ כנענית ומתמשכת.
את האקורד האחרון בשבוע חגיגות הטלוויזיה לרגל עלייתו של אדולף
זזיטלר לשילטון בגרמניה, הביא יעקוב אחימאיו, בכתבה בהשבוע — יומן
אירועים, שהציגה דיאלוג טלוויזיוני בין פיזמונאי הפולקלור המיזרחי ארז ביטון
לאיש גוש אמונים בגי קצובר. דיאלוג זה, שהיה בבחינת קואליציה מחרידה,
שהתמקדה בציניות של הקונזנזוס שהמציא שר־החוץ יצחק שמיר (״למה ארץ ישראל?
— ככה מיפגש מעוות זה היד, בבחינת חומר תיעודי מצולם לסידרת טלוויזיה
בשם עמוד העשן, אותה ייצרו, אי־פעם בעתיד, צאצאיו של יגאל לופין, אחרי עבור
זעם וטירוף.
הישראלי של ראשית שנות דד ,70 בשירים
כמו שיר המכולת :״אני זוכר אותה/ ,
אני זוכר אותה מהמכולת / ,אני זוכר
אותה / ,אני זוכר אותה קונה שם
סולת / .והיא נתנה לי להחזיק לה /
את הקרמכו / ,דגם ביקשה ממני בקבו...
/קיס של טמפו...״
שיר אחר משירי כוורת, שנחשב לאחד
מהלהיטים של מילהמת יום־הכיפורים,
הוא המגפיים של ברוך (״נעלים קונים
מהר / ,וגרביים לא חסר / .אף מגפיים
ומכנפיים /שתמיד קונים קומפלט/ ,
קשה מאוד להשיג אותם כעת / .נגני
נגני גיטרה הוא מוליך לשיר אחד
ובלתי־נשכח של אותה להקה, פה קבור
הכלב זהו עצם העניין / ,לא זה
עצם הכלב ,׳כל הכלב מת מזמן / ,סוב!
זה עצם העניין ושלא לשכוח את
השיר המצחיק־פטריוטי נתתי לה חיי
(״עוד כימים הראשונים של ההיסטוריה
/כשהעולם היה קיים רק כתיאוריה.״״)
בשירים אחרים מצוי התיחכום הלשוני
נוסח דני סנדרסון בפשטותו, כמו הבלדה
על ארי ודרצ׳י, שיר המחירון (״מי צבע
את הקירות /רק פעם כשנה? /מי
הם שלוש מאות /הנכיאים בחדר•
שינה? /במה ליתת כמזומן /ככל
דירה והאיש תכי מהיר (״לא שוטרת
לא חתול / ,לא רכבת לא מנעול /לא
יצליחו להכשיל את המוכשר
מחזור השירים השני, משירי להקת
גזוז, נפתח בתשע בכיכר, דרך היא לא
תדע (״שאני אוהב אותה / ,אוהב אותה
כל חיי גוביינא (״טילפכתי לאמריקה
לשמוע קצת אנגלית / ,ענתה לי
מנומסת אחת מרכזנית / .קולה המשגע
את לבי כבש ה״ציפי פ רימו

(״מחולון / ,שגמאם לה מלקום ולשבת.
/עד שיום אחד עלתה היא על סילון /
והיא טסה ליבשת המוזהבת• /עזבה את
האמא והמישפחה /עזבה את הכית
והמלתחה / ,נסעה לקליפורניה והשיר
השובבי מאוד אמא ודני (״הלכו
לים /פתע פגשו בלוויתן / .דגי קפץ
על לשונו /תיכף ניבלע בוזוך כטנו• /
בבטן פגש נביא זקן / ,פוליטיקאי וחייט
מיסכן ושירים כתה עושה סחרחורת,
כחול ים תיכון, הימנון ליום חול
ומילים יפות (״שוב המדחום עולה/ ,
אני לא אשתנה
השלישי והאחרון במחזורי השירים של
סנדרסץ הוא מחזור דודה, הנפתח ב־לידיה
הלוהטת (״ תל ניילון חטובה /
מצמידה אל הדוושה אל שקט, שקט
(״אגשים ברחוב הולכים /כמויות
של אלפי שמכים אבן המנדלי
(״נשקה לי על פני /וזרקה את אכן
המנדלי״) ואחד מהשיאים, הלא הוא
השיר אלף כבאים (״לא יצליחו לכברת
אותי ועוד ועוד ועוד שירים
מהנר,דרים שבזמר העברי. שירים, שיש
בכוחם לעורר קינאה בלא מעט משוררים
בעלי תארים, המנקדים על שולחנות
בתי־קפה בתל־אביב שירים, שלעולם לא
יגיעו ולא ייגעו בליבו של איש.
שיריו של דני סנדרסון, בחלקם בשיתוף
חבריו לשלוש הלהקות, הם חוויה נהדרת,
המלווה ברישומים פרועים ומרתקים של

אלעד ח, יוסי הירש, תרצה וולד,
ליאורה ורכין, אבגר כץ, סירה
פרידמן, איריס שילר, אמי רוביג־גר
ועוד רבים אחרים, ההופכים בצירוף
תווי השירים, את סיפרו של סנדרטוו
לחוויה מטריפה, כשיריו.

1ה הי ה 0 1 1 1 1 3שוששורה
כליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפגי 25 שנה כדיו?,
הביא כתבה נרחבת תחת הכותרת ״מסביב יהום הסער״ על
השינויים העוברים על הטיזרח התיכון, לרגל האיחוד המצרי־סורי.
כתבת־השער, תחת הכותרת ״?רב הבריכה״ ,הביאה
את סיפור העימות של חוגים דתיים מול מישטרת ירושלים,
בנושא בריכת־המריבה שהוחל בה?מתה בירושלים ל?ראת
הקיץ ה?רוב^ ככתבה דווח על ההתפרעויות של ההמון הדתי.
כתבת־מיסגרת תחת הכותרת ״מותה של מנצ׳פטר יונייטד״

הכיא את סיפור נפילת המטוס, שכין נוסעיו נ ח תו כל חברי
?בוצת הכדורגל הכריטית המפוארת מנצ׳סטר יונייטד (ראה :
תצלום)? ,בוצה שנחשבה למעולה שכ?בוצות הכדורגל בעולם.
בשער הגלידו: עימות דתי־משטרתי ליד ״כריכת ירושלים״.

תיקווה ושגה נחום גולדמן * מיליונים מתגלגלים ננגב
* מותו של ״עוזי־ •#י כלבים עיתונאים ואזרחים וניס

״העולם הזה״1064 :
תאריך 19.2.1958 :

מפלגות

שאר ארבעת המיליונים ישקיע כל אחד
במיפעלים בנגב.
אולם איש אינו חייב להשקיע בנגב
את מלוא הכסף הדרוש למיפעל חדש.
הממשלה נותנת ברוב אדיבותה אשראי
בסך 0׳ל 75 מכל השקעה (ולמעשה הרבה
יותר, מאחר שכימעט אי־אפשר לקבוע
את גובה ההשקעה האמיתית) .במילים
אחרות: החברה הכלכלית תשקיע בנגב
את ארבעת המיליונים שקיבלה מן הממשלה,
תוסיף לה הממשלה אוטומטית אשראי
של 12 מיליונים נוספים.

אל חנעוגו
ריץ׳־ראץ׳ הוא מישחק חביב על ילדי
ישראל, כשם שהיה חביב בגרמניה, שם
נקרא בשם אל תתרגז. כל ילד משתדל
להעביר את חיילי־העץ שלו קדימה, לאורך
מסלול של מישבצות, תוך זריקת
קוביה. אך ההתקדמות אינה בקצב אחיד.
לעיתים ניתן לחייל לקפוץ כמה מישבצות
קדימה, ולעיתים הוא נאלץ לקפוץ כמה
מישבצות לאחור. לחייל ביש־המזל יכול
לקרות שהקוביה מביאה אותו למישבצת,
המחייבת אותו דווקא להתחיל את המסלול
מחדש.
דרכו של הד״ר נחום גולדמן אל הזירה
הפוליטית הפנימית של ישראל דומה
למישחק זה. יש ונדמה שהוא מתקדם
במהירות, ויש שנדמה כי חזר לבראשית.
קול קוראי לפני כמה שבועות הגיעה
לנחום גולדמן ידיעה שהקפיצה אותו. משה
קול, מנהיג העובד הציוני במיפלגה הפרוגרסיבית,
כך נמסר לו, מסכים עתה
להצטרף למיפלגה החדשה של גולדמן.
הוא העמיד רק תנאי הגיוני אחד: במקום
שהמיפלגה תישא אופי של איחוד פרוג-
עיתונות עוז• ב ל• חוו־־ימקלע

מותה של מנציסטר יונ׳יטד 2

התעופה של מינכן, וגרס למותם של חבר׳ קבוצת מנצ׳סטר יונייטד הבריטית,
דבר שהביא לאבל עמוק בקרב שוחרי הכדורגל בעולם כולו ולזעזוע ותדהמה באנגליה.
בשישים. כמו יוליום קיסר על גדות הנהר
רוביקון, יכול היה גולדמן לקרוא:
״הקוביה הוטלה!״
נשיא ההסתדרות הציונית קרא למקורביו,
ביקש מהם להכין רשימה ראשונה
של אישים הבאים בחשבון. אולם כמעט
באותו רגע הוטלה קוביה אחרת. דויד
בן־גוריון שיגר מיכתב ממותק לנחום
גולדמן, שכיפר על כל העלבונות בעבר.
היחסים בין השניים הוטבו במפתיע, ו־גולדמן
החל שוב מהסם אם כדאי לו
לצאת למילחמה גלויה בבן־גוריון. כך
חזר גולדמן כימעט לאותה מישבצת שבה
עמד עת הגיע ארצה בפעם שעברה.
המשק איך להתע עו ר

חוסייו מלו ירון
יזם איחוד האשמי עם עראק, חתוך חשש
מפני האיחוד המצרי־סורי, שהתממש.
רסיבי +הציונים הכלליים (כיום המיפלגה
הליברלית) תהיה רשמית מיפלגה חדשה
לגמרי, שאליה יצטרפו מנהיגי שתי ד,מיפ־לגות,
יחד עם אישים וחוגים נוספים.
היתה זאת תזוזה מכרעת. כי בעבר
הוכשל האיחוד בין הפרוגרסיבים והצ״ב,
לפי הצעת גולדמן, דווקא על־ידי קול
וחבריו, אנשי האגף השמאלי של הפרוג*
רסיבים, שחששו כי באיחוד כזה יתבטלו

מאז נתן דויד בן־גוריון פקודת מטכ״ל
בלתי־חוזרת לפינחס ספיר להקים תעשיה
בנגב בכל מחיר, נעשו כל האמצעים
קדושים למטרה זו. מבלי לבדוק אם באמת
יש הגיון ביטחוני אמיתי בקו זה,
או אם יש סיכויים אמיתיים למיפעלים
שיוקמו, הופעלו כל המכונות כדי להקים
בתי־חרושת שיעשו רושם ויפארו את שם
הממשלה.
גאוני המשק המקומיים, שיש להם אף
טוב להזדמנויות של זהב, הבחינו זה
מכבר שפיתוח מדומה זה של המידבר
עשוי להפוך למיכרה־כסף. איש מבין כל
אלה לא הצטיין בחוש־ריח כמו מנהלי
החברה המרכזית, המאגדת בקרבה את
הלוויתנים הפרטיים השמנים ביותר.

מתנת עם ישראל. החברה המרכזית
שותפה על בסים של חמישים־חמישים
עם סולל בונה בבעלות על מיפעל המלט
נשר. השבוע נודע כי שני הלוויתנים
קיבלו מתנה מעם ישראל, שלא היתה
עוד כדוגמתה.
ממשלת ישראל נתנה לשתי החברות
10 מיליון לירות, תמורת מניות בחברת
נשר, שלא יתנו לממשלה זכות הכרעה
כלשהי. הדבר היחיד שהובטח לעם־יש־ראל
תמורת כספו: הממשלה תקבל דיבידנד
בסך 0ץ< 6לשנה, אם הרווחים
יאפשרו זאת. העוקץ: ריווחי נשר תלויים
בממשלה, הקובעת את המחירים וגם את
גובה הבלו.
מדוע נתנה הממשלה מתנה אגדתית
זוז כל אחד משני הלוויתנים — סולל
בונה השמאלי והחברה המרכזית הימנית
— יקבל 5מיליון. מיליון אחד מסכום
זה הבטיח כל אחד להשקיע חזרה ב־מיפעל
חדש של נשר שיוקם ברמלה. את

אנשים
• ח״כ חרות אליעזר שוסטרן,
בנאום בכנסת :״אין תרופה נגד סרטן,
ואין גם תרופה נגד קומוניזם.״

#ח״כ חרות הד״ר יוחנן כאדר,
בהסבירו בכנסת כי מפא״י חוששת מהקמת
ועדת־ביקורת, כי יושב־ראש הוועדה
וחבריה לא יוכלו להיות אנשי מפא״י:
״כל מה שיש להם פחות ראשים, יש
להם יותר יושבי־ראש.״

מן היום שבו יצא עוזי לאוויר העולם,
חיבבוהו הבריות. הצבר החמוד והעוקצני,
שכתב בכל יום טור קטן בעיתון של
הארץ, יום יום, מילא תפקיד חשוב. הימים
היו ימי מילחמת־תש״ח, דור הקשישים
גילה בפעם הראשונה כי יש
נשמה ומאוויים בדור הצברים ששפך את
דמו בכל רחבי הארץ. דעתו של הדוד
הצעיר היתד, לפתע חשובה מאוד, ודעתו
של עוזי ביטאה אותה בכישרון רב.
רק מעטים ידעו מיהו עוזי האמיתי :
סופר־פסל־עיתונאי בנימין תמוז, צעיר
יליד פולין שבא ארצה בילדותו, היה אחד
הראשונים שהצטרפו לקבוצת הכנענים
בראשותו של יונתן רטוש.
.מרד שדבכ. אולם תמוז התבגר. הוא
קיבל את עריכת הארץ שלנו. נפשו ערגה
לעיסוקים סולידיים, כמו ביקורות אמנות.
עוזי זשווד עבר לידיו של בעלים חדשים:
עמוס קינן, גם הוא כנעני לשעבר.
תחת ידו של קינן הפך המדור למוסד
לאומי. כמה מהברקותיו הגיעו לפיסגת
היצירה התרבותית של הדור הצעיר בארץ.
ויישמרו לדורות. אולם באחד הימים
נאסר עמוס קינן כחשוד בהנחת פצצה
בביתו של שר־התחבורה הדתי פינקם.
למרות שזוכה מכל אשמה, לא חזר קינן
למדורו. כל הנסיונות למצוא לו מחליף
עלו בתוהו, עוזי ושות׳ מת.
השבוע הופתעו קוראי הארץ לגלות כי
עוזי ושות׳ חזר. בעליו לא היה גאון חדש
שנתגלה בן־יום. העוזי החדש, שזהותו לא
פורסמה, לא היה אלא מייסד המדור,
בנימין תמוז. אך נראה כי יחד עם תמוז,
כיום בן ,38 התבגר גם עוזי. למדור החדש
חסרו זיו־העלומים ואותה תוקפנות
קלילה שנראתה בשובבות, אך היתד, למעשה
קריאת־תגר על הקשרים המוסכמים
למיניהם. יחד עם תמוז נכנם גם עוזי
לתלם המקובל, לא היה מהפכני• יותר
ממאמר ראשי שיגרתי של הארץ. לא היה
לו תת־מיקלע של הומור קטלני וצורב.
• אחרי שהכנסת דחתה את הצעתו
של ראש־הממשלה דויד בן־גוריץ להנהיג
בארץ בחירות איזוריות, ניגש המנהיג
הקשיש לח״כ אחדות העבודה,
יצחק כן־אהרון, שמיפלגתו השתתפה
בחיסול ההצעה. אמר בן־גוריון לבך אה־רון
:״אתה עוד תופיע בעצמך בבחירות
איזוריות, כמועמד מטעם מפא״י.״
• העיתונאי אורי קיסרי :״אצלנו,
העיתונאים זורקים לכלבים את האזרחים,
מחזאים זורקים לכלבים את העיתונאים,
הקהל זורק לכלבים את המחזאים, ואחרי
סעודות שכאלה עוד מתהלכים בינינו כלבים
רזים ורבים כל־כך.״

יש בשלם השחת שיניים אחת
המיחלצח בבל פה,לכל המשפחה.

״אלמקס״ היא מ שחת השיניים
לכל המ שפחה כיוון שיש בה
המרכיבים החיוניים להבטחת
בריאות השן בכל הגילים.
״אלמקט״ מונעת חורים
בשיניים ובעיות חניכיים
״אלמקס״ היא היחידה המכילה
אמין־פלואורידים -החומרים
החדשניים והיעילים ביותר
בעולם למניעת חורים בשיניים
ובעיות חניכיים.
״אלמקס״ אינה דומה למשחות
השיניים האחרות ומכיון שהיא
היחידה שיש בה אמין־
פלואורידים, היא עולה על כולן
בארבע תכונות חשובות:
א.״אלמקס״ מגינה על השן ע״י
חדירה מהירה וטובה יותר
לזגוגית השן, ויוצרת שכבת מגן
עם אפקט מצטבר לאורך זמן.

ב. ל״אלמקס״ פעילות אנטי־אנזימטית
הבולמת הפיכת
הסוכרים שבאוכל לחומצות
הרסניות לשן.
ג. ל״אלמקס״ פעולה אנטי־בקטריאלית
-היא משמידה
את החיידקים בחניכיים
הגורמים לרקבון שיניים
ודלקת בחניכיים.
ד .״אלמקס״ מונעת שחיקה של
זגוגית השן כיוון שלא מוסיפים
לה דטרגנטים כמו משחות
שיניים אחרות.

״אלמקס״ נעימה וטעימה
נוסף לכל אלה, ל״אלמקס״ טעם
טוב וריח פה נעים ובזמן הצחצוח
לא נוצר הקצף האופייני למשחות
האחרות שיש בהן תוספת דטרגנטים.

עכשיו אתם יודעים
למה הסתדרות רופאי השיניים
בישראל ממליצה על ״אלמקס״.
״אלמקס״ -המשחה המומלצת
בכל פה לכל המשפחה .

״אלמקס״ מלבינה את
השיניים
״אלמקס״ עברה ניסויים ובדיקות
ע״י מכוני מחקר ומעבדות יותר
מכל משחה אחרת, ומיוצרת
בארץ ברשיון מיוחד לפי הנוסחה
של חברת ״גאבה״ השוויצרית, יש
לה עוד תכונה חשובה: הלבנת
השיניים. צחצחו בה שיניים בוקר
וערב וצפו לשיניים בריאות
ולבנות.

מיוצרת ע״י טבע תעשיות פרמצבסיות בע״מ. ברשיון

וימריעקבסון טמיר

בנק-קט 2000

בי ו

דובר

ן > 2ש עו ת שיו ת

״בנק־קט 2000״ עומד לרשותך ביום ובלילה,
בכל רחבי הארץ.
בלחיצת כפתור אתה יכול להפקיד שיקים
ומזומנים, לבצע תשלומים,
להזמין פנקסי שיקים, לברר יתרה וכמובן...
למשוך מזומנים. כל זאת בשעות הנוחות לך.

שחתי בנק בלחיצת כפתור

בוא לגדול אתנו

ה בועד•

שידור
צ ל ״ש
אזל* שיד־ת־וז&רסיר
• למנהל החדש של חטיבת־החדשות
של הטלוויזיה, יאיר שטח, ולעורך
מבט ביום פירסום דו״ח ועדת-כהן, יעק 3
אחימאיר, שהחזירו לשעה קלה עטרה
ליושנה במחלקת־החדשות של הטלוויזיה
הישראלית. היה זה סיקור מעולה מהבחינה
העיתונאית המצולמת, שתימצת מחדש את
המהלכים שהביאו לדו״ח ועדת־כהן. גם
כתבתו התמציתית של דמי זייץ על ה מהלכים
השונים של ועדת-החקירה היתה
טובה. גם דיווחיו של יורם רונן מחזית
מישבן ראש־הממשלה וחזית מישרדו ביטאו
את ההלם שהיכה את הצמרת המדינית
של ישראל. מהדורת 2בצהריים
של הטלוויזיה החזירה לתחנה את ימי־הפאר
שלה, ימי מילחמת יונדהכיפורים,
ביקור אנוור אל־סאדאת ושאר אירועים,
שבהם היא הוכיחה בעבר את ייחודה. גם
סיקורו של הכתב הצבאי, חסממה,
הצליח לשחזר את סיפור הדראמה שהד
ליכה לטבח בצברה ובשאתילא. בהפקדת
עריכת מבט באותו יום גורלי בידיו של
יעקב אחימאיר, ולא בידיהם הבלתי-אמד
נות של מיכאל קרפץ ושות׳ ,המרוקנים
את המסך הקטן מכל מתח, הוכיח
יאיר שטרן את הכלל שהתפקיד עושה
את האדם, והוא עבר את מיבחנו הראשון
כמנהל חטיבת-החדשות בהצלחה שמעבר
למשוער.
נופך נוסף הביאה הטלוויזיה במיקרו־:.
אחרי הרצח בהפגנת שלום עכשיו ופיר־פורי
אריאל שרון שידרה את הסרט 7
ימים במאי, שכולו נראה תפור למציאות
זו של גנרל הנעזר בכוחות פאשיסטיים.
אלא שסרט זה נבחר כבר לפני שלושה
חודשים להקרנה.

מאחרי הקלעים
הקרב קול־׳זו 1ראל־ג ל׳י צ
פורום החדשות, שנערך בבוקר שלאחר
פירסום דו״ח ועדת־כהן התמקד בפעולד
תיה של תחנת-השידור הצבאית, גלי

קוד כ ל
לגמור לאכול!
ביום החמישי בערב, כאשר התפוצץ ה רימת בין מפגיני
שלום עכשיו, היה מנהל־הטלוויזיה, מוכיח סער, במסיבת
חתונה בתל-אביב. סער ואנשי-טלוויזיה נוספים באו לחגוג את
חתונת הצלם־זמר איתן הדר וחברתו מירח.
בשעה 9.15 ניגש אליו הח״כ-לשעבר יצחה! יצחקי, שנכח
במקום, והודיע לו שבטלוויזיה דווח על הטלת רימון מול מישרד
ראש־הממשלה, ושעל-פי הדיווחים יש הרוגים ופצועים.
סער האזין, אך לא עשה דבר. הוא המשיך לאכול את
מנת־העוף שהוגשה לאורחים.
סער הוא חבר ותיק של הדר. השניים, רפי גינת והאמרגן
חיים פלוצקי נוהגים להיפגש מדי שבוע לארוחה משותפת,
וסער לא היה מוכן לקלקל לעצמו את מסיבת־החתונה של חבת.
באותו ערב, בשידור מהדורת־החדשות, הקרינה הטלוויזיה
כתבה על הטלת הרימון שצולמה על־ידי צוות של הטלוויזיה
האמריקאית אן־בי־סי, למרות שבמרחק מטרים מעטים ממקום-
האירוע עמדה ניידת־שידור של הטלוויזיה-הישראלית.

סגלהיה המום. במהדורודהחדשות
העיתונאי ישראל
הודיעו על השלכת הרימת בירושלים, שהרגה מפגין של שלום
עכשיו. הוא חיפש תחנת־רדיו שתדווח על המתרחש מול מישרד
ראש־הסמשלה. ברשת ג׳ שידרו מוסיקת דיסקו רועשת.
סגל, לשעבר כתב מחלקת־החדשות של הטלווייזה, היה בדרכו
לבית ידידו, העיתונאי אמנון דנקנר מהארץ. כאשר עלה
טילפן לאולפני־הרדיו וביקש מהמזכירה
לתת לא התאפק,
לקשר אותו עם העורך המוסיקלי האחראי .״אילו היה נהרג
באה של הפורום, ויבהיר לו שאם ד.וא
משדר את מבט ואת מהדורות החדשות
של קול־ישראל, עליו לשדר אותם במלואם,
או לוותר על שרותי רשות־השידור.
בתגובה על האשמות אלה, הפותחות
מאבק תיקשורתי גלוי בין קול־ישראל
וגל״ץ, אמר מפקד גל״ץ, בן־ישי :״בצ־הריים
ערכתי ישיבה, שבה אמר ראש
מחלקת־החדשות של גל״ץ שקיימת הזמנה
להופעת שרון לפני חברי מיסדר ז׳בוטיד
סקי. לדעתי זה היה בעל ערך חדשותי
מהמעלה הראשונה, וסוכם שנבדוק אם
השר אכן יופיע. מאוחר יותר התברר
שהשר צפוי להגיע למקום בסביבות השעה
.8שלחנו למקום את כתבנו הצבאי,

בתיאבון

מתנחל מגוש־אמונים, האם גם אז הייתם משמיעים מוסיקה
כזאת?״ שאל כמעט בצעקה.
דבריו לא נפלו על אוזניים ערלות. אחרי שיחת הטלפון,
שונה הטון המוסיקלי של התחנה, והיא עברה לתקן של אבל
סוג ב׳ — שירי-מולדת.

ישראל. כאן המקום לציין: אנחנו מחליטים
לשדר את מהדורות קול-ישראל, או
לא לשדר, בהתאם לצורך. אנחנו לא
חייבים לשדר אותן. אין חוק שמאלץ אותנו
לשדר את חדשות קול-ישראל. וחוץ
מזה, אולי כאן המקום להעיר למי שדיברו
בנו סרה בפורום החדשות: מוטב שתנקו
קודם את האורווה שלכם, לפני שאתם
באים לעשות סדר בגל״ץ...״
תגובתו של מנכ״ל הרשות לפרשת גלי
צה״ל והעברת מבט ואי־שידור מהדורות
החדשות של קול־ישראל :״אני אבקש
לקיים שיחה עם מפקד גל״ץ, בשאלה
של עריכת החומר שהם לוקחים מאיתנו.
אם הם משדרים את מבט, אז שישודר
במלואו, וכנ״ל עם מהדורת קול־ישראל.״
מנהל קול־ישראל, גדעון לב־ארי,
הגיב :״איני מעוניין להתייחם כלל לנושא.

בחירתו ומינויו של יאיר שמרן כמנהל
חטיבת החדשות של הטלוויזיה לא
באה כהפתעה לאיש. בחירה זו באה כתוצאה
מעיסקה שנערכה בצמרת רשות־השידור,
בין יוסף לפיד לבין מנהל זד
טלוויזיה מו כי ח פער, ששאף למנות
את שטרן לתפקיד.
העיסקה, שחלקה השני יגיע לידי ביטוי
במינוי א הו ד יערי כעורך מבט במקומו
של שטרן — הגיעה לתוצאה זו אחרי
ניסיונות־שתדלנות של לפיד אצל הכתב
לענייני מיפלגות, ניטים מישעל, למען
מינויו למישרת עורך מבט. מישעל הבהיר
לממונים עליו שיש בכוונתו לצאת לחתד
שה־ללא־תשלום באנגליה, שם ברצונו להשלים
את עבודת הדוקטורט שלו, העוסקת
בתיקשורת המונים. סירובו של מיש-
על הביא את לפיד לפנות לאהוד יערי,
כדי ליטול על עצמו את התפקיד.

פסק! ל
טסנקיו ,׳אץ־ ץ
מנהל שטרן מנייד אחימאיר
המיבחן הראשון — בהצלחה

צה״ל, במהלך יום הדיווחים. הדוברים
עמדו על החלטת גל״ץ להפסיק את שידור
מבט, כאשר דיווחה הטלוויזיה על נאומו
של שר־הביטחון אריאל שרון לפני חברי
מייסדר דבוטינסקי. אחד מראשי הטלוויזיה,
שהשתתף בדיון, העיר :״גלי צת״ל ער
רכים את נזבט, וזה פוגם באמינות שלנו !״
באותו הדיון הוזכר גם שביום פירסום
הדו״ח לא שידר גל״ץ את מהדורת קול
ישראל, כמקובל בין השעות 10ד .1האווירה
שהתלהטה בפורום הביאה כמה
ממשתתפיו להשתמש בביטויים נוסח :
״גל״ץ החלה לתפקד כתחנת השידור הפרטית
של אריק שרת״.״
בסופו של הפורום הוחלט, שמנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד, יזמין את
מפקד גל״ץ, רון כן־ישי, לישיבה ה העולם
הזה 2372

חיים רבייה, עם צוות, בהנחה שאם
שרון יתייחס בדבריו לוועדת החקירה,
נשדר אותו בשידור־חי בזמן המיועד,
.8.30 אלא ששרון הגיע רק כמה דקות
לפני שעה .9לכן הוריתי להתחיל בהעברת
מהדורת מבט. כאשר מבט ירד מהנושא,
שאלתי מה משדרים עכשיו ברשת
ב׳ של קול־ישראל, ונאמר לי שהם משדרים
בשידור חי את המשך נאומו של
שרץ. כאשר התחיל שרון לדבר על התייחסות
הדו״ח לצמרת צה״ל, הוריתי לר
או תי פנזימן להיכנס לשידור.
״באשר לאי־שידור מהדורות־החדשות
של קול ישראל ב־ ,11 ,10ד ,12 נכון
לאותו יום, לא שידרנו אותם, מפני שה־מהדורות
שלנו היו טובות יותר, ולא
מצאתי לנחוץ להעביר את מהדורות קול־

בערב־ראיונות שערך המראיין איתן
דנציג הגיב סגן שר־האוצר, חיים
קויפמן, על שאלת המראיין בקשר ל
נסיעתו
של אלישע שפיגלמן בשליחות
בנק ישראל לארצות־הברית :״שפיגלמן
הולך בדרך הטובה. עושים לו עוול. יש
לו כישורים הולמים ...בסך הכל הבחור
מוכשר. אלמלא היה מוכשר, הרי שהוא
לא היה מהווה בעייה עבורנו באוצר.
וחוץ מזה, אם אדם רוצה בקאריירה כלכלית,
צריך לאפשר לו זאת. רצונו של
אדם כבודו גם עורך השבוע —
יומן אירועים, מיפה לימור, התייחס
לשליחותו זו של שפיגלמן :״אנחנו לא
נגן על שפיגלמן אישית, כפי שהגנו עליו
בעבר, אם הוא ייקלע שוב למריבה כזאת
כאשר ישוב משליחותו. אני לא חושב
שהוא יזכה בעתיד בגיבוי כזה מכל הכתבים.
הוא איבד לא מעט מהאמון שלנו
בו על דברי יו״ר רשות־ד,שידור,
הפרופסור ראובן ידון, שאסר לראיין
את המלך חוסיין, ומנהיגים ערביים אח רים,
הגיב לימור :״לדעתי, צריך מהבחינה
העיתונאית לראיין את המלך חר
סיין, וגם אתייאסר ערפאת באותו
ראיון ציין לימור :״רפיק חלבי, שרק
באחרונה יצא לחופשה־ללא-תשלום כבר
מתדפק בחזרה על דלתות מבט. חלבי
הוא כתב מוכשר, שיש למבט מה לעשות
בכישוריו עדית בן־יאיד, מה-
מפיקות הבולטות של קול ישראל, פנתה
לאחד מבכירי מפקדי הפלמ״ח בעבר, סגן-
אלוף(מיל׳) יזספד׳ה גזמקץ, וביקשה
ממנו להשתתף בפורום־רדיו שיעסוק בבעיות
הציונות. תשובתו של טבנקין, איש
עץ־חרוד שהפך איש-ימין :״כמה אתם
משלמים על זה ותבע מחיר מעל ו מעבר
למחירים שבאפשרות קול ישראל
לשלם, בתוספת הוצאות-תחבורה ודמי-
נסיעות. על תביעה זו של טבנקין, שלא
נענתה, אמר אחד מראשי קול ישראל :
״טבנקין. טבנקין, איך?״ הוא מתכוון לאביו
של יוספל׳ה, יצחק טבנקין, מייסד
הקיבוץ־המאוחד לדוברת רשות־זד
שידור, אריאלה דבדל, לא היתד. תשובה
לשאלה — למה פתוון קריין הטל וויזיה,
כאשר הוא אומר, במיסגרת תחזית
מזג־האוויר ,״קרה במקומות הרגישים״.
רבדל השיבה :״צריך לפנות בעניין זה
לשירות המטאורולוגי!״

מה רואי בירושלים
סקר מיוחד, שאותו ערך אחד מהמקומונים הירושלמיים באמצעות חוקרים
של המכון לקומניקציה באוניברסיטה העברית בירושלים, הגיע לתוצאות
מדהימות, שיש בהן כדי לסגור את מישדרי הטלוויזיה הישראלית באיזור
ירושלים. המימצאים הם 4896 :מתושבי ירושלים נוהגים לצפות בטלוויזיה
הירדנית. רובם מעדיפים את ערוץ .6שביעות־הרצון של הצופים בטלוויזיה
הירדנית ( )6196 גבוהה בהרבה משביעות הרצון משידורי הטלוויזיה הישראלית
(6 .)2496ף 60 מהצופים בחדשות בעברית מירדן מאמינים למקצת הדברים,
4096 אינם מאמינים בכלל. שאלה אחת לא שאלו עורכי הסקר: האם היו
תושבי ירושלים מעדיפים לשלם את אגרת־הטלוויזיה למלך חוסיין!

סו סיו ת מ 1עד פו ח

תו כויות מומלצות בטלוויזיה הירחית

ב טלוויזי ה ה־עוראל־ח

יום ר בי עי
16. 2
באוויר 5.30 שידור
בצבע. מדבר עברית).
תוכנית שבועית בשידור חי,
שבה דו־שיח ישיר ופתוח עם
הצופים בנושאים שונים ומגוונים.

מדע: תצפית (8410
— שידור בצבע. מדבר
עברית) .תוכנית שנייה המוקדשת
למוח, שבה תוצג
תוכנית לשיכלול הזיכרון, יוסבר
מדוע אנחנו שוכחים, יסופר
על גלולה לשיפור הזיכרון
ותיערך תחרות בין המוח האנושי
למוח ממוחשב.

• סרט קולנוע: הצייד
האחרון (— 10.05

סישחק 10.10 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
פרק שני ואחרון בדראמה המספרת
על חיי־הנישואין של
קן הייגן, סופר מצליח, ואשתו
ג׳ון, שנראו שלמים כלפי חוץ.
בסרט מתנפצת האשליה, וחייהם
מתגלים כרצופי בגידות, במהלך
מסיבת הפתעה ליום הנישואים
ה* .15 בתפקידי הזוג:
אליזבט מונטגומרי ואליום
גולד (מי מפחד מווירג׳יניה
וולף).

• 1ם 1ץ 3תוי 1 6 . 2

יום שב6ת 19. 2

• סידרה קומית: בנסון (— 8.30
ערוץ — 6שידור בצבע 35 ,דקות,
מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסידרד. הפו

קומדיה: צעירים בלב (— 8.30
ערוץ — 0שידור בצבע 25 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרה על זוג זקנים חביבים,

פולארית, שעברה לאחרונה מן התחנה הישראלית
לשכנתה הירדנית.

החיים בהרמוניה, אך כמו זוגות רבים אחרים
רבים ומתקוטטים מפעם לפעם. עם סיר ג׳ון
מילם ומיגס ג׳נקינס.

• סידרה היסטורית: י מרקדסולו
( — 0.10 ערוץ — 0שיחר בצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרת־יוקדד. בהפקת
הטלוויזיה האיטלקית, המשחזרת את מסעותיו
המופלאים של מרקו־פולו, איש ונציה בן המאה
ה־ ,13 באסיה המרכזית ובסין.

• סידרה עלילתית: בית על הגיב־עה
10.15 ערוץ — 0שידור בצבע,
50 דקות, מדבר אנגלית) .סידרה סקוטית
מרתקת בת שישה פרקים, המתארת את קורות
דייריו המתחלפים של בית בעיר גלזגו בין
השנים ! 1878״.1980

£222133

• 1חמישי

18. 2
• סרט קולנוע: ה־תיקווה
הגדולה הלבנה
( — 10.15 שיתר בצבע.
מדבר אנגלית) .מחזהו של

17. 2

• קומדיה: טוראית בנימץ (8.30
— עחץ — 0שידור בצבע 25 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרה קומית על-פי הסרט

מפורסמת ביותר על הכלבה לאסי ומעלליה.

• ספורט: כדורגל 2.30 שני
הערוצים — שידור בצבע 00 ,דקות,
מדבר אנגלית וערבית) .תחרויות בין קבו
צות
מעולות מן הליגות העליונות באנגליה וגרמניה!
ולעתים, מישחקים נבחרים מגביע העולם
בכדורגל, שנערכו בספרד אשתקד.

יום רביעי, שמה 10.05

שידור כצבע• מדבר אנגלית)
.סירטו של הבימאי ד

התסריטאי ריצ׳ארד ברוקס, בכיכובם
של רוברט טיילור ד
סטיוארט גרינג׳ר בתפקידים
ראשיים. זה מערבון העוסק
במצבים חברתיים ונושאו העיקרי:
הכחדת עדרי התאו
(בופאלו) במערב הפרוע. במרכז
העלילה צייד תאו ותיק,
שנפשו קצה בהרג ההמוני של
העדרים, ומולו צייד הרפתקן
חסר-מצפון. הבימאי ריצ׳ארד
ברוקס (מי שביים את זרע
הפורענות ובדם קר) רומז ב־סירטו
זה לחוסר־הסובלנות הפוליטי
של ימי מק-קארתי.
הסרט הופק ב־ ,1956 והוא טוב
לישראל של ראשית ,83 למרות
שהוקרן לפני כחודשיים
בערוץ הירדני.

6261308
17. 2

הווארד סאקלר שעובד לקולנוע
משמש מחאה כנגד הגזענות
באמריקה. זהו סיפורו
של המתאגרף השחור הראשון
שזכה בתואר אלוף העולם ב־מישקל
כבד, בראשית המאה.
גיבור הסרט מסתבך עם החוק
בשל קשריו עם אהובתו הלבנה,
ומעורר נגדו את שיג־את
האוכלוסיה הלבנה. גם
רבים מתומכיו השחורים מתרחקים
מתמיכתם בו, כשהוא
מסרב להיות נושא דיגלם של
הלוחמים לשוויון זכויות השחורים.
בסרט מככבים ג׳יימס
ארל ג׳ונס, ג׳יין אלכסנדר. הכימאי
הוא מרטין רייט.

ע 1ב ת
19. 2
• סידרה: ימים מאושרים
8.30 שידור
כצבע. מדבר אנגלית).

• תיאטרץ: ניקולם ניקלבי (0.10
— ערוץ — 6שיחר בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .הפרק השביעי בהפקה המעולה
של רויאל שקספיר קוחפני, על־פי הרומן
המפורסם של צ׳ארלם דיקנם.

• דראמה: חוקי ח־

• סרט־קולנוע לועזי 10.15עחץ
— 0שיחר בצבע, מדבר אנגלית).
יום ראשו! 2 0 . 2

• סידרה משעשעת: לא יאומן (6.20
— ערוץ — 3שיחר בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) תוכנית המצולמת לפני קהל,
באולם טלוויזיה אמריקאי. מעשים יוצאי־דופן,
תופעות חריגות, יכולת בלתי־רגילה וביצועים
מדהימים.

יום שוי 24. 2

יום שליש• 2 2 . 2

• לילדים: היידי כת־ההרים (6.10
— ערוץ — 3שיחר בצבע 25 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סיפור הילדים הקלאסי בגירסה
חדשה, שצולמה בשווייץ ובגרמניה.

• סידרה עלילתית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 6שיחר בצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .קליף ברנס ניצל ממוות בטוח
אחרי נסיון ההתאבדות באמצעות גלולות־שינה
ושתיה מופרזת. ג׳יי-אר, שגרם להתמוטטותו של
ברנם ולהחלטתו לשים קץ לחייו, מתכנן מזימות
חדשות. סדאלן מביעה את הסכמתה להינשא
לג׳יי־אר, אך מציבה תנאים. גבר חדש בחייה
של מים אלי.

סידרה אינפנטילית על הנוער
בארצות־הברית בשנות החמישים.
בפרק נחש מי בא לבקר?
סיפור של מירוץ מכוניות,
האסור על־פי החוק.

הפרק מישחקי תנ״ך מתאר
מיפגש בין דויד וגוליית ב-
סיגרש כדורגל.

• דראמה: המפרנס
( — 10.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .דראמה מ

1ראשון

שעשעת, המבוססת על סיפור
של סומארסט או׳ מוהאם.
צ׳ארלס באטל, סוכן־בורסה,
מורד במפתיע במישפחתו ובחבריו.
הבימאי הואאלבין
(לאחרונה הוקרן מסע רקוף סביב אבי בבימויו) .מככבים
בדראמה: מייקל גמבון, ג׳ני
לינדן (פולדראק) וג׳והן קוויל.

20. 2

• קומדיה: ויין ו־שוסטר
11.20 שידור
בצבע. מדבר אנגלית).

• תיעוד: התחלה
מאוחרת 0.30 שיתר
בצבע, מדבר עברית).
סירטו של הבימאי מיכאל לב־טוב
(עמוד האש) העוסק ב־זיקנה
שאינה סופה של דרך,
אלא ראשיתה של דרך חדשה.
על כך יספרו שיבעה שיצאו
לגימלאות, שינו את דרך־חיי־הם
עם יציאתם ממעגל־העבו-
דה המקובל, ופתחו בקריירה
במיקצועות אחרים: ארכיטקט
שהיה למלחין, עקרת־בית שעברה
לעיתונאות, עיתונאי ופקיד
בעבר שעבר לאריגה
אמנותית. אלה ועוד סיפורי
חיים של אותם שהחלו בקשישים
בדרך חיים חדשה.

בתיכנון התלת־חודשי הנוכחי משדרת הטלוויזיה
הירדנית סירטי קולנוע באיכות טובה, מדי מוצ״ש.

הנושא שם זה. מעלליה והרפתקותיה של טוראית
בחיל הנשים האמריקאי. בסרט גילמה את התפקיד
• תעודה: ברירות קשות (— 0.10
גולדי הון, ואילו בסידרת־הטלוויזיה הטוראית
••1ערוץ — 6שיחר כצבע 50 ,דקות,
המפורסמת היא לורנה פטרסון.
• למישפחה: שמונה זה מספיק
מדבר אנגלית) .סידרה דוקומנטרית חדשה,
( — 0.10 ערוץ — 0שיחר בצבע 50 ,המציגה חתך של ברירות קשות בכל שיטחי
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה משעשעת העשייה, וביחוד ברפואה ובמדע.
אשר במרכזה אב לשמונה ילדים, עיתונאי במיק-
• מתח: שעה עם אגאתה בריסטי
צועו, שהתאלמן לא מכבר ונשא לאשה צעירה 10.15 ערוץ — 6שידור בצבע 50 ,
שגילה אינו עולה בהרבה על גיל בנותיו דקות, מדבר אנגלית) .עיבוד לטלוויזיה של
הבוגרות.
אחדים מסיפורי המתח והריגול של אגאתה
כריסטי.
יום שיש* 18. 2

• לילדים: לאסי ( 12.30 כצהריים
— שני העחצים — שידור כצבע 25 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרת הילדים ה
גרינג׳ר
פג׳ט וטיילור: הצייד האחרון

• פרט־קולנוע ערבי 0.40 עחץ
— 3שיחר מבע, מדבר ערבית).

• סידרה: דאלאס
( — 0.30 שיחר בצבע.
מדבר אנגלית) .הפרק מי
יזנח בג׳וך רוס, מביא את סיפור
המאבק בין סו־אלן ובין
ג׳יי-אר, על זכות-ההחזקה על
בנם, ג׳ון־רום.

פור אהבה עדין מובא עוד
פרק בסידרה.

אלגח
#בי חר :
( — 10.20 שידור בצבע.
מדבר עברית) .גירסה טל וויזיונית
של החידון המוסיקאלי
ז״ל מהרדיו, בהנחיית
אותו המנחה, יצחק שמעוני,
שבינתיים שימש כמנהל הטלוויזיה.

• סידרה: זוהי הוליווד
8.03 שידור
בצבע. מדבר אנגלית).
ג׳ונס ואלכסנדר:

יוס שישי, שעה 10.15

הכלה
• דראמה :
וצייד הפרפחם (— 0410
שידור בצבע. מדבר עברית)
.מישהו ממנהלי הטלוויזיה
ראה את סרט דיוקן
עם ניסים אלוני, והחליט שזה
הזמן להקרין הקרנה חוזרת
את הגירסה הקולנועית, המבוססת
על מחזהו של ניסים
אלוני, בכיכובם של גילה אל-
מגור ויוסי בנאי.

יום ש !,

התיקווה הלבנה הגדולה

פעם תחת הכותרת סרטים של
.חצות.

קטעים מרגשים מתוך סרטים
נודעים, עם כוכבים נודעי-
שם, בסידרה המביאה חתך-
אורך של תולדות הוליווד ועולם
הקולנוע האמריקאי, ה

מותחן: קאז (10.55
— שידור בצבע. מדבר
אנגלית) .תחת הכותרת סי
יום
שליש•
22. 2

• סידרה: בית מי־מכר
עתיקות (— 8.03
שידור בצבע. מדבר אנגלית)
.פרק נוסף בסידרה המבוססת
על סיפרו של צ׳ארלם
דיקנם בהפקה של בי־בי־סי.

אי־פי
• בי חר :
טומבי 10.00 שידור
בצבע. מדבר ומזמר אנגלי
ת) .מופע מרהיב של הופעה
מרתקת.

• מותחן: לא יאומן
כי יסופר 11.10 שיידור
בצבע• מדבר אנגלית)
.הפרק ידידות בלב ובנפש.

יספוד: חוס ההברות

20 אלף נשים ספרדיות טסות כל שנד, ללונדון,
משלמות 130 דולר, ומקבלות כתמורה לא רק כרטיס
טיסה הלוך וחזור, אלא גם גרידה במרפאה אנגלית
בטוחה ונקייה.
לא כל הספרדיות, הרוצות לסיים הריון בלתי־רצוי,
הן כל־כך בנות־מזל. רובן אינן מסוגלות לשלם גם את
הסכום הקטן הזה. לפי הערכות של סוציולוגים במאדריד,
יי מבוצעות בספרד כל שנה כ־ 300 אלף גרידות בלתי-
חוקיות. רוב המבצעים הם ״קצבים״ ,גברים ונשים ללא
הכשרה מתאימה, הפועלים בתנאים בלתי-היגייניים. בספרד
מעריכים שיותר מ־ 3000 נשים מתות בכל שנה,
כתוצאה מגרידות פרטיזניות. רופאים בספרד מפחדים
לבצע ניתוחים כאלה. מחשש לשלילת רשיונם.
פילוג הרופאים. ממשלתו הסוציאליסטית החדשה
של פליפה גונזאלם הגישה השבוע הצעת חוק לקורטז
(פרלמנט) הספרדי, במטרה להתיר הפלות חוקיות במיק-
רים מסויימים. ההצעה רחוקה מאוד מלהניח את דעתם
של חוגים פמיניסטיים, סוציאליסטיים וליבראליים בספרד.

להעביר כבר השנה את חוק ההפלות המתון, בתיקווה
להגיע לחקיקה יותר מרחיקת־לכת אחרי הבחירות הכלליות
בשנת .1986

ברית־המזעצות:

אירופה:
תיקי ו אפס

בריא בבית־־חולים

רוב המשקיפים הרציניים במערב-אירופה מאוחדים
בהערכה, שביקורו של סגן נשיא ארצות־הברית, ג׳ורג׳

ונו * 1 0 8 1

ראש־ ממשלת ספרד גונזלס
הפלות בידי קצבים

גם בעתיד מותר יהיה לבצע גרידה רק אם נשקפת סכנה
לחיי היולדת, אם יש ודאות שהתינוק שיוולד יהיה
בעל מום, או שההריץ נגרם כתוצאה ממיקרה אונם.
אין בכך, כמובן, כדי לכסות את המיספר העצום של
הריונות בלתי־רצויים מסיבות חברתיות (ריבוי ילדים,
מצב כלכלי קשה) ,או פסיכולוגיות.
כארמן רוני, מנהיגת הנשים הקומוניסטיות בספרד,
כבר קראה להפגנות מחאה נגד החוק, ואליה הצטרפו
חוגים נרחבים, כולל ממיפלגתו של ראש הממשלה,
הדורשים הפלה חופשית לכל דורשת.
מהצד השני נתקל גונזאלם בביקורת עויינת של
חוגים שמרניים. אגודת הרופאים, שהיא מבצר של הסדר
הישן בחברה הספרדית, הודיעה שכל רופא שיבצע הפלד,
לפי החוק החדש יוצא משורותיה. ראש הממשלה מאמין
שדעת האגודה איננה מבטאת את כל הרופאים בספרד.
רבים מהם, בעיקר הצעירים, הם אנשי שמאל ומטבע
הדברים שיתמכו בחוק. גונזאלם רמז בגלוי שהוא יקדם
בברכה פילוג באגודת הרופאים, והקמת אירגון חדש
של רופאים מתקדמים. מומחים לנושאי ספרד רואים
במאבק על חוק ההפלות מיבחן חשוב לשילטונו של
גונזאלם, נוכח הביקורת הנוקבת משמאל ומימין.
בינתיים הצטרפה הכנסייה למאבק נגד החוק. ראשי
הכנסייה ציטטו את דבריו החמורים של האפיפיור נגד
ההפלות. ביצוע גרידה נחשב לחטא דתי ראשון במעלה,
והרופא המבצע עלול להתקל בחרם ונידוי רישמיים
של הכנסייה הקאתולית. הממשלה הסוציאליסטית התאכזבה
מהעובדה שגם כמרים מתקדמים יחסית, שתמכו
בדמוקראטיה הספרדית נגד הפאשיזם, ישרו קו עם
השמרנים בנושא ההפלות.
מעניין, שעקרון ההפלות החופשיות נכלל במצע
הסוציאליסטי ב־ ,1979 אבל נמחק בדיסקרטיות לקראת
הבחירות ב־ .1982 מנהיגי המיפלגה נחושים עתה בדעתם

בוש, לא הצליח במיוחד. בוש לא שיכנע את דעת-
הקהל האירופית, שניתן לדרוש מהסובייטים פירוק נשק
מוחלט, מתור הדדיות עם ארצות־הברית בלבד, מבלי
להביא בחשבון את הטילים הגרעיניים ה״עצמאיים״ של
בריטניה וצרפת. הסובייטים עצמם נחושי החלטה להתעלם
מההצעות החדשות של בוש, והביקורת האגטי-אמריקאית
השוצפת של תנועות השלום האירופיות לא נחלשה.
סיסמות קלאסיות. עם זאת, מגלים הסובייטים
עצמם דאגה הולכת וגוברת מהתחזקות התנועות האנטי-
גרעיניות בגוש המזרחי. קיומן של תנועות אלה (עולם
קטן )2371 משך אליהן רבים ממתנגדי המישסרים הקומוניסטיים
גם מסיבות אחרות. בשבוע האחרון חדלו כלי-
התיקשורת הסובייטיים מהכיסוי ־הנרחב והנלהב של
הפעילות האנטי-אמריקאית במערב אירופה בנושא הגרעיני.
הסיבה לכך היא ברורה: נושא השלום נחשב
ללגיטימי במיזרח אירופה. התנועות לשלום במערב
הופכות נושא לחיקוי, המקשה מאוד על השילטונות.
מבחינה תעמולתית, קשה מאוד לפיפלגה הקומוניסטית
להילחם באנשים ובתנועות, המשתמשים בסיסמות הקומוניסטיות
הקלאסיות נגד החימוש הגרעיני.
התוצאה נטו מכל ההתרוצצויות בעניין זה בזירה
האירופית היא תיק״ו אפם. כל צד התבצר בעמדותיו,
שום התקדמות לא הושגה בשיחות ג׳נבה, ולא כל שינוי
בדעת הקהל האירופית.

אסיר־המצפץ השבועי של היומון הלונדוני טימזס
הוא ניקולאי באראנוב בן ה־ .46 באראנוב כלוא כבר 20
שנה בעוון פעילות נגד המדינה הסובייטית. כיום הוא
חבוש בבית־חולים פסיכיאטרי נידח בקאזאחסתאן, כ100-
ק״מ מהגבול הסיני. הוא מוגדר על־ידי שילטונות ברית-
המועצות כ״חולה־רוח וסכנה לחברה הסובייטית״.
ללא מי ש פט. באראנוב נעצר בפעם הראשונה
בתחילת ,1963 אחרי שיצר קשר עם חברי המישלחת
האמריקאית ליריד הספרים בלנינגראד, והשמיע בגלוי
דיברי-ביקורת על המישטר בארצו. הוא נידון לחפש
שנות עבודת־פרך במחנה־עבודה בעל מישטר חמור
במיוחד. מייד עם שחרורו נעצר שנית, הפעם בעוון
״שוטטות״( ,אדם כמו באראנוב אינו יכול לחלום על
השגת פישרה) ,נשלח לשישה חודשי מאסר.
עם תום תקופת המאסר כתב באראנוב לשגרירות
השוודית, וביקש באורח רישמי אשרת־הגירה לשוודיה.
הוא נעצר מייד על-ידי סוכני הק־ג־ב, ומאז הוא
חבוש בבתי־חולים לחולי-נפש, מבלי שהועמד לדין על
עבירה כלשהי.
למשקיפים זרים אין כל ספק שבאראנוב בריא ברוחו,
והנשק שהופגה נגדו מאפיין את הטיפול הסובייטי גם
באזרחים אחרים, השוללים את רמיסת זכויות־האדם
בברית־המועצות.

איראן: ע ד
הקצין האחרון
העיראקים הודיעו ש־ 6894 חיילים איראניים נהרגו
באופנסיבה הגדולה ביותר של הצבא האיראני מאז .1980
משקיפים זרים גילו חשדנות רבה דווקא בעטיו
של המספר המדוייק בו נקטו העיראקים, שאינם ידועים
באמינותם היתרה. אבל גם לדעתם איבד צבאו של
חומייני מספר עצום של חיילים וקצינים. הבי־בי־סי
הביע השבוע את הסברה שהאבידות הכבדות ישכנעו
את השליטים האיסלאמיים בטהרו בצורך להפסיק את
המילחמה, להגיע להסכם עם שליט עיראק, סאדאם חוסיין.
לדיעה זו אין הרבה שותפים בצבא האיראני עצמו.
קצינים רבים הגיעו למסקנה הנחרצת שחומייני מעוניין
להחזיק את הצבא מחוץ למוקדי המאבקים הפוליטיים,
להעסיקו במילחמה חיצונית. לשופך הדמים הזקן לא
איכפת כלל, אם תוך כדי התהליך יהרגו קצינים וחיילים
מיקצועיים, שהוא רואה בהם, אולי בצדק, אוייבים בכוח.
קצין חיל האוויר האיראני, חאמיד זיראק־באש, שברח
החודש לבריטניה, הביע השבוע דיעה זו בגלוי. זיראק-
באש משוכנע שהשליטים ה״ברוטאליים והפרימיטיביים״
של ארצו, רוצים לשחוק את הצבא בעיראק, כדי להנציח
את שילטונם.

אתה, לפ חו ת,
ת שתוק
מיגוון התגובות העצום שליווה, כצפוי, את מסקנות
ועדת־החקירה היה מרתק כשלעצמו. אין כל
ספק שעצם הקמת ועדת־החקירה, דרך פעולתה ולבסוף
גם מסקנותיה היו, באורח אובייקטיבי, תרגיל
מזהיר ביחסי-ציבור.
בעולם כולו, אבל בעיקר באירופה ובארצות-
הברית, ראו בחקירה ביטוי מרשים לדמוקרטיה השר
ררת בישראל. אפילו נסיונותיו הפחדניים של אריאל
שרון להתחמק מהסקת המסקנות לא העיבו על
הרושם הכללי. שוב אין מי שיפקפק באמת הברורה :
אלה שדרשו את הקמת הוועדה, ועומדים עתה על
יישום המלצותיה, הצילו את כבוד ישראל בעיני
הקהילה הבינלאומית.
החרפה. בין המריעים לכבוד הדמוקרטיה הישראלית
היה גם הד״ר הנרי קיסינג׳ר. צליל בהחלט
צורם במקהלה הכללית. בישראל הקרתנית של 1983
לא נמצא מי שיאמר לקיסינג׳ר מפורשות :״אתה
אשם בפשעים חמורים ביותר, באחריות ישירה למותם
של מאות אלפי אזרחים בדרופ-מיזרח אסיה, אל
תחלק לנו ציונים. ארצות־הברית עדיין לא מחתה
את החרפה, שאיש לא חקר את מעשיך שלך!״

הנרי קיסיגג׳ר
חוצפה תהומית

חיים ברעם

׳תכנית פברואר המהפכנית של ארקיע, מאפשרת גם לך לטוס עוד היום לאילת, ולהנות מחבילת
נופש ברמה בינלאומית.

אתה משלם רק־ 4,999ש, ומקבל:

טיסה הלוך ושוב לאילת
מתל-אביב/ירושלים או חיפה.
אירוח 3ימים ( 2לילות) במלון
מפואר ( 4כוכבים).
ארוחות בוקר יש ראליות עשירות.
מכונית 1ל ^ 1ל־ 3ימים(לא כולל ק״מ
וביטוח)״ 1- *.
יום שייט על יאכטה, כולל ארוחת צהרייס^ן
או בילוי מרתק אחר, באילת לבחירתך
המחיר ליחיד בחדר זוגי.
אפשרות לארוח במלונות ברמות שונות.
אפשרות להארכת הנופש בתוספות מחיר
הנחות לילדים

1) 13־ 31

אפשרות ל 6-תשלומים בתנאים מיוחדים
למחזיקי כרטיסי אשראי: ויזה, ישראכרט,
דיינרס קלוב.

פרטים והזמנות בכל משרדי ארקיע:
תל־אביב: טל 413222 :־.03
חיפה: טל 04-643371 :
ירושלים: טל.02-225888 :
1נתרה: טל.053-23644 :
קרית־שמתה: טל.067-41159 :
ובכל סוכנויות הנסיעות.

הקו בתל-אביב תפוס ...צלצל )03(424266
והשאר הודעתך.

שתך 7ד /א ר קי ע -ה ק 1שלךל חו פשה

קולנוע אורחים סדג־ה ו13 עומע*
ליליאן (״גי׳׳) קומארובסקה הגיחה מה־סירפסת
שחומה ובלחיים לוהטות. בוורשה,
עיר הולדתה, ירד באותו רגע שלג
כבד, ואילו בבית־המלון הילטון בתל-
אביב זהרה השמש על ים כחול של קיץ.
היו אלה ימים יפים של חורף ישראלי,
ואביב היה בליבה .״ 12 בדצמבר בשנה
שעברה היה היום הקודר בחיי,״ סיפרה
השחקנית הפולניה, בת חסותו של ג׳ק
אייזנר, מי שכתב את הספר הניצול ומתכוון
להסריטו בניצוחו של הבימאי משה
מיזרחי. ליליאן תופיע בו בתפקיד זעיר
(כי רוב שחקני הסרט יהיו נערים ונערות
בני 13 עד ,)15 ואילו מאוחר יותר השנה
תופיע בסרט של מיכל בת־אדם. הבימאית
הישראלית מחפשת תסריט שיהלום
את דמותה של ליליאן.
״דממה, סכנה, תביס״״ ליליאן,
בת לזוג כוריאוגרפים — אמה רקדה באופרה
הפולנית ואחר־כך נתפרסמה מאוד
בלה סקאלה־מילאנו — גדלה על חלב
תיאטרץ. במשך שלוש שנים שיחקה ב־תיאטר
דואמטיצ׳ני, תיאטרון רפרטוארי
השוכן בארמון התרבות והמדע שהוענק
לפולין כמתנה מברית־המועצות.
גוסטאב הולובק, מנהל התיאטרון, היה
חבר ב־סיים הפולני, ועמד בראש האיגוד
של השחקנים. כפוהו גם שחקנים בולטים
אחרים היו יהודים, אבל הוא היה מן
הנזוקים הראשונים של המישטר הצבאי
בפולין.
״כדי שאנשים לא יתערבו בפוליטיקה,
מקשים עליהם את החיים,״ אומרת ליליאן,
״ואז הם כה עסוקים בהשגת אוכל לפיהם,
שהתרבות צונחת מאליה.״
ליליאן, קאתולית (״חופשייה באמונתי״)
וראדיקלית בדעותיה הפוליטיות, ראתה
כיצד נסגר עליה הכלא הרוחני .״שלג,
דממה, סכנה, רובים,״ תיארה את היום
המר .״אין טלפון, אין רדיו, אין טלוויזיה,
אין חשמל. הצבא הולך ברחוב — הילדים
המיסכנים האלה.
״יכולתי להגיד שאני לא רוצה לדבר
על פוליטיקה, כי אני שחקנית ולא איש־
פיוט אלים וכואב
פישוטה (צפון, תל־אביב, ברא-
זיל) — זאת התעודה המחרידה
ביותר על מצגו של נוער
עזוב בעולם המערבי, מאז מצחצחי הנעליים טל ויטוריו
דה טיקה ולוס־אולווידאדוס של לואיס בוניואל. כמו בטני
המיקרים הקודמים, מדובר בסרט עלילתי, אבל הוא
מאמץ שיגנו! כמעט תיעודי טל בימוי ומרכז בתוכו אוסף
טל סיפורים אמיתיים, הצורבים את העין והגשמה באמי-
נותם על הבד.
הבימאי הקטור באבנקו השתמט בנערי־רחוב כדי לגלם
את גיבוריו הקטינים, המתגלגלים ללא מעט בטכונות״חעוני
טל טן־פאולו, נכנסים ויוצאים ממוסדות לטיפול בנוער
עבריין, שאינם אלא אוניברסיטה לפשע, נתונים תחת מרות
אכזרית, אלימה ופושעת של מיטטרה ומפקחים מושחתים,
מתוודעים אל ההומוסכסואליות, אל הפשע, אל סחר-
הסמים ונטילת חיי״אנוש, ועד מהרה אין להם כלל מוצא
מתוך מעגל הקסמים שבו הם נתונים.
זה מה שקורה לגיבור הסרט, נער בן 10 בשם פישוטה,
וזה מה שקורה לכל ידידיו, המעמידים פני קשוחים ואינם
אלא קרבנות של הבריונים המבוגרים יותר, הן מן העולם
התחתון והן מן חמימטד. האפיסודות השונות המשתלבות
זו בזו אולי אינן מספקות עלילה רציפה, אבל הן עושות
רושם של ניתוחים בתוך בשר חי, החושפים פיצעי״מוגלה

נערי הרחוב -מתגלגלים בלי מעש
שאין איש טורח לשפל בהם. אפילו באותם הרגעים שבחם
באבנקו מרשה לנעריו פסק״נשימה, כאשר הוא משתמש
באלגוריה פיוטית פה ושם, מדובר בפיוט אלים וכואב,
שאינו מניח לצופה לשקוע בשאננות של יופי.
הסרט הזח הוא עדות לתהליך זוועתי של חיסול
נשמות אנושיות בשיטתיות, כתב־אשמה איום כנגד חברה
הכורה בור לעצמה, באדישות מטורפת.
הטובים לטיס
קצין מ׳נטלמן (גת, תל-אביב,
ארצות״הברית) — את הסיפור
חזה סיפרה הוליווד עשרות פעמים
בעבר: הנער משכונת העוני, שלמרות כל המיכשולים
שבדרכו מצליח להתמודד עם אתגר אדיר — ויכול לו. הפעם,
המיכשול הוא בית־הספר לטייס של חצי האמריקאי,
שבו דורשים מישמעת״ברזל והתנהגות למופת, שחם כמובן
מנוגדים לאופיו של מי שלמד לחיות לפי חוק-הרחוב.
יש כאן סמל קשוח שיורד לחיי החניכים, שהם אוסף
מגוון של טיפוסים: כאלה שהגיעו לבית-הספר משום
שציפו זאת מהם, אחרים שחם חלשים מכדי לעמוד
בתנאיו; יש בו שחורים שרוצים להשיג מעמד חברתי,
ויש גם נערה עקשנית, השואפת להוכיח כי אינה נופלת
מן הגברים.
אם בכל זאת, יש כאן יותר מאשר שאבלונה מיושנת
בתחפושת של שנות השמונים, זה קודם כל בזכות חבימאי
טיילור (כוכב עולה) האקפורד. הקצב, ההזדהות של השחקנים
עם הטיפוסים שהם מגלמים וההימנעות מסחיטת
דמעות מיותרת, מעורבים במידה לא מבוטלת של טארקזם
בכל הקשור לאידיאלים צבאיים ראויים לשבח, ויש בו

ריצ׳רד גיר ולו גוסט: לא יישכחו
לפחות שני שחקנים שלא יישכחו במהרה: ריצ׳ארד גיר,
בתפקיד החניך המרדן, מבצר בסרט זה את עמדתו כאליל-
הנערות, ואילו לו גוטט מגלם את סמל המישמעות העסיסי
ביותר של השנים האחרונות.

נקמתה
ד״ר סו

געגועיה של ורוניקה פוס
שחקנית ליליאן גי
קורסים ביהדות

יות פוליטית. אבל דווקא כאמן לא יכולתי
שלא לנקוט עמדה. התחלתי לעבוד בכנסייה,
ועימי טובי השחקנים שלנו. אחרים
עבדו במלצרים או כנהגי מוניות. היה זה
אבי שאמר לי: עם דעות כשלך את
חייבת לצאת מכאן.״
היא יצאה לפאריס ואחר־כך לניו־יורק,
שם הכירה דרך חברה — שהיתר. אהובתו
של רומן פולנסקי — את ג׳ק אייזנר,
שבאותה שעה חשב לעבוד עם פולנסקי.
התוצאה: משה מזרחי יביים את הסרט
בפולין, בעזרת התעשייה הפולנית.
לליליאן יש תוכניות: היא רוצה לש פר
את האנגלית ולבסס לה קאריירה
רצינית, צעד אחרי צעד. לשם כך כבר
נרשמה לקורס מתקדם למישחק אצל מרי
מקרגור־סטוארט, לפי המלצתו של בימאי
שעבדה עימו — אנדז׳י ואידה. אחרי
הלימודים — מחול וכמה קורסים בתולדות
היהדות.
העולם הזה 2372

(פריז, תל־אביב, גרמניה) —
ריינר ורנר פאסביגדר זכה בשנה
שעברה בפרס הגדול של פסטיבל ברלין על סרט זה, האחד
לפני האחרון שהוא הספיק להשלים לפני מותו. זהו פרק
נוסף בשיחזור תולדות הרפובליקה הפדרלית הגרמנית
שאחרי מילחמת העולם השנייה.
ההשראה הפעם באה מגורלה של שחקנית אוסטרית
בשם קריסטין שמיץ, שאיש אינו זוכר עוד היום. היא
היתה פופולרית בזמן המילחמה, ולאחריה סולקה לחלוטין
מן המיקצוע, כרבים מחבריה ששיתפו פעולה, ולו רק
פאסיבית, עם הנאצים.
בידיו של פאסבינדר מקבל הסיפור מימד של משל
בכמה מישורים. ראשית, זה סיפור של אשה שאיבדה את
זהותה. היא אינה עוד מה שחיתה על הבד, אבל גם
אינה מסוגלת להשלים עם מה שהיא בחיים. משום כך
הידרדרותה לסמים — נושא שחיה מוכר היטב לבימאי.
שנית — זהו שינוי פני החברה הגרמנית, כאשר סוגל
חדש של טורפים מנצלים את ריגשי״האשמה של האומה
אחרי השואה. שלישית, זהו תרגיל מרתק בעשייה קולנועית
שצריכה להיות דומה בכל, מן המישחק ועד התאורה,
מתנועות המצלמה ועד לצורת הדיבור, לסרטים
שעשו בגרמניה בשנות החמישים.
אם פאסבינדר מצליח בכל משימותיו האמנותיות, ועל
כך קיבל את הפרס, הרי המסר הרעיוני שלו מוטל בספק.
שמה של הרופאה המספקת לכוכבת העבר את מנות

רחל זק: מנות של סמים מיהודיה
הסמים שלה הוא מאריאנח כץ, והרושם שמתקבל מן
הסרט הוא, שמדובר כאן בנקמת היהודים בגרמנים, כאשר
הם נוטלים את רכושם, משעבדים אותם ומשפילים אותם
ללא רחם. גם אם היו מיקרים כאלה, וגם אם — כדברי
פאסבינדר בראיון — האשמה היא במי שאילץ את
היהודים להתנהג כך על־ידי יצירת תנאים חברתיים
מסויימים, המסקנה היא בלתי־נמנעת: ידם של היהודים
עמוק בתוך ההידרדרות הגרמנית. ומכאן ועד לפרוטוקולים
של זקני ציון יש רק צעד קטן.