גליון 2373 מתאריך 23 בפברואר 1983

מיספר 2373

72 עמ1די0

המחיר 50 :שקלים (כולל מ.ע.מ).

עלית שוב מחדשת: לראשונה בישראל ופל עם תאריך.

בתולדות הופלים יש לך

בטחון במאת האחוזים שהופל טרי.

י עלית עשתה את זה. בשבילך. אריזת הופל
החדשה, הבלעדית לעלית, היא אריזה רב־שכבתית,
אטומה, שתפקידה לשמור על הטריות של כל שכבת ופלים. כל
שעליך לעשות מעתה, הוא לשים לב לתאריך שעל האריזה. התאריך
מבטיח לך טריות לאורך זמן. איפה עוד מפנקים אותך כך?

ניתן להשיג ב־ 3טעמים: לינזו,1וניל,שוקן לך

כתבת הסועד הקזוי ;

כתבת העוער הא*1ר״:

אונס והפצצה

מוות ובהקו

כניסתו למישרד־הכיטחון של מש,ה
ארנם, שהיה ממצדדי פיתוח מטוס
הלביא ותומך נלהכ כפיתוח נשק
גרעיני, מציינת את
השתלטות תעשיית־הנשק
הישראלית על
סערכת־הביטחון.
דר מנחם חמין בכפפות משי מישפט ללא צוק

מייג ׳ ג * 1* /ו
האש. החלטה זו היתד. מדינית, והועברה
אל האלוף בן־גל כפקודה.

כשבוע שעבר פירסם העולם הזה
( )2372 קטע קצר על הצעת חרמטכ״ל
למנות את האלוף אביגדור (״יאנוש״) בך
גל כיורשו. הזכרנו בהקשר זה כי יאנוש,
שהצטיין בסילזזמת יום־הכיפורים, אינו
יכול להיות מועמד מתאים בשעה זו, הן
בשל התבטאויותיו הפוליטיות, הן בשל
כישלונו במילחמת־הלבנון.
על כך הגיב השבוע דובר צה״ל, תת־אלוף
יעקב אבן, במיכתב מעניין.

וזו לשונו:

י לגבי הכתבה שלכם על האלוף אביגדור

תודאלוף אבן

,.החלמה זו הית*י.גן ךינית...״
בן*גל (העולם תזה )2372.אבקש להעיר

י״ת ׳ההערות הבאות:
( )1האמירה שיוחסה. לאלוף בן־גל,
״סרטן בגוף המדינה״ ,הוכחשה כבר אז,
(בסמוך להדלפה, שבה נטען בטעות כאילו
נאמרה ).וגם הרבה פעמים מני אז.
( )2תיאורכם את הלחימה בגיזרה הסורית
במיבצע ״שלום הגליל״ לא היה
שלם, וצריך לציין גם את העובדות הבאות

(א) כשצה״ל פתח במיבצע, היתד. לו
הוראה מפורשת להימנע ממילחמה בסורים,
כל עוד אץ הם מפריעים באופן
פעיל.
המילחמה בגיזרה המיזרחית החלה רק
כתגובה על שורת התגרויות סוריות, וה כוחות
בפיקודו של האלוף בן־גל החלו
להילחם דק ביום ה״ע״ ועוד ,4ובסו הכל
נלחמו פחות משתי יממות.
כשנכנסה הפסקת־האש לתוקף, אמנם
לא הגיעו כוחותיו של האלוף בן־גל לכביש
ביירות־דמשק, אבל גם הכוח שב־גתרה
המרכזית והכוח שבציר החוף טרם
הגיעו אז לכביש.
(ב) לאחר שהפירו המחבלים והסורים
את הפסקת־האש, חידש צה״ל את הלחימה
נגדם בגיזרה המרכזית ובגיזרה המערבית,
<זאז הגיעו כוחותינו לכביש וכיתרו את
ביירות. צה״ל נמנע מחידוש הלחימה ב-
גיזרה המיזרחית ונשאר שם בקווי הפסקת־

! העולם הזה 2373

האם נרצח סוכן הכורסה התל־אכיכי
יעקב אדטחביץ על־ידי
גורמים פליליים שניסו לסחוט
:ממנו כספים, עד רקע האירועים
שהתרחשו לאחרונה
ככורסה, או שמא
היתה זו טעות מאוד
טראגית ץ

היעד
לא הושג
עד כאן מיכתבו של תת-אלוף אבן.
על כך אפשר להעיר כמה הערות.
ראשית לגבי האמירה שערביי הגליל
מהווים ״סרטן בגוף המדינה״ .העולם
הזה ציין בגוף הכתבה כי יאנוש אכן
הכחיש את נוסח הדברים, שפורסם בעיתונות
מייד אחרי המיקרה מפי עדי־שמי־עה.
אולם העניין לא בורר מעולם עד
תומו. הכחשה סתמית אינה מספיקה ב־מיקרה

הנסיון הוכיח כי השקפתו הפ״ליטית
של רמטכ״ל — שנבחר לתפקידו מטעמים
מיקצועיים בלבד, כביכול — יכולה להשפיע
על המאורעות באופן מכריע. לולא
השקפותיו האולטרה-ימניות של רפאל
איתן, לא היו קורים הרבה דביים שקרו
בשנים האחרונות, החל משיטות-הדיכוי
הבלתי-אנושיות בשטחים הכבושים (״זה
עובד טוב על ערבים״) וכלה במילחמת־הלבנון.
אשר למילחמה זו, אין לדובר*
צה״ל ברירה אלא לחזור על הגירסה ה*
רישמית, אף כי זו הוכח מזמן שהיא
כוזבת.
הסורים לא ״התגרו״ בישראל, אלא
אחרי שהמילחמה כבר הציפה אותם. גירוש
הסורים מלבנון היתד. אחת ממטרות־המילחמה
העיקריות של אריאל שרון, והוא
שפתח בהתקפה על הסורים. הסורים
פחדו פחד־מוות מפני התקפה זו, וכפי
שהעידו מפקדים סוריים, שנפלו בשבי,
הם קיבלו פקודה שלא להשיב לאש של
צד,״ל אלא אחרי שהיו להם אבידות. ההתקפה
הישראלית על הצבא הסורי בלבנון
היתה, על כן, תומה ומתוכננת היטב
מראש. היא נהנתה מכל היתרונות של
מומנט־האפתעה.
יתכן כי כמה מהלכים במילחמה זו
התעכבו או נמנעו בגלל סיבות מדיניות,
כגון הודעות־השקר של ממשלת־ישראל
ומערכת־השקרים של שרון כלפי חבריו
בממשלה. אך כל מילחמה מתנהלת במים־
גרת מדינית, וכל צבא חייב לפעול בהתאם
לנתונים המדיניים. אין זה תירוץ
לכישלון.
ואשר ליאנוש עצמו: גם דובר צה״ל
אינו מכחיש את העובדה העיקרית, ש צד,״ל
לא הגיע בגיזרה של יאנוש אל
כביש ביירות־דמשק, שהיה היעד שנקבע
לו. כלומר, הוא נכשל בביצוע המשימה.
תת־אלוף אבן מתעלם כליל מן העובדה
העיקרית שבכתבה: שכוח גדול של צה״ל,
שהיה כפוף ליאנוש, נחל תבוסה צבאית
בקרב של סולטאן־יעקוב. בזיון זה, מן
החמורים בתולדות צה״ל, הוא שקבע את
תוצאת המערכה. כי בעיקבותיו עיכב יא-
נוש את כוחותיו האחרים, ולא הגיע אל
יעדיו.
חבל שצד,״ל מנסה לטאטא נושאים
אלה אל מתחת לשטיח. זוהי מדיניות,
שאינה מבטיחה הבראה.
אחרי מילחמה זו, כזביה וכישלונותיה
— ולא רק בעיקבות דו״ח ועדת־החקירד.
— יש צורך בשינוי־ערכים ובחילופי-
גברי בצה״ל. נדמה לנו כי מינוייו של
האלוף אביגדור בן־גל לתפקיד,הרמטכ״ל,
בשלב זה, לא יתרום להגשמת מטרה זו.

לא הקשיב, הרמגזכ״ל לא
התעניין והקצינים סירבו לשמוע דיווחים.
הוועדה הביעה השתוממות על התרשלותם,
אך אורי אכנדי
קובע: כך בדיוק היה
נוהג מי שמייחל
לעריכת טבח.

בעיקבות מישפט המתעללים בגדה, מישפט
שכוסה בהרחבה בכלי־התיקשורת, נזכרה
אילנה אלון בשירותה בבתי־הדין הצבאיים,
מתארת את
המתרחש שם וקובעת:
לנאשמים זוטרים
אין כל סיכות

סרטאוו׳ מדבר הלוויה
אחרי שהתפטר
שלא ניתן לו לנאום
מפניכ־ ע צוב ה
מליאת המועצה הפלסטינית,
המכיר עיצאם סר־טאווי,
כראיון טלפוני ל־העולם
הזה, את מניעיו
והכטיח: המגעים עם
כוחות הש לום
הישראליים
יימשכו
כקצב גוכר.

אליהו סעדון היה סמל
של תקופה: קכלן־קולות
ואיש־האנרוף של טפא׳׳י,
סוחר מטולה כעל קשרים
פוליטיים. השבוע
נקבר
כשהוא בו דד
ונשכח.

..אני ת במדינה
נעו קוקאין
מטורפת!״
בראיון מרתק להעולם הזה אומר
דויד הכהן :״הייתי פונה לפליטים
הפלסטינים
ומתנצל טל כל שנטשו העוולות
להם !״
שנתפס נער־השעשדעים,
כשבידו 93ג׳• קוקאין שהביא
מהולנד, טוען: זה נועד
לשימוש עצמי.
התביעה:
זוהי כמות
מיסחרית.
המתחננים שקרן שוסו סטרייט מיזרחי ישראל המפקח קמיל נייקרג

השיטה: להידחק למסיבה
הנכונה, להיות תמיד ליד
החשובים ומול המצלמה. מי
מזמין אותם
למסיבות, בזכות
מה, מה
זה נותן להם7

כוחר חשוד, ואחר־כך
נוקט ככל שיטה כדי
להאשימו. השופט קבע: הוא

מו תו מריבה
במשך 34 שנים נמשך מאבק
בבתי־סישפט על מרתף ברחוב
פרישמן בתל-
אביב. הכל התחיל
במיכתבשל

,לוי

שק ת•
היהלומן הוא גם דוגמן יסודתואר.
לפעמים מנסים להתחיל
איתו גברים,
אך הוא אד
מר :״אני
לא הומו !״

חיית ח׳אסוון
ג׳רמי איירונס, כוכב אהובת
הקצין הצרפתי, מספר

אשכול.

לעדנה פייג־

רו על הקריירה
שלו ומגדיר עצמו
כחיית־תיאטרון.

גגדוריס קבועי:
במדינה 4 תשקיף

׳הכדון

אנשים — עמוד התליה של רביו 14
כלונים 16 יומן אישי
18 21 הורוסקופ — מזל דגים
מיכתכים 22 תשבצופן 24 עולם קטן 02 אנשים כעולם
33 39 קולנוע — דני וקסמן
רחל המרהלת

נמר של נייר -לבנה מושון,
אירווין שאו, מאיה בדראנו 50 וגדעון האוזנר
46 חלון ראווה

זה היה העולם הזה שהיה 66 שידור
תמליץ שידורים-בישראל ובירדן 56
מה הם אומרים -יוסי אמיתי,
הדסה קלצ׳קין, רמי גוברניק, צדוק

צרפתי, דליה מזור ומיקי גבריאלוב 58 60 לילות ישראל
אתה והשקל — החתימה של דינר 63 70 ספורט

ממשלת האחדות דר
^ חילה זה נראה כבדיחה
• • גרועה. בשעה שההמונים
התכנסו בהפגנות זעם ואבל על
רצח אמיל גרינצווייג, והאשימו
את הליכוד באחריות עקיפה לרצח,
פעלו ראשי המערך מאחרי
הקלעים כדי לכונן ברית עם הליכוד.
בשעה שהם מחו פומבית
על החלסת הממשלה, שלא הדיחה
את אריאל שרון גם אחרי
הדו״ח הקטלני של ועדת-החקי-
רה, הם שלחו איתותים חשאיים
על נכונותם להיכנס לאותה ממשלה
עצמה — ובה אריאל שרון.

החלום הישן של ״ממשלת
האחדות הלאומית״ קם ל שעה
קלה לתחייה, הרים
ראש, קרם עור וגידים —
ומת שוב.

לעצור
את גבון!

ך כאורה קם הרעיון מחדש
׳ מפני שהייתה הזדמנות מעשית
להגשמתו. בממשלה יש ארבעה
תפקידים מרכזיים (ראש-
הממשלה, ביטחון, אוצר וחוץ) ,ובכל
קואליציה גדולה יהיה צורך
לתת למערך שגייס מן התפקידים
האלה. אחד מהם יהיה, בלי
ספק, תיק-הביטחון. הוא מיועד,
בעיני השדכנים, ליצחק רבין.
פרישתו־מאונס של אריאל שרון
מתיק הביטחון פינתה את הכסא
הזה. לפני שייתפס על-ידי
היורש המיועד, משה ארנם (ראה
עמודים 6־ ,)7אפשר היה להקים
את הקואליציה ליכוד-מערך. הזמן
דחק. ומכאן החיפזון.

אך למעשה הולידו שיקר
לים שוגים לגמרי את היוז מה.

ראשי מיפלגת־העבודה יודעים
בליבם כי בשבוע שעבר
אבדה ההזדמנות האחרונה של
שימעון פרס. במשך חודשים התכוננה
המיפלגה ׳לרגע הגדול, שבו
תפרסם ועדת־החקירה את מסקנותיה.
היא האמינה באמונה מיסטית
כי סוף־סוף יתגשם החלום:
ממשלת־הליכוד תתפורר, ממשלת-
המערך תקום (ראה הנדון).
רגע זה בא וחלף, ו מין נשאר
על כנו. סביר להניח כי מעתה
יישב בגין לבטח — לפחות עד
לבחירות של נובמבר .1985 אחרי
שעמד במשבר חמור זה, אינו
צריך לחשוש עוד מפני משבר
נוסף. ואילו על המערך עזר
לשבת באופוזיציה כמה שנים טובות
נוספות.
האשמה לכך מוטלת — בצדק
או שלא בצדק — על שימעון
פרם. המפסידן הניצחי הפסיד שוב.
גם בקרב ידידיו ומוקיריו בצמרת
המיפלגה פשטה השבוע ההכרה:
זה לא יכול להימשך. פרס חייב
ללכת. לא מייד, לא באופן דר־מאטי
ומבייש, אך בתהליך דמוק רטי,
תוך כמה חודשים או בעוד
שנה.

תקופת־פרס הגיעה לסיומה.
האח־התאום
של פרס, יצחק
רבין, יצטרך להתחלק בגורלו.
איש אינו מעלה על הדעת להמליך
אותו במקום פרס. השניים
נראים כתאומים סיאמיים, שעלו
ביחד ושיצטרכו לרדת ביחד. ש-
גיהם ביחד מסמלים תקופה בל-
תי־מפוארת של כישלון, תיסכול
ואכזבה.

היורש הטבעי הוא יצחק
נכון.
אין לו כלל צורך בחבר-נאמ-
נים שיילחם למענו. מועמדותו
עלתה מעצמה, כדבר מובן־מאליו.
הסקרים מראים שהוא האדם היחידי
המסוגל להוביל את המיס־לגה
לניצחון בבחירות. הוא חדש,

הוא פופולרי, הוא ספרדי. לא
דפק בו אות הכישלון של השנים
במידבר.
אין במיפלגה אחידות־דיעות לגבי
כישוריו של נבון, ובעיקר
לגבי יכולתו להנהיג את הממשלה.
אך במצבה הנוכחי של ה-
סיפלגה, דאגה זו נראית רחוקה.
המשימה הראשונה היא לנצח בבחירות
הבאות על-ידי הצגת תדמית
חדשה של המיפלגה ושבירת
ם חסום־השינאה של בני עדות-
המיזרח. מבחינה זו, אין מתחרה
לנבון כראש־הרשימה.

השבוע לא היה בצמרת
מי_פ_ל גת־ה_עכדדה_.כי?ע.ט__^
אחד שלא הכיר כעוכדוו
אלה כשיחות פרטיות• איכשהו.
כלי כל מאמץ מאורגן,
פשטה בכל רחכי המיפלגה
ההכרה: פרם ורכין צריכים
ללכת, נכון צריך לכוא.

עובדות כה נחרצות ומוצקות, עד
כי שום ממשלה בעתיד לא תעז
לוותר על השטחים הכבושים תמר
רת שלום. נוכחות המערך בממשלה
יכלה לעכב, ולוא במעט, חנופה
זו. בגין אינו מעוניין בכך.
• גם בנושאים אחרים — היח סים
עם ארצות־הברית, המשך
הכיבוש בלבנון, דחיית כל יוז-
מת־שלום פלסטינית ו/או ירדנית
— נוח לבגין יותר בממשלה הנוכחית,
מאשר בממשלה רבגור
נית יותר.
על כך נוספים שיקולים מעש יים
עוד יותר. הרכבת ממשלה
חדשה תביא לחלוקה חדשה של

במדינה הע הנאום שלאמאם
מה יכול היה
מנחם כגץ להגיד —
אילו רצה ככך.
״אני פונה אליכם, אזרחים ד
אזרחיות, כראש־הממשלה.
״אל חבריי בתנועת החרות ובליכוד,
אני פונה גם כמי שנושא
בעול האחריות הממלכתית בשיפד

״משהו מחריד קרה במדינה.
אדם נרצח בשל דיעותיו. דמו
הטהור נשפך בידי זדים. ואף כי
דיעותיו לא היו דיעותי, אני נכון

על הצד הפורמלי. הוא יכול ל׳-
רוקן כל הסכם מתוכנו ולהכניס
בו תוכן הפוך — תוך שמירה
קפדנית וקולנית על כל אוח בו.
הוא הוכיח כישרון מיוחד זה
ביחסו להסכמי קמם־דייוויד. שם
חתם על מיסמך המכיר ב״זכויותיו
החוקיות ודרישותיו המוצדקות
של העם הפלסטיני,״ ושהבטיח
לו ״אוטונומיה מלאה״ ,עד שייקבע
,המעמד הקבוע״ של השטחים הכבושים,
תוך הידברות עם נציגים
פלסטיניים.
כבר למחרת היום הסתבר כי.
לדידי בגין ״עם פלסטיני״ אינו
קיים כלל והכוונה היא ל״ערביי
ארץ־ישראל״ .״אוטונמיה מלאה״
פירושה הזכות לנהל את ענייני
הביוב ברמאללה ,״מעמד קבוע״
מרד מלמטה

מ( רם ורבץ ידעו זאת. הם יד*
עו גם שנותרה רק דרך אחת
ויחידה למנוע זאת: הקמת מנד
שלת־האחדות.
אילו קמה השבוע ממשלה כזאת,
היה שימעון פרס מתמנה
בד ,׳כסגן ראש־הממשלה, ואולי
גם כשר-החוץ. רבין היה הופך
לשר־הבין זזזון. במשך שנתיים וחצי
היו השניים מופיעים בעיני
הציבור כנושאי תפקידים ממלכהיתד,
תיים
מרכזיים. תדמ״תם
עשוייה להשתנות לטובה. נבון
היד, נדחק לפינה.
אינטרס זד, היה כה ברור ומיידי,
עד כי גבר על כל שאלד,
אחרת. כיצד היתד, ממשלה זו
פועלת? איך היו ראשי המערך
נותנים את ידם להמשך תנופת
ההתנחלות בגדה וברצועה? איך
היו משתפים את עצמם במדיניות,
שמטרתה הברורה היא לסכל
כל אפשרות של אוטונומיה
פלסטינית אמ״תית, כדי להנציח
את השליטה הישראלית בשטחים
הכבושים? מה היה קורה ל״פש־רה
הטריטוריאלית״?
שאלות אלה התעוררו ברבדים
הנמוכים של המיפלגה. כאשר נד
דע על חידוש היוזמה להקמת קו-
אליציה־רבתי, באו קולות המחאה
מכל עבר. מפ״ם הבהירה שוב
שבמיקרה זה תפרוש בלי כל ספק
מהמערך. הפעם הצטרפו לכך לא
רק בודדים, כמו יוסי שריד, אלא
גם אנשים מן המחנה המרכזי
של המיפלגה.

אילו ניסה פרס לשכנע
אות המיפלגה להסכים להצטרפות,
לממשלה, עשוי היה
לפרוץ כה מרד כללי. פודם אולם הדברים לא הגיעו
לידי כך, מפני שמנחם כגץ
לא גילה כל סימן של התלהבות
לרעיון.
לכאורה, היה בגין צריך להיות
מעוניין בקואליציה כזאת. הדבר
היה מנציח את שילטונו עד סוף
ימיו. הוא היה קובע עובדה היסטורית,
שבהנהגתו התכנסו כימ-
עט כל חלקי הציבור תחת כנפי
תנועת-ז׳בוטינסקי. לגבי אדם כמו
בגין. יש חשיבות לתדמית כזאת.

יתר על כן, יצחק נכון
מתגכש עתה ביריב מסוכן
לליכוד ככחירות. לכן היה
צריך להיות לכגין אינטרס
כשותה עם פרס ורכין —
לעצור את נכון כעוד מועד.

אך ניראה כי בעיני בגין היתד,
חשיבות רבה יותר לשיקולים אחרים.
בין השאר:
י • יש לו עכשיו האפשרות המלאה
להמשיך באין מפריע במדיניות
ההתנחלות וד,סיפוח. הוא
מקווה לקבוע תוך שנים מעטות

עזרה הדדית
התיקים. פירוש הדבר הוא שיהיה
על בגין להדיח כמחצית השרים
של הליכוד. זה יגרום למשבר
רציני, למתיחויות אישיות, למיל־חמות
היהודים. כל פוליטיקאי
משתדל להימנע מכך. ובגין הוא
קודם כל פוליטיקאי.
בגין גם לא יכול היה להתאפק
מלבייש את יריביו בפומבי. הוא
התייחס אל יוזמה זו כימעט בבוז,
כמי שאומר: איני צריך אותם,
לא מעניין אותי אם יצטרפו
או לא. הוא תבע כי קודם כל
יבטל המערך החליטה שקיבל לפני
שנה, ושבה הובעה התנגדות
להצטרפות לממשלה.

על כך הגיב פרס כהשוואה
מקורית: הליכוד מתייחס
אל המערך כאל אש ״ה

מאש״ת לב
שדורשים ...
כשם ורשים
טל תחילה את אמנתו, לפני
כל אפשרות של הידברות,
כך דורשים מן המערך לכטל
את החלטתו הישנה, לפני
הידברות.

זוהי השוואה מעניינת כי המערך
שותף לדרישה מאש״ף ל בטל
את אמנתו. אך בחיים המדיניים,
אין תובעים לעולם מגוף
כלשהו לבטל החלטה קודמת. מסתפקים
יתמיד בקבלת החלטה חדשה,
המתאימה למציאות החדשה.
הדרישה לביטול האמנה מוצגת ל-
אש״ף, כדי למנוע את ההידברות.
והוא הדין לגבי הדרישה מן המערך.
שום גוף אינו מוכן לבטל
החלטות קודמות, כי הדבר נראה
ככניעה לתכתיב.
ולראייה: כאשר ניסה פרס לטעון
כי ההחלטה הקודמת ממילא
אינה קיימת. קמה במיפלגתר סערה
של מחאות. פרם עצמו נאלץ
להכחיש את הודעתו.

להיאבק עד נשימתי האחרונה על
זכותו להשמיע אותן כיהודי בן-
חורין, בראש מורם ובפה מלא.
״איננו יודעים מי עשה את
מעשה־הבליעל. אני מתפלל לאלוקים
שלא היה זה איש משורות
התנועה, שאני חבר בה. אך
אם כן הדבר, יידע־נא כי התנועה
כולה מתעבת את מעשהו ומקיאה
אותו מקירבה•
״כמי שחונך ברוח ההדר ה־בית״רי,
פרי חזונו של מורי ורבי,
זאב ז׳בוטינסקי, אני מוקיע את
מעשה הנבלה. שום אדם המסוגל
להרים יד על יהודי, להכותו, לבעוט
בו, לירוק בפניו, לקלל ולגדף
אותו, בשל דיעותיו — לא יהיה
לו מקום בתנועתנו.
״אני קורא לכל האזרחים, וב־מייוחד
לכל חברי תנועת־החרות,
לשתף לפעולה עם זרועות־הביטחון
לשם גילוי האשם או האשמים,
ולהבאתם לדין. בכוחות משותפים
נבער את הנגע הזה, לפני שיתפשט.
כי בנפשנו הדבר.״
זהו הנאום היחידי של מנחם
בגין שלא ננאם.

הממשלה
שר־ על לבזו תו!

״הכל השתנה,
והכל נשאר
כפי שהיה.״
״הכל השתנה, והכל נשאר כפי
שהיה!״ אומר פיתגם צרפתי.
מנחם בגץ הוא אשף הפורמליזם.
הוא מסוגל להפוך כל דבר
על פיו, תוך שמירה מדוקדקת

פירושו סיפוח לישראל. וכן הלאה.
בימים האחרונים הוא הפעיל
שיטה זו כלפי הדו״ח של ועדת־החקירה
לחקירת הטבח בביירות
(ראה עמודים 10־ .)13 הוא קיבל
את המלצותיה כלשונה, וביצע אותן
באופן מדוקדק. בתום הביצוע,
נראה כאילו המליצה הוועדה את
ההיפך ממה שהמליצה.
הוועדה הטילה על אריאל שרון
את האחריות ה״עקיפה״ לעריכת
טבח נורא ב־ 800 גברים, נשים
וילדים. היא תבעה ממנו להסיק
את המסקנות האישיות מכך, ואם,.
לא יעשה כן — תבעה מראש-
הממשלה לגרשו מן הממשלה.
מישענת קנה ׳רצוץ. בתום
התהליך של הסקת המסקנות, נמצא
עתה אריאל שרון בממשלה
בעמדת־ק^תח, שתאפשר לו לכפות
את עצמו על כל ענייני-הביטחון
של המדינה.
אין הוא יושב רק ליד שולחן־
הממשלה, כשר בכיר, אלא גם
התמנה כחבר ועדת־השרים לעג־ייני-ביטחון
וצוות־ההיגוי למשא-
ומתן בלבנון.
בשתי הוועדות אין לו מתחרים.
אישיותו הדומיננטית, שליטתו בחומר
ושיטותיו חסרות-הרחם מבטיחות
לו שילטון מוחלט על מדי־ניות־הביטחון
של ישראל — מה
גם שמולו יישב שר־ביטחון חדש
ובלתי־מנוסה, בעל אישיות עדינה,
חסר בסים פוליטי עצמאי, שיהיה
תלוי כל־כולו במנחם בגין (ראה
עמודים 6־ .)7מי שיסמוך על בגין
נגד שרון, סומך על מישענת
קנה רצוץ.
שרון יהיה עתה שר־על לענייני
ביטחון — שר־הביטחון האמיתי־־^
של ישראל.
העולם הזה 2373

ער מה שהתוחש מאחו׳ הזורעים בוועידת אוג״הג״ברר
ציטט את ״העולם הזה״ ,סאוטאווי התנטו נוי ליצוו
תהווה בינלאומית לועותיו, הקיצוניים נאמו ועונאת הנין את ניצחונו

׳וגו שד סוסאוו׳

סרטאווי
״וזעם הפלסטיני והעם הישראלי —
תאומים סיאמיים !״
הוא עשה זאת שוב. בעיצומו של הדיון
במושב וד 16 של המועצה הלאומית הפלסטינית
באלג׳יר קם הד״ר עיצאם סר־טאווי
והתפטר מחברותו במועצה.
הסיבה: נשיא המועצה, חאלד אל־פא־הום,
המקורב לשילטנות הסוריים, לא העניק
לו את רשות־הדיבור.
״אין כאן דמוקרטיה!״ רתח מנתודהלב
כסוף־השיער, שהפך מנהיג מחנה־השלום
באש״ף, והודיע על התפטרותו מגוף זה.
קריאת־תגר כדמשק. סרטאווי נקט
י* את אותו הטכסיס עצמו במושב הקודם
של המועצה, שהתקיים באפריל 1981
בדמשק.
עצם הופעתו של סרטאווי בבירה הסורית
היתד. אז מעשה־גבורה. ידוע כי הסורים
רואים בו אוייב מסוכן. בדמשק
פועל מרכז אירגון־הטרור הפורש של אבד
נידאל, שרצח כבר כמה מעמיתיו של סר־טאווי,
ושהעמיד את סרטאווי בראש רשימת
המועמדים להירצח על-ידו.
סרטאווי הגיע אז לדמשק בפמליה האישית
של יאסר ערפאת, ועל כן לא
העז איש לפגוע בו. אחרי שראשי האיר-
גונים הפרדסוריים נאמו את נאומי־הרהב
שלהם, שבהם שללו מכל וכל כל אפשרות
של שלום עם ישראל, קם סרטאווי
^ וביקש את רשות־הדיבור כדי לדווח על
מגעיו עם אישים ישראליים, ובראשם
חברי המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני.
״המגעים האלה מתנהלים בשם הנהגת
אש״ף ועל פי החלטות המועצה, ועל כן
מגיע לחברי המועצה לקבל דו״ח עליהם
בדיוני המליאה!״ טען. אך הזכות נשללה
ממנו על־ידי היושב־ראש.
באותו היום הפך סרטאווי את הקערה
על פיה. הוא התפטר מן המועצה, וקיים
בדמשק מסיבת־עיתונאים חסרת־תקדים.
מעשהו היה לסנסציה בינלאומית. כך
הפך סרטאווי את המגעים עם הישראלים
למוקד המושב של המועצה, על אפם ועל
חמתם של יריביו. הוא יצא את דמשק
בפמלייה של ערפאת.
מובן מאליו כי ההתפטרות לא התקבלה
על-ידי מוסדות אש״ף, וסרטאווי נשאר
חבר מלא בגוף הפלסטיני הפרלמנטרי.
״קו סרמאווי״ .עכשיו הוא עשה
זאת שוב, וכימעט באותן הנסיבות.
ערב המושב, עשה יאסר ערפאת אקט
הפגנתי מרחיק-לכת כאשר נפגש עם מתי
פלד, יעקוב ארנון ואורי אבנרי. בכך
אימץ לעצמו פומבית את מה שקרוי ״קו
_ סרטאווי״ .הוא לא השאיר שום ספק
בעיני העולם כי סרטאווי הוא איש מרכזי
באש״ף, ופועל על דעת הנהגתו.

אולם כאשר התכנסה המועצה, נקט
ערפאת בשיטה הרגילה שלו בכינוסים
אלה. ערפאת הוא שועל פוליטי ותיק
ומשופשף, והוא מצטיין בגישה טכסיסית
פרגמטית. שיטתו: לתת למנהיגיהם של
אירגוני־הסירוב לדבר כאוות-נפשם מול
המצלמות והמיקרופונים — ובאותה השעה
לגבש מאחרי הקלעים את הרוב הדרוש
לו כדי להעביר את ההחלטה הסופית,
המעניקה לו יפוי-כוח בלתי-מוגבל לפעול
על פי דרכו.
כך זה קרה גם הפעם, כותרות העיתונים
בעולם היו מוקדשות לנאומיהם המרשימים
של אחמד ג׳יבריל, ג׳ורג׳ חבש
ונאיף חוותמה, שהגיעו לשיאים של רטוריקה.
מי שהקשיב לנאומים אלה, יכול
לקבל את הרושם כאילו הקו הנוקשה
שולט באש״ף.
אך באותם הימים עצמם פעל ערפאת
בזריזות. הוא ניצח בכל ההצבעות. בץ
השאר: ההצבעות שאישרו את צירופם

של עשרות רבות של חברים חדשים למועצה,
שנבחרו כולם על־ידי ערפאת עצ מו.
בגוף המוגדל, שהגיע ל־ 400 חברים,
יש עתה לערפאת רוב מוחץ.
״מושב סרטאווי״ .אולם שיטה זו
אינה מוצאת חן בעיני סרטאווי. לדעתו,
חשובה לא רק ההחלטה הסופית של המועצה,
אלא גם תדמיתה בעיני העולם.
״לא יתכן,״ אמר ,״שכל אנשי־הסירוב
ידברו בפרהסיה, למרות שהם מייצגים
מיעוט קטן באש״ף, ואילו האנשים המייצגים
את דעתו של הרוב הגדול — קולם
לא יישמע.״ הוא תבע את רשות־הדיבור
כדי לדווח למליאה על מגעיו עם אישים
ישראליים, ועל שיתוף־הפעולה הדרוש
בין כוחודדהשלום באש״ף ובישראל.
יש הבדל גדול אחד בין מושב־דמשק
ובין מושב־אלג׳יר: סרטאווי של אז שוב
אינו סרטאווי של היום. מילחמת־הלבנון
אישרה את צידקת נבואותיו השחורות,
והוכיחה לרבים בכל הדרגות של אש״ף

כי הקו שלו היה נכון. אחרי הפגישה
של ערפאת עם אבנרי, פלד וארנון, גדל
שיעור־קומתו הציבורית של סרטאווי לאין
שיעור.
ואכן, במידה רבד. עמד המושב כולו
בסימן ניצחונו של סרטאווי. כי המגעים
עם הישראלים עמדו במוקד הדיונים.
בנאומו חוצב־הלהבות, לא אמר מנהיג
החזית העממית, ג׳ורג׳ חבש, אף מילה
אחת נגד המגעים עם כוחות־השלום הציוניים.
ואילו נאיף חוותמה, מנהיג החזית
הדמוקרטית, שיבח אותם בפה מלא.
אחמד ג׳יבריל, איש־הסירוב הקיצוני,
הנחשב כסוכן לובי, הקדיש חלק גדול
מנאומו למגעים אלה. הוא ציטט בהרחבה
את אחד המיכתבים הגלויים שכתב אורי
אבנרי ליאסר ערפאת, מעל עמודי העולם
הזה. הוא ציין כי אבנרי מגדיר אח עצמו
כציוני, ושהיה בנעוריו חבר־האירגון־הצ־באי־הלאומי.
הוא הביא גם קטעים אחרים
(המשך בעמוד )6

ר איון מיו חדעעיצאםסרטא11

״כמובן, המגעים ״משכו!״
הראיון הגא נערך בטלפון, יום אחרי הודעתו הדרמאתית
של עיצאם סרטאווי על התפטרותו מן המועצה הלאומית
הפלסטינית. את הראיון ערך אורי אבנרי:

אני רוצה ׳להדגיש שבשעת התפטרותי עמדתי על כך שאש״ף
הוא הנציג הבילעדי של העם הפלסטיני. המאבק לשיפור
הדמוקרטיה באש״ף הוא מאבק לשיפור ולחיזוק אש״ף.
שנית: אני רוצה להביע את תמיכתי החזקה והבלתי-משתנה
בידידי ובאחי, אבו־עמאר (יאסר ערפאת).
כל מה שעשיתי, אין בו כדי לגרוע במאומה משני אלה.

אני מופתע מתשומת־הלב העצומה שבה זכיתי בכלי־התיקשורת
הבינלאומיים. הצעד שלי היה טכסיס פרלמנטרי לגיטימי, ואין
לראות בו בשום פנים כישלון לקו־השלום באש״ף.

אין צורך להיות חבר במועצה הלאומית הפלסטינית כדי
לשרת את העם הפלסטיני בסיסגרת אש״ף. אפשר לשרת כחבר־המועצה,
ואפשר לשרת מבלי להיות חבר בה.
אך מעל לכל, יש לחזק את אש״ף בכל דרך שהיא, ובראש
וראשונה לחזק את הדמוקרטיה שבו, כדי להבטיח שישמש
במה לכל הדיעות הרווחות בקרב העם הפלסטיני.

• התפטרותו־ זכתה אצלנו ככותרות הראשיות
בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה. היו שביקשו לפרש
אותה ככישלון של כוחנה־השלום באש״ף.
• קו־השלום — שרבים קוראים לו ״קו סרטאווי״
לא נפגע*־
להיפך. אני שמח לציין שמעולם לא היתה
לדיעותי, והסכמה כה רבה איתן. אילו הייתי
זאת, הייתי יכול לשבת בשקט. אך אני שואף
כצורך פוליטי דחוף, שאינו סובל דיחוי. על
הקשבה מסתפק
ליישום
כך היה

כה רבה בהצלחה השקפתי
המאבק.

• מה רצית להשיג*
מצע פוליטי מאוזן, שיספק את הצורך הפוליטי הדחוף של
העם הפלסטיני. לדעתי, השלום משרת צורך זה יותר מכל דרך
אחרת. לכן רציתי להביא לניסוח מצע מדיני, המטפל במציאות
כמו שהיא, ושיפלס דרך אל תהליכי השלום. זאת, למרות
שברור כי שחי המעצמות העומדות מולנו — ארצות־הברית
וישראל — אינן רוצות בשלום. זה לא צריך למנוע מאיתנו
ללכת בדרך הנכונה.

• היתה לכך התנגדות*
קיום מיגוון של דיעות הוא דבר לגיטימי. כמה מאחיי
סבורים שיש לשים את הדגש על קבלת ההחלטות של ועידת-
פאס. אני סברתי שיש להרחיק לכת יותר, ולקבל תוכנית-
שלום פלסטינית ישירה וברורה.

• וזה לא ניתן לך*
לרוע המזל, החליטה תנועתי — תנועת פת״ח — להגביל
את עצמה לנואם אחד בילבד, אחי אבו־איאד. התעוררה בעייה
טכנית: איך לנאום כאשר תנועתי שלי ויתרה על זכות זו.
מכאן נבע הקושי. סברתי כי בנסיבות המיוחדות הקיימות עלי
לבקש שיחדור ממישמעת התנועה.

• לאילו נסיבות מיוחדות כוונתך*־
קיימות נסיבות מיוחדות, חמורות ודחופות. יש מצב-חירום.
אני חרד למצב בגדה וברצועה, ואין לנו זמן לעסוק בקטנות.
ממשלודישראל הנוכחית חורשת מזימות לגירוש בני-עמי מהגדה
ומהרצועה לירדן, והיא חורשת מזימות נגד ירח עצמה. לדעתי,
יש לפעול בדחיפות. לא יכולתי לשבת בניחותא. מכאן המאבק
הנוהלי שניהלתי, שלצערי לא הצלחתי בו. על רקע זה נערך
העימות.

• האם תמשיך בפעילותך?
אני משרת של העם הפלסטיני. הקדשתי את כל חיי וכל
מרצי לעמי, ואני אמשיך בכך.

אתה תמשיך לכהן כחבר המועצה הלאומית?

• למשל *

הייתי רוצה מאוד לראות ביטוי חזק יותר למישאלות-הלב
ולצרכים של אחינו, תושבי הגדה המערבית ורצועת־עזה, כדי
שיתבטאו בצורה נאותה בדיוני אש״ף. לשם כך אנו זקוקים
לדמוקרטיה.
צר לי שעל־ידי שלילת זכות־הדיבור ממנו נמנע ממני להפריך
אח דיברי־הביקורת שנמתחו על כמה אישים בגדה. רציתי להגן
עליהם במועצה.

• המגעים
יימשכו*־

כוחות־השלום

הישראליים

מובן מאליו שיימשכו. המועצה תאשר את המגעים האלה.
המאבק לא היה נטוש על כך. אילו היה זה העניין היחידי
שרציתי להשיג, הייתי מנצח בנקל.
מה אתה רוצה — הרי אזרח ישראלי, הבר המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני, אמנון קפליוק, יושב ומסקר את
דיוני המועצה הלאומית הפלסטינית! הדי זה כימעט לא ייאמן!
הוא היה כל־כך פופולרי, שבקושי היה לו זמן לשבת ולכתוב.
כל אחד רצה לדבר איתו, לשתות עימו, לאכול איתו, וזה
כלל גם את אנשי חזית־הסירוב. הוא נראה אוכל ושותה בחברת
אנשים, שעוד לפני חצי שנה אי־אפשר היה להעלות על הדעת
שידברו עם ישראלי. זוהי מהפכה עצומה, לא, לא היה שום
עירעור על המגעים!

• מה יהיה ההמשך?

נמשיך לפעול ביחד ולהאבק ביחד, במעגלים מתרחבים
והולכים. אני משוכנע כי בקרוב תקום תנועת־שלום פלסטינית
המונית שתפעל בכיוון זה, והבעייה תהיה להבטיח שתהיה
קיימת תנועת־שלום ישראלית שווה לה בגודלה. זהו האתגר
בשבילכם !
לא היה שום כישלון למחנה־השלום באש״ף. מצבו לא היה
מעולם כה טוב כפי שהוא עכשיו. הבעייה שעוררתי היתה
בעייה של נוהל פרלמנטרי, ולא נגעה לעקרונות שאני תומך
בהם.

• אם כן, הכל בסדר*־

הכל בסדר !

י — וטו של סרטאוו׳
(המשך מעמוד )5
ממאמריו של אבנרי ומהביוגרפיה של מתי
פלד, כדי להוכיח שיש להתנגד למגעים
עם אנשי-השלום הישראליים.
״הייתם שם ברוחכם,״ אמר השבוע
סרטאווי לאורי אבנרי, בשיחת־טלפון,
״למרות שלא הייתם נוכחים בגופכם.״
אך חבר אחד של המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני היה גם נוכח
בגופו — אם כי בתפקיד עיתונאי, ובעזרת
דרכון צרפתי. אמנון קפליוק השתתף בכל
הישיבות הפומביות של המועצה. ראשי
אש״ף יצאו מגידרם כדי לעזור לו —
וכל חברי המועצה, וגם אנשי־הסירוב,
ידעו היטב שהוא ישראלי מבטן ומלידה.
גם הדיווח של אבנרי על פגישת ערפאת
עם שלושת ראשי המועצה הישראלית,
שפורסם בהעולם הזו /צוטט בהרחבה.
כמה קטעים של הדו״ח שימשו נשק בידי

העולמיים, ומיקד את תשומודהלב על
מצעו.
במרכז דבריו לעיתונאים עמד הצורך
להגיע להכרה בישראל .״העם הישראלי
והעם הפלסטיני הם תאומים סיאמיים!״
הוא אמר להם ,״הם מחוברים יחד, ומה
שיקרה לאחד מהם יקרה לשני!״
מנהיג כלתי־מעזירער. התפטרותו
של סרטאווי גרמה לחגיגה בחוגי־הסירוב
הישראליים, שניסו להציגה כניצחון הקו
הנוקשה באש״ף. הצטרפו למקהלה כמה
״פרשנים״ ,שאין להם מושג על המתרחש
באש״ף. שום דבר אינו רחוק יותר מן
האמת.
הפגנתו של סרטאווי היתד. הפגנה של
כוח. ההמשך הוכיח זאת: כעבור 24
שעות הודיע דובר המועצה הלאומית

עס מינויו של משה אונס -הנץ של
הלביא -משתלטת תעשיית הנשק
הי ש ר אלי ת על מערבת ה בי ט חון

״ההתפמהתהיתה סבסיס בורמגסו׳
לגיטימי, שבאה למשוך תשומת־וב
לצורר הדחוף לנסח תוכנית־שלום!״
הקיצוניים. בין השאר: התקפתו של אב־נרי
על פארוק קדומי, שאותו האשים
אבנרי בחבלה במאמצי־השלום.
״ הו אמנצח במידה מסויימת,
היתה גם ההחלטה שלא להניח לסרטאווי
לנאום במליאה בבחינת מחמאה בשבילו.
כי ערפאת עטף את הגלולה המרה בציפוי
מתוק. הוא החליט החלטה שלא היה לה
תקדים בכל המושבים הקודמים של המועצה
הלאומית: שרק אדם אחד ויחידי
ידבר בשם פת״ח, בתנועה החשובה ביותר
באש״ף, והוא אבו־איאד. ובנאומו הילל
ושיבח אבו־איאד (שמו האמיתי: צאלח
ח׳לף) את המגעים עם כוחות־השלום הישראליים.
מאחורי
הקלעים התפלאו כמה מראשי

רשמית כי ההתפטרות נדחתה. סרטאווי
נשאר בתפקידו, בכוח מחוזק.
המציאות השתקפה גם בשאר ההחלטות.
תוכניודרגן נדחתה, אך מבלי לסגור עליה
את הדלת. המועצה הכריזה שהיא מוכנה
להתדיין עליה עם האמריקאים, כפי שרצה
ערפאת. הדבר נעשה תוך ציון המרכיבים
החסרים בה: זכות הפלסטינים להגדרה
עצמית ולמדינה משלהם, והכרה באש״ף
כנציג העם הפלסטיני. נוסח ההחלטה
משאיר פתח פתוח לרווחה להידברות עם
האמריקאים, תוך רמז ברור שזוהי המגמה.
החלטה חשובה יותר היא זו שהכריזה
כי החלטות ועידת־פאס מקובלות על
אש״ף, כתוכנית־מינימום. בחיים הפוליטיים,
המילים ״תוכנית מינימום״ באות

בכנסרז עם בגין
בעמדת זינוק
ך * גכר דק השפתיים ובעל השיער הי
•מאפיר שישב במרכז השולחן הארוך
באולם סיעת הליכוד בכנסת האזין, משועשע
קצת, לדברי הברכה הנלהבים של
יו״ר הסיעה, הח״כ הצעיר רוני מילוא.
מסביב ישבו הח״כים והשרים של הליכוד,
לסיעותיו השונות. הם שתו מיץ וקפה
וזללו עוגות וכריכים שהובאו ממיזנון ה כנסת.
המסיבה הקטנה נערכה לקראת צאתו
של השגריר משה (״מישר.״) ארנם
לוושינגטון, כמה חודשים אחרי הבחירות
לכנסת העשירית.
ארנם ידע היטב מדוע מילוא מאושר
כל־כך. בעוד כמה חודשים — במאי 1982
— עמדה להיערך ועידת תנועת החרות,
שלדעת רבים היה אמור להיבחר בה

כליל על-ידי אריאל שרון ודו״ח ועדת-
החקירה.
אך למינויו של משה ארנם כשר-הבי-
טחון של מדינת ישראל — המישרה השנייה
בחשיבותה רק לזו של ראש-המנד
שלה, ולפעמים חשובה יותר — יש גם
משמעות רבה לטווח הקצר יותר.
ארנם, שאותות המיבטא האמריקאי עדיין
ניכרים בעברית שלו, הוא הנציג המובהק
של תעשיית הנשק הישראלית —
ולא הרבה פחות מזה האמריקאית — בעמדת
כוח חשובה ביותר לתעשיות האלה.
ולא פחות מזה מייצג ארנם ענף מסויים
של תעשיית הנשק — זו תעשיית הנשק
המתוחכמת, המודרנית, בעלת כוח ההרס

הוא התנגד להחלטת בן־גוויון ואשכול
לענב את פיתות הפצצה הגרעינית ־
והוא מ צדו בייצור מטוס ישראלי
סרטאווי (שני מימץ) עם ערפאת
״למה לדבר כשאתה מנצח?״
אש״ף על עקשנותו של סרטאווי :״הרי
הוא מנצח לאורך כל החזית!״ הם אמרו,
״אז מדוע הוא צריך לדבר?״
אך סרטאווי לא הסתפק בכך. לדעתו,
הגיעה השעה להסביר בפומבי ובהרחבה
את מהות המגעים האלה, ואת הגישה המדינית
העומדת מאחריהם. ואילו ערפאת,
שידע כי כבר מובטח לו רוב גדול בהצבעה,
ביקש למנוע את חידוד הוויכוח.
אך אם קיווה מישהו שאפשר יהיה
להשתיק את סרטאווי, הוא טעה. קרה
ההיפך: על־ידי התפטרותו הפך סרטאווי
את מאבקו לנושא מרכזי בכלי-התיקשורת

לצורכי מיקוח, ואין להן חשיבות עקרונית.
חשובה העובדה כי בפעם הראשונה הכירה
המועצה הלאומית הפלסטינית בצורה
ברורה וחיובית בתוכנית שעיקרה הוא
ההכרה בזכותן של ״כל המדינות במיזרח
התיכון״ להתקיים בעצמאות ובביטחון.
מכאן רק צעד קטן אחד להכרה מפורשת
בישראל.
העובדה המכרעת היא כי יאסר ערפאת
הוא עתה המנהיג הבלתי־מעורער של העם
הפלסטיני. אנשי־הסירוב יכלו לנאום כאוות
נפשם, אך גם להם לא נותרה ברירה
אלא להכיר בעובדה זו.

יורשו של מנחם בגין בהנהגת תנועת
החרות. ארנם היה אחד המועמדים לירושה,
ומתחרה חשוב ובעל־השפעה לפטרונו
של רוני מילוא, שר־החוץ יצחק שמיר.
את שילוחו של ארנם אל המישרה החשובה
בוושינגטון אפשר היה לתאר כמהלך
טקטי מבריק של הצמד שמיר-מילוא.
חלפה קצת יותר משנה — והגלגל התהפך.
ארנס חזר, מוקדם בהרבה מכפי
שסברו שמיר ומילוא. מילחמת הלבנון,
שהביאה לדחייתה של ועידת תנועת החרות,
הביאה הביתה את השגריר מוושינגטון,
והציבה אותו בעמדת זינוק מצו-
יינת, טובה בהרבה מזו של שר-החוץ,
שסיכוייו לרשת את בגין נמסו כמעט

יודע על מה
הוא מדבר
ך• רמזים !לכיוון המיוחד במחשבה
האסטראטגית של ארנס אינם מעטים,
אך רק לעתים רחוקות ניתן לדברים האלה
ביטוי ברור וחד־משמעי. אחד הביטויים
האלה נמצא בכתבה שנכתבה עליו השבוע_ ,
ואשר בדרך־כלל הסתירה יותר מאשר
גילתה על דמותו האמיתית של שר-הבי-
טחון החדש.

וכך נאמר באותה כתבה:
״הוא היה בין המעטים שלא נרתעו
מלהתריע בפומבי על ״המחדל הגרעיני׳׳
ע-של ישראל — החלטתו של דוד בדגוריון
ב־ 1959 להימנע מפיתוח נשק גרעיני והחלטתו
של לוי אשכול, שנתמכה על-
ידי ראשי הממשלה שבאו אחריו, להימנע
מפיתוח אנרגיה גרעינית בכוחות עצמיים.״
(ידיעות אחרונות 18 ,בפברואר).
ארנם

היה מראשי המצדדים בפיתוחו
של מטוס הלביא הישראלי.
לפני יותר משנה, כשהיה
ארנם יו״ר ועדת־החוץ־והביטחון של ה־
״־כנסת, הוא עשה מעשה נדיר, ופירטם

מאמר מפרי עטו ביומון הארץ. באותה
תקופה ניטש ויכוח ציבורי סביב פיתוחו
היקר של מטוס הלביא, וזה היה נושא
מאמרו של ארנם, שצידד בלביא. במאמר
היו מפוזרים רמזים רבים על התפקיד
המיועד של הלביא, אליבא דארנם.
! על החשיבות שמייחס ארנם לפיתוח
מטוס הלביא הישראלי אפשר ללמוד מרמז
נוסף. כאשר הוא מנה פעם את הסיבות
לצערו על כך שלא קיבל בפעם
הראשונה את הצעתו של בגין להתמנות
לשר־ביטחון, אחרי פרישתו הרועמת של
עזר וייצמן, אמר ארנם כי אילו היה הוא
שר־ביטחון, היה פיתוח הלביא מתקדם
במהירות רבה יותר.
ארנס, שהוא מהנדס אווירונאוטיקה עלפי
השכלתו ותעשיין־נשק על־פי עיסוקו,
במשך שנים רבות, יודע על מה הוא
מדבר בתחום זה של התעשייה האווירית.
ההמגחלות הראשונה

וא נולד בשנת 1925 בליטא לתעשיין
עשיר. אביו עקר לריגה שבלטביה,

בריגה — העבירו את המיפעלים לארץ־
ישראל, עקרה מישפחת ארנם, על ממד
עליה, לארצות־הברית.
משה ארנם, שכבר הגיע לגיל הגיוס,
מצא את עצמו בחיל־ההנדסה האמריקאי.
זה היה כבר לקראת סופה של מילחמת
העולם השנייה, וארנם לא הספיק להשתתף
במילחמה. אחר־כך הוא היה לנציב תנועת
בית״ר בארצות־הברית, והתפקיד הזה מנע
ממנו, בסופו של דבר, להשתתף במילחמה
אחרת — מילחמת העצמאות הישראלית.
ארנס הצעיר, שהיה בדרכו לישראל,
קיבל את ״דין התנועה״ ,ובמקום להגיע
לישראל הוא יצא בשליחות תנועתו ל-
צפון-אפריקה. הרוויזיוניסטים הגיעו למסקנה
שאסור ״להפקיר״ את היהודים ב־מארוקו,
תוניסיה ואלז׳יריה לטיפולם של
שליחי מפא״י ומפ׳׳ם בלבד, וצריך שתהיה

צד, לאווימנאוטיקה בטכניון שבחיפה.
כאן הוא עשה את היכרותו הראשונה
עם תעשיית הנשק הישראלית.
היה זה בתחילת שנות השישים, כאשר
הכיר משה ארנס מרצה צעיר לאלק טרוניקה,
עוזיה גליל שמו, שסיפר לו על
רצונו לפתוח בית־מלאכה לרכיבים אלקטרוניים.
למשה ארנם היו ידידים רבי
השפעה. הרמטכ״ל הראשון של צה״ל,
יעקב דורי, הוא שהציע לו לעבוד בטכניון,
ולא חלף זמן רב עד שהכיר
ארנס את מפקדו היוצא של חיל־האוויר,
האלוף במילואים ח טולקובסקי.
ארנם ערך היכרות בין גליל ובין טול-
קובסקי, והזיווג הזה הוליד את אחד
הקונצרנים הגדולים ביותר של תעשיית
הנשק הישראלית. טולקובסקי, שעשה
באותה תקופה את צעדיו הראשונים ב
בין
העולים המיועדים גם נוכחות פוליטית
של תנועת ז׳בוטינסקי. שלושים שנים
מאוחר יותר, היו להחלטה הזאת פירות
של ממש, כשקולותיהם של עולי צפון-
אפריקה הביאו את בגין לשילטון.
ארנס בא לישראל רק אחרי שתמה ה־מילחמה.
הוא לא היה סתם ״עולה חדש״,
כמו היהודים העקורים של אירופה או
צפון־אפריקה. הוא היה נער*תפנוקים אמריקאי,
בנו של תעשיין עשיר.
ארנס הצטרף לגרעין שהקים את מושב
מבוא בית״ר, שמבחינות רבות היה ההתנחלות
הראשונה של גוש אמונים. המתנחלים
של מבוא בית״ר, שלא קיבלו
סיוע מן השילטונות, התיישבו על הגבול,
ולטשו את עיניהם אל מעבר לו. הם
עסקו בפעולות־נקם פרטיזניות, שדדו עדרים
של כפריים ערביים, והטרידו אותם.
ההרפתקה הזאת לא נמשכה זמן רב.
רעייתו של ארנם היתה בית״רית שרופה
לא פחות ממנו — אבל החיים במדינת
ישראל החדשה היו קשים לה. היא החליטה
ללדת את בנה בסביבה נוחה יותר
ממבוא בית״ר, והזוג ארנס חזר לארצות־הברית.
ארנם,
שעוד לפני שירותו הצבאי ב
חברה
להשקעות של בנק־דיסקונט, ביקש
לפנות לכיוון של תעשיות מתקדמות.
באותה תקופה, בהתחלת שנות השישים,
התחילה להתמוטט הברית הצבאית שבץ
ישראל ובין צרפת, וישראל פנתה לבקש
לה פטרון חדש — האמריקאים. טול-
קובסקי וגליל מצאו להם שותפים אמריקאים
מתאימים: האחים דייוויד ולורנס
רוקפלר. השותפות המרובעת הולידה את
בית החרושת אלמן, שלימים הפך קונצרן
ענק, בעל חברות־בת רבות, שרוב תוצרתו
מופנית לתעשיית הנשק.
היה זה רק טבעי שהפרופסור הצעיר
משה ארנס ימונה כחבר מועצת־ז־,מנהלים
של הקונצרן.
אחר־כך התמנה ארנם ״לתפקיד בכיר
בתעשייה האווירית של ישראל. במיפעל
הזה — המיפעל הגדול ביותר של תעשיית
הנשק הישראלית — מילא ארנם תפקיד
של ראש חטיבת ההנדסה. במיסגרת זאת
הוא היה אחראי לפיתוחם של המטוסים
הישראליים הראשונים מדגם ערבה, ואחר-
כך עבד על פיתוח המטוסים המתקדמים
יותר.
עבודתו בתעשייה האווירית הביאה לו
גם את פרס ביטחון ישראל בשנת .1971

שד״הביטחון המיועד
שביעות רצוז אמריקאית
היתד, הפעילות הפוליטית שלו במיסגרת
תנועתו, חרות, על אש קטנה. הוא התמסר
לפוליטיקה רק בתחילת שנות השבעים,
והתקדמותו במיסגרת סניף תל־אביב רב
התככים של המיפלגה היתד, מהירה.

מעולם אחר

עם בגין בוועידת חרות
התקדמות מהירה

שם נמצאו כמה יהודים בעלי תעשיות.
כאשר כותבים עכשיו את הביוגרפיה של
שר־ד,ביטחון החדש, אוהבים לציין כי
אביו ״נענה לקריאה״ של מנהיג התנועה
הריוויזיוניסטית זאב ז׳בוטינסקי: הוא
הוציא בהדרגה את עסקיו מלטביה, אחרי
שז׳בוטינסקי הזהיר את יהודי אירופה
מפני השואה המתקרבת. האמת היא אפורה
הרבה יותר. הרבה יותר משחשש ארנם
— האב מפני השואה המתקרבת, הוא חשש
מפני הבולשביקים המתקרבים מרוסיה
השכנה. אך בשעה שמישפחות כמו פרונד
צ׳נקו ומושביץ — גם הם בעלי תעשייה

ארצות־הברית הספיק ללמוד במכון הטכנולוגי
של מסצ׳וסטס — אם־איי־טי הידוע
— המשיך את לימודיו לתואר שני באווי־רונאוטיקה
באוניברסיטת פאסאדינה שבקליפורניה,
ואחר־כך עבד במיפעל אמריקאי
למטוסים. הוא היה מהנדס בפרויקט
לפיתוח מנועי סילון בחברת קרטיס־רייט.
אחרי שש שנים בארצות-הברית, החליטו
בני הזוג ארנס לשוב ולעלות לישראל.
הפעם היו תנאי החיים טובים
יותר. בני העשירים מארצות-הברית הש תכנו
בחיפה, ואחר-כך קנו להם וילה
בסביון. משה ארנס קיבל מישרה כמר-

מעולם לא פורסם על מה, בדיוק, הוא
קיבל את הפרם.
בכל אותה תקופה מילא ארנם תפקידים
גם במועצוודהמנהלים של תנז״י —
תעשיות מחצבי ישראל, ושל חברת היד־רונאוטיקס.
כאשר פרש, בתחילת שנות
השבעים, מעבודתו בתעשייה האווירית,
הוא החליט לנצל את המעורבות ואת
הידע שלו בתעשיית הנשק גם לתועלתו
הפרטית, ויסד את חברת הנשק סיבת־טיקס,
שהוא שימש כמנהלה.
כל עוד מילא ארנם תפקידים בתחום
ההוראה ועבד בתעשייה האווירית,

ע דנם, הנץ הקיצוני, הציג את מוע-
י מדותו בסניף נגד יוסף קרמרמן המנוח,
שהיה האיש של עזר וייצמן ושל יעקב
מרידור, ונחשב לאחד האנשים החזקים
במיפלגה. לארנס היתד, הילה של אינטלקטואל
ושל מדען, ובאותה תקופה לא
היו רבים כאלה בתנועת החרות. הוא
גבר על קרמרמן, ונבחר לכנסת השמינית
כאיש הספסלים האחוריים של הליכוד.
בץ חברי-הכנסת לא בלט ארנס ביותר,
אך בנוף הצעקני למדי של הח״כים של
חרות, הוא נראה ונשמע כמו מישהו מעולם
אחר.
ארנס אמנם אוהב את התדמית של
האיש ״חסר המרפקים״ המתרחק מתככים
פוליטיים ובז לקטנות כמו קידום אישי
— מין ״נץ אלגנטי״ אך הוא הוכיח את
כוחו במיסגרת המאבקים הפנימיים. ערב
צאתו לוושינגטון הוא עמד בראש קבוצת
ח״כים נכבדה, שכללה אז גם את הח״כים
יגאל כהן־אורגד, מיכאל קליינר, יוסף
רום, מרים תעסה־גלזר ודויד מגן. עלפי
הערכות שונות (העולם תזה )2321
היתד, קבוצה זאת השלישית בגודלה בתנועת
החירות, וריכזה לא פחות פד8<8,
מבין צירי מרכז התנועה. השגת מעמד
כזה אינה אפשרית בתנועת החרות בלי
״לזהם ידיים״ במאבקי-הכוח והמישרות
הפוליטיים.
בינתיים ערק דויד מגן אל מחנהו של
אריאל שרון — אך אין לדעת כיצד הוא
ינהג עכשיו, כאשר לא נראה שהשותפות
עם שרון עשוייה להועיל לו הרבה. אנשי
ארנם בחירות נמנים עם האגף הניצי
ביותר בתנועה — ניצי לא פחות מהאגף
של תומכי אריאל שרון. בעת שהותו
של ארנס בוושינגטון, נמנו אנשיו על
(המשך בעמוד )65

אש׳׳ף פו תחפתח
לדו־ שיח נרחב
המועצה הלאומית הפלסטינית עומדת
להטיל על הוועד הפועל של אש׳׳ף,
כראשות יאסר ערפאת, להגדיר את סוג
הישראלים שאש״ף מבקש לנהל עימו
דו־שיח

י נ 1 0ןיף
מה • 3 3ד שרוו
אנשיו של השר שרון טוענים, שלא לאורך זמן
הוא יישאר כשר בלי תיק. מדובר על שתי
אפשרויות.
האחת: הוא ימונה על הטיפול בגדה המערבית,
וירכז את כל הסמכויות של מישרדי־הסמשלה
האחרים בשטח.

אפשרות שניה: כדי שלא יהיה תחת שד־החקלאות,
שימחה ארליך, הוא יקבל את
תיק-החקלאות• ארליך יוכל להקדיש
את זמנו לעניינים מדיניים.

הנימוק העיקר*:
גוירות כלכ ליו ת
אחד הנימוקים העיקריים שהעלו׳ הח״כיס
מהליכוד, שפעלו למען הקמת ממשלת*
ליכוד-לאומי, היה זה: צירוף המערך או
מיפלגת־העכודה לממשלה יאפשר הטלת
גזירות כלכליות, שהן חיוניות למשק,
כאשר הציכור ייחס את האשמה על הטלת
הגזירות למיפלגת־העבודה המצטרפת
לממשלה, ולא לליכוד.

מועמד* המעדר
לתפקיד שרים
המועמדים ממיפלגת העבודה לתפקידי שרים
בממשלת־אחדות־לאומית, כפי שהוסכם עליהם בין
שימעון פרס ויצחק רבין, היו מרדכי (״מוטה״)
גור, הפרופסור חיים בן־שחר, שלמה הלל, שושנה
ארבלי-אלמוזלינו, אהרון נחמיאס וירוחם משל.

ליצחק רכין יועד תפקיד שר־הכיטחון או
שר־החוץ, ואילו לשימעון פרס יועד
תפקיד סגן יחיד לראש׳־הממשלה וחכר
כרכיעיה המובילה, הכוללת גם את ראש־הממשלה
ואת שרי הביטחון והחוץ.

ריוה שוי ע 1כ ת
את הארץ
רינה שני, המכונה ״ריין שיין״
מנהיגת כת ״אצכע האלוהים״ עזבה
את הארץ. אחד ממאמיניה התאבד
לפני שבועיים, היא הסתתרה כמשך
תקופח קצרה כץ מאמיניה כבית*
זית שליד ירושלים. השכוע היא נסעה
לחו״ל.

ובון גישש ב מי פלגה
ערב הודעתו של יצחק נבון על פרישתו מתפקיד
נשיא המדינה, הוא התעניין מה יהיה מעמדו
במיפלגת העבודה, לכשיפרוש.
הוא גישש אצל שניים מזיקני המיפלגה, ישראל
גלילי ויצחק בן־אהרון, וביקש לדעת מה יעשה
המחנה של יצחק רבין אם הוא יחזור לחיים
הפוליטיים, ופרם יוותר על מקומו עבורו.

בן־אהרון השיב, שבבוא היום יובא העניין
לדיץ חברים. גלילי הניח שרבץ לא
יתמודד עם נכץ, אם יתבקש להימנע
מצעד כזה.

בצורה אלגנטית זו יימחק התנאי, שהיה כלול
בהחלטה של מושב קודם של המועצה, שאמר כי
אש״ף ינהל דדשיח רק עם גורמים ישראליים
״המתנגדים לציונות להלכה ולמעשה״ .הכוונה היא
לפתוח פתח לדו־שיח עם ״כל הכוחות המתקדמים
וכל הכוחות הדמוקרטיים״ בישראל, המכירים
בזכויות הפלסטינים, בלי הכרה אידיאולוגית.

פ רי אל ל א תחן
חכרת המיפלגה הליברלית, סיגלית פריאל,
לא תאפשר את כינוס נשיאות־המיפלגה,
לצורך כחירת שר שישי מטעמה.
פריאל, שהציגה את עצמה כמועמדת לשר, מסתמכת
על החלטה עקרונית של בית־הדין העליון של
התנועה, שקבע כי בחירת שר תהיה במרכז. היא
מתכוונת למנוע בדרכים מישפטיות את הבחירה
והלא־חוקית.

הח חקירניו ח
איימו להתפטר
התחקירניות של תוכנית־הטלוויזיה
״שעה טובה״ איימו לחתפטד. מנחה*
התוכנית, אמנון ברזילי, אינו משתף
עימן פעולה. לקראת הכנת התוכנית
האחרונה, שבתו התחקירניות. הדבר
התבטא כשאלות הסתמיות של המניחה.
המצב
הקשה הביא לצירופם של
העיתונאים אלי תכור וחרון וייני־שטוק
למערכת המכינה את תוכנית*

גורלה של המנחה אודטה דנץ
עדיין לא כחר. ראש מחלקת הבידוד,
חנוך חסץ, והמסיק אהרון גולדפינגר
רוצים בסילוקה, כגלל כישלונה הגמור,
ואילו מנהל הטלוויזיה, טוביה
סער, מבקש להשאיר אותה בתפקידה.

שיבות ל ב חי רו ת המוניציפאליות בסניפי מיפלגת״העבודה גובר הלחץ למען
העלאת דרג המועמדים שד המיפלגה,
בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות.
הטענה המושמעת בסניפים היא כי הישג של המעדר
בבחירות האלה יסלול את הדרך גם לניצחון
בבחירות לכנסת. עיקר הלחץ הוא להחלפת מועמדים
בכמה ערים גדולות, ביניהן הרצליה וחיפה.

הדלקלא חל
חוגים באוצר מתייחסים בזילזול להצהרתו של
שר־האנרגיה, יצחק מודעי, כי בעיקבות הו!לת
מחירי־הנפט בשוקי העולם יוזל גם מחיר הדלק
בארץ.

הפיחות המהיר של השקל הישראלי לעומת
החלר, ורצונו של מישרד־האוצר ליהנות
בעצמו מן ההוזלה במחיר הנפט, וכן
העובדה שישראל קשורה בחוזים ארוכי־מועד
יקרים, ישימו לאל כל אפשרות
להוזיל את מחירי הדלק לצרכן

מדדפב רו א ר -
5עד 5.5אחו!
במישרד־האוצר נעשים מאמצים כדי שמדד
המחירים בחודש פברואר לא יעלה ביותר

המטרה היא להוכיח כי מתגשמת מדיניות האוצר

של עליות־מחירים מתונות, המביאות להדברת
ההידרדרות האינפלציונית.

אי מ ת־ ה בו הי מ ה
חוו ר ח
השוטר־לשעכר אלי דדה. שהיה
ידוע כ״אימת הבו,המה״ ,חוזר לישראל.
דחן,
שהיה שוטר במיחלק-חסמים,
הביא לכליאתם של אנשי־בוהמה
רבים, שנתפסו בעישץ סמים. לפני
כמה שנים הוא ירד לארצות-הברית,
וניסה להיקלט כעבודה במישטרת
לוס-אנג׳לס. עכשיו עשוי רדון להצטרף
למישרד״חקירות פרמי בתל
אביב.

המשקיע הכבד מה המשקיעים הגדולים, שהוציאו את כספם
מהכורסה התל-אביבית לפני המפולת
ולאחריה, מהססים, ואינם החרים להשקעות
בבורסה.
המשקיעים האלה חוששים מגל חדש של נסיגות
בשערי המניות, העלול לפקוד את הבורסה.

הפיחו ת המתון
אינו מפריע
במישרד־האוצר ובבנק־ישראל מעריכים כי לטענת
היצואנים, כאילו מפריעה ההאטה בקצב הפיחות
של השקל לייצוא, אין יסוד.

באחד המוסדות הפיננסיים נערך
לאחרונה סקר על השפעת הפיחות בששת
החודשים האחרונים על הייצוא, והמסקנה
היתה כי קצב הפיחות לא גרם נזקים
לייצוא.

בי ת־ ה מי שפט יכריע
ל ג בי אחריות
ב רו ק רי ם
בית־המישפט המחוזי בתל־אכיב עשוי לתת
פסק־דין עקרוני על אחריותם של ברוקרים,
המשקיעים בניירות־ערך עבור לקוחותיהם.
במיסגרת תביעה שהגישה חברת בטוחה — נייחת־ערך
נגד לקוח. להחזרת סכום של 2.5מילית שקל,
טען הלקוח בכתב־ההגנה כי החברה התרשלה

בניהול תיק־השקעותיו בבורסה.

פסק־הדץ ישפיע על מצבם של אלפי
לקוחות, שמסרו תיקים לניהול בידי חברות
ברוקרים.

תמיר רוצה
לאר צו ת־ ה ב רי ת
שמואל תמיר מפעיל שוב את כל קשריו
בליכוד, כדי לזכות כמינוי כשגריר
בארצות-הכרית.
סגן־השר, דב שילנסקי, אירגן שדולה עבורו
בתנועת־החרות.

נרקומני ל א נהגו
מישרד־־הכריאות יעביר לסישטרה
את רשימת הנרקומנים המוכרים, והמקבלים
מירשמים קבועים.
המישטרה ומישרדהבריאות ימנעו
מנרקומנים אלה רישיוך נהיגה.

1 1 1־ :1 1

סחנהיה שלו ם נחל תבוסה. מדזע זה קרה?

ת ב 1ס ת 1י
ץ נועת״ השלום נחלה בשבוע שעבר תבוסה.
4אין טעם כהונאה עצמית וכאשליות.
ועדת־החקירה פירסמה את מסקנותיה. הכל ידעו
שזאת תהיה שעת־המיבחן לכוחות־השלום, ההזדמנות
־אחרונה לחולל במדינה את המהפך־הנגדי.
והנה, מנחם בגין התגבר על משבר זה בנקל.
ממשלתו החזיקה מעמד בלי קושי. שום דבר לא השתנה
,בה, מילבד צירופו של שר לאומני נוסף, והעברת
אריאל שרון מכסא לכסא ליד שולחן־הממשלה.

עתה יושם מנחם כגין לבטח, לתקופה
ערוכה. הוא מסוגל להמשיך כביצוע תוכניותיו,
פירושן חיסול כל סיכוי לשלום כדורנו, ואולי
דורות הבאים.

אלה הן העובדות היבשות. הטרגדיה של רצח
.יל גרינצווייג, והפגנות הזעם והאבל שנערכו בעיק־תיו,
הסיחו את הדעת מעובדות אלה.
עכשיו יש צורך להתמודד עימן.

שאלה הראשונה היא: איך זה יכול היה
* לקרות? 400 אלף אנשים הפגינו אחרי טבח צברה
ושאתילא למען הקמתה של ועדת־חקירה. היתד, זאת
הפגנה אדירה של ישראל ההגונה, שוחרת הצדק והשוום.
מול פני התקוממות זו התקפלה ממשלת־בגין.
העולם בולו הביט בהפגנה זו בהשתאות ובהתפעלות.
היא עשתה רושם כביר בעולם הערבי בכלל, ובקרב
הפלסטינים בפרט, מיאסר ערפאת ועד אחרון אנשי
אש״ף. היא הוכיחה להם כי יש ישראל אחרת, שעימר,
ניתן לעשות שלום ולחיות בשלום.

כקיצור: השילטון יפול בחיקו שד המערך,
כמו תפוח כשל. וכל סערה ציבורית שתקום
עד אז עלולה להפריע לתהליך זה

את היתה טעות טראגית, ביטוי נוסף לחוסר־ההבנה
הנורא השורר בצמרת המערך. היא מנותקת
מן המציאות הישראלית, שחלפה על פניה.

מי שרצה יכול היה להתנחם: זהו שקט
זמני. הכד ישתנה כאשר יתפרסם הדו׳׳ח.
במשך חודשים ארוכים התכוננו הכל לקראת יום
גדול זה. העולם כולו עסק בספירה,־לאחור. האמריקאים
עיכבו מהלכים חשובים. הערבים המתינו. הכל
ידעו: אז, סוף־סוף, יקום מחנה־השלום הישראלי במלוא
שיעור־קומתו, וממשלת־בגין תעבור מן הארץ.
תמימים חשבו כי השקט אינו אלא השקט־שלפני-
הסערה, ושמאחורי הקלעים עושים מנהיגי המערך
ימים כלילות כדי להכין את היום הגדול, שבו תתפרק
הקואליציה של בגין, ותקום הקואליציה של פרס.

צרת תוצאה אחרת.

הצווחות של השוק, שאורגנו על־ידי חסידיו
של שרון, ושהגיעו לשיאן כקול־הנפץ של
הרימון, היו נבלעות ברעם המחאה של יישראל
השפוייה, ההגונה והדמוקרטית.

^ ל זה טורפד על־ידי צמרת המערך. הוא טורפד
״ מפני שהיא היתד, עסוקה בתימרונים קטנטנים. בעי
ה של שימעון פרס ויצחק רבין, הקנוניה באה במקום
הפוליטיקה. החשבונות העלובים בחדרי־חדרים
באו במקום הפעולה הציבורית הגדולה.

כך יכול היה מנחם בגין לפתור את בעיותיו
כאין מפריע. הו א פעל, ואילו המערך עקב
אחרי מעשיו כפה פעור ודומם.
הוא סיים את הפרשה, אירגן מחדש את ממשלתו,
דיכא כל גילוי של התמרדות בקרב הקואליציה. ולבסוף
ירק בפני האופוזיציה והציבור ההגון כשמינה
את שרון בחבר ועדת־השרים לענייני ביטחון.
ואחרי שהכל נגמר, בא המערך והציע לתנועת
שלום עכשיו לעשות הפגנה — שבוע אחרי שבת-
המחדל. שוב הוכח כישרונו המזהיר של שימעון פרם
לעשות את הדבר הנכון ברגע הלא־נכון, ואת הדבר
הלא־נכץ ברגע הנכון. הוא אמן חוסר־העיתוי.

כרוב רחמיו מנע הקדוש־כרוך־הוא ביזיון
זה. הוא פתח את ארובות השמיים, וסיפק את
התירוץ לביטול ההפגנה, שלא יכלה עוד
לשנות דבר.

ע ינני רוצה להטיל את כל האחריות על עסקני
י המערך. גם על תנועת־השלום, על כל גווניה ופלגיה,
לפשפש במעשיה ובמחדליה.

מדוע נתלתה כיכלל על צווארן של מיפל־גות
ץ מדוע לא עמדה על רגליה שלה עצמה :
זוהי תופעה שיש לעמוד עליה, כדי להיטהר ממנה.

הקנאים למיניהם מאשימים את מחנה־הקג

כתכוסנות. יש הרכה מן האמת בהאהשלוב
שמה
זו — אך במוכן שונה לגמרי.

אפשר הייה לקוות כי כוח עצום זה, שהביא
להקמת הוועדה יתגייס ככוא העת כדי
להבטיח את ביצוע מלוא המלצותיה, ואת
הסקת מלוא המסקנות המתבקשות.

בדברי עם פעילים ואנשי־שורה בהפגנות ובמישמ-
רות־האבל, אני נדהם מרוח־הנכאים האופפת אותם.
רבים וטובים נתפסו לדיכאון קודר.

המערכה על ישראל, כך הם אומרים, אבודה.
עלינו להמשיך ולהיאבק, למען כבוד המדינה,
אך כלי תיקווה לשינוי.

והנה, הדו״ח פורסם. אחרי כמה לבטים ותימרונים,
קיבלה הממשלה פורמלית — ובקושי את ההמלצות
המינימליות. אך המסקנה האמיתית הנובעת מן הדו״ח
היא שאת שרון יש לטאטא מן הבמה הציבורית הישראלית,
יחד עם רפאל איתן, ושאת הממשלה הזאת
יש להדיח מתפקידה

הרוב הגדול של המדינה הוא עדנו. אנחנו מיעוט,
ובוחנו קטן והולך. בני עדות־המיזרח שייכים לבגין
ולשרץ, והם קובעים עתה את הטון במדינה. ישראל
שלנו, היפה והד,גונה, שוקעת. הרימון שהרג את אמיל
הוא קול העתיד.

׳מסקנה זאת לא התקבלה.

ואילו מחנה־השלום הגיב בכמה פירפורים חלו שים.
ההמונים לא הפגינו — לא 400 אלף, לא 100
אלף, לא 50 אלף. גם ההפגנה שבה נרצח אמיל ז״ל
היתד, מרשימה רק בתוכנה, לא בממדיה.

אני מתקומם נגד הלך־רוח זה. אני כופר
בכל פסוק מן הפסוקים האלה אני סבור כי
אין זו האמת — אלא אם בן אנחנו עצמנו
נהפוך זאת לאמת.

ל תכן כי זרע המחדל הזה היה טמון עוד בהפגנה
הגדולה ההיא.
הפגנת ד,־ 400 אלף בכיכר מלכי-ישראל נערכה ב־שיתוף־פעולה
עם ראשי מיפלגת-העבודה. אלה נתנו לה
את ידם, והעמידו לרשותה את משאבי המערך. אך
הם גבו מחיר: הם קבעו מי יוחרם ומי ישותף, מד,
ייאמר ומה לא ייאמר, אילו סיסמות יינשאו ואלו לא.
_ ,זה נראה במחיר קטן, תמורת ההישג שהתבטא ב־מיספרים.
גם המוחרמים הבינו זאת, ועל כן לא מחו.

>7ין זו אמת שאנחנו המיעוט, והם הרוב. אין זו
י אמת שאמיל גרינצווייג ייצג את האתמול, וזורק-
הרימון את המחר.
לפני כמה חודשים בילבד הפגינו 400 אלף איש
ואשה נגד הטבח בשאתילא. מעולם לא הצליח הליכוד,
על דמגוגיו ומסיתיו, לכנס אף מחצית הכוח
הזה במקום אחד.
הקנאים הלאומניים הם קולניים מאוד, אלימים מאוד,
בולטים מאוד. אבל הם מיעוט, ולדעתי — מיעוט לא-
גדול. גם אנו שוחרי־השלום בעלי־ההכרה, מיעוט הננו.

מדוע ץ מה קרה?

אכל זאת היתה טעות.

בי באותו מעמד נקבע, למעשה, כי האינטרסים של
מיפלגת־העבודה השתלטו על מחנה־השלום. לעסקנים
של מיפלגת־ך־,עבודה ניתנה זכות־וטו.

וטו זה הפך מאז למציאות הרת־אסון.

ל תוצאה הראשונה היתר, שיתוק המחאה ההמו־י
י נ״ת של כוחות־השלום. מיפלגת־העבודה קבעה
את הסיסמה :״שקט, שקט, שקט, שקט — בי הוועדה
בודקת !״
לא היתד, שום סיבה אמיתית לשקט הזה. איש לא
קבע שהוויכוח הציבורי בארץ צריך להיפסק, בשעה
שוועדת־חקירה יושבת על המדוכה ובודקת קטע אחד
בילבד של ההרפתקה הפושעת בלבנון.
טבח שאתילא גרם להתעוררות מוסרית ומדינית
עמוקה. מאות אלפי האזרחים בישראל, שלא הבינו
עד אז את משמעות המזימה של שרון, החלו תופסים
אותה. ודווקא באותה שעה נדם קולה של תנועת־השלום.
הוויכוח פסק. ההתרגשות הגדולה שככה.

מדוע, כעצם?

היתד, לכך תשובה פשוטה: ראשי המערך חששו
שמא רחש כלשהו יפריע להם. הם ישנו וחלמו חלומות
מתוקים: הוועדה תפרסם את מסקנותיה, הממשלה תתמוטט
מאליה, המפד״ל יתן את ידו למערך, שימעון
ן6-רם יהיה סוף־סוף ראש־ד,ממשלה.

האזכרה לאמיל: מי טירפד!
עד שבא היום, והסתבר ששום דבר לא
הוכן, שום דבר לא נעשה.

^ ו״ח הוועדה גרם להתרגשות. הציבור ההגון
י הזדעזע. הוא המתין לקריאה לקום ולפעול. אך
הקריאה לא באה.
המיסמך המחריד פורסם ביום ג /בשעה 10 בבוקר.
׳הכל חיכו להפגנת־ההמונים, שתתקיים בשבת. אז יקומו
400 אלף האזרחים — ואולי יותר — כדי להשמיע את
הדרישה המוחצת להתפטרות הממשלה, לחיסול עידן-
שרון על כל סיפיחיו — החל מן הדיכוי בגדה וכלה
בנוכחות בלבנת.

אכל שום קריאה כזאת לא באה. השבת
הגדולה באה וחלפה
זד, היה מחדל שלא ייסלח. פוליטיקה היא עניין
של בני־אדם. הרגשות של בני־אדם ממלאים בה תפקיד
מרכזי. ואי־אפשר לשחק ברגשות של בני-אדם.
אץ זד, קפה, שניתן לחמם אותו כראות עיני הטבח.

כחיים המדיניים, הכל תלוי בטיב העיתוי.
אקט פוליטי הוא נכון כשעה מסויימת. יום
לפני כן אינו נכון, ויום אחרי כן אינו נכון.
ההפגנה הגדולה להסקת מלוא המסקנות מדו״ח הוועדה
יכלה להתקיים ביום ד׳ ,ביום ה׳ .היא יכלה להתקיים
לכלהמאוחר, בשבת שלאחר מכן.
אילו היה נערך מסע-יהמחאה באופן יומיומי, בממדים
גדלים והולכים, במטרה להגיע לשיא הזה —
היתד, נוצרת בארץ האווירה שהיתר, מונעת בעד בגין
מלשחק את מישחקו. הלחץ הציבורי היה מטביע את
חותמו על בל העסקנים׳ וביכללם עסקני המפד״ל ושאר
המיפלגות הקטנות בקואליציה. כל שוחרי־השלום במערכת
הפוליטית היו מתעודדים. אווירה אחרת היתה יו
כין
שני מעוטים אלה ישנו הרוב הגדול
של העם הזה. הוא מושפע ממה שהוא רואה
ושומע. אפשר להשפיע עליו לכאן ולכאן.
אפשר להלהיב אותו לשעה קלה בסיסמות של ״אף
שעל״ .אבל כאשר בא אנוור אל־סאדאת לארץ —
הוא השפיע על הרוב הזה יותר מעשרה שרונים. הוא
דיבר אל הציבור בהגיון שפוי, הוא הוכיח שהוא מתכוון
לדבריו ברצינות — והמוני ישראל השתכנעו.

המערכה על נפש העם היא בעיצומה. שום
כוח עליון אינו גוזר עליה הכרעה זו או אחרת.
אין זו טראגדיה יוונית, שסופה ידוע מראש.
זהו מאבק, וכמו בכל מאבק — הצד המסור יותר,
הדבק יותר במשימתו — הוא שינצח בסופו של דבר.
אני כופר במיוחד בקביעה כאילו נגזר על עדות-
המיזרח ללכת שולל אחרי הדמגוגיה הלאומנית. המונים
אלה שונאים את המערך. ולא בלי צדק. הם ניתנים
להשפעת הדמגוגים הלאומניים, המספקים להם
תרופת־בזב למכאוביהם האמיתיים. אך אין זו גזירה
מהשמיים. יש כאן משימה אדירה, היסטורית. ,לתנועת-
השלום, שאינה אשכנזית ואינה ספרדית, אלא תנועת-
התחייה האמיתית של עם־ישראל כולו.
הדיכאון אינו אלא תירוץ לכניעה, לרפיון־ידיים.
הקרב עדיין לפנינו, והוא מחייב נחישות. מה שקרה
בימים האחרונים לא היה מוכרח לקרות.

הכה נדאג לכך שזה לא יקרה שנית:

נוא וי * 111־>*

א ^ 0ף י

אור אבנר
ממשיך בניתוח
^ שעה 5.30 ככור, ר ,ביום השישי 11 ,שעות וחצי אחרי כניסת הפלאגגות
״ למחנות שאתילא וצברה, עשר שעות אחרי קבלת הידיעות הראשונות על הטבח,
התקשר אלוף־הפיקוד אמיר דרורי עם הרסטכ״ל בביתו. כפי שהעיד דרורי בוועדה,
לא היו עדים לשיחה זו. כמפקד המתחשב באנשיו, לא העיר דרורי איש מהם בשעה
מוקדמת זו. הוא יצר את הקשר בעצמו ולבדו.
כפי שמסר דרורי, אמר לו רפאל איתן בשיחה זו שהוא עומד להגיע אחרי
הצהריים לביירות.

כד נאמר כעדות. כדו״ח של הוועדה, המתאר את השתלשלות
המאורעות כהרחכה רכה, נעלמה שיחה זו, יוק. היא פשוט לא אוזכרה.

שוס דברלא נר שם
^ דוע החליט הרמטכ״ל לבוא לביירות? מה אמר לו דרורי בשיחה זוז מה
״ • היה הקשר בין שיחה זו ובין מה שהתרחש על גג החפ״ק ערב לפני כן, כאשר
שהה שם דרורי עצמו בקירבת אלי חבייקה, מפקד יחידת־הרצח המיוחדת של
הפלאנגות ז

אין לדעת. כי על שיחת־טלפון זו לא היה שום רישום.

כפי שציינה הוועדה בתמיהה, על כ ל שיחות־הטלסון שניהלו ביניהם גיבורי
הדראמה האפלה הזאת אין רישומים. אין רישום על שום שיחה שהתנהלה בין ראש־הממשלה,
שר־הביטחון, הרמטכ״ל, שר־החוץ, שר־התיקשורת׳ אלוף־הפיקוד, מפקד־

• האפשרות האחרת — שהם היו צריכים לדעת זאת, אך לא לקחו זאת בחשבון,
ולא נקטו את האמצעים הסבירים כדי למנוע זאת (״אחריות עקיפה״).
לא היתה קיימת אפשרות שלישית — לטהר את הנאשמים מכל אחריות ישירה או
עקיפה לטבח. לאור העדויות שהושמעו בישיבות הפתוחות של הוועדה (שלא לדבר
כלל על מה שנאמר בישיבות הסגורות) ,היתה החלטה כזאת יוצרת שערוריה לאומית
ובינלאומית ומשפילה עד היסוד את כבוד המישפט הישראלי בעיני העמים.
אני בטוח שאפשרות כזאת לא עלתה כלל על דעתם של שלושת חברי־הוועדה,
שהם אנשים ישרים ואחראים. היה עליהם לבחור בין שתי האפשרויות האחרות.

הם כחדו כשנייה, המקילה.

הם לא עשו זאת, מפני שאפשרות זו הוכחה. אין לה שום הוכחה, לא במציאות
ולא בדו״ח. הוועדה פתרה את הבעייה בצורה אחרת: היא קבעה שהאפשרות המחמירה
לא הוכחה. ובהעדר הוכחה לאפשרות המחמירה, כך נובע מן הדו״ח, יש לקבל את
האפשרות הפחות מחמירה.
אני בטוח לגמרי שהוועדה בחרה באפשרות זו במצפון נקי. שלושת חברי־הוועדה,
שני שופטים בכירים וקצין בכיר, הם אנשי המימסד מטבע ברייתם, ואין ספק שנטיית
ליבם הובילה אותם לאפשרות המעניקה למעשיהם ולמחדליהם של ראשי המדינה
והצבא. פירוש פחות חמור.

אולם ההיסטוריון, שלא יהיה ככול להגיץ המישפטי, ושיוכל לקחת
כחשכון את מיכלול כוונותיהם הידועות של נפשות העלילה, הת נהגותם,
מעשיהם ומחדליהם יגיע — כזאת אני כמוה — למסקנה
אחרת.

למחרת הירצחו של אמיל גרינצווייג, הקורבן האחרון של שאתילא, טען אריאל
שרון לפני קהל מדושן־עונג של עורכי־דין מזדנבים, שהוועדה הטביעה אות־קין על
מיצחו של עם־ישראל לדורי־דורות. אחרים הישוו את הוועדה ליהודים שבברית
החדשה, אשר קיבלו על עצמם את האחריות לצליבתו של ישוע, ובכך הביאו אסונות
ללא־ספור על דורות של יהודים.
האמת היא הפוכה: הוועדה נתנה למימצאים הגלויים, שרובם היו ידועים עוד לפני
הקמתה, את הפירוש המקל, המינימלי ביותר.

למרכה הצער, אין זה הפירוש הסכיר כיותר.

דוח שטות קו ל ק טי בי ת
ר חלק הראשון של ניתוח זה עמדתי על המאורעות, ומה שמסתבר מהם. כאן
״ אני מתכוון לעמוד על התנהגותו של כל אחד מן המעורבים בפרשה, ועל מה
שנובע ממנה.

הוועדה עמדה כאן לפני תעלומה, החוזרת על עצמה שוב ושוב.
ולא• כמיקרה.

אם לקבל את התיאוריה של הוועדה, שאכן לא היתד, שום כוונה לאיש בישראל
להביא לטבח — הרי התנהגות כל המדינאים והקצינים מוזרה עד להדהים. הוועדה
עצמה ציינה שוב ושוב כי האנשים התנהגו בצורה מחרה ותמוהה, והביעה את
השתוממותה על כך. לא נותר לה אלא לקבוע שהם לא ראו את הנולד, שנהגו
ברשלנות ובחוסר־אחריות, שהפרו את חובתם, וכיוצא באלה.

יש משהו לא־סכיר כקכיעות אלה. האם יתכן כי לפתע פיתאום׳,
ביום כהיר אחד, תיכנס רוודשטות כאנשים כה רכים, פוליטיקאים
וקצינים, עד שיתנהגו כולם כאחד כצורה בלתי־רציונלית ומהרה ץ
חלק מן הציבור דחה הסבר זה באופן אינסטינקטיבי, והסיק שהוועדה החמירה
עם המדינאים והקצינים שלא בצדק.

האמת היא הפוכה: הוועדה היטיבה עימם, בייחסה להם התנהגות
כלתי־רציונלית כזאת. האלטרנטיבה חמורה לאין שיעור יותר.

הבה ונעשה ניסוי תיאורטי, ונניח לרגע כעובדה מוכחת ששרון ורפול אכן
התכוונו לכך שהפלאנגות יעשו את אשר עשו. נניח לרגע שכל הגיבורים האחרים
ידעו, ניחשו או הרגישו בזאת. איך נראית התנהגותם לאור הנחה זו?

ראה זה פלא: התנהגותם של כ ל המעורבים כפרשה נראית
לפתע הגיונית לגמרי, רציונלית וסכירה• כל אחד התנהג כדיוק כהתאם
להשקפתו ולאופיו כנסיבות אלה.
שרון (כעת פרידתו ממישרד־הכיטחון) ורפול
אות קין לאומה?
האוגדה, ראש־אמ״ן וראש־הסוסד במשך כל אותן שעות גורליות, כאשר נשחטו
גברים, נשים, ילדים וזקנים במרחק של כמה עשרות מטרים מחיילי צה״ל, ובמרחק
של 200 מטרים מחפ״ק האוגדה.
על עצם עריכתן של חלק גדול משיחות אלה יודעים, מן הסתם, רק המשוחחים
עצמם. שיחות אחרות שנויות במחלוקת, כאשר פלוני העיד שהיתה שיחה ואלמוני
הכחיש זאת. במיקרים אלה החליטה הוועדה שלא לקבוע מי שיקרו ומי לא —
החלטה שבוודאי היתה נוחה למשקרים. על שיחות אחרות נודע לוועדה, אך אי־אפשר
לקבוע בוודאות את תוכנן, בהעדר רישום כלשהו.
וזה די מחר.
איך מתפקדים מישרדי־ממשלה ומיפקדות־צה״ל בעיתות־משבר, בשיאה של מילחמה,
כאשר איש אינו רושם דבר? כיצד נמסרות הוראות ופקודות בטלפץ, מבלי שאיש
רושם ומקליט?

אץ זה רק מתר. זה. חשוד. זה חשוד מאוד.

אני טוען שעצם העובדה הזאת, שלא נערך רישום על שום דבר, מעידה כאלף עדים
על כך שכל המעורבים בפרשה ידעו היטב — עודבזמןשהדבריםקרו —
שמתרחש משהו שאינו כשר, ושמוטב לא להנציחו בכתובים.

וכך אנו התרים אל שאלת־השאלות של הפרשה כולה: שאלת
הכוונה של סי שהחליטו להכניס את הפלאנגות למחנות.

שוע על הצלב
^ פי שככר ציינתי בראשית סידרה זו (העולם הזה ,)2372 עמת לפני הוועדה
שתי אפשרויות בלבד:
• האפשרות האחת — שהמחליטים, אריאל שרון ורפאל איתן, ידעו היטב מה
שעומד להתרחש ברגע שייכנסו הפלאנגות למחנות, ולכן החליטו להכניסן (״אחריות
ישירח״).

10 -1

אין זו הוכחה מישפטית, כמובן, אך מי שמעוניין בקביעת האמת לאמיתה, עובדה
זו תהיה בעיניו בעלת מישקל רב.
יתר על כן, כמעט כל התמיהות האחרות של הוועדה לגבי המעשים והמחדלים
נעלמות, כאשר מנתחים את הפרשה לאור הנחה זו. לפתע נעלמות כמעט כל התעלומות—
הבה נבדוק את הדברים לגופם.

שרון: מטרתה מי דחטה
1תחיל כגיבור העיקרי, שר־הביטחון אריאל שרון.
^ מכיוץ שלפי העתיות היה זה הוא. בשיתוף עם הרמטכ״ל,
שלא היה כימים ההם אלא צילו הקלוש — שהחליט על הכנסת
הפלאנגות למחנות, יש חשיבות מכרעת למניעיו.
לוועדה לא היו שום אשליות לגבי כוונת ראשי־הפלאנגות. בעמוד 10 של הדו״ח
קובעת הוועדה, חד וחלק, כי ״מנהיגי הפלאנגות העלו רעיונות על סילוק חלק גדול
מהפליטים הפלסטיניים מאדמת לבנון, בין באמצעי־שיכנוע ובין באמצעי־לחץ שונים.
הם לא הסתירו את דעתם, שיהיה צורך להיזקק למעשי־אלימות, כדי לגרום ליציאת
פליטים פלסטיניים מגבולות לבנת.״
הוועדה הניחה שבאותה עת היו בלבנון בן 300ל 400-אלף פליטים פלסטיניים.
כדי לגרש את ״החלק הגדול״ מהם — נניח כ־ 200 אלף איש ואשד״ שאין להם בית
אחר — היה צורך בטבח רבתי, שיגרום לפאניקה כה נוראה, עד כי המוגי בני־אדם
ינטשו את כל רכושם הדל, ביתם ופרנסתם, וינוסו על נפשם. זה היה ברור גם לוועדה.
מה היתה דעתו של אריאל שרץ על כך?
העדות הטובה ביותר לכוונותיו של שרץ בלבנון נמצאת דווקא בהעולס הזה.
תישעה חודשים לפני פרוץ המילחמה בחר העולם הזה ( )2300 באריאל שרץ כבאיש־השנה
תשמ״א, ותוך כדי כך חקר בצורה יסודית ביותר את כוונותיו הפוליטיות
והצבאיות. על סמך מקורות מהימנים ממדרגה ראשונה שירטט אז העולם הזה את
התוכנית השלמה של מילחמת־הלבנון, שאיש בציבור עדיין לא חלם עליה אז.
לפי תוכנית זו, אחת המטרות העיקריות של שרץ היתד, לגרש את הפלסטינים
מלבנץ לסוריה, מתוך תיקווה שהסורים יגרשו אותם לירדן. שרון קיומי, שאש״ף יתפוס—
את השילטץ בעמאן, יקים שם מדינה פלסטינית ויכונן את עצמו בממשלה חוקית,
שישראל תוכל להתפשר עימה על השילטץ בגדה.

כעת המילחמה עצמה דיכר שרון כלי הרף על שכירת ,,תשתית

חכר־הוועדה האלון? יונה אפרת, עם שרץ, חדאד, פורת ובגין כמיכצר הבופור בראשית המילחמה
אנשי־מימסד, ישרים ואחראים

המחבלים״ .וברור לגמרי כי בעיניו מחנות־הפליטים (שאותם כינה
כשם ״מחנות המחבלים״ ),הם־הם התשתית של אש״ף.
דיבורים אלה לא פסקו אחרי שכל כוחות אש״ף התפנו מביירות. לדברי שרון
ואנשיו, התשתית של אש״ף המשיכה להתקיים. כדי להוכיח זאת, הומצאה האגדה
של ״אלפיים המחבלים״ שהושארו, כביכול, מאחור. מחנות־הפליטים נשארו ״מחנות־המחבלים״.
מכל
זה נובע בעליל כי המטרות של שרון והמטרות של הפלאנגות עלו — לפחות
בענייו זה — בקנה אחד.
כאשר נשאלת על רקע זה השאלה ״מדוע הכנים שרון את הפלאנגות למחנות?״ —
.״מתבקשת התשובה מאליה, והיא הגיונית בהחלט. שרון היה בטוח כי הפלאנגות —
ובמיוחד יחידת־הרצח של חבייקה, שהתמחתה כבר בעבר בביצוע פוגרומים — יערכו
במחנות טבח שיהיה די מחריד כדי להביא לבריחת הרבבות, כפי שקרה בארץ־ישראל
אחרי טבח דיר־יאסין. שרון עצמו השיג מטרה זו כבר קודם לכן במחנות הדרום.
הוא הפציץ והפגיז אותם, ולאחר מכן הרם את רוב הבתים שנשארו באמצעות דחפורים.
רוב הפליטים (יש המדברים על 50 עד 100 אלף) ברחו מן המחנות אל השטח הסורי,
וכל האוכלוסיה הגברית שנותרה נכלאה באל־אנצאר.
האם דיבר שרון בפירוש עם ראשי הפלאנגות על • כוונה זו? איש אינו יכול
לדעת, כי שרון ניהל עשרות שיחות עם ראשי־הפלאנגות שלא בנוכחות עדים
בלתי־תלויים.

אך גם אם לא דובר על כך כפירוש — לא היה כלל בורך בכך.

״מפי שר־הביטחון עצמו אנו יודעים ששיקול זה (החובה ההומניטרית והנזק המדיני)
כלל לא עמד לנגד עיניו אכן, הוכחה ניצחת. שרון עצמו אמר.
״גם בפגישותיו עם מפקדי הפלאנגות לא עשה שר־הביטחון כל נסיון להעמידם
על חומרת הסכנה של מעשי־טבח מצד אנשיהם.״ (עמוד .)84 מוזר, מוזר.
כל זאת, למרות ש״אנשים לא־מעטים, ששמעו על הכנסת הפלאנגות למחנות, היו
ערים (לסכנה של טבח).״ אחד האנשים האלה הייתי אנוכי. כהוכחה לכך שלחתי
לוועדה את ההודעה שפירסמתי באותו היום בעיתונים, שבה הזהרתי מפני הטבח הצפוי.
מכאן הגיעה הוועדה אל מסקנה, שהשר הפר את חובתו. ועל כן גם ניסחה את
המלצותיה לגבי שרון בשפה עדינה, שאיפשרה את השארת האיש הזה בממשלה.

ההיסטוריץ יסיק מסקנה שונה לגמרי: שכד החומר מצביע על
כוונתו המפורשת של שרון לאפשר לפלאנגות לבצע טבח, אשר יביא
לכריחתם של מאות אלפי פלסטינים מלבנון לסוריה, ומשם לירדן —
בדי שזו תהיה למדינה פלסטינית־אש״פית על פי תפיסתו.

3גן: ה? 31ד ה1ו? 113
ף* מדינת ישראל המציאו מושג אבסורדי, כדי להגדיר את מצב הערבים שהם
״נפקדים״ על פי החוק, ורכושם נגזל מהם, למרות שלמעשה הם חיים במדינה.
אלה הם ״הנפקדים הנוכחים״.

אריאל שוון נבנס רמירחמה נשמנו וגמור עמו להביא לסירוק מאות
ארב פריסים בדססינים מלבנון, דון סוויה, ליוון. מבחינה זודמו כוונותיו למגמות הבלאנגות. השאו בא באונו אוטומטי
כשיר אל־ג׳מייל ואנשיו הכירו את שרץ, ושרץ הכיר את כשיר
ואנשיו•
איד התייחסה הוועדה להיבט זה של פעולת שרון?
בפרק על שרון אמרה :״לא נחזור כאן על הדברים שכבר אמרנו לעיל בדבר
הידיעות הכלליות, שהיו מן המפורסמות, על מוסר־הלחימה של הפלאנגות, רגשות־השינאה
שלהן כלפי הפלסטינים ותוכניות מנהיגותן ביחס לעתיד הפלסטינים...״
(עמוד .)82
ובכן ז ״בנסיבות שהיו קיימות אחרי רצח בשיר, לא היה צורך בכושר נבואי,
כדי לדעת שקיימת סכנה מוחשית למעשי־טבח בהכנסת כוחות הפלאנגות למחנות,
מבלי שצה״ל יהיה איתם באותה פעולה, או מבלי שתהיה לו אפשרות לפיקוח יעיל
על פעולותיהם שם ...תחושת סכנה כזו היתה צריכה להיות בתודעתו של כל בר־דעת,
שהיה קרוב לנושא זה, ובוודאי בתודעתו של שר־הביטחון עמוד .)83

וכבן ץ האם שרץ אינו ״בר־דעת״? מדוע לא נהג שרץ כפי שהיה
אמור להתנהג לפי ההגיץ ץ

״ההסבר היחידי לכך הוא, שהחשש מפני הצפוי נעלם מתודעתו, מכיוון

שהיתרונות של הכנסת הפלאנגות למחנות ...הסיחו את דעתו מהשיקול הנכון בעניין זה.״
המילה ״היחידי״ אינה מודגשת במקור. אני הדגשתי אותה. מפני שזה רחוק מאוד
_ מלהיות ההסבר היחידי .

יש הסכר אחר — והוא סכיר לאץ שיעור יותר, אך שהוועדה

לא רצתה להכחין כו. והוא: ששרץ שלח את הפלאנגות פדי שימנעו
את הטכח.

לפי דו״ח הוועדה, ראש־ממשלת ישראל, מנחם כגץ, היה מעין
״נפקד נובח״ כמשך כל פרשת־הטכח. הוא חי, נשם, פעל — אך
איכשהו נשאר מחוץ למעגל.
״תמוה הדבר ששר־הביטחון לא שיתף כלל את ראש־ד,ממשלה בעניין ההחלטה
של הכנסת הפלאנגות למחנות,״ קובע הדו״ח (עמוד .)86 בשרשרת התמיהות של
הוועדה, זוהי אחת התמיהות החשובות ביותר.
אם להאמין לדו״ח, מתקבלת תמונה בלתי־מחמיאה מאוד על האדם המחזיק בידיו
את גורל כולנו, לחיים או למוות, המחליט על פתיחת מילחמה ועל סיומה, האיש
שבעיקבות החלטתו נהרגו בלבנון 500 בחורים צעירים, ממיטב הנוער הישראלי, אלפים
נפצעו והפכו נכים — שלא לדבר על רבבות הרוגים לבנוניים ולפסטיניים.
בגין מופיע כאן כדמות תלושה, שאין לה מושג על המתרחש, שאיש אינו משתף
אותה בהחלטות גורליות, שאינה אלא כדור־מישחק בידי שרון.

לא היה לוועדה מנוס מתיאור זה — כי האלטרנטיכה היחידה היא
חמורה הרכה יותר.

בבואה לדון בראש־הממשלה, לבשה הוועדה כפפות־משי כפולות שיכבה .״מה
שהוברר הוא, שראש־הממשלה לא שותף בהחלטה להכניס את הפלאנגות למחנות,״
אומר הדו״ח (עמוד .)79
אחר־כך באה התמיהה, אחת מאותן התמיהות שהן סימן־ההיכר של ועדה זו.
״אין ביכולתנו לקבל את עמדת ראש־הממשלה, שאיש לא העלה על הדעת שעלול
לקרות מה שקרה, ואת המשתמע מדבריו, שלא צריך היה לחזות אפשרות כזו, בעת
שהתקבלה ההחלטה על הכנסת הפלאנגות למחנות.״ ועמוד .)80

הדו״ח
(המשך מעמוד )11
ובכן, אין ביכולתה של הוועדה לקבל. אך עובדה היא שמייד לאחר מכן היא
קיבלה. יש כאן סתירה יסודית, ולא נעשה כל נסיון ליישבה.
״כאמור, שמע ראש־הסמשלה לראשונה על כניסת הפלאנגות למחנות כ־ 36 שעות
אחרי שהחלטה על כך התקבלה ולא ידע על ההחלטה עד ישיבת הממשלה (שעה
קלה אחרי כניסת הפלאנגות) .בזמן שהוא שמע על כניסת הפלאנגות למחנות, הכניסה
כבר התבצעה ...נראה לנו שבנסיבות אלה לא היה זה מחובתו של ראש־הממשלה
להסתייג מכניסת הפלאנגות למחנות או להורות על הוצאתן.״ (עמוד .)81

הכיצד? לדעת הוועדה, חייב היה דאש־הממשלה להעלות על דעתו
שיקרה אסון. אם כן, איך זה לא היה ז,ה מחובתו לבטל את ההחלטה {

מוסיפה הוועדה :״לעומת זאת לא מצאנו סיבה לפטור את ראש־הממשלה מאחריות
על כי לא גילה בזמן ישיבת הממשלה ולאחריה כל עניין במעשי הפלאנגות
במחנות.״ (שם).
ומכאן המסקנה :״חוסר־המעורבות של ראש־הממשלה בכל הנושא מטיל עליו
מידה ססויימת של אחריות.״ (שם).

לא נראה לי שכניין עדין זה יעמוד כפני כיקורת ההיסטוריון.

ראש־ממשלה צריך היה לדעת, אך איש לא סיפר לו. איך זה יתכן ז איך יכלה
להתקבל החלטה כז^ כבדת־מישקל בלעדיו 1
ההחלטה נודעה לו רק אחרי שהחל הטבח, אך הוא לא התעניין בתוצאותיה.
הטבח נמשך באין מפריע כ־ 35 שעות נוספות.
הוא לא ידע ולא התעניין. אחרי שנמסר לו ששר־הביטחון שלו הכניס את הצפע
לעריסת התינוק, לא התעניין בשאלה אם הצפע אכן הכיש את התינוק, ואם התינוק
חי או מת.

יש הסכר הרכה יותר פשוט והגיוני להתנהגותו של כנין, ולהתנהגות
שרון כלפיו•

אמנם, אין הוכחה לכך שראש־הממשלה אישר מראש את החלטת
גם •הוכחד. אמינה הסותרת אפשרות זו.
אך נניח שלא היה אישור. במיקרה זה אומר ההסבר הסביר כך :

ש רון.

אבל אין

הטריד אותו ציפורי בהודעתו הנרגשת על ״שחיטה״ (והוועדה מציינת שהיא מאמינה
כי ציפורי אכן דיבר על ״שחיטה״) ,הוא התייחס לכך בזילזול וברוגז. לא מפני ש ל *
האמין להודעה של ציפורי, אלא דווקא מפני שהאמין, ובז להתרגשות ציפורי.
שמיר לא שאל את שרון, ולא את ראשי המוסד, השב״כ ואמ״ן שבאו אליו לפגישה
מייד אחרי שיחת ציפורי, כפי שהיה עושה כל אדם נורמלי, ולוא רק מתוך סקרנות.
הוא לא שאל, ספני של ארצהלדעת, ולא רצה שיידעו שהוא יודע.

שמיר לא ״שנה״ כלל וכלל. הוא ידע כדיוק מה שהוא עושה, דמה
שאינו עושה• כעקיפין, הוא שותף מלא לאחריותו של שרון.

דסוד; פרץ הול;?1ה

^ הרמ תו של רפאל איתן זועקת כמעט מתוך כל עמוד בדו״ח. קשה להבין איך
י נמנעה הוועדה מלהחליט לפטר את האי ש עוד בו ביום> ,דדאון חדירו ת.
שרון אינו טיפש, והוא שמר על מוצא פיו במשך כל הפרשה. הוא ידע כי השחיטה
הצפוייה תגרום לזעזוע כלשהו, גדול או קטן, ועל כן נמנע מלהגיד מילה שתוכל*
לשמש עדות נגדו.

רפול אינו חכם. הוא גם התגלה כפטפטן. הוא דיכר ודיכה, והרשיע
את עצמו כהבל פיו.

התנהגותו של רפול במהלך הטבח היא שרשרת ארוכה של תמיהות, והוועדה
מתפלאה שוב ושוב ושוב. אם מקבלים את ההנחה של הוועדה, פשוט אין הסבר
לדבריו. אין מנוס מן המסקנה כי הרמטכ״ל, המחזיק בידיו את חייהם של הרבה
רבבות חיילים, הוא אדם תימהוני — אם לא יותר מזה. יש רגעים שבהם התנהגותו
נראית כמעט כבלתי־שפויה.
נשמע מה קובעת הוועדה:
״הרמטכ״ל אמר בעדותו לפנינו שהוא לא העלה על דעתו שהפלאנגות יבצעו
מעשי־נקם ושפיכות־דמים במחנות ...אין אנו מוכנים לקבל הסברים אלה.״ (עמוד .)89
ואיך יבלה הוועדה לקבל, אחרי שהזכירה בעצמה, כמה עמודים לפני כן, שהרמטכ״ל
דיבר בישיבת הממשלה, שעה וחצי אחרי כניסת הפלאנגות למחנות, על ״פרץ של
נקמה ...אם לא נהיה שם (במערב ביירות) זה יהיה פרץ שלא היה עוד כמוהו. אני
רואה כבר בעיניים שלהם למה הם מחכים ...נותר להם לעשות דבר אחד וזו הנקמה,
והיא תהיה נוראה ...כל המערכת (של הפלאנגות) משחיזה כבר את הסכינים...״

והנה, אותו האיש עצמו החליט כמה שעות לפני כן, יחד עם שרון,
להכניס את הפלאנגות האלה אל תוך מחנות־הפליטים, שהיו מוקפים
על־ידי צה״ל, וידע כי הן אכן נכנסו למחנות שעה וחצי לפני שהשמיע
את הדכרים כממשלה.

שעת־האפס: עיתונאים ממתינים לחלוקת הדו״ח
החכם שתק
שרון ידע כי בגין מסכים בליבו להחלטה, שמטרתה היא להביא לבריחת המונים
בעיקבות טבח, נוסח דיר־יאסין.
שרון הבין כי לטובת העניין אל לא לערב את בגין עצמו במהלך זה, כדי שבגין
יוכל תמיד להישבע שלא ידע ולא הסכים.
כאשר שמע בגין על ההחלטה, הבין כמובן מייד את משמעותה. הוא לא היה זקוק
להסבר של הרמטכ״ל (״פרץ של נקמה״) ולאזהרות של דויד לוי (״אני יודע מהי
משמעות הנקם אצלם, איזו שחיטה.״) הוא ידע זאת היטב בלעדיהם.
מכאן והלאה הקפיד של א לדעת, שלא לשמוע, מפני שידע היטב מ ה ישמע
אם ישאל. הוא חזר הביתה, הלך לבית־הכנסת ותיפקד כמו ביום דיר־יאסין.
רק כאשר נמסר על השחיטה בבי־בי־סי, וכל העולם שמע — שמע זאת גם בגין.

תיאור זה אינו רק הסכיר כיותר, הוא גם היחידי העולה על הדעת.
אם מקכלים אותו, הרי נראית התנהגותו של כנין הגיונית כהחלט.

מי שמקבל את מסקנת הוועדה, צריך לתמוה על כי לא תבעה את התפטרותו
המיידית של ראש־ממשלה, אשר ברגע של משבר עליון אינו מתפקד כלל. מי שמקבל
את התיאור האלטרנטיבי, צריך לדרוש את התפטרותו מסיבות שונות לגמרי.

שמיר: מוקיון מנו אלכדם
^ פקידו של השר יצחק שמיר בפרשה זו יכול להיות קומי, כדמותו של
• המוקיון המופיע במחזותיו של שקספיר תמיד ברגע הדרמאתי ביותר, אלמלא יהיה
מדובר על טבח המוני.
רק בתרגיל מסובך של אקרובטיקה מילולית חמקה הוועדה מן הצורך להגיד
ששר־החוץ של ישראל שיקר. ברור שהוועדה, כמו כל עם־ישראל, האמינה למרדכי
ציפורי, הידוע כאיש פשוט, ישר והגון. המילה של ציפורי עמדה מול המילה של
שמיר, ולא היה מנוס מלקבוע שאחד מהם שיקר ביודעין. תחת זאת, הסתפקה הוועדה
להכריע בין הגירסות הסותרות.״
(עמוד :) 87״לא קל לנו
אינם זוכים
שרשרת של תמיהות :״דיברי שר אחדלחברו
גם כאן מעלה הוועדה
בתשומת־לב ראוייה. שר־החוץ לא עשה כל נסיון. ממשי לבדוק ...קשה למצוא
הצדקה לזילזול כזה ...מן הראוי היה ששר־החוץ, בתוקף תפקידו, יגלה רגישות
ועימות ...לדעתנו נעשה מישגה על־ידי שר־החוץ עמוד .)88
לא משכנע.

יש להתנהגותו של שו״החוץ הסכר הרכה יותר פשוט.

יותר מכל אדם אחר הבין שמיר מייד את משמעות ההחלטה להכניס את הפלאנגות
למחנות. שמיר היה בעבר טרוריסט מיקצועי — בניגוד לבגין, שרק הנחה את אצ״ל
מרחוק. שמיר היה מעורב במעשי-דמים רבים — החל ברצח חברים־לנשק (פרשת
גילעדי) וכלה ברצח זרים שנראו לו כאויבים (כגון הלורד מוין, ואולי גם הרוזן
ברנאדוט) .הוא ידע מי הן הפלאנגות ומי זה שרון. אין הוא טיפש כזה.
סביר להניח כי שמיר הבין מייד את משמעות ההחלטה, והסכים לה בליבו. כאשר

לדעת הוועדה, פעל הרמטב״ל אולי ״מתוך תיקווה שבסופו של דבר הפעולות
החריגות של הפלאנגות לא תהיינה בעלות ממדים גדולים.״ (עמוד .)91 משמע, שיהיה
טבח קטן, לא גדול, פוגרומצ׳יק, ולא פוגרום.
מי שמכנים למחנות ביודעין חבורה של רוצחים תאווי־נקם, ואינו רוצה בטבח,
סביר שישלח עימן חוליות של צה״ל, לשם ביקורת ודיווח. הוועדה עמדה על כך,
וקבעה כי ״המגמה היתה שצה״ל לא ייכנס למחנה־פליטים, ומציאות קצידקישור של
צה״ל היתה סותרת מגמה זו.״ (עמוד .)92
לדברי הרמטכ״ל, ננקטו אמצעים ״אחרים״ לפיקוח על הפלאנגות. וכאן באה
תמיהת הוועדה :״הטענה שנעשו כל הצעדים האפשריים (האחרים) לשם השגת
ידיעות מפורטות על פעולות חורגות של הפלאנגוח ...אינה מתיישבת עם הטענה
שפעולות חריגות כאלה לא נחזו מראש כלל. אך אין ברצוננו להיתפס לעניין של
סתירה הגיונית זו.״
מדוע כעצם ץ
הוועדה קבעה לבסוף בי הימנעות מנקיטת צעדים מתאימים למניעת סכנה של
טבח יש בה ״משום הפרת חובה שהיתה מוטלת על הרמטכ״ל.״
למעשה אין כאן שום סתירה, אלא למראית־עין בלבד. התנהגות הרמטכ״ל הגיונית
וסבירה אם מניחים כי הפלאנגות הוכנסו למחנות כדי לבצע טבח ״קטן״ ,לפי

מושגיו של איתן.
כי אז אין צורך להניח כי לא העלה על דעתו את הדבר שהוא עצמו דיבר
עליו בהרחבה בישיבת הממשלה, באותו היום עצמו.
ההחלטה שלא יהיה אף קצין־קישור אחד במדי צה״ל במחנות נראית אז הגיונית
לגמרי, שהרי אילו נראה חייל אחד במדי צה״ל במקום היה העולם מסיק מכך
לאחר־מכן כי צה״ל היה שותף לטבח. אך הגיוני לגמרי שננקטו אצמצעים אחרים
כדי לברר מה מתרחש ולקבל דיווח שוטף, כגון האזנה לקווים של הפלאנגות.
איזו משתי הגירסות הגיוניות יותר, אם לוקחים בחשבון כי רפאל איתן הוא האיש
שהמתיק את עונשו של פושע־המילחמה דניאל פינטו ושל כמה מחבריו, שהמתיק
את העונש — ולמעשה העניק חנינה — לשורה של אנשים שהרגו ערבים בדם קר,
שקבע לאחרונה כי שיטות של התעללות בשטחים הכבושים רצויות מפני שזה ״עובד
טוב אצל ערבים״ ,ושהתבדח על כך לאחר מכן בבית־המישפט ן

האם זהו דיוקן של רמטכ״ל ש״הפר הוכה׳׳ כאשר לא עשה דכר
כדי לשמור על חיי־אדם, או דיוקן של רמטכ״ל שהסכים עם שרוך
שטכח יזרז את כריחתם של הפלסטינים מלכנון?

רפוד: לדברבעת וסיעה
ך* ואה רין לנ כי המשך התנהגותו של הרמטכ״ל באותם ימים. הם מדברים ממש
י י בשם עצמם.
לדבריו, שמע הרמטכ״ל לראשונה על פעולות חריגות של הפלאנגות באשר התקשר
עימו האלוף דרורי ביום השישי לפני הצהריים (ולא באותה שיחה מיסתורית שנעלמה,
ב־ 5.30 בבוקר של אותו יום) .אך ״הרמטכ״ל לא שאל אז את האלוף דרורי מה ידוע
לו על המעשים החריגים.״ (עמוד .)93

זהו תיאור של רכיל: המפקד העליון של צה״ל שומע שקרה
משהו נורא, ואינו שואל מה.

בהגיעו לביירות, ביום השישי בצהריים, בעיצומו של הטבח, שמע מפי דרורי
מה שזה ידע (או טוען שידע) על הטבח .״(הרמטכ״ל) הסתפק בדיווח זה, ולא העמיד
כל שאלות בנושא זה, לא לאלוף דרורי ולא לתת־אלוף ירץ עמוד .)93
השלושה נסעו לפגישה עם ראשי־הפלאנגות• במשך הנסיעה במכונית אחת, לא שאל
הרמטכ״ל שום שאלות לגבי הטבח. כשנשאל על כך, השיב — כפי שציינה הוועדה
בדו״ח שלה :״הוא הסביר באותה עדות את הימנעותו מהעמדת שאלות נוספות
בכך ...שהוא בכלל אינו אוהב לדבר בשעת־נסיעה עמוד .)42
בהמשך גוברות התמיהות .״מה שהתרחש באותה פגישה (עם ראשי הפלאנגות)
מעורר תמיהות שלא מצאנו להן הסבר מניח את הדעת. הרמטכ״ל לא העמיד למפקדי־הפלאנגות
כל שאלה הקשורה בפעולות חריגות ...מעדותו ברור שהוא חשב שאם
נעשו מעשים כאלה, מפקדי הפלאנגות מיוזמתם יספרו לועל כך.״ כלומר, הרוצחים
יספרו על הרצח .״לאמונה תמימה כזו לא היה כל יסוד ממשי.״
ולהלן :״(הרמטכ״ל) הביע שביעות־רצון מפעולות הפלאנגות ונענה לבקשתן
לספק להן טרקטור לשם השלמת פעולותיהן עד שבת בבוקר. קשה להימנע מן המסקנה,
שהתנהגות זו של הרמטכ״ל ...נבעה מהתעלמות מהחשש מפני ביצוע מעשי־טבח
על־ידי הפלאנגות, ושהתעלמות זו היתה כה עמוקה, שגם הידיעות שהתקבלו בינתיים--,
ושהגיעו לרמטכ״ל, לא הצליחו לערער אותה כלל עמוד .)94
יתר על כן, בפגישה עם הפלאנגות, הרמטכ״ל ״הביע את התרשמותו החיובית
מהודעת כוחות הפלאנגות ומהתנהגותם בשטח.״ הוא שמע שהפעולה תיפסק למחרת
היום בבוקר, לפי דרישת האמריקאים (ולא לפי דרישת ישראל, כפי שנאמר תחילה

תת״אלוף י חז
.הוא הפסיק את דבריו׳...

אלון! דרורי והרמטכ״ל

״ארקיי, בסדר, עשיתם את

בהודעות־השקר) .הרמטכ״ל אמר לראשי הפלאנגות :
העבודה( ׳.עמוד .)43
מעניינת גם פרשת הטרקטורים, שביקשו הפלאנגות. הרסטכ״ל אישר להם טרקטור
אחד .״ניתנה הוראה ...להסיר מן הטרקטור את סימני צה״ל.״ (עמוד .)44

מדוע? במה התבייש צה״ל?

הטרקטורים התבקשו, כביכול, כדי להרוס בתים בלתי־חוקיים. זה מוזר, כי לא
לשם כך הוכנסו הפלאנגות למחנות, אלא כדי ״להילחם במחבלים״ .למעשה היו
הטרקטורים דרושים לקבורת מאות הגוויות, שבחלקן לא התגלו עד היום.
ועוד סתירה בולטת, שהוועדה עמדה עליה :״אפילו לפי גירסת הרמטכ״ל, שאמר
בשיחת־הטלפון (עם שרון) שהפלאנגות, הגזימו׳ ,קשה ליישב דיבור זה עם העדר
כל חשש מצד הרמטכ״ל לגבי סד. שקרה במחנות ולגבי האפשרויות של מעשים
דומים נוספים.״ (עמוד .)95 באותה עת נמשך הטבח במלוא התנופה.

יש באן בחירה פשוטה כתכלית: או שרפאל איתן הוא בעל מנת־מישכל
של זבוב והתנהג כרובוט — או שהוא הכניס את הפלאנגות
למחנות כדי שיבצעו טבח.

אם מקבלים את ההנחה השנייה, יש הסבר סביר והגיוני לכל הפרטים שהזכרנו.
הוא לא ביקש קדטים משני הקצינים, דרורי וירון, לא בעת הפגישה עימם ולא בעת
הנסיעה, מפני שלארצהלשמוע מפיהם דברים שהיו מכריחים אותו לפעול
להפסקת הטבח. הוא לא שאל את ראשי־הפלאנגות, בגלל אותה הסיבה. הוא אמר
להם שם ״או־קיי, בסדר, עשיתם את העבודה״ .ראשי־הפלאנגות הבינו, כמובן, היטב
במה המדובר, והם קיבלו את המחמאה כלשונה וכרוחה.

מי שאומר ״או־־קיי בסדר, עשיתם את העבודה״ אחרי שבוצע
טבח — ולמעשה בשעה שהטבח בעיצומו — יש להניח כי הוא
מתכוון לעבודת הטבח.

דרורי.. :פאסיב* לחלוטין״
ך 0באמיר דרורי טיפלה הוועדה בכפפות־משי.
״ דרורי בא לחפ״ק, בערב הראשון של הטבח, באשר אלי חבייקה היה שם ונתן
משם הוראות לשחיטה. ירון טען כי דרורי בא אחרי שהוא, ירון, אמר לו שיש לו
״תחושה לא טובה״ .דרורי הכחיש זאת ואמר שבא ביוזמתו. קובעת הוועדה :״אין
אנו מוצאים חשיבות, לעניין שלפנינו, בהבדלי הגירסות בנושא זה.״ (עמוד .)105

לעניות דעתי, יש לכך חשיבות רבה•

בחפ״ק כבר ידעו אז על הריגת 300 אנשים וגם על הריגת 45 אנשים. גם לגבי
מסירת ידיעות אלה לדרורי ״לא היתה גירסה אחידה.״ (שם).
אולם אין ספק כי ביום השישי בבוקר דרורי ״היה עד לכך שקיימת סכנה מהמשך
הפעולות של הפלאנגות במחנות הפליטים ...האלוף דרורי ידע על חומרת העניין.״
בשלב זה עשה דרורי שלושה דברים: קרא לרמטכ״ל לבוא לביירות, הורה
לפלאנגות ״להפסיק את הפעולות״ (אך לא לצאת מן המחנות, כך שפקודה זו היתד.
חסרת תוכן ממשי) וביקש מצבא־לבנון להיכנס למחנות. צבא־לבנון סירב — מן
הסתם מפני שידע על הטבח ורצה שהפלאנגות יעשו את העבודה המזוהמת.

האם הספיקו פעולות אלה, באשר הטבח היה בעיצומו? לדעת
הוועדה, התשובה חיובית.

אין הצדקה להתנהגותו

וסיספאטי. אך לוועדה לא הרתה כל ברירה. ירון היה במקום, הוא
שמע וראה, והוא לא עשה דבר למניעת הפשע.
״תת־אלוף ירון קיבל ידיעות על מעשי ההרג בשעות הערב ובשעות הלילה
ב־ 16.9.82״ — כלומר, מייד עם התחלת הטבח, ד 34 שעות לפני שנפסק.
״לתת־אלוף ירון נודע שאנשי הפלאנגות מבצעים מעשי־הרג שאינם נחוצים
כפעילות־לחימה והורגים גם נשים וילדים ...כאשר שמע תת־אלוף ירון מפי קמ״ן
האוגדה ...על הידיעה המצביעה על סכנה של הרג נשים וילדים, הוא הפסיק את
דבריו ענזוד .)109
אחרי ששמע בחפ״ק כי מפקד יחידת־הפלאנגות, חבייקה, נתן הוראה לעריכת
טבח, הוא הזהיר אותו שלא יפגע בנשים וילדים ,״אך פרט לכך לא נקט כל יוזמה.״
כאשר דרורי נתן למחרת היום הוראה לפלאנגות שלא ימשיכו להתקדם במחנות,
״תת־אלוף ירון צריך היה לדעת שהפסקת ההתקדמות אינה מבטיחה הפסקת ההרג.״
ועוד :״יש לפנינו ראיות שהוא (ירון) הטיח באוזני קצידהקישור של הפלאנגות ביום

השישי שאנשיהן הורגים ילדים ונשים.״ (עמוד .)111
איך כל זה מתיישב עם דמותו של ירוו כחייל טוב והגון? לוועדה אין הסבר.
יש הסבר פשוט: שירון ניחש או הרגיש, כי שרון ורפול הכניסו את הפלאנגות
למחנות כדי שיעשו מה שעשו.

הוא לא רצה להיות מעורב. הוא הפסיק את קציניו, כאשר דיברו
על בך. הוא עצם את עיניו, אטם את אוזניו ובלם את פיו.
רוח זו נשבה בכל מרחב האוגדה. סגן גרבובסקי התרוצץ בין המפקדים, כדי
להעמיד אותם על העובדה שמתחולל בקירבת־מקום טבח נורא. גרבובסקי ואנשיו,
חיילים קרביים פשוטים והגונים, היו היחידים שלא העלו על דעתם שראשי המדינה
וראשי צה״ל מעוניינים בטבח כזה, ועזרו בעריכתו. המג״ד אמר לו ולחבריו בקשר:
״אנו יודעים, זה לא לרוחנו ולא להתערב.״

נדמה שזאת היתה סיסמתו של ירדן עצמו. הוא ידע, זה לא היה
לרוחו, והוא לא התערב.
משום־כך, אין העונש שהוטל עליו על־ידי הוועדה נראה מוגזם. הוא היה מינימלי.
אץ אנחנו רוצים שמפקד בכיר בצה״ל יתנהג במצב כזה כשלושת הקופים המפורסמים.

שג־א: אי־ איכפ חיו ת *
^ ותה תיסמונת הקופים משתקפת גם בהתנהגותו של ראש אמ״ן, יהושע שגיא.
י הנה שרשרת של התבטאויות בדו״ח על שגיא :״מתקשים אנו לקבל טענה
זז (שלא ידע על ההחלטה להכניס את הפלאנגות למחנות, עד ליום ו׳ בבוקר)
...הסיבה היחידה לכך שניתן להעלותה היא שהוא היה אדיש לגמרי ...תמוה ובלתי*
מוסבר ...לא נוכל להאמין ...היה בדבריו כדי לעורר תמיהות ...אדישות ואי־איכפתיות
בולטת ...עצימת עיניים ואטימת אוזניים ...אין הסבר מניח את הדעת׳...
במיקרה זה, דווקא, מתקרבת הוועדה להנחה שמישהו ידע היטב מה עומד
לקרות, ושתק.
קובע הדו״ח :״ההסבר היחידי שניתן למצוא להתנהגות הנ״ל של ראש אמ״ן
מצוי, ככל הנראה, בכך שגישתו של ראש אמ״ן כלפי הפלאנגות, ושיתוף־הפעולה
בין ישראל ובין כוחות אלה, היתד. ספקנית הרבה יותר מאשר הגישה האוהדת
של המוסד.״ (עמוד .)98 בלילה שאחרי רצח בשיר ניבא אמ״ן שתהיינה פעולות־נקם.
לדברי הדו״ח, הסביר שגיא עצמו את התנהגותו כך :״אני מסוסו כזה שמתנגד
כל הזמן לפלאנגות, לא מהיום, כבר ארבע שנים. אני בבוקר קורא שהפלאנגות
׳נמצאים בתוך המחנות, ואני יודע שזה בהוראת שר־הביטחון ...וזה בפיקוד צה״ל.
אז מה אני עכשיו אגיד? למה הכנסתם את זה בלי שתשאלו אותי? או שאני
אראה פרצוף של נעלב? לא, אני פשוט זז הצידה בנושא זה. זה הכל!״

כאשר הגיע הרמסכ״ל לביירות ,״ברור ש(דרורי) הסתפק בתפקיד פאסיבי לחלוטין
בנושא הפלאנגות במחנות.״ עד שהרמטכ״ל הגיע, לא באו ידיעות נוספות — מפני
שדרורי לא עשה שום דבר כדי לדאוג לכך שיגיעו ידיעות נוספות. הוא לא שלח
איש אל המחנות, כדי לעמוד על המצב. הנימוקים לכך ״אינם משכנעים.״ (סמוד .)107
גם בפגישה עם הפלאנגות לא נקט דרורי שום יוזמה.
קובעת הוועדה :״ממפקד ברמה כזו ובדרגה כזו יש לדרוש נטילת יוזמה, כשהוא
רואה שהרמטכ״ל אינו מתכוון לטפל באותו נושא, ששימש העילה העיקרית לבואו
לביירות ולקביעת פגישה עם מסה הפלאנגות עמוד .)108
ושוב :״בקשת הפלאנגות מצד,״ל שיספקו להם טרקטורים היתד. צריכה להגביר
את החשש שבמחנות מבוצעות פעולות שקשה לתארן כפעולות־לחימה. ככל הנראה
חשש כזה התעורר, כי ההוראה שניתנה היתד. לספק לפלאנגות טרקטור אחד בלבד,

ולהסיר ממנו את סימני צה״ל.״

הם ״זזו הצידה״ ,מפני שהאמינו כי שרץ ורפול, הממשלה ופיקוד צה״ל, החליטו
מה שהחליטו כדי שיקרה מה שקרה.
הוועדה קבעה כי ״החשש פן דבריו לא יזכו בתשוסת־לב מספיקה, ויידחו, אינו
מצדיק העדר כל פעולה.״ (עמוד .)100

מסתדר דווקא יפה.
נניח שדרורי ניחש כי שרון ואיתן הכניסו את הפלאנגות למחנות כדי לבצע טבח.
הוא לא רצה להיות מעורב. על כן הסתפק במינימום שבמינימום, קרא לרמטכ״ל
לבוא בעצמו ולקבל על עצמו את האחריות, וניתק את עצמו מכל העניין.

ראש־ ה מו סד: ש תיקה

נראה לי, כי זוהי האמת כולה עד רגל אחת• לא רק שד שגיא,
אלא גם של דרורי וירון.

המסקנה :״אין ביכולתנו למצוא הצדקה להתנתקותו של דרורי.״
אך לא ז ה היה החשש של שגיא. החשש שדו היה שאץ מה
כל זה, אם מקבלים את הנחת הוועדה. אם מקבלים את ההנחה ההפוכה, הכל. להסביר לשרץ ולאיתן, מפני שהכירו את המצב ורצו כטבח זה.

זוהי התנהגות סבירה של קצין, שאינו רוצה להיות שותף לפשע
מילחמה, אך שאין לו אומץ־־הלב הדרוש בדי להפסיק בעצמו את
הטבח המתרחש בתחום סמכותו ואחריותו.
לדעתי, לא היה די בקביעתה שהיתר. כאן ״הפרת חובה שהיתה מוטלת על אלוף
דרורי.״ הדחתו מצה״ל נראית לי כמינימום, למען יראו וייראו.

רון* :לא להתערב! ״
ף ניגוד לטיפולם בדרורי, הסירה הוועדה את הכפפות כשטיפלה במפקד־האוגדה,
— עמום ירון.

זה הרגיז הרבה אנשים, המכירים את ירון בקצין טוב, מסור

^ מוסד יצא, מכל העניין בצורה נקיה לגמרי, וזה יותר מתמוה.
י י בניגוד לאמ״ן, תמך המוסד כל העת בשיתוף־פעולה עם הפלאנגות, ואין ספק
שידע היטב מה טיבו של כוח זה. איש־הקישור של ישראל בסטה־הפלאנגות היה נציג
המוסד, ולדברי הדו״ח לא ידע ולא שמע דבר.
ראש־המוסד הנוכחי נכנם לתפקידו רק ערב הפרשה, ולכן החליטה הוועדה שלא
להטיל עליו את האחריות, למרות שכיהן קודם לכן כסגן־ראש־המוסד, ובתפקידו זה
היה מעורה בענייני המוסד. הוועדה החליטה שמשום־כך ״אין לייחס חומרה״ להימנעות
ראש־המוסד להזהיר מפני אפשרות הטבח.

זה נוגע לראש־המוסד אישית. אך מה כייחס למוסד עצמו? מה
כיחס לכל המנגנון שעסק כפלאנגות, וששתק כימי הטבח?
על כך אץ הוועדה משיבה.

בלונים

סאת

דני אלה שסי
האם ימהר שי מ עון
פרם בזמן להוריד את חברו
למיפלגה יצחק רגץ מהעץ ז
באחת הישיבות שקיים הצוות
המצומצם של צמרת מיפלגת
העבודה אחרי פירסום מסקנות
ועדת־החקירה, אמר רבץ ש עליו
למהר לביתו — ולא,
אשתו תתלה אותו. אמר לו
פרם :״אל תדאג, אני אבוא
להוריד אותך.״ התערב שר־המישפטים
לשעבר, חיים
צדוק :״הוא יבוא, אך ילך
לאט־לאט.״ רבץ צחק ואילו
פרם הגיב כנעלב .״למה אתה
אומר את קד?,״ ענה צדוק
בשאלה :״למה לא? אתה תרוץ?״
קשריו
של שגריר יש ראל
בארצות-הברית, משה
(״מישר.״) ארנס עם מישרד־הביטחון
לא יתחילו בעוד ש בועיים,
כאשר הוא ימונה לתפקידו
החדש. ב ,1975-כאשר
הוא היד. ח״ב חרות, פנה אליו
פרם, שר-הביטחון דאז, והציע
לו את מישרת המדען הראשי
של מערכת-הביטחון. ארגס

שהצבעת אי-האמון שהציעו
סיעות המערך, חד״ש ושינוי
תזכה ברוב. ביום הרביעי ש עבר
עמד על דוכן־הנואמים
דג גן־מאיר, שרגז על-כך
ששולחן־הממשלד. ריק לחלוטין.
יושב-ראש הישיבה שחל
התערב בדברי חברו למיפלגד.
ואיים לקרוא בשמות הנואפים
— אם הם לא יהיו באולם,
אמר, יורה לגשת מייד להצבעה.
בכניסה שמאחרי ספסלי _
הליכוד נראה סגן־שר־החקל-
אות, פסח (״פייסי״) גרופר.
קרא לעברו אריק נחמקץ,
ח״כ העבודה :״גרופר היכנס,
שיהיה ייצוג של כמעט ממשלה!״
גרופר לא נכנם אך
קרא :״רגע, אל תסגרו את
הישיבה, אני הולך להביא
שר.״ כעבור כמה דקות נכנם
לאולם שר-המדע יוגד נאמן.

חד״ש

אורי
שורת שאמר

אריק

באותו דיון התייחס ח״כ
תופיק זיאד לדיברי
דן, יועצו לענייני-תיק-
של שר־הביטחון היוצא,
כי מי שלא רוצה את
שרון כשר-ביטחון ייא-

לא רציתם
אותי כפודל,
לא רציתם אותי
כקוקר־ספנייל —

ל ל ל * *3^ 1משיר את מיסקפיו כדי לחישיב לראות
1 #י י \ 1את יריבו לתפקיד נשיא״לישבת״עורכי״
1 1 1
הדין, מנחם ברגר. השניים נפגשו בבית״הפרקליש בתל־אביב, ערב
התמודדותם, ונמנעו ללחוץ איש את ידי חברו או לשוחח. ליבאי,
פרופסור למישפשים וממועמדי מיפלגת העבודה לכנשת, מתמודד
על התפקיד מול איש תנועת החרות, שנמנע כל השנים מתפקיד
פולישי. ברגר מעדיף תחת זאת לצאת פעמים אחדות בשנת—
עם אשתו לשיולים בחו״ל, שבמרכזם הליכה להצגות תיאשרון.

התלבט זמן רב. שלושה צעי־רי־חרות,
שלימים נבחרו לכנסת,
תני מילוא! ,מיכה

רייסר

ומיכאל

קליינר

לץ לקבל אותו כראש־ממשלה.
״זד, לא איום?״ שאל ראש
עיריית נצרת. העיר גחמקץ:
״לא, זו בשורה.״

שיכנעו אותו שלא לנטוש את
המיפלגה. בין הטענות שהעלו
לפניו: כשם שבתחילת שנות
השיבעים חוללו מהפך באגד
דות-הסטודנטים, כך יחולל הליכוד
מהפך בכנסת, וארנם
יוכל לקבל תפקיד בכיר יותר
מאשר מישרת מדען ראשי• .
במיזנון הכנסת הועלו
שמות המיועדים להיות שגרירי
ישראל בחו״ל. כאשר הועלה
שמו של שר-המישפטים לשעבר
שמואל תמיר כמועמד
לתפקיד השגריר בניו-
זילנד, לא הצליח ח״כ המערך
משה שחל להתאפק ופרץ
בצחוק :״אם ישלחו אותו לשם,
בתוך שבועיים תכריז ניו-
זילנד מילחמה על יפאן.״

נרגש ביותר היה ח״כ
ליברלים אחר, צגי דנ ר, ש באותו
יום נאם במליאת הכנסת
בפעם השנייה מאז זכה
במקומו אחרי הבחירות. למרות
שלא שמעו מה הוא אומר,
משום שהוא מילמל לתוך ה־מיקרופץ,
לחצו מעט היושבים
בעולם את ידו כשירד מהדוכן.

לא היה חסר הרבה

בין הח״כים של המערך

שני ח״כי שינוי אמנון
רוכינשטיין ומרדכי ויר־שוגסקי,
קראו קריאות-ביג-
יים. הצטרף אליהם ח״כ העבודה
מיכאל (״מיקי״) גרי
זוהר. העיר ח״כ הליברלים
מכפר-סבא פינחס (״פיני״)
גולדשטיין :״הו, גדלתם בסל
אחוז.״

,ר,עול1ן _הזר! )2373

האס יזריד שימעזן פרס את יריבן מעץ־
התליה. ומדוע תכריז נידזילנד מילחמה
על יפאן
חולקה הצעת־הסיכום המשותפת
עם הליכוד, שהיתה אמורה
לחתום את יוכדהדיונים בעניין
רצח מפגין שלום עכשיו אמיל
גרינצווייג. כאשר עיין בהצעה
ח״כ העבודה שלמה
הלל, קרא בקול :״מה זה,
זאת הצעת הסיכום של הליכוד?״
בדיון
המסכם על האלימות
בכנסת הופיע מטעם
המערך ח״כ שבח וייס. מד
לו הופיע נציג הקואליציה,
אברהם שפירא מאגודת-
ישראל .״אנחנו הרי שנינו מאותו
הכפר. אולי נגיע לנוסח

של רשות־השידור הופיע מפ

גלי־צה״ל, רזן בן־ישי.

הוא טען כי ההתקפות עליו
בעניין שידור דברי שרון ממלון
בתל־אביב, תחת שידור
מהדורת מבט, פגעו בו קשה.
הוא הישווה את ההתקפות עליו
להתקפות על קתרינה בלום
בסיפרו של הייגדיד בל,
הכבוד האבוד של קתרינה
בלום. התערב חבר הוועדה
.מיכה ינץ :״אתה לא חושב
שאתה מגזים? כמה עיתונאים
סמרקצ׳ים עשו מזה עניין, ואתה
כבר קתרינה בלום?״
באותו רגע התחיל ויכוח סוער
בין בן־ישי ובין מנהל הטלוויזיה
טוביה סער, כששניהם
מתחרים ביניהם בסטטיסטיקה,
מי מדווח פחות על שרי
ממשלה. עורך-הדין אהרון

אותה יגיש דן רביב ושבמרכזה
עימות בין שני מתווכחים.
שאל פאפו :״מד. יש לבלבל
לאנשים את המות ז בשביל
מה היו ויכוחים עמוק
לתוך הלילה?״ ענה לפיד :
״כדי שאנשים יוכלו לקבוע
את דעתם על נושא הוויכוח.״
הגיב פאפו :״אתם תגרמו רק
לסיכסוכים מישפחתיים. בני-
הזוג ילכו לישון עם שינאה
בלב. זה ישנא את מרדכי
וירשובסקי והשני את רוני מילוא.״

עורך־הדץ
צבי ליד־סקי
הופיע בבית־הדין הצבאי

לעירעורים, שדן בעניינו של
סגן בחיל־אוויר, שנדון לשנת
מאסר והורדה לדרגת טוראי
בשל מעשים מגונים שעשה ב־

מורני צינורי

שר־התיקשורת מפהק בפה מלא
בישיבת הכנסת, שעסקה בהוצאת
תיק הבישחון מידיו של אריק שרון. ציפורי, הנמנה עם מתנגדיו
העיקביים של שרון בממשלה, השתעמם בעת הדיון במליאה.

מנחם סנידוו

יושב״ראס הכנסת
נשען על כף ידו
הימנית ומנסה להתרכז. סבידור ניהל לסירוגין את
הישיבה ביום הדיונים הארוך בהצעות האי־אמון,
ולא תמיד יכול היה לעזוב את האולם כדי לנוח.

ויקטוו שס־שב

מליט את
פניו בשתי
ידיו ומנסה להתעורר מתרדמה קלה שירדה
עליו. ח״כ מפ״ם ישב מרבית הזמן במליאה.

מוסכם להצעת ההחלטה?״ פנה
שפירא לפרופסור החיפאי. השניים
אכן מאותו הכפר. הם
נולדו בעיירה הפולנית בורים־
לב דרובוביץ׳ ,שכיום נמצאת
בשטח ברית־המועצות. וייס
התעלם מהנימה הכמרמישפזד
תית ודחה את ההצעה. בישיבת העולם הזה 2373

הוועד־המנהל

חנן נוות

ח״כ התחיה לוחץ שתיים
מאצבעות יד ימינו לעיניו
ומנסה לנמנם מעט. פורת מיעט לשבת באולם.
כשנכנס, ערך בעמידה סדר בנירותיו. הוא בין
הח״כים המעטים שאינם באים למליאה במיקטורן.

שימעון נוס

המראיין איתן דנציג

מתמתח בכיסאו במליאת־הכנסת.
יושב״ראש מיפלגת העבודה, שישב
סמוך לדוכן הנואמים, יצא מדי פעם מחוץ למליאה, בעת
הדיונים, אך גם כשנכנס, חש צורך לחלץ את איבריו.

פאפו לא יכול היה להתאפק :
״הגענו לשיא האבסורד. האנשים
האלה אינם מתביישים
להתחרות ביניהם לפנינו, מי
מהם הוא יותר נגד הליכוד.״
באותה

הם חיו בלי מדים, בחדרים
נפרדים והוא לא היה בתפקיד.
בעידן מתירני, הצעה כזאת
יכולה להיחשב כסבירה.
אם היא רוצה — טוב. לא
רוצה — לא צריך. אחר כך
המשיך :״אילו היא היתר, קצינה
בדרגת סגן-אלוף והיתה
מטלפנת לסגן ומזמינה אותו
לחדרה — האם גם אז היתד,
זו התנהגות שאינה הולמת
קצין?״

ישיבה

סיפר

מנכ״ל רשות-השידור יוסף
(״טומי״) לפיד, על השינויים

במהדורת החדשות הקצרה ש-

חיילות, ובשל הצעות לא מד
סריות לחיילת. הוא הואשם
שבאחד המיקרים צילצל לסמלת
מילואים בשעה 2לפנות
בוקר ואמר :״בואי, אני מחכה
לך במיטה.״ משפירט את טענותיו,
אמר לידסקי כי הוא
מכחיש את האשמות מכל וכל.
וחוץ מזה :״מדוע זו התנהגות
שאינה הולמת קצין. והרי שני-

התייחס לרצח מפגין שלום
עכשיו ואמר, כי מה שהשתנה
מימי ולטייר ועד היום הוא
אות אחת במילה אחת .״ול-
טייר אמר, שלמרות שהוא מתנגד
לכל מילה שאומר יריבו,
הוא מוכן לההרג על זכותו
לומר אותה. היום כבר לא
נהרגים, אלא הורגים.״
בדיון שקיימה הכנסת
אחרי הודעת הממשלה על עזיבת
שרון את מישרד-הביטחץ,
תקף ח״כ הליברלים מיש ־

ץ ס 1בודג

מסתיר בעזרת עניבתו את פיו
הפעור. שר-הפנים, שישב זמן
מועט מאוד בישיבת הכנסת שדנה בהצעות אי״אמון, פיהק
וכף ידו לא הספיקה לו. לצידו נימנם ראש-הממשלח.

שאל את ח״כ הליברלים י צ ״
חק כרמן, אם הוא רואה
עצמו כמועמד לנשיאות. ברמן
השיב בשלילה והסביר :״כלי־התיקשורת
לא יקבלו נשיא
שאי-אפשר לרכל על אשתו.״
יצחק ליבני, המנכ״ל
לשעבר של רשות-השידור,

ליטא את הרמטכ״ל לשעבר
,מרדכי (״מוטה״) גור, ואמר
לו :״תשתוק, יש לי הרבה
האשמות נגדך !״ התערבה אלוני
ושאלה :״איזה האשמות
יש לך נגדו — יש לו תיק
במישטרה? שליטא התבלבל לרגע,
וכשלא מצא כל הברקה,
צעק לעברה :״צריך לבחור
ח״כים עם איי-קיו יותר גבוה.״

מנתב אח הלהיט המ איך חלדה שם ..דאדא ׳
1מי אחראי לדעת מנחם בגין על מי שרד־הביטחון
גבי גזית עורך וס־גיש
תוכניודהרדיו יש עניין,
אמר בשידור בהתייחסו להמלצות
בדו״ת ועדת־החקירה :
,כך ביערנו את שיכבת־השומן
שבגו.״ מאזינים רבים הבינו,
פשום־מה, שהוא התכוון לשר־הביטחון
שהירפה מתיקו, אריק
שרון. עשרות מהם טילפנו
לתחנה ואיימו על השדרן.
ביום שידור אחר סיפרה
ח״כ שולמית אלוני על
ניסיון של חברה קדישא ב־ראשון־לציון
להוציא מקיברן
גופות של שתי נפטרות, משום
שכנראה אינן יהודיות. מפיקת
התוכנית טלי השילוגי סיכמה
עם הממונה על החברה
קדישא בעיר, שהוא ישיב לטענות
בעילום שם. חמש דקות
לפני השידור הודיע האיש,
יוסן 5ברוייר, שהוא לא
ישיב על טענות הח״כית.
ספר מרתק על היחסים
בין ממשלה וצבא בישראל
ייצא בקרוב בבריטניה. מחברו
הוא הד״ר יורם פרי, עיתונאי
בדבר ומרצה באוניברסיטת
תל-אביב. הספר מבוסם

שימחה אוליו

על עבודת הדוקטורט של המחבר.
לטענתו, הצבא היה
פוליטי עוד לפני עליית הליכוד
לשילטון. בבניין מרכז
מפא״י היתד. מחלקה למגויי־סים,
שעזרה לאנשיה להתקדם
בסולם הדרגות. החלטות הממשלות
הקודמות על יציאה
למילחהות נקבעו למעשה על-
ידי הדרג הצבאי. אך עתה
המצב החמיר. הרמטכ״ל הנוכחי
רפאל (״רפול״) איתן
נשאר לשבת בישיבות ממשלה,
גם כאשר הדיון בענייני־ביט־חון
מסתיים.
באותו נושא, הזכיר פרי
ויכוח שפרץ בשעתו בין מגה
םכנין ושר־הביטחון לשעבר,
,עזר ויי צ מן, על השאלה
מי אחראי על הצבא. וייצמן
אמר שהוא אחראי, ובגין השיב
לו שהוא טועה. וייצמן בדק
בספרים, בא לישיבת־הממשלה
הבאה וחזר על כך שהוא האחראי.
ענה לו בגין :״עכשיו
אתה לא מבין בקונסטיטוציה.״
בדיחה גזענית שסופרה
במיזנון הכנסת: השר א ה רון
אוזן יצא לסיבוב הופעות ב־ארצות־הברית.
במסיבת־העיתו
נאים
המסכמת הוא השיב על
כל השאלות תשובה זהה :
׳00011118

יועצו לענייני תיקשורת קפץ
נרגש וזעק: איך אתה מדבר ז
הרסת את כל הסיור ! מה בכלל
אמרת ז ,״אמרתי סבבה,״
ענה השר.
הזמר דני לימני, שהיה
מבעלי הביקתה שבפאתי
גגי-התערוכה, יצא משותפותו
במקום. כרגע הוא טרם החליט
מה יעשה חוץ מאשר לשיר.
ביום שבו עזב שר־הביטחון
את מישרדו, נראה
בפתח הבניין בקריה השדרן
אלכם אנסקי. הוא הסביר
שהוא ממהר לחדרו של השר.
״כל רגע נוסף שאני אהיה
למעלה, זה פחות מיסמך אחד
שאורי דן יוכל להוציא משם,״
אמר.

עסקני הסטודנטים יש ראל
כץ ושמואל (״שמוא-
ליק״) כהן, שהוא בנו של
ח״כ חרות מאיר כהן, ישבו
במיזנון הכנסת וניהלו שיחה
ערה עם עסקני־סטודנטים ימניים
אחרים. עיתונאי ניגש

סגן־ראש-הממשלה, ששב מארצות־חבוית אחרי ניתוח
לב שעבר שם, בא לישיבת הכנסת שדנה בהצעות
חאי־אמון שהוגשו נגד הממשלה. כשנכנס לאולם לקראת סוף יום־הדיונים הארוך,
מייד החלו כל חיושבים באולם ניגשים אליו ומתחבקים איתו. ארליך חיבק, נישק

לכץ, התיישב לידו ואמר :
״אני מצטער שאני מפריע לשיחה,
אך בימים אלה אני
חושב שאין דבר יותר בטוח
מאשר לשבת לצידך.״

הצייר מרסל ינקו,
שחגג לא מכבר את יום הולדתו
ה־ ,88 גילה שמקור השם
דאז־* ,שמו של הזרם המהפכני
באמנות שהוא היה
ממייסדיו, הוא מיקרי לחלוטין.
הוא ומייסד י אחר חיפשו, שם
לאסכולה. הם פתחו את מילון
לארוס, ונתקלו במילה דאדא
ואימצו אותה.
ינקו, מייסד כפר האם-
נים עין־הוד, גר היום אצל
בתו בתל-אביב. הצייר, שבצעירותו
היה זמר, מצייר גם
ביום, ולדבריו הוא מאריך
ימים משום שהוא עוסק אך
ורק בדבר שבו הוא מתעניין.

הזמר־מלחיו־נגן מיקי
גכריאלזכ לא יכול להיפרד
מאשתו הטריד, מיכל סהר,
אפילו בעת עבודתו. הוא מופיע
עתה כשחקן בהצגה לילדים
יפתח המלוכלך, ואילו
אשתו מפיקה את ההצגה.

שמועה

שעברה מסה

לאוזן סיפרה, כי דורית שו*

כ ל כלל לא כתבה את סיפרה
הו, הגברים היפים האלה (העולם
הזה ,)2367 אלא היה
זה הסופר־עיתונאי אהוד כן״
עזר שחיבר את ספר־המין.
שובל הכחישה זאת. היא אישרה
שבן־עזר היה מועמד
לערוך את הספר, אך הוא
דרש עבור כך מחיר גבוה- .
לעומת זאת, הוא השיא לד.
עצה מיקצועית: כתב־היד ש הגישה
לו שובל היה בן 500
עמודים, והוא הציע לקצץ אותו
לחצי. את הספר ערך לבסוף
עוזי בן־כנען. שובל
מספרת, שבעיקבות פירסום הספר
גברים רבים מטלפנים
אליה למקום עבודתה ומנסים
להציע את עצמם .״אני אומרת
להם בלשון חדה: אני מקווה
שנהניתם מהספר. עד כאן.״
מזה כמה שבועות נעדר
דובר מישטרת מחוז תל־אביב
אדי גונן ממישרדו. הסיבה:
הוא חלה בצהבת ומחלים
עתה בביתו.
לפני זמן מה

פנתה

כתבת העיתון מעריב נילי

וליטף את כולם (מימין לשמאל, למעלה ולמטה) :את ראש״הממשלה מנחם בגין,
את שר־חאוצר יורם ארידור, את ח׳׳כית העבודה אורה נמיר, שאותה גם נישק, את
שר״הפנים יוסף בורג, את מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל, את ח״כ ז׳אק אמיר ודב
בן־מאיר, את אליעזר שוסטק וח״כ אמנון רובינשטיין. צילומים: ציץ צפריר

העולם 1י.זה 2375

א ! ש עו
פרידלנדר אל דובר עיריית
תל־אביב רוני רימון, וביקשה
אישור לראיין את ראש
מחלקת גנים ונוף. רימון ביקש
לדעת על מה היא רוצה לדבר
איתו. היא ענתה :״על
מזג־האוויר.״ רימון ניתק את
השיחה, לא לפני שאמר :״כשתלמדי
לדבר, טלפני שנית.״
היא פירסמה את הסיפור, ורימון
שיגר תגובה לצהרון.
בין השאר כתב: אילו הייתי
מדבר כך אל עורך מעריב,
גם הוא היה מנתק את השיחה.״
על פירסום התגובה ככתבה
נשלח לרימון שיק על
סך 210 שקל כשכר־סופרים.
הוא העכיר את הסכום כתרומה
לליב״י.
מועמד חדש לנשיאות :
הרב הצבאי הראשי גד נכון.
כן־ציון (״בנצי״) שירה,
יועצו לענייני תיקשורת של
שר־הפנים, העלה במיזנון הכנסת
את שמו של הרב, ומנה
יותר מסיבה אחת לרעיון.
״ראשית, הוא ספרדי. היום
גם הליכוד. גם המערך וגס
תמ״י רוצים מועמד עדתי.
שנית, הוא דתי, וזה מקובל
לא רק על שתי הגדולות
אלא גם בעיקר במפד״ל. שלישית,
הוא ידיד קרוב של האיש
החזק של המפד״ל, רפ אל
בן־נתן, כך שתמיכת
המפד״ל בו מובטחת. רביעית,
הוא איש צבא בדרגת אלוף.
והעיקר — שמו: שם מישפחתו
הוא כשם מישפחתו של הנשיא
הפורש. בעידן החסכנות, הרי
שלא יהיה צורך לשנות אלא
רק את השם הפרטי בכל ה־מיסמכים
הרישמיים בבית־ה־נשיא.״
אלכם
קוטאי, בנו
של ארי קוטאי המנוח, אחד
ממייסדי הבימה, החליט לנצל
את כישרונו וכישוריו. אלכס,
שגם הוא שחקן, התחיל לעסוק
במתן יעוץ ושירותים ליחסי-
צבור לאמנים ושחקנים.

0המישפטנים חיים שיין
וחיים שטנגר, שניהם חברי
חרות, דיברו במיסגרת הרצאה
על הקשר שבין ההלכה ושלמות
הארץ. שיין, שהוא עוזרו
של סגן־השר דם שילנסלוי,
2373 העולם*.הזה1 1-1
-י1 1.

טען שהוא נתקל בבורות בכל
הקשור בענייני יהדות. שטנגר
תמך בו וסיפר, שלא מכבר
הוא נתקל במודעת־אבל שפורסמה
באחד הצהרונים. במודעה
ספדו לרב חשוב שמת. הוסיפו
לו רשימת תארים, שהאחרון
שבהם היה שליט״א. ראשי התיבות
של קיצור זה הם :
״שיזכה לחיים טובים ארוכים.״

ח״כ התחיה גאולה
כהן אינה מתרגשת מהעובדה
שבנה, צחי הנגבי, פרש מ
התנועה.
היא מספרת שבעניינים
פוליטיים חשובים הוא
נועץ בה, ולעיתים היא אף
נעזרת ברעיונותיו לפני נאומים
שלה.

כהן נשאלה מה השיקול
של התחיה בקריאתה ל הקדמת
הבחירות, ומה סיכויי
התחיה בבחירות הבאות .״אנחנו
לא מדברים על מנדטים.
אנחנו לא עושים שיקול כזה,
אלא את. שיקול טובתו של
עם ישראל.״
הבדרן דוכי גל נוהג
בכבוד ברמטכ״ל. הוא ממעיט
לספר עליו בדיחות ומרבה
לתאר את חוש־ההומור המיוחד
של רפול. יש לו סיבה מיש-
פחתית לכך. רפול הוא בן-
דודו.

סגן־ניצב אברהם חמו,

מנהל המחלקה לקישרי קהילה־מישטרה,
סיפר על פיתרון לבעיית
האלימות שנמצא בבתי-
ספר ׳תיכוניים באירופה. חמו,
המאמן לשעבר של מכבי תל-
אביב ונבחרת ישראל בכדורסל
מעיר, שזהו רעיון מהפכני:
במרתף בית־הספר הציבו בובות
בדמות מורי המוסד. תלמידים
שחשו כי הם רוצים
לפרוק מה שיש להם נגד
אחד המורים, היו יורדים למרתף
ומכים נאמנה את הבובה.
הבובות שמתבלות מהר
מהאחרות מעידות, מיהם המורים
השנואים ביותר.

אחד ממשתתפי הצגה
העוזר בתיאטרון חיפה הוא
טייס. שמו עודד זמר והוא

שמואר חלנום

ח״כ אגודת־ישראל יצא מאולם מליאת־הכנסת בדיון על העברת
אריק שרון מתפקידו, אן השאיר סימן ברור לנוכחותו בבניין :
על השולחן גאולס הוא השאיר את כובעו השחור, ויצא מהמליאה כשלראשו ביפה בלבד.

עובד בחברת ארקיע מזה 20
שנה. תחביבו הוא שירה, ובהצגה
הוא משמש כרב. בתיאטרון
מתבדחים על חשבונו
ואומרים, שקולו הוא ״מרקיע
שחקים״.
באותה הצגה משתתפת
השחקנית הוותיקה ג׳טח לו קה,
שפוטרה מתיאטרון באר-
שבע, ומצאה דלת פתוחה בתיאטרון
הצפוני.

דוגמנית הצילום סמדר
קלצ׳ינסקי המככבת כיום בסרט
ישראלי חדש, הפנימיה,
זכתה להכרה בנתוניה כבר
לפני שנתיים. אז ביקר בישראל
הבימאי הפולני הגולה
רומן פולנסקי, והוא נפגש
עם חברו מפולין, הצייר
אנדרי קלצ׳ינסקי. לפגישה
הביא אנדרי את בתו. פולנסקי,
המתגורר כיום בפאריס, לא
הסיר את עיניו ממנה. הוא
ביקש את רשותו של האב
לקחת אותה לצילומי סרט שהיה
אמור להיות מוסרט בארץ,
כדי שתככב בו. האב
לא רצה שבתו, שהיתה אז
בת ,18 תהיה בחברתו של
הבימאי האורח .״אמרתי לו,
שכאשר תגיע לגיל ,20 ארשה
לה לשחק בסרטיו. כי אז הוא
יתענייף בה כשחקנית — לא
כילדה.״ כאשר יסתיימו צילומי
הסרט שבו משתתפת כעת סמדר.
ייצאו היא ואביה לפאריס,
לפגישה עיסקית עם פולנסקי.

נודע שליקי

כאשר
•טירן, דוברת מישרד־הקליטה
ומעסקניות צעירי תמ״י, תוחלף
בתפקידה על־פי בקשתה,
היו שחשבו כי היא מתכוונת
לפרוש מהתנועה. שירן הכחישה
זאת. פשוט נמאס לה לנסוע
מתל־אביב ללישכה בירושלים.
בתוך זמן קצר היא
תחליט מה תעשה בעתיד.
רצונה העיקרי הוא לעסוק בכתיבת
תסריטים ועיתונות.
חידה שהועלתה במיז־נון
הכנסת: מהו ההבדל בין
שר־הפנים יוסף כורג ובנו
אכרהם בורג ז כהבדל שבין
אפרסק ורימון.

פסוקי השמע
• העיתונאי אמנון דג-

קנר, על המתיחות בין העדות
:״זאת לא תהיה מילחמת־אחים.
.לא משום שלא תהיה
מילחמה, אלא משום שלא תה יה
נטושה בין אחים.״

• סגן־ השר דכשילנ־

סקי: נכה את האופוזיציה
באהבת ישראל.״

• השופט העליון ל שעבר
חיים בהן :״כל
תינוק של בית־רבן יודע שהסקת
מסקנות אישיות פירושו
להתפטר.״

• המחזאי יהושע סו-

כול :״הבעיה של העם הזה
אינה איך להיפטר מאות־קין.
הבעייה של העם הזה — איך
להיפטר מאות־שרון.״

• הרב מנחם הכהן,
באותו עניין :״כאשר מבקשים
לזהות אות קין, יש לחפש אותו
על עזות המצח.״
• הנ׳׳ל :״צריך לדעת
להבדיל בין דגל עם מגן־
דויד ובין דגל עם דויד מגן.״

חרות

דויד

מגן :״כולנו יודעים שחברי

ועדת־החקירה לא הסתגרו באיזה
שהוא מיגדל־שן. אני
בטוח שהם, מדי פעם, מדי
יום, קראו עיתונים. ועם כל
הכבוד וההערכה, אני בטוח
שבאיזה שהוא מקום, ההשפעה
הסביבתית העיתונאית עשתה
את שלה והשפיעה.״

• !הנ״ל על היורש:
״המועמד שלי לראשות־המס־לה
זה מנחם בגין, ודעתי המוגבלת
לא מצליחה לתפוס
מי יהיה ראש־הממשלה אחרי
מנחם בגין. זה פשוט לא נתפס.״

דובר עיריות תל-

אביב רוני רימון, על ח״כ
העבודה אורה נמיר :״היא
לדעתי אשה מרירה, חסרת
שימחת־חיים ויצירה, אשה ה סוגדת
ומקדשת את השלילי,
והמנסה להיבנות על סמך
מדיניות של נגד.״

חלושי־ווח בשור׳

לפעמים אני תמה על כישרונם של אינטלקטואלים
לדבר בביטחון עילאי על דברים שאין להם מושג לגביהם.
מקום נכבד ברשימה זו של בורים בעלי ביטחון
עצמי תופס הסופר אהרון מגד.
לא מכבר כתב בדבר :״אבל מי היו האישים היש ראליים
שנפגשו עם המצרים והכשירו את הקרקע להם־
כם־השלום עם סאדאת? לא אורי אבנרי, לא מתי פלד,
גם לא לובה אליאב, גם לא נחום גולדמן המנוח —
אלא משה דיין ואחרים...״
האמנם?
באחד הימים בסתיו ,1967 כאשר ישבתי בנידיורק.
וכתבתי את סיפרי מירוזנזת היום השביעי, צילצלה אלי
ידידה, עיתונאית בריטית. האם אני מוכן להיפגש בסודי-
סודות עם אישיות מצרית בכירה ז
הסכמתי, כמובן. בשעה היעודה הובילו אותי לדירה
פרטית בווילג׳ ,ושם הציגו לפני שני גברים. אחד מהם
היה תחסין בשיר, מדינאי מצרי בכיר. בשיחה, שבה
דיברנו על בעיות השלום הישראלי־ערבי והישדאלי־מצרי,
התרשמתי הן מחוכמת־החיים שלו, הן מגישתו המתונה.
מאז נפגשנו כמה פעמים. לימים הפד בשיר יועץ
אישי בכיר של אנוור אל־סאדאת, וכיום הוא מכהן כשגריר
ארצו בקנדה. הוא
שייר לחוג הפנימי המצומ צם,
הבלתי-רישמי, שעיצב
את מדיניות מצריים כלפי
ישראל בתריסר השנים האחרונות.
קול
עשו וידי יעקב (אהרון מגד — כן, אותו אהרון
במשך הזמן התרחב מעמגד
עצמו, באותו המדור בדבר.)18.5.73 ,
גל ידידיי המצרים, שעימם
נדחתה בקשת אבנרי לדווח לוועדת חוץ־וביטחון
נפגשתי במקומות שונים
(דבר.)22.5.73 ,
בעולם. אך נוכחתי לדעת
כסילות, תמימות ו״מצפון נקי״ (על המישמר.)27.5.73 ,
כי שיחות אלה, עם כל
המטרה — חזית המונית נגד ישראל (על המישמר,
חשיבותן בעיניי, לא היו
המכשיר העיקרי של הדו. )28.5.73 -
ערפאת בירך על כינוס ועידת־בולוניה (מעריב,
שיח. למעשה, התקיים משיח
שבועי רצוף, כי ה . )15.7.73
את אחת ההתקפות החריפות ביותר על המישלחת כשיר עולם הדה תורגם על־ידי
הישראלית לוועידת בולוניה כתב יהודה להב, מאבות
מוסדות מסויימים במצרהמשבר
הנוכחי בשל״י, שיים,
ואנשים רבים בקאהיר קראו את מאמרינו( .זה
עמד הפעם בראש המתקינכון,
כמובן, גם לגבי אש״ף. כל אנשי האירגון, שעימם
פים את פגישתנו עם יאסר
נפגשתי במרוצת הזמן, קראו את מאמרי שנים רבות
ערפאת.
לפני כן).
מעניין שמחול־שדים מקצורה
אחרת של קשר היתה קיימת באמצעות עיתוביל
נערך בחזית־הסירוב
נאים בינלאומיים, ידידי עניין השלום. אנשים כמו אריק
הערבית. כך כתב העיתון
רולו, שהיה ידידו האישי של גמאל עבד־אל־נאצר, דאגו
פרי פלסטיין (״פלסטץ הלעדכן
אותו על רעיונותינו, ולהביא לנו את רעיונותיו.
חופשית״) בגליון יולי :1973
כאשר כתבתי בהעולם הזה ודיברתי בכנסת על הסי״ועידת
בולוניה מאמצת
כויים להשיג שלום בץ מצריים וישראל, לא היו אלה
החלטה של כניעה לציומישאלות־לב
נאיביות, כפי שטענו הכסילים והדמגוגים.
נות״.
הדברים התבססו על מידע מוצק, שאת מקורו לא יכולתי
איני מביא את הדברים
לגלות. פעם השמיע באוזני רולו הקלטה של שיחה
רק לציון עשר שנים לפרטית
בת שעות עם עבד־אל־נאצר, שבה דיבר בהר פרק
מעניין, שעליו דיווחחבה
על השלום עם ישראל. ניסיתי להעביר את הדברים
מוחיי־אל־דין
לידיעת הממשלה, וקיימתי שיחות על כך עם פינחס תי בשעתו בהרחבה ב-
העולם הזה ( 1863 והלאה).
ספיר, אך האוזניים היו ערלות.
רציתי גם להדגים את הדמיון המדהים שבין התגובה
הדבר לא השתנה כאשר נפטר עבד-אל-נאצר (״הרות
על פגישתנו עם המצרים אז, לפני עשר שנים, ובין
המצרי״) ובא במקומו אנוור אל־סאדאת, שמנחם בגין
פגישתנו עם ערפאת עכשיו. אותם האנשים, אותן הזמיכינה
אותו מעל דוכן הכנסת ״רודן צמא־דם״.
רות. הם לא שכחו כלום ולא למדו כלום.
כאשר הציע אל־סאדאת ב־ 1971 באופן רישמי שלום
בשולי הוועידה קיימנו, כמובן, שיחות ארוכות־ארו-
עם ישראל, פטרה גולדה מאיר את הדברים בבוז. המקכות,
לפעמים במשך לילות שלמים, עם המצרים. חזרתי
הלה הגדולה של העיתונות הישראלית ענתה אחריה אמן.
מבולוניה כשאני משוכנע לחלוטין בשני דברים: שניתן
במאי ,1973 לפני עשר שנים, התקיימה ועידת־בו־לעשות
מייד שלום עם מצריים לפי המצע שלנו (החזרת
לוניה. שם, בפעם הראשונה, נפגשו רשמית ופומבית
כל סיני תמורת שלום רשמי) ,ושאם לא נענה מייד
מישלחת ממצריים ומישלחת מישראל. חבריהן דיברו
ליוזמה כזאת — תפרוץ בוודאות מילחמה, גם אם המצאיש
עם רעהו, התווכחו ביניהם בפומבי וישבו יחדיו
רים יהיו משוכנעים במפלתם. רציתי לדווח על כך לממבידידות.
בראש המישלחת המצרית עמד איש־האופו־שלה
ולוועדת־החוץ — והביטחון. הדבר לא ניתן לי.
זיציה ח׳אלד מוחיי־אל־דין, ממחוללי מהפכת ״הקצינים
נאמתי על כך בכנסת, ודיברתי אל הקיר.
החופשיים״ של ,1952 שהיה בכיר אף בהשוואה לעבד-
חמישה חודשים אחרי הוועידה חצה הצבא המצרי
אל־נאצר ואל־סאדאת. מובן מאליו שלא יכול היה לבוא
את התעלה, ואלפיים בחורים ישראליים הועלו כקורבן
לוועידה, אלמלא החליט על כך אל־סאדאת עצמו. היה
על מיזבח הטימטום העקשני והשחצנות הלאומנית. רוב
זה איתות לישראל. מישראל באה מישלחת שכללה, בין
האחראים לכך הלכו בינתיים לעולמם, אך רוב רובם
השאר, את יוסי אמיתי, נתן ילין־מור ואותי, לצד אנשי
של מי שנשארו בחיים — ממשיכים כיום באותה מלאכה,
רק״ח. היה לי הכבוד להיות שם הדובר הישראלי הכשהרוגי
המחר והוריהם מוחאים להם כפיים.
מרכזי, ואחרי דבריי התחבקתי פומבית עם ראש המיש-
יתכן מאוד שאיבדתי את מקומי בכנסת, בבחירות
לחת המצרית.
שנערכו בסוף אותה השנה, בגלל השתתפותי בוועידה
כאשר חזרנו ארצה, התחיל כאן מחול־שדים. תבעו
זו, שתוארה על-ידי גולדה מאיר בהידברות עם השטן.
להעמיד אותנו לדין, הגדירו אותנו כבוגדים, כמשתפי
כמו במילחמה, קובעים זרמים נפשיים עמוקים של עמים.
פעולה עם האוייב, ועוד ועוד.
אלה מושפעים על-ידי אנשי־רוח, בעלי־חזון וחלוצי-
הנה לקט־עיתונות:
מעשה, המכשירים את הקרקע.
רוקדי ״מה יפית״ בבולוניה (כותרת במעריב.)14.5.73 ,
אך יתכן שאהרון מגד אינו טולסטוי.
מפולת (כותרת מאמרו של עורך ידיעות אחרונות,
הסוף ידוע: ארבע שנים לאחר מכן בא אנוור אל-
הרצל רוזנבלום.)15.5.73 ,
סאדאוק לארץ, אחר׳ ,שמנחם בגין הבטיח לו| ,מראש,
רוחו של יהודון ריחפה על אנשינו בבולוניה (רוזג־כי
כל סיני, עד המילימטר האחרון, יוחזר לו תמורת
בלום, שם).
שלום רישמי. זה היה המצע שלנו, לפרטי פרטיו.
לוקשן א לה בולונז (יוסף לפיד, מעריב.)15.5.73 ,
האם פעולתנו עזרה לכך ז אדם פשטני כמו אהרון
חוסר גמור של כבוד: עצמי יהודי (מאמר ראשי של
מגד יכול לתאר לעצמו ששלום בין עמים נעשה בכמה
ג־רויסלם פוסט.)15.5.73 ,
שיחות חשאיות בין כמה מנהיגים. אילו היה סופר,
טראגדיה מגוחכת (אות, ביטאון מיפלגת־העבודה,
היה מגד מבין — כמו טולסטוי, למשל — כי בשלום,
. )17.5.73
גולדה מאיר: יש חלושי־רוח המוכנים לשבת עם
האוייב הרוצה לרצוח אותנו (דבר .)17.5.73 ,״
גולדה מאיר: בשולי העם יש חלושי־רוח (הארץ,
. )17.5.73
ראש־הממשלה: בשולי המחנה יש חלושי־רוח המואת
צברי ג׳ריס, בן הכפר פאסוטה בגליל, היכרתי
כנים לוותר ולשבת עם האוייב (מעריב.)17.5.73 ,
כשהיה אחד ממנהיגי הסטודנטים הערביים באוניברסיטה

פרחים על הקבר

העברית. הוא למד מישפטים.
משום־מה חרותה בזיכרוני פגישה עימו באחד הערבים,
כאשר הוזמנתי להשתתף בוויכוח במועדון צוותא
בתל־אביב. הוא היה בחברת ידידי, המשורר ראשד חו־סיין.
אחרי הדיון הרשמי התפתח ויכוח נרגש בין שניים
אלה ואנשי מפ״ם. ג׳רים הפליט אז מישפט, העולה בזיכרוני
לעיתים קרובות :״אתם עשיתם שלום עם עם שרצח
שישה מיליון יהודים, אבל אינכם מוכנים לעשות שלום
עם העם הפלסטיני, מפני שהרג כמה מאות יהודים במיל-
חמתו על קיומו?״
אחרי דיון זה, ליוו אותי השניים הביתה, ועל מדרגות
ביתי התווכחנו בלהט עד השעות הקטנות של הבוקר.
ג׳ריס היה קיצוני מאוד, ואני זוכר שאמרתי לו שדיעות
אלה יובילו את עמו לאבדון. הוא ראה בפלסטינים את
שמן־הסיכה על גלגלי המהפכה הערבית.
לאחר מכן כתב ג׳ריס ספר על המצב החוקי של
הערבים בישראל, וספר זה היקנה לו שם עולמי. נראה
כי האוניברסיטה העברית לימדה אותו היטב. הוא נעצר
.כמה פעמים, ובסופו של דבר גורש או היגר. ידעתי
שהצטרף לאש״ף.
מכיוון שזכרתי את קיצוניות דיעותיו, הופתעתי מאוד
כאשר נתקלתי בשמו שוב. אחרי מילחמת יום־הכיפורים,
בתקופה שבה פירסם סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון,
את מאמרו ההיסטורי שקרא לשלום ישראלי־פלסטיני
(שבעיקבותיו פתחתי במגעים הפוליטיים עימו) ,פירסם
גם ג׳רים מאמר בזכות תפיסה חדשה זו. אלא שהוא
עשה זאת בערבית, בעיתון לבנוני.
בסתיו 1976 נערכו המגעים הרישמיים (אך הסודיים)
הראשונים בין אש״ף ובין המועצה הישראלית למען
שלום ישואלי־פלסטיני. ידענו שצריכה לבוא מישלחת
מביירות, אך לא ידענו בדיוק מי יהיו חבריה.
הפגישה התקיימה בווילה נידחת מחוץ לפאריס. חברינו
הפאריסאיים — אנשי קבוצה יהודית־מצרית, שמילאה
תפקיד חשוב גם באירגון ועידת־בולוניה (ראה לעיל)
— הובילו אותנו לשם מנמל־התעופה. מובן שהייתי סקרן
להכיר את שותפינו לדו-שיח.
כשהגעתי לווילה, המתין לנו שם צברי ג׳רים. מה
שאמור היה להיות דו־שיח רישמי ראשון בין אויבים,
התחיל כמיפגש של מכרים ותיקים, שהיה להם הרבה
מה לספר זה לזה על ידידים משותפים. דיברנו בינינו
עברית. הוא הציג לפני את ראש־המישלחת: הד״ר
עיצאם סרטאווי.
השניים סיפרו לנו סיפור מזעזע. נמל-התעופה של
ביירות היה אז סגור, ביגלל מילחמת־האזרחים. השניים
היו אמורים לבוא בספינה מצידון, אך ברגע האחרון
שינו את טעמם ובאו דרך דמשק. הספינה שבה התכוונו
להפליג נתפסה בלב־ים על־ידי ספינה של חיל־הים
שלנו, שהזעיקה ספינה של הפלאנגות מג׳וניה ומסרה
אותה לידיה.
״בסדר, יש מילחמה בינינו ובין ישראל,״ אמר ג׳ריס.
״היינו מבינים אילו הב־או את הספינה לחיפה. אך למסור
אותה לידי הפלאנגות? הרי זו תועבה!״ בשובנו הביתה
דיווחנו על הפגישה ליצחק רבין, ראש־הממשלה, וסיפרנו
לו י!גם את הסיפור הזה. הוא ערך חקירה ומסר לנו
את התוצאות. השתכנענו לאור המימצאים כי השניים
דיברו אמת. זה היה שש שנים לפני שאתילא.
אחרי הפגישה, שנמשכה כמה ימים, נסענו ביחד
לנמל־התעופה, ובדרך נתן לי ג׳ריס הרצאה על המצב
בלבנון שלימדה אותי את עובדות־החיים שם לפרטיהן.
אילו הקשיב לי אריאל שרון, יכולתי להזהיר אותו מפני
שטויות רבות שעשה שם מתוך בורות.
בנמל־התעופה נפרדנו — הוא חזר לביירות, אני
לתל־אביב.
במשך הזמן שמעתי עליו מדי פעם. הוא כיהן אז
כראש מכון־המחקר תפלסטיני בביירות, מוסד שיש לו
מעמד גבוה ביותר בקהילה האקדמית ברחבי העולם.
שמעתי שפקדה אותו טרגדיה אישית, כשנולד לו בן
שמת. כשנפגשתי עם יאסר ערפאת בביירות הנצורה,
חיכו לי כמה ממכרי הוותיקים, אך משום־מה לא ראיתי
את צברי. כאשר פונו כוחות אש״ף מביירות, נשאר
צברי בעיר, בהתנדבות.
אחרי כניסת צה״ל למערב ביירות, שמעתי עליו
ניסים ונפלאות. המוסד שלו נתפס על־ידי צה״ל, וכל
החומר הרב שנאסף בו נלקח לישראל. צברי עצמו
עמד בראש רשימת המבוקשים, אך חמק מידי שרותי-
הביטחון שלנו. הוא הגיע לפאריס, נאם במוסד של
האו״ם על שוד המכון — ואז, במעשה אמיץ מאין
כמותו, חזר לביירות.
בשעה שהצבא הלבנוני והפלאנגות ערכו מצוד על
הפעילים הפלסטיניים, נשאר צברי במישרדו, והקים את
המכון מחדש, מאפם. כמה פעמים באו חיילים לבנוניים
לעצרו, אך בכל פעם הרשים אותם באומץ־לבו, והם
הו לו לנפשו. בהעדר כל מוסד פלסטיני תקין אחר
בעיר, הפך המכון בית־ועד לכל הפלסטינים שהיו בצרות.
להיות פלסטיני בביירות של היום זה כמו להיות יהודי
בבודפסט של ישראל קסטנר.
על צברי ג׳ריס התחילו לספר אגדות. שמעתי אותן
במקומות שונים בעולם.
לפני שבועיים התפוצצה מכונית-תופת לפני הבניין
שבו שוכן מכון־המחקר. לא ברור מי הביא אותה לשם
— סורים? ישראלים? פלאנגעטים?
תחילה שמעתי שהוא לא נפגע. אך השבוע נודע
לי כי בהתפוצצות נהרגה אשתו שהיתר, גם היא בת
הכפר פאסוטה בגליל. בעת הפיצוץ היא עמדה לצידו.
״־ברי ידידי, אני מקווה שאתה קורא שורות אלה.
שים בשמי פרח על קיברה.

ח סון עפשיו -עשה חיים בקיץ!
אתה מפקיד דולרים וזה מה שתקבל :
ריבית על כל הפקדה. הלו א ה מיו חד ת בגובה
קרן החסכון. הנחו ת בעמלות רכישה.
הנחו ת שונות ו״צימוקים״ רבים נוספים.
אתה מחליט:
כמה כסף לחסוך? החל מ־ $50 לחודש. כמ ה
זמן לחסוך? 8-4חודשים. איך לחסוך?
בהפקדות חוד שיות או ב הפקד ה חד פעמית.
איזו הלו א ה לקבל? בדולרים או בשקלים.
הקיץ תצ א לחופשה בלי להיכנס ללחץ.
בוא לבנק ל או מי ובקש פרטים נוספים.

בנק לאונו1

מי-טל

בגדי צמר#בגדי כותנה*פשתן#חיתולים*בגדים צבעוניים
מגבות*כביסה עדינה*בדים סינטטיים*כביסה לבנה
כלי אוכל#כלי בית#תנורים#כיורים*אמבטיות
אסלות*משטחי חרסינה 0רצפה ועוד...מנקים בקליל.

< 0ה #7לי״

׳י* עוד מע 1פחח

דפינול ״קליל״
גילי מ רו כזב רי ח או ר ני ם ל ני קוי כל לי. מ צוין
לני קוי הרצפהוה שי רו תי םמסלק רי חו ת
ו מו תי ר ני חו ח נ עי ם

סעופחח

שמפו לכלים ״קליל״
נוז ל רי חני מ ק צי ף בני חו ח לי מו ן
לני קוי כ לי או כ ל. מ כי ל חו מרמ יו חדל הגנ ת
עור הי דיי ם.

משחת כלים ״קליל״
משחהמרוכזת לני קוי כ לי ם וני קוי כל לי.
מ כי ל ה חו מ ר מיו חדל הגנ ת עור הי ד יי ם

כלורין ״קליל״
אבקהמרוכזת לני קוי -חי טוי ה ש רו תי ם. מ ל בינ ה
אתה כיו רי ם, האסלותומשט חי ח ר סי נ ה. אין צו רך
ל שפ שף בחוזקה ודי ל פז רהעלהמשטחהר טו ב.

אבקת הכביסה ״קליל״

0״!פחת׳

אבקתהכ בי סההקלההאמיתית
ל מ כונ תכביסה, ל כ בי סהל בנ הוצב עוני ת
ל כו תנ הוא רי גי םסינטטייסאבקהחסכונית
המתאימהגםל חי תו לי ם.

סנ טפחח

שמפוקל ״קליל״
שמפו ל כ בי ס ה עדינ ה ביד. בי חו ד לבגדי צמר
ו ב די םסינטטיים. מ עני ק ל בג ד ר כו תוברקטב עי
מ כי ל בו שםו חו מרל הגנ ת עור הי ד יי ם

מרכך כביסה ״קליל״
מקנהלבדר כו ת וג מי שו תומ עני קלכ בי ס ה ני חו ח
עדין. מתאיםלכ בי סהבמ כו נהולכ בי ס ה ביד

עושה עבודה נקיה

משווק ע״י מוצרי תכן חברה ל שווק ב ע״ ם

הורוסהוס מדים בנימיני

מור החודש:

אם המנה החולפת היתח בסימן
עליה, הרי מהסנה מביאה לבני דגים
הזדמנויות כל-כך מפתיעות, מהם בלל
אינם מתארים לעצמם ממצב בזה אפס׳
רי. ידוע מבני מזל דגים רגימים ופגיעים
במיוחד, וכל עלבון קטן או גדול
עלול למנות את מצב רוחם. עד מלא
תמיד חם מבחינים אם המציאות טובה
לחם אם לאו.
במגה מעברה נכנט בובב אוראגוט
לבית חעסירי מלחם (בית הקאריירה)
והביא עימו את כל הדברים הבלתי-
צפויים והלא מיגרתיים מאפמר לתאר.
לכן, בגמר המנה אפמר לומר, מבדרכים
חחדמות מאליהן פגו בני המזל חם
עומים את צעדיהם חראמונים, אך בקצה
חדרך מצפה להם הצלחה.
כוכב אוראנוס, מחמפיע בצורה מסמ-
עותית על הקאריירח מלחם, הוא כוכב
מפתיע, לפעמים לטובה ולפעמים לא.
הטפעתו יכולה לגרום למינוי בניטה
ובהמקפח על החיים, כל מה טנראה
קודם כחטוב יכול להיראות לפתע חסר-
חטיבות. גורם ההפתעה כה חזק, מהוא
ממריץ ללכת אחרי רעיונות ומגיונות
מוזרים, מלמרבית הפלא מביאים להתקדמות
והצלחה.
כדי להבין את המפעתו המוזרה טל
כוכב אוראנוס, אפטר לקחת לדוגמה את

מפת הלידה מל אריק מרון• במפתו
נמצא כוכב אוראנוט בבית ה( 10-בית
הקאריירה) זה הביא להתקדמות ״מסחררת״
.המנה, מילחמת״חלבנון — בלי
קמר למה ממילחמה זו עטתה ליטראל
— לאריק שרון היא הביאה את כל
הדברים מאליהם הוא מאף. אולם כא-
מר התפרסם דו״ח ועדת כהן והמליץ
על התפטרותו ( 8בפברואר) ,היה אורא-
נוס בזווית שלילית לממס במפת הלידה
מלו.
תנודות אלה למעלה ולמטה אופייניות

שולט בדגים, הרי שהשפעתו מורגשת
במיוחד כשמדובר במזל זה. יופיטר
הצטרף לאוראנוט וחם פועלים יחדיו
והשפעתם מורגשת בצורה חזקה.
כוכב יופיטר נכנס למזל קמת (מהוא
בית הקאריירה מל מזל דגים) בדצמבר
1982 וישהה שם כל המנה. הוא בא
להבטיח מההתקדמות אכן תבוא. בני
מזל דגים יצטרכו לנצל היטב את התקופה,
הכוכבים לטובתם המנה.

פנינה וחנבלום
ח צי רי חמאוד
נ שנ ההק רוב ה,
ובתחומים שונים
מאוד לכוכב אוראנוס. לאריק מרון
תיתה תפנית מל 180 מעלות, וכפי
מכוכב אוראנוס הביא לו עליה, כך הוא
גרם לו לירידה באופן מפתיע. אך מטבעו
מל אוראנוס למנות את הדברים בקיצוניות.
לכן הוא יאפשר לו לעלות, אולי
אפילו למקום גבוה יותר מזח מבו
היה קודם.
הסיבה לכך קשורה עם כוכב נוסף
— יופיטר. כוכב יופיטר, מליט מני של
מזל דגים, ומטבעו מביא עימו שפע מל
מזל, התקדמות והצלחה. מכיוון מהוא

פנינה רוזנכלום
הצלחות מפתיעות
דוגמה נוטפת למצב כוכבים זה, המביא
קידום והצלחה, אפשר לראות במפת
הלידה מל פנינה רוזנבלום. היא
אמנם ילידת מזל גדי, אולם האופק

אוראניוס ויופיסי
משפיעים חזק ער
עצבו שר אריק
שוון, ו ע רו רי ם
להביא ל ע ליי תו
העולה, הירח, ומרס נמצאים במזל דגים,
ויוצא שהיא מושפעת במיוחד ממזל זה.
השנה נמצאים מני כוכבים אלת (אורא-
נוס ויופיטר) בבית העשירי מלה (בית
הקאריירה) וכבר ראינו שזכתה שהמיר
שהיא חיברה יכנס לתחרות הקדם־
אירוויזיון. יש לצפות שבמשך השנה
נשמע על הצלחות נוספות שלה, ואולי
אפילו בתחומים מונים בעת ובעונה
אחת.
מדוגמות אלה אפשר להסיק שכל
אחד שמשתייך למזל דגים, וחש צורך
לשנות את חייו בתחום חמיקצועי, יוכל
ללמוד מכך שמצב הכוכבים יעזור לו
להגשים את שאיפותיו. אותם בני המזל
החוששים משינויים, כדאי שיזכרו שה שנה
היא השנה שלהם. נכון שבני דגים
לא כל-בך בטוחים בעצמם וזקוקים לעידוד
רב כדי להעז ולבצע מהפכות בחייהם,
אן רצוי שיזכרו שהשנה אסור
להם להחמיץ.

המבוע שוב תחזרו להרגיש את הקשיים
מל פעם, אולם לא בצורה חריפה כפי
מהכרתם במשך המנח
האחרונה. חלק
מהשבוע תאלצו לבלות
בביתכם בגלל חולמה
גופנית או אפילו שפעת.
מצב הרוח לא
יחיה עליז במיוחד,
בעיקר בגלל מתי סיבות.
האחת קמורה
21במרס -
20באפ רי ל
__ למצבכם הכספי. אל
תמהרו לבזבז את כספכם
או להשקיע אותו במקומות מאמם
בטוחים. רצוי להמתין מבוע לפעילות זו.

השבוע תהיו מוקפים בידידים. שוורים
שלא רגילים לארח ידידים בביתם, כדאי
שיתכוננו להפתעות בתחום
זח. ידידים חדשים
וותיקים יפתיעו
אותם בביקורים וכדאי
שיהיה להם מה להגיש.
הפתעח נויספת צפויה
וזו קשורה לנסיעת קצרה
שתביא עסה היכ!
2באפריל ־
רות חדשה העשויה ל20ב
לואי
התפתח לכיוון מעניין.
במקום העבודה תוכלו
לדבר עם הממונים עליכם על תנאים יותר
נוחים ושכר יותר גבוה, שיקלו עליכם.

הדגש יהיה על התחום המיקצועי. בתקופה
זו עשויות להגיע כמה הצעות
מעניינות ועליכם יחיה
לבחור באחת מהן.
הדבר יביא אתכם
קשות. להתלבטויות חישבו על האפשרות
לבצע כמה עבודות בעת
ובעונה אחת. לא
רק שזה לא יחיה לכם
קמח, אלא שדווקא זח
י 2בנואי ־
20ביוני
יביא אתכם לנצל את החבויים חכימרונות
בתוככם. לקיחת אחריות יכולה להביא
לקידום ולחרגמח מל קביעות ויציבות.

גברים במזל סרטן המשרתים במילואים
יוכלו להתבשר על קיצור התקופה שבה
עליהם לשרת. לשאר
בני המזל צפוי שבוע
מוצלח במיוחד. קשרים
עם ארצות אחרות עומדים
על הפרק כעת.
מיכתבים ושיחות טלפון
יביאו לרעיונות
מעניינים ואולי אף ל21
ביוני -
נסיעה. תחום לימודים
?0ביו לי
חדש מעניין אתכם לאחרונה,
כדאי להתעניין
ולחשוב עלאפשרות כזו ברצינות.
אל תהמרו בכספכס בימים ראשון ושני.

סרו!1

השבוע תהיו עמוסי עבודה ובקושי תצליחו
להספיק את כל מה שמוטל עליכם,
יצוי מלא תקחו על
עצמכם יותר מדי התחייבויות
ותלמדו לומר
לא. יותר טוב מאשר
להסכים ולהימצא אחר
כך במצב לא נעים.
בתחום הרומנטי מצפות
הפתעות, מבחינה
*333 3 2 1 5 1
חברתית הפופולריות
*813212X9
עולה, וקשרי חיבה
מעניינים עומדים להיווצר.
טוב לשגות ולהתרחק מהאנשים
הקרובים. אתם ממש זקוקים להתרעננות.

המבוע לא קל לכם. אתם מרגישים מהדברים
לא מסתדרים. מעצבנים אתכם ואתם
נוטים להסתכסך
במקום העבודה. רצוי
להימנע מהערות ומביקורת
על האחרים.
זה גורם לכם לכעס
ולעצמות, ואפילו מה צדק
איתכם, ותרו. הבריאות
אינה כתמיד.
מתנו את קצב העבו21
ביו לי -
21באוגוסס

דה ונסו להרבות ב-
מנוחה. מינויים אינם
רצויים בתקופה זו, ואם האינטואיציה
מכתיבה לכם אין להתנהג התחשבו בה.

השבוע תזכו להערכה על עבודתכם. יתכן
שכבר השבוע יפנו אליכם בהצעות מעניינות,
אל תסרבו שכן
זו תקופה מצויינת ל־תיכנונים
לטווח רחוק.
אס החלטתם על שינוי,
אל תצפו לתוצאות מ־יידיות,
גם הפעם יהיה
עליכם לעבוד קשה ולהוכיח
את עצמכם.
אהבות ישנות עומדות
להסתיים ואלה מביניכם
המעורבים בכמה
פרשיות אהבה בעת ובעונה אחת, טוב
יעשו אם ישימו קץ לסיבוכים שנגרמו.

מתיחות בבית קשורה לבריאותו של בן
הזוג. בסוף השבוע יהיה עליכם לדאוג לו,
לטפל בו ולשרת אותו.
לקראת תחילת השבוע
הבא המצב ישתפר ומצב
הרוח יהיה יותר
טוב. ספר חדש שאתם
עומדים לקבל ממישהו
יעודד אתכם ובהחלט
ישפר את המצב. בתחום
הרומנטי מובטחת
לכס הצלחה. אי הבנות
שהיו לאחרונה אפשר
ליישב על־׳ די שיחה גלויה והסבר ברור
על כוונותיכס. ידיד מבוגר יגיע לביקור.

הבריאות דורשת יותר השגחה ותשומת
לב. יתכן שתיאלצו להישאר יותר בבית,
אן תוכלו בינתיים להתפנות
לכתיבת מיב־תבים
לידידים בחו״ל.
לקראת שבוע הבא
צפוי סיכסון במקום
העבודה, הבעיות שיתעוררו
קשורות לכספים,
לא משלמים לכם
כפי שהבטיחו, אל
תתעקשו על עקרונות
ונסו להתפשר. אתם
נוטים לעזוב 1ת המקום ללא אלטרנטיבה.
בתחוג הרומנטי יש התעוררות.

הרעיונות שהצעתם לידידים מתקבלים. אל
העידוד *
תחששו לייעץ למי שפונה אליכם,

שאתם נותנים מעורר
אמון ועוזר. בתחום ה־

מיקצועי עומדים להי *
ווצר תנאים ־חדשים ו*
טובים
יותר. תוך זמן
קצר תתבשרו על הת
קדמות
נוספת בשטח
זה. בשטח הרומנטי —
תוכלו לקשור קשרים
ו 2בדצחבר ־
19 בינו א ר
עם בני מזל סרטן או
אריה. אריה זקוקים לעזרתכם
וסרטן רוצים לפנק אתכם. הטלפון
עלול לגרוס לכס לבעיות השבוע.

הדאגה סביב עניינים כספיים עומדת
להעלם. המצב כבר יותר טוב. שמרו על
קור רוח ותוך זמן
קצר תוכלו לראות בסיפוק
שחשבונכם גדל.
ידידים שזמן רב לא
הראו את פניהם, עומדים
להתארח אצלכם
במפתיע ולהביא עימם
אנשים שאינכם מכירים.
סיכסוכים עם בני
20 בי נו א ר -
18בפב רו א ר
הזוג עלולים להוציא
אתכם מהשקט השבוע,
עליכם להעמידם במקומם, תהיו תקיפים
ותבהירו מהי עמדתכם. אלתוותרו.

הקשיים שליוו את החודש האחרון הולכים
ונעלמים. הבריאות יותר טובה ואפשר להתחיל
לתכנן את החיים
מחדש. בחודש
הקרוב תרבו להיפגש
עם ידידים וקרובים.
עבודה שדחיתם וחשב־תם
שאינכם מסוגלים
לבצע כדאי לקחת כעת.
זה ילך לכם בקלות
וללא בעיות. ה־
19ב פב רו א ר
20בחרס
כישרונות שלכם מתפרסים
על תחומים רבים
ומה שאתם לוקחים על עצמכם — מצליח.
התחום הרומנטי יהיה מאוד מרגש.

מכחכים

אופנת ״ניבה״ סתיו/חורף 84/83
פוסט יוד־צם

חוועדה סיימח תפקידה,
סרון ובגין נותרו במס־סלה.

הכבוד לחברי ועדת ד,חקירה!
הם הצילו את כבודי שלי
בעיני עצמי. הם היו אומנם רחמנים
עם מנחם בנץ, עם יצחק
שמיר ועם רפאל איתן, אך מעתה
ידוע לכל מי האחראים — ולוא
בעקיפין — לטבח הנורא.
כל עוד לא נקב בית־מישפט
מוסמך בשמות האשמים, הרגשתי
אחראית, יחד עם כל בני עמי.
אפחד רוזנפלד, תל-אביב
במשך שלושה ימים הוא לעג
לכולם, חגג במישתאות טמאים,
זלל וסבא לעין המצלמה, התבדח
לקול צחוקם של עוברי־הדין. לבסוף
השיג את מטרתו: כיסאו
לא נשמט מתחתיו.
שר-העל־בלי־תיק אריאל שרון
ימשיך להיות מה שהיד, שר־הבי־טחון
אריאל שרון: קיטר השטחים,
רמטכ׳׳ל־על, שר-חוץ, מסית

של ישראל מאשר נאמנות ל-
עובדות. קביעתם, כי שישה מאנשי
הצמרת המדינית והביטחונית
של ישראל נושאים באחריות של
התרשלות והתעלמות מסכנת הטבח,
פשוט אינה סבירה. שרים
ואלופים אינם אינפנטילים הטרי־נטיון,
שלא שמעו על הקשר ש בץ
סיבה לתוצאה. סביר הרבה
יותר להניח, כי כמה מ״המת־עלמים״
עצמו עיניהם בכוונה תחילה,
משום שבליבם קיוו שיקרה
מד, שאכן קרה.
שירות הרבה יותר טוב ואחראי
לעם בישראל היו עושים
השופטים אילו היו מסיקים את
כל המסקנות המתבקשות ממסכת
העובדות. בכך היו עוזרים לישראל
להתנתק מעברה, לעלות על
דרך חדשה בתכלית.
משה רדום, תר־ אביב

ה דו מו
האם יחיו עוד קורבנות!

הרימון שהרג את איש שלוס
עכשיו אמיל גרינצווייג, בוץ אל

המעצב החדש של חברת ״ניבה״ ,שוקי לוי, עם אילנה שושן, בדגם
שהוא עיצב: מערכת מכנס קורדרוי עבה וטוניקה משולבת מבדי
קנבט, צ׳ינט וקורדרוי עם עיטורי פרווה.

סופד 8

€1101) 61־ 61ק/ 11
בכל אחת מטיסות סופר צ׳רטר לפריט
יוגרל פרטיס חינם.

כרטיס פריס

־*375 .

חמלת תיור, כולל: טיסה הלוך ושוג,
7לילות במלון 3כוכבים׳במרכז פריז
+ארוחת בוקר, וכולל ארוחת ערב חגיגית
במסעדת . 16*•*611* 0

חעם
לפריס?9275: 0777
תשנה פסח בלונדון.

תאריכי יציאה 27.3 ,23.3,17.3 :

אפשרות לשילוב יעדים החל מ־$299.
בל המחירים בוללים:שיסה הלוך ושוב, הסעתואיפסון.
הטיסות מסוג חבילת תיור .0ד.ו.רשיון מפעיל .006
כפוף לתקנון טיסות שבר ולאשור תעופה אזרחית.
משך שחיה מ־ 7עד 28 יום.

ארמן: טיולי הגליל:
• ת״א, הירקון ,142 טל׳ • 221372,220819 ירושלים, בן סירא 3טל׳ 02-246858
•טבריה, הירדן 10 טל׳ • 067-20330 חיפה המגינים 43 טל׳ 04-522958 ודל סוכני הנסיעות.

בעברית ו/או באנגלית
בעיות ולבטים
בחיי המין

תלמדו בהצלחה מובטחת
באולם ן גרג (בר־קם א)

סאת

קבלת מודעות
לבל העיתונים
בסדזיר־

ילניערכיז

׳טרו ת ת.ד
־ללא ת שלום
• סג ב די ם

כר טיסי אשראי

סרסו
ווידיאו יבזובירויג

2271171

רי שו מ הי ר

(קצרנות)

וייצמן

254826

ד״ י מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

שר בלי־תיק שרון
מחרחר נזילחמות
ומדיח, מחרחר מילחמות ראשי
ורודף העם הפלסטיני.
מנחם בגין, האיש שאינו זוכר
דבר משום שהיד, עסוק בניסוח,
ימשיך לעסוק בתפקידיו: האזנה
לבי־בי־סי וניסוח ההודעות של
ממשלת שרון.
רק את שם המדינה יהיה צורך
להחליף. מעתה יהיה שמה: המרי
נארכיה הישראלית.
משה אליהו, חיפה
לא יעזור להם. הם חשבו לעשות
את המלצות הוועדה פלסתר,
בכך שימציאו תואר חדש לשרץ.
לא יעברו ימים רבים וחברי מנד
שלת־ישראל ילמדו את הלקח ש למדה
גולדה מאיר: שר־ביטחון
פושען גורם לנפילת כל הממשלה.
יפה
שימשוני, ירושלים
עם כל הכבוד לשופטים, הם
גילו יותר אחריות לשמה הטוב

כל חסידי השלום. הוא הרג משהו
בליבם של כל הישראלים שמאסו
במילחמה, בכיבושים, בדיכוי עם
אחר. מעתה נגמר עידן המליצות
על שיכנוע תרבותי, הסתיים עידן
מישחקי הילדים בסיגנון תנועות-
הנוער.
האם הסתיים גם תור הדמוקרטיה

אברהם שני, רמת־גן
התופעה המחרידה ביותר —
מזוויעה לא פחות מהרצח בירושלים
— היתה השתוללות האספסוף
אחרי ההתקפה הטרוריסטית.
התנפלות הביריונים על
הפצועים בחדר־המיון של בית-
החולים שערי־צדק, ההתנכלויות
למישמרות-האבל, האיומים ליד
בית-הקברות בחיפה וגילויי השים־
הה לאיד ברחובות מוכיחים, כי
לא עם מטורף בודד יש לנו עסק.
כרכה רוזן, באר־שבע
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2373

מירב היתרתנת: צעיר,דינאמי, חדשני ניחם...

למש תא1ת
ברוח צעירה ודינאמית שכזו,
ממשיך בנק מירב לשרת את
לקוחותיו.
הוא יוזם תכניות ומפתיע
בחידושים, ובכך הוא מאחד
בתוכו את מירב היתרונות.

הגדלנו את ההלוואות המשלימות !

זוגות צעירים, מתיישבים באיזורי פיתוח,
זכאים להטבת תנאי דיור נרווקימ/ות)
ועולים חדשים -בנק ״מירב״ מציע
לכם בעקבות הגדלת ההלוואזת לזכאים
הלוואות משלימות מוגדלות עד
415,000ש׳ ובירושלים עד 450,000 שי.
חידו ש לעוברי ם מ שכירו ת
לבעלו תוע מי ד ר)

אופציה ל שלו שהת שלום ,
משכנתא ראשונים
עד ה 15-ל מרץ! זוכרי ם?

מעתה גם לעוברים משכירות לרכישת
דירתם הלוואות מפתיעות בבנק מירב.

כחלק מהיחמות והחידושים שלו, הציע
בנק מירב לזכאים כתב אופציה לקבלת
3תשלומי משכנתא ראשונים חינם!
אכן היה זה חידוש והטבה בלעדית אשר
אותה יוכלו לממש אלפי לקוחותיו
הצעירים של בנק מירב, אשר השתתפו
במבצע.

ובנוסף...

לא עוד התרוצצויות מורטות עצבים.
מעתה קבלת תעודת הזכאות(לחסרי
הדיור בלבדן בכתובת אחת.
פנה עכשיו אל בנק מירב או אל אחת
מנציגויותיו בבנק הבינלאומי הראשון.

בנק משכנתאות וחסכונות בעיים
מקבוצת הבנק הבינלאומי הראשון
1תל-אביב — שן דרות רוטשילד 49 טלפון .03-290737:
נציגויות בסניפי הבנק הבינלאומי הראשון: ירושלים הלל ,02-237812 10 חיפהסירקין ,04-670128 21 קרית־שמונה שד׳ תל-ח׳ ,067-42741 3עכו הארבעה ,04-911673 22
קרית-ביאליק קרן היסוד ,04-702762 68 פתח-תקוה חובבי ציון ,03-901266 40 רחובות בנימין ,054-50870 8קרית-גת השוק החדש רח׳ הזית ,051-86555 אשדוד בנק פאג׳ י .
הפלמ״ח 20 רובע ג׳ ,055-31157 באר-שבע הדסה ,057-77505 63 אילת מרכז תיירות חדש .059-76117

מכחכים
(המשך מעמוד )22
שעת הרימונים זירזה גם את
עת ההכרעה. החברה הישראלית
תיאלץ עתה להכריע בין דמוקרטיה
ובין דיקטטורה, בין שלום
ובין כיבושים. ייתכן שבמאבק זה
יפלו עוד קורבנות, אך מוטב כך,
ומוקדם ככל האפשר. כי עד כה
דהרה ישראל בדרך חד־סיטרית
בנייח האבדון. הסיכוי היחידי
לעצור את ההידרדרות טמון בעימות
טוטאלי.
משה ישראלי, גבעתיים

מ*״ נדיב אבידן
וחן
.1עבד בעינים על חסרי
הרגלים ()3
כשהם שוכבים בלי כסוי

עמדתם אינה ברורה ()3 ,3 ,3
.9טח בחודשו בשבילה
זה לא הרבה ()4

הר 3ת?!ך. מטורבוו

.10 תגיח ששמעת שהם בבר
המריאו ()4
אותה

שר־תביטחון הבא יורש
מאריק שרון התחייבות
להילחם בלב אפריקה.

.14 למראית עין זו טעות
לצוות כך על גערה להסתלק

אריאל שרון חתם מאיר חוזה
המחייב את ישראל לא רק לאם-

.13 נוהגים למתוח
בצבעים טבעיים ()3

בן. ל ש בו ר!

למרות שנפלו קרבן

לאסח טבע, אי־אפשר לומר
שלא היה להם נוח })5 ,3
. 17 כשתשביע את רעבונך
השתמש בבלי תחבורה ממשרד
התקשורת ()4
.18 הצייר מת, מת ()4
.20 לאיזה מורה אלים פונים
בים בתור הפוסק האחרון

.22 כשהמשרתת שלהם שבה
הוא משתמש במסכה ()5
.24 האם זה המקום ״האידיאלי״
לבלבול ביצים ז ()3
.25 הוראה שניתנה לסזמו-
נאי להעמיק ()4

פתרוןתשבצופן 3371

.26 כאשר לא מקפידים על
ההגוי התנועה הזאת מעוררת
סלידה ()4
5096 מהנדל עוד אפ.28

לסבול ()4 ,3

.29 חייבים לשלם את זה
ללא שהיות ()3

מאונך

בים. אם הוא מרטיב

השכם בבקר, זר. לא נחשב
לעבירה על-פי ההלכה ()5 ,3

.4רואים שזרקת רק חלק
מהדלת ()4
.5הבטחה שלעתים קרובות
מסתיימת בבית-דין אזרחי דווקא

.6מביעות תמהון בנסיבות
חגיגיות ()6
.7חידה ! מי מבין האויבים
מתולתל ז ()4
.8האזור המתאים ביותר
לגולים ()5

ה מכון הי שרא לי לספרות
נשים קו ס מ טי ק ה ופדי קו ר קורסים ספרות נ שים ־ קו ס מ טי ק ה -פדיקור מני קו ר
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

* סלון ומכון יופי

תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

הכנת כלות
* מ חי תםעמ מיי ם * שרות מ עולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ,226066 )4

.11 מה לערבים ולמחזותז
.12 צורת אכילה כזו נהוגה
רק אצל מעוטי יכולת ז (,4

.2הרב הזה עושה הסץ
בסף ()3

דיאנה

.9קיים מחסור בגוף כחול

הטורף בלע חרב וגם

אכל אותה ()6
.21 חיה בקיבה רק מתוד
אימה (מ) ()5
.22 פה רק שכל של אדם
לא רציני יכול להושיע ()4
.23 בשביל יקים הכלי הזה
לגמרי לא רע ()2
.24 הוא תסס שזה מיועד
לשר ()3
.27 הטורף עלה יפה ()3
תו 0וגנ
לחייל

לאחרונה שוטף מישרד־האו-
צר את מוחנו בתשדירי־פיר-
סומת, הממליצים שלא לשבור
את תוכניות-החיסכון המגיעות
לפדיון בסוף החודש.
בתוכניות אלד. מפסיד החוסך
מדד של חודש אחד — החודש
האחרון עד לקבלת הכסף.
אין זה פלא שהבנקים ומיש־רד־האוצר
אינם מביאים עובדה
זו לידיעת החוסכים.
אם שיעורי האינפלציה ייג-
ברו — ועל כך אין חולקים
— ייגרם הפסד קשה לחוסכים,
בגלל הפסד המדד בפידיח.
ייתכן אפילו שבעוד שנה־שג־תיים
מדד של חודש אחד
יהיה שווה לריבית על כל
תקופת החיסכון. כך, במקום
לחסוך, ימצא עצמו המפקיד
מפסיד.
יתר על כן: ספק אם ה מנ ד׳
שלה תכבד בסופו של דבר
את התחייבויותיה הצפודות.
במשק שבו הכל צמוד, הקטסטרופה
מגיעה בבת־אחת.
לכן עצתי לחוסכים — להש קיע
במשהו בטוח יותר מאשר
תוכניות שהמדינה ערבה להן.
רון וייס, תל־אביב
פקת נשק, אלא גם לאספקת יועצים
צבאיים לאימון חטיבה בחבל
שאבה.
כמה ישראלים יודעים במה מדובר?
כמה ישראלים יודעים כי
חבל שאבה (לשעבר קטנגה) הוא
מוקד מתמיד של מילחמות ב עשרים
השנים האחרונות? כמה
יודעים שבחבל זה יש מיכרות
עשירים, השייכים לחברות־ענק
רב־לאומיות, המעוניינות בשומרים
נאמנים להגנת ריווחיותן?
די לנו בלבנון. אין אנו צריכים
שחיילים שלנו ייהרגו במילחמות-
גרילה בלב אפריקה, בלי לדעת
אפילו למען מה ולמען מי.
מתי ייגמרו ההרפתקות המטורפות
האלה?
יואל חובב, חולו!

יום ה אד מההבא
מישגב — את מי חיוו
משרתת ז

יום האדמה המתקרב יתמקד בבעיית
תפיסת האדמות בגליל, ד
בייחוד בשטח המועצה האיזורית
מישגב, שהוקמה לאחרונה.
גם הפעם, כמו בעבר, לא פיתוחו
הכולל של הגליל עומד לנגד
עיני הממשלה, אלא גזילת קרקעות
,״יהוד״ ודחיקת רגליהם של
התושבים הערביים.
כמובן שניתן היה להקים מו עצה
איזורית משותפת ליהודים
וערבים, כמובן שאפשר היה להקים
אותה לטובת כל תושבי ה-
(המשך בעמוד )26
העולס הזה 2373

סרט• אגפא 100 ותמונות צבעוניות
במשך בל השנה״במחיר של היום!
המחירים •עלו אבל אתה
תשלם עבור אגפא 100 גם
בסוף השנה את המחיר
ששילמת בתחילת השנה !

במבצע ״צלם את המחיר״ אתה
קונה היום סרט צילום ובכך מקנה
לך זכות לרכוש חמישה סרטי צילום
נוספים במשך השנה במחיר של
היום.
כלומר, בדצמבר 83׳ תשלם עבור
סרט צילום את המחיר ששילמת
במרץ. זאת בתקופה של אינפלציה
דוהרת המכפילה ומשלשת את
המחירים!

בדצמבר 1983 אתה עדיין
תשלם את מחיר התמונות
ששילמת בפבחאר ! 1983

במבצע ״צלם את המחיר״ אתה יכול
להיכנס לחנות הצילום שלך היום,
לרכוש עשרים תמונות ולקבל במשך
השנה 100 תמונות צבעוניות
נוספות, כל אחת במחיר התמונה
הראשונה !
כיצד להצטרף למבצעי

מבצע ״צלם את המחיר״ אך ור!7
בחנויות הצילום המובחחת.
הזדרז לחנות המבצע מוגבל !

תוכל לקבל את הסרטים והתמונות
בתנאים המיוחדים אך ורק בחנות
הצילום בה רכשת את התלושים.
אם תרכוש פחות מחמישה סרטים
במשך כל השנה תקבל את הסרט
האחרון, בלי תשלום נוסף, בדצמבר
83׳ (פרטים מלאים בחנויות).

עם אגפא זה מצליח.
מבצע סרטי צילום במחיר קבוע בתוקף מ 8 .2.8 3 -ו
מבצע תמונות צבעוניות במחיר קבוע בתוקף 1.3.83-0

קשד בדאל*שות•

פשוט מאוד. קנה סרט צילום אגפא
, 100 שלם עבור הסרט, קבל אותו
במקום ובקש להצטרף למבצע.
שלם תמורת סרט נוטף ותקבל
תמורתו פנקס תלושים.
תלושים אלה מבטיחים לך חמישה
סרטים נוספים במחיר קבוע במשך
כל השנה (סרט צילום אחרון עבורו
כבר שילמת, תקבל בלי תשלום
נוסף).

באותו אופן תוכל להצטרף למבצע
התמונות ולקבל מחיר קבוע ל100-
תמונות צבעוניות נוספות במשך
השנה.

מכחכים

מפעלי מאיר בע״מ בפ״ת יתחילו בקרוב
בייצור יריעות פי.וי.סי בתהליך האקסטרוזיה

(המשך מעמוד )24
גליל. אך השילטונות, המקימים
ערים וישובים ליהודים בלבד,
אחת פטרתם: לשמר את מעמדם
של הערבים בישראל כחוטבי עצים
ושואבי מים.

לשם כך רכזה לאחרונה החברה באירופה טכנולוגיה מודרנית
שתאפשר לה ליישם את ההתפתחויות החדישות ביותר מייצור
יריעות ה־פי.וי.סי. ובשימושיהן בחקלאות, ובעיקר לחממות
ן מנהרות של פרחים וירקות.
מר בן ציון ניצן, המנהל הכללי, מסר כי כבר במאי־יוני יוחל
בהרצת הציוד וביולי יעבור המפעל לייצור סדיר לקראת עונת
החורף הבאה. עד אז תספק החברה יריעות מיובאות ממקור
היידע שלה באירופה. היקף המכירות הצפוי בארץ וליצוא הוא
3,5מיליון דולר והוא יושג במלואו בשנת .1985
על אף הדמיון החיצוני בין יריעות פי.וי.סי. ויריעות פלסטיות
אחרות, יש לידיעות פי.וי.סי. מבנה מולקולרי מיוחד המאפשר להן
שמירת טמפרטורות הגבוהות יותר ב־ 4-6וכן העברת אור
קרובה מאוד לזו של זכוכית 927 תכונות אלו מאפשרות
הקדמת ההבכרה ב־ 10-14 ימים לערך וכן׳׳כמויות יבול גדולות
הרבה יותר, ובכך מגדילות באופן ניכר את הכנסות החקלאים.
יתרונות אלה בולטים במיוחד בגידול מלפפונים, דלועים, פלפלים,
גיפסית ועוד, והם שהביאו לשימוש הנרחב בפי.וי.סי. מזה שנים
רבות באיטליה, צרפת, יפן ועוד.
בעקבות העניין הרב שעורר הנושא בקרב החקלאים והמדריכים
החקלאים בארץ, יוחל עתה בייצור יריעות פי.וי.סי. גם בישראל
על־ידי מפעלי מאיר בע״מ, שהוא הוותיק במפעלים הפלסטיים
בישראל, הפועל מזה 31 שנה.
החברה שייכת במלואה לקונצרן של האחים מאיר, והירר שלה
הוא מר טומי לייטרסדורף.
מפעלי מאיר מייצרים גם בדים מצופים בפי.וי.סי. מזרוני
פוליוריטן, דבקים ורשתות פוליאתילן.

נזילת קרקע
ביצר היתד. מגיבה כל אוכלו-
סית־מיעוטים, בכל איזור ובכל
מדינה אחרת ז
דן יהב, תל־אביב

קמרה אובסקן רה
לימודי

הממשלה עומדת להפקיע עוד
רבבות דונאמים בשטחים הכבושים,
ולהכריז עליהם. אדמות־מדינה״.
מדי
יום מופקעות עוד ועוד
אדמות, לטובת המתנחלים אנשי
גוש־אמונים וביריוגי מאיר נהנא,
שהם עושי דברה של הממשלה.
במעשים אלד. פנסה ההנהגה הישראלית
לא רק לדכא את הפלסטינים,
אלא גס לרשת אותם.
המדיניות הגזענית הזו חייבת
להוביל, במוקדם או במאוחר, ל־

צילום
1לימודי בוקר, אחה״צ
וערב,בכל הרמות.
ומסגרת לימודים
גמישה.
ופרטים והרשמה
יום יום 10.00-20.00
ותחילת הלימודים-
פברואר .1983

אטץ.

אילן פלדמן, אשקלו!

דהויה ל ערבי להתאבד
עודד ינון, האיש שהמליץ לפרק או* מדינות״ערב לתת־מדמות
קטנות וחלושות, מגיב על מאמרו של אורי אגנרי
(״מרחב מחיה׳ /״העולם הזח״ .)2368

אורי אבנרי בונד. תילי תילים של ״מחמאות״ על מאמר מדעי
שפרסמתי בזמנו בכיוונים. מאמרים דומים מסרי־עטי פורסמו
בכתבי־עת אחרים, מדעיים ומכובדים, בעולם ובארץ. רק לאחרונה
פורסם מאמר זהה בריבעון התנועה הקבוצית המאוחדת מבפנים!
האם גם עליהם יאמר אבנרי שהם פשיסטים־נאציים וכדומה, על
שפירסמו מאסר מדעי עיוני על הנעשה בארצות־ערבז
לא ברור לי כלל על מה יצא קיצפו של אבנרי. אם זו המציאות
שבה מדינות־ערב, מישסריהן ומצבן הכלכלי מעורער מבית, ומידרדר
והולך — מדוע לא להציג תפונה זו כהוויתהז ואם מדינת ישראל
רק תרוויח מכך — מה רע בכך?
סוחמד חסניין הייכל, בראיון עם מנדיי מורנינג בביירות
( )12.12.82 מתאר תמונה אף קודרת פי כמה מהתמונה שאותה אני
תארחי. אני מאד מתון לעומתו. לדבריו, שוקע העולם הערבי ויורד
מעל בימת ההיסטוריה, רק ישראל נשארת לבטח, וכמובן הרוסים
(הייתי מוסיף אולי את האיראנים והתורכים).
אינני — ולא הייתי מעולם — חבר בהתחייה. אינני כלל
מידידיהם וסמעריציהם של שליסי ישראל הנוכחיים, לא של שרון
ולא של בגין, ומעולם לא תמכתי בהם או בחרתי בהם.
הקשר שעשה אבנרי ביני ובין ממשלת ישראל הנוכחית, או
ממשלתו של בן־גוריון, היא איוולת וטעות מוחלטת.
כל ממשלות ישראל שאפו לעשות הסדרי־שלום עם השכנים —
גם בן־גוריון, גם בגין ושרון. בגין ושרון אכן הצליחו, עשו שלום
(קצת צולע) עם מצריים, ואף הלכו למילחמה (קצת צולעת) עם
לבנון, כדי לכפות עליה שלום. ולירדן עדיין כולם מחכים.
הרי מד. יותר דומה למדיניותם של שרץ ובגין או של בן־גוריון,
מאשר כוונותיו של אורי אבנרי עצמו, בפגישותיו עם ערפאת
וראשי אש״ף ז גם הוא רוצה בהסדרי שלום עימם, אך כמוהם
הוא ניכשל כשלון חרוץ כל־כך!
המדיניות של שרץ־בגידאבנרי היא בסופו של דבר, למרבה
הפרדוקס, אותה מדיניות, שהובילה להסכם שלום — שלא קיים
למעשה — עם מצריים, ולמילחמה מבולבלת וחסרת מטרה (להוציא
את חיסול הבסיס הצבאי של אש״ף) בלבנץ. משום מה, וכלל
אינני מבין מדוע, כורך אבנרי אותי עם מדיניות כושלת זו, שלו
עצמו, ושל כל הממשלות.
אינני רוצה מילחמה עם הערבים (הם לא מסוגלים לה בכל
מיקרה) ,אינני רוצה בהסדרי שלום עימם כלל. זה לא מעשי וזה
ניכשל עד כה. אך אם הם מתמוטטים ומתפרקים — מה רע בכך ז
האם על ישראל להצילם ז לכובשם? לנהל את חייהם ז לא ולא.
ניתן להם להתאבד, בתיקווה שאנו לא נלמד מהם את אותה דרך!
עודד ינץ, ירושלים

ממסדר •ססדבד
לקטר או* הבורסה
עכשיו!

תל אביב, ביאליק 23
)03(658677
ירושלים, בצלאל 6
)02(223573,233502
חיפה, הנביאים 13
)04(662773

ההרשמה בימים אלה

גם בתקופות של עליות שערים
בבורסה, היו אלה המעטים ש הרוויחו.
הרוב הגדול מפסיד בצורה
זו או אחרת. המדינה, המממנת
את הבורסה — בוודאי שמפסידה.
כי איו ריווחי הבורסה
באים מאפם. מישהו חייב להפסיד
כדי שאחר ירוויח — פעם הבנקים
והקרנות שלהם, ופעם האוצר.
מה גם שהרווחים בבורסה הם
מלאכותיים, ואינם משקפים פעילות
מישקית חיובית כלשהי.
אלא שהציבור הנוטה להמר
בכל מיני צורות, מהמר גם בבורסה.
הכסף הרב הבא מתוספות-
היוקר נשחק מהר מאוד באינפלציה
הגואה. זאת אינפלציה
ממשלתית מובהקת, הבאה מפער־לות
הממשלה בכל התחומים, כולל
עליות מחירים ללא כל צידוק על פי
מחירי השוק הבינלאומי.
יש אינטרס לאומי לסגור את
הבורסה, ולהפנות את כל הון
החוסכים להשקעות חיוביות במשק
היצרני בישראל. אולם המדינה
חייבת לערוב לערך הכסף הזה,
בדומה לערבותה באיגרות החוב
הצמודות שלה, כדי שהאזרח הקטן
המשקיע בייצור לא ייפגע מזעזועים
פינאנסיים שאינם בשליטתו.
הממשלה גם חייבת להפסיק להדפיס
כסף ולהזרימו לשוק ההון.
עמי לי מ ה, עין־זזרוד נזאוזזד

לידיעת

ל מני ע ת פי ל 1ג בשל״י
כנס

בנושא יתקיים

ביום שני 28.2.83

בבית הבונד, רח׳ קלישר 48 תל־אביב,

בשעה .19.30

* בכנס ישאו דברים:

יהושע טיבול
ד״ר יהודה מלצר

חבר/ה, אוהד/ת, ראה הזמנה זו כאישית.

(היוזמה לכנס באה מצד חברים שאינם מזוהים

216

הקוראים

אני בעד /מקום ראסון /לפנינה רוזנבלום /באירווזיון.

ע׳סאן אל־חאג׳־יחיא, פתח־תיקווה
• הקורא הוא קריקטוריסט מתחיל.

קוראים השולחים מיג
תגים מתבקשים לגסה
אותם כקצרה, לכתום אד
תם במבונת־בתיכח כרווח
כפול ועל צירו האחד
כלבד של הנייר. עדיפות
תינתן למצרפים תמונות
למיכתביהם.

העולם הזה 2373

עובדים, ובבעלות האגודה לצרכנות
שהשכירה את המרתף. אז
התחילו המישפטים.
ע ד כאן דבריו של ד,לוחי**,שה
שטרנשום.
פנה לעורכי־הדין אליהו מירון
וישעיהו פריכם. לטענתו הוא
לא שילם להם שכר-טירחה :״הם
לא לקחו ממני כסף. מירון התנדב.
התיידדנו. העניין הזה גם
נגע לליבו. הם עשו הכל בהתנדבות
ובצורה שלא תיאמן. גיטה
רייטלר לקחה את עורך־הדין ד״ר
אנקוריון. הוא קיבל כסף מההסתדרות:
אני לא שילמתי אף
פרוטח.
״מירץ הבטיח שאם הוא לא
יסיים את המישפט בחייו, אז בנו
ימשיך אחריו. וזה נכון, היום

בוגסוו 0 *1111 34
נ 0ע 1ךבנ ־ ת -ת ^ שנס

30x8תאיתניס ער
המותך 1 ,ו<אנשי0
1דנ 011*1 1 10 עור
ומדו&גה על ריאורם

ע מו?; ,ע מו?ןבמ 1ת ר
ך• מאגק על המרתף ברחוב
י י פרישמן נמשך 34 שנים. השתתפו
בו ציירת, פסל, מועצת
פועלי תל-אביב ופרקליטים ותיקים
ומכובדים. התיק עבר בכל הערכאות
האפשריות, עד לפסיקה הסופית
של בית המישפט העליון,
שהכריע בסיכסוך אזרחי חסר
משיבות, לכאורה.
באולם המרתף ברחוב פרישמן
33־ 35 ששימש כסטודיו לציור ולפיסול,
אחזו ארבעה: הפסל משה
שטרנשום, הציירת גיטה רייטלר,
והאגודה הצרכנות השיתופית ומועצת
פועלי תל-אביב. איש לא
רצה לוותר.

שופט השלום יהושע אברבך,
בפסק דינו — אחד פני רבים
— כתב:
״תיק זה הוא, יוצא דופן, או
בלתי־רגיל, ואני חש כי עלי
לציין זאת מפורשות ולא לשמור
תחושתי זאת בלבי.
״מי שקרא את החומר חייב
לשאול את עצמו כיצד זה אפשרי
שנשוא הדיון, אותו אולם שבמרתף,
מסוגל היה להוציא אנשים
משלוותם, להפיח בהם רוח־קרב,
לתכנן את חייהם במשך שנים,
ולגרום להם לשתף בשגיונם זה
אנשים כה מרובים.״
השופט לא הסתיר את שימחתו

מנתחות לפסל

ווילה שלהם בצפון תל־אביב. כך הם נראים אחרי
מאבק של 34 שנים על המרתף .״לוי אשכול,
על שסוף סוף הצליח לחתום על
פסק־הדין :״בסופו של דבר הגעתי
גם למסקנה כי העצים אמנם מרובים
אך היער אינו אלא חורשה.
מסקנתי, שתיק זה הוא בעצם
הרבה מהומה על לא מאומה.״

ביגלל מיבתב
של אשבול

בעדת הדיבוק

הציירת גיטה רייטלר, שזכתה אחרי
קרב מישפטי שנמשך 34 שנים, להיות
המחזיקה היחידה באולם. היא נעזרה בעורך־דין מהיקרים שבמדינה,
שלמה תוסיה כהן, הטוען שתיק מ ה היה צריך להסתיים בתוך חצי שנה.

יך התחילה המהומה הזו,
י שסחפה אזרחים מכובדים לקרב
של ממש, שנמשך 34 שנה ז
הכל התחיל במיכתב חתום על-
ידי ל׳ שקולניק — מאוחר יותר
לוי אשכול, אז מזכיר מועצת פועלי
תל־אביב, שכתב בדצמבר
: 1947
״מזכירות המועצה החליטה בישיבתה
כי על החברה גיטה
רייטלר לפנות את האולם לציור
ולפיסול. הגב׳ רייטלר תקבל פי-
צויי־פיטורין מוגדלים ולא תהיינה
לה כל טענות ומענות כלפי המוסד
והמועצה.״
אולם הציירת גיטה רייטלר לא
ויתרה. היא גייסה למאבקה עורכי-
דץ ידועי שם, שלחמו את מיל-
חמתה במשך 34 שנים.

סיפר השבוע הפסל משה
שטרגשוס :
זה היה בשנת .1935 חזרתי מ
שהיה
אז מזכיר מועצת פועלי תל־אביב, הבטיח
לי שאס אמסור את מפתחות האולם, אקבל אותם
אחרי השיפוצים. מאז לא ראיתי אותם יותר,״
אומר שטרנשוס. למעלה: המרתף ברחוב פרישמן.

פארים, מלימודים. הכרתי את אהרון
אבני, והחלטנו לפתוח׳ ביחד
סטודיו לציור ולפיסול. קבענו ש הוא
יטפל בציור ואני בפיסול,
ונקבל תלמידים. אבני היה מקורב
לחוגי ההסתדרות, וניסה לקבל
איזו תמיכה למטרה זו. התחלנו
לחפש מקום לסטודיו. רוזה כהן,
אמו של יצחק רבין, נתנה לאבני
שתי לירות, תמיכה הסתדרותית,
כדי לשכור איזהשהו מקום. מצאנו
מרתף והתחלנו לעבוד עם תלמידים.
אך המקום היה מאוד
צפוף, ולכן הלכנו ושכרנו את
האולם שברחוב פרישמן.

עיין־דין
בהתנדבות
לה על דעתו של אבני לפתוח
? גם מחלקת ילדים. חברת-
הכנסת חנה למדן המליצה לנו
על גיסה רייטלר, שלמדה ציור
בליטה. אחרי שנה או שנתיים
הגענו למסקנה שהאשה הזל לא
מתאימה לנו, והחלטנו לפטר אותה.
אז היא התחילה לגייס כוחות
בהסתדרות, אך בית־מישפט של
החברים קבע שיש לפטר אותה.
בשנת 1951 נפטר אבני. אני
ואלמנתו ביקשנו שהמרתף יעבור
לרשותנו. האולם היה במעונות

הבן הזה עובד במישרדו של
אביו.״
השופט התנצל
שה שטרנשוס ממשיך לס!
פר על התגלגלות פרשת המרתף:
ההסתדרות ביקשה מפני
למסור את המפתחות כדי שיבצעו
שיפוץ כללי באולם, כדי שגיטה
רייטלר תוכל להתחיל את השיעו רים
של השנה החדשה. אני לא
רציתי. אז קיבלתי מיכתב ממז־כיר
מועצת פועלי תל־אביב, שאם
אמסור את המפתחות לשליח של
ההסתדרות, הם יבצעו את השיפוצים
ויחזירו לי את המפתחות.
מאז לא ראיתי עוד את המפתחות.״
לדעתו
של משה שטרנשום, היה
צריך לסיים את המישפט תוך
חודש ימים. בית־מישפט השלום
היה צריך לפסוק למי יש זכות
להשתמש באולם.
השופט אברבך, מבית־מישפט
השלום בתל־אביב, פסק לטובתו
של משה שטרנשום, קבע שהוא
השוכר של האולם, ולא שכח
להוסיף בסוף פסק־דינו :״התנצלותי
לצדדים ולבאי כוחם על
(המשך בעמוד )49

אופני כושר מתקפלים
לראשונה גם אופני כושר וגס מכשיר כושר
שילוב מעניין של אופניים משוכללים וידיות
הנעות קדימה ואחורה. תחושה אמיתית של
רכיבה על אופניים. המכשיר קומפקטי, אינו
תופס מקום, משמש כמכשיר ספורט
אידיאלי לכל המשפחה. משפר את הכושר
הגופני, מסייע לתיפקוד בריא של הלב
והריאות, מפעיל את שרירי הרגליים, חגורת
הכתפיים ומטפח את הגיזרה

,לא צריך לאותת,

! צריך לצפור. יש אור
^ירוק — רכיבה נעימה!

במזומן:

4800.-

בתשלומי

־3x1790 .

אופני חתירה עם
טלסקופ כוח

יאם חשבתם אי פעם להתחיל לעסוק בפעילות גופניתף
זה הציאנס שלכם: מכשירי הכושר
של צימפיון ספורט הגיעו לישראל.
אחרי שראיתי וניסיתי מכשירים רבים בקריירה שלי
כספורטאית, אני מודיעה לכם עם יד על הלב: מכשירי
צימפיון ספורט אלופים בכל מה שקשור לספורט הביתי.
התרגלנו לראות מכשירי כושר גדולים, מסורבלים
ויקרים ...מבחינה זו צימפיון ספורט עשה מהפכה גדולה.
המכשירים הם קומפקטים, משוכללים, נוחים, ומה
שמפתיע — גם המחירים נוחים מאד. זה אומר, שמהיום
כלאחד יכול ליהנות מפינת כושר בבית, אפילו
בדירה קטנה ובהשקעה מינימלית.
אל תדחו זאת למחר: הקיץ מתקרב וכולנו רוצים להיות
בכושר ולהיראות טוב. אז קדימה, קחו את עצמכם
בידיים והתחילו לעשות ספורט בכיף — מתי שבא לכם,
איך שבא לכם, ביחד או לחוד, בבוקר או בערב...
רק כמה דקות ליום — ואני חותמת לכם
שתרגישו תוצאות תוך כמה ימים״

מכשיר כושר מהפכני שיעזור לך לשמור על
כושר גופני, ימריץ את מחזור הדם, יטפח
לב בריא ויעניק הרגשה כללית מרעננת.
המכשיר יעיל מאוד לפיתוח והגמשה של
שרירי הגו, הכתפיים, החזה והזרועות.
מפעיל ביעילות את כל שרירי הרגליים

אופני חתירה מקצועיים
אופני חתירה רב־שימושיים עם 2טלסקופי־כוח
ו״תפוחי פטנט״ לסיבוב של 360
מעלות. המכשיר מטפח את חלקו העליון
(בעיקר) של גופכם — שכה חשוב לנו
למראה הכללי.
יעילים במיוחד לחיזוק חגורת הכתפיים,
הגו, החזה, שרירי הבטן, האגן ובעקיפין
שרירי הרגליים. מפעיל את הגוף כולו
ומפתח שרירים יפים ובריאים. מושב נע,
ידיות פטנט לתנועה רב כיוונית, קובעים
את דרגת המתח הרצויה ו...קדימה
לעבודה.

מכשיר התעמלות
מהפכני לנשים...
(גם לגברים)
״אולם התעמלות קטן״ זה המכשיר!
מורכב מידיות מיוחדות וגומיות מתיחה.
המכשיר משלב עקרונות איזון מיוחדים.
תרגילים מיוחדים לטיפוח היציבה, לשיפור
הגיזרה ולהרגשת בריאות ורעננות. יענה על
! הדרישות האישיות של כל המשתמשים בו :
עקרות בית, דוגמניות, רקדנים, גברים
וילדים כאחד. טיפול מיוחד לכל אזורי
! גופד. כמה דקות ביום ...ותרגישו בהבדל 4 יכבר בסוף השבוע.

במזומן:

5400 .שבמזומן:
בתשלומים :־3x2010 .

במזומן:

בתשלומים :־3x2420 .

בתשלומים :־3x475.
להשיג אן ורק ברשת גו טא ל. היטיפיי
גוטאל ת״א, דיזנגוף סנטר(בפסג׳ ליד בנק לאומי)
גוטאל ירושלים, מרכז כלל קו מהב׳ ,טל 241975 .
גוטאל באר שבע, מרכז רסקו, טל 33459 .
גוטאל חיפה, רח׳ בלפור ,11 טל 643258 .
גוטאל נתניה, שדי בנימין ,13 טל 23821 .
גוטאל עפולה, בנין השק״ ם
הז מנו ת טלפוניו תלמ חזי קי כ ר טי סי א שראי: טל)03 ( 289212/ 3 .

ברית־המועצות: תנועח־שדום בכ ב די ם
תנועת השלום הסובייטית הרישמית סונה יותר
פפיליון חברים. נשיאה׳ יורי זוקוב, הוא חבר פעיל
במיסלגה הקומוניסטית. משאבי התנועה נובעים כולם
ממקורות ממלכתיים ומיפלגתיים של המדינה הסובייטית.
היא מהווה מעץ סמל למסורת ישגה בברית-המועצות,
ודגם לבניית תנועות דומות, בהשראה קומוניסטית,
ברחבי העולם.
בעת ובעונה אחת פעילים בברית־המועצות כפה מאות
בני־אדם, בתנאי מחתרת• הם נתונים לרדיפות בלתי

עמדותינו. ההסברה שלנו איננה מוגבלת רק לנושא
הגרעיני, אלא עוסקת במיכלול ההיבטים הכרוכים בשלום
אמת, המבוסם על ידידות ואמון.
״האירגון שלנו גדל והולך, אבל השילטונות הצליחו

עולם ין טן

ודיכוי האזרחים הוצנע. כל זאת — בעידודו הנלהב
של מישרד־החוץ האמריקאי.
בשבועות האחרונים חלה הרעה ביחסי רומניה-
ארצות־הברית. מקורות בבוקארסט, בירת רומניה, מאשי מים
את הלובי הישראלי ביצירת אווירה אנטי-רומנית
בוושינגטון. כל זה בשל יישום החוק הרומני, המטיל
סיסים כבדים על מהגרים ממדינה זו.
איומים גלויים. בשנים האחרונות מהגרים כ־2500
רומנים בשנה לארצות-הברית 1000 .נוספים עולים
לישראל. החוק הרומני מאפשר את החרמת רוב רכושם
של המהגרים, ומטיל עליהם תשלום ההוצאות של המדינה
להכשרתם המיקצועית וחינוכם. החינוך ברומניה הוא
חינם, וקברניטי המדינה טוענים שיש הצדקה לדרוש
מהמהגרים את ההשקעה העצומה בהם. בוגר תיכון חייב
לשלם כמה אלפי דולר, ואילו בעל תואר אקדמי צריך
לגייס יותר ם 40-אלף דולר כדי לממש את רצונו להגר.
בתנאי רומניה זהו ממש סכום אסטרונומי.
דוברים במיפלגה הקומוניסטית הרומנית הצביעו על
ועד-הנשיאים של האירגוגים היהודיים בארצות-הברית,
ועל שגרירות ישראל בוושינגטון, כאחראיים לעובדה

לשבש את פעולותיו. הק־נ־ב החרים, למשל, את כל
המוצגים בתערוכה שהקמנו בעמל רב, בנושא פירוק
הנשק. רוב הפעילים שלנו פוטרו מעבודתם, רבים מהם
ממש רעבים ללחם.׳׳

• על גורלו האישי.
ם רגיי באטוורין
מאושפז למען השלום
פוסקות, מאסרים, מעקבים, ואף אישפוזים שרירותיים
בבתי־־חולים לחולי־נפש. בעיקר יצא הקצף נגד קבוצה
קטנה יחסית של אינטלקטואלים, שהכינה תוכנית מקיפה
ורצינית, אולי קצת נאיבית, לשלום בינפעצמתי. שם
הקבוצה אירגון ליצירת אסון בין ארצות־הברית וברית־המועצות,
מדבר בעד עצמו. רוב חבריה נרדפו עד
צוואר, ודוברה הראשי, סרגיי באטוורין, מאושפז עתה
בבית־יהחולים הפסיכאטרי מם׳ 14 בפוסקווה.
עיתונאים מערביים שהצליחו לראיין את באטוורץ
מצאו אותו עצוב, אך איתן ברוחו. הוא היתווה לפניהם
את עיקרי רעיונותיו, ודיווח להם על מצבו של האירגון,
אחרי מסע הרדיפות שהחל בנובמבר.

* עד פירוק החימוש•
,הנושא איננו טכני, ואין די בעיבוד כמה הצעות
לפיקוח על פירוק הנשק. יש להכריז על הקפאה מיידית
של ייצור כל נשק נוסף, ולאסור כל ניסויים גרעיניים,
אפילו תת־קרקעיים. צעדים אלה חייבים להינקט כפתיחה
למערכת מגוונת ומשולבת של צעדים, כדי ליצור סיגנון
חדש, אנושי יותר של היחסים בין המעצמות. הפתיחות
החדשה תתבטא בביקורים הדדיים, בהחלפת מידע בנושאי
תרבות ומדע, בפרוייקטים משותפים לרווחת המין האנושי
כולו.״
סרגיי בן ה* 30 מצביע על העובדה, שקיצוץ תקציבי
החימוש ב 450-מילית דולר בלבד (סכום מיזערי לעומת
הוך־העתק המוקצב ל״ביטחון״) ,יוכל לפגר ולשרש
סוסית את מחלת המלריה בעולם כולו. ממחלה זו סובלים
כיום מיליארד בני־אדם.

• היעדים הפוליטיים שד האירגון
שוחרי השלום בברית־המועצות, הנרדפים על־ידי
הק־ג־ב, תומכים בפירוק שתי המיסגרות הצבאיות של
הגושים, נאט״ו וברית־ורשה. הם דורשים את איסור
הצבת טילים ביניבשתיים, כפתיחה לפירוק נשק כללי.
באטרווץ מקבל ללא הסתייגות את הביקורת החריפה
של תנועות השלום באירופה ובמערב נגד תוכניות
החימוש של הנשיא רגן. עם זאת הוא רואה את עיקר
תפקידו בתוך ברית־המועצות, לא רק למען פירוק נשק,
אלא גם כדי ליצור מערכת יחסים חדשה עם וושינגטון.
זו, לדעתו הסיבה לרדיפות הקשות נגדו ונגד חבריו.

• על פעילות האירגון.
,׳נכת שאנחנו מעטים, רבים מאוהדינו פשוט מפחדים
ממאסר. עם זאת נפגשים הפעילים פעמיים בשבוע
לתיכנון הפעילות ולהחלפת מידע. אנו מארגנים סמינרים
מדעיים ברמה גבוהה, ומחקרים בנושא השלום. האירגון
מפיק ומפיץ פוסטרים ופיסמכים מפורטים המסבירים את

״גורלי וגורל חבריי תלוי דווקא באנשי־הרוח
השמאליים במערב. ברית-המועצות מעונייגת מאוד בהצלחת
התנועות לפירוק נשק באירופה ובארצות־הברית.
ראשי תנועות אלה חייבים להתערב לטובתנו, לשלב
את מאבקם גם במאבק למען עמיתיהם בברית־המועצות.
בסוסקווה קיימת כיום מידה של רגישות לדעת הקהל
הבינלאומית. יש לנצל עובדה זו למען שוחרי השלום
הסובייטיים.״

רומניה: קרע ע
ארצ 1ת־הברית?
בשנים האחרונות טיפחה ארצות־הברית את יחסיה
עם רומניה הסטאליניסטית. העובדה שטישטרו של
ניקולאי צ׳אושסקו הוא החמור ביותר בכל הגוש המיז־רחי,
מבחינת זכויות האזרח, לא הרשימה במיוחד את
וושינגטון. האמריקאים הסתפקו בעמדה העצמאית יחסית
של רומניה בלפי ברית-המועצות, בעיקר בנושאי סץ
ופולין, והפכו את הרומנים למועדפים בכל הנוגע ליחסי
מיסחר וסיוע חוץ. גם מבחינה תיקשורתית זכתה רומניה
לשם טוב יחסית. עמדותיה בנושאי ח ת זכו להבלטה,

נשיא־ירומגיה צ׳אושסקו
סטאליניסם טוב, או סטאליניסט רע7
שהאמריקאים מאיימים עתה בגלוי בסנקציות כלכליות
ופוליטיות, אם אומנם יופעל החוק נגד המהגרים. בירושלים
הובעה דאגה, שהתגובה התפנית נגד ישראל
עלולה לשבש את היחסים עם המתנה הקומוניסטית
היחידה, המקיימת שגרירות בישראל.

אוח־קין ל שרון וחבריו בלבדי
בנאומו מעורר הפלצות בלישכת עורכי־הדין, טען
אריאל שרץ שמסקנות ועדת כהן מהוות אות קץ
לכל עם ישראל בעיני העולם.
שוב שקר דמגוגי טיפוסי של העסקן הזה, שניסה
להתחבא מאחורי גבם של קציני צה״ל, כ ת להימלט
מגזר-תנה של הוועדה.
השבוע יצא השבועון השמאלי הבריטי, ניו
סטייטנזן, בפאמר-מערכת שהוקדש כולו לדו״ח ועדת
החקירה. למותר לציין, שהשבועון הזה לא פינק
במיוחד את ישראל בשנים האחרונות. לעורכיו יש
תעה נחרצת, התומכת בזכותם של הפלסטינים להקים
מדינה משלהם בהנהגת אש״ף. ניו סטייטסנזן תמיר
התייחס למנחם בגין ולשרון בכל הבוז הראוי להם.
כשירות לקורא אנו מביאים את פתיחת המאמר
בשבועון. הוא מפריך פעם אחת ולתמיד את העלילה,
שיצרה את ד,אומרה לרצח אמיל גרינצווייג, כאילו
גרמו הישראלים שדרשו את הקמת ועדת-החקירה,
להכפשת שם ישראל בעולם.
אומר השבוע ניו־סטייטסמן :

״בחודשים שעברו מאז הרצח בפחנות-הפליטים,
בספטמבר, עשו ידי ת ישראל מאמץ ג תל למתוח
קו מפריד בץ תמיכה בממשלתו של בנץ, ובץ
האהדה למדינת ישראל.
״דו״ח ועדת-החקירה המשפטית, בראשות השופט
העליץ בהן, יסייע רבות למטרה זו. הוא מהמה
עדות חותכת שבישראל עומדות כל זרועות הביצוע
של המתנה, כולל הצבא, שירותי-הביטחץ ואפילו
ראש־הממשלה, לביקורת הציבור על מעשיהם. קשה
לדמות מדינה אחרת, בכלנסיבותשהן
(ההדגשה של ניו־סטייטסמן) ,שבה יעמת השילטונות
לפני חקירה כל-כך יסודית, כתוצאה מלחץ ציבורי
חזק. עבור מדינה כמו ישראל, הנתונה במצב מיל-
חמה, וה נטולה כל תמיכה של ממש בדעת הקהל
העולמית — זהו הישג ראשץ במעלה.״
דברים אלה נאמרו השבוע, ולא על ידי מעריב,
ידיעות אחרונות או יומן השבוע. הם מבטאים את
דעתו של עיתץ שמאלני אירופי, עתיר השפעה
ומסורת בשמאל העולמי.

חיי םברעם

* ן סע ההלוויה עמד לצאת מ•
ביודהכנסת רבי מאיר בעל
הנם, ברחוב המרכזי של אור-
יהודה. שתי נשים צעירות עברו
במקום והתעניינו לדעת מי הנפטר.
כאשר נאמר להם שזהו מסע
ההלווייה של אליהו סעדון, שאלו
שתיהן בקול אחד :״מי זה אליהו
סעדון ז״
הדבר האחרון שאליהו סעדון,
האיש החזק של אור־יהודה, היד.
מעלה על דעתו, הוא שהוא יישכח
כל-כך מהר. עד בדי כך שאפילו
הפוליטיקאים של מפא״י ההיסטורית,
שנעזרו בשירותיו המגוונים,
שכחו אותו ולא באו לחלוק לו
כבוד אחרון.
סיפור חייו של סעדון גדול-
המידות, בעל-שרירים ושררה, הפך
לאגדה בחייו. לא אחת התערבבו
מעשיות וסיפורי אמת בביוגרפיה
שלו. בדרך דיבורו הציורית הוא
מ לי ח לרתק את שומעיו ולגרום

להם להאמין שכל מה שמסופר
להם הוא אמת צרופה.

סומד
בן-גוריון
^ עדון נולד בלוב בשנת .1927
^ בגיל 13 הוא עלה לבדו ל־ארץ־ישראל.
חלק מהדרך עשה,
לדבריו, רגלית. כשהיה בן 19
הוא הגיע לתגנו /אחרי שהיה
פעיל בקרב ספרדים תומכי הישוב
המאורגן. מימדי גופו, כוחו הרב
והופעתו האימתנית, היו לשם
דבר. בשלב מסויים הוא הוצמד
לדויד בן־גוריון כדי לשמור עליו.
כך, למעשה, נקשר שמו במפא״י,
הגילגול ההיסטורי של פיפלגת
העבודה העכשווית.
סעדון התאים להפליא למפא״י.
הוא היה בעל אישיות כריסמטית.
הוא יכול היה למשוך קולות ד

תמיכה מחוגים שבהם לא היתה
למפא״י יד ורגל. והעיקר — סע-
דון האמין באידיאולוגיה שיצאה
מפי מנהיגי הישוב.
כך הוא הגיע למקום שכוח-
אל דרומית־מיזרחית לתל־השומר.
הוא נלחם על כיבוש המקום
וקרא לו בשם אור־יהודה, על שם
מפקז״הפלוגה שלו, יהודה פייג־גולד,
שנהרג בקרב על כיבוש
יאזור, הלא היא אזור.
את עינו הימנית הוא איבד באימונים
בהגנה, כשנפגע בהתקלו
בעז.
סעדון נהג לספר בלשון המיוחדת
שלו כיצד הוא הניס והרג
מסתננים שבאו מירדן למקום החדש.
בתחילה היו בישוב 130
מישפחות, מאה מהן מלוב. הוא
תפס בית בפרדם ד 30 דונאם מסביבו
והכרח על שטח זד. כעל
שיטחו. סעדון אהב לתאר כיצד
הוא מצא נשק בסליק ליד הירקון

עם המנהיג

אליהו סעדון נואם באסיפת בחירות למען
מפא׳י. לידו יושב ומאזין בדריכות מנהיג
המיפלגה דויד בן־גריון, שהעריץ את האיש השק של אור־יהודה.

וחימש את כל הגברים במקום,
כיצד אילץ את התושבים לצאת
לשמירה וכיצד הקים את המעברה
הראשונה.
בסוף 1949 הוא פנה לבן-גוריון
והציע לו להקים באור-יהודה מעברה.
בנאום ראשון בנוכחות המנהיג
אמר סעדון :״תנו לנו
לבחור מישפחות של בעלי מיקצוע
במחנות העולים, תנו להם את
המנות שלהם, הקימו לכל מישפחה
אוהל ובית־שיסוש, והם יגורו אצלנו
עד שיבנו את ביתם׳.
כאשר הקימו תושבי המקום
ועד, נבחר סעדון פעם אחר פעם
כיושב־ראש.

כיום! ״חבר הנהלת איחנון עולי
לוב חבר הנהלת אירגון מובילי
המשאיות יושב־ראש אירגון
״יושב־ראש
טריפולי״> יוצאי אירגון יצרני חומץ ואקנומיקה״.
הוא היה שותף במוסד יפואי, אך
לעיקר פירסומו הגיע בזכות קירבתו
לערבים.

יתסיס
עס גדוויס
ל תחילת שנות ה־ 60 הבין
סעדון שיש עסק שיכניס לו
כסף רב — עיסקי צאן ובקר.

אליהו סעדו! היה סמל של תקופה:
קברן־קורות נמיפרגת־הענודה ,־
איש ה א גווו שד ב רגוויוו,
סוחר ממולח נקשרים טרימייס.
השבוע נקבו כשהוא בודד ונשנה ,

ע בגדה

אליהו סעדון מציג לפני
המצלמה את הפציעה
הוא נפגע בהתגוששות עס ירדני כאשר חצה

את הגבול הישן כדי לייבא ראשי־בקר מהגדה, שהיתה
בשלסון ירדני. סעדו! שכב בבית־החולים במשך
תקופה ארוכה וחבריו הבדווים הציפו אותו בממתקים.

סעדון התברג היסב במפא״י.
באותם ימים השתייכות למיפלגה
היתד. כרטיס ביקור חשוב ביותר,
לעסקים למשל. סעדון ידע לנצל
היטב את קשריו הפוליטיים כדי
לקדם את עסקיו הכלכליים.
ב־ 1950 הוא הקים מכולת וחנות
סיטונאית למשקאות חריפים באור-
יהודה. אחר־כך פתח בלוד בית-
חרושת לחומץ ולחומרי-ניקוי. התארים
שהצטרפו לשמו העידו
על כוחו :״חבר הנהלת המועצה
המקומית אור־יהודד,״ 1״חבר הוועידה
הארצית של מפא״י — גוף
המקביל למרכז מיפלגת העבודה

אך סעדון לא הסתפק בקניית בע-
לי-החיים מהבדווים. הוא הפך להיות
יבואן של צאן ובקר מירח.
סעדון נהג לספר על האישורים
שנתנו לו מישרדים ממשלתיים
שונים, ושאיפשרו לו לייבא את
ראשי הצאן והבקר מעבר לגבול.
איש מהם לא ביקש לדעת כיצד
יעשה זאת. עובדה היא, שהוא
ייבא בשר מארצות ערב, משנת
1961 ועד מילחמת ששת־הימים.
באחת מיציאותיו לגדה אף נפצע
ברגלו והיה מאושפז זמן רב.
יחסיו של סעדון עם הבדווים
בנגב ובמרכז היו מרתקים ביותר.

נדוסקציונו של המימשל ״ ;
המתיר לו לייבא ראשי צאן מהגדה. בתחילת שנות רו־ 60 הוא אילץ
את הבדווים בדרום לסחור ננימו, כשהוא מנצל את קשריו במימסד.

בתחילת שנות וד 60 כבר יצא לו
שם של בעל־אגרוף. הוא אילץ
את הבדווים לשלם לו סכום מסד
יים עבור כל ראש כדי להפשיך
ולרעות באותן אדמות. העולם הזה
אף הקדיש לכך כתבת שער בשנת
( 1962 העולם תזה .)1305
בשיתוף עם המימשל הצבאי הצליח
סעדון גם להתעשר וגם לאלץ
את השבטים להצביע עבור מפא״י,
וגם הצליח למצוא שיטות לבדוק
מי הצביע עבור מפא״י בבחירות
ומי לא.
סעדון הסתכסד גם עם המימשל
הצבאי וגם עם הבדווים. אך הבדווים
התייחסו אליו בכבוד ואף
הזמינו אותו. לא-אחת, לשמש כבורר
בסיכסוכים בין שבטים.
האיש מאור־יהודה נהג לומר:
״אליהו סעדון זה שם דבר ב־מפא״י.
זה מוסד בפגי עצמו.״
והוא ידע על מה הוא ומדבר.
הוא לא היה רק קבלן וקולות

עדתי, איש-אגרוף ונואם בחסד.
הוא היה המבצע הנאמן של מדיניות
הבוס שלו, בן־גוריון. אחרי
מאורעות ואדי סאליב בחיפה, ב־
, 1958 שבעיקבות ההפגנות שם
ניזוקו מועדוני המיפלגה וההסתדרות,
הוא לקח מתנדבים מאור-
יהודה, מימן את נסיעתם לצפון
ושיפץ את המיבנים הפגועים.
הוא זכה להכרה כמעט ארצית
בשבת המפורסמת, שבה התכנסה
המיפלגה והחליטה על הדחת פינחס
לבון.
לבון, שר־הביטחון בתקופת עסק
הביש, התפטר בעיקבות כך. בתחילת
שנות ה־ 60 הוא דרש
מבן־גוריון שיטהר את שמו כקשור
למתן ההוראה לפעולה במצריים.
דרישתו, שגרמה לסערה
פוליטית חסרת־תקדים ולמתיחות
בינו ובין בן-גוריון, הביאה להדחתו,
בלחץ המיפלגה, מתפקיד
מזכיר ההסתדרות. ההדחה גרמה

לסערת־רוחות ציבורית עזה ביותר.
מול אולם אוהל ברחוב ביי־לינסון
בתל־אביב — היום, בית
ארלוזורוב, הפגינו סטודנטים נגד
ההדחה. בן־גוריון שלח את סעדון
ואת אנשיו והם פיזרו בכוח רב
את המפגינים.
בעיקבות פעולה זו התחזק הקשר
בין סעדון והמיפלגה. הוא
נהג לספר בגאווה שהוא נכנס
בחופשיות ללישכות כל השרים
ואיש אינו בודק אותו. בביתו
הוא ערך ארביץ עשיר של צילומים
משותפים עם מנהיגי המים-
לגה. אך סעדץ נשאר נאמן ל-
מפא״י, ולא לבן־גוריון. כאשר
פרש בן-גוריץ ממפא״י, ב־,1965
והקים את רפ״י, נשאר סעדון
במפא״י, ולא פרש.
עסקיו של סעדון עם העולם
הערבי לא נפסקו בעיקבות מיל-
חמת .1967 הוא התחיל לייצא
ביצים של תנובה לעבר דיירת,
עד שמישהו גילה שאלה ביצים
ישראליות והייצוא נפסק.
בעיקבות קשריו עם ירדנים שונים
סיפר לו קצין בכיר על הימצאותו
של מטמון זהב בטול־כרם.
סעדון קנה את השטח מתושב
המקום, הביא ציוד מחו״ל והחל
לחפור (העולם הזה .)1712 מלבד
שותפיו לחפירה ולרווחים הוא
נאלץ לתת רבע לממשלה. באותה
תקופה לא ידע איש אם הוא
מצא זהב במקום. אחרי שנים
הוא סיפר, ללא חשש, שהוא
מצא הרבה זהב.
תאוותו הגדולה של האיש מ־אור־יהודה
לעסקים הפכה אצלו
למחלה. הוא שפע רעיונות לפרוייקטים
של תיירות, מיסחר, מקומות
בילוי ועיסקי בנייה. הוא
עמד לרדת לעיר ימית עם הקמתה,
נסע ברכב אמריקאי מפואר, והתגאה
ברכושו הרב.
מעריציס ושוגאיס
^ ך ככל שחלפו השנים ושי-
טות רכישת הקולות במפא״י
השתנו, שוב לא היה צורו ב־סעדון.
הוא גם היה מוכר כאיש
אלים, גם ומחוספס שרכש בשנות
חייו לא מעט אוייבים. לא כל
הדלתות נפתחו לפניו. לא כל
רישיון שרצה הוא הצליח להשיג.
לפני מותו הוא החל להתדיין
עם עיריית רמת־גן. מול הספארי,
הריאה הירוקה של העיר, רצה
סעדון להקים מיפעל לבלוקים, שהיה
יוצר זיהום סביבתי חמור,
ועיריית רמת־גן ניסתה למנוע

הלוו״ה עצובה

עסקן עדת״

אליהו סעדון נואס באסיפה מיפלגתית בתחילת
שנות ה־ .60 הוא היה עסקן עדתי נאמן,
קבלן־קולות ומוציא לפועל של בן־גוריון. לדבריו, שנאמרו תמיד
ר־חנ^רדדרז

זאת.
סעדץ היה נשוי למרים ואב
לארבעה ילדים. למרות שהיה איש־מישפחה,
הוא הקדיש זמן רב ל עניינים
ציבוריים ולעסקים מחוץ
לבית.
סעדון הפך שם נרדף לפעולתו
של האיש. היו שאהבו אותו והעריצו
אותו. והכל בזכות טובות
שהוא עשה להם. החל מהלוואות,
דרך סידור עבודה ודיור ועד
חתונה. אחרים, שעמדו בדרכו הפכו
ליריביו, ובשנים האחרונות
לא הוזכר שמו תמיד לחיוב, בעיירה
הקטנה שליד תל-אביב.
בחלק מהשנתיים האחרונות, הוא
לא התגורר כלל במקום.
מימדי גופו ומחלתו החלו לתת
בו את אותותיהם. הוא נזקק ל־מקל-הליכה,
והיה נכנס ויוצא מ-
בית־החולים. אך למרות שבריאותו
התחילה לבגוד בו, הוא לא
שכח את האידיאולוגיה שלו. כאשר
בא פעם למישרד-הפנים ב־מיגדל
שלום בתל־אביב, וראה שם
צעירים המפגינים נגד הממונה
על מחוז הצפץ, ישראל קניג,
בגין יחסו לערביי הגליל, הוא
הכה בהם נאמנה במקלו.
סעדון נפטר ביום שבו פורסמו
מסקנות ועדת־החקירה לעניין טבח
הפליטים בצברה ובשאתילא. הוא

האלמנה מריס (מימין)
וקחבי מיש־פחה
(למעלה) מניחים זרים על קיברו הרענן של

נקבר יום לפני הטלת הרימון
על מפגיני שלום־עכשיו בירושלים.
הוא היה זר לחלוטין לתקופה.
השילטון היה אחר, המיסגרות הפוליטיות
השתנו וגם צורת העסקנות
הפוליטית. הוא לא הצליח
להשתלב בחברה החדשה שצמחה
בארץ בעשור האחרון. קבלני־קולות
עדתיים היו או טובים ומוכשרים
ממנו או שלא מילאו
יותר תפקיד. גם אנשי־עסקים ממולחים
ממנו. בעלי־קשרים בציבור
הערבי, תפסו את מקומו. בעידן
הסיירת הירוקה לא היו זקוקים
לו לעשיית עסקים עם הבדווים
בנגב.
מסע ההלוויה של סעדון יצא
ממרכז אור־יהודה. רבע שעה לפני
המועד היה היה המקום שומם.
טיפין טיפין באו תושבי המקום,
חברים ובני מישפחה, ובעיקר מכריו
מקהילת יוצאי־לוב, שחלקם
היה חלוק איתו מבחינה פוליטית
בשנים האחרונות. לא היה אפילו
נציג אחד של מפא״י, באחד ה-
גילגולים שלה. סעדון הובא לקבר
רה בקריית־שאול וגם שם לא נראה
איש מהשילטון הקודם. רק
חבריו מלוב דיברו על פועלו ה ציבורי
השנוי במחלוקת. סעדון
נפטר אמנם בגיל צעיר ,55 ,אך
התקופה שהוא ייצג פתה פזמן.

אליהו סעדון. להלווייתו באו קחבי־מישפחה וחברים
יוצאי לוב, שהכירו את סעדון מפעילותו הציבורית,
אך רק דרוזי אחד, שמרר בבכי, השתתף בהלווייה.

בריכת שחיה פרטית,מגרש
טניס בחצר 3 ,2 ,או 4חדרים.

דירת יוקרה בנתניה מול הים

באיזור היוקרתי הנישא והיפה ביותר בנתניה,
ליד פארק רחב ידיים ומול הים, הולך ונבנה
פרוייקט מגורים חדשני כמוהו עוד לא היה
בארץ. גני ניצה.
בית חלומות של ממ ש, בית שנועד לפנק את
דייריו, ולהעניק להם הרגשת נופש אמיתית יום
יום.
״גני ניצה״ נבנית בסביבה מפוארת ומצטיינת
בעיצוב חזותי מרהיב ותיכנו! סביבתי נפלא.
בריכת שחייה, מגרש טניס משובח, לובי
מפואר ותיכנו! פנים מיוחד לכל דירה. יתרונות
אלו יעניקו לדיירים סגנון חיים אחר וסגנון זה
יכול להיות שלן.

ך י 1י י 1 1 1 1 .1 .

1ט י

רק 5 8 ,0 0 0דולר

יים חינם

מה תקבל כדייר ב״גני ניצה״

כל דירה צופה אל הים.
מערכת עצמאית להסקה ולמיים חמים
לחיסכון מושלם.
חדרי רחצה מרוצפים בקרמיקה ובחרסינה
צבעונית.
זרמים תת מימיים באמבטיה בשיטת
ה״ג׳אקוזי״.
מטבח בסגנון אמריקאי, ובו גם שיש גרניט.
כיור המטבח ממוקם מתחת לחלון הפונה
לים.
שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה..
מרצפות שיש איטלקי גדולות בסלון,
ובפינת האוכל(שלוש דוגמאות לבחירה).
תאורה דקורטיבית בחזית.
לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
מערכת אינטרקום/טלביזיה לזיהוי מבקרין.
מועדון תרבות.
מועדון בריאות וכושר.
חניון תת קרקעי.

דירה בלי מזומנים
600/0ממחיר הדירה באמצעות הלוואה
שתוחזר עד 12 שנים.היתרה בתשלומים
נוחים. אפשרות ל-ו\וו

קנו דירה באחד מהמקומות הבאים ותהנ1
מדידת נופש חינם באיות ובטבריה ובל החיים!
תל־אביב

רח׳ דגל ראובן דירות בנות 3
חדריס+גג+חדר, במחיר מבצע
של $76,000

נתניה

במרכז השקט דירות בנות 4חדרים+גג
רק .$72,000

* בגני ניצה מול הים בפרויקט היוקרתי
ביותר הנבנה כיום בנתניה, דירות ברמה
בינלאומית בנות 4-1,3,2חדרים, בריכת
שחיה פרטית, מגרש טניס בחצר, חניון
תת-קרקע׳ ועוד שכלולים רבים.

* רח׳ חתם סופר 9

בצפון הסולידי, דירות בנות 4חדרים עם
כל השכלולים, בבנין יוקרתי במיוחד
בן 8דירות בלבד!
* רח לסל 22

דירות בנות • 3 ׳/ו 4-חדריס+גג+חדר,
בבנין יוקרתי בן 8דירות בלבד!
* רח ארלוזורוב 166

דירות בנות 4חדרים ודירות+גג+חדר,
בבנין מפואר בן 10 דירות בלבד.

פתח־תקוה
* פנטהאוז יוקרתי, בבנין מפואר
בעין גנים רק $105,000

קשר בו * ל * שו ח ־

כאשר אתם קונים דירה אצל אברהם גינח, אתם משנים את סגנון חייכם ועוברים לדירת פאר
בסטנדרט עילית, כמקובל אצל אברהם גינדי.
בנוסף לכן, תזכו ללא הגרלה בשתי דירות נופש -באילת ובטבריה.
פחת הנופש המרוהטות תעמודנה לרשותכם שבועיים בשנה — שבוע באילת ושבוע בטבריה
במשך כל החיים.

ברח־ כץ דירות בנות 4חדרים
במחיר .$72,000

רמת־השרון

מבחר דירות ברחובות הממק שי ם
והיפים, ברח׳ דיזנגוף 16-18 וברח
ראשון־לציון .3-5

• בגני שרון

• קוטג׳ מפואר על קרקע של 3500מ״ר
רק $160,000
• דירות מפוארות בנות 5חדרים בבנין
יוקרתי בן 9דירות בלבד!
• מבחרדירות+גג.
משרדינו יהיו סגורים במוצאי־שבת

19.2.83

ראשון
לציון
דירות בנות 3 ׳/2ו־ 4חדרים בכל אזור׳
העיר.

ה מ חי רי ם אינ ם כוללים גזע מ
דירות ה נו סשבהתאם לתד!נון החברה.

*ו בו ־ ה גינד־י בו נהד־־יר־וו־נ *ו נ עו 1־ *!והבכי־

א1111 ים ב טוו ס
שידור חוש:
הנסיך אונוס

1ל״זי הלן וינחור
השידוד החדש המתסיס את
כל עולם-ד,אצולה האירופי קר
שר את שפו של הנסיך
אלברט, יורש־העצר של נסיכות
פונאקו ובנה של גדיים
פלי ושל הנסיך רנייה, עם
ליידי הלן וינדזור, נערה
יפהפיה בת ,19 שהיא בתו של
דוכס קנס, דודנה של מלכת
אנגליה.
ההיסטוריה של קשרי מיש*
פחה בין פונאקו ואנגליה אינה
מבטיחה. שתי הפישפחות האלה
התקשת לאחרונה לפני
120 שנה, והנישואין הסתיימו
אחרי זפן קצר בגט רעשני.
בגי ד.ן וג היו הנסיך אלכרט
ומריה ויקטוריה, בתו של
דוכס המילטון. חוץ מזה, הגברת
וינדזור הצעירה היא
לא רק יפה אלא גם עצמאית.
והיא טוענת שלעת עתה היא
מעדיפה את אחד מבני ארצה,
צעיר בשם ג׳ון מטון, עם
מעט דם כחול אבל עם עבר
יוקרתי באימון ובבית-הספר
לאמנות באדינבורו, שלא לדבר
על תפקיד של שדרן פיז-
פונים. אלברט נחשב אמנם למציאה
גדולה בעולם האצולה,
אבל היא טרם החליטה אם
הוא שווה את כל הוויתורים.

הנסיך אלברש -יורש הקצר הקא תולי המבוקש ביותר

מישפחת חבלה: הלן, הדוכש אדוארד, ניקולה, קתרין ואנדריו
העולם תוה 2373

־^- 7 1 :ך יי״יי;
ןיףן ־ \

מישפחת ה ח תן: הנסיך רנייה, אלברט, שטפני, קארולין וגרייש

אנשים בטונים

זיאן־׳ססד בראלי!אוני זזפד: המניחים
ז׳ אן ־ ק לו ר ב רי א לי ו אני רופ רי עולזים זזחרי שסירסם
השד באי זכה בפרס מיוחד בפסטיבל אבוריאז. זהו פסטיבל שעניינו
סרטי־אימים ופנטסיות על־טבעיות, ומספר על התמרדות של רובוטים
סו הסוג המיועד לעזור לעקרת־הבית בעבודת יומה. הפרם הגדול
בפסטיבל הוענק לקויסטאל האפל, סרט אנימציה של יוצרי החבובות.

מאז הופיע פעם בציבור לבוש מיקטורן ורוד,
אין שר־התרבות הצרפתי, ז׳ א ק לנג, מצליח
;לד,יפטר מההערות הלעגניות של חלק מן העיתונות.
אומרים שהמיקטורן שיקף את הדעות הפוליטיות!
רומזים שזה טעמו האמגותי! וכך הוא מוביל את
חיי התרבות של צריפת.

ואמנם, פעילותו כקיסר האמנות הצרפתית היא
עניפה ומתפשטת לכל הכיוונים. הוא מנסה לשים
מחסומים לחדירת־יתר של תרבות זרה! להביא
אמנות, אפילו בכוח, לכל שכבות העם! לסבסד
את הכישרונות הלא מיסחריים ולהתוות מה שמכונה
-קו פרוגרסיבי״ בכל מיגזר שיפוטו.

ו״לנו נסו: תאשר, הזווזח והתתגוות
תמונה זו היא רק חלק ממישפחד, מרובת ילדים. נראים בה
אבי המישפחה, הזמר־מלחץ הצרפתי, ז׳ידברכ קו, בנו (בן ה־,)30
בתו הצעירה ביותר ( )10 ואשתו. בהמשך יש לו עוד ארבעה ילדים,
חיות שונות והרבה תרנגולות שהן היצורים החביבים עליו ביותר.
החופשה, הוא אומר, מטעינה מחדש את מצבריו של מי שכונה
זמר ׳מאה אלף הוולט״ .אחריה הוא מתכונן לקונצרט, הופעהמחודשת בפאריס, ולהפקה האמריקאית של מחזמר בשם מאדם
רוזה, שבו תככב בדרנית ״אלפי־הוולטים״ האמריקאית כ ט מיד ל ר.

כאריים אגא חאן הוא ראש כת מוסלמית של
כ־ 20 מיליון מאמינים, רובם בפאקיסתאן, הודו,
איראן ואפגניסתאן, ואפילו במוקדים מרוחקים יותר,
כמו בטנזניה, קניה וקנדה. קודמיו בשושלת היו
מן העשירים הגדולים בעולם, כשמדי שנה העניקו

להם המאמינים את שווי מישקלם בזהב וביהלומים.
כארים הצעיר, הנשוי לבריטית שהתאסלמה, ביטל
את המינהג. אולי משום שירש מספיק כסף. הוא
גם ירש אהבה לסוסי־מירדן ונטייה לעסקים. בתנאים
כאלה אץ סכנה שירעב.
העולס הזה 2373

ש( רן ה

מיקרו-מחשב איש׳
ובס 1/2ה מ חי ר בל בד...

ש הו א בדיו ק כמו ה׳ אפפלע

עם ביצועי ם ז הי ם ל אפפל 11

ובנוסף י ש לו גם

ותואם לכל ה תוכניו ת ה מגוונו ת

לוח מ ק שי םספר תי...

ולכל משח קי המחשב של ׳ אפפל

גולדן ס ו\£1ס_ו )3 0
(ה׳ גולדנשטין׳ המתוחכם, המבוקש בכל העול)...

2 4 — 21 בפברו אר

בל בד

במלון פאלא ם ( שר תון לשע בר)
מחשב +כונן

ב חדר ה ת צוג השל ״די-קל״

+מתאםל טלויזיה

קו מ ה 2חדר 2 2 2
או ב בי תני ח בר ת

צ ב עוני ת

+ידיו תלמשח קי טלויזי ה ! !

מ פ עי ל״ בעמ

בואו להתארח בתצוגה
ו תזכו ליחס אדיב ו ש רו תמק צו עי
שי ם לב :

תוכלו לנ סו ת ולבחון

ת־ש־ל־ו־מ־י־ם !

להתרשם ולהיווכח

מ חי ר ה הי כ רו תוה תנ אי ם הנ״ ל

או 1070 הנ ח ה על מזו מן

ב בי צו עי םהמ עו לי ם

אך ורק

או מוני טור חינ ם

ל 1 0 0 -מער כו תבל בד

אחריות מל אהל שנ השלמה !

ובי תרונו תשל

גולדן 11

תוכלו לרכו שבמ קו ם את המחשב
וגם תו ס פו ת אחרו ת

מפעיל״

( ה תו א מו תלמחש בי ״אפפל) 11
ב מ חי רי ם נ מו כי ם ב מיו ח ד, ל דו גמא:

חיבור ל טלויזיה
צ ב עוני ת

800

כר טי סי ם

כ $ 1 00בלבד! !

מוני טו ר

$ 2 0 0 0בלבד! !

כונן נו סף

כ $ 5 0 0בלבד! !

$בלבד!!

רח׳ שינקין 60
תל־אביב
טלפון 613095 03
613212־ 03

רח׳ נחלת בנימין 57
תל־אביב
0לפ 611521 :| 1־ 03

הם נמצאים בנד 1

דה־מודיקס

הוא שמו הנזיסחרי של האופנאי
פייר כאן, באחת המסיבות בחברת
ידידתו חנה עדן. בגלל ידידותו איתה נכנם שמו לטורי הרכילות.
^ יכו אותה מדאם רקאמייד.
״ מקיראון. היא היתד. ציירת
אלמונית, שניהלה חיי-בית שקטים
לצד בעלה והטלוויזיה.
יום אחד, בעיקנות תערוכה ש ערכה
מאוסף ציוריה, הכירו לה
חברים אשת יחסי־ציבור כדי ש תעזור
לה להביא את שמד. לתודעת
הציבור.
מאותו יום השתנו חייה. לפתע
נראתה אותה גברת בכל האירועים
הנוצצים בעיר. היא קישטה כל
פתיחה של תערוכה. את בגדיה
הרגילים, שבהם היתה מסתובבת
בקיראון, המירה בבגדים מעניינים,

שכללו גאלביות ארוכות ותרבושי-
ראש מרשימים.
היא נראתה בכל הצגת־בכורה,
בכל מסיבה. אפילו בערבי שירי-
משוררים ראו וגם שמעו אותה
משמיעה הערות מרשימות, בדיוק
כפי שלימדה אותה אשת יחסי-
הציבור שלה.
הביצועים המרשימים ביותר ש לה
היו כאשר בטווח ראייתה באירוע
נוצץ הופיע צלם וצילם
את החשובים והמפורסמים. אלה
פשוט לא הבינו כיצד למחרת
אותה מסיבה הם מצאו את תמונתם
מתנוססת בטורי הרכילות
והמסיבות יחד עם דמותה. לא

] ׳1 • 1ך הוא עורך־סרטים בטלוויזיה, המגיע למסיבות
תמיד בחברת ידידתו חנה גלאון. השניים הס

זוג קבוע בכל אירוס ומסיבה בעיר* .התפרסמתי בגלל נוכחותי במסיבות*.
היה להם נעים לשאול אותה
אפילו מאין היא צצה.
האמת היא שאחת ההנחיות הברורות
שקיבלה מאשת יחסי-
הציבור שלה היתד. כי ברגע ש מצלמים
אישיות חשובה, המשימה
שלה היא להידחק לתמונה, להיות
תמיד לצד החשובים והמצלמה.
הוראות נוספות שקיבלה הציירת
היו להפוך את ביתה למוקד תרבותי.
כך, בימי שישי, הפכה די-
דת־הפנטאוז שלה ושל בעלה, ספר
במיקצועו, למרכז תרבותי נוצץ.
אשת יחסי-הציבור דאגה להזמין
כמה פיגורות ידועות, המצטלמות
והמדוברות באירועים כאלה, ואו-

גנת׳מסיבות במיוחד עבור המדיה.
למטה: האופנאית שרה מילר.

חנה גלאוו

רואת־החשבון
בלהט באחת
רשת, מכנסי מיני שגזרת זהב. חנה

בי לידסק׳

עורך־הדין, מבלה במסיבה
בחברת ידידתו
אריאלה מיכלין, מזכירה במישרד עורכי־דין.
המסיבות מנקות לי את הראש *,אומר לידסקי.

ספר הנשים בחברת ידידתו

* 1 1 11
פנינה רוזנבלום. פנינה, שהיא

לקוחתו של קובי, לקחה אותו תחת חסותו /הכירה
לו את האנשים הנכונים והוא הפך חלק מהם.

תה ציירת קיבלה את אורחיה
בלבוש מפוצץ ותרבוש. כשהיא
מציעה לאורחיה, שלפני כן היו
בשבילה רק שמות מטורי-המסי-
בות, ערבים בנוסח ״ערב פארא-
פסיכולוגיה״ ,״ערב שירה*.
מובן שביצועיה זכו לסיקור
במדורי-החברה. לזה דאגה אשת
יחסי־הציבור התוססת. לפתע החלו
ציוריה נחטפים כמו לחמניות טר־

היא
הד.צ
עיינ|

!׳נח. גי מוגי! אותם? בונות מה? מה זה נותן דחם?

סי בוי ם

אם אתה אדם נחמד׳ געל מיק־צוע
סביר, יודע להתלבש ולהתנהג
כמו שצריך, וכל מאווייך הם להי כנס
לאותו טור חברתי של מצ-
ליחנים־כביכול שעליהם אתה קד
רא בעיתונים ושואל את עצמך
מה הם עשו כדי להיות לחלק
בלתי-נפרד מאותה חברה מצליחנית
— הנה התשובה.

העיקר להיראות

^ אנשים האלה, המקשטים
י * את המסיבות והפכו לתפאורה
קבועה — כיצד הגיעו לשם, מי
מזמין אותם? כיצד הם חדרו
לחוג הסגור הזה ז בזכות מה ז
מה זה נותן להם? על שאלות
אלה מנסים לענות האנשים המו פיעים
באופן קבוע בכל המסיבות
הנוצצות, בכל פרמיירה חגיגית,
בכל פתיחה של תערוכה, בכל
מועדת חדש, כשהסיסמה היא :
העיקר להיראות.
אין ספק שהאישיות המצולמת
ביותר באירועים מסוג זה היא
כעת הדוגמנית היפהפיה, גבוהת-
הקומה תמי בן־עמי. אין עוד דוגמנית
בארץ שתיק הצילומים האישיים
שלה מתפקע מעומס התמונות
כמו שלה. מספרת תמי :
״תיבת־הדואר שלי ממש מתפוצצת
מעומס ההזמנות. אני לא
מבינה ולא יודעת מהיכן משיגים
האנשים את הכתובת שלי. למה
מזמינים אותי ומצלמים אותי 1
בטח לא בגלל נאומי. אני חושבת
שלאנשים שמזמינים לאירועים ישנה
רשימה קבועה. אם נפתח מקום
מסויים, האדם שעושה להם את
יחסי־הציבור שולף את הרשימה,
ולעיתים מבקש רשימה מבעלי־מועדונים
אחרים, ומתחיל להזמין,
קצת מפה וקצת משם. קצת פרופסורים,
קצת עורכי־מחקר, קצת
אנשי־אופנה וקצת דוגמניות.
״אז אני חלק מהדוגמניות. אני.
שים מאמינים שהצלחת מסיבה
תלויה במי שבא. ואם הם יודעים
שמישהו יהיה שם, הם יבואו.

הגרושה מחוללת
המסיבות בגרבי
מושכת במסיבות

תגי בך וומי

הדוגמנית המחסנת באופן קבוע למסיבוח
ואירועים. תמי מופיעה במסיבות בבגדיו
המשוגעים, כמו זה שבתמונה — בגד גוף הדוק מנומר ותרבוש .״בטח
לא מזמינים אותי בגלל הנאומים שלי, אלא בגלל שאני מעניינת.׳

למה דווקא אני ז אני חושבת
שזה מפני שבדרך כלל אני לבר
שה טוב. יש לי טעם מסרים
בבגדים וסיגנון שמושך תשומת
לב ובולט. אותי מכירים כדוגמ נית״
כששואלים
את תמי אם אינה
חושבת שבכך שמזמינים אותה
בעצם מנצלים אותה, בתיקווה ש-
הצלמים יעוטו על דמותה יוצאת-
הדופן ולמחרת תתפרסמנה תמונו־

תשומת־לב מיידית, הן בגלל תלבושותיה המפוצצות והן
בגלל ביצועיה המלהיבים על רחבת הריקודים. חנה היא
הרוח החיה בכל מסיבה בעיר ומופיעה תמיד עם עינב.

מאת

וירה ג ל
.בסף לא היה חסר, מסיבה רדפה מסיבה.
ציירה בקצב רצחני, כדי לנצל את
:לחה. העניין עבד יפה, לא עברו שבד
1מבלי ששמה של הציירת קישט טור אחד

או שניים של סדור רכילות.
לפני שנה הכל נגמר. אשת
יחסי-הציבור כבר לא הועסקה,
ההזמנות למסיבות הלכו והתדל-
דלו. שמה כבר לא התנוסס ב-
עמודי־רכילות, היא חזרה ולבשה
את בגדי-מבית הרגילים והסתובבה
בקיראון.
אותה ״מדאם רקאמייה מקיראון״
אינה היחידה.

שטיו

ישראלה שמיר, מא
גנת־התערוכות ,״א
נמצאת ברשימת המוזמנים לאיר
עים כי אני מהווה קישום יפה

ניצה שוחט

האופנאית אוהבת לרקוד במסיבות ובאה לשם
תמיד לבושה בבגדיה המיוחדים, שאותם היא
תופרת לעצמה במיוחד לאירועים .״אני פירסומת חיה לבגדים שלי,
שאני מתכננת, והמסיבות הס המקום המתאים להציג אותם ׳,אומרת ניצה.

תיה בכל העיתונים, כך שהאירו
יזכה לסיקור מלא בזכותה, עח
על כך תמי :״אני מעדיפה ל
לחשוב על זה שאני בעצם קישת
להיות קישוט זה מחמיא. אם י
סיקו להזסין אותי, סימן שאו
לא מעניינת אותם עוד. הכל הו
(המשך בעמוד 6

ג ומי א״וונס, מנב ..אהובת הקצין
הצרבת• ו..שעות גנובות״ מסבו
ונהבת ..העולם הזה׳ ,עדנה פ״נוו,
על הקו״וה שרו, שאינותיו וצוות ח״ו

1111־1171
ף 4בקר פולני אחד, שהזדהותו עם
יי• המימסד בבית ידועה, למרות נסיר
נותיו להיראות כהתגלמות של רוח החד
סש, חש מאוד לא נוח, בפסטיבל קאן,
עם סירטו של יז׳י סקולימובסקי שעות
גנובות וראה עמוד .)39״הבעיה היא,״
טען אותו מבקר ,״שאי־אפשר להפקיד
תפקיד ראשי בסרט כזה, המדבר על
פולנים, בידיו של שחקן בריטי.״ כוונתו
היתד, שג׳רמי איירונם, אחד הכוחות הער
לים בתיאטרון ובקולנוע האנגלי, אינו
מתאים כל־כד לתפקיד, ומשום כך, סובל
הסרט כולו.
אך זאת היתה דיעת יחיד. רוב המבקרים
האחרים הביעו התפעלות ובשלב
ססויים אף דובר על אפשרות שאיירונם
יזכה בפרס המישחק. היחידי שהסכים
בסיקצת עם אותו המבקר, היה דווקא
איירונס. הוא הגיע לקאן ליומיים בלבד,
ביקורו הראשון בפסטיבל, והרגשתו מוזרה
במקצת. הוא מעריך את הסרט, ואת
כל מה שהוא מנסה לומר. יחד עם זאת,
העבודה היתד, עבורו חוויה מוזרה למדי.
שעות ספורות לפני שעמד לשוב ללונדון,
הוא שוחח עם עורכת מדור הקולנוע של
העולם הזה, עדנה פיינרו, על הירהוריו
אלה.
.היו לי רק שלושה ימים כדי להתכונן
41 מרואיץ ג׳רמי איירזנם (עם ערכה פיערו)
בחזרות אני רע מאוד
לים אינם היחידים המתנהגים כך. כשאני
נוסע לנידיורק או לפאריס, אני חש,
לפחות בימים הראשונים, לא פחות זר.״
האם קשה לגלם דמות שונה כל־כך ז
״כל מה שקשור למישחק, קשה מאוד.
לעתים נדמה לי שבחרתי במיקצוע הקשה
ביותר שיכולתי למצוא לעצמי. שלא כאותם
כישרונות מלידה, שהכל בא להם
בקלות, אני עובד על כל דמות זמן רב,
מחפש את מרכיביה ותכונותיה, והמאמץ
מתיש כל־כך, שכאשר אני מסיים, כל
מה שאני רוצה זה קצת מנוחה, לשכוח
מן הדמות וכל הקשור בה.
״שלא כשחקנים האמריקאים, שהם רד
בם חסידי שיטת אולפן־השחקנים, אנחנו
הבריטים עובדים דרך הטכסט הכתוב,״
מסביר איירונס .״אמריקאי ינסה לחפש
בעברו שלו את התוויות הזהות לדמות
שהוא מגלם, כדי להבין אותה יותר טוב.
אנחנו מנסים להבין, מתוך הכתוב, מה
בדיוק התכונות הנתונות של הדמות,
ומתחילים את העבודה מנקודה זו.״

להוליווד

איירונס כתפקיד פולק מאכיל את פועלו בשימורים כריטיים
בחרתי במיקצוע הקשה ביותר
לתפקיד,״ הוא סיפר .״סקולימובסקי ציל-
צל אלי ואמר לי שאם אסכים להופיע
בתפקיד הראשי הוא יגייס את הכסף.
ביום השני הוא השיג את הכסף, ושלושה
ימים לאחר מכן התחלנו לצלם.״
משהו מטורף

פולק (איירונם) משוטט בלונדון המתכוננת לחג־המולד

דב צעצוע — סמל לדב הרוסי?

י נכי ג׳רמי איירונם, שהוא בעל הכי
שרה תיאטרונית מובהקת, זה היה
נסיון חריג .״למען האמת, גם על הבימה
אני מתחיל לעצב את הדמות שלי ברצי נות
רק כאשר אני ניצב מול הקהל
וחש את תגובותיו. בחזרות אני רע מאוד.
לא כל שכן בקולנוע, שם אין קהל כלל,
ובמיוחד כאשר כל מה שיש בידי כדי
להכין דמות, זה שלושה ימים.״
איך עושים זאת ז ״צפיתי כמה פעמים
באיש השיש, עבדתי, בזמן שנותר לי,
עם ידי, נסיתי להתחקות על התנהגותו
ותגובותיו. השתדלתי מאוד להקפיד על
מיבטא נכוו — ונדמה לי שהצלחתי בכך
— ולהעניק לדמות משהו מטורף במקצת.
כי לדעתי, הפולנים הם כאלה. אצלם, כל
מה שהם חשים ומה שהם חושבים צף
מייד למעלה, מוצג לראווה כלפי חוץ,
בהתנהגות קיצונית. איני בטוח שהלכתי
בנושא זה עד הסוף.״
מה דעתו על התוצאה הסופית? ״הוא
מייצג יפה את היחס של האנגלים לזרים
שבתוכם. אם כי אני חייב לומר שהאנג־

>ו יירונס נשוי לשיגאד קיוזק,
י בתו של השחקן האירי המפורסם
סיריל קיוזק ושחקנית בזכות עצמה, ואב
לילד בן ,3חי בפרבר לונדוני שקט
חיים בורגניים לגמרי, ושמח על שהוא
ורעייתו מצליחים לשמור על קאריירות
נפרדות .״היא חזרה לבימה מייד אחרי
הלידה. בימים אלה היא מופיעה בדמות
ביאטרים במחזה רוב מהומה על לא
מאומה של שייקספיר, ולמען האמת, אנח נו
מעדיפים את הפרטיות המתאפשרת
לנו מן העובדה שאיננו צריכים לעבוד
יחד.״
אחרי הצלחתו המסחררת, תחילה ב־אהובת
הקצין הצרפתי ואחר־כך בחמדת
ינויס, הפך הפיתוי להופיע בקולנוע ובטלוויזיה
גדול מן הרגיל, והשכר המוצע
עלה באותו היחס. תוכניתו הקרובה ביותר
היתה, אחרי קאן, הופעה בסרט טלוויזיה
לפי בובת הקפטן של ד׳ ה׳ לורנם. אבל
קאריירה לפני המצלמות מפחידה אותו
לא מעט .״אמנם יש יתרון בולט בהצלחה
הזאת, היום מפנים אלי הרבה יותר הצ עות
להופעה בסרטים, שבצד כל אתת
מהן היתר. הבטחה לשכר ענק. בקצב
כזה הייתי יכול לצאת לגימלאות בגיל
( 34 היום הוא בן .)29 אלא שקאריירה
קולנועית כרוכה בנסיעה להוליווד, באורח
חיים מסויים, השתתפות במסיבות,
התחנפות לאנשים הנכונים, וגם אם הייתי
מצליח בכך, אני משוכנע שהייתי מחסל
חלק חשוב מעצמי.״ ואמנם, אחרי ביקור
של שלושה ימים בהוליווד, שב הביתה
והודיע שלא יסע שוב, אלא אם כן
יוזמן לעבוד, וישהה שם לצורך העבודה
בלבד.
חוץ מזה, הוא חיית תיאטרון, ופחדו
הגדול שהקולנוע יגזול ממנו את ההזדמנות
להופיע על הבימה, בשנות השלושים
לחייו, ברפרטואר השייקספירי .״אני זקוק
לו כדי להתפתח וכדי למתוח את שרירי,״
הוא אומר, ועיניו נשואות במיוחד להופיע
בריצ׳רד השני .״איני מזלזל בקולנוע,״
הוא מוסיף ,״ולכן הייתי רוצה למצוא את
שביל־הזהב שיאפשר לי להתקדם במקביל
בשני המישורים.״

קולנוע
יושד־אול
ד״ווד-ת״ עול
יזלז<דגת 1ה מ 1ודאד*
מרכז הסרט הישראלי משתדל זה כסה
שנים להקנות לחלוקת פרסי האיכות השנתיים
שלו גוון חגיגי של אוסקר ישראלי.
אולי משום שלקולנוע הישראלי חסר
עדיין הזוהר של הוליווד, ואולי משום
שהמארגנים לא השכילו כל־כך, בעבר,
באירגון הטקס עצמו, זה נשאר עדיין
^ אירוע בעל תהודה מוגבלת. אבל השנה,
^ לפחות, הוא מכה גלים, כי הפעם הראשונה,
הפרם המוענק הוא במימדים ענקיים
— בקנה מידה ישראלי — מימדים
שלא היו כמותם.
ואכן, בעקבות נכונותה של חברת עלית
להירתם למיבצע, כשהיא מכפילה את
הסכומים שמישרד-התעשיודוהמיסחד התכוננו
להשקיע בו, התקבל פרם ראשי
מסחרר, בסך 23 מיליון לירות. תאמינו
או לא, זה יותר מכפי שנותנת היום
הקרן לעידוד סרטי איכות ישראליים,
אחרי בדיקות, מאמצים, ועינויים רבים.
הצלחת השנה. הזוכה המאושר הפעם
הוא סירטו של דני וקסמן, חמסין.
וכאן פגיעה עוד טפיחה על שכמו של
מרכז-הסרט, אשר העז דווקא בנושא ש הוא
ביקורתי ביותר כלפי הקו הרשמי
של הממשלה, סרס בעל נימה פוליטית
חזקה מאוד, שאינה יכולה לשאת חן
בעיני מי שרוצה, לדוגמה, להסביר אתהקו המדיני של הליכוד בעולם. אמנם
הסרט היד׳ ראוי לפרס, אלא שזה כמובן
עדיין אינו מספיק. עצם העובדה שהוא
גם זכה בו, ראויה לשבח לא פחות
מן הסרט עצמו.
דני וקסמן זכה גם לפרס הבימאי (25
אלף שקל) ובכך הפך לסיפור ההצלחה
של השנה. יש בכך, אולי, כדי לרמוז
שעוד לא אבדו כל התיקוות של הסרט
הישראלי. דבר דומה אפשר לומר על
רוב הפרסים האחרים: אמנון סלומון
על צילום ונחום היימן על המוסיקה בסרט
שטרם הוצג (החורף האחרון) ,אורי
גבריאל על המישחק וענת לוברנסקי על
העריכה של מתחת לאף, וענת עצמון על
עבודה שחורה
שעות גנובות (סטודיו, תל-
אביב, אנגליה) — זאת תגובה
מיידית, כואבת וגדושה זעם עצור,
על אירועי השנה האחרונה בפולין. ידי סקולימובסקי,
שכתב וביים את הסרט, מחלק אמנם את זמנו בין ורשה
ולוגדון, אבל הוא שומר על דרכונו הפולני, ולפי עדות
הסרט הזח, גם על האופי והזהות הלאומית שלו.
מעשה בארבעה פועלי-בניין מפוליו, הנשלחים ללונדון
כדי לשפץ שם דירתו של אחד ממכובדי הממשלה בבית,
המחזיק דירה בחוץ, ברשיון. יתרונם של פועלים פולנים,
העובדים כמובן ללא רשיון באנגליה, שהם עולים הרבה
פחות, המרות עליהם גדולה הרבה יותר, והמיקסם של
ביקור במערב גדול כל־כך, שהם מוכנים, לפחות זמנית,
לשלם על כן כל מחיר.
העלילה מתרחשת בדצמבר , 19*2וכמה ימים אחרי
שהארבעה מגיעים ללונדון, פולשים הטנקים לרחובות
ורשה, ויארוזלסקי שם קץ לחלום של סולידריות. היחידי
היודע על כך הוא המנהיג, והחלטתו נחושה: כדי שלא
לפגוע במוסר העבודה, ולהשלים אותה בזמן ובתקציב
הנתון, הוא אינו מספר מאומה לחבריו. הוא מנסח
נואשות לשחות במין מערבולת חיי המערב הזרים, להתגבר
על בעיות כספיות ולשלוט בשלושת פקודיו שחשדנותם
הולכת וגוברת. כדי לחסוך ממון, הוא גונב את מה שהוא

פולנים בלונדון: ארוחת חג המודד
צריך מחנויות כל״בו, משקר לחבריו, ומול העיניים נרקם
שילטון של כחש, סירסה ורודנות, שילטון הממיט אסון
וסופו להתמוטט.
אין הסרט אומר אף פעם שמדובר בתמונה של פולין,
הסיפור עומד בפני עצמו כחוויה אנושית מרתקת, ולוא
רק בדרך שבח הוא משקף את חתייחסות בני המדינות
הסוציאליסטיות לחיי המערב ולערכיו. ועם זאת, יש
בסרט לקח פוליטי מאלף, ולא רק לפולנים.

מילחמת דויד בגולית פסק הדין (דקל, תל־אביב,
ארצות״הברית) — עוד מאבק
איתנים בין דויד וגולית בנוסח
הוליווד: החלש הפעם הוא פרקליט תמים, שמצא עצמו
בשולי המיקצוע משום שלא ידע לתמרן במיסדרונות הכוח
המושחת של מערכת המישפט בבוסטון. הוא גם שתיין
חסר אחריות וחסר סימון. בקיצור, מפסידן.
גולית, לעומתו, הוא פרקליט מצליח, בעל מישרד שבו
עשרות שוליות, פניהם מביעות הערצה, מכינים את כל
החומר הדרוש לו לקראת התמודדויותיו בזירה. כל מי
שהוא משהו נמצא בכיסו, מאמצעי־התיקשורת ועד לכבוד
השופט, ואם לא די בכך, הוא מייצג ענק עוד יותר אדיר
ממנו, הכנסיה הקאתולית.
סידני לומט והתסריטאי שלו, דויד מאמט (מחזאי
בזכות עצמו) ,טורחים מאוד להציג את כל הנתונים האפשריים
לטובת גולית ולרעת דויד, אך שלחלש יש גם
הפעם נשק סודי: שתי עיניים כחולות, שער מאפיר,
גיזרה מושלמת, ודמות משובבת נפש, השייכים לפול ניומן.
מיומן, כידוע, אינו נמנה על חמפסידנים. ולכן, כל מאמציהם
של לומט ומאמט, בחלק השני של הסרט, לא זו בלבד
שהם מפוקפקים למדי, הם גם מיותרים.
לזכות ניומן צריך לומר שהוא מגלם את הדמות

פול ניומן: מגלם דמות להפליא
להפליא, בלי שום נסיון הצטעצעות או התחנפות לקהל.
גם הצלם אנדז׳יי בארטקוביאק (שעשה כבר כמה סרטים
עם לומט) מתחיל לחיות אמן בזכות עצמו, השולט
בגוני חחום הכהה בקולנוע, כאילו עשה שיעורים אצל
הציירים הוונציאניים.

תהיי >פה
ותעותקי!

הישג מכובד
מישחקה ברחוב ללא מוצא. כל סרס כזה
שווה 15 אלף שקל. ושני ציונים־לשבח
שאינם נושאים עמם פרס כספי: ליעקב
גולדוואסר וחיים מרין על הדיאלוגים ב סרט
מתחת לאף ולאלי תבור ויקי יושע,
על הדיאלוגים של רחוב ללא מוצא.
שתי מסקנות: אם הקהל הישראלי
הוא קטן מכדי לכסות השקעות בסרט
ישראלי, אולי הפרסים האלה יעזרו למלא
את החסר, או חלק ממנו. ומסקנה שניה:
איכלו הרבה מוצרים של עלית, אולי
בשנה הבאה הם ירחיבו את פעילותם
בסרטים. שוקולד אולי מזיק לשיניים,
אבל במיקרה זה, הוא עשוי לעזור לקולנוע.
העולם
הזה 2373

פאנטאסיקה (תמוז, תל־אביב,
קנדה) — זהו סיפור על להקת
בדרנים נודדת, שמעלה הצגה
מוסיקלית בערי השדה של קנדה. כוכבת חחצגח היא
קארול (הכינו את הממחטות) לור, ומנהל הלהקה, מלחין
המוסיקה ומבצעה העיקרי הוא לואיס פורי, חברח לחיים
של הגברת לור, מאז עזבח את בעלה הקודם ג׳יל קארל,
שהוא הבימאי של הסרט הזח.
במיסגרת העלילה מגיינה להקתם של פורי ולור לעיירה
הנתונה לשליטת מיפעל לנייר, המזהם את כל הסביבה,
מרעיל את הנוף, וחוץ מזה, מפיץ, בעזרת בעליו המושחתים,
אווירה של ניוון מוסרי חמור. האמנים צריכים
להחליט אם הם מצטרפים למאבק נגד אוייב הציבור
חזה, אם יש להם התחייבויות חברתיות כלשהן, או שמא
הם עוסקים רק באמנות לשמח.
כל מה שנוגע לצד הרעיוני של הסרט, הוא נע בין
תמימות, שטחיות ויומרנות. הוא תוקע את המסר שלו —
בעד שיבה לטבע, ונגד הקידמח ההרסנית — בחצוצרות
גדולות, שיטרידו אפילו את החרשים משלוותם. מצד שני,
כאשר כורכים יחד קידמה, מחום סביבתי, קאפיטליזם,
מוסר מושתת, מתירנות מינית ודיאלקטיקה אמנותית,
זח דומה יותר לכרזה פוליטית שתולים ברחוב, ולא
ליצירה דרמאתית•
עם זאת, צריך לומר לזכות הסרט, שכמה מפיזמוניו

של פורי — המשלב ג׳אז, קורט וייל, מוסיקה מודרנית
ופיזמונאות צרפתית בסלט מעניין — מרתקת חרבח יותר
מן הנושא (ואכן, היא תופסת את מקומו פעמים רבות).
הצד החזותי, שחשראתו אי״שם בין מאגריט ונסיונות הצבע
של גודאר, נם חוא ראוי לשבח, וקארול לור, כדרכה,
יפה מאוד. מה שחסר, הוא שימוש מוצלח יותר בכל
המרכיבים.

אהב>11
למעביד
אבא סנסור

לסמי. הירש יש אהבה חדשה. סמי
נעשה בזמן האחרון מומחה לניהול מועדונים.
הוא היה נשוי בעבר הלא רחוק
לדלי!ה, אחותו של ארגון מילצ׳ן, ו,-
מתגורר בדירת־הפאר שהשאיר לו דודו,

חלק מהסיפור של יורם רסקין כבר
שייך להיסטוריה. רסקין הוא האדריכל
שהמציא את הסטקיות, שהפכו לחלק בל-
תי־נפרד מהעיר הגדולה. כל זה שייך
לתל-אביב הישנה. מאותם הזמנים יש ליורם
רסקין מישפחה נחמדה, אשה יפה
ששמה דפנה, בן, ובת יפהפיה. אבל
יורם התקדם בינתיים, וכל המישפחה
הזו לא הספיקה לו, ואז הוא מצא תוספת,
בצורת דוגמנית צעירה, סירי וייפברג,
ופשוט אימץ אותה למישפחה.
כאן לא היתד. כל-כך הסכמה. ואז בדיוק
נפרדה החבילה. יורם עזב את אשתו ובנה
מישפחה חדשה, הכל מהתחלה. מירי הפכה
לידועה בציבור שלו, הביאה בתור
התחלה בת, גידלה את הילדה, עכשיו
כשהיא כבר גדולה, החליטה מישפחת
רסקין שצריך להרחיב את המיסגרת.
וניפגש הפגנתי
הזעם על הרצח במחנות־הפליטים בביירות
הוא הגורם לנישואי בני-הזוג שעליהם
אני עומדת לספר לכם.
רחל דביר, צלמת רפואית בת ,32
יצאה להפגין מייד אחרי הטבח, בקריאה
להקים ועדודחקירה. המקום: כיכר דיזג־

יורם רסקין ומירי וייסברג
בן נוסף
ומה נולד להם לזוג אם לא בן ז
לאב המסור, שעזב מישפחה אחת כדי
להקים שניה, היה זה יום מרגש, וכל

מ ס־ב ת רווקות אחרונה בקרוב עומד לעזוב את מועדון הפנויים
גם עורך־הדין אמיר גורן, גרוש מרשים,
גבה קומה כבן ,30 שותפו למישרד של
עורך-הדין חיים משגב.
אמיר, שנחשב לאחד מנערי־הזוהר ה־|
מתבגרים של הכרך, פעל ממושבו שבקפה
אכמודוס, לשם היום עולות אליו לרגל ן
נערותיו המרובות, בתיקווה לתפוס ערב
פנוי שלו.
אך מרגע שהוא הביר את מימי ממושב
שתולה שבצפון, הוא נעלם מן האופק !
לחצי שנה. בשבוע שעבר, לכבוד יום
הולדתה ה־ 22 של אשתו לעתיד, הוא
ערך מסיבה מפוארת, שבה השתתפו עש רות
עורכי־דין, רופאים ועיתונאים ידועי, -
שם ממכריו.

החברים, הוזמנו לחגוג את הברית, שנערכה
באחד המקומות היותר מפוארים ב־תל־אביב.

פעול הבידור לזמר שאני רוצה לספר לכם עליו היו
תמיד בעיות עם בחורות הקשורות בעולם
הבידור.
איתן ממורי הוא כבר בן ,33 הספיק
להתחתן ולהתגרש משרית, היום אשתו
של הבדרן-חקיין יופי כרלן. הוא שר
כבר 15 שנה, ועוד בתקופה שהיה במדי
חיל־האוויר, כחבר בלהקה, היו הפלירטים
שלו קשורים בכאלה המקורבות לענף.

יום־ה 1לדת
בחצות וחמש דקות זה קרה. ריבקל׳ה^,

רחל דביר ואבישי כרוורמן
יד־הגורל —
גוף. הזמן: יום השישי אחרי הצהרים.
במקום התקיימה הפגנת האמנים נגד טכסיסי
הממשלה, שנועדו למנוע את חקר
האמת.
בעודה מאזינה לנאומים, התקרב אליה
צעיר בשם אבישי כ רוו ר מן, המבוגר
ממנה בשלוש שנים. הם המשיכו לשוחח
על האירוע המזעזע, גם אחרי שההפגנה
הסתיימה. הוא סיפר לה שהוא כלכלן
והיא סיפרה לו מה היא מצלמת.
בקיצור, לפני זמן קצר הם התחתנו
בטקס מישפחתי מצומצם, במועד סימלי:
באותו שבוע שבו פורסמו מסקנות דו״ח
ועדת־החקירה לעניין הטבח בביירות.

פוקה הירש, באחד האזורים המאוד
יוקרתיים בעיר תל־אביב.
ובכן, סמי הכיר די במיקרה את אושר
ת כיאליסטדצקי, בת ,21 מזכירה
העובדת בעסק הפרטי־כמעט של סמי
הירש. אושרת הצעירה היא ממישפחה
אמידה, והיתה במשך הרבה שנים חברה
מאוד צמודה של סטודנט ירושלמי בשם
מולי פלג. היא התאהבה בלי־כוונה ב-
מעבידה, והאהבה שצמחה היתד! ממש
לוהטת. היא ניסתה לחזור לאהבתה הישנה,
אבל ללא הצלחה. לכן שבה בלית-
רה לאהבתה החדשה.
מתנחל נווה־צדק

לכתב־ספורט
ששם מישפחתה אינו ידוע לי, ערכה
מסיבת־אפתעה בביתה שבשיכון בבלי. ה־ ,
סיבה, יום הולדתו ד 24-.של ידידה הקרוב
והצמוד רון קאופמן, מבקר הספורט1
הצעיר והמבטיח של עיתון־הבוקר הארץ,
שכבר שנים מספר לכל בנות העיר שהוא /

בן .29
פגשתי באירוע זה את משה (״מושוך)
ה ר־ געש, הכתב המפורסם ביותר כרגע
בשטח הספורט, אחרי כתבותיו הבלעדיוון
על נבחרת־הנוער שאיתה הוא שב מקום־
טה־ריקה. פגשתי שם גם יפהפיה אמיתית
שכונתה ג׳רי, ואחר־בו התברר לי ששמה
הוא ג׳רלדין. למרבה הצער בבר נשואה
ומלמדת ביחד עם ריבקל׳ה בבית־הספר
או ו ט חולון. היתה שם גם עובדת סוציאלית
יאמנית גיזעית, שענתה לשם אהו״
כה, ואנשי־תיקשורת שהעדיפו להישאר
בעילום־שם.
כאשר הגישו ריבקל׳ה וג׳רי את עוגת
יום־ההולדת שנראתה כמו מהסרטים, רטט
רון מהתרגשות, ומילות תודה מגומגמות
יצאו מפיו.
כאן המקום לציין שרון מסתיר את
דבר קיומה של ריבקל׳ה, כדי שהיא לא
תפריע לו להשתולל חופשי בין כל חתיכות
העיר. אך אל להן לכעוס עליו. הן
תוכלנה לפגוש אותו ביום הרביעי, שהוא
היום שבו הוא חתום קבע לבדו בביקתה.

סמי הירש
ישר מהמישרד

איך מקימים ישוב חדש ז פשוט מאוד :

מתנחלים. זה בדיוק מה שקרה ליצחק
חיותמן.

איתן מסורי וחכרתו דרורית
מסולם הביטוח
איתן הגיע למסקנה, אולי באיחור, שאי
אפשר לערב עסקים והנאות. ולכן הוא
החליט שבנות זוגו לא יהיו יותר מהענף.
באחת המסיבות פגשתי אותו בלוויית
בחורה בלונדינית בעלת עיניים ירוקות.
בת ,22 ואני נזכרת שאיתן אמר פעם
שהוא אוהב אותן צעירות מאוד. היא
שייכת לעולם הביטוח, עובדת כמזכירה
באחת החברות, ושמה דרורית.
איתן נמצא עכשיו בתקופת־מעבר בחייו.
הוא מנסה לשמור על השגיו כזמר, ועל
השוק שהצליח לכבוש לעצמו, אך הפסיק
להתרגש מהשאלה אם הוא הכוכב או

חיותפן, הלח נווה־צדק, יליד חיפה
בן ,40 היה רווק ממש מושבע ומאוד-
מאוד מבוקש. כל זה היה עד לפני זמן
קצר מאוד. יום אחד החליט הבחור להתחתן
עם חברתו המאוד-קבועה, בלונדית
יפהפיה ותמירה ילידת דנמרק.
יצחק עוסק בפיתוח מערכות-חינוך במכון
לחקר המדבר שבירוחם. אשתו
מדיאן עוסקת במחקר סוציולוגי, ועבדה
באוניברסיטת בר־אילן.
הזוג הוא מאוד נייד: הוא כאן והיא
שם. מרגע שנודע למריאן שהיא בהריון,
היא החליטה לנסוע למישפחתה בדנמרק.
השכונה, בינתיים, מאוד מאוד מתפתחת,
צומחים בתי־ספר וגני־ילדים, לשימחתו
הרבה של האב לעתיד״.
שיש לו מתחרים. היום יש לו זמן, כך
נראה לי, לרומנים ארוכים.
יתכן שזה גם מה שהבינו ידידיו. את
דרוריה הכירה לו ידידה ותיקה שלו,
שחשבה שהוא צריך משהו רציני.

1מי ר \

השחורים האלה כבשו את הארץ. אני
פותחת טלוויזיה לראות מישחק כדורסל,
והייבוא האמריקאי שחום־העור משתלט
על המסך.
בקיצור, הסיפור הוא שיום אחד כתבו
פה בעמוד אחר, תחת כותרת אחרת, על
אהבותיו של אולסי פרי פגש אותי איש
המועדונים הוותיק רפי ניצחון ואמרלי:

נישואין בשנית
העניין הזד. כבר הפך למוסד בארץ. בעיקרון זה הולך כך: זוג שאוהב מאוד
אחד את השני, מתחתן. אחרי זם ן-מד. הוא מגיע למסקנה שעדיף שמרוב אהבה
הם יחיו בניפרד. התהליך הרגיל הוא גירושין. לעיתים בשקט, לעיתים ברעש, צילצולים
וכותרות בעיתונים.
אחר־כך מצטערים שנפרדו. מתחיל גישוש, פגישות פה ושם. פגיעים למסקנה
שכדאי לחיות ביחד, חוזרים לגור באותה דירה והום ...מתחתנים בשנית.
לא אספר לכם על כל אלה שכבר עשו זאת, וגם לא על אלה שבוודאי יעשו
זאת. הפעם אסתפק בסיפור אחד: שוקי דן־פורת, לשעבר אחד מבעלי הנזוטדון,
איש-עסקים רב פעלים, מתחתן בשנית עם גרושתו ענת זמיר, דוגמנית מסלול וצילום.
כל הסיפור שלהם, נישואין וגירושין ושוב נישואין, התחולל בשנתיים האחרונות.
הם חיו בנפרד בששת החודשים האחרונים והגיעו למסקנה שהם בשלים מחדש לחיים
משותפים. ואז הם החליטו שזה הזמן לעמוד שוב תחת החופה.
לשוקי יהיו אלד. נישואים שלישיים. יש לו בן מנישואיו הראשונים לדוגמנית
היפהפיה ציפי לוץ. אבל אשתו השניה והשלישית אינה נופלת ממנה, ופניה מקשטים
המון הסח מודעות פירסומת.

זרד מרגלית, כת ,22 היא דוגמנית.
איך בא לה להיות דוגמנית? לא צריך
לנחש, את האמא מכירים זד. מכבר. אי לנה
מרגלית, מנחה תצוגת־אופנה, וורד
פשוט גדלה על בירכי הדוגמנות.

מתנה מאוד צנועה: אופנוע ידהר• . 1100
ורד לקחה כמה שיעורים, ועכשיו היא
חורשת את הכבישים.
אבל אופנוע ודוגמנות הם לא בדיוק
החלום שלה. היא רוצה להיות דיילת

שוקי כן־פורת
אותה כלה

אני בטוחה שאתם מכירים את מ רי א ל
סימון, איש יחסי-הציבור האחראי על
הפירסום בלהקת המחול בת־דור. הוא היה
בעבר הדובר של המועצה הישראלית לצרכנות,
ומפיק בכיר במרכז־ההסברה.
מריאל היה עד לאחרונה אחד הרווקים

וץ קרדינל
אוהבות שחורים
,זד. הכל ז בואי תיראי את הכושי שלי1״
באתי, חקרתי והופתעתי.
מדובר בזמר צעיר, שפשוט חבל לקלקל
לו אם אופר כפה שהוא צעיר.
שפו וין קרדינל והוא מטרינידד. הוא
מאוד גברי, בלשון המעטה, ומסתבר שזה
גורם חשוב ביחסיו עם נשים.
אני נורא שונאת להיות וולגרית, אבל
לפני שהתחלתי לדבר איתו עמדתי ועשיתי
סקירה קצרה, על מד, שהוא עושה,
ופה שגיליתי הדהים אותי: מסתבר ש־היפהפיות
באות למועדון שם הופיע וין
בגפן, כדי לצאת משם איתו. אבל מכיוון
שהוא אינו יכול לחלק את עצמו ליותר
מאשר בת זוג אחת, יש היוצאות משם
בתחושה כל-כך כבדה, שנדפה לי שהביטוי
דיכאון עמוק יצליח לתאר את המתחולל
בנפשן.
וין למד מהר מאוד לנצל את מעמדו.
הבחור, שבתחילה התעניין בעיקר בשירה,
התחיל להתעניין במידה שווה או
רבה יותר במין השני. ברגע שהוא הבין
שהן מחכות לו, הוא למד לברור ביניהן
ואומרים לי שהוא מכיר היטב את כללי־המישחק.
התעניינתי
כמובן לדעת כמה זמן מחזיקה
אצלו כל אחת מהיפהפיות ואם יש
לו דרישות מיוחדות. לא קיבלתי תשובות
חד-משמעיות. הוא אמר שהוא מעדיף
להחליף את המעריצות שלו מדי לילה.
אילו היה יכול, היד, עושה חילופים כמה
פעמים ביום, אבל טכנית הוא לא עומד
בזה, מה גם שהוא מופיע מדי ערב. ובקשר
לדרישות שלו — אין לו. פשוט
אץ לו. לא אומר בגסות שכל מה שבא
הולך. הבנתי שהוא לא מצא עדיין מהן
העדיפויות שלו. כרגע הוא פשוט בודק
הכל.

ורד מרגלית וחגרה כפיר
לימוד שפות
היא מצידה השתדלה לא להחמיץ אף
תצוגה, עד שקרה לה משהו כמו בסיפורים:
אחת הדוגמניות פשוט לא הגיעה,
האמא חיפשה מחליפה, ועינה גסלה על
ורד. כך היא הכניסה אותה לתצוגה, וכך
נולדה דוגמנית חדשה.
וזה עוד לא הכל. עוד כששירתה בצבא,
קנה לה אביה הטייים, גרב מרגלית,

בשרות-שלום באל־על. וכדי להתאים ל תפקיד.
היא רוצה ללמוד הרבה שפות
זרות.
כל הסיפור הזה לא יעזור לאלה מביניכם
המחפשים. לוורד יש חבר חדש,
ממש נחמד. הרבה אינני יכולה לספר
עליו, אך רק את השם אני מגלה: לחבר
קוראים כ פי ר.

ענת כיטוב ומריאל סימון
פינקס שחור

טלי עומר, היפה, שהיא גם אשת
יחסי-הציבור, וגם קצת שותפה במועדון
שאתם בטח יודעים את שמו, היא גם
חברתו של עמוס לווימזג. אבל כל
זה אינו חדש. מה שחדש הוא, שאחרי
יותר משנה של הסתובבויות ביחד אבל
מגורים נפרדים, הם החליטו שדי להם
לפרנס את בעלי-הבתים שלהם, והם שכרו
דירה ביחד. עכשיו הם יהיו כל הזמן
ביחד, אבל זה כנראה לא יפריע לסלי
להמשיך ולנהל את עסקיה.

המאוד מבוקשים של תל-אביב והסביבה,
ושמו נודע כבעל אחד מהפינקסים העמוסים
ביותר בכתובות של חתיכות. אבל
לפתע, יום אחד, הוא הכריז: אני מתחתן !
והוא באמת מתחתן.
הכלה המאושרת היא ענת כיטוב, בת
,23 העוסקת בתיירות. אביה של הכלה
הוא יעקב כיטוס, פי שהיה אחד המפקדים
הבכירים של חיל-הים, ומפקד
של מכבי־אש תל-אביב במשך שנים רבות.
אבל למריאל היתד, בעיה: איך הוא נפרד
לעולמים מהפינקס ז סתם ככה לא זורקים
פינקס כזה! חשב, חשב, חשב והחליט:
את הפינקס השחור שבו רשומות הכתובות
ומיספרי הטלפונים של כל החתיכות, הוא
יוציא לבורסה. והנה לכם הנפקד. חדשה.

דוי ד הכהן מסבו ער ימי נעוויו בוזדאביב הקסש, שליחותו
בבורמה, מתאר כיצד סונר 01־ 111 לנוון יחסים עם סין, טוען ששמו!
מסימה אולוווווב שססבסק וצח את אררוזוווב ומשווה
את ההסתה נימים ההם עם ההסתה המתנהלת מנ שיו
או• יודע שאני חי במדינה
מסוומו כבר 76 שדס,
וגה סבו וא עבו ערי
אבל 111 חלם שנדע
למיקה! התוו של אמיל

שלא יסבה ל׳ שאריק
וונול לא תיכנו! לכבוש
את לבות. ניחאוס כד
לכבתוו את לבסן בשבוע,
זה הוי תוכו! מואש

אני אוווב אחו שימעון,
ואד לא רואה שדבי!
יעשו בואש
מיפד1ת־העב1דח,
למתת שאד חדו

יצחק שן עבו את
לישסתו של בו־גודח,
וישב בתור תסמוך.
נחו ונקשור
בדיפלזמסיה מליטיזו

יש עכשיו סעו ומצדו,
אבל לא לטעמי. ככר!
01 חמנהידס של
מיפלן חי. או ודת׳
עת *מדגים אחרים

איל! היה דתן לי, הייתי
מחזו על פהחיו!ס של
הפליטים חפיסטינייס,
קורבנות הקומה מויותי,
ומתנצל על כל תעתלוה

״אריק שר ה-
וו חיתח פגישה עם נפיל. ענת סר-
גוססי וימי יסגנו בגי תו חיפה סל דויד
הכהן, בסדרות הנדיב בחיפה, וחרגסנו
שאנחנו מדברות עם ההיסטוריה סל
עם ישראל. דויד הכהן נולד ב*,1988
עלה ארעה עם מיספחתו מרוסיה כס•
חיה בן ,9והיה בוגר המחוור הרביעי
של גימנסיה חרעליה. הוא סיחק בחולות

תל־אביב הקטנה ביחד עם דב חוו,
אליהו גולומב, יעחק אולשן, אבא אחי־מאיר
ועב* שוורץ. הוא היה קעין בעבא
התורכי, סטודנט שחלק דירה משותפת
עם משה שרת ורעייתו עיפורח — אחותו
של שאול אביגור — בלונדון, הקים
את ״סולל בונה״ ,היה מעורב בהגנה
במחתרת עם הבריטים, חבר״כנסת, יושב

ראש ועדת״החוץ־והביטחון, שגריר בבורמה.
חיום, בגיל ,85 כשהוא זקוף ומוחו
עלול בעורה מדהימה, זיכרונו מדוייק
עד לפרטים הקטנים ביותר, הוא חבר
הלישכה של מיפלגת העבודה וחבר ה וועדה
המדינית, ולקולו הרועם יש מה
להגיד.
את דויד הכהן פגשתי בהלווייתו של

אמיל גרינעווייג .״ 75 שנים אני חי בארץ
הזאת ולא חייתי מאמין שדבר כוח
יקרה,״ הוא אמר אז 75 .שנים סוערות
של מעורבות אין־סופית. חיום הוא נשוי
בשלישית לרעייתו עיפורח, שעזרה לו
לערוך את סיפרו ,״עת לספר״ .זהו
ספר מרתק הנקרא כרומן. בספר יש
קטע הנקרא ״אלה לא יכגעו״ ,שבו

מספר הכהן על מסע שעשח למען המג*
בית במילחמת חשיחרור. באמצע הרצאה
למען ח״בונדס״ אמר לו אחד הנוכחים,
כי מישמר-חעמק נכנעה והניפה דגל לבן.
במישפטים סוחטי דמעות מתאר הכהן
את הרגשתו ומגולל את סיפורה של
מישמר־חעמק, שם גר ידידו חקרוב,
יעקב חזן.
הוא מספר את קורותיהם של צעירים
שהתישבו בנווה-שאנן בחיפה, ולאחד
מכן במישמר-העמק, בין כפרים
ערביים. עמוס עוז כתב לו אחרי קריאת
הספר כי את הקטע הזח יש ללמד
בבתי״חספר.
בשיחה עם הכהן אתת עובר על פני
ארץ־ישראל, שמות מההיסטוריה הופכים
לדמויות חיות. מעניין ביותר הוא
הענף חמישפחתי של תכהן, שבו קשו-
רות מישפחות מפורסמות וידועות. ראשיתו
של הענף, חוריו של דויד הכהן
— שיפרח־בתיח ומרדכי בן חילל הכהן,
שחיה סופר ידוע ואיש אמיד. השניים
הולידו את שמואל, אוזה — שנישאת
לבנו של אחד־תעם, שלמה גינוסר, חנה
— שנישאה לארתור רופין וילדה את
כרמלה, שנישאה לייגאל ידין ואת איה,
שנישאה לצבי דינשטיין. דויד נשא שלוש
נשים: את אם בניו, רות, שנפטרה בגיל
צעיר, את הסופרת ברכה חבט, ואת
רעייתו הנוכחית, ציפורה. בתו של דויד
הכהן, אסתר, נשואה לעוזי נרקיס, ובתו
האחרת, עדה, נשואה לאחרון ידלין.
כמו כן להוריו של דויד הכהן נולדז שני
בנים נוספים, חלל ושימעון.
מישפחת הכתן מושרשת היטב בארץ.
קיימת קירבת־דם בין דויד הכהן ויצחק
רבין. אמו של רביו, רוזח חכחן, חיתח
בת-דודו של דויד הכהן. חמישפחה קשורה
נם במישפחת הבנקאים הנודעת
לבונסין. כשאני יושבת ומשוחחת עם
דויד חכחן עוברים לנגד עיני כל רחובותיה
המפורסמים של תל״אביב, חיפה
וירושלים. הוא הכיר את רוב האנשים
שעל שמם נקראים רחובות אלה. כך
נודע לי כי רחוב חופיין חוא על שמו
של מנהל בנק אנגלו״פלסטינח, שרחוב
שבתאי לוי בחיפה הוא על שם ראש-
חעיריה היהודי הראשון, שהיה ביחד
עם דויד הכהן חבר המועצה היהודי
חיחידי לצד שמונח חברי מועצה ערביים.
וכך נודעו לי סודות אחרים מהחדר,
כמו למשל שציפורה, רעייתו של משח
שרת, הגיעה אליו ללונדון ורק אחרי
שהתטררו זמן״מה בדירה משותפת כשהכהן
לצידם, נישאו זה לזו, והכוהן
חיה העד בחנותם.
בבית חנאח גן מטופח ואוסף מרשים
של מוצגים ארכיאולוגיים. כעת הוא
רוצח למכור את האוסף. הוא כותב
ומביע את דעתו על כל אירוע. מחשבתו
הבחירה מדחימח. הוא זוכר כל פרש,

הנשיא זלמן רובשוב — זלמן שזר —
ואמר לי: דויד, מדוע לא כתבת שבאותו
בוקר דיברת עם דב ועם אליהו ועם
סימה, וסימה סיפרה לכם שזיהתה את
סטבסקי. מדוע לא כתבת זאת במפורש ז
אמרתי לזלמן: מה אתה מדבר? מה, אני
יכול לכתוב דבר כזה? סימה אמרה,
אבל אני לא ראיתי בעיניים לי. אז
עכשיו החכם הגדול, בגין, רוצה ועדת־חקירה
למשפט ארלוזורוב. איזה ועדת־חקירה?
מי יכול להעיד? מי יכול לדעת?
אני משוכנע שסטבסקי הרג אותו.

• האם ידעת שסטכסקי נהרג
מאוחד יותר כ״אלטלנה״ץ

הכהן בהלוויית אמיל גריגצווייג
״מסקנות ועדת־כהן מחייבות את בגין להתפטר מייד!׳
הוא מודע לכל אירוע, למרות שהוא
מספר לי שבגילו כבר קשה לזכור. רק
דבר אחד אינני מצליחה להוציא ממנו:
אף מילה רעה על מיפלגת העבודה. הוא
יכול לקרוא לזה שוואנץ, ולחיא מונית.
הוא יכול להרים קולו לגבהים אינסופיים,
הוא יכול להתרגז לחרף ולהתווכח,
אבל לא שמעתי ממנו — למרות
מאמציי — מילה רעה על חמיפלגה.

פרא־אדם שיחליט לירות בראש של מישהו,
אבל לזרוק רימון לקהל, כשאתה
לא יודע כמה קורבנות יפלו? ומה שקרה
למפגינים של שלום עכשיו, תנועה שאני
לא חבר בה, איך חירפו וגידפו אותם!
קראתי את עדותה של שולמית הראבן,
שהיתר, שם, ואני מכבד את שולמית
הראבן. ומה שסיפר יחיעם וייץ, הבן של
רענן וייץ — זד, הלא נורא! יצאתי

זה לא נ שו ת ל שבור את הו ת מגי ה של בגין.
אני לא נזל להביו שהל ששואג
..בג־ ח מז ״ שדאר ״ .מת* שו שלבוטדק
מלו, א* ל ט לו ה! מי פ ה?

אפילו לא היה לי מושג. זאת היתד,
תקופה של הסתה נוראה, והמסית הראשי
היה אחד שאת אולי מכירה אותו, בשם
אבא אחימאיר. אבל אני מכיר אותו בשם
אבא היישנביץ. הוא למד איתי באותה
מחלקה בגימנסיה. הוא היה מאלה שבאו
ללמוד מחוץ־לארץ, ובמילחמת העולם הראשונה
נסע הביתה וחזר אחרי המילחמה.
הוא גר אצלי במשל שבוע־שבועיים והיינו
ידידים. הוא היה בחור מוכשר מאוד, ד
אחר־כך הוא הקים את ברית הבריונים
ונתפלגו הדרכים. הוא הסית את האנשים
ואני אמרתי: הוא אולי הסית את סטבסקי,
אבל בפועל הוא לא שלח אותם.
הזהרתי בזמנו את חבריי. אפרתי להם
שאני לא מאמין שאבא אחיפאיר עשה
זאת! סימה ארלוזורוב ראתה רק את
סטבסקי ואת חברו. הזהרתי אותם: את
זה אבא אחימאיר לא עשה ! ואמרתי את
זה ליעקב, בנו, שישב אצלי במשל שלוש
שעות — הם באו לעשות עלי סרט ל טלוויזיה,
הם בטח ישדרו אותו אחרי
מותי — אמרתי ליעקב אחימאיר: שתדע
לל שאת אבא אחימאיר אני לא מערב.
כן, הוא ידע לכתוב, הוא ידע להסית.
הוא היה יוסי שריד כזה. ואני אוהב את
יוסי שריד ומחשיב אותו, אבל הוא לא
רצח את ארלוזורוב.

• אם אנחנו עוסקים כתקופת
רצח ארלוזורוכ, כוא נחזור לאחור.
מתי כעצם נקשרו חייך כסיפלגת־פועלי־ארץ־ישראל

הקשר שלי עם עם מפא״י התחיל בתקופה
של התבגרותי. לא רק במובן
הגיל, אלא גם בנסיון. למדתי במחזור
הרביעי של גימנסיה הרצליה.

• מי למד איתך ץ

הוא איש חסר מעצורים ואומר את
אשר על ליבו, אך כאשר זח נוגע למיפ-
לגה חוא חופך לגדול הדיפלומטים. וזח
רק מוכיח ומאמת את חסיפור חמרתק
שסיפר לי על קשריו עם מנחיג סין
צ׳ו אן ליי, על יחסיו עם ראש־ממשלת
הודו נהרו, בתקופה שבח חיח שגריר
ישראל בבורמה.
דויד הכהן הוא מאחרוני המוהיקנים.
דור הולך ונכחד הנושא בעיניו בראשו
את ארץ־ישראל ותקומתו של הישוב
היהודי. חדרך שבח הוא מתייחס אל
הפלסטינים היא דרך שבח מתייחס כל
מי שחי כל־כך חרבה שנים בארץ חזו
אל עם שאותו הכיר מקרוב, לפני שהפך
לעם של פליטים.
בגיל ,8$עם נסיון חיים עשיר, עם

מההלווייה והייתי מזועזע. תפס אותי עיתונאי.
לא ידעתי שמצלמים אותי. אמרתי
לו :״ 75 שנים אני בארץ, ואני יודע
שאני חי במדינה מטורפת ומה כבר לא
עבר עלי.״ לא היה לי מושג שזה יהיה
בטלוויזיה. אז אחרי שזה היה בטלוויזיה,
מצלצל אלי אחד, שאני אפילו את שמו
לא יודע, ואומר לי: איך אתה מעז לדבר
ככה? אתם הרי הטבעתם את אלטלנה!

למדו איתי האחיות של משה שרת,
דב הוז, יוסף ברסלבסקי, יצחק אולשן
המנוח, יונה בן־יעקב. כמובן, רובם הגדול
כבר בעולם האמת. אחרי מילחמת העולם
הראשונה למדתי בלונדון סקול אוף אקו־נומיקס
ביחד עם משה שרת וצבי שוורץ,
החותן של עזר ודיין. ואז הפכתי ב הכרה
לסוציאליסט. אופר לך עוד משהו :

• כרחוכ הימני נשמדות די*
דו ת רכות כאלה. אוסרים שמי
שהטביע את ״אלטלנה׳׳ אל ידכר
על רצח אמיל גרינצווייג.
מה את משווה עם אלטלנה ! איך אפשר
להשוות בכלל? אני מאוד הערכתי
שכשקמה המדינה, שבגין הכניס את ה-
לח״י ואת האצ״ל תחת הנהגה של בן-

איו ט ץ •נול להתבטא נונופ׳ הבלסם ין יס?
איו הוא שדבר שליהט..חיות חדוגליזת־־ ,איזו
מין עסה זו? שנשי! משתומעים בה בלפי
.11913)11ז ה מה ׳שהביא לתה של
אסל גוינצוזייג -ה שנ ה הזאת !

ראש פתוח, נדמה לי שדויד הכהן חוא
אחד האישים חמפוכחים ביותר במיפ־לגת
חעבודח.

הכהן כחייל תורכי
״ניכסון היה מנדנד לי...״

^ י י 99י י 9י י 9י י < 9י 9 9

• דויד הכהן, כד עם ישראל
ראה אותך בטלוויזיה אחרי הלווייתו
של אמיל גרינצווייג. היית
נסער ונרגש. אמרת שאתה אינך
מכיר את הארץ שאתה חי כה.
תדעי לך, רצח גרינצווייג לא דומה
לשום אקט טרוריסטי. יכול להיות איזה

גוריון. אבל שפתאום באה אוניה עם
נשק מהצד, שלא היה ידוע לנו עליה
קודם — אני הרי בכלל לא הייתי בארץ.
הלכתי לגייס כספים כדי לקנות נשק מ-
צ׳כיה, אבל מה זה להביא אוניית נשק
מתחת לאף, כשלא מודיעים ז זה לגמרי
מיקרה אחר. אני הרי הייתי נגד הסזון,
ויחד עם זה מה — אני לא יודע מי
רצח את ארלוזורובז

• מי רצח את ארלוזווזב?
כשיצא הספר שלי, עת לספר, קרא לי

הכהן כהפגנה
״קיסינג׳ר כתב לי שצדקתי׳...

״אריק שרון ־ שגריר ואיר!״
(המשך מעמוד )43
מבלי שאקרא לכך סוציאליזם, במשך שלוש
שנים, במילחמת העולם הראשונה,
הייתי קצין בצבא התורכי, וזה היה מיבחן
אכזרי מאוד. תתארי לעצמך, מתל־אביב
הקטנה, הפוריטנית, הצנועה הגעתי פתאום
לקורס קצינים. ישנתי על הרמפה עם
לאומים שונים שבשליטת האימפריה העותומנית.
הייתי מפקד של עיר שנכבשה
על־ידי התורכים ועברתי פאקולטה להר
מניות, שאחר־כך התגבשה אצלי להכרה
סוציאליסטית.
כשנגמרה המילחמה נסעתי לאנגליה,
וגרתי בדירה של שני חדרים עם משה
שרת. ואז הצטרפה אלינו חברתו, צפורה,
ואחר־כך הייתי העד היחידי בחתונתם.

עדנאת הואקורבן
שדנו. אן ע1א1י
לא אדבר אתו?

דוקטור רופין, גיסי, היה גרמני ונשאר
נתין גרמני. כשהתחילה מילחמת־העולם
הראשונה, היו צרפת אנגליה ורוסיה מצד
אחד, גרמניה של הקיסר וילהלם ואוסטרו־הונגריה
של פרנץ יוזף מהצד השני, ואד
טו־טו גם תורכיה עמדה להיכנס ^.חשבנו
מה יהיה איתנו. אנחנו נתינים רוסיים
והכסף שלנו ברוסיה.
נכון, חיינו מתפוחי־זהב שנשלחו לאנגליה,
אבל השכל הישר אמר שצריך
לתפוס אוניה ביפו ולנסוע לאלכסנדריה,
שהיתר מושבה בריטית. הבריטים הרי
ביחד עם הרוסים נגד התורכים. הכסף
שלנו יגיע לאלכסנדריה. אחותי, רוזה
גינוסר, שהיתר. עורכת־הדין הראשונה בארץ
והתחתנה עם בנו של אחד־העם,
),הציעה שהם יסעו לאלכסנדריה ואנחנו
נצטרף.
אבל לא! לא! המושג יורדים שאת
)ואני חיים אותו עכשיו לא היה, אבל
היה ברור שלא נוטשים את הארץ ! יהיה
מה שלא יהיה, את הארץ לא עוזבים!
היו רבים שעזבו. היה מצב קשה. אולי
לאבא שלי היתד. איזו רזרבה של כסף,
אבל אנחנו לא עזבנו. והתורכים סחטו
אותנו כמו לימון. כעבור שנה, בתחילת
,1916 גייסו אותנו לצבא כבוגרי גימנסיה.

י • יכולת לשלם גופר ולהשתחרר
מהצבא.
ציפורה היתה אחותו של שאול אביגור.
בלונדון הצטרפנו לסניף של פועלי-ציון,
שהיו מזוהים עם אחדות־העבודה בארץ.
היכרתי באותה תקופה מהמנהיגות ההסתדרותית
רק את בן־גוריון, שגר זמן מה
בלונדון ואת ברל כצנלסון, שבכל פעם
שהגיע ללונדון היה מתגורר אצלנו בדירה.
במשך
לימודי בלונדון התרכזתי בשני
נושאים: כלכלה מדינית ולמידת האימפריה
הבריטית. הבנתי שאני רוצה וצריך
להשתלב בה ושגורלי להשתלב בה. את
צריכה לדעת, שבעשר השנים שהייתי
תחת שילטון תורכי לא חלמתי שתהיה
פה מדינה יהודית. כשעליתי ארצה, בגיל
,9בשנת ,1907 היו בארץ 50*40 אלף
יהודים, רובם בערים הקדושות, והיו כמובן
המושבות של הברון, ועוד נוסדו
דגניה א׳ וכינרת.

• אתה בא, כמזזמני, ממיש־שחה
אמידה מאוד.
אני בא ממישפחה ציונית. אבי, מרדכי

אבל באופן פסיכולוגי הם לא ידעו להתמודד
איתנו. הם לא ראו פרצופים כמו
שלך בניגריה, בציילון ובגאנה. הם לא
יכלו לקבל את זה שאצלנו יש תיזמורת
סימפונית עם טוסקניני ויאשה חפץ. הם
התפוצצו מבחינה פסיכולוגית.
אני ידעתי שאנחנו בארץ יכולים להיקלט
בבניית הארץ, והנה הגיעה עליה
שלישית, והביאה את בת־דודתי מזה כהן,
האמא של יצחק רבץ. עליה של אנשים
משכילים, הרוצים להיות חוטבי עצים ושואבי
מים, והתנועה הקיבוצית הלכה
וגדלה. נוספו קיבוצים לכינרת ולדגניה,
ונרכשו קרקעות על-ידי הקרן־הקיימת, והוקמה
חברת־הכשרת הישוב וחברות לאומיות
אחרות, וצמחה מנהיגות עם בן-
גוריון וארלוזורוב, ואני ידעתי שאני רוצה
להשתלב בחיים הסוציאליסטים בארץ.

• היית כן־כית כביתו של
הרכרט סמואל כאנגליה.
נכון, הייתי אוכל אצלו ארוחת־צהריים
כל יום ראשון. את יודעת, אנחנו בתל-
אביב הקטנה היינו מישפחה אחת קטנה.
היכרנו כולם את כולם, ואדווין סמואל,
בנו של הרברט סמואל, התאהב בהדסה
גרזובסקי, חברתי מנוער. כולנו היינו חבורה
אחת. חווה, אחותו של דב הוז ועדה,
אשתו של אליהו גולומב, היו בקשרי

בשנת 1930 התחתנתי עם אשתי, אם
ילדיי, רות. רות נפטרה ב־ ,1945 התחתנתי
עם הסופרת ברכה חבס. היא נפטרה ב-
. 1968ב־ 1969 התחתנתי עם אשתי הנוכחית,
ציפורה. אף פעם לא התחתנתי
עם חתיכות. אשתי הראשונה היתד. בת
גילי ,33 ,כשהתחתנו. ברכה היתד. בת

• היכן היית כאשר נוסדה
ההסתדרות?
הייתי כבר מבוגר וגרתי באנגליה, ובינתיים
היתד, המהפיכה ברוסיה, ואני
מודה שבמשך כמה חודשים קסמו לי
לנין וטרוצקי. אבל מתוך לימוד בספריה
הבנתי שאצלי הדמוקרטיה קודמת לדיקטטורה,
ואפילו לסוציאליזם, ואני ידעתי
שאחרי ארבע שנים בלונדון אני יכול
לחזור הביתה. בסוף שנת לימודיי השלישית
קיבלתי מיכתב מאליהו גולומב :
״דויד תעזוב את הלימודים ותבוא לווינה
לארוז נשק.״ אז התחיל המאבק עם הערבים.
ברנר נרצח ביפו, טרומפלדור
בתל־חי, היה פוגרום בירושלים וז׳בוטיג־סקי
נכלא. אמנם הנציב העליון היה הר־ברט
סמואל, שהיה איש משכיל וליברלי,

• ספר לי עד השתלכותך כ־מיפעד
ההסתדרותי זכ״סודל כונה״•

הכהן עס שרת
״גרתי עם משה שרת וציפורה בדירה אחת. הייתי עד יחידי בחתונתם״

• היית נשוי כאותה תקופה ץ

לא עלה על דעתי שמפני שלאבי יש
כסף, אוכל לנצל זאת. הרי תלמידים אחרים
מהגימנסיה לא יכלו לשלם כופר,
ואני לא התכוונתי להניח להם להתגייס
ולהישאר בבית. הלכתי לצבא התורכי.

שכנות, וכולנו למדנו בגימנסיה והיינו
חברים במקהלה ושיחקנו כדורסל והתרחצנו
בבריכות של הערבים בפרדסים.
היכרנו אחד את השני, וכשהדסה התחתנה
עם אדווץ, הייתי שם בן־בית. שני
ארץ־ישראלים בגולה.

בן הילל הכהן, היה סופר ידוע, סוחר
ותעשיין. אני לא רוצה להשתמש בפילה
עשיר, אבל הוא היה מאוד מאוד אמיד.
בבית דיברו רוסית ויידיש, והיה לנו גם
מורה לעברית. אני למדתי בחדר מתוקן,
עם סורים שאבי העלה אחר־כך לארץ.
לפני שעלינו מרוסיה, אבי ביקר כאן ש לוש
פעמים והחליט לעלות. כשהגענו לכאן.
נטע אבי פרדס בראשון־לציון, ונעזר
רק בעבודה עברית. אחר־כך בנה את הבית
הראשון בן שתי הקומות בתל-אביב.
הנאמנות של הישוב לתורכיה היתה אז
בשפל. היינו אז תחת חוקי הקפיטולציה,
והיה לנו נוח, כי נשארנו נתינים רוסיים.

אם אתה תהיה סגן-מנהל, זה גם טוב
בשביל הבנק. מה אתה שואל אם אתה
מתאים! כמד. אתה מקבל במורל בונה?
9לירות? בן־דודך, אליהו לבונטין, שעובד
בבנק כבר עשר שנים, מקבל 40
לירות. אתה תקבל 30 ותתקדם. אתה
בחור צעיר.״ ואז הוא אמר שלוש מילים
שנתנו לי צביטה בלב :״תהיה יותר
טוב.״
באתי לירושלים, אמרתי לגיסי, ארתור
רופין, שאני מתעצל לנסוע לתל־אביב.
אם יראה את הופיין, שיאמר לו שאני
לא רוצה להיות יותר טוב, ונשארתי והתחלתי
את סולל בונה מההתחלה. מרכזו
עבר לתל־אביב. המהנדס הראשי של הבריטים
היד. גובל. הוא שיתף איתנו פעו לה
ובמקום לבנות את הכביש מעכו לצפת,
בנינו למעשה את כביש יבניאל-כינרת.
וכך, לאט לאט, עשינו והתגברנו והקמנו
מחדש את סולל בונה ואחר־כך את כור.

אבל לא הבין את הערבים ומינה בטעות
את חאג׳ אמין אל־חוסייני למופתי בירר
׳שירם. אז אליהו כתב לי לנסוע׳ 1מייד.
נסעתי ושם היו אליהו גולומב ועוד חלוץ
מארץ־ישראל, שמו היה לוי שקולניק, ועוד
שני שומרניקים. ארזנו נשק במרתף,
תפסו אותנו על חם ועצרו אותנו. וזה
גרם לי להפסיד שנת לימודים. אגב, ההסתדרות
החזקה של הפועלים באנגליה
השפיעה עלי ושבתה את ליבי.
בכלל, התפעלתי מהאימפריה הבריטית.
הפקידות הגבוהה, שאחר־כך טעמנו אותה
כמושבה של האימפריה, היתד. פקידות
משכילה, פקידות טובה, לא מושחתת,

כשהגעתי ארצה, כתב משה שרת מיכ־תב־המלצה
לדויד רמז. וכך הייתי מראשוני
סולל בונה בחיפה. היה ברור לי
שמד. שהאנגלים יכולים לעשות, אנחנו
יכולים לעשות טוב יותר. לא רצינו להיות
שכירים והקמנו את תנובה ואת המשכיר
ואת חברת־הביטוח תמנה. פה נל חמנו
על עבודה עברית ובמשק הממשלתי.
באותה תקופה התאחדו אחדות הטבודה
עם הפועל הצעיר והקימו את מיפלגת-
פועלי־ארץ־ישראל, ואני הייתי פעיל ב-
מיפלגה. לא כפקיד, אלא כמנהל בסולל
בונו /עם דבקות במטרה, מתוך שיקולים
שלי.
אני אגיד לך דבר, סולל בונה הוקם ב־
,1923 וב־ 1927 פשט את הרגל, בלי חוכמות.
היתה תקופה קשה בארץ. היה מש בר
כלכלי וחוסר-עבודה והיתד. קבוצה
שעזבה את הארץ בחזרה לרוסיה. לי
אישית הבעת־ .לא היתד. קשה. בנק לאומי
של היום נקרא אז בנק אנגלו־פלסטינה,
והמנהל שלו היה הולנדי בשם הופיין.
הוא גר אצלנו בתל-אביב בקומה השנייה.
כשפשט סולל בונה את הרגל, הוא קרא
לי ואמר לי :״מנהל הבנק בחיפה, קלרמן,
יצא לפנסיה, אחד, נתן, יהיה המנהל,
ואתה תהיה הסגן.״ אמרתי שאני לא מבץ
בבנקאות .״אבא שלך הוא מרדכי בן הילל
(הכהן, פבזנר — שהוא האת של אמא
שלך ונשוי לבת של אחד־העם הוא הדוד
שלך, בחיפה יש עשרת אלפים יהודים,
ושני יהודים חברים במועצת־העיר. שב תאי
לוי ואתה, לצד עשרה ערבים. אז

,45 וגם ציפורה כבר גירשה שלושה בעלים
כשהתחתנו.

• אחת התקופות המפוארות
כחייך היתה תקופת היותר שגריר
ישראל ככורמה. כורמה היתה
אז ארץ כלתי ידועה, רחוקה ונידחת•
נאלזנת לעזוכ את תפקידך
כחכר־כנסת כדי לנסוע לכוחמח.
מדוע הסכמת ץ
אחרי שהקמתי את סולל בונו /הייתי
מעורב כל הזמן בפעילות בהגנז /במח־תרת
ששיתפה פעולה עם אנגליה בדבר
הזה שזיעזע את העצבים של כ״ג יורדי
הסירה. שירתתי את הסוכנות היהודית
שבראשה עמד אח ורע כמו משה שרת,

מוססו מושתת שאץ
כמוהו. הוא מולם-
מילאחז. אטמו צוילם
לתת לו מישסו צבאי?
והייתי חבר-כנסת. במחצית השנייה של
,1953 אחרי שיחה של חמש דקות עם
בן־גוריון ושרת, הם אמרו לי: דויד, התפטר
מהכנסת ולך להיות שגריר בבורמה.
אמרתי להם שאני אתפטר מהכנסת ובינתיים
אחד יקפוץ במקומי. ביקשתי זמן
לחשוב, אמרתי שאני צריך לדבר עם
ברכה. החלטתי לקבל את התפקיד. הייתי
(המשך בעמוד )62
העולם הזה 2373

נעו־השעשועיס
11ו/ן1קאין
^ פללו לספסל-הנאשמים לווה
י חגי שחר על-ידי יפהפיה זר
הרוב הגבר הממושקף והנאה מוכר
היטב בחוגים הנוצצים של תל־
(אביב. במש ד ש נים הוא נהג להסתובב
במסיבות ובמועדונים־יוקר־תיים,
ורכש לו הרבה חברים וחברות.
בשנים
האחרונות עסק בקבלנות,
אך נפצע מלבנה שנפלה על ידו,
ונאלץ להפסיק לעבוד. הוא אסף
את כספו, אמר שלום לידידו,
ונסע לחפש את עצמו בהודו.
בגואם פגש את הלן, צעירה
אנגליה, בלונדית ודקת־גיזרה. היא
היחד, נשואה לגבר ארגנטיני והתגוררה
איתו בגואם.
חגי והלן התאהבו ולאחר זמן
קצר עברו לגור יחד.

דה בתל-אביב כשהם משתמשים
כסם.

כלרבע שעה
— שורה
^ ולמו של השופט אורי שטי
רוזמן נראה כמועדון של היפים
והיפות. הלן, חברתו של
חגי, שבאה אחריו לישראל ומתגוררת
אצל אחיו, אינה מחמיצה
שום ישיבה. איתה היו כמה מידידיו
וירידותיו של העציר. אחת
מהם, עיתונאית, הזילה דמעות
כאשר חשבה על גורלו של חגי

שיישלח לכלא. כולם הסכימו כי
הוא בחור נחמד.
התובעת, שרה חתן, מנסה ל שכנע
את בית־המישפט כי הנאשם
הבריח את הכמות הגדולה של
הסם לישראל, כדי למכרו ולעשות
רווחים. חגי וסניגורו מנסים לשכנע
את השופט כי הכמות היתד,
מיועדת לשימושו העצמי של ה נאשם.
כדי
להוכיח את הנקודה הזו,
הביאה התביעה את סנ״צ אריאל
צבי, מומחה של מישטרת־ישראל
לסמים. העד סיפר על צורות הנטילה
של הקוקאין. מסתבר כי
את הסם האציל ניתן לשאוף לריאות
דרך האף. כדי לצרוך
אותו כך, נוהגים לפזר שורות
של האבקה הלבנה על משטח
חלק כמו זכוכית או ראי. מחלקים
את השורות בסכין גילוח ושואפים
אחת אחר השניה. דרך נוספת
לשאיפה היא בעזרת כפית קטנטונת
המיוחדת לכך. בעזרת הכפית
מגישים את האבקה אל האף
ושואפים אותה.

סס של
עילית

ך• אשד הגיע יום־זזולדתה של
~ חלן, חציע חגי כי יסעו יחדיו
לישראל, והוא יציג אותה לפני
הוריו. בדרכם מהודו התעכבה הלן
באנגליה כדי לבקר את מישפה־תה,
וחגי נפע להולנד.
הוא חזר לישראל בספטמבר
,1982 ונעצר אחרי ימים ספורים.
במיזוודה ששלח מהולנד לממ״ן
נמצאו כ־ 63 גרם קוקאין. כאשר
בא חגי לקבל את המיזוודה חיכו.
לו כבר אנשי מיחלק הסמים. הם
מצאו את הקוקאין ועצרו את ה צעיר.
כמות
זו של קוקאין נחשבת
מיסחרית, וחגי נעצר עד לתום
ההליכים. מכיוון שנתפס על חם,
הודה באשמה, סניגורו, מוטי שורר,
טוען בימים אלה לעונש.
הטיעון העיקרי של הסניגור
הוא בעניין מהות הקוקאין. בניגוד
לכל הסמים האחרים, קוקאין נחשב
מאז ומתמיד כסם של העילית.
צרכו אותו סופרים ויוצרים,
ורקמו סביבו מיתוסים.
מחירו של הקוקאין גבוה יחסית
לסמים אחרים, והמשתמשיס בו
נמנים עם שכבה שונה מזו של
המשתמשים בהרואין, למשל. מוסכם
על הכל כי סם זה אינו ממכר
גופנית, אלא נפשית בלבד. המכורים
לו טוענים כי הוא מחדד
את החשיבה ומשפר את יכולת
הביצוע ואת הכושר האינטלקטו־

נאשם שחר ושוטר
״בהרחה, בהזרקה ובעישון...׳
יש עוד דרכים לצריכת הסם.
לדברי המומחה, אפשר לעשן את
הקוקאין כשהוא מעורב בסיגריה
של מריחואנה. אבל קוקאין ה נצרר
בעישון הוא מסוג שונה
במקצת מזה הנלקח בשאיפה.
המומחה ציין כי כאשר מריחים
קוקאין אפשר באופן תיאורטי לש אוף
כל רבע שעה שורה. אין
הצטברות של המנות, וההשפעה
עוברת אחרי זמן מה. הקוקאין
נותן למשתמש הרגשה שיש לו
יכולת ביצועית של סופרמן.

חקירה נמרצת ומקיפה נאשם שחר וחברתו הלן
״משפר את הביצועים׳...

ף י מחלוקת העיקרית בין הי
י מומחה המישטרתי ובין ההגנה
היתד, בשאלה מהי כמות יומית ל
משתמש.
לדברי עד־התביעה כמות
של נד 1.4גרם קוקאין או אפילו
פחות היא כמות קטלנית. הסניגור,
בחקירה נמרצת ומעמיקה, הצליח
להביא את העד להודות כי יש
משתמשים הנוהגים להשתמש ב־1
אופן קבוע ביותר מגרם ליום,
במשך תקופות ארוכות.
אם אמנם צרו חגי יותר מגרם
אחד ליום, יתכן שהכמות שהביא
היתה צריכה להספיק לשימושו
לחודשיים. אבל לטענת התביעה
אפשר לחלק את הכמות שייבא
לכ־ 1000 מנות. ולכן עמד הנאשם
להרוויח על הסחורה כ־ 5000 דולר.
ההבדל בין עונש המאסר המוטל
על אנשים המייבאים סם לשימוש
עצמי ובין זה המוטל על סוחרי-
סמים הוא עצום.

שימוש אישי
בלבך
גי קנה את הסם באמסטרדם
י י לדברי עד־התביעה, כדי לקנוו
כמות גדולה כל־כך, יש צורך
בקשרים עם הסוחרים הגדולים.
אדם שאץ לו קשרים איתם, וינסה
לקנות סם בסכומים כאלה,
ירומה ללא ספק על-ידי העבריינים
בהולנד .״יש חיץ בין השיווק
הקימעונאי והשיווק הסיטוני בהולנד,
ויש צורך לעבור אותו. למי

התניעה טוענת: זאח

נועד לשימוש ווצוגי

היתה נמות מיסחדית

אלי. מכיוון שהשפעתו פגה במהירות,
יש צורך לשוב ולהריח אותו
לעיתים קרובות ביותר.
בישראל היה סם זה נדיר עד
לזמן האחרון. מחירו היקר והש פעתו
הקצרה הרתיעו את המש תמשים
הישראלים הרגילים. רק
לאחרונה החלו לייבא אותו לישראל.
ולפני כשנתיים נתפסו כמה
מראשי העולם־התחתון במלון רנד

שאין קשרים טובים נכונו הפתעות
רעות. רבים הסיכויים שימכר!
לו תחליף בעל צבע לבן, או
יגנבו את כספו ולא יתנו לו מאומה
בתמורה,״ אמר המומחה.
הסניגור עומד להביא מומחה
מטעמו כדי לשכנע את השופנ
כי מדובר באדם שהביא אתו או
הסם הדרוש לו לתקופת שהותו
בישראל.

סניגורים שורר ושקד
.מחדד את החשיבה...״

חזיו ת ב 1י ד
הזול

חגורות־בטן — הכל בזיל הזול. אני עובד
על מתח רווחים נמוך ולכן אני יכול
למכור בזול. זאת כל התורה.

החכמות יודעות
איפה לקנות

ניס, בבצלאל

הוא בטל חנות חזיות ברחוב המלך ג־ורג׳ .אצלו
ניתן למצוא חזיות מכל הסוגים, המינים והגדלים,
תוצרת הארץ ותוצרת חוץ, והמחירים מצחיקים — 150 שקל עבור כל חזיה.

גם עשירות

באות לפה, אומר חיים ניסיס. הן הפיקחיות שגילו
את המקום, בעוד שהאחרות קונות בחנויות ״הטובות״,
ומשלמות פי שגייס ויותר. לניסיס יש קונות קבועות שבאות אליו כבר שנים.

צלי הכל חדש, סחורה א״א. אין
/ /י * דפקטים. תראי, חזיית טריומף
טופר־מודרנית ב־ 150 שקל, חזיה הגרי
ה־ 8טובה מאוד ב־ 200 שקל. חגורות־בטן
אלסנוקס ב־ 250 שקל. בחנות אחרת כל
זה עולה כפול. כשאני קונה חזיות, אני
קונה רק פירמות ידועות, אחרת זה לא
שווה.׳״
יש פה חזיות גדולות ורחבות, המחזיקות
גם חצי בטן, עשויות מבד כותנה

בכל המינים הגדלים והצבעים המעורבים
שם ביחד, ולבחור.
״הנשים הכי עשירות והכי אריסטוקרטיות
באות לפה,״ אומר חיים .״הן ה-
פיקחיות שגילו את המקום, והעם קונה
במה שנקרא ״החנויות הטובות״ .אצלי
אפשר להרכיב סט תואם של תחתונים
וחזיה ב־ 200 שקל. מה זה היום, זה לא
כסף! איפה עוד מוצאים היום תחתונים
שכאלה ב־ 50 שקלז

תוצרת חוץ

הכל סוג א״א .״אני קונה את הסחורה בזול מחנויות
ללבני נשים המחסלות, ואז אני יכול לסכור במחירים
מצחיקים,״ אומר חיים. חזיה אצל חיים עולה 150 שקל וזוג תחתונים 50 שקל בלבד.

מ זיווג. מי לא צריכה חזיות ז בעלות
י י החזה השופע זקוקות לסופד נופלים,
בעלות החזה הבינוני זקוקות בחורף לחזיה
לחימום, השטוחות רוצות ויכולות למצוא
מילוי. כל אחת ושדיה היא.
המקום שכובש לאחרונה את נשות תל-
אביב הוא דוכן החזיות בזיל הזול שבשוק
בצלאל, ברחוב הפלך ג׳ורג׳ .15 בסימטה
פצד ימין. שם, אצל חיים ניסים, אפשר
למצוא חזיות פכל הסוגים, הפינים, הצבעים
והגדלים, תוצרת הארץ אך בעיקר
תוצרת ״ ח.

מחזיק בסן

או, במילים אחרות, חגורות בטן
המחזיקה, מיישרת ומלחיצה את הבטן.
הגומי חזק ועבה ועוזר לשמנמנות להיראות חות ובעלות גיזרה.

צרכת

ותתיכי הס מיכנסי תח*
תונים
בסיגנון חגורת
בטן קלה, שהיא גם יפה וגס יעילה.

ליד הקופה יושב חיים ניסים, גבר
כבן ,60 שעל אף שמו, הנשפע כמזרחי,
הוא יליד רומניה. חיים הוא סיפור בפני
עצמו. הוא הגיע לישראל בגיל 16 והתחיל
את דרכו כשוטף כלים בפיסעדה.
אחרי זמן־מה החליט שזה לא עתיד בשבילו.
ונהיה חלבן. כשהיה חלבן, נוכח
לדעת שמזה לא יתעשר והחליט לנסות
את מזלו בתור שוטר. משוטר הפך למסגר
וממסגד שינה את עיסוקו והסך לסוחר
עתיקות ביפו. אחר-כך החלים שהפינה
הכי טובה היא בשוק בצלאל וכאן הוא
שוכן לבטח כבר 24 שנה.
איו זה שהחזיות כל־כך זולות ז משהו
פה לא בסדר .״הכל בסדר,״ הוא אופר
ומרים יד כדי שאהיה בטוחה .״אני אסביר
לך, זה פשוט מאוד. אני מחפש חנויות
ללבני נשים שמחסלות, ובתקופה האח רונה
יש הרבה מאוד כאלה, ואני קונה
את כל הסחורה שלהם, תחתונים, חזיות,

תוגר נובלים

לנשים בעלות חזה שופט ובטן
רפוייה: זה מחזיק ומייצב הכל,
ועשוי בד כותנה וסאטן. המחיר 150 שקל בלבד, כי הביקוש מועם.

וסאטן, העולות בסך הכל 150 שקל, כי
הביקוש הוא מועט. אין הרבה נשים הזקוקות
לפץ דבר שכזה.

החזיות שם נמצאות בערימות־ערימות,
וכל מה שצריך זה זמן וסבלנות, לבחוש

ואיפה מודדים את כל האוצרות האלה ז
יש מקום, בוודאי, והוא מצביע על שני
תאים סבירים, שווילון סוגר עליהם. אבל
אין כאן תיקונים, אין הגדלות או הק טנות,
אץ תופרת.
נכנסת גברת בגיל העמידה. כשהיא רואה
שעושים על חיים כתבה, היא אומרת :
״תכתבי שאני קונה אצלו המון שנים,
מאז שהוא פתח. אני מרוצה ונאמנה ל-
הזיותיו. תמיד אני עומדת איתו על ה-
מקח ותמיד בסוף הוא עושה לי הנחה.
ואם אני באה הביתה ומוצאת שהחזיר.
קטנה או גדולה, הוא מחליף לי. הוא
מחליף לכולן.״
כדאי לבוא, לראות, למשש ולבחוש.
גם זה כיף. אפשר למדוד וגם להחליף,
ובכלל — מה רע להביא שני זוגות תח תוני
ביקיני לחברה ליום־הולדתה, כשכל
ההוצאה היא 100 שקל בלבד, והמתנה
יפה ושימושית ז

נשים במניות סוד העווה
וענוה בשני המחיר אה הדגמים
ששימשו את הדוגמניות בתצוגות
* * ימפחד מאוסנאי צפרת? ׳.דפנות נדירה להתלבש בבגדיו
של מעצב מפורסם במחיר שאין
י• כפעם כולן.
שגי לו.
כיכר המדינה, חלון־ראווה יוצא-
דופן בסיגנון אירופי. פשהו אחר.
מכירת החורף מתחילה באמצע
חודש פברואר והאפשרויות רבות.
בובה ועליה דגם אחד בלבד,
עשד בקפידה רבה. הבד פטיב
לדוגמה, שמלת קרפ צמר בצמעולה,
הסגנון צרפתי עם נסיה
בע שנהב בסגנון קלאסי, לאשה
קלאסית וסמפן אופנתי יוקרתי
האוהבת להתלבש טוב, מעריכה
וגם יקר. מאחוריו עומד מעצב
מהי תפירה ומבינה בגיזרה ובהאופנה
עודד פרוביזור.
אופנה. מחירה 290 דולר. זוהי
שימלה היכולה לשמש אותך כמה
אשה עוברת, מסתכלת ולעיתים
וכמה עונות, והיא תיראה תמיד
אחרת אומץ, נכנסת, מתרשמת
איכותית, אופנתית ומרשימה. ל-
מקרוב ולפעמים גם מודדת.

קולקציה בחצי המחיר
גם אם הבגד מוצא חן בעיניה,
וגם אם המפץ בידיה, לעיתים
היא חסה על כספה ולא קונה.
למי שאין תקציב, אין בעיות
והיא יוצאת בלב כבד וממשיכה
לחשוב על מה שראתה ואיך
נראתה.
אבל, החדשות האחרונות והחמות
ביותר הם שלכל יש מיתרון.
קצת סבלנות, וכל מה שראיתן
יוצע למכירה במכירות סוף העונה,
המתקיימות פעמיים בשנה.

__ חצאית
במאתים דולר
ך נשים שהתמזל מזלן ופידתן
היא בין 38ו 40-יוכלו
לזכות בשלל הראוותני והיקר המוצע
למכירה ב*6ל 50 הנחה. וחצי
המחיר הוא באמת חצי. זוהי הז-

אוהבות החצאיות הרחבות מוצעת
חצאית טוויד בצבע חמרה, שמחירה
200 דולר.
לאלה המעדיפות מיכנם טוויד
בז /חתיכי וקלאסי, בגיזרה ישרה
עם חפתים — גם זה נמצא בקולקציה,
במחיר של 150 דולר.
אפשר לצרף לפריטים אלה חולצת
קרם ז׳ורז׳ט עם קפלונים קטנים
בחזית, במחיר 200 דולר,
או חולצת סטאן בצבע בריק עם
צווארון ועניבת פרפר בסגנון החתול
במחיר 150 דולר.
״אוסנת עילית״ ,אומר עודד
פרוביזור ,״מתחיילם להבין בגיל
ובמעמד ססויים, ומעמד זה
גם כסף. אשה היכולה להרשות
לעצמה להתלבש באופנה עילית
לא תוכל לחזור ולרדת ולקנות
קונפקציה. זה כמו לרדת ממכונית
סרצדס למכונית מיני מיינור.״

בעלות 38/40

סור (משמאל) יכולות לקנות #ת שמלות המשי,

חליפות הטוויד וחולצות הקרפ־ז׳רדם של האופנאי
עודד פרוביזור. בחצי המחיר במכירות סוף־העונה
המתחילות בקרוב. צילומים: דרורה זיכרוני

הוא הרומן. הוא דוגמן. הוא
גו עם אמו ואחותו התאומה.
ה1ש,ם מתות עריו וגברים
מסו״מים מנסים לחזר אתריו

עושים האנשים בתקופת
י׳ משבר כלכלי ואינפלציה ז מח פשים
עוד עבודה, עוד משכורת,
וכסף נוסף.
אחד שהתחיל את דרכו ועלה
כמטאור בשדה צילוס-האופגה הוא
קמיל נייקרג, הישראלי ההולנדי.
הוא גבר בעל יופי נדיר, עיניים
כחולות־ירוקות, פה חושני וגוף
של אפולו. פה אפשר לעשות,
גם גברים נולדים לפעמים מושלמים.
התאום הזה (יש לו אחות
תאומה בשם ברמה) הוא בסו הכל
בן .24 את החצי הראשון של חייו
עשה באמסטרדם, ועם פות אביו,
ההולנדי, שהיה יהלומן מכובד
וידוע החליטה האם הישראלית
לחזור לחיק המישפחה בישראל.

בארץ מזוכיסטיות ואינן מעריכות
מספיק יחס נאות.
לפני שנתיים, כשחזר לישראל
מטיול ארוך בארצות־הברית, הח ליט
ללכת בדרכי אביו ולהשתלב
בענף היהלומים .״כדי להיות טוב
במיקצוע הזה צריך להיות סבלני
וללמוד אותו מתחילתו ולעומקו.
לוקח כמה שנים עד שיהלומן
הופך ליהלומן רציני. בשנתיים
האחרונות אני מתמחה במיון.
״ענף היהלומים נמצא בשפל.
זוהי תקופה קשה לכולם. משכד
רתי אינה גבוהה, ולכן החלטתי
לנצל את שעותי הפנויות ולהצטלם.
״תמיד
אמרו לי שאני בעל
הופעה מושכת ושאני נראה טוב.
אבל אני צנוע מכדי להגדיר את
עצמי כיפה. שחצנות אינה התכונה
האהובה עלי. אני רוצה
שיתייחסו אלי בזכות אופיי ולא
יופיי.״
מחזי אירופי
לימודיו הוא סיים ביש-
י ראל, ובצבא שרת כמפקד
צוות תותחנים, אבל הוא בכל
זאת נשאר אחר. הוא עדיין חי
במנטליות אירופית. הוא עדין ומנומס,
ועד לא מזמן הוא אפילו
פתח דלתות לנשים, וחתר בפרחים.
אך הוא החליט שהבחורות

תחביב וכסף
^ פני כשנה

מגהצת,

והכי

חשוב — ממיינת

הטלפונים

היום בדירה שכורה וגם להחזיק מכונית, זה חסכוני׳.

€דרכו בעולם
לצלם שהכרתי,
הוא צילם אותי

התחיל קמיל את
האופנה .״פניתי
שמו יוסי קורן.
וראה שאני סצ־

ע מו ק, עומוק באווחמוה

(המשך מעמוד )27
האיחור שחל בתיק זה במתן
פסק-הדין.״
גיטה רייטלר עירערה על החלטה
זו בבית-המישפט המחוזי,
ועירעורה התקבל. היא קיבלה את
הזכות להישאר במרתף־המריבה.
אז פנה שטרנשום לבית־המישם ם
העליץ.
בקשתו של הפסל, באמצעות
עורך־הדין ישעיהו פריבס, נידונה
לפני נשיא בית-המישפם העליון,
השופט משה לנדוי. בנובמבר 1981
דחה השופט לנדוי את עירעורו
של משה שטרנשום, ופסק לטובתה
של גיטה רייטלר.

המתמחה הסך
שופט עליון

1 11 0 *111 1 1 1 * 0111ן שערכו רוזל׳ה ויזהר בוכמן, חבריו
1 1 1 0 1 1 ^ 11 1 1 ^ 10 #1של שחקו הכדורסל ג׳ק צימרמן
ליום הולדתו של ג׳ק. קמיל יפה התואר הוא אורח מבוקש במסיבות.
סלם סוג. הוא דאג להודיע לצלם
יקי הלפרץ שיש פנים חדשות
4בשטח האופנה, ויקי התחיל לצלם
אותי. היום יש לי נסיון ואיני
פוחד בהמצלפות וגם לא חושש
מביקורת• למדתי לחיות עם זה.
.אני לא דוגמו מסלול, כי אני
לא מרגיש נוח על בימה כשכל
האנשים מסתכלים עלי. אני לא
דוגמן בנשמה. אני לא משקיע
את כל חיי, פחשבותי ופרצי בעבודת
הדוגמנות. עבורי צילום
זה תחביב וכסף. הצלמים המכירים
אותי יודעים שאני עובד כל
יום עד ארבע אחר-הצהריים, ואם
רוצים לצלם אותי. התנאי הוא
— רק אחרי שעות העבודה.
״אני פוחד שיחשבו שאני הו ,מוסכסואל.
מי שמכיר אותי או
^ פי שידבר איתי יידע מייד שאגי
לא הומו. לא מפריע לי ששאר

קמיל אינו מופיע כדוגמן מסלול, בתצוגות אופנה, אלא רק כדוגמן
צילום. הוא אינו מרגיש נוח על הבמה, הוא אומר ומוסיף ,״אני לא
משקיע את כל חיי ומרצי בדוגמנות. הצילום עבורי זה תחביב וכסף׳.

הדוגמנים הם כאלה. אני לא מזלזל
בהם. כן, ניסו להתעסק איתי,
אן תגובתי היתה חדה וחלקה.
אמרתי להם שאני סטרייט והם
הבינו. הומואים הם טיפוסים עדינים,
מבינים ולא לוחצים.״

אוהב בחידות
ומוסיקה
א ני אוהב בחורות. אין לי
מיי חברה קבועה. לא מזמן
סיימתי פרשה. כרגע טוב לי לבד.
אני יושב בכיף בבית ומתפנה
לאהבתי — המוסיקה. אני מנגן על
אורגן ופסנתר או מאזין למוסיקה׳.
קמיל יושב לו בדירת אמו,
הניה, בשיכון בבלי, שם הוא מתגורר
עימה ועם אחותו. האם, אשה
יפה ומטופחת, בהירת שיער וגבו-

ח ה !הם אומרים היום ז כיצד
י• קרה שהם נסחפו לפרשה ארוכה
זו ז שופט השלום יהושע
אברכך אמר להעולם הזה :״ידעתי
מראש שגם אחרי שאכתוב את
פסק־הדין שלי, ילכו הצדדים ל-
בית־המישפט המחוזי. חשבתי על
זה כשהכנתי את פסק־הדין.״
עורך־הדיז פריבם גילה :״רבים
מהמתמחים במישרד שלנו למדו
את המיקצוע על התיק הזה. כשהתחלנו
לטפל בתיק הזה של
שטרנשוס, היה יהושע שיינבוים
מתמחה אצלנו. כשהתיק הסתיים,
הוא כבר שופט בבית-המישפט
העליון.
״זה לקח קצת זמן. היו פה
מאות תאריכים. הישיבות נידהו
מחצי שנה לחצי שנה.״
בדקתי, מתוך סקרנות. מה קרה
בתיק זה במשך 12 שנים בלבד,
בין 1956ו־ : 1967 במשך 11 שנות
התדיינות, מתוך ,34 פנו הצדדים
לא פחות מ* 8פעמים לבית־ה-
מישפט העליון 15 ,פעמים לבית־המישפט
המחוזי, ו־ 4פעמים ל-
בית־מישפט השלום! זה לא כולל
את מאות הישיבות בבית־מישפט
השלום בתל־אביב בתיק נוסף ש נפתח
בשנת .1963

/,אוצר אישי
מרגש,,

ליד הבווסה

שהיא ביתו השני, מבלה קמיל כבר
שנתיים, שמונה שעות בכל יום. בדרך
זו הוא הולך בדרכי אביו היהלומן. צילמה: דרורה זיכרוני

0 *1 1 1 1 0 1קמיל מצטלם עם מיטב הדוגמניות,
10 • 0 .י * ישראליות חרות, אצל צלמי האופנה
המפורסמים ביותר, אד לא שוכח לרגע שעתידו הוא בענף היהלומים.

הת־קומה, די מרוצה מתחביבו של
בנה ,״בתנאי שלא יקח את העניין
יותר מדי ברצינות.״ הסלון
מרוהט בטוב טעם. וילון לבן שקוף
על קיר אחד, ריהוט עץ מהגוני
בסגנון עתיק ולא כבד, תמונות
שמן מקוריות מהולנד, שולחן
עגול, מפה צחורה ועליה אגרטל
עם פרחי משי ושני פמוטים.
הגיה מגישה תה יסמין בספלי
חרסינה — אווירה הולנדית טהו

בלב תל-אביב.
״אני גר עם אמא שלי,״ אומר
קמיל. למה לא ז מה רע לי ז
טוב לי. היום לגור בדירה שכורה
ולהחזיק מכונית זה מאוד קשה.
לא אגור כאן כל החיים. מה
המהירות ז מי לוחץ עליז שלוש תנו
מסתדרים מצויין,״ הוא מכריז,
ואם הדוגמן מהנהנת בראשה
לאות הסכמה.

ורך־הדין ד״ר אנקוריון, ש-
2ייצג את בעלי המרתף, האגודה
הצרכנית השיתופית, לא יכול להסביר
כיצד זה קרה שאזרחים מבוגרים
ומכובדים נסחפו לקרב על
דבר שלא הצדיק את הדבר. הוא
מחזיק עדיין בכל תיקי הפרשה.
״זהו אוצר אישי מרגש. איך
אנשים אלה נדבקו מהדיבוק הזה
של המרתף ז איני מבין.״
פרקליטה של גיטה רייטלר,
עורך־הדין שלמה תוסיה כהן, סיכם
את הרגשתו בכסה מלים :
״זה היה קרב מרתק. לא התעייפתי.
רק שזה נמשך יותר מדי זמן.
זה היה צריך להיגמר תוך חצי
שנח.״
הציירת גיסה רייטלר, הממשיכה
ללמד ילדים באולם־המריבה,
הגיבה :״אני הייתי הנפגעת היחידה
מכל הפרשה. זה היה מקום
הפרנסה היחיד שלי. למשה שט-
רנשום היה מקום אחר לעבוד
בו. אותי הטרידו. בכל השנים
האלה נאלצתי לעזוב את עבודתי
וללכת לבית־המישפט. ואתה רואה?
אחרי כל השנים האלה אני

המאבק הסתיים ז לא בטוח. כתב
השופט לנדוי בהחלטתו :״בינתיים
הגיע משה שטרנשוס לגיל שמעל
ל־ 80 שנה, אך עדייו כוחו עימו
להילחם על האולם הנידון.״

סרסל זוהר

אורנה גלזן

חוט צמר 1ע ש ספרותי
של אהרון אפלפלד?

מאיה

יוסף הנשיא, משה מונטיפיורי,
לורנם אמייסנט, דויד וולפסון, דויד
אהרון נורדון (ולא אהרון דויד
גורדון -כמקובל) וכלה ברחל ינאית.

האם ראה מישהו מקוראי הסיפורת
הישראלית כרטים־ביקור שעליו רשום:
״א״ב יהושע, סופד /או ״פינחס שדה,
סופר״? באחרונה זכיתי לראות כרטיס
שכזה, עליו היה רשום :״לכנה מושת,
סופרת, עיתונאית, עורכת, רח׳ המקור ,5
רמת־גז ,52561 טל• 707058־03״ .לכרטיס־הביקור
נלווה כרטים־ביקור נוסף, של
הסופרת +עיתונאית +עורכת מושון,
תחת הכותרת זרמים של חלומות* ,ובו
פישמש של מונוגרפיות לבני־הנעורים על
דמויות ואישים מחיי העם היהודי, שהביאו
לדיברי מושון :״לימיס כאביב תמהוני
אחד, הנביטו הזרעים, פרח׳ קטן ויפיפה,
ששטו נקרא על פני מפת התכל: מדינת
ישראלי״ היפיפה הוא בלשונה של ה,ם ד
סרת +עיתונאית +עורכת׳ מושון.
בגלריית הדמויות, שהנביטו את הפרח
הקטן ששמו ישראל, וראו־אור בדבר
לילדים מגוללת מושץ דמויות כתן

כותרותיה המקוריות (במרכאות) של מושץ
לגיבוריו! מקוריות ככותרת חלום על
חמור קטן, תיק רופא ושמשיה לבנה,
המועתקת מרישום של נחום גוטמן,
המועתק בקובץ של מושון, תחת החתימה
״הצייר גיסים ניניו״.
בחודש שעבר העניקה לבנה סושון
כרטים־ביקור נוסף שלה לסיפורת הישראלית,
תחת הכותרת חוט צמר כחול*
שעל הדש האחורי של העטיפה, הוסיפה
לעצמה גם את התואר ״חכרת איגוד
העורכים של כתכי־העת שישראל״ .אכן
התקדמות מכובדת למדי במעמדה ה ספרותי.
חוט
צמר כחול הוא בבחינת עונש
בלתי־נסבל למבקר ספרות. כבר במישפט
הפתיחה ״הילה בתוך צילה• הימים ימיו
האחרונים של ירח אלול. קפחה חמת
מחציתו של יום על גב כותנתה ונדכקה
זו בלחלוחית אל גווה הדק עברית
של שבת, ושל בית-מרקחת במינון לא
נכון, המנסה להביא מהווי החיים של
מושב מרוחק, בתיאורים כמו :״נתגכה
החנווני על קצות אצבעותיו או ״מבקש

* לבנה מושון — זרעים של חלופות!
הוצאת מנבלים 150 ,עמודים (כריכה קשה).

* לבנה מושון — חוט צמר כחול!
הוצאת רשפים; 189 ממורים(כריכת רכה).

מה זה?

החוויה הי שר אלית
מאז פרצה מילחמת-הלבנון, הולד ותעל
בעיני ערכו של מוסד יד ושם — רשות
הזיכרון לשואה ומבורר! ,בעיקר בשל
השתיקה המהדהדת, הבוקעת מתוד אוהל
הזיכרון של המוסד, מאז הטבח בצברה
ובשאתילא (שתיקה, שכאשר הוסרה עלי
ת עובד המוסד יחיעם וייץ וגברת
נוספת, הושתקה בברוטאליות מחתדה על
ידי מנהלי יד ושם, כפי שהושתקה מחאתו
של ניצול-שואה שבא להפגין בשערי יד
ושם נגד פישעי מילחמת־הלבנון).
חוברת צהובה (להזכיר למקבלים פן
הסתם את אותו מגן־דויד צהוב של משואה)
שהגיעה לית באחרונה, העלתה
בי, כבן למישפחה שתב בניה רשומים
כניספי שואה ביד ושם, גועל־נסש. החת
ברת הצהובה מתייחסת לטקס הענקת אות
הוקרה ופרם ק׳ צטניק, על־ית יד ושם
ואגודת קרן פרסי ק׳ צטניק. חוברת זו
היא מסה עצומה של צביעות ואטימות
לב של שואנים שהתכנסו בכפיפה אחת,
לחגוג את ניתוקו של מוסד זה מהחוויה
הישראלית. החוברת מוקדשת לזכייתם של
ד״ר גירעון האחנר וסר אהרון
אפלפלד בפרס ק׳ צטניק. ראשית:
הענקת פרם זה על-ידי יד ושם לנשיא
יד ושם, הד׳׳ר גירעון האתנר, משול
להענקת פרס נשיא המדינה לאזרחות
טובה לנשיא המדינה בידי נשיא המדינה.
באשר להענקת הפרס לסופר אהרץ אפל-
פלד, הרי שקיים טעם לזכייתו של הסופר
בפרס זה, אלא שמארגני האירוע, ש נערך
במישכן נשיאי ישראל, שכחו להביא
בחוברת את נאומו של אפלפלד, ואת
כתב־הפרם שלו, ודומה שבהילולת כיבודים
זו של שואנים נעלם ונפל כבודו
של האחד והיחיד שהיה ראוי לכבוד
כלשהו באירוע זה.
החוברת נפתחת באיגרת של ראש־הממשלה
מנחם בגין לזוכים בפרס,
איגרת המסתיימת במילים :״בא הפרם

איפה ת עוד ת קצטניק

^ 1ח סי ם משתנים נוסח שא1

ב דר אנו

מקור

מיכתבי־אהבה
לחשושים רכילאיים מפי אשתו של עזר
— והמה יורדים אלי מאחורי עריטות
הכיצים כטור מן הסתם, התכוונה
מושון במילה טוף לתוף, או לעל דאטיפת
אטיפוך וסוף מטיפיד יטופון).

תופעה מו־שון
סופרת־עיתונאית־עורכת
גיבוריה המצחיקים של מושת עוברים
חוויות כמו :״היא תחשוב: הילדים
הנתלים של האוניברסיטה, הסביבה הנוכרית.
הרי היא, הנסיכה, העלמה לבות

שיריה

נסתרים

כחליל, מכפר פלוני אלמוני, מהרי אי שם,
נזרקה אל המטתפולין כשגגה וכאה
בין בתות מצוחצחת־ לשון שעיניהן טוו
טות, ודבר כזה אי־אפשר שלא היה
ניכר בהן מישפט, שיש בכוחו לגול
עפר מעל לעיניו העצומות לנצח של
ש״י עגנון. ואז מגיע אל המושב, או
מושבה ״הזר על אופניו ונסע לקראתה׳/
כשהוא אומר :״המקום חביב עלי. תצה
אני -לשהות כשבוע. איפה אפשר לשכור
פח חדר?״
בעמוד ,31 בראשית הפרק השני, כאשר
הסופרת +עיתונאית +עורכת +חברת
איגוד העורכים של כתבי העת מתארת:
״בתי-שחיו החלו נירטכים, מהבילים שחומם.
שני כתמים לחים, כסלסלות מוארכות,
התפשטו בכותנתו התברר לכותב
שותת אלה, שכל ישועה לא תגיע
לסיפורת הישראלית מחוט צמר כחול של
לבנה מושון, סופרת וכר וכר, וכל שדבק
בחוט צמר זה, אינו אלא עש ספרותי,
שכמה כדורי נפטלין מצוי היו עושים
עיסו חסד רב, אילו הכחידוהו בהקדם האפשרי.
אין כל סיבה שמבקר הספרות
יעניק ליצירה זו יותר מאשר חסד של
31 עמודי קריאה, שגם הם עוברים את
גבול הסבל, שעל מבקר לעבור. פרט
אחד, ולא ברור, מתמקד בשאלה: מה
זה? האם אין למו״ל של הוצאת רשפים,
שפירסם בעבר ספרים מפוארים ביותר,
כבר מה להוציא לאור, והוא נאלץ לפרסם

כיבורים מפוקפקים של שואגים ב״ידושם

הזח ונצכיח כי הרשע והזדון לא יצליחו,
כי האטת הנוראה תוסיף לחדריו את
מנוחתנו ואת מעשינו גס יחד מילים
כדורבנות, שראש־הממשלה היה ראוי
לקבלם ולא לשגרם. בעמוד שממול-מובאים
קטעים מתוך תקנון הפרם, כמו :
״פרם ק׳ צפת יק זכאי לקבל כל אדם,

בנושא השואה ותקומת־ישראל.

עמוד הלאה מובאים דבריו של יצחק

(״סולקה״) אח* ,אלוף־מישנה (מיל׳)
ומנהל יד ושם, כאשר בעמוד ממול מופיע
תצלום של המכובדים, בארשת פנים
רצינית, והכיתוב ״יו״ר יד ושם, ד״ר
ארד אצל עמוד הנואמים״ .בעמוד 6

חאוזנר נואם להאוזנר על הפרם שהאוזגר זכה
ומה עם צברה ושתילא?
ללא הבדל דת ולאום, עכור יצירה ספרותית,
מובחרת ומקורית, שנושא חשואח
ותקומת־ישראל, אשר תעיד נגד השינאה
כין אדם לאדם ותעודד את הדעת והמעש
כיחס לככוד-האדם שנברא כצלם ..״
למעיין בחוברת לא ברור, מהי ״היצירה
הספרותית״ שחיבר הד״ר גדעון האוזנר

מובא הקטע ברית בין הפירורים מתוך
ספרי ק׳ צטגיק, שאותו קראה השחקנית
מרים זוהר, ובעמוד ממול, נראית הגב׳
זוהר קוראת. בעמוד 8מספר יוסף
קלארמן, בשם חבר־הנאמנים של קרן
פרסי ק׳ צטניק על ק׳ צטניק, מבלי
שתצלום יוסף קלארמן ייעדר.

בעמוד 11 נראה ליד עמוד הנואמים
כן־ ציון תומר, יושב־ראש אגודת ה סופרים,
מביא את דיברי חבר־השופטים,
ונימוקיו להענקת הפרס לאהרון אפלפלד
(עם תצלום הולם) .בעמוד 13 מובאים
דבריו של ניצול־השואה אריה כן־
טוכ (אצל עמוד הנואמים) ,המספר על
ק׳ צטניק, ובעמוד 16 שבה מרים זוהר
וקוראת מתוך סיפרי ק׳ צטניק קטע,
שעשוי להזכיר לישראל, סוף ,1982 את
צברה ושאתילא, אליבא דיר ושם.
בעמוד 19 נושא דבריו נשיא יד ושם
גידעון האוזנר (״אני קולם של שישה
מיליונים ובעמוד ,20 מובאת סקסי־מיליה
של תעודת־הפרם שבה זכה
האוזנר. בעמוד 21 מובא מיכתב מאת
י. די־ גור, הלא הוא ק׳ צטניק, שבו
הוא מתנצל לפני נשיא המדינה על
היעדרו מהטקס לחלוקת הפרס על שמו.
את מסכת המילים והתצלומיס נועל נשיא
המדינה, מארח הטקס, שרומז, ולו אף
במעט לשואנים, ואומר :״לא ביאפרה.
אכן, אסון גדול, טבח. אף לא דומה
למה שעשו הנאצים• לא שואה! אסור
שתהיה אינפלציה במילה שואה״ .כמו
ניחש ולא אמר, שהאינפלציה במילה
״שואה״ עלתה אשתקד בישראל, בחסותו
של מחבר המיכתב בעמוד ,1ראש־הממשלה
מנחם בגין.
חוברת צהובה זו שבה ומעוררת את
השאלה האחת והעקרונית: מי צריך
יד ושם במתכונתו הנוכחית במדינה שה-
פופוליזם שלה הביא לאוויר העולם מונ חים
כמו ״סכין בגב האומה..״ ו״אשב־נאצים...״
— מונחים, המהווים הוכחה
לכך שמוסד יד ושם אינו מתפקד כהלכה.
ואם כך, הרי שהוא וכל השואגים המס תופפים
בצביעות נפש בין כתליו, מיותרים
לחלוטין. ויסלחו לי ששת המיליונים, כולל
כמה עשרות מבני מישפחתי, על המילים
הקשות, שנאמרו כאן.

זיבלון מילולי שכזה, שמקומו האחד הוא,
במגירות נשכחות של תלמידות הכיתה
החמישית, ליד היומנים על לבטי־ההת־בגרות.
מה זה ז מי צריו את זה!

תרגו

האושר והעושר
ביו הסופרים האמריקאים המספרים סי
פורים
מתוך החיים, בולט הסופר אירווין
שאו, שאינו נחשב כסופר מעולה בעיניים
אקדמיות, אך מצליח לעסוק בנתחים
שלמים מתוך החיים. באחרונה ראה אור
בתרגום לעברית ספר נוסף של שאו,
תחת הכותרת לחם על פני תמים*.
לחם על פני המים הוא מסוג הספרים
העשויים להביא את מבקר הספרות הישראלי,
השפר בדעתו ובטעמו, לשאלה :
מדוע אץ לנו ספרים מסוג זה בישראל ז
לחם על פני המים מביא סיפורה של
מישפחה אמריקאית ממוצעת, האב מורה,
האם פסנתרנית־לשעבר וציירת מתוסכלת,
המחנכים את ילדיהם לחיים ישרים וערכיים.
ואז, ערב אחד, מביאה הבת הצעירה
לדירת המישפחה אדם מוכה מהרחוב
שאותו חילצה מידיה של כנופיית ביר־יונים.
עד מהרה מתברר כי אותו אדם,
ראסל הייזן, הוא עורך-דין של תאגידי-
ענק, אישיות רבת השפעה, המקנא באידיליה
ובאושר של המישפחה, מישפחת

סטראנד.

מרגע זה עושה הייזן כל שביכולתו
על-מנת לקדם את מישפחת סטראנד
במעלות הסולם החברתי, כשהוא משבש

סופר שאו
נתח של חיים
את סולם הערכים של בגי המישפחה,
מוליכם לפירוד, צרות ודילמות, שאינן
מוסיפות בריאות לאבי המישפחה, אלן
ם מדאגה, הלוקה בהתקף־לב. בהמשך
בורחת בתו הבכורה עם עורך עיתץ
מקומי, לאי־שם אמריקאי כלשהו, בנו
הופך למפיק תקליטים ולג׳יגולו של זמרת
מזדקנת, הבת הקטנה חודרת לעולם הספורט
והניאופים. סטראנד עובר ללמד
בבית־ספר פרטי, ושם הוא מביא תלמיד
כושי מצטיין שלו ובעל רעיונות מרתקים,
לבחינה מחודשת של ההיסטוריה
בכלל והיסטוריה אמריקאית בפרט, ובמהלך
העימות עם הלבנים שבבית־הספר
מגיע התלמיד לבית־הכלא.
לחם על פני המים, בדומה לספרים
אמריקאיים אחרים, הוא בעל סף נמוך
של מוסר־השכל, המהול ב״האפי־אנד״
מוזר, של בני הסישפחה המוצאים איש
איש את אושרו, בעוד ראסל הייזן
מתאבד.
לחם על פני המים הוא ספר קריא,
תפור כהלכה, ומומלץ לכל מי שרוצה
* אירווין שאו — לחם על פני המים !
עברית: חיים גליקשטיין ; הוצאת ספרי
ארז, זמורה ביתן; 384 עמודים (כריכה
רכה).

להימלט לכמה שעות מתוך אותה קלחת
פוליטית העוברת כיום על החברה הישראלית.
הוא מעניק לקורא נתח־חיים,
המתרחש במדינה שזכויות הפרט ועולם-
הפרט הינם הערך העליון שלה. גם התרגום
קולח מאוד.

שירה

מי מ רי ב ה

אינטינויות־ימנית ננסח

שריף * מיבתבי־אהבה חסויים * הרעב,
העזבנן והצינינת

* פרס מגייס לצה׳יל

את שלא ניתן להשיג במדורי הספרות של העיתונות, ניתן תמיד להשיג

עיבוד נתונים
מאיה בז׳ראנו היא בבחינת מערכת
עצמאית בשירה העברית הנוצרת כיום.
היא פיתחה לה סיגנון אישי ייחודי, סיג־נון
של עיבוד נתונים שירי מהסובב
אותה. באחרונה ראה אור קובץ שיריה
השלישי, תחת הכותרת עיבוד נתונים
— 52 ששה מאמרים ומאמר על מוסד *,
ופואמה נוספת תחת כותרת מעין מקאמה
פואטית.
ברראנו פותחת במאמר א /שבו היא
מציגה :״אס לדייק ולהכיר, אם לפשוט
או למחוק / ,אם לקבל, או לשלם כיד ;
/אם לשכפל — להגדיל להשליך
ולזרוק והיא ממשיכה את אותו שיח
ושיג, בינה לסובב אותה, בדימויים קשים
כמו :״ואם רוצים לחייך כלי חשיפת
הלסת כלשון כרותה ושאר דימויי
פתיחה אלה.
במאמר ג׳ היא ממשיכה בעיבוד הנתונים
של הזיותיה, בתיאורים כמו :״מישהו
חמק לכאן וכימעט שנשרף /מסתיר
ידיו כאפרכסות אוזניו ושערות זקנו
קופאות או :״המשכורות שניתנות ל״
קבצי ידיים / ,מאורגנות לפי מחלקות,
רק לפי מדורים / ,רק לקבצים של
ידיים״ .אם ליטול אחד מתוך דימוייה
״בית נכות לחיים משוגעים׳ /זה עולם
שיריה של בז׳ראנו. במאסר ג׳ היא
פותחת :״יום חמישי, קומה שישית:
נופלים אל /מדריכים השרויים הצימאון,
הליכה מתישה; /כקירכו של מוסד
נערץ; /הוא שעורף ראשים 1 ,מכלי
להתיקס. כגופיפי דם מתוקים וזעירים
ישוטו בעורקיו...״
עיבוד הנתונים של בז׳ראנו, מביא מעין
מיני-בית-חולים־לחולי־רוח, שהוא מדינת-
ישראל, או ההוויה הישראלית בזעין־אנפין
״והכל משלמים לו בעין יפה ובדיבור
רם: יחי ! ובקול נישא — יהי.״ מאיה
בז׳ראנו, שומרת על נוכחותה בתוך
מאמרי השיר שלה :״כיוס הראשון
לחודש בשנת תשל״ז עד לשלושים לחודש
/ ,בשנת תשל״ח, באתי לכאן אני
החתום על האמור לעיל /בת ממוצא
משוער ומוכה ; מ. ב / .נתינה גדלה
בארצה, מצוייה ונוחה / ,להשפעת הצווים
הדרושים וקשובה לכללים /לעשות ולשמוע,
לעשות ולשמוע ולעשות...״
במעין מקאמה פואטית פורשת בז׳ראנו
לפני הקורא את עולמה השירי, והיא
מבהירה את נוסחה השירי ויוצא־הדופן:
״אולי מפני ששירתי איננה חתזה (עריץ)
/הספד ואי הסדר לכאורה עם נטייה
עזה /להתכנסות כונוך ארמה פרטי
של ניסוחים / ,שאם אומנם נראה חושך
עומד במרחקים / ,בתיור נועז, אוהב
וזהיר — /הולך ורב בו הוודאי וה־נהיר
; /והמוזר מונח ליד מוכר, והמפתיע
ליד ידוע / ,ובלתי מסודר ניכנס לתוך
סוגר הביטוי / ,בצירופי מילים הכרחיים
למעמד ולמצב ההכרה והגוף /הפרטיים ;
בהתייחסות לאלו דברים כלליים / ,השופעים
כמבוע מן הבלתי ידוע לידוע/ ,
ומהידוע ללא ידוע לומד שזו אמת
החוויה, שימוש במיכמני ההשכלה ומאגר
האסוציאציה / ,שזו היא דרך מישחק,
מוסיקאלית לשונית, ריגשית שיכלית/ ,
או דרך הבעה — אישית / ,האוחזת משמעות
פרטית במשמעות כללית / ,אוחזת
משמעות מוחשית ופיסיולוגיה /במשמעות
רעיונית אידיאלית, לפעמים גם
מיתולוגית /או זמן מסוייס בזמן פחות
מסויים...״
שירתה של מאיה בז׳ראנו היא שירה
ניסיונית, מאוד אישית, וקיים בה הקסם
והיכולת להגיע לכדי הישגים שיריים
שיצעידו את השירה הישראלית לנוסחי
המחר שלה. מומלץ לאוהבי שירה ול יודעים
אותה.
* מאיה ס׳ ואנו — עיבוד נתונית ! 52
הוצאת אלף; 16 עמודים (כריכה רכה).

במדורי־הבידור שלה. בידיעות אחרונות ( 10 פברואר) מספרת כתבה של עמנואל
כר״קדמא, תחת הכותרת בת־שבע שריף: מפר שירים וקאסטה :״זה הגיע אלי
כקומפלט — ספר־שירים, קאסטה ותצלום המוזכרת, .אפר כלחם׳ הוא מוצר ראשון-
מסוגו בארץ, ובו כת־שכע שריף, משוררת, ונועם שריף, מלחין (אח ואחות) מגישים
שירה בהגשה טוטאלית — בטקסט הכתוב והמנוקד כמקובל, כמיקרא וכאיור
מוסיקאלי. צרכן־השירה יכול לבחור לעצמו את צורת הקליטה המתאימה לו...״
אלא שבר־קדמא לא דייק כלל, שהרי כבר לפני קרוב לעשרים שנה פירסם משורר,
חשוב עשרת מונים משריף (המופקדת על הלימוד לשירה במישרד־החינוך־והתרבות)
תקליט שירה תחת הכותרת דויד אבידן קורא את דויד אביון. בהמשך הרפורטדה,
מביא בר־קדמא את האני־מאמין של בת־שבע שריף, שהוא בגבול הימין הפאשיסטי.
שריף, משוררת מישרד־החינוך־והתרבות, שהמישכל והבנת תפקידי השירה בעיניה
לא שופרו, למרות מגעים שקיימה לפני כמה שנים עם משורר גרמני, ומאוד אנטי-
ימני, כגינטר גראס.
סיפור של מגעים מסוג דומה, של משוררת־מחברת עברית, שאינה נמנית
עם חוגי השמאל, הוא סיפור נשכח מעט, מלפני שני עשורי שנים בקירוב. אותה
משוררת קיימה פרשיית־אהבים עם סופר נודע ששימש גם כעורך ספרותי באחד

המיכשול והשירה
מהיומונים. במהלך כמה שנות אהבה שיגר אותו סופר־עורך מיכתבי אהבה רבים
לאותה משוררת, שצברה אותם, ועטפה אותם בסרט צבעוני. כאשר הצטננה אהבתו
של הסופר־עורך לאותה משוררת, הגיע יום אחד לבקרה, וביקש ממנה את מיכתבי-
האהבה ששיגר אליה. כאשר המשודרת סירבה, הציע לה הסופר־עורך לשלם לה
כספים עבור מיכתביו, בתיקווה שהמשוררת תיאות למכור לו את מיכתביו, ולמחוק
את פרשיית האהבה ששניהם ניהלו מהאוטוביוגרפיה שלו. כמה חבל שמיכתבים אלה
שוגרו לפני עידן הקאסטות, שהרי אם הסופר־עורך היה משגר את מילות האהבה שלו
בקאסטות למשוררת, היא הייתה מתעשרת עכשיו ממכירתן בחנויות הקאסטות של
התחנה המרכזית.
מאבק מעניין מנהל מזה תקופת־מה העיתונאי והמבקר אהוד כן־עזר עם
הקרן הקיימת לישראל, בדבר עזבונה בחיים של דודתו, המשוררת המנוחה אסתר
ראס. בשנת 1954 מסרה המשוררת רכוש בסכום כולל של 23,600 לירות (סכום עתק
לאותם ימים) בעיזבון־בחיים לקרן הקיימת, סכום שהביא לרנטה בשיעור של 10.93
אחוזים מדי חודש בחודשו, לא צמוד למדד יוקר המחייה. המשוררת הגישה תביעה
מישפטית נגד הקרן הקיימת, ורק מותה מנע את קיצה של ההתדיינות המישפטית
בינה ובין קק״ל. אחרי מותה פנה אהוד בן־עזר, מהמטפלים בעזבונה הספרותי, לקק״ל,
וביקש שבתמורה על רווחיה מנכסי החומר של אסתר ראב, תשתתף קק״ל בהוצאת
נכסי־הרוח של ראב, קרי: כתביה. בנושא זה מתנהל באחרונה מסע של חליפת
מיכתבים בין בן־עזר ובין קק״ל, חליפת מיכתבים המתעלמת מפריט אחד, מי צריך
עוד את קק״ל, שהוא מוסד אנאכרוניסטי, מהימים שקדמו להקמת מדינת ישראל.
ולדעתי, חשובה הוצאת כתבי אסתר ראב עשרה מונים מכל פעילויותיה של קק״ל.
נצח השירה העברית חשוב עשרת מונים, מכמה מאות פקידים לוגמי תה, בבניין
קק״ל בירושלים.
למנהיג מיפלגת העבודה (בינתיים) שימעץ פרם, ברור שכאשר מדובר
בתרבות, הוא אינו דויד כן״גורמן, וניבצר ממנו לקרוא את אפלטון ביוונית, ואת
סרוואנטם בספרדית. אבל כאשר הוא מריח ריחה של תרבות, זיעתה של ספרות,
הוא נמס כולו. ראיתיו פעם ביריד הספריס מסייר בינות לדוכנים, ומגלה בזווית
העין, מרחוק, את עמוס עוז. בו במקום זנח פרס את הספר שבידו, ורץ להתחכך
בעוז. בהארץ ( 10 בפברואר) ,תחת הכותרת האס ישרת לאנג בצה״ל, מובא אחד
מסיפורי ההתחככות הפרסית, תוך טעות עובדתית של מביא הסיפור, אמנון גרזולי,
שהחליף את אנדרה מאל רו באנדרה מורואה בתפקיד שר־התרבות הצרפתי,
שאמר פעם לפרס :״אילו הייתי צעיר יותר הייתי מתגייס לצה״ל״ .סיפור זה הביא
פרס לשר־התרבות הנוכחי של צרפת, ז׳אל! לאנג, כאשר פרס שאלו אם יאות
לשרת בצה״ל. אלא שבשאלו שאלה זו, התעלם פרס מכך שלאנג, למרות מוצאו
היהודי, מעדיף לקשור את יחסיו עם ישראל באמצעות מיפגשים בינם ובין ערבים,
כבסים להבנה תרבותית העשוייה להביא את השלום. ואם היה לאנג מקבל את
הצעתו של פרם, משרת בצה״ל, ואחר־כך מצטרף לפוליטיקה הישראלית, ואולי נבחר
כחבר העבודה, אין ספק שפרם היה שוחק, כאשר חבריו רענן נעים ודומיו, היו
תובעים את דמיו של לאנג. אכן, יאה לסופרים חיכוך בפוליטיקה.
סופר הרוצה בעילום־שם סיפר לי את הבדיחה הבאה: בירושלים חי גאון
ולו מנת מישכל ,240 אלא שבשל מנת מישכלו המוגזמת, לא היו לא חברים ושאר
מגעים אנושיים, והוא חי בבדידות מזהרת. יום אחד קצה נפשו של הגאון ב־240
האיי-קיו שלו, והלך לרופא, שהיתה לו מכונה להורדת אי-קיו. בעוד שהגאון עובר
את הטיפול במכונה להורדת האיי-קיו צילצל במישרדו של הרופא טלפון. הרופא
שוחח, בשעה שהגאון היה נתון במכונה. כאשר הגיע הרופא לקליינט שלו, נדהם
כאשר החל הגאון־לשעבר לצעוק לעברו בגין לשילטון ! בגין לשילטון ׳.״