גליון 2374 מתאריך 2 במרץ 1983

ית שוב מחד שת: לרא שונה בי שר אל

תארי

ג גי

>נ 2ג

ןדי י בתולדות הופלי יש לך
בטחון במאת האחוזים שהופל טרי.
עלית עשתה את זה. בשבילך. אריזת הופל

החדשה, הבלעדית לעלית, היא אריזה רב־שכבתית,
אטומה, שתפקידה לשמור על הטריות של כל שכבת ופלים. כל
שעליך לעשות מעתה, הוא לשים לב לתאריך שעל האריזה. התאריך
מבטיח לך טריות לאורך זמן. איפה עוד מפנקים אותך כך?

ניתן להשיג ב־ 3טעמים: לימון,וניל,שוקולד

כתבתה שוו ד הנ:יד1ג*:

כתבותהעשרהא חור׳ :

ביקור חשאי

רוצחים בלבד

העולם הזה הפתיע את דב שירנסלוי
בפגישתו החשאית עם נשיא מדינת־החסות
הדרום־אפריקאית
סיסקאי. מדוע טרחו כל
המעוניינים לשמור על הפגישה
כסוד?

המישטרה מפיצה סיפורים עד חיי
המין של סוכן הכורסה שנרצח
יעקב אלטרוביץ, ואילו השופטת
התירה פירסוס שמו של חשוד
אחד והטילה איפול
תמוה על פירסוס
שמותיהם של החשד
דים האחרים.

לונדון ואלג״ו ביו עיצאם סרטאווי

״לא אס 1יו את עצמי!־־

בא מכינוס המועצה
הלאומית הפלסטינית
אמרי בא מתל-אביב. שניהם הוזמנו
לאסיפה בלונדץ, שאורגנה
על־ידי קבוצה חדשה של
יהודים שוחרי שלום.

באלג׳יר, אורי

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורך
תבנית: יוסי שנון רכז מערכת: שלמה פרנקל עורבי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
קורן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל:
״העולם הזה״ בע״מ הדפסה :״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד״ בע״מ

רצח אמיל גריכצווייג היה מלווה
בהיבט עיתונאי, שיש לעמוד עליו אחרי
*,שחלמה תקופת ההתרגשות הראשונה.
לפני כמה חודשים קיבלה מועצת העיתונות
החלטה, האוסרת על העיתונאים
לצלם את בני־המישפחות של נפטרים
בהלוויות. הדבר נומק בנימוקים הומניטריים
טיבעיים.
העולם הזה אינו מייוצג במועצת העיתונות
ובדיוניה, ועל כן גם אינו מקבל
את החלטותיה באופן אוטומטי, אלא רק

גוסטי וציון צפריר, שנכחו במעמד זה
— הבינו לרוחה. אולם הם ידעו כי חובתם
העיתונאית וחובתם כלפי הציבור הישראלי
להנציח את המעמד.
מול זכותה של המישפחה לפרטיות
עמד, במיקרה זה, שיקול ציבורי חשוב.
הרבה יותר: העם כולו הזדעזע ממעשה־הרצח
הנתעב. היח חשוב להראות לציבור
כולו ״מהי התוצאה האנושית של
מעשה-הנבלה, מהו המחיר האנושי המשולם
עבור ההסתה, שהובילה לרצח״.
תמונת האם על קבר בנה דיברה יותר
מאלף מאפרים. היא הטביעה את רישומה
בליבו של כל אדם בישראל. היא יכלה
לעזור לחיסול הנגע, להוקעת הבריונים
המרצחים, לבידוד התופעה בטרם עת. אין
תחליף לתצלום זה.

גיסים אלפתן, המבוקש על־ידי
המישטרה כפרשת סחיטה ואיומים
על סוכן בורסה, דיבר בראיון
חשאי עם העולם הזה,
יטען :״אני חושש
שהשוטרים יירו בי ! ״

הפולטנם הפלסטיני
עיתוני ישראל סיקרו כהרחכה את מושב
המועצה הלאומית הפלסטינית — אך איש
לא ציין מהי ומה תפקידה.
העולם הזה משרטט את
מיכנה המוסדות הלאומיים
הפלסטיניים.

הב אבוני ם
עיתונאי וזוכר זיעזע את קוראיו כשכינה
את קהל אוהדי הליכוד
״באבונים״ .האם היה קורא
להם כך גם אילו היו
אשכנזים?

דרוש: נשיא
העולם הזה ערך מישאל בין
אישים שונים ישאל אותם: מי
היית רוצה שיהיה הנשיא הבא
של מדינת ישראל?
שקר אחד
גדול

מנופף(רפובליקת) הבננות
האדריכל האשים את שאול אייזנברג בשיחוד
פקידי עיריה, בקבלת רשיונות־בנייד,
בלתי חוקיים ובניצול קשריו עם שרי
הממשלה. אך ההליכים הסתיימו לפתע,
ואייזנברג הצליח להשיג פשרה.

בין שורות דר״ח החקירה
נחשפת האמת המרה על
מילחמת־הלבנון, על מטרותיה
האמיתיות, על התככים
וחוסר־האמון בץ
השרים ועל מערכת הכי*
זום של הממשלה
כדי ל את הונות הציבור.

דאלאס
בנהלל
אודי דיין מספר על חייו
בנהלל ובתל־אביב, על תערוכת
הציורים שלו, היחסים בתוך
מישפחתו, המאמר המפורסם
על אביו, על דמוקרטיה ועל
דיעותיו הפוליטיות,
וקובע :
״במישפחתנו זה
כמו בדאלאס!״

קרנבל בחירות
עורבי־הדין הביאו את ילדיהם
וכלביהם, כולם חייכו ולחצו
ידיים, והפרופסור הפופולרי
(דויד ליכאי, בתמונה) זכה:
אלה •י׳ יי^
חירות ללישכת
עורכי־הדין.

אמו של אמיל גרינצווייג בהלוויית כנה
שיקול אנושי וחובה ציבורית

על פי שיקול־דעתו העצמאי. אילו היינו
מייוצגים בדיוני המועצה, היינו מתנגדים
לקבלת החלטה זו. לא היינו אוטמים את
אוזנינו מפני נימוקיה, אלא היינו מסבירים
מדוע יש להשאיר את ההחלטה בידי כל
עורך, כדי שיחליט על פי השיקול האנושי
;והטעם הטוב בכל מיקרה. אין מיקרה
אחד דומה למישנהו.
והנה הפרו כל העיתונים והטלוויזיה,
פה אחד, את ההוראה הזאת, כאילו נדברו
ביניהם. היתה לכך סיבה פשוטה: באותו
רגע, לא יכול היה אבלה של מישפחח
גרינצווייג להישאר בתחום הפרטיות, ש־הצינעה
יאה לה.
במשך כל מהלך ההלווייה ביקשה אמו
של אמיל בקול חלוש מן הצלמים לחדול
. ,מלצלם. הבינותי היטב לליבה. אני משוכנע
ך שכל הצלמים — וביניהם, כמובן, שני
| צלמי־המערכת של העולם הזה, ענת סר־העולם
הזה 2374

אני משוכנע שגם אמו של אמיל ז״ל
היתד, מבינה זאת, אילו יכלה לשקול
זאת בדם קר, אי־אפשר היה לדרוש זאת
מפנה באותו מעמד נורא.
משום־כך היתד, ההחלטה האמורה של
מועצת־ד,עיתונות בלתי-מעשית ובלתי־מתאימה
מלכתחילה. מוטב היה לה שלא
להתקבל. כמו החלטות קודמות של המוסדות
העיתונאיים, שלא התקבלו אחרי שי-
קול-דעת מתאים (למשל: ההחלטה שלא
לדווח על מעשי־התאבדות ומעשי-אונס)
היא לא עמדה אף יום אחד במיבחן ה מציאות.

הנדונים
לחיים
נשותיהם וחברותיהם של נפגעי־מוח משר
חחות בגלוי־לב עס העולם הזד, על בני
זוגן שנפגעו, על מאמצי
השיקום, ועל מחשבותיהן האינטימיות והרגשותיהן
ביותר__.

טעות בגונח!
נעמי

כמשד חודשים טענה
אל־ג׳ם שהגופה שנקכרה תחת
שמו של כנה אינה הגופה הנכונה,
והאשימה את אבי כנה,
אזרח זאיר, שהוא
חטף אותו.
לפני שבוע נם־
תה הקבר.

איו בונים חונות
הכימאי יוהאן טאוב, מגדולי הבימאים
בתיאטרון הרד־מני,
מביים מזה כמה
שנים כישראל וטוען:
״חסרה מיקצועיות!״

מ דו רי ק בו עי ם:

במדינה תשקיף
מה הם אומרים -סיגלית פריאל
מוסיקה מיכחר שידורים

-בטלוויזיה

הישראלית והירדנית

אבי אתגר, יעקב ליפשין, צביקה

ליפוביץ, רפי שאולי וג׳יל קלייבורג 14 0צ מיכתבים 22 תשבץ

זה היה העולם הזהשהיה 25 הורוסקופ
הנדון — על ספרדים, אשכנזים
ובאבוניס נושכים

יומן אישי -שלא ייגמר לעולם (25 31 עולם קטן
שידור רחל המרחלת כלבוטק חלון ראווה
נמר של נייר

-נתנאל -רוסם,

שולמית הר־אבן ויוסל בירנשטיין 50 50 אנשים 58 כלונים 60 לילות ישראל

אתה והשקל 70 ספורט

במדינה
הע ם
לחין גוו־יי־״םחמה
האיש שעדיו המידה
הוועדה את האחריות
דחץ את ירי האיש שבא
במקום האחראי השני
לכאורה, היתה זאת תמונה תמי מה
לגמרי. אבל היא אמרה את
הכל.

שרון: מר 1ה ו בו ע ט
הנשיא האמריקאי לינדון ג׳וג-
סון נשאל פעם מדוע אינו מפטר
ממישרתו את מנהל האף־בי-איי הקשיש,
אדגר הובר .״מוטב,״ השיב
ג׳ונסון ,״שהוא יהיה בתוך האוהל
וישתין החוצה, ולא יעמוד בחוץ
וישתין פנימה.״
כוונתו של ג׳ונסון היתד. ברורה
היטב לשומעיו. לא היה זה סוד
שמנהל סוכנות-החקירות הפדרא
נית
של ראש־הממשלה, אך קשה
להתחמק מן המחשבה שכאשר
עשה בגין מה שעשה, עמדה לפניו
גם הדוגמה של ג׳ונסון־הובר.
היו אלה עוזריו של שרץ שהדליפו
בזמנו לעיתונים כי הוא מקליט
את שיחותיו עם ראש־הממ־שלה.
מנחם בגין, שמיטיב כבר
להכיר את שחן, יודע עד כמה
גדול כוחו כשהוא מבקש לתקוף

לית מחזיק בתיקיו מסמכים ועדויות,
המכוונים נגד ראשי המיש־טר
האמריקאי, כתעודת־ביטוח פוליטית,
שאומנם הועילה לו.
ראש ממשלת־ישראל, מנחם בגין,
טרח להחזיר את השר אריאל שרון
אל הנהלת ענייני הביטחון הלאומי
של ישראל. כמה פרשנים
מיהרו לייחס זאת לתבונה המדי
ולהזיק,
והחליט כי מוטב להשאירו
״בתוך האוהל.״
אך זה, כך מסתבר. אינו עוזר
יותר מדי. אריאל שרון, אם להש תמש
באמירתו של ג׳ונסון, מסוגל
להישאר בתוך האוהל, ולהמטיר
החוצה וגם פנימה, בעת־ובעונה־אחת.
בשבוע
הראשון לכהונתו של

ב רון הבא !
משה ארנס, שר־הביטחוו החדש,
ערך טכס קצר עם כניסתו לתפקידו.
את פניו קיבל הרמטכ״ל,
רפאל איתן. בתצלום נראים השניים
כשהם לוחצים בחמימות איש
את ידי רעהו.
דרוש מבט שני, כדי לראות ש-
התצלום אינו תמים כל עיקר.
הוא משקף את העיוות המיפלצתי
שהפד לנורמה במדינה, אחרי פיר־סום
הדו״ח של ועדת־כהן.
מ ס קנו תשבאלה. ועדת-הח-
קירה הטילה אשמה נוראה על
רפאל איתן: שהוא נושא אישית
באחריות עקיפה לטבח של 800
גבר, אשה וילד.
הוועדה קבעה שהיה עליה לסלק
את איתן מתפקידו. היא נמנעה
מלעשות זאת, לדבריה, רק בשל
סיבה אחת ויחידה: שאיתן עומד
במילא לסיים את תפקידו תוך
כמה ימים. לכו נהגה בו במידת-
הרחמים.
לעומת זאת קבעה הוועדה שעל
אריאל שרון ״להסיק מסקנות אישיות״
.כל ילד יודע כי בשפה
הישראלית ,״להסיק מסקנות״ פירושו
להתפטר. כוונת הוועדה הי-
תה ששרון יסתלק או יסולק מן
הממשלה. הניסוח העדין, איפשר
לשרון להישאר בממשלה. אולם
הוא נאלץ להתפטר ממישרד־הבי-
טחון. כתוצאה מכך — ורק
כתוצאה מכך — הובא אמם ל-
מישרד־הביטחון.
והנה, בתצלום, נראה שר־הבי-
טחון החדש, שנכנס לתפקידו ביג־לל
דו״ח כהן, לוחץ את ידו של
הרמטכ״ל, שאותה הוועדה דחתה
את סילוקו ביגלל שיקול מישני
בילבד.
האחראי העקיף לטבח צברה ד
שאתילא קיבל את פניו של השר,
שבא כדי לשים קץ למצב שהוליד
את הטבח. והשניים מחייכים יחדיו,
בידידות חמה.
ברחבי העולם התקבל דו״ח
ועדת־כהן כאישור מזהיר לחיוניות

הדמוקרטית הישראלית ולחוסן ה־מצפון
הישראלי. בישראל עצמה
נראים הדברים קצת אחרת.

ה כי בו ש
1אדד ה זכידן ר־סעולג
הסדאגנות סועדות
באיזור חברון —
ושאתיזא חדשה
עדודה דהתרחש שס.
״אם אלוהים רוצה, גם מטאטא
יורה,״ אומר הפיתגם העממי.
בגדה המערבית, ניתן היה להביא
חוכמה זז בגירסה חדשה:
״אם ״ללה רוצה, גם כדור־שלג

קוזאקים וקאובוים. יתכן כי
הביטוי האמיתי למצב השורר בשטחים
הכבושים, בשנה ה־ 16 של
הכיבוש, טמון בידיעות קטנות, ה מתפרסמות
עתה מדי יום. כל אחת
מהן היתה מקפיצה את אזרחי ישראל
לפני 16 שנה. כיום הן נראות
כידיעות קטנות, שעוברים עליהן
מבלי להניד עפעף.
רוב הידיעות האלה מתמקדות
באיזור חברון. ולא במיקרה: שם
מרוכזת עתה אוכלוסיה של מתנחלים,
בריונים, עולים חדשים ש העדיפו
את ישראל על פני בתי-
החולים לחולי־נפש במולדתם, קנאים
לאומנים, קאובוים בעלי־כיפה
וסתם מופרעים. המטרה היחידה

של קולקציה מגוונת זו היא להפעיל
טרור כלפי האוכלוסיה הערבית,
כדי להביא לבריחתה מן
הארץ.
מידיעות השבוע:
כחלק מ״מישחק פורים״ ירו
קבוצות של מתנחלים מטחי־אש
לעבר השכונות הערביות. לא ברור
אם קוזקים מודרניים אלה היו
שיכורים או לא.
מן היריות נפצעה, בנס, רק
ילדה קטנה אחת.
כעבור יום תפסו מתנחלים את
אחיה הקטן של הילדה. האשמה:
הוא יידה במכוניתם כדור־שלג.
הצבא הצליח לשחרר את הנער
מחוטפיו לפני שאונה לו רע.
אחריות ״עקיפה״ .ברור כי
כל אלה אינם אלא סימנים קטנים
המבשרים את האסון המתקרב.
בצברה ובשאתילא הוכח, שמי
שמכנים צפע לעריסתו של תינוק
אינו יכול להתנער מן האחריות
(״העקיפה״) למות התינוק.
באיזור חברון עלול כלל זה
להוכיח את עצמו מחדש. מי שמכניס
חבורות של מופרעים כ־
״מתנחלים״ לאיזור זה, וביניהם
פאשיסטים מוצהרים מאנשיו של
״הרב״ מאיר כהנא, לא יוכל בבוא
היום להתנער מן האחריות למעשים
הנוראים שהם יעשו. שהרי
מי שמסוגל לזרוק רימון־יד על
הפגנה של שוחרי־שלום בירושלים
לא יהסס להכניס מכונות־תופת
לשוק בחברון או במחנות־הפלי-
טיפ.

משה ארנם במישרת שר־הביטחון
שהתפנתה, הוכיח שרון את כושרו
כמה פעמים.
להמטיר פגימה
הוא הבהיר בצורה שאינה משתמעת
לשתי פנים כי הוא אינו מתכוון
כלל לוותר על ניהול ענייני
הביטחון הלאומי של ישראל, למרות
מסקנותיה של ועדת-כהן. צירופו
לוועדת־השרים לענייני-ביט-
חון ולצוות־ההיגוי לענייני לבנון
ולעניין השיחות על האוטונומיה
לא יישאר על הנייר בלבד, והוא
לא יהיה בבחינת ״עוד חבר״ ב צוותי
השרים האלה.
רמז לכך היתד. השאילתה שהים־
ונר. שרון אל ;שר-החוץ, יצחק
שמיר, בישיבת ממשלה, בעניין ה שיחות
עם מצריים על סלע־המח־לוקת
בטאבה. היוזמה הזאת הגיעה
במהירות-הקול אל כלי־התיקשורת.
זה היה רק רמז. יותר מרמז היא
הדרישה לקבל שתי לשכות, בירושלים
ובתל-אביב. זוהי כבר אמירה
ברורה: לא רק שאינני עומד
להגביל את פעילותי בממשלה, מבקש
שרון לומר, אלא שאני אף
מבקש להגבירה. אני רוצה להיות
סמוך למישרד־הביטחון בתל-אביב,
ולשנדכך אני זקוק ללישכה שם,
ואני מבקש להיות סמור גם ללי-
שכת ראש־הממשלה בירושלים —
ולצורך זה תוקדש הלישכה שבבירה.
באותה
עת נודע גם שאנשי שרון
מרחיבים את פעילותם בתוך הסניפים
של תנועת החרות. הם יודעים
יפה שרבים מחברי־השורה של
חרות אינם מבינים מה פסול מצאה
ועדודכהן במעשיו של שרון,
דווקא משום שהוא עשה אותם.
שרון רוצה להיבנות מחוסר-ההב-
נה הזה, ומכרסם במרץ באגפיהם
של מתחריו על כתר הירושה.
חבריו השרים של שרון עוקבים
בדאגה אחרי מהלכיו. הם יודעים
כי דבריו על ״הבגידה״ שבגדו בו
חבריו לממשלה מוצאים אוזניים
כרויות בחרות.

ר פו א ה
ת רו פהאמ רי ק אי ת *
דרדסאים משדמים שבר
נמוך, והם אינם מבינים
מדוע בחברה, שבה הבד
רוצים להתעשר, צריכים
הרופאים להיות
משרתי הציבור
תלושי-המשכורת של הרופאים
העובדים בקופות־החולים ובבתי-
החולים הממשלתיים הם באמת
מעוררי־רחמים. על־פני השטח נר אה
כאילו יוצאים הרופאים הפעם
למאבק מיקצועי רציני, להטבת
תנאי־שכרם.
אך יתכן — ויש לא מעט סימנים
המעידים על־כך דווקא בגלל
שיטת־המאבק — שפני הרופאים
למאבק שתכליתו היא מרחיקת־לכת.
לא רק הטבת תנאי-השכר,
אלא מהפכה בשיטת השירות ה רפואי
בישראל.
אם יצליח המאבק של הרופאים,
ולוא־גם לתקופת־זמן מוגבלת, תהיה
זו הוכחה שקופות־החולים —
שכולן פוליטיות — הן מיותרות
למעשה, ואפשר להסתדר גם בלי
״הביורוקרטיה המנופחת״ של מי-
שרד־הבריאות הממשלתי. מה יותר
פשוט ויותר זול והגיוני מאשר
לקוח המשלם ישירות לרופא המטפל
בו, בלי להזקק למוסדות־

עד כאן המימטרים שממטיר
שרון על חבריו לאוהל. המטר ה אחרון
הומטר החוצה, לעבר ה־שבועון
האמריקאי טייס. כאשר
הגיש שר-הביטחץ היוצא תביעה1
בסך 300 אלפי דולרים נגד טייס,
הוא ביקש להשיג מטרה נוספת —
מלבד ההגנה על ״שמו הטוב.״
להמטיר החוצה
מישפטי־דיבה מסוג זה, טיבעם
להימשך זמן רב, ולמשוך אליהם
תשומת־לב ציבורית רחבה. חבריו
של שרון לממשלה אומנם מבקשים
לשכוח ולהשכיח את הפרשה הנפ שעת
של הטבח בצברה ובשאתילא,
אך לשרון לא איכפת לשוב ולה-ן
זכירה. הוא מרגיש כי הוא היחיד
במערכת הפוליטית ששילם מחיר
כלשהו על חלקו בפרשה. לא יזיק,
כך הוא סבור, להותירה כפצע
פתוח וכאיום מתמיד על חבריו —
מנחם בגין ויצחק שמיר, למשל
— שיצאו ללא סריטה, כימעט,
ממסקנות הוועדה.
אם יזכה שרון במישפט, יהיה
זה עבורו גם ״טיהור״ חלקי בעיני
דעת־הקהל הרחבה. שרון רוצד^
למצוא־חן בעיני חברי מרכז חרות,
אך הוא יודע שכדי להיות ראש-
ממשלה, הוא זקוק גם לתמיכה — י!
או לפחות לחוסר-התנגדות — מצד
אנשים שמחוץ לתנועתו. המי-
שפט יעניק לו אפשרות להציג את
גירסתו שלו לפרשת־הטבח.
הצלחה במישפט — למשל, אם
בית־המישפט יקבע שבדו״ח הסודי
של הוועדה אין זכר לטענה כאילו
שרון יעץ לראשי הפלאנגות לנקום
את רצח מנהיגם — תיראה בעיני
אנשים פשוטים, החסרים השכלה
מישפטית, כטיהור של שרון מן
ההאשמות החמורות שהוועדה הר־שיעה
אותו לגביהן.
מישיזט עברי ישן אומר :״ויש_-
מן ישורון ויבעט.״ אריאל שרון
הוא עכשיו ״רזה״ יותר, לפחות
למראית־עין, מבחינת תפקידו ב ממשלה,
אך הוא עדיין בועט לכל
עבר.
התיווך למיניהם?
גידם פודיטי זה מפחיד, כמובן,
את המנהלים הפוליטיים של
קופות־החולים ושל מישרד־הברי־אות.
שר־הבריאות, אליעזר שוס-
טק, צמח משורותיה של קופת־חו־לים
לאומית של הליכוד, והוא
יודע כי אירגון כזה הוא מכשיר
יעיל ומוצלח של גיוס פוליטי ושל —י
רכישת עוצמה פוליטית. גם ראשי
המערך וראשי ההסתדרות הכללית
יודעים עד־כמה חשובה קופת החולים
הכללית לעתידה של ההסתדרות.
אפשר להניח כי המאבק
שלהם ברופאים יהיה נמרץ מאוד,
או מהיר מאוד.
אך המפסיד הגדול — אם אמנם
תתחולל מהפכה בשיטת שירותי
הבריאות בישראל — יהיה הציבור
עצמו, ובמיוחד שכבות־הביניים והשכבות
החלשות בחברה. עם כל
מגרעותיהן, קופוודהחולים הפוליטיות
הנהיגו שיטה של שירות
רפואי שמחירו אינו מעיק יתר-
על־המידה על האזרח הקטן. שיטת
התשלום היא פרוגרסיבית, יחסית,
ועניים ועשירים זוכים, במקרים
רבים, באותה רמה של טיפול.
תת־טיפוד. אך כאשר תובעים
הרופאים מכל חולה הפונה
אליהם בעת שביתתם סכום אחיד
של 600 שקלים, הם מעידים, אולי,
לאן מועדות פניהם: לשיטה האמריקאית,
שבה מקבלים רק העשירים
טיפול רפואי של ממש^ ,
וכל האחרים זוכים בתודטיפול,
על־פי אפשרויותיהם הכלכליות.
העולם הזה 2374

העולם הזה״ מגרה: נשיא וגנול ממדיות־חסות
דוום־אפויקאית באו ן־ביקור רישמי נישואר וגישהו
ניסה להסתיד אותם 1גוו,׳נ׳ כן־י־התיק שורת

^ לובי של מ לון הילסון בתל-אביב
היו העסקים כרגיל
ביום השישי בצהריים. שתי
נערות מחופשות ברקדניות ממיז-
רזדאירופה הזכירו לתיירים העשירים
ולישראלים שהסבו בבית-
הקפה של הלובי, כי חג-הפורים קרום לפתע נכנס ללובי סגן־השר
בפישרד ראש־הממשלה, דב שי-
לנסקי. מישהו כבר המתין לו.
היה זד. גבר גבה-קומה וכסוף-
שיער, הוגש כיפה. שילנסקי התנצל
לפני מארחו על האיחור הקטן,
ושני הגברים פנו לעבר
חנות־העיתונים של המלון.
חלפו כמה דקות. וללובי של
המלח נכנסה חבורה מוזרה. במרכזה
היה גבר כושי ממושקף ב-
על־גוף דשן, שלבש מעיל ומיג־בעת.
לידו צעד גבר אחר, גם
הוא כושי, רזה, בעל זקנקן ומיש-
קפיים כהים. הם היו מלווים בש ני
גברים נוספים. לבני-עור, שאחד
מהם הוליך את החבורה במהירות
אל מאחורי עמוד רחב,
בצידו השמאלי של הלובי.
הארבעה עמדו מאחרי העמוד,
באילו הם מבקשים להסתתר.
כתב העולם הזה ניגש אל הח בורה.
הוא הציג את עצמו, ושאל
את הגבר בעל המיגבעת
אם הוא נשיא. האיש לא השיב.
אחד הגברים המלווים אמר ל
איש
באנגלית, בטון מבוהל :״אל
תאמר מילה.״
כתב העולם הזה שאל את ה
מאחורי
העמוד

גבר בעל המיגבעת אם הוא הגיע
לישראל על־פי הזמנת מיש-
רד־החוץ. הגבר לא השיב. כתב

אנשי המישלחת ממדינת סיסקאי. בתמונה נראים
איש־הביטחון הישראלי, מייג׳ור־גנרל צ׳ארלס אקס

העולם הזה שאל שוב אם הוא
נשיא מדינה אפריקאית. שוב לא
היתד, תשובה. לפתע אסר הגבר

סיבה (במישקפיים הכהים) ,הד״ר לנוקס סיבה, נשיא
סיסקאי, וכתב העולם הזה. הנשיא סירב לדבר, על־פי
הוראת איש־הביגחזון. בתמונה למעלה: רב שילנסקי
מקבל את המישלחת. צילומים: ענת סרגופטי

הרזה, בעל הזקן והסישקפיים :
״כן, זהו הנשיא של סיסקאי,
ד״ר אל־אל סיבה.״
האיש שציווה על הנשיא לשתוק
גם הורה לצלמת העולם
חזה להפסיק לצלם, והחבורה עש תה
את דרכה לעבר המקום שבו
ניצבו סגו־השר שילנסקי והמלווה
שלו.
הנשיא, לנוקס ל׳ סיבה וסגן•
תשר הישראלי לחצו ידיים. שי*
לנסקי לחץ גם את ידו של ה גבר
הרזה, שמאוחר יותר התברר
כי הוא נושא דרגת גנרל בצבא
סיסקאי. אחר־כד ירדו כולם
לסעוד ארוחת־צהריים במיסעדח
המלון, דלי.
בעבור כמה דקות עלה צעיר
ישראלי בחליפה תכולה, שהציג
את עצמו כאיש־ביטחון. הוא ביקש
שהכתבה לא תפורסם עד
לצאתו של הנשיא מישראל. חלפו
עוד כסה דקות, ולצוות העולם
תזה ניגש אדם נוסף, מזוקן, שהציג
את עצמו כיוסף שניידר,
נציג של ממשלת סיסקאי בישראל.
גם הוא ביקש שהכתבה
תפורסם רק ביום השלישי, כשייצא
הנשיא מישראל. שניידר אמר,
שאינו מעוניין בפירסומת לביקור,
אך לא הסביר מדוע. שניי-
דר גם לא אמר שלמעשה הוא
עשה הבל כדי שדבר הביקור הנשיאותי
לא יפורסם.
(המשך בעמוד )6

הביקור הח שאי
(המשך מעמוד )5
סד. הופך את ביקורו של נשיא
סיסקאי בישראל לעניין חשאי
כל־בך, שהוסתר בהצלחה רבה
סידיעתם של כלי־התיקשורת ב-
משד יותר משבוע ז

מושבת-
עובדיס
ל תכן שאופייה של המדינה
שנשיאה הגיע לביקור ביש ראל׳
מהווה חלק מההסבר.
סיסקאי ( )015££1היא מדי-
נת־חסות שחורה, חדשה יחסית,
שהקים מישטר האפרטהייד הגזעני
בדרום־אפריקה. היא הוקמה
ב־ 1981 והיא אחת משורה של
פדינות־בובה כאלה, שהוקמו בתחומיה
של דרום־אפריקה, כמו
טרגסקאי, לסוטו ובופותצוואנה.
שיטחה של סיסקאי מגיע ל־8300
קילומטרים רבועיים — יותר משליש
שיטחה של מדינת ישראל
שבתחומי הקו הירוק. מיספר תו-

אמריקאיות להחזיק בנציגויות
מיסחריות בישראל, ולקיים יחסים
טובים עם שרים ישראליים,
שכמה מהם מרבים לבקר בדרום־
אפריקה.
נציגות בזאת יש גם לסיסקאי.
המישרד גמצא בשדרות נורדאו
בתל־אביב, בבית דירות. כשביקר
שם כתב העולם הזה, נמצאו
שם כמה ישראליים שהחזיקו בידיהם
טפסים שונים. ממשלת סיס־קאי,
בך מתברר מעוניינת ברופאים,
אגרונומים ומהנדסים.

אז מדוע
מסתירים!
ר ל משלת דרום־אפריקה אינה
מרשה לתושבים השחורים
במדינות־החסות לפתח תעשייה
משלהם, אך לעומת זאת היא
העוניינת למדי בפיתוח החקלאות,
ובכך יכולים הישראלים לסייע.
ישראלים יכולים לסייע גם בשמירה
על ״הביטחון״ במדינות-

כעוד כשלושה שכועות עומדת הכנסת
להכריע מי יהיה הנשיא הבא• גם עתה,
חודש מאז שהודיע הנשיא יצחק נכון על
כוונתו לפרש מהתפקיד, עדיין אין לקואליציה
אד למיפלגות האחרות מועמד מוסכם,
או כמה מועמדים, שייתחרו על התפקיד.
דו״ח ועדת־החקירה וחילופי השרים
כממשלה השכיחו כמעט לחלוטין את שאלת
זהותו של המועמד הכא. וככל זאת, מאז
את רשימת
פירסם ״העולם הזה״
המועמדים הפוטנציאליים, חלו כמה שינד
יים כרשימה. החיטוב שכהם: ח״כ המערך

שלמה הלל הודיע חד־משמעית שהוא מסרב
לעמוד לבחירה, גם כמועמד מוסכם. שינוי _
אחר: יותר ויותר ח׳׳כים כמערך תומכים
היום במועמדותו של חיים הרצוג• כלומר,
רכים הסיכויים שמול מועמד אשכנזי של
המערך תנסה הקואליציה להציג, ככל
מחיר, מועמד ספרדי. כמיקרה כזה, טוענים
ככנסת, לא תהיה כדירה לשתי הסיעות
הגדולות של הכית, אלא לתמוך במועמד
מוסכם אחר, חד״ר יוסף כורג, איש המפד״ל, י
״העולם הזה״ פנה השבוע לאשים שונים
וכיקש לשמוע מיהו המועמד המועדף שלהם.

• צכי סער, מישפטן:

מנתם בגין:
סיום שב
• יצחק (״איציק״) קול,
מנהל חכרת ג׳׳ג אולפני טל1

ראשית, לדעתי יש לבטל את
מוסד הנשיאות הקיים ולהחליפו
במישטר נשיאותי, כפי שקיים ב־ארצות־הברית
ובצרפת. המוסד הנוכחי
הוא אימפוטנטי ומגוחך, ויש
בו גם מידה של ביזבוז כספי-

וויזי ה, וקולנוע: הפיתרון הטוב
ביותר למדינה הוא, שמנחם בגין
יהיה נשיא. הוא אישיות, הואעשה שלום עם מדינה ערבית.
לדעתי, זה מתאים לו לסיים כנשיא
את הקריירה הפוליטית שלו.
זה היה טוב גם למוסד הנשיאות•
וגם למישרת ראש־הממשלה.

בד״ר אלימלך רימלט. הוא איש-
חינוך, איש רציני ופוליטיקאי בדימום.
חשבתי גם על שימחה
ארליך, אך הוא לא רוצה לסיים
את הקריירה הפוליטית שלו.

צווק בן־אתר!{:
מבין באמנות
• שאול כיכר, עובד מרכז
ההסברה 1אני ממליץ בכל

איש ₪ן
• הפרופסור דני גור,
רופא מנתח ככית-החולים
על שם שיבא בתל־השומר:
הפרופסור ישעיהו ליבוביץ מתאים
לתפקיד. ראשית, יש לו חזון.
שנית, הוא רואה נכון את ההת פתחויות.

מושבת
עובדים סיסקאי 3״ ; ב

שבין מדינות־החסות שהקים הנזישטר הגזעני של דרום־אפויקה. סיסקאי
מספקת עובדים לטרי הלבנים הסמוכות אליה, פורם־אליזבט ואיסט־לונדון.
שביה של סיסקאי, לפי המיספרים
הרישמיים, פגיע ל 1.2-מיליונים,
זרוב התושבים הם בני שבט קסו-
במאות זד 18 סה וזד 19 הירבו בני שבט זה ללחום
נגד כובשיה הבריטיים של דרום-
אפריקה, עד שהובנעו, כמו השחורים
האחרים של המדינה, והפכו
לעבדים־למחצה, חסרי זכויות־אזרח
ומי שנחשבים בתרבות הגזענית
של דרום־אפריקה כתת־אדם.

מדינות־החסות הקימה ממשלת
דרום־אפריקה במושבות־עובדים,
מכיוון שרצתה להרחיק
את הפועלים השחורים מן המרכזים
העירוניים של הלבנים.
מלבד סימנים חיצוניים של עצמאות,
כמו דגל, עיר בירה או
הימנון, אין שום קשר בץ ה-
מישטר השורר במדינות־החסות
ובין מישטר של מדינה ריבונית.
כוחות הביטחון של מדינות־הח־סות
שומרים על השקט במוש-
בות־העובדים למען המישטר ה-
גיזעגי, וזה. כל תפקידם, בשם
שתפקידם של ראשי הממשלות והנשיאים
הוא להבטיח אספקה
סדירה ושוטפת של עובדים ממושמעים
למיכרות, לבתי־החרו־שת
ולחוות החקלאיות של הלבנים
בדרום־אפריקה.
מלבד המישטר הגזעני של
דרונדאפריקה, איש אינו מביר
בסישטריהן של המדינות האלה.
גם לא מדינת ישראל. או זה אינו
מפריע למדינות־החסות הדרום-

החסות. האיש שהשיב על שאלות
העולם הזח במלת הילטון
היה הממונה על הביטחון באותה
מדינה, צ׳ארלס אקס סיבה, שתוארו
הרישמי הוא ״מפקד הכוחות
המאוחדים של הרפובליקה
של־ סיסקאי״ .את הגנראל סיבה
מטרידה יותר סכל בעייה אחרת
בעיית הקומוניזם. בעיתון של
מדינת סיסקאי מסביר הגנרל ל־נתיניה
השחורים של מדינתו את
הפילוסופיה החברתית והמדינית
שלו בכמה מישפטים פשוטים:
״אנשים אינם שווים בגובהם,
בכישרונותיהם או בשיבלם, וגם
לא בתפיסתם וביוזמתם. לכל אחד
יש דרגה שמה של פרודוקטיביות,
והעשירים זכאים לריווחיהם, ש-
הינם זיעת־דמם, בשההזדמנויות
להתפתחות פתוחות לפני כולם...
האתגר החמור ביותר שלפניו ניצב
העולם בימינו איגו מגיפות
או רעב, אלא הפשע הפוליטי
והרוע של הקומוניזם — האדיב
הגרוע ביותר של המין האנושי
המודרני.״
מדינת ישראל מתגאה במקום
החשוב שהיא תופסת במערכת
ההתגוננות של ״העולם החופשי״,
ולא ברור מדוע טרחו אנשי מיש-
רד־החוץ הישראלי והמישרדים
הממשלתיים האחרים להסתיר בצורה
יסודית בל־כך את ביקורו
של הנשיא ממדינה אחרת, שגם
היא שומרת על חומותיו של העולם
החופשי.

שלמה ערני,ל
בגין ציבור. אך אם אין ברירה, הייתי
בוחר לתפקיד הנשיאותי במיסגרת
הקיימת את אליהו נאווי כי הוא
אדם טוב שמתאים לתפקיד.

130־({ 1ודאב:

אבנו שאקי:

כר 1ז0ונ

מיוחד במינו

• אכדהס

כ׳ יהושע,

סופר: אם יש מישהו מתאים
לתפקיד, זה אריה (״לובה״) אליאב.
הוא האיש המייצג את כל הטוב,
הנכון והיפה במדיגת־ישראל.

או !!!1נאווי:

• הד״ר אברהם ציון,
מרצה למישפטים באוניברסיטת
תל־אכיב: אני מכיר
אדם בעל תכונות בלתי־רגילות
כבר 20 שנה. זהו אבנר שאקי,
פרופסור למישפטים. איש שאוהב
לעזור לזולת. מלמד באוניברסיטאות
תל־אביב וירושלים, איש

בו ר ג
לב על יצחק בן־אהרון, משש
הדוגמה האישית שהוא נתן כחלוץ,
וכאיש־צבא. הוא אינטלקטואל,
איש בהיר מחשבה, יודע
להתבטא, מבין בתיאטרון, בספרות
ובאמנות בכלל.

׳ענוב חזן:
חוב1תץ1״ם
• גידעון טלמור, דובר
״ אגד ״ :אני מתנגד למועמד שיקבע
לפי מפתח מיפלגתי או שיוך
עדתי. אינני איש שמאל ואינני
מקורב למפ״ם, אך המועמד שלי
הוא יעקב חזן. זהו איש השופע
חוכמת־חיים, חי חיי־פשטות ומד-
בר בשפה שכל אחד מבין. הופעתו

יודע 8ונץ ן
• יוסף אלמוגי, לשעבר
שריה עכורה וישכ-ראש הסוכנות
היהודית: ראש עי-

הי לל
נעים־הליכות, מתמצא בתחומי ה חברה
ופער עדתי. אדם מיוחד
במינו.

רי מל ט
ריית באר-שבע, אליהו נאווי, הוא
המועמד המתאים ביותר לתפקיד.
יש לו הרבה מאוד נתונים חיוביים.
הוא איש חיובי, נעים־הלי-
כות משכיל ויודע ערבית. יש לו
קשרים טובים מאוד עם האזרחים
הערביים, ואני חושב שבנסיבות
הקיימות הוא מתאים מאוד לתפקיד.״

אדמלו
דיממו:
מחנן ותיו׳
• דויד אדמון, פירסובד
אי: לדעתי, התפקיד מתאים לפוליטיקאי
בדימום. אדם שכבר
אינו קשור בפוליטיקה, איש ש צריך
לדעת מתי לדבר, להכיר
גינוני־טקם, איש שאץ לו התחייבות
פוליטית לאיש. תמכתי

1א׳ 11
ואישיותו הופכות אותו לאדם היכול
למלא את התפקיד בצורה
הטובה ביותר.

ניסים גאון:
מוע!מ 1ספידדי
• מוני יקים, איש הפג*

מי שאל

תרים השחורים: אני חייב
להציע מועמד ספרדי, בגלל ה דיספרופורציה
הזועקת לשמיים שבשליטה
האשכנזית על כל עמדות
השילטון. ניסים גאון מתאים ביותר
לתפקיד, בתנאי שיאסור את
קיומן של מיפלגות עדתיות —
כלומר 20 ,המיפלגות האשכנזיות
— ויקציב מייד אחרי היבחרו
סכום ראשוני של 50 מיליון דולר
מתקציב המדינה לתיקון העוול
הפוליטי שבחוסר הייצוג של עדות
המתרה והפלסטינים בישראל.

מלדעתך ראוי ל הי בחר לנשיא הבא

׳אנויס אודנו:
א־פוליסי
• אריה

נורזוד,

להתאים לתפקיד, אך לא דיברתי
איתו ואיני יודע אם הוא היה
מסכים לכך.

חייס :101151

רזנש

עיריית חיפה: אני חסיד גדול
של הפרופסור אפרים אורבך. הוא
איש שאמוודהמידה המוסריות
׳שלו מדריכות את כל, פעולתו.
בימי חייו הוא עשה את המועיל
והנכון, ללא פניות. אני אומר
כל זאת, למרות שאינני מכיר
אותו אישית.

יצחק נבון:

סניגור!!תת•
שלמה עהך3ידון, מ ש
פטן: יש לי שלושה מועמדים

ב הו

איו זוחליו

שלמה שסץ־רנה!:

• גיסים אלמוג, חכר
הרועד־המנהל של רשות־ח־שידור:
המועמד שלי הוא יצחק

לא ומנוסה

נשיא להחזיר לכנסת חוקים ש אינם
נראים לו.

וסך בות:

• שלמה כר־שכיט, שח
בהן

מיכה גולדמן, ראש המועצה
המקומית כפר־תבור:

בן־ א ה רון
נבון. איני מוצא מועמד טוב ממנו.

• ראובן וימר, ירפד
מאי: אץ לי משהו מקורי. אני

בעד נבון.

_ח״ם כהן:

אני בעד אורבך. הוא אישיות
שמקובלת על שני הצדדים. איש יות
א-פוליטית, כפי שהיה מקובל
בבית-חנשיא, עד כניסתו של הנשיא
הנוכחי לתפקידו.

קן: לא הייתי רוצה שנשיא יהיה
דמות המזוהה יותר מדי פוליטית.
שמעתי ששמו של שלמה תוסידד
כהן הוזכר. אני מכיר אותו אישית:
יש בו חוכמה, הוא אינו
מזוהה פוליטית. הוא אדם משכיל
ונבון, בעל מזג מצויין, עצבים
טובים. דומני שכל מי שבא איתו
במגע, ידבר בזכותו. בקיצור, אני
בעד שלפה תוסיה־כהן.

• זאכ (״דוק״) סאירד

לפי הדירוג הבא — חיים הרצוג,
שלמה תוסידדכהן ויוסף בורג. הכי
מתאים זה הראשון. הנשיא צריך
לייצג גם את העם היהודי, ולכן
יש למצוא לתפקיד מישהו שמתאים
לייצג אותנו בחו״ל. הרצוג
כבר הוכיח את עצמו באו״ם.

הפנים הוא המתאים ביותר. אני
מעריך מאוד את האינטליגנציה
שלו, חוכפתו ובקיאותו בשפות.
הוא לא שייך לא לליכוד ולא
למערך, ולכן יוכל בכישרון לנווט
בין שתי הסיעות הגדולות. אם
מדובר על מדינה יהודית, בורג
הוא סמל מוצלח לכך, ואני אומר
זאת למרות מאבקי על טיסות בשבת.
וחוץ מזה, סוף כל סוף
הוא לא יהיה שר.

• יצחק ליכני, המנכ״ל
לשעבר של רשות־השידוד :

יוצו אמון
• דויד (״דוביד״) שוויי־צר,
מאמן מבכי תל־אכיב:

מאיו ע!:1
אהד מרבים
• אריה נאדר, לשעבר
מזכיר הממשלה: הקריטריץ

לבחירה צריך להיות כפול. הנשיא
חייב להיות ספרדי ואיש תנועת
החרות. אני רואה בתנועה 400
איש העונים על שתי הדרישות.

ג און

• נירה לידסקי, מיש•

כיץ, איש הפרלמנט של רא־

מ ני ת: אני בעד השופט העליון

שון ־ ל ציון: לא אתנגד שיצחק
נבון יהיה עוד קאדנציה. אך אם
אין ברירה, הכי-מתאים מכל הבחינות
זה תוסיודכהן. חוץ מזה,
הוא גם ספרדי.

צ גי 1וונ ץ:

ה ר צוג

—בדימום חיים כהן. הוא איש חכם,
איש תרבות, יודע להעריך זכויות-
הפרס. אדם שמעורר כבוד.

ליי ס בי ץ

#גבי זלצמן, תפ ר נציגות
עובדי ״אל־ ע ל ״ :שר-

יעוואר ^ א:
אינו בנולצא

שימס הלו:

משור נבוד

שאק•

נורת סוס

הח״כ שלמה הלל הוא הכי-מת-
אים. הוא מעורה הרבה שנים
במה שקורה בארץ. עכשיו צריך
אדם שיגשר על הפערים שנוצרו
בץ העדות, ונראה לי שזה שורש
הבעיה בארץ. הנשיא צריך להיות
איש שכולם יתנו בו אמון, איש
הגת, ישר ומקובל, שיוכל למלא
בכבוד את התפקיד. הלל יכול
לעשות זאת.

לא בנאם׳
• שמואל שי, איש הרדיו:
הכי מתאים זה יצחק נבון.
ואני מצטער שהוא לא ממשיך.
הוא היה מתאים גם למישטר
נשיאותי, וזה גם הגיוני שהוא
יקבל זאת. אך אם לא הוא, הכי-
מתאים לתפקיד הוא צבי יעבץ,
הפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת
תל-אביב. הוא איש משכיל,
איש תרבות, לא פנאטי. הוא יכול

א לי א ב
הנשיא אינו צריך להיות דמות
המסמלת את הערכים שיש לנו,
אלא את הערכים שאנחנו רוצים
בדם! לא את מה שאנחנו, אלא
את מה שאנחנו צריכים להיות.
מכיוץ שאיני מוצא בסביבה מועמד
לתפקיד, אולי מישהו שיענה
בעתיד על הקריטריונים, ישראל
נשיא שמו, יוכל למלא את התפקיד.
באשר לכישוריו ולתפקידיו
של הנשיא, אסור שתפקידו יהיה
בעל אופי טיקסי בלבד. זהו מצב
מלאכותי וחלול. יש לאפשר ל
!בון

כהן, שהוזכר, מתאים לתפקיד
ונמצא במקום גבוה ברשימה שלי
ויש לו גם עבר פרלמנטרי.

כן־ציון ציטרץ

סרט• אג 9א 100 ותמונות צבעוניות
במשך בל השנה״במחיר של היום!
המחירים יעלו אבל אתה
ת שלם עבור אגפא 100 גם
בסוף ה שנ האת המחיר
ש שילמ ת ב תחיל ת ה שנ ה !
במבצע ״צלם את המחיר״ אתה
קונה היום סרט צילום ובכך מקנה
לך זכות לרכוש חמישה סרטי צילום
נוספים במשך השנה במחיר של
היום.
כלומר, בדצמבר ׳83 תשלם עבור
סרט צילום את המחיר ששילמת
במרץ. זאת בתקופה של אינפלציה
דוהרת המכפילה ומשלשת את
המחירים!

בדצמבר 1983אתה עדיין
ת שלם א ת מחיר התמונות
ש שילמ ת בפברואר ! 1983
במבצע ״צלם את המחיר״ אתה יכול
להיכנס לחנות הצילום שלך היום,
לרכוש עשרים תמונות ולקבל במשך
השנה 100 תמונות צבעוניות
נוספות, כל אחת במחיר התמונה
הראשונה!

כיצד להצטרף ל מבצע?

מבצע ״צלם את המרויר״ אן ורק
בחנויות הצילום המובחרות.
הזדרז לחנות המבצע מוגבל!
תוכל לקבל את הסרטים והתמונות
בתנאים המיוחדים אך ווק בחנות
הצילום בה רכשת את התלושים.
אם תרכוש פחות מחמישה סרטים
במשך כל השנה תקבל את הסרט
האחרון, בלי תשלום נוסף, בדצמבר
( ׳83 פרטים מלאים בחנויות).

עם אגפא זר. מצליח.
מבצע סרטי צילום במחיר קבוע בתוקף מ־ 18.2.83
מבצע תמונות צבעוניות במחיר קבוע בתוקף 1.3.83-0

השד בדאלגשות•

פשוט מאוד. קנה סרט צילום אגפא
, 100 שלם עבור הסרט, קבל אותו
במקום ובקש להצטרף למבצע.
שלם תמורת סרט נוסף ותקבל
תמורתו פנקס תלושים.
תלושים אלה מבטיחים לך חמישה
סרטים נוספים במחיר קבוע במשך
כל השנה (סרט צילום אחרון עבורו
כבר שילמת, תקבל בלי תשלום
נוסף).

באותו אופן תוכל להצטרף למבצע
התמונות ולקבל מחיר קבוע ל-ססו
תמונות צבעוניות נוספות במשך
השנה.

פסק־ דין המתפרע -
ב ק רו ב
פסק־הדץ במישפטו של הרצל חנוכה מפתח־תיקווה,
שהואשם בעשיית תנועה מגונה כלפי שימעון פרם
ערב הבחירות האחרונות, ינתן ב־ 15 במרס.
חנוכה נעצר בזמנו תוך כדי ההפרעות לנאומו של
3ר 0בכיכר העיריה בתל־אביב.

ת1י|||וך

בעיקכות האירועים בירושלים סביב
הפגנות שלום עכשיו, עוקבים מישפטנים
בדריכות אחרי תוצאות מישפט זה.

היועץ א׳חן ווטו־ל
ד א התייאשו
מליסד לאומי
יו״ר מיפלגת־העבודה, שימעון פרס, והח״ב
יצחק רכין עדיין לא התייאשו מתיקוותם
לגרום להכנסת מיפלגת־העכודה לקואליציה
הממשלתית.
מקורביהם מנהלים מגעים עם ח״כים מהליכוד,
שתכליתם לגרום לכך שבגין יזמץ את מנהיגי
מיפלגת־העבודה לשיחה שבה תועלה האפשרות
שתוקם ממשלת ליכוד לאומי. פרס ורבץ סבורים כי
הזמנה כזאת — שתלווה בהפגנות־תמיכה של חברי
מיפלגת העבודה — תיצור דינמיקה של הצטרפות
לממשלה.

התא רגנו ת וג ד מ של
יריביו של מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל, עומדים
לגייס שני מזכ״לים־לשעבר של ההסתדרות — יצחק
בן־אהרון ואהרון בקר, למאבק למען פרישתו של
משל מתפקידו.

כין הפעילים המרכזיים נגד משל נמצא
מזכיר מועצת פועלי תל־אביב, הה ״כ
דב כן־מאיר, הרואה עצמו מועמד לתפקיד
המזכ״ל, אם ייכשל במאמציו לזכות
כתפקיד מועמד המערך לראשות העיר
תל־אכיב.

א רלי ךבעד מירון
ככל הנראה הסיר מנהיג המיסלגה
הליברלית, שימחה איליך, את תמיכתו
משרה דורון, והוא תומך שוב בעו״ד משה
מירון לתפקיד השר השישי מסעם
המיפלגה הליברלית
מועמד אחר, דניאל נחמני, הביע נכונות להסיר את
מועמדותו לתפקיד אם יוכנס לתקנון המיפלגה סעיף
שיבטיח את מעמדו של איגוד העובדים הליברלים,
שנחמני הוא אחד מראשיו.

!ימשדי וחצייי ־
הר מ טב״ל?
סיכוייו של סגן הרמטכ״ל, משה
>״ם שה וחצי׳׳) לוי, לזכות כתפקיד
הרממכ״ל השתפרו.

מ* יהיה סגנו
של ארנ ס
בחרות מוזכרים שני מועמדים לתפקיד
סגנו של שר־הביטחון החדש, משה
(״מישה״) ארנס• חוגים המקורבים לראש־הממשלה
מזכירים את שמו של יושבי
ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת,
אליהו בן־אלישר. סניפי התנועה בצפון
דורשים שהה״כ החיפאי, יוסף תם, ימונה
לתפקיד שכבר הובטח לו בעבר.

יועצו המיוחד של ראש־הממשלה לענייני טרור, רפי
איתן, נוטרל מתפקידו ואינו עושה דבר.

ד רו ק ר לעיריית

נוח מחס ־ עורך?
נראה שנוח מהם, העורך האחראי של
הצהרון ״ידיעות אחרונות״ ,מבקש ליטול
לידיו גם את תפקיד עורך העיתון, והוא
מעביר לידי בנו, יגאל (״גוני״) מוזס
אחריות לתפקידיו שלו בהנהלת העיתון.

בגי ש ה ונם
הקר דינ א ל
יו״ר המכון הירושלמי לדתות, ישראל
ליפל, ייפגש כשכוע הבא ־־־
הקרדינאל שד פאריס, הארכיבי
ליאון־מארי לוסטיז׳ה. לוסטיז׳ה_ ,
היה יהודי, הזמץ את ליפל לסעוד
ע ימו.
ליפל, מי שהיה מנכ״ל מישרד*
הדתות, ייפגש בצרפת גם עם נציגי
הצוענים הצרפתיים.

הומור אמיייסאיס

אנשי סניף חירות בחיפה מבקשים להעמיד את
הקבלן זכריה דרוקר כמועמד הליכוד לראשות
העיריה. מכיוון שהמועמד מטעם הליכוד בחיפה
צריך להיות איש המיפלגה הליברלית, מוצע לדרוקד
להצטרף למיפלגה זאת.

תמורת הסכמתם יקבלו הליברלים מקום
נוסף במועצת העידיה.

שרון יחלק
בגפ -צני ח ה לבגו
למת ת הסתלקותו מתפקיד ש ת
הביטחון, ישתתף השר כלי־תיק ארי*
אל שרון בשבוע הבא בטקס של סיום

•וע נקבעה עוד
לפני שהתפטר, ובצמרת צה״ל הוחלט
לקיים את התוכנית למרות השינויים
הפוליטיים.

ל מי ד ׳דר שלהס בי ר
מינוי ב רני לי
אחד מחברי הוועתהסנהל של רשות
השידור מתכוון לדרוש מיוסף (״טומי״)
לפיד הסבר מפורט איך זכו אמנון ברזילי
ואודטה דנין בתפקיד הנחיית ״שעה טובה״.
למרות שהשניים ירדו מהמסך, יתבקש לפיד להוכיח
שלא היו כאן שיקולים לא־טלוויזיוניים.

ק רו ב של ה אחר אי
לטבח מת
תאופיק חוכייקה, ערכי ישראלי משפרעם,
קרובו של אלי חובייקה, קצין־הקישור של
הפלאנגות שנכנסו למחנות הפליטים,
נפטר בנסיבות מוזרות.
חובייקד, הישראלי יצא לבקר את קרובי מישפחתו
בביירות. הוא חזר משם המום ומזועזע מהקשר שבין
בני מישפחתו והטבח.
לניצים גורמים רישמיים אמריקאיים עומדים להזמץ שורה
של אנשי ציבור ישראליים, ביניהם כמה עיתונאים
בכירים, לסיור ולסידרת פגישות בארצות־הברית.

המוזמנים יימנו על הניצים בקשת
הפוליטית כישראל• כין המתווכחים
להסדרת הפגישות נמצא ח״כ צעיר של
תנועת החרות, המקיים לאחרונה קשרים
הדוקים עם השגרירות האמריקאית
בתל־אביב.

תמי

ב מו ר ח

רבים מאנשי המערך בהרצליה מתארגנים
עכשיו לתמיכה בסגן־ראש־העיריה שהודח,
יגאל ברזילי.
לדעת המתארגנים, גרם ראש העיריד. יוסף נבו
להדחת סגנו וחבתמיפלגתו, כדי לפנות לעצמו את
הדרך לראשות העיריה גם בקדנציה הבאה. הפיטורים
נעשו למרות שבית־הדין הגבוה של מיפלגת העבודה
הורה שלא לבצעם.

הדל נג ד 1..־13־״
חבר־הכנסת שלמה הלל הפיץ בץ חברי סיעת
המערך בכנסת מיכתב נזעם, שבו הוא מוחה על
פירסום מאמר של העיתונאי טדי פתים ביומון
ההסתדרות דבר.

לדעת הלל, יש במאמר נימה גזענית,
והח״ב התבטא בחריפות גם נגד מערכת
העיתץ שהתירה לפרסם את המאמר.

הבנסי ה תו מכת
ב צו פי ם
הפטריארך האורתודוכסי ממיזרח־ירושלים הסכים
להקצות משאבים לבניית מועדוני־צופים בעכו
ובנצרת. הפטריארך גם יפעל להידוק הקשרים בין
הצופים מישראל ועמיתיהם מירדן.

לימודים ל או מ״ ם

ועידת בו־יסל -

כמה חכ״ים של התת עומדים להציע
לשר־החינוך־והתרכות זכולץ המר, כי
יורחב תחום ״הלימודים הלאומיים״
בבתי־הספר.

כישלון ץ

על־פי ההצעה, תיעשה ההרחבה במיסגרת אותו חלק
משעות הלימוד שהורי התלמידים רשאים להשפיע
על תוכנו, ויוקדשו שעות לימוד רבות יותר להוראת
׳ מילחמות ישראל, חשיבות ארץ־ישראל, ונושאים
דומים.

ועידת בריסל למען יהודי ברית־המועצות,
שתתכנס בחודש הבא בירושלים, נראית
כבר עתה ככישלץ.
הטענה היא, שקיום הכינוס בישראל ימנע ממנהיגים
יהודים ולא־יהודים המזדהים עם הנושא, אך
המתנגדים למדיניות ישראל, מלבוא לירושלים.

עוון ״העולם הנה״ תדווח ער נגישה שעות בלונדון, שנה ניסו הקיצונים

חנרו ני ס -ש 1
,ף• וגד צעק בחור שחום, שלבש מעיל-חאקי
/ק • דמוי־מדים.
פניו היו מעוותים בשינאה.

עיצאם סרטאווי ואני החלפנו מבט של
שאלה. בלי אומר שאלנו זה את זה: האם
זה אחד הפאשיסטים שלך או שלי ז

• 1110113 נשלוש שמת
^ ו תו רגע של אי־ודאות סימל את המעמד כולו.
י התמנו שנינו ללונדון על־ידי קבוצה חדשה של
יהודים שוחרי-שלום, שקמה בימי מילחמת־לבנון כדי
למחות נגד הפלישה, והממשיכה עתה להתארגן כתנועה
למען שלום ישראלי־פלסטיני. בקבוצה זו בולטים כמה
ישראלים החיים בלונדון, ושדאגתם לעתיד ישראל הביאה
אותם להתגייס לפעולה.
כהופעה פומבית גדולה ראשונה הם רצו לארגן
משהו מיוחד: אסיפה פומבית ראשונה בלונדון שבה
יופיעו, זה בצד זה, פעיל־שלום ישראלי ופעיל-שלום
פלסטיני, איש אש״ף. הם הזמינו את עיצאם סרטאווי
ואותי.
כאשר נקבע המועד, לא ידע עדיין איש שעיצאם
סרטאווי יעשה מה שעשה באלג׳יר. עיתוני בריטניה,
כמו עיתוני העולם כולו, דיווחו בהרחבה על העימות
החריף שהיה בינו ובין אנשי חזית-ד,סירוב במועצה
הלאומית הפלסטינית, על הוויכוח החריף שהתלקח בינו
ובץ יאסר ערפאת, ועל מסיבת־העיתונאים חסרת-התקדים
שלו באלג׳יר, שבה תבע הכרה בישראל וניסוח תוכנית-
שלום פלסטינית חד-משמעית. מאורע זה הפך את
סרטאווי לאישיות בעלת מעמד עולמי, ולסמל שאיפת־השלום
הפלסטינית.
ישבנו יחד על הבימה. מולנו, באולם העגול היפהפה
של עירייודהגג של לונדון, בעל ד,תיקרה המקושטת
והקירות עמוסי־ד,פורטרטים, ישבו כחמש מאות איש
ואשה. רובם היו יהודים בריטיים, ביניהם רבנים וסטודנטים.
אחדים היו בריטים לא־יהודים, החרדים לעניין

שחי נגישות

אנחנו נגמור אותך, יקרה לך מה שקרה לסאדאת (או
לאמיל גרינצווייג).

כמו הקדמדניסטים בכל העולם, כך גס
הפאשיסטים, דומים זה לזה — יהודים וערבים,
פלסטינים וישראלים, אנגלים וצרפתים.

יש להם סיגנון אחיד. כמעט והייתי אומר: ריח
אחיד. נדמה שגם הופעתם החיצונית דומה. הם לובשים
בגדים הדומים למדים, כדי לשפר את גבריותם, ותמיד
יש הרושם שיש להם בעייה נפשית קשה של נחיתות.
לרוב הם בני־אדם מכוערים. התוקפנות שלהם אינה
נובעת מרעיון, אלא ממיבנה נפשי פגום. הרעיון הוא

קבוצה אחת התפזרה בצד השמאלי של
האולם, והיתה בעלת חזות יהודית מובהקת.
השנייה התפזרה כצד הימני, ואי־אפשר היה
שלא לזהות את חבריה כערבים

במשך שלוש שעות הזדהו שתי הקבוצות היטב.
היהודים צעקו לעברי באנגלית ובעברית, וניסו למנוע
ממני לדבר. הם גם הפריעו באופן שיטתי לסטיוון רוז,
רופא יהודי שהביא קבוצת־חקירה יהודית־בריטית למח-
נות־הפליטים בלבנון. הערבים צעקו באנגלית ובערבית
לעבר סרטאווי, וניסו להשתיקו.

• סכין בגב
* ה היה ההבדל היחידי ביניהם. הם השתמשו בדיוק
1באותן המילים: בוגד, אתה תוקע סכין בגב עמך,

כצורה מושלמת יותר שני פעילי־השלום —
הישראלי והפלסטיני — ישבו על הבימה, זה
לצד זה, כאילו היו שייכים למיפלגה אחת.
הבריונים ישבו מפוזרים באולם, יהודים וערבים,
כאילו פעלו על פי תוכנית משותפת.
הסוף לפרשה זו היה בריטי. סקוטלנד יארד התכונן
מראש לאסיפה זו. הוא ידע שהיא מועדת לפורענות.
קבוצה של בלשים היתה גם היא מפוזרת באולם. בגבור
הביריונות נכנסו לאולם כמה שוטרים במדים ,״בובים״
טיפוסים של לונדון, גבוהי-קומה ובלתי־חמושים, תפסו
את הבריונים בצווארון־המיקטורן והובילו אותם החוצה.

המנץ הפלס טיני *

הפגישה המפורסמת של יאסר ערפאת עם משלחת
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, באמצע
ינואר. בתמונה: עיצאס סרטאווי, מתיחיהו פלד, ערפאת, אבנרי ויעקב ארנון. בתמונה

השלום. אך מלכתחילה בלטו באולם שתי קבוצות, שלא
ישבו בגושים אלא התחלקו, כאילו נדברו ביניהם מראש.

השניה: ערפאת באלג׳יר, בשיחה עם נאיף חוותמה, מנהיג החזית הדמוקרטית,
וג׳ורג׳ חבש, מנהיג החזית העממית, ששניהם התנגדו בחריפות לקבלת תוכנית־רגן
וליחסים עם ירדן. מה קרה בין שתי פגישות אלה? מה קרה במועצה הלאומית?

ביטוי למופרעות. ההשתייכות הלאומית היא רק מיקרה
של לידה.
מבלי שנדברנו בינינו, טיפלנו בהם — סרטאווי ואני
— באותה לשון .״מדוע אינך בא להילחם בלבנון?״
שאלתי את המפריע היהודי הראשי .״אתה יכול להחליף
שם חייל שוחר־שלום, המשרת שם בניגוד למצפונו,
בין הפצצות והמוקשים !״ ואילו סרטאווי שאל את
הבריונים ״שלו״ מדוע לא היו בביירות וקרא לעברם:
״מברוק ! אתם יכולים להושיט יד לפאשיסטים היהודיים !
אתם שייכים לאותה המיפלגה!״ איחולים דומים הבעתי
בעברית באוזני הביריונים ״שלי״.
ההפרעה המאורגנת לאסיפות — בשיטה מתוכננת
ושיטתית — היא אמצעי פאשיסטי בדוק. אדולף היטלר
תיאר והסביר אותה בפרקים ארוכים בסיפרו מיין קאמפף.
היא נועדה להפחיד ולשתק את הציבור הדמוקרטי
ולטפח פולחן של אלימות, כמטרה בפני עצמה. כל
הפאשיסטים מאמינים כי האלימות היא גורם יפה ומטהר.

שום כימאי לא יכול היה לביים את הדברים

תחילה גורשו היהודים. הם יצאו כשהם צועקים ״כך!
כך !״ ומצדיעים במועל־יד פאשיסטי, אך באגרוף קמוץ.
אחר־כך הוצאו כמה ערבים, והשאר השתתקו.
באולם השתררה דממה רועמת. כימעט שהצטערתי.
עד אז כבר התרגלתי לצעקות בשלוש השפות. היה
בהן משהו סימלי. סימטרי. הערבים לא צעקו לעברי,
והיהודים לא צעקו — כמעט — לעבר סרטאווי. וכל
אחד משנינו טיפל רק בביריונים שלו, כשהוא משיב
להם מדי פעם בשפה שלהם.

• נין יונחו ואוג״ו

יתוף־הפעולה בין הקיצוניים משני הצדדים,
הסופר־פטריוטים, שבלט כל־כך באסיפה שלנו ב

קאויקטורה בעיתון הערבי אל־מג׳לה, המופיע
בלונדון. על הדגל רשום. המועצה הלאומית הפלסטינית.

9גש1י הצווים והשתיק את שוחרי־השלום
לונדון, הוא העובדה הבולטת ביותר במציאות הישראלית-
הערבית כולה. הוא בלם בוועידה באלג׳יר.
בימים הראשונים לא היה ברור מה אירע שם.
המאורעות היו גלויים, כי זו בפעם הראשונה נערך מושב
של המועצה הלאומית הפלסטינית כשהוא מתנהל כולו
בפרהסיה, לעין אנשי התיקשורת מכל העולם, וביניהם
עיתונאי ישראלי אחד (אמנון קפליוק).
אך רק אחרי פירסום כל ההחלטות, יומיים־שלושה
אחרי נעילת הכנס, ורק אחרי שניתן היה לקבל דיווח
מפי אנשי אש״ף שהשתתפו בדיונים שהתנהלו מאחרי
הקלעים, ניתן היה לקבל תפונה שלפה.
תמונה זו היא פחות מעודדת מכפי שהיה נראה קודם
לכן, אפשר לנסח אותה כך:
הקיצוניים משני הצדדים — ובראשם ממשלות ישראל
וסוריה — הצליחו לחסום את דרכו של יאסר ערפאת
לקראת היעדים שקבע לעצמו. בכמה מיגזרים הוא
הצליח להתקדם מעט, אך לא הרבה. במיגזרים אחרים
נבלמה ההתקדמות כליל.
איש לא ציפה להחלטות מהפכניות במושב זה של
המועצה. או גם מי שקיווה להתקדמות קטנה יותר,
שתהיה בכל זאת משמעותית. התאכזב.
ההתקוממות של עיצאם סרטאווי לא היתר, פרי קפריזה.
היא היתה תוצאה של הערכה מפוכחת של המתרחש.

• היעדים שו זזונאת
ין ספק לגבי מה שרצה ערפאת להשיג במושב
זה: יפוי־כוח להתקדם בחזית רחבה לקראת השלום.

אך הדברים לא התפתחו כך.

• צעדם?מנים מאוד
ף* ה הושג כפועל במושב המועצה ז
• כחזית האמריקאית: המועצה אכן קיבלה
את תוכנית־פאם, המדברת על קיום ״כל המדינות
במיזרח־התיכון״ .יתר־על־כן, היא אישרה מחדש גם את
תוכנית ברז׳נייב משנת ,1981 שכבר התקבלה פה־אחד
במועצה הלאומית הפלסטינית, במושב ד,־ 15 שהתכנס
באפריל 1981 בדמשק. תוכנית זו מרחיקה לכת יותר
מהחלטות־פאס, כי מדובר בה על זכותן של ״כל המדינות
במיזרח־התיכון, לרבותישראל ״ .
אולם קבלת תוכנית־פאם באלג׳יר לוותה בכמה פילים,
שנועדו לפייס את חזית־הסירוב, ושניתן לטעון לגביהן
שהן יוצרות מצב דו־משמעי.
גרוע מזה: תוכנית־רגן נדחתה כולה. אמנם, לדחייה
זו נוספו כמה מילים העשויות להתפרש כפותחות פתח
להידברות מעשית, אך זה פתח צר, שגם זבוב יתקשה
לעבור בו, ולא כל שכן גמל.
• כחזית הירדנית: ההחלטות מדברות על
קונפדרציה בין שתי מדינות עצמאיות — פלסטין וירח.
זה בסדר. אך לא נאמר בהחלטות דבר על הבעיות
המיידיות: הרכבת מישלחת משותפת, מתן הרשאה
כלשהי, רחבה או צרה, למלך חוסיין לפתוח במשא־ומתן
בעניין הפלסטיני.
בסיקרה הטוב ביותר ניתן לאפר שעצם השתיקה
מאפשרת לערפאת חופש־תימרון בענייו זה. אך זה

שידרה סוכנות־הידיעות איי־פי תמונה זו
* -ייי לכל העולם, מהפגישה בלונדון. נראים
בה אורי אבנרי (נואם) כשלידו יושב עיצאם סרטאווי.

ברונווו בערו ביחד אנשי אבו־נידאר וחוב נהגא. בארג״ו עמדו
המתונים מול ההתקנה המשותנת של ממשרות בגין ואסד
אם לוקחים בחשבון את הצורך הדחוף בקבלת
החלטות מכריעות, את מצב־החירום שבו נתון העם
הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת־עזה, את שעץ־החול
שבו אוזל הזמן במהרה — זוהי אכזבה.
המנצחים הגדולים גאלג׳יר היו חאפט׳ אל־אסד ובן־
בריתו הגדול — מנחם בגין.

• הדוב הדומם
ף* רוע זה קרה? מה אירע בימים האחרונים שלפני
״ • המושב ובמושב עצמו?
לערפאת היה רוב במועצה, ואחרי צירופם של 50
חברים נוספים גדל רוב זה מאוד. אבל רוב זה לא
בא לידי ביטוי. זה היה רוב דומם — במובן המילולי
של המושג.
המיעוט של אנשי־הסירוב, הסוכנים של טוריה ולוב,
היה מגובש, מאורגן וקולני. ראשיו דיברו הרבה וארוכות.
ואילו בשם פת״ח, אירגונו של ערפאת עצמו, דיבר רק
אחד, אבו־איאד.
בעיניו של ערפאת היו אלה דיבורים בלבד. אבל
הדיבורים יצרו אווירה. המחנה הגדול של המתונים,
המבינים כי הפלסטינים זקוקים עכשיו להסדר מדיני
כמו אוויר לנשימה, הנמיך את קומתו.
לא לחינם תבע סרטאווי את רשות־הדיבור, ולחם
על כך. לא לחינם התפטר באופן דרמאתי כשהדבר
נמנע ממנו — בעזרת הטכסיס שהעניק את זכות־הדיבור
רק לדובר יחידי של אש״ף. כי קול מחנה־השלום העיקבי
לא נישא ברמה, קול הגדה המערבית ורצועת־עזה לא
נשמע. הקריאה ליוזמת־חירום פלסטינית, כדי להגיע
להסדר, לא הושמעה במליאה.

מדוע? מה היו שיקוליו של ערפאת?

שיתוף פעולה
בין השאר:
• כחזית האמריקאית: קבלת תוכנית-פאם,
והציון שתוכניודרגן, עם כל מה שחסר בה, יכולה לשמש

נושא להידברות אמריקאית־פלסטינית.
• כחזית הירדנית: אישור להופעת מישלחת
משולבת, ירדניח־פלסטינית, במשא-ומתן עם האמריקאים.
• כחזית הישראלית: אישור חד־סשמעי להידברות
של אש״ף עם כל כוחות־השלום הישראלים,
ובפרט עם כל הכוחות המסכימים לזכות הפלסטינים
להגדרה עצמית ולמדינה משלהם, המוכנים לדבר עם
אש״ף.
• כחזית הפנימית: ביצור מנהיגותו של ערפאת
עצמו, ובחירת ועד־פועל שיתמוך בכל לב בקו זה.
כאשר דיברנו עם ערפאת לפני חודש וחצי, שררה
בסביבתו אופטימיות רבה לגבי האפשרות להשיג את
כל היעדים האלה, או לפחות את רובם, עצם ההזמנה
לחברי ״המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלם־
סיני״ להיוועד עיסו, ופירסום הודעה משותפת של שתי
המישלחות, היתזז קריאת־תגר על הקיצוניים, וביטוי
לביטחון העצמי של הנהגת פת״ח.

יהיה קשה, ויהיה קשה שיבעתיים לחוסיין.
• כחזית הישראלית: ההחלטות הן חמקניות
ביותר. על הוועד הפועל החדש הוטל לקבוע את ההנחיות
להידברות עם הכוחות היהודיים, אך לא בוטל בפירוש
הניסוח הישן על הידברות עם כוחות אנטי-ציוניים.
זה לא הפריע לערפאת להיפגש עם ציונים מוצהרים
כמונו — אך ניתן היה לדרוש שאחרי שנקבעה עובדה
זו בפועל, היא תמצא אישור מפורש גם בהחלטות הגוף
המחוקק.
• כחזית הפנימית: זכה ערפאת בניצחונו
הבולט ביותר. הוא נבחר בפעם הראשונה על-ידי מליאת
המועצה, והבחירה היתד, פה אחד( .בעבר נבחר ערפאת
על־ידי הוועד הפועל, שנבחר במועצה).
אולם הוועד הפועל לא נבחר מחדש. המועצה לא
הצליחה אף לבחור בחבר אחד חדש, במקומו של שר־הכספים,
הד״ר צלאח דבאעי, שהתפטר. בוועד־הפועל
זה, על 14 חבריו, יש לערפאת רוב — אבל רוב דחוק
לגבי כמה מן הנושאים המרכזיים.
אפשר לומר — בסך הכל — שנצעד צעד קטן מאוד
קדימה — אך לא יותר מזה.

הוא רצה לשמור על אחדות־המחנה בכל מחיר. טוריה
עדיין חזקה מדי. סוכניה מחזיקים בידם עוצמה לא־מבוטלת.
פרישת ארגוני־הסירוב, שאחמד ג׳יבריל איים
בה בפירוש, היתד, עלולה להיות מכאיבה מדי, ערפאת
לא רצה בה.
הטענה העיקרית של ערפאת, גם מפי אנשים שאינם
קיצוניים, היתה: מה נקבל בתמורה? אם נכיר בישראל
סופית וחד־משמעית — מה יינתן לנו? האם ממשלת
ישראל תפסיק את ההתנחלות ותפתח בהידברות? האם
לפחות האופוזיציה בישראל תכיר בנו? האם ארצות־הברית
הבטיחה הבטחה כלשהי, מעבר לדיבור סתמי
על נכונות ל״הידברות״ אחרי שאש״ף יתפרק מכל
נכסיו?
כאשר נוסחו ההחלטות הסופיות באלג׳יר, כבר היה
ברור שמנחם בגין יישאר בשילטון בישראל למשך זמן
רב, וכי אף אריאל שרון נשאר ככוח דומינאנטי בממ שלה.
מיפלגת־העבודה והמערך כולו השיבו ריקם את
כל ההזמנות להידברות עם אש״ף. ערפאת לא יכול היה
להצביע אף על הישג אחד של הקו המתון עד כה.
כך היתד, הברירה שעמדה לפני ערפאת: לקבל
החלטות נועזות ללא כל תמורה נראית־לעין, להיכנס
למילחמה לחיים ולמוות עם סוריה, לפלג את אש״ף
ולשבור את האחדות הפלסטינית — או להסתפק במועט,
לשמור על מה שיש, ולהמתין לימים טובים יותר.
הוא בחר בדרך השניה.
בשבוע הבא יביא ״העולם הזח״ את נאומו
סל עיצאם סרטאווי בכנס הסוער בלונדון.

עיתוני ישראל העניקו סיקור בלתי־וגיל למושב המועצה הלאומית הפלסטינית

^ עולם לא הקדישו כלי ה •
תיקשורת הישראליים מקום
כה נרחב לסיקור של מוסד פלסטיני,
כפי שסיקרו את מושב
המועצה הלאומית הפלסטינית, שנמשו
10 ימים באלג׳יר.
דובר על הכל: מה הוחלט ומה
לא, מה־התרחש, מי אמר מה, מי
התפטר ומדוע. מי מייצג מה, מי
הצביע בעד מה. שום אירוע פרלמנטרי
בחו״ל בשנים האחרונות
לא זכה בסיקור כה נרחב בכלי-
התיקשורת הישראליים, ובמאמרי-
פרשנים כה רבים, כשכל עיתון
מפרש את הדברים לפי טעמו.
איש לא שם לב לעצם התופעה
הזאת. אך היא מוזרה מאוד.
כי בשנים עברו, לא היה כימעט
שום סיקור לאירועי המועצה הלאומית
הפלסטינית. במהלך 15
מושביה הקודמים, דווח בקיצור
על ההחלטות בלבד, ואולי נכתבו
גם כמה שורות על הפתיחה, אם
בכלל. לכל היותר דובר על ״אסיפה
של מחבלים״ ,או על ״כינוס
של אירגוני הטרור״.
הפעם היה הטיפול שונה לגמרי.
כל פרט ופרט של המושב הזה
נותח בהרחבה. העיתונים התחרו
ביניהם ברוחב הסיקור. העיתון
הלאומני ביותר בארץ, ידיעות
אחרונות, שבראשו עומד אדם זד

יש דמיון ו ב
נין המוסדות
הלאומיים
הבר סמי נ ״ ם
ונין הסוכנות
היהודית שו טי
קום המדינה
לועג למתינות של מנחם בגין
ולהססנות של גוש־אמונים, התפאר
בכך שעיתונאי ישראלי נוכח
בדיוני המועצה ומסקר את המושב
בשמו.

הדבר מוכיח כי בחודשים
האחרונים חל שינוי מהותי
כיחס הציבור הישראלי ל־אש״ף
ככלל, ולמועצה הלאומית
הפלסטינית כפרט.

להתמודד
עם בעיה

* • ה גרם לכו ז
י אין ספק כי הפגישות של
חברי המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסמיני עם ראשי
אש״ף תרמו תרומה לכך. הפגיע-
שה של יאסר ערפאת עם אורי
אבנרי בביירות, ולאחר מכן עם
שלושת חברי־המועצה — מתי

פלד, יעקוב ארנון ואבנרי — בארץ
שלא זוהתה, הביאו להתחלה
של שינוי־תדמית. השטן הפך לאדם
בשר-ודם, מנהיג של אוייב.
אך מעבר למאורעות אלה, הביאה
מילחמת־הלבנץ כולה להתפכחות
בדעודהקהל בישראל. היתד.
זאת הצלחתו העיקרית של אריאל
שרון, שעליה לא חלם כאשר יצא
למילחמה: הוא הביא את הבעייה
הפלסטינית אל המוני ישראל —

אירגוני ההתנגדות
הפלסטיניים

וביניהם המוני החיילים בצה״ל.
הוא הכריח את אזרחי ישראל
וחייליה להתמודד עם בעייה זו,
לראות אותה ולהתייחס אליה.

ורוחות, אלא עם אירגון המייצג
עם שלם, שעימו הוא נמצא ב־מילחמה.
לא עוד ״אירגון מרצחים״
-או ״כנופיות טרור״ ,אלא
המוסדות הלאומיים של עם, אשר
הכרעותיהם חשובות גם לעתיד
המדינה ולעתידו האישי.
המוסדות הלאומיים

מכאן ההתעניינות, שהפכה
לסקרנות. וכאשר יש
דרישה כזאת כציבור, נאלצים
כלי־התיקשורת הישר

ישראלי המצוי התחיל להבין
י י כי אינו עוסק בלהקה של שדים

אליים לספק אותה.
מהי המועצה הלאומית הפלסטינית?
מה מקומה במערכת המוסדית
של אש״ף ז איך נראית
מערכת זו כולה?
הטבלה המפורטת מראה את ה־מיבנה
הזה. היא דומה מאוד ל-
מיבנה של אירגונים דומים, כגון
הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית
בתקופה שלפני קום מדי־

המועצה הלאומית הפלסטינית (הפרל מנ ט)

תנועת השיחרור
הפלסטינית פת״ח
החזית העממית
לסיחרור פלסטין

קי בו צי ם
פלס טיניי ם
מ חו ץ
לפלס טין

ב ל תי־ ת לויי ם
ש אינם ק שו רי ם
באירגוני ה ה תנג דו ת

החזית הדמוקרטית
לסיחרור פלסטין צעיקה חזית השיחרור הערבית
המישרד הצבאי

החזית העממית —
המיפקדה הכללית
חזית השיחרור הפלסטינית חזית המאבק העממי

צבא השיחרור הפלסטיני כוחות אירגוני ההתנגדות

מישרד לענייני המולדת הכבושה

מישרד
לי ח סי ם
לאומיים
הוועדה להגנת האסירים
הפלסטיניים
מישרד האוצר
(״הקרן
הלאו מי ת
הפלסטינית״)

החזית הלאומית הפלסטינית למולדת הכבושה

המוסד לענייני
סעד ורווחה

מיליציה

ז 1-- המוסד הכלכלי
של אש״ף
(סאמד)

מרכז התיכנון
החברה הפלסטינית לעיוורים מחלקת הסעד
לפצועים

מרכז
ה מחקר

סעד למיספחות הקדושים מעונות״יוס

המדור לייצור המדור לחקלאות המדור לקולנוע
ו הסברה כללית

״•לסטין אל״תורה״
(ומישאון הרשמי)

חמישרד להסברת־חוץ
מחלקת הקולנוע
והצילום

סוכנות הידיעות
הפלסטינית
(ואפא)
תחנת־השידור

המועצה הלאומית הפלסם ינית: ער איזו מעוכה היא

-או איש דא צ״ן מהו תנקיוה

?0 X 1 1 1
^ נת ישראל, כאשר היו רגילים
לדבר על ״המוסדות הלאומיים״
ו״המדינה שבדרך״ .עד למילחמת־הלבנון
היו רוב המוסדות האלה
ממוקמים בביירות, אך הוכנה להם
מראש מועצת חילופית בדמשק,
לכל צרה שתבוא.
אחרי סיום המילחמה בלבנון
ופינוי כוחות אש״ף מביירות, נעשה
נסיון לפזר את המוסדות
בכמה ארצות. יאסר ערפאת הח
ליט
שלא להעביר את מישרדיו
לדמשק או לתוניס. היתה זאת
הכרעה פוליטית מובהקת, שבאה
להכריז על עצמאותו המוחלטת
של אש״ף כלפי סוריה, בעלת הקו
הנוקשה. מהלך זה אושר השבוע
ברוב מכריע במושב המועצה הלאומית
שהתקיימה — ולא במיק־רה
— באלג׳יר.

כירת אלג׳יריה נכחדה
כמקום־כינוסו של המושכ

4.5מיליון פלסטינ״ם: היכן הם נמצאים?

£חטזנ<טחז_.0 . 3ו.ק
ארגונים עממיים ואגודות מיקצועיות

301 חברי

איחוד הסופרים והעיתונאים הפלסטיניים
המועצה המייעצת
(מוסד ביניים)
60 חברים

איחוד הפועלים הפלסטיניים איחוד הנשים
הפלסטיניות

יו״ר
הוועד הפועל
(יאשר ערפאת)

הוועד הפועל (הממסלה)
15 חברים

איחוד
הס טודנ טים הפלסטיניים איחוד המורים הפלסטיניים איחוד ה מהנדסים הפלסטיניים איחוד המישפטנים הפלסטיניים איחוד הרופאים הפלסטיניים איחוד האמנים
הפלסטיניים

הזה, כדי שלא לכנס אותו
כדמשק, שם התכנס המושכ
האחרון כאסריל 81ע.1
עתה ממוקמים המוסדות השונים
במקומות שונים. רבים עדיין קיימים
בדמשק, והדבר מקשה על
תיפקודם העצמאי.
היהודים החדשים
^ יזור המוסדות של אש״ף
״ ״ תואם את המציאות הפלסטינית.
העם הפלסטיני חי עתה בפזורה
רחבה. המפה, המכילה את
ההערכות המעודכנות ביותר של
מיספרי הפלסטינים בארצות השונות,
מראה היטב את הפיזור
הזה ב־ 17 ריכוזים עיקריים —
שלא לדבר על עשרות רבות של
ארצות במערב ובמיזרח, שבהן
קיימים קיבוצים פלסטיניים קטנים
יותר. כמו היהודים, הפלסטינים
חיים בפזורה.
מציאות הפזורה הפלסטינית
שופכת אור על הרבה מן ההתרחשויות
במועצה הלאומית. צירי
המועצה באים מכל הארצות, והם
הביאו עימם את רחשי־הלב של
המוני פלסטינים, איש־איש בארץ
מגוריו.

המנהינות הפלסטינית יכו•
לה לפעול רק כאמצעות
קונסנזוס, כי אין לה כל אפשרות
לכפות את דעתה כאמצעים
סינהליים, כלי־תיק־שורת
עצמאיים, צכא, מיש־טרה
וכית־סוהר•
כאשר החליט אנוור אל-סאדאת
מה שהחליט, עמד לרשותו מונופול
מוחלט בכלי-התיקשורת של
ארצו. הוא יכול היה לסמוך על
צבאו כדי להבטיח את שילסונו,
ועל המישטרה, שרותי-הביטחון
ובתי-הסוהר כדי למנוע חבלה
בשילטונו.

איחוד האיכרים
הפלסטיניים

שולטת, מיהם המוסדות הלאומיים ומה הונ ב ם

^ השיבנוע

ום דכר דומה לזה אינו עומד
ע לרשות ערפאת ועמיתיו. אין
להם דרך אלא דרך השיכנוע, והם
נאלצים לא פעם לפנות אל המוני
בני־עמם בארצות שבהם שולטים
מישטרים דיקטטוריים, העוינים
את דרכו שיל אש״ף.

המיכנה של אש״!ז טומן
כחוכו הרכה מעלות ומיגר•
עות. זהו גוף מסורכד למדי,
דיש כו חולשות רכות. אד
אלה הם פרי המציאות הפלסטינית
— ולאור מצכו
שי עם זה, תיפקודו של
אש ״ף ושל המועצה הלאד
מית הם הישג לאומי מרשים
למדי.

ם או מ רי ם ...מה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ...הה הם אומרים.

י א תג ר:

( 1ק 3דיפשין:

״שוח ווהן מתנהגת המא1ינים שדי הם היינו בהלם כששמענו
כ מו
גבר נדם׳ אדכס אנסקי! על גובה הנוס !
פיתאום קמה לה בחורה בנוקר, ומחליטה להיות
טר. צריך יותר מחוצפה כדי לעטות צעד כזה, צריך
הרבה ביטחון עצמי. לסיגלית פריאל יט, ככל הנראה,
גס מזה וגס מזה.
עד עכטיו היא היתה ידועה כעיתונאית, כאטת
יחסי״ציבור וכחברתו טל אלוף (מיל ),מפורסם. כעת,
גבירותיי ורבותיי, היא רוצה להיות טר מטעם המיפ־לגה
הליברלית. המתחרה הקטה ביותר טלה היא
טרה דורון. מלבד מהעובדה טטתיחן נטים, לא מצאתי
הרבה מטותף ביניהן. סיגלית פריאל אימצה את
הסיטה האמריקאית — הצטלמה יפה ופירסמה את
קורות חייה לצד התמונה. אס קורות־חחיים לא
יטכנעו, התמונה תטכנע.

• מדוע את חושכת שאת מתאימה לתפקיד
שר ץ
הרבה אנשים היו רוצים שהאשה שתייצג בכנסת
את מעמד האשה, תהיה אשה כמוני — בעלת הכרת
עצמאית, אחת שמכירה את שדה־החינוד, הן כמורה
והן כמדריכת־נוער, בחורה שגדלה בבית אחד עם עשרה
ילדים. אל תשכחי שבמיפלגה הליברלית אין ייצוג נאות
לבני עדות־המזרח.

• המדעמדת-האשה הנוספת, שרה דורון.
יותר ידועה ממך, יותר משופשפת ממך, יש
לה יותר קשרים. לאור כל אלה, יש לך סיכויים?
דווקא
בגלל כל הדברים שמנית. כל קול בשבילי
יהיה נצחון, כי אני מתחילה מאפס. אפילו קול אחד
בלבד יהיה הוכחה, ששרה דורון היא לא האשה היחידה
במיפלגה הליברלית.

• מדוע פירססת את תמונתך?

הצגתי את התמונה, כי רציתי שידעו במי המחבר.
לא הייתי דמות ידועה, לא הכירו אותי. המאה העשרים
היא מאה שבה אנשים נאים מצליחים. אי־אפשר להתעלם
מהמראה החיצוני, ואי־אפשר להתעלם מהעובדה שמראה
נאה עוזר ומקדם, שצריך לקחת אותו בחשבון.

• מה יחסם של ראשי המיפלגה אלייך?

שימחה ארליך היה זה שביקש ממני ב־ 1977 להצטרף
למיפלגה, ותמיד היו בינינו יחסים טובים. ליצחק ברמן
יש יחס חיובי אליי. מודעי ואני תמיד היינו ביחסים
טובים, עוד מהתקופה שבה עבדתי כאשת יחסי־ציבור,
דש לי אליו הערכה גדולה. עם גדעון פת עבדתי כשהיה
שר־השיכון, והוא נתן חסות לאחד הפרוייקטים שלי.

• ומה יחסייך עם שרה דורון ץ

תראי, היא כל הזמן בונה על זה שהיא האשה היחידה
במיפלגה הליברלית. אבל יש כאלה בסיפלגה החולקים
על כך שהיא אשה, כי לפעמים היא מתנהגת כמו גבר.
ח ח מזה, היא האדם הכי־עסוק שאני מכירה. היא נושאת
בשישה תארים, ואין לה זמן. אני לא יודעת מה היא
רוצה עוד, בנוסף לששת התארים.

אבי אתגר היה ללא ספק הפתעת ערג טגת. מכלי
טאיט מקהל״הצופים יהיה מוכן לכך, הוא קפץ
לתפקיד מנחה ״טעה טובה״ .הוא עשה זאת על הצד
הטוב ביותר.
אתגר, טדרן הרדיו הפופולארי, לא ידע 24 טעות
קודס לכן טחוא עומד להופיע בטלוויזיה. הוא הגיע
לביתו בירוטלים בטעת״לילה מאוחרת, כטאהרון גולח
פינגר, מפיק ״טעה טובה״ ,צילצל אליו. אבי אתגר חטב
טרוצים לראיין אותו על תוכנית־הרדיו טלו ״טיבעתיים״.
כטהבין טמדברים איתו על הנחייה, אמר לגולדפינגר,
בדרך ההלצה :״חכה רגע, אני צריך להתייעץ עם
מדודה טלי בקנדה.״

חלק גדול ממנו ישלם את החובות שלנו, שהצטברו
לסכום של 32,000 דולר. את החלק הנותר סגרנו, ונפעיל
אותו בפרוייקט המשותף הבא שלנו.

אני חושב שאני בן־אדם חסר־אחריות. אך אחד
מהדברים שמנית לא הטריד אותי. הייתי כל־כך עייף,
ואני כל־כך מופתע מכמות התגובות החיוביות על
שיבעתיים, שזה נראה לי כמו המשך טיבעי שיזמינו
אותי להנחות את שעה טובה.

אנחנו מפתחים בשלב זה רעיון לסידרה של סרטים
על ההתיישבות בארץ מ־ — 1880 מאז היציאה מחוץ
לחומות העיר העתיקה בירושלים — ועד לקום המדינה.
זהו חומר שיגעון, זו תהיה מעין סאגה על תקומתו
של הישוב היהודי בארץ־ישראל. יש בתקופה הזו אלפי
סיפורים ודראמות, זה המערב הפרוע שלנו. ממש מרתק.

• מעולם לא הינחית תוכנית־טלוויזיה.
לא היו לך ספיקות, חששות, פחדים ץ

• מי הם המאזינים ל״שיבעתיים״ ,מי
הקהל שלך?
פליטי אלכם אנסקי, שמחפשים מולדת חדשה.

• אכל אלכם אנסקי חזר לתוכניתו.

כן, אבל זה לא אותו הדבר. אני מניח שבזמן שהוא
עזב, עברו אליי רבים ונשארו אצלי. הוא משדר רדיו
דחום במילים ארוכות. מה שהוא עושה זה רידרס
דייעסט, הוא הקיבה של העיתונות. יש בקהל רבים
שלא קוראים עיתונים, הוא עושה את העבודה בשבילם.

• ומה אתה עושה?

אני מתייחס אל המאזין כמו אל אחד שיודע על
מה אני מדבר. אני לא מאכיל אותו בכפית.

• נחזור ל״שעה מוכה״ .כמה זמן היה לך
להתכונן?

לא היד, לי זמן. קמתי ב־ 5בבוקר, כדי לשדר את
שיבעתיים, גמרתו את התוכנית ב* 9והתחלתי להתארגן.
הייתי אצל הספר, גיהצתי עניבה. ב־ 11 נסעתי עם
אהרל׳ה לתל־אביב.

• כאשר ג׳ון מילס סיפר לך על הטייס
הקיטע, הוא ידע שגם אתה קיטע?

לא, הוא לא ידע. כיצד היה יכול לדעת? זה היה
סיקרי. אהרל׳ה גולדפינגר, שלא מכיר את הרגישויות
שלי, אמר לי שהדם אזל לו מהפנים. הוא פחד שאני
אכנס להלם מהעניין הזה.
אבל אני לא עושה עניין מזה שאני קיטע. את
יודעת, ביקשתי להופיע בכיסא־גלגלים, כי הרגשתי
שאני חייב לצופים הסבר מדוע איני קם, ובמיוחד
כשאחת האורחות היתה ליידי מרי מילס. אבל הבימאי
אמר, שמוטב שאשב בכורסה. אני מקווה שהצופים
אינם חושבים שהייתי חסר נימוס.

הסרט טזכה בפרס ״הסרט חטוב טל הסנה״ ,הוא
הסרט ״חמסין״ .מגיע לו, באמת מגיע לו. הפעם
עוררה הזכייה התרגטות מיוחדת, בגלל הסכום הענק
טבו זכו מפיק הסרט, יענקלה ליפטין, והבמאי, דניאל
וקסמן — 23 מיליון לירות. זה לא כסף קטן, אפטר
לקנות בסכום זה דירה טל טלוטה חדרים ברמת״אביב.

• יענקל׳ה, מה תעשו ככסף?

• מהו?

• איך הרגשת כשקיכלתם את הפרס?

הגיע לנו, באמת הגיע לנו, אחרי ארבע שנים של
עבודה קשה. אני לא מאמין שיש הרבה אנשים שנותנים
את הנשמה שלהם על פרוייקט, כמו שאנחנו נתנו. הפרם
הזה נותן לנו פיצוי־מה על העבודה הקשה.

• הסרט הלך לא־רע• הצלחתם לכסות את
ההשקעה?

בארץ לא כיסינו, וגם הפרס לא יכסה את ההשקעה.
לעומת זאת, על הפרק עומדת מכירת הסרט לחוץ־לארץ.
הטלוויזיה הצרפתית כבר רכשה אותו לתוכנית מאוד
יוקרתית, שבה מקרינים סרטים בעייתיים ממדינות העולם
השלישי או מהמזרח התיכון, ואחרי ההקרנה מתקיים
דיון על הבעיה המוצגת בסרט.
אנחנו עומדים לסכם עם הטלוויזיה הגרמנית, הדרום־
אפריקאית ועם הבי־בי־סי, וזה עניין מאוד רציני, כי
לא הרבה סרטים ישראלים נמכרו לבי־בי־סי.
גם בארצות־הברית מגלים התעניינות, אחרי שהסרט
הוזכר כמועמד לאוסקר, כסרט הזר הטוב ביותר.

• מה היתה תגוכתכם כשנודע לכם גובה
הפרס?

זו היתד, הפתעה עצומה. תיארנו לעצמנו שנזכה
במיליון שקל מקסימום, כי בשנה שעברה היה גובה
הפרס ארבעה מיליון לירות. אבל כששמענו את הסכום,
היינו ממש בהלם. זה סכום ענק, ואם נשתמש בו נכון
נצליח להרים מהכסף סרט נוסף, ואז הכסף יחזור בעצם
לתעשייה — כך שהפרס הגבוה הוא צעד נכון.
אני רוצה להגיד כסה מילים טובות על דוד מושביץ
מעלית. הוא שם בפרס 12 וחצי מיליון שקלים. זה
סכום לא מבוטל, כאשר גובה הפרסים הכולל היה
25 מיליון שקלים. אז תני לו איזו מילה טובה, אה ז

חה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים חה ה אוח

ג׳יל ק ד ״ בו רג:

רפי שאולי:

צביקוז ליפוביץ:

אניי 1ועת ״אפויים קישון היה
״אותו מקום, עם
דקורציה א חו ת!״ מה 1הפוד ים ! מחוב ר׳ מסיבות!
בכל פעם מאני נוסעת למערכת, אני עוברת ברחוב
הירקון פינת ירמיהו בתל-אביב, ומביטח בעצב במועדון
הטרוף. רק לפגי כמה חורטים קיסטו אותו בסרט
ורוד וריצפו את החזית טלו במירצפות פסיפס לבף
אדום, וכעת הוא עומד מיותם כאבן טאין לח הופכין.
הטמועות על המועדון חוגגות. אומרים טמכרו אותו
לבעלים טל מועדון אחר, אומרים טלא מטתלם לבעליו
לטפץ אותו, אומרים טיט בעיות עם חברת הביטוח.
טמועות, טמועות. אני החלטתי לברר יטר אצל
בעל״הבית, רפי טאולי.

• מה קורה עם ״המועדון״?
מה קורה עם המועדון? אנחנו מתכוונים לשפץ אותו
ולפתוח אותו מחדש לקראת אפריל. עדיין לא התחלנו
בשיפוצים, כי אני מאמץ שצריך לטאטא פרטים עד
הסוף, ועדיף לגמור עם התיכנון עד לפרט האחרון —
ואז לבנות. זה יהיה אותו מקום, עם דקורציה אחרת.

• מה הסיפור של ״המועדון״ ,מה כדיוק
קרה, למה הוא נשר!??־

היה קצר חשמלי בקומת הדיסקוטק. היתה פה מישטרה
והיו שמאים של הביטוח, בדקו וקבעו כמו שצריך.

• קיכלתס ככר את כספי הכימות?׳

אנחנו עדיין נמצאים בהליכים של משא־ומתן. רק
עכשיו אנחנו יודעים בדיוק את שיעור הנזק שנגרם.

• אנשים משלמים דמי־חכר, וכינתיים
המקום לגור• אתם מחזירים כסף לחכרים?

אף אחד לא ביקש את הכסף בחזרה. כרטים־החבר
יהיה בתוקף מהיום שבו ייפתח חמוטדון מחדש, למשך
אותם חודשים שבהם היה סגור.

• מניין השמועות שאתם מוכרים
״המועדון״ לכעלים של ״קיסר״?

התנהל משא־ומתן, שנדחה בעיקבות השריפה. אך
המשא־ומתן אף פעם לא היה בנוגע למכירת המועדון.
ניהלנו משא־ומתן, עם שלום פנסטר מקיסר וראובן כץ
מקולסיאום, על ניהול המקום.
היה תנאי אחד נמשא־ומתן שניהלנו: שאהרל׳ה
בן־אהרון, שגם הוא אחד השותפים בקיסר, לא יהיה
קשור לעניין. גם אלינו הגיעו שמועות שהוא מספר,
שהוא קונה את המועדון. אז פנינו אל פנסטר וכץ,
ונתנו להם להבין שהאיש הזה לא יהיה מעורב במשא־ומתן
— לא באופן ישיר ולא באופן עקיף. סיכמנו
שהשניים ינהלו את המקום על בסים הסדר כספי במקומנו.

• אתה יוצא כזמן האחרון מניהול העסקים
שלך. עזכת את ״תל־אכיכ הקטנה״ ,עזכת
את ״המועדון״ .למה?׳
אני לא יוצא מניהול העסקים.
המנהלים פעם בשבוע. אני מעורב
שקורה, אלא שאינני נמצא במקומות
אפשר לערוך שום שינוי במקומות
לעבודה ללא אישורי.

אני משוחח עם
ישירות בכל מד,
פיסית יום־יום. אי־או
לשכור אנשים

איך טברוק טילדס הצליחה לגנוב לה את החצנה ז
נמצאת בארץ כוכבת בינלאומית ממדרגה ראטונה,
באמת טחקנית מהלינה הראטונה — גי׳ל קלייבורג,
ואף אחד לא כותב עליה.
טוב, זה לא פלא. פגטתי את נ׳יל קלייבורג בחברת
ידידים העובדים איתח על סירטו טל קוסטה גאברס,
טצולם עד עכטיו בירוטלים ועבר כעת לחיפה.
היא היתח נחמדה מאוד, עד טביקטתי ממנה ראיון.
אז היא התקפדה כמו קיפוד ואמרה: אלף, היא
לא אוהבת להתראיין ן בית, היא לא חוטבת טקוסטח
יאהב את הראיון. אמרתי לה, טאני בכל זאת אכתוב
כמה מילים מפיה. היא ביקטה לדעת מה. אמרתי
לה: בעיקר טטויות, והיא צחקה.
אז הנה כמה טטויות לכבוד פורים, מפיה טל ג׳יל
קלייבורג.

• את יודעת מה זה סורים?

בטח שאני יודעת מה זה פורים. זה כמו הלואין
אצלנו — הילדים מתחפשים ומפחידים את המבוגרים.
אלא שאצלנו הילדים דופקים אצל אנשים בדלתות, כדי
לבקש ממתקים ומתנות, ואילו אצלכם — כך הבנתי —
זה כדי לתת ממתקים ומתנות.

• אנחנו תמיד היינו מהנותנים.

בחייך! תראי איך שההיסטוריה משתנה. אי־אפשר
להגיד שגם כעת אתם מהנותנים...

• מה שנכון — נכון.

אני נמצאת פה בפעם הראשונה. יפה מאוד פה.
בירושלים יש יוסי בלתי־רגיל.
אני נמצאת עם התינוקת שלי. יש כאלה החושבים
שזה מפריע לי בעבודה. שטויות! אני רוצה להיות עם
התינוקת, בכל רגע, את לא חושבת שזו הדרך לגדל
ילדים?

תמיד ידעתי טצביקח ליפוביץ הוא קבלן ואיט־מסיבות
ידוע, טמח, עליז וטוב־לב. אבל לא ידעתי
טהוא סופר, עד טקיבלתי את ספרו. העפתי מבט
בספר — וצחקתי. במיוחד צחקתי מהסיפור הנקרא
״יחסים ביליטראלים״ .טאלתי אותו:

• ה סי פו ר הז האמיתי?
בטח. כל הדמויות בספר אמיתיות.

• מי הניכור שד הסיפור?

מה, את לא יודעת מי זה גיסי?

גיסי זה אפרים קישון, אני האח של אשתו.
אז הסיפור הולך כך: פעם הייתי עורך מסיבות לכל
החבר׳ה, והמסיבות שלי היו המסיבות הכי־טובות בעיר.
הייתי מזמין את אפרים. כל פעם אפרים היה בא,
במקום שכולם ישמחו — כולם היו נעשים עצובים, מפני
שאפרים הוא לא אלוף־העולם בחיוך חופשי. מד, שהיה
קורה, זה שלאט־לאט הוא היה מחרב לי את כל המסיבות.
תוך חמש דקות הוא היה מעורר דכוחים פוליטיים בעד
שטחים ונגד שטחים, יזחבר׳ה היו מתפזרים ואני הייתי
נשאר תקוע עם הסנדוויצ׳ים.
אמרתי לאשתי: אסור להזמין את אפרים ושרה
למסיבות, הוא פשוט מחרב. אשתי אמרה: מה פיתאוסז
להיפך, הוא עושה את המסיבות מעניינות!
וכך הסיפור נמשך ונמשך, ואשתי ואני רבים, עד
שאנחנו משלימים במיטה.
זהו רק סיפור אחד, כמו שאת יודעת. יש עוד
סיפורים בספר, סיפורים שהייתי מספר לחבר׳ה, עד
שיום אחד הם אסרו לי: למה לא תכתוב אותם ז
אז כתבתי.
וכעת אני סופר שהתחיל לפני 25 שנים לבנות
בניינים, ואני מרגיש יוסי.

ועדת החקירה נוקח את נושת הטבח -או בין השורות
שר הורח שרה ששטו האמת המרה עד!}לחמת הלבנון
מלה: על סיבותיה האמיתיות, ועל מערבת הניזוב האדירה שהופעלה
ע״י הממשלה נדי להונות את הציבור בישראל. הם כיזבו לציבור וזה לזה

מלס ממרס תולש
חת מתוצאות־הלוואי שד עבודת ועדת־החקירה לעניין הטבח
\ 1כצכרה וכשאתילא היתה, שתשומת הלב הציבורית. הוסטה מן
התוצאות הנוראות האחרות של המילחמה כלבנון. הטבח של הפלסטינים
כמחנות־הפליטים הוצג כמין ״אסון״ או ״תאונה״ שאין להם קשר ישיר
למילחמה עצמה ולמטרותיה• ״העולם הזה״ ככר חשף את הקשר שכין
המטרות האמיתיות של המילחמה וכין הטבח הנפשע כמחנות הפליטים
(״העולם הזה״ ,)2373 ,2372 בפי שהוא עולה מדו״ח הוועדה, ובניגוד

מטרות המילחמה: בשיחת הפלאנגות
ף ( לבד הדוברים הרישמיים של המם-
• י שלה, איש כבר אינו משתמש היום
בשם ״מיבצע שלום הגליל״ לתיאור ה-
סילחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל.
מי עוד זוכר כי בהודעות־הכזב שלה,
בתחילת המלחמה, טענה ממשלת ישראל
כאילו יצא צה״ל למילחמה כדי להבטיח
את שלומו של הגליל, תוך עשיית שימוש
ציני בהתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון

ובין באמצעי לחץ שונים. הם לא הסתירו
את דעתם שיחיה צורך להיזקק
למעשי אלימות כדי לגרום ליציאת פליטים
פלסטיניים רבים מגבולות לבנון.

לנציגי המוסד היו אמנם הסתייגויות,
אך אלה נעלמו כאשר תפס שרון את
מישרת שר־הביטחון. היום כבר לא נשאר
שריד וזכר ל״שלום הגליל״ ,כאשר טילי
קטיושה שוב מכוונים כלפי קריית־שמו־

לרוכ מסקנותיה. אך מן הדו״ח הזה אפשר ללמוד דכרים רכים על
מילחמת־הלכנץ, שאינם קשורים ישירות דטכח.
דו״ח הוועדה מסייע לחשוף תמונה נוראה של מערכת כזבים
אדירה, של שקרים סתם, שד תככים כצמרת השידטון ושל נוהלים
פסולים. כעמודים הבאים יתאר ״העולם הזה״ את פרצופה האמיתי של
המילחמה כלבנון, כפי שהוא מצטייר על־פי דו׳׳ח הוועדה.
הפלאנגות, בלי שהן-עצמן יסכנו את חייליהן
בקרב.
מובן ששרון ובגין לא החליטו לצאת
למילחמה רק כדי לשרת את המטרות ה פוליטיות
של הפלאנגות. הם ביקשו לכונן
בלבנון סדר חדש, שהפלאנגות במרכזו,
כדי לנסות ולחסל את אש״ף ככוח צבאי
וככוח פוליטי, ולהביא לגירוש הפליטים
הפלסטיניים, שעל־פי התיזות של שרון
היו אמורים להשתלט, בסופו של דבר,

על ממלכת ירדן. אולם לכל אלה אין
שום קשר לשלום הגליל, שהיה שקט
ושליו במשך השנה שקדמה למילחמה.
השקט בגליל, על־פי עדותו של השר
אברהם שריר בפאריס לפני כמה שבועות׳
היה יכול להימשך עוד זמן רב.
אך ממשלת ישראל לא רצתה בשקט וב שלום,
אלא במילחמה שתביא לסדר חדש.
התוצאה: מאות הרוגים ואלפי פצועים
ישראליים, וסדר חדש — אץ.

01923689

^ דו״ח הוועדה עולה תמונה ברורה
יי ומדכאה של המתרחש במיסדרונות
השילטון, בצמרת הממשלה ובצמרת צה״ל.
הרמטכ״ל ושר־הביטתון קיבלו למעשה
בעצמם את ההחלטה על הכנסת הפלאנגות

יותר ויותר התברר במשך הזמן עד
כמה מרוחקות המטרות האמיתיות של
המילחפה ממטרותיה המוצהרות. הדו״ח
של ועדת כהן שופך אור על חלק ממטרות
המילחמה, כפי שהוצבו בתחילתה.
מפרטים רבים בדו״ח עולה כי המיל-
חמה היא תוצאה של קנוניה שנערכה
בין ממשלת ישראל ונציגיה ובין הפלאג-
גות הנוצריות, וכך נאמר בדו״ח:
במהלך הפגישות (עם נציגי המוסד
הישראליים) העלו מנהיגי חפלאנגות
תוכניות שתות לחיזוק מעמד הכוחות
הנוצריים ודרכים אפשריות להגיע לסיום
מילחמת־האזרחים בלבנון ולהחזרת עצמאותה
של מדינת זאת, מתוך ביצור
מעמד חפלאנגות ואלה העומדים מאחוריהן
בשילטון שייכון בלבנון.״ לפיכן
העלו מנהיגי חפלאנגות רעיונות של
סילוק חלק גדול מהפליטים הפלסטיניים
מאדמת לבנון, בין באמצעי שיכגוע

נה, או נופלים על מטולה. לעומת זאת,
ברור לגמרי כי במילחמת־הלבנון שירת
צה״ל את מטרותיהן של הפלאנגות, בדיוק
כפי שמנהיגיהם תיארו אותן. שרון ניסה
להביא לכך שהפלאנגות של מישפחת
ג׳מייל יגיעו לשילטון מוחלט בלבנון.
מחיקת מחנות־הפליטים שבדרום המדינה
על־ידי צה״ל, והטבח שנערך בצברה וב-
שאתילא על-ידי הפלאנגות, נועדו להביא
לסילוק הפלסטינים ממדינה זאת.
במהלך מילחמת־הלבנון נתנו גורמים
רישמיים רבים — קצינים בכירים בצה״ל
ושרים בממשלת ישראל, חיזוק רב לגירסה
זו. הדברים מופיעים, שחור על גבי לבן,
במקומות רבים בדו״ח הוועדה. אחד הנימוקים
החוזרים שוב ושוב להחלטה להכניס
את הפלאנגות ל״לחימה״ במערב-
ביירות, היתד, ההרגשה של הצמרת הצבאית
והפוליטית כי למעשה נהרגים חיילים
ישראליים למען המטרות הפוליטיות של

תכניס וחוסו־אמון
לראש אמ״ן. אם נודע למישהו מן האנשים
האלה בדיעבד על ההחלטה שהתקבלה
בלי שום דיון מסודר, הרי זה
במיקרה.
בין אגף המודיעין של צה״ל ובין המוסד

שגריר אמריקאי דרייפר (שני מימץ) והשר שרון
דיווח כוזב לאמריקאים
למחנות־הפליטים. הם לא רק שלא התייעצו
בקשר להחלטה זאת עם איש, אלא
גם לא מסרו עליה לאיש. ההחלטה על
הכנסת הפלאנגות הועלמה מכל האנשים
שצריכים היו לדעת עליה: איש לא דיווח
לבגין, איש לא דיווח לשמיר, איש לא
דיווח לראש המוסד, ואיש לא דיווח

שוררים יחסי תחרות קשים. כאשר זכה
המוסד במירוץ ודעתו בעניין שיתוף ה פעולה
עם הפלאנגות התקבלה, שיחק
ראש אמ״ן מישחק ״ברוגז״ ילדותי, לפי
גירסתו. הוא לא התאמץ לדעת יותר מדי
על המתרחש, ואחרי שהתקבלה ההחלטה
שהפלאנגות יוכנסו למחנות־הפליטים, הוא

^ מקדאחד החילות הקרביים של
1צה״ל רתח מזעם. הקרב על מערב.ביירות
התחיל, ואחת היחידות המפוארות
שלו הושארה בצד, ולא נועד לח
שום תפקיד. הוא מפעיל לחצים, ולבסוף
מחליטים שר-הביטחון והרמטכ״ל להקצות
לאותה יחידה תפקיד מטויים :
כיבוש מחנות-חפליטים.
אלוף־הפיקוד אינו שלם עם ההחלטה.
הוא סבור שיחידה אחרת תוכל לבצע
את הפעולה טיב יותר• אן מפקדה
של אותה יחידה מבהיר לו שאין הוא
מוכן להכניס את אנשיו למחנות-חפלי-
טים, מחשש שלא יהיה ביכולתו לשמור
על מוסר הלחימה של היחידה בקרב
הקשה, בתוך אוכלוטיה אזרחית. לאלוף-
הפיקוד אין ברירה, והוא מקבל את
הכרעת שר״חביטחון וחרמטכ״ל.
חרמטכ״ל ואלוף־חפיקוד מבקרים במטח
היחידה שנועד לה התפקיד של
כיבוש מחנות-חפליטים. מפקד-חיחידה
מסביר שהוא זקוק ל 24-שעות לצורך

היחידה נכנסת למחנות־חפליטים, ומתחילה
בביצוע המשימה. בקשר מדברים
מעט ככל האפשר, משום שידוע כי
האמריקאים והסורים מאזינים, והפעולה
המתבצעת במחנות היא עדינה ביותר
מבהמה מדינית.
בשלב מטויים של הפעולה מבקשים
מפקדי״הכוח שפרץ למחנות סיוע בתאורה,
ומסייעים להם בחנרה ממטוסים,
ובפצצות-תאורה של יחידת מרגמות. כא שר
יש לכוח שנכנס פצועים, חם מקבלים
סיוע רפואי מן הכוח הרפואי של ה-
.זונדה, שחם נמצאים עכשיו תהת פיקודה.
לפתע
מתחילות להגיע שמועות כי
לא הכל כשורה בפעולה המתבצעת במחנות.
אלוף הפיקוד מורח למפקדי-
היחידה להפסיק את פעולתם ולעצור
במקומם. אך כמה שעות אחר-כך מגיע
הרמטכ״ל, נפגש עם מפקדי-היחידח,
משבה אותם על הקרב המוצלח, ומאפשר
לחם להמשיך. האמריקאים אמנם
לוחצים להפסיק את הפעולה במחנות-

התארגנות. במשך תקופת ההתארגנות
מתבצעים התיאומים השונים בין מפקדי
היחידה ובין מיפקדת-האוגדה המקיפה
את מחנות-חפליטים. תיאומים אלה —
כמו קביעת צירי תנועה, סיוע רפואי,
תאורה, סיוע ארטילרי, כיווני אש וכו׳
חם הכרחיים, משום שהיחידה שתבצע
את הפריצה למהנות-חפליטים אינה שייכת
באופן אורגאני לאוגדה המקיפה את
המחנות.
מפקד-היחידה הפורצת למחנות תופס
עמדה על מ החפ״ק של האוגדה, משם
הוא שולט בכוחותיו בעזרת רצים ומכ-
שירי־קשר. מפקד-חאוגדה שולח קליף
קשר שיימצא בקירבת המפקד חזה. הוא
מסביר למפקדי-חכוח הנכנס היכן חם
צירי הכניסה למחנות, לאן מותר לחם
לירות, וקובע לחם את שעת הכניסה:
לפנות ערב.

י־־ לא הזהיר את שר־הביטחון ואת הרמטכ״ל
מפני התוצאות.
גם היחסים בץ השרים ובין עצמם דומים
ליחסים בחצר ביזנטית. שר-החוץ
יצחק שמיר לא טרח לבתק כהלכה את
הידיעה שהעביר אליו שר־התיקשורת מרדכי
ציפורי, גם משום שהוא ידע על
יחסי התחרות והאיבה שבץ ציפורי ובין
שר-הביסחץ אריאל שרון.
ישיבות הממשלה מצטיירות בסימפוזיונים
רדודים, שאין להם שום ערך של
ממש. בישיבות האלה לא מתקבלות החלטות,
אלא רק מוצגות החלטות שהתקבלו
כבר, כ ת לקבל אישור בתעבד.
אנשים נכנסים ויוצאים מישיבות הממש-
לה ללא הרף, ולמעשה כמעט שאין הקשבה
לדברים הנאמרים על-ידי השרים
ועל-ית בעלי התפקידים האחרים המשתתפים
בישיבות. כל אלה מדברים אל
הפרוטוקול, ולא אל חבריהם. כאשר ה־רמסכ״ל
דיבר על הסכנה של נקפה נוראה
מצד הפלאנגות אחרי ההתנקשות
בבשיר ג׳מייל, ועל הכנסת הפלאנגות
למחנוודהפליטים, היה רק שר אחד —
דויד לוי — שהבין את הקשר בין שני
הדברים, והזהיר מפני התוצאות החמורות
העלולות לנבוע מכך. אך דבריו, בדיוק
כפו דברי הרמטכ״ל, לא זכו להקשבה.
ראש-הממשלה עסק באותה שעה בניסוח

הפליטים, אך חרמטכ״ל מעניק ללוחמים
עוד 15 שעות של לחימת עד לגמר
הביצוע המושלם של משימתם. הוא גם
מורה לתת להם דחפורים כדי לבצע
פעולה מטויימת במחנות.
בתום הזמן שהוקצב לחם, עדיין לא
סיימו החיילים את הפעולה. הם מבקשים
ארכה של שלוש שעות נוספות,
ומקבלים אותה. בכל אותו תזמן, על-פי
תיאום עם מפקד-האוגדח, מחליף מפקד-
היחידה הלוחמת במחנות הפליטים חיילים
שהתעייפו בחיילים רעננים, שיוכלו
להמשיך בביצוע המשימה.

התיאור הזה של הדברים ממחיש נקודה
שיש לה משמעות רבה בקשר לקביעת
האחריות הישראלית לטבח: משום שלמעשה,
בכל מובן משמעותי לפעולת המערכת
הצבאית, פעלו הפלאנגות כאילו
היו כוח של צה״ל. הן נכנסו למחנות־הפליטים
כחלק מפעולתו הכוללת של
צה״ל במערב־ביירות. הן ביקשו ארכה
וקיבלו אותה. הן נכנסו למחנות־הפליטים
בשעה שנקבעה להם על־ידי צה״ל. מפקדם
— ולא סתם ״קצין־קשר של הפלאנגות״
— ישב על גג החפ״ק של מפקד־האוגדה
עמוס ירון, ופקד משם על הטבח. הוא
נתן מגג החפ״ק את ההוראה לטבוח אזרחים,
כאשר היפנו אליו המפקדים שבמחנות
שאלה בעניין זה. צה״ל העניק
לפלאנגות סיוע רפואי וסיוע בתאורה.
הפלאנגות — על פי התיאור המפורט
והמדוקדק הנמצא בדו״ח ועדת כהן —
פעלו כזרוע של צד,״ל!

החלטת הממשלה, שהיא גם ההודעה לעיתונות.
הממשלה הוציאה בסיטונות הודעות
כוזבות לכלי־התיקשורת, ואיש לא
ביקר תופעה זאת.
השרים ואנשי הצבא שניסו להציל את
עורם בהופעתם בוועדת החקירה שיקרו
שוב ושוב, ונתפסו בשקריהם, הסתבכו
בסתירות, וניצלו רק בזכות סלחנותה המופלגת
של הוועדה שלא ניסתה להכריע
פי שיקר.
ומעבר ומעל לכל אלה בולט תיפקודו
הלקוי — או נכון יותר — חוסר ד.תיפ-
קוד של ראש־הממשלה מנחם בגין, בעיצומה
של מילחמה גורלית. בגין ניהל
שיחה עם השליח האמריקאי מורים דריי-
פר, ודיווח לו :״הפלאנגות מתנהגים כראוי
...המפקד שלהם לא נפגע בהתנקשות,
הוא אדם טוב, ואנו סומכים עליו
שלא יגרום להתנגשויות״ — דברים שאין
להם שום קשר למציאות. בגין לא שותף
בהחלטות, כמו ההחלטה על הכנסת ה־פלאנגות,
לא העבירו אליו דיווחים, והוא
גם לא ניסה לדעת יותר מדי. מדו״ח
הוועדה עולה בבירור רב — להבדיל
ממה שעולה מן המסקנות הסלחניות —
שבמשך ארבעה ימים לפחות, בחודש
ספטמבר, לא היה ראש־ממשלה בישראל,
ומי שהנהיג את המדינה ואת המילחמה
היה איש אחר — שר-הביטחץ אריאל
שרץ.

פליטים במקוס שהיה מרוחק מעמדת
צה״ל. כן נאמר באותה החלטה, פי
״צח״ל, מייד אחרי שעמד על המתרחש
באותו מחנה שאתילא, שם קץ לרציחת
האזרחים החפים מפשע ואילץ את חיחי-

ן • דגרים? א קרו בך. אך ההבדל
1י הוא אחד ויחיד: לא היתד, זו יחידה
של צה״ל שנכנסה למחנות־הפליטים נצברה
ובשאתילא, אלא כוח של הפלאנגות
הנוצריות. הם ביצעו את הטבח. אך דווקא

הודעות הממשלה: שקו עדגב׳ שקו
^ ו ״ דוועדת כהן חושף באכזריות
• את האופי השיקרי של הודעות ממשלת
ישראל. הפער בין המתרחש בשטח,
על-פי דיווח הוועדה, ובין פה שמתואר
בהודעות הממשלה המוקראות על-ידי מזכירה
דן מרידוד, זועק לשמיים. למעשה,
כל אחת מהודעות הממשלה שעליהן מדווח
בדו״ח מדגימה קביעה זאת, אך בולטת
יותר מכל האחרות היא ההודעה
שפורסמה אחרי שנודע על קיום הטבח.

הממשלה קיימה ישיבה ביום הראשון,
זד 19 בספטמבר ,1982 כאשר כבר היו
ידועות עיקרי העובדות על הטבח במח-
נוודהפליטים.
וכך נאמר בדו״ח ועדת כהן:
הישיבה הטתיימה בהחלטת לפרטם
הודעה, שבח הובעו צער וכאב עמוקים
על פגיעות באוכלוסיח האזרחית שנעשו
על״ידי יחידה לבנונית שנכנסה למחנה-

לקביעה זאת יש גם אישור רישמי ב-
מיסמך צה״לי, שבו נאמר כי ״צה״ל מפקד
על כל הכוחות בשטח״ — ובכלל
זה הכוח של הפלאנגות. למעשה, סביר
להניח כי מיסמך זה הוצא במיוחד כדי
להגדיר את יחסי המפקד־־פקוד בין צה״ל
והפלאנגות, שכן לא היו שום כוחות
אחרים, מלבד צה״ל והפלאנגות, שפעלו
נגד המוסלמים במערב-ביירות באותו שלב
של המילחמה, באמצע חודש ספטמבר.
אם נכונים הדברים האלה, יש להם
משמעות מרחיקת לכת, שדומה כי ועדת
כהן לא נתנה עליהם את הדעת בשעה
שקבעה כי לשר־הביטחון, לרמטכ״ל ולראש
הממשלה יש רק ״אחריות עקיפה״
ולא אחריות ישירה למה שאירע במחנות*
הפליטים. אילו היה זה כוח של צה״ל
שהיה מבצע את הטבח, אין ספק כי
הוועדה היתה קובעת שהאחריות היא
ישירה. היא היתד, מתייחסת אז בחומרה
רבה הרבה יותר אל המפקדים העליונים
של המילחמה ושל הקרב. האם אמנם יש
אחיזה לקביעה של הוועדה בדבר האחריות
העקיפה — כאשר בכל מובן מעשי
פעלו הפלאנגות ככוח שהיה בפיקודו של
צה״ל, קיבל ממנו הוראות, נכנם ויצא
על־פי ך,וראות הפיקוד העליון של צד,״ל
ושל שר־ד,ביטחון ז

ביירות 2000
אדירים.

מחבלים ומיצבורי נשק

בכל ההודעה הזאת אין אף מילה של
אמת. היא אינה אלא שלשלת של כזבים :

שרים ארליך, מין, מדג ולוי
הפער זועק לשמיים
דה הלבנונית לעזוב את המחנה.״ הודגש
בהחלטה שחהאשמות בדבר אחריות
צח״ל לטרגדיה אנושית במחנה שאתילא
חן בבחינת ״עלילת דם נגד מדינת היהודים
וממשלתה, הן חסרות שחר, וה ממשלה
דוחה אותן בשאט נפש.״ עוד
נאמר בהחלטה שאילמלא התערבות כוחות
צח״ל חיה מיטפר חאבידות גדול
בחרבה וכי נתגלח שהמחבלים חפרו את
הטכם הפינוי, מכיוון שהותירו במערב

הפלאנגות לא נכנסו למחנות־הנד
ליטים ״במקום שהיד. מרוחק מעמדות
צה״ל.״ הם נכנסו דרך עמדות צה״ל, ש הקיפו
את מחנות־הפליטים מכל עבר,
ופעלו כל העת בסמוך לעמדות האלה.
#צה״ל לא שם קץ לטבח. מייד
אחרי שעמד על המתרחש״ ,אלא להיפך.
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל איתן, נתן ל־פלאנגות
היתר להמשיך בטבח למרות

17־ 1

כור מכזב• ל כו ל ם
(המשך מעמוד )17
שאלוף הפיקוד, אמיר דרורי, הורד. ל-
פלאנגות קודם לכן ״לעצור״ .לא רק
שצד,״ל לא ״אילץ את היחידה הלבנונית

מלחצי האמריקאים לעזוב מייד את המחנות
שבהם התחולל הטבח.
• ההאשמות בדבר האחריות הישראלית
למתרחש לא היו כלל ״עלילת
דם״ .זאת קבע בבירור דו״ח ועדת כהן,
ועדה שמונתה על־ידי ממשלת ישראל
עצמה. הוועדה אומנם נקטה בפירוש מקל
מאוד ביחס לאחריות הישראלית, אבל
גם כך אין היום יותר ספק בקשר לאחריות
של ממשלת ישראל ושל הפיקוד
העליון של צד,״ל לטבח במחנות-הפליטים
צברה ושאתילא.
• אין שום הוכחה לכך ש״לולא התערבות
כוחות צה״ל היה מיספר האבידות
גדול בהרבה״ .הסיוע שנתן צה״ל לפלאנ־גות
בתאורה, ברפואה ובתחמושת, וכן
באפשרות להכניס כוחות רעננים למחנות,
גרם דווקא להגדלת מיספר הטבוחים.
קשה להניח כי הפלאנגות היו מעזות
לחדור למערב־ביירות ולהתמודד עם הכוחות
המוסלמיים החמושים שהיו שם,
בלי שצה״ל יעשה למענם את העבודה
השחורה, וכך התאפשר להם, בסופו של
דבר, לבצע את הטבח באין־מפריע.

דו ברמ רי דו ר
קריין של הודעות־כזב
לעזוב את המקום״ ,אלא שהרמטכ״ל העניק
לפלאנגות עוד שעות רבות שבהן
יכלו להמשיך בסבת, והורה להן להתעלם

• האגדה על ״ 2000 המחבלים״ נוצרה
בשעת הטבח. לא היתה לה שום הוכחה,
ולו גם הקלושה ביותר, אחרי שצה״ל נכנם
למערב־ביירות. יותר מכך. הפלאנגות
הוכנסו למחנוודהפליטים, שלפי האגדה
הזאת היו מעוזם של ה״מחבלים״ .אך
הפלאנגות לא מצאו שם 2000״מחבלים״,
ולפי עדותו של קצין־מודיעץ של צה״ל,
שהובאה בדו״ח הוועדה, לא היו כלל
״מחבלים״ במחנות־הפליטים כאשר הוכנסו
אליהם הפלאנגות!

בוני שוון: השקו הלבן
*ן * ר ־י ה גי טחץ אריאל שרץ לא היה
/אחראי רק למערכת הכיזוב האדירה,
שיעדה היה להונות את הציבור הישראלי.
הוא ניהל מערכת כיזוב אדירה גם נגד
חבריו השרים, הפקידים הבכירים של
מישרדי-הממשלה וקציני צד,״ל. בת״ח רד
תעדה מפוזרות דוגמות רבות לשקרים
בוטים ,״לשקרים לבנים״ ולהעלמות מידע.
אחרי
ששרון סיכם עם הרמסכ״ל את
התוכנית לכיבוש מערב־ביירות, שחלק
מהותי ממנה הוא שיתוף הפלאגגות, הוא
לא גילה על שיתוף הפלאנגות לראש-
הממשלה מנחם בגץ. לבגין נודע על
שיתוף הפלאנגות כאשר נודע הדבר לכל
השרים, כמעט 48 שעות אחרי קבלת
ההחלטה. שרץ גם לא דיווח לבגין על
השמועות בדבר הטבח במחנות-הפליטים,
טבח שנמשך 38 שעות רצופות.
במשך המילחמה על מערב־ביירות, מסר
שר־הביטחץ לראש־הממשלה — וגם ל-
אמצעי־התיקשורת, הודעות־כזב חוזרות
ונישנות על ״שקט״ ועל כך שאין שום
התנגדות מזויינת לצה״ל — ומובן שהוא
לא הזכיר במילה אחת את הטבח. כך
למשל. כאשר טילפן שרון מגג החפ״ק
בביירות אל ראש-הממשלה, הוא הודיע

לו, על פי דו״ח הוועדה ,״שאין התנגדות
בביירות ושכל הפעולה מתנהלת בסדר,״
וזאת בשעה שהיתה התנגדות מזויינת —
אם כי לא רבה. לצה״ל נגרפו אבידות,
והיה צורך לשנות בגלל ההתנגדות תוכניות
קרב ותוואי התקדמות של צה״ל.
באחד המקומות חורגת הוועדה מן הנוסח
היבש של דבריה, וקוראת לדיווח של
שרץ ״תיאורים ורודים״.
שרון לא היסס לשקר גם למנכ״ל
מישרד-החוץ, דויד קימחי. וכך נאמר
בדו״ח ד.ץ עדה:
בענייו חידיעח על חסבח משובת שר*
הביטחון למנכ״ל מישרד־חתוץ, שניתנת
בשעת 13.00 בערך (ביום שבת 18 ,
בספטמבר )1982 היתה, שפעולת הפלאג־גות
הופסקה, נמנעה כניסת כוחות נוספים,
וכל הכוחות שנמצאו במחנות גורשו
משם.

באותה שעה ידע שרץ יפה בי הרמטכ״ל
הניח לפלאנגות להמשיך את פעולתן, והשימוש
במילה ״גירוש״ לתיאור יציאת
הפלאנגות מן המחנות אינה תואמת את
האמת. על־פי הסכם בין מפקדי הפלאנגות
ובין הרמטכ״ל היד. על הפלאנגות לצאת
את מחנות־הפליטים בשעה 5בבוקר יום
השבת, אך היציאה התעכבה ובוצעה רק

בשעה 8בבוקר. לא היה כאן שום גי רוש,
אלא יציאה מסודרת וחלקה, דרך
קווי צה״ל.
שרון הירבה להשתמש בשקר הלבן, כאילו
לא תיכנן צה״ל כלל להיכנס למערב־ביירות.
הוא חזר על כך שוב ושוב,
ודבריו זכו לפירסום רב בראיץ שערכה
עימו העיתונאית אוריאנה פלאצ׳י. מדו״ח
הוועדה התברר בי כבר בישיבת ממשלה
שנערכה ב 15-ביוני 1982 דובר על כיבוש
מערב־ביירות. באותה ישיבה נאמר כי
פעולה זאת תתבצע על-ידי הפלאנגות
הנוצריות, שלמעשה פעלו במילחמה —
והדבר עולה בבירור מדו״ח הוועדה —
כזרוע של צה״ל. כך יכול היה שרון
לומר שהוא לא ביקש כלל לכבוש את
מערב-ביירות, ולהציג את הדברים כאילו

רק בעיקבות רצח בשיר ג׳מייל התקבלה
ההחלטה להכניס את צה״ל למערב־ביי-
רות.
שרון לא היסס לשקר גם לחבריו השרים.
בישיבת הממשלה שנערכה ביום
הראשון, אחרי הטבח. הוא מסר דיווח-
כזב על מה שהתרחש:
כן הוא (סרון) אמר למחרת הכניסה,
״משנודע מה התרחס סם, התערב צה״ל
באופן מיידי והוציא את הכוחות האלה
החוצה.״
לדיווח הזה אין שום קשר לאמת.
למחרת הכניסה, ביום השישי, כשנודע
מה התרחש, נתן רפול לפלאנגות היתר
להמשיך במעשיהם במשך 15 שעות
נוספות.

כזבי ונול: המתחוה שד שוון
י י שרון היה רק מתחרה אחד בבמות
9הכזבים שהמטיר על הציבור ועל חבריו
לצמרת. היה זה הרמטכ״ל, רב-אלוף
רפאל איתן. רפול שיתף פעולה עם שרון
לאורך כל הדרך, כדי להעלים מראש
הממשלה מנחם בגין, את העובדה שה-
פלאנגות מוכנסות למחנות. גם הוא לא
טרח לדווח לראש־הממשלה או למזכירו
הצבאי על הטבח במחנות, אחרי שנודע
לו על קיומו. גם רפול פיזר הודעות!
מרגיעות על הביצוע החלק והשקט של
כיבוש מערב־ביירות, .
בדו״ח הוועדה מופיעות במד, פיסקות
מדהימות, על ישיבת הממשלה שנערכה
ביום הראשון, אחרי הטבח. וכך נאמר
שם ביחס לרפול:
הרמטכ״ל הדגיש בדדבריו, בין היתר,
שבישיבות הקודמות של הממשלה העלו
שרים שונים שאלות מדוע הפלאנגות
אינן נלחמות, הרי זו מילחמה שלהן.
גם הוא ציין שאף אחד לא יכול היה
לדעת מראש איך חפלאגגות יתנהגו ולדעתו
גם המפקדים של חפלאנגות לא
ידעו מה שיקרה, אלא איבדו את השליטה
על אנשיהם. עוד אמר הרמטכ״ל כי
״ברגע שנודע לנו איך הם מתנהגים שם,
הפעלנו את כל הלחצים שאנו יכולים
להפעיל, הוצאנו אותם משם והרחקנו
אותם מכל חגיזרח.״

במעשי זוועה נגד דרוזים ונגד פלסטינים
במחנה־ד,פליטים מיו־מיה אחרי כניסת
צה״ל ללבנון. אם אמנם לא עשו ה-
פלאנגות שום דבר שיכול היה ״לההאות
על סכנה מצידם״ ,מדוע אמר הרמטכ״ל
עצמו בישיבת ממשלה שנערכה ממש בשעה
שהטבח התחיל, כי ״אני רואה כבר
בעיניים שלהם (של מפקדי הפלאנגות)
למה הם מחכים ...מספיק שהוא (אמין
ג׳מייל בהלוויית אחיו בשיר) אמר את
המילה נקמה, וכל המערכת משחיזה בבר
את הסכינים.״
הוועדה נהגה ברב־אלו\ רפאל איתן
בסלחנות רבה, ולא הביאה כלל את ההודעות
הכוזבות שמסר לעיתונאים אחרי
שנודע על הטבת. בדו״ח הוועדה נמסר
כי רפול הודיע שוב ושוב לממונים עליו
שכל ביירות נמצאת בידי צה״ל, מחנות
הפליטים מכותרים מכל עבר, וצה״ל מקיים
בידיו שליטה מוחלטת במתרחש. הו-

כמעט כל אחת מן המילים שאמר ה-
רמטכ״ל לממשלה היא שקר. בכל מדינה
מתוקנת היה מפקד הצבא מורחק מייד
מתפקידו, רק מפני שהוא משקר לממשלה
הממונה עליו. בהזדמנויות שונות — לפני
הטבח ואחריו — טען הרמטכ״ל כי אפשר
היה לחזות מה תהיה התנהגותן של ד,ח
פלאנגות כלפי הפלסטינים, וגם הוועדה
קובעת זאת. הוא טוען כי מפקדי הפלאג-
גות ״איבדו שליטה״ על אנשיהם, בשעה
שידוע לו יפה כי מפקד היחידה שנכנסה׳
למחנות־הפליטים נתן פקודות לאנשיו ש במחנות,
בשעה שהוא ישב בחפ״ק של
צד,״ל, וכלל לא איבד שליטה באנשיו,
אלא הורה להם להמשיך בטבח. התיאור
של הרמטכ״ל על הוצאת הפלאנגות מהמחנות
הוא שקר מוחלט, מן המילה ה־׳
ראשונה ועד לאחרונה, והוא יודע זאת
טוב מכל האחרים, כי היה זה הוא בעצמו
שהורה להתיר לפלאנגות להמשיך ולשהות
במחנות למרות שהיד, ידוע לו כבר
על הטבח שהם עורכים שם — ואולי
בגלל זאת.
חמור לא פחות מן תשקר לממשלת
חוא השקר לקציני צח״ל. בדו״ח ועדת
כהן נמסר על כינוס של סגל הפיקוד
הבכיר של צה״ל בהשתתפות הרמטכ״ל.
בדו״ח נאמר:
בכנס זה אמר חרמטכ״ל בין יתר
דבריו, שאמנם לפגי שצה׳׳ל נכנס ללבנון
חיו מעשי זוועה בכל לבנון, אך אחרי
כניסת צח״ל ״לא ביצעו חפלאנגות שום
מעשה חריג באופן רישמי ולא עשו שום
דבר שיכול חיה להראות על סבנה
מצידם.״

ראש־ממשלה בגין ושר שרון
בביירות הכל בסדר

דברים אלה אמר הרמטכ״ל אחרי שה-
פלאנגות עשו ״מעשים חריגים״ כמעט
בכל פעם ששותפו בפעולה, או שניתן
להם לחרוג ממחנותיהם. הם היו מעורבים

רממכ״ל איתן בהלוויה
סילחמה למען הפלאנגות
דעות אלד, עומדות בניגוד מוחלט להודעות
שמסר רפול אחרי שנודע על דבר
הטבח, כאשר ניסה לומר כי הפלאנגות
חדרו ממקום שלא היה בשליטת צד,״ל,
וכי הפלאנגות לא עמדו תחת פיקות של
זזה״ל.
שלמהפ רנ ק ל

משלוח מצינצם^^

כוני

ביני

שלפ־אט 127 סופו ^>7

127-1ספוט.
פיאט 127 סופר —
3דלתות בנפח מנוע של 1050 סמ״ק
ו־ 5דלתות בנפח מנוע של 903 סמ״ק.
פיאט 127 ספורט —
מנוע בנפח 1300 סמ״ק ו 5-הילוכים.
פיאט 127 ספיישל —
ע 2ו־ 3דלתות בנפח מנוע
של 903 סמ״ק.

פיאט — 127
תענוג לנהוג בה.

גיתם מערכות תדמית

/7! 7£ 7£7אנ!נות כתמעה

ן| י| 11111§ § 11

מכתבים
דםס&חנוזז ה פלי טי ם,

דםב׳ ר1ע1ל*ם
קוראים מגיבים על אירועי
השבוע הראשון אחרי
פירשום מסקנות ועדת
החקירה.

כשכל המגנים, המזועזעים וזד
מזדהים מבקשים ״מכל הצדדים
לא להיגרר לאלימות״ — למה הם
מתכוונים ז

ל ל \יי 0

קאים — מימיו ומשמאל — 93
התרבותיים, הם הדמוקרטיים, הם
ד,מזועזעים ממיקרה הרצח הפולי־טי.
תושבי השכונות הם האחראיב
ליצירת אווירה של מילחמת אזרחים.
זוהי
שיפלות ממדרגה ראשונה,
הימץ, בראשותו של הפולני מנחב)
בגין, מגייס בסיסמות פשטניוו
את יוצאי ארצות-ערב לתמוך במדיניותו
הפושעת נגד העם הפלסטיני!
האופוזיציה, בראשותו של
הפולני שימעון פרם, מתייחסת לציבור
כאילו היה מגזע נחות. שני

החד נ7־27/3

ל ת פו ס חו פשהבח1״7י-בעוייט
ן ה! 7סום שי ״ מנו
דורות דובועי ק בו ע בכל יום א׳

בקו חיפה-קם ריסיו-כרוזים
פיראוס ויחוו וחזרה.
הזמנה מקומות:

וו קו׳ מסעי בטי־מ.
חיפה, שד׳ המגינים ו 3 9 -4
טל 532102/3/4ובסניפי החברה
תל־אביב -אשדוד ירושלים ובכל סוכנויות הנסיעות
,בישראל

מפגיני, הוועד נגד המילחמה כלבנון
תל־אביב 12.2.1983
• האם אי־פעם פוצצה אסיפת
עם בלשד,יא שאירגן גוף ימני,
מתון או קיצוני?
• האם נזרקו אבנים אל קד,ל
מפגינים?
• האם אנשי שמאל חדרו לאסיפות
הימין, חירפו וגידפו ללא
פחד שייפגעו?
• האם דוכני החתמה שונים
של אירגונים ימניים נפגעו וכל
ברוזיהם נקרעו?
• האם נשרף מועדון של אחת
ממיפלגות הימין בבחירות?
האלימות היתה תמיד חד־כיוד
נית, המכוונת אל השמאל — המתון
או הקיצוני. האלימים היו
תמיד אנשי הימין — בין אם
בגדה ובין אם ברחוב הישראלי.
מי שמבקש ״לא להיגרר לאלימות״
,לא יודע כי גם הרימון
הבא יזרק בידי אנשי הימין.
חזי שזסטר, קיבוץ גש1ר
יצחק נבון מצא את נוסחת
הקסם :״אלימות מילולית״ הוא
קרא לתופעה. כולם נתפסו לביטוי
החדש, כאילו שהמדובר בתיקון
הנימוסים. אך הבעיה היא פוליטית
בעיקרה — לא תרבותית ולא
עדתית. לא בלשון אלימה המדובר,
אלא בלשון מסיתה.
תחת להוקיע את ראשי המסיתים,
הדמגוגים שלווזי־הרסן של
הליכוד, הגיש להם הנשיא הזדמנות
פז לתקן את תדמיתם:
גאולה כהן ורוני מילוא, יהודה
בן־מאיר ואהוד אולמרט, ובייחוד
מנחם בגין ואריאל שרון ,״מגנים״
את השתוללות הרחוב ומטיפים
מוסר לאוהדיהם. כמד, נחמדים
הם, ממש כמו זימרי!
יוסף צבי, חיפה
תחת מילת הצופן החדשה ״אספסוף״
,ממשיכים דוברי כל ד,מיפ־לגות
את יחסו המסורתי של ה־מימסד
לעדות המיזרח. הפוליטי-

המחנות ראויים לתמיכתן של ה *
שכבות
הדפוקות.
ברכה אברמוביץ, תל-אביב
עבורי מתה הדמוקטיה הישראלית
באופן סופי, כאשר המיש-
טרד. לא עצרה איש (מלבד ילד
בן ,)14 במהלך חפגנת שלום עכשיו,
שלוותה לכל אורכה באלימות
בכל צורה אפשרית — שלא

ועדת
ה ח קי ר ה הבאה אורי דן אומר: מי
שלא רוצה בשרון פשר
ביטחון, יקבל אותו כ-
ראש-ממשלה.

ואני אומר: מי שאינו מקבל
את המלצות הוועדה נגד
שרון, בשל חלקו בטבח אחד,
מזמין טריבונל בידלאומי, שישפוט
אותו על כל מה שהתרחש
במילחמה.
משה ספרד, תל־אביב
לדבר על הרימון הרצחני. זהו
המשך ישיר לתופעה שחזרה על
עצמה בשנה האחרונה, כשד,מיש-
טרה הגיעה באיחור, כאשר הרסו
דוכני־החתמה של שלום עכשיו
ותנועות אחרות שמחו נגד הממ שלה.
והמחתימיס הותקפו והוכו.
יש גם עדויות לכך, שחלק מהשוטרים
השתתפו באלימות —
לפחות המילולית — נגד ה״בוג-
דים״.
עבורי מתה הדמוקרטיה היש-
(המשך בעמוד )22
העול ס הזה 2374

טיסקת חיים

התל מ־ $599
למ״ר בניה מושלמת
כולל פית

ושים לב מה אתה מקבל:

מגורים באוירה כפרית במרחק
סו ד קו ת ממרכז ירושלים.
רובע מגורים ללא כבישים —
בטחון מלא לילדים.
נוף הרים ומראה ירושלים.
רמת תכנון ואיכות בניה־גבוהה,
על פ׳ ה מסור ת של חברת מתתיהו
ליפשיץ בע״מ.

דופלקסים בשטח 166מ״ר
קוטג׳ים רב־מפלס״ם עד 270מ״ר

* מטבח מפואר,
כלים סניטריים תוצרת חוץ, אריחים
צבעוניים תוצרת חוץ, תריסי
אלומיניום מאובטחים, הסקה דירתית.
* פיתוח סביבתי שכונתי מושלם, כולל
אנ טנ ה מרכזית, גז מרכזי שכונתי,
שבילים מרוצפים ורחבות חנייה
לכל יחידה.
לקוטג׳ים, גינות וחצרות ב שטח
70-80מ״ר, כולל גינון, רשת ה שק״ה
וגדרות אבן — ללא ת שלום נוסף.

ורחבי י דיי ם

מחיר מיוחד!
מחיר מיוחד החל מ־0,000כ
(כולל פיתוח מלא, לא כולל ו
מ שכנתאות עד 1 1,100,000
תנאי הרכישה מותאמים ליכ
האישית.
$5000 הנחה למשלמים במכ
מזורז(פרט לדגם .)4 2

גימור מושלם ברמה גבוהה מ המקובל:

אל תחמיץ !
עשה עיסקת חיים
§ מ כי ח ת: שקלים בע״ס, חב׳ המכירות של מ. ליפשיץ בע״מ
רח המלך ג׳ורג־ 41 ירושלים, טל 02-246146 .
מ ת תיהו לי פ שי ץבע״ מ

חברת בניה אמינה

שעות משרד:
ימי א״־ה׳ 16.00־ 1 1׳ 12.30-8.30 , 18.30׳ 8.30־12.30

?¥11111

מכתבים

העולם ה 1ה
(המשך מעמוד )20

ראלית באופן סופי, כאשר מיש-
פטנים קיבלו במחיאות־כפיים סוערות
את אריק שרון — שחיוך
רחב לא מש מפניו הדשנות —
אחרי הרצח הנתעב, אחרי שאריק,
האשם העיקרי על־פי הדו״ח,
הפך למאשים והסית את הרחוב
נגד הוועדה.
והמסמר האחרון בארון הדמוהפורמההתחכמות
קרטיה

ליסטית של מנחם בגין, ששכח
כנראה כי גם לו יש אחריות

מאוזן :
)1הצעיר בחבורה! )5מגדולי
המצביאים בהיסטוריה!
)10 הופיע מאי־שם! )11 באה
לרבות ! )13 מילת שאלה ! )14
אות מוסיקלית! )15 סימון על
בגד! )16 צעד! )18 ראשון
למוסיקאים גרמנים גדולים !
)20 נוזל החיים בגופנו! )21
מזג האויר הכללי! )22 אי
הסכמה! )24 אני! )25 מדד
(ישעיהו מ׳ י״ב) )26 :פרח
נוי! )28 היהודי של פויכט־וונגר!
)30 בהשאלה — חובה
מכבידה! )31 ארצו של איוב!
)32 אינו מוטל בספק! )34
מגן, צנה!_ )35 תכונה, דרך
התנהגות! )38 נטף, נזל! )39
יחבוט, יהלום )41 :אביון !
)42 נתח, חתיכה! )43 עליה
לרגל של המוסלמים ! )45 מוהר
עבור הכלה! )47 שדה
מרעה! )48 עובר ארח! )50
לשון! )51 גדול בתורה! )52
שם, מניח! )54 משקל ומטבע
בימי קדם ! )57 תכשיט הנישא
על הפנים ! )61 בקר מפרה !
)62 שד הבהמה! )64 דין !
)65 כבשה בוגרת! )66 מכשיר
עינויים ! )67 זוחל מוקף שריון!
)69 נהר ברוסיה! )70
גבול! )72 כינוי לסוס הובלה
ורכיבה ! )74 אנרגיה ! )75 תשלום
עבור עבודה ! )77 השקע
שמתחת לאצילי הידים! )78
מי־דבש ! )81 הצמח ממנו מפיקים
את האופיום! )83 נישא;
)85 עף בכוון הפוך ! )88 מלכת
הפרחים! )88 אחר, לא קרוב;
)89 פולקלור! ()91 1)2 ,3
נדכה! )93 תבלין מזרחי! )95
בדקדוק — אחד משלושה
זמנים לפועל! )96 הוולד בכבשים
המועד לעולה ! )98
מסמר! )100 קיטור! )102נ שף
מסכות ! )103 רום, גובה ! )104
העלה שהביאה היונה בפיה
(בראשית ח׳ י״א 3 ,3
)105 כינוי גנאי לאלילים.
מ,ונד
)1הון שנגזל! )2קיר של
נוזלים! )3אחד ממיני קני
הסוף ! )4מים רבים ! )6אינו
ער! )7נטל, עול! )8זמן :
)9פילוסוף אנגלי, מייסד האסכולה
הנסיונית )12 :מוט
לנשיאה על הכתפיים ! )15
אליל בבלי שהיה ממונה על
האביב, הפריחה והצמיחה ! )16
פקודות קבע לחייל! )17 שם
כולל לעופות דורסים במקרא !
)19 עטרה, כתר! )20 בעל-
חיים בעל זימים! )21 זר ומוזר!
)23 יכולת, כוח! )24
רע, בן־אב ! )26 לוח עץ עשוי
לוחות דקים! )27 חבורה של
מאמינים! )29 בעל־חיים שוכן
הרים ! )30 מקום פורה של
שדות וכרמים! )33 כיסופים!
)34 משועבדת לכל החיים !

דלאס טופ
הבטיחו מבצע של 48 שעות.
מישהו רואה את הסוף? זה
לא ״מיבצע של״ג״ .זה כבר
״מילחמת הלבנונסטופ !
ובאנגלית :
ק 10118) 0ז 2נ1,61

.*7116

אריאל שץ, ירושלים

מסויימת לטבח הנורא של צברה
ושאתילא, והשאיר את שרון בממשלה.
יוסי
זיו, תל-אביב
האם עצם העבודה הפשוטה שאיש
אינו יכול להכחישה (תושבי
מחנות אלה פורקו מנישקם על-
ידי צה״ל, שהכניס לשם את אויביהם
בנפש לאחר מכן!) ,אינה
מוכיחה שהיתר. כאן כוונה ברורה
לגרום להתרחשותו של הטבח
הזה י — כוונה שבה אשמים
הדרג הצבאי והדרג המדיני כאחד?
סביר
להניח שאחרי פירסום המסקנות
נדע מי יאלצו לתת את
הדין ולהסיק את המסקנות העגומות
מבחינתם!...
גרעין שד אופוזיציה הומ ני
ס טי ת, ת״ד 921 תל־אביב 61008

קראתי בעניין רב את דיווחו־*
של אורי אבנרי על פגישותיו עם
חסן ה־ 2מלך מארוקו. דבר אחד
אינו ברור לי: האם במיסגרת
״המסורת הארוכה של אחווה בץ
ערבים ויהודים בסארוקו״ ניתן
לכלול גם את פרשת אברהם צרפתי?
צרפתי
כלוא מזה שמונה שנים
— ללא מישפם — בכלא קניט-
רה, רק משום שבעבר היה קומוניסט.

של איגנ ם, מרחביה
המלך האבסולוטי, העריץ המו־**
רשתי חסן־ד ,2-,אינו מדכא רק*
את בני עמו. מזה שנים הוא ׳
מנהל מאבק עקוב מדם נגד העם
של סהרה, מתוך תאוות כיבוש
פשוטה -ועירומה. האם איש כזה
יכול להיות לעזר לישראלים ו־ :
פלסטינים, המחפשים דרך לחיות
בשלום ללא כיבושים ז
לא לחינם חיבבו ממשלות ישראל
את מישטרו האכזרי. המוסד
הישראלי היה מעורב ברציחתו
של איש האופוזיציה אחמד בן׳-
ברקה, ומשה דיין ביקר לא פעם
בארמון המלך. לא במיקרה תומך
אש״ף רישמית בפוליסריו, תנועת

ע!רך־ד*ן, לאמחמחח
שמגר גורביץ אמו עובד
במישרדו של אמנון גולדנברג
(״העולם הזח״ .)2372
אני מכיר את שמגר גורביץ,
שהופיע בתמונה כשהוא צועד ליד
עורך־הדין אמנון גולדנברג. הוא

)36 אופן בטוי של מלים! )37
נשאר לפליטה ; )40 מסכימים !
)41 אחד משבטי ישראל ! )44
נחשול! )46 אמונה! )47בהשאלה
— רשות, מרות ! )49
סעודה, משתה! )50 נוזלים
המופרשים מן הגוף ! )53 חפירה
! )54 גובה המים ! )55 כלי
תאורה ! )56 עצמה ; )58 יהיר !
)59 בית אלוהים! )60 מטבע
נהוג בארצות ערב! )62 כלי
שתיה! )63 רב תעלולים! )66
גשום וקר! )68 שמו של השיר
הידוע כ״תחזקנה״ של

ביאליק ! )71 יחידת מחסני
חרום של צה״ל ! )73 מקום
גידול ענבים, זיתים ושקדים !
)76 ילדים! )77 רהיטות, רגילות
! )79 שאול, תחתיות ! )80
ענף! )82 סוד! )84 חכמה,
מחקר ! )85 הפרש ! )87 צעיר !
)90 אדם שהוא קניינו של
אחר! )92 שקד! )94 במתינות!
)96 מזון לבני ישראל
במדבר! )97 מן ה־ 11 במגרש
הכדורגל! )99 קריאת צער;
)101 אבן־יקרה! )102 תואר
כבוד מוסלמי! )103 תרבות.

המלך חסן
הכיבוש יביא שלום
השיחרור הסהראווית נגד הכיבוש
המארוקאי.
אורי אבנרי, מתי פלד. יעקב,.
ארנון וחברם ח׳אלד אל־חסן חשבו
שהם נעזרים במלך המארוקאי,
למען מטרותיהם החשובות. אך
נראה שהעריץ השתמש בהם כדי
לשפר את תדמיתו המפוקפקת.

אליהו עמר, י9ו

• בדיווח שלו טל הפגישות
עם המלך חסן, לא דן אורי אבנרי
במישמר הפנימי במארוקו, ומובן
שזה גס לא עלה בשיחוח עצמן.

המכון הישראלי ל ספרו ת
נשים קוסמטיקה ופדיל,ור
* קורסים

ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

יפי החלקות, סלסול. צביעות, פסים, טיפול.
* סליו ימכיו י
תסרוקות, תספורות,

די אנה

פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
* הכנת כלות
׳ מחירים עממיים * שר4ו 1מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ; 226066 )4

פרקליטים גולדנברג וגורביץ
מייצג את בית אסיה
אינו מתמחה, כפי שנכתב אצלכם,
אלא עורך־דין. הוא גם אינו עובד
במישרדו של גולדנברג, אלא ב־מישרדו
של ד״ר יובל לוי, המייצג
דווקא את בית־אסיה.
רון אחיטהב, נתניה

מלך מארנקו העריץ
אוייב זכויות חאדס יכול
למרוס לסלוס 1

212

א 1תהד, מסרה
גרכח לאורי אבנרי מאר•
ונות־חברית•

קראתי בעניין את תוכן שיחתך
עם יושב-ראש אש״׳ף, יאסר ער-
סאת.
אני מזדהה עם מאמציך להביא
לשלום צודק לכל הצדדים המעורבים.
כחבר יהודי בוועד הערבי-
אמריקאי נגד אפליה, אני פועל
למען אותה המטרה.
רצוני שתדע, כי יש בארצות
הברית אנשים אשר עוקבים אחר
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2374

וה היה העוו! הו ש שהיה
גליון ״העולם הזה״ שראה־אור השכוע לפני 25 שנה כדיו?,
חשף ככתכת־שער את ״פרשת מטוס הנש? המיפתורי״ הישראלי׳
שאולץ לנחות באלג׳יריה כשהוא עמוס כנש? ,שהיה
מיועד לתושכיס הצרפתים של אלג׳יר. מדור ״הנידון״ ,תחת
הכותרת ״ה?יר?ס כא״ ,התייחס לכוונתה של הממשלה לחפוף
את הגעות עשור ל?יומה של ישראל לאירוע כיתרי. לילי
לוטסי, אשת חשוכת המפוטר, שניסה להתנ?ש כחייו של
מפכ״ל הטישטרה יחז?אל סהר, גוללה ככתכה ״המתנ?שתא
כעלי״ את תלאות כעלה, שהכיאוהו למעשה הנואש. המשורר
הערנץ־ישראלי ראשד חוסיין (שטת לפני כשמונה שנים בניו-
יזר?) ,הישמל את ה?הל הערכי כנצרת, כאשר?רא וי תי
גירגש תחת הכותרת ״כן ימיה אנוכי!״

תחת הכותרת ״חתיכות כש?״ תכא סיפור הופעתן של
דוגמניות אמרי?איות וט?וטיות, כמופע שריכז סכיכו את נשות־החכרה
ונעתת־הזוהר של ישראל .״נערת פינ?ס הצ׳?יפ״ זו
הכותרת לסיפורה של מרים רוטגשטרייף מרחוכות, שנתפסה
אחרי שפיזרה צ׳?ימ רכים כלא כיסוי.
כשער הגליון: מטוס הנש? הישראלי המיסתורי שיורט
כאלג׳יריה.

0111x1הו<8ח

ואש שנס אט־יסא׳ ,גורדה מאיו וצו1ת אחוות ^ ספינת
המישטוה טובעת * השמש והצללים של דו׳ אשכול

העם
1פ ט וכי שופים
השבוע זכתה ישראל בהישג מדיני אחד
גדול: לשרת־החוץ גולדה מאיר הוענק
תואר של ראש־שבט כושי. השרה, שיצאה
למזלה מצרפת לפני שהתפוצצה שם ה-
שערוריה הנוראה של מטום־הנשק הישראלי
שיורט מעל אלג׳יר. ביקורה בליבתה,
ארץ אכזוטית של רודנות וכישד
פיס, היתד, בבחינת התחלה שחורה נאה
לנסיון ישראלי לקנות אחיזה במדינה
אפריקאית זו.
שאר הידיעות הפוליטיות של השבוע
לא היו פחות שחורות, אך הן היו בהרבה
פחות משמחות.
ירח חדש לשמש. מוקד הקדחנות
היתד, דמשק. לשם בא סייף אל־איסלאם
(״חרב האיסלאם״) אל־באדר (״הירח״).
הוא הודיע כי הירח התימני יצטרף מעתה
ככוכב־לכת נוסף למערכת הכוכבים הנעה

ואת קיום ממלכת האימאם, בניגוד לצורת
האיחוד שהפכה את מצריים וסוריה למדינה
אחת) היתד, בעלת משמעות מהפכנית.
תושבי ישראל עשויים להרגיש בה
בעתיד. כי תימן הנחשלת היא עמדת
מפתח במאבק על דמות המרחב.
זה מכבר נטוש מאבק מר בין תימן
ובין בריטניה על מושבת־הכתר הבריטית
עדן, אשר לדעת התימנים היא חלק מארצם.
הבריטים הגנו לא רק על המובלעת
הקטנה ומוכת־השמש, המשמשת כבסיס
חשוב לצי הבריטי. הם ידעו, שאם
תיפול עדן, תיפול אחריה חד׳רמות, שטח
אדיר הנתון לחסותם.
אם תיפול חד׳רמות, תיפול אחריה שרשרת
שלימה של נסיכויות קטנות, המשתרעות
לאורך האוקיינוס ההודי והמיפרץ
הפרסי. שרשרת זו היא חיונית לבריטניה
ולמערב כולו, כי כלולות בה שלוש נסיכויות
נפט בעלות חשיבות: קטאר, באח-
ריין וכווית.
מכווית לראש־ זוהר. לכן הגנה
בריטניה על עדן בכל כוחה, תוך הפעלת
מטוסי סילון וטנקים. אולם בואו של עבד

כי הנפט המרחבי קובע עתה את חזיתות
כאילו כדי להדגיש עובדה זו, הודיעו השבוע
עיתוני ישראל כי נעלם הסיכוי
לגלות נפט בראש־זוהר, שעליו הכריזו
לפני כן בקול תרועה גדולה. גולדה מאיר,
שרת־החוץ, תצטרך ללמוד היטב את הכישופים
של שיבטה החדש, כדי לספק
לישראל תחליף מתאים.
מישטרה הצין גסה כו ח
״...רק לפני שישה שבועות בא אלי
קצין גבוה, גבר, אני אומר לך. עם דמי

דאש 1חוסי׳ 1ז35נ

ישראלי ראשד חוסיין, בעת הופעה בנצרת,
בה קרא את וידויו הפוליטי בן אסיה אנוכי.

עות בעיניים אמר לי: אני מתפטר מן
המישטרה, לא בגלל המשכורת, אלא מפני
שאינני יכול לסבול יותר, איד ידידים
ומכרים לועגים לי — ׳מה ז אתה עוד
משרת במישטרה המושחתת הזאת ד כן,
כן — ככה זה. אני יודע על עוד קצין
גבוה שעזב בגלל האווירה דברים אלה
אמר המפקח הכללי של המישטרה, יחזקאל
אנשים חתיכה בסד!

אשת החברה מלכהל׳ה רוזנשטיין* .כפי שצולמה בכתבת
העולם הזה חתוכות בשק על תצוגת אופנה במסלול
התצוגות של מלון דן. בכתבה נכתב על רוזנשסיין :״המקום הריק באמצע השורה
הראשונה, ליד הבמה, התמלא בנערת הזוהר מלכהל׳ח רוזנשטיין, שלא יכלה, כמובן,
לוותר על כניסה דרמטית מאוחרת. היא היתה יפה להפליא, ושונה מז האחרות בכך
שלבשה שמלת צמר לבנה והדוקה לגוף, בטיעון אמפיר. על צוארה התנוססה
שרשרת זהב כבדה וארוכה מאוד, שהסתיימה באבן ענקית, שנצצה בשלל אורות.״

מסביב לשמשו של גמאל עבד אל־נאצר.
צירופה של תימן לאיחוד הערבי (בצורת
פדרציה שתבטיח לה עצמאות פנימית
• שכונתה בתל־אביב של אותם ימיס
מלכת׳לה ״תירס־ בגלל הדוכן למכירת
תירס של אמוד שס עבדה לעיתים וגרמה
לתורים ארוכים.

אל־נאצר לתימן מבשר את ראשית הסוף
לשליטת האימפריה הבריטית באיזור זה.
התיקווה היחידה של המערב היתר. עתה,
תחת ליפול לידי עבד אל־נאצר, יפלו
נסיכויות־הנפט לידי האיחוד הנגדי, אשר
יוזמו הוא מלך הנפט סעוד, חסיד המערב.
המאבק, מאלג׳יריה עד עיראק.
במפודהנפט לא היתד. ישראל קיימת.

וזד 18ח1דד תודזז סורבזזו?

• ראש-הממשלה דויד בן־נוריון,
בתשובה לעיתונאים ששאלו אם ישראל
מכינה את מיגרשי הגולף שלה לקראת
ביקורו האפשרי של הנשיא האמריקאי
חובב הגולף אייזנהאואר :״אני מצטער
מאוד, אחת החולשות שלי היא, שאיני
משחק גולף.״
• דויד בן־גוריון, בתשובה לשאלה
מדוע לא נכנסו הכוחות הישראליים במהלך
מיבצע סיני למצריים :״יכולנו ללכת
למצריים, אילו רצינו, אך לפני שלר
שת אלפים שנים צווינו שלא לחזור למצריים.״

מבקר הרדיו של הארץ בועז עם״
רון, על שידור של המשורר שלמה

י *י *ייייי ״ ~

״העולם הזה״ 1066
תאריך 5.3.1956 :
סהר, בראיון שנתן השבוע לרפאל בשן,
כתב מעריב. סהר, שדאג גם להדגיש, כי
הוא מסתיר מבנו בן ה־ 12 את העיתונים,
מפחד פן יקרא בהם כי אביו גנב, לא
סיפר לבשן מיהו אותו קצין.
היה זה סמ״מ אביגדור קצנלבויגן, ממחלקת
ההדרכה של המטה הארצי, שפרש
השבוע מהמישטרה.
מהש״י לש״ב. אביגדור קצנלבויגן
הגיע למישטרת־ישראל דרך שירות הידיעות
של הגנה, ממנו שאב יחזקאל
סהר את מרבית קציניו ונאמניו. המורה
הצעיר, שהיה אחד מפעילי הש״י (שירות
ידיעות של הגנה) במחוז תל־אביב, נתמנה
כבר בימים הראשונים להקמת המיש־טרה
כמזכירו של יואב פלג, פקיד נמוך
בעיריית תל־אביב, שנתמנה לפתע כמפקד
נפת מישטרה.
עלייתו של קצנלבויגן, החסר כל הכשרה
מישטרתית, היתד, בטוחה ומהירה.
המורזדלשעבר מונה כראש המחלקה הכללית
(שהפכה להיות למחלקה לתפקידים
מיוחדים) ,ועסק בבילוש פוליטי אחר חבריו
לעבודה.
באחד הימים אירע רצח מחריד בגן־
מאיר בתל־אביב. קצנלבויגן, שהזדמן למקום
הרצח בסיור-לילי, שיחרר ממעצר
את דויד (גריגורי) יעקובוביץ׳ שהורשע
לאחר מכן :״הוא הודיע למישטרה על
הרצח!״ התנצל.
אך גם אחרי כישלון חמור כזה המשיך
קצנלבויגן לעלות בדרגות: הוא הועבר
למטה הארצי ושירת תחת פיקודו של
הקת״ם, איש־הקשר עם הש״ב, מאיר נו־גיק•
הספיגה
טוכעת. תפקידיו הבאים
של הקצין־המצליח היו חשובים לא פחות
מן הקודמים: אחרי ששירת זמן קצר בתפקיד
ראש־המחלקה למילחמה במסתננים,
הועבר קצנלבויגן למחלקת־ההדרכה והתפרסם
כאחד מנאמניו הקרובים ביותר של
מפקדו, סגן־המפקח הכללי עמוס בן־גור־יון•
המאורעות
האחרונים במישטרה, ומיש־פטו
של עמום בן־גוריון, זיעזעו כנראה
גם את הקצין הנאמן. אחרי שסיים את
לימודיו בפקולטה למישפטים, החל קצנל-
בויגן במישרה אחרת, מכובדת יותר.
השבוע, כאשר נודע על התפטרותו,
שררה מבוכה כללית בשורת הקצינים הוותיקים
:״אם קצנלבויגן עוזב,״ אמר השבוע
אחד הקצינים הוותיקים ,״סימן שאין
מה לעשות יותר. ספינת המישטרה
טובעת.״
טנאי :״כשפתח המשורר שלמה טנאי
את דבריו במיילם, את השירה ניתן להשוות
לאדם /נזכרתי שאדם דומה לחייט.
מה חייט חי ומת, אף כל האדם כך. ועוד
נזכרתי, שהחיים דומים לחיתולים של תינוק,
קצרים ומלוכלכים, ושההבדל בין
שולחן לתער הוא שבשולחן אי־אפשר להתגלח.״

שר־האוצר לוי אשכול, בקריאת־ביניים
במליאת הכנסת, אחרי שאחד ה־ח״כים
טען בנאומו כי יש צללים בתק ציב
:״אם השמש גדולה, מותר שיהיו
בה קצת צללים.״
• שלושה אישים נפגשו השבוע, בהצגת
כביסת הרש של תיאטרון בצל
ירוק. השלושה: רב־אלוף (מיל׳) משה
דיין, הכדורגלן יעקב חודורוב והמשורר
אברהם שלונסקי. אחרי ההצגה
נפגשו השלושה עם השחקנים מאחרי הקלעים.
אמר דיין :״בול!״ ,אמר חודורוב :
״גול״ ,אמר שלונסקי ״זול!״

מכחכים
חדש בסטימצקי
הופיע

(המשך מעמוד )22
סאמזניר בעניין רב, ואף יותר
פכך.
הווארד א׳ בארסקי, פילדלפיה

5£ט 0ו>ח\£1ק
אפריל 1983

שואה נוסח אבדיקה

ובגליו! החוד ש:

בימים התם, בזמן תות.

האו״ ם:

המרכז הבינלאומי
לאנטישמיות.

ראיון החודש:
ג׳ימי קרטר — מה שלא יכול
היה לגלות בהיותו נשיא.
מה הוא
כושר׳

הגו פני?
26 שאלות

ל בדי קתהכושר
* דו״ח מז עז ע:

פשעים מיניים על

ילדים וקטינים
• * מיס ערום של החודש.
והרבה הרבה •ותר...

מי שלא הבין את האדישות ה בינלאומית
לנוכח הטרור שהפעיל
המישטר הנאצי ב 1933-נגד ה יהודים
בגרמניה, יש לו ההזדמנות
לבדוק את העניין מקרוב.
בשבוע שבו פתחו שילטונות
ניגריה במסע מזעזע של גירוש
מיליוני זרים מארצם, כמעט שלא
נשמע כל קול בישראל. היחיד
שפצה את פיו היה ראש עיריית
אילת, גד כץ.
חבל שפצה. מוטב היה לו לשמור
על לשונו, אולי כך היה
יכול ליהנות מהספק ולהיחשב
סתם אדיש. אך לא. העסקן הפרו־בינציאלי
נזעק להזהיר את הממשלה
מפני הסכנה של הצפת יש ראל
בפליטים חסרי־בית מניגריה,
ודרש לסגור הרמטית את גבולות
הארץ.
בנסיבות כאלה, לאן יכלו בני

קריקטורה של מושיק ב״דכר״
3.2.1983

התיא טרון הנ שיאותי
ותותי של הנשיא חבא
אינת מלחיגח את דים•
יינם של הקוראים.

קראתי בחרדה שיוסף

בורג

ס פ די םזה
ס טי מ צ קי

אני סבור שהד׳׳ר בורג הוא
המועמד הטבעי והמתאים ביותר
לכם הנשיאות אחרי יצחק נבון.
לפה שלא תנשוב סוף־סוף רוח
של ליצנות ובדיחותא מן הכס ה רם
ז לפה צריך להיות תמיד רציניים
כל־כך? וחוץ מזה, אם יתיישב
בורג על כסאו של הנשיא,
לפחות נהיה פטורים במשך שנים
ארוכות פזזיפושים אחרי נשיא הדש,
וגם זה פשהו.
שמעון לדתן, תל־אביב^

מגי ם ל חיי ד
מישרד התיירות ערך תח רות
סיסמות הסבר פניך
לתייר, שבה השתתפתי.
קיבלתי מיכתב תודה גאה
וחוברת.

אני חושבת שצריך היד, לפתוח
תחנה לייעוץ ומידע, שתהיה פתו-

פישפחת אופרמן להסתלק מהגיהינום?
יוסי
מלמד, רמת־גן

הפד אנ גו תסדהר ״ ח
פוגרום צפוי בגדת.

אי ת ! ע מי חי

הדברתמ״׳סמזיקים

מומחים להדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,תוללי לץ, חי קי
ספרים ובגדים.
רמת-גן. דרו מודיעין .18ת.ד2272 .

טל6 .־ 5־ 7 9 0 1 1 4רש׳מסיו* עסק 4) 1/75

שמירח לל בריאותך ורכושך

בעוד כולם מבוססים בשמאלץ
הדביק של אחווה יהודית, מזילים
דימעות תנין על אמיל גרינצווייג
ונשבעים להנמיך את הטונים של
הוויכוח הציבורי, איש אינו מתרגש
מהמתחולל בגדה. דם יהודים,
כידוע, מזעזע את אמות ה-
סיפים, אך איומים על ערבים הם
כבר נורמה מקובלת.
מתנחלי קריית־ארבע עורכים
פעולות עונשין נגד העיירד. דהר־ייה,
סובבים ברחובותיה ומטילים
על תושביה את מוראם. צה״ל,
שהכניס את הפלאנגות לתוך מחנותי,פליטים,
עומד מסביב העיירה
ושומר על נוהלי כניסה
ויציאה מסודרים של אנשי גוש־אמונים.

שמכניס צפע לתוך מיטת
תינוק, לא יובל להתחמק מאחריות
לתוצאות. כל טיפת דם ש תישפך
תהיה על ראשו.
אכי שפירא, תל-אביב

ריאה עצמו, כנראה, כמועמד לכם
הנשיאות (תשקיף העולם הזה
.)2364 לפי־דעתי לא יכול להיות
דבר גרוע יותר. אחרי תקופת
נשיאותו של הנשיא יצחק נבץ,
תהיה הפקדת כם הנשיאות בידי
יוסף בורג בגדר חזרה ארוכה
לאחור. מהיכל הנשיאות, האמור
לבטא את כל פה שמאחד את
עם ישראל, יתחילו לנשוב רוחות
הפלגנות׳ ההתנצחות, והמאבק למען
כפייה דתית שהד״ר בורג
היה אסון עליו בכל שנותיו. אין
זה מחמם את לבי שכל התופעות
השליליות האלה יהיו מלוות גם
,בכל פיני התחכמויות לשוניות,
חלקן זולות למדי.
עלי להבהיר כי איני סבור בשום
אופן שאדם ־,חובש כיפר,
ומאמין פסול לישיבה על כס הנשיאות.
לא חסרים במדינת ישראל
אנשים כאלה, בעלי שי-
עור־קומה, שידעו לאחד, להיות
באמת נישאים סעל למחלוקות,
כפי שמחייב תפקידם.
מבעיתה היא הסחשבה שפי שהיה
כל חייו עסקן פוליטי ותו-
לא, בלי שמץ של שאר־רוח, יהיה
נשיאה של מדינת ישראל.

קוראת אלון
תחנה ליעוץ
חה 24 שעות ביממה, כדי שתהיה
לתייר כתובת מוסמכת לייעוץ ומידע
מהימן.
מיכל אלון, רמת־גן
לידיעת הקוראים
קוראים השולחים טיב־תביס
מתבקשים לנסח
אותם כקצרה, לכתוב אד
תם כמכונת־פתיכח כרווח
כפול ועל צירו האחד
כלכד של הנייר. עדיפות
תינתן למצרפים תמונות
למיכתכיהם.

גדליה שוארץ, ירושלים
העולם הזה?374

מ! *•שים צווו עז
דשנות אח מקום
מגוויה,אך הדנו
לא יהיה קל

מזר החווש:

ד גי ם
0101 חקו״דה החשוב והבולט ביותו
בשש הקרובה
השנה תחיה לבני המזל הזדמנות לבצע
>ת השינויים שעליהם חם חולמים וחו-
שבים כבר שנים. בשנה החולפת כבר
תתחילו בני דגים להרגיש שחם חייבים
למצוא לחם דרך חדשה, אך דברים
•ונים עיכבו אותם והפריעו לחם לבצע
הלכה למעשה את מה שתיכננו. אלה
השואפים להגיע לעצמאות בקאריירה
יוכלו להעז ולקחת על עצמם משימות
שבזמן אחר נראו כלא ניתנות להגשמה.
רעיונות מקוריים ובלתי־שיגרתיים יביאו
להם הצלחה עצומה, אם חם יעזו
לצעוד את הצעד הראשון. נשים שנשארו
בבית ולא מצאו להן תעסוקה שתשביע
את רצונו כדאי שינסו את כל האפ
שרויות
שעליהן חשבו. כי בזמן אחר
יהיה הרבה יותר קשה.
בעלי-עסקים יוכלו להרחיב את העסק
ללא חשש, אך עדיף שלא יבססו את
ההרחבה על שותפות. כל שותף שיקחו,
ואפילו יעשה רושם מצויין, עלול לחפון
את עורו ולגלות פנים אחרות. חם בהחלט
יוכלו לסמוך על עצמם ועל מזלם.
ההרגשה שמישהו אחר מוסיף ביטחון
ונותן משענת אינה גכונה ומטעה.
כל התוכניות המתבשלות בימים אלה
עשויות להצליח במידה שישמרו על סודיות.
כדאי שמה שפחות אנשים ישתתפו
בהכנות ובהתלבטויות, מכיוון שלא מעט

אנשים מקנאים בבני המזל, גם אם לא
תמיד הם מרגישים בכן. יצליחו במיוחד
אלה המתכוננים לחרבות בנסיעות מעבר
לים. כל עבודה הקשורה לארצות אחרות
תביא להצלחה כמעט מסחררת.
אמנים יזכו להכרח ולפירסום. במיוחד
יבלטו אלה העוסקים בקולנוע, מוסיקה
וריקוד.

זה. כל רכישה חדשה הקשתה על בני
המזל, וגרמה להם לעתים לחוסר־ביט־חון.
אולם מזה חודשיים מרגישים בני
דגים שמצבם הכלכלי משתפר. ולמרות
הנפילה החזקה של הבורסה, בני דגים
לא היו בין המפסידים הגדולים.
אלה שבכל זאת ניזקו יוכלו להחזיר
לעצמם את כספם תוך זמן קצר יחסית.
היוזמה שיקחו על עצמם בני המזל
בנושא הקאריירה, תתן אותותיה גם
במצבם הפיננסי, ומכיוון שברגע זה נראה
שבית הכספים מוקרן בצורה חיובית,
יוכלו בני המזל לשפר את מצבם, ולרכוש
לעצמם את מה שחסר לחם עד
כה. בקשות להלוואה לא יתקלו בקשיים
מיוחדים, וכמו כן לא יקשה עליהם
להחזיר הלוואות משנים קודמות.

מג 11־ם

ומרים בנימי]׳

ן ןלקמנ1ן_המ1ל

הורוסהוס

חלק מבני המזל מרגישים צורן עז *

לשגות את המקום שבו חם נרים,

משום שנמאס להם, ואם משום שהדירה
קטנה, לוחצת ונותנת לחם הרגשה של
סגירות. עד עכשיו לא חיה באפשרותם
לחשוב על שינויים, אולם השנה תחיינה
להם יותר הזדמנויות לחשוב על מקום
מגורים חדש. מה שעלול להפריע *

השנתיים האחרונות לא חיו קלות
מבחינה כספית. תכניות שונות לא יצאו
לפועל בגלל הרגשה של אי-יציבות בתחום

(המשך בעמוד )66

תקופה קצת מוזרה עוברת עליכם כעת.
מצד אחד אתם חשים לא כל״כן טוב,
מתעייפים מחר ונוטים

לחלות. מצד שני מהשבוע
אתם מתחילים
להרגיש שוב מלאי
מרץ ונכונות להרפתקות
חדשות. למרות
החולשה תמצאו את
עצמכם מבלים ונהנים
באירועים ובמיפגשיס
ז 2במרס -
20באפריל
__ חברתיים. התחום הרומנטי
יחיה המפתיע
והמרגש מכל מה שהכרתם עד היום.
וחיזורים יוסיפו לכם ביטחון והנאה.

אתם ממשיכים לן זיפגש עם ידידים ומכרים
חדשים וישנים, ומרבים לצאת מהבית,
^{ולם אינכם מרוצים.
בעיות שונות מטרידות.
בני הזוג מאכזבים ומביאים
אתכם להסתגר
בתוך עצמכם, וכל זה
גורם להרגשה של לאות
ועייפות שאי־אפשר להתגבר
עליה על־ידי
2באפריל -
שינה או מנוחה. אינ;
0בליא׳
כם מראים נטיה מיוחדת
לשוחח על בעיו־תיכם
עם הקרובים לכם, והשתיקה שאתם
כופים על עצמכם מקשה עוד יותר.

השבוע כדאי לחשוב על דרך חדשה או
כיוון שונה בחיים. זו תקופה מצויינת להתחיל
בלימודים בכל
נושא שהוא, אך הראש
פתוח בעיקר לשפות.
תוכניות לנסיעה לחו-ל
אפשר לתכנן כעת, אולם
אם כבר מתכננים
כדאי להוציא את חודש
1סה 11
מאי מכיוון שבחודש
21ביוני -
זה עלולות לצוץ בעיות
?0ביולי
שימנעו את הנסיעה.
ידידויות שהתחילו לא
מזמן מתהדקות וחרף אי־ההבנה שגרמה
למחשבה קצרה על פירוד, הקשר יימשך.

עדיין אינכם מרוצים ומתקשים לחזור
למצב רוח אופטימי ועליז. מצב הבריאות
אינו טוב, ואתם, שיודעים
לסבול בשקט,
נוטים לשתף הפעם
את בני הזוג בצרותיכם.
בעניינים כספיים דרו שה
זהירות, השיפוט
אינו שוב, ושגיאות
חמורות עלולות לה ביא
לדאגות. לכן עדיף
21ביולי ־
21באוגוסט

שתשאירו את המצב
כפי שהוא. מעניין שדווקא
בן זוגכם יוכל להצליח בעסקים.
השטח הרומנטי יחיה מאוד סוער ומרגש.

ההרגשה שאתם מעוכבים ואינכם חופשיים
לנהוג כרצונכם במקום העבודה
תתחיל סוף סוף להעלם
השבוע, ושוב תוכלו
לקחת על עצמכם
התחייבויות חדשות.
עקרות-בית יכולות להתחיל
לארגן את ה דירה
מחדש, או להתעניין
בקשר למעבר לדירה
אחרת. התחום
הרומנטי יהיה מפתיע
ומסעיר, אהבות ממבט
ראשון והענות מהירה לבני המין השני,
אן רצוי לשמור על הקשרים הישנים.

בשורות טובות בענייני עבודת יפתיעו אתכם.
מדובר על התקדמות למישרה בכירה
יותר או על תפקיד
יותר רציני וסמכותי.
מבחינה בריאותית אינכם
כתמיד, והשבוע
אתם נוטים לסבול מכאבי
ראש או דלקות
גרון. בסוף השבוע אתם
עלולים להסתכסך עם
בן או בת הזוג. אי־הבנות
בקשר לעתידכם
המשותף יגרמו לכעס
והתמרמרות. הסיבה העיקרית קשורה לרצונו
של בן הזוג לפנות לדרך עצמאית.

השבוע נסו להמעיט בנסיעות הקשורות $
לעבודתכם, והעבירו חלק מהעבודה לביתכם.
השהות בבית בתקופה
זו תהיה מאוד
מהנח, ידידים יבואו לביקורים
ללא הודעה
מראש. שיחות טלפון
וסיכתביס יפתיעו אתכם
בבשורות משמחות.
והחשוב מכל — בני
המין תשני שעימם אתם
קשורים בקשר הדוק
וחשוב, יגיעו לביתכם
שלא כמנהגם. בני מזל שור ועקרב
יהיו אלה שינעימו לכס את השבוע.

זהירים בכל מה
השבועעליכם להיות
שקשור לכספים. כדאי להתייעץ עם

מומחים שעליהם ניתן

לסמון. הימנעו מל-

התייעץ עם ידידים גם

אם דבריהם נשמעים

הגיוניים ברגע זה. נו*

הידידים מאוד

רגיש כעת, ואל לכם

להיתפס לרושם החי
צוני
שהם משאירים
20בינואר ־

$ובפברואר
עליכם. בני דלי המ
סובכים
בבעיה מיש-
פטית יוכלו לנשום לרווחה השבוע, שכן

יתברר שיש
מוצא מהמצב המסובן .

הצעות חדשות בתחום חקאריירה מוצמבולבלים. קצת עצמכם את חשים אתם העו שהתקופה לחוש
השבוע
תתחילו
נסיעה שמתוכננת לסוף השמע עלולה

ברת עליכם היא בעלת משמעות מיוחדת,
עות לכם ואתם נוטים לענות במהירות
אמנם תקופת ימי־ההולדת מתקרבת ומתלהדחות
או להתבטל. קרובי מישפחה מבוומדובר
קודם כל על

וללא הרבה מחשבה.
עוררת בכס ההרגשה
גרים יזדקקו לעזרתכם,
התחום הרומנטי. פרנסו
לדחות את תשושכעת
הכל ילך, אך
חת יביא לשינוי התוכשיות
אהבה שונות בבותיכם
בשבועיים ואז
בכל יום אתם מסתבכים
נית. בני הזוג גורמים
עת ובעונה אחת יוסיבבעיה
אחרת, אם כי
תוכלו לשפוט יותר בלכם
לעצבנות בזמן הפו
לכם ביטחון. בני
הגיון, ולהבחין גם בלא
כזו שאין לה פית־אחרון,
ונדמה שהם דורון.
תוך שבוע או ש *
המין השני יגלו כלפיחסרונות.
עליכם להירשים
מכם יותר מדי

כם יותר אדיבות ונדיזהר
לא להעמיס על
בועיים, תוכלו
ויתורים. השבוע כדאי
לארגן ג
בות. בעניינים כספיים
עצמכם יותר ממה שאת
חייכם מחדש. במלהעמידם
במקומם ולזו
תקופה בת מזל,
אתם מסוגלים להסקום
העבודה תהיה *
22באוגוסט -
הבהיר להם עד היכן
19בפברואר
( 2ב גו בלי בר *
התקדמות, אנשים מע20ב
דצמבר
20במרס
22בספטליבר
זכיות קטנות בהימופיק.
חיי החברה יהיו
אתם מוכנים להגיע.

מחנים, תוכלו להיפגש יי רים אפשריות השבוע.
במקום העבודה תזכו
ריכים את עבודתכם .
ובעניינים כספיים עליכם להיגמר באינבתחום
הבית והמישפחה יורגש מתח רב
עם ידידים. בנות תאומים תיאלצנה
בשבחים על רעיונות לייעול העבודה. במבורכים

טואיציה החזקה שבה אתם
לבלות ללא בן הזוג שישרת במילואים,
ואתם עלולים להסתכסך עם בני זוגכם,
הזדמנות זו תוכלו לבקש הטבות והעלאה.

שמו

הבית הבא שלך

גן הבח0
שבב נ,ואחרון

פרוייקט ׳גן הברושים׳ מובל במשסזזי
דשא ועצים המשתרעים על פני 7 0
דונמים גן ציבורי!
הבית הבא נמצא באיזור היוקרתי ביותר
בראשל־־צ, בלב שכונת אברמוביץ.
בשכונה גני-ילדיס, בתי־ספר ומרכז
מסחרי.

מתואביב!
5חדר2,0נופלסי0
ונ 7-חעו0 גזציבור צשו ונרתע.

2דירות נופ ש
באילת ובטבריה
חינם לכל ה חיי
— ע כל קני ת
דיר ה אצד
אברהם גינדי.
תל־אביב
* ר 1זי חתם סו פ ר 9
בצפון הסולידי, דירות בנו ת 4חדרים עם כ ל
השכלולים, בבניו יוקרתי במיוחד בן 8דירות
בלבד!
* רח׳ לסל 22
דירות בנו ת 4-1372 חדרים +גג +חדר,
בבניו יוקרתי בן 8דירות בלבד!
* רח׳ ארלוזורוב 166
דירות בנו ת 4חדרים ודירות +גג +חדר,
בבניו מפו אר בן 10 דירות בלבד.

פתח־תקוה

רח דגל ראובן דירות בנות 3חדרים +גג +
חדר. במחיר מבצע של $ 76,000

ב מ רכז השקט דירות בנות 4חדרים
רק $ 58,000

ברח כץ דירות בנות 4חדרים במחיר
$ 72,000

רמתה שרון
* בגני שרון
• קוטג׳ מפו אר על קר ק ע של 3 5 0 0מ״ר
רק $ 160,000
• דירות מפו ארות בנו ת 5חדרים בבנין
יוקר?!• בן 9דירות בלבד !
• מב חר דירות +גג.

נתניה
* בגני ניצה מול הים בפרויק ט היוקרתי ביותר
הנבנה סוס בנתניה, דירות בר מ ה
בינלאומית בנו ת 4-13,2חדרים, בריכת
שחיה פרטית, מגר ש טניס בחצר, חניון
תת-קרקע• ועוד שכלולים רבים.
* מבחר דירות ברחובות המבוק שים והיפים,
ברחי חזנגו ף 16-18 וברח׳ ראשון־לציו! .3-5

ו א שון לציון
* דירות בנו ת י׳ל 4-13 חדרים בכל אזור• העיר.

המחיריס יא סללים מ.ע.מ.

יו ם י בו אוכלחב רו ת
ה בניי ה יבנו כ ן
בגן הברושים מירב השיכלולים
והחידושים בענף הבניה:
• זרמים תת מימיים בשיטת הג׳קחי.
טלוויזיה במעגל סגור לזיהוי
אורוזיך.
3כיווני אויר לכל דירה.
2מפלסים בכל דירה.
חדר ארונות.
2חדרי רחצה עם ריצוף קרמיקה.
ארונות מטבח בסגנון אמריקני .
משטחי עבודה משיש גרניט איטלקי
במטבח.
מרצפות שיש גדולות בסלון 3 ,דגמים.
שטיחים מקיר לקיר בחדרי השינה.
אפשרות ל 2-כניסות בכל דירה.
לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב
במיוחד.
חדר תרבות וספורט הכולל ציוד
ומכשירים.
תאורה דקורטיבית בחזית.

2דירות נו פ ש חינם
בל• הגרלה !
גן הבריש•
בלי מזומביס
הלואה עד
18,000,000 לירות
תאופשר לך לתקופה *ז*י
עד 12 שנים, יתרת הסכום
תשולם על-ידך בתשלומים נוחים

ה מ שך לגור בדירתך הנוכחית המשך לגור בדירתך הנוכחית .
נקבל את דירתך הישנה במחיר מלא
וגבוה ונאפשר לך לגור בדירתך הישנה
עד שהדירה ב״גן הברושים״ תהיה
מוכנה.
היתרה תשולם באמצעות הלוואה,
שתוחזר בתשלומים נוחים עד 12 שנים.

קניית הדירה ומכה אותך חינם.בלי
הגרלה, בשתי דירות נופש שתעמודנה
לרשותך שבועיים בשנה -

שבוע באילת
ושבוע בטבריה ( -
במשך כל חייך!

חינ ם !

טלפן 03-267059
ונשלח אליך
חוברת מהודרת•
ובה שפע תצלומים
על 1 1
ופרטים ~

פרוייקט
י היוקרה ״גן הברושים״.

נשמח לארח אותך במשרדנו בראשון
לציון, להציג בפניך תמונה שלמה
מפורטת ביותר, ולהעניק לך סיור באתר
הבנייה שלנו ״גן הברושים״.

ין(״ ונין *״ 9 9

1יי

עלספר די ם. א ש כנזי םוכאכ תי ם נ 1ש בי ם

א ח 1ח
^ ני מעריץ גדול של אסנון דנקנר. סיפוריו על
מילחמת־הלבנון היו מן המיסמכים ד-חשובים ביו-
ד שגולדו במילחסה. שיטתו — דיווח עיתונאי במת־וגת
סיפרותית• — מצליחה להאיר את הרבדים הע־וקים
יותר של המאורעות.

לפני שבוע כתב דנקגר מאמר, שזיעזע
כיס.

היתד! זאת תגובה ריגשית על רצח אמיל גרינצ־ייג,
ועל התופעות המחרידות של ביריונות גגד מפיני
שלום עכשיו, שהתגלו לפני הרצח ואחריו.
במאמרו, ייחס דגקנר את התופעות האלה לבני
:דות־המיזרח, וקרא עליהם תגר. הוא הישווד, את
!אספסוף המוסת לבאבונים, הנושכים את צווארו. לק־
•יאתם הצבועה של אנשי־ציבור שונים למניעת מיל־ומת־אחים
הוא השיב בזעם: הבריונים האלה אינם

״ 1הכותרת :״אין לי אחות:״

יכולתי לאמר שאין כל הבדל בין הציבור האשכנזי
מדושן־העוגג, שהתכנס למחרת היום בבית הפרקליט
בתל־אביב ומחא כפיים לאריאל שרון, שהשמיץ את
ועדת־החקירד״ ובין הבריונים שתקפו את ההפגנה. בעיני,
הפרקליטים המלומדים, שנתנו את ידם להפגנת-
אהדה זו לאיש שהורשע זה עתה באחריות ״עקיפה״
לטבח של אלף גברים, נשים וילדים, מבחילים יותר
מכל קבוצת בדיונים בשוק. אם תומכי שרון הם ״צ׳ח־צ׳חים״
,הרי הצ׳חצ׳חים הלבנים, יוצאי פוליו וארצות-
הברית, גרועים מאחיהם, יוצאי ארצות־האיסלאם.
יכולתי לציין כי בין חברי הקבוצות הפאשיסטיות
המובהקות במדינה, כפו תנועתו של ״הרב״ מאיר
כד,נא, בולטים בעלי ד״מיבטא האמריקאי והרוסי הרבה
יותר מאשר בעלי המיבטא העיברי ד,נכת, הקרוי
״סייזרחי״ .הוא הדין לחסידי גוש־אסונים, עוצרי־הג־סיגה
למיניהם, חברי התחייה וכיוצא בהם. צחי הנג־בי
ואמו התיסניה הם חריגים במחנה זה.

אכל איני רוצה להתחמק מן הבעירה כעזרת

ג] חד מידידי המוכים, צעיר שנולד במעברה
י להורים שעלו מעיראק, המזהה את עצמו עם ה־
!חנה היוגי והליברלי במדינה, סילפן אלי למחרת

הוא היה מזועזע עד למעמקי הנפש.

הרגשה זד פושטת בארץ מזה זמן רב, והיא
מקיפה מעגל רח= והולך שד אשכנזים.

האם היה זה אך מיקרה שהקורכן נשא שם
אשכנזי מוכהק, אמיל גרינצווייגז האם מיקרה
הוא שהחכורה־ שהסתערה אחרי הרצח
על חדר־המיץ של כית־החולים, שניסתה למנוע
הגשת טיפול כנפגעים, היתה — לדכרי עדי
ראייה — מורכבת כולה מכני ״השכונות״ ץ

כולתי לעקוף את הוויכוח הנוקב בציון כמה
עובדות, המאפשרות מוצא קל.

נכון, זה מצריך מאמץ קשה, אינטלקטואלי
וריגשי כאחד• זה מצריך סבלנות איף סוף.
זה מצריך אומץ-לב ונכונות להכיט בעיניהן
של עובדות קשות ומרדת.
רבש מאיתנו משנים למאמץ כזה כאשר מדובר
בערבים. היינו מוכנים לעשות מאמץ נפשי כביר כדי
להבין את בעיות הצד השני ואת רחשי־ליבו, להתמודד
עימו ולמצוא מסילות לליבו ולשיכלו. זד, הצריך אורך-
רש במשך שנים רבות של תיסכול ואכזבות, עד ש התחלנו,
עתה, לראות שכר לעמלנו.
בעיית העדות במדינה אינה פחות מסוכנת לעתידנו
מאשר בעיית השלום עם העם הפלסטיני. יותר
מכל בעיד. אחרת היא יכולה להפוך את חיי כולנו
לגיהינום׳ לפוצץ את החברה ואת המדינה מבפנים,
ולהביא לחורבן הבית השלישי.

הם שונאים את המערך, ואת חמימסד הלכן
כולו, ספני שאלה היו בשילטון כאשר המוני
העולים כאד מארצות־האיסלאם. הם מאמינים
שקבלת־הפנים כאן היתה מכוערת, הסרת-לב,
שחצנית ומתנשאת.

י* אמרו של רנקנד חשוב, מפני שאינו מביע
ן יי• רק רגש אישי של אדם אחד, מוכשר ומחונן ככל
שיהיה. הוא אמיץ יותר מאחרים, והעז לדבר בפה מלא.
אד אין הוא יחידי•

_ ״אלה הם שני עמים!״ אמרה צעירה ספרדיה. שחזתה
בדיווח בחברתי.
״זוהי מילחמת־אחים !״ קראה צעירה אחרת, כחולת-
עיניים, במשמרת־האבל שהתארגנה באופן ספונטאני
בכיכר מלכי-ישראל, אחרי רצח אמיל. היא התכוונה
למילחמת־אחים בין אשכנזים וספרדים.
\ במשך כל אותו לילה של המשמרת, שהתפזרה רק
בחמש בבוקר, שוחחו אנשים ביניהם בקול נמוך,
וכימעט כולם התייחסו ׳להיבט זה של המאבק על השלש.
ההרגשה היתד, שתנועת־השלום היא כולה אשכנזית,
שי הציבור הנחל של בני עדות־המיזרח שבוי
כולו בידי בגין ומרעיו. מבאן גם המסקנה ד,תבוסתנית,
שכבר עמדתי עליה, האומרת שבעצם הכל אבוד —
השלום אבוד, העתיד אבוד, המדינה אבודה. שהרי
הרוב של בני עדות־המיזרח במדינה הולך וגדל, והאחת
של הציבור האשכנזי באוכלוסיה הולך וקטן. ואם
כל אנשי־המיזרח הם שונאי השלום, אויבי הדמוקרטיה
— איזו תוחלת יש למדינה?

ד* ד תופעה הכרתית היא תולדה של נסיבות.
״ י כל תופעה חברתית ניתנת לשינוי. וכדי לשנות
צריכים להבין אותה ואת מקורותיה.

^ דוע נוהרים בני עדותשמיזרח — לא כולם,
— 1אך רובם — אחרי בגין שדמגוגיה הלאומנית שלו?
מה נטע בליבם שינאה כה עזה לערבים, לתנועתו,שלום,
למערך, לאשכנזים כולם?
ניסינו לא פעם לפענח תעלומה זו. אין תשובה׳
יחידה.

נגד הכללה זו התקומם ידידי.

היה כולט מאוד על המירקע שמפגיני שלום
עכשיו היו כולם אשכנזים, ושהכיריונים היו
כולם כעלי חזות סיזרחית•

זהו פשע. גרוע יותר — זשי איוולת.

האם לא נהיה מוכנים למאמץ עליון, כדי
למנוע זאת?

״חשבתי שדנקנר הוא ידידי!״ הוא קרא ,״עכשיו
*ני רואה שכל מה שאמר לי היה צביעות!״
איש זה, בחור אינטליגנטי ופתוח, התרשם שדנקנר
!:אשים את כ ל בני עדותשמיזרח בבריונות, בחוסר־זרמת,
בלאומנות שלוחת־רסן. כולם באבונים. בקי־צרר:
דנקנר אימץ לעצמו את הסטריאוטיפ של בן
גדות־המיזרזו המכוער, הפרימיטיבי, הצמא לדם ערבי,
|זצועק בכיכרות ״ב־גין! ב־גין!״ או ״אריק מלד יש־

הם ראו את דיווחי הטלוויזיה על אסיפות־הבחירות
:עיירות־הפיתוח ובפתח־תיקווה, שבהן המטירו ההמונים
קריאות־גנאי ועגבניות על מנהיגי המערך. הם
נחרדו למראה הדיווח הטלוויזיוני על הפגנת שלום
עכשיו, שבה בעטו הבריונים במפגינים, ירקו בפניהם
ושילחו בהם השמצות ואיומים.

את עיקר זמנם לפני הראי, כשהם שקועים
כהירהורים מעין אלה.

א מנון דנ קנ ר: היכן היינה ושקס פי ר!
תשוכות פשטניות כאלה. יש כעייה, וצריכים
להתמודד עימה, כי בנפשנו היא.
תו הבעייה:
לפי כל הסקרים, הרוב הגדול של הציבור האשכנזי
הצביע בעד המערך והמיפלגות הקטנות, המזוהות
עם גישה ליברלית, רציונלית ויונית. רק מיעוט קטן
מקרב בני עדות־המיזחח נתן את קולו לאגף הזד, של
המערכת הלאומית, ומזדהה עם תנועות־השלום.

ואילו הרוב הגדול של כני עדות־המיזרח
מצכיע כעד הליכוד ותומך כקו הלאומני הקיצוני.
אמנם יש כמחנה הזה גם אשכנזים רכים,
אך הם כמיעוט שם.
>> פשר להתייחס אל תופעה זו כאל גזירה מן
י י השמיים, ליצור סטריאוטיפ ולומר :״כאלה הם
בני עדות־המיזרח. אץ מד, לעשות. הכל אבוד.״
זהו פיתרץ נש, מפני שהוא מצדיק את כל הכישלונות,
פוטר מכל חשבון־נפש׳ חוסך כל מאמץ ומאפשר
לבעליו לפרוש הצידה, או לרדת מן הארץ. אם
זוז־,י גזירה מן השמיים, מד, הטעם להתגייס כדי לשנות
את המצב?
יכולים אנחנו, האשכנזים. לעמוד מול הראי ולומר
:״הוי, כמה יפים אנחנו! כמה תרבותיים! כמה
נחמדים!״ ומכיוון שהאחרים, המכוערים־כביכול, הם
הרוב — אין צורך לעשות. דבר. אין תכלית למאמץ.
יכולים אנחנו להסתפק בהערצת עצמנו.

אני חושד לא פעם, כפתר ליכי, שכמה מן
הדמויות הבולטות במחנה-השלום אכן סכלים

אפשר להתווכח על צידקת הרגש הזה. אך מה
הטעם בכך? אם הרגש קיים, יש להתחשב בו.
אותו ידיד, שטילפן אלי אחרי מאמרו של דנקנר,
סיפר לי פעם כי אביו, שהיה מורה מכובד בעיראק,
נאלץ כאן לחפור בטוריד, בורות לעצי הקרן הקיימת.
הוא גד באשל פרח במעברה בימי החורף, והושפל
לעיני אשתו וילדיו. אלד, הם זיכרונות שאין למחקם.
שינאת המערך, וכל מה שהמערך מייצג, היא עובדה
קיימת, שיא הביאה את ההמונים אל שורות הלי-
כש. לא מפני שבגין הוא פחות פולני מאשר פרם,
אלא מפני שהליכוד אינו סזשד, עם המימסד של אז.

כל הציבור הגדול הזה סוכל מתחושה עמוקה
של השפלה. השפלה של מסורתו ותרבותו,
השפלה של עכרו, השפלה הכרתית יומיומית.
הוא ירד מנכסיו התרבותיים. שנראו בעיני החב

האשכנזית השלטת כפרימיטיביים זכבזויים. הוא
למד לבת למסורת אבותיו, למינהגיו, ללחניו, למיבטא
שלו. הוא למד להתכחש לעצמו מאה פעמים ביום.
הם נדבקו בעצמם מן הגירסה, שהופיעה — לצערי
— במאמרו של דנקנר: שאנחנו, האשכנזים הננו
בעלי התרבות של גטה ושקספיר, היינה נבטה,ובן, ואילו
לבני עדות־המיזרח יש רק ״פולקלור״.
ידידי דנקנר: היכן האשכנזים האלה, בעלי שק-
ספיר שייבה? איפה אתה רואה אותם? בבורסה?
במיגרשי הכדורגל? במועדוני־הלילה הסואנים? הרי
זו אשליה גמורה! האשכנזים ירדו בארץ מנכסיהם התרבותיים
בדיוק כמו הספרדים, ומי שאיבד את היינה
איגו עולה על מי שאיבד את סעדיה גאון. כור־ההיתוך
של חוסרש,תרבות׳ הישראלי אינו מבדיל בץ העדות.
אך הספרדים נפגעו יותר, כי הם למדו לבוז למה
שהיד, להם).
מחוסר זהות עצמית וגאוש עצמית, חיפש מישענת
רוחנית בלאומנות קיצונית, כאילו אמר לעצמו: נכון
שאני מושפל, אבל אני שייך לעם־האדונים, לצבא
בלתי־מנוצח. נכץ שאני מקופח, אך הערבים בזויים
הרבה יותר ממני, הם נחותים ומגעילים.

ההשפלה מולידה תמיד תוקפגות. השינאה־העצמית
התת־הכרתית מולידה תמיד שינאה
לזולת• עדה מושפלת היא קרקע גידול אידי־

(המשך בעמוד )66

חאי 1 1י*יי 1 ! 11@1 1 #

סקר של כי ף לנשי
באפרופו ביום שני 7.3.83בשעה 10.00בסקר

שהית ישי
״״י״׳״ עם * :מני פאר
ג די מליץ
אורנה גאון
חברת ״הלנה רובינשטיין״ תציג איפור

כרטיסים להשיג בבוקר המופע סב״אפרופו״

קבלת רוודעות
לבל העיתוגיבו
נלוח יר ־ י-נזי״רעד/ג.

• אורזת 1ו.ד
ללא תאולזס

אידי א

•ימנסרויג

257117

ב עיו ת _
ול ב טי ם
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן

הוצאת רשפים

שרוו

העשיות מיזוג אויר נע״מ ומ3-0ן,וח־גרטד9.2גת אנא הרי 12

סל 733251 .

למכירה

תן ם וון פ לחייל

אקשר להשיג את

חיפושית שנת ם7ו

העוו! ם הז ד

טסט, רדיו ־ טייפ
כמצבמ צוי ץ

סו עור״ע!־ בערב.
בתחנההמר בזי ח
בחל־ ־ א בי ב

טל 796349 .־!03

שלא י יג מר ועודם
אלי, אלי, שלא יי׳גנור לעולס —
החול והים, רישרוש של הנויס,
ברק השנויים, שירת תאדם.
החול והים* רישרוש של הנוים,
ברק השמיים, שירת האדם...
אני זוכר את השיר מיפי תנועת־הנוער. מעולם לא
עשה עלי רושם כביר. תמיד היה נדמה לי שיש בו
משהו פן הקיטש.
ישבתי יעל הארץ בכיכר מלכי־ישראל, מול הנרות.
מסביב ישבו ועמדו אנשים ונשים, בני כל הגילים,
שבאו — כמו רחל ואני — באופן ספונטאני, ברגע
ששפעו ברדיו על מותו של מפגין אלמוני בהפגנת
שלום עכשיו׳ .שרית ישי טילפנה והודיעה לנו היכן
נערכת המישמרת, ותוך דקות היינו שם.
ידענו שלא גישן בלילה הזה. רצינו לעשות משהו
— משהו — בדי לבטא את רגשותינו. הלכנו לכיכר.
היו שם כחמישים איש, והרבה נרות. עמדנו בדו-
מיזב אט־אט התמלאה הכיכר. באו אלפים, בשקט, זוגות
ויחידים. הם עמדו דוממים, כתף אל כתף או דיברו
בקול נמוך, כיפעט בלחש. אחדים החזיקו בשלטים,
שמישהו צייר בחיפזון. אחדים החזיקו בנרות. אחרים
סתם ישבו במעגל.
לקראת שלוש בבוקר התמעטו האנשים. העיתונאים
הלכו הביתה, וגם העסקנים. נותרו כמה מאות איש,
ולבסוף כמה עשרות. ידענו שלא נקום עד אור השחר.
שרנו. כמה בחורות התחילו בקול נמוד, וכולנו
הצטרפנו. פישהם זכרו את המילים, מישהם שרו לה-
לזדלה, אחרים רק הימהמו.
הקשבתי למילים, והיה נדמה לי שאני שומע אותן
בפעם הראשונה. הן נשמעו אחרת. הלילה, המאורע
שריחף מעלינו. פצב־הרוח של השרים העניקו לכל
השירים משמעות חדשה.
אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם —
חחול וחים, רישרוש של הסיט...
לא, לא שרנו על חול וים ושמיים. שרנו על החיים,
על החופש, על הערכים האנושיים שאנחנו מאמינים
בהם, על המולדת שאהבנו. ובליבנו קינן באותן שעות
מרות, באפלה של הכיכר, פול פני הנרות שהפכו
גרוודנשפה, החשש הנורא שכל זה יטל להיגמר, שכל
זה יכול להיעלם בתוך הלילה הנורא של מישטר-אי-
מים, כפי שקרה במקומות אחרים. החופש הוא בן-
חלוף, ומה שיש היום יכול לשקוע מחר בתהום נוראה.
יצאנו אנו, חיוור חיה הליל*
במרחקים הבליחו האורות.
ואת נותרת, יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בו מצורות...
חשבנו על האלמוני שנרצח, ושבינתיים לבש דמות
ושם. האם יש לו הודים? אשד?.חברה? היכן חם
יושבים עתה, המומים וספוקי-עיביים ז
המנגינה העצובה ריחפה בכיכר, שוב ושוב, כי השעות
עברו, ואוצר־השירים היה מוגבל.
שחקי שחקי על החלומות
זו אני החולם שח,
שחק /כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בד כי
עוד. נפשי דרור שואפת
לא סכרתור. לעגל פז...
האם לא נכתבו המילים רק אתמול? האם אינן
לובשות משמעות חדשה לגמרי, בלילה זה שבו נדרסת
רדודהאדם. ש ט הדרור נתון בסכנה, שבו החושך סוגר
על החלום...
ישמו, שרנו חרישית, והמילים קמו ולבשו דמות
חדשה פול עינינו.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא,
...הגידו־נא, היש בכם יודע:
אי־אנה זה הלך לו ולא שב?
משורר כותב מילים, מלחין מחבר להם מנגינה,
והשניים שולחים את יצירתם ברוח. אך המשמעות
ניתנת להם על־ידי השרים, והיא מושפעת מפחדיהם
ותיקוותיהם, ממאווייהם הגלויים והכמוסים.
שרנו, התגעגענו לארץ שהיתה, חרדנו לעתידה. בסוף
היינו רק עשרים, היה קר, הנרות היבהבו, והיה
עצוב מאוד־מאוד.

הזעם והתיקווה והביטחון בעתיד טוב יותר?
נעמי שמר עושה זאת למען לגיונות״ הימין, אנשי
גוש־אמונים והגרועים מהם. מדוע אין אף אחד כזה
בצד השני? האם זהו סימפטום של התרופפות המוראל,
של ש&יפות הקומה?
לרגע פלאתי תיקווה, כאשר ראיתי שיר של חיים
תפר על אמיל גרינצודיג. חיים חפר כתב בעבר שירים
טוטם, שביטאו ת ח של תקופה. כולנו שרנו אותם
בתש״ח. קראתי והתאכזבתי. זה היה שמאלץ מביך.
יצירה זו פורסמה בעיתון לאומני קיצוני, שעורכו

:אווד׳ אבנר׳

מה קד הלקר ״ז

מסית יום־יום נגד כוחות-השלום׳ אך המשופע בכסף.
הוא הודפס בלורית תווים. חשבנו: מי יודע, אולי
יישמע אחרת כאשר יושר.
בטלוויזיה שרה זמרת מיקצועית את המנגינה. בהבעה
דרמאתית־דרמאתית. וזה היה נורא.

בג 1ש ל סגה
לפני הרבה שנים ביקרתי בביתו של הד״ר משה
סנה ברחוב טל״ו בתל־אביב, כדי לראיין אותו. בדירה
היה ילד קטן, אפריים, בנו של ״הדוקטור״ .סנה,
רופא-עצבים לפי פיקצועו, היה חבר־כנסת.
שיחקתי קצת עם הילד. והצגתי לו את השאלה
האווילית שכל המבוגרים מענים בה כל ילד :״מה
אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?״
הילד השיב בלי היסום :״אני רוצה להיות כדורגלן.״
וגם לא? התעקשתי.
״אז אגי רוצה להיות חבר־כנסת,״ השיב אפריים.
שנים רבות לאחר מכן. במילחמת ששת־הימים, כאשר
חזרתי מביקור בתעלה בעיצומם של הקרבות,

שם, חם ויפת שיחקו על הסיפון העליץ של התיבה.
היה משעמם. בחח ירד הגשם בלי הפסק, ובתוך התיבה
עצמה היה חם ומחניק.
״אני רעב,״ אמר יפת.
״עוד מעט נאכל,״ הבטיח שם, בלי התלהבות. הוא
הסתכל בשמיים, אך מכיוון שכבר שבועיים לא נראתה
השמש, אי־אפשר דייה לדעת מה השעה.
״איזה אוכל? זה אוכל זה?״ רטן חם .״פיתה ישנה.
גועל־נפש !״
״אני דווקא יודע איפה אפשר להשיג משהו יותר
טוב,״ הפליט יפת.
שני האחרים פנו לעברו. .איפה? מה?״
״אז ככה,״ מתח אותם יפת ,״למטה, בין האריה
והג׳יראפה, יש מין עוף כזה, דומה לברווז. קוראים
לו קרוח׳ ויש לו כרבולת כחולה. בטח אפשר לעשות
סמנו מרק סוג אלף־אלף.״
״עזוב!״ נרתע שם .״אתה לא יכול לנגוע בבעלי-
החיים בתיבה. שמעת מה אמר אבא. יש רק שיבעה
זוגות מכל סוג.״
״זה יספיק לשבועיים!״ עלז חם.
״אבל זה חטא!״ הזדעזע שם.
״אז מה?״ התעקש יפת .״מי יידע?״
״מה זאת אומרת, מי יידע?״ התרתח שם. .נוח
יידע. אלוהים יידע.״
יפת לא הירפה .״נוח הוא שיכור שוטה, והוא לא
יודע בין ימינו ושמאלו. אין לו מושג מה יש בתיבה.״
חם ניענע בראשו .״זה נכון. את הרישום ניהלתי
אני. נוח לא ירגיש אם חסרה ציפור אחת או לא.״
״ומה עם אלוהים?״ שאל שם.
״אלוהים? רק עכשיו הרג רבבות בני־אדם ומיליוני
בעלי-חיים מיסכנים, מפני שהיתה לו התקפה של זעם,״
אמר יפת .״אתה חושב שאיכפת לו איזה עוף אחד?״
״חוץ מזה, אלוהים הוא כל-יכול,״ הרגיע חם ,״אם
דווקא איכפת לו. הוא יוכל לברוא את העוף הזה מחדש.״
התנגדותו של שם נחלשה. הוא דימיין לעצמו את
המרק, והריר נזל בפיו .״אני לא יודע ...אולי גימגם.
״יאללה, חבר׳ה!״ קרא יפת, וקפץ סטקומו. תביאו
את הצלחות. אני אראה לכם איפה זה.״
ולכן איו קרווז בעולם.

אנ שים מ שונים

ה שי ר שאיננו
היו רק שירים עצובים באותו הלילה, שירים מינוריים
של התפרקות על העבר. היו רגעים שבהם התגעגעתי
לצלילים אחרים, צלילים שיחשלו ויגבשו ויטעו
בלב החמרה האבלה ביטחון עצמי ונחישות החלטה.
היה רק שיר אחד כזה, והוא היה אמריקאי. שרנו
אותו באנגלית:

מדוע אין בבל פתנה־השלום הזה, על משורריו ומל-
חיניו, אף אחד המסוגל לספק לו הימנון־פאבק, שיר-
לכת שאפשר לשיר אותו בהפגנת־הסונים, שיבטא את

בים טוב הדר בעת ביקור שהוא עורך בארצות־הברית,
סמיסגרת אחת המגביות•
אצל העיתונאים, הסוד לא היה סוד. מזה זמן רב
אי־אפשר להיתקל במייג׳ר סעד חדאד, מבלי שהד״ר
אלוף־מישנה אפריים סנה מציץ פעל לכתפו. בעיצומה
של פילחמת־הלבנון, כאשר הספיד חדאד את אחד מעוזריו
שנהרג, צולם סנה הצעיר כשהוא עומד לידו,
כמפקח על כל מילה היוצאת מפיו. כאשר בא חדאד
להעיד לפני ועדת־החקירה לעניין טבח הפלסטינים,
היה סנה צמוד אליו.
סעד חדאד הוא הביטוי הבוטה טותר של הקונסנזוס
הלאומי. לפגי 29 שנים הציוע משה דיין למשה
שרת ״למצוא איזשהו טיג׳ר מארוני״ ,שיהפוך את
לבנון למדינת־חסות ישראלית. שר־הביטחון שימעון
פרם גילה את חדאד, ומסר לו את דרום־לבנון. שר־הביטחון
אריאל שיח השתמש בו לביצוע מזימתו
בצפון. מנחם בגץ חיבק אותו במרומי הבופור, באותה
סצנה טראגיקומית שבה כיכב בגין על קברות הנופלים,
מבלי לדעת שנפלו.
נראה כיום כי ספורים ימי־זוהרו של שכיר-חרב
זה של האימפריה העברית. אדם כזה עולה ויורד, בהתאם
לאינטרסים של אדוניו, ואיש אינו מזיל דימעה
כאשר מסתיים השימוש בו. אבל העובדה כי בנו של
משה סנה הוא המפעיל את. האיש הזה ושהוא נושא
בתואר ״מושל דרום־לבנון״ — שטח הכולל את זוועות
עין־אל-חילווה, ראשידיה, מיו־מיה ועוד — מספקת
מזון למחשבות. נוגות מאוד.

אפריים סנה (מימין) וסעד חדאד במילחמה
עצרתי כדי להיכנס למיתקן רפואי בציר המרכזי. האוהלים
היו מלאים בפצועים, מסוקים נחתו והמריאו,
בצד היו מוטלות הגוויות, ובאמצע שלט אותו ילד,
שהתנגר בינתיים — הדוקטור אפריים סנה, רופא קרבי.
הילד גדל, ואינו כדורגלן. הוא גם אינו חבר־כנסת׳
ואינו רופא. הוא חייל מיקצועי. הצנזורה מרשה
ועתה לגלות כי הוא מושל דרום־לבנץ. וכך הוצג בר
,ראיתי
בטלוויזיה כתבה על אחת הכתות המשונות,
הפועלות בארץ. המצלמה ראתה אנשים ונשים שהיו
לבושים בצורה משונה. הם דיקלמו פסוקים משונים ועשו
תנועות משונות. הם יצאו ממיסגרת מישפחותי-
הם וחיו בחברת אנשי הכת. הם טענו שאמונתם מטפחת
בהם תכונות־נפש יפות, והופכת אותם לבני־אדם
מושלמים יותר.
אנחנו, הצופים, ידענו שאלה הן שטויות. זה היה
מצחיק. זה היה גם מדאיג. לאן הגענו, ריבונו של עולם?
אבל
מייד ניתן מרגוע לנפשנו. כי המצלמה הראתה
צעיר אחד, שנחלץ בעוד מועד מציפורניה של כת זו.
הוא חזר בתשובה.
הוא היה לבוש בצורה משוגה, וישב בחברת אנשים
שלבשו בגדים משונים. הוא דיקלם פסוקים מספר׳
ועשה תנועות משוגות. הוא יצא ממיסגרת מיש-
פחתו וחי בישיבה. הוא טען שאמונתו הפכה אותו
לאדם טוב יותר, מושלם ביותר.
ברוך השם.

תכנית חודש מרץ של ארקיע מאפשרת גם לך לטוס עוד היום לאילת ולחנות מחבילות
נופש ברמה בינלאומית.
אפשרות ל־ 6תשלומים בתוספת 50/0אתה משלם רק ־ 5,299ש׳ ומקבל
צמוד לדולר
טיסה הלוך ושוב לאילתלמחזיקי כרטיסי אשראי: ויזה, ישראכרט,
מתל-אביב/ירושלים או חיפה.
דיינרס קלוב.
אירוח 3ימים ( 2לילות) במלון מפואר ( 4כוכבים).
פרטים והזמנות בכל משרדי ארקיע:
ארוחות בוקר יש ראליות עשירות.תל-אביב: טל.03-413222 :
מכונית \ןףךךל־ 3ימים(לא כולל ק״מחיפה: טל.04-643371 :
וביטוח י י מספר המכוניות מוגבל.
ירושלים: טל.02-225888 :
יום שייט על יאכטה, כולל ארוחתנתניה: טל.053-23644 :
צהריים או בילוי מרתק אחר, באילת
קרית־שמונה: טל.067-41159 :
לבחירתך.

ובכל סוכנויות הנסיעות.
המחיר ליחיד בחדר זוגי.הקו בתל-אביב תפוס ...צלצל .)03(424266
אפשרות לארוח במלונות ברמות שונות.והשאר הודעתך.
אפשרות להארכת הנופש בתוספת מחיר. הנחות לילדים.• המחיר למבצע בתוקף עד .25.3.83
• ניתן ל ק בל מכונית אויס רק עד .22.3.83
• תוספת מחיר מחיפה ל איל ת 450.-ש׳ לטיסה
הלוך ושוב.

ארקיע־הקו שלך דחופשה.

העולם: התנוצצות במועדון הגרעיני
מומחים לנושאים אסטראטגיים נוהגים להגדיר
מדינות המסוגלות למכה גרעינית שניה, כלומר להחזיר
התקפה גרעינית לתוקפן, בסעצמת־על. בדרך־כלל מסור
גיס את ארצות־הברית ואת ברית־המועצות בקאטגוריה
הזו. משקיפים מסוייפדם סבורים שבר״ת־המועצות איננה
מסוגלת למכה שניה, ונוטים לסווג אך ורק את
ארצות־הברית כמעצפת־על, ומעניקים לסובייטים את
התואר הצנוע יותר, מעצמה גדולה. בריטניה וצרפת
בחשבות כפחזיקות בכוח הרתעה עצמאי, מבחינת מחסן
הנשק הגרעיני וכלי השיגור, אבל בוודאי שאינן
מעצמות־על. לסינים יש פצצה, משנת ,1964 וכן 144
מילים לטווח בינוגי, ר 90 מטוסים המסוגלים לשאת
טילים גרעיניים. רק עתה מתחילה סין בפיתוח טילים
ביניבשתיים, שיהפכו אותה למעצמה גרעינית בסדר
גודל זהה פחות או יותר, לזה של בריטניה וצרפת.
לפרות קיומו של ההסכם למניעת הפצתו של נשק
גחעיגי, עוסקות היום מדינות רבות בפיתוחו. המועדון
הגרעיני גדל עד להתפוצצות, ועימו קטנה אפשרות
השליטה בשימוש בפצצה במילחמות מקומיות, העלד
לות להיחשב על־ידי הצדדים המעורבים כמאבקים על
עצם הקיום.
במלאות 25 שנה לתנועת השלום הבריטית סי־אן־די,
(מערכה לפירוק הנשק הגרעיני) ,סוקר השבועון ניו־סמייטססן
את המדינות הפצרות על סיפתנו של המד

לד״ הצליח לרכוש שני כורים גרעיניים מבריטניה
״לצרכי מחקר״ .גם צ׳ילה לא חתמה על האפנה, ומשקיפים
בלונדון סבורים שהיא שואפת לייצר פצצות
גרעיניות.
ישראל. השבועון טוען שישראל מחזיקה
ניכרת של פצצות גרעיניות. כלומר, מדובר
בפוטנציאל, אלא בפצצות זמינות, הניתנות
צבאי מיידי. לדברי נירסטייטסמן, מיוצרות
בכור בדימונה, שהוא מתוצרת צרפתית.

בכמות
לא רק לתיפעול הפצצות

קוכה וצפץ־קוריאה. שתי המדינות קיבלו ציוד
לכודים גרעיניים מהסובייטים, למרות העובדה שלא

טו ש יו טו

מדינות מתועשות כמו שוודיה, שווייץ, יפאן, מדינות
נאט״ו וברית וארשה חתומות כולן על האמנה.
יש להדגיש שהאמנה הזאת לא מנעה ממדינות שונות
החתומות עליה (כמו צרפת וגרמניה) להגיש סיוע למדינות
שונות, העלולות ליצר נשק גרעיני, בכללן
דרום־אפריקה.

פ רי מי טי בי?
? 1מחמאה!
את החירות אנחנו אוהבים, ובכבוד האדם אנובוחרים, ומשום כך הרינו אומרים בפשטות ובגלוי:
ביחסים בין אמריקה ובין רוסיה אנו בעד אמריקה.״
בתקושז זו של משבר-מה ביחסים בין ישראל ובין
ארצות־הברית, מעניין לקרוא הצהרה קצת פשטנית
זו, פרי עטו של מנחם בגין. הגיגיו של יו״ר תנועת
החירות התפרסמו בחוברת צנועה (המחיר 100 פרוטה)
בהוצאת מיתון חירות. השנה היא 1953 והכותרת:
על מדיניות חוץ.
כבר אז חשב בגץ שהוא האיש האידיאלי לבצע את
המדיניות האמריאקית בפיזרח התיכון. את ההבדל
בינו ובץ יריבץ המפא״יניקים בשילטון מסביר מנהיג

חתמו על האפנה למניעת הפצת נשק גרעיני. אץ מידע
בדוק על השימוש הנעשה בכורים אלה.

מדינות אחרות כעלות פוטנציאל ליצור נשק

תוכנית הכוו־הגרעיני של צ׳ילה

גרעיני לטווח ארוך. השבועון פונה בקאטגוריה זו את
טאייוון, מצריים, דרום־קוריאד״ אלג׳יריה, לוב, סוריה,
וערב-הסעודית. גם איראן שאפה לייצור פצצות בתקופת
השאה, אך המהפכה האיסלאמית קטעה את הסיוע
המערבי לפטרה זו. הסובייטים סירבו לסייע לשליטים
החדשים בתחום הגרעיני.

מתנה מתאצ׳ר
עדון הגרעיני, רבות מהן כבר פיתחו פצצות, למרות
שאינן ממהרות להצהיר על כך:
חודו. ההודים ביצעו את הניסוי הגרעיני הראשון
שלהם ב־ .1974 מיפעלים ליצור דלק גרעיני, ולהרכבת
הנשק הקטלני, ממוקפים בטרומבאי ובהיידראבאד.
לפחת מאמצי הפיוס והשיפור היחסי באווירה, חשים
ההודים עצמם כמאויימים על-ידי סין ועל-ידי פקיסתאן.
פקיסתאן. בכור הגרעיני באיסלאמאבאר יש מספיק
פלוטוניום כדי להרכיב 35 פצצות. כפי שפורסם ביל-
עדית במדור זה, מנסות הודו וישראל לפגוע במשותף
מו ר. האוראגיום למר זה מומן על-ידי לוב, בכסף
מזומן! משקיפים בריטיים טוענים שלמועמר קאד׳אפי
הובטחה לפחות פצצה גרעינית אחת. הידע ליצור הנשק
הגרעיני נקנה על־ידי סוכנים סקיסתאניים באירופה.
הני־בי־סי טוען שאנשי-קשר אירופיים של
טקיסתאן נירצחו על-ידי סוכני המוסד הישראלי. העשרת
האוראניום נעשית בעזרת ידע הולנדי.
דרום־אפריקה. הניו־ם טיים םמ 1סבור, שדרום־
אפריקה ביצעה ניסוי בנשק גרעיני בדרום האוקיאנוס
האטלאנטי, ב־ 22 בספטמבר .1919 כמו רוב המומחים
האחרים, טוען גם השבועון שניסוי זה נערך -כנראה
בסיוע ישראלי* (של שר־הביטחון עזר וייצמן!) .לגיז־ענים
של פרטוריה יש פיסעל להעשרת אוראניום, ש הוקם
בעזרת מערב־גרסניה, והפועל ללא כל פיקוח
בינלאומי.
כראזיל. גם בראזיל זכתה לסיוע מערב־גרמני,
חמימה מיפעל ליצור דלק גרעיני. יש לה יכולת פוטנציאלית
לייצר פצצות ׳גרעיניות בעתיד הקרוב.
ארגנטינה. כמו שכנתה, בראזיל, סירבה גם ארגנטינה
לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
שתי המדינות נמנעו מלחתום גם על אפנה אזורית
באותו נושא. אין הרבה מידע על הכוונות של ארגנטינה
בנושא יצור נשק גרעיני. מומחים לאמריקה
הלאטינית סבורים שהיא לא תפגר אחרי בראזיל.
צ׳ילח* הגנראל אוגוסטו פינושה, הדיקטטור של צ׳י־

וון:
פ אפ אנ ד רי או
חף מפ שע
תארץ תוקף השבוע במאמרו הראשי את ראש־ממשלת
ימן, אנדריאם פאפנדריאו׳ על עמדותיו
האנטי-אמריקאיות. בץ השאר מאשים אותו היומון
בחתירה לסילוק בסיסי נאט״ו מיוון, בסתם אנטי-
אמריקאיות ובנסיונות להתקרב לברית־המחעצות.
נראה שהארץ, הנוקם עמתת סופו״גיציות בנושא
הבינלאומי, אינו מעודכן בנעשה ביוון, ובוודאי שאינו
בקיא בביקורת הרבה הנמתחת על ראש-
מפשלת יוזן מחוגי השמאל, בעניין יחסו לארצות-
הבריח.
ובכן, נכון שפאפגדריאו התחייב במצע הבחירות
שלו לנקוט בכל העמדות הטובות והנכונות האלה,
וגם לעצב בהדרגה מדיניות־חוץ ניטראליסטית. למרבה
הרעד״ הוא לא ביצע אף אחת מהבטחות
אלה. ראש־המפשלה הנמיך מאוד את הרתוריקה
האנטי-אמריקאית שלו, אינו חולם לגעת בבסיסים
של גאט״ו, לא יצא מהשוק האירופי, ויחסיו עם
הסובייטים אינם שונים מאלה של גרמניה המערבית,
לפשל. נבון שהוא חושש, ובצדק, משכנתו,
תורכיה הפאשיסטית והתוקפנית, כך שמכל עיקרי
מדיניותו נשארה רק הלאומנות הפאן־הליניסטית,
וכפה מחתת לתנועות השיחרור בעולם השלישי,
פחות או יותר בנוסח פיטראן.
חבל שתארץ הוא הגוף היחיד בעולם, המתייחם
עדיין ברצינות להבטחות הבחירות של סאפנדריאו.

מנהיג חרות כגץ (כצעירותו)
בן־גוריון ושרת — אדומים

חירות בזו הלשון- :טענה הנני שומע: האדון בן־
גוריון והאדץ שרת אף הם אומרים ככה (שאמריקה
עדיפה על רוסיה) .חובה עלינו להודות, כי האדונים
האלה אינם אומרים, אלא צועקים ככה, צועקים לא דק
בגרונותיהם ובעסיהם, אלא בכל עצמותיהם, בעצבי-
הם. הצרה היא, שזעקת עצביהם באה לכסות ולחפות
על מידה גדושה של צביעות. צביעות זו מתנקמת לא
רק בהם, אלא במדינה.״
ופד״ ומדוע סבור בגץ ש-האדונים בן־גוריון ושרת,
הם צבועים ז י כאן בא ההסבר - :האדונים בן־גוריץ
ושרת הגם מרכסיסטים מוצהרים ...התסביך חסר־המו-
צא של ראש-פמשלה משפיע על היחסים בין אמריקה
ורוסיה: הוא משפיע על היחסים בין ישראל ואמריקה.
השפעה הרסנית היא.״
קשה להאמץ שהוגה דיעות פרימיטיבי כזה הפך
ראש־מפשלת ישראל ז בימינו קשה להאמין בהרבה
דברים.

חיים ברעם

ביום הבחירות ללישנת עורכי־הדין
הגיעו המועמדים בליוויו 1ילדיהם.
אחדים מהם הביאו גם את
נלביהם, והפרופסור הנודע ניצח
את הפרקליט האטו

מנצח יום של לחיצות ידיים
ן 1ני לא יכולה להתאפק, יש לי
י נוסטאלגיה לבחירות בלישכה, והייתי
מוכרחה לבוא לכאן כדי לנשום קצת
את האווירה,״ אמרה שופטת שביקשה
להישאר בעילום שם. היא הגיעה לבניין
לישכת עורכי־הדין ביום הבחירות בשעה
תשע בערב, אחרי שהסתיימה ההצבעה,
כדי שלא תוחשד בנסיון להשפיע על
הבוחרים.
הבחירות בלישכת עורכי-הדין הפכו
לקרנבל ססגוני, שהקדים רק במעט את
חג-הפורים. עורכי־דין נהרו על נשותיהם
וטפם לבניין הקטן שמול בית ציוני־אמ־ריקה.
הם הפכו את הבחירות להפנינג
סיקצועי עליז.
ביום זה הגיעו לבניין הלישכה כל מיני
אנשים שקיבלו אי־פעם רשיון לעריכת־דין
ומעולם לא השתמשו בו. ההזדמנות
היחידה להשתמש ברשיון נופלת לידיהם
פעם בארבע שנים, ביום הבחירות. הגיעו
גם הרבה עורכי־דין ישר מבית־המישפט,
לבושים במדי־מישפט — חליפות כהות
ועניבות שחורות. באו מטרוגיתות אלגנטיות
שמצאו את ההזדמנות להפגין כאן
פרוות יקרות ויהלומים.
מזג־האוויר האיר פנים לעורכי-הדין.
היה זה כמעט היום היחיד במשל השבר
עיים האחרונים שבו זרחה השמש. כבר
משעות הבוקר היתה תנועה ערה בליש־כה.
בדרך־כלל הגיעו עורכי-הדין בגפם,
הצביעו, לחצו את ידי המועמדים ושוחחו
מעט לפני שפנו והלכו לדרכם. ההמולה
התחילה בשעות הצהריים. אנשים שוב
לא מיהרו לחזור לעבודה. הם הסתודדו
בפיסדרונות וברחוב, ניהלו שיחות עם
קולגות שלא פגשו מזה שנים רבות. אחדים
אפילו ניצלו את הזמן כדי לסיים
עיסקות ולהגיע לפשרות בתיקים ישנים.
בשעות אלה הגיעו גם אנשי הפרקליטות
הצבאית, שבאו במדים, כדי לבחור.
גם שני שופטים מחוזיים לשעבר באו
למלא את חובתם ללישכה: עורך־הדין

33( 1

הוותיק אליעזר מלחי, שהיה שופט מחוזי
בתל-אביב ועזב את תפקידו אחרי שערוריית
יונה סופר. הוא חזר למיקצועו הישן
כעורד־דין ובא לבחור. דן כהן, שכיהן
עד לפני כשנה כשופט מחוזי בבאר־שבע

והתפטר מתפקידו, חזר גם הוא לעבודתו
כעורך־דין פרטי. שופט החוזר להיות
עורו״דין זכאי גם לבחור בבחירות לליש-
כה, והשניים עשו זאת.
כאשר הסתיימו הלימודים בבתי-הספר,
הביאו רבים מהבוחרים גם את ילדיהם
איתם. הדוחק שנוצר בתוך האולם הקטן
היה נורא. אנשים התחככו זה בזה ליד
התאים המאולתרים, שהיו ערב רב של
פרגודים מוזרים. על אחד הפרגודים היתה
כתובת נעמת ועל אחרים צוייו בחירות
לכנסת.

אקד מי

ס ע סי די ם ב רג רוש דו ת
למרות הקואליציה׳ הרחבה והתיקוות הגדולות

בלישכה רציניים מאוד. הם עמדו ליד
הבניין מאז שעות הבוקר המוקדמות,
מלווים בפמליה של חסידים ובני־מישפחה,
ולחצו ידיים. מפעם לפעם אפשר היה
לראות את המתח משתלט עליהם, ובעיקר
על תומכיהם .״הם מביאים מהבוקר אנ שים
ממש על אלונקות,״ אמר בסוד אחד
מחסידי הפרופסור דויד ליבאי .״בבוקר
היינו ממש מודאגים.״ אותו אדם התלונן
על שהסחירות לא קויימו ביום השלישי,
שבו חופשיים עורכי־הדין אחרי־הצהריים.
״רוב התומכים בליבאי הם עורכי־דין
צעירים העובדים כשכירים, ואינם יכולים
לבוא לבחור בשעות העבודה. הם יגיעו י בערב,״ הוא אמר.
ליבאי עצמו ניצב מחייו בכניסה לבניין,
ולידו כמה עורכי־דין צעירים. הוא גבר
נאה ומזה שנים רבות משמש כמרצה
למישפטים באוניברסיטת תל-אביב. כמעט

כל עורכי־הדין הצעירים כמדינה למדו
אצלו, ורובם הגדול מעריץ את הפרופסור
הצעיר. לפני ארבע שנים, כאשר התמודד
לינאי על התפקיד נגד הד״ר אמנון גולדנ ברג,
לא היה לו יתרץ, מכיוון שגם ד״ר
גולדנברג מרצה באוניברסיטה, וגם הוא
נערץ על-ידי הסטודנטים. אולם הפעם
ניצב מול ליבאי עורדהדין מנחם ברגר.
עורדדין מן השורה, שאין לו קשר לעולם
האקדמי.
ברגר הקפיד שלא לעמוד ליד ליבאי
ואנשיו, אך גם הוא לחץ בחיוך את ידי
הבוחרים והיה מוקף באוהדים. ברגר הוא
איש הליכוד. ליבאי מזוהה עם מיפלגת
העבודה. אולם בבחירות הנוכחיות נוצר
מצב מוזר. .זהו טירוף מערכות,״ אפר
עורך-הדין יונתן זפרן, שרץ לתפקיד יושב-
ראש ועד מחוז תל-אביב, התפקיד השני
בחשיבותו בלישכה. זפ ת הוא איש ליכוד
ותיק ופשתייך לסיעתו של ברגר בלישכת

מפסיד זפת וכתו

ברכה מהרבי מגור. הוא סירב להזדהות
ורק אמר כי אינו עורך־דין.
בשעה תשע בדיוק נסגרו הקלפיות.
הדלת ננעלה והחלה הספירה. הניחושים
החלו פורחים באוויר. המועמדים נראו
כעומדים להתמוטט, ואחד אחרי השני
פרשו לבתיהם כדי לחכות שם לדיווח.
כמה חסידים של כל מועמד נותרו במקום
כדי לרחרח ליד דלתות ועדת־הבחירות.
הלילה הסתיים בהפתעה גדולה. ניצחונו
של ליבאי היה ברוב מוחץ. למרות שרץ
לבדו, מול קואליציה ענקית של כל הסיעות
בלישכת עורכי־הדין, זכה ליבאי
ברוב של 63 אחוז. הוא גם הצליח להע-

מפסיד יפה ובתו
התוצאות בהתאם להערכות
עורכי-הדין. אך הפעם רץ ברשימה נפרדת,
מכיוון שברגר תמך במועמד אחר,
צבי מיתר. זפרן עמד ליד ליבאי, והדבר
קומם את חברי הליכוד. מישהו בא ואמר
לו שאין זה נאה כי יעמוד שם. אולם
זפרן, הנחמד למעשה על-ידי חלק גדול
מאנשיו של ליבאי, המשיר לעמוד במקומו
מחייך בעצבנות ואמר . :להיות חבר
•?מיפלגת העבודה זה לא צרעת.״
פולס מחייכיס
^ מימים והמכוניות שבסביבה כוסו
י י בשכבות עבות של כרזות וצילומים
של המועמדים. החיוכים נשפכו מתצלומי
פניהם של המועמדים שחייכו לעבר הבוחרים.
גם קהל עורכי-הדין השיב בחיוכים
רחבים. רבים לחצו את ידי כל המועמדים
והבטיחו לכולם שיצביעו עבורם. .מה
איכפת לי להבטיח!״ אמר עורך-דין
קשיש בחיוך. ,אינני רוצה לריב עם אף
״אחד, ואת חשבת הנפש אעשה מאחורי
הפרגוד.״
המאבק העיקרי התנהל בין ליבאי וברגר,
אך מאבק לא פחות חריף התנהל בין
חמשת המועמדים לתפקיד יושב-ראש מחוז
תל-אביב. היה ברור מראש כי לצבי יפה,
;מועמדו של ליבאי לתפקיד זה, אין כל
סיכוי. אפילו אוהדיו של ליבאי אמרו
למצביעים כי חבל לבזבז את קולם על
יפה. .תצביעו עבור זפרן.״ הם אמרו,
..לליבאי יהיה יותר קל לעבוד איתו
מאשר עם מיתר.״ ואמנם, זפרן ומיתר
נחשבו ליריבים העיקריים. גם הם ניסו
לשכנע כל מי שנכנס לבחור בהם. שניהם
נעזרו בבני מישפחה. זפרן עמד כל היום
ליד בתו היפה, זיווה. שהיא בת .17 היא
דאגה להביא קפה לאביה ולחייך אל הבוחרים.
מיתר נעזר בבנו גבודהקומה.
בשעות הערב הגיע הקרנבל לשיאו.
תורים ארוכים השתרכו ליד הקלפיות, ילדים
התרוצצו בין המצביעים ואפילו כלב
אחד הצטרף למסיבה. צלמת המערכת,
ענת סרגוסטי, נאלצה לעלות על שולחן
אחת מוועדות הקלפי, ומשם הצליחה להנציח
את הבלגן החוגג. השלים את התמונה
גבר מזוקן לבוש בגדים חסידיים, שאמר
י כי הוא אוהד את ליבאי וכי הביא לו

כלב בקרנבל
בתור לקלפי

שופט־לשעבר מלחי
בחזרה ללישכה
ביר את מועמדיו לראשות הלישכה במחוז
חיפה, ירושלים ובאר־שבע. רק במחוז
תל-אביב נבחר מועמדו של ברגר, עורך־
הדין מיתר. הליכוד הפסיד לאורך כל
הדרך, בפעם הראשונה בהיסטוריה של
הלישכה. אולם קשה לומר כי היה זה
ניצחץ סיפלגתי. הניצחון היה בעיקר
בגלל אישיותו של ליבאי, המוכר ואהוד
על עורכי־הדין. ברגר לעומתו, למרות
היותו אדם הגון ומכובד, לא היה מוכר
לרוב החברים, ואישיותו לא משכה קולות.
הקרנבל הסתיים. העבודה הקשה וה אפורה
לארבע השנים הבאות רק החלה.
מחייך מי שמחייך אחרון

אילנה אלץ

במדינה
נזי שפט
ה ת חנ ההמדכדת
א 10 מה
שופס הבריז, בי זזו*
תמה שאין יותר אסונות
בתחנת המרכזיות
יגאל דיין זוכה מגרימת מותו
של קשיש ליד התחנה-המרכזית.
השופט צבי נוסנבלאט מצא, בי
בעצם התחנזדהמרכזית היא האשמה
באסון. השופט גם העיר כי המצב
בתחנה הוא בלתי-נסבל, ורק
מזל הוא כי לא נגרמו אסונות
גדולים יותר במקום זה.
בפברואר לפני שנה, בשעות
הערב, אירעה התאונה: הולו״רגל
נדרם על-ידי האוטובוס של דיין.
בוחן המישטרה שהגיע למקום
מצא שלולית־דם ליד הגלגל זד
קידמי-ימני של האוטובוס. הנהג,
שהיה עדיין בהלם, אמר בתחילה
כי ראה אדם הולד ברגל לפני
האוטובוס׳ אך לא יוכל לומר
לאיזה ביית דילד האיש. הוא המשיך
לנסוע, ופיתאום הרגיש כי
משהו עוצר אותו. אז התברר
לו כי פגע בהולד־רגל. הנהג ה ד
סיף כי האדם נראה לו שיבור.
כאשר מסר הנהג עדות במיש־טרה,
אמר כי אינו זוכר שסיפר
כי ראה אדם לפני התאונה. הוא
רק זכר כי יצא מהתחנה המרכזית
בתל-אביב, כשהוא נוסע לכיוון
שדרות הר־ציון, ואז אירעה הת-

אונה. עד־ראיה, שישב ליד הנהג
בספסל הראשון באוטובוס, סיפר
גם הוא כי ראה לפני המיקרה
אדם הולד ברחוב ומתנדנד, ולפתע
שמע צעקות והאוטובוס נעצר.
,,.שוק ענקי״ .התובעת רות
דויד שהאשימה את הנהג בגרימת
מוות בנהיגה רשלנית, טענה כי
היה חייב לנקוט באמצעי-זהירות
כלפי הולך־הרגל המתנדנד שראה
ברחוב. גם השופט קבע ואמר:
״אני מסכים כי בתחנה־המרכזית
בתל-אביב אמצעים אלה חייבים
להיות עוד יותר משמעותיים.״
אולם השופט קיבל את טענות
הסניגור, שלום פסקא, כי יש
גבול לאפשרויותיו של נהג, וב־יחוד
נהגו של אוטובוס .״לא פעם
תמה אנוכי׳ איד לא מתרחשים
בתחנדדהמרכזית אסונות לעיתים
קרובות,״ קבע השופט .״הרי המקום
הזה, הנקרא תחנת אוטובוסים
מרכזית של העיר הגדולה
בישראל, ממנה יוצאים אוטובוסים
לכל קצות הארץ, דומה יותר לאיזה
שוק ענקי שבו אצים רבבות
כלי-רכב מסוגים שונים, ובעיקר
אוטובוסים, בכפיפות סמוכה מאוד
לאנשים מכל הגילים מקטון ועד
גדול.״
השופט זיכה את הנהג.

שד אכדרכה
כתב־אישום גנד
בעל שעשה מעשי
סדדס באשתו.
״עוד לא הספיקו בני-הזוג, ה
מתלוננת
והנאשם, להתרגל למעמדם
החדש, כנשואים זה לזה,
וכבר ד,ם ניצים ביניהם על תנאי
הגירושין,״ קבע השופט אורי שט־רוזמן,
והחליט לעצור בינתיים את
הבעל, שמעון פחימה.
הבעיות בין בני־־הזוג התעוררו
על רקע מיני עדין. מסתבר, לפי
טענת האשה, כי בעלה ביצע בה
מעשי־סדום בניגוד לרצונה וגם
הכה אותה והתעלל בה. היא טענה
שהוא איים כי יפוצץ את בית
אביה ואת ריכבו אם תתלונן ב-
מישטרה. בהזדמנות אחת אף העביר
על גופה סכץ מלובנת וגרם
לה חבלות.
עלילה מישפחתיתזו במשך
החודשים שבהם סבלה האשה, לדבריה,
בשקט ולא התלוננה ב־מישטרה,
היתה אשת סודה דווקא
אחותו של בעלה, שהיא חברתה
הטובה.
התובע6 ,ברץ (עוזי) שרטר,
הגיש כתב־אישום ארוך ומפורט
נגד פחימה, וביקש את ם ע*1ו
עד תום ההליכים.
הסניגור ציון אמיר טען, כי
מרשו אינו עבריין ואינו מסוכן
לציבור. לדבריו היתה כאן עלילה
של בני מישפחת הבלה, אשר
עשו יד אחת עם אנשי מישטרה
כדי ללחוץ על מרשו ולאלץ אותו
להתגרש ממנה, ולתת לה חלק
גדול ברכוש המשותף. אולם השופט
לא קיבל הנחה זו. השופט
פיקפק אם יש מקום לעצור לזמן
ארוך אדם שאינו עבריין, ולהרוס
את עיסקו ופרנסתו. לפיכך המליץ

השופט שטרוזמן (כשרות מילואים)
רקע מיני עדין

המידע של המישטרה בנ 1ו ״ ן

השופט כי עדותד. של האשז
תישמע בהקדם, ומייד אחריך
ישוחרר הבעל ממעצרו. במיקרז
שלא ייקבע מועד קרוב לעדותה
מסכים השופט כי הנאשם ישתחרר
בתנאי שיובטח ניתוק מגע מוחלנ
בינו לבין אשתו.

מחק 19{7גט!

רוווו

פפר
* 4ידע סוז״י של המישטרה
1מצטייר תמיד כמשהו מסתורי,
מין פגישה לילית אפופה סודיות
עם שליחים של העולם
תחתון. במיקרה התברר לי השבוע
כי אני מעורבת במידע כזה.
אשה טילפנה למערכת וביקשה
לדבר עם מי שכתב את הכתבה
על דורון פפר (העולם הזה .)2361
המזכירה העבירה אלי את השיחה,
והאשה שאלה אותי אם מה ש נאמר
בכתבה הוא נכון. המטלפגת
סיפרה לי כי במיקרה התגלגל
לידיה גיליון העולם הזר. מחודש
דצמבר רק בימים אלה, והיא גילתה
בתוכו את תמונתו של פפר.
בכתבה קראה כי הוא עבריין
מבוקש אשר נמלט מהמישטרה.
שאלתי אותה מדוע היא מתעניינת
בו, והיא גילתה לי בי היא
יודעת היכן הוא מתגורר היום
וכי הוא משתמש בשם בדוי .״אני
רק רוצה לדעת אם הוא עוד
מבוקש,״ היא אמרה. היא סירבה
להזדהות ולא רצתה לשתף פעולה
עם העולם הזה בגילוי הפרשה,
אך הבטיחה כי כאזרחית טובה
היא תפנה לסישטרה, תזדהר. ותמסור
את כל הידוע לה. ואמנם,
למחרת בבוקר נמסר ברדיו כי
דורון פפר נעצר. בבית־מישפט
גילה איש-המישטרה כי המעצר
בוצע בעיקבות מידע סודי.

אילנה אלון

פנו

הארנק הגנוב זדהד
על־ידי פתק שבו גרשב
מספר הבכקומב

ענו ו /ודמ1
ויי* ל גו אי ד יד<כמ את אופיו של
1/דידון ספר לפי סוג הפגידית
שאיתן היא ם.בצזג, פ&ר הצעיד
התפרמס לעני כשנתיים ,׳ כאשד
*.תמוה לו׳מופי של הילד אירון
ידדז. וניהל שידות עיינו ת עם
אייבי נתן על הילד המטון*.
כאשד נתפס. המגדר כי לא היד.
לו כל כ שי לחמיפה, הוא נם לא

החניה של מלוז קיסר באילת.
לא היה זה דורון פפד שגגג את
המכונית, מישהו אהד גנב או״
תה. יהביא אותה לגתגיה, שם זנח
את המכינית באשר הפם תתות גפי־נים
וחלוניתיה פתיחית. מסד גילה
אי. המכונית הזניחה בזזגיון מלון
לתה הסמך, לא דהיק מביתי, י״
התפתה.

הו אנן 0ונלאמא. חו א

ענווק עניוו ת

מפי ר8#ו

כתבת ״העולם הזה 2361 דצמבר 1982
בדירה שכורה

ש הז ד מנו

בדיוק לפני שנד. הוטרדה מיש
טרת־רחובות בגל של מעשי שוד
בתחנות־אוטובום. באותה שיטה
עצמה נשדדו כמה נשים וגבר
אחד שיצאו לעבודתם בשעות הבוקר
המוקדמות, וחיכו בתחנות
אוטובוסים ליד המושבים שבהם
הם מתגוררים. מכונית היתד. עו
צרת לידם ומתוכה הגיחו שלושה
גברים ששדדו מהם את ארנקיהם
ותכשיטיהם.
באמצע פברואר 1982 מיהר אחד
הנשדדים לתחנת־הסישטרה ברחו־בות
ותיאר את שלושת הגברים
שתקפו אותו. הוא תיאר גם את
המכונית שבה נסעו. השוטרים
עצרו אחרי שעתיים בלבד קטין
שהסתובב ליד תחנת המישטרה
יחד עם חברו, יעקב אמויאל. ה
שניים נסעו בעגלה רתומה לסוס
והתאימו להפליא לתיאור שמם(
קורבן השוד.
ארנק חדש. אצל הקטין נמ
צאו כמד, פריטים שנגנבו מקור
בנות מיקרי־השוד, ואילו אצי
אמויאל נמצא רק ארנק-כסף, ש
היד. חדש לגמרי ולא נמצאו עלי!
סימני זיהוי. החשוד טען כי ה
ארנק שייך לחברתו חמתגוררו
איתו. אולם אחד השוטרים בתחגד
בדק את הארנק בצורה יסודיו
ביותר ובאחד הקפלים הנסתריג
גילה פיסת־נייר קטנטנה ועליז
רשום מיספר. התברר כי מיספו
זה הוא המיספר הסודי של הבג
קומט של אחת מקורבנות השוד
האשד, זיהתה את ארנקה.
ביודהמישפט קיבל את גירסו
התובעת, שלומית אריאל, והרשי:
את אמויאל בדין. הוא נידון לשי
נתיים מאסר בפועל ועוד שנתיין
על תנאי, הקטץ נידון גם הו^
לשנה וחצי מאסר.
העודם הזה :374

בדיסקונט
ש עם מי לדבר.
״הישראלים
מטורפים על
אוכל סיני״
...כשפתחתי את המסעדה לא
תארתי לעצמי כמה ישראלים
אוהבים אוכל סיני. חשבתי
שעיקר האורחים יהיו תיירים
ולכן גם הסכמתי לכבד את

כרטיסי האשראי ״ותה״
ו״דיינרס קלוב״ ,שהתיירים
רגילים להשתמש בם.
הישראלים הפתיעו אותי
בכפול:
ראשית-הם יודעים מהזה
אוכל סיני. והם יודעים אפילו
להבחין בין המטבחים
הסיניים השונים, סצ׳ואן,
פקין, קנטון וכר.
ושנית־ כמעט לכולם יש
כרטיסי אשראי והם מרבים
להשתמש בם.
ומי״ אשם״ בכלזה? מנהל
הסניף שלי בדיסקונט. הוא

״מכר״ לי את רעיון כרטיסי האשראי.
בדיסקונטישעם מי לדבר.
אפילו ב״סינית״.

>! בנק דיסקונט

ישראל אהרוני, מסעדן.

.1983 ישראל
רגע גדול לעולם הספורט

גלי ספורט־ אי תן ברמ

פרנ קו

א ת דן

פ.ל׳פ.ב /מ 7זיר שנר

יצרן ויצואן הבשר והכקכיק
הגדול בי שראל.

תשלובת מפעלי זוגלובק בנהריה
ובשלומי היא היום היצרן והיצואן הגדול
בישראל של נקניקים, נקניקיות
ומוצרי בשר הודו, בקר, עוף ואווז.
קשת המוצרים עצומה -
החל בעשרות סוגי נקניקים ונקניקיות
וכלה במטעמי בשר לצלי, גולש,
שניצל, סטייקים, שישליק, שווארמה ואפילו לפונרו.
מגוון מתוכם, בהקף של 5מיליון דולר לשנה,
עולה על שולחנות ב 8-מדינות במערב אירופה.
הספור של זוגלובק התחיל עוד בראשית המאה,
במפעל משפחתי קטן בגרמניה.
ב 1937-הביא איתו סבא זוגלובק
את מסורת הטעמים

של נקניקים אמיתיים לנהריה .

הטעמים העשירים והפיקנטיים
השתמרו עד היום.
הטעמים שאת מכירה.
נהריה בשר
ונקניק

מטעמי-בשר עולמיים

מוסיקה
צ לי לי מו ד רניי ם
1אץ כ קיווו ס ב״חומה״
עוד ,.פ* 33 בדויד׳,
את הסרט החומה הציגו גניו־יורק
לפני שישה חודשים, בבית־ר,קולנוע ה מפואר
ביותר בעיר, על מסך ענק ודרך
מערכת-קול מעולה. האולם היה מלא
צעירים בגילים שונים, שחיכו לשירים,
ציפו לשיר יחד עם הסרט, לעלוז יחד

עוד כמד, מלים, לא על התוכן ועל
הכוונה של היוצרים, אלא על היוצרים
עצמם:
לחני השירים ותמליליהם הם כולם של
נגן הבאס וזמר פינק פלויד, דוג׳ר ווטרס.
למעשה, ווטרס גילה סוד שהיה ידוע
לרבים, בראיון לרולינג מטון האמריקאי
:״בתחילת שנות השבעים העמדנו
פנים שאגו להקה. העמדנו פנים כי כולנו
עושים כך וכולנו עושים אחרת,
מה שכמובן לא היה בכרן. בשלב מסו-
יים הפכתי עויין, כי ראיתי שאני עושה
הרבה יותר אך אנו המשכנו להעמיד

כימאי פארקר ושחקן גלדון*
אמיתיים

תקליט

יודע ת

איך לחיות
ג ׳וני מיטשד, דכרי ם פראיים רצים
מהר ( 2־11111*0 5 8.01* 2/15 77110

סי־כי-אס •25102

ג׳וני מיטשל היא קול מיוחד, שב-
רירי־קופצני, יפה. יש מאזינים שדי בו
לגרום להם להתרחק ממנה. הקול הזה
מדבר ושר, מעביר מלים, רעיונות ורגשות•
אחר״כך גיטרה אקוסטית, פסנתר,
חרמוניות יפות ו״וודסטוק״ .הטרובדורית
של דור וודסטוק מגיעה לגיל 40 בשנה זו. המאזין לה רואה את דירת הסטודיו
הרחבה שלה בניו״יורק, והלחנת שירים באמצע הלילה. ב״רולינג סטון״ סיפרה על
לחניה הקצביים יותר באלבום, כי נאלצה לרקוד עם הגיטרה בחדר כדי שייצאו.
ג׳וני מיטשל מציירת. הרבה וטוב. כבר שנים היא מבטיחה־מאיימת לעבור
ממוסיקה לציור. היא גם כנה, אומרת ומגלה חוויות אישיות וחברתיות שהיא
רגישה להן. היא טיילה בשטחי ג׳אז (מינגוס הוא הדוגמא האחרונה) ,פנימיות
( )8 1 0 2והימנונים 01נ .) 1 ^ 0125 0 2 2112 0ואת כל אלה היא
מפנה למאזין לאלבום אחרון זה.
היא חושפת געגועים לחבר החדש שלה, שלא היה איתה בניו־יורק כאשר
הקליטה; הירהורים על גילה בבית קפה סיני; היא מספרת־קובעת על אהבה,
עם טכסט מעובד מהברית החדשה, היא כותבת לכל הנשים בנות דורה בגבר לגבר.
האזינו למה שהיא אומרת, כי זה לא מושר רק מניו״יורק, לוס״אנג׳לס או קנדה
(שלושת בתיה) אלא מלב שנמצא בגוף המגיע לגיל העמידה.
זו יצירתה המיסחרית ביותר מאז 1*0 8 ?^ 8 £ג 0 0 0 8 1 /של .1974 הי<^
אומרת כי ״אינך צריך ללמוד בבית״ספר לאמנות כדי להאזין לו,״ ומתייחסת
בכך גם לדימוי ה״גבוח״ שיצרו שיריה.
מוסיקלית, ג׳וני מיטשל היא נציג בודד של סימונה. אין דומה או שווה לה.
לא באווירה, לא בהליכה קדימה, בפוזיטיביות, אלא גם בהרמוניה, מלודיה ועיבוד.
רוב שירי היזלבום הוקלטו כארבע פעמים, בכל פעם עם נגנים שונים. ההרכב הסופי
מציג בגיטרה־באס את לארי קליין, נגן ניו״יורקי משופם, ולא את ג׳אקו פסטוריוס,
אשר חיה משתתף קבוע עם מיטשל. בתקליט מופיע גם וירטואוז הסקספון
מתחזית מזג־אוויר ויין שורטר.

תו ספת 1. \ 1

למי שיש כבר

וווו 151 1

ב סי ס רוזזגי
כטהוכן, מוסיקה קאמרית: קכד־צת
המוסיקה של לונדון ; איסט־
; כולל: טריו
רוניקס 1005
לקליינט כסי במול מז׳ור אופי ,11
סונטה לקרן ופסנתר כפה מז׳ור
אופ׳ 17 ושכע וריאציות לצ׳לו
ופסנתר .1040

פינק: כחיים (ווטרם) וכפרט עם האם
חילוקי ריעות

עם להקת פינק פלויד — במה שהאמינו
כי היה שיחזור של הופעותיהם החיות.
מכיוון שרק רבע מיליון איש ראו את
הופעת הבימה של החומה, היה צפוי ש־ייעשה
סרט. גם הופעתם בצד האפל
של הירח הוסרטה וזכתה להצלחה (אך
לארץ כלל לא הגיעה).
ההמשך היה שונה לגמרי. את השיר
הראשון עוד שרו, בקושי. אז משתלטים
עליך המסך והרמקולים ואומרים לך:
״שתוק צופה! שב בשקט וקלוט את מה
שיש לנו לומר לך !״ החומה אינו מביא
שום דיאלוג ישיר (בין שני אנשים או
יותר) ,כמעט אין בו מילה מדוברת.
התנועה והמתח על המסך גוברים יותר
ויותר, בקצב שאינו מניח לצופה לנוח,
ולו לרגע. משולבות בו טכניקות של צילום,
אפקטים ואנימציה מעולה. עם ה־צפיה,
איגד חושב על דבר, חוץ ממה
שמוצג לעיניך ומושמע לאוזניך. רק אחרי
היציאה מבית־הקולנוע, אחרי כמה שעות
של הרגעות, אתה מצליח לגבש איזה
התייחסות למה שראית. דיעה יציבה
תוכל להשיג רק אחרי כמה ימים ואולי
— צפייה נוספת אחת לפתות ביצירת־מופת

העולם הזה 2374

פנים כעושים ביחד. כעת כבר איננו מעמידים
פנים. אני יכול בקלות רבה לעבוד
עם מתופף או קלידן אחר, ואולי
יום אחד אעשה זאת. עתיד הלהקה תלוי
במידה רבה בי.״
יצירה לא ויגידה. הופעות הבימה
המדהימות של להקת פינק פלויד, עם
חומר האלבום החומד! ,גוצרו יחד עם
אמן בריטי, חבר של ווטרס, בשם ג׳ראלד
סקארף. סקארף, שהוא אשף אנימציה,
יצר בובות וסרטים הממחישים כמה משירי
האלבום, אשר שולבו בהופעות.
חלק מדמויות אלה ניתן לראות על עטיפת
האלבום. עם ההחלטה על צילום
סרט, התבקש הבימאי, אלן פארקר, ל־י״עץ
לווטרס ולסקארף בעבודה. ככל שחלף
הזמן, רצה פארקר יותר ויותר ל ביים
את הסרט בעצמו (הוא ביים לפניכן
את אקספרס של חצות. תהילה, וימים
אחרונים של אהבה) .חילוקי דעות רבים
נתגלעו עוד בתחילת שיתוף הפעולה
בין ווטרם ופארקר. היה זה. פארקר
שהחליט כי איש מחברי הלהקה לא יופיע
בסרט, וכך אמנם היה. המוצר ה סופי
הוא יצירה לא רגילה של שלושת
יוצרים מוכשרים אלה.

נציג מעניין מחברת תקליטים אנגלית
1 0־ 1¥ 8 0 0 1 *0 70*0 \ 15101 * 1א £ס שבסיסו
חדשה-יחסית, בשם
בלונדון ורוב אמניה אנגליים. את הסונטה לקרן ופסנתר כתב בטהובן ביום אחד
לשם ביצוע למחרת עם וירטואוז קרן ידוע. את תפקידו שלו לא רשם ביותר מראש|
פרקים, בסמכו, כרגיל, על כושר אילתורו. בטהובן מצליח לחקור ולהציג באופ
מרשים (יחסית למיבנה הקרן הצרפתית בימיו) את אפשרויות הכלי. הגאון היוצו
האדיר הזה משתמש בפרק האחרון של שלישיית הקלרינט בנושא שאינו שלו
אלא לקוח מאופרה בשם 1 ׳731108 ^1^ 811*^.8 0מאת וייגל. המלחין ל<
ידע זאת בכתבו את היצירה, כי הנושא תובא על־ידי הקלרניט שעבורו גכתבר
היצירה. מאוחר יותר רגז מאוד על הגילוי וזמן רב שקל להחליף את הפרק.
שבע הוואריאציות על נושא מתון חליל הקסם למוצרט, מראות את בטהובן
כאיש החברה המצוי, למרות בדידותו הגוברת באופנות היום. האופרה הוצגו
באותם ימים והפכה נושא רכילות שכיח. זו הסיבה הנראית לעין לכתיבו
וריאציות אלה.

א מריק ה
האחרת

נ׳ון (״קונר״) מלנשאמפ, שוטה
אמריקני 2810^1* 2001
הד־ארצי .8/72* 57004
השוואה בין קוגר לקים קארנס
עיניה של בטי דייויס ומציץ —
— 2 0 7 6 0 8כשם תקליטה האחרון
מסי־בי־אס) עוזרת להכיר את ג׳ון קוגר
באופן עמוק יותר. מעט משותף: שניהם
ותיקים בתעשיית המוסיקה, יודעים
לשיר, אכלו מרורים זמן רב והצליחו
מטאורית בשנתיים האחרונות. נקודת דמיון נוספת וחשובה היא השוואתם לזמרי
אחרים, השוואות המפריעות״עוזרות להם. קים קארנס מציגה מעין רוד סטיואו
ממין נקבה. את קוגר מנסים להציג כחיקוי זול לברוס ספרינגסטין. מה יש לוב
על כך ז כשהופיע בוב דילן הביטו עליו כחיקוי לוודי גטרי. כשהופיע ברו
ספרינגסטין, ראו בו חיקוי של בוב דילן. אז הכל בסדר, אם החיקוי האחרון הו
יוכיח את אותה איכות.
הבדלים: קארנס אשה, קוגר — גבר (זה חשוב לשניהם — ולנו) .בשירי קי
קארנס יש הרבה סינתסייזרים ומחשבי תופים, ואצל קוגר כמעט כלל לא ; החש
ביותר — קארנס שרה על החוף המערבי ; קוגר — על אמריקה התיכונה

סוטויות מועדמוח
בטלוויזיה הי שר אלי ת

יום רביעי

• ד ת: צבי יהודה
קוק 8.03 שחור לכן,
מדבר עברית) .סרט תיעודי
על הרב קוק, ממייסדי רעיץ
ארץ־ישראל השלמה.

• מדע: תצפית (8.30
— שיתר בצבע. מדבר
עברית) .תוכנית שלישית!
בסידרה המוקדשת למוח, בעריכת
יוסי גודארד. פרק זה
מתייחם לפגיעות מוחיות וי
דרכי שיקומן.

טלוויזיה:
• סרט
מישהו עוקב אחרי (10.05
— שידור כצבע, מדבר
#נגלית) .סרט מתח שכתב
ביים ג׳ון קרפנטר, מנח־זב
כיום לאחר מהמומחים

תוכניות מומלצות בסרוטיח היוונית
דקות. מדבר אנגלית) .סידרה מרתקת ה

וסד 3תוי 2 , 3

חדש של ליצנים קם בימינו,
גל שהעניק לליצנות מימדים
חדשים, פוליטיים וחברתיים.
בתוכנית מייצג אותו הליצן
האנגלי הצעיר ג׳וני מלוויל.
הסרט הופק בשווייץ, בבימויו
של סטפן קליב.

• סידרה: שלושה
בדירה אחת (— 11.10
שידור בצבע• מדבר אנגלית)
.הפרק ג׳ק מפגין את
כוחו ממשיך בסיפורה של דירה
שבה מתגוררים שתי צעירות
וצעיר אחד.

יום ע1יע1י

מציגה ענפי ספורט נדירים, מוזרים ומסוכנים.

• קומדיה: בנסוך 8.30 ערוץ
— 6שידור. בצבע 25 .דקות. מדבר
אנגלית) .פרקים חדשים בסידרה הפופולרית
שעברה לאחרונה מן התחנה הישראלית לשכנתה
הירדנית, עם רוברט גיום, ג׳יימס נובל, מיסי
גולד ואחרים.

• סידרה עלילתית: בית עד הגבעה
( — 10.15 ערוץ — 6שידור בצבע.

; .מדבר אנגלית) .הפרק החמישי
50 דקות.
בסידרה המספרת את קורותיו של בית על גבעה
בגלזגו שבסקוטלנד, בין השנים — 1878ו־.1980
הפרק מתרחש בשנת ,1944 כאשר מילחמת העולם
השנייה נותנת את אותותיה בכל.

•ום חמתנו3 . 5 -

• לילדים: ילדי העולם (— 6.25
ערוץ — 3שידור בצבע 25 .דקות. מדבר
אנגלית) .סידרה בריטית המתארת הווי של
ילדים וצעירים בני כל האומות והגזעים.

• סרט קולנוע — 10.15( :ערוץ
— 6שידור בצבע. מדבר אנגלית).

• סרט ערבי: סיפורה
של יאסמין (5.32
— שידור בצבע. מדבר

סרט־קולנוע באורך מלא. השם לא פורסם עדיין.

יום שי ש׳ 4 . 5׳

• קומדיה: המופע של מרי טיידר
מור 1.40 שני הערוצים — 25 דקות).
חייה של צעירה קרייריסטית העובדת כעוזרת-
הפקה בתחנת טלוויזיה קטנה בעיר מניאפוליס.
הסידרה הופקה לפני שנים אחדות וזכתה לשבחים
רבים. משתתפיה הפכו לשחקנים ראשיים בסידרות
חדשות יותר: אך אסנר בלוגרנט, ולרי הרפר
ברודה וגווין מקלאוד בספינת האהבה.

• מ תח: צ׳יפס 5.20 ערוץ 3
— שידור כצבע• 50 דקות מדבר אנגלי
ת) .אחרי הפסקה של כמה שבועות, חוזרת
אל המסר הקטן סידרה בלשית זו, שכוכביה
הם שני שוטרים־אופנוענים ממישטרת קליפורניה.

• סידרה עלילתית: פלקץ קרסט
( — 10.15 ערוץ — 6שיתר בצבע 50 .
דקות. מדבר אנגלית) .סידרה המתרחשת
בעיירה אמריקאית קטנה המפורסמת ביינותיה,
כאשר גיבוריה הם בני מישפחה אחת הנשלטת
בידי אשה רבת־מעללים. בתפקיד הראשי ג׳ין
ויימן.

ויטלי: עת לצחוק ועת לבכות
יום חמישי, שעה 10.10
ארצות־הברית לסירטי אימה
יחד. נערה יפהפיה מגלה בדרגה
שמישהו עוקב אחריה,
אזץ לשיחות הטלפון שלה,
•צא לו מקום בבית־הדירות
ממול לדירתה ומצלם כל
:ועה מתנועותיה. היא אינה
דעת מי האיש ומהם מניעיו.
וצאת עצמה חסרת־אונים
כח תחבולותיו המתוחכמות.
׳פור המעשה מתרחש בלום״
נג׳לס. את התפקיד הראשי
נלמת לורן האטון, והשחקנים
וויד ברני(הזכור מן התפקיד
־פיקד בסידרת הטלוויזיה, וסרט
הקולנוע שייוה לווא־
•!רם) ואדריאן בארבו. הסרט
יפק ב־.1978

ום החיש

יום שבז! 5. 3

ערכית) .יאסמין, צעירה יפה
נבחרת לגלם תפקיד שולי בסרט.
לאור הצלחתה משתנים
חייה מן הקצה לקצה והיא
מוצאת עצמה מאוהבת בכרים,
אדם אמיד, נשוי ואב לשניים.
יחסי הידידות והקירבה הניר*
קמים ביניהם מביאים לנישד
אין, אחרי שכרים מתגרש מאשתו.
אך לא הכל מתנהל
כשורה בין בני הזוג המאוהבים.
מככבים: נדיח אלגנדי,
חסיין פאהמי, סעיד צאלח, לילה
טאהר ועמר אלחארירי.

• ספורט: עולם הספורט המוזר
( — 7.00 ערוץ — 3שידור בצבע 25 .
מבוסם על רומן מאת מרגרט
לורנם, הנושא אותו שם.

שב ת

• כי ת ר: הוליד אי•
גלסיאס בירושלים (9.15
— שיתר בצבע. מזמר
ספרדית) .קונצרט שערך

• בידור: מופע קדם־
אירוויזיץ 9.30 שידור
בצבע. מדבר ומזמר
עברית) .תחרות לבחירת ה

סרט קולנוע: דחל
רחל 10.10 שידור בצבע.
מדבר אנגלית).

שיר שייצג את ישראל באי-
רוויזיון ,1983 במינכן, בשידור
ישיר מתיאטרון ירושלים. השירים
יוגשו בביצועם של גיתית
שובל, מיכל טל, להקת
קסם, להקת איזוליר בנד, אילנה
אביטל, אסנת וישינסקי,

הזמר הספרדי בירושלים, בספטמבר
.1981

סרט ראשון שביים שחקן הקולנוע
פול ניומן. התסריט

הופעתן
• בידור:
ל החבובות (— 8.03
ידור כצבע. סדבר וס־אנגלית)
.החבובות מ
הפנסיה,
המתנהגים לעתים כזוג צעיר לכל דבר.

יום 8 . 3 11110*111
• מדע: האבולוציה 4.05 ערוץ
— 3שידור בצבע 25 .דקות. מדבר
אנגלית) .סידרה מרתקת על התפתחות החי
והצומח על כדור הארץ.

• מוסיקה: מוסיקה בזמן (— 10.15
ערוץ — 6שידור כצבע 50 .דקות.
מדבר אנגלית) .תולדות המוסיקה בעולם המערבי
מאז שחר ההיסטוריה ועד ימינו. קטעים
מתוך יצירות מוסיקליות בביצוע טובי המוסיקאים
בעולם. פרק עשירי.

יום שג* 7 . 3
• סידרה פופולרית: החבובות (6.55
— ערוץ — 3שידור כצבע 25 .דקות.
מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסידרה החביבה
עם קרמיט, מיס פיגי, פוזו הדב ואחרים.

• קומדיה: החצי השני (— 8.30
ערוץ — 6שידור בצבע 25 .דקות. מדבר
אנגללת) .סידרה אנגלית על חבר פרלמנט
צעיר המאורס לנערה מן המעמד הגבוה שאינה!
מבינה אותו, ומתיידד בו־זמנית עם דוגמנית
צעירה בת־פרברים.

׳ 01 שדתו* 8 . 5

• לילדים: היידי כת ההרים (6.10
— ערוץ — 3שידור בצבע• 25 דקות.
מדבר אנגלית) .פרק עלוירי בסידרה המפור סמת
על הילדה החיה עם סבה המתבודד בהרים.

• סידרה עלילתית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 6שידור בצבע 50 .דקות.
מדבר אנגלית) .קליף ברנס מתאושש מנסיון
ההתאבדות שלו ועוזב את בית־החולים, סו־אלן
מגיעה להכרה שלמעשה אינה אוהבת את קליף,
ומאידך מהססת אם לחזור לחיק גרושה ג׳יי-
אר. בינתיים היא מבלה חופשה בחווה של פרלו
ידידה משכבר. לוסי בצרה. היא בהריון מרוג׳רם
— צלם הדוגמניות שחטף אותה, ומגלה את סודה
לפם. ג׳יי־אר אינו משלים עם העובדה שהורחק
מניהול החברה. הוא פונה לעורך־דין המישפחה
ומבקש לעיין בצוואת אביו. הוא טומן פח לחתנו
של עורך־הדין ומשיג את מבוקשו.

להקת ידדי השמש, ירדנה
ארזי, עופרה חזה, ענת רקם,
להקת בננה, ריקי גל ופנינה
רוזנבלום. את השיר הזוכה
יבחרו ועדות שופטים בשיבעה
מוקדי שידור ברחבי הארץ.
מנחים־ :דליה מזור ודניאל
פאר.

• בי תר: ויין ושוס־טר
11.15 שיתר בצבע,
מדבר אנגלית) .סיד־רה
של בדיחות ופרודיות. שם
הפרק: המלט במערב הפרוע,
שבמהלכו משנים ויין ושוסטר
את המלט של שייקספיר עד
לבלי הכר, כשהוא חמוש במונולוג
המהיר ביותר במערב,.

יום ראשון

• בי ת ר: עד פופ
( 8.03 שידור בצבע. מדבר
ומזמר עיברית ואנג־לית)
.התוכנית מוקדש הפעם

הות את הזמר המפורסם
ל סייסון.

• תעודה: עת לכת
ועת לצחוק (10.10
שידור בצבע• מדבר
נגלית) .זיכרונותיו של הצן
האנגלי בן ה־ ,79 הארולדן
זלי, הלוקח את הצופים
וסע מופלא. מישפחתו של
!יצן קשורה לעולם הקירקם
ד משנת ,1820 והוא החוליה
!חרונה בשרשרת. ויטלי מס על נסיון העבר שלו, על
דותו, על חייו של ליצן —
־ם שאינם רק תלבושות
:חיקות ודימעה בלב, אלה
ים של הרבה אושר. גל

• קומדיה: צעירים בלב (— 8.30
ערוץ — 6שידור בצבע• 25 דקות. מדבר
אנגלית) .סידרה על זוג זקנים חביבים בגיל

לילדים שהפכו לכוכבי זמר,
נוסח ג׳ודי גרלנד וחוזליטו.
כמו כן צילומים מקונצרט ה פופ
המערבי הראשון שנערך
בסין, באוקטובר .1981

• סידרה: דאלאס
( — 9.30 שיתר בצבע.
מדבר אנגלית) .הפרק חיסול
חשבונות.

וודוורד: רחל, רחל
יום שישי, שעה 10.10

• דראמה: אנשים
בעלי ייחוס (— 10.20
שיתר בצבע. מדבר אנגלית)
.דראמת טלוויזיה של

בי־בי־סי המבוססת על מחזה
מאת אלכסנדר בארון.

יום ש1י

• בידור:
ליווד 8.03 שידור בצבע.
מדבר אנגלית).
פרק נוסף בסידרה המביאה
קטעי סרטים הוליוודיים והסיפורים
הגדולים שמאחוריהם.

ס סידרה: קרובים,
קרובים 8.30 שידזר
בצבע. מדבר עברית).
• מותחן: קאז (10.50
— שידור בצבע. מדבר
אנגלית).

יום שלי ש

• סידרה: בית סי־סכר
עתיקות (— 8.03
שיתר בצבע. מדבר אנגלית)
.פרק נוסף בסידרה המבוססת
על סיפרו של צ׳ארלם
דיקנם.

• בי ת ר: גלקוסטה
( — 10.10 שידור בצבע.
מזמר פורטוגזית) .תוכנית
בידור עם הזמרת הברזילאית
הנודעת שביקרה באחרונה בישראל.
התוכנית לא הוקלטה
בארץ.

שידור

.ץ ץ־ ^וי\\י\ז
צלע 1חח;ח״ם

• למפיקת הטלוויזיה־הלימודית רישה
טירמן ולתסריטאים ב ׳(ריזון) מיכאל
ואפרי ם סימן, על הסידרה קרובים
קרובים, המוקרנת בטלוויזיה הכללית.
אץ ספק, שסידרה זו, בניגוד לסידרה
שהופקה בידי הטלוויזיה־הכללית אחרי ה־צילצול,
מהווה הוכחה לכך, כי ניתן להפיק
בישראל סדרות טלוויזיה מקומיות
בעלות איכות. קרובים קרובים מעניקה
לצופה הטלוויזיה הישראלי נתח חיים
אמין, בלשון העוברת את המסך, ודמויות
אמינות. עצם הפקתה של הסידרה באולפני
הטלוויזיה הלימודית, והקרנתה על
מסך הטלוויזיה הכללי, מעידים על פשי-
טת־הרגל המיקצועית של הטלוויזיה, הגובה
2450 שקל לשנה, כדי להקרין סידרה,
שהופקה בתחנה שאינה גובה כל
אגרה.

ארץ האבסורדי
• למנהלי גלי צה״ל, על שידור תוכ
נית
ליובל ה־ 80 של פרופסור ישעיהו
ליסזביץ, שהוקלטה באוניברסיטת תל־אביב
בהנחייתו של פרופסור אסא כשר.

תוכנית זו, ששודרה (ביום הרביעי שעבר),
כמה ימים אחרי שנשמעו תביעות בציבור
להעמיד את ליבוביץ לדין על הסתה למרד
— מעידה על כך, שמדינת ישראל
היא ארץ האבסורדים. חחנת־השידור הצבאית
משדרת תוכנית, שהיא בבחינת
שיר־הלל ארוך ומתמשך למורד החוגג את
יובל ה־ 80 שלו.

בידיעה לאקונית של דוברת רשות־השידור, דווח על ״דיון
ראשוני בנושא קביעת אומדן. למיספר משתתפים בהפגנות...״
שהתקיים בוועד־הפועל של רשות־השידור בשבוע שעבר.
דיון זה היה סוער ומגוחך יותר מלשון ההודעה הלאקונית.
נציג המערך בוועד־המנהל, ד״ר ישראל פלג, פתח דבריו
ואמר :״יש לי הצעה קצת מפא״יניקית ושוסע בידי נציגת
הליכוד, אהוכה מרון, שאמרה :״מוזר.״ פלג המשיך בהצעתו,
ואמר :״אני מציע שנקבל החלטה, לסמוך על הכתב, שיבדוק
את מיספר המשתתפים במקורות מהימנים.״
מנכ״ל רשות השידור, ידסן* לפיד, הציע שהוא יבדוק
בארצות־הברית, כיצד אומדים מיספרי מפגינים בהפגנות ועצרות,
מאחר שגם בבי־בי־סי טרם פתרו בעייה זו. במעט בדיחות
הציע לפיד, בין השאר :״לקחת מפגין אחד ולהכפיל אותו
במיספר המפגינים.״
יועץ המנכ״ל ארי אכנו, הציע להעביר את כתבי הטלוויזיה
קורם במישטרה לאומדן מיספרי מפגינים. משתתף אחד הציע
להפעיל קצין־מישטרה בדימום, בתפקיד מונה מיספר המשתתפים
בהפגנות. יועץ אחר של המנכ״ל נקדימון (״נקדי״) רוגל,
הציי אף הוא בבדיחות הדעת :״להוציא סיכרז לקצין ציבו-
רומטר.״
בעקבות הדיון בוועד־המנהל, הוקדשה ישיבת פורום החדשות
האחרונה לנושא אחד, קביעת אומדן למיספר משתתפים בהפגנות.
ראשי הטלוויזיה והרדיו הביעו התנגדותם על התערבות חברי
הוועד־המנהל באופן הדיווח על מיספרי המשתתפים בהפגנות,
והרחיק מכולם מנהל חטיבת החדשות יאיר שטרן, שאמר:
״שחברי הוועד־המנהל לא יבלבלו את המוח ושלא יתנו לנו
עצות !״
בסופו של דיון, לא נמצאה טכניקה מקובלת על המשתתפים
בדבר אופן הדיווח הנ״ל.

מאח רי תקלעי
לדוג ר׳ אנ^דיח

צל׳ג
החידון ח מו ס׳ ק די
• למנהלי הטלוויזיה, הקודם והנוכחי,
יצחק שמעוני ו טו כי ה סער, על הקרנת
התוכנית אלגרו, שבה כיכב המנהל
הקודם שימעוני כמנחה ועורך. תוכנית
זו, הנראית כסופרמרקט של ספרים המיועד
לקניינים אנאלפבתיים, היא ניסיון
פופולריזציה של תוכניות החידון תמוסי־קאלי
הוותיק (מאז שנות החמישים הראשונות)
שאותו הינחה יצחק שמעוני (בעזרתו
המיקצועית של אלון שמוקלר).
במיספר קטעים של אלגרו, כמו ״ואריאציות
לסינתסייזר ותיזמורת״ של המלחין
נועם שריף וקטע הניצוח של רם עברון
(שאף הזכיר למחרת היום את ביצועו
לצופי זה הז מן) — הינם בבחינת רידוד
השארית התרבותית האחרונה בישראל,
קרי: המוסיקה הקלאסית.
אלגרו ממשיכה גם אחרי פרישתו של
שמעוני מניהול הטלוויזיה את הקונספציה
שלו, של תוכניות־רדיו מוצלחות ההופכות
לתוכניות טלוויזיה מייגעות (כסו חפש את
המטחון).

ע י\\ י

אחד המדדים לבחינת פשיטת־הרגל של
הטלוויזיה, ניתן לצפייה, מדי יום שישי
אחר הצהריים, בשעה ,3במישדר־לילדים
של סידרת סירטונים מצויירים, בכיכובם
של מיקי מאוס ודונאלד דאק. סידרה
זו מוקרנת עם פס-קול באנגלית, בלא
תרגום בגוף הסרט.
על היעדר התרגום לעברית בגוף הסרטים,
אמר אחד מעובדי הטלוויזיה:
״עשוי להיווצר רושם, כי הילדים — בני
3עד — 6הצופים בתוכנית, הינם גאונים
צעירים והאנגלית שגורה בפיהם. אבל
האמת היא, שהטלוויזיה חוסכת את דמי
התרגום וההדפסה של התרגום בגוף הסרט.״

יועץ
דוגל
ציבורומטר

הרשת החדשה ״הרשת האחרת״ ,ואמר
על כך אחד מעורכי התוכניות המיועדות
לרשת זו :״זו תהיה רשת אחרת. רשת
המיועדת לציבור ניבחר. רשת, שתאפשר
למאזיניה שלא להיות ממולכדים במילכוד
המתח ומהדורות החדשות והמיבזקים למיניהם,
כפי שקורה בשאר הרשתות.״

ל ח צי שידטון
דויד שגיג, מנהל קול ישראל בערבית,
שהגיש את התפטרותו בשבוע ש עבר
למנכ״ל הרשות יוסף לפיד, לא שיער
בנפשו כי בהתפטרותו יחשוף את רשות־השידור
ההחצי-שילטון חזקים יותר.
הסיבה ללחצי־השילטון נעוצה בטיבו של
קול ישראל בערבית, הנחשב בעיני ה־שילטון
למכשיר תעמולתי יותר מאשר
למכשיר דיווחי. חוגי ביטחון שונים חד

הרשת הואחרח
בקרוב עומד קול ישראל לפצל את רשת
א׳ לשתי רשתות, לרשת מיסחרית עם
פירסומת, ולרשת אפ-אם, שתשדר מוסיקה
קלאסית משעה 6בבוקר ועד ל־ 1בלילה.
ברשת זו תובאנה מהדורות החדשות רק
אחת ל־ 4שעות.
בעגת עובדי קול ישראל, מכנים את

מגיש ארגל
איך להתלבש?
תרים להצבת איש־ביטחון ומיזרחן בראש
קול ישראל בערבית, כדי לחזק את הצד
התעמולתי של התחנה על חשבון הצד
הדיווחי שלה.
אך בקרב ראשי הרשות רווחת הדיעה
שקרוב לוודאי יועמדו בראש קול ישראל
בערבית אדמוגד סחייק, מנהל חטיבת-
החדשות של התחנה, או דויד אגמון,
הכתב הפרלמנטרי של קול ישראל בערבית.

מי ב די ד ה
חפש את המנהל־לשעבר

שלישייודכתבים זו מעבירה זמנה בקבלת
כתבות־לוויין של רשתות הטלוויזיה
האמריקאיות והבריטיות, מוסרת את פם-
הקול של הכתבות לתרגומה של טל
פרי, מתרגמת מחלקת־החדשות, ומגישה
את כתבות־החוץ ככתבותיה, בשם עצמה.
בין כתבי. נובט הופץ באחרונה הכינוי
״חכמים בלילה״ לשלישייה זו, שאנשיה
הפכו באחרונה גם לפרשנים, במקום פר שנים
מהאוניברסיטאות, כפי שהיה נהוג
בימי דן שילון בחטיבת החדשות. התלוצץ
על כתבות אלה אחד מכתבי מבט:
״שלונסקי, דורון וגרובר הגיעו להישגים
תיקשורתיים טלוויזיוניים מכובדים ביותר.
אפילו הטלוויזיה הירדנית מעתיקה מדי
ערב את כתבותיהם!״

פ ס קו ל
בגדי־רע׳נלר הס׳נתטי־ם

רדיו

מגיש שימעוני ואשתו

שאותו מנהל משה שלוגס״י, ובו פועלים
מיכאל דורון ופרדי גרובר.

בין המאפיינים העיקריים של שקיעת
מהדורות מבט בולם השולחן לענייני־חוץ,

בכמה מלילות השבוע שעבר נשמע
בשעות הלילה בגרי צה״ל (בין 2ל*5
לפנות־בוקר) קולו של דובר מישרד-הת-
יירות צכי רימון, כמגיש מיבזקי החדשות.
בתגובה לשאלת העולם הזה, בדבר
הצבת דובר ממשלתי כעורך־חדשות ו־מגישן,
השיב מפקד גלי־צה״ל, אל״מ רון
כן־ישי :״קודם לתפקידו זה היה צבי
רימון מייסד המיבזקים בגל״ץ. רימון,
למרות היותו דובר, משרת מילואים ביחידת
גל״ץ, בדומה ליהודה ליש, שהגיש
מיבזקים בתקופת היותו דובר מיש־רד־התחבורה.
רימון כשר בעיניי לתפקיד,
כל עוד אינו חוטא לאתיקה העיתונאית״
• • שימחה רבה בקרב חבריו למערכת
מבט חולל כתב התרבות עמום ארגל,
בהגישו את מהדורת כימעט חצות בשבוע
שעבר. הסיבה: ריצודי צבע מוזרים,
שבהקו מחליפתו, במהלך הגשת
כימעט חצות, בשל חליפה עם סיבים
סינתטיים, שאותה לבש דברים חמורים
בגנות כתבת השבוע — יומן האירועים
שעסקה ב״רב״ מאיר כהגא, אמר
יו״ר הרשות פרופסור ראו,כן ירון:
״הטלוויזיה איננה צריכה להיות בימה
להסתה, צריך לדווח לציבור על כך, אך
השאלה היא איך עושים זאת
ליבראלי פחות היה באותה ישיבת ועד־מנהל
של הרשות נציג המערך גיסים
אלמוג, שהביע הסתייגות משידור הכתבה
על לידת תינוק-המבחנה, שבה
ניראו כל שלבי הלידה פרטיהן האינ טימיים
ביותר ״דבר שאינו ראוי לשידור
בשעה שבה צופים ילדים.״ אחד מפקידי
הרשות, שנכח בישיבה אמר :״אלמוג
עוד יחזיר למסר את הסיפור על החסידה
שמביאה את הילדים.״

העולם הזה 2374

הנערה היפה הזאת, שאני עומדת לספר
לכם עליה, היתד. לא פחות ולא
יותר אלא ״נערת ישראל״ ב־ .1981 שמה
נינט אסור. נינם גבוהת־הקומה והש חומה.
ילידת הארץ, לא ידעה בדיוק
מה לעשות אחרי הזכייה. השבה והחליטה:
למה בעצם לא תנסה את כוחה
באחד המיקצועות הזוהרים ו נתונים הרי
יש לה. וכך, יום אחד, התיישבה ליד
הטלפון וחייגה בעצמה לכל מיני יצרני
פה אני אוהבת אצל בל הרווקים האלה׳
בעלי התארים ז שאי-אסשר להכניס
אותם למלכודת הזו, שנקראת חתונה.
הם מסתובבים ומסתובבים ולא נתפסים.
וכל זה ממש קורה לי מול העיניים.
ועל מי רציתי לספר לכם את הסיפור
הנא אם לא על עורך-הדין מאיר

זיו.

מה שאני יודעת עליו, זה שהוא רווק
מבוקש מאוד׳ ואין לי מושג אם זה בגלל
מיקצועו או בגלל הופעתו החיצונית.
מצד המיקצוע הוא מתעסק בסלילים,
חאת הוא עושה דרך הפישרד המאוד
פרטי שלו. אבל זה ביום. ומה
בלילה ז
את ערביו הפנויים הוא לא מבלה בדיוק
עם לקוחותיו, אלא נראה דרך
קבע בחוגים הנוצצים. וכמובן, את מי
פוגשים שם אם לא את כל הפי ומי?
מכל הנשים בארץ מצא מאיר את שרי.
היא לא מכאן, אלא מטורנסו שבקנדה

תמיד מעניין אותי לדעת מה בדיוק
מוצאים אנשים באנשים אחרים בי תמיד
אני רואה כל פיני זוגות כאלה שלא
ברור לי פה הם עושים ביחד, כי הם
תמיד מכריזים שאין להם כוונות רציניות:

הנה אחד מהם:
אסף רובין, סוחר קרקעות: אסף

שרי וחברה מאיר זיו
רשת חנויות בקנדה
הרחוקה. שרי בת העשרים, שזה לה
ביקורה השגי בארץ, היא בת למישם-
חת מיליונרים שחובקת רשת חנויות רהיטים•
שרי באה לביקור מישפחתי ומצאה
לא פחות ולא יותר אלא את אחד הרווקים
חיקה במה להתחיל את הסיפור על היפהפיה
הזו, שקוראים לה מיוריאל באמת
קצת קשה לי להתחיל. אבל, הדוגמנית
המצולמת בפירסומת לבנק שבו
״יש עם מי לדבר״ ,יש לה עם מי לדבר.
יש לה שתי •בנות יפהפיות מנישואיה
הקודמים, ויש לה גם גלריה לעתיקות,
וגם זה מנישואיה הקודמים. את
הגלריה מנהלת מיוריאל ממש כאשת-
עסקים ממולחת. תה מה שאני מאוד
מאוד אוהבת אצל נשים המתגרשות ב
המבוקשים
ביותר בארץ.
פה קורה שם בדיוק אני עוד לא יודעת׳
אבל במו שאני מבירה את מאיר
זיו׳ זה לא יימשך. לפרות רשת החנויות
הקנדית.

השחקן אשר צרפתי שומר עכשיו
על מרחק מהציבור. הרבה עבר עליו
בשנים האחרונות. הוא הקים ונאלץ לסגור
בלית־ברירד. את תיאטרון הנזז־רגות.
הוא הסתכסך עם אשתו, מלי גולד,

אשר צרפתי מיסתורין והספיק להתגרש מפנה. חיברו אותו לכל
מיני רומנים שהוא טען שאין לו יד
ורגל בהם. עכשיו, כשסוף כל סוף התברר
לי שיש לו מישהי, הוא שומר על
שתיקה רועמת.
שמה של הבחורה הוא הלן דנן, תה

זיז* .כבר נשוי בעבר, אבל לא הרבה
1ם ן. כי ״מה פתאם צריך להיות הרסה
ומן בשביל לדעת מה זה להיות נשוי ז
נספיק גם קצת זמן,״ הוא אמר. זה
!קח לו אגב, בדיוק יממה (העזלנז הזה
< 0נ.)2

אני מאוד מעריכה אנשים שעושים
נפש בדיוק פה שהם רוצים. כי בשביל
1ה חיים, לא? אסף רובין גם כתב ספר
נירים וגם היה עוזר של פלטו שרון,
גם שמעתי שהוא בלשן אדיר. אני רונה
אותו קבוע בכל האירועים. וזה לפה?
:י הבחור אוהב להיראות ולא סתם ככה,
1לא בחברת יפהפיות. והיפהפיה התורנית
;יא אלה סלע, שלה עצמה יש מה
1הציע: היא יפה. גבוהה ומלמדת רי־ן
וד איתבי. היא לסדר. מחול אצל ג׳וקי
1רקין והשתתפה במשך תקופה אתכה
קבוצת הרוקדים הקבועים שלו.
אבל, כמו שאמרתי, שום רומן.

מיוראל וידיד
יש עם מי לדבר
אומץ לב, וממשיכות לגהל את החיים
כאילו לא קרה שום דבר.
אבל !ה לא בעצם הסיפור. ערב אחד
אני נכנסת לאיזה אירוע תל־אביבי, והנה,
בדיוק שם, אני רואה את היפה
הזו, מיוריאל, ולידה עומד חתיך ממש
מדהים. כמו בסרטים: שטני, גבוה. עם
עיניים ירוקות. וזה עוד לא הכל. ה בחור
היפה הזה הוא גם צרפתי. וגם
מנהל חברות לאופנה, וגם פנוי. ולכן אני
מבינה שיש כאן גם אהבה שיגעון. ולמה
לא? מגיע לה, למיוריאל. כי היא כבר
עושה סלקציה שלוש שנים.

אופנה ומארגני תצוגות, כמו פנינה
גולדשטיין, ולא שכחה גם את צלמי
האופנה כמו, מולה הרמתי. וכך היא
קיבלה עבודה. זה מה שנקרא יוזמה,
וזו דרך נהדרת להגיע לפיסגה. תצוגה
גוררת תצוגה, וזהו — את בפנים.
היום נינט היא כבר דוגמנית מוכרת.
ומאוד מאוד אוהבת את המיקצוע. אבל
לא זה הסיפור. הסיפור הוא, שיום אחד,
סתם כך, די במיקח־ ,.היא פגשה את
דני, שמאוד חבל שאני לא יודעת את
שם מישפחתו. דני, גם הוא ילד הארץ,
וגם הוא בחור נאה מאוד ועם הרבה
מרץ, רצה לעשות עסקים בשטח האופנה.
מדוע הוא החליט לרדת קצת מהארץ
אני לא יודעת, אבל איך שלא יהיה הוא
הגיע לאיטליה. שם הוא ניטה את כוחו,
פתח חנות ועוד חנות, וכולן לביגדי ספורט,
אבל הוא התגעגע הביתה, ותמיד העביר
את החופשות באת ובאחת החופשות הוא
פגש את ׳נינם היפה. הוא עוד המשיך
לנסוע, לחזור, לנסוע, לחזור ולטלפן,
אבל זה לא הספיק לו. ואז הוא החליט
לטובת הלב, והודיע שמקומו ליד חברתו.
הוא חוזר לארץ. אם זה לא נקרא להחזיר
יורדים, אז מה כן?
כל מה שאני יודעת עליה. לא מילה
אחת יותר. כשטילפנתי לאשר לבקש פרטים
הוא שמר באופן יוצא מן הכלל
על אלמוניות בת־זוגתו, המתגוררת אי-
תו באותה דירה. לא היה מוכן לדבר
כלל. איך שלא יהיה, גם זה משהו.

הרשו לי קודם כל ללקק את השפתיים. ירדתי לאילת לראות מה מתחדש בשבוע
האופנה וחזרתי עמוסת חוויות שכמותן לא זכורות לי הרבה זמן. נכון, כרגיל לצערי,
את הסיפורים הטובים ביותר אי־אפשר לפרסם עם שמות הגיבורים. רוב היורדים
לאילת, דוגמנים ודוגמניות, יצרנים וקנייני-אופנה, השאירו בצפון בני או בנות זוג,
שהם קשורים אליהם ביחסי חברות או נישואין. אבל בכל זאת משהו אני מוכרחה
לספר לכם. גם אם לא אזכיר שמות.
דוגמנית תל־אביבית, שהלכה-חזרה־הלכה-חזרה לבעלה. אף פעם לא ברור באיזה
סיטואציה מישפטית היא נמצאת איתו. והנה באילת היא תפסה סטוץ אמיתי. וכמעט
שלא היה לה זמן להופיע.
קניין ידוע מצפון הארץ ירד לאילת בגפו. בכל ערב הוא טילפן מבית המלון
שבו ישן לאשתו, והודיע לה שוב ושוב עד כמה הוא אוהב •אותה, ושהיא שלו לנצח
נצחים. זה לא הפריע לו כמובן להכניס לחדרו צעירה הצועדת את צעדיה הראשונים
על המסלול. הוא יצא לברר מדוע הרום־סרוויס לא מגיע, ודווקא באותו רגע טילפנה
אשתו. העבירו אותה כמובן לחדר ושם ענתה לה צעירה ואמרה :״מה, הוא בעלך?
לי הוא אמר שהוא גרוש!״ אוי, מה שהוא יחטוף שם בצפון.
דוגמנית אחרת, שלא אומר עליה שום פרט מזהה כי אז מייד יידעו כולם מיהי,
פשוט לא נחה לרגע. עד שמלונאי ידוע מהדרום אמר לי :״מה זה, אין כבר גברים
בתל־אביב? בחיים שלי לא ראיתי חולת גברים כזאת.״
דוגטונית אחרת היתה פחות בת מזל. עד שהיא מצאה מישהו כבד בכסף ובעל
הופעה מרשימה, הסתבר לה שהוא נשוי. עכשיו, מסכנה, היא תצטרך בפעם המי-
יודע־כמה לנהל רומנים חשאיים שתמיד יסתיימו רע.
הייתי ממשיכה אבל אני רוצה לשמור משהו לשבועות הקרובים. אופנה באמת
לא היתה שם אבל סטוצים, אחד־אחד.

^ מנוחת גוו ש טו׳
עבר עלי שבוע מאוז-מאוד ספורטיבי,
והחלטתי לשתף אתכם בחודותי. שלושה
סיפורים במכה אחת. ושלושה הקשורים
בעיתונאי־ספורט.

סיפור א׳ :גלאק אנד וייט

סי שטוען שרוב כתבי הספורט שייכים
לזן המדלג ואינו סתחתן, בשורות
טריות־טריות בפי. זה עתה שמעתי שעוד
אחד מן הרווקים המושבעים של גוש*
ח עומד לאבד את חרותו. זהו מאיר
דיפמן, בן ה־ ,29 בתב הספורט הדתי
של הצהרון מעריב ריפמן, בעל הבלורית
׳הבלונדית, יוצא בשנתיים האחרונות עם
שחרחורת מפתח־תיקווה, שומרת מסר
רת ומתוקה להפליא, העונה לשם דינה.
היא פת 21 ומשרתת בצה׳׳ל בקצינה.
פשהתהדקו לאחרונה הקשרים בין השניים,
בישר ריפמן לאחראים עליו במערכת
כי הוא עומד להיגשא במחצית
השנה.
בעוד אני שמחה בשימחתו של ריס־סן,
נמסר לי בסודי סודות שייתכן ובקרוב
יקבל לידו תפקיד שכל כתב ושדר
ספורט מייחל לו. המדובר בתוכנית-
ספורט יוקרתית שתשודר מדי יום בשעות
הצהרים בגלי צה״ל, בפטרה להגביר
את הפופולאריות של התחנה הצבאית
בשעות אלה. בעבר היה ריפמן
כתב מתוכנית-הערב של התחנה והודח
אחרי סיכסוך עם טכנאים וכתבים.

סיפור כ׳ :ועידת פיסגה של
הדי* געש

חודשים קשים מאוד עבורו על סוכדהביטוח חנניה פוקס.
הגבר המקסים, המתקרב לשנתו ה־ ,40 בעל סוכנות־הביטוח
ושותפו לעסקים של גיורא שפיגל, נכשל ברזמנית בשתי
הפקות גדולות.
הפקה ראשונה שהוא הסתבך היתה בתחום הבידור. הוא היה
קשור כספית למופע ברודוויי דאנס מארחו! והפסיד שם כל-כך
הרבה כסף, שרק איש-עסקים גדול כמוהו יכול היה למנוע את
הנפילה הבלתי־נעימה ששמה פשיטת רגל.
הוא עוד לא התאושש מזה, והנה ההסקה הפרטית הישנה
שלו התפרקה. הוא נפרד מאשתו שאיתה הם גידלו שני בנים,
ויצא לחיים חדשים, די בבדידות.
חנניה, המתגורר בכפר־נטר, החליט לצאת למנוחת גרוש־טרי
בחו״ל. ובאמת, לפני ימים אחדים הוא יצא לטיול כזה, אך לא
לבד. נילווית אליו זהגה ר פ פו ר ט, רווקה בשנות השלושים
הראשונות לחייה. היא עובדת כדיילת באל־על ויש לה תמיד
אפשרות לצאת לחדל על חשבון משלם המיסים הישראלי.
הפעם היא יצאה במטרה אחרת — לבלות ולהכיר מקרוב
את חנניה.
זהבה היא מורה לשעבר, אינטליגנטית ובעלת עיניים ירוקות.
היא תל-אביבית ובחורה לעניין. הם נסעו לסקי ואני ממתינה
להם בקוצר־רוח כדי לראות מה עבר עליהם ומה יעבור עליהם
בעתיד.

חזק כבן .32 חינני, ממוצע קופה ר
נראה צעיר מכפי גילו — הייתי נותנת
לו 23 פכסיפום — הצליח לשבור את
ספר השיאים של גינס כאשר שני הרי-
געש, שהיו רחוקים אלפי מילין, חברו
יחדיו. היה זה כאשר משה ה ר־ געש,
הצטלם ליד הרי הגעש המרכזיים בסאן
חוזה, .מו שח׳ ,בפי חבריו לעבודה, הוא
כתב לענייני ספורט מסעם עיתון הארץ
ותחנת גלי צה״ל, והוא נשלח עם נבחרת
הנוער לקוסטה־ריקה אחרי שעיתונו זכה
בהגרלה שגערכה בין כל העיתונים על־ידי
ההתאחדות לכדורגל.
התמונה, שאוחד. לא אוכל להראות
זו שבה הוא נראה ליד הרי-הגעש, ש פורה
היטב בכים מעילו. ומדוע ז במרכז
עומד מושון ומשני צדדיו תלויות שתי
שפנפנות שחרחרות ונאות מבית האול פנא
של יד מפגר, מייסד פלייבוי. כששאלתי
את פושון למה הוא פוחד להראות
לי את התמונה, הוא סיפר לי
שאם יידע הבום שלהם שהן הצטלמו ות-
מונתן תופיע בעיתון. הוא יפטר אותן
מייד. ומושון, שהוא בעל סור ועובד ברדיו,
עדיין לא יכול לפרנס שתי שפנפנות
מובטלות.

— ובדרוס

במיסגרת התרוצצויותי נחתתי אצל
ידידה בגבעתיים, בסלונה היה לי הכבוד
והעונג לפגוש צעיר נאה וגבה
קומה בשם ניסן פרידמן, רווק בן 27
סקריית-ים, המתגורר בדירה שנורה ל יד
עיר־הגגים.
גיסן. שהפופולאריות שלו מרקיעה לאחרונה
שחקים בעיקבות זכיית שירו,
שלום על העולם, המבוצע על-ידי א כי
טולד אנד בהצלחה מרובה וזכה במקום
הראשון בפסטיבל שירי־ילדים, הוא אינו
רק משורר מצליח אלא נם נתב מבריק
במעריב לענייני טניס-שלוחן. צרי-העין
במערכת עיתונו מספרים שהוא עושה
הון־עתק בכתיבה במהדורות האיזוריות
באותו עיתון.
בעוד אגו אוחזים בכוס הקפה, מציץ
הלה בשעונו. מתנצל קלות ואץ לעבר
הפתח. ואז תכנת לעברי בעלת-הבית
ולוחשת :״לפחות שמונה בחורות רד
אות עצמן כל אחת כחברתו הפרטית
של ניסן*.
ואבן. הוא נאלץ להתפתל כלוליין כדי
לחפוץ בין לילות האהבה עם פזית,
שחרחורת חם ובת-גו בת 25 מרמת־גן,
עלתה בת ,29 דקת גו ויפת־תואר מגבעתיים.
נילי, משוררת בת 28 מעיר-

דה עליו טרגדיה אישית שעליה כבר
דווח בהרחבה מעל דפי עיתון זה (העולם
חזה .)2353 האלמן הצעיר, איש־עסקים
מצליח ובעל רשת מלונות בארץ,
הנציח את שם אשתו, אכיה,
בבית־המלון שלו באיזור המריבה בטאבה,
והמשיך לעבוד כרגיל.
אצל פסו, עבודה כרגיל היא בכל הארץ.
יום עבודתו יכול להתחיל באילת,
לעבור לירושלים למלון אחר שלו
ולהסתיים בתל-אביב, שם נמצאים מיש-
רדי חברתו והפגטאהוז שלו ברמת-אביב.
ותמיד הוא עליז׳ מסביר־פנים, ושמח.
ראיתי אותו בתל־אביב עם צעירה ה עונה
לשם איילה אדליד בעלי הכלבים
שביניכם בטח מכירים אותה. היא
היחד. הראשונה שפתחה מיספרה לכלבים,
אקסלוסיבית שבאקסלוסיבים ברחוב
פרישמן בתל-אביב. עכשיו שמעתי שהיא
גוזרת חגורות אופנתיות והיא גרו-

כשראיתי את השניים בעיר הגדולה
לא חשבתי שזהו זה. אבל נודע לי ש היא
נם נמצאת איתו באילת בסופי-
שבוע. ראיתי אותה לצידו של פסו ב-
שבוע־האופנה שנערך בעיר הדרומית
והבנתי שזה מתחיל להיות רציני.
התחלה חדשה

חנניה פוקס
יכירו בסקי

הנגד המתחתן
איפה עוד זה יכול לקרות ל אני יושבת
לשתות משהו קל בלובי של בית־מלון
גדול וניגש אלי יצרן הרהיטים העתיקים
מיפו, שדל שווט, ואומר לי

יש לי המון סיפפטיד. למלוגאי א לי

איילה ארליך

סיפור ג׳ :ניסן דחניסים

אלי פפושדו
בצפון —
הגנים, צביה בת ה־ 31 שהיא מורה מחולץ,
ועוד כהנה וכהנה נפנות עם חוג
חבחתיו בעוגה זו.
הבחור, שהרגיש לחוץ ניסה לברוח
לפגי כשבועיים לבית אמו בקרית-ים
כדי לעשות פסק-זסן וחושבים. תשאלו
מי הרוויח מכך ז רק מישרד־התיקשורת.
״מעולם לא הגיעו לביתי כל-כך הרבה
טלפונים של בחורות חמד כסי שהיה באותו
שבוע,״ סיפרה אימו של גיסן
לידידתי. ומוסיפה שכנתו ומציינת, כי
כאשר שב ניסן לביתו בגבעתיים, התחדשה
ההסתערות והוא נאלץ למצוא מיק-
לט בבית ידידתי. הוא גילה את אוזנה
כי היה מי שהציע לערוך תחרות קץ׳
בין השמונה, ופי שתוותר אחרונה בזירה
תזכה בו לנצח.
גיסן שוקל את ההצעה.

שדל שווט
נישואי פתע
״לא תאמיני, התחתנתי עכשיו ואני נו
סע לירזדדבש באירופה לשבועיים.״ ה
מיץ נתקע לי בפה. לא הספקתי להניח אן
הכום להוציא עט ונייר שתמיד נמצאי
אצלי ושרל נעלם. מי הכלה, מאיפה היז
איך הכירו. אני ממש לא יודעת. אב
ברגע שהוא יחזור מאירופה אני אוצי
ממנו את כל הסיפור.

אודי ד״ן מסכו ער ח״ו החושים בתדאביב, עיסוקו תחוש בצ ״ד,
י חסין ע ם אבי , 1את י, יו 1ר ואס׳ ,מסביר מדוע נתב
א1ז 1המאמר המפורסם ומתאו או 1הקשו שרו עם ]הדר
השם דין
זה לא ג פ תזז גנבי ם
שאני משתמש ס .
זהלא ון דדום
לחבור בו

תמתאה שלי נלד אבא
היתום, שהוא ידע
ש או׳ יו שב ב ב רינ ה
בצהלה עם חבו
ולא ב א אלא הביתה

סומנו אוחי דברי תהלל
ותת שנ ח 1ת ו שנתו 11ל
אבא. דאיתי בוו! נ בי עו ת
והתחסדות. הוזבוי סלא
היו ו ב אי ס ול א ודו א ת״ ם

אני מניח ש אנ א, א ס׳
ויסוד ל א אהבו את נ ח
שכתבתי. י ש!ל הני ח
שהם 1נגש יותר * מלס,
א בל ל א ואמת ל׳ ומילה

תז ל׳ טענות
נלד אבא
וווו לבל נו תו.
ות!חתובשל אצל׳
חרבה שרס

אני מסבסד ל״ מ עו׳ ב ״
נבו 15 שניס ולא והיתום
לזו! תהודה. סנ שיו, א תו׳
מה שכתובת׳ טור אבא,
סוו אי ס כל מילה שלי

1ה ד אל א ס! י
מישפחת דיין חיתה תמיד ספקית של
חומר מרתק לעיתונות. אם דובר נמשה
דיין, אם בילדיו יעל ואשי, אם בבן
אחותו יהונתן גפן — העיתונות תמיד
אהבה לעסוק בדיינים. חם יפים, עוסקים
בדרן־כלל בתיקשורת, יש לחם מת
לחגיד, ומשח דיין — תאחבו אותו או
לא — חוא בהחלט דמות מרתקת, ומי
שיכול לטפק עלית יותר פרטים חופך
בחברח למעניין.
חנציג האחרון, נכון לרגע זח, של
מישפחת דיין, המשמש אמצעי לסיפוק

הסקרנות של אמצעי״התיקשורת, הוא
אודי דיין. עד מותו של אביו היה אודי
חקלאי מנחלל ששמו לווה בחילה של
אגדות, ושהפך אחרי מותו של האב
ועם פירטום המאמר עליו לשם זוהר
לא פחות מזה של אחיו ואחותו.
אודי דיין נחשב תמיד לטיפוס המעניין
שבין ילדיו של דיין. יעל היתה בצעירותה
הרפתקנית, אך נישואיה לקצין
צה״ל מיסדו אותה. אני זוכרת סיפורים
ששמעתי כילדה על יעל המטיילת
ברחבי העולם, כותבת רומנים ביוגרפיים

חושפניים באנגלית דווקא, מתגוררת
בעין־הוד ומנהלת רומן עם בימאי קולנוע
יווני פופולרי. גם אסי תצליח לגנוב
מעט את ההצגה מאביו, כשהפך לכוכב
קולנוע בינלאומי, לבימאי קולנוע ולדמות
בוהמיינית הנמצאת תמיד במקומות
הנכונים עם האנשים הנכונים, וב-
מדורים הנכונים בעיתונות. ורק אודי גר
לו בנהלל, גידל תרנגולות ומדי פעס
הסתננו שמועות על אופיו ההרפתקני,
חברותו ההדוקה עם הרפתקן אחר,
כושי רימון, וכיבושיו הרומנטיים, שעלי

הילכו אגדות עוד יותר גדולות מהאגדות
שהילכו על אביו.
בפגישה של פנים אל פנים עם אודי
דיין בן ה־ 41 אני פוגשת בחור נחמד
שלא עושה עניין מעצמו. יש לו חוש
הומור בריא, המתייחס במיוחד אליו
ואל הבעיות שלו. הוא עושה צחוק מהשם
דיין ומהמשתמע מהשם• הוא לא
זוכר את הגילים של ילדיו, נעזר בחברתו,
עדנה, כדי לדייק ולא להעליב אף
אחד. כשאני שואלת אותו אם הוא
מכיר אותם, הוא אומר שאם הוא ילך

ברחוב ויפגוש אותם אז יכול לחיות
שאם תם יתנו לו רמז הוא יכיר אותם.
אבא שלו לא היה ״אב השנה״ וגם הוא
ייודח שאינו אב טוב. ההתפרעות במיש*
פחה, היא ״י״י ייי בתורשה, והוא
מאוד היה רוצה שיימצא מישהו באילן
היוחסין הדייני שיחיה נורמלי ויכחיד
את הצרות, העוברות לדבריו בתורשה
במישפחת יואינג הישראלית, כפי ש*
הוא בעצמו מכנה את מישפחתו.
אודי מתגורר בדירה שכורח ברחוב
בן־יחודח, ביחד עם חברתו. הוא נמצא
כעת בעיצומו של מישפט גירושיו מכוער
למדי, והוא מנוע מלהיכנס לביתו בנה לל.
החקלאי הפד לאחרונה לצייר, והוא
עומד להציג את תערוכתו בגלריה ״שלוש
עשרה וחצי״ ביפו. האמת היא שכאשר
גסענו ליפו לראות את הציורים לא
ציפיתי למי״יודע״מה. אבל האכזבה היתה
בהחלט לטובה. הרישומים של אודי הם
נאיביים ונעימים למראה. יש בהם הומור
שחור, ויש להניח שאטפנים יעוטו עליהם,
ולו רק בגלל העובדה שצויירו בידי
אודי דיין. אודי לא עושה את עצמו
כאילו הוא לא מבין איזה כוח טמון
בשם שלו. הוא עצמו אומר שאם איזו
גברת מסביון תחליט לתלות עבודה שלו
בסלון שלה, מפני שקוראים לו אודי
דיין, שתהיה בריאה. העיקר שהוא
ירוויח מהעסק כמה לירות.
הוא יודע שבראיון עיתונאי הוא לא
יכול להתחמק משיחה על אבא שלו.
כאשר הוא מדבר עליו, הוא תמיד אומר
״אבא״ .אף פעם לא אומר ״אבא שלי״.
אני לא יודעת אם הוא לא אוהב את
זה, למרות שבמהלך הראיון ביקש ממני
כמה פעמים לרדת מהנושא של אביו.
אני מניחה שכאשר כתב את מה שכתב
על אביו, לא עשה את זה כדי לחגוג.
אני התרשמתי שהדברים שכתב היו כוא בים
באמת, ולא נכתבו כדי לזכות בטנ-
סציה זולה.
יש באודי משחו נאיבי, שיש באנשים
שהחיים חישלו אותם כהלכה. כאלה
שהתנסו כבר בהרבה התנסויות וחוו
כבר חרבה חוויות. אבל בכל זאת נשאר
בהם משהו תמים, אולי פינה תמימה
שהשערות לא הצליחו לגעת בה. וזה
מתבטא בצחוק הקטן בשולי העיניים,
בשאלות שהוא שואל אותי ובדברים
שהוא אומר.
גם דיעותיו הפוליטיות, שחן לדעתי
ימניות, אין להן בטיט איתן, ונראה

לי שאפשר לשנותן בדקה. תלוי בנסיבות.
מצד אחד הוא נשמע כמו פאשיסט, מצד
שני הוא נשמע כמו פרופסור לייבוביץ.,
ייצד אחד הוא נשמע כמו שלום עכשיו,
מצי ״י׳־ ״יא יותר גרוע מהתחיה.
מעניין יחיה יעק>* •ייייי הדור הצעיר
במישפחת דיין. נדמה לי שהאגדה
עוד לא תמה. היא רק באמצע הדרך.

• מה פתאום תערובת ציור ץ
כל החיים שלי אני מצייר. את יכולה
לכתוב ש־ 41 שנים אני מצייר. לא, תכתבי
.39 זה יותר מדוייק. אבל כעת זו הפעם
הראשונה שאני יוצא עם הדברים לשוק.
עד עכשיו ציירתי להנאתי הפרטית. עשיתי
גם כל מיני עבודות כשלמדתי בבית־הספר
הטכני וגם במסיבות של קורס־טים הייתי
חזק בציורים. את יכולה לכתוב שבקורס-
טיס הייתי הכי חזק במסיבות הסיום.

• כבל זאת, מדוע דווקא עכשיו?
לקחת טרמפ עד הפירסום
שזכיתו לו בעקכות הווידוי האישי
שלך אחרי מותו של אכיך?

אה, הווידוי האישי שלי אחרי מותו של
אבי. אנחנו לא נברח מזה, מה ז טוב,
כסדר, זה כנראה חלק מהסיפור. אבל

אני ואצ ריו יחץ
אתרי עיתונות. י!
שוו9ע* 0את ה שם
ד״ן ו סו ים ובסס

זה לא הכל. למה דווקא עכשיו את שואלת?
אולי מפני שזה עניין של צירוף
מיקרים. כל מיני השתלשלויות של מאורעות.
התחלתי בעצם עם עבודות מסגרות.
כל מיני דברים פרקטיים ואמנותיים. אפילו
מכרתי כמה פריטים בודדים. אחר־כך הצטברו
לי כמה עבודות שנראו לי שהן
על רמה, פחות או יותר. אמרתי לעצמי :
למה לא לצאת לשוק? אולי אני אעשה
כמה לירות. התחלתי לברר פה בעיר,

אודי עם משה דיין והבן סער
״גס בני יכתוב עליי כך׳
בכל מיני גלריות. דחו אותי בעדינות.
אמרו לי: יש לך כישרון, אבל אסלה
אצלנו בגלריה? אוי ואבוי!

• השם דיין לא פתח לפניך
דלתות?
השם דיין זה לא מפתח־גנבים שאני
משתמש בו. נכון אני לא אומר שקוראים
לי אודי כהן כי זה יהיה שקר. מצד שני,
השם דיין זה לא קרדום שאני חופר בו.
מה שאני מוכר זה את העבודות שלי,
שהן מעין קומבינציה לאיזושהי חוכמה
בשילוב עם עבודת ידיים. אני יודע שמה
שאני עושה זה לא ציור קלאסי, אבל
זה גם לא זבל. רוב הציורים שלי נעימים
לעין.

• כשאתה מסתכל מקרוב.
לא הייתי אומרת ששלד של חולדה
או עצם של כבש או דג כקרסים
וציפור ככלוב זה כדיוק מראה
מלבב.
נכון, העבודות פסימיות, אבל מבחינה
חזותית הן בסדר, וגם ההגשה של בדי-
חות־הזוועה לא דוחה. אני לא הולך לעשות
מכה מיסחרית. אם אקבל כמה לירות,
אני לא אתרום את זה לליב״י. יש לי
מה לעשות עם הכסף. יש לי בתערוכה
עבודות, חלק רישומים די נאיביים וחלק
זה קומבינציה די מקורית. אני יכול לחת־חייב
לך ב־ 99 אחוזים, שלא תמצאי יצירה
דומה לשלי בשום מקום. איפה תמצאי
שלד של עכבר:במלכודת? אץ! זה לא
גנוב משום מקום. זה שלי.

• כתוך כל התערוכה הזו,
הרישום של אביך הוא חריג. מה
זה, גימיק מיסחרי?
את רוצה שזה יהיה גימיק מיסחרי?
שיהיה. זה מה שאת מחפשת, רק למצוא
מאיפה אני מחפש להוציא כסף מאבא.
אז את יודעת מה? למה לא? אם איזה
וייבר מסביון תשלם הרבה לירות בשביל
הציור הזה, כדי שהוא ישב אצלה בסלון,
אז למה לא? אמרתי לאברהם שאני לא
יודע כמה כסף אני רוצה על העבודות.
אני לא מבין בזה. אסי מבין בזה יותר.
הוא יבוא לייעץ. אסי אמר לי לקרוע
במחירים. הוא אמר שיקנו. אני לא מבין
בזה, אבל על הציור של אבא אמרתי
שאני רוצה הרבה כסף. אם לא הרווחנו.
ממנו כמה לירות, לפחות שנרוויח עליו.

רוכה?

הכנת אותו כמיוחד לתע

הוא נעשה לפני הרבה זמן. רשמתי
אותו מתוך תמונה בספר שאבא כתב על
וייט־נאם. האמת היא שמה שאני אוהב
ברישום הזה זו החתימה שלי, שעליה
תלויה — איד אתם קוראים לזה, הרטיה
של אבא. זה בעצם מה שמצא־חן בעיניי
ברישום. אבל מה אני יכול לעשות? שוב
מתחיל העניין הזה שאני עושה כסף
מאבא. תשמעי, אני אודי דיין ואני לא
מתכונן להצטדק. אני מכיר בחולשה של
השם דיין מבחינתי, אבל מצד שני הרגעתי
את בעלי הגלריה ואמרתי להם שמבחינת
יחסי־הצבור יש סכנה שאני אספק
להם הרבה מאוד. אני לא צריך לרוץ
אחרי העיתונות. הם ישמעו את השם
דיין הם יגיעו.

• על זה אתה כונה? על זה
שאנשים יבואו לתערוכה שלך רק
כגלל השם דיין?
אודי עם ציור של אביו כתערובה
״אס לא ממנו לפחות עליו׳

לא הייתי עושה תערוכה מפני שאני
חתום אודי דיין. אני עושה את התערוכה
כי אני אוהב את הדברים. אני חושב שהם
ראויים שיראו אותם. לא יודע אם הם
ישמרו על ערך אמנותי כלשהו, אבל

מבחינתי התערוכה היא איכותית. נסיון
לפרוץ לשוק של ענף שלא התנסיתי בו.
אחרי ההוצאות לא ישאר לי הרבה. חשובות
לי מאוד הביקורות, לא מצד המבקרים
כמו מצד כאלה שיבואו לתערוכה.
כבר אמרו לי שיש כאלה שהצליחו למרות
שכתבו עליהם גרוע, אבל מצד שני דווקא
הייתי רוצה שהמבקרים יגמרו עלי את
ההלל. למה לא? מה רע בזה? וחוץ מזה,
אם זה יצליח מבחינה מיסחרית, זה בכלל
יהיה טוב, כי כיום אני עובד בצורה
חובבנית על המירפסת של הדירה השכורה
שלנו. אם אראה שיש לי פוטנציאל מיס-
חרי, אני אבנה לי סטודיו, אקנה כמה
כלים שחסרים לי, ואתחיל לעבוד. את
יודעת, בטבע יש הכל. רק צריך לאתר
את מה שיש בטבע, ואז לעבד את זה
בסטודיו.

* אודי, עד מות אביך היית
במעט אלמוני. היה אפי, שהוא
בימאי ושהקך קולנוע, ומתראיין
כלי סוף לעיתונות: היתה יעל,
שלא מהססת להביע דעתה אם ככתיבה
אם בראיונות, והיית אתה,
חקלאי בנהלל, אשה־כית-מישפ-
הה, כמעט אנונימי. היה איזה
קסם כעובדה שאתה היית היחידי
מכני דיין שאיכשהו לא ניצל את
השם שלו. מה הכיא אותך פתאום
לחשוף את עצמך בצורה בל־כך
דיינית טיפוסית?
זה נראה ככה, כאילו אני לא דייני
טיפוסי. אבל זה לא נכון. אני חושב
שהתבגרתי. אני בן 41 וכשהאחים שלי
היו עירניים בכל מה שנוגע לזרקורים
ועיתונות, אני עוד הייתי ילד. אני מטפטף
למעריב כל מיני מאמרים כבר איזה !5

סל האיור שלאנא
אני ׳ו מו ה ו חוב ה ל סו.
אס ל א ׳הרווחנו ׳ממזו,
ל ל חיו וווו ״ ׳סליו

שנים, אבל לא היתד, לזה תהודה. עכשיו
אחרי מה שכתבתי על אבא, פתאום קוראים
כל מילה שלי. זה לא שהסתתרת
כל השנים, אבל עסקתי בחקלאות, מיק־צוע
לא כל־כך זוהר כמו קולנוע ועיתונות.

וכעת החלטת להוריד או
האוברול החקלאי ולחזור להיוו
תל-אכיכי. זה חלק מתהליך שי
שינוי שעובר עליך, או מה?
שוב פעם, זה צירוף מיקרים. אני ל*
נמצא בתל-אביב מפני שאני רוצה או
זה. אני נמצא בעיר מכפיה. אני לז
רוצה לגור פה, אבל אני לא יכול לגוו
בבית שלי בנהלל. היה צריך לקרות שא1
מתגרש, ואשתי ואני מחלקים בינינו משי
וזה אומר שאחד משני הצדדים קונה או
המשק או שסתחלקים בשלל. כל זה ל<
קרה. ומצד שני, אני לא יכול לגור בכיו

>.המיש 3ח ה שלנו זהדאלאס! ״
(המשך מעמוד )45

בפסק־דין של בורר, אז מכורח כל זה
אני גר בעיר. ואם אתה בעיר, אז יש
לך פוטנציאל אדיר לבזבז את החיים
שלך. אתה יכול ללכת מקפה לקפה כל
היום וכל הלילה. אני לא מ תל הב מזי•
אז התחלתי > ,שום. זה כמו ריפוי בעי-
״.ק. אני מרגיש שאני נמצא כעת בתקופה
כפוייה של ישיבה על הגדר. לא
שמה שקורה לי זה שלב־ביניים בחיי.
נגמר חלק א׳ של חיי, ואני על הגדר.

• מה יקרה כחלק כ׳?

או שאקבל כמה לירות או שאקבל את
המשק. בתעודת־הזיהוי הכתובת שלי היא

• יש לך לולים. האם היית
מעורב כפרשת הפגרים המפורסמת?

נזכרת פתאום בפגרים? כבר לא
נשאר מהם שלד, מהפגרים. אני לא רוצה
לגעת בעחק ד.זד..

• מדוע? היית מעורב?

אישית לא הייתי מעורב. אני רק יכול
להגיד לך שנעשה עוול למי שהיה מעורב,
אבל אין לי עניין להיכנס לזה. נהלל
זו קהילה סגורה. לא הייתי רוצה לקחת
צד ולספר לך מי מכר פגרים ומי הלשין.
אני לא אכנס לפרשת הפגרים. אני רוצה
לחזור לגור בנהלל.

• באיזה גיל חזרת לגור בנהלל?

זויי
ד ס! ש ל• ימו
מוצוחיט ינמני. שרו שתס
!ואש סוב, מוכשרים,
ס לו דוי ם .01111 זוד בד
תרוו הי ח׳ד שאפ שר
ו ה גי ד ס דזז סזה שי ש
והס ואלא בודקי ס ם
נהלל. השדות מעובדים ואני רוצה לחזור
לגור שם. לא ויתרתי בקלות על מה
שיש לי שם. אז בינתיים אני מתעסק
קצת בציור. אם זה יקבל מיסגרת קצת
יותר מיקצועית. זה יכול דווקא להיות
ענף מכנים בנהלל, כי אני לא חקלאי
מצטיין, ואף פעם לא שלחו את התרנגולות
שלי לתחרות ביפאן. אבל מצד שני׳ אי־אפשר
לגרש אותי מנהלל בגלל זה.

בגיל ,20 אחרי הצבא. עמד משק שאבא
שמר אותו מתוך הנחה שמישהו מאיתנו
ירצה פעם לקחת אותו על עצמו, וככה
המשכתי את מורשת המישפחה.

• זו היתה הסיבה שהלכת
לנהלל 7כדי להמשיך את מורשת
המישפחה 7
לא, זה קרה לי. אני עירוני, לא כמו
אבא שגדל בכפר. בשבילי נהלל היתה
פיתוי וגם נמשכתי בגלל הצד הציורי
של העסק. בנהלל יש הרבה צבעים, הרבה
חמצן, הרבה ריחות. לא היו לי היסודות
להיות חקלאי. היום, אם את רוצה להיות
חקלאי, את הולכת לוועדת־הדרכה ומלמדים
אותך. אותי אף אחד לא הדריך.
והיה דבר נוסף, שהוא לגביי מיגבלה.
כשאתה חקלאי אתה צריך להתמיד. במשך
שנים, בוקר בוקר, אתה קם והולך לחלוב
פרות, כי אם לא תחלוב את הפרות לא
יהיה לך חלב, לא תהיה לך גבינה.

• ואתה לא מסוגל להתמיד?

• מישהו העלה פעם את ה•
אפשרות לגרש אותך מנהלל?

לא. ידעתי שהתמדה זה לא הצד החזק
שלי. את יודעת מה אני אומר על החיים?
זה גם שם הספר שאני כותב, החיים
כחלטורה. ולכן במשק שלי לא היה
שום ענף משעבד. הסיכון הכי גדול
שלקחתי היה במחזורים של ארבעה־חמי-
שה חודשים, בענפים כמו הודים ועגלים.
כך שבין מחזור למחזור יכולתי לקחת
טיינדאאוט, להשבית את המשק ולהת-
אוורר.

לא, אני סתם אומר בהומור, שאם אומרים
עלי שאני חקלאי גרוע, אז מה?
אי־אפשר לגרש אותי מהמשק. אתה יכול
להיות חקלאי גרוע ולהיות פרזיט במושב
מבוסס כמו נהלל. אחה יכול להתקיים
ולחיות לא רע גם אם אתה כישלון מב־

אני קשור לאדמה. כל הזמן קשור לאדמה.
אבל גם באדמה יש עונות של
פלחה, של זריעה, של קציר, ובאמצע יש
טיפולים לא מגבילים. בכלל, עכשיו נהלל

• לא נקשרת עם הזמן לאדמה?

אודי
עם הכרתו עדנה (ואורי ליפשיץ)
בתל־אביב מתוך כורח
כן, זה נכון. את יודעת, אמרתי לאברהם
אייזנברג, בעל הגלריה שלי: תשמע,
אני יכול להביא לכאן הרבה אנשים. רק
דבר אחד אני לא יכול לעשות בשבילך
— אני לא יכול להביא את משה דיין,
מצטער.

• וככל זאת, האם זה היה
חשוב לד?

לא יודע אם היה לו עניין סנטימנטלי.
אני חושב שהיה לו יותר עניין כלכלי.
מבחינתי זה לא היה סנטימנטלי. אני בטוח
שאם לא הייתי רוצה לבוא לנהלל, הוא
היה מוכר את המשק. אם אני לוקח כקריטריון
את הביקורים שלו אצלנו בנהלל,
אז לעובדה שאני גר שם לא היתה
בעיניו חשיבות עליונה. העובדה שיש לו
בן על אדמה שלו — זה כן. זה בהחלט
היה חשוב לו.

• אני יודעת שנמאס לו, אכל
תגיד לי מה יצא לך מזה שפיר
סמת את אותו מאמר אחרי מותו
של אביך.
לא יצא לי. יצא ממני. בטח היית רוצה
לשמוע שקיבלתי הרבה מאוד כסף. אז
כדי להרגיע אותך, קיבלתי בסך־הכל 75
אלף לירות.

• זה הרכה
מאמר עיתונאי.

מאוד בשכיל

כן, ולי דווקא אמרו שיכולתי להוציא
הרבה יותר. אבל אני לא כתבתי בשביל
הכסף. היה לי עניין להוציא את זה
ממני. זה קינן בי הרבה זמן. העיתוי
פשוט היה מתאים מבחינתי. את רוצה
לדעת מה היה הקש, או הגפרור שהצית
את זה? אני אגיד לך: ההספדים והמאמרים
שנכתבו סביב האיש הזה. מאמרי-
הלל ותשבוחות. זה קומם אותי. כל התיש-
בחות האלה, שלא היה להם כיסוי. ראיתי
בזה צביעות והתחסדות. חשבתי שזה לא
נכון ולא אתי, ושלא יתכן ואפילו לא
חינוכי לשקר ככה. מכיוון שהמאמרים
וההספדים בחלקם לא היו נכונים עוב דתית,
אז כל זה נתן לי פוש. היו לי
טענות אליו לפני מותו — זה התבשל
אצלי הרבה שנים.

• תרשה לי לשאול אותך שאלה
כנאלית. אם היו לך הרכה
טענות אליו לפני מותו, למה לא
עשית איתו חשכון אז, ולא כש ככר
היה מאוחר מדי לתקן משהו?
אודי כין משה ויעל ()1957
בלי גלישה לסנטימנטליות
מסודרת, כך שזה כמו בית-חרושת. אתה
חינה כלכלית, יש קופה אחת הפפנת גם
את המצליחים וגם את הנכשלים. ונניח אומר מה שאתה רוצה ומסדרים לד את

שלא הוצאת לחם פהאדפח, אז יש מיני-
• היית כעצם הנציג היחיד
מום של פזופנים שאתה פקבל, ויש לך
פה לאכול וגם נותנים לד תקציב דלק. של מישפחת דיין שעדיין קשר
לעופת זאת, בנהלל לא פתחלקים ברווחים. את שם המישפחה לנהלל.
הרווח הוא לפשק.
לא. בת אחות של אבי נמצאת בנהלל,
#ממה אם כך מממנים את וגם מישפחת בצר. מוקי בצר היה נשוי
הנכשלים?
לאחותו של יהונתן גפן שנפטרה. הם
מתגוררים בבית הישן של סבא וסבתא.
הפיסוי הוא רגיל, כולל הריבית על
• לאבא שלך היה חשוב שכספים
שנחלל חייבת, אבל השיווק פאורגן
ומשותף, ומכאן הקופה הפפפנת יחד. עם תגור בנהלל כדי שיהיה משהו
זאת, את לא יכולה להתפרע. נהלל הוא שיקשור אותו למקום שהפך לחלק
מושב טוב, עם תשתית. יש פושבים שלא ממנו ז
מצליחים להחזיק מעמד במהומות הכלאת
זה צריו לשאול אותו.
• עד כמה שידוע לי, זה כל-
כליות. נהלל מחזיקה מעמד. יש לה אשתי^אפשרי...
ראי.

באמת
שאלה בנאלית. כולם שואלים
אותי אותה שאלה. אז אני אולי לא
באתי אליו ואמרתי לו: תשמע אבא, כך
וכך. אבל הוא הרגיש ניכור מצידי, וזו
כעצם היתה המחאה שלי, כי יכולתי לשבת
בבריכה בצהלה עם חבר ולא להיכנס
אליו הביתה, והוא ידע מסיפורים של
אנשים במקום שהייתי בצהלה, מטר מהבית
שלו, ולא נכנסתי אליו הביתה.
זו היתד. איזושהי מחאה אילמת מצידי,
להגיד: אבא, אני לא שבע רצון ממה
שהולך בינינו.

• אי-אפשר היה להגיד לו את
זה כפנים?
את שוב טוענת טענות ציבוריות: למה
לא אמרת לו בפנים. אנחנו חונכנו באיזו
יראה מפניו. כשאתה גדל בצל של איש
כזה, אתה לא בא אליו וקורא לו אבאל׳ה.
לא היתה הפרדה בין דיין בחוץ ודיין
האבא. הפולחן סביב דיין היה נמשך גם
במיטבה כששתיתי איתו קפה. האיש הלך
שבי אחר הכאריזמה של עצמו. היה קשה
להגיד שאחרי שעות העבודה הוא אבא.

אף פעם לא הלכנו איתו לים, לא רכבנו
לו על הגב ועשינו עוגות בחול. תמיד
היה קיים הדיסטאנס הזה בינינו ובינו.
בשלב האחרון של חייו הביקורים של
אסי ושלי נראו כמו ראיונות עיתונאיים
ולא כמו ביקור של בנים אצל אביהם.

• כשהוא חלה לא חרדת לו?
לא דאגת לו? זה לא קירב אותך
אליו?

חרדתי לו במיסגרת החרדה המקובלת
של ביקורי חולים. בפנימיותי חרדתי לו
מאוד, אלא שבגלל אופיו של האיש, זה
לא היה מתקבל אם, כשראיתי אותו,
הייתי אומר לו: אבא, אם אתה לא מרגיש
טוב למה אתה לא הולד לרופא? תוד־לקנו
כך שבינינו לא היתד. גלישה סנטימנטלית
של אב ובנו. תראי, לא לכל יש
לי הסברים. אני לא יכול להסביר בדיוק
מה קרה, אבל אני יודע שזה לחץ לי,
וזה קינן בי, וכשהחלטתי לכתוב את זה,
זה טופל ונבדק עובדתית. כל מה שכתבתי
היה בדוק ונכון.

• מישהו קרא את המאמר
לפני שפירסמת אותו?
לא, אף אחד. נתתי את המאמר לעידו
דיסבצ׳יק, שאני מכיר אותו קצת אישית.
הוא אמר שהוא צריך להתייעץ. הבין
שיש לו חומר־נפץ. הוא התייעץ עם עמיתיו
ואז כבר ידעו המיקצוענים איזה רעש
זה יעשה.

אתה לא יודעת?

לימני שדס וזתג״סה
בתי, ג ל, לצבא. כפרדס,
ממכה ביחד ונם אג א
17926332

אורה, ז מי עג א״ ה שנ״ ס
לא, לא ידעתי שזה יעשה כזה נזק.

• לא הכנת שכשכן כותב
דכרים כאלה על אכיו, וכמיוחד
כשאכיו הוא דיין, הוא מנפץ מיתוס

ומה אתם עשיתם כל השנים? לא ניפצתם
את המיתום של דיין? הרי פיר-
סמתם עליו מאתיים מאמרים. יש לכם
דוקומנטים עם הזונות עצמן, עם אלישבע
והאחרות.

• אתה רוצה להגיד לי שחשכת
שהמאמר הזה יעבור כשתיקה
ולא יעורר סערה׳?
לא כזאת סערה. עכשיו אני מבין ש־׳
כשבן מלכלך על אבא שלו זה בסדר,
אבל כשאורי דיין מלכלך על אבא שלו
זה איום ונורא. אני לא מקבל את כל
הטיעונים האלה של פגיעה בכבוד המת.
אני לא דתי וזה לא עובד עלי. היה לי
מה להגיד, אמרתי, וזהו.

• היה לך קשה עם הביקורות?
הביקורות
קוממו אותי. קשה — בכלל
לא! היו כל מיני מיכתבים עם קללות
(המשך בעמוד )67

העולם הזה 2374

הקימו עמותה

בלבוטק
> 1נאח

י־״ר ׳ ?ו חי א ל שרעב
ועדנה פ ״ נ דו

הקטן!
כל יום מגיעים בעלי חתולים הנושאים
שמות זכריים מובהקים, דוגמת יענק׳לה
או בלינו או שמות נקביים כמו ג׳וזפץ
ומתילדה, והרופא לוחש באזני הבעלים
כי למעשה הכל בסדר, רק שטעו במין
החתול. לכן כדי למנוע מחתולינו תסביכי
קוקסיטל מיותרים הנה חרשים שיעזור
להבדיל בין זכר לנקבה. אל תתביישו
להביט ישר לאבריו הפרטיים ולגלות
שאצל הזכר המרחק בין פי הטבעת לאבר
המין הוא גדול בעוד שאצל הנקבה המרחק
קטן מאוד. ומי שלא מזהה, יואיל
להיעזר בעצתו של אברהם שלונסקי, אולי
לא רפואית אבל פיוטית מאוד: איך תבדיל
כאן — רז לי רז /בין אווזה לאווז?
— התשובה היא מפורסמת: ניגשים אל
זה הצמד צמד חמד אווזים /ובלי הרף
מרגיזים /ורואים: אם היא נרגזת /
אז סימן שהיא אווזת: אם רואים שהוא
נרגז /אז סימן שהוא אוח!

מאורע משמח לבעלי חיות מחמד. מתברר
שספרי הכלבים הקימו עמותה עם
תקנת מכובד ורציני (שגם קראנו אותו
אצל המזכירה של העמותה) ,הספרית תמר
(״תמוש״) אלבז.
ראשית דבר — נבחרה ליו״ר אשה ששמה
המיקצועי הולך לפניה. ראו אותה
בתמונה כשהיא מטפלת בכלב ארדו־טרייר
לפני עלייתו על המסלול בתערוכת
הכלבים הבינלאומית שהתקיימה לא מזמן
ביריד המיזרח. שמה אווה הירש, וכל מי
המבין ללב הכלב המטופח יודע שהיא
הסמכות בהא הידיעה.
אבל זה עוד לא הכל — תפוש הגישה
לנו תקציר של מטרות העמותה וכדאי
שנחלק את הידע עם כל פי שבעלי•
חיים הפכו לחלק מחייו:
.1המטרה העיקרית של עמותה זו
לשמור על רפה סבירה של ספרים ואחת
הדרכים לכך היא התנאי, שלעמותה יתקבל
אדם שעבד לפחות שלוש שנים עם
בעל־מיקצוע, או שעבר קורם מיוחד של
בית־ספר מוכר (כמותו יש באנגליה, בצרפת
ובגרמניה) .חבר חדש המצטרף לעמותה
ייבחן על-ידי שלושה ספרים מחברי
העמותה.
.2בעלי מיקצוע מאוגדים בעמותה
זו יכולים להדריך אגשים כיצד לטפל
בפרעושים ובקרציות ובשאר חרקים המסכנים
את חיודהמחמד שלהם. עובדה
.3מטרת העמותה לשמור על רמת
מחירים סבירה .״אנחנו עובדים קשה. לא
רוצים לשחוט אבל גם לא למות מרעב.״
.4גם בכלבנות איננו עומדים במרכז
העולם לכן מתכוונת העמותה לספוג ידע
ומידע חדש על ציוד לתספורות ועל אופנה
כדי להעלות את הרמה המיקצועית.
כל חבר שיסע להשתתף באירועים מיק-
צועיים בינלאומיים ידווח לעמיתיו.

אם לא נתקלתם בתופעה איומה זו —
שלא תדעו! פתאום הכלב מפסיק לאכול,
אינו מתקרב למיטבח אפילו במיקרה. לא
קופץ לשמע הכלי שלו הנוקש בריצפה,
ולא קופץ אל המקרר כשמוציאים ממנו
סטייק טרטר. זה מה שנקרא הכלב מתנהג
כמו כלב חולה. יש עוד כמה סימנים
— הוא רועד, אפו יבש וחם והוא בדפ-
רסיה טוטאלית, לא מסתכל אפילו בדאלאס.
זה לא מצחיק באופן פרטי, ומדאיג
את הרופא שלנו כשהוא רואה כעשרה
קורבנות שכאלה במשך שבוע ימים. זה
כבר נקרא בפיו — מגיפה. מתברר מידידנו
המלומד כי זו היא עונת יבולי
הגינות. הכלבים התמימים אינם מבדילים
בין זבלים אורגניים ואנאורגניים. הזבלים
מפתים אותם כמו כל מיני דברים הרעים
לבריאותו של האדם, אבל הם המושכים
ביותר. וכך קורה שהזבל מקלקל את כל
הפלורה של מערכת העיכול ומתחילות
צרות איומות שהן לא רק מסוכנות אלא
גם כואבות. במיקרה כזה גוזרים מייד
צום על הפירחח ומובילים אותו לרופא שלו

הדזוזזת הקרות
טול

הריחות החמים
חורף. בררר ...השנה גם הוא אוהב
אותנו כמו כאב שיניים, פשוט מסרב
להיגמר. אנחנו לא יוצאים מן הבית
אם לא מוכרחים והכלב שלנו מתקפל לו
סגור ומשובלל ליד התנור. אבל משהו
מפריע את מנוחת המישפחה: ריחות נוראים
מופצים סביב־סביב ואין עוד ספק
שהם עולים דווקא מכלבנו האהוב.
. 1אבני שיניים — צרה זו פוגעת
בחניכיים ומפיצה ריח מצחין מאוד. רצוי
לנקות את שיני מחמדנו לפחות אחת
לשנה ואין צורך לשלם בדולארים לרופא
השיניים החתיך המיקצועי שבא אלינו,
מדרום־אפריקה (הצעקה האחרונה) אלא
אצל רופא לחיות־בית.
.2שקיות אנאליות הנמצאות משני צדי.
פי הטבעת מפרישות פרש חריף. רצוי
לנקותן מדי פעם בפעם.
.3פרווה — סירוק הברשה וחפיפה —
חובה ׳(עמותת הספרים מוכנה לייעץ).
.4אזניים — ניקיונן משנה את הריח.

מיומנו של קלאודיוס -או: וויו עובדתי אוו הזן ן1ים
אתם זוכרים אותי, קלאודיום לבית פיינרוז הביטו בראש הכלב שמוט האזניים
הניצב בראש כלבוטק. הידד — זה אני. אבל אז, כשנכנסתי לעיתון, הייתי מעלובי
החיים — אך ברי המזל. שכן הביאו אותי כחוש, משלשל ומסכן מצער בעלי החיים.
אבל אל תבכו — חינכתי את הזקנים שלי.
קודם כל, הייתי עומד ליד המיטה ורק מרחרח להם ברגליים. אחר־כך הגנבתי
בזהירות לחדר־השינה תמונה מאגאזינית של בריז׳יט בארדו מתענגת על הפוך
שלה עם אחד מידידיה הכלבים. זה פעל צ׳יק-צ׳אק — גבירתי, שסבלה מקור עז
בחורף זה, היתד, מגניבה אותי לאט-לאט מעל שמיכת האקרילן שלה כדי לחמם את
הרגליים והיתה דוחפת עוד קצת את התמונה תחת אפו של הבעל, למען יראה וישווה.
אני עולה בשקט, עושה את עצמי מת ונשאר אורח כל הלילה, ככה שלא ירגישו בי.
קונץ גדול ז בהתחשב בעובדה שניסו להכריח אותי בלילה הראשון לישון מתחת
לכיור שבאמבטיה על שמיכה צבאית, מגיע לי היום פרם ישראל לחינוך.

שנה חדשה -
ח 110ח ד*! 11
כבר סוף פברואר ואנחנו מזכירים לכו
לזכור שצריך לחסן את הכלב נגד כלבת
אם פג תוקף רשיון אחזקת הכלב (ראד
תאריך החיסון) .את החיסונים אפשר לעשות
ברשויות המקומיות ו/או אצל הרום*
הפרטי שלך, שם אפשר להצטייד גם ברשיון
אחזקה ובדיסקיות. המחירים שונים
מרשות לרשות.

דיקלה
ותיק לה
קד ניני ^ א ס

ך• א ם קחה לכם פעם שקניתם זוג
י • נעליים יפות ונוחות וחיפשתם בכל
תל־אביב תיק תואם ולא מצאתן? כן. בור
דאי, זד. קורה כל יום לכל אחת. את
אותו הסיפור שמעתי מדיקלה חזי השחרחורת
והנאה .״חיפשתי תיק תואם לנעליים
שקניתי במיקרה בפאריס, ופשוט לא מצאתי
שום דבר. מכיוון שלאבי יש בית-
חרושת לנעליים, ואני גדלתי, נשמתי ו בקיץ 1983

שיעי
באופנת הקיץ מקרוב לא
יהיה היסטרי. הבדים הם בעיקרם אותם
בדים, כלומר כותנה, טריקו, משי
וז׳ורז׳ט. השינוי העיקרי הוא בצבעים שהפכו
מעזים לצבעי גלידה מתקתקים ר
פסטליים.
הגשם עדיין שוטף, הרוח סוחפת, אבל
תצוגות אופנת-הקיץ כבר התחילה במרץ.
האולמות לא תמיד מחוממים והדוגמניות
קצת, אבל מה לא עושים כדי
!חלום באמצע החורף על הקיץ?

דוגמנית שופעת

הני ישורון היא הולנדית בת .20 באמסטרדם
היא היתה שחקנית תיאטרון ופה היא דוגמנית־מסלול.
היא לא שדופה, לא צמוקה ולא דקיקה, היא ההיפך הגמור מכך. היא מלאה
ואפילו לא גבוהה במיוחד, ובכל זאת השתתפה בתצוגת־אופנה לבגדים ספורטיבייס
שנערכה בבית־אסיה. אולי השתנו הזמנים, ואנשי האופנה החליטו להוכיח שטריקו
ומיני יכולה ללבוש כל אחת, גס אס חמוקיה שופטים. כפי שנאמר — ההיסטוריה חוזרת.

מיששתי עורות כל ימי חיי, החלטתי
לתפוש יוזמה ולעשות לי תיק שיתאים
לנעליים שקניתי.״
דיקלה אוהבת את תיקיה עשויים עורות
רכים ורצוי שיהיו די קטנים .״כשאני
גומרת לעשות תיק אני מסתכלת עליו
מכל הצדדים ונהנית. אני לא אגזים אם
אומר שאני קשורה אליו. זה כמו צייר
המצייר תמונה. אני יודעת אני לא מס חרית.
מכל תיק אני עושה מודל אחד,
וגם אותו אני לא ממהרת למכור.״
ומה בעניין המחירים? לפי דעתי הם
אינם מוגזמים. לדעתי הם סבירים, תלוי
בגודל התיק ובכמות העור. הם נעים בין
1000ו־ 1500 שקל.

איד
ויראה בחורף
1984
1ו!מה נקיץ

רוצות לדעת איך ניראה בקיץ
הקרוב? את התשובה קיבלנו
מים אלה על המסלול, בתצוגה שערך וון לד ששון, שאינו
!לא שלום תנעמי התימני. הדוגמניות הדגימו מיני ושורטס
מיניהם, אבל את גולת הכותרת, ואת הדגם הכובש והלוהט
יותר, הדגימה סימונה בלומנפלד. לצורך העניין הוא נקרא
המראה המשולש״ ,הכולל צעיף וכובע בסגנון הכוכבות, חזיה
טנטנה — בסגנון הזנזונת, ומכנסיים ארוכים. ושלא תחשבו
1אין לשילוב הזה יתרונות: הראש מוגן מפני השמש והשיער
ינו נשרף ומתפצל, הגב משתזף ומתבשל ומקבל גוון חום,
זירכייס נשארות לבנות. רואים שהמעצב חשב על כל פרם בדגם.

נמו בפאריס

מעצבת־האופנה נורה פרידלנדר
הצליחה להפתיע את כל באי
התצוגה. נורה הישראלית עיצבה קולקצית קיץ פריסאית, כמד
שמלות חשופות מלפנים או מאחור, בדים רכים ונשפכים ממשי
ודורדט מחמיאים, חגורות לאקה רחבות והדוקות אל המותן,
וכל זה בצבעי שחור, לבן, אדום וסגולים למיניהם. המחירים
נעים בין 3200ו־ 4500 שקל. במרתף מהודר השוכן במרכז
תל־אביב, בין שטיחים חומים, ריפוד בד ומראה ענקית, מעצבת
נורה את דגמיה, בסדרות קטנות המשתנות מדי חודש־חודשיים.

* 4עצם !האופנה שוקי לוי אוהב ל •
! לכת על גדול. למעצב החתיך המזוקן,
והנשר פלוס שניים, יש דמיון ומעוף.
אברה 6ברוך מניבה הריח כי שוקי הוא
בעל עתיד מבטיח, והחליט להפקיד בידיו
את עיצוב קולקציית חורף 84׳.
הדגם המלבב שעיצב, ושאותו מדגימה
אילנה שושן, עשוי מארבעה חומרים: בד
קנווס, קורדרוי, פרווה סינתטית יפה ומחממת
וחגורת עור.
בנוגע למחירים — אולי עדיף שלא
להזכירם. מדוע לקלקל לנו את החורף
הבא כבר עכשיו?

מ ל בי שו!
הג ברי
חן ובפאריס, כמו שרואים בכל ירחוני
האופנה.
״רוב הגברים שמגיעים אלי הם
חסרי כל טעם בלבוש, ללא ידע והבנה
בצבעים, וחסרי נסיון. אך הם רוצים
להתלבש יפה, והם סומכים עלי. הם י ד
דעים שמה שלא נראה יפה עליהם אני

לאן היא יורדת, ואז הסתבר לי שהיא
בעלת הבוטיק. התלהבתי ממגד, ומסגנון
לבושה והרשיתי לה להלביש אותי. זאת
הפעם הראשונה שאשר, מלבישה אותי.
היום אני לקוח קבוע אצלה, תוכה לא
רק ביחס מעולה ופנים חייכניות אלא
גם בהנחה. בכל פעם שיפד, מקבלת סחד

הדוגמנית

יפה כפיר לא מחכה שיורידו אותה מהמסלול, ומתחילה להשתלב
בטיסקי אופנה. היא מלבישה גברים צעירים וחתיכים בבגדים
ספורסיבייס .״זה לא מוריד מיוקרתו של גבר או מגבריותו כשאשה מלבישה או תו׳

ף ( !ה עו ש ה דוגפגית ג ת ,32 אשר
י• נמצאת 13 שנד, על המסלול ורוצה
להתחיל בשלבי פרישה עוד לפני שהנשמות
הטובות והספרגגות יגידו לה שהגיע
זמנהז ממתנת את הקצב. אך דואגת
להישאר באותו השטח האהוב ומשתלבת
בעיסקי אופנה•
כד עשתה הדוגמנית היפה יפה כפיר,
שעל אף שתי לידותיה נשאר גופה כמו
שהיה — נערי ודקיק, ופניה ילדותיות
וצעירות .״רציתי להיות עצמאית ולעשות
מה שבראש שלי,״ היא אומרת. ומה עשתה
הגברת הצעירה, הנשואה בשנית לבעלה
הראשון אמנון מסו
היא גמרה אומר להלביש את הגברים

של ישראל. בעיקר את הצעירים והחתיכים,
האוהבים להתלבש יפה ובצורה ספור-
טיבית־אלגנטית, ואת כל שאר הגברים,
שהגיעו לכלל החלטה שלא יוריד פיוק-
רתם וגבריותם אם אשה בעלת טעם
טוב תלביש אותם סוף סוף.
יפה היתד, רוצה שהגבר שיבוא אליה
יאמר לד יפה, יפתי, הלבישי אותי,׳ כי
נד היא יכולה לשחק אותה בכל פד,
שעולה בראשה. ומה שעולה בדרך־כלל
זה מכנסיים ובלייזרים מקורדרוי או כותנה,
או מיכנסי ג׳ינם, סוודרים גחלים
בסגנון יוניסקס, צעיפים, גרבונים, חותלות.
כל זד, בשילובי צבעים נועזים של
אדום־כחול-צהוב-ורוד־וטורקיז, כפו בלוג-

ן! ך ן צעיר מודה בגאווה :״אני אוהב שיפה מלבישה אותי. אני סומך
111 1#1עליה בעיניים עצומות. יש לה טעם נהדר גם בשילוב צבעים וגם
בהתאמת הבגד. אני הפכתי לקוח קבוע אצלה ׳.צילומים: דרדרה זיכרוגי
מורידה מהם, ורק מה שנראה עליהם
שיגעון נשאר. בפחות מזה אני לא מתפשרת.״

ח ס טוב
ו הג ח ה
טיתיככר, לדוגמה, הוא עלם בן
י ,23 איש־עסקים הסודה בגאווה כי
6ל 98.5הוא מולבש על-יח יפה כפיר.
״רק כשאני נוסע לאירופה אני קונה לי
כמה פריטים. אני סומך על יפה בעיניים
עצומות. אפילו החברות שלי שואלות
אותי איך זה שאני מתלבש כל כך חתיכי,
אבל את הסוד האמיתי אני לא מגלה
להן.״
צחק סקאל בן דד 25 הוא בעל המיס־עדה
הסמוכה. .איך הגעתי ליפהז פשוט
מאוד. ראיתי בחורה יפה עוברת כאן
כל יום. עקבתי אחריה ורציתי לראות

רה חדשה היא באה להגיד לי, ואני יורד
להציץ ובדרך־כלל נפגע.״
והבעל, אפנון, מה הוא אופר על אשתו
המצליחה? האין הוא מקנא ז ״לא, אני
פשוט לא קנאי, לא הייתי ולא אהיה.
אם לד, טוב גם לי טוב.״
כמה עולה לגבר להתלבש אצלה ז
״קודם כל, הייעוץ אצלי חינם. כל גבר
יכול להיכנס אלי, לשאול שאלות, לבלבל
את המוח, למדוד ולצאת בלי לקנות, ואני
לא אכעס. רק אחייך, כי אני טיפוס
חייכני מסיבעי. אני אוהבת רק לקוחות
מרוצים. וכמה עולה להתלבש ז באמת לא
הרבה. לחגפה, חולצת כותנה בשילובי
צבעים של אדום וירוק עולה רק 1200
שקל, ומיכנסי כותנה תואמים בצבע ירוק
1200 שקל. או חולצת כותנה ספורטיבית
בצבע כחול-לבן 950 שקל, מיכנסי ג׳ינס
1200 שקל.״
אז מי אמר שאץ מי שילביש את הגברים,
שייעץ להם ויחייך אליהם ז
49ו—

הסיפון־ ה ע צו בעלגברתלב ־ בו ד ד שולמית נוסח

הד־אבן
וסיל

תרגום

משיחיות פסימית
בסיפרו ספרות מהי?

כותב הסופר

והוגה־הדיעות הצרפתי ז׳אן־פול פאר־טר,
את הסיפור הבא :״כעברי כניו־יורק
ב־ , 1945 ביקשתי סוכן ספתתי אחד
להשיג את זכויות התרגום של, גברת
לב בודד׳ ,יצירתו של נתנאל ווסט;
זה לא הביר את הספר, יעיד הסכם
עקרוני עים מחברת של איזה ספר בשם
,לב בודד׳ ,עלטה זקנה שהופתעה מאוד
על שמישהו העלה בדעתו לתרגמה לצרפתית.
משנתכדה הסוכן חזר לחיפושיו
ומצא לבסוף את המוציא־לאור של ווסט,
שהודה שאינו יודע מה ארע לו לסופר.

הסיפור
בירשטיין בתוקף הפצרותי, ערכו שניהם חקירה
וגילו לבסוף שווסט מת מזה כמה שנים
שתאונת מכונית. נתברר שהיה לו עדיין
חשבון בבנק בניו־יורק והמוציא־לאור
משגר היה לשם מפעם לפעם המחאה על
החשבון...״
בימים אלה ראה אור בתרגום לעברית
סיפרו השני של נתנאל ווסט גברת
לב בודד * (קדם לו סיפרו יום הארבה **.
נתנאל ווסט (נולד ב־ )1903 סיים את
לימודיו ב* 1924 ועבר להתגורר בפאריס,
כחלק מאותה גלות־מרצון של סופרים
אמריקאיים בעיד־האורות. למרות שנולד
יהודי (תחת השם נתן ויינשטיץ) לא
* נתנאל ווסט — גברת לב־בודד !
עברית: חיים גליקשטיין; הוצאת זמורה
ביתן; ? 10 עמודים (כריכה קשה).
•* נתנאל ווסט — יום הארבה! עברית:
אריה קרישק ; הוצאת זמורה ביתן
(כריכה קשה).

החוויה הי שר אלי ת

אבן.

* שולמית הר־אבן — תיסמונת דול-
סיניאה! הוצאת כתר; 268 עמודים (כריכה
רכה).

הבורסה -

דיפיפרוסט

חש עצמו כיהודי, והתגעגע לימות־משיח,
למעין משיחיות פסימית בעלת גוץ נוצרי,
בהשראת דוסטוייגסקי. בשנות חייו
האחרונות חיבר תסריטים בהוליווד. הוא
נהרג בתאונת־דרכים בדרכו חזרה ממסע-
צייד במכסיקו, יום אחרי מותו של הסופר
סקזט פיצג׳ראלד. במשך שנים נשכח
שמו של ווסט, ורק כעשרים שנה לאחר
מותו (ב־ )1940 גילו אותו ׳המבקרים מח דש,
ומאז הוא נחשב לאחד מחשובי
הסופרים שיצרו בארצות־הברית במאה־ה־עשרים,
וסיפרו יום הארבה אף הוסרט.
גברת לב־בודד הוא סיפור חייו האנושי
והמוזר של מחבר מדור מיכתבים בעיתון
אמריקאי ״האם את בצדה? — את־זקוקה־לעצה?
— כתבי לגברת לב־בודד,
והיא כבר תעזור־לד״.״ גברת לב־בודד
משיב בעיתון מדי יום ביומו למיכתבים
הנשלחים אליו על־ ׳־די ״אחת־שנימאם-
לה-מהחיים״ ,״מיואשת״ וכד׳ .מיכתבים
בנוסח של :״אסל אף בן לא רוצה

שירי

לקחת אותי מפגי שנולדתי בלי אף —
למתת שאגי רוקדת טוב ויש לי גיזרה
נאה ואבי קינה לי בגדים יפים. אני
יושבת ומסתכלת על עצמי כל היום
ובוכה. יש לי חור גדול באמצע הפנים
שלי שמפחיד אנשים ואפילו אותי הוא
מפחיד כף שאני לא יכולה להאשים את
הבנים שלא רוצים לצאת אתי...״
חברו־עורכו של גברת לב־בודד, שדייק,
כינה אותו ואת שאר עורכי מדורים אלה:
״הכוהנות של אמריקה במאה־העשרים״.
את זמנו החופשי נהג גברת לב־בודד
להעביר במיסבאה של דלהנטי, בלגימת
הטיפה המרה, ושם מעיר לו עורכו־חברו
שרייק :״גברת לב-בודד, ידידתי, אני
מייעץ לד לתת לקוראים שלד אבנים.
כאשר הם מבקשים לחם, אל תיתן להם
ביסקוויטים כמו שעושה הכנסייה, ואל
תאמר להם כמו המדינה שיאכלו עוגות...״
התחנה הבאה אחרי המיסבאה של
דלהנטי היא :״גברת לב־בודד נסע

ארץ אוכלת תו ש בי ה

אחת לכמה מעשי עוולה המתרחשים בתחומי
מדינת־ישראל (אשר אינם כוללים
את השטחים הכבושים) ,נזעקים כמה יפי
נפש ואנשי רוח ומביעים בדרך זו או
אחרת את סלידתם מהמתרחש, משלימים
את סלידתם, שבים לשולחנות־הכתיבה
המסובסדים (בידי הממשלה) שלהם ואל
מלאכת יומם. זו התמונה, נכון לעכשיו,
של איש הרוח הישראלי הטיפוסי, ראשית
שנות השמונים.
אך בשנה האחרונה גיליתי בתוך ישימון
אנשי הרוח הישראליים צמח אחד של
כבוד, השומר על הערך של יפה נפש
ואיש רוח במתכונת המערבית ובמסורת
הליברליזם האירופי הצרוף, וכוונתי לסופרת
ולמחברת המסות שולמית הר״
בספר ססותיה תיססונת דולסיניאה*,
שכבר על עטיפתו מובא ציטוט מתוך
ספר איוב :״ויען איוב ויאמר: אומנם
כי אתם־עם ועימכם תמות שמעו־נא
תוכחתי מביאה הר־אבן שירטוט לאורך
שנים ארוכות, של מאמריה־השק־פותיה
על החברה־הישראלית. זהו תיאור
הדרגתי, שמתוכו למד הקורא על הנתיב
הישר והמכובד שבו עוברת הר־אבן מ־ליברליזם
לא־מחייב שבו נקטה בראשית
דרכה, עד לניתוח הד וחריף של התל־אובות
הפוליטיות־חברתיות־מעמדיות העוברות
על החברה הישראלית.
בשנה האחרונה פגשתי את שולמית
הר־אבן בכמה התרחשויות של עימות,
המעידות על כוונותיה שלא להיכנע לקול-
הרחוב האלים. היא היתה בין מארגנות
ההפגנה בראש־השנה מול ביתו של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, עם הישמע דבר
הטבח בביירות. כמה ימים מאוחר יותר
מצאתי אותה, ביחד עם פרום׳ מיכאל
ברונו, מהלכים באותו מקום ושלטים
על חזיהם, התובעים מראש־הממשלה להקים
ועדת־חקירה.
לפני צמה שבועות, ביום גשום למדי,
בשעת צהריים, ליד תיאטרון ירושלים,
היתה שולמית הר-אבן אחת מהמארגנות
של מסע שלום עכשיו לעיר המתנחלים
אפרת. בהפגנה שקדמה להירצחו של
אמיל גרינצווייג, צעדה שולמית הר

המטריף

תיסמונוז

סופרת־־מוחה
הר־אבן
מול חבורת הדרווישים
אבן, שאינה צעירה עוד, את כל מסע
ההפגנה, ממרכז ירושלים עד למישרד
ראש־הממשלה. בגיליון ידיעות אחרונות
( 14 בפברואר) ,היא תיארה תחת הכותרת
עדות את כל שראו עיניה, תיאור שאיש
מאלה היושבים בהיכלי־השן של הסיפורת
העברית, לא הצליח לתאר. תיאורים, ש משום
מה לא תוארו בטלוויזיה הישראלית,
וגם לא ברדיו, והמציגים את הפא־

שיזם הישראלי כמות שהוא.
הנה כמה מהם :
• אני רואה לימיני שוטר חביב, הנראה
יותר כאבי מישפחה גדולה שצריך
בעצם בשעה זו לקחת את הילדים מהצגת
אחר־הצהריים הביתה — והוא מנסה לעצור
בגופו את הגל, ואינו מצליח. בגין
בגין. אש-ף אש״ף אש״ף. אריק מלך ישראל.
אריק מלך ישראל. אריק, זה אריק.
לא יעזור לכם, אש״פיסטים, לא יעזור לכס,
אתם זבל, הוועדה שלכם זבל, עשיתם
ועדה נגד אריק, עשיתם ועדת נגד בגין,
נהרוג אותכס, נעשה לכם סברה ושאתילה,
נעשה לכס שואה. זבל זבל זבל...
• אבל גם לי מתהפכים קצת הקרביים
כשאני רואה שלושה ביריונים חובטים
בפניו של אלון, שלחם באנטבה ובעוד
כמה מיבצעים נגד טרור, שעם ישראל
עוד לא שמע עליהם, והם צועקים לו
תוך כדי המכות: אתה היית בכלל בצבא,
אש״פיסט? אתה היית בצבא בחיים
שלן? המיצעד מתקדם לאט. מכות בלי
הפסק. המון יריקות. אבנים. לעמירם זורקים
סיגריה בוערת על הפנים. ענת מוכה
קשה, יותר מאוחר מנסה ביריון לכבות
לפיד בוער על פניה של טלה זיו,
אמגית ממוסיאון ישראל. אלה אינם השו ליים
הרגילים: מישהו אירגן אותם...
• אני רואה את ירום ואת זוהר
ואת אלון ואמיל ועמוס ושאול, צנחנים
כולם, משלבים זרועות ועומדים בפרץ,
שורה דקיקה מול המתפרצים האלימים,
כדי שההפגנה תוכל להמשיך וללכת,
בעצם — כדי שהדמוקרטיה בישראל תוכל
להמש ך וללכת. הקהל המשולהב הגיע
כבר לשלב החרפות המיניות. ערפאת
ילטף אותכם בתחת. לכו להז ...עם אש״ף.
מניאקים, קוקסינלים, אתם זבל על יד
אריק. בגין בגין בגין. אריק מלך ישראל.
חולפים במעלה המידרחוב. במקום הזה
תמיד, תמיד, יש לי נקודת־שקט קטנה :
לפני שלושים ושש שנה, עוד בהגנה,
חבשתי כאן את פצועי הפיצוץ של מכונית
התופת — טבילת אש שלי כנערה-
חובשת. עכשיו בדיוק במקום הזה, אני
חוטפת בעיטה ...מאחרי מנסה פרופסור
חווה לצרום, מיזרחנית נודעת, להרגיע
את ילדתה המבוהלת. איש לא ציפה לכל-
כך הרבה מכות •
אנשי הרג כהנא, שלא היה בשואה
והוא משתדל להפקיע לעצמו את טיעון

השואה, מכים לנגד עיני זוג אנשים לא
צעירים מבין הצועדים, אנשים שעברו
בגופם את השואה. חבל שהצלמים נמצאים
כרגע בצד השני ואי־אפשר לקרוא
להם. בגין בגין בגין בגין. אריק אריק
אריק מלך, אריק מלך. שתי נערות תיכוניסטיות
עוברות עתה תחת גשם יריקות
ממש, רואים את היריקות מתעופפות
באוויר, ואני רואה שהפה שלהן רועד
קצת ...אל תוך שדה הראייה מתפרץ
בריון ענק, מרקד כדרוויש מטורף, וצועק :
אשכנזים, מערכניקיס חרא! אריק מלך
ישראל ...ליד גן סאקר מדליקים הצועדים
לפידים ושרים: באנו חושך לגרש. האבנים
עדיין עפות...
• מגיעים אל הרחבה מול מישרד
ראש־הממשלה. ישיבת הממשלה נערכת
מולנו. הצעקות בגין־בגין ואריק־אריק ה ד
פכות להיות מעגלי־ריקוד מטורפים. כאן
נוכחות המישטרה ומג״ב גדולה מאוד,
והמכות נבלמות ...עכשיו נוטל את המיקרופון
אורי(אל) סימון. הוא קורא -
נידמה לי — בספר ירמיהו, אבל אני
מתקשה לשמוע, כי הצעקות אריק־מלך־
ישראל מחרישות גם התנ״ך. על מדרגות
בנק־ישראל, ממול, אני רואה שוב לאור
הלפיד את אמיל, שספג הרבה מאוד
מכות בעת המיצעד ...ברגע זה נישאת
לו עוד כשמונה, תשע דקות לחיות.
התקווה. דום. להיות עם חופשי בארצנו.
פיזור. הקהל והשוטרים מתערבבים יחד.
אני יורדת לעבר מישרד־האוצר, חולפת
ליד חבורת הדרווישים, המפזזת בתזזית,
ואחד מהם צועק לתוך אוזני, מאחור,
צעקה מחרישה: גברת־גברת, נעשה לך
צברה ושאתילא ...אני ממתינה לחברים —
ואוויר הלילה נקרא על ידי הפיצוץ ה עמום
והרע...״
הסופרת שולמית הר-אבן חשה בתים־
מונת דולסיניאה את שעובר על החברה
הישראלית. ובעוד סופרים אחרים (אהרון
מגד מתמודד בקיקיוניות בביקורת׳0 ,
יזהר — מחרחר מילחמות־חינוך, חנוך
ברטוב — רוחץ עצמו בשמן הזיכרונות
של הבריגדה היהודית וכך גם רבים וטובים)
מלטפים איש את רעהו במיגדלי־שן
של הספרות, יוצאת שולמית הר־אבן
לרחוב, ומצילה את שם הספרות הישראלית,
את יפי הנפש שלה, ונאבקת בגשם
של יריקות, כדי שהארץ הזאת לא תאכל
את תושביה. הידד לשולמית הר־אבן.