גליון 2375 מתאריך 9 במרץ 1983

כ״ד אדר תשמ״ג9.3.1983 ,

מיספר 2375

שנה 47

המחיר 50 :שקלים (כולל מ.ע.מ).

היחסי

הרב

;בינלאומי

עלית שוב מחדשת: לראשונה בישראל ופל עם תאריך.

בתולדות הופלי יש לך
בטחון במאת האחוזים שהופל טרי.
עלית עשתה את זה. בשבילך. אריזת הופל י *
החדשה, הבלעדית לעלית, היא אריזה רב־שכבתית,
אטומה, שתפקידה לשמור על הטריות של כל שכבת ופלים. כל
שעליך לעשות מעתה, הוא לשים לב לתאריך שעל האריזה. התאריך
מבטיח לך טריות לאורך זמן. איפה עוד מפנקים אותך כך?

וימו־ יעקבסון טמיר

ניתן להשיג ב־ 3טעמים: לימון,וניל,שוקולד

11111(0 1 0 0 3הסידזו: ,

כו 31ת השעו־ האחוד״:

הנשק שד גוון

עונוה נגד ירדנה

הרכ הראשי הוא, המחליט למי
יוענקו כספי ק ח פרטית שהקים
סוחר־הנשק. כשעמד כיסאו של
שלמה, גורן כסכנה,
באו לעזרתו מרכוס
כץ ויהודה בן־מאיר
— אך לשווא

עופרה חזה היתה משועשעת לאד
רך כל התחרות. ירדנה ארזי היתה
מתוחה ונרגשת. זו הפעם השנייה
שהיא ראתה את המקום הראשון
חומק ממנה כרגע האחרון•
מה קרה מאחרי
הקלעים של תחרות
הקדם־אירוויזיץ?

סוסאוו׳ :אני מאמין

עיצאם סרטאווי
״אחרי הניצחון של כראמה, יכולנו
לראות את ישראל כמות שהיא, וכך
נולד הפיתרון של שתי מדינות,״ הכריז
באסיפה בלונדון.

העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל-אביב, רחובגורדה ,3טל 232262/3/4 03 תא-דואר ,136 העורך הראשי: אורי אמרי עורך
תבנית: יוסי שנון רכז מערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
קורן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל:
״העולם הזה״ בע״מ הדפסה :״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב הפצה :״גד״ בע״מ
מעל עמודי שבועון זה, שעורכו היה אז
אורי קיסרי. הוויכוח בוודאי יימשך.

סליחה, טעות בהגינות אמנון דנקנר הצליח בדבר אחד: הוא
יעורר ויכוח סוער על הבעייה העדתית,
או לפחות על הסטראוטיפים העדתיים. הוויכוח
סער בכל מקום, וגם ליד שולחן
המערכת.
במערכת העולם הזר• אין קריטריונים
עדתיים לגבי קבלת עובדים. קובעים הכישורים
האישיים בילבד. משום כך מעניין
להיווכח כי בעשור האחרון נוצר כאן מצב
של איזון: כמחצית חברי-המערכת הם
עתה ספרדים ויוצאי ארצות־ערב. במיני
הלה, אשר בראשה עומד אברהם סיטון,
יוצא־מצריים, יש שילטון מוחלט ללא־אשכנזים(
.אגב, בד בבד עם תהליך זה

בעת פגישתי האחרונה עם יאסר
ערפאת בחודש ינואר, פנה אלי עוזרו,
עימאד שקור, בן כפר סח׳נין בגליל. שקור
הוא האיש שהתיידד בביירות עם הטייס
השבוי, אהרון אחיעז. היתד. בפיו שאלה.
הוא הושמץ קשות במאמר במעריב, שבו
נאמר כאילו הוא מחבל המגיים סוכנים
באירופה. הוא שאל אותי מה לעשות.
אמרתי לו שאין בעיות. העיתונות הישראלית,
עם כל הבדלי־הדיעות שבה, היא
עיתונות ליברלית, ושורר בה חופש־הבי־טוי.
ההגינות העיתונאית מחייבת את כל
העיתונים להניח לאנשים, המותקפים על־ידם,
להשיב בצורת מיכתב־למערכת.
העולם הזה לא סירב מעולם להעניק זכות
זו למי שראה את עצמו מותקף על־ידינו
שלא־בצדק, ואני בטוח כי נורמה דומה
קיימת גם במעריב.
שקור, חניך האוניברסיטה העברית בירושלים,
ביקש דף מבלוק נייר־הכתיבה
שלי, וכתב בו־במקום מיכחב עברי בכתב
ידו.

וזו לשונו :

״קראתי בהתפלאות רבה...״
השתנה גם לגמרי שיעור הנשים במערכת
ובמינהלה. הן מהוות עתה רוב מוחלט).
היה על כן טיבעי כי דבריו של דנקנר
יעוררו בישיבת המערכת ויכוח נרגש. אך
הוא לא התנהל על פי מפתח עדתי דווקא.
בעוד שאני חלקתי על גישתו של דנקנר
(וביטאתי את דעתי זו במאמר ״יש לי
אחות!״ במדור הנדון בשבוע שעבר),
הסכימה עימו שרית ישי, שהיא בת למי־שפחה
ספרדית, יוצאת יוגוסלביה, שעלתה
ארצה לפני כמה דורות. את דעתה ביטאה
שרית השבוע בהקדמה לראיון שערכה עם
דנקנר, ושבו ניתן לו לבטא את דיעותיו
באופן חופשי (ראה עמודים 59־.)61
חברי־מערכת אחרים חולקים על דעו־תיה
של שרית ישי באופן חריף, ואני
מי^ווה שגם הם יבטאו את דעתם מעל
עמודי שבועון זה.
מאז תקף אריה גלבלום את המארוקאים
ר במאמר שפורסם בהארץ ב־ ,1949 ושהיכה
אז גלים, היה העולם הזה מעורב מאוד
בוויכוח זה. עניתי אז לגלבלום בחריפות

למערכת מעריב שלום,
קראתי בהתפלאות רבה מה שפורסם ב־עיתונכם
בגליון יום השניים בדצמבר
.1982
כוונתי לכתבה על מרכז המחקר הפלסטיני
בביירות, ואשר הוזכר בה שמי.
נדמה לי שאתם יודעים שבכל המסעות
שאני עושה באירופה, ולא רק באירופה,
יש לי הרבה מה לעשות, ואני עושה באמת
כל מה שיש לעשות. ואין בין כל
מטרות מסעותי גיוס סוכנים, ובמיוחד
במובן אשר משתמע מהשתמשותכם במילת
״סוכנים.״
על כל פנים, ניסיתי להתקשר — ומאירופה
— לידידי יחיאל לימור ממעריב,
וכשלא עלה בידי נאלצתי להביע את
הנ״ל בכתב באמצעות חברי מר אבנרי.
בכבוד רב,
עימאד שקור,
.18.1.1983
עד כ אן המיכתב. כאשר הגעתי ארצה,
שמתי אותו במעטפה ושלחתי אותו
באופן דחוף למערכת מעריב. כאשר עבר
יותר מחודש מבלי שפורסם, שאלתי לקורותיו.
גברת צעירה בשם רינה לוי, האחראית
למדור המיכתבים במעריב, הודיעה
לי שלא יפורסם, והחזירה אותו לי.
לא נותר לי אלא לבקש סליחה מעימאד
שקור, על כי הטעיתי אותו. הנורמות
הרגילות של הגינות עיתונאית, בכל הנוגע
למתן זכות־התשובה למותקפים, אינה
חלה בישראל על פלסטינים. שמם וכבודם
של אלה — הפקר.
מצטער, עימאד.

לבי אללא כנפיים
שד־׳הביטחון כמצה ארנס הוא חסיד שר פיתוח
מסוס ־הקרב הישראלי לביא, שהאמרי־קאיס
מתנגדים לו. אס יוחלט להמשיך
בפרוייקט באופן עצמאי, יהפוך המטוס
לגרוטאה עוד לפני שימריא מהקרקע.

ווה ויהודייה
חאם אחד מחיילי צה׳׳ל שהשתתפו
במילחמת־חלכנון הוא כנו של ערבי
שישב כזמן ההפגזות הישראליות
בנדירות הנצורה? __

משה

ארנס

הוא כעת יורשו
של בגין.

״ נ ד רוו מ סי ק ה
שלוח מיזו ד ח! ״
בראיון גלוי־לב לשרית ישי
מספר אמנון דנקנר על די־עותיו
נגד יוצאי ארצות־ערב,
הקריירה על שלו, ומצהיר :
״אני בעד אלימות
מילולית !״

..אנחנו דא
פחונים!״
יפתח שביט, שישב
כמשך 21 ימים ככלא
צבאי על שסירכ לשרת
כלבנון, מספר
על חוויד

תיו מא־
|> 1 ( 1חורי ה־חומות.

סג ר
כשפתח ג אזי חקק מיס-
עדה חדשה בתל-אביב, חגגה
כל הבוהימה. היום. אחרי
חמישה חודשים, היא נסגרה
בשקט.
״הכל בגלל
גרושתי,״
הוא אומר.

הפסיק לשדם
מותו של מרדכי (״שולטן
ישלם״) שולמן עורר מחדש
את הוויכוח הניצחי: האם
היה בריון א•
לים ומסוכן או
שיכור הכיב,
ציורי ועליז?

הקדם שלפני הקום פנינה רחנבלום ערכה הצגת
קדמ-קדם־אירוויזיון בבית־המי־חילקה
שפט,
הוראות
לעורכי
הדין ולשופט,
ויצאה מנצחת.

נ בי א
ד ש ונ ב ר
אהרון לוי הקים כת דתית
מחרה, קיבץ סביבו מאמינים
רבים, התפרסם ו...

ע 14/ 1111 כשהורשע נשכח. השבוע,
בעדות-שקר,
הוא נראה
שבור, חולה
וזקן•

מ דו די ם קגוווי ם: תשקיף כמדינה
יומן אישי , -על ארתור קסטלר
הנדון — רפולשיט
מה הם אומרים— פנינה רוזנבלוס,

אהוד מנור׳ חנוך חסון, אדווארד
קוץ /דניגור ואליעזר שמואלי 14
אגשים כלונים מיכתכים תשבצדפן
׳הורוסקופ
עולם חדש — הנשק שיהרוס את
העולם

העולם הז ה 2375

עוד בטרם נחת בלוד, התייצבה
מאחורי שר־הביטחון החדש
קבוצת עסקנים גדולה —
מתומכיו עד לפני שבוע של
שרון.
אריאל

אנשים כעולם

קולנוע — פסטיבל ברלין

דחל המרחלת
חלון ראווה
נמר של נייר _ יז׳י קושינסקי, 52 מילחמת־הלבנון, חדרים 3
זה היה העולם הזה שהיה 56 לילות ישראל 62 שידור 64 מיכחר שידורים בטלוויזיה 65 הישראלית והירדנית
אתה והשקל 67 ספורט

איי בי נתן

מוע>1דהמב דיי ל:

ספן־השלום אייכי נתן נסע לאתיופיה.

או ר כן־
אחרי פרישתו של השר יוסף בורג מן המירוץ
לנשיאות, יש למפד״ל מועמד אחר לתפקיד הנשיא.

תנגווןיף
ארנ ס
לאר צו ת ־ ה ב רי ת

זהו הפרופסור אפרים אורכך, ששמו כבר
הוזכר כמה פעמים כמועמד לתפקיד הנשיא.

ליברל !! בעדהר צו ג

להסגרהעצ מי ת

חלק מן הח״כים ומהשרים של המיפלגה הליברלית
שבליכוד יתמכו במועמדותו של ח״כ ׳ המערך,
חיים הרצוג, לתפקיד נשיא המדינה.

אשתו של ניסים אלסרץ היווה נוכחת
כעת שהסגיר את עצמו למיש•
טרה. שעה קודם לכן עצרו את שלד
שת אחיותיו בחשד סיוע לעבריין
נמלט, וכעיקכות זה החליט אלפרון
להסגיר את עצמו.
כעת המעצר, התפוצץ רימון כפרדס
סמוך לבית, והמישטרה עצרה
את אשתו של אלפרון כקשר עם
הרימון.
האשה שוחררה למחרת.

הסיכה: הרצוג הוא נציגו כישראל של
המיליונר הבריטי סיר אייזיק וולפסון,
שהוא ידיד של מישפחת המיליונר שאול
אייזנכרג. אנשי אייזנכרג כמיפלגה
הליברלית יתמכו כהרצוג.

שר-הכיטחון החדש משה ארנס ייצא
בקרוב לביקור בארצות-הכרית.
עדיין לא ידוע אם הביקור יהיה רישמי, או שהוא
יוגדר כביקור שנועד להסדיר את ענייניו של
ארנס, מי שהיה עד לאחרונה שגריר ישראל
בארצות־הברית, וניקרא בפיתאומיות למלא את
•תפקיד שר־הביטחון.

אם ייבחר ח״כ המערך חיים (״ויוויאך) הרצוג
למישרת הנשיא, יהיה עליו להתפטר מחברותו בכנסת.

היו נ א מני
שר־החינוך זבולון המר וסגן־שר־החוץ יהודה בן־
מאיר שבו והבטיחו השבוע לראש־ד,ממשלה, מנחם
בגין, כי אינם מתכוונים ״להחליף סוסים״ ולאפשר
הרכבת קואליציה בראשות המערך.

בליכוד התעוררו ספיקות כאשר לנאמנות
המפד׳׳ל, אחרי המגעים התכופים השבוע
כין ראשי המפד׳׳ל וכין אנשי המערך
כעניין הבחירות לרבנות הראשית וכעניין י
המועמד לנשיאות.

פ עו ל ת־ ג מו ל
סו ביי טי ת י
אחת הסברות הרווחות כמישרד־הייוץ
הישראלי היא שהסובייטים
מבקשים לחמם את הגכול הישראלי*
סורי, כפעולת־גמול נגד ישראל.
הסובייטים רוצים לרמוז כדרך..זו-
לישראל כי מעורבותה של ישראל
באפריקה ובאמריקה המרכזית, ובמיוחד
בזאיר, המוכנת מדינות פרד־סובייטיות
כמו אנגולה, אינה לרודוס.

הר מ טבייל י מ שי ך
ב פו לי טי ק ה
רב-אלוף רפאל איתן לא יסתלק מן החיים
הפוליטיים כתום תקופת כהונתו כרמטכ״ל.
לפני כניסתו בפועל למיפלגה פוליטית בימין,
יעמוד הרמטכ״ל בראש גוף ציבורי העוסק בפעילות
למען צה״ל, וכך יתאפשר לו להמשיך ולהצהיר
הצהרות פוליטיות, שלדעתו יש להן חשיבות רבה.

היה ה ח״ ב החדש?•

המועמד שיבוא כמקומו מטעם המערך
הוא נחמן רז, איש איחוד הקיבוצים
והקבוצות, ומי שהיה מזכיר תנועה זאת
לפני משה >״מוסה״) חריף ז״ל.

קו חדש

בפגישה שערך שר־הביטחון אמס עם עיתונאים
בכירים הוא הבטיח כי סישרד־הביטחון ינקוט
קו חדש כלפי העיתונות — שיתוף־פעולה מלא.

ארנס אמר כפגישה שצריך להיות ״פייר*
פליי״ ,ושהוא יהיה מוכן למסור תגובות
לעיתונאים ככל שעה משעות היממה•

א רי ק: שי חתי כו ם
השר־בלי־תיק אריאל שרון כינס השבוע את עוזריו
ויועציו, לצורך דיון שבו בחנו את דרכם לאורך
השבועות האחרונים, מאז התפרסם דו״ח ועדת־החקירה.

לדעתו
של שרון, היתה דרכו נכונה, אם
כי יתכן שנעשו ״טעויות טאקטיות״•
המסקנה כסיום הדיון היתה שהתפטרותו
של שרון ממישרד־הכיטחון היתה כלתי־נמנעת,
לאור מסקנות הוועדה.

קו ל

אנשי קול ישראל הציבו תנאי מיוחד־במינו
לשר־הביטחון החדש, משה אמס, כאשר התבקשו
להכחיש בשמו את הדברים שהודלפו מישיבת־הממשלה
הראשונה שבה הוא השתתף, בדבר היחסים
שבין שר־החוץ האמריקאי והתעשייה הפרטית
בארצות־הברית.

התנאי היה שארנס ימסור את תוכן הדברים
שהוא אמר כישיבת הממשלה. ארנס לא
הסכים, ו״קול־ישראל״ נמנע משידור
,ההכחשה.

הטבחבמ חנו ת
ויו םהאדמה
הגורמים בציבור הערבי, המבקשים לערוך גם
השנה יום־זיכרון רב־רושם ביום־האדמה, ב־30
במארס׳ ינסו לקשר בין האירוע הזה ובין הטבח
במחנות־הפליטים בצברה ובשאתילא.

בינתיים שומרת רק״ח על פרופיל נמוך
ככל ימה שנוגע ליום־האדמה.

ט לוויזי ההסתד רו תי ח
כמחלקה לתרבות, הסברה וספורט של
ההסתדרות הוקמה יחידה לטלוויזיה.
בראש היחידה עומד יצחק (״איצ׳ה״) שחם. היחידה
מצלמת אירועים שונים של ההסתדרות, והיא
תהווה בסיס להתארגנות של ההסתדרות לקראת
התחרות על הזיכיון להפעלת ערוץ שגי, או להקמת
טלוויזיית־כבלים.

היו

.,קריות מחש בי׳
התוכניות הממשלתיות להקים בהתנחלויות בגדה
המערבית מיפעלים מתוחכמים, תחת הכותרת
״קריות מחשב״ ,ישארו על הנייר.

הכרות המחשבים האמריקאיות אינן
מוכנות לשמוע על השקעות כשטחים
הכבושים.

מזון החייבים
עובדי מישכן הכנסת בירושלים,
וטימם כמה ח ׳׳כים, עומדים לפנות

התנא ש ל

באחדבאפ רי ל

המורים מתלוננים שאין להם במישרד־האוצר עם
מי ״לגמור עניין״ על יישום מסקנות דו״ח ועדת־עציוני,
שעל־פי ההסכם הקודם צריך ליישם חלק
׳מהן עד ה־ 1באפריל השנה.

ב מי שרד־ ה בי ט חון

ש בי תתה מו רי ם ־
מסעו הארוך של שר־האוצר יורם ארידור
כחו״ל עלול להוליך לכך שהמורים ישבתו
אחרי ה־ 1באפריל.

לוגנים על טיב האוכל.

שראל

מטרת הנסיעה: לשוחח עם אישים בצמרת השילטון
באתיופיה, ולבקש מהם שיאפשרו ליהודים הפלשים
להגיר לישראל.

הלחץה בי א

ה מר וגן ־ פ אי ר

ל א תיו פי ה ^

ההחל טו ת -
ב עי פסתלחץ סור
ההחלטות הפושרות, שהתקבלו בוועידת אש״ף
באלז׳יר, הן תוצאה של לחץ סורי כבד — כך קובע
האלוף (במיל ),מתי פלד. הדברים ישודרו בתכנית־הרדיו
שיחה בשניים, שבה ריאיין יצחק לבני את
פלד. השיחה תשודר ביום השישי השבוע.

ה ק צין עז ב
אתה מי שטדה
מפקח גרשון פינקס ממישטרת פתח־תיקווה
עומד לעזוב את תפקידו כהתחלת
מאי השנה. פינקס היה ממונה על
חקירת־הרצח שהביאה להגשת כתב-
אישום נגד יצחק עקכיוכ. ככית־המישפט
התברר כי ההודאה נגבתה מהנאשם שלא
כדין, והוא זוכה.
המפקח פינקם היה מעורב בפרשה נוספת, שבה
זוייפה חתימתו של קטין (״סדום במישטרה״,
העולם הזה )2365 והמישטרה הסיקה את המסקנות.

מי ב ה קי ר ש פו ר ש
פרקליט מחוז־ירושלים, מיכה קירש, עומד
לפרוש מעבודתו בפרקליטות, ולפנות
לפרקטיקה פרטית.

לזכותו של קירש יש הישגים רבים במישפטים
חשובים, כגון מישפט שוחד־הבחירות של שמואל
פלאטו־שרון. יש המייחסים את פרישתו הפיתאופית ״*י
לכך שהוא לא קודם .,ולא ניתן לו להיות פרקליט־המדינה.

במדינה הש הרב והרוב

הרב גדרן משתדל? שוב
וחמדינה בוזה גאזצת
?עסוק בבעיותיו האישיות.
יש פסוקים החוזרים בבל השנה
— והנה, לפתע, בשנה זו הם מתאימים
לאמת.
כזהו הפסוק :״מאז שנת
4תרפפ״ו לא היה קור כזה.״ והנה
בחורף ,1983 אכן השתרר בארץ
קור שלא היה כדוגמתו מאז .1910
כזהו גם הפסוק, :מעולם לא
הגיעו המוסדות הדתיים לשפל כזה.״
נדמה כי הפעם אכן הגיעו
לנקודת־שפל שאין עמוקה ממנה.
אגו־ מריס. הרב שלמה גורן
הוא עילוי התורה ואיש-שערוריות.
נדמה שלא צעד מעולם אף צעד
אחד שלא היה חלק מאגו-טרים
ממושך.
במילחמת־סיני רכש לו שם עולמי
כרב הצבאי שנדד ממקום למקום,
כשספר־התורה בידו האחת
ותת־המיקלע בשנייה. בכך הפך
גורן מעין חלוץ גוש־אמונים, האיש
שסלל את הדרך לפני ״הרב״
מאיר כהנא ופלוגות־הסער חוב-
שות־הכיפה.
לאחר מכן עסק בתככים איני
* סופיים כדי להגיע לבס הרב הראשי,
וכדי להישאר שם. הוא
מקיים יחסים מפוקפקים עם אנשים
מפוקפקים ברחבי העולם (ראה
עמודים 6־ .)7הוא עורר ויכוח
כאשר נסע לחו״ל כדי לעבור שם
ניתוח על-חשבון הציבור. הוא דרש
שוב ושוב להפר חוקים קיימים בדי
להישאר בתפקידו.
השנה התעלה מעל לעצמו. תוך
ניצול עמדתו, הפעיל את כל שיטות
הסחיטה, הלחץ והשיחוד כדי
למנוע את החלפתו, כנדרש בחוק.
היתה זאת הצגה פרועה של בריונות
דתית־פוליטית, שבמהלכה
איים למעשה לפרק את הרבנות
ולא להשאיר דבר על תילו
פילגש מוחזקת. אולם האשם האמיתי במצב אינו הרב־הפרא,
אלא המצב הפרוע.
אי־הפרדת הדת מן המדינה יוצרת
מצב של שקר בסיסי. הסמכות
הדתית אינה נבחרת, למעשה,
על פי המסגרת הדתית, כמו מועצת
גדולי-התורה, אלא על פי
שיטות חילוניות. שתי מערכות
מסובכות כאן זו בזו ללא־תקנה.
הרב הדתי נבחר על-ידי הרשות
החילונית. ואילו הרוב החילוני הגדול
במדינה, שהחוק מחייב אותו
להיזקק לשרותים דתיים שהוא
סולד מהם, נטול כל השפעה על
התהליך.
__ ״הדת היא הפילגש המוחזקת של
המדינה החילונית,״ נוהג הפרופסור
הדתי ישעיהו ליבוביץ לקבוע.
אולם הרוב החילוני במדינה
מסור לשליטת הפילגש הזאת,
לשבט ולחסד.
עתה מוכיח הרב גורן כי גם
רמת־המוסר בצמרת הרבנות מתאימה
יותר לבית־בושת מאשר למוסד
דתי.

ביטחו!
ארוכה הדרך לוחדוח

האס עלה המשא־ומתן
על שיחדור
השכויימ ע? שירמו!•?
מה קורה במשא-ומתן על הש בויים
הישראליים שבידי אש״ף?
עוד לפני כמה ימים הושמעו על
כך הודעות אופטימיות. סירטי הטלוויזיה,
שצולמו על־ידי צוותות
זרים, הראו בעליל כי היחס אל
שישה מהם, שבויי פת״ח, הוא
סביר, כפי שהיה בשעתו היחס
לטייס השבוי אהרון אחיעז בביירות
המערבית. שר־הביטחון של

־ י העולם הז ה 2375

פגרים על הגג
אש״ף, וזיר (״אבו־ג׳יהאד״) אל-
ח׳ליל, ניבא כי חילופי-השבויים
יבוצעו במהירות.
השבוע נראה כאילו המשא־וה־מתן
קפא.
סי ח י? מקורות של אש״ף
טענו, בי הוויכוח הוא על השבויים
שבידי ישראל. מוסדות
אש״ף תבעו לא רק את שיחדור
כל עצורי המחנה אל־אנצאר בלבנון,
שברובם המכריע אינם אלא
אזרחים שנעצרו בסיטונות בימי
המילחמה ואחריה, אלא גם את
שיחרורם של אלף ״אסירים ביטחוניים״
בישראל עצמה. אלה הם
חברים פעילים באירגונים הלוחמים
של אש״ף, שנלכדו במיל-
חמת-לבנון או בגדה וברצועה.
לפי השמועה, היתד! ממשלת-
ישראל מוכנה לאשר את קיומם
של 800 מהם בלבד. היא לא היתה
מוכנה לספק מידע לגבי 200הנותרים.
סירוב
זד. עורר מייד חשדות
כבדים בצד השני. בעולם מרחפות
שמועות רבות על גורלם של לו-
חמי-אש״ף הפעילים שנלכדו בד-
רום־לבנון.

אינם בחיים.
חת הגישה של אש״ף, העומד על
קבלת מידע מוסמך.
הפגנה של עצמאות. לפי
גירסת הקריין העברי של הטלוויזיה
הירדנית, הבטיח לו אבו־ג׳י-
האד אישית שאמהות השבויים יכולות
לבקר אצל בניהם. יודעי־דבר
התייחסו להודעה זו בספקנות. כי
בניגוד לשבוי אחיעז, שהוחזק בשטח
שהיה נתון לשליטת אש״ף,
כל השבויים הנוכחיים נמצאים בשטח
הנתון לשליטה סורית. איש
באש״ף אינו יכול לערוב לביטחונם
של ישראלים הנכנסים לשטח

המצב מעורפל עוד יותר לגבי
שני השבויים שבידי אירגונו של
אחמד ג׳יבריל, איש חזית־הסירוב
ובעל־הברית של סוריה. השניים
הגיעו לידיו של ג׳יבריל, אף
שנלכדו בידי חוליה של פת״ח,
מפני שהלוכדים מסרו אותם כד־מי־נסיעה
עבור טרמפ שהשיגו
במכונית של כוחות ג׳יבריל (העולם
הזוז .)2369
ג׳יבריל עדיין לא הציג את
שבוייו לאיש. יש הרואים בכך רק
הפגנה של עצמאות׳.ג׳יבריל רצה
להוכיח כי אינו ממלא פקודות
של יאסר ערפאת. ויתכן שהוא

מנהל מילחמת־עצבים קשוחה.
על כל פנים, נראה כי מנוי
וגמור עם ג׳יבריל לנהל משא-
ומתן עצמאי על שני שבוייו. גם
הוא הגיש רשימה של אנשיו, שאת
שיחרורם הוא תובע. וגם במי-
קרה זה לא אישרה ממשלת־יש־ראל
כי אנשים אלה אכן שבויים
בידיה — והדבר הגביר את החשד
של ג׳יבריל

העולם הזה אדם שהציג עצמו כיוסף
שניידר, נציגה המיסחרי של
סיסקאי בישראל, וביקש לדחות
את פירסום הפרשה.

מיקרה מצא שפה משותפת עם העולה
החדש-ישן מארצות הברית.
שניהם היו בעלי דיעות לאומניות
קיצוניות, ושינאה לוהטת לערבים.
בתום ההרפתקה שלו בכך משרת
עכשיו שניידר את המישטר הגזעני
של דרום־אפריקה, ומייצג אחת
ממדינות־הבובה שבשליטתה.
בינתיים התבררו דברים נוספים
על הביקור הנשיאותי הזה בישראל,
שמשום מה ניסו לשמרו בסוד
כמום. הגנרל צ׳רלס סיבה, שבתוארו
הרישמי הוא ״מפקד הכוחות
המאוחדים של סיסקאי״ ולמעשה
הוא מפקד המישטרה, הש תתף
בישראל בכינוס של אירגון
הנושא את השם אסים 815
שהם ראשי תיבות של האיגוד
האמריקאי לביטחון תעשייתי. ה-
אירגון הזה קיים בירושלים, במלון
הילטון, כינוס בן שלושה ימים
בנושא ״המיתר הבינלאומי והש לכותיו.״
הגנרל
ממדינת החסות הדרום-
אפריקאית היה אחד משלושת הנואפים
החשובים ביותר בכינוס.
השניים האחרים היו אלוף־מישנה
(במיל׳) יעקב אדלר מישראל, וב־ריאן
ג׳נקינס, נציגו של תאגיד-
הנשק האמריקאי הגדול ראנד־קורפוריישן.
ההקשר
בץ הביקור הנשיאותי
בישראל ובין תעשיית־הנשק נעשה
גם בדרום־אפריקה. כמה מעיתוניה
של דרום־אפריקה ניסו לרמוז לכך,
שבביקור בישראל דובר על מכירת
נשק ישראלי לסיסקאי, אך ממשלת

רק חמישפחות. כיום קיים
ערפל גם לגבי אופי המשא־ומתן.
ערפאת הטיל את ניהול המשא־ומתן
על עיצאם אל־סרטאווי, מפני
שהוא מיודד עם הקאנצלר האוסטרי,
ברונו קרייסקי.
טאווי.
נה־השלום באש״ף (ראה עמודים
10־ ,)11 אינו מקובל על הסורים,
השולטים בשטח שבו מוחזקים השבויים,
ועל בן אינו מאושר מן
התפקיד שהוטל עליו.
ואילו ג׳יבריל מתכחש בגלוי
למכניזם זה של משא-ומתן, וטוען
שהוא מנהל את המשא־ומתן באמצעות
נציג הצלב האדום בדמשק.
הנסיון הוכיח כי זוהי שיטה מסורבלת
במיוחד, כי כל מהלך עובר
את ז׳נבה הרחוקה ואת הביורוקרטיה
של הצלב האדום.
בעבר יכלו המישפחות להתנחם
בכך שההסדר בלבנון קרוב, וכי
ישראל לא תיסוג משם בלי שהוחזרו
השבויים. אלא שעתה נראה
כי גם זהו תהליך ארוך־ארוך, ואין
ממשלת־ישראל חולמת על
יציאה קרובה מלבנון. להיפך :
למעשה התמסדה חלוקת לבנון בין
מדינה ישראלית־חדאדית בדרום,
מדינה פלאנגיסטית במרכז ומדינה
סורית־אש״פית בצפון.
כך נראה שאין לאיש מן הצדדים
— וגם לא לממשלת־ישראל
— עניין רב בפיתרון מהיר של
בעיית־השבויים. רק למישפחות
עצמן אץ הזמן.

תוולדוות
״רב״ ,נ!ש 1א וגנדזל

מה הקשר בין ״הרב״
מאיר 3הגא, כשיא
סיסקאי; זגוקס סיבה,
והגנרל צ׳רלס סיבה?
התשובה: יוסי שכיידר.
כאשר עמד להסתיים המבצע הבלשי
של העולם הזה, שהביא לחשיפתו
של נשיא מדינת־החסות
הדרום־אפריקאית סיסקאי בישראל
(העולם הזה ,)2374 ניגש אל צוות

נציג שניידר עם ״הרב״ כהנא
בריונות, עסקים, נשק, גזענות
רמזים דהכחשות. פניו ושמו
של יוסף שניידר לא היו חדשים
לכתב, אך הוא התקשה להיזכר
היכן נתקל בו בעבר. שיחה עם
כתב אחר בשבועון הבהירה את
התעלומה. יוסף שניידר, הנציג
של סיסקאי בישראל, היה עד לפני
כמה שנים סגנו של ״הרב״ מאיר
כהנא, ושימש כמנכ״ל התנועה ה־קיקיונית
כן. הוא פרש מעיסוקיו
אלה, שעל גבול הפוליטיקה ויורשו
בתפקיד הוא יוסי דיין.
כאשר הצטרף אז שניידר אל
תנועתו של כהנא, הוא היה עולה
חדש מברית־המועצות, שלא ב
פרטוריה
הזדרזה להכחיש באופן
רישמי ונמרץ את השמועות האלה.
סיפלגות המוע?גר1.שוד* ה־תת

בבימאון הליבור האשים
רן בהן את חבריו
בשיתוף־פעודה
עם האוייב.
הקש האחרון היה ראיון שהעניק
(המשך בעמוד )6

דינה בן־חמו היתה דתית דנן לא
יכלה, לרעת שכנותין ז, לבגוד
נבעלה שהרג; אותה ואו 1בתם

חשוד־ברצח חמו
.נכנס בו שיגעון׳
ף וא הסתכל עלינו ואמר :
עכשיו אני גבר!״ כך הכריז
מרדכי בן־חמו ( )48 ביום החמישי
שעבר. כשהובל על־ידי ה שוטרים
וידיו כבולות, לעיני שכניו
הנדהמים בכרם־התימנים.
יום קודש לכן הוא רצח את
אשתו, דינה, ובתם בת השנתיים,
בידית של מעדר. למחרת הסגיר
את עצמו לידי המישטרה.

דתיים או
מפוקפקים
(*ך ש שנים חיי דינה ומרדכי
ע חמו בכרם־התימנים בתל-
אביב. מרדכי הפעיל בית־מלאכה
קטן לתיקים, דינה טיפלה בשתי

משם, ומיסעדות פופולאריות המוכרות
לאנשים מהצפון אוכל תימני.
במשך
השנים, השתקעו בשכונה
כמה זרים. ביניהם בני־הזוג בן-
חמו. הם היו מארוקאים. הם לא
גדלו בשכונה. לכן, גם מי שמכיר
אותם, טוען שאינו מכיר. כי בכרם
להכיר פרושו להכיר מילדות.
דינה ויעקב בן־חמו הגיעו לכרם
רק לפני שש שנים. מה שיודעים
עליהם זה רק ממראה עיניים. אין
מכירים את ההורים שלהם, לא
יודעים מאיזו מישפחה באו. לכן,
גם כל־כך נדהמו כולם כששמעו
על המיקרה.
״דווקא לא נראה עליו, נראה
בזה אלגאנטי. תמיד אומר, שלום׳
יפה כשעובר ברחוב. לך תדע...״
מספר הקצב בפינת הרחוב.
״מה שהוא טוען כלפי אשתו,
לא נכון וגם לא יכול להיות נכון.
אשתו לא הטיפוס שתעשה כאלה
דברים.״ את המילה כאלה הוא
מדגיש .״נראתה אשה צנועה וח סודה•
אף־פעם לא הרימה עיניים
אל גבר, אם את מבינה למה
שאני מתכוון. גבר יודע אם לאשה
יש עין ארוכה. אני יכול להישבע
שהיא לא היתה מסוגלת לדבר
כזה.
״היתה עוברת כאן ברחוב, עם
שמלה מרופטת, מחזיקה את הילדה
הקטנה שלה ביד. מהבית
למכולת ומהמכולת לגן — וזהו.
הוא פשוט: תקף בשיגעון הקיג־אה.

לא פעם ראשונה שזה קורה
לו. גם את אשתו הראשונה האשים
שהיא בוגדת בו. ולכן התגרש

ואפילו׳ אם בוגדת — נגיד —
אז שיגרש אותה!
איזה בובה של ילדה. לא
חאראסז תינוקת. מה עשתה לו
התינוקת ז הוא כל הזמן טען
שהילדה לא שלו. ועשו לו בדיקות
והוכיחו לו שהיאשלו. ואפילו
אז לא רצה להאמין.
היתד, אשה יפה, גבוהה. בגד
לא היה לה, כל השבוע היתה
לבושה באותה השימלה. הוא לא
נתן לה כלום. והיא לא סיפרה
ולא התלוננה. אנחנו לא מכירים
אוחו. מי הוא, מה הוא. אבל
מספיק להסתכל על הבית, כדי
לדעת איזה בעל הוא היה. אין
כלום בבית הזה, כלום.
הוא נתן הוראה במכולת לא
לתת לה בחוב. הוא לא קנה לה
כלום — לא לה ולא לילדה הקטנה.
רצינו לתת לה בגדים, היא
לא רצתה לקחת.
היא היתד, משרתת שלו. נתן
לה כסף רק למה שהוא היה צריך.
היא היתה נורא מוזנחת. הוא לא
נתן לה לחיות. איזה גבר היה
בכלל מסתכל על אשה כזו ן
הוא סגר עליה את הדלת הראשית
ולא נתן לה לצאת מהבית.
וכשהדוור היה בא, הוא היה אומר
:״זה בטח המאהב שלך.״
מסכנה. כלום לא היה בבית.
אוכל בצימצום, טלפון נעול. גם
אין לה אף־אחד. רק אמא ואחות
בבאר־שבע. ומה הן יכולות לעשות
לו? כלום.
לאף־אחד לא סיפרה את הצרות
שלה. שמרה הכל אצלה בפנים.
היתה אשה מאה אחוז — עקרת-
בית ורעייה למופת. לא הגיע
למנוול הזה אשה כזאת.

סיוט ושגו סינאה
בנותיהם. דינה היתד, צעירה ממרדכי
בעשר שנים.
זמן־מה אחרי שנישאו, תקף את
מרדכי השיגעון: הוא החליט ש אשתו
בוגדת בו. איש לא התייחס
לחשדיו ולאיומיו ברצינות. גם
כשהיה מכה את אשתו, היא היתה
מבליגה ומנסה להרגיע אותו.
הסיוט הלך והחמיר. מרדכי לא
האמין לה, ועקב אחריה לכל מקום
שהלכה.
בכרם־התימנים כבר אירעו מע-
שי-פשע. כולם כאן יודעים מי

ממנה. השיגעון הזה לא עזב אותו,
עד שהוא קם והרג אותה,״ סיכם
השכן.

״המשרתת
שלו״

ך• שכנות של דינה ברחוב
* פדויים 3שנאו את בעלה
ותיעבו אותו. עליהן לא עשתה
רושם הופעתו האלגנטית והליכותיו
המנומסות. הן ראו לא אחת

הוא התחיל לקחת כדורים בזמן
האחרון, אז היו לו הזיות.
היינו שואלים אותה: מה את
בוכה, דינר,ו היתה שותקת. היה
מרביץ לה ולא היתד, מספרת. כל
היום הדלת שלה היתד, סגורה.
כשזה קרה, אמרה השכנה שלה:
מה זה, לא ראינו את דינה היום?
אחר־כך ראינו שהבית מלא מיש־טרה.
אשה
כזאת שיהיה לד. חבר 1
לא, לא. חס־ושלום. היא לא הימה

..דווקא לא נראה עליו. נראה כזה אלגנטי. תמיד
אומו,שלום׳ יפה כשעובר ברחוב. לו תדע...״
מספד הקצב בפינת הרחוב על נן־תמו
הוא מה. אבל בשכונה הקטנה
הזאת, שבה כולם מכירים את
כולם, קיימים שני קצוות: מי שנטש
את דרך־הישר, יש לו יד
ורגל בעיסוקים מפוקפקים. מי ש הוא
בסדר, הוא דתי. אחרים כמעט
שאין.
פעם היתה זאת שכונה של תימנים.
היום נשארו במקום המת פורר
הזה כמה זקנים וזקנות. כמה
זוגות שעד-ין לא הצליחו לצאת

מכה אותה, מאשים
כיצד הוא
אותה שהיא נואפת בהיעדרו ותמיד
חיפש אצלן בחדרים, לראות
אם לא מסתתר שם הגבר, שאותו
המציא בדמיונו.
למרות שהיתר, זרהבשכונה.
אהבו אותה השכנות. הן מתארות
אותה כאם ואשד, מסורה.

סיפרו השכנות:
היתה יוצאת מהדלת.
היא לא
אשה טובת־לב. ימח שמו וזיכרו.

יוצאת מהבית. לא מדברת, לא
הולכת רכיל. לאן שהיתה הולכת,
היה בולש אחריה. כשהיתה באה
לתלות כביסה אצל השכנה, כי
הוא לא סידר לה חבלים, היתה
יושבת קצת, והוא היה בא ונותן
לה סטירה.
אמרנו לה: תעזבי אותו. אמרה
:״אני פוחדת שהוא יהרוג
אותי.״ כך וכד הרג אותה.

ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )5
רן כהן לביטאון תנועת־החרות,
יומן השבוע. בעיתונו של ח״כ רוני
מילוא, המסית מזה חודשים בארסיות
קיצונית נגד כל חלקי מח־נה־השלום,
כיבס כהן את הכבסים
של של״י. הצהיר כהן, בן השאר .
• על מתיתיהו פלד :״האיש
הזה מסתובב בעולם בבתי־מלון
מפוארים, נהנה מפנסיה יוצאת־מן־הכלל
ממישרד־הביטחון, אוכל
במקומות המפוארים ביותר בעולם,
בעת שאני אכלתי מנות־קרב בלבנון.״

על עצמו :״נלחמתי כשהיה
צורך להילחם על הצלתה של מדי-

עסקן כהן (כלבנון)
רק להצלת המדינה
נודישראל.״ הוא לא הוציא מכלל
זד, את מילחמת־הלבנון.
• על עופאת :״היד( ,על אבני
רי) להעמידו על אחריותו הוא
למילחמד, הזאת.״
• על הפגישה של פלד, יעקב
ארנון ואורי אבנרי עם ראשי
אש ״ף :״הם נפגשו עם אש״ף כאנשים
מתרפסים ומתבטלים.״
• על פגישת אבנרי עם ערפאח
בביירות :״מה שהוא עשה שם
זד, התלקקות מלמעלה עד למטה,
התחנפות, התבטלות עצמית, הייתי
אומר — כימעם שיתוף־פעולה.״
המילים האחרונות הדליקו את
זעמה של הסופרת יעל לוטן :
״אתה מתיר את דמו של אבנרי !״
קראה לעבר כהן בהנהלת של״י,
״אצל קוראי ד,ליכוד, שיתוף־פעו־לה
פירושו בגידה !״
״ מעשה שפל ״.נוסח הדברים.
והבימה שבה בחר כהן, שוב לא
הותירו ספק בכך שמנוי וגמור
עימו להביא לפילוג של״י. הוא
נתמך בכך על־ידי קבוצה של
חברים המהווים את עמוד־השדרה
של סיעתו: ותיקי המיפלגה הקומוניסטית
הישראלית (מק״י) ,שנותרו
בשל״י אחרי שמנהיגם, יאיר
צבן, עבר למפ״ם. רבים בשל״י
סבורים כי נשארו מאחור כדי להביא
את של״י כולה כנדוניה ל־
\מפ״ם. ואכן. מהרגע שבו התחיל
רן כהן במהלכי הפילוג, הוא
זכה בתמיכה נלהבת בעל המישמר.
המפעיל העיקרי של הפילוג הוא
יהודה להב, כתב על המישמר וידיעות
אחרונות, מוותיקי, מק״י.
היה זה הוא אשר ירה את היריד,
הראשונה, בהתנפלו על פלד, ארנון
ואבנרי למחרת שובם מהפגישה
עם יאסר ערפאת. במאמר ש-
פירסם בעל המישמר השתמש להב
במידע שנמסר בישיבה סגורה של
הנהלת של״י.
על מאמר זה הגיב מאיר פעיל,
השוהה בשנת־שבתון בארצות־הב־רית,
במיכתב זועם לחברי התנו

:״המאמר של יהודד, להב נגד
הפגישה הוא מעשה שפל של
אדם העושה הכל כדי להרוס כל
חלקה טובה ...הערכותיו של יהודה
(להב) הן מעשר,־מרכבה של
קשקשנות מהולה בפחדנות וברצון
חולני להימצא בקונסנזוס של הרוב
הדומם.״
פ חו תמרבע. ההכרעה באה
ביום החמישי, כאשר קיבלה הנהלת
של״י מישלחת מטעם חברי-
התנועה, המתנגדים בחריפות לפילוג.
בסיכום הישיבה הציע אבנרי
להפסיק מייד את כל הוויכוחים האישיים
בתוך התנועה ומוסדותיה,
ולכנס ועידה כללית בחודש יוני.
כנגד זה הציעו אנשי רן כהן לכנס
את המועצה כדי לגנות את
מתיתיהו פלד. בהצבעה התחלקו
הקולות שווה בשווה — שמונה
בעד כל הצעה.
אנשי כהן לא הכירו בתוצאה
זו. לטענתם לא היתד, זכות הצבעה
ליעל לוטן, אף שהשתתפה מזה
שנה בישיבות ובד,צבעות ההנהלה, ן
מבלי שאיש עירער על כך. לפי רן [
כהן. היתד, ההצבעה 7:8לטובתו.
על סמך הצבעה זו ניסה רן כהן
לכנס את מועצת של״י במועדון ך
הישן של מק״י בבת־ים. היה זד,
כינוס בלתי־חוקי, מכיוץ שלא כו, -
נם על־ידי נשיאות המועצה, שבה י
יש למתנגדי רן כהן רוב. התו־ שי
צאר : ,הכנס הוחרם על־ידי הרוב
המכריע של חברי המועצה. מתוך
150 חברי־ד,מועצה, הופיעו 34 בלבד.
נוספו עליהם כחמישים אחרים,
רובם אנשי מק״י,.
כנס זה התיימר להוות את מד
עצת־של״י. ומסר בשמה הודעה
בגנות אש״ף, ששודרה בקול ישראל.
בבדיקה שנערכה לאחר מכן,
לא הודה איש שמסר את ההודעה.
אחרי כישלון זה, גברו הסיכויים
כי שאר חברי של״י — וביניהם
אנשים כמו יעל לוטן, ואליד צדק1 ,
ד״ר נעמי קיס, חיים ברעם, מתי-
תיהו פלד, ד״ר יעקב ארנון דני
פתר — יצליחו לשמור על מיס-
גרת התנועה.

ד ר כי אדם
פ־נג־ 0ז 1ג ד״!
טליה ואודי דיין
ממשיכים להוננצח
ביגיהס בתצהירים
לכית־המישפט
טליה ואודי דיין ממשיכים את
המילחמה הקרה ביניהם, לקראת

מתגרשת דיין
בכל חדורי הרכילות
הגירושין והדיון על המזונות שעומד
להתקיים בבית־המישפט.
השבוע גילתה טליה דיין בין
היתר :״כדי ללמוד עד כמה הוא
(המשך בעמוד )9

שוש טייפון
ה עו ל ם הז ה 2375

המשולש הבל תי־ קדו ש: הרב, סגן־ה שר וסוחר ה 1שק
? 11ג שי ה מ עיי ף נדהמו למשמע
י ההצעה, ולא פחות מכך הדהימה
אותם זהותו של המציע.
היה זה צוות המשא־והמתן של ה-
מפד״ל לעניין הבחירות לרבנות
הראשית שהעלה את הרעיון: תמורת
תמיכתו של המערך בהצעת
החוק שתעניק תקופת כהונה נוספת
לרב שלמה גורן, תתמוך סיעת ה-
מפד״ל במועמדו של המערך לתפקיד
הנשיא, חיים (״ויוויאך) הר־צוג.
רב תמורת נשיא.
בצוות של המפד״ל היו שני אנשים:
סגן־השר יהודה בן־מאיר,
איש סיעת הצעירים, ורפאל בן־
נתן, מזכיר הפועל המיזרחי. אם
מוכן בן־מאיר להעלות הצעה בז־
!את, סימן שהמשך כהונתו של
גורן חשובה לו יותר מן השליטה
במפד״ל — וזה הרבה מאוד.
מדוע חשוב כל־כך ליהודה בן-
מאיר למלא אחר רצונו של הרב
הראשי לישראל, שלמה גורן ז
התשובה היא: מרכוס כץ.

קרן פרטית
ורב פרטי
ך* ין שלושת האנשים האלה
• — הרב הראשי לישראל שלמה
גורן, חבר־הכנסת וסגן־השר
יהודה בן־מאיר וסוחר־הנשק מרכוס
כץ, יש מערכת סבוכה ומוזרה
של קשרים וקשרי־גומלין.
הקשרים האלה מביאים תועלת
רבה לכל הצדדים המעורבים.
מרכוס כץ הוא סוחר־נשק חשוב.
הוא עוסק בעיקר בהספקת
נשק ישראלי. הלקוחות העיקריים
שלו הן מדינות דרום־אמריקה ומרכזה.
יהודה
בן־מאיר הוא סגן־שר-ה-
חוץ. שר־החוץ הישראלי יצחק
שמיר היה עסוק בחודשים האח רונים
במסע ארוך לארצות אמריקה
הלטינית. על־פי הפירסומים
בעיתונות, דובר הרבה במסע הזה
על מכירת נשק ישראלי למישט-
ריס הדיקטטוריים של מרכז אמריקה
ודרומה.
שלמה גורן ידע תמיד שכדי
להיות רב ראשי, יש צורך בתמיכה
פוליטית איתנה. הוא קיבל אותה
מצעירי המפד״ל. הם ניסו לעזור
לו כדי שימשיך בתפקידו. יהודה
בן־מאיר מילא תפקיד ראשי ב־נסיונות
האלה.
אך הקשר בין שלמה גורן ובין
סוחר־הנשק אינו רק עקיף, הוא
גם ישיר. סוחר־הנשק המכסיקאי
הקים בישראל קרן, המחלקת מדי
שנה פרסים. שם הקרן :״יישום
ההלכה בחיים המודרניים.״ יהודה
בן־מאיר הוא חבר בהנהלת הקרן
הזאת. אך השופט הראשי של הקרן,
ומי שמחליט מדי שנה מי
יקבל את פרסיה הנדיבים, הוא
הרב הראשי לישראל, שלמד, גורן.
זו אינה סתם קרן. היא מכונה
בקיצור ״קרן כץ,״ וכמעט כל סי
ששמע עליה בטוח שזוהי קרן
רישמית, ממלכתית. הסיבה לכך
היא, שהרב שלמה גורן הצליח

הרב הראשי שלה. את התמונות
הוא מציג לפני הגנרלים ושרי ההגנה
של דרום־אמריקה ומרכזה.
מי יכול לעמוד מול הצעות עיס־קיות
הבאות מידידם של נשיא
המדינה והרב הראשי שלה?
שלמה גורן, הרב הראשי לישראל,
הוא גם הרב הפרטי של
מרכוס כץ. כאשר השיא סוחר-
הנשק המכסיקאי את בתו, הוא
שיגר כרטיסי טיסה לאנשים רבים
מידידיו בישראל, בעיקר בין חברי
הצמרת של הצעירים במפד״ל, אנ־

העולם הזה, כבר לפני ארבע
שנים ולפני שלוש שנים (העולם
הזה .)2221 ,2172 היה זה נציגה
החדש של התעשיה האווירית במכסיקו
ובדרום־אמריקה, אלחנן
ישי, שהתחיל לגלגל את הכדור.

פחות דתי
במכסיקו
לשי, ש מי ל א תפקידים שונים
במערכת־הביטחון, אמר על

אה ישירה מישראל, שהעיסקה
צריכה להיעשות דרך מרכוס כץ.
אך שילטונות המדינה שעימה נערכה
העיסקה סירבו. הם הסבירו
שהם אינם מוכנים לכך שהעיסקה
תעבור דרך מרכוס כץ, דווקא משום
שהם מכירים אותו. העיסקה
בוטלה, וישראל הפסידה מיליוני
דולרים. בהזדמנות אחרת, נדרש
ישי לקחת עימו את כץ במישלחת־מכירות
למדינה אחרת. הדרישה
הגיעה במיברק מישראל. שילטונות
המדינה שאליה ניסה כץ להיכנס

ושוה לד ד1

3101 לו!ח
שי גוש־אמונים. שלהם הוא תרם
ביד נדיבה, וגם לאנשי תעשיית-
הנשק של ישראל. לאורחים, ששוכנו
בשתי הקומות העליונות במ־לון־פאר
בבירתה של מכסיקו, הי־תה
הפתעה נעימה. את טקס הכלולות
החגיגי ערך הרב הראשי לישראל,
שלמה גורן. אין צורך לומר
שגם חבר־הכנסת יהודה בן-

כץ :״דתי מאוד כשהוא מגיע לארץ,
אך הרבה פחות דתי כשהוא
נמצא במיסעדה לא כשרה במכסיקו.״
לישי התברר לפתע כי כל
עיסקת־נשק ישראלית הנעשית עם
מדינה באמריקה הלטינית, חייבת
לעבור דרך מרכוס כץ. ישי התעניין
בתופעה הזאת, וכץ הראה
לו תמונה שבה הוא מחובק עם

הכריזו עליו כאישיות־בלתי־רצו־ייה,
ועיסקת־הנשק המתוכננת לא
יצאה אל הפועל.
ישי ניסה לפעול בישראל. הוא
פנה אל שר־הביטחון דאז, עזר
וייצמן. וייצמן ניסה לפעול, אך
ללא הצלחה רבה .״מה אני יכול
לעשות,״ הוא הסביר ,״אלה עסקים
של קואליציה.״ הרמז היה

למימון־ולסחר, המסונף לבנק־המי־זרחי־המאוחד
של המפד״ל. באותה
תקופה היה לכץ עוד ידיד
רב־השפעה בצמרת השילטון. היה
זה הפרופסור יעקב נאמן, מי שהיה
מנכ״ל מישרד־האוצר בתקופת
כהונתו של יגאל הורביץ ב־מישרד־האוצר.
נאמן היה פרקליטו
ויועצו של מרכוס כץ.
כל מה שהצליח עזר וייצמן לעשות,
היה לפעול למען הקטנת
העמלה של כץ מעיסקות הנשק,
ל .15^,-גם זהו שיעור גבוה מאוד,
לעומת השיעורים המקובלים בס־חר־הנשק
הבינלאומי.
מאוחר יותר טענו אנשי התע־שיה
האווירית, שכץ ייצג אותם,
כי הם החליטו לחסל את עיסקיהם
עם סוחר־הנשק שירד מישראל
בשנת . 1948 אך התעשיה האווירית
לא עמדה בהחלטה זאת, וחתמה
עם כץ הסכם לשלוש שנים
נוספות. יתכן שהתעשיה האווירית
יכולה היתד, לוותר על שירותיו של
מרכוס כץ ביבשת האמריקאית, אך
התעשיה האווירית היא גם מיפעל
ממשלתי ישראלי, וכדי להקים
ממשלה בישראל צריך קואליציה.
וכדי להקים קואליציה, צריך את
צעירי המפד״ל.
כאשר מרכוס כץ מבקש להדוף
את ההתקפות עליו, הוא מציין
תמיד שהוא תורם ללב״י. זה
נכון. במכירה הפומבית למען לב״י,
שנערכה בבית־אסיה בתל-אביב בקיץ
השנה. היה מרכוס כץ אחד
הקונים הגדולים. אך הוא טרח להסתתר
מאחורי עמוד גדול מצידו
השמאלי של אולם הכניסה, ודאג
גם לכך שמישהו יכריז בשמו.
הסיבה לכך: מרכוס כץ אינו
אוהב צלמים ועיתונאים. כאשר
ביקש היומון הארץ לערוך כתבת-
תחקיר על עסקיו של כץ, בעיק-
בות הפירסום הראשון של הפרשה,
שיגר פרקליטו של כץ, יעקב נאמן,
מיכתב־אזהרה חריף לוזארץ,
ובו איום לתביעה בסך 10 מיליץ
לירות. הארץ נכנע ולא פירסם את
התחקיר שלו על מעלליו של כץ.
הפרשה חזרה על עצמה לאחרונה,
בשינויים קלים. לפני כמה
שבועות ביקש הצהרון ידיעות
אחרונות לפרסם כתבת־תחקיר על
עסקיו של מרכוס כץ. קוראיו של
העיתונאי אמנון אברמוביץ במעריב,
שדיווח על כך, יכולים היו
ללמוד כי כץ החליף את פרקליטו
לצורך האזהרות שהוא משגר לעיתונאים.
את המנכ״ל היוצא של
מישרד־האוצר, הפרופסור יעקב
נאמן, החליף הנשיא היוצא של
לישכת עורכי־הדין, הד״ר• אמנון
גולדנברג. התוצאה היתד, זהה.
ידיעות אחרונות נהג בדיוק כמו
הארץ, ומרכוס כץ נותר בלתי-
פגיע.
מרכוס כץ תורם בעין יפה לקרן
חד־חי, להתנחלויות של גוש־אמד
נים, לצעירי המפד״ל, ולקרן שלו
עצמו. סגן־השר יהודה בן־מאיר
מעניק לו חסות פוליטית, ועד
עתה העניק הרב הראשי לישראל,
שלפה גורן, חותמת של כשרות

כ שביק ש ״הארץ ׳,ל ח קו ר את ווסקיו של סוחר ה 1שק
המכסיקא׳ שיגר פרקלי טו אז הר ה -והפירסו .111911
עכשיו חזר ה הפר שה :״ידיעות אחרונות ׳ הוזהר והושתק!
לשכנע את נשיא המדינה לשעבר,
אפרים קציר, להעניק את חסותו
לקרן הזאת, והטקסים שבהם מוענקים
הפרסים נערכים במישכן
נשיאי ישראל. מרכוס כץ טורח
להגיע לטקסים האלה. הוא מצטלם
בחברת נשיא המדינה ובחברת

מאיר ורעייתו היו שם.
למרכוס כץ חשובים הקשרים
האלה מאוד, וככל שהעסקים שלו
באמריקה הלטינית מסתבכים, הקשרים
חשובים יותר.
חלק מהסיבוכים של כץ קשורים
בפירסום כמה ממעלליו ב
ראש־הממשלה
מנחם בגין, והסביר
:״אתה חושב שלא נותנים
כבוד לתורמי קרן תל־חי?״
העמלות שגבה כץ היו גבוהות
ביותר, והגיעו ל 25 כאשר ערך
ישי עיסקת־נשק גדולה עם מדינה
דרום־אמריקאית, הועברה לו הור־

ברור לגמרי. המפד״ל — שאז היו
לה 12 חברי־כנסת, היתה שותפה
חשובה בקואליציה. מרכוס כץ,
נוסף על ידידותו המופלגת עם
צעירי המפד״ל, הבטיח גם את
אגפיו באותה מיפלגה. הוא מחזיק
בידו אחוזים נכבדים בבנק-

לעסקיו חובקי־העולם. כשעמד כס-
או של גורן בסכנה, פעל סגן־השר
יהודה בן־מאיר בזריזות רבה כדי
שהשופט הראשי של קרן כץ יש־אר
על מקומו. הפעם ללא הצלחה.

שלמה פרנקל
ומרסל זוהר

כדאי להזדרז ולהנות
מהטבות המס בקופות הגמל
עד סוף חודש מרץ.

איציק לביטוב
חבר בקופת הגמל ״גדיש״,
מזה 10 שנים.
מאז שהצטרף לקופת הגמל,
הוא מרגיש בטוח לגבי עתידו.
הוא גם יודע•
שכספו מושקע בקופת־גמל
שהיא הרווחית ביותר
בין קופות הגמל
ב־ 10 השנים האחרונות.
איציקלביטוב, הוא אחד
מ־ססס( 1,000,מיליון) ומעלה
עמיתים, במגוון רחב
של קופות־גמל
בבנק הפועלים.
כדאי גם לך ללמוד
מנסיונו של איציק לביטוב.
הכנס לאחד מסניפי הבנק
ושאל על קופות הגמל שלנו.

קופות־הגמל של בנק הפועלים.

יאב מיליון

בוא לגדול איתנו

ב!?! הפועל
אבנת | קרמון | שיפרין | נעמן

במדינה
(המשך מעמוד )6
אדם מוסרי, תעיד העובדה שהוא
מסר בידי מיסמך שבו ׳הרשה לי׳
לעשות ככל העולה על רוחי, כאשר
הוא טוען שיעשה מצידו מה
שהוא רוצה.״
דברים אלה היא כתבה בכתב-
תשובה לבית-המישפט המחוזי ב-
תל-אביב. בתגובה על מיסמך שהגיש
אודי דיין לבית־המישם ט,
ובו הוא ציין:
״טליה התרכזה במשך חיי הנישואין
בחיי-חברה סוערים, לא מילאה
תפקידיה של אשה כדין וכיאות!
היתד, מבלה בכל שבוע לפחות
יומיים מחוץ למושב, בתל-
אביב ...ערכה מסעות תענוג ב-
חו״ל וקיימה יחסים עם אחרים.״
את המיסמך הגיש אודי דיין ב אמצעות
עורכת־הדין עטרה הלל.
טליה לא נשארה חייבת, והיא
הצהירה :״הרומנים שלו התפרסמו
בכל מדורי הרכילות, בכל העיתונים
והשבועונים ...הוא נהנה מחסדיהן
של הרבה נשים, במקום
להתמסר למשק ...לא עיבד את
המשך והיה בו בבחינת סטודנט
חופשי. מה שעניין אותו זה רק
נשים, עליהן ביזבז את עיתותיו.״
השיב אודי :״היא מצאה לה כל
פעם סידורים ליום־יומיים, כשהיא
מסתלקת מן הבית אשתי לא
קיימה איתי יחסים, מזה שלוש
שנים ויותר, דבר שגרם לשיבוש
ן ביחסינו.״

עם בל!החברות. טליה ציטטה
את דבריו של אודי כפי שנאמרו
לתעולם הזר :) 2364( ,״ידעתי
שהתמדה זה לא הצד החזק שלי,
הסיכון הכי גדול שלקחתי היה
במחזורים של ארבעה־חמישה חודשים
...כך שבין מחזור למחזור
יכולתי לקחת טיים־אאוט, להשבית
את המשק ולהתאוורר.
״לא הייתי׳בעל אידיאלי. בגדתי
באישתי, בגידות שלא חרגו מהנורמות
המקובלות במדינה.״
טליה אף הוסיפה על וידויו של
אודי :״הוא, הודה לפני כי קיים
יחסי־מין עם כל חברותיי הטובות.״
אודי
דיין הצהיר :״איני מסכים
יותר לשהות מחוץ לביתי ואין
לי מקום מגורים אחר...״
טליה השיבה :״עוד לפני שעזב
את הבית מנהלל, כפי שפסק הבורר
(שופט בדימוס של בית-
המישפט העליון, חיים כהן) הוא
שהה במשך תקופה ארוכה בבית
פילגשו, כשלושה־ארבעה ימים בשבוע,
לפחות. לבית בנהלל היה
נוהג להגיע רק לצורך התארגנות
מחדש.״
אודי נהג להופיע באותה תקופה
בחברת פילגשו בבתי הידידים המשותפים,
ובבתי בני־המישפחה, ובכך
המיט חרפה על טליה על
בתה, ציין עורך־הדין מנשה בר־שילטון.
לגבי
הנסיעות לחו״ל של בני
הזוג דיין, גילתה טליה :״אודי טען
כי ערכתי מסעות־תענוג בחו״ל,
וחשוב לציין בהקשר לזה, כי
בכל תקופת הנישואין, משנת 1969
ועד יום הפרידה, נסעתי לחו״ל
שש פעמים, מתוכם פעמיים עם
אודי. במקביל נסע אודי לחו״ל,
בין השנים 1972ו־ 1977 בלבד,
יטבע פעמים, ובתקופה שאחרי
1977 פעמים רבות נוספות, שבאחת
מהן נעלם ללא כל הודעה למשך
שישה שבועות. יתר הנסיעות
בוצעו ללא כל הודעה על הנסיעה,
והשהייה בחו״ל התגלה תמיד
רק עם שובו,״ הצהיר טליה דיין
השבוע.
וטליה דיין סיכמה :״קשה היה
לי לחיות במחיצת מי שמקבל כמובן
מאליו את היותו חקלאי גרוע
ופרזיט...״
הוורלח

הז ה

יות עוד כינוס מיפלגתי משעמם.
למעשה תהיה ואת הנגנת המח הראשונה שד קבוצת אונס
משה פרץ מרמלה, אשר יעיש
מטבריה׳ עורך־הדין דני סלומון
מרעננה ! דויד (״דודי״) אפל מתל-
אביב, שהוא שותפו לעסקי בניה
של הקבלן שלום גניש! ראובן
שלום מגבעתיים, שהוא עוזרו של
השר יעקב מרידור, יעקב ברנס
חובש-כיפה מנתניה, יהודה בן-
זאב מבית־שמש, דויד מנע, שהוא
עוזרו של סגן־השר משה קצב,
ארתור כהן, שהוא מהפעילים המרכזיים
של סניף חיפה, בני לטריס,
שהוא ראש המועצה המקומית יוק־נעם,
ופעילים אחרים.

^ יק־הכיטחץ הוא משאת
י * נפשו של כל פוליטיקאי ישראלי.
המחזיק בו נהנה מעוצמה
כבירה, מתקציב ללא גבול, מיוק רה
רבה בקרב המצביעים. העומד
בראש המישרד הוא בעל סיכויים
רבים להפוך ביום מן הימים ל-
ראש־ממשלה.
שר־הביטחון הקודם, אריאל
שרון, עשה שימוש רב באמצעים
וביוקרה שהעניק לו תפקידו, לקידום
סיכוייו. עם סילוקו מהתפקיד,
היה צפוי שסיכוייו בקרב־הירושד,
ייפגעו מעט, שכוחו הפוליטי ייח לש.

השבוע עומדת להתברר עובדה
מדהימה: מבלי שמשה אר־נס
ינקוף אצבע, מתייצב לצידו
כל המחנה הגדול שתמך עד לפני
שבועיים בשרון.
תמיכת שליש מחברי חרות נתונה
אוטומטית לשר-הביטחון, יהיה
אשר יהיה.
אפילו דויד מגן
ן* יום הראשזן הבא, במלון
• דיפלומט בתל-אביב, עומד להתכנס
פורום פנימי של כמאה
ראשי סניפים ופעילים אחרים בתנועת
החרות. לכאורה, זה יהיה
כינוס פנימי משעמם, שבו ידונו
על הצעות לשינויים בתקנון המי-
פלגה, לקראת הוועידה הקרובה.
למעשה, יהיה זה כינוס של תמיכה
במנהיגם החדש של ה מתכנסים.
למרות
שלא יהיו נוכחים בה
ח״כים, בגלל לחץ ראשי־הסניפים,
יהיו שם מארגני הכינוס, המלונ־אי
חיים שיף וח״כ מיכאל קליינר.
מלכתחילה לא התכוונו להביא
לכינוס את המנהיג הבלתי־מוכתר
של הקבוצה. לפני שפורסמו מסקנות
ועדת־החקירה, הוחלט שאריק
שרון ינהל את העניינים מאחרי
הקלעים. אך מאז שפוטר ממישרד־הביטחון,
הפסיד שרון גם את הקבוצה.

המנהיג
החדש: משה (״מישה״)
ארנס, אשר זה עתה חזר מארצות-
הברית, וכבר מעריכים את כוחו
במרכז המיפלגה בכ־ 30 אחוז.
לפני הכינוס יערך מיפגש חשאי
בין ראשי התומכים של ארנם
ובין השר עצמו. למיפגש הוזמנו
הח״כים יוסף רום, יגאל כהן־אור־גד,
מיכאל קליינר ואברהם אפל
— אחד מראשי סניף תל-אביב ו-
מוותיקי הכנועה, שהוא איש אמונו
של מנחם בגין.
באותה שיחה יקבל ארנם מידע
מדוייק על ההתארגנות החדשה ב-
מיפלגה, הנושאת את השם לחיזוק
התנועה, ועל כוחה בסניפים
ובמרכז. ימסר לו, שתומכים בו גם
סגני-השרים דב שילנסקי ומרים
תעסה־גלזר, הח״כים מאיר שיטרית,
עקיבא נוף ואולי אפילו דויד
מגן, שהיה ידוע פעם כנאמן שלו.
הדבר האחרון שארנס היה מעלה
על דעתו הוא, שבתוך שבועיים
הוא יוביל במירוץ בתנועת
החרות לתפקיד ראש-הממשלה, כאשר
מנחם בגין יפרוש.
הקבוצה, פרי יוזמתו של מיכאל
קליינר, התחילה להתארגן לפני
חודשיים. לפגישות בלתי־מחייבות
הוזמנו ראשי סניפים מהערים הגדולות
ומערי-השדה. היו שם אנשים
המזוהים עם שר־האוצר, יורם
ארידור, כאלה המזוהים עם דויד
לוי, ותומכי אריאל שרון.
אנשיו של שר־החוץ, יצחק ש מיר,
לא הוזמנו כלל. אולי משום
השינאה הכמעט־אישית, השוררת
בין קליינר ובץ מחנה שמיר, ש אחד
מראשיו הוא ח״כ רוני מילוא
— אוייבו של קליינר מאז היו השניים
סטודנטים באוניברסיטת
תל־אביב.
למרות שהדבר לא נאמר במפורש,
היתה הקבוצה אמורה להיות
הכוח האירגוני שמאחורי
שרון. המטרה המוצהרת היתה :
שינויים במצע התנועה.
במיפגשים השתתפו לצד הח״כ
קליינר והמלונאי שיף גם אנשי
חוג תג״ר, שרובם ותיקי אצ״ל ותנועת
החרות ! ראשי סניפים כמו

שרון —
פחות מ50/,-
^ מיסגרת הצעות השינויים
— בתקנון, הם דורשים שבכל
עיר יהיה קיים רק סניף אחד,
ללא סניפי־מישנה. הם תובעים את
ביטול ההנהלה במתכונתה הנוכ חית,
ויצירת הנהלה בת 51 איש.
הם קוראים ליתר דמוקרטיזציה
של הסניפים, המשך בחירות ה־

לשרון להגיע לרוב בסניפים ובמרכז.
כיום,
אחרי סילוק שרון ממיש־רד־הביטחון,
לא השתנתה הטקטיקה.
השתנה רק שמו של המנהיג.
זינוקו
הנחשוני של שר־הביטחון
החדש לטצודת זאב, שעל־פי כל
הסימנים נהנה מגיבויו של ראש־הממשלה,
תגרום בוודאי לשינוי
מפת יחסי-הכוחות בתנועה. העובדה
ששמונה ח״כים נמנים כבר היום
על תומכי ארנם, היא רק סימן
לבאות. אם עד לפני פירסום דו״ח
ועדת השופט יצחק כהן היו סיכוייהם
התיאורטיים של כל אחד
מהיריבים טובים, רק בתנאי שהיו
מצליחים להקים קואליציה עם
מתמודד שני נגד השלישי, הרי
שהמחנה החדש עומד לטרוף את
כל הקלפים.
אחד המפסידנים העיקריים הוא
יצחק שמיר. ארנס אינו רוחש לד
חיבה יתרה, מאז תקופת היותו
שגריר. הוא מייחם חלק מההדלפות
בארץ לשדרים האישיים שלו
מארצות־הברית לאנשי שמיר.

ח״כיס וייסר וקליינר
דויד לוי נגד ארנס
מועמדים לכנסת במרכז ולא בוד
עדות־מינויים, והחלשת הוועדה המתמדת,
שיכולה לשנות היום את
מיבנה המרכז מן הקצה אל הקצה,
על־ידי הוספת חברים אחרי סיום
הוועידה. הקבוצה של קליינר מת כוונת
להביא את ההצעות כבר
לוועידה הקרובה שתתכנס בתוך
חודשים אחדים, והם מניחים שהשינויים
יתקבלו על-ידי החברים.
כאשר הועלו ההצעות לראשונה,
היתד, להן מטרה אחת: לאפשר

אנשי ארנס מניחים, שהשרים
לוי וארידור ייאלצו לשנות את
תפיסת־עולמם אחרי כניסת אמס.
התמיכה בשרון חזרה למימדיה
המקוריים -פחות מחמישה אחוזז
ייתכן ששרון ינסה לחבל. בדרכים
מוכרות לו היטב, בעבודתו!
של ארנס. אלא שאז יתברר לו,
כי אנשיו — שעל עזרתם הוא
מקווה להסתמך — עברו ברובם
למחנה המתחרה.

בז־ציון ציטרין

נמה ימים אחו שויתק את תשומת־רב חשדם, נאשו חתנטר באופו
וומאת* מהמועצה הפלסטינית באלג״ר, השמיע עיצאם סוסאוו, את
ה״אני מאמין״ שלו באסיפה בלונדון, בעומדו לצידו של עורו..העולם חוה״
האסיפה שנערכה ב״ 27 בפברואר באולם עיריית־הגג של לונדון היתה חשובה,
מפני שהיא נערכה כמה ימים בלבד אחרי סיום מושב המועצה הלאומית
הפלסטינית באלג׳יר. הופיעו בה, זה לצד זה, ישראלי ופלסטיני: אורי אבנרי,
מטעם ״המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני״ ,והד״ר עיצאם
סרטאווי, איש אש״ף, מנהיג מחנה־השלום הפלסטיני, שעורר זה עתה סנסציה
עולמית כאשר התפטר באופן הפגנתי מן המועצה הלאומית הפלסטינית. התפטרות
זו לא התקבלה.
בשבוע שעבר דיווח ״העולם הזה 2374 על מהלכה של אסיפה סוערת
זו, שבה היה קיים שיתוף־פעולה מלא בין קבוצה של בריונים יהודיים, חברי
הליגה להגנה יהודית, וקבוצה של בריונים ערביים, חברי אחד מאירגוני־הסירוב
הפלסטיניים. האסיפה התקיימה בחסות הסקוטלנד יארד, שנערן בעוד מועד
לכל פורענות אפשרית, וכמה מן הבריונים סולקו מהאולם בכוח על־ידי השוטרים.
את האסיפה אירגנה קבוצה יהודית מקומית הפועלת למען שלום ישראלי-
פלסטיני.
אורי אבנרי אמר בדבריו כי הבעייה האמיתית אינה פלסטינית, אלא
ישראלית. המאבק למען שלום ישראלי״פלסטיני הוא בראש וראשונה מאבק

על ישראל, על נפשה ועל עתידה. ישראל הכובשת היא ישראל המעוותת את
כל ערכיה האנושיים, החברתיים והלאומיים. מאיימות עליה סכנות פנימיות
נוראות.
אבנרי העלה על נס את זיכרם של שני אנשים, שסימלו את השאיפה לשלום
וששילמו על כך בחייהם: סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, שפתח במגעים
עם אבנרי ב־ ,1974 ושנרצח על־ידי כנופיית אבו־נידאל; ואמיל גרינצווייג, איש
״שלום עכשיו״ ,שנרצח בידי פאשיסטים יהודיים.
״קיים שיתוף־פעולה אוטומטי בין הקיצוניים משני הצדדים,״ אמר אבנרי.
״כל מעשה וכל נאום של אריאל שרון גורם לחגיגה בקרב הקיצוניים הפלסטיניים,
וכל מעשה וכל נאום של קיצוני פלסטיני משמח את ליבם של הקיצונים הישראליים.
הלוואי ויקום שיתוף־פעולה הדוק כזה בין שוחרי-השלום משני הצדדים!״
דבריו של אבנרי הופסקו תכופות על־ידי צעקות מאורגנות של הבריונים
היהודיים, שהנואם השיב להם בחריפות.
אחרי נאומו של אבנרי בא תורו של עיצאם סרטאווי. להלן נאומו במלואו,
כפי שהוקלט:

או חוו אי אבש1
באותה פגישה היסטורית — הרשו לי
להשתמש במונח זה — דיברנו במשך שש
שעות. היה זה מיפגש מרתק — פגישה
בין שני גנרלים גאים מאוד, גנרל ישראלי
שהצטיין בשדזדהקרב, וגנרל פלסטיני,
שגם הוא, עם כל הצניעות, הצטיין בשדה-
ח|קרב.

ודל*! או כדורגל
^ יושכם ז,ה סול זה, דנו השניים
• במציאות של מילחמת־האחים הנטושה
במיזרח התיכון (צעקות של הביריונים היהודיים)
.כן, האדון מצד שמאל, ישבנו
וגילינו כי התחליף היחידי להשמדה הדדית,
במילחמה שאיש אינו יכול לנצח בה,
הוא השלום( .מחיאות כפיים ממושכות).

כסוף השיחה השתכנעתי שאכן
עם אנשים כמד מתתיהו פלד
אנחנו יכולים לעשות שלום.

סרטאווי (יושג ליד אמרי)
״לא חלושי־אופי יעשו שלום !״
|£ני מודה ליוזמי כנס זה על הכבוד
ש שהעניקו לי, כאשר נתנו לי את ההזדמנות
להופיע לפני קהל נכבד זה. ברצוני
להודות גם לכם, גבירותיי ורבותיי,
על שטרחתם לבוא ולהקשיב למה שיש
בפינו. במיוחד ברצוני להודות מקרב לב
לאדונים היושבים בצד השמאלי של האולם,
שביטאו אי־הסכמה מסויימת עם הרוח
הכללית של אסיפה זו( .הכוונה לאנשי הליגה
להגנה יהודית, שהפריעו לדברי
אבנרי) .אני שמח שהם כאן, מפני שיש
לי עניין מיוחד להשמיע את דבריי באוזניהם,
ולהישמע על-ידם.
אתחיל בסיפור על פגישתי הראשונה
עם ישראלי, אדם השייך למחנה האוייב.
זה היה ביום־קיץ אחרי־הצהריים, ביוני
,1976 בבירה אירופית מסויימת. היה זה
הגנרל מתתיהו פלד, גיבור לעמו, חבר
נכבד בחברה הישראלית, פטריוט ישראלי
גדול.

אך גיליתי שיש מחסום היסטורי, מחסום
פסיכולוגי.
אמרתי :״האלוף פלד, כאשר נחתום על
חוזה-השלום שלנו, הייתי רוצה להכניס בו
סעיף — שחמש שנים אחרי הקמת המדינה
הפלסטינית נערוך בינינו מילחמה
אחרונה.״
הוא שאל :״ד״ר סרטאווי, לשם מהז״
אמרתי :״אנחנו זקוקים למילחמה אמיתית
אחת, לפני שנסגור את ספר העימות
לנצח.״
הוא הסתכל בי בשקט, בעדינות, והשיב
:״יש לי הצעה יותר טובה.״
אמרתי :״כולי אוזן.״
הוא אמר :״הבה נערוך תחרות כדורגל.״
כעבור
זמן היתד, לי ההזדמנות לספר על
כך לידיד שלי, מדינאי אירופי מסויים*,
והוא אמר :״ההצעה שלך היתד, יותר אנושית.
ברור שהגנרל פלד לא שמע על
מילחמות־הכדורגל.״

שלום. יש המטילים ספק ככך.
אלוהים יודע כי מחנה מחרחרי
המילחמה עצום ורב. אולם מחנה
עושי־השלום הולך וגדל אף הוא.
אכן, עצם העובדה שאנחנו נפגשים כאן
היום מוכיחה שכוחם של עושי־השלום
הולך וגדל( .מחיאות כפיים).

אדםכ עו סגבע
^ אשר החלה המילחמה האחרונה,
״ גבר החשש שמא האכזריות, וכל ה•
הכוונה לקאנצלר
קרייסקי.

האוסטרי, ברונו
נחפחיח תופעות המכוערות שהתגלו במילחמה הזו,
יהרגו את רצון־השלום. אולם מתוך הטרגדיות
של מילחמה זו צמחה שאיפה חזקה
יותר לשלום. אדם אמיץ בשם אלי גבע,
ששירת את עמו בטנק — ולא באולם
׳,מפואר בלונדון, כמו )כמה מהגיבורים
הצועקים כאן — איש זה, גבע, חייל מזהיר,
בחר בשלום. הוא התפטר מהצבא,
לא מפני שהיה פחדן — הוא איש אמיץ
מאוד — אלא מפני שהוא מאמין שהמיל־חמה
לא תשרת איש.
במילחמה הזאת קרו גם דברים יפים.
לאורך קו הפסקודהאש ברחובות ביירות,
שמשני עבריהם המטירו צעירים ישראליים
וצעירים פלסטיניים מוות איש על רעהו,
קרו גם דברים יפים. פיסות־נייר הוחלפו
בין צעירים ישראליים ופלסטיניים. כן, הם
לא החליפו רק כדורים — זה קל לעשות
— אלא גם הודעות אישיות. שם בביירות,
בין חיילי שני העמים, שלחמו זה
בזה לחיים ולמוות, החל דו־שיח.
בישראל עצמה קמו אנשים וגאלו את
כבוד עמם, כאשר התייצבו והגנו על
המסורת המוסרית של היהדות( .מחיאות־כפיים,
צעקות) .המסורת היהודית, שאינה
רכוש היהודים בלבד, שהיא רכוש העולם
כולו, גם כאשר אנטי-יהודים, כמו היהודים
הצועקים כאן, מסלפים את המסורת
הזאת.
שם, ברחובות תל־אביב, ברחובות ירושלים,
קמו ישראלים מכל שדרות־החיים
והפגינו למען כבוד היהדות, כבוד עמם,
ומחו נגד המילחמה הבלתי־צודקת. הם
מחו נגד הטבח. הם היו חכמים.

בי מה היה קורה אילמלא
נערכו אותן.הפגנות מוסריות כ ערי
ישראל ז־אני
אגיד לכם, גבירותיי ורבותיי: מעשה
של טבח, מעשה של רצח־עם, הוא
דבר הוזי בזיכרון של עם. זהו דבר העובר
מתודעה של דור אחד לתודעת הדור הבא.
זהו דבר שאינו נשכח לעולם, לעולם.
פלסטינים נטבחו בלבנון. הדם הזה
שנשפך לא יתייבש. הדם השפוך הזה הפך
חלק מן הזיכרון הפלסטיני. ואנחנו יודעים

מן הנסיון היהודי מה פירוש הדבר, כאשר
הדברים נשמרים בזיכרון הקיבוצי.
ברגע מסויים, גבירותי ורבותי, יהפכו
זיכרונות אלה מניע לפעולה נגדית. אנחנו
יודעים זאת. אנחנו מודעים להתפתחות
ההיסטוריה. אנחנו מכירים את העובדות
הבסיסיות, את מערכת הכוחות הפוטנצי אליים.
אנחנו יודעים מהו מאזן־הכוחות
הצפוי, ולאן מצביע חץ־הכיוון.

ביודענו את כל אלה, ביודענו
שאנחנו, הפלסטינים, הערכים, ידנו
תהיה על העליונה כחשבון הסופי
— אנחנו בחרנו כשלום.

ך ייתי רוצה שתבינו, גבירותיי ורמי
י תיי, איך קם וצמח מחנה־השלום ה פלסטיני.
אספר לכם על נסיוני האישי.
אני חב את התפתחותי לקרב על כראמה
(מארס .)1968 בלי כראמה, יתכן מאוד
שלא הייתי הופך לפעיל־שלום.
בזיכרון הפלסטיני שלנו, כראמה מצטיירת
כקרב גדול. היינו 200 איש בכפר קטן
ממיזרח לירדן, וחזינו בעינינו את העוצמה
הצבאית הישראלית העולה עלינו: תותחים,
חי״ר, חרמ״ש, טנקים. זהו מישור,
שנחל חוצה אותו.
לפי ההגיון הצבאי, היינו צריכים לסגת
אל הגבעות. אולם קרה דבר מוזר מאוד־מאוד.
היינו
חבורה של חובבנים. אדם בשם
יאסר ערפאת. מהנדס מצויץ; אדם בשם
אבו־איאד, מורה לערבית; סרן ח׳אלד
המנוח, אדם צבאי אחד; אני עצמי וכמה
אחרים, חובבנים. החלטנו שנעמוד וניל־חם,
בניגוד לכל הסיכויים הצבאיים.
לחמנו מעליית־השחר ועד 10 וחצי בלילה.
יש לציין, שקיבלנו סיוע מהצבא
הירדני.

כעינינו, הקרב היה ניצחון. ורק
כיגלל הניצחון הזה היינו מסוגלים
לראות סוף־סוף את המציאות של
העימות.
מפני שפלסטין, גבירותיי ורבותיי, היא
ארצי, מקום הולדתי. אני נולדתי בעכו,

הקרב על כראמה, מארם : 1968 הטור המשוריין של צה״ל פורץ לתוף הכפר
.רק תודות לניצחון ושלנו בכראמה, יכולתי לראות את ישראל,
כילד שיחקתי בעכו, מישפחתי קבורה
בעכו. שורשיי הם בארץ הזאת. האילן דד
מישפחתי שלי מגיע אחורה, לאורך 1200
שנים. זוהי ארצי!
אחרי כראמה, כאשר החלמנו מפצעינו,
חשבנו על ארצנו. ובפעם הראשונה חשבנו
עליה בצורה חדשה.

גבירותיי ורבותיי, רק תודות
לכראמה הייתי מסוגל לראות את
ישראל• רק תו ת ת לניצחוני בב־ראמה
יכולתי לראות את ישראל.
כי לפגי כן, כשהייתי בשפל־המד־רגה,
במצב שד דמורליזציה גמורה,
יכולתי לראות רק את פלסטין,
את פלסטין של חלומותיי, את
פלסטין שד זיכרונותיי.
לא יכולתי לראות את ישראל, בגלל ה־סיבלות
שעברו עליי, שעברו על הפלסטינים,
שעברו על עמי. סבל בלתי-אנושי.
אינכם יודעים מד. זה להיות פלסטיני,
להיות אפס בעולם שבו אתה חייב להיות
סיפרה כדי להתקיים, שבו אתה זקוק ל־תעודת־זהות.
כאשר
היינו בשפל־המדרגה חלמנו על
פלסטין ההיא, פלסטין שבד. לא היתד.
אוכלוסיה צפופה, פלסטין שעדיין לא
ראתה את ההגירה ההמונית. זאת היתד.
בעייתי הפסיכולוגית, חוסר־יכולתי להיות
שפוי.

חשבנו אז שיש ביכולתנו להשיג ניצחון
צבאי, ושיהיה עלינו להחליט בבוא
היום כיצד לנהוג באוכלוסיה הזאת. ואז
התפתח אצלנו באופן ספונטאני, באופן
חד־צדדי, הרעיון של המדינה הדמוקרטית
החילונית — ששינה, אגב, את הסעיף 6
של האמנה הפלסטינית. סעיף ,6כפי ש אתם
יודעים, אומר שרק היהודים שהיו
בארץ לפני ״הפלישה הציונית״ הם פלסטינים.
אחרי ניצחון כראמד. חוקקנו את
התיקון בדבר המדינה הדמוקרטית החילונית,
וקבענו שכל אדם בפלסטין, בישראל,
זכאי לדרוש לעצמו זכויות חוקיות שוות
במדינה הדמוקרטית החילונית.
לאחר מכן, כאשר נמשך המאבק, נכנסנו
לשלב חדש. התחלנו לנתח את האוכלוסיה
החדשה הזאת. היא ריתקה אותנו מבחינה
חברתית, מדינית ודתית. כבר הסכמנו שיש
לה הזכות להיות שם — ואנחנו עשינו
זאת באורח חד־צדדי, מבלי לבקש כל
תמורה. אני גאה שאגי פלסטיני, אני גאה
להשתייך לעם (צעקות) כן, אני גאה להשתייך
לעם שבעודו סובל יסורי־תופת במח-
נות־הפליטים, היד. מסוגל להוליד מתוכו
חקיקה כה מוסרית( .צעקות) .כן, גיבור

צעיר, התנועה הפלסטינית הלכה צעד
אחד נוסף קדימה.

תישואדיס 0110811
^ תחלנו לשאול: הישראלים האלה,
• י מה הם? מה הם הצליחו לעשות?
כשאני מפשפש בזיכרוני, אני זוכר ישיבות
רשמיות. הושמעו שם טענות ונערכו
ויכוחים, שאילו הייתם שומעים אותם, זה
היה נוגע לליבכם. אני זוכר — ואיני רוצה
להזכיר שמות, ובאופן מיוחד לא את השם
הזה, מפני שהאיש הזה, נאיף חוואתמה,
הוא עכשיו יריב פוליטי שלי — את אשר
אמר בישיבה שהיתר, ביוני .1969

הוא אמר :״הישראלים הפכו
לעם -הם פיתחו תרבות משלהם,
מוסיקה משלהם, כתי-ספר משלהם,
ואיננו יכולים עוד להתעלם
מכך, סתם ככה. אנחנו צריכים
להתמודד עם המציאות הזאת.״
הלכנו צעד קדימה, ונולד הפיחרון של
שתי מדינות.
כך, גבירותיי ורבותיי, באותם ימי-ברא-

תודות לכראסה הייתי מסוגל
לראות את ישראל. בפעם הראשד
נח, תודות לניצחון זה, ראיתי את
פלסטין האמיתית, זו הקיימת במציאות•
ראיתי את האוכלוסיה
החדשה שם, את היישובים החדשים,
הערים החדשות, הכפרים
החדשים, ושאלתי את עצמי: מה
אעשה בהם ץ

ו נ עו )1111׳ צעד
ך פני זה, גבירותיי ורבותיי, השאלה
• לא עלתה כלל בדעתי, מפני שלא
ראיתי אותם. אחרי ניצחוני התחלתי לשאול
את עצמי: מה אעשה בהם, במהגרים
האלה, הקוראים לעצמם ישראלים?
קרה משהו מעניין מאוד: אמרתי לעצמי,
שאני צריך להתייחם אליהם באופן
מציאותי. ואחרי שנתיים של חשבון־נפש
מכאיב ונוקב, הגענו לידי המסקנה ש אנחנו
לא יכולים סתם לגרש את האנשים
האלה.

שית, מתוך לבטים וחשבון־נפש, צמחה
השאיפה לשלום. השלמנו עם המציאות
החדשה. אנחנו רוצים לחיות עם המציאות
הזאת.
נכון, אין בזה צדק. אני רוצה שתדעו,
אני אומר ומאשר זאת שוב: אובדן עכו
הוא, בעיניי, בלתי־צודק. זד. אכזרי מאוד
לגביי.

אולם, התהליך המרתק הזה של
התפתחות והתפכחות הידיעה ה•
ראציונאלית שהאלטרנטיבה היחידה
היא השמדה הדדית, גרמו לנו
להאמין בשלום בלב שלם, כאופציה
המעשית היחידה שיש לשאוף
אליה.
מתוך החוויות האלה נולדה המחוייבות
לשלום.
כאשר השתתפתי במאבק הרגיל, הייתי
גיבור. כאשר התחלתי להילחם למען השלום,
גיליתי מה פירושה של הבדידות
של לוחם־השלום. גיליתי שדרוש אומץ־לב
גדול פי מאד, כדי להילחם למען השלום.
(צעקה מצד הביריונים הערביים :״אתה
פחדן!״) שוכראן, יא־אחי תודה, הוי
אחי!״) האדון הזד, שצעק בערבית הוא,
כנראה, כפילו של הג׳נטלמן היהודי בצד
השני (צחוק בקהל ומחיאות־כפיים) .אבל
לג׳נטלמן היהודי יש לפחות אומץ־הלב,
שלא להסתתר( ,צעקות מצד הערבים :
״אתה לוחם נגד עמך ! אתה גודשת מהמועצה
הלאומית!״) כאשר אמרתי שדרוש
יותר אומץ־לב להילחם למען השלום,
צעק האדון האמיץ הזה: לא, דרושה
חוצפה כדי להילחם למען השלום. ואני
אמרתי לו בערבית: תודה, מפני שאתה
יוצר שיווי-מישקל. יש רק הבדל אחד:
הג׳נטלמן הזה, הציוני הימני הקיצוני,
לפחות קם והזדהה. הייתי רוצה שהג׳נטל-
מן הזה, הערבי, יזדהה גם הוא, תחת
להסתתר מאחורי חבריו.

קשוחים אנתנו !

ציור פלסטיני על קיר בביירות הנצורה
״פחדנים, סיתמו את פיכם !״

ר בירותיי ורבותיי מטר של צע־
^ קות בערבית ותשובות הנואם בערבית
).למה אינכם באל־אנצאר? (צעקות:
״בוגד ! אתה יושב עם ציונים בשעה שהפלסטינים
נהרגים באל־אנצאר ! אתה יושב
כאן עם אורי אבנרי שהוא ציוני ! פחדן !״
(המשך בעמוד )72

פגשתי את ארתור קסטלר רק פעם אחת בחיי.
זה היה — כמדומני — בראשית פילחמת־העצמאות.
באתי לחופשה קצרה, ומישהו — נדמה לי שהיה זה
הד״ר יעקב ויינשל — ביקש ממני להיפגש עימו. אולי
ביקש קסטלר לשוחח עם חייל שהיה בקרב.
איני זוכר כמעט דבר מאותה פגישה. היא לא נחרתה
בזיכרוני כחווייה בלתי-נשכחת. קטטלר ואשתו היו בחדר
בבית־מלון בסביבת הירקון־בוגרשוב בתל־אביב. הוא
זכור לי כגבר לא־גבוה, עצבני ואגרצנטרי מאוד־מאוד.
התאכזבתי. כי שפעתי עליו הרבה לפני כן ספי
ויינשל.
״יאשר,״ ויינשל היה רופא במיקצועו. במילחמת־העולם
הראשונה היה רופא בצבא הרוסי, בחזית קווקז.
לאחר מכן בא לארץ וקיבל חולים בדירתו ברחוב
אלנבי, ליד בית־הכנסת הגדול. חוץ מזה היה דוויזיוניסט,
אינטלקטואל, מחבר־ספרים ועורך של ירחון בשם החברה,
שבו פירסמתי את מאמרי הראשונים כשהייתי בן .17
דירתו של ויינשל, ליד חדר־הקבלה שלו, היתה
בית־ועד לאינטלקטואלים של חל־אביב, מן הסוג היפני.
אחד מידידיו היה הד״ר וולפגאנג פון־וייזל, רופא ומנהיג
רוויזיוניססי׳ אוסטרי שזכה בתואר־אצולה בימים האחרונים
של מילחמת־העולם הראשונה( .לשונות רעות
טענו, כי הקיסר האוסטרי ברח מווינה בדיוק לפני שעמד
לחתום על הענקת התואר, אבל זו היתה רכילות).
פון־וייזל היה גם עיתונאי, והוא ייצג בארץ את העיתונים
של הוצאת אולשטיין, חברה יהודית ששלטה בכלי־תיקשורת
רבים בגרמניה.
שם, בחברה זו. שמעתי לראשונה על קורותיו של
קסטלר. אז כבר היה סופר מפורסם. סיפרו על הטיהור
הסטאליניסטי בברית־המועצות — אפלה בצהרייס —
היה ונשאר הספר הקלאסי על נושא זה, ההסבר הסביר
היחידי להתנהגותם של הבולשביקים הוותיקים, שהודו
בכל הפשעים שבעולם לפני שהוצאו להורג על־ידי
הסיפלצת שגדלה בקירבם. גם סיפרו צוואה ספרדית,
על חוויותיו בכלא של פראנקו בימי מילחמת־האזרחים,
כשהמתין בכל יום להוצאתו־להורג, עשה רושם עמוק.
ויינשל סיפר שקסטלר הגיע ארצה ב־ ,1926 כשהיה
בן ,21 כמעפיל רוויזיוניסטי מהונגריה. הוא היה מובטל,
רעב ללחם וישן על שפת־הים. מדי פעם בא לוויינשל.
שנתן לו ארוחה הגונח.
באחד הימים בא ההונגרי הצעיר לביתו ושאל,
במבוכה רבה, אם הדוקטור מוכן לעשות לו טובה.
הוא התאהב בבחורה. יהיא הסכימה להינשא לו. האם
יכול ויינשל להשאיל לו את טבעת־הנישואין שלוז
ויינשל הסכים, וכעבור יום החזיר קסטלר את טבעת־הזהב.
ברגע האחרץ נודע לבחורה כי לבחור הצעיר
אין גרוש על הנשמה, והיא ביטלה את תוכניודהנישואץ.
ההזדמנות הגדולה באה. לקסטלר במיקרה. הד״ר פון־
דיזל נפצע בהתנקשות בחייו. מישהו היה מוכרח למלא
את תפקידו ככתב העיתונות הגרמנית. הוא שאל את
הצעיר: אולי אתה מוכן לנסות ולמלא את מקומי
לכמה שבועות ז
קסטלר ניסה, והתגלה כעיתונאי מזהיר. ב 1931-ירד
לגרמניה, הפך שם לקומוניסט, נכלא בידי הנאצים
כשעלו לשילטץ, והצליח להסתלק( .נדמה לי שהיה זה
הוא שכתב על התא הקומוניסטי, שנלכד בידי הגסטאפו.
חברי התא, בחורים ובחורות, לא נשברו. אחרי חקירה
ממושכת השתכנעו הנאצים שהם חפים־מם שע. ואז, ברגע
האחרון, דיברה אחת הבחורות על ״עניין קונקרטי״.
כתוצאה מכד הועברו כולם לפחנד,־ריכוז. שום אדם
נורמלי לא השתמש במילה ״קונקרטי״ ,השייכת לסלאנג
הקומוניסטי).
אחרי שהתאכזב מזאב (״ולדיפיר״) ז׳בוטינסקי, התאכזב
קסטלר גם מיוסף ויסריונוביץ דז׳וגשווילי, המכונה
ססאלין. נדמה לי שבכל ימי חייו רדף אחרי אלילים
שהכזיבו — מנהיגים פוליטיים, חכמי-דת אכזוטיים ומה
לא. התאבדותו המשותפת עם אשתו, לפני שבוע, בגיל
,78 היא הודאה באכזבתו הסופית.
הוא לא היה, לדעתי, סופר גדול. אבל הוא הצטיין
במוח פעיל, בסקרנות בלתי-נלאית ובמבט חד. ספריו
מלאים בפירורי-מחשבה המפעילים את התאים האפורים
של הקורא. גם סיפרו על מילחמת־המחתרת בארץ,
כגנבים בלידר״ גדוש בהערות מאלפות על הקיבוץ,
אצ״ל ומוסדות אחרים, שהעידו על כושרו לראות דברים
שנעלמו מעיני הזולת.
קסטלר פגש את מנחם בגין במחתרת, בחדר חשוך.
בסיפרו הבטחה והגשמה תיאר את פגישתו זו ואת
פגישתו השנייה, כשבגין יצא מן המחתרת .״על פי
קולו, שבא אליי באפלה מעבר לשולחן, דימיינתי לי
את בעל־הקול כגבר גבה־הומה, בעל חזות סגפנית והבעת־פנים
קנאית. למעשה הוא אדם די נמוך, רזה, שברירי,
קצר־רואי מאוד, בעל פנים עדינות, רציניות, של מורה
צעיר.״
על השקפת־עולמו של בגין אמר תלמיד זה של
זאב ז׳בוטינסקי :״מבחינת האידיאולוגיה המיוחדת שלהם,
יש לראות את אצ״ל ילח״י כצאצאים בלתי־חוקיים של
הליברליזם הלאומי של ז׳בוטינסקי. הם התייחסו אליו
כאל הפטרון הקדוש שלהם, כמו שהרוסים מתייחסים אל
קארל מארכם — ובערך באותה מידה של הצדקה.
״הם ירשו את התוכניות המכסימליסטיות של הרוויזיוניסטים.
את רגש הבוז למנהיגות הציונית הרישמית,

עד שפת־הים
ואף את האיבה למיפלגות־השמאל והתרעומת עליהן.
אולם הם לא ירשו דבר סן הליברליזם של ז׳בוטינסקי,
מן האוריינטציה המערבית שלו ומרוחו האירופית.
״האידיאולוגיה שלהם היתד, לאומנות פרימיטיבית,
ולשונם זרם של רגשנות בומבסטית, בליוויית רעמים
תנ״כיים.״
על כך הוסיף הערה, שיש בה אולי מן הנבואה:

אוד׳ *בנדי

״התנ״ך, כשמתייחסים אליו כאל מדריך שימושי למדיניות
במאה ד,־ ,20 השפעתו מזיקה פזו של מיין קאמפף,
סיפרו של היטלר.״

דם סבשי כנען העניין הזה — הפיכת התנ״ך למדריך שימושי לניהול
המדיניות הלאומית האקטואלית — מטריד אותי זה מכבר.
במשך שמונים דורות קראו היהודים את התנ״ך,
שיננו אותו ודשו בו. ספר־הספרים השפיע עליהם יותר
מכל דבר אחר בעולם. כל פרק, כל פסוק עמדו לנגד
עיניהם.
אך התנ״ך לא ד,פך אותם לעם לאומני או מילחמתי.
להיפך, תורתם היתה תורת הנביאים. הם שאבו מן
התנ״ך את רוח המוסר האנושי, ולפעמים גם האוניברסלי.
אף לא לרגע אחד במשך כל אלפיים השנים לא עלה על
דעת היהודים שהתנ״ך מצווה עליהם לחזור לארץ-
ישראל כדי להקים בה מדינה יהודית. אילו היה קיים
רצון כזה, בוודאי היו מזדמנות לו הזדמנויות לרוב.
והנה, בדורות האחרונים, ובעיקר בדור האחרון, הפך

ארתור קסטלר ואשתו סינתיה
התנ״ך באמת למעץ מינשר לאוסני-קנאי-מילחמתי. במקום
תורת הנביאים באה תורת כובשי־כנען. הרוח האוניברסלית
של ספר יונה פינתה את מקומה לרוח הרצחנית
של שמואל. אותו הספר, אשר גידל בגולה תרות של
בחורי-ישיבה עדינים ורבנים נבונים, מגדל בארץ פאשים*
טים מסוגו של מאיר כד,נא ועובדי־אלילים לפי הדגם

של גוש־אמונים. תוך דור אחד בלבד הפכה המיפלגה
הדתית־לאומית, שהיוותה פעם את האגף המתון ביותר
בממשלת בן־גוריון, לפלוגת־הסער של הרב חיים דרוקמן
ודומיו. ואילו אגודת-ישראל האנטי־ציונית, שאבותיה
ראו בהרצל את שליח-השטן, משרתת עתה את אריאל
שרון.
מה קרה בעצם ז
עלה בדעתי הסבר טריטוריאלי.
בגולה דיברו אל לב היהודים דיברי המוסר והתוכחה
של הנביאים. אלה היו קרובים לחווייתם. ואילו הסיפורים
ההיסטוריים של ספר יהושע, שופטים ומלכים לא היו
אלא משלים מתקופה אחרת וממקום אחר, שהצטרפו למיתוס
ססגוני אך רחוק מן המציאות.
כאשר התחילו בני הישוב החדש לקרוא את התנ״ך
בעיניים חדשות, נראה הכל אחרת. הם ראו את התבור
והגילבוע מחלון־ביתם. נופי העלילות העתיקות היו נופי
חייהם. עמי כנען הקדומה קמו לחיים בדמותם של
הערבים. הקרבות העתיקים התמזגו עם הקרבות החדשים.
ילד עברי, שקרא את ספר יהושע בכיתה ה /בלי
ביקורת ובלי הדרכה של מורה נבון, מוכרח היה להבין
אותו כפקודה פשוטה לרצח-עם. פד, שהיה נכון ביריחו
מלפני 3000 וכמה שנים, מדוע לא יהיה נכון עתה ז
יהושע קרוב יותר לחווייה הישראלית מאשר ישעיהו.
שימשון קרוב יותר מאשר יונה (למרות שהיה, כנראה,
פלישתי) .״זכור את עמלק״ קרוב יותר מאשר ״וגר
זאב עם כבש״ .סיפורים אלה, הנקלטים בגיל הרך,
יוצרים קרקע־בתולין פורה לפולחנים לאומניים־אליליים
אקטואליים, המתעטפים באיצטלה של דת־ישראל.
אני מסכים עם קסטלר: התנ״ך יכול להיות לספר
מסוכן מאוד, כאשר הוא מונפק כמדריך שימושי לניהול
המדינה. ראינו מה קרה לגרמנים, כאשר ניסו לבסס
את מדיניותם הלאומית על אגדות הטבטונים הקדומים.

מח 7ה עצוב
כאשר התפלגה מפא״י האדירה, בראשית שנות ה־,40
נאם אהרון ציזלינג, איש סיעה ב /נאום חוצב־להבות
נגד מנהיגי סיעה א׳ ,ובראשם ברל כצנלסון ודויד בן-
גוריץ.
כאשר קם כצנלסון להשיב, אמר באירוניה עדינה :
ראדנא עד כמה אומללים ציזלינג וחבריו, ועד כמה
מאושרים אנחנו. שהרי ציזלינג וטבנקין נמצאים במיפלגה
אחת עם מנוולים מושחתים כמו בן־גוריון וכצנלסון,
ואילו אנחנו נמצאים במיפלגה אחת עם אנשים טהורים
ודגולים כמו ציזלינג וטבנקין.
נזכרתי בימים אלה בסיפור זה, על רקע פילוג שאני
מעורב בו, למרבה־הצער.
תמיד תמהתי על גבר ואשה החיים ביחד כזוג נשוי,
במשך שנים ועשתת שנים, שהקימו בית ומישפחה,
שראו ביחד ימי אושר ושפל, עד שהם מתגרשים. והנה,
לפתע, הם מתנפלים זה על זה בשינאה תהומית, הופכים
זה את חיי זה לגיהינום, עד שהם מצליחים לרצוח כל
זיכית יפה, כל חלקה טובה.
יש חריגים רבים, אך דומני שזהו הכלל.
כאשר מתפלגת מיפלגה, קורים דברים תמים.
לכאורה, אין כל רע בכך שחבורת אנשים, ששיתפו
פעולה איש עם רעהו בסיסגרת מיפלגתית אחת, מגיעים
באחד הימים לסוף דרכם המשותפת. דיעותיהם משתנות,
היחסים ביניהם משתבשים, האינטרסים שלהם מתחלפים,
הם מגלים שבעצם לא התכוונו לאותה המטרה.
ההגיון אופר שבשעה כזאת יישבו ביחד, יחליטו
כיצד להיפרד בכבוד ובשלום, וילכו איש־איש לדרכו.
כך אומר ההגיון, אך כמעט לעולם אין זה מתרחש
במציאות. קורה משהו שונה לגמרי.
אנשים שישבו במשך שנים בישיבות משותפות, שנאמו
על בימות משותפות, שצעדו בהפגנות משותפות,
מגלים לפתע דברים נוראים איש על רעהו. החבר-
מאתמול, כך מסתבר, הוא מנוול, טינופת, חלאה, בוגד,
מושחת, דיקטטור, שקרן, פושע, סוכן האוייב, פאשיסט
(או קומוניסט) ,פלגן, תככן, חורש-מזימות, פסיכופאט,
ועוד ועוד.
לכאורה, יש בזה הגיון כלשהו. כאשר תנועה מתפלגת,
רוצה כל צד לרכוש את נפשותיהם של החברים מן
השורה, כדי לזכות בקופה. כל צד מעוניין להציג את
עצמו כממשיך-הדרך האמיתי, המבצע הנאמן של המצע,
השומר האדוק על התקנון. ואילו הצד השני הוא קבוצה
זעירה של פלגנים עלובי־נפש, שכל שומר נפשו ירחק
מהם.
אך כשמסתכלים במתרחש, נראה כי גם הנימוקים
הרציונליים האלה אינם אלא אחיזת-עיניים. המתפלגים
נאחזים בטירוף של אמוק. נדמה כי תאוות־ההרם שלהם
שוב אינה תלויה בדבר, ושוב אינה באה להשיג כל
מטרה מוחשית. השאיפה לנפץ, לנתץ, להשמיד ולאבד,
עד שלא תישאר אבן על אבן, גוברת על כל חשבון
מעשי, מופרך ככל שיהיה.
זהו המכניזם הנורא של פילוג, ומבחינה זו אין הבדל
בין גוף גדול וקטן, מיפלגת־המונים אדירה וקבוצה
רעיונית מבודדת.
זהו תמיד מחזה עצוב.

ר!ור.־ 1־ 1 1
ש לומר זאת בבירור: הוא היה רמטב־־ל מחורבן!

ך עוד כמה ימים יסיים רב־אלוף רפאל איתן את
• תקופת־כהונתו ואת שירותו בצה״ל.
כתבים צבאיים מכובדים כבר החלו לכתוב עליו
את המאמרים המקובלים. הם שוקלים באופו אובייקטיבי
את תרומתו לצה״ל. יש אור ויש צל. מעלות ומיגרעות.
אמנם, מצד אחד הוא המתיק את דינם של פושעי־פילחמה
והתיר את דמם של ערב־ם, אבל מצד שני הוא
הכנים סדר לצה״ל. הוא גרם לברוסאליזציה של הכיבוש
מפני ש״זה עובד טוב על ערבים״ .אבל הוא גם הנהיג
בצה״ל שיטה של חינוך האנאלשבתים. אמגם, ועדת־החקירה
הטילה עליו אחריות כבדה לטבח, אך הוא
השפיע לטובה על המוראל של צה״ל.

מצד אחד מצד שני

אגיב על כך במילה צה״לית אחת:

כולשיט.

ץ• י ככל אחד מן המימצאים שנמצאו נגד רפאל
1איתן, כדי להעיף אותו מתפקידו כמו טיל. ולא
ברחמנות, בסוף תקופת־הכהונה, אלא בו ביום.
מפני שהמתיק באופן הפגנתי את דינם של פושעי-
סילחמה, רוצחים שפלים שביזו את מדי־צה״ל, ובכך
שלח מסר לכל אדם בישראל ובצה״ל: מותר.
מפני שהנהיג בשטחים הכבושים מישטר שהפך את
שם ישראל לצנינים בעיני העולם התרבותי, עד כי
תפסנו את מקומנו במפה האנושית אי־שם בין דרום־
אפריקה וזאיר.
מפני שוועדת־חקירה, נכבדה וזהירה מאוד, הטילה
עליו אישית אחריות ״עקיפה״ לאחד מפישעי־המילחמה
המחרידים של הדור.
כל זה נכון, ובכל זאת — אני שמח, בעצם, על
כי לא סולק מצה״ל בגלל הסיבות האלה .

מיקצועית — סתם מהלומה פרימיטיבית של הפעלת כוח
גס נגד אוייב חלוש. היא לא הוסיפה תהילה לאיש.

איד תראה מילחמת־הלכנץ בסיפרי ההיסטוריה?

ין המומחים הצבאיים יש כבר הסכמה על
• • נושא זה. למרבה הצער, זוהי הסכמה אילמת.
קיימת כרגע מעץ קנוניה אוטומטית בין כל הנוגעים
בדבר — קצינים, פרשנים, כתבים צבאיים — להעלים
את האמת הצבאית של מילחמה זו. אך אמת זו מובנת
מאליה למי שמביט במילחמה מבעד למישקפיים מיקצועיות.

מכל מילחמות־ישראל, זאת הכושלת כיותר.

בכל מילחמה קובעים יחסי־הכוחות. הישגיו של מצביא
נמדדים על פי הכוחות שעמדו לרשותו ושעמדו לרשות
יריבו. על כך נוספים התנאים המדיניים והגיאוגרפיים,
שיעור האבידות ועוד.
מה היה מצב הכוחות במילחמה זו?

כמילחמת־הלכנון ריכז צה״ל את

הכוח

ככל זאת היו דרושים
ימים כדי להגיע לפרכרי
של שעתיים נסיעה

לצה״לשישה
ביירות — מרחק

כל זה בשבוע שבו שרר בקרב חיילי צה״ל, בכל
הגזרות, מוראל גבוה מאוד.

ך רמטכ״ל האחראי למיבצעים כושלים אלה -
י * מיבצעים שתוכננו חודשים ושנים מראש, ושהוחל בהם
תוך ניצול מלא של מומנט ההפתעה — יירשם בהיסטוריה
כמפקד הכושל ביותר בתולדות המיבצעים של צה״ל.
500 הרוגי צה״ל במילחמה זו הם עדים דוממים לכך.

ככל מדינה הגונה, קצץ כזה היה עת מתפקידו,
כלי שום קשר להשקפותיו, ערכיו האנושיים
והמוסריים ומעורכתו כפישעי־מילחמה.

הוא היה עף פשוט כביזיונר, שאין להפקיד בידיו
יחידה צבאית העולה על פלוגה.

אל נניח לשאר מעלליו של רפאל איתן
להסיח את הדעת מן הקביעה המרכזית הזאת :

ך העלמה זההשתקה, אשר כמעט כל הכוחות
י י הפוליטיים בקואליציה ובאופוזיציה שותפים להן,
מטילות צל שחור על ההמשך: בחירת הרמטכ״ל הבא.
לפני תריסר שנים העלה האלוף ישראל טל, המוח
הצבאי הטוב ביותר בצה״ל, סידרה של מחשבות נוקבות
על נושא זה.
קיימת אצלנו האגדה, כאילו בחירת רמטכ״ל אינה
אלא עניין טכני. הרי הרמטכ״ל ממלא את פקודות
הממשלה הנבחרת, ולכן אין חשיבות להשקפותיו האישיות.
הדרג המדיני הוא המנחה את הדרג הצבאי בכל
עניין חשוב. הרמטכ״ל אינו אלא טכנאי צבאי, האחראי
לביצוע בלבד.

כי כל אחת מהן, נוראה ככל שתהיה, מסיחה
את הדעת ימן העוכדה העיקרית הנוגעת לתפקידו
של רמטכ״ל.

גם על תיאוריה זו אפשר להשיב כאותה
מילה צכאית שימושית: בולשיט •

עלולה להיווצר האגדה — ואולי כבר נוצרה —
שהאיש הזה אמנם היה מעורב בפשעים נגד האנושות,
ושהשחית את מוסר־הלחימה של צה״ל, ושרדה באוב־לוסיה
כבושה, אך שהיה מכל זאת חייל מיקצועי מעולה.

ך מציאות של ישראל יש השפעה עצומה לרמטכ״ל
— לא רק בתחום הצבאי הצר, אלא גם בתחום
המדיני הרחב.

את האגדה הזאת יש לנפץ, לפני שתשתרש.

על כל ההאשמות המוסריות המעולות נגד רפאל איתן,
נוסף אישום שאינו תלוי במוסר ובהשקפת־עולם, באידיאולוגיה
או בערכים:

התחום הצכאי כולל כיום את השליטה
כמיליון וחצי ערכים כשטחים הככושים. הוא
כולל את נוכחותנו, הגלויה כיום והמוסווית
מחר, כלבנון. הוא כולל את מעמדם של ה־
״מתנחלים״ שמעכר לגכול־המדינה.

רפאל איתן היה מפקד רע, מצביא עתיר״
כזיונות והרמטכ׳׳ל הכושל כיותר כצה״ל.

אם להתבטא בסיגנון האהוב עליו עצמו, יש לקבוע:

הוא היה רמטכ״ל מחורבן.

ק שה מאוד להפריד בין הצד המיקצועי של מילחסה
׳ן ובין התוכן המדיני שלה. אך לצורך הניתוח הסיק־צועי,
יש לעשות זאת.
כבר קיימת הערכה אובייקטיבית, פחות או יותר,
לגבי כל מילחמות־ישראל עד כה.
• מילחמת״העצמאות היתד עשירה בכישלונות
ובהצלחות מרשימות, אך קשה לקבוע לה, לדעתי, קנה״
מידה אחיד. היא התחילה כמילחמה בפלסטינים, והסתיימה
כמילחמה בצבאות הסדירים של מדיגות־ערב. התחלנו
בה כחבורה של לוחמים בלתי-סדירים, וסיימנו אותה
כצבא לכל דבר. האקדחים והסטנים שבהתחלה פינו את
מקומם לתותחים ולטנקים שבסופה. הבזיון של לטרון
ופרק הגבורה של נגבה, משמשים בה בערבוביה.
• ,מילחמת־סיני היתה מילחמה של ממש. הנסיבות
הצבאיות והמדיניות הכריחו את המצרים לנום על
נפשם, לפני שהאנגלו־צרפתים יכלו לנתק אותם. הצלחת
צה״ל. בפקודת משה דיין, היתד מפוקפקת מאוד.
• כמילחמת ששת־הימים הצטיין צה״ל מבחינה
מיקצועית בכל החזיתות. יש אבות רבים לניצחון זה,
אך הזכות מגיעה אוטומטית לרמטכ״ל, יצחק רבין.
• מילחמת־ההתשה היתה סילחמה גרועה מבחינה
מיקצועית. בתקופה זו קם קו בר-לב האומלל, בלי
מחשבה ותיכנון של ממש. היתה זאת מילחמה ללא יעד
וללא תוכנית. לא היה זה פרק מפואר בתולדות צה״ל,
והוא לא הוסיף תהילה לרמטכ״ל, חיים בר־לב.
• מילחמות ידם־הביפורים היתד״ מבחינה מיק-
צועית, דווקא המילחמה המפוארת ביותר. אחרי המפלה
הראשונה, שהיתה במידה רבה פרי המחדלים הפוליטיים,
התאושש צה״ל בשתי החזיתות במהירות מדהימה, נטל
את היוזמה לידיו והשיג שורה של ניצחונות מזהירים.
גם להצלחה זו היו אבות רבים, אך האחריות העיקרית
היתד. מוטלת על הרמטכ״ל, דויד אלעזר.
• מילחמת הליטאני היתה מיבצע בלי השראה

היעד חיה כביש דמשק־ביירות בגיזרת הביקעה.
הוא נתץ גם בשעה זו בידי הסורים, שלא הובסו ולא
נשברו.
בדרך לשם נכנסה עוצבה של צה״ל למלכודת, שמקורה
היה בתיכנון לקוי ובעבודת־מטה פגומה, והושמדה
כמעט כליל.
בגיזרה המערבית עמדו מול צה״ל כוחות רופפים של
חובבנים, שלא ידעו להשתמש בנשק שעמד לרשותם,
אשר לא הוצא כלל מן המחסנים. מול כוח זה הפעיל
צה״ל עדיפות מוחצת, שאינה ניתנת כלל למדידה, באוויר,
בים וביבשה.

הרמטכ״ ל: להעיף כמו טי ל!
המשוריין הגדול כיותר שעמד אי־פעם לרשות
מיכצע ישראלי.
גם בממדים עולמיים, היה זה כוח משוריין כביר.
מעטים הקרבות בהיסטוריה העולמית שבחם הצליח
צד אחד לרכז כוח גדול יותר בגיזרה צרה כזאת.
לרשות צה״ל עמדו בלבנון יותר טנקים מכפי שעמדו
לרשות הבריטים, הגרמנים והאיטלקים גם יחד באל־עלאמיין,
קרב ששינה את גורל העולם.
הופעלו בה יותר טנקים מכפי שעמדו לרשות צה״ל
בחזית המצרית והסורית גם יחד במילחמת יום־הכיפורים,
שבה הושגה הכרעה חד־משמעית.
השמיים היו נקיים מכל אוייב. בגיזרה הימית היתה
לצה״ל שליטה בלעדית ומוחלטת.
אשר לרמת החיילים — למרות שרבים החלו במהלך
המילחמה לפקפק בצידקתה, הרי רמת־הביצוע של חיילי
כל החילות היתה מעולה, ושום יריב בזירת־הקרב לא
יכול היה להשתוות להם.
בנתונים אלה היתד סילחמת־הלבנון צריכה להיות
בבחינת טיול צבאי. כל היעדים היו צריכים להיות
מושגים במהירות של אכספרס, בטווח של שעות.

והנה, ככל
הוסטנ״ל.

החזיתות

נכשל

^ כר דיכרנו לא-מעט על החזית הסורית, ואף
~ הצלחנו להבקיע בקעים בחומת השתיקה וההעלמה.
בחזית זו לא הצליח הפיקוד להגיע עד ליום השישי,
ה־ 11 ביוני — המועד שבו נכנסה לתוקפה הפסקת-האש
— אל היעדים שנקבעו לו.

הושגו

היום.

לרמטכ״ל יש השפעה עצומה על דעת־הקהל, בגלל
שליטתו המוחלטת באמצעי־התיקשורת. רמטכ״ל בעל
דיעות פוליטיות מסויימות יכול לנצל את מדיו כדי
להפיצם השכם והערב, כאילו היו דיעות צה״ל.
מעבר לזה יש לרמטכ״ל השפעה עצומה על החלטות
הממשלה והכנסת. כיום משתתף הרמטכ״ל בדיוני הממשלה.
כאשר הוא מביע שם את דעתו — שהיא אוטומטית
״דעת צה״ל״ בפורום זה — יש לה מישקל עצום. מעטים
הפוליטיקאים המעזים להביע דיעה שונה( .מי הקשיב
לדויד לוי, כאשר דיבר על הסכנה הכרוכה בהכנסת
הפלאנגות למחנות?)

כל זה הוכח בעליל דווקא כימיו של איתן.

עזר וייצמן מינה אותו, בהאמינו שיהיה בידיו כחומר
בידי היוצר, מכשיר עיוור ואילם. במהרה הסתבר כי
הגולם קם על יוצרו. איתן, שהוא בעל דיעות לאומניות-
קיצוניות (כדיברי יוסף בורג :״ימינה מן הימין״ ,ואפשר
להשתמש גם בהגדרה אחרת) יישם אותן מייד. הוא
הנהיג מישטר של דיכוי קיצוני בשטחים הכבושים, טיפח
וחימש קבוצות יהודיות פאשיסטיות בגדה, פרש פיטריה
של חנינות מעל לראשם של פושעי־מילחמה, ולבסוף
הסתבך בעצמו בפשע-מילחמה.
הוא דחף את הממשלה למילחמה בעזרת מידע כוזב
ומטעה, ו״מכר״ את המילחמה מראש בכלי־היתקשורת.

הזנב הצכאי כישכש ככלכ המדיני.

ל שמש נא פרק עגום זה לקח לכל.

מי שבוחר כרמטכ״ל הבא -יהיה אשר
יהיה — בוחר כתפיסה מדינית, כרוח מוסרית
וכשיטת־פעולה צכאית.
צדק האלוף טל כאשר אמר, בשעתו, כי המועמדים
לתפקיד זה צריכים לעמוד מראש לבחינת הציבור וה כנסת•
דיעותיהם צריכות להיחשף היטב, כנהוג בארצות-
הברית. ההכרעה חייבת להיות מוסרית, מדינית ומיקצועית.

שמא נתגלגל מן הפח של איתן לפחת

ימייללד

מאי 1י&י^ 1ויי 1ד י •י #י* י 1־ * 1 1

ם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...חה הם אומדים..

א ד׳ עור ווומו1ו>ד;
״ נאסור

דו בור:

א דו 1אדד קו ץ; ,

הג שמות שרי היא ״אני אוהב את ירושלים
30,850 שקל ברוטו!

צל״ש למנכ״ל מישרד־חחינוד, אליעזר שמואלי,
שאסר על כניסתם של מאיר כהנא ואנשיו לבמי־חספר.
מישהו צריך לעצור את האיש הזה, לפני שיהיה מאוחר
מדי. אך יחד עם זאת מתעוררת אצל כל דמוקרט
בר־דעת השאלה: אם אוסרים על כחנא להיכנס לבהי־הספר,
האם זו לא ההתחלה לאיסורים אחרים! האם
בסתימת פיו של האחד אין משום סכנה שיסתמו
פיהם של אחרים!
פניתי אל אליעזר שמואלי ושאלתי אותו :

• כהנא ואנשיו מרצים ככתי־־הספר ככר
מזה זמן־מה. מדוע דווקא עכשיו התעוררתם
והפסקתם אותם?

הבעיה התעוררה כאשר תלמידים בבית־ספר רנה
קאסן בירושלים הזמינו את כד,נא, שיופיע לפניהם.
ההנהלה הודיעה שלא תתן לו להיכנס לשטח בית-
הספר, והוא הודיע שייכנס בכוח. לעניין הזה אמרנו
שאם המועצה הפדגוגית של בית־הספר החליטה, על־פי
שיקוליה, שאינה נותנת לנציג של גוף פוליטי מסויים
להופיע לפני תלמידיה, הגוף הזה אינו יכול להופיע,
ובוודאי שלא בכוח.

• האם אתם מעודדים חינוך פוליטי כקרכ
התלמידים?

כהחלט כן. אנו מעודדים חינוך פוליטי וחברתי. אנו
שמחים על כל עניין שמגלים התלמידים במתרחש
במדינה. אנו שמחים על כל פגישה של תלמידים עם
אישים פוליטיים ואנשי־רוח. עם זאת, המיפגשים נתונים
להחלטתה של המועצה הפדגוגית.

• האיסור על כניסת כהנא לכתי־הספר
הוא רק לנכי ״רנה קאסן״ ?
בהחלט לא. המועצה הפדגוגית דנה בסוגייה של
הזמנת אישים פוליטיים וגופים פוליטיים לבתי־הספר,
והיא מחליטה ושוקלת את הזמנת האישים בהתאם
למטרות החינוך של מדינת־ישראל. הודעתי למנהלי בתי-
הספר שהם מתבקשים להקפיד על כך שלא להזמין גופים
המסיתים לאיבה בין המיגזרים השונים במדינת־ישראל.
אם יקום מישהו ויסית לשינאה, אני לא צריך לתת
לו במה.

• האם לא קיימת סכנה שכאשר אתה
אוסר על האחד להיכנס לכית-הספר, תאסור
גם על האחר, ולא יהיה לזה סוף?

הבעיה שלי היא לא עניין אישי עם כהנא, או עם
מישהו אחר. אני מדבר על כל גוף הקורא להסתה.
גוף הקורא להסתה יש למנוע ממנו להפיץ את הסתותיו
בין כותלי בית־הספר.

וווו

אני בעד שביתת הרופאים. אני חושבת שחס צוד*
קים, ושאם מגיעה למישחו משכורת גבוחח — אלח
הם. אחרי הכל, הם הממונים על הבריאות שלנו, הם
האחראים על החיים שלנו. אני לא רוצח שהרופא
המנתח שלי יחשוב — כשהוא מחזיק בידיו את האיזמל
— על חשבון החשמל והטלפון שהוא חייב לשלם, או
על האובר־דראפט בבנק.
כעת ברצינות: חבר טוב שלי שחה לאחרונה
במחלקה לטיפול־נמרץ בבית-החולים ״בילינסון״ .השבחים
שיש בפיו לצוות הרפואי שם חם נדירים. הוא
סיפר לי על רופאים שבאו לבקר במחלקה מחוץ
לשעות-חעבודה, על רופאים שעשו שם ימים כלילות
מתוך מסירות אינסופית.
הפרופסור דני גור הוא ראש מחלקת״הלב של
בית״חחולים ״שיבא״ .דני, אחד ממנתחי־חלב הגדולים
בישראל, עובד בלי שעות. כמעט בכל שעה שתחפש
אותו, הוא נמצא במחלקה שלו בבית־החולים.
פניתי אליו וביקשתי ממנו שיגיד כמה מילים על
השביתה.
המציאות הכלכלית בישראל — אבסורדית. כחברה
שאינה חיה בג׳ונגל האפריקאי, אלא בחברה מערבית —
וזה כולל דירה, מכונית ומזגן — המשכורות של עובדי
המדינה הן קריקטורה. מי שאיננו עושה חלטורה מהצד,
אינו יכול לחיות שבוע מהמשכורת החודשית שלו, ואת
זה כל אחד יודע. הרופאים אינם יוצאים מכלל זה.
אלה שקובעים את מדיניות־השכר של הרופאים, כלומר
המנכ״לים למיניהם, טוענים שמשכורותיהם אינן גבוהות
ממשכורות הרופאים. אלא שמנכ״ל הפורש אחרי חמש
שנות־עבודה זכאי לפנסיה מלאה, ויוצא לשוק הפרטי
עם פוטנציאל אדיר להרוויח. הרופא ממשיך כל חייו
להיות שכיר. ולהכניס את האצבע לרקטום של החולה.
מי שטוען שהרופאים הבכירים מרוויחים יותר מהצעירים
— או שאיננו יודע מה הוא אומר, או שהוא
משקר במצודנחושה. בחודש פברואר 83 היתה משכורתי
החודשית — ללא כוננויות, שאותן אני מבצע כהלכתן
בלילות — 30,850 שקל ברוטו. אשתי, שהיא רופאה
בכירה ומנהלת מעבדה, מביאה הביתה 17,000 שקל נטו.
אז על אלו משכורות־ענק מדברים עזרא ס ח והלל דודאי ז
אני מסכים עם השביתה, אך אילו היה הדבר בידי,
הייתי משנה את מגמות־היעד. עד שהרפואה הפרטית
בארץ לא תתמסד, לא תהיה כאן רפואה ברמה כפי
שהייתי רוצה, ולא תהיה הכנסה מכובדת וסבירה לרופאים.

בשעה
שדיברתי עם פרופסור דני גור, הוא
יצא מחדר־הניתוחים. הוא כעד השביתה, אך
הוא לא שכת. הוא גם לא גבה 600 שקל דמי•־
טיפול עכור הניתוח.

הוא בלי צל טל ספק ראש״חעיר חכי פופולארי
בארצות־הברית. התגוררתי שם טנתיים — תהרגו אותי
אם אני זוכרת איך קוראים לראש תעיר של וושינגטון,
של סן־פרנסיסקו או של בוסטון. אגל אני זוכרת
איך קוראים לראש־העיר של ניו״יורק — ולא רק בגלל
העובדה שהוא מבקר אצלנו כיום.
בניו״יורק קוראים לו בפשטות אד, כמו שבירושלים
קוראים לראש־העירייה תדי, ובתל״אביב קוראית לראש־העירייה
צ׳יצ׳ .יש לו פה גדול, והוא לא מהסס להביע
את דעתו על כל דבר. אמצעי־התיקשורת מטורפים
אחריו, והוא מחזיר להם אהבה.
אד קוץ׳ אוהב להתראיין, אוהב להופיע בטלוויזיה,
אוהב להתחכך בין בני העיר שלו. הוא עדייו רווק,
ומלחשים עליו כל מיני לחשושים, שהשתיקה אפילו
בעיר כמו ניו־יורק עדיין יפה לחם.
אד קוץ׳ מבקר בישראל ואני שאלתי או תו:

• מה אתה אוהב אצלנו?

אני אוהב את ירושלים ואת ראש העירייה, תדי קולק.
אני חושב שיש לי מה ללמוד ממנו. הוא מצליח להש תלט
לגמרי לא רע על עיר מסובכת ובעייתית.

• והעיר שלך אינה מסוככת ובעייתית?

או! נידיורק היא ניו-יורק. יש לה בעיות שהיו
מספיקות לכל מדינת ישראל ולעוד כמד, מדינות שכנות.
אך ניו-יורק היא כיום העיר החיונית ביותר בעולם.
כל מה שקורה בניו־יורק, קורה דקה אחת אחר־כך
במקום אחר בעולם. ניו-יורק של היום היא בירה של
תרבות, של מוסיקה, של דברים נפלאים. תבואי לבקר,
תראי בעצמד.

• אתה מודע לבעיית ההגירה של הישראלים
לעירך?

ניו־יורק היא עיר שיש בה מהגרים מכל הלאומים
בעולם. כמובן שהסבו את תשומת־ליבי לעובדה שההגירה
מישראל לניו־יורק גדלה והולכת, אך באותה מידה הסבו
את תשומת־ליבי לכך שההגירה מאנגליה ומצרפת גדלה.
אנשים באים׳ לניו״יורק מכל העולם. את מתייחסת
לישראלים, כי במדינה כל־כך קטנה כמו ישראל, מרגישים
מייד כשמישהו מהגר. נסי לחצות את הכביש בשדרה
החמישית — תשמעי מיליון ניבים ושמונים לשונות.

מה הם אומרים...מה הם אומרים ...חה הם אוהרים ...הה הם אוח

חוו ר חסון:

א הו ד 11139־ :

פו־נה דוז 1ב לו :

כר שנה אני שומע ״שמחתי דתוום משהו ״כאן דא מבינים שיו
את אותו הנאום! לאהבה נין האנשים! שהוא שפיסטיק״טד!״

שאני גאה לרדת על תחרות הקדם־אירוויזיוו, אני
מרגישה קצת מטומטמת. זה היה כל״כך רע, שאין
בכלל מילים היכולות לתאר כמה רע זה היה. זה
היה כל״כך מביך, שכל מה שאגיד יישמע מגוחך
לעומת מה שעם ישראל ראה במוצאי״שבת על המירקע.
בכל זאת, לא הייתי יכולה להימנע מלדבר על
הדבר הזה עם האיש האחראי, עם המפיק חנוך חטון,
העומד בראש מחלקת־הבידור של הטלוויזיה.
חנוך חסון, לתדהמתי, לא הבין על מה אני מדברת.
הוא חשב שאני מגזימה, חשב שאני לא מוסמכת,
חשב שאני משחקת את האינטלקטואלית.

• חנוך, למה הרמה הנמוכה הזאת?
על מד, את מדברת? זוהי רמתם של הפיזמונים
בארץ! מדוע את חושבת שהרסה בקדם־אירוויזיון היתה
נמוכה מהרמה של מיצעד הפיזמונים?

• מכיוון שהתוכנית שודרה לכל עס ישראל
בטלוויזיה• אינכם. מצפים מתוכנית המשודרת
לכל עם ישראל שתהיה על רמה מעט
יותר סבירה ץ

מטרת המופע היתה לבחור שיר שמתאים לאירוויזיון.
אנחנו לא התכוונו להציג אנציקלופדיה של הזמר העברי,
אנחנו התכוונו לבחור שיר פשוט וקליט. שיתאים למטרה
שלשמה אורגן המופע.

• לדעתי, רמת השירים היתה מתחת לכל
ביקורת•

עם כל הכבוד. את לא מוסמכת להגיד את זה. את
אולי מבינה בעיתונות, אך לדעתי — ואני אומר לך
את זה באופן חברי לגמרי — את לא מבינה בלהיטים.
מה שהוצג אתמול זה הלהיטים של מדינת ישראל, זוהי
רמת הלהיטים בארץ, אלה להיטיך ישראל. לא היתה
כאן מטרה להשמיע שירים של נורית גלרון וחווה
אלברשטיין — אלה ממילא לא היו זוכים בתחרות. היתה
כאן מטרה לבחור שלאגר שילך חודש וייגמר.

• ואתה, שאוהב כל-כך מוסיקה, מוכן
להיות שותף לזה?

למה לא? זה כוחו של להיט. מה, אנחנו ״אתה
בחרתנו״? אני לא מ בין-:י ש כאלה שאוהבים את
אריק איינשטיין וסאשה ארגוב, אבל למה לקפח את
זכותם של אלה שאוהבים שלאגרים מן הסוג ששרו
אתמול? זו הרמה של טוד להיט. למה לא?
המטרה היא לתת שואו. הרי מדובר בטלוויזיה, ואם
השואו הזה עושה טוב לאנשים — אז למה לא?
אני לא אוהב את ההתייפיפות של כל אלה הטוענים
שהשירים הם לא שירים, והרמה היא לא רמה. יש לי
דוקטורט בזמר העברי, וכל שנה ביום שאחרי אני
שומע את אותו נאום שאת משמיעה לי כעת. ואת יודעת
מה? השירים האלה עוד יתחבבו עלייך. יש בהם כמה
שירים יפהפיים, כמו השיר של אוסנת וישינסקי והשיר
של ענת רקם. את תראי שאת בעצמך עוד תפזמי אותם !

קשה לי להאמין שהאיש שכתב את ״ברית עולם״,
כתב גם את השיר הזה על ״עם ישראל חי״ ,שייצג
אותנו באירוויזיון בגרמניה. טילפנתי לאהוד מנור
ושאלתי אותו :

• אתה אוהב את השיר שכתבת ץ

השיר הזה נכתב בהתייחסות נורא רצינית, ומתוך
לבטים, לאור השנה הקשה שעברנו כולנו.

• הוא לא נכתב כדי לנגן על נימי הפטריוטיזם,
כדי לזכות במקום הראשון ץ

אני מסתייג מאלה המסתייגים מפסטיבלים ומתחרויות.
ההבדל בין אלה שלא משתתפים ובץ אלד, המשתתפים —
זה שאלה המשתתפים יש להם אומץ. אני מאוד מודע
לאספקט של כף במוסיקה פופולארית, אין לי שום
תסביר ובעיה, ולא מטריד אותי להיות מפסיד.
בקשר לנימי הפטריוטיזם שאת מדברת עליהם: השיר
הזה נכתב כתוצאה משלושה גורמים שחברו יחד. אני
מאוד מוטרד מהבעיות הבינעדתיות בישראל. בשנה
האחרונה העם בישראל נמצא ממש בדיכאון! והסיבה
השלישית — לא יכולתי לחדול מלהיות מוטרד מכך
שהתחרות נערכת בגרמניה, וזה חשוב להגיד דווקא
בגרמניה שאנחנו חיים.
תאמיני לי, שמחתי לתרום משהו לאהבה בין האנשים
בארץ, ואם תעקבי אחר מילות־השיר — זה שיר של
ספיקות. לי אין לבטים. אני שמח שכתבתי את השיר.
אני שונא את הצביעות וההסתגרות במגדלי־השן.
פיזמון זה דבר פופולרי. גם כשאני כותב פיזמון, אני
כותב מתוך פריזמה אישית.

• גם את השיר הזה כתבת מתוך פריזמה
אישית?

זהו שיר מאוד אישי, וכתבתי אותו מתוך זהות עם
התחושה הכללית. אני עומד מאחורי כל מילה של השיר.

בתוך כל בליל הגועל־נפש שנקרא ״קדם־אירוויזיון״,
בתוך כל בליל תונונ״רמח והתת־תרבות וחתת״זמרים,
אני דווקא אהבתי את פנינה רוזנבלום. היא התאימח
בהחלט לקדס״אירוויזיון הזה, הרבח יותר מגיתית
שובל, שצריך לשלוח אותה לפסטיבל הזמר של בתי־הספר
התיכוניים; הרבה יותר מהזמרים של הלהקה
המעורפלת בשם ״ילדי השמש״.
לפחות את מילות השיר שלה הבנתי, לא כמו את
מילות השיר הדבילי של להקת ״איזוליר־בנד״ או את
הצרחות של המתולתל מלהקת ״קסם״ ,שצווח כל
הזמן בל״בל״בל.
פנינה רוזנבלום היא חלק מהתרבות שלנו. יותר
מזה — היא נכס תרבותי. היא עיתונאית בעלת טור,
היא זמרת, ובעוד חודש היא גם תחיה סופרת. אם
לא אנחנו, היא לא היתה כל הדברים האלה. היא
עושה מה שהיא רוצה, ואנחנו עונים אחריה אמן.
לכן אני מסירה לפניה את הכובע.
לפני שנה היא ישבה בסלון הוורוד שלה, ואמרה
לחברים שראו איתה את הקדם־אירוויזיון, שגם היא
יכולה להשתתף בתחרות, ושאם היא לא תשתתף בשנה
הבאה — היא לא פנינה. אז היא כן פנינה. עובדה,
היא השתתפה.
וזה שהיא זכתה רק בשתי נקודות, זה לא משנה.
היא הופיעה בטלוויזיה, ראו אותה שרה. אני מוכנה
להתערב שהיא עוד תנחה את ״שעה טובח״ .חם
מחפשים כעת מראיין, היא תציע את המועמדות שלח,
תעבור ״אודישן״ ותראה להם שהיא מסוגלת גם לזה.
למה לא ז פנינה רוזנבלום זה מה שמתאים לנו.

את מאוכזבת ץ

אני לא יודעת אם השיר שלי היה צריך לזכות במקום
הראשון, אבל העובדה שהופעתי בתחרות היא כבר
הישג רציני. אם אני מאוכזבת? לשיר שלי הגיע מקום
יותר טוב. אבל אנשים לא בוחרים לפי השיר. הם
בוחרים לפי פופולאריות. כאן הם רגילים לסנדלים
ו״עם ישראל חי״ ,הם לא רגילים למשהו קצת יותר
סופיסטיקייטד כמו השיר שלי.

• איזה מקום הגיע לך, לדעתך?

לפחות בין החמישייה הראשונה.

מיהו ה מו ע מד המתאים ביותר למי שרת הנשיא. מיהו . 1חברו ש ל אמנון
דוקנד. ומדונג מטפל סגן־השר בהא רכ ת כהונת הרבנים
8ח״ב המערך משה שחל
הוא מאוד לויאלי לעדתו. באשר
ישב על כיסא יושב־ראש
הכנסת, ביום החמישי שעבר,
פשסה שמועה במיזנון הכנסת,

שהקואליציה תנצל את עדיפותה
המיספרית ותביא למליאה
את חוק הרבנות. יום לפני כן
נעל שחל את הישיבה, אחרי
שהבחין שהנואמים אינם נמצ
אים
באולם, כדי למנוע תרגיל
״בזק של הקואליציה. ביום החמישי
אחרי הצהרים היתה
המליאה כמעט ריקה, ודובר
מפ״ם אמנון לוי חשש מתרגיל
דומה. הוא רשם פתק
לשחל בו סיפר על השמועות,
וביקש ממנו לשים לב למתרחש.
הסדרן שהביא את הפתק
לשחל הביא ללוי תשובה מסגן
יושב־ראש הכנסת, שבה נאמר
:״השמועה הגיעה גם אליי.
על־פי תקדימים שהיו בעבר,
כיסא שיושב עליו ספרדי —
לא ישוחרר למי שאינו בן־וד
עדה. ומאחר שמנחם סכי*
דור הוא אשכנזי, איני מתכוון
לוותר על כס היושב־ראש. וכל
עוד אני היושב-ראש, הם לא
יביאו את חוק הרבנות. אל
תדאג.״

לפני שבועיים כתב המשורר
יונה (״יבי״) כן־
להודה שיר, שפורסם בתארץ,
תחת הכותרת ״כן ירבו כמוך,
יא סרטאווי.״ כתב יבי: אל
תירא, יא סרטאווי / ,לבני
אחיד יבואו ימים בהם /
נפקח עיניים בהירות /ולילות
המרחב הנצחיים /בתשוקת-
חיים צוננת ן תישאנו אל על
/כמו /שתויים היינו מאחווה.
/ספר, יא עיצאם סרטאווי...״
ישראלי שנפגש עם סרטאווי
טרח לתרגם לו את השיר, והוא
הגיב בהתרגשות .״זוהי
הפעם הראשונה שמישהו כתב
לי שיר,״ התוודה מנהיג־הש־לום
הפלסטיני, שאירגוני־הסי-
רוב הקיצוניים מאיימים על
חייו. הוא הבטיח לכתוב ליבי
תשובה אישית.

׳ 8רבים שאלו בשבוע שעבר
מי הוא נ׳ המיסתורי, ש אליו
היפנה העיתונאי אמנון
דנקנר את מיכתבו הגלוי, ב־עיקבות
המאמר שבו תקף דג־

ח״כ הליברלים יהודה

פ רו /ד״ר לחינוך מנתניה, לא
התלוצץ. כשהקימו הליברלים
ועדה שתבחן את מועמדי ה-
מיפלגה לנשיאות, ועדה, שבה

יהיה יהודי יקר, יהיה הרב הראשי!
מי שיהיה אהוב ומקובל
על כולם, יהיה הנשיא. ומי
שלא תהינה לו אף לא אחת
מהתכונות האלה, יהיה בלית-
ברירה השר השישי של הליברלים.״
8בקטע
אחר סיפר פאר,
שחולה בא לרופא שובת ואמר
לו :״דוקטור, יש לי פארנויה.
יש לי תסביך סחיטה.״ ענה לו
הרופא :״תן לי 600 שקל ואני
אטפל בך!״
8סגן־שר־העבודה-והרווחה
גן־ציון יזכין סיפר בוועדת
הכספים על קשיי־מישרדו.
״משימות חדשות מוטלות על
המישרד, שדורשות כוח אדם
ותקציב.״ התערבה ח״כ העבודה
נאווה ארד :״כמו
בחוק ריצוי עונשים על־ידי
עבודה לתועלת הציבור כשהיא
מתכוונת להפעלתו המעשית
של החוק. קטע אותה
חברה למיפלגה אריק נחמ־קין
:״מה, את מבינה גם
בזה ז״ ארד השיבה מייד לנח-
מקין, בן מושב נהלל :״כמו
שאתה מבץ בתפוזים.״ תיקן
אותה ח״כ המפד״ל אליעזר
אפטכי, ממושב שיבלים :
״הוא מבין בפרות, לא בתפוזים.״
8הדיון
בכנסת סביב חוק
הרבנות הביא לרעיונות מוז רים
ביותר. בחטיבה הליברלית
הוסבר העניין כך: הבחירה
היא בין הארכת כהונת
הרבנים שלמה גורן ועוב דיה
יוסף בעשר שנים נוספות׳
וביו מינוי עד סוף חייהם.
ח״כ יצחק (״זיגי״) זייגר
הציע הצעות פשרה: להאריך
את הכהונה לכל החיים, אך
לקצר את חייהם לעשר שנים.
8באותו דיון נראה שר-
התיירות אברהם (״אברשה״)
שריר, שאינו מעשן בדרך-
כלל, כשהוא מצית סיגריה.
הבחין בכך דרור זייגרמן,
שקרא בקול :״אברשה! מה
איתך, אתה עצבני?״ כשראו
זאת האחרים, לא יכלו לשתוק.
מישהו אמר :״נו, התחלת ל עשן,
עוד מעט תתחיל לשחק
קלפים.״

שפירא מתיישב ליד השולחן. שני הפרופסורים והח״ב באו למלון
דן בתל-אביב, כדי לשמוע סידרת נאומים מייגעת, על הצורף
בהקמת מועצה ציבורית לאחדות העם, מטעם תנועת ביחד של
יוצאי צפון אפריקה. באולם נכחו עוד עשרות אנשי משק, כלכלה
ואקדמיה, שזכו בכיבוד קל. שני הפרופסורים זכו בהתעניינות
רבה, משום ששמם הוזכר באחרונה כמועמדים לתפקיד נשיא
המדינה. ח׳׳כ אברהם שפירא טרם הוזכר כמועמד לתפקיד זה.

8סגן שר־החוץ יהודה
בן־מאיר, איש המפד״ל, הת
קנר
את בני עדות־המיזרח. פי-
תרוו החידה: נ׳ הוא גיסים
מישעל, הכתב לענייני מיפל-
גות של הטלוויזיה, בן לעולים
מעירק שגדל במעברה.
ליושב-ראש אגודת מכבי
תל-אביב יחזקאל פלו־מץ
יש מועמד מתאים לכהונת
נשיא־המדינה: זהו שחקן הכדורסל
אולפי פרי .״הוא גם
יהודי, גם שחור וגם משכמו
ומעלה,״ אמר פלומין.
8בעת אחת מישיבות ה מועצה
הלאומית הפלסטינית
באלג׳יר חש העיתונאי הישראלי,
אמנון קפליוק, שסיקר
את המושב, בעייפות. הוא
ביקש לנוח. מארחיו הפלסטיניים
היפנו אותו לאחד הבתים
הסמוכים, שנמסר לשימושו של
צלאח (״אכו איאד״) ח׳לף,
אחד מראשי פת״ח. כאשר פתח
לו אבו־איאד את הדלת, הוא
התלוצץ :״לקחתם את הבית
שלי ביפו, ועכשיו אתם באים
לקחת גם את הבית שלי כאן?״

חברים השרים שמחה אר ליך,
משה גופים ויצחק
מודעי והח״כית שרה דורון

הוא הופיע לפניה בחשאי, הציג
את מועמדותו, תוך שהוא מפרט
שעה ארוכה את תכונותיו
וכישוריו. הוועדה הודיעה לו
בנימוס שהיא תדון בהצעתו.

רוצץ בין כל הח״כים כשהוא
מנסה לשכנע בזכות הצעתו
להאריך כהונת הרבנים הראשיים.
העיר חברו למיפלגה,
שאינו נמנה עם סיעתו, סיעת
הצעירים :״מה חשוב לו כלבך
הגורן הזה — הוא זקוק
לו לאיזה מישפט גירושין סי-
שפחתי?״

8אפרופו המירוץ לנשיאות,
סיפר ארליך שפעם בא
עזר וייצמן אל דויד גן־
נוריון. אשתו של הזקן,
פולה, שעמדה בחלון, קראה;
״הנה בא וייצמן, אבל לא זה
שמת.״

8בהזדמנות אחרת, טען
ח״כ העבודה דב בן־מאיר,
באותו עניין, בי יש יהודים
שאינם שומרי־מיצוות. כששמע
אותו חברו למיפלגה חיים
כ ר ״ ל ג, הוא העיר :״אין יהודים
שאינם שומרי מיצוות.״
התערב ח״כ שינוי מרדכי
דירשזכפקי ואמר :״הו, הנה
האדמו״ר בר־לב.״

8בערב הראיונות השבוע
הזה ראיין מני פאר את ה-
בדרן־חקיין יופי פרק, שקי קה
את קולו של ארליך. ברק
נשאל איך יבחרו הליברלים
את השר השישי שלהם, והשיב
שהם יעשו זאת על דרך האלימינציה.
פאר ביקש הסבר, וברק
פירט :״מי שאינטליגנטי,
ינחה את שעה טובה; מי שיידע
אנגלית, יהיה השגריר
שלנו בארצות־הברית. מי ש
8ביום
הראשון שעבר
׳ניצל וירשובסקי את חופשת-
הפורים ויצא לטייל ברחוב די־זנגוף,
כדי לתור אחרי תחפושות
מעניינות. הוא לא יכול
היה להימלט מפוליטיקה. פגש
אותו באקראי בועז אפלב״
אום, עוזרו של שימעון
פרס, ובין השניים התנהל ויכוח
באמצע הרחוב על רעיון
הקמתה של ממשלת ליכוד
לאומי.
הטולם הז ה 2375

אנשים
בדיון בוועדת־זזחוקה על
פרשת מעצרו של דניאל
ומיד, שאל ח״כ יצחק זייגר
את עורך־הדין אני כדזמי,
אם אינו חושב שהמישטרה השיגה
את המידע בדרכים עקלקלות.
העיר יצחק ברמן:
,לא אומרים עקלקלות אלא
מחוכחמות.״
מועדת־הכלכלה של הכנסת
הופיע חבר הוועדדדהם־
— רכזת של ההסתדרות גדעון
כן־ ישראל, שהתלונן על גידול
היבוא לעומת הייצור המקומי.
הוא התריס לפני דד
ח״כים, שהכורסות המרווחות
שעליהם הם יושבים הן מתוצרת
איטליה. לחדר-הישיבות
נכנסו הח״כים דן תיכון ומי כאל
קליינר, שהתיישבו על
כיסאות מתקפלים בצד האולם.
ח תיכון קפץ ואמר, שהייצור
המקומי הוא גרוע. בן־ישראל,
שלא הכיר את הח״כ, שאל:
,מי זה, מי זה ז״ קליינר החל
לדבר, ויושב־ראש הוועדה גד
יעקובי ניסה להפסיק אוחו.
אז קרא ח״כ חרות :״לנו מותר.
אנחנו יושבים על כיסאות
תוצרת־הארץ.״

חולפת

התהילה:

יי שר־הביטחון לשעבר אריאל
שרון נכנם ביום השלישי שעבר
למיזנון הח״כים. הוא ישב
בשולחן פינתי ואכל ארוחת-
צהריים. איש לא ניגש אליו,
למרות שהמיזנון היה מלא ב־ח״כים,
בשרים ובעיתונאים.
אחרי שסיים את ארוחתו, בהה
השר־ללא־תיק בחלל האוויר.
הפריע לו שר האנרגיה לשעבר,
יצחק ברמן, שהתיישב לידו
ושוחח עימו בלחש. אחד
מחבריו של ברמן במיפלגה הליברלית
העיר :״הוא עכשיו
מעביר לו קורס מזורז איך
להיפרד מהבימה ולהישאר בחיים.״

דדיה
שימקו

ח״כ הליברלים הקשיש
צכי רנד אינו ידוע כנואם
במליאת הכנסת. עד היום, דיבר
בסך־הכל פעמיים. בכל
זאת, יש לו כותב נאומים, המכין
עבורו את נאומיו־שלא-
ננאמים, בכנסת או במיפלגה.
זהו הד״ר ישראל אלמי,
מנהל המידרשה הליברלית ד
יד-ימינו של רנר.
למסיבת ההפתעה שערכה
לילי שרון לבעלה אריק,
ליום הולדתו זד ,55 בחוותם בדרום,
לא היד. יצוג לאמצעי
התיקשורת, להוציא אחד :
שי,מעץ שיפר, הכתב המדיני
של הרדיו.
הפרקליט התל-אביבי
משה זיגגל עבר למישרדים
חדשים ומפוארים, מול עיריית
תל-אביב. בכניסה לחדרו מוצב
בר משקאות ענק, ואחד מחדרי
המישרד — חדר-המנוחה —
מצוייד במערכת סטריאופונית
משוכללת ובמכשיר טלוויזיה
ציבעוני.
מכון חדש למחול אירובי:
המורד. לספורט ומדריכת
השחייה זמירה (״זמי״)
אדם, שהיתר. בעבר גם זמרת,
החליטה ללמד מחול אירובי.
היא טוענת שיש לה שיטת-
לימוד חדשה, השונה מזו שב-
מכונים אחרים.
ח״כ ר״צ שולמית
אלוני סיפרה, שבחג־הפורים
היא הלכה עם נכדותיה לבקר
בגן־החיות, אחרי שנים שלא
ביקרה שם. היא ניגשה למקום
שבו נמצאים הקרנפים, והתעכבה
שם זמן ממושך :״התבוננתי
בחיות האלה הרבה זמן.
ראיתי חיות גדולות, מכוערות.
בעלות עור-עבה, והעיקר —
ראש קטן. אמרתי לעצמי, ד
אחר-כך לנכדותיי, שחבל כי
דווקא רבים וטובים כל-כך
מתקרנפים היום.״

בתו של בימאי התיאטרון יוסף (״פסו״) מילוא מתארת את אחד מציוריה.
1 \ 1ך 1ך2
\ 111ציי י * י היא פתחה תערוכה חדשה, מפרי מכחולה, בגלריה אהובה פיגקס,
ואביה בא לשם כך במיוחד מגרמניה — שם הוא מביים ומופיע בערב שקספיר. הוא שהה במקום
זמן קצר, ואץ לנמל-חתעופה כדי לקבל את פניה של אורחת גרמנייה. שתי הדמויות בתמונה שלידה
עומדת מילוא, מזכירות מאוד את אביה ואת אמה המנוחה, ימימה, כשחלל גדול מפריד ביניהם.
למרות זאת, הציירת מכחישה בתוקף את הדמיון.
הסנכ״ל

מישרד-חחוץ גירעון רפאל

סיפר ביום הולדתו ד.־ ,70 שחל
ביום הראשון שעבר, על פגישתו
עם וזופיין מלך ירח.
השניים נפגשו בלונדון ב־,1976
ובשיחה דווחו תנאי ישראל ל כניסת
כוחות סוריים ללבנון,
וצויין הקו האדום, בנהר הליטאני.
רפאל
סיפר, שבמילחמת
ששת-הימים ניסה לוי אש כול,
ראש-המפשלה דאז, למנוע
את מינויו של משה דיין
כשר־הביטחון במקומו, אלא
חתר למינויו כשר-החוץ. אובא
א כן לחם כדי למנוע אפשרות
כזאת.
י המורה ומבקר הסיפרות
יו סף או רן פיתח גישה חד
מדגמנת
כנד חושפני מתוך המחזה נשים היזהרו מנסים
(מימין) ,יוסף כאשי מדגמן מתוך חמחזה ריצ׳ארד
השלישי, ואילו רות סגל מדגמנת את הגברת עם הכלנלב, ממחזה נשם דומה. השלושה,
שחקני תיאטרון חיפה, ושחקנים אחרים ערכו תצוגת״אופנה היתולית של ביגדי
תיאטרון ממחזות ידועים. הכרוז, הלל מיטלפונקט, אף חיבר נוסח מרתק שליווה
כל תילנושת. על שימלח של המחזמר לילי גס אמר :״הצעקה האחרונה לנשות צמרת.
שימלת ייצוג, שנועדה לנשותיהם של נבחרי הכנסת. לבשה אותה לאה רביו ועד לפני
ימים ספורים לילי ...גם.״ על תילבושתו של באשי (באמצע) קרא מיטלפוגקט :״בית־העולם
הז ה 2375

לשעבר

שה למחקר סיפרו של א 3ר״
הם ב׳ יהושע, גירושין
מאוחרים. לדעתו, אין אלד. גירושין
בין בעל ואשתו, אלא
בין הציונות, שאותה מסמל
הבעל, ובין ארץ־ישראל, שאותה
מסמלת האשה. לטענתו,
הוא מוצא מאות ראיות לתיזה
זו בסיפרו של יהושע.
פעיל הליברלים בירושלים,
אגרהם (״פריצי״)
פריד ובוגר הישיבה אלעזר
שטורום המוסמך לרב, פתחו
בירושלים מיסעדה תחת השם
התמחוי. כיאה לשם, הם הכינו
תפריט מקורי, המוענק לכל
לקוח, אחרי שהוא משלם את
חשבונו. תחת הפרק מקדירוז
הבשר מופיע המאכל לבבות
זו כפרתי. התוספות לבשר נק
ראות
תוספתא רבה והן ״מיני
בולבוסין וקיטניות מן המרחשת.״
תחת פינת הרינג, מודיעים
השניים :״לרשות קהל
חסידינו עומדת פינת הרינגים,
גירסת קהילת וורמייזא.״ במקום
מוגשת קערת מלחכי פיד
חוג קומפוט שמחת עניים וקר
מפוט בת האדמו״ר. כדי להזכיר
לאורח שעליו להשאיר דמי
שירות, ל״עלמה החסודה העומדת
עליו לשמשו,״ הלא היא
המלצרית, כתוב בשולי התפריט
:״מי שאינו רוצה ליתן
צדקה, או שיתן מעט מפה
שראוי היה לו ליתן, בית־דין
כופץ אותו ומכין אותו מכת-
מרדות, עד שיתן מה שאמדוהו
ליתן, ויורדין לנכסיו בפניו
ולוקחין ממנו מה שראוי לו
ליתן.״

האופנה שקספיר מציג את חליפת ריצ׳ארד השלישי, היא חליפה הכרחית לכל גנרל
בעל אמביציות פוליטיות. היא גמישה אבל מחוספסת, אטומה לכדורים ולביקורת.
ואם תנסו להוריד לו אותה, תופתעו שהיא גם נדבקת לגוף. בדגם הישראלי של
הגנרל הפוליטי יש חסה צמודה, כתוספת חקלאית. ומי שמתנהג כשפן — יאכל כמו
שפן ברקע תצוגה מתוך המצוד המלכותי של השמש, נאמר :״חליפת שרד זו
נתפרה במיוחד על־פי דגמים ישנים של מלכי האינקה, וחוזמנח במיוחד על־ידי
מנחם סבידור, כשחתמנה ליושב־ראש־הכגסת. הנגד מתקשט בכמה שפות, מקרין
כוח אמביציה וזקיפות. עם נגד כזה ניתן בנקל להפוך לנשיא או לרב ראשי.״

בלתים

סאת דני אל ה שמי
אהרון אפו גיל האת סקור
מוצא של הא שכנזי
האם הוא הבין את דד
סלאנג או לא ז הפירסומאי
דוי דאד מון בא לראיון בתר
בנית הרדיו כל ציבעי הקשת,
בעניין השר השישי של המי־פלגה
הליברלית. מפיקת התוכנית
תמר עמית אמרה שארמון
״עשה לה ברז,״ משום
שלא הצליחה להשיג אותו יומיים
קודם לכן, כדי לראיינו
טלפונית. אדמץ ענה שהוא
בא במיוחד לאולפן בדי לתקן
את הברז, ושאל איפה הוא.
עורד-הדין א ח רון פ א ־
פו, הידוע כקורא ספרים סו

שר־על לענייני כלכלה
יעקב מרידוד, על
שאלת עיתונאי מדוע לא ממשיכים
לפתח את מכונות־הפל-
אים שלו לייצור אנרגיה :״כי —
אי־אפשר לפתח המצאה, כשכל
הזמן דוחפים מיקרופץ לפה.״

• השר

ללא

תיק

מרדכי בן פורת, על הודעת
ראש־הממשלה, שאריק שרון
יהיה חבר בוועדת־השרים לע-
נייני־ביטחון :״כש>ם נחם) בגין
הודיע את זה, הוא מילמל מש הו
בשקט. לא שמענו את קולו.
לא ידענו מה הוא אומר.״

דב בן־מאיו

מנסה להסות את ראש עיריית תל־־
אביב, שלמה (צ׳יצ׳) לחט, בעת שהסמים
נפגשו בפתיחת שוק״פורים של נעמ״ת, שהתקיים בתל-אביב.
היה זה שלושה ימים לפני שנודע כי בן־מאיר, ח״כ העבודה
ומזכיר מועצת פועלי תל־אביב, נבחר כמועמד של מיפלנתו להתמודד
מול צ׳יצ׳ בבחירות המוניציפליות, שיתקיימו באוקטובר חקרוב.

שבע. סיפר אחרי התאבדותו
של הסופר היהודי-אנגלי אר־תור
קסטלר, כי במשך שנים
הוא עקב אחרי ספריו, מאז
שקרא בגיל 16 את האנתולוגיה
האל שהכזיב ,״אחרי קום המדינה
הוא איבד את עניינו
בעם היהודי, ושב אליו רק בשנותיו
האחרונות, באשר פי־רסם
את סיפרו השבט ה־— 13
שממנו נובע, שהאשכנזים הם
בעצם לא יהודים ממוצא ארץ־
ישראלי, אלא צאצאי הכוזרים.
תיאוריה זאת הופרכה על־ידי
היסטוריונים רציניים. אך אלה
המדברים כיום על שני עמים
ושתי תרבויות, אולי יימצאו
סימוכין לעצמם בספר זה, ויתנחמו
בכך שאולי הם בעצם
כוזרים.״

אז מדוע אומרים
שהעם זועק

פסוקי השבוע
• שר־האנרגיה יצחק
מודעי :״אני כמו ברזל. כמה

שלוחצים יותר, אני מתחשל
יותר. איני חושש מן הבלימה.
יש לי אמביציות לנוע קדימה.
קצב התנועה ייקבע על־ידי ההזדמנויות
הבאות.״

• העיתונאי

אסנון

אברמוביץ, על הידיעה שהשר
בלי תיק אריאל שרץ ביקש
שתי לשכות — האחת בתל-
אביב והשנייה בירושלים :״מה
הפליאה, מה ז תוכי אחד פה,
תוכי אחד שם.״

הרב מנחם הכהן :

״האוצר מבקש לעקר את הרופאים,
מישרד־הבריאות רו*
צה לעשות להם הפלה, וההסתדרות
— לבצע בהם ניחוח
קיסרי.״

• הנ״ל :״גוברות השמד
עות כי השילטונות מתכננים
גל מישפטים נגד הרופאים ה יהודים.״

העיתונאית והפסי•
כולוגית ודדה ויזלטיר,
על ילדותה :״הייתי קטנה, לא
מפותחת, לא סקסית, ובהתנה-
גותי הנשית הייתי רחוקה מח לומו
של הגבר הישראלי המצוי.״

איש־המלוויזיה מאיד
שלו :״אמרו שבסין נגמרה

שנת החזיר והתחילה שנת הכלב.
וזה מוכיח שגם הם קיב— -
לו את מסקנות ועדת־כהן.״

מנחם בנין בכנסת
ה טו ל ס הז ה 2375

1בבנקאות הסחר
ההשקעה הטובה ביותר היא באנשים.
בנק לאומי נכון למחר
מאז ומתמיד משקיע הבנק
בעובדיו. השקעה זו הוכחה
כמשתלמת ותוצאותיה ניכרות
בשירות המקצועי, המעודכן והיעיל
שמקבל כל לקוח בסניף שלו.
עובדי הבנק עוברים השתלמויות
קבועות ובתחומים שונים כדי
שיוכלו לתפקד במלוא המיומנות
במערכת המורכבת של בנקאות
המחר: תחכום אלקטרוני, עסקות
בינלאומיות, ארגון שיווקי יעיל
ואמצעים לחילופי מידע, על מנת
לשרת אותך ביעילות ולענות על
צרכיך המיוחדים.
אתה, ואתך עוד מאות אלפי
לקוחות — אלה האנשים שלמענם
אנו משקיעים.
בנק לאומי משקיע באנשים
טובים ומיומנים ורואה בהם את
הונו העיקרי ואת הנכס החשוב
ביותר שלו.

בנק לאומי

נשים במלכודת .

נשים שימו לב! עכשיו יש הוק באויו.
הוק -״אפטר שייב״ שונה לגמד .,וזח חדש, כובש ומפתה.
לכל שעה, לכל מקום, לערים שאוהבים

הוק

אפטרשייב

מיוגא ומשווק ע׳ ,דיפלומנו

לנגדים שניסו הכל.

האם ח״ו צה״ר, שרחס בלבנון, הוא בנו שר
ער ב • שהיהבביירוחהנצורה?
^ עיד אבו־רזאלה הוא פלים פלס-
״ י סיני החי בלבנון. ביוני ,1982 בזמן
ההפצצות על ביירות, הוא שאל את עצמו
אם יתכן שבנו הוא אחד החיילים הישראליים,
אשר יצאו ל״מילחסת־מגן.״

הנה סיפורו:
נולדתי ב־ .1929 גרתי ברחוב נצרת בחיפה.
אבי מכר ירקות, ואני למדתי בבית־ספר
העצמאות. המנהל היה אדם מתקדם,
שהתנגד לכיבוש האנגלי ושדיבר איתנו
על הגירת היהודים לפלסטין.
היו לי חברים יהודיים רבים. אני מדבר

פחתה של אשתי לחטוף אותה, ואני לא
ידעתי היכן אוכל למצאה.

מעצר בלבנון
וגירוש לקפריסין
הרי שבוע הביא לי ידיד נוצרי
י • מיכתב מוויקטוריה. מכיוון שלא ידעתי
לקרוא עברית, ביקשתי מידידי היהודי,
יוסף, לקרוא לי אותו. אשתי מסרה לי
במיכתב היכן היא נמצאת. נסעתי יחד
עם כמה חברים לתל־אביב. הגענו לכתובת

מי מ כי ר? מ יו ד ע?
אנוור אבדעיישה הוא צעיר פלסטיני, שגדר כחברון. הוא
למד מישפטים בפאריס, והיה יו״ר אגודה הסטודנטים הפלסטיניים
בצרפת.
לפני כמה שסועות פירסם עבו־עיישה ספר, שבו ליקט את
הסיפורים האישיים של כמה פלסטינים, גברים ונשים, החיים
כשטחים הכבושים, בלבנון ובפזורה. בראש הספר מופיע הסיפור
הבא, שיש בו עניין מיוחד לקורא הישראלי.
אם מישהו מהקוראים יודע דבר על קורותיו של האיש
המזוהה בסיפור בשם נכיל, הוא מתבקש להתקשר עם מערכת
״העולם הזה״.
השבוע נודע לאנוור אבו־עיישה שסעיד אבו־רזאלה נעצר
שוב על־ידי שרות־הכיטחון של צבא־לבנון בביירות.

היטב עברית. רחוב נצרת נמצא ליד רחוב
השומר, שבו התגוררו היהודים. לא הפריד
בינינו אלא טור מדרגות. השכונה היהודית
הדר שכנה על גיבעה, ואנחנו, הערבים,
התגוררנו לרגליה.
התחתנתי עם יהודיה. שפה ויקטוריה
מחפוז. הוריה היו גרושים. אביה, ואניס
מחפוז, התגורר ברחוב דיזנגוף בתל־אביב,
ואמה, ברה, התגוררה יחד עם
בנותיה מול קולנוע ארמון בחיפה. גישר
אין בין יהודים וערבים היו די שכיחים
באותה תקופה. רבים מחבריי התחתנו עם
צעירות יהודיות. בתנועות-ההתנגדות הפלסטיניות
יש כמה מנהיגים שאפהותיהם
יהודיות.
אחד מידידיי, פואד אל-זנאסי, היה נשוי
ליהודיה. הוא נהרג בזמן המאורעות ב־
. 1948 עברנו ביחד ברחוב בחיפה, וצלף
ציוני ירה בו למוות. ב־ 1947ו־ 1948 נהרגו
כך פלסטינים רבים בחיפה. אשתו של
פואד נישאה לאחיו. הם חיים בסוריה,
ומגדלים עשרה ילדים.
בשעה שטיילתי פעם בשכונה היהודית,
הכרתי את מי שעתידה היתה להיות
אשתי. היא מצאה חן בעיניי, והתחלנו
לצאת ביחד. היה לי אז אופנוע. אמה
התנגדה לקשר בינינו, כי היא רצתה
שבתה תינשא לאחד מבני־דודיה, שמן
שמו. החלטנו שהיא תברח מהבית.
ערב אחד לקחתי מונית ונסעתי לביתה.
;עצרתי ליד הבית וצפרתי לה. חבשתי
כובע, כדי להיראות כיהודי. אמה הציצה
מבעד לחלון, ובחושבה שאני בן־דודה,
הרשתה לה לצאת. הבאתי את ויקטוריה
אל מישפחתי. הזמנו קאדי, מוצטפה אל-
קירי, והוא ערך את סקס הנישואץ. זה
היה ב־,1945
אפה של ויקטוריה הגישה תלונה בפי-
שטרה. השוטרים הגיעו לביתנו, אבל
כשהראיתי להם את תעודת-הגישואין, הניחו
לנו. אחרי שנה הגיעה חמותי לביתנו,
•וניסתה לקחת את בתה בכוח. הרמתי
עליה יד, והיא שוב הגישה נגדי תלונה.
בפישטרה ביקשתי שאשתי תבוא ותעיד,
אך בדרך לתחנת-המישטרה הצליחה מיש־

שהיא ציינה במיכתב. עמדתי ליד הבית
ושרקתי לה. היא זיהתה אותי, ירדה יחד
עם אביה, וכולנו הלכנו לתחנת־המישטרה.
קצין־המישטרד״ שראה את תעודודהנישד
אין שלנו, קבע שהיא רשאית ללכת איתי.
אביה לא התנגד.
באותו ערב !.לכנו לראות סרט. שמו
היד. הנר הדולק, והוא הוצג בקולנוע
אלהמברה ביפו. אני זוכר אותו היטב. זה
היה סרט יפה.
אהבתי מאוד את אשתי. דינה, רואים את
ציור־הקעקע על זרועי ז זו ויקטוריה.
ב־ ,1948 כשחיפה נפלה בידי הציונים,
יצאנו דרך הים לעכו. ההפגזות רדפו אחרינו,
ולכן עברנו לבינת־ג׳בייל, בדרום
לבנון. גרנו אצל התושבים המקומיים.
קיבלתי הוראה להתייצב בתחנת־המיש-
טרה, מכיוון שאשתי יהודיה. שמו של
השוטר שחקר אותי היה עבד־אל-לטיף
טקרון. למזלנו היה אחד השכנים שלנו,
תופיק באידון, חיפאי. הוא בא למישטרה,
העיד שהוא מכיר אותנו, והשוטר שיחרר
אותנו. מאוחר יותר היינו בצידון, ואחר-
כך עברנו לביירות. בביירות עבדתי כפועל,
ואחר־כך כמנהל-עבודה.
השילטונות הלבנוניים נהגו לעצור נשים
יהודיות שהגיעו מפלסטין. יום אחד פרץ
ויכוח בין ויקטוריה ובין כמה שכנות, והן
זיהו, לפי מיבטאה, שהיא יהודיה. הן
הסגירו אותה למישטרה. אשתי נעצרה יחד
עם בננו, נביל, שהיה אז כימעט בן שנה.
הצלחתי לשחרר אותם, אך הם נעצרו
שוב. הם אספו אז הרבה נשים יהודיות,

65ו 1מ 31651:1111€ק 6 5ז 101ץ1\/161
5 13 1616ח€ 013־ 1ז1^3 16

6€1 ]61 | 115ז 7 6 0 1 0 1 8 0 3 8 6 5

6ו! £ 1 5

״זיכרונות פלסטיניים״

כותרת המישנה: הארץ בתוך הראש

אנוור אבדעיישה
״כדי שתבינו איך חיינו״
ומסרו אותן לידי רב הקהילה היהודית
של לבנון, דיב סעדיה. אחר־כך הן נשלחו
לקפריסין. אשתי הספיקה לכתוב לי שלושה
מיכתבים מקפריסין, לפני שהחזירו
אותה לישראל. מאז לא שמעתי דבר —
לא מנביל ולא מאשתי.
היתד. לה אחות בשם מרגרט. כל הזמן
קיוויתי שאראה אותם שוב. אנחנו, הפלסטינים,
קיווינו תמיד שנחזור לפלסטין.
ב־ 1956 נשאתי לאשר. לבנונית נוצריה,
בת למישפחת סעדה. נולדו לנו שני ילדים,
בן ובת. הבן, שמו נביל, עובד בג׳דה.
אני מספר על מה שאירע בשנת ,1947
כדי להראות כיצד הייתי. האווירה אז
היתד. מתוחה מאוד. מצד אחד התחילו
להגיע המוני יהודים, מכל העולם. הם לא
דיברו ערבית, ואנחנו ראינו כיצד הם

מתחפשים ומתחילים להטיל עלינו מצור.
ומהצד השני נאסר על ערבים מהמדינות
השכנות להיכנס לפלסטץ ללא אשרת-
כניסה.
אני סבור שהמאורע שגרם לפרוץ הקר בות
באיזור חיפה היה התקפה על אוטובוס
ערבי, שהיה בדרכו מעכו לחיפה. כל
הנוסעים נהרגו במארב שטמנו להם הציונים
בכניסה לשכונת תדר. אחרי ההתקפה
על האוטובוס הוקם בכל שכונה ועדאזגנה
אזרחי. בנפרד מהמהסכנים, שהתרכזו מחוץ
לערים. בשכונה שלנו עמד בראש הוועד
שוטר בשם חוסני עבד-אל-ג׳בר. הוא לימד
אותנו להשתמש ברובים. היו לנו חמישה
רובים ומיקלע אנגלי אחד. אני אירג־נתי
את תורנות השמירה. ויקטוריה נהגה
לבוא לשמור יחד איתי.
המכוניות הממולכדות, המתפוצצות כיום
ברחבי ביירות, אינן דבר חדש בשבילי.
אני נתקלתי בהן כבר ב־ ,1947 כשהציונים,
לבושים במדי חיילים אנגליים, החנו מכו-
נית־תופת בין הבית שלנו והמוסד של
אבו-שאם. המכונית התפוצצה והרסה בניין
שלם. הציונים נהגו גם להטמין מוקשים
ברחובות.
ההתנגשויות נמשכו שנתיים, עד שיום
אחד ספגנו הפגזה כבדה מאוד. הורו לנו
ברמקולים לעזוב את העיר. תושבי השכונה
התאספו כולם באחד המוסבים בשכונה.
החיילים (הבריטיים) הביאו משאיות, כדי
להסיע אותנו לנמל, אבל מכיוון שהדרך
לנמל היתד׳ בשליטת הציונים, ביקשתי
מקצין אנגלי אחד שיעשה משהו כדי לאפשר
לנו לצאת בביטחון. הוא הזמץ שתי
שיריוניות, שיאבטחו אותנו בדרך. ההפגזות
העיוורות של אותו יום עלו בחיי־אדם
רבים. הנשים הפליגו ראשונות, ואנחנו
אחריהן. מצאתי את ויקטוריה בעכו.
לא לקחתי עימי דבר, כי הייתי בטוח
שנחזור הביתה כעבור כמה ימים, כשההם*
גזות ייפסקו. אבל ההפגזות נמשכו גם
בעכו, הבית שבו ישנו נהרס בחלקו, ואנחנו
נאלצנו להמשיך צפונה.
עד כאן סיפורו של סעיד אבו-רזאלה.
אם נביל יימצא, מוכן מחבר הספר להם־
גיש אותו עם אביו, אם אמו תאשר
שהוא אכן בנו של סעיד אבו־רזאלה.

תורגם כידי תמי מוטוכיץ

מכהנים
ד ע תו ש ל ״ לו קו לו ס ״
ש הז מין או כ ל סיני הביתה...
ה<.ז*111

להפסיק אח ההסח ת
מיכתב לכל אחד מ*50
חכרי״הכנסמ הנעלמים, ח•
הנאלמים ותנהלמים מטעם
חמערך.
חבר כנסת נכבד,
שמי צבי הורוביץ, אני חקלאי
ופילוסוף, תושב מטולה.
ברצוני להסב את תשומת לבך
ומחשבתך לתופעה מצויה היום במדינת
ישראל ולניתוחה הפילוסופי.
התופעה
היא: שיטת ההסתה, הביזוי
הלעגני, האירוניה הארסית,
ההשמצה הממוקדת, ההכפשה ויחם
הביטול המופגן, מצד אנשים מסו-

צ ש ^ יליג ׳ האיכר *

| איתר גמע

דיחה זו או אחרת, מאמין שחוסר
תגובתכם היא מעין אישור
מסויים, סמוי, להישען עליו ולנבוע
מתוקפו. ואז מתקבל התרגום
הישיר מהאלימות כלפי נציג
המערך בכנסת לאלימות כלפי אנשי
המערך ברחוב.
חיסמו כל הצגת הסתה וביזוי,
לא בביזוי נגדי, ולא בהסתה נגדית
אלא במחאות שוטפות והטפות
מוסר ותוכחה, הישר לתוך
דראמת ההסתה.
אל תרשו את הביזוי, אל תרשו
רגע אחד נוסף של ניאוץ שמעון
פרם, אל תתנו למישפס הסתה
אחד לעבור מעל ראשיכם לאוזני
ההמון. ללא תגובה. היגררו
על־ידי הסדרנים מן האולם, אבל

מני בבננה מ ^ תיכית בען ף ^בה גור שן זבליט ה ה הרבה כריב[

י גויררת.
ייקור יס

ארוחה סינית ל־ביתך או משרדך

צ׳יינה וילאג׳ טלפ!/י 491873 :־03

ם 1עד1ץ

כתובת נאצה גתל־אביב

מוטב להיזרק מאולם המליאה —

לתרבות חדשה

אל תרשו השתלטות כוחות אלימים
דרככם אל תוך הרחוב.
צבי הורוביץ, מטולה

רח׳ דס ר. תליאב־ב
פלי : 77263

יו ם ג 1 5.3

רא להשם־ד

• דיוןעלה תי א ט רנן הפלש תינ אי

א ת חרלעדר

בה שתתפות:
פרנ טו אה א בו־ טאלם, במאי להקת ״אל הקיואתי״

אמיל עשראווי
קטעים מההצגה ״מחג׳וב מחג׳וב״
קורא הורוביץ

יו ג 22.3

— מאשר לשתוק

• פנליןבפרוס 1983
שיחה עם ירון בקר לאחר סיור בפולין

יו ג 29.3
סגור לרגל הג הפסח...

יו ג 5.4

• מי צ פי ם, הפק עו ת ו פי תו חהגליל
ראיון החודש עם: ח״כתופיק זייאד
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״רמרד כי זי ד מן

הוצאת רשפים

קבלת מו דעות
לבל הע ית ונים
בסח • ר ־ הסערעד׳

יימים בהנהגת סיעת הליכוד כלפי
יו״ר מיפלגת העבודה, שמעון פרם.
ברגע שמובילי הליכוד משתלחים
על שמעון פרם מעל בימת
הכנסת, בלעגם ובדראמות הביזוי
שלהם, ואתם רבותי, חברי-הכנסת
מטעם המערך, אינכם מנסים למנוע
זאת טכנית, אלא נשארים
ישובים על מקומותיכם נכנעים להלמות
הדראמה המתרגשת ובאה,
אתם מתירים את דמו של שמעון
פרם. אתם מתירים את דמו ואת
דם מי שהוא מייצג. שעה שאתם
מתירים את דמו אתם מתירים את
דם האיש ברחוב המזוהה עם שמעון
פרם ועם המערך בכללו.
שעה שמטיחים בפניו של שמעון
פרס ״בוגד, אש״ף, מפקיר
חלקי ארץ־ישראל״ וכר, בליווי
הצגת ביזוי וביטול, עליכם
לחסום בקולותיכם (שמייצגים את
קולותינו) את האלימות המילולית
הזאת, שאינה מביעה עניין מסויים,
פרט לביטוי הסתה לשמה. אפילו
יגררו אתכם מאולם המליאה בכל
ישיבה וישיבה — את כולכם, על
כל חמישים אנשיכם — עליכם
להשתלח למיקרופונים ולהפסיק
את ההסתה.
העם שמקשיב להצגת הביזוי ורואה
את התגובות הבודדות הנשלחות
מצידכם פה ושם, או אפילו
לפעמים את צחוקכם המריר מב־

המיטפטן החיפאי תומך
במה שקרוי ״ממשלת אחדות
לאומית״.
בהעולם הזה ( )2372 תוקף העורך
את מיפלגת העבודה ואת
העומד בראשה, על בי לא עשו
דבר ברגע שפורסמו מסקנות הוועדה.
וכי מה יכלו לעשות בנתונים
הקיימים ז גם הפגנה של
500,000 איש לא היתה מפילה את
הממשלה, כל עוד יש לה רוב
בכנסת. ורוב זה, לצערי, אינו
ניתן לעירעור בקונסטלציה הקיימת.
הפגנה
כזו יכולה אולי להביא
להקדמת הבחירות, אולם מכך פוחדת
מיפלגת העבודה (ובצדק) ,כי
דווקא על רקע הימים האלה עלול
הליכוד, בראשותו של בגין, לקבל
רוב מוחץ — כי בקלפי לא סופרים
איכות, אלא כמות.
אגב, להעולס הזה חלק לא קטן
בנפילתה של ממשלת המערך. המוטיבציה
היתה אולי טובה. אבל
התוצאה ז
לי נראה, כי במצב הקיים ובל
עוד מנחם בגין עומד בראש הליכוד,
אין למערך סיכוי להרכיב
או להקים ממשלה בראשותו. ומכאן
שהדילמה שלפניה עומדת מי-
פלגת העבודה כיום היא קשה:
להישאר אופוזיציה צעקנית שאינה
יכולה להשפיע כהוא זה, או
להצטרף לממשלת אחדות לאומית
ולהקהות את הקיצוניות המטורפת.
ברור שיצחק רבין כשר־ביטחון
ושמעון פרס כסגן־ראש-ממשלה
יכולים להשפיע בכיוון חיובי (למחנה
השלום) ,הרבה יותר מאשר
בחיותם ראשי אופוזיציה עקרה,
שבנסיבות הקיימות אין לה כל
סיכוי להביא למהפך.
(חמשו בעמוד )24

^880^ 0

בבדיקה של ח 10ז<16 56160ח 10 עו,המרכז הבינלאומי ל ב די ק ת איכויות בברי סל, זכתה 80ץ^\\/נו 0 4מ 8במדליית ז הב ל שנ ת 1982 על *׳כותר ה מעולה.

טעם אמריקאי. תערובת אמריקאית.
גמרת־זרוק הקופסא לסל. שמורפל ישראלנקיה.

מכחכים
(המשך מעמוד )22
ותרומתו של העולם הזה למחנה
השלום יכולה להיות גדולה יותר,
אם ימנע מלהשפיל את ראשי המערך
ויתרכז במאבק נגד הליכוד,
כי כל לעג למערך ומנהיגיו
מחזק את הליכוד, ויוצא שהעולם
הזה, מבלי לרצות, משרת את
הליכוד.
עמירם חרלף, חיפה

אי״ נ די ב א סי ד!

מאוזן
.1דיבר שטויות בדרך ל־״2
מאונך״ ()3

אסרטהו״ד בי שראל

.3הקול הנשמע מהשרותים
מודיע! תהיה לידה ()4 ,5
סיטואציה בות.

.9גם בגין מופיע בצואת
הבהמה ()4

נאצית בנתי־

זה התחיל באילת. הניצן הגזעני
המטופח בישראל ליבלב לראשונה
בעיר הנמל הדרומית.

.10 לא יהיה לי אומץ להצהיר
שקורפו לא מוצלח ()4
.13 האויב מספר 1מראשון

.14 אפשר לראות בהמה
את מדיניות דור ההמשך ()6
. 15 בצוות אויר עליך להמתין
לפני התואר — ובאשר
לכם, הרמז צריך להספיק ()6,2
.17 חשוב, למשל, על גרי-
זים ועיבל ()4
.18 חבר־כנסת דורון שחזר
יתקשה לשחזר ()4
.20 את מה שמשלם אזרח
חוץ לד״ר, הוא לא מאפשר
לנו לראות ()3,5
.22 סופר אנאלפביתז בשום
אופן! ()5

קורא פלדמן
איפה ניצולי השואה

.24 גם הוא עף שלא באשפתו

פתרוןתשבצופן 12|3|7|3

1 9סו ל 7נ! פ
1 1 0 ^ 1 1 !4 1ד| ג 115

0ח 3י 9 1 €ח*7

וזד

.25 האם זו מדיניותו של
טולסטוי ז זה תלד)4

.8שלל כיח מסוים בתבלין

.26 בסיעת חרות רננו שלא
קשה להסתדר איתו ()4

.9נו! בדגים נוכל לתת
אמון? חוששני שלא ()7

.28 התבונני היטב בחבר הנבחרים
כשהלשון אינה בשימוש

. 11 אצל בגין לא חשוב האוכל
רק הכסף ()2

.29 חיה יבשתית שאפשר למצוא
דווקא באקוריון ()3

.12 גרסתו המקוצרת של הורוביץ
להצהרת הרצל ()3 4 ,2
.16 שימי אינו חושף את
חייו הפרטיים? אדרבה! ()4,4

מאונך

.19 כשחבר הועדה נעדר זה
מט ()3,3

.2היא אינה מתביישת שעלתה
מהולנד (מ) ()3

.21 פורחות, רק פורחות, כך
שמענו ()5

4והוא עתיד לעלות מאיטליה

.22 חש בנוח גם במשרד מ-
רשוי ()4

.5הופעה בזמן ההולם את
קוי האופי ()8

.23 אם עלה אז מאפריקה ()2

.6״אתה הבן״ ז נדהמה 6

.24 נכשל בשליחות צבורית
בגלל סרט ()3

.7הסבידור שלי ברוסיה ()4

.27 אבשלום עלה בגפו ()3

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור
* קורסים

ספרות נשים ־ קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

כעת הוא נקלט גם צפונה משם,
בנתיבות.
בעיקבות רצח אחד מתושבי העיירה,
יצא שלום דנינו, ראש
המועצה המקומית נתיבות, בקריאה
לבני עירו לנדות את הערבים
באשר הים, והשמיע סיסמות
ברוח נאצית טהורה כגון :״אל
תכניסו ערבים לבתיכם״ ,״אל תקנו
אצל ערבים״ ,״השפה היחידה
שהם מבינים היא שפת־הכוח.״
ועד־הפעולה של העיירה אף הזמין
את ״הרב״ מאיר כהנא, ראש
קבוצת הבריונים כך, לעזור בסילוק
הערבים העובדים במקום.
היכן אתם, ניצולי השואה בנתיבות
ז צאו והשמיעו קולכם נגד
הגזענות בעירכם. כך בדיוק זד.
התחיל גם שם!
אילן פלדמן, אשקלון
ר? הממעולת
חקורא מתקוסס נגד זיחזי
יסראל בולה עם מדיניות
חליכוד.

בכל הזדמנות כמעט, מאשימים
כלי-התיקשורת של העולם החופשי
את ישראל כולד. באחריות למעשי
הפשע של הממשלה. האזרח
הפשוט במדינות הדמוקרטיות יכול
להבץ מקביעות אלה, כי ישראל
כולה — ובמיקרה הטוב כמעט
כולה — אחראית למחדלים ולפשעים
של ממשלת הליכוד.
ממש כואב הלב לקרוא מדי יום,
כי על ישראל כולה, באופן קולקטיבי,
מוטלת האשמה למחדלים
האיומים של המישטר.
אני, ובוודאי רבים כמוני, איני
רואה את עצמי שותף לכל אלה.
ליון גטניו, הוד השרון

סלון ומכון יופי

די אנ ה

תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים. טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
הכנת כלות

* מחיתם עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 2 2 9 3 8 8 , 2 2 6 0 6 6 )4

ביוז־ספר לאלימות
מאחרי לסין האפעח סל
בגין וסרון מסתתרים תמיד
אגרוף קמוץ יזריע־מחץ.

״צדיקי״
חרות יוצאים פיתאום
(המשך בעמוד )26

העולם הזה 2375

1תנכשיו אתה להצטרף לתכנית המנויים,
מהכורסא בביתך
הטחה לך.

נא להיכנס
תכנית המנויים מעניקה למצטרפים אליה,
שירות מיוחד אשר נועד להפון גם את תהליך
ההצטרפות לחוויה נעימה ואלגנטית במיוחד.
אינן צריך לדאוג לטופס הצטרפות, אינן צרין
אפילו לקום ממקומך!
כל שעליך לעשות הוא, לשלוח־יד אל הטלפון,
להרים את השפופרת ולחייג.

מחזיק כרטיס אשראי?
אם יש לך כרטיס אשראי של ישראכרט, ויזה או
דיינרס קלוב, הכן לעצמך את כרטיס האשראי,
מס׳ תעודת זיהוי, מספר חשבון הבנק שלך
וכתובת הסניף —
וחייג לאחד ממוקדי ההרשמה העומך ים
לרשותך 24 שעות ביממה !
תל־אביב ( 03-291949 טל-כיס)
( 296829 פייג׳קול)

( 02-233175-9פייג׳קול)
ירושלים
( 04-88794-6פייג׳קול) חיפה 245871

אתה מתחיל לשחק, מיד עם קבלת אישור חברת
האשראי שלך, וחשבונך מחויב בתאריך החיוב
הרגיל של כרטיס האשראי שברשותך.
מספרך בהגרלה נקבע באופן אקראי על ידי
המחשב, והוא ישאר שלך כל עוד תרצה בו.
תוכל להצטרף לתקופה בלתי מוגבלת על ידי חיוב
חודשי של חשבונך.

אין לך כרטיס אשראי?
לרשותך עומד השירות הטלפוני המיוחד, בו
יקבלו ממך את פרטיך וכל השאר ייעשה עבורך
ע״י אנשי תכנית המנויים. כעבור ימים מספר
תקבל לביתך את טופס ההשתתפות שלך ממולא
ומעודכן לחלוטין. כל שעליך לעשות הוא, להוסיף
חתימה ולשלוח את הטופס למען הרשום על
המעטפה — וכיוון שתכנית המנויים חושבת על
המצטרפים אליה עד הפרט האחרון — הבול,
גם הוא, על חשבונה.
טלפן 24 שעות ביממה!
תל-אביב 03-622828 ,03-623311 -
ירושלים — ,02-245218 חיפה — 04-987569
באר-שבע ,057-78106 -נתניה 053-40549 -

חייג 3מליוני שקלים
בתכנית המנויים של מפעל הפיס מצפים לד
מאות אלפי פרסים בסך מליוני שקלים, פרס
ראשון בסן 3,000,000 שקלים והגרלה חודשית
מיוחדת למנויים בלבד(בלי כל תשלום נוסף) ,בה
תוכל לזכות בדירה אלגנטית.

ויש דרכים נוספות להצטרף
היכנס עוד היום לסניף הבנק שלן, או לאחת
מתחנות ההרשמה של תכנית המנויים, מלא
טופס ומסור אותו במקום.
תוכל להשתתף בתכנית המנויים גם באמצעות
הוראת קבע שתתן בסניף הבנק שלך.

תכנית המנויים נטל הפטל הפיס.
מנטחק אלגנטי.

מכוונים
(המשך מעמוד )24

מנכייל פיאט בישראל, מר גדי פלר. מעניק את
מפתחות מכונית ״פיאט־ריתמר לצילה לנצייצקי,
בה זכתה בתחרות שנערכה ע״י״רשת גי״ של ״קול
ישראל״ .לידם טל רבינא, כתב ״קול ישראלי -
__שהעביר את השידור__ .

איכות א מינו ת
די סקר טיו ת
ת״א, רח׳ המלך ג׳ורג 43
ת.ד 14180 .טלפון 03-293402
^ אי ^ ה גי עי לתצוגתנומש לו ח חד ששל אביזר׳ ועזרי מין

י״ ״י סי הגיעו!!! מבחר
:ז ס טו ת וי די או נועזו ת
ביותר 8£77 5
נושאים שונים ומגוונים -מחיר יחידה
החל מ 2500-ש׳ אפשרות למשלוח קסטות
הביתה עפ״י תיאום טלפוני
אמצעי;וניעה מהטובים והחדישים בעולם
בובות אהבה שונות החל מ 1600 -ש׳
אלבום תקליטים ארוטיים 500ש׳ יחידה

מבחר ק ס טו תסקס לטייפ
— שפה עברית ואנגלית

מנוי לספרית הוידאו

במחיר 300ש׳ יחידה

; 5קס טו ת 0 000״
המכירה רק למבוגרים מעל גיל 18
10 ספרים שונים, צורות ותנוחות אהבה החל מ־ 300ש׳
קטלוג מפורט לכל דורש ( -דמי משלוח 30 שי)

נא לצרף 30׳ שי דמי משלוח דגש מיוחד על משלוח > חיי/(.י ל

באריזה אטומה -ללא תו זיהוי השולח.
מקבלים הזמנות טלפוניות מכבדים כרטיסי אשראי

חוצץ נגד ״האלימות המילולית משני
הצדדים״ ,שפשתה בארץ והניבה
את פריה — הרצח הנפשע
בירושלים.
אנשי תיקשורת חסודים מסוגו
של ד. מרגלית (בקול ישראל,
ערב־שבת, זד 11 בפברואר) מתק שים
להבחין בין הצדדים הנצים
באלימות מילולית ולקבוע מי מהם
אשם.
ראש-הממשלה, מנחם בגין. בשוותו
לעצמו בהופעה בטלוויזיה
מייד אחרי הרצח את דמות אביר
היגון, קונן בפנים מאפירות ונש-
דמעות-תנין בעיניו, על שפך דם
יהודי בידי יהודים. שר־הביטחון
לשעבר, אריאל שרון קרא במצח
נחושה את דבריו המסוגננים מהכתב,
וגינה הרג יהודי על־ידי יהודי
כטרגדיה האיומה ביותר האורבת
לפיתחנו.
כל אלה ביחד מתעלמים מהאמת
המרה והאכזרית, הקובעת שהאלימות
שלהם ושל צאך מרעיתם
אינה מסתפקת אף פעם במילוליו-
תה. ושמאחרי לשון האפעה שלהם
מסתתרים תמיד האגרוף הקמוץ
וזרוע-המחץ, ההולמים בנו — מתנגדיהם
— ללא מעצור, ביודעם
כי לא הרמנו ולא נרים את ידנו
להכות ראשונים, אם בכלל. לנו
אץ חלק ואץ נחלה בבית־הספר
העליון לאלימות שהם מקיימים
כבר שנים ארוכות בשטחים הכבושים׳
אחרי שחינכו דורות בבית-
הספר היסודי של הרביזיוניזם התוקפני
מיסודו של ז׳בוטינסקי.
מקורם של ״האסון הנורא שבשפך
דם יהודי על-ידי יהודי״
(בגין) ,״והטרגדיה הנורא שבהרג
יהודי בידי יהודי״ (שרון) ,הוא
המשך הטרגדיה הנוראה לא פחות
של השתוללות חניכיהם — שלי חיהם
במדים וללא מדים — המתעמרים
ושופכים זה שנים דם ערבים
חסרי-מגן, באין מכהה. שם
הם מלמדים את ידם ״למילחמת
המיצווה בבוגדים מבית״ ,וכשמותר
דם זולתך סופך שיותר גם דמך.
דב ירמיה, נהר יה

אוטובוסי מועדי
הסלט בחזית
לגיטימית.

האוטובוס חסך אותו

אולי לא שמתם לב: האוטובוס שהותקף בתחנה המרכזית בתל־אביב
על-ידי אנשי סידאין (העולם הזה ,)2367 נשא בחזיתו את
השלט ״בשרות צה״ל״ .הוא בוודאי נשכח שם, מבלי שהנהג או

הנוסעים הבחינו בו. יתכן שגם אנשי חוליית הפיגוע לא הבחינו
בו, או שהוא לא היה חשוב להם.
אך יתכן גם יתכן, שהתוקפים חיפשו מטרה צבאית בלב תל־אביב,
וזו נזדמנה להם כשהופיע אוטובוס מם׳ .201 השלט בחזית
הפך את ההתקפה עליו לגיטימית, מבחינת החוק והנוהג הבינלאומיים
בעיתות מילחמה.
כדאי לא להתבייש, ולדרוש מנהגי האוטובוסים להסיר שלטים
דומים, המזמינים התקפה.
יוכבד רדום, רמת־ג!
האמת היא שהמצב בירושלים
הולך הלוך ורע/וטוב (ם חק/י את
המיותר) מאז כיבוש העיר בידינו
לפני שלושת אלפי שנה. דויד מלך
ישראל, עליו השלום, נזקק לעת
זקנה לנערה בתולה שתחמם את
בשרו והמה לא נמצאה אחת כזאת

אימה אחה,

מדוע נחוץ טרף חי!

רוטוזי׳לר ז
אבד לי כלב מסוג רוטוויילר
בסביבות בלומפילד. המוצא הישר
יבוא על שכרו. נא לפנות

ייי־

העיתונאים, ובייחוד העיתונאיות,
הרבו להתריע על הסטודנטיות ה

ליורם, בטלפון 822044־ 03 או
בערב 252610־.03
יורם דטושניק, תל־אביב
• ראה תמונה.

אפשרלהשיג את

העובט גו ר
ביו ם שליש בערב,
ב ת חנ ההמר כזי ת
בתל ״ א בי ב

קורא סיוון
לא נמצאה אחת
ירושלמיות, שרק 6ל 65 מהן הספיקו
לקיים יחסי מץ עד פרסום
הסקר, ואילו 35<£עדיין היו בבתוליהן

אומרים בירושלים) ,בתולות, ולה־פקידן
בידי סריסי הרמונו, עד
שיזדקק להן לעת זקנה.
ראובן סיוון, ירושלים

נוהג אכזר

בתודות ידועולים
״תורידו לארץ ראסן בתולות
ירושלים״.
(איכה ב׳ )10

לסטרח

כבאית

נבל ירושלים. עבדיו נאלצו איפוא
לבקשה ׳בכל גבול ישראל׳ ורק
בשונם (היא סולאם שבסמוך לגבעת
המורה בעמק יזרעאל המזרחי),
הרחוקה כ־ 90ק״מ מירושלים, בדרך
עפר של אותם הימים, מצאו
את הבתולה אבישג. צאו וראו
כמה צדיקות והגונות בנות ירושלים
בימינו, שכן, כמה אלפים
מהן, באוניברסיטה בלבד, עדיין
הן בבתוליהן.
בעיה זו, של מחסור בבתולות,
לא נעלמה מעיני יורש כיסאו של
דונד, שלמה המלך ע״ה, החכם
מכל אדם (ואיזהו הבטל הרואה
את הנולד); כשראה מה עלתה לאביו
לעת זקנתו הקדים רפואה
למכה ולקח לו אלף נשים ופילגשים.
מהן יכול היה בלי חשש
להפריש ׳כמה אחדות׳ (כמו ש
בעיקבות
התלונות שהופנו אלינו,
על שחנות תל-אביבית המוכרת
בעלי־חיים מאכילה את נחשיד.
בטרף חי (עכברים, שפנים, חזיריים)
,ולעיניהם של מתבוננים
בחלון הראווה, אנו מבקשים להביא
לידיעת בעלי החנות והציבור
מידע בנוגע לנוהג אכזרי זה.
ראשית -:בטבע — בקיום התמידי
של טורף־נטרף — לחיה
המועדת להיטרף יש לפחות אפשרות
להימלט מגורלה. כזה הוא
חוק־היער. ואילו בתנאים הבלתי־סיבעיים
עד מאוד של חנות או
גן־חיות — לא קיים כל סיכוי כזה.
שנית: אץ כלל צורך להאכיל
נחשים בטרף חי. המפקח על דד
אקוואריום בגן־החיות הלונדוני
כתב לנו :״אני מאשר, שגן־החיות
שלנו אינו מאכיל זוחלים או חיות
אחרות בטרף חי. נחשי פתן ומינים
שונים של זוחלים אפשר
להאכיל בטרף מת, טרי.״
הילדה פרידשטיין, תל־אביב
• הכותבת היא יושבת־ ראש
אגודת צער בעלי חיים בישראל.

לי די ע ת
ה קו ר אי ם
קוראים השולחים סיב
תביס מתבקשים לנבון
אותם בקברה, לכתוב א ד
תם במכונת־־כתיבח נד
רווח כפול ועל בידו האחד
כלבד של הנייר• עדיפות
תינתן למברפים תמונות
למיכתכיחם•

העולם הזה 2375

הורוסהוס

קבועים, הוא כביכול אינן תופט טדבר
כזה קיים, כי הוא אוכל כטחוא רעב.
אמו יכולה לאטור על אחיו לגטת למקרר,
ולהוציא מה טמתחטק לחם, אך
עליו — זה בלתי אפטרי.
הוא ימצא דרכים מקוריות ומלאות
חן וידע איך לטכנע את אמו לתת לו
כל מה טירצח בטעח טעליח הוא חח-
מרים בנימיני

מזר החודש:

הוא ו ג יש מאוד
ונגיע, בונ ה !
בעלות וס ובל
מהוסוב יסח ו ן

דגים

ודיס במ!ר דגים לתאר ילד גן מזל דגים?ח כמעט
בלתי־אפטרי. ילד כזה הוא כל-כך לא
ברור ולא מובן, עד •נדמה טכל מה
טיאמרו עליו מתאיס לו ומאפיין אותו.
אן גם אם יאמרו עליו דברים הפוכים,
חם יכולים להתאים לחלק אחר באי-
טיותו. הטאלה היא באיזה דג גתקלים
ואיזה ׳דג׳ רובים לתאר.
בכל זאת, כמה מאפיינים ברורים מבחינים
ילד זח מילדים אחרים. בדרך
כלל ילד דגים נראה כמלאך טהור טירד
מחטמים. על פי רוב מאפיינת אותו הבעה
תמימה ונקיה, כאילו אין הוא יודע
ולא טמע טיט גם רע בעולם. כלפי חוץ
הוא נראה נוח ונעים, אך את האמת

רד זגים הוא עצמאי ואינדיוויוואדיסס,
ח׳ לנישעוןביולוגימשלו
יוכלו לספר רק אלה המכירים אותו
מקרוב.
קודם כל, הוא עוטה תמיד רק מה

טבא לו, ואינו מתחטב בסדר הזמנים
במיטפחח, בבית-הטפר או בכל מקום
אחר. אם כל חמיטפחה סועדת בזמנים

ליט. לפעמים נדמה לחורים טל ילד
בן דגים טהוא זח טמגהל את הבית,
אך הוא עוטה זאת בצורה כל־כך עדינה,
נעימה ובלתי-מורגטת, טהעגיין תמיד
מוטל בספק.
טעות טינה אינן מקובלות עליו. הוא
הולך ליטון כטחוא עייף. יום או לילה
— אין הבדל לגביו. הוא מסוגל לקום
ב 12-בלילה ולומר להוריו :״זהו, כעת
אני הולך להכין טיעורים.״ לא כדאי
להתווכח איתו, כי בסופו טל דבר הוא
יטיג את מה טחוא רוצח. חבל על העצבים.
החורים חייבים לתת לו לעטות
מה טהוא רוצח מתי טהוא רוצה.
הוא חי בעולם מטלו ויודע להעסיק
את עצמו. לוח-זמנים הוא דבר המנוגד
לעצם מהותו. כל יום מטתנח סדר-ח-
זמנים טלו, והוא מוסך את חוריו באף

(המשך בעסוד )72

התכתבויות עם אנשים בארצות רחוקות
איו להזניח השבוע. תיזכרו באלה המצפים
בכליון עידיס לתשובתכם.
אתם עצמכם
עומדים לקבל ידיעה
משמחת, הקשורה בתחום
הקריירה. עניינים
כספיים עליכם לארגן
עד ה־ 13 לחודש, מאותו
תאריך והלאה כדאי ש־
! 2באפריל ־
הכל יהיה מסודר ומ־
; 0בויא׳
חושב לטווח רחוק: זה
עשוי להביא לקידום
בתחום זה. עניינים רומנטיים דורשים
סודיות. יחסים חדשים עומדים להתפתח.

ביום הרביעי אתם עלולים להיתקף מצב־רוח
קודר, ואת העצבנות תוציאו באופן
אוטומטי על בן־הזוג.
נסו להתחשב ברצונותיו
ודבריו, שיחות חשובות
דחו בכמה ימים.
מיום ראשון תרגישו
בשינוי עצום — הכל 1 ילך, והרגשת הקלה ו110

אופטימיות תלווה את
ז 2גיה
שאר התקופה. במקום
? 0ב י (לי
העבודה עומד להתפתח
רומן מסעיר אך קצר.
עדיף לחדש קשרים שנותקו עם אנשים
מוכרים. בני טלה עלולים לעורר בעיות.

במקום העבודה תמצאו טקל לכם להתרכז
ואתם מספיקים יותר מתמיד. תוך
זמן קצר תזכו להכרה
והערכה על עבודתכם,
ובעתיד ידברו איתכם
על קידום או על תפקיד
יותר מעניין ט־טכרו
בצידו. מבחינה
בריאותית, אתם רגי-
טי ם במיוחד באיזור
הצוואר והגרון, תדאגו
ללבוט חם ולצעיף ט-
יטמור אל חאיזור ה-
רגיט. סוף הטבוע יביא פגיטות רומנטיות
מפתיעות והחתרגטות תהיה עצומה.

פרוייקטים שדרשו מכס זמן ומאמצים
מרובים עומדים לפני סיום מוצלח. מצב־רוחכם
די רציני, אולם
אתם מרגישים שאתם
עומדים לפני תקופה
שתאלץ אתכם לקחת
על עצמכם תוספת אחריות.
מהשבוע הבא
אתם יכולים לתכנן גישה
שונה לאדם קרוב,
שהיחסים עימו נעצרו
על המקום, ואינכם מצליחים
להזיזו מדעתו.
בררו לעצמכם מהו רצונכם, זה ישלים את
רצונכם. לקראת סוף השבוע תזכו בפירסוס.

אתם עמוסי עבודה ומתקטים לעמוד
בלחץ. כאילו לא די בכל מה טמוטל
עליכם, דווקא הטבוע
אנטים טונים יבקטו
את עזרתכם. חלק יבואו
להתייעץ על בעיותיהם,
ואחרים יבקטו
עזרה כספית. טמרו
על עצמכם ועל כוחו״
תיכם, ואל תתנו כל
מה טיט לכם. אינכם
! 2ב י ול י -
י 2באוגיסט
חזקים ביותר, ומצב-
הרוח אינו מן הטובים
והקלים. בסוף הטבוע עלולה לפרוץ מריבה
עם בן-הזוג. הימנעו מכך ככל טתוכלו.

עקרבים שמתכננים שינוי בחייהם יוכלו
להצליח בכך, אך עליהם לשקול ברצינות
את כל הבער והנגר.
השבוע יקשה עליכם
להגיע להחלטה כלשהי,
עדיף להמתין לשבוע
הבא לפני מתן תשובה
סופית. נסיעה שאמורה
להתבצע לקראת סוף־
השבוע טלולה להידחות
— עדיף להשאר
22באוקטובר •
בבית ולהקדיש את ה22ב
נובנינר
זמן לתחביבים שאותם
זנחתס, גם ילדים ידרשו יתר תשומת־לב.
תלמידים יזכו בהצלחה בבחינות.

אתם מתקטים לתפקד כרגיל. מצב-רוח *
כבד וחסר-מנוחה אינו מאפטר לכם *

להיות חביבים לסוב־

בים אתכם. ביום ה״

טיטי ובטבת כדאי לכם
לרכוט בגד חדט, או

* הטבוע תצטרכו לייטב אי-הבנות עם בן־
* הזוג. הוא יזדקק לעזרתכם, אך יימנע
מלהראות זאת. עליכם
יחיה לגלות רגיטות
מיוחדת ולבוא לעזרתו.
במקום העבודה תוכלו
לטוחח עם הממונים

או עם עובדים אחרים

על רעיונותיכם, רוח
חדטה תנטב במקום
§ £ 9 9 1 £עבודתכם, אם יסכימו
לקבל את הצעותיכם.

עדיף לחכות ל 14-ב2
חודט.
בני מזל קטת ודגים עלולים
1לעצבן, ורצוי טתתרחקו מחם הטבוע.

תוכניות שאתם מתכננים השבוע עלולות
להתקל במחסום — עיכובים שאינם תלויים
בכם יביאו לרוגז
ולעצבנות. קחו הכל בקלות.
בין ר!־ 9וה־13
במרס הדברים אינם
מסתדרים כל־כך, מדובר.גם
על תחומים אחרים.
מהיום השני או
השלישי הכל יתחיל
22באוגוסט -
להסתדר. תוכלו להגיע
22נספטייבר
להסכם לפי התנאים
שאתם מכתיבים. מבחינה
רומנטית, זה הזמן ליישב אי״הבנות
ולחדש קשרים שנפסקו מסיבות שונות.

המצב הכספי דורט הטגחה מיוחדת, אל
תטמעו לעצות טל ידידים ״מבינים״.
הקטיבו לאינטואיציה
הפנימית, ואם אפטר
דחו כל פעולה חטובה
לטבוע הבא. לקראת
סוף הטבוע רצוי לארגן
טיול, טחייח בבית
עלולה לדכא אתכם.
הפסקה בפעילות מינית
נותנת לכם זמן
׳ 2נניניני -
20גדצניבר
ואפטרות להתרכז ב- בטטח התקדמותכם
הלימודים או בטטח המיקצועי. תוך
זמן קצר תמלאו כל מה טהחסרתם כעת.

חתנחגותכם תראה בלתי-רגילח הטבוע,
יחסכם לאחרים אינו מובן כל-כך. חביבות
וכעט מתחלפים
במהירות. דברים קטנים
מרגיזים אתכם,
ואינכם מתאפקים אפילו
רגע. ההתפרצות
היא מיידית ונטכחת
כעבור רגע. הטבוע אתם
עלולים לחטתכסך עם
אלה טעימם אתם עובדים,
מדובר בעיקר על
הימים רביעי וחמיטי.
מצב הבריאות רגט במיוחד. אתם נוטים
לסבול מכאבי־ראט ומיחוטי רגליים.

תאומים

נ תוו ה

חתזנייס

איזח אנייי לגייי אי

למכונית. זה עטוי ל-
ספר את ההרגטה. ב| -

ענייני כספייס עדייו ט אינכם טומעים בשי״
רות טהייתם רוציס 0 8 8 8 3 1
לטמוע, אולם תוך זמן
לא רב, תופתעו מכך טמצבכם הפינאנסי *
הטתפר. מכטיר הטלפון עלול להתקלקל. ט

בעיות כספיותעלולות להציק לכס בחצי
השני שלהשבוע, אולם תוכלו להיעזר
בהורים או בקרוביימיש־פחה
מבוגרים. במקום
העבודה עליכם להיות
זהירים בדבריכם. נסו
לומר מה שפחות, ואם
יש באפשרותכם להמנע
מלהביע את דעתכם —
עדיף. לא יבינו אתכם
ויפרשו את דיבריכם
בצורה לא נכונה, זה
טלול להביא לסיכסוד
מיותר. בתחום הרומאנטי כדאי לנצל את
הפופולאריות שלכם — אתם מושכים יותר.

בזאר האביב
ה 7-של סלאס
לשולחן הפסח

דג דקורטיבי לתליה
מנחושת אדומה

מערכת מהודרת למרק
מחרסינה יפנית מעוטרת +
תרווד ותחתית תואמים

^ם-50 עדו

בבזאר רק

:״^950ש*ל
בבזאר רק

שופבא׳׳

חדשבקלאס

• כמידי שנ ה -
בן ג עתה.
• כל מוצר׳ !7לא 0
בהוזלות ענק.

חדשבקלאס!

כלי נחושת מרהיב. לאביזרי
אח או לאחסון עיתוני
ידית חרסינה. תוצרת הולנד
2,-390-ש׳ _

• הזדרז לקלאס
לפני עליית
המהירים של פסה
• המון דברי
הדש• בקלאס.
• הקדימי קניות״ך
לחג-ו תרויח׳.
בובה גדולה ( 70ס״מ)
עבודת-יד, מתאילנד.
במבחר צבעים.

חדשבקלאס!

שרפרף ׳שיבה/מעמד לעציצים, קש קלוע
בבזאר רק

־ 860-ש

שולחן מיוחד
לפינת הטלפון
מעץ מעובד.

בבזאר רק

בבזאר רק

; 750.ש/
בבזאר ר!7

בבזאר החל מ

785ש׳
בבזאר רק

ס ו יי ש

כד נחושת אדומה
תוצרת טורקיה

י 1י

קערות עץ מלא טיק
בגדלים שונים. לסלטים
פירות, פיצוחים
ועוד.

סלסלת נחושת אדומה
תוצרת טורקיה
~650 ^.ש*־ .בבזאר רק

־^2,990

מרבד נצרים סיני.
להשיג במבחר דוגמאות
וגדלים. לדוגמא:
גודל 90 ם י׳מ

בבזאר רק 5

חדשבקלאס!

סלסלת קש עם ידית.
שימושית ביותר.

435/שי:
< י , -בבזאר רק

כפרי בקבוק ל״ן, סגנון
כפרי. תוצרת ספרד ,
^ 320י ש/בבזאר רק

חדש בקלאסי
סט 3סבוני לבבות
ריחניים במיוחד.
באריזת מתנה חגיגית

^-245ש*ד

בבזאר רק

סלסלת קש
לשולחן.

עציץ יפני מקרמיקה בבזאר רק

+תחתית תואמת.
במבחר צבעים
וגדלים.
בבזאר החל מ-

לז ך)

תל-אביב — דיזנגוף סנטר • דיזנגזף • 224 כל-בו
שלום (מחי מתנות ומחי כלי בית) • לונדון מיגיסטור —
אבן גבירול • 30 חי פ ה — הנביאי • 9רמת השרון
— סוקולוב • 47 רא של״צ — דבוטינסק׳ • 65
רחובות — הרצל ו 8ו • חולון — שדי קוגל, בנין
צמרת • טבעון — מרכז מסחרי טבעון • פ ״ ת —
מוהליבר, פינת נורדאו • רמת-גן — ביאליק • 36
ר עננ ה — אחוזה • 98נ ס ציונה — ויצמן — 17 ליד
תחנה מרכזית • ב ת-י ם — רוטשילד • 27נ תני ה —
שמואל הנציב 2ו • באר -שב ע — הדסה ( 52 ליד גלח־ה
באר-שבע) • ירושלים — מחסן מכירות, יואל סלומון
( 17 בסימטה) •
נפתח חדש ב: הרצליה — סוקולוב • 40
כפר-סבא — ויצמן • 84 הוד השחן — הבנים • 12
אשקלון — מרכז אפרידר אשקלון • יחשלים — בית
הכרם, מרכז מסחרי •

ל כו חו ת הבטחון, בדוכני ״קלאס״ ב שק״ ם ב:
ת״ א • קרית נזוצקין • עפולה • גבעתיים • נתניה •
רחובות• קרית-נת • באר-שבע • ירושלים •
אשחר •

7ניא: וילד חחשנף
^יתה רוצה לדעת מתי יטוס המטוס
ל בי א? בדיוק כשתזרום הטיפה הראשונה
בתעלת הימים.״ האיש שאמר את
הדברים האלה אינו מוכן להזדהות. הוא
״היה אינטרסנט,״ כמו שהוא מגדיר את
מצבו, והוא חושש שאם יזדהה, יראו בדבריו
נקמנות לשמה.
כוונתו היא ברורה: כשם שהפרוייקט
היומרני של תעלת הימים, בין הים-התיכון
וים־המלח, מאיים להיות הפיל הלבן הגדול
של מדינת ישראל, כך יהיה לביא בחזקת
פיל לבן מעופף, שקשה לדעת אם ימריא
אי־פעם לשחקים, כמטום־הקרב הישראלי
המתוחכם של שנות התישעים.

״ישראל
כבן־ערובה״
ך ין שתי התוכניות שעליהן החליטה
* ממשלת הליכוד יש הבדלים רבים,
אך גם כמה קווי־דימיון. עשרות רבות של
מיליוני דולרים — מיליארדי שקלים —
מוזרמים לפיתוח שני הפרוייקטים האלה,
בלי שלאיש יהיה מושג ברור מה יעלה
בסופן, ואם אומנם יתבצע משהו. הכסף
הזד, מוזרם ״לפיתוח,״ כאשר איש אינו
יודע מהיכן יגיע הכסף לביצוע התוכניות
עצמן — כריית התעלה וייצור ה מטוס.
עכשיו,
כשמונה הפרופסור משה ארנס
כשר־ביטחון, מקווים רבים בישראל ש סיכויי
ההמראה של לביא משתפרים.
ארנם הוא מהנדס אווירונאוטיקה במיק־צועו.
הוא היה שותף לפיתוח מטוס ישראלי
אחר — כפיר. ואולי חשוב יותר
מכל: ארנם מכיר היטב את תעשיית המטוסים
האמריקאית. הוא עבד בפרוייקט
של פיתוח מנוע סילון אמריקאי בחברת
קרטיס־רייט, ושהה זמן רב בקירבת מיפע-
לי בואינג שבמדינת וושינגטון. ארנם גם
היה שגרירה של ישראל בוושינגטון, והוא
מכיר את מישחק־הכוחות האמריקאי, בין
תישלובות־הנשק הגדולות ובין הממשלה
והפנטאגון.
למישחק הכוחות הפנים־אמריקאי יש
חשיבות רבה בכל מה שנוגע לייצורו של
לביא.
האיש שאינו מוכן להזדהות מצביע
על שני תאריכים שבהם, לדעתו, ניגזר
דינה של תוכנית הלביא. התאריך הראשון
הוא דצמבר .1981 באותו חודש אמר
ראש־ממשלת־ישראל, מנחם בגין, לשגריר
ארצות־הברית בישראל, סמואל לואים, את
הדברים הבאים:
״הודעתם שאתם משעים את הדיון בפי-
זכר-ההבנה ביחס לשיתוף האסטרטגי...

פרס היסס, ו״צמן החליט,
ב גין שי 1ה, שרון עינ: ב
ואר 1ס חידש את ההחלטה
על ״צור מטוס הלבי א
אדהחש בון נעשהבלי
ב על״־ 1זבית האמריקא״ ם!

אתם מנסים לעשות את ישראל בן־ערובה
למיזכר־ההבנה. עם ישראל חי 3700 שנה
בלי מיזכר־ההבנה עם אמריקה, ויוסיף
לחיות בלעדיו עוד 3700 שנה. בעינינו זהו
ביטול המיזכר.״
האמריקאים החליטו להשעות את החתימה
על מיזכר־ההבנה האסטרטגי, אחרי
החלת החוק הישראלי על רמת־הגולן.
תגובתו החריפה של מנחם בגין העניקה
עוצמה רבה ללובי של חברות־הנשק, ש התנגדו
להעניק לישראל סיוע כלכלי וטכנולוגי,
הדרוש לבניית לביא.
החברות האמריקאיות, שקודם לכן היו
מוכנות להשתתף בבניית לביא, הקשיחו
מאוד את התנאים אחר־כך, ולמעשה הציעו
לשתף פעולה עם ישראל בבניית מטוס
קרב חדיש, שחלק ממנו ייוצר בישראל,
אך הוא יהיה אמריקאי ברובו המכריע.
המישפט האחרון שאמר באותה שיחה
בגין ללואיס, בסופה של שנת ,1981 היה :
״בעניין לבנון ביקשתי להודיע למזכיר-
המדינה, כי לא ניזום מילחמה. אך אם
נותקף על-ידי המחבלים או הסורים, נצא
להתקפת נגד.״
כלומר: כבר אז הודיע בגין לשר־החוץ
האמריקאי (״מזכיר המדינה״) אלכסנדר
הייג, כי ישראל תצא למילחמה בלבנון,
שפרצה שיבער, חודשים אחר־כך.
התאריך השני קשור להצהרה זאת, ולאיש
שהיא הושמעה באוזניו: אלכסנדר
הייג, שמילחמת־ד,לבנון הביאה למעשה
לפיטוריו מן הממשלה האמריקאית בקיץ
של שנת .1982
הקשר בין הייג ובין פרוייקט הלביא
אינו עקיף או מיקרי. הוא ישיר מאוד.
מכת החסד

שר־־לשעבר וייצמן וסוכן־נשק קוליץ
מטוס קטן וממזר

^ פ;י שמוגה אלכסנדר הייג כשר/החוץ
האמריקאי, הוא היה יו״ר מועצת
המנהלים של חברת־ענק אמריקאית,
יונייטד טכנולוג׳יס קומפני (ירטי־סי).
חברת־הבת העיקרית של יו־טי־סי היא
חברת פראט־אנד־ויטני, המייצרת מנועי־סילון.
בשעה שהייג היה יו״ר מועצת-
המנהלים של יו־טי־ם י, הוא קיבל את
ההחלטה שפראט־אנד־ויטני תיכנס לתחרות
על ייצור המנועים למען מסוס הלביא
הישראלי. התחרות היתד, עזה, ופראט־אנד־ויטני
זכתה בה.
אחר־כך, כשמונה הייג כשר־החוץ בממשלתו
של הנשיא רונלד רגן, הוא לא
ניתק את קשריו עם יו־טי־סי. אחרי שהתפטר,
נודע כי בשנת כהונתו בממשלה
האמריקאית קיבל הייג לא פחות ממיליון

ל בי א: ה פי להל בן
(המשך מעמוד )29
דולר ״על חשבון״ התקופה שבה עבד בשרות
החברה הפרטית.
הייג היה כוח־הדחף העיקרי במימשל
האמריקאי למען שיתוף־הסעולה עם ישראל.
במיוחד בתחום הצבאי. המפקד-
לשעבר של כוחות נאט״ו גם צידד בצורה
גלויה ונמרצת בשיתוף־הפעולה הטכנולוגי
האמריקאי־ישראלי, בפיתוחו של הלביא.
התסוטרותו
של חייג, לפי גירסתו של
״האינטרסנט,״ היא שנתנה את מכת-החסד
ללביא הישראלי. לארנס, על־פי גירסה
זאת, יהיה קשה מאוד לתקן את הנזקים
בממשלה האמריקאית, שגרמו הצהרתו החפוזה
של מנחם בגין, ומילחמת הלבנון
על תוצאותיה.
תחילתו של הרעיון לייצר את לביא היא
עוד בסוף שנות השבעים. אחרי שנגמר
פיתוחו, והתחילו בייצורו של מטוס-הקרב
הישראלי הראשון — בפיר — שאינו אלא
גירסה מודרנית של המיראז׳ הצרפתי, הת;
חילו בצמרת התעשייד-,האווירית ומישרד־הביטחון
הדיונים על פיתוחו של מטוס-
קרב ישראלי חדיש, שיימנה עם הדור
החדש של מטוסי קרב־הפצצה: מטוס
שייבנה על־פי טכנולוגיות חדישות, אמריקאיות
תחת אירופיות, יהיה מצוייר במנועים
רבי-עוצמה, יהיה בעל כוודנשיאד, רב
של פצצות אוויר-קרקע וטילי אוויר-
אוויר, ובעל טווח גדול. מטוס זה אמור
היה להחליף, בבוא היום, את מטוס ה-
קרב-הפצצה האמריקאי מדגם פאנטום.
שמעון פרס, מי שהיד, שר־הביטחון בממשלתו
של יצחק רבץ, ד,ישהה את
קבלת ההחלטה. אחרי המהפך הפוליטי
ב׳ 1977 התחדשו הדיונים על מטוס-הקרב
החדש.
עזר וייצמן, שר־הביטחון החדש, היה
בעל ידע רב בתחום התעופה. הוא היה
מפקד חיל־האוויר, ובשנים 1973ו־1974
הוא היה שותפו של סוכן הנשק דויד
קוליץ בחברת ארול, המייצגת חברות
אמריקאיות לייצור מטוסי-קרב. אחר־כך

ממשלת ישראל החלטה על פיתוחו של
לביא. זה היה אמור להיות מטוס־קרב
.קטן וממזר״ לפי הגדרתו של וייצמן.
לביא אמור היה להיות מצוייד במנוע אחד
בלבד, טווח הטיסה ויכולת הנשיאה שלו
יהיו קטנים יותר מזה של ארית, והוא
יוכל לשמש גם כמטוס־אימון שיחליף את
מטוסי הפוגה־מגיסטר המיושנים.
תחת להחליף את פאנטום, כתפקידו של

לבצע את השינויים הדרושים.
זה היה המועד שבו נכנסה פראט־אנד־ויטני
לתחרות. לפראט־אנד־ויטני היה מנוע
חזק יותר מזה שנדרש ללביא, אך היא
הסכימה לערוך בו שינויים שיחלישו את
כוחו, בחינם. בראש פראט־אנד־ויטני עמד,
כפי שכבר הוזכר, הגנרל אלכסנדר הייג.
בגין החליט לקבל את ההצעה של
פראט־אנד־ויטני.

אלבסנדו ה״ג ונוגד בואש החברה שמובנה
אח 111111׳ הלביא -והיה שו־הזווץ שוסו
את הפדו״קם. נה!ונשות! התנפחה! ללביא?

אריה, היה לביא מיועד להחליף פטום
הפצצה נחות יותר — סקאייהנק, שגם
הוא אמריקאי.

^ לסלק את
הצר 9תי
ף !מהירות רפה הגיעו במישרד־הבי-
* טחון להחלטה בדבר הפריט החשוב
ביותר במטוס הקרב החדש — המנוע
שלו. זה היה אמור להיות מנוע של חברת
גינרל אלקטריק האמריקאית, שייבנה ב-
מיפעל המנועים בבית־שמש, ש־ 51 אחוזים
ממניותיו היו בידי ייצרן הנשק הצרפתי
יוסף שידלובסקי, ויתר המניות — בידי
ממשלת ישראל.

5:יי־

הוסכם שהמנוע ייוצר בישראל, במיפעל
בית־שמש. השליטה במיפעל כבר לא הי-
תה בידי יוסף שידלובסקי. האמריקאים —
הן ג׳נרל אלקטריק והן פראט־אנד־וימני
אחריהם, לא הסכימו לייצר מנוע אמריקאי
ולספק ידע אמריקאי למיפעל שהש ליטה
בו נמצאת בידי יצרן נשק צרפתי.
שידלובסקי סולק, איפוא, מן השליטה
במיפעל שהוא ייסד, והשליטה עברה
לממשלת ישראל.
אל שווימר, שעמד באותה תקופה בראש
ד,תעשייה־ד,אווירית — לפני שהיה
לסוחר נשק — מינה את אביה שליף
למנכ״ל המיפעל בביודשמש.
הבחירות ב־ 1981 הביאו שינוי נוסף
בצמרת מישרד־ד,ביטחון — ולעיכוב נוסף
בפיתוחו של לביא.
מנחם בגין מינה את אריאל שרון לתפקיד
שר־הביטחון. אחת ההכרזות הראשו נות
של שרון, אחרי כניסתו לתפקיד,
היתד, שהוא מבקש לבחון מחדש את
פרוייקט לביא.
היורד במקום החתן
ך הודעה לא הועילה הרבה, בסופו של
י י דבר היא גרמה לשתי תוצאות: היא
עיכבה בעוד כמה חודשים את חתימת
ההסכמים עם החברות האמריקאיות לפיתוח
לביא — עיכוב העלול להתברר
כגורלי; והיא הביאה גם למערכת אדירה

יותר משני מיליון דולר לכל מטוס, מחיר
ההשקעה בפיתוח.
המחיר אינו נמוך, אך הבדיקה שנערכה
במישרד־הביטחון העלתה כי הוא
משתלם. גם במחיר גבוה כזה, יהיה
לביא זול בהרבה מן המטוסים האמריקאים
שיימכרו לישראל.
לדוגמה: מחירו של מטוס מדגם אף־16
מגיע היום ל־ 35 מיליון דולר, וזהו גם
מחירו של המטוס החדיש מדגם אף־.18
נוסף על־כך, אמור היה ייצורו של לביא
להביא לישראל יתרונות כלכליים נכב דים:
על־פי הערכות שונות אמור פרוייקט
לביא לספק תעסוקה לעשרה עד עשרים
אלף עובדים, ביניהם אלפי מהנדסים.
ייצור לביא בישראל גם יכול להציב אותה
במקום נכבד בצמרת ייצרני הנשק
בעולם, ולהפוך את ישראל לאימפריה של
ממש בתחום סחר־הנשק.
בפברואר 1982 הודיע אריאל שרון על
ההחלטה לחדש את התוכניות לפיתוח
לביא. הוא לא אמר מהיכן יימצא הכסף
לכך, אך הוא רמז לכוונותיו. היה ברור
כי מלבד כמה עשרות מיליוני דולר לפיתוח
הראשוני, לא יוכל אוצר־המדינה
לסייע.
הסכומים האלה כבר מוזרמים, למעשה,
למרות שלא ברור מה יהיה עתיד הפרוייקט.
לפי הערכות שונות כבר הוזרמו!
לפרוייקט לביא 125 מיליון דולר, והסכומים
האלה מוזרמים בקצב של 10 מיליון
דולר בכל חודש.
שרון ביקש לנצל לצורך פיתוחו וייצו־רו
של לביא את כספי הסיוע האמריקאי
לישראל. על-פי תוכניתו, אמורים היו כספי
הסיוע הזה לזרום במישרין לאותה חברה
אמריקאית שתשתף פעולה עם ישראל בפיתוחו
של לביא.
אך תוכנית זאת לא מצאה חן בעיני החברות
האמריקאיות, וגם לא בעיני האוצר
האמריקאי. החברות העדיפו שיש ראל
תרכוש מהן מטוסים שהן מייצרות
ממילא, בעיקר לשימושו של צבא ארצות-
הברית. גם הממשלה האמריקאית העדיפה
שישראל תרכוש בכספי הסיוע מטוסים
אמריקאים המיוצרים בארצות-הברית, ומספקים
תעסוקה — ורווחים גדולים לאמריקאים
עצמם.
כדי לקדם את תוכניתו, הזעיק שרת ם־
ארצות-הברית את היורד אריה גנגר, מנהל
בכיר בהברותיו של משולם ריקלים.
לא היה זה הקשר הראשון בין שרון
ובין ריקליס. המיליונר האמריקאי סייע
לשרון לרכוש את חוותו. מאוחר יותר היה
חתנו של ריקליס, בני קלטר, עוזרו של
שרון. קלטר התגרש לבסוף מבתו של
ריקלים, והתחתן עם מצדה, בתו של רזד
בעם (״גגדי״) זאבי.
קלטר סולק לבסוף ממישרד־הביטחון,

לחברות חאמדהאיות יש בישראל גוייגים
וב״חשנעה -וחאס יחונן שחס ולווו!״נים
חובה יותר במניות המסיס אחדעא״ס
מאשר בניתוח הלביא?

אלון? (כמיל ),סוכן־נשק מוטי הוד
מנוע קטן מדי
היה וייצמן מנהלו של בית החרושת
ציקלון, המייצר אבזרי־תעופה.
הגירסה החדשה של מטוס הקרב הישראלי
שפותחה בעת כהונתו של וייצמן,
היתד, זו של אריה — מטוס קרב גדול
וחזק, בעל שני מנועים. התוכנית ירדה
לבסוף מן הפרק. היא היתה יקרה מאוד,
וחשוב לא פחות: לא היה כל סיכוי ש האמריקאים
ישתפו פעולה בייצורו של
מטוס-קרב ישראלי, שיהיה מתחרה למטוסים
היקרים והיוקרתיים ביותר שלהם.
בסופו של דבר, בפברואר ,1980 קיבלה

התפטרותו של עזר וייצמן יצרה עיכובים
בתוכנית. היה זה שר־הביטחון החדש,
מנחם בגין, שקיבל החלטה על שינוי
חשוב במטוס. הוא כבר לא היה אמור
להיות ״קטן וממזר,״ כפי שרצה וייצמן.
בגין החליט על מטוס גדול יותר וחזק
יותר, מטוס שגם יהיה זקוק למנוע שונה
מזה של ג׳נרל אלקטריק.
החברה האמריקאית המאוכזבת והמו־פתעת
הציעה לערוך שינויים במנוע שלה,
כדי להתאים אותו לדרישות החדשות. אך
היא דרשה גם 50 מיליון דולר כדי

של לחצים מכיוונים שונים על מישרד־הביטחון
הישראלי ועל צמרת צה״ל, מצד
החברות האמריקאיות ומצד סוכניהן בישראל.
החלטתו
של שרון לעכב את ההכרעה,
ולמנות אדם שיבדוק את הפרוייקט, לא
היתר, חסרת היגיון. לשרון לא היה ברור
מהיכן יימצאו הסכומים הדרושים לפיתוחו
של לביא ולייצורו.
בשלב הראשון, בעת כהונתו של עזר
וייצמן, דובר על כך שפיתוחו וייצורו של
לביא יעלו 750 מיליון דולר, ומחיר כל
מטוס שיצא את שערי ז*,מיפעל יהיה 5.5
מיליון דולר.
מאוחר יותר, השתנתה ההערכה: מחיר
הפיתוח והייצור יהיה מיליארד ומאה מיליון
דולר, ומחיר כל מסוס — 8.5מיליון
דולר.
ההערכה האחרונה היא, שמחיר הפיתוח
יהיה 1250 מיליון דולר, ומחיר כל מטוס
מ־ 400 המטוסים הראשונים יהיה 10.5
מיליון דולר — כשלסכום זה יש להוסיף

וגנגר אמור היה לתפוס את מקומו,
ולנהל את המשא-והמתן עם יצרניות הנשק
האמריקאיות.
אך מינויו של גנגר לתפקיד ששרון
ייעד לו לא התבצע, וגם המשא־והמתן עם
החברות האמריקאיות לא התקדם הרבה.
גמל מעופף
למהלךה מג עי ם שניהל מישרד-הבי-
• טחון הישראלי עם החברות האמריקאיות,
הוזכרו כמה מהן כמועמדות להשתתף
בפיתוחו של לביא.
חברת אל־טי־וי ירדה מן הפרק כבר
בתחילת הדרך. היא היתה קטנה מדי.
חברה אחרת, גדולה יותר, ויתרה גם
היא. זאת היתד, חברת נרומן.
לצורך בניית כמה מהחלקים של המטוס
ולצורך אספקת הידע הטכנולוגי, באו ב־

חשבון בעיקר שתי חברות, שבאותה תקופה
פיתחו את המטוס המתקדם אף־8ו למען
הצי האמריקאי ולמען חילות היבשה.
היו אלה חברת נורתרופ, שפיתחה
את המטוס למען חיל היבשה, וחברת
מקדתל־דגלם, שפיתחה את הדגם לצי.
תחילה נראה היתד, שחברת נורתרופ
עומדת לזכות במירוץ על בניית הכנפיים.
זה היה כאשר דובר על־כך שחברת ג׳נרל
אלקטריק תייצר את מנוע המטוס. את
שתי החברות ייצג בישראל איש רב־הש-
פעה בתחום התעופה: היה זה האלוף
(במיל ),מרדכי (״מוטי״) הוד, מי שהיה
מפקד חיל־האוויר הישראלי, וחבר קרוב
של שר־הביטחון בתקופה שבה התקבלה
ההחלטה על ייצור לביא, הוא עזר וייצמן.
חברת נורתרופ סילקה אז את מי שייצג
אותה, אלוף־מישנה (במיל׳) נתן אלדר,
כדי להביא במקומו את הוד.
אך ההחלטה של בגין לשנות את התוכנית,
ולהעדיף מטוס גדול וחזק יותר, סילקה
את נורתרופ ואת, ג׳נרל אלקטריק
מתמונת הלביא. המנוע של ג׳נרל אלקט־ריק
לא היה חזק דיו, ואילו נורתוופ לא
גילתה התלהבות לפתח מטוס שיתחרה ב־מטוסיה
שלה. לעומת זאת, פתחו נציגי
החברה במסע שיכנוע, שנועד לשנות את
ההחלטה על ייצור לביא, ולהניע את מיש־רד־הביטחון
ואת המטכ״ל לרכוש מטוסים
מתקדמים מתוצרת נורוזרופ.
במקום שתי החברות האמריקאיות האלה,
נכנסו לתמונה שלוש חברות אחרות.
פראט־אנד־ויטני, שהוזכרה כבר, היתד,
אמורה לרכוש ב־ 20 מיליון דולר ס490/
ממניותיו של מיפעל המנועים בבית־שמש,
ולפתח את המנוע של לביא. חברת מקדו־נל־דוגלס
היתד, צריכה לפתח ולייצר את

צורו של לביא יישאר בידיהם.
היום ברור לגמרי כי גם אם לא יהיה
לביא לפיל לבן, ויתעופף לבסוף, הוא
יהיה מעין גמל מעופף, בעל כמה דבשות :
יהיה מטוס אמריקאי יותר מישראלי, לא

מוגמרות. אחרי שבמשך כמד, שנים נדחתה
ההחלטה הסופית על פיתוח לביא,
ונעשו רק צעדי גישוש ראשוניים, הודיע
לפתע מישרד־האוצר הישראלי כי הבעיות
התקציביות נפתרו, ומישרד־האוצר יהיה

גן ההחלטה על ניתוח הלביא וזנו הקושהיס
הגזוליס בלל כור דיסקזנם־השקעות׳
ומיבעל׳ א״זשוג -והם יעניקו לאונס
!לאוידוו גיבזי טליט״ גקיו־אל־קיו !
רק מבחינת תיכנונו והידע המושקע בו,
אלא גם מבחינת ייצורו.
עם זאת, חשוב היה למישרד־ד,ביטחון
הישראלי, על ראשיו המתחלפים, לייצר
את לביא. ישראל מייצרת בעצמה את
הרובה גליל, המתחרה בהצלחה ברובה-
הסער הסובייטי המצוי בזירת המיזרח
התיכון, קלשניקוב. ישראל מייצרת גם את
טנק המערכה טרכבה, העשוי להילחם בטנקים
הסובייטיים החדישים. ישראל מיי צרת
בעצמה תותחים מתנייעים מוצלחים,
מרגמות, טילים מסוגים שונים וספינות-
קרב קטנות. כל אלה כלי נשק היכולים
להתמודד עם כלי־נשק סובייטיים וגם
מערביים, המקבילים להם ברמתם. אך
בכל מה שנוגע לייצורו של נשק ההכרעה
של שדד,־הקרב המודרני, תלוייה

מוכן לספק את התקציבים הדרושים לפיתוח
המטוס הישראלי החדש.
להודעה זאת יש מטרה אחת ויחידה:
ליצור לחץ על האמריקאים. ישראל כאילו

שר־ביטחון־־לשעבר שרון
לבדוק את ההחלטה

מנהל־חכרות מגר
מומחה לאמריקאים
הכנפיים וחלק מהזנב, בייחד עם חברה
אחרת, ג׳נרל דיינסיקם. שתיים מן החברות
האלה — פראט־אנד־ויטני וג׳נרל
דיינמיקם — מיוצגות בישראל על־ידי
סוכנות הנשק אלול, שבה שותפים שווה־בשווה
שותפו־לשעבר של עזר וייצמן,
דוד קוליץ, וקונצרן כור ההסתדרותי. את
נזקדונל־דגלם מייצג בישראל ג׳ורג׳ לייווין,
יהודי־אמריקאי שהיה אלוף־מישנה בחיל-
האוויר האמריקאי.
אך החברות האמריקאיות לא גילו הת־

ישראל לחלוטין באספקת המטוסים האמריקאית,
ומצב זד, באה לשנות, לפחות
במידת־מה, ההחלטה על ייצור לביא.
אך זאת יודעים גם האמריקאים, וקשה
להגיח שהם מעוניינים בכך. התלות הצבאית
היא גם תלות מדינית, והאמריקאים
לא היו רוצים שישראל תשתחרר מן
התלות בהם, לא מבחינה צבאית, לא מבחינה
כלכלית, ולא מבחינה מדינית.
המשימה שתעמוד עכשיו בפני שר־חבי-
טחון הישראלי החדש, משה ארנס, תהיה

ישראל ניחתה זובה־סער, תוחח גתנ״ע,
טנק געתה וטילים -האם יסכימו
האגדיקאיס שיחיה לה גם גשס?
להבות רבה. בשעה שהדיונים על פיתוח
לביא נמשכו, הם לוו בניסיונות אמריקאיים
לשכנע את ישראל לרכוש יותר ויותר
מטוסים מוכנים מתוצרת ארצות-
הברית. החברות האמריקאיות גם ד,יתנו
את נכונותן לספק לישראל ידע טכנולוגי,
בהבטחה ישראלית לרכוש מטוסים. האמריקאים
גם עמדו על-כך, שחלק גדול מיי-

לשכנע את החברות האמריקאיות שכדאי
להן לייצר את לביא, ובדרך זאת להתגבר
על התנגדותה של הממשלה האמריקאית.
זאת
אינה משימה קלה.
מן המהלכים האחרונים של משה ארנס
מתברר, שהוא מנסה לשכנע את האמריקאים
על־ידי העמדתם לפני עובדות

שר־ביטחון ארנם
להתחיל מההתחלה

שר־ביטחוף לשעכר פרם
להשהות את וזהחלטה
אומרת: עם הכסף שלכם, או בלעדיו,
אנחנו נפתח את לביא. אם אתם רוצים
בו חלק, מוטב שתשנו את דעתכם וב מהירות.
זוהי
החלטה בעלת משמעויות רבות
למשק הישראלי, משום שלא ברור אם
החברות האמריקאיות יבלעו את הפיתיון
הזה. הסכום שבו מדובר — 1,250 מיליון
דולר, עלול לגדול ולתפוח במרוצת השנים.
סכום זה — השווה לחצי טריליון
לירות ישראליות כמעט — עלול להכביד
בצורה קשה ביותר על המשק הישראלי.
מצבו של משק זה, למרות ההצהרות המעודדות
מצד מישרד־האוצר, אינו קל
ביותר.

מאידך. החלטה זאת של מישרד־האוצר
היא בבחינת זריקת־עידוד נוספת לתעש יית
הנשק הישראלי, שמילחמת־הלבנון
שילשלה כסף רב לכיסי בעליה. מיפעלי
המתכת והאלקטרוניקה של קונצרן הענק
כלל, מיפעלי הנשק של כור ההסתדרותית,
בתי־החרושת לנשק של החברה להשקעות
של בנק דיסקונט, המיפעלים של אייזנברג
ושל עוד כמה עשרות בעלי־הון, שהם
בעלי אינטרסים משוריינים בתחום הנשק,
כבר נערכים לקבלת -נתחים בייצורו של
מטום־הקרב הישראלי החדש.
אהרון דברת מכלל׳ ח טולקובסקי מהחברה
להשקעות של בנק דיסקונט,
ישעיהו גביש מכור ושאול אייזנברג יעניקו
לארנס ולארידור את כל הגיבוי
הפוליטי שהם זקוקים לו. המערך, הליברלים
וחרות יתמכו ללא־סייג בהחלטה
על בנייתו של לביא הישראלי.
אך כאמור — באלה לא יהיה די. האמ ריקאים
הם בכל מיקרה שותף חיוני,
לא רק משום שהם יהיו חייבים לספק
את הידע הטכנולוגי, ותמורת זאת גם
ידרשו חלק נכבד מן השותפות, אלא גם
משום שהם מחזיקים בידם את הפיקוח
המוחלט על מכירות הנשק של ישראל.

שלמה פרנקל

בריכת שחיה פרטית,מגר ש
טניס בחצר 3 ,2 ,או 4חדרים.

דירת י1קרה בנתניה חודה׳

באיזור היוקרתי הנישא והיפה ביותר בנתניה,
ליד פארק רחב •ד״ם ומול הים, הולך ונבנה
פ ח ״ ק ט מגורים חדשני כמוהו עוד לא היה
בארץ. גני ניצה.
בית חלומות של ממש, בית שנועד לפנק את
דייריו, ולהעניק להם הרגשת נופש אמיתית יום
יום.
״גני ניצה״ נבנית בסביבה מפוארת ומצטיינת
בעיצוב חזותי מרהיב ותיכנון סביבתי נפלא.
בריכת שחייה, מגרש טניס משובח, לוב׳
מפואר ותיכנו! פנים מיוחד לכל דירה. יתרונות
אלו יעניקו לדיירים סגנון ח״ם אחר וסגנון זה
•כול להיות שלן.

מה תקבל כדייר ב״גני ניצה״

כל דירה צופה אל הים.
מערכת עצמאית ל הסקה ולמ״ם חמים
לחיסכון מושלם.
חדרי רחצה מרוצפים בקרמיקה ובחרסינה
צבעונית.
זרמים ת ת מימיים באמבטיה בשיטת
ה׳־גאקוז•״.
מטבח בסגנון אמריקאי, ובו גם שיש גרניט.
כיור המטבח ממוקם מתחת לחלון הפונה
לים.
שטיחים מקיר לקיר בחדר השינה..
מרצפות שיש איטלקי גדולות בסלון,
ובפינת האוכל(שלוש דוגמאות לבחירה).
תאורה דקורטיבית בחזית.
לובי מפואר עם חדר מדרגות רחב במיוחד.
מערכת אינטרקום/טלביזיה לזיהוי מבקריך.
מועדון בריאות וכושר.
חניון ת ת קרקעי.

דירה בלי מזומנים
600/0ממחיר הדירה באמצעות הלוואה
שתוחזר עד 12 שנים.היתרה בתשלומים
נוחים. אפשרות ל-עוו

ש דוה באחד ווה 11ו!1שתהבאים ותש
מדיות 11 נשהיש באיות ונעברה רנב החיים!
כאשר אתם קונים דירה אצל אברהם גינד׳ ,אתם משנים את סגנון חייכם ועוברים לדירת פאר
בסטנדרט עילית, כמקובל אצל אברהם גינדי.
בנוסף לכן, תזכו ללא הגרלה בשתי דירות נופש -באילת ובטבריה.
ד׳רזת הנופש המרוהטות תעמודנה לרשותכם שבועיים בשנה — שבוע באילת ושבוע בטבריה —
במשך כל החיים.
במרכז ה שק ט

תל־אביב

דירות בנות 4חדרים

רק .$58,000

* רח־ חתם סופר 9
בצפון הסולידי, דירות בנות 4חדרים עם
כל השכלולים, בבנין יוקרתי במיוחד
בן 8דירות בלבד!

* רח־ לסל 22
דירות בנות י 4-1 3 ׳/חדרים+גג+חדר,
בבנין יוקרתי בן 8דירות בלבד!

* רח׳ ארלוזורוב 166
דירות בנות 4חדרים ודירות+גג+חדר,
בבנין מפואר בן 10 דירות בלבד.

רמת־השרון
• בגני שרון
• קוטג׳ מפואר על קרקע של ס 350מ״ ר
רק $160,000
• דירות מפוארות בנות 5חדרים בבנין
יוקרתי בן 9דירות בלבד!
• מבחר דירות+גג.

ראשון לציון
ב״גו הברושים ׳ :
נמשכת מכירת דירות יוקרה ב״גן הברושים״
שבשכונת אברמוביץ. הבנינים צמודים לכ7-
דונם גן ציבורי. דירות דרמפלסיות עם כל
השכלולים. במחירי מבצע מ.$82,500 -
* דירות בנות 4-13 ׳/ 2חדרים בכל אזור׳
העיר.
פתוח במוצאי שבת
לרגל המבצע
יהיו משרדינו בת״א
וראשל״צ
פתוחים במוצאי שבת
ה חל מצאת השבת

נתניה

פ תח -תקו ה
* ברחי כץ דירות בנות 4
במחיר $72,000

חדרים

* מבחר דירות ברחובות המבוקשים
והיפים, ברחי דיזנגוף 16-18 וברח
ראשון-לציון .3-5

אברהם בי נו ־ •

הסחירים אינם כוללי סוני ס
ד׳חת הנופש בהתאם לתקנון החברה.

ו ! ו א 1מים

או ה בי ם

דעת הקהלה אירופי ת דו חמת וג דהאפש רו ת
ש היב שתתהפוךלשדה ־ קרב בין שתי המעצ מו ת

ה נשק ש יחר יב או
המוסף המיוחד לענייני הנשק הגרעיני של השבועון
הבריטי ניו־סטייססמן מספק מידע מרוכז על כמויות
הטילים ואמצעי־השיגור המצויים בידי שגי הגושים.
מידע זה חיוני לכל קורא׳ המבקש לגבש לעצמו עמדה
בנושא הבינגושי בכלל, ובבעיות הנשק הגרעיני בפרט.

נאס״ו! ,הברית הצנון !אסיטחו,
א רז גווו־׳ ה ב רי ח
כוחות אסטרטגיים (כלומר, שנועדים לפגוע בעת
מילחמה בברית־המועצות עצמה):
טילים באליסטיים המוצבים על צוללות — .520
טילים באליסטיים ביניבשתיים — .1052
מפציצים גרעיניים — .436

כזירה האירופית:
טילים גרעיניים לטווח בינוני — .108
טילים לטווח קצר — .36
ארטילריה גרעינית — 2000 כלי שיגור.
מפציצים לטווח ארוך — .170
מפציצים לטווח בינוני — .325
מפציצים על נושאות מטוסים, לטווח קצר ובינוני — .204
אין מידע על כמות הנשק הגרעיני בזירה האסייתית.

ג ר מני ההמער בי ת
טילים גרעיניים לטווח בינוני — .72
טילים לטווח קצר — .26
מפציצים לטווח בינוני — .204
ארטילריה גרעינית — 660 כלי שיגור.

מפציצים לטווח ארוך — .1085
מפציצים לטווח בינוני — .1350
טילים לטווח קצר — .1440
טילים לטווח ארוך — .600
טילים גרעיניים על צוללות — .30
כו חו ת אסטרטגיים (שנועדו לפגוע ישירות באר־צות־הברית
בעת מילחמה):
טילים באליסטיים על צוללות — .989
טילים ביניבשתיים — 180( 1398 מהם מטווחים על
יעדים אירופיים).
מפציצים גרעיניים — .150
מיספר קטן של כלי־נשק גרעיניים ממוקם בפולין
( 87 טילים) ,במיזרח־גרמניה 54 בצ׳כוסלובאקיה (67
טילים ו־ 54 מפציצים) ,בהונגריה ( 36 טילים) ,בבולגריה
( 66 טילים ו־ 20 מפציצים) וברומניה ( 50 טילים).
יצויין, שכל הנשק הגרעיני של נאט״ו, ח ח מהבריטי
והצרפתי, נשלט על־ידי האמריקאים, וכל הנשק של
ברית־ורשה הוא בשליטה סובייטית.

דרום־אפריקה:
יהוד הגליל
בנוסח האפר טהייד
״הסרט על דווס־אפריקה שהוצג בטלוויזיה, היה
כל־כולו סרט תעמולה נגד השילטון הדרוס־אפריקאי
(שהוא מן הידידותיים ביותר אלינו) ובעד אוייביו הפנימיים.
לשם מה ולמה — נשאר סוד מערכת הטלוויזיה,
ביחוד שיותר משגרמנו נזק לפרטוריה גרמנו נזק לנו,
לעצמנו. כי מסר האירידנטזז דשם נקלט כמובן גס פה.

הע ולם
מים מודרנית, כנסייה, חנויות קטנות, אפילו שירות
אוטובוסים משלנו. דריפונטיין היא ביתנו. אנחנו לא נזוז
מכאן מרצוננו הטוב.״ ראש הכפר הזכיר לשר, שהממשלה
הבטיחה שאיש לא יגורש בניגוד לרצונו.
תשובת השר היתה קצרה ורישמית. הממשלה הח ליטה
להציף את אדמות הכפר, להקים סכר כדי להשקות
חוות חקלאיות בסביבה (השייכות, כמובן, ללבנים) .כל
תושבי דריפונטיין יפונו, בהתאם להחלטת הפרלמנט,
שקבע את האיזור כמיועד ללבנים בלבד. רק תנאי
הפינוי, אד לא הגירוש עצמו, יכולים להיות נושא
למשא־ומתן.
אדמת דריפונטיין נקנתה בכסף מלא על־ידי המייסדים
השחורים. הם קנו אותו מאיכרים לבנים בשנת .1912
שנה מאוחר יותר התקבל בפרלמנט חוק, שאסר על
עיסקות קרקעיות בין שחורים ולבנים. הקהילה הקטנה
שקמה השתרשה היטב בכפר, ותושביו הנוכחיים נולדו
וגדלו בו. מומחי־הגזע של ממשלת פרטוריה עומדים
לפשוט החודש בכפר, כדי למיין את המגורשים. הקהילה
ההומוגנית תתפרק, שחורים ממוצא זולו יגורשו לשממת
קוואזולו, אחיהם מבני הסאווזי ושלבו כערמת אשפה
בקאגוונה, חבל ארץ השורץ כולדה, והנטול שירותים
סוציאליים כלשהם. רק 16 אחוז מתושבי השטחים,
שנועדו לישוב מחדש, מועסקים. רוב התושבים נמקים
ברעב, במובן הבסיסי ביותר של המונח.
הממשלה הבטיחה למגורשים מכפרם היפה והפורח
מנות מזון לשלושה ימים ,״עד להשלמת הפינוי״ ,וכן
אוהלים או פחונים באיזורים החדשים. על גורלם בעתיד
הקרוב של מגורשי דריפונטיין מעיד אוסקר דהולומו,
שר־החינוך־והתרבות של קוואזולו :״ממשלת פרטוריה
פשוט משליכה את המגורשים על סף ביתנו. האוהלים

ב רי טני ה
טילים גרעיניים על צוללות — .64
טילים לטווח קצר — .12
מפציצים לטווח ארוך — .104
לטווחבינוני — .84 מפציצים ארטילריה גרעינית — 117 כלי שיגור.
צרפת פרשה מהפיקוד הצבאי של נאט״ו ב־ ,1966 וחיסלה
את הבסיסים הזרים עוד ב־ .1967 עדיין חברת האירגון
מבחינה מדינית, ורואה עצמה מחוייבת לכל הבריתות
לצורכי הגנה:
טילים גרעיניים לטווח בינוני — .18
טילים לטווח קצר — .42
מפציצים לטווחבינוני — .290
מפציצים לטווח ארוך — .34

חו ר פי ה
טילים לטווח קצר (תורכיה גובלת, כמובן, בברית־המועצות)

מפציצים לטווח בינוני — .84
ארטילריה גרעינית — 48 כלי שיגור.

אי ט לי ה
טילים לטווח קצר — .10
מפציצים לטווח בינוני — .72
ארטילריה גרעינית — 36 כלי שיגור.
כמויות קטנות יותר של בסיסי נאט״ו בעלי יכולת
גרעינית נמצאים ביוון, בהולנד, בנורווגיה, בדנמארק
ובספרד, שהצטרפה ב־ .1982 קנדה עברה תהליך של
פירוק נשק, ופורטוגל נקייה מנשק גרעיני התקפי.

בדת!ושה, נוסדה ני: 1955
3דיוו ־ הו? 1(1צו ת
זירות אירופה ואסיה (מיקומה הגיאופוליטי של ברית־המועצות
מחייב הערכות בשתי הזירות):

וניד קניו
ויוצא, שעקרנו עין אחת לדרוסיאפריקה ושתיים לעצמנו...
אילו עמד בראש הטלוויזיה שלנו מרפאת, לא היה יכול
להקרין מירושלים סרט מוצלח יותר מבחינתו.״
(ד״ר הרצל רחנבלום, עורך ידיעות אחרונות, השבוע)
5000 תושבי דריפונטיין, כפר חקלאי של שחורים,
כ־ 300ק״מ מיוהנסבורג, התחלחלו למצוא על דלתות
בתיהם מיספרים גדולים, צבועים בלבן. כל תושבי הכפר
הם שחורים, ומנהיגיהם הבינו היטב את משמעות הסימון.
דינם נחרץ לגירוש, לרעב, למחלות, למוות.
אפילו המציבות בבית־הקברות הנוצרי הקטן כוסו
בצבע. מנהיגי הכפר הסיקו, שגם בית־הקברות הקטן
ייעקר, לבל יישאר שריד שחור כלשהו. באיזור שנועד
להלבנה.
פניה רישמית לקצין המחוז, מעין ישראל קניג מקומי,
זכתה בחשובה צינית, המזכירה במיקצת את סיסמת
״העבודה המשחררת״ במחנות־הריכוז הנאציים. הפקיד
הודיע לתושבים, שסימני הצבע נועדו להקל על חלוקת
המיכתבים בכפר...
התושבים לא נטו להאמין להסבר הזה. דריפונטיין
הוא אחד מכפרי השחורים המצליחים והמשגשגים בדרום־
אפריקה, רבים ממנהיגיו הם בעלי השכלה. בעבר נהגו
מנהיגי דרום־אפריקה להראותו לתיירים כעדות לכך,
שגם שחורים יכולים לעשות חיל במדינה, הגזענית.
מומחי־ גזע ימיינד ראש הכפר, סול מקיזה, החליט
לפנות לממשלה. הוא כתב ישירות לד״ר פיט קורנהוף,
הנושא בפרטוריה את התואר הנכבד: שר לפיתוח
ולקואופראציה. במכתבו אמר מקיזה :״דריפונטיין היא
קהילה שלווה ומיושבת. הקמנו בעצמנו בית־ספר, מערכת־

מיספרים לכנים כדריפונטיין
ציניות נאצית
והפחונים אינם מהווים איזור מגורים של ממש. ילדים
וזקנים מתים בהמוניהם ממחלות מעיים. הילדים סובלים
מתת־תזונה קשה. בתהליך הגירוש מאבדים השחורים את
העדרים שלהם, וכד נמנעת מהילדים גם אספקת חלב
טרי.״
המגורשים אינם צפויים לקבלת פנים חמה על־ידי
אחיהם, תושבי ארץ הגזירה. היעדר התעסוקה, הרעב
והתחרות האכזרית על מקורות מחיה אלטרנאטיביים,
יוצר מרירות ושינאה כלפי המהגרים בעל כורחם. הם
מאבדים את ביתם לנצח, ולא מצפה להם דבר, זולת
יסורים קשים, השפלה הנובעת מהירידה הדראסטית
באיכות חייהם, ומוות.

נ שיו ת שיער

אינו פסק־דין סופי!!!

עם טיפול עקב• ונבון בתכשיר אנטישוט של לוריאל, ניתן לעצור את הנשירה.

תכשיר אנטישוט,הינו פרי
^מחקר מדעי של שנים רבות
שכבר הוכיח את עצמו
בעולם כולו.

אנ טי שו ט = ת כ שי ר איכו ת
של £ 1 £מ 0״ 1

המיוצרים מצמחים טבעיים

אנטישוט עמד בבדיקות משרד•
הבריאות באירופה, ארה״ב• ,פן
וישראל ואושר לשימוש.

להשיג
אן ורק במספרות המובחרות

מ, ד בעול בטיפול וטיפוח חש•;

אתה |קו ך להרנ שת ^עצ|תר *1411901

בואן הדד אח רהט ם 36ת״א

.אונטינז בשלס .

אחרי שהיתה לכוכבת ד,בולטת ביותר של טורי-
הרכילות בצרפת, משנה הנסיכה ק א רול ץ עמדה,
התנהגות, ואפילו ביגוד. לא עוד אופנה צעירה
ונועזת, אלא הופעה מכובדת ושקולה, שאותה הפגינה
כשליוותה את אביה, הנסיך רנייה, בביקור
רשמי אצל נשיא־צרפת, פרנסואה מיטראן. נושא
הפגישה: הקשרים השיגרתיים ביו צרפת ומונאקו.

אלה הם קשרים אמיצים מאוד, משום שהנסיבות
מקבלת את רוב שירותיה — מים, חשמל וקשר
אווירי — מן השכנה הגדולה. לצד העסקים, הוגדר
הביקור כ״מחווה ידידותי״ .לראיה — בזמן הסעודה
המפוארת שאחרי הפגישה הרישמית, היה הנושא
העיקרי של השיחה הסרט דאנסון.

את עיניה באומד חש

עור זזישנתת 0111(111

חמיו 1 : 1* 10׳ ״ורה ׳הדור ש?1
בחצר המלוכה הבלגית איו זה עוד סוד, שבריאותו
של המלך כודואן (בתמונה יחד עם רמיתו,
המלכה פאכיולה, אחיינו פיליפ ואחיך אלברט)
הוא רחוק מלהשביע רצון. מאז התקפת־הלב שלו,
לפני שלוש שנים, הוא נאלץ פעמים רבות להיעדר
מטקסים רשמיים, כשרעייתו או אחיו ממלאים את
מקומו. הוא רק בן ,52 אבל נראה שאין מנוס
מהידהור בהמשך השושלת. מאחר שלמלך אין
העולם הזה 2575

ילדים, נראה שהמועמד העיקרי למישרה הוא האח
אלברט, הנושא היום בתואר נסיך ליאד. אלא
שלדעת המקורבים, עשוי אלברט בן ה־ 48 להעדיף
שהכתר יעבור מייד אל בנו, פיליפ, אשר בין
כה־וכה עתיד לרשת את המישרה בארמון המלוכה.
אם ייאלץ פילים ליטול על עצמו את האחריות
בטרם עת, טוענים אותם מביני-דבר, יהיה אלברט
מעיו יועץ־הכתר, עוצר לתקופת מעבר.

אפשר לחשוב שלבריטניה הגדולה איו כבר דאגות: שלושה
מיליון מחוסרי־עבודה, אינפלציה דוהרת בקצב מזורז, יורש-העצר
מדוכדך כי אחיו ברח עם כוכבת־פורנו — והכל מביטים באופנה
האחרונה של אשת היורש, ליידי דיאגה. לפני כמה חודשים כתב
עליה העיתון דיילי מייל, שהיא ״חברת־פירסום של אדם אחד
לתעשית האופנה הבריטית״ ,וזאת בזכות הטעם והחן שלה. אחד
מעיתוני־הנשים באנגליה אפילו בחר בה כאחת הנשים המהודרות
בעולם. לעומת זאת, יצא קיצפו של גורמן רוקוואל, אופנאי
אמריקאי ידוע, על הנסיכה, והוא הכנים אותה לרשימת הנשים
ד,מוזנחות ביותר בעולם — בושה שהממלכה המאוחדת מתקשה
עדיין לעכל. אבל אפילו מר רוקוואל אינו יכול לומר שהיא נעדרת
אישיות: הנה, למשל, כובען החצר גזון כויד, מי שהכין את
עשרות כיסויי הראש שהיא מחליפה בתדירות גבוהה, טוען שעד
עצם היום הזה לא הצליח לשכנע אותה להניח את הכובעים כפי
שנהוג, או לפחות כפי שהוא תיכנן אותם. אולי משום כך היא
מופיעה בתמונות רבות כל־כך (כמו זו שלמעלה) ,כשהיא מחזיקה
נואשת את חלק הביגוד הזה, מזניחה חלקים אחרים המתעופפים
ברוח. חוץ מזה, הרי היא ביקשה יותר מפעם אחת שיניחו אותה
לנפשה, שיפסיקו למדוד את עומק המחשוף שלה ואת מצב ההריון
שלה, לדאוג כשעצמות הלחיים בולטות מדי ולרטון כשהחולצה
שקופה מדי.
ואשר לביקורת מעבר לאוקיאנוס, טוענים חסידיה, מוטב לו
למר רוקוואל שיזכור כי התרומה הראויה ביותר לציון של אמריקה
לאופנה, אלה הם מיכנסי הג׳ינס, שנתרמו מזמן מזמן — ב־.1910
ומסיימים הבריטים באנחה: מה לעשות, המושבות האלה מנסות
תמיד להיות חכמות יותר מארץ האם.

וו וווים בולם

תאגיו: חיוו הפלדה שר גובות הנוזל
החיוך הפצודד הוא של ראש־מסשלת בריטניה, מרגרט תאצ׳ר,
כפי שהונצח בעידהמצלפות, בעת שנכחה בכנס הפרלמנט האירופי
בבריסל. היא באה לשם כדי לחזק את פעמד ארצה במיטגרת
הקהיליה, העוברת עתה משברים כלכליים ופוליטיים קשים, ויחד
עם זאת לדאוג שתרופת אנגליה לתקציב האירופי יפשיר להיות
נמוך. מי שמכיר את חיוכיה של הגברת יודע, שאין סיכוי לוויתור.

מונסיניור לוסטיג׳ד! (בתמונה: כורע ברך) ,מי
שהיה במשך שנתיים הארכיבישוף של פאריס,
ועורר סביב דמותו תשומת־לב שרק האפיפיור
בכבודו ובעצמו מצליח להאפיל עליה, עשה במהירות
מירבית את צעדו הבא בהירארכיה הקתולית:

הוא התמנה קרדינל, נכנס לחוג הנבחר ביותר
של הכנסיה הרומית. רבים מוכנים להמר שאיש
זה, המצהיר עדיין בגאווה על מוצאו היהודי ושחלק
ממישפחתו חי בישראל, עתיד להיות היורש של
יוחנן־פאולום השני.

ש סטאחן:

פסו! זזזן וזן תנסיו

איתן לנדל: וזן העין השוהות להבו 01
בבורסת הטניס תופס הצ׳כי איוון לנחל מקום של כבוד.
בשנה שעברה הוא הרוויח על המיגרשים כשלושה מיליון דולר,
ולאחרונה הכניע כמה פעמים אפילו את הילד הנורא של הספורט
הזה, את ג ׳דן מקאנרו לנדל, שנולד בעיר אוסטראווה, עיר תעשיה
שמכונה ״העיר השחורה״ בשל הפיח המכסה אותה תמיד, למד
טניס אצל אביו, שחקן חובב מוכשר, ואצל אפו, שהיתר׳ סגנית
אלופת צ׳כיה. בילדותו חשב להיות שוער־כדורגל, אבל ההורים
נטעו בו אמביציה, והוא החליט להוכיח להם שאין הוא נופל מהם.

אולי משום שהתעייפה מן הרכילות,
אולי כדי לנשום לרווחה,
החליטה קו סטאו־ק -כוכבת
הפורנו האמריקאית שצדה את לב
בנה הצעיר של המלכה אליזבת
השנייה — לבלוט מעט הרחק מן
המחזר הקבוע. בהרים של שזוייץ
היא מצאה עד מהרה חברה נאותה,
בדמותם של כמה בני מיליונרים,
שראו כבוד לעצמם לבלות עם אישיות
מכובדת כל־כך. בו בזמן
חלד הנסיך לצוד עם בני-מישפחתו
באחוזת סאנדוינגבס, ואחר־כך
חזר לבסיסו. שם, מספר דיילי
מירור, מצא את חבריו לנשק צופים
בסרטים כחולים. למזלם —
לא בכיכובה של קו.
העולס הזה 2375

ג׳יי.וי.סי. הוידיאו המוביל בעולם
3ו-ו השיטה המובילה בעולם.
\/0ו״ ־ האנשים שהמציאו את השיטה.

^ אגזסא אלקטרוניקה

תראי איך הידע
של דר פישר
עושה לך גם יופי...
עשרות אלפי נשים בישראל המשתמשות
בתכשירי דר פישר יום יום, יודעות כי
מעולם לא חברו הסבע והמדע יחדיו,
יותר מאשר בסידרת תכשירי הטיפוח
המושלמת והיעילה של דר פישר.
בעזרת ידע מתקדם של מדענים מעולים -
בתחומי הרפואה והקוסמטיקה-יצרו
ופיתחו במעבדות דר פישר סידרת
תכשירים המכילים את כל המרכיבים
הדרושים לך לטיפול נכון בעורך ובשיערך.
הקדישי לעצמך, עכשיו כמה דקות והכירי
חלק ממגוון מוצרים אלו. כבר לאחר תקופה
קצרה של שימוש בהם, את תרגישי רעננה
יותר, מטופחת יותר ויפה יותר.
הם פשוט יעשו לך

קמיל בלו-אל סבון נחלי
בתחליב שאוהב את העור

אולטרסול-יופישל
שיזוף בבטחון מלא

הרגשת פעם איך העור מתעורר לחיים י!
קמיל בלו הינו אל סבון נוזלי
בתחליב המיועד לרחיצה של
^! כל הגוף והפנים. קמיל בלו

מכיל שומנים עדינים,

המגינים על העור מיובש,
אזולן ותמציות פרחי

הקמומילה הידועים
בתכונותיהם המרגיעות.
קמיל בלו מותאם במיוחד
לחומציותו הטבעית של 1
העור,ויש לו טבעלפנק...אתכולם...תני
ממנו לבני משפחתך. זה יעשה גם להם יופי.

מי לא אוהב שיזוף יפה וגוון שחום י!
אולם, כדי למנוע את הנזק הנגרם מקרני
השמש חשוב לווסת
את כמות הקרניים
החודרות לעור.
מדעני דר פישר
פתחו עבורך בעזרת
מחקרים מתקדמים,
את סדרת תכשירי
אולטרסול,
המאפשרת שיזוף
בריא ויפה ומעניקה
לעורך את כל מה שהוא צריך מהשמש...
ולא יותר.
תכשירים אלה בשילוב עם כללי שיזוף
נכונים ישמרו על לחות העור וימנעו
התיבשותו, יגנו עליך מנזק מיידי של קרני
השמש האולטרה־סגולות ומנזקים
מצטברים העלולים לגרום להזדקנות העור.
סידרת התכשירים כוללת שמן שיזוף,
תחליב שיזוף, קרם ותחליב לאחר השיזוף
לפנים ולגוף.
התכשירים מותאמים לדרגת הרגישות של
עורך ולזמן השהיה בשמש(עד מס׳ 15
שנועד להגנה מוחלטת מפני השמש).
שיזוף נעים ובריא!

קמיל שמפו-
יופי שמתחיל בשורשים
מדעני ד ד פישר גאים להציג בפניך את

סידרת קמיל שמפו
הידועה.
קמיל שמפו מכיל
תמציות פרחים
€ המחזירות טבעיות,
8*1)11,
4 11
לשיער את הברק
הטבעי ואת המראה
המטופח.
קמיל שמפו שומר על
שיערך, מעניק לו רכות ורעננות ומעמיק
את גוון השיער הטבעי.
לבחירתך:
קמיל שמפו בלונד -מיוחד לשיער בהיר
ומכיל תמצית פרחי הקמומילה.
קמיל שמפו חינה -שמפו מהפכני עם
תמציות צמחי החינה.
קמילשמפוצמחי -ה מ בי ל תמצית
תערובת צמחים מיוחדת.
חפיפה נעימה י

פירידקס שמפו-יופי של
שיער ...ובלי קשקשים
כדי להעניק לשיער מראה יפה
ומטופח, יש בראש ובראשונה
לפעול למניעת התופעה

הנפוצה של קשקשים.

פירידקסהינו שמפו ריחני
ונעים, יעיל נגד קשקשים
וגירוייעור, מטפל בעור

ד ד פישר -מדע וטבע

הצטרפי למועדון דר׳ פישר.
שלחי את התלוש הרצ״ב והצטרפי
למועדון דר׳ פישר המקנה לך השתתפות
במבצעים, ימי עיון, הרצאות והגרלות
אשר יפורטו בעתיד.
לננודדו׳פי שו, ת.ד ,39071 .מיקוד 61390 תל־אניב
כן, הנני מעונינת להצטרף למועדון דר פישר חינם וללא כל התחייבות
מצידי. אנא שילחו לי עלון מידע מפורט של תכשירי דר פישר, כמרכן
אשמח לקבל תכשיר חינם לדוגמא

סמני אאד התכשיר שנוצונך לקבל

מסדרת תכשירי הטיפוח לתינוק
אולטרסול-תחליב שתוף
פירידקס שמפו נגד קשקשים
קמיל בלו אל סבון נחלי לכל המשפחה

שם פרטי כתובת מיקוד
מספר המזל

הקרקפת, מנקה את השיער משומן
ומלכלוך. פירידקס פועל לייצוב
וחיזוק השיער ומתאים לכל סוגי
השיער ולכל בני המשפחה.

חדש! עכשיו גם בישראל!
סידרת תכשירי הטיפוח
^של דר׳ פישר לתינוק
גם אם תמיד נתת לתינוק שלך את הטוב
ביותר, מהיום יש לך בשורות טובות עבורו :
תכשירי הטיפוח של דר׳ פישר לתינוק,
עכשיו גם בישראל!

_ הנסיון הרב של מדעני דר׳ פישר בפיתוח
תכשירי עור ועיניים, יחד עם השאיפה
להשתמש במרכיבים טבעיים, מעניקים לך
היום סידרת תכשירים המהווה עידן חדש
בטיפול, ניקוי וטיפוח עורו העדין של תינוקך.
תינוקות אינם יכולים לדבר, אולם את
יכולה לנסות את מגוון התכשירים בעצמך,
ולהבין מדוע התינוק שלך כה נהנה.
לבחירתך: משחה לתינוק, אל סבון נוזלי
לתינוק. שמפו לתינוק(ללא דמעות),
תחליב לתינוק, שמן לתינוק, שמן אמבט
לתינוק, ותחליב שיזוף לתינוק (.)8

שהמשפחה

טלפון
(ימולא בחב, דר פישר)

מאט? הכניסנוק־אאוטלאטאריבארהב
ועכשיו הגזע לישראל!
זהו זה רבותי, הדור הישן של משחקי הטלויזיה
הפסיד את המערכה ומעכשיו מתחיל המשחק
האמיתי!
מאטל הינו האלוף החדש של משחקי הטלויזיה
באמריקה ובעולם!
כן רבותי כל מה שראיתם עד היום בנושא משחקי
טלויזיה היה רק חימום לקראת הכיף האמיתי -
מאטל!

מאטל,יותר טוב מאטארי־וזהו!
למאטל, מגיע בהחלט התואר האלוף החדש.
משחק טלויזיה מאטל הינו מהמשוכללים בעולם
והוא מוכן לצאת לקרב מול כל מתחרה ואפילו
נגד אטארי נציג הדור הישן.
במאטל תמצאו חידושים בלעדיים כגון:
יחידה המעניקה כושר דיבור אנושי למכשיר
(ממש כמו חבר!)
בקרי-דיסק מונחים ב״כרטיס האישי״ של
מאטל לשלמות המשחק.
מבחר אדיר של קסטות לכל הגילים.
ניתן להשיג את ״מאטל״ גם במקומות הבאים:

תלת מימדיות אמיתית.
ניתן להפכו למחשב ביתי(עד<ו.)64
...ועוד יתרונות בלעדיים למאטל!

מאטל־ילדים אוהבים ללמוד ממנו!
מבחר הקסטות של מאטל מאפשר לילדים גם
ללמוד נושאים כגון חשבון, שפות, א״ב,
חאת בנוסף למשחקי הספורט והחברה שמציע
המאטל!
כך יוכלו הילדים ליהנות מתכנית חינוכית מגוונת
וגם לעשות את הצעד הראשון לקראת עולם
המחשבים הביתיים.

בקרוב־ הקרב הגדול במגרש הביתי שלך!
בקרוב תוכל להשתתף בקרב הגדול בין מאטל
האלוף החדש ואטארי נציג הדור הישן אשר יערך
ליד ביתך! במהלך הקרב תיווכח באמת כי מאטל
הינו האלוף האמיתי ותהיה עד לנוק-אאוט האדיר
אשר יחטיף מאטל לאטארי.
פרטים על הקרב ומקומו בעתונים!

^<<ין הפצה בלעדית סוכנויות קופמן בע׳מ
נמנה על קבוצת כלל

קמסמס

118

ש^־ד1זס ת £ו ו

עונה פ״נוו מדווחת מפסטיבל ברלין 83

פסטיבז שד
נדד חנז ה
ו ש דו
44י זה משוגע לבוא לברלין בחורף ז
• י תענוג מפוקפק.
בתקופת האביב, במאי, בסיילת של
עיירת הנופש הצרפתית קאן — שם
תמיד כדאי להיות. אם משעמם באולמות
החשוכים, יוצאים לסקור חתיכות על
החוף, אוכלים סלם ניסואז ומשחקים ב־קאזינו.

פסטיבל
ונציה בחודש אוגוסט? למה
לא — איזה מבקר אמנות אינו אוהב
לחזור לאחת מבירות הארכיטקטורה, לזלול
פאסטה ולהביא הביתה לאשתו פיצוי
מוזהב מן הסותר מוונציה?
מאנילה — זו ממש מציאה של שחיתות.
לכאן מקבלים מבקרי־הקולנוע (המוכנים
לסבול דיאטה של סכס ואלימות בנוסח

111ה 11111
! ווו 11 -
ביותר שהעניקה
רוהמר זכה בדב

חצי נו ס ראשון

בלפסט 1920 של הבימאי האנגלי אדואוד בנט
זכה בדב הזהב, בחצי הפרם הראשון של פסטיבל
ברלין ה־ ,33 שאותו מעניק חבר השופטים לסרטים המשתתפים בתחרות הרשמית.
לצד תחרות זו מתקיימות מיסגרות אחרות: סירטי ילדים רטורוספקטיבה ועוד.

11 1 0 *111ך ! אריאל דומבאזל, כוכבת סרטו של אריק
* 1111 ^ 11י ״ תהמר פאולין על החוף, היתה הקישוט היפה
צרפת לפסטיבל, שהיו בו הרבה סרטים טובים ומעט יפהפיות זוהרות.
הכסף על הבימוי המצויין ,׳ובחצי הפרס הראשון של חבר השופטים.

המיזרח הרחוק) כרטיסי־טיסה חינם, שהות
חינם וכל לילה הילולה חינם, במועדוני־הלילה
של מאנילה. קולנוע טוב אפשר
לראות בבית.
ואם נוסיף לאלה את פסטיבל־לוקרנו,
שהינו שילוב של קולנוע טוב עם אווירה
של נופש־אוגוסט, את פסטיבל סירטי־האימים
באווריאז, שהוא חופשת־סקי בין
סרט אחד ואחר, את פיגרה דל־פום שבפורטוגל,
שם רואים יותר בקבוקי יין
מאשר סרטים, או את פסטיבל הסרטים
הקצרים בניון שבשווייץ — הרי מי המשוגע
שיבוא לנפוש במינוס חמש מעלות.
פגיג מול
שקל

החצי השני

שווה בשווה חילקו השופטים את הפרס הראשון בין בלפסט
( 1920 התמונה העליונה) ובין הכוורת, סירסו הספרדי של
מאריו קאמוס. הבולטים בחבר השופטים שבפסטיבל ברלין היו דאן מורו והבימאים
ג׳ו סאנקיביץ׳ האמריקאי, אלן מליקוב הרוסי, ופראנקו ברוסאטי האיטלקי.

ה עוד, שבברלין לא מצפה לד
ו נופש, אפילו לא הרבה כוכבים
אמריקאים נוצצים. אבל איך אפשר להתלונן
על חוסר זוהר, כשמצפה לך כאן
כל־כד הרבה עניין? אומנם, תחת להת חמם
בשמש, אתה מוזמן להסתופף באולמות
החשובים, בחברת מכונות־ההקרנה
העובדות בפרך במשך 12 יום ולילה,
בשמונה בתי־קולנוע ובשמונה אולמות
קטנים שבמרכז הפסטיבלים.
עליך לרוץ ממקום למקום, כדי להספיק
תוכנית הכוללת תחרות רשמית גדולה
לסרטים באורך מלא ! סרטים קצרים1
מיבחר סרטים חדשים במיסגרת של אינפורמציה
; פסטיבל של סרטי ילדים !

סרטים גרמניים חדשים; פורום הקולנוע
הצעיר — מיסגרת חשובה שהסרטים
המוצגים בה עולים בחשיבותם ובמקו-
ריותם על הסרטים המיסחריים יותר, המוצגים
בתחרות הרשמית! ורטרוספקטיבה,
המוקדשת לגלות היוצרים־הגרמניים ש ברחו
לפני 50 שנה מפני היטלר וגבלם.
רטרוספקטיבה בחרה לכבד השנה יוצרים
שנאלצו לגלות מגרמניה בשל ענייני
צנזורה וגזע, ויוצרים מארצות אחרות,
שנגזרה עליהם גלות מטעמי-מצפון.
אומנם׳ היו שרטנו נגד מנהל הפסטיבל,
מוריץ דה האדלן, על שהוא דומה למכונית
ללא נהג, הנוסעת לכל הכיוונים,
ולבסוף מתגלגלת לאן שמובילים אותה
גלגליה.
אחרים תמהו על סרטים מסויימים ושאלו
:״מה זה עושה בתחרות הרשמית?״
התשובה לא איחרה לבוא: ברלין מנסה
לחזר אחרי האמריקאים, כדי להפוך את
עצמה נחשקת בעיני המפיצים ולעודד
בד, פעילות מיסחרית.
המתלוננים אינם שוכחים להזכיר את
העובדה, שהשנה הציפו אותנו בקבלות־פנים
בזקט, היין המבעבע הלבן, תשובת
הגרמנים לשמפניה הצרפתית, והגישו חטיפים
מלוחים, שרק גירו את בלוטות־הרוק
ועודדו את כולם לבזבז מסון במיסעדות
— אך ורק משום שקיצצו את תקציב
הפסטיבל ב־ 6אחוז, בגלל האינפלציה.
לא רציתי להשוות עם הגרמנים את
האינפלציה שלנו, אבל מסתבר שהם מודעים
לערך הפנינג יותר משאנו מודעים
לחוסר־הערך של השקל.

יבל של מיל חמה ושדו
לום ואם לפיתוח צורת ביטוי אמנותית
חדשה?
הגחירייס העדינים
ני מודה • את מיספר הסרטים
י שבהם השתעממתי אני כולה לספור
על אצבעות שתי ידי. אשר לסרטים ש
עקב
במידה גדושה של סארקסטיות אחרי
שיחות־הפיסגה שהתקיימו בוורסאי, כשבין
פאטה-דה-פואה-גרה, שטעם לו מיט-
ראן בנחת וסלמון מעושן שנערך בין
שיניו של הנשיא רגן, בערח העיר ביירות.
אבל ריח הבשר החרוך והדם לא
הגיע לנחיריהם העדינים של הפוליטיקאים.
אפר וגחלים (הוצג במיסגרת פורום
הקולנוע הצעיר) — סרט זועם וחורק שיניים.
האילה גרימה זכה בחצי הפרם מט־

דאו!גורו

נשיאת חבר־השופטיס בהגיעה לברלין, מתקבלת על־ידי מנהל
הפסטיבל, מוריץ דהיהאדלן, ואחד מנספחי התרבות של צרפת
בגרמניה. בתוס הפסטיבל התלהבה השחקנית מן החוויה :״זו היתה אמבטיה של
סרטים טובים. התרחצתי בקולנוע טוב ובכישרונות גדולים ׳,אמרה בהתלהבות.

את פרס המישחק הגברי גרף, למרבה ההפ־

תעה, ברוס דרן (שני מימין) ,על הופעתו

#1111ן
בסרטו של ג׳ייסון מילר עונת האלופים. המחזה הוצג בשעתו בישראל, והסרט יוצג
בקרוב גם הוא. הבימאי, שהוא בעצמו שחקן, קיבל את הפרס בשם השחקן שלא הגיע.

גשות איטליה

הבימאית ג׳יובאנה גאליארדי (ממושקפת) וכוכבת
סירטה, הזמרת־שחקנית מילוווג ייצגו את איטליה
בסרט בשס רחוב הפראות. דין התקבלו בפרחים לפני הסרט ובשריקות בוז אחרלו. למרות
צילום מעולה ושחקנים מנוסים, כהיינץ בננט וניקול גארסיה, היה זה סרט ריק מתוכן.

מסוריה בהומור

תקרית חצי הפטר, סירטו של זמיר זירקת
מסוריה, היה סרט מפתיע שהוצג במיסגרת
פורום לקולנוע צעיר. זו סאטירה חברתית משורטטת בהומור ובחן רב, על חייהם
של הסורים ערב מילחמת ששת הימים, ומתאר פסיפס מחיי יום יום במישרד ממשלתי.

צל״ש לדנמרק

צוות השופטים ציין לשבח את סירטו של מורטן
ארנפרד (מימין) ארץ השפע, בשל התיאור האמ־נותי
המשכנע של בעיות אקטואליות המכבידות על חיי הדנים כיום. ארנפרד שיתף
בשימחתו את פין אובי, מנהל מכון הקולנוע הדני. שניהס ביקרו בישראל לפני כשנתיים.
(המשך מעמוד )41
את הרוסים פשוט פאוד להביא. סב-
טיחים להם פרם כלשהו. ואם גם פוסי־פיס
לעניין סיפור קטן — שהסרט נאסר
ברוסיה פאז יפי הצאר ניקולאי — זוכים
גם ביוקרה וגם בעיתונות פהללת.
סין, יפאן והפיליפינים ז לא חשובה

—י 412

האיכות. העיקר היוקרה שבייצוג יותר
חלקים פן הגלובוס. ואכן, שלוש ארצות
אלה הצטיינו גם השנה בסרטים שפזלו
לקופה ובאיכות צולעת.
אב לאיד אפשר להתלונן על תוכנו
של פסטיבל, כשאת פוצאת את עצפך
פרותקת לאורך רוב הסרטים — אם
לנושא, אם לצורת העשייה, אם לצי־

בהם פצאתי עניין — כאן כבר אצטרך
להעזר באצבעות הרגליים.
בעלי ניסיון־חיים חכמים אמרו לי פעם:
אל תצפי לגדולות׳ ואז לא תתאכזבי נוראות.
ובכן, לא ציפיתי, אך קיבלתי. הנה
כיצד מטפל הקולנוע במשך פסטיבל אחד
בחרדותיו של העולם בשנת .82
מילחמה ושלום (במיסגרת התחרות הראשית)
— ארבעה בימאים גרמניים, שבוודאי
קראו את האפוס של טולסטוי,
נושאים אותו בתודעתם כדי לבטא לעיני
המצלמה את פחדיה של ארצם על סף
בחירות .83 הם אינם מתביישים לנצל
גם את הקולנוע למטרות בחירות, כדי
להזהיר את גרמניה מפני האפשרות שהיא
עלולה להיות הקורבן הראשון במילחמה
אטומית עתידה, אחרי מאות ואלפי טילים
ופצצות ניוטרון, המוצבים על אדמתה,
ביחד עם צבאות נאט״ו.
סטפן אאוסט, אחד מן הארבעה, מספר
כיצד כפר מיסכן אחד בשם אטנבאך
כבר פוצץ שלוש פעמים על לא עוול
בכפו, רק משום שהוא מצוי בטווח המיידי
של הפצצה.
פולקר שלנדורף ואלכסנדר קלוגה תיעדו
הפגנות נגד הפצצה בבון, ושלנדורף

עם צוות השופטים של המבקרים, בזכות
נושא כואב: שחורים אמריקאים, שלחמו
במילחמת ויאט־נאם, חוזרים הביתה כדי
לגלות שגם בבית אץ להם שלום, וכי הם
נרדפים על־ידי זיכרונות המילחמה ומציאות
מנוונת. כשהגיבור קץ בדיוניהם של
יפי־הנפש, המדברים על הדברים שעליך
לעשות למען מדינתך כדי שזו תכיר בך,
הוא מתפרץ :״האם הייתם פעם במילחמה
של ממש? אתם המאשימים אותנו שרצחנו
נשים וילדים. איך הייתם אתם מרגישים,
כשחבריכם הולכים לקנות גלידה וילדים
בני חמש מפוצצים י אותם? איך הייתם
אתם מרגישים, כשאתם חוזרים הביתה
גיבורים, מורידים את המדים ושוטר התנועה
דולק בעיקבותיכם רק מפני שנדמה
לו שאתה, השחור, מועד לעבירה?״
איפה הסרטים הישראליים על הבעיות
האלה (חוץ מחמסין, אבל סנונית אחת,
כידוע, אינה מבשרת את בוא האביב).
האם למישהו נדמה שהן שייכות לאמריקה
בלבד? האם איש אינו חושב
על השיחות שלנו בימי השישי — או שמא
זהו רק מס־שפתיים, ואף אחד לא מוכן
לחשוב על כך יותר מאשר ללכת לכיכר־מלכי-ישראל
ולהפגין? הישראלים משת

דלים להתעלם מן העובדה, שהקולנוע הוא
ראי העולם. הם משלים את עצמם שעם
יצירות־רקק אפשר ללכת ישר לתחרות
הרישמית בקאן, ולא כדאי להתאמץ למען
מיסגרות צנועות יותר עם סרטים רציניים.
בשאיפות של כינוש כל העולם כולו
נגיע רק לאשליות, ולא לשום ייצוג הולם
בזירה האמנותית הבינלאומית. תישאר
לנו רק הפילהרמונית — ואין זו בדיוק
השפה הבינלאומית הפופולארית ביותר על
פני כדור הארץ.
איגטלקטואליס שוביניסטים

^ וששר״ (החצי השני של פרם
•//מבקרי הקולנוע בפורום) — סידרה
בת שש שעות, שנועדה במקורה לטלוויזיה,
שנעשתה בגרמניה המיזרחית על־ידי
בימאי יהודי שנפטר לפני קצת יותר משנה
ושלא הצליח להשלימה. הסרט מתאר
את ההיסטוריה של גרמניה, מאז לידת
הרייך השלישי ועד אחרי נפילתו, בעזרת
שיריו של ארנסט בוש — הזמר שכונה
״קארוזו של הבאריקדות,״ והנחשב לזמר-
המחאה הגדול ביותר של גרמניה.
תקרית חצי הטטר — וכי מי יכול היה
לשער שסרט זה, שנעשה בסוריה על-ידי
זמיר זירקה (יליד )1945 ואושר על־ידי
הצנזורה, יביא תיאור מלא חיים, חן והומור
של פקידים פשוטים בימים שלפני
מילחמת? 67 זירקה בונה פסיפס מחיי
היום־יום, כשרוב הסצינות מתרחשות בתוך
מישרד ממשלתי, הנראה בדיוק כמו מי-
שרד ממשלתי ישראלי. בין כוסות התה
והסנדוויצ׳ים מברברים ומפטפטים על ה

1 1 0אחד ההישגיס האמנו
11 1 * 1 *1
1 1 -1 1 1יייי * 1 1 1י #י * תיים הגדולים והמושלמים
ביותר הופק על־ידי מכון הקולנוע הבריטי, בשיתוף עם
ערוץ 4בטלוויזיה הבריטית, בבימוי פיטר גרינווי. זהו סיפור

מן המאה ה־ 7ז על אצילה מתוסכלת, המזמינה מאייר שיעתיק
ויצייר בתוך 12 יום את אחוזת בעלה. בנוסף לכסף, היא מציעה
לו גס את חסדיה. הסרט חוזהו של הצייר הוא סאטירה מעולה
על ממון ומעמדות, עונשיו של האמן וסבלו של האיש הפשוט.

מצב הפוליטי, מרכלים על הפקיד שלא
בא היום לעבודה, ושולחים את המתלונ נים
המיסכנים לבוא בעוד שישה ימים, כי
בדיוק ברגע זה נסתיימה קבלת הקהל.
בין הפקידים גם אחד הרוצה להתחתן
ואץ לו כל חשק לצאת להילחם בישראל.
אך כשהוא מתאהב בסטודנטית, הוא ממהר
להתאקלם — מילולית לפחות — בחוג
האינטלקטואלים השוביניסטי שלה.
לעומת זאת, הוא לא מצליח להתאים
את עצמו למוסר המפוקפק שלה — איך
יוכל לשאת לאשה בחורה שאינה בתולה?
ובינתיים מילחמה, וקול־דמשק מודיע

כאדמתו המורדת משליט את רצונו על
כל בני מישפחתו, ומעדיף לקנות לבנו
חווה נפרדת — ובלבד שזה לא יהיה,
חלילה, שותף לאדמתו. הנער מכריז על
עצמאות ועושה בשדות הפישתן של אביו
כבתוך שלו, ואז מנחית עליו האב את
מקלו ושובר את מיפרקתו.
דליקטסים קולנועיים לליקוק האצבעות?
במסווה של סיפור אהבים וחילופי זוגות
מצליפה פאולין על החוף של אריק רוהפר
בצרפתים האנוכיים, בעלי המוסר הסובייקטיבי!
אלן רוב־גרייה מטפל בחלומות,
בזיכרונות ובמציאות, בהשראת ציורי

ניצחון שוני

דב הכסף, פרס מיוחד של חבר השופטים לסרט המקורי
ביותר, הוענק לעונה בהאקארי של ארדן קיראל,
המתאר חי כפר נידח בתורכיה, שקיבל גס את חצי הפרם הראשון של מבקרי הקולנוע.

הברווזון שהפר לבובור

למישחק נשי על הופעתה בסרט אהבה לפי הזמנה, על נערה שהפכה ממכוערת ליפה.

! *1 1 1 7 1 *1111 0 0 *1111*7הבימאית מארגרטה פון־טרוטה ובעלה,
הבימאי פולקר שלנדורף, ליוו ביחד ולחוד

#111 1111-1111 #1
כל אחד את סירטו: היא — טירוף של נשים והוא מילחמה ושלום, שעשה עס עוד
שלושה בימאים, המזהיר את גרמניה ממילחמה אטומית העתידה לפרוץ על אדמתה.

על נצחונות מופלאים, שהמציאות מפריחה
אותם בתוך שישה ימים. הסרט, המתחיל
בהאזנה לקול־דמשק, מסתיים בתחזית מזג-
האוויר באילת, המשודרת בקול־ישראל.
ומי שחושב ששוכני הארצות שאין
בגבולן מילחמות משוחררים מדאגה וחסרי-
בעיות — הפתעה: הבימאי הדני מורטן
(ג־והני לארסן) ארנפרד מספר על בעיותיו
של איכר, המנסה להתמודד ללא הצלחה
עם התיעוש. בתוך כך הוא גורם שיברון־
לב לשכנו המסור, מסתכסך עם אשתו ומי
נתץ את עולמם של ילדיו. ארץ השפע,
שבה חיים האנשים בשלווה מלאכותית,
מתבררת לפעמים כאשלייה. יש עדיין אנשים
שמילחמות קטנות של עובדי־אדמה
נראות בעיניהם כמילחמות חיים ומוות.
לנעילת הפסטיבל באה קופרודוקציה
בלגית־הולנדית, שגם היא מביטה בעולם
בעיניים חקלאיות: איכר קשוח

מאגריט! אלן טאנר, השווייצי השקט,
מגיש גירסה חדשה על הבדידות ומאווייו
של אדם לעוף, שעה שהמציאות המבשרת
סכנה משתקת אותו כליל (הסרט נקרא
עיר לבנה)
תורכיה מוכיחה שוב בסרט העונה של
האקארי, שיש מקומות נדחים בארצה,
שהאנשים אינם נחשבים בם כאנשים,
כי אם כיצורים החייבים להילחם בכוחות
עצמם ובכוח המזל כדי להישאר בחיים
— כי מי ישלח רופא למקום שאליו
הרופא אינו מוכן ללכת ז
לא מדברים הרבה, גם משום שאי־אפשר.
גיבור הסרט הוא מורה שהסתבך
פוליטית, ונגזר עליו להקדיש עונה מחייו
לגלות של הוראה בכפר פרימיטיבי בהרים.
אבל המבטים, הצבעים, הנופים
והשתיקות מדברים בקולנוע בשפה עצמאית.

3י4

קרביות, ואיני רואה סיבה שאחשב
כמסוכן לציבור.
עד כאן, דבריו הנרגשים של
הצעיר.
כאשר סיים החשור את דבריו,
אחליט השופט לשחררו בערובה,י״
בתנאי שלא יתקרב לעדים. כאשר
ניגש אליו חוקר־המישטרה,
אמר החשוד כי מעבידו נמצא בחוץ,
והוא ישלם עבורו את הערבות
.״אפשר שלא לספר לו את
סיבת המעצר ז״ שאל את חוקר
המישטרה בקול רועד.
במדינה דרכי חיים

..גרוז

13ע|ע״

צייר מהכר מגתזיה מוען,
שההפרה הישראלית
מסלה לרעה את
ס י עדתו.
לכן מסה להיבחר לבנסת
״בישראל, אם גרוזיני אינו פושע,
לא כותבים עליו,״ אומר יעקב
פיצ׳חדזה, צייר שהיגר מגרוזיה
לפני 10 שנים, המתגורר בדירה
קטנה וצנועה ביפו. הוא בן ,38
נשוי ואב לשניים. אשתו עובדת
בהמשביר המרכזי, בהנהלת תשבר
נות. הסטודיו שלו נמצא במרפסת
הבית, העמוס בציוריו.
פיצ׳חדזה הוא בן לסישפחה עני-
פה ועשירה, מקובל מאוד בקרב
הקהילה הגרודת בארץ, וניחן באומץ
הלב הציבורי לדבר על
בעיותיו ובעיות העדה.

אמר פיצ׳חדזה:

אני, כמו 40 אלף גרוזים אחרים,
עלינו לארץ מסיבות דתיות. אנו
קבוצה נאמנה למדינה. אצלנו אין
יורדים. כולם עובדים — וקשה.
כשבני מישפחתי הודיעו שאנו
רוצים לעלות לארץ־ישראל, איבדתי
את דיפלומת הציור שלי, שהייתי
אמור לקבל כעבור כמה
ימים. איבדתי מקום עבודה, כמורה
לציור ולאומנות הציור, ובאתי
לפה. כל המישפחה באה.
דמי. אני עובד כמורה בבית־ספר
לאומנות בבת-ים ומצייר בשמן,
פסטל וגרפיקה.
פה קיבלתי דיפלומה ותואר אק־נושאי
הציור שלי הם יודאיקה.
יהדות בסיגנון של פרסקות ראלים־
מיעופט סניגור חכיחוח

עדרדיהדין זידסקי ייצג _
בבית־המישפט את
רוב חביתות הקיצדגידת.
צייר פיצ׳חדזה וציור
אומץ לב ציבורי
טיות בצבעים מיוחדים, כמו ציורי
תקופת הרנסאס באיטליה. סיגנון
שני: יהודים מגרוזיה בתילבושות
לאומיות יהודיות, מאז תקופת יציאת
מצריים. אלה דמויות יהודיות
אמיתיות, שאפשר לאפיין בעיניים
גדולות, אף ישר ותילבושות מיוחדות.
אני משתמש בצבעים מיוח דים
— ירוק, כחול ואדום־חום.
לדעתי, אלה הם הצבעים המקוריים
של היהודים האמיתיים.
״רמברנט ישראלי״ .אני
מתנגד להציג בגלריות. אני רוצה
שיזכרו אותי בהיסטוריה של
הציור העולמי, ואינני רוצה ש תמונות
שלי יתגלגלו בכל מיני
גלריות כמו בשוק. אני מציג מדי
פעם בתצוגות מיוחדת, והרבה פעמים
כתרומה למטרות צדקה. מגיל
צעיר חינך אותי אבי לעזור לאח רים
ואנו — כל בני-המישפחה —
עושים זאת.
בברית־המועצות זכיתי בכבוד

ובהערכה. הצגתי בתערוכות ממלכתיות
בטיבליסי. זכיתי בפרס ש־אירגן
העיתון הקומוניסט הצעיר,
שלושה ציורים שלי נמצאים במו-
סיאון של לוחמי ברית־המועצות
במוסקווה.
שבע שנים עבדתי בכנסיה ברוסיה
כרסטורקר של פרסקות. ב.
ארץ הצגתי בעשרות תערוכות,
חלקו כתרומות. גם בגרמניה זכיתי
בהכרה. רצו שאשפץ שם כנסיה,
קראו לי רמברנט הישראלי. והנה,
כאן לא מתייחסים אליי.
בשנים שאני נמצא פה, אני
רואי׳ איד מסתכלים עלינו. כולם
חושבים שגרוזים הם פרימיטיוויים.
אנו לא יכולים לקרוא את העיתונות
היומית, כי אם מישהו ממוצא
גרוזי עומד למישפט כותבים בכותרת:
הגרוזי אנס, רצח גנב. כשאני
מנסה לדבר עם עיתונאי-
אמנות על הציורים שלי, אומרים
לי שאילו היה לי עגיל באוזן, היו

יקרי האו 1ס ! פסקו

תובעת שניט
צעקות בפרדס

רידו את איזור המרכז בחודשים
אוקטובר ונובמבר .1982
שישה־שבעה מיקרים, שבוצעו
באותה שיטה, העידו כי כנופיה
מאורגנת אורבת לקורבנות ואונסת
נערות ונשים צעירות _באיזור המרכז.
שני גברים במכונית גנובה
היו עוצרים ליד תחנת־אוטובום
ומציעים טרמפ לנערה בודדת, שחיכתה
שם. הם היו מסיעים אותה
מרחק קצר, נכנסים לפרדס או
מקום שומם אחר ואונסים אותה
באכזריות. בגלל מבטאם של השניים.
טענו הקורבנות כי לדעתם
היו האנסים ערבים.
מפתח כראש. בחודש אוקטובר
עמדה חיילת לבדד, בתחנת-
אוטובוס. היא היתה בדרכה למושב
בסביבות ירושלים. מכונית
ובה שני גברים עצרה לידה. הם
אמרו כי הם נוסעים לירושלים,
והחיילת עלתה למכונית.
ליד מושב יד-רמב״ם פנתה המכונית
לעבר פרדס. לפי כתב־האישום,
החל הקטין שבין השניים
מחבק את החיילת ומאיים עליה
כי ירצח אותה אם תצעק. כאשר
המשיכה להתנגד וניסתה לברוח,
ביקש מחברו מפתח־ברגים ואיים
עליה כי ינחיתו על ראשה. החיילת
התחננה שיניחו לה, אך הקטין
סטר לה על לחיה, משך בשערותיה

תה, והסירו בכוח את מיכנסיה ותחתוניה.
הקטין איים עליה ברצח,
סובב אותה על ביטנה, ועשה בה
מעשה־סדום.
אחרי שסיים הקטין את מעשהו,
התנפל עליה אבו־קישק, היכה אותה
ועשה בה גם הוא מעשה-
סדום. הם המשיכו בנסיעה ואיימו
עליה, כי יפגעו בגופה אם תנסה
להימלט.
לפתע הבחינה החיילת במכונית
ובה אנשים שעמדה בפרדס. היא
קפצה מהמכונית כשזו האטה בסיבוב
וביקשה עזרה מהאנשים.
מיקרה אחד. אחרי שבועיים
עצרה המישטרה את החשודים
אבו־קישק והקטין, תושבי־לוד,
עקב מידע על גניבת הרכב שבו
בוצע האונס. השניים היו חשודים
בתחילה ביתר מיקרי האונס שאירעו
באותה תקופה, אך לבסוף
הגישה התובעת נורית שניט כתב-
אישום נגדם רק על מיקרה האונס
של החיילת.
בעת מעצרם, סיפר חוקר־המיש-
טרה, השניים הודו באונס. אך
סניגורו של אבו-קישק, עורו־הדין
ארי קדרי טען כי מרשו הוכה
מכות קשות בעת מעצרו ואולץ
להודות.׳
התובעת הגישה נגד השניים

01 מעצוס שד שני צעירים הנאשמים בביצוע
>ונס ] -נסקו מקרי האונס שהמרידו את דוו ווגלח
• נערות, וכעיקר החיילות,
באיזור לוד־רמלה יכולות לנשום
לרווחה. מאז עצרה המיש-
סרה את מוחמד אבו-קישק ועוד
קטין, נפסקו מיקרי האונס שהח־

וקרע את כפתורי חולצתה.
כדי להשתיק אותה כיסה את
פניה בחולצתה הקרועה. כאשר
שכבה חסרת־אונים על ספסל-הנד
כונית, החלו השניים מגפפים או־

כתב־אישום רק על מיקרה אונס
החיילת, אך מאז מעצרם של השניים
נפסקו כליל מיקרי האונס
של טרמפיסטיות באיזור רמלה
ולוד.

מדברים איתי.
לא באנו לפה אך ורק כדי לזכות
בווילה ובוולוו. באנו מאהבת
ישראל. אנו רוצים להיות חלק
מישראל ולא מאפשרים לנו. אחרי
מה שכתוב בעיתון, למה שילדים
־תחברו עם ילדים גרוזיים י
אנו, בקהילה הגרוזית, מאוד
מגובשים. יש לנו פגישות ואסיפות.
גם מבחינה פוליטית אנחנו
כוח. לא אחת הציעו לי שאני
אעמוד בראש רשימה לכנסת, כדי
להגן על הזכויות שלנו. אולי יום
אחד אעשה זאת, בכאב לב. מה
צריך יהודי מגרוזיה לעשות כדי
שיבינו אותנו — לגנוב, לרצוח ולהיות
נרקומן?
וידויו של הומום כס 1אל

״אני הומוסכסואד, אבד
איגי מסובן דציבדר;״
״אני רוצה להצהיר, כי למרות
שהשניים ביקשו זאת ממני פעמים
רבות — נמנעתי מלקיים איתם
יחסי־מץ, משני טעמים: ראשית
מתוך זהירות, ושנית מכיוון שפשוט
לא מצאו חן בעיניי,״ הסביר
בעברית רוהוסה צעיר גבה-קומה.
הוא עמד מבוייש במיקצת לפני
שופט־המעצרים יורם גלין, וביקש
לשחררו בערובה. חוקר־המישטרה
ביקש את מעצרו של הצעיר בחשד,
כי הדיח שני קטינים לשימוש
בסמים וגם עשה בהם מעשים
מגונים.

ללא עזרת עורר־ד? ,הצליח
החשוד להסביר לשופט
בכנות נוגעת ללב את
מצבו :
אני רוצה להסביר, כי השניים
הגיעו לביתי מרצונם החופשי.
מייד כאשר באו, תיחקרתי אותם
בקשר לשלושה דברים. שאלתי
אותם לגילם, והם אמרו כי הם
בוגרים, ומעל לגיל . 16.מהתנהגותם
נטיתי להאמין להם, והם גם
נראו בוגרים. שאלתי אותם אם
יש להם עבר פלילי, והם אמרו כי
אין להם עבר פלילי. שאלתי אותם
גם אם קיימו בעבר יחסי־מין מסוג
זה, והם אמרו שעשו זאת.
לא קיימתי איתם יחסי-מין מלאים,
מדובר רק באוננות הדדית.
לאחר זמן, כאשר ביקוריהם בביתי
היו תכופים, ניסיתי להבהיר
להם כי איני מעוניין בהמשך הקשר.
וכאשר ביום המעצר באו
אליי הביתה, ביקשתי מהם שיילכו.
היום יש לי חבר בן .24 כל
יחסי לצעירים היה יחם חברי. באשר
לעצמי אני שכיר, עובד בחברה
בעמדת־מפתח. איני יודע
כיצד אוכל להסביר למעבידיי את
סיבת מעצרי, זה עלול לקפד את
פרנסתי,
אני אכן הומוסכסואל. איני אשם
בכך, הטבע עשה אותי כזה. כל
רצוני, שגם בחברה המתנכרת שבה
אני חי, אוכל לשמור על ה מעט
שבניתי לי.
אני סרן בצבא, שרתחי בקבע
שבע שנים, ועברתי במדינה שלוש
מילחמות. תמיד הייתי ביחידות

כאשר הודיעה גלית, בתו של
עורך־הדץ צבי לידסקי, כי החליטה
ללמוד סיינטולוגיה ואף נרש מה
לקורס כזה, התחלחל אביה.
מנסיון של שנים בבית־המישפט
נתקל כמעט בכל הכיתות המוזרות
וייצג חלק גחל מהן. את בתו שלו
לא רצה לראות מצטרפת אפילו
לקורס לסיינטולוגיה, .
רק לפני ימים ספורים הצליח
לידסקי לסיים את המישפט הפלילי
שהיה תלוי ועומד נגד אהרון לוי,
המכונה ״הנביא מבית־אל״( ,ראה
עמוד .)45 בעונש קל של קנס כספי
ומאסר על־תנאי; בשנה שעברה
הצליח לידסקי לזכות את רינה
שני, המכונה ״ריין שיין״ בכמה —
עבירות של החזקת סמים: ומזה
כ־ 15 שנים מייצג לידסקי את
הקראים בישראל.
ככל הלב. מצד אחד הגן בש עתו
הסניגור הוותיק על אנשי-
״טרור נגד טרור״ ט־נ־ט, בריונים
קיצוניים עוד יותר מאלה של
״הרב״ מאיר כהנא, ומצד שני הגן
לידסקי על כמה מחברי כת עדי-
יהווה, שהם פציפיסטים המתנגדים
לנשיאת נשק ושרות צבאי.
נראה, כי כאשר מדובר בהגנה
מישפטית, מוכן לידסקי לטעון בלהט
ובכל ליבו בעד כל כת קיצונית
ומוזרה. אבל כאשר הסכנה
קרבה אל ביתו ומישפחתו, הוא
קצת פחות ליבראלי.

דרכי אדם
מחאה נשית (31 שווית
זמרת צעירה מוחה
בשירה מכרי עימה
כנגר הממשלה והחברה
דרכי המחאה הן שונות ומגוונות.
בילהה יבנה, ילידת רחובות, מצאה
כי השירה היא הדרך הטובה
ביותר. בימים אלה היא יוצאת לסיבוב
הופעות ברחבי ישראל, בתוכנית
ששמה אין כניסה לכלבים
פרלמנטריים. בהופעה בת 80 דקות
שרה בילהה, המלווה עצמה בגי־טרה,
שירי מחאה לועזיים. אך
— ובעיקר — שירים משלה.
היא מוחה כנגד המילחמה האחרונה
ובשיר על החתום היא
אומרת: אנחנו, שדמנו נשפך לשווא
/אנחנו פותחים את הפה
עכשיו /הפה שדיבר וצחק ושר
/עכשיו הוא שותק ומלא עפר.
או כנגד הפער החברתי: יש
תרבה מקומות ויש בתים /ששמה
גדלים עם דלקת־פרקים /האמא
עוזרת ואבא שיכור /והעולמות
בפנים שחורים משחור /כשהבת
מגיעה לעשרה, די הרבה פעמים /
השיכור מתבלבל כאן בין שתי
תנשים /ואחר־כך הדרך לזנות די
קצרה /לא נעים לדבר ונשמע
די נורא.
בילהה אינה מניחה שום חלק
בחברה ללא הצלפה. בשיר על
הגבר הישראלי ששמו דפוק וזרוק,
היא מתארת את הישראלי המצוי:
אתה תמיד מצלצל בשעות הקטנות
/ומצפה ממני לענות /אחרי
שכל האופציות נגמרו /ורק
שלך עוד נשארו.
(המשך בעמוד )48
העולם הזה 2375

ך • שה לפענח את סוד קיססו
\ /של אהרון לוי, המכונה ״הנביא
מבית־אל״ (העולם הזה .)2172
למראית עין, הוא גבר קשיש ומקריח.
הוא נמוך קומה ולבוש בבגדים
צעקניים, כמעט מגוחכים, ד
בכל זאת הצליח במשך השנים
למשוך אחריו מאות ואולי אלפי
חסידים, המוכנים ללכת אחריו
באש ובמים.
חלק גדול מחסידיו הם תושבי
ארצות־הברית, וכאשר היה שם,
לפני כשלוש שנים, אפילו הוזמן
לפגישה עם הנשיא רונלד רגן.

״ג׳ים ג׳ונס המיניאטורי.״ האשימו
אותו בכך שהוא משפיע השפעה
מאגית על צעירים ואנשים חלשי-
אופי, הנוהים אחריו ומאבדים את
אישיותם. סיפרו כי המציא דת חדשה,
המעורבת מעיקרי היהדות והנצרות,
וכי הוא מטיף אותה לח סידיו.
הנביא
עורר שינאה עזה גם במקום
מגוריו, ועל קירות הבתים
באזור הודבקו מודעות הקוראות
לגרש משם את המסיונרים אהרון
והלן לוי. האגודה יד לאחים יצאה
נגדו גם היא, וטענה כי הוא מטיל

הנביאה(למעלה) והנביא(למטה) תוארו במיסיונרים גוזלתפשות ־ השבוע הוטל
עליהם קנס שד 500 שקד
הנביא היה דורש דרשות ומרצה
לצאן־מרעיתו, ואשתו הלן היתד.
מנגנת באורגן החשמלי. הכל היה
טוב ויפה, עד שיום אחד עזב ביל
את רבו ודרש שגם אשתו, לונדה,
תבוא איתו.
לונדה סרבה.
גוצדיה במאה־שערים
^ יקס פנה לעיתונות ולבתי״
י הדין, ודרש כי אשתו תלך
אחריו. הוא הצהיר בבית־הדין הדתי
כי נישואיו אינם תקפים, מכיוון
שאינו יהודי, ועדותו היתד.
עדות־שקר. בעזרת צו של בית־הדין
הרבני הוציא הבעל את אש
*,איגיח!
להנכיששסע״רחגו!
אולם בדיוק אז קרתה לו תאונת-
דרכים קשה, הוא שכב ארבעה חד
דשים בבית־חולים, עבר ניתוחים
רבים, ונותר נכה.

הדס וארס
בלבבות
** וד לפני נסיעתו לארצות-
2הברית הצליח לוי לעשות לעצמו
שם בישראל. הוא עלה מבולגריה,
היה חבר מחתרת, והתיידד
עם ראשי־המדינה. בארכיונו הוא
שומר צילום שלו בחברת מנחם
בגין.
ב־ 1979 יצאה העיתונות הישראלית
במסע־צלב נגד לוי. הוא כונה
״נביא־השקר,״ ״נביא הזעם,״ וגם

ארם והרם בלבבות יהודים. עבדקנים
לובשי שחורים הופיעו בשכונתו,
דרשו להפסיק את הפולח־נות
של לוי — ובאותה הזדמנות
ניסו לגייס את השכנים להצטרף
לפולחנים יהודיים.
כל הפרשה התחילה בסיפור נישואיהם
של ביל ולונדה היקס.
השניים שהם ילידי ארצות-הברית,
נוצרים ממישפחות הרוסות, התיידדו
עם בנו של לוי המתגורר ב־ארצות־הברית.
ב־ 1975 באו לישראל
והתארחו אצל לוי. הם
הפכו לחסידיו השוטים.
בביתו רחב־המידות באזור הם
מצאו חום ואהבה שחסרו להם
מילדות. הם התגוררו בחדרים קטנים,
שבנו במו ידיהם בחצר ביתו
של לוי, כדי להישאר בקירבתו.

יום אחד החליטו כי הם רוצים
להינשא בנישואץ דתיים כיהודים,
אבל מכיוון ששניהם היו נוצרים
מלידה התייעצו בלוי מה לעשות.
הוא הינחה אותם לספר כי אימד
תיהם היו יהודיות, ולהביא עדים
שיעידו על כך.
ביל ולונדה העידו עדות־שקר
בבית־הדין הרבני ונישאו כדת-
משה־וישראל. אז דרשו לעצמם
מעמד של עולים חדשים, וייבאו
בזכויותיהם אלה מכונית, ומכשירים
חשמליים בלי מיסיס.
החיים בבית לוי היו מלאי עיסוקים.
ביום היו הצעירים עובדים
בכל עבודה שלוי המציא להם,
ובערב היו מתכנסים במרתף שה פך
לבית־תפילה, מקושט במגיני-
דויד, בדגלים ובסמלים אחרים.

! המסיונרים
ו.לן כנהזברבולוי
נ אהרן 1
יאיידע־-יגדיראיהזמ־ב

י מג לי

עי׳ תגא?אד :3ג$־ד?יים

[ תופסקו פי ד ! !
נתאחד כו ד׳ גו
ןדמע / 1זימזתוזאומי ־
ו*י־!י׳ אדני! פעידיס ״ידראה
מ״ייאי ל*5ג? ימל!

תו מבית לוי, למרות התנגדותה ד
תחנוניה. כדי להחביא את הצעירה
הנוצריה מזעם הנביא מבית־אל,
מצאו לה אנשי יד־לאחיס מחסה
בשכונת מאה־שערים.
בעיקבות הכתבות בעיתונים, נפתחה
חקירת מישטרה. לוי ואשתו,
הלן, נעצרו לעשרה ימים. הם נחקרו
על חלקם בהדחה לעדות־שקר

בפני בית־הדין הרבני, על הברחת
סחורות לארץ ועל התחמקות מתשלום
מיסים. בני־הזוג היקם העידו
ב־ 1979 עדות מוקדמת נגד הנביא,
ואחר כך עזבו את ישראל.
כשם שהתעוררה הסערה — כך
שככה. מאז 1979 נשכחה הפרשה
כליל. בני-הזוג לוי שוחררו בערובה
וקיבלו היתר לעזוב את ישראל
ולנסוע לארצות־הברית. הם שהו
זמן רב באמריקה, והגדילו את
מספר חסידיהם שם. אולם דווקא
בשיא הצלחתם נפגעו בתאונת-
דרכים קשה, והם שכבו בבית-
חולים תקופה ארוכה, כשהם כמעט
גוססים.
לפני שבועיים התחדש המישפט
נגדם. אולם מאחר שעברו כל-כך
הרבה שנים מאז העבירה, הסכים
התובע, אברהם לנדשטיין, להסתפק
באשמה של הדחה לעדות־שקר,
ולוותר על כל שאר האישומים.
הסניגור, צבי לידסקי, שטח לפני
השופט חיים שטיינברג את כל הנסיבות
המקילות של הנביא.
לידסקי טען, כי הנביא כבר נענש
בידי שמיים, שכב ארבעה חודשים
בבית־חולים כשהוא מתנדנד
בין חיים ובין מוות, ויצא
מהענין כשהוא שבר-כלי.
השופט קיבל את טענות הסניגור
וקבע :״זוהי מסוג העבירות
שעם עבור הזמן בטל קורבנן. והזמן
אמנם עשה את שלו. הדחה
לעדות שקר היא אמנם עבירה
חמורה, ואילו היה נשפט קרוב לזמן
המיקוד״ קרוב לוודאי כי היה
נשלח לכלא.״
אולם השנים שעברו, פציעתו
של לוי ועברו הנקי עמדו לו.
הנביא נידון לקנס המרבי על ה עבירה,
שהוא 500 שקל. כמו כן
הוטל עליו מאסר על תנאי לחמישה
חודשים.
כאשר יצא הנביא מאולם בית-
הדין, ירד לקפיטריה של בית־זד
מישפט, ושם הבטיח כי עוד יגיע
גם לנשיא רגן ויעשה גדולות.

אילנה אלץ

רק עכשיו נודע לי, ששעיה סגל, שעל נישואיו סיפרתי
לפני חודש (העולם הזה )2371 המשיך להתהולל עד הרגע
האחרון — כלומר, עד כניסתו לחופה. יודעי־דבר מספרים
על נערת־חמד מראשון־לציון בשם פולי, השוקדת על לימודיה
בסמינר בירושלים, ושעימה התרועע שעיה בעבר במשך כשנה.
ערב נישואיו ערד ביקור בעיר־הקודש, ולאחר לילה סוער
בדירתה שכח בה פריט ממלבושיו.
זו ההזדמנות להוסיף עוד פרטים על החתונה, שספאת קוצר-
היריעה לא הצלחתי לספר.
ובכן, נראו שם המשורר אילז גולדהירש, שישב ליד
שולחן אחד עם סימה הציירת ואפי הפסל המזוקן, קישקשתא
סתוכנית־הילדים שקרץ מדי פעם ליובל נדב; הזמרת זהובת־השיער
ספירסומת התפוזים בטלוויזיה, שנראתה במציאות הרבה
יותר יפה מיפה. גם מאיר עוזיאל; בעל פינת השלולית,
נראה בחברת אשת־חיקו הנצחית.
בחום רב לחץ את ידו של החתן רפי ויינר, צעיר מבטיח
ויפה תואר, שכיום משמש סגן מנהל המלון שבו נערכה החתונה.
השתתף גם כתב מעריב לענייני פלילים יוסי ולמר, שנצמד
כל הזמן לעזר מי מן.
אחד שבלט בבגדיו המחוייטים היה ראש מועצת כפר־תבור
מיכה גולדמן; שהירבה לפזר חיוכים לכל עבר, והצהיר שהוא

לפני כמה שבועות טילפנה אליי ידידה,
ובקול נרגש אמרה :״לא תאמיני מה שאני
עומדת לספר לך. נתקעתי אחוזת יאוש
בשעת ליל מאוחרת עם חברה בטרמפיאדה
בירושלים, ביציאה לתל־אביב. לפתע
עצרה וולוו לבנה חדישה, ובתוכה ישבו
— אפילו אם תפעילי את דמיונך הפרוע

שייע סגל
המשיך להשתולל
שייך לפלג הרציני במיפלגתו — כלומר, למחנה רבין —
ובאותה העת ניסה גם להרשים את החתיכה שהתעקשה לרקד
בחברת עזר וייצמן. ראש עיריית עפולה עובדיה עלי ומסובים
נוספים נראו משועשעים ממאמציו הכושלים של גולדמן.

קשה לעקוב אחר קצב הנישואין והגרו-
שץ של עורך־הדין המצליח רפי גלם.
הוא עשה זאת בשלישית׳.
עוד בטרם נישואיו היה ידוע כנער-
שעשועים שהתפרסם בביטולי אירוסין.
מס׳ 1אצלו היתד, שושנה; שאותה הכיר
עוד בתקופת לימודי המישפטים באוניברסיטת
תל-אביב. לדאבון ליבן של חברותיה.
שהיו כרוכות אחריו, נשא לאשה
את שושנה, שהנקודה החזקה ביותר אצלה
היתד, דווקא הראש.
אחרי עשר שנות נישואים נפרדו השניים,
אך נשארו בידידות אמיצה ושותפים
במישרד עריכת-דין מצליח.
מאשתו מם׳ 2נפרד רפי אחרי ירח-
דבש, שהסתיים בתאונת-דרכים וזעזוע-
מוח, שזיעזע כפי הנראה את חדרי-הלב.

אבנר פרוסי
בוולוו לבנת

לא תנחשי, אז למה אמתח אותך? בקיצור,

בהגה אחז חיים הנהג, ולידו ישב אבנר
פרוסי; שהוא עוזרו של השר וסגן־ראש-
הממשלה דוד לוי

לאה ברמי ושלום רוקכן
משהו מתבשל כאן
בעבר דווח ששלום רוקכן; החלוץ המרכזי
של הפועל יהוד, שהוא הלהטוטן
המוצלח ביותר מבין שחקני הכדורגל,
יוצא עם פסיכולוגית מרמת־אביב, והאהבה
פורחת.
ואז נעלם רוקבן. הסקרנות של כולם
הלכה וגברה, משום שהיה זה סימן שמש הו
מתבשל.
לאחרונה גיליתי אותו. איפה ז לא תנחשו.
לא, לא על מיגרש הכדורגל, אלא
דווקא ביד־אליהו, בכדורסל, במישחק חצי-
הגמר בגביע־המדינה שנערך בין הפועל
תל-אביב והפועל עפולה.
שלום לא בא בגפו. בחברתו היתד, על-
מת־חן בלונדית בעלת שיער גולש, העונד,
לשם לאה כרמי. שלום, המוקף בדרך-
כלל בכמה נשים בעת ובעונה אחת, נשעל
הכלה השניה לא ידוע הרבה, אלא
רק שהיתה פקידה בבנק לאומי.
בימים אלה נערכו נישואיו בשלישית,
בחוג המישפחה, בהרצליה. הפעם שם ה כלה
הוא חגה. בני הזוג הכירו זה את
זה אחרי טרגדיה מישפחתית שעברה הכלה.
היא איבדה את בעלה ואחד מבניה

בתאונת־דרכים קטלנית בעת שהיתה ב־חו״ל.
חנה,
שנפצעה אף היא, ובנה השני,
החלימו וצעדו בצעד אמיץ זה לפתיחת
דף חדש.

בע שהפעם זה רציני, ומיהר לשאול:
״נכון שהיא נהדרת, נכח שהיא משגעת?״
האשד, שהצליחה לשגע אותו אחרי ששבר
את רגלו, היא חברת קיבוץ עינת,
שיצאה לחופשה בת שנה ומתגוררת כרגע
בדירה שכורה ביפו, ואת מחייתה מוצאת
בחברת־ביטוח.

״השניים הזדהו כפקידים זוטרים במי־שרד-הבינוי-והשיכון,
והיו בטוחים שלא
נזהה אותם. דחפנו להם קונטרה, וסיפרנו
שאנו משתעממות ככתבניות במדור ספורט
בעיתון נפוץ ביותר,״ הוסיפה חברתי,
כשפרצי צחוק קוטעים את דבריה .״לא
יודעת למה שיקרנו, אולי מפני שהם ניסו
לסבן אותנו. העיקר הוא, שהם התלהבו
מאיתנו, ועמדו בתוקף על כך, שלפחות
נסכים להרים בחברתם כוסית. מאחר ש רצינו
להגיע הביתה בשלום בכל מחיר,
הסכמנו ונחתנו בתל־אביב הקטנה.
״כשנפרדנו לשלום בפתח ביתנו, הב טיחו
השניים בחיוך רחב-משמעות, כי
עוד נשמע מהם במקום עבודתנו, הלא היא
מערכת העיתון.״
כשנימת צער שזורה בקולה הוסיפה:
״בחיי שאני מצטערת ששיקרנו. הם דווקא
היו די-נחמדים.״

הפתעה ציפתה לבאי מלון לרום באילת,
שהדרימו כדי להשתתף בשבוע האופנה
שנערך שם השנה.

ראובן שלום; עוזרו השחרחר, הצעיר
וגבה־הקומה של השר יעקב מרידוד,
וברוריה; אשתו תכולת-העין וזהובת-
השיער, התמירה והשופעת, נראו צועדים
שלובי־זרוע בשמש האילתית, ומרעיפים
חיוכי-אושר לכל עבר. השניים השאירו
את בנם הפעוט אצל הסבים, והדרימו ל-
ירח־דבש מחודש, אחרי שביתם שבע ריב
ומדון זמן ממושך, ועתה גמרו אומר
לפתוח דף חדש.

ש 1״ ם אוחזים באחת

לפני שבועיים (העולם הזה )2373 סיפרתי
כי סמי הירש, בעל המועדון,
יוצא בחברת חברה חדשה, שלמענו עזבה
את ידידה הקודם. ובכן, מסתבר שזה לא
מדוייק ביותר, והייתי רוצה להביא בפניכם
את גירסתם של הנוגעים בדבר. דהיינו:
הצעירה והחבר שלה.
אושרת ביאליסטוצקי בת ה־21
מרמת־גן סיפרה, כי לפני שמונה חודשים
החלה לעבוד בהמועדון ועזבה, כאשר
החלה את לימודיה בחוג להיסטוריה כללית
באוניברסיטת תל־אביב, לפני שלד
שה חודשים .״הוד כדי עבודה התיידדתי
עם סמי, אך היתד. זו אפיזודה חולפת
בלבד, שנמשכה כמה שבועות, למקוטעין,
וגם זה אירע אחרי שסיימתי רישמית את
עבודתי כמזכירה. שסי ידע על קיומו של
חברי הוותיק מולי פלג, וידע אף כי
אני נמצאת בתקופת לבטים בקשר אליו.
עם סיום האפיזודה החלטתי: מולי.״
ואין זה פלא, גם אני הייתי עושה
כמוה בדיוק. מולי בן ה* 25 חינו בחור
יפה ועדין־נפש, רחוק מסמי כרחוק מיזרח
ממערב. הוא פעיל בתנועת שלום עכשיו,
חוטא בכתיבה ומפרסם מפרי עטו במדורים
ספרותיים בעיתונים.
מולי ממש כעם על הסיפור, ואמר:
״הזוהר של חיי-הלילה מאום בעיניי, אך

חשבונות מישפחתיים
השבוע קראנו במדורי־הספורט וצפינו מעל גבי המסד הקטן
בתמונותיו של גבי לפרי, מגן מכבי תל־אביב, שהוא גם שחקן
הנבחרת האולימפית, כשהוא מתפתל מכאבים אחרי היתקלות
אלימה תוך כדי מישחק עם בלם מכבי נתניה, חיים בר.
לסרי סיפר בקול בוכים לכתבי-הספורט, שבאו לראיין אותו,
שחיים דרך בו ובכוונה תחילה בפקקי נעלי-הספורט (״סטופקס״),
ודרש את ״מיצוי הדין עם העבריין.״ כולם סיקרו את התקרית
ברוח אוהדת את הפצוע, הידוע גם הוא במישחקו האלים
במיגרש הספורט, וכמי שהיה אחראי לשבירת רגלו של שלום
רוקבן, שחקן הפועל יהוד.
בחדרי חדרים מוכנים האוהדים להודות, כי היתקלויות
מילוליות חריפות בין השניים, בכל מיפגש ספורטיבי, מתרחשות
כבר הרבה שנים.
הם אומרים, כי בעבר ניסה גבי לפלרטט עם תלמידת־תיכון
בשם אורלי הופמן, שהיתה ידועה כספורטאית מצליחה ואלופת
ישראל לשעבר במיקצוע קרב חמש. חיזוריו לא נענו. ברבות
הימים, כשבגרה, נישאה אורלי לחיים בר, חברה מתקופת התיכון.
גבי לא סלח לשניים, ולא החמיץ כל הזדמנות לקנטר את
חיים. תקרית נעלי־הכדורגל, אומרים בעולם הספורט, התפוצצה
על הרקע הזה.

חיים בר
עוד מתקופת התיכון

ז׳קלץ חזן הידועה כבעלת קול ערב
במיוחד, ערכה לאחרונה ארוחודערב חגי־גית
בקרב חוג ידידים מצומצם, לרגל
שיחרורה מצה״ל.

ז׳קלין, שאת שרותה הצבאי עשתה
באגף הרכש של מישרד-הביטחון, שם
הפילה בעזרת קולה חללים רבים מקרב
ספקי המישרד — רובם תעשיינים כבדים

אושרת ביאליסטוצקי ומולי פלג
סובים השניים
חשוב שיידעו כי כל הסיפור על אושרת
החל בגללי. אני קיררתי את היחסים
בינינו, משום שהיתר. תקופה שחשבתי
שכל אחד מאיתנו יהיה בכיוונים אחרים.
תקופה ממושכת שהינו יחד בחו״ל. היא
חזרה לבדה, דבר שגרם לה תיסכול, וב־שיחות־הטלפון
הארוכות שהיו לנו, היא
חזרה וציינה כי היא כועסת עליי, ביקשה
שאחזור ארצה• אך אני נשארתי שם.
״אושרת, בצעירות רבות בנות־גילה,
נמשכה אל חיי־הזוהר, אל הדברים הלא
ממשיים, ומשנפלד. לידיה ההזדמנות לעבוד
שם — לקחה אותה. כל הסיפור בינה
ובין סמי היה בסך-הכל פורקן של תיס־כול,
עקב אי־ד,בהירות ביחסים בינינו
ואי־מתן תשובה חד־משמעית מצידי. נוצרו
תנאים אובייקטיביים, הוא פיתה אותה,
אך אש האהבה לא התלהטה.
״סיפור היחסים ביניהם עשה לי משהו,
והחלטתי לייצב את היחסים בינינו. אושרת
אינה בחורה טיפשה. היא הבינה מה
תוכל למצוא אצל סמי, וכשהתחלתי להיות
החלטי יותר ביחסים איתה, עזבה אותו.
״סמי ראה כי הזוהר לא מושך את
אושרת, יש לה אל מי לחזור ולו אין
דרך להישאר עימה, החליט לנקום באמצעים
אחרים. בתחילה לא ייחסתי חשיבות
לידיעות שנכתבו עליהם פה ושם.
כיום אני מבין, שכל רצונו היה לפגוע
בנו, והחלטתי לא לשתוק.״

היום אנו עוסקים בנישואין שלישיים.
בימים אלה נישא בשלישית יורם
גור, בנו של עורך־הדין יהודה
גולדנברג, מי שהיה שליח מטעם הסוכנות
במערב־אירופה.
שגי בניו של גולדנברג מוכרים בתל־אביב
בחוגגים אמיתיים. אחד מהם,
אמנון, בלונדי יפה־תואר, הוא דייל באלעד.
השני,
יורם, העגלגל ובהיר־השיער, נחשב
לקבוע ביותר של קפה אכסודוס וקפה
צמות. בתקופת טרום-אכסודוס נהג לשבת
בקפה ורד, שם הכיר את אשתו השנייה,
רחל (חלי) ולטנהיים, שנחשבה בזמנו
לאחת החתיכות הכי־חמות בדיזנגוף. אחרי
גירושיו מאשתו הראשונה, אם בתו הבכורה,
הוא נשא את חלי לאשה.
חלי, השחרחורת וחטובת־הגו, ילדה לו
שני ילדים יפהפיים, והתפרסמה בנסיון
להברחת יהלומים לארצות הברית. זמן
מועט אחרי תקרית זו התגרשו השניים.

ז׳קלין חזן
בגיזרה חטובה

יורם, שלאחרונה שלח ידו ביבוא פרחים
חנוטים, התחתן גם הפעם עם רווקה
— כמו כל נשותיו הקודמות.
הכלה היא בעלת חנות־פרחים ברחוב
פינקם. נשותיו לשעבר אומרות שהוא
בטח יוכל להישען עליה כמו על קודמותיה,
ואילו הוא טוען שעשה צעד זה,
כי אינו מסוגל להיות לבד, ודוגל בסיסמה
״טובים השניים.״

ונוצצים, בעלי מיפעלים ידועים.
מלבד הקול המשגע התברכה ז׳קלין,
למגינת ליבן של חברותיה, גם בגיזרה
חטובה ובשיער בלונדי. מאחרי התפאורה
הנאה הזו חבוי מוח חריף, שאותו תנצל,
כפי הנראה, לצורכי לימוד רוקחות בירושלים,
בשנת הלימודים הבאה.
כמה ימים אחרי שיחרורה, לצערם של
מחזריה הרבים, טסה ז׳קלין לעיר־האורות
פאריס, שם הצטרפה אל הוריה, שבדרך־
כלל מחלקים את זמנם בץ בירות אירופה
ותל-אביב, בגלל עסקיהם.

במדינה
(המשך מטמוד )45
לא להתמסחר. הביוגרפיה
של בילהה, המסרבת בעקשנות לגלות
את גילה, אינה מסתכמת
בהופעות מוסיקאליות. היא סיימה
את בית־הספר התיכו! ברחובות,
ונסעה להמשיך לימודיה בארצות-
הברית. שם היא למדה ביקורת והיסטוריה
של ציור, פיסול ואריב־קטורה
באוניברסיטה של קליפורניה
בלום־אנג׳לם.
כשחזרה לישראל החליטה שלא
לבקר יצירות של אחרים .״לא
רציתי להזיק לאף אחד,״ היא
אומרת. לכן הלכה ללמוד דראמה,
ובו־זמנית למדה שלוש שנים פי־תוח־קול
אצל לילה שנצר, ושנתיים
הרמוניה אצל אגון קרטן.
בטרם החליטה סופית להתמסר
לשירה, היא הספיקה להופיע בהצ-
גות־ילדים ובסרטים בתפקידי־מי-
שנה. כיום היא אינה מוכנה להתפשר,
וגם אם הפרוטה אינה מצר
ייה בכיסה — היא רוצה רק לשיר
.״סירבתי לעבוד עם אמרגנים,״
היא אומרת ,״כי לא רציתי
שימסחרו אותי. אני מגיעה לבד

בילה בבתי־סוהר, וכי כעת ברצונו
להשתקם. תבורי הסכים לפוגשו,
כדי לנסות ולעזור לו.

טל הפגישה כץ השניים
סיפר תכורי :
למישרדי נכנס בחור צעיר. התיישב
בהיסוס על קצה הכיסא ובתרגולות
של שנים רבות הסמיך
לבירכת שלום את שסו, שס אביו
גילו וכתובתו. כנראה חשב שנכנס
לאחת מרשויות השיפוט או המאסר,
להן היה רגיל.
שאלתיו לשלומו, וביקשתי שיספר
לי על בעיותיו ובקשותיו. סיפורו
היה קצר ומדהים .״מילדות
אני גונב ...התפרצתי למאות בתים,
מכרתי זהב ותכשיטים שהייתי קורע
מצוואר של נשיח וזקנות...
עסקתי בסרסרות לרכוש גנוב, בפעם
האחרונה ישבתי בגלל אונס...
אני מכור לסמים, איזה שאתה רוצה.
אני מזריק הירואין המתנתי
איפוא תוך הקשבה לדעת מה
בקשותיו לשיקום. כשסיים חלא
את דבריו, ואף הניח על שולחני
סידרת בקבוקים וגלולות, שעל־פי
עדותו הס סמים, השתתק לרגע
להגברת הרושם ואמר :״אני רוצה
בסטה בשוק.״
תמרי ענה לו, שאין דוכנים
פנויים והוא מוכן לעזור לו באי-
בחון, בשיקום ובמציאת-עבודה.
חלא סירב לקבל את ההצעה, וציין
שאם תבורי לא יתן לו דוכן בשוק
הוא יחזור לעיסוקיו הקודמים.
חלא יצא מלישכת ראש־העירייה
ופתח בשביתה בפתח בניין העירייה.

המשיך
תכורי כסיפורו:

זמרת יכנה
״כלבים פרלמנטריים״
למקומות, וכך מגלים אותי ומזמינים
אותי למקומות נופים.״
בילהה לא הצביעה מעולם בבחירות.
את אמונתה היא בוחרת
להביע בשירה :״אני לא יודעת
איזה הד יהיה לשירים שלי, אך
אני מרגישה שזו חובתי האישית
להגיד לאנשים — תראו מה קורה
פה! אני לא מסוגלת לסבול מה
שקורה כאן. ולכן אני שרה.״

פת!ח־׳תי יקווו 11ה
המפגין זראע!־העירייה
במיכתכ מרגש לתושבי
פתרדתיקווה, מספר
רב תבורי ע 7הסכנה
הנשקפת לחייו.
בחזית מיבנה עיריית פתח־תי-
קווה שובת רעב כבר יותר מחודש
תושב העיר, עזרא חלא. בץ הכרזות
הרבות שהציב סביבו, זועקת
אחת :״ראש העיר, תן לחיות!״
ראש-העירייה, דב תבורי, נענה
לאתגר. במיכתב מרגש, שפורסם
במוסף העיריה המחולק חינם לתושבים,
הוא סיפר מנקודת מבטו
— המעוררת צמרמורת לפעמים —
על מה ולמה שובת חלא.
תבורי סיפר, שבלישכתו התקבל
מיכתב מהשובת, שבו סיפר
כי מחצית בד 30 שנות חייו הוא

416

ח ו וה שדמו ,
מעצבת האונש
הדתית (מימין
בתמונה) אינה
מעובה אמונת-
ומיקצוע, ומוניהה
זאת בדגמיה

עברו מספר שעות, ומכובדנו
צריך לקיים את צרכיו. כמורגל
בחברתו, הוא מרוקן את שלפוחיתו
בפתח הכניסה לעירייה. מוזמנת
מישטרח. מופיע שוטר ומנהל איתו
שיחת־רעיס ומסתלק (השוטר) .כעבור
זמן מחליט מכובדנו להוסיף
לסביבתו את שאכל בבוקר. הוא
מקיא במקום שכיבתו. מוזמנת מי־שטרה.
מופיע שוטר ומנהל איתו
דו־שיח ומסתלק (השוטר).
אחרי שתבורי פנה בשעות הערב
למפקד המרחב, בא למקום
מפקד מישטרת פתח־תיקווה ושיב-
נע את חלא לעבור ולשבות במי-
דרכה שמול בניין העירייה.
ביום השישי אחרי הצהריים הוא
העתיק את מקום שביתתו לפתח
ביתו של תבורי. רק אחרי שתבורי
איים כי ייפנה למפכ״ל המיש־סרה,
הורחק השובת על-ידי מיש-
טרת פתח־תיקווה.
אך חלא לא הסתפק בכך.

אם קו מסויים אינו מוצא חן בעיניי,
בלי קשר לצניעות, פשוט
לא אעצב אותו.״

מעצבת

המשיך תכורי:
את כתובתי הפרטית ומיספר ה־טלפון
שלי פירסס ברבים, והוסיף
בקשה להטרידני בבית. הטלפון
מצלצל כל היום. כבר היו שלושה־ארבעה
איומים על חיי. מה שמחזיק
אותי, הוא הידיעה שבמדינת־ישראל
יש חוק, וכאן לא יורים
ולא זורקים רימונים. ולכן אני
שקט ואני עומד בחזית השמירה
על זכויותיו, האזרח.

סיומו של זזמיכתכ מרגש
כיותר. כותב תכורי :
יכול להיות שיום אחד הוא יתרגז,
ואולי גם חבריו, והוא יפגע
בי. אולי יירה בי. בוודאי יבואו
המונים להדליק נר בכיכר העיריה...
אס הוא יבוא לביתי, אגן על
מישפחתי בגופי. אולי אפילו אפנה
אליכם לעזור לי. בלית־ברירה, יתכן
שאחליט להפגיז ליד בית ה־מישטרה.
האס תירצו לשבת איתי

אך גם לחלא יש מה לומר. אחרי
פירסום מיכתבו של ראש העירייה,
הוא סיפר שלפני שש שנים היה
לו דוכן בשוק. אחרי שנאסר, בגין
עבירה קודמת, לקחו ממנו את הדוכן.
לדבריו, הוא לא יכול לעבוד
בשום עבודה אחרת, והוא החליט
שלא לוותר. הוא מריץ מיכתבים
לראשי-המדינה וממשיך לשבת מול
בניין העירייה, ומספר בלשון ציורית
על עברו השחור.

ך* איתם את המיני הזה, ואת
//י המחשוף ההוא 1לא תאמינו
מי עיצבה אותו! הדודה ההיא!״
ליחששו כמה צופות והצביעו לעברה
של חווה שלמן .״ממש לא
יאומן שהיא מסוגלת לעצב דגמים
שכאלה !״
חווה שלמן, אשה עדינת מראה
בת ,35 נשואה ואם לשלושה ילדים,
לבושה בצניעות. קשה לשייך
אותה לקולקציית ביגדי־ה־עור
המרהיבה שהיא עיצבה בסגנון
ספורטיבי, פונקציונלי, ועם כל
סממני האופנה האחרונים.
חווה מגדירה עצמה כמסורתית.
היא שומרת על כשרות, אינה נוסעת
בשבת, ילדיה מתחנכים ב־בית־ספר
דתי ומדי שבת ובחגים
היא מבקרת בבית־הכנסת .״אני
לא אוהבת להשתמש במילה דתית,
כי דתית זאת אחת שהולכת עם
פאה ולא לובשת מיכנסיים, ואני
לא כזאת,״ היא אומרת.
איך מתייחסת חווה למיקצועה י
״אץ שום קשר בין אמונה ובין
המיקצוע,״ משיבה חווה. אני מסוגלת
לעצב כל דבר. אין לי מעצורים.
ההבדל היחידי הוא, שאני
לא אלך בבגד חשוף. אני מעצבת
רק דברים שאני אוהבת, אבל אני
יכולה לאהוב דבר־מה ולא ללובשו.

המורה היתה

ח ווה גדלה בתל-אביב וסיימה
י י את האוניברסיטה העברית ב ספרות
אנגלית ותרבות צרפת. בילדותה,
בבית הוריה, היא נשמה
אופנה , :הורי עסקו בשמאטע
ביזנס, וזה עסק מישפחתי. גם
הדודים והדודות עסקו בכך.״ אבל
הוריה רצו שבתם תהיה מורה או
גננת. חווה נזכרת כי כאשר היתה
בת ,14 באה בוחנת פסיכוטכנית
לבית־הספר הדתי שבו למדה, וערכה
מיבדקים לכל התלמידות.
לשאלה באיזה מיקצוע תבחר עני

תה חווה: מעצבת אופנה. מורתה,
שהיתה אשת רב, היתד. בהלם.
״לפני 20 שנה, לחשוב על מיקצוע
כזה ולכתוב דבר שכזה, היה כמו
לכתוב שאני רוצה להיות נערת
טלפון.״
המורה קראה בדחיפות לאמה
של חווה, לייעוץ, ויחד החליטו
פשוט להתעלם מהעניין. את הסיפור
הזה סיפרה האם לחווה רק
כשסיימה את בית־הספר התיכון.

אפילו לא אהבתי עור ולא היה
לי בגד אחד מעור.״
התגובות על הקולקציה היו חיוביות
ומרנינות, המחמאות שפעו
וההזמנות גדלו .״היום אני יכולה
לומר בפה מלא שאני מרגישה שהצלחתי,
שאני שוחה בעור. פעם
ייצרו רק ז׳קטים ומעילים מעור,
והיום עושים הכל — חצאיות, מי-
ננסיים, שמלות ואפילו ביגדי־ים.
האפשרויות הן ממש בלתי־מוגב־

|— העור, היו לה רגשות וזעורבים .״עד אז לא אהבתי עור, ולא היה
לי אפילו בגד אחד מעור. היום אני אוהבת את זה.״ בתמונה מימין

למעלה: חווה שלמן חיווה נצר .״אין שום קשר בין אמונה ובין
המיקצוע,״ אומרת חווה .״אני מסוגלת לעצב כל דבר. אין לי מעצורים.״

רק אחרי שחווה סיימה את לימודיה
באוניברסיטה והתחתנה,
היא התחילה ללמוד אופנה, ועבדה
כמה שנים במיפעל לביגדי־ילדים.
לפני כשנה חל מיפנה בחייה. בהמלצתי.
של הדוגמנית לילי קפון
היא נפגשה עם מינה צאלים, בעלת
חברה לביגדי-עור.
״לילי עשתה את העבודה, וממש
דחפה את מינה שתיקח אותי. מינה
הימרה עלי, למרות שלא היה
לי שום מושג בעור. נכנסתי לסי-
פור עם רגשות מעורבים. לא
הייתי ממש שלמה עם עצמי. רציתי
לעשות כמה דגמים כדי שאוכל
לראות את התוצאות, אבל כבר
בדגם הראשון נדלקתי על העור.
לפני כן לא רק שלא עסקתי בעור,

לות, וזה מה שעושה את העבודה
למעניינת. היום מתייחסים לעור
כמו לבד, כשהפלוס הוא שבעיצוב
בעור אפשר להיות יותר נועזת,
משום שהמחיר גבוה יותר ומצפים
ממך למשהו מיוחד.
״חל בי שינוי אישי מאז התחלתי
לעצב, ובפרט אצל מינה. בעיקרון
אני מאוד מופנמת וביישנית,
אך במיקצוע הזה אי־אפשר להישאר
כזאת לנצח. מוכרחים להתפתח
עם המיקצוע, גם אם זה כולל
חשיפה אישית, ויתור על עקרונות,
ואפילו שינוי דפוסי התנהגות
מסויימים. לדוגמה אני לא אוהבת
מועדונים, אבל אם מתקיימת שם
תצוגה שלי, אני הולכת. אבל אני
לא אוהבת כשקוראים לי לבימה,

״לא תאמינו מי עיצבה
11ןץךמייןי
אותו,״ ליחששו כמה
* 1 **1 1 צופות והצביעו לעבר חווה, המעצבת המסורתית.

״אני מעצבת רק דברים שאני אוהבת,״ אומרת
חווה ,״אני יכולה לאהוב בגד, אפילו חושפני, אלא
שלא אלבש אותו.״ צילומים: דרורה זיכרוני

מציגים אותי ומוחאים לי כפיים.״
דני, בעלה, בעל־חנות לתכשיטים,
הולך איתה לאורך כל ד,דרך.
הוא מעודד וממריץ, מבין ועוזר
בטיפול בילדים ובסידור הבית,
״אנחנו מכירים מגיל 15 וחצי,״
מוסיפה חווה בחיוך מאושר.
חווה נוסעת פעמיים בשנה ל־חו״ל,
לתערוכות הפרט־אה־פורטה,

-כיפות במישפחה

מהמיקצוע, מנסה להסביר הבעל, דני, לאשתו, שאינה
אוהבת להצטלם. בתמונה: חווה עם שלושת ילדיה.

בתמונה משמאל: אחרי תצוגה מוצלחת
על עקרונותיה והסכימה להצטלם עם
ניות, ביניהן (כורעת) חברתה הטובה
מימין: זיווה נצר בחליפת־עור שעיצבה

ויתרה חווה
כמה דוגמלילי
קפון.
חווה שלמן.

אך משתדלת תמיד לקצר בשהותה.
״חו״ל מעורר קצת בעיות. בשבת
אני לא נוסעת, ואם יש תערוכה
בשבת אני הולכת ברגל או נאלצת
לוותר עליה. בעניין האוכל אני
פשוט לא אוכלת בשר בחוץ, רק
סלטים. לאחרים זה נשמע כמו
הקרבה מאוד גדולה. לגבי זה
אורנה גליזן
לא כך.״

ס ובן־השוות
נ לב נון, ינתח
11 וביט, שוחוו מן
ה כלא הצבאי
(משמאל) ומספר
11לחווי ות י ו
מ, את ו ׳ חתומות

..על נלא 6עולה ירח,
אם תעוב, תהיה אווה!״
* את תעמולה פוליטית,״ אמרה
* //הסוהרת יוספה, כשהיא אוחזת בידה
את הצינצנת שהיתר. לי באוהל. זו היתה
מנורה שראשה, גולח״ ועליה נכתב בטוש
שחור יש גבול ! בעברית ובאנגלית.
כאסיר פוליטי, אשר נדון למאסר על
סירוב לשרת בלבנון, ידעתי, כמובן, שתעמולה
כזו אסורה בכלא הצבאי, .זו לא
תעמולה,״ אמרתי ,״זו צינצנת.״ ״זו לא
צינצנת!״ ענתה ,״כתובה על זה סיסמה.״
״מה את מתכוננת לעשות אתה ז״
שאלתי.

״קודם נראה מה תכתוב עלי בעיתון,״
היא ענתה ,״אחר־כך אחליט היא התייחסה
לכתבה שהופיעה כבר על סרבן־גיום
שקדם לי, אמיר תדהר (העולם הזה .)2363

אני דן אותך
ל 21-ימי מחבוש
ך תייצכתי לשירות המילואים האחי
י רון בסוף חודש דצמבר. ידעתי שהפעם
לא אצא לשטח. כחבר בתנועת יש

ב אל א דו ת

גבול כבר הודעתי בעבר שלא אשרת
בלבנון. כשראיתי את צו־המילואים ועליו
הנוסח ״שמ״פ בצפון,״ תיארתי לעצמי
שהפעם זה יגמר בכלא. מעולם לא הייתי
בבית-סוהר. חששתי להיכנס לשם. מעולם
גם לא סירבתי פקודה בצה״ל. אבל המיל־חמה
הנפשעת והכיבוש המרושע הובילו
אותי הפעם להחלטה ש״יש גבול״.
כשהגעתי ליחידה, ביקשתי מקצץ־המי-
לואים שלא לשרת בלבנון מטעמי מצפון.
הקצין הסביר לי שיש בעיה עם מיספר
מתגייסים נמוך. היה עליו לספח חיילים

מכלא

שיר האוידון— מהדורת הסרבנים

במדינת הגמדיס

לא נחזור במור ארון
לד אתה אדון שרון
תוכניתן עוד נשבש
בואו ונשב בכלא שש.

במדינת הגמדים
רעש מהומה
הצבא לבוש מדים
יוצא למילחמה
ובראש הגדוד צוהל
הפושע אריאל
מגפיים הוא נועל
שאלות הוא לא שואל
לה״לה״לה״לה...

מילחמתי הקטנה
מילחמתי הקטנה כבר כימעט בת שנח
קיבלתי אותה מרפול במתנה
מילחמתי הקטנה היא נורא מטונה
קוראים לה טלום והיא כלל לא עונה
קוראים לה ליבי
ליבי ליבי ליבי
והיא טל ליב״י
ליב״י ליב״י ליב״י״.

שגייס קצינים
טניים קצינים וצבא גדול
עמדו בטאתילא וראו הכל
בא טופט חקר אותם וזה הכל
טניים קצינים לצבא גדול.

בהאחזות כלא שש
על המאהל כוכב זורח
על כלא 6עולה ירח
אם תסרב — תהיה אורח
דע — מפה כבר איט אינו בורח
איזו מין טלווח
ולא עושים טום דבר
איזו מין שלווה
ועוד טבוע עבר...

הימים חולפים
הימים חולפים טגח עוברת
הימים חולפים טנה עוברת
אבל המילחמה אבל המילחמה אבל המילחמה
עוד לא נגמרת״.

בעלי המיקצוע הצבאי שלי למישטרה
הצבאית במחנה־הריכוז אנצאר ולחיל־אס־פקה
ביחידה עורפית בלבנון. הוא הציע
שלא אשלח לאל-אנצאר אלא ליחידה
ה״עורפית״ :״כך לא תהיה במגע עם האנשים
שאני מבין שאינך רוצה להיות
במגע איתם, והבעיה המצפונית שלך
תיפתר.״
הוצבתי רישמית באותה יחידה ״עורפית״׳
שבסיס־האם שלה נמצא באיזור תל-
אביב. התייצבתי שם וסירבתי לצאת ללבנון.
קצינת־הקישור >,ס ח חביבה, אשה
מסורבלת ומרת־נפש, החליטה למצות עימי
את הדין. היא התקשרה לחלונות גבוהים
יותר, ואחרי כמה שעות המתנה הורתה לי
לכתוב מיכתב לשליש הראשי ובו בקשה
שלא לשרת בלבנון.
מפי אנשים הנמצאים בקשרי עבודה עם
חביבה הנ״ל, שמעתי בימים הבאים (שאותם
ביליתי בעבודות אפסנאות ותורנויות
שמירה) סיפורים אשר עירערו את אמוני
באמות המידה המוסריות שלה. ארבעה
ימים לאחר שגוייסתי נקראתי למישרדה,
והיא הודיעה לי כי השליש הראשי החליט
לשפוט אותי. היא אמרה שתשפוט אותי
בעצמה. ראיתי, אגב, את המיכתב מהשליש.
נאמר בו כי ״על החייל לשרת על
פי צרכי צה״ל.״ מישפט שניתן לפרשו
כפי שרוצים.
מישפטי נוהל באופן די מוזר: תוך כדי
שיחה בינינו היא אמרה :״מעכשיו זה
מישפט. האם אתה מוכן להישפט בפניי״
אמרתי שכן .״אבל אני לא מוכנה לשפוט
אותך,״ היא אמרה ,״ואני מעבירה אותך
למישפט אצל קצין־שיפוט בכיר.״
הסברתי לקצץ־השיפום הבכיר את מניעי
.,אמרתי שאני מתנגד למילחמה מראשיתה,
מילחמה אשר במהלכה בוצעו מעשים
אשר אינני מוכן להיות שותף להם.
הסברתי, שלדעתי גורמת מילחמה מיותרת
זו נזקים חמורים לסיכויי השלום, לקשרים
הבינלאומיים, לדמוקרטיה, לחברה ולכלכלה
של מדינת ישראל.
אין זו מילחמה על קיומנו, אמרתי, ולפי
דעתי, בשעה זו חייב כל פטריוט ישראלי
אמיתי להתנגד למילחמה בכל דרך אפשרית.
עכשיו אתה שופט אותי, ציינתי, אבל
יבוא יום וההיסטוריה תשפוט את שנינו...

.אני ח אותך ל־ 21 ימי מחבוש בפועל*,
הוא אפר.
.אני מודה לך מאוד *,אמרתי, ובירכיי
למען הסדר הטוב
ד חבלתי מצה ׳ 7רכב צמוד פלוס
׳ \ נהג, ויצאנו בדרך אל הכלא. הנהג,
חייל מבסיס האספקה, היה נוכח בזמן
המישפט. כשיצאנו משם הוא אמר לי:
.ואללה, שיחקת להם אותה כנאום כמו
מהכנסת*.
על שערי הכלא מתנוססת באותיות של
קידוש לבנה הסיסמה אשר לאורה חונכו
דורות של לוחמים. :המישטרה הצבאית
— למען הסדר הטוב *.בשהותי בכלא
תגיעה לאוזניי עדות מהימנה הנוגעת
לאחד השבויים הסורים המוחזקים בידי
צה*ל. שבוי זה, כמו מאות השבויים האחרים,
מוחזק תחת פיקוחם הנאמן של אנשי
המישטרה הצבאית. הם. לימדו* אותו
לדקלם בעברית את הסיתגם רב ההשראה :
.המישסרה הצבאית — למען הסדר הטוב...״

פתיחה
ביקשה מהאסירים לענות על השאלה.
:מהו המיתום של תל־חי *.שקט
מתוח (יש ביטוי כזה בצה״ל) .הצבעתי
ואמרתי שהמיתוס. טוב למות בעד ארצנו*
הוא מיתוס פאשיסטי ושילטון המפיץ מיתוסים
מהסוג הזה הוא שילטון בעל מוטיבציה
פאשיסטית. השקט נעשה מתוח עוד
יותר. היא שאלד, מדוע אני חושב כך.
אמרתי שעל פי תפיסתי הדמוקרטית,
מדינה היא מיסגרת שתפקידה להעניק

הזו אומרת ״טוב שהאחרים ימותו תוך
10 דקות פוזרה ״אסיפת הבחירות״ והקצינה
הפנתה לעברי אצבע מאשימה: פד
צצת לי את השיחה!
יומיים מאוחר יותר התקיימה הרצאה
של רב הכלא. אמרתי להם שזו כפייה
דתית ושאני מסרב להשתתף בהרצאה.
למחרת אמרה לי יוספה, סוהרת שמנמנה
ואימתנית, כי הרצאות אלה הן חובה
ושללכת אליהן זו פקודה. .אם זה לא

כשהגעתי ערך לי סרבן המצפון ג׳ ד
— ירושלמי גבה קומה ועליז — קבלת-
פנים: סנדוויצ׳ים עם ריבה וסרדינים. הייתי
רעב עד כדי כך שהצלחתי לאכול אותם.
אנשי המילואים בכלא גרים באוהל.
החבר׳ה שמגיעים לשם מהווים ייצוג נאות
של שכבות האוכלוסיה: בני עיר ובני
קיבוץ, מושבניקים, אנשי עיירות־פיתוח
ובני שכונות.
רוב החבר׳ה יושבים על נפקדויות. תוך

קורט וונגוט
באפסנאות
ך * וכן א דיו, שלאורכו יושבים פקידי
1הכלא. עליך להוציא כל מה שיש לך
בכיסים. כסף, סיגריות. לבנות* (בעלות
פילטר) 3 ,אסימונים, שמפו, פותחן קופסאות,
וכד — מזכיר קצת את סצינת הפתיחה
של האחים בלוז. אחר-כך מגיעים
לאפסנאות ומקבלים קיטבג 4 ,שמיכות2 ,
מסטינג 2 ,כסות 2 ,כוסות 1 ,מעיל1 ,
סוודר. על הקיר תלויה רשימת החפצים
האמורים להימצא בקיטבג. מתחת לרשימה
הוסיף מישהו בכתב-יד 1. :קלדון*...
באפסנאות, מקום העבודה הקבוע שלי
בשלושת השבועות הקרובים, רשומים על
הקירות סיתגפים וסיסמות. לפשל . :מוטב
לאבד חיים בן רגע מאשר לחתום קבע*.
.טוב להיות עשיר ובריא מאשר עני
וחולה,״ ולצד כל אלה, מתוך אנזא לילה
של קורם ווגגוט ג׳וניור. :אנו פד. שאנו
מעמידים פנים שהננו. על כן עלינו להיות

כלא 6
קבלת פניס עס ריבה וסרדיניס
זמן קצר מתפתחת סולידריות מלאה בץ
כל האסירים. המון ויכוחים פוליטיים. מהרגע
הראשון אתה נדרש להסביר את העמדה
שלך. באוהל שלי שרו כל לילד.
לפני השינה את שיר האווירון ושירי-
מחאה אחרים.
אוהל הסרבנים
^ דאי לציין שעמדות אסירי־לבנון זכו
* להערכה דווקא בין החיילים שהשתתפו
במילחמה. אתה שומע גם סיפורים מסמרי-
שיער.

שכיט (מימין) כהפגנה נגד הרמטכ׳׳ל כמישסט הטירמור
שיר האווירון כל לילה לפני השינה
זהירים בדבר שבו אנו מעמידים פנים.״
על החתום: דויד דויד.
עובדים לפי הספר
ך• אחד הימים כינסה קצינת התרבות
את האסירים כדי להעביר הרצאה
תחת הכותרת . :גבורה יהודית.״ היא דיברה
על טרומפלדור ואחרי כמה מילות

שירותים לאזרח ואילו על פי התפיסה
הפאשיסטית, תפקידו של האזרח לשרת
את המדינה, ויעודו העליון — למות למענה.
איש
יש גבול, סגן זאב גביש, הצביע
וקיבל את רשות הדיבור. .זה בעצם מה
שהממשלה הנוכחית עושה,״ אמר זאב.
״טוב למות בעד ארצנו!״ הצבעתי ואמרתי
כי בכך אץ הממשלה נאמנה למיתוס של
טרומפלדור, מכיוץ שהוא אמר לעצמו
״טוב למות בעד ארצנו״ ואילו הממשלה

מוצא חן בעיניך — אתה יכול להגיש
קובלנה.״ רמזתי על כך שיש שיטות יעילות
יותר מהגשת קובלנה צבאית .״כן,
אני מכירה אתכם״ ,היא אמרה .״קראתי
מה שאמיר תדהר כתב בהעולם תזה (הסוהרת
עם המגפיים — זה עליה).
״אני מתארת לעצמי שאמיר עוד יחזור
הנה,״ היא אמרה .״אבל אני לא אתנקם
בו. אנחנו נתייחס אליו כמו אל כל אחד
אחר כי אנחנו עובדים לפי הספר ואנחנו
גאים בכך...״

כמעט כל החבר׳ה שישבו בכלא, נפשם
נקעה מהמילחמה המטורפת הזו. חבר׳ד.
טובים. באחד האוהלים השכנים גרו אנשי
צבא־הקבע. היו שם שגי רס״רים ממיש-
מר־הגבול, שנעצרו על חשד לעבירות
מהתקופה של תחילת המילחמה. בגלל
עיכובים שונים ומשונים בהכנת מישפ־טם,
הם ישבו בכלא קרוב לחצי שנה ללא
מיישם*
באוהל הקרוב לנו התגוררו האסירים הקצינים.
כשבאתי לשם, קראו לאוהל הזה
״אוהל הנרקומנים,״ כי חלק מיושביו נשפטו
על עבירות סמים. כמה פעמים ביום
עומדים כולם למיסדר ליד האוהלים. מול
כל אוהל יש כתובת אבנים מסויידת לבן,
המעידה על יושביו. מול האוהל שלי היה
כתוב: מילואים. מול אוהל הקצינים :
קצינים.
בשבוע השני למאמרי שהו באוהל הק צינים
רק קצין המישטרה הצבאית זאב
גביש, וסמיר חטוקאי, צ׳רקסי שנידון לשנה
על סירובו להשתתף במילחמה. שניהם
אנשי יש גבול.
מישהו שינה את כתובת האבנים
מקצינים לסרבנים. מעניין שאף אחד לא
שם לב לכך שהכתובת אינה תיקנית.
על פי הידוע לי — עד כשבועיים אחרי
(המשך בעמוד )64

אליל־זמר 11ס ח קושינסקי
לקז־הגמר
המתוסכל

קו־אדום על ל בנ 1ן

תהילה

• ידי׳ קושינסקי — מכונת־מישחק1
עברית: עתליה הרכבי, הוצאת מם
עובד; 295 עמודים (כריכה רכה).

סופר קושינסקי
מילחמת פרים: אשה גבר
בראשית חיפושיו הוא מתאהב במעבידתו
המטורפת, בעלת הסטיות־המיניות
שכל־כך אופיניות לספריו של קושינסקי,
ועד מהרה הוא נצמד לדונה, פסנתרנית
כושית, דזוכה בתחרות לנגינת שופן
בווארשה, ומותש אחרי תגליתו על זהותו
של גודאר, שאינו אלא בנו של מפיק
התקליטים, שבעבר הרחוק הפיק את תק־ליטיו
של דופסטרוי.
מכונת־מישחק הוא עוד אחד ממסעותיו
של קושינסקי אל חלום האלימות האמריקאי,
שבדומה לכל מהגר הוא שואף
להתעלות בתיאורו גם על האמריקאים ש-
בסופרי אמריקה. קושינסקי יוצר במכונת־מישוזק,
בדומה לשאר ספריו, השוואה
בסדר־גודל של מילחמת-פרים לעימות

ה חווי ה הי עו ר א לי ת
הגועל-נפש התרבותי של ממשלת־ישר־אל
הגיע באחרונה להישג חדש, עוד
הישג ברשימת ההישגים של רידוד התרבות
הישראלית אל מי-ו־,אפסיים של הפופוליזם
השילטוני של מנחם בגץ ובוחריו.
את מקומם של פרופסורים, שזכו
בעבר הרחוק בפרס ישראל עבור הישגים
יוצאי־דופן, המיר שר־החינוך־והתרבות
זבולון חמר, בפיזמונאים. ההודעה על
הענקת הפרס לתמלילנים נעמי שמר
וחיים חפר, בשותפות עם המלחין משה
וידנסקי — ניתנה באחרונה.
בעוד שלגבי משה וילנסקי, שהוא מלחין
מחונן, בעל איכויות מוסיקאליות רבות
שהעניקו תרומה משמעותית ביותר לתרבות
המוסיקה בישראל, יש הצדקת־מה
בזכייתו בפרס ישראל, הרי שזכייתם של
שמר וחפר בפרס זה מעידה על אותו
פופוליזם של ממשלת־ישראל של ראשית
שנות ה־.80
נעמי שמר, שהפכה השנה לביגמיסטית
של כלת־פרסים על ״שירתה״ (כפי ש־וועדות־השופטים
סכנות את תמליליה)
כאשר זכתה לפני כחודשיים בפרס דבו־טינסקי
ועכשיו בפרס ישראל, זכתה בשני
פרסים אלה לא בשל תרומתה כתמלילנית,
אלא בשל עמדותיה הפוליטיות הניציות-
קיצוניות, עמדות שהפכו אותה לאחת מן
הבודדות שבין ״אנשי הרוח״ התומכים
בממשלת־ישראל הנוכחית (בחברותא עימה

52 1

המיקטרת ה מ עופפ תודבשה

מץ ושירה ב כ פי פ ה אחת

ח רגו ס
בשנים האחרונות הפכו ספריו של זו־סופר
האפריקאי ממוצא פולני יז׳י לוי
שינסקי, למקובלים במדף־הספרים המתורגמים
לעברית. אחרי הציפור הצבועה,
להיות שם, צעדים ופגישה עיוורת הגיע
תורו של ממנת־מישחק* ,שחברו בו כל
המאפיינים של סיפרי קושינסקי.
גיבור מכונת־מישחק הוא גודאר, כוכב
רוק, אליל־זמר הבוחר להתבודד מעיני
מעריציו. באולפניו הפרטיים, בחווה, במידבר
דרום־קליפורניה הוא מקליט את
שיריו. גודאר אוגר את רווחיו בשווייץ,
ושומר על דמות אפופת מיסתורין. עלילת
הרומן מתמקדת במזימתם של תלמידת
בית־ספר למוסיקה ג׳וליארר, אנדריאה,
ומלחין נשכח בשם פטריק דומוסטרוי,
לאתר את גודאר ולחשוף את זהותו.
במכונת־מישחק ממשיך קושינסקי במסע
בדיקת האכזריות האנושית.
במכונת־ מישחק הוא מביא בכמה רבדים
את סיפור הקאריירה־לשעבר של דומסט־רוי
כמלחין, המתפרנס כעת מעבודות
מזדמנות כמלווה בפסנתר בבארים של
ברונקס. דומסטרוי, במסע חיפושיו אחרי
גודאר. עובר דרך דיסקוטקים, אולפני
הקלטה, פסנתרניות בית־הספר ג׳וליארד
המחפשות תהילה, עד שהוא פגיע לפית-
רון התעלומה.

חפר +שמר. מגיעים

הנצחי שבין גבר ואשה, והוא אף כותב :
״באשר חפר תשוש, לכסוף, וראשו שחוח,
רק אז מניף הטטאדור — כאשח דחוייח
המבקשת לנקום בארוכה ההוגד — את
החרב ונועץ אותה כנקודה הפגיעה כיותר
כעולם — לב הגכר.״
אין ספק כי דמותו של גודאר במכונת־מישחק
היא בבחינת הצגת שני חצאים
סותרים של אישיותו של קושינסקי עצמו.
הוא מעמת שני חצאים אלה, את הישות
הצעירה ושוקקת־החיים, מול הישות המזדקנת,
חסרת־ר,ביטחון והנפחדת.
הנפשות הפועלות במכונת־מישחק אפו*
פות־מין, בדומה לשאר הנפשות המופיעות
בספריו, כאנדריאה, ש״ארונה היה תיכת•
תענוגות מובהקת של כלים סכסואלים
וכיסכטואלים, כפי שראה דומסטרוי כמידה
של פליאה...״
מכונת־מישחק הוא גם בבחינת רומן-
בלשי, המוליך את הקורא אל ניבכי מו־סיקת־הפום
של אמריקה, לנוכח שקיעת
המוסיקה הקלאסית, בתיאורים מוסיקליים
רבי־בקיאות. זהו מסע אל תוך הנפש של
ארצות־הברית, של בן־המהגרים מפולין,
שכבש ארץ זו. מכונת־מישחק הוא ספר
מומלץ לקריאה. גם תרגומה הרהוט של
?{תליה הרככי, שם לא מוכר עדיין,
הופך ספר זה קריא יותר משאר תרגומיו
של קושינסקי לעברית.

תי עו ד

בדם ואש
סידרת הסיפרונים קו אדום בעריכת
גיורא רוזן ובהוצאת הקיבוץ המאוחד,

הלית מכר שוב
הפכה במהלך השנה לסידרה פוליטית
ממדרגה ראשונה. בסידרה זו ראה אור
החודש הקובץ מילחמת־לבנון בין מחאה
להסכמה *.
בקובץ משתתפים בין השאר יצחק
בן־אהרון ל כגון כדם ואש יצחק
רכין (״אשליות מדיניות ומחירן מתי
שטיינברג (״מגמות ותמורות באש״ף) ;
אלוף הראבך (,,מדינה יהודית שעיקרה
הכוח דן הורוביץ (״המילחטה כה
נשכר הקונסנזוס הלאומי״) ואברהם
בורג (״אנו מאשימים״).
המאמרים מעניקים מימד עומק למרכיביה
השונים של מילחמת-לבנון, כמו
הפרק הרמטכ-ל שקם על יוצרו מאת
אמיר אורן, או מגמות ותמורות באש״ף
מאת מתי שטיינברג. גם רשימתו של
אלוף הראבן מדינה יהודית שעיקרה
הכוח 7מפענח כמה מהמיתוסים של
מלחמה זו, ביניהם מיתוס הטירור (״1980
— התגים מפעולות טרור כארץ.10 :
התגים כתאונות־דרכים — 1981 434 :
הרוגים כפעולות טרור כארץ .8 :ה ת נים
בתאונות-דרכים: כ־— 1982 .400
הרוגי צה״ל כמילחטה כלבנון 450
מיתוס שלום הגליל; מיתוס מיצבורי הנשק
העצומים. גם הפרקים על מרכזיות
הכוח בזהותה של ישראל והפליסטינים ;
עם חלש שתדמיתו מיפלצתית מרתקים
למדי.
דן הורוביץ, ברשימתו המילחמה בה
נשבר הקונסנזוס הלאומי, פוליו את
הקורא אל: הקונסנזוס וסף האמינות.״
אחרון המאמרים, מאמרו של אברהם
בורג אנו מאשימים, מביא מעולמו של
אחד מראשי המוחים בארץ מאז הטילה־
• מילחמת לבנה — קובץ! סידרת
קו אדום; הוצאת הקיבוץ המאוחד; 177
עמודים (כריכה רכה).

נוס שואדי ומיצעד־הביזמונים המאוזן

מצוי ברשימה זו בעלה, עו״ד מרדכי
הורוביץ מחבר קירקס הפרעושים).
מאחר שאמרכלי ם ישרד־החינוך־והתר־

תמלילנית שמר
ביגמיסטית של פרסים
בות מודעים לרגישות הציבורית בנושאי
תרבות, ובעיקר בשאלת כיבודים תרבותיים
כמו פרם ישראל, הם החליטו להע
ניק
את הפרם במקביל לתמלילן חיים
חפר, על-מנת לשמור על ד,״איזון העדין״
בין ימין־ושמאל, במהלך מיצעד הפיזמונים
של טקס הענקת פרס ישראל, ביום העצמאות
הקרוב.
קרדום לחפור בו. לא פחות׳ בזוי
מנעמי שמר, ומחלקה ברידוד התרבות
הישראלית הוא חיים חפר, שהפך את
הפינג׳אן, הפלמ״ח, הנוסטאלגיה, גיבורי
תש״ח, הפלמ״חניק מחפש (ומצא) את
המחר, עט־להשכיר של יגאל אלון
המנוח, פיזמונאות פוליטית להשכיר —
לתרבות ישראלית.
כל שנותר לכותב שורות אלה לעשות,
הוא לצטט מתוך המקאמה של חפר מיוני
,1967 על מילחמת ששת הימים :״חזק,
מהר, ובאופן אלגאנטי :״אלגאנטי זה
חיל-האוויר * שמטוסיו הנקיים, המם-
ריקים והמצוחצחים +מסתירים בכנפיהם
רקיטות ותותחים +והם בדייקנות על
האוייב נחים * וחותכים בו כמו כסכין
מנתחים * שככוקר אחד של אייר,
טרם אור * הם יצאו את כוחות
האוייב לשבור * וכדרף אצילים, כלי
שום שיח ושיג +כל טייס כחר לו
מופולוב, או סוחוי או מיג * או סתם
איזה טנק או תותח כיי ר * וכל פגיעה
היא כול ולא פגיעה בעת־ +והם תקדים
כלט אווירי מזהיר * כשמי דמשק ורכת־עמון
וקהיר * ובאמצע המילחמה הקשה

תמלילן חפר
פיזמונאי להשכיר
+הס עוד אומרים, תוחל׳, ,סליחה׳ ו-

אכן, גם זה מוסר אלוהים, כמאמר המשורר,
וראוי התמלילן חיים חפר לעמוד
כבן־זוגד, של נעמי שפר, בטקס מיצעד
הפיזמונים המאוזן של פרס ישראל תשמ״ג.

י.מיממידד?.*.רי*

מה, ובנו של שר־הפנים ( ״אד האמנם
.אנו הכנסנו את הוויכוח הפוליטי לצה׳׳ל?
*ומי אם לא הרמטכ״ל הצהיר כאוזני חייליו
שמילחמת־לכנוו היא הטילחמה על
ארץ־ישראל וזו נם הטילחפה על יהודה
,ושומרון? ומדוע ייאסר עלי לטעוך כט־
״הופר: כי המערכה על הגדה המערכית
בעשור האחרון היא שהובילה למילחמת
לכנון? ואם שר־הכיטחון משמש במהלך
המילחמה כמפקד צבאי, כלום ייאסר עלי
לבקר את פעולותיו — כחייל וכאזרח
גם יחד, לכל יערם את התחומים שכין
צבא ומדינה...״
מילחמת־לבנון בין מחאה להסכמה הוא
סיפרון ראשון על מילחמת־הלבנוו, והוא
יוצר את הרושם, שבדומה למילחמות
י־יקודמות, לא תביא סילחמה זו אלבומי
ניצחון, אלא ספרים מעמיקים וגלויים כמו
זה, ספרים שיביאו את הקוראים להבחין
בדרך הנלוזה של בדס ואש יהודה קמה,
בדם ואש יהודה תיפול, דרך שאליה
מוליכה הממשלה הנוכחית.
מגדופיליה בשירו איזה סקסאפיל יש למשוררים
זקנים כותב המשורר דויד אכי ח בין
השאר :״הכרח הנקמה המשכרת על
שנות התענוג הנמהרות והנכאבות/ ,
שהחישו, לסי דרכן, את קיצן האחר
״ -והכנאלי.״ איני יודע למי כיוון אבידן
את שורות שירו, שראה אור בראשית
שנות ה־ .60 שורות אלה עלו בראשי
למיקרא סיפרו האחרון (בינתיים) של
הסופר הוותיק אהרון מגד הגמל המעופף
ודבשת הזהב* ,שראה אור באחרונה.
מגד
לא הצליח בסיפרו זה, המתאר,
לדיברי עטיפת הספר ,״יחסי שכנות כין
סופר למבקר, כין ספרות לביקורת, כון
מציאות לספרות הספר נועד ליצור
״שערוריה תרבותית״ ומיתקפה של מגד,
אשר מזה קרוב לשני עשורי שנים אין
ביקורת הספרות הרצינית בישראל מחשי בה
את ספריו, ואף הגדיל עשות, המבקר
פרום׳ דן מירון /שכינה את סיפרי מגד
ודומיו, סיפרות של תכנים בתחנות!*
רכבת.״ רומן זה הופך כבר בעשרת עמודיו
הראשונים למיקטרת מעופפת של
סופר שאין לו מד. ועל מה לכתוב,
ופורקן לדבשת תיסכוליו ומפלותיו.
הגמל המעופף ודבשת הזהב, אינו ראוי
כלל להשחתת מי-לות הביקורת, והוא נקרא
כמעשה המת על החי, אם ליטול
כותרת מאחד מספריו הישנים של מגד
החי על המת. זהו רומן בלתי־אמין, עם
לשון סצטעצעת ומתחכמת בחשבונאות
מילולית בעלת סף נסוך, עם דמויות
הידועות למחבר הוותיק בלבד. גיבורו
הסופר מגיע ארצה במקום אחד ״כחוסר־כל״
(עמוד ,)41 ואילו בעמוד 83 הוא
מזכיר את מעט הספרים שאביו הביא
מרומניה. בעמוד 70 הוא מתאר את חדת
ל ע בו ד תו של שכנו המבקר, ובו 14 סוגי
׳מגזינים שונים לביקורת ספרות, בהתאם
לסדר שבו הם מופיעים על מדפי כתבי־העת
בחדר־הקריאה של הסיסריה הלאומית
בירושלים.
פן נוסף ל״אמינות״ היצירתית של מגד
מצוי בעמוד ,99 שבו הוא כותב בספר,
שראה־אור בשנת ,1983 על ״זיפות הגג
לקראת החורף, כהוצאה של 3000ל״י,
האמורה ליפול שווה כשווה על שכם כל
חתיתם אין ספק שמבקרים רבים היו
מזמינים את אהרון מגד, לקראת חורף
זה, ובסכום גבוה מזה, מציעים לו לזפת
את גגותיהם.
התרומה האחת והיחידה של הגמל
המעופף ודבשה הזהב של מגד לקוראי
הספרות הישראלית היא בכך, שמחבר
ותיק זה סובל ממחלה כלשהי, שהיא משהו
בין ״מגדופיליוד׳ כלפי המבקרים, שבסך
הכל מבקרים ברחמים את ספריו, ובין
״מגדופוביה״ ביחסו השטוח לעצמו. מגד,
שהתכוון לכתוב ״רומן סאטירי״ על סופר
ומבקר, חיבר במקום זה ספר טראגי על
• אהרון מגד — הגמר המעופף ודב־שת
הזהב! הוצאת עם עובד; 276 עמודים
(בדילה רכה).

^ ^ 863ו 6ף 1ייי > י> 1!3

סופר, שכמאמר דויד אכידן, הגיע לקצה
אחר ובנאלי.

מ׳ מ רי ב ה
ליברלית ׳

המאהב החמקמק
ספר חביב שראה אור באחרונה הוא
המאהב החמקמק מאת דניאל גולד־

סטיין +קטרין לרנד +שירלי
צוקרמן +הילארי גולדסטיין*,
שכותרת המישנה שלו היא ושאר
תפקידים שאנו מגלמים כאהבה, כמין
וכחיי הנישואין.״
ספר זה בוחן אב־טיפוסים שונים במערכת
המינים: את התמימונת והחרדה,
המתחשבת, המפרנס, המצליח, האשה השבירה,
המטיב, הקורבן, הזרוק, הקשוחה״
שבירה ואחרים. זה ספר שנועד לעסוק
במין, והפך לספר העוסק בחיים שבינו
לבינה, חיים המלווים בגירסה זו בקטעי
שירה, שהינם בבחינת כימעט-אנתולוגיה
לשירה אמריקאית ואנגלית.
המאהב החמקמק הוא בעצם ״ספר מיך
המיועד לשכבות גבוהות יותר של החברה,
ספר שיש בכוחו לרכך לא מעט
חיכוכים בין בני זוג משכבות אלה.

עורכת ישורון
שיר מביירות הנצורה
תרגומה של נטליה ויזלטיר קולח
ולעיתים אף מרתק עד כדי כך, שהרשימה
על ספר זה, פרי עטה של האם, ורדה
רזיאל (ויזלטיר) בידיעות אחרונות (17
בינואר) מעט צבועה ויותר ממיותרת.
המאהב החמקמק מומלץ, כימעט לכל.

שירה

חדרים 3
הלירג י שו רון עשתה זאת שוב. אחרי
שתי חוברות מעולות של כתב־העת שלה
לשירה, חדרים, היא פירסמה חוברת
שלישית, מעולה לא פחות, ואולי המעולה
שבנוף כתבי־העת בישראל.
חדרים **3נפתחת ברחיפה בגובה נמוך
מאת דלוה רכיקוכיץ (״אני אוספת
שמלתי ומרחפת /סמור מאוד אל הקרקע״•״)
.בעקבותיה בא אחד משיריו
של משורר צעיר בשם רמי דיצני
משירי מדור נכות רוח, ביניהם השיר
אוד מוצל מאש נ״ט, שהוא תרומת מיל־חמת־הלבנון
לשירה הישראלית. שיר זה
נכתב בידי דיצני במחלקת פלסטיקה,
בי״ח רמב״ם• בחוברת גם שירי־מחאה
של יצחק לאור (״את השבועיים הראשונים
של המילחמה אסור לשכוח ולא
• גולדסטיין +לרנר +צוקרמן +
גולדסטיין — המאהב החמקמק! עברית:
נטליה ויזלטיר; ספרי ארד; 184 עמודים
(כריכה רכה).
** חדרים — 3עורכת הלית ישורון;
הוצאת גלריה גורדון תל־אביב; 109
עמודים (כריכה רכה +צילומים).

א טינגר

גירעון פת יוצר ״תרבות
האתיקה

שהפכה

של חנה קורן

לשרשרת

של זלדה

לפני שנים רבות היתד, תנועה פוליטית ושמה בישראל ציונים כלליים.
תנועה זו חרטה על דיגלה כי יש לקיים פרימאט (בכורה) של הציונות על-פני כל
אינטרס מעמדי או סרטי. תנועה זו תבעה עידוד היוזמה הפרטית ושקידה על זכויות
המעמד הבינוני. עם השנים התנוונה תנועה זו, וגם שמה החדש (והמטעה) המיפלגה
הליבראלית הפך לעלה־תאנה ליבראלי לכיסוי ערוות השותף המאוד לא ליבראלי,
תנועת החרות. אחד מנציגי המיפלגה הליבראלית בממשלה הוא שר־התעשיה־והמיסחר
גי ר עון פ ת, שפירסם לפני כשבועיים הצעת חוק, שיקבע: פקיד או פקידים, שאותם
ימנה שר־המיסחר־והתעשיה יהיו רשאים לחייב כל בית-קולנוע בארץ להציג במשך
ארבעה שבועות ברציפות סרט ישראלי, שעליו יחליטו הפקידים. במקביל יהיו אותם
פקידים רשאים לחייב בעלי בתי-קולנוע להציג סרטים תיעודיים וסירטי־תעמולה.
אכן, תרבות ליבראלית מאוד, עומד להעניק גידעון פת לצופי הקולנוע הישראליים.

שר־ליכרל פת

משוררת־־דתית זלדה

לחייב ללכת לקולנוע

כמו אמו של ביאליק

אחרי חוק ליברלי שכזה צפוי גם חוק שיחייב את תושבי ישראל לבקר בבתי-הקולנוע
שיקרינו סרטים אלה.
הגב׳ חנה קורן, המשתתפת בתוכנית־הרדיו תרגיל בחמש אצבעות
המשודרת בגלי צה״ל, תוכנית העוסקת בגרפולוגיה, ניחנה באתיקה ״מרשימה״
למדי. בכתבה של הכתב ירח מל, בהארץ ( 20 בפברואר) ,תחת הכותרת תכונות
שאינן ראויות לשידור, מספר ירח טל, לרגל צאת סיפרה של קורן, על הגרפולוגיה:
״בראיון לקראת צאת סיפרה, סיפרה חנה קורן פכים קטנים מתוכנית הרדיו שלה,
שבה מוגשים לה כתכי־יד אנונימיים של אישים ידועים. רק פעם אחת, אמרה,
נפסל זיהוי שלה לשידור. היה זה בתכ-ידו של צ׳רלי כוטון, שחשף תכונות שלא
היו ראויות כשום אופן לשידור מעל גלי האתר יש בפירסומת של קורן לסיפרה,
משום טעם ציבורי רע, של ניצול נכונות של ח״ב ביטון למסור את כתב־ידו
לפיענוחה. מאחר שברור שמסקנתה של קורן היתד, מן־הסתם מקורית לא פחות מדבריה
של ראש־ר,ממשלה לשעבר, גולדה מאיר, שאמרה לח״כ ביטון ולחבריו הפנתרים :
״אתם ילדים רעים״ — הרי שבדומה למדעי־אליל דומים, אין עיסוקה של קורן מגיע
לשורשי־הדברים. אין ספק, ש״אלימות מילולית״ זו של קורן כלפי ביטון, אלימה
לא־פחות מהטלת־רימון לחבורת מפגינים, ואור החוכמה אינו נוגה מדבריה.
:שני שירים שראו אור במוסף הספרות של הארץ ( 18 בפברואר) ,מעידים
על תיסמונת חדשה בשדה השירה הישראלית. השיר הראשון הוא שירה של המשוררת
החרדית ממאד,־שערים זלדה (עליה אמר מי שאמר :״כף היתה כותכת שירה אמו
של כיאליק, לו היתה כותכת שירה״ ).מתחת לש־רה של זלדה מובא שיר תחת
הכותרת בשולי הר־הצופים, שהוא בבחינה של תעתיק שירי לכמה משיריה של זלדה,
מעשר,־ידיה של אסתר אטינגר (״ואנחנו בכף ידו הגדולה של אלוהים /משחקים
כאצבעו משורר נודע שקרא שני שירים אלה התקשר אלי, ואמר :״תראה,
תראה, אטינגר הסבה לשרשרת של זלדה״ (כינוי לזחל צה״לי).
11 שיא אחר של השירה הישראלית הוא שירו של המשורר גבריאל פרייל,
היושב בארצות־הברית: ניו ייר , 1983 :שבו מגלה המשורר הגולה :״מתקרבת שנת
אורוול /עם סופת נכואותיה /בסופתי שלי עכשיו /אפשר בימעט לנגוע.״ שיר
זה, שראה אור בידיעות אחרונות ( 25 בפברואר) ,עורר חיוך של סלחנות על לא
מעט שפתי משוררים. אגב, באותו מוסף לספרות ראה אור, תחת הכותרת כיצד
״מקטרים״ ,מאמר שעליו חתומה גברת בשם תמר כתריאל.
על־מנת להתנצח״) .השיר

גלוית לחייל

ישראלי מאת מחמוד דרוויש ומועין
בסיסו נכתב בביירות הנצורה, וסיומו

הוא :

״האם אתה חי ככיטחון?״

מחזור שירים חדש של המשורר נתן

זך (״כחול הוא היום שלנו /כחול אם
גם לא ידענו מחזיר מטעמם של שירי
זך הישנים, המזכירים, שפעם היתה מעט
רומנטיקה כאן בארץ. נושא זה נמשך
במיכתבי השומר מנדל פורטוגלי לאשתו
טובה, שלוקטו בידי אביבה
אופז. מתוך חיי מריה של ריינר, מריה
רילקה בתרגומו של משה זינגר־הנעמי,
מזכירים פיסת תרגום שירה
החסרה בנוף כתבי־&עת האחרים. גם
מחזור שיריו של מאיר ויזלטיר מאופיין
בבגרות של שיריו בשנים האחרונות

(״האודם העז הזה הנקווה כשטיח שלי /
אינו תולע צידוני, אף לא שקיעה מעל
לים / ,הוא יסוד האודם שכאדם, דם
בחורים ממושמעים שהצפינו עד ביירות
.גם הקטע המתורגם פרי עטו
של דנים סילק טריפון, המתורגם בידי
עזה צבי, הוא בעל קסם יוצא-דופן.
שירה של אסתר אטינגר, האמן לי,
פוגם במעט בגלל חוסר אמינותו השירית
בשאר איכויות השירה של הקובץ
(״הליו וככה, הליו וככה״).
מחזור שירים של המשורר הוותיק
אבות ישורון (השמשת נילקחה מרחוב
ברדיצ׳בסקי בצירוף ראיון איתו תחת
הכותרת אני הולך אל הכל חותם את
חוברת חדרים 3ומעורר ציפיה בקורא
לחוברת חדרים .4מומלץ ביותר לקריאה.