גליון 2376 מתאריך 13 במרץ 1983

ב׳ ניסן תשמ״ג16.3.1983 ,

מיספר 2376

76ע10 די0

שנה 47

המחיר 50 :שקלים (כולל מ.ע.מ).

פיצוץ ה מי סג די ם, טבחב מו ס ל מי ם
רצח אישי ישראל״

שראל

עלית שוב מחדשת: לראשונה בישראל ופל עם תאריך

בתולדות הופלים יש לך
בטחון במאת האחוזים שהופל טרי.

י עלית עשתה את זה. בשבילך. אריזת הופל

החדשה, הבלעדית לעלית, היא אריזה רב־שכבתית^
אטומה, שתפקידה לשמור על הטריות של כל שכבת ופלים. כל
שעליך לעשות מעתה, הוא לשים לב לתאריך שעל האריזה. התאריך
מבטיח לך טריות לאורך זמן. איפה עוד מפנקים אותך כך?

ניתן להשיג ב־ 3טעמים: לימו,1וניל,שוקולך

כתבי /ה ש עו -וזא מו : -

כתבת *1x1* 11סקיתי :

פ לו מ ת הסער
ישיבות ההסדר, התחייה ד״בך״
הם המאגר שממנו יוצאות ההתארגנויות
המחתרתיות הנהנות
מעזרת השילטונות, ושהספיקו עד
להתפרע ככפרים ערכיים,
לרצוח את אמיל
גרינצווייג ולנסות לכבוש
את הר הכית,

ב לי

7וגע1

.העולם הזדד, שבועון החדשו ת הישראלי המערבת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר .136 העירך הראשי: אורי אמרי עורך
תמית: יוסי שנון רכז מערבת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציוץ צפריר חמת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
קורן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל:
.העולם הזזד בע־מ הדפסה. :הדפום החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה. :גד׳ בע־מ

״העולם הזה״ מנסה תמיד לחדש
ולגוון, כדי להיות מעניין ככל האפשר,
ולהביא לקורא את המידע החשוב לו
באמת. מפעם לפעם אנו משלבים בשבועון
מדור חדש. כזה הוא מדור המוסיקה
•(-דאה עמוד .)41
מפעם לפעם אנו מחליטים גם לבטל
מדור קיים, שלא מילא את ייעודו. הדבר
נעשה אחרי שנשקלו כל הנימוקים בעד
ונגד קיומו, ואחרי דיון במערכת. כך
נהגנו לאחרונה בלי־לה־לו, מדור המודעות־בחינם,
שהתקיים כשנתיים.
האחראים על המדור היו עורכי־הכיתוב
שלנו, שתפקידם הוא לקרוא כל מילה
לפני שהיא מודפסת, לערוך כל טכסט
כתוב לפי הכללים הנהוגים בהעולס הזה.
הם גם עורכים את מדור המיכתבים, את
המדור פורום העולם הזה ואת תוכן העניינים
(״אינדכס״ בלעז) ,המופיע בעמוד
זה מצד שמאל.

רשות־הדיבור לעורכי־ הכיתוב :

הכלי החשוב ביותר של העורך הוא
...מל־האשפה — זהו פיתגם ידוע. אך כשקיבלנו
לידינו את המדור לי־לה־לו, לא
שיערנו עד כמה נזדקק לו. הוא פשוט
עלה על גדותיו.
יום־יום הגיעו למערכת גלויות, שבמשך
השבוע הצטברו לערימה נכבדה. כבר במיון
ראשוני נפסלו רובן: מודעות שכבר
הופיעו במדורי־החינם של המקומונים
התל־אביביים׳ גלויות ששורבטו בכתב־יד
בלתי־קריא, או שהציעו הצעות מגונות
בעליל.
היו גלויות רבות שנכתבו על־ידי אותו
השולח: חמש עד 10 פניות בשבוע,
באותו כתב־היד, לפעמים תוך שימוש בכתובות
שונות. הגלויות של כותב כזה
הציעו הכל וחיפשו הכל — מכונית מיד
* שנייה, מצלמה, חברים לטיול, חברות ל־
-־מיטה, רעיונות לתיקון היקום. מה שבאמת
חיפשו פונים אלה היה, כנראה, פית־רון
לבדידות מדהימה. בכל גליון לא
פירסמנו יותר ממודעה אחת של כל כותב
כזה, כדי שלא לגזול את המקום מאחרים.

גייר-דבק לזבובים סוג אחר של גלויות, מרגיזות במיוחד,
היה של רמאים ומתנקמים למיניהם.
אין קל מלחסל חשבון עם אשה, מאשר
לפרסם את מיספר־הטלפון שלה, בצירוף
הצעה מפתה בשמה. מיכתבים כאלה בלטו
למרחוק — הם הודפסו במכונת־כתיבה,
תוך הקפדה שלא להותיר שום סימן שיזהה
את השולח האמיתי. לא היתה בהם
שום נגיעה בעט. נהגנו להתבדח, כי
המתחזים בוודאי גם מנגבים את הגלויות
לפני המישלוח, כדי שלא יוותרו טביעות-
אצבעות.
אך עיקר תכולת סל־האשפה היתה דיב-
רי־תועבה. גדודים־גדודים של גברים טרחו
בשקדנות לכתוב בכל שבוע למערכת,
להציע את כישוריהם שאין דומה להם,
^,ולפרט דרישות מיניות ספציפיות — כיד
דמיונם הטובה עליהם. היו שטרחו להוסיף
דיברי־בדחנות תפלים׳ והיו אפילו שניסו
ה עו ל ם הז ה 2376

את כוחם בציור פורנוגראפי.
מול זרם בלתי־נלאה זה, חשנו לא פעם
את הרגשתו הבלתי־נוחה של נייר-דבק-
לזבובים.
עובדה מעניינת: מחברי מבול הגסויות
היו תמיד גברים. לעיתים רחוקות הגיעה
הצעה בעלת אופי מיני שנכתבה בידי
אשה. אך גם אז היא נוסחה בטוב-טעם,
והיתה ראויה לפירסום. מה מקור הזול־גאריות
הזאת? האם היא מבטאת קר
אופי של הגבר הישראלי, או שהמדובר
בקומץ כותבים, המייצגים רק את עצמם?
הפיתרונים לסוציולוגים — ואולי למומחי־הנפש.
ברור רק, שאין להשתומם על כך
שגברים אלה קיוו להיעזר במדור הנפוץ.
בסביבתם המיידית לבטח לא ׳זכו בהיענות.
מה הפלא?
מכה שלא היינו ערים לה בתחילה :
המופרעים אינם אוהבים רק לכתוב למדור,
אלא גם לקרוא אותו — ובעיקר
לטלפן. את חשבת למכור עגלת־ילדים
מיד שניה ופירסמת את מיספר־הטלפון
שלך? מייד זכית בשיחות של אלמונים,
שהתעקשו דווקא לגנוח ולהתנשף באוזנייך.
הצעת שיעורים פרטיים באנגלית
ובחשבון? בתוך יום הטרידו אותך תל מידים,
שדרשו ממך להדגים כיצד באים
ילדים לעולם.
חשבנו כי פיתחנו כבר חוש־ריח לגלויות
של כותבים שקרנים או מפוקפקים.
ניפינו וניפינו, וסברנו כי נשארו רק מר
דעות של קוראים שביקשו באמת ובתמים
לקנות, למכור, להכיר בו/בת־זוג,
להתקשר, להציע, לברך או לקלל. אך
מדי פעם הצליח מישהו להטעות אותנו,
ולמדור השתרבבו מודעות שלא היו צריכות
להגיע אליו.
מודעה תמימה, שהיתר, חתומה בראשי-
תיבות, בירכה זוג צעיר לרגל נישואיו.
זמן קצר אחר־כך הגיעה גלויה שנייה,
שבירכה אותם על ההריון. אחר-כך באו
מסרים בעלי רמזים — שלא היו מובנים
לנו אז — כי לכל אחד מהם מצפה בן־
זוג אחר. מקבלי המסר פנו למערכת והתלוננו,
כי המדובר בהטרדה. הם עובדים
במוסד גדול בתל-אביב׳ שבו הכירו זה
את זה, ובתוך זמן קצר נישאו. מישהו
משותפיהם־לעבודה התקנא בהם והתחיל
להציק.
לפני כמה שבועות הגיעה לשולחננו
תלונה שהוכיחה לנו, כי למרות כל אפר
צעי-ד,זהירות, לא ניתן למנוע הסתננות
של בעלי כוונות רעות למדור. צעירה
מנתניה כתבה לנו, כי ענתה למודעה
שהציעה חדר־מגורים בתל-אביב, תמורת
ניקוי הדירה. כשבאה למקום, נאלצה לש מוע
מפי בעל־הבית — שהציג את עצמו
כאישיות ציבורית — את כל הפנטסיות
המיניות שלו. כשניסתה להסתלק, היא
הותקפה, וכימעט שנאנסה. היא הצליחה
להימלט משם, ועשתה מייד את המעשה
הנכון והאמיץ — ניגשה למישטרה וסיפרה
את סיפורה העגום.
כששמענו את תלונתה, החלטנו: די.
אם גסי-רוח למיניהם רוצים לפרסם מוד־עות־חינם,
שיעשו זאת במקום אחר. לא
בהעולס הזה. סגרנו את המדור.

נ שי אי ם ודוח מועמד הקואליציה לתפקיד
נשיא המדינה, השופט מנחם
אילץ, קיבל פרס כספי מהקרן
של סוחר הנשק הדתי מרכוס
כץ, שאותה מנהל הרב שלמה
גורן, מועמד האופוזיציה, ח־כ

חיים הרצוג,

מיודד עס אנשי
אגודת־ישר־אל.

]עדנו

הצלמת ענת סרגוסטי והמשורר
יצחק לאור מגיבים
בפורום העולם
הזה על המאמר
אין לי אחות
טל אמנון דנקנר.

שטן נדמות אשה

ישראל ישורון, עד־המדינה כמיש־פט
הרצח הכפול, משוחח עם נעמי
אדווה על עדותו כמישפט, ומוסיף
פרטים אישיים על חיים שושן
ועל שמעיה ושרה
(״שמוליק״) אנג׳ל, שעליה
אומר :״האשה
הזאת היא שטן:״

אנ תיו אל גוזר: מוות
בעיקבות גילויי העולם הזה על פעילותו של האירגון
הפלסטיני הפורש של צכיי (״אבו־נידאל )-אל-
כנא, צורף השבוע שמו של אורי
א מרי לרשימת המועמדים להירצח
לצידם של יאסר ערפאת ועיצאם
סרמאווי הניצבים בראש הרשימה.
נגד אלימות
בראיון להעולם הזה מדבר
ראש־עיריית בית־לחם אל״
יאם פרייג׳ על המצב
הרה השואה בגדה המער בית,
על המתרחש באש״ף,
על סיכויי השלום ואומר
:״אני
דוחה כל פעולה

אלימות !״

התנאים ה שתפר!
מאז נרצח מפקד בית־המעצר רמלה, רוני
ניצן, השתפרו התנאים ללא
היכר, מרתף העינויים נסגר
והסדיזם פסק — כך טוענים
האסירים שנמלטו מהכלא.
חיסול סלאמה
כודעבזיס חאם הביא נציג כור בתאילנד
נשים מקומיות שיעבדו כעוז־רות־בית
בישראל? מי הרוויח
מכך? חקירת העולם
הזה גרמה ל פתיחת
חקירה
מקיפה על ידי
מישרד-הפנים.
פסמנאדה אחרי שניס רבות של הזנחה
והתפוררות גילו פרנסי תל־אביב
ובעלי העסקים שלה את
הטיילת שלחוף הים, וחידשו
את פניה. ישן וחדש משתלבאווירה בים פסטורלית,
וה עסקים
פורחים
ומשגשגים.

עלי חסן סלאמה, שנהרג
על־ידי חוליית־חיסול יש ראלית
בביירות
היד. איש
הקשר 1של
האמריקאים.

דאו נתאר
עשה אותה!
מיהו ז׳אן ברנאר מר
ראלי — שחקן ומחזאי
צרפתי־אלג׳ירי המכה
גלים כ־תיאטרץ
כמדינת־
ישראל

מ דו ד • בווו תשקיף כמדינה
יומן אישי
הנדץ— האיש שהפסיק
מה הם אומרים -

אנשים כלונים מיבתכים תשכץ
פורדם העולם הזה הורוסקופ אנשים כעולם

להיות מגוחך
אהרון אוזן,
שולמית אלוני, אלי מסר, יהושע 14 סובול, צה שאול, מיקי פלד

לילות ישראל

41 מוסיקה
חלץ ראווה -כיסויים על כל דבר 4 2 44 רחל המרחלת 46 חשכץ עוכר ושכ

זה וגם זה
נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה שידור מיכחר שידורים -בטלוויזיה
הישראלית והירדנית
קולנוע ספורט
אתה והשקל

641

מבאר־שבע, הגיש לכית־הדין הפנימי של
התנועה תכיעה, וכה טענות קשות כיותר
נגד הח״כ רוני מילוא.
התביעה הוגשה בעיקבות פסק־דין קודם של בית-
הדין, בדבר עירעור על תוצאות הבחירות שנערכו
בסניף תנועת־החרות בבאר־שבע בחודש מאי .1982

013 פי לוג ב ש לי
אין כל ממש במודעות המופיעות בעיתונות, הקוראות,
כביכול, לוועידה של תנועת של״י.

׳ 1 1ג 11ןיןי
תנועה ל מ ען 1בון
מייד אחרי פרישתו של יצחק נכון מכס
הנשיאות, תוקם תנועה שתקרא לו לחזור
לחיים הפוליטיים.
התנועה תקיף גם חוגים בלתי־מיפלגתיים
מחוץ למערך.

קופ מן יוצר מ שו ל ש
סגן שר-האוצר, חיים קופמן, פעיל לאחרונה
כניסיונות ליצור משולש־כוח חדש
כתנועת־החרות, שכמרכזו יעמדו השרים
דויד לוי, יורם ארידור ומשה ארנם.

שינו״ נוספי ם
ב מי בנ ה
מערכת ־ ה בי ט חון
ביטול היחידה־לגיטחון־לאומי אינו השינוי היחידי
במערכת־הביטחון שמתכנן שר־הביטחון החדש,
משה ארנם.
השינויים האחרים ייערכו בעיקר במיבנה של צה״ל,
וארנם לא יבצע אותם לפני שיפרוש הרמטכ״ל
הנוכחי, רב־אלוף רפאל איתן מתפקידו.

צפוי שאריאל שרון ישכור את שתיקתו
כמה שקשור למערכת־הכיטחון, ויתנגד
כתוקף לכמה מהשינויים האלה.

תיכון ה סי ר מו ע מדו תו
הח״כ דן תיכון הסיר מועמדותו, ושוב אינו מועמד
מטעם המיפלגה הליברלית למישרת שר.
ח״כ אחר, יהודה פרח, הודיע כי יהיה מוכן להסיר
את מועמדותו, אם תובטח לו מישרת סגן־שר.

שלושת המועמדים העיקריים שנותרו
כתחרות עד התפקיד הם סגן־השר פסח
גרופר, ח ״כ שרה דורון ועורך־הדין משה
מירון.

עו רד־דין מ איי ם
״ל ט רו ף נפ שו ב כ פו ״
בעתירה לכית־המישסט העליון
הודיע עורד-דץ תל-אביבי שהוא עומד ,,לטרוף נשרטו בכפו״ ושגם אשתו
עומדת להתאבד, אם יתפרסם כרכים
שהוגש נגדו אישום פלילי.
על־ססד עתידה זו אסר כית-המיש-
פט הגכוה לצדק בצו־כינייס את ה•
פירסום.

גו לדש טיין ־ סגן שרי
השר יצחק מודעי עושה עתה מאמצים
כין כמה מחבריו השרים, כדי למנות את
איש סיעתו כמיפלגה הליברלית, הח״כ
פינחס גולדשטיין, כסגן־שר.
מודעי אינו רוצה בגולדשטיין כסגן־שר במישרדו שלו.

ט עוו חנגד טי לו א
חכר מרכז תנועת־החרות, רוברט סמואל

מודעות אלה מתפרסמות מטעם הפלג של
רן כהן, שהחליט לפלג את של״י. כל שאר
מרכיכי של״י עומדים לקרוא לוועידה
משלהם.

גי דו ל ב ריוו ח׳
ה ב 1קי
מאזני שלושת הכנקים הגדולים, שיפורסמו
בקרוב, יורו על גידול גדול כרווחיהם.
מקורות הגידול: פעולות הבנקים בשוק־ההון, חוק
המיסוי האינפלציוני והפעילות של סניפי הבנקים
בחוץ־לארץ.
המאזן של בנק הפועלים יפורסם בשבוע הבא. המאזן
של בנק לאומי יפורסם בתחילת חודש אפריל.
עדיין לא ידוע מועד פירסום המאזן של בנק
דיסקונט.

600השק לי ם -
יוח 1דו
למרות הודעות מרכז ״קופת־חולים״,
כי לא יוחזרו ללקוחות 600 השקלים
שהם משלמים לרופאים כ^ת שביתתם,
אין למעשה חשש
ככל הסכם שייחתם עם הרופאים
יופיע סעיף שיבטיח את החזרת היי
על כף, כדי
הרופאים יעמדו ע

--פ.תשלום.
דרך מאבי
מאבק זאת גם
להותיר לעצמם דדן4
בעתיד. ה בסיכסוכי־העבודה --

״ 0קישראל״ הרוויח
ממטבע חוץ
אחרי שלפני שנתיים הפסיד ״בנק ישראל״
300 מיליוני דולרים, כתוצאה מעיסקות
כלתי-מוצלחות כרזרוות סטכע־החוץ של
המדינה, נלמדו לקחים, וכשנת 1082
נרשמו רווחים של 300 מיליוני דולרים
מניהול יתרות-המטכע.
השיטה שננקטה: החזקת סוגי־מטבע בהתאם לסוג
של חובות־החוץ של המדינה.

ה בו רסהללא שינוי
כמיסחר כניירות-ערך בכורסה לא יחולו
שינויים כמגמה עד אחרי חג*הפסח.
תימשך השחיקה בשערי המניות, כשרק מניות
הבנקים שומרות על ערכן.

אי פ ה יקיר פ ל סנ ר
המישנה לנגיד ״בנק ישראל״ ,הפרופסור
יקיר פלסנר, נוטרד למעשה.
המישנה־לנגיד, ששימש למעשה כיועצו של שר־האוצר
יורם ארידור, הופיע ביום החמישי השבוע
בפומבי בקבלת־פנים שנערכה ליו״ר החדש של
הרשות לניירות־ערך, ומאז הוא אינו משותף
בהתייעצויות כלכליות בצמרת האוצר.

פי לוג כ הוו אחדוח
ח 3רו 0־ ה 3י טו ח?
כמד, מחברותיו־,ביטוח הפרטיות הקטנות אינן מרוצות
מן ההחלטה לסלק את חברת־הביטוח סהר
מהתאחדות חברות־הביטוח, אחרי שהיא הורידה
מחירים בביטוח־הרכב של עובדי־המדינה.

לא מן הנמנע שתוקם התאחדות מתחרה
של ההכרות הקטנות, שתכודד את שלוש
חברות־הביטוח הגדולות, הקשורות
*שלושת המקים הגדולים.

ה קו א לי צי ה
מ תנ דנ ד ת
למרות שנראה כאילו עברה הממשלה
כהצלחה את המשכר שלאחר
פירסוס מסקנותיה של ועדת-החקירה,
צפויות סכנות לשלמות הקואליציה
כעתיד הקרוב.
שמועות עקשניות בליכוד אומרות,
כן־פורת
בלי׳יתיק מרדכי --
כיי השר בלי-תיק
החליט לפרוש מן הקואליציה. יש גם
עדויות לכד שסיעת אגודת-ישראל
הקואליציה
ה להביא לפירוק החלימה לפיר ,?.הקד
--:ריכת כחירות מוקדמות, משום
*ינה מצליחה להתגבר על המשכר
בתוכה.

ק אוינו בטאבה
אנשי־עסקים מצריים, וכמה

קבוצה של
יים,
;לי־הון ישראליי להשקיע עומדים
כעלי־הון
ישראליים, עופ
׳מדים לחשל
כבניית בית־קאזינו כטאי
כמאכה, שמדרום
לאילת.

עיתונאי החצ רו ת

לאחרונה^תסשטת התופעה של עיתונאים,
הנמנים על צוותי־יועצים של פוליטיקאים
שונים.
חגי אשד (דבר) פעיל בצוות של שימעון פרם,
ניבה לניר־פלבסקי ודבר) פעילה בצוות של יצחק
רבין. שלמה נקדימון (ידיעות אחרונות) מקורב
למנחם בגין וליעקב מרידוד, אריה אבנרי (ידיעות
אחרונות) עובד בשיתוף־פעולה עם דוד לוי. יוסף
חריף (מעריב) מקורב לאריאל שרץ, ועידו דיסנצ׳יק
(מעריב) נמנה עם הצוות של עזר וייצמן.
בצוות של וייצמן חברים, נוסף על דיסנצ׳יק, גם
שני ח״כים ועסקן מתנועודהחרות, ואיש־העסקים
דויד קוליץ. על־סי עצתם, הופיע וייצמן לאחרונה ,
בטלוויזיה בראיון קצר. שהיה נטול כל תוכן.

רי צי רד גי ר לי שראל
כוככ-הסרטים האמריקאי, ריצ׳רד גיר
(״הקצין והג׳נטלמז״ ,״ג׳יגולו אמריקאי״)
יגיע לישראל כקרוב.
גיר יופיע בסרט שיופק על־ידי הישראלי ארנץ
מילצץ.

ג ל ״ צ מ שנ ה תו כניו ת
תוכנית־הרדיו שד גלי צה״ל,, ,שעתיים
משתיים״ תשנה את צורתה. כמקום מגישי
פינות קבועים יושם דגש על דיווחים
עדכניים, כפי שנעשה ברשת המתחרה.
הסיבה — באותה שעה מוגשת ברשת ב׳ התוכנית
יש עניין, הזוכה בפופולאריות גוברת.

סערה בזימעריביי
הכתבים של אחד הדסקים החשובים ביומץ מעריב
שוקלים להתארגן ולתבוע העלאת־שכר.
העילה: נודע להם כי פי שהתמנה כראש הדסק
שלהם יקבל משכורת חודשית בסך 50 אלף שקל
נטו, מכונית צמודה, ופעמיים בשנה — נסיעה
לחו״ל עם אשתו.

ס לי ח ה,
ט עו תבתצ לו ם
כעמוד 21 בגליון זה הודפסה כטעות
תמונתו שד ראש עיריית בית*
לחס, אליאס סרייג׳ ,כמקום לא לה.
עם הקוראים הסליחה.

לא נותר דבר מן התוכנית המהוללת.
ממשלת ארצות־הברית תומכת
שוב בממשלה הקיצונית של
מנחם בגין, ומעניקה לה הון־עתק
לביצוע תוכנית ההתנחלויות.

יהודים
ג או דהס הן
דגר בא למדינה
^פונעה מדהימה :
נים לגהור נשיא :

הפגנות
ב עי ת בו ח א מיל

ה א מרי ק אי ת
נגינת הימין הקיצוני
האמריקאי מתיימרת
?הילחם?מען היהודים
הסוגייטים — אף
הורסת את מאכקם.

עיקרית של האדם ה׳
כושר־האילתור.
^טוב, זוהי תכונה ה־נעליה
להגיב במהירות
בלתי־צפויים, למצוא
^מעשיים לבעיות מעשיות
כל אדם הגון תומך בזכותם של
לפתע.
כל איש ואשד, להגר מארצם לכל
.1הרע זוהי צורה של
ארץ אחרת, שהם חפצים לחיות
;ות קיבוצית, המתבטאת
בה, והמוכנה לקבלם. זוהי זכות
צלת לצפות מצבים מאנושית
יסודית — אחת מזכויות-
צונן לקראתם כראוי ולהאדם
שכל ליברל מצווה להיאבק
את דרכי הפיתרון.
למענו.
שהמסורת היהודית אומהדבר
חל גם על יהודים, ובכללם
ני ״איזהו חכם? הרואה את
לד כושר־האילתור הזה יהודים בברית־המועצות. אין צורך
להיות ציוני כדי להכיר בכך. חד
אינו אלא שם נרדף לטימטום.
פש־ההגירה דומה לחופש־הביטוי
השבוע הוצג טימטום זה לכל
ולחופש-ההתאגדות. הוא מגיע לכל
אורכו ורוחבו.
אדם.
עכברים מסוממים. פעם בנוש־אמונים
אמריקאי. איחמש
שנים צריכה ישראל לבחור
לו היה הכינוס, המתכנס השבוע
בנשיא־המדינה.
בירושלים, עומד על בסים זה,
מכיוון שזהו מאורע קבוע, כמו ועליו בלבד, ניתן היה לברך אותו
בוא האביב אחרי החורף או זרי-
בכל לב. אך למרבה הצער, השת,חת
השמש אחרי הלילה, ניתן היה
משו כל ממשלות־ישראל בעניין
^ חשוב שכל הגורמים המעוניינים
יהודי ברית-המועצות כבנשק פויתכוננו
לקראתו במשך חמש שנים,
ליטי, להשגת מטרות שונות לגמאו
לפחות במשך שנה.
רי. הן שילבו את המאבק הזה באולם
בכל פעם כשמגיע הרגע
מאבק הפוליטי של אויבי ברית־הגורלי
שבו צריכים לבחור בנהמועצות
נגד המדינה הסובייטית
שיא, מסתבר שאיש לא חשב על
ושליטיה.
כך. הדבר יורד על הכל כאפתעה
״המאבק אינו מכוון נגד ברית־מדהימה.
המועצות,״
הבטיח השבוע אריה
מתחיל מירוץ מטורף, כמו של
דולצין, בעל הגבות העבותות.
עכברים מסוממים. מניין לוקחים
אולם המציאות הוכיחה את ההי-
נשיא? למי יש נשיא? הבו נשיא
פך. היא התגלמה בדמותה של מש למדינה

תתפת אחת בוועידה: ג׳ין קירק-
בזיון כית־המישפט. לפני
פאטריק, נציגת ארצות־הברית ב־עשר
שנים שלפה גולדה מאיר באו״ם.
רגע
האחרון את אפריים קציר מן
אשה זו ידועה לשימצה בחוגים
הכובע שלה. מעטים התלהבו לבהליברליים
בארצות־הברית כנציגת
חירה המפתיעה, אך איכשהו, אחרי
הימין הקיצוני-קיצוני, אשר המי־
;זקודומימכר שבו עברו סכומים
לחמה בברית-המועצות היא תמגדולים
לכיסי אגודת־ישראל, נבצית
חייה. מעמדה בארצות־הברית
חר קציר.
דומה לזה של גאולה כהן בישלפני
חמש שנים שלף מנחם
ראל — ורק הסיגנון שלה מעודן
בגין פרופסור אומלל, שאיש לא
קצת יותר.
הכירו, והציג את מועמדותו. הדבר
כמוה הגיעו לוועידה לוחמים
עורר גל של בדיחות עוקצניות.
אנטי־סובייטים ותיקים מכל העומיפלגת־העבודה
המופתעת הציגה
לם, לצד אנשים שהעניין עצמו
את מועמדותו של יצחק נבון, והוא
נבחר.
עכשיו זה קרה שוב. לאיש לא
היה מועמד. הוצעו עשרות שמות,
רובם מגוחכים לגמרי. לעיתים
היה נדמה כאילו השמות נלקחים
מספר־הטלפונים, בשיטת ההגרלה.
לבסוף מצאה תנועת-התחייה את
^שמו של שופט עליון כימעט אנונימי,
מנחם אילון (ראה עמודים
7־ ,)6ש״0ץ י 99.9מאזרחי ישראל
לא שמעו מעולם את שמו. היה
פגם אסתטי חמור — אם לא יותר
מזה — בפנייתו של מנחם בגין
אל מנחם אילון, בשעה שזה ישב
בדין, כדי להציע לו את התפקיד
הרם כמועמד של מיפלגות הקואליציה
נגד מיפלגות האופוזיציה.
בית־המישפט העליון נפגע שוב.
מולו הציג המערך את מועמדותו
של עסקן מיפלגתי מובהק,
משרתם של אדונים רבים (ראה
ענזודיס 7־.)6
נשיא־לשעכר קארטר
שני אשכנזים. התכונה המשובל
של סבל
שותפת היחידה של שני המועמדים:
שניהם אשכנזים מובהקים,
ילידי מערב אירופה. כך נשמטת
יקר להם, כמו סימון וייל, היה,ו-
דיה הצרפתית.
מידי עדוודהמיזרח הכהונה הרמה
היחידה במדינה שהיתה בידן, בשרות־דום.
ועידה כזאת היא
דיוק בתקופה שבה הניגודים השרות־דוב
ליהודים הסובייטיים. מעדתיים
במדינה הולכים ומחריפים.
כיוון שהיא משלבת את מאבקם
אמר השבוע אחד העסקנים שהצודק
לזכויות־האדם במאבק זר
עסק בפרשה :״לקראת הבחירה
להם, היא מנמיכה את הרמה ההבאה,
בעוד חמש שנים, כדאי להמוסרית
של המאבק והורסת את
פעיל כבר עתה את המחשב. כך
יעילותו.
ניתן יהיה להכשיר את הנשיא \ ,גם מנהיגים סובייטיים שאין לישיוצע על־ידי המחשב, במשך כמה
בם שלם עם שיטות הקג״ב לא
שנים.״
יוכלו להשמיע את דעתם, אף בח־

ה עו ל ם הז ה 2376

המפגינים היו מוקפים
כשרשרת חיה של
שומרים; ובמאות אגשים
שקראו לעברם
קריאות־ננאי

דרי־חדרים, כאשר היהודים נתמכים
בקולי־קולות על-ידי אבירי
המילחמה הקרה, המטיפים לקיטוב
העולם בין שני מחנות חמושים,
במצב מתמיד של ערב־מילחמת־עולם־גרעינית.

1וחוז ים
מוכר ס סי ס טו ת־ ס
נ׳ימי קארטר חזר
כמנצח לזירת ניצחונו
— ולמעשה 7א היה
יי אלא פושט״רנל.
ג׳ימי קארטר, בעל בית־מיסחר
לבוטנים בעיר פליינס ונשיאה לשעבר
של ארצות־הברית, בא לביקור
כימעט־ממלכתי במרחב. הוא
עבר גם בישראל.
בכל מקום שהגיע, השאיר אחריו
שובל ארוך של מהומות, ידוי־אבנים,
יריות וסבל אנושי. כך
עבר בדהרה א ת-ר מאל לה, כדי להגיע
להתנחלויות היהודיות. ב־
״טעות״ נפגש עם איש ״אגודת
הכפרים״ — הפלאנגות שהוקמו
על־ידי אריאל שרון בגדה. הוא
התקבל על־ידי מדינאים וראשי
האופוזיציה. הוא התנהג כמנצח,
שחזר לזירת ניצחונותיו.
היתד, זאת, במידה רבה, הפגנה
של חוצפה.
שמיים וארץ. בארצות־הברית
מקובל להניח כי ג׳ימי קארטר היה
נשיא רע — אולי הרע ביותר
בתולדות הרפובליקה.
בכל תקופת־כהונתו, היה רק
מאורע אחד שנרשם כהישג של
ממש: חתימת הסכמי קמפ-דייוויד,
בנוכחותו ובחסותו. ואכן, קארטר
הזיז שמיים וארץ כדי להשיג
הישג זה.
שלום למען טילחמה. בעת
הביקור הנוכחי, יכול היה הגבר
כחול־ד,עיניים לראות בעצמו מה
נותר מהישג מדומה זה. התוצאה :
אפם גמור.
מוכר־הפיסטוקים מכר אשליות.
הוא הפעיל לחצים עצומים על
מנחם בגץ ואנוור אל־סאדאת כדי
שיחתמו על ״הסכם המיסגרת,״
שכל מילה בו נוסחה בקפדנות כך
שלא תהיה לה שום משמעות מחייבת.
עצם העובדה שמנחם בגין
יכול לטעון כי תוכניתו — שפירו
המתח
ברחוב בן־יהודה בירושלים
היה רב. אנשים רבים כבר
התקבצו ועמדו בצידי הרחוב וחיכו.
חיילים רבים של מישמר־הג־בול
תפסו את מקומותיהם על הגגות
מסביב.
למטה, במורד הרחוב, התארגנו
אותה שעה כאלפיים איש לתה-
לוכת־הפגנה.
כל זה התרחש ביום החמישי.
הנועד נגד המ״לזזמה בלבנון החליט
לקיים הפגנה ביום השלושים ל־הירצחו
של אמיל גרינצווייג. הפגנה,
שתצעד בדיוק במסלול שבו
צעד גרינצווייג עצמו ביום ד,ירצחו.
מישטרת־ירושלים
סירבה לתת
רשיון להפגנה, מכיוון שלא היתד,
בטוחה שתוכל לשמור על
ביטחונם של המפגינים ברחובות
ירושלים. מארגני ההפגנה עתרו
לבג״ץ, ושלושת השופטים — אהרון
ברק, דב לווין ושושנה נתניהו
הוציאו צו המחייב את המישטרה
לתת אישור לקיום ההפגנה בשה
מילחמה, עד־חרמה בעם הפלסדיוק
באותו המסלול.
טיני, ייהוד הגדה והרצועה ,״אושלוש
הפגנות. וכך קרה, שטונומיה
לתושבים״ תוך כיסוי היחד
עם מאות המפגינים, צעדו גם
שטחים עצמם בערים יהודיות —
תואמת את נוסח הסכם קמפ-דיי 850 -שוטרים. מחזה כזה לא נראה
עד היום בשום הפגנה. המפגינים
וויד היא אות להונאה שהיתר,
התקבצו לגוש אחד מלוכד, כשהם
טמונה בנוסח ההסכם.
נושאים סיסמות ושלטים, ומסביבם
היתד, זאת הונאה מודעת, שמשרשרת
חיה וצפופה של שוטרים
טרתה האחת היתד, לעזור לג׳ימי
במדים כחולים ואנשי מישמר־ה־קארטר
להצטלם במעמד החתימה
גבול במדים ירוקים. המחזה היה
כדי להעלות את מניותיו הכושלות
מדהים — לאורך דרך של כארבבורסה
הפוליטית. את המחיר שיבעה
קילומטרים צעדו השוטרים
לם בחייו אנוור אל־סאדאת, אדם
במיבנה צפוף מסביב למפגינים, כבעל
איכות אנושית רבה לאין־
י שהם בולמים בגופם את נסיונות
שיעור מזו של קארטר.
ההתפרצות של האספסוף מהרחוב.
כניעה והונאה. בגידתו של
קארטר נעוצה בעובדה שלא היה
המפגינים צעקו :״הלאה הפא-
תמים, כפי שהוא מעמיד פנים.
שיזם תפורק הממשלה בגין,
הוא ידע בדיוק את אשר הוא
בגין יאללה יאללה — צא כבר,
עושה.
צא כבר מרמאללה!״ בפעם הראבראשית
תקופת־כהונתו הבין את שונה נשמע שמו של שר־ד,ביטחון
הבעייה, והחל מדבר על ״מולדת
החדש בעת הפגנה :״בגץ, ארנם
לפלסטינים.״ באוקטובר 1977 חתם
ושרון — צאו כבר, צאו כבר
על הצהרה משותפת עם ברית־ה־מחברון!״
פופולארי במיוחד היה
מועצות, ובה הניח את היסוד ל-
השיר רד אלינו אווירון, שהושמע
יוזמת־שלום רחבה, שתספק את
ברמקול.
כל הצדדים, וביכללם הפלסטינים.
היה מי שאמר שצועדות שם
התגבשו הצעות לכינוס ועידת-
שלוש הפגנות: ההפגנה המקורית,
שלום בינלאומית בז׳נבה, שבה
מיספר דומה של שוטרים ומאחורי
ייכללו נציגי אש״ף במיסגרת מי-
כל הגוש הזה — גוש לא פחות
שלחת כל־ערבית, או באמצעות
קטן של צועקי ״בגין־בגין !״ אנפרופסורים
חברי־אש״ף, תושבי
שים אלה ניסו מפעם לפעם להתארצות־הברית.
פרץ
פנימה, אל בין המפגינים. הם
כל התוכנית הזאת התמוטטה תוך
שלחו לעבר המפגינים אגרופים
ימים, כאשר החל הלחץ הנגדי
קמוצים וצעקו קריאות־גנאי. אך
של ממשלת־בגין. קארטר נטש
השוטרים מנעו מהם להתקרב. נואת
כל יוזמותיו, ותחת זאת השיג
סף לחגורת השוטרים במדים התעאת
הסכם־המיסגרת של קמפ־דיי-
רבבו שוטרים בלבוש אזרחי בין
וויד, על הונאותיו. אף הטענה של
המפגינים, כשהם פוקחים עין מבקארטר
השבוע, כאילו הסכים בגין
פנים. כמה מהם היו צמודים לאי-
להקפאת ההתנחלויות לטווח ארוך,
שי־ציבור שונים, שצעדו בין האין
בה אמת. גם זאת היתד, הונאה.
מפגינים.
לפני ואחרי. התירוץ היחידי
בראש הטור רכבו שנו שוטרים
שיכול היה קארטר להשמיע הוא
על סוסים, ופיטרלו לאורך הדרך.
שלא. נהג אחרת מכפי שנהגו קוכשהגיעה
ההפגנה לגן־סאקר, פתחו
הסוסים בשעטת־שימחה על הדשדמיו
ויורשיו.
אים הרחבים, ונראה כאילו הסריצ׳ארד
ניכסון פירסם, בשנה
ד,נהנים העיקריים מן ההפגנה.
הראשונה של כהונתו, את ״תוכנית
רוג׳רס״ המפורסמת, שכללה
ההפגנה עברה בשקט יחסי, פרט
הצעה סבירה לשלום במרחב. היא
לתקרית אחת, שבה התפתח ריב
נעלמה כלא היתה. תחת זאת סייבין
אחד המפגינים ובין מתנגד
עו האמריקאים ליסודות הקיצומן
הרחוב, והמפגין היכה את יריניים
ביותר בישראל.
בו, לדעת המישטרה. האיש נעצר.
לא הודו למישטדה. כולם
רונלד רגן פירסם בספטמבר
היו מתוחים לאורך כל הדרך, כ1982
את ״תוכנית רגן,״ שכללה
אילו שאלו את עצמם: מהיכן יגיע
גם היא יסודות חיוביים, אף שהיהפעם
הרימון? אך במצב זה של
תר, רחוקה מלפתור את הבעיות
העיקריות. חצי שנה לאחר מכן
(המשך בעמוד ) 10

ה מו עמד

גו ש
אמוו*ם
(מימין<
מו ל

ש דבל
ה מי לי ארד רי ם

האדונים

מסורתי
ף שיחה טלפונית עם העולם
י• הזה הפריך המועמד של הקואליציה
לנשיאות את התיאור
״החלק״ של תהליך הבחירה שלו,
כפי שהוא התפרסם בכלי־התיק-
שורת. על־פי הסיפור המקובל, שיחק
ראש-הממשלה מנחם בגין את
התפקיד העיקרי בהצגה: הוא היה
זה שטילפן לראשונה לביתו של
השופט, ושאל אותו אם יסכים לקבל
את המועמדות, ורק אז ביקש
מנחם אילון שהות כדי להתייעץ
עם מישפחתו.
אך יתכן מאוד שאת התפקיד הראשי
מילא מישהו אחר, לא ראש־הממשלה.
בשיחה
עם העולם וזזה גילה
השופט אילון, כי כמה שעות לפני
שטילפן אליו ראש־הממשלה. כבר
התקשר אליו מישהו אחר — יו״ר
הקואליציה. ח״כ אגודת-ישראל
אברהם שפירא, ושאל אותו אם

יסכים להיות מועמד לתפקיד הנשיא.
ראש־הממשלה,
ככל הנראה, הועמד
לפני עובדה. מרכיבי הקואליציה
לא היו מוכנים לקחת על
עצמם סיכון, שתחזור על-עצמה
פרשת הפרופסור יצחק שווה, או
מועמד דומה שיועלה על־ידי ראש־הממשלה.
הם הסכימו על המועמד
שלהם עוד לפני הפגישה בשבוע
שעבר.
לאחר־מעשה, ניסו כמה וכמה
עסקנים רודפי־פירסומת מן הקואליציה,
מסוגו של הח״כ רוני מילוא,
לקחת לעצמם את התהילה,
כאילו הם הציעו לראשונה את
מועמדותו של אילון. אך נראה כי
היה זה חנן פורת, הנציג המובהק
של גוש-אמונים בכנסת, שעשה
זאת.
העולם הזה שאל את השופט ה עליון
אילון אם יש לו הסבר לכך
שמועמדותו הועלתה על־ידי הח״כ

מסיעת התחיה. לאילון לא היה
הסבר לכך. לדבריו, הוא אינו
מכיר את חנן פורת, והוא גם אינו
יודע מהיכן הוא מוכר לפורח.

״פרס גובל
יהודי״
^ שאלה הכאה התייחסה לפרם
שקיבל השופט אילון לפני
כמה שנים. זהו פרס כץ, בסך
100 אלף לירות, שניתז לאילוץ לפני
ארבע שנים. אילון אמר לתעד
לם הזה כי הוא לא ידע מיהו
סוחר-הנשק מרכוס כץ, שהפרס
נקרא על שמו. הוא אמר כי ה עובדה
שהפרס ניתן במישכנו של

נשיא־המדינה, היתה בעיניו אות
נציג התעשייה האווירית באמריקה
הדרומית, למרות ההצהרות כלכבוד.
אילו
מבקש המיפעל הגדול הזה
פרשת פרס כץ כבר הוזכרה
(העולם הזה )2375 בהקשר של ה להפסיק את ההתקשרות עימו.
רב הראשי שלמה גורן, וניסיונו
הרב שלמה גורן, ידידו של כץ
הנואש להאחז בקרנות היכל
ומיוזמי הקרן, אמר כי לדעתו יהיה_
שלמה. הרב גורן הוא יושב־ראש
פרם כץ ל״פרם נובל של העט״
הוועדה המעניקה את פרס כץ.
היהודי.״ מה שהפעיל אולי את
דמיונו של גורן, היתה העובדה ש־קרן
כץ, המעניקה פרסים למחאלפרד
נובל, כמו כץ, עסק בנשק :
קרים בתחום ההלכה היהודית, נר
נובל היה ממציא של חומרי־נפץ
סדה בתחילת .1976 סוחר-הנשק
הרסניים. אך המדען הסקנדינבי
היהודי־מכסיקאי תרם 150 אלף
ייסד את הפרם על שמו לאות)
דולר, שהופקדו אצל החשב הכללי
חרטה על המצאותיו, בעוד שלא
של מישרד־האוצר. מישרד־האוצר
נראה כי כץ מגלה חרטה כלשהי,
הסכים להעניק לקרן זאת ריבית
שנתית נדיבה מאוד, בסך ס — 140/והוא נאחז בכל כוחו בזיכיונות
פי שניים ממה שהיה מקובל באו ׳ שיש לו, לייצג חברות־נשק ישראליות,
ולעשות רווחים שמנים מסתה
תקופה. בין חברי הנהלת־ה-
חר הנשק.
קרן אפשר היה למצוא שמות מצלהיה
זה הרב שלמה גורן, אם כן,
צלים כמו יהודה בן־מאיר, שהוא
שהמליץ על השופט אילון כמי ש האיש
של כץ בספד״ל, ואל שווי-
ומר, שהיה אז מנכ״ל התעשייה
זכאי לקבל את ״פרם נוב
די.״ אך לא היה זה הקשר
האווירית. מרכוס כץ הוא עד היום

מועמד אילון (מיתר)

סוחר־־הנשק מרכוס כץ (עם אשתו)

מורים לעברית —

— במכסיקו הרחוקה

כ&גחס
הו- לימודיו הוא
תם־ אירגון היה למשך לארגן
את מע-
אילץ גם
של הכנסת, לספד במיש־שנות
זד לאמריקה הסוכנות. דד

5* ,למכסיקו, במיסגרת
/ס הכשרת מורים בגולה.״
>.דם מעניין: סוחר־הנשק מרכוס
כץ יצא לאותה מדינה במיסגרת
דומה תריסר שנים לפני אילון.
אחר־־כך התמסר אילון לתחום
האקדמי. הוא ניהל את המכון ל־מישפט
עברי במיסגרת הפקולטה
למישפטים באוניברסיטה העברית,
קיבל תואר של פרופסור, והיה
פרופסור־אורח במיכללות אנגליות,
באוקספורד ובלונדון.
מכריו של אילון אומרים שהוא
אדם נעים, בעל חוש־הומור. מי-
שפטנים שהופיעו בבית־הדין העליון
במישפטים שהוא ניהל אומרים,
כי הוא יודע להשרות אומרה
נעימה בדיונים, ומעריכים את יכולתו,
לא רק בתחום המישפט העברי.
התייצבותו
לצד הרב שלמה גורן
בפרשת הממזרים מורה, כי הוא
אינו קנאי בענייני־דת. על־כך גם
מורה אחת הפסיקות שלו בבית־המישפט
העליון, כאשר הוא קבע
שלבג״ץ יש סמכות לפקח על פסיקתם
של בתי-הדין הדתיים, וגם
בית-הדין הרבני, בכל עת שהדבר
נראה לו.
אילון גם אינו ידוע כקיצוני בעמדותיו
הפוליטיות. הוא היה אחד
השופטים — יחד עם השופט אהרון
ברק והשופטת מרים בן־פורת
— שלא הסכימו לקבל את ״הנימוקים
הביטחוניים״ של פרקליט־המדינה
בפרשה של איחוד מיש-
פחות של תושבים ערביים בגדה
המערבית.
מדוע, אם כן, המליץ עליו דווקא
נציגו המובהק של הימין הקיצוני
בכנסת, הח״כ חנן פורתז
יתכן שההסבר לכך הוא, שסיעת
התחייה ביקשה לסכל בכל מחיר
את מועמדותו של הפרקליט הירושלמי
שלמה תוסיה־כהן. מועמדות
זאת לא מצאה חן בעיני אנשי התחייה,
משום שתוסיודכהן ייצג
את חברת־החשמל המיזרח-ירושל-
מית, כאשר ביקש שר־האנרגיה
יצחק מודעי להפקיע אותה לפני
כמה שנים.
כדי לסכל את המועמדות של
תוסיה־כהן, היתה הח״כ גאולה כהן
מוכנה אפילו להעלות מן העבר
הרחוק את פרשת השופט אליעזר
מלחי, שתוסיה־כהן הוזכר בה.
אנשי התחייה, שביקשו מועמד
שיהיה מוסכם על הקואליציה בץ
שופטי בית־המישפט העליון, היו
יכולים, לכאורה, להציע את המו־

עמד הטיבעי: נשיא בית-המישפט,
השופט יצחק כהן, שהוא ידוע יותר
מאילון, וגם קרוב אליהם יותר
בדיעותיו. אך הם ידעו היטב ש-
ראש-הממשלה. מנחם בגין, לא
יסכים בשום פנים להצעה כזאת.
השופט כהן עמד בראש הוועדה
לחקירת הטבח בצברה ושאתילא.
אין זה סוד שמסקנות הוועדה לא
מצאו חן בעיני מנחם בגין. הוא
אף היה סבור, אחרי הקריאה הראשונה
של המסקנות, שהן מחייבות
אותו להתפטר.
בגין גם זכר, אולי, כי כאשר
הוגשה עתירה לבג״ץ נגד החלטת
הממשלה למנות ועדת־חקירה
בפרשת רצח ארלוזורוב, היה השופט
מנחם אילץ אחד השופטים
שדחו את העתירה. בהתבטאויותיו
בפרשה זאת, כפי שהן מופיעות
בפרוטוקול של בית־המישפט, גילה
אילץ הבנה רבה לעמדת הממשלה.
קשיים מישפחתייס
4י*ן כאורה, מובטחת בחירתו
€של אילץ, בקולותיהם של 64
חברי הקואליציה.
למעשה, יהיה לו קשה מאוד
להיבחר מול המועמד שהציג המערך,
הח״כ חיים הרצוג.
כמו אילץ, עלה גם הרצוג לישראל
עם מישפחתו ב* .1935 כמו
אילץ, גם מוצאו ממישפחה בעלת
ייחום רבני, והוא אף למד בישיבת
חברון שבירושלים.
כמו אילץ, גם הרצוג הוא בעל
השכלה מישפטית, ובשנים האחרונות
הוא עורדדץ פעיל.
כמו אילץ, גם הרצוג מילא במשך
כל חייו תפקידים במערכת
השילטונית. בעוד שאילץ שירת
במערכת האזרחית, היו רוב תפקידיו
של הרצוג במערכת הצבאית.
אך להרצוג יש כמה יתרונות
על־פני אילץ, ובזכותם הוא יוכל
למצוא לו תומכים בקואליציה, בבחירה
החשאית שתיערך בהתחלת
השבוע הבא. קשה להניח כי
לאילון, לעומת זאת, יימצאו תומכים
באופוזיציה.
יתרונותיו של הרצוג על־פני
אילץ באו לו בעיקר בזכות הקשרים
המישפחתיים שלו.
חיים הרצוג הוא בנו הבכור של
הרב אייזיק-יצחק הלוי הרצוג,
מי שהיה רבה הראשי של הקהילה
היהודית בדאבלין שבאירלנד, ר
אחר־כך רב ראשי בישראל. אחיו
הצעיר, יעקב הרצוג, היה סמנכ״ל
מישרד־החוץ הישראלי, מנכ״ל מי-
שרד ראש־הממשלה, ואחר-כך הוא
היה ״יועץ הסתרים״ של ראש
הממשלה לוי אשכול ב* .1967 יעקב
הרצוג נחשב למבריק שבין שני
האחים, והוא נפטר ב־.1972
ייחוסו המישפחתי של הרצוג
מצד אביו, עשוי להביא לו קול
אחד או יותר בין חברי-הבנסת
של המיפלגות הדתיות. אביו, איי-
זיק הרצוג, היה אמנם מקורב לתנועת
המזרחי שייסדה את ה-
מפד״ל, אך הוא היה מקובל גם
על אנשי אגודודישראל ופועלי־אגודת-ישראל.
בתקופת
מילחמת העולם הש נייה,
היה הרצוג קצץ במודיעין
הבריטי. הוא שהה במצריים, ושם
הכיר את אורה אמבש, והתחתן
עימה. אחותה של אורה — סוזי —
התחתנה עם פוליטיקאי ישראלי
ידוע אחר, אבא אבן.
מישפחת אמבש היתד. אחת מאותן
מישפחות מצריות עשירות,
שעוד לפני הקמת ישראל נעשו
שותפות בבנק דיסקתט. הח״כ חיים
הרצוג הוא חבר במועצת המנהלים
של בנק זה, הגדול שבבנקים הפרטיים
של ישראל, ואחד מ־200
הבנקים הגדולים בעולם.
המישפחה המייסדת של בנק
דיסקונט — מישפחת רקנאטי, שמרה
תמיד על זיקה חזקה לתנועה
הרבזיוניסטית ואחר־כך לתנועת
החרות. אין זה מן הנמנע, שמקומו
של הרצוג במועצת המנהלים
של דיסקונט יועיל לו גם במירוץ
לנשיאות.

הקשר השלישי, הוא הקשר של
הרצוג עם המיליארדר היהודי-
בריטי סיר אייזיק וולפסון, שעשה
את הונו כאשר רכש בשנות זד 30
רשת של חנויות כולבו בבריטניה.
סיר אייזיק היה ידיד טוב של
הרב אייזיק הרצוג.
וולפסון היה נוהג לומר :״בלונדון
גדלו שני אנשים בשם אייזיק.
האחד אייזיק הרצוג והשני אייזיק
וולפסון. לאחד היד. מזל, ולשני
לא כל-כך. זה שהיה לו מזל נבחר
להיות הרב הראשי של ארץ־יש־ראל,
לימד תורה והפך לאחד המנהיגים
הדגולים של העם היהודי
— והשני, נו, אתם רואים מה קרה

״חוסר המזל״ של השני לא
הפריע לו לקבל ממדינת-ישראל
בפרוטות את הבעלות על חברת
הנפט של, שחיסלה את עסקיה בישראל.
חברה זאת הסבה את שמה
לפז, שהיא חברת הדלק הגדולה
בישראל. ץ לפסון הציע לחברו,
אייזיק הרצוג, לקבל אחוז אחד
ממניותיה של קרן וולפסון הידועה,
שבה הצטברו רווחיה של חברת
פז, אך הרב הראשי סירב.
בנו לא סירב. אחרי שסיים הר-
צוג את שירותו הצבאי בצה״ל
בדרגת אלוף, וסיים גם את שרותו
כשגריר ישראל באו״ם, הוא פתח
מישרד־פרקליטים פרטי, והיה לנציגו
של וולפסון בעסקיו המסועפים
בישראל.
הקשר עם וולפסון עשוי להועיל
עכשיו להרצוג. וולפסון הוא שותפם
של האחים מאיר, הקבלנים
הידועים, שהח״כ לשעבר, איש
רפ״י זלמן שובל, נשוי לאחת מבנותיהם.
לחיים
הרצוג יש לא רק קשרים
עיסקיים עם שובל, אלא גם קשרים
פוליטיים. הרצוג נמנד. תמיד
עם המקורבים למשה דיין המנוח
ולרפ״י. אץ זה מן הנמנע שהשר
מרדכי בן-ם ורת והח״ב יגאל
הורביץ יצביעו למענו בבחירות
החשאיות. הם יזכרו שכאשר היה
הרצוג פרשן רישמי בכלי-התיק-
שורת האלקטרוניים, במילחמת
יוס-הכיפורים, הוא הקדיש זמן
רב להדיפת ההתקפות על שר-
הביטחון דאז, משה דיין.
הקשר עם וולפסץ עשוי להניב
פירות נוספים. כאשר ביקש סיר
אייזיק למכור את מניותיו בחברת
פז, הוא מצא קונה כרוחו: המיליארדר
היהודי־גרמני־יפאני שאול
אייזנברג. וולפסון לחץ בעוצמה
רבה כדי שממשלת ישראל תאשר
את העיסקה הזאת, שבסופו של
דבר לא יצאה אל הפועל בגלל
סכסוכים בץ מנהיגי המיפלגה הליברלית
שבליכוד.
אייזנברג אינו שוכח זאת. יש לו
אחיזה איתנה במיפלגה הליברלית,
והיא עשוייה לבוא לידי ביטוי.
הקשר המישפחתי האחרון הוא
הידוע ביותר: אחד מבניו של
חיים הרצוג, יואל, נשא לאשה
את אחת מבנותיו של המיליארדר
היהודי־סודאני-שווייצי נסים גאון,
פטרונה של תמ״י.
טקס הנישואץ המפואר נערך
במלון של גאון בז׳נבה, ואצולת
הממון והפוליטיקה הישראלית הו-
טסה לשווייץ כדי להשתתף בו.
אין ספק שגאון, המגלה מעורבות
רבה בפוליטיקה הישראלית, יהיה
מרוצה מאוד עם מחותנו יהיה
נשיא המדינה, וחברי הכנסת של
תמ״י יתקשו לשכוח זאת.
יתכן שחבר־כנסת אחד או שניים
מן המיפלגה הליברלית יבקשו להצביע
בעד הרצוג, רק משום שמועמד
הקואליציה הוא חובש-כיפה,
משום שלא ירצו ״ליצור תקדים.״
אולי תהיה זו הפתעה אם ראש-
הממשלה מנחם בגין ייאלץ ״לבלוע״
שוב מועמד של מיפלגת העבודה
כנשיא המדינה — אך ההפתעה
לא תהיה גדולה. אילו היו
הנסיבות שונות, היה גם אילון
יכול להיות מועמד האופוזיציה,
כשם שהרצוג היה יכול לשמש
כמועמד של הקואליציה, שכמה
מחבריו הטובים ביותר נמצאים
שדמה מתקל

עם השותן ז שובל
הפתעה —

המחרמן גאון
— נוספת —

עם הגיס אכן בהפגנת ״שלום עכשיו״
— לבנין7

ונבוש את
במיסמו סוו שד גוש־אמוניס שנכתב לנג
שש נאמו, שצוין־ להנסיק.,רהנקיר את
הו־הבית! הימין הקיצוני בגדה המערבית
נהנה במשו שרוש שנים מתמיבה מראה מצו
אויאר שהן -האם נועלות המחתרות עכשיו
כד• ל ה חוי ר לו את כוחו ה פו לי ם׳ ?

מ אי רכהנא

משה לווינגר

ך• אחת הצעדות של גושאמונים
שרו גני הנוער של
הגוש :״נעלה על ההרים /נפוצץ
לערבים /את הראשים.״ בני הנוער
גדלו. הם גוייסו לצה״ל ולמדו
להשתמש בנשק. הם רצו להפוך
את מילות השיר למציאות של
דם ואש.
מה היתה התוכניתן
אפשר לשער זאת, על־פי מיספר
המשתתפים, כלי הנשק וחומרי הנפץ
שעמדו לרשותם, והיעד שלהם.
קבוצת חיילים מאומנים על
נישקם, בערך בגודל של מחלקת
חיל־רגלים, משתלטת על מיסגד
כיפת הסלע ומיסגד אל-אקצה שעל
הר־הבית. הם מצמידים את חד
מרי-הנפץ לעמודי התמיכה של הבניינים
המקודשים, נפרשים להגבה
היקפית, טובחים את הערבים הנמצאים
בקירבת מקום, וממתינים.
תוך כמה שעות מתפרסמת הידיעה
בכל העולם. חטיבה של
צה״ל ומאות עיתונאים מקיפים את
האזור. הקנאים, המתבצרים במיס־גדים,
מאיימים: ברגע שמישהו
יתקרב — אנחנו מפוצצים את הד
מיסגדים המקודשים לכל המוסלמים.
אפשר להאמין להם. הם אינם
מאיימים לפוצץ את עצמם, רק
את המיסגדים. שום ממשלה ישראלית
לא תעז לשחק עם הקנאים.
אין להעלות על הדעת שתישלח
פלוגת קומנדו כדי לחסל אותם,
שהרי הם יהודים, וגם פטריוטים
טובים. קשה יהיה לנסות ולהערים
עליהם, מחשש שיממשו את איו־מם,
ויעמידו את מדינת ישראל לפני
מילחמת ג׳יהאד נוראה מצד
כל העולם המוסלמי.
התוצאה המקווה: רבבות ישראלים,
ואולי גם יהודים מכל רחבי
העולם, יזדהו עם היהודים הנאמנים
שעל הר-הבית, וידרשו להתיר
שם תפילה ליהודים. אולי תהיה
דרישה נוספת: שהכנסת תחוקק
חוק לסיפוח הגדה המערבית לאלתר.

גם בלי צעדים נוספים, די
במעשה ההשתלטות עצמו כדי
לעורר מייד מרד פלסטיני כולל
בגדה המערבית וברצועת עזה.
צה״ל יצטרך לדכא את המרד הזה
במהירות, ובכוח רב. התוצאה :
מאות ואולי אלפי הרוגים, ובריחה

ערבית המונית דרך גישרי הירדן,
ואולי גם דרך ״הגדר הטובה.״
זה נשמע כמו חלום עיוועים
מטורף. אך זה מזכיר מאוד את
ההשתלטות של קבוצת קנאים מוסלמית
על הקעבה במכה לפני
שלוש שנים. זהו גם בדיוק אחד
מאותם 1צעדים שקבוצות פאשיס־ י**!
טיות ונאציות תיכננו בכל מהלך
ההיסטוריה שלהם: צעד הפגנתי,
סימלי, שדי בקבוצת אנשים קטנה
ונחושה בדעתה כדי לבצעו, צעד
שיסחוף אחריו את ההמונים.
זה גם אינו מפתיע וחדש כל־כך
בהקשר של הר־הבית. לפני שלוש
שנים נמצא על הגג של ישיבת
הכותל ברובע היהודי בירושלים
מיצבור ענקי של חומרי נפץ :
שישה ארגזים שבכל אחד מהם 20
קילוגרמים של חומרי־נפץ 16 .רימוני
יד 14 ,ררנטים 150 ,מטרים
של פתיל רועם ושני נפצים. שני

י שראל הר אל
חיילי צה״ל טוראי וממלא־מקום
קצין, נעצרו והועמדו לדין. העונשים
שקיבלו היו מגוחכים.
לפני שנה נתפס יואל לרנר, מורה
ירושלמי בן ,21 שביקש לפוצץ
מיסגד על הר־הבית. יחד עימו
נתפסו שני נערים, שהיו אמורים
להשתתף בפעולה. ללרנר נגזר
עונש מגוחך.
לא חלף זמן רב מאז נתפס לר־

נר, שהיה קשור לתנועת כך של
״הרב״ כהנא, וצ׳רלס גודמן, צעיר
אמריקאי, התבצר על הר־הבית
וטבח ברובה שהיה בידו ערבים
ושוטרים.

צבא של
לומדי תורה
ך הד־ הכית יש תפקיד מרכזי
€בתורות הלאומניות והגזעניות
של ״הרב״ מאיר כהנא, של אנשי
גוש-אמונים ושל תנועת התחיה.
היה זה רק טיבעי שזה יהיה היעד
של פעולת-ראווה גדולה, שתיעדו
בשיתוף רסיסי המחתרות
המתגבשות מזה כמה שנים בגדה
המערבית.
עכשיו כבר לא יכול להיות ספק
בקיומן של ההתארגנויות המחתרתיות
האלה. הפעולה הראשונה,
החשובה, היתה ההתנקשות בראשי
הערים. ידיים אלמוניות ניפצו
אחר־כו עשרות פעמים שמשות
בערים ערביות בגדה המערבית,
ואלמונים ערכו פעולות־נקם פרטיזניות
בכפרים ערביים. לפני חמישה שבועות נרצח אמיל גרינ־צווייג
מרימון שהושלך עליו. שר
0הפנים יוסף בורג הציב מישמר

כלי נישקם. הם יודעים לחשוב
באורח צבאי, וחשוב לא פחות:
הם חיילים שחל עליהם דין צבאי.
כאשר הרמטכ״ל הוא אדם מסוגו
של רפאל איתן, הם אינם צריכים
לחשוש מעונשים כבדים גם אם
יתפסו.

צריך לציין כי לא כל חיילי
ישיבות ההסדר מזדהים עם המטרות
ועם האמצעים של גוש־אמו־נים,
התחייה ו״הרב״ כהנא. רבים
מהם עברו מהפך אידיאולוגי בתקופת
מילחמת־הלבנון. אך בין ה אחרים,
הקנאים, יכולים המטיפים
הלאומנים למצוא את החיילים
שייבצעו את מעשי־הטירוף. הרב
ישראל אריאל, מי שהיה מדריך
רוחני בישיבה בימית ועבר לישי־

שראלא רי א ל
אותם במיסגרת של פלוגות־סער,
לחסידיו לצד מי עומד השילטון.
היכולות ליטול בכל רגע את החוק
יתכן שאץ מחתרת אחת, מגובבידיהן
במסווה של מדי צה״ל שת וממושמעת בגדה המערבית,
ותוך שימוש בנשק של צה״ל. גם
אלא מיצבור של התארגנויות כאלה.
הגבולות בין אנשי התחיה,
״הרב״ מאיר כהנא זכה לכבוד
הזה, וגויים לשירות מילואים פעיל
אנשי גוש־אמונים ואנשי כהנא הם
בגדה המערבית ״לשמירת הסדר.״
לעתים קרובות מטושטשים מאוד,
תמונתו של כהנא במדים, כשהוא
או שאינם קיימים כלל. הם כולם
חברים בהתנחלויות, בישיבות האוחז
בידו רובה ומסתובב בעיר
פלסטינית בגדה המערבית, הבהירה הסדר, ושייכים לתנועת אמנה של

חון בו ר ח
מישטרתי ליד ביתו, משום שאיימו
על חייו. היו לא רק איומים,
אלא גם ידיעות של ממש. השר
הממונה על המישטרה דיבר בפירוש
על התארגנויות מחתרתיות
בתוכנית בטלוויזיה.
קיומן של ההתארגנויות המחתרתיות
כבר אינו בגדר סוד. גם
מאגר כוח־האדם שממנו באים אנשיהן
אינו סודי. הם כולם היו
בקרב המבויים היטב על ימית, באפריל
: 1982 חיילי ישיבות ההסדר,
הגרעין הנוקשה של מתנחלי
גוש־אמונים אנשי התחיה והמטורפים
של הרב כהנא.
כוח־המחץ של המחתרות הימניות
בא מישיבות ההסדר. שם
יושבים חיילי צה״ל, המאורגנים
י— ביחידות משלהם, עם קצינים ש־בדרך־כלל
באים מתוך נוער הישיבות.
יש להם גישה קלה ל-
כלי־נשק. איש אינו חושד בהם
כשהם נעים במדים ונושאים את

בת הכותל, הרב משה לווינגר,
המלמד בישיבת קריית־ארבע, הרב
חיים דרוקמן שיש לו ישיבה משלו,
ידועים היטב לא רק בדיעותיהם
הקיצוניות, אלא גם במעשיהם הקיצוניים.
הם כולם עברו בגלוי
על החוק בימית, וגם בעשרות
הזדמנויות קודמות, בהתנחלויות־הפרא
בגדה המערבית, ובהפגנות
בלתי-חוקיות. איש לא העלה על
דעתו להעמיד אותם לדין. חיי־ליהם־תלמידיהם
הסיקו מכך מסקנות
מרחיקות־לכת.
תמיכה בפלוגות סער
ך ם המתנחלים של גושי*
אמונים מאורגנים במיסגרות
צבאיות משלהם. היה זה הרמטכ״ל,
רב־אלוף רפאל איתן, שהוציא אותם
מיחידות המילואים שלהם, ואירגן

שאלות בדי תשובה
״העולם הזה״ היפנה אל דוכר צה״ל סידרה של
שאלות, שעד להוצאת השבועון לא התקבלה עליהן
תשובה.
להלן השאלות:
• מהם ההסדרים לגבי שירות המילואים של תושבי ההתנחלויות
בגדה המערבית וברצועת עזה?
מיהם מפקדי היחידות שבהם משרתים החיילים האלה?
האם גם הם תושבי ההתנחלויות?
• מהו טיב התפקידים המוטל על היחידות האלה של תושבי
ההתנחלויות?
• מה נעשה לגבי חיילי ״שיבות ההסדר שהשתתפו במרד
של ימית לפני שנה?
• האס היחידות של חיילי ישיבות ההסדר קשורות ביחידות
של תושבי ההתנחלויות?
• מיהם מפקדי היחידות של חיילי ישיבות ההסדר? האם
גם הם תלמידי ישיבות הסדר ואנשי התנחלויות?
• מהם סידורי הביטחון הנהוגים לגבי הימ״חים (יחידות
מחסני חירום) ולגבי מחסני הנשק בהתנחלויות ובישיבות ההסדר?

גוש־אמונים למועצת היישובים ה יהודיים
בגדה המערבית.
הגופים האלה — אמנה ומועצת
היישובים, הם אירגוני־הגג של

ההתארגנויות למיניהן. לפני תשעה
חודשים, עוד לפני שפרצה מילוד
מת־הלבנון, נכתב מיסמך מדהים
במועצת היישובים היהודיים, והופץ
בין אנשי גוש־אמונים ואנשי ישיבות
ההסדר.
המיסמך היה חתום על־ידי יש ראל
הראל, מזכיר מועצת היישו בים,
ואיש התנחלות עופרה. זוהי
תוכנית פעולה רישמית־למחצה ל אנשי
הימין הקיצוני בהתנחלויות.
תוך כדי מילחמת־הלבנון צורפו
לו קטעים שונים, כדי לעדכנו.
במיסמך של מועצת היישובים
יש הצעה להקים אירגון בשם
שבות סיני, שיבדוק את היחסים
עם מצריים ואת הפרות הסכם־ה־שלום,
ויחפש הזדמנות להשיב את
סיני למדינת ישראל.
מדובר במיסמך על ״השתוללות
הרדיו והטלוויזיה,״ ומוצע להקים
רשת מאזינים שידווחו על ״סטיות
וסילופים ועלילות שמטרתם להפוך
את דמם של המתנחלים להפקר.״
מועצת
היישובים מציעה לפעול
נגד ראשי-הערים בגדה המערבית
(המשך בעמוד 72

במדינה
י (המשך מעמוד )5
שמירה כל־כך תקיפה, לא היתה
כלל אפשרות לפיגוע מסוג זה.
ההפגנה הסתיימה מול מישרד
ראש־ד,ממשלה, במקום שבו נרצח
— אמיל גרינצווייג. ברישיון שניתן
להפגנה היה תנאי שלא יושמעו
שום נאומים בסיום ההפגנה. וכך
קרה שהאנשים התאספו סביב השלט
לזיכרו של גרינצוויג, ולא
ידעו מה בדיוק לעשות. היה מי
שהניח זר, והיה מי שבכל זאת
החליט שאי־אפשר לסיים את ההפגנה
בלי כמה מילים של סיום. וכך
נטל אבי עוז, מרצה באוניברסיטה,
את הרמקול לידיו והתחיל
לדבר. השוטרים ניסו להתנגד. הם
כעסו מאוד. יתכן שהיה זה ה רגע
המתאים להודות למישטרה

בשקט היו העיתונאים הרבים שליוו
את האירוע. הם עמדו עוד
שעה ארוכה בצד, עד שאחרון המפגינים
התפזר, ורק אז הסתלקו
מהמקום.

כינוסים
דג לי ם ;*?11ו 3ים
בקיבוץ,
געיד דייו
מרת? על השלום.
התוכן של הכנס היה תלוי על
הקיר: הדגלים השלובים של ישראל
ופלסטין.

מתנגדי ההפגנה נחסמים על־ידי השוטרים
— ״בגין בגין״
של המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני נערך בש בת
בקיבוץ הראל. הקיבוץ המארח
הבהיר בדברי-בירכתו כי אינו שותף
בהכרח לדיעות המועצה. אך
הברכה גם ציינה עובדה שהפתיעה
את הנוכחים:

מפגיני ״הוועד נגד המילחמה״
״הלאה הפאשיזס־ מול —
על המאמצים העילאיים שעשתה
לשמירה על ביטחונם של המפגינים.
אך הדבר לא נאמר, ומה שנאמר
רק הרגיז את השוטרים
יותר, עד כדי כך שהמישטרה שקלה
אם לתבוע את המארגנים על
הפרת תנאי הרישיון.
היחידים שלא היו בטוחים עד
הרגע האחרון שהבל באמת יעבור

הוא השתקף גם באולם. בפעם
הראשוגד. בתולדות המדינה נערך
בה כנם מדיני לדיון על עתיד
הארץ, כשמחצית המשתתפים והנואמים
בו הם יהודים, ומחציתם
השנייה — ערבים מן הגליל, המשולש,
הגדה המערבית ורצועת-
עזה.
קריאה נרגשת. יום־העיון

1ו מו ע ט 111.1 .

נציג הקיבוץ השמיע
קריאה נרגשת י
•לשיחרור כל העצירים ש במחנה
אל-אנצאר.
בדי לארח את הכנס, היה על
הקיבוץ להתגבר על בעיות לא-
מעטות. בין השאר: לא רק אנשי
מפ״ם, חברי מזכירות הקיבוץ הארצי
(שאליו שייך הראל) התנגדו
לאירוח הכנס, אלא גם רן כהן,
ראש הפלג המתפלג משל״י, שלח
לקיבוץ מיכתב רישמי, שבו תבע
ממנו שלא לארח את הכנס. ואילו
הרוח החיה של הכנס, המיזרחן
יוסי אפיתי, הוא חבר בקיבוץ אחר
של השומר הצעיר — גבולות.
אך טרדות אלה נשכחו, כאשר
הקשיבו המתכנסים לניתוח המצב
בישראל ובאש״ף, המגעים הסודיים
והגלויים, וההיבטים הרוחניים והמדיניים
של הסיכסוך.
״אנשים אמיתיים.״ יתכן
שאת הדברים הקשים ביותר אמר
דווקא נואם יהודי: הסופר והמחזאי
יהושע סובול, שערך השוואות
קשות ביותר בין התפתחות
הנאציזם בגרמניה ובין ההתפתחויות
בימין הקיצוני בישראל
(ראה הנדון) .״הנאצים הקימו בגטו

יודן־ראט.״ אמר סובול ,״עכשיו
אנחנו מקימים בגדה ערבר־ראט,
בצורת האגודות הכפריות.״
ואילו הפסיכיאטרית רוחמה מר-
טון הסבירה את התופעה בצורה
אחרת: הקורבן נוטה לחקות את
המדכא .״יהודים רבים מעריצים
בתת־הכרתם את הנאצים על מה
שעוללו להם, ואימצו לעצמם את
מושגיהם.״
לפניהם דיבר איש־רוח ערבי —
הכומר האנגליקני ריאח אבו-עסל
מנצרת .״אילו עשתה הציונות מה
שעשתה בארץ ריקה, היה העולם
כולו עוקב אחריה בהערצה. אבל
המעשים נעשו בארץ מיושבת, ומכאן
הדילמה העמוקה.״ הוסיף הכומר
:״הפסוקים ׳בשנה הבאה
בירושלים׳ ו,אם אשכחך ירושלים,
תישכח ימיני׳ מדברים עתה אל ה לב
הערבי.״
יתכן שהנואם המרגש ביותר
היה רופא מעזה — חאתם אבו-
ע׳זאלה, מנהל המוסד לילדים נכים
בעירו .״אנחנו כל־כך רחוקים מהחיים
האמיתיים,״ התוודה ,״שזה
תענוג אמיתי בשבילנו לראות אנשים
אמיתיים, לדבר עם אנשים
אמיתיים ולהתווכח עם אנשים
אמיתיים. אצלנו אסור לכנס כינוס
פוליטי כלשהו, גם כשהוא מוקדש
לשלום. על אחת כמה וכמה אסור
אצלנו להראות את הדגל הפלס טיני!״
אמר, בעמדו לפני שני
הדגלים השלובים.
לרחם על פרד. הרופא העזתי,
שבא בחברת אשתו היפהפיה, סי

לנוכחים פרטים רבים שהדהימו
אותם. למשל: אסור לאנשי־עזה
לקבל תרומות אמריקאיות לשיב-
לול בית־החולים בעיר .״אילו היה
לי פרד, הייתי מרחם עליו אילו
נזקק לטיפול בבית־החולים בעירנו׳״
אמר והוסיף :״האם הקמת
בית־חולים יכולה לקצר אף ברקה״*־
אחת את הכיבוש הישראלי ז ממה
הם פוחדים?״
כאשר המיכללה של עזה, שבה
לומדים בשתי פישמרות, הקימה
כמה צריפים כדי להקל על הלימודים.
הוזמנו ראשיה אל המי-
משל הצבאי ונאמר להם שאם לא
יהרסו את הצריפים, יגורשו מייד
כל המרצים הפלסטינים שיש להם
אזרחות זרה. ראשי המיכללה הואשמו
בעבירה פלילית, ונלקחו
מהם טביעות־אצבעות.
דו־ קיום או דו־חיים. עורך־
הדין עזיז שחאדה מנצרת הזכיר
שבהיותו סטודנט שמע במו אוזניו
הרצאה של גולדה מאיר בקמפוס
הירושלמי. היא קבעה אז שיש <•
בישראל מקום לעוד 10 מיליון
יהודים .״אם כן, מדוע יש צורך
בהתנחלויות?״ שאל.
ואילו המחנך הידוע, הפרופסור
צבי לם, הכריז שהוא ציוני וסוצי-
אליסט וקבע :״הציונות היא המפרידה
ביני ובין בגץ ושרון, כ שם
שהסוציאליזם הוא המפריד
ביני ובין סטאלין ושימעון פרם.״
הכנס בדק גם היבטים הקשורים
בפיתרון, ושמעולם לא התנהל
עליהם דיון נוקב בין יהודים וער־

ד״ר ע׳זאלה נואם בכנס

מארגן אמיתי פותח את הכינוס

״לא כיצד להתקיים ביחד —

— אלא כיצד לחיות ביחד !״
ה טו ל ם

הז ה 2376

דובר שד א 3ו־1ידאד מצהיר:

,אור אבנר הו א סו כן שדה מו ס ד ! ״
״ ערכאת וסרטאוו׳ ה ם סוכני הסי־איי־איי!״
וץ הודעה יכלה להיות מצחי-
י י קד — ,אלמלא פורסמה על-
ידי אחד מאלופי־הרצח בעולם :
הטרוריסט הפלסטיני צברי אל־בנא,
המכונה ״אבו־נידאל״ ,אויבו
המושבע של אש״ף.
העיתון הלונדוני בשפה הערבית,
אל־ערב (״הערבי״) ,המקורב
לאבו־נידאל׳ פירסם את ההודעה
השבוע, בתגובה על כתבה שפורסמה
בעיתוו המכובד גארדיאן.
העיתון הבריטי ערך חקירה יסד
דית של אירגון אבו־נידאל, שחבריו
הורשעו לאחרונה בנסיון לרצוח
את שגריר ישראל, שלמה
ארגוב. הגילד המרכזי: גאוואף
רוזאן, ראש חוליית־הרצח, שנדון
ל־ 35 שנות מאסר, אינו אלא אלוף־
מישנה באגף־המודיעין של הצבא
העיראקי.
נראה שגילוי זה, ושאר הגילויים
של העיתון הבריטי, הקפיצו
את אבו־נידאל. בתגובה רשמית
עליהם מסר הדובר הרישמי שלו
בעיתון אל־ערב גילוי מרעיש:

• המידע סופק ל״גארד־יאן״
על־־ידי העיתונאי הישראלי
אורי א מרי, איש
המוסד הישראלי, שתפקידו

ערפאת
״שילם עבור הפירסוס״

הוא להסתנן לאירגון־השיח־רדד
הפלסטיני.
• העיתון הכריטי פיר-
סס את המידע אחרי שקיבל
תשלום גדול מידי יאסר
ערפאת, שהועבר אליו על־ידי
עיצאם אל-סרטאווי, ושניהם
אינם אלא סופני
מוסד־הביון האמריקאי, סי•
איי־אי.
• המישטרה ושרותי-
הביון של בריטניה שיתפו
פעולה עם המוסד הישראלי
והמוסד האמריקאי בפרשה

• ״תנועת־השיחרור ה פלסטינית
הלאומית״ ,איר־גונו
של אבדנידאל, גזר על
כד המעורבים בפרשה דיך
מוות.

פסק ־ דין
מוו ת
שבוע אחרי ביצוע ההתנקשות,
יומיים אחרי פתיחת מילחמת־הלבנון,
עורר העולם הזה ()2336
כמד, שאלות נוקבות לגבי המעשה.
כתב אז העולם הזה :״מי שהחליט
להתנקש בחיי השגריר בלונדון
— הוא שהחליט לספק לשלישיה
(בגין, שרון ואיתן) את התירוץ
המבוקש (לפלוש ללבנת)״.
הוסיף העולם הזה:
״היה זה כאילו נדברו מחרחרי-
המילחמה שמשני עברי המיתרם
מראש, כדי להביא על העם הפלס טיני
טרגדיה נוספת, וכדי להטיל
את המרחב אל תוך מערבולת של
דם ואש, הרג והרם.
״לא יכול להיות ספק בכך שמי
שנתן את ההוראה להרוג את
השגריר הישראלי בלונדון התכוון
לתוצאה זו בדיוק. כי שום תוצאה
אחרת לא היתד, כלל אפשרית.
אם כן, מי נתן את ההוראה ז
״ההתנקשות בלונדון בוצעה על-
ידי האירגון של אברנידאל.״
כעבור שבועיים, אחרי שאורי
אבנרי ערך ביקור חטוף באירופה,
ונפגש עם אישים פלסטיניים, פיר-
סם העולם הזר )2338( ,את הדו״ח
הסמכותי הראשון על אירגוגו של
אבו־נידאל. בין השאר כתב:
״מי היה מעוניין באותו רגע
בפעולה כה דחופה (ההתנקשות
בחיי ארגוב)ז
״בעת ביצוע ההתנקשות בלונ דון
ישב אבו־נידאל בבגדאד. לכן
סבורים פלסטינים רבים כי ההתנקשות
בוצעה בפקודת עיראק,
שנחלה זה עתה תבוסה מוחצת
מצבא איראן, ושחששה שמא עומדים
האיראנים לפלוש לארצם.
״הפלישה הישראלית ללבנון, ש הוזמנה
על-ידי ההתנקשות בלוג-
דון, נתנה לעיראק את התירוץ
המצויין להכריז על הפסקת־אש
חד־צדדית, ואיפשרה גם לאיראן
לוותר על הפלישה לעיראק, שהיא
מעבר לכוחותיה. שני הצדדים
הכריזו על כוונתם לעזור במיל-
חמה נגד ישראל.
״מבחינתן, באה ההתנקשות בדיוק
ברגע הנכון.״

שינו• נוג ע האחרון

״בדיוק ברגע הנכור

יץ עולש הזה״ ניתח אז את
/ /י 1הגירסות השונות לגבי ה ך
• טענה, באילו סיפק אורי אחריות לנסיון־ההתנקשות, וקבע
י י אבנרי מידע כלשחו לעיתון כי הגירסה המטילה את האחריות
הבריטי, פשוט אינה נכונה. אבל על עיראק היא הסבירה ביותר.
היה לה על מה לסמוך — כי
בין השאר גילה אז העולם הזה
גילויי גארדיאן אישרו בדיוק מד כי ההתנקשות תוכננה בחיפזון
הים את גילויי העולם הזה למחרת• עצום, בלי הכנה מיקצועית מס ההתנקשות.
פקת.
בין השאר הופעל בה קרוב-
בים. למשל: מה יהיה מעמדם
של הערבים, אזרחי ישראל, כאשר
תקום מדינה פלסטינית בגדה ז
ה עו לםהזה 2376

הירהר עורך־הדץ מוחמר מיע-
ארי מחיפה, מראשי התנועה הערבית
המתקדמת :״אני אהיה כמו

דשדושת
מישפחד, של אבדנידאל עצמו,
שאינו טרוריסט מאומן. הכל העיד
על כך שמישהו החליט לבצע את
ההתנקשות במהירות רבה, מפני
שהיה צורך לבצע אותה בתוך זמן
קצר ביותר.
העולם כולו ידע אז כי אריאל
שרון ורפאל איתן זוממים פלישה
ללבנון, ובינתיים גילה שרון עצמו
כי קיבל אישור אמריקאי לפלישה
שבוע לפני ההתנקשות בארגוב.
הפעולה של אברנידאל סיפקה את
האמתלה הדרושה למילחמה. ש־שעת־האפס
שלה כבר נקבעה.

סרטאווי
״העביר את הכסף״

כל הגילויים האלה אושרר
עתה על־ידי ״גארדיאן״
הכריטי, עד סמך העובדות
שהתגלו כמהלך המישפט
של המתנקשים כלוגדון.
בין השאר גילה גארדיאן:
• בראש קבוצת־המתנקשים עמד
נאוואף רוזאן, בן הכפר רוזאן
ליד אירביד בירדן. איש זד, היד,
קצין בחיל־האוויר הירדני, והתגייס
לאגף־ד,מודיעין העיראקי ב.1972-
הסתבר כי היה קשור עם אבר
נידאל כבר מאז — 1974 תקופה
קצרה אחרי שאבדנידאל, שהיה
עד אז נציג פת״ח בבגדאד, פרש
מאירגונו והקים אירגון משלו, בחסות
שרותי־הביון העיראקיים.

• ארגוב נבחר כיעד להתנקשות
רק כמה ימים
לפני ביצוע המעשה, חה
מתוך כוונה כתרה לדחוף
את ישראל לפלוש ללמוד.
בגדאד התכוונה להשיג הפ
סקת־אש עם איראן, אחרי
שנחלה כישלון ממאיר ב־קרב
על חוראמשאר.
• לפני כן הופיע שמו של
ערפאת עצמו בראש רשימת ה־מיועדים־להירצח
בידי אברנידאל.
במקום השני הופיע המלך חוסיין.
היעדים הישראליים הופיעו רק ביהודי
אמריקאי, המחזיק באזרחות
אמריקאית ובאזרחות ישראלית גם
יחד. אשאר אזרודישראל, ואבקש

תחתית הרשימה, שרוב קורבניה
המיועדים היו דווקא פלסטינים.
הרשימה שונתה רק בראשית יוני
.1982

״הקשו זף שואלי״
ך יה כגילויי העולם הזה״ ש י
י אושרו עתה במישפט בלונדון,
היבם מעניין נוסף.
בשעתו גילה העולם הזה ()2338
עובדה מדהימה:

ס/״0א מאנשי האירגון, שנתפסו
כעיקבות פעולות־טרור
שונות כעולם, באו מן
השטחים הכבושים כידי ישראל
— והם התגייסו לאית
גונו של אבו־נידאל כשעה
שישראל שלטה כשטחים
אלה.

בית־ד,יתומים היהודי באנטוורפן
— משרתות אך ורק את התעמולה
הישראלית. אש״ף הסתייג מכל
הפעולות האלה׳ ונפגע קשה מהן.

כמיקרה הטוב כיותר,
טוענים יריביו של אבו־ני־דאל
כאש ״ף, הוא מופעל
כעל-כורחו על־ידי המוסד,
שהצליח להסתנן לאירגון
שלו על־ידי גיוס סוכנים בגדה
המערבית והחדרתם ל•
אירגונו•

סוגן תמזסו
ף ראה בי אבו־נידאל רגיש
!מאוד להאשמות אלה, ומכאן
המגמה של התקפתו השבוע.
לפני שבועיים הופיעו עיצאם
אל־סרטאווי ואורי אבנרי על בימה
אחת בלונדון, באסיפה שהופרעה
באופן שיטתי על־ידי בריונים ערביים
ויהודיים. היהודים היו חברי
אירגונו של ״הרב״ מאיר כהנא,
והערבים היו — כנראה — אנשי
אירגונו של אבו־נידאל (העולם
הזה .)2374 אלה צעקו לעבר סר-
טאווי שהוא יושב עם סוכן ציוני.
יתר על כן, אורי אבנרי הת-

זהו אחוז הרבה יותר גדול מאשר
זה הקיים בכל אירגון פלסטיני
אחר. התופעה מוזרה עוד יותר
אם לוקחים בחשבון כי אין לאבר
נידאל בסים בירח, כפי שיש
לאירגון פת״ח, וכי על כן קשה
לו הרבה יותר להחדיר מגייסים
לשטחים הכבושים.

כמהלך העימות המתמשך
כין אירגון פת״ח ואית
גון אכו-נידאל (הקורא לעצמו
כאותו שם עצמו) טענו
אנשיו של ערפאת כי יש
הסכר פשוט לתופעה זו:
שרותי־הכיטחון של ישראל
הם שגייסו את האנשים כשטחים
הכבושים ושלחו אותם
לכגדאד, כדי שיתגייסו
שם לאירגונו של אבו-נידאל.
לדבריהם, כמה מאנשיו של אבו־נידאל,
שנתפסו בלבנון כשהתכוונו
לרצוח את ערפאת, הודו בכך.

מוזר כי גם המתנקשים
כחיי ארגוב כאו מהשטחים
הכבושים.

אבנרי
״מסר את המידע״

קבל פעמיים על־ידי יאסר ערפאת,
והיה חבר המישלחת של המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־

פלסטיני, שהתקבלה רישמית על-
ידי יאסר ערפאת לפני חודשיים.
אחמד ג׳בריל, ראש האירגון ה אופוזיציוני
הקיצוני ביותר ב־אש״ף,
הקדיש חלק גדול מנאום
במועצה הפלסטינית באלג׳יר להתקפה
אישית על אבנרי, תור
ציטוט נרחב מעמודי העולם הזה.

עתה קשר אבד־נידאל את
כל החוטים: העובדה שאורי
אבנרי הוא עורך הש בועון
אשר פירסם את הגילויים
הראשונים על מזימותיו
של אכדנידאל, פגישותיו
עם יאסר ערפאת והופעתו
המשותפת עם סרטא
ווי בלונדון.

מרוואן אל־בנא יצא מן הגדה
המערבית רק בשנת ,1979כ־12
שנים אחרי הכיבוש, והצטרף ל-
אירגונו של אברנידאל. אביו, יו־סוף,
הוא בעל חנות־אריגים בשכם.
אברנידאל הוא דודו.
המתנקש השני, חסן סעיד, יצא
מן הגדה המערבית רק לפני שלוש
שנים.
מכאן באה הטענה, המושמעת
בפי פלסטינים רבים, וגם בפי
עיצאם אל־סרטאווי, ראש מחנה
השלום הפלסטיני, כי אברנידאל
קשור איכשהו בישראל. לדבריהם,
כל פעולותיו של אבו־נידאל —
וביניהם ההתקפות על בתי־הכנסת
בווינה, ברומא ואולי בפאריס, רצח
פעיל יהודי בווינה, ההתקפה על

יתכן, בי במיקרה זה מוכחת
שוב החוכמה הטמונה
כאימרה העברית העתיקה :
כל הפוסל — במומו פוסל.

גם אזרחות פלסטינית במדינה
השכנה.״
סיכם הכומר אבו־עסל :״אץ

אנחנו מחפשים דרך להתקיים ביחד,
אלא לחיות ביחד — לא
דו-קיום, אלא דו־חיים.״

ומכאן האגדה: הגילויים של
גארדיאן, אשר הומצאו לעיתץ
על־ידי הבולשת הבריטית, מקורם
באבנרי, הפועל בשליחות המוסד
הישראלי, והקשור עם הסוכנים
האמריקאיים — יאסר ערפאת ו-
עיצאם אל־סרטאווי.

יפהפיו בחדר בגרון
כאשר אתה עומד ונואם לשני קהל, קורה לך לעיתים
קרונות שאתה, ננעל״ על מישהו — או מישהם —
בקהל. מבין ים הפנים האלמוניות שלפניך, אתה שם לב
לפניו של מישהו או מישהם, ובוחן בהן את התגובה
לדבריך. הדבר ועוזר לך לבדוק במהלך הנאום אם דבריך
נקלטים, משכנעים או נדחים.
ב־ 1968 הוזמנתי בפאריס להופיע בכינוס של גוף
הקרוי, התנועה נגד גזענות ואנטי-שמיות.״ בשעת ההרצאה
זה קרה לי שוב: היה נדמה לי שמישהי בקהל מקשיבה
לדבריי בתשום ת-לב מיוחדת. מכיוון שהיתר, זאת
צעירה יפהפיה, לא היה גם לי קשה לשים לב אליה.
לא הופתעתי כאשר הצעירה ניגשה אלי אחרי ההר־צאה.
היא הציגה את עצמה בשם ביאטה קלארספלד
ושאלה אם היא יכולה לראיין אותי למען עלון־סטודנטים
כלשהו. קבענו פגישה למחרת היום במלון שלי. הייתי
די מפוקח לדעת איך תתפתח הפגישה.
גרתי בחדר קטן במלון קטן, בשדרת סנט־ז׳רמיין.
בשעה היעודה הופיעה הגברת הצעירה, השתרעה על
המיטה — פשוט לא היה מקום אחר לשבת בו — והפעילה
רשם־קול. אני מודד, שהתאכזבתי במיקצית. היה
ברור כי הפגישה תהיה אידיאולוגית בלבד.
ביאסי, אמרה שהיא מתכוונת לפרסם ראיון עימי
בעלון של, האופוזיציה החוץ־פרלמנטרית״ בברלין. היה
זה ביפי הסערה הגדולה של ״פהפכת־הסטודנטים״ ה־שמאלית־קיצוגית
בצרפת ובגרמניה, ובסיד, היו טענות
הפוחת ביותר נגד מדינת־ישראל. מדוע היא תומכת
בגיארנאצים? מדוע היא עחרת לקורט־גיאורג קיזינגר,
הקאנצלר הגרמני הימני ז (זמן קצר לאחר מכן הדהימה
ביאטה היפה את העולם, כאשר ניגשה אל קיזינגר
באסיפה פומבית, וסטרה על לחיו).
הסברתי כי הלק פן האשמה למצב רובצת גם על
השמאל הקיצוני בגרמניה, התוקף את ישראל בלי
אבחנה, בעוד שדווקא הימין הגרמני תומך בישראל
בדי לחפות על עברו הנאצי. אמרתי שלדעתי אין למס-
שלת־ישראל (ראש־הממשלה היה אז לוי אשכול) יחס
עויין אוטומטי לשמאל החדש.
״אם כן, מדוע תקף השגריר הישראלי אשר בן־נתן
את השמאל, והישווה אותו לנאצים?״ קראה ביאטד,
בלהט.
הסברתי לה שבן־נתן נקרא בישראל ״ארתור היפר,״
אך לא ״ארתור החכם.״ ובשטף הדיבור הפלטתי, לצערי,
את הפילה ״אידיוט.״
דיברנו במשך יותר משעתיים, והיא הקליטה את
הכל, כעבור כמה שבועות נדהמתי להיווכח כי היא תים־
צחה את הכל נראית קצר, שהעוקץ העיקרי בו היה
דווקא אותה פליטת־פה על בן־נתן. הדבר גרם לסערת-
תזוות בכנסת׳ שר־החוץ אבא אבן הגיב על כך מעל
הדוכן והותקפתי מכל הצדדים.
סעסתי על עצמי על שנפלתי בפח של צעירה יפה,
שמשכה אותי בלשת. כעסתי גם עליה. אמרתי לעצמי:
כאלה הם אנשי השמאל החדש הקיצוני. חסרי־אחריות.
שיגאתם ליפת הישראלי מעבירה אותם על דעתם.
על כן נדהמתי, כעבור כמד, שנים, כאשר ביאטה
קלארספלד החלה קושרת קשרים עם אישים בישראל.
וראה זה פלא: כיפעט כל קשריה היו עם אנשי הימין,
מסוגם של אנשי חרות ושמואל תמיר, שטבע אז את
הסיסמה ״שטח משוחרר לא יוחזר !״
מ אני בעל יחס חצוי כלפי הגברת קלארספלד. ביא־סד,
היא גרמניה נוצריה, בת לפי שהיה חייל הוורמאכט.
היא באה לפאריס כדי ללמוד צרפתית. הכירה את סרג׳
קלארספלד בפיקרה במטרו ונישאה לו. סרג׳ הוא יהודי
צרפתי ואביו הושמד באושוויץ.
בני־הזוג הקדישו את חייהם לרדיפה אחרי פושעי־סילחמה
נאציים׳ והיו להם הצלחות לא-מעסות. אפשר
לרשום לזכותם את הסגרת קלאום בארבי, קצין־הגסטאפו,
על-ידי בוליביה לצרפת. כתוצאה מכך ייערך, כנראה,
מעין מישפט־אייכמן צרפתי.
אך איך אפשר לרדוף נאצים קשישים בכל העולם,
ולקיים יחסים עם מנהיגים ישראליים המטפחים מגמות
ניאדפאשיסטיות בישראל ז איך אפשר לדרוש מן העולם
לזכור את פישעי הגרמנים בשטחים שכבשו, ולא להגיד
אף פילה אחת על המתרחש בשטחים הכבושים על-
ידינו ז
בעיני זה די פתר. בירכתי לביאטה היפה על חלקה
בפרשת־בארבי מהולה בכפה תמיהות עזות.

שפות אלד, גזורים פן היוונית ,״אצינקאנום״ או ״אתיג־נאנוס,״
כלומר: אותם שאין נוגעים בהם. זה מזכיר
את הפאריאס בהודו. באנגלית הם נקראים ״ג׳יפסיס,״
על שם איג׳יפט (מצריים) .״גופט״ הוא השם העתיק
של מצריים, י ומכאן גס שמם של ד,״קופטים.״
הצוענים הם, בנראה, חברי קאסטה הודית נמוכה,
שהיגרו מהודו הצפונית לפני 2300 שנים, ושהגיעו
לאירופה דרך פרס ותורכיה. בדרך הם התמזגו עם שב
הקרמה
ל הקד מ ה
טים אחרים, שגטו גם הם לאורח־חיים נייד. למרות
תערובת זו הם מהווים גזע נפרד וברור.
מניין לי כל אלה? פשוט מאוד: זה כתוב בספר נאצי
משנת ,1936 שבא להסביר למישפטנים את המעמד
הפישפטי של הצוענים ברייך השלישי. כמי שאינם
שייכים לגזע הארי, הם לא היו זכאים לאזרחות של
הרייך הגרמני. כי בגרמניה הנאצית — כמו בפילוסופיה
של ״הרב״ מאיר כהנא — האזרחות היתד, פונקציה של
ההשתייכות הגיזעית.
חשוב היה לגרמנים לקבוע כי למרות שבאו מהודו,
אין הצוענים שייכים לגזע ההודי. כי לפי תורת־הגזע
הנאצית, ההודים שייכים לגזע ד״ארי״ ,הנקרא גם ״אי1־
דרגרפגי.״ הצוענים הוצאו מכלל זה — ועל כן הם
הושמדו בסיטונות במחנות-הפווח, לצידם של היהודים.
הצוענים קוראים לעצמם כיום בשם ״סינטי״ ו״רומד״״
ויש להם נציגות משלהם בגרמניה זו נאותה לשלוח לי
— ולכמה עשז־ות אנשים אחרים בעולם — דף־הסברה,
שד,יפנה את תשומת־לבנו לכך שגרמניה הנוכחית ירשה
מגרמניה הנאצית את היחס לצוענים. בעוד שהיא מכה
על הטא לגבי מה שעשו הגרמנים ליהודים, ואף שילמה
להם פיצויים ושילומים, לא השתנה כנראה הרבה השילטון
הגרמני ביחס לצוענים.
ולראייה: אותו ספר נאצי שימש מקור גם למערך־
הדרכה של הפישטרה הגרמנית הנוכחית. זו הפיצה -עוד
ב־ ,1968 הנחייה לשוטרים, שכללה פסוקים שלמים מן
היצירה הנאצית. עיקרה: הצוענים נוטים לפשע. זה
שבוע באופיים הגיזעי. אין הם מסוגלים להתיישב במקום
אחד. הם שונאים את העבודה. הם מקור לפשיעה.
ומכאן: יש לפקח עליהם בכל עת ולדווח על תנועותיהם.

רצח העם השני
פה זה צוועני ז
לסי פילון גור ,״צועך הוא ״נע ונד, שאין לו מולדת
ופקום־מושב קבוע.״
״צוענים״ הם, שוב לפי גור ,״בני השבט השחרחר,
יוצא הודו, העובר ונודד תמיד בכל הארצות ועוסק
על סי רוב בחרושת-ברזל ובניחוש וקסמים, ויש מהם גם
מנגנים.״
בשפות מערביות רבות הם נקראים סיגאני״ (הונגרית)
,״ציגוינד״ (גרמנית) .״סיגאן״ (צרפתית) וכדומה.

לצועני. הכל הוכנס למחשב המישטרתי, המבטיח פיקוח
מוחלט על הצועני מלידתו ועד מותו.
נציגי הצוענים — ״המועצה המרכזית של הסינטי
והחמה בגרמניה״ — מחתה על הפללה זו של עם שלם,
ועל הקביעה כי המוצא הלאומי־הגיזעי־השיבטי הוא
ההופך את האדם לפושע פוטנציאלי. הם שואלים, בצדק:
מהו ההבדל בין קביעה זו ובין הדברים שנאמרו,
בשעתו, על היהודים?
עתה נטוש הוויכוח, והוא מאלף ביותר. ביטאון של
גוף הקרוי איגוד פקידי־פלילים גרנוניים (קרי: שוטרים)
מגיב על מחאת הצוענים במאמר ארסי נגד ״ההשמצות
של צוענים פוליטיים מסויימים,״ המבקשים להפחית
מחשיבותן של ״עבירות של קבוצות־צוענים פליליות.״
הוא מוחה, כמובן, על ההשוואות עם הרייך השלישי.
פגישה של נציגי הצוענים עם ראש המישטרה בוטלה,
מפני שהצוענים הפגינו באותה עת לפני בניין המישטרה.
רק ב־ 1982 הודה הקאנצלר הגרמני רישמית בביצוע
רצח־העם הנאצי בצוענים. נראה בי הדבר אינו מפריע
לשילטונות להמשיך באיסוף הנתונים עליהם, שבו הוחל
בימי הגסטאפו של היסלר.
כל זה מעציב למדי. למיקרא הדברים נזכרתי בסיפור
שסיפר עד במישפט־אייכמן. הוא ישב באחד ממחנות-
המוות — נדנ*ד, לי שהיה זה אושוויץ — ובאחד הימים
שמע שירה אדירה. כאשר ניגש לחלון ראה שבט שלם
של צועגים מגיע למחנה, כשהוא מנגן ושר.
כל בני השבט הושמדו בתאי־הגאזים, יחד עם היהודים.
חבל שלשרידי־ד,פליטה היהודיים לא איכפת מה
קורה לשרידי־הפליטים הצוענים.

כיאטה וסרז׳ קלארספלד
המישטרד, הגרמנית אף הקימה מוקד ארצי מיוחד במינכן,
שכל תחגת־מישטרד, חייבת לדווח לו על תנועת
הצוענים בסביבתה. לצורך זה אף הונפק טופס רישמי
מיוחד. גם המוסדות של מירשם־התושבים. רושמי־הנשו־אין
ומישרדי-הסעד חוייבו לדווח על בל פעולה הנוגעת

אין הרבה דברים המחמיאים יותר מאשר בקשה
לכתוב הקדמה לספר. זה הופך אותך לאישיות, למי
שהבנתו בעניין היא שם־דבר, ובמרומז — מי ששמו
יכול לעזור למכור ספר.
לכן לא יכולתי לסרב כאשר פנה אלי הד״ר עימנואל
הדד וביקש ממגי לכתוב הקדמה לספר שלו. ולא על
עניין מישני, כמו מילחמד, ושלום, אלא על דבר חשוב
באמת: חתולים. הסכמתי, דחיתי, דחיתי, דחיתי — ולבסוף
כתבתי.
עכשיו יצא הספר חתולים, והוא ישמח את ליבו של
חובב. העצות המעשיות שבו, הציורים החמודים של
נורית יובל, הכריכה המושכת, המראה חתול סיאמי במלוא
הדרו. ו...אה ...כן, ההקדמה שלו.
כל זה אינו אלא הקדמה, תירוץ להעתיק כאן את
ההקדמא.
אז הגה היא :
חובבי־חיות מתחלקים, בדרך כלל, לשני מחנות: אותם
המעדיפים כלבים ואותם המעדיפים חתולים.
שוחרי־הבלב יודעים שאין כמוהו כידיד. הם משתוקקים
לייצור חי, שהם יבולים לסמוך על נאמנותו עד
מוות. רבים מהם זקוקים למישהו שיציית להם ציות
עיוור. הכלב אינו רק ידיד בנפש. הוא גם עבד.
שוחרי־החתולים מחפשים יחסים אחרים. החתול הוא
חיה ריבונית, בת־חורין. לעולם לא ישתעבד לאדם.
לעולם לא יציית לו. אי-אפשר ״לאלף״ חתול. אכן, אין
בל ״תועלת״ בחתול. אין הוא ממלא כל משימה שהיא.
ביחסי הארוכים עם חתולים, גבר בליבי החשד כי גם
תועלתו של החתול בלכידת עכברים אינה אלא אגדה,
שהומצאה על־ידי חובבי־חתולים מבויישים, שביקשו
להוכיח לזולתם שיש ׳תועלת כלשהי בחביבם.
אם כן, מה מביא אדם לקשור את נפשו בחיה מוזרה
זו? מי שאוהב חתולים, אוהב בעלי־חיים גאים, המגל מים
את החרות. היחסים בץ אדם וחתול יהיו מושתתים
לעולם על שיוויון — במיקרה הטוב ביותר. לא פעם היה
נדמה לי שהחתולים מאמינים כי הם בעלי־הבית, וכי
תפקידי שלי, כדייר־מישנה בדירתנו המשותפת, הוא
לשרת. לספק אוכל ומים, לנקות ולהחליף את החול.
כמה פעמים בחייו של בעל־החתול — וזהו, במובן,
מונח כחב, כי אין ״בעל״ לחיתול, ואין אדם יכול להיות
״בעל״ של חתול — הוא תמה על חתולו? כמה פעמים
התבונן בעיניו החתומות של החתול ושאל את עצמו:
מה עובר בראשו? על מה הוא חושב? אילו מחשבות
עמוקות מתגבשות מאחורי עיניים מיסתוריות אלה?
לא ייפלא בי המצרים הקדמונים האמינו כי החתול הוא

יש ונוצרת ביניכם הבנה אמיתית, ולוא לרגעים מעטים,
מאוחר בלילה, כשאונה יושב בכורסה והחתול מתפנק
טחיקד ושולח בך מבט עמוק־עמוק. אז נדמה לך שאתה
והחתול הגעוזם זה אל ניבכי הנשמה של זה, וידידות זו
ממלאה אותך סיפוק עמוק, שהידידות עם הכלב אינה
יכולה לספק.
אני אובייקטיבי. אני אוהב את כל בעלי־החיים. אני
משוגע לכלבים. אך את החתול אני אוהב מכל. בעיני
הוא סמל השלמות, סמל היופי, סמל הדרור.

₪יי י

האיש המגוחך הזה שוב איוו מצחיק
בגץ אינו פאשיסט. מי שטוען אחרת, חוטא למשמעות
המילה, כאשר חובה עליונה היא לדייק ולאתר את הנגע.
אל נצעק ״זאב! זאבי״

אבל יש כיום בישראל קבוצות פאשיסטיות
במלוא מובן המילה.

ך יה היה איש מצחיק בגרמניה.
י י הוא נראה מצחיק, מפני שהיה לו שפם של צ׳רלי
צ׳פלין. הוא דיבר בצורה מצחיקה, מפני שהיה לו מיבטא
זר. אוסטרי. הוא נאם בצורה מצחיקה, בפאתום היסטרי
שכל גרמני אמיתי בז לו.
הוא היה מצחיק, מפני שהוא נאם לפני קבוצות של
כמה עשרות איש והתיימר לחולל מהפכה בגרמניה,
להפיל את הממשלה, להוציא להורג את המדינאים, לגרש
את כל היהודים, להחליף את הדגל, ומה עוד.
אנשים הגונים, וביניהם לאומנים קיצוניים ואנשי
הימין, סלדו ממנו. פטרו אותו במשיכת־כתף. איש לא־מכובד,
ההיטלר הזה. לא גרמני אפיתי. חסר־תרבות.
מנהיגי של בריונים. לא כדאי להיראות בחברתו.

זה היה ב־21ע•1

כעבור שמונה שנים עדיין סברו רוב הגרמנים שאדולף
היטלר הוא עדיין מאוס. אבל הם חדלו לצחוק ממנו.
עדייו היה לו שפם של צ׳רלי צ׳פלין, והוא דיבר
עדיין במיבטא אוסטרי שצרם את האוזן הפרוסית. הוא
היה עדיין מנהיגם של בריונים ואיש־שערוריות.

האיש המגוחך הזה, כעל המיבטא האמריקאי
העילג והסיגנון המבחיל, שוב אינו מצחיק.
וגם הביריונים שלו, לקט בינלאומי של סוטים ובעלי
תסביך־נחיתות, מופרעים מרוסיה וחולי־נפש מארצות־הברית,
קומיסארים יהודיים וקאובוים יהודיים _ אלן
הם מצחיקים עוד. הם החלו להרוג, לירות, להתעלל,
להכות, לאגור נשק. הם מתכננים את פיצוץ המיסגדים
בגדה ואת הריגת ה״בוגדים״ בישראל.
כמה מראשי הצבא עוזרים להם ונותנים להם נשק.
המדינה מזרימה להם בספים, וכך עושים גם מיליונרים
יהודיים בעולם. קציני־פישטרה מעלימים עין, ועוזרים
בחשאי. שופטים פוטרים אותם בעונשים אבסורדיים.
אחרי הכל, הם ציונים טובים.

וגרוע מכל אלה, הרבה גרוע מכל אלה:

—,אבד הוא לא דיבר עוד לפני מאות, אלא
לפני רבבות. והדגל הלאומי החדש שהמציא
התנופף מרבבות בתים בגרמניה.

התווכחו עליהן בבתים מהוגנים. הזמינו אותו להרצות
עליהן לפני ציבורים מכובדים — בנקאים, עורכי־דין,
קצינים. הזמינו אותו לנאום בבתי־ססר.
לגרש את כל היהודים? מדוע לא, בעצם? אחרי
הכל, כולנו יודעים שהם יסוד זר בגרמניה, שהם פוגעים
באופי הגרמני של המדינה. ולהוציא להורג את ראשי
הרפובליקה, ימח שמם ז אולי זה רעיון טוב...
אנשים מכובדים מאוד התחילו להיראות בחברתו של
מר היטלר. גנרלים. אילי־הון.
נכון, הוא לא היה לגמרי מכובד. לא תרבותי. צעקן.
לא פרוסי אמיתי, אלא — אם תסלח לי על הביטוי —
אוסטרי. אבל בכל זאת, ברנש הגון. הראש שלו מונח
במקום הנכון. דרושים לנו אנשים כמוהו, לעזאזל.

זה היה ב־ע.15>2

* אז קרה האסון. הכלכלה הגרמנית התמוטטה.
1מיליוני מובטלים מיואשים מילאו את המדינה.
בשמאל דיברו על מהפכה, על סובייט גרמני. בימין
שיקשקו בעלי־ההון. במרכז המתינו מיליונים להודעות־פיטורין,
לאובדן יסודות הקיום, לשואה.
היטלר עדיין גידל את השפם המצחיק, דיבר עדיין
ברי״ש אוסטרית קשה, והניף עדיין את זרועותיו באוויר,
בצורה בלתי־גרמניח (קצת כמו יהודי, אם תסלח לי).
אבל כדאי להקשיב לו, יש הרבה היגיון במה שהוא אומר.
היהודים הם מקור האסון? בוודאי! למה לא חשבנו
על זה קודם? זהו ההסבר! הרי אין הסבר סביר אחר!

צריכים לגרש את היהודים. להרוג אותם.
וגם את הקומוניסטים. והסוציאליסטים. והבונים
החופשים. הם הרסו את העם הגרמני.

דרוש איש חזק, כדי להציל את המדינה. היטלר זה
הוא איש כהלכה. אלים? בלתי־תדבותי? בריון? טוב
מאוד — עכשיו דרוש אדם כזה! אחד שלא איכפת
לו להרוג כשצריכים להרוג, ולפוצץ כשצריכים לן!וצץ.
בחדרי־חדרים התכנסו אלופים, בנקאים ואילי־תעשיה,
בכורסות־עור נוחות ועמוקות, והחליטו: זהו זה. או־או.
או הקומוניסטים או הברנש הזה, היטלר.
נכון, הוא איש מגעיל. לא היינו מכניסים אותו
הביתה. אבל הוא יכול לעשות את העבודה המלוכלכת
ברחוב. והרבה מן הדברים שהוא אומר הם די נכונים.
לגרש את היהודים, למשל...
ז ה היה ב*.1332
והשאר כתוב בספר דברי הימים של עם ישראל.

*י א, אנחנו לא נמצאים בגרמניה של .1932 וגם לא
€בגרמגיה של .1929 אבל את גרמניה של 1921
כבר עברנו.

י י השילטון, שאינו פאשיסטי.
כמו בגרמניה, סבורים פטריוטים הגונים׳ אנשי הימין
השמרני הלגיטימי, שכדאי להשתמש בפלוגות־הסער, או
לפחות להתייחס אליהן בסובלנות אוהדת. לחבל בחקירות
נגדן. להעלים ראיות. לפטור בעונשים קלים, כשאי־אפשר
להימנע מהעמדה למישפט. להזרים כסף ונשק,
בדרכים שונות (הגנה מרחבית, ישיבות, חינוך ועוד).
בכלי־התיקשורת נוצר איזון״ בין זורקי־הרימון
וקורבנות־הרימון, ולכל צד ניתנת הזדמנות הוגנת להסביר
את דיעותיו. למטיפי־הרצח ניתנת דריסת־רגל בחברה
ההגונה, בטרקלינים, במיזנון־הכנסת, בסימפוסיונים. יותר
ויותר נשמעים פסוקים כגון :״נכת, הם מגזימים, אבל...״
תנועת־התחייה נמצאת בממשלה, והיא שהציעה את
מועמד הקואליציה לתפקיד נשיא־המדינה( .היה פעם
נשיא, הפלד־מארשל פאול פון־הינדנבורג, והוא שקרא
למי שקרא להרכיב ממשלה).
ובכלל, מה עשו רעש בגלל צברה ושאתילא? מדוע
הרחיקו את אריאל שרון ממישרד־הביטחון? טוב שהכניסו
במקומו אדם שהוא קרוב כמוהו לגוש־אמונים ול מתנחלים
החמושים, והמחפה על כך בחיוך אדיב.

אך לא זה היה העיקר• העיקר היה שדי י כן כהגיג
יל מטורף, הפכו עתה השקפה לאומית.

אחרי הכל, הם פטריוטים אמיתיים.

אם ז ה לא פאשיזם — מהו פאשיזם )

ק פאשיזם הזה נהנה במידה רבה מחסותו של

וגרוע מכל — לריעות פאשיסטיות אלה
גיתגת עתה לגיטימציה לאורך כל החזית.

הבריונים שלו חדלו מלהיות כנופיה, והפכו צבא
אדיר. הם הרגו ברחוב, פרצו לבתים, פוצצו אסיפות,
ירו במפגינים. היו להם תאי-מחתרת בצבא ובמישטרה.

שופטים פטרו רוצחים גאציים כעזנשים
מגוחכים. קציגי-מישטרח עצמו עץ כשגילו
הוכחות נגד פלוגות־הסער.

קבוצתו של ״הרב״ מאיר בהנא היא פאשיסטית לכל
דבר, וכך היו מגדירים אותה אילו היתד, קיימת בכל
ארץ אחרת. לא ניאו־ .לא פסבדו־ .פאשיסטית.
יש לה כל הסממנים של תנועה פאשיסטית: גזע
עליון. עם נבחר. פולחן האלימות .״האוייב הפנימי״.
ההטפה לרצח יריבים. תאים מחתרתיים. נשק.
גוש־אמונים, תנועת־התחייה והשוליים הימניים של
הליכוד — אלה היו זוכים, בכל ארץ אחרת, בהגדרה של
ניאו־פאשיסטים( .אילו אמר מישהו בעולם על היהודים
את אשר הם אומרים על הערבים — לא היה איש
מפקפק בהגדרה זו, וזעקתם של יהודי העולם וישראל
היתה עולה השמימה וממלאה ארץ).
כל זה כבר קיים. תוכנית לפוצץ את קודשי־האיסלאם
על הר־הבית, ועתה הנסיון להשתלט עליהם בכוח. רימון־
יד על מפגיני־שלום. ההתנקשות בחיי ראשי־העיריות
בגדה. היריות באוכלוסיה שם. איומי־הרצח שעל הקירות.

כל אלה מזכירים משהו. מזכירים עד אימה.

הדיעות המטורפות, שנשמעו קודם כהגיגים
של חולה, נפש, נשמעות עתה בהקשבה.
לגרש את הערבים מן הארץ? למה לא? אפשר
להביא לכך, אתם יודעים איך. דיר־יאסין. שאתילא.
בהזדמנות הנכונה זה יהיה אפשרי. ולהשתיק את הבוגדים
והעיתונאים — זה טוב. ולסתום את הסה למערך. ומישהו
מוכרח להרוג פה ושם כמה ערבים בגדר״ בדי להוריד
להם את הראש.
זה מתחיל ללכת. מזמינים אותו לבתי־ספר. עורכים
לו סימפוסיונים. נותנים לו לדבר• .ש דמוקרטיה. צריכים
לשמוע את כל הדיעות. במדינה דמוקרטית, מי שמטיף
לרצח־עם זכאי לאותה מידה של הקשבה כמו מי שמטיף
לצימחונות( .לא בגרמניה׳ חלילה, כי שם זה אנטישמיות.
זה לא אותו הדבר).
ואם זה טוב לפלוני, זה טוב גם לאלמוני ולפלמוני.
גוש־אמונים אינו יכול לפגר בהרבה אחרי הכנופיה
של כהנא, שמא יתחילו חבריה לעבור לגוף העיקבי
יותר. ותנועת התחייה אינה יכולה לפגר אחרי גוש־אמונים.
ובימין של הליכוד...
אם מותר לדבר בגלוי על גירוש המוני ורצח־עם —
אז למה לנצור מחשבות אלה בלב? אחרי הכל, גם
גוש־אמונים ואנשי־התחייה והימין של חרות, ואולי גם
הימין של מיפלגת־עהבודה, יודעים שאין דרך אחרת.
אם רוצים להחזיק בשטחים הכבושים ולקיים מדינה
יהודית, זהו הפיתרון. הם רק חשבו שלא כדאי להגיד
את זה בגלוי. אבל הנה מסתבר שאפשר, ושגם כדאי.

ריח ססויים מתחיל לנדוף בארץ, ריח של...

ף* יה של מה ז־

י אסור להירתע עוד מלקרוא לדברים בשמם הנכון
והמלא. כי ההתחמקות מתחילה להיות בנפשנו.

זהו ריח של פאשיזם.
פאשיזם, פשוטו כמשמעו.

מדינת־ישראל אינה מדינה פאשיסטית. מי שאומר בך
הוא שקרן, או בור.
הליכוד אינו פאשיסטי, וגם לא תנועת־החרות. מנחם

י* א, זה לא מוכרח לקרות. שום דבר אינו
• מוכרח לקרות. זה תלוי בבני־אדם. בנו.
הפאשיזם הוא מחלה. הוא הסרטן של הנפש. וכמו
כל סרטן, יש סיכוי למנוע את התפשטותו, אם מאתרים
אותו בשלב מוקדם.

לא איחרנו. עוד ניתן לאתר, לעצור, לרפא.

יש לנו יתרון אחד על הגרמנים של : 1932 אנחנו
יודעים מה קרה בגרמניה של .1932 ראינו איך זה קרה.
אם הגוף הלאומי כולו יתקומם נגד המחלה המאיימת
עליו — הוא יכול להתגבר. אך כדי לעשות זאת, עליו
להבחין במחלה הממארת בעוד מועד.
עכשיו.
אחרי שכתבתי את המאמר חזוז, בליל־שבת, שמעתי
בשבת הרצאה של יהושע סובול. הוא דיבר על אותו
הנושא, והוא אמר כמעש את אותם הדברים עצמם.
הוא הוסיף על כן רעיון מפחיד: שהפאשיזם הוא
ביטוי של הרס עצמי. בעל היצר הזה מפנה אותו
כלפי הזולת. שאיפת״המוות שלו מוצאת את ביטוייה
בהתקפה רצחנית על אחרים.
כך עשו הנאצים ליהודים. עכשיו עלולים היהודים
לעשות זאת למישהו אחר. אם כן, הרי לא ניצחנו
אנחנו את הנאצים, כפי שהיה נדמה, אלא להיפך —
חם ניצחו אותנו אחרי מפלתם.
הסבר אחר: ההזדהות התת״חכרתית של קורבן
עם מדכאו, המובילה לחיקוי.
יהושע סובול ואני — אנחנו שנינו מאותו הכפר.
ראינו בילדותנו איך משתגע עם גדול, נאור, תרבותי.
לכן אנחנו מפעילים את צופרי־האזעקה קצת לפני
האחרים. חושינו חדים יותר. אנחנו מכירים את המראה,
את הצליל, את הריח.
המרכיבים ישנם. חומר הנפץ החברתי, שחיה קיים
בגרמניה בצורת מיליוני מובטלים מיואשים, נמצא כאן
בצורת מאות אלפי המקופחים, המושפלים מרי־הנפש
בשכונות-חמצוקה. וגם פלד־מארשל עתיר״תהילה ופירר
פוטנציאלי יש.
ניתן לעצור את כל אלה, אם יהיה לנו מה שהיה
חסר בגרמניה של אז: הרוח הנחושה והאגרוף הקמוץ
של הדמוקרטיה, שאחת החלטתה: הפאשיזם לא
יעבור פח!

;ם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומרים..

אהרון אוון:

שו ל מי ת אלוני:

מסר :

״המועמד של נסיס ״אם שרה ווהן חהיה
גאון היה אליהו ]אוויר שו ־ אני רא אשה! לא יכולים לתקן!״

מועד הבחירות החסאיות בכנסת מתקרב. מי יהיח
נשיא מדינת יסראל — הפרופסור מנחם אילון או חיים
חרצוגז ברגיל, יקבעו המיפלגות הקטנות, אלה המחוות
את לשידחמאזניים.
לטובת מי תצביע תמ׳׳י, באשר איש משני המועמדים
אינו ספרדי ז הרכילות אומרת, שתמ״י תתמוך
בחיים הרצוג, ולוא רק בגלל קירבתו המשפחתית
למיליונר היושב בשווייץ, ניסים גאון. גיסים גאון,
אומרים, משתגע להיות המחותן של נשיא מדינת-
ישראל. זה יגביה את האגו שלו בסנטימטרים רבים.
עד כמה יכול ניסים גאון להשפיע על החלטת
תמ״י, שאלתי את שר־העבודה״והרווחה, אהרון אוזן.

• האם לדוברה ש מו של חיים הרצח:
נשוי לכתו של ניטים גאון תהיה השפעה על
החלטתכם כבחירת הנשיא?

לא, לדעתי אין
אפילו לא חועלה.
עצמו, הוא מוכר
המישפחתי לגאון.
לפני שהכרתי את

לזה שום קשר להחלטה שלנו.
חיים הרצוני הוא מועמד טוב
מספיק, הוא לא צריך את
אני, למשל, הכרתי את חיים
ניסים גאון.
הנושא בזכות הקשר הרצוג

יום האטה הבינלאומית צויין בהפגנה טל התנועה
הפמיניסטית ליד מיטבו הכנסת ובטני אירועים נוספים
— סימפוסיון על נוטא תפקידה טל העיתונאית בעיתונות,
שאורגן על-ידי העיתון הפמיניסטי ״נוגה״,
ובנס שהתקיים במלון ״פלאזה״ בירוטלים.
מי שממלאת תפקיד חשוב ואינטנסיבי בהגנת זכויותיה
טל האטה, היא חברת-הבנסת שולמית אלוני.
אך בבל פעם שאני פוגשת אותה, מסתבר לי מטיחה
איתה, בי הגברת ממשיכה להיאבק בתחנות־רוח. בפעם
הקודמת שבה שוחחנו, אמרה לי שהיא מרגישה שהיא
עולה במעלה המדרגות היורדות. הפעם אמרה, שה מדרגות
יורדות במהירות כל-בך גדולה, שהיא זקוקה
למקל של מטאטא.

• על מה את נאבקת כעת?
את יודעת שחוק מס־הכנסה אינו מכיר באשה עובדת
כאישיות מישפטית? אם גבר הוא קבלן ואשתו עורכת-
דין, המנהלת מישרד של עשרה איש, בעלה חייב להגיש
גם את הדו״ח שלה. היא לא יכולה לערער, ואם היא
ל £מוסרת דו״ח לבעלה — מעמידים אותה לדין.
אם אני קונה דירה בכסף שלי ומשכירה אותה, כל
ההכנסות משכר־הדירה או פניירוודערד שאני מחזיקה
נחשבים לצורך מס־הכנסה של בעלי, לא שלי.
כל הפירות מנכסי צאן־ברזל של האשה שייכים לבעל,
בדיוק כמו לפני מאתיים שנה !
וכשאני מבקשת לשנות את החוק, כך שהבעל יראה
לאשתו את התיק, אומרים לי :״אי־אפשר לחוקק חוק
כזה, ומה אם יש לו פילגש ז״

• מי אמר לך דבר כזה?
חברי ועדת־הכספים, קופמן ואחרים.

להתערב אצלכם

• חיים קופמן וחברי ועדת־־הכספים חא
גים לפילגש של הבעל?

בשיחה שהיתה לנו לפני שלושה שבועות, הוא חיה
תומך נלהב של אליהו נאווי. לא רק הוא — כל הפדרציה
הספרדית.

לא, הם דואגים לבעל. מילא היו דואגים לפילגש.
אני יודעת שיש גברים בגיל 50 שמגדלים כרם וזקוקים
לפילגש, אני גם יודעת שיש נשים בנות 40 הזקוקות
למאהב. אז למה, אם מתחשק לאשה להחזיק מאהב,
אסור לה? ומה אם בא לה לתמוך באיזה משורר?
מדוע היא לא מוכרת כאישיות מישפטית?

• גיסים גאון. גיסה
לטובת הרצוג?

• העובדה שהרצוג נשוי לספרדיה וכנו
נשוי לספרדיה תנחה אתכם 1

אני הצעתי אחד שאשתו ילידת גרמניה, ולא הצלחתי.
כך שזה לא יהווה שיקול. השיקול יהיה מאוד ענייני.
ביום החמישי נתכנס בראשותו של אהרון אבו־חצירא
ונחליט.

• כמי תומך אכו־חצירא — כאילן או
בהרצוג?
לא יודע, עוד לא דיברתי איתו.

• איזה תכונות מחפשת תמ״י אצל הנשיא
הבא של מדינת־ישראל?
למען האמת, שני המועמדים טובים — לפחות בעיניי.
אך יש פה שיקול לטובת אדם ידוע, איש־ציבור שדיעותיו
ידועות, מול אחד שהוא כמעט אנונימי.

• הגכרים ככנסת דואגים לעצמם• אכל
מה עם הנשים, הן לא עוזרות לך במאבקך?
נאווה ארד, תמר אשל ואורה נמיר הן עלא־כיפאק.
אבל שרה דורון רוצה להיות מיניסטר, אז היא עברה
לצד הימני.

• מה ימין או שמאל קשורים לזכויות
האשה, האם הימין הוא יותר שוביניסטי
מהשמאל?
גם זה וגם זה שהיא צריכה להתחנף לדתיים. את
יודעת, שאם היא תהיה שרד, לענייני נשים, אני מגישה
פטיצייה שאני לא אשה.

הסערה שהתחוללה בעיקבות פירסום חידיעה ש-
נתיבי-האוויר האוסטריים הוציאו את שמה של ישראל
מהרשימה המודפסת על הכרטיס מוכיחה — בפעם —
המי יודע כמה — מה רבה אווירת הרגישות שבה אנו
חיים. טילפנתי למנכ״ל נתיבי־האוויר האוסטרים, אלי
מסר, שהוא לא רק ישראלי, אלא גם צבר, ושאלתי
אותו :

• מדוע הוצא שם ישראל מרשימת חגתי־כים
של הכרתך?

אני מוכרח לספר לך: חזרתי אתמול בערב מחו״ל,
ובדרך הביתה במכונית שמעתי ידיעה כי שמה של
ישראל הוצא מרשימת חברת קל״מ. אמרתי לידיד שנסע
איתי: או אה, כמה עבודה תהיה כעת למנכ״ל קל״ם,
שיצטרך להסביר את הסיפור. למחרת בבוקר טילפנו אלי
וסיפרו לי שיש ידיעה שגם אצלנו בחברה הוצא שם
ישראל.
הביטי, לכל חברות־התעופה בעולם, הטסות למדינות־ערב
ולישראל, יש שתי רשימות — אותן המתפרסמות
בכל הנתיבים בעולם, ואותן המתפרסמות על כרטיסי —ך
הנוסעים למדינות־ערב, למעט מצריים, שעליהם לא
מופיע שם מדינת־ישראל, על פי דרישת אותן המדינות.
אני יכול להבטיח לך חגיגית שנתיבי־האוויר האוסטרים
לא מחקו את שם ישראל מרשימתם. זה עניין ישן
וידוע. אין בזד, שום חידוש.

מדוע, אם כך, זה התעורר, ובסערה

כזאת, דווקא עכשיו׳.

נוסע מסויים שעלה לטיסה שלנו מניקוסיה לאתונה
גילה ששם ישראל אינו מופיע ברשימה. עכשיו תשאלי
אותי: מדוע בטיסה לניקוסיה שמנו לא מופיע? מכיוון
שהטיסה הזו ממשיכה לג׳דה. אני מקווה שלא תקחי
את זה באופן אישי, אבל מה שטיפש אחד מחולל,
חמישים חכמים לא יכולים לתקן.

• אתה דיווחת למישרדי החברה בווינה
על הסערה שהעניין עורר כארץ?

בוודאי. תיארתי לעצמי שגם הם יקבלו טלפונים. אני
עצמי קיבלתי עד עכשיו יותר מ־ 20 טלפונים בעניין זה.

• מדוע חכרות־התעופה נכנעות לארצות־ערב?

לא כניעה.

• איך, אם כן, אתה מגדיר את זה?

זה קיום דרישה של מדינה שאתה טס אליה. אם
מדינת־ישראל תאסור עלינו להכניס פירסומים על מק סיקו,
נכבד את דרישתה, וזו לא תהיה כניעה אלא קיום
הוראה. ברגע שאנו נוסעים למדינה מסויימת, אנו
חייבים להישמע לחוקיה. את יודעת שתייר המגיע
לישראל ומבקש שדרכונו לא יוחתם בוויזה מקבל חותמת
על נייר. אז מה את אוסרת, האם במיקרה כזה מדינת-
ישראל נכנעת לדרישתו של תייר אמריקאי, למשל?

יוה הם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים הה הם אומר

י הו שע 0ו 3ול* :

ניצה ש או ד:

מה עושה האנטי
שטיות לצד השני! ולהתרג ש מחו ש!
— המחזאי יחופע סובול זכה בפרס ״מפקין״ בפעם
השנייה. בפעם הראשונה על ״ליל העפרים״ ,והפעם
על ״נפש יהודי״ .שני המחזות עוסקים בתמצית ובמהות
הנפש היהודית המעונה.

• איך אתה מרגיש?

מה יש להגיד? הרגשה טובה. נעים לזכות בפרס.
לא מפני שחשוב לי לקבל פרטים כמו, מפני שבעיקבות
הפרס יעזרו להוציא את המחזה באנגלית.

• ״נפש יהודי״ ,עומד לפתוח את פסטיבל
אדינבורו. אתה מצטרף אל השחקנים ז
אלא מה, שאני אשאר כאן?

• זה כבוד לא קטן.

זה מכובד׳ מכובד בהחלט. דבר גדול. הפסטיבל בוחר
בכל שנה ארבע הצגות־אורחות לפסטיבל. מנהל הפסטיבל
הסתובב באירופה במשך חודשיים, כשהוא רואה בכל
ערב הצגה אחרת. אחר־כך הוא קרא את התרגום לאנגלית
—של המחזה, והחליט לבוא ולראות. כשהוא בא וראה,
הוא החליט מייד לקחת את ההצגה.
הוא הגיע לכאן ל־ 12 שעות. נפגשנו ב־ 7בערב. הוא
אמד לנועם סמל, מנהל התיאטרון .״אתה יכול להזמין
אותי לארוחה עכשיו, או אחרי ההצגה. אבל דע לך,
שאם ההצגה לא תמצא חן בעיניי זה לא יעזור!״
נועם אמר לו, שהוא מוכן לקחת סיכון ולהזמין אותו
אחרי ההצגה.

• הוא החלים מייד לקחת את החמהץ

הוא היה נלהב מאוד. עוד במחצית החלים לקחת את
ההצגה, ולמחרת בבוקר קבע שהוא פותח איתה את
הפסטיבל.

תארת לעצמך שהמחזה יצליח כל־בך?

לא תיארתי לעצמי שזה יתפוס חזק כל־כך. אנשים
ממש נתפסים על זה. זו מחמאה לא קטנה.

• קראת את ההשמצה הנוראית עליך
כ״הצופה״ז
לא, לא קראתי. מה השמיצו?

• אמרו שאתה מייצא לחו״ל שינאת
ישראל...

הם צודקים. אני האחראי הישיר לייצוא שינאת־ישראל.
מה אגיד? אני חושב שהם פשוט טיפשים. כי
שינאת ישראל זה מונח כל־כך מטומטם! איזו שינאת
ישראל יש בנפש יהודי? מנהל הפסטיבל עצמו נתפס
על העניין. הוא הבין שהחומר מדבר על מיפגש וקונפליקט
בין האנטי־שמיות והיהודים, והבין פה זה יעשה
לקהל לא־יהודי.

— לדעתי, המחזה יעזור להם להבין מה עושה האנטי שמיות
לאותם שנמצאים מהעבר השני של המיתרם,
ליהודים.

מיק פלד :

״נמעט אין 130׳ להפסיד
ב פ רויי ק ט כז ה ! ״

ניצה שאול משחקת אותה. בזמן שיותר מתיפעים
אחוזים של השחקנים בבריטניה מובטלים, ניצה שאול
הישראלית מועסקת ניו״סטופ. בימים אלה היא נמצאת
בישראל, ובקרוב עומד לעלות על האקרנים סירסה
״המגילה״ ,על״פי איציק מאנגר. בסרט הזה מדברת
ניצה בשפה שלא היתה ידועה לח קודם לכן מעולם —
ביידיש. אם היא הצליחה לעבור את מיבחן המיבטא
אצל הבריטים, אני בטוחה שהיא תעמוד בזח גם אצל
החבר׳ח ממאה״שערים.

• ניצה, חזרת ארצה?

אף פעם איני חוזרת לשבת אך ורק פה. אני מחלקת
את הזמן שלי בין לונדון ובין ישראל. גם דורון, בעלי,
מסתובב בלי סוף. הייתי מגדירה את מקום השחזת שלי
בשני מרכזים, כאן ובלונדון׳ כשבץ לבץ אני מסתובבת
עם דורון.

• כששואלים אותך איפה הכית שדך —
מה את עונה?
אין לי בית בשום מקום. כשאנחנו פה, אנחנו גרים
באיזו דירה. כשאנחנו בלונדון, אנחנו גרים באיזו דירה.

• אילו היתה הבחירה בידך, היכן היית
גרה?

בוודאי שכאן. ומצד שני, הבחירה בעצם בידי. אני
בחרתי בחיי־נדודים וחיים של צוענים. אני אוהבת את
זה. העובדה שאני עובדת בחו״ל מוסיפה לי. אני חושבת
שלעבוד בבי־בי־סי ובאי־טי־וי זה די מכובד.

• מה עשית לאחרונה כאנגליה?

היתה הסידרה הענקית קסלר, שהוקרנה כבר. בימים
אלה היא מוקרנת באוסטרליה.

• כגלל מוצאך את מקבלת רק תפקידים
של נשים זרות?

לא. מייד אחרי קסלר עשיתי דראמה לאיי־טי־וי,
שנקרה רדיו. שם לא צויין המוצא האתני שלי, הייתי
סתם בחורה אנגליה. אני לא חושבת שאני יכולה לשחק
ליידי אנגליה, אבל שאר תפקידים בהחלט כן.
בסך הכל אני מאושרת. המצב בלוגדץ כיום הוא
כזה, שיש 9296 שחקנים מובטלים, ואני עובדת כל הזמן.

• את בעלך, דורון סלומון, שהוא גיטא*
ריסט קלאסי ומנצח, הכרת כלהקה צבאית.
עשיתם דרך ארוכה ביחד. מה עושות לכם
ההצלחות?

זה לקום בבוקר ולהתרגש בכל יום מחדש. כי אצלנו
זה התחיל מחלומות קטנים, נמשך בעבודה קשה ושנים
של חיים סטודנטיאלים — עד להצלחה.

• ואיך היה לשחק כ״מגילה״ ביידיש?

בשבילי זו היתה חוויה עמוקה. זו זכות שנפלה
בחלקי -לעסוק בחומר יהודי אותנטי ובשפה אותנטית.
נכון, אני משחקת באנגלית, אבל אנגלית אני מכירה
מבית־הספר. יידיש היתה בשבילי הווייה כמו הקרנבל
בריו — משהו מאוד מיוחד במינו, משהו קסום ומדליק.

יש דברים שהם נשגבים מבינתי. אני, למשל, לא
מבינה איך בתהליך של אינפלציה דוחרת ועליית אחוז
האנשים החיים מתחת לקו־העוני במדינת־ישראל, יכול
בן־אדם להשקיע מאות אלפי דולארים בפרוייקט, ועוד
להיות בטוח שהוא ירוויח עשרות אלפי דולארים על
העסק.
מדי שנה מארגן מיקי פלד את מדינת־הילדים. זהו
פרוייקט״ענק, שמושקע בו הון״עתק. השנה החלטתי
לתפוס את פלד לשיחה ולשאול אותו:

• במה עולה פרוייקט־ענק במו מדינת־הילדים?

שרשום אצלי היום זה 550 אלף דולאר. אני מניח
שזה יגיע ל־ 600 אלף דולאר.

• כמה אנשים צריכים לכקר כמדינת־הילדים
כדי לכסות את הסברם הזה?

צריכים לבקר 100 אלף איש, אבל קיים גם האלמנט
המיסחרי. כלומר: משלם־הכרטים איננו מקור־ההכנסה
שלי. מיבצעי הפירסום הם המכניסים את הכסף העיקרי.
לולא הפיננסים של מוסדות, המשקיעים כסף בפירסום,
לא הייתי יכול להרים פרוייקט כזה.

• במה אנשים ביקרו כמדינה בשנה הראשונה
שלה?
117 אלף איש.

• ובשנה שעברה ז

110 אלף איש.

• לבמה אנשים אתה מצפה השנה?

125 אלף איש, וזאת ביגלל כל השיכלולים וד,שיפורים
שהכנסנו.

• האם הפסדת פעם
הילדים?

כסף על

מדינת־

היו שנתיים של הפסדים קלים למדי, והיתה שנה
ריווחית מאוד.

• ככמה התבטאו הרווחים?

עשרות אלפי דולארים. הסיכוי להפסד הוא קטן,
לעומת הסיכוי לרווח. כימעט אין אפשרות להפסיד
בפרוייקט כזה.

למה צריכה הנשיאות ל ע בו ר בירושה.

0*111111
כשגברו ההתרוצצויות
לקראת מינוי הנשיא הבא של
ישראל, התכנסה חטיבת ספ״ס
לדון בנושא. בעיקבות איזכור
שמו של יוסף בורג כמועמד,
אמר ח״כ ויקבור שם־טוב
כי הוא מצטער שבורג הצעיר
אינו מועמד. ענה לו ח״כ
יאיר צכן: אנחנו נתמוך
בבורג השר, בתנאי שהנשיאות
תעבור בירושה.
השבוע התקייס בכנסת
דית על חוק-יסוד מגילת זכר
יות האדם. את החוק הציע
במקור מי שהיה ח״כ הציונים
הכלליים, האנס קליגגהו־סר.
עכשיו אימץ אותו אמנון
רוכיגשטיין, שהיה תלמידו
של קלינגהופר, והציגה אותו
לקריאה ראשונה ח״כ שול מית
אלוני, יושבת־ראש וע-
דודמישנה לחוקי יסוד, שגם
היא תלמידתו באוניברסיטה.
בדיון השתתפו שבח וייס,

משה שחל, אריאל דייני
שטיין, מרדכי וירשובס־קי,
שכולם היו תלמידיו של

וביצר יחסוך המועמד לנ שיאות בס ף למדינה-

פריאל. הם מיהרו לצלצל ל*
פריאל כדי לראות אותה, ואז
גם הבינו מדוע.
סיגלית פריאל נוהגת
במכונית סובארו מיסחרית
אדומה. היא נוהגת לקחת חיילים
טרמפיסטים גם בלילה. באחד
הלילות השבוע אספה חיילת,
שהכירה אותה ואמרה לה :
״יש לך אומץ אם את נוהגת
במכונית כזאת, לוקחת טרמפיסטים
בחושך וגם רצה לכהונת

טרים לחפש אותם. הרופאים
היו מוכנים אפילו שיוצאו נגדם
צווי חיפוש, והדריכו את
בני זוגם לומר: בעלי (או אש תי)
לא מרשה לפתוח את הדלת
כשהוא (היא) איננו(ר).
בבית!
הבדרן טוביה צסיר,
חיקה בתוכנית יורדים על
השבוע את שר־הבריאות
אליעזר שוסטק, ואמר :

השניים יצאו ביחד במישלחת
לגרמניה, וגושן שכח את מעילו
בבית־המלון. המעיל נמסר
למארחים הגרמניים, אך הדבר
היה אחרי שהשניים כבר חזרו
לארץ. תושבת רחובות הזדמנה
לאותו מלון, המעיל נמסר
לידיה, והיא העבירה אותו
להרמלך כדי שיעבירו לגושן.
איך המציא מיכה ינון
את השם לערוץ הדתי שהציע?

קים יוצאים מתוכו לנל הכיוונים
.״מדוע ז״ שאל ינון
״מספיק שזה יהיה קול התורה.״
וכך נולד השם.
ביום השלישי שעבר
העיר אזרח בשם מימין
שמר את פאפו משנתו, לביקש
לספר לו על שיחת טלפון שהוא
ניהל עם עובד בטלורזיה.
שמר סיפר שכאשר הוא ראה
שהטלוויזיה לא שידרה את דיי־־

בישיבות ועדת הכספים
של הכנסת יש מקומות קבועים
לחברי הקואליצה והאופוזיציה.
השבוע נכנם ח״ב ח, תיכון
לחדר־הישיבות, וראה את ח״כ
צבי רנר מהליברלים, יושב
במקום המיועד לאופוזיציה.
הוא שאל אותו אם עבר אליהם.
ענה לו רנר :״אתה יושב
בצד הקואליציה ומדבר כסו
אופוזיציה.״
כישיבת הוועדה ביום
השישי, היה דיון על מישרד-

עומוי שוון

בנו של מי שחיה שר־הביטחון, אריאל (״אריק״) שרון, קיבל השבוע את
בנפי הצניחה, אחרי שגמר את חקורט. לטקס, שהתקיים ליד אנדרטת
הצנחנים, הגיעו הוריו, לילי ואריק שרון, ואחיו הקטן, גילעד. בתמונה מימין: סמל המחלקה מגלה
את הכנפיים של עומרי. בתמונה העליונה: לילי ואריק, שעמדו כמו כל בני המישפחות האחרים
מאחורי חבלים, חיפשו במשך כמה דקות את בנם בין כל החיילים, וכשזיהו אותו נופפו לו לשלום.
בתמונה התחתונה: לילי שרון, שהיא צלמת חובבת, הביאה לטקס את המצלמה שלח, כדי להנציח*^
את האירוע. היא ניהלה שיחה מיקצועית בענייני צילום ומצלמות עם צלמי העיתונות שהיו במקום.

קלינגהופר. וייס הזמין את הפרופסור
לדיון, והוא היה יחידי
ביציע האורחים במליאה. על
כך אמר ח״כ וייס :״זו דוגמה
מובהקת של פואימה פדגוגית
פרלמנטרית. המורה יושב ביציע
ותלמידיו ממשיכים את
המסורת.״
בהמשך הדיון השתתף
אבא א בן, שאמר: אחת הבעיות
בהגשמת החוק, היא
זכויות הערבים ביהודה ושומרון,
מכיוון שבישראל כפוף
המימשל לאזרחים ואילו בשטחים,
האזרחים כפופים למימי
של. העיר על כך ח״כ וייס בקריאת
ביניים :״בשטחים הם
פשוט כפופים, מכיוון שיש בארץ
יותר מדי יהודים זקופים.״
במיפלגה
הליברלית גובר
המתח לקראת בחירת השר
השישי מטעמם. על המישרה
מתמודדות, בין השאר, שתי
נשים: הח״כית הוותיקה שרה
דורץ וסיגלית פריאל, שהיא
צעירה ונאת מראה. אנשי
מרכז המיפלגה נדהמו, כאשר
בפגישה איתה, ביקשה
מהם שרה דורון שלא להיפגש
פנים אל פנים עם סיגלית

החקלאות,

בנוכחות

השר

שימחה ארליך. שלמה
לורינץ, יו״ר הוועדה, העלה

את שאלת ייבוא היין כתחרות
לכורמים המקומיים. ח״כ סס ח
גרופר, שהוא בעצמו כורם,
העיר ללורינץ שמדובר בנסך,
ענה לו ארליך: לפייסי לא
איכפת היין, רק הנסך.

כאסיפת הרופאים השובתים,
שנערכה בהיכל התרבות
ביום השני לפני שבוע,
•ילה על הבימה הד״ר משה
*•.ידריך והכריז :״לא אמלא
אחרי צו הריתוק. שמישטרת
ישראל תאסור אותי !״ הוא
זכה במחיאות כפיים, כשקרא
לכל רופאי ישראל ללכת ב־עיקבותיו.
מחיאות הכפיים שככו,
כשהמשיך ואמר :״מה יעשו
עם כל הרופאים השובתים
— יכלאו אותם במחנה אל-
אנצארז״ כשהציע שהרופאים
יסרבו לשרת במילואים, ניסו
חבריו להורידו מהבימה.

״אני הרי הצעתי לרופאים עוד
לפני תישעה חודשים לשבת
במשא־ומתן. הם דווקא הסכימו
אז, אבל אני לא.״

במהלך השביתה קיבלו
הרופאים יעוץ מישפטי צמוד.
אחדים מהרופאים שהתחמקו
מלקבל צווי-ריתוק ביד, הדריכו
את בני ביתם לא לפתוח
את הדלת, גם כשיבואו השו
ימי
הגשם האחרונים
היו כנראה קשים במיוחד לראש
עיריית קרית־מוצקין,
משה נושן. מעיל־הגשם שלו
נמצא בתיקו של ראש-עיריית
רחובות יחזקאל הרמלך.

אחראי לכך עורך-הדין א ה רון
פ א פו. כאשר האזין פאפו, בישיבת
הוועד-המנהל של רשות
השידור לדרישתו של ינון בדבר
הצורך בערוץ שידורים
מיוחד לדתיים, קרא לעברו:
״...ותקראו לגל הזה קולות
מהר סיני.״ פאפו, לשעבר מראשי
הליגה למניעת כפיה
דתית, הציע סמל לתחנה: צללית
של הר סיני, כאשר בר
ברי
שר-הביטחון משה (״מי-
שה״) א רנ ס בכנסת, הוא ציל-
צל לאולפן וביקש לדעת מדוע
נהגו כך. מישהו, שהזדהה כ אחראי,
שאל אותו :״לא חבל
לך על שיחת הטלפון?״ וכש־שמר
התעקש, ענה לו האיש
עלום השם :״אנחנו מאפיה
שמאלנית!״ פאפו, שהיה במי^-
טתו, החליט שהעניין חמור
מספיק כדי להעיר גם את
ה עו ל ם

הזה 2376

נתן את חסותו להקרנת־גפורה של הסרט ״גאנדי״ ,שאורגנה

•י י ״• 1י -י * על־ידי נשות ויצ״ו. הן מכרו כרטיסים נמחיר של 1000 שקל
לכרטיס, וכך אספו כסף למוסדותיהן. לאירוע הגיעו גירעון פת ואשתו אן (מוסתרת
משמאל) .כתמונה האמצעית למעלה: השר יצחק מודעי עס אשתו מיכל. משמאל

מנכ״ל הרשות יו סף (״טומי״)

לפיד.

יצחק לימי, שהוא
איש תיקשורת ותיק, אמר על
בחירת הנשיא, כי זו הפעולה
האנטי-תיקשורתית ביותר שהוא
זוכר. היא מלמדת שבריחה
מפירסום היא הערך הפוליטי
הגבוה ביותר. כדי שיצביעו
בעדך, אתה צריך להיות
אלמוני לחלוטין, אחרת ישגו
תמיד מישהו שמתנגד.
במועדון השבוע הזה
שאל המראיין מני פאר את
.ח״כ יופי שריד, אם גם במי-
זנון־הכנסת נעלמים חילוקי־הדיעות.
שריד גילה, שהיו
כמה חברים בליכוד שבאו אליו
בבקשה שיעזור להם בניסוח
רעיונותיהם. הוא אמר שהדבר
קרה יותר מפעם אחת, אך לא
היה מוכן לפרט שמוח. כדי
למנוע ספק, הוא הוסיף מייד
כי מדובר היה בדברים שאין
לו התנגדות עקרונית לגביהם.
נ * באותו ערב סיפר מני
פאר את הבדיחה הבאה: אם
מועמד הליכוד לנשיאות, מנ ה
עו ל ם

הזה 2376

חם אילזן, אכן יבחר, הוא
יחסוך למדינה כסף רב על
עריכת סיקרי דעת־קהל. אילון
יוכל לצאת בעצמו לרחוב, ולשמוע
מאנשים מה הם חושבים
על הנשיא, מכיוץ שאיש אינו
מכיר אותו.

למעלה: מנכ״ל הטלוויזיה, טוביה סער, ואשתו מדי. למטה מימין: ראש
תל״אביב שלמה (״צ׳יץ׳״) להט, יו״ר הכנסת מנחם סבידור ואשתו רעיה.
נראה בתמונה כאילו אין לו רגליים, בגלל זווית הצילום. התמונות צולמו
המדרגות וזה יצר עיוות. משמאל למטה: ח״כ דב גולדשטיין ואשתו

נזק רב ליוסי שריד כשהוא
מצהיר שהוא חבר שלו.

יוכל לכנות את שרי הממשלה
חידלי אישים.

כששאלו את עורו־הדין
הירושלמי אכרה ם כרדוגו
איך קרה שנעשה שמאלני,
ענה :״אני דווקא עמדתי במקום,
אבל כל המדינה זזה
ימינה.״

נשים רבות הזדעקו ב־עיקבות
תשדיר השירות בטלוויזיה
על האשכוליות, שבו
ניראות נשים צעירות, לבושות
בחולצות טריקו צמודות ללא
חזיות. ח״כ שולמית אלוני
העירה, שלא איכפת לה שישתמשו
בגוף האשה כדי לפרסם
אשכוליות, בתנאי שגברים עירומים
יפרסמו ביצים.

החקיין, יוסי ברק,
חיקה את החבר ירוחם משל,

השר שימחה אדליד

העיתונאי אמנון (״אין
לי אחות״) דנקנר, אמור היה
לנסוע ביחד עם חבריו, העיתונאי
ישראל פנל, ח״כ
יוסי שריד וכתב הטלוויזיה
ניסים שישעד לרומא. אולם
אחרי שפירסם דנקנר את׳כתבתו
אין לי אחות, סירב מיש־על
להצטרף לטיול. דנקנר
שלח אליו מישלחת לפייסו,
אך מישעל לא התרצה.

בדיחה המסתובבת ב קרב
חברי המיפלגה הליברלית:
כשישב שי,מחה אר ליך
בישיבות הראשונות אחרי
שובו מהניתוח בארצות־הב־רית,
שאלו אותו איך היה
באמריקה והוא ענה :״אם
חזרתי אליכם, אתם יכולים
להבין שלא היה שם מי יודע

ושם גילה כי משל מתלונן
שבהסתדרות מכנים אותו החבר
אי־טי — חבר מכוכב
אחר.

אחרי שניסים מישעל
קרא את הראיון עם אמנון דג-
קנר בהעולס הזח בשבוע שעבר,
הוא אמר שדנקנר גורם

הפתיע את חבריו למיפלגה הליברלית,
כאשר חזר מניתוח-
הלב בארצות־הברית וקולו קיבל
עומק. אמרו עליו: לב
פתוח וקול פתוח.

מרדכי

ח״כ שינוי
וידשוכסקי אמר שלא איכפת
לו אם יכנו את מנהיגי
אש״ף אישים, בתנאי שהוא

י ההתמודדות הצפויה בין
שלמה (״ציץ להט ודב
כן־מאיר על ראשות עיריית
תל-אביב, תעמיד במצב קשה
את הדוברים שלהם. דוברו של
צ׳יץ׳ ,רוני רימון, למד באוניברסיטה
בחוג למדעי המדינה,
ביחד עם צכי (״צבי-
קה״) אידלמז, דוברו של בן-
מאיר, והם הפכו לידידים קרובים.
בתערוכת
הציורים של
אודי דיין התחרו ביניהם

עזר וייצמן חברוריה אנ־

נ׳ל, לשעבר מזכירת במחנה,
על תמונה מסויימת. אנג׳ל זכ
בתמונה
עיריית סגידור ממעלה אילנה.

ושילמה
5000
תה שקל.
פה חושביס בעיריית
תל־אביב על כפר־שלם ז שחקנית
התיאטרון היפה ודתי״
קה גוטליכ, שמעלה את הצגת
ילדים מצחוק לצחוק, שכתב
בעלה טיבי, רצחה להעלותה
בהתנדבות לפני ילדי
כפר־שלם, לכבוד חג-הסורים.
ורוגיקה, שהזדעזעה ממה שהתרחש
בכפר לפני חודשיים,
פנתה לסגן-ראש־העיריה יצ חק
ארצי, והציעה לו זאת.
הרעיון התקבל, אך לפתע נודע
לה שבמתנ״ם המקומי מוכרים
כרטיסים להצגה שלה. היא
התנגדה לכך בכל תוקף, אך
מנהל המתנ״ס טען, שאין להרגיל
את התושבים לקבל שירותים
בחינם. היא הודיעה שהיא
לא תופיע, אם העירייה
תנסה להרוויח על גבה. הוחלט
להחזיר את הכסף לרוכשי ה כרטיסים.
אך בכל זאת. ביום
ההופעה נגבו מכל ילד חמישה
שקלים, כדי שיוכלו להיכנס
לפואייה של המתנ״ס, שם
התקיים בזאר פורים. משם הם
נכנסו לאולם, להופעה של בגי-
הזוג גוסליב.

בלונים

סאת דניאלה שמי

אנשים

שר־הפנים יוסף ב 1רג
מכחיש שהתייעץ עם
אשתו רב ק ה
מ א רז נמן ׳ בנו של
הנשיא נבון, מצטער על סיום
כהונתו של אביו, מכיוון שבחצר
בית־הנשיא ישנה רחבה
גדולה שבה אפשר לרכב על
אופניים ולשחק כדורגל עם
החבר׳ה.

איש אחד יבוא להפגנה שלנו
עם דגל פלסטין, כדי שנצטרך
במשך חודשים להוכיח שאין
לנו אחות.״
• רכקה כורנ :״זה לא
יהיה אמיתי ולא טבעי אם אומר
שלא שוחחנו על כך ...הוא

שזכתה במקום השני בתחרות הקדם-

אירוויזיון, לבשה שימלת תחרה ש׳יי

י יי
תימנה עבורה האופגאית דורין פרנקפורט. כשהתיישבה ירדנה,
החליקה השימלה, והחזיה הציצה מבעד למחשוף העמוק (בתמונה
העליונה) .אחת מחברותיה לתחרות מיהרה לסדר לירדנה את״
חשימלח (בתמונה התחתונה) .מימיו לירדנה יושבת שימרית אור.

ח׳כ עוזי כרעם גילה
השבוע סוד שמור, כי התח ביב
העיקרי שלו דיוא שירח.
לברעם בן מוסיקאלי והם נוהגים
לשיר ביחד.

פסוקי ה שבוע
• העיתונאי יואל מר־קום
ז, ככל שגדלה ומתארכת
רשימת שמות המועמדים האפשריים
לכהונת הנשיא, אני
תמה מתי יועלה גם שמה של
הגברת פנינה רוזנבלום.״
• העיתונאי אמנון (״אין
לי אחות״) דנקנר , :לא נעים
להיות שנוי במחלוקת גם אם
יש לך אחות.״
• כצלאל (,צלי״) רשף

מנחל״חטלוויזיה טוביה סער והזמרת עופרת ח?ח

על שלום טכישיו :״די בכך, ש
נוהג
לספר לי כל דבר.״
• השר יוסף בורג , :איש
בעולם, כולל אשתי, לא שמע
מפי אם אני בכלל מעוניין
במישרה הזאת.״
• ועוד מפי יוסף בורג על
אפשרות מועמדותו למישרת
הנשיא :״לא יכול להיות דבר
נשגב יותר מאשר נשיאות כסיום
דרך חיים ציבורית, ברם
— כפי שכל אחד יכול להבין
— המילה, סיום׳ מפריעה לי.״

• הרב מנחם הכהן:
״מדיניות הממשלה בסיכסוז־עם
הרופאים: להקדים מכה לרפואה.״

המחזאי י הו ש ע סו־כול
על הברחות סמים מל -״
בנון :״המילחמה היתה אופיום
להמונים.״
העולס הז ה 2376

שיהיה לכם לבריאות

רמי וסלי אוהבים דני

אניקתה הכל

חניה מרווח ת המאפשרת להגיע
ע עגלת הקניו ת עד לרכב.

מבצעי הוזלה. שוטפים
מ או ת מוצרים בהוזלה מיוחדת.

הפירות ו היר קו ת היפים וה טריי ם
ביותר, במחירים הנו חי ם ביותר.

תנו ב ה

מ חלק ת הובית?״מוצרי עשה זא ת בעצמך״ ,תלוש קופ ה ממוח שב, עליו מופיע
שם המוצר ומ שקלו ב ס מוך למחיר.
צעצועים ומוצרים לשעות הפנאי.

מאז ורצח רוני ניצן, מפקד הכלא,
השתפוו החזאים בבית־המעצו ומלה
ללא הנ ר 1 ,זרתף־העינוייס נסגר
והסאדיזס נסק 1־ : 1ו הכריזו האסירים
נת־אמת, שתוכיח כי הוא חף־מפשע, ולא
ביצע את הרצח המיוחם לו.

פמו תלמידים בהפסקות סלומון אכו
שתי רציחות
לותרממאהש;וו 1מאסר הצטברו
על ספסל הנאשמים באולמו של השופט
אברהם מלול. ישבו שם ארבעה מבין
האסירים שברחו מכלא רמלה בבריחה הגדולה
בשנת .1979 מכיוון ששלושה מהם
אסירי-עולם, והרביעי אסיר ביטחוני השפוט
לשנים רבות, היו הארבעה כבולים
ברגליהם.
על חבורת הבורחים שמר מישמר כבד.
מפקד היחידה המרכזית, אבי דותן, שהיה
הממונה על השמירה, גייס 80 שוטרים כדי
לשמור על ארבעת האסירים. האולם הוקף
בריקאדה מאולתרת מספסלים, והשוטרים
לא הירשו לקהל להיכנס לאולם.
האסירים עצמם היו עליזים ומשועשעים.
הם כבר עברו חוויות מישפטיות קשות
ומסעירות מזו, ולא ייחסו לה חשיבות
מרובה. משה דנינו יפה־התואר, שהורשע
בזמנו ברצח חיים איפרגן בחיפה, חייך
לקהל והחליף מילים עם חבריו.
סלומון אבו, האיש היחידי במדינה ש הורשע
פעמיים באותו רצח, היה הפעם
פחות אלגנטי. הוא לא לבש חליפה, אלא
חולצת טריינינג ירוקה וצעיף משובץ. הוא
נראה אדיש למדי להליכים, ונראה כי
כולו מרוכז כרגע בעירעור על הרשעתו
במישפם־החוזר. הוא מצפה בימים הקרובים
לפסק-הדץ בבית־המישפט העליון,
ומקווה כי שם יזכו אותו סוף־סוף מרצח
עזרא שמטוב מיזרחי ואהרון אלמליח, שבוצע
ברחוב אלנבי בתל-אביב לפני עשר
שנים.
היחידי בחבורה, שלא נידון למאסר־עולם
על רצח, היה ג׳מל סולטאן, ערבי
בן־המשולש, שהורשע בעבירות ביטחוניות.
הוא ואחיו היו שני הערבים היחידים
שהצליחו להצטרף לבורחים מהכלא.
הם גם נתפסו הראשונים.
מזוקן וחובש כיפה היה יצחק קיש, ש הורשע
ברצח יפת נגר בכלא שאטה. הוא
הגיש לאחרונה בג״ץ על שמסרבים לבקשתו
לשלוח אותו לבדיקה משולשת ומכו־

ד א רצות־ אירופה איו עונש על
מ בריחה ממאסר,״ אמרו הנאשמים,
״הפירצה קוראת לגנב, ואי־אפשר להאשים
אותנו על שניסינו לברוח.״ אבל
במדינת־ישראל בריחה ממאסר־חוקי היא
עבירה חמורה, ובמיקרה זה נילוו אליה

מבני־מישפחה שהגיעו למקום, התחלקו
בעוגות ובתות־שדה שקיבל סולטאן ממי-
שפחתו, ושוטרים הביאו להם קפה ממיז-
נון בית־המישפט.
אך למרות האוכל ומצב-הרוח, העלו י*
האסירים פרשה ישנה המכאיבה להם
מאוד עד היום. הם ביקשו מהעיתונאים
לחזור ולספר לציבור את פרשת התעל יצחק
קיש
לותו של רוני ניצן, מפקד בית־המעצר
ברמלה, באסירים. הדובר העיקרי היה
רצח בכלא
דנינו. לדבריו שנא אותו ניצן שינאה
עזה ללא כל פשר .״הוא תלה אותי שי-
תינו נראה נרגש אפילו היום, כאשר
בעה ימים, בחורף, עירום על דלת תא
הוא נזכר בתקופה הקשה שעברה עליו
בכלא של ניצן .״הייתי מיואש, אף אחד
לא האמין לי ולא ידעתי מה לעשות.
בסוף ניצלתי הזדמנות והברחתי מיכתבים
מהכלא אל שופטים וגם אל כתבת העולס
הזח נעמי אדווה. המיכתב, שפורסם
בהעולס הזה ( )2303 בזמנו, עשה עבורי
את השירות. רוני ניצן הזמין אותי לחדרו,
כיבד אותי בקפה ועוגה, ואחר-כך העביר
אותי לבית־סוהר אחר. זה אמנם פתר את
הבעיה שלי, אבל התכוונתי להמשיך ולהילחם
עבור חבריי שנשארו ברמלה.
אולם אז ניצן נרצח.״

פליט

ושדג —
דוגי גיצן
ר? יש, שסכל גם הוא בתקופת ניצן,
׳ \ המשיך וסיפר כיצד השתנה הכל לטובה
מאז הוחלף מפקד הכלא .״כל הצוות
שלו התפרק. ואלה שהיו עושי דברו של
ניצן ונהגו לתת את המכות ולבצע את
העינויים עבורו, הוחלפו. מאז התנאים
בכלא נהדרים. אני מתגורר אמנם בחדר
בודד, אבל יש לי טלוויזיה, ומותר לי
להיפגש במשך היום עם האסירים האח רים,
ויש אווירה שונה לגמרי ממה שהיה

בינתיים הסתיימה ההפסקה. עורכי־הדין
חזרו מחייכים ונראה היה כי המישפט מסתיים.
אולם מייד עם התחלת הדיון הסתבר
כי ההסכמה אינה מוחלטת, וכי יהיה
צורך להביא עדים ולהוכיח עובדות שבהם
המשיכו הנאשמים לכפור. בסופו של יום,
היה זה רק דנינו שסיים את חלקו. הוא
הודה בכתב־אישום מתוקן ונקבע מועד
לטעון לעונש עבורו. המישפט ימשך כנראה
עוד תקופה ארוכה, ולאסירים תהיה
עוד הזדמנות לספר לעיתונות על שנוא
אילנה אלון
נפשם, רוני ניצן.
הגדולה עוד עבירות שונות המיוחסות לאסירים.
הם השתלטו בצאתם מהכלא על מונית
ונהגה, ואחד מהם איים על הנהג בנשק.
דנינו נתפס לבסוף בדירה יחד עם עוד
שניים, ובעת המאבק שהתפתח בינם וביו
השוטרים נורו כמה יריות ונפצע שוטר.
בתחילת הדיון הסתמן סיכוי כי הסניגורים
יגיעו להסכם עם התביעה על כתב-
אישום מתוקן, יודו באשמות ויגמרו את
התיק. לשם כך הוכרזה הפסקה, שבה
פנתה התובעת שלומית אריאל, יחד עם
עורכי-הדין שאול עידה, יהושע שחם
וגד שמגר, אל פרקליטת המחוז, שרה
סירוטה, כדי לסכם את העניין.
האסירים נותרו באולם כשהם מוקפים
שוטרים והתנהגו כמו תלמידים בהפסקה.
הם קיבלו ממתקים ואוכל ׳מהשוטרים וגם

חדר־הבידוד,״ סיפר .״וזה היה עונש על
עבירה פעוטה שבדרך־כלל נוהגים לשלול
בגללה קנטינה.
״היתד. אז בכלא קומת מרתף ושם היו
תאי הבידוד. שם היה כמו במרתפי־העי־נויים
של אידי אמין. אני יכול לספר לך
דברים ששערותיו ינשרו. אל התאים
האלה לא נכנס איש. כאשר היו באים
מבקרים חשובים מבחוץ, היו לוקחים
אותם לקומות האחרות ומראים להם שניצן
הפך את בית־המעצר לוזילטון חמישה כוכבים.
זה נכון, היו אצלו אסירים שחיו
ברמה של הילטון. את מי שהוא חיבב,
ושהלשין על אחרים, הוא פינק. את אחד
מהם הוא לקח במכוניתו לראות את מיש-
פחתו בנהריה. אלה, כמובן, היללו אותו
לפני כולם.״

ג׳מאל
ביטחוני

מכ ח בי ם
עזעע&ע׳ בזר׳ ם

מציעה

ימודר׳נזו ל׳יג ב עז מר
ל ל\יי 0

חי סי

סילוק אנטי ״כך״ מחברון
לא יפסיק את ההתעללות
באיפלוסית העיר, אלא

החל מ $208

עלול לחטוף משהו כבד יותר.
• 1במאי — ל״ג בעומר.
בעבר נהגו ביום זד. לשרוף בובות
של המנהיג הלאומי האוקראיני
בוד׳זץ חמלניצקי. היום הקורבנות
הפופולאריים הם דווקא אישי־צי-
בור פלסטיניים.
ברכה ארצי, גבעתיים

ו שחת שבועי קבוע בכל׳01א־

בקו חיפוז־קפריסין-
כרתיס-פיראוססווו )

באנית תוסעים והמטעות
,ותינה,
הוסעת:

מנוקויגוסעיסבע״מ

חיפה,טכ 02/3/4-ו04-532
תה*-פיפ.טה־ו* .03-24660 שדוד.טה־וו 055-240ז
•רושכ״ם יטה-ו4ו 02-246 ובכה סונעיות בנסיעות

זיוה תלם
מזמינה אתכם
לתצוגת מכירת

דגמי אביב ב8׳
במכירה: ממיטב יצרני האופנה
בישראל -בגדים בגווני הפס טל ז^ר
בגדי יבוא מאנגליה, צרפת ואיטליה
^ אביזרים.
גיפולופ, בגדי אביב -גם
בהזמנה. עדיין ניתן לקנות בגדי עור,
ב־־.507
— שמלות מ ק סי מו ת
בדגם צרפתי, חצאיות, חולצות
ומכנסיים.

חד ש! — חולצות רומנטיות
מתחרה -בכל הגווני ם.
המכירה תתקיים ביום ששי 18.3.83 וביום שבת
19.3.83 בין השעות 16.00-19.00 10.00-14.00
בבית זיוה תלם, דוד המלד 10 הרצליה פיתוח,
טל 72976 .־052

בריון כהנא
זה נמית —
יהפוך אותה למסודרת
יותר, למתואמת יותר עם
הרסויות המוסמכות.

בכל תחנת־מישטרה תלוי לוח
גדול, שעליו רשומים תאריכים המועדים
לפורענות. רשומים שם
חגי המוסלמים ומועדי הנוצרים על
כיתותיהם, מצויינים שם תאריכים
מההיסטוריה הפלסטינית (למשל:
יום ייסוד פתח, נצחץ כראמה ר
יום־האדמה) ומתולדות הציונות
(כמו יום הצהרת־בלפור).
הנסיון המר מוכיח, כי דווקא
תעלולי המתנחלים בגדה המערבית
מתרחשים בתאריכים קבועים. בחג-
פורים לפני שנתיים פרצו כמה
עבדקנים בבניין דבוייה (״בית־הדסה״)
במחול כה סוער, עד כי
התמוטטה תיקרת חנותו של ערבי
בקומה התחתונה. בחג־פורים השנה
השתעשעו להם תלמידי־חב־מים
בצליפה לעבר ילדה ערביה
בת 4ולעבר מכוניות חולפות. דוברי
המימשל ידעו מייד במה
העניין :״פורים שפיל״ הם הסבירו.
אחרי
שנצבר נסיון של כמעט
17 שנות כיבוש, כדאי שהעיריות
הערביות בשטחים הכבושים יתחילו
לדאוג לביטחון התושבים. עליהן
לפרסם לוח גדול עם רשימת כל
התאריכים המסוכנים, ולתלות אותו
בכל המקומות הציבוריים.
התאריכים המועדים לפורענות
בחודשיים הגאים:

טוב שזרקו את החוליגן מאיר
כהנא מחברון. אומנם, זה קרה
כמה שנים מאוחר מדי, אבל מר
טב מאוחר מאשר אף־פעם.
זו התגובה הראשונה. אך כששומעים
שלחוגגים על סילוק הבריונים
מצטרף גם משה לוינגר
— מסית פרוע בזכות עצמו —

• הלידה שבין 28ו־29
במרס — ערב פסח. ארוחת-ערב

חגיגית, שבמהלכה מכריזים הסד
עדים באוזני אלוהים :״שפוך חמתך
על הגויים!״ המדקדקים מוכנים
לקיים את ההמלצה במו
ידיהם.
• 18 באפריל -יום העצמאות.
ביום זה מציינים בישראל
את הכרזת המדינה, בעיקר בעזרת
פטישי פלסטיק. מי שאינו בן לאם
יהודיה או שלא התגייר כהלכה —

בריון לוינגר
— וזה טריפה
מתחיל להיות לא נעים. לוינגר,
כך מסבירים הפרשנים, אינו אוהב
תחרות. הוא רוצה להיות מלך
המשתוללים, המנהיג הבלתי־מעו־
(המשך בעמוד )24

ה ס חי ר

היכנס עוד היום לאחת ממאות חנויות
הצילום ברחבי הארץ, קנה לך סרט
צילום אגפא 100 ובקש את פנקס
התלושים שיקנה לך זכות, לרכוש
במשך כל השנה עד 6סרטי אגפא 100
נוספים — במחיר של היום!
כן, המחירים יעלו אבל אתה תצלם
במשך כל השנה — במחיר של היום!

המבצע לתקופה מוגבלת
אתה לא מאמין?
היכנס עוד היום לחנות הצילום
שלך ותאמין!
פרטים מלאים בחנויות הצילום.

*בתוקף עד 31.12.83

מחיר מומלץ לסרט
סרט 35מ״מ
36 תמונות

205ש׳

סרט 35מ׳ימ
24 תמונות

162ש׳

סרט למצלמות
פוקט ()110
24 תמונות

162ש׳

סרט למצלמות
אינסטמטיק ()126
24 תמונות
המחירים אינם כוללים מע״מ

162ש׳

תשבץ

העול הז ה

(המשך מעמוד )22
רער של המתנחלים בשטחים. משה
ארנס רצה לעזור לו, וסילוק הנבלה
מחברון לא בא אלא כדי
לחזק את מעמדה של הטריפה.
ותושבי חברון ימשיכו לחבוש
את ספסל הלימודים בבית־הספר
הגבוה למוסר יהודי.
שמשון רבו, תל־ אביב

מאת א בי גי ל ינאי
מאוזן:
)1כמום, בלתי מובן לזר!
)5חצי אי בצפון אמריקה )10 :
מסך הקולנוע ! )11 תואר הול נדי!
)13 כלי לכתישת ענבים!
)14 תלמוד תורה! )15
שמו של אחד האיים הבריטיים
! )16 תקון פרצים בבניין!
)18 גזע של אילן! )20
איבר בגוף ! )21 יסוד בטבע או
בחברה! )22 מילת המעטה!
)24 ספורט חורף! )25 סוג!
)26 כינוי לצד מזרח (תהילים
ע״ה ז 28 בהשאלה —
תחנה אחרונה מבלי להגיע אל
המטרה ! )30 מאחורי קו המלחמה
! )31 חדש ! )32 אחד
מרמטכל״י צה״ל! )34 צנוע!
)35 עוף ים ! )38 ליה ! )39
מפתן! )41 משקה סיני! )42
הגיע לגמר בשולו! )43 איש
שיבה! )45 כמות העוברת את
הגבול! )47 תוך! )48 שבלים
שנשרו והעניים אוספין אותן!
)50 שלא היה קדם! )51 מלקות!
)52 גבעת חורבות! )54
שקשוק, רעש ! )57 הגשים, ביצע!
)61 תואר כבוד לאמוראי
בבל! )62 מחלוקת! )64 אבי
הבעל! )65 לשם ברח יפתח
הגלעדי בפני אחיו! )66 שבק
חיים! )67 אבן יקרתית לבנייה!
)69 מוסר השכל! )70
עור בהמה מעובד! )72 מזבח
על רמה! )74 הכלב הירושלמי
בתמול שלשום; )65 אחד
מאלילי כנען הראשיים בימי
קדם ! )77 ליליפוט ! )78 הרגל,
נוהג ! )81 תא צמחי ! )83 מטבע
יפני! )85 אמנם כך! )86
ריקוד סבובי ; )88 מפני ! )89
אופנסיבה! )91 זיק; )93 טוהר!
)95 שופר; )96 כן של
אנשי הקרמלין; )98 צעיר;
)100 אויב; )102 קריאה לשקט
! )103 תבואה ; )104 אחד
משני העצים בגן העדן 4,2
)105 שיעור של יחם (.)3,3

טלפ1ן ת ! 3ס
מה קרה ל״.16

בכל שנה חוזר על עצמו אותו
הכיפור: החורף בא במפתיע, מב־

צמוד למעיל ; )34 נדנדה מעשה
מקלעת )36 :אבן קלע;
)37 אמורטיזציה; )40 פרי ש לא
הבשיל ; )41 נחלש ; )44
תואר מוסלמי )46 :איבר יני קה
)47 :גורל ; )49 שיח הניקוטין
; )50 עיר של ״חכמים״ :
)53 נגינה רצופה וחלקה )54 :
מכלאה לבהמות ; )55 חזר ; )56
דפנה ; )58 לשד העצמות ; )59
לבושו של קצין מקראי; )60
לבוש קרעים, היפי ; )62 ידית ;
)63 אחד ממזלות הכוכבים

(איום ט׳ ט׳) )66 :קבוץ על
גבול הנגב )68 :תבנית לייצור
מוצרים רבים )71 :חותן
יעקב ; )73 מס מדינה )76 :אל
היערות )77 :מהפכן מצרי ;
)79 צער; )80 עבה )82 :קומפוזיטור
פופולרי בתשבץ ; )84
הפסק; )85 רעב; )87 שובב:
)90 עיר )92 :ערבב ; )94 כרכר;
)96 צבעו עומעם; )97
סרב למלא פקודה; )99 כהן
צדק (ר״ת) )101 :עמית)102 :
עצם )103 :ענף.

המכון הי שרא לי לספ רו ת
נשים קו ס מ טי ק ה ופדיל,ור

לי שציפו לו. החזאי של שירותי
הטלפון לא ידע מראש ...כמובן
שאלפי קווים בתל-אביב מתקלק לים,
והטכנאים אובדי עצות.
מד, צריך לעשות המנוי המים־
כן? זה פשוט מאוד. מצלצלים
לשירות תיקונים 16 טוב אז
מלווים מחבר שני אסימונים —
בדואר המרכזי באלנבי לא שמעו
על המיצרך הזה — ויורדים ב גשם
לטלפון הציבורי. חיוג ראשון:
תפוס. חיוג שני: תפוס.
חיוג שלישי: ניחשתם, גם הפעם
תפוס.
מי שחכם באופן מיוחד, תופס
אחרי כמה דקות, ש״התפוס״ הזה
יכול לתפוס לו את כל היום. הבינוניים
מוותרים אחרי שעד,שעתיים.
קשי־תפיסה כמוני, ד,מתפתים
להקשיב לצליל המעצבן במשך
חצי יום, שומעים בסוף קול מוקלט,
הממליץ להם לחייג מיספר
אחר.
גם כאן עונה לך תקליט. הוא
מודיע לך, שתוכל להשאיר הודעה
״עם הישמע הצליל.״ יופי, סוף־סוף
יש עם מי לדבר — עם תקליט
הדובר עברית צחה!
התקליט הזה, בעל הקול הנשי,
רושם את ההודעות של המתלונן
בשקדנות ובסבלנות. לא נמאס
לו לשמוע פעם אחר פעם, יום
אחרי יום, שהטלפון שלך מקולקל.
כמה עשרות שיחות עקרות עם
המכשיר המדבר, והופ — שבוע
עבר. כמד, עוד שבועות יעברו עד
שמישהו יואיל בטובו לתקן את
הטלפון שלי?
תל־אביב

משורשר או וערת ־ חהר

* קורסים

ספרות נשי -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילזייה)

סלון ומכון יופי

תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

הכנת כלות
* מחיתם עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזגגוף ( 190 יודפת 229388 , 226066 )4

!שיא* ורו ח
גם יהודה פרח בין המועמדים.
שאיפתו
של כל פוליטיקאי בישראל
היא תפקיד מיניסטריאלי.
אם זה אינו בהישג יד — אפשר
להסתפק בחברות בכנסת. אם לא
— גם בסוכנות יש הרבה מישרות.
אם גם שם המקום צפוף, אפשר
להסתפק בתפקיד ...נשיא המדינה.

נערת־זוהר רוטנשטרייך

אסנת וייזר,

דיאכה

מונתה של נערת־הזוהר מרים רו־סנשטרייך,
שהסתבכה בענייני
צ׳קים ללא כיסוי.

משורר חוסיין

טעות בכותרת

מאונו :
)1שמה של תקופה ; )2בן
בליעל; )3צליל; )4זמר
(כ״ח 6דבר מאפה ; )7נסיגה
לאחור ; )8סופן של
״בריות״; )9שיח הבר שתחתיו
נם אליהו; )12 אבן מן
החושן; )15 אחד העמים ש לחמו
בשבטי ישראל; )16מעובדי
בית־המרחץ! )17 צמח
בושם מקראי(שיה״ש ד׳ י״ד) !
)19 נקי מפסולת; )20 בהמת
עבודה ; )21 ממשל משלים
יוני; )23 אחרית; )24 תואר
כבוד בריטי )26 :רוחק, דיס־טנץ
)27 :צמח רענן ; )29 סוג
של תת־מקלע ; )30 מרכז קרני
האור בעין )33 :כובע צמר

בזכחבים

במדור ״זה היה העולם
הזה שהיה״(״העולם הזה
)2374 התחלפו בטעות הגלופות.

מתחת
לתמונת נערה היה כתוב :
המשורר ראשד חוסיין.
איזו שטות! המשורר הערבי המנוח.
בן הכפר מוסמוס, היה גבר
יפה תואר, ולא בחורה בעלת שיער
ארוך.
יוסף צווייג, תל־אביב
• הגלופה שהתפרסמה היא ת־

כל הכבוד ליהודה פרח ! יש בכלל
איזה תפקיד שח״כ הליברלים מנתניה
אינו מתאים לו?

מועמר־לנשיא פרח
למת לא לרבנות?
מעניין, מדוע לא ניסה את כוחו
במירוץ לרבנות הראשית?
שולמית רון, ומת־גן

עורו! ישראל
לאנט־־־׳שמים
בעזרת נשק ישראלי, מתבצעים
בדרום־אמריקה פשעים
נגד האנושות.

בעיקבות מילחמת־לבנון, אנו
יהודים מכסיקאים התארגנו כדי
למחות נגד הפלישה ולהשמיע קול
שונה מזה שמשמיעים אנשי הקהי לה
ונציגים רשמיים של מדינת־ישראל.
חלק
ממטרותינו הוא להסביר לדעת
הקהל המכסיקאי שלא בהכרח
כל היהודים מסכימים בלי עוררין
עם המדיניות של ממשלת ישראל,
וזו אינה מייצגת את יהדות העולם.
מכיוון שאחת ממטרותינו העי קריות
היא מאבק נגד תופעות
אנטי־שמיות באיזורנו, חשוב לנו
(המשך בעמוד )26
ה עו ל ם

הדה 2376

סקר כלכלי בפיקוח רואה חשבון מגלה:

מתוך רוכשי דירות אצל אבר הם גינדי
ב־ 10ה שנים האחרונות עדיין גרים
בדירה שרכשו אצל אבר הם גינדי.

^ מכרו א ת דירתם ברווח ריאלי ניכר(בין 00/0׳4

3 . 0 / 0ל־ .)1100/0ה סי ב ה העיקרית -ה ע תק ת מ קו ם
מגוריהם לעיר אחרת.

הדירה מ שמ שת כנכ ס ומושכרת לאחרים

מאות משפחות שרכשו דירה אצל אברהם גינדי במסגרת המבצעים השונים עשו את עסקת חייהם.
עיסקת חיים

• מ חי ר
הנחות כספיות משמעותיות .

• תנאי תשלום
מותאמים לאפשרויות הקונה.

• ב ט חו ן
ערבות בנקאית צמודה.

• שכלולים

שפע של שכלולים בכל הדירות על-פי
מסורת הבניה של אברהם גינדי.

100.0001ש׳

אתם עוד יכולים להס פי ק לרכוש דירה של אברהם גינדי
^ ךןן ^ ב הנ ח ה החל מ 200,000 -שקל לדירה ולהצטרף אל מ אות
( 7 1 1 ** 7ה קוני ם שעשו אתעסקת חיי ה ם.

1רב מאנסים אוהבים

בונה ז־אברהם
נינו־

* ?40008 שדו*
תה־צמחים
בשקיקים

טבעי, טעים
מבריא-מרענן

1ח ה שושנים £־וזו 81 אוז
יתה מנט ה 2£או 44 צוז
יתה בבונג .£ו1וועוצוז
יתה תערובת פיוות
ינ/זזסחזצוז
1ועוד 7סוגים שונים

להשיג בסופרמרקטים,
שקם, בחי טבע, בתי מרקחת ומעדניות
עבור פרוספקט ודוגמא חינם
נא לכתוב לת.ר ,46 .רסת־השרוו

חדשי

תה תערובת צמחים
ופירוח. נמס בן־רגע
^ ]זאיו 01ל׳ 12 בדסיקי*7פרסיי*-נילז

ן חתובדת באררה
הפרדסים,כפרית 1
כלב

מסיכות גז כסגנון ייחודי. 9 הפרדס נס ציונה

טלפון 054-70856 :

שרות׳ קייטרינג ־ תעשיות דונסקו׳ 1981 בנדכז
(מתפעל׳ מסעדות מכון ויצמן)

טלפוני 75533 , 72733 :־054

מנח ני ם

מדו ע הו ררתס

(המשך מעמוד )24
שדעת־הקהל הישראלי תדע, שהתמיכה
הישראלית במישטרים רודניים
של אמריקה־הדרומית היא
בעצם תמיכה במישטרים אנטישמיים,
רצחניים, הפועלים נגד
הערכים האלמנטרים של האנושות.
כמד. דוגמות יוכלו לתאר מה
טיב מישטרים אלה: בארגנטינה
הנשק הישראלי מחזק מדיניות של
דיכוי וטרור המופנית נגד האוב-
לוטיה האזרחית, ובתוכם בחורים
יהודים, שבכמה מיקרים, נעצרו ועונו
רק בגלל היותם יהודים. ב-
אל-סלוודור מדריכים צבאים ישראלים
ומסייעים בדיכוי הברוטלי של
העם. בגווטמלה קיימת יחידת קומנדו
הקרויה קאיבילס, שתפקידה
הוא לרצוח בדם קר ילדים, נשים
ואיברים חפינדמפשע, כדי לזרוע
פחד וטרור. הצבא מטיס אותם
לכפרים במטוסי ערבה. בסוף ינואר
השנה, הקאיבילם חדרו לשטח
מכסיקאי, למחנות הפליטים, ורצחו
פליטים שברחו מגווטמלה. הוכח
שביצעו זאת בעזרת רובי גליל.
כדרוס-אמריקאים וכיהודים,
אנו מזדהים עם המאבק הצודק של
העמים הנלחמים לחרותם. לכן אנו
קוראים לדעודהקהל הישראלית
לפעול נגד מישלוחי־נשק למיש-
טרים גזעניים כמו דרום־אפריקה,
למישטרים אנטי־שמיים כמו ארגנ טינה,
למישטרים רצחניים כמו גוו-
טמלה ואל־סלוודור.
מדיניות זאת גורמת נזק חמור
ליהודי אמריקה הדרומית ומעמידה
בספק, את התדמית שישראל
מדביקה לעצמה, כשומרת יהדות
העולם.

״אירמן מבסיקאי של
יהודים עצמאיים״ ,מכסיקו

• כתובתם של בעלי גילוי־דעת

.44x10. ?05121 105-80
ק€. 11550 .

. ?.ם ^46x100
\4 6X100

רד 0711 1
לא חשוב חקדם־אירוויזיוו
— העיקר מת שבלב.

הפעם זה היה ממש לא צודק.
כל הנקודות הגיעו לירדנה ארזי,
בעלת ההופעה המרשימה והקול

הנהדר.
השופטים טעו, זה ברור. אילו

איתן עמיחי

הדברת.מזיקים ז
סוסחיס לודדבר ת

>ג׳יקי -ס ׳*-ריז, םיי !בגד?ם חי ק *

רמת-גן, דחו מודיעץ .18ת.ד2272 .
טל6 .־ 7 9 0 1 1 4 5ך*,׳
• מירחקלב רי או תךור כו ק ך
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

קבל ת מו ד עו ת
לבל ה עי תוני ם

ללאתש לו ם
•סבבדי ם
נ רנוי סי אשר אי

^1^227117

דויד חכחן מבקש להגיב
על חראיון שנערך עימו
(״העולם הזה 2373
• בשיחה פנים־אל-פנים אני
מפליט מילה או מישפט שאינם
מקובלים בדפוס, ואני מבקש לא
לכתוב זאת. והנה, פעמיים לפחות
פורסם ביטוי חריף או מישפט
שעליו הדגשתי שלא לפרסמו,
ושרית ישי פירסמה בתוספת מפי
״את זה אל תכתבי״ — יש להצטער
שלא מילאה בקשתי.
• מניות ששרית ישי הוסיפה
קורא הכהן
פרטים מישפחתולוגיים שלי׳ שלא
מפליט מילה או שתיים
נבללו בשיחתנו — את שתי בנותיי
הנשואות ואת בעליהן (שתיהן כבר
סבתות) — מגיע גם להכליל את בני יחזקאל, בוגר אוניברסיטת
קורנל בכלכלה ובמלונאות ומנהל בית-מלון קאונטרי־קלוב הסמול
לתל-אביב ואת רעייתו שולמית, שהיא נכדה של ארתור רופין
מנישואיו הראשונים. ובאותו עניין של קרובי-מישפחה ! איני בדיוק
דודו של יצחק רבין. סבו, יצחק, הוא האח הבכור של אבי, כלומר:
דודי: רוזה, אמו של יצחק רבין, היא בת דודי זה.
• אין זו אלא טעות דפוס שנולדתי — כך כתוב בשורות
הראשונה של הכתבה — בשנת .1988 התאריך הנכון הוא .1897
• גם אותיות הדפום הקטנות בטקסט מחטיאות בכמה מקומות
את התוכן באות ״ה״ במקום ״ת״ ,הקרונות מאוד זו לזו כשהן
בדפוס זעיר.
לדוגמה ( :בשיחה עם הופיין) ״תהיה יותר טוב״ כפי שהודפס,
במקום תחיה יותר טוב, כפי שנאמר בשיחה.
או דוגמה נוספת :״באסיה היה 6096 של האנושות״ .צריך
להיות: חי ה 6096 של האנושות.
• הכתובת תחת תצלומי היא :״הכהן כחייל תורכי״ .מדוע
הורדתם אותי בדרגה? זד. תצלומי לא כחייל אלא קצין — סגד
מישנה. גם איך להבין מה כאן הקשר לשורה השנייה, הנוספת
תחת התצלום :״ניכסץ היה מנדנד לי״ .ניבסון אמנם הוזכר בראיון.
כשהייתי נציג־ד,מדינה בחגיגות עצמאות גאנה, וניכסון — באותם
ימים סגן נשיא ארצות־הברית — היה הנציג האמריקאי באותה
הזדמנות, והתגוררנו בחדרים סמוכים במלון. אכן. היה משוחח
איתי על בעיית הנסיגה מסיני אחרי מילחמת ,1956 אבל לא
התפארתי שהוא ״טאחב״ שלי כביכול.
• לא הייתי במלחמת העולם הראשונה מפקד של עיר ש״נב־בשה״
על-ידי תורכים, אלא עיירה תורכית, שמרבית תושביה היו
יוונים תושבי תורכיה — יתכן צאצאי היוונים שקדמו לתורכים
באיזור. שרית ישי קראה את ספרי עת לספר, ומגדירה אותו ״ספר
מרתק הנקרא כרומן״ .אז למה היא משבשת את מה שסיפרתי בוז
• בעניין הפסקת פעולות סולל בונה ב־ ,1927 וההצעה שבאה
לפניי לקבל תפקיד סגן מנהל בנק אנגלו־פלשתינה (כיום בנק
לאומי) בחיפה: המנהל שיצא לגימלאות לא היה קלרמן, כפי
שכתוב בטקסט, אלא קייזרסן, והמנהל החדש שנתמנה שמו לא היה
נתן, אלא נתנזון.
• עם חידושו של סולל בונה, המרכז לא עבר לתל־אביב —
כפי שתב אצלכם — אלא נקבע בחיפה, מכיוון ששמואל סרגולין
ואנוכי נותרנו בחיפה, והיוזמה לחידוש סולל בונה היתה שלנו.
• בגימנסיה באותם ימים לא שיחקנו בכדורסל אלא בכדורגל.
מי ידע אז לשחק כדורסל?
• על השיחה שלי עם צ׳ו אן־לאי אני מצוטט בראיון :״לא
יכולתי לדעת שהיא (סין) מתקרבת לרוסים״ .זה אבסורד וסותר
את כל הסיפור. צריך להיות: מתרחקת מהדוסים.
• בשיחה עם סימה ארלוזורוב, בבוקר שלאחר הרצה, היא
לא סיפרה לנו שזיהתה את סטבסקי. היא סיפרה במפורש שהיו
אלה שני יהודים — אחד גבוה יאחד נמוך. והגבוה ירה. לאחר
מכן, כאשר נקראה לזהות במיסדר מטעם המישטרה, זיהתה את
סטבסקי.
• בפרסי השיחה על הנשיא יצחק נבון, לא אמרתי כי ״ברפ״י
הוא היה מזכירו של בן־גוריון״ .אמנם, נבון הצטרף לבן־גוריון
כשפרשו לרפ״י, ונבון היה אז חבר-כנסת. אולם לפני זה היה כמה
שנים מזכירו ונאמנו ואיש סודו של בן־גוריון, כאשר בן־גוריון
היה ראש־ממשלה. כאשר הללתי את הנשיא נבון, ההדגשה היתה
לא על כך ״שהוא הנשיא היחיד שהצליח ללכד את העם״ ,אלא
שהוא ממלא את תפקידו לדוגמה ולמופת, בהצלחה שעלתה על
כל קודמיו — בהתחשב בעובדה שכל שנות פעולותיו הציבורית
ובכנסת עברו בסיפלגת העבודה וכשהממשלה היא בראשות מנהיג
חרות מנחם בגין. קודמיו בנשיאות לא עמדו במיבחן דומה.
ולבסוף, אני רוצה להעיר לשרית ישי, שאין זד, הוגן וחברי
שהיא מסתמכת על יחסי למילחמת־ד,לבנון ולמנחם בגין ולאריאל
שרון מתוך דפי יומן שאני מפרסם, ואינה מזכירה שהדברים
מודפסים בעתץ דבר.
דוד הכהן, חיפה

שנא את ך&רסוות

בסחיר ־ הנזער עד׳

מרדכי זידמן

הוצאת רשפים

^ 011

או חי דדגהי

זמרת ארזי
השופטים טעו
היו שולחים אותה לאירוויזיון, היא
היתד, בוודאי זוכה באחד המקומות
הראשונים.
אין דבר, ירדנה. העיקר שאצל
מעריצייך את תהיי תמיד מם׳ .1
צפי ניסן, בני־ברק

הקורא מציע לבטל את
מוסד הרבנות ומוצא צידוקים
בפרקי אבות.

העולם יכול להתהפך, הארץ
יכולה להישרף באש המילחמה, המדינה
יכולה לפשוט את הרגל —
אד את תשומת-הלב הציבורית
גונב תמיד איזה עניין דתי .״מיהו
יהודי,״ טיסות אד טל בשבת, תקציבים
לישיבות ...היריעה קצרה
והיד מתעייפת מלרשום את הכל.

עכשיו קפץ עלינו רוגזם של הרבנים
הראשיים. מי צריך בכלל
את העניין הזה? מוטב שהכנסת
תבטל את המוסד הדו־ראשי המת־קוטט.
אם המאמינים מרגישים צורך
נפשי עז בקיום הרבנות —
שיקימו לעצמם עמותה (אגודה
עות׳מנית) ,שידאגו בעצמם לפרנ סת
הרועים שלהם, ושיניחו לעם
ישראל בשקט.
רוב הישראלים, אני בטוח, מקבלים
את עצתו של שמעיה (פירקי
אבות, א 10״אהוב את המלאכה
ושנא את הרבנות .״
יוסי נאמן, חדרה
ה עו ל ם

הז ה 2376

וה ! עלבו
מי טזורע גזענות, יקצור את תוצאותיה. קל מאוד
לבוא עכטיו, אחרי 30 טנח, לנקות את הידיים טוב-
טוב, לנער את הבגדים, להתרווח בכורסה, לכחכח
בגרון ולומר: אין לי אחות. אני לא אספסוף הכיכרות.
אני מעל ומעבר לטינופת הזאת• אני בן־אדם תרבותי
ונאור. סורסי התרבות סלי נעוצים בגדולי הפילוסופים
והסופרים טל העולם המערבי המתקדם. וכל חסאר
הם רק באבונים וחיות אחרות, טאינן ראויות להיכלל
במיטפחת האדם.
״אין ספק טנעטות טגיאות עם האנטים האלה,״
אומר אמנון דנקנר בראיון ל״העולם חזה״ ,״והם
נעלבו—״ עכטיו אתה נזכר לנער את ידיך מטגיאות
אלה! מה אתה עטית כדי למנוע אותן ז מתי יצאת
להפגין נגד הקיפוח והאפליה ז מתי נלחמת נגד
חטגיאות 1
״...והם נעלבו וזהו ז עכטיו נבקט סליחה, והכל
יעבור כאילו לא היה ז לא ! עכטיו הגיעה עת התט־לום
! עכטיו הבטילו פירותיהן טל הטגיאות האיומות
האלה. ואי־אפטר להתעלם מחן או לנטל ולזמר:
אין לי אחות ! חיה נוח מאוד ללכת ללמוד באוניברסיטה,
כטיט מי טיעטח את העבודה הטחורח. היה
נוח מאוד לטבת בסלונים ולדבר על דמוקרטיה. מה
עטית כדי לממט אותה ז

״אנחנו בנינו פה תטתית למדינת־מופת ממטיך
דנקנר. איזו מדינת-מופת מערבית היא זו, הבנויה
על גזע לבן וטולט טל אטכנזים, הנהנים מפירות
עבודתו טל הגזע הנחות טל הטחורים ז
״אני לא רוצה טתהיח פה תרבות מיזרחית
איפה אתה חוטב טאתח חי ז פה לא גרמניה טל
היינה ואוסטריה טל פרויד, ולא אנגליה טל טייקספיר.
כאן הוא, להזכירו, המיזרח התיכון. והמיזרח התיכון
טייך למיזרח, קודם כל. ואם אתה, הצועק מרח על
זוועות הכיבוט בגדה המערבית, ואתה, הצועק למען
טלום צודק במרחב, באמת רוצה נזה, אתה צריך
לדעת להטתלב ולהסתדר עם תרבות המיזרח, טממנח
אתה סולד כל-כן. היא טייכת לכאן. ואם אתה רוצה
להיות טייך לכאן, אתה צריך ללמוד זאת, ולא להיפך.
מסקנה אחת, המתבקטת מדבריך, היא לארוז את
חמיזוודות ולחזור לפולין ולגרמניה, טם יט תרבות
מערבית. או לחלק את הארץ לטחורים וללבנים. אחרת
זה לא הולך.
אין לראות ביהודי הגלותי הפולני, גם אם גדל
על בירכיו טל היינה, את האידיאל טיט לטאוף אליו.
זח לא מטהו חטייך הגה. כל נסיון לנער ידיך מתופעות
טונות בארץ הזאת הוא עצימת עיניים, טאינה מובילה
לטום מקום.
ואל יתפלא מי טמטיף לגזענות, טזו תחזור אליו
כמו בומראנג. ואם אמנון דנקנר חוטב טאני, או כל
אחד אחר טנולד וגדל וחי פה בארץ הזאת, הם לא

אחים טלו, אז אני חוטבת טהוא לא אח טלי, ולא
טל אף אחד אחר. מטום טהוא אינו מדבר בטפת
בני־אדם, הוא מדבר בטפח טל נאבונים.
מי טלא מוכן להטתלב במיבנה הדמוגרפי טל
המרחב חזה, מי טלא מוכן לקבל תופעות סליליות
ופרימיטיביות כמו פרענקים או ערבים, טילך מכאן,
כי הוא לא טייך הנח.
אמנון דנקנר נולד פה, ולא בגרמניה הנאורה והתרבותית,
וכך גם בניהו אחרוני, טנעצר בחטד טל
אלימות נגד הפגנת ״טלום עכטיו״ בירוטלים. טניחם
תוצר טל המדינה הזאת. ואם זה לא מוצא חן בעיני
מיטחו, זו לא חוכמה לצעוק טהתופעה חטלילית לא
טייכת אלי. החוכמה היא ללכת ולתקן אותה. ואם
אמנון דנקנר, יפה-הנפט, יודע ללכת ולצעוק נגד
הכיבוס, ובעד זכויות לפלסטינים, הוא צריך לדעת
לקבל את התופעות חטליליות בתוך ביתו. תופעות
טהזא, והלבנים האחרים, יצרו ויוצרים אותן במו
ידיהם. זו לא חוכמה להגיד ״זח לא אני״ ,אחרי
טטרפת את האוכל.
אתה, טגדלת על התרבות המערבית המתקדמת,
צריך לדעת לקחת אחריות גם על מעטיך האפלים,
ולטאת בתוצאות טלחם. אלה לא דברים טצמחו יט
מאין. אלה לא דברים טהביאו איתם בני עדות-חמיזרח
מהארצות טמהן באו. אלה דברים מקוריים יטראליים,
תוצר מקורי טל מדינת-המופת טהקמתם פח. כל
האנסים האלה הם פירות החינוך וההתנהגות והמציאות
טנוצרה פה בארץ ב 30-הטנים האחרונות, ועכטיו
הגיע הזמן להתמודד עם הדבר הזה, ולא להתייפייף
ב״זה לא טלי.״ זה כן טלך! את זה אתה עטית!
ואם אין לך הכוח והרצון לחיות עם זה, אז פטוס
תלך מכאן.

מי טמדבר על מדינה נאורה, צריך לדעת לייטם
את דבריו במעטה. מי טרוצה קידמה, צריך לדעת
לעטות אותה. חטפה לגזענות אינה קידמה, זו פרימיטיביות,
ובזה צריך להילחם. אמנון דנקנר, בדבריו,
אינו טונה במאום מהמתפרעים בהפגנת ״טלום עכטיו״.
אמנון דנקנר מסית, גזען, זורה טינאה, ובתופעות
סליליות כאלה צריך להילחם עד חורמה ולהוקיע
אותן. זוהי פנאטיות המנסה לעטות על עצמה דמות
טל נקיון״כפיים.
אהבת־יטראל זה לקום ולומר: די! עד כאן
עם הקיפוח והאפליה, לכל הכיוונים (גם בקטר לפלסטינים)
,עכטיו צריך להטקיע את כל חמטאבים בחיסול
הפערים! עכטיו צריך להטקיע את כל חמטאבים
בחינוך ובתיקון אותם תוצרי־מעברות. עכטיו צריך
לתת הכל, כדי טלא יחזרו תופעות סליליות, כמו
האלימות בהפגנת ״טלום עכטיו״ בירוטלים, וכמו
באסיפות״בחירות טל המערך.
הדברים האלה אינם תלוטים. לתופעות האלה יט

סיבות טובות ועמוקות. זו אינה טמאה בעלמא. איט
אינו טונא את פרס מטום טחוא פרס. טונאים את
פרס בגלל מה טהוא מייצג• והוא מייצג את כל
הטגיאות והעוולות.
דברים אלה אי-אפטר לפתור ב״״וחם נעלבו.״
דברים אלה צריך לפתור בטטח, במעטים. בהרבה
מעטים. צריך להוקיע את הטמאה. צריך לפצות את
האנטים האלה על כל הסבל טהם עברו ועוברים,
כדי טאיזטהו אטכנזי יוכל לטבת ולומר טהם לא
אחים טלו.
וחטגיאות האלה, טנעטו וגעטות כלפי בני עדות-
המיזרח, נעטות באותה מידה, אם לא יותר, ממט
כאן מתחת לאף טלנו, כלפי עם טלם, הוא העם
הפלסטיני. ומי טלא יתחיל לפתור את כל חטגיאות
עכטיו, מחר יהיה מאוחר מדי. מחר כבר אי-אפטר
יהיה לומר :״אין לי אחות.״ אי-אפטר יהיה לומר
זאת לא לבני עדות־המיזרח ולא לפלסטינים.

עזנח סרגוסטי, חול־אוב־כ
• ענת סרגוסטי היא חברת מערכת העולם הזה,
בת לאב ספרדי שמוצאו מן העיר סרגוסה בספרד ולאס
מרוקאית. היא נולדה בירושלים.

שחס ~ ח ש 03 תז ה

דוקנר -א 1 ,פ 1ט, ל ,וחשד ווה
דנקנר אינו לבד. מדי פעם אתה נאלץ לטמוע את
חדנקנרים ״מסכימים״ איתך. הם טמאים את בגין
ואת ארידור — לא כגלל מה טאתה טונא. הם
טמאים אותם בגלל ח״חומימיזם״ ,וחסם הרע טהם
מוציאים למה טקרוי ״מחנה הטלום״ ,מחייב אותך
להתחיל להתחטבן נם אתם.
עלי להודות, הפסקתי לקרוא את דנקנר כטעבר
ליריעות דפוס ארוכות וצפופות והחליט להיות הוגה־דיעות
וסופר. אבל דגקנר אינו מעניין כחוגה-דיעות
וכסופר מטום טהוא גזען וממען את דבריו לאנסים
האוהבים לקרוא את עצמם, אילו רק נתנו גם להם
לכתוב בעיתון. מכאן גם קטיי התיקטורת טלו ואלימותו
החביבה. הוא פטוט אינו מסוגל לכתוב דברי
פולמוס. הוא מסכים עם הטיכבה הסוציולוגית הצרה
טלו, זו המצטמצמת והמתאכלת לאט. קהלו הוא
קהל מוגבל, למרות התדמית החינוכית טיט לקהל
חזה, הודות לדנקנרים. לכן כתיבתו טל דנקנר הטובב
רעה.
טובן היונים טל המפא״יניקים, טדנקנר כותב אליו,
חי בלוויית איזו פיקסציה די מטעממת, ביחד עם
הליבראלים טל ״הארץ״ ו״טפויים״ אחרים, ולפיה
גנבו להם, ממט מתחת לאף, את ארץ־יטראל הקטנ-
טונת-חמודונת. לפעמים, במקום סתם לאהוב את נעמי
טמר ואת האקורדיאון המעצבן טל להקת הנח״ל
מפעם, כיאה לעולמם הצר הלא-יומרני, הם קוראים
לתור הזהב האבוד טלהם ״אי טל תרבות מערבית״.
מסביב לאי, גועט הים הסוער. דנקנר והיונים
יודעים כי הים הגועט אינו עטוי רק עדות-מיזרח.
בסתר ליבם הטינאה רחבה יותר ודי הומוגנית —
ערבים, עדות־מזרח וטמיים אחרים. ילדי-מפא״י-לא-
מתבגרים אלה אמם מסוגלים להעריך מחדט את
פיסת הקרקע טעליה צמחו, להתבונן מחדט בממדיה,
בתפקידיה, ילדים גדולים אוהבים עד טיגעון את ארץ-

יטראלינקה־עם־הטריקה־טל-התנועה וכמובן אוהבים עד
טיגעון את עצמם.
וכזה הוא אי התרבות המערבית אצלם: גאוות
היחידה הקרבית עם סיפורי הווי (״זוכר מה טטמיל
עטה בטירונות סיפורי מילחמה אחת או טתיים
(באחת מחזיקה ידם בתעודת הטטחים־תמורת־טלום
ובטנייח באות-המילחמה טקיבלו) ולעומתם, יציינו
בגאווה ובבוז, יט אפסנאים, טבחים ואחרים טלא הרגו
ערבים ,״ג׳ובניקים״ קוראים לזה אצלם ן טירי תנועה
עם הרבה אירוניה עצמית, כמובן ן תמונות ממסע

מצדה ; מחנה עבודה ; נסיעה לחו״ל ן לומדים פילוסופיה
בירוטלים (״אה, פרופ׳ נ. ד ! .למדנו יחד
בירוטלים, היה פראייר רציני מתיאוס פאסיון
טל באך; בעד ואמר בפילהרמונית; ביטלס והפגנת
טלום אחת לפחות, סוערת, לא טתם אחת כמו טל
היום. אלה סמלי התרבות טל הדנקנרים ובעזרתם הם
מסמנים את ״תרבות המערב״ טלהם. ולכל היתר
עכטיו קוראים חומייניזם: דתיים, צ׳חצ׳חים, ערבים.

הניפנוף בתרבות המערבית הזאת טל בני חטובים
הירוטלמים והתל-אביבים לא נעטה רק נוכח המוני
עדות-המיזרח, טכידוע נוטלו, תרבותית וכלכלית, על-
ידי הציונים, בעיקר מתנועת העבודה — דוגמני התרבות
המערביים טל דנקנר. ודנקנר רוצה להיות הילד החצוף
והנורא טל התרבות המערבית הזאת. המוקיון יכול
לסחרר את עצמו, סבור דנקנר, מהנטל הכבד באמת
טל התרבות המערבית. לכן הוא אומר דברים מאוד
חצופים, הדנקנר הזה, הסובב הזה. אבל אני חותן
את האוזן אם סובבות זו אינה מסתירה מאחריה
איזו שמרנות ופחד מפני ספקנות באמת. לדנקנר,
השובב של שוקן (גוסטב מתרבות המערב) אין הרי
די תרבות ודי אומץ לשים סימן שאלה, ולוא גם
קטנטן ,״שיח לוחמימניקי״ כזה, על הציונות בדרכה
העקובה מדם, בין באזל לביירות. לא. חס וחלילה.
כדי להיות מוקיון, ינסח דנקנר רק את מי טקהל-
המטרה הבטוח טלו שונא באמת: את הטחורים.
ודנקנר, כמו כל פיזמונאי, אינו אוהב להרגיז.
עיקרון ראשון בעיתונות ובבירור — אל תפגע בקהל
המטרה שלן. וקהל המטרה של ״הארץ״ הוא קהל

(המשך בעמוד )33

•צחק לאור, חול־־אוב־יב
• יצחק לאור הוא מרצה באוניברסיטת תד־אביב.

מרים בנימי!,

וכבר מחפשים אתגרים חדשים, ואינם
פוחדים לקפוץ לתוך נסיונות מסוכנים.
הסבלנות אינה מצוייה בחודש זה,
*/נשים אינם מוכנים לטפל בעניינים
שוליים או להתעכב בגללם. הם מטפלים
היום במה שדורש פיתרון מיידי. אחר-
^ך הם ידאגו למה שיהיה מחר. אם
רוצים לבצע משהו חדש, ניגשים מייד
לפעולה. יש יותר אומץ, תעוזה ותוקפנות,
ואם נתקלים בהתנגדות, לא חוש־

בין מזל
דגים לסלה
השמש נמצאת במזל האחרון בגלגל
המזלות, מזל דגים, ומון ימים ספורים
תיכנס למזל הראשון, טלה. בחודש שבו
גמצאת תשמש במזל דגים, היה מזג־האוויר
בלתי-יציב והשתנה בצורה קיצונית
ומפתיעה. יום שמש אביבי הפך
לפתע ליום מושלג וקר. שינויים אלה
במזג־האוויר אופייניים מאוד למזל דגים.
הדברים אינם ברורים, קשה להגיע להחלטות,
ועוד יותר קשה להתחיל דברים
חדשים. כל האווירה מדברת על סיום.
*/נשים מרגישים עצמם חסרי-מרץ ומתקשים
לבצע את הדברים שבדרך־כלל נע־ישים
כלאחר יד. אנשים עסוקים בבעיות
של עצמם ושל האחרים ולעתים רחוקות
מוצאים פיתרון למצבים שנראים מסובכים
מתמיד.
בחודש זח אנשים יותר מפוזרים, נוטים
לשכוח דברים חשובים ולאבד חפצים
5יקרים. חפצים אלה יימצאו אחרי שה-
$שמש תעבור למזל הבא. כולם מרגישים
] צורך להתכנס בתוך עצמם ולערוך חש-
בון־נפש שיסכם את השנה•
לקראת כניסתה של השמש למזל טלה
מתחילים להרגיש בשינויים חשובים.
מזג־האוויר נחיה קל יותר, מתחילים
לחוש את ריח האביב. אנשים חשים
יותר עירגיים, המרץ מתחדש ומתחילים

מיום רביעי תוכלו להתחיל במיבצעים
חדשים הדורשים השקעה של מרץ רב.
יתכן שעדיין אינכם
מרגישים חזקים, אולם
המרץ המתעורר וה הפנימית התלהבות יעזרו
לכם להצליח
בכל מה שתקחו על
עצמכם. בתחום הכספי
עליכם להיות זהירים
מאוד, כדאי להתי
2ב לורס -
20באפריל
ייעץ עם אנשים ה מתמצאים
בשטח זח,
ולארגן את החשבונות בצורה בטוחה.
קשר רומנטי יתחדש בהתלהבות עצומה.

* ¥ השבוע חברים שמריהם סמכתם מאוד בדמן האחרון
מומדים לאכזב אתכם השבוע. אל
תמהרו לתת אמון גס
במישהו המושה רושם
רציני ואמין. מצב הבריאות
אינו טוב במיוחד׳
והבמי׳וז העיק-
רית קשורה למצב השיניים.
אל תזניחו וגשו
לרופא־שיניים. להצמה
21באפריל -
שתקבלו השבומ כדאי
20 ביי אי
להימנות בחיוב, אולם
תבדקו היטב את כל
התנאים וצורת התשלום. בני מזל בתולה
׳ייצרו אתכם קשר וישפרו את מצב־הרוח.

במקום העבודה אתם נוטים להתעלם
מעניינים חשובים, ואינכם רואים ברגע
זח שהפרסים הנראים
כביכול בלתי־חשובים,
עלולים לגרום לבעיות
מאוחר יותר. העצבים
מאוד מתוחים ואתם
עלולים להתפרץ בכעס
על בני זוגכם או על
בני מישפחה אחרים.
קשרים עם ידידים או
קרובים בחוץ-לארץ יגרמו
לשימחת עצומה
בתחילת השבוע הבא. הם מתכוונים
להזמין אתכם לנסיעה רחוקה ומעניינת.

מזג האויו הסוער 4

והמפתיע אונ״1י
דגים

למזל

שים להסתכסך ולריב. להיפך — זה
^!כניס קצת רוח-חיים לתקופה.
להרגיש שיש די כוח לקדם את כל מה
שהתעכב או להתחיל מחדש בעניינים
שהוזנחו. מתכננים בהתלהבות טיולים
ומסעות. תלמידי בית-ספר ומוריהם מתכוננים
לצאת משיגרת בית-הספר ומה-
כיתות הסגורות ועורכים טיולים ארוכים
וקצרים. מצב-הרוח משתפר ואנשים מרגישים
את עצמם יותר חזקים ובריאים.
המחלות של החודש האחרון נשכחות
וכל אחד חש כאילו נולד מחדש.
מאחר שטלה הוא הראשון בגלגל
המזלות, תחושת הראשוניות וההתחדשות
חזקה מאוד, אנשים מחייכים איש
לרעהו כמעט ללא סיבה. אנשים צעירים
משתוללים ומרעישים ומפצים את עצמם
על העונה והחודש שבו נאלצו להסתגר
בביתם. אנשים פחות ערים לבעיותיהם
של האחרים ויותר עסוקים בעצמם וב-

אם אתם מתכננים נסיטה לחוץ־לארץ
מדיף שתדחו את המניין
בימים אלה,
לפחות בשבומ. ברגמ זה
חסרים לכם נתונים חשובים
היכולים לגרום
למיכוב או לבמיות אחרות.
מי שחושב טל
פיתוח של פרוייקט
חשוב, כדאי שימתין
כמה ימים, מהשבוט הז
2ביוני
מצב יהיה יותר נוח.
20 ביוק 1ז
משימות שנקבטו קודם
לכן יצליחו טכשיו. אל
׳תאבדו את ביטחונכם הטצמי. ביחסים
מם אחרים רצוי שתשתמשו בחוש הומור.

סרה

במזל

מצביהווח משחנו

ואנשים מרגישים
חזקים ובריאים
ענייניהם. רוב האנשים מתנהגים ביתר
ביטחון ופותרים את בעיותיהם בו ברגע,

אם קורה שהשמש נמצאת בקשרים
קשים עם כוכבים אחרים המצב משתנה,
וההתלהבות והמרץ הופכים לחיות יותר
מסוכנים. מריבות וסיכסוכים חריפים
גורמים לסערות, בשטח הפוליטי מורגשת
מבוכה, ההתנהגות של הפוליטיק אים
הופכת יותר ילדותית, ולפעמים הם
אינם שולטים בדבריהם ומעשיהם. בחודש
שבו השמש אינה מוקרנת טוב, עלו ן$
לים לחיות פציעות ותאונות כתוצאה
מהתעלמות מחפצים מסוכנים. המחלות
המתפתחות בתקופה מעין זו קשורות
לאיזור הראש והעיניים. אנשים סובלים
יותר מתמיד מכאבי ראש, או מאלרגיות
שמשפיעות על העיניים.

אם השמש מוקרנת בצורה חיובית,
כל הדברים שנכתבו כאן אינם קורים,
והתקופה עוברת בהתלהבות, עירנות והתחדשות.

השבוע
אתם עלולים להסתכסך עם בני
הזוג. בדרך־כלל אתם מוכנים לוותר על
רצונותיכם ולהתחשב
באחרים, אבל השבוע
יהיה שונה. בני״הזוג
יזכו לראותכם מתפרצים
בכעס ומוציאים
את מה שיש לכם על נעימה הלב. נסיעה
תשפר את מצב-חרוח,
נספ׳ז ^יהדמם אולם כדאי לארגן אותה
בתחילת השבוע השבוע הבא. בסוף
כדאי להסתפק בטיולים קצרים, הכבישים
מסוכנים. בני מזל שור יפתיעו אתכם.

נסיעות קצרות וארוכות עומדות שוב על
הפרק. אתם עלולים למצוא את עצמכם
מסוכסכים עם בני מי־שפחה
או ידידים בגלל
אי־הבנות הקשורות ל נסיעות
שאתם מבצעים.
יתכן שמקנאיס בהצל־חתכם.
אל דאגה, המשיכו
בתוכניותיכם ו התעלמו
מצרות־עין וקנאה.
עניינים כספיים
׳ 2נ ד * היני ־
><י ניויאר
לטובתכם. מסתדרים פעולות שאתם מבצעים
מוכיחות עצמן כמוצלחים ומראות טל פיק חות•
בני מזל תאומים יפתיעו אתכם לטובה.

יותרטוב, קצת תתחילו להרגיש
כמה דברים יתחילו סוף סוף ללכת.
סטודנטים יצטיינו בבחינות
ויבלטו בשיעורים
או בעבודות שהם
מגישים. יוזמה, מקוריות
וראייה חדה ומהירה,
יביאו לתוצאות
נפלאות. במקום העבודה
עומד להתפתח
קשר חדש, אבל אל
י 2ב יולי ־
׳ : 1 2אוגוסט
תתלהבו ואל תבנו
עליו, ימיו קצרים. תיהנו
ותבלו והמתינו לקשר יותר רציני.
בעניינים כספיים רצוי להתייעץ בידידים.

ימים רביעי וחמישי יהיו לחוצים. עומס
עבודה והתחייבויות טלול לגרום לכם לכאבי
ראש. נסו לקחת
טל עצמכם פחות, אינכם
חזקים ביותר בתקופה
זו. מבחינה כסלטובה,
פית
תופתעו
יתברר לכם שנהגתם
נכון וזה יביא לכם סיפוק
רב. קשרים רומנטיים
טולים על פסים
מוזרים, הבהירו היטב
את עמדתכם לפני ש תעוררו
ציפיות בבן הזוג. הורים בני
עקרב יצטרכו להקדי׳ש יותר זמן לילדים.

אתם מרגישים מאוד מתוחים וכמעט
אינכם יכולים להבין את הסיבה. השיג-
רה ממשיכה כתמיד,
אך אתם מחפשים
משהו חדש ומתקשים
למוצאו. במיסגרת ה-
מישפחה קשה להירגע,
כי כל דבר קטן
הופך לעניין גדול, וגורם
להתפרצויות מוגז*
מות.
תכננו לעצמכם
20בינואר ־

18בפברואר
חופשה קצרה, וסעו __

לבקר ידידים שעימם
לא התראיתם זמן ממושך, ותחזרו מעו
תועיל* .
דדים. שיחה עם בן־בת זוגכם

השבוט תהיו עצבניים וחסרי־מנוחה. דאגות
שאין להם בסיס משכנע גורמות לכס
לבלבל את אלה שעי־מם
אתם חיים, ומדובר 1 במיקר טל נשים בנות
בתולה. הגברים יהיו
יותר שקטים, אולם
עליהם להיזהר מלסמוך
על ממיתים במקוס ה־מבודה.
הס מגלים פנים
נעימות, אולם מבקרים
22באוגוסט -
22בסרטי ! ר
ומרכלים מאחרי הגב.
בעניינים כספיים אל
תהיו שאננים מדי, בדקו את מצבכם
מהיסוד, יתכן שנחוץ לבצע כמה שינויים.

דפוסי מחשבה חדשים יעזרו לכם לקדם
את ענייני הקריירה, ידידויות חדשות
ישפיעו בצורה חיובית
על החלטותיכם. בתקופה
זו אתם הרבה
יותר מושכים. שימו לב
והקפידו על הופעתכם
החיצונית. כדאי לחדש
את המלתחה למרות
שבדרך־כלל אתם גורסים
שמראה חיצוני
י 7נ(ובי בי -
20 בד צניבו
אינו משפיע, הפעם
תוכלו להיווכח שאתם
טועים. בעניינים כספיים אל תסמכו על
המזל. השטח הרומנטי מבטיח. נצלוהו!

11(10

אויו1

11(11111

חאזנ״ס

יחסים ישנים עלולים להתערער ולגרוס
לכם להחליט לפתע לנתק את הקשר ם ו־
פית. רצוי לא להחליט
אימפולסיבית, בצורה תנו זמן והמתינו בסבלנות
לשינוי שיבוא.
קרובים מבוגרים אינם
מרגישים טוב ויהיו זקוקים
לטיפול ולכספים,
יתכן שידרשו יותר מדי.
19בפברואי
שימרו על עצמכם ועל
70נ ריר ס
כספכם. הנהגים חייבים
לנהוג בהתאם לחוק.
אתם מועדים להסתבך במישפטים לא נטי׳מים
ולכן עליכם להיזהר כפל כפליים.

אני טס הרבה לחו״ל. ולא תמיד בעניני
עסקים. אני משלם בכרטיס דיינרס קלוב בכל
מקום: חברות תעופה, השכרת רכב, בתי
מלון, מסעדות, מועדונים וכמובן בחנויות
יוקרתיות. דיינרס קלוב הוא כרטיס אשראי
שמכבדים במקומות המכובדים ביותר בעולם.
כדאי לך לדעת שכל מי שרוכש כרטיס טיסה
באמצעות דיינרס קלוב מקבל ביטוח טיסה
חינם בסכום של 500,000.-שקל. לדיינרס
קלוב,יש גם הסדר עם משרדי נסיעות

המעניק לנושאי הכרטיס תנאי תשלום
מיוחדים. ועוד ...ניתן למשוך אחת לשבועיים
עד 1000 דולר בכל אחד ממשרדי דיינרס קלוב.
אם לך אין עדיין כרטיס תוכל להתקשר אלינו
לדיינרס קלוב ישראל בע״מ,
שד׳ רוטשילד 61ת״א ,65785 טל׳ ,295859
למחלקת שיווק.

ולח כ״דייז־ר 0

סברינה לגבר. תחתוני גברים באיכות מעולה
בדגמים מרהיבים ובצבעים משגעים.
קודם כל סברינה
ומה שבא אחר כן נשאר לדמיונך...

סבדינה וינבר
תחתום נכחם אחד אחד

אליאס פרייגי, ראש
השואו:1 1גזור! המערבי!וו,
ה מצב נ:אש ״ף 1 ,מנ ת ח

עיריית בית 7חם, מדבר על המצב הרה
על ידוי־וזאבנים ויריות המתנחל׳ ם, על
את סיבו ״ ה שלו ם ע והוא דו ג ל בו

בשביו הכלסם־נים,
שלום אומר קץ לניבזש
הצובא• ,חיים בבני־אדס
תונשייס וגאים הנו
׳שואלים חופש״ס וגאים

ואין נגעם ללזוור על
העמדות השליליות
גגו ׳שואל. זה לא
יוביל אוו הפלסחינ׳ם
לשש1מקום

לאשר תושבים
עודב״ס ישל חגות
עושים בעיות,
האבא ולתעוב מיד,
עוון מעטרס

.שישראל תישאו היבן
שהיא, זהפלססיויט
יחיו ובגדה המערבית
ובוטעיתדעוה בשחת
:וכשתים בין!שווים

חמלו זאס״ן מוואג
!ממת שקודה 01*11
בגדה המערבית
הגדה מדאיג אותו
בטור! וברת*־וגילה

אס ותצומו ישראל
להגשים חלומה ור״שב
בגדה והמערבית 100 אלן
יהודים! ,זח יהיה סופת
של חדמזקרתיה בישראל

גשו העדד־ם!*
הוא המתון מבין המנהיגים בגדה,
מהלך גין הטיפות, משתדל מלא לדרוך
על שלוליות• לדעתי, הוא לא רק המתון
שבמנחיגים הפלסטיניים, אלא גם חט*
!1יאותי שבחם. אליאש פרייג׳ מבין ש-
הדרך היחידה למציאת פיתרון לבעיית
הגדה המערבית היא בדרך של משא-
ומתן עם ישראל. אין הוא מאמין באלימות•
אין הוא מאמין ביידוי אבנים.
בשיחה עם ראש עיריית בית״לחם אני
מתרשמת כי אליאס פרייג׳ אינו מעריך
נכונה את היריב. הוא מדבר באופטי
מיות
על מציאת פיתרון. הוא רוצה
לאחוז בעגלה בשתי המושכות ולהדהיר
אותה אל חשלום. הוא מדבר על רצונו
של המלך חושיין להיכנס למשא-ומתן
לשלום.
זה עתה ביקר את המלך, העביר לו
מסר מהנשיא המצרי חוטני מובארב,
שאותו הוא ביקר באותו חיום. הוא
מאמין באפשרות של הקמת מישלחת
ירדנית-פלסטינית משותפת, ולרגעים נרמה
כאילו בתוך כל האמונה הזאת אין
הוא מביא בחשבון את ישראל ואת

אש״ף. כשאני מעירה את תשומת״לבו
לכך שתוכניותיו נשמעות נפלא, אך ככל
הנראה אין הן ניתנות ליישום, הוא
נעור לפתע כמו מתוך חלום.
באש״ף יש גורמים המתנגדים בכל
תוקף לכך שהאירגון יהיה פארטנר של
גוף כלשהו כשמדובר בעם הפלסטיני, הם
רוצים שהוא יהיה הנציג חבילעדי של
העם הפלסטיני. אליאס פרייג׳ מאמין
בנציגות משותפת, ירדנית-פלסטינית. הוא
מאמין כי הפיתרון מחייב, בשלב רא שון,
בינון מינהל פלסטיני עצמאי בשט
חים
הכבושים, שיהיה קטור בממלכת
ההאשמית. בשלב השני, הוא סבור שיש
לתת את זכות ההגדרה העצמית לפלסטינים.
כעת, אומר פרייג׳ ,עומד
יאסר ערפאת להיפגם עם המלך חוסיין
ולדון באפשרויות. רק בעוד כמה שבועות
תהיה התמונה ברורה יותר.
ומה עם ישראל! — אני שואלת אותו.
ישראל תהיה מופנה לחזור לגבולות 67י.
כמו רבים אחרים בגדה מאמין פרייג׳
שישראל אינה מעונימת כלל בשלום.
הוא תולה תיקוות בתוכנית-רגן ובלחץ

*!גד א לי מו ת מושן]׳ הצד די ם !״
(המשך מעמוד )31

אמריקאי, שיופעל בבוא חעת על ישראל.
אנחנו
יושבים בליקבמו תיפח קל
פרייג׳ ,חמעוייח בכיכר חמרפזית של
בית״לחם, מול כנסיית חמולד. יום
לאחר מכן ביקר בבית־לחם נשיא אר־בות-הברית
לשעבר, ג׳ימי קארטר. ח
לישכה היתת כמירקחה. ראש העירית
ניסה לארגן את יום המחר. הבעייה הכי־בוערת
בעיריית בית״לחם היתח מביאת
מגבר.
נאלבתי להמתין שעה וחבי, עד ש-
ראש־תעירייה התפנה כדי לראותני. בינתיים
הוגש לי קפה מר ומהביל. היה
ניכר באליאס פרייג׳ שראשו טרוד בעניינים
אחרים, שהוא עייף מלחזור על
הדברים שאמר כבר פעמים רבות קודם
ילכו•
יתכן שראיון זה לא חיה מתפרסם
אלמלא ראיתי חשיבות בעובדת שיש
לפרסם שוב ושוב את דבריו של האיש
שהוא, כמעט, התיקווה היחידה להידברות
ישראלית-פלסטיגית. כמו עיבאם
אל-סרטאווי באירופה ורשאד אל-שאווח
בעזה הוא מבין את המנטליות הישרא לית,
ומבין שהפיתרון היחידי הוא בהכרח
הדדית של ישראל בפלסטינים ושל
הפלסטינים בישראל.
לא נעים להיות ישראלי בשטחים ה כבושים.
הבלם ואני החנינו את חמכו-
נית בכיכר חעיריה, ומיהרנו לתלות עליה

הנשיא מובארכ העכיר באמצעותך
מסר למלך חוסיין.
נכון, עוד באותו יום עליתי על המטוס
בקאהיר וטסתי לעמאן, שם פגשתי את
המלך. המלך הוסיין מחפש כבר הרבה
זמן דרך להצטרף למשא־והמתן לשלום.

• מה אומר המלך על סיכוייו
להצטרף לתהליכי, השלום? המלך הזדמנות
מדבריו,
שנאמרו

מאמץ שאסור להחמיץ את הההיסטורית.
אני לא יכול לצטט
זה לא יהיה הוגן. אלה דברים

• האם המדד לא העכיר דר־

כך מסד כדי שתכיאו
לידיערת ה־ 1 ציכור?
המלך מעוניין להיכנס לתהליכי השלום.
הוא מקבל את החלטות 242ו־ .338 המלך
מוכן לחזור לגבולות 67׳ מייד.

• האם אתה נפגש עם המלך
חוסיין כאופן קכוע?
אינני נוהג לנסוע לעמאן באופן קבוע,
אך בכל פעם שאני נוסע לעמאן אני
פוגש אותו. המלך מפוכח מאוד בכל מה
שקשור לתהליכי השלום. הוא מאמין גדול
בתוכנית־רגן. הוא מאמין שכוונתה של
ארצות־הברית להחיל את השלום היא כנה
ואמיתית. המלך מודאג ממה שקורה היום
בגדה המערבית. ייהוד הגדה מדאיג אותו
בצורה בלתי־רגילה. על כן הוא מוכן
להיכנס מייד לתהליך של משא־ומתן לשלום,
והוא יהיה מוכן לחזור לגבולות 67׳.

נגיע למצב שאי-אפשר יהיה להחזיר את
הגלגל אחורנית. ישראל רוצה להגיע למצב
שבו יגורו בגדה המערבית 100 אלף
תושבים יהודים. זה מיספר עצום. יבוא
יום שבו שום ראש־ממשלה ישראלי, שום
ממשלה ישראלית, לא יוכלו להגיד למי־ספר
כזה עצום של אנשים לצאת מהגדה
המערבית, לעזוב את בתיהם. הזמן מתחיל
לרעוד מתחת לרגליים. קראתי בג׳רחלם
פוסט כי בגדה המערבית יש 267 בתי־

חרושת יהודיים, הממוקמים בשטח ההתנחלויות.
זהו מיספר מפחיד מאוד. כל ילד
יודע שעוד מעט המצב יהיה כזה, שלא
יימצא פתרון. יהיה מאוחר מדי.

• לפני מילחמת ששת הימים
הגדרת עצמך כפלסטיני או כיר־דני?
אני
פלסטיני מלידה, ואני נושא דרכץ
ירדני. אבל דבר ראשון אני פלסטיני.

• אם ישראל תסבים להצטר־יפות
חוסיץ ומישלחת פלסטינית
לשיחות השלום, אם ישראל תס כים
להחזיר את השטחים הכבד
שים — איזו מדינה אתה רואה
לנגד עיניך, ירדנית או פלסטינית?
כשתגיע השעה, הבעיה הזו תיפתר. אין
טעם לדון בזה כעת, כשזה היפותטי.

שלט בערבית, האומר ״עיתונות זרה״.
על גבי המכונית של עיון, העלם, שלט
המודיע שהמכונית עומדת למכירה. אני
מעיעה להסיר את השלט, פוחדת לקחת
סיכונים.
לא הרחק מבית-לחם, במחנה-הפלי-
טיס דהיישה, ממשיכים ליידות אבנים
ומתנחלים ממשיכים לירות. הגדה מתחילה
לבעור שנית. כמת ימים לפני מם-
האדמה בגליל, כבר מתחילה האדמה
לבעור. אליאס פרייג׳ אומר שהוא נגד
אלימות משני העדרים, ומשווה את מיל-
חמת האבנים ברובים למלחמת דויד
בגולית.
עיר יפה, בית-לחם. זוהי הפעם השנייה
שאגי מבקרת בה. אני ממעטת
לבקר בשטחים הכבושים. בדרך חזרה
לירושלים אני אומרת לעיון שמעולם לא
הייתי בכנסיית־המולד. הוא מעיע להיכנס.
אני אומרת לו שאני עוד אבוא
לכנסיית-המולד. אני עוד אשוב לבית-
לחם — אבל כתיירת.

ראל לגבולות 67׳ ,האם הפלסטינים
יהיו מוכנים שהמיר יהיה
מלכם?
הרוב המכריע של הפלסטינים כן. השאלה
היא האם ישראל תסכים לחזור לגבולות

• הכה נתאר מצב היפותיטי,
שכו ישראל מסכימה לחזור לנכד־

#אני מכינה שחלק גדול מה
לנושא --
--זיהה

שיחה הוקדש

לקבל שותפות בייצוג. אני מאמץ, לפחות
בתחילת הדרך, בשותפות עם ירדן.

• האם זוהי הסיכה שלא הוזמנת
לאלג׳יר?
ישראל הודיעה שאיש מאיתנו לא יכול
להיכנס לאלג׳יריה, וכי מי שיסע לאלג׳יר
למרות זאת, ייענש. אני מניח שמארגני
הוועידה נמנעו מלהזמין אותנו כדי למנוע
מאיתנו צרות, וכדי שלא להעמיד אותנו
במצב שבו ניאלץ לסרב להזמנה ולהיכנע
ללחץ ולאיומים שמפעילה ישראל. די,
נמאס! אין יותר כוח למצב הנוכחי. אני
מאמין בשלום. תושבי בית־לחם מאמינים
בשלום. אם לא יימצא פיתרון ממש בימים
אלה, המצב ילך ויורע.

#אתה אוסר שתושכי בית־לחם
מאמינים כשלום. לא מזמן
נהרג כאן ישראלי שכא לערוך
קניות כשוק, מכוניות ישראליות
׳נרגמות כאכנים — האם תושבי
ישראל הבאים לכיקור ככית־לחס
רצויים אצלכם?
כן, הם רצויים. הם ברוכים בבואם, אבל
רק אם הם באים בלי אקדחים. אנחנו מכבדים
אותם כשכנים.

• מי לדעתך צריך לייצג את
הגדה המערנדת כמישלחת הפלס־טינית־ירדנית,
כשהיא תצטרף ל־שיחות־השלום?
כאשר
הבעיה תהיה אקטואלית, נדון בה.
תאמיני לי, זאת לא תהיה בעיה למצוא
אנשים.

#מי לדעתך מתאים?
אני לא יכול להגיד.

• אתה מעוניין להיות חכר
במישלחת?
אני אענה על כך בבוא העת.

אתני ראש-העיריה, למתת מתשובות נסיונותיך להתחמק מו דנותיך כדורות, אני חייכת לשאול אותך :
האם לא כתר לך שערפאת לא
יתמוך כמישלחת ירדנית־פלסטי•
נית? האם בל מאמציך למען

־אמצי-
כזאת -- מישלחת אינם מאמצי
שווא?
את דעתו של ערפאת נדע בעוד כמה
שבועות.

• אתם מצפים לתשובתו?
אנחנו מצפים לראות איך המלך וערפאת
יטפלו בזה.

• הם עומדים להיפגש כנושא
המישלחת הירדנית־פלסטינית?

כפי שאמרת, זוהי שאלה היפותטית,
אבל אף אחד לא אמר שהגדר, המערבית
תהיה חלק מממלכת ירדן. למלן חוסיין יש
אינטרס להגיע להסכם־שלום. הזמן משרת
את האינטרס של ישראל. ישראל מציבה
כל הזמן עובדות בשטח. היא מקימה
יותר ויותר התנחלויות. אם המצב ימשך,

תושבי מדינת ישראל חייבים להבין
שלפלסטינים יש זכות לדגל משלהם, לדרכון
משלהם, לכתובת משלהם. אי-אפשר
לחיות כיום ללא כתובת, ולרוב הפלסטינים
המסתובבים היום בעולם כפליטים אין
כתובת. אנחנו, תושבי הגדה, נושאים
דרכונים ירדנים. אך מה עם כל האחרים?

,בגדה תגעובית ש 267 בתי־חחשת
?!״ם. זד! מיסנד וסת? מאוד. מירד
•וזע * שנ ב חות לא ״גזיא מו חן

• לאחרונה נפגשת עם הנשיא
מובארכ במצריים. איך היתה הפגישה?

היתד. פגישה מאוד טובה, מאוד
פתוחה. הנשיא מובארב הוא איש טוב.
הוא שוחח איתי ארוכות על בעיות האזור
והבעיות שיש לנו תחת שילטון
ישראלי.

• יש להניח שתושכי ישראל
מעוניינים לדעת אם שכנתם תהיה
ירדן, כראשותו של המלך חד
סיין, או פלסטין כראשותו של
יאסר ערפאת.

מת ד6י. מי יהיה מנהיגה של
המדינה הפלסטינית שתקום?
ערפאת או המלך חוסיין?

אני מתאר לי שיימצאו חברים מתאימים
למישלחת. המישלחת הזאת תצטרך לקבל
את אישורו של יאסר ערפאת. את יודעת
שאש״ף מאמין שהוא חייב להיות הנציג
היחידי של העם הפלסטיני, ולא מוכן

שוחחנו בארבע עיניים, אבל דבר אחד
ברור: אין שום טעם לחזור על העמדות
השליליות נגד ישראל. כל ילד יודע שזה
לא יוביל לשום מקום. דבר אחד צריך
להיות ברור: הערבים והיהודים חייבים
להבין שפלסטין שייכת לשני העמים. ש ישראל
תישאר איפה שהיא והפלסטינים
יחיו בגדה המערבית וברצועת-עזה, ושתי
המדינות יחיו זו לצד זו בשלום, כשוות
בין שווים, מתוך יחסי כבוד הדדיים, יחסי
מיסחר ותיירות. זה לא חזון אחרית הימים.
זה בהחלט אפשרי.

מתנשק עם ראש עיריית שכם, כפאם שבעה,

• לא הזמינו אותך להיות
חכר כמישלחת הירדנית-פלסטי-
נית, מדוע?

׳!ואור רזויעה שאיש גא׳ת1ו
לא יזנו ר!01ע לוועידת ארגיז,
וג* שיסע ! 11(- -וורידו!

י • אני מניחה שאת הדכרים
האלה הכהרת כשיחותיך גם עם
• והיה אם אמנם תחזור יש־ המלך חוסיין. מה הוא אומר על

.אני פלסטיני נזלידה ואני נושא דרכון ירדני, אך קודם כל אני פלסטיני ו
רון,
וכל מי שיציע פיחרון ויממש אותו
יהיה מקובל עליו.

• אינך נימנה עם מנהיגי הגרה
הפופולריים באש״ף...
אני לא חושב שזה נכון. אני רק מצטער
שכמה מראשי העיריות בגדה מתנגדים
לדיאלוג ירדני־פלסטיני, שהוא הסיכוי
היחיד, לדעתי. חבל רק שיש כאלה שלא
מבינים שרוב הציבור בגדה המערבית שואף
לשלום. הציבור בגדה המערבית עייף.
נמאס לו מהכיבוש. הוא חי בפחד מתמיד
מהמחר, אדמותיו נגזלות. הוא רוצה פית־

בהחלט כן. אלא שהבעיה היא לא המלך
וערפאת. הבעיה היא ישראל. ישראל תעשה
הרבה בעיות. ישראל אינה מעוניינת
בשלום עם הפלסטינים. ישראל מעוניינת
להשאיר את המצב כמו שהוא. לעומת
זאת, הפלסטינים מאוד מעוניינים בשלום
עם ישראל. בשביל הפלסטינים שלום אד
מר חופש, בית, מולדת, ביטחון. בשביל
הפלסטינים שלום אומר קץ לכיבוש הצבאי,
וחיים כבני־אדם חופשיים וגאים, לצד
ישראלים חופשיים וגאים.

לא עובר כמעט יום כלי
התנגשויות. לא מזמן נהרגה צעי׳
רה ישראלית כאשר נסעה כמבד

פורו ם

במדינה

(המשך מעמוד )27

עם ראש עיריית עזה רשאד אל־שאווה
״למתנחלים יש רובים ולנו יש אבנים, זוהי חילחמת דויד בגולית!׳

נית פרטית שהגתה את דהיישה.
סה דעתך עד המתרחש?
אני דוחה כל ם עולו.ת של אלימות, פכל
סוג שהוא. אני דוחה את יידוי האבנים
על מכוניות ישראליות, ואני דוחה את
ההתנהגות המופקרת של המתנחלים היד
רים בנשק חם ללא חשבון. יש עוד בעייה
שאני רועה להסב את תשומת־הלב אליה.
כאשר התושבים הערביים של הגדה מתפרעים,
הגבא פגיע מייד ובזריזות מפתיעה,
עוער את מי שעוער, מטיל עוצר
על הכפרים ומגלה מייד את פי שיידה
אבנים. כאשר המתנחלים יורים ומתפרעים,
הצבא לא כל-כך מזדרז להגיע, ולא כל-
כך מזדרז לעצור את האשמים.
למתנחלים אין זכות לקחת את החוק ל ידיהם
! יש להם רובים ולנו יש אבנים. זו
מלחמת דויד וגולית. הם גרים על אדמה
ערבית שנלקחה שלא כחוק. הם צריכים
לחדול מייד פלהטריד את הערבים, במיוחד
אחרי שארבעה מהם נעצרו והודו באשפה.
החוק צריך להיות בידי הצבא
והמישטרה בלבד! ולא בידי מיליציות
וכנופיות פאגאטיות, שלא עושות חשבון
וקרות מתוך שינאה.

• האם אתם מכינים פי אנשי
כהנא שנעגרו הם כעלי מנטליות
זרה, לא מנטליות ישראלית?
אנחנו בהחלט מבינים את זה. אנחנו
יודעים שהם לא ישראלים אלא יהודים
אמריקאים. אנחנו יודעים שהתנהגותם
אינה התנהגות בעלת מנטליות ישראלית,

אלא מנטליות של קאובוי,
גזענית.

מנטליות

• כיגד לדעתן• ניתך להפסיק
את ההתנגשויות כין המתנחלים
ותושכי הגדה?
ההתנגשויות מתחילות ונגמרות במתנחלים.
הם צריכים להבין שהם מנקרים את
עיני התושבים הערביים. תתארי לך :
פתאום קם בן אדם בבוקר, ורואה שכונה
שלמה נבנית על אדמתו, והוא לא יכול
להגיד שום דבר. למה להסתובב בשחצנות
כזאת עם רובים בתוך הישובים הערביים ז
למה לעשות דווקא ז אני נגד אליפות. אני
קורא להפסיק את האליפות משני הצדדים.
אני משתוקק שהמלך חוסיין יצטרף לשי-
חות־השלום במשותף עם פישלחת פלסטינית,
כי חייב להימצא פיתרון.
אם לא יימצא מיתרון, המצב ילך ויורע
לא רק עבורנו, תושבי הגדה, אלא קודם
כל ובעיקר לגבי מדינת ישראל, כי אם
תצליח ישראל להגשים את חלומה וליישב
בגדה המערבית מאה אלף מתנחלים, זה
יהיה סופה של הדמוקרטיה בישראל. הגולם
יקום על יוצרו. אנו עוברים כעת
תקופה קשה — קריטית לפי דעתי. אם
לא נאחז כ7נת את העגלה בשתי המושכות,
יכול להיווצר מצב שבו לא תהיה הזדמנות
נוספת להידברות.
אם את שואלת אותי, ישראל לא מעוניי-
נת בהסדר־שלום עם הפלסטינים. לכן על
ארצות־הברית ללחוץ עליה לפני שיהיה
מאוחר מדי. זהו רגע אחד לפני שההז דמנות
לא תחזור שנית. ותאמיני לי, זה
יהיה חבל, חבל מאוד, אם הדמוקרטיה
הישראלית תתמוטט. כי אז באמת לא
יהיה סיכוי להידברות.

פרייג׳ כלישפתו
״די, נמאס!׳

לגן מאוד, עצל מאוד מן הבחינה האינטלקטואלית,
שונא שביתות (״חומיי-
ניזם״< ,שונא את יהושע פרץ, את ימין
סוויסה. בקיצור — הקהל של אמנון
דונביץ׳ ,כלומר נתן דנקנר.
נכון, חניפנוף בתרבות המערב של קן
תנועת־הנוער נעשה עצבני יותר, כל אימת
שארץ־ישראל השלמה מגבירה את נוכחותה.
לעומת כוחו של הימין הציוני
נשארת מפא״י של חלוקת הארץ קטנה,
מצטמצמת, לא-ריאלית ובעיקר חסרת
כלים למאבק. שהרי ברור יותר ויותר
— המאבק נגד ארץ־ישראל השלמה
וחלוקת הארץ יהיה מאבק יחודי״ערבי,
מכיוון שמאבק נישא על כתפי אלה
המשלמים ביוקר על הדיכוי. תמיד.
ופוליטיקה היא ״על מה נאבקים״
ביחד עם ״עם מי נאבקים״ .אבל הילדים
הקטנים, עם כושר דחיית סיפוקים של
נערים מתבגרים״לא־מבוגרים אינם יכולים
להבין את זה. חם אינם יכולים
לעבור את הטראנספורמציח, אולי טרא גית
במהותה, של ״ההשלכות במרחב״,
של המעבר מממלכת החלום, שכביכול
התקיימה לה אי-פעם, אל רפובליקת
המציאות החזקה, האכזרית, המיזרח-
תיכונית. את הטראנספורמציח האינטלקטואלית
הזאת חם לא יעברו אף
פעם.
הם לא יכולים להבין שחפגנת-חמונים
בנצרת היא חלק מאותו מאבק נגד
בגין, כמו הפגנה בתל״אביב ובכפר־שלם.
כולן צריכות להיות דו-לאומיות ורב-
אתניות. מתי יתמזגו כולם למחנה אחד!
עם הזמן, בלי דנקנר וחפוזי סיפוק אחרים
ועם הרבה סבלנות מהפכנית•
לכן חדנקנרים תומכים, בסופו של
דבר, בפרס. הוא לא טוב בעיניהם, או
תרבות-מערביתניקי מדי. אך חם, כמוהו,
קצת נגד הסיפוח, מכיוון ש״אינו רוצה
מיליון וחצי ערבים אצלו בבית.״ הם
לא נגד הסיפוח מפני שהפלסטינם רוצים
מדינה, עצמאות. לא. הם נגד הסיפוח
כי חם לא רוצים ערבים אצלם בארץ.
ההבדל הקטן חזה בין יונים גזענים
לבין יונים או אנשי שמאל או אנשי
שלום אחרים, הוא הבדל ענקי ואותו
צריך לחשוף עכשיו, אחרי שהגזען תקטן
הזה דנקנר קיבל ארגז קצת יותר גבוה
מהארגזים העומדים לרשותם של קשקש־נים
מסוגו בהייד פארק.
הם רוצים בית אשכנזי חם, והם עושים
מזה עניין גדול. מרק עם קראפלאך
נראה לחם נושא להווי ותרבות מערבית.
בכל מיקרה, הם אינם יכולים
לקלוט את הריבוי האתני כנתון יסודי
בריקמת החיים שלנו כאן, בשם התרבות
המערבית מהסוג שחם מבינים. והם
מבינים מעט מאוד.
דנקנר ויוני הטוהר האתני ואינוק
פאוול האנגלי יונקים את מימיהם מאותו
נהר: לא רוצים זרים. והערבים
ועדות-חמיזרח והחרדים, כמובן, חינם
זרים בממלכת הזהבים הקסומה, בזיכרון
הקיבוצי של הדנקנרים. והחומייניזם
הוא שם טוב. דנקנר ודודו טופז פוחדים
ממוסררה. דנקנר רוצה ממוסררה שקט
)צלא יקבל אף פעם• וגם אם חוסר-
השקט, הנקמה על השנים הזוועתיות
החן קשה כל-כך לכולנו — הרי מיידי
האבנים מן הגדה ימצאו בסופו של דבר
את בעלי בריתם אצלנו ודנקנר יעמוד
מנגד: הוא בעד אלימות מילולית( .גם
היא מקבל את האבחנה האידיוטית
הזאת שכפו עלינו אמצעי״התיקשורת :
אלימות מילולית לעומת אלימות פיסית.
לא, חלילה וחס אלימות התוקפן והתגוננות
חקרבן — התגוננות פיסית ומילולית.
הרי דנקנר הוא חלק מחפרי-
בילגיח, אחרי הכל).
והעולם משתנה והילד אינו רוצח שהעולם
ישתנה לו והוא עוצם את העיניים
וסותם את האוזניים ורוקע ברגליים
וצועק. וצועק בעדינות, שגוסטב
לא יתעורר משנת אחרי-הצהריים. כס-
גוסטב מתעורר נבהלים אפילו דנקנרים.
חנה עוד סיבה טובה להיות בעד
שלום בין ישראל לפלסטין: שהמחנות
יתחלקו סוף־סוף בהתאם לאמת גדולה
יותר מהאמת הפוליטית של ״שתי מדינות
— ישראל ופלסטין״ ,שהאמת הגדולה
יותר תיחקק כבר על כרזותינו,
כמו שכתב לנו ביכנר מתרבות המערב :
״שלום לבקתות — מילחמה לארמונות״
ונוכל להיפרד לגמרי מבעלי הברית לשעה
קלה שיש לנו חיום.

מי שפט
ל ע צו ר אות
הקורבן

אי־אפשר להחזיק את
הקורבן כסעגר כדי
שיגלה כמי הוא חושד.
כאשר פוצץ מועדון־ך,קלפים של מכלוף
אזולאי, נעצר דווקא בעל-ד,מועדון. המיש-
טרה חשדה בו כי הוא פיצץ את הסועדת,
אבל היא טענה כי הוא בוודאי יודע מי
התנכל לו, וביקשה להחזיקו במעצר עד
שיגלה את חשדותיו גם למישטרה.
מועדון הקלפים של אזולאי אינו מוסד
חדש בכפר־סבא. המישטרה יודעת על
קיומו כבד יותר מעשר שנים. כספים
גדולים מתגלגלים במועדון, ולאחרונה הפסיד
שם שחקן־קלפים כשלושים מיליון
לירות. המישטרה הניחה כי המפסיד רצה
לנקום באזולאי. מכיות שחשד בו ברמאות.
כדי להוציא מאזולאי את שם המפסיד,
ביקשה המישסרה מהשופט אורי גורן
את מעצרו. השופט אישר את מעצרו למשך
שיבער, ימים.
עורך־הדין דרור מקרין עירער על החלטה
זו לבית־המישפט המחוזי. ואמנם,
השופט אורי שטרוזמן, קיבל את טענות
הסניגור. אין כל דרך להחזיק אדם במעצר
רק כדי לשמור עליו מפני מתנכלים, אם
אין רצונו בכך. למישטרה אין גם עילה
לעצור את אזולאי על ניהול מועדון קל פים,
מכיוון שבכך הוא מודה. לכן העילה
היחידה שנותרה למישטרה היא עילת
מעצרו של אזולאי כדי לברר במי הוא
חושד .״אם הוא יודע מי פיצוץ את מועדתו
ואינו מוכן למסור עדות על כך,
אלא טוען כי אינו יודע, יתכן שהוא
מבצע עבירה של עדות־שקר,״ אמר השופט,
אולם אין ראיות לעבירה זו, ועל
העילה האחרת אין סמכות למעצר,״ הוא
׳החליט. אזולאי שוחרר בערבות של 50
אלף שקל.

אקדחל הג ב ה
11 צמית

כיצד יתגונן עבריין מפגי
שוד, כאשר המשטרה איגה
מאשרר! לד החזקת גשק?
״בעולם התחתון •יודעים כי בביתו של
פרנקו היה מתגלגל הרבה כסף, וניסו כבר
לשדוד אותו. איך יתגונן מפני השודדים,
אדוני השופט?״ שאל הסניגור דרור מק רין
את השופט אורי שטרוזמן.
הבעיה שהעלה הסניגור היא בעיה קשה
׳וחסרת־פיתרון. בביתו של פרנקו נמצא
על־ידי המישטרה אקדח טעון. למעשה
באו השוטרים כדי לחפש בבית סמים,
אבל מצאו רק את האקדח. פרנקו היה
ידוע בעבר כאחד מעברייני הסמים הכבדים
במדינה. בביתו התגלגלו מיליוני שקלים
שקיבל תמורת הסם.
לפני כשנה וחצי בוצע שוד בביתו של
פרנקו. שלושה מלווייתני הפשע במדינה
קשרו חבלים לגג ביתו של פרנקו, ובאמצע
הלילה •השתלשלו לתוך הדירה. הם
היו מזויינים בנשק, הפשיטו את אשתו
עירומה, ושדדו מהבית תכשיטים וזהב
בשווי של שלושה מיליון לירות.
מאז אותו לילה חי פרנקו בפחד מתמיד
משוד נוסף. היה בדור לו כי בגלל עברו
לא יקבל לעולם רשיון להחזקת נשק
בביתו. אך הוא לא רצה לעמוד שוב
מול שודדים מחוסר הגנה. לשם כך השיג
את האקדח, ובחיפוש של המישסרה נתגלה
הנשק.
השופט שטרוזמן שמע את הטיעון ה מקורי,
עיין בתיק העבירות הקודמות של
פרנקו והחליט לגזור עליו שנה מאסר
על־תנאי. פרנקו נידון גם ל־ 40 אלף שקל
קנם.

יון שעתייס מכאן־

השנה עוד יותר זול.״טוס״ אל סוכן הנסיעות,.
אולימפילן יוס־יוסג-־י&בכויור

ן נשיות שיערן
אינופסק־דין סופי!!!

עם טיפול עקבי ונכון בתכשיר אנטישוט של לוריאל, ניתן לעצור את הנשירה.

תכשיר אנטי שוט,הינו פר•
מדעי של שנים רבות
שכבר הוכית את עצמו
בעולם כולו.

אנטי שוט = תכ שיר איכות
של 6 8 1׳_ו מסדרת המיוצרים מצמחים טבעיים

אנטי שוט ע מד בבדיקות משרד•
הבריאות באירופה, ארה״ב, יפן
וישראל ואושר לשימוש.
להשיג
אך ורק במספרות המובחרות

ס ס׳ י בעול בטיפול וטיסוח ה שיער

א 11*1111בשלס

סטבאזי סממאקו: הוסעה 113111111 בגיל 18
סטפאני ממונאקו, שהיתה השובב ז!ם ישפחתי
לבית גרים אלדי של נסיכות סונאקו, עברה שינויים
ם דהיסים בצורתה החיצונית ואין ספק שפניה הם
גם הראי לנפשה. עד לפני זמן קצר היתרי סטפאני
עגלגלה, התנהגה כסו ילד, שיערה היה גזוז בתספורת
קצרה, עיניה מלאות שובבות, היתה צוחקת
ומשתוללת בלי הרף בחברת בני גילה, ומעוות את
פניה כלפי צלמי העיתונות כל אימת שדלקו אחריה.
לפתע בא האסון וסטפאני היתה עדה למות
אמה, והיא בעצמה קורבן התאונה, שרוייה בכאב
נפשי וגופני באחד. בחודשיים לאחר־מכן, כשאביה
הנסיך רנייה הכריז על שובה של המישפחה

לחיים תקינים, כולל תפקידים רשמיים, היתד. היא
הראשונה שהראתה סימני החלמה. אמנם גיל הבגרות
במונאקו הוא ,21 ולכן לא קיבלה מאביה כל
אחריות ממלכתית, אבל סטפאני בת ה־ 18 גילתה
בגרות ורוך כלפי בני המישפחה. היום פניה אינם
מראים כל עיקבות מן התאונה. חיוכה עדין ונעים,
והיא נראית מאושרת ביותר בחברת אחיה, אחותה
ואביה (בתמונה מימין) ועוד יותר עליזה עם שני
כלביה האהובים, שמהם אינם נפרדת אף לרגע
(בתמונה משמאל) .היא רזתה מאוד, שינתה תים־
רוקת וגם החליטה על ניי ח: הילדה שנחשבה
לעצלנית, החליטה ללמוד עיצונדאופנה.

(!אדו גו 80נ:
עדו
אש? ששרו
הזוג המלכותי השוודי, קארל
גוסטאב ורעייתו סילביה
נחשבים ליפים ולספורטיביים
שבין האנשים היפים באירופה.
גם השנה, אחרי שנולדה להם
בת שלישית, לא ויתרו על
חופשודהסקי שלהם, וכמו תמיד
עם כל המישפחה. לויקטוריה
בת ה 6-ולויקטור־פיליפ בן
זד 4לא היתד. זו החופשה
המושלגת הראשונה. ובשעה
שהם קיבלו שיעורים בהחלקה
מאמם, מצאה לה מאיליו בת
שמונת החודשים מקום בטוח
להחליק בו מבלי להתהפך :
על הגב של אבא. המקום ה אהוב
על המישפחה השוודית
הוא העיירה ורביח, בשווייץ,
אחד מאתרי הסקי המטופחים
והאקסלוסיביים ביותר בארץ
האלפים. וילדי החצר הסקנדינבית
כבר רגילים להתעטף בחליפות
הסקי המסורתיות, כולל
מישקפי־הסקי על אפה של
ויקטוריה הקטנה.
ה עו ל ם הז ה 2376

שוב בשורה חדשה, הישר מליבו של חוליו איגלסיאם: זו
האהבה הגדולה שלו. קוראים לה ואיטארה, היא בת ,19 יש לה
עיני שקדים וייחום מטאהיטי. איגלסיאס, שנענה למיברק של ידידתו
הזמרת מיריי מאתייה (ראה להלן) להופיע כאורחה בתוכנית טלוויזיה
מיוחדת, הגיע מיוהנסבורג בטיסה כמעט חשאית, וחרש-חרש נחת
ברואסי. הוא ירד מן המטוס כשעל ידו הימנית נחה גורת־אריות
חמודה, ואילו על ידו השמאלית הלביאה היפהפיה שאיתה בילה
ערב־יחיד בפאריס.

) 11*11111בשלם

הנסיך המיליארדר אגא חאן נראה בתמונה זו
עם אחד הסוסים המלכותיים ביותר שידע ענף
המירוצים מעודו, שרגא,ר ששוויו נאמד בהון־עתק.
אחרי פרישתו מזיית המירוצים הוא שימש כסום
הרבעה ושושלת היוחסין שלו הובילה כמאתיים
שנה לאחור, באירלנד מולדתו.
אגא חאן נימנה עם שלושים וחמישה בעלי
המניות של סוס מפואר זה, שבלילה קודר אחד

נחטף מבית מגדלו, אחרי שחמישה ביריונים איימו
עליו ועל מישפחתו. בימים אלה נולד הסייח הראשון
לשרגאר האציל, שמצא את מותו בידי חוטפיו
אחרי ששותפיו של אגא חאן סירבו לשלם את
הכופר שדרשו החוטפים. באירופה מחכים עתה
לכעוד ארבעים צאצאים אציליים, שיעבירו את
תכונותיו הנעלות של אביהם למסלולי המירוצים
ברחבי תבל.

נתץ יחד :01x1010
חיוו הניצחון מבד
רא הביא את
מישרת השר הרצוי
בחודש שעבר הירבה פראנץ
יוזף שט ראום לחייך ולצחוק.

פטויק דאב : ,שנד 00731 שידנו
אך חסרים !180 ססימסויס
היתה זאת המצאה גאונית של אנשי יחסי־הציבור ^הצרפתיים :
כבר שנים שהילדה הקטנה מן הכפר ראוייה לתואר ״בתולת הזמר״,
אך מחוץ לצרפת לא הכיר העולם את מיריי מאתייה, בעלת
הקול דה־לה אדית פיאף. לעומת זאת, פטריק דאפי, הלא הוא
בובי יואינג מן הסידרה דאלאס, כבר פרץ את חומות הטלוויזיה
האמריקאית ועתה יש לו מעריצות לא רק בישראל ובירדן אלא
גם בצרפת ובאנגליה. אבל בניגוד לבני משפחתו הטלוויזיונית על
בובי אין סיפורים תה די משעמם.
הנה, נמצא הפיתרון — סיפור אהבה בין־יבשתי עם הזמרת
הקטנה מצרפת, שיש לו גוון מיקצועי טהור. אחרי שנפגשו במישדר
טלוויזיוני אמריקאי למען צרפת׳ החליטו כי טוב וכי הגיע הזמן
לשיר דואט ביחד. וזה כבר באמת חידוש, כי פטריק דאפי הוא
זמר ירוק לחלוטין, והנה הוא מזמר ועוד בצרפתית. ועכשיו טוענים
המבינים כי שניהם אוהבים את שלוות הכפר ורחשי הטבע ומשתדלים
להתרחק ככל האפשר משאון ההמונים. לכן, כדי להגיע
זה אל זו, היתה זקוקה מיריי להגבהה של כמה סנטימטרים טובים
מתחת לרגליה, כדי שיהיו, כמו שנאמר, ראש בראש.

316

הוא אפילו התחפש לשולטן תורכי,
בחברת אשתו מאריאגה, בליל
הקרנבל המסורתי ( פאס־נאכט״)
שהתקיים במינכן. כל מי שמכיר
את דעותיו של ראש־ממשלת
בוואריה ושר־ההגנזז לשעבר, יודע
שלא היתד, למר שטראוס בן דד 67
כל כוונה להזדהות עם אחד מרבבות
התורכים העובדים בגרמניה.
או שמא היתה זו אחת הבדיחות
הוולגאריות והראוותניות שנועדה
להצחיק את בוחריו העתידים, ש הלכו
והעניקו כמה ימים לאחר
מכן את קולם למיפלגתו של
שטראום, המיפלגה הנוצרית־דמו־קרטית?
הידיד
הנלהב של ישראל, שבעיני
רבים מסמל את הסכנה. ה־פאשיסטית
הימנית בגרמניה, לא
קיבל מהלמוט קוהל את מישרת
שר־החוץ שאליה נשא את עיניו.
היא הוענקה לעמיתו, הנס דיט־ריף
גנשר, אך שטראום עדיין
מחייך לכל עבר וממתין לראות
איזה נתח יפול בחלקו.
ה עו ל ם

חז ם 2376

אחה בקבוק
הכי גחל?

הבקבוק שלי, הבקבו ק ה מיו חד של סודה סטרי ם.
למה אתה חושב כך!

אני לא חושב, אני יודע! שמי מר תוסס. איש סוד הסט רי ם.
מה פתאום? הוא נראה לי קטן יותר?
אבל הוא מיוחד, זה הבקבו ק של סו דהסט רי ם,
כאשר הו א מלא בסירופ סטרימלי, הוא נותן לך 2.5ליטר
מ שקה קל ו תו ס ס ולכן הוא הכי גדול
כשהוא ריק, אתה יכול להכין בעזרתו סודה
בטעם וב חוז קהא הו בי ם עליך, במכשיר סו דהסט רי ם .201
נהדר, אין אני יכול לקנות אותו?
תמורת — 35.שקל בלבד, וזה כולל גם ס ט רי מלי
וגם א ת הבקבו ק המיוחד.
בכוונתך לאמר לי שהמ שקאות של סו ד הס ט רי ם חסכוניים
יותר מאחרים, ואני לא צריך לסחוב בקבוקים??
בוודאי, זה ה סוד שלי ושל סו דהסט רי ם ־יו ת ר טעים, יותר
גדול, ואפילו ח סכוני יותר מהאח רי ם —
שגעון של רעיון — רעיון תוסס!
אבל אין לי סודה ס ט רי ם, יש לי רק ״סיפולוקס״.
אז ת הי ה חכ ם כמוני — תחליף אותו!

500 שקל תמורת מכשיר הסוד ה
הישן שלך!
(סיפולוקס, קנווד,
ואחרים)

המבצע בתוקף
עד 31.3.83
החודש ניתנת לך הז ד מנו ת להחליף א ת מכ שיר ה סו ד ה
הישן שלך ולקבל — 500.שקל זיכוי
בקנותך מכ שיר סו דהסט רי ס 201 הגדול

רעיון תוסס
התנור. מורשות בירכי האיץ: איל ת :־משכיר לצרכן • מעדני־ דרומית, רוז׳ אלמוג .2א שדו ד: ד,כשכיר לצרכן • פ.י.א. כעי׳ט ר״וב הראשונים >116 אש*ל,יו: ד,משביר לצרכן • סלון נד.ג*
רחוב צה־׳ל . 1פ ת־י ם: שי אלקכייק רתוב נלפור • 87 כל־בו ליפשיץ רח׳ בלפיד .33באר -שבש המשכיר לצרכן. גנ ע ת יי ם: סיוונית, רה׳ ויצכן • 25 שריתי חשמל, אתים ראשון, דרך
שלום . 105 תולון: רמי אחרוני, רה• אילת .36לדמן: שחר המאור, רח׳ הנשיא •36 הי פ ר: המסביר לצרכן • סגל ובניו, רח׳ החלוץ .61ט&עון: קיאם, רח, אלונים .85י סליו נייייורה׳ יפת . 103י רו ש לי ם: המשכיר לצרכן • סעתי יחזקאל, רת׳ הדברה סמואל • 2פבריאי, רה, יפו .97כ ר מי אל: ספרול חונה ובניו, מ .מסחרי. לוד: חנ׳ג׳ חנין, רח׳ הרצל .49 שגדל
תעשר : ,בן־תיים יוסף, מ .מסחרי . 1נ ד רי ה: פינת הפרח, רת׳ ויצמן .62נ שר: בן־ארי משה, רת׳ התשבי .22נ ת;י ה: המשכיר לצרכן • רדיו אקספרס, רח׳ הרצל .39פרדסנץ: מוצר•
השמל, רח׳ ז׳בוסינהקי * •129 שז־ת הוו! :הרצוביץ אבשלום, רח׳ איכילוב . 1צפת: גנון שאיל, רת׳ ירושלים .70 היר או ן ; אלקטרו-אין, מרכז מסחרי. יריתאבא: פכמן משח, רה׳ העצמאות 50
כ רי ת ששונו! :הסשביר לצרכו• ר חו בו ת: לנסיד, רח׳ הרצל . 188 השלד! :קשרויחזקאל, רה׳ ז׳בופינסקי . 15ר שת־נן: מעתיד,יובל, רח׳ הראיה .129 רשת ד, שיין: רדיו עוז, סוקולוב ׳•6
אברגנל סוכנויות, רת׳ נוגרשוב • 23 בני אחרוני, רה
שדרו ת: לידע חנן, רת׳ יוסספל •153 תל ־ א בי ב: כל־גו שלום • המשכיר לצרכן אלנב• • ד,משביר לצרכן דיזינגוף סנער •
היכל • 23 כביס־קיר. רח׳ ה־גית 73 שד התקור • ,שמתי וגניו. רת׳ נחלת בנימין .91ת ל ־ בונ ד: חקיד ,,רחוב קרן ד,יסיר,

ברוק שילדם גנבה את ההצגה מאופירה נבון
והשחקנים הכינו מתנה מקורית מאוד לבימא׳ שדה
בהק שילדם
מ ספק שהכוכבת הצעירה
ר* לרוק שילדם הוסיפה רבות
להעשרת חיי הלילה של אילת,
וכל אירוע שהיא נוכחת בו הופך

| 1| 1 | ]1ףחח 1ח של כוכב הסרט סהרה עם
-**#ייני ״ הסישפחה הנשיאותית. בתמונה י 1411
מימין שחקן הקולנוע הוותיק ג׳ון מילס ורעייתו שרה, לידה עומדת
אופירה נבון וביניהן מאחור ראש עיריית אילת גד כץ. מלפנים נעמה
מייד למשהו מיוחד במינו. היא
מצליחה לגנוב את ההצגה מכולם,
כולל מרעייתו של נשיא המדינה,

אופירה נכון.

הווסט

בוכהולץ מתבונן
באופירה נבון,
בעוד בתת של אופירה, נעמה,
נועצת מבמה בשחקן החתיד, הזכור
לסוב מהערס עד ראייה.

חיובים בשנע

האירוע, שנערך במלון קיסר באילת,
היה מסע־התרמות למען לה-
קת־המחול של עיריית אילת, שאותה
אימצה אופירה נבון. היא
באה עם בעלה הנשיא למסיבה שבה
נכח גם ראש עיריית אילת
נ ד כץ, והפתעתה היתה רבה כ
אשר
למסיבה הגיעו רוב כוכבי
הסרט סהרה, ובראשם ברוק שילדם,
מלווה כרגיל על-ידי אמה,
שלא משה מצידה, והבימאי מנחם
גולן. באמצע המסיבה גילו הכוכבים
כי לשחקן הוותיק ג׳ון
מילם מלאו אותו יום 75 שנים,
וזוהי בהחלט סיבה למסיבה. כוכב
הסרט הורפט כוכהולץ, הגיע
ללא בן זוגו הצעיר, שנשאר במלון,
וכולם הרימו כוס לכבודו

אופירה נבון מחליפה חיוכים עם הכוכבת ברוק שילדם
ואמה מרי. ברוק הוסיפה לאירוע זוהר מיוחד במינו.
במסיבה, שנערכה לכבוד להקת המחול של אילת נכח גם יונתן כרמון, כוריאוגרף הלהקה.

נבון ומשמאל השחקנים הורסט בוכהולץ וברוק שילדס. ג׳ון מילס,
שחגג באותו ערב את יום הולדתו ה־ ,75 שיחק לפני כעשרים שנה עם
בוכהולץ בסרט הקלאסי עד ראייה. נעמה, בתה של אופירה, פוזלת
לעבר ברוק שילדס. נעמה לא הסירה עיניה מברוק במשך כל המסיבה.
של השחקן הוותיק, שהוא גם
אביה של השחקנית חיי לי מי ל ס.
אין ספק שנוכחותם של הכוכבים
הגדולים במסיבה עזרה לאורחים
המאושרים לפתוח את הכיסים,
והם תרמו 250 אלף שקל.
א בי אלה, מנהל מלון קיסר,
תרם 100 אלף שקל בעצמו. את
התוכנית האמנותית סיפקה למסיבה
המקהלה העירונית של אילת,
וראש העיריה התמוגג מנחת. עבור

לחיצת יר

ילדיה של אופירה ויצחק נבון, ש־נכחו
אף הם במסיבה, היתד. זו
חוויה מיוחדת. נעמה הקטנה לא
הסירה עיניה מברוק שילדם ובחנה
אותה בקפידה.

במסיבה נכח גם יונתן כרמון,
שעשה את הכוריאוגרפיה ללהקת
המחול האילתית, אחרי שנאלץ
לפרק את להקתו בגלל מחסור בתקציב.

הדוקה
מאוד בין רעיית הנשיא אופירה נבון ובין הכוכבת ברוק
שילדם. הנשיא יצחק נבון מביט בשידדס בהתפעלות וילדי הנשיא,
ארז ונעמה, מתבוננים בלחיצת היד של אמס עם הכוכבת. באמצע הבימאי מנחם גולן.

הממונות

והמסכנה בהצגה של חנוך
לוין אורזי המיזוודות היא
השחקנית אסתי קוסביצקי. היא הצליחה לגלם דמות
משכנעת. במסיבה היא הופיעה יפה וזוהרת.

החנה

בהצגה היא
נראתה כמו
כזונה מעורטלת, וולגרית,
וחנבלת את פיה. עליזה

השחקנית עליזה רוזן. במסיבה היא
מורה, אך בהצגה היא מופיעה
חולצת שד, חושפת את עכוזה
טובה מאוד מאוד בתפקיד זה.

המגמגם

בהצגה היא שחקן הקאמרי דב רייזר,
התוקע שיפוד לפיו, דב׳לה הצליח
ליצור דמות נוגעת ללב של בחור לא יוצלח, מגמגם, המגלה
לבסוף שהוא הומוסכסואל. זהו אחד מתפקידיו הטובים ביותר,

מיזוודו ת ל עוד

| ן ך 11 1י של ההצגה הוא
מייקל אלפרדס,
1* * 1 1 1 1
שהבימוי שלו להצגתו של לוין
היא מלאכת מחשבת מבריקה.
מייקל יסד את תיאטרון החאן,
ניהל אותו במשך שלוש שנים
ועזב בריב. הוא חזר במיוחד
כדי לביים את הצגתו של לוין.

ן \ דתדאג, מייקל אלפרדם.
אנ חנו, השחקנים, קנינו לך
מתנה כזאת שלא תוכל לשכוח
אותנו!״ כך הכריז השחקן יופי
כרמון, בעודו מגיש לבימאי מזוודה
יפהפיד, ובתוכה תמונת מיש-
פחתית של כל שחקני ההצגה.
המתנה התאימה ל מיי ק ל אל
פרדס גם בגלל נושא ההצגה אווזי
המיזוודות, וגם מפני שאלפרדם
הוא בימאי נודד. הפעם מקווים
השחקנים שהמזוודה גם תחזיר
אותו לארץ.
את המתנה הגישו לו בשיאה של
מסיבה שאחרי הצגת־הבכורה אורזי
המיזוודות של חגור לוין בתיא-
מרון חקאמרי. המסיבה נערכה ב־מיסעדת
הלוטוס, ובמהלכה פתחו
השחקנים את הרדיו והאזינו ל ביקורת
טובה שנמתחה עליהם.
השחקנית תיקי דיץ אף נתנה
קטעי הומור אחדים.
המחזה הוא על אנשים המתים
את חייהם, ואינם מצליחים לחיות
׳אותם. המוות שבא על שמונה
מהם גואלם מיסוריהם.
ההצגה בקאמרי היא חודה אט־נותית
מושלמת, שתרמו לה מלבד
חנוך לוק והבימאי גם השחקנים,
אשר בחלקו של איש מהם לא נפל
תפקיד ראשי ובכל זאת הפכו מרביתם
את הדמות שאותה גילמו
לבלתי־נישכחת.
חבל רק שבימאי כמו מייקל
אלפרדם נאלץ לעזוב את ישראל
ולחזור ללונדון בלי שמישהו מן
הפרנסים האמנותיים שלנו, יצליח
לעצור בעדו.

אשה

וותיקה רות סגל. רות מגלמת דמות של אשה הקוברת

למאהבה, ונוטש אותה לבסוף לטובת אלמנה

נירה גל

סקרשל כי ףלנ שי
באפרופו ביום שני 21.3.83 בשעה 10.00 בבוקר

שהית ישי
משוחח עם:

יוסי שריד
מירי זכרוני
דודו טופז
חברת ״הלנה רובינשטיין״ תציג איפור
תצוגת אופנה של רונלד ששון
כרטיסים להשיג גגוקר המופע ב״אפרופו״

דרושה
מזכירה/טלפוניסטית

לפנות לחנה, טל 232262 .־03
בל יום בין השעות 11.00-14.00
נגנבה מכונית

פולקסווגן חיפושית אדומה כנפיים חתוכים -גלגלים רחבים.
הרואה אותה מתבק ש להודיע
לטלפון 03-290298 או .03-444161

המוצא יבוא על שכרו.

בן״הוד
בדרן ומנחה
גם לחתונה
ובר מצווה
280468־ 03מ־14.00

טרמפ

ל חיי ד

מקום נעים לעריכת סעודות עסקים?
בשיפודי־סמי ערכנו לך שולחן עמוס
בשפע אוריינטלי מקורי. כל סוגי
הבשרים על האש, סלטים
מגרים, יינות ומשקאות
לבחירתך -כיד המלך.

א ס ־ י המסעדה המזרחית
שלך-בסגנון אחר
בוא לטעו ם-בוא כל יו ם-
לעסקים, לבילויים, לסתם ארוחה טובה.
שיפודי סמי -רח׳ האצ״ל ( 78 התקוה) ת״א.

מוסיקה
זור קנ ל
ד עוס והוודסו -דוד• אגדד 1*0
מיצג ( 8.\ 1 0 £ס 8במישפם
אחד, הוא אמצעי־הבעה המשלב בפה
אפנויות. בלתי־אסשרי להסביר את לורי
אגדרסון בלי להבין את הפושג הזה, בלי
להוות אותו. אפשר ללפת־ פהעבר (פוטוריזם
ודאדא) ,פהעולם (פרדית פונק ורד
ברט ווילסון) וגם מהארץ (פעבודותיהם
המשותפות של אריק שפירא ומוטי סיד
רחי, ולאחרונה שמחות 82׳ במוסיאון תל־אביב)
.אם רואים — לא שוכחים.
לורי אנדרסון היא אפנית מיצג מזה
שנים. היא גרה ב״לופט״ נידיורקי. וזכור
וחיה קרוב לאדפה, במעצפה טכנולוגית־קאפיטליסטית
הנקראת ארצות-הברית של
אמריקה. אנדרסון מציגה את גישתה לארבעה
נושאים אפריקאים־עולמיים: פיתוח,
אהבה, תחבורה, תיקשורת. היא
יצרה מיצג ענקי (באורך של שפונה

ת ק לי טי ם

של שמונה דקות של מוסיקה מינימליסטית
ושירה מיוחדת.
חסידיה מחכים לכל הופעה שלה. בפברואר
היא הופיעה בניו־יורק ומשם עברה
להופיע בלונדון. הבי־בי־סי נדהם ממנה,
מהכישורים, מהאיכות. בתקליט שהוא קטע
קטן מפס־הקול של המיצג, שומעים הרבה
מאוד סינתסייזרים, מישפטים ורעיונות.
לורי אנדרסון משדרת דיעות ואזהרות
לעולם ומוצאת מקלטים. זו התחלה מצו־יינת
של עבודה על רמה, שאמנים נוספים
כבר משדרים בה, לעתיד טוב יותר —
אולי.

לכוון

א חוו ה וקד>מה
בו זמנ>ת
אריק קלפטון — כסף וסיגריות
( £5ידיד 010 ^ £

הו״ארצי 923773א^•8

מ פו 1פ 0 1ש ם
פירידון 111*1 0

ב מ ^ לפהה1וא*ד*דח
אנגליה בצרות. לא מסטיק שיש לה
בעיות כלכלה איומות. ישראל החלה מז־

מגבירים עוצמה (ווליום) ועדיין מנוגן
רוק׳נרול בסיסי, כמו ששומעים כבר שלושים
שנה. הרכב כלי־הנגינה קלאסי יותר
מקלאסי: גיטרות, באס, תופים וכלי־הקשה׳ פסנתר ואורגן. למרות ה״חסרונות״ האלה,
אריק קלפטון מגיש שירים מצויינים. שירתו מיקצועית, אמיתית וישרה. הסגנון ישן —
אין זה משנה: קלפטון אוהב אותו, מבצע אותו מצויין והמאזין מקבל מוסיקה חיה.
החייאה טובה כזו אפשרית (ראה את עבודת להקת מנהטן טרנספר) אך קשה לביצוע.
טוהר הרוק׳נרול של אריק קלפטון ממקם אותו באור הנכון, להאיר לנו אחורה וקדימה
בו זמנית.
במעס סוב

*#$יי״ימי*יד^ז*ג

ק3ץ ממזר של שירים לגיל הרך

ןוג #ש #ן עי • ׳

רציתי שתדעי — שירים לסעד
טות; ישרדיסק •82132069
תקליט זד, מתכוון למטרה יפה: איסוף
שירי ילדים ידועים למיסגרת אחת. הם
הוקלטו מתוך כוונה שיהיה נוח לשיר
אותם ובקצב ואורך מתאימים לסבלנות
הפעוטות (או ההורים — תלוי מי נשבר
קודם) .בתוצר המוגמר בולטות שתי בעיות.
הראשונה, גדולה/ענקית: רעשי-רקע
לכל אורך התקליט. אין סיבה שהפעוטות
היקרים לא יתרגלו לאיכויות תקליט טובות טובות יותר כבר מגיל זה. השניה, קטנה/
עקרונית: השיר רציתי שתדע המונותיאיסטי נכלל בין 28 הקלסיקות האמיתיות דוגמת
שימי ידך, האוטו שלנו וכושי כלב קט. האם יתכן כי הסיבה לכך היא השתתפותו
של המלחין ומבצע השיר, עוזי חיטמן, באלבום ז לא. לא יתכן.

אמנית אנדרסון ()1976
שיער ארוך רעיונות קסניס

מינה להקות גל־חדש, אשר הצליחו עוד
איכשהו להזרים מעט כסף לקופת הממלכה
המאוחדת (דרך כוסות המשקה ששתו
הצופים בפאבים הלונדוניים הצפופים, במשך
ההופעות) .נראה כי לא מועדוני
פינגווין או קולנוע דן קבעו את הביקורים,
אלא ארידור או שמיר.
בכל אופן, אנגליה ראתה כי רע, והחליטה
שמוכרחים להראות אחת ולתמיד
היכן המרכז: לונדון או תל-אביב. לשם-
כך יופיעו בבירה הבריטית בחודשים הקרובים
דייוויד בואי, ברום ספרינססין,
קרוסבי סטילם ונאש, סופרנזרמפ ופינק

פלויד, במה שנראות בהופעותיה האחרונות
של להקה זו.

מ ה !נשמע

אמנית אנדרסון ()1983
שיער קצר רעיונות גדולים

שעות) המשתמש בתאורה, סרטים, שקופיות,
הקרנות מילים, שידה, דיבור ומוסיקה,
במיסגרת הנקראת ארצות הברית
1־ .4המיצג נמשך שני ערבים, ארבע
שעות כל פעם. כהקדמה׳ היא הקליטה
לפני כשנה אלבום בשם מדע גדול
£ 8 8 8 0 5 .א? 8ג 0 £א )810 501£
5 3674פ 8ס )8 £ 0ובו קטעים מהמיצג,
כולל הו, סופרמן, להיט מפתיע באורך
ה עו ל ם

הז ה 2376

• המוסיקה לסרט עתידני חדש, מרון,
מאולפני וולט דיסני׳ נכתבה וד,וקלטה
בידי אשפית סינתסייזרים בשם ודנדי
קרלוס. זוכרים את וולטר קרלוס,
שהציג. את תקליטי באך האלקטרוניים בתחילת
שנות ה־ ? 70 קירבת המשפחה
כאן חזקה מאד: וולטר החלים כי נוח
לו יותר בתור ונדי, ודאג לשנות לא רק
את תעודת־הזהות.

• ציפייה אדירה בקרב צרכני מוסיקת
ד,פוס בעולם גואה עם התקרב ה־ 25 במרץ.
זהו המועד שבו הבטיחה להקת פינק
פלויד להוציא את אלבומה החדש.
• ב־ 16 במארס מביא סוסיאון תל־אביב
קונצרט נוסף בסידרה מוסיקה ב־מיחד
חדש. אין הרבה הזדמנויות לשמוע

כאן ביצועים של מוסיקה מודרנית, וה-
סידרה מוסיפה עניין כשהיא מבצעת את
היצירות באולמות ובגלריות השונות של
המוזיאון.

מה*עוג>ו
הגדולי ם
ג׳יימס לויין מנצח על התזמורת
הסימפונית משיקגו — ברהמס :
סימפוניה מם׳ 4כמי מינור אופוס
( 98 איסטרוניקס 2624־,)21111,1
מוצרט: סימפוניות מיספר 46
כסול מינור £;.550 ומספר 41 כדו
£.551״יופיטר״ (איסטרוניקס
4413־.)2180 1

חשים בבירור כי בשתי ההקלטות מונף שרבים מנצח־ם. לויין מציג סגנון
שטל לזהותו: אמירות חדות, מיוחדות. זד, לא תמיד נוח. איכות ההדפסה טובה
ומורגש כי סימפוניות מוצרט הוקלטו בשיטה הדיגיטלית. אם אין לך הקלטה כזו
שלהן — כדאי להאזין לאלבום. הסימפוניה הרביעית של ברהמס הוקלטה ב־1976
ויצאה במקור ב־ .1978 הצליל עבה מעט וקיימות הקלטות טובות יותר (דוגמת זו של
קלאודיו אבאדו בניצוחו על ה,ברלין פילהרמוניקר״).

ו תי הנ ה ־ סווינג
סווינג מלא — הזמנים הטוכיס
שבו (11£י1י _ 0א1ז\\ 11 5ס?
8/\08

7114£3

0001

איסטרוניקס •8x11*4426

ריצ׳ארד פרי, מפיק מוסיקלי טוב,
לוקח רעיון, שתי זמרות וזמר, נגני־אולפן
מצויינים ומציג את סגנץ הסווינג
של פעם עם שיכלולים של היום. הוא
מנסה להעניק את אותה אווירה מוסיקלית,
המדמה ביטחון ואופטימיות בשנות ה־ 40 וה־ .50 מומלץ למבוגרים הרוצים להיזכר,
לצעירים שאינם מכירים ולכל הרוצה ליהנות מביצועים טובים לזרם ג׳אז חשוב.

זוג רומנטי שאיכ־להם
שיהיה כיסוי
עיצבו גם כרית

עגולה, המונחת לרוחבה של המיטה, ומשמשת מיש־ענת
לראש ולגב האוהבים לצפות בטלוויזיה בשכיבה.
אפשר לקנות גם מפיות לשידה ווילונות תואמים.

רלדים, בואו מהר, האוכל
/ /מתקרר!״ צועקת האם מה-
מיטבח .״אוף, הלחם הזה יבש!״
מתלוננים הילדים.
תלונות וטרוניות כאלה נשמעות
כמעט בכל בית בישראל. אבל היום,
עם הקידמה שהגיעה אלינו

לפודל

השעשועים יש
סלסלת־קש ש עליה
תפרה לו תמר כיסוי ובגד.

מאזור רעננה, חסל סדר טענות.
תמר ומרים מצאו פיתרון לכל דבר
בצורת כיסויים. הן מכסות כל דבר
שרק אפשר. דומם וחי. יש להן
כיסוי דקורטיבי לקנקן קפה או
תה לשמירת החום, כיסוי לביצים
מבושלות, כיסוי דקורטיבי למל-
חיות, כיסויים בסגנון הסבתא, ל-

כיסוי!ללחם

צינצנות ריבה ודבש, כיסוי ללחם
או ללחמניות שישמרו על טריותם,
כיסוי לסודה־סטריס — וכמובן לכל
שאר הכלים החשמליים. חדר-
שרותים וחדר־אמבטיה, חדר־ילדים
וחדר־שינה, טלפון — הכל מכל
וכל.
סיפורן של השתיים התחיל בשכנותו
בקוטג׳ ברעננה.
מרים כהן היא תופרת מעולה,
שעבדה כקונפקציה ופרשה, ותמר
מלצ׳ט פרשה ממישרד־פירסום. הן
לא הכירו האחת את רעותה לפני
שהתחילו להתגורר בשכנות. מרים
באה בהצעה לתמר לפתוח סלון

צרפתי, שחור או לבן.
העיקר שלא יתייבש,
וזה כמובן בהזמנה, גפי הגודל ובצבע התואם. מחירו

בה שתיים. הן הרבה יותר יפות
מכל הפלסטיקים למיניהם ואינן
סטנדרטיות. גיזרתן מרובעת או
אובלית, ותחרה מעטרת אותה.
ניתן לכבסן במכונת־הכביסה.
תמר ומרים תופרות גם מפיות
קטנות, המשמשות בתחתיות לספל,
לקעריות חטיפים ולכיסוי מצות
לפסח. הן מלבישות כיסאות עירר
מים במיטבח בכיסוי תואם. השילוב
הנאה הזה נותן למיטבח ול-
פינת־הישיבה הרמוניה ורעננות.
הן גם תופרות סינרים ומגבות-
מיטבח תואמים וגם כיסוי מרופד
לספר־בישול עם אפליקציה ומס-

210 שקלים. ומדוע לא להביא מתנה כזו לפסח?
תמר ומרים מכינות כיסויים דומים לכל הכלים שנמ צאים
במטבח והן עושות זאת לפי הזמנת הלקוחות.

לכלות. הרעיון לא מצא חן בעיני
תמר והיא אמרה למרים: תראי,
חייתי הרבה שנים בחו״ל, תמיד
ראיתי בחלונות הראווה סידורים
יפים של כל מה שקשור לאסתטיקה
של הבית. זה נושא נחמד ויצירתי,
למה שלא נלד עליו?
מרים ישנה על הרעיון יומ יומיים
וענתה בחיוב. וכך יצאו
השתיים אל השוק במפיות אישיות,
עשויות בדים שונים בצבעים

מנת. תמר מספרת כי פעם באה
אליה גברת נחמדה ונתנה לה מידות
של סודה סטריס שאותו עמדה
לקנות, ורצתה להכין לו כיסוי
מראש.
אצל תמר במיטבח קיימת תצוגה
מתמדת, והמטבח שלה ניראה כמו
בונבוניירה מסיפורי האגדות.
אבל זאת רק ההתחלה. צריך
לסייר בחדר האמבטיה ובבית-ה-
שימוש של תמר. המקום הוא ב-

שתי נשים מרעננה מכינות
כיסוי לכל דבר חי ודומם
רבים ומשולבים בתחרה. הן ראו
כי טוב, ההיענות היתה רבה, ושמן
עבר מפה לאוזן. לאט לאט הן
הכניסו עוד מוצרים, והיום הן חולשות
על כל פריט שיש בבית.

__ כמו
בוגבוגיירה

ני שי למיטת ילדים

מצחיקות, הכל לפי דרישת הילדים. ליצנים, כיפה

אדומה או עוץ לי גוץ לי. הכיסוי הוא דו־צדדי ויכול
לשמש גם כשמיכה מרופדת. השתיים עובדות עם בדי
כותנה ודיאולן, שאינם מתקמטים ומתכבסיס בקלות.

ן תחיל מאזור המיטבח. הן
• תופרות מפיות־שולחן ומפיות
אישיות לאכילה יום־יומית, שהמיוחד
בהן הוא שהן דו־צדדיות כלומר
— זאת מפית אחת שיש

אמת מקום כבוד עם הרבה טעם.
כיסוי האסלה עשוי בד תחרות
וריפוד ספוג. ובעזרת גומי נסתר
הוא מתלבש ממש כמו בגד. מעליו
מפית תואמת לחלק העליון
של הניאגרה. מעליו מונח כיסוי
יפה תואם לקופסת מימחטות נייר,
על הקיר תלוי מיתקן תואם לנייר
טואלט ותיק-תחרה לצמר־גפן. למעלה
וילון קטן ועדץ עשוי בטוב
טעם, ועל הריצפה שטיח מרופד
ותואם. מקום עם כל כך הרבה
יופי, שיש חשק להישאר שם עוד
ועוד.
לשאלה הנצחית :״כמה?״ עונה

כיסוי לריבה

בארוס. כחול, צהוב, או ירוק ובגדלים שוגים, המתאים
לריבה, לדבש, לשוקולד למריחה, לזיתים או לכל צינצנת
אחרת. כיסוי כזה אפשר לקנות ב־ 50 שקל. השתיים תופרות גם מפיות המשמשות תחתיות.

תמר :״לא מוברחים להזמין את
כל הסט ביחד. אפשר להזמין כמה
פריטים, בהתאם לתקציב, ולבנות
מערכת שלמה בזמן ממושך.״
ובכל זאת, הנה טבלת המחירים :
כיסוי לאסלה 700 שקל> מפית
לניאגרה 130 שקל! נרתיק לנייר
טואלט, בין גליל אחד לשלושה,
90 עד 175 שקל.
במיטבח — מפית אישית דו־צד-
דים 220־ 250 שקל! תחתית לכוס
60 שקל ! שקית ללחם צרפתי 210
שקל! כיסוי למלח או פלפל 110
שקל ! כיסוי לביצה 60 שקל> כיסוי
למכשירים חשמליים גדולים,
כמו מיקסר 500 ,שקל ולמכשירים
קטנים, כמו טוסטר 430 ,שקל!
מפית דקורטיבית עם תחרה ללחמניות,
או לביצים קשות או לחצי
אשכולית או לחצי אבוקדו 340

ניסוי מגויס

בעיקר לסיפרי בישול הנמצאים במיטבח ומועדים
לליכלוו. הכיסוי גם יפה וגם שימושי. זהו רעיון מצויין
לשתי חברות הרוצות להביא מתנה לחברה. אחת קונה את הספר והשניה מביאה את הכיסוי.

שקלן סינר עם תחרה 260 שקלן
כיסוי לצינצנת 50 שקל.
לעזור למוהל
ף • רים ותמר מלבישות גם
מכונות־כביסה ומכונות ייבוש.
והן גם תופרות שקי-כביסה מעוטרים
ושקיות דקורטיביות למקלות
כביסה, הכל לפי מידה.
ניתן לתפור הכל — כל שיגעון
של כל אחד, מרים יכולה ליישמם
בבד: כיסוי לעציץ ואפילו מעיל
עם כובע לכלב. גם את זה אפשר
לתפור .״כבר תפרנו אפילו שמיכה
מרופדת ומעוטרת בתחרה ל-
ברית־מילה, הכוללת כרית קטנה
(המשך בעמוד )66

11 שהביצה לא תתקרר, והטלפון
* 1 *1ע, י 1 *11ץ *1
יתחדש בבגד אופנתי וחדשני

בצבע המתאים לריהוט הסלון או לחדר־השינה, בצבע התואם את חלוק
הבוקר. מחיר כיסוי הביצה 60 שקל. ליד הטלפון המכוסה מרים כהן.

ניסו, לאסלה

בציבעי בד וחום.
כיסוי האסלה עשוי
בד תחרה וריפוד ספוג ובעזרת גומי נסתר הוא

מתלבש כמו בגד. עליו יושבת אנושקה בלקין בוז
השנתיים, מעליה קופסה של מימחטות־נייר מכוסה
בבד ובתחרה. צילומים: דרורה זיכרוני

413

עת הקציר הגיע

\ז ג\ ד
לרחל הרמתי עדיין לא קמו מתחרות
על •התואר ״החתיכה של קול־ישראל בתל־אביב.
רחל היא גרושה ואם לשתי בנות
גדולות, ואף על פי כן היא מצליחה להש איר
אחריה שובל של לבבות שבורים.
עד לתקופה האחרונה היה למפיקת-התונד
ניות רומן חזק מאוד־מאוד עם כתב החדשות
בקול ישראל, מיכה פרידמן,
השניים נראו מאושרים ומאוהבים מאוד
למרות פער הגילים הרב ביניהם, והתגוררו
יחדיו בדירתה של רוחל׳ה. אך
מיכה הצעיר החליט שהגיע לפירקו וגם
הוא רוצה להקים מישפחה משלו. רחל
הבינה לרחשי לבו הכמוסים והשניים החליטו
להיפרד ולהישאר ידידים טובים,
והלוואי על כל אלה שגומרים רומנים
ארוכים ברעש, צילצולים ועוד כל מיני
דברים כאלה.
ואמנם, הם מקיימים את החלטתם. לא
מזמן ראיתי אותם מבלים יחדיו במסיבה
סוערת. רחל הסבירה לי כי היתה זו יציאה
בלתי-מחייבת, ושהיא בהחלט פנויה
להצעות רציניות.
אז אם מישהו ביניכם בטוח במאת
האחוזים שהוא רציני, שינסה.

ב חו ר
רציני

רחל הרמתי
הצעות רציניות

לשעבר. כאשר חזרה ארצה, בגפה, התחילה
לעבוד כשרטטת, אך מכיוון רצתה
לבלות עם בנה שעות רבות ככל האפשר,
החליפה את עיסוקה לעבודת ערב בפאב
מסויים בעיר.
משהרגישה בודדה בפורים, החליטה לבלות
במועדון־לילה יוקרתי ושם התרחשה

צילצול טלפון חד העיר אותי משנתי.
כשהרמתי אח השפופרת שמעתי קול סימפאטי
מעברו השני של הקו: האם אני
מדברת עם רחל המרחלתז״ ״כן,״ עניתי
בקול מנומנם .״מה הבעיה שלד ז״ בנימה
התנצלותית הציגה את עצמה בעלת הקול
בנורית מאיר, בתו של אריק, שהוא
מחקה חיות ובעל גלריה בצפת, ושאלה:
״האם את כתבת על אפף רובין ואלה
סלע באחד ממדוריך האחרונים?״ אישרתי
זאת (העולס הזה .)2374 ואז התחילה
נורית לספר על אסף מהמבט האישי

אילו ידעתי מה אני עומדת להפסיד,
הייתי מקדימה. פשוט חשבתי שתהיה זו
עוד אחת ממסיבות הריקודים הבנאליות
שאליהן אני מגיעה, במיקרים רבים, מתוך
חובה. שם קלטתי אותו, ולא יכולתי להסיר
ממנו את עיניי אפילו לשבריר של
שנייה, אך לפתע הוא נעלם לי.
משפגשתי אותו שוב, והפעם בבית ידידים,
ומוקף באנשים, ביררתי מייד במי
מדובר, כשהחלטתי נחושה שהפעם הוא
לא יצליח להימלט ממני. התברר כי שמו
שלמה קציר, בן 27 ונראה צעיר מגילו,
מכסימום הייתי נותנת לו .23 חברים לח שו
לי שבחור שחרחר ודק־גיזרה זה הוא
הדבר הכי מבטיח שעומד לקרות לנו
בארץ בתחום הצילום, ובעוד כמה תחומים
שלא כאן המקום לפרטם, וכדאי שתגלו
בעצמכם.
ניסיתי להתיישב לצידו ומשלא פסק זרם
המעריצות נדחפתי גם אני וסחבתי אותו
לפינה צדדית, שם הסתבר לי כי ממש-
ממש עכשיו הוא נחת עלינו מאירופה, שם
עסק בצילום בהצלחה מרובה, וחזר עם
תיק-עבודות גדוש ומשגע. הוא סיפר לי
בהתלהבות שהוא עומד לעסוק בתחומים
רחבים ומגוונים בשטח הצילום, כמו אופנה,
צילום אור־קולי, פירסום ופרוייקטים
אמנותיים.
ועוד פעם, כהרגלי המגונה, סטיתי קצת
מהנושא ושכחתי לספר לכם, שבאותו
אירוע חברתי נראתה בחורה נאה להם-

שלמה קציר
עבודות משגעות

ליא, ששמרה על אלמוניותה ובשום אופן
לא רצתה לגלות את שמה, ועקבה אחריו
בקנאות. אני לא מתפלאה.

את ענת בן־שכתאי בת ה 26-פגשתי
בבית־קפה בירושלים. ישבתי בשולחן
סמוך ורותקתי לסיפור שהיא סיפרה לצעירה
שישבה מולה. עקב הצפיפות הרבה
קשה היה לי שלא לשמוע כיצד היא סיפרה
בכאב רב על טייס בצבא-הקבע בשם
!עומר, שאחרי רוסן מן הסרטים של כים־
עט שנה התפרדה החבילה והוא פרח לו
לטיול שיארך כשנה בעולם הגדול, ואילו
היא משקיעה עצמה בעבודה מבוקר עד
ערב.
משגברה הצפיפות מצאתי עצמי סטו-

נורית אמיר

זיקה דירה שכורה בתל-אביב. היא שמחה
לחזור תכופות לתל־אביב כי על אף שהיא
ירושלמית במקור, היא מאוהבת בדופק
החיים המהיר של העיר הגדולה. באולפנים
היא מועסקת כתחקירנית ועוזרת־הפקה,
ולענף הקולנוע היא פנתה למרות
שלמדה אדריכלות.
באולפני טל־עד מפיקים סרטים בעיקר
עבור הטלוויזיה, וכרגע עובדים על מגזין
יוקרתי שנקרא 35.שגה למדינת ישראל
ושיוקרן בטלוויזיה הישראלית ביום העצמאות
ולאחר מכן באירופה, בארצות־ה־ברית
ובדרום־אמריקה.
סיום הרומן גורם לה להשקיע את כל
מירצה בעבודתה הנוכחית, אך אין זה
מונע ממנה להיראות במסיבות ובאירועים
בעיר. ענת מסבירה זאת בכך שעצוב לד.
שהיא לבד כרגע, ועצוב לה עוד יותר
שהיא לא מוצאת בן־זוג לחיים משותפים.
בימים אלה היא עובדת גם על פרוייקט
אישי. היא רוצה לארגן מסיבה בסגנון
ויקטוריאני, כולל תילבושות, מוסיקה ואבזרים
מתאימים. הביצוע מתמהמה כי היא
תרה עדיין אחרי סלון בגודל המתאים
לרוח האירוע. אין צורך לציין כי כאשר
ייצא האירוע אל הפועל, לא אחסיר מכם
אף פרט.

סינדרלה

אסף רובין
אביר שחור על סוס שחור

זלה, תוך מחאה על כי התדמית שהדבי-
!ו לו עד כה היא של נער־שעשועים הולל
המסתובב בעיר בלי כור
ות רציניות.
נורית, שהיא גרושה ואם לילד משגע,
זרה לא מכבר מארצות־הברית, שם, לדב־יה,
היתד, עסוקה בנישואין, בלהיות אמא
בלהילחם במכת האלכוהוליזם של בעלה

הפגישה המחודשת בינה ובץ אסף, שבמשך
שנים רבות גר בשכנות לה. אסף,
שהתחלחל ממצבה הנפשי והכספי הירוד
של נורית, גרר אותה הביתה ועוד באותו
לילה ישבו השניים עד השעות הקטנות
וחתמו על חוזדדעבודה, כשאחדים מהתנאים
בו הם שנורית תפסיק לעבוד, תטפח
את בנה ואת ביתה, ותתמסר לעבודת
היצירה, והוא מצידו יבנה לה סטודיו
וידאג לכל מחסורה. ושלא תבינו לא נכון,
היחסים ביניהם אפלטוניים לחלוטין. יחסים
של מעביד ועובד לכל דבר.
נורית, שאף פעם לא האמינה שאגדות
מתממשות, הורידה מרוב התרגשות 10
ק״ג ממישקלה, והתחילה לעבוד בלילות
כאחוזת דיבוק. היא טוענת שקשה להגיע
אל אסף וליצור איתו קשר מילולי, שהוא
אגוז קשה לפיצוח, איש־עסקים קר וממולח
העושה עיסקות במיליונים, ומתרכך
רק כשהוא רואה את בנה הפעוט, עליו
הוא מעטיר מתנות אין־ספור.
נורית רצתה לספר זאת מתוך הכרת
תודה לאסף, שאפילו אם יתחרט וימשוך
ידו מן העיסקה, הוא ישאר חקוק על לוח
ליבה כמי שנתן לה ביטחון בתקופה שבה
היתה זקוקה לו ביותר, העמיד אותה על

ברור הבא
עגת כן־־שבתאי
מחשבות מקוריות

כה על שולחנן ומתערבת בשיחה הקולחת,
ואז התברר לי שענת היא למעשה ירוש למית
במקורה ועובדת באולפני סל־עד
הממוקמים בירושלים ובתל-אביב, ועל כן
היא מחלקת זמנה בין שתי הערים ומח־הרגליים
והחזיר אותה לאהבתה הישנה —

הציור.
היא מרגישה שהוא העלה אותה על דרך
המלך, והיא אסירת תודה לו על כך. ואני
החלטתי שכדאי לספר פה פעם גם סיפור
שבו מצטייר מישהו כאיש מצפוני.

הפעם אני שמחה לבשר לכם שלא כולם
יורדים מן הארץ. יש גם חוזרים. עוד
יורד בפוטנציאה, שהעדיף את ארצנו הקטנה
על פני גלות איטליה הגדולה, הוא
הד״ר יצחק (״איציק״) צדקו, שסיים
את לימודי הרפואה באיטליה, נשאר שם
כמתמחה ובמקביל היה צלם פירסומת
ודוגמנות, והצליח לא רע.
איציק, בן יחיד להורים רופאי-שיניים
אמידים וידועים בעיר־הגנים, שב ארצה
אחרי ששמע כי מצבה הבריאותי של
אמו התרופף. לכן הוא גם נשאר להתגורר
עם הוריו, למרות שרכש דירת־יוקרה ש את
מיספר חדריה קשה לספור, בקירבת
מכון וייצמן ברחובות.
איציק בן ה־ ,35 עוסק בכירורגיה בבית*
החולים שיבא, מאוהב אנושות במכוניתו,
אלפא רומיאו אדומה בת ,18 שאותה הביא
במיוחד מאיטליה ומספר בגאווה כי יגדל
אותה עד גיל — 21 הגיל שבו תגיע
לפירקה. על אף קומתו, שאינה מן הגבד
הות, הוא נראה תמיד בחברתן שלי יעלות-
חן גבוהות־קומה וחטובות.

המקום היד. מלא עשן, וכשהרמתי את
עיניי מכוס המשקה קפאתי על מקומי. נכנם
צעיר נאה, בהיר־שיער וגבודקומה,
ולפתע הבזיקה בי המחשבה כי לפני שנים
רבות הוא היה החבר של בת־דודתי הצעירה
והיפה יחל, ובשל כך אפילו הת־קאנתי
בה. הבחור היפה הזה הוא ידסי
סלם, רווק מצליח בן ,33 מהנדס ובעל
תואר שני במינהל עסקים, וכרגע מועסק
בצבא קבע. ליוסי יש גם ייחום, שכל אם
יהודיה היתד. גאה להתכבד בו כחתן. הוא
בנו ש>< אלזזנן פלס, אשר על שמו
קרוי בית-המהנדס השוכן בלב תל-אביב.
יוסי סיפר לי שאחרי געגועים מרובים חזר
מארצות״הברית, שם שהה בתפקיד.
כרגע הוא מחלק זמנו בין זירתו באזור־יוקרה
לא הרחק מאוניברסיטת בר-אילן,
ובין ביתד. הנאה של אמו ברמת גן. יוסי
נראה נבוך ומבולבל ושאל אם ידוע לי
היכן מקומות הבילוי החמים בעיר. ובני־פת
התנצלות הוסיף כי מאחר שנעדר כמה
שנים פן הארץ, הוא אינו מוצא את ידיו
ואת רגליו בחיי הלילה של תל־אביב, שהשתנו
ללא הכר.
אני זורקת לכן הפתיון, ונראה לי שפי
שתהיה מוכנה לשמש ליוסי מדריכה פרסית
לחיי הלילה בעיר, מובטח לה — ואני
מוכנה לחתום לה עם ערבים — שהבחור
הוא משכמו ומעלה וממש צמא לבילויים.

ב צ רו ח
ג דו לו ת
ניסה לניד היא. כידוע, כתבת פוליטית
בעיתץ־ההסתדרות דבר. מאיר
פלספקי הוא, כידוע, בעל מישרד גדול
לחקירות פרטיות ולחקירות פרטיות מאוד,
ושותפו, גם זה ידוע, הוא איש־הביטחון
לשעבר מרדכי רחמים, שהתפרסם בפרשת
הריגול הפוליטי בתוככי מפא״י
(העולם הזה )1869 אחרי שעשה מעשה-
גבורה והציל נוסעים של מטוס אל־על.
ואם כבר התחלנו בדברים ידועים, נמשיך
בהם. ניבה הידועה ומאיר פלבסקי
התחתנו לפני כמה שנים, וגם זה לא סוד,
וכולם היו בטוחים שניבה הסוערת באה
אל המנוחה ואל הנחלה, אחרי שהיתה
מנהיגה ידועה בשי״ח (שמאל ישראלי

ואכן, מהשמאל של שי״וז עברה ניבה
— יחד עם בעלה — לתמיכה בי צחק
חסין ממיפלגת־העבודה, שאף פעם לא
היה ידוע בתור שמאל, ויש כאלה שאומרים
— מד. אני כבר מבינה בפוליטיקה
— שהוא יותר נץ מפרס.
ניבה הידועה ובעלה מאיר הידוע הקימו
חוג של תומכים נאמנים ברבין, כשהוא
התמודד נגד פרס במיפלגת־העבודה,
ותמיד אפשר היה לראות את שניהם יחד
מלווים את רבין כמו צל במיזנון הכנסת:
ניבה בשימלה עיתונאית אלגנטית מאוד,
ומאיר בחליפת-בלשים אפורה ובלתי־מת־בלטת.
וככה
זה נמשך חודשים וגם שנים, כש
ניסה
לניר וסעלה מאיר פלססקי
חתול שחור ושמן עבר
הברית הרומנטית הרישמית משתלבת בצורה
מופלאה בברית הפוליטית האיתנה.
רבין, כידוע, לא ליקק הרבה דבש במאבקים
שלו נגד פרם, ואפילו, אומרים לי
אלה שמבינים בפוליטיקה, הפסיד. אך
ניבה ומאיר לא נטשו את המנהיג בעת
צרתו, והמשיכו לעמוד מאחוריו כצוק
איתן.
ואז, לפתע פתאום, מה אני שומעת?
כן, כן, זהו. חתול שחור ושמן עבר בין
שני בני הזוג, והם כבר זמן רב לא נראים

פמיניסטיות!
לפני כשלושה שבועות (העולם הזה
)2371 סיפרתי לכם שהגרוש הטרי יוני
פרס, בנו של ראש האופוזיציה, שהיה
נשוי לפילים גלזר, שהתפרסמה במתכוני
המזון הצמחוני, נראה עליז וטוב לבב
בלילות בתוכניות שירי-הרחוב, המנוהלות
בימי רביעי על-ידי דני סן -ישראל•
אז החלטתי לשמוע סוף־סוף את גירסתו
של הבעל לפרידה המהירה. ובכן, יוני
טוען שהוא עזב את ביתו בתום ירח־הדבש
ועבר להתגורר בבית ידיד-נעורים והתחיל
בהליכי גרושים שהסתיימו לא מכבר. הוא
אומר שהוא חיפש בסד־הכל בית חם, ולא
שאף להתקשט באשת-קאריירה הדוגלת
בתנועה הפמיניסטית כשזה נוח לה ותואם
את קידומה האישי.
יוני, שהוא בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות,
משלב כיום, תחביב או יותר
נכון אהבה עם פרנסה, ועוסק בגנבות.

אם עוד לא גיליתי לכם, אז אני מודה
באשמה: אני מתה על פיצות, שעוזרות
לי בחריצות לאבד את הגיזרה. הפעם חש בתי
שיחד עם הגיזרה אני מאבדת גם את
השפיות. כל זה אירע בדומינו אצל סרוף.
מעשה שהיה כך היה. ביחד עם מנת
הפיצה הזמנתי גם את בעל הבית לשבת
ולהנעים ולתבל לי את המאכלים עוד
יותר. בין ביס לבים התעניינתי במצבו ה-

מישפחתי של ברוך, בגילו ובשאר ירקות.
מיספר מילות האמת שיצאו מפיו, לפי
דעתי שואפות לאפס.
בראותי כי סיפור לא יצא לי ממנו,
הסתכלתי סביבי ומבטי נח על תצלום
של בחור בהיר־שיער, מתולתל וממושקף.
כששאלתי אותו מי זה, השיב בגאווה
ובחיוך רחב :״זה היה החבר הכי
טוב שלי עוד מבית־הספר בגבעתיים. אה

היה
ולא נברא
תקלה נוראה ומצערת קרתה לי בשבוע
שעבר (העולם הזה )2375 בסיפור על
הכתב החמוד של מעריב, שייע סגל.
הכותרת שם היתד .״לא ייאמן כי יסופר,״
והאמת המרה היא שאסור היה להאמין,
ואסור היה לספר, כי לשון רעה אחת סתם
בדתה דברים, ואני — שבדרך־כלל אני
זהירה מאוד — נפלתי בפח.
ובכן, האמת, רק האמת וכל האמת: אין
שום יסוך לפה שאמרתי, כאילו התרועע
שייע עם נערה כלשהי לפני נישואיו ל-
בחירת-ליבו. פשוט לא נכון, מה לעשות.
אני רק מקווה ששייע ורעייתו יקבלו את
העניין ברוח ספורטיבית, וינסו להתנחם
בצעקות שחטפה ממני הלשון הרעה.

חנוך (הנק) לונדוני כפעולה
חברים מספרים על ג׳ימי

ביחד. לא ליד רבין, ולא במקומות אחרים.
אבל שמועות זה לא הכל, אז הרמתי טלפון
קטן לניבה, ומה אני שומעת? שאין
עשן בלי אש, ובמילים אחרות: השמועות
נכונות. בני הזוג נפרדו, אבל ניבה לא
מוכנה להוסיף דבר, כי הנזק כבר גדול
ממילא, ככה היא אומרת, ואפשר להאמין.
ומה שנשאר עוד לברר, זה איך משפיע
הנתק הרומנטי הזה על סיכוייו הפוליטיים
של רבין׳ ,כי לפי עניות דעתי, הוא
כבר בצרות, ממילא.
בתי אותו אפילו שהוא היה בשומר
הצעיר, וכולם היו בנוער העובר. כיום הוא
בארצות־הברית, עשיר מופלג. חנוך
(הנ <£לונדוני הצלם של חברת ג׳ורדאש
שבבעלות האחים נקש. בקול דרמאתי סיפר
ברוך שחנוך עבר טרגדיה איומה. אחרי
גרושיו מאשתו ואחרי שנרפא ממחלת-
מין שפקדה אותו, אנם נערה שחומת־עור
ועל כך הענישו אותו חבריה וחתכו לו את
הרגל. הלך לי התיאבון, קמתי, שילמתי
והלכתי לדרכי.
כמד. ימים לא מש סיפור זה ממוחי, והחלטתי
לחזור ולבדוק את אמיתות הסיפור.
ושוב חטאתי באכילת פיצה וגם
הפעם בחברת ברוך, אלא שזאת הפעם
גיליתי לו מי אני ושאלתי אם יש אמת
בסיפור על חנוך. מיידית שלף ברוך גיר-
סר. חדשה על חברו. הוא סיפר כי הוריו
של חנוך הם מוותיקי היישוב וחינכו את
בנם לאהבת המולדת. בני מחזורו זוכרים
אותו בחום בשל אמירתו הידועה :״לא
בחרב כי אם במחרשה נכבוש את ארצנו
הקטנטונת.״ אחרי שירותו הצבאי ירד מן
הארץ.
חנוך אפילו התבייש בשם ילדותו, שנשמע
לו גלותי ופרובינציאלי, ושינה אותו
להנק, ממש שם אמריקאי טהור .״הוא
שיחק את הפטריוט בין החבר׳ה והתחפף
לאמריקה.״
משנגשתי ברשותו של בעל־הבית להוריד
את תמונתו של חנוך מן הקיר כדי
לצלמה עבורכם, צעקה לעברי אחת מן
הסועדות הקבועות בכעס :״את יודעת מה
משמעות הצילום לבעל־הבית? זהו חברו
הטוב שנהרג באחת המילחמות !״ מזועזעת
עניתי :״הוא דווקא חי.״ והיא אמרה
בתדהמה :״אם זה נכון, אז שייבדל לחיים
ארוכים,״ ומיהרה לקרוא לברוך מהמיטבח
שיתן הסבר. בפנים סמוקות הוא פטר אותנו
במילמול לא ברור :״הוא חי. הוא
ירד לאמריקה ואותי השאיר פה עם כל
המילחמות והבלגן.״
זה מה שנקרא אהבה ושינאד. משמשים
בערבוביה.

צומצמו במאות אחוזים. מה שנותר לנו
לברר הוא רק מה היה המניע.
פרופסור שלא־;דע: האם לדעתכם
עלי לספק לכם מניע בתחום הפסיכולוגי,
בתחום הסוציולוגי, בתחום האקונומי, או
בתחום האינטרדיסציפלינארי?
חכם־ציון: הבה נתקדם לפי הסדר.
נתחיל בתחום הפסיכולוגי.
פרופסור שלא־נדע: ובכן, כידוע
לכם לפי פרוידשטיין זריקת רימון מורה
על חסך פאלי.
עיתונאי 2מה אתה אומר !
פרופסור שלא־נדע: מה שמביא
לרגשי־נחיתות עמוקים.
חכם־ציץ: מה אתה אומר!
פרופסור שלא־נדע: ברור אם כן,
שלזורק הרימון היה חסך פאלי והיו לו גם
ריגשי נחיתות. אתם אולי מכירים מישהו
בארץ שיש לו רגשי נחיתות?
פנטומימאי ( :עושה תנועה מיזרחית)

עיתונאי כל העסק הזה הרי מוזר.
אבל רבותי, הגיע הזמן לומר את
האמת, גם אם היא מוזרה. הבה נתקדם,
פרופסור.
פרופסור שלא־ נדע: כן. כאן אנחנו
מגיעים לתחום המעניין ביותר, שהוא התחום
האינטרדיסציפלינארי, ובמילים אחרות:
התחום הבינתחומי.
חכם־ציון: ממש מעניין! אוף, כמה
שזה מעניין!
עיתונאי 2וגם חשוב ! רגע, לאן
הלך הפנטומימאי?
חכם־ציון: הלך לנוח, כבר כואבת
לו היד.
פרופסור שלא־נדע: שינוח, שינוח.
הוא עשה את תפקידו בצורה נאה עוד
נזדקק לו.
עיתונאי ג׳ :הבה נחזור לתחום ה־בינתחומי,
פרופסור. תמשיך, תמשיך.
פרופסור שלא־ נדע: או, כן. בתחום

נות: אי־אפשר להטיל את האשמה עלינו !
ככה הם! זה מה שהם היו תמיד, והם
עדיין כאלה. להטיל את האשמה עלינו זו
דיבה קשה ! אנחנו עשינו כל מה שיכולנו
כדי להוציא אותם מזה, אבל כנראה
שצריכים לעבור עוד כמה דורות. הם
פשוט לא לומדים מהר, מה לעשות?
העמדנו לרשותם את מיטב המורים, אמצ עים
אורקוליים, מעבדות משוכללות ומית-
קני ספורט, וכל מה שיצא לנו מזה זה
״יאללה בית״ר, יאללה,״ רימונים ואבנים !
עיתונאי ג ׳ :ובגין.
חכם־ ציון: הבה נישאר בתחום הפוליטי
ולא ניכנס לפוליטיקה! הכל במלוא
האובייקטיביות, רבותי. אני חושב שהמצב
קשה, ודורש דיון רציני!
עיתונאי ג ׳ :הבה נסכם עד לשלב זה.
אני מבין שגם לדעתך אין מנוס מהמסקנה?
חכם־ציון:
לצערי הרב.

חכם ציון: אין צורך לומר שמי שזרק
את הרימון הקטלני הוא לא ערבי !
פרופסור שלא־נדע: אץ צורך
לומר!
חכם־ ציון: ואין צורך לציין שמי ש זרק
את הרימון הוא לא אשכנזי !
עיתונאי ג׳ :למה לציין דברים כ
אלה?

חכם
ציץ: אז אם לא ערבי ואם לא
אשכנזי, מה נשאר?
פנטומימאי ( :מדגים תנועה מיזרחית)
חכם־ציץ: בדיוק!
פרופסור שלא־נדע: ואנחנו לא
גזענים! הנה, עובדה שאמרנו שזה לא
ערבי!
עיתונאי נ ׳ :וגם לא אשכנזי!
חכם ציץ: רגותי, הבה נסכם. אתם
לא גזענים.
פרופסור שלא־נדע: אתה בעצמך
לא גזעני.
עיתונאי ג : ,רבותי, הבד. נקדיש לחקירה
של פרשת הרצח מחשבה רצינית
יותר, עם כל הכבוד. האם מישהו פה
סבור שאדם שהתחנך על ברכי היינשטיין
או פרוידשטיין היה יכול לזרוק רימון?
חכם־ציץ: מישהו חייב לומר את
הדברים: זה פשוט לא יתכן!
עיתונאי ג׳ :האם יש בכלל בארץ
מישהו שלא התחנך על בירכי הייגשטיץ
או פרוידשטיין ז
פנטומימאי ( :עושה תנועה מיזרחית)
פרופסור שלא־נדע: לצערי הרב
זה נכון.
חכם־ציץ: גם לצערי הרב.
עיתונאי ג ׳ :אתם יודעים מה? שיירשם
בפרוטוקול שגם לצערי הרב. אבל
הבה נתקדם בחקירת הרצח המתועב,
חברים. לכולנו הרי ידוע שגם הערבים
לא התחנכנו על בירכי היינשטיין ופרויד־שטיין.
האם מישהו מהנוכחים סבור שערבי
זרק את הרימון?
חכם־ציץ: מה פיתאום? הרי כבר
סיכמנו שאנחנו לא גזענים.
פרופסור שלא־נדע: בדיוק!
עיתונאי ג׳ :והרי ידוע כבר ממהלך
ההיסטוריה האנושית המפוארת שאנשים
שהתחנכו על בירכי היינשטיין ופרוייד־שטיין
מעולם לא זרקו רימונים !
חכם־ציץ: ומעולם לא עשו הפגנות
אלימות!
פרופסור שלא נדע: ומעולם לא ניפצו
חלונות על רקע גזעני!
עיתונאי ג ׳ :ומעולם לא הפריעו ליהודים,
לא קיללו אותם ולא ירקו עליהם !
אנשים שהתחנכו על בירכי היינשטיין
ופרויידשטיין עשו תמיד הכל בצורה תרבותית

חכם־ציץ: עלינו להתגאות במורשת
התרבותית הזאת! אסור להחביא אותה
מתחת לשטיח!
פרופסור שלא נדע: ולעומת זאת,
אני מבקש להזכיר לכם, רבותי, ש —
פנטומומאי ( :עושה תנועה מיזרחית)
פרופסור שלא־נדע: בדיוק.
חכם־ציץ: לא, לא. תפרט.
פרופסור שלא־נדע: כידוע לכם,
עשיתי רבבות מחקרים בעניין הזה. לצערי
הרב התוצאות הן חד־משסעיות. אני
חושב שזה פירוט מספיק.
עיתונאי 2בהחלט מספיק, פרופסור.
אני מרגיש שכבר התקדמנו כיברת־דרך
יפה בחקירת הרצח המתועב. האפשרויות

416

פנטומימאי כפעולה
תנופה מיזרחית

פרופסור שלא־ נדע: לצערי הרב זה
נכון•
עיתונאי ג: אבל רגע, פרופסור,
ממה נובעים רגשי הנחיתות?
פרופסור שלא־נדע: זה הרי כבר
אמרתי, מחסך פאלי. ולחסך פאלי אין
שום הסבר לוגי. חסך פאלי אופייני לאנ שים
שלא גדלו על בירכי הלוגיקה, או
במילים אחרות, על בירכי היינשטיין ו-
פרוידשטיין.
חכם־ציץ: במילים אחרות, לנו אין
חסר פאלי.
עיתונאי נ׳ :למה במילים אחרות?
פרופסור שלא־ נדע: נעבור לחקירת
המניע הסוציולוגי. זורקי רימונים
באים תמיד מן השיכבה החברתית הנוהגת
לזרוק אבנים כביטוי להבדלי סטאטוס!
במילים אחרות: האספסוף!
עיתונאי ג׳ :מה אתה אומר!
פרופסור שלא־נדע: זה המצב, לצערנו.
נעבור להסבר האקונומי. זורק הרימון,
רבותי, עשה זאת כביטוי לתחושת
קיפוח כלכלית בלתי־מוצדקת! משום מה
היה נדמה לו שהוא דפוק.
חכם ־ ציץ: מוזר, מאוד מוזר.

הבינתחומי אפשר לומר כי מי שזרק את
הרימון סבל מרגשי נחיתות מעורבים בהרגשת
קיפוח סטאטוסטורית ומתובלים בתחושת
קיפוח אקונומית. לצערי זה לא
משאיר לנו הרבה אפשרויות פתוחות.
עיתונאי ג ׳ :בהחלט נכון, פרופסור.
רגע, איפה הפנטומימאי? בדיוק כשאנחנו
צריכים אותו כל־כך הוא איננו.
חכם־ציץ: אולי ניתן לו להמשיך
לנוח? הרי אנחנו יודעים כבר על מה
אנחנו מדברים, רבותי. ועכשיו, אם תרשו
לי לפתח קצת את הנושא מהצד שלי,
שהוא, כידוע לכם, הצד הפוליטי.
עיתונאי נ׳ :בהחלט, עם כל הכבוד
להסברים המלומדים ששמענו, גם הצד
הפוליטי חשוב מאוד.
חכם־ציץ: ובכן, קודם־כל, תרשו לי
לומר, שאני לא גזעני. לפי דעתי חשוב
להדגיש זאת שוב ושוב.
פרופסור שלא־נדע: למה, מישהו
אמר שאתה גזעני?
חכם־ ציץ: אמרו, אמרו, ומוטב שלא
נפרט. רבותי, עלי לומר לכם במלוא הב־

עיתונאי נ׳ :אז הבה ניגש לבעייה
מהזווית שלי, חברים נכבדים. כידוע לכם
תפקידי הוא לומר את האמת, וזאת גם
אעשה.
חכם־ציץ: כל הכבוד לך.
פרופסור שלא־נדע: עם כל הכבוד,
אני נגד הכללות. אמנם יש גרעינים עובדתיים
שאי אפשר להתעלם מהם, אבל עם
זאת מוקדם מדי להסיק מסקנות מרחי־קוודלכת
עד־כדי-כך!
עיתונאי ג׳ :אני מבטיח לך, הער
פרופסור, שנמצא מקום גם להסתייגויות
שלך שבוע אחר־כך! דרך אגב, מדוע
הפנטומימאי עדיין לא חזר?
חכם־ציץ: אולי הוא בכלל אחד
מהם?
פרופסור שלא־נדע: נכון! חשדתי
בזה כל הזמן! הוא לא נראה לכם קצת
כהה כזה?
עיתונאי ג׳ :קצת פרימיטיבי, אפילו?
חכם־ציץ: כזה ...והתנועות המזרחיות
האלה שלו...
פנטומימאי ( :זורק רימון)

בבדיקה של ח10 זנ< 0(6 5616 חס,)\/1המרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל, זכתה 80ץ ^ ס ^ 0מ 8במדליית זהב לשנת 1982 על איכותה המעולה.

טעם אמריקאי. תערובת אמריקאית.

ספורט עםנל החיטובים.

לאחר שזכו להצלחה מבריקה באירופה ועמדו בתחרות
עם חברות בינלאומיות לייצור בגדי ספורט,
מציעה שוב חברת ״ברק״ את מבחר דגמי הספורט והטניס שלה
לאוהבי הלבוש הספורטיבי בישראל
מכנסיים,חולצות טריקו ובנדי טניס
ברמה ובאיכות בינלאומיים.
*מאריג יפיפה סטרנן־כותנה נוח,כביס,עמיד,סופג זיעה.
*בגיזרה המדגישה את חיטובי הנוף1.
*ב מב ח ר דגמים ובשלל צבעים לילדים.לנשים ולגברים
*לה שיג בחנויות המובחרות.
הספנרו הברק בו 11ל ם

בגדי ספורט וטניס טל

גם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זו!...וגם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה1...
יחי ניוון השרירי סיפרו לי שיצאה לאוויר העולם קסטת־וידיאו
של התעמלות, או מחול אירובי,
^ו אינקוויזיציה מסוג אחר (אני לא מבדילה
ביניהן) 30 .דולר החתיכה.
נורא הצחיק אותי שאתה יכול לשבב
במיטה שלך, לדחוף את הקסטה למכשיר
הווידאו( ,למי שיש) וליהנות מהחיים
הטובים כשאתה מסתכל ישר על המם ך
איד אנשים אחרים מתעמלים ומתעייפים
במיוחד בשבילך. אפשר לסדר אפילו ש־הקסטה
תרוץ כל הלילה לפני העיניים
שלך, וכל זה בשביל 30 הדולרים המיס*
בנים שלך.
סיפרתי את זה לכל מי שפגשתי, ככדי
בתור בדיחה יוצאת מהכלל. תמיד מחכים
שאני אביא איזו בדיחה חדשה. העניין
הוא שבגלל הבדיחה הזאת במעט הרגו
אותי.
כולם התנפלו עלי — בעיקר נשים —
איך אני מעזה לזלזל בתרבות הגוף, ואיך
אני יכולה לטפח את תרבות ניוון השרירים,
ואיך ואיד ואיד ז
מה זה איד? עובדה. אני יכולה מה
שאני רוצה! השרירים שלי הם רכושי
הפרטי ואני אנוון אותם מעכשיו חמש
פעמים ביום (כלומר אשכב בכורסא נוחה
עם הרגליים על השולחן וסיגריה ביד)
ואחשוב עליכן, חברותי הספורטיוויות והשריריות,
שכל כך מודעות לצורך להת־

1ך י\ ז\\
ב־ 20 בינואר 1983 קיבלתי הודעה מר־שות־השידור׳
מחלקת־הגביה. ההודעה הי-
תה מיועדת ל״שמי דניא״ ,ואני כמעט
בטוחה שהם התכוונו אלי (השם קצת
דומה).
כתוב שם שעד היום שילמתי את האגרה
בזמן ואני אשה בסדר. אבל זה נמאס
להם שאני כל־כך בסדר, ואין להם שום
בעיות איתי, והם לא יכולים להטיל עלי
קנסות ועיקולים. אז הם החליטו להפסיק
את זה. הם כתבו לי שאני חייבת להם
648 שקל, אבל יכולה לשלם את זה רק
עד ה־ 31 בדצמבר ,1982 כלומר 20 יום
לפני שנודע לי על העניין. אחרי התאריך
האמור הם אוסרים על הבנק לקבל את כספי
הטוב. הנה ככה, פשוט, עשו ממני
חצי־פושעת. לא משלמת את חובותיי בזמן
וגם הבנקים כבר יודעים עלי.
בצד השני של ההודעה כתוב, שיום
אחרי המועד החוקי יגדל חובי ב־&ל10
וכך הלאה וכך הלאה. אם בכל זאת אני
מתעקשת לשלם את החוב (כבר יחד עם
האחוזים והקנסות) אני צריכה ללכת ל־מישרדים
של מחלקת הגביה בכל מיני
שעות לא נוחות.
אגב, כתוב שם שאפשר לפנות אליהם
לבירור בכתב או בטלפון, אבל אין כתובת
ואין מיספר טלפון. למה שיהיה?
מה הם, ספר-טלפונים?
והנה תשובתי למר י׳ בר־יוסף, מנהל
מחלקת־הגביה, שחתם על המיסמך הבלתי־נשכח
הזה:
מר בר־יוסף הנכבד, אני מרשה לך לבוא
אלי בימי שלישי, רביעי ושישי בץ השעות
9ו־ 11 כדי לקחת ממני את ה־648
שקל. אם תבוא אחרי וד 31 בינואר אני
מורידה סץ< \ 0מחובי כל יום. כלומר, אם
רצית לבוא ב־ 26 בפברואר, אז אל תבוא
בכלל, כי אני כבר לא חייבת לך כלום.
שלום לך וכל טוב. בתאריכים אתה ממש
חלש.

אזו ר
פ טו רממכס
מאז קניתי את האוטו הראשון שלי,
יבשנת ( 1969 וספה 400 משנת )1961
לא הייתי בתחנה המרכזית. מה יש לי
לעשות שם ו הרי כל הכבישים בארץ נק ראים
כבישים עוקפים רק בגלל שהם
עוקפים את התחנה המרכזית של תל-
אביב.
היום אני יודעת שזו היתה שטות לחיות
13 שנה בלי המקום הזה, שלא לדבר על
הכסף שהשטות הזו עלתה לי.
לפני ימים אחדים הגעתי לשם, מטעמים
השמורים איתי, כלומר הרצון העז לשבור
בעניין המגפיים
עמל, אלא שפשוט אין לכן זמן ללכת לכל
מיני מכונים של אינקוויזיציה.
אתן, לעומת זאת, כבר היום אחרי-
הצהריים ניגשות לאחד הסניפים של רשת
גוטאל (בכל אחת מהערים הגדולות) וקונות
מייד שניים־שלושה מכשירי עינויים
לשיפור הכושר.
יש שם אופני־חתירה לפיתוח שרירי-
הגו התחתונים והאגן במחיר 6500 שקל,
אופני־כושר המסייעים לפעילות הלב והריאות
— 4800 שקל, מכשירץ קטן בשם
מיני ג׳ים, שהוא טוב במיוחד לחיזוק שרירי
הבטן, במחיר 1230 שקל. לכל מכשיר
מצורף דף הוראות, כתוב בידי אנשי-
מיקצוע. הנה נגמרו לכן כל הסיבות לא
להתעמל מפני שאין לכן ביבי־סיטר או
זמן או בטיח.
תזכרו רק שאתן התחלתן בפרובוקציה
הזאת. כשמוסרים לי כדור אני מחזירה !
שלי יועצי־היופי שלי אמרו לי בשבוע שעבר,
שהמגפיים הנפלאים והארוכים שלי,
שקניתי לפני המון שנים ברומא, כבר
לא מודרניים וצריך לזרוק אותם ישר
לזבל.
לולא מצאתי פיתרון, הייתי זורקת לזבל
את היועצים שלי, אבל אני דווקא
מצאתי פיתרון בדמותו של הסנדלר שלי,
אדון יצחק, שתמורת 80 שקל חתך את
המגפיים וגם טיפל בגימור של המגף
הקצר־חדש.
עכשיו אני קצה מודאגת מה יהיה אם
גם נשים ארוכות לא יהיו אופנתיות.
אדון יצחק, כבר רמז לי, שהוא לא
מטפל במטר שבעים ושלוש שלי.

את הראש לאיזה פקיד בחברת־החשמל
ששלח לי חשבון חשמל על סך 5000
שקל (חמישים אלף לירות) .במחשבה
שנייה, יכול להיות שזה מה שעולה חשמל
עבור שש נורות בדירה, רדיו, טלוויזיה,
מגהץ מקולקל ומזגן־אוויר (שאני אף פעם
לא מפעילה אותו כדי לחסוך בחשמל).
על כל פנים, כשראיתי את חשבון-
התועבה הנ״ל, עברו העצבים שלי לעבוד
על 2000 ואט ובסערה פרצתי לעבר אוטובוס
מיספר 4שיקח אותי לתחנה המרכזית,
שם ממוקמים המישרדים שהיוו
את יעד ההתקפה שלי. מה קרה בחברת־החשמל
זה לא עניינכם, וגם לא כדאי לי
לעצבן אתכם לפני חג הפסח. רק אספר,
שכדי להירגע מהטראומה החלטתי לטייל
קצת בץ בני עמי. אבל בני־עמי של
התחנה המרכזית שייכים לארץ אחרת,
לפחות מבחינת המחירים. אולי זה אזור
פטור ממכס, אני יודעת?
בקיצור, תוך חצי שעה קניתי לעצמי
זוג מגפיים יפהפיים, מיכנסי קורדרוי מודרניים
מאוד (קצת יותר מדי מודרניים
לפי טעמי) ואפודה אדומה שתתאים למג פיים
החדשים. הכל ביחד 2000 שקל. זה
נכון שבשביל המגפיים ביקשו 1500 שקל,
אבל אחרי ה״תודה, שלום״ הראשון הם
מורידים ל־ 1.300 שקל ואחרי ״אין לי
יותר מ־ 1.100״ נקבע המחיר. אני מאמינה
שיותר מוכשרים ממני יקנו את הסחורה
עוד יותר בזול. אגב. כשמנסים לעמוד על
המקח והמוכר אומר ״בדיזנגוף זה עולה
כפול,״ התשובה על זה צריכה להיות:
״מה איכפת לי דיזנגוף, אני מבית־שמש.״
זה עובד. יש כבוד לבית-שמש בתל־אביב.
אולי זו בושה בשבילכן להודות שקניתם
בגדים ונעליים בתחנה המרכזית, אבל
תמיד אפשר לשקר ולהגיד בנון־שלנטיות :
״אני כבר לא זוכרת מאיפה זה, אולי מרומא,
אולי לא.״ בסוף הטיול נתפשתי
לרעב קל. אכלתי שווארמה בפיתה עם
המון צ׳יפם וחמוצים ושתיתי מיץ. המחיר
— 60 שקל. איזה מזל יש לתחנה המרכזית
— ארידור פשוט שכח אותה.

התנ׳׳ץ־ של
מישפחת שליו
מעט מאוד דברים עשו איזשהו רושם על הילדים שלי
מאז אי־טי, ימח שמו וזכרו. אפילו הספרים והתקליטים האהובים
עליהם במיוחד אוספים ערימות אבק מחוסר התעניינות.
עכשיו הם קיבלו במתנה שני תקליטים של סיפורי התנ״ך
לילדים, שכתבו (על פי ספר־הספרים בעצמו) מאיר שליו והאמא
שלו, בתיה שליו. עם היד על הלב, לא האמנתי שהם יחזיקו
מעמד במשך נצח של שעה וחצי, בשמיעת סיפורים מהתנ״ך,
ואפילו בלי ליווי של איזו להקת־רוק צרחנית. אבל במו תמיד,
בקשר לילדים שלי, אני טועה.
מאיר שליו ושלמה ארצי ובשני קולות נעימים ולא מונוטוניים)
מספרים על גבי שני התקליטים 12 סיפורים מהתנ״ך,
בשפה שכל ילד יכול להבין, עם הדגשים במקומות מסויימים,
עם הומור ועם פרשנות נוסח מישפחת שליו. איכשהו, כל
הדמויות, שהן לימוד חובה בבית־הספר, הופכות לאנשים מן
הישוב. אפילו אלוהים, שלקולו הוסיפו הד, כדי לייחד אותו
מאלילינו האחרים, נשמע כאחד מהחבר׳ה. בני בן ה־ 4אמר
לי בהתפעלות ״אלוהים זה סתם איש, לא?״
אהוד בן־גרא הוא רזה נורא • ולא שווה אגורה, שימשון
הגיבור לא סובל נשים בכייניות ולכן הוא מגלה את סודו
לדלילה הרשעית, וכך הלאה וכך הלאה. הסיפור על חנה המוסרת
את שמואל הקטן לפנימיית בית־האלוהים והולכת הביתה, גרם
לבבי מר וממושך בבית שלי ירק סיפור דויד וגולית החזיר
לילדיי לרכים את האמון בצור ישראל.

מאיר שליו התאהב בסיפורים האלה כשהיה ילד קטן, ואמא
שלו גידלה אותו על התנ״ך בשידור ישיר. הוא מנסה להעביר
אהבה זו לילדים אחרים, שאין להם את אמא שליו בבית שלהם.
מתנה יוצאת מהכלל לילדים שכבר למדו תנ״ך בבית-הספר
ופוגשים את המכרים הוותיקים בלבוש קצת שונה, וגם לילדים
שעוד לא למדו תנ״ך וזאת היא להם פגישה ראשונה, מהנה
ומסקרנת.
נורא הצחיק אותי לראות את בני הקטן מסתובב בבית עם
שתי הידיים על המותניים, פרצוף רציני וממלמל לעצמו ״איזה
חרות הפליסתים האלה״ (ש׳ הוא עוד לא יכול להגיד)200 .
שקל כל תקליט. יותר זול מכל בייבי־סיטר ויותר אינטליגנטי
מכולן.

דניאלה שמי

ל־׳צן?גאו ן?־צ1פ הטלוויזיה תמהו כשראו
1וחוזר בתשובה האלגי׳ ך׳ שנטש קאו״וה

המוראל
של מוראל

במציאות ועד הבימה

דאן ברנאו, שקנה לו שס בתיאטרון
המחתרת הצרפתי, התפרסם בפאריס
בעיקר כמחזאי ונשחקו. בתמונה למסה: משחק פרופסור מנווון באחת מהצגותיו באפריס.
תשובה מיוחד במינו, שהחליט לפגי שנתיים
לעלות ארצה. בשנתיים אלה הספיק
לביים שני סרטים קצרים, שתי תוכניות
רדיו, להרצות באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת
ירושלים, לכתוב ולביים ב אוניברסיטת
תל-אביב מלודרמה מודרנית
בשם סטריפ, שקצרה הצלחה רבה. בעיק-
מתיה הוזמן לביים את גינזפל תם לבש־בים
זינגר בחאן הירושלמי.
יצירתו הראשונה של ז׳אן ברנאר בישראל
היתד. סרט בהשתתפותה של ימי מה
מילוא המנוחה .״כשהגעתי לפני כש נתיים
לירושלים, תיכננתי לעשות שיבעה
סרטים ללימוד עברית קלה. כאיש־קול-
נוע עבדתי בהתנדבות במעבדת וידיאו
של הסוכנות היהודית. חילקתי את הסרטים
לפי צבעים. הסרט הראשון היה
הסרט הלבן. הכל היה לבן — תיפאורה,
בגדים ואיפור. היה זה סיפור של חתונה
בסיגנון קומדיה קלה. התפקיד הראשי היד,
מיועד לזקנה בת ,87 שמתחתנת בפעם
ה־ .34 חיפשתי בכל ירושלים שחקנית זקנה.
שמעתי על ימימה מילוא. צילצלתי
אליה והיא ענתה לי בצרפתית רהוטה —
בוא מייד!״
*ף הרי ידם שישי, שכונת בית ישראל
השוכנת בקירבת שכונת מאה שעריס
שבירושלים. דירת חדר צנועה עמוסה
במחזות, ספרים ותשמישי-קדושה.
על המיסה מפוזרת עריסת בגדים ול
צידה
חתלתול ישן .״אל תגעי בו, הוא
חולה מאוד,״ מזהיר הבימאי ז׳אן ברנאר
מוראלי, או — בנוסח העברי — יהודה
מורלי.
בירושלים קוראים לו ז׳אן .״מי זה הטיפוס
התמהוני הזה ז״ מגביהים גבה.
השאלה הועברה לכל רחבי הארץ, כש הופיע
בטלוויזיה בתוכנית שעה טובה.
איש מצחיק עם כובע קורדרוי חום ופעיל-
עור שחור, שדיבר במיבטא צרפתי מתובל
בלא מעט חן על ההצגה גימפל תם, המועלית
בימים אלה בתיאטרון החאן בירושלים.
ז׳אן ברנאר ״עשה אותה,״ אץ
ספק — השאלה היא רק לכמה זמן. צריך
להחזיק לו אצבעות .״איך הייתי בטלוויזיה
ז״ הוא שואל בטלפון ,״יופי. רק מעיל-
העור השחור היה לא לעניין.״ ״את חוש בת?
אולי את צודקת. לא קיבלתי אף
טלפץ, באמת.״ ועוד איד הוא קיבל. הוא
קיבל כמה הצעות לביים קומדיות מוסיק ליות
באי־אלה תיאטרונים בארץ. אסור
לפרט. זה מביא מזל רע.
אפשר לראיין אותו בדיוק מהשעה 2
עד ,4זמן כניסת השבת. ז׳אן ברנאר טורח
בהכנות אחרונות לשבת. בין הכנסת עוף
לתנור, מיקלחת מהירה וריצה בהולה למכולת
הקרובה, אנחנו עושים מירוץ מטורף
נגד הזמן. השוני בינו ובין החוץ
השמרני האורתודוכסי, אינו יכול שלא
להעלות חיוך .״יש ניתוק חד ביני ובינם.
אני מזדהה הרבה יותר עם הישיבות החסידיות.
כשאתה ניכנס אליהן, יש מין
הרגשה של טירוף. הם ממש משתוללים.
השימחה שלהם היא כל-כך חזקה. שכמוה
לא ראיתי באף מסיבה פאנקיסטית שבה
׳ביקרתי בעבר.״
סרטים ללימוד עברית
ץ /אן ברנאר מוראלי הוא שחקן
ומחזאי בן ,34 צרפתי ממוצא אלג׳י-
1 11י התיאסרון והחיים הולכים, י
^ 1בד בבד בדרכו של ברנאר.

רי, שקנה לו שם לא מבוטל בחוגי התיא-
״בורלסקה פנטאסטית״ הוגדרה יצירתו. גזרון האוואנגרדי של פאריס. חוזר ב

ובסוף היא מתאהבת בה. הרעיץ המרכזי
היה להושיב את הקהל על הבימה ולתת
לנכים את כל האולם. הם חצו את האולם
כגיצי אש, צחקו, שרו ושיחקו באופן ש שום
תיאטרון לא היה יכול להשתוות

מותר גס
ביהדות
/¥אן ברנאר נולד באלג׳יריה ,״לתיד י*־*
י שואה תרבותית,״ לפי הגדרתו .״השואה
באירופה היתד, גופנית ובאלג׳יריד, היא
היתד, תרבותית. היהודים היו בתהליך של
התבוללות נוראה. בין המיעוטים היו הם
היחידים שניתנה להם אזרחות צרפתית
והם רצו, כמובן, להיות צרפתים לכל
דבר.״
בגיל 18 הוא הגיע לפאריס, ללימודי

״יש מקום
לגאוגות״
/¥אן מספר בשטף, כשסנטרו המזוקן
י נוטה קדימה וידיו אינן פוסקות
ללוות את דיבורו המהיר והצולף .״ימימה
קראה את הטכסט והסכימה ומייד. הצילומים
נערכו במשך עשרה ימים בדירתה
הפרטית. הסתבר לי שימימד, היתד, חולה
מאוד ומחוברת לבלון חמצן, וכל שלושה
מישפטים נאלצנו להפסיק, להוציא את
הבלונים ולחבר אותם שוב. אף־על־פי-כן,
לא הפסקנו לצחוק במשך כל זמן הצילומים.
ימימה הופיעה בכל גדולתה —
אילתרה, שרד, ורקדה בחיוניות על־אנושית.
״עריכת
הסרט התארכה יותר מהרגיל,
בגלל האופי המיוחד של הצילומים. כל
שלושה מישפטים הייתי צריך להכניס
תמונה של מישהו אחר. לפני מותה ביקרתי
אותה בבית־החולים. היא ביקשה
מהאחות להביא לי כיסא והמשיכה לתת
לי רשימה של כתובות וטלפונים שעשויים
לעזור לי. שלושה שבועות אחרי הצילומים
היא נפטרה. אזכרת השלושים שלה,
שנערכה במועדון צוותא בירושלים. הונצ חה
בפרמיירה של הסרט. אני יכול לומר
עליה רק דבר אחד — יש שחקנים מיק-
צועיים המסוגלים לגלם קשת רחבה של
תפקידים ויש כאלה היכולים לעשות רק
תפקיד אחד, אבל בצורה המתקרבת לגאונות.
אני חושב שיש מקום גם לגאונות
בתיאטרון, למרות שהאופנה היום היא
הטכניקה.״
אחרי הסרט הוא בא לביודז־,חולים לנכים
אלין שבירושלים .״באתי לבקר תלמידה
של ימימה. היה זה ליל-פורים. מצאתי את
כל הנכים מאופרים ולבושים בתילבושות
גראנדיוזיות. הם זזו בכיסאות גלגלים בחיוניות
כל כד גדולה, שהייתי המום. מייד
חשבתי לעשות איתם תיאטרון. הם נדלקו
על הרעיון ותוך יומיים קיבלתי תקציב
לפרוייקט.
״בחרתי במחזה היפה והחיה למאדאם
דזדבומו. זוהי אגדה עממית המספרת על
ילדה יפה שחיה בעל־כורחה עם מיפלצת

י 1191 * 91 בסרט הלבן, יצירתו ה*
י י ראשונה בארץ, כיכבה
השחקנית המנוחה ימימה מילוא .״היא
היתה גאון,״ אומר דאן ברנאר בהתפעלות.
קולנוע ותיאטרון אצל לה־קוק ואגטואן
ויטס, שהוא היום מנהלו של התיאטרון
המודרני הגדול ביותר בפאריס — הפאלה
דה שיו. במקביל עשה דוקטורט בתיאטרון
על המחזאי הצרפתי פול קלודל, תואר
שני על המחזאי ז׳אן ז׳אנה ובתחום הפילוסופיה
— תואר שני בנושא ״איסור
הייצוג בתלמוד הבבלי.״ ״ביקשתי לדעת
אם חל איסור על עשיית תיאטרון ביהדות.
מסתבר שלא. אפשר לעשות תיאטרון
ואפילו להעלות תמונות דתיות, בתנאי
שלא ידובר בעבודת אלילים או בהאלהת
אחת הדמויות במחזה.״
ב־ ,1969 בשלהי לימודיו, היה בין חלוצי
הקפה־תיאטרון בפאריס. הרעיון המרכזי
במחזותיו התמקד בביקורת חריפה על
החברה, ולמעשה על התאבדותה .״השתמשתי
הרבה בתופעה של הטראנסווסטיט
גבר המחופש לאשה. מוצאים אותה פע מים
רבות בהיסטוריה של התיאטרון, אצל
שייקספיר או בתיאטרון היפאני, לדוגמה.

אוחו ער חמיוקוו-מיהו
בפאריס ובא ארצה?

הסיגנון שלי היה ממש פורנורגראפי, אבל
בצורה כל־כך מוגזמת, שזו היחה בעצם
סאטירה.״
לישראל הגיע לראשונה בגיל .21״הייתי
מפורסם כמלך המשוגעים. שיחקתי בשלוש
הצגות בעת ובעונה אחת. הייתי
סחוט ורציתי קצת לנוח. לא היה לי כסף
והחלטתי לנוח באיזה מינזר. נכנסתי למי-
נזר, ותוך כמה ימים החלטתי לבקר בישראל.
עזבתי שלוש חזרות ולמחרת הייתי
במטוס ארצה. חשבתי שאני פגיע
לארץ של שמיים ופתאום ראיתי מכוניות.
הייתי מופתע, נשארתי במשך שבועיים
בקיבוץ וחזרתי לצרפת.״
עשר שנים לאחר מכן הגיע שנית, כש־הוזמן
להופיע עם אחת מהצגותיו במים־
גרת ״פסטיבל האביב״ בירושלים .״לקח
לי עשר שנים לחזור בתשובה. היה בי
מאבק חזק בין האיש הישן לחדש. הרגשתי
שאני צריך להקיא הרבה מאוד ב־

״ 1 1 0לבשביס זינגר היא ההצגה המוע־לית
בימים אדה בתיאטרון החאן.
י 1#4 11
מוראלי מנסה לשלב תיאטרון יידיש של ג ולדפ אד סן עס תיאטרון־
קירקסי. טיבה של הכלאה זו תצטרך להיבדק ביצירותיו הבאות.

גימפל הוא שוטה־הכפר׳ ההופך להיות קורבן למעללי הקהילה
היהודית בשטטל היהודי־פולני של המאה שעברה. הוא מתחתן
עם אלקה הזונה, המתוודה לפניו, סמוך למותה, על חטאייה.
עיבודו של ברנאר מוראלי מתרחק מאוד מהסיפור המקורי.

עיים יאהבו אותי. אני מסתובב בחברה
של חוזרינדבתשובה בירושלים. למזלי לא
הם ולא אני איבדנו את חוש ההומור,
למרות שאנחנו מאוד מדייקים בדת. כולנו
אהבנו פעם דברים ללא גבול. כולנו צרפ תים,
ששרפנו את החיים, שפוצצנו את
גופנו ובסוף ויתרנו על הכל. למזלי, כולנו
עדיין אוהבים יופי, תיאטרון וקולנוע. אנחנו
כמו ילדים במאפיה,״ הוא מתרגם
ביטוי מהשפה הצרפתית ,״עדיין מתפעלים
מעוגות שלא ראינו אותם קודם. בשבת,
למשל, עושים ממש שלוש חגיגות —
מינחה, שחרית ומעריב.

״לגבי נישואין? לא צריך להיזרק למים
עם כל אחד. זאת לא חובה להתגרש שלושה
ימים אחרי החתונה. אני לא יכול להתחתן
עם אבן. אני מוכרח להתחתן כי
נמאס לי להיות לבד, למרות שיהיה לי
קצת קשה לסבול מישהו אחר. ניסיתי
פעם גם שידוך. זה הצחיק אותי,״ הוא
חושב רגע ובדרכו התיאטרלית הוא מוסיף
:״מצד שני זה רומנטי. אתה פוגש
מישהי רק בגלל הייחוס. אין כאן שום
סיפור של לראות סרט ביחד, או של חב רות.
זה דבר מאוד חזק.״

אוריאלה מוט

1 1 * 1 1 *1יצירתו הגדולה עד־כה בארץ היתה ההצגה היפה והחיה שבייס
בבית־חוליס לנכים בירושלים .״הס חצו את האולם כגיצי־אש, צחקו,
שרו ורקדו באופן ששום תיאטרון לא יכול להשתוות לו,״ אמר בסיפוק רב.

צרפת לפני שאני בא ארצה. איני יודע
מדוע חזרתי בתשובה. לא אני בחרתי
בדרן־ הזאת, כי אם היא בחרה בי. הרגשתי
שאגי מת אם לא אעשה את זה. התחלתי
לחזור בתשובה כבר ב־ ,1968 הקדמתי
את האופנה.

״גימפל תס״
לעניים

ט ני זוכר שזה קרה כאשר הופעתי
בהצגה שבה היינו עירומים על ה בימה.
בגדהעזץ הזה של אורגיה וחופש
פיני הרגשתי שאני כבר לא כל־כך מאושר.
שבעתי משלושת האלילים של אירופה
— מדע, מין ומרכסיזם. היום הרבה
אמנים באירופה מבינים שהאלילים האלה
נופצו ובאים ארצה כדי להגשים חלומות.
לכן יש לדעתי זרם חזק של חוזרים ב תשובה.
אנשים הבינו שהמשיח לא נמצא
בחשמל או במץ.״
שלוש שנים אחרי שהופיע בפסטיבל
האביב החליט לעלות ארצה .״שאלו אותי
בצרפת — מה פיתאום לשם, השתגעת?
אבל הם טעו. האמנות באירופה לא יכולה
לחדש שום דבר. כאן הכל רותח. אנחנו
נמצאים בתחילתו של תהליך. יש כאן
׳חומר לתיאטרון גדול: יש כאן חומר פוליטי,
היסטורי, דתי וישראלי. זה כמו בור
שצריך להתמלא. בנושא הישראלי קשה לי
כרגע לעסוק, כי אני מכיר אותו פחות,
אבל ללא ספק אעסוק בנושא היהודי. זוהי
המצדה האחרונה של התרבות שלנו. אפשר
לספר את הסיפור הזה בכל הסיגנונות
שהשתמשתי בהם באירופה, כמו פאנק,
בורלסקה וליצנות, אבל התוכן שונה. לדעתי,
הנושא והצורות האלה הם אקטואלים,
משום שאינם מוכרים פה.״
את גימפל תם לבשבים זינגר הפך

ברנאר מוראלי לקומדיה מוסיקלית. גיכד
פל מתרחק מהסיפור המקורי והופך להיות
כימעט המצאה בילעדית של ז׳אן ברנאר,
שגם עיבד את הטכסט. בדרכו המיוחדת
הוא משלב תיאטרון יידיש עם תיאטרץ
קירקסי .״יש לזה הצדקה,״ הוא מעיר,
״בעצם מה היה תיאטרון היידיש בתחילתו?
אנשים שחלמו לעשות תיאטרון גדול
ובומבסטי באמצעים כל־כך דלים, שזה
ניראה כימעט מגוחך.״ בנוסף לכך הוא
בונה סיפור בתוך סיפור. זוהי קבוצה
ענייה של תיאטרון יידיש המשחקת את
גימפל חם. כמו בכל קבוצה יש מריבות
ואינטריגות בין השחקנים, מישהי רוצה
לשחק את הדיבוק, למשל, או יש חילוקי
דעות עם התיזמורת.
הצגה אחרת תעלה השנה בפאריס, בתיאטרון
של אנטואן ויטס .״הפעם לא יהיו
כלל שחקנים. הקהל יטייל בתוך תפאורה
של בית־קברות וישמע בעזרת אוזניות
המחוברות לרשמקול את סיפורי הדמויות
בקברים. בכל קבר יש דמות ידועה,
דמיונית או ריאלית, כמו אנדי וורהול,
מריה קאלאס, כיפה אדומה ומרסל פרוסט.״
מישהו שמע שהוא מתכוון להכניס גם את
הקבר שלו עצמו.

שלוש חגיגות
ביום
ן חזרה כתשובה שלו אינה מתר*
* חשת בנפרד מהמחשבה התיאטרלית.
בליל הסדר האחרון הוא העלה הצעה מצידו
לשבת על מיזוודות, כדי להיטיב לספר
את סיפור יציאת מצריים. על כל פנים,
אץ הוא חושב שתהליך חזרתו בתשובה
עלול לפגוע בדרכו האמנותית בארץ.
״יכול להיות שאני מטורף. זה לא איכפת
לי. אם אצליח אצל הציבור, גם המיקצו־

..המתאבקות

הוא שם ההצגה ׳שהזניקה אותו למקום חשוב במחזאות
החדשה בפאריס. זהו סיפור של מאבק בין אמא
זמרת־ליצנית ובת רקדנית. תפקידי הנשים גולמו על־ידי גברים. משמאל: ז׳אן ברנאר.

האיש שנהרג ע״י חול״ת־חיסול ישראלית נהתנוצצות של מנתית־תונת מתוחכמת
הקשר עם האמריקאים וידידו של מנהיג הפלאנגות, בשיר אדגימ״ל, שנהרג

כ־ 10 כפכרואר 1983 פירסם העיתונאי דייוויד איגנטיוס כתבוד
תחקיר מקיפה על הנסיכות שכהן נהרג עלי הסן סלאמה, מי שהיה
ממפקדי אירגון ״ספטמבר השחור״ .הכתכה שופכת אור מעניין כמיוחד
״ל הפרשה, ומעלה את האפשרות שהיתה יותר מסיכה אחת להרוג
ת סלאמה .״העולם הזה״ מכיא את הכתכה כמלואה, כפי שהתפרסמה
כ״וול־סטריט ג׳ורנל״ האמריקאי.
ךיצ 2בינואר ,1979 נהרג פקיד
במיקרים רבים ביותר, ובחשאיות גמורה,

10ן

וו * 0

110

)1111

י בכיר של אירגון־השיחרור־הפלסטיגי
בהתפוצצות של מפונית־תופת בביירות.
שמו: עלי חסן סלאמה. הוא היה טית־ריסט
ידוע־לשימצה בשורות אש״ף בתחילת
שנות ה־סד, וסייע בתיכנון הרצח של
הספורטאים הישראליים באולימפיאדה של
מינכן, בקיץ של שנת .1972״איבדנו
אריה,״ אמר על מותו יו״ר אש״ף, יאסר
ערפאת.
גווייתו של סלאמה נשאה עימה רמז לכך
שהוא היה אריה מזן יוצא דופן. באחד
מכיסיו של ההרוג, לפי דבריו של ידיד
קרוב, נמצא פתק שהועבר אליו מידי
בשיר ג׳מייל, מנהיג הפלאנגות הנוצריות
של לבנון, שבדרך־כלל הוא אוייב מושבע
הפלסטינים. ג׳מייל הזהיר את סלאסה
שחייו בסכנה.
זמן קצר אחרי ההתנקשות, טרח סטג-
פורד טרנר, שהיה באותה תקופה מנהל
סוכנוודהביון-המרכזית, לעדכן את הנשיא
ג׳ימי קרטר במה שקשור לפירטי המיקרה.
המידע של הסי־איי־אי בכל הנוגע לזהות
רוצחיו של סלאמה (מבוטא: סא־לאמיי)
לא היה חד־משמעי, אך פקידים בממשלתו
של קרטר אמרו שהם חושדים שהרוצחים
היו ישראלים. פקידים אלה אמרו
כי על-אף הרקע הטרוריסטי של סלאמה,
הנשיא קרטר ״הביע צער״ על מותו.
הסיבה לעוגמת־הנפש של הנשיא קרטר
היתד, זו: במשך יותר מחמש שנים נהג
סלאמה — ככל הנראה בהסכמתו של ער-
פאת — לספק לסי־איי־אי מידע שסייע
להגנת דיפלומטים אמריקאיים מפני התקפות
מצד קיצונים פלסטיניים וערבים.
הוא גם סייע בהשגת הסכמה עם ארצות־הברית,
בנובמבר של שנת ,1973 שאירגונו
המרכזי של ערפאת — הפתח, לא יפגע
באמריקאים. יותר מכך: לפי דבריו של
פקיד אמריקאי בכיר ,״יש לארצות־הברית
סיבה להאמין שהישראלים ידעו״ כי סלא-
מה סייע בחשאי לארצות־הברית.
קשר-סלאמה, שהלך והפך לתעלת־קשר
מוצנעת בין ארצות־הברית ובין אש״ף,
הוא אחד הסיפורים המותחים של המיזרח-
התיכון רב־הסזימות. הוא מדגים את
המורכבות של מיבצעי הביון של ארצות-
הברית, אש״ף וישראל באותו אזור. מק-
שר־סלאמה ניתן גם ללמוד כיצד קורה
לעתים, שקיים ניגוד־אינטרסים מובהק
בין ארצות־הברית ובץ ישראל.
השלכותיו של הסיפור על מותו של
סלאמה הן עדינות במיוחד דווקא עכשיו,
כאשר ערפאת מחפש נתיבים חדשים אל
ארצות־הברית, באמצעות יוזמת השלום
של הנשיא רונלד רגן, וכאשר פקידים
אמריקאים שואלים בגלוי אם ישראל אינה
מכשילה את המדיניות האמריקאית. אך
כתבה זו אינה מבוססת על שום ״הדלפה
רישמית״ מצד אמריקאים, או ישראלים,
או אנשי אש״ף׳ או ערבים אחרים. הכתב
שחקר את הפרשה שמע תיאור חטוף של
פרשת סלאמה כבר לפני שנתיים, ומאז
הוא אסף את פרטיו פיסה אחרי פיסה.

״עוזר
מאוד,׳

דמן אליטם, מי שהיה שגריר ארצות״
הברית במצריים ובסעודיה, אומר על
סלאמה את הדברים הבאים :״במשך השנים
שבהן הייתי בשרות הממשלה האמריקאית,
למדתי לדעת דברים רבים
אודות מר סלאמה ופעילותו. ידוע לי כי

הוא עזר מאוד — כפי שעשה הפתח —
בהשגת הגנה על אזרחים אמריקאים ועל
פקידים אמריקאים. אני רואה ברציחתו
אבידה.״
ככל הנראה, לא תהיה לעולם עדות מוצקה
באשר לזהות רוצחיו של סלאמה, שכן
היו לו אוייבים בין הערבים הקיצוניים,

נוסף על חיסול חשבונות פשוט,״ טוען
אותו פקיד בכיר־לשעבר של ממשלת
ארצות־הברית.
מורטון דולינסקי, מנהלה של לישכת העיתונות
הממשלתית של ישראל בירוש לים,
אינו נוטה להרחיב את הדיבור על
הנסיבות שבהן מצא סלאמה את מותו.
מקור במודיעין הישראלי מאשר, עם זאת,
כי סלאמה נהרג בידי חולייה שהורכבה
מאנשי חיל-המודיעין הישראלי, ומאנשי
שירות־הביון, הידוע בכינויו המוסד. אדם
זה מסביר :״עלי היווה מטרה בגלל מיבצ־עיו
הרבים נגד ישראלים ונגד יהודים
באירופה.״
התיאון שלהלן אודות חייו ומותו

סליחה. טעות
^1111

טיטי את חסטיס החטיף ג
0:טסיטת המטיט החטוף 1
טיך אליה את תטימת־ליני י
:ם את כותרות חעיתינים ואי

נג במקום מפקד א־וגון ״ספטמבר השחור־
13043242 מימין) נוצח עובי
חף מפשע ( בתמונהמשמאל )

פטע י
הטייוי הערני, כבי החל נקלה א
טל העולם להתגלגל נדור הטלג
הטיייר האנטי־עיני, טאיים להעמיד
על את טיפור חטיפת המטיט, למרות

:אזרח המארוקאי אחמד ניטיקי0 ,ג.
ניטיקי, מחגי מאריקאי טנטא לאטח
ערה נורבגית, חתפרנט נמלעי, והתגורר
עיירת ניפט נידחת נעפיו נורבגיה. נמו־אי־טנת
נטביע טעני, נאטר יעא ני־ויקי
עם אטתי ההרה מהעגת קולנוע
נית־הקילנוע טנעיירה לילחמי בה הת־

האיש הלא׳1כון

כאשר

טרר, היא עטה את ירכי נרג׳
נאשר הניע אל המדרכה טליי נ
רה לידי לפתע בחריקת בלמים
נעלת מיטפר ריטי• טחעיד ני !1
טכייה. מתוך חלין המכונית גט
•דיים, יטג׳ אקדחים פלטי נזה
נתייטר יריית. טבעה מחניידים

נרצח

לזנק ילהטתלק מהמקום.
כאטר הופיעי למחרת חיום ידיעות בכרוניקה
על רעח המארוקאי האלמוני בעיירה
חנידחת נעפין נורבגיה, לא תיאר
איט לעעמי ני ידיעה עניעח יי עתידה
להאפיל על הנותרות טהעטיקי את דעת-
הקהל העולמית נאותה טעה, וני היא
עתידה להתפתח לטערורייח בינלאומית
טיטראל תעמוד במרכזה.
רק ביים הרביעי נטביע טעבר, פיר־סמי
עיתוני יטראל ידיעות עניעית על מלמחרת
חיים חפנו ידיעות

בלילהאמר

שבנורווגיה

המלצר

המרוקאי אחמד בוש יקי, פירסם העולם הזה

( ) 1874 זו בצד זו את תמונותיר)ס של בושיקי ושל סלאמה וטען שהיתה טעות.
הכותרת היתה :״סליחה, טעות בקורבן,״ וכתבתו של איגנטיוס מאשרת את הקביעה.

כמו גם בישראל. אך בין הפקידים הבכירים
של ממשלת קרטר, המכירים את הפרשה,
שוררת הסכמה על כך שהיו אלה
הישראלים שרצחו את סלאמה, כגמול
על פעילותו הטירוריסטית כאיש התיכנון
של האירגון החשאי ספטמבר השחור.
פקידים אלה מאמינים כי יחסיו של סלא-
מה עם ארצות־הברית לא היוו מעצור
לישראלים. ולמעשה. ניתוקו של קשר זה
בין אש״ף ובין האמריקאים יכול היה
להיות בעל ״יתרונות פוליטיים (לישראל)

של ארצות־הברית נמנע מתגובה כלשהי
על הפרשה.
מקורות אמריקאים ומקורות ן באש״ף
כאחד הדגישו כי סלאמה לא היה ״סוכן״
של הסי־איי־אי, אלא נטל חלק במהלך של
ערפאת שתכליתו היתה פיתוח קשרים
הדוקים יותר עם ארצות־הברית.
פקיד בכיר־לשעבר בממשלת ארצות-
הברית מסביר, כי סלאמה ״יותר משהיה
מקור־מידע, הוא היה קו־קשר. הוא לא
עשה דבר וחצי־דבר נגד רצון שולחיו.״
״עלי היה שער לקשרים הדוקים ביותר
עם האמריקאים,״ טוען חבר בוועד המר כזי
של פתח. הוא מאשר שסלאמה שיגר
שורה של שדרים מסויימים לארצות־הב־רית,
אך הוא מדגיש כי ״עלי קיבל פקודות
לכל אורד הדרך,״ מצד ערפאת ומצד
מנהיגים אחרים של אש״ף .״שיחקנו תפקיד
זה כדי להסתדר עם האמריקאים,״
אומר אותו פקיד של אש״ף.
סלאמה, שהיה מפורסם בכינוי אבו־חסן,
היה ידוע לרבים בביירות כיד־ימינו של
יאסר ערפאת. הוא. היה בן 37 בלבד
כשמצא את מותו, וכבר הספיק לעמוד בראשה
של היחידה לביטחון ולמודיעין של
הפתח, על 3700 אנשיה, כשלרשותה תק ציב
חודשי בסך מיליון דולר וחצי. היחידה
הזאת היתד, ידועה בכינויה המחלקה
ה־ , 17 אולי מפני שבמישרדו של סלאמה
היתד, השלוחה מיספר 17 ברשת הטלפונים
הצבאית של אש״ף.
הוא היה גבר גבר,־קומה ונאה למראה,
שגם ידידיו הקרובים מאשרים כי היה,
במידת־מה, נער־שעשועים. הוא אהב לשתות
ויסקי — וערפאת, שהינו מוסלמי
אדוק, נהג לנזוף בו על־כך מדי פעם. והוא
אהב נשים יפות, שאחת מהן היתד, מיס
תבל של שנת ,1971 לבנונית־נוצרית ושמה
ג׳ורג׳ינה ריזק, שהיתה לאשתו השניה.
סוכני־המודיעין הישראלי שעקבו אח ריו,
התרשמו ממינהגיו האירופיים, ואחד
מהם התייחס אליו בשם הצופן המודיעיני
שהעניק לו המוסד :״הנסיך האדום.״
ב־ 1979 היה סלאמה למטרה נוחה, בז כות
סדר־היום שלו. הוא ד,ירבה לנדוד בין
ביתה של אשתו הראשונה, פלסטינית
ילידת חיפה ושמה נצראוואן חסן שריף,
ובין ביתד, של אשתו החדשה, ג׳ורג׳ינה.
למרות הקסם האישי של סלאמה, אין
ספק שהוא היה טרוריסט שתיכנן את
רציחתם של ישראלים רבים בתחילת שנות
ה־70׳ .לפי דברי אחד מידידיו הקרובים,
הוא תיכנן את ההתנקשות בנספח הצבאי
הישראלי, אלוף־מישנה יוסף אלון, שנרצח
ביוני 1973 בוושינגטון. אפילו אחד מן
הפקידים הבכירים של אש״ף טען שהוא
היה מוטרד בגין הרקע הטרוריסטי של
סלאמה .״הייתי סבור שעלי צריך להתרחק
מסוג זה של עבודה,״ הוא אמר.

של עלי סלאמה מבוסס על שיחות עם
פקידים־לשעבר של ממשלת־ ארצות־הב־רית,
עם פקידים בכירים של אש״ף, עם
כמה ישראלים ועם כמה ערבים, מידידיו
הקרובים של סלאמה בעיר מגוריו, ביירות.
מקורות אלה הסכימו לדון בפרשה,
למרות רגישותה, משום שהם מאמינים
כי יהיה בכך כדי לסייע בהבהרת המורכבות
של היחסים בין ארצות־הברית ובין
ישראל מחד, ובין ארצות־הברית ואש״ף
מאידך. דוברה של סוכנות-הביון־המרכזית
טעות בלילהאמר

ך• וא נולד ב* 1באפריל ,1941 כבנו
של פעיל פלסטיני ידוע, שייח׳ חסן
סלאמה. שייח׳ חסן סלאמה היה מנהיגה
של תנועת מחתרת פלסטינית, שבראשה
עמד המופתי של ירושלים, חאג׳ אמין אל־חוסייני.
במרוצת הקרבות של ,1948 שהובילו
לייסודה של מדינת ישראל, נהרג
שייח׳ חסן מפגיעת פצצה ישראלית. כתוצאה
מכך נמלטה המישפחה לקאהיר.
כמו רבים מבין הפלסטינים הצעירים,
השתוקק גם סלאמה להיות לוחם גרילה.
ח׳אלד אל־חסן, שהוא היום דיפלומט בכיר
של אש״ף, זוכר כי פגש את סלאמה בוועידה
של אש״ף שנערכה בירושלים המי־זרחית
במאי ,1964 וניסה לשכנע אותו
להמשיך בלימודיו בבית־סיפרו בקאהיר.
סלאמה התעלם מן העצה הזאת, ועד־מהרד,
הוא הגיע לכוויית, כדי להצטרף

בוניירות היה איש־נעבור
שלוש שנים
שם אל אל־חסן ואל מייסדיו האחרים של
הפתח.
״עלי היד. איש מיוחד במינו בין הפלסטינים,״
אומר אל־חסן ,״הוא היה בעל
אישיות חזקה וכריזמטית, שהיה נחוש
בדעתו להמשיך בדרכו של אביו.״
בשנת ,1967 אחרי המילחמה בין ישראל
ומדינות ערב, בא סלאמד. לעמאן, כדי
להשתתף במילחמת־הגרילה שאותה ביקש
הפתח ליזום נגד ישראל. אך הוא נשלח
עד־מהרה לקאהיר לאימון של אנשי-מודי-
עין, וחזר לעמאן כם גן-המפקד של המחלקה
לביטחון. כאשר סולק אש״ף מעמאן,
במילחמת־דמים אכזרית נגד הצבא הירדני
בספטמבר ,1970 נדד סלאמה ביחד עם
הנהגת אש״ף לביירות.
אירגון ספטמבר תשחזר נולד באווירת
המרירות והדיכאון שבאה בעיקבות מיל-
חמת האזרחים בירח• מקורות אמריקאים,
ישראליים ופלסטיניים מסכימים על כך
שסלאמה היה איש־מפתח באגף־התיכנון
של ספטמבר השחור.
האירגון הזה ביצע שרשרת מקפיאודדם
של מיבצעי טירור: הרצח של ראש-מנד
שלת ירדן, וואצפי תל, בנובמבר ! 1971
נסיון ההתנקשות בחייו של השגריר הירדני
בלונדון, זאיד ריפעיי בדצמבר 11971
תקיפה בפצצות של מיצבורי־דלק ומיתקנים
אלקטרוניים באירופה בפברואר
! 1972 חטיפת מטוס סאבנה במאי : 1972
ולבסוף, מחזה־ד,אימים הטרוריסטי, רצח
הספורטאים הישראליים במישחקים האולימפיים
במינכן בספטמבר ,1972 שהסתיים
במותם של תישעה ישראלים.
בזעמם על הטבח במינכן, התחילו הישראלים
לבצע בחשאי מערכה של טרור-
נגדי שכוון כלפי ספטמבר השחור. הישראלים
הרגו לפחות תריסר לוחמים פלסטיניים
במרוצת מילחמת־ד,צללים הזאת,
שתוארה בספר שיצא בשנת 1976 תחת
הכותרת חוליית החיסול, מאת דיוויד ב׳
טינין ודאג קריסטנסן.
סלאמה היווה מטרד, ראשונה במעלה
במערכה זאת, והישראלים סברו כי הצליחו
לאתר אותו ולחסלו ב־ 21 ביולי ,1973
בעיר לילד,אמר שבנורבגיה. לבסוף התברר
כי האיש שהם הרגו שם היה מלצר מרוקאי
חף מפשע, אחמד בושיקי. מישגה
זה הביך מאוד את המוסד, ונראה כי הוא
חסם, למשך כמה שנים, את הניסיונות
למצוא את סלאמה ולחסל אותו.
באמצע 1973 ביצעו ערפאת וסלאמה את
צעד הפתיחה שלהם לעבר ארצות-הברית.
למען אש״ף, בישר הדיאלוג כי יש סיכוי
שבסופו של דבר תבוא הכרה אמריקאית

ך ך 1ז ך 111 כרזה זו, שהיתר, מוד11ל

בקת על הקירות בביירות
המערבית, צולמה על־ידי ענת סרגוסמי ביום שבו ראיין

י ייי

של קיסינג׳ר נותב לשח•,־תעופה לבנוני
בראייאק, הנמצא באזור הבקעה, מיזרחית
לביירות. מקור בביירות טוען כי סלאמד,
עמד בראשו של כוח בן 6000 אנשים
שהגנו על חייו של קיסינג׳ר במרוצת
ביקורו הקצר בלבנון.
לשגות תדמית
** מרתו של ערפאת באותה תקופה
י היתד, לשנות את תדמיתו של אש״ף,
על-ידי הרחקתו מן הטרור הבינלאומי, כדי
שימלא תפקיד דיפלומטי בשיחות־השלום
על המיזרח-התיכון בז׳נבה. הוא השיג למהלך
זה אישור רישמי של אש״ף ביוני
,1974 כאשר הוחלט שהסכם יושג במשא־ומתן
ויביא להקפת מיני־מדינה פלסטינית
בגדה המערבית וברצועת-עזה. אחר־כך,
בביקורו רב־הפירסום של ערפאת במרכז
האו״ם בנידיורק, הבטיחו עוזריו באופן
פרטי לממשלות מערביות וערביות כי
פתח ינסה למנוע כל פעילות טרוריסטית

צוות העולם הזה את ערפאת. בכרזה השמאלית מופיע תצלומו
של סלאמה תחת הכותרת :״תנועת־השיחרור הלאומית הפלסטינית
פת״ח — המיפקדה הכללית — המפקד הגיבור סלאמה.״

ביוני ,1976 כשהוא משיג הצהרות־תודה
פומביות לאש״ף מצידם של הנשיא ג׳רלד
פורד ומצד ד,נרי קיסינג׳ר. לסלאמד, היה
מגע יום־יומי עם צוות השגרירות האמריקאית
במהלך הפינוי.
הסיוע הביטחוני של סלאמד, המשיך
גם בתקופת ממשלתו של הנשיא החדש,
ג׳ימי קרטר, כאשר שבה והתעוררה
ד,תיקווה כי בחירתו של נשיא חדש מבשרת
סיכוי חדש להכרה אמריקאית ב־אש״ף.
אחרי הפלישה הישראלית לדרום-
לבנון במארס ,1978 למשל, תיכננד, קבוצה
של טרוריסטים, שנתמכו על-ידי לוב, להתקיף
את השגרירות האמריקאית ברומא.
חבריו של סלאמה טוענים כי הוא חשף
את התוכנית והמחלקה ר,־ 17 שלו אסרה
בלבנון תישעה מן הקושרים.
עזרתו של סלאמד, בענייני ביטחון לא
היתד, מוגבלת לארצות־הברית בלבד. חבריו
בביירות אומרים שהוא הודיע לסעו-
דים על קיומן של מזימות נגדם, ובכלל
זד, תוכנית של החזית העממית לשיחרור
פלסטין להחדיר דרך דרום־תימן חבלנים
שיפוצצו מיתקני נפט סעודיים. הוא סיפק

בשעה שניסו לצאת מהמחנה. חבריו של
סלאמה אומרים שקשריו עם בשיר ג׳מייל
נמשכו גם אחרי מילחמת־האזרחים.
סביר להניח שהמוסד הישראלי ידע על
מגעיו אלה של סלאמה.
אך הפרק האחרון בפרשת סלאמה הוא
בחזקת ספקולציה. ברור רק כי הממשלה
הישראלית החדשה, שהורכבה על־ידי
ראש־הממשלה מנחם בגץ ביוני ,1977
החליטה לנקוט בקו נוקשה כלפי הטרוריזם
— שסמליו, עבור ישראלים רבים, היו
סלאמה והטבח במינכן.
ב־ ,1978 כך נראה, הזהירו הישראלים
את האמריקאים שהם עומדים להרוג את
סלאמה. מקור במודיעין טוען כי במיפגש
של פקידי־מודיעין מערביים שהוקדש לדיון
בטרוריזם, אמר נציג ישראלי בנוכחותו
של נציג הסי־איי־אי שסלאמה הוא
עדיין המטרה מיספר אחד של ישראל.
כתוצאה מכך דווח לסלאמה על העניין
הישראלי המתמשך בו. יעצו לו להגביר
את אמצעי-הביטחון סביבו. הוא עשה זאת,
וצירף מכונית נוספת של שומרי־ראש שליוותה
אותו בנסיעותיו בביירות.

אוו חוש ער הויגח עדי חסן סלאמוו, האיש שישואד ואתה נו
את האחוא׳ רוצח הספווטאים במינכן ואחו ממפקו׳ ״ספטמבו השחור
בזכויות הפלסטינים. למען ארצות־הברית,
היתה משמעותו סיכוי כי תרוסן הפעילות
הטרוריסטית נגד אמריקאים, כמו הרצח
של שני דיפלומטים אמריקאים בחרטום
במארס ,1973 רצח שבוצע על-ידי חוליה
של ספטמבר תשחור.
השתלשלות המאורעות של המהלך הדיפלומטי
החשאי הזד, שורטטה על־ידי שר ד,חוץ
האמריקאי לשעבר, הנרי קיסינג׳ר,
בכרך האחרון של זיכרונותיו, שנות
המבוכח. לדברי קיסינג׳ר, התחילו המגעים
בסוף יולי ,1973 והגיעו לשיאם בפגישה
חשאית ב־ 3בנובמבר של אותה שנה, ברבאט
בירת מרוקו. בפגישה השתתפו גג־ראל
ורנון וולטרס, סגך המנהל של הסי־איי־אי,
ופקיד בכיר של אש״ף. הפגישה
הסתיימה בהסכם אי־התקפד. בץ ארצות-
הברית ובין פתח. קיסינג׳ר כותב כי ״התקפות
על אמריקאים חדלו — לפחות מצד
אירגונו של ערפאת באש״ף.״
סלאמה, מפקד האגף-לביטחון של פתח,
היה אחראי ליישומה של מדיניות חדשה
זאת. המיבחן הראשון היה בדצמבר ,1973
כאשר קיסינג׳ר ביקר בלבנון. ידידיו של
סלאמה אומרים שהוא הודיע לארצות-
הברית כי ייערך נסיון התנקשות בחייו
של קיסינג׳ר (קיסינג׳ר מעיר בסיפרו:
״דווח על כך שהיתה ...תוכנית להפיל את
המטוס שלי״) .התוצאה היתד, שמטוסו

של אש״ף.
מהלך זה לקראת מתינות, הוליד מתח
גובר בתוך אש״ף. החזית העממית לשי־חרור
פלסטין הסתלקה מן הוועדה, שכללה
את קבוצת ההנהגד״ כשהיא מאשימה את
הפתח במגעים חשאיים עם ארצות־הברית.
תיקוותיו של ערפאת, שיוזמתו הדיפלומטית
תוליך ליישוב הבעייה הפלסטינית
בהשראת האמריקאים — נכזבו. עם זאת,
המשיך סלאמה במגעיו החשאיים עם אר־צות־הברית.
מקורות
ערביים מצביעים על סידרה של
דוגמות לשיתוף־פעולה זה. הם אומרים
כי השגריר האמריקאי בקאהיר אליטס,
הוזהר שאירגון פלסטיני הנהנה מתמיכה
סורית מבקש להתנקש בחייו( .אליטס מאשר
כי קיבל אזהרה כזאת בסוף 1974
ואומר כי ״אפשרי הדבר״ שמקורה של
האזהרה הוא בסלאמה) .המקורות אומרים
גם כי באביב ,1976 כאשר השגריר האמריקאי,
דץ בראון, הגיע ללבנון במהלכה
של מילחמת־האזרחים שם, ביקשה ארצות-
הברית וגם קיבלה הבטחה מצידו של
סלאמה, שבראון לא יירצח (בראון מאשר
כי האמריקאים אכן ביקשו הבטחה
כזאת. על־פי עצתו של קיסינג׳ר).
סלאמה גם דאג לסידורי־ביטחון לפינויים
של 263 אזרחים מערביים מביירות
באמצעות הצי השישי האמריקאי ב־20

עזרה לאנשי־ביטחון ממערב־גרמניה, איטליה
ויפאן, שביקשו מידע על הקשרים
שבין ארגוני־הטירור בארצותיהם ובין
אירגונים פלסטיניים קיצוניים! וב־,1977
אחרי ביקורו של הנשיא המצרי סאדאת
בירושלים, העביר סלאמה מידע לסאדאת
על מזימה לובית־פלסטינית להתנקש בחייו.

ידידות
מוזרה
עס הסלאגגות
>1י ריף להזכיר את ידידותו המשונה
* נ של סלאמה עם בשיר ג׳מייל, מנהיג
הפלאנגוח הנוצריות בלבנון, שנתמך על-ידי
ישראל, ונרצח בספטמבר .1982 בערך
באמצע מילחמת־האזרחים בלבנון, בשנים
6־ ,1975 כאשר אנשי הפלאנגות ואנשי
אש״ף נלחמו אלה נגד אלה, נסע סלאמה
בשליחות־שלום למעוז הפלאנגיסטי בבי-
קאפייה, כדי לפגוש שם את בשיר ג׳מייל
ואת אביו, שייח׳ פייר ג׳מייל.
באוגוסט ,1976 על־פי עדותם של מקורות
אחדים, הגיעו סלאמה ובשיר ג׳מייל
להסכם שעל־פיו יפונו הפלסטינים הנצורים
במחנה תל אל־זעת׳ר. ההסכם נשבר על-
ידי תומכיו של נשיא לבנון הקודם, קאמיל
שמעון, וקרוב ל־ססס! פלסטינים נהרגו

ההתנקשות, כאשר בוצעה לבסוף, תוכננה
בקפדנות. על־פי דוחות מודיעין של
לבנונים ושל אש״ף, כפי שהופיעו באפריל
1979 במאמר בלייף, התחיל המיבצע
בסוף ,1978 כאשר אשד, שנסעה בדרכון
בריטי, שנשא את השם אריקה מרי צימב־רס,
שכרה דירה במערב־ביירות. הדירה,
שנמצאה מעל למיסעדה שהתמחתה ב-
מאכלי-עוף, השקיפה על הבניין שבו נמצאה
דירתה של ג׳ורג׳ינה.
ב־ 22 ביוני ,1979 הוחנתה מכונית
פולקסוואגן בסמוך לבניין. המכונית היתה
גדושה חומרי נפץ, ועטופה בלוחות פלדה
מיוחדים, כך שעוצמתה של ההתפוצצות
תופנה כלפי חוץ, לעבר מכונית חולפת.
מעט אחרי השעה 3וחצי אחר־הצהריים
חלפה מכונית השברולט־יסטיישן של סלא־מה
ליד מכונית התופת. בהתפוצצות נפצע
סלאמה פצעי־מוות. הוא נפטר בהגיעו
לבית־חולים בביירות.
הלווייתו של סלאמה נערכה בבית־העל-
מין הפלסטיני לגיבורי האומה, ליד מחנה־הפליטים
שאתילא. אדם שהשתתף בהל-
ווייה אמר, שכאשר הורדה גופתו של סלא־מה
לקבר הפתוח, הוא שמע ירי־הצדעה
מרובע אשראפייה של ביירות, היכן שנמצאה
המיפקדה של בשיר ג׳מייל, מנהיג
הפלאנגות.
ארצות־הברית שמרה על שתיקה מביכה.