גליון 2377 מתאריך 20 במרץ 1983

*ט! 47

רח מי ם א חרוני

מאסר

ממחיר

מי*י

כתבת השער הקדמי :

כתבת השער האחור• :

גומד׳

הצלחה ומוות

שלושה ימים לפני שנידון רחיטים
(״נומרי״) א תרוגי. ד־ 12 שנות מא סר,
הוא נ תן בכלא ראיון בלעדי
לזזעולם הזה, שבו חשף א ת קשריה
הבינלאומיים של חבורת־הכרם,
גילה ביט ח ץ שייבא
£ 7 1 1לחופשי, והאשים א ת
חבריו שהפנו לו עורן
ונמשו אותו בע ת צו

שבוע לפני שנהרגה בת אונה, דרשה
דבורה בקון :״אני רוצה שער
בהעולם הזה, מגיע לי! ״ היא לא
זכתה לראות אותו במו עיניה.
סיפורה של הנערה גדולת*המימ־דים,
שהתחילה א ת
דרכה כ שומרת סף
והפכה כוכבת-סרטיס.

ומטכ״ל
.העולם הדוד, שבועון החרשו ת הישראלי המערכת והמינהלה: תל-אביב, רחוב
גורדו! ,3מל 232262 / 3/ 4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורך
תבנית: יוסי שנון רכז מערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
שדן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המר׳ל:
.העולם הזה־ כע־־מ הדפסה. :הדפוס החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה :״גד־ בע־מ

הנפיץ של כנוסית־הקנאים להשתלם
על הר־הבית, כהתחלה של פוטש סאשיסטי
(העולם הזה ,)2376 עורר בי זיכרון עמום.
מתי שמעתי כבר על תוכנית כזאת ז
לפתע נזכרתי. אני המצאתי את התו־
^_כנית הזאת בעצמי.

יו ס שפטים
לבוגדים
זה היה ב* .1955 כתבתי אז סידרה
של סיפורים בדיוניים, שנועדו להמחיש
ביתנים אפשריים שונים של התפתחות
המדינה. בין השאר: מהפכה קומוניסטית,
בעזרת מבול ש ל עולים קומוניסטיים יהו*
5 *3ד מ

קטן בארץ נידחת לדמות בינלאומית, אי רע
אור ליום וד 28 בפברואר. 1975 ,
הכותל המערבי, שריד בית־המיקדש,
פוצץ בידי אלמוגים, בעזרת מיטען אדיר
של חומר־נפץ חדיש.
מכל כנפי־ארץ אצו עיתונאים וצלמים
למקום המאורע. התצלומים הנוראים, שה ראו
כיצד נמעכו האבנים העצומות כאילו
היו עשויות מקרטון, פורסמו בכל העיתו נים
בעולם, זיעזעו את בני כל הדתות.
שום היסטוריון לא יבין את השפעת המאורע
על פצב־הרוח בישראל, אם לא
יקח בחשבון את ההתפתחות שקדמה לו...
הצפת המדינה בפליטים ממורמריס ורע־בים־למחצה,
איומי-המילחמה החוזרים וני־שנים
...כל אלה גרמו בהדרגה להצטברות
של יאוש בלב האזרחים, להרגשה של
חוסר־מוצא שהפכה בנקל לחומר־נפץ. הכל
הסכימו כי דרוש שינוי מוחלט, כי מילחמה
מהירה מייד טובה מחוסר־שלום ללא־קץ.
באומרה זו הופיע בני הראל בעיני רבים
כמושיע ...סיסמת־הבחירות. עשרה ימים
נותרו להצלת מולדתך!״ הצליפה כשוט
על פני הבוחר הנבוך ...הצעקות הצרודות
שגברו והלכו הטביעו כל קול אחר :
״אחריך, בנימץ ובעיקר, דירבון אח־רון
למהססים :״הוא ינצח ! יבוא יום שפ טים
בבוגדים ! הצטרף לבני בעוד מועד !״
עד כאן קטע הסיפור. הראל הגיע
לשילטון בעזרת מעשה דרמאתי זה, כונן
מישטר של טרור ושחיתות, ולבסוף קמה
מחתרת ישראלית כדי להפילו. הסיפור היה
מעוטר בציוריו של שמואל בק, אז חייל
צעיר שעבד אצלנו בחשאי (הוא חתם
בשם ״ברתור״).

פסל־ ה ח רו ת
והד־הבי ת

עמוד־הפתיחה של הכת מז
פיצוץ בהר־הבית
דיים מברית־המועצות ! פילחפה אטומית
בין ישראל ומצריים! מהפכה פאשיסטית.
הסיפור על המהפכה הפאשיסטית נשא
את הכותרת ״אחריך, בנימין!״ ופורסם
ב־ 2ביוני ( 1955 הטולם תזה .)920 העמדתי
במרכזו טיפוס דמיוני בשם בני הראל, ה מנצל
את המצוקה של העולים החדשים
במסע של הסתה פרועה, כדי להגיע
לשילטון באמצעות בחירות דמוקרטיות.
לאחר מכן הוא מכונן מישטר של טרור
ומחנות־ריכוז, ומחייב את הערבים לשאת
טלאי ירוק ועליו האות ע׳ .כל זה עמד
להתרחש בתום עשרים שנה — במארס
( . 1975 שם הסידרה כולה היה ״זה קרה
ב*1975״ — מועד שנראה אז רחוק מאוד-
מאוד).
בסיפור מתוארת מילחמת־הבחירות ה מכרעת,
שבה התכוונה התנועה הפאשיס־טית
של בני הראל לעלות לשילטון. היה
דרוש לה מאורע דרמאתי כדי ליצור פא ניקה
ציבורית ולהמריץ את האספסוף ה מבוהל
לבחור במנהיג.

^ וכך נאמר כסיפור :
המאורע שזיעזע את כדור־הארץ, וש הפך
את בני הראל בדלילה מתועמלן
השלם הזה 2377

כאשר כתב תי את הדברים, הסתמכתי
על הנסיון הגרמני והאיטלקי.
בניטו מוסוליני הגיע לשילטון אחרי ש ערך
את ״המיצעד לרומא,״ שנועד —
כביכול — למנוע מהפכה קומוניסטית.
אדולף היטלר הגיע לשילטון באופן דמו קרטי
במערכת־בחירות שבה הציתו אנשיו
את בניין הפרלמנט הגרמני (ה״רייכס־טאג״)
.הוא התיימר להציל את הדמוקר טיה
הגרמנית מפני עוכרי-גרמניה.
בסיפרו ההיתולי־הרציני של הסופר האי טלקי
איגנאציו סילונה, בית־השפר לרודנים
(ואה יומן אישי) מוסברת טכניקה זו. ב ספר
מסביר פרופסור לפאשיזם לבריון
אמריקאי, המבקש להגיע לשילטון ולכונן
מישטר פאשיסטי בארצות־הברית, מה לע שות
במצב כזה. האפשרויות: לפוצץ את
פסל־החרות ולטעון שזהו מעשי־ידיהם של
הבוגדים (וכך להופיע כ״מושיע החרות״),
לגנוב את אפרו של החייל האלמוני (כדי
להחזירו לוושינגטון במיצעד חגיגי, שיא פשר
לו לחולל שם הפיכה) ,וכדומה.
ברור כי המקום הרגיש ביותר בארץ־
ישראל הוא הר־הבית, קודשי-האיסלאם
והכותל המערבי. פי שחושב במושגים
פאשיסטיים, יימשך אוטומטית למקום הזה.
כך קרה בסיפור שכתבתי לפני 28 שנים,
וכך קורה עתה, באיחור־מה, במציאות.

השמוט ות אומרות כי
משה (״מוישה וחצי״)
ל ד סיכל התארגנות
של קציני הצנחנים להדיח

מפקדם,

ימית -שש אחרי
שנה אחרי הפינוי הדרמאתי שבה צלמת
וכתבת העולס הזה ענ ת
סרגוסטי לימית, ומדווחת
בכתבה מצולמת נרחבת על
אשר ראתה ושמעה שם.

אריק שרון

הפצועים

1 *0 1 3 1 0

עול מפקד

גדוד

שנ שכחו

אלוף (מיל׳) מ תי פלד,
שהאשים קצץ בכך שבעצם
שרותו בלבנון ביצע
פשע נגד האנושות, מסביר
את דעתו על חובותיו של
ב־מפקד
פילחמה
בל תי
צודקת.

הכייסים

קורבנות הרימון שנזרק על
הפגנת שלום עכשיו מאושפזים
מדיין ככתי-החולים,
ומפריזים :״לא חשוב מי
זרק את הרימון. כנ ץ
אשם, כי הוא
איפשר ש זה
יקרהי״

הצטת התיקון לחוק השבות
והדיון במס־הנסיטות לא
היו אלא מסך־טשן שיצרו המיפלגות הדתיות כדי
לבצט תרגיל
כיוס בוטה.

געיות וניסה
לאומיות

אשת
ה מו עמד

הפסיכיאטר והסכסולוג ד״ר

ריצ׳ארד

קורנהאוזר

מדבר על השפעת המתח
שבו חי האדם הישראלי, על
תיפקודו המיני, על הפרעות
מיניות ועל
טיפול אפש רי
בחומר
סכסואלים.

אורה הדצוג, אשתו של
טוממד האופוזיציה לנשיאות,
טספרת מל חייה כרמייתו של
איש־ציבור וס-
מילותה שלה :
״טייר לטפה את
הישראלי היפה״׳

כמו

סיפורי

קארטר

ברומנים

סבתא

הפרוע

סניגורה של אסתר
מרקוביץ, שניסתה לירות
במאהכה דזדו אל־תרד,
סיכם א ת הדיון:

מקרר שנשלח מצרפת, וש־נומי
לטמנת השולח לסבתו
של המקבל, מורד את
כדרך €לחשד
המישטרה

סבתא נמצא
בו קילוגרם
של הרואין.

בסף קל

ריב המגילה

מומדונים ומיסמדות מפוארים
ויקרים נפתחים בכל
שכומ, והקהל נוהר אליהם.
למי יש כסף
לבלות שם
ומניץ הכסף
המושקמף

האם ניסתה מפיקת המגילה
למשוך את שחקני הסרט
המגילה (שתיים מהם, ניצה
שאול ו א
בים

ביבה

הכדורסלן האמריקאי מייקל
קארסר עושה מהומות ב־מיגרש
ומחוצה לו. אוהדיו
מטריציס אותו ומאיימים
שאם יעזוב
הם ישרפו
את המוט־דון
החולוני.

בתמונה) ל הופיע
אצלהז

מדו רים ק בועי ם:

במדינה3.

בלונים הנדון
יומן אישי
פורום העולם הזה מיכתבים תשבצון הורוסקופ אנשים בעולם

חלץ ראווה
רחל ה מרחל ת
השבץ עובר ושב
זה וגם זה
זה היה העולם הזה שהיה
נמר של נייר
סיבה ר שי תרי ס שידור קולנוע
אתה והשקל
ספורט

במדינה העם עגיעוה 0 3ד 0ע4ט
א ת?3גל הסגישות עם
אש״ף שזג אי־אסשר
7ע 1זר. עתה הז מ ר סו
אליך *:שי המערך.
היה זה צעד גדול נוסף קדימה :
מישלחת של אנשי־שלום, רובם
יהודים וציונים, נפגשו עם האיש
המתואר בדיד כלל כ״סגנו של
יאמר ערפאת.״
החידוש לא היה בצד הפלססיני.
היה ידוע כי אבו־איאד, ששמו
האמיתי הוא צאלח ח׳לף, מצדד
במגעים נרחבים עם ישראלים. ול יתר
ביטחון טרחה ואפת, סוכנות־

אכו־איאד
הפרת־אמון והכחשה
הידיעות הפלסטינית, להכחיש למ חרת
היום את קיום הפגישה.
החידוש היה בצד הישראלי. כי
הפעם נפגשו עם אישיות בכירה
של אש״ף, ראש שרותי־הביטחון
של האירגון, אנשים המזוהים רש מית
עם מיפלגת־העבודה ותנועת
שלום עכשיו.
ת ח תי ת השפלות. כאשר נפ גש
אורי אבנרי עם יאמר ערפאת
פומבית בביירות הנצורה, ב־ 3ב יולי
,1982 היה זה כפצצה. הוא
הושמץ, עורו ידיעות אחרונות
הסית להריגתו, שרים וחברי־כנטת
תבעו להעמידו לדין כבוגד.
כאשר נפגשה מישלחת רישמית
של המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסמיני עם יאסר ערפאת
ב־ 18 בינואר ,1983 בארץ שלא
זוהתה, שוב התחוללה סערה. הי־תה
זאת פגישה רישמית, שבה
נפגשו ראשי אש״ף עם מישלחת
שכללה אלוף־במילואים, מנכ״ל
ממשלתי לשעבר וח״כ לשעבר
(מתי פלד, יעקב ארנון ואורי אב-
נרי) .אישים בכירים תבעו להע מידם
לדין, או לשנות את החוק
כדי לאפשר זאת. העיתונות סערה
בעד ונגד, שר-הוזוץ דיבר על
״תחתית השפלות.״
כאשר סיקר אמנץ קסליוק את
דיוני המועצה הלאומית הפלסטי נית
באלג׳יר עבור ידיעות אחרונות,
שוב לא סער איש. איש לא
תבע להעמידו לדין, והצהרון הל אומני
התפאר במיבצע.
מכאן והלאה שוב אי-אפשר היה
לעצור את הגלגל. המשך המגעים
הפד כימעם אוטומטי.
אנשי המימסד. אמנם. לא רק
בישראל, אלא גם במושב המועצה
הלאומית הפלסטינית, נעשה נסיון
לבלום את ההתפתחות. התקבלה
שם החלטה שניתן היה לפרשה
כאיסור על פגישות עם ישראלים
ציוניים.
נסיון זה הופרד מייד במציאות.
תחילה נפגש עיצאם סרטאווי עם
אורי אבנרי בלונדון, באסיפה פו מבית,
שהקיצוניים משני הצדדים

גיסו לפוצצה (העולם הזה .)2374
עתה נפגש אבו־איאד עם קבוצה
נוספת של ציונים.
החידוש הגדול — והבלתי־נמ־נע
— היה בנכונותם של אנשי-
המימסד להיפגש עם אבו־איאד.
הסישלחת כללה את חנה זמר, עו רכת
דבר וחברה חשובה במיפלגת־העבודה!
מרדכי בר־און, מראשי
שלום עכשיו ואחד האידיאולוגים
העיקריים שלה, שהוא אל״מ במילואים
ולשעבר ראש ענף־החינוך
בצה״ל. ראש־המישלחת היה אריה
יערי, מראשי המרכז הבינלאומי
לשלום במיזרח־התיכון, גוף ציוני
חדש המקיף את רוב גווני תנועת־השלום,
החל ביונים של מיפלגת־העבודה
וכלה בראשי המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי פלסטיני.
המישלחת כללה גם את
ואליד צאדק חאג׳-יחיה, מי שהיה
ח״כ של״י, גם הוא מראשי ה מועצה.

שלחת ציונית. אץ ספק
שמישלחת זו הוזמנה להונגריה
מתוך כוונה מראש להפגישה עם
אנשי־אש״ף. הפגישה בבודפשט
אורגנה בקפדנות. אבו־איאד עצמו
קבע את מיסגרת הפגישה, ואץ
ספק שאישר מראש את הרכב ז ד
מישלחת הציונית.
כמה מחברי המישלחת טענו ל-
אחר-מכן שלא ידעו מראש על ה פגישה,
ושלא נעים היה לסרב
כאשר הוזמנו אליה על-ידי מארחיהם
ההונגריים. אך ברור שאיש
מהם לא הוכרח לבוא אליה. על
כן היתה השתתפותם בבחינת אקט
פוליטי מרחיק לכת, המחייב לא
רק אותם אלא גם את חבריהם.
החרם של שלום עכשיו ומיפלגת־העבודה
על פגישות עם אש״ף
(ראה יומן אישי) נשבר עתה.
היה ידוע מזה שנים כי אבו־איאד,
המופיע בציבור בחזות נוק שה,
נמנה מאחרי הקלעים עם ה מתונים
שבתנועה. ספרו, ללא מולדת,
שהוצא לאור גם בעברית
(בהסכמתו) ,כתוב בנימה אנושית
ומתונה. במושב האחרון של המו עצה
הלאומית הפלסטינית באלג׳יר
היה זה הוא שנשא את הנאום
המרכזי מטעם תנועת פת״ח, ובו
והעלה על נם /את הפגישות של
יאסר ערפאת ועיצאם סרטאווי עם
אישי־השלום הישראליים.
אולם אבו־איאד לא היה מוכן
הפעם לתת פירסום לפגישה, וגם
המשתתפים הישראליים לא התלהבו
מכך. אך מישהו מהם הפר את
האמון הדדי והדליף את דבר
הפגישה. הוא פורסם ביום השני
בהארץ, ומייד לאחר מכן בא תי אור
גדול ומפורט בידיעות אחרו•
גוח, בידי עיתונאי שנלווה למי-
שלחת (ראה לתלו) .ההכחשה של

עורכת זמר (עם פרם)
לא עוד נגד

אבו-איאד היתה תגובה על הפרת־אמון

מיפלגות הלהת ועוד להב
האיש שסי 7גאתש 7״י
כ 773 הפגי שות עם
אש״ף — ה שתתף
בעצמו גפגי שה כזאת
ודיווח ע 7יה 5הת?הם ות
לפגישה הישראלית־אש״פית ש התקיימה
בבודפשט (ראה לעיל)
היו גם היבטים היתוליים.
אחד מהם נגע לעיתון דבר,
הביטאון המרכזי של מיפלגת־ה־עבודה
(המוגדר רשמית כביטאון
ההסתדרות) .אחרי הפגישות הקו דמות
של ישראלים עם יאסר ער־פאת
פירסם יומון זה כמה התק פות
חריפות עליהן. גם המאמרים
הראשיים פתחו עליהן ביקורת.
לא כן הפעם. החלטתה האמיצה
של העורכת, חנה זמר, להשתתף
בפגישה זו שינתה אוטומטית את
קו העיתץ.
״מעשה שפ ״.7היתולי יותר
היה מעמדו של כתב ידיעות אחרונות,
יהודה להב.
למישלחת התלוו כמה עיתונאים.
הם לא באו רק ככתבים, אלא
היוו למעשה חלק מן המישלחת.
הם השתתפו בכל האירועים כמי
שנמנים עם המישלחת עצמה. כף
גם להב.
אך יהודה להב אינו רק עיתונ אי.
אלא גם פוליטיקאי. הוא אחד
מוותיקי מק״י (המיפלגה הקומוני סטית
הישראלית, שההפלגה מ־רק״ח
ב ,)1965-והגיעו לתנועת
של״י.
כחבר הנהלת של״י, היה יהודה
להב הכוח המניע בפילוג, הפוקד
עתה תנועה זו, ושאחד הגורמים
העיקריים לה היה טמון בפגישות
עם אש״ף. הקש ששבר את גב
הגמל היה מאמרו של להב נגד
פגישתם של פלד־ארנון-אבנרי עם
יאסר ערפאת בחודש ינואר, אחרי
שכבר תקף באופן פרוע את פגי שת
אבנרי עם ערפאת ביולי.
מאמרו של להב היה כה קיצוני,
עד כי חבר אחר של הנהלת של״י,
מאיר פעיל, השוהה בארצות־הב־רית,
מצא לנכון להגיב עליו במי-
כתב לחברי של״י. כתב פעיל:
״המאמר של יהודה להב נגד ה פגישה
הוא מעשה שפל של אדם
העושה הכל כדי להרוס כל חלקה
טובה. הערכותיו הפוליטיות של
יהודה להב הן מעשה־מרכבה של
קשקשנות מהולה בפחדנות ובר צון
חולני להימצא בקונסנזוס של
הרוב הדומם.״
עמדות היריב. נראה כי
״רצון חולני״ זה נעלם כאשר ניתן
ללהב להשתתף בעצמו בפגישה
עם אנשי אש״ף. הוא כתב על כד
תיאור נרחב בידיעות אחרונות.
אבו־איאד לא אמר בפגישה דבר
שלא נאמר קודם לכן על-ידי רא שי
אש״ף בפגישות שגונו על־ידי
להב בחריפות כה רבה. חברי ה-
מישלחת הישראלית לא אמרו ל-
איש-אש״ף אלא את אשר אמרו
להם קודם לכן חברי המישלחת של
המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלמטיני.
נראה שקרה ליהודה להב מה
שקרה לאנשים רבים אחרים במ צבים
של פילוג מיפלגתי: כדי
להתחרות עם הפלג היריב, הם
נאלצים לאמץ לעצמם את עמדו תיו
ואף בלהט רב יותר. אחרי
שחולל פילוג בשל״י. ביגלל התנג דותו
לפגישות עם ראשי אש״ף,
יילד להשתתף בפגישה מסוג זה,
בעלת אותו האופי ואותו הסיגנון.
אך בהיבט אחד נפלה הפגישה
החדשה מקודמותיה: בעוד שיאסר
ערפאת אישר את הפגישות עם
אבנרי, פלד וארנון בהודעות רש מיות,
הכחיש אש״ף הפעם את
קיום הפגישה בהודעה רשמית.
101113 תחת 01ו יחפשו
שיל8.״והו והזו,״
ושר 111 הנסיעות
׳ 111010 מידיארד
שסד

ואגודת

י שדואד זלולנז״ר
׳*5א היה קשה מדי להטעות
€את העין הבלתי־מאומנת של
הצופה התמים. מי שרצה לד,אמץ,
יכול היה לחשוב שמתרחשת דר אמה
אמיתית, בכמה מערכות. שני
חברי־כנסת מגודלי־זקן וחובשי כי פות
נואמים בלהט רב על הדוכן,
ומנסים לשכנע את חבריהם ב חיוניות
התיקון־לחוק שהם מצי עים.
שר*ד,פנים נוהג כמינהגו, עו סק
בחידודי-לשון, ומצטט מן המ קורות.
שני חברי־כנסת מן האו־

פוזיציה עולים על הדוכן, ובלהט
רב מנסים להסיר את התיקון מם-
דר־היום, כשאחד מהם מגייס לע זרת
טיעוניו את היהדות האמרי קאית,
והשני — את הרצל ובן-
גוריון.
אחר־כך נערכת הצבעה דרמא־תית.
יו״ר הכנסת ממנה שני מו נים.
הידיים מונפות והמונים מו נים.
יש עריקות בקואליציה, ובי נתיים
מסתובב המועמד לנשיאות
מטעם האופוזיציה בין העיתונאים
בקומת היציע, ועושה לעצמו לובי
גם ביניהם לקראת ההצבעה על

הנשיאות למחרת היום.
למעשה, היתד, זאת הצגה אחת
גדולה.

מ סן
עשן
ך• 7כייס מתחיל יודע כיצד
״ נעשית המלאכה: עליו להת קרב
אל הקורבן, להיתקל בו ב חוזקה
בכתפו או במותניו — וב אותה
עת לשלוח יד זריזה ולשלוף
את הארנק. הקורבן, המרוכז כולו
במהלומה שקיבל, אינו מרגיש כלל
כיצד הוא מאבד את כספו.
לפני כמה חודשים התרברב ה־ח״כ
גדול־הגוף של אגודת־ישראל. ,

* 3^ *1111 הלאומי גוחן על שולחנם של אברהם שפירא
לורינץ. יורם ארידור מסרב בכל תוקף

״הסכמי מיסגרת״ אך משלשל לכיסיהם של לקוחותיו מן
הדתיות סכום של מיליארד שקלים מבין וטקילין בלי להניד
ושלמה לפרוץ הסיעות עפעף.

אברהם שפירא, והתנדב להסביר
כיצד יבצע את מזימתו :״אף אחד
י— לא ירגיש, ובום־טראח — חוק מי הו
יהודי יעבור.״ כוונתו היתה
לתיקון בחוק השבות, הקובע כי
יהודי הוא מי שהתגייר כהלכה.
אך למעשה היתד. הכוונה של

כמעט כולן של יהודים — אמורות
להתחלק בשני מיליארדי שקלים.
במיליארד שקל — מחצית מס כום
זה — אמורות היו להתחלק
הישיבות של אגודת-ישראל וזד
מפד״ל, שבהן יש — לפחות על
הנייר — עשרת אלפים בחורי

שוי הקואליציה שיתנו נשלה
בהצגה בחפץ־לב. שו־האוצו
יורת אוידוו איבד את קשיחותו
הצעת התיקון שהוא וחבריו הגישו
אחרת לגמרי. הצעת התיקון לחוק
השבות שימשה כ״בום טראח,״ ומה
שעבר לא היד. החוק, אלא מילי ארד
שקל ויותר שכוייסו כמעט ב אין
מרגיש מאוצר־המדינה, ועברו
לרשות הישיבות של אגודת־ישראל
והמפד״ל.
להצעת התיקון של שפירא, שגם

ישיבות, בערך. כל אחד ואחד
מתלמידי הישיבות היה אמור לק בל
מיליון לירות טבין ותקילין
— הרבה יותר מן הסכומים הקט נים
שהיו צריכים להגיע לכיסי הם
של המפרנסים של המישפחות
מרובות־הילדים.
החלק הראשון של התוכנית ה מקורית
עלה על שירטון זמני. סי-

מאחורי גנו של בגין

מסתודדים שר־הפניס יוסף בורג, וח״כ אגודת־ישראל

שלמה לורנץ, השותפים למזימה הגדולה. בגין,
שנראה כי רזה מאוד לאחרונה, האזין לדיון כמעט
ללא אומר, ושוחח מדי פעם עם מי שישב לצידו.

עת המערך גילתה, לפתע, רוח
התנגדות נמרצת לחוק הגזעני,
שהיד. אמור לשפר רק את תנאי
חייהן של, המישפחות היהודיות
(ראה במדינה) .גם היועץ המישפטי
לממשלה התערב, וסיכל את ה כוונה
המקורית. הוא הכריח את
מציעי החוק לשלם בצורה אחרת,
רק למישפתות של חיילים משוח ררים
ממש, ולא כאלה שיש להם
הזכות להיות ״יוצאי־צבא,״ כלומר,
יהודים בלבד.
אך הסערה והמבוכה כמעט ש השכיחו
כליל כי מיליארד שקלים
אחרים יעברו בצורה חלקה לכיסי
הסיעות הדתיות ובוחריהן.
שרי הקואליציה שיתפו פעולה
בהצגה בחפץ לב. שר-האוצר ארי-
דור, המגלה קשיחות רבה במשא-
והמתן עם הרופאים, ניגש לשוחח
עם הח״כים של אגודת־ישראל, כמו
שעשו אריאל שרון, דויד לוי ויוסף
בורג. נדמה היד. כאילו כולם
מתעניינים רק בתיקון לחוק מיהו
יהודי. אך מה שהיה חשוב באמת,

הצבעה מפוברקת 5ייע!

שום סיכוי שהצעת־התיקון של אגודת־ישראל ושל
דרוקמן תעבור. בתמונה, מלמטה למעלה ומימין
^ לשמאל: יעקב מרידור, משה ניסיס, זבולון המר,

הח״כ המתנדנד של המפד״ל חיים
דרוקמן הצטרף אליה, לא היה שום
סיכוי לעבור. שפירא ידע זאת
היטב. גם דרוקמן ידע זאת. אך
הם היו זקוקים למסו־העשן הג דול,
להצגה הגדולה של הצבעה
דרמאתית על ״חוק עקרוני,״ שמ תלווה
אליו דיון אידיאולוגי, כדי
להסוות את ״הגועל־נפש״ — ה מזומנים.
לצורך
חשוב זה התאימה גם
בחירת הנשיא. לא הפריעד. ל־ח״כים
הממולחים של אגודת־יש־ראל
ושל המפד״ל העובדה שה תוספת
לקיצבות של המישפחות
מרובות־הילדים התעכבה. להיפך:
זה רק הגדיל את מסד־העשן. כך
היתה מלאכת הכיוס קלה יותר.
לפני שבוע תבעו תמ״י, אגודת-
ישראל והמסד״ל עשרה מיליארד
שקלים. שר־האוצר יורם ארידור
גילה קשיחות. הוא היה מוכן לתת
שלושה מיליארד שקלים בלבד.
אופן החלוקה של הסכום האדיר
הזד. מדבר בעד עצמו.
על־פי התוכנית המקורית, היו
75 אלף מישפחות בישראל —

מים אחרים, שיכלל הליכוד את
השיטה גם בתחום זה.
המיספרים מדברים בעד עצמם.
בכיתה בבתי־הספר של החינוך
העצמאי של אגודת-ישראל לומ דים
בממוצע רק 22,2תלמידים.
בחינוך הדתי .25,9 :בחינוך הממ לכתי
32,2 :ובמיגזר הערבי 34,5 :
תלמידים לכיתה. ההוצאה לתלמיד
בחינוך הממלכתי היא 8875 שקל
ואילו ההוצאה לתלמיד ברשת ה חינוך
של אגודת־ישראל היא של
15,603 שקל.
בין השנים 1976ו־ 1982 הוגדלה
ההוצאה הממשלתית הריאלית ל ישיבות
ב־ ,40596 ההוצאה ל״כו־ללים״
הוגדלה ב־ 5220/0וההוצאה
לישיבות של ״חוזרים בתשובה״
הוגדלה ב־0׳ל .473 מיספר התלמי דים
בישיבות האלה הוכפל, ולכיסי
הבוחרים הנאמנים של המיפלגות
הדתיות עומד לזרום סכום נוסף,
ונאה.
המיספרים האלה לוקטו על-ידי
חברת־הכנסת שולמית אלוני. חב
גדעון
פת, יגו$ל כהן, דוב שילנסקי, אהוד אולמרט,
חיים קאופמן, דרור זייגרמן, דן תיכון, מאיר שיטרית,
יגאל כהן־אורגד, צבי רנר, אלי קולס, מרים תעסה־גלזר,
מיכאל דקל ובני שליטא. זייגרמן ותיכון
לא הרימו את ידיהם למען החוק ועזרו להפלתו.

הח״כ מנחם פורוש לוחץ את ידו

של אברהם שפירא אחרי נאומו,

כשמשמאלו ניצב שלמה לורינץ. מאחורי פורוש יושב הח״ב הרביעי
של אגודת־ישראל, שמואל הלפרט. החוק נדחה — הכסף התקבל.
היתד. השלמת עיסקת המזומנים
הגדולה.

י ק לא
להרגיז

ד רוחצת יד

סגן־ראש־הממשלה דויד לוי וח״כ האגוז
אברהם שפירא משלימים עיסקה. תלמי
הישיבות מקבלים מיליארד שקלים דמי לא־יחרץ והקואליציה ניצל

ף ליכוד לא המציא את הפ י
• טנט. הוא למד מהמערך, ש כדי
להוריד את המתח הדתי של
המפד״ל ושל אגודת-ישראל, וכדי
למתן את הנטיות האופוזיציוניות
שלהן, די בכסף. כמו בכמה תחו־

ריה לסיעת המערך שיתפו פעולה,
במידה רבה, עם תרגיל הכיוס של
המיפלגות הדתיות. היה חשוב ל מערך
לא להרגיז יותר מדי את
אגודת־ישראל ואת המפד״ל. רא שית:
בגלל התיקווה שמועמד ה מערך
לנשיאות יקבל תמיכה מסד
יימת מבין הח״כים שלהן, ושנית :
משום שלטווח הארוך עשויות ה־מפד״ל
ואגודת-ישראל להיות שו תפות
למערך — שישלם להן ב דיוק
באותן שיטות שבהן משתמש
היום הליכוד. שדמה פרנקל

כהקמת סיירת של מתנחלים בגדה
המערבית, שתפקידיה יהיו דומים לתפקידי
הסיירת הירוקה.

דיסנצייק

לאנשי הסיירת יהיו סמכויות נרחבות, והקמתה
תספק תעסוקה נוספת לפעילי גוש־אמונים המתגוררים
בהתנחלויות.

ל א !; 1ו״1נמן

למה סי רבהלל *
תנגוגן ־ ף

תפח יד ב כי ר
ד בן ־ ג ל
לאלוה א כינ ח ר (״יאנוש״) כדגל יוצע
תפקיד ביטחוני בכיר.

סירובו התקיף של ח״כ המערך שלמה
הילל לקבל על עצמו א ת המועמדות
לתפקיד הנשיא מטעם המערך נבע מסיכות
הקשורות כבריאו ת כני־מישפחתו.
ראש חבר שלא ידע
ולא

אגף־החדשות במעריב, עידו דיסנצ׳יק, אינו
בצוות היועצים של עזר וייצמן.
כפי שנאמר בתשקיף (העולם הזה ,)2376 לא
דיסנצ׳יק שווייצמן עומד להופיע בטלוויזיה,
יעץ לו בעניין זה.

דיסנצ׳יק יוצא כימים אלה לתקופה ארוכה
של ה שתלמות כחו״ל.

בחירתהרצוג 1111 :ש
להת נשא ות שלהליכוד
וניצחון 1יסי גאון

עורו! כו ת ב פר?
אחד ההסברים הרווחים בליכוד לשתיקה
היחסית של השר בלי־תיק אריאל שרון:
הוא כו תב ספר, ביחד עם יועצו אורי דן.
בליכוד טוענים כי בספר, שנושאו יהיה מילחמוד
לבנון, יהיו גילויים רבים על שרים בממשלה
וקצינים בכירים בצה״ל. הספר ייצא בחתימת
אורי ח•

ה מ טה הארצי
נג ד 1יגל
אחרי פרישתו של סגן־גיצב ראובן
ויינשטיין, סגנו של בנימין זיגל, מנד
קש הסטה הארצי של המי שטרה
למנות לתפקיד סגדרא ש סיפלג ח•
מירמה אדם מבחוץ.
תת־ניצב בנימין זיגל מתנגד לכד,
ומבקש שלתפקיד יתמנה שוטר מ תוך
המיפלג.
ככל הנר אה ייבחר הסגן במיכרז.
ושני המועמדים בעלי הסיכויים חמד
כים הם מועמדי המטה הארצי. רב*
פ^ד רחל גרינברג ורב־פקד רמי

צה׳׳ל מ חפ ש
נשה

בחירתו של חיים הרצוג כ רוב מדהים
בהצבעה ראשונה היא סטירת־לחי מכוונ ת
לליכוד, ולמנחם בגין אישית, על הצורה
ה מתנ שא ת והמתייהרת שבה ניסו לכפות
על הקואליציה מועמד כלתי־־ידוע, שאף
יו״ר הכנס ת לא היה מסוגל לבטא א ת שמו
כהלכה כעת ההצבעה (אלון, כאל״ף קמוצה,
כמקום צרוייה).
גורם מכריע אחר: ה שפעתו העצומה
של המיליארדר נסים גאץ, שהיה מוכן
לעשות הכל כדי שיוכל לומר, כעתיד,
״המחותן שלי, נשיא ישראל.״
לפי ההערכה, הצביעו כעד הרצוג כל
חברי תמ׳׳י, סיעתו של נסים גאון 6 ,ליברלים,
ואחד מאנשי המפד״ל. שניים מאנשי
אגודת־ישראל נמנעו.
כמקום הרצוג ייכנס לכנסת חיים רמון,
יונה מאנשי המישמרת הצעירה, אחרי שגם
דני רוזוליו יתפטר ובמקומו ייכנס לכנס ת
נחמן רז.

ה שטואל יידחף

ג רו פ ר -שר

החוצה

לענייני ערב?

כמה מן הח״כים הניציים של מיפלגת העבודה נואשו
מן האפשרות שמפ״ם, והח״כים שולמית אלוני ויוסי
שריד, יפרשו מרצונם מן המערך.

כצה׳׳ל נעשים עתה מאמצים להחזיר
למחסני הנשק הצבאיים נשק אישי שחולק
לחיילי מילואים רכים כ שנתיים האחרונות.

הניצים יבקשו להביא לשורת החלטות
שייאלצו א ת האגף השמאלי של המערך
לפרוש ממנו ב מ הירו ת האפ שרית.
ה סיכ ה: ניצי המערך קיבלו רמזים
מהליכוד כי כך תוכשר הדרך להקמת
ממשלת ליכוד לאומי.

דרוקמן

ב״קורוו

גורן מאחורי
הרב הראשי היוצא, שלמה גורן, עומד מאחורי
הקמת התנועה החדשה של הרב חיים דרוקמן.

גורן הבטיח לדרוקמן שאם הוא יצליח
להביא לאיחוד של תנו ע תו החדשה,
״מצד״ ,עם תנוע ת התחייה, יהיה גורן
מוכן לה שתלב כמנהיגות של התנועה
המאוחדת.

דת ירוקה
פגודה ה מ ערבי ת
כמה מישרדים ממשלתיים ישתפו פעולה

על רבין
,הדברים שאמר יצחק רבץ, שהמערך שגה
כאשר תקף רק א ת אריאל שרון אחרי
פירסום דו״ח ועדת־החקירה, מעוררים
ביקורת רכה במיפלגתו.
רבין היה חבר בצוות המצומצם שהקימה מיפלגת־העבודה
לצורך תיכנון מהלכי זימיפלגה בעיקבות
פירסום דו״ח ועדת־החקירה. בצוות היו חברים
מלבדו גם שימעון פרם, חיים בר־לב, מרדכי גור,
משה שחל וחיים צדוק.

היה זה רבץ עצמו שהעלה א ת הרעיון
לתקוף את שרון כלבד, מתוך הנחה
ש״שרון לא ילך לכד״ ,ויגרור עימו את
הממשלה כולה.

אם ייבחר סגדהשר פסח גרופר לתפקיד שר שישי
בממשלה מטעם המיפלגה הליברלית, הוא יבקש
לעצמו תיק לענייני ערבים.
גרופר יבקש לעסוק בענייני הערבים אזרחי ישראל.

ל-בויד-ם
למוען ונבון
בין הפעילים המרכזיים בתנועה שתקרא לנשיא
היוצא יצחק נבון לחזור לחיים הפוליטיים, יהיו גם
אישים הידועים בקירבתם לליברלים.

אחד מהם הוא שלמה זלמן אכרמוב, שהיה
מיייייייי מ?דוויום

הגדיון הבא של
ה עוו 09ביה
שיהיה גליון ערב־פם ח, יופיע ככר
כיום א׳ כערב כר חו בו ת תל-אכיב,
ויהיה מצוי בקיוסקים ברח בי הארץ
כיום כ׳ כבוקר, ערנדפסח.

במדינה

בקשר שקטה
מידע, לצוות ופועל
קואליציה מיד סד 88
אתה. רתוח להיגטש סן
המצב שנוצר בי שראל?
מותר לבך — בו!נ 8י
שת שלב מס לסי
שי בתאתהסבב הזח.

מי שהמציא את מס-הנסיעות ה ״
חדש בנה מלכודת שאינו נופלת
פזו שתוארה בספר סילכוד .22
כל ישראלי, המבקש לצאת מן
הארץ כדי להינפש קימעה מהלחץ
היומיומי של הליכוד ואגודת־יש־ראל,
המפד״ל ותמ״י, יצטרך ל שלם

המם מיועד במישרין כדי לממן
את העסקים האפלים של הליכוד
ואגודת־ישראל, המפד״ל ותמ״י —
ארבעה גופים שהמקח־והמימכר בי ניהם
דומה יותר ליחסים השור רים
בין ארבע מישפחות-פאפיה
בסינדיקאט אמריקאי, מאשר ליח סים
בין שותפים בקואליציה.
האבירים השוודיים. בכל
מנדנסיעות דבק ריח של ימי-הבי-
ניים. אז, בשיא התקופה הפיאודלית.
יכול היה כל אביר גדול וקטן
להטיל מם־דרכים על מי שנאלץ
לעבור בשטח שבשליטתו. על כן
^ — ה ם זכו בכינוי ההיסטורי ״האבי-
רים־השודדים.״
הסיכום: אוי למדינה המטילה
פס על הזכות לצאת מתחומה.
וסיכום מקביל: אוי למדינה
אשר ממשלתה בטוחה כל-כך בר צון
אזרחיה לנהור בהמוניהם ל־חו״ל,
עד כי איננה חוששת מפני
הטלת מם כזה.

קוד וספי״ץ
איך?עודד ילודה יהודיו!
מבלי לעודד ילודה
ערבית בעזרו!
ו!מ״י זה הושג.
״״ אחת התוצאות של המקודוהמי-
מכר הקואליציוני הוא הפרם שניתן
לתמ״י — חקיקת החוק למען ה־מישפחות
״ברוכות הילדים.״
החוק בא לתקן עוול משווע: ב עוד
שהאידיאולוגיה הרישמית של
המדינה אומרת שעל כל מישפחה
לייצר את מירב הילדים, אץ המדי נה
נותנת למישפחות אלה את
הסיוע הדרוש כדי להעניק לילדים
את המינימום הדרוש לקיום
הוגן.
אולם בעוד שהחוק בא, כביכול,
לצמצם עוול אחד — הוא מגדיל
עוול אחר.
מה זה חזר״ף? כמעט מאז
•ייקום המדינה התלבטו מנהיגיה —
תחילה אנשי מיפלגת־העבודה, ול־אחר־מכן
אנשי הליכוד — בב־עייר,
שהטרידה אותם: איך לעודד
את ילודת היהודים, מבלי לעודד
את ילודת האוכלוסיה הערבית ב מדינה.
כי בזאת היו דויד בן-
גוריון ומנחם בגין תמימי־דיעים
לגמרי: כל ילד יהודי נוסף הוא
ברכה, וכל ילד ערבי נוסף הוא
קללה.
תחילה הציע מישהו תחבולה:
להעביר את הסוגיה כולה לידי ה סוכנות
היהודית. כמוסד יהודי,
יכולה הסוכנות לתמוך ביהודים,
ולהתעלם מן הערבים. אולם תחבו לה
זו לא צלחה: על פי החוק
האמריקאי, אסור היה למסור עניין
זה לסוכנות. מכיוון שמרבית כספי
הסוכנות באים מידי תורמים יהו דיים
בארצות־הברית, המנכים את
תרומותיהם מהכנסתם החייבת־ב-
מם, אי־אפשר להתעלם מכך.
ואז המציא מישהו — ודווקא
איש מיפלגת־העבודה, סוציאליסט
המניף באחד במאי את הדגל ה אדום
— המצאה גאונית. היא
״י קרוייה ״קיבצת יוצאי־צבא״ —
קי״ץ.
העולם הזה 2377

לקוח חדש!
אך אם זהו קי״ץ, נשאלת השא לה
מה זה חור״ף.
גם בחורי־י שיבה. ההמצאה
נראית תמימה• כל אדם שהוא יו־צא־צה״ל
זכאי לקיצבה משופרת
לילדיו.
לכאורה, זה צודק לגמרי. אדם
המשרת את מולדתו, והמקריב על
מיזבח זה שלוש שנים, זכאי לז־כות־יתר,
לעומת חברו, שיכול היה
לנצל שלוש שנים אלה לקידום
פרנסתו.
אלא שהאמת שונה מאוד.
קיצבת ״יוצאי־צבא״ אינה ניתנת
רק למי ששירת בצה״ל. באמצעות
ניסוה מתוחכם ביותר, נוצר מצב
שכל יהודי מקבל את הקיצבה
הזאת. גם בחורי־ישיבה של אגד
דת־ישראל, שעצם המחשבה על
צה״ל היא תועבה בעיניהם, זוכים
בקיצבה. ואילו שום ערבי אינו
זכאי לקיצבה, מלבד מתי-מיספר,
דרוזים ואחרים, המשרתים בצבא.
באמצעות פיקציה מחוכמת זו
הושגה התוצאה המבוקשת: ילדים
יהודיים מקבלים קיצבה, ילדים
ערביים אינם מקבלים. רוב המיש־פחות
הגדולות ביותר בארץ, שהן
דווקא ערביות, אינן זכאיות לקי-
צבה.
זהו חוק גזעני מובהק. בעזרת
תמ״י — שקמה, כביכול, כדי ל הילחם
בגזענות — הוחמר המצב
השבוע פי כמה.
תשנוחים לגרונו ! /דגר1ע 1י
הדדבר הבכיר ש 7ה 7י 3וד
אישר ר שמית: ישראל
גירשה ב־48 זו 1או!
מאות אלפי הפליטים.
אחד התומכים הנלהבים ביותר
בחוק הגזעני החדש לעידוד הילו דה
(ראח לעיל) הוא סגן יושב-
ראש הכנסת, מאיר כהן־אבידוב.
כהן אינו רק עסקן עדתי מיקצועי,
אלא גם אחד האנשים הלאומניים
ביותר בכנסת — הישג לא-מבוטל
במוסד שבו מסתובבים עשרות
אנשים שהפכו את הלאומנות הצע קנית
לקריירה.
השבוע הגיע מאיר כהן לשיא
חדש. בישיבה של ועדת־החוץ-
והביטחון, שהוא חבר בה, אמר כי
היתד, זאת שגיאה חמורה שיש ראל
לא גירשה במילחמת־ששוד
הימים 200 עד 300 אלף ערבים
מן הגדה המערבית ,״כשם שגיר שה
במילחמת־העצמאות את הער בים
מלוד ורמלה ומהגליל.״
גירוש יריחו. הקביעה עצמה
אינה נכונה. מיד אחרי מילחמת

ששת־הימים גירשה ישראל את כל
האוכלוסיה של מחנות יריחו —
מחנות־הפליטים הגדולים ביותר
ברחבי ארץ־ישראל. היא גם סיפ קה
אוטובוסים להמוני ערבים אח רים,
ששוכנעו על-ידי איומים ל עזוב.
איש
אינו יודע בבירור כמה ער בים
גורשו אז מהארץ, אך קרוב
לוודאי שהמיספר עלה בהרבה על
100 אלף. מרמת־הגולן גורשה כל
האוכלוסיה — כרבע מיליון, ל טענת
הסורים — מלבד תושבי
כמה כפרים דרוזיים, שנחשבו (אז)
כידידי ישראל.
אם לא גורשו ערבים נוספים ב גדה
ובעזה, הרי לא היה זה בגלל
חוסר ״רצון טוב.״ אלא שמילחמת
ששת-הימים היתד, מילחמת־בזק,
טורי־שיריץ ישראליים נעו בכבישים
במהירות, וצה״ל לא היה מעד
ניין שהכבישים ייסתמו על־ידי
טורי־פליטים. הממשלה חששה גם
מפני דעת־הקהל העולמית, שלא
היתד, ב־ 1967 סלחנית כפי שהיתר,
ב־ , 1948 כאשר לחמה ישראל על
עצם קיומה.
מהגליללשאתילא. אולם ה עוקץ
האמיתי של דיברי כהן־אבי-
דוב היה כפול: לגבי העבר ולגבי
העתיד.
מבחינת העבר, עשה כהן־אבידוב
מעשה חשוב, מבלי להרגיש בכך.
בפעם הראשונה אישר דובר ישר אלי
רישמי ובכיר כי ישראל אכן
גירשה את המוני הערבים מן
השטחים שכבשה ב־. 1948
עד כה השקיעה ישראל פאות
מיליונים של פילים, וסכומי-עתק
של כסף, כדי להכחיש טענה זו,
שהושמעה בפי הערבים. ישראל
דבקה בטענה שהיא לא גירשה אף
ערבי אחד. מאות אלפי הערבים,
שברחו משטח ישראל, עשו זאת
מרצונם, מפני שהתחשק להם, או
מפני שמנהיגיהם קראו להם ל צאת.
יודעי־דבר
ידעו תמיד כי אלה
הם כזבים. אולם זוהי הפעם ה ראשונה
שאדם בדרג של סגן יו־שב־ראש
הכנסת מאשר זאת ריש־מית.
כל תועמלן ערבי יוכל מע תה
להסתמך עליו כדי להוכיח כי
תושבי הגליל, הנמקים כיום במח־נות־הפליטים
בלבנון — ובין ה שאר
גם במחנות צברה ושאתילא
— גורשו על-ידי ישראל בכוח
ובכוונה תחילה, כדי לפנות את
השטח ליהודים.

חלומם של אנטי־ שמים.
הסכנה האמיתית בדברי כהן־אבי-
דוב היא לגבי העתיד.
קיימות עתה בארץ קבוצות פא-
שיסטיות, המטיפות בגלוי לגירוש
הערבים בכוח מכל רחבי ישראל ו השטחים
הכבושים. אנשים אלה

יכולים כיום להטיף לריעות אלה
באמצעי־התיקשורת הממלכתיים ד
בעיתונות הכללית, בחופש ובהר חבה
ששום אנטי-שפי בעולם אינו
יכול לחלום עליהם בארצו. אנשים
רבים במדינה, וביניהם פוליטיק אים,
פקידים בכירים ואנשי־בים-
חון — דוגלים בדיעה זו בסתר־ליבם.
בהשמיעו
דיעה זו, העניק לה
מאיר כהן־אבידוב גושפנקה של
שלושה מוסדות בכירים בישראל:
נשיאות הכנסת, ועדת-החוץ־וד,בי טחון
והנהגת תנועת־החרות.
פורשוות חדמטכ״ל

ן! אווה *ד׳זלדך
בהסגגה מחרידה של
חוסר־אחריווו, השמיע
רפאל איתן עלילודדם,
העלולה להסית
לושה ילדים
רק רפטכ״ל יהודי, בעל לב רחום
וחנון, יכול לתת את ליבו לגורלה
של ילדה קטנה שנרצחה באכזריות
לפני שנה. רק רמטכ״ל בעל רגי שות
יתרה, שאפילו תלאות מילח־מת־לבנון,
טבח צברה ושאתילא,
ומסקנות ועדת-ד,חקירה לא הסיחו
את דעתו מרצח נאווה אלימלך.
בימים אלה, שבהם הוא עומד
לעזוב את מישרתו הרמה ולשוב
לכפרו, מצא הזדמנות לספר במ הלך
ראיון עיתונאי בתאוץ את
התגלית המרעישה :״הילדה נרצ חה
על-ידי ערבי מעזה כטסט קב לה
לארגון טרור.״ הוסיף ה־רמטכ״ל
:״עוד ילד נעלם עתה
באותן נסיבות.״

כו תבת על כף הכתבת
ה מי שפ טי ת של ״העולם הזה,׳׳
אילנה אלו! :

מאחר שהרמטכ״ל הוא אחד ה אנשים
רמי-הדרג במדינה, ואחד
המדווחים בד, ביותר, נראה כי
המפכ״ל וקצינים גבוהים אחרים
במישטרה הסתירו עד כה מהציבור
דברים חשובים על מהלך הח קירה
של רצח נאווה אלימלך,
שאותם גילו לאוזני הרמטכ״ל.
לציבור ולעיתונות דיווחו, עוד
לפני כחודשיים, כי לא נמצאו כל
ראיות נגד החשוד כמאל נג׳את
מוצטפא, צעיר ערבי ממחנה־הפ-
ליטים בעזה. לא נמצא כי הוא
קשור בדרך כלשהי לרצח המתועב.
העובדות שנמסרו על-ידי אנשי
צוות־החקירה של המישטרה היו,
כי הצעיר הערבי נעצר כאחד מ מאות
אנשים, שבשלב זה או אחר

נפל עליהם צילו של חשד
עם הילדה. מאז הרצח לא
המישטרה על שמריה. כל
אפילו הפעוט ביותר. מגיע
חקירה מיוחד, המנתח אותו
בהתאם.
לחכות בסיגה. אחד המקורות
הראשיים לחשדות כאלה הם בני-
מישפחתה של הילדה המתה. ה ד
ריה, שמאז הרצח נכנסו למצב
נפשי גואש, אינם חדלים לדוש
בימים האחרונים לחייה של נאווה.
חם מעלים כל אפשרות, ואפילו
הרחוקה ביותר, למניע לרצח.
בין יתר החשדות העלתה אמה
של נאווה, באחד הימים בשנה ש עברה.
גם את החשד נגד צעיר
ערבי, שעבד בחנות־ירקות, סמוך
לבית־המישפחה. לדבריה, היה ה צעיר
עוקב בעיניו במשך שעות
אחרי נאווה, וימים אחדים אחרי
שנעלמה נעלם גם הוא.
המישטרה, שאינה מזניחה כל
חשד, חקרה גם בעניין זה, והע לתה
כי הצעיר, שהיה חשוד ב פעילות
ביטחונית עויינת, עזב את
הארץ. שמו נמסר לתחנות-הגבול,
והמישטרה חיכתה לו בפינה. כאשר
חזר ארצה, לפני כחודשיים, נעצר
מייד והובא למישטרת תל-אביב
לחקירה גם בעניין רצח נאווה.
בשלב זה הוזמנה האם לתחנת־המישטרה
והוכנסה לחדר שבו נמ צאו
כמה אנשים, ביניהם הצעיר
הערבי. היא נשאלה לתומה אם
היא מכירה מישהו בחדר, הביטה
בכולם ונדה בראשה לשלילה: היא
לא הכירה את הצעיר.
הפרשה נחקרה, אבל לא העלתה
מאומה, כשם שלא העלו כל הח קירות
האחרות. הצעיר היה עצור
בעיקר בשל חשדות ביטחוניים, ועל
כך הועבר לבית־המישסט המתאים.
מסית לרצח. החשדות כי
נאווה נרצחה במיבחן-קבלה לאי־רגץ
עויין עלו בראשם של כמה
עיתונאים, בשל העובדה כי לפני
כשנה נרצח בתל־אביב גבר קשיש,
הומדסכסואל נודע, בידי שני ער בים.
בין יתר מניעיהם לרצח היה
גם המניע להוכיח לאירגונים קי צונים
כי הם ״גברים,״ המסוגלים
לרצוח יהודים בדם קר. מסיפור
בודד זה הסיק מי שהסיק את
הקשר לנאווה אלימלך.
הרמטכ״ל קרא בוודאי את חציה
הראשון של הפרשה, כאשר נעצר
הערבי. הוא לא התעניין, כנראה,
בסופה, והסיק את מסקנותיו שלו.
הוא גם המשיך באותו אורח־מח־שבה
הגיוני והוסיף עוד קורבן ל-
מיבחני־הכניסה לאש״ף — נער
צעיר שנעלם גם הוא.
רק רמטכ״ל יהודי יכול לדאוג
כל־כך לנקמת דמו של ילד יהודי
שנרצח, רמטכ״ל יהודי הזוכר את
עלילות־הדם באירופה, ואת הפר עות
שבאו בעיקבותיהם.
באותו ראיון מצרף הרמטכ״ל
יחד את ידוי האבנים על אוטובר
סים בגדה ורצח נאווה, והוא מסיק
את המסקנות :״כלפי מיידי־האב־נים
אנו יכולים לעשות כמה דב רים:
לפתוח באשר ולהרוג את כל
הילדים. לא לנסוע בשטחים. או
להיות רציונאלייםכיהוד
י ם ׳ ולתפוס את המיידים ולה ענישם
באופן כזה שלא יהיה כדאי
יותר לזרוק אבנים.״
אם הרציו של היהודים נמדד
לפי הרציו של הרמטכ״ל, בראיון
עיתונאי זה, כדאי מאוד להיזהר
ממנו. מי שמעלה האשמות כאלה
מעל דפי העיתונים הוא מסית ד
מדיח לרצח ילדים ערביים, כנקמה
על מותה של נאווה.
במדינה שבה זורקים יהודים
״רציונליים״ רימון על יהודים אח -י
רים בגלל הפגנות של שלום עכ שיו,
קל מאיד, יהיה להסית אותם
לזרוק רימונים על ערבים, כנקמה
על רצח נאווה .״הרי הרמטכ״ל
אמר שהם רצחו, והרמטכ״ל ב-
תדאי יודע,״ יאמר הרציו היהודי
שלהם.
ועוד דבר מחריד: אם זוהי רמת
האמינות והדיוק של הרמטכ״ל ב נושאים
שבהם אני יכולה לבדוק
— מהי רמת אמינותו בשטחים
אחרים ז

המבוגית העוגה
על 4הקושיות
— ^ 4 ^ 4 * 4היות והפתק נמצא כעת בירידה הופכים מחירי רנו 9למחירי
הזדמנות*

תו ,9חסכונית בצריכת ״אנרגיה״ מכל המכוניות השוות להל
בגודלה(מת״א לחיפה 5ליטר דלק בלבד).

^ 4 4ן 4 4ך מרווח פנטסטי לנוסעים, מושבים אורטופדיים מתכוונים, נוחות
~ ^ייי ׳ י ״ מקסימלית לחניה, תא מטען מרווח במיוחד.
— הינע קדמי המבטיח יציבות ובטיחות מירביים. הגנת פלדה
^ בגוף המכונית המבטיח שלום הנוסעים.

ייי י

רנו — 9מכונית השנה באירופה 1982 ומכונית השנה בארה״ב .1983
רנו — יצרן מש׳ 1באירופה.

מ91

#1העולם אוהב

בני מ שה?!דסו
תל-אביב טל 627151 .
חיפה טל 721751 .
ירושלים טל 226491 .
באר שבע טל 36777 .
חיפה טל 510296 .
נתניה טל 23037 .

אספקה מיידית — תנאי אשראי נוחים.

0ותנ
ל חיי ל

ה חל מ־ 389,424 לפי מ חי רון 319

אפשרלה שיג את

העולם גו ה
ביו שלישי בערב,
ב ת חנ ההמר בוי ת
בתל־ א בי ב

נגנבה מכונית

פולקסווגן חיפושית
אדומה מס׳ 205687
כנפיים חתוכים -גלגלים רחבים.
הרואה או ת ה מתבק ש להודיע
לטלפע 03-290298 או .03-444161

המוצא יבוא על שפרו.

הא־ ש שדא
היה

ן • גבר גפה־הקו מה. שנכנס
י * לאולם הישיבות של ועדת-
החקירה באולם פאפיק באוניבר סיטה
העברית, חייד לכל עבר. הוא
לחץ את ידיהם של כמה עיתונאים
שישבו בשורות הראשונות, והח ליף
עימם הלצות. הוא לא נראה
מודאג או מוטרד כפי שנראו
העדים האחרים שנקראו להעיד
לפני הוועדה, שחקרה את הטבח
בצברה ושאתילא.
עדותו, שנמשכה 45 דקות, היתד,
מוזרה ביותר. התברר ממנה, כי
האיש שהיה סגנו של הרמטכ״ל
בתקופת מילחמת הלבנון, לא ידע
דבר, לא ראה דבר ולא שמע דבר.
האלוף משה (״מוישה וחצי״) לוי
אמר, שנודע לו על הטבח בדיוק
כשנודע עליו לראש־המסשלה מנ חם
בגין: ביום שבת אחר־הצה־

גנרלים היא ביחידת הצנחנים של
תחילת שנות החמישים. אריאל
שרון היה אז מפקד כוח־הצנחנים
של צד,״ל. רפאל איתן היה מפקד
הגדוד שצנח במיתלד, במילחמת
סואץ. משה לוי היה קצין המיב*
צעים של אותו גדוד.

(״חקה״) חופי — שכולם היו מאו חר
יותר מפקדים בכירים בצד,״ל
— התארגנו בחשאי כדי להביא
להדחתו של אריק..

הלשין !

הרמטכ״ל, רב־אלוף משה דיין,
לא רצה שהצנחנים יכנסו לעימות

א ללימודים

ד ! וטל על דוידי להתייצב לפני
י י שרון, להודיע לו שהציניו תוב עים
את התפטרותו. אך לשרון נודע
ן על־כך מבעוד־מועד. הוא זימן שני
קצינים מחוץ לחטיבה — את
אהרון יריב ואת אברהם (״אב־ד
כו ל ע שוי להתפטר ־ אנוש רשה״) טמיר, וקרא אליו את ה קושרים.
כך סוכל המרד.
שומרון 1ק!ת־ יתפטרו -נא שר
כמה מהקצינים טענו מאוחר יו תר
כי מי שמסר לשרון על ההת ארגנות
החשאית, וגרם לסיכול

אויק ימנה א ח
מויו 11הוחצי אריאל שוון החליט תחילה למנותו נומטנ״ל,
לפני שנתיים

גילה העולם הזה ( )2290 כי אריאל שרון,
שעמד להתמנות כשר ביטזזון, מבקש
למנות את האלוף משה לוי כרמטכ׳׳ל הבא של צה״ל, במקוס רפאל איתן.

דיים, יומיים תמימים אחרי התחלת
הטבח.

הכשר ל היו ת
רמטכ״ל
ן עובדה המטילה צל כבד
י י על העדות הזאת היא, שסגן
הרמטכ״ל היה גם ראש אג״ם —
אגף־המיבצעים של צה״ל — שלפי
כמה עדויות זרמו אליו ידיעות על
הטבח.
משה לוי גם התלווה אל רפול
כאשר הוא טס לביירות ביום ה שישי
אחר הצהריים, ונפגש שם
עם קציני הפלאנגות. באותה פגי שה
נתן רפול לפלאנגות היתר ל המשיך
את פעולתם במחנות.
לוי העיד, כי הוא לא ידע מהי
מטרת הטיסה• הוא חשב שזו טיסה
מיבצעית רגילה. הרמטכ״ל לא
גילה לו מהי הסיבה האמיתית
לטיסה החפוזה לביירות.
השופט יצחק כהן שאל את לוי,
אם הוא לא חשש מטבח, אחרי
שנרצח בשיר גימאיל. תשובתו של
לוי :״חשבתי ...ובהחלט מטריד
אותי איך דבר שקורה ושמוצאים
לו הסברים אחר־כך — .לא עלה.״
אך לוי לא היה כלל בין המוז הרים
של ועדת־החקירה — ועוב דה
זאת העניקה לו, למעשה, את
ההכשר להיות הרמטכ״ל של

מסקנותיה של ועדת־החקירה
עשו למען משה לוי דבר נוסף:
הם סילקו מדרכו את שני המת נגדים
העיקריים למינויו כרמטכ״ל
של צד,״ל: שר-הביטחון היוצא
אריאל שרון, והרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל איתן.
תחילת היחסים בין שלושת ה

המצרים שהיו מבוצרים ב־מיתלה.
שרון נקט בטכסיס אופיי ני:
הוא ביקש אישור להכניס
לאיזור ״סיור אלים״ ,וכאשר הת קבל
האישור׳ שלח שרון לתוך
מיצר ההרים המסוכן גדוד צנחנים
שלם.
ההרפתקה הזאת הפכה טבח נורא,
שדילל את שורות הצנחנים.
עשרות לוחמים נהרגו ונפצעו ב־קרב־הדמים
של המיתלה. מפקדי
הצנחנים, שראו את אנשיהם נהר גים
בסיטונות, החליטו שלא לש תוק.
רפול עצמו, מרדכי (״מוטה״)
גור, אהרון דוידי, דני מט ויצחק

המרד, היה קצין־המיבצעים של
רפול, משה לוי.
קשה לדעת אם יש אמת בשמו עה
זאת. אולם אין ספק שכאשר
החליט אריאל שרון למנות את
משה לוי כסגנו של רפול, נדלקו
אצל רפול כמד, וכמה נורות אדו מות.
הוא דאה בלוי ״שתול״ של
שרון.
לויאלי לקציני ם
779 רון החליט על המינוי עוד
׳ לפני שהיה לשר־ביטחון, ב ממשלה
השנייה של הליכוד, אחרי

הבחירות לכנסת העשירית. הוא
הסכים לתנאי שהתנה אז בגין, ש־רפול
ימשיך לכהן בתפקידו שנד,
חמישית. התנאי שלו היה — שלוי
יהיה סגן־הרמטכ״ל. כדי לפנות
את הדרך ללוי, סולק למעשה מי
שהיה סגדהרמטכ״ל וראש אג״ם,
האלוף יקותיאל (״קותי״) אדם, ש נפל
במילחמת הלבנון.
קודם למינוי לתפקיד סגן ה־רמטכ״ל
היה משה לוי אלוף
פיקוד המרכז. כאשר שימש בתפ קיד
זה׳ הוא היה ידוע במדיניות
היד הקשה שהוא נקט כלפי הפלס טינים,
תושבי הגדה.
לעומת זאת, היה לוי סלחני
ביותר כלפי המתנחלים, שעשו ב־

ג המפקד׳ ה מתנחלים!
בשבוע שעבר היפנה העולם הזה ( )2376 סידרה
של שאלות אל דובר צה״ל. השאלות התייחסו
לצורת האירגון הצבאית של תושבי הגדה המער בית
ורצועת־עזה, ולצורת האירגון של יחידות־החיילים
הבאות מישיבות־!־,ד,סדר, שעשרות מהם
נעצרו בקשר עם התוכנית להשתלט על הר־הבית.
השאלות הופנו אל דובר צד,״ל יומיים לפני
הוצאת הגליון. מכיוון שלצורך הכנת התשובה
עליהן היה על.יחידת דובר־צהל להתקשר ליחידות
שונות, ארכה הכנת התשובה שבוע ימים.

להלן ת שובתו של דובר
שאלות ״העולם הז ה״:

צה״ל

ישובי יהודה, שומרון ועזה מאורגנים בהגנה
מרחבית. תושבי היישובים מאורגנים בשעת־חירום
להגנה על היישוב ולהשתלבות בהגנה על המרחב.
בעת רגיעה, תושבי היישובים מבצעים שרות-
מילואים פעיל במיסגרת הביטחון־השוטף במרחב
שבו הם מתגוררים.
מפקדי יחידות ההגמ״ר (הגנה מרחבית) הם
בעיקר מתושבי המקום.
יחידות חיילי־ההסדר אינן קשורות ביחידות

ההגמ״ר של תושבי יהודה, שומרון ועזה. יחידות
אלה מורכבות מחיילים סדירים, המשרתים אך
ורק ביחידות סדירות של צה״ל, בעיקר בחי״ר
ובשיריון.
מפקדי היחידות של חיילי ישיבוודההסדר הם־
קציני־צה״ל מיקצועיים, לא בהכרח תלמידי ישי-
בות־ההסדר.
הימ״חים (יחידות־מחסני־חירום) והנשק נמצאים
בפיקוח של המיפהדות המרחביוודמחוזיות. הנודד
לים הם כנהוג בכל ימ״ח ויחידה בצה״ל, כגון
רישום, אחזקה ואבטחה.
עד כאן תשובת דובר־צה״ל. למעשה, מאשרת
תשובתו זו את טענת העולם הזה, כי הרמטכ״ל,
דב־אלוף רפאל איתן, יצר בגדה המערבית וב-
רצועת־עזה יחידות אוטונומיות של מתנחלים,
כאשר היחידה כולה, על חייליה ומפקדיה, מורכ בת.
מהתושבים בגדה המערבית וברצועת־עזה.
המיפקדות של היחידות האלה הן האחראיות גם
על הנשק והימ״חים, ולמעשה אין אפשרות ממשית
לפקח על פעילות פרטיזנית של המתנחלים —
ובכלל זה פעולות־טרור — המתבצעת כשהם
לובשים מדי־צה״ל, ומשתמשים בנשק צד,״לי.

גדה כבתוך שלהם, ניפצו שמשות
של מכוניות, שמשות של חנויות
ו״ירו באוויר״.
המהפך בגישתו של שרון אל
לוי חל בעיקבות מילחמת לבנון.
פרשת ״החטיבה שלא גוייסה״ ופרשיות
אחרות במהלך המילחמה,
גרמו לנתק בין שרון ובין הקצונה
הבכירה של צה״ל.
שרון קיווה שלפחות לוי ישמור
לו אמונים, וידווח לו על המתרחש
במטכ״ל. אך לוי היה לויאלי ל קצינים,
וכמוהם היפנה גם הוא
״כתף קרה״ אל שרון. בעיקבות
זאת החליט שרון לתמוך במינויו
של האלוף דן שומרון, שהיה ב מידה
רבד ,״מחוץ לעניינים״ ב תקופת
מילחמת הלבנון.

ממו שמע —
כמו רפול!
^ די לסכל את בחירת לוי, עשה
גם רפול מעשה ללא תקדים :
הוא הזמין את -עצמו אל ראש־הממשלה,
כדי להמליץ לפניו על
מינויו של המועמד שלו — האלוף
אביגדור (״יאנוש״) ברגל.
אך כל זד, לא הועיל. שר־הביטחון
החדש משה (״מישה״)
ארנם רצה ברמטכ״ל שיהיה ממו שמע,
ולא יקרא תגר על המערכת
הפוליטית. משה לוי נראה לו כ מועמד
מתאים.
יש לזכור, כי אלה בדיוק היו
השיקולים של שר־הביטחון ש קדם
לשרון, עזר וייצמן, כאשר
מינה את רפאל איתן כרמטכ״ל.
רפול התגלה בדמות שונה לחלו טין
כאשר הוא הרגיש את עצמו
בטוח בתפקידו.
קשה לדעת אם לא ילך לוי
בעיקבות הרמטכ״ל שקדם לו.

שלמה פרגקד

גומאו׳ צחק באשו זונה מאשמת הוצת, או הצחוק עבו כאשד שמע את גזרהוין

איו והנר
עד אהרון׳
ט סילו הסניגורית נדהמה פ-
ר הזיכוי. עורכת-הדין האדמונית
עדנה קפלן ישבה שותקת כמה
דקות אחרי ששמעה כי בית־המי-
שפם זיכה את לקוחה, רחמים
(״גומדי״) אחרוני, מרצח עמום או ריון
ועזר כהן. היא נותרה יושבת
וכמו בחלום שמעה את בית־המי־שפט
מרשיע את גומדי בעבירות
קלות, יחסית, של קשירת־קשר,
השמדת ראיות וסיוע לאחר מעשה.
יתכן כי בחלומותיה הכמוסים
ציפתה הסניגורית, שהיא מישפט־נית
מעולה ובתו של עורך-הדין
הוותיק יעקב הגלר, לזיכוי. אך
כאשר הוא נחת עליה השכם בבו קר
מפיו של השופט אליהו וינו־גרד,
כמעט שלא האמינה למשמע
אזניה.
עדיין טריה בזיכרון הרשעתו של
טוביה אושרי, שותפו וחברו של
גומדי ברצח הכפול הזה. בית-
המישפט המחוזי בתל-אביב, בה רכב
אחר, דחה את הגנתו של
אושרי ומצא כי הוא אשר ירה
בשניים והרגם. עירעורו תלוי ו עומד
כעת לפני בית המישפט־העליון.
מישפטנים
ששמעו על הזיכוי
המפתיע, התקשו להבין כיצד הור שע
גומדי בקשירת קשר עם או שרי
לרצוח את אוריון ואת כהן
וזוכה מהרצח עצמו. אבל השופט
וינוגרד, בפסק־דין מקיף ויסודי,
הצליח להסביר את הפרשה.
באורח פרדוכסאלי, למרות שזי כה
את גומדי, דחה בית־המישפט
את גירסתו כמעט בכל הנקודות.
בית־המישפט בחר להאמין לעד-
המדינה רמי ערוסי ולאבנר מעודד,
ועל עדויותיהם ביסס את הזיכוי
ואת ההרשעה.

בניגוד להסכם בין הקושרים, זוכה
גומדי מאשמת רצח. בית־המישפט
דחה על הסף את האפשרות כי
גומדי לא היה קשור כלל לתיכנון
הרצח, ובי אושרי לבדו זמם ובי צע
את הדבר. בית־המישפט לא
האמין לגומדי שלא ידע על מצי אות
הנשק הקטלני במיפעלו, שלא
ידע על תוכניותיו של חברו, אוש רי,
לרצח וכי הקורבנות באו ל-
מישרדו כדי לדון על סחיטתם מ הקבלן
הירושלמי מימון לוי

בית-המישפט האמין כי גום-
די וטוביה אושרי תיכננו וביצעו
את הכל יחדיו, שלב אחר שלב.
הוא האמין כי אושרי ביקש מנד
עודד להחזיר את העוזי לבר־בקר,
וכי מעודד הביא את הנשק, שבו
קבוע משתיקול, למיפעל זמן קצר
לפני הרצח, וכי היה זה גומדי
שעלה עם מעודד לגג לבדוק את
תקינות הנשק וירה מתוכו שתי
יריות. הוא אף התלונן שלמרות ה־משתיקול
נשמע רעש בזמן היריה.

בית־המישפט האמין שאושרי
ביקש שמעודד יכין בור גדול ל שם
קבירת הגופות, וביקש ממנו
לעזור בהשמדת הראיות בעת ה צורך.
ביודהמישפט מצא כי רמי
ערוסי, שהיה עד-המדינה, הוא עד
עקבי ומהימן ועדותו לא נסתרה
לאורך כל הדרך. ולכן בחר להא מין
לו כי היריות הקטלניות נורו
בידי אושרי. אחת הנקודות הש נויות
במחלוקת בעירעורו של או שרי
לבית-המישפט העליון היא ה שאלה
מי ירה בעוזי ורצח את
השניים. ערוסי טוען שהוא ישב
במיסדרון ליד חדרו הסגור של
גומדי ולפתע שמע יריות וראה
את אושרי כשהעוזי בידיו מרסס
את החדר הקטן. אושרי טען, לעו מת
זאת, כי היה זה ערוסי שהפ תיע
וירה בשניים.
כאשר הוסגר גומדי לישראל,
בשנה שעברה, מיהר סניגורו של
אושרי והזמינו להעיד בעירעור
של אושרי, כדי להכריע מי ירה
במנוחים .״מצבו של גומדי בעניין
זה הוא עדין,״ מציין השופט בפ־סק-דינו
.״כאשר חזר ארצה התברר
לו כי הוזמן להעיד בעירעור של
טוביה. הוא נמצא בין הפטיש
והסדן.״ גומדי הירהר היטב והח ליט
שמכיוון שהגירסה שערוסי
ירה אינה מנקה אותו לחלוטין מכל
חשד, והוא יכול לעזור לטוביה

בלי להזיק לעצמו, יעיד כי היה
זה אמנם ערוסי שירה.
״לערוסי לא היה כל מניע להע ליל
על גומדי,״ מסכם בית-המי1 -
שפט. כאשר רצה ערוסי לומר דב־ |
רים קשים על גומדי, הוא אמר
זאת בלי היסום. הוא סיפר כי
היה, זד. גומדי שחתך במו ידיו
את גרונו של אוריון ואת רגלו —
של כהן אחרי היריות. דברים ש־בית־המישפט
לא קיבל בסופו של
דבר מחמת הספק.
הסיכסוך בין אושרי ואוריון היה 1
בגלל אהבתם לאותה אשה, שרה !
(שורי) דנוך, וגם בגלל חשדו של
אוריון כי לטוביה היתד. יד ברצח
איש הברינקס שבגללו נידון בזמנו
אוריון למאסר-עולם. אוריון דרש
מטוביה סכום של 300 אלף דולר,
וטוביה לא רצה לשלם. אחרי ש-
אוריון וכהן השפילו את טוביה,
התעללו בו בחולות בת־ים והשתי־נו
עליו, הפך הסיכסוך ביניהם ל עניין
חמור. ביודהמישפט לא הא מין
לגומדי כי ביום הרצח הזמין
את הקורבנות לפגישה בעניין סחיטה
כספית שסחטו השניים את הק־ ״״
בלן הירושלמי מימון לוי, וכי -
טוביה נמצא שם במיקרה באותו
יום .״כל העניין עם מימון לוי
לא היה ולא נברא,״ קובע בית-
המישפט ללא היסוס .״זה נולד
במוחו של גומדי באיטליה ונועד

1ין הפטיש
ו הסדן
ך ומדי היה קרוב מאוד לחרש ׳
״ עה, ורק מפני שבית־המישפט
מצא כי יש גירסה המתיישבת עם
כך שאושרי פעל בסופו של דבר

וגת׳ חמתו

לפני כניסת השופטים לאולם נראה אהרוני
(שני מימין) מתוח מאוד. גם השוטרים
והקהל היו מלאי ציפיה. פקיד־העזר (ליד הדוכן) הגיע והכריז, טל

כניסת השופטים. הרגע הבא היה מלא מפתעה. הזיכוי מרצח גרם לאנחת
השתוממות בקהל. השופטים הקריאו רק תקציר של פסק־דין ולא הסבירו
את הסיבה לזיכוי. הם הרשיעו את גומדי בשלושה סעיפים בלבד.

לתת הסבר לביקורם של המנוסים
במיפעל ולהרחקתם מנסיון הסחי טה
של טוביה.״

__ זיכוי
מחמת ספק

גי ת־ ח מי שפט לא היה ספק
€כי השניים הוזמנו למפעל ב תכנון
מראש של גומדי ואושרי
כדי לדון בעניין 300 אלף הדולר
שתבעו מאושרי. אושרי נפגע ב צורה
אנושה מההשפלה שסבל מ ידיהם.
הוא לא סלח ולא שכח,
למרות שגומדי ניסה להעיד כי
כך היה .״אך הוא עשה זאת כדי
ליטול מטוביה את המניע לרצח,״
קבע בית־המישפט.
ביום הרצח היתד. הסכמה בין
גומדי ואושרי לרצוח את שני ה סחטנים.
הכל היה מוכן, הנשק
היה במיפעל, רמי ערוסי התבקש
להישאר יותר מאוחר, אחרי שכל
)העובדים כבר עזבו את המקום.
טוביה אושרי חיכה בחוץ כאשר
גומדי עשה נסיון אחרון לסדר
את העניינים ללא רצח. הסיכום
בין הקושרים היה כי אם יפתור
גומדי את העניין בטוב, לא יתבצע
רצח, אולם והיה ולא יצליח, יש תמשו
הקושרים בנשק, וירצחו
את הסחטנים.
בשלב זה נותרה נקודה אחת
שעליה לא הסכימו הקושרים. ב עוד
שגומדי רצה לסיים את הס חיטה
במתן כסף — סירב לכך
טוביה. ולכן קיימת האפשרות כי
בשלב מסויים החליט טוביה על
דעת עצמו לסיים את העניין. הוא
נטל את העוזי, נכנם לחדר, הפ תיע
את כולם ורצח את השניים.
אם פעל טוביה כך, הוא הפר
את ההסכם שהיה ביניהם. הוא לא
חיכה שהתנאי המוקדם שעליו הו סכם
יתמלא, ובכל זאת ביצע את
הרצח. לכן נותק הקשר בין גומדי
ואושרי וגומדי שוב לא היה סוכ נו
ושותפו לעניין הרצח עצמו.
:וחמת ספק זה זוכה גמדי.
גירסה זו, לדעת בית־המישפט,
עונה על כל השאלות המתעוררות
בתיק. היא מסבירה מדוע ברחו
השניים מהארץ וגומדי לא שב
אליה אלא אחרי שהוסגר על־ידי
*:לטונות איטליה. בית־המישפט
קבע כי זה בניגוד לאופיו של
גומדי להיות נגרר. הוא לא היה
נותן לטוביה למשוך אותו לבריחה
ללא סיבה ולא היה נשמע לעצתו
של עורך־הדץ אליהו קידר שלא
לשוב לישראל עד שיסתיים עיר-
עורו של טוביה .״הוא לא היה
עומד 20 חודש בצד כשחברו
נשפט ולא היה בא להעיד כי ערו־סי
הוא שירה,״ מציין בית־המיש־פט
.״הוא נמלט עם טוביה לחו״ל
מחשש שהמישטרה תעלה על עיק-
מתיהם.״
אחרי הזיכוי מרצח נפלה שלווה
גדולה על הנאשם ועל סניגוריו,
עדנה קפלן ומרדכי גרון. האיום
קואסר-עולס שוב לא היה תלוי
על ראשו של גומדי.
הטיעון לעונש היה קצר ותמ ציתי.
התובע, פרקליט מחוז-המרכז
אהרון שדר, הציג את הרשעותיו
הקודמות של גומדי •,וציין בעצמו
כי הן ישנות וקטנות־ערך. אך
הוא ביקש מבית־המישפט להתייחם
להרשעות כאל שלוש עבירות שו נות,
ולתת עליהן עונש מצטבר.
״רק כפסע היה בינו ובין שותפות
לרצח עצמו,״ ציין התובע, וביקש
את העונש המרבי.
גם הסניגורית קיצרה בטיעוניה.
במהלך המישפט הביאה כבר כמה
וכמה עדים שסיפרו על נדבנותו
של גומדי, על טוב-לבו ועל עזרתו
הרבה לנזקקים. היא ביקשה מ-
בית־המישפט רחמים בדין.
בית־המישפט התייעץ דקות אח דות
וחזר עם גזר־הדין, עונש
מאסר בפועלשל 12 שנים. זהו
המוטל על
עונש מאסר נכבד,
עבירות כמו הריגה או שוד אכזרי
במיוחד.
הנאשם והסניגורית שלפני שעות
מעונש של
^,ודות עוד חששו
מאסר־עולם. נראו המומים מחומרת
העונש של 12 שנות מאסר.

אילנה אלון

בראיון ראשון מסוגו, שהעניק
מהבת העולם הזה, נעמי ארווה,
בבית־המעצר, גידה גומאדי

!יהתאכ 1ב ת
שלי ! ״
* 4אז נתפס רחמים (.מם-

די״) אהרוני באיטליה והוסגר
לישראל, נכתבו דברים רבים עליו
ועל שותפו, טוביה אושרי, השפוט
למאסר עולם ומחכה לעירעור כבר
יותר משנה. סופר רבות על הרצח
הכפול שבו נרצחו עמום אוריון
ועזר כהן במיפעל בר־בקר בבת ים.
מאז ניסו עיתונאים רבים לפ גוש
את רחמים בבית־הסוהר, אך
נתקלו בסירוב מוחלט מצד השיל-
טונות. גם את טוביה אושרי לא
ניתן היה לבקר. אושרי צולם

הרבה וצופה בטלוויזיה הצבעונית
בחדרו. קרוביו מבקרים אותו אחת
לשבוע ודואגים לכל מחסורו.
כשישבנו שם על הספסל בפרו זדור׳
עברו סוהרים, עובדות ס ד
ציאליות וקצינים בשרות בתי־הסו־הר.
כולם בירכו אותו לשלום, כו לם
איחלו לו כי יצא לחופשי עם
מתן גזר־הדין.
שאלתי אותו אם הוא נמצא ב מתח,
וביקשתי, כי יספר לי מה
קרה מאז עזב את הארץ אחרי ה רצח.

רחמים
סיפר :
אני מתפוצץ מרוב מתח. אני
יושב יום ולילה וחושב ומשחזר
איך הכל קרה, ואני מגיע למסקנה,

עם הנוקדיטה

עדנה קפלן, שהקדישה מאמצים מרו בים
כדי להגן על גומדי. מאמציה
נשאו פרי, וגומדי זוכה מאשמת רצח והורשע בשלושה סעיפים, קלים
יחסית לאישום המקורי. היתר! זו הצלחה מרשימה לסניגורת המוכשרת.
בכלא בחודש שעבר, על־ידי הצלם
עוזי קרן, ואז הוא צעק כי ינקום
בבצלאל מיזרחי כאשר יהיה חו פשי.
גומדי כעם כששמע את דב ריו
של טוביה. לטענתו מחרחי
הוא חבר אמיתי ונאמן. שלטונות
הכלא בודקים כל מיכתב וכל אדם
המנסה לפגוש את טוביה ואת
רחמים, שזכו לתואר ״מלכי הפשע
המאורגן בישראל״ ו״חבורת הב־דם.״
הצלחתי לפגוש את רחמים
בבית־המעצר רמלה, שלושה ימים
לפני מתן גזר־דינו. שוחחתי עימו
במשך שלוש שעות, שבהן סיפר
לי על קורותיו בחו״ל, על קשריו
בישראל ובעולם ועל דעותיו בקשר
למישפט.

כי יהיה לשופטים קשה להעניש
אותי על דבר שלא עשיתי. אני רק
מקווה שהאמינו לי, למרות שרוב
האנשים שהעידו שיקרו.
טוביה שיקר במישפט שלו כ שסיפר
שקבעתי פגישה עם הימנו־חים.
היו הקלטות בטלפון של
המיפעל. המישטרה טענה שהפסיקה
את ההקלטות בדיוק יום אחד לפני
הרצח, דבר שלא מתקבל על ה דעת.
אני בטוח שהם פשוט העלימו
את ההקלטות שבהן קבעתי עם מי מון
לוי פגישה ב־ 8בערב. היה
נוח למישטרה לעשות כך. זה לטו בתם.
שורי (שרה דנוך) ,גיסתי,
גם כן לא סיפרה את כל האמת.
למה היא לא אמרה במישפט של
טוביה שעמום אוריון איים עליה
כמה פעמים ואמר שיתנקם בה?
לעמוס היו דמיונות והוא סירב
להבין שעברו כבר 10 שנים מאז
ששורי יצאה איתו. כאב לו שהיא
חיה עם טוביה. הכי לא בסדר היה
מימון לוי. חשבתי אותו לחבר.

הוא היה יכול לבוא להעיד על
הפגישה שהיתה לי איתו באותו
ערב של הרצח, פגישה שאליה
הוא הגיע יחד עם אחיו, בשעה
8בערב.
מימון הסתלק מהארץ במכוון
בעת המישפט שלי וכשפנו אל
אחיו, והסבירו לו כמה זה חשוב
שיבוא להעיד את האמת על אותה
פגישה, הוא ענה שהוא לא רוצה
בעיות. איזה בעיות היו יכולות
להיות למימון ולאחיו אם היו
באים ומספרים מה שקרה?

ה חברי ם
הפגו עורף
ך בי ת־ ה מי שפ ט חקרו אותי
* שעות למה לא מסרתי גירסה
למישטרה שהסגירו אותי מאיטליה.
אני לא רציתי למסור גירסה. היתד,
לי סיבה טובה לכך. קומתי שרמי
(המשך בעמוד )94

מתפוצץ מרוב מתח
ך* חמים הופ תע לראות אותי
בבית המעצר. הסוהר שהביא י אותו השאיר אותו בפרוזדור ה כלא
והלך. ישבנו על ספסל בפ רוזדור
ושוחחנו בחופשיות. הוא
סיפר כי היחס כלפיו בכלא הוא
יוצא מהכלל, וכי הוא מסתדר עם
כולם. את שותפו, טוביה אושרי,
ראה בפעם האחרונה לפני שלושה
חודשים, כאשר עדיין איפשרו להם
להיפגש לפעמים. יותר מאוחר ני תנה
הוראה שלא לתת להם להת ראות.
הוא נמצא בתא בודד, קורא

עם הבת

היפה, אומי, שעושה את צעדיה
הראשונים בעולם הדוגט־נות.
אוסי התגייסה לא מכבר לצה״ל, אך קיבלה

חופשה מיוחדת כדי להיות נוכחת בבית־המישפם
ביום מתן גזר־הדין לאביה. בהפסקה שהיתר. בין
הדיונים, ניגשה אוסי אל אביה ועודדה אותו.

מה חשבקארלמארבסעל 1שי 0ו על ה אז שר, מי
פו חדש הנ שי א יברח. ו מ דו ע אסר! לגדלאב טי חי ם ב עז ה
מנוחה, אך הרב גורן השאיר
בחדרו אי־סדר מכוון, וכל ה־ריצפה
היתד, מכוסה בניירות.
ביום הבחירות נכחו
בהיכל שלמה צלמים רבים. הם
צילמו כל הזמן את המועמדים,
הרב בק שי ת דון והרב
שאד־ ישוב כהן. אלה ישבו
בשורה הראשונה, ולא היתד,
בעייה לזהותם. לעומתם, ישב
הרב אברהם שפירא בשורה
האחרונה, ואיש לא הכירו. מאחוריו
ישבו העיתונאים והתל חשו
ביניהם, שהוא לא הופיע
בגלל צניעות.

השר ד״ר יוסף בורג,
שהוא בעל זכות בחירה לרב נות
הראשית, שכח את כרטיס-
הבוחר שלו מרוב התרגשות.
הוא גילה זאת רק אחרי שהח לה
ההצבעה, והיה צריך לש לוח
מישהו שיביא את כרטיסו
של השר.
לאחר שנסגרה ההצבעה,
הגיע למקום אחד מתומ כיו
של הרב בקשי דורון, אך
השופט סירב לאפשר לו להצ ביע.
אחרי ויכוח קצר ואיום
בבג״ץ, הציע אחד העיתונאים
שיגישו בג״ץ רק אם יהיה
הפרש של קול אחד, וכד נגמר
הוויכוח. ההפרש היה של 40
קולות.
:ועדת־ההסברה של מלי את
רשות־ד,שידור התכנסה ל דון
בסידרת התוכניות על קיטוב
חברתי בישראל. שיצול-
מו בבית הנשיא הלחק ׳נבון.
הדיון היה אמור להתחיל בש עה
11 בבוקר, אך מסיבות טכ ניות
לא החל הדיון גם שעה
קלה לאחר מכן. שני חברי ה-
וועד־המנהל של רשות־השידור,

גיסים

אלמוג

וישראל

(״רוליק״) פלג, דרשו בתוקף
מיושב־ראש הישיבה, מיכח
ינון, שהנושא יעלה מייד.
התערב מנכ״ל רשות השידור
יוסף >״טומי״) לפיד :״מה
הפחד, שהנושא יברח לכם?״
במקום השניים, מיהר לענות
עורך הדץ אהרון פ א פו:
״לא, לא. הם לא פוחדים שה נושא
יברח להם, הם פוחדים
שהנשיא יברח להם.״

ע ר אלמנתו של שר־החוץ לשעבר ונתח, נעמי, באו לאזכרח שנערכת גתל־אביג
ך 111
י י *י ״ י | לזיכרו של יגאל אלין. בתחילת תערב נקראו כל חגוכחים לכבד את זיכרו בקימח,
ואחר״כך חתיישבו לשמוע דברים לזכרו. למעלת: רות, נעמי וח״כ יצחק רבין, ברגע שהתיישב. בתמונת
תתחתונת: רביו, שבא למקום כדי לשאת דברים לזיכרו של אלין, ישב בתחילת תערב בשורת חראשונת
באולם. במקום הקרינו שיקופיות, על דרכו של אלון, ובאותה עת ישב רביו כשרגליו מונחות על תבימח.
בשבת הקרובה תשודר
ברשת ב׳ של קול ישראל תו כנית
במלאת 100 שנה למותו
של קארל מארכם. בתוכ נית
— בין מארכס למארכסיזס,
מביאה העורכת אילנה צור
שאלון שהביאה לאורה, בתו
של מארכם, לאביה. השאלות
והתשובות: מהי התכונה הח ביבה
עליך? פשטות. בגברים י
עוצמה. בנשים? חולשה. מהי
התכונה המאפיינת אותך? דב קות
במטרה. מהו האושר? ל היאבק.
והאומללות? כניעה.
המידה המגונה שאתה מתעב?
השתעבדות. מהו העיסוק הח ביב
עליך? להיות תולעת־ספ־רים.
והצבע האהוב? אדום. פי-
תגם? שום דבר אנושי אינו
זר לי. והמוטו? בכל דבר יש
להטיל ספק.
באותה תוכנית נשאל
מנהיג מפ״ם יעקב רזן, כיצד
היה מגיב מארכם אילו היה בא
לביקור בקיבוצו. חזן ענה :
״הוא היד. מופתע שהקיבוצים

בהמשך הישיבה התבקש
מנכ״ל הטלוויזיה טוביה
סער, על-ידי ראש הוועד־הם-
נהל ראובן ירון, לגלות מי
השתתף באותם ויכוחים. הת
ערב
ישראל פלג, שהוא דוקטור
לתיקשורת :״זה לא נהוג
גם בבי־בי־סי. אני יודע זאת,
כי עשיתי דוקטורט על כך.״
פאפו לא יכול היה להבליג:
״אני לא מתרשם מהדוקטורם
שלך. תשאל את פרופסור ירון
אחרי הישיבה מה משמעות ה־פיתגם
הרומי אקס ליבריס דו־קטויס
— אקס קפימה סטולטום.
אני לא אומר לך מה הפירוש.״
ירון לא הוצע סתם כמתרגם,
הוא פרופסור למישפט רומי.
פירוש הפיתגם הוא: חכם ב ספרים
— אוויל בראשו.

אליעזר

ח״ב מפ״ם
4גרנות העיר השבוע בישיבת
הסיעה :״די לחכימה ברמיזא,
ולח״כים אפילו לא באמירה.״

כששאל

דובר

מפ״ם

אמנון לוי את רוביק רוזנ טל,
עורך השבועון חותם,
מה שלומו, ענה רוזנטל :״בס דר
וגמור!״
ח״כית התחיה ג או ל ה
כהן אמרה השבוע, כי שמונה
הח״כיות המכהנות בכנסת יכו לות
לשים בכים הקטן מיספר
כפול של ח״כים גברים, סב
חינת המרץ, השכל והרגישות.
גאולה כהן גם יצאה
בהתקפה חריפה על מוסד הר בנות,
ואמרה שהיא לא מרוצה
מתיפקודו. לדעתה, הרבנים ה-
ראשיים צריכים להיות מעור בים
יותר בבעיות ערכיות ו מוסריות,
הרווחות ברחוב, ו אילו
הרבנים אינם יוצאים
לרחוב .״שלא יהיו לי נקיים
כאלה,״ הוסיפה.

המחזאי י הו שעסר בו ל
סיפר השבוע בערב־ראיונות כי
קיבל הצעד, מתיאטרון חשוב
בלונדון להציג שם: את מחזהו
נפש יהודי. הצעה כזאת היא —
דבר נדיר לגבי מחזות ישרא ליים.
סובול סיפר עוד, כי גמר
לכתוב מחזה חדש על הרקע
של גיטו וילנה. המשורר אבר
הםסופקובר מצא יומנים
ישנים של איש בשם הרמן
קרוק, שעבד בסיפריית הגיטו,
וקבר אותם לפני שמת. על
סמך יומנים אלה כתב סובול
את מחזהו, והתאימו לאקטו אליה.
הצזוסר
ארתורקסט -
ל ר, שהתאבד יחד עם אשתו,
השאיר אחריו 600 אלף דולר

הן הקומונות היחידות שיש
בעולם.״

ח״ב מפ״ם יאיר צבן
נשאל בתוכנית, מה היתד, ת גובתו
של מארכם לו היה בא
לטקס ציון 100 שנה לפטירתו.
צבן ענה :״מארכס היה מברר
תחילה את יחסו למארכסיזם.״
בסקס הבחירה של ה רבנים
הראשיים, הוציא השופט
אליעזר גולדברג הוראה ל חסום
את היכל שלמה, ולאפ שר
את הכניסה רק לבוחרים
ולעיתונאים. במהלך הבחירות
הגיעה שמועה כי הרב עוב דיה
יוסף נכנם פנימה יחד
עם 30 מלווים, והמישטרה לא
יכלה לעצור בעדו. מייד נשלח
כוח מישטרה גדול שפינה את
כולם, ומי שנשאר היה עובדיה
יוסף, שהוא בעל זכות בחירה,
ובנו.

שלמה

גורן,
הרב שלו לא היתד, זכות בחירה,
׳פינה את ההיכל בצהריים. חדרו
אמור היה לשמש כחדר

העולס הזה , 2377

למחקר מדעי על פראפסיכולו-
גיה ותופעות על־טיבעיות. ה עיר
על כך יצחק לימי :
״קסטלר היד. תמיד איש מצי אותי׳
ויש להניח שלפני מותו
הדבר הכי־מציאותי לגביו, היה
לדאוג לעתידו כמת.״

אירופה ,״מכיוון שהסוס שלה
נגמר, ושצריך להחליף אותו
ואת רוב השחקנים.״ הוא גם
גילה, כי קיבל הצעה לאמן
קבוצת כדורסל חשובה באי רופה׳
אך לא היה מוכן לנקוב
בשמה.

ועוד מפי ליבני, על
מאמרו של אמנון (״אין לי
אחות״) דנקנר. הוא מציע לו
לבטל גם את אשתו ואת הנ שים
בכלל, מכיוון שהטענות
של דנקנר הן טענות קלאסיות
שנטענו תמיד נגד נשים. היי נה,
איינשטיין ופרוייד היו
גברים.

נעמי שדמי, מזכ״ל
תנועת עם יפה עם אחד, הח ליטה
להפתיע את בעלה אשר,
בארוחת־ערב חגיגית, במיסעדה
לכבוד יום־הולדתו. בין מנה
למנה, היא שוחחה עם בעל
המיסעדה, כרוך זלצרמן,
והסבירה לו מהן מטרות הת נועה.
זלצרמן החליט לתרום
שני ערבים סגורים לטובת ה תנועה,
שבהם יערכו מכירות
פומביות, וההכנסות יהיו קודש
למיפעל־החינוך של התנועה.
אשר שדמי העיר בחיוך :״גם
כשאשתי מבלה, היא עובדת.״

האם זוהי רק בדיחה ז
הרופא מעזה, הד״ר חאתם
אכד ־ ע׳ זאלה, טען כי השי-
למנות אסרו ל;דל בעזה אב טיחים.
הסיבה: ציבעי האב טיח
הם כציבעי הדגל הפלסטי ני,
המכונה ״דגל אש״ף״ —

העיתונאי

מבאר-שנע

1 1 1 1 1 ? 1 1 * 1 3ל | 0כפי טהיא נראית לפני ואחרי האיפור. בתמונה מימין נראית פנינה
^ ייי 1י בדיוק בטלב הראטון טל האיפור, כטיט עדיין גלגלים בטערח
ופניה נקיות עדיין מאיפור. פנינה נראית טונה לגמרי בתמונה הטמאלית, כטהיא מאופרת,
מטורקת וזוהרת. כטמטתכלים על טני הצילומים, קטה להאמין טבטניהם מופיעה אותה האטה.
דתיות.״ מייד ענה לה האיש
בצד השני של הקו :״הדעת
אינה סובלת, אבל הדת סוב לת.״
ינאי
סרנה, כתב ה מקומון
הירושלמי כל העיר,
מאוהב בשחקנית כרוק שי ל דם.
השבוע נכנם ביחד עם
אשתו וידידים למיסעדד, בירו שלים,
וראה שם את השחקנית
המפורסמת. סרנה היה עסוק
כל הערב בליכסון מבטים ל עברה.
וכשניגש אליהם המל צר
הערבי ואסר :״מבדוק!״,
קפץ סרנה ואמר :״מה ברוק?״
שגעון תהילה עומד לשטוף
בקרוב את ישראל. כו כבי
הסידרה הפופולארית מת כוונים
להגיע לסידרה של שש
הופעות בתל־אביב. מפיקי ה
מופע
מתכננים את העניין כמי-
בצע צבאי לכל דבר, כולל
סידרת אנשי-ביטחון שישמרו
על הכוכבים. בית-המלון שבו
יתארחו החלים לסגור לחלוטין
את כל הקומה שבה יתגוררו,
בעת שהותם בארץ.

פלאטו־ שרץ הופיע בערב-
ראיונות בתל-אביב. הוא לא
עלה לבימה לבדו. לצידו ישב
עוזרו רוני צפריר, שתירגם
עבורו את השאלות, שעליהן
ענה פלאטו־שרון בעברית קלו קלת.

כדני רדזוליו, בן
קיבוץ כברי, נשאל איך יוכל
לעשות תורנויות־מיטבח בקי בוצו,
אחרי שהתמנה כמזכ״ל
חברת העובדים. רוזוליו הס ביר
שהוא לא עושה תורנויות-
מיטבח, אלא תורנויות־רפת.
בעבר עבד בדיר, וכשסגרו את
הדיר, הוא עבר לטפל בפרות.
גם כח״כ — ועתה כמזכ״ל —
הוא יוכל להגיע לתורנות ה שבועית
ברפת.

הזמר דודו זר יצא
לשירות מילואים קצרצר בלב נון,
שהתארך בניגוד לרצונו.
זר הופיע לפני חיילים במוצב
ג׳אבל-ברוק. סופת־שלגים שפ קדה
את המקום לא איפשרה
יציאה או כניסה במשך כש בוע.
נסיונותיו של זר לבקש
חילה בעזרת חתול-שלג או
מפלסות, נכשלו גם הם. כעבור
יותר משבוע, כשמזג־האוויר
השתפר, חזר לתל-אביב. בגלל
השלג הפסיד זר צילומים ל טלוויזיה
הלימודית.

ח״כ לשעבר שמואל

דב בן־מאיו

ח״כ העבודה ומזכיר מועצת עיריית
תל־אביב, הוא מועמד המערך בבחירות
לראטות עיריית תל-אביב. אחרי לבטים קטים הוחלט להטיל
את התפקיד עליו, והוא טעומד להתחרות עם טלמח (״צ׳יץ׳)
להט. בן־מאיר נראה בתמונה כטהוא עולה לבימה לטאת נאום,
כטמימינו הכתובת ״אט״ ,חרטומה על הארגז המכיל מטפי כיבוי.
קליפה ירוקה מבחוץ ולבנה
מבפנים, בשר אדום וגרעינים
שחורים.
אבדע׳זאלה גם טען,
שההבטחה האלוהית לאברהם
אבינו, כי ״לזרעך נתתי את
הארץ הזאת,״ חלה על שני
בניו — יצחק וישמעאל .״מגיע
לנו ס׳ל 50 מן הירושה,״ טוען
הדוקטור ,״אבל אנחנו מסת פקים
ב־ 2096 בלבד — הגדה
והרצועה.״
מאמן מכבי תל-אביב
רלך קליין סיפר השבוע, ש מכבי
נכשלה במישחקי גביע
העולם רודן! ׳ 2377

יצחק שתיל הפסיד בקבוק
ויסקי בהתערבות. הוא התערב
עם עורך־הדין שאול עמית,
הנשוי לנעמי, אחותו של
אלוהו נאזוי, שראש עירית
באר־שבע יהיה הנשיא הבא.
שתיל הפסיד בהתערבות, ובק רוב
יזמץ את עמית לבקבוק.
מיכל י פ אלי, דוברת
תנועת ר״ץ, שלחה השבוע הו דעה
לעיתונות שבה נאמר בין
השאר :״כספים למיפלגות ה דתיות
הם שערוריה שהדעת
אינה סובלת.״ בגלל ריבוי ה טלפונים,
טעתה רפאלי באחת
ההודעות ואמרה :״מיפלצות

גליה טונור

נראתה הטבוע כבכורת הסרט ״המגילה״ .גליה גאה מלונדון, טם היא
מתגוררת עם בעלה, חיים טופול. אדם אחר טבא לאחרונה לביקור הוא
אפריים קיטון (מטמאל, יחד עם אחת מכוכבות הסרט, אביבה פז) .קיטון בא יחד עם אטתו טרה.

בלתים

סאת דני אלהש מי
דני אלפאר הו אחלק
מהריהנס בסל!} 1 .מי שו מ ר
עלשל מו ת ה קו א לי צי ה
• העיתונאי ג ׳ מיכ האסטרולוג כשנשאל
;הרצל
ליפשיץ, מה יהידי
מצב בריאותו של ראש־המפד
שלה מנחם בגין, והאם ימ שיך
בקדנציה נוספת, אמר בי
מצב בריאותו יהיה טוב וכי
הוא ייבחר שוב. כשהעירו לו,
כי אמר בשעתו על יגאל
אלץ שהוא יהיה ראש־ממש-
לה, ענה ליפשיץ :״תמיד יש
20 אחוז של טעויות.״

א ל, על הכוונה לבצע קידוחי-
נפט בביקעה: כי ככה זה מע בר
לקו הירוק — היהודים קו דחים
ומעלים קדחת, והערבים
מוצאים נפט. כנראה עניין של
מנטאליות.

• המחזאי יהושע ו גול,
על צירוף פסיכיאטר ל-
משא־ומתן של הרופאים עם
הממשלה: טעות בדיאגנוזה —
כדי להביו את הממשלה היו
צריכים לצרף לצוות מומחה
למחלות חשוכות מרפא.

פסוקי ה שבוע
• הרמטכ״ל,

• ה עי תונ אי ת

זיווה

ירי: ואני עדייו לא מבינה
מה אנחנו רוצים מהלבנונים
האלה. לא ביקשנו מהם רשות
להכנם ללבנון, אז מה אנחנו

לו ף רפאל איתן: הדבר ה כי
טוב שאני יודע לעשות
אחרי רמטכ״ל, זה טייס.

אילנה רוב״נא =

חסבוע לבכורח סל סרס.
היא נכנסה לבדה ללובי של
האולם, ואנשים רבים שהיו שס לא הכירו אותה, מכיוון ששינתה
תיסרוקתה. הם התלחשו מאחורי גבה בקשר לזהותה של האשה
הלא־מוכרת, עד שהתבררה זהותה. אז ניגשו כולם ללחוץ את ידה.
• דניאל פאר, על עצ מו:
אני חלק מהריהוט בס לון,
ואז אנשים חושבים —
בצדק, אולי — שמותר להוריד
ממני את האבק, ואולי אפילו
לירוק לשם כך.

• ח״כ אברהם שפי

5ראש־הממשלה אינו צריך
ביטוח כדי לשמור על שלמותה
של הקואליציה. האופוזיציה
היא שעושה הכל כדי שהממ שלה
לא תתמוטט.

• העי תונ אי ת

ספירת קולות במליאת־חכנסת

סילבי

קשת: מרוב דיבורים על נ שיא
ספרדי, שני המועמדים
הסופיים הם אחד אירי והשני
ייקה.

מבקשים מהם רשות לצאת מל בנון?

הרב ׳׳מנחם ה כ הן:
להוציא את בני ישראל ממצ ריים
— נזקק העם למשה. ל הד
ציא את ישראל מלבנון —
אנו נזקקים למשה יחצי.
• רבקה מיכאלי, על
תשדיר־האשכוליות: אני מק נאה
בבחורות האלה ומציעה
לבימאי לפנות אליי, כשיעשו
תשדיר על לימונים ננסיים.

• אלמונית ב״ מכ ט ל חדשות,״
על שביתת הרופ אים:
מה זה כאן, מדינה של
שביתות?
ה טו ל ס הז ה 2377

בישראל ופל עם תאריך

:בפעם הראשונה

. 2בתולדות הופלים יש לך
בטחון במאת האחוזים שהופל טרי.
״ 4־ ׳ עלית עשתה את זה. בשבילך. אריזת הופל
החדשה, הבלעדית לעלית, היא אריזה רב־שכבתית,
אטומה, שתפקידה לשמור על הטריות של כל שכבת ופלים. כל
שעליך לעשות מעתה, הוא לשים לב לתאריך שעל האריזה. התאריך
מבטיח לך טריות לאורך זמן. איפה עוד מפנקים אותך כך?

וימו־ יעקב סון טמיר

ניתן להשיג ב 3-טעמים: לימון,וניל,שוקולך

טוב לי עם ופלים

עם הקו החדש של ״מיס בגיר
שמלות ״קטנות״ מכותנה אווירית וקלה
באותה תפירה מעולה שהכרת ב״ליידיבגיר
ך צבעים רכים ומחמיאים.
לדה ״טובה ומסוכנת...״מיס בגיר

הק 1הצעיר של ל״דיסד

ל ה שי ג בר שתח נויו ת פולג תובח נויו ת ה מו ב ח רו ת.

כ תו ב ת בו דדתבשדה חי ט ה -ובההמסר כולו

^ תמונה נ ר אי ת כאילו נלקחה מסרט סוריאליסטי,
י י אשר בויים בידי בימאי מטורף.
שדה־חיטה שליו. הגיבעולים הירוקים מתנדנדים אט־אט
ברוח הקלה. כמה בדווים יושבים בשולי השדה ושותים
תה חזק, מקומקום חבוט שעמד על אש פתוחה.
באמצע השדה המוריק עומד גוש־בטון. חלקו העליון
מפוצץ. יתכן שזה היה פעם בסיס של עמוד-חשמל או
עמוד־תאורה.

על הבטון רשום כצבע שחור וזועק :״כאן
ארץ־ישראל! דא נ סוג :״

ת ה או תיו ת האלה רשמה יד יהודית זועמת
י לפני שנה. אז עמדו כאן בתים, קאראוואנים, התנח לות
שוקקת־חיים.

תושביה היו בטוחים בעצמם, כי מאחוריהם
עמדה תנועה אדירה, ושרים בממשלה, וקצינים
בצבא. העוצמה, כך היה נדמה, היא עימם.

איזו ממשלה תעז להרים יד ולפרק התנחלות עברית?
אין כזאת!
הרי מנחם בגין עצמו אמר לעורכי העיתונים המצריים,
שביקרו אצלו בירושלים בינואר ,1978 שכל ממשלה
אשר תחלים לפרק התנחלויות בסיני תיפול מייד. ולג׳ימי
קארטר אמר בקמם־דייוויד שלפני שיפרק התנחלות אחת
יעקור את עינו ויכרות את ידו.
המתנחלים היו בטוחים בעצמם. מדי יום הגיעה
אליהם תעבורת. הם רשמו על עמודי־החשמל את סיסמו־תיהם:
לעולם לא נסוג!

והנה. אחרי שנה, נותרו כ תובו ת אלה כמעט
כעדות יחידה לכך שהם היו כאן אי־פעם.

ההתנחלויות נעלמו. אחרות הותירו אחריהן הריסות,
שביניהן רועות העיזים השחורות ונחות נערות הבדווים.
השאר מתכסה בשנה ברוכת־גשמים זו בחיטה ובע שב

זהו סיפור עתיק, המתחד ש שוב ו שוב:
כובש בא וכוב ש הולך, והבדווי לעולם נשאר.
הוא ועיזיו.

שקט פסטורלי שורר בצפון־סיני.

^ אחרונה מהלכ ת אימים בארץ מילה אחת, שהיא
״ כה נוראה עד כי אין לבטא אותה בעברית,
ואפשר להעלות אותה על דל־שפתיים רק באנגלית:

כלו מר: מעשה ששוב
לעולם. תהליך כל תי הפיך.

אי־אפשר

לבטלו

נביא התורה הזאת הוא ידידי מירון בנבנישתי. הוא
ערך מחקר מועיל על המתרחש בשטחים הכבושים,

,החוקים שנחקקו, האדמות שהופקעו, העובדות ״שנוצרו
בשטח״ והתוכניות שנרקמו. טוב לדעת, וטוב שמישהו
בדק זאת באופן שיטתי. אילו הסתפק במלאכה זו,
היתד, באה עליו הברכה.

אולם בנבני שתי לא ה ס תפ ק בכך. הוא נתן
למימצאיו כו תר ת נחרצת .11111£¥£8.8181

אי־אפשר עוד לבטל את העובדות המוגמרות. יש
לקבל אותן, איכשהו, ולהסיק מהן מסקנות. אולי צריכים
עתה להיאבק על זכויות הפלסטינים בשטחים הכבושים
כתושבי ישראל הגדולה.
כשמרכולת מחשבתית זו באמתחתו, נודד בנבנישתי
לאורכה של הארץ וברחבי תבל, למען יידעו כולם:
התהליך הוא .1 8.818

אין עוד מה לעשות. זהו זה. סוף־פסוק.

ולפעמים, בשעת רצון, הוא מרכך במיקצת את גזר-
הדין: התהליך עדיין אינו בלחי־הפיך לגמרי, אבל
הוא יהיה כזה בעוד שנה או שנתיים, כאשר יישבו
100 אלף יהודים בדירותיהם המפוארות בגדה המערבית
וברצועת־עזה.

או אז יהיה באמת ובתמים .1 818££
כי כך גזר האלוהים.

ם נאמרים דברים כאלה כדי להזעיק אנשים
י מריבצם, הרי הכוונה רצוייה.
אליאס פרייג׳ ,ראש עיריית בית־לחם, משתמש בסיס מה
זו בנסיונו להנחיל תחושה של דחיפות לראשי אש״ף,
הרחוקים מזירת ההתרחשויות. קומו, עשו, הוא אומר
להם בדרך זו, הזמן אוזל. עת להחליט החלטות נועזות.
עת להכריע.
וגם הרבה אנשים בישראל משמיעים קריאת־בהלה
זו איש באוזני רעהו, או באוזני רעים זרים, כדי להגיד
להם: קומו ! פעלו ! לפני שזה יהיה מאוחר מדי !
זה טוב. אבל זה מסוכן מאוד-מאוד.

כי המילה האנגלית הזאת, בעלת הצליל
הנחרץ, משפיעה בסך־ הכל השפעה הפוכה.

היא אומרת לבגין ולאנשיו: מהרו! השלימו את
המלאכה תוך שנד,־שנתיים! הביאו עוד 50 אלף, עוד
100 אלף יהודים לגדה, בכל מחיר, בכל האמצעים —
והבטחתם את קיום מלכות־ישראל השלישית לנצח־נצחים.
היא אומרת להמוני המתנגדים בישראל: זה אבוד!
איחרנו את המועד! בגין יהיה בשילטון בשנתיים הקרו בות׳
הוא ישלים את המלאכה, ושוב לא יהיה ניתן
לעשות דבר.

והיא או מר ת לרוב הדומם, שאינו מתנחל
ואינו מ תנג דלה תנ ח לו ת: אין טעם לטרוח.
אין טעם להחליט לכאן או לכאן. העניינים

ככר הוכרעו, לטובה או לרעה. אז הבה ונחזה
בכדורגל בטלוויזיה.
^ ני מ תפ ת ה להשיב למילה האנגלית האחת בשתיים

ז£00

אפילו חיינו עלי־אדמות הם 8.818

מה שנוצר בידי אדם, בידי אדם לשנותו.

מהי אמת־המידה האובייקטיבית, המונחת בידי המיתוס
החדש הזה?
מדוע דווקא 100 אלף יהודים הופכים את השליטה
הישראלית בגדה לבלתי־ניתנת לביטול? מדוע לא
,87,284 למשל? או? 342,736 לפי איזה חישוב נקבע
המיספר השרירותי?
רוב המתנחלים החדשים בגדה המערבית וברצועת־עזה
הם ציניקאים גמורים, ההולכים לשם תמורת כסף.
לא מעניין אותם הצדק של היהודים, ובוודאי לא הצדק
של הערבים. מעניין אותם שאי־אפשר לקנות דירות
בתחומי ישראל, ושקל לקבל דירה זולה מעבר לגבול.

כמה מהם יישארד שם, כאשר ממשלת אר־צות־הברית
תציע להם כבוא היום דירה בלוס*
אנג׳לס ואשרת־כניסה לארצות־הברית, ב תוס פת
כרטיס ירוק ק טן:

כאשר התמריץ העיקרי הוא תאוות־בצע ונוחיות
כלכלית׳ מהו הדבר שאינו ניתן לשינוי? האם העליז־,
בשערי הבורסה היא £818££ £ז 1

מי שהלך לשם בגלל הכסף, יחזור משם
בגלל הכסף. כסו בימית•

^ נ חנו עוסקים כאן בתהליכים פוליטיים, ובתהליכים
י כאלה שולט ההגיון הפוליטי.
נכון, אם יהיו בגדה המערבית 50 אלף בוחרים, אשר
כריתת השלום פירושה לגביהם שיצטרכו לנטוש את
דירותיהם — יוסיף הדבר 50 אלף קולות לרשימות
לאומניות קנאיות, החל בימין הקיצוני וכלה בפאשיסטים.
(להוציא, אולי, את הציניקאים הגמורים, ההולכים לשם
מראש, מתוך חשבון שהפיצויים יהפכו אותם בבוא
היום למיליונרים, לפי המתכונת של ימית).
זה יקשה על מעמ דן של ר שימות מ תונו ת

בבחירות. אבל מה יש בכך שהוא בלתי־הפיך ץ
נכון גם שפינוי המתנחלים משם יעלה הץ־עתק. אבל
הממשלה האמריקאית האווילית, המממנת כיום את כל
ההתנחלויות האלה בכספיו של משלם*המים ים האמריקאי,
תצטרך לשלם בבוא היום גם עבור פירוק ההתנחלויות.
(המשך בעמוד )74

א 1 1״ יי׳

איזה בקבוק
הכי גדול?

הבק בו ק שלי, הבק בו ק ה מיו ח ד של סו דהסט רי ם.

למה את ה חושב בן!
אני ל א חו שב, אני יודע! ש מי מ ר תו ס ס. אי שסודהסט רי ם

מה פ ת או ם! הוא נראה לי ק טן יותר?
אבל הו א מיו ח ד, זההבק בו ק של סו דהסט רי ם,
כאשר הו אמלאב סי רו פסט רי מ לי, הו א נו תן לך 2.5לי ט ר
משקהקלו תו ס ס ולכן הו א ה כי ג דו ל
כ ש הו א ריק, אתהי כו ללה כין ב עז ר תו סו ד ה
בטעםוב חוז קהא הו בי ם עליך, במכ שי רסודהסט רי ם .201

נהדר, איך אני יבול לקנו ת אותו!
ת מו ר ת — 35.שקל בלבד, וז ה כו ללגםסט רי מ לי
וג םאתהבק בו ק ה מיו ח ד.

בכוונתך לאמר לי שהמ שק אות של סו דהסט רי ם ח סכוניי ם
יותר מ א חרי ם, ואני לא צריך לס חו בבק בו קי ם!! ,
בוו ד אי, זהה סו ד שלי ושע סודהסטריס -יותרט עי ם, יו ת ר
גדול, ו א פי לו ח ס כוני יו תרמהאח רי ם —
שגעון של רעיון — רעיון תו ס ס!

אבל אין לי סוד הסט רי ם, יש לי רק ״ סי פו לו ק ס ״.
אז ת הי החכםכ מוני — ת ח לי ף או תו!

500 שקל תמורת מכשיר הסודה
הישן שלן!
( סי פו לו ק ס, קנוו ד,
ואח רי ם)

המבצע בתוקף
עד 31.3.83
החוד ש ניחינת לך הז ד מנו תלהח לי ף אגן מכ שי ר ה סו ד ה
הישן שלך >\ ל ק בל — 500.שקל זיכוי
ב קנו ת ך מכ שיר טודהסי ־־ים 201 הגדול

רעיון תוסס
מתנות מורשות נרחבי האיץ: אילת: כשכיר לצרכן • פעדניר, ורומית, רח׳ *לפוג .2אשדוד: המשכיר לצרכן • פ.י.א. בע״ט רתוב הראשונים 116 אש5ל,ין: ד,משביו לצרכן • סלון נהג*
רחוב צדרל . 1בת־ים: שי אלי,פייה׳ רחום בלפור • 87 כל־גו ליפשיץ רח׳ בלפיד .33 כאי־ שכין המשכיר לצרכן. גכי4.זיים: סיוונית, רת׳ ויצדן • 25 שרומי חשמל, אחים ראשיו, ורד
השלום .105 חולון: רמי אחרוני, רח׳אילר .36 .תרדה: שחר המאיר, ית׳ הנשיא .36 היעה: המשכיר לצרכן. סנל ובניו, רת׳ החלוץ .61ט״עזץ: קלאס, רח׳ אלונים .85י * :סלון גירוז,
רח׳ יפת . 103 ירושלים: המשכיר לצרכן • טעמי יחזקאל, רח, וזרברס סמואל • 2טבריאי, רח׳ יפו 8 .97 רמיאל: סטוול חונה ובניו, נו. מסחרי. לוד: חנ׳ג׳ חנון, רח׳ הרצל י •4שגדל
חעמל! :בן־חיים יוסף, מ .מסחרי . 1נרדיד: פינת הפרח, רת׳ ויצמן •62 נשר: בן־ארי משח, רח׳ התשבי .22 נתניה: הרשביר לצרכן • רדיו אקפשרס, רח׳ הרצל 8 .39 דדס גץ: מוצר*
חשמל, רח׳ ז׳בוסינטקי •129 עתח־תהדה: הרצוביץ אבשלום, רח׳ איכילוב •1צפת: ננון שאיל, רה׳ ירושלים .70 היראון: אלקסרו־אין, מרכז מסחרי. מרית או!!א: פטמן משח, רח, העצמאות 50
ז׳בוסינסקי •15 רטז־גן: פעדניד, יובל, רת׳ הרא״ה •129 רמז השדזל: רדיו עוז, סוקוליב •55
עדית שטמו? :הסשבירלצרכן. רחופות: לנסיד,רת׳ הרצל •188 רמלה: קשרו יחזקאל.,רח׳
שדרות־ .לישע חנן, רת׳ יוספטל •153 תל־אפיע: כל־בו שלום • וטשביר לצרכן אלנבי • המעביר לצרכן דיזינגוף סנטר • אברבנל סוכנויות, ירח׳ בינרשוב • 23 בני אהרוני, רת׳
הרצל • 23 כבים־קור, רח׳ ההגנה 78ש •:המקור • ,שפתי וגניו, רח׳ נחלת בנימין •91 תל־פוכד: חקיה, רחוב קרן הים יד.

ער מלאת שנה לפינוי חבל־י מי ח חזר

העול ס וזזה

קט מסביכ• דונמים רבים
של שדות חיטה ירוקה מבשי לה.
עדרים קטנים של עיזים שחו רות
וכבשים. ילדות בדוויות קט נות,
בשמלות שחורות, מתרוצצות
מסביב. רוח קלה מלטפת את ה דיונות
הצהובות הנקיות, הפונות
אל הים. אווירה פסטוראלית.
באמצע, בתוך כל השקט השליו
הזה, עיר שלמה הרוסה, עיר לש עבר
— ימית.

קסטה של
זוהר א רגו!

מיקום בימית

שרידים של מה ש היה
פעם מיקלט
צבוע ועליז בעיר ימית. היום הכל הרוס, ומה שנשאר,

אלה רק שיברי קירות שהאפור שולט בהם ושברזליס
חלודים בולטים מתוכם. הצבעים על קירות המיקלט
דהו, ומשאירים אווירה עגומה של חורבן־אלים.

ל מקום

מן נד לראות את ימית ש •
אחרי שנה, והרגשנו כמו אר כיאולוגים
המחפשים שרידים, שא ריות,
סימני זיהוי, שילמדו אותנו
על חייהם של אותם שחיו כאן
בתקופה קודמת.
עברנו את הגבול ונכנסנו למו נית
של צאלח. הנהג הוא בדווי
הגר באיזור ימית, ושמח לקחת
אותנו לסיור במקום. הצטרף אליו
חברו הטוב מוחמד, שהיה מורה-
הדרך שלנו במשך וזיומיים הבאים.
שניהם דוברי עברית לא רעה.
הדבר הראשון ששאל׳ מוחמד,
כשנכנסנו למכונית, היה אם יש
לנו סיגריות טייס. לא היו לנו,
ולכן הוחלט לנסוע קודם כל לקנות
סיגריות.
נסענו לצומת אבשלום. שם עו מד
עכשיו, כמו אז, קיוסק קטן

של בדווים. על המדפים הרבה סי-
צרכים ממצריים, אך מדף אחד
מלא כולו בקופסות סיגריות טיים
ישראליות — זה הלהיט המקומי.
בחוץ, על הארץ, היה מונח אר־גדעץ
שעליו כתובת מחוקה בעב רית.
בצד עמדה מרצרס שעל הגג
שלה השלט ״מונית,״ בעברית. מח שבה
בלתי־נמנעת חולפת בראש
— האם זו אחת ממכוניות מרצדס
שבזמנו נגנבו בישראל והוטמנו
בחול ז
צאלה, הנהג שלנו, כמו. קורא
את מחשבתי, ומייד שולף בגאווה
את כל רשיונות-הרכב שלו, ואף

ענת ס רגו ס ט׳
את התווית, שמודבקת בדרד־כלל
ליד הנהג בכל מונית ישראלית.
הוא קנה את המכונית כחוק, מ אדם
בשם אפריים רוזנפלד, מר חוב
קורדובה 5בתל־אביב.
התחלנו לנסוע לכיוון ימית.
צאלח שם קסטה של זוהר ארגוב.
על הכביש, לפני הפניה לעיר, עמד
פעם שלט גדול וציבעוני, שעליו
פירוט מלא של כל היישובים ה יהודיים
בחבל. עכשיו עומד באותו
מקום בדיוק, לפני הצומת, שלט
לבן כתוב ערבית ועליו חיצים:
(המשך בעמוד )20

*ונ דו ״,

י ׳!זיו.

חז ר ה לימיח

ניד *גדר. מ
נתיב העשרה

׳נו **יונת

מימית לאבו־סזאו 7^ 3

שלט המפרט את יישובי חבל יחי ת: אוגדה, דיקלה,
חרובית, מרכז אבשלום, נאות סיני ועוד. משמאל :

(המשך מעמוד ) 19
ישר — לכיוון אל־עריש ! ימינה —
לכיוון אלסלאם, ובסוגריים, בער בית,
כתוב ״ימית״! שמאלה —
לכיוון אל־ג׳ורה.
מוחמר מיהר להסביר לנו שלי-
מית קוראים עכשיו אבו־סנאן. וא כן,
כשבאים מכיוון דרום, יש שלט
אחר לפני הצומת, ושם כתוב ה שם
החדש: אבו־סנאן.
פנינו לכיוון ימית. בצידי הכ ביש
יש כבר סוכות רבות של
בדווים, שחזרו למקומם ולאדמתם.
הכביש משתרע קדימה. אין תנו-

גה, בדיוק בעונה הזאת בשנה ש עברה,
הגעתי לכאן כצלמת העולם
הזוך כדי לסקר את כל אותם מאו רעות
פרועים שקדמו לפינוי, ול־מימושו
הסופי של הסכס-השלום
עם מצריים.
אז היה הכביש הזה הומה. מכו ניות
רבות נעו במהירות אל העיר
וממנה. נערים חובשי כיפות סרו גות
ונערות בחצאיות ארוכות הס תובבו
באיזור ללא הרף, כשהם
מחפשים טרמפ הביתה לליל־הסדר,
או טרמפ לתוך העיר, להצטרף אל
חבריהם שתיכננו לערוך את הטק־

ז | ל י 1 1 1ן, ו 1 1ן תצלום של העיר ימית
ייי* י י כשהייתה עיר סואנת

ומלאה אנשים. העיר נבנתה ברובה במיבנים טרומיים.

השלם החדש ששמו המצרים: ישר לאל־עריש,
ימינה אלסלאם, ובסוגריים בערבית — ימית,
ושמאלה לאל־ג׳ורה. כשבאים מכיוון דרום, ישנו שלט
המכריז על ימית בשמה המצרי החדש — אבו־סנאן.

כיום לא נותר דבר, פרט לבית־הכנסת. העיר
כולה הרוסה לחלוטין וכמעט טחונה, וחיילים מצריים
שומרים על החורבות בשתי הכניסות של העיר.

לא תמיד היה. אבל תמיד אפשר
היה לשמוע שם כל מיני פרטים
פיקנטיים על המתרחש.
עכשיו לא נותר דבר מתחנת-
הדלק — היא נמחקה כליל.
שדות ירוקים של חיטה מבשילה
מכל עבר, והרוח מלטפת אותה
ויוצרת בה גלים־גלים.
כשנישלו את הבדווים מאדמתם.
שיקרו לנו התועמלנים הרישמיים,

חוו ימית
הנסיגה מסיני

למעלן /כמו שנראה בתקופה
הפרועה של התנועה לעצירת
מתנגדי הנסיגה ניסו להגיע למקום

עד. מלבדנו, שקט מסביב, שרשרות
דיונות לפנים.
הנה, אני נזכרת, כאן מצד שמ אל,
היתד. תחנת־הדלק המפורסמת
של צ׳רלי.
בשבועות הסוערים שלפני הנסי-

בכל דרך, ואפילו דרך הים. הם נשאו דגלים,
שרו שירים ואף אי ימו בהתאבדות. כיום החוף ריק
(משמאל) ,וחיילים מצרים מעטים משוטטים בו.

סים היהודיים של ליל־הסדר ב מקום.
תחנת־הדלק
של צ׳רלי המתה
תמיד. בדרך־כלל ישבו בה העיתו נאים
הרבים, שבאו לסקר את ה פינוי
מכל העולם, ושם היו מחלי
פים
ביניהם אינפורמציה, או סתם
מעבירים את השעות הארוכות ב תחרויות
שש־בש שלא הסתיימו
לעולם. צ׳רלי היה יושב במקום
כמו אפנדי, עם הפועל הבדווי שלו,
ומחלק הוראות לכל הכיוונים. דלק

ששבטים אלה אינם קשורים לא דמה,
שהם נוודים. דבר זה התגלה
כתירוץ עלוב. היום, בשנה ברוכת
גשמים, זרועים דונמים רבים של
חיטה בכל איזור צפון־סיני, ובעוד
שבועיים, כך אומרים האיכרים
הבדווים, אפשר יהיה לקצור את
החיטה ולטחון קמח.
אנחנו מתקרבים לעיר. מרחוק,
בתוך כל השקט השליו, מתחילה

דכוול. ו<;

יורשיו של בהנא
שמאל) .הס שהיו שם לפני הכיבוש הישראלי, והס

להתבהר תמונה אחרת לגמרי.
תמונה של הרס וחורבות, תמונה
אפורה ומזעזעת. תמונה של מה
שנשאר מהעיר ימית.
בפתח, ליד הבודקה — שפעם
היה כתוב עליה: חבל ימית —

לא להשאיר זכר. הביטוי לא להש איר
אבן על אבן, בוצע כאן הלכה
למעשה. הכל אפור.
באחד ממיפרצי החניה, במקום
בו ישבו חיילי צה״ל לפגי שנה
וחיכו לפקודת הפינוי, היתד. ערימה

רו בורות עמוקים, חשוכים.
מרחוק ראינו שרידי ציור של
דונאלד־דאק על אחד הקירות הה רוסים.
הוא היה שבור ועצוב, וצב-
עיו דהו בשמש.
ילדה בדווית קטנה בשימלה
שחורה ורעלה על הפנים, רדפה
אחרי גדי קטן שנמלט אל בץ
ההריסות. שקט כבד שרר מסביב.
התקרבנו אל המרכז המיסחרי,
שהיה קומפלקס גדול ובו סופר מרקט,
בתי־קפה, מיסעדות, מרכז

נשארו אחרי הפינוי. במקום שבו עמד המיקלם
המפורסם של ״הרב״ כהנא (מימין) ,יש היום
הריסות וגרוטאות, וילדים בדווים מסתובבים ביניהן.

עכשיו הכל הרוס ושקט. התיק-
רה הענקית מונחת על הריצפה,
הקירות שבורים. הרבה אבק ושב רים,
וברזלים חלודים שהיוו פעם
את שילדי-הבתים.
כבר מרחוק ראינו, להפתעתנו,
שבניין אחד נשאר שלם. ואז נז כרתי
שזהו בית־הכנסת, שאותו
לא הרסו. בית־הכנסת עומד שם,
משמים, כמו תמונה מתוך סרט
סוריאליסטי. בניין לבן, חדש, בעל
ארכיטקטורה מודרנית, חלונות ה
פונים
לכל הכיוונים, עומד לו
באמצע ההריסות, חזק ובולט ועליו
כתובת המעוררת היום אך לעג:
״הדרך מקאהיר לירושלים עוברת
בימית.״ וגם ״אם אשכחך ירושלים
תשכח ימיני.״
קשה להאמין שאין כאן איש,
במקום שמסמל אולי יותר מהכל
את הטירוף שעבר פה רק לפני
שנה.
מחשבה בלתי נמנעת חולפת
(המשך בעטור )22

ביח ־ הססת הוא ה מי ס ה היחיד שלא והרס, עומד כיו
משמים ולכן, כמו לקו ח מסצינה של סר ט סוריאליסטיעמדו שני חיילים מצריים במדים,
ודגל מצרי ישן וקרוע מתנפנף
ברוח מעליהם.
נכנסנו פנימה. הרחוב הראשי
ריק לחלוטין, ורק הריסות ושיברי
בתים. הכל נמחק ונותץ בכעס רב.

שרידי האנדרטה

גדולה של -זבל. היו שם קופסות-
שימורים מחלידות של מלפפונים
חמוצים, ליפתן־אשכוליות, פחיות
אדומות של קוקה קולה, קינלי וש אריות
קרטונים של תסחי
בונקרים ומיקלטים שפוצצו חשאי-

הגבוהה והמרשימה של ימית היא רק גיבעת חול

קהילתי ובית־כנסת. זה היה לב
העיר. פה, על הרחבה, היו תמיד
ילדים קטנים רוכבים על אופניים,
אימהות עם תינוקות בעגלה, והר בה
חובשי־כיפות מתווכחים בקולי-
קולות.

ועליה גרומות ברזל מהלידות. האנדרטה היוותה
במשך כמה ימים שלפני הנסיגה את מוקד העני־נים,
כ שמתנגדי הנסיגה התבצרו עליה (משמאל).

ח 1ו ־ ה
כלום. כמה שיברי־בטון גדולים
וקשים על חול רך, זהוב ונקי.
והים הכחול. אותו ים, שדרכו
ניסו להגיע סירות של התנועה
לעצירת הנסיגה, ומהן ירדו אז
בטירוף נערים ונערות׳ כשהם נ ר
שאים את דגל ישראל בידיהם
וצועקים סיסמות בגנות הנסיגה
והשלום עם מצריים — מעין פא רסה
על תולדות ההעפלה.

עיתון
מ צ היג
ל י חו ף נשאר אותו החוף, ועליו
אותם צדפים — כמו שהיה לפני
הרבה שנים בחוף תל־אביב. שם
פגשנו גם מלח מצרי שנראה קצת
אבוד בתוך כל השממה והשקט.
נכנסנו חזרה למונית של צאלח,
והוא התעקש לקחת אותנו אל
המרכז התעשייתי של העיר. ושוב
חוזרת אותה התמונה — הרס
אפור, קשה, מזעזע ולא ברור. ליד
המרכז התעשייתי עצר פיתאום

מרכז הומה
קפה,

מיסעדות,

כזה היה המרכז המיסזזרי
של מית. במקום היו בתי־סופרמרקט
וכמובן: בית־כנסת.

(המשך מעמוד )21
בראש: למה היה צריך לעשות את
זה כל־כך ברוטאלי ואלים, למה
אי-אפשר היה להשאיר את הכל
על מקומו, כמו שנעשה בשארם
אל־שייח׳ ,בדהב ובנואייבה ז נראה
כאילו בני עמים שונים הם שפינו
את דרונדסיני, ואותם שסולקו מצ פון
סיני ומחבל יפית.
נכנסתי לתוך בית־הכנסת. בפ נים
לא נותר כלום מן התקו פה
הקודמת, פרט למיבנה עצ מו.
על הריצפה מתגוללים צואת

תושבי המקום ומתנגדי הנסיגה נהגו להתאסף במרכז
ולנהל דיונים ארוכים וקולניים נגד הסכס־השלוס.
מכל זה נשאר היום על תילו רק בית־הכנסת.

ל ״ מית
צאלח וניסה להסביר לנו מהם
השרידים שאנו רואים. הסתבר,
שזה היה ביודהקברות של ימית.
אף פעם לא הייתי בו עד כה.
עכשיו לא נותר ממנו דבר, פרט
לגדר שנפלה על צידה, ולגג הכניסה
לבית־הקברות, שגם הוא מוטל
על האדמה. כמה כבשים שמנמנים
לבנים ושני גדיים שחורים רצו
בעליצות בין ערימות העפר הק טנות
וחיפשו דבר-מה ירוק לאכול.
אפילו הקברים פונו מכאן.
המשכנו לנסוע הלאה, דרומה,
וראינו שהישראלים לא השאירו ב־
)מקום אף לא זכר אחד. אפילו
תמרורי הדרכים פורקו ונלקחו,
והיום עומדים במקומם תמרורים
חדשים ששמו המצרים.
הדברים היחידים שהשאירו ה ישראלים
הם ערימות רבות של
הריסות מכוערות, מראות קשים
שאין אפשרות להתעלם מהם. וכ מובן
— הבדווים, עם שרידי העב רית
שבפיהם, והדובונים שהם לו בשים.
דובונים שכבר מזמן מסמ לים
׳את ישראל.

שפס־הקול׳ שלו נמחק ונשארה רק
התמונה מרשימה וסוריאליסטית.
מיד נזכרתי בכתובות בעברית,
שהיו כתובות על אחד הקירות,
מרחק מטרים ספורים מביודהכנ־סת
:״לא לשלום כזב ורמייה, לא
למסירת ארץ פוריה — כן לאמת
ואמונה, כן ימית מצדה שנית!״
בצד השני של העיר, במקום
שבו עמדה האנדרטה ושם התרכזו
עוצרי הנסיגה למיניהם, פגשנו
קבוצה של חיילים מצריים היוש בים
בפתח האוהל.

דנו• הפינוי, סתמו ה־שואדים
את כל בורות־המים באיזוו
אנשים וגללי בקר, והרוח מעיפה
פיסות-נייר דרך החלונות השבו רים.

הקירות, כאילו להכעיס, נכ תבו
כתובות בערבית, בצבע שחור
בולט. לא נותר סנטימטר מרובע
שאין עליו איזושהי כתובת. הרבה
ברוך ג׳אמילי מצריים היו שם
והשאירו את חותמם על הקירות
הלבנים :״גמאל עלי סאלם —
סיני המיזרחיח,״ ״אחמד גמאל
תמאם.23.9.82 ,״ קטע מתפילה :
״אין אלוהים מלבד אלנהים ומוחמד
שליחו.״ ובאמצע, בגדול ובכעס
רב נכתב :״קללת אלוהים על ה יהודים

שקט מוחלט מסביב. כמו סרט

החייל, שעמד בכניסה, ביקש את
הדרכונים שלנו לפני שאנחנו נכנ סים
לתוך העיר, כמו שומר על
אתר ארכיאולוגי המבקש כרטיסי-
כניסה מהתיירים.
נכנסנו פנימה. אותו מראה מזע זע,
אותן תמונות אפורות של הרס
ועזובה. שם עמדה הישיבה של
הרב ישראל אריאל, אני מסבירה
לאורי אבנרי. עכשיו — גל אבנים
מכוער.
הישראלים מחקו כל סימן וזכר,
אך ההרס והמחיקה מדברים בשם
עצמם.
המשכנו לכיוון חוף־הים. על ה חוף
היו אז סככות וכמה מיבנים
ששימשו מלתחות וקיוסק. היום —

הקיר האחרון
גדול והחדיש :

קיר אחד, שעליו כתובת כחולה.

התיקרה הגדולה של המיבנה מונחת עכשיו על
הריצפה, ומתחתיה שיברי קירות בתי־הקפה והמיס־עדה.
הישראלים לא השאירו במקום שום דבר שלם.

!עזצי״׳״יר.

י * י לזית וחרות
כן לג,י י ״ נ ת. ת מ חי;

הלל 1ן על אחד הקירות של המרכז המיסחרי כתבו

מלל |7
י י תושבי ימית ומתנגדי הנסיגה כתובות בגנות

השלום. בין השאר :״לא לשלום כזב ורמיוד לא למסירת ארץ פוריה. כן אמת ואמונת.

כן ימית, מצדה שנית לעומתם, כתבו המצרים על קירות בית־הכנסת שנותר על עומדו
כתובות בגנות היהודים שהרסו את העיר (משמאל) .בין השאר :״קיללת אלוהים ליהודים ! ״
כל קירות בית־הכנסת, היחידי שנשאר עומד על תילו, כוסו בכתובות שונות בערבית.

לא נסוג ועודם

זה כל מה שנשאר מההתנחלות המפורסמת חצר־אדר.
התנחלות זו הוקמה אתרי הסכמי קמפ־דיימיד,
והיתר. כולה צריפים וקרוואנים. על אחד הצריפים היה תלוי שלט גדול (מימין) :״לא

יבנו ואחר יישב, לא יטעו ואחר יאכל, כי כימי העץ ימי ע מי ׳.כיום נותר במקום רק
שבר עמוד (משמאל) ועליו כתובת :״לא נסוג לעולם׳ ,המצרים בונים שם מיבנים חדשים.
סמוך לשבר העמוד יש אבן המזכירה את ביקורו של הנשיא חוסני מובארכ, במאי . 1982
הם מתייחסים לאיזור צפון סיני
כאל מקום שיש לשקמו — ומהר.
כמה קילומטרים דרומית לעיר
ימית נבנית עכשיו במהירות עיר
מצרית חדשה, הנקראת קאוסר.
וכה כמעט בכל מקום שבו היה
יישוב־מתנחלים ישראלי.

מיבגי קבע
בחצר-אדר

הילדים הישראלים
1ןלד1
שישבו בהתנחלויות
1 11 11 1 # 1 1
בחבל ימית, פונו בשעתו ככוח על־ידי חיילים
הלאה, דרומה, לכיוון אל-
עריש. באמצע הדרך, סתם כך
בץ דיונות חול ושדות של חיטה,
ראינו פיתאום מחזה מוזר. כמה
מכוניות מוצד ס מפורקות עומדות
^ בצד הדרך, חלקן מהלידות, כסו
בבית-קברות למכוניות.
נזכרתי באותה תמונה מצחיקה
שפורסמה בשעתו בהעולם הזה, של
מקררים ומכונות כביסה שקנו ה
וחיילות
של צה״ל. המחזות נראו אז בכל העולם,
ורבים ממתנגדי הנסיגה האמינו, שתמונות אלה,
שבויימו באופן מושלם, יעצרו את הפינוי מהמקום.

ך* ת חנ ה הכאה ז פה שהיה
י י חצר־אדר. התנחלות זו, שהוק מה
אחרי הסכמי קמפ-דייוויד, היתה
מעין סמל ההתנגדות לשלום. זו
היתה ההתנחלות הראשונה שפונתה,
הרבה לפני המועד הסופי, ותושביה
חזרו אל המקום פעמים רבות.
בהתנחלות זו לא הוקמו מיבני-
קבע, אלא רק צריפי-עץ וקרווא-
נים. על אחד הצריפים היתר. כתו בת
מאוד בולטת :״לא יבנו ואחר
ישב, לא יטעו ואחר יאכל. כי
כימי העץ ימי העם.״ היום בונים
כאן שורת מיבנים חדשים, עשויים
לבנים אדומות בולטות למרחוק.
הבדווים הם שיגורו שם.
בצד, ליד שורת המיבנים החדשים,
נותר עמוד־בטון שבור, ש עליו
כתובת באותיות שחורות
גדולות :״לא נסוג לעולם !״ לצי-
דו של העמוד טבלת־שיש גדולה,
מוקפת לבנים אדומות, המספרת
על ביקור שערך במקום הנשיא
חוסני מובארב במאי . 1982
בסמוך, ליד ערימת בלוקים מ בטון,
ישבו הפועלים הבדווים ו שתו
תה. חריף. הצטרפנו אליהם.

הם שמחו לראות אותנו, ומייד
מזגו גם לנו תה. רובם מדברים
עברית. קצת עילגת, עם הרבה
שגיאות, אך עם חיוד רחב על
השפתיים. חיוך לשכנים שבאו ל ביקור
של שלום.
הבטנו בעמוד-הבטון בעל הכתו בת
השחורה, ומוחמד סיפר בגאווה
כיצד העביר כמה נערות יהודיות,
מהתנועה לעצירת הנסיגה, לתוך
ימית. זה היה באותם ימים שצה״ל
חסם את הכבישים, ולא איפשר
לאיש להכנס לתוך האיזור, פרט
לתושבי המקום והעיתונאים.
מוחמד סיפר, כי הישראלים סת מו
את כל בארות-המים באיזור,
והיה צורך לחפור את כולן מח דש.
המצרים היו צריכים להניח
קווי חשמל ומים חדשים. הכל פו רק,
נלקח או הושמד ונותץ.
הרגשה מוזרה. לעבור קילומ טרים
ולראות שרידים הרוסים של
מקומות שפעם שקקו חיים.
משום מה, לא הרגשתי כל עצב
על מה שהיה. מישפט בנאלי הת נגן
במוחי שוב ושוב — כל מחיר
שווה את השלום, בייחוד אם ה מחיר
היחידי שנדרש ממך הוא
להחזיר מה שגזלת.
חבל שהדבריג! נעשו בצורה כ־
׳זאת, חבל שהמזכרת היחידה ש ישראל
השאירה כאן, בצפון סיני,
היא כל־כך מכוערת ובלתי ניתנת
למחיקה. חבל שאותם אנשים ש באו
למקום זה בטירוף ושיגעו
את כל הארץ והעולם באיומי התאבדות,
יושבים עכשיו בשטחים
כבושים אחרים ומתכננים מעשי-
זוועה נגד עם אחר.

של הצהרון ידיעות אחרונות מערב
פסח תשמ״ב.
דיפדפתי בעיתון למצוא משהו
שקשור בלבטי הנסיגה. באותה
תקופה לא היה יום שבו לא נכתב
משהו על הנסיגה, על מתנגדי ה נסיגה,
על מהומות ופינויים. ואכן
מצאתי כתוב :״פניו של העולם
הערבי עדיין למילחמה ...סירובו
של הנשיא חוסני מובארב לבקר

היום עסוקים המצרים בתנופת
בנייה, בהנחת קווי מים ותשמר
בדווים מן המפונים, והוצבו בדרך
בחולות. שאלתי את מוחמד מה
קרה לכל אותם מכשירים חשמליים
שקנו הבדווים, והסתבר שהם מכרו
אותם במצריים.
הגענו למה שהיה פעם חרובית.
עכשיו נקרא המקום כמו תמיד,
מזה דורות: חרובה. כאן, כמו
במקומות אחרים, חוזרת התמונה
על עצמה: הרבה הריסות, הרבה
אשפה ישראלית.
כשהיינו על ההריסות והסתכלנו
סביב, בא אלינו פיתאום מוחמד
בריצה, כשחיוך גדול שפוך על
שפתיו וחתיכת עיתון קרוע בידו.
זה היה קטע ממוסף סוף השבוע

בירושלים ...היה למעשה היריד.
הראשונה במילחמה.״
— הרבה דברים קשים וחמורים
נכתבו ונאמרו באותם ימים סוע רים
ערב הנסיגה מסיני. עכשיו,
במבט לאחור, אפשר לראות עד
כמה לא עמדו דברים אלה במיבחן
הזמן והמציאות. לא היתד. זו מיל-
חמה, גם לא יריח ראשונה במיל-
חמה. אפשר להיווכח כמד. קל ל קום
בבוקר, לארוז תיק קטן ולנ סוע
מרחק של 150 קילומטר מתל-
אביב, והנה אתה בחוץ־לארץ.
המצרים בונים. בניגוד לישראלי
ההורס, ביצוע הסכם־השלום כרוך
אצלם בתנופת־בנייה. נראה כאילו

הילדים באו

היום מסתובבים באותם
המקומות ילדים בדווים.
ילידי המקום שחזרו לאדמתם שנגזלה מהם. הס זרעו

חיטה, והשדות באיזור צפון סיני מוריקים. הילדים
ועדרי העיזיס והכבשים רועים בין הריסות היישובים
שפונו ונהרסו ואינם נותנים ליבם להריסות שמסביבם.

חי! חי! חי! חי!

עופרי חזה תבוא למינכן ותשיר את עם ישראל חי.
מיליוני גרמנים יראו אותה בטלוויזיה.׳
הם לא יבינו את מילות השיר. אבל הם יקשיבו לצליל.
הם ישמעו: עם ישראל חי! חי! חי! חי!
והדברים עלולים להישמע באוזניהם כ״עם ישראל
הייל! הייל! הייל! הייל!״
הם יראו את בני הלהקה ובנותיה מרימים את זרועו תיהם
אל-על עם סיום השיר, בתנועה חדה ודרמאתית,
וגם זה עלול להזכיר להם משהו.
אני מציע לוותר לפחות על התנועה הזאת. לגבי
הצליל אין מה לעשות.
הדמית בין ״חי״ ו״הייל״ הוא מיקרי בלבד.
ואולי גם לא.
הסופר האיטלקי האנטי-פאשיסטי איגנציו סילונה כתב
לפני 50 שנה ספר היתולי־כביכול, בשם בית־הספר
למדנים. למעשה היה זה
ניתוח מעמיק של תופעת
הפאשיזם, שיטותיו וטכ סיסיו.
בין
השאר עמד סילונה
על יעילות הקריאות הפא-
שיסטיות, כגון ״הייל״ ,ש גרמו
להיסטריה המונית
בקרב ההמון השואג. לדבריו,
הצליל אאאאאי הוא
המתאים ביותר לשאגה כזאת.
כי העיצור אה (אל״ף
קמוצה) מאפשר את פתיחת
הפה במידה מירבית. כמעט
כל שאגות־הקרב של הת נועות
הפאשיסטיות השו נות
בעולם מכילות את
הצליל הזה.
כאשר בחר זאב דבוטינסקי בשם תל־חי כבבירכת
תנועתו (בית״רים היו מברכים איש את רעהו בבירכת
״תל-חי״ ,תחת לברך ב״שלום״) היה בוודאי מודע לכלל
זה. ז׳בוטינסקי היה משורר, והיתה לו רגישות רבה
לצליל המלים. וכאשר אנשי גוש-אמונים הפכו את
טס ישראל חי ואת דויד מלך ישראל, חי, חי וקיים
לשירי־הקרב שלהם, הם פנו לאותו כיוון.
אני סקרן לדעת איך יתקבלו הדברים במינכן. בקרב
גרמנים מסויימים שוב משגשגת לאחרונה הלאומנות,
בצורות שונות ותחת דגלים שונים. יתכן כי הצליל
הישראלי החדש דווקא ימצא חן בעיני רבים מהם.

שלו םעכ שיו
עם אי טלי ה
בשעתו כתבתי במדור זה רשימה קטנה בשם ״שלום
עכשיו עם הולנד״ .זה היה אחרי שמישהו נשא בהפגנה
של שלום עכשיו שלט מאולתר, ובו הדגלים השלובים
של ישראל ופלסטין. כאשר ראיתי כרזה זו בהפגנה. היא
נראתה לי כטיבעית לגמרי. אחרי הכל, אם רוצים בשלום,
כדאי לכבד את דיגלו של העם שעימו מבקשים לעשות
שלום. אולם מנהיגי שלום עכשיו יצאו מכליהם מרוב
זעם, הצטלבו שלוש פעמים וגירשו את השטן.
שאלתי אז: האם מבקשים לעשות שלום עכשיו עם
הולנד? על הערה סארקאססית זו הגיב צלי רשף, איש
שלום עכשיו, כפי שהגיב, ונאלצנו לסכם שאין בינינו
הסכמה בנקודה זו.
עכשיו קרה משהו הרבה יותר חמור.
בעיתונים פורסם כי מישלחת של שלום עכשיו עומדת
להיפגש עם הד״ר עיצאם אל־סרטאווי. קראתי, הופתעתי
ושמחתי. סרטאווי מסכן את חייו יום־יום למען עניין
השלום, כפי ששום אדם בישראל, וגם שום אדם בתנועת
שלום עכשיו, אינו נאלץ לעשות. הוא התפטר מחברותו
במועצה הלאומית הפלסטינית, הפרלמנט של עמו, כדי
לתת סימד דרמאתי למחאתו על כי לא ניתן לו להשמיע
מעל הדוכן את קריאתו להכרה בישראל ולהרחבת הדר
שיח עם כוחות־השלום הציוניים בישראל. זה עתה
הודיע דובר רישמי של קבוצת אבו־נידאל, שכבר רצחה
שורה ארוכה של פעילי-שלום פלסטיניים, שהיא גזרה
עליו דין מוות.
היה זה אך טיבעי שפעילי שלום עכשיו, המסיירים
באירופה, יעלו ברגל לאיש זה, ויביעו לו את ההערכה
וההערצה של כל אדם הגון בישראל. אני משוכנע כי
99 אלף מפגינים, מבין 100 האלפים שהפגינו תחת דגל
שלום עכשיו נגד המילחמה בלבנון ב* 3ביולי ,1982
היו מצטרפים בכל לב להצדעה זו.
תחת זאת באה הכחשה נרגזת מטעם שלום עכשיו:
שום נציג מוסמך שלה לא נפגש עם סרטאווי בשם
התנועה, ואיש לא הציע לסרטאווי להיפגש עם מישלחת
מטעם התנועה.
לדעתי, זה מביש. גרוע מזה: זהו ויתור על עקרונות,
כניעה לעסקנים העלובים העומדים לפי שעה בראש
מיפלגות המערך.
ברחבי העולם קמו חוגים של ״ידידי שלום עכשיו״.
ברוב המקומות, אין זו אלא הסוואה לסניפי מיסלגת־

העבודה ומפ״ם. עסקני המערך בארצות רבות פשוט
הסירו את סימלי מיפלגותיהם, שאינם פופולאריים, וענדו
את סמל שלום עכשיו, שהוא פופולארי מאוד. בענדם
סמל זה, הם ממשיכים בעסקים כרגיל.
השבוע נפגשו שניים מפעילי שלום עכשיו — אברהם
בורג ואבשלום וילן — עם נשיא איטליה. שניהם בחורים

היה נעלם, יחד עם כיפת־הסלע. או אילו היה הנם הזה
מתרחש באמצעות ״הרב״ מאיר כהנא וכמה מיטעני-
חבלה׳ בהשראת אותם הגורמים שהעניקו את חסותם
למקצרי רגליהם של ראשי־חעיריות.
כי אז היה קם בית־המיקדש השלישי. קודש־הקדשים
על־שם אייזיק הלוי פופרשניק, מק״ק דנוור, קולוראדו.
כרוב אחד על־שם שילה שיינה טיילוק, לבית טליתמן,
ממייאמי ביץ׳ ,פלורידה. והמיזבח כולו על־שם המנוח
דייוויד קולודני ז״ל מסקוקי, אילינוי. מישפחת נסים
גאון היתד. בוודאי תורמת את חלקה, כדי שזה לא יהיה
מיקדש אשכנזי מדי.
כמה טוב שכיפת־הסלע עומדת על תילה!

מי ברקמצ הי ב

טובים וסימפטיים מאוד. הראשון הוא בנו של שר-
הפנים. השני בנו של עסקן מפ״ם מקיבוץ נגבה.
איני יודע מדוע נפגשו דווקא עם הנשיא סנדרו
פרטיני, שתפקידו בזירה האיטלקית אף נופל מתפקידו
של יצחק נבח בזירה הישראלית. אך לא זה חשוב.
חשוב שכתוצאה מפגישה זו הודיע הנשיא האיטלקי
שהוא שוכנע שעל איטליה לנתק את מגעיה עם אש״ף.
שני השליחים ביקשו ממנו להסביר למלך חוסיין ולנשיא
אמין אל־ג׳מייל את תביעותיה הביטחוניות של ישראל.
בעיני כל זה מוזר מאוד. הקשרים בין אש״ף ומדינות
אירופה מחזקים את האגף המתון באש״ף, החותר להכרה
הדדית עם ישראל, והם כצנינים בעיני אנשי-הסירוב,
הפלסטיניים והישראליים כאחד. מדוע על שלום עכשיו
להטיף לניתוקם? מדוע על שלום עכשיו לנהל את
תעמולת בגין בחו״ל, כסי שעושה המערך מאז ראשית
מילחמת־הלבנון? כאשר כל אדם סביר בישראל תובע
לצאת מייד מלבנון, מדוע על שלום עכשיו דווקא להפיץ
את תורת־הכזב של ״התביעות הביטחוניות״ ,שבהן מנפנף
בגין כדי למנוע את הנסיגה מלבנץ, ביודעו שזו תהווה
פתיחה ללחץ לשאת ולתת על הגדה והרצועה?
יתכן שאנשי שלום עכשיו סבורים שכך ירכשו פופו לאריות.
זוהי שיטת יוסי שריד. את התוצאות אפשר
לראות על קירות תל-אביב. שם הופיעה לאחרונה הסיס מה
:״מוות לבוגדים אבנרי, שריד ופלד״ .הוא נכנם
למועדון בעל־כורחו.
בסופו של דבר ילמדו גם פעילי שלום עכשיו כי
כדאי תמיד לדבוק בעקרונות ולספוד על הציבור הטוב.
בטווח ארוך, אין זה רק החשבון המוסרי, אלא גם
החשבון הנכון.

אנוכי. רחה רוזנ בלאט
כאשר אתה נוהג בעיר במכונית, בעצם אינך רואה
אותה. כדי לראות את המראות האמיתיים, צריכים
ללכת ברגל.
לאיש כמוני, ההזדמנות הטובה ביותר ללכת ברגל
היא ההשתתפות בהפגנה. ואכן, כאשר צעדתי בהפגנה
לזכר אמיל גרינצווייג בירושלים(״הפגנת אלף השוטרים״).
יכולתי להסתכל קצת ימינה ושמאלה, וכך גיליתי את
רוזה רוזנבלאט.
בכביש רופין, ליד ההסתעפות לקריית בן־גוריון, יש
שלט־פירסום מואר. מצויירים בו לוחות־הברית ועשרת
הדיברות, ומתחתם הכתובת באנגלית :״רוזה רוזנבלאט,
ארצות-הברית״.
לא בנקל הבנתי את הקשר. עד כמה שאני זוכר,
הקופירייט על עשרת־הדיברות שמור לקדוש־ברוד־הוא,
באמצעות סוכנו המוסמך, משה בן־עמרם, המכונה ״משה
רבנו״ (אולי מפני ששמו האמיתי מגלה שהוא בן עדות-
המיזרח) .האם רכשה הגברת רוזה רוזנבלאט את זכויות- י היוצרים?
אחר־כך גיליתי שלטים כאלה גם במקומות אחרים
בירושלים. סביר להניח כי הגברת היא נדבנית, או אשתו
של נדבן, והחליטה להנחיל לדורנו את תודעת עשרת־הדיברות,
תוך ציון שמה וכתובתה. העירייה נתנה את
ידה לתעלול זה של פירסומת, כי לכסף אין ריח,
ובירושלים חל כלל זה על אחת כמה וכמה.
קל לתאר מה היה מתרחש אילו חולל הקדוש־ברוך-
הוא נם, האדמה היתה סוערת את פיה ומיסגד אל-אקצה

נציגי מאה מדינות — שני שלישים ממדינות העולם
— התכנסו זה עתה בניו־דלהי, בוועידת המדינות הבלתי-
מזדהות. הם כללו כמעט את כל מדינות אסיה, אפריקה
ואמריקה הלאטינית.
מובן מאליו שישראל לא היתה נוכחת שם.
אך מדוע, בעצם, זה מובן מאליו?
מי גזר על ישראל להיות בחוץ, תמיד בחח?
לא היתד. זאת גזירה מן השמיים. ישראל עצמה היא
שגרמה לכך — עוד לפני שקמה.
אני מדבר כעד, שהיה נוכח במקום־הפשע.
במארס , 1947 לפני 35 שנים בדיוק, התכנסה בני ד
דלהי הוועידה הכל־אסיאתית הראשונה, שהיתר. שלב
מוקדם בתהליך שהביא לכינוסה של ועידת המדינות
הבלתי-מזדהות.
באיזשהו ארכיון נשכח בבירה ההודית בוודאי מתוייק
מיברק מצהיב ומאובק, וזו לשונו :״לכבוד הפאנדיט
נהרו — לרגל הוועידה הכל-אסיאתית הראשונה, קבל-נא
את בירכת הנוער הארצישראלי ליוזמתו ההיסטורית.
יתאחדו-נא עמי־אסיה בשאיפה המשותפת לחרות, אשר
מאבקך עתיר־הגבורה משמש לה אות וסופת. תחי אסיה
הצעירה, המאוחדת והמתעוררת, חלוצת השלום, האחדות
והקידמה. חתום: אורי אבנרי. עמום אילון, בו־עמי
גור, בשם ארץ־ישראל הצעירה.״
מיברק זה פורסם בעיתון פלסטיין פוסט *(אבי ג׳רוסלם
פוסט) ובעיתון הבוקר ב־ 19 במארס. 1947 ,
הרעיון שארץ־ישראל שייכת לאסיה, וכי עתידה
משולב בעתיד העמים המתעוררים של העולם השלישי
(המושג ״העולם השלישי״ נולד רק כעבור כמה שנים),
היה אז חדש מאוד — ובלתי-פופולארי מאוד. היישוב
היהודי, שבו שלטה הצמרת הציונית האשכנזית, רצה
בכל כוחו להיות חלק מן ״המערב״ .מבטיו היו שלוחים
לעבר בריטניה וארצות־הברית — הן מבחינה מדינית,
הן מבחינה תרבותית.
שנה לפני כן הקמתי קבוצה בשם ארץ־ישראל הצעירה
(בערבית קראנו לה פלסטין אל־פתאת, ובאנגלית יאנג
פלסטיין) ,שהוציאה את
כתב העת שנודע אז מאוד,
לטובה ולשימצה: במאבק.
בין עמודי ביטאון זה הת גבשה
הגישה שהתבססה
באותו מיברק.
כעבור שבועיים, ב־31
במארס , 1947 התפרסם ב עיתון
הארץ מיכתב בחתי מתי,
שבו הגבתי על ה השמצות
שפורסמו אז נגד
ג׳והארלאל נהרו׳ על גיש תו
האנטי-ציונית כביכול.
ציטטתי את דיברי נהרו:
״זוהי בעייה מיוחדת במי נה.
טועים הסבורים שזהו
סיכסוך בין ערבים ויהודים.
ביסודה זוהי בעיה שנוצרה על-ידי האימפריאליזם הבריטי
בפלשתינה, ואם תשכחו עובדה זו לא תוכלו לפתור
את הבעייה ...בעיית הארץ יכולה למצוא את פיתרונה
רק בדרך אחת, והיא — שהיהודים והערבים יתעלמו מן
האימפריאליזם הבריטי, ויבואו לידי הסכם זה עם זה.״
נהרו אמר דברים אלה עוד ב; , 1938 והם נשארו
חכמים כיום כפי שהיו אז.
הוספתי וכתבתי באותו מיכתב :״הפאנדיט נהרו
אינו מעוניין באידיאלים של הציונות, אולם הוא מעוניין
מאוד שהכוחות האימפריאליסטיים לא יוכלו להשתמש
בארצנו כבסים להבטחת דרכם להודו. לשון אחרת:
אם יש ברצוננו לרכוש את אהדתו, עלינו להבליט שאין
אנו ראש־גשר של האימפריאליזם המערבי, אלא יחידה
פוליטית אסיאתית חדשה, המוכנה והמסוגלת למלא
תפקיד חשוב במילחמה לשיחרורה של אסיה.
״הדור העברי הצעיר, שגדל במולדתו האסיאתית,
והחופשי מכל זיקה לאירופה השוקעת, צריך לבוא במגע
נפשי עם שאר עמי אסיה החדשה.״
דברים אלה נכתבו 14 חודשים לפני כינונה של
מדינת־ישראל. תמהני היכן היינו נמצאים כיום, אילו
התקבלה עצה זו. מן הסתם היינו יושבים, בין השאר,
בוועידה שננעלה בשבוע שעבר בניו־דלהי, ושבה התקבלו
החלטות תקיפות מאוד נגד ממשלת־ישראל, אשר בראשה
עומד אדם שלחם פעם בבריטים.

*011ו 1983 1\/ 13ץ$)13־וו! 111
חמישי ניסן תשם״ ג
חוה״מ

איך ועצל את ההטבות?
הפקד את כספך עד
ה־ 31.3.83 בקופות הגמל
של בנק לאומי.
איפה ההטבות, אתה
שואל?
ההשקעה בקופות הגמל
של בנק לאומי היא
החסכון הצמוד למדד
בתשואה ריאלית
פטורה ממס, הטובה
ביותר מבין ההשקעות,
ללא סיכון.
נצל את זכותך להשלמת
ההפקדות לשנת הכספים
82/83 בחשבונותיך
בקופות הגמל של בנק
לאומי(מוגבל ל־ססס 600,
שקל לחשבון בקופה) על
מנת להנות מהוותק
המקורי של החשבון.
אליך העצמאי
רק עד ה־ 31.3.83 תוכל
לנצל את הטבות מס
ההכנסה לסוף שנת
הכספים (ניכוי וזיכוי).
הגדל את השקעתך
בקופות הגמל של בנק
לאומי.
עצמה שיאון צור רימון

לאומי

£א 0ס 1ס ס 5יו^שו^ז

רויאל קופנהגן״ לגבר, יותר מזה אי אפשר.
5016 0151 .א ! <11א 1י 10 5ז 3וחח , 0 6ת 386ו 1ת 6ק ג 1101., 0ץ ז 0 ^3010ת? 01x613111 \ 13ת 3§ 6ו 1ח 6ק 31 0 0ץ 8 0ומסז* ת 15510וחז 6ק ו 111ץ׳ז

להשיג בכלבו שלום ובפרפומריות מובחרות בלבד. יבוא והפצה:נירין בע״מ ת״א.טל 03-289391:

תוסז) ח ס!5$1וזזז 0ק ו11ו^\
) 1מ א , 0 £א 6 £א £ק . 0 0ם ז 1ץ ק סז * 0זטא א ו * 0 £ 1מ 0ק א 8 * 6 £א£יז * 1 0 0ץ 0מ
0 5 1 0 0 6 1 7 9 6 .ו/יז $ז 0 0 0 0 1 0 0 0 1 0 0ז £10ו ) 11ס $ז 0ט 0 3זק

3 ^ 001 ), 100ץ 15111601 5־ 01511ץ81 0 0 1 0 9 0 0 5011

ו0ט1זק 0 0 0 0 1 0 0ז 0011601100 01 £10ו 11ר 0סז£

להשוג בכלבו שלום ובפרפומריות מובחרות בלבד. יבוא והפצה:נירין בעיים ת״א.טל 03-289391:

רבינטקס — הציוד
לפיקניק ולטיול
אוהלים, גם עם רצפה
שינה, תרמילים, מתקן
תרמילים ושקי שינה ע
מימיות, מבחר תיקים1
והכל בצבעים מרנינים.
להשיג בחנויות ספורט וקמפינג
ברחבי הארץ.
שיווק: רה׳ העליה 62ר
טל)03(828382 .

רבינקטס —
סב שנות איכות.

_ד״ע/נ 0ד״זה

קול קורא מחור הדממה הרועמת
כמה מאסרים מל אורי אבנרי לאחרונה דירבנו אותי
להגיב ולצאת מתון הדממה הרגילה מלי בחיים האמ-
גותיים. ממתמע מהדברים מנאמרו ב״העולם חזה״
2366 במדור הנדון, בכותרת אשכנאצים, ממר אבנרי
מגיע ליכולת ביטוי מתאימה וכואבת, ומנמה להבין
את המניעים והגורמים לתסיטה המתגברת היום מל
בני עדות״המיזרח בארץ, בדרכו הרגילה מל ״העולם
חזה״ להתריע, להזהיר ולנתח את התהליך הגורם
למינאה התהומית בין שני פילגי העם בישראל מל
.1983
גם אני חרד ומודאג ממה שקורה לנו היום, ואין
לבנו מתאבן יותר ויותר. ולכן עלינו להקשיב ביתר
מאת להמיית אחינו המקופחים, ולנטות לתקן את
העוול מנעמה להם מאז קום המדינה ועד היום.
טיפורי הוא אחד מני רבים מבא לחזק את ההנחות
והאזהרות מל ״העולם הזה״ ולהציע דרכים לתיקון.
אני אחד מאלה אמר חיחט המתנשא מל האשכנזים
בארץ הקיא אותי מתוכם, לנדוד רחוק ולהיות גולה
מרצון, מפני שלא רציתי לאבד את הצלם האנושי
ולהתאקלם כביכול ב״כור ההיתוך״ במחיר היקר
מל איבוד התרבות והמורשה השורשית מלי לטובת
איזה גזע עליון אשכנזי, שהיום הוא מכנה אותי בש־

לעצמו ולמין האנושי (היום אני סולח לו) .ומה, שגיליתי
אז חיה שהעיתון היחידי שיצא בתגובות חריפות
היה ״העולם הזה״ .צורת התגובה של העיתון וההבנה
שגילה העורך כלפי המיעוט הזה, ראוי לציינם לשבח
חיום. מאז אני קורא קבוע של העיתון, אשר הרחיב
את האופקים שלי, לראות בעין צלולה ובחירה דברים
מורכבים. היחס האנושי, המבין והטובלני של העיתון
עזרו לי במשך השנים לטבול את הכאב בדממה עד —
גבול מטויים.
״העולם הזה״ הוא לגביי עיתון הגון ושפוי, שעזר
לי לשמור על השפה העברית הטובה, ולא השפה
העילגת והמסורבלת של שאר העיתונים הצהובים
והמתגמדים בראייתם את החיים והמאורעות. הוא
עזר לי לראות את הדברים בפכחון לב ובשפיות,

התיאטרונים ורציתי להשתלב יחד בזרם חאמנותי
בארץ. אבל האותיות הגרוניות המזרחיות שלי, והשפה
היפה בפי, הסגירו אותי שוב כנטע זר, וזח היה
בעוכרי. הנימוס האשכנזי המעושה אמר את שלו
במילים שקטות ותרבותיות ובמיבטא רוסי ופולני,
והמסר חיה שלא צריכים פרענק כמוני. או ״לן
ללמוד לדבר כאדם מודרני (הוה אומר במיבטא אשכנזי)
לפני שתפנה אלינו ״.שוב נפגעתי כאדם, הושפלתי.
העדפתי להיעלם מהמפה האמנותית הישראלית. אבל
רוחי היתה חזקה מאוד.
הפעם התגובה שלי היתה חדה, מהירה ושקולה,
ומתוך בחירה ומרצוני הטוב יצאתי לחפש את עצמי
ולבנות את עתידי האמנותי בעולם הגדול. כי פשוט
העדפתי את שפיות הדעת על הטירוף הסוחף של
המחלה האשכנזית. הגלות מרצון הצילה את אשר
ניתן היה להציל בנפשי העורגת ליושר פשוט וליחס
אנושי חם.
ואל נא יאמרו לי המתחסדים, המצטדקים והחכמים
לאחר מעשה שאין לי זכות לומר את מה שאני
אומר היום, כי אין אני חי בארץ, או שעזבתי את
״כור ההיתוך,״ או שגמלטתי מתוך חולשה ולא רציתי
להשתתף בבניין הארץ, או למות למען המדינה אשר

..הייתי * 1*1דממו את! ו1צמי
לשתן תאוווג(!,
בנזיר (ודשים1מארוקאי•

..בג שן אויבי 111111 קיו1(1ו
זובקגו ) 0111 לקחים,
אן בקצוב של 1 1

מות־גנאי כ״יורד.״ אני מצהיר מאני גולה מרצון
והוקאתי מהארץ ומתוך עמי במנת , 1959 מייד אחרי
מאורעות ואדי טאליב.

ראשיה חסרי החזון כמעט רמסו את הטוב שבי
בתחילת דרכי בארץ.
לא רציתי לאבד את הצלם חאלחי והאנושי שבי
כדי להיענות לכוחות השחור של השטן האשכנזי,
ושלא יכנו אותי ה״חסידים״ האלה היום בתואר
״יורד״ או ״נמושות.״ אלה שהמציאו את השמות
האלה כדי להשפיל ולהעניש כביכול, חם בעצמם
אנשים שפלים בעיני עצמם, ומשליכים על אחרים את
תיסכולם. ליבם לב אבן והם חסרי רגש אנושי פשוט.
אני כותב את הדברים האלה חיום, כי הגיע הזמן
שיישמעו באזני הנוער אשר לא ידע את בן-גוריון
ומרעיו ושילטון מפא״י של תחילת המדינה. אני
משמיע היום את קולי כגן״תרבות נאור, אשר הצליח
לשלב מיזרח ומערב בחיים האמנותיים והאישיים שלי.
אמנם על אדמת נכר ובמחיר גדול, אך בגאווה אנושית
פשוטה ובכבוד, ללא תופים ומחולות של החיים האט־נותיים
הרגילים, אלא בצינעה וברווחה. השנים חישלו
אותי ואני סולח היום לכל אלה אשר זממו בתיח־כומם
לחסל ולכבות את האור של נשמתי. אימי
רוצה חלילה להוסיף שמן למדורה של הפילוג והשי־נאה
בעם. הבגרות תרמה לכך שאבין את הנפש האגו*
שית ואהיה סובלני יותר כלפי בני-האדם. מטרתי היא
לומר את אשר ניתן לומר ולהציע תיקונים פשוטים.
מאמרו של מר אבנרי באותו גליון ( )2366 והס-
קירה של ״אשכנז רבתי,״ עוררו בי אי-אילו זיכרו-
נות חבויים ודחוקים, ודירבנו אותי להשמיע דברים
אלה. סיפורי בא להבהיר שהמניעים לגלותי מרצון
היו בין השאר הרצון להישרד ולשמור על התרבות
שלי בכל מחיר. הקיצוניות הקנאית שאנו רואים חיום
בארץ היא תוצאה ישירה של אותו יחס מתנשא,
מפלה לרעה, ובלתי צודק של מימסד רקוב עד היסוד.

הרשו לי לעדכן את עצמי ואת הקורא בכמה נקר
דות שהיו הגורמים לצאתי לגלות מרצון ומתוך בחירה
אישית, כדי להינצל מהטורף האשכנזי המתוחכם
השולט בארץ מתחילת חמאה הזאת.
נולדתי בעיירה קטנה ונפלאה ביופיה הטבעי בשם
צפרו ליד העיר פאט, עיירה שעליה מבוסס המחזה
״מלך מארוקאי״ של גבריאל בן*מימחון, מקום קטום
בו חיו בשלווה פייטנים, מקובלים וחכמים בתרבות
היהודית. עליתי לארץ מתוך אהבת ישראל, שלה חור
כתי, ולא מתוך כורח כלשהו. בחירתי היתה מודעת
מאוד. רציתי להגשים את שיבת ציון בכל הווייתי
כולה. אמנם המציאות הקשה טפחה על פניי באכזריות
רבה, אך הייתי מוכן לכך מבחינה נפשית. את
קבלת-הפנים בנמל חיפה כשריטטונו בדי״די־טי קיבלתי
כמובנת מאליה. התנאים במעברות ומחנות״הגוער
עברו ללא הרבה תקלות ומכאובים מיותרים. הייתי
מוכן ופתוח ללמוד יותר ולהתנסות במקום החדש
שאליו שאפנו אבותיי ואני במשך אלפי שנים.
אבל לשטוף את מוחי או לטבן אותי בכל מיני שקרים
וכזבים וחצאי אמיתות לא יכולתי לטבול. כל
ישותי התמרדה בעוז, לא רציתי להשתאכנז, לא רציתי
לשים את השפה העילגת בפי ולקלקל את האותיות
הגרוניות שלי כדי לזכות בחסדי האדונים האשכנזים
בלישכת-העבודה, או פשוט ״ללקק״ לאנוכיותם כדי
למצוא חן בעיניהם.
חייתי אמנם זמן־מה בקיבוץ בגליל, בבית־ספר חקלאי,
בצבא ובתנועת נוער בירושלים, ראיתי וחשתי
שאני חי כנטע זר בקרב העם העתיק שלי, השב למ״
קום הולדתו. ידעתי אמנם עברית טובה בהגיעי לארץ,
אך לא דיברתי יידיש, עורי היה שחום, עיני שחורות
והייתי בעל מרץ תמים וישר. כל זה לא היה לטובתי
בארץ החדשה. וכדי להישרד הייתי צריך למכור את
עצמי לשטן האשכנזי בנזיד מארוקאי, ואת זה לא
רציתי לעשות מתון יושר אישי ותרבותי שעליו חונכתי
במארוקו.
לכן יצאתי מהארץ כדי למלט את עורי מההשפעות
ההרסניות והמזיקות האלה, שמטרתן חיתה להכחיד
מתוך נפשי את התרבות שבה גדלתי ולהחליפה במשהו
זר לרוחי. לא רציתי שהגאווה והכבוד האישי שלי
יירמסו על-ידי אחיי האשכנזים שהיו לפניי בארץ.
חייתי בירושלים בשנים שבהן כתב פנחס שדה
את החיי כמשל המופלא שלו, אך ההתנשאות האשכנזית
דחתה אותי.
אני זוכר עד היום את מילות-המפתח-צופן שהומצאו
על-ידי מפא״י של אז, כדי לשטוף את המוחות
של העולים, ו״קוד״ מטויים כדי להעביר מטר ביניהם.
מלים כגון ״אוכלוטיה״ ״קיבוץ גלויות״ ״פער החינוך״
״אינצידנטים״ אשר שימשו כשפת-סתר לעילית האשכנזית
המפא״יית. מזלי חטוב שידעתי עברית ויכולתי
להבחין ולהסיק מסקנות לעצמי, לקרוא עיתונים ולהבין
מה קורה במדינה הזאת המתחדשת.
אני זוכר עוד את המאמר הארסי בעיתון ״הארץ״
של אחד אריה גלבלום, הזכור לשימצח לי ולרבים
מבני עדתי. הכאב והצער שנגרם לכולנו בידי איש
מושחת זה, הפועל מתון שינאה עצמית מתקדמת

הוא אור זוהר בחשכה הגדולה של המציאות הישראלית.
ועל כן אני אסיר תודח — היום.
המזל של הישרדותי היה הפניית המרץ והמשאבים
שלי לאפיק האמנותי ולא לאפיק הפוליטי. כי ידעתי
שאישרף בשלהבת האש של הפוליטיקה, ידעתי שכדי
להיות פוליטיקאי בארץ צריך לשקר ולהיות מושחת.
ובאמנות אוכל להישרד בכבוד, ולהביע בבוא היום
בדממה את הזעקה הרועמת בתוכי כתוצאה מהכאב
שנגרם לי כאדם בתוך עמי, כאב שנשתל בי בעודני
צעיר לימים עם אחים מתנשאים.
תגובתי לעיתונות ולכמה אישים בישראל של , 1964
לספר התועבה של ״המהפכה האשכנזית״ של קלמן
קצנלסון, ספר אשר זכה לכינוי ״מיין קאמפ האשכנזי׳״
זכתה לתגובה שיגרתית של דויד בן״גוריון, עם
אותם מילות־צופן של ״פער החינוך״ ועוד. כאילו
שאני אדם נחות בדרגה וחסר-תרבות, שהובא לארץ
לשרת את האדונים, והמסרב ללכת עם הזרם של
חוטבי העצים ושואבי המים למימסד האשכנזי שבא
ממיזרח אירופה הקרה. הם הביאו איתם את הגלות

הקימזת עור דויוס !1״א תודוזו!
שר!היסס הגתושא וווו
מימסד וקוב עד היסוד
הנפשית כדי לבנות גיטו אחד גדול בשם ״ישראל״
במיזרח-התיכון החמים והרגוע. ובמקום למצוא תרופה
למחלותיהם הנפשיות שהביאו עימם, הם קיררו
את האווירה במחשבתם הגלותית המצומצמת והמוגבלת,
והביאו קללה רבה בכל אשר שלחו ידם. ואני
בתוך הקלחת הזאת ער לתהליך הזה המטריד אותי

מכף רגל ועד ראש.
המציאות ההיא עזרה לי לעזוב את הארץ וללמוד
את אמנות הדממה בפאריס, מכיוון שמצאתי שבני-
אדם מדברים יותר מדי מבלי לומר דבר הראוי לשמו.
שעם המילים אפשר לשקר, ועם אמנות התנועה והדממה
יש אפשרות להישאר עם האמת. ידעתי כבר אז
שקשה להיות ישר לב ולחיות במאה הזאת, המאה
של השקרנים המיקצועיים שהופכים ראשי מדינות
לפי החוק. אבל בדעתי חיה לחזור לארץ לנסות
את דרכי, הפעם כאמן היודע את מלאכתו. חשבתי
שעם השנים החולפות היחס השחצני והנוקשה של
האשכנזי המצוי ישתנה, ואוכל לחיות ולבנות בין
אחים אוהבים.
ואכן טעיתי. עברו השנים וחזרתי מוכן ומזומן
להתבסס בעולם חאמנותי בארץ, התדפקתי על דלתות

בביקורי האחרון בארץ בעיצומה של מילחמת-לבנון
והטבח במחנות צברא ושאתילא, ראיתי וחשתי שוב
את הדופק הישראלי אחרי היעדרות של כ״ 10 שנים.
שום דבר לא השתנה לטובה בנפש הישראלית, והאלימות
המילולית והגופנית בעיצומה. ראיתי זאת כתוצאה
של אותו יחס יהיר ונאלח של האשכנזים על
בני עדות־המיזרח, ולא צריך להיות נביא כדי לחזות
את הבאות במוקדם או במאוחר. ראיתי ושמעתי
בביקור הזח עד כמה גדל הפער בין האחד לשני,
ומה גדול כוחה של שטיפת מוח מתמדת ועיקבית
של עיתונות קנייה ומשוחדת, המשרתת שילטון מושחת
ורקוב.
מצאתי שאדיבות והגינות לא מקובלים בארץ. שכחתי
איך זה לחיות עם מרפקים מחודדים של ״אני
ואפסי עוד״ או ״אחרי המבול ״.קשה היה לי לנחל
שיחה תרבותית פשוטה בכמה חוגים שבהם נתקלתי.
אם הזכרתי את המילה ״שלום,״ כבר חשבו אותי
לעוכר ישראל. הצביעות הדתית המשתמשת בשררה
כקרדום לחפור בו לשרותם האנוכי בלבד הוא דבר
רגיל שברגיל. נפגשתי עם כמה מאלה המתקראים
״חוזרים בתשובה״ ומצאתי שהם סתם מתעטפים באי־טצלה
נוחה כדי להתחמק מהאחריות האישית, ומסתתרים
מתחת לשימלת השכינה לצד הקנאי והחשוך.
(המשך בעמוד )78

שמואל בן־אור א ביטד.
קולודז־ז, אדן נות־וז1ב)ריח
919

מכח כי ם

ח שוב מדרג ה אחת
ק די מ ה

הוא והס
ותרבות המערב

עברתם לדירת גג או וילה !
1.־1.11.1־ 1תספק לכם•

מדרגות
לולייניות
מדרגות ישרות
מעקות למדרגות
מדרגות מתקפלות
חלונות שיפועיים

אמנון דנקנר, אמנון גולדברג
וריח הנ׳ורה.

הבליו של דנקנר מפנים פעם
נוספת את תשומת־הלב אל חוסר
התרבות של ציבור העיתונאים.
כל מה שהצליח האיש להעלות
— שבע רצת מעצמו, כאילו ש סיפרו
המשעמם מצטרף לרשימת
כוכבי תרבות המערב שלו —
היה שילוש מפוקפק של היינה-
איינשטיין־פרויד, כדי להוכיח את

•בוא,ייצור ושיווק
המכירה: לקבלנים,
ארכיטקטים וליחידים.

ידעו בחייהם, כי הם עתידים ל השתייך
למיפלגוח בל־כך מכוב דות.
אבל מה זה חשוב ז העיקר
שאיינשטיין ושני חבריו נולדו לאם
אשכנזיה, וששפינוזה נולד לאם
ספרדיה.
גילה כלק, תל־אביב
המראיינת של אמנון דנקנר
(העולם הזה )2375 מתפארת במו צאה
הספרדי ומשתבחת בזכות
אבות (״המון דורות בארץ״) .כל
מעלותיה לא עמדו לה, כדי להת עלות
מעט על המסכת הגזענית
של כתב הארץ. להיפך. .קשה לי
להתפעל מריח הג׳ורה בכפרים
הערביים,״ היא אופרת, ובניגוד
לתושבי כפר־שלם ״לא הייתי מש תינה
בחצר״ .כל זאת, משום ״ש אנחנו
הרי משתדלים להתרחק ם-
הלבאנט״.
התגובה היחידה המתאימה לה
היא ציטוט של כלל ידוע בפסיכו לוגיה:
המושפל והמדוכא נוהג
להפנים את הנורמות והדימויים של
המדכא.
יוסי מימון, חיפה

וואולוגיה

משרד ואולם תצוגה:

גראעווח הע1ד*ר

חולון, עוזיאל ( 6פינתחנקין .)7 9
טל. 03-886603 :

כיצד יפונו מעתה מנחיגים
באש״ף ז

גן לאם ספרדיה שפיגוזה
להשתין בחצר ולהתרחק מהלבאנט
עליונותו על-פני תומכי בגין.
אבל דנקנר, כמו אוסף הגזענים
בהארץ, מסרב להודות: תומכי
בגין החשובים ביותר הם עורכי־הדין׳
הגולדנברגים למיניהם, סוה רי
הקרקעות, ההורביצים, סותרי
המחשבים. בלעדיהם בגין לא היה
מחזיק מעמד אפילו שנתיים.

״אישים באש״ף״ הוא מונח פסול
— כך החליטו בוועד-המנהל, משום
הקונוטציה החיובית שהוא מעורר.
כיצד אם כן יכונו מעתה המנהי גים
באש״ף? אפשר להחזיר ל שימוש
את ניסוחיו המעודנים של
אריה נאור, מהתקופה שבה שימש
כעורו״החדשית ברדיו :״מרצחים״
לאנשי השורה ו״רבי-מרצחים״ ל חברי
ההנהגה.
יש לי רעיון יותר טוב, על
מישקל החיות הדו־רגליות: א ד
רנג־אוטנים — לבכירים, ושימפג-
זים — לזוטרים. הבאבונים, כידוע,

עמלדבר !
תמונות שסן מקוריות

נוע 1ג_ 1 ( 111 ם גגון ע 1ענן

מוטות למסגרות
הדפסים,רפרודוקציות
עודפי ליטוגרפיות מץ זרה״ב
תמונות לילדים
מראוות עם מסגרות בגדלים
וסגנונות שונים
מסגרות לתמונות
מחירים מפתיעים תחרותיים
כתי: רחאילת , 4 7תלאביב ׳ 10 טלי 0 3 -6 5 7 1 1 2 ,6 5 7 0 0 1 :

תן טומב לחייל

אני ישראלי השוהה בלונדון אולם כתייר, ונכחתי באותו
עגול ויפה ב£ 8 .-יד \ 11^ 5יד 7£5ו\
11^ 1,1,ץ ־ דאססס, שבו נשאו
דברים מר עיצאם סארטאווי ואורי
אבנרי, ב־( 27.2.83 העולם הזה .)2374
זה מכבר השתכנעתי, בעיקר
הודות לקריאה בעיתונכם, שהקמת
מדינה בשיטתי הגדה המערבית
ורצועת עזה, שבירתה ירושלים —
היא הפיתרון הריאלי לבעיה באי-
זורנו. השתכנעתי, שביטחון־ישר־אל
ייבנה מכך יותר מאשר ההת עלמות
מקיומו של העם הפלסטיני,
לוחם־שלום סרטאווי
ומהנוהג לירות בכל מי שמתקרב
״נגעתי בו...״
לגבולנו המתרחב והולך( .כן, יש
עם פלסטיני! ראיתי אחד מנצי גיו
הבכירים, שמעתי אותו, ואפילו נגעתי בו.״)
בעבר, כשקראתי את דיווחיו של אורי אבנרי על מיפגשים דומים,
נשאר בליבי הספק, אם אכן ״יש עם מי לדבר״ .ספק זה הוסר
מששמעתי את דבריו של סרטאווי וחזיתי בו. הוא אדם מרשים,
ואני מעריך כראוי את הגבורה היום־יומית הנדרשת ממנו. הוא
לוחם למען השלום בתנאים מאוד לא בטוחים.
אני מייחל ליום שבו ניתן יהיה לקיים מיפגש כזה בישראל
או בארץ ערבית.
גדי נולן, לונדון
אותם דנקנר לא כל־כך שונא.
הוא והם ותרבות המערב — קור אים
עיתונים בסוף־שבוע.
משה וייס, פתח־תיקווה
היינריך (היינה) ,זיגמונד (פרויד)
ואלברט (איינשטיין) הפכו לסימלם
של האשכנזים.
באופן דחוף ביותר יש למצוא
גם מנהיג רוחני לעדה הספרדית.
המועמד הטיבעי — בנדיקטום
(שפינוזה).
חבל רק שענקי-רוח אלה לא

תפוסים כבר. הם משמשים לציון
אוכלוסיה אחרת.
כך לא יהיה ספק, שאיו המדובר
בבני־אדם.
רותי שסיר, באר־שבע
ההכרעה בדבר פתיחת ערוץ
שני בטלוויזיה נפלה, ושר-החינוך-
והתרבות עתיד להגיש בקרוב את
תוכניתו לממשלה.
רק עתה החל המאבק על חופש
העיתונות הכתובה, שכן היא לא
( המשךבע מו ד )32

המסחריות הקטטת של
סרצדס עכשי 1בדיור

ב1א וצרף יחד
כסה נחתים:
החברה היא מרצדס בנץ.
הדגם הוא \48170/^/18130ו
קומבי מסחרי. הרשיון
הנדרש לנהיגה ברכב זה
הוא רשיון ב׳ בלבד.

הם ווע הוא די!ל.
ומנוע דיזל פרושו, מנוע
רב עוצמה בעל צריכת
דלק נמוכה וחסכונית.
המנוע במרצדס קומבי

הוא מנוע 240 הזהה
למנועים באלפי מוניות
של מרצדס-מנוע
שהוכיח את עצמו במשך
שנים כאמין ועמיד ביותר.

הבלמים הם הידראוליים
הבלמים ההידראוליים
האלו הם בעלי מעגל
כפול עם מערכת עזר
בשיטת סרבו. מעצורי
דיסק בגלגלים הקדמיים
זוהי מערכת בלימה

כמו ברכב פרטי. מרחב
מיוחדת המונעת החלקה
הראיה הוא מעולה והוא
ומיועדת לרכב העומד
הטוב ביותר שאפשר
בעומס ומאמץ רב.
אתה עוד איתנו?
למצוא ברכב מסחרי
אירופי. תא הנוסעים
ההילוכים הם סינכרוניים
מרווח והדלתות הן רחבות,
ונוחות להטענת מטענים.
ארבעת ההילוכים הם
כשמחברים את כל
בסינכרוניזציה מלאה
הנתונים האלו יחד,
ומאפשרים החלפת
מקבלים רכב מסחרי שאין
הילוכים קלה ורכה.
לו מתחרים בנושא של
השלדה היא קלה
אמינות ובטיחות. הוא
חזק כמו משאית ונוח
השלדה עשויה מיחידה
לנהיגה כמו רכב פרטי.
צינורית קשיחה וקלה.
התחזוקה שלו היא
היא מתאימה במיוחד
למאמץ גדול 1300( 0/18130ק״ג חסכונית ביותר. מרצדס
עומס) 1700( 0/18170ק״ ג עומס) .קומבי הוא רכב מסחרי
בעל גימור פנימי וחיצוני
ההנעה היא קדמית
מושלם והוא הבטוח
ההנעה הקדמית מנצלת
האמין והנוח ביותר
אנרגיה בצורה יעילה
להובלת מטענים ולהסעה
יותר, ומבטיחה נהיגה
עד 9נוסעים. אתה מוזמן
בטוחה ויציבות גדולה
לבקר בסוכנות מרצדס
יותר על הכביש ונפח
ולראות את מרצדס
הטענה גדול יותר.
קומבי המסחרית, לבחון
אותה,ולקבל פרטים
עכשיו נעבור
נו ספים על רכב מופלא זה.

לתא הנהג:

לוח השעונים הוא מושלם

66112

יבואני וסוכנות ראשית: כלנחביל בע״ם
פיצים:

1־ 645,000ש
#לא כולל מע״מ
1$= 38.5

-רדד ג מרי ישראל , 125ת״א-טל 254236:־ 03 דרך העצמאות ,118 חיפה-טל 512286 04

אוטו חן בע־מ: רח׳ המסגר ,18ת״א339835 03 רוד שלומציון המלכה , 18 ירושלים 222753 02 רכב העצמאות: רח׳ יפו ,130 חיפה 534477 04

מכוונים
מאת נדיב אבידן
מאוזן
. 1אם ברצונך להשיג אותו,
קחי זאת לתשומת לבך בשו בך

נפוליאון,

.3כסו

(המשך מטמוד )30
תוכל עוד ליהנות מיכולת הביטוי,
ההבעה והיצירה כפי שהיד. עד
כה. י
זאת ועוד. מערכת-הפירסום ב עיתונות
הכתובה עשויה אף היא
לשנות פנים וצורה. הער ה השני
יכלול גם פירסומות מיסחריות׳ ש יתחרו
תחרות קשה בעיתונות, ו 1ד

בחיי!

בלי

.9חולף עוד לפני שנולד

ובלי חי ק

. 10 הצבעת בעד תיבת מכ תבים

. 13 כשחזר
התמוטט ()3

לטפל

סנ סון

מכל מה שנכתב על העברתו
של שר-ד.ם ילחם ה מתפקידו,
הגדרתו של ריצ׳רד כהן, פרשן
בוושינגטון־פוסם, היא הקולעת
ביותר .״אריק שרון,״ כותב
כהן ,״שר ללא מצפון — גת־מנה
שר ללא תיק.״
ד״רנמרודרסא רי,
אננדייל, וירג׳יניה

בראשו

. 14ם.ל. קפקא היה בטוח
בעצמו ()4 ,2
. 15 האם כאשר טוף סוף ה גיע
לפנטהאוז, פרץ בבכי ז

. 17 מראש היה ידוע שה מבצע
לא רציני ()4

גסה

עלולות לנגוס נגיסה
חלקה טובה.
יש להעמיד דברים על דיוקם,
להגדיר בדיוק לאיזה כיוון חות רים
כאשר מדברים על ערוץ שני,
מבחינת התכנים, היעדים והמט רות.
זאת כדי למנוע פגיעה חט־רת־תקדים
בעיתונות.
יוסף פינחסי, תזת־גן

. 18 תשמעי, מה אכפת לך
לקחת צ׳אנס אם הוא נבח?

. 20 מה שעשה בזמנו אורי
זוהר, חם וחלילה שלא ילמד
את צאצאה ()5 ,3

בכל

.22 כשהוא פותח באש כולם
רצים ()5
שדנ שי א

.24 אם המכבש עבר עליו
זה כרוך בהרבה משפטים ()3

חקורא שעיין במיסאל
״חידמשיא״ (״חעולם ה זח״
,)2374 חזדרז לחעיע
מועמד משלו:

.25 הבלגן בעצומו א ך ורק
מתחת לכיפת השמים ()4

ב חרון תשב צוני! 2131715

.26 או בקיבוץ או באויר

.9שר החינוך מכריז :״לא
אהיה המועמד הראשון למרות
שאני בעד״ ()3 ,4

חבל שלא שאלתם גם אותי, מי
המתאים כיום — ואגי מדגיש,
כיום — להיות נשיא המדינה.
לעניות דעתי, האיש המתאים
ביותר הוא מורי, הפרופסור בנימין
אקצין. הוא מדינאי, המבין במדי־נאות
של כל הדורות, איש־שיחה
בנושאים רבים, נעים־הליכות ומס ביר
פנים גם למתנגדיו בוויכוחים.
אילו נבחר, היה אהוד על כולם.
יצחק דגני, טבריה

. 19 האם חסר סוף ביצירר
תיו הקולנועיות? ()6

מציתו! ,ו&אדס והשחור

.28 מומחה לכתיבה שעוסק
במניות ללא מטרה מוגדרת

. 11 קודם לסקוטי אח״כ ל נפח

.29 במה שקשור לכביסה אי נו
מן המחמירים ()3

. 12 מה שקורה לאחרונה ב שטחים
מזכיר עי ח אחר ()4 ,5

מאונך

. 16 והרי ידיעה ממדור ה ספורט:
שאול לדני עבר את
הגבול ()3 ,5

.2באמצע התענוג הוא לא
חושב שהוא מי יודע מה ()3
.4הטראומה שהם עוברים
חוזרת מפתח־תקוה ()4

.21 הדג לא חם כבר בהגי חו
מהביצה ()5

.5את יצירותיו שפס ה-
רמטכ״ל עוד לפני שנתמנה ל-
רמטכ״ל ()6 .2

.22 מי שהוציא את ספרו נג דו

.6פרידה קצרה על הטף, לא
לקפוא על השמרים ()6

.23 עלית החמצן מורידה את
הקליפה ()2

.7להכריח זה לא תענוג
גדול ()4

.24 מה לא היה ל״ 14 מאו ז

.8הוא עולה בסמוד לקצ פת
ועולה ...ועולה)5

.27 הידית שלו עלתה זמן
רב ()3

אגב חזוועח גניגריח.
במדורו עולם קטן (העולס הזה
,)2373 מקונן חיים ברעם על כך
שדעת־הקהל בישראל וכלי־התיק-
שורת לא נזדעקו למראה הזוועה
של גירוש מיליוני אפריקאים מני גריה.
ברעם
צודק בהחלט. נוצרו בעו לם
מערכות של נורמות כפולות:

זגיעוקד
ה סופ רי ם
113 -

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור
* קו ר סי ם
ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

דיאנה

החלקות1. ,
ייפי .
תסרוקות,ימכיו
* סליי טיפול סלסול, צביעות, פסים,
תספורות,
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
* ה כנ ת כלות
* מ חי ת ם עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066 )4

ת ס0 ( 1־ 2 1ץ׳ 10

\ ! 13x2

0X1121111׳ 4 0 1 2מ5 80 { 11
113 ׳ 1011113

1) 1 2־ 01ץ׳ 1 2

ת 11מסתו 113 ׳ 2 0 1

£3X 3111

ת !<1 2 5 111ס1>2 ׳ 011
? 0ז 3ת 3 1מ׳ 0נ1

לבן מכה שחור — כל העולם
מזדעק. שחור טובח שחור (באל פים
וברבבות) — זו תופעה מצ ערת,
אך עניין פנימי של המדינות
שאסור לזר, בפרס לבן, להתערב
בו. כל עוד מתנהל מאבק לעצמ אות
נגד האדם הלבן, הוא מצטיין
כמאבק ליבראלי למען צדק וחי-
(המשך בעמוד )34

ה 1 3ו נ 0 ) 1ה

ם הימד•
נסיוו

ננא1ם ה1לודי
לעמוגגף ויי

3 בטע 1 0זהו, מעכשיו גם בישראל
**״ו**! אפשר ליהנות מחמאה
בטעם הולנדי אמיתי. החמאה
החדשה של תנובה מיוצרת בתהליך
חדיש משמנת מפוסטרת וטריה,
המקנה לה טעם וניחוח מעולים.
נסי אותה בהזדמנות הראשונה.

תנובה

ב ל טוב סן הטבע.

מבחנים

חתונות כאוירה כפרית
כלב הפרדסים.
מסיכות גז כסגנון ייחודי
הפרדס נס ציונה
טלפון 054-70856:

שרות׳ קייטרינג -תעשיות דונסקו׳ 1981 בט״מ
(מתפעל׳ מסעדות מכון ויצנזן)
טלפוני 75533, 72732 :־054

איכות א מינו ת
די סקר טיו ת
ת״ א, רח׳ המלך ג׳ורג 43
ת.ד 14180 .טלפון 03-293402
^ י ^ הגיעןלתצוגתנו משלוח חדש
של אביזרי ועזרי מין

הגיעו!י! מבחר

קטטות וידיאו נועזות
׳ביותר 1.8־8£17^ , 1

נושאים טונים ומגוונים -מחיר יחידה
החל׳מ 2500-ש׳ אפשרות למשלוח קסטות
הביתה עפ״י תיאום טלפוני
אמצעי מניעה מהטובים והחדישים בעולם
•בובות אהבת שונות החל מ 1600 -ש׳
אלבום תקליטים ארוטיים 500ש׳ יחידת

מבחר ק ט טו תסקטל טייפ
שפה עברית ואנגלית

מנוי ל ספ רי ת הוידאו
25קסטות 4000ש;

(המשך מעמוד )32
רות. כאשר, לאחר קבלת העצמאות׳
מוקם מישטר-אימים, כל בע לי
הרצון הטוב נאלמים דום.
כמה דיו ודמעות נשפכו על
מיסכנותם של תושבי זימבבוה (ל שעבר
רודזיה) ,שאינם בעלי זכות
בחירה לפי העיקרון :״אדם אחד
— קול אחד״ .והנה, זמן קצר
אחרי העצמאות, המדינה כבר צו עדת
לקראת מישטר חד-מיפלגתי.
משמע, שכל העטיפה הליבראלית
של תביעת העצמאות היתד. בבחי נת
אחיזת־עיניים.
חשוב הוא שדעת הקהל הנאורה
בישראל תתגבר על הסטנדרטים
הכפולים, ותמקד תשומת־לב למ צוקת
האדם השחור במדינתו הוא.
אלי אורון, גבעת שמואל

באד בצשיח תנשדא
בתגובת על ביקורת מרה,
תודיע דובר לישנצת-חנשיא,
כי אופירה גבון ממלאת
את כל תפקידיח חביבו־ריים
בהתנדבות.
אם לאשת-הנשיא היו נוחים כל
הפירסומים אודותיה האוהדים, ש תיארו
את לבושה, את מסיבות ה-
קוקטייל ותצוגות-האופנה שבהן
השתתפה, ואת הפאר שהנהיגה
בבית־הנשיא — עליה גם לקבל
את הביקורת הציבורית שהתעוררה
בעיקבות אותם פירסומים עצמם.
חדווה חיימוכיץ, תל־אביב

נלברוב ד;1וו־א

ה 1מ 1ה ד שר־ ה אוצר
תחת רושם לא נעים של חוסר־איזון בהצגת בעית הרופאים
בכלי־התיקשורת, ברצוני לספר לכם כעת, סייד עם שובי הביתה.
אחרי 32 שעות עבודה רצופות:
אני רופאה מתמחה בגינקולוגיה שנה שנייה, נשואה ואם לשניים.
אתמול ב־ 8.00 בבוקר התייצבתי כרגיל בעבודתי, שבמהלכה עבדתי
בצוותא עם אחיות מישמרת הבוקר. ב* 15.00 נפרדו ממני האחיות
בלכתן לביתן, לילדיהן, לנוח ולעשות ככל העולה על רוחן. אני
המשכתי בעבודתי בחדר־הלידה, בחדר־הניתוח ובמחלקת־היולדות.
ב־ 23.00 נפרדתי ממישמרת־הערב של האתיות, ואני עדיין מתרוצצת,
מחליטה, פותרת בעיות, מנתחת, ונוטלת חלק באחריות עצומה.
ב־ 8.00 בבוקר נפרדתי פמישמרת־הלילה של האחיות, כשעיניי טרם
נעצמו במר׳לד היממה האחרונה וראשי עוד לא נח לרגע. עבר
יום־עבודה׳ וערב ולילה של תורנות, ויום־עבודה חדש כבר בפתח.
בביקור־הבוקר במחלקת־יולדות פגשתי במישמרת־בוקר חדשה
של אחיות, רעננות ועירניות. בהמשך ניתחתי בחדר-הניחוח, וב-
15.00 פגשתי במישמרת חמישית של אחיות. בחלקו נתקלתי
פעמיים במהלך 32 השעות האחרונות שבהן שהיתי בבית־החולים,
והן בינתיים הספיקו לישון ולנוח ככל האדם. ואני עדיין ערה
באופן רצוף ופעיל.
בסוף החודש אקבל 22,000 שקל. והאחות תקבל לפחות סכום
זה, אם לא יותר. מה יכולים הלל דודאי ושולחיו לומר על־כד?
איך אפשר לומר שזו משכורת ככל האחרות, ביתם לכסות העבודה
וגודל האחריות? והאם אפשר להשוות את אחריות האחיות לזו
של הרופא? הרי אחות לא תבצע כל פעולה הקשורה בחולה ללא
הנחיית הרופא ולפי שיקול־דעתו!
התסריט של יום עבודתי שתיארתי לעיל אינו חד-פעמי. אינו
אישי שלי. זהו מדגם המתאים לכל רופא מתמחה ! טוענים המעסיקים
והציבור כי לא כד הוא דין הבכירים? יבואו נא לחדר־הלידה
ויראו את הרופאה הבכירה, הכוננית, המתקרבת לגיל ה־ ,60 עם
35 שנות־ותק, העובדת באופן פעיל 4או 5פעמים בחודש ככוננית
בכירה עד 12.00 בלילה או עד 3.00 לפנות בוקר. במיקרה הטוב
תקבל בסוף החודש 30,000 שקל.
אני מזמינה בזה בלב שקט את שר־האוצר, את הלל דודאי, את
עזרא סרו, את מר שוסטק וכמובן את ד״ר סודן (האם כבר שכח?)
להילוות אליי ליום עבודה +תורנות בחדר־לידה, במיון הגינקולוגי
ובמחלקת־יולדות־ונשים, ולסכם איתם בתום 36 השעות את דעתם!
(אם יצליחו להשאר ערים ולגייס כוחות נפש וגוף לשיקול־דעת!)
ד״ראתי רו ם, מחלקית נשיס־יולדוח, ביי ח קפלן

נשיא חמדינח החדש ברין
לחפיח רוח־חיים ב״שלום
חקר״.
כל הכבוד, באמת כל הכבוד.
כולנו מאחלים לנשיא החדש כהונה
מוצלחת ומכובדת,
אלא שעניין הכבוד בא מאליו,

פיטוריו החלקיים מאחזיי העי ניים,
של אריק שרון מזכירים סי פור
על עקרת-בית אחת שהחליפה
בין הסוכר למלח: את הסוכר שמה
בכלי של המלח ואת המלח —

מותר לאיים. אפשר לתכנן את
הסעתם מחוץ למולדתם, כל כלב
רשאי להתוות פיתרון סופי התפור
לפי מידותיהם.
שלומי לוי, תר־אביב

במחיר 300ש׳ יחיד ה

^מבחר הצעות מיוחדות

10 ספרי שונים, צורות ותנוחות אהבה החל מ־ססג שי

|אני?רי מין |
י,ם לונ דינ ם לכל דורש
0אביזרי כיגיעה עם כובעונים שונים
32 סרזרבסיבים צבעוניים משומן
20 סרזרבטיבים צבעוניי ם
_ קופסת סרזרבטיבים 32 יחידות רעור 1
6 0סרזרבסיבים (סרנץ ס־קלר) רב־סעמי
ויברטור לגבר ולאשה
ויברטור בוהן ואצבע
ויברטור גומי, מהירות ו תנוע ה סיבובית מ שתנים
ויברטור גומי. רהירות משתנה, הפעלה עד 1מסר
ויברטור אבר ניין נשי לגבר
ויברטור פל ס טי/גו מי 6חלקים
ויברטור פלסטי חד־בייצי
ויברטור ( ציפוי ניקל) דו־בייצי
ביצי אהבה
פיסינגי ם שונים
בובת אהבה בגודל טבעי
בובת אהבה גברית לאשה, כולל איבר מין גברי
בובת אהבה כושית ״בלק בסי״
ויברסור הנעמד לקיר ( 25ס״מ)
ויברטור טבעת לגבר
ויברטור אנגלי +ביצי
״הענק״ דמוי אבר מין גברי
ויברטור פלסטי
200ש׳
ועוד 200*1פריטים שונים ב ת צונ ח
נא לצרף 30 שקל דמי משלוח #סמן את המוצר הרצוי — שלח
צ׳ק או המחאת דואר רשום * המכירה רק לבוגרים מעל ויל .18
המזמינים בדואר מתבקש־ם לציין את שמם והכתובת הרצויה להם,
כדי לשלוח בדואר רשום. אם ברצונך לקבל את ההזמנה לא באמצעות
מכניים נ ר טי סי אשראי
הדואר, נא לתאם טלפונית.

מחיר יחידה

רב־סענזי

ש׳ 70 400ש׳
506ש׳
500ש׳
450ש׳
750ש׳
1300ש׳
1006ש״
1200ש׳
1600ש׳
1400ש׳
700ש׳
700ש׳
500ש׳
150ש׳
1700ש׳
1900ש׳
1900ש׳
1600ש ,
750ש׳
900ש׳
1800ש׳

קריקטורה של מושיק ב״דכר״
שינסה בלישכת־העבודה
כמו שאומרים
0 1010
בלאטינית. אם בכוונתו של הנשיא
גם להביא תועלת לעם בישראל,
כדאי שינקום ביוזמת־שלום נשי אותית
— במיסגרת המותר בפרו טוקול
— וייסע לביקור ממלכתי
במצריים.
במחווה אישית כזו בוודאי יצ ליח
לחמם מעט את השלום הקר
עם׳ מצריים ויציל אותו׳ מהידרד רות.
כך ירשם בסיפרי דיברי
הימים כמושיע בלתי־צפוי של העם
מוכה שיגעון המילחמות.
יוסי אדירי, תל־אביב

סוכר ומלח
מה בין תיק עם טיק ובין
טיק בלי תיק ז

בכלי הסוכר.
כששאלו אותה לפשר הדבר היא
ענתה :״זה כדי לבלבל את הנמ לים
שבבית...״
סמי ארנץ, נתניה

הבו! לח״ב ולמקלל
ח״ב מאיר כחן-אבידוב
מציע לגרש 200 אלף פלסטינים
מהגדה.
אילו היה פוליטיקאי אנטי־שמי
מציע להסיע את יהודי ישראל —
נניח למדגסקר — ובכך לפתור
את הבעיה המיזרח תיכונית, היו
כולם מזדעקים.
אך דיברי הנבלה השפלים של
הח״ב חובש־הביפה עברו כמעט
בשקט. למה לא ז על הפלסטינים

לידי ע ת הקוראים קוראים השולחים כדפי
וזבים מתבקשים לנפה
אותם בקברה, לכתוב אד
תם בטכונת־־כתיבח כרווח
כבול ושל בידו ואוחד
כלבד של חנייר. עריבות
תינתן למברבים תמונות
למיכתכיחם•

העולם הזה 2377

בבדיקה של ח !0ז 016 56160ח ס1עו,המרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל, זכתה 80ץ ס\ 8 80 /במדליית זהב לשנת 1982 על איכותה המעולה.

טעם אמריקאי. תערובת אמריקאית.
גמרת ־ז רו קהקופסא לסל. ש מו רעלי שראל נקיה.
\ ׳ 6ן׳(יי 1 1 1

הו רו ס הו ס מרים בנימיני

4444>44 4**44**4>4444*444444>***444444*4***44444**4*4*44

חלק מהם גבנו באותה תקופה, אך
נתקלו בקשיים רבים בדרך לבנייה. בסוף
1982 הם התחילו להרגיש שמצבם השתפר,
כוכב סטורן עבר למזל הבא, והם
הרגישו הקלה. המתח ירד והם אינם
לחוצים כמקודם. כוכב יופיטר נכנס
למזל קשת ומביא לטלאים תוכניות חד שנתית עני

טלה

מתקשים למצוא את הדבר שהם רוצים
באמת, ואם הם מוצאים אותו הם מתקשים
להשיגו. לכן בשנה. הקרובה יתנהגו
הטלאים בצורה די מוזרה. חם
יעזבו את מקום עבודתם ולאחר מכן
יחזרו בחזרה ודבר זה יכול לחזור על
עצמו כמת פעמים בעבודות שונות.
אם מישהו מבני המזל מתכוון לשגות
את עבודתו, רצוי שיעשה זאת עכשיו,
מכיוון שיותר מאוחר עלולות
לצוץ בעיות שעליהן איש לא
חשב מראש. אך אם זח לא
יוצא, לפחות כדאי להימנע
מכל שינוי בחדשים אוגוסט
וספטמבר. אנשי-עסקים יוכלו
לפתוח לעצמם עסק עצ

אם חושבים על שינוי מקום מגורים,
על נסיעה רחוקח או חגיגה גדולה, הכל
יוכל להתבצע, אולם את חכסף חם
יאלצו ללוות, ובשנתיים חבאות תם
יכנסו להתחייבויות שיקשו מעט על
חייהם ועל הרגשתם הכללית. מכל
מקום, מי שמתכונן להוציא כספים בסכומים
גדולים, שיעשה זאת עכשיו, ולא
ידחה לחודש -אוגוסט או ספטמבר. כי
בחודשים אלה המצב יהיה יותר קשה.
מגורי טלאים רבים יעברו דירה או ישפצו
את זו שחם גרים בה. נכון שמבחינת
כספית זה לא בדיוק חזמן, אך בשנתיים
האחרונות לא התאפשר להם לעסוק בנושאים
אלח וכבר אי-אפשר לדחות את
הטיפול בחם. לכן חם יוכלו להתחייב
להחזיר כספים שחם לווים ורצוי שיעזו
לעשות משחו בנושא זה. מי שעובר דירה,
כדאי שיבצע זאת לפני מאי או אחרי
ספטמבר.

מי שפחה

שות ומבט רחב יותר על החיים. כל
דבר שהם חושבים לעשות כדאי לחשוב
עליו בגדול. אין כמו הטלאים המסוגלים
להפתיע בהעזה שלהם. אפילו צורת
המחשבה מדהימה את הסביבה, ואם
השנה נמצא כוכב יופיטר בבית התשיעי,
הוא יעזור להם להתקדם במהירות ובצורה
לא מקובלת, ביחוד אם נקח בחשבון
שגם כוכב אוראנוס צמוד ליופיטר
ומגדיל את האפשרויות להתקדמות והצלחה.

מצפה לבני מזל טלה בשנת ! 1983

מה שמאפיין את כולם זו ההתייחסות
חשונה. כעת מתייחסים יותר ברצינות
לקשרים ומתחשבים יותר בבן ח זוס אלה
שאינם נשואים חושבים על נישואים.
אלה שמחפשים לעצמם קשרים קלילים
ובלתי מחייבים, לא יצליחו למצוא משחו
שישביע את רצונם ואופיים ההרפתקני.
רק מי שיחליט לבנות קשר רציני, יוכל
להצליח להגשים את רצונותיו.
אולי כדאי להזכיר לכולם שאם ברגע
זה מצב הרוח אינו מעודד ביותר, ונוטים
שוב להאשים את בני חזוס אין זו
אשמתם. התקופה שלפני יום חהולדת
אינה קלה לאיש, וכמעט לא משנה
באיזה מזל הוא נמצא. כ 50-יום לפני
יוס-ההולדת מתחילים להרגיש פחות
טוב. כל אחד נמצא במצב רוח של
חשבון״נפש.
רצוי שכל אחד יזכור שמיום־חהולדת
שלו מתחילה עבורו תקופח חדשה, שבה
הוא יכול לבנות את עצמו מחדש, כי
הוא מרגיש שכוחותיו התחדשו.

כדי להבין מה עומד להתרחש בחייהם
של בני מזל טלה, טוב להביט לאחור
ולזכור מה חיח מצבם בשנתיים האחרונות.
אם נשווה את התקופה הנוכחית
לזו שחלפה, אין ספק שכעת יותר טוב
להם, גם אם פח ושם עדיין לא הגיעו
למה שרצו, והדברים עדיין לא מסתדרים
להם.
בשנתיים האחרונות חם חיו נתוגים
בחשבון נפש ממושך, ומצב רוחם היה
כבד ורציני. התנהגותם לא היתה קלילה
ועליזה כתמיד, ואלח החיים עמם כבר
חשבו שאישיותם השתנתה. כוכב סטורן,
ששהה בבית השביעי (בית הנישואים
והשותפויות) גרם לחם לפרידות קשות
ולשינויים חשובים במיסגרת המישפח-
תית.

שטח זה לא יהיה כל כך יציב השנה.
בני טלה חשים צורך לבצע שינויים, אך

אם לדבר על בעיות בשנת — 1983
הן כולן מתרכזות סביב הנושא הרגיש
ששמו כסף. בתחום זח המצב לא יהיה

אלה שנולדו בתחילת המזל ירגישו כבר
הרבה יותר טוב. האחרים ימתינו עד
ליום-חולדתם ואז ירגישו
בשיפור. יחסית
לחודש האחרון המצב
בכל זאת יהיה הרבה
יותר טוב, המתיחות
שחיתה ביניכם ובני
מ ט £הזוג תיעלם השבוע,
ותקדישו ייתר זמן מ-
תמיד לעניינים ביתיים.
י; בחרס ־
20באפריל
מבחינה כטפית המצב
רגיש, אך כדאי עכשיו
להשקיע לטווח רחוק. בני מזל קשת ית-
אימו לבילוי משותף והרפתקות מוזרות.

לפניכם עומד חודש דינמי ורב אירועים.
בתקופה זו עליכם לשלוט בדחפיס וב־תשוקות.
אתם חשים
שהמרץ מתגבר, והדחף
לצאת להרפתקות ול התנהג
בצורה בלתי-
מובנת לסביבה טלול
למכן את שימכם הטוב.
אל תאמרו דברים ה111
וון
מעוררים זעם. כל אמי־רה
חפוזה עלולה להסתיים
בחרטה. במקום
העבודה תוכלו להוכיח
יעילות, יוזמה וכיוון מעניין, וזה עשוי
להביא לקידום בקאריירה מאוחר יותר.

השבוע תרגישו פחות מבודדים. אנשים
שונים ינסו להתקשר עימכם. בן הזוג
ששהה זמן מה במקום
אחר עומד לחזור בימים
אלה, ולהשמיע
הצחרה שלח חיכיתם
זמן רב. נהגו בטקט כפי 1חווזוווח 1הכוכבים מצביעים על
ן 11 זז 1נ ע
נטיה להסתער ולריב
עם בן הזוג — וחבל.
אתם עלולים לקלקל
ולהרוס את י כוונותיו
הטובות. נסיעה משותפת עם ידידים חיו־בית
ומומלצת. אל תתלבטו — ז ה כדאי.

בתקופה הנוכחית מוטב לא לתתחיל ב־מיבצעים
או בתוכניות חדשות. צריך לבסס
את הקיים ולהבטיח את
המשכו לטווח ארוך. הצד
החומרי יעסיק אתכם
במיוחד, הוצאות
בלתי צפויות הקשורות
למקום המגורים עלולות
לדלדל את התקציב.
תוכניות מהפכניות לא
יביאו ברכה בתקופה זו.
לכן הקפידו לתקן דברים
שהוזנחו. קרובי
מישפחה זקוקים לעידוד יותר מאי־פטגז.
אך אל חתנו לטרדנים להתלבש עליכם.

התקופה אינה קלה, כל דבר שאתם עושים
נהיה יותר מסובך ויותר מעייף מתמיד.

נסו לקחת את הדברים
יותר בקלות. החודש
הקרוב יהיה די קשה
אך הוא יחלוף ושוב
יהיה יותר נוח. חיי
האהבה קצת מאכזבים,
הציפיות הגדולות שהיו
לכם עלולות להתבדות.
21באפריל
יתכן שכבר בשבוע ה20
ברי א י
בא תפוצו טל העצב
שנגרם לכס. חדשות
ומיכתביס חשובים עשויים להגיע בשבוע
הבא וזה יתן לכס תיקווה מחודשת לעתיד.

השבוע העולם שוב יחייך אליכם. הקשיים
שעברתם בחודש שעבר יעלמו ותוכלו
לשוב ולהתמסר לעג-
ייניכם. יתכן שעד שבת
עדיין לא תרגישו כל
כך טוב מבחינה בריאותית,
אך מהשבוע
הבא תרגישו בשיפור.
אלה מביניכם הקשו1
רים
לעולם האקדמי 11 יזכו להצלחות. מצבכם
זן; ביולי ־
* 2ב או גי ס ס

הכספי ישתפר ותוכלו
לרכוש חפצים לבית
ומתנות אשר יגרמו לכם סיפוק. קשרים
עם בני מזל טלה יהיו טובים ומועילים.

יותר מדי התחייבויות מוטלות עליכם.
הורידו מעצמכם חלק מהעול וחלקו אותו
עם אחרים. מצבכם ה בריאותי
רגיש מאוד
ובגלל הלחץ שבו אתם
נמצאים, אתם עלולים
לחלות. אי־הבנה בשטח
הרומנטי אינה מוסיפה
לשיפור מצב הרוח, אולם
תוך שלושה־ארבעה
ימים תופתעו מהתפתחות
מעניינת ביחסים.
במישור המישפחתי אתם
נתונים לחששות וחשדות הקשורים לבן
או בת הזוג. ובקרוב תצא האמת לאור.

השבוע תהיו מעורבים בעניינים חברתיים,
ותרגישו פחות מחוייבות כלפי חבית והעבודה.
ידידים חמצ-
פים למיכתבים או לשיחות
טלפון יזכו סוף
טוף לשמוע מפיכם על
מצב העניינים. תנו לחם
הרגשה כי לא שכחתם
אותם. שכנים וקרובי
מישפחה מתכוננים לבקר
בביתכם, אך הם
20בינואר -
_18בפברואר
לא יכבידו עליכם ויו־טיפו
הנאה. בתחום
הרומנטי המצב אינו ברור. בניהזוג משנים
מצבי רוח ואינכם מבינים את כוונותיהם.

הפופולריות שלכם מתגברת ומצב הרוח
משתפר. בקרוב תחיו מעורבים באירועים ומבוקשים חברתיים
מאוד בחברה. תוזמנו
למסיבות ותפגשו אנשים
מעניינים. האווירה
תהיה מאוד רומנטית
ומבטיחה. אלה
מביניכם העוסקים באמנות
יוכלו לבטא את
עצמם בקלות, והתוצאות
לא יאחרו לבוא.
בסכום כסף שאמור להגיע
השבוע תוכלו לקנות בגדים ולהביא
לידי ביטוי את טעמכם הטוב.

התקופה המתקרבת לא תהיה קלה. מצב
הבריאות אינו. טוב כל כך, מרגישים
חולשה וחוסר מרץ ומתקשים
למלא את המוטל
עליכם. אתם עלולים
לסבול מכאבי־ראש
ומשפעת. לכן נסו להי מנע
מלהסתבך ולריב
עם בני מישפחה. המתח 1 יקשה עליכם את הת22ב
אוגוסט -
קופה. בעניינים כספיים
27ב סו׳ טגי
עליכם להיות זהירים.
אל תסמכו על האינטואיציה.
לעומת זאת, מבחינה רומנטית
תהיו מאוד מבוקשים ועסוקים ביותר.

בתקופה הקרובה צפויות הפתעות. אנשים
יהיו אדיבים אליכם ותרגישו בנוח. יתכן
שיהיו זעזועים רגשיים,
או מיפגשים עם אנשים
חדשניים וחדשים.
זה יכול לגרום לתפנית
ומפתיעה. דרמאתית אולם עליכם לשמור
על שיווי המשקל ולהסתגל
לתנאים החדשים.
בשורה טובה ה קשורה
להתקדמותכם
בקאריירה תגיע לאוז-
ניכם בקרוב ותוסיף להרגשתכם הטובה.
מצבכם הכספי ישתפר בשבוע הבא.

השבוע תהיו עסוקים בעניינים כספיים.
אתם עומדים להיכנס להוצאות ואפילו
החסכנים שביניכם לא
יוכלו להתאפק. למרות
הרצון להחליף את המכונית
או לקנות מש־הו
אחר בסדר גודל
כזה, כדאי לכם להמתין
זמן־מה ולא לקנות בחיפזון.
הכסף יהיה דרוש
לכם לדברים יותר
חשובים. מבחינה רו מנטית
כדאי לנצל היטב
את הימים רביעי וחמישי או שני ושלישי
בשבוע הבא. תוכלו להעז ולדבר בגלוי.

תאומים

;ובודה

סוסו

אויו

נתווה

מאי, או להרחיב את המקום שבו
הם עובדים. כל מי שמתכונן להתחיל
בפרוייקט חדש, שילך ״על גדול״ .לא
כדאי להיכנס לפרטים ולהתעכב על עניינים
שוליים. כדאי לנצל את חשנת
ולהתקדם בתנופה, מכיוון שהכוכבים
יעזרו לזה שידחוף את עצמו קדימה.

בסמי

פוינ ט 0־ 3 /6

ג/יו.וי.סי הוידיאו המוביל בעולם.
/^3ץ ־ השיטה המובילה בעולם
ס/ץ^ ־ האנשים שהמציאו את השיטה.

אספא אלקטרוניקה

ישראל רוזן

די לדי ויהושע שקדי, שניים
מפצועי הרימון אשר הושלך
בעצרת־המוזאה של שלום עכשיו
בירושלים, ישאו בגופם לנצח את
רסיסיו של הרימון הקטלני, יהו שע
— הסובל מקרעים חמורים
בשרירים ובעצבים, ועדי — שנפ גע
קשות מרסיסים בידיו וברגליו,
נפגעו בשעה שהביעו באופן חוקי
את מחאתם כנגד הממשלה, אשר
ניסתה להתחמק מיישום המלצות
הוועדה שחקרה את הטבח בנוח־נות־הפליטים
בביירות.
השניים הם היחידים הנמצאים
עדיין בטיפול רפואי ופיסיותראפי,
בבית־החוליס שערי צדק בירושלים.
חודשים רבים יחלפו עד
שיוכלו לשוב ולתפקד כפי שהיו
לפני הפיגוע.
־עדי ויהושע פעילים בסניף הירושלמי
של יש גבול, תנועת חיילי־המילואים
אשר אינם רוצים לשרת
כלבנון. אמיל גרינצווייג זי ל נמנה
גם הוא עם חבריה של תנועה זו.
העולם הזה ערך ביקור־חולים
אצל השניים, וביקש לחוש את הדופק
אצל מי שעמדו במוקד ה פיצוץ,
אשר זיעזע לרגע קט מאוד
את המדינה.
נולד בנתניה
יהושע שקדי

וגדל בערד. הוריו היגרו ליש ראל
מצ׳כוסלובקיה, אחרי מיל־חמת־העולם
השנייה. אביו הוא
פועל פשוט ואמו מנהלת ׳סיפריה.
״קיבלתי חינוך פועלי,״ הוא מד־
,1יש. שקדי הוא בן ,26 סטודנט
לביולוגיה ומדריך טיולי סאפארי
באפריקה. הוא מדבר בהתרגשות,
כשחיוך עדין מבליח מדי פעם דרך
זקנו הג׳ינג׳י הקצר. הוא איש
פתוח, עירני וחביב.

״הדגשת*
שחטפתי זד ס״
די לוי נולד וגדל בשכונת
נחלת־צבי בירושלים במישפחה
תימנית. אביו מנהל־חשבונות ואמו
עקרת־בית. מישפחתו היגרה מתימן
לירושלים לפני שלושה דורות.
הוא בן ,31 מתכנת מערכות
מחשבים. קשה לו לחשוף את עצמו.
הוא מתבטא בזהירות ובורר
את המילים בקפדנות.
• האם במהלך ההפגנה היתה
תחושת שונה מאשר בהפגנות
קודמות?
עדי: בפעמים הקודמות ז!יו
פירחחים שצעקו ״אש״ף, בוגדים,

* 111 1 1 1| | 1ה ך סובל מקרעים חמורים
בשרירים ובעצבים. הוא

אינו סבור שיש להעניש את זורק הרימון, רק לבזות

אותו ,״הייתי רוצה שציפורים ׳חרבנו לו על הרא
הוא אומר, .הרימון הוא לא התחלה של תהי
אלא אמצע -תופעה הצומחת מהמציאות הקיינ

לכו לערפאת !״ הפעם צעקו כך
אנשים מכובדים יותר. ואז הפירחח
צריך להיות קיצוני יותר, והוא
מכנים מכות וקורע שלט. כך זה
מתגלגל, עד שמוצאים איזה מיש הו
שזורק רימון. כדאי שאלה ש הטיחו
האשמות בגידה בשלום
עכשיו יידעו: מה שהם אמרו —
הרחוב ציטט.
י הו שענ הפחד קיים כבר הרבה
זמן. חמש דקות לפני שזרקו את

וברגליים. זה לא לעיתון — ז
גם בישבן.
יהושע: ברגע הפיצוץ עזו
לסדר את הלפידים. מייד ד.נ
שזרקו ריסון ושנפצעתי. שם
את הבום, צרחתי מכאבים. הי
בהכרה וקישרתי בין הדבריב
עדי: כשהרימון התפוצץ, ו
בתי שחטפתי זרם. בגלל הפג
בעצבים — הרגשתי כמו זרם ז
מלי. רעדתי כולי והתחלתי לל

״כד אי שלא ימצאו א
1וו ק הרימו ן!״ או מו אח
מפצועי ״ע ולו עכ שיו

עדי לוי

נפגע קשות מרסיסיס בידיו וברגליו.
מישפחתו היגרה מתימן
לפני שלושה דורות והתיישבה בירושלים .״כשהרימון

התפוצץ,״ הוא מספר ,״חשבתי שחטפתי זרם חשמלי.״
אברום בורג עזר לפנותו מהמקום .״לא חשוב מי
זרק את הרימון — הוא מכריז — האשם הוא בגין ! ״

הרימון, אמרתי שאולי כעת יבינו
אנשי שלום עכשיו עם מי יש להם
עסק. אמרתי שזה ילך רחוק יותר,
וזה באמת קרה.
• מה קרה ברגע שהתפוצץ
הרימון?
עדי: ההפגנה נגמרה, האנשים
התפזרו. ביקשו מאיתנו שנשאר
לאסוף שלטים, לרכז את הלפידים,
לנקות. באותה שנייה של הפיצוץ
הינחתי לפיד בריכוז של הלפי דים.
הייתי כפוף, מה שחסך ממני
פגיעה בגוף. חטפתי הכל בידיים

להתרחק. בא מולי שוטר מ
״מה קרה לך״? אמרתי לו ש;
פתי זרם. הוא הסתכל עלי וז
לי שנפצעתי. הסתכלתי על ע
וראיתי שהבגדים נספגים בדם.
הרגליים לא הרגשתי הנעליים
מלאות בדם.
לא קלטתי מבחינה מנסא
שנפצעתי בפיצוץ. זה לא ני
לי בתודעה. חיפשתי מישהו ש
מכיר, וקראתי לאברום בורג.
ניגש ואני נפלתי עליו. אברום
(המשך בעמוד

״!?׳לרומה וגד אזרחים!
לדאוג לכך שחייליו לא ייהרגו —
ושהצד השני ידאג לעצמו?
צריו להבחין בין רטוריקה של
ימי מילחמה, כשמטרת המילחמה
היא הבסת האוייב בכל תנאי, ובין
אחריות של מפקדים כפי שהיא
מוגדרת בחוק הפנימי של כל
מדינה, ועל-פי החוק הבינלאומי.
לפעמים מפקדים יכולים להרשות
לעצמם להופיע כנוקשים וקשי-לב
לגבי אוייב — וזו בדיוק הדוג מה
של פאטון. אך גם מניסיוני
וגם ממה שלמדתי, אני יודע שזאת
טעות. חיילים במילחמה זקוקים
הרבה יותר להנחייה ולעזרה אנו שית,
מאשר לדירבון המוראל ב דרכים
כאלה.
• ובכל זאת: האס אין זו אחריותו
העליונה של כל מפקד לד אוג
ראשית כל לשלום חייליו —
גם כשהדבר גורם לקורבנות רבים
בין אזרחי הצד השני?
המיקצוע הצבאי אינו כה חסר

אלוף(מיל*) מתי פלד האשים קצין ארטילריה
שבעצם שלותו בלבנון ביצע פ שע נגד האנושות.
בעמודים אלה הוא מסביר את עמדתו על חובותיו
של קצין במילחמה בלתי־צורקת נג ר אונלוסיח
ך ״ דכרים שאמר הד״ר מתי!
* תיהו (.פתי׳׳) פלד תכעיסו
רבים, דווקא משום שנאמרו מפיו
של מי שהיה אלוף בצד,״ל והש תתף
במילחמות ישראל. האם יתכן
שבלבנון בוצעו פשעים נגד האנו שות
גם על-ידי צה׳׳ל, ולא רק
על-ידי הפלאנגות, כפי שאמר
פלד? המימסד הצבאי מיהר להת גונן,
ובחריפות רבה• אד מתי פלד
אינו חוזר בו מדבריו. הוא רק
מבקש להסבירם היסב. האיש בן
ה־ ,60 גבוה וכסוף־שיער, מדבר
במישפטים קצובים ומהוקצעים,
כמו שדיברו אולי פעם קצינים
בכירים בצבא, וכפי שמדבר היום
מרצה באוניברסיטה.
הוא נולד בחיפה, ושנות ילדותו
ונעוריו עברו עליו בירושלים. ב סוף
שנות ה30-׳ הוא יצא עם הכ שרה
של המחנות העולים לקיבוץ
איילת־השחר, ואחר־כך הצטרף
לפלמ״ח.
באמצע שנות ה־40׳ הוא למד
מישפטים בלונדון, אך לא סיים
את לימודיו. ב־ 1947 חזר פלד ל ישראל.
הוא הצטרף להגנה. במי-
לחמודהעצמאות הוא היה מפקד
פלוגה בחטיבת החי״ר גיבעתי,
ואחר־כו היה מג״ד באותה חטיבה.
אחר-כך היה מתי פלד ראש ענף
גיוס וכוננות, וראש ענף מיבצ-
עים במחלקת המיבצעים במטכ״ל.
הוא היה בבית־ספר לקציני מטה
באנגליה, ואחר כך היה מדריך
ראשי בבית־הספר לפיקוד-ומטה
וראש מחלקת־אימונים.
בפילחמת סואץ היה פלד מפקד
מרחב שלמה ורצועת עזה, ואחר-
כך פיקד על החטיבה הירושלמית.

הוא מילא תפקידים שונים ב-
מטכ״ל, וסיים את שירותו בצה״ל
כראש אגף־אפסנאות, אחרי מיל-
חמת ששת הימים. מאז הוא מרצה
בחוג לערבית באוניברסיטת תל-
אביב, ומשמש כיו״ר המועצה לשלום
ישראלי פלסטיני.
פלד משך אליו ביקורת גם משום
שהמשיך לנהל שיחות עם
אנשי־השלום באש״ף, אחרי שהת חילה
המילחמה. היום הוא אומר,
שראה בכך חשיבות דווקא באו תה
תקופה. בצד השני, הפלסטיני,
היתה פתיחות רבה מתמיד, ושינוי
בעמדות כלפי העם בישראל. זד,
נבע מההפגנות הגדולות נגד המי-

עם אברו בורג

לחמה, שבהן הופגנה רגישות אנו שית
כלפי הפלסטינים. פלד אומר,
שהוא ביקש לנצל את הפתיחות
הזאת כדי לנסות ולהרחיב את מע גל
המשתתפים בשיחות מהצד
הישראלי.

״העולם הזה״ הי מ ה אל
פלד סידרת שאלוה•
מהו מוסר מילחמה 7מספרים
על הגנרל האמריקאי הידוע
ג׳ורג׳ פאטון שאסר פעם לחייליו
:״איני רואו /ממזרים עלובים
שכמותכם, שתמותו למען מולד־תכם.
דאגו לכך שהממזרים של
הצד השני ימותו למען מולדתם.״
האס אין זח תפקידו של מפקד

משוחח הד• ר מתי פלד באחד
הכינוסים של חיילים נגד שתיקה.
במהלך המילחמה הירבה להופיע בהפגנות־המחאה נגד המירחמת בלבנון.

לצבא, ולא צה׳׳ל עצמו — היא
עבירה שיש להעניש עליה.
• ולדעתך היו פישעי־מילחמה
במילחמת הלבנון, מלבד הטבח
בנודונות־הפליטים 7
אני חושב שכל המילחפה הזאת
היא פשע אחד גדול נגד האנו שות.
צריך להתבונן בנתונים ה בסיסיים
ביותר: ביוני 82׳ היה
הסכם הפסקת־אש בין ישראל ובץ
אש״ף, שנשמר על-ידי אש״ף ל לא
דופי. בישראל התנהל מייד
אחרי חתימת ההסכם, שנה לפני
המילחמה, מסע הסתה של מחרחרי
מילחמה שבראשו עמדו שר־הבי-
טחון אריאל שרון, והרמטכ״ל. זה
כשלעצמו מעשה שיש לבחון או תו
דרך עיני משפטן.
אנו יודעים שבהשפעת שניהם
הסכימה הממשלה שהיא תאחז בכל
פעולה אלימה שתבוצע נגד מטרה
ישראלית — ולא חשוב על-ידי
מי היא תבוצע — כדי לחדש את
המילחמה באש׳׳ף. היה מאבק פני מי,
וכל הארץ ידעה שיש מאבק
בין אותם הרוצים להפר התחייבות
בינלאומית, ובין אותם החושבים
שמותר להפר התחייבות כזאת רק
אם הצד השני מפר אותה.

קלון
על צה״ל

הגיע מתי פלד

אלוף,
לדרגת

הוא התחיל כמ״פ בחטיבת גבעתי.

דימיון וחסר תחבולות. אם מפקד
מוצא שבאיזו שכונה או באיזה
כפר שמול כוחותיו יש כמה אנ שים
מזויינים שיפגעו בחייליו, יש
לו כמה אפשרויות. האחת — לה רוס
את השכונה או הכפר — וזה
מה שהיה בדרך כלל במילחמת
לבנון. זהו עיוות משווע של תורת
הלחימה. הדרך השנייה היא לנקוט
בפעולות שהמיקצוע הצבאי מציע
אותן: השתלטות תוך כניסה לכ פר,
לפשל. ואין בכך כדי לסכן
במיוחד את חיי החיילים.
העמדת האלטרנטיבה, כאילו ה אפשרויות
הן או הרס הכפר או
הפקרת חיילינו, היא עיוות משווע
של המיקצוע הצבאי. בשביל מה
צריך אינספור תמרונים אם אפשר
פשוט להרוס את הכפר?
מפקד שמקבל פקודה להרוס כפר
או שכונה, צריך לדעת שזאת ׳
פקודה לא חוקית, שמוגדרת כפ שע
נגד האנושות, או מה שפקד
בל לקרוא: פשע־מילחמה.
לפי הקריטריונים הצבאיים ה נוקשים
ביותר — כך היה אפילו
בצבא הפרוסי — רשאי מפקד
להסתייג ממשימה. מפקד שמר גיש
לא שלם עם עצמו — פיקצו-
עית, מוסרית או פוליטית — יכול
לבקש לפטור את עצמו. בוועדת־החקירה
של כהן נקבע, שהזנחת
אחריות מצד מפקד, אפילו לגבי
מה שנעשה על-ידי כוחות גיספחים

ף סוסו של דכר סופקה העי *
לה, והממשלה החליטה על
הפרת הסכם הפסקת האש. זה הת חיל
בהפצצה מאסיבית, חסרת־הבחנה
על העיר ביירות.
הושמעה הטענה האבסורדית, ש צריך
לפגוע בביירות משום ש־אש״ף
מיקם שם את המיפקדות
שלו. איזה צבא בעולם לא ממ קם
את המיפקדה שלו בתוך עיר
גדולה ז האם המטכ״ל של צד,״ל
אינו ממוקם בעיר גדולה? האם
זו סיבה להפציץ עיר גדולה וח־סרודמגן

אחר־כך הכניסו לגיזרה ברוחב
של 50 עד 60 קילומטרים
אוגדות משוריינות. אפילו הרו סים
לא היו מתביישים בצפיפות
כוחות כזאת במילחמת העולם ה אוגדות
שנייה.
ונגד מיז
משוריינות, נגד 6000 לוחמי גרילה,
שאולי מחציתם הם לוחמים
ממש, ולא אנשי הדרג האחורי.
זהו אבסורד שאין כמוהו. נגד
כמה אלפי אנשי גרילה וחטיבת
שיריון סורית אחת שולחים
אוגדות? עצם הנסיעה של כוח כ זה
גרמה להרס ולחורבן עצומים.
• או מי שהחליט — אשם בפשע
מילחמה?

זה היה היעד העיקרי של
המילחמה: להרוס את מקומות ה מגורים
של הפלסטינים, כדי להכ ריח
אותם להגר.
אני יודע שרבים מאלה שהלכו
לפילחמה, משום שחשבו שכש־קוראים
להם לדגל הם חייבים לה תייצב,
הזדעזעו. זאת היתר. ראשית
המחאה של חיילים נגד שתיקה.
ראינו מפקד כמו אברום בורג,
שהחתים חיילים על עצומה. ראי-

נו מה עשח אלי גבע, לנוכח העד
בדה שהוא רואה נשים וילדים
מבעד לפישקפת. לאם־לאם חדרה
ההכרה שפה שנעשה שם הוא
בלתי־אנושי ובלתי־נסבל. זו היתח
פילחפה שמלכתחילה תוכננה כ פשע
נגד האנושות.
• איו יבול החייל המשתתף
במילוזמה לדעת שהוא משתתף בפשע
ן האם זו לא חוכמה שלאחר
מעשה לומר זאת, ולהטיל אחריות
גם על המפקדים?
המילחמה הזאת לא באה כהפתעה.
ישראל נכנסה בעודף־כוחות
עצום, ולא היתד. כלל מילחמה של
ממש, ח ח מבגיזרה אחת, בחקופד.
קצרה, נגד הסורים. כל מפקד, גם
אם לא ידע מראש שזאת מילחפה
שמטרתה לגרום לפלסטינים להגר,
ושהיא מכוונת נגד אוכלוסיה אזר חית,
לא היה צריך לחכות זמן רב

בפיקוד הבכיר, אף שאני יודע
שהיתר. הרבה אי־נחת. ידעו שזו
פילחמה ללא פאר, מילחמה שלא
מביאה כבוד, סילחמה שתוכננה
בחוסר־פקוריות, מחשבה או תיח־כום
אסטרטגי.
איני חושב שצריך להעמיד לדין
את המפקדים. אבל מה שצריך
לעשות באופן מעשי הוא להבין
שפה שעשינו — שיחם כזד. כלפי
ערבים בכלל ופלסטינים בפרט —
ממיטים קלון על צה׳ל.
• תאם אינך מטיל על הצבא
אחריות המוטלת על הממשלה?
הממשלה לא החליטה להטיל פצ צות
מיצרר. הממשלה לא החליטה
אוגדות משוריינות. להכניס הממשלה לא החליטה על כמות אש
עצומה כזאת. אלה היו החלטות
של הצבא ושל שר־הביטחון.
ב* , 1967 כשכבשנו את רצועת

מדי כדי להבחין בזה. כל מפקד
שהבחין בזה היה צריך לנצל את
הזכות שהחוקה הצבאית מאפשרת
לו, ולעשות מה שעשה אלי גבע.
אני רוצה להזכיר לך מה ש אמר
אברום בורג: אם היו יודעים
שבתל-אביב יש אנשי פת״ח ב־פיספר
שהיו בביירות — האם לא
היו מתאים דרך ללחום נגדם בלי
להרוס שכונות שלמות ז
כל מפקד ששווה את דרגתו יו דע,
שנגד גרילה לא לוחמים
באוגדות משוריינות. אז נניח שזה
לוקח ימים אחדים, עד שזה מת ברר
לו, אבל סוף־סוף זה נודע.
זה גם לא היה סוד. זה לא היה
סוד לחיילים שחזרו ומחו נגד דד
מילחפה כבר אחרי השבוע הרא שון.
ואומץ־לב כזה לא ראינו

עזה ואת הגדה המערבית, שניים
מהאזורים הצפופים בעולם, האם
היה שם הרם כזה של ערים ושל
בתים ז האם היו שם עשרות אל פי
הרוגים בין האזרחים? זה לא
קרה ב־ ,67 כי אץ כל צורך צב אי
להרוס בתים ולהרוג אזרחים.
אני חושב שמפקדי צה״ל צריכים
לתת לעצמם דין־וחשבון, לר שום
לעצמם שזה פרק שחור ולהב טיח
לעצמם שזה לא יחזור עוד.

תותחים גוו צוו

יושר מיקצועי
מול צביעות
י ־ אפשר לומר שהמפקדים
לא ידעו מה מתרחש. אם
חיילים וקצינים בדרגות נמוכות

העיר הלבנונית הופגזה מן
הקרקע ומן האוויר במשך
שעות רבות, אחרי שתושביה נקראו בכרתים לצאת מבתיהם. האס

ולידו שני פליטים. אחד
המחזות האופייניים למיל־חסה
האכזרית בלבנון, שלא היתה דומה לה
בתולדות המילחמות שניהל צרדל. חיל־האוויר הישר

^ צי חן

אלי והארטילריה שעל הקרקע הרסו בתים רבים,
מחקו מחנות פליטים, ומוטטו רחובות שלמים,
בהשאירם אוכלוסיה אזרחית ללא קורת־גג וחסרת
הגנה. מימין: בית הרוס מפגיעות של תותח.

נשארו אנשי אש־־ף בבתים שכלפיהם כוונו ההפגזות? האס לא ידעו
המפקדים מה משמעות הפקודות שהם קיבלו ונתנו? .פגיעות הארטילריה
שכוונו ליעדים אזרחיים גרמו להרס ברכוש ולפגיעות רבות בנפש׳.

שחזרו מלבנון, או שלא התייצבו,
ידעו משהו שמפקדיהם לא ידעו
ולא ראו, אז שיטת הקידום בדרגות
בצד,״ל ראוייד. לעיון מחדש. מפקדי אילו
אוגדות וכמה מפקדי חטיבות היו
עושים מה שעשה אלי גבע, לא
היתה ברירה לשרון. הוא היד.
צריך לבוא ולומר לממשלה: צריך
לחשוב מחדש על כל העגיין.
• האס יש מפקדים שהאחריות
שלהם רבת משל אחרים?
לדעתי השאלה היא מד. מידת
השיכנוע של האדם בדיעותיו —
דיעותיו המיקצועיות, המוסריות או
הפוליטיות. אם אדם הוא בוגר מבחינה
פוליטית, צריך להיות לו
קל בהרבה להחליט שהוא אינו
לוקח חלק במילחמד. כזאת. העי קרון
שהינחד. את קבוצת חיילי
,י ש גבול צריך להיות לו מובן
מאליו. אך לא מדובר רק על
בחינה פוליטית. המהלך של אלי
גבע, למשל, היה מיקצועי, לא
היתד. לו מעורבות פוליטית. אני
משוכנע שהשיקול שלו היה מיק-
צועי, והיושר המיקצועי שלו כ איש
צבא הוא שהכריע.
מה שמפתיע לחלוטין הוא, ש מפקדים
בעלי הכרה ומחוייבות
היו מוכנים להמשיך ולהמשיך ול המשיך,
עד שהשתחררו. ואז, פית-
אום, הסתייגו.
ההסתייגות לאחר-מעשה היא
מעשה צביעות ממדרגה ראשונה.

ף• שראיתי או! סאדאת ב-
^ //ט לוויזי ה, פרצתי בבכי. ממש
בכיתי,״ נזכרת אורה ד״רצוג. אורה
שהתה אז, בעת ביקורו ההיסטורי
של סאדאת בירושלים, בארצות-
הברית עם בעלה חיים (״ויוויאן״)
הרצוג, ששירת באותה תקופה כש גריר
ישראל באו״ם. המחזה של
המנהיג המצרי המושיט יד ליש ראל
ריגש אותה.
אורה הרצוג, בת ,55 נולדה ב־

ישראל־יפה, שבה היא מכהנת כ נשיאה
הבץ לאומית.
הטלפונים אינם מצלצלים בליש־כתה,
ועל אדן החלון של המישרד
הריק תלויה אדנית פירחונית .״אני
המצאתי את המילה ׳אדנית,,״ היא
מתגאה.
יש לה שלושה בנים ובת. בנה
הבכור, יואל, בן ,32 נשוי לבתו
של המיליארדר תושב שווייץ גי סים
גאון, ומתגורר בדנבה. הבן

המישפחד, לישראל ונקלטה בקלות.
״כשהיינו במצריים שמרנו כל הזמן
על קשר עם הארץ,״ היא מספרת.
״חיינו במצריים, אולם חונכנו ב צרפתית,
ובבית למדנו גם עב רית.״
סבה
של אורה היה חלוץ, והיא
גאה בעובדה זו. הוא נמנה עם
סיסדי חדרה ומיסדי מוצא —
שם גם הקים את בית־החרושת ה ראשון
בארץ ללבנים.
ב־ 1947 נפצעה אורה בפיצוץ
בבניין הסוכנות. היא השתתפה
במילחמת העצמאות, שפרצה שנה
מאוחר יותר, ובסיומה קיבלה דר־גת-קצונה.
היא שירתה בחמ״ד
(חיל-המדע) ,כמזכירתו של אהרון
קציר.
מחיל־המדע עברה לחיל־ד,מודי עין.
על שירותה שם סיפרה :
״עשיתי מה שכל אחד עושה. זה
לא דבר שאפשר לדבר עליו.״
כשהרתה, שוחררה מהצבא.

מ א חו רי מסך
הרי שמיות
שורההרצוג נכנסה לפעילות
במועצה לתרבות ולאמנות,
כשזו עוד היתד, בחיתוליה. ובמים־
גרת זו שמה דגש מיוחד על
פיתוח יצירה ישראלית מקורית.
היא פעלה להקמת המכון לתר גום
ספרות עברית לשפות אירו פיות,
ולהקמת המכון למלחינים
ישראלים. היא היתד, גם היוזמת
של חידון התנ״ך.

כשבעלה, חיים הרצוג, שירח
בצה״ל כראש אמ״ן, כתבה אורה
ספר על מינהגי-אירוח. ספר־האי־רוח
נועד לנשות קצינים שיצאו
לתפקידים יצוגיים בחו״ל .״אחרי
הרבה פעמים שהראיתי להן איך
לערוך שולחן ואיך לסדר פרחים
— החלטתי לכתוב את הספר.״
בשנים שבהן כיהן בעלה כשג ריר
ישראל באו״ם, המשיכה אורה
הרצוג בפעילותה הציבורית. גם
בשהותה בניו־יורק היתה פעילה
למען ארץ־ישראל-יפה, כמו גם
בבונדם, במגבית, ובסיוע לעבודת
השגרירות. השנים היו שנים קשות
לנציג ישראל: האירגון לשיחרור
פלסטין התקבל באו״ם במעמד של
משקיף, והעצרת הכריזה כי הציו נות
היא אחד מסוגי הגזענות.
אורה מספרת, כי המישפחה כו

הזדהתה עם התפקיד, וכי היה
מעניין להילחם ביחד .״גם בשעה
שנתקבלו החלטות אנטי-ישראליות,
לא חשנו יחם שונה מצד הסגל
הדיפלומטי,״ היא אומרת .״מאחרי
כל המסך של הרישמיות יש הרבה
מאוד קשרים אישיים.״
חיים הרצוג סיים את תפקידו
והמישפחד, חזרה לישראל. בעלה
של אורה פתח מישרד פרקליטים
ונבחר לכנסת׳ והיא נכנסה במלוא
המרץ לתפקידה במוננצה לארץ־
ישראל־יפת.

כמבוא שכתבה לחוברת
המיועדת לגננות כ־11.000
גנים בר חבי ישראל, מופיע
הקטע הבא:
״ארץ יפהפיה ירשנו מאבותינו,
ארץ החלומות של העם היהודי ב משך
הדורות. זכות מיוחדת היא

עם הנשיא
מינהגי אירש
עיר איסמאעיליה שבמצריים, כבת
למהנדס ממישפחת אמבש — אחת
המישפחות העשירות בקהילת יהו די
מצריים. אחותה היא סוזי אבן,
אשתו של שר־החוץ בממשלות
המערך, אבא אבן.
אורה ובעלה מתגוררים בפרבר
המצליחגים הרצליה־פיתוח. היא
אשה מטופחת, משכילה, אשד, של
שיחות־סלון. היא אינה מעשנת,
מסורקת בקפידה, ובשעת שיחה
אישוניה קבועים במקומם וידיה
כמעט שאינן נעות, מונחות על
שולחנה במישרדי תמזעצה־לאוץ־

השני, מיכאל, בן ,30 קצין
בצה״ל. הבן השלישי, יצחק, בן
,22 סטודנט למישפטים, נקרא
על שם אביו של חיים הרצוג —
יצחק הלוי הרצוג, מי שהיה הרב
הראשי של ישראל. בתם בת ה־,19
רונית, משרתת בצבא הסדיר.
בילדותה נהגה אורה לשחק ב רחוב
עם הילדים המצרים. אולם
מניות שילדי היהודים לא התערו
בקהילה המוסלמית, היו מרבית
חבריה באותה תקופה בנים למי-
שפחות יהודיות, אשר כולן כבר
עזבו את מצריים. בגיל 17 היגרה

עם הבעל
— לקצינים בשליחות

לנו להיות תושבי הארץ ה
אשר נטלה תישעה קבין של
מהעולם. והנה, דומה כי
בולמוס העשייה והצמיחה של
רה תוססת כשלנו, לא השכל;
טפח את ״הישראלי היפה.״ 1
הוא ,״הישראלי המכוער״ הוא
ילך ומשתלט על חיינו, וקובע
נורמות סביבתיות והתנהגו
מדאיגות. בידיכם, מחנכי הגי
רך, לעצור את ההידרדרות.
נראה בזאת משימה דחופה
ראשון במעלה. הבה נפעל
לחינוך דור חדש של ישר
יפים בישראל היפה.
עד כאן, מתוך החוברת
נות.

ציוני ולאו
ורההרצוג היא לייד
נמנית עם דובדבני ר,קצנ
חברה הגבוהה של ישראל. היא
פוליטיקאית, אבל יודעת ד,יט1
גבולות המותר שאסור בד,תנ
יותש .״אני לא מבינה את
שחק הפוליטי,״ היא אומרת,
שלא להאמין לה.
היא קוראת בבוקר את 1
וג׳רוסלם־פוסט, היא קוראוז
עיתוני־צהריים. מבץ תוכניור
דיו היא מעדיפה את תוכניו
מוסיקה הקלאסית ברשת א׳.
גם מנגנת בפסנתר.
אורד, וחיים הרצוג יוצאים
לקונצרטים של התיזמורת 1
הרמונית. אורה אוהבת תי1
וקולנוע, אם כי ,״בזמן ד1,
לא יצאנו הרבה, בגלל ד
טיקה.״
אורה הרצוג תמשיך לעסו
ארץ־ישראל־יפה. היא חושבו
זד, נושא ציוני ולאומי ז
״איכפת לי,״ היא מדגישה,
פת לי כל עץ, איכפת לי נ
מלוכלכת.״

יוון.כמוכן י

רלן שעתייסטפאן־

השנה עוד יותר זול.״טוס״ אל סוכן הנסיעות,.
אוליט9י?ן יוס-יוסג 6*0-גגמן ר

אינו פסק ־ד׳ן סופי!!!
עם טיפול עקב• ונכון בתכשיר אנטישוט של לוריאל. ניתן לעצור את הנשירה.

הבוג \ י ך־ >-

תכשיר אנטישוט, הינו פרי
^מחקר מדעי של שנים רבות
שכבר הוכיח את עצמו
בעולם כולו.

אנ טי שו ט = ת כ שי ר איכו ת
של 0 8 1׳1

המיוצרים מצמחים טבעיים
אנטישוט עמד בבדיקות מעורר•
הבריאות באירופה, ארה״ב• ,פן
וישראל ואושר לשימוש.

להשיג
אך ורק במספרות המובחרות

חס׳ י בעול בטיפול וטיפוח השיער

יבואן
י הדר

אחרהעם 3 6ת ״ א

-ויו, ס*

ב סו ל ם .
דנו׳ ,אנוויו
ונל האחדות -
או: נאב־הואש
הקמת שד הדרכה
המלכה אליזג ט מכווצת את
גגותיה, הנסיך פיליס מקבל הכל
ברוח פילוסופית — תושבי ברי טניה
עדיין לא הביעו את דעתם
— אבל בכל פעם שאנדריו בורח
שוב לכפר מרוחק עם כוכבת
כלשהי, מפנים את כל תשומת־הלב
לבא בתור במישפחת המלוכה,
אחד הדוכסים השובבים ה מוכשרים
והנאים שבחצר באקינג-
הם — הדוכס לינלי (הנראה בתמונה
כשהוא משתובב עם רות
כרנם היפה, הכיבוש האחרון של
דודנו אגדריו).
רות ברנט, הגברת החטובה הי טב,
בת ה־ ,24 המעדיפה שיקראו
לה קרמים — גם היא קצת נערת-
שער, קצת כוכבנית׳ קצת שחק נית.
קצת דומה מדי בנטיותיה
לקריירה של קו סמארק היפה,
ומעסיקה לאחרונה את המלכה עוד
יותר ממנה.
מאז סעד עיסה הנסיך אנדריו
בפרטיות רבה לאור נרות ולעינה
המציצה של העיתונות הלונדונית,
הפכה רות לנערה מרואיינת ב יותר.
היא אפילו הודיעה לעיתר
נות שהיא עומדת להסריט סרט
בשם האדמה הסודית, מה שגירה
את סקרנותם עוד יותר. ואם לא
די בעוגה, הנה הצימוק: מי ש הכירה
לאנדריו ולדוכס לינלי את
הגברת החדשה היא לא אחרת
אלא גברת קד סמארק.
בינתיים גם חביבתו לשעבר של
הנסיך אנדריו זוכה ביחס מלכותי
— זה קורה בנידיורק, מידיו של
השייח המיליארדר הסעודי עדנאן
חאשוגי. המלווה הקבוע שלה
הוא דודנו של השייח /דודי
פ אי ד, שגם לו כמה באדווה

011׳ וון: ולנוח נאלח לא ג״צויס
היום אנילו גאולפנו של

נואנסיס נווו?וגולה

הרבה עוד יעסקו בסוגיה זו — כי הנסיך רנייה
אינו רק שליטה של הממלכה היחידה בעולם שלא
משלמים בה ם ס-הכנסה, כי אם גם האלמן המבוקש
ביותר בקרב החוג הסילוני והסלוני של אירופה.
ובכן, מי זו היפהפיה המאירה את פניו של הנסיך
בתמונה זו? שמה הוא לץואייאט, היא מולטי־מיליונרית
מטכסאס, שהיתר, חברה אינטימית של
הנסיכה המנוחה גדיים.
היתה זו ס טפ אני שהזעיקה בטלפון את לין
ואייאט, ברגע שראתה כי אביה עשוי לשקוע בתוך
עצמו, כדי לא להתיר לאיש להשתתף בצערו
העולם הזה 2577

העמוק. ונוסף לכך, טענה סטפאני באזניה של
הידידה, שאביה נראה כאילו הוא מאבד שליטה
על עצמו — פעמיים התקיף עיתונאים בעת ביקור
לין יורשת המיליונים של חנות הכולבו סאקוביץ
נחלצה לעזרה, ויצאה מיוסטון לניריורק, כשבעלה
אוסקאר האייאט מוסר הודעה לעיתונות:
״אנחנו חברים ותיקים של מישפחת גרימאלדי, ואין
זה טיבעי יותר ללין לעמוד לצד רנייה בעת צרה
ולרנייה — לדאוג לאשתי כשאני נמצא בחו״ל.״
בינתיים מסתבר, כי המנחמת נחשבת למועמדת
רצינית לכניסה לבעליה של הנסיכה המנוחה.

זה היה מחזה הוליוודי, המתאים לבימאי כססיל דה-מיל: המלכה
אליזכט השנייה, הוזמנה לארוחה חגיגית על־ידי הגברת הראשונה
של ארצות-הברית במקום הטיבעי ביותר למארחת שהיתר. כוכבת
קולנוע — בימה מם׳ 9באולפני פוקס בהוליווד. מי שלא נמנה
עם 500 האורחים, ידע שיצא לאלתר ממחזור האנשים החשובים
בלום־אנג׳לם ועליו להתחיל לחפש עבודה, לדאוג לעתידו או לכתוב
את זיכרונותיו. היו שם הרבה דברים מצחיקים: ראשית, רשימת
האורחים הורכבה בעזרתו האדיבה של זמר הפום דוד סטוארט,
לפי מינהגי הכתר הבריטיים. כך קרה, שבעוד רוד, הנושא דרכון
בריטי ישב לשולחנה של מלכתו-,הופרדה ממנו רעייתו האמריקאית
אדנה לשבת עם ההמונים האמריקאיים.
המונים אלה לא היו המץ כלל — היו אלה בכירי הבד של
היבשת החדשה, לבושים במיטב המחלצות של אילי־האופנה ברחבי-
העולם — כולל הענקים של היבשת הישנה .״אף אחד לא ידע
מה ללבוש לאירוע,״ טענה הזמרת שהפכה לאישיות טלוויזיונית
מובילה, דיאנה שור. אחרים הודאגו על־ידי הפרוטוקול — איך
מתנהגים ליד מלכה שהיא מלכה באמת, ולא משחקת רק תפקיד ז
אפילו פראנק סינאטרה, שהופך ד על מחלקת התרבות של
האירוע, שיקשק בעצבנות. אבל הכל הלך למישרין.
בדבר אחד הסכימו כולם — אין ספק שהפעם, מכל השחקנים
בלט הכוכב האמיתי שהיה בסביבה: מלכה בשר ודם. כבר לא
מייצרים כאלה היום אפילו אצל פראנסים פורד קוסולה — התלוצץ
מישהו.

אנו טי ם

בשנים

אשלי גר־נפלד: דחוה צנועה גאון
ילד זה, אשדי גרנפלד, הוא קינאת כל חבריו בבית־הספר.
ביונדהולדחו החמישי הסך לבעליה של מכונית רולס־רויס דגם ,1968
בצבע כסף־ערסילי, שמחירה 7000 לירות סטרלינג. המכונית הוענקה
לו כמתנת יום־הולדת על־ידי אביו, פיל גרינסלו, בעל תחנת־מוניות
בן 31 בדרבישייר, אנגליה.
האב מצא את המכונית אצל סוחר־גרוטות, שהשתמש בה להעברת
מנועים ישנים וכל סיגי פסולת אל מיגרש־הגרוטות שלו. כשמצא
אותה פול היתה מלאה אבק עד לבלי הכר, וכל מיני מזכרות מן
העבר — כבדלי סיגריות ואפילו מטבעות כסף שניתחבו מאחורי
המושב. לסול מכונית רולס רויס אחרת, דגם 1970 וכאשר אשלי
התקנא באביו, הלך זה ומצא לו אחרת — זו שבתמונה.

נאעאד׳ נא :,ודנת חניתה נננו חולות׳,
ונתע את הסרבון ורלסו את החתולית -
זה היה נענו. היות יש ל׳ שתי קוייוות
לתכנן, נוי לשמוו על החיית הנות״ת
וון ל״בגן: הפעמונים יצלצלו ביו!
מסתבר, שהחלפות תפקידים בטלוויזיה מובילות לפעמים גם
להחלפות בעלים. הנה דוגמה זה מקרוב: השחקנית היפהפיה
ד פי ק ה וולטר יורשת אח לינדה ליין, כוכבת סידרת הטלוויזיה
אלים ואשתו לשעבר של השחקן רון לייבמן (קז, נורמה ריי).
״זו הפעם האחרונה ששנינו מתחתנים,״ הצהירה ג׳סיקה, שגם
היא נמצאת בשלבי פירוד מבעלה הקודם כאשר הכירה את רון,
בעזרתה האדיבה של שותפה אחרת שלו בסרט טלוויזיה, ברנדזז
יאקארז .״לא חשבתי על נישואין בשנית,״ סיפרה ג׳סיקה,
שנישואיה בעבר ארכו עשר שנים ,״ואני חייבת את המזל הטוב
לברנדה. זה היה בלי ספק הטיפוס הנכון ברגע הנכון.״ לייבמן
היה נשוי בסך הכל 11 שנים. והיום הוא בן 44׳ תוסס ומוצף
בהצעות עבודה. לדעת הכלה, החלק הקשה ביותר בעיסקה הוא
לשמור על קיומה לאורך זמן, כשמדובר בשני שחקנים שתפקידיהם
מפרידים ביניהם למשך זמן ממושך בשני קצווי עולם.

השנה שעברה לא היתה גרועה מזו שקדמו לה
עבור שחקנית הקולנוע נאטאלי כאי, ונראה
ששנת 83 כבר החלה עבורה טוב עוד יותר.
בצרפת היא נחשבת לאחת המבוקשות ביותר בין
כוכבוודהקולנוע. אינה יפהפיה זוהרת, אבל היא
בעלת מראה פנים נעים וחביב והבעה אינטליגנטית,
המתאימה לתפקידים רבים ומגוונים. אך זה עוד
לא הכל — בשנה שעברה הצליחה גם לעשות
חדשות ולקשט את כל שערי השבועונים הצרפתיים
למיניהם, בגלל סיבה לא מיקצועית אבל חשובה
לא פחות: היא הפכה שותפתו לחיים של דוני
האליידיי, אליל שנות השישים, שחידש בסערה
את הקריירה שלו, התחתן והתגרש במהירות הבזק.
ובחר לו בת זוג כנאטאלי עם פרסטיז׳ה ומעמד,
לתדהמתם המוחלטת של אנשי התיקשורת, שרק
אתמול דילגו אחרי הזוג המלכותי — ג׳והני
ובאבט. הזיווג החדש בין ג׳והני ונאטאלי הוליד
תפיסת־חיים חדשה אצל השחקנית, שנהגה לעבוד

תריסר חודשים בשנה ללא ליאות. היא החליטה
שהגיע הזמן גם לחיות׳ ושישה חודשים מן השנה
שעברה הקדישה לטיולים בעולם ולטיפוח ביתה
בלימוזין. שם מכירים אותה גם הקצב וגם רופא־השיניים
כנאטאלי בת הכפר, ולא ככוכבת־קולנוע.
״נהגתי לנתק את הטלפון למשך יום תמים, לקרוא
כשאני מוקפת בחתוליי ולהתמסר לשקט לפי הקצב
של העונות הביולוגיות שלי.״ אז לא ידעה שהיא
עתידה לשנות במיקצת את חייה, ולהפיג את
בדידותה לא רק עם החתולים האהובים עליה,
כי אם גם עם טר האלידיי — בבית מסוג אחר
וקרוב ביותר לפאריס.
״אנחנו מכירים היטב את הסכנות שבפרידה
עקב תפניות בקריירה, ומשתדלים לתכנן כל צעד
בזהירות,״ אומרת נאטאלי .״כשג׳והני צריך לעבוד,
אני איני יוצאת להסרטה. וכאשר אני מצטלמת,
הוא אינו עובד על הופעה חדשה. שנינו רגישים
מאוד אחד לשני ולחיינו הפרטיים והמיקצועיים.״
ה עו ל ם הז ה 2377

מתנות לחגים?
רוצה לקנות מתנה יפה לחגים?
אין פשוט מזה.

מאל§י!מנויות המכבדות
כרטיסי ויזה ותרוויח
לא רק מתנה נאה לחג,
אלא גם אשראי עד חודש
ימים, נוחות בקניה ללא
מזומנים ג״הרבה תודות
ממקבלי המתנה.

יש לך ויזה? הרווחת!

0חו1וא 0¥3ו 1א

.פיאט. העידן החד ש.

ת״א: ה מ שרד הר א שי -יצחק שדה , 30ט ל׳ ;03-330971 מו ס ך מרכזי 10 -ת ח נו ת , 20רמתה חיי ל, טל׳ . 03-483131 חיפה: חברת מו סמךבע ״ מ -דרך יפו , 146 טל׳ 9־ . 04-5 2 2 2 5 8
׳1י.ו^.יו. ייי^ייי י״״יי 848— 6ייי1׳ יייייי -י י ׳ י* י-״יייי״ 1י יי י ״ 4^ 3083^ ^ 8013י*׳

—111
* [ 1-1י. י *יי־ -11-׳ .י יזדיזד ו׳.-״1י דזיזסוווידר ין>זי יי ייי זו 5׳ ^ 0ז ן

חמשת פסי הכסף הנוצצים בחזית המכונית מבשרים עידן חדש בפיאט.
בואו לראות דור חדש של מכוניות -פרי מחשבה וטכנולוגיות מתקדמות, תוצר
מובחר של המחשב והרובוטים התעשייתיים.
מכוניות העידן החדש של פיאט -צרוף מעולה של תכונות: הן זריזות, מהירות תגובה,
מרווחות ונוחות מאי פעם וכולן מצויידות במיטב השכלולים הטכנולוגיים.
כולן עברו תהליך היסום מונע חלודה ונושאות עימן עד 6שנות אחריות.
״ויהמו נובה״ -״ספורט אלגנט״ מכנים אותה. מבנה חיצוני אוירודינמי, תא נוסעים
מרווח ביותר, מיכל דלק ענק ( 55 ליטר!) ומנוע עתיר ביצועים-מבטיחים נסיעה
שקטה ויציבה וכושר תמרון שמזכיר מכונית ספורט. לבחירתך תיבת הילוכים ידנית
בעלת 4או 5הילוכים או תיבת הילוכים אוטומטית בנפח מנוע 299ו סמ״ק.
״פנדה סופד׳ -חמשת פסי הכסף שלה מבטאים עיצוב צעיר, מודרני, תכנון פנימי
פונקציונאלי ונוח וניצול אופטימלי של המרחב הפנימי. הילוך חמישי(לפי בחירה)
והגה ספורטיבי קל תימרון מבטיחים היגוי ושליטה מעולים.
על החסכון בדלק לא צריך להרחיב את הדיבור -בזה אין לה מתחרים.

העידן החדש בפיאט -ההזדמנות שלך. אל תחמיץ.

אשקלון: או טו אשק לון ב ע ״ מ -לי ד בנין ה עי רי ה, טלי . 051-24774 רחובות: בו קסראתל רנ רבע ״ מ -הרצל , 208 טל׳ .054-71789 עפולה:
ירר ־ י ח ^ -זדיוו רד • תיו ח ד ־ דדדי ר ^ ד ד -מזור * ד ר חיזיזז רדר / 1ד 7 1 0 5־;<

ד ^ ידח • רזו־רד* ד־^דדג־ -י \ ירד ־ דר תייייזיוד

רכב הו ד -הרב לוין , 17 טל׳ . 065-91480

רררר־ ח ח־ רי _

דלחא
1רד צבשן מציגה: דלתא דאנס
בנד נגף מסתנת ליקרה

גמיש, נושם, וסופר אופנתי ...דלתא דאנס.
עכשיו ברשתות הכל-בו הגדולות, בחנויות ההלבשה המובחרות, בחנויות הספורט ובחנויות
לבגדי מחול. בתוך האריזה תמצאי חוברת תרגילים צבעונית בהדרכת ורד צבעון,לשיפור
הכושר והגיזרה. אחת שתיים -דלתא דאנס.

המתנה מצרפת
כללה קידוגו
הרואין. המקבל
חשש שמא
1ה 1ת ומר
נפץ. והזעיק
את המישסוה

ףןי קו לויזה ניצל פעמיים מ •
• מוות.
לפני כשלוש שנים אמור ד׳יה
הגבר התמיר בעל*ד.פנים הסחוט-
טים, להיות קורבנם הראשון של
המפוצצים מיפו. המפוצצים הצמי-
רימון למכוניתו ההדורה של

חלל ריק בדופן

לויה, אולם הרימון לא הוצמד
היטב, ניתק מהמכונית ונפצ על
הכביש.
המכונית ונהגה, שלא חשד במ אום,
המשיכו לנסוע בשלום ב רחובות
יפו. הרימון שנפל והתגל גל
לשולי הכביש נמצא על-ידי עו-
בר־אורח, לא רחוק מתחנת המי-
שטרה של יפו.

מקרר
נ ל תי -ק רו א

ך ם הנפיון השני של הקושרים
^ להתנקש בחייו לא עלה יפה.
המפוצצים נידונו על מעשיהם ל שנות
מאסר רבות, אך הם לא
הבהירו מעולם מדוע נטפלו דווקא
למיקו לויה. השמועות שהועלו
במישפט דיברו על מילחמת כנו-
פיוודסמים זו בזו.
השבוע ישב לויה אלגנטי וחייכן

טיק החיצון והדופן, היה חלל ובתוכו הוטמנו שתי

על ספסל־הנאשמים באולמו של
השופט חיים שטיינברג. הוא נעצר
בגלל מקרר חשמלי.
בדופן דלתו של המקרר נמצאו
שתי חבילות עטופות היטב, ובהן
קילוגרם הרואין שהוברח לישראל
מצרפת.
יוסף אביזרט הופתע מאוד בחו דש
אוקטובר ,1982 כאשר קיבל
הודעה ממ״מן שעליו לבוא לשח רר
את המקרר שקיבל מצרפת.
איש לא הודיע לו על מקרר ש נשלח
אליו. אומנם, אחיו שהתגו רר
בצרפת היה שולח לו מתנות
מפעם לפעם, אולם אחיו נפטר
לפני כשנה, ובן אחיו אלברט, ש נותר
בצרפת, לא שלח לו מעולם
מאומה.
בכל זאת ניגש אביזרט לנמל-
התעופה בן־גוריון, שילם את המי-
סים שנדרשו ממנו ודמי־הובלה,
ונטל את המקרר הקטן לביתו. היה

שקיות ניילון מלאות אבקה בהירה. המישטרה הוציאה
את השקיות והורתה למסור את המקרר לאדם שיבוא
לקבלו. כך הגיעה המישטרה לבסוף אל הנאשמים.

הוא הופתע מאוד כאשר לל?
1 1 1 5 )111ל 1 1 1 9 1 1 1 1 1
הודעה מוקדמת קיבל מקרר בו

#11111

מצרפת. אחרי שקיבל הרבה שיחות טלפון מבן־אחיו בצרפת ב
המקרר שנועד לסבתא, החל לחשוד בנעשה והזעיק את המיש
זה מקרר צרפתי קטן, המיועד ב עיקר
למישרדים וקרומים.
עוד באותו ערב טילפן אלברט,
בן האח מצרפת, ושאל את אבי-
זרט אם קיבל את המקרר. הוא
הסביר לו, כי זוהי מתנה לסבתא
שלו, אמו של אביזרט.
למחרת טילפן אלברט שנית וה בהיר,
כי ישלח סבל שיבוא לק חת
את המקרר מביתו של אביזרט
באשדוד ויוביל אותו לסבתא.
חשדותיו של אביזרט החלו מת עוררים.
השיחות המרובות ונדי־בות־הלב
של בן־אחיו לא נראו
לו. הוא אמר מייד לאלברט, כי
לא ימסור את המקרר לאיש, עד
שלא ישלמו לו את הוצאותיו עבור
מיסים והובלה — בסך 70 אלף
לירות — וימסור את המקרר רק
לאדם שיציג בפניו את תעודת-
הזהות שלו.
בערב הגיע לדירת אביזרט סבל
צעיר וביקש את המקרר. הוא מסר
לבעל-הבית את הסכום של 70
אלף לירות, כמסוכם, אך לא היתד.
בידיו תעודת־זהות. אביזרט נתן
לו קבלה על הכסף, אך סירב
למסור לו את המקרר. הסבל הלך
והבטיח לחזור למחרת.
משהו מאוד לא מצא חן בעיני
אביזרט בכל העיסקה המוזרה. לכן
התקשר מייד לקרובו, העובד במי-
שטרת אשדוד, ודיווח לו על חש דותיו.
הוא חשד כי המקרר ממו לכד.
מייד
הגיעו לביתו שני אנשי-
מישטרה שבדקו את המקרר. הם
פירקו את האריזה והחלו מפרקים
את דלתו, כאשר גילו בין הפל סטיק
ובין דופן הקלקר חור.
בתוך חור זה היו טמונות שתי
שקיות־ניילון שקופות, ארוזות
היטב ומחוזקות באספלניות חומות.
השקיות הכילו אבקה בהירה כמ עט
בצבע שנהב.
השוטרים נטלו את השקיות, וה חזירו
את המקרר למצבו הקודם.
הם אפילו ארזו אותו באזירת ה קרטון
המקורית, ואמרו לאביזרט
שימסור את המקרר למי שיבוא
לקבלו. את החומר שלקחו מסרו
לבדיקה במעבדת-המישטרה, וכפי
שחשדו — התברר כי היה זה
הרואין במישקל קילוגרם בערך.
מישטרת אשדוד והיחידה ה סמויה
של המישטרה שמו מעקב
צמוד על ביתו של אביזרט. ל מחרת
בבוקר הגיע למקום טנדר
פג׳ו, סבל עלה לדירה, הציג את
תעודת־הזהות שלו ומסר כי שמו
שמעון עזריה. הוא נטל את המקרר
ונסע ליפו.
מכונית־מישטרה נסעה בעיקבו־תיו.
השוטרים ראו אותו עוצר

ביפו, ליד בית־המלאכה לנע
בשם ברכה.
קציך־מישטרה ירד מייד
לעבר בית־המלאכה. יתר השת
המשיכו בעיקבות הטנדר9 ,
את הסחורה והמשיך לכיוון קו
נוגח ביפו. שם עצרו השוטריב
הסבל שמעון עזריה.
השמ ראי
ני שוטרים מהיחידה
#י מויה שבאו לבית-המל
זיהו אחר־כך — במיסדר-
תמונות — את מיקו לויה1 ,
שקיבל את המקרר מידי ה
נגד לויה הוגש כתב-אישום
ידי התובעת דבורה חן באי
(המשך בעמוד

הםכי 1ם
נמו הבגדים
ו מ בוג רי ם ־
רק מוקשים

לילדות בחליפת שעיצבה דורית גרונר מבד
| 1 ״ 11 ¥ 111ן ה *
דיולן־כותנה, בשילובי צבעים סגול, ורוד,

*ייי 1
אפרסק ולבן. מחיר החצאית 500 שקל והחולצה הקצרצרה — 150 שקל.
£עם, כשהיינו ילדים, לא
היו לאמהות שלנו בעיות ב בוקר.
הן היו מלבישות אותנו ב־תילבושת
אחידה לבית־הספר, וגם
בשבתות ובחגים היתה לנו תילבד
שת כמעט אחידה: חולצה לבנה

תם האופנה. היום כמעט כל ילד,
אחרי שלמד לצעוק ״אמא,״ מת חיל
לצעוק גוצ׳י, או פוצ׳י או
שייר קרדן, או איב סאן לורן.
ככה זה, אץ מה לעשות.
הילדים כבר מזמן שכחו לדבר
עברית. הם בסטייל ליוויים, רנגלר,
אדידם ושמאדידס.
בארץ התחילו כמה חברות לה תמחות
בעיצוב ביגדי-ילדים. ולא
סתם, אלא ברמה אירופית, הן מ בחינת
עיצוב הבגד לפי צו אופנה,
בחירת הצבעים ואיכות המוצר. ו רצוי
גם תווית פה ושם, על הכיס
או בכל מקום אחר בולט.
היום אין סטנדרט. היום יש
״אקסקלוסיב״ השובה לב, עין ו כסף.

ן*] גס לעופר לידסקי, המציצן הקטן, וגם
( • ץ 1111
* ו י לנטלי זיכרוני הביישנית, המדגימה

חליפת טריקו ורודה. הגבר הצעיר בשורטס מטריקו שמחירו 350 שקל.

ומיכנסיים כחולים, או חולצה לבנה
וחצאית לבנה, חולצה תכלת וחצ אית
פליסה תואמת, וחסל סדר
התלבשויות וכאבי ראש.
אבל מאז ועד היום עברו כמה
שנים טובות, הזמנים השתנו ואי-

מרשים גס לקטנים כמו נטל,
ועופר. שעיצבה קלרה מנחם,
בצבעי תכלת־צהוב או לבן ובהדפס שחור. זהו בהחלט

קו של מבוגרים, אבל בקטן. מחירו 1,200 שקל.
(מימין ):עופר ואביטל בסלין בג׳ינס אופנתי כחול
ומשופשף עם שרוכים. מחיר המכנסים 850 שקל.

1 1ך 4 [ 1ך י | 1 1הן טמירה ונטלי בנות הנעורים
י י בשורטס תפוח, ציבעוני וסקווקר

בוורוד ובתכלת, שעיצבה רבקה ברוך. מחירו — 600 שקל. מאין
מתערוכות־אופנה בעולם, מירחוניס שונים ומהדמיון.
הרעיונות?
בעלי מפעלים עלו על הגל
מהר ובזמן. והם מייצרים בגדי
ילדים כמו למבוגרים, אבל בקסן.
בעיקר בקו ספורטיבי, מיכנסי
ג׳ינס מטולאים עם שחפצים תו אמים.
זאקטים משופשפים בסגנון
הבוקרים, מיננסי־רכיבה לילדים ר
לילדות, חליפות טריקו מודפסות
בסגנון יוני־סקם, אופנה זרוקה ו־חתיכית,
חולצות טי בחיקוי אמרי קאי,
אימוניות (טריינינגים) נוחות,
קיציות ואזוריריות מבד מיוחד ה סופג
זיעה, שאינו מתקמט ואינו
מאבד צורה גם אחרי כביסות
רבות, שורטס מטריקו וחולצות
ללא שרוול.
יש מעצבים מעטים אחרים ש
אינם
מוכנים לעבוד ולעצב רק
בצבעי העונה. אי-אפשר לראות
ילדים בקיץ לבושים רק בצבעי
פסטל, כמו גלידה נמסה, איך
אפשר לוותר על האדום הלוהט,
הכחול המזעזע, על הטורקיז ועל
צהוב מסנוור.״
מה שמייחד את אופנת הילדים
שלהם הוא זה שהם לא עובדים
על עיצובים קלאסיים. נהפוך הוא,
הם עושים אופנה לילדים.
לביגדי-ילדים,
בשבוע־האופנה
שאירגנה ישראלה שטיר ושהת־קיים
לאחרונה בתל־אביב, השתתפו
35 חברות המעצבות לילדים.
פגשנו שם את אורנה כהן, מע-
צבת־אופנה צעירה בת ,22 בוגרת

! 1דיתח 111י } 111 בצבע ארוס כחול לבן,
^ י *י״״ ירוק ואדום, שעיצבה

פרידה קמיר מריינוס. הדגם עשוי מבד־כותנה מקורי,

שהודפס בפאריס באופן בלעדי לחברה. החולצה
בגיזרת. טי עם רכיסת כפתורים בכתפיים, ומיכנסי
ניקרס רחבות עם כיווצים במתנייס וחגורת קשירה.

שנקר, שסיימה את לימודיה לאח רונה.
אורנה מעדיפה לראות את
והקטנים בקיץ מתרוצצים בבדי
טריקו וכותנות, אבל היא מסבירה
שמכיוון שיש בלאי גבוה בביגדי-
ילדים, חשוב שהבגד יהיה עשוי
מחומרים באיכות טובה ביותר,
אפילו אם ההורה ישלם קצת יותר,
כי כולם יודעים כי יש טריקו ויש

ל 1״ ן 1ן טמירה רחביה בת ה־12
י י בחולצה ובחצאית תחרה
לבנה עשויה כותנה, שעיצבה דבורה לשם. מחיר

החולצה 600 שקל, והחצאית — 970 שקל. קצת יקר?
בהחלט לא זול! אבל זהו בנד חגיגי ותחרה היא

בד יקר.

צילומים: דרורה זיכרוני

טריקו, יש טריקו המיסמרטט אח רי
כביסה אחת ויש טריקו עמיד
שנראה חדש גם אחרי 50 כביסות.
אורנה אוהבת את המראה הלא־סימטרי,
והיא עיצבה חליפות בסג נון
הזה לבנות בצבעי ורוד־צהוב
ותכלת־לבן. הקו בשנה שעברה
(המשך בעמוד )86

שכפ

קה ברוך
בעיצובה של
רה חתיכית וזרוקה מדגים

במדינה
תל־ אבע
מעגלדלזא >03881

ב שבוגת שפירא 7א
שמעך שה שיזמץ
החרש מיטיב עם העס.
מישפחת יקותיאל מרובת הילדים
משכונת שפירא שבדרום תל־אביב,
לא שמעד. בוודאי שהשילטון הח דש
מיטיב עם העם. גם השילסון
הישן לא עשה עימד, חסד.
פעיל שכונות-העוני, שמואל טו ביה .שהוא עצמו יוצא השכונה,
פוגש בבני המישפחה כמעט בכל
יום והוא הפך להיות פרקליטם
בכל מגע עם הרשויות השונות.
לדבריו חיה המישפחה בבית מט
ליפול, שקירותיו סדוקים ועכברים
מטיילים בו גם בשעות היום. אבי
המישפחה הוא חזן בבית-הכנסת,
המתפרנס מעבודתו כפועל-ניקיון
בעיריית תל-אביב. משכורתו היא
הרבה פחות מהממוצע ועליו להא־
:יל בה תשע פיות.
צדה ועוד צהח. בנם הבכור
של בני הזוג מפגר בשיכלו והוא
מתגורר עם המישפחה. אלה אינן
;בעיות היחידות — בן השכונה
ניסה לשדך חתן לאחת הבנות כדי
שתצא מהבית. היא אמנם חותנה
אך חזרה לביתה אחרי שנתיים,
:שהיא עדיין בתולה.
בת אחרת נישאה ועברה לגור
:חולון. היא ילדה שני ילדים
־האמינה שהיא לא תשוב לעולם
1בית הוריה בשכונה. אך יום אחד
:ילה בעלה שבתקופה קצרה בע-
:ר בילתה אשתו במוסד לחולי־
;פש. הוא התפרץ כלפיה, חבט בה
דרש שתעזוב את הבית לפני ש-
זשגע את הילדים הקטנים. את ה-
לדים הוא העביר לטיפולה של
זישכת הסעד. האם שבה לבית
זוריה ונאבקה כדי לקבל אליה
*ת שגי ילדים. היא קיבלה את
;ילדים, ולמיספר הפיות שהאב
!יה צריך להאכיל נוספו שלוש.
עתה החל טוביה להיאבק כדי ש־זמישפחה
תזכה לדיור הולם. די-

ראש עירייה להט
״התפוצצות קרבה׳
ד, בת יותר משניים וחצי חדרים.
!וא פנה לחברת חלמיש, ללישכת
;סעד •,לסגן ראש־הממשלה ושר-
;שיכון, דויד לוי, ולראש העירייה,
!ולמה (״ציצ״) להט. לדבריו, דד
זישפחה אינה מסוגלת לממן ולוא
זלק מרכישת דירה כי אין לה
!תטה. הבית גם אינו מיועד ל-
וינוי, ולכן חלמיש אינה מתכוונת
היכנס איתם למשא־ומתן.
טוביה מיואש. לטענתו, כך חיים
:מעגל עוני שאין ממנו מוצא עש יות
אלפי מישפחות ברחבי ה ורץ
.״הם לא שמעו שהשילטץ
;חדש מיטיב עם העם. הם לא
זמעו על שיקום שכונות. בכל
זודש מצבם מחמיר וההתפוצצות
רבה.״

קרבגי ת והרימון ייי
(המשך מעמוד )39
אותי על הרכב של פרופסור גליה
גולן, והיא ונפתלי רז לקחו אותי
לבית־החולים. גם אברום נפצע,
אבל אז הוא עדיין לא ידע את זה.
• מי, לדעתכם, הסיל את הרימון?
עדי:
לא חשוב מי. אולי עדיף
שלא ימצאו אותו. ביחוד אם זה
מישהו מהקטמונים. יגידו שהוא
עבריין וזהו. לא חשוב מיהו, כי
הרימון הזה היה המשך טיבעי
לאלימות בהפגנה, שכמובן נבנתה
על הסתה בלתי־פוסקת בחודשים
האחרונים.
איפה רוני מילוא, שיתן את הדין
על כך שאמר ששלום עכשיו מקב לים
כסף מסעודיה? שמעתי באוזני
בזמן ההפגנה שאנשים צועקים:
״אתם מקבלים כסף מערב הסעו דית״!
עוד שמעתי :״פרופסור״!
זה מה שבגין אמר לח״כ אמנון
רובינשטיץ. עכשיו גם זו מילת
גנאי.
י הו ש ע: הגורם האחראי הוא
בהחלט הממשלה. כל אלה שאמרו
״מרעילי בארות,״ ״סכין בגב,״
״בוגדים ודווקא על שלום
עכשיו, על הילדים הטובים!
אומרים שהרימון הוא תחילתו
של תהליך. אני בטוח שזו לא
ההתחלה. אולי האמצע. התהליך
הזה התחיל לפני 15 שנה, ולדעתי
הוא ימשיך. זהו המשך להידרדרות
החברתית, כתוצאה מהכיבוש ה מתמשך.
תופעה של עם מדכא
ועם מדוכא. כובש ונכבש. אגשים
מתחילים להתייחם לזה כאל מצב
טבעי.
עדי: בדיעבד הייתי מוכן שה סבל
שלי ישמש תמרור־אזד״רה ש־יתנוסס
מול פנינו. האם התיקווה
הזו תתממש ז אני מאוד ספקן.
לא חשוב מי זרק את הרימון.
ראש-הממשלה אשם, כי הוא אחר אי
לכך שבתקופת שילטונו התאפ שר
מיקרה כזה. הוא עדיין מתנהג
כראש האופוזיציה. כראשי-ממשלה
עליו לדעת, שהוא אמנם מייצג את
הרוב אבל עליו לכבד את אלה
שלא חושבים כמוהו, ואת הלגיטי מיות
שלהם.
זה התחיל מזה שלילה אחד הוא
שולח לי צו למילחמה שאיני רו צה
בה, וכשאני חוזר ומביע את
דעתי, הוא קורא לי בוגד. אני
מכבד את חוקיותו, אבל חובתו
לשמור על זכותי להביע את דעו תיי.
עליו להלחם על זכותי להפגין
נגדו. הוא אחראי מפורשות. הוא
מתעלם מאחריותו. הוא לא מבין
מה זו דמוקרטיה. והמשמעות לגבי
היא, שבכך הוא פוטר אותי מלכ בד
את החוקיות שלו כראש-
ממשלה.
המטרה שלי איננה להרוס. לה רוס
זה קל. המטרה שלי להגיע
למצב שיהיה אפשר לחיות פה.
אבל בגין צריך לדעת, שאם הוא
לא שומר על זכויותינו — אז
שישחרר אותנו גם מהחובות.
• אם הייתם פוגשים את האיש
שזרק את הרימון, נזוז הייתם אומרים
לוז
ל הו ש ע: אני אפילו לא חושב
שצריך להעניש אותו. אולי רק
לבזות אותו. הייתי רוצה שציפו־רים
יחרבנו לו על הראש. אם
הייתי פוגש בו, הייתי מסתכל לו
בעיניים וממשיך ללכת. אין לי מה
להגיד לאחד כזה.
הביטוח הרפואי של עדי ויהושע
אינו כולל את הוצאות אישפוזם.
מסתבר, כי רק מי שנפצע כתוצאה
של פעולת מילחמה זכאי על־פי
החוק לפיצוי. תנועת שלום עכשיו
פנתה למרכז קופת־חוליס וביקשה
שינהגו בפצועיה לפנים משורת
הדין. יו״ר המרכז, פרופ׳ חיים דו רון,
נענה לבקשה, וקופת־החולים
תכסה את הוצאות האישפוז. עיריית
ירושלים הקימה קרן שתממן
את הטיפול תפיסיוטרפי שיידרש
בתהליך השיקום.
״הבעיה היא,״ אומר עדי ,״שהחוק
הנוכחי מתייחס לפח״ע (״פעילות
חבלנית עויינת״) ,ואילו אנו
נפצענו בפיגוע של פח״א — פעילות
חבלנית אוהדת...״

היא תיתה אהובתו והא מנ ת אותו, והיא

החא הנ ת חיוה
ך* ק פעם אחת אוחבים כך,
7 /רק פעם אחת סובלים כך, ו רק
פעם אחת משתגעים כך,״ סיכם
הסניגור, פרופסור דויד ליבאי. ה נאשמת,
שהודתה זד, עתה בנסיון
להרוג את הזמר דודו אלהרר, הר כינה
את ראשה.
אסתר מרקוביץ, אשה בת ,55
ילידת הארץ, בת לאחת המישפחות
הוותיקות בפתח־תיקווה, ניסתה ב אוגוסט
1982 להרוג את דודו אל-
הרר, מתוך מניעים מסובכים של
אכזבה באהבה ועסקים.
השחקנית רחל מרכוס, אלמנתו
של המשורר נתן אלתרמן, אמרה
בעדות־האופי בעת המישפט :״מה
שקרה איתה היכה אותי בתדהמה,

כאשר עזבה אותה. ההכנסות היו
גדולות והיא נהנתה מאורח־חיים
פזרני. דודו היה אז זמר בלתי-
מוכר ומפיק מתחיל.
על פגישתם הראשונה היא מס פרת
בקיצור וביובש בעדותה ל-
מישטרה :״הכרתי את דודו באופן
מיקרי לפני כחמש שנים. הייתי
בעלת מניות בחברת־שמירה. חצי
ממנה היה שייך לי וחציה לאחי.
״שמעתי שדודו רוצה להוציא
תקליט של גידי גוב, פניתי אליו
והצעתי לו סכום של 100 אלף
לירות להוצאת התקליט. עוד לפני
זה התפתח רומן ביני ובין דודו
אלהרר.״
דודו, לעומתה, מרחיב מאוד את

רה. בגלל תקלה באקדח שלא היתה ידועה לאיש,
אבל זה סיפור ידוע מתוך רומנים,
על אהבה ד,נתקלת במבוך נפשי
קשה, ואין לזה הסבר הגיוני.״ ה שחקנית
מכירה את הנאשמת יותר
מעשרים שנה, מכיוון שאחיה של
אסתר היה נשוי לתרצה אתר, בתה
של השחקנית.

מי ספר טלפון סתר, אשה תמירה ובעלת
י גוף יפה, הכירה את הזמר
לפני חמש שנים בערך, כאשר
היא היתה בת 50 והוא היה בן

היא היתד, גרושה וניהלה בהצל חה
מרובה חברת־שמירה מישפח־תית.
היא הצליחה להגדיל את מי־ספר
עובדי החברה מעשרה — כ אשר
החלד, לנהל אותה — לכאלף,

נית יפה יש לה, והיא שאלה אם
אני רוצה סיבוב.
״נכנסנו למכונית, היא ישבה ל ידי
ועשינו סיבוב. הראש שלי
רייה בעננים.
״כאשר עמדנו להיפרד, היא נת נה
לי את מיספר הטלפון שלה
והזמינה אותי לבוא אליה עוד
באותו הערב.
״אני זוכר כי הסתקרנתי מאוד
מהטיפוס הזה, ואכן טילפנתי אליה
עוד באותו הערב ובאתי לביתה,
ברחוב ז׳בוטינסקי בתל-אביב. יש בנו
ודיברנו שלוש־ארבע שעות,
ואחרי זה הלכנו למיטה ושכבנו.
ולאחר־מכן הלכתי הביתה. זה היה
כבר לפנות־בוקר.״

לא הצליחה המאהבת לירות בזמר. הוא הוציא את
האקדח מידה והזעיק את המישטרה. היחסים ביניהם
נמשכו כארבע שנים, ואשתו של אלהרר ידעה עליהם.

הדיבור על היכרותם הראשונה.
הוא מספר :״לפני כארבע וחצי
שנים נקלעתי במקרה למיסעדה
צימעיס בתל־אביב. שם פגשתי ב אסתר
מרקוביץ. היא ישבה שם
עם לביאה הון, סוכנת הסרטים.
הצטרפתי אליהן לשולחן, ובשיחה
שהתפתחה התפארה אסתר בסכר־מי־הכסף
העומדים לרשותה.
״למחרת שוב הגעתי לצימעס,
ושוב פגשתי את אסתר. דיברנו על
עיסוקי כמפיק, והיא כל הזמן די ברה
על עבודתה ועל הכסף הרב
שהיא מרוויחה. היא הזכירה מי ליונים
של לירות ודולרים. אני
לא הבנתי בכספים בסדרי גודל
כאלה.
״לאסתר היתה מכונית פורד
מוסטאנג מפוארת, ואילו לי היתה
וספה. כאשר יצאנו והבחנתי במ כונית
שלה, אמרתי לה איזו מכו
ר,שניים
היו נפגשים מדי יום ו מקיימים
יחסים.
כאשר נכנס אלהרר להפקת תק ליט
של גידי גוב, הציעה לו אס תר
להוציא את התקליט בשות פות.
הם חתמו על חוזה לפני עו־רך־דין,
וכך הפכה ידידותם גם
לעניין עיסקי.
//הי ח סיי ם

התקר רו ״
ף אותה תקופה גילגלה אס ״
תר מיליוני לירות ושלטה על
רכוש גדול .״אסתר היתד. נוהגת
לבזבז סכומי כסף גדולים מאוד
בחנויות תכשיטים, בגדים ותמונות,
מכסף שהרוויחה מחברת־השמירד,
שד,יתד, בבעלות מישפחתה ...היא
נהגה לבזבז הרבה כסף תוך קניית
מתנות יקרות־ערך לאנשים שמם־

ה נ סי ותבנדה חזי תו ת

המיריזנויח שהשקיעה ״די״י

תר מכרה את כל רכושה והשקיעה
אותו בחברה הטובעת.
היא מברה את חלקה בחברת-
השמירה, מכרה בית בתל-אביב,
בית משופץ ביפו והשקיעה את
הכספים בחברה. היא מכרה את
מכוניתה בשניים וחצי מיליון לי רות
וגם כסף זה הלד לחברה.
לבסוף מכרה את בל תכשיטיה —
פנינים, יהלומים וזהב. כל הכספים
הלכו לעסק.
כ־ 350 אלף דולר השקיעה אסתר
בחברה, ולא ראתה כל רווחים.
סיפר דודו :״באותה תקופה לא
היו עדיין הכנסות. אסתר אפרה
כל הזמן שצריך לבנות חברה
רצינית, לאט-לאט, ושלא אדאג
למימון, שאני רק אטפל בהפקות
בבישרון שלי. אסתר אהבה אותי
אהבה עזה ורצתה בטובתי ...אני
הגעתי למעמד נכבד בשדה ההפקה
ועבדתי עם בחירי האמנים.״
אם אמנם לא עלו העסקים יפה,
התנחמה בוודאי אסתר ביחסי־ה-
אהבה היפים שהיו בינה ובין דודו.
אולם לפתע, בנובמבר , 1979 נפ סקו
יחסי־האהבה הללו .״מנובמבר
1979 הפסקתי לקיים איתה יחסים
מיניים שנה שלמה. מאז קורה
שמדי שלושה חודשים אני נוהג
לשבת איתה ואחר כך ללכת איתה
למיטה,״ העיד דודו.
המשיך דודו :״מאז שהפסקתי
לקיים איתה יחסים מיניים, היח סים
בינינו התקררו במידת־מה.
אך העסק המשיך לתפקד כרגיל.
בדצמבר 1980 הפקתי הצגה בשם
חיידק במה, אשר הורדה על־ידי
בית־המישפט אחרי חודש, בגלל
הפרת זכות־יוצרים. בהפקה זו הפ סדנו
כחמישה מיליון לירות.״
ביולי 1982 חתם אלהרר חוזה
עם פסטיבל ישראל, וקיבל מקדמה
של 20 אלף דולר. היה זה הכסף
הגדול הראשון שהרוויח בעצמו,
והוא חזר למישרד ואמר לאסתר
כי זו ההזדמנות לסגור את כל
החובות ולסגור את המישרד .״וא מרתי
לה, שמהיום והלאה אני
אנהל את המישרד.״

הזמר, היתה מיליונרית שניהלה חברת שטירה מישפחתית. את כל כספה
השקיעה בטסקיו של דודו. היא הכניסה 350 אלף דולר והפסידה הכל.

;/לחצתי
על ההדק״

טים ...אותו זמן לא היה לי מיש ר
ה הדבר נעשה תוך הליכתי ל בית
האמנים.״
באפריל 1979 הציעה אסתר ל דודו
להקים חברה משותפת להפ קות,
שבה תשקיע היא מיליון
לירות, והוא ישקיע את הידע ח ד
כישרון שלו. וכך היה.
החברה לא נשאה רווחים, ואס-

^ פתר ראתה את הדברים ב־י
אור שונה. היא מספרת:
״עבדתי בחברה של דודו אלהרר
עד לפני כשבועיים שלושה. דודו
קיבל הצעה בקשר לפסטיבל, וח שב
שזו הזדמנות חייו. לכן פנה
אלי ואמר לי :׳לכי הביתה !׳
הוא אמר לי שכל ההוצאות יכוסו
על ידו, ואני יוצאת מהמקום ב
גיבה,
כולל לי. היא קנתה לי שעון
לונג׳ין יקר, כן נהגה לקנות מתנות
לילדי, שאותם היא אהבה מאוד.״
דודו אלהרר היה אז ממש בת חילת
דרכו. הוא התחיל לעבוד
כמפיק עם גידי גוב ויהודית רביץ.
״עבודתי היתה כרוכה בטיפול אי שי
באמנים. זה כלל ישיבות אי-
תם, איסוף חומר להצגות ותקלי
קווב׳
גישנחה

הסניגור, פרופסור דויד ליבאי, ליד נשות חברה
ממישפחות פרדסנים ותיקות. הנאשמת היא ילידת
פתח־תיקווה, ממישפחת סלוד העשירה. אחרי שהתגרשה, החלה לנהל את חברת־השמירה
שהיתה בבעלות המי׳שפחה. היא הצליחה מאוד והפכה את החברה לעסק משגשג.

ידיים ריקות. הלכתי והתחלתי ל חפש
עבודה.״
האשה הגאה, שניהלה בעצמה
חברות גדולות וגילגלה כספי-עתק,
נותרה ללא פרוטה. היא לא ביק שה
עזרה מחברים ומקרובי-מיש-
פחה. היא חיפשה עבודה במינזר
ביפו, היא רצתה לעבוד שם ב מנקה
במשכורת קטנה. אך הם
לא קיבלו אותה.
למחרת השיגה עבודה כזבנית
בחנות. היא עבדה יומיים אך פ ד
טרה, מכיוון שלא היה לה נסיון.
״כשאמרו לי ללכת הביתה ממקום
העבודה, הרגשתי שאו דודו או
אני צריכים להישאר בחיים. כי
מאוד כעסתי עליו. הרגשתי שהוא
עשה ממני צחוק.״
היא היתד. במשבר נפשי קשה,
ואז פנתה אל האקדח. היא ידעה
כי אביה הקשיש מחזיק אקדח
ברשיון. אקדח זה נמצא תחת הבר
במיטתו. היא ביררה כי האקדח
נמצא תמיד טעון וחצי דרוך.
אביה הסביר לה, לבקשתה, את
דרך הפעלת האקדח, אך סירב
לתת לה אותו. היא ניצלה הזד מנות
כאשר אביה הסתכל בטלוויזיה
וגנבה את האקדח.
היה זה לילה קשה לאשה ה מאוכזבת
.״ניסיתי לישון אך לא
הצלחתי. הייתי בטוחה שאני רוצה
להרוג את דודו, וחביתי לבוקר
שיהיה במישרד.״
משעה 5בבוקר הסתובבה בר חובות
העיר, מחכה לשעה שבה
יגיע דודו למישרדו. היא טילפנה
לשם ב־ 8וחצי, אך הפקידה אמרה
לה שדודו טרם הגיע. כאשר טיל-
פנה שנית, בשעה 9וחצי, ענה
לה דודו עצמו, והזמינה לבוא.
״עליתי והמתנתי בחדר סמור
למישרד. האקדח היה בתיק שלי.
״המתנתי 10 דקות, ואז דודו
אסר לי :׳אסתר, תכנסי׳ .בחדר
שלו היתד. אורה זיטנר הזמרת
וגדעון שמר השחקן. הם בדיוק
יצאו ואורה נעמדה במקרה ביני
וביו דודו.
״הוצאתי את האקדח ואמרתי ל אורה
שתזוז. כיוונתי את האקדח
לכיוון דודו, שישב, לחצתי על ה הדק,
אבל לא נפלט כדור.
״הוא קפץ עלי: והשכיב אותי
על הארץ, הוציא את האקדח מידי.
הוא הושיב אותי והזמין מישטרה.״
דודו נדהם ממעשיה של אסתר
וסיפר :״בעודנו עומדים בחדר,
שמעתי לפתע את אסתר צועקת:
׳זוזי!׳ וראיתי מעבר לכתף של
יאורה את היד של אסתר אוחזת
אקדח מנית כלפי, ולוחצת על
ההדק כאשר ידה רועדת.״
דודו הוציא מידה את האקדח
והזמין מישטרה, ואז שאל אותה :

הוא ידע כי היא
אוהבת אותו ורוצה
בטובתו. היא אהבה גם את ילדיו,
ונהגה לתת להם מתנות יקרות.
״אסתר השתגעת ז״ היא אמרה לו :
״אני אשיג אותך, אם לא היום אז
מחר, ואם לא מחר אז מחרתיים.
אחד משנינו חייב למות, ואני
רוצה לחיות.״
אך יד הגורל העיוור גרמה לכך
בי האקדח שגנבה אסתר מאביה
לא היה תקין. בגלל תקלה טכנית,
שאיש לא ידע עליה, לא יכול
האקדח לירות* תודות לבך ניצל הזמר
ואסתר נאשמה בנסיון לרצח.
מאז המיקוד. יושבת אסתר ב מעצר.
שערה האפיר והיא לא ניס תה
אפילו להשתחרר ממעצר, מכיוון
שהבינה כי עליה לשלם עבור
מעשיה.
השבוע הודתה באשמה והביאה
עדי־אופי. העדים סיפרו על השנים
הרבות שבהן היתד. אסתר פורה
בבית־ספר בצהלה, על רצונה לע זור
תמיד לאחרים ועל בדידותה
הגדולה .״היא נשמה טובה,״ העיד
אחד משכניה לשעבר.
התובעת שולמית אמיר ביקשה
מבית־המישפט להטיל על הנאשמת
עונש־מאסר, שחלקו לפחות יהיה
בפועל. ואילו הסניגור ביקש להס תפק
בעונש המאסר שאותו נשאה
כבר האשה.
אחד העדים, חירות לפיד, האחר אי
לפרוייקט שיקום אסירים בתנו עה
הקיבוצית, הציע כי אסתר
תשוחרר ותיקלט מייד כמזכירה
במכללה האזורית בתל־חי, כדי
להרחיקה מהעיר הגדולה על פי תוייה
ואכזבותיה.

אילנה אלון

לניר החירות

חירות לפיד, שהוא אחראי לפרוייקט שיקום האסיר
בתנועה הקיבוצית, הבטיח לבית־המישפט לעזור לנאשמת
לשקם את עצמה. הוא הציע להעסיקה כמזכירה במיכללת תל־חי ולהרחיקה מתל־אביב
ומפיתוייה .״כישוריה וכישרונותיה מתאימים למישרה,״ אמר בבית־המישפט.

,פ רנו ץואת

פרוך אמבהלנם הוא ממש טיפוס. הוא
לא כל-כך צעיר, גם לא כל-כך יפה, גם
לא כל-כך עשיר. אבל יש לו, בכל זאת,
פין חן בלתי־מוסבר.
הוא צלם — ולא כזה מין צלם בפו
שאתם מכירים, מאורגן בחנות, מציץ ב מבט
רציני מאחורי דלפק עמום בפילים
— הוא צלם שכל הזמן רץ. ולא מהיום,
אלא מזה שנים רבות, ולא בגפו אלא עם
מצלמותיו, בכל רחבי העיר.
כשאני כותבת ״העיר,״ אני מתכוונת
לבירה, זאת אומרת — ירושלים. הוא
מנציח בעיר את הכל, בעיקר חתיכות.
ברוך בעל המרץ הבלתי־נדלה, ידוע
כרקדן מעולה, שמעם צעירים יכולים
להתחרות בו בשטח זה, וגם בשטח הנצ חת
פני חתיכות העיר. יש סיפורים בעיר,

פרוף אמכולנם
אוהב אותן צעירות ותוססות
שרבים היו מוכנים לשלם לו ממזומנים
תמורת השמדת פילם שבו הם מופיעים
במצבים מאוד־מאוד ...מאוד.
הירושלמים המבלים במיסעדות ובמוע דונים
ברחבי העיר או במועדוני הקמפוס
נתקלים בו, כי הוא פשוט הפך לחלק
מהנוף — ממש כמו טדי קולק, שירושלים
בלעדיו אינה ירושלים.
הוא מאוהב בחיים ואוהב את כולם.
בספורט 1וס*1

חתונה לחרוץ
הידיעה נפלד. על כל ידידיו כרעם ביום
בהיר, ושימחוזם לא ידעה גבול: החלוץ
המרכזי של בית״ר תל-אביב מתחתן!
,רפי ת שובה, הצעיר השחרחר בן
הי ,27 שנחשב לאחד הטובים בתחומו, הפ תיע
את כולם, כשבישר כי השבוע יערך
טקס נישואיו לתמי !תמס בת ה*,23
ספרית במיקצועה.
האירוע המשמח הזה התרחש אחרי רומן
ממושך של יותר משנתיים.
תשאלו, מה מפתיע בבשורה זוז ובכן,
רפי נחשב תמיד כבחור עניו, שמסתובב
ברחובות תל־אביב בגפו. ההשתוממות היא
איך הוא הצליח לשמור עליה שנתיים
מפני עיניהם הפקוחות של זאבי־העיר.
בערב החתונה נראה רפי במצב־רוח
מרומם, בעיקבות עליית בית״ר למקום
הראשון בליגה הארצית בכדורגל. תשובה,
שביום חתונתו שיחק בשעות-הצהריים
בקבוצתו, במישחקה הביתי מול הפועל
קרייודשמונה, לא שש לשחק ביום גדול
זה. כולם דיברו על ליבו, והוא נשבר
לבסוף. על־פי בקשת אשתו לעתיד, נסע
לשחק. בתום המשחק החליף במהירות
את מדי-הספורס בחליפה לבנה מבריקה,
לרגל המאורע, וכמוהו גם אחיו יופי —
אף הוא שחקן בית״ר תל־אביב — שהיה
אחראי על אירוח הכדורגלנים שבאו ל שמוח
עם החתן והכלה.

ביחוד הוא אוהב להציץ בצעירות תוססות,
צעירות המחייכות מבעד לעדשות מצל-
מותיו.
לפני זמן לא רב אושפז בבית־חולים,
בגלל מצב בריאותו הרעוע. נרעשו כל
פרפרי־הלילה בירושלים והתלחשו: להיכן
הוא נעלם ז כשנודע שהוא שוכב בבית-
החולים שערי צדק, מייד התחילו להתאר גן
לביקור. אך עד שהם התארגנו, ברוך
במירצו הרב קרץ לרופאים והמשיך ברי אותיו
בעיר — כי אחרת לא יהיה מי
שינציח את שמחות העיר ויתור אחרי
פנים נשיות חדשות ויעלה אותן על נס.
אם פעם התל-אביביים יעלו לבלות ב ירושלים
ויתקלו בברוך, הוא יספר להם
בכיף אמיתי היכן כדאי להם לבלות
בבירה, אפילו שטרם העלה את ידיעותיו
על הכתב, כמו דוד אבידן התל־אביבי.

במקומות החמים ביותר בעיר תל-אביב.
משנשבר לו מהבילויים, התחיל לחשוב
על דברים רציניים ומהותיים יותר, כמו
עסקים. הוא ישב וחשב, עד שהבזיק במו חו
הרעיון. כדרכו, עלה על הלהיט התו רן:
מחשבים. השבוע הוא פתח חנות ל-
סיפרי מחשבים, הראשונה מסוגה בארץ,

יוסי שפע עבודה בערב מיוחד זה, משום
ששחקנים נתנייתים רבים, המשחקים בק בוצות
שונות, נכחו באירוע שנערך במלון
מקסים. בין החוגגים נראו ויקטור פוני,
שכבש שעתיים קודם לכן את שער הנצחון
לזכות הפועל רמת־גן נגד מכבי יפו, שבא
בחברת רעייתו, צפי צמח, שהספיק בקושי
לחזור במועד משפרעם, שם שיחק
עם קבוצתו, הכוח־מכבי רמת־גן.
את ההצגה גנב כרגיל ׳מוטל ׳ה שפי־גלד,
שבא בלוויית אחיו שמואל, מכי וון
שאשתו שוהה בימים אלה בחו״ל.
מוטל׳ה, שהרגיש טוב בקרב מעריציו
המושבעים, כמו הבינלאומי של הפועל
חדרה שלום שיורץ, ומגן בית״ר תל-
אביב אפרה פ יצחק, שפע בדיחות וה ברקות
ואמר :״נתניה שיחקה נגד הפועל
יהוד באותו יום בהילוך שני, שהספיק
לה לנצח ,2:0וזאת כדי לשמור את
הכוח למישחק בשבת נגד הכוח־מכבי
רמת גן.״
כשהבחין שפיגלר באריה קרמר,
סגן־ראש-עיריית תל-אביב ויושב־ראש
בית״ר תל-אביב, וביצחק פהן מקופת־חולים
לעובדים לאומיים, שהוא העסקן
הוותיק ביותר של בית״ר תל-אביב, הוא
הודיע להם שהחלים לאחרונה מכוויה
חמורה, ושזו לו הופעתו החברתית הרא שונה
מאז. מוטל׳ה הודיע נחרצות לקרמר
בפעם השישית -

רפי ת שובה
הגדיל לעשות
שיש לו כרטיס בבית״ר, ושהוא מוכן
לבוא לשחק איתה במישחק העליה —
המישחק שבו תבטיח בית״ר את עלייתה
לליגה הלאומית.
הוסיף שפיגלר בחיוך רחב :״וכאשר
תעלו, אני אחזור לאמן אתכם, כדי שתרדו
שוב לליגה הארצית.״

נחשב לבעל מוח חריף ביותר בכל הת חומים,
כולל במישחק-המלכים, בעל פני
המלאך, נראה אז צעיר מדי כדי לכהן
בתפקיד רם כל-בך. בסקרנות שאלתי
לגילו. הוא ענה :״בן .26״
בינתיים חלפו השנים, ואלי שימש יו*
שב־ראש התאחדות הסטודנטים הארצית,
בד־בבד היה שחקן־כדורסל בנבחרודהג-
כים של ישראל, נסע עם הנבחרת לאר־

אלי האוכן התפרסם כשהיה יושב־ראש
אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת
תל־אביב וסטודנט למתמטיקה. הבחור ש
בלב־דיזנגוף,
מרכז החנויות היפה.
מי שהיתר. לעזר כנגדו היא שותפתו
לחיים מזה חצי שנה נאווית הצעירה.
חבריו אומרים, שאם הוא כבר משקיע
מרצו וכספו בעסקים. זהו סימן שלפם־
פורטים האמריקאי והגרמני שלו יתווסף
בקרוב, כנראה, גם דרכון ישראלי.

הוא חתיך, נאה, עשיר, מרעיף חיוכים
משגעים, בעל נימוסים אירופיים מלוט שים
— משהו מושלם כמעט, שתמיד מצ ליח
להישאר בפיסגה. קוראים לו איירה
רחנצווייג, הוא בן ,26 יליד ארצות-
הברית, גדל והתחנך במינכן שבגרמניה.
מזה שנה הוא מתגורר בלב תל-אביב, ב דירה
המישפחתית, ומפאר את כבישי ה ארץ
במכונית ספורט הונדה מדגם פרליוד,
יחידה במינה בארץ.

פעמיים הצעיר ביותר

במינכן ניהל איירה אחת מרשת חנויות-
האופנה שבבעלות המישפחה, עשה שם
חיל בעסקים. את הערבים העביר במקו מות
הכי-הכי בעיר, בלווית מי שהיתר.
חברתו כמה שנים, יפהפיה בשם קלאו־די
ה. הם נפרדו בסופו של דבר, לשמחתן
של יעלות־החן מתוצרת הארץ — כי דבר
זה גרם לו לעלות סופית לישראל.
הוא נחת בקול תרועה רמה, ומייד נעשו
חייו מסיבה אחת גדולה. ערב־ערב היה
מוקף בידידים וידידות אין־ספור, ובילה

איירה רוזנצוויג עם ידידתו מריאגה ממינכן
נימוסים אירופיים

צות־הברית, לאנגליה, להולנד ולבלגיה,
וייצג את ישראל בכבוד.
גם באותה תקופה, כשנשאל לגילו ענה
אלי :״אני בן .26״
האובן החל את הקריירה שלו בגיל
צעיר מאוד. הוא טוען שהיה יושב-ראש
אגודת הסטודנטים הצעיר ביותר, ובכך
הוא מתחרה עם חבריהכנסת מיכאל
קליינר, שגם הוא טוען לתואר. אלי
היה גם, לטענתו, יושב-ראש התאחדות
הסטודנטים הארצית הצעיר ביותר, וגם
על תואר זה יש לו מתחרה — חבר*
הכנסת ד תי מילוא.
בימים אלה חל יום־הולדתו של אלי.
הפעם הוא באמת־באמת בן — 26 בפעם
השישית. הוא נראה כרגע מסתובב בגפו
ואני בטוחה שלא לזמן רב.

^ ^ 7מה האמת
מאחורי השמועות
כל הכבוד, חברים!

3ייקר

יומן השבוע של הליכוד הוא ביולטין
בלתי־חשוב משום בחינה, מלבד בחינה
חשובה אחת: שהוא כלי הביטוי הרישמי
של היטץ, ושל טיפלגתו הראשית, היא
הליכוד.
זה נשמע כמו מישפם פתיחה מלומד
למאמר מלומד לא פחות ח ת בחופש
הביטוי, תעמולה, וכל היתר, אבל האמינו
לי, זה לזב
זה מישפט הפתיחה לדבר הני-פצחיק
שקרה לי השבוע. אנשים המכירים אותי
היטב, כמי שדל חיוך עולה על שפתיו
פעם בשנתיים, לא הבינו מה קורה למיש־מע
גלי הצחוק שבקעו מלועי, ולמראה
השערות שתלשתי מזקני במצב הקרוב
להיסטריה.
נתחיל מהסוף.
הסוף הוא, שמתוקף העבודה שלי אני

כל הכבוד!

ושוב:
נהדר.
ובאמת: לפני ארבעה חודשים, בדיוק
בתאריך הנקוב, הופיע יומן השבוע עם
שער ציבעוני דרמאתי, שעליו כתוב:
,בלעדי: מה האמת מאחורי השמועות
על התארגנות (עד כאן בקטן, ועכשיו
בגדול) מחתרת ימנית ביהודה ושומרון.״
מה, באמת, השמועות!
רשות־הדיבור לעורך יומן השבוע, משה
יהלום. בעמוד 9של הגליון מיום 12
בנובמבר 1982 מופיע מאמר המערכת
מפרי עטו.

להתסיס את האווירה ביהודה
ולסכסך בין יהודים וערבים...
למחתרת הימנית — זה סיפור
מופץ על־ידי השמאל במיסגרת
שמועות שהם מפיצים.״
אהה. זאת אומרת שלשאלה על שער
הגליון ,״מהי האמת מאחורי השמועות״,
עונה העורך תשובה נחרצת: אין אמת.
זהו כזב שהשמאל מפיץ.
העורך, כמובן, מתבסס על התחקיר
המפורט, העמלני והמעמיק שערך הכתב,
אפרים גנור. התחקיר — איזו מילה יפה
ומתאימה לאותה כתבה — משתרע על

לא עברו אלא ארבעה חודשים, ואותו
עורך, משה יהלום, של אותו ביולטין,

הסקופ שד
ומן

1131נ 1^ 11₪ו 1ו
בלע די מה האמת מאתור• ה שמועות על התארגנות

כדי למנוע את סכנת מימוש האוטונומיה״.
לא יכולנו, במערכת, להתעלם משמועות אלה והחלטנו לחקור אותן.
אפרים גנור נשלח לחקור את השמועות, והוא הגיע למערכת עם סיפור
מדהים, לאחר שחשף את אחת התרמיות הגדולות של השמאל: ניסיון
להתסיס את האווירה ביהודה ושומרון, ולסכסך בין יהודים לערבים. נודע
לנו על מעצר איש שמאל שבוצע על ידי מצ״ח, לאחר שזה נחשד בהעברת
מידע על המתרחש בהתנחלויות לגורמים מ״שלום־עכשיו״ .ובאשר למחתרת
הימנית -זה סיפור כזב, שמופץ על״ידי השמאל במסגרת מסע
השמועות שהם מפיצים.
בימים אלה עלו ההתנחלויות לכותרות גם מנקודת־מבט אחרת: ממקד
משה יהלום: מאמר מערבת ב״יומן השבוע״
12.11.82
שלושה עמודים באותו גליון, מעמוד 18
ואילך. הכתב־החוקר מכנה את השמועות
על המחתרת הימנית בכינויים שונים. הנה
אחד מהם:

ך * סתובבתי בקריית־ארבע שעות רבות.
( 1נפגשתי עם אנשים שם, שוחחתי עם אישים
במימשל וקראתי את כל הדיווחים בעיתונות
הנוגעים למחתרת הימנית. אין ספק -מי שינסו
למצוא מחתרת בקריית־ארבע יתאכזב. אין ספק,
כי השמועות בדבר מחתרת זו, שנפוצו בעיתונים
על־ידי אינטרסים מן השמאל -הם חלק מהמאבק
הפוליטי שמתנהל נגד הימין בכלל והמתנחלים
בפרט. הפעם לא היססו להכפיש את שמם של

,אין בשום מילה שפורסמה (על המח תרת)
אפילו הסתמכות אחת על עובדות,
סיסמכים ועדויות. הרוב פרי דיפיץ,
סיינס פיקשן במסווה רשימות עיתונאיות.״
מנו ר מסכם את רשמיו מן התחקיר
המעמיק שהוא ערך:
,הסתובבתי בקריית־ארבע שעות רבות.
נפגשתי עם אנשים שם. שוחחתי עם אי שים
במימשל וקראתי את כל הדיווחים
בעיתונות הנוגעים למחתרת הימנית. אין
ספק — מי שינסה למצוא מחתרת בקרית־ארבע
יתאכזב. אין ספק כי השמועות
בדבר מחתרת זו, שנפוצו בעיתונים על-
ידי אינטרסנטים מן השמאל — הן חלק
מהמאבק. הפוליטי שמתנהל נגד הימין
בכלל והמתנחלים בפרט.״

״יומן ה שבוע״ :אץ מחתרת!
12,11.82
צריך לדפדף בכל יום במאות עמודי
עיתונים, שזה תענוג לא גדול. והנה,
השבוע עיינתי ביומן השבוט, ומה ח או ת
עיניו בתוך כתבת השער שעניינה במח תרת
של הר הבית, מופיעה מיסגרת אפר
רה ובולטת. ומה כתוב בתוך המיסגרת!
כתוב :״הסקום של יומן השבוט,״ מופיע
תצלום של עמוד השער של הביולטין
הזה, מלפני כמה חודשים, ומתחת כתוב:
״שער יומן השבוע מיום 12 בנובמבר
1982׳ שבו נחשפה התארגנות מחתרת
ימנית קיצונית ביהודה ושומרון. בשבוע
החולף, ארבעה חודשים לאחר הגילוי
ביומן השבוע, נודע על נסיון ההשתלטות
על הר הבית.״
נהדר.
מה זאת אומרת נהדר! סקום ממדרגה
ראשונה היה להם! כל הכבוד! כבר לפני
ארבעה חודשים הם חשפו התארגנות של
מחתרת! כוחות־הביטחון של מדינת־ישר־אל,
השב״כ הידוע. המישטרה על מיטב
חוקריה, מצ״ח ומי-לא, היו זקוקים לאר בעה
חודשים נוספים כדי לגלות מה שהיה
ידוע ליומן השבוע כבר לפני ארבעה
חודשים! אם יש בארץ עיתונות לוחמת,
חושפת, מגלה, זה בטח יומן השבוע!

ושומרון, ובאשר כזב ש מסע

אים
שלו באיזור, ושימש כחובש במירפאה
הצבאית במקום.״)

מחתרתית. במשך השבוע החולף, עם לכידת הקבוצה, אפשר היה להציץ
מעט אל עולמם של הקיצוניים הללו, ואל התארגנותם.
״יומן השבוע״ דיווח על התארגנות מחתרות ימניות קיצוניות ביהודה
ושומרון כבר במחצית חודש נובמבר , 1982 בגיליון .31 כבר אז, לפני
ארבעה חודשים, חשפנו חלק מן הלוט האופף את המתרחש בקבוצות
הקיצוניות שהחלו להתגבש ביהודה ושומרון לאחר תום הנסיגה מסיני.
בכתבה מיוחדת מביא ״יומן השבוע״ פרטים חדשים, שטרם פורסמו, על
נסיון ההשתלטות על הר״הבית ועל הארגונים שמאחורי המבצע. כתבנו,
שחקר בנושא ונפגש עם גורמים שונים, מנוע מלהזדהות בשמו.
כתבת־השער מוקדשת לנושא זה.
משה יהלום:

מאמר מערכת ב״יומן השבוע״
18.3.1983

״מזה כחודש נפוצה שמועה בחוגי ד־עיתונאים
ובמימשל,״ כותב יהלום׳ ״על
מחתרת ימנית בהתנחלויות ...לא יכולנו,
במערכת, להתעלם משמועות אלה והח לטנו
לחקור אותן. אפרים גנור נשלח
לחקור את השמועות, והוא הגיע למערכת
עם סיפור מדהים, לאחר שחשף את אחת
התרמיות הגדולות של המשאל: ניסיון

אין ספק, כותב גנור, אין ספק.
(לא שגנור לא מצא בכלל מחתרות ב־קריית־ארבע.
הו׳ לא. מאמציו בכל זאת
הוכתרו בהצלחה. הוא בהחלט גילה ״הת ארגנות
פרובוקטיבית של הוואקף המוס למי,״
וגם ״מעשה ריגול של אחד מחברי
שלום עכשיו שהושתל — לדברי תושבים
בקריית־ארבע — במיסגרת שירות־המילו־

שער ״יומן השבוע״ מיום 12 בנובמבר , 1982
שבו נחשפה ה ת אד מו תמח תר ת ימנית קיצונית
ביהודה ושומרון. בשבוע החולף, ארבעה
חודשים לאחר הנילוי ב״יומן השבוע״ ,נודע
על נסיון ה ש תל טו ת על הר־הבית.

״יומן ה שבוע״ :יש מחתרת
18.3.1983

יומן השבוע, כותב בם אם ר-ד,מערכת שלו
את המילים הבאות:
״בסוף השבוע, לאחר מעקב ממושך,
פתחו זרועות הביטחון ומישטרת ישראל
במצוד אחר גורמים יהודיים קיצוניים,
חצי־מחתרתיים, הפועלים ביהודד, ושומ רון
...יומן השבוע דיווח על התארגנות
מחתרות ימניות קיצוניות ביהודה ושומ רון
כבר במחצית חודש נובמבר . 1982
בגליון .31 כבר אז, לפני ארבעה חודשים.
חשפנו חלק מן הלוט האופף את המתרחש
בקבוצות הקיצוניות שהחלו להת גבש
ביהודה ושומרון.״
נו, מישהו מתחיל כבר להבין מה הצ חיק
או תי.כל־כך! לפני ארבעה חודשים
כותב העורך יהלום :״ובאשר למחתרת
הימנית — זהו סיפור כזב שמופץ על־ידי
השמאל במיסגרת מסע השמועות
שהם מפיצים,״ ואילו עכשיו, :יומן השבוע
דיווח על התארגנות מחתרות קי צוניות
ביהודה ושומרון כבר במחצית
חודש נובמבר.״
אז מד, האמת מאחורי השמועות שמשה
יהלום פשוט שיקר לקוראיו פעם אחת
לפני ארבעה חודשים, ופעם שנייה הש בוע!
פעם אחת כשהוא כתב שהשמועות
על מחתרות ימניות הן כזב, ופעם אחת
כשהוא נתב שהוא ועיתונו גילו מחתרות
לפני ארבעה חודשים!
וכל הסיפור הזה, כמו שאמרתי כבר
מזמן, לא היה חשוב בכלל, בדיוק כמו
הביולטין שבו הוא נכתב, אילמלא היה
זה הביולטין של מיפלגת השילטון.
לכמה ראשי ערים בגדה המערבית אולי
אין רגלים, אבל לשקר — יש ויש. לרגל
האחת קוראים יומן. לרגל השניה קוראים
השבוע.
להתראות בשבוע הבא.

סברינה לגבר. תחתוני גברים באיכות מעולה
בדגמים מרהיבים ובצבעים משגעים.
קודם כל סברינה
ומה שבא אחר כך נשאר לדמיונך...

סבריטולגבר

עידן החלל המנוצל
של אלפא

בעידן בו כובש ה אד םאת החלל,
כובשת שיטת הסלנועים של
אלפא א ת חלל ביתך.
לא עוד מדפי עץ מגו שמים י
לא עוד ארון מיושן!
לא עוד בזבוז נפח ה איח טון!
סלנועי אלפא, השיטה
המודולרית המאפשרים אי ח סון
פי שלושה ויותר מאשר בארון
רגיל.
סלנועי אלפא, הפתרון המושלם
לסידור חדר ארונו ת ולניצול יעיל
של נפח הארונו ת ו הגו מ חו ת
(נישות) שבביתך.

סלנועי אלפא, הכל בטווח ראיה,
הכל בהישג יד, הכל מאוורר, ללא
צורך בנגר(הרכבה עצמית
פשוטה).
רשת אלפא
אלפאגבע תיי ם, כ צנ ל סון ,135ט ל720093 03
אלפא תל־ אבי ב, דיזנגוף ,291ט ל; 03 *457861 .
אלפאי רו שלי ם. ינ אי ,3ט ל 224697 02
רשת זדקה :
חי פ ה, נו ר ד או ; 23הרצ לי ה, סי קו לו ב ; 78
פ״ ת, מו ה לי ב ר ; 18 בני־בר ק, ה שו מ ר ; 46
ר׳־ג, ז׳ בו טינ ס קי ; 93ר חו בו ת, הרצ ל ; 192
כ ר מי א ל, מ ר כז מסח רי חד ש ; אי לתרח׳
האל מו גי ם ; חו לון ,״ אי ל ״ ,סו קו לו ב .47
סו כני ם :
..ש ק״ ם ר הי טי ם ״ ,בן ־י הו ד ה, ת ״ א ;
,ר הי טי י הו ש ע ״ ,מ ט לון ,23ת ״ א ;
״ פלסדלת ״ ,הכרמל , 12ת ״ א ;
״ מטבחי אג ם ״ .ש מו א ל הנ צי ב ,9נ תני ה ;
״ רי ביי ר ה ״ ,א חוו ה , 70 רעננ ה ;
״ ת. א .מ. שי רו תי ם ״ ,רימב״ ם ,1באר־ שבע.

גם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...

אך! איזה די ל (סדר)
פיון לשכור מסורת עתיקת יומץ ך הוא מעשה גועלי, חוצפני, וולגרי,
מעצבן וזוכה לתגובות זעם היסטריות
מצד חלק גדול מהאוכלוסיה העקבית. אבל
מה לעשותן צריך תמיד לנסות. אולי
זה בכל זאת יצליח והמוני ישראל יודו
לאיש חוצפן אחד במשך שנים.
חג הפסח וליל־הסדר, עם כל הכרוך ב שניהם,
אינם ניתנים לאינטרפרטציות.
יש מסורת והדברים ידועים. סדר־הפסח
הוא גולת הכותרת של חודש של עבודת-
פרך, סבל פיסי ונפשי, הוצאות כספיות
ענקיות על כיבוס וילונות, סיוד קירות,
ניקוי שטיחים וכר, התמרמרויות, וסירוב
להזמנת חברים לטובת המישפחה במובן
הרחב של המילה.
סדר־פסח הוא ישיבה ליד שולחן עם
אנשים שבתעודת־הזהות שלך כתוב שהם
דודים ובשביל זה אתה חייב להם. הממד
גש השנתי עם דודה שרה ודודה רחל
ודודה שולה ודוד יעקב ואח של דוד יעקב
וגיסתה של עופרה והילדים של נעמי

מסורת. אחרי הארוחה לאף אחד כבר
אין כוח להמשיך ולקרוא, אבל אין ברי רה
— מסורת. זו גם הנקודה שבה הנשים
חוטפות את הפריווילגיה שלהן ללכת ול השכיב
את הילדים בחדר השני. הגברים
בין ״ברוך אתה״ ובין ״שפוך חמתך על
הגויים״ מחליפים קצת מידע על ענייני
בורסה ומזכירים שוב שפדו 404 היא עדיין
מכונית יותר טובה מסוברו, או להיפך.
גם זה כבר מסורת.
כשהנשים חוזרות מהשכבת הילדים כולם
ביחד פוצחים בשירה סוערת של חד-
גדיא חד־גדיא שזה השיר האחרון ולפי
המסורת אפשר כבר להתנשק עם הדודים
וללכת הביתה לשנה שלמה. מסורת.
.ברור לי שכל האמור לעיל אינו מתייחם
לכל עם ישראל, אלא רק ל 85-אחוז
ממנו. שאר 15 האחוזים הנותרים מתחל קים
לכתות שונות כמו דתיים, קיבוצני קים,
מזוכיסטים וכד. אלה חוגגים את
הפסח בצורה שונה ותבוא עליהם הברכה.
מה שרציתי להסביר בשורות אלה, זה

הבשר של המנה העיקרית שהיא (שימו
לב!) בכל פעם משהו אחר. זה כדי לא
להתחיל מסורת. פעם זה רוסט-ביף עסיסי,
פעם זו! כבש קטן על גחלים ופעם זה
תרנגול חודו ענק. תרנגול ההודו המנוח
של השנה שעברה שקל 17ק״ג ועד היום
אנחנו מדברים עליו. מה יהיה השנה, זו
הפתעה.
זהו. בזה תם תפקיד המארחים. הזוג ה שני,
אתי וברוך ממונים על שתי מנות
ראשונות. מפני שאתי היא ספרדיה גזעית,
יוצא לה האוכל חריף ומשגע. הלאה. מיש-
פחתי ואני ממונים על המרק של הקניידלך
ועל החרוסת (שני הדברים המסורתיים
היחידים דווקא נפלו עלי, זה מפני שאני
לא כפופה למוסככמות ואפילו את החרוסת
ומרק הקניידלך אני משנה קצת כל שנה,
כי אי-אפשר לזכור בדיוק את הכמויות).
מישפחת שמיל, אשתו נורית והילדות
הם מומחים גדולים בסלטים, ולכן נגזר
עליהם להוכיח שהם שומרים על האליפות
ולהביא שני סלטים משגעים. הזוג הקבוע

ואבא של מנחם וכל הילדים של כולם
והנכדים של כולם. זוהי הפגישה השנתית
עם המבטים של כולם כדי לראות איך
את נראית ואם הלא-יוצלח הזה שתפסת
לבעל בכלל שווה משהו ואחה ציון בכלל
קיבל הבן שלך לעומת הנכד הגאון שלה.
כל זה מסורת.
נכון שחלק קטן מהערב לא מתעסקים
בעניינים אישיים, כי מישהו תמיד לוחץ
לקרוא את ההגדה עד הסוף וכל השאר
מסכימים, כמובן. מסורת. באופן מסורתי
יש גם שלושה־ארבעה אנשים שיודעים את
השירים והשאר מזמזמים להם באוזן מנ גינה
אחרת. באופן מסורתי כולם מדפ דפים
בהגדה באופן היסטרי כדי לראות
איפה זה הקטע ״היה כורך (יפסח)

שהעניין כולו לא מוצא חן בעיניי ואני
מסרבת להשתתף בו. הודעתי על החלטתי
זו להנהלת מישפחתי לפני חמש שנים,
ומפני שהצלחתי בעמל רב של שנים רבות
להפוך לכיבשה השחורה של המישפחה —
כולם קיבלו את הדין.
מאז חמש שנים אני אוהבת את ליל-
הסדר, מחכה לו ונהנית ממנו הנאה מרו בה.
שימו לב שאני לא נותנת עצות לאף
אחד, רק מספרת לכם אין אנחנו חוגגים.
המצרכים הדרושים לליל־סדר מהנה הם
כמה זוגות חברים, מורדים או מסוכסכים
עם מישפחותיהם, המתחברים יחד לחגוג
את החג. סעיף א׳ בחוזה הבלתי־כתוב
בינינו הוא ההתחייבות לא להשתתף ב אורגיית
הנקמן של עם ישראל. כל אחד
מנקה את ביתו מתי שהוא רוצה, כלומר
גם הנשים באות לליל־הסדר רעננות, לא
עייפות ומוכנות לשיר עד אור הבוקר.
חלוקת התפקידים היא כזאת: את הח גיגה
עורכים תמיד בביתם של סטנלי וא ביבה,
כי יש להם הבית הכי גדול וגם
מכונה להדחת כלים. אביבה מכינה את

האחרון הם חנן ותמי, שמביאים איזה
תבשיל נסיוני ומפתיע לשימחת כל הנוג עים
בדבר. יש לנו גם את דני, ראובן,
יגאל ואריק המשתייכים למחלקת הרווקים/
גרושים ועניין של מסורת הוא לא לתת
להם לבשל. הם ממונים על קניית היינות,
הליפתנים ועוגיות הפסח (אם אין לך אשד,
כדאי שיהיה לך כסף) .אם אחד החברים
שלכם מנגן על אקורדיון והחבר השני
מנגן על בללייקד, וכולכם אוהבים לשיר
— יהיה לכם ליל־סדר כמו שלנו.

מצה ומרור ואובל ביחד. לקיים
ימה שנאמר על מצות ומרורים
יאכלהו ״.קטע חזק מאוד, כי אחריו

כולם מתפרצים באכילת הארוחה המסו רתית
שלעולם אינה משתנה (הארוחות
הכי משעממות הן אלה שלא עושות לך
כבד בבטן).

ועכשיו כמה הצעות למאכלים
.לא מסורתיים
מימרה אגדה

מימרח זה טעמתי בפעם הראשונה בש בוע
שעבר ותיכף נפלתי עליו באהבה
גדולה. מי שהמציאה אותו, או שלפה אותו
ממטעמי המטבח המארוקאי, היא רותי
קדוש, הבשלנית הכי משגעת של מאכלים
בנוסח מארוקו (הנוסח האהוב עלי).
המיצרכים 4 :תפוחי־אדמה גדולים, ראש
שום 2 ,כפות מים 2 ,חלמוני ביצה 3/4
כוס שמן, מלח, פלפל ומיץ לימון.

מבשלים את תפוחי-האדמה כמו לפירה.
כשהם רכים מכניסים אותם לבלנדר, יחד
עם כל שאר המרכיבים מלבד השמן. מער בלים
וכל פעם מוסיפים מעט שמן (כמו
שעושים מיונז) .המימרח הוא נפלא בכל
ימות השנה אבל בפסח הוא מסוגל לשמח
כל חתיכת מצה יבשה.

מאפה כרישה >פורי)

למי שלא יודע. כרישה הוא הירק הזה
שדומה מאוד לבצל ירוק אבל גדול פי
חמישה. קונים 2קילו כרישה, זורקים את
סוף העלים הירוקים. שוטפים ופורסים
לפרוסות, מבשלים הכל במי מלח. את ה ברישה
המבושלת טוחנים במכונת־טחינה
ושמים הכל על מסננת, כדי שכל המים
יצאו. את העיסה שנשארה מערבבים עם
5ביצים מוקצפות, מלח, פלפל ו־ 3כפות
קמח מצה.
משמנים תבנית־אפייה, משטיחים עליה
את הכל (שלא יהיה עבה מדי) ואופים
בתנור כחצי שעה בחום בינוני. חותכים
למנות מרובעות ומגישים חם. מישהו אמר

לי שזה מאכל תורכי ושמו סונגטו. כך
או כך, זה טעים להפליא, וטוב לפסח
בגלל העדר חמצים ד,מיניהם.

מנה אחרונה של אמא שלי

משרים 5מצות בתוך מים. אחרי כמה
דקות סוחטים אותן בידיים. את העיסה
שנוצרת מכניסים לתוך קצף של 5ביצים
שלמות. מערבבים טוב, מוסיפים קינמון,
וניל או קליפת לימון. מוציאים בכל פעם
כף של התערובת ומטגנים בשמן חם. שכל
הקציצות האלה מוכנות מעבירים אותן
לתוך כלי עמוק ורחב.
בסיר לחוד מבשלים כוס וחצי מים עם
כוס סוכר. אחרי בישול של רבע שעה
בערך, תוך כדי בחישה, הרוטב מסמיך.
שופכים אותו על הקציצות המוכנות ומ שהים
הכל ביחד עוד כרבע שעה. אחר-כך
אפשר לשפוך את הרוטב שלא נספג בתוך
הקציצות.
אגב, במקום לשפוך את שארית הרוטב
לכיור, אפשר להוסיף לו מיץ לימון ומים
ויש לימונדה.
שיהיה לכולנו חג פסח מהנה.

דניאלה שמי

ביימר.

ס קי כלכלי בפיקוח רואה חשבון מגלה:

9170

מתון רוכשי דירות אצל אברהם גינדי
ב־ 10 השנים האחרונות עדיין גרים
בדירה שרכשו אצל אברהם גינדי.

£ ^ 0 /מכרו את דירתם ברווח ריאלי ניכר(בץ 400/0
ל־ .)1100/0הסיבה העיקרית — העתקת מקום
מגוריהם לעיר אחרת.

30/0

3.42

הדירה משמשת כנכס ומושכרת לאחרים

מאות מ שפחות שרכשו דירה אצל אברהם גמדי ב מסגר ת המבצעים ה שונים עשו אתעסקת חיי ה ם.

עי סקת •

חיים #תנאי ת שלום
מחיר

הנחות כספיות משמעותיות .

מותאמים לאפשרויות הקונה.

200,000ש

הנחה

• ב ט חון
ערבות בנקאית צמודה.

• שכלולים

שפע של שכלולים בכל הדירות על-פי
מסורת הבניה של אברהם גינדי.

אתם עוד יכולים להס פי ק לרכוש דירה של אברהם גינדי
בהנחה החל מ־ססס 200,שקל לדירה ולהצטרף אל מאות
הקונים שעשו את עסקת חייהם.

*בצע עיסקת חיים ל־ 15 דירות בלבד מ תון כל דירות החברה!

תל־אביב
ככר המדינה ה באייר 10

פתח־תקוה

רבות־השרון

ח״ם עוזר 26

סו ק 1לו ב 8 4

ראשון־לציון נתניה
הרצל 62

הרצר18

!0 1 1 1

ה היה הווו( הו ר שהיה

גליון ״העולם הזה״ שראה אור לפני 25 שנה, הביא
כתבת־שער תחת הכותרת ״האיש הטאיים על שילמון פן־
נוריון,״ העוסקת כסיפוייו של הד׳׳ר נהום נולדמן להקים פיפלגה
חדשה כישראל, טיפלגה שתיטול לידיה את השילטון כמדינה
מידי מפא׳׳י. הרשימה על גולדמו, שהוכאה תחת מכותרת
״יורש העצר׳׳ ,תיארה את הדילמות של המנהיג הציוני, כדרכו
לייסד טיפלגה חרשה כישראל. ככתכה אחרת ,״ניצחתי את
הרכנים׳׳ ,הכיא הצנחן כן הגיורת יוחנן שמל, את סיפו ת על
סירוכו לטכול כטיקווה וניצחונו על הרכגים שניסו לכפות
זאת עליו, כטענה כי אמו גיורת שלא התגיירה כהלכה. יהושע

בן*-ודון

/ 6>2 5מ

ז6י׳>ח<

דד 6ית8
38ל 18981)8
נ׳ 6הנז

(״שייע׳׳) גלזר, כרשיטתו ״מה קרה, חודורוכ?׳׳ מנתח את
השער שספג ידידו, השוער הלאומי (״מה קרה, חודוחב,
ממתי אתה נותן לכדורים לרמות אותר
כשער הנליון: ד׳׳ר נחום גולדפן.

..חבוינר בנעוזח
שרמישנמיס המגן עד נסו גומ1
* מאבק ב..שילט 1ן היחידי של דויד בן־גוויון

שש שש־נחוש
ש חי
ז 5ד 18ו8

שקנודח
אח שי׳

וי ת חז

״העולם הזה״ 1069
תאריך 26.3.1958 :
העם הסכנה ! :ס! מחודש
רבים סברו כי הסכם השילומים עם מע רב
גרמניה היד, בלתי־מוסרי .״אם ניקח
כסף מן הגרמנים,״ טענו ,״הרי זה כאילו
אנו נותנים הכשר מוסרי למרצחים!״
השבוע נסתבר כי הסכנה המוסרית הי תד.
קבורה במקום אחר. שר־המישפטים
פינחס רוזן, יליד גרמניה, כינס את עורכי
העיתונים היומיים לישיבה סודית, והש ביע
אותם לצאת למערכה נגד שקרני-
הפיצויים, מבלי לעורר רעש גדול מדי.
טען רוזן: שקרנים אלה, המוציאים כסף
מהשילטונות-הגרמניים בטענות־שווא וב־מיסמכים
מזוייפים, גורמים נזק עצום ל מדינה.
הם מרגיזים את הגרמנים, ומעמידים
בסכנה את כל מערכת השילומים
והפיצויים.
אולם לא זה היה הנזק היחיד שנגרם
על־ידי מגיפת-הרמאות הלאומית. הנזק ה עיקרי
הוא אחר: הוא נתן לגרמנים שוב
רגש של עליונות מוסרית על היהודים.
בני עם הרוצחים, שעמדו בכבוד בהתחיי בות
הכספית הגדולה שקיבלו על עצמם,

עצמם לא פעם: היכן הממשלה האמיתית?
היכן מתקבלות ההחלטות המכריעות ז
התשובה הפשטנית היא: במזכירות
מפא״י. למפא״י יש רוב מוחלט בממשלה
( 9שרים מתוך ,)16 ומה שהיא מחליטה
הופך ממילא לחוק המדינה. אולם מי
מחליט את ההחלטות של מפא״יז הדבר

גה. הם החלו דורשים את הזכות להחליט
החלטות. אולם בן־גוריון רק משך בכת פיו.
אי־אפשר היה לדרוש ממנו להתייעץ
ברצינות עם מזכירים שכירים, שכל כוחם
בפעילות האפורה של המנגנון.
עטרה כלי ראש. לבסוף נמצאה פש רה
חדשה: תוקם ״מזכירות מצומצמת״
שתכלול את ראשי המיפלגה, והיא שתח ליט
את ההחלטות. אחרי משא־ומתן מיי גע.
נולד השבוע מוסד זה במזל טוב.
הוא כולל שורה של עסקנים ותיקים, כמו
יונה כסה, ושל אנשים שסולקו בהדרגה
על ידי בן־גוריון מהשילטון: פינחס לבון
ומשה שרת.
אופטימיסטים מושבעים חשבו כי בזאת
הוחזרה עטרת הדמוקרטיה המפלגתית ליו שנה.
אולם אנשים חכמים יותר רק חייכו
לעצמם. הם ידעו כי לעטרה זו יחסר ה ראש•
לא היה ברור מה תזכיר המזכירות.
ולמי. לעומת זאת היה קיים ביט חון
מוחלט כי גם להבא יתקבלו ההחל טות
החשובות בפורום העליון של מפא״י :
דויד בן־גוריון.

עי ח 1מו1
הפכוה הפנימית

מנצח רבנים

שמל, שאמו גיורת מיוקנעם, והוא, העובד
כנגר במזרע, התעקש לקבל תעודת־רווקות
מהרבנות בלא טבילה. שמל ניצח
את הרבנות וזכה לתעודה המבוקשת.

ג׳יין מנספילד ־?£
זה לקוח משבועה הוליוודי, שסיפר על
בעיות נשירת השיער של כוכבת־המין
ג׳יין מנספילד, שחומרי הצבע שבהס הש תמשה
נ די להבהיר את שיערה, הביאו
לנשירתו. לדיברי אותו עיתון, עשוייה
הכוכבת להגיע עד מהרה לקרחת, כמתואר
בתצלום, שאותו הכין צייר המערכת.
החלו מסתכלים בבוז מחודש בבני עם
הנרצחים, שידעו לעשות עסקי רמאות
גם בדם השפוך.
מפלגוח דפר; המל בומועצתו
אנשים היודעים כי ממשלודישראל אינה
רק מוסד לתיאום בין קבוצת מיפלגות
שיש להן ביחד רוב בכנסת, שאלו את

לוט בערפל. רק דבר אחד ברור: לא
מזכירות המיפלגה, שהיא המוסד העליון
של מפא״י.
״חברינו׳׳ בפעולה. קיים במפא״י
מוסד בלתי־רשמי הנקרא ״חברינו.״ הוא
נולד כמעט במיקרה: כאשר היה צורך
לקבל החלטה חשובה, היה בן־גוריון מס כם
:״אתיעץ על כך עם חברינו בממש לה.״
ברבות הימים הושמטה המילה ״בממ שלה,״
ונשאר המושג ״חברינו״ בלבד:
בן־גוריון ושאר שמונת שרי מפא״י, מזכיר
ההסתדרות פינחס לבון ומזכיר מפא״י
גיורא יוספטל. דבר בן־גוריון בחוג ״חב רינו״
הפך תחליף למושג הקולוניאלי
״דבר המלך במועצתו.״
סידור זה לא סיפק את העסקנים הרבים,
שסברו משום־מה שהחלטות חשובות חיי בות
להתקבל במזכירות מפא״י. כשגברו
תלונותיהם, הציע בן־גוריון פיתרון: במ קום
יונה כסה, אחד הירחמיאלים הסימפ טיים
של המיפלגה, יבוא גיורא יוספטל,
הנחשב לאיש חזק. כאשר האיש החזק
יקים את מוסדות המיפלגה על רגליהם,
הבטיח בן־גוריון, יביא סוף־סוף את ההח לטות
למזכירות המיפלגה.
יוספטל בא, ראה ומינה פקידים. מזכי רי
מחלקות מפא״י, שמונו על ידו. החלו
רואים את עצמם כחברי מזכירות המיפל-

״פנשסטי! דמיון חולני!״ זאת היתד!
התגובה הנדהמת הראשונה כאשר יצא
העולם הזה בפעם הראשונה שבועות מע טים
לפני מיבצע־סיני, בגילוי הסנסציוני
שקיימת תוכנית מגובשת של דויד בן־
גוריון להשליט במדינה את קבוצת משר תיו,
שהפכו למדינה בתוך מדינה.
אולם ככל שהתרחבו והתעמקו גילויי
העולם הזה, כן שוכנעו מנהיגי כל המיס-
לגות בנכונותם .״הקרב על הירושה״ הפך
נושא לשיחות רציניות וסודיות בצמרות
כל המיפלגות. כמעט כל עיתוני המדינה
החלו מסתמכים על הגילויים — פרט
לאחד. היה זה דבר, ביטאון מפא״י.
שימעון אי־פירם ומת. בשבוע שע בר
הצטרף דבר במפתיע למקהלה ונתן
מקום למאמר סנסציוני של אחד מאנשי
צמרת המיפלגה: יונה יגול, איש דג ניה
ב׳ ,לשעבר עורך הדור. המאמר קוצץ
באכזריות. כל החומר העובדתי הוצא
ממנו, אחרי התערבות חריפה של שים־
עון פרם. הקטעים.שהוצאו עמדו להתפרסם
בעיתון אחר, בלתי מפא״יי. גם לשם הגי עה
ידו הארוכה של פרם הזרת ומנעה
את הפירסום. אולם גם מה שפורסם ב דבר
אחרי הקיצוץ, הספיק.
קבע יגול, תוך פזילה לעבר העולם הז
ה :״עיתונות מלאה חישובים וצירופים...
המעידים, כביכול, על קיומה של תוכנית
מפורטת של חילופי-מישמרות בצמרת ה מדינה,
המשק ומיפלגת פועלי ארץ-ישראל.
אין לכחד: לא כל מה שמתייחס ׳לחילו-
׳פי־מישמרות מחוסר יסוד הוא. לא כל
התוכניות קלוטות מן האוויר, ולא כולן
מעשי־ידיהם של מתנגדי מפא״י.״

אגשים
• עורך הארץ גרשום שוקן, ב מאמר
ראשי בעיתונו :״זכותו של מר
דויד.כן־גזריון היא לירות בתותח הכבד
וביותר שברשותו על כל חתול העובר
בין שורות הקואליציה.״

מילחמתו של יגול מכוונת נגד המזימה
למסור את השילטון לידי אנשי־מנגנון,
ילדי טיפוחיו של דויד בן־גוריון, שלא
עסקו מעולם בפעילות מיפלגתית. טוען
יגול :״הכנסת והמיפלגות הגדולות עודן...
דרך־הם לד הדמוקראסית היחידה לגילוי
כישרונות פוליטיים, לבחירת מנהיגי צי בור
...רק המיפלגה — ולא הצבא, מנגנת
ממשלתי או טכנוקראטיה משקית.״
״תמיד על המי שמר:׳׳ מי היורשים
שיגול מרמז עליהם ז ״הצעירים שבהם מ דובר
רבות ונכבדות הם בדרך־כלל אנשים
בגיל 35־ ,50 שהגיעו לעמדות בכירות
ונכבדות, והם שואפים לעמדות נכבדות
יותר. זו זכותם. אולם בטרם נבוא לבדוק
את כושרם להוות מישמרת מחליפה...
עלינו לבדוק היטב את השקפותיהם היסו דיות.״

שחבוי במישפטים הזהירים האלה
בביטאון מפא״י הוא: קיימת קנוניה לה עלות
לשילטון קבוצה של אנשים שגדלו
בצבא, במנגנון ובטראסטים ההסתדרותיים.
אנשים אלה לא נבחרו מעולם בשום תה ליך
דמוקראטי, והשקפותיהם היסודיות
חשודות על המחבר. יותר מכן לא טען גם
העולם הזה במאמריו החריפים ביותר.
מסכם יגול :״מכאן מסקנתו־אזהרתו(של
ברל כצנלסון) בענייני חברה — תמיד
על המישמר, גם בפני עצמנו.״

מי שפט
שאלת ת
בימי השביתה הגדולה של פועלי אוזא,
לפני כשנה, ניצלה מק״י את התמרמרות
הפועלים, וערכה אסיפת-עם סוערת בהש תתפות
ח״כ אסתר וילנסקה. בתום הנאום
הנרגש ניגשו לחברת־הכנסת עשרות פוע לים,
לחצו את ידה. המישטרה שנכחה ב מקום
לא התערבה.
למחרת קיבלו שבעה פועלים, מתוך עש רות
לוחצי היד, הודעה מהמישטרה, שה אשימה
אותם בהשתתפות בהתקהלות בל״
תי-חוקית. השבוע התבררה התביעה לפני
שופט-השלום אברהם פרידמן בחיפה. אלא
שבינתיים התברר כי שלושה מבץ השב עה
הינם חברי מפא״י מסורים, והתביעה
נגדם בוטלה.
להגנת ארבעת הנותרים טען פרקליטם
הצעיר, מנחם וקסמן, טענה פשוטה: הם
לא השתתפו באסיפה פוליטית בלתי-
חוקית, כי אם באסיפה מיקצועית.
טען לעומתו התובע: היתד. זאת אסיפה
פוליטית מובהקת, כי הנואמת תקפה בה
את שר־העבודה, שהוא אישיות פוליטית
לכל הדיעות. אולם כאשר שאל השופט
אם יש לאסור סיורים מודרכים באתרים
היסטוריים שבהם עלול המדריך להתריע
נגד אי-דאגת הממשלה למקומות אלה,
לא ידע התובע להשיב.
הארבעה זוכו.

• הד״ר נחום גולדמן, נשיא ההס תדרות
הציונית, בתשובה לנאום של עו״ד
רוגדטו אהרון, בוועד-הפועל הציוני :
״אומרים לי כי זה נאום הבתולים של
רוברטו אהרון. אבל עם בתולה כזאת
לא הייתי מתנה אהבים.״
• ח״כ חירות מנחםכגץ, אחרי
שח״כ מפ״ם ח גן דז 3ין כינה אחד מח ברי
הכנסת בשם מלומד :״מלומד ב כנסת,
זה עלבון ! אני מבקש לא להעליב
אף אחד.״

ביקורת ספרות -תוהף *83
פ תי ח
בשנים האחרונות התפתחה תשתית ה חוגים
לספרות עברית באוניברסיטות בישראל.
עשרות חוקרים ותלפידים לדוק-
מוראם מקדישים עיתותיהם לפיענוח צופ-
ני-הים וד של הספרות העברית והישרא לית.
תוצאות מחקריהם רואים־אור בסא-
מרים המתסרספיס בכתבי-עת שונים וב ספרים
הרואים אור בהוצאות ספרים אק דמיות
ועיוניות.
מדור זה מוקדש לכמה מהמחקרים,
שראו אור באחרונה כספרים.

ב ר די צ׳ פ ס קי
עמנואל כן־גריץ, בנו של הסופר
מיכה יזסף כרדיצ׳בסקי, הקדיש את
חייו להדפסה ארצישראלית של כתבי
אביו במאמר, סיפור ובאגדה, ההדיר את
כתבי עזבונו וערך מיבחרים מתור כתבי
אביו. סיפרו של בן־גריון קורא הדו רו ת׳,
הוא בבחינת השקפה מכלי-ראשון של
בן חוקר על אביו הסופר. הקובץ מתחלק
לארבעה פרקים עיקריים, תחת הכותרת

קורא הדורות, כיבוש הסער, מאחורי הפרגוד
ומוקדם ומאוחר.
קורא הדורות מביא מבואות לכלל יצירת
מי״ב, כשבן-גריון מפרקה לסיפור התול דות,
התייחסות פי׳׳ ב לסיפורי-עם, צפונות
ואגדות. ופורש את יריעת המאורעות וה מעשים,
כפי שאלה נחשפים בספרי אביו.

סופר כרדיצ׳כסקי

נפש הגיבור, וכך גם הסיפור הבודדים,
שבו מעמת מי״ב שני גיבורים, אחד גיבור
בגוף ואחד גיבור ברוח, כאשר שניהם
יוצאי־דופן במעלתם.
בתת־הפרק הערות מיספר לסיפור ״קלן•
נימוס ונע מי׳ ,בוחן הבן את הרומן הקצר
קלונימוס ונעמי, ובוחן בו את קורותיהם
של שלושה דורות ואופן הקישור שבין
הנפשות הפועלות בו. זה סיפור בעל
נימים פסיכולוגיים מעודנים, שבן־גריון
חושפם לקורא. בתת־פרק רומנים קצרים
בוחן בן־גריון שלושה רומנים קצרים:
גרי רחוב, בית תבנה ובסתר רעם, שזמן
עלילתם הוא שנות התישעים למאה ש עברה•
בתת־הפרק ״מריס״ — שיא יצירתו
של מי״ב ותכליתה, בוחן בן־גריון את
אחד משיאי הסיפורת העברית, שהוא
האחרון בספריו של ברדיצ׳בסקי (שסיימו
לכתוב יופיים לפני מותו).
בפרקים אחרים של קורא הדורות בוחן
בן־גריון את הפנים האחרות של יצירת
אביו, בעיקר את עיסוקו במיתולוגיה
העברית לדוח תי ה, דרך פרופילים ככן־

כן־חנן, ישוט

נץ, עזרא, ישו
ויהודה ופאולום. בהמשך

הוא בוחן את
היחס שבין ברדיצ׳בסקי והעליה השניה,
את מעמדו של הסופר אחרי שנת המאה
להולדתו — אירוע שלא ריגש במיוחד
את חיי קריית־הספר, למרות שבשנים
האחרונות מתגלה יותר ויותר דמותו של
ברדיצ׳בסקי כאחד מגדולי הספרות העברית
בכל הדורות, וכאחד מהמשפיעים
החשובים ביותר על מגמותיה של הסי פורת
הישראלית.
עימותים סיפרו של החוקר יצחק כק ץ בין
ה שורו ת׳ ,הוא ספר ביקורת המתייחם ל מעמדים
של דר שיח ועימות בין סופרים
ובין דמויות שונות בסיפורת העברית.
כמתבקש. הדו-שיח העיקרי הוא זה שבין
שאול כ שרניחובסקי ו ח ״ נ כיאליק,
כאשר בקון בוחן את הדימיון, בכמה
מוטיבים יסודיים, בשירת שני משוררי־ענק
אלה.
בפרק השני, דו־שיח בונר״שופמן, מפע נח
ומשווה בקון את המסר ההדדי שבין
מאידך גיסא של שופמן, שבו התייחס
למן המיצר של י״ח כרנר. בפרק הש לישי
ממשיך בקון לדו-שיח שבץ י״ח
ברגר ׳21ננס? ,כפי שזו מתגלית בבין
מיס למיס מאת ברנר, שבו נבחן הגיבור
הגנסיני, ובתגובה של גנסין באצל לקרע
שעבר בינו ובין ברנר.
סיפרו של בקץ הוא ספר מרתק, העו סק
ב״ספתחות״ ,או ליתר דיוק בפיענוח
שיטתי של גיבורי־סיפורים, דיבריהם וה קשר
שלהם לחיים האמיתיים, מה שמעיד
כי הספרות אינה תלושה מהחיים.

נימים פסיכולוגיים עדינים
הפרק השני כיבוש הסער, מציג את בחי נת
יצירותיו של מי״ב מחניים ועורבא
פרח, הרקע המקומי וההיסטורי של סיפו ר
י אלה, תלאות הנפשות־הפועלות בהם
ורוח־הווידוי השוררת בעמודיהם. סיפור
נוסף הוא הזר, מהמחזור באין תיקווה.
בסיפור זה מתגלה פי״ב כאמן הנכנס אל
• עמנואל בן־גריון — קורא הדורות
— מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי! הוצאת רש
פים;
223 עמודים (כריכה רכה).