גליון 2381 מתאריך 20 באפריל 1983

זים הקוטב הצפוני חתונה לבנה-זיפ
כמר^ מים
סי ם•
״ יי ל

; 037

רמל אי מי

מכינים ״

זיפ סנואו בול

תפוח זים
(לב הענין)
זיפ טרופיקל
1מנה שמנת מ תו ק ה
1מנה ליקר בננות
זיפ תפוזים
2-3כפיות גרנדין או זיפ פטל קוקוס ט חון
קרח.
• תן במרעד 1 :מנה
שמנת מ תו קה 1 ,מנה
ליקר בננות 1 ,מנה זיפ
תפוזי ם(ע שוי במים)2-3 ,
כפיות גרנדין ו־ 2קוביו ת
קרח. נער היטב.
• טבול שפתי כוס
קו קטיילי ם בצלוחי ת
גרנדין או פ טל ואח״ב
בתוך הקוקוס.
• סנן המשקה לתוך
הכוס. קשט בק ש קצר
שעליו נעוץ דובדבן.

1׳/2מנות קלבדוס(ברנדי
תפוחים צרפתי)

! 1׳/מנות ברנדי רגיל
זיפ תפוחי ם
מי סודה
תפוח עץ ק טן
2קוביו ת קרח.
• מוזגים מ על לקוביות
הקרת א ת הברנדי לתוך
כוס גבוהה.
מכינים זיפ תפוחי ם
בסודה ומוזגים לתוך
הכוס.
• מערבבים היטב.
• חו תכי ם פרוסה של מה
ממרכזו של ה תפוח כך
שתתקבל צורת לב.
מנקים מהגרעינים,
חו תכי ם בצד התח תון
ונועצים ל קי שו ט על שפ ת

1׳/2מנו ת ליקר ביצים
זיפ לימון סודה 1לימון טרי דובדבן אגוז מו סקט טחון.
• מוזגים בכוס גבוהה
מנה ו חצי ליקר ביצים
מקורר.
• סו ח טי םכמה טי פו ת
לימון טרי.
• מ מל אי ם הכוס בזיפ
לימון שעורבב בסודה
וצונן קוד ם לכן במקרר.
• מערבבים היטב
ו מק ש טי ם בפלח לימון.

ו מנה ג׳ין
! ׳/מנה בלו קו ר ס או(לי ק ר
קורסאו רגיל)
׳/2מנה עראק
זיפ לימון סודה תפוז טרי
2קוביו ת קרח.
• מוזגים מ על לקרח
לכוס גבוהה א ת הג׳ין ואת
הבלו קורסאו.
• מכינים א ת זיפ הלימון
בסודה ב מ קו ם במים
ומוזגים ממנו ע ד לגובה
של כ שלו שה ס׳־מ מ שפ ת
הכוס ומערבבים.
• מוזגים בעדינות /2׳ מנה
של עראק על פני כל
משטחהמשקה העליון.
מ קפידים של א יתערבב עם
המש קה שמתח תיו אל א
יצוף עליו.
• מוסיפים מעט לימונדה
עד להלבנת העראק
ו קבל ת הינומה לבנבנה
שתצוף ב חלקו העליון של
המ ש קה הכחול. מקש טי ם
בפלח תפוז.

ו מנה ליקר מנ ט ה ירוק
זיפ א שכוליו ת
גבעול נענע יפה.
• מ מל אי ם כוס גבוהה
(רצוי ב על ת רגל) בזיפ
שהוכן קוד ם לכן וצונן
במקרר.
• מ ש קיעי ם גבעול נענע
יפה בתוך הכוס כך
ש חלקו העליון י בלו ט
מעל לפני המש קה.
• מחגים ל כו סי ת ק טנ ה
מנה מליקר ה מנטה,
מטפט פי ם או תו בעדינו ת
ו ב אי טיו ת לתוך הכוס
הגדולה.
• מששקע הליקר
לקרקעית, בוח שים
בעדינות בעזרת גבעול
הנענע ע ד שהליקר
יתרומם וירחף בדרגות
ס מיכו ת שונות בתוך מיץ
ה א שכוליו תומקש טי ם
במלפפון.
לכמה גוונים של ירוק
ה צל חתם להגיע?

וימר יעקבסוו טמיר

טוב לי עם ז י -

נו ק א אז ט-זי פ
ז מנה ג׳ין
ו מנה ווד קה
3/4מנה ק מפ ארי
זיפ תפוזים
גרנדין(תרכיז רימונים) אז
זיפ פ טל
קדח.
• ש מי ם בכוס גבוהה
2קוביו ת קרח ומוזגים _
ל תוכה א ת הג׳ין, הוו דקה ~׳

וא ת הקמפארי.
• ממל אי םאת הכוס
בזיפ תפוזים.
• מוסיפים מעט גרנדין
או זיפ פ טל ומערבבים
בעדינות עד להיווצרות
ענן אד מד םבתח תי ת
המ שקה.

ב חב ההש ער האהוד •

כתבה השעו־ הקדמי :

דבוערד רי ק ה

עי ס קי פלא טז
הוא תפס טרמפ על גבם של שבויי
צה׳׳ל, אך למעשה נסע הנוכל
פלאטו־שרון סמואל לכיירות כדי לנהל
עסקים מיסתוריים כ*
כירת הלבנון __

פעם הם היו מלכי חיי-הלילה.
ביום שרוי דב סגל בדיכאון, אחרי
שלקה כגידול ממאיר
וניסה להתאכד — ו־פרדריקה
מנסה להח־י
זיק כו כחיים__ .

דרנו שר.,סחויסט״ אז־ השלום
.העולם הזוד, שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אמרי עורך
תמית: יוסי שנון רכז מערבת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
קורן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המד׳ל:
.העולם הזה־ בע־מ הדפסה. :הדפוס החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה. :גד׳ בע׳מ

יש אנשים המאמינים כי לפני דור
היה הכל אחרת, וכי בשנים האחרונות —
ובמיוחד תחת שילטון הליכוד — חלה
הידרדרות איומה.
מי שסבור כך, כדאי לו לעלעל בגליונות
ישנים של העולם הזה. למשל בגליון חעו־
.י ם הזה ( )915 מן ה־ 27 באפריל , 1955 ערב
יום־העצמאות השביעי של המדינה.
ערכנו אז מיבצע שעליו חזרנו השבוע
(ראה עסודים 15־ .)19 ניסחנו עצומה להח תמה
ציבורית, שלא הכילה אלא פסוקים
ממגילת־העצמאות. שלחנו צוות־סיקור של
כתבים וצלמים (אז קראנו לזה ״חוליית-
כיסוי״) להחתים אנשים ברחוב על עצומה

ברחוב שוב אינם דוחים אוטומטית את
הבישה לחתום על עצומה. וכיום פוחדים
מפני השילטון פחות מכפי שפחדו אז.
הצוות של , 1955 בראשות עימנואל פרת
(כיום צלם בטלוויזיה) פנה אל 842 אזר חים,
וקבע כי השיג פחות חתימות מכפי
שהופיעו על המגילה המקורית. הפעם
דיווח הצוות כי כחמישית מכל האזרחים
והאזרחיות שהם פנו אליהם הסכימו לח תום,
אף שאיש מהם לא זיהה את המקור.
הטענה הבולטת ביותר אז היתד, ש״זוהי
עצומה קומוניסטית.״ היחס לקומוניסטים
לא השתפר מאז בהרבה, אד נדמה כי
תנועות־המחאה הציבוריות היקהו את ה חשד
שמא כל יוזמה אופוזיציונית באה
מצד הקומוניסטים השנואים.
מסימני התקופה ההיא: תימני בעל
פיאות מסולסלות, שחיפש עבודה בליש-
כת־העבודה, אמר. :יודעים! יודעים! זה
הכל ניירות של בוליטיקה! חותמים —

עז ב מ אז תו

חו ח1

אורי אבנרי ממשיך לגלות סודות על מגעיו עם
עיצאם סרטאווי במשך שבע שנים. הוא מגלה
איך התקרב ידידו לרעיונות השלום,
אחרי שחקר וגילה פרטים מדהימים
על גורל יהודי עיראק. מי ערך טבח
בשנת 1 1941

ה דווי ה ש כזו

אכרה ם יפה

דרכו האחרונה של
שימשה הזדמנות לטיפגש של כל
המי־ימי כאצולת השילטון הישראלי
-מהקואליציה ומהאופוזיציה.

השוטר היורה
פק ד

.רזוווין 771*7
את הואשד

הריון !

הכימאי יהודה
נאמן, שסירטו נפסל, מספר
לד,עולם הזה על נעוריו האבודים
בצבא. על דרכו לקולנוע
ומכריז. :צה״ל
הוא כל־כך חזק,
שצריך להוריד
לו את הראש!״

הס הוסעו באמבולנס לכיכר
מלכי־ישראל, מתו
מרעב בהילטון, הצטננו
קשה, אך הופינם בכל זאת
לפני קהל משולהב ומעריץ
כוכבי

תהילה נמצאים
ביש ראל.

.קומוניסטים

העולם הזה 2381

טלי

אשר ידלין ואשתו
ליכני (בתמונה) עומדים
סוף־סיף להביא צאצא לעו לם
ושבים לישראל לקראת
הלידה.

צ היד־

אין דיר ה

טורם ד

לג׳זרג״

הקצין שנעצר בחשד כי
הבריח חיילים לחו״ל, טען
כי עזר לרועי גדיש, בנו
של מנכ״ל
חברת תעו־פה,
לחש־תח
מצד,״ל.

.,התיאסוון
הוא ביתי!״

העצומה ביום־העצמאות 1955 ,
פי שישווה כיום את תוצאות המיבצע
ההוא עם תוצאות המיבצע המקביל שער כנו
השבוע, יווכח לדעת כי לא השתנה
הרבה. ומה שהשתנה, לא השתנה דווקא
לרעה. המצב היה רע למדי כבר אז, לפני
28 שנים, כאשר שלט המערך בכיפה,
ודויד בדגוריון היה האליל התורני והכל-
יכול.
קודם כל, לא היה הבדל בץ מיסטר האז רחים
שהבחינו אז והשבוע שהנוסח לקוח
ממגילת־העצמאות. אז כמו הפעם: אפם.
במלאת שבע שנים לקיום המדינה לא
הכיר איש את המגילה, שנחתמה על־ידי
37 יהודים טובים באולם המוסיאון בתל-
אביב. וכך גם הפעם, אחרי דור שלם של
.תודעה יהודית״ בבית־הספר הלאומני של
מדינת-ישראל.
מיסטר המסרבים לחתום עלה אז על
מיספרם הפעם. קשה להסביר זאת. יתכן
כי בשנים האחרונות חדרה לתודעת הצי בור
חשיבותן של יוזמות אזרחיות. תנועות
ציבוריות ספונטניות, כמו שלום עכשיו.
!וועד נגד המילחמה בלבנון, יש גבול ועוד
הטביעו את חותמן על הציבור. האזרחים

חיים

כהן הוא האיש שירד, בשימעון יהושע
מתלוננת עליו
מכפר-שלם. עתה
אשתו שהוא יירה גם בחתולים
מייללים ובכלבים שוטים, מכה אותה
ומתעלל בה ומאיים שיירה גם בה.

סוף סזף

ההילה

לא תהיה עבודה. יודעים !״ כי בימים ההם,
הזכות לעבודה היתד, קשורה במידה רבה
בהשתייכות המיפלגתית. יתכן שהתוצאה
היא, כעבור דור, האהדה של בני עדות־המיזרח
לליכוד, שבאה לידי ביטוי גם
במיבצע השבוע, כאשר ף ני הדור החדש
— בניהם של אותו תימני וחבריו —
סירבו לחתום בטענה כי הנה, תחת שילטון
הליכוד, כבר הושג השיוויון.
אחד ההבדלים בין אז והיום הוא שאז
היו בוזחובות שוטרים רכובים. כאשר
ניגשה. חוליית־הכיסוי״ שלנו אל שוטר
רכוב ברחוב דיזנגוף בתל-אביב והושיטה
לו את העצומה, הוא חתם בלי היסוס.
את הפסוק החשוב ביותר אמר אז עם־
קן־מפא״י. :כדאי לחתום רק על דברים
שאפשר לקיים אותם!״
הוא סירב לחתום על עקרונות המגילה.
מיבצע יצא
לקראת יום־חעצמאות
צוות העולם הזה למסע ד,הת מות
על סעיפים נבחרים מתור
מגילת-העצמאות• ההיענות הי מה
פושרת מאוד
ואיש — פרט
לאחד — לא
זיהה את הנוסח.

בגיל? 4עורך הבימאיצדי
צרפתי סאזן־ביניים ומספר
על חלומותיו, על שחקניו
ועל הצבעים שהוא
אוהב.

הזמר ג׳ורג׳ כן נדהם,
החדרים שהזמין בהילסון
מראש, לא היו פנויים, והזא
נשלח למלון
אחר. מדווחת
נירה

חגיגת הפרט
עכשיו ככר מותר לגלות:
הפלמ״ח לא פורק: השבוע
עלה מהמחתרת
והגג עם חיים
חפר את פרם
ישראל.

מדורים קבועים: תשקיף כמדינה
יומן אישי
הנדוד — דימעות תנין אנשים כלונים מיכתכים תשכצון
הורוסקופ -בין מלה ושור
אנשים כעולם -הכובע המצחיק
של אליזבם
שידור מדריך

שידורים -לישראל

37 43 ולירדן 44

רחל המרחלת על כל העולם 46

זה וגם זה 52 חלון ראווה 56 נמר של נייר
זה היה ״העולם הזה־ לפני

25 שנה 64 קולנוע -א, סקר 66 לילות ישראל 73 אתה והשקל
מה הם/ן א.ומרים/ות _ דייוויד
בחזה, אמנון דנקנר, ואליד
צאדק, ריקי שלח, אלכסנדר פלאי
ורון בן־ישי

ספורט

כדיקת אפשרויות כיטוח של מבוטחי
הקופות הקיימות כשירות החדש.
מכיוון שאיש מבין הרופאים אינו רואה סיום
לשביתה, עשויות ההצעות להתקבל בחיוב.

מאחזים *אוירסו
תוך כמה ימים יאוזרחו עוד שמונה מאחזי נח״ל
בגדה המערבית, נוסף על ההכרזה על הקמת ישובים
אזרחיים חדשים.

?ר״סק* החרים
בגלל פרס
להעדרו הבולטת של ברונו קרייסקי כמושב
זמר!
האחרון של האינטרנציונל הסוציאליסטי
היתה סיכה פשוטה: הוא סירב לשכת
כחדר אחד עם שימעון פרס, שאותו הוא
מתעב כגלל עמדתו כמילחמת־הלבנון.
אף שנמצאו להעדרות זו תירוצים אחרים (בריאות,
הבחירות הקרובות באוסטריה) ,חבהיר קרייסקי
שזוהי הסיבה האמיתית. כתוצאה מכו הוא לא היה
במקום כאשר נרצח ידידו עיצאם סרטאווי בידי
אירגונו של אבו־נידאל, הזומם לרצוח גם את
קרייסקי עצמו, בשל חלקו במאמצים למען שלום
ישראלי־פלססיני.

474
עד ערב יום־־חעצמאות נהרגו כ־סעולות־לחימה
כלבנון 474 חיילים.
מיספר הפצועים הגיע ל־־7ו<•26

וחפק-ן רוצה ברפול
ח״כ העבודה, אריק נחמקין, והח״כ לשעבר עמום
הדר, הם העומדים בראש מחנה־הניצים בעבודה,
הפועלים לכניסת הרמטכ׳׳ל הפורש, רפאל (״רפול״)
איתן, למיפלגת־העבודה.
השניים ואחרים ניהלו איתו שיחות ממושכות
בחודשים האחרונים, ואף פוקדים את ביתו מדי שבת.

עיר המפדייל בגדה
כין הישובים החדשים, שעל הקמתם יוחלט
השבוע, ישנם שניים הקשורים דמפד״ל.
הישובים כפר־צור וברוקין נמצאים זה
ליד זה, ואף זכו ככינוי ״עיר המפד׳׳ל״.
היוזמה להקמתם היא של שר־־החינוך־והתרבות,
זבולון המר, המלווה מקרוב את קבלת האישורים
הדרושים להקמה.
ישוב אחר, שיוכרז על הקמתו, הוא רסכרכר של
אגודת־ישראל.

ו-לה בבדה
לבת מ-סט-ח
אחת הכתות המיסטיות בארץ רכשה באחרונה וילה
מפוארת בישוב חדש בגדה. הווילה נקנתה על־שם
אחד מחברי הקבוצה, וכך לא התגלה מהי המטרה
האמיתית לרכישת הבית.

התארגווח לקופת־חול-ס
חל-פ-ס
גורמים כלכליים שונים פנו להסתדרות הרפואית
והציעו לחברה להספקת שירותי־רפואה להרחיב את
.שירות הרפואה התחליפי״.

ההצעות הן שכירת שני כתי־־מלון כתל*
אביב, והפיכתם לכתי־חולים לכל דבר,
השכרה כשיטת שכר־מכר של ציוד רפואי
משוכלל לחדרי ניתוח ולמחלקות אחרות,

תפנית בחק-דס
ע־סק הברוקר
בתוך זמן קצר צפויה תפנית חשובה בחקירת
הפרשיות הכלכליות הקשורות לרצח סוכן־הבורסה
יעקב אלטרוביץ.
חלק זה בחקירה לא הופסק אחרי הגשת כתב-
האישום נגד שני החשודים ברצח הברוקר. הוא
הופקד בידי היחידה לחקירות־הונאה המטה הארצי,
הממשיכה לחקור.

לא לגדרות כלכליות
כניגוד לשמועות אין האוצר מתכוון
להטיל גזירות כלכליות או לכצע מדיניות
מוניטרית שונה כחודשים הקרוכים, כדי
לעצור את הידרדרות המשק.
צפוי המשך המצב הנוכחי עד אחרי הבחירות
לרשויות המקומיות בסוף השנה. הליכוד מייחס להם
חשיבות עליונה׳ ושר־האוצר אינו מתכוון להעביר
בוחרים למערך על רקע גזירות כלכליות.

הון הקיבוץ לא הוגדר
מושג ״ההון העצמי״ של הקיבוץ כחוק
למיסוי־כתנאי־אינפלציה עדיין לא הוגדר.
על־פי החוק נאמר
הון עצמי בקיבוץ.
ועד היום לא קבע
לעומת זאת נמצאה

ששר־האוצר י?בע בתקנות מהו
החוק נחקק בחודש אוגוסט.,
יזשר מהי ההגדרה להון זה.
ההגדרה לגבי כל עסק אחר.

עובדה זו תקשה על מערכת החשבונאות
הקיבוצית, ועלולה לסבך את הקיבוצים
בכית־מישפם כהתדיונות שונות•

סרט עד פנינה
חברת סרטים פרטית תפיק סרט טלוויזיה דוקומנטרי
על חיי פנינה רוזנבלום. את הסרט, שאורכו כ־60
דקות, תביים רותי פרס׳ והוא יתאר את פנינה
מתקופת היותה צעייה לא־מוכרת ועד הופעתה
בתחרות הקדם־ארוו־זיון.

אלהרר יפנה
לביתי״המישפט
הזמר־מפיק, דודו אלהרר, שוקל
פניה חדשנית לכית-המישפט, כדי
להביא לביטול קטעים הפוגעים בו
כפסק״הדין הנאשמת כניסיון לרצוח
אותו, אסתר מרקוכיץ•
כפנייה, שתוגש כאמצעות עדרך־
דינו, יהודה טוניק, הוא יטען שפסק*
הדין השמיץ אותו מכלי שניתנה לו
אפשרות להתגונן.
אלהרר פנה בכר ליועץ המישפטי
לממשלה, שיתן דעתו על בך. נראה
שהוא לא יסתפק בכך.

אח -השגו־-ר -דד-ן
הד״ר סקי רוזנהאופט, מי שהיה
הקונסטרוקטור של ״בית הלוחם״ בחיפה,
ושנאשם כמעשי־מירמה כפרשה זו, הוא
גם הקונסטרוקטור של גג המיכנה
שהתמוטט כאחרונה בתחנת הרככת כת־גלים
בחיפה. רוזנהאופט הוא אחיו של
שגריר ישראל כארצות־הכרית, חד״ר
מאיר רוזן.
לפי כתב־האישום שהוגש נגדו בפרשת בית הלוחם,
הוא סייע בשעתו לקבלני הפלדה לחסוך עשרות
טונות של פלדה, אחרי שכל הכסף שולם לקבלנים
מראש.

מדו״ח של פרופסור משה עדין מהטכניון, שחקר
את ההתמוטטות בבת־גלים לפי הזמנת הנהלת
הרכבת, עולה חשד כי גם במיקרה זה חסך הקבלן,
זכריה דרוקר, כמות ניכרת של פלדה.

דרוקר שימש כיושב־ראש ועדת־הכנייה
הציבורית של ״בית הלוחם״׳

עיתון יומי לרלו״ח
ביטאון רק ״ח כערבית ,״אל איתיחאד״,
המופיע פעמיים כשבוע, מתכוון להפוך
בשבועות הקרובים לעיתון יומי. לצורך
כך נרכש ציוד־דפוס משוכלל — מערכי.
כמוכן.
עורכי העיתון מודאגים ממחסור חמור בכתבים —.
מיומנים, ונראה כי ייאלצו להסתפק בציטוט החדשות
שיסופקו להם על־־די סוכנויות הידיעות ובתירגום
מאמרים מהעיתונות הסובייטית.

אלך שקל -
ש׳ למורה
כל מורה וגננת כישראל יקבלו
ביום־־המורה, כחודש מאי, צלחת שי,
שכה מוטבע ציור של סרסל ינקו.
שווי כל צלחת הוא אלף שקל וסך
כל ההוצאה שתוציא הסתדרות״המו•
רים מתקרבת ל־ט 1מילית שקל.
את הרעיון הגו מזכיר הסתדרות
המורים, אמנון אברמסץ, והמישנה*
למנכ״ל, יצחק ולבר. לטענתם, זוהי
הפעם הראשונה שמורים וגננות כישראל
מקבלים שי ליום חגם.

לחוגים על היועץ
דחצים כבדים מופעלים עד לישכת היועץ
המישפטי לממשלה, כדי שלא יטפל בתיקים
על ענייני־כנייה רגישים ועקרוניים.
אחת הפרשיות קשורה לפרשת בית־הלוחס בחיפה,
והיא עולה בחומרתה על מה שנחשף בפרשת הקבלן
אריה פילץ בבית־המישפם העירוני בתל־אביב.

בניית פאר בצבא
קצינים בכירים זועמים עד הקמתן שד
לפחות שתי מיפקדות בצח ״ד כמרכז
הארץ, לפי סטנדרטים יוקרתיים של
בנייה שעדו כסף רב.

טלקסים לעצמאיים
חכרת־כת של ״כור־סחר״ מייבאת לארץ
מכשירי־טלקס אלקטרוניים קטנים,
המתאימים כמיוחד למישרדים של
עצמאיים זעירים.
עד עתה פנו כבר יותר מ־ 400 עצמאיים והזמינו
את המכשיר.

חיקויים לשטיחים פרסיים רשת של חנויות שטיחים כישראל מייבאת
לארץ חיקויים לשטיחים פרסיים. הם
מיוצרים באירופה ודומים להפליא למקור.
מחירם זול בעשרות אחוזים משטיח פרסי ם קורי.

״אל־על״ טס
2 0שעות
מטוס ג׳מבו של אל־ על הגיע מניו־יורק לאי טנריף,
מול חופי אפריקה, אחרי טיסה של 10 שעות.
צוות המטוס המתין ארבע שעות בנמל־התעופה
הספרדי׳ עד שעלו 370 נוסעי חברת היסתור־נופש־פלוס,
והמריא עימם בטיסה שנמשכה יותר משש
שעות נוספות עד ללוד, מבלי להתחלף.
דובר חברת אל־על אישר שצוות מטוס זה פעל
באוויר ובקרקע 20 שעות רצופות, במקום המכסימום
של 16 שעות המותר לפי תקנות־הבטיחות. הדובר

טען כי צוות המטוס היה מוגבר, כך שאחדים
מהטייסים ישגו בטיסה, ואחר־כך החליפו את חבריהם.

במדינח
העם
ז זו עב ה היא מ! ,

זעם ה׳ ירד על יום־
העצמאות; ורעמים
בישרו את חרון־אפו.
למה לי רוב זיבחיכם? יאמר ה/
שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא
חפצתי !
כי תבואו לראות פני —
י ~ מי ביקש זאת מידכם רחום
חצרי !
לא תוסיפו תביא מינחת־שווא
קטורת —
תועבת היא ליו
רחצו! חיוכו 1המירו רוע מע־לייכם
מנגד עיניי1
חידלו להרע!
לימדו היטב, דירשו מישפט, אש רו
חמוץ
שיפטו יתום ! ריבו אלמנה !
אילו קם השבוע הנביא ישעיהו
ם קיברו, יתכן שהיה חוזר בעברית
עדכנית על תוכחה מעין זו באוזני
בני־ישראל. ובני־ישראל היו מק שיבים
בחיל ורעדה.
כי ביום־העצמאות ה־ 35 של
מדינת־ישראל קרה משהו, שהיה
מתפרש בימי־קדם כהוכחה חותכת
לזעם אלוהים ולחרון־אפו.
לפתע פיתאום, בראשית חודש
אייר, קדרו השמיים. על המוני
׳ בית ישראל, שהתכוננו לחגוג בחיק
הטבע משני עברי הקו הירוק,
ירדו גישמי־זעף פיתאומיים, בלתי-
רגילים לגמרי בעונה זו. ברקים
האירו את הלילה, כאילו באד לל עוג
לזיקוקין־די-נור, רעמים החרי דו
את העם ממנוחתו.
על מה זועם אלוהים?
האם על ההתנחלות השחצנית,
שהקימו עובדי־האלילים הלאומניים
על גיבעה מעל לשכם׳ בניגוד ל אזהרתו
המפורשת של יעקב לבניו?
האם על מעשי־העוול, שעושים
המדברים בשמו יום־יום כלפי יצי־רי־כפיו
בין הרי שומרון ויהודה?
האם על המצב הכללי של התפ רקות
המוסר במדינת־ישראל?
אולם ישעיהו לא קם מקיברו.
הגשמים חלפו, הרעמים השתתקו,
ומנחם בגין נשאר על כנו.

11 נכרתים,ב6וודע 1ה
לפי המסורת היהודית;
מתיר ״לא לשמה״
כא ״לשמה״
שגריר אש״ף בוורשה הודיע

אלוף הג׳וקים
כי יניח זר ליד אנדרטת לוחמי-
הגטאות בבירת פולין.
ממשלת ישראל ומושבותיה בר חבי
העולם — הקהילות היהודיות
המאורגנות — הגיבו בזעם. אם
יורשה לאש״ף לעשות כדבר נורא
הזה, איימו, הם יחרימו את טקס-
האזכרה הממלכתי, יגנו את פולין,
ייצאו מגבולותיה מייד.
היתד. זאת התפרצות ספונטאנית,
המוכיחה עד כמה איבדו עסקני
ישראל והקהילות את שפיות דע תם,
בכל הנוגע לייצור המיפלצתי
ששמו אש״ף, שהם יצרו בדימיונם.
שימחה לאיד אילו היו דנים
בעניין בצורה הגיונית, היו מבי נים
כי תגובה זו היא אבסורדית.
יתכן מאוד שאש״ף יזם את ה פרשה
כתעלול של פירסומת. אם
כן, העניקה התגובה הישראלית-
יהודית לאירגון את כל הפירסומת
שביקש. תחנות־הטלוויזיה והעיתו נים
ברחבי העולם הקדישו למרי בה
זו את מיטב תשומת־ליבם,
)ולא פעם תוך רמז של שימחה־לאיד.
לגופו
של עניין, יכלה מחווה
כזאת של אש״ף רק להועיל. ישר אל
ינקה תמיד את הצדקת־קיומה
במידה רבה מזיכרונות השואה. אם
גם אויביה מכירים בזיכרונות אלד.
— ויהיו מניעיהם כאשר יהיו —
הרי זה לטובת ישראל.
יתר על כן: לא פעם הופכת
עשיית־מיצווה שלא לשמה״ ל-
לשמה״ .כך מלמדת המסורת היהו דית.
אם שליחי־אש״ף עושים פעו לה
כזאת מטעמי פירסומת, סופם
שיידבקו מרוח הדברים.
דכר אלי כפרחים. ההכרה
במצוקת היהודים באירופה, שהולי

את הציונות המודרנית, תעזור
לראשי אש׳י׳ף להבין את הקמת
ישראל, ולהשלים עם קיומה החוקי.
כך קרה לפלסטינים רבים, והמחווה
בוורשה אך יכולה לקדם תהליך

רק מי שחושש מפני מיפגה חיו בי
באש״ף, העשוי לשכנע את ה עולם
שצריכים לחפש פיתרון של
דו־קיום ישראלי-פלסטיני, תוך
ויתור על הגדה והרצועה, יכול
להתקומם נגד זר־פרחים פלסטיני
(ראה הנדון) .התגובה האינסטינק טיבית
של ממשלת־ישראל ומשר תיה
היהודיים אכן מאשרת הנחה

העובדה ששליחי מפ״ם אימצו
לעצמם גישה זו של זבולון המר
וחבריו, חסידי ארץ־ישראל השל־מה,
יכולה לספק מזון רב למח שבה.

שמדבר בפרחים, סופו שיפ סיק
לדבר בכדורים. ומי שמתנגד
לפרחים, סופו שידבר בדם ואש.

הפגנות
תחת מיטריר אתת
הממשלה רצחה מקם
כהשתתפות אלפים, רוב
ה;רכחים במגד עם
המוחים; והשר ערך
את האיזרוח כצריף,
כמד גנב כלילה.
השמיים היו שחורים ומאיימים.
גשם שוטף ניתך ארצה, הרמקולים

רעדו והרוח העזה נשאה עימה
את מילות השיר, שהיד. אסור ב זמנו
בהשמעה ברדיו: הסלע האדום
של חיים חפר.
התנחלות ברכה חיכתה לטקס ש יהפוך
אותה ליישוב אזרחי. הארץ
רעשה במשך כמה ימים סביב
טקס זה, שעמד להיות אחד האי רועים
המרכזיים של יום־ד־,עצמאות
ד,־. 35
פיקניק ואקורדיץ. תנועת
שלום עכשיו התכוננה גם היא ל אירוע
כמו לטקס צבאי. אנשי
התנועה התנחלו כבר ביום השני
שעבר על גיבעה קטנה, בכניסה
לכביש המוביל ליישוב. הם העמי דו
במקום שלטים גדולים המגנים
את ההתנחלות בהר גריזים, התנח לות
שזכתה לכינוי: שכם עילית.
בוקר יום־ד,עצמאות קידם את
פני עם ישראל בגשם שוטף, בר קים
ורעמים. הטקס אמור היה
להתחיל בשעה 2בצהריים, אך
כבר משעות הבוקר היתד, תכונה
רבה במקום ההתנחלות. מכוניות
מישטרה וג׳יפים צבאיים חיכו לב אים
בצומת הכניסה אל היישוב.
האוטובוסים החלו באים למקום
זמן רב לפני תחילת הטקס. רובם
נשאו שלטים של תנועת שלום
עכשיו. לרגע נראה היה כאילו הם
יהיו האורחים היחידים בטקס.
מאות אנשים ירדו מן האוטובו סים
והתחילו לצעוד בבוץ הטוב עני
אל מקום הטקס. הרוח העזה
העיפה את שילטי הבד שבידיהם
והגשם ניתך בכוח, אך איתני ה טבע
לא הפחידו את ההמון הרב.
הם הסתדרו במקום שנקבע להם.
חיש-קל נשלף אקורדיון מאי-

כרכה כיום העצמאות: מפגיני ״שלום עכשיו״ (מימין) וחסידי ההתנחלות (משמאל)
קול ההמולה הסתיים בקול ענות חלושה, שנטמע ברוח העזה
העולם הזה 2381

שם, וכולם פרצו בשירה סוערת.
הם שרו מחרוזות שירי ארץ-
ישראל״ ותנועות־הנוער, והאווירה
היתה של פיקניק בחיק הטבע.
איזור הבימה היה ריק לחלו טין,
ומולו החלו להגיע טיפין־טי-
פין תומכי ההתנחלות. הם היו מע טים
והצטופפו כדי להתחמם. גם
מן הרמקולים שמעליהם בקעו ב אותה
שעה שירים של חיים חפר,
אך חיים חפר עצמו עמד יחד עם
אנשי תנועת שלום עכשיו. הוא
הפגין נגד ההתנחלות.
השר נחטף. כולם חיכו בקד
צר־רוח לתחילת הטקס, ואולי יותר
מזה, חיכו לסיומו. היה קר מאוד
ותוך זמן קצר היו כל הנוכחים,
מימין ומשמאל, רטובים עד לשד
עצמותיהם.
בשעה היעודה הגיע למקום השר
דויד לוי, מלווה באלוף פיקוד ה מרכז,
אורי אור. לוי נועד לסבול
מטעם הממשלה בקור העז ולנהל
את טקס האיזרוח, למרות מזג
האוויר הסוער.
אירועים רבים בוטלו ביונדהעצ־מאות
בגלל מזג־האוויר, אך אי רוע
זה, אחרי כל מה שקדם לו,
אי־אפשר היה לבטל כנראה.
לוי נתן כמה ראיונות קצרים
לעיתונאים הרבים, שהקיפו אותו
מייד עם בואו, ולאחר זמן קצר
ביותר נחטף לתוך הג/יפ הצבאי
של אלוף הפיקוד ונעלם מן המקום.
היה מי שהסביר לעיתונאים ה תמהים
שדויד לוי יצא לסיור ב־היאחזות,
ומייד יחזור וינהל את
הטקס. לאלפי האנשים שבאו ל טקס,
לא הסבירו כלום והם נותרו
עומדים בגשם ומחכים.
כעבור יותר משעה. וחצי של
גשם שוטף וקור עז, החלו פוש טות
במקום שמועות עקשניות,
לפיהן נערך הטקס בהיחבא ובזרי זות
בתוך ההיאחזות עצמה, הרחק
מעדשות המצלמות ומעיניהם של
התומכים והמפגינים .״אבל דויד
לוי יבוא וידבר אל האנשים,״ הב טיח
מישהו שכיפה סרוגה לראשו.
לוי לא בא. הוא ערך את הטקס
בחדרי־חדרים, כגנב בלילה, בתוך
צריף עלוב, ונמלט מן הסערה של
מזג־האוויר ושל אלפי המפגינים.
בשלב הזה בא חנן פורת למ קום,
ניגש בעוז אל הבימה הריקה,
כשד,כיפה הלבנה הסרוגה שלו מת בדרת
ברוח. הוא לקח את המיק רופון
והחל לשיר ״עם ישראל חי !״
כשהיה ברור שדויד לוי לא יבוא
לנאום, מיהרו אנשי גוש־אמונים
להתחיל את הטקס, אך לקהל כבר
לא היתה סבלנות לחכות וכולם
התחילו להתפזר.
איזרוח שהחל בהמולה גדולה,
הסתיים בקול ענות חלושה, קול
שנטמע ברוח העזה ובייצוג המפ תיע
של אנשי תנועת שלום עכשיו,
שהיוו יותר משני־שליש מעשרת
אלפים אנשים שבאו ביום סוער
להר־גריזים שליד שכם.

סרטאוו 2
^ ת דכרי־ההספד

הנרגשים ביותר על עיצאם סרטאווי השמיע עיצאם סרטאווי

עצמו.
בינואר 1978 נהרג סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, בידי המרצחים של אבדנידאל.
שלושה חודשים לפני כן השתתף בסמינר גדול בלונדון, שבו השתתפו גם עיצאם
סרטאווי, מתיתיהו פלד ואני. בשעה שנאם חסאמי, התקיימה מחוץ לבניין הפגנה של
קנאים פלסטינים, שאליהם הצטרפו גם כמה ״שמאלנים״ ישראליים, וביניהם אורי דייווים.
המפגינים נשאו שלטים שבהם נאמר כי חמאמי הוא בוגד, הזומם לעשות שלום עם
המדינה הציונית.
(היתה זאת מהדורה מוקדמת למה שקרה עתה. בפברואר הופיע סרטאווי יחד איתי
באסיפה בלונדון. האסיפה הופרעה על־ידי קנאים יהודיים וערביים. הערבים הטיחו בפני
סרטאווי שהוא בוגד. כעבור כמה שבועות נרצח בידי אותם האנשים שרצחו את חמאמי).
ביום הארבעים לרצח חמאמי נערכה בלונדון אסיפת־אבל לזיכרו. אחד הנואמים
העיקריים היה עצאם סרטאווי. נאומו הסתיים במילים המתאימות עתה לו עצמו:
״סעיד חמאמי נאלץ לבסוף לשלם בחייו עבור חזונו, אומץ־ליבו ואהבתו לעמו, שלא
ידעה גבול.

״סעיד חמאמי אהב את כד הפלסטינים, וככללם גם את רוצחיו.
אך בראש וראשונה יצאה נפשו אד הפלסטינים כשטחים הכבושים.
״לבני־עמי החיים תחת שילטון־הכיבוש, החשים באובדן סעיד יותר מכל, אני רוצה
לשגר מסר מדוכן זה: סעיד מת למען פלסטין, אך מעל לכל מת למענכם. אנחנו נמשיך
לדאוג לכם, כפי שדאג הוא.

,,הדורות הבאים של עמנו יתנו בבוא היום כבוד לסעיד, כאדם
שאהב את ארצו ואת עמו בעוז שד רגשות, שלא היו זקוקים לעליצות.״

התמונה האחרונה: סרטאווי עם וילי בראנד באינטרנציונל
״הוא אהב את כל הפלסטינים, ובכללם גס את רוצחיו!״

חסיד אומות העור?
ך* רבה דיברי־הבל נכתבו בימים האחרונים על עיצאם סרטאווי — חלקם מתוך
י י רצון טוב, בידי מי שלא הכירוהו היטב, וחלקם מתוך זדון, בידי המבקשים לסחור
בגופתו, אחרי שהתנכלו לו בחייו (ראה הנדון).

עיצאם סרטאווי לא היה ציוני. הוא לא היה חסיד־אומות־העולם.

פסים ישירים ובטוחים. הוא היה גבר מרשים, שיכול היה להקסים כל אדם בקלות.
הוא דיבר אנגלית מצויינת ועשירה. אחד המומחים, שראה את עבודודהדוקטוראט
שלו, אמר לו :״יש כאן חומר העשוי להוביל לפרס־נובל.״ (לאחרונה אכן הציעו
כמה אמריקאים, יהודים וקווייקרים, להעלות את מועמדותו לפרם־נובל, אך לא פרס-
הרפואה, אלא פרס־השלום).

שום דבר לא יכול היה למנוע בעד מנתח־־הלב המזהיר מלרכוש

מ־לחמה ו ש לו
הוא לא פעל מתוך אהבה ללא־מצרים לעם היהודי. הוא לא היה
אזרח־־העולם.
עיצאם היה פטריוט פלסטיני. כל מחשבותיו, כל מעשיו, כל חלומותיו וחרדותיו היו
נתונים לעכו הפלסטיני.

דווקא ככך היתה גדולתו, והמשמעות העמוקה של חייו ומותו.
כי כלוחם־שיחרור פלסטיני, ככל רמ״ח אכריו, הגיע אל דרך־השלום,
עד כי הפך אח וידיד כלכ וכנפש לישראלים שוחרי־שלום, המסורים
גם הם לעמם ודמדינתם ככד רמ״ח אכריהם• הוא הכין אותם, כשם
שהם הכינו אותו.
מכיוון שהיה לוחם־שיחרור אמיתי, היה מסוגל להעלות רעיונות שנראו כפנטסטיים,
שעל כמה הם אספר להלן, לעשות
מעשים שלא ייאמנו. לעבור רגעים של
דיכאון עמוק ואכזבות ממאירות.
הוא לא הגיע לכך בקפיצה אחת.
התקדמותו בדרך שהובילה אותו — כפי
שנדמה למי שיא הכירוהו — מן הקצה
אל הקצה, היתד. צעד אחרי צעד, כשכל
צעד מוביל בהגיון מוחלט אל הצעד הבא.
הדרך הזאת מתחילה בעכו. מיש-
פחת סרטאווי אמנם באה — כפי ש מעיד
שמה — מן הכפר הקטן סרטה,
באיזור רמאללה, אך עקרה משם לעיר-
החוף הצפונית. עד כמה שסיפר לי, ביקר
בכפר סרטה רק פעם אחת או פעמיים

לעצמו שם בעולם, להתעשר ודחיות בנוחיות ובכבוד. הוא היה נשוי
באושר, הוא אהב את כל הנאות החיים — מאוכל טוב ועד צעירות
יפות — ומן הצד כתב שירים.
ואז קרתה מילחמת ששת־הימים.

המילחמה שלפה את עיצאם אל־סרטאווי ביד־ברזל ממיסגרת חייו
המסודרת כארצדתייהכרית, כפי ששלפה יהודים אמריקאיים רכים,
שחשו לעזרת ישראל.
כל פלסטין נכבשה בידי ישראל. הצבאות הערביים נשברו תוך כמה שעות. ההש פלה
צרבה בלב כל ערבי. אירגון פת״ח, בהנהגת יאסר ערפאת, שקם כמה שנים לפני
כן בארצות־המיפרץ. היה הכוח הערבי היחידי שנותר, שהיה מסוגל איכשהו להילחם.

סרטאווי ידע ששוכ איגו יכול לחיות כגולה ולהיות אדיש לגורל
עמו. הוא גטש את הכל וחזר לסרחכ•
תחילה הצטרף באופן טיבעי לפת״ח. בנאום־ההספד שלו על חמאמי הוא תיאר
כיצד פגש בו בנובמבר , 1967 חמישה חודשים אחרי המילחמה. חמאמי הצעיר כבר פיקד
אז על מחנה של כוחות פת״ח ליד דמשק .״דיברנו עד מאוחר בלילה. הוא סיפר לי על
חלומותיו למען עמו ולמען העניין הפלסטיני. הוא גם דיבר על חששותיו. הוא אמר כי
העתיד מפחיד אותו, מפני שהוא חש שהבעייה הפלסטינית מורכבת הרבה יותר מכפי
שתופסים האנשים. יותר מכל נחרת בזיכרוני פסוק שהוא הזר עליו שוב ושוב , :האם
נעמוד במיבחן, או שנהיה המפסידים ונאבד את סיכוייו של דור שלם, כפי שקרה לדורות
פלסטיניים קודמיב?׳ ואחרי הפסקה קצרה, השמיע הערה מוזרה :׳הלוואי ואשאר בחיים
כדי לראות מה יהיה המצב בעוד 10 שנים.׳ מישאלתו זו של סעיד התמלאה בצורה
המילולית בייתר: הוא חי בדיוק עשר שנים ועשרה שבועות, עד שמצא אותו כדור
המרצח.״
גם את המילים האלה יכול היה סרטאווי לומר על עצמו. כפי שכבר סיפרתי,

כיצד ה פו מנתח־הלב ל ט רו רי ס ט, וכיצד הפך_
הטרוריסט ללוחם שהקריב את ח״ו למען השלום

כאינטרנציונל
,לא ציוני, לא חסיד אונזות העולם...״

בחייו. הוא נולד בעכו באחד בינואר
— 1934 תאריך סימלי, שבו קרו לא פעם
מאורעות חשובים ביחסים בינינו.
הילד עיצאם גדל בעכו ובחיפה הס מוכה.
מישפו׳תו לא היתה אמידה. אך
אמו, שהכירה פרופסור אחד למחלות־לב
בחיפה, החליטה שעליו להיות רופא־לב
כמוהו. היא היתד. מוכנה להביא כל קורבן
כדי שבנה יהיה אדם משכיל ורופא( .גם
מבחינה זו החלו הפלסטינים דומים ליהודים,
ודאגתה של האם הפלסטינית היא
כדאגת האם היהודיה בעבר).
בימי השואה הפלסטינית (כפי שנר אית
להם השנה שבה זכינו בעצמאותנו)
נגרפה גם מישפחת סרטאווי בטרגדיה
הגדולה. היא הגיעה לעיראק. שם גדל
עיצאם, רכש את השכלתו, נשא לאשה
את ודאד׳ שעמדה השבוע על קיברו
בעמאן. אחרי שהתחיל ללמוד רפואה
באוניברסיטה ערבית, עבר לארצות־הב-
רית וסיים שם את חוק-לימודיו. אחרי
כמה נסיונות אחרים, הפך מנתח-לב.
בזה יכלה הקריירה שלו לעלות על

התערבנו בראשית 1978 שהמדינה הפלסטינית תקום לצד ישראל תוך שבע שנים — עד
ינואר . 1986 כדור-המרצח פגע בו לפני כן.

פגי ש ה עם חנה מרון
ב־ 21 במארס,1968 ,

ך* איש פת״ח עבר סרטאווי את טבילת־האש שלו. זה היה
~ קטן ממיזרח לירדן — כראמה.
צה״ל פשט על כפר זה בכוח רב, כמה שעות אחרי ששר-הביטחון, משה דיין, נקבר
בתאונה במישמר־השיבעה, בחפירה ארכיאולוגית בלתי־חוקית. בעיני ישראל היה זה קרב
בלתי־חשוב, אף כי היו בו כישלונות חמורים והקרב כולו היה בחזקת מפלה. אך לגבי
הפלסטינים שהיו שם היה זה מאורע היסטורי כביר — הפעם הראשונה מאז 1948 שבה
עמדו לוחמים פלסטיניים מול כוחו המקובץ של צה״ל, על הטנקים והתותחים שלו, ולא
ברחו.

בכפר

יאסר ערפאת היה שם, וגם סרטאווי, וגם המאמי.
סרטאווי דיבר על חווייה זו פעמים רבות — כפי שחיילים רגילים לדבר על הקרב
הראשון שבו טעמו את טעם האש והתגברו על הפחד. זה נראה להם תמיד כקרב גדול
ונורא.
כעבור זמן לא־רב פרש סרטאווי מתנועת פת״ח והקים אירגון משלו — ״אירגון
הפעולה למען שיחרור פלסטין.״ בימים ההם לא היה סרטאווי לאומן פלסטיני, אלא בעל -
אוריינטציה כל-ערבית. כמי שגדל בעיראק, היה לו קל להשיג תמיכה עיראקית. ביוני
1970 נבחר, כנציג אירגון זה, לוועד-הפועל של אש״ף, בן 27 החברים (אז) ,וגם למזכירות
המצומצמת שלו, בת שישה חברים.

היה זה מעמד בכיר כיותר, המקביל לזה של שר בכיר בממשלת־ישראל.
אך שמו היה ידוע אך מעט.
(כאשד נמסר לנו, בקיץ ,1975 כי סודרה פגישה בינינו ובין נציג בכיר של אש״ף
יבשם עיצאם סרטאווי, לא ידע איש מאיתנו את השם. מאוחר בלילה עברתי על כלהספרים שהיו ברשותי, עד שנתקלתי בפרטים אלה על סרטאווי בספר של ויליאם
קוואנט על הלאומיות הפלסטינית. אחרי חצות טילפנתי למתי פלד כדי לספר לו על כך).
כעבור שנים, אמר לי :״כשהייתי איש־מילחמה, עליתי לדרגת שר. כשהפכתי איש־שלום,
ירדתי בדרגה, והנני בקושי חבר המועצה הלאומית. אנחנו, אנשי־השלום,

מטומטמים.״ השבתי לו במישחק־מילים 0 0 0 1 ,
אירגונו של סרטאווי ביצע פעולות נגד סיורים של צה״ל בביקעת־הירדן, וביצע
פעולת־טרור ראוותנית אחת בחו״ל, בנוסח הימים ההם: אנשיו הם שתקפו בינואר 1970
בנמל־התעופה של מינכן אוטובוס של נוסעי אל־על. בפעולה זו נפצעה חנה מרון,
ונקטעה רגלה.
כעבור שנים סיפרתי לעיצאם מיהי חנה מרון, וכיצד ביקרתי אותה בפסח 1970
בבית־החולים במינכן והבאתי לה מצות ויין מישראל. אז כבר בחל סרטאווי בפעולות
אלימות, ודמותה של חנה מרון העסיקה אותו הרבה. מדי פעם דיבר עליה, ביקש ממני
למסור לה איחולים (עשיתי זאת) חשב על היום שבו ייפגש עימה ויבקש מחילה על
׳״׳המעשה. הבטחתי לו שאארגן פגישה כזאת כשהשעה תהיה כשרה לכך.

גם תוכנית זו לא תצא לפועל.

פוגרו םבבגדאד
ופיו המיוחד של סרטאווי התגלה אחרי ששר־החוץ האמריקאי, ויליאם רוג׳רם,
י * פירסם את תוכנית־השלום שלו בסוף . 1969״תוכנית רוג׳רס,״ שאושרה על־ידי
הנשיא החדש -ריצ׳ארד ניכסון, הציעה לכונן שלום רשמי ושלם בין ישראל והערבים,
תמורת החזרתם של כל השטחים הכבושים, מלבד ״שינויי־גבול בלתי־מהותיים.״

ככנסת ישראל היה רק ח׳׳כ אחד ויחידי שתמך כקבלת תוכנית
זו: אני. כמחנה הפלסטיני היה רק גורם אחד שדגל כקו דומה:
אידגונו של האיש החדש היה מוכן להתעלס
מן המליצות הדמגוגיות השגורות, ולראות את
המציאות.

אולם היהודים לא מיהרו לצאת. יתכן שחששו שמא זוהי מלכודת, או שדבקו
ברכושם. מציבור של 135 אלף איש, נרשמו רק כמה מאות להגירה.
ואז החלו מתפוצצות פצצות מיסתוריות במוסדות יהודיים, לפי שיטה שדמתה מאוד
לזו של העסק־ביש במצריים ב* . 1954 נערך מישפט לכמה יהודים עיראקיים, שהודו כי
ביצעו את המעשים על פי הוראות מישראל, והם נשפטו. אחדים מהם נתלו. ואילו
שליחים ישראליים, שנתפסו גם הם, שוחררו באורח מיסתורי וחזרו לארץ. בעיקבות
כך, היהודים המבוהלים עלו בהמוניהם לישראל.
סרטאווי ערך חקירה יסודית מאוד של פרשה זו, הגיע אל המיסמכים המקוריים של
המישטרה ובית־המישפט, והסיק מסקנות שנגעו גם לכמה אישים חשובים בישראל.
הפרשה דמתה לסיפור־מתה מעולה.

עשרות פעמים דיברנו על האפשרות לפרסם פרשה זו, כשמו
ובחתימתו, מעל עמודי ״העולם הזה״ .ככל פעם דחה את ההחלטה.
יתכן כי מותו הכיא כרכה לכמה מנהיגים מרכזיים כישראל, היכולים
עתה לנשום לרווחה
כך התקרב סרטאווי יותר ויותר לעניין היהודי. יחד עם אבו־מאזן (מחמוד עבאם),
מי־אשי פת״ח, שיכנע את ערפאת שיש לעשות משהו. באותה תקופה התקדם אש״ף מן
התפיסה של האמנה הפלסטינית, שפירושה היה גירוש רוב היהודים מהארץ, אל תפיסה
חדשה, זו של ״מדינה דמוקרטית חילונית,״ שבה יחיו כל היהודים, המוסלמים והנוצרים
בארץ יחד כשווי־זכויות.
סרטאווי ואבו־מאזן טענו באוזני ערפאת שאי־אפשר לשכנע איש בכנותה של
תפיסה זו, אם לא יובטח ליהודים תחילה שיוויון בכל הארצות שבהן שולטים הערבים.
כלומר: ביטול כל חוקי־האפלייה, שפגעו ביהודים, והענקת כל הזכויות, ובכללן הזכות
לחזור מישראל לארצות־מוצאם, אם ירצו בכך.

400ה כ חו לו ת
ף מיסגרת זו פעלו השניים במשך כמה שנים, בין 1972ו־ . 1976 הם נפגשו עם
הרב הראשי של דמשק, שתינה לפניהם את צרותיו. בין השאר: הטרדה ורדיפות

הדברים החריפו כאשר קיבל נשיא מצריים, גמאל
עבד־אל־נאצר, באוגוסט 1970 את ״יוזמת רוג׳רס״,
שהביאה להפסקת־האש ולסיום מילחמת־ההתשה, גולדה
מאיר קיבלה יוזמה זו. אני הצבעתי בעדה בכנסת, ומנחם
בגין פרש בגללה מממשלת־הליכוד־הלאומי. בצד השני
הותקף עבד־אל־נאצר קשות על־ידי רוב המנהיגים
-הפלסטיניים. ואילו אירגונו של סרטאווי תמך בו רישמית.
על רקע זה פרצה מילחמת־דמים בין אירגונו של
סרטאווי, שהפך פרו־מצרי, ובין אייגונו של ג׳ורג׳ חבש,
שהיה פרו־סורי. כוחותיו של חבש עלו על מיפקדתו
של סרטאווי. סרטאווי, שקיבל מידע מראש, הכין לו
מלכודת. בקרב שהתלקח ניצח סרטאווי, ועשרות מאנשיו
של חבש נהרגו.
זמן קצר לאחר מכן אירע ״ספטמבר השחור״.
בעיקבות מעשי־הפרובוקציה של האירגונים הקיצוניים,
תקף הצבא הירדני את הכוחות הפלסטיניים, ונערך טבח
נורא באוכלוסיית־הפליטים בממלכה. סרטאווי הפיק את
הלקח מן המצב וחזר עם אירגונו לשורות פת״ח. מאז,
ועד סוף ימיו, היתד, נאמנותו האירגונית כולה לתנועה
זו׳ שהיא הכוח המרכזי באש״ף.
ערפאת הכיר בכישרונותיו ושלח אותו בשליחויות
מיוחדות — לא במיסגרת אש״ף, אלא במיסגרת פת״ח —
ברחבי העולם. תחילה התרכז סרטאווי באפריקה, קשר
־יקשרים עזים עם רבות מממשלותיה והיה פעיל בתהליך
שהביא לניתוק הקשרים בין ארצות־אפריקה וישראל.

כאותו זמן התחיל תהליך אחר, שהיה
גורלי לגכי עתיד חייו של סרטאווי.

כאיש הגיוני, שאל את עצמו לא פעם: מדוע דחפו
הממשלות הערביות את היהודים בארצותיהן לצאת
ולעלות לישראל ז הרי כל הממשלות האלה נשבעו
אמונים למאבק ב״אוייב הציוני״ — איך זה נתנו יד
לתהליך הציוני של ריכוז יהודי העולם ב״פלסטין הכבושה״! מדוע לא דאגו לכך
שהיהודים יהיו מרוצים בארצות־מולדתם, תחת לקום ולהגר לישראל, שהיתה זקוקה
לעלייה זו כדי לחזק את כוחה במילחמתה בערבים ז
הבעייד הטרידה אותו, ומכיוון שגדל בעיראק התחיל לחקור מה קרה ליהודים
העיראקים. התוצאות היו מאלפות מאוד.

קודם כל התעניין כמאורע שהיה סימן־דרך כחיי היהדות העיראקית:
הפוגרום הגדול שנערך ככגדאד כשלהי תקופת ממשלתו של
ראשיד עלי אל־כילאני.

ראש־ד עלי היה לאומן עיראקי, ששינאתו לכובש הבריטי הפכה אותו לידיד־

הגרמנים. ב־ 1941 חולל הפיכה בעזרת הצבא העיראקי וגירש את העוצר הפרו־בריטי,
יחד עם המלך הקטין, בן־דודו של חוסיין. הבריטים הגיבו בפלישה מארץ־ישראל
ומסוריה. אירגון־ההגנה עזר למנהיגים העיראקיים הגולים והעמיד לרשותם תחנת־שידור
על הר־הכרמל. במיסגרת המיבצע נהרג בעיראק גם מפקד אצ״ל, דויד רזיאל, ששיתף
פעולה עם הבריטים.
כאשר התקיבו הבריטים לבגדאד, אירע הפוגרום הנורא. הדיעה המקובלת היא שהיה
זה מעשר,־נקם אחרץ של ראשיד עלי הפרו־נאצי ובעל־בריתו, חג׳ אמץ אל־חוסייני,
המופתי של ירושלים, שמצא אצלו מחסה.
כשהתחיל סרטאווי לחקור, גילה עובדה מדהימה: כאשר אירע הפוגרום, כבר לא
היו ראשידעלי, המופתי ואנשיהם בעיראק. נוצר חלל ריק, אך הבריטים שלטו במצב.
אילו רצו, יכלו לשים קץ לפוגרום מייד.

סרטאווי השתכנע כי הכריטים הם שאירגנו את הפוגרום, כדי
להסיח את דעת ההמונים מן העובדה שהכוכש הזר חזר לשלוט כארצם,

כעזרת סוכניו המקומיים.
זה היה סיפור יהודי קלאסי.
במהלך חקירה זו הגיע סרטאווי כמה פעמים ללונדון, נבר בארכיונים וחיפש
ניירות. הוא גילה כי בניגוד לכל שאר מיסמכי התקופה, שפורסמו על פי חוק, השתמשה
הממשלה הבריטית בסעיף מיוחד כדי להאריך את סודיותם של כל הדו״חות שהתייחסו
לפוגרום זה עד הרבה מעבר לשנת .2000 לא הועילו גם שאילתות בפרלמגט, שהוגשו
לפי בקשת סרטאווי.

קשה לתאר הודאה כרודה יותר כאשמה.

פ צ צו ת 3בת*־ 13ס ת
^ שם הגיע סדטאזוי, באופן הגיוני, למאורעות הסתומים של . 1950
במארס 1950 התירה ממשלת־עיראק לכל היהודים לעלות לישראל, תוך הפקעת
רכושם וויתור על אזרחותם העיראקית. היה זה מעשה ״ציוני״ מאץ כמוהו.
קדם לכך, כנראה, הסכם סודי בץ השליט האמיתי של עיראק, נורי סעיד (ששהה
בארץ בימי שילטונו.של ראשיד עלי בבגדאד) ובין דויד בן־גוריון.

מצד השילטונות, חוקי־הפלייה, חוסר קרנות לתחזוקת בתי־הכנסת ובתי־הספר. לדברץ,
היה זקוק לאלתר ל־ 50 אלף לירות שטרלינג. בהשפעת סדטאווי העניק פת״ח כסף
זה לקהילה, מבלי לפרסם זאת.
לשם שיפור המצב הוקמה ועדה סורית־פלסטינית משותפת, לבדיקת מצבם של
יהודי סוריה. הסורים הבטיחו לשנות את החוקים, כדי לאפשר את שיבת היהודים,
אך לא עשו כן. לעומת זאת פורסמו חוקים כאלה בלוב ובמאמקו. עיראק קיבלה
את העיקרון, אך השהתה את פירסום החוק לשם עריכת ניסוי מעשי. ממשלת־בגדאד
רצתה תחילה להיווכח אם אכן יבואו יהודים לקבל דרכונים עיראקים, ואיך יתנהגו.
המיבצע הביא להענקת דרכונים מארוקאיים לעשרת אלפי יהודים, שחזרו מישראל
לפאריס ושישבו שם בלי דרכונים( .כך אמר סרטאווי. אני מניח שהיו להם דרכונים
ישראליים).
הפרשה המפורסמת ביותר היתד. זו של ״הכלות הסוריות״ .הרב של דמשק התלונן
באוזני סרטאווי ואבו־מאזן שיש בסוריה 400 רווקות יהודיות, שאין סיכוי למצוא להן
חתנים. סרטאווי הציע בו במקום פיתרץ מעשי: לארגן 400 רווקים מקרב לוחמי
פת״ח, שישאו את הבחורות.
ההוראות כבר הועברו למחלקת־האירגון, כאשר הסתבר לשניים כי לא זאת
הדרך. הרווקות היו זקוקות לחתנים יהודיים. עוד באותו לילה בוטלה ההוראה. תחת
זאת פנו אל הנשיא חאפם׳ אל־אסד. הלה החליט שכל חתן יוכל לבוא לסוריה, ושכל
כלה שתתחתן תוכל לעזוב. אך לבסוף ניתנה הוראה פשוט יותר: לכל הרווקות
ניתן לצאת מסוריה.

ההמשך היה עצוב למדי. הרווקות יצאו לארצות־הברית, לא מצאו
התגים וחזרו לסוריה.
ככל שצבר סרטאווי נסיון בשטח זה, כך חל שינוי בתפיסתו. הוא הבין שזהו
מבוי סתום: אץ היהודים מוכנים לחזור לארצות־ערב, ואין שום סיכוי שיסכימו
ל״סדינה דמוקרטית חילונית״ בארץ.
סרטאווי היה אדם הגיוני. הוא היה אחד מאותם אנשים מעטים — מעטים בכל
עם, וגם אצלנו ובעם הפלסטיני — המשנים את התיאוריה כשזו אינה מתיישבת עם
המציאות, ולא להיפך.
הוא התחיל במיבצע כדי שהיהודים יחזרו מישראל לארצות־ערב, אך הגיע
למסקנה הפוכה.

כשנים אלה התחיל סרטאווי להכין כי היהודים אכן מהווים עם,
וכי קמה כישראל אומה אמיתית, אשר יוצאי ארצות־עדב הצטרפו
אליה כלב וכנפש.
זה היה המיפנה המכריע בחייו. מבחינה זו עבר הוא עצמו את כל שלבי ההתקדמות
של התודעה הפלסטינית בדורנו: מרעיון האומה הכל-ערבית לפי תפיסת הנאצריזם
ואל־בעת אל המדינה הערבית־הפלסטינית לפי האמנה הפלסטינית ; אל ״המדינה
הדמוקרטית החילונית״ שהכירה בקיום היהודים בארץ, אך מבלי להעניק להם זכות

כעבור 36 שעות חזר פלאטו־שרון ל ישראל.
למרות שבאשרת־היציאה שלו
נאמר שהוא יכול לשהות בלבנון 48 שעות,
החליט קצץ בכיר המוצב בביירות להחזיר
את הח״כ-לשעבר לישראל במהירות. הוא*,
מיהר לסלק אותם מביירות, לפני שמישהו
יתייחס ברצינות לסיפוריו, כאילו הוא
הוסמך על-ידי צה״ל לטפל בקידום המשא-
ומתן לשיחרור השבויים הישראלים.
כאשר חזרו השניים ללוד, הם לא נעצ רו
ולא נחקרו כלל, לא על־ידי המישטרה
הצבאית ולא על-ידי מישטרת ישראל. ה נוכל
שהורשע בצרפת בעבירות כלכליות,
ושבישראל יש צו־עיכוב-יציאה נגדו, יצא
לביתו בסביון, כשהוא מלווה על־ידי
עוזרו.

(המשך מעמוד )7
למדינה משלהם! אל המדינה הלאומית הפלסטינית בגדה וברצועה, לצד ישראל
ותוך הסדר־שלום עיסה.

כאורח מחר, מתועד מישנה זה ככתוכים — כידיעה שהופיעה
כעיתון ״הארץ״ כיום ה־ 6כיוני .1976 לפי כקשת עיצאם, השקעתי
עכורה רכה במציאתה.

בכותרת של ידיעה זו נאמר :״שליחי אש״ף נועדו במארוקו עם נציגים יהודיים
וניסו לגייסם לתעמולה לעזיבת ישראל.״ בגוף הידיעה נאמר :״פגישה בין מנהיגי
הקהילה היהודית במארוקו לבין נציגי אש״ף נערכה ב־ 24 במארס בביתו ובתיווכו
של מנהל לישכת המלך חסן — נודע ממקור ישראלי מוסמך ...בפגישה שנמשכה שעות
אחדות, ושהתנהלה, לדברי משתתפיה, באווירה מתוחה, אמרו נציגי אש״ף כי לגביהם
ישראלהיאעובדהקיימת, ומגמתם היא לחיות בשלום עם היהודים.
ידוע להם, הוסיפו, שכמה ממדינות־ערב, ובראשן עיראק וסוריה, נהגו עם היהודים
שלא בצדק ההדגשה שלי) .שמותיהם של שליחי-אש״ף לא פורסמו.
על אותה פגישה, שהיתד, בעיניו סימן־דרד בחייו, סיפר לי סרטאווי כמד, פעמים.
הדברים התגלגלו כך: אש״ף ביקש מהמלך חסן לחוקק חוק שיבטיח ליהודים שיוויון־
זכויות מלא. המלך צחק ואמר ששיוויון כזה כבר קיים במארוקו. סרטאווי וחבריו ביקשו
לחוקק בכל זאת חוק מיוחד. ראש ממשלת־מארוקו בא לעמאן כדי לדון על כך עם ראשי
אש״ף, והכריז פומבית כי כל יהודי מארוקאי יוכל לחזור הביתה.
סרטאווי נסע לרבאט, כדי להודות לחסן המלך. אז הציע אחד השרים להפגיש
את סרטאווי עם ראשי הקהילה היהודית. הפגישה אורגנה בביתו של אחמד בן־סודה,
איש־אמונו של המלך (שהיד. כעבור שנים גם המארח שלנו, כשבאנו — מתי פלד,
יעקב ארנון ואני — למארוקו בחברת, סרטאווי, על פי הזמנת המלך).

פטריוט-
גקולי־קולות

חשיבות הפרשה, כדיעכד, היא רק ככך שיש כאן מיסמד מודיעיני
ישראלי המאשר כי כמארס 1976 הודיע סרטאווי — לפחות כשם חלק
מאש״ן ז — שהוא מכיר כקיומה של מדינת־ישראל ככעוכדה קיימת.
זה היד, בדיוק חצי שנה לפני שקיבל לידיו את ניהול המגעים עם מחנה־השלום
הציוני בישראל.

ורד בשם אור
^ רטאווי הגיע אל רעיון־השלום בדרך ארוכה, אחרי שעבר בעצמו את כל גילגולי
י י ההתקדמות ממנהיג של אירגודפידאיון(או ״מחבלים,״ לפי המינוח הישראלי הריש־מי)
ועד לראש מחנדדהשלום. תהליך זה הוא שהבטיח את הבסיס המוצק לתפיסתו, שלא
התערער גם תחת המהלומות האכזריות של התיסכול והאכזבה.
אך סרטאווי לא היה ראשון. קדמו לו אחרים. לא פעם, כאשר נפגשנו ביחד עם
אנשי־צמית מסויימים באש״ף, היה מנהיג זה או אחר מתלוצץ באוזניו :״אני קדמתי
לך בהרבה ! אני זוכר את הימים כשאתה היית מתנגד קיצוני לכל פשרה, ואני ניסיתי
לשכנע אותך שצריכים לעלות על דרך ההסדר המדיני...״

שמענו דכרים כאלה מפי מנהיגים אשר זהותם — אידו פירסמנד
אותה — הייתה מדהימה את הציבור.

המגעים הראשונים בין מחנה־השלום הציוני ובין אש״ף נפתחו בשיחות בין סעיד
חמאמי וביני, שהחלו בלונדון ב־ . 1974 קראתי את שני המאמרים שפירסם חמאמי מייד
אחרי מילחמת יום־ד,כיפורים בטיינזס של לונדון, על הצורך בהסדר מדיני בין ישראל
והעם הפלסטיני. התקשרתי עם ראש השולחן המיזדח־תיכוני של טיינזס, עיתונאי צעיר
ואידיאליסט, בשם אדוארד מורטימר, וזה התקשר בשמי עם חמאמי. הוא ערב למהי מנות,
וליכולתי לשמור סוד. כך נפתח דו־שיח, שנמשך שנתיים.

היה כרור לי כי חמאמי אינו יכול לפעול כלי הוראת הממונים
עליו, מכיוון שהיה נציג רישמי של אש״ף* אף רק מאוחר יותר סיפר
לי סרטאווי כי כל דיווחיו של חמאמי הגיעו אליו, ומשם לידי יאסר
ערפאת עצמו — שקרא אותם כעיון — כשם שאני דיווחתי (כידיעת
חמאמי, כמוכן) לראש־הממשלה, יצחק רכין.

במהלך ,1976 אחרי דיונים והעלאת רעיונות רבים, הודיע לי חמאמי כי אש״ף
מוכן להיכנס לדו־שיח רישמי, אך סודי, עם גוף ישראלי אשר ישמש כתובת למגעים
אלה. כך קמה המועצה הישראלית למטן שלום ישראלי־פלסטיני. רק אז עלה, במפתיע,
שמו של סרטאווי.

עוזר צפריר
״אסור לדבר״
1$מו של סמי פלאטו־שרון נקשר כבר
בהרבה פרשיות מוזרות ומתמיהות.
אך פרשת נסיעתו ללבנון היא ללא ספק
המוזרה וד,מתמיהה ביותר. על אחת כמה
וכמה העניין נשמע מפוקפק, כאשר הוא
ייחס לעצמו טיפול בשיחרור הישראלים
החיילים שנשבו על־ידי אש״ף במהלך
מילחמת הלבנון.
העובדות הקשורות בטיסה זו — ושאין
עליהן עוררין — מדהימות.
ביום השלישי שעבר באו לנמל־התעופה

ם כתחילת הפרשה היה הזרקור
מכוון אל פלאטו־שרון, שניצל את
פרשת השבויים כדי להגיע בפעם המי-
יודע-כמה לכותרות, הופנו עתה הזרקורים
לכיוון אחר: לקצין צה״ל, שאיפשר לפלא-
טו לצאת מתחומי־ישראל.
מיהו הקצץ הבכיר?
הרב־סרן, עורך־דין בהשכלתו, בן ,32
עובד במטכ״ל במדור נפגעים באכ״א. מייד
אחרי שהתברר איך הצליח פלאטו להגיע
לדאמור — נעצר הקצין. שמו לא הותר
לפירסום.
בחקירתו הסביר הרב־סרן, שהוא פנה ל-
פלאטו־שרון ביוזמתו, ללא ידיעת הממונים
עליו. לטענתו, הוא לא הכיר את פלאטו
מעולם. הוא עשה מה שעשה, אחרי ש נודע
לו שפלאטו מכיר אנשים שונים

בלבנון.
בחקירתו הסביר שהוא סבר לתומו ש-
פלאטו יכול לקדם במשהו את המשא־ומתן
על שיחרור השבויים, שנקלע למבוי סתום.
״האמנתי שפלאטו־שרון יכול לתת תנופה
לעניין,״ אמר הקצין לחוקריו.
חוקרי-המישטרה הצבאית לא נטו לקבל
את הגירסה. הסיפור נראה להם מפוקפק.
הם פנו לאפיק־החקירה המתקבל ביותר
על הדעת: חשד שהקצין קיבל שוחד מ-
פלאטו־שרון, כדי שיתן לו אישור-יציאה
צבאי ללבנון.
פלאטו שיחד אותו — סברו החוקרים
— לא משום שהוא קשור לעניין המשא-
ומתן על שיחרור השבויים, אלא משום
שבסמכותו להטיס גם אזרחים ללבנון. נב
סרטאווי
היה איש ככיר מחמאמי• הוא היה חכר־לשעכר בוועד*
הפועל של אש״ח, ולא היה משולב כמנגנון הרישמי של האירגון, כמו
חמאמי. הוא פעל כיחידה עצמאית, על דעתו של ערפאת ותוך קשר
ישיר עימו. והוא הוסיף למגעים מיסד מיוחד־במינו, שעוד אעמוד עליו.
אך לא היתה זאת הסיבה היחידה לכך שסרטאווי בא במקום חמאמי כממונה על
המגעים עם מחנו־,־השלום הציוני בישראל. את הפרטים סיפר לי סרטאווי, בכאב רב,
אחרי רצח חמאמי.

הדכר קשור כשמו של יורד ישראלי, אורי דייוויס.

דייוויס, בנו של יהודי בריטי שנפגע באדי־רעל במילחמת־העולם הראשונה,
התפרסם בישראל בראשית שנות ה־ 60 כאשר אירגן הפגנות נגד הפקעת אדמותיהם
של הערבים בגליל, בתקופה שבה היד, גם אורי זוהר פעיל בשטח זה. דייוויס ישב
תקופה קצרה במאסר, שוחרר וירד לבריטניה. שם הפך אנטי־ציוני קיצוני, התקרב
לאגף הקיצוני ביותר באש״ף ודוגל עתה רישמית בחיסול מדינת־ישראל. במילחמת יום-
הכיפורים הנהיג הפגנה של אנשי אש״ף מול בית־כנסת בלונדון.
בשלב הראשון. כאשר חיפש חמאמי מגע עם ישראלים, אך עדיין לא הוסמך לקיים
פגעים עם מחנזדהשלום הציוני, בא במגע עם דייווים ואנשי מצפן. גם כאשר התחילו
המגעים שלו עימי, הוא לא ניתק את המגעים ההם.
עמדתי על כך לא פעם בשיחותינו. הסברתי לו שכל מגע בין אש״ף ובין יהודים
או ישראלים השוללים את קיום המדינה יבי נזק מוחשי, מפני שישכנע את הציבור
הישראלי שאש״ף לא נטש את דרך המאבק לחיסול המדינה. חמאמי הבין זאת, אך אמר :
״אינני יכול לנתק את המגע עם ידידים־מאתמול, כדי לקיים מגע עם ידידים חדשים. זה
יהיה מעשה של כפיוודטובד! ,״

סרטאווי היה איש פחות ריגשי מאשר חמאמי, ויותר הגיוני. הוא
הכין את הסתירה, והורה לחמאמי להפסיק כל מגע עם כוחות בלתי•
ציוניים. כשזה לא עזר, הכיא להרחקת חמאמי מתפקיד המגעים
עם הישראלים.
באוקטובר , 1977 כאשר נפגשנו כולנו — חמאפי, סרטאווי ואני — בסמינר בלונדון
שכבר הזכרתי, בשעה שאורי דייוויס הפגץ נגדנו בחוץ בחברת אנשי הסירוב הפלסטי ניים,
נערך (שלא בידיעתי) עימות בין השניים. חמאמי שאל מדוע החליף אותו סרטאווי,
וזה ענה :״אתה בלתי־עיקבי. יש לך שיקול מוטעה בעניין דייווים.״
כעבור חודשיים נפגשו השניים שוב, התפייסו ונדברו לעבוד שוב ביחד. חמאמי
הודה שטעה בעניין דייוויס.

הם קכעו פגישת־עכודה כחודש ינואר .1978 ערכ הפגישה הזאת
נרצח חסאסי כידי אנשיו של אכו-נידאל.
״תודה לאל על שהתפייסנו ברגע האחרון,״ אמר לי כעבור שנים ,״אחרת היה מצפוני
נוקף אותי עד סוף ימיי !״
מאז, כמעט בכל נאום פומבי על מגעינו, היה סרטאווי מעלה על נם את תפקידו
המיוחד־במיני של חפאמי, כחלוץ שהלך לפני המחנה ושדמו נשפך בדרך. כך, כמובן,
עשיתי גם אני.

כל מילה התאימה לו עצמו.

בהמ סך הסידרח: פריצת הדרך לאירופה, הפרס ה הסודי ת בין
סר ט אווי וקיסינג׳ר בארצות־הברית, י ח סיו עם י א סר ערפאת,
ו ח מיל חמההחס אי ת בינו ובין אירגון־הטרור סל אבו״נידאל.

בן־גוריון בלוד הח״כ לשעבר עם עוזרו
המיוחד, רוני צפריר. השניים היו מצויירים
באישור־טיסה בר־תוקף ללבנון. ליווה או תם
קצין בדרגת רב־סרן, המשרת באכ״א.
קצין זה, שחלוקת המקומות במטוסים ה יוצאים
ללבנון נמצאת תחת פיקוחו, הוא
שאירגן עבור פלאטו ועוזרו את הטיסה.
שני האזרחים עברו את כל הבדיקות ו עלו
על המטוס. כעבור פחות משעה הם
נחתו בשדה־תעופה צבאי בדאמור, דרומית
לביירות, ויצאו לטרמינל הקטן שהוקם
במקום.
כמה דקות אחר־כך הם ניתקו מגע עם
הכוחות הישראלים שנמצאים במקום, ויצאו
צפונה — לביירות. סוכן לבנו, סוחר
לבנוני שאיתו הם קבעו פגישה, חיכה להם
ואסף אותם במכוניתו. הוא גם האיש ש ליווה
אותם בסיורם בבירת לבנון.
הם הגיעו לביירות המיזרחית, ובתוך זמן
קצר עברו לצד המערבי של העיר.
הידיעה על בואם של פלאטו־שרון ועוז רו
ללבנון, כמו גם זהותו של האיש שה עניק
להם כרטיסי־טיסה ואישורי יציאה,
הגיעה למפקדי הכוחות הישראלים בדא-
מור ברגע שבו נחתו פלאטו וצפריר ב מקום.
למרות
שהופעת השניים בשדה־תעופה
צבאי היתה צריכה לעורר שאלות, הם לא
נעצרו וניתן להם לצאת ללא בעיות.
כבר באותו היום יכלה סוכנות־הידיעות
הצרפתית לספר, ששרון בא כדי לטפל
בשיחרור השבויים.

כתבי סוכנויות-ידיעות אחרות
קיבלו מידע דומה.

דקה גם האפשרות, שהקצין פנה מיוזמתו
למיליונר מסביון כדי לקבל הלוואה או
מענק תמורת מקום בטיסה הצבאית.
איזו גירסה היא הנכונה — הראשונה
או השנייה? אין לדעת, כי העניין לא
התברר עד תומו.
הקצין שוחרר כעבור זמן קצר וחזר
למישרדו. פלאטדשרון לא נעצר, לא נחקר
ילא הוזמן להתייצב במישטרה כדי להיחקר.
לכתב העולם הזה שפגש בו בערב-
יום־העצמאות הוא סיפר, ששום גורם
מישטרתי לא ביקש ממנו הסבר על ה פרשה.
עובדה
זו מעלה את השאלה אם מישהו
בכלל רוצה לחקור את מעשי פלאטו. ש הרי
איש אינו מעלה ברצינות על דעתו
כי היתד, לו איזו נגיעה שהיא לעניין
השבויים, ושהקצין־מישפטן אכן סבר כי
פלאטו יוכל לטפל בעניין עדין זה, ופנה
אליו סתם־כך, מיוזמתו.
העובדה שפלאטו הכריז בביירות בקולי-
קולות כי בא בשליחות פטריוטית, מעידה
שאין לו אפילו מושג בעניין זה. בביירות
אין מה לדבר ואין עם מי לדבר על הש בויים
הישראלים. גם הסורים וגם אש״ף
אינם נמצאים שם. רק נציגיהם המוסמכים
— שאינם נמצאים בביירות — הם בני-
שיח על שיחרור השבויים.
ממשלת ישראל ושילטונות צה״ל מאוד
רגישים לעניין זה. גם אנשים שיכלו ב אמת
לתרום לקידום המשא־ומתן לשיחרור
השבייים נדחקו הצידה. דובר מישרד*
הביטחון הזדרז להכריז, ששום שליח
מטעמו לא יצא לביירות כדי לטפל בפרשון,״
השבויים.
ישראל מהלכת בין הטיפות, ומנסה בכל
כוחה להחזיר את החיילים השבויים הבי

תה, מגלי להכיר בלוחמי-אש״ף שבידיה
כשבויי־מילחמה. אין כל צל של ספק, של-
משא־ומתן מסובך כזה, שאינו מתנהל
כלל בלבנון, לא יישלח נוכל בינלאומי,
״¥עונשי-מאסר בעוון שוחד וזיוף בחירות
תלויים ועומדים נגדו בצרפת ובישראל.
לכן, די בהכרזותיו של פלאטו־שרון על
מטרת בואו ללבנון, ובדרך שבה הוא
הגיע לשם, כדי שהשילטונות יורו על
חקירתו.
מצב זה לא נעשה.
מה שמדהים לא פחות הוא, שאין זה
הביקור הראשון של פלאטו בלבנון, ואין
זו הפעם הראשונה שהוא נפגש עם גור מים
לבנוניים מיסתוריים.

^ אורחים
חשאיים
ך • ג עיד של פלאטו־שרון עם הלבנונים
י• החלו לפני חודשים אחדים. לפני חוד שיים
אף התארחה בחווילתו המפוארת
קבוצה מכובדת של בנקאים מביירות.
פלאטו־שרון, הנוהג להזמין עיתונאים וצל מים
כל־אימת שבביתו מתארחים עסקנים
ישראליים מדרגה שלישית, העדיף הפעם
לשמור על חשאיות ביקור זה.
בתחילת מרם פנה פלאטו־שרון למיש-
רד-המיסחר והתעשייה בבקשה לקבל אי שור
לצאת ללבנון. מטרות הביקור, ציין:

אחת. הוא עצמו מסרב בכל תוקף לדבר
על כך, אך כאשר היה השבוע בלבנון,
וגרם בעיקבות־כך לסערת־רוחות בארץ,
סיפרו אשתי, אנט, ומזכירתו, קלרה חורי,
שפלאטו יצא ללבנון לפחות פעמיים לפני כן.
הפעם האחרונה היתה לפני כחודש,
אחרי שניתן האישור ממישרד המיסחר־והתעשיה.
מאז
שפרצה השערוריה, פלאטו־שרון
מסרב בכל תוקף לדבר על הסיבה לגסי־עותיו
ללבנון .״זה מסוכן, מסוכן מאוד,״
אמר כשנשאל על נסיעותיו התכופות.
אנשים המכירים את פלאטרשרון אומ רים,
כי הוא נוהג להקים הרבה יותר
רעש ממה שהוא עושה בפועל. כך בוודאי,
הם אומרים, קרה גם בפרשה הלבנונית.
אך אם הוא אכן עשה משהו בלבנון, יש
לכך בוודאי שני אספקטים. האחד, ככל-
הנראה הבלתי־חוקי: עליו אין יודעים ואין
מרחיבים את הדיבור. המישור השני הוא
הפיננסי: חילופי מטבע, הקמת בנק
פרטי, מכירת נכסים או תיווך בסחורות.
לבנון הפכה כיום למרכז בינלאומי של
מבריחים שונים, וזהו שטח־הפקר מצויין
לעיסקות מפוקפקות.
בני-שיחו של פלאטו בביירות, שאף
ביקרו בארץ בהיתר-מיוחד, הם בני המי עוט
הנוצרי, דוברי צרפתית, המוצאים
שפה משותפת עימו — גם לשונית וגם
עיסקית.
בחקירתו סיפר הקצין, שהוא שוחח עם

(משמאל) במיפגשיס מיסתוו״ם עם

בב״ויות * חוקו׳ 0 2לא שאלו
אותו למעשיו, וגם המישטוה לא חוקות

עסקים וקשירת קשרים כלכליים.
האישור ניתן, כפי שהוא ניתן לאנשי-
עסקים אחרים. מכיוון שנגד פלאטו־שרון
תלוי ועומד צו איסור-יציאדדמהארץ —
מאז שהורשע ונדון לתישעה חודשי־מאסר
בעוון שוחד בחירות — פנה שרון לבית-
3מישפט העליון, המטפל בבקשת העיר-עור שלו, כדי לקבל היתר-יציאד. ללבנון.
פלאטו-שרון ביקר בלבנון יותר מפעם

עוזרו של פלאטו, צפריר, והציע לו ש מעבידו
ייצא בשליחות מסוג שונה לגמרי
ללבנון.

כפי שהתברר מחקירת הקצין, התנהלו

רוני צפריר עם שמואל פלאטו־שרון
״סיור מסוכך

המגעים שלו עם פלאטו ועוזרו כבר חודשיים,
כשהוא דואג להסתיר את עובדת
קיום המגעים ומטרתם מהממונים עליו,
כולל האלוף משה נתיב, מפקדו הבכיר.

כדור החקירה
מיד ליד
ין זו הפעם הראשונה שפלאטו נאחז
י באילנות גבוהים כשהוא בא לדבר
על פרשיות שונות שהוא מעורב בהם.
פלאטו אינו יכול לצאת לרוב ארצות
העולם, מפחד עונש־המאסר התלוי ועומד
נגדו בצרפת. כל מדינה שיש לה הסכם-
הסגרה עם. צרפת, עשויה לשים אזיקים
על ידיו ולשלוח אותו אחר כבוד לכלא
הצרפתי. מהחווילה שלו בסביון הוא מנהל
עסקים בעיקר בטלפון.
עד שהורשע במישפט שוחד־הבחירות,
הוא יצא מדי פעם מישראל למדינות ש אץ
להן הסכם־הסגרה עם צרפת, בדרום-
אמריקה או באפריקה.
עתה, כאשר גם היציאה מישראל אסורה
עליו, הוא מביא את בעלי־העסקים לביתו.
גם אם הוא לא יודה בכך, הרי שעיקר
כספו בא לו מעמלות על תיווך־עיסקות
בלתי־ברורות, שנעשות מחוץ לגבולות ה מדינה,
ושגם׳ בעיניו השתיקה יפה להם.
לעומת־זאת, ממהר פלאטו לקשר את
שמו או שם איש מאנשיו עם עניינים
מדיניים רגישים. הוא מנסה ליצור לעצמו
תדמית של איש-עסקים מכובד, שעסקיו
הם חובקי-עולם. תיווך־כביכול בשיחרור
יהודים מכלא בברית־המועצות, בשיחרור
מרגל מערבי במוזמביק ובחילופי־שבויים

בין המיזרח למערב. פעם ניסה מישהו,
שפעל בשמו, להקים כוח יהודי לוחם ב אירופה,
והודיע על כך במסיבת־עיתונאים
בלונדון.
שום אדם רציני לא העלה על דעתו
שמאחורי הצהרות אלה מסתתר שמץ של
אמת, כשם שאיש לא העלה על דעתו ש־פלאטו
קידם את המשא־ומחן בעניין ה שבויים.
המדאיג
בכל הפרשה הוא, שאיש לא
יעמוד כנראה לדין — לא הקצין שנתן
כרטיסי־טיסה במטוס צבאי וכיסוי ביטחוני
לאיש בעל עבר פלילי ! לא פלאטו־שרון .
עצמו, שאפילו לא. נחקר על קשריו עם
הקצין.
המישטרה הצבאית מחמירה עם כל נהג
משאית צבאית שבמכוניתו מתגלה מכשיר
וידיאו שנקנה במחיר מלא בלבנון ומוברח
לישראל. אך כאשר מדובר באדם שעברו
שחור משחור, איש אינו בודק מד. יש
לו לחפש מעבר לגבול — גם אם פור מאלית
הוא צוייד באישורים המתאימים
לטיסה.
הגורמים השונים המוסמכים לחקור ב פרשה
מטילים את האחריות לחקירה זה
על זה. צה״ל מעביר את הכדור לידי
המישטרה, המישטרה מחזירה אותו למצ״ח,
ושום מוסד אינו יוזם חקירה ממצה של
מעשי המיליונר מסביון בעיר שבה מתפו צצות
מכוניות־תופת בכל פינה, והעסקים
השחורים פורחים.
פלאטו זכה בפעם המי יודע כמה בכות רות
בעיתונים, ובוודאי גם בקידום עיסקו־תיו
בביירות. אך השאלות עדיין נותרות
ללא תשובה: למי יש עניין לחפות עליו
בן־ציון ציטרין
ומדוע?

אחו׳ שנשוח דנקרם הסתבר
לקצין ני הנל אפשרי בצבא

מות בהם שירתתי,״ סיפר כאשר
נעצר.
הסתבר לו, כי בעצם אפשר לע שות
הכל בצבא — אם רק יוד עים
איד ומה, ויש הקשרים המתאי מים
.״ראיתי שבבקו״ם זה מובן
מאליו שנותנים כל מיני אישורים
וכל מיני פטורים. מורידים. פרו פילים
רפואיים אפילו עד פרופיל
,21 מקצרים תקופות שירות, מציבים
אנשים לר״ם 70 כשהם למע שה
בארץ.״
הפסד בפוקר

ן מלכודת שהציגה היחידה ועיקוב בילוש
י י לחקירות
(חב״ע) בצה״ל — הצליחה. סג״ם
אנטולי שהסמן נתפם בנמל-התעו-
סר -בך גוריון מייד אחרי שליווה
למטוס חייל בשירות חובה, שאותו
התכוון להבריח מן הארץ, תמורת
עשרת אלפים דולר.
כאשר נתפס הקצין הצעיר (,)23
יליד רוסיה, מסר עדויות אשר
הקפיצו ממקומן כפה וכמה אנשים
ומוסדות. הקצין, המשרת בבסיס־

קליטה־ומיון(בקו״ם) בצה״ל, סיפר
על מעשי שחיתות שונים ביחידה
מרכזית זו של צה״ל. מעשים ש עשה
הוא עצמו או שהיה עד להם.
שחטמן החל את שירותו בצה״ל
בגולני. הוא שירת שם בהצלחה
ואחר־כד עבר לקורס־קצינים. עד
אז היתד -לו דיעה טובה על צה״ל.
בסוף מאי , 1982 אחרי סיום קורס־קצינים,
נשלח שחטמן לשרת ב־בק״ום
.״גיליתי דברים חדשים ש לא
ידעתי עליהם לפני זד. במקו

¥הטמן התחתן לראשונה
איי בגיל צעיר מאוד והלך ללמוד
בטכניון מתמטיקה. בטכניון הכיר
את אשתו השנייה, פאלה, והתאהב
בה. המשבר האישי נתן את אותו תיו
גם בלימודים, והוא עזב את
הטכניון בטרם סיים את לימודיו
והתגייס לצה״ל.
הוא התגרש מאשתו הראשונה
ונשא את פאלה הבלונדית לאשה.
משכורת של חייל בחובה לא הס פיקה
לכלכל מישפחה, ופאלה, ילי דת
רוסיה גם היא, עבדה במיק־צוער.
כמתכנתת ועזרה לפרנסת
!המישפחה.
כאשר עבר שחטמן לשרת ב־בקו״ם,
נפתחו עיניו. סיפרה אש תו
:״בבקו״ס הוא ראה כי חלק
גדול מד-פקידים הם מיליונרים, ו נוסעים
במכוניות־פאר.״
זה היה פיתוי גדול.
הוא התבונן סביבו וראה מה
עושים האחרים :״אני לא רוצה
להרחיב את הדיבור על אנשים
שאני מכיר ואני עבדתי איתם,
אני פשוט יודע שעושים הכל —
אם זה תמורת כסף או משהו כזה׳
או סתם כטובה שעושים לחבר,״
העיד שחטמן כשנעצר .״אני לא
התכוונתי לעבור עבירות, והשת דלתי
מאוד למלא את התפקיד שלי
בצורה טובה.״
פרשת גדיש
חד הסיפורים המוזרים ביותר שסיפר סג״ם
אנטולי שחטמן לסוכן המוסווה, היה הסיפור על
רועי גדיש. כדי לשכנע את הסוכן בכוחו להניע
דברים בצה״ל ולפעול בנמל־התעופה, הוא גילה לו
את פרשת גדיש.
שחטמן סיפר, כי אחרי שהצליחו להוריד לגדיש
את הפרופיל הרפואי ל ,21-הוא שוחרר מצד,״ל. רועי
נסע ללמוד בלונדון ישחטמן נסע לשם כדי לבקרו.
הוא סיפר כי יצא מהארץ בדרכים בלתי-שיגרתיות.
וכדי לאשר את הסיפור, הוא הצביע על קאסטות
וידיאו שאותן, לדבריו, הבריח ארצה מלונדון באותה
הנסיעה. כאשר נעצר, הואשם שחטמן על-ידי החוקר
הצבאי בכל העבירות האלה.
סיפור זד, יכול היה להישמע כפרי דמיון חולני,
אילולא חיה אביו של רועי, יצחק גדיש, מנכ״ל
של חברת־תעופה.
התברר, כי רועי אומנם שוחרר מצה״ל בשל
סיבות בריאות. אחרי שנתיים בלבד של שירות. הוא
אומנם נסע ללמוד בלונדון והוא נמצא שם עדיין.
העובדות גם מראות, כי שחטמן הצליח בהזדמנות
אחת להשיג אישור ללוות נוסע עד למטוס, דבר
שהיה מקל עליו לעלות על מטוס בצורה בלתי־סדירה.
כמו
כן ברור, כי שחטמן הכיר היטב את סידורי
היציאה מישראל והיו לו קשרים בנמל, כך הצליח
לגנוב טופס־תושב־חוזר של חייל מתוך הערימה
הכללית, ובכך היה מונע אר. גילוי יציאתו מן
הארץ של אדם זה.
הרישומים במישרד-הפנים אינם מראים כי שחטמן
יצא מן הארץ׳ והוא טוען כי אין בידיו דרכון.
אולם בעת הארכת מעצרו בבית־הדין הצבאי, הזכיר
התובע את החשד כי הוא כבר יצא מן הארץ בדרד

בלתי-חוקית, ולכן ביקש כי יואו־ד מעצרו.
שחטמן, בעדותו לפני חוקי מצ״ח, הכחיש את
כל הסיפור כהמצאה שלו.
עיתונאי שפנה ליצחק גדיש לפני כשבוע נענה
כי בנו לומד בלונדון, וכי הוא אומנם שוחרר מצה״ל
לפני הזמן. אושר גם, כי רועי היה בבקו״ם בתקופה
שבה שרת שם שחטמן.
כאשר פנה העולם הזה למישרדו של גדיש כדי
לקבל ממנו תגובה, נמסר על-ידי מזכירתו כי המנכ״ל
נסע לחו״ל .״הוא נסע לאירופה ויהיה גם בלונדץ,״
אמרה המזכירה. היא שאלה במה העניין, ונענתה כי
זה עניין פרטי, שהעולם הזה מבקש את תגובת גדיש.
המזכירה האדיבה אמרה כי תנסה להשיג את
אשתו של גדיש, המצטרפת אליו באותו היום לחוץ*,
לארץ.
למרות שהעולם הזה לא רמז אפילו במילה אחת
על נושא השיחה עם גדיש, טילפן עוד באותו היום
אחר־הצהריים עורך־הדין של המישפחה .״כבר שבו עיים
מטרידים את גדיש בטלפון אנשים המציגים
עצמם כאנשי־מישטרה, הם שואלים אותו שאלות
בקשר לבנו וזה מטריד אותו,״ אמר הפרקליט.
הוא אישר כי רועי השתחרר מצה״ל מסיבות
רפואיות, אך אמר כי הדבר היה בדרך המקובלת
ובצורה הרשמית ביותר .״רועי עבר שלוש ועדות
רפואיות והתנגד לשחרור,״ הסביר עורך־הדין.
עורל-הדין גם הכחיש בכל תוקף כי שחטמן ביקר
אצל רועי בלונדון. את נסיעתו של גדיש לחו״ל
הסביר עורך־הדין בנסיעת־עסקים רגילה, ואמר כי
ידוע לו שמישטרת־ישראל י אינה חוקרת בעניין.
לדבריו׳ נבדקו הרישומים של הברת־ד,תעופה ולא
נמצא שמו של שחטמן כמי שהיה נוסע בחברה.
כאשר מסר לו העולם הזה אל תגובת דובר צד,״ל,
כי המישטרה הצבאית חוקית בעניין זה, הגיב עורו־הדין
כי למיטב ידיעתו התברר כבר גם למישסרה
הצבאית שאין כל אמת בעניין, וגם הם הפסיקו
לחקור.

חשוד שחטמן
פקידים במכוניות־פאר
אבל ביולי 1982 הסתבך שחטמן
במישחק פוקר והפסיד, לדבריו,
7000 דולר. הוא נדרש לשלם את
הסכום בדולרים והחל מחפש מקו רות
לכסף.
במיסגרת תפקידו בצה״ל, עשה
שחטמן גם תורנויות בנתב״ג, וה כיר
את כל הנהלים של יציאה
מהארץ והבדיקות לגבי חיילים
הנהוגות שם .״ידעתי שאני מסו גל
להעביר חייל בנמל-ד,תעופה בן־
גוריון,״ ולכן כאשר פנה אליו מכר
באוטובוס ושאל אותו אם יש דרך
לשחרר עריק מצה״ל או להוציאו
מהארץ, הסכים שחטמן להבריח
מישראל את העריק אילן שטרקמן,
תמורת עשרת אלפים דולר.
אולם בטרם הצליח להוציא את
התוכנית אל הפועל, עצרה המיש־טרה
הצבאית את העריק והתוכנית
בוטלה. זמן מה אחר־כך הגיע
אליו חייל נוסף דרך אותו מתווך.
הפעם היה זה חייל שהציג עצמו
בשם בנצי שחר, וסיפר כי הוא
משרת בבקו״ם. הוא התלונן כי
הוא סובל בצד,״ל ורוצה לברוח
מהארץ, לנסוע אל אביו המיליונר
המתגורר באנגליה.
הסידור הפעם היה דומה. שחטמן
התחייב להוציא את בנצי מישראל,
תמורת עשרת אלפים דולר.
אולם החייל בנצי היה, בעצם.
סוכן סמוי שהושתל כדי לגלות את
השחיתות בבקו״ם. שמו האמיתי
הוא שלווי בנציון, והוא ניסה לג לות
את דרך פעולתו של שחטמן,
ואם הוא פועל בעזרת אנשים
נוספים.
שחטמן סיפר לו, כי חלק מהכסף
נועד לשוטר בנמל־התעופה, ה אמור
לעזור ליציאתו מן הארץ.
שחטמן גם סיפר כי כבר עשה
דברים כאלה בעבר, הוא גילה
לו כי סידר פטור מצה״ל לחבר
בשם רועי גדיש (ראה נזיסגרת),
וכי יצא הוא בעצמו מן הארץ
ללונדון בדרכים בלתי־קונבנציונ־ליות
וביקר שם את חברו גדיש.
עוד סיפר, כי שיחרר גם חייל מ שירות
מילואים, תמורת 200 דולר.
חשוד אמיץ
^ סוכן הכין המחאה בנקאית
י י על שמו של שחטמן וקנה כר־טים־טיסד,
ליום שבת — מכיוון ש־מתורנותיו
שעשה בנתב״ג ידע
שחטמן כי ביום השבת לא נמצא
שם קצין קישור של צד,״ל, ולכן
אין אפשרות לבדוק בנציגות צד,״ל
לגביו.
כאשר התקרב יום־הנסיעה, אמר
הקצין לסוכן כי השוטר שאמור
היה לעזור בהברחתו לחו״ל אינו
מוצב לאותו שבת, והוא ביקש
ממנו לדחות את הנסיעה. הסוכן
דרש אז להיפגש עם השוטר בטרם
יסכן את כספו, והוחלט על פגישה
כוו.
אז גם סוכם, כי הכסף לא ינתן
בצ׳ק בנקאי, אלא יוכנס לחשבון
בנק המשותף לסוכן ולשוטר, עם

הוראות כי השוטר יוכל למשוך
אותו רק כאשר הסוכן יעזוב את
הארץ.
כמה ימים לפני היציאה המיועדת
מהארץ הציג שחטמן לפני הסוכן
אדם שהתיימר להיות שוטר בנמל-
התעופה, גם הוא יליד רוסיה. עם
אדם זה פתח הסוכן חשבון בנק,
וביום המיועד נסעו כל השלושה

ללוד.
ב־ 7במרס היה הכל מסודר ל נסיעה.
לידיו של הסוכן נמסרה
תעודת־פטור מזוייפת מצד,״ל. ה אדם
שהתחזה לשוטר ושחטמן ליוו״ל
אותו ללוד.
שחטמן היה מצוייד באישור ש התיר
לו ללוות את הסוכן עד
למטוס, כדי למנוע עיכובים של
הרגע האחרון. כאשר ראה כי
החייל עלה למטוס, חזר הקצין ל-
נמל־התעופה, ושם דאג להוציא
את כרטיס התושב החוזר שמילא
;׳,סוכן, כדי שאיש לא יוכל לדעת
כי הוא אומנם עזב את הארץ.
זמן קצר אחרי מועד־הטיסה עצ ר
,,המישטרה הצבאית את שחטמן
ואת חברו שהתחזה לשוטר. הסוכן
שירד ברגע האחרון מן המטוס,
צייד את המישטרה הצבאית בכל
המידע שאגר, ושחטמן הואשם על-
ידי חוקר מישטרה צבאית בכמה״
וכמה עבירות.
הוא נחקר ראשית על נסיון ה־ .
הברחה מן הארץ של הסוכן שחר
בנציון, על זיוף אישורי פטור
מצה״ל, על גניבת טופס תושב
חוזר מנמל־התעופה, על נסיון לק בל
עשרת אלפים דולר תמורת
ההברחה.
כמו כן הודיע לו החוקר כי הוא
חשוד בביצוע עבירות נוספות ה כוללות
סיוע בהשגת פרופיל 21
ופטור בדרך בלתי־חוקית לחברו

רועי גדיש. יציאות בלתי־חוקיות
שלו עצמו מן הארץ, והברחת קס טות
וידיאו לישראל. .
בחקירה התגלה שחטמן כאד*-
אמיץ. הוא הודה בחלקו בקשר
להוציא את הסוכן שחר מן הארץ,
אולם הוא הכחיש את יתר האש מות,
הנוגעות לחבריו ולמכריו.
הוא לא רצה לסבך איש נוסף,
ואמר לחוקריו כי כל הסיפורים
על חבר שוטר בנמל־התעופד, ועל
רועי גדיש אינם נכונים, והם המ צאה
שלו בלבד.
מזה 35 ימים עצור שחטמן ב־בית־כלא
צבאי והעניין בחקירה.
כל העבירות שנתגלו בעדותו ובע דות
הסוכן שחר נחקרות על־ידי
המישטרה הצבאית.
העולם הזה שאל את דובר צה״ל,
אם נחקרת פרשת השחיתות בבסיס
קליטה ומיון כפי שסופרה על-ידי
שחטמן, ואם נחקר גם עניינו של
גדיש. דובר צד,״ל אישר, כי כל
עבירה לכאורה שעלתה בעדויות
נחקרת לגופה, ואחרי שתסתיים
החקירה יוחלט כיצד לפעול.
בית-המישפט הצבאי האריך הש בוע
את מעצרו של שחטמן בעוד
15 יום. סניגורו, צבי לידסקי, ביקש
את שיחרורו, אולם בית-הסישפט
מצא שיש מקום להמשיך ולחקווי-
עד להגשת כתב-האישום נגדו.

אילנה אדז־ן

פנקסהצ׳קים שלסונסטה
נותן לוהרבהיותראילת!
רק מלון אביה סונסטה יכול להציע כל-כך הרבה:

פנק ס

800

כל אורח המגיע לסופשבוע מפנק מקבל חינם את פנקס
הצ׳קים של סונסטה בשווי 800 שקל, המאפשר רכישת
מטעמים ומשקאות במסעדות, בטרקלין ובבר,

בילוי מרתק מיום שישי עד יום ראשון, עם שפע של
פינוקים בלי תשלום :

ביום שישי

קוקטייל של שקיעה — טאבה קולדה.
ארוחת־ערב חגיגית.
כניסה ומשקה ראשון במועדון ״סוף העולם״.
תוכניות בידור לכל המשפחה.
בשבת ארוחת־בוקר ישראלית עשירה.
שעור קבוצתי בטניס או בגלשן־רוח.
1596 הנחה בשכירת ציוד צלילה או בשימוש במיצנח סקי.

משחקי חברה למבוגרים.
שעשועים מיוחדים לילדים.
בר־ב־קיו לאור הכוכבים על שפת הבריכה עם מוזיקה
לריקודים.

ביום ראשון
ארוחת־בוקר ישראלית עשירה.
כל השפע הזה 4,950 שקל לאדם לכל סוף השבוע.

ס?פעזננעב?

סנף

לא כדאי להפסיק תענוג כזה ! הישאר ליום נוסף של הנאה
בלי סוף עם ארוחת בוקר של יום שני, תמורת תוספת קטנה
של 650 שקל.
הכוללות ארוח
וטיסה

מ תנ ה ^ל7200
קחלך חופשה של אמצעהשבוע, ליומים, שלושה, ארבעה,
או חמישה ימים ( חצי פנסיון) ,קבל שעור קבוצתי חינם
בטניס או בגלישה, קבל את פנקס הצ׳קים של אביה
סונסטה בשווי 600 שקל לכל יום, וכל זה במחיר המיוחד
כל־כך — 2,225 שקל ליום.
תאר לעצמך 3 :ימים משגעים יעלו לך רק 6,675 שקל,
יאתה מקבל חינם את פנקס הצ׳קים של סונסטה בשווי
1,800 שקל — למטעמים ומשקאות.

אנחנו סיידים
בישראל

אנשי מלונות סונסטה וסוכני הנסיעות בכל הארץ ניתן להזמין
במשרדי ארקיע
ישמחו לספר לך הכל על החוויה שמחכה לך.
הטלפונים לרשותך:
מחלקת הזמנות
מחלקת הזמנות
משרדי סונסטה ישראל
תל־אביב — 455241/2־ 03 אביה סונסטה אילת סונסטה ירושלים
528221־02
76191־059
455756
תל־אביב —
הבצע הרץ אילת
שכירות יומית תינם תשלום עבור קילומטרים.
דלק. ביטוח ומע״מ בלבד.
לכל השוכר מכונית במרכז
הארץ ומחזיר אותה באילת. או
השוכר באילת ומחזיר כמרכז
הארץ או השוכר במרכז הארץ
ומחזיר ־ במרכז הארץ.

תל־אכיב5 :־)03( 413222
ירושלים)02( 225888 :
חיפה)04( 64337 :
0 )053( 23644ץ< 25 הנחה
נתניה:
לכל השוכר מכונית באילת
ק. שמונה)067( 44117:
ומחזיר אותה באילת.

המיבצע בתוקף מ־-1.5.83 עד . 30.6.83 למעט חג השבועות מ־ 17 עד
22 במאי. המחירים לאדם בחדר זוגי, כוללים דמי שרות ואינם
כוללים מע״מ.המחירים יעודכנו ב־.6.83ו לפי שער הדולר
לילד בחדר ההורים — הלינה חינם.

אביה סונסטה, חוף טאבה, אילת

ה ערב האחרון
בפעם האחרונה פגשתי את תמר גולן בהלווייה של
אנוור אל־סאדאת. גיבור השלום. השבוע דיברתי איתה
ביום הלווייתו של עיצאם אל־סרטאווי.
תמר, אשה רבת־עלילות החובקות ארבע יבשות, היא
(בין השאר) כתבת מעריב בפאריס. הפעם פגשה את
סרטאווי במטוס, בדרכה מבירת־צרפת למושב האינסר־נציונל
הסוציאליסטי כאלבופיירה. כאשר גילה אותה
עיצאם, ישב לידה, כדי לשוחח עימה, כדרכו בפוגשו
ישראלים. תמר משכה לשיחה את שאר העיתונאים
הישראליים שהיו במטוס.
כשגילה הפלסטיני כי הג׳ינג׳ית הישראלית נולדה
בחיפה, העיר שבה בילה גם הוא כמה שנים של ילדותו,
אמר :״אילו פגשתי אותך אז חייתי מושך אותך אל
מתחת לעץ־תאנה, וכל ההיסטוריה היתד. משתנה!״
(אצלי זה עורר מייד זיכרונות. בילדותי גרתי כשנה
בנווה־שאנן, מעל לחיפה, והיד, לנו עץ־תאנה בגינה).
כשהגיעו לנמל־התעופה של ליסבון. לא המתין
איש לנציג אש״ף. העיתונאים הישראליים צירפו אותו
אליהם, וכל הפמליה נסעה בשלוש מכוניות שכורות
לאלבופיירה, מרחק של כ-
200 קילומטרים( .יואב טו־קר,
איש הטלוויזיה, מיהר
להסתלק מן החבורה. רשות
השידור אינה בית־ספר
לגיבורים ).בדרך נחו, סעדו
ושוחחו.
בשעה שסרטאווי ועוזרו,
אנוור אבו־עיישה, עמדו ב־נמל־התעופה,
ללא שמירה
כלשהי, הגיע גם שימעון
פרס, ומייד הקיפה אותו
עדה גדולה של שומרי-
ראש.
תמונה גרוטסקית ממש:
הנה איש־השלום הפלסטיני,
מס׳ 1ברשימת המועמדים־
להירצח מטעם חצי־תריסר אירגוני־טרור מיקצועיים, והנה
שימעון פרם׳ פוליטיקאי ששום אדם בעולם אינו מעוניין
לפגוע בו, מפני שאינו מפריע לאיש. מתי אמר או עשה
פרס אי־פעם משהו שיכול היה להפריע לאיש מחוץ
לקריית־שמונה עילית?
(זה לא הפריע לפרס להתפאר לאחר מכן׳ שרבים
חשבו שהוא נרצח. ונאווה ארד, שטענה כי לא ישנה
לילה שלם מפני שלחצה בטעות את ידו של סרטאווי
בבית־המלון, סיפרה ברדיו שגם היא נחרדה מפני שהיתר,
בטוחה שפרס נרצח. רחמנות !)
את סרטאווי שיכנו במלון מרוחק מן המקום שבו
התקיים הכנס, והוא נסע כמה פעמים ביום הלוך וחזור,
לאורך כביש צר ומתפתל, ללא שמירה כלשהי.
את הערב האחרון בילה סרטאווי בחברת תמר גולן,
ושוחח עימד, ארוכות. ליבי נצבט כששמעתי כי חלק
מן השיחה נסב עליי .״אילו רשמתי את פרטי השיחה,
זה היה חוזר כמעט מילה ובמילה על המאמר שכתבת
לזיכרו בשבוע שבער,״ אמרה לי תמר.
במשך הימים שהיתה עימו, חזר עיצאם כמה פעמים
על ההלצה של עץ־התאנה. הוא רמז שאפשר עדיין
לתקן מה שהוחמץ אז. עד שתמר ביקשה ממנו :״די •
לפחות תחליף את התאנה בעץ־זית!״

אילן ל הי תלו ת ב1
זהו תעלול של פירסומת. תעלול גרוע.
אני מתכוון להודעתו של יאסי ערפאת על מינוי
אילן הלוי, המוגדר כ״עיתונאי ישראלי״ ,כנציג אש״ף
לישיבת־הנעילה של האינטרנציונל, במקומו של עיצאם
סרטאווי.
קודם כל, אין בכך כל ממש. מושב האינטרנציונל
ננעל לפני שאילן הלוי הגיע לפורטוגל. הוא לא היה
שם, מפני שלא היה עולה על דעת סרטאווי להביאו
עימו. המושב הבא יתקיים בעוד זמן רב׳ כאשר למינוי
זד, כבר לא יהיד, ערך. משמע: תעלול של יחסי־ציבור.
תעלול גרוע. הוא מוכיח איזה חלל ריק אדיר השאיר
אחריו סראטווי. כי סרטאווי הבין את רחשי־הלב של
הישראלים. יהיה קשה ליורשיו ללמוד זאת.
אני מניח כי ערפאת התכוון במינוי פיקטיבי זה
לעשות דווקא מחווה חיובית כלפי הציבור הישראלי.
לאמור: סרטאווי מת, אך הקו שלו נמשך. ולראייה :
אני ממנה ישראלי למלא את מקומו.
אם כן, החטיא את המטרה. התוצאה הפוכה. היא
סותרת את רוחו של סרטאווי.
איני מכיר את אילן ד,לוי. מעולם לא פגשתיו, ואיני
יודע מהם מניעיו. אולי הוא אידיאליסט, ואולי להיפך.
זה עניינו הפרסי. העובדה היא שהוא עבר את הקו.
הוא הצטרף לאירגונו הלאומי של העם הפלסטיני. משמע :
הוא חדל מלהיות ישראלי.
אנשים כאלה לא יעשו שלום, ולא יסמלו את השלום.
הם יכולים רק להרחיק את רוב רובו של העם הישראלי
מרעיון השלום, ולהעמיק את התהום.
גם בעניין זה היתה קיימת תמימות־דעים עמוקה

ומוחלטת בין סרטאווי וביני, ויתכן כי זה היה הבסיס
לידידותנו. גם הוא וגם אני האמננו כי השלום ייעשה
בידי אנשים לאומיים: ישראלים לאומיים ופלסטינים
לאומיים. לאומיים — לא לאומניים. אנשים בעלי גאווה
לאומית והזדהות לאומית, המבינים את ההזדהות הלאומית
של הצד השני. רצינו לרכוש את ליבו של הציבור
הלאומי — הישראלי והפלסטיני — לעניין השלום,
התואם את האינטרס הלאומי האמיתי של שני העמים.

אורי אבנדי

היה ברור לנו כי שום מאבק לשלום לא יצלח, אם
הרוב הגדול בשני העמים יאמין כי השלום נוגד את
מאווייו הלאומיים הבסיסיים.
התעלול הזה טומן בחובו את המסר ההפוך.
אני מציע לראשי אש״ף לרדת מן. האילן הזה.

ה תנ צלו ת
כן, אני מודע לכך שאני כותב הרבה על סדטאווי.
אני מבקש סליחה על כך. עדיין איני יכול אחרת.
בכל עיסוקי במשך היום, המחשבה על מותו אינה
רחוקה אף פעם מליבי. חיילים קיביים מכירים הרגשה
זו של חייל כלפי חבר קרוב, שעימו עבר את כור-
ההיתוך של הקרב.
אני מקווה שזה יעבור.
עד שמת, לא ידעתי עד כמה היה קרוב לי. מדי
פעם אני תופס שאני רוצה לעשות משהו הקשור בו,
לקיים הבטחה שנתתי לו, להזכיר לו שלא עשה עדיין
משהו שדיברנו עליו — ושכל זה שוב לא יהיה. נותר
חלל ריק.
הדבר היפה ביותר ששמעתי השביע בא מסי יוסי אמיתי,
חבר קיבוץ גבולות, חבר המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני. סרטאווי לקח אותו בטרמפ בשווייץ,
אחרי הופעה משותפת שם לפני שנתיים. בדרך ניסה
סרטאווי להסביר ליוסי מה טיב היחסים בינינו, ואמר:
״אם אני אגיד למתי (פלד) ,ליעקב (ארנון) או לאורי
(אבנרי בואו איתי מייד. אני לא יכול להגיד
לכם לאיזו ארץ ולשם איזו מטרה׳ ,הם לא יהססו ויבואו.
ואם הם יגידו לי את אותו הדבר, אבוא עימם בעיניים
עצומות.״
אז אני מבקש עוד קצת סבלנות. זה מוכרח לעבור.

! 1.למל ! ש ל זקן
הייתי מוקף בבעלי זקנים — זקנים גדולים וקטנים,
שחורים ובלונדיים, מטופחים ופרועים, כמעט כל חברי-
הפרלמנט של ״הירוקים״ הם מזוקנים. הזקן הוא מעין
סמל של מרד הצעירים ־ מרד נגד המימסד, נגד הסדר
הבלתי־אנושי, נגד ההורים.
לפני 25 שנים הזדמנתי לגרמניה — בפעם הראשונה
אחרי המילחמה. ידידים סחבו אותי למסיבת ״פאשינג״
(המהדורה הגרמנית של הקרנבאי* בריו) בקלן. הנשף
נערך בבניין גדול, ובו שלוש קומות המורכבות כולן
מאולמות־ענק. הנשף התקיים בכל האולמות האלה גם
יחד. כאלף זוגות הסתובבו בתיבת־נוח זו כשהם עולים
ויורדים.
בעזרת כמויות אדירות של יין־שמפניה היתה האווירה
עליזה מאוד. בני־הזוג היו נפרדים בדרך כלל זה מזה
ליד הכניסה וקובעים פגישה כמקום מסויים בשעה
מסויימת (״ליד הצמח הזה בשעה 2אחרי חצות !״)
כי אחרת היו להם סיכויים מעטים מאוד לראות זה את
זה שוב בקרב ההמון במשך הלילה. הכל היו, כמובן,
מחופשים.

הייתי זר, לא התכוננתי לנשף כזה, ובמילא לא הייתי
מחופש. גם לא באתי עם בת־זוג. השתמשתי בהזדמנות
כדי להכיר את העם, לדבר עם זרים, ובייחוד עם הצעירים,
ובייחוד־בייחוד עם צעירות.
ד,חל בשעה 11 בלילה לא היה איש פיכח בבניין,
ולא כל שכן אשח סיכחת. וכמעט כל הנשים במקום
רצו לדעת אם הזקן שלי אמיתי׳ אי ״זוהי התחפושת שלי.
היו שניגשו בביישנות, אך הרוב ניגשו נ ט *י׳ ייזושה,
שלחו יד ומשכו בזקן. אחדות ביקשו רשות, באדיבות
של גרמניה פיכחת, והשאר עשו זאת מבלי לבקש רשות,
בעליזות של גרמניה לא־כל־כך־פיכחת. כמעט כל אחת
טענה שהתערבה עם בן־זוג כלשהו (בשעה זו זה כבר
לא היה זה בן־הזוג שעימו באה) ושיש ליישב את המחלוקת
בהוכחה ממשית. אחרי המשיכה ה־ 500 כבר היה הזקן
שלי מוכן להיפרד מפרצופי.
כל זה בא להראות כי בגרמניה של אז לא היו
זקנים. פשוט לא היו. בעל־זקן נראה אז כמו סום בעל-
כנפיים. גבר גרמני הגון ומסודר היה מגולח למשעי.
הזקנים של השמאל החדש, של ההיפים ועכשיו של
״הירוקים״ מהווה מהפכה. בדרך כלל הוא מסמל את
השאיפה לכל הדברים הטובים — איכות־הסביבה, פירוק-
החימוש, חופש־האדם, התנגדות לאלימות, התנגדות
לגיזענות ועוד ועוד.
אחת ״הירוקות״ שאלה אותי בן כמה הזקן שלי,
ונדהמה לשמוע שהוא בן — 35 כמיספר שנות קיומה
של מדינת־ישראל. היא התרשמה מאוד מן העובדה שכבר
אז הייתי בעד כל הדברים הטובים ההם.
התקשיתי להסביר לה שהזקן שלי סימל׳ במקורו,
דברים שונים לגמרי. בסיפרי בשדות פלשת 1948 הק דשתי
לו פרק. הוא היה אחד הזקנים הרבים של מילחמת־העצמאות.
אז בא מן הנגב, והיה סמל השוויץ של
החיילים הקרביים שם. התירוץ הרשמי היה שבנגב אין
מים, ואין לבזבז את הנוזל היקר על דבר כל־כך מיותר
כמו גילוח. אך למעשה, היה זה חיקוי לזקנים של
הבדווים. ציורים מצריים מלפני 4000 שנים מראים את
אותם הזקנים עצמם, כשהם מעטרים את פניהם של
תושבי סיני ודרום כנען. .
בקיצור, הזקן היה אז סמל החווייה הקרבית, סמל
מילחמתי. עכשיו הוא סמל השלום, בארץ ובעולם המערבי.

כ מ 1ב בי ת
ברגע שנכנסתי לבניין הבונדסטאג בבון, הרגשתי
כמו בבית.
יש דמיון מפתיע בין הפרלמנט הגרמני והפרלמנט
הישראלי. ואולי בין כל הפרלמנטים בעולם. ויש דמיון
מדהים עוד יותר בין כל חברי־הפרלמנטים בעולם.
אומנם, הבונדסטאג גדול פי ארבעה מן הכנסת. ובמקום
הקיר של דני קרוואן, יש שם העיט הגרמני הגדול, עוף
זועם וזועף השולח בך מבט אימתני.
הסידורים דומים מאוד. היו״ר יושב ליד מזכיריו,
העושים את העבודה. הנואם עולה לדוכן ונואם. בשנות
כהונתי בכנסת הגעתי למסקנה כי שיטה זו היא אבי
כל חטאת. השיטה הבריטית עדיפה פי אלף: חבר-
הפרלמנט נואם בעומדו במקומו, אסור לו לקרוא נאומים
מן הכתב, עליו לדבר כדבר אדם אל רעיו. ברגע שחבר-
פרלמנט עולה לדוכן ונואם כשפניו אל הקהל, הופד
הפרלמנט לאסיפת־עם, ה וויכוח
הופך לאוסף של
מונולוגים דמגוגיים, ומדד-
האיוולת קופץ בכמה עש רות
מעלות.
יש שאילתות, יש הצ עות
לסדר־היום. אילו רצי תי,
יכולתי לתת לידידיי
הירוקים (תרתי משמע)
עצות מדוייקות איך להת נהג
ומה לעשות, כי כל
הטריקים דומים. גם שם
אין הצבעה אלקטרונית, כי
גם שם מעדיפים החברים
להעלים מעיני בוחריהם את בארצל העובדה שהמליאה ריקה
כמעט תמיד( .מכונת־הצ־בעה
אלקטרונית רושמת אוטומטית מי מצביע ומי לא,
ואיך ).הצעתי להנהיג בכנסת, והצעתי לפטרה קלי לתבוע
את הנהגתה בגרמניה.
גם ההרכב דומה. יש מערך (סוציאל־דמוקרטים) ,אוסף
עייף של עסקנים, שרגליהם בשמאל וידיהם בימין, ואין
שרץ בעולם שאין הם מסוגלים לטהרו. ויש הליכוד
ונוצרים־סוציאלים
דמויי-ליברלים
(נוצרים־דמוקרטים
דמויי־חירות) ,המורכב מבעלי־הון שמנים (תרתי משמע:
בעלים שמנים של הון שמן) וקארייריסטים צעירים,
שתאוות־הבצע ותאוות־הקאדיירה ממש נודפות מהם
כאפטר־שייב.
היו״ר החדש, ריינר בארצל (ליכוד) דומה להפליא
למנחם סבידור (נוצרי־דמוקרט) — כלומר, להיפך. הוא
פוסע כמוהו, כשכולו אומר חשיבות, ונואם כמוהו. איני
יודע אם הוא יודע לשיר אריות ביידיש.

! 3־1־ 11

י עזר לרצוח את עיצאם סרטאוויי

ד ח סווו תוין

תנים מייללים.

וזה נשמע כסו בכי

ך־י 1אמיתי.
עיני התנינים זולגות דמעות. והן נר אות
כמו דמעות אמיתיות של צער וכאב.
עיצאם סרטאווי, גיבור השלום, איננו.
עיצאם סרטאווי, נביא הדו־קיום, נרצח.

התנים מייללים. התנינים כוכים.
ואילו יכול היה סרטאדוי עצמו
לראות, היה צוחק צחוק מר.

יני מתפלא על ממשלת־בגין, אבירי
י ארץ־ישראל השלמה, חסידי הסיפוח,
הקנאים החשוכים של הלאומנות העיוורת,
אותם המבקשים להשמיד את הפלסטינים,
לגרשם או להכניסם כג׳וקים מסוממים
לתוך בקבוק סגור — כדבריו בני־האל־מוות
של רפאל איתן.

— תמורה נאה לכל השרותים הרכים
שעשה רפול דאבו־נידאל.
שוטים מדברים על אינטרנציונל סוצי אליסטי.
אין דבר כזה.

האינטרנציונל היחידי כעולם
ככלל, ובמרחב שדנו כפרט, הוא
האינטרנציונל הפאשיסטי.

ולא במיקרה: שהרי שיתוף־הפעולה
הזה בין הקנאים הלאומנים אינו זקוק
לתיאום, להידברות, להשלמה הדדית. הוא
פועל באופן אוטומטי.
שלום זקוק לדו־שיח. רצח הדדי אינו
זקוק לכך. שפת האקדח היא חד־צדדית.

כדור לכדור יריע.

^ללת התנים מבחילה למדי. דמעות
התנינים מבחילות שיבעתיים.

העכורה יכולים לתפוס כיציע זה
מקום מכוכד.

מי רצח את סרטאווי?
כל ישראלי שעזר לשכנע את המוני
העם הפלסטיני שאין סיכוי לשלום בין
שני העמים. כל ישראלי שעזר לשכנע
את חברי. אש״ף ואוהדיו — ארבעה וחצי
מיליון פלסטינים באשר הם שם — שדברי
סרטאווי הם דברי־הבל מסוכנים, וכי חזונו
הוא מיקסם־שווא.
כדי להצליח, היה על סרטאווי להוכיח
לבני עמו כי דרכו מובילה להצלחות
ממשיות׳ שלוחמי־השלום הפלסטיניים מסו גלים
להנחיל לעם הפלסטיני הישגים ש־מחרחרי־המילחמה
אינם מסוגלים להנחילם.
סרטאווי היה פלסטיני לאומי, כפי ש אנחנו
הננו ישראלים לאומיים. הוא לא
היה ״מתון״ בשאיפתו לעצמאות לאומית

הם צוהלים בגלוי.

אומנם, עד אתמול היה עיצאם, בעי ניהם,
אוייב מסוכן. הם הכריזו שהוא
רמאי, מתחזה, מחבל המבקש להשמיד
מת ישראל בדרכים מתוחכמות. הם הד ליפו
לעיתונאים כי סרטאווי הוא, בעצם,
ראש מדור מיוחד ללוחמה פסיכולוגית,
מחלקה לדים־אינפורמציה שהוקמה בס־ייוחד
על־ידי הארכי־מחבל, יאסר ערפאת.
הם אמרו שאנחנו, שכרתנו עימו ברית־אחים,
משרתים את האוייב. שאנחנו אנ שים
תמימים, קלי־אמונה, נאיביים. ש נפלנו
בפח מתוחכם של רמאי-גאון, שהו ליך
את כולנו שולל. או גרוע יותר :
שעצם הופעתנו עם סרטאווי היא בגידה.
(לפני בית־המישפט העליון תלוייה ועו מדת
תביעה להעמיד את האלוף־במילואים
מתיתיהו פלד לדין על הופעתו המשותפת
עם סרטאווי בימי מילחסת-הלבנון. מה
יקרה עתה לעתירה זו?)

כני־אדם רצחו את סרטאווי.
כגי־אדם פלסטיניים.

קנאים חשוכים של לאומנות עיוורת.
אבירי פלסטין השלמה. חסידי השמדתה
מ? מדינת־ישראל. אנשים שהיו מסוגלים
:להשמיד אותנו, או לגרשנו, או להכניס
אותנו לבקבוק כג׳וקים מסוממים. אנשי
צברי אל־בנא, המכונה אבו־נידאל.
אלף פעמים אמרנו: יש שיתוף־פעולה
יומיומי. ,הדוק ואוטומטי בין הלאומנים
משני הצדדים. כל מעשה• של לאומן
פלסטיני עוזר למזימות הלאומן הישראלי.
וכל מעשה של ד,לאומן הישראלי משרת
את מזימות הלאומני הפלסטיני.
סרטאווי אמר זאת, ומותו מוכיח זאת.

מה ההכדל כין האיש המכונה
אכו־־נידאל וכין האיש המכונה
רפול ץ האם רק כקביעת הזהות
הלאומית שד הג׳וקים המסוממים
שיש לכלאם כבקבוק 1

[ רצח סרטאווי, מעשה ידיו של מיעוט
פלסטיני חשוך, הוא שרות ישיר למיעוט
החשוך הישראלי, המחזיק בשילטון, בעזרת
ציבור אדיש׳ מוסת או מרומה.
הוא מוכיח, כביכול, את אשר ביקשו
התנים והצבועים להוכיח תמיד: שאין
עם מי לדבר, שכל מי שמוכן לשלום
בצד השני נרצח, שלכן אין תחליף לדרך
הכיבוש והטיפוח, ובסופו של דבר לדרך
הגירוש: ההשמדה.

זוהי תרומת אכו־נידאד דרפול

אחרי יציאת אש״ף מביירות היה מנוי
וגמור עם ראשי אש״ף להמשיך בדרך זו.
ההפגנות של תנועת־השלום בישראל, וב עיקר
הפגנת 400 האלפים אחרי טבח
צברה ושאתילא, נטעו בהם תיקוות גדולות.
המיבחן הגדול הגיע כאשר יזמו מדינ אים
איטלקיים פגישה־רבתי של אישים
מאש״ף ומישראל, וביניהם מנהיגים בול טים
של מיפלגת־העבודה.

תשוכת מיפלגת־העבודה: לא1

אם כן, מבחינת מיפלגת־העכודה
אין הכדל כין אכו־נידאל וסרטאווי.
כין ג׳ורג׳ חכש ויאפר ערפאת.
אסור לדכר עם איש מהם.
משמע: מבחינה פלסטינית, אין שום
סיכוי לדרכו של סרטאווי. דרך השלום
לא תביא לשום תיצאות — לא למשא-
ומתן, לא להגדרה עצמית פלסטינית, לא
למדינה לאומית לצד ישראל.
משמע: סרטאווי הוא אדם נאיבי, חולם
מסוכן, בוגד.

לפתע פיתאום הפך סרטאווי קדוש. נביא
אמיתי של השלום. הפלסטיני היחידי
שעימו אפשר היה לדבר. ומכיוון שנרצח,
הנה הוכח סופית שאין עם מי לדבר.

^ כל המתנה הזאת לא באה מן ה-
י שמיים. היא באד מידי אדם.

ערפאת דיכר כשפת סרטאווי
כאוזני כל אורחיו. לפתע התגלה
כי קו סרטאווי הוא קו ערפאת.

לעולם לא נשוחח עם אש״ף. כל חבר
במיפלגת־העבודה שייפגש עם איש כלשהו
מאש״ף, כך נאמר, יסולק מהמיפלגה.
כפי שאמר יצחק רבין, כשהיה עדיין
ראש ממשלת־ישראל :״לעולם לא ניפגש
עם אש״ף אלא בשדה־הקרב !״
וכפי שאמר הנשיא יצחק נבון לאח רונה,
בעת ביקורו בארצות־הברית: יש
קונסנזוס לאומי בישראל שלא להסכים
לעולם למדינה פלסטינית, ושלא לנהל
לעולם משא־ומתן עם אש״ף.

והנה, כרגע שנרצח סרטאווי,
<ככל השתנה•

אלה הם התנים. הם מייללים
כמרחבי ארץ־ישראל, וליבם מתרחב
מרוב חדווה. להם היה רצח
עיצאם סרטאווי מתנה מן השמיים.

דעתו התקבלה על דעת ערפאת וחבריו,
אך הביצוע התמהמה, וכך ניתנה לאריאל
שרון ההזדמנות הגדולה( .ואל נשכח :
הזדמנות זו ניתנה לו על־ידי אבו־נידאל,
אוחו אבו-נידאל, ששלח ברגע הנכון את
מרצחיו לרצוח את שגריר ישראל בלונ דון.
אילו היו אריאל שרון ורפאל איתן
אנשים הוגנים, הם היו מעניקים לאבו-
נידאל את אות־המילחמה — שהרי בלעדיו
היה קשה להתחיל ברגע הנכון).
כאשר קרה מה שהרה בביירות, הבינו
הכל שסרטאווי צדק. היחסים בינו ובין
ערפאת וחבריו בצמרת פת״ח התהדקו
ביותר. שתי הפגישות עם ערפאת, שבהן
השתתפתי, היו ביטוי להשפעה העצומה
שהיתה לסרטאווי בימים ההם.

מי שאמר כישראל את הדכרים
האלה, סיפק כדורים לרוצחים.

^ יני יכול לפסוח כאן גם על כמה

יללת ה תני ם: קריקטורה ב״מעריב״
אני מתכוון לאותם אשר רוממות השלום
בפיהם, וכלי המילחמה בידיהם.
אותם העושים מעשי זימרי, והמופיעים
על כל בימה רמה בעולם בדמות פינחס.

אני מתכוון למיפלגת-העכודה.

אני מתכוון לשימעון פרס, אשר הת פאר
בכך שהצליח למנוע את הופעתו של
עיצאם סרטאווי מעל בימת האינטרנציונל
הסוציאליסטי במלון מונטה־שורו באלבו־פיירה,
ואשר עלה כעבור כמה דקות על
הבימה כדי להספיד את סרטאווי, שנרצח
בינתיים. ואילו היה מתאמץ עוד קצת, היה
שופך דמעות אמיתיות.

פוליטיקאי ממולח, האיש הזה.

הציעו לפרס ולדוב זכין, נציג מפ״ם,
להיפגש עם סרטאווי — ולוא בחשאי,
בחדר פרטי של מישהו. שניהם סירבו.
ואחרי הרצח היתה לפרס עזות־המצח
לטעון שמוטב כך, כי ״אחרת היו אומרים
שנרצח ביגלל פגישה זו״!׳
ף* י רצח את עיצאם סרטאווי?
״•! כולנו יודעים: הקבוצה של אבו־נידאל.
סוכני סוריה. פלסטינים לאומנים,
שלא ינוחו ולא ישקטו עד אשר ישתלט
מנחם בגין על הדונם האחרון של אדמה
פלסטינית, עד שהפלסטיני האחרון יגורש
מעל אדמת פלסטין.

אכל האם רק הפץ

האם לא היו שותפים לרצח הזה ז

היו גם היו. יראשי

מיפלגת־

במדינה פלסטינית, כשם שאנחנו איננו
״מתונים״ בשאיפתנו לשמור על עצמאו תנו
הלאומית במדינת-ישראל.

אכל הוא האמין כי אופצית־השלום
טובה מאופצית־המילחמה,
וכי ניתן להשיג את המטרה כדרר
של דו־שיח, משא־ומתן והכרה
הדדית — ושאי־אפשר להשיגה
כדרך של מילחמה.
אילו יכול היה להוכיח זאת לבני עמו
ולחברי אירגונו הלכה למעשה — היה
עיצאם סרטאווי חי היום. הוא היה תופס
מקום מרכזי בהנהגת העם הפלסטיני, ושום
קבוצה שולית של מטורפים לא היתה
מעזה לפגוע בו.

מי מנע

זאת ץ

קודם בל, ממשלת־ישראל.

שנית, המערך ככלל, ומיפלגת
העכורה כפרט.
ף שלהי מילחמת־הלכנון הגיעה
* יוקרתו של עיצאם סרטאווי לשיא
בקרב בני-עמו, וגם בקרב אותם שלא
קיבלו עד אז את ״קו סרטאווי״.

המילחמה הוכיחה כי אין לעם
הפלסטיני אופציה צבאית. היא
שמה את הדגש על האופציה המדינית,
האופציה של השלום.
סרטאווי הזהיר מראש מפני המילחמה
הזאת. הוא הפציר בעמיתים להקדים רפו אה
למכה על־ידי יוזמח מדינית נועזת.

י מן ״היונים״ ,אנשי השלום המדופלמים.
בשיא מילחמת־הלבנון, כאשר הגיעה
שעתו של סרטאווי, והוא יכול היה להגיע
לדרגה של מנהיג לאומי בכיר, שני
לערפאת׳ קרא עיצאם סרטאווי לראשי
מחנה־השלום הישראלי להיוועד עימו.
הוא הזכיר ארבעה אנשים בשמם המ פורש:
יוסי שריד׳ ויקטור שם־טוב, מרד כי
גור ומוחמד ואתד. שניים ממיפלגת־העבודה.
שניים ממס״ם.

הארבעה

סירבו.

כל אחד מהם מצא לכך תירוץ אחר.
מתוך רחמנות, לא אצטט אותם כאן. אך
הסיבה האמיתית היתה ברורה לכל: הם
חששו למקומותיהם במיפלגותיהם.
כל אחד מהארבעה יטיב עם עצמו אם
יקדיש את י?ן י האבל על סרטאווי למדי טציה
על פרשה זו ומסקנותיה.
כל אחד מהם ייטיב לעשות אם ירכין
את ראשו וינמיך את קולו, בבואו להספיד
את עיצאם סרטאווי.

שהרי אילו היה מיפגש כזה
מתקיים אז, וסרטאווי יכול היה
לכשר את פריצת־הדרך הגדולה
אל מרכז הכימה הישראלית. יתכן
שלא היה קורה מה שקרה.

ף כיס, רכים בישראל אבלים על
• מותו של איש אמיץ וכן זה — אבל
אמיתי ועמוק.
היו שעיניהם זלגו דמעות — דמעות־אמת.
זוהי
המצבה האמיתית לעיצאם בישראל.

ככוא יום־השלום יקים לד עם*
ישראל אנדרטה כעכו, עיר־ילדותו.

71*613:

צוות!!..עודם הזח״ יצא דהחזויס את הצינור על
עצומה שלא היחה אירא נוסח מגירת־העצמאות
או איש לא זיהה אותה, והדוב סיוב לחתום
עצומה הורכבה מציטוטים מתוך
מגילת העצמאות של מדינת יש ראל,
המגילה שעליה חתמו בזמנו
חברי מועצת העם הזמנית.
הציטוטים נבחרו עקב נגיעתם
לעניין זכויות האדם, ונוסחו כ־עצומה
המיועדת להישלח לראש-
ממשלת ישראל. במשך יומיים פני נו
לכ־ 150 איש, מתוכם 35 הסכימו
לחתום על העצומה. מאות עוברים
ושבים חלפו על פנינו מבלי לג לות
כל סימן התעניינות. חלקם
עצרו לשניות ספורות, הבינו, או
היה נדמה להם שהבינו במה מדו בר,
והמשיכו הלאה כשהם מושכים
בכתפיהם בחוסר-עניין בולט. כמה
אנשים נבהלו כשהבחינו במצלמה,
דרשו שלא לצלמם, ואחדים אף וי תרו
על רצונם לחתום על העצומה,
מחשש שתמונתם תתפרסם.
אל הדוכן מגיעים שני בחורים
צעירים מראשון לציון. הם קוראים
את העצומה. אחד מהם, מישל
זפרני, לוקח את העט המונח על

ן ״ סוב ר־ אורח תימהוני
לחתום טל העצומה

ש״כל העצומות לא שוות שום דבר.״ האיש, שהיה לבוש בגדים
ביום קיצי, סירב גם להזדהות ולקבל הסבר טל הרעיון שמאחורי
דםנ מו ך־־ קו מ ה ובעל שי־י
! ער מתולתל ושפם דק הביט
בנו במשך שעה ארוכה מעברו ה שני
של הרחוב. לפתע חצה את
הכביש, ניגש אלינו, ומבלי לקרוא
כלל את העצומה החל צועק :״גם
בשטחים עושים ככה ז גם שם ה ערבים
עושים הפגנות ז״
ביקשנו ממנו שיקרא את העצו מה.
הוא סירב :״אני אקרא אם
גם שם יעשו ככה! למה הם לא
עושים ככה־?״ הסברנו לו שחמי-
משל הצבאי בשטחים הכבושים לא
מרשה לתושבים להפגין .״בטח
שאסור,״ הוא ענה ,״גם פה צריך
שיהיה אסור.״
אלברטו ביטון, גבר כבן 50מ אשדוד,
עומד בצד ומאזין. כש מסרב בטטנה חורפיים העצומה.

האיש
הצעקן הולך, הוא ניגש אל
הדוכן ושואל :״אפשר לחתום ב צרפתית?״
״אפשר,״ אומרים לו.
הוא אינו קורא כלל את העצומה,
וחותם.

כן בגיו
לא בגין
ף אמצע דושפוע שעבר, ב*
שעת.צהריים, התייצבנו לפני
מרסל, המלצר הוותיק של קפה
כסית, וביקשנו שיקצה לנו שולחן
להקמת דוכן־החתמה. חשבנו, שה-
עצומה שהכנו תעורר ויכוחים סוע רים
ברחוב דיזנגוף, הידוע כרחוב
ההומה ביותר במדינת ישראל. ה

דוציס!״

עוברי־אורח מעיינים בעצומה אך מסרבים
לחתום. צוות העולם הזה התייצב בשני__
מקומות ברחוב דיזנגוף. האחד בבית הקפה כם־ת והשני בכיכר
דיזנגוף. בניסיון החתמה נוסף עבר הצוות בין עוברים ושבים
וביקש מהם לחתום. למעלה משמאל, גלופת העצומה ורשימת החותמים.
המשורר וווסח־
| 111 1 7 1
זאי מוטי בהרב

חותם על העצומה, אך הוא
העיר שלדעתו היא מתונה מדי.

גוטרמן, ששיכל
את בנו ח במילחמת־הלבנון, חתם
על העצומה אחרי שהזדדה איתה.

״כיום יש שיוויון!

צעיר שסירב לחתום ולהזדהות
הסביר שמאז עליית הליכוד
דשילטון יש שיוויון־זכויות מלא לכל תושבי המדינה, גם לערבים.

הוזג־דה
הגנוזה

השולחן ורושם את שמו. חברו
מושך מידו את העט ואומר :״הש תגעת?
זה נגד בגין ! מה אתה חו תם
להם?״ מישל נבוך, ומחליט
שלא לחתום. אנו שואלים את
חברו מדוע אינו רוצה לחתום. הוא
אינו סבור שמגיע לערבים שוויון
זכויות. מישל מחליט לחתום למ רות
הכל. הוא מסביר :״חתמתי
כדי שלא יווצר מצב שבו הנורמה

בארץ היא שרק אנשי שמאל הם
בעד שוויון זכויות.״
שרה, עקרת־בית תל-אביבית,
מגיעה וקוראת את העצומה. היא
מהססת. גם איברהים מטייבה מגיע
ומצטרף ׳לקריאה. מסתבר שהם
מכירים זה את זה. איברהים מעיין
בעצומה, וחותם עליה באומרו :
״העיקר שזה נגד בגין.״ שרה מח ליטה
שלא לחתום :״אני חותמת

רק לשלום עכשיו, לא לקומונים־ ־
טיס.״

איזה חלק
באיזו מדינה!
דםמבוגר מתקרב בצעדים
י מדודים ומביט בעצומה. הצל מת
ציפי מנשה שולפת את ד.מצ-

:ר בי

לי טרל

הלקס

;תא ימהבבל מר בדות

.חוא י פוץ י־

יצחק, שהסס ס לחתום מל העצומה
(מימין)׳ מתווכח עם יושב־קבע בכסית,
שסירב לחתום. יצחק הגדיר את עצמו כלוחם בלבנון ואילו יריבו, גדול־המימדים
אמר ליצחק :״המדינה יכולה לתת לך כדור בראש ולא זכויות.״
!1מי >/

למה .״אל תצלמו!״ הוא מזדעק,
מושיט את ידו מול המצלמה, ומ תרחק
במהירות מהמקום.
אל הדוכן מגיעה אשד. צעירה,
,נושאת בידה דפי תווים. היא מעיי נת
כעשר דקות בעצומה, ובסוף
מחליטה לחשוב עד יום־העצמאות
אם לחתום.
אנחנו עוברים לכיכר דיזנגוף,
וגם כאן נוחלים אכזבה. הציבור
הרחב אינו מעוניין. לקרוא את
העצומה שלנו. הכיכר מלאה בפנ סיונרים
המעיינים בעיתוני־הצה־ריים.
איש כת ״הכושים העבריים״
מגיע וקורא את העצומה. הוא תו מך
בזכויות האדם, אך כשמסבירים
לו שעליו לחתום הוא מתרחק
בפחד בלתי מובן :״לא, לא,״ הוא
ממלמל.
חולפת עוד רבע שעה, כמה אנ שים
נעצרים, אך אף אחד אינו
,מעוניין לקרוא את העצומה. שני
בחורים צעירים מנם־ציונה מצילים
את המצב. אחד מהם, צור עוגב,
מצטט אנו קוראים לבני העם
הערבי ליטול חלקם בבניין המדי נה...״
הוא שואל :״לאיזו מדינה
אתם מתכוונים? למדינה הפלסטי נית?״
אנו מסבירים שכונתנו ל מדינת
ישראל. הוא חותם, אך
חברו אינו מסכים איתו :
״למה שיטלו חלקם בבניין ה

מדינה?״ אנו משיבים שאת חלקם
בבניין המדינה הם נוטלים ממילא,
כפועלים .״אז שילכו מפה,״ הוא
אומר. וצור עוגב שואל :״פיתוח
הארץ לטובת כל תושביה, זה כולל
גם את הדוסים?״ ״הדוסים לא
יותר גרועים מהערבים,״ מסכם
שני.

מה זה
חירות?

^ וטייס מאוחר יותר, ביום ה שישי
אחרי-הצהריים, יצאנו
שוב להחתמה. ביום השישי, בין
נסית וכיכר דיזנגוף, הקהל שונה
מאשר במשך כל השבוע. אמנים,
עיתונאים ואנשי השמאל ממלאים
את בתי־הקפה והמידרכות. לפני
יומיים הביעו כ־ 20 אחוזים את
נכונותם לחתום, אולם ביום השי שי
זכינו להצלחה גדולה יותר. רוב
האנשים שאליהם פנינו הסכימו
לחתום. אולם גם ביום השישי לא
זיהה איש שמקור העצומה הוא
מגילת העצמאות. אף איש — פרט
לאחד — הפיזמונאי חיים חפר:
״חתמתי על העותק המקורי,״ הוא
הצהיר.
״זה מתון מדי,״ העיר המשורר
והמחזאי מוטי בהרב. אחר-כך

חתם, באומרו :״אתם עוד תתבל בלו
מרוב כל הוועדים האלה.״
אורנה שילון חתמה ואמרה :״הד ברים
האלה צריכים להיות ברורים
מאליהם במדינה המסריחה הזאת.״
מאיר דביר, תסריטאי בטלוויזיה
הלימודית, חתם על העצומה מ־כיוץ
שעל פי הבנתו היא מכוונת
נגד חוק השבות :״אם יש שוויון
בלי הבדלי גזע ודת, אז ברור מ אליו
שחוק השבות בטל ומבוטל.״
אדם קשיש, בחליפה ועניבה,
הפסיק לקרוא את העיתון שלו.
הוא הביט בעצומה בעיון :״לא
חותם,״ אמר, וחזר לקרוא בעיתון.
בכיכר דיזנגוף יושבות אילנה
ורוויטל קדוש, שתי אחיות העוב דות
כפקידות בבנק־הפועלים. איל נה
קוראת וחותמת, ורוויטל חות מת
אחריה, מבלי לקרוא.
שלושה יהודים אמריקאים השו הים
בישראל תופסים שמש בכיכר.
הם מבקשים לקרוא את העצומה.
אחת מהם, אינגריד נויסטט, מקרי אה
לאחרים. כשהיא מגיעה למילה
חירות עוצר אותה הווארד זנג ביל
:״מה זה חירות?״ הוא שו אל
.״חירות מינז פרידום,״ מסבי רה
אינגריד.
סגן מחיל־הים מתקרב ואנו מב קשים
ממנו שיחתום. הוא מבחין
בצלמת ענת סרגוסטי המכוונת את

| ״ שלומי מחל־אביב מיהר לחתום

אך ביקש להניח על השולחן

עצומה שהחזיק בתיקו. היתה זו ׳עצומה למתן זכויות להומוסכסואלים.
דוכן על העצומה.׳ האיש, מסתבר,
אינו יודע לקרוא. הוא מסכים לח תום
כי אנחנו נראים לו נחמדים,
ושואל :״מה אני מקבל מזה?
דירה?״
צוות העולם הזה הסתובב במשך
יומיים ברחוב דיזנגוף. העוברים
והשבים התייחסו אליו באדישות.
לאנשים, כפי הנראה, יש עניינים
אחרים, מאשר עצומות המיועדות
שחלמו על מדינה דמוקרטית, יצ־לראש־הממשלה.
מקימי המדינה,
רנית, ושיוויונית, היו בוודאי מע דיפים
לשוב אל קיברם, אילו
ערכו את אותו מסע החתמות 1־
ערכנו אנחנו. יפתח שכיט

ן 3י הדוגמנית ושחקנית
הקולנוע סמדר קל־

צ׳ינסקי וחברתה עוברות על־פני
דוכן ההחתמה מבלי להתעניין.

זה קומ1ניסטיי

עקרת־שרה,
בית
תל־אביבית
סירבה לחתום על העצומה. אינני חותמת לקומוניסמים׳.

..גס לחיילות מותורב׳::י״״

קבע, גילה עג׳מי חותמת על העצומה, אחרי שקראה.

המצלמה .״לא לצלם!״ הוא צועק
ונמלט במהירות. בפינה אחרת ב כיכר
יושבת יעל אזולאי, יפהפיה
בעלת שיער צבוע, עגילים, נזם,
ואיפור מטורף. היא חותמת ברצון.
יעל מספרת. כי שבה לחופשת
מולדת מלונדון, שם היא פורטת
על גיטרה בס בלהקת פאנק. היא
חותמת ברצון ומתוך הזדהות מל אה.
גבוי כבן ,30 שסירב להזדהות,
ניגש יסבקש בתקיפות ש נסביר
לו במה מדובר. אנו מגי שים
לו את סופם ההחתמה, אך
הוא אינו מעוניין לקרוא .״המדובר
בזכויות האדם,״ מסבירים לו .״למי
אין זכויות אדם — לערבים? אז
שילכו לצבא ! למה הם לא רוצים
לשרת בצבא?״ הוא מסיים ופונה
לדרכו.
אנו חוזרים לרחוב דיזנגוף,
מתייצבים לפני דוכן למכירת דיגלי
ישראל מפלסטיק. אנו קונים דיג־לון
ומנסים להחתים את בעל ה-

האופנאית ליאת
ך 111 *1
נישרי וידידה
״ 1 1 -1י* 1
הצייר יוסי לדרמן ממהרים לחתום.

רוני סילו אממ שי ך ל הו די עעל תרו מו ת !,

חרות רוני מילוא

טרם שילם את המגיע ממנו
לליב״י, עשר מיליון לירות, ו הוא
כבר הודיע על תרומה
חדשה. בישיבה של צעירי
חרות הוא הודיע שלכבוד פרי שתו
של הרמטכ״ל מצה״ל הוא
חורם מיליון לירות לליב״י.
שר*הם נים יצא לשד רות
כדי לנחם את בפא סאיי
לי על מות קרוב מישפחה
שלו. מכיוון שנהגו לא מצא
את הרחוב, שאל הד״ר יוסף
בורג עובר-אורח איך מגי עים
למקום. האיש קרא ב הפתעה,
:או, אתה השר בו רג!״
שר־הפנים ענה בבדי חות
הדעת :״אני רואה שהצופה
מגיע גם לשדרות.״

ל לי ב׳ י ולמי דו מ ה הז מר א בי טו לי ד אנו _

חלבי סיפר, שתמיד קור אים
לו בערבי־ראיונות קרי־אות־ביניים
כמו :״האם היית
יכול להתבטא כך גם בסו ריה
ז״ תשובתו היא, שמסיבה
זו הוא מעדיף לחיות בישראל.
שאלה דומה שאל אותו ח״ב
מפא״י לשעבר כרוך אזניח,
כאשר חלבי בא להתראיין ב קיבוצו,
גיבעת־חיים־איחוד.
בקיבוץ השכן, גיבעת־חיים־מאוחד,
הציעו חברים ל שנות
את שם הקיבוץ. הסיבה :
שוקלים להכניס לשם כספומט,
וברוח התקופה הוצע שהקיבוץ
יקרא רמת־חיים.
בין היוצאים לפולין ל

שם־מישפחתו, אך החליט
לחזור־בו אחרי שד,ושמץ בגלל
שם מישפחתו הנוכחי. רייסר
נזכר, שכתלמיד בבית־חיגוך
של זרם העובדים בצפון תל-
אביב הוא היה היחידי שהיה
מקורב בדיעותיו לחירות. בסוף
כיתה ח׳ כתב לו אחד המורים
ביומן הזיכרונות שלו :״בתי-
קווה שתשנה את דיעותיך.״ לא
רק שהוא לא שינה את דיעו-
תיו, לבנו הקטן הוא נותן
לקרוא אה כתבי זאב ז׳בוטיג-
סקי.

ח״כ העבודה דכ כן־

מאיר, מועמד מיפלגתו ל ראשות
עיריית תל-אביב, הוא
גם מחזיק תיק הפועל חל-

גולדמן בחתונת ידידו העיתונ אי
שעיה סנל, החליט מישהו
בכפר שעל כל התושבים לדעת
מיהו גולדמן. הקטע, שבו מסו פר
שגולדמן העיף כל הזמן
עין בחתיכה מקומית נגזר,
שוכפל והודבק כמעט בכל פי נה
במושבה הצפונית.

שולמית אלוני

אינה מתרגשת כנראה מאיו מים
על חייה. היא גילתה ש אינה
מחזיקה נשק בתיקה, ל מרות
שבעלה, ראוכן, לוחץ
עליה שלא להיפרד מהאקדח.

דובר מועצת פועלי תל-
אביב צכיקח אידלמן ניצל
שעת־פנאי שד,יתד, לו, כדי ל-

כנאמן לקבוצתו, החל זייף
פועל למען בחירת פייסי. אר ליך,
שהתנגד לבחירת פייסי,
קרא לזייף והורה לו להפסיק
לעשות לובינג למועמד של
מודעי.
נאווה סמל, בתו של
יצחק ארצי ואשתו של מג-
כ״ל תיאטרון חיפה, נו ע ם,
עסוקה עד מעל לראשה בענייני
השואה. ראשית היא תירג-
מה בהתנדבות מחזה על ה שואה,
שיוצג בתיאטרון חיפה.
היא יצאה עם אביה לפולין
לרגל האזכרה הממלכתית שם
לציון מרד גיטו ורשה, וכאשר
תחזור היא תכתוב ספר על
השואה, כובע זכוכית שמו, ש-

אהוד מנור
אפי טולידנו

הד״ר
הלך עם הזמר
בשכונת־התיקווה. מולם הופיעו
אב ובתו. כשהקטנה חששה
לגשת אל הזמר, הרגיע אותה
אביה :״אל תפחדי, הוא רק
נראה אשכנזי.״

בבוקר שבת תרבות
סיפר הד״ר צפי בכיר, ראש
החוג להיסטוריה באוניברסיטת
בר-אילן, על ההבדל בינו ובין
הפרופסור ישעיהו לייפו־

יי״ ניי ביי ״ייי ג״יי ם י טי״־

0 *1 3 0

צע) בשורת המכובדים ש ״

הוזמנו לחנוכ ת מרכז קשישים ב שכונת״התיקווה. מכיוון שבמקום
היו מוזמנים ונוא מים דתיים רבים, הושיבו א ת הנשים בנפרד, ולא
בין הגברים. כאשר בא ל מ קו ם שר העבודה הרוו חהוחק לי ט ח,

פי ץ, שאמר לו פעם :״אתה
עתידן ואילו אני עבריין.״

רסיק

כתב הטלוויזיה
חלפי, שיחזור בקרוב למסך
אחרי חופשה ללא תשלום, סי פר
על השינוי שחל בהשקפת־עולמו
של אחיו .״פעם היתה
תלויה אצלו תמונה של כני־מין־זאכ
הרצל. היום הוא
החליף אותה בתמונה של פי״

דל קאסטדו.״

טכס 40 שנה למרד גיטו ורשה,
נמצא גם המנכ״ל לשעבר של
רשות-השידור, יצחק ליפני.
הוא ושלמה (״צ׳יץ להט,
ראש עיריית תל-אביב, יצאו
לוורשה ללא אשרות, משום
שבניגוד לאחרים, הם לא קיב לו
עד שעת היציאה את האש רה
המיוחלת. כבר שנים ש־ליבני
רוצה לבקר בפולין, אך
רק עתה זה התאפשר, אחרי
שהשילטונות שם הרשו ליש ראלים
לבוא לציון 40 שנה
לחיסול הגיטו. את עשרת ימי
ביקורו שם ינצל ליבני למסע
אינטנסיבי לעברו המישפחתי.
לפני שנים הקליט ליבני את
הוריו ובני־מישפחה אחרים על
מקומות מגוריהם ושושלת ה יוחסין
שלהם בפולין, הנמשכת
על פני 40 דורות. ערב הנסיעה
הוא האזין לעשרות שעות
ההקלטה, ועל־פי מידע זה הוא
יטייל עתה בפולין.

מיכה ריי־

ח״נ חרות
ס ר סיפר שהוא התכוון לעברת

אביב. הוא שם דגש מיוחד על
טיפוח קבוצת הכדורגל התל־אביבית.
כפועל יוצא מכך הוא
נוהג לבוא ביום השישי, יממה
לפני המישחק, למקום ריכוזם
של השחקנים ולדבר אל ליבם
על הקבוצה, על ההסתדרות
ועל בעיות המדינה. מסתבר
שבכל הפעמים שבהם הוא הו פיע
בעונה הנוכחית לפני הש חקנים,
הם ניצחו למחרת ה יום.
כך גם היה לפני הדרבי
המסורתי בכדורגל עם מכבי
תל-אביב. הוא דיבר, השחקנים
התלהבו וכוכב הקבוצה, שוכ־תאי
לוי, אף אמר לו :״אם
אנחנו לוקחים את המישחק
אתה לוקח את ראשות העי-
ריר.,״ האדומים ניצחו בדרבי
ומילאו את החלק הראשון ב דבריו
של לוי.
לא כל תושבי כסר
תבור אוהבים את ראש־ה-
מועצה הדינמי שלהם, מיכה
גולדמן. אחרי שפורסם ב-
העולם הזה ( )2375 איך התנהג

אהרון אוזן (משמאל) ,הוא מיהר לחבוש כיפה בצבע כ חו ל על
ראשו. הוא בא ל מ קו ם עם חרב ה תי מני הראשי של תל־אביב
יוסף צוברי, והתיי שב לצד סגנית שר-חחינוך, שעברה לכי ס א שלידו.
הטקסה חל ב אי חור, ו ה מנ ח ה משה חובב (מימין) ה מ תין לצד
הבימה בסבלנו ת, וביקש לברר אצל המארגנים מי כבר הגיע*.״

קפוץ לתערוכת הישגי־הבנייה
בשטחים שהתקיימה במרכז הבנייה
שברמת־אביב. בבואו ל מקום
נאמר לו, שהתערוכה תי פתח
כעבור שעתיים. בעודו
עומד ומעיין בפרוספקטים של
חברות המשכנות בגדה, הוא
שמע רעש גדול. כשהביט ל אחור,
נדהם. לוח עץ ענק,
שעליו התנוססה כרזת התערו כה,
נפל וכמעט פגע בו. איד-
למן מיהר לעזוב את המקום
כשהוא פולט :״זה כנראה סי מן
משמיים, שלי אין מה ל חפש

גם אחרי בחירת השר
השישי של המיפלגה הליבר לית,
עוד לא נרגעו הרוחות ב־מישרד־החקלאות
בתל־אביב,
שם יושב סגן־השר פסח
(״פייסי״) גרופר, שהפסיד ב התמודדות.
פייסי הוא איש
סיעת השר יצחק מודעי.
גם אריה זייף, עוזרו של
שימחה איליו, שר החק לאות,
משתייך לאותה קבוצה.

יופיע בהוצאת ספרית הפועלים.
נאל התפקידים
שאותם
צים שחקנים לעשות בתיאטרון
חיפה, משנים את הופעתם ה חיצונית.
יוסי פולק מככב
לצד דורון תבורי במחזה
בשם העקומים, על הומוסכסו־אלים
שנרדפו בשואה. כיאה
לתפקידו, נאלץ פולק להוריד
קילוגרמים רבים ממישקלו, כדי
שיראה רזה כמו תבורי. השח קנית
תחיה רכון, המשתת פת
באותה ההצגה, נאלצה ל הוריד
15 קילו ממישקלה, כדי
להתאים לתפקיד. השחקנים

יוסוף אכו־ורדה ומכרם
חורי משחקים במחזה האי, ה מועלה
בתיאטרון בשפה הער בית,
והעוסק בגורלם של אסי רים
פוליטיים הכלואים באי.
כדי להיכנס לתפקיד הם קיצצו
את שיערם כדי להראות כמו
אסירים בכלא.

בימאי

האי,

עמית

העולם הזה

2381

גזית, אינו דובר ערבית,
למרות זאת ד״וא התגבר על
בעיית הבימוי. הצעיר, קבסד
ניק לשעבר מעין־דור, מחזיק
בתיקו מילון עברי־ערבי וספר
^גומוד בסיסי של השפה הער בית,
לצד הטכסט הערבי של
המחזה, ויום־יום הוא לומד
את השפה החדשה.

מיכ
1סגו־שר־החקלאות

דקל יצא לחופשה בת
שבוע עם אשתו צכיה, אחרי
שנים של עבודה רצופה. הוא
אומנם בילה בארץ, אך במי-
שרד התבדחו שהוא יצא ל-
חו״ל. הסיבה: הוא בילה במ לון
שבשטח המריבה בטאבה.

- * 4בראיון האחרון שהעניק
״ ד ״ ר עיצאם סרט או ו י לפ ני
הרצחו לעיתון המצרי אל
מוסאוור, הוא סיפר על המג עים
שקיים עם אנשי המועצה
לשלום ישראל פלסטין. במהלך
הראיון הוא הזכיר את עיתונ אי
ידיעות אחרונות, שלמה
נקדימדן, שפירסם בזמנו פר טים
בלעדיים שהודלפו לו על
פגישת חברי המועצה עם אי שים
פלסטינים. סרטאווי הזכיר
בראיון שפירסומו של נקדימון
— שדיעותיו אינן קרובות ל מחנה
השלום הישראלי — עו ררו
אז סערה גדולה בישראל.
הסופר ושדרדהרדיו

יצחק כ ן ־ ג ר מצא פירוש
חדש לראשי־התיבות פ״ש, או תיות
רשימתו של שמואל
^,לאטו־שרון, שלא הצליחה
לעבור את אחוז החסימה בב חירות
האחרונות. בעיקבות
נסיעתו המוזרה של פלאטו ל ביירות,
וטענתנו שהוא נשלח
לטפל בשבויים הישראלים ש נמצאים
בידי אש״ף, קובע בן־
נר כי פ״ש פירושו: פודה-
שבויים.

כאשר ביקרה אופירה
נכון עם בעלה יצחק במעון
לילדים של נעמת, היא הצט רפה
אליהם לשירה בציבור.
היא בחרה בשיר כל העולס
כולו גשר צר מאוד, וכאשר
הגיעה לשורה ״והעיקר לא ל-

נועה בחון מלמד

חיל״הים (מימין) .נועה צלמת במיקצועח, פתחה תערוכת צילומים

שלה בתל־אביב, ולמשיבה שנערכה בגלריה הלבנה בא בעלה,
יוסי מלמד (משמאל) ,מפ קד ח טיב ה בדרגת אלוף־מישנה. הוא
מיהר לחלוץ אתפקקבק בו ק היין ושתה ל חיי תערוכת אשתו.

לימור ממעריב וחיים טל
ממבט, מנסה לשכנע בעלי-
עסקים בכל רחבי הארץ לתרום
כמה שיותר לשירותרוס.

פחד כלל,״ הרימה את קולה
בהדגשה.
אחד משותפי חנות המק
ארוס צכיקה צוויינגכדג
חיבר באחרונה ספר הנקרא
הזיות מין. כדי להדגים את
נושאי עבודתו וכתיבתו, הוא
בא לערב־ראיונות עם ויברטו רים
בצבעים שונים, שאותם
הוא הציג לקהל והדגים כיצד
הם פועלים וכמה רעש הם עו שים.
לשאלת המראיין הוא
סיפר, שהוא רואה בקהל גברים

אוריאל געמן, מנהל
הכספים של שירותי אשראי ל ישראל,
התחיל את הקריירה
שלו לאו־דווקא באותו תחום.
הוא למד לתואר ראשון בער בית
ובאנגלית. אחר־כך שינה
כיוון ולמד מינהל־עסקים. תו אר
שני כבר עשה במכון ה אירופי
למינהל עסקים. בחדר
עבודתו ניצבים על מדפים כלי
עבודה חקלאיים ומכוניות מיג־אטוריות.
נעמן אינן אוסף או תם
— אלה הם דגמים מוק טנים
של הציוד שמחכירה הח ברה
שבה הוא עובד.

פנינה

שתי בדיחות על
רוזנבלום נשמעו בהיכל שלמה
בירושלים, מישכן הרב נים
הראשיים לישראל. האחת
שפנינה הגיעה למסקנה ש היא
מתאימה לרשימת מצ׳׳ד,
של הרב חיים דרוקמן. ה סיבה:
כמו חברי התנועה ה חדשה,
גם היא הולכת עם צי צים
בחוץ. הסיבה השניה: חב רי
מועצת הרבנות הראשית
החליטו שרוזנבלום תצטרף
אליהם, כי היא פוסקת נכון.

אלי גבע

המח״ ט ה מפו רס ם שביקש לשחררו מ תפ קידו
ב חזי ת ביירות ב מי לחמת הלבנון, בא לתערוכת
צילומיה של נועה עם אשתו, ליאורה. בני־הזוג גבע מכירים
את מי שפחת בו־נוו־מלמר, ואחרי שגבע קי ב ל מנועה הסבר על
הצילומים, הוא יצא עם בעלה ו שוחח עימו ארוכו ת בחוץ.

ונשים שביקרו בחנותו. הוא
כמובן לא זיהה אותם.

מספרים, שהיחסים בין השניים
הורעו מאוד מאז, והם כמ עט
שאינם מדברים זה עם זה.

עובדיה ויצחק

גירעון זינגר

מחקהאת האיכר המופיע ב ת מונ ת,
כשהוא מדגים פוזה של יהודי בארץ,
המאה. הוא צולם במועדון בתל-אביב, שגרוה תנוס־טלגיה
של י מים אל ה, מילא אתה אול ם בציוד חקל אי ישן.

העולם הזה 2381

האחים
א לי הם חברים בתנועת הח רות,
וכל אחד מהם משתייך
לפלג אחר בתנועה. עובדיה,
ראש־עיריית עפולה, הוא מתו מכיו
של סגן־ראש-הממשלה
דויד לוי, ואילו אחיו הוא מ נאמני
שר־החוץ יצחק ש מי
ר. לראש העירייה הגיע ב אחד
הימים סיפור, שאחיו יצ חק
תקף בכנס פומבי את שר־הבינוי־והשיכון.
במצודת זאב

מזה שנה משרת המסען
רימון כן־יקיר במילואים ב-
גלי־צח״ל. הוא משוטט בדר כים
עם חברו, איש הרדיו
אליעזר (״לייזי״) פני־ גיל ד
מכין כתבות ותוכניות למחלקה
הצבאית. בימים אלה הוא עסוק
במיוחד בהתרמות המוקדמות
לקראת השירותחס .83 רימון,
יחד עם העיתונאים דכ עצ־מון
מידיעות אחרונות, חיליק

איך קיבלה מחלקת ה חדשות
של הטלוויזיה את שי דורי
הצבע? יעקב אחי־מאיר
אימר, שבעיקבות ה מעבר
הקציבה הנהלת הטל וויזיה
סכום כסף לכל קריין
— שנועד לקניית סט אחד
של ביגוד עליון, שכלל פיק־טורן,
עניבה וחולצה.
תערוכת דירה לדוגמה
היא חזיון נפוץ לקידום מכי רת
דירות. אך אנשי שיכון
ופיתוח יוצרים תקדים בתצוגת
דירה כזו בבאר־שבע. מול ה דירה
המרוהטת, בבניין המוצע
למכירה, נפתחה תערוכה של
רות כאומן, בוגרת האק דמיה
בצלאל ומורה לאמנות
בדרום. יושב־ראש הדירקטור יון
של חברת השיכון הממ שלתית
יהושע מצא התלהב
מהרעיון והזדרז להעניק את
חסותו לתערוכה.

בלונים

סאת

דני אלהש מי

א1111י ם
הסכואטזבות. הו• .וקי
והארוננת ש ל הרמטב־־ל־חרזן
רפאל איתן
פסוקי השבוע
• הרב מנחם הכהן,
ערב יום־העצמאות :״עוד לא
אבדה תיקוותנו להיות עם
חופשי בארצנו.״

• המחזאי יהושע סו-

כול :״מודעה בעיתונים —
בלה את חופשת יום־העצמאות
הנפלאה ביותר שאתה יכול
להציע לעצמך׳ סע לרודוס!
— איך אומרים? בשביל זה
הקמנו מדינה.״
• הנ״ל :״למה יוקדש
השנה פסטיבל ירושלים ז ל פסטיבל
הרוק היהודי.״

• הרמטכ״ל היוצא ר
פאל
(״רפול״) איתן :״אין
אלטרנטיבה אחרת לצבא מא-

שליטא לשריד :״של נעליך
מעל רגליך כאשר אתר. מדבר
על הרמטכ״ל הזה.״

• העיתונאי לוי יצחק

הירושלמי, על חילופי הדב רים
הנ״ל :״הוא היה באמת
לוחם מצויין. למה הוא מקל קל
לעצמו?״

• סגן יושב־ ראש ה כנסת
מטעם חרות מאיר
כהן, על התגובה ההולמת ל יידוי
אבנים בגדה :״צריך שגם
בידי החיילים בזחל״מים יהיו
אבנים, שאותן יוכלו להשליך
לעבר התוקפים אותם באבנים.״

• ח׳׳ב הליברלים צכי
רנר, על שר־האנרגיה יצחק
מודעי :״יש לו עוד מוגלה ב•״
פצע שנקרא השר השישי של

תמי ברעמי

סועדת ארוחת״ערב עם חג ר ה או ל סי פרי.
תמי ממע ט ת לצאת ל א חרונ ה, מ אז ששמה
הוזכר כ שותפתו לדירה של החשוד ברצח הברוקר נתל -אני ב.
כשבאה עם כדורסלן מכבי ל מיסעד ח שינית בנאות״ אפקה שבצפון הל־אביב,
כי סתהאת עיניה במישקפי״שמש כ הי ם, שאותם לא ה סיר ה.

שר להיות חזק וטוב, כדי ש מאחריו
כל הסמאטוכה, המדינה
תתארגן לה — לטוב ולרע.״

הליברלים. הרוגז שלו פורץ
בגלל נושא כזה, אבל גם ז**
יעבור בעוד זמן מה.״

• הנ״ל, בהופעה אחרונה
שלו לפני ועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת :״יש להקים 100
ישובים בין שכם לחברון, ואז
הערבים יזחלו כמו ג׳וקים ב תוך
בקבוק, כמו ג׳וקים מסו ממים.״

ראיט המינהל האז

הנ״ל, בחמשיר מיוחד
בעל שש שורות שחיבר לפגי שה
:״מי שהגיע למרומיו /
תוך כדי טיפוס במעלה זנב /
על עצמו אל נא יחוס /ממה
שיעלה בנחיריו /ולעיתים אף
יכסה עליו הזבל /מכף רגל
ועד ראש.

• ח״ב העבודה יוסי

שריד, בתגובה על החרוזים :
״אני מקווה שאתה נגר טוב
יותר מאשר משורר.״
• רפול לנ״ל :״אני נגר
ויודע לעשות גם ארונות.״

• ח״ב הליברלים כני

רחי שלמה איליה :״תר מית
ההרעלות אורגנה על-ידי
המימסד החתרני.״

הכימאי

ריצ׳רד

אטנכורו, שסירטו מדי גרף
תישעה אוכקרים :״מוסר גנדי
— התשובה לרגנים ולאנדרו־פובים.״

מפקד המיליציות
הנוצריות כדרום לבנון,
סעד חדאד :״אני הייתי זה
שמנע שש שנים את כניסת
הקומוניסטים והטרוריסטים ל דרום
לבנון. מדוע המימשל
בארצות־הברית דוחה אותי ו מסרב
לשוחח איתי?״

אכרמסון,
• אמנון
מזב״ל הסתדרות המו רים,
על דרישות הסורים:
,.במה שאגודת־ישראל קיבלה,
אפשר היה לכסות חצי מהתבי־״יי
עות שלנו בדו״ח עציוני.״

טדי קו לקב מי מונה
העולם הזה

2381

פינוקי חדשים לגוף

ומה אחרי?
רוצה להתפנק?
קחי לעצמך ״פינוק אחרי״
מעתה צפויה לך חוויה חדשה של
פינוק במקלחת. קחי טיפה של ״פינוק תחליב גוף א 0וז 0¥ 10ס8
אחרי המקלחת, אחרי הרחצה בים,
מקלחת״ על ספוג לח או בכף היד
אחרי יום קשה וסתם אחרי...
ותרגישי את הקצף הריחני על גופך.
״פינוק אחרי״ מעניק לגופך מגע
״פינוק מקלחת״ מנקה ומטפח
את גופך קטיפתי וריח עדין ורענן לאורך זמן.
ומעניק לך הרגשת רעננות ורכות.
מחזיר לעורך את הלחות הטבעית,
התפנקי במקלחת עם ״פינוק מקלחת״ הגמישות והרכות. התפנקי עם
אל סבון רך ועדין ־הפינוקים החדשים לגוף .״פינוק
וחלק.
לעור נקי מטופח
מקלחת״ ו״פינוק אחרי״.

הגוף?ק 1ק לטיפה של

מאזן מ ק לאומי
בימים אלה, פורסם המאזן הכספי שלנו ־ מאזן
הקבוצה הבנקאית הגדולה בישראל.
פעילותנו הענפה בשנת הכספים שעברה,
משתקפת היטב במאזן, ולך הלקוח, חלק מרכזי
וחשוב בפעילות זו.
על האמון שנתת בנו, אנו מודים לך.
בעמודים אלה, אנו מציגים מספר נקודות מתוך״׳
המאזן :

.קרז1

0מנ

נ שפת אגשים:
מספר החשבונות בבנק הגיע ל־ 7מליון, כאשר
פקדונות הציבור הסתכמו
ב־ 440 מיליארד שקל.
נכסי קופות הגמל שבניהולנו הגיעו ל־80
מיליארד שקל. סכום זה נצבר לזכותם של
קרוב למליון ומאה אלף חשבונות של עמיתים
^ בקופות.
נכסי קרנות הנאמנות, המנוהלות על ידי
קבוצתנו, הסתכמו ב־ 32.5מיליארד שקל,
הודות לאמון שנתנו בהן מאות אלפי לקוחות.
מניות בנק לאומי הניבו ב־ 1982 תשואה נאה׳
של 1710/0או 170/0ריאלית ־ עבור למעלה
מ־ 450,000 בעלי מניות של הבנק.

. 7-1ז

תודתנו לכל לקוחות הקבוצה ב־ 455 הסניפים
והמשרדים שלה(מתוכם 70 מחוץ לישראל, על
פני 6יבשות).

תודה מיוחדת לעובדי הבנק המסורים, בסניפים,
במחלקות וביחידות השונות.

סה״כ מאזן הקבוצה הסתכם
ב־ 788 מיליארד שקל.
זהו המאזן שאנו גאים בו
אנו מודים לך, הלקוח, על חלקך בו.

פי.־1׳ 0 1 4

ח י .1 1 £ 8־ ־ ז 1 1 מפיגימס

1 2 1 1

*יי * ׳יליג•״ 9־רי•

,יי\* י אי -י

א.י״.־ זנ־0

מאז שאני
מכבד ויזה, הספרים מראים רווח״
מדברי בעל חנות ספרים

ויזה •ותר וזנב נונסף. ויזה-נרטיס האשראי של קבוצות בנקל או מי (1306 די ס קונ ט

במדינה
ה ש טו ח ,

אין?תים סו סי ם
תערוכת הבנייה כשמחים
שיזם השר דדיד 7וי
ז* הביאה המוני
רוכשים? אך עדתה
הץ 7מש 7ם המיסיס
המידע שיצא מלישכת שר־השי-
כון־והבינוי אל הקבלנים הבונים
בשטחים היה חד־משמעי. השר,
כך נאמר, יראה זאת כפגיעה אי שית
בו אם קבלן זה או אחר
לא ימול חלק בתערוכת הישגי
הבנייה הישראלית בשטחים.
בחודשים האחרונים מתנהל מא בק
בין דויד לוי וסגן־שר־החקל-
אות מיכאל דקל על השליטה בב נייה
שמעבר לקו־הירוק. לא מזמן
יצא מנכ״ל מישרד־ד,שיכון בהוד עה
שהקצאות הקרקע שנותן מי-
שרד־ד,חקלאות ליזמים בגדה נוגד
את תנאי הרשיון שנותן מישרד־השיכון
לקבלנים. מישרד־השיכון
אף הזהיר שהוא לא יעזור בפיתוח
סביבת ההתנחלויות החדשות׳ כפי
שהוטל עליו על־ידי הממשלה. אחרי
שראש־הממשלה התבקש להיכנס
לעובי הקורה נוצרה הפסקת־אש
בהתגוששות בין שני היריבים, ש למעשה
מייצגים שני מרכזי־כוח
בתנועת החרות. מישרד־החקלאות
חזר להוביל בפיתוח שמעבר לקו
הירוק.
דוכנים חינם. מסיבה זו ראו
הקבלנים את ההזמנה להשתתף
בתערוכה כמיותרת. מה גם שמחיר
דוכן בגודל 4מטרים רבועים היה
3000 דולר, שהם יותר מ־ 1.2מיליון
לירות. זהו מחיר גבוה ביותר אף
בהשוואה לשטח תצוגה של דוכנים
בתערוכות־ענק באירופה.
למרות האיום שיצא מלישכת
השר לא הצליחו מארגני התערוכה,
שנועדה לרכז את מוכרי הקרקע ו הדיור
בשטחים, להשכיר את כל
הדוכנים, וחלק מהם ניתן חינם
לקבלנים אחדים.
פתיחת התערוכה בישרה על כי שלונה
הצפוי. לוי הזמין רבים מ חברי
מרכז חרות לאירוע שהת קיים
בבית מרכז־הבנייה שברמת-
אביב. למקום באו פחות מ־ 50 איש.
באותה שעה קיים מיכאל דקל כי נוס
תומכים בביתו שבמושב נור־דיה.
נכחו שם קרוב ל־ 450 איש.
איש ממרכז הקבלנים והבונים לא
בא לפתיחה, להוציא קבלנים עצ מאיים
ספורים.
מכונית כמתנה. הדוכן הגדול
ביותר בתערוכה היה של חברת
נופים שבבעלות דני ויינמן, מנכ״ל
חברת־הביטוח אנשים. ערב פתיחת
התערוכה נתן מישרד־השיכון ל נופים
רשיון של חברה משכנת,
כדי שסוכני החברה יוכלו למכור
דירות בתערוכה. היה זה מהלך
מפתיע, משום שרק לפני חודשים
קמח החיילת
ך חיילת הנאד! התלוננה במישטרה כי חמד אוסיימר, תושב
• י טול־כרם, סוחט ממנה כספים בגלל קשרים קודמים שהיו ביניהם,
כאשר שכב איתה בעודה קטינה. אוסיימר נעצר, וכאשר הובא
לפני שופט לשם הארכת מעצרו׳ סיפר סיפור שונה לגמרי.
הוא לא הכחיש כי הוא מכיר היטב את החיילת (שמה נאסר
לפרסום) וכי קיים איתה יחסים קרובים במשך כשנה. אך לדבריו,
יחסי־מין קויימו ביניהם רק מאז שעברה את גיל , 17 ולא כאשר
היתה קטינה.
קעקע

מעל השדייס
ד צעיר גולל לפני השופט פרשת־אהבים רצינית, שהתפתחה
י י לדבריו בינו ובין הנערה היהודיה. הם אהבו איש את רעותו
והחליטו להינשא. הם התגוררו יחדיו בדירה אחת וחיו כזוג נשוי.
היתד. זו הנערה שהציעה להתאסלם ולהתחתן עם אוסיימר על־פי
חוקי דתו. אבל הערבי ידע כי מעשה כזה ירחיק את אהובתו לנצח
ממישפחתה, ולכן סירב לאפשר לה להקריב קורבן כזה עבורו,
והבטיח כי הוא יהיה זה שימיר את דתו, כדי שהם יוכלו להינשא.
הוא אומנם פתח תיק לגיור.
לפני זמן מה נסע אוסיימר לבקר את הוריו, המתגוררים ביר ח.
כאשר חזר ארצה, נדהם לשמוע כי חברתו לחיים בגדה בו במשך
עשרת ימי חופשתו עם שני צעירים יהודים.
הדבר זיעזע את הגבר הערבי ופגע בו מאוד, והוא הודיע מייד
לצעירה כי לא יוכל לשאת אותה לאשה .״אצלנו לא סולחים על
דבר כזה,״ אמר לה ,״ואני לא אוכל לשאת אותך לאשה.״
הצעירה, שעדיין אהבה את אוסיימר, עשתה מאמצים נואשים
להחזירו אל חיקה. היא אפילו נסעה לעיר העתיקה בירושלים, ושם
חקק על חזה אמן כתובות־קעקע את שמו של אוסיימר.
מעל כל אחת משדיה חקוק שמו של אהובה בערבית ובאנגלית.
אך גם כאשר הראתה לגבר את מה שהיא מוכנה לעשות עבורו,
סירב לסלוח לה ולחזור לחיות איתה. להיפך, הוא הציג לפניה
תמונה של ארוסתו, שאיתר. הוא מתכוון להתחתן .״היא בחורה
ערביה מכפר קטן, אנחנו מבינים אחד את השני, ואיתה לא יהיו
לי צרות,״ הסביר לאהובתו הקודמת.
החיילת הציצה בתמונה׳ שממנה נשקפה נערה דשנה לבושה
שימלח פרחונית כדרך הכפריות בגדה, ונתקפה בקינאה נוראה.
היא גזרה את ראשה של המתחרה מתוך התמונה ועשתה סצינה
קולנית.
היא גם הודיעה, כי לא תשלם את הצ׳ק שמסרה עבור חלקה
בהוצאות הדירה המשותפת.
אז גמלה בליבה, לפי דברי הצעיר, הד,הלטה לנקום בו בכל
דרך שהיא. היא פנתה למישטרה והתלוננה, כי הוא שכב איתה
בעודה קטינה וגרם לה חבלות כאשר חקק את שמו על חזה, והוא
סוחט ממנה כספים.
ספורים התנגדו במישרד־הבינוי ל פרוייקט
נופים, בטענה שוויינמן
לא קיבל את האישורים המתאי מים
לבנייה בשטחים, והוא אינו
עומד בקריטריונים.
נופים הציעה לרוכשי הווילות
בשטחים מכונית פיאנו במתנה.
הדוכן שלה היה עמום במבקרים,
אך איש־מכירות מומחה שביקר
במקום טען שהיקף המכירות ש נעשו
שם הוא קטן ביותר. היו קב לנים
שנטשו את דוכניהם לפני

סיום התערוכה משום שאיש לא
התעניין אצלן! מה הם מציעים.
התערוכה עלתה למשלם המיסים
הישראלי יותר ממאה אלף דולר,
שהם יותר מ 4-מיליון לירות.
סכום זה יצטרף להון־העתק שמש קיעים
מישרדי-הממשלה השונים
בהתנחלויות בשטחים.
מישפט מחכים בגפי 1ה
הס זוכו כבוקר מאשמת
גסיון 7רצח, והכרקלימות
מיהרה 7הכיך נגדם
בתביאישוס נוסן,8
כאותו הבוקר.

השר לוי (כחנוכת מעלה־אדומים)
מכונית לכל דורש
העולם הזה 2381

כל כפר טייבה היה בבית-המי־שפט.
הם באו לשמוע את פסק-
הדין בעניינם של בני הכפר איחסן
מסארווה, טלאל סמרה וקמאם אבו־סעדה.
השלושה נאשמו בכך, כי
לפני שמונה חודשים ניסו לרצוח
את בן־כפרם באסם מסארווה, ב יריות
אקדח.
לדברי כתב־האישום, שהוגש על-
ידי התובעת ד״ר דרורה פילפל,
נסע באסם באחת הסימטות של
כפרו בלילה, שם ארבו לו השלו שה
וירו לעבר מכוניתו בשני
אקדחים ותמ״ק עוזי. לדברי הת ביעה,
היה נסיון הרצח על רקע
של סיכסוך בתוך כנופיה עבריי נית,
שגם התוקפים וגם הקורבן

חשוד אוסיימר וארוסתו
בגידה במשך עשרה ימים
בית־המשפט האריך לפי בקשת החוקר, פקד יוסי קידר, את
מעצרו של אוסיימר שלוש פעמים. אולם כאשר ביקש עורך־הדין
צבי לידסקי לראות את התמונות הפורנוגרפיות שהוגשו, התברר
לו כי תמונות כאלה אין מצלמים באונם. בתמונות נראתה הצעירה
מחייכת ומרוצה, כאשר היא שוכבת עירומה בתנוחות נועזות.
״התמונות הללו מחזקות את גירסת החשוד,״ טען הסניגור.
לפני חג הפסח שיחרר השופט את אוסיימר בערבות של 10 אלפים
שקל, וציווה עליו להישאר בטול־כרם ולא לבקר בישראל.
בעת השיחרור בערובה נאמר, כי התביעה תגיש נגדו כתב-
אישום בתוך חמישה ימים, אולם עד היום לא הוגש כתב־האישום.
הסניגור שוקל כעת אפשרות לבקש את ביטול האיסור שהוטל על
אוסיימר לבקר בישראל, כדי שיוכל להמשיך לעבוד כאן במפעל
לג׳ינם, שבו הוא עובד כבר כמה שנים.
היו חברים בה.
״;שארים או לא ז ״ שמונה
חודשים היו השלושה עצורים עד
תום ההליכים, ואלה באו לקיצם
השבוע. בבוקר השכם הקריא ה שופט
יעקב קדמי את פסק־דין
הזיכוי, שניתן על-ידיו ועל־ידי
השופטת ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן,
בראשות נשיא בית־המישפט
המחוזי, השופט בנימין כהן.
שאגת שימחה עלתה מהקהל ל־מישמע
פסק־הדין, השלושה זוכו
מכל אשמה.
השופטים מצאו כי הקורבן, ב אסם,
שהיה עד־התביעה הראשי,
הוא בלתי ראוי לאימון, ולכן זיכו
את השלושה.
אולם שימחת המישפחה לא אר כה
זמן רב. כאשר רצו העצי רים
להשתחרר וללכת לביתם, עצ רה
אותם המישטרה והורידה אותם
שוב לחדר־המעצרים. התברר, כי
הפרקליטות ביקשה לעכב את שי-
חרורם עד שתספיק להדפיס כתב־אישום
נוסף נגדם, בעבירות של
שוד וגניבת־רכב.
הסניגור עוזר בכר נדהם מהליך
בלתי־מקובל זה. הוא מיהר לברר
במה מדובר, והסתבר לו כי הפר קליטות
מבססת גם את כתב־האי-
שום החדש על עדותו של באסם,
אותו העד שנמצא שקרן ובלתי
ראוי לאימון על־ידי הרכב הנשיא.
כאשר הועלו הנאשמים שנית ל אולמו
של השופט אריה אבן־ארי,
למעצר בתיק החדש, הביע הסני גור
בקול רם את זעמו, והשופט
אומנם שיחרר מייד את הנאשמים.

הדודגיד ווול חכר תלי ט
שוסט נזף סעדרד־דין;
שסגה 7כ 7סוגי כתי
המישסט כתביעת: ירדשין.
שופט בית־המישפט השלום בתל-
אביב, חיים אילת, קבע בפסק־דין
תקדימי כי מכונית של בני־זוג
מהווה חלק פמשק־בית מקובל ב ישראל.
ובאותה נשימה חיווה דעתו
על עורכי־דין מסוימים המטפלים
בתיק־גירושין.
המדובר הוא בקצין־קבע במודי עין,
אשר ביקש להתגרש מאשתו.
הקצין סנה לבית־הדץ הרבני באמ צעות
פרקליטו, חיים שטנגר, ו הגיש
תביעת־גירושין. בתביעה
הוא כרך גם את ענייני המזונות
והרכוש הנובעים מקשר הנישואין
שבינו ובין אשתו.
נעלמה עס המכונית. האשה,
באמצעות פרקליטה, מנשה בר־שלטון,
פנתה לבית־זזמישפט המחו זי
והגישה תביעת מזונות על סך
175 אלף לירות לחודש. במקביל
הגיש בר־שילטון תביעה לבית-
מישפט השלום ולבית־הדץ הרבני.
בו־זמנית ביקשה האשה בביודה-
מישפט המחוזי בתל־אביב כי יוצא
צו האוסר במעמד צד אחד על
בעלה להבריח את המכונית הרשו מה
על שמו, או למנוע ממנה שי מוש
בלעדי במכונית זו.
השופט המחוזי אריה סגלסון
קבע, כי הבקשה תישמע במעמד
(המשך בעמוד )50

213

מכח בי ם

בעיו ת
ולבטי ם
בחיי המין

חדלה שדו ם
עיצאם סר ט אווי חוא א מי ל
גרינצווייג הפלס טיני.

מאת

מסעדה ים תיכננית מאכלי גריל נדגים

ד״ר מרדכי זידמן

רה׳ הרברס סמואל ( 78 טיילת)
טל( 659241 .דרך מלון קונקורד)

הוצאת רשפים

^ פתוח כל ימות השבוע ח1.00-ו בצהויים עד 01.00 בלילה^ .

אם נגזר עליו למות — והוא
היה מוכן לקראת מותו בכל רגע
בשנים האחרונות — לא היה יכול
עיצאם סרטאווי לבחור לו נסיבות
מרשימות יותר.
גדולי העולם, מנהיגי המיפל־גות
הסוציאליסטיות במערב, התפ תלו
בניסוח החלטותיהם, ניסו ל יישב
בין הצדק ובין מחוייבותם
המסורתית לישראל. הם התחמקו

כל הכבוד לשילטונות הצבא, ה יודעים
להשליט מישמעת. הסוב ייטים
יכולים לקחת מהם דוגמה,
כיצד יש לטפל במחזירי מדליות
למיניהם ובטרבני אפגאניטתאן.
יוסף דגן, תות־גן

3ושע הומילוחמוה -דו־ין
עתה, א חרי ששככח ח*
סערה הציגורית שק מ ח
בעיקבות פירסו םמס קנו ת
ועדת״החקירה לעניין ה•

ישראלית יפה
אם ברצונך לשפר חיצוניותך
מכף רגל ועד ראש
אם ברצונך לרכוש גינוני חברה
ויחסי אנוש טובים ולקבל
בטחון עצמי
הרשמי לקורס טיפוח החן
קבעי ראיון אישי עם הגב לאה פלטשר
מורה יחידה בישראל מוסמכת להוראת
מקצוע טיפוח החן ונימוסים
טלפני 267682 אגן גבירול ,50 תל״אביג

נרצח סרטאווי

ה!גטדר למועדון המחשב
האישי

יעוץ למתחילים וחתקדמים

החלפת מידע בין חברים
רכישות מוזלות נתעולוחים

ירחון מקצועי
ארגון מפגשי חברים
לפרטים:
ת.ד 674

חתונות סדירה כפרית
כלב הפרדסים.
מסיבות גז בסגנון ייחודי.
הפרדס נס ציונה
טלפוז 1 054-70856:

•וממח׳׳ א

מילות נימוס של שימעון פרט

שרות׳ קייטרינג -תעשיות דונסקו׳ ו 98ו בע״כז
(קתפעל׳ קסעדות חמן ויצמן)
טלפונים 054-75533,72732 :

מודעות בטלפיו
לכל ה ע תוני ם
בכר טי סי א שר אי ב מ חירי המערכתי

6ט5 01מ6אום

•שראכרט

^ 1א 0וז^אק 6ז או
ם ז/\£11א5ו

שרות ת.ר. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

מלהכיר באש״ף, למרות שהעניקו
לנציגו, גיבור מחנה־השלום ה פלסטיני,
מעמד רישמי.
ההתפתלויות נמשכו עד ליומה
האחרון של הוועידה, עד שכדורי-
הם של בני־בליעל המחישו לכל
שאין המדובר במילים ריקות, אלא
בעניינים של חיים ומוות.
המת, שהיה מוטל בפתח בניין
הוועידה כחמש שעות תמימות, זי-
עזע את המתכנסים, מיקד את
תשומת־ליבם בדרכו הפוליטית יו תר
משהצליח לעשות במשך שנות
חיים ארוכות.
אולי קורבנו יעלה את שני ה עמים
על דרך השלום, אחרי שב חייו
לא הצליח להטות את הזרם
הכללי — למרות שעמד מולו ב צורה
כה מרשימה.
יוחנן אופיר, תל־אביב
במותו זכה עיצאם סרטאווי במה
שלא זכה בו בחייו: הכרה של
פוליטיקאים ישראליים, דיברי שבח
והלל באמצעי־התיקשורת, צער על
גורלו מצד הישראלי המצוי.
ברור שכמה מילות נימוס מפיו
של שימעון פרס אינן שוות אפילו
מאמץ קל — לא כל שכן חיי-
אדם. אך התגובה העממית ביש ראל
לשמע החדשה המרה היתד,
בוודאי משמחת את טרטאווי, לוא
יכול היה לשמוע אותה.

ורדה רפאדי,

חיפה

אות הסלון
הסמלקילוס וייגר כדון
למחבו ש ולהורדה בדרגה
— משום שסירב לענוד
א ת האו ת.

ובצדק ! אם כל חצוף יסרב לע נוד
אותות־מילחמה, יוותרו האותות
רק על חזיהם של תומכי התוקפנות
בלבנון. כך יובל כל עובר ושב
לזהות אותם ברחוב, על־פי אות-
הקלון.

סב ה בצברח ו שאמילא,
ואחרי שכביכול מוצו ה אפשרויות
הפולי טיו ת בנו שא
— יש למקדאת
המאמץ ב היב ט ה מוסרי.

על כל הכוחות הנאורים ושוח־רי־הצדק
בישראל לנהל מאבק ש ייעדו
להביא את שרון, רפול ר
שות׳ — האחראים ישירות לפוג רום
צברה ושאתילא — לדין פלי לי
בישראל.
מוצע גם להקים ועד ציבורי רחב
ככל האפשר, שיתמסר לנושא זה
ואשר יקרא ״הוועד לעשיית דין
לפושעי מילחמת לבנון.״
על מאבק הזה להיות ארוך טווח,
אמיץ ובלתי־מתפשר, גם אם ב תחילתו
הוא עלול להיראות עקר
וחסר־סיכוי. אל ישקטו כוחות ה צדק
ואל ידומו. עד אם יובאו פו־שעי
מילחמה אלה לדין. סוף הצדק
לנצח, אם רודפיו לא יטשוהו ו ידיהם
לא תירפינה.

דוד איש־שדום,

רמת־גן

דממ ״ ס סו
״לשבור לו אתה מיל ה ! ״
ה קו ראה ציפי המליצה ערן( ״ ה עול ם הזח 2378

בתשובה לדברייך, ברצוני לש אול
אותך: מי את בכלל, שאת
מרשה לעצמך לכתוב על אדם
דגול, רמטכ״ל בצה״ל, את הדברים
שכתבת ז
הלוואי וירבו אנשים ישרים ד
דגולים מסוגו של הרמטכ״ל, ו עלייך
רק להסיר את הכובע ב פניו.
רוכיק
אסנין, עפולה

אמינות טחאגית
לכבוד

פסח

הנין

רפאל

(המשך בעמוד )26
העולם הזה

2381

א ת אופל רקורד כמעט ואין צורך להציג.
אנו מציגים רקאת החידו שים שלה.
ל ב חי רתך 2דגמים: סטנדרט ולוקסוס.
בנפח מנוע 1800ס מ׳׳ ק( 90כ׳׳ס .0א )0 .ו־ 2000ס מ ״ ק
( 100כ׳׳ס) ,נוסף על ה־ 1700 סמ׳׳ק המוכרת.
חסכון כ־ 150/0בצריכת הדלק לעומת הדגם הקוד ם.
הוצאות א חז קהנ מוכו ת יותר.
מיבנה אוירודינמי משופר.
תיבת הי לו כי ם חדשה ( 4הי לו כי ם עם אפשרות ל־5
הילוכי ם) או הילו כי ם או טומ טיים הצתה אלקטרונית,
אביזרי נו חו ת רבים וגימור מהודר.
אפשרות להגה כח בדגמי 1800ו־ 2000 סמ׳׳ק.

מאז 1953 נמכרו 6.8מיליון מכוניות אופל רקורד!

ליאו גולדברג בטיימ

מ שרד ר א שי: ת ״ א, דרך פ׳׳׳ ת ; 65 דרך פ״ ת ,86 טל ; 251374 .חי פ ה: דרך יפו ,132
טל ; 04-528285-7,י רו ש לי ם: ש לו מ ציון המלכה , 15ט ל, 02-234536 ,231798 .
סו כני ם: חי פ ה: בית ה מכוני ת, יפו ,19 טל 04-512251 .נ תני ה: מכוני ת נתניה,
ס מי לנ ס קי ,2 4טל , 053-39423 .נונרת: בישארה יו סך ס רוגיי, רח׳ פ אולו ס השישי ,56
טל .065-54677 .באר-שבע: רכב בן שושן, רמבייס ,13 טל 057-70527:

מכחכים
(המשך מעמוד )24 איתן עצמית.

**״ נדיב אבידן

בהפגנה מזוויעה של חוסר־אח־ריות
יזם הרמטכ״ל עלילת־דם. ב אומרו
כי ״טרוריסט פלסטיני״ הוא
שרצח את נאווה אלימלך לפני
שנה.
מובן שלדבריו לא היה כל יסוד,
ומייד באה הכחשה רישמית מצד
המישטרה, ואף מצד המפכ״ל עצמו,
בראיון מיוחד לקול ישראל. אך
המעשה נעשה, ומי שהיה צריך
לקלוט את מסר הרמטכ״ל — קלט
אותו.
ההכחשות הרישמיות של המי-
שטרד. לא הפריעו לרפול, והוא
המשיך ״לעמוד על דעתו״ ולהסית
בצורה פרועה ומגעילה.

מאוזן
. 1נקבת הצב מרגישה ש היא
עושה משהו לא טבעי ()3
.3לאחר ספירת הקולות ה־שלגרים
של הכנסת מנהלים
מאבק כוחות ()4 ,5
.9איזה
מהחור ()4

שוטר

עלילת־דם מ תוצר ת

כבר יצא

. 10 החורף חזר בטעות ()4
. 13 אשד. ליברלית כשמה כן
היא ()3
. 14 פתיחה שירית ״לאלה הם
חייך׳ לדב ()4 ,2

פירקי

. 15 נערך משאל לשנאה הנו בעת
ממחלה ()8

ד ר סו

. 17 מבנה כפרי לשהיה אר עית

שבחא׳

. 18 עושה מאמץ להעמיד קו נוס
על השפיץ ()4

לי־בגים הרא שיים, לדג
הצבאי הראשי, ל-
תלמידי
שר-הדתות,
חכ מי ם, גדולי תורה
וראשי ישיבות אד-
מו״רים שליט״א —
בעיה״ק ירושלים ה שלמה
שחוברה לח
יחדיו תובב״א :

.20 בעזרתה ובעזרת אמון
יפתר, אולי, את בעיית ההרפס

.22 למרות שהוא רק בן ,18
במטוס הוא כבר עושה סבובים

.24 הוא מתגורר עם חזי רים

.25 קיבל אחולים לרגל דד
אסץ ()4

פתרוןתשבצופן 2379

26 והמחברת שלו בארבע
מחברות ()4

.9כזו פרברטית אפשר למ צוא
רק בארה״ב ()7

אפשר

. 11 ברכה חוזרת להניק ()2

.29 טוב בחיל אויר אבל לא
מוסרי ()3

- . 12 בעקבות התאונה עם ה שטן
אינו כתמול שלשום (,3

מאונך

. 16 נו! גם אורי עדיין שר

.28 בשורת השכל:
להפיק אנרגיה ()7

. 2אפשר לקבל שם כמעט
הכל — גם הלם ()3
.4נצחון המשקה על ה חיים

.5סרב להכניס את האור חים
מיד בהתחלה ()3 ,2 ,3

. 19״התנאים איומים״ ביטא
טולסטוי בצחוק חרישי ()3 ,3
.21 כשאין לחות אפשר לה תבשם

.22 כתב דרמות ושירד. אבל
לא ליקק דבש ()4

.6גברים בדרך כלל לא
נהנים מהאיום הזה ()3 ,3
* .23 אלדד פרש מהשחורים?
בשום פנים ואופן! ()2
.7גבוי לא יציב לחקלאי

.24 לרופא אמריקאי דרושות
ידים יציבות ()3
.8אני מתפלא על גוש
.27 לשוא טרח לקבוע הספק
אמונים ודומיו, הרי זה חטא
באיסור ()3 ,2

אני עבדכם הנאמן, העושה
ימים כלילות בלימוד תורתנו
הקדושה והוגה בד. יומם וליל,
מצאתי טעית מצערת ר״ל, ו הנני
מביאה בזאת לפניכם, ל מען
תתוקן ולא תמיט עלינו
חרפה.
בספר פירקי אבות, בפרק
חמישי, בפסוק בעניין ארבע
מידות האדם, חל שיבוש חמור.
אחרי יגיעה וטירחה מרובה,
זיכני השי״ת לתקנם.
אמר רבי שבתאי: ארבע
מידות באדם;
האומר שלי שלי ושלך שלך
— תבוסתן,
האומר שלי שלך ושלך שלי
— קומוניסט,
האומר שלי שלך ושלך שלך
— בוגד,
האומר שלך שלי ושלי שלי
— גוש־אמונים.
שכתאי לי י, ק״ק רנזת־גן
אדם זה הוא שהנהיג את צה״ל
במילחמת־הדמים בלבנון, אדם זה
הוא שפיקד על צבאנו במשך כמה
שנים טובות. האם זו היתה אמינותו
במשך כל שנות כהונתו?
אידן פלדמן, אשקלון

..י שראל !היסה והקטנה״
אמנון דנקנר חו א תוצר
של חג ר ה בלתי״תרבותית.

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור
קור סי ם
ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)
סלון ומכון יופי
תסחקות, תספורות. החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
ה כנ ת כ לו ת
מחירים עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 ;226066 )4
216

0וגנ לחייל

צודק משה וייס מפתח־תיקווה,
כאשר הוא מפנה את תשומת־הלב
לתומכים האמיתיים בבגין — בעלי
הממון למיניהם: אלה המרוויחים
ממכירת נשק, מחשבים ,״סיוע״
לארצות מתפתחות (באמריקה וב אפריקה)
,ספסרי קרקעות בישראל
ובשטחים.
האחרים הם רק ספקי קולות
בבחירות, ואינם מתרכזים בשכבה
עדתית דווקא (אם לדון לפי עכב-
רושי הליכוד במישפחתי ה״אשכג־זית״).
התמיכה
בליכוד היא התמיכה
הקלסית של מישטרים פאשיסטיים :
מחוסרי כוח כלכלי (והבנה פולי טית)
,הנסחפים אחרי דמגוגיה ל אומנית,
ובעלי הממון המרוויחים
(המשך בטנזוד )28
העולם הזה

2381

הגיע משלוח להספקה מיידית!
וי די או סאבא — הי צי רהה מו שלמתבת מונ ה ובצבע ע ם
הראשהחכם המגנטי(_ו\0 /ו_ )1-1£1ה פו על ב שי ט ת . 3א\/.
( ק ס טו ת גדולות) הנ פו צ ה ביו ת ר בעול ם ובי שראל.
2שי טו ת ו\/ו\/\ 1 /3 £ 0 /נז, מנועי הסר בו, האפש רו תלהרצת
ה ת מונ הבמ הי רו ת ק די מהוא חו ר ה תו ך כ די צפיה, מגוון
האפש רויו תהמ תו ח כ מו תלהפ על הול פי קו דוהקפ דנו ת
ב תכנון ובעיצוב — נו תני ם בידיך י צי ר ה מו שלמתעם
א ח ריו ת ל שנה שלמה כולל ראש הוי די או( +יאפש רו ת
לחידו שהש רו ת ב תו ם שנ תהאח ריו ת).
האח ריו ת ני תנ ת לך על ידי אבאחזקוא מין —
ה ש רו ת של ת די ר אן!

חדש! שאל על הוידיאו הנייד-סאבא

היכן תוכל לרכוש את וידיאו סאבא?
במת ״ םוב מקו מו תהב אי ם :
(ר שי מהחל קי ת)
ת ל -א בי ב :״שיווק הוגן״ ,דיזנגו ף סנ ט ר, טל• .03-292311
״א.ל.מ. אינטרצשיונל״ ,ה׳ באייר ,76 טלי

( 454598 ככר ה מ דינ ה ליד בנק לאומי).
״גרינוולד׳ ,,הרצל ,68 טל.03-829313 .
״סלון רז״ ,אלנבי ,132 טל 03-613042
״סלו! טוקיו״ ,אלנבי 66 טלי 03-283770
״אל־דאי״ ,העליה ,23 טלי 03-824649
ירו שלים :״סלו! סיני״ ,בן-יהודה .6טלי 02-222627
״טטריו״ ,א בו י שר אל .2טל 02-222322
חי פ ה ״ :אסטרו אמריקה״ ,שדי ההסתד רו ת ,20 טלי
— 721234 צו מ ת הציק פו ס ט( לי ד היפר כל-בו).
״סלון קריידמן״ ,צידון ,4פינת הנ בי אי ם ,14 טלי 04-640640
״סלון מהיר״ ,הנ בי אי ם .17 טלי .04-640106
א שקלון״ :צלילי הדר״ ,הרצל .29ט ל 051-22513
״קרן אור-ברזילי״ ,הרצל ,22 טל• .051-28411
ב אר־ שבע :״סלון אדיב״ ,החלוץ ,122 טלי .057-31131
״מימון״ ,הרצל .82 טל• 057-70699
ב ת ־י ם :״כל בו ליפשיץ״ ,בלפור .33ט ל 03-863698
גבעתיים :״צלילי המוסיקה״ ,כצנלסון ,117 טל• 03-739550
״נ תנ א לי ״ ,כצנלסון , 18 טלי 03-317105

הרצליה :״רדיו.ע ד״ ,סו קולו ב ,53 טלי .052-82088
״סלון הרצליה״ ,סו קולו ב ,59 טל• . 052-85565
חדר ה :״ש. שויצר ובניו״ בע״מ, הרברט ס מו א ל ,68 טלי
063-26945/6
״מרכז הוידיאו״ ,הנ שיא 43 טלי 063-22284
חולון :״סלון סבוי״ ,סו קו לו ב ,77 טל 03-882588 .
יפו :״פינדר״ ,שדי ירושלים ,28 טלי .03-824068
כפר״ סב א :״חשמל כ ל ״,וי צ מן .74 טלי .052-44411
לוד :״גט-אין״ ,הנ שיא ( 2ע״י מגן דוד אדום) ,טל׳ 054-20195
ספרית ק ס טו ת וידיאו ב מ קו ם
נס״ציונה :״פינקלשטיין משה״ ,ויי צ מן ,25ט ל .054-73292
נתני ה :״גולן שניר״ ,הרצל ,41 טלי .053-40014
״סלון בת קסם״ בע״מ, הרצל ,30 טלי .053-35454
נ הרי ה :״טל רון אלקטרוניקה״ ,סמטת רון ,19 טלי
04-928240 ספריית ק ס טו ת וידי או ב מקו ם.
עכו :״אחים סט״ ,גבורי סיני ,5טלי .04-912540
עפולה :״פינת האושר״ ,ירו שלי ם ,5ט ל 065-23797
פתח ״ ת קו ה :״פרידמור״ ,חיי ם עוזר ,1טלי .03-912843
״סלון ברק״ ,חובבי ציון , 30 טל 03-911330 .
צפת :״אחים בוכניק״ ,ירושלים 75 טלי .067-30077
״מארק״ ,רח׳ ירושלים ,40 טלי 067-72344
ק רי תאתא :״אחים סיאג״ ,כבי ש ק רי תאתא טלי
04-723162
ק רי תים :״אחים נפתלברג״ ,י ם 3טלי .04-717393

ק רי ת שמונה :״סלון 2000״ (פרס) ,מרכז מס ח רי, ט ל
.067-40461
״מק״ ,מרכז מסחרי, טלי 067-41887
קרי ת״ מל אכי :״לוגסי״ ,מרכז הדר, טלי .055-82158
רעננה :״סלון אפי״ ,א חוז ה ,109ט ל .052-20945
רחובות :״סלון להט״ ,בית הפועלים, טלי .054-58001/4
״סלון אלקטריק״ ,הרצל .187ט ל 054-57574
״אלון אלקטרוניקה״ ,רח׳ רמב״ ם ,100ט ל 054-55595
רמלה :״אסתר אוניברסלי׳ ,ביאליק .054-23077,2
ראשל״צ :״תומר״ ,הרצל ,22 טלי 03-995772
רמת-גן :״סנסור״ ,זיבו טינס קי ,91ט ל 03-793685
רמת״ה שרון :״סנסור״ ,סו קולו ב ,42 טלי .03-474917

לוידיאו שאבא יש אבא -שרות תדיראן

מכוזבים
(המשך מעמוד )26
ממדיניות חופשיודכביכול, המזרי מה
ממון לכיסם על חשבון המא-
מינים־הדיוטות המסייעים בידיהם,
משולהבים על־ידי ההסתה הלאו מנית
חסרת הרסן.
ובאשר ל״תרבות האשכנזית״ של
מר דנקנר — היכן היא מסתתרת?
למרות בטהובן, באך, היינה, הרי
מה שבולט לכל מבקר בישראל
או מי שפגש את נציגי ה״אשכנ־זים״
בחו״ל הוא חוסר-התרבות
המופגן של ישראלים רבים. גרוע
מזה: המאפיין את קו המחשבה

עו ר

פאש־סט־ם בי שראל
״מיין קטפף״ של מאיר
כתנא והאיימ״אללח ארי אל.
מתמעטים
האנשים, אשר ראו
בעיניהם את התנועה הנאצית בהת הוותה
והתעמקו בתורתה מראשי תה,
וחוו את הזילזול מצד אישי
גרמניה בסכנה הפאשיסטית.
עם התעוררותה והתרחבותה של
תנועה כך, נדהמנו לא רק מהדמיון
אלא מהזהות המוחלטת בין העק
עבה

מכירה א ת פנינה רוזנבלום נשאלה ון״כ שרה
דורון על־ידי שרית ישי (״העולם הזה 2379״אין
תגובה,״ הי תהת שובתה של הגברת דורון.

.אר־יר ריגול איגוד הבנקים. ,א-ילווז ה סז ל אילנות
דיסקונט, אגסי רגל ה אריאלה הררי ארלכ\ ב טי ע
ארנה נאמויר בנק דיסקונט, בינות, בריטיש אירווייס, נולד
פרוסט, גיל אלקטרוניקה, ג׳מבו, וילה נ׳ליוט דוד טמויר
דוד אוהוה דיגיטל, דיור־סולל בונה, דיינרס קלוב,
הביטאט, הדטה ירדוי החברה הישראלית לטרקטורים
וציוד, החברה המרכזית למשקאות קלים בע״מ(קינלי,
ספרייט, גרנד סיידר) ,הלן קרטיס, הרטץ יעלבי
ווודה טרברו ויצו,יינות מונפורט(שטוק),הוה לפידוה,
טריומף אינטרנשיונל, יהלי אדטהי יוג־י בץ טלום
ילל האיר יצהל ת כספומט, לוטה פרונזץ לופטהנזה,
ליאורה רוץ לילי צדיל מגדל -חברה לביטוח, הלכה ללוו
מפעלות דיסקונט, מפעלי עלית למען התרבות בישראל,
נילי -אפנת כלי מיטה, גזץ טוזי כהץ, סולב, טפי ה טיול
לדוה וריוטטיץ לודד באומץ, עזרא דפה,
ליריה טטראוט עלית, עץ־הזית(בול) ,צולי לטה
צילה לביא ציפי אהרווי קומפיוטרלנד,
קרנות הנאמנות, ראובץ וימר רובי מרלי רווי בהץ
רוויה בץ־טוב רוהה כרץ רוזי ה כהץ רלוי טוובה שטיחי
ארבל, שירותי בנק אוטומטיים, שטראוס, טלומיה ור טי
טמיל מליץ טרה ויורי טרי רפ ט המי פילוטוץ,
המי טמהי הרצה פייץ
ולודהרבהבדרך...
לוברים למטרדיוו ההדטים -
בביה ויבורי יטראל
רה ויבורי יטראל ,117 לומה רביליה
הל־ אבע 1(1590,
טלפוץ• 165151

ברטים וימר יללבטוץ טמיר בלינו

תמהתי.
אני מתפלאת על זיכרונך הקצר, גברת דורון. הרי את זו שהיזמנת
אותי לארוחודצהריים בכנסת, ואחרי ארוחתנו עודדת אותי להצטרף
למיפלגה.
הוזמנתי על־ידי מזכירתך ללוותך בביקורך בבית־הספר לילדים
מעוטי־יכולת. בהזדמנות אחרת פגשתי בך במישרדך במיפלגה
הליברלית בתל־אביב.
כמו־כן הצטרפתי אלייך לישיבה סגורה של חברי מחנה אברהם
שריר במיפלגה, וכן הצטרפתי אלייך למיפגש של נשות הליברלים,
לשמוע הרצאה מפי שר־המישפטים, משה ניסים. פגישה זו זכורה לי
היטב, משום שבמכוניתי חלה תקלה, אחרי שהיסעתי אותך לביתך,
בסיומו של הערב.
כמה פעמים התקשרה מזכירתך ושלחה לי הזמנות לפעילויות
שונות במיפלגה, שאותן נאלצתי לדחות בשל עיסוקי השונים.

דגד־ם סדיד״ם משני מנעה המישטרה אזר חים לה שתתף בעצרת
שנערכה ברישיון.

ביוסיהאדמה לפני שבועיים נשללה
מאיתנו, חברי שבתאי לוי ואנוכי,
הזכות להפגין.
בדרך לכפר טייבה עצרה אותי
המישטרה כשל סמל קטן שענדתי,
סמל של המועצה הישראלית לשלום
ישראלי־פלסטיני, שבו נצבים
זה לצד זה דיגלי ישראל ופלסטין.
סמל זה הוחרם ממני בתואנה ש אינו
חוקי, ומסיבה זו גם נעצרתי.
חברי, שבתאי לוי, נעצר מפני
שענד סמל שעליו כתוב :״אוני ברסיטת
ביר־זית״.
מכיוון שסמלים אלה הם חוקיים
לחלוטין, לא נותר אלא להסיק
שכוונתם של השוטרים היתד, לש לול
מאיתנו זכות בסיסית בדמו קרטיה
— הזכות להפגין.
כגימין וולמן, ראשזדלציו!

ש ר הטיוסג!! המט ״ ד

קוראת רוזנבלום

מרואיינת דורון

״מטפחת את חיצוניותה..״
שמחתי לפגוש בך בביקוריי הרבים בכנסת ולגלות מצידך יחם
אוהד, כאשר ביקשתי ממזכירתך לסדר לי אישור כניסה קבוע לכנסת.
ואני ממשיכה להתפלא. לעיתון אחר סיפרת שלא ידעת מה אני
מייצגת, ושבמיפלגתכם יש אנשים שמרנים, שאני איני מוצאת חן
בעיניהם. מהו, אם כן׳ התוכן האמיתי של מיפלגתך — ליברלי או
שמרני? החרדה את לתדמיתך? האם אפשר לספר עלייך את
הרכילות שמספרים עליי — ״היא מטפחת את חיצוניותה ואין לה
תוכן פנימי״ ?
ואני ממשיכה להתפלא. האם את מקשיבה לרכילות, האם אין
לך כושר־שיפוט משלך? הדי פגשת בי כמה פעמים. זכורה לי היטב
שיחתנו הטלפונית שבה סיפרתי לך על הרכילות שגונבה לאוזניי,
על כמה אנשים המתנגדים להצטרפותי למיפלגה. את אמרת :
״רכילות לא משפיעה עליי. רק אני קובעת מה אני מרגישה וחושבת
על כל אדם!״
הערצתי את מאבקך למען הנשים ומקומן בחברה, דאגתי בכל
האמצעים שעמדו לרשותי — ערבי-ראיונות, העיתונות וכדומה —
לדבר בשיבחך ובשבח רעיונותייך. עודדת אותי באשר למעורבות
פוליטית, עודדת אותי להאמין בדרכה של המיפלגה הליברלית,
דאגת לצרף אותי כחברה במיפלגה ואמרת לי :״פנינה, בשביל
להיות בפוליטיקה צריך עור עבה.׳
עכשיו, אחרי שהבהרת שאינך מעוניינת בקשר איתי, הבנתי
למה התכוונת אז.
פנינה רוזגכלום, תל־אביב
הישראלי הוא חוסר־ההתחשבות ב ערכים
אנושיים, בזכויות בסיסיות.
הדבר מתבטא החל בזילזול בחיי
אדם שאינו יהודי, וכלה בזילזול
בבני עדות המיזרח.
זילזול זה לא החל כעת, אלא
באותם ימים של ״ישראל היפה
והקטנה,״ אשר הודות למאמצים
חינוכיים ממושכים מהווה את תר-
בות־היסוד הישראלית — ומר
דנקנר הוא רק אחד ממוצריה.
רות שירטון, גלזגו

השקסת־עולמם היא רק תירוץ ל מעשיהם
הנפשעים, הבאים לספק
את יצריהם הפליליים. בוודאי אין
לשער, לדוגמה, שיש איזו השקפת-
עולם המצווה לירות במישפחה
שלווה.
אך אפילו אנשי האופוזיציה מכ ריזים,
שאין חס וחלילה להוציא
את תנועת כך אל מחוץ לחוק.
האם לא הבינו, שהתנועה הזאת
עשתה זאת בעצמה. מגילח־העצ־מאות
מבטיחה חופש־הפולחן לכל
הדתות, ומגנה על מיעוטים דתיים
ולאומיים. על כן, האיום לשלול
את זכויותיהם והניסיון להצר מו סדות
הדת המוסלמים נוגדים למ גילה,
בעלי אופי פלילי מובהק.
עת לפעול במיסגרת החוק — ד
לא רק לדבר. לא נהיה כריפובלי-
קר. הוויימרית, אשר התאבדה מ רוב
ליברליות. אין לחכות ש-
מיסגד אל־אקצא יעלה בלהבות.
כשהרייכסטאג נשרף — כבר היה
מאוחר.
שלום ויינשטיין, הרצליה

רונות שפירסם^,הרב״ מאיר כחנא
ובין הרעיונות במיין קמפף של היט-
לר. גם היטלר לא דיבר שם על
השמדת היהודים אלא על גירושם.
גם הצורר הזה דיבר על המוסר
הגרמני השונה מזה של ״הגויים,״
והעלה, את העם הגרמני מעליהם.
מנהיגי הקואליציה אומנה מגנים
ישראל אריאל, אך עושים זאת ב את
האיש ההוא ואת האיית־אללה
לשון רפה, ואינם שוכחים לשבח
את לאומיותם. הם אינם מבינים,
שאצל כל הפאשיסטיים האמיתיים,

שר-האוצר מסתלקמה ארץ,
ומשאיר א ת הרס״ר
עזרא סדן לטרטר אתה רופאים.

קופת
המדינה (בעברית עתיקה :
טימיון) ריקה, המדד עולה ורזרוות
הדולרים יורדות. אך שר־האוצר
סבור שימים אלה הם המתאימים
ביותר לטייל ברחבי העולם, ל שאת
נאומים נמלצים לפני יהודים
קשישים ומתמוגגים.
למה לא — בישראל יש לו
משהו יותר נעים לעשות? מו״מ
עם הרופאים הוא בוודאי עניין
פחות הסעיר מאשר איסוף תרו מות
בארוחות־ערב מפוארות. זה
גם עניין פחות מכניס. חוץ מזה,
הוא הרי שר. ובמה ניכר שר אם
לא בנסיעות חינם לחו״ל?
אנו׳ שלא כמו יהודי אמריקה,
ניאלץ להסתפק במנכ״לו המחמיץ
פנים, המנסה להוליך שולל את
הרופאים.
דורון גל, תל־אביב

לידי ע ת התוראיס קוראים חשדלדוים מיג־חבים
מתבקעים לנסח
אותם בקברה, לכתוב אד
תם במכונת־כתיכח ב•
מוח פסול ועל בידו מאחד
בלבד על הנייר* עדיפות
תינתן למניעים תמונות
למיכתכיחם*
העולם הזה

2381

הו רו ס הו ס מרים בנימי]׳
טלה לשור

בעיות כ ספיו ת עלולות לה טרידב ם השבוע,
רצוי שלא ת תיי ח סו ב קלו ת לכספ־בם,
ק חו בחשבון א ת
המחר. קניו ת או השקעות
גדולות, כדאי
לדחו ת לזמן מה. בעניינים
רו מנ טיים ה שבוע
הוא שלבם, פגי שות
מיקריו ת יביאו
לשינויים משמעותיים
0ו ווו
ב ת חו ם זה. בני מזל
במרס ־
אריה וק שת יוכלו ל ב
א פ רי ל
צאת אתכםל טיולים
מ שותפים ולנסיעו ת בלתי־שיגרתיות ש יביאו
לכם הנ א ה וסיפוק רב מאוד.

שמש שוהה במעלות ה א חרונו ת
טל מזל טל הומ תכוננ ת ל חיכנ ס
למזל טור. ה ת קו פ ה טבין טל ה לטור
אינה קלה בדרן־כלל, מכיוון שקומבי־נציה
בין טל ה וטור אינ הנח טנ ת לנעימת
ביותר. גס ב הו רו ס קו פ איטי — כטטני
מזלות אל ה טול טי ם ב מפ ה, זה מצביע
על אד ם הנו טהל חו סר ״ התח טבו ת, אדי-
טו ת לזולת ולפעמים אפילו מגיע לאכ זריות.
אםנ טוו האתהת קו פ ה לאד ם
בעל הו רו ס קו פ כזה, נ סי ק מ כן טי מי ם
אלה אינ ם א מו רי ם ל היו ת ק לי ם.
כטהטמט נמצא ת ב מזל טל ה בחוד ט
הנוכחי, אנ טי ם מרגיטים התעוררות, ה תל
הבו ת ימ טיכה להרפת קו ת ולנסיונו ת
חד טי ם ואולי אפילו מ סוכני ם. המרץ
ה ת חד ט י חד עם האביב, ו הי תהת חו ט ה
טבעת אפטר ל קד ם סוף־סוף עניינים
טנעצרו על ה מ קו ם. מי טפ חד לבצע
טינויים מ ט מעו תיי ם בחייו, הרגיט יותר
אומץ ויותר אופ טי מיו ת, ו ה חלי ט לצרף
עטיה למחטבה ולגטת לפעולה.
בחודט טל מזל טל ה, אנ טי ם נהנו
מ טיולי ם ומנסיעו ת, יצאו מ הבי ת ומה־טיגרה,
יהרטו לעצמם ל הנו תמה חיי ם
בילדים ט אינ ם חו ט טי ם מהעתיד.
דיבורים גלויים ויטירים הביאו י ח סי ם
לא ברורים ל סיו מ ם או ל הידוק ם. הגיטה
לעניינים כ ספיי ם הצטיינה ב חוסר-ז הירו ת

המתחים והקשיים שאיפיינו את השבועות
האחרונים ירדו מעט, ותוכלו לחזור לשלווה
ולשקט שאתם אוהבים.
יחסים עם בני המין
השני עולים על פסים
שקטים יותר, הדברים
מתבהרים, ואתם שוב
תוכלו להרגיש יותר
בטוחים. יצר הביזבוז
עלול לדלדל את כימכם,
עליכם להתאפק ולהימנע
מלהתפתות ולקנות
דברים שאינם הכרחיים,
ובעיקר כלים וקישוטים לבית. שוורים
נשואים עלולים להיקלע למריבה רצינית.

ענייני בריאות יעסיקו אתכם השבוע.
הבריאות שלבם או של בני מי שפחתבם
תגזול זמן יקר, ותגרום
לעיכוב ב תוכניו ת.
אל תתכננו להת חי ל
דברים חדשים בעבודה,
קרוב לוודאי שתיאלצו
לבלות בבית יותר מכפי פרשיות שהתכוונתם.
א הב ה חדשות י ת חילו
1ואוחי ( ן _
בימים אלה, ההתלהו
1במאי ־
*0ביוני להרגשה בות תביא
אופ טי מי ת ולרצון לגלות
דברים שה שתיקה יפה לה ם. ביקור
קרובי מי שפחה עלול ל הקדיר מצב רוחכם.

חית

והדבר הבול ט ביותר ב ת קו פ ה זו
ביזבוז כס פי ם.
תחטטו הפ חד והדאגות בכל מהט-
ק טור לפיננ סי ם א מו מאפיין א ת מזל
טלה. תופעה זו תוכל לחזור ב חוד ט
א חר, אך ב ת קו פ ת טל ה אנ טי ם ביזבזו
בספי ם כמעט ללא חטבון, כ טליוו ת ח
או ת ם הרנט ה אופ טי מי ת טלבסו ף הכל
יסתדר.
אול ם לא הכל הי ה טוב ב חוד ט זח,
ואין ל טכו ח ט מזל טל המסמל תו קפנו ת,
מיל ח מו ת, מריבות ו ת אונו ת הנובעות
מ חו ס ר זהירות. וב אמ ת, בחוד ט זה טוב
התבטרנו על ריבוי תאונות־חדרבים, על
מריבות בעניינים ציבורייג ועל מבוכ ה
בעניינים פוליטיים. בחוד ט זח אנ טי ם
לא ח טבו על פטרות, כל אי -הבנ ח ק טנ ה
ה תנפ ח ה והפכה לעניין גדול ו מ סו בן.
כמה טני סו ל ת קן ולטפל בזהירו ת וב-
קור-רוח, הס תבר טז ה לא ניתן, כי
ה אווירה הכללי ת מ טכ חאתח אנ טי ם
להגיב ב ת קי פו ת וב תו קפנו ת.
בטהטמט תיכנס ל מזל טור, טוב נר-

וכוח

ויצטרכו לגלות אופי חז ק
בדי להתגבר על הפי תויי ם.
בחלק הראשון טל החודש תבלוט
תופעת הזהירות. ז הו למע ט ה הזמן ת זהיר
ביותר. מי ט ח קי ם טל כו ח פוליטי
מ ת חי לי ם ל היו ת רציניים, ו אל ה ש הסתירו
קו ד ם לבן א ת כוונו תי הםמת עק שים
לחפש להם עמדה. כשהשמש תגיע
לאמצע המזל, המצב י הי ה יותר רגוע.
הזמן י ת אי ם ל מני ח ה או ל עי סו קי ם,
ויביא שקט נפשי וסבלנו ת.
בי ח סי ם בין אדם וחברו יורגש שינוי
חיובי. כבר לא מתפרצים ולא מגיבים
ב תו קפנו ת. אנשים כמעט מתעצלים לריב,
ומעדיפים להת על ם ממצבים שיגרמו להם
לצאת מ שלוותם. הנו חו ת ח טוב הלהם,
ואין להם די מרץ לפ תו ח במריבות לוהטו
ת. ניכרת ס ל חנו ת והעולם נראה
יותר שקט ויותר ב טו ח.

ניט בטינוי טבין טל ה לטור. ה תו קפנו ת,
העירנות והסערו ת טל מזל טל המתח לפים
במט הו ב סי סי וסבלני, שיתאים
למזל שור. האנ שים יהיו טוב הרבה יותר
זהירים, כ שהם נו טים לשמור על ה קיי ם
ולא לחפש דברים חדשים.
כבר בעת, במעבר, מ ת חי לי ם לסרגיש
שהאוויר נרגע. זה לא הזמן לחפש שי נויים,
בפרט בכל מ ה שקשור לבעיות
פיננסיות.

מי שעוסק בגננות עציצים, או כל
צמחיה אחרת מרגיש סיפוק עצום, שכן
זו ה ת קי פ ה שבה רואים כבר תוצאות
חיוביות ל מא מ צים שהשקיעו בחוד שים
הא חרוני ם.

במזל שוו יתחלפו
בסיסי וסבלני יותר,
והאווירה תו גו1

רצון

אלה שביזבזו אתכ ספ ם בחודש טל ה
מ ת חר טי ם על כן ו מ חלי טי םלה תיי ח ס
מעתה לכספ ם יותר ברצינות. הארנק
אינו מ מ הר ל היפ ת ח, בעיקר כשמדובר
על בק שת הלוו א ה. מי וץ ינסה לבקש
הלווא ה בי מי ם אל ה, יתקל ללא ספק
בסירוב כ שהסיבה שתושמע ״אין לי —
אני חנוק״ (אלה ה מלי םהמ קו בלו ת על
בני מזל שור, כשמבק שים מהם הלוו א ה).
כמו כן לא י הי הקל לבקש הלוו א ה
מ אל ההמ מוני ם על כספי ם. ה ם לא
ימהרו להיפרד מכספ ם, אלא אםי היו
ב טו חי ם שהמבקש הוא אד םהמ בו ס ס
היטב, ואין חשש שלא יחזיר. וגם אז
יתנו לו רק חלקמהס כו ם שביקש.
אול ם למרו ת הזהירו תוהחס כנו ת, אנשים
יהנו לצאת ולקנו ת לעצמם דברי
אובל או לבלות במיסעדות. הנ או ת הא כילה
משוייכות ל מזל טור, ובחודש זח
אנשים מרגיטים צורן חז ק ל הנו ת מכל
מה שנכנס לפי הם ולבטנם. אנשי הדיא טה
יתק שו ל ה חזי ק מעמד בחודש שור,

לא פעם קור ה שהשמש בשור נמצאת
בקט רי ם ק שים עם כוכבים א ח רי ם ואז
החודש אינו עובר ב קלו ת. הי מי ם שבהם
השמש ״מוכ ה״ מכוכבים אחרי םהם
י מי ם פ חו ת נעימים. הבעיות העיקריו ת
העלולות להתעורר ק טו רו ת לעניינים כ ס פיים,
שבן שיר מסמל בספי ם. בי מי ם
כאלה שומעים לפתע על הפס די ם או
פשיטות רגל. לפתע מעלים אתה מי סי ם
או מייק רי ם מוצרים חיוניים.
בחודש מאי, כשהשמש ת הי ה ב מזל
שור, י הי ה כוכב מרקורי בנסיג ה, וזה
עלול לגרום לבמה בעיות ב ת חו מי ם שו נים.
אול ם מדובר על השנה בלבד, כלומר
מאי . 1983 -מרקורי בנסיג ה עלול
להביא לבעיות כ ספיו ת ק שות, שישפיעו
פעם נו ספת על ה בו רס ה, ומדובר על כל
חודש מאי. במו כן רצוי לא ל ח תו ם
על חוזים או להת חי ל בעבודות חדשות.
אי״הבנות בענייני תיק שורת עלולות לה עיב
על ה ת קו פ ה. ובבל זאתנא חל לכולם
שיהנו מ טיולים ו מפי קני קי ם ב חי ק הטבע
או ב אחו, כפי שמת אי םלת קו פ ת מזל
שור.

מצב הרוח הקשה שהיה לאחרונה עומד
הרגשת בדידות עלולה להכביד עליכם
אי־הבנה במקום העבודה עלולה להתנפח
השבוע. הק שרים עם בני המין השני לחלוף. מתחילת השבוע הבא תתחילו
ולצאת משליטתכם, אנשים שעליהם סמכתם
אינם עונים על הצי להרגיש
יותר קלילים
יאכזבו אתכם ולא יעמדו
לצידכם. השתמשו
ופחות כבולים. בתקופה
פיות שהיו לבם. טוב
זו תהיו יותר מקובלים,
יהיה להתרחקמהם
באינטואיציה׳ ותיעזרו
ל ת קופ ת מה ולתכנן
רק בידידים מהעבר.
כני המין השני ישימו
א ת העתיד מחדש. ה לב
אליכם. הקפידו על
למרות שהצדק לציד־הרגשה
הק שה נגרמת
הופעתכם, קנו בגדים
כם רצוי להמתין לשבוע
לכם גם בגלל העיי חדשים
וצפו להפתעות
הבא, שאז עמדתכם תה.שלא
יאחרו לבוא. במפות
שהצטברה. עליכם
יה יותר טובה. בענייני
מאזניים
להרבות בשינה ומנו קום
העבודה יחייכו
אהבה תורגש התקדו
2בדצמבר ־

סו בינואר
חה. ברי או תכ ם אינ ה
אליכם ויבואו לקראת מות,
אך עליכם לשמור
בתמיד, ואתם נו טי ם
כם, בעיות כספיות עדיין
על סודיות מירבית בל
חלו ת במהירות. פרידה קרוב ה מ אד ם
אינן מסתדרות אך תוך כמה ימים תש יותר.
בני המין השני מתנהגים בצורה
תחררו מהחובות שהעיקו עליכם לאחרונה.
קרוב הנוסע לחוי׳ל מכבידה עליכם.
מטעה ומצפים ליוזמתכם ולתשומת ליבכם.

הרגשת ה מ תי חו ת והעצבנות הופכת א ת השבוע
י הי ה די מוזר. יתכן שבתחילתו
העבודה תגזול השבוע מזמנכם, וזה עלול
כם ל חסרי סבלנו ת והדבר מורגש ב מיו ח ד
תתאכזבו מכל מ ה שקשור להתקד מו תכ ם
להביא למריבות ולכעס מצד בן הזוג
בביתכם. אתםב אי ם
בקריירה, אול ם כבר
שידרוש שתקדישו לו
בטענות בלפי בני ה־בסוף
השבוע תוכלו
יותר תשומת לב, ותק־ומא
שימים מישפחה להתבשר על שיפור
דוו על עצמכם התחייבצדק.
שלא

במצבכם הכספי ועל
בו ות מישפחתיות. עלימהם תובעים אתם
אפשרויות
חדשות בכם
לוותר קצת וללכת
יותר מדי ואינכם מוצת
חו ם המיקצועי. חיי
לקראתו. במקום שבו
אי ם מלה טוב ה לומר
החברה יפצו אתכם על
אתם עובדים עליכם

להם. גלו מעט יותר
זני
אויו11
הק שיים, הפופולריות
להיזהר י מלהשמיע את
סבלנו ת. תון זמן לא
שלכם עולה, ואנ שים
20בינואר -
ויו!>•^11111.
דעתכם. הימנעו מב י
2! 1ביול * -
1$בפברואר
ז 2באוגוסט
רב, תוכלו ל ה תנ ח ם
רבים מעוניינים בחב קירת
ואל תגיבו לש־בפרשיית
אהבה חדשה,
רתכם. חיי ה א הב ה
מועות או לרכילות הוזה
י קל עליכם אתהת קו פ ה. בני מזל
מוסיפי ם בי ט חון וטעם טוב ל ת קו פ ה.
מגיעה לאוזניכם. בצעו את תוכניותיכם
ת או מי םית אי מו לבם ב ת קו פ ה הנוכ חי ת.
בני מזל שור י ת אי מו לפעילות מ שותפת.
בשקט ובלי לעורר תשומת לב מיותרת.

פגישות חשובות עלולות להידחות ביומיים,
עומס עבודה יפול עליכם השבוע. תצ-
ימים רביעי וחמישי יהיו די קשים ומר אך
כשהן יתבצעג התוצאות יהיו משביעות
טרבו להרבות בנסיעו ת ולהיפגש עם
גיזים. תוכניות שתיכננתס, בעיקר אלה
רצון. בנסיעות בענייני
תמצאו א ת
אנשים.
הקשורות לנסיעות ל־עבודה
אתם עשויים
עצמכם מל מדים או
חו״ל, עלולות להתעכב
לפגוש מכרים שעימם
מרצים או מארגנים
ולגרום לאכזבה. חבל
לא התראיתם מזמן, וזה
פרוייקט ציבורי חשוב.
להתעצבן, כבר בשבוע
יביא לחידוש קשרים
למרות עול העבודה,
הבא יתברר לכם שהישנים.
בקרוב כדאי
תזכו ל ה צל ח ה ולהעעניינים
בכל זאת מסלכם
לחשוב על לימוד
רכה. נסיע ה לחו״ל
תדרים. קרובים או ידי(|

שפה חדשה, שכן במ :
1תונו11
עשויה להתבצע בקרוב.
דים השוהים בחו׳׳ל

גם א ם לא תכננתם
קום עבודתכם יהיה
ייצרו קשר באמצעות
( 2בנובמבר -
? 2באוגוסט -
בדצמבר

ס ב לכם שימוש בשפה נוסזאת
מראש תופתעו
הטלפון, וזה ישפר מאוד
פת, וזה עשוי להביא
כשהיא תגיע. א ה בו ת
את מצב־הרוח, מאחר
ובלתי מ חייבו ת צפויות לבם לקידומכם או לקידום תוכניותיכס. אורחים
ק לילו ת
שיש להם בשורות נעימות עבורכם. עליכם
שיגיעו בסוף השבוע יביאו לחם חתנה.
ב ת קופ ה ה קרוב ה. שימרו על כ ספכ ם.
להסדיר כעת את ענייניכם הכספיים.

1^ 5~ 1

^ 11/ע ^1
בנקער בי י עו ר אלי 1-1^ • 1

ה ק בו ר ה 111
ששה הימי!

הדוו״תו שד אבוחם ינה הבנה
דכנס מחזור: אדוני ששת הימים
ויורשיהם זנגשו וחבשו נינות הקונסנזוס הלאומי ״ -ב
לב, חולף על פני השר ללא תיק אריק שרון, ואשתו
לילי (משמאל) ,בכניסה לבית־הקברות, שם הובא

נינה נשיאותית

הנשיא הנבחר חיים הרצוג מחייך,
ואילו מבטו של ׳ראש־הממשלה
מנחם בגין, העומד לידו, קפוא לחלוטין. הרצוג בגין, משה ארנס,
שימחה ארליך, ויועצו של בגין לענייני התיקשורת, אורי פורת, באו
לבית־הקברות בסמיכות זמנים והמתינו ביחד לבוא הארון. הס לא

למנוחות אברהם יפה. שרון בא למקום ביחד עם
הקומנדקר שהביא את ארונו ש? יפה, ועמד במרחק:
משאר שרי־הממשלה שהיו במקום. במילחמת ששת־!
הימים היה אריאל שרון מפקד אוגדה, כמו יפה!.

הוקפו בשומרי־ראש אלא בחיילות־קצינות שהוצמדו אליהם. במילחמת
ששת־הימיס היה הרצוג הפרשן הצבאי של קול־ישראל וקנה אז את
פירסומו העולמי, ובגין היה חבר בממשלת הליכוד הלאומי, שהוקמה
סמוך ל־ 5ביוני. אחר־כך, ב־ , 1974 נבחר יפה לכנסת מטעם התנועה
למען ארץ־ישראל השלמה, שהיתה בזמנו אחד ממרכיבי הליכוד.

י לו לאארון ־ הקבורה, ש־הובא
על גבי קומנדקר צבאי,
היה נדמה שזוהי פגישת מחזור
מרגשת. אך גם כך ארון־העץ שבו
היתה מונחת גופתו של אברהם
יפה, לא הפריע בסופו של דבר
לפגישה של בני־מחזורים שונים
בחברה הישראלית, שבאו להלוויה.
70 שנות חייו של יפה, בן מושב
יבניאל שבצפון הארץ, ניכרו היטב
בדמויות שבאו לחלוק לו כבוד
אחרון.
זה לצד זה צעדו בהלוויה מוש בניקים
ותיקים וחתורי־סבר כמו
בני שושלת מישפחת יפה, שהפכה
לאחת המישפחות המפוארות וה מסועפות
בארץ (העולם הזה .)2062
קיבוצניקים, שיפה נמנה עימם כ שהיה
בין מקימי תל-עמל, היום:
קיבוץ ניר־דויד! אנשי השומר ה צעיר,
הפלג הסטליניסיטי של תנו עת
הפועלים בארץ־ישראל, שיפה
נמנה בעבר עימם, לצד חברי
התנועה למען ארץ ישראל השלמה,
שאליה הצטרף יפה אחרי מילחמת
יום־הכיפורים, ושמטעמה אף נבחר
לכנסת !
ח״כים ושרים שזכרו את יפה,
אף שכח״כ היה מאוד לא פעיל
בסיעת הליכוד בכנסת השמינית.
הופיעו גם חברים רבים ממיש־רד־החקלאות,
אנשי רשות שמורוח
הטבע והסיירת הירוקה המציקז
לבדודם בנגב. יפה היה האיש שה׳
קים בראשית שנות ה־ 60 את רשוו
שמורות־הטבע, שהפכה לביודאול׳
פנה של חסידי ארץ־ישראל השל
מה, הנושאים את אהבת ארץ־יש
ראל ונופיה בפיהם.
אך יותר מכל בלטו בהלוויז
חבריו לנשק של יפה — קצינינ
בכירים בצה״ל, בשירות קבע או
מילואים, ששירתו לצידו או תחר
פיקודו של האיש שהגיע עד לי

— 31י

הקבורה כבר לא היה מקום חניה
בשבילים שבין העצים.
במקום בלטו חבריו לעבודה של
האלוף (מיל׳) ,אנשי רשות שמורות
הטבע, לבושים בחולצות ירוקות
בהירות.
האלופים במילואים באו בין ה ראשונים.
אחריהם באה הצמרת
הפוליטית, בעיקר מהקואליציה אך
גם של האופוזיציה.
בשעה היעודה ,3.30 ,הופיע הקו-
מנדקר. הארון הורד ומסע ההלוויה
החל מייד, כאשר ראש־הממשלה ו השרים
שבאו לטקס מתערבבים ב קהל
האבלים, ללא ניסיון מצד שר
מרי־הראש להפריד ביניהם.
הארון הנישא קטע את השיחות
החבריות ואת החלפת הרשמים
בין הנוכחים, אך לא לזמן רב.
מייד אחרי שהארון נטמן בעפר וה רב
הצבאי הראשי החל נושא נאום
משעמם, התחדשו השיחות החב־ריות
של האצולה הישראלית.

מחפש>ם
מ כיי ס

רמטכ ״ ל היו צ א, שבא עם
אשתו, פרש לצד ולחץ ידיים
רבות. שיחת־היום היתה התבטאו יותיו
בישיבות ועדת־החוץ־והבי-
טחון שנערכה באותו יום, שבה
הוא השמיע ביטויים גזעניים חס־רי־תקדים
נגד ערביי ישראל וה שטחים
ואמר דברים בוטים נגד
חברי־כנסת. כאשר יורשו המיועד,
משה (״מוישה וחצי״) לוי, לחץ

צילום מששו

האלוף (מיל׳) אהרון יריב (מימין)
מחייך במלוא הפה למצלמה, כשהאלוף
אורי שימחתי (במרכז מציע לו תמונה משותפת, אחרי שראה שצלם
העולם הזה נמצא לידס. לצידו (משמאל) עומד בלבוש אזרחי האלוף

אביגדור (״יאנוש״) בן־גל. יריב, שהיה ראש אגף־מודיעין במילחמת
ששת־הימיס, בא להלוויה הישר מיום העיון השנתי שנערך לזכר
הרמטכ׳ל דויד אלעזר, שנערך באוניברסיטת תל־אביב מטעם המכון
ללימודים אסטרטגיים. כמעט כל משתתפי הכנס באו להלוויתו של יפה.

מן, בא להלוויה עם אשתו ראונזה.
(המשך מעמוד )31
דרגת אלוף, ואפילו כאלה שזכרו
אותו מהשירות המשותף בצבא
הבריטי.
רובם שירתו יחד איתו במילחמת

11111 ׳ 9ל* ״ 1 1י ד ארונו של יפה נישא בידי שישה תת־אלופים
מפתח בית־הקברות של רמת־

שרון אל הקבר. מישקל הארון לא היה קל, וכאשר הגיעו נושאיו

אל הקבר הס נראו מתאמצים מאוד. יפה היה ידוע כגדול־מידות, אך
בתקופה האחרונה רזה מאוד. מחלת הסוכרת שבה חלה ושבעטיה
נותח ואושפז זמן רב בבית־החולים — כירסמה בגופו הגדול.

והרמטכ״ל רפאל איתן, והיו שם
אנשים הנושאים עד היום את נס
מפא״י ההיסטורית, כמו אריה (״לו בה״)
אליאב.
כולם זכרו בוודאי את האימרה
שיוחסה ליפה מאז שנות הארבעים.
הוא נשאל אז איך הוא רואה את
הבעיה הערבית. תשובתו, על פי
הסיפור :״מבעד לכוונת הרובה.״
יפה היה איש יוצא־דופן. ביתו
רחב־המידות בנווה־מגן שבצפון
תל־אביב היה עמום באוספי תחבי ביו
השונים: בולי טבע, כובעים,
מקלות־הליכה, מטבעות, והרבה
כלי־זין — רובים, אקדחים, סכי

ידו, הזדרז גם לדווח לו את
התגובות ששמע על כך במהדורת
החדשות ברדיו.
עזר וייצמן הסתודד עם אלי
לנדאו, עוזרו לשעבר. גד יעקובי
חיפש ידיד שיוכל לדבר איתו בזמן
ההספדים ולא להשתעמם. מוטה
גור חיפש חברים לנשק, ואילו
יגאל הורביץ נאלץ לשמוע את
הזמר אילקה רווה מזכיר לו בקול
רם כיצד שאל בפחד לדעתו של
חבר, שאיתו נסע בחיפה בשנת
, 1948 מתי יש להחזיר מכות לתו־קפיהם
הבריטים. השר בלי תיק,
מרדכי בן־פורת עמד במרחק מה־

ששת-הימים, כאשר הוא נקרא ל התייצב,
בגיל מבוגר יחסית (,)53
בראש אחת האוגדות שהוטל עליה
לכבוש את חצי־האי סיני. אחרים
שירתו עימו כבר ב־ ,1948 עת הת גייס
לצה״ל.

״מבעד
לכוונת,, צנחנים קצין
ך 111ך ח
ראשי עמוס ירון
^ 11 * 1 1 1
מצייר את הדרך הנוחה ביותר לה גיע
לביתו, לבקשת תת־אלוף צורי.

^ כאיםלה לווי ה לא השתייכו
כלל למחנה פוליטי מוכר אחד.
היו שם אנשי ימין קיצוניים, כ־סגן־יושב־ראש
הכנסת מאיר כהן

נים, אולרים. בין הפריטים המוז רים
היו גם ספרים. הרבה ספרים.
הוא היה תולעת ספרים.
מותו של יפה לא בא בהפתעה.
היו אף שאמרו, כי פותו גאל אותו
מיסורים קשים של מחלת הסוכרת,
שכירסמה בגופו. אולי מסיבה זו
לא הוזלו דמעות רבות בבית-הק-
ברות הקטן של רמת־השרון, שם
הוא נקבר.
בית־הקברות, השוכן בלב פרדס
שתפוזיו נרקבים משום שלא נקטפו
השנה, היה צר מלהכיל את הב אים
להלוויה. שעה ארוכה לפני

קבר הפתוח, עיניו מחפשות אחרי
מכרים.
כאשר סיים יצחק רבין לומר
את הספדו, זה היד, מעין סימן
לסיום טקס ההלוויה. ברקע נשמ עו
דבריו של המספיד שימחה אר ליך,
אך הבאים כבר החלו מחליפים
כתובות, טלפונים וברכות.
ראש־הממשלה עזב, וכמוהו עשו
אנשי־צבא בשירות ובמילואים.
אפילו עוזריו של ארליך נעלמו,
והוא נאלץ לחפש אותם כאשר •
סיים לשאת את דבריו.
הזרים הונחו במהירות על הקבר
הרענן. האלמנה אביבה ביקשה מ־קרובת־מישפחה
שלא תבכה, וראש
עיריית תל־אביב שלמה (״צ׳יץ׳״)
להט, שבא באיחור רב, חיפש בין
אותם שלא עזבו עדיין, למי יוכל
לומר שלום.
הרב הראשי האשכנזי לשעבר,
שלמה גורן, שעמד בסמוך לקבר
ועקב מקרוב אחרי הטמנת הגופה,
לא נשא נאום. הוא עזב את המקום
במהירות, בלווית נהגו הצעיר.
הרמטכ״ל היוצא

רפאל (״רפול״)
/ 1 11ן 11
איתן בא להלוויה^הישר מהכנסת.

דן טולקובסקי, לשעבר מפקד
חיל־אוויר, ניצל את נוכחותו ב־בית-הקברות
כדי לשאת ארון ב־

פגישה שסאת

רך לשלום בטפיחת שכס את סגן־אלוף (מיל׳) שלמה

באום, מוותיקי הצנחנים. טליק, שהיה אף הוא מפקד
אוגדה במילחמת ששת־הימיס ולחם לצידם של אריק
שרון ואברהם יפה, משך אליו רבים מלוחצי הידיים.
הלוויה אחרת, שנערכה לפני הל*
וויתו של יפה.
מפקד מישמר־הכנסת, יצחק בן-
גל, נאלץ לעמוד לאורך כל הטקס
ברחבת המוזמנים, ולא יצא מתו כה.
לעומתו, מפקד פיקוד־הדרום,
חיים ארז, הצליח להתחמק לשולי
בית־הקברות ולשוחח עם מכרים.
נציב קבילות החיילים, דני מט,
שהיד, מראשוני הבאים, הפך למו קד
לעלייה לרגל של קצינים במ דים
שניגשו אליו .׳שר־התיקשורת,
מרדכי ציפורי, התקרב קרוב־קרוב
לרחבת המכובדים, שעמדו מסביב
לקבר.
האלוף דויד מימון עמד לצידם
של ערבים לובשי כופיות, שבאו
אף הם להלוויה. מפקד מישמר־ה־גבול,
ניצב צבי בר, שחייליו איב־טחו
את בית״ד,קברות מכל צדדיו,
בדק בעיניו כל הזמן את הנעשה
מסביב.
סגן שר־ד,חקלאות, מיכאל דקל,
בא עם אשתו, צביה, שיש לה קשר
מישפחתי רחוק עם מישפחת יפה.
שר-ד,על לענייני כלכלה, יעקב
מרידור, בא לבית־הקברות כשהוא
מלווה בעוזרו האישי, ראובן שלום,
ועזב מבלי לשוחח עם הנוכחים
במקום. גם ראשו של השר נמוך־
הקומה יובל נאמן, עמיתו האידי אולוגי
של יפה, נראתה לא הרחק
מהקבר.

** מביטים בארון המובל אד הקבר. לרבין, רמטכ״ל
מילחמת ששת־הימים, יש גס קשר מישפחתי ליפה. האלמנה אביבה

הימים ומפקדו של יפה, באותה תקופה, בא להלוויה
ופגש בחברים רבים. הוא לא פסק מללחוץ ידיים.

הספד ליד הקבר, וסיפר על
יפה כפי שהוא הכיר אותו. אחרי דבריו -החלו רבים עוזבים כשברקע
נושא את דבריו סגן־ראש־הממשלה ושר־החקלאות, שימחה ארליך.

האלוף (מיל׳) מאיר (״זרו״) זורע בא בין הראשונים
להלוויה. זרו מקיבוץ מעגן־מיכאג, ומי שהיה חבר־י

כנסת, הכיר את יפה משירות משותף בצבא. הוא פגש בהלוויה
חברים משותפים, והתעכב לשיחה ליד כל אחד ואחד מהם.

השיחות החבריות היו נמשכות
עוד זמן רב, אילמלא התחיל להח שיך,
ואילמלא היו צריכים באי ר,ד,לוויה
לחזור לעיסוקיהם — עד
להלוויה הבאה.

אושר היפה

אשר בן־נתן, לשעבר עוזר שר־הביטחון
ושגריר ישראל בגר מניה
ובצרפת, בא באיחור להלוויית יפה. הוא התייצב
מעט בצד, והביט מרחוק בטקס. צילומים: ציון צפריר

1 11

הודה(ייגיאד״) נאמן, שסיוטו נפסל ע״י הצחורה, מ סנו ער
יחסיו המוונבים עם הצבא שהעניק לו צל״ע , 11 על סוסיו, עד פחדיו
מפני עשיית סוסים אישיים 1 ,לראשונה ־ 11 וד סירסו ״מגש 1וכסף״
,אני לא ודע(ו1גו!
קיברת צלייש. בזזו
יזבל, כל מ רי ס?1
וזר חאו״ב *אני
טיפלתי בפצועש

נש שאומר אברהם
שפירא, חגיבוד
מפתזדתיקווה: בל
החייט שלי לא וחומו*
ולא !הרגתי

במירחמת זוס״הניפווים
חייתי בומח, ובתדאל־תרה,
מו!חו*תמדר
צואת, ואז הרגשתי,
שאז׳ לא אוחב את זח

אני לא רופא בכלל!
ש לי חשבלח רפואית ,־׳
ני אבא שלי חשב
שחשוב שאלמד ומאה.
והא צדק. הצלתי את ו דו

הומסני־ר אוזו שתעוניס
הנס לדוק, בתור
בקבוק. אוזו המרבו
נו הוא איש מושחת,
רמזו מושחתת

המעט שחושיה* לבלש
בסיוטי, ממח שאני
מרגיש, ב רנו חפח״ו
אות׳ שברחתי לסוטיס
על בעיות חברתיות

שדחש בון
אט״אט הוא הילד והופך ל קו סטא
גאברס במהדורה ישראלית — כל סר ט
שלו הוא פצצה. לא אבנט כאן לפרטים
של ביקור ת קולנועית, אני מדברת על
התובן, על המסר ועל הדרן שבה מועברים
הדברים. ג׳אד נאמן, שלפני שמו
יש להוסיף אתה תו אר דוקטור, אינו
עושה סר טי ם רבים — א ן כשהוא עושה
סרט, אי״אפשר לעבור עליו לסדר־היום.
לא רק שהצנזורה ו ה מי מסד אינ ם
עוברים ב שתיקה על סר טיו, גם קהל
הצופים אינו נשאר אדיש.

כשצפיתי בהק רנ ת סיר טו ״ הליל ה בו
נולד מלן ״ ,על פי סיפורו של אמנון
דנקנר, זה ת פס או תי, אולי מפני שלא
קר א תי קוד םאת הסיפור. הנושא: שני
קציני צה״ל, המתעשרים מספס רו ת ב אדמו
ת ערביות ב שטחים הכבושים. ח ם
הופכים ל קלג סי ם ותת־אדם, נצלנים ו-
מזוועים, פורצים באישון ליל בעזרת
מ תנ חלי ם לביתו של ערבי זקן, מכים
או תו עד מוו ת ומאלצים או תו להעביר
א ת אד מו תיו בטאבו. ה ם נדחפים למעמד
המכוער הז ה אחרי שסוחר דתי

שנו ת

מבני־ברק, שאותו מ שחק א מנון דנקנר,
דורש מהם מי ס מ כי ם כי הק רק ע שמכרו
לו בגדה — כנראה ב מיר מ ה — אכן
עוברת לרשותו. אחרת, הוא מ איי ם,
ילשין עליהם במישטרה.

זח פ חו ת או יותר הסיפור. השניים,
א חר סגן־אלוף אשכנזי, שני רב-סרן ס פרדי,
או ס פי ם מ תנ ח לי ם בדרך ופורצים
לביתו של אבו״עיסא הזקן באמצע הלי לה,
תופ סי םאת בנו כבן־ערובה, מביי מי ם
רצח של הנער, מכי םאת הזקן ומאלצים

או תו ל ח תו ם על הניירות, כ שהוא מנ שק
א ת רגליהם.
סר ט ק שה. לצפות בו זה כ מו ל ח טו ף
בו ק ס בפרצוף. ואם לא זו מ טר תו של
סרט — אז מהכן !
באמתח תו של ג׳אד, שסירטו הו חרם
על-ידי הצנזורה, סר ט נוסף ,״מגש הכסף״.
מי יודע איזו סערה ציבורית יעורר
הסרט הזה.
ג׳אד נאמן נולד בתל-אביב, ב, 19! 6 -
ו הוא דור שלישי בארץ מצד אביו, שחיה
מ הנ ד ס בעירית פתח -תי קוו ה. הו א למד

סצנה מהסרט: דליק ווליניץ, דני וקסמן ומוטי שירין כקציני צה״ל מכיס ערס, זקן
,הצבא גזל ממני את נעוריי, והפך אותם למסס־אלונקות ארוך׳...
רפואה בירושלים, ענד פ ס סז׳ ר ב״איכי־לוב״
,עבד שלוש שנים כרופא כירורג,
בחדרי־מיון ו הי ה רופא בדרום סיני,
טיפל בבדואים של סנ ט ח־ קאתרמה. ב שירותו
הצבאי הו א רב״טרן (מיל׳) ,רופא
קרבי, שבאחת ממגירות בי תו חבוי
צל״ש, שאותו קיבל על הצלת אנ שים
תוך גילוי גבורה בקרב.
ג׳אד נאמן, ה חייל הקרבי המצטיין,
הפך לפציפיסט. הו א משמש כראש ה חוג
לקולנוע ב אוניבר סי ט ת תל״אביב. מ א חו ריו
סירטי דר אמה כמו ״החצר של מומו
הגדולה״ ,סרט על ברנר, על מרד הימאי
ם ו״מסע אלונ קו ת ״ .טירטו הראשון
חיה ״השימלח״.
מזה 14 שנים הוא מחלקאת חייו
עם הפסיכי א טרי ת ד״ר רו חמה מרטון.
ל א חרונ ה היא שותפה ל סר טיו, כתבה
אתהתס רי טי ם ל״מגש הכסף״ ול״ חלילה
בו נולד מלך״ .ח ם מתגוררים בבית
בטיגנון ספרדי בסביבו ת צהלה. החצר
פורחת וריח ה של ה אפונ ה הרי חני ת
גובר נקלות על שאר הריחו ת. בחצר יש
עשרות סוגי תבלינים. מ ספ רי ם לי, שג׳אד
הוא בשלן מעולה.
הוא ורו חמה מעורים מ אוד בפעילות
פוליטית. אפשר לר או ת או ת ם בכל ה הפגנות
של ה שמאל נגד ה מי לחמה ונגד
הכיבוש. ה ם חברים בקבוצת ״יש גבול״
ובקבוצת ״שטח משוחרר״.
הוא יושב דרך קבע מדי יו ם שישי
בשולחן מ סויי ם ב״כסית״ ,שיתר יושביו
מזו הי ם עם או תו ה קו הפוליטי. מישהו
א מר, שבזמן האחרון הוא חושש מ אוד
לשבת בשולחן חזה — ה סכנ ה הפכה
כמעט מוח שית.
נדרך-כלל איננו דברן גדול, אפשר
אפילו להתר שם שהוא ביישן. בראיון
חזה, כך נד מ ה לי, פתחאת סגור ליבו,
אולי א מר דברים שרצה לומר כנ ר זמן
רב, דברים שהעיקו, שהכאיבו.
פרשת הצנזורה, כך נדמה לי, לא גרמה
לו לזעזוע. נדמה לי שאילו הצנזורה
היתה מני ח ה לטרשיו — או -אז חי ה
מוטרד.
הוא מ תוודה לפניי שאיננו מ סוגל
ליצור סר טי ם אישיים. הוא פוחד לחשוף
את עצמו ובורח לבעיות פוליטיות-חבר-
תיות. אני עצמי גיליתי בכל אחדמ סר טיו
שבהם צפיתי, למרות מ ה שהוא
אומר, מ שחו אישי מאוד.

דיים. פרשת מרד הימאים היתר, פרשה
כואבת בתנועת־ד,פועלים. האפקט של ה סרט
על הצופים בו היה חזק מאוד. במה לך
השידור הגיעו טלפונים נזעמים מצידם
של מפאיניקים ותיקים והן מצידם של
ואנשי ליכוד.

• וכשעשית את ״מסע אלונקות
האם לא ידעת מראש שהצנזורה
לא תניח לך לפגוע כפרה
קדושה ששמה צה״לץ
הצנזורה התנהגה בצורה לא חוקית. היא
השעתה את האישור או את ההחלטה. כש לחצנו,
אמרו לנו שאם נחכה לאישור, זה
יקח זמן — והם ידעו שאנחנו לחוצים
מבחינת בתי-קולנוע — לכן הציעו לנו

קצינים המתנהגים הרכה יותר
גרוע•
עוד לפני הצנזורה היו לי בעיות. ידוע
שבארץ אם אתה רוצה לעשות סרט
הקשור בצד,״ל, אין לך דרך אלא לקבל
סיוע מצד,״ל — מכיוון שאין כל גוף ש יכול
לספק לך מדים צבאיים, אביזרים
צבאיים או נשק.
ניהלתי משא־וסתן במשך שנה עם מי
שהיה דובר צד,״ל, דב שיאון, שהיו לו
טיעונים נגד התסריט, בסיגנון של ״למה
לך לעשות סרט כזה על צד,״ל י תעשה
את הסרט על הצבא הניגרי, על אש״ף
ותקבל את כל הסיוע שבעולם. למה
שדווקא טירון בצד,״ל יתאבד? שיתאבד

• זה הוגן, לא?

נשה״תי אעיר הייתי מאור ביישו, והדרו שלי
להסתדר היתה להסתיו אח הבושה ולהטו
אותה לתואנה, לגאווה, ואדישות, לערוות
שנזמין את המטכ״ל והרמטכ״ל. אם הם
יגיבו בחיוב, הציעו, זה יהיה אור ירוק
לצנזור.

• אמת לך כמפורש לערוך
הקרנה למטכ׳׳ל ולרמטכ״ל, חיכו
לאישור מצידם*
כן, בפירוש. יו״ר המועצה לביקורת סר טים
ומחזות ב־ 1977 היה לוי גרי, והוא
לא התבייש להציע זאת.
הזמנו את מוטה גור. ביום העצמאות
,77 אחרי המהפך, בא מוטה, הביא את
אשתו, ראה את הסרט עם החברים שלו
מהמטכ״ל — ויצאו מרוצים. אחרי יומיים
היה אישור של הצנזורה, דרשו מאיתנו
להוציא מישפט אחד, שבו מג״ד נותן פקו דה
לפקידה והולך ומתעסק איתה. הם
אמרו שזה לא מתאים שקצין בצד,״ל יתנהג

כי׳ #הם לא תיארו לעצמם שאחרי
חמש שנים תעשה סרס על

טירון בצבא אחר.״
הוא גם אמר לי :״לפני שנעשה את
מ־א־ש, בוא נעשה את איווג׳ינוה. ואז היה
מבצע אנטבה, עשו סרטים על זה, וזה
שיפר את מצבי. אפילו דב שיאון הודה
בכך, רק אמר שאקבל סיוע אם אעשה
שינוי בתסריט, שבו כזכור מתעללים בטי-
רץ עד שברגע מסויים הוא מתאבד.

• איזה שינויים הוא דרש?

הוא הציע שבמקום ההתאבדות של ה חייל,
שפשוט נשבר, אבנים בדבריו ״התא בדות
קונסטרוקטיבית,״ התאבדות שמחה.
נגיד שהחייל מסתער על מוצב האוייב ומת
בקרב!
ברגע מסויים נשבר לי. אמרתי לו שהוא
פוגע בחופש הביטוי והיצירה. אמרתי לו:
למה לך לקחת אחריות ן תן למוטה לקרוא.
סברתי בתמימותי הרבה שמוסד, הוא
בן־אדם נאור, שיקרא ויגיד — תנו לו
כמד, רובים, שיעשה את הסרט. וזה אחרי

• איך זה קורה, שאתה מסתבך
תמיד עם הצנזורה ץ
אני לא יודע. כל הסרטים שאני עושה,
לכאורה לא צריכים לעורר בעיות עם
הצנזורה, כי הם משקפים אמת ומציאות.
קחי למשל את מרד הימאים. זה צריך
היה להיות סרט שימצא חן בעיניהם, כי
הוא תקף את בן־גוריון ואת הבנגוריוניזם.

• כעיקכות הקרנתו בקורס־קצינים,
עזר ״מסע אלונקות״
כמידה לא מעטה למתן את הטיר•
טורים בצה״ל.
נכון מאוד. הסרט הזה באמת היה חשוב
מהבחינה הזאת, ואומנם הטירטורים פחתו.

• הסרט הוקרן לא מזמן כ•
טלוויזיה הצרפתית, כמיסגרת
תוכניתו של העיתונאי הנודע ז׳אן
לה־קוטיר. התוכנית נקראת ״סינמה
סאן ויזה״ ,שפירושה קולנוע
כלי ויזה — או, כלי אישור. איך
קיבלו הצרפתים את הסרט?
לשם התוכנית יש משמעות כפולה: ויזה
פירושו בצרפתית אישור של הצנזור וגם
אישור־כניסה. התוכנית משודרת אחת ל חודש,
והיא מאוד יוקרתית.
אחרי הקרנת מסע אלונקות התקיים דיון
באולפן, בהשתתפותי ובהשתתפות פרופסור
זאב שטרנהאל וקולט אבישר, שהיא נס-
פחת*ר,עיתונות של ישראל בפאריס, וכן
ז׳אן קלוד ז׳אבו, שהוא כתב אובזרווטר.
הדיון נשא אופי אקטואלי, מפני שבדיוק
אז גיתן בארץ פסק־דין בקשר לטירטורי
האזרחים הערביים על־ידי קציני צה״ל,
ואני העליתי את הטיעון כי מחמת אופי
הצבא והמיליטריזם, מה שקורה כעת ב-
צה״ל הוא שנוהגי הצבא כלפי חייליו מופ עלים
כעת גם כלפי אזרחים. זו היתד, הז דמנות
להראות את הקשר שבין סוג בזה
של התייחסות לבני־אדם בתוך מיסגרת
צבאית, ובין כך שאותו יחם הופך לסטנ דרט
מקובל של התעללות באוכלוסיה
מדוכאת.
צדד 7׳.
הוא הציג אותו כצבא המנצח תמיד. הוא
דיבר על צה״ל בהערכה ובהערצה.

היו בו יותר מדי דברים שרמזו על
מה שקורה עכשיו, בעיקר ביחסים שבין
האזרח לשילטון. הסרט עסק בתקופה ה שחורה
ביותר במישטרו של בן־גוריון.
ובדיעבד, כשנותק הקשר להיסטוריה, אפ שר
היה לראות בו את מה שקורה עכשיו.

• איך התייחסת אתה כתוכנית
הטלוויזיה הצרפתית לצה״ל?
אמרתי שכל עניין הטירטורים לא אופיני
בהכרח לצה״ל, אלא הוא עניין אוניבר סאלי.

יש להניח שזו היתה המטרה
שלף.
כן, ויוסף לפיד — שהוא בן־אדם מאוד
אינטליגנטי — הבחין בכך.

הסרט הזה איכשהו התחלק ללפיד מהי
הוגן
לגמרי. ובכל מקום בעולם אני מס פר
את הסיפור הזה כדוגמה לאופי הדמו קרטיה
בישראל.
כמובן שלכל הסיפור יש סיום אירוני.
אחרי שהרמטכ״ל והמטכ״ל ראו את הסרט,
הם נתנו אור ירוק לקצידחינודראשי,
והסרט נרכש על-ידי צה״ל, נמסר לפסי כולוג
הראשי, והוא מוקרן בקורס-קצינים,
כשאחרי ההקרנה מתקיים עליו דיון.

• כיצד הציג לה-קוטיר את

• למה, אם כן, לא מצא חן ץ

• הסרט הזה יועד לטלוויזיה.
למה אישרו אותו, אם היה כתר
שהוא לא ימצא חן. האם שינית
תסתט כמהלך הצילומים !

שג׳יזס קרייסט סופרסטאר קיבל מטוסים
בלי חשבון, שלא לדבר על מה שנתנו
לאנטבה.
מוטה קרא ואמר: לא. ואז התחלתי לב רר
אם אפשר להביא רובים ארצה. אמרו
לי שאני צריך להיות סוחר־נשק, וזה
נסחב ונסחב. ממש התייאשתי, עד ששבו־עיים
לפני תחילת הצילומים החלטתי לע קוף
את הרמטב״ל וצילצלתי לאלוף ישראל
טל, שהיה עוזר שר־הביטחון, סיפרתי לו
את הסיפור והוא אמר :״כתוב מיכתב,
ואני אעלה את זה בישיבת מישרד־ד,ביט חון.״
כעבור כמה ימים הוחלט לאשר לי
רובים ועוד סיוע על בסיס מיסחרי, ובתנאי
שלא אכתוב באף מקום שקיבלתי סיוע
מצד,״ל.

נאמן (מימץ) כהפגנה הראשונה נגד היריות בגדה
,התנתטת הקצינים נסרס הפכה טרסה בצה׳ל!*

• לא אחת קורה, שישראלי
הנלחם כארץ עד ערכים ססויימים,
מוצא עצמו כהו ״ל מגן על הדברים
שנגדם הוא נלחם פה גם
לך זה קרה, האם מצאת את עצמך
מגן על צה״ל !
לא רציתי להגן על צד,״ל. אני לא חושב

1 35

..׳ש ד׳ חשבון פ תו חעה צב א! ״
יחסים בין האנשים, הסתרת הרגשות, ה אומץ.
אלה היו הערכים שגדלתי איתם
בבית־הספר ובגדנ״ע.
זה היה סמוך ל־ , 1948 והמודלים שלי היו
המחתרות והפלמ״ח, והאידיאל היה אימו נים
מפרכים ומסעות ארוכים, לא להשבר
ולהיות גבר — כל הדברים האלה הוטבעו
בי ובאנשים אחרים בני דורי. וזה דבר
שקשה מאוד להשתחרר ממנו.
אני זוכר שכאשר בשנות השישים פג שתי
לראשונה ילדי־פרחים אמריקאים,
פיתאום הבנתי שבכל זאת יש משהו אחר.
אבל לא אהבתי אותם, כי המשכתי לחשוב
במו חייל בצה״ל.
זה החשבון שיש לי עם הצבא. הם גזלו
ממני את נעוריי. ובשביל, הנעורים הם
דבר יקר מאוד. הם הפכו את נעוריי
למסע־אלונקות אחד ארוך.

• גם אז דא אהבת את זה?

לא, אז הייתי גאה להיות אחד מנושאי־האלונקות.

כלומר, הצער שלך והכאב
שלך הוא בדיעבד. לא סבלת כשהיית
צעיר.

״אנחנו עובדים באותו המוסד...״

לא, אז לא הבנתי. אז הייתי אחד מכולם
כמו כולם. היום אני מוחה, אני מוחה !
אני מוחה שעשו לי דבר כזה, יש לי
חשבון פתוח עם הצבא, ועל החשבון הזה
עשיתי את מסס אלונקות ואת הלילה בו
נולד מלו, והחשבון עדיין פתוח.
אני יכול לתת לך דוגמה: כשהייתי
בגדנ״ע, נער בן , 14 השתתפתי בקורם
מ״כים בתנאים מאוד קשים. הקורם נמשך
שלושה חודשים. כל חופשת הקיץ הריצו
אותנו בין קוצים, זחלנו מתחת לגדרות-
תיל, אכלנו אבק וחול.

(המשך מעמוד )35
שצה״ל זקוק להגנה, הוא צבא כל־כך חזק,
שצריך להוריד לו את הראש.
צבא שהרמטכ״ל שלו מדבר בצורה כזו?
הם אומרים שהלילה בו נולד מלך פוגע
בצה״ל. ומה עושה הרמטכ״ל שלו, אחרי
שוועדת החקירה כתבה עליו את מה שכ תבה!
לא רק שלא מצא לנכון להתפטר,
אלא עוד אומר שהערבים יתרוצצו כמו
ג׳וקים מסוממים בתוך בקבוק. מי שמדבר
כך, הוא איש מושחת, רוחו מושחתת.

נכון, אבל אז אהבתי את זה, ועל זה אני
מוחה. כי אני פשוט חושב שהייתי יכול
לעשות בשנות נעוריי דברים אחרים, ומפ ני
שלא הכריחו אותי — זה עוד יותר
נורא. כי גרמו לי לחשוב שאני אוהב
את זה, ולא הניחו לי לבחור.
הרי יש עוד צורות של אושר בחיים,
חוץ מאשר לשקוע בבוץ עד צוואר ולהס תער
בגיל 14 על גדרות־תיל, ואחר כך
לחלום להשתתף בקרבות ולקנא בחיילים
הגיבורים !

עם רוחמה מרטון

• 3אשר צילמת את ״הלילה
כו נולד מלך׳ ,לא חשכת שיהיו
לך בעיות עם צנזורה?
מצד אחד חשבתי שזה סרט שאין לצנ זורה
מה להיטפל אליו. הסרט לא עוסק
בנושא ביטחוני, אינו פוגע בעדה או בדת
כלשהן.
אלא שבתוך עמי אני יושב, ואני מכיר
את המנטאליות. ידעתי שמדובר בפרה
קדושה — קציני צה״ל — וזהו זה.

• מדוע אתה ההר ונובר כ*
צה״ל ז
לי יש חשבון עם צה״ל. כשהייתי ב-
גדנ״ע, רציתי להיות חייל. וכשהייתי ילד
בן , 14 אם היית שואלת אנתי מה אני

אץ די אומץ לפתוח את
עצמי בסוסים שד*.
בגדל זוה וזסדסיס שלי
הם לא טובים ממש,
אלא שוה לא בידי
רוצה להיות כשאהיה גדול. הייתי אומר
לך: חייל.
כשהייתי חייל, בתקופת סוף פעולות ה תגמול,
שירתתי בנח״ל, ובעקשנות הייתי
ממלא טפסים ומבקש העברה לצנחנים. לא
העבירו אותי. זה מאוד פגע בי, מאוד
הצטערתי. אחר־כך חלק מהנח״ל הפך
לצנחנים, והייתי כל־כך. גאה ! עברתי את
שטיפת־המוח מההתחלה ועד הסוף.

#איזו שטיפת־מוח?

שלהיות חייל זה טוב. לא במובן שצריך
להגן על המדינה, או במובן שחברה
צריכה להגן על עצמה כדי שהחיים שלה
יתאפשרו — אלא במובן של האופי של
החיים הצבאיים, האימונים הקשוחים, ה

אף אחד לא הכריח אותך
לעשות את הקורס.

• על מה קיבלת צל״ש?

קיבלתי עיטור מופת, שזה אני חושב
האות הכי־נמוך. הייתי רופא גדודי צנחנים.
בתקופת ששת־הימים שירתתי באוגדה של
שרון, במיתחם אבו־עגילה. בהנחתת המסו קים
אום־כתף היינו שני גייסות שהונחתו
מאחרי הקווים.
קרה לנו אסון תוך כדי הפעולה. כש היינו
בתוך אגד־תותחנים מצריים, הבזו־קאים
שלנו ירו על משאיות נשק שלהם,
והן התחילו להתפוצץ. והיינו שני רופאים,
אז באופן טיבעי שנינו טיפלנו בפצועים.
למה כל״כך התפעלו מזה שטיפלנו בפ צועים?
כי כל האחרים ירו על האוייב,
אנחנו לא ירינו רק הוצאנו׳ תחבושות
ואינפוזיות. אז זה היה נראה כאילו זו
גבורה גדולה, אבל בעצם זה לא. כי מה
שאנחנו עשינו דרש פחות אומץ ממה
שעשו החיילים, כי החיילים רצו וירו, ו אנחנו
טפלנו.

ואז התחלתי לריב עם דמויות נערצות
בחיי, כמו המג״ד, המח״ט והאוגדונר —
שהיד, אז רפול.

• כלומר, המשכר שלך היה
אישי, לא אידיאולוגי.
כן, כן. הכל אישי, אין אידיאולוגיות.

• כעיקכות זה עזבת את ה
היחידה הקרבית?
לא כל-כך מהר. הם הבינו שנשבר לי,
לא מצאו לי מחליף, ולכן סיימתי את
הקריירה שלי כרופא קרבי.
אחר כך הרשיתי לעצמי בשביל הכבוד,

חחונה היא תחבור!
הכיסונה שחיתו! ו׳,
שיש לי ושתח״ה לי,
ולגלות שאנחנו ח״ס
יחד כבר 14 שנים,
אנחנו סויץ חברים.
זה הישג, וא?
שימנו אותי כרופא חטיבתי של אותה
יחידת צנחנים. נתנו לי דרגת רב־סרן,
וזה החניף לי מאוד. כי תמיד רציתי שת היה
לי דרגה גבוהה, ולא היתד, לי. הייתי
המון שנים סגן וסרן, וכולם היו סגן-
אלוף. את מתארת לך איזה תיסכול? לא
יכולתי לעמוד בפיתוי, והסכמתי לשרת
כרופא חטיבתי.
אחר־כך רצו לשלוח אותי לקורס
מג״דים, החליטו שרופאים חטיבתיים צרי כים
השכלה צבאית. ואז הבנתי שזה סוף
הקריירה, כי אני לקורסים בצבא לא הו לך.
עד אז הלכתי לקורסים ויצאתי חניך
מצטיין, וזה עלה לי בבריאות נפשית.
בקיצור, את יכולה לסכם את הקריירה
הצבאית שלי — כמו שאמר אברהם שפי רא,
הגיבור הידוע מפתח־תיקווה, לא ההוא

ולא סיפר, כי היה מבסוט, זד, עזר לו
לכתף.
יום אחד אני מקבל טלפון, ואמא שלי
אומרת שאבא מקיא דם. רצתי כמו משו גע,
לקחתי אותו לאיני״לוב — שלא היה
בשביתה — אמרתי להם: הבן-אדם מד-
ממם, צריך למדוד לו את לחץ־הדם. נתנו
לו אינפוזיה והלכו עשו בדיקת־דם. דרשתי
עירוי־דם, אך לא התיחסו אליי, כי לא
מתייחסים אל סתם בני־אדם. אמרתי שאני
רופא, או־אז לא גירשו אותי משם, כי רופ אים
לא מדברים סתם אל בני־אדם, הם
הרי רופאים. אמרו: נמדוד לו את כמות
ההמוגלובין בדם. מצאו שיש לו 10 גר׳,
וצריך שיהיה . 13 ואז אמרו: אם זה לא
יורד מתחת לעשר, לא נותנים דם בעירוי.
כך אמר הפרופסור.
בינתיים לחץ־הדם של אבא שלי יורד
ואין דופק, ואני רואה איך הוא עומד
להיכנס לשוק, והם הולכים לפי הכללים.
כי לפי הכללים אסור להם לערות דם,
והפרופסור הלך ואבא שלי הולך למות
מחוסר־דם. ואז אני הבנתי שאין דרך אח רת,
אלא לתת להם פקודות ואמרתי להם :
מדובר פה באבא שלי, אתם עכשיו תביאו
לו מייד דם !
צעקתי בעיקר על האחות, והיא נבהלה
והלכה לבנק-הדם והביאה שתי מנות־דם.
בינתיים ירד לחץ־הדם של אבא שלי.
אי-אפשר היה למשש לו את הדופק, וכש הדם
הגיע הוא אמר :״אני הולך למות,״
והיה מכוסה כולו בזיעה קרה. בקושי
מצאנו וריד כדי לתקוע לתוכו את ה אינפוזיה.
ואז,
לאט־לאט הוא התחיל להתעורר,
וכך ניצלו חייו ממוות. אז הוא צדק כש שלח
אותי ללמוד רפואה.

• אתה כעצם אומר לי שלמדת
רפואה, מפני שזה מה שאבא
שלך רצה.
לא ידעתי מה אני רוצה לעשות כשהש־תחררתי
מהצבא. אנחנו היינו אנשים מאוד
רומאנטיים בסוף שנות החמישים. רומאנ טיים
בכל המובנים — האמנו באהבה,
בקידמה, בצדק. האמנו שאנחנו צודקים,
טהורים. היה לי אידיאל ומחשבה רומאנ טית
ללכת לחיות באיזה מקום מבודד
בגליל, בכפר, ולקרוא.
כמובן שלא היה לי אומץ לעשות את זה
לבד. הייתי קשור לחברים, ומכיוון שהוריי
היו אנשים בעלי אמצעים, הם סייעו לי
בלימודים.

• אתה לא יודע למה קיבלת
צל ״ש — כסך הכל רצית לחזור
הכית בשלום?
בדיוק !

• אתה מפחית מערך המעשה
בדיעבד, כעיקכות שינוי התפיסה
והערבים שלך, או שגס אז חשבת
שלא מגיע לך צל ״ש ושהאחרים
היו יותר אמיתים?
אז נורא התרגשתי מהצל״ש. בכלל,
התרגשתי מכל המילחמה הזו. זו היתה
הפעם השנייה בחיי שהייתי בתוך דבר
כזה. כולנו התרגשנו מהמילחמה הזו.
אני מאוד התרגשתי כשזה קרה וכשה-
עניקו לי צל״ש ועיטור. וכשדן בן־אמוץ
כתב עליי בספר שלו או, איזו מירחמוז
נחמדה, הייתי מאוד גאה.

• מתי השתנו ערכיך, מתי
״יצאת מהראש״ של להיות גאה
בעברך הצבאי ו״נכנסת לראש״
שד להתנער מעברך הצבאי?
זה היה תהליך מאוד איטי. זה התחיל
ביום־הכיפורים. שוב הייתי באותה יחידה,
שוב הייתי רופא, וזו לא היתד, חגיגה.
הרגשתי דפוק באופן אישי. הייתי מגו יים
שיבעה חודשים במובלעת באיזה תל-
אל־חרה. התנחלות־נחל-צואה קראנו לזה.
לראשונה בחיי הרגשתי שאני באמת לא
אוהב את העניין — לא את המילחמה,
לא את החיילים, לא את הצבא, לא למות
ולא להיות גיבור — ושאני רוצה הביתה.

נאמן עם אבי עוז כהפגנה נגד. הכיבוש
,אף פעם לא הייתי אמיץ, פחדתי שיידטו שאני לא אמיץ !׳
מהשטיחים: כל החיים שלי לא הרגתי
ולא נהרגתי. בכל המקומות שבהם הייתי
ירו, אני לא יריתי. קנה הרובה שלי נשאר
חלוד. אפילו לא יריתי יריח אחת.

• איך הגעת אל הקולנוע?
למדתי רפואה, כי אבא שלי אמר :״אתה
צריך להיות רופא.״ והיום אני יודע, ש רצה
שאהיה רופא כדי שיהיה מי שידאג
לו לעת זיקנה — והוא לא טעה.
לפני שנתיים היצלתי אותו ממוות בטוח
מידי הרופאים, ואם לא הייתי רופא היה
מת. היום הוא חי ומבסוט מהחיים. היו לו
כאבים בכתף, מה שנקרא ״כתף שמאל
קפואה.״ רופא קופת־חולים נתן לו תרופה
שנקראת אינדומר. כל רופא מטומטם יודע,
שאסור לקחת את התרופה ברציפות, כי
היא גורמת לכיבים. אבא שלי לקח ולקח

נסעתי לירושלים ולמדתי מתמטיקה ופי סיקה,
ועד מהרה הבנתי שלא זו תהיה
תיפארתי. הפסקתי ללמוד, ואז אבי, שהינו
אדם מאוד פרקטי, הפסיק לסייע לי ואמר :
״פארזיט לא תהיה!״ ולא נותר לי אלא
לעבוד לפרנסתי כפועל־בניין.
לא ידעתי מה לעשות אחרי השנה הזו,
ואז אבי אמר :״שמע, אם אתה לא יודע
מה אתה רוצה לעשות, מה איכפת לך?
למד רפואה.״ לרוע המזל, עברתי בחינות-
כניסה לפקולטה לרפואה אחרי בית-הספר-
התיכון, ונשמרה לי הזכות. כך מצאתי
עצמי בפקולטה.

• אף פעם לא אהבת רפואה?
המיקצוע אף פעם לא היה אהוב עליי.
היתד. לי סקרנות גדולה להבין דרך המיק־צוע
את סודות הקיום ומה זה בן־אדם.

• אף פעס לא חשת תחושה
(המשך בעמוד )72

* 11*1111ב שו ס

אילולא הפך ז׳אן־פול בלמונדי כוכב קולנוע מס׳ 1בארצו,
בוודאי היה בוחר להיות כפיל או איש־פעלולים בסרטים. שכן,
בלמונדו מעולם לא הניח למפיקיו — למגינת ליבם הנוראה —
לשכור לו כפיל. הוא אומנם כבר כמעט שבר כמה עצמות מקפיצות
מגגות וננשך על־ידי נמר — אבל נראה שבנו, פול, מאיים בגיל
18 להיות מיקצוען לפחות כמו אביו. הבן זכה כבר בכל מירוצי
המכוניות האיזוריים בצרפת׳ ולא נשאר לו הרבה כדי להדביק את
בכירי זוכי הפורמולה , 1המסוכנת בכולם.

המוכה אליונס: הקאסקם המינות חגיו אח
רבבת מחבלי ר1יה בסן־ד״גו, ו״זנו נאחז
הנובעים המדהימים בביעורם שנראו
א״נעם ונד ראשה שד מוכה
בתמונה זו נראים הוד־מעלתה המלכה א.דיזכת
השנייה ובעלה, הוד מעלתו הנסיך פי לי ם, כשהם
סוקרים מישמר של כבוד, המקבל את פניהם בשעת
רידתם מן הספינה המלכותית בריטניה אל חוף
סן־דייגו שבקליפורניה, ארצות־הברית.
עשרת אלפים איש באו לקבל את פני המלכה,
שהגיעה לסן־דייגו אחרי ביקורים ממלכתיים באיים
האנטיליים ובמכסיקו. מבט אחד באופנת־החוף
שהדגימה המלכה׳ יכול להסביר מדוע לא זכתה
מעולם להיחשב לאחת מעשרת הנשים האלגנטיות
ביותר בעולם — וכל הסיכויים גם שלא תיבחר.
להיפך, במישאלים שערכו עיתונים בארצות־הברית
ובצרפת — להוציא את בריטניה שאינה אובייק טיבית
— נימנתה המלכה עם אחת מעשר הנשים
הלבושות בטעם הגרוע ביותר בעולם. מה לבשה
המלכה כשירדה מכלי־השיט המלכותי? חליפת
פלאנל אפורה ומקושקשת, תפורה באורח מיושן
י־* לחלוטין, ומתחתה חולצת־משי. אבל מה שהיכה
העולם הזה 2381

את האמריקאים בהלם מוחלט היה הכובע המוזר
שחבשה לראשה, בחושבה כנראה שתפגין בעזרתו
העזה ספורטיבית. היא חבשה קאסקם, מבד החליפה,
שגיזרתו אופיינית למוכרי הפיצות בלונדון.
אין פלא איפוא שעל כובעיה של המלכה האנגלית
נכתבו כבר סקרים לרוב ונעשו גם ניתוחים השוד
אתיים בין מבעיה וכובעיה של המלכה מרי, אם
המלכה, הנסיכה דיאנה, כלת המלכה, הנסיכה
מארגרט, אחות המלכה, הדוכסית מארי־־כרים־
טין מקנט, דודנית המלכה. שלא לדבר על כובעיה
של אודרי הפבורן, השחקנית הבריטית חביבתה
של המלכה.
אפילו בחתונתו של הנסיך צ׳ ארלם הודו כולם
שהמלכודהאם מרי נראתה צעירה והדודה יותר
מבתה, בגלל הצבע הוורוד והפלומה השובבה
שהיתר. לכובעה. שעה שהמלכה אליזבט לבשה כובע
חסר־צורה, נפוח ומקושט יתר על המידה, שבולט
בו צבע אוראנג׳.

מאז עברה פאראנהז פהלאווי, בתו הבוגרת של השאה,
ממצריים לארצות־הברית, עבר עליה שינוי רציני. בעיקבות אפה,
פארה דיבה, החליטה גם היא שאפה עומד בעוכריה מבחינה
אסתטית, וטרם יצאה לוורמונם ללמוד שם באוניברסיטה, גייסה
לעזרתה מנתח פלסטי מפורסם, איגד מיטאנגי, שיערוך את
השיפוץ. לזכותו ייאמר, על פי תמונה זו, כי הוא עשה נפלאות.
האף המשופץ לא רק הגביר את ביטחונה העצמי של פאראנהז,
שהיתה תמיד ביישנית ומסוגרת, כי אם גם משך אליה את המחזרים
יקרי־הערך. בתמונה אחד המחזרים המיליארדר ויליאם קונובר.

* ! שים 1111113.

(!)ותוויו דנב: המרבה האפריקאית
על קאתרין דנב אומרים שהיא יפהפיה מאיו כמותה׳ ושקרירה
ממנה אין. לא בך חושבים בימאים גדולים דוגמת בוניואל או
טריפו, שהפקידו בידיה תפקידים בעלי עומק דרמאתי. ולא כך
בוודאי, סבור, הבימאי פיליפ דה־כרוקה, ידידה של קאתרין
מזה עשרים שנה, שכתב במיוחד למענה תפרוט בשם האפריקאי.
היא מופיעה בסרט לצד השחקן המעולה פיליפ נואדה, וכמו כל
זוג אוהבים הם רבים , ,נפרדים וממשיכים לאהוב. דה־ברוקה, אחד
הבימאים הססגוניים ביותר בצרפת, מגדיר את׳ קאתרין כמייצגת
עבורו את האשד, בת־ימינו. אותה אמזונה שאותה־ רואים בטלוויזיה,
במישרדי הממשלה ובכל עמדות המפתח.

1׳יחלמו ״ה פחאנדז: ו*אוד0ק;מסוג )118
סוני מארסו: מוטגופיה לא חגיו
עניין סוד גיאוגרפיה
צאו וראו מה עושה להיט כשר למהדרין לילדה קטנה בשם
סופי מארסו. קודם כל, מה שנקרא בישראל שיגעון של מסיבה
ובצרפתית המדוברת במולדתה של הכוכבת נקרא לה בוס, הפך
אותה ל״ סופי לה בום״ .אחרי כן באה המסיבה השנייה שלה,
ועשתה אותה לכוכבת המבטיחה ביותר בצרפת — מהדורה צעירה
וחדשה של שאנטל גוייה, גיבורת תוכניות הטלוויזיה לילדים.
למה דווקא שאנטל גוייהז כי סופי החמודה היא ילדה מבית טוב,
שאינה עוברת את גבולות הטעם הטוב. ובתור נציגה של הדור
הצעיר והמחונך הוקם לכבודה מועדון מעריצים גם ביפאן. כדי
להכירם מקרוב נסעה סופי לקיטו, והתוצאה ניראת בתמונה למעלה.

לפני כשנה נערכה בפאריס הצגת ׳הבכורה של
הסרט דיווה, ולבד מביקורות קולנועיות פושרות,
איש לא שם אליו לב. אחרי שכבר כמעט נואשו
ממנו, החליטו לנסות שוב והוציאו את הסרט
מחדש — וזכו בארבעה פרסי סזאר (האוסקר
הצרפתי) .אחד הפרסים הוענק לקול הטוב ביותר,
קולה של האלוהית גיבורת הסרט — בחיים קולה
של זמרת־אופרה שהוכיחה שוב שבעלת סופראן
מעולה אינה חייבת להיות שמנה, מבוגרת וענקית.
להיפך: לא תהיה זאת טעות להגדיר את אחת
התכונות המייצגות את וילהדמנייה פהגאנדז
כיופי בולט ומדהים.
היום, כשהסרט עומד להגיע לישראל (ראה :
מדור קולנוע, עמוד ,)64 מופיעה וילהלמנייה בהצ לחה
אדירה בתפקיד ויאולטה באופרה דה טראווייטה
של ורדי. המיקרה מעניין במיוחד, כי באותה שעה
עצמה מוצגת גם הגירסה הקולנועית של לה
טראווייטה, סרט י ב פאר שביים הבימאי האיטלקי

פראנקו (״רומיאו ויוליד,״) זפירלי. גם בגירסה
המוסרטת ליצירתו של אלכסנדר דיומא, הנקראת
במקורה הספרותי הגברת עס הקאמליות, מופיעים
שני זמרי־אופרה נפלאים שנראים טוב מאוד —
תרזה ברגאנצה ופלאשידו דומינגו. לשניהם
יופי חיצוני בולם, המתקבל יפה על מסך־הקולנוע.
מול ויאולטרה הקולנועית שרה באולם השייך
לאופרה קומיק בפאריס הזמרת וילהמנייה פרנאנדז,
שיופיה הרב וקולה המדהים יכולים בהחלט להצדיק
את כל הדמעות שנשפכו בעבר על ויאולטה ואלרי,
הגיבורה הטראגית של דיומא וורדי. וילהלמינה
למדה מוסיקה בפילדלפיה, שם נולדה, והשיגה את
פירסומה באירופה בתפקידים מהוללים באופרות
דוגמת לה בוהם, דון גייובאני, כרמן, נישואי
פיגארו ולאחרונה גם באאידה.
אין פלא שהביקוש לאוטוגראפים גדל בזמן
האחרון, והזמרת עושה זאת ברצון — בעיקר
כשהמדובר בסטודנטים נחמדים.
העולס הזה 2381

מצלמת אגפא ספורט בנרתיק הפלסטיק
^ הקשיח והנוח לנשיאה,
הגיעה לישראל !

מ צל מהעם מנו ע
במיוחד לנופ ש וטיולים!
באגפא ספורט מותקן מנוע אשר מבצע עבורן באופן
אוטומטי את העברת הסרט אחר• כל ״קליק״ !
כן תהיה בטוח שתוכל לצלם במהירות ברגעים בה אין זמן
לחשוב פעמיים ...קליק, וזהו !

00 0 1

הסנטור של מצלמת אגפא ספורט
פעולת הסנטור המהירה מונעת טישטוש התמונות
ומבטיחה איכות בפיתוח.

המבזק(פלאש) של מצלמת אגפא־ספורט
המבזק בנוי בגוף המצלמה וניתן להפרידו ממנה.

ס א־ ס פו ר ט
״ עלמת

יי ״*•ל

1681881

נא להכיר: נעלי הספורט החדשות של נמרוד עם הסוליה הממרקת.
זה מה שהולך היום, נעליים קלות וספורטיביות שהולכות עם כל דבר
להשיג בחנויות הנעליים המובחרות, חנויות הספורט וכמובן בנמרוד.

שידור
מת נרו

צל ״ש
1ד/ווה
ונווור ה )רו

• למגיש המישדר ערב חדש, רפי
רשת. על רמת השאלות האינטליגנטית
שהציג ליהודה (״ג׳אד״) ;אמן, שקטעים
מסירטו החדש נפסלו בידי הצנזורה, ולצב־זור
למחזות ולסרטים, העיתונאי (לשעבר)
יהושע (״יוסטוס״) יוסטמן. רשף איפ־שר
לנאמן לטעון את טענותיו, ולבקר את
ההחלטה הפוליטית של הצנזורה. במהלך
השיחה לא עצר רשף את נאמן, שאמר
דברים בוטים על החלטת הצנזור.

מאחרי הקלעים
״כו תר ת ריל!ה״

מזה כמה חודשים מתנהל מאבק במים־
דרונות בניין הטלוויזיה על המרת תוכ נית
חדשות־הלילה, כינזעט חצות למגזין־
חדשות חדש ויוצא־דופן, בעריכתו של
דן רכיב, ששב באחרונה מתפקידו כ שליח
הטלוויזיה בארצות־הברית.
אלא שוועדי־העובדים של בניין הטלווי זיה,
ששכחו מזמן את תפקידם, להעניק
תיקשורת ומישדרים לאזרחים המממנים
את משכורותיהם מאגרות־הטלוויזיה, הח ליטו
להכריז מילחמת־חורמה בתוכנית החדשה,
שנועדה לרענן את דיווחי החדשות
בטלוויזיה.
ועדי הכתבים והעובדים של הטלוויזיה
נדבקו בחיידק אי־התיקשורת של מנהל
התחנה, ודואגים אך ורק לדבר אחד:
לתנאים הסוציאליים והמעמדיים של מקום-
עבודתם. העובדים הצליחו להקפיא את

חיים

בין?

אין ספק שחיים יכין הוא הפעלתן
שבין אנשי התיקשורת בישראל. בימים
אלה הוא מתמקד בעיסוקים רבים.
הוא משמש ככתב הפרלמנטרי של ה טלוויזיה,
מגיש מהדורות מבט, ועומד
בקרוב להתחיל בעריכת ובהגשת במבט
שני׳המשופר. הוא גם עוסק בכתיבת
ספר על מחלקת־החדשות של הטלוויזיה,
בסיועה של התחקירנית שולמית טא1כ.
השאלה ששואלים עובדי חטיבת החדשות
של הטלוויזיה: מתי נח חיים יבין ן
עובדי החטיבה יודעים גם שיבין מפיק
בימים אלה, במיסגרת פרטית, סרט על
מוסיאון ישראל.
בעיניהם של מנהלי חטיבת־החדשות היה
בשידור טקס זה, שנועד לרומם ולפאר
את מילחמת הלבנון, משום ״ערך חד שותי.״
שבוע
קודם לכן לא מצאו מנהלי חטיבת
החדשות ״ערך חדשותי״ כלשהו, בדיווח
מהלך בחירת נשיא־המדינה בבניין הכנסת.

פופוליזם במסר
ידיעה קטנה בבוליטין המשוכפל, שמפיצה
דוברת רשות־השידור אחרי ישיבות
הוועד־המנהל של הרשות, גילתה בשבוע
שעבר פרט מעניין על מדיניות־השידורים

רכ״מגיש יכין
אדם לכל תיקשורת

׳וס־הע^מאודו הלחוץ
כאשר התברר לעיבדי הטלוויזיה לוח
מישדרי יום־העצמאות, כפי שאושר בידי
מנהל הטלוויזיה טוביה סער, לא היו
עובדי הטלוויזיה מוכנים לשאת את הבושה
שרוב מישדרי יום־העצמאות יהיו
׳מישדרים חוזרים׳ או ׳שידורים קנויים׳.
הרחש שהחל במיסדרונות הטלוויזיה
הגיע עד מהרה לחדרו של טוביה סער,
שברגע האחרון החליט על עריכת שינויים
בלוח־המישדרים, בניסיון להצילו.
אך דלילות שידורי יונדהעצמאות בטלוויזיה,
לא היתה ניתנת לתיקון.

נדמה כי יחידה זו הפכה למפיקת סרטים
בהתאם לעמדותיו של הרמטכ״ל היוצא,
רפאל (״רפול״) איתן.
אחד הסרטים האלה מבהיר את הצורך
בישוב השטחים הכבושים (בעיקר הגדה
המערבית) .זהו סרט־תעמולתי מובהק, ש הוקרן
באחרונה בכמה מיחידות צה״ל.
באחד המקומות האלה, בבסיס של חיל-
האוויר, עורר סרט זה מחאה בפי הטייסים
ואנשי החיל שצפו בו.
בידי פיקודו של איתן הפכה יחידה זו
ליחידת תעמולה צבאית במעגל־סגור.

פ ס קו ל

״אוסקר״ ב טלוויזי ה

התחליף !הסנרוסת׳

פרק נוסף בתהליך הידרדרות הטלוויזיה
הישראלית היה בשבוע שעבר, כאשר ב לילה,
שבו נערך בהוליבוד טקס הענקת
פרסי אוסקר לכוכבי־הקולנוע. שידרה ה טלוויזיה
הישראלית סרט תיעודי על צילומו
והכנתו של הסרט גאנדי, שרוב פרסי
האוסקר נפלו לחיקו.
בעוד שיותר מ־ 400 מיליון צופי טלווי
בישיבת
הוועד־המנהל בשבוע שעבר
אמר נציג המערך ישראל פלג :״ישראל
היא המדינה היחידה בעולם שענף הקול נוע
מעודד בה את הטלוויזיה זה ׳לא
מנע בעד פלג מל,,שתתו• בהצעה לשיפור
רמת סירטי הקולנוע המוקרנים בטלוויזיה
הישראלית באחרונה חדל הרחוב
הישראלי לצפ־ת בסרטים המצריים, המו־

מגיש רפי רשף (משמאל) עם אחיו*
אילו שאלות 7
התוכניות של כותרת לילה, ולהפוך אותן
לעוד כותרת בלתי־מכובדת במאבקם המקצועי,
שמזמן חרג מגבולות הטעם ה טוב
והאתיקה העיתונאית.
מצער מאוד בפרשה זו, שמנכ״ל הרשות,
יוסף לפיד, המנהל את הטלוויזיה ביד
רמה (למרות שמתחתיו משמש טוכיה
סער) מוותר בשלב זה לוועדי־העובדים,
ונותן להם להכתיב לו את מה שישודר
ומה שלא ישודר.

שיקול• דיווח
לחטיבת־החדשות של הטלוויזיה יש, כ נראה,
באחרונה מדד של כדאיות לגבי ה שאלה:
מה לשדר ומה לא לשדר 1ודומה
כי מדד זה עבר את גבולות הטעם הטוב
וחובת הדיווח.
מעט מאוד פעמים חודרת הטלוויזיה
הכללית למישדרי הבוקר, המצויים בידי
הטלוויזיה הלימודית. לרוב מדובר בנו שאים
לאומיים בעלי חשיבות רבה.
בשבוע שעבר, חרגה הטלוויזיה הכללית
משעות־השידור המקובלות שלה ושידרה
בשידור חי ומיוחד את טקס הענקת העי טורים
במישכן נשיאי ישראל, בשעות לפני
הצהריים.
העולם הזה 2381

הפופוליסטית, המנחה באחרונה את קבר ניטי
רשות־השידור (מנהל טלוויזיה, מנכ״ל
והוועד־המנהל) .מדיניות זו באה להרדיד
את מיפלם השידורים, ולהתאימו למיפלם
הנמוך ביותר של צופי הטלוויזיה.
הידיעה :״הוועד המנהל, על פי הצעת
מיכה ינון וד״ר ישראל פלג, ובתמיכת
כל חבריו, הטיל על ועדה מיוחדת (שיט רית,
אלמוג, אדמון ונחמן רון) לבדוק
את האפשרות להגדיל את התקציב לרכישת
סרטים ב־0ץ׳ ,25 כדי לשפר את רמת
הסרטים הקנויים ואיכותם. הוועדה תביא
המלצות על חשבון אילו סעיפים בתקציב
תתבצע ההגדלה, ותדווח על כך לוועד
המנהל עד סוף חודש מאי שנה זו.״
אין ספק כי הגדלה תקציבית זו תיעשה
על חשבון השידורים המקוריים (שבלוא
הכי הצטמצמו במהלך הקדנציה הנוכחית
של הוועד־המנהל לכדי מינימום) והפקות-
בית של הטלוויזיה.
התוצאה: מסך הטלוויזיה יהיה בעתיד
הקרוב לבית־קולנוע, תוך שהוא זונח
את המטרות הכתובות בחוק רשות־השידור,
שחברי הוועד המנהל נועדו למלא אותו,
ולהשגיח על קיומו.
* דובר שלום עכשיו, צלי רשף.

עורד־מגיש רביב (עם יצחק ליכני)
היכן הלפיד 7
זיה ברחבי תבל צפו במהלך הטקס באמ צעות.
מסכי הטלוויזיה שלהם, שהביאו בשידור
חי את ההתרחשות הקולנועית מס,
,1לא זכו צופי הטלוויזיה הישראלית
לצפות באותו טקס גם למחרת בערב,
ונאלצו להסתפק בסרט תיעודי-פירסומי,
על הכנתו של הסרט הזוכה באוסקר.
פרק זה הוא עוד שורה במדיניות הזיל-
זול של הנהלת הטלוויזיה הישראלית בקהל
צופיה. המתבססת על ההנחה שצופי ה טלוויזיה
בישראל יצפו בכל שיוגש להם.

חענלזלה ב חוו ג ד סגיוד
יחידת דובר־צה״ל הפכה באחרונה למ־פיק־סרטים
עצמאי, המפיק סרטים שונים
לשימוש יחידות צה״ל השונות.

קרנים מדי יום שישי בטלוויזיה הישרא לית.
הסיבה: באותו הזמן, מקרינה ה טלוויזיה
הירדנית סרט־פעולה צרפתי, המכונה
בפי עובדי הטלוויזיה הערבית ב ישראל.
בכינוי ״התחליף הצרפתי כתב
הטלוויזיה בגליל מוטי עדן, המחליף
באחרונה את עמום כרמלי, תוך שהוא
מפעיל כמינהגו את הדיווח מהגליל מעמדת
חיפה ברמוט־קונטרול (בקרה מרחוק) ,זכה
באחרונה בחטיבת החדשות לכינוי ״מוטי
גן־עדן המנהלת: לשעבר של מחל קת
התיכניות אסתר סופר, ששבה באח רונה
מיצוג רשות־השידור בתצוגת סר טים
באדינבורו שבסקוטלנד, עומדת להי כנס
בימים אלה במישנה מרץ להפקת
מגזין כולבו על בעיות שונות וכלליות
של החברה הישראלית.

חוכו־וח מועדמוח

תוכניות מומלצות בטלוויזיה היווני ת

בטלוויזיה הי שראלית
יום רביעי
20 . 4
• סידרה קומית: רודה
( — 8.03 שידור בצבע.
מדבר אנגלית) .הפרק מחפ שים
את מרטין ממשיך בתי אור
הרפתקותיה של גרושה
ניו־יורקית.

• סרט טלוויזיה: מאחורי
הקלעים באפ-בי-איי
( — 10.05 שידור כצבע.
מדבר אנגלית) .סרט מתה

על יחידה מיוחדת של המי-
שטרה הפדרלית האמריקאית,
החוקרת פרשת־שחיתות באיגוד
הסווארים של ניו־יורק. הפר שה
קשורה בהברחת סמים ד
בפשע מאורגן. בתפקידים ה ראשיים
מופיעים השחקנים :
מיי קונורם, טוני דל ביאנקו,
סטיב קייטם ופול סרבינו. ה־

ססת על ספר ועל סרט שזכה
בעבר בהצלחה רבה (בכיכו בה
של וירג׳יניה מק-קנה) .זה
סיפור־אהבה על רקע הפלישה
היפאנית למלאיה בימי מיל־חמת
העולם השנייה, העוסק
בקורותיה של ג׳ין פג׳ט. רד
סידרה חושפת את זוועות הד
מילחמה שלתוכן נקלעו תוש בי
המושבה הבריטית, שנכב שה
בידי היפאנים.

• סידרה קומית: שלושה
כדירה אחת (10.50
— שידור כצבע. מדבר
אנגלית) .הפרק כללי המיש־חק.

יום
שישי
22. 4
• מחול: דייזי פיט
( — 0.15 שידור כצבע.

יום רביע * 20 .

יום שסח * 25 .

• קומדיה: למורים כלבד (— 8.30
ערוץ — 0שידור כצבע 25 ,דקות, מדבר
אנגלית) .סידרה קומית חדשה. המטפלת הפעם

• ספורט: עולם הספורט המוזר
( — 0.55 ערוץ — 3שידור כצבע 25 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה מרתקת המצי
במורי
בתי-ספר תיכוניים ותלמידיהם. העלילה
מתרחשת בבית־ספר תיכון עיוני באנגליה. בתפ קידים
הראשיים: לין רדגריב, נורמן סל, אדם
ארקין וריצ׳ארד קרון.

גה ענפי־ספורט נדירים, מוזרים ומסוכנים. אין
צורך בידיעת שפות כדי להנות מסידרה זו.

• סידרה היסטורית: מילחמת־האז־רחים
בספרד 0.10 ערוץ — 0שידור
כצבע ושחור־לכן 50 ,דקות, מדבר אנגלית
וספרדית) .סידרה היסטורית־דוקומנטרית,
המשחזרת את מהלכי מילחמת־האזרחים בספרד
בשנים 1936־ , 1939 מתוך פרספקטיבה היסטורית
ותוך שימוש בקיטעי סרטים, בשילוב ראיונות
עם אישים שנטלו חלק במילחמה זו.
יום חמיעו 21. 4

• סידרה עלילתית: החכרה (0.10
— ערוץ — 0שידור כצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .סידרה חדשה ברוח הגל הפמי ניסטי•
במרכזה אשד. יפה צעירה ודינמית, אם
לשני ילדים, שהחליטה לתפוס את מקומו של
בעלה — שנפטר מהתקף־לב — בראש דירקטריון
של חברת־ענק. כל זה למורת רוחם של חברי
ההנהלה המבוגרים והשמרנים.

• לילדים: לאסי 2.15 שני הע

כי ת ר: תוכנית־כידור של מוצ״ש
( — 0.30 ערוץ — 0שידור כצבע 30 ,
דקות, מזמר כשפות אירופיות שונות).
תוכנית־הבידור המרכזית של הערוץ הלועזי בירדן.
זמרים, רקדנים ואמנים אחרים מן השורה הראשונה
בהופעה מרשימה.

• סידרה משעשעת: לא יאמן (0.15
— ערוץ — 3שידור כצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .תוכנית המצולמת לפני קהל
באולפן טלוויזיה. להטוטים עוצרי־נשימה, מעשים
מוזרים ותופעות מדהימות כגון: פיל במשקל
3טון מהלך על מישטח מעץ, שמתחתו שוכב
איש יוגה, היוצא בריא ושלם. שחקן כדורגל
קטוע רגל! אדם שעורו אינו ניזוק מחומצה
גפריתית. התוכנית מוגשת על־ידי ג׳ון דייווידסון,
פרנק דרקדנטון וקתי־לי קרוסבי.

״וס שזי * 25 .

• סידרה לילדים: כית קטן כערכה
( — 0.35 ערוץ — 3שידור כצכע 50 .
דקות, מדכר אנגלית) .פרקים חדשים יותר .

בסידרה שהתחבבה על בני-נוער רבים. עם מייקל
רוצים — שידור כצבע 25 ,דקות, מדבר
לנדון, קרין גרסל, ג׳ונתן גילברם וקתרץ מק אנגלית)
.פרקים חדשים כסידרת הילדים המפור סמת
ביותר על הכלבה לאסי. הממשיכה לשעשע ׳ גרגור.
• ריגול: אנשי סמיילי (— 0.10
ולהקסים את צופי הטלוויזיה בכל העולם.

• סידרת מ תח: הוואי חמש־אפם
— 4.50 ערוץ — 3שידור כצבע 50 ,
דקות. ,מדבר אנגלית) .סידרת־מתח בכיכובו
של ג׳ק לורד, כראש יחידת חמש-אפס בהוואי —
הפותר תעלומות רצח ושוד בעזרת צוות נאמן.

• סידרה עלילתית: פלקון קרסט
— 10.15 ערוץ — 0שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .ג׳ין וייסן, אשתו
לשעבר של הנשיא רגן, מככבת בסידרה זו,
שעלילתה מתרחשת בעיירה אמריקאית קטנה
בקליפורניה, המפורסמת ביינותיה. מזימות ותככים
בין בני־מישפחה מורחבת׳ הנשלטת בידי אשה.
בעלה לשעבר של טיילור, אדי
פישר, והשחקן היהודי הברי טי
המנוח לורנס הארווי.

שבת

ערוץ — 0שידור כצבע0 ,ס דקות, מדכר
אנגלית) .סידרה מרתקת אודות רשת ריגול
רוסית בצרפת.

יום שדי שו * 20 .

• סידרה עלילתית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 0שידור כצבע 50 ,דקות,
מדכר אנגלית) .ג׳יי־אר מוכן להשתמש בכל
אמצעי כדי להשיג עוצמה ושליטה. הוא מבקש
מגרושתו בעבר וחברתו בהווה, סו־אלן׳ ״להיות
נחמדה״ כלפי בעל בית־זיקוק רודף־נשים, כדי
לזכות בעיסקת קניית בית־זיקוק.

יום ראשון
24. 4
• ספורט: מכט-ספורט
מוגדל 8.03 שידור
בצכע• מדכר עברית).

23 . 4
• כידור: תחרות הזמר
ה־ 28 של האירוויזיון
— כשידור־ישיר ממינכן
( — 0.00 שידור כצכע.
מדבר כלשונות אירופה).

סיקור מישחקי הליגה הישר אלית
בכדורגל, שנדחו בשל
האירוויזיון.

• סידרה: דאלאס
( — 0.30 שידור בצכע,

מורט: עיר ושמה אלים

יום חמישי!
21. 4
• בידור: לקט שירי
תחרות האירוויזיץ ,1083
חלק שני 0.30 שידור
כצבע. מדבר ומזמר ככמה
לשונות) .בץ השירים
שיושמעו — שיריהם של הזמ רים
והלהקות המייצגים את:
הולנד, יגוסלוויה, קפריסין, גר מניה,
דנמרק, ישראל, פורטוגל,
אוסטריה, בלגיה ולוכסמבורג.

• סידרה חדשה: עיר
ושמה אליס (— 10.00
שידור בצבע. מדבר אנגלית)
.סידרת טלוויזיה דרמא-
תית בת שישה פרקים, המבו־

25 . 4
• בידור: עוד להיט
( — 8.03 שידור כצכע.
מזמר אנגלית) .תוכנית בי דור
לפיזמונים לועזיים.

מישפחתית של הטלוויזיה ה לימודית.

מותחן: קאז (0.30
שידור בצבע. מדכר אנגלית)
.הפרק אחות לצרה.

מוסיקה) .תוכנית שזכתה
בפרס ורד הזהב. התוכנית מש לבת
רעיונות חדשים בתחום
הריקוד. את הריקודים מבצ עים
גדולי הרקדנים באנגליה,
בסיגנונות שונים.

יום שלישי

• סרט קולנוע: גלד
דיה 0.55 שידור כצבע.
מדבר אנגלית).
סיפורה של דוגמנית יפהפיה,
המתאהבת בנער־שעשועים ע שיר
ונשוי. כאשר הקשר ביני הם
הופך להיות מכביד מדי
לדידה, היא מנסה לעבור לעיר
אחרת כדי לבנות מחדש את
חייה. אז באה התמוטטות דר־מאתית,
הפוגעת בשניהם. סרט
זה מבוסם על רומן מפרי עטו
של הסופר ג׳ון או׳הרה, שהו פק
ב־ . 1960 זה הסרט הרא שון
שבו כיכבה אליזבט טיילור
לאחר החלמתה ממחלה קשה,
והיא זכתה בפרס אוסקר על
הופעתה בסרט זה. את התפקי דים
האחרים בסרט מגלמים

יום שני

• סידרה מקורית:
קרוכים־קרוכים (— 8.30
שידור בצכע• מדכר עברית)
.פרק נוסף בסידרה ה־

סדרה חדשה: יום חמישי, שטה 10.00
סרט הוקרן לפני חודשיים ב טלוויזיה
הירדנית.

פק בידי איליה סידיס. זהו סרט
פרידה אישי מסיני, שאותו ה פיק
תושב זר, שישב שנים ב-
איזור זה.

26. 4
• צרכנות: כולכוטק
( — 8.30 שחור־־לכן. סד1
כר עברית) .תוכנית הצרכ נות
של הטלוויזיה הישראלית.

• כידור: טקס חלוקת
פרסי אוסקר (— 0.30
שידור בצבע• מדבר אנגלית)
.המישדר שנראה שבוע

טיילור והארווי: גלוריה
יום שישי, שעה 9.55

• בידור: ויץ ושוס
טר 11.00 שידור כצבע.
מדכר אנגלית).
בפרק רצח בסטארדפורד עוד
אירוע היסטורי בראי הקומדיה.

מדבר אנגלית).
חמה בסאותפורק.

הפרק נזיל׳

• תעודה: בתם לכן
( — 10.20 שידור כצבע.
מדכר אנגלית) .סרט שהו
קודם
לכן על־ידי יותר מ400-
מיליון צופים ברחבי תבל,
מגיע אל מסכי הטלוויזיה

סידרה: לא ייאמן
בי יסופר (— 11.00
דור כצבע. מדכר אנגלית).

קנה דירה אצל אברהם גינדי ומקבל

לבעלי החלטה מהירה בלבד!

מגרש לוילה או 2דירות נופש!

£ך רוכשי הדירות הראשונים החל מיום ,15.4.83 יזכו ללא
הגרלה בשני הפרסים הבאים:
.1מגרש לוילה בשטח של דונם אחד באחד הישובים היפים
ביותר שיוקמו ביהודה ושומרון — דקות ספורות
מהקו הירוק.
2 .2דירות נופש לכל החיים, לבילוי שבוע באילת ושבוע
בטבריה. כדאי למהר!

£ן• רוכשי הדירות הבאים אחריהם יזכו באחד משני הפרטים
הבאים:
.1מגרש לוילה בשטח של דונם אחד באחד הישובים היפים
ביותר שיוקמו ביהודה ושומרון — דקות ספורות מהקו הירוק.
2 .2דירות נופש לכל החיים לבילוי שבוע באילת ושבוע בטבריה.
ההגרלה תערך במעמד חתימת זכרון הדברים ע״י איש המכירות
ובנוכחות הרוכשים.

במבצע נכללות כל דירות החברה(על פי מחירון מרץ : )1983
בנתניה בפתח־תקוה בראשון־לציון בבני-ברק ברמת-השרון בתל-אביב

אברהם גינד בונה דיו־וד! מ אנ סי ם אוהבים

והרי סקופ: אשר ידלין ואשתו טלי
עוהדים לחזור לישראל. ידלין קיבל כאן
הצעות עבודה קוסמות, והגעגועים לארץ
גם הם עשו את שלהם.
זה כבר מסוכם, הם חוזרים. ואם לא
די בזה, הרי עוד סקופ: טלי בהריון,
בחודש הרביעי.
שתי אלה הן בהחלט ידיעות מפוצצות,
למי שמכיר את הפרשה.
טלי היתה נערה תל־אביבית צנועה,
שגדלה בסביבות רחוב הרמן כהן. בבג רותה
היתד ידועה כמעריצה של דויד
בן־גוריון. במיפלגתו׳ רפ״י, הכירה את
יאיר (״קויה״) רוכין, נישאה לו —
ממנו יש לה בן.
כשהתחיל הרומן שלה עם אשר ידלין,
המבוגר ממנה כמעט ׳ב־ 20 שנה, כולם
נדהמו. מה גם שהוא היה נשוי. היא
הופיעה לכל דיון בבית־המישפט, וממש
היתה צמודה אליו בכל הזדמנות, עד
לשיחרורו.
אחרי שיחרורו הם נישאו ועזבו את
ישראל. אשר ניהל בניו־יורק חברה ועשה

ראלן! קליין, מאמן נבחרת הכדורסל
הלאומית שטרם קם לו מתחרה בארץ,
עזב ביום השישי עם משפחתו את הארץ
ועבר לאמן קבוצת־כדורסל גרמנית. איני
מקנאה בו, היות ובתקופה האחרונה הוא
עבר גיהינום פרטי. כימעט כל יום הוצפתי
במיכתבים אנונימיים על סקופ השנה.
הרמתי טלפון קטן לראלף, לאחל לו נסי עה
טובה, ובאותה הזדמנות ביררתי את
פשר העניין. הגיב ראלף :״בשלושת הש בועות
האחרונים קיבלנו, אשתי ואני, עש רות
מיכתבים וטלפונים אנונימיים, שהפכו
את חיינו לבלתי־נסבלים. זה נגע לפרשה
עם נערה, שהסתיימה לפני זמן קצר.״
כשהעליתי את ההשערה שהבחורה עצמה
יזמה את מישלוח המיכתבים, מחמת תיס־כולה
האישי על הרומן שהגיע לקיצו,
ענה ראלף בתקיפות :״לא ! זאת לא היא !
אני בטוח ד

ראלן 8קליין
בחור בצרות

ביום הרביעי יחגוג הספורטאי גיל
לנדאו את ברית־המילה של בנו.
גיל ידוע כמשוגע למתנות. ואיזה מת נות!
כשחלה
חבר שלו, הלך הבחור וקנה
לו מכוניות, דובונים, ואפילו הליקופטר

הם הפתיעו את כולם בהזמנה לחתונה
שלהם — הזמרת נורית גל רון בת ה־33
ורפי רש,ת בן ה־ 27 ינשאו אחרי ל״ג
בעומר, ב־ 5במאי.
אף אחד לא האמין שזה יותר מסתם
עוד רומן, משום שרפי צעיר מנורית ב כמה
שנים טובות, ונודע בעיר כבחור
רומנטי ומחוזר מאוד. הוא גם הכוכב ה תורן
של הטלוויזיה הלימודית, שמחליף
את דן מרגלית בתוכנית ערב חדש.
נורית, שהיא טיפוס סגור ועצמאי מאוד,

גיל לנדאו

איזה מזל זה שבניו־יורק בונים כל הזמן
בנייני-פאי יותר ויותר יקרים. מדי פעם
מגיעה עוד שמועה על ישראלית הגרה
בבית היקר ביותר בעיר — והרי לא
ייתכן שכולן יגורו באותו הבניין.
זה קרה שוב. לפני שבוע, בארוחה
מפוארת שנערכה ל 50-מוזמנים במיסעדה
דן בתל־אביב, סיפרה שרה (בינשטוק)
טל לחברותיה, על שתי הדירות שבונה
בניו־יורק בעלה הטרי. מחיר כל דירה:
ארבעה וחצי מיליון דולר.
שרה, שהופיעה בשימלה לבנה ולא
היתד, עדויה דווקא ביהלומים מפוצצים,
הזמינה לארוחת־הערב את חברותיה וחב ריה
מהארץ. השתתפו בה שרה סלע
ובעלה מיכאל, שהוא נשיא מכון וייצמן.
באה גם מלכה רוזנשטיין, שלפני שנים
התחרתה עם המארחת על התואר מלכת-
יופי, ולבשה חליפת קטיפה שחורה. אסתר
רובין באה לארוחה בשימלה שהבליטה
את עיניה הכחולות. ומתכננת האופנה
רחל ברלין לבשה חליפת סאטן בצבע
שחור. גם השגריר־לשעבר קירר ואשתו
רות השתתפו בארוחח־הערב האינטימית.
אפילו הזוג המדובר ביותר, אילנה
וזכינא ויצחק קול, היה בין הסועדים.
שרה טל היתה נשואה לאיל-נפט, ויש
לה שני ילדים. בעלה החדש עונה לשם
ביל, והוא עוסק בהשקעות ובשאר ענייני
כסף.
מעניין כיצד ירהטו השניים את הדירה
הכפולה, שעלתה 9מיליון דולר. מה
שבטוח הוא, שזה יהיה הכי-הכי. כי זה
הרי מה שחשוב באמריקה.

תמיד מפתיע
זה עלה רק

קטן. מה חשוב המחיר ן
3500 שקל.
הוא לקחת את המתנות, בא ופשוט
זרק לו אותן על המיטה. האחיות בבית-
החולים סיפרו, שהן ראו אנשים מביאים
שוקולד, פרחים — אבל כאלה צעצועים?
מעניין אם חבריו יזכרו את רוחב ליבו,
כשיבואו להשתתף בשימחת ברית־המילה.
מה הם יביאו ן

נורית גלרון
חופה אחרי ל״ג בעומר

שלא בעמיתיה למיקצוע, לא נקלטה בבר
המה הישראלית. היא התחילה לשיר בגיל
מבוגרת יחסית, כשאמה, שהיתר, זמרת בת קופת
מלחמת־העצמאות, נפטרה. רק אז
זכינו לשמוע את קולה של נורית, והתברר
שהוא נהדר.
ידוע שנורית היא טיפוס של ילדה־אשה,
ורפי, מסתבר, הוא אומנם צעיר, אך בוגר
בנפשו ויודע מד, הוא רוצה.

טלי ואהרון ידלין
החלום התגשם
עסקים — כי ראש לזה, כידוע, יש לו.
טלי עבדה שם כעורכת־דין, וכל הזמן
חיכתה לרגע המיוחל, שבו תיכנס להריון.
ואכן, חלומה התגשם. הם חוזרים לארץ
והיא תלד את ילדם פה.
איזו עקשנות של אשה — כל הכבוד!
היא השיגה בדיוק את מה שרצתה.

מזמן כבר נאמר שלהתגרש זה לא סוף
העולם. השאלה היא איך עושים את זה.
יש כמה זוגות שיכולים ללמד את האחרים
איך ממשיכים לחיות בצורה אלגנטית גם
אחרי הגירושין — לא רק למען הילדים,
אלא למען עצמם.
הם נראים באירועים חברתיים׳ ופשוט
קשה להאמין שהם נפרדו או התגרשו.
במסיבת חג הפסח השני, שנערכה ב־כסית,
נראה הצייר אורי ליפשיץ יושב
עם עדה אשתו־לשעבר ואם שלושת יל דיו.
קשה היה להאמין שהם חיים בנפרד.
הזמר כני אמדורסהי עוד מגדיל
לעשות: הוא יוצא עם מיקי, גרושתו
ואם בנו, למסיבות רבות בעיר. לפעמים
הם נראים אפילו ממש מאוהבים — למה
ל אן
הפירסומאי דוד אדמון נראה מדי פעם
עם אשתו באירועים חברתיים. היא גם
נראית פורחת, אחרי שהיא חוזרת מדי
פעם מבילויים במועדוני הים התיכון.
במסיבת יום־ההולדת שנערכה למפיק-
במאי יהודה כרקן, הוא נראה נהנה
מאוד מחברתה של אשתדלשעבר, נילי.
זוג נוסף שמבלה ונראה מדי פעם יושב
ביחד הם רפי שאולי ו&גדי. ממש לא
יאמן כמה שהם נראים טוב ביחד.

לפני שנים רבות הדביקו דן בן־אמוץ
ועמוס קינן לדוד ל,ופרמו את הכינוי
היומרני ״דודו ראש־העיר,״ בטענה שהוא
האיש המחזיק את מפתח חיי־הלילה ב ירושלים.
בני־עירו אף מתלוצצים ומספרים
כי הוא מכבה את החשמל אחרון בעיר.
המסיבה שנערכה בעת האחרונה בירד
שלים היתד. מסיבת יום־הולדתו של דודו,
שמלאו לו .40 כל חוגגי העיר תרמו כסף
ד 21 בקבוקי שמפניה — המקבילים ל״21
ססחי-כבוד -כ ש שר ה ויאן חלמון,
תרמו את ביתם המפואר לאירוע.
שלוש שנים מסתובב דודו עם העיתו נאית
נעמי ארליך בת ,30 והכריז כטוב
ליבו ביין :״נכנסתי לעידן חדש, וזה נמו
להיוולד מחדש — רק עם הרבה יותר
שכל. אני עדיין צעיר ולא חושב על
חתונה.״
כיום הוא מנהל את אולפן החדשות ב טלוויזיה,
ועבודת־הביכורים שלו היתד.
הקדם־אירוויזיון. ידוע, שיש באמתחתו קו ריוזים
למכביר, כמו הסיפור על חברו
העיתונאי גדעון קוץ, שחשקה נפשו
לקנות דעת באנגליה והפרוטה לא היתד.
מצויה בכיסו. מה עשו ז דודו אירגן מסי-
בת־חתונה בבית האומנים. הופיעו כ־700
מוזמנים פלוס צ׳קים. חתני השמחה והסד
זמנים חינו לרב, שלא הופיע. בחצות
בדיוק התנצל בעל השימחה בשם הרב,
וגילה לקרואים שזאת מתיחה.
דודו, השומר בלהט על מעמדו, מספר

משה דיין השאיר אחריו הרבה פצעים פתוחים. די היה
להציץ בתצוגת־אופנה אלגנטית שנערכה לאחרונה, ולראות שם
את שתי נשותיו הרשמיות, המקפידות שיפריד ביניהן מרחק-סה.
הן בוודאי ישמחו לשמוע, שלפחות אחת מהפרשות הרציניות
של בעלן עזבה את הארץ.
המדובר הוא בגיבורת הפרשה שכונתה בשעתו, בשנות
השבעים ,״פרשת פרופיומו הישראלית״ :אלישבע (״אליזבס״)
צ׳יזי ס, שחרחורת שהיתה אז בת .23 למרות הסודיות שאפפה
את הפרשה, שנמשכה כשנתיים ושהסתיימה בפיתאומיות, היא
היתה ידועה לרבים.
אמה של אלישבע אלפרידה כרשל, נתנה יד למעשה בתה
ואף ראתה בכך כבוד.
עם סיום הרומן איימו האם ובתה על דיין בהגשת תביעה
על הפרת הבטחת־נישואים.
באותה תקופה היה דיין נשוי לרות, והיה ידוע בציבור
כמאהבה של רחל כורם, שמאוחר יותר הפכה אשתו.
כדי למנוע את אי־הנעימות של הגשת תביעה, שילשל דיין
לידי אלישבע סכום נכבד, ולמרות זאת לא ניצל — אלישבע
הגישה תביעה מישפטית נגדו, סכרה את זכויות הסיפור לעתון
הגרמני שטרן בסכום אגדתי, ופירפמה ספר על יחסיה עם דיין.

אלישבע צ׳יזיס עם אמה, אלסרידח ברשל
ממשיכות בדרכן
מאז הפרשה נעלמו עיקבותיהן של השתיים, של האם ובתה.
מסתבר שהן העבירו את שטח פעולתן לשווייץ, ונראו לאח רונה
בעיירה נופש אקסקלוסיבית, צפונה מוינטרטור, לבושות
בפרוות יקרות-ערד,

אני לא הייתי עושה לכרנדה בחינה
במחשבים, למרות שיוסי מ מן טוען ש היא
מבינה בזה.
יוסי, חתיך בן ,26 שהינו חלוץ מרכזי
במכבי יבנה בליגה הלאומית, נראה בתקו פה
האחרונה מהלך בחוצות העיר אבל
וחפוי־ראש. הלשונות הרעות מיהרו לספר,
כי אשתו הטריה נעלמה מן האופק.
כולם עסקו בניחושים במה מדובר. יוסי,
שהזדעזע עמוקות כשהשמועה הגיעה לאו זניו,
זעק :״מה, אשתי נעלמהז היא פה,
לידי !״
ברנדה החמודה, שהינה סטודנטית למד-
עי־המדינה וליחסיס-בינלאומיים, הכירה
את יוסי באחת מפגרות הכדורגל. זו היתד.
אהבה ממבט ראשון. הם נישאו בארצות-
הברית ואת ירח־הדבש ערכו בהוואי.
יוסי מסביר, כי עקב התחייבויותיו ב ספורט,
לא יכול היה להצטרף לאשתו,
שאחזוה געגועים ונסעה לבקר את מיש־פחתה
בארצות־הברית, ובאותה הזדמנות
השתלמה בקורם תיכנות־מחשבים. על כן
התארכה שהותה בחו״ל כחודשיים בערך.

דודו ראש העיר עם פנינה דוזנכלום
בזעזוע כיצד הרגיש פעם שהמוניטין שלו
עומד לרדת. זה קרה כשהעיתונאי רוגרט
רוזנברג סיפר, שיש מסיבה סודית בר חוב
המעיין. נשמע מוזר, אבל דודו התפ תה
ובחברת שני זוגות יצא ומצא מינזר
עתיק ברחוב שומם, והרגיש מרומה. לפתע
נשמעה מוסיקה חרישית מכיוון המינזר,
ומבעד לפישפש נראו מתהוללים פנקיסטים
ונזירות. עורכת המסיבה לא היתד, אלא
בתו של הרב הראשי של עיר אירופית
יפהפיה מיקצועית שביקשה שלא יצלמו
אותה, כדי שהסיפור לא יגיע לאוזני מיש-
פחתה.
עד היום טוען דודו, כי רק אז הבץ
את משמעות המושג סוריאליזם.

יוסי וברנדה הרגיעו את כולם ובישרו
שהם עדיין מאוהבים.

אם אתה מחפש רומן, מצא לעצמד אחת שלא תבלבל לד את המוח — אמר לעצמו
עסקן הסטודנטים׳ ועשה.
קלוד מלבה, עוזרו של סגדשר-החקלאות מיכאל דקל, שהוא גם יושב־ראש
אגודת הסטודנטים בתל־אביב, אכן עשה את זה.
הוא יצא עם צעירה שהיתה אומנם קרובה אליו בדיעות הפוליטיות, אבל תמיד
צצו חילוקי ריעות, כמו בכל מיפלגה מצויה.
לכן, יום אחד קם הבחור הממושקף והחברותי ומצא לעצמו צעירה אחרת,
מוסיקלית, העונה לשם עינכל שם־טוב. היא בת ,27 וכשמה כן היא. עכשיו
האוקטבות בביתו הן יותר מינוריות.
כי ״ברוך השם,״ אומר הבחור, היא לא מבינה בפוליטיקה, ולכן אין בינינו מריבות.

כרנדה ויוסי ממן
אושר במישפחה

הנה סיפור עם הפי-אנד, כמו שכולם
אוהבים.
אחרי הגירושין של אפי ואחרונה
דיין, אף אחד לא דאג לאסי. הוא הסתדר
מצויין. אך לאחרונה דאגו כל חבריה.
היא עברה לגור בדירתה של רות
דיץ, ליד האוניברסיטה בתל־אביב, עם
שני ילדיה. היא עבדה כעוזרת הפקה
בטלוויזיה, והפכה אחר-כך מפיקה. אך
בגלל סיכסוך עם חנוך חסון, הפסיקה
להפיק.
היה ברור שרק אהבה חדשה תחזיר
אותה לימיה הטובים, כפי שידעה בעבר.
ואכן, באחרונה היא שוב עולה ופורחת.
הסיבה: היא מאוהבת בסירסומאי, ש*
הוא בהחלט גבר מבוקש.
בימים אלה כבר ניתן לראות אותה רזה
יותר, וחוזרת לעצמה. מה שאהבה יכולה
לעשות !

מנוער בעיני

אני

עצמי ־ רכן

אני מגסה להיות ש מו על הנימה ובחיים

לא הצלחתי!

,בערב אילנית סולו, שבו הצלחתי
מבחינה מיסחרית, לא הצלחתי
־הפוך את אילנית לזמרת־קבארם. הקהל הישראלי אוהב אותה סולידית׳

צדוק צרפתי. כימאי כן
; .4כגילו נהוג לערוך סי־
:דם־ביניים. כרגע של פנאי
:ין הצגות, דיכר כאוזני
,העולם הזה״ על מיקצועו,

כאילו שילדתי ולד מת.
אני נשוי לתיאטרון. לכן אני
רואה את עצמי עוד הרבד. שנים
בלי מישפחה.
מעולם לא סיפרתי על ילדותי.

]ל חייו, על השחקנים ש
;ימם הוא עוכר. רשמה מרו:
שולמית יריכ.
• תיאטרון וההצגות זה ה *
בייבי שלי. תקופת החזרות —
|ז ההריון. והלידה היא קשה ו־
:תמשכת. כישלון של הצגה זה

אני בן להורים גרושים. זה היה
נושא שהיה טאבו במישפחה. אין
ספק שהמצב שאני גדלתי בו היה
לא בריא לי, ולא לסביבתי.
אבי הוא סנדלר מסלוניקי, ש חלם
שאמשיך את דרכו. חוסר-
הביטחון שסביבת הילדות שלי גר מה
לי, הביא אותי למצב שני-

וית פיאר

פתי

לחווה

במופע טלוויזיוני בשם ספיישל ע
אלברשטיין, שמופץ גס באירופה,
אלברשטי ין כיצד לשיר. ברקע — אדיו

סיתי להיות נחמד לכולם — בעיקר
בעיני שתי הנשים החשובות ב חיי:
אמי הביולוגית, והאשה ש־תיפקדה
כאמי. השתדלתי, בהתנה גות
מופתית, לגרום לה שתהיה
אמי.
ניסיתי להראות אסטתי ולמצוא
חן בעיניה. ומשום־מה, הרגשתי
תמיד מכוער.
כל הבעיות האלה הביאו אותי
לחפש את הבית בתיאטרון. במיק־רה
שלי, התיאטרון הקאמרי. שם
ביליתי מגיל 12 הופעתי לי-
לה־לילה עד הצבא. זה היה ה פיצוי.
שם קיוויתי למצוא את
התמימות והאהבה שהיתר, חסרה
לי. עד היום אני מחפש אותה.
בילדותי נמשכתי לתיאטרליות.
לכן הקסים אותי הצד החיצוני של
הדת הנוצרית. אהבתי נורא כנ סיות.
לראות את קרני השמש
בוקעות דרך החלונות הצבעוניים,
זה דבר נהדר.
לדעתי, כמה מהבעיות שלנו נוב עות
מהדת. הדת היהודית דורשת
צניעות, שהיא יפה מיסודה.
התיאטרון. הישראלי נורא נזירי
ודפוק. ולכן התיאטרון הקל הוא
המקום היחידי שבו אפשר לתת ל קהל
לדמיין ולהשתולל. התיאטרון

צריך להיות מקום לפורקן.
אני בימאי בלי תעודות. אפי לו
תעודת בגרות אין לי. אני
עובד רק עם תחושות, ומשתדל
שלא להפעיל את הראש.
כשהייתי שחקן, אמרו שאני
צריך להרגיש ואחר כך להלביש
את המסכה. בבידור, קודמת המס כה.
הבידור
הוא סלקאטי. לכן חשוב
המראה החיצוני. אני מביים כאילו
אני רואה את הכל דרך מסך
טלוויזיה, אני בעצם מצייר חלו מות.
כשאסיים
עם התיאטרון, אחזור
להיות צייר.
קרו דברים במשך 10 השנים
האחרונות בישראל. אבל כנראה,
עוד לא די. כי קשה להעמיד ב משך
יומיים וחצי את ההצגה
עדלאידע בהיכל הספורט. כי כל
יום עולה הון תועפות למפיק 14 :
נגנים מהטובים והמפונקים בארץ!
11 זמרים — כל אחד כוכב ! אל פיים
תילבושות; 150 משתתפים
מסביב! תפאורה שמשתרעת על
1200 מטר מרובע.
ביומיים אלה אני לא מסוגל
לאכול ולשתות, רק לעשן סיגריות.
הסיגריה זה הביטחון שלי והחבר

הכי טוב. שלי, כשאני עומד לבד
באולם.
בתחילת הקריירה נחשבתי לבינד
אי היסטרי במיקצת. זה שיקף את
חיי. הייתי נפחד וחסר־ביטחון. כ יום
אני רואה את הכל בפרופור ציה
הנכונה.
ההיסטריה שלי מתבטאת בשיער.
לפני כל מופע אני רץ לספר, כאי לו
שאני יוצא לקרב. אני מגיע
לחזרה והופך לצל — לא צריך
להתבלט.
בכלל, כל חשיפה אישית מר תיעה
אותי. עד היום, לפני סוף ה הצגה
בפרמיירה, אני מאבד את
הביטחון, כשאני יודע שאני צריך
לעלות לבימה בסוף ההצגה.
זה אותו הפחד של ילד קטן,
שעלה בפעם הראשונה על בימת
הקאמרי. אני מפוחד שלא אדע
מה לעשות בידיים וברגליים. וזה
למרות שעמדתי 15 שנה על בימה.
כנראה שאני מפוחד יותר מכל
אמן שאני מביים. כמובן שאחרי
שהסיוט עובר, אני נהנה לקבל
את מחיאות־הכפיים.
כיום אני מתפרנס בכבוד מהבי רור.
יש לי סוכן שמייצג את נעמי
שמר ואותי בלבד.
אנשים מתפלאים איך בימאי כ-

נופל על הריצפה, צריו להתיי שב
עליו.
כשאני יוצא לחזרה, וחתול שחור
חוצה את הרחוב, ברור שיהיו
בעיות.
על כל מחמאה אני יורק מייד
3פעמים.
אסור לדבר לפני פרימירה —
זה לא מביא מזל טוב.
אמונות אלה למדתי עוד ב-

הקאמרי.

להגשים חלומות

״כשהייתי ילד, חלמתי על
מכוניות מפוארות׳ על בגדים
נוצצים, ועל פאר ללא גבול. בבגרותי ממולם לא למדתי לנהוג, אני
מוני עושה גם תצוגת־אופנה ות־חרויות־יופי.
אין כיף יותר גדול
מלעבוד עם זמר רציני, ולמחרת
להעמיד את תמי בן-עמי. בתוך
השיממון בארץ, לי לא משעמם.
בהצגה עדלאידע ההישג שלי
היה לקחת זמרים שאף פעם לא
הופיעו ביחד, לגרום שכל אחד
ייתן את מה שיכול: ירדנה ארזי
— כוכבת לכל המישפחה! ציפי
שביט — מלכת־הילדים ; חווה אל־ברשטיין
— נסיכת הזמר העברי!
אילי גורליצקי — חיית תיאטרון
שמסוגל לעשות הכל! ריקי גל —
זמרת־פופ תיאטרלית.
הזמרים הם לא קולגות. לשחקן
יש תיאטרון — לזמר יש רק עצמו.
העם שלנו אוהב את הזמרת ש הדימוי
שלה הוא בתולי. ברגע
שהיא עוברת את ה־ 30 והיא משנה
את התילבושת שלה והתיסרוקת
והיא הפכה בינתיים לאמא — ה ביקורת
מתמוטטת.
הנה, מה שעשו לחוד. אלבר־שטיין
— ריבונו של עולם, כמה
שנים יכולה זמרת להופיע עם
גיטרה ביד 20 שנה?
לפעמים נדמה לי, שמדינת־יש-
ראל זה מסכת בקיבוץ, בלי תיח־כום.
פשוט שירה בצוותא: נעורים,
אם אפשר — קצת צבא מאחור,
וקולות בריאים.
בהכל עובר חביבי לקחתי בחו רה
צנועה שפחדה פעם לזוז, והיום
זה מופע שהוא שואו. העליתי
אותם על הפסים, וזה נוסע.
את יהודית רביץ לעולם לא אל ביש
כמו שאני מלביש את ירדנה
ארזי. אבל השאיפה שלי היא, ש היא
תבין את המומנט התיאטרלי
בהופעה. כי על הבימה חייבת
להיות יהודית אחרת מזאת שפג שתי
ברחוב. השנים עוברות, ואי-
אפשר לעלות על בימה בנעלי-
התעמלות. גם הג׳ינס כבר לא
נראה כל־כך טוב כמו בגיל ,24ו חולצת
הטריקו צריכה להתחלף.
כי קורים דברים, גם בגוף וגם
בראש.

ה ע צלו ת של
דבקה מי כ א לי
ך* נורית גדרון יש דבר שנד
*יי פתיע אותי מאוד, כי בזמן
העבודה על ההצגה פנטזיה בארץ
הפלאות היא שרה יותר גדול ופ תוח.
היא השתוללה ורקדה, וה קהל
היה בשוק.
יש לה דימוי של זמרת מלנכו לית.
היא נלחמת בו, אבל היא
שסוחבת לכיוון הזה. במשך הזמן
היא תבין שיש לה בעיה.
את אילנית ביימתי בערב אילנית
סולו. שם היא עשתה דברים שלא

עשתה קודם. תוך כדי הערב הבנ תי
שהקהל אוהב אותה כזמרת סו לידית,
בשום אופן לא לכיוון ש אני
סחבתי אותה — זמרת קבארט.
אם יש מישהי שהיא באמת
זמרת־קבארט, זו ריבקה מיכאלי.
כל מה שהייתי צריך לעשות איתר״
זה, קצת להתגבר על העצ לות
שלה, לעסוק קצת באיסוף
חומר ובלמידתו.
ריבקה היא לא שחקנית וזמרת
של בימאי, היא חיית־בימה ויודעת
בדיוק מה היא רוצה. קשה —
ואין טעם — לשנות אותה.
מי שעוד זמרת קבארטית כבירה
זו מירי אלוני. חבל שלא רואים
אותה. עבדתי איתר. פעמיים, ב שירי
נעמל שמר, ובברכט. כל
פעם היא ריגשה מחדש. ממנה
אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה,
אם היא רוצה.
ירדנה ארזי היתד. ידועה בג־חמדה.
היא הופיעה בשירים מיופי־פים.
ואז נדהמו כשנתתי לה לשיר
את הלו דולי בברנשים וחתיכות.
זה שיר לאשד. פטאלית וטמפרמנ-
טית. מאז היא שינתה את כל ההו פעה,
היא אגרסיבית יותר. אפילו
הצבע הקולי שלד. השתנה.
את עדנה גורן החזרתי לבימה.
היא היתד, זמרת ג׳אז שהופיעה
רק עם תיזמורת. הכנסתי אותה
לילדי הכרך, שם היא רוקדת, מצ חיקה
ועושה הכל. היא היתד,
מלאה פחדים, וכל הזמן שאלה
אותי :״בשביל מה אני צריכה
את זה?״
עבדתי המון עם ציפי שביט.
לעדן אותה זו משימה בלתי-אפ-
שרית. גם למסגר אותה זה קשה.
אבל בפסטיגל היא סיימה בשיר
המינורי מתוך הצגת אנני. לאחרו נה
התבגרה נפשית.
כשבאתי לביים את אילי גורלי-
צקי בברנשיס וחתיכות התרגשתי.
הוא היה כוכב בשלמה המלך ושלמי
הסנדלר כשאני הייתי רק סט•
טיסט בהקאמרי.
אבל הוא הלך איתי עד הסוף.
מעטים יודעים לעשות את זה.
ששי קשת הוא דוגמה לזמר ש במשך
שנים איבד כיוון. הוא הת חיל
כזמר־פופ, ואחרי זה באה
כמובן, הנפילה הגדולה. הוא ניסה
להתחדש. כשזה לא הולך, מתחי לים
בהגזמה.
אז היכרתי אותו. הוא מתאים
למיוזיקל. זאת הסביבה הטיבעית
שלו. הוא ממש נולד מחדש.
אני הולך לכל 50 ההצגות הרא שונות
של כל מופע שלי. המצב
מחמיר כשיש לי שתי הצגות.
אני ממש נקרע ביניהן.
למרות ההגיון שלי, יש לי אמו-
נות־טפלות. אסור לשרוק מאחרי-
הקלעים בזמן חזרות, ואם הטכסט

הולך רק בג׳ינס ולא איכפת לי איך אני נראה ובבית הריצפה היא שחורה
והקירות לבנים וחשופים. אך על הבימה אני מגשים את כל החלומות
— ובצבעים בוהקים!׳׳ בתמונה: סצינה מתוך ברנשים וחתיכות.

ד ך ¥1י | י ץ ¥ך במופע עדלאידע
״ הצלחתי לאסוף זמ״
* 1 11י

רים עם סיגנונות שונים ולהעלותם על בימה אחת.

בבית אני מאוד נזירי. אני אוהב
תמונות וציורים, והכל נשאר ב ארון
— מכסימום, על הריצפה. בי
ברגע שאני תולה, יש לי הרגשה
של מחנק. אולי זה היד. אחרת,
אם היה לי בית ענק.
למרות הציבעוניות במופעים
שלי, בדירתי הריצפה שחורה וה קירות
לבנים. אני פוחד מרהיטים,
ומסתדר איתם רק כשהם קטנים.
החדר החשוב ביותר הוא חדר-
האמבטיה הגדול והלבן. אולי זה
פיצוי על מחסור בילדותי. כל*כך
סבלתי בנעוריי בקיץ החם!
אני מאוד ידידותי, אבל מעטים
נכנסים לביתי. ביתי הוא מיבצרי.
אני מאוהב בקולנוע, אבל נהנה
ללכת לבד. כי אני ממש שקוע בו.
אפילו שזה יכול לחיות סרט מ דרגה
שלישית.
אבל הבילוי האמיתי שלי זה
לשבת בבית ולאכול קוטג׳ וצימו קים
ולראות טלוויזיה.

זה הישג, כי הזמרים אינם קולגות האחד של השני.
הם אפילו לא באים לשמוע האחד את השני. זה
המופע הגדול ביותר שהעליתי עד עתה.״ אומר צרפתי.

במדינה
(המשך מעמוד )23
שני הצדדים. האשד. נטלה את ה -״ י
מכונית ונעלמה. הבעל סנה לבית-
הדיו הרבני וביקש כי זה יורה
במעמד צד אחד על החזרת המכו נית•
גם בית־הדין הרבני קבע ש הבקשה
תשמע בנוכחות שני ה צדדים.
בינתיים
פנה בר-שילטון לבית-
מישפט השלום בתל־אביב וביקש
בפסק־דץ הצהרתי לקבוע, כי ה מכונית
או מחציתה שייכת לה.
תוך כדי כך שבה האשד. וביקשה
צו שיאסור על בעלה למנוע מ מנה
שימוש בלעדי במכונית. כל
זאת כאשר בקשה דומה תלויה ו-
עומדת לפני השופט סגלסץ, ש סירב
לתיתה במעמד צד אחד.
השופט אילת נענה לבקשה.
בשלב זה סנה הבעל לבית-ה-
מישפט השלום וביקש צו שיורה
על החזרת המכונית, משום שלט-

פרקליט כר־שילמון
להחזיר את המכונית
ענתו הועלמה מידיעת השופט אי לת
העובדה כי בקשה דומה תלוייה
ועומדת לפני השופט סגלסון. אי לת
נעתר לבקשה, וחייב את ה אשד.
להחזיר את המכונית והמפ תחות
לבעלה.

מה עם כית־הדין לעכו־

מרכז הירידים כישראל
גני התערוכה תל-אניב, שד רוקח, ת.ד 075 .ו ,2טלפון: ו 3ו03-474

דה * במהלך הדיון אצל השופט
אילת טען פרקליט הבעל, חיים
שטנגר, כי לבית־מישפט השלום
אין סמכות עניינית לדון בתביעה,
שכן הוא הקדים את האשד. בהג־1
שת תביעתו לגירושין לבית־הדין
הרבני, ובה הוא כרך את ענייני
הרכוש — ולטענתו המכונית הינד.
רכוש לכל דבר.
אילת קיבל את טענת פרקליט
הבעל, במוצאו לה תימוכין בפסק-
דין של בית־המישפט העליון, ש לפיו
נקבע כי דבר אשר מעצם
טיבי וטיבעו הינו עניין של רכוש
בני־הזוג, אין צורך לפרטו בת־ביעת־הגירושין
המוגשת בבית־ה־דין
הרבני.
השופט ציין כי אינו יכול ל סיים
את פסק-דינו מבלי להביע
את מורת־רוחו על כך שבני-הזוג
שיתפו בבעיותיהם כמעט את כל
בתי-המישפט האפשריים, ורק במי־קרה
בית־הדין לעבודה לא הובא
בבעיותיהם.
בימים אלה תלוייה ועומדת לפני
השופט סגלסון בקשת הבעל לד חות
על הסף את תביעת האשה
למזונות, בנימוק שבתביעת הגירו שין
שהגיש נגדה בבית־הדין הר בני
כרך גם את ענייני המזונות.
בכך שלל את סמכותו העניינית
של בית־המישפט המחוזי לדון ב ענייני
מזונות שבינו ובין אשתו.
העולס הזה 2381

גם זה ...תם זה...תם זה...תם זה...תם זה...תם ז ה ..ת ם זה1...גם זה...וגם זה...וגם 7ה 1...ג

שימו*•

ך״ די שכולם יהיו מוכנים לקיץ, חש-
• בתי שכדאי להקדיש דף שלם למש קאות
קרים, כאלה שאפשר להגיש לאורחים
בערבים החמים והארוכים על המירפסות
של ארץ־ישראל. חצי יום חשבתי על ה משקאות
שאני מכירה והצלחתי להיזכר
בקפה קר, תה קר ומיץ עגבניות קר. ב עניין
המשקאות האלכוהוליים אני עוד
פחות מוצלחת, כי המשקה הכי חריף שאני
אוהבת הוא בירה שחורה. אבל אל יאוש.
אגשים יותר חכמים ממני כבר אמרו לא
פעם שאף אחד לא צריך לדעת הכל. מה
שצריך לדעת זה למצוא יועצים טובים.
ובזה אני חזקה מאוד.
זוכרים שבשבוע שעבר סיפרתי לכם על
ארוחת-צהריים שאכלתי במלון קרלטון
פנמה, ואפילו הבאתי לכם משם את תגלית
המרק בתוך תפוח־האדמהז מי שלא קנה
העולם הזה בשבוע שעבר הפסיד.
ובכן, באותה ארוחת־צהריים הראו לי
איש אחד נחמד, ואמרו לי שהוא המנהל
של האוכל והמשקאות במלון. תיכף נטפ לתי
אליו והסברתי לו בלהט למה כל-כך
חשוב שהוא יגאל אותי מבורותי בעניין
המשקאות.
נו, מה אגיד לכם ו לפני ימים אחדים
מצאתי את עצמי בשעה 10 בבוקר יוש בת
בבר אפל של מלון קרלטון ושני אנ שים,
מיקי שוגול הנחמד הזה והבר־מן
דויד ביטון, עשו לי הצגת עירבוב והגשת
משקאות במיוחד בשבילכם.
בהתחלה זה היה קשה. מהאפלולית של
הבר לא ראיתי איך הם עובדים ומהמהי רות
שלהם קיבלתי קצת סחרחורת, זה
מבלי לדבר כבר על ההסברים שהם נתנו
בשפה זרה. צעקתי ״קאט״ והם הפסיקו
את העניין ועברנו לדבר במילים של
השפה העברית. גם הכרחתי אותם להמ ציא
לי מידה שיש בכל בית במקום המי
משקה
יפה בכוס יפה
נת או חלב ותבלינים — אנגוסטורה,
טבסקו או ווסטר־סוס. לשלושת הגדולים
האלה מוסיפים מיצי־פירות, חתיכות פרי,
מיצים מרוכזים, צבעי-מאכל ובעצם מה
שרוצים.
או.קיי. מספיק תיאוריה. בואו נתחיל
לעבוד. אני לא רוצה לתאר כאן איך ניר אה
שולחן העבודה של הבר־מן דויד ביטון,
כי העורך הגביל אותי במקום. אתם תקר או
איך עושים את המשקאות ואז תחליטו
מה ניראה לכם ולפי זה תצאו למסע קניות.
דבר חשוב מאוד שצריך לזכור: כוסות
יפות עושות משקה יפה. את זה המצאתי
לבד — ברוו.
נתחיל בכמה משקאות לא אלכוהוליים
במיסגרת התוכנית ״מה שקרוב לליבי.״
אגב׳ שני האדונים הנכבדים אמרו לי את
השמות של כל משקה ומשקה ואני רשמתי
אותם, אלא שכרגע אני לא מצליחה לפע
והנה
הגענו למשקאות הרציניים באמת.
זה נכון שבקבוקי המשקה עולים הון־עתק,
אבל אם תשתמשו בהם רק לקוקטיילים
הם יחזיקו מעמד אפילו עד סוף המיל-
חמה. פה אגב, השמות לא כל־כך קשים
ולכן אכתוב אותם.

ג׳ולי היפה
כף וחצי ג׳ין, חצי כף מיץ־לימון, כף
ויסקי 2 ,קוביות קרח. על כל זה לשפוך
סודה.

קפה קולדה
2כפות ברנדי 2 ,כפות קרם־קוקוס. על
זה לשפוך מיץ אננס.

השקיעה
כף טקילה, כף גרנדין אי מיץ־רימונים
טבעי. להוסיף מיץ תפוזים.
אביב 2כפות קירסאו כחול, כף וחצי קרם
בננה 4 ,כפות מיץ־אננס ו־ 6כפות מיץ-
תפוזים.

עץ הלימון
1כף רום, חצי כף ליקר שקדים, חצי
כף מיץ־לימון. על זה מיץ־אפרסקים. טע מתי.
משקה אלוהי.

חלום ליל קיץ
טולין שעזרה לטעום
אפילו לא צריך לערבב. האמריקאים מתים
על זה.

משקה ד׳

מיקי שיגול ודויד ביטון שעזרו להכין
דות שהם אמרו לי, ושלא אומרות כלום
לבן־אדם מהישוב. הוחלט על מידה של
כף־מרק גדולה.
דרך אגב, הם סיפרו לי שכל עניין הקו־קטלים
התחיל בארצות־הברית כשהיה איסור
על מכירת אלכוהול, ואנשים התחילו
לייצר את התועבה הזאת בבתים שלהם.
מה שיצא להם בתור ויסקי, למשל, היה
כל־כך רע שהם נאלצו להמציא כל מיני
פטנטים כדי לשפר את הטעם. המיסכנים.
עוד הסבירו לי — ותוכלו לשרבב את
זה לכל שיחה מיקצועית (תיראו חכמים
מאוד) שלכל קוקטייל יש שלושה מרכי בים:
משקה בסיסי — ויסקי או וודקה,
או ג׳ין או רום, או ברנדי או אקווה־ויש.
משקה הטעם — ורמוטים, ליקרים, שמ

אף שם, ולנוחיותכם אולי כדאי שני קרא
להם א׳ ב׳ ג׳ וכך הלאה.

משקה א׳

4כפות מיץ־תפהים 4 ,כפות מיץ־לימון
טבעי 2 ,כפות ליים וכף גרנדין (שהוא
מיץ־רימונים ואם זו עונת רימונים אפשר
לעשות את המיץ לבד) .טעמתי — שגעון.

משקה ב׳

4כפות מיץ־תפוחים 2 .כפות מיץ-
תפוזים 2 ,כפות מיץ־לימון 2 ,כפות סי רופ
של ליפתן אפרסקים וחצי אפרסק
חתוד. גם כן טעמתי. גם כן שיגעון.

משקה ;׳

שהוא יופי של משקה לילדים ואפשר
לקרוא לו משקה אי־טי.
שני שליש קוקה־קולה ושליש חלב.

שקוראים לו גם המשקה של שירלי
ממפל.
2כפות תרכיז מיץ־לימון 2 ,כפות גרנ-
דין או תרכיז מיץ־פטל. להוסיף מים או
סודה, כמה שרוצים.
עכשיו כמה משקאות על גבול האלכו הול.

משקה

2כפות אייריש קרים, עליו שופכים
קפה קר וממותק, עליו שמים מנת קצפת
ועל הקצפת מפזרים קצת פירורי קקאו.

משקה ו׳
2כפות טיה־מריה ועל זה שופכים חלב
קר. אחרי הכנות כל־כך מסובכות מותר
לשבת ולנוח קצת.

משקה ז׳

2כפות פירות העונה (חתוך) ,כף רום,
כף ליקר שקדים. לשפוך על הכל סיידר

ואחרון אחרון חביב משהו באמת חגיגי
ששמו רויאל קלכדום :
4תותי שדה חתוכים דק, כף קלבדוס.
אחרי שהנחתם את כל העניין לנוח 5
דקות, שופכים עליו שמפניה מתוקה.
זהו. לפי דעתי יש לכם משקאות לכל
הקיץ כולו, ולפי הרמזים המפוזרים בין
השורות, אפשר להבין שכל צמא יכול
להמציא משקה לעצמו, כיד הדמיון הטובה
עליו. לפי אותם רמזים אפשר גם להבין
שהגעתי הביתה במונית, עליזה ומחייכת.
נהג המונית לא הבין מדוע נתתי לו את
תעודת הזהות שלי כשאמר ״ 640 שקל,
בבקשה.״ החיים לא כל־כך קלים לבן־אדם
שצריך לטעום כל מיני משקאות בשעה 10
בבוקר, אבל זה מה שיש ועם זה צריך
לנצח.

| פינת לי ב״י

קוראים לו סקרלט אוה׳רה. את זה הצ לחתי
לפענח 2 .כפות תרכיז מיץ־לימון,
כף קרם דה־מנט ועל הכל סודה. לא טעמ תי
כי אני שונאת מנטה.

רוני מילוא,

שלם ככר• ערך הכסף יורד כל
> הזמן.

דניאלה שמי

בנו, וצץ במוחנו ד.רעיון של סוו דרים
סרוגים במכונה.״
השתיים, שהיו חסרות ידע מיק-
צועי, גילו תושיה. הן פירסמו מ ר

אורית ווינה, גורות לשעבו, מעצבות חולצות,
זליפות ובגדי־׳ סרוגים, גחוווים ומאווררים
ך * ה, השתגעת? מי קונה
ס ריג בקיץ? מי לובש סריג
בקיץ?״ זוהי התגובה האופיינית
לנשים רבות בישראל. סריג ב ישראל
משמעותו חורף. סריג מעו רר
אסוציאציה של זיקנה. אבל
גבירותי, למען הרחבת הידע הכ ללי,
גם טריקו הוא סריג, שעשוי
בטכניקה סריגה מסויימת.
אבל כמו בכל שטח, גם בשטח
הסריגים יש חלוצות. אותן שלוק חות
סיכונים ונותנות את הטון.
שתי מעיזות כאלה הן אורית קמי־נר
ורינה אל־רון, או בקיצור, כפי
שהן מכנות את עצמן אר.
הן התחילו את דרכן בעולם ה
אופנה
לפני כשנה וחצי, כאשר
לשתיהן ביחד ולכל אחת לחוד נמ אס
ממיקצוע ההוראה — חינוך
מיוחד בכיתות של טעוני-הטיפוח.
אורית הרווקה בת ה־ ,26 ורינה
בת ה־ ,28 הנשואה ומטופלת בתי נוק,
הן חברות משכבר הימים.
״תמיד היה לנו תחום התעניינות
משותף, שהוא האופנה. כשהגיעו
מים עד נפש במקצוע המתיש וה-
שוחק שלנו. החלטנו לממש את
אהבתנו לבגדים.
״זה היה בחורף,״ מספרת או רית
.״חיפשנו תחום שיהיה באו פנה,
אך שאיננו קיים בשוק. חש-

דעות בעיתונים שהן מחפשות סור גות
למכונה. מיספר לא מבוטל של
נשים התקשרו איתנו, ועם אלה
שנשמעו בטלפון לרוחנו קבענו
פגישה. ראינו עבודות קודמות ש להן
והימרנו על כמה מהן. רוב
הסורגות, מסתבר, הן נשים מבוג רות
שרגילות לסרוג לנשים שמנות
וזקנות, שמיבחר הבגדים עבורן
בשוק מוגבל. אבל בכל זאת ניסינו
אותן.
״הקוריוז הראשון שהיה לנו היה
מאוד מאכזב ומעציב. היום אנחנו
צוחקות על כך, אבל אז כמעט
בכינו. הגענו לסורגת מסויימת ובי קשנו
ממנה לראות את נסיונה ב־

״ | 7 1 1 1 1 9סרוגה בציבעי כחול־לבן מחוטי
״ אקרילן משי. למטה: אנושקה
\ ^ 11י 1 9 * 3 ! 1 11
בלקין בת השנתיים בחליפה סרוגה .״גם לילדים יש אצלנו מקום.״

ל 11 ך 1 1בצורה אה־סימטרית ו־חזית
קשירה בצבעי

לורקס ירוק ואקרילן לבן. בגד־היס אינו נמתח

במים ואינו מאבד את צורתו בזכות איכות הסריגה
והגימור. המחיר 1100 :שקל. השנה דכי דגמיהן להתעניינות
רבה. בתמונה למעלה: אורית (מימין) ורינה.

עבודה. היא הראתה לנו כמה מו צרים
שסרגה. התרשמנו מהעבודה
המעולה, היא נראתה טיפוס מהי מן
ונחמד ונתנו לה את הדגם הראשון
לביצוע. שבוע שלם היינו
במתח, חיכינו בקוצר־רוח לתוצאה,
וכשהגיע היום באנו שמחות וטו־

בות לב. ואז חשכו עינינו: הדגם
יצא קטסטרופה. מין משהו שא פילו
לא קרוב למה שרצינו. אותה
סורגת הרגישה צורך נפשי להוסיף
את טעמה האישי בעיצוב, ונופך
משלה, וזה היה נורא.
״אז גם גילינו שבסריגה אפשר
ליצור מאותו חוט מוצרים בעוביים
שונים, כך שכל דגם ייראה אחרת,
ואותה הגברת הסרגנית החביבה
הוציאה דבר שקראנו לו שמיכה.
זד. היה עבה, זקן ולא לביש, ואנ חנו
רצינו סוודר גדול, נוזל ונש פך.
יצאנו ממנה במפח נפש ולא
ידענו מה לעשות. חשבנו איפה
טעינו. אולי אנחנו לא מתאימות
לסריגים, אולי באמת צריך ידע
והכשרה קודמים?״

ל א צג עי ס
או פ ג תיי ס
בל אורית ורינה לא הרימו
ידיים. במשך חצי שנה הן
הלכו מסורגת לסורגת, למדו איך

מחזית

נירה פרדו בחליפה
סרוגה
בצבעי ירוק־לבן. המעצבות מתייחסות
לסריגים כמו לבד ויוצרות
מהס כל לבוש העולה על דעתן.

ונעים לנינט
אסור באפודה
סרוגה ומחוררת בצבע טורקיז.
השרוול באורך שלושת־רבעי וניתן
לקפלו באורך הרצוי. ריקמה עדינה
מעשה ידי המעצבות מעטרת אותו.

עוושתוו

מעטר את
אפודת־הפ־סיס
שצבעיה הס שחור־אדוס־בד.

עושים גיזרה, איזה חוט מתאים
למה ואיך לתת הוראות כדי שה מוצר
יתקבל כפי שהן רוצות. ל דבריהן,
סריג הוא חוט קשה לעבד

(המשך בעמוד )56

גב חשוו

חושפת נירה פרדר בחולצה
סרוגה בצבע בד העשוייה
כותנה ומשי מחירה 3000 שקל. הגיזרה אינה צמודה

לגוף וכיתמי הזיעה אינס בולטיס בה. את הרעיונוז
שואבות אורית ורינה מהראש וממה שהן אוהבו
צילומים: רינה זיכרוני ן
ללבוש.

ג בקיץ אפ שר סריג־!משך מעמוד )53
•ה ולא כל מד. שיש בראש יוצא
:מכונה.
״אנחנו לא עובדות על צבע
זופנתי,״ הן אומרות .״לקראת ה גונה
אנחנו הולכות לכמה חנויות
:עיר, ששם מרוכזת האופנה, רו וות
את כל הצבעים האמורים ל-
;יות אופנתיים, ואחרי שאנחנו רו וות
שכל הצבעים הם אותו הדבר
אצל כל היצרנים, זד. מוציא לנו
את החשק לעבוד עם אותם הצב עים.
ואז אנחנו באות הביתה ועו בדות
על צבעים אחרים לחלוטין.״
לדבריהן זאת אחת מנקודות־
:תורפה בארץ .״אם יש צבע
מסויים השולט, כולם משתלטים
עליו ומחנות לחנות הכל נראה
אותו הדבר, אותם בדים ואותם
נבעים. אנחנו לא עובדות על צבעי
אופנה. נקודה.״
כשהגיעו אורית ורינה לקול*
קציר. הראשונה, בחורף שעבר, היו

גופיה וחצאית סרוגה
צורה מושלמת ביותר
והן תישעה דגמים. הן הלכו בחיל
׳רעדה לנטות את מזלן בכמה
:וטיקים אופנתיים, והתגובות של
:ל בעלי־החנויות היו :״איזה צב עים
אתן עושות ז זה בכלל לא
:אופנה!״ הן חזרו הביתה אבלות
זזפויות ראש, וכמעט בלי הזמ ות
.״אבל לא נורא,״ אומרת רינה,
,היתד. לנו מלתחה אישית מושלמת
לאותו החורף.״
עברו כמה חודשים, הקיץ הגיע
הן יצאו לדרך עם קולקציית ה־זיץ
החדשה שלהן .״כשנכנסו ל חנויות
עם מיזוודה היינו טירוניות.
כששמעו בחנות את המילה סרי גים
לא היה צריך בכלל לפתוח
ות המיזוודה והתשובה היתה:
סריגים לקיץ ז לא!
״היו בעלי חנויות שמתוך סקר-
:ות, או נימוס, או כאלה שהכירו
אותנו אישית, אמרו: נו, נראה.״
״אי־אפשר להאשים אותם,״ מ 0נ־
:רת אורית ,״כשהם חושבים על
ד,קיץ ועל הקהל של הקיץ, הם
מעדיפים בגדים מיסחריים ופוח דים
להסתכן. אבל בכל זאת, כמה
מהם הזמינו בתחילת הקיץ כמד,
מודלים, שנמכרו שיגעון, והם אפילו
הזמינו עוד מאותו מודל.״

קו צעיר
לבל גיל

ץ יום אורית ורינה מוכרות
• בשוק האופנה. לבעלי החנויות
יש הרבה הערכה אל השתיים, ש לא
נכנעו והמשיכו לפתח את שוק
זסריגים. מה הן עושות ומה מיוחד
:דגמיהם ז
קודם כל אנחנו מתייחסות לס יג
כמו לבד שאפשר ליצור ממנו

הכל. החוסים מגוונים ואנחנו לא
נצמדות לחוט מסויים. בקיץ אנחנו
עובדות בעיקר עם חוט המורכב
מאקרילן, חוטי כותנה וחוטי משי
המיובאים מחוץ־לארץ. הדגמים
בעיקר רישתיים, מחוררים, ומאוד
מאווררים. הגוזרות לא צמודות ל גוף
וכתמי הזיעה לא בולטים ב הם.״
אורית
ורינה אוהבות את המראה
האה־סימטרי, ללא קשר לכך ש היום
זה באופנה. הן עיצבו שיפד
לת־גופיה בפסים לרוחב, בצבע
ירוק־מנטה וצהוב־לימון, כשלשים־
לה מותאמת עליונית פרשת ש אפשר
ללבוש אותה עם או בלי
השימלה. גיזרת העליונית רחבה,
בסיגנון השק, ואת האורך אפשר
להגמיש בעזרת חגורת כריכה רח בה
שניתנת לשימושים שונים, גם
על השיער עם רוצים.
הן עיצבו חצאית־מיכנסיים סרו גה
עם חולצת־גופיד, תואמת וחול צת
קשירה אד,־סימטרית מעליה.
אפשר להפריד בין הפריטים וללו־בש
בנפרד. לדוגמה, חולצה עם
מיכנסי עור או חצאית־מיכנסיים
עם חולצת טריקו קטנה.
גם בביגדי-ים הם נתנו ידן וה תוצאה
היא סקסית ואטרקטיבית
ביותר, כשהשימוש הוא בחוטי לו־רקם
ירוקים ואקריליק לבן. ואל
חשש, בגד־הים אינו מאבד את
צורתו, אינו נמתח במים, אינו נו פל
ואינו נוזל בזכות איכות החוט
והגימור.
את הרעיונות שלהן הן שואבות
קודם כל מהראש, וממה שהן אוה בות.
השראה ועידכון נוסף הן מק בלות
מירחוני־אופנה תוצרת חוץ.
״אבל כאשר אנחנו יושבות, אנ חנו
ממש בונות את הדגם עם מט רות
הגיוניות. אנחנו עובדות על
העיצוב החיצוני בצורה רצינית ב יותר,
בעזרת ריקמות שונות, אפ ליקציות
של עור וחרוזים. כל ערב
כל אחת מאיתנו לוקחת הביתה
כמה סוודרים ורוקמת עליהם ב צורה
מושלמת ביותר.
ובעלך, רינה, מה הוא אומר על
ריקמותיך הליליות ו
״בעלי מאוד מעודד ומוכן להיר תם
לכל עזרה. והוא זה שנתן לי
את היעוץ הכלכלי הראשוני.״
ומד, אומרת מישפחתה של אורית
על המורד, שהפכה לסרגנית ז
״יש לי הורים ואח עם גישה
מאוד ליברלית, ואני מקבלת מהם
תמיכה וגיבוי. הבית שלנו תמיד
פתוח לשיחות ואין להם שום התנ גדות.
הם תמיד ידעו שקיים בי
ג׳וק האופנה. אחרי הצבא למדתי
במיכללת שנקר לאופנה, אבל אח רי
שנה החלטתי שהתחום הטכני
שם לא מושך אותי מספיק כדי
לסחוב את הנושא שלוש שנים,
והיום אני לא מצטערת על כך.
נכון שלמדתי הכל על בשרי, בדרך
הקשה, אבל זאת היתד, הבחירה
שלי.״ ״
אמד, של אורית, לאה, היא אשד,
נאה המשמשת מודל קבוע לדגמיה.
״חברותיה של אמא מאוד מתלה בות
מהיצירות והן באות לפה
בריצה לראות מה התחדש. האמת
היא שעד שלא התחלתי עם נושא
הסריגים לא אמא לא אני ולא
רינה לבשנו עם סריגים. אם לפני
שלוש שנים היית מדברת איתי
בקיץ על סריגים, הייתי מגיבה
כמו כל ישראלית: מה פתאום
סריגים 1אבל היום אנחנו מטורפות
על סריגים, ואנחנו כבר מרגי שות
ורואות שבשנה הזאת יש
קצת יותר פתיחות ונכונות בקרב
הנשים הישראליות לנסות את ה-
סריגים ד,אווריריים והנוזלים גם
בקיץ.
״למי מתאימים סריגים אלו ז
לצעירות! אנחנו עובדות על קו
צעיר ומנסות לשבור את התפיסה
של סריג למבוגרות.
״צעיר זה מישהו בעל גישה צעי רה.
זה לא בהכרח רק עניין של
גיל. צעיר זד, חדשני. ישנן נשים
בנות 50 ,40 עם גוף של ילדה ויש
כאלה עם גוף של אשד״ אך היות
שהדגמים אינם צמודים, הם גם
לא מוגבלים למידה מסויימת. זה
רק עניין של טעם. מוכנות, פתי חות
וכים.״
במדינה וזפגנות
ברלה ג דז ד ה הכ-בר

סדוגדס יועץ מ6תח
תיקווה סדר את גודלה
ש? גיכר מלכי ישד*7
והגיע למסקגות
8 8ו ;י עו ת.
הקיץ הממשמש ובא יביא בוודאי
שוב המוני מפגינים לכיכר סל*
כי-ישראל. סיבות יהיו לכך, כשם
שהיו בקיץ האחרון. אחרי כל
הפגנת-ז־,מונים נתנו העיתונים, זד
פישטרד, ומארגני ההפגנה הערכה
לגבי כפות המפגינים שנדחסו ב כיכר.
גודל הפיספרים הדהים את
יעקב סופר, מהנדס-יועץ מפתח־תיקווה.
הוא החליט לקחת את
היוזמה לידיו ולבדוק כמה מפ גינים
יכולים להידחס בכיכר וב סביבתה.

סיפר
סופר :

בהיותי מהנדם־בניין במיקצועי
וסקרן מטיבעי, ולאור הוויכוח ה ציבורי
שניטש לאחרונה אודות
קיבולה הגמיש של הכיכר, החל טתי
ללכת ולמדוד את סימדי הכי כר.
המדידה נעשתה בעזרת סרס־מדידה,
כך שתיתכן סטיה של אחוז
או שניים לכאן ולכאן.
השטח נמדד ברוטו, כולל הר חובות
שמסביב, וממנו ניכיתי רק
את אותם שטחים שגם הם נמדדו
ואשר לגביהם מוסכם שגם היש ראלי
המשחית והמכוער אינו מסו גל
להצטופף שם, כגון בריכת המים,
הפסל של יגאל תומרקין,
ושיטחי צימחיה קוצניים במיוחד,
גבוהים וסבוכים.
השטח ברוטו שנמדד הוא מחזית
הבית ברחוב אבן־גבירול בצד מי-
זרח ועד לחזית הבתים ממול, בצד
מערב, כולל שיטחי הכבישים, ר
מחזית בניין העירייה ועד חזית
הבתים ברחוב פרישמן ממול, ב דרום.
מימדי השטח הם 45,050
מטרים ריבועים. אחרי הורדות,
ם ך-ד,כל השטח הפנוי לקהל הוא
40,114 מטר ריבועיים.
כמו סרדינים. כעת נותר לה עריך
את מיספר האנשים הממוצע
למטר רבוע. במטר רבוע יכולים
לעמוד ארבעה איש, אך בהנחה
שהם עומדים דחוסים, כתף אל
כתף, כמו בקופסת סרדינים, וללא
נוע, במשך שעות רבות.
ברור כי מצב זה איננו סביר
והוא תיאורטי בלבד, ועל כן יש
להכפילו במקדם הפחתה כלשהו,
שאותו יש לחשב או להעריך. על
כל פנים, לפי האמור לעיל, הקי בולת
התיאורטית של הכיכר תהיה
160456 איש. אם נוסיף למיססר
זה 20 אחוז, וזאת תוספת נדיבה,
בהנחה שהיה קהל גם במוצאי-
הרחובות הסמוכים היוצאים מן ה כיכר,
לפחות עד לטווח ראיה מן
הבימה המרכזית, נקבל אחרי עיגול
200 אלף איש.
אך זהו מיספר תיאורטי בלבד.
הסטטיסטיקה מלמדת שככל שה שטח
ומיספר האנשים גדולים
יותר, כך מקדם ההפחתה למיספר
האנשים הממוצע למטר רבוע הוא
בעל ערך מיספרי נמוך יותר. בה נחה
ליברלית נקבל 120 אלף איש.
קיבולת הכיכר נעה, אם־כן, אי-שם
בין 120 אלף ל״ 200 אלף איש,
תלוי במידת רצונם ויכולתם של
האנשים להידחס, ועוד בקיץ.
עד כאן דבריו של יעקב סופר.
סופר שלח את מימצאי מחקרו
למטות ההסברה של הליכוד וה מערך.
הוא מטיל ספק בגירסה
של 400 אלף איש בהפגנה הגדולה
שהתקיימה אחרי הטבח במחנות-
הפליטים בביירות, או 300 אלף
בהפגנת־התמיכה בממשלה, שהת קיימה
בזמן המילחמה. אך סופר
אינו לוקח בחשבון שרבים באו
לשטח והתמקמו במקומות שבהם
לא נראתה כלל ביפת הנואמים.
וגם הם מוערכיס באלפים.

חוד טגויו

רוב חופי טנריף מכוסים בחול שחור, תוצאה
של התפרצויות וולקניות רבות שפקדו את
האי, והרסו כמגנט לגמרי את העיר גאריציקו בשנת . 1706 את האיים
הקנריים פקדו פירטים וכובשים ספרדים ונורמנדים, והאדמיראל נלסון
איבד פה את זרומו בקרב ימי קשה, ב־ , 1797 כשאנשי טנריף התגוננו נגדו.
^ ולה של פקידת הקונסוליה
י \ הספרדית מעברו השני של ק ד
הטלפון לא היה ידידותי ביותר:
״תביא אישור ממקום עבודתך, ו נראה
אם יהיה לנו זמן לתת לך
את האשרה.״
למחרת היום נסעתי לירושלים
כדי למסור אישית, בידיו של ה קונסול,
את בקשתי לאשרת־כניסה
לאיים הקנריים. הדיפלומט הספר די,
גבר צעיר וקר־מזג, קיבל אותי
כדבר בלתי־נמנע. הוא הביט ב-
מיכתבו של עורך העורך הזה
והזהיר אותי: איני יודע מתי תק בל
את הוויזה. עליי להעביר את
בקשתך למדריד. זה מפני שאתה
עיתונאי. יש לי הוראות...״
ניסיתי להתבדח :״אני נוסע
לחופשה של שבוע ימים לאי טג־ריף,
לא כעיתונאי. אפילו המישטר
הצבאי של ארגנטינה העניק לי
בתל-אביב אשרה לשנה כעיתונאי,
וממשלתו הסוציאליסטית של ראש-

הממשלה הספרדי פליפה גונזלם
אינה יודעת מה לעשות עם בקשתי
לאשרה ז״
הקונסול השיב :״יש לי הוראות.
אנו נתקשר איתך בטלפון.״
לא התקשרו איתי בטלפון.
קיבלתי את האשרה אחרי שישה
ימים. הוויזה הספרדית הוענקה לי
לשמונה ימים בלבד. הותרה לי
כניסה אחת בלבד לספרד. אילו
רציתי להמשיך מספרד לפורטוגל
השכנה, ולחזור שנית למדריד
כדי לטוס משם לתל-אביב — לא
הייתי יכול לעשות זאת.

חו ף ש חו ר
ו בננו ת
ף* טוס הג׳מבו של סאן־דור —
יי (חברת־בת של אל־על) המריא
מלוד עם 370 נוסעים. מייד עם
המראתו, חצי שעה אחרי חצות,

הגישו הדיילים ארוחת־ערב לנוס עים.
שש וחצי שעות אחרי ההמ ראה
עמד הג׳מבו לנחות בנמל-
התעופה הדרומי של טרניף׳ האי
— י הגדול ביותר מתוך 13 האיים ה קנדיים,
מול חופיה המערביים של
אפריקה.
האקלים באי הוא נוח — בדרך־
בלל בין 17ו־ 24 מעלות. בחופים
יש חול שחור, בגלל ההתפרצויות
הוולקגיות שפקדו את טנריף. בלב
האי הרים בגבהים שונים. במרכזם
פיסגת טיידה ( 3718 מטרים) ,הר־געש
הפולט גאזים בלבד. שטח
גדול מהאי מכוסה בגידולי בננות
— אין סוף שטחים של בננות.
הרמקול במטוס הודיע, שלפני
* * הנחיתה נקבל ארוחה קלה. הכוונה
היתה לעוגיה אחת בלבד, בגודל
של קופסת־גפרורים, ומיץ תפוזים
עם מים בקופסת קרטון, במישקל
100 גרם. זו היתה הארוחה היחידה
והחרונאה שקיבלו נוסעי המזתור
לטנריף, מאז חצות־הלילה ועד ל־שעות־הצהריים.
כשנחתנו
בנמל־התעופה של טג-
ריף שרר עדיין חושך. השעה היתה
7בבוקר. השמש זורחת קצת לפני
השעה .8

ה מיזוו דו ת
ב חו ץ
ץ מבצעים בדיקת-מכס.
עוברים מהר את בדיקת הדר כונים.
האוטובוסים של חברת
אולטוה־מאר, שעימר. עובדת הים־
— תור. ממתינים ביציאה.
מכאן ועד לבתי-המלון שלנו, ב־פוארטו
דה־לה־קרוז, אורכת הנסי-

מלון מרימים בן 18 הקומות
פועל כבר שנה וחצי, אך יש
לו בעיות בתיפקוד: המעליות.
אנשי היסתור, המלווים את ה מטיילים,
כוללים ארבעה מדריכים.
אחראית עליהם מדריכה ותיקה,
שבילתה בטנריף שלושה חודשים
בשנה שעברה. שמה הניד. לימור.
היא מזהירה אותנו לא לבזבז את
הזמן, להשאיר את המיזוודות ואת
החפצים על המידרכה, מול המלון,
וללכת לבקר בעיר. רק אחרי ה שעה
12 בצהריים יתחילו להכניס
את המיזוודות לחדרים.
בשעה 1בצהריים היו המיזוודות
עדיין ברחוב.
מי יהיה אחראי אם נישאר ללא
מיזוודות?
חברת היסתור מציעה: תעשו
ביטוח מיוחד אצלנו, תמורת 10
דולר.
האם אפשר לעשות ביטוח נגד
הסבל שעבר על המטיילים במלון
מרימים, שנזקקו לעלות ברגל ל חדריהם,
עד לקומות העליונות
של המלון בן 18 הקומות,
בגלל התקלות הרבות במעליות?
מתוך חמש המעליות הקטנות של
המלון, שבכל אחת מהן יכולים
להיכנס דק חמישה נוסעים, פעלה
אחת או שתיים, וגם זה באופן
בלתי־סדיר. מחוסר ברירה עלו
וירדו הנוסעים במדרגות.
מדריכי היסתור טוענים, שרק
עכשיו נתגלה להם בעיית המעליות
ולכן המשיכה החברה לאכסן מטיי לים
במריטיס. אך בשיחה עם עו בדי
המלון נודע לי שמזה שנה
יחצי, מאז שהמלון נכנס לתיפקוד
מלא, עושות המעליות בעיות. מדוע
התעקשה היסתור לחתום גם השנה

370 המטיילים היש־
*1 ^1 1 1
ראלים הוחזקו ב^

משך קרוב לשעתיים בשדה־התעופה של טנריף כש מטוס
הג׳מבו של אל-על ממתין להם על המסלול יותר
והנה הפרק המפתיע ביותר בה צהרה,
הפוטרת את היסתור מכל
אחריות כלפי לקוחותיה :״לא חלד,
ואף לא יכולה לחול עלינו אחריות
כלשהי כלפיך בכל הקשור למתן
השרותים. איננו אחראים בצורה
כלשהי לגבי מעשה או מחדל כל שהו
של נותני השרותים הנ״ל
ודברים אלה אמורים גם לגבי ה־
מארבע היסתור הנוסעים להבטיח

שעות. בגלל תוסר תיקשורת בין אנשי
— נופש פלוס ובין צוות המטוס, נאלצו
לרוץ כמו עדר אל מדרגות המטוס, כדי
לעצמם מקום ישיבה בטיסה הארוכה.

בתי־המלון וגופים אחרים בטנריף,
ואשר מספקת את האוטובוסים ו מארגנת
את הטיולים ואת ערבי־הבידור?

כרטיס השתתפות באחד ה טיולים
היה כתוב, בספרדית בל בד,
שאולטרה־מאר אינה אחראית
•בשום צורה לנזק או לסבל מכל
סוג שייגרמו לקונה הכרטיט. שאל-

לבית־חרושת לדיברי עור ולבית־חרושת
לקרמיקה י האם פה לא
היה קיים חשד כזה?
הטיול היפה ביותר היה להד ר,געש
טיידה. הנוף שבדרך ניר אה
כמו נוף מהירח. ניחן לע לות
אל פ״שנת ההר באמצעות רכ בל,
עד לגובה 3500 מטר. בעיר
פיארטו דה־לה־קרוז לא ראינו ב־

הוטזקה סט־דית שר קנוצת ת״וים שואר״ם שיצאה רא״ם הקנויים
ואילו תלאות עבה עדיהם במירוץ הנואש א חו׳ הנופש המובטח
עד. כשעה וחצי. ממתינים בתוך
האוטובוסים כשעתיים, עד שיוצ אים
לדרך. המדריכים של היסוזור
מחפשים מיזוודות בטרמינל.
בינתיים השמש עלתה בשמיים.
בדרך אל פוארטו דדדלה־קרוז
״גמל הצלב״) הנוף יבש, הררי.
הרי־געש בלתי־פעילים באופק, ו הים
במרחק מאיתנו בצד ימין של
הכביש.
לפוארטו דה־לה קרוז מגיעים ל פני
השעה . 11 התיירים הישראלים
נפרדים עם הכניסה לעיר הנמל
הזו. הם מתפזרים בכמה בתי-
מלון, לפי בחירתם — בני ארבעה
וחמישה כוכבים.

גן־עדו

על חוזה עם בית המלון הזה?
פוארטו דה-לה קרה מלאה בבתי-
מלח יפים.
אך מי בעצם אחראי לנוסעי
היסתור?
על שאלה זו משיבה היסתור
בחוברת שהיא מחלקת לקהל. ה הסבר
מעניין:
״אנו משמשים אך ורק כסוכניך
וכשלוחיך כלפי אותם גורמים וגו פים.
אין לנו ולא יכולים להיות
לנו פיקוח או שליטה כלשהם על
הגורמים והגופים השונים הנוטלים
חלק במתן השירותים לך במיסגרת
חבילת התיור שבחרת.״

באיים הקנדיים. בתמונה למעלה
מימין: שמש על חוף האוקיינוס
האטלנטי של האי טרניף, ופיסגת הר־הגעש המפורסם

מובילים, בתי-המלון, מקומות הש היה
והלינה, המיסעדות ובתי ה אוכל.״
ואם
זה אינו מספיק, מציינת
היסתור בסיכום: למניעת ספק,
לא תחול עלינו כל חובה או אח ריות
בכל מיקרה של נזק שייגרם
לך או לרכושך במהלך הטיול.״

אז מי

אחדאיז
זמיאחראי? המוביל, חב-
י רת אולמרה־מאר, המייצגת את
היסתור בקשריה המיסחריים עם

טיידה ( 3718 מטר) .חופים של אין סוף, נשים
יפות, אקלים של אביב נצחי, חנויות פטורות
ממכס, מועדוני־לילה ובריס פתוחים עד הבוקר.

תי את נציג אולטרודמאר שנסע
איתנו, סניור פאקו, מה יש לו
להגיד על זה. השיב הספרדי :
״אין לי מושג!״
סניור פאקו ידע, לעומת זאת,
להכין לנו הפתעה באחד הטיולים.
הוא אמר לנו לא לרדת מאוטובוס
ולהמתין ליד בית־קפה, על הכביש.
אחרי חצי שעה חזר עם שקית
ניילון ובה חתיכות גבינה לבנה
ובקבוק יין. הוא חילק את הגבינה
ונתן ל* 50 נוסעי האוטובוס לטעום
את היין מכוס אחת שהביא עימו.
מובן שהוא לא טרח לשטוף אותה
בין פה לפה .״זה טוב נגד החיי דקים,״
התמוגג המדריך הישראלי
של היסתור שליווה אותו.
באחד הטיולים היפים, נסענו
לגאריציקו. זו אחת הערים העתי קות
ביותר באי, שכמעט נהרסה
כליל על־ידי התפרצות וולקנית
בשנת . 1706 עברנו בדרך בעיר
איקוד דה־לוס-וינוס, שם נמצא
עץ הדרקון המפורסם, שהוא בן
3000 שנה. כשהגעני, בסביבות ה שעה
2בצהריים, למרכז גאריציקו
נעצר האוטובוס מול אחד משתי
המיסעדות הגדולות של העיר וה מדריך
הודיע: יש לכם שעה וחצי
לארוחודהצהריים. אך התברר ש-
קמיסעדה זו היתה חתונה ואי-
אפשר היה לקבל אוכל. ובמיסעדה
השנייה לא היה מקום אף לא
לזבוב.
מעטים בטרניף מדברים אנגלית.
מי שאינו שולט בספרדית, יתקשה
להסתדר במיסעדה בעיירה נידחת.
רבים נאלצו לכן לוותר על ארוחת-
הצהריים, ונשארו רעבים. בפגישה
שקיימתי עם חיים ספרא, מנכ״ל
חברת היסתור, הוא שאל את עוז ריו,
שהיו נוכחים במישרדו, מדוע
לא טילפנו מדריכי היסתור למיס*
עדה כדי להבטיח מקום לתיירים
הישראלים. התשובה היתד, מקו רית
מאוד :״לא התקשרנו עם
המיסעדה כדי לא לעורר אצל ה ישראלים
חשדות שאנו מקבלים
טובות־הנאה, מבעל המיסעדה.״
אכן, מדריכים ישרים. מדוע ניל-
קחו, אם כן, המטיילים של היסתור

אותו בוקר את ד,שמש. עננים עבים
כיסו את השמיים, אך כשהגענו
לגובה של כ־ 3000 מטר נכנסנו
לים של עננים, עברנו אותם כמו
היו צמר־גפן, ויצאנו לתוך שמש
בהירה ללא סימן דל ענן. בבתי-
הקפה של פוארטו דה־לה קרוז,
על הטיילת שרים על טיידה. זהו
הסמל המיסחרי של טנריף, ובכוחו
להתחרות עם האטרקציה הגדולה
של האיים הקנויים: הקניות פטו רות
ממכס.

או טו בו ס
תו כי ם
ישראלים, שרבים מהם הגי-
י י עו הנה כדי לערוך קניות
של מוצרי חשמל, הלבשה (נעליים
מעור נחש תמורת 50 דולר !)
מצלמות ומוצרים אחרים, המתינו
ליד החנויות עוד לפני שעת ה פתיחה.
אנשי
טנריף יודעים מה זו תיירות.
אם ברצונך לבקר בפרק ה תוכים
הנפלא של עיר־הנמל, תעלה
לאוטובוס המיוחד של הפרק, ש עליו
צבועים תוכים, והגיע חינם
אל היעד. אם אתה רוצה לבקר
בקאזינו של פוארטו דה־לה־קרוז,
תעלה למונית והנהג לא יבקש
ממך תשלום. בשער הקזינו הוא
יקבל את דמי הנסיעה מהשוער.
מחיר נסיעה במונית הוא זול.
ממלון מרימים ועד למרכז העיר,
מרחק של כ־ 4קילומטרים, עולה
הנסיעה 155 פסטוס, שהם כ־50
שקל. ארוחה מלאה במיסעדה עולה
פחות מ־ 5דולר. במועדון־הלילה
טרלאו־מרטינז, שבו מציגים בלט
ספרדי וריקודים בסיגנון פלמנקו,
נילחם איתנו המלצר כדי למלא
שוב ושוב את הכוסות שלנו ב שמפניה.
נאלצנו לשתות בקבוק
וחצי של שמפניה, וכל׳זאת במ חיר
של כרטיס־כניסה למופע :
1100 פסטוס שהן כ־ 340 שקל. כ ששאלתי
מדוע הנדיבות הזאת ב שמפניה,
השיב מישהו ספק ברצי־
(המשך בעמוד )69