גליון 2382 מתאריך 27 באפריל 1983

אייר תשמ״ג27.4.1983 ,

המחיר 60 :שקלים (כולל נלס.ם<

גיל בן־גר

כתבות השוער הקד מי :

כתבותהשערהא חורי :

שו חדבצמרת

שיעבוד מרצון

חקירת רצח הברוקר קיבלה מיפנה
כשהחשוד סיפר שניסה למכור
נפט לישראל, ונדרש
לשלס שוחד. לפני כן
סיפר את כל הסיפור
לחעולם הזה•

בצלאל אלוני גילה אותה כשהיתה
כת ,12 ומאז ועד היום
הוא שולט ככל צעד
מצעדיה ובכל רגע ס־חייה
של עוברה חזה.

מ מרוויח

.העולם הדוד, שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גודדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורד
תבנית: יוסי שנון רכז מערבת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
קורן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המדל:
.העולם הזה־ בע־מ הדפסה- :הדפוס החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה. :גד־ בע״מ

השבועמדאהשנה לפינוי שארית
סיני מן הכיבוש הישראלי, בעיקבות חוזה־השלום
הישראלי־מצרי.
התאריך עבר מבלי שמחייבי הנסיגה
או שולליה מצאו צורך לציין אותו באי .רוע
דרמאתי. זוהי המחמאה האמיתית ל גודל
המאורע. הכל התרגלו אליו, עד כי
הסך סתם יום של חול. היה כינוס כלש הו
של מתנגדי־הנסיגה, אך גם הם יצאו
רק ידי חובה. הם יודעים כי השלום הוא
עובדה קיימת, חלק מהמציאות.
נדמה לי כי כתבת־הענק של העולם הזה
,2378 ,2377 שתיארה את מראה צסון־סיני
כיש, היתה הציון היחידי שהתאים לגודל
המאורע.
עילעלתי השבוע בגלימות ישנים של
העולם הזה, ומצאתי קטע שהופיע בגליץ
העולם הזה 1139 מיום זד 27 ביולי ,1959
במיכתב השבועי של העורך לקוראים.

יצחק מודעי ואנשיו מתכוונים
לפלג את הליברלים, כטענה שאברהם
שריר השתלט על המיפ־לנה
שלא בדין. שני המחנות
עומדים להשליך בוץ
זה על זה והמרוויח
יהיה שימחה ארליך.
מידע סודי

בעלי החשבונות הסודיים בשווייץ, שהתגלו
ברשימת זילברברג,
הסיבה — רובם הם
אנשי מיפלגד, נאמנים,
והשילטון הרי אינו חו־קר
את מקורביו !

לא יי ח ק
ייחקרו.

>€ וערה עובדת

העולם הזה 2382

העדה היחידה בתיק רצח נמ צאה
מתה בדירתה. אין זה
המוות הראשון של עד מרכזי
בתיה רצח. סתם צירוף מיק־דים
או שיטה
שהונהגה לאח-
רונה על־ידי ה־עולם
התחתון ז

חו, אחז
1ו, סו!גהר או ח־ ! 0

דיווחים רבים על נושאים ערביים ופלס טיניים,
שהכילו סקופים מרעישים. אף
באחת מן הכתבות האלה לא צויין מקור
המידע.
עם מותו של סרטאווי, נחשפו כמה מן
הקשרים, שאיפשרו לנו להשיג מידע על
המתרחש מאחורי הקלעים במרחב, ששום
כלי-תיקשורת ישראלי אחר לא יכול היה
להגיע אליו. קשרינו עם ראשי־מדינות
ועם מנהיגים ערביים ופלסטיניים, והמגע
הרצוף עם המתרחש בצד השני של המי-
תרם הניב — כמוצר-מישנד — ,גם מידע
עיתונאי רב. הוא איפשר לנו למלא תפ קיד
החורג בהרבה מן הטיפול העיתונאי
השיגרתי במאורעות שוטפים. הוא איפשר
לנו להגיע אל השורשים של הבעיות.
אני מקווה כי אתה, כקורא, תסיק מכך
שניתן לחת אמון סביר במידע שלנו, גם
כאשר איננו רואים את עצמו חופשיים
לגלות את המקורות — וגם כאשר הוא
סותר את המתפרסם בכל כלי־התיק-
שורת האחרש במדינת־ישראל.

חווה הטודן?

אין חקירה! הקורבן השני

ונות, על הכללים 111111ך
ודחוקים של
המיקצוע, על ה לקוחות
ועל ה יחסים
פין הזו נות
לפין עצמן.

איזו דרך מקאהיר לירושלים?

איו מתח

המתנקש שרצח את עיצאם סרטאווי פצע
גס את עוזרו, אנוור אכו־עיישה. סיפור
חייו של אבו־עיישח הוא מיסמך
אנושי מרתק. הוא מתאר את
נעוריו בחברנן הכבנשה והצ־טרפותו
לאירנון פת־ח__ .

בראיון חושפני לאילנה אלון
מספרת שרי על עבודתה פ
ביתי,הכנסת
של ימית כיום
וזו לשונו:

ב־ 1976 הודיע הנרי קיסינג׳ר
שאם עיצאנז סרטאווי לא יעזוב
מייד את ארצות־הברית, תפ סיק
וושינגטון את מישלוחי
המזון לתוניסיה. כך מגלה אורי
אבנרי, וממשיך
לחשוף סודות
ממגעיו עם עי־צאס
סרטאווי.

ר!דיך נזקהיו
ויי חו ס
ע 1נותגזדת _
^ $ן וחו?!־יבש

בכתבי שורות אלה (על מאורעות ואדי-
סאליב בחיפה) מנגן הרדיו לידי. קול
קאהיר מעביר את חגיגות המהפכה באל כסנדריה.
שוב
עולה בדעתי עד כמה דומים ימי-
העצמאות של כל העמים. הנה מנגנת חתי-
זמורת המצרית את אותם המארשש ש-
תיזמורת צה״ל רגילה לנגנם ביוס-העצפד
אות שלנו, מקהלות-ילדים שרות שירים
דומים להפליא לכמה משירינו, והנואמים
נואמים את אותם הנאומים בנוסח :״אנחנו
רוצים בשלום, אבל אם הציונים (או הער בים)
יתקיפו אותנו, נדע להשיב מילחמה
שערה ונלמד את האוייב לקח שהוא לא
ישכח לעולם!״
מתוך גרונו של ההמון הצוהל מדברים
אותם הרגשות: אהבת-מולדת, גאווה לאו מית,
שימחת־עצמאות ורצץ לקידמה.
תמהני מתי יבוא יום כאשר נוכל לה שתתף
בכנות בשימחת ההמונים בארץ ה שכנה
— וכאשר הם יוכלו להשתתף בשי-
מחתנו. האם אין זה תפקיד נאצל, שכל
אחד מאיתנו היה צריך להקדיש לו את
מיטב כוחו ז
4ע ד כאן הדברים שנכתבו לפני 24
שנש. אז זה נשמע כסישאלה חסודה,
כחלום באספמיה, כעדות נוספת לנאיביות

כליל שידור האירוויזיון טייל צוות
העולם הזה בשכונת התיקווה ושמע
סיפורים על כת
השכונה שהגיעה לת־חרות־הזמר
הבינלאומית
וכמעט ניצחה,

צן יסינגיד
וגדסרט אוו׳

הנוראה של עורכי העולם הזה, שלא נואשו
מן התיקווה לשלום ושלא נלאו מלהאבק
למענו מדי שבוע.
כיום זה נקרא כמשהו מן העבר ה רחוק.
השלום הוא עובדה, וחדל לעניין.

כפידרת הכתבות על עיצאם סר־טאווי
(ראה עמודים 8־ )9מתגלה בפעם
הראשונה שורה ארוכה של עובדות ופר טים,
שאותם נאלצנו עד כה לשמור בסוד
כמוס. עם הסתלקותו הטראגית של האיש,
שנפל קורבן למרצחים שונאי־השלום, שוב
אץ טעם לשמור על דברים אלה בסוד —
אם כי יש עדיין עובדות רבות אחרות,
שגם עתה אי-אפשר לגלותן, מפני שהן
קשורות באנשים אחרים ומפני שפירסומן
עלול לחבל בתהליכי־שלום.
הייתי רוצה לעורר כאן בלבך מחשבה
צדדית, הנוגעת לעבודת שבועון זה.
במרוצת השנים פירסם העולם הזה

או גידה רווה ווו עובדה

המיליארדרים שמואל
ימשה יוחננוף מנה
האחים

לים
מילחמת־חורמה ביניהם,
ולהקזה של עורכי־דין מתח־צצת
אחריהם ב־

רחבי העולס ועו־שה
חייס משוג־גנים
על־חשבונס.

השנת הדמים

עיניים מאשימות

הכל היה מוכן לחתונה, עד
ש 7פתע התערבה המישטרה:
החתן צאלח בחיל חשוד כי
ניסה לרצוח את
הדוד של הכלה,

עשרות כלבים, חתולים׳ סוסים
וחמורים נאספים לאגודת צער-
בעלי־חיים פצועים, מורעבים
ונטושים. עם יש־ראל
אינו עם של
מזמנים כשמדד
בר בבעלי־חיים.

אמינה עבד־אל־מג׳יד.

נעחרשעו
מחיפה
דורית סטיכנס החיפאית־לשעבר
ממשיכה להצליח באר־צות״הברית,
מופיעה בטלוויזיה
ובתיאטרון ועומדת
להיות נע־רת־שער
של הירחון
פליבוי.

?*דודים

מרגל בגלויה
מילוסלבסקי

יורי (״מילה׳)
נולד בטשקנט, עשה קאריירה
במצריים, שכה נם נחשד כ מרגל
ונכלא, ופתח גלריה
כירושלים. כעת,

כגיל , 75 הוא
יוצא שוב ל־

די ר חדשה.

קבועי ם:
תשקיף כמדינה
יומן אישי
הנדון
מה הם אומרים

אנשים כעולם תקליטים רחל המרחלת
חלון ראווה
נמר של נייר -

זה היה העולם הזה שהיה
זה וגם זה
מדריך שידורים שידור לילות ישראל קולנוע אתה והשקל
ספורט

סס לואיס,אופירה נבון, עמי גלוסקא, אביבה
גר, ג׳ין־אנתוני ריי ומירי בן־יוסף 14
אנשים בלונים
הורוסקופ -מזל שור מיכתכים תשבץ
פורום העולם הזה

יהונתן גפן, ד׳ מ׳
תומס ורוניתיוכל חיטין

מפליל שקיבל מידי לקוח שלו תידון השבוע בתל-
אביב לפני השופט בנימין קוהלת.

צוות מהיחידה לחקירות הונאה דורש
מעורכת־דין לבנת רידר מיסמכים
ורישיונות שמסר לה לקוחה, משה גור,
שאותו היא מייצגת בעכירות מידמה
וזיון*.

רידר קיבלה חוות־דעת מלישכת עורכי־הדין שאסור
לה למסור חומר מסוג זה למי שטרה.
ראש הלישכה הטרי, הפרופסור דויד ליבאי, יופיע
בעצמו בתיק וייצג את עמדת הלישכה•

ח לונו תוגד עור ן
יותר מ־טצ תלונות נגד עורך־דין ידוע
בתחום האישות נמצאים כוועדת־האתיקה
של לישכת עורכי־הדין•
רובן עוסקות בסיגנונו הבוטה של אותו עורך־דין
כלפי לקוחות ועמיתים למיקצוע.

כסף ציוו ואו ם—ציוו
מי שטרהמבקרת
שרון חוו רדפ עי דו ח
השר־ללא־תיק אריאל שרון חוזר לם עילות מלאה
בתנועת החרות. שרץ הודיע לאנשיו המתמודדים
בבחירות המוניציסליית שהוא ישתתף בכינוסים
מקומיים שלהם.

תומכיו כמרכז התנועה יוצאים במסע
להחזרתו לתפקיד ביצועי בממשלה• הטענה
היא שרק שרון יכול לחלץ את ישראל
מהקוץ שבו היא שקועה עתה בלבנון.

כ הן ־ או רגד
סגן ל א רו ס
גברו סיכוייו של ח״כ חרות, יגאל כהן־אורגד,
להתמנות כסגן שר־הביטחץ. מאז מונה משה ארנם
לתפקידו משמש כהן־אורגד, מנאמניו של שר*
הביסחץ, בתפקידי ייעוץ שונים בסישרד.

ה בו רסה
חוקרי מישטרה בכירים שחקרו בפרשיות תרמית
לניירות־ערן מתחו ביקורת נוקבת על הנעשה שם.

לטענתם, רק אוזלת יד שד המישטרה
והתחמקות ממתן הוראה ברורה לחקירה
מצד היועץ המישפטי לממשלה, איפשרו
העלמת מיסמכים וטישטוש ראיות.

ז.ה13 ימיהי׳
להפצה עו ל מי ת
חברת ההפצה של האחים וורנר עומדת
לחתום על חוזה להפצת הסרט הישראלי
״הפנימיה״ ברחבי העולם. הסרט עדיין
לא הוקרן כארץ.

פ רי צהל בי ת גורן
גנבים בעלי־־תושיה פרצו לבית הרב
הראשי האשכנזי לשעבד, שלמה גורן.
הם ריססו את הדר-השינה של בני*
הזוג הישנים בחומר מרדים, גנבו את
סיכנסיו של הרב, תכשיטים של
אשתו, כסה ומפתחות. הפריצה אירעה
במוצאי יום־העצמאות.
גורן עדיין לא החזיר את דירת*
השרד שבה אירעה הפריצה, וגם לא
רכש אותה עדיין, למתת שהוא רמז
על אפשרות זו.

לו שי חררד רו1י ם
הרסטכ׳׳ל החדש, משה לוי, שיחרר דרוזים שהיו
עצורים במחנה־השבויים אל־אנסר. המחרה נעשתה
אחרי שמישלחת של נכבדים דרוזים מלבנון באה
במפתיע לקיבוצו וביקשה את עזרתו.

פו לו ס ק• מלמד
בתל ־ א פי ב
הכימאי הפולני המפורסם, דומן
פולנסקי, מעביר בימים אלה קורם
מיוחד לכימאים באוניברסיטת תל•
אביב•
סולנסקי ישהה בארץ במשך חמישה
שבועות.

ה ס ״ ד ח הי רו ק ה
ל סיו ר ח
אנשי הסיירת הירוקה יעתיקו בקרוב את עיקר
פעילותם לאיזור הכינרת. הם יפעלו שם לאיתור
מרעילי דגים.

פידו ־ ה מי שפט יפריע
פ ח סיוווו עו רו ־ ה דין
השאלה החשובה אם יש חיסיון לעורך־דין על חומר

.,הסורק׳- ,
עוד כידופ״־אי שוס
היחידה לחקירת פשעים חמורים המליצה לפני
פרקליטות מחוז תל־אביב להעמיד לדין קצין־מישטרה
בכיר וחוקר־מישטרה זוטר בהאשמות שהתגלו נגד
השניים בעת חקירת פרשת חברת ״הסורקים״ .כמו
כן הומלץ לפני פרקליטת מחוז המרכז, שרה
סירוטה, להגיש כתב־אישום נוסף נגד החברה
שעסקה בגילוי כלי־רכב גנובים.

החס עי ס
הספק שו ל ת רו ם
ישראלים שטסו בטיסת אל־טל 002 שנכנסה
לישראל בערב יום־העצמאזת מניו־יורק נדהמו כאשר
התבקשו על־ידי קברנים המטוס לתרום למיבצע
השירווזרוס, שאורגן על־ידי גלי־צה״ל והאגודה
למען החייל.

בסך־הכל נאספו כ־טסיז דולר מיותר כד 500
הנוסעים, רובם זרים.

הצפהב דו ל רי ם

ההנהלה הציונית מתכוונת להעניק חצי מיליון דולר
לישיבת ״אור־שמח״ האנטי־ציונית בירושלים.
סכום דומה כבר ניתן לישיבה לפני קצת פחות משנה.

ק איינו ב צ פון
אחד הישובים הקטנים שלאורך הגביל
הצפוני הפך למקום עליה לרגל
למהמרים, קלפנים וחובכי מישחקי־מזל.
באותו מקום נערכים ערב־ערב
מישחקים שונים בסכומים של עשרות
אלפי דולארים. מהמרים וקלפנים
מחיפה ומהגליל מגיעים לשם, ונראה
שהמידע עד קיום המקום דלף ככר
לידיעת המישטרה בצפון.

מינוי מו טעה בייערים״
זעם רב שורר בקרב אנשי־המיקצוע,
העובדים עם חברת ״ערים״ ,חכרת כינוי
המשותפת למישרדי החקלאות והאוצר.
הסיבה —
יושב־ראש
סגן־מנהל
הכישורים

סגן ראש־הממשלה מינה את יצחק זוארץ,
סיעת תכלת־לבן בבאר־שבע, לתפקיד
חברת מרים, למרות שלזוארץ אין
הדרושים לתפקיד מיקצועי זה.

עי תונות חו קרת
מי שטדה
עיתונאים שונים חוקרים באחרונה פרשיות הקשורות
לאופן ניהול ותיפקוד אגף־החקירות במטה הארצי,
לרבות ראש האגף ועיזרו.

חוגים שונים במישטרה מגלים התעניינות
רכה במהלך עבודתם שד העיתונאים.

פו עדון מי ס ח רי
ל תו כנו ת
אחד ממועדוני־החובבים של מפעילי מחשב
״אפל׳׳ הפך מועדון מיסחרי.
טובי המוחות בארץ, המומחים בחומרה ובתוכנה,
מוכרים פיתוחים של המועדון לתעשיה ולעסקים.
הלהיט הנוכחי של המועדון הוא תוכנה מתוחכמת
למערכת איסוף נתונים.

מינוי מ פ תי עבד רו ם
מינויו של עורך־הדין אפרים קרץ, חבר
מועצת סניף באר־שכע שד תנועת החרות,
וחבר המרכז, למנהל מחוז הנגב של
מינהל מקרקעי ישראל מעורר תמיהה
רבה בדרום.
קרון שימש עד לפני שלושה חודשים עורך־דין של
המינהל בדרום. בתוקף תפקידו הוא חתם על חוזה
עם עורך־הדין נחמן דוברת׳ אף הוא חבר מועצת
סניף חרות בבאר־שבע, על המיכרז הענק שבו
זכה לקוחו של דוברת, הקבלן סעד ירחי, כדורגלן
בית״ר באר־שבע בעבר.

מ 1ו״ פי

באותו מיכרז זכה ירחי בשטח להקמת יותר
מ־ססז וילות בשכונת־עומר.

הביקוש הגובר למטבע־זר הביא להצפת
השוק בדולרים מזוייפיס, באיכות משובחת.

אחרי-כן, וללא כל קשר עס החתימה, עזב
קרון את המינהל ונכנס לשותפות עם
דוברת. עתה הוא חזר, במינוי פוליטי,
למינהל כאיש קבוצת יצחק שמיר־מיכאל
דקל, כשהאחרון אף הביא למינויו.

מסיבה זו נאלצים רוכשי־הדולרים לקנותם בבנקים,
למרות ההגבלות וההיטלים המוטלים עליהם בקניה
החוקית.

במדינה

לא יכלה) למזוג לתוכה את השיקוי
היחידי אשר יכול היה לשנות
את המצב: הפעלת לחץ מאסיבי
על ממשלת־בגין, באמצעות הפס קת
הסיוע הצבאי והכלכלי.
עד כה סירב שולץ לבוא, כל
עוד אין ההצלחה מובטחת. עתה
לא נותרה לו בחירה — מערכת-
הבחירות מתקרבת, רגן זקוק לה צלחה
כלשהי שתרשים לפחות
המוני בורים בארצו, ושולץ ה אומלל
קיבל על עצמו לטייל בין
בירות המרחב ולהרים כוסות רי קות
לכבוד היוזמה שמתה.

ר ק חו־דרדמסקנות החוקרים
ה*מריק*יי 0אישרו
ש 7א היתה הרעלה —
אך המסקנה?א
חיתה פחות חמורה
כאשר החלד. פרשת התלמידות
בגדה המערבית, הגיבו שני הצר ו
דים בהיסטריה.
בעיני הערבים, היחד. זאת מזימה
נוראה נוספת של השילטוגות ה ישראליים
ו/או של המתנחלים.
אלה השתמשו בחומר רעיל סודי
— אולי רעל שפותח בידי צה״ל
למטרות של לוחמה כימית — כדי
להרעיל את המוני התלמידות בגדה,
להביא לבריחה המונית של
הערבים מן הארץ, ואולי גם לעי קור
הבנות, כדי לחבל בריבוי
הסיבעי של העם הפלסטיני.
השילטונות הישראליים טענו
תחילה שגורמים עוינים הרעילו את
התלמידות, אך לאחר מכן טענו
שלא היתד. כלל הרעלה, אלא מזימה
זדונית של -המחבלים״ להב איש
את ריחה של ישראל בעיני
העולם. לדיבריהם, תוכנן הכל על-
ידי אירגון סודי רב-עוצמה, ש תידרך
את התלמידות, את הרופ אים ואת המורים.
כלי־התיקשורת הישראליים החלו
מדברים בפסקנות, ובקול אחד, על
התלמידות המתחזות,״ -המזימהלהכפיש את המדינה״ ואירגוני-
סתר העומדים בראש המיבצע ה שפל.
החלו
מאסרים המוניים, ונערכו
חקירות שבהן -הודו״ הנחקרים ש השתתפו
ב-ביום העלילה״.
פאניקה המוכיח -גורמים
סבירים (העולם הזה )2379 ידעו כי
האמת אינה דומה לשתי התגובות
ההיסטריות כאחת.
מצד אחד אי-אפשר היה להניח
כי מישהו מסוגל לביים תופעה
כד. המונית, שבה מעורבים מאות
רבות של בני־אדם מכל הגילים.
מצד שני לא נמצא כל חומר
רעיל, וגם הרופאים הערביים לא
טענו כי מצאו כזה.
המסקנה הסבירה היתה, על כן,
שונה מן התעמולה של שני הצד דים.
עיקרה: שגורם כלשהו בכפר
עראבה, המקום שבו החלה התו פעה,
גרם להתעלפויות של תלמי דות,
שנזקקו לטיפול רפואי. אחרי
שנודע הדבר, פשטו הפחדים בג׳נץ
הסמוכה, ומשם לערים אחרות, עד
כי נוצרה פאניקה המונית.
אישום חמור השבוע סירסמו
חוקרים מטעם מוסד רפואי אמרי קאי
את מימצאיהם. הם אישרו ל חלוטין
את המסקנה הסבירה הזאת.
השילטונות הישראליים צהלו,
מפני שהאמריקאים אישרו כי אכן
לא היתד. הרעלה המונית, אלא —
לכל היותר — תופעה מקומית
בכפר עראבה, בצורה של ריחות
רעים, שהביאה להתפרצות הרא שונה.
משם והלאה לא היתה הר עלה,
אלא רק חרדה, שגרמה לתו פעות
של היסטריה המונית אשר
הביאו מאות תלמידות לבתי־ד,חו לים.
לצהלת
השילטונות לא היתד,
כל סיבה. אילו ד,ידהרו במשמעות
המסקנה, היו טומנים את ראשם
בבושה.
החוקרים לא קבעו כי התופעה
בויימה, או שהתלמידות התחזו, או
שיד זדונית גרסה לעניין. ממסקנו תיהם
עולה בעליל כי התופעות ה גופניות
היו אמיתיות, אלא שלא
נבעו מגורמים פיסיים, כגון רעל,
אלא מגורמים נפשיים — חרדה
עמוקה, שגרמה להיסטריה המונית.
רעל יעיל. זהו אישום חמור
מאוד כלפי המימשל הישראלי ב שטחים
הכבושים. הוא מאשר כי
__ תחת השילטון הישראלי נוצר עתה
מצב, שבו מסוגלים המוני אנשים
העולם הזה 2382

הבוילוזמה
דצאת סז דה>(11א 1ר
בלבנון בבר הושג
למעשה ההסבס: הבד
יישאר כפי שהיה

הסטריפ״טיז האחרון
— לא רק תלמידות בנות , 14 אלא
גם רופאים קשישים, מנהלי בתי-
ספר וראשי־ציבור מיושבים —
לד,אמין בלב שלם כי השילטו־נות
והמתנחלים מסוגלים להר עיל
את האוכלוסיה. מנהיגים מתו נים
בגדה, הדוגלים בהסדר בין
שני העפים, האמינו בכך לא פחות
מאשר אנשים השייכים לאירגוני־הסירוב
הקיצוניים.
הפילים -רק חרדה״ מהווים
פסק-דין חפור. כל ישראלי נאור,
החרד לשמה הטוב של מדינתו,
חייב לתת את דעתו על מצב המא פשר
לאלפי אנשים להידבק ב חר דה,״
הגורמת לתוצאות גופניות
חמורות כגון התעלפויות, הקאות
וקשיי־נשימה.
הכיבוש הליברלי,״ שישראלהתפארה בו במשך שנים רבות,
הניב פירות־באושים. אין הוא זקוק
לרעל כדי לגרום לתבהלה. הוא
עצמו מהווה רעל יעיל מאוד.

מי פ לגו ת
* 0 1-1או ונוסרו
ראשי המערך מועכים
שהם רק אידיוטים —
וגם זהו שקר
יוסי שריד עשה זאת שוב: הוא
זרק אבן אל תוך הביצה העכורה
של צמרת המערך, והגלים פשטו
לכל עבר.
טענתו: ראשי המערך ידעו כבר
ערב מילחמת־הלבנון כי הכוונה
היא להגיע לביירות.
קריאה לפלישה. ערב המיל-
חמה פירסמו ראשי המערך הודעה
רישמית, שבה הם קראו לצה״ל
לפלוש ללבנת.
היתד, זאת, כביכול, תגובה על
הפגזת ישובי הגליל בידי כוחות
אש״ף — תוך התעלמות גמורה
מן העובדה שקדמה להפגזה זו
הפצצה מאסיבית של ביירות בידי
חיל-האוויר, בפקודתו של אריאל
שרון. בהפגזה זו נהרגו יותר מ-
500 איש, אשד, וילד, בעוד שבה-
פגזת ״המחבלים״ נהרג אדם אחד
ויחידי: חייל צד,״ל שנפגע באורח
מיקרי בנסעו בכביש.
מאז נתון המערך במצב קשה.
בארץ הוא טוען שהוא שייך ל קונסנזוס הלאומי,״ אך בחו״ל הוא
צועק מעל לכל בימה שהוא התנ גד
למילחמה. הוא הסכים רק למי־בצע
מוגבל, שנועד -לטהר״ רצו־עת־ארץ
ברוחב של 40 קילומטרים,
במיסגרת הדאגה ל-שלום הגליל.״
טענתו של שריד אמרה למעשה :
ראשי המערך משקרים.
בגין ! סכין ג תגובת המנהיגים
היתד, נזעמת. אחרי חילופי-מחמאות
קבע המזכ״ל, חיים בר־לב, את

העובדות: אמנם נודע לראשי ה מערך
ממקורות פנימיים בצה״ל כי
התוכנית היא להגיע לביירות וה לאה,
אך למחרת היום הבטיח להם
ראש־הממשלה שהמיבצע נועד רק
להגיע למרחק של 40 קילומטרים.
מדוע לסמוך על מידע סודי מ־צה״ל,
שאל בר־לב בתמימות מר שימה,
אם המערך קיבל הודעה
מפורשת מראש־הממשלה בכבודו
ובעצמו על המטרה האמיתית של
המיבצע ל
קשה להעלות על הדעת הודעה
מבישה יותר. כי בדבריו אישר
חיים בר־לב:
• שהמידע הסודי ממקורות
צד,״ל אכן הגיע לידי המערך
לפני שפירסם את הקריאה ל צד,״ל
לפלוש ללבנון.
• שהמערך נותן אמון בלתי־מסוייג
לדבריו של מנחם בגין,
והם מהווים לגביו אמת לאמיתה
ותורה מסיני — כמו לגבי צועקי
בגין! בגין!״ בקריית־שמונה ו־בפתח־תיקווה.
• שהמערך התעלם מכל הפיר־סומים
שקדמו למילחמה, שבהם
פירט אריאל שרון בהרחבה ובגי־לוי־לב
את מטרותיו * .מטרות
אלה כללו בפירוש את השלטת
הפלאנגות בלבנון — דבר שלא
היה אפשרי כלל מבלי שצד,״ל
יתחבר עם כוחותיו של אמין אל-
ג׳מייל מצפון לכביש ביירות-
דמשק.
רקאידיוט ! צמרת המערך
מצאה את עצמה השבוע במצב
המביש של אדם, שמישהו מאשים
אותו בשקר, והמגיב- :אני לא
שקרן! אני רק אידיוט!״
וגם זד, נשמע כשקר.

מדיניו ת
המת והוו
ג׳ורג, שולץ מריס
כוסית ריקות לכבוד
היוזמה שמתה מזמן
,ההצגה צריכה להימשך.
השחקנים שותים מכוסות ריקות,
אוכלים מצלחות ריקות, משמיעים
מילים ריקות. הם הורגים איש את
רעהו בחרבות קהות־להב, ומנשקים
זה את זו באהבה מזוייפת.
כל מדיניות רעה דומה להצגה
כזאת. והמדיניות האמריקאית במ רחב
היא הצגה רעה מאוד — ל מרות
שבראשה עומד מזה שנתיים
וחצי שחקן מדופלם.
!הכל מופרך. זה התחיל ב־יוזמת־רגן
המפורסמת, שפורסמה
באחד בספטמבר , 1982 כמה ימים
* בין השאר בכתבה על איש־השנת
תשמ״א של העולם הזה.

לפני הטבח במחנות צברה ושא־תילא.
מלכתחילה
היה זה כלי ריק. כי
ההצגה היתד, בנויה על הנחות, ש היו
מפורכות מעיקרן:
• שהמלך חוסיין ייכנס למשא־ומתן
על הגדה המערבית, בידעו
היטב כי אין בכוונת ישראל להח זיר
אף שעל אחד של אדמת הגדה
לידיים ערביות, ואף לא להפסיק
את ההתנחלויות.
• שהפלסטינים יסמיכו את ה מלך
חוסיין לנהל משא־ומתן כזה,
אף שרגן קבע מראש שאין לפלס טינים
הזכות להגדרה עצמית ולה קמת
מדינה עצמאית משלהם, ואף
שפעל בגלוי לחיסול המנהיגות ה לאומית
הפלסטינית.
• שממשלת בגין תאות להפסיק
את ההתנחלויות ולהסכים להחזרת
הגדה למלך חוסיין, וזאת בשעה
שלא הופעל עליה שום לחץ, אלא
להיפך — הקונגרס האמריקאי אף
הגדיל את הסיוע לישראל מעל ל סכומים
שנקבעו על־ידי הנשיא
רגן.
• שמיפלגת־העבודה תפיל אי כשהו
את ממשלת־בגין ותבוא ב מקומה,
אף שבראשה עומדת חבו רה
של לא־יוצלחים, חסרי עמוד-
שדרה, המזדנבת בכל אחרי מנחם
בגין.
זילזול מוצדק. מאז הופרכו כל
ההנחות האלה בפועל.
המלך חוסיין סירב להיכנס ל-
משא־ומתן, אחרי שלא זכה באישור
מטעם אש״ף, ואחרי שהאמריקאים
אף לא יכלו להבטיח לו את הפסקת
ההתנחלויות.
אש״ף החליט בוועידת־אלג׳יר
לדחות מכל וכל את תוכנית־רגן,
ואחרי התלבטויות רבות סירב לה סמיך
את המלך חוסיין לשאת ו לתת
במקומו, מכיוון שהאמריקאים
סירבו להעניק לאירגון את התמורה
הפעוטה ביותר.
ראשי-המערך לא ניסו כלל לה פיל
את ממשלת־בגין, גם אחרי
פירסום הדו״ח של ועדת־כהן על
הטבח במחנות. המערך מנע כל
פעולה מטעם שלום עכשיו, וחיכה
בכליון־עיניים להזמנה מטעם מנחם
בגין להצטרף לממשלת־איחוד־לאו־מי.
ההזמנה לא באה.
בגין עצמו התייחס אל היוזמה
האמריקאית בזילזול מוצדק. הוא
ידע כי תוך כמה חודשים תיפתח
מערכת־הבחירות האמריקאית, אשר
תשתק את הנשיא י ואת הממשלה
כולה במשך שנתיים־שלוש. תפקידו
לא היה אלא להעביר חודשים
מעטים אלה באפס־מעשה, והוא
עשה זאת בכישרון.
לכבוד הפגר. הכוס שהגישה
ארצות־הברית לשחקנים במרחב
היתד, ריקה.
הממשלה האמריקאית סירבה (או

הערבים קבעו תנאי: על ממש-
לודארצות־הברית להכריח את יש ראל
לצאת מלבנון, כדי להוכיח
את יכולתה לכפות את רצונה על
מנחם בגין.
במשך שבועות ארוכים שיחק
מנחם בגין מישחק של לך־ושוב
במשא-ומתן הלבנוני, כדי להעביר
את הזמן עד להתחלת הבחירות ה אמריקאיות
ומותה הסופי של יוז־מת־רגן
(ראה לעיל) .השבוע בא
ג׳ורג׳ שולץ, שר־החוץ האמריקאי,
במאמץ נואש לסיים לפחות את
המשא־ומתן בלבנון.
המשך הכיבוש. למעשה כבר
התרוקן משא־ומתן זה מתוכנו.
ברור לגמרי כי ממשלת־ישראל
אינה מתכוונת לנטוש את השליש
הדרומי של לבנון, וברור לגמרי
כי אין ארצות־הברית מסוגלתעוד
ללחוץ עליה לעשותזאת. עתה
נדונה רק צורת ההמשך של הכי בוש
הישראלי: צד,״ל ייסוג למר־אית־עין,
הדרום יישאר בידי ה שכירים
הלבנוניים של ישראל. כך
יוכל כל צד לטעון שניצח.
אמין, ראש־העיר. ברור כי
הסדר כזה יחול כימעט אוטומטית
גם על סוריה. דמשק אינה מתנגדת
ברצינות לכיבוש הישראלי העקיף
בדרום, כי היא תשיג את אותו
ההישג לעצמה בצפון ובמיזרח, ליד
גבולותיה שלה: נסיגה למראית-
עין של הצבא הסורי הסדיר וה כוחות
הגלויים של אש״ף, והשארת
כוחות של שכירים מקומיים, שיהיו
כפופים לדמשק.
התוצאה הסופית: הכל יישאר
כפי שהיה לפני מילחמת־הלבנון.
ישראל והסורים ישלטו על שני
שלישים של ארץ־ד,ארזים, השאר
יישאר מחולק בידי הפסיפס המטו רף
של העדות המזויינות. אמין
אל״ג׳מייל ישלוט בביירות העיר.
שועל, עיט ודובי האלטרנ טיבה
היחידה לפיתרון־סרק כזה
היא מילחמה בסוריה.
אין סימן לכך שארצות־הברית
אכן רוצה בכך, ואין כל אפשרות
לישראל לפתוח במילחמה מסוכנת
כזאת, שבה עלולה ברית־המועצות
להתערב, בלי הסכמה אמריקאית
מוחלטת מראש.
לאמריקאים נוח הרבה יותר ל שחד
את סוריה, כדי שלא תניח
לסובייטים להתחפר בה יותר מדי.
הנשיא חאפט׳ אל־אסד, שהוא שועל
ותיק (אף שפירוש שמו הוא הא ריה״)
מוכן בהחלט לשחק את ה-
מישחק הזה עם העיט האמריקאי,
כדי שהדוב הרוסי לא יחבק אותו
יותר מדי.
שאלד, אחת בילבד תישאר ללא
פיתרון: מה לכל זה ולמטרות
אשר למענן שלחו אריאל שרון
ומנחם בגין את צעירי ישראל ל קרב,
שבו נפלו 500 מהם, ושבו
ממשיכים להיפגע חיילי צה״ל.
מטרות אלה היו: השלטת מס-
שלת־חסות ישראלית בביירות, גי רוש
הסורים מלבנון וחיסול אש״ף.
ואילו התוצאה הן: ממשלת־ביירות
שונאת את ישראל, הסורים יישארו
בעקיפין בלבנון ואש״ף חי וקיים.
חצי מיליון הפליטים הפלסטיניים
נשארו בלבנון, ונשארו נאמנים ל-
אש״ף.

חחשוו ברצח הנווקו חשו בחקירתו
פו ש ה מדהימה: המיפלג ה 11 בעות ממנו
עמלה תמורת ניכיון ל״:1א נפט לארץ

נתיבי ה91ם
סוד תדינוד
ף• שר יצחק מודעי עשה
שלווה את הדרך ממכוניתו ל חצר
ביתו שבהרצליה־פיתוח. הש עה
היתה כמעט 3אחרי חצות.
הוא היה תשוש מהקרב שניהל ב אותו
ערב בכפר המנביה שברמת־גן
על חלוקת ההשפעה במיפלגה.
שר־האנרגיה, שידו חבושה ב גבס,
הצליח בכישרון רב, בעזרת
אילתורים וטאקטיקה נכונה, לצבור
כוח רב לקראת הבחירות הכלליות
שעמדו בפתח. עתה, אחרי הנצחון
הפנימי במיפלגתו, הוא התכונן
ללילה רגוע ראשון, אחרי לילות
רבים שבהם לא עצם עין.
מבין השיחים זינק לעברו צעיר
בעל מיבנרדגוף אתלטי. נהגו של
השר חשש שהמדובר במתנקש,
וניסה לגונן על השר גבה־הקומה.
״אדוני השר, אדוני השר!״ קרא
הצעיר בקול ,״אני מוכרח לדבר
איתך !״
מודעי עצר לרגע. הצעיר עמד
במרחק מגע־יד ממנו ולא נראה
חמוש .״אתה חושב שזה המקום

.5 312/297-7575
312/459-8667
£^10 061/740-4329

ז ח <3 6ו 6 5ז ק \/.ז 0ו ח 8 0

1900 1££ 5 1 0 1
£ 5 , 11_1_ 60018א0 £ 5 £1. * 1

206701א ז
£ 0 0 0 0א ז £1£

חברה דימיונית

כרטיס־הביקור של החברה שבה
היה שותף גיל בן־גל, ושבאמצעותה
הוצעה העיסקה למישרד־האנרגיה. השותף, או איש הקשר של
בן־גל, היה על־פי הכרטיס סטיב רנייה, שזכה לתואר ״סגן נשיא־החברה״.
מישרדי החברה שכנו באילינוי שבארצות־הברית, והיה לה אף מיספר־טלפון
באנגליה. כתב העולם הזה ניסה להתקשר לטלפונים של
חברת די־אס־א, כפי שמופיעים בכרטיס־הביקור, ולא זכה בתשובה.
שלי, ואתה תטופל כמו כל מגיש.
בקשה אחרת.״
הצעיר ניסה לומר עוד דבר מה,
אך נהגו של השר הדף אותו ב חוזקה,
ויצחק מודעי נבלע במהי רות
בחצר ביתו.
עמלה למיפלגה

החשוד בוצח

גיל כן־גל וידידה שאינה קשורה
לפרשת הרצח שבה הוא חשוד, כפי
שצולמו במועדון בתל־אביב. על־פי גירסת המישטרה חשוד בן־גל בתיכנון
ובהוצאה לפועל של רצח יעקב אלטרוביץ מחברת מוריץ את טוכלר.
לדבר איתי, ובשעה כזו ז״ שאל
מופתע.
הצעיר השיב מייד :״אני יודע
שזה בלתי־שיגרתי, אך אם תדע
על מה אני רוצה לדבר איתך.
תבץ שלא היתד, לי דרך אחרת
אלא לפנות אליך בדרך־לא-דרך

בעוד מודעי עומד וחוכך בדעתו

מד, יכול צעיר אלמוני לספר לו,
דווקא בערב הנצחון שלו בכפר־המכביד
המשיך הצעיר .״אדוני
השר, אני רוצה למכור נפט ליש ראל.
אני מציע מחירים זולים. כל
הזמן דוחים אותי. הייתי מבקש
לשוחח איתך על עניין זה.״
מודעי לא היסס .״נכון שאני
שר־ד,אנרגיה, אך אינני מטפל ישירות
בכך. סנה למנכ״ל המישרד

ן • פגישה הלילית הקצרה בין
י י השר והצעיר האלמוני נערכה
לפני כשלוש שנים, שנה לפני ה בחירות
לכנסת ד,־. 10
הצעיר היד, גיל בן־גל, העומד
בימים אלה לדין כחשוד בתיכנון
וברצח סוכן הבורסה יעקב אלט־רוביץ,
עובד חברת הברוקרים
מורי׳ן את טוכלר.
פרשת הנפט של בן־גל אינה
קשורה כלל לתיק הרצח, שכתב־האישום
בעניינו כבר הוגש לבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב. ב חקירתו
סיפר בן־גל לחוקריו גם
מעט מפרשה זו, שלא נודעה כלל
עד כה.
במרכז הפרשה: בן־גל ושותפו
האמריקאי, שניסו למכור נפט ל ישראל,
נדרשו לשלם עמלה למיפ־לגד,
מסויימת בישראל.
תיאורה המלא של הפרשה, כפי
שסופר להעולס הזה על-ידי בן־גל,
מתפרסם עתה לראשונה, שופך
אור חדש על רסיסי המידע הנמ צאים
בידי היחידה לחקירות הונאה
במטה הארצי.
קשריו של בן־גל בעיסקי הנפט
החלו זמן רב לפני הפגישה הלי לית
עם מודעי.
בגיל 22 כבר שהה. גיל בן־גל
תקופה ארוכה בארצות־הברית. הוא

עבד בשותפות עם ישראלי יורד,
שהכיר את מישפחתו. השניים סח רו
בכל, החל במוטות־ברזל וכלה
בציוד לבית.
בין מכריו של השותף, שזהותו
אינה ידועה למישטרה, היו אנשי
מימשל בכירים מאינדונסיה, ש ביקרו
לעיתים מזומנות בארצות־הברית.
בן־גל שמח להיפגש איתם.
מהם הוא שמע על היקף העסקים
שניתן לנהל עם ממשלת אינדונ סיה,
ודמיונו ניצת.
אך לבן־גל היתד, בעיה. יחסם
העויין של האינדונסים לישראל
הוא מן המפורסמות. לא ברור אם
בני שיחו של בן־גל ידעו את
זהותו האמיתית, אך בתוך זמן קצר
נוצרה ביניהם כימיה. שערי אינ דונסיה
נפתחו לפני הצעיר מחו לון,
שחיפש את מזלו באמריקה.
בן־גל למד מהר מאוד מידידיו
החדשים, שהענף שבו יש רווחים
עצומים הוא הנפט. לכן החל מת עניין
במערכת המכירות העולמית
של הנפט למד היטב את כל שעליו
לדעת, והציע לשותפו להיכנס לע סקים
אלה.
בעדותו סיפר בן־גל, שדרך ידי דיו
האינדונסים הוא הכיר את הבנקאי
השווייצי ברונו מאייר. איש
זה עוסק בצד ד,פינאנסי של עיס־קות־נפט
בינלאומיות, ובעיקר ב נושא
מיכתבי האשראי הנלווים
לכל עיסקה כזו.
אחרי שאינדונסי בשם סונרטו
ערך היכרות בין השניים, נפגש
בן־גל עם מאייר במקומות שונים
על־פני כדור הארץ: בסינגפור,
בארצות־הברית, בציריך, בז׳נבה ו בלונדון.
ממנו למד בן־גל על
העולם המופלא של עיסקי הזהב ה שחור.
לראשונה בחייו התברר לו
מי שולט בעולם זה, איך נמכר
נפט ועל־ידי מי, מיהם הסוחרים
הגדולים, איך יש לחתום חוזים
ומהו אחוז העמלות הניתן כשוחד
לאישים ומוסדות בארצות שונות
כדי שהעיסקות יצליחו.
מידידו השווייצי ומידידיו ד,אינ־דונסים
למד גם שבעיסקות אלה,
בניגוד לעסקים אחרים, יש לנהוג
במישנה־זהירות. אומנם מאייר היה
מטפל בהגנה על עמלות לכל ה מתווכים,
אך הגנה זו היתד, מאוד
חלשה והיתד, תלויה בטוב־ליבו של
מציע העיסקה. המוכר יכול היה
להיעלם בקלות עם הכסף הרב
ששולם לו, מבלי לתת את הסחורה.
בעיסקי נפט, כך הבין בן־גל, אין
מדברים על מיסחר הוגן.
באחד מביקוריו בשווייץ היד, בן-
גל עד למיקרה שבו סיפר לקוח
מהמערב, כי שילם לשייח׳ מס עודיה
סכום־עתק עבור סחורה.
השייח׳ נעלם עם הכסף, והקונה
שאיבד את כל עולמו — התמוטט
ונזקק לאישפוז.
בן־גל השתוקק להיכנס לעולם
זה. אך מעמדו, גילו, קשריו המע טים
ומצבו הכלכלי לא איפשרו
לו לחדור ללב־ליבו של עולם
מיסתורי זה, רצוף סיכונים, ד,רפ־תקות
וריווחי־עתק.
אם יש מקום שאליו הוא יוכל
להתברג, הוסבר לבן־גל, הרי זה
בשוליים, בשוק החופשי של ה נפט
בנמל רוטרדם שבהולנד. ה ישראלי
הצעיר ושותפו האמריקאי

** יספר חגרי הקואליציה ש !
יתפסו את מקומותיהם באולם־
המליאה במושב הקיץ של הכנסת
לא ישתנה. אך כל הסימנים מעי דים,
שהרכב המיפלגה המרכזית
המרכיבה את הקואליציה — הלי כוד
— ישתנה באורח דרמאתי.
גם אם הדבר לא יקרה ערב פתי חת
המושב, הרי שרבים כבר משו כנעים
כי המיפלגה הליברלית עומדת
לפני פירוק.
לא רק זאת. הליברלים עומדים
גם לפני פתיחת תיבודפאנדורה
של האשמות הדדיות, שיגרמו לר־עידת־אדמה
פוליטית בארץ.
בראש מחנו•,־הפורשים עומד שר ד,אנרגיה
והתשתית, יצחק מודעי.
לפחות שלושה ח״כים כבר הבטיחו׳׳
לו להצטרף אליו. אלה הם סגן
שר־החקלאות, פסח (״פייסי״) גרר
פר, פינחס גולדשטיין והד״ר לחי נוך
יהודה פרח, הנמנים עם מחנהו
של מודעי.

פ סיכי אטר
לשר

^ פורשים אינם מתכוונים ל י
י צאת מהקואליציה. הם רוצים
להקים חטיבה חדשה בתוך הלי כוד,
תוך שיריון מקומות בטוחים
לעצמם ברשימת הליכוד בבחירות
הבאות. מודעי שוחח על כך עם
צמרת תנועת החרות, ונענה בחיוב
לרעיון פירוק החטיבה הליברלית
בליכוד.
מדוע פורשים מודעי וחבריו?
הקש ששבר את גב הגמל היה
בחירתה של ח״כ שרה דורון כשר
השישי של המיפלגה. דורון נצחה
בהפרש קטן את מועמדו של מו דעי,
פייסי גרופר (העולם הזה
.)2378 אך העיקר הוא, שהיא הפ כה
את המחנה שאליו היא מש תייכת,
מחנה שר־ד,תיירות אברהם
שריר, למחנה המוביל במיפלגה.
מי שעוקב אחרי המתרחש במי־פלגה
הליברלית מבין, שמודעי
נדחק עתה לפינה. מאז שהצטרף
למיפלגד, ב־ , 1965 לא היה מצבו
כה גרוע.
כאשר זכה הליכוד בשילטון, הוא
נבחר לשר־ר,אנרגיה, והתשתית. אך
מאותו היום הידרדר מעמדו במי-
פלגה, עד שסגן ראש־הממשלחד-
שימחה ארליך, הציע לשלוח אותו
לטיפול פסיכיאטרי (העולם הזה
.)2161 באותו שנה , 1979 ,באוק טובר,
הוא עוד קיווה שיזכה בתפ קיד
שר־האוצר, אחרי שיגאל הור־ביץ
הודיע על פרישתו. הוא לא
הצליח בכך (העולם הזה .)2197
המהפך במצבו חל במאי, לפני
שלוש שנים. הוא התכונן היטב ל וועידת
המיפלגה וקצר בה ניצחון
מוחץ. הוא הפך למעשה למנהיג
המיפלגה, כשהוא מחסל את כוחם
של אברהם שריר, של גידעון פת,
של שימחה ארליך ואפילו של
אריה דולצין.
כעבור שנה, ערב הבחירות
נסת העשירית, הוא שוב הצליח
להכניס רבים מאנשיו לרשימת ה מועמדים.
אמרו עליו, שהוא הכין
היטב את שיע-רי־הבית שלו.
הנפילה התחילה דווקא אחרי ה־החלו
להתעניין מה מתרחש שם.
בתוך זמן קצר הם גילו כמות בינו נית
של חביות־נפט, שניתן היה
לסחור בה.

מ תוו כי ם
* לאל מוני ם
ף ן־ נד טיהר לצאת לאירופה,
• י כדי להשלים בעזרת ידידו ה שווייצי
את ההליכים החוקיים ל רכישת
הנפט. בדרכו במטוס הוא
אף השתעשע באשליה, שבפעם.ה באה
הוא יטוס לעיסקות נפט במ טוס
פרטי. עולם המושגים שלו
קיבל לפתע מימד אחר.
השאלה עתה היתה למי למכור.
מתוך שיקול כלכלי קר, הגיעו הוא
ושותפו למסקנה, שישראל היא
צרכן נפט מתאים. בן־גל סבר ל תומו
שעובדת היותו ישראלי תאם־

בחירות, שבהן זנה הליכוד בניצ חון
מוחץ. הוא לא זכה בתפקיד
שר־האנרגיה והתשתית. הגירסות
סביב אי־מינויו החלישו עוד יותר
את מצבו. אחר־כד התפוצצה פר שת
יהודה חשאי, בינואר 1982
(ראה עמוד .)6בידודו במיפלגה
נמשך.
י י מודעי חזר להיות שר־האנרגיה־והתשתית
רק אחרי הטבח במחנות
צברה ושאתילא, כשהשר יצחק
ברמן פרש מהממשלה.
אך גם כשהוא קיבל לידיו תיק,
מצבו במיפלגה לא השתפר. לחי־פך.
כוחו נשחק משבוע לשבוע.
המנצח האמיתי היה יריבו מש-

מודעי וחבריו טוענים, שהמאבק
אינו על כיסאות או תפקידים. לד עתם,
המאבק עתה הוא בין בני־אור
ובני־חושך. אנשי מודעי סבו רים,
שמחנה שריר שכח שהמא בקים
הפוליטיים נערכים במיפלגה
ליברלית במדינה דמוקרטית. אנשי
מודעי מדברים על הבטחת טובות
הנאה, חלוקת מישרות וחשד ל־שיחוד־כביכול
של פעילים וחברי
מרכז, על־ידי-המחנה המקורב ל־אייזנברג
ואלבין.
אנשי מודעי גם מצביעים ז(ל
העובדה שרנר, המקבל הון־עתק
מההסתדרות כיושב־ראש איגוד ה עובדים,
אינו מעביר את הכסף

בדוק מי מהח״כים ילד אחריהם,
ובעיקר כמה כוח יש להם במרכז.
כאשר בחנו אנשי הקבוצה את
כוחם המכסימלי האפשרי, הם גילו
שהם יכולים להגיע עד לתישעה
ח״כים — בדיוק מחצית מכוחה של
חטיבת הליברלים בכנסת.
הפורשים האפשריים, היושבים
על הגדר וממתינים לצעדם המכ ריע
של הארבעה הם דרור זייגר-
מן, דן תיכון ובני שליטא. גם
שתי הפתעות מרעישות באמתחתם
של הפורשים :
• השר לשעבר יצחק ברמן —
הד״ר יהודה פרח שוחח איתו,

רשימת הפורשים די מרשימה.
נכללים בה סגן שר־האוצר לשע בר,
יחזקאל פלומץ, ראש עיריית
רחובות יחזקאל הרמלך ויושב-
ראש מועצת המנהלים של חברת־החשמל,
דויד (״ג׳וקי״) הגואל, ש היה
מנכ״ל מישרד־האנרגיה כשמו-
דעי היה בתפקיד זה בקדנציה ה ראשונה
שלו.
גם מנכ״ל חברת־החשמל, אורי אל
לין, נחשב חבר בקבוצה, למ רות
שבתפקידו אין הוא יכול
להיות פעיל בה.
שמות אחרים בקבוצה: שלמה
רייזמן, מנכ״ל התאחדות האיכ רים,
סגך יושב־ראש הכנסת לשע-

וכמובן שלא פיצוי על אובדן מ ר
קד־הכוח שלהם. אין זה סוד שפרח
וגולדשטיין רוצים להיות סגני-
שרים, אך לדעת מודעי הם יוכלו
לקבל מישרות בכירות דווקא כ שהם
יהיו בחטיבה החדשה, שלה
יובטחו מקומות ריאליים ברשימת
הליכוד לכנסת. למודעי ולאנשיו
ברור — וכך הם מציגים זאת ל שואלים
אותם — שהשתלטות
שריר על המיפלגה פותחת דף
חדש בפוליטיקה הישראלית, דף
שלא היה מוכר קודם לכן. ולכן,
לדעתם, הם חייבים לפרוש. לדע תם,
ציבור תומכי המיפלגה הליבר לית
ייטה בסופו של דבר אחריהם,

השישיה עול־ מודעי
(מימין) ו 1צ ה
? 1731111 מהשישיה
של אייזנברג,
שהשתלטה דזזבויזז
על המי 3ל 1יה
כבר הימים, אברהם (״אברש׳ה״)
שריר.
שריר בן ה־ 51 נכנס לכנסת אח רי
בחירות המהפך בשנת , 1977
__ קדנציה אחת אחרי מודעי. הוא
׳ עורר־דין במיקצועו, בעל קשרים
הדוקים עם המיליונר היהודי-יפאני
שאול אייזנברג. מנהל עסקיו של
אייזנברג בארץ, מיקי אלבין, הוא
חבר המיפלגה הליברלית ופעיל ב מחנה
שריר.
בשריר תומכים היום בגלוי שרה
דורון, שני הח״כים הטריים יצחק
(״זיגי״) זייגר מסביון ואלי קולאם,
מירושלים, יושב־ראש ועדת החוקה
של הכנסת.
לטענתם, נמנים עימם גם אנשי
מחנה שר־המיסחר־והתעשייה, גיר עון
פת׳ שאין לו חיילים רבים ב מרכז
המיפלגה, וגם אנשי איגוד
העובדים הליברלי, בראשות הח״כ
י — צבי רנר, גיזבר המיפלגה. מכיוון
שאנשי שימחה ארליך ושר־המי־שפטים
משה ניסים יושבים כרגע
ומתבוננים במאבק מהצד, הוכרע
המאבק לזכותם של אנשי שריר-

שר לו לפתוח דלתות רבות בארץ.
גם בישראל החדירה לשוק מוכ רי
הנפט היא קשה ביותר. בארץ
קונות את הדלק שלוש החברות
הגדולות דלק, פז, וסונול, על־פי
חלוקה מוסכמת ביניהן. מינהל ה דלק,
הכפוף לשר־האנרגיה, מאשר
את העיסקות ואת מחירן. שלוש
החברות מבצעות בפועל את הרכי שה,
כשכל אחת מטפלת באיזור
אחר של קניה על־פני כדור ה ארץ.
המתווכים
שאיתם סוחרת ישראל
בארץ הם אנשי-עסקים מוכרים
הישראלי־יפאני המיליונר כמו
שאול אייזנברג והמיליונר משווייץ
ניסים גאון. מתווכים אחרים אינם
מוכרים, וישראל מונעת בקפדנות
__ א ת פירסום שמם או שם ארצם.
מתווכים אלה, שבינם ובין מיג־הל־הדלק
יש מערכת יחסים מסו עפת.
לא מוותרים גם על השוק

למיפלגה, וכגיזבר הוא מקשה על
אנשי המחנות שאינם נמנים עם
תומכיו .״פעם אלבין ניסה להוציא
אותו בכוח מהאיגוד, ורק בנם הוא
ניצל,״ אומר עליו פעיל שעזב
אותו ,״והיום הוא מוכר את ניש־מתו
לאלבין ולשריר.״
על הגדר
ך אשר ה ב ין מודעי שבתוך
״ המיפלגה מוכה מחנהו יום־יום
ומאבד תומכים, החליט לבצע צעד
יוצא-דופן, שלא רק שלא יחליש
אותו, לדעתו, אלא יחזק את מעמדו
בקואליציה.
מודעי נועד לפגישות תכופות עם
שלושת הח״כים, המהווים את הגר עין
לפרישה. אלה הבטיחו לו בהן-
צדק שילכו אחריו כאשר יודיע
על הפרישה. הפגישות התקיימו
בשלושת החודשים האחרונים ב בתיהם
של הארבעה, במיזנון־ה-
כנסת ובבתי־קפה.
עתה לא נותר לקבוצה אלא ל-
החופשי של רוטרדם, הידוע בשמו
המיקצועי שוק הספוט.
בן־גל ידע כל זאת, אך החליט
לנסות את מזלו.
שני השותפים התחילו להתכתב
עם גורמי־הנפט בארץ. התשובות
שהם קיבלו היו מתחמקות, לא
ענייניות. נדף מהן ריח של חוסר-
רצון בולט מצד המימשל להכניס
לשוק הזהב השחור גורמים חדשים.
בינתיים
לא נמצא קונה אחר לנפט
של בן־גל ושל שותפו. מכיוון
שבן־גל התכוון ממילא לבוא לבי קור
קצר בארץ, הציע לשותפו
שהיא ינהל את המשא-ומתן בארץ,
בפגישה אישית עם מקבלי ההכר עות.
השותף, שסמך על בן־גל, נתן
את אישורו לכך.
כשבא בן־גל לארץ היה זה ב תקופה
קשה מאוד לשילטון הלי כוד.
איום הבחירות ריחף באוויר.

ושמע מפיו כי אם עליו לבחור
בין הישארות במחנה שריר ובין
הצטרפות למודעי, הוא יעדיף את
האפשרות השנייה.
• הפורש התשיעי, שעליו מד ברים
אנשי הקבוצה הוא מנחם
סבידור, שמאז בחירתו לתפקיד
יושב־ראש הכנסת, חוסל כוחו ב מרכז
המיפלגה הליברלית.
המודד כיום לשר הוא שלושה
ח״כים. אם יפרשו הארבעה, הרי
שהם יוכלו לדרוש שר נוסף ליד
שולחן הממשלה. אם יפרשו יותר
מארבעה, יתערער המודד לשר
במיפלגה הליברלית.
כאשר יפרוש גרופר, הוא עלול
לאבד את תפקידו כסגן־שר במי-
שרדו של ארליך, אך מודעי יוכל
לתת לו תפקיד דומה במישרדו.
ככל שמיספר הפורשים יגדל, כך
ניתן יהיה להבטיח להם עוד ועוד
כיסאות.
מודעי והח״כים שלו קיימו כבר
פגישות עם כ־ 40 חברי מרכז, מתוך
243 איש החברים בו. אלה מהווים
את הגרעין הראשון לפרישה.
המנגנון הפוליטי היה עסוק בהוד
לכדות לקראת הבחירות, מתוך
חשש לתבוסה מוחצת. אנשי המנג נון
המינהלי סברו שבתוך כמה
חודשים הם ימצאו את מקומם מ חוץ
למישרדי הממשלה.
בן־גל חש במתח זה כאשר נכ נס
למקומות שבהם נופלות ההכ רעות
על עיסקות הנפט. כאשר
היא ראה ששום דבר אינו מתקדם,
והחליט לפנות ישירות לשר. אחרי
הפנייה הלילית המאכזבת, חזר ל דרג
המינהלי.

;,הם רוציס
שוחד! ,,
ף* ן־גל התכוון לחזור בתוך
* זמן קצר לחו״ל. הוא מסר
לפקידים הנוגעים לעניין את כתו

משה מירון, הפירסומאי דויד
אדמון, אריה זייף, שהוא עוזרו
לעניני התיישבות של ארליך, סגן
דאש־עיריית חדרה, יצחק קתעבי.
עם האחרים שבאו לפגישות נמ נים
אליהו אילוז מירושלים, עקי בא
אטינגר מהרצליה, עמוס ארי-
זון מבנימינה, האחים ברזני מחי פה,
יעקב ברשי מנתניה, פינחס
גייסטמן מראשון־לציון, דורון גרו־פר,
בנו של פייסי, מיכאל דונקלמן
מנתניה, חיים דינרמן מירושלים,
פינחס דרור מקיסריה, עורך־הדין
נחמני וולפסון מחיפה, שימעון טו־כלר
מהרצליה, ישעיהו ויינטרוב
מחיפה, ד״ר משה ישורון מנתניה,
זלמן שפירא מחולון וצפניה שצקי,
בנה של השופטת עדנה שצקי.

רווח
מ הזו המה
ך• אם זהו איום סרק?
י י אנשי מודעי טוענים, שכיס-
אות נוספים לא יספקו אותם —
בת שותפו לעסקים בארצות־ה-
ברית, כדי שזה יוכל לספק עוד
מידע או לסכם על העיסקה, להו סיף
אמינות להצעתו.
איש העסקים הצעיר הופנה ל חמישה
אנשים, שאיתם אמורה הי-
תה להתנהל התכתובת. שניים מהם
היו עובדים בכירים של מישרד־האנרגיה;
אחד אחר היה פקיד
בכיר במישרד־התיקשורת ואדם
נוסף, אזרח עשיר בעל אולמי-
חתונות בחולון, שהתגורר באותה
תקופה במלון באילת.
השניים התבקשו ליצור קשר עם
חברת־קש ישראלית בלונדון, שטיפלה
בקנית נפט משוק הספוט,
כדי לתאם את העיסקה. טלקסים
רבים הוחלפו בין ישראל וארצות-
הברית, שם ישב שותפו של בן-
גל, אך שום דבר לא זז.
יום אחד טילפן שותפו של בן-

ולא יקח חלק בהזדהמות המיפלגה
הליברלית.
שני עניינים נותרו עתה על ה פרק
לפני קבוצת הפורשים. ה ראשון
הוא חלוקת הרכוש. מודעי
אינו רוצה לוותר על בניני־המי-
פלגה וכספיה. עורך־דין המקורב
לקבוצה בודק עתה כיצד ניתן
להציל חלק מהרכוש ולהעבירו ל זכות
הפורשים.
העניין השני הוא יציאה במסע
תעמולתי מקיף, שנועד להראות
מיהם שריר ואנשיו. לצורך־כך
מכינים פורשי הליברלים חומר על
שריר, אייזנברג ואלבין, המתקשר
לפעולותיהם במיפלגה ומחוצה לה.
אנשי מודעי יודעים שהמחנה
היריב לא ישקוט על שמריו. גם
לו יש מה לומר בעניין הקרנות
הסודיות של המיפלגה, כשרות ה בחירות
הפנימיות ועברם של הפו רשים
(ראה עמוד ..)6
אחד מאנשי ארליך סיכם השבוע
את המצב במיפלגה :״אנחנו יוש בים
בצד וממתינים. מכל הזוהמה
שתצא החוצה, רק אנחנו נרוויח.״
גל מארצות־הברית ואמר לו נר גש
:״הם רוצים שוחד!״
מחיר החבית שהציעו בן־גל ו שיתפו
היה בערך 30 דולר. על כך
הם התבקשו להוסיף מעבר לסכום
העמלה המקובל, סכום נוסף שהיה
אמור להיות מופקד בשווייץ ל פקודת
מיפלגה מסויימת בישראל.
את הדרישה מסר פקיד מסויים,
לא מאותם שהוזכרו בכתבה זו.
ואם לא די בכך, ביקש אותו
פקיד אלמוני, שהשניים יתחייבו
בכתב להעביר את העמלה הנוספת
לשווייץ, כדי למנוע אי־הבנות ב עתיד.
נימוקו היה, שהם חדשים
במיקצוע והוא אינו רוצה בעיות.
בן־גל ושותפו נדהמו.
הם ידעו שמהעמלות המשולמות
מופרש חלק לפקידות הבכירה בא רצות
מסויימות, אך סברו שישראל
אינה נגועה במחלת השוחד. לכן
(המשך בעמוד )76

איר נו צרהה הי כ רו ת ב ׳ 1קריי סקי 1סוטא 1וי ־ אין ו הביא^
לסיכון חייו וכיצד יצוו הנר׳ נ!יסינגיר משבר בינלאומי סס:וי כד

דו 00111׳ סו שתמאן
היה בתקופה שבה עדיין נראתה אפשרות כזאת דימיונית. כעבור כמה שניות שמעתי
בטלפון את קולו של סרטאווי :״אבו־עמאר (ערפאת) מבקש להעביר לד ולחבריך את
הוקרתו והערכתו למאמציכם למען השלום,״ אמר. השעה לשיחה ישירה עדיין לא הגיעה).
כשנפגשנו בבתי־המלון של וינה, הייתי שואל על ״דוקטור עות׳מאך — השם שהיה
רשום בדרכון הדיפלומטי, שהונפק לסרטאווי על־ידי ממשלת תוניסיה. פקידי־הקבלה
האוסטריים העניקו לשם ציביון גרמני :״הר דוקטור אוסמן.״

!.להת מו ד ד 11ה מו סי ק ה״
^ עם אחת הביא ״הקשר האוסטרי״ של סרטאווי למשבר, שבו חרדתי לחייו. היו
* רגע־ם שבהם קיללתי את יומי על כי עזרתי ליצירת היכרות זו.
במהלד מאמציו הבלתי־נלאים לקדם את עניין השלום הישראלי־פלסטיני, החליט
קרייסקי ליצור אירוע דרמאתי, שבו יוענק פרס של שלום במשותף לפלסטיני ולישראלי.
בצד הפלסטיני נבחר, כמובן, סרטאווי. בצד הישראלי נבחר לובה אליאב, אף שבאותה —
תקופה כבר פרש מן המגעים הפעילים עם אש״ף, ביגלל תיסכולו מן האכזבות הרבות
שנפלו בחלקנו( .אצל קרייסקי, התמיכה במיפלגות סוציאל-דמוקרטיות היא עניין שבא מונה.
הוא בחר באליאב — ולא במתי פלד, למשל — מפני שלובה היה בעבר איש
מיפלגת־העבודה, וקרייסקי לא נואש מן המאמץ להחזירו לשם. כשהודעתי ללובה לרא שונה
על הענקת הפרס במשותף לו לסרטאווי, התרגז תחילה על כי לא נועצו עימו, אך
לאחר מכן הדבר דווקא נראה לו).
סרטאווי הודיע על העניין לעמיתיו בהנהגת פת״ח, והתשובה היתה: לאו. הצמרת
סברה כי השעה אינה כשרה למעמד פומבי ודרמאתי, שבו יופיע איש אש״ף לצד ציוני
ידוע. זה היה בישיא המתיחות, שבעיקבות השלום הישראלי-מצרי.

׳סרטאווי התלבט וקיכל החלטה אופיינית: הוא הפר את ההוראה.
קדייסקי כץ ערפאת וסרטאווי
נזיפגש באתר־נופש נידח
ן* שבתי בכיתי של ברונו קרייסקי, ברחוב אמברוסטר בווינה, ודיברנו על המצב
במרחב שלנו. זה היה בסוף .1976 סיפרתי לו על אדם שהיכרתיו חודשיים לפני כן,
ראש מישלחת אש״ף למגעים החשאיים עם המועצה הישראלית למען שלוס ישראלי־פלסטיני.
סרטאווי
עשה עלי רושם עז מהרגע הראשון, והעברתי רושם זה לקאנצלר האוסטרי.
הקאנצלר היה אז שקוע במשימה שהוא הטיל על עצמו: לפתוח את שערי אירופה
לפני הנשיא אנוור אל־סאדאת, להעניק לו אמינות, לגיטימציה ו״כשרות,״ כדי שיוכל
לפעול למען השלום. איש עדיין לא חלם אז על המעשה ההיסטורי שעשה כעבור שנה,
אך קרייסקי האמץ שאם מנהיגי העולם המערבי יחזקו את ידיו, יעשה סאדאת מעשים
גדולים. מאמצים אלה העלו על קרייסקי את זעמה של ממשלת־ישראל, בהנהגת יצחק
רבץ, מכיוון שסאדאת עדיין נחשב אז כאוייב המדינה (״רודן צמא־דם,״ כפי שקרא לו
מנחם בגין בכנסת).

פ גי שהבשרג
רייסקי היא אדם חכם, והוא כבר תפס שבלי שיתוף הפלסטינים שום שלום לא
< \ יצלח. הוא הקשיב בעניין — אך בספקנות של פוליטיקאי מנוסה — לסיפוריי על
המתרחש מאחורי הקלעים באש״ף, על הקו המציאותי החדש המתגבש בצמרת של
האירגון, ועל האיש החדש, הבלתי־ידוע, המסמל אותו. לאש״ף היתה אז עדיין תדמית
מיפלצתית למדי באירופה.

״שמע־לנא, אכנרי,׳׳ שיסע קרייסקי לפתע את דכריי ,״הייתי רוצה 1 להכיר ז האיש הזה ולהתרשם כעצמי ממה שיש לו להגיד. לא
הכרתי מעולם איש מאש״ף. ואולי הגיע הזמן לדכר עם מישהו מהם.
אתה יכול לסדר את זה׳־׳׳
טילפנתי מייד לסרטאווי בפאריס. הוא קפץ על המציאה. יחד עם מזכירתו המסורה
של קרייסקי, מארגיט שמיט, קבענו את המועד והמקום: אתר־הנופש האוסטרי לח, לשם
יצא הקאנצלר לבלות את חופשתו. מסרתי לסרטאווי טלפונית הוראות מפורטות איך
להגיע למקום הנידח.
על מה שקרה באותה פגישה שמעתי רק מתיאורים. בין קרייסקי וסרטאווי קרה מה
שקרה כמה חודשים לפני כן בין סרטאווי ובינינו: נוצר קשר חזק מן הרגע הראשון,
ידידות שחרגה מתחום היחסים הפוליטיים הרגילים. הקאנצלר היהודי המפוכח, השופע
חוכמודחיים מדינית, מצא חן בעיני סרטאווי, וסרטאווי האמיץ, בעל העוז לפרוץ את כל
המוסכמות, מצא חן בעיני קרייסקי( .אותו הדבר קרה לאחר מכן בין קרייסקי ומתי פלד,
כאשר נפגשו באי-הנופש מאיורקה).

הוא הבין כי פריצת-הדרך של אש״ף באירופה חשובה יותר מכל שיקול טאקטי
חולף. הוא הרגיש במחוייבות כלפי קרייסקי. ובעיקר: הוא ידע כי מאורע כזה יעזור לנו,
בישראל, לחזק את תנועת־השלום, ובכך ראה עניין מכריע.
רק שניים־שלושה ידעו על לבטים אלה ועל סיבתם הנסתרת. יתכן כי סרטאווי לא
סיפר על כך ילובה, כי בין השניים לא היתה ״כימיה.״ על כל פנים, קרייסקי ״הנמיך
את הטון״ של הטכס. המעמד נדחה, ולבסוף, בשלהי ,1979 התקיים בחוג צנוע בילבד.
שני החתנים נאמו. סרטאווי נאם, כמובן, נאום פלסטיני פטריוטי. לובה מצידו עשה —י
דבר שהחמ-ר את מצבו של סרטאווי — שהיה חמור בלאו הכי — פי כמה. הוא דיבר
בהרחבה ובהתלהבות על הציונות. היה זה שיר־הלל לתנועה שכל הפלסטינים רואים בה
שם נרדף לגירוש ולדיכוי.
״לא איכפת לי אילו הזכיר בדרך אגב את העובדה שהוא ציוני,״ אמר סרטאווי,
״למרות שהדיר ידוע לכל, בלאו הכי כל המאמצים שלנו נועדים ליצור קשר עם תנועת־השלום
הציונית. אבל מדוע היה עליו להרחיב את הדיבור על כך ולספק תחמושת לכל
אויבי השלום באש״ף?״

אחרי הטכס הגיעה לסרטאווי הוראה: להתייצב מייד לפני ראשי
פת״ח בביירות. כאותו הזמן הופיעו בעיתונות הערכית הודעות מטעם
אישים שונים, שתבעו להעמידו לדין, וגם להוציאו להורג.
ערב נסיעתו דיברנו בטלפון. ההקלטה של שיחד, זו נמצאת בידי( .מדי פעם הייתי
מקליט שיחות עם חמאמי וסרטאווי, למען ההיסטוריה — בידיעתם, כמובן ).מופיע בו
הקטע הבא:
״מתי תחזור לפאריס ז״
״אם אחזור הדגש על ״אם״).
בסוף השיחה הוסיף :״אולי תתקשר עם ידידנו, שיפעיל לחץ?״ ידידנו היה, כמובן,
קרייסקי. הוא דיסיף״! 01 §01!1§ 10 1^06 1116 !1111516ג ( ״1״אבי הולך להתמודד עם
המוסיקה״) והכוונה: לשאת בתוצאות מעשיי.״

כאשר לא שמענו ממנו כמשך שבועיים, התחלתי לדאוג ברצינות.

טילפנתי לקרייסקי וביקשתי שיבהיר למי שצריך שאם יאונה רע לסרטאווי, יחבל
הדבר ביחסים המתפתחים בין אש״ף ומדינות־אירופה.

אחרי שבועיים צילצל הטלפון בביתנו. קולו העליז של סרטאווי
אמר ״שלום עליכם,״ והתלוצץ עם רחל, אשתי. הוא חזר לפאריס
וביקש שאבוא מייד.
מה קרה בביירות? לא כלום. ערפאת הגן שוב על סרטאווי, כפי שעשה פעמים רבות.
לקרייסקי הודיע ערפאת כי בעיותיו של סרטאווי לא נבעו מקבלתו את פרס־קרייסקי,
אלא מפרשה אחרת, שאירעה בו־זמנית. ביוזמתו של קרייסקי נערכה באוסטריה פגישה
סודית ביו סרטאווי ומוצטאפא חליל, ראש ממשלת־מצריים. המתיחות בין אש״ף ומצריים
היתה אז בשיאה, וקרייסקי רצה לשכך אותה.
למחרת היום עשו המצרים מעשה ניבזי למדי: אל־אהראם הקאהירי פירסם ידיעה
על הפגישה הסודית. הוא שיבח את סרטאווי, והציג אותו כאדם נבון, בניגוד לערפאת.

היתה זאת תקיעת סכין בגבו.

תודות לערפאת, יצא בשלום מכל העניין. אבל נשאר לו טעם מר בפה. והפרשה
הוכיחה שוב שהוא מהלך על קרח דק. המאבק למען השלום הוא העיסוק המסוכן ביותר
במרחב השמי.

היתה למיפגש הזה השפעה מרחיקת־־לכת. קרייסקי נרתם לעניין
השלום הישראלי־פלסטיני, וצור!? לרשימת־־הרצח של כנופיית אבו־נידאל.
הוא היה ראש־הממשלה המערכי הראשץ שקיכל את פני יאסר
ערפאת, ושהעניק מעמד דיפלומטי של שגריר לנציג אש״ן ז. סרטאווי
הפך כן־כית כווינה, ולמד קצת גרמנית•

,ביקור גבית ־ כוסת

מאז פגשתי אותו פעמים רבות בווינה, ופענדפעמיים גם בביתו של קרייסקי. אחרי
עלייתו של מנחם בגין לשילטון, סעדנו שלושתנו בערב בביתו של קרייסקי — שעליו
אין שום שמירה, מילבד שוטר טוב־לב בודד בשער — ודיברנו על המצב החדש.
(פעם טילפנתי לביתו של הקאנצלר מתל־אביב, כדי לברר משהו .״מר ערפאת נמצא
איתי כאן בחדר,״ אמר קרייסקי ,״אני אשאל אותו אם הוא. מוכן לשוחח איתך.״ זה

^ פני כמה ימים טילפנה לי לאלי ויימוס, עיתונאית אמריקאית שהכירה את
* סרטאווי ואותי במהלך פעולתנו; .אילו עיצאם היה יכול לשמוע מה שקורה כאן,״
אמרה ,״הוא היה מתגלגל מצחוק !״
היא התכוונה לתגובה האמריקאית על רצח סרטאווי. הנשיא רונלד רגן הספיד

נקתה בו ס
גו ש את סרטאווי
אותו, ובמשך יפים תפס המאורע את
המקום המרכזי בע־תונות, ברדיו ובטל וויזיה.

ואילו
כבל השנים, שכחם לחם
סרטאווי את מילחמתו, וכל מילה
_ של הכרה בינלאומית יכלה לחע־ניק
לו אמינות וכוח, שתקו כל
עיתונאי.
ערב הריגתו׳ הודיע דובר שי אנו־נידאל
בהודעה רשמית שסרטאווי הוא
סוכן הסי־איי־אי (באותה הודעה נאמר
גם שאגי סוכן המוסד, ושהוטל עלי להס תנן
לחוגים הפלסטיניים ).במשך כל הש נים
נחשב סרטאווי כראש המחנה המטיף
באש״ף ובפת״ח להתקרבות לארצות־הב־רית,
בעוד שיריבו, פארוק קאדומי, מטיף
לשמירת הקשר עם ברית־המועצות.

אך שום פלסטיני לא נרדף על־ידי
ממשלת ארצות־הכרית כמו
עיצאם סרטאווי.

אחת הפרשות הפחות ידועות היא
ההתנגשות הקיצונית בין סרטאווי והנרי
קיסינג׳ר בשנת . 1976
תמונה מישפחתית ו 1ד בשורה השניה: אסלי וסוהאב, שלמדה רפואה, האס והאב עלי
אחרי שנפגשו עימנו, הוטל על סר־

צולמה ב־ .1957 עיצאס סרטאווי, עיצאס, שנולד ב־ 1934 בעכו, ואחותו פטימה. בשורה
טאווי ועל צברי ג׳רים, ראש מוסד־המחקר
השני משמאל. בתמונה הראשונה: עליה, שנולדה עדיין בג׳נין, מהרא, שנולדה ב־1950
אל־סרטאווי הוא הנער בשורה השניה,
הפלסטיני האקדמי רב־היוקרה בביירות,
נראים עומדים: מוחמד, שנולד בג־נין ב־ , 1940 ועומר, שנולד בבגדאד, מוסני וטארק. המישפחה, שמוצאה מהכפר סרטה ליד
לנסוע לארצות־הברית, כדי לפתוח שם
רמאללה, עברה לעכו, משס לג׳נין, ובמילחמת 1948 עברה לבגדאד.
בג׳נין ב־ .1942 אחד נהרג בהפצצת ישראלית ואחד מת בתאונה.
מישרד של אש״ף וליזום דו־שיח עם
הממשלה האמריקאית. סרטאווי נסע, כר שניזונו
במשך שנים מן התעמולה הציונית, והוא הציג את נקודת־ההשקפה הפלסטינית.
גיל, בדרכונו הדיפלומטי התוניסי, על שם ״דוקטור עות׳מאך.
כולם נהנו — ונראה כי פעילות זו הבהילה חוגים רבי־השפעה.
במשך כמה ימים פעל כדרכו. הוא נפגש עם אישים מדיניים, וניסה להתקשר עם
וכך באה ההתפוצצות.
יהודים. פעם טילפן לבית־כנסת כלשהו — הוא בחר את השם באקראי ממדריך הטלפון
— והודיע לרב שמדבר נציג אש״ף, המבקש לבקר בבית־הכנסת שלו ולשוחח —
סתם לשוחח באופן פרסי ושלא לפירסום, בלי שום התחייבות.

מישפחת סוטאוו׳

ה חי טהשל מי סטר קי סינג׳ ר

^ יום בהיר אחד נמסרה לסרטאווי בוושינגטון הודעה רשמית. נוכחותו בארצותהברית
אינה רצויה, ועליו לעזוב.
סרטאווי השיב כי בא באישור ממשלת ארצות־הברית, שידעה שהוא שליח בכיר
של אש״ף. הוא סירב לצאת.
ההודעה הבאה היתה תקיפה יותר. נאמר לו שהתגלו פרטים כוזבים בדרכונו, וגם
בדרכון עמיתו, צברי ג׳רים, ועליו לצאת מייד. הוא השיב שהוא מתמיד בסירובו,
וכי יהיה עליהם לגרשו בתהליך מישפטי.
לקיסינג׳ר לא היה כל חשק לעשות כן. אך העניין היה דחוף. התקופה היתה
תקופת־בחירות, והלחץ היהודי המאורגן היה יעיל. שר־החוץ פנה אל ממשלת תוניסיה
ותבע ממנה להחזיר את האיש הביתה, ביגלל הפרטים הכוזבים בדרכונו התוניסי.
כאשר פנתה אליו הממשלה התוניסית הנבוכה, השיב בתקיפית. אם תיענו ללחץ
אמריקאי, הודיע, יגרום הדבר לעימות גלוי בינה ובין אש״ף. לכך לא היתה ממשלת
תוניס מוכנה.

אולם קיסינג׳ר ידע איך להשיג תוצאות. הוא הודיע לממשלת
תוגיס, שאם לא יוחזר סרטאווי הביתה, תיאלץ וושינגטון להפסיק
מיד את מישלוחי המזץ לתוניסיה.
המשבר הגיע לשיאו. ממשלת תוניס התחננה לפני טרטאווי שיעזוב מרצון, כדי
למנוע סבל מהמוני העם התוניסי.

כאן נכנע סרטאווי .״מדו יכולתי לעשות? ״ אמר, כשסיפר לי את
הסיפור בסודי־סודות ,״האם יכולתי לקבל על מצפוני שעניי תוניסיה
ירעבו ביגלליז־״ הוא עזם את ארצות־הברית.
מאז, במשך שבע שנים, עד יום מותו, לא ניתן לו לבקר בארצות־הברית. המנהיג
הפרו־אמריקאי ביותר באש״ף, שהואשם על־ידי אויביו כסוכן אמריקאי, מנהיג מחנה־השלום,
הוחרם על־ידי האמריקאים עד יום מותו.
מנהיגים חשובים ניסו להתערב. כאשר נערכה בוושינגטון ועידה לענייני־השלום
מטעם כתב־העת הישראלי ניו־אוטלוק, הוזמן גם סרטאווי. מישרד־החוץ סירב להעניק
לו ויזה.

נחום גולדמן פנה אישית אל שר־החוץ החדש, סיירוס ואנס, וזה
הודיע לו שהוא מצטער, אך ידיו כבולות• מישרד־המישפטים האמריקאי
הטיל וטו מוחלט על מתן אשרת־הכניסה.
כל אותו זמן ניתן לשליחי חזית־הסירוב הפלסטינית חופש גמור לבקר במדינה.
ביטאונו של ג׳ורג׳ חבש, אל־הדף (״המטרה״) ,פירסם מדי פעם בגאווה דיווחים על
מסעי שליחיו בארצוח־הברית, על האסיפות שקיימו ועל הכספים שאספו שם. לפני
סרטאווי היו השערים נעולים.
כעבור שנים ביליתי שעות ארוכות עם סרטאווי בדיון בנושא זה. השווינו את
התנהגות האמריקאים כלפיו וכלפינו, את מעשי־החבלה הגלויים והמוסווים שלהם
במאמצי־השלום של פלסטינים וישראלים כאחד, והגענו למסקנות עגומות.

קיסינג׳ר עם בגין

לא היה מנוס מן הקביעה כי ארצות־הברית — כדיוק כמו ברית־המועצות
— אינה מעוניינת בשלום אמיתי, אלא בהמשך המצב של
״לא שלום ולא מילחמה״.

סרטאווי סיפר סיפור זה פעמים רבות, בהנאה. הרב המבוהל התלבט, ולבסוף
הסכים. ראשי בית־הכנסת המתינו לו בסקרנות.

בעיקבות בירור זה — שנמשך 16 שעות רצופות, ובו גילינו זה לזה פרטים
שהצטרפו לתמונה מדהימה — כתבתי בהטולם הזה ובניו־אוטלוק את המאסר :״האם
אמריקה רוצה באמת בשלום?״

גירוש או רעב

״הם היו בטוחים שיש לי קרניים וזנב,״ התלוצץ. ואילו הוא התרשם
עמוקות מבית־הכנסת הראשץ שבו כיקר בחייו. היה זה, לפי תיאורו,
י־־ היכל אמיתי, ובו אולמי כינוסים, מישחקים וספורט.
השיחה היתד. ידידותית. הרבנים שאלו שאלות תמימות, כנאה ליהודים טובים

סימן־־השאלה היה לתיפארת המליצה בלבד.

(בהמשך הסידרה: היחסים בין עיצאם סרטאווי ויאסר ערפאת
ומילחמתו של סרטאווי בקבוצת אבו־נידאל).

נ שי פחלקת־החקירות של
ידיי
מם־ההכנסה שיפשפו
הם בהנאה. היחידה לחקירות־הונ־אה
במטה הארצי העבירה להם
רשימה ובה עשרות שמות של
ישראלים המחזיקים נסנן זר ב-
שווייץ באורח בל ת?פו|י. השמות
ב ישראלי ל קובצו
ממיסמכיו
שעבר׳ ישראלי זילברברג, בעל
חברה להשקעות בשווייץ, שנעצר
בנמל־התעופה בן־גוריון בלוד.
החוקרים, האמונים על חקירות

נאמנים, חלקם מוכרים וחלקם אל מוניים,
שלדרג הפוליטי במישרד־האוצר,
הקשור לתנועת החרות,
אין עניין ״להתחיל״ איתם. התיק
נסגר והועבר לארכיון.
השבוע זוכה זילברברג, אחרי
שהועמד לדין בגין סירובו למסור
למישטרה ולמפקח על מטבע־חוץ
מידע על אותם ישראלים שהפקידו
באמצעותו כספים בחו״ל. שופט
בית־מישפט השלום ברמודגן, יצחק
ברא״ז, קיבל את טיעוניו של ה
האוצו
הנסיק את החקיווח נגד
עסקני תנועת־החהת ותומכיה,
שהיו חשוויס נהבוחת נסבים

באמצעות זילברברג
לשוו״ץ

מסוג זה, כבר עשו את כל ההכנות
הטכניות לזימון עשרות החשודים.
ישיבת-מטה מיוחדת דנה בשאלה
|מה יוצע להם כדי !שיחזירו את
כספם לארץ, ואם בכל זאת יגישו
נגדם כיתבי-אישום לבית־המישפט.
שניים־שלושה שמות אלמוניים
— מאותם שהופיעו ברשימה —
זומנו, נחקרו, התמוטטו והתחיי בו
להחזיר ארצה את כל המטבע
הזר שיש ברשותם. ההסדר איתם
היה שהם יקבלו שקל אחד עבור
כל דולר שיחזירו והם לא יועמדו
לדין.

פרקליט דויד ליבאי שייצג את
זילברברג. פסק־הדין מאשר שאילו
חשף זילברברג את סודותיו, הוא
היה־ עובר עבירה כמעט ביטחו נית
על־פי החוק השווייצי.
אזרח שווייצי המגלה סוד תע שייתי
צפוי לעונש מאסר עד 20
שנה, בעוד שבארץ, סירוב למ סור
מידע מסוג זה דינו שנת מא סר
אחת. לכן, קבע ברא״ז, רשאי
היה זילברברג לסרב למסור מידע
כפי שהתבקש כדי שלא להפליל
את עצמו.
פרקליטות המדינה לא הסכימה

מזוכה זילכרברג (עם פרקליטו דויד ליכאי) ואשתו
לא דיבר
איזה ערך יהיה לחקירה זו ניתן
לראות משיחזור פרשת זילברברג.
זילברברג עבד בשווייץ כמנהל
חברת־בת של בנק לאומי. אחר־

הכיפורים וביום־העצמאות כדי ל בקר
את קבר בנם, שנהרג במיל-
חמת יום־הכיפורים.
כאשר באו הפעם, סמוך לראש-
השנה, המתינו להם אנשי היחידה
לחקירות־הונאה במטה הארצי. ה שניים
נחקרו על עיסקי החברה
של זילברברג בשווייץ, אך העיקר
על זהות הישראלים המשקיעים
דרכה ועל הסכומים שהושקעו.

לפצח א ת
ה קו די ם

עדים כז־חורין וקלקא
לא ידברו
אלא שאז חל המיפנה.
אחד מראשי נציבות מס־ההכ־נסה.
שמשום־מה מזהים אותו עם
תנועת החרות למרות שהוא אינו
קשור בה, הודיע חד-משמעית שה חקירה
נפסקת.
לא ניתן כל נימוק והחוקרים
גם לא ביקשו לדעת מהי הסיבה.
הם ידעו שהם לא יקבלו תשובה
אמיתית.
אך בדיקה שיטחית של השמות
חיזקה את החשש שרבים מהמופי עים
ברשימה הם אנשי מיפלגה

עם החלטה זו והיא מתכוונת לער ער
׳עליה.
אך זיכויו או אי־זיכויו של זיל-
ברברג לא היה צריך להפריע למ הלך
החקירה. בידי המישטרה וחו קרי
מם-ההכנם ה היו שמות של
ישראלים רבים שנמצאו במיסמכיו
כשנעצר. עתה טוענת המישטרה
שהמשך החקירה, שבה מעורבים
גם שילטונות המם ופרקליטות־ה־מדינה
יידחה עד לאחר שמיעת ה־עירעור.
רק אז יוחלט מה יעלה
בגורל החקירה.

כך פרש והקים חברה עצמאית ל השקעות,
אינדקו. יש הטוענים ש הלקוחות
שהכירו אותו בהיותו עו בד
הבנק עברו אליו כאשר פתח
את מישרדו, ודבר זה הרגיז מיש הו
שהחליט ״להתלבש״ עליו.
התוצאה לא איחרה לבוא.
כאשר ירדו זילברברג ואשתו
זהבה מהמטוס שהביא אותם ל ארץ,
ב־, 16 בספטמבר , 1982 הם
נעצרו. בני הזוג זילברברג הם
היום בעלי אזרחות שווייצית, וב אים
ארצה פעמיים בשנה, ביום־

י* עת החיפוש התגלו אצל ה •
שניים כמה מיסמכים מעניינים
ביותר, ביניהם מיספרי קוד של
חשבונות־בנק, רשימה של 32
שמות ולידם רישומים שונים, ש חפפו
שמות שהופיעו בפינקס ה טלפונים
של האשה.
בני־הזוג לא נעצרו באותו יום.
הם הוזמנו להמשך חקירה למחרת.
החוקרים היו שבעי־רצון. הברוקר
השווייצי שיתף פעולה. חוץ מזה,
אנשים מהרשימה החלקית של מב ריחי
כסף לחו״ל שהיתה בידי ה־מישטרה
התחילו לדבר.
אחרי שזילברברג התייעץ עם
עורך־דינו, דויד ליבאי, הוא ביקש
לשמור על זכות השתיקה. סוגיה
זו עמדה במרכזו של פסק־הדין
המפורט של השופט ברא״ז, אך
היא לא נוגעת לדרך טיפול המי-
שטרה ושילטונות המס בחקירה.
בינתיים ניסו אנשיו של בנימין
זיגל לפצח את הקודים של חשבו נות
הבנקים בשווייץ, כפי שנמצאו
בכיסיו של זילברברג. כפי שפור סם
לראשונה בהעולם הזה ()2352
נשלח קצין־מישטרה מיוחד מישר אל
לשווייץ והוא הצליח במלאכתו.
זיגל הציע לזילברברג הצעה
נדיבה. היה עליו לגשת לידידיו
בארץ, שנתנו בידיו כסף להפקדה
בשווייץ, להציע להם שייגשו לתח־נת־המישטרה,
יצהירו על מה שיש
להם בחו״ל, יבטיחו להחזיר את
הכסף לארץ תמורת כופר שלא

יעלוז על 30 אחוז. שאר הכסף יוע בר
לחשבונם. והעיקר — איש לא
יועמד לדין. זיגל הבטיח לזילבר-
ברג שהמישטרה לא תעקוב אחריו
ולא תנסה לעלות באמצעותו על
לקוחותיו.
ההצעה התקבלה. זילברברג פנה
לאנשיו. שלושה מהם אפילו התיי צבו
במישטרה. האחרים חששו ש אולי
המישטרה לא תעמיד אותם
לרין על הברחת מטבע אך שיל-
טונות מס-ההכנסה ומם־ערך־מוסף
יבקשו מהם הסבר על מקור ה סכומים
שהוברחו ואז הם יעמידו
אותם לדין. לכן הם העדיפו שלא
לקבל את הצעת־זיגל.
בעוד המישטרה מנהלת מאבק
כדי לעכב את יציאתו של זילבר־ברג
מהארץ, כבר היתד בידה רשימה
של עשרות חשודים בעבירות
מטבע. רשימה זו הפכה להיות
סודית ביותר. נציגי המישטרה בי קשו
מבית־המישפט כי אסור פיר-
סום שמותיהם של החשודים.
התנהגות בלתי־מובנת זו של
היחידה לחקירות־הונאה העלתה
מייד חשד שהמדובר במבריחי־מט-
בע ידועים המקורבים לשילטון.
בשלב זה כבר נראה שהחקירה
ירדה מהפסים הנכונים.
הצצה קטנה לרשימה המרתקת
ניתנה בדרך מוזרה ביותר. כנגד
זילברברג הוגש כתב־אישום על
סירובו למסור את המידע המבוקש.
הוגשה רשימה של 13 עדי־תביעה,
שלושה אנשי מישטרה ועשרה מ ידידיו
של זילברברג. כאן כבר
היה ברור שלידידים אלה יש קשר
ישיר להברחות לשוויץ.
בבדיקה מקפת שערך העולם הזה
( )2358 נחשפה זהותם של העדים,
והם נשאלו על קישריהם לזילבר־ברג.
אחד
מהם היה האדריכל מרדכי
בן־חורין מסביון, שהוא ואביו תי-
כננו את מצודת זאב. הוא זכה לא
מזמן במישפט שהגיש נגד המיל יונר
היהודי־יפאני שאול אייזנברג,
בטענה שלא שולם לו המגיע לו
(המשך בעמוד )72

להשיג בחנויות מובחרות למוצרי חשמל וכן במשביר המרכזי ובשק״מ בכל רחבי הארץ

טלפן אלינו על־מנת לוודא כתובת החנות הקרובה למקום מגוריך? __

אבד כלב
אלקהונד נורבגי

באיזור כפר שמריהו
בערב פסח.

צבע אפור.
זנב מגולגל
עונה על השם
תו ק.
המוצא הישר יבוא על שכרו.
טל׳ 0 5 2 - 7 7 6 4 1

לסוציאליזם!
לשלום!
לשלו ישו־אלי־פלסטיני!
לאחווה יהודית־עהבית!
עובדי לוועד׳
מבחר גדול יי

בואו לצעוד עם השמאל
הסוציאליסטי הישראלי -
שס״יבהפמתה־ו במאי

מתנות שי, תמונות עם מסגרות
ארמון אילת ,47ת׳ א2,657001 ,וו $57 גס

נפגשים ברחוב בני דן פינת וייצמן ת״א,
שעה 09.45 יום ראשון ה־ ו במאי.

תן טרמפ רח״ד
ב עיו ת
ול ב טי ם
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

איתן עמיחי

הדברת.מזי7זים

סו ס חי ס להדברת תיקני ם
(ג׳וקים* ,תולקי קץ, חיק*
סלרים ובגדים•
רמת-גן, דני מו די׳ ח 18ת ד• 2272
סל7 0 0 1 1 4 5 - 6 .

מרים בנימיני
^ 7111

ושנ תו תעסק 4 1 /7 5׳י ***

• מיר ח קל בריאותך ורכחיד

הטלפון של
שונה
02+521855

גאנד ח׳ ,ח׳ וקייס
סרט גדול, סרט מרשים. לא סרט החודר פעמים רבות
אל תוככי ליבו של הצופה, אך סרט הפונה אל מוחו
והמעורר אותו למחשבה.
מחבר הסרט צדק מאוד בכך שלא תיאר את מוהאנדאם
גאנדי רק כקדוש־פעוגה, באיש־מוסר דגול ממיליארד,
אלא גם כמנהיג חכם וכמדינאי ממולח.
חסידיו של גאנדי פוסחים לרוב על צד זה של אישיותו.
גאנדי לא היה רק נביא, במובן התנ״כי, אלא גם מנהיג
מפוכח מאוד של מילחמת־שיחרור.
המציאות שעמדה לפניו במולדתו היתד. מיוחדת־במינה :
100 אלף בריטים שלטו ב־ 350 מיליון הודים( .זה היה אז.
כיום מתקרבים תושבי הודו, פאקיסתאן ובנגלה־דש למי ליארד.
ובזמן שבין כתיבת שורות אלה ועד לקריאתן
בוודאי יתוסף איזה מיליון.
גאנדי הבין שהשאלה ה עיקרית
אינה איך לפרוק
את עול הבריטים, אלא איך
להביא לכך שכל מאות ה ירצו
מיליונים
האלה
בחרות. שהרי שום כוח ב עולם
אינו יכול לשלוט ל אורך
ימים בעם התובע את
חרותו, ולא כל שכן כאשר
יחסי־ד,כוחות הם . 1:3500
לכן המציא אסטראטגיה
של מילחמת־שיחרור, שמ טרתה
העיקרית לא היתד,
כלל לפגוע בשילטון הדי כוי,
אלא לרומם את רוחם
של המדוכאים, כדי שית עוררו,
יימלאו גאווה אנו שית
ולאומית ויהיו לבני־חורין בנפשם. דרכו של ״המרי
האזרחי,״ דרך אי־הציות הבלתי-אלים, היתד, דרך אידי אלית
לכך. כאשר כל הודי עני ומרוד בכפר נידח הפר את
החוק על־ידי ייצור גרגיר של מלח, הוא הפך אדון במו לדתו.
מאותו גירוש הבריטים היה לבעיה טכנית.
אני מאמין ששיטה זו טובה כמעט לכל מילחמת־שיח־רור
— לאומית, עדתית. מינית, חברתית או דתית.
אני אומר ״כמעט,״ כי איני בטוח ששיטה כזאת יכולה
להצליח כאשר האוייב הוא בלתי-אנושי מעיקרו, כמו
הנאצים של אדולף היטלר. לכן לא דגלתי מעולם באי-
אליפות מוחלטת, ולא הייתי לפאציפסט קלאסי. אך גם
אינני מקבל את הגירסה האומרת ש״שיטה כזאת היתד,
יכולה להצליח רק נגד הבריטים, שהיו למרות הכל שלי טים
הומאניים, אך לא נגד רוסים, אמריקאים וישראלים.
אני בטוח שאילו נטשו הפלסטינים את דרך האלימות,
ועברו לדרך המרי האזרחי, היה השילטון הישראלי עומד
מולם חסר־אונים. מד, היינו עושים אילו קמו מחר מאות
אלפי פליטים בלבנון, בסוריה ובירח, והיו צועדים במי-
צעד אדיר אל הגבול הישראלי, לעיני העולם כולו ז מה
היינו עושם אילו ישבו יום־יום, במשך שבועות וחודשים,
על הגבול, גברים, נשים וילדים, וכל מירקע־טלוויזיה בעולם
היה מראה אותם ערב־ערב?
מה היינו עושים אילו הכריזו הערבים בישראל ובש טחים
הכבושים על שביתה כללית? או אילו היו מחר
חצי מיליון איש ואשד, בשטחים הכבושים יוצאים לרחוב,
כשדגל פלסטיני קטן בידי כל אחד מהם?
בשעה שצפיתי בסרט ניגש אלי כתב צעיר ושאל אותי
אם לא סתרה מילחפת־השיחרור שלנו את תורת גאנדי.
הרי אנחנו גירשנו את הבריטים בדם ואש.
האומנם? אפשר כיום לשכתב את ההיסטוריה כראות
עיגי השליטים. אך הנשק החזק ביותר שבידי היישוב
העברי גגד הבריטים לא היה הטרור, אלא תנועת-ד,העפ לה.
היא תאמה בדיוק את תורת גאנדי, אף שאיש לא
חשב על כך אז. היא היתד, פעילה, מוסרית ובלתי־אלימה.
היא שיתקה את האוייב, מפני שהיא פנתה אל המצפון
שלו ושל העולם כולו.
אוניה אחת כמו אכסודוס, שהגיעה לחופי־הארץ, ושה-
פליטים שעל סיפונה הוחזרו תחילה לחוף צרפת, והורדו
לבסוף בהאמבורג, עשתה יותר ממאה פצצות במלון המלך
דויד. היא חישלה אותנו בארץ, היא עוררה את יהודי
העולם, היא שיתקה את כוח־ההתנגדות של הבריטים,
היא יצרה בעולם כולו גל של אהדה אנושית למאבקנו,
ששוב לא ניתן היה לעצרו עד שקמה מדינת־ישראל.
כיום המצב הפוך.
האם הפך גאנדי נחלת־העבר? קוריוז היסטורי?
כאשר ישבתי בחודש שעבר בחברת ״הירוקים״ בגרמ ניה,
ריחפה עלינו רוחו של גאנדי. הירוקים הפכו את אי ד,אלימות
(או׳ בלשונם ,״החופש מאלימות״) לעיקרון־יסוד.
מול פני ההשמדה הגרעינית המאיימת על ארצם, על
ארצנו, ועל העולם כולו, נראית עתה תורתו של גאנדי
כתורת־חיים אקטואלית מאין כמוה. כל תנועת-ההתנג-
דות האירופית והאמריקאית פועלת על פי שיטות גאנדי,
שיטת ההתנגדות האקטיבית הבלתי־אלימה.
גאנדי חי וגר בכל מקום!

חורף בפר אג

לפני שבועיים סיפרתי על ברברה ריטינג, שהיתה,
כמוני, אורחת של ״הירוקים״ הגרמניים ביום חגם.

שגם היא
שם היא
במולדתה,
בטלוויזיה

אשה מסוג שונה לגמרי היא זדנד, טומין,
היתד, אורחת הירוקים. היא באה מלונדון,
מפיקה עתה סרט תיעודי על מתנגדי המישטר
צ׳כוסלובקיה. אני מקווה לראותו, באחד הימים,
הישראלית.
זדנה היא אשד, רצינית מאוד. במשך יומיים לא
ראיתיה צוחקת.
כסופרת וכמחזאית, הצטרפה זדנה לחוג ,77 קבוצה
של אינטלקטואלים צ׳כוסלובקיים ידועי־שם שתבעו רפור מה
במישטר בארצם, כדי להעניק לו מידה של אנושיות
וליברליות. הם לא ביקשו להפיל את המישטר ה״סוציא-
ליסטי״ ,אלא לשנותו מבפנים.
אולם יד המישטר ירדה על הקבוצה. בזה אחר זה

אוד׳ א מ די

ומן
ן ן.ן ןן1
נאסרו חבריה או גורשו. שניים משלושת דובריה הרישמיים
נעלמו. וכך מצאה זדנה את עצמה, לפתע, כדוברת יחידה.
ידידיה הפצירו בה להפסיק,. .מה את יכולה לעשות
לבדך נגד כולם?״ אמרו ,״ירמסו אותך!״
אבל זדנה היא עקשנית, עקשנית מסוגם של אנשים
היודעים שהם צודקים.
הטלפון שלה נותק. הבית שלה הושם תחת שמירה.
בצאתה מן הבית, נלוו אליה שניים־שלושה גברתנים,
ואדם נוסף נהג במכונית שחורה שהזדחלה אחריה.
הליווי לא היה סמוי או מוצנע. הגברים נדחפו אליה
גופנית, משני הצדדים׳ לא פעם נגעו בגופה בגסות.
מי שאמר לה שלום ברחוב נעצר, תעודותיו נבדקו
וזהותו נרשמה.
״הגעתי למצב שכאשר הייתי רואה מרחוק מכרה,
שהיתר, איתי בבית-הספר, הייתי מפנה את עיניי הצידה
ומשתדלת שלא לראותה, כדי שלא תגיד לי חלילה
שלום בתמימות. לא רציתי להרוס בני-אדם!״
עדיין לא הרפתה. באחד הימים, כשחזרה הביתה,
ארב לה בחדר־המדרגות גבר שפניו היו מוסתרות בגרב.
הוא היכר, אותה עד כדי עילפון, ונעלם במכונית שהמתינה
לו. היא אושפזה, ונמריא שלקתה בזעזוע־מוח. עד היום
היא סובלת מדי פעם י מן התוצאות.
גם אז לא הרפתה. אך כא^ר החלו מתעללים בילדיה,
לגרש אותם מבית־הספר ולהתנפל עליהם ברחוב, החליטה
שאינה יכולה להמשיך. השילטוגות שמחו לתת לה
ללכת, והיא חיה עכשיו באנגליה.
״נשארתי סוציאליסטית, למרות שחייתי בסישטר
סוציאליסטי,״ אמרה לנו, בצל־צילו של חיוך.

שיר צמא־ד ם
ערב יום־העצמאות חילק ידיעות אחרונות, בשי לקוראיו,
חוברת של ״שירים בעיקבות לוחמים.״ עילעלתי בו ונוכ חתי
לדעת שזכיתי בבבוד גדול. מצאתי את עצמי לא רק
בחברת נעמי שמר, חיים חפר ומשה וילגסקי, אלא גם
בחברת זאב ז׳בוטינסקי (מני דן עד באר־שבגב שיר
ביתר) ,אברהם (״יאיר״) שטרן (חיילים אלמונים) ,נתן
אלתרמן ואברהם שלונסקי. מי פילל ומי מילל!
בל זה בזכות השיר שועלי שימשון, שכתבתיו במשך
כפה דקות בחצר של בית בכפר ערבי שאינו קיים עוד,
לאור הפנס של ג׳ינב
האמת היא שיש לי יחס דו־ערכי לשיר זה. הוא מסמל
תקופה בחיי, וקשורים בו זיכרונות רבים. אני מאוהב
בסגגיגתו של מרדכי זעירא (למרות שכתבתי את המילים,
באותו לילה, לפי המנגינה של שיר החבלנים של חפר/
וילנסקי. באורח פלא מופיע שיר זה גם בשירון בדיוק
לפני שירי).
אך המילים הן צמאות מדי לדם. זה היה טיבעי בימים
ההם, מייד אחרי הקרבות הנוראים של ׳נגבה ועיבדים,
ולפני הקרבות הקשים של הצומת וחולייקאת. אך לא קל
לי להשלים עימן כעת.
באחד הימים ישבתי במועדון־הלילד, בקומה ד 23-,של

מלון שרתון בקאהיר, הייתי מלא יין מצרי אדום, למטה
שיחקו האורות הצהובים במימי הנילוס, והחלטתי להוסיף
לשיר בית נוסף, על שועלי־שימשון שהגיעו לבסוף אל
היאור, בדרכי שלום.
התחלתי לחבר את השורה הראשונה, כאשר הופיעה
נגואה פואד האלוהית על הבימה, בריקוד מיזרחי אירוטי,
והסיחה את דעתי. הרגע חלף.
למרבה המזל כתבתי רק שירים מעטים בחיי. מכולם
אני אוהב את השיר שכתבתי ארבעה ימים אחרי שועלי
שימשון, במצב־רוח שונה לגמרי. קראתי לו ״מיכתב אח רון,״
והוא מתחיל בפילים:
בבר השחר עולת חברה, עוד מעט וירעם התותח,
לא נותר לי זמן רב עוד לרשום לך מידים עלי פתק.
כבר בוקע האור, ועימו מתקרב האורח,
זה דייר לא־רצוי שקבע מישבנו במישלט — המוות נערה גילתה לי פעם שהתאהבה בי כשקראה שיר זה,
מבלי שהכירה אותי. היא היתד, אחר־בך לאשתי.
כדי שלא יחשדו בי שהייתי בימים ההם אדם צמא-
דם׳ הנה שיר אחר שכתבתי אז והמוכיח את ההיפך:
הוא שכב לו בצד הדרך,
עת דהרתי בג׳יפ אלי קרב.
הוא שכב ערירי ובלי נוע,
המוות סגר את עיניו.
הלחם לצידי או מנגד?
את זאת לא אדע לעולם.
כה דומים בני־אדם אחר־מוות,
ואחד הוא ציבעו של הדם.
אך ידעתי — היתה לו א מת
גם ידעתי — היה לו אב.
אי־שם יושבים ומבכים הם
את הבן שיצא ולא שב.
האם — בנך יגע ונח לו,
בין פרחי השדה הוא נרדם.
ואני אז לבנך שם הצדעתי
כי היה היה — אדם.
אני יודע שזהו קיטש גמור. שום מלחין (חוץ מעקיבא
נוף, אם תסלחו לי) לא התפתה מעולם להחין אותו.
אך מה אגי יכול לעשות? אני דווקא אוהב אותו.

מעשה בקצין ד פ 1ק
יש לי סנטימנט מיוחד לחמשיר. העולם הזה טיפח את
הצורה האמנותית הזאת. הוא ׳נטל את ד,״לימריק״ האנגלי
והפך אותו לנכם־צאן־ברזל של השפה העברית, שני
לתנ״ך. אף את המילה עצמה — ״חמשיר״ — המצאנו.
אני זוכר היטב את המעמד. חיפשנו תרגום עברי למו שג
״לימריק״ (שמו של מחוז באירלנד, שעל שמו נקרא
סוג זה של שירה, משום־מה) .גילגלנו את המילים ״חמש
שורות״ ו״שיר,״ עד שאחד מאי׳תנו — נדמה לי שהיה
זה שלום כהן — העלה את הרעיון הגואל: חמשיר.
לכן, כאשר פירסם רפאל איתן את יצירתו האחרונה,
הרגשתי כמו אב שפגעו בבנו־חביבו. הרי זה נורא !
הוא הופיע בוועדה של הכנסת וטען שהוא עומד לקרוא

״חמשיר״ שחיבר לכבוד יוסי שריד. והנה היצירה, לפי
גירסת הטלוויזיה הישרא לית:

שתגיע למרומיו,
תוך כדי טיפוס במעלה
הזנב׳
על עצמו אל־ נא יחוס
ממה שיעלה בנחיריו.
לעיתים אף יכסה עליו זבל מהראש ועד כף רגל.
נער בכיתה א׳ יכול למ נות
את מיספר ה שותת.
הוא יגיע לשש. אבל הרי
חמשיר נקרא חמשיר מפני
שיש לו חמש שורות ! ויפול ולא סתם חמש שורות,
אלא שורות בעלות מישקל
קבוע מאוד, כשהשורד, הראשונה מתחרזת עם השניה
והחמישית, ואילו השורה השלישית עם הרביעית.
למשל, חמשיר בעל מיבנה קלאסי:
היה היה איש, חבקוק,
שהקדיש את חייו לבקבוק.
כאשר תזדקן
הבקבוק התרוקן
והאיש לא ראה אלא ג׳וק.
הכותרת היא, כמובן ,״די-טי,״ או, בלאטינית צרופה,
״דליריום טרמגם.״
מי שרוצה להתרחק מן הקו הקלאסי ולהתקרב לנושא
עצמו, יכול להעדיף את החמשיר הבא:
מעשה בקצין, די דפוק,
שאהב לדבר בשפת־שוק.
יוס אחד התבלבל,
בראי הסתכל
וצעק באימה :״הנה ג׳וק !״

הממשלה איתנו!״ קוראים ה פו ר עי ם זז ח ד שי ס
מערבית, המיידים אבנים במכוניות יהו דיות,
ובין האברכים החרדים המיידים
בשבתות אבנים במכוניות חילוניות.
במיקרה אחד — אחד ויחידי, עד בה!
— גרסה אבן ערבית למותו של אדם —
צעירה יהודיה שנסעה במכונית צבאית.
לאחרונה קרה מיקרה שבו נפצע קשה
פרופסור יהודי מיידוי אבן דתית. כפסע
היה בינו ובין המוות.

)לוין
ך• מה שנים עברו מאז ליל־הדמים,
שבו פשטו חוליות־רצח ברחבי הגדה,
ניסו לרצוח את ראשי־העיריות וגרמו ל קטיעת
רגליהם של שניים מהם?
מי זוכר את תגובתו של מנחם בגין
למחרת היום?

הוא הודיע שתיפתח החקירה
הגדולה כיותר כתולדות ישראל.
הוא הטיל את התפקיד על שרות־הכימחון־הכללי.

קרה מאז?

לא כלום.

איש לא נענש. איש לא הורשע. איש
לא הובא לדין. איש לא נתפס.

וזה מוזר.

מהר מפני ששרות־הביטחון־הכללי

זה רומה? לא, כלל וכלל לא.

אף כמיקרה אחד מכל המיקרים
האלה לא נתפסו האשמים.
כל ילד במדינה יודע מניין באו, ולאן
הם חזרו. אין ספק כי שילטונות־הביטחון
יודעים היטב מיהם.

איש לא נענש, לא הורשע, לא
הועמד לדין, לא נתפס.

לפחות במיקרה אחד נעשה בקריית־ארבע
נסיון גלוי להשמיד חומר־ראיות,
שהיה קשור בנסיון־לרצח. האשמים יצאו
מהעניין בלי פגע.
צירוף כל הפרשות האלה מוכיח, בעליל,
כי קיים עתה עיקרון מישפטי חדש במדי־נת־ישראל

מעשים של רצח, נסיץ־לרצח
חבלה גופנית חמורה, פגיעה ברכוש,
קשירת־קשר ופשעים אח

החקירה נכנסה למבוי סתום. היא נחלה
כישלון מוחלט. טוטאלי.
והסיבות האפשריות הן בדיוק אותן ה סיבות
שהיו לכישלון החקירה בעניין
ראשי־הערים קטועי־הרגליים.
אפשר לבחור מהן את הסיבה הסבירה
ביותר, לפי בחירה.
אך אי־אפשר להתעלם מן המסקנה :

לא רק יהודים המבצעים פשעים
נגד ערכים פטורים מעונש. פטורים
מעונש גם יהודים המבצעים
פשעים נגד יהודים — בתנאי
שהם פוגעים כיהודים הנכונים.

>^ש בכך נחמה מסויימת, למי ש מחפש
נחמה מסוג זה.

י מתגאה בכך שלא היה אף מעשה־חב־
׳ לה אחד בישראל ובשטחים הכבושים
שלא פוענח על־ידו. אף לא אחד!
זה יכול לקחת יום, שבוע, חודש, שנה.
אבל בסופו של דבר, כ ל חוליות־החבלה
הפלסטיניות, שביצעו פיגועים ביהודים,
נתפסו.

איש לא נתפס. איש לא הודה. ממילא
גם לא נאטם שום בית. שום מישפחה
חרדית אינה מתגוללת ברחוב. וכאשר
ראש עיריית ירושלים העז להשמיע ביקו רת
קלה על כך, התייצב מולו ״יהודי
גאה״ ,מעדת המשוגעים שבאו מארצות-
הברית להשתגע עלינו, וירק בפניו.

יש אבן ערביית, שהיא — על פי
הודעות של דוברים רשמיים —
״נשק קטלני״.

נגד נשק קטלני זה מופעלים בל האמ צעים.
המתנחלים הצטוו על־ידי הרמטכ״ל
רפאל איתן לפתוח באש כדי להתגונן
מפניו. חברי-כנסת תבעו שגם כוחות-
הביטחון יפתחו במיקרים כאלה באש,
לא רק ברגלי המפגינים, אלא גם ״למע לה
מזה״ .בלומר: לירות כדי להרוג.
נגד נשק זה מופעלות שיטות של עני שה
מישפחתית וקולקטיבית, מן הסוג
הזכור ממישטרים קולוניאליים אחרים ב עולם:
אטימת בתים, הריסת בתים, הטלת
עוצר במשך חודש ימים. עוצר כזה פירו שו,
במובן, הרעבה המונית — אם על-
ידי מניעת־פרנסה, אם על־ידי מניעת־מזון
ממש.

כל אדם במדינה ובשב״ב יודע מניין
יצאו חוליות־הרצח באותו הלילה, מניין
בא הנשק שלהן, ומאילו חוגים התגייסו
חבריהן. יש להניח כי שרות־הביטחון־
הכללי מפקח על חוגים אלה, כפי שהוא
מפקח על כל החוגים העלולים לבצע
פשעים פוליטיים במדינה.

אם כן. מה קרה? מהי סיכת
הכישלון?

לא כן היחס לאבן יהודית, כשהיא
אכן חרדית.

עוצר במחנה־פליטים, אך לא במאה שערים
רים אינם נענשים, כאשר המבצעים
הם יהודים שפעלו נגד ערכים.

ץ* ובדה זו אינה מטרידה את הרוב
> הגדול של אזדחי־ישראל. חלק מן
הציבור מזדהה, בגלוי או בסתר־ליבו. עם
מבצעי הפעולות האלה. הם מאמינים, כמו
ראש־המטה־הכללי שפרש זה עתה ברוב
כבוד, כי הערבים הם ״ג׳וקים מסוממים״.

מי שמשמיד ג׳וקים אינו רוצח.
הוא מבצע עבודה חיונית של היגיינה
ציבורית.

ך ישלון זה אינו חריג. להים ך.
* שורה ארוכה של פשעים בוצעו על-
ידי המתנחלים ובעלי־בריתם. היה ״ליל-
הבדולח״ הקטן באל־בירה, שבו נופצו
במשך שעות השמשות של עשרות מכו ניות.
היו פוגרומים בכפרים ערביים. היו
יריות של מתנחלים לעבר צעירים בגדה,
שבהם נהרגו ונפצעו אחדים. היו מעשי־הפיגוע
של מתנחלי קרייודארבע באיזור
חברון. התפוצצה פצצה ליד המיסגד של
חברון. היו לאחרונה ליל־המכוניות בחב רון,
ונחבלו עשרות מכוניות של התושבים
* הפלסטיניים.

האם זה קרה גם כשכונות הדתיות
בירושלים? בוודאי שלא.

ף* שמע שיש שני סוגים של אבנים
י• בנוף של אדץ־ישראל.

והנה, כמיקרה זה — כישלון
מחפיר טוטאלי.

^ בחינה הגיונית, יש כמה הסברים
י אפשריים לתעלומה זו. לא לתעלומת
הרצח, אלא לתעלומת החקירה.
הסבר אחד הוא זה שהופיע לא פעם
בדברי-פרשנות בעיתונים זרים. הוא או מר:
השילטון הורה לחוקרים שלא לגלות
את המבצעים. הוא לא היה מעוניין בשי תוק
מוקד זה של לאומנות קיצונית,
מכיוון שזהו עמוד־השדרה של תנועת
ההתנחלות.
הסבר שני הוא שהשילטון לא היה
מעוניין בפיענוח הפשע, מפני שהיו מעו רבים
בו כמה מזרועות המימשל בגדה.
והרי ברור כי חוליות־רצח אינן יכולות
להסתובב דמשך לילה שלם ברחבי השט חים
הכבושים, להטמין מיטעני־נפץ מתוח כמים
ולהסתלק, מבלי שנעזרו במעשה או
במחדל על-ידי אנשים בתוף כוחות־ה־ביטחון.

במיקרה
הערבי, נכנסו שילטונות־הבי-
טחון לפעולה נמרצת. תוך שימוש בשי-
טות־החקירה שהם אמונים עליהן, הם
איתרו את הנערים שזרקו את האבן. אף
שלא היו אלא חלק מן השבאב המקומי,
הם זכו לתואר ״חולייודמחבלים״ .הם
״הודו״ (ערבים תמיד ״מודים״ ,יהודים
המבצעים פיגועים כאלה לעולם אינם מו דים.
מעניין מדוע ).ועוד לפני שהובאו
למישפט, נאטמו הבתים של מישפחותיהם,
ועשרות בני־אדם הושלכו לרחוב.

חלק אחר של הציבור מתייחם לכל
העניין באדישות. אין הוא רוצה לדעת.
וכבר הוכח בעבר, בארצות אחרות, שמי
שאינו רוצה לדעת, מצליח בכך — גם
כאשר מתרחשים הדברים לנגד עיניו.
גישתו של ציבור זה היא כך: זה קורה
שם. זה לא נוגע לנו. כי זה לא יכול
לקרות לנו.

אך זוהי טעות.
אחרי התעלומה הבלתי־מפוענחת של
ההתנקשויות בראשי־הערים הערביים באה
התעלומה של רצח אמיל גרינצווייג.

גרינצווייג לא הרה ערבי. אבל
נם רוצחיו לא התגלו.

גם הפעם הופעלו מיטב החוקרים של
מיטב שרותי־הביטחון. גם הפעם הובטח
שתהיה חקירה, שלא היתה עוד כדוגמתה.
הנשיא, ראש־הממשלה והשרים גינו את
המעשה ותבעו כי האשמים יובאו לדין.

ומאז — יוק. לא כלום.

משמע: העיקרון של ההיתר
לביצוע פשעים אינו גזעני. הגבול
בין המותר ואסור אינו עובר רק
בין ערבי ויהודי. הוא עובר נס
בין יהודי ליהודי.
אילו היה איש שלום עכשיו מבצע פשע
נגד איש גוש־אמונים (דבר שאינו יכול
לקרות, בגלל האופי השונה של שני
המחנות) ,אין ספק שהיה נתפס, מועמד
לדין, מורשע ונענש. כאשר איש גוש־אמונים
מבצע פשע נגד איש שלום עכשיו,
הוא אינו נתפס, אינו מועמד לדין, אינו
מורשע ואינו נענש.

י הם היהודים שמותר להם להת־י
נבל ליהודים אחרים?

עובר גבול ברור בין לאומני
וכלתי-לאומני, בין שוחרי-סיפוח
ושוחרי־שלום• זה ברור.

שוחרי־סיפוח הם בעיני השילטון הקיים
ציונים יותר טובים מאשר שוחרי־השלום,
שהם בעצם בוגדים, עוכרי-ישראל ואויבי-
המדינה. מי שמתנכל לבוגדים, לעוכרי-
ישראל ולאויבי־המדינה אינו פושע, הוא
עושה מיצווה. מובן שאין להענישו.

אך אין זה הגבול היחידי•

מזה זמן רב קיימת בירושלים מילחמת־האבנים
של החרדים כלפי הציבור החופ שי.
מיידי האבנים החרדיות במכוניות
חילוניות אינם מובאים לדין.
יש דמיון מוחלט באופי מעשיהם של
הנערים והנערות הפלסטיניים בגדה זד

כשהיא עונש.

נזרקת,

פוגעת

ופוצעת,

אין

לכאורה, זה די מוזר. שהרי הזורקים
אינס ציונים, אינם לאומנים,
אינם חסידי-סיפוח. הם אנטי-
ציונים מוצהרים, הרואים בעצם
קיומה שד סדינת־ישראל חטא בל־יכופר.
משמע:
הגבול אינו עובר רק
בין ערבי ליהודי. גם ודא לא רק
בין שוחרי׳סיפוח דשוחר־שלום. יש
עוד נבול: כין דתי לחילוני.
לדתיים מותר לפגוע בחילוניים. מותר
להם ליירות בהם אבנים׳ להתפרץ לדי רותיהם
ולהכותם מכות־רצח, כפי שקרה
לאחרונה בירושלים. מותר להם גם —
על אחת כמה וכמה — לפרוץ לדירתה
של זקנה ערביה ולהכותה מכות־רצח, עד
אובדן־ההכרה.

אך אם יהודי חילוני ישתמש
באותן השיטות נגד הדתיים, תהיה
התגובה שונה לגמרי.

ין כאן בעייה ערבית. יש כאן

בעייה
י י ישראלית. בעייה של סדר־החיים ה דמוקרטי,
של יסודות מדינת־החוק.
כאשר יש שלושה-ארבעה גבולות בין
מי שמותר לו לבצע פשע לבין מי שאסור
לו — יתוספו עליהם במרוצת הזמן גבול
רביעי, חמישי ושישי. נקבע העיקרון
שלכל חסידי השילטון מותר להפר כל
חוק (״הממשלה איתנו צעקו פעם פור עים
בארץ זו) .זוהי התחלת הסוף של
מדינת־החוק.

כי במקום שכו אין הכל שווים
לפני החוק, אין החוק קיים כלל
יש רק הפקרות חוקית•

וז הם אוחרים...מה הם אומרים ...הה הם אומדים ...הה הם אוחר

ס ם לו אי ס:

או פי ר ה גבון:

ע מי־ג לו סקא:

..גם מסיבות קוקט״ר
..אם הדצוג וצה -
ן 1עבודה ל־ 37שגויויס אשמחרהמשיו ! ״

ורעייתו נשיא״המדינה ערכו ביום־העצמאות
קבלת־פנים לכבוד הדיפלומטים המשרתים בישראל.
סביר היה להניח כי ביום שבו קרסה שגרירות
ארצות־הברית בביירות יהיה השגריר האמריקאי סם
לואיס עסוק מעל לראשו. אבל השגריר ורעייתו הסימפטית
סאלי לא רק שהפגינו נוכחות במסיבה, הם נשארו ממש עד
לסופה והיו מאחרוני העוזבים. סאלי לואיס אף זכתה
לכבוד מיוחד: תיזמודת צה״ל בניצוחו של יצחק גרציאני,
ניגנה במיוחד למענה מחרוזת של שירים אמריקאים,
ואלמלא תפסתי את השגריר מדבר בטלפון
בחדר־המלתחה הייתי חושבת שההודעה ברדיו מקורה
בטעות.

• אדוני השגריר, שגרירות ארצות־הברית
בביירות קרסה ואתה מבלה במסיבת קוקטייל?
שגרירות ארצות־הברית התמוטטה כתוצאה ממעשה חבלה.
התפוצצות של מכונית־תופת. עדיין אין לי פרטים מדוייקים על
מה שאירע. אני נמצא פה כי כבוד הנשיא ורעייתו הזמינו את
רעייתי ואותי לחוג את חג־העצמאות של מדינת״ישראל. גם
מסיבות קוקטייל, ובוודאי שמסיבה שכזו, הן חלק מעבודתו של
שגריר.
1י —י 1 4

הוזמנתי על־ידי נשיא המדינה ורעייתו לקבלת פנים
לכבוד יום־העצמאות, שהתקיימה במישכן הנשיא. איני
יודעת באיזו מדינה אחרת את יכולה לבוא אל הנשיא
כשאת לבושה במכנסיים ולא בשימלת־ערב ארוכה. איני
יודעת באיזו מדינה אחרת אתה יכול להתלוצץ עם השוטר
שבפתח שאומר לן בהומור: תתנהגי יפה. מי יודע, אולי לא
יזמינו אותן בשנה הבאהז נשיא חדש מינהגים חדשים.
ואתה יודע שהדברים נאמרים בהומור ובמישפחתיות
כזאת. איני יודעת אם יש נשיא בעולם שאצלו המסיבות הן
כל״כך לא פורמליות, ושרעיית הנשיא טורחת להתפנות
מאורחיה החשובים כדי להעניק תשומת־לב לכל אחד
ואחד ולשוחח ללא כל מחיצות של רשמיות.
כשעזבנו את מישכן־הנשיא, הרגשנו שחוסר הרשמיות,
הפשטות, העובדה ש״לא עושים עניין׳ ולא עורכים טקסים,
הוא אחד הדברים היפים ביותר שעדיין נותרו במדינת
ישראל.
אופירה נבון היתה יפה להפליא, כשבשערה השחור
שזורים פסי זהב. היא לבשה שימלת פסים בגוון סגלגל על
רקע שחור, וטרחה בעצמה על הכיבוד. אחרי שעמדה
במשך שלוש שעות ולחצה ידיים לכל החשובים והחשובות,
היא ספרה לי על הכיבוד שהוגש. מסתבר שהוא לא היה
סתם כיבוד.

• גברת נבון, זוהי מסיבת הקוקטייל האחרונה
שאתם עורכים כנשיא ורעיית־הנשיא?
לא, אנחנו נעתר מסיבה משותפת עם הנשיא הנבחר ורעייתו
מייד אחרי החלפת התפקידים. עדיין לא הוחלט אם זה יהיה
במישכן או בכנסת. אך לנציגים הדיפלומטיים השוהים בישראל
זוהי מסיבה אחרונה.

• את מתרגשת?

אני מתרגשת בכל מסיבה. מאוד איכפת לי שהמסיבות יצליחו.
אני טורחת באופן אישי על הכיבוד ועל שמות האורחים. הפעם
רציתי משהו מיוחד. בשנה שעברה ערכתי כיבוד בסגנון עדות
ישראל. השנה הזמנתי מאכלים בסגנון המדינות שנציגיהם
משרתים כדיפלומטים בישראל. יש בארץ 37 נציגויות זרות, וכאן
יש 37 מאכלים. קבאב בטחינה — מצרי, ארטישוק ממולאי —
תורכי. צ׳ילי־קון־קארנה — דרום־אמריקאי. יש אפילו שוקולד
בלגי. יש תבשיל אירי ויש נקניקיות בכרוב חמוץ — מאכל
גרמני. לכל נציג יש מאכל משלו. ליד כל מאכל כתבנו את שם
המדינה והנחנו את דגלה. זוהי מעט תשונ)ת־הלב שאני יכולה
להעניק לכל הנציגים הזרים בארץ. לפי התגובות ששמעתי אני
חושבת שהם אוהבים את זה מאוד.

אחד האנשים הנחמדים ביותר המקיפים את נשיא־המדינה
יצחק נבון הוא שלישו הצבאי, אלוף־מישנה עמי
גלוסקא. לאחרונה פורסם כאילו עומד עמי גלוסקא
להמשיך בתפקידו, כשלישו של הנשיא הנבחר חיים הרצוג.

• אלוף־מישנה גלוסקא, האם תמשיך לשמש
כשליש צבאי גם לנשיא הרצוג?
אני עדיין לא יודע. אמנם פורסם כאילו אני ממשיך בתפקיד,
אך בינתיים לא שוחחתי כלל עם חיים הרצוג ואיני יודע אם הוא
מעוניין שאמשיך בתפקיד.

• אתה מעוניין להמשיך בתפקיד?

בהחלט כן. אני אוהב את התפקיד הזה. זה אמנם לא תפקיד
לכל החיים, אך הייתי עושה אותו בשימחה עוד כמה שנים עם
הנשיא הנבחר.

ם אומרים מה הם אומדים ...מה הם אומרים מה הם אומדים..

נזיר, בן־ינ סף:

>״ן או תזוי ריי:

מתת

..׳תהילה, הם מאוד
מירי בן־יוסף היא מהוותיקות בין נשות יחסי־הציבור
בארץ. נדמה לי שדור היחי׳צניות החדש שקם לנו, צעירות
ודינמיות ככל שיהיו -אינו מזכיר אפילו אל דרך עבודתה
של מירי בן־יוסף הגדולה. כבר מזמן רציתי לראיין אותה,
אבל היא אינה מהמתראיינות. היא שווה -כמו שאומרים
במיקצוע שלנו -שלושה עמודים כמו כלום, ובקושי רב
הצלחתי לשכנע אותה לספר לי לפחות כמה מילים על
מיבצע יחסי־הציבור של ״תהילה״ ,שהיא עומדת מאחריו,
כפי שסיפרו לי, עם שתי רגליים איתן־איתן באדמה.

• מירי ,״תהילה״ זה עסק על בטוח. צריך יחסי־ציבור
בשביל מופע שכזה?
עוברה שצריך. אם לא היה צריך, לא היו שוכרים אותי.
עיתונאים ומראיינים רוצים לשמוע, אנשים רוצים לקרוא על
הכוכבים. צריך איש־יחסי־ציבור שינווט את כל העסק הזה. היום
שום דבר לא הולך בלי יחסי־ציבור.

• מדוע הכוכבים של ״תהילה״ עושים טובה כשהם
מתראיינים?
אם זה היה תלוי בהם, הם היו מתראיינים ברצון. אבל יש כמה
אמרגנים מחדל ששמים מיתרס בינם לבין העיתונאים.

•מדוע?

הם פוחדים מבלגאן.

• איזה בלגאן?
ראית מה הולך עם המעריצים?

צלליתה של השחקנית היפה אביבה גר מופיעה במודעות
״הטה אוזן לדממה״ ,המכריזות על יום־החרש. הקשר של
אביבה לחירשים הוא קשר אמיץ וקרוב. אביבה נולדה
כילדה שומעת לזוג הורים חירשים. לבן היא שולטת בשפת
החירשים, ואף מילאה תפקיד של מתרגמת
בתוכניות״הטלוויזיה לילדים חירשים. הבנתה העמוקה
את שפת החירשים ורחשי ליבם הביאו אותה אל ״להקת
הדממה״ של משה אפרתי, והיא רקדה -כשומעת יחידה -
במסגרת להקה זו. מאחר יותר קיבלה תפקיד מרכזי, של
חירשת־אילמת בסרט של יואל זילברג, ולפני בשבוע ראיתי
אותה ב״צוותא״ ,בסרט מקאברי של הבימאי רם לוי, ששמו
.הישרדות״ .זהו אחד מארבעה סרטים שהפיקה. צוותא״,
והנקראים ביחד ״.״83

• אביבה, מה יש לד להגיד לאנשים השומעים על
האנשים החירשים?
קודם כל, שחירש הוא בן־אדם, כמוני וכמוך, כמו כל אחד
אחר. יש לו רגשות, יש לו תחושות. הוא רק׳ לא שומע, אבל הוא
מבין הכל. אני חושבת שמנקודת מוצא כזו אפשר ליצור קשר עם
עולם הדממה של החירשים ולשמוע אותם.

• מעריצים אני מבינה — אבל מה עם
העיתונאים? הילדים האלה מתנהגים כמו
ם ופר־סטארים, והם לא.
קודם כל, הם מאוד מאוד סופר־סטארים. אילו ראית את
ההיסטריה סביבם באנגליה, היית מבינה. חוץ מזה, הם בכלל לא
מתנהגים כמו סופר״סטארים — הם משגעים. אני אירחתי ועבדתי
עם הרבה כוכבים, ואני יודעת. הם משגעים. אחד יותר משגע
מהשני. אל תשכחי שהם צעירים נורא, בני 20 עד ,24 חוץ מדבי
אלן, שהיא בת .30 אל תשכחי שהם עושים כאן סרט. אל תשכחי
שהם בלחץ.

אני זוכרת את ג ין־אנתוני ריי, הלא הוא לירוי המפורסם
מ״תהילה״ ,רוקד על סקטים בחוף של וניס בלוס״אנג לס.
אחר״כן שמעתי שהוא נהרג, כמו כולם. זה היה אן טיבעי
שהשאלה האחת שהפניתי אליו היתה:

• למה הפיצו שמועה כאילו מתת?
אני באמת לא יודע. אין לזה כל הסבר. האמת היא שהרגשתי
נורא חשוב. כמו פול מק־קרתני, לפחות, שגם עליו הפיצו שמועה
כזאת. מצד שני, זה היה די מביר לפגוש אנשים או לענות לטלפון
כשהדבר הראשון שאומרים לי זה :״אז אתה לא מתי״ דבר אחר אני
יכול להבטיח ל ה בכל החיים שלי לא מתתי אפילו לרגע אחד.

• מי הכי נחמד לדעתך?

ברונו, כלומר לי קוררי. הוא אפילו למד לכתוב ״שלום״
בעברית, וכשהוא חותם הוא מוסיף ״שלום״ .גם דוריס, ששמה הוא
ואלרי לנדסברג, והיא היהודייה היחידה, נחמדה נורא. התמונות
עושות לה עוול נורא. היא פשוט מאוד לא פוטוגנית. האבא שלה
הוא אחד המפיקים הגדולים בברודווי, ובחיים הפרטיים היא
החברה של ברונו כבר שנתיים.

• של מי היה הרעיון להביא אותם לכיכר
מלכי־ישראל?
של אמנון צבן, וכולם היו נגד. הוא תיכנן את זה ממש כמו
מיבצע צבאי. הביאו אותם לשם באמבולנס __

מ דו עמבלהצמרתהמפר״ לבכפר ניד ח ב שווייץ. מתי הנ בהלח־־ב
חרות ל טי פו ל נמרץ ומת חו שבח׳־כ מפ״םעל ההימנון הי שרא לי
ח־כ איתן ליבנו אוש פז
פעם נוספת במחלקה לטיפול
נמרץ. הדבר קרה אחרי
שהספיד חבר לנשק שנפטר,
מגחם שיף, מוותיקי אצ״ל.
הוא תיאר לפני האבלים שהתאספו
בבית־ז׳בוטינסקי את מע ללי
שיף במחתרת, חש ברע
והובהל לבית־החולים.
חבריו של ליבני אינם
מתרגשים מכך. מספרים עליו
שכאשר הוא מאושפז בבית־חו־לים,
בכל פעם שיש לו הזד מנות
הוא מתנתק מהמכשירים
שאליהם הוא מחובר ומעשן סי גריה.
8הפגנת
אנשי שלום עכשיו
בעת טקס איזרוח היאחזות
הר-ברכה ליד שכם, כמעט ש גרמה
לפילוג בבית הצייר
אגדרי קילצ׳ינסקי, שהוא
חבר מרכז חרות ומאנשי
״ארץ־ישראל השלמה.״ בתו,
סמדר (״סמדי״) ,נמנית עם
אנשי שלום עכשיו, ומצהירה
על עצמה שהיא מהיונים ש בהם.
השניים התכוונו לצאת
בחג העצמאות לשכם כדי להפ גין.
כל־אחד בצד אחר, בעת
הטקס. הגשם שיכנע את ה שניים
להישאר בתל־אביב.
״אנחנו התקזזנו,״ אמר אנדרי.
האם הוא הבין את ה בדיחה
י בועז אפדכאום,
עוזרו של שימעון פרם, הציע
לח״כ דב בן־מאיר, מועמד פי-

לעומת הקודמים. קרמר טען,
שבכל יום־עצמאות מציג צה״ל
נשק סודי הנחשף לראשונה —
ואילו השנה כל מה שצה״ל
יכול היה להציג היה תכשיר
ריסוס נגד ג׳וקים.
על אותו עניין דיבר
וירשובסקי וטען, כי אין זה
מיקרה שכל הדוגמות שבהן
משתמש הרמטכ״ל לשעבר
רפאל (״רפול״) איתן לא
מוזכר לעולם הראש .״כי אף
פעם הוא לא משתמש בו.״
הישיבה האחרונה של
הוועד המנהל של רשות־השי-
דור נערכה בביתו של הפרופ סור
ראובן ירון, יושב־ראש
הוועד, שבא לחופשה מבית־ה-
חולים שם הוא מחלים מניתוח.
באותה ישיבה אושר תקציב ה רשות,
שלו התנגדו שני חברי
הוועד אהרץ פאפו ואהו בה
מירון. לאות מחאה הח רימו
השניים את הישיבה.
פאפו ואשתו הוזמנו ל-
למסיבה שערך שר־הביטחון ל רגל
חילופי הרמטכ״לים. פאפו
עמד בתור שהמתין ללחוץ את
ידו של רפול. כאשר הוא הו שיט
לו את ידו ואמר :״אדוני,
אני רוצה להודות לך בשם מי-
שפחתי ובשמי על תרומתך ל-
צה״ל, לביטחון־ישראל.״ אחר-
כך הזדהה. רפול, שלא הכיר
אישית את פאפו, לפני־כן, קרא

משח לוי

(״מוישה וחצי״) ,הרמטפ״ל החדש של צה״ל, לוחץ את ידו של הרמטכ״ל
רפאל (״רפול׳׳< איתן (מימין) ,בקבלת־פנים שערד שר-הביטחון לרגל
השניים. האירוע נערך בהיכל הקונגרסים רחב־הידייס במי־התערוכה בתל״אביב, במוצאי יום־העצמאות.
למקום נדחסו יותר מ־ 3000 מוזמנים, רובם אנשי צבא, שבאו ללחוץ את ידו של רפול ומוישה וחצי.
בתחילת הערב ניצבו רפול ומחליפו משני צידי משה (״מוישה״) ארנס ולחצו את ידי הבאים,
כשמולם מתנודדת סוללה של צלמים. כעבור כמה דקות נשבר רפול מלחיצות־הידיים. הוא עזב את
המקום ונכנס לאולם. משה לוי וארנס עמדו עוד זמן קצר בפתח, ואחר־כך נכנסו אף הם לאולם,
שם הוגש כיבוד קל. בסיום הערב, אחרי הופעת ״הגבעתרון״ לחץ רפול את ידי מחליפו ומיהר לצאת.
בהם. הדוברים הסבירו לקליינר
שלשרון נעשה עוול
לוי מתון מדי לטעמם.

ושדויד

עורך־הדין הצעיר ודק-
הגיזרה גד אסולין הוא איש
מאוד פעיל. מזה חמש שנים
הוא חבר המיפלגה הליברלית,
יושב־ראש ועדודההסברה שלה
ויושב־ראש ועדת־הקבלה של
סניף תל־אביב. הוא מרכז ועדת
המיסוי של המיפלגה וגם מרכז
תא עורכי־הדין שלה. ואם לא
די בזה, הוא אף ראש המידר־שה
לחוץ ולביטחון של המיפ־לגה.
בזכות פעלתנותו הרבה,
הוא הוזמן עתה על־ידי המינד
של האמריקאי לסיור בן חודש

בבית־צבי ולמחייתו מכר שעו נים.
כשנרשם ללימודי־ערב ב פקולטה
למישפטים, לא האמין
שייתקבל. כשהצליח, החל לומד
ברצינות. בלחץ הלימודים ב אוניברסיטה
ויתר על הבימוי[ ,
אך לעומת זאת הוא הקים את
אירגון יבואני השעונים בארץ,
עמד בראשו, ואף הקים חברזר —׳
לייבוא שעונים. עתה משלי מים
שני אחיו את מאווייו ה כמוסים.
אחיו הצעיר ר ץ סיים
לימודי קולנוע בבית־צבי, ו אחיו
שמואל הוא מנכ״ל חב רת
השעונים שהוא הקים.

כאשר

קיבלו

המפיק

1 1 1 [ 11 ¥| 1לוחץ את ידו של האלוף יהושע שגיא, ראש־אגף־מודיעין המודח. על תת־אלוף
י י | ירון, קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי, ועל שגיא נמתחה ביקורת נוקבת בדו״ח
ועדת-החקירה שעסקה בטבח בצברה ובשאתילא. שגיא נאלץ לפרוש מתפקידו ועל ירון נאסר לפקד
על כוחות. השניים נפגשו בסוף הערב שבו נערכה קבלת־הפנים לצמרת צה״ל, ולחצו ידיים בחמימות.
פלגת העבודה לראשות עיריית
תל־אביב, סיסמת בחירות, ש נוסחה
:״בן־מאיר דב בכל
רחוב.״

בקול :״אה, זה אתה!״ ולחץ
שנית את ידו בחוזקה.

שמעון פרס עצמו גילה
שבתחילת שנות ה־ 50 הוצע לו
מטעם המיפלגה לרוץ לראשות
עיריית תל־אביב. הוא נטה
לקבל את ההצעה, אך דויד
כן־גוריון הטיל וטו על ה רעיון.
פרס נכנע ולא התמודד
בבחירות המוניציפליות.

המנכ״ל לשעבר של ה אולפנים
המאוחדים בהרצליה
יצחק (״איציק״) קול, שעבר
לעבוד עם מנחם גולן, סיפר
שכאשר צולמו באולפניו השע-
שועונים לטלוויזיה, הוא מצא
שפה משותפת בעיקר עם אורי
זוהר. גם אחרי שזוהר הפך
דתי, נמצא איתו קול בקשרים.
מדי פעם, כשהם נפגשים, מנ סה
זוהר לשכנע אותו ללכת
בדרכו ולהיות בעל תשובה.

שינוי שביום־העצמאות הנוכחי

בערב ראיונות בנצרת-
עילית נשאל ח״כ מפ״ם מו ח

שינוי מרדכי ויד־שוכסקי
ודובר התנועה נתן
(״ג׳קי״) קרמר שוחחו על ה 16

ותר על יחסו לדגל המ דינה
ולהימנונה. ותד הסביר
את הסתייגותו ממילות ההינד
נון ושאל :״מה, אני צריך
לשיר — ׳נפש יהודי הומיה׳ ?״
באותו ערב הופיע גם
ח״כ חרות מיכאל קליינר.
כאשר חזר לתל-אביב, הוא
עצר את ריכבו בתחנת דלק
קרובה להרצליה כדי לאכול.
השעה היתה 3אחרי־חצות. ב מקום
ישבו באותה עת קבוצת
צעירים שהזדהו כתומכי אריק
שרון בתנועת החרות. בלהט
השיחה הצטרף אליהם גם עובד
המקום, ערבי מעזה, שתמך

1 * 1 1 1 ^ 3 1 1 1 0 1 1 )1היה בין אורחי הכנוד המוזמנים
י י • י 1לקגלת־הפנים שנערכה בגני־התע־רוכה.
הוא גא למקום עם ראש המינהל האזרחי, תת״אלוף
שלמה איליה (משמאל) ,שאף ישב כל הערב לצידו של מנהל
״אגודת הכפרים״ בהר״חברון, הגוף שהוקם על־ידי ישראל בשטחים.
בארצות־הברית,
דמוקרטיה מהי.

כדי

ללמוד

אסולין הגיע לעריכת־דין
במיקרה. כאשר השתחרר מה צבא
הוא למד בימוי קולנוע

יעוד

דורון ערן והבימאי
לכגון את התסריט לידיהם,
הוא נראה להם מוכר. הסיפור
עוסק במישפחה המגדלת עצי־זית
ליד בית־קברות. בעלי ה שטח
רוצים להגדיל את שטח

בית־העלמין, מפקיעים את ה אדמה
והמישפחו. המעבדת את
עצי-הזית מתפזרת לכל עבר.
את התסריט כתב סרג׳ אנק־רי,
שהיגר לישראל לפני מס פר
שנים ועובד כיום בטלווי זיה
הישראלית. התסריט הוא
סיפור אוטוביוגרפי ועוסק ב-
בני־מישפחתו, שנפוצו לכל
*.עבר כאשר שכניהם בתוניסיה
רצו להרחיב את שטח בית-
הקברות המוסלמי. מפיקי הסרט
רצו לצלמו בתוניסיה, אך נענו
בשלילה. לכן הסרט, שיקרא

והודה בן*מאיר, שר-החי-
נוך־והתרנות זבולון המר,
סגן ראש־הממשלה ושר־הבינוי
דויד לוי, ח״כ העבודה עדי
אמוראי, מזכיר סיעת המם-
ד״ל בכנסת אריה האן, ח״כ
המפד״ל לשעבר דויד גלם,
ח״כי המפד״ל אליעזר אבט־בי
ואברהם מלמד, ח״כ ה ליכוד
לשעבר הלל זיידל,
סגן שר העבודה והרווחה ב ן ־
ציון רובין, ח״כ חרות
מאיר כהן, ח״כ אגודת יש ראל
שלמה לוריגץ. לצד

[ 1 [ 1 1י ך מלקק גלידח (למעלה מימין) .חברו למיפלגת חעבודח חיים בר״לב מלקק
*111
^ 1 111 #1 111י 1אף הוא בהנאה את גביע הגלידה. הח״כ לשעבר זלמן שובל נוגס בפיתה
עמוסה בכדורי פלאפל, ואילו האלוף (מיל׳) רחבעם (״גנדי״) זאבי, מנכ״ל מוסיאון הארץ, מתחיל
לאכול את הוופלח שבה היו נתונים כדורי הגלידה. הארבעה ורבים אחרים היו אורחי חפירסומאי
חיים פלד ואשתו זמירה, במסיבה המסורתית שהם עורכים מדי יום־עצמאות. המסיבה היא ברוח
,194$ולאורחים מוגשים מלבד מאכלים שמביאים המוזמנים גם פלאפל וגלידה בגביע ופל. המסיבה
נערכת תמיד בחצר ביתם המפואר של בני״הזוג בהרצליה. השנה שיבש הגשם את תוכניתו של פלד
לקבל את אורחיו בחצר, ליד דוכן הפלאפל והגלידה. כאשר נפסק המטר יצאו האורחים לחצר כדי
לחטוף את הפלאפל והגלידה שהוגשו שם, ובזמן הגשם הם הצטופפו בחדר־חאורחים רחב״המידות
של חפירסומאי, וטעמו משפע האוכל. אחיו של המארח הוא ראש עיריית רמת-גן, הד״ר ישראל פלד,
שחיה בין ראשוני הבאים. מלבד ראשי-עיריות, פוליטיקאים, פירסומאים ועיתונאים נראו שם אנשי
פיננסים. ביניהם עורך־הדין יצחק מוריץ, שבא עם אשתו יעל, מנהלת חברת ״מוריץ את טוכלר״,
שעלתה לאחרונה לחדשות, אחרי שאחד מעובדיה נרצח. מוריץ שוחח עם ח״כ חרות יגאל כחן־אורגד.

1 1י ך ח מודה לאל שהכיפה שלראשו מחוברת לשיערו
י י ^ 1ייי * בסיכת-ראש (למעלה) ,ולא עפה ברוח העזה
—שנשבה על הר ברכה שליד שכם. פורת בא לטקס איזרוח מאחז
הנח״ל־ברכה, שהיה אמור להתקיים ביום־חעצמאות למרות מזג־האוויר
הגרוע ששרר במקום. הוא התייצב בראש אנשי גוש״
אמונים, כשמולם מתרכזים אלפים מאנשי שלום־עכשיו, שבאו
למחות נגד ההתנחלות. סגן ראש״הממשלה ושר השיכון והבינוי
דויד לוי (למטה) היה אמור למסור את בירכת הממשלה בטקס.
למרות מזג־האוויר הקשה והרוחות העזות שנשבו במקום, לא
זזה אפילו שערה אחת משערות ראשו. לוי זכה במיפלגתו לכינוי
״פו מן״ — איש ששערותיו נראות תמיד כמו אחרי טיפול
במספרה. בהר ברכה התברר, שאפילו הרוח אינה יכולה לשערותיו.

בראיון גלוי-לב סיפר
הסטיריקן מיכאל (״ב. מיכ

כריזון לרוביק רוזנ
אדמה
חמה, יצולם בכפר ערבי
בישראל.
חזרתם של הח״כים לע בודה
אחרי הפגרה הארוכה
שלהם, תרוקן, כמו בכל שנה,
בשווייץ.
את מלון
זהו מלון יהודי יוצא־דופן
.רשימת ה מבקרים
הישראלים שם היא
מרתקת. כלולים בה שר־החוץ
יצחק שמיר, שר-הפנים
יוסף בורג, סגן־שר־החוץ

הרבנים יהודה עמיטל מב-
פר־עציון, ידידה פרנקל מ-
תל־אביב, ישראל לאו מנתנ יה,
משה דהן מרומניה והרב
שלמה גורן התגוררו
במקום גם ראשי־הערים, יש ראל
פלד מרמת־גן ופנחס
אילץ מחולון. הסיבה קשורה
ללא ספק בזהותו של בעל
המקום. שמו ד,וא מאיר
וגנר, המקורב לשילטונות ה-
שווייציים. הוא יועץ לענייני
יהדות של חברת התעופה
סויסאיר, וכתב הצופה בשווייץ.

טל, עורך חותם, מדוע הוא
ברח מתנועת־הנוער .״הבחילה.
היא גדלה בקורקבן וכשהגיעה

מחליף בדיחה עם עמירם ניר. שי (מימין),

יועצו של שר־הביטחון לענייני תיקשורת,

פגש בניר, שבא לקבלת״חפנים שערך משה (״מישה״) ארנס
לרמטכ״ל היוצא ולרמטכ״ל הנכנס. שי וניר עבדו בעבר בטלוויזיה
הישראלית בתפקידים זהים — כתבים צבאיים• שי פרש ועבר
לעבוד בשירות־חחוץ, ואילו ניר הצטרף למיפלגת העבודה.

לגרון יצאתי החוצה כדי שלא
לזהם את הבניין היפה ...אני
לא מסתדר עם מיסגרות מהסוג
הזה. כבר אז לא הסתדרתי.
יש לי בעיה עם אירגונים. לא
אהבתי את ׳אווירת החבר׳ה,׳
אני לא סובל שירה בציבור,
אני לא מסתדר עם מדריכים
שמצווים על אהבת־הארץ. לא
אוהב את זה.״
בריזון הוא חובש כיפה
וגם על כך היה לו מה לומר.
״אני חובש אותה כאות־מחאה.
כשרואים אותי בהפגנות נגד
מילחמה, או שאני מופיע לפני
תלמידים, אני מביא עליי את
כל אותן שאלות שאני רוצה
להתמודד איתן. לעומת זאת,
כאשר אני עובר את גבולות
הקו הירוק אני מסיר את ה כיפה,
כי להסביר לתושבי ה שטחים
שאני לא כמו ההם —
כמו גוש-אמונים — זד, קצת
קשה ...אני מוריד שם את ה כיפה
הולך בגילוי־ראש, ומ קווה
מאוד שהקדוש ברוך הוא
סולח לי. אני בטוח שגם הוא
הולך שם בגילוי־־ראש.״

בלתים

מאת

דני אלהש מי

אנשים
מ ד 1ענערך טק סהה תנ ח לו ת
לי דשבםב הי חבא
ומה חו ש ב בן־ציון רזבין
עלו עד ת־ ה ח קי ר ה
הפנטומים אי חנוך דהן
הופיע במוצאי יום־העצמאות
בבימת־בידור ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב. הבימה היתה רטו בה
אחרי הגשם שירד במשך
כל שעות היום, וכאשר הוא
החל בהופעתו החליק ונפגע
בפניו ליד עינו. הוא המשיך
במיבצעי הפנטומימה כשדם
ניגר מהפצע הפתוח, כשהקהל
בטוח שזהו חלק מההופעה. רק
כשסיים את ההופעה, הוא פנה
לעזרה ראשונה ושם חבשו
אותו.

פסוקי השבוע

• אברהם (״אברוס״)
הג, בנו של שר־ד״פנים :״יה-

משל יכול
להיעלב.

חיסל שניים מהם וזכה בתיש-
בוחות. היום היו מעמידים אותו
לפני עשר ועדוודחקירה.״

• הרמטכ׳׳ל

לשעבר

רפאל (״רפול״) איתן :״כש אומר
מה שיש לי — רבים
יקבלו את הדברים ישר בפר צוף.׳׳

הנ״ל על מתנגדיו :״הם
לא שווים מצידי אפילו גרם
אחד של כעס.״

• סנן ראש־הממשלה
ושר־ השיכון־ והבינוי ד ויד
לוי על הנ״ל :״אני יכול
לומר לך רפול, כידיד, שלפ עמים
אתה מרגיז.״

• סגנית־שר־החינוך־
והתרבות מרים תעסה־ג
לז ר, על התבטאויות הנ״ל:
״כנראה שזו פסיכותרפיה ...אני

אופירה נבון

מודדת שרשרת מקורית, שניתנה לה
במתנה על־ידי מזכ״ל נעמת, מאשת
לובלסקי. רעיית הנשיא הפורש ובעלה היו אורחי ההסתדרות,
ואופירה התארחה במעון נעמת. לובלסקי, שאירחה את אשת
הנשיא ניצלה את ההזדמנות, התנשקה איתח והעניקה לה את השי.
דות אין ה שטחים, יהדות היא
הרבה יותר מפיסת קרקע. אם
אומרים לי/שד,שטחים הם ביט חון,
אני משיב כי החזקת ה שטחים
משמעותה ריקבון וה שחתה.״

סנן־שר־העבוהה־והרווחה
מטעם תמ״י,
בן־ציון רובין :״מתוך הח טטנות
שלנו יצרנו נורמה ח מורה.
חיילינו, לוחמי צה״ל
האמיצים, נראים כקריקטורות
בגלל חששם להשתמש בנשקם
ולהגן על עצמם מפני המתפר עים
הערבים, זאת מכיוץ ש איום
ועדת־ז!חקירה רובץ ל-
פיתחם.״
• הנ״ל :״בשנות ה־70
שירת אחי כצנחן ביחידת מי לואים.
בבית־הקברות של עזה
נתקלה כיתתו במחבלים. הוא

חושבת שזה התפרקות מסויי-
מת וזז! יעבור.״

• המחזאי יהושע סו־

בול בחותם :״ה תחיה והליכוד
רבים על רפול — שניהם ראו יים

• הנ״ל: איך אפשר לה סביר
שטקס איזרוח נח״ל בר כה
נעשה בגניבה? פשוט מ אוד
— איש ארץ ישראל הש למה,
יהושע בן־ציון, היה בין
מארגני הטקס.״

• מנהיג מס״ם יעקב
חזן, ערב יום־הולדתו ה־: 84
״אני כולי עדיין נמשך לעתיד
ואין לי רצון להתחיל להתייחד
עם העבר.״

• ח ״ב העבודה יעקב
צור :״עתה מתברר שלתח־רות
על התואר ׳המתנחל הג־דול׳
נכנס גם השר דויד לוי.״

ישראל גלילי עם נשיא המדינה היוצא, יצחק נבון

העולם הזה 2382

מיליון שקל ב״טפחות לדירה״
עזרו לנו להגיע לדירה משלנו

3 2 ^?1

ל ן ין י *

הפקדנו מדי חודש 5,000 שקל בתכנית ״טפחות לדירה״.

הצמדה| 1׳ 1-׳^׳414-
ריבית 1/4.41 ן
נוספו 41 . 4 1
אליהם1^14 14 1

ענקית 1,וכבר ומשכנתא לאחר 7שנים היה בידינו סכום שאיפשר לנו לקנות דירה.
״טפחות לדירה״ מותאמת לתנאי השוק הריאליים בישראל:
* חסכון חודשי לפי יכולת המצטרף לתכנית, הניתן
בסכומים הרועים.
עליית המדד או במרומים
לפי לזריייח
להגללה לימי להוללה קבועים.
* אפשרות להפקדות חד־פעמיות נוספות, בהתאם
לתנאי התכנית, ב־ 3השנים הראשונות.
* משכנתא גבוהה בתום 5שנות חסכון, בהתאם ליתרת
החסכון, כולל ההטבות, ללא הגבלת שטח הדירה או
מחירה.
* תקופת חסכון גמישה של 7,5או 12 שנים.
* הצמדה מלאה למדד וריבית דריבית מצטברת, פטור
ממס הכנסה כבר לאחר שלוש שנים.

נעימים ובעלי מזג נוח. הצורך בשלווה
בל־בך חזק אצלם, עד שלעמים קרובות
הם מוכנים להתפשר ולוותר רק כדי.
שלא ייאלצו להיכנס למצבים של חוסר־שקט,
עצבנות ומתח. למרבה הצער ה־כוכבים
אינם מתחשבים בהם, ובוודאי
שאינם עושים להם ״פרוטקציה.״ כך
יוצא שהם, כשאר המזלות האחרים,
נאלצים לעבור זמנים לא קלים, כשח־כוכבים
עומדים במצב שאינו נוח עבורם.
בחודש
האחרון של 1982 אכן השתנה
מצב הכוכבים, והשינוי לא נעשה לטובתם.
בכל אשם כוכב שבתאי. לא פעם
הוזכרו כאן הקשיים שנוצרים כשכוכב
זה דומיננטי במפה. כוכב שבתאי נכנס
למזל עקרב וניצב ממש ממול למזל שור.
מיקום זה אינו קל עבור בני המזל, וגם
אם יש ביניהם אנשים המעדיפים להתעלם
מקשיים, הם לא יצליחו.
מזל עקרב הוא הבית השביעי של מזל
שור. הבית השביעי קשור במסורת האסטרולוגית
לשותפויות ולנישואים. כלומר,
החלק הפגיע והרגיש השנה יהיה
קשור בנושאים אלה.
אך לא רק באלה. שוורים רבים כבר
הרגישו, ועוד עתידים לחוש, שהם יותר
פגיעים מתמיד. ומדובר על בריאות, קריירה,
כספים ויחסים משותפים. מה צופנת
להם שנת 1983 לשוורים ז

השוורים יתקלו בבעיות די מרגיזות ומ
עצבנות.
מחסור במזומנים, או התנגדות
של בני מישפחה אחרים יפריעו ויעכבו .

להצליח בתפקידים
ת על עצמם. אלה
וצים בתקופה האח־את
עצמם בקשיים
ראש. כדי לא להגיע
יהם להתייחס בכובד
החדשים ולא לקחת
אליו.
ובר יימצא פיתרון ל-
תורגש התקדמות
!עניין לציין שמבחי-
מצב קצת מוזר.
׳וורים להצליח, אך
שבו הם עובדים
עליה בדרגה או
עמדה יותר מכובדת יהיה קשה מאוד
להשיג השנה, למרות שאנשים יהיו מודעים
להצלחות המיקצועיות של השוורים.

לכן
מי שאינו מוכרח לעבור או לשפץ
את דירתו כדאי שיחשוב על דחיית ה תוכנית
לפחות לשנתיים.

׳אוח

אי-אפשר לומר שהשוורים נתקפו במחלות
קשות השנה, אך רובם הרגישו
שהם יותר פגיעים ורגישים. השנה הם
סבלו מבעיות בשיניים ובגרון. גם השנה
הבאה לא תהיה נוחה בכל מה
שקשור לבריאות. לא נראה שהם יותק פו
במחלות קשות, אך יצטרכו לבזבז
זמן על בעיות בריאותיות שלהם או של
בני מישפחה אחרים. הדבר היחידי שאפשר
לומר כדי להתנחם, הוא שתקופה
זו תעבור וגם אם ברגע זח נראה שהמצב
מסובך, הכל יסתדר בתקופה מאוחרת
יותר.
בסב מבחינה זו לא יהיו הבדלים משמעותיים
לעומת השנה החולפת. השנה
שעברה היתח חסרת יציבות מבחינה

א ה בו ת וני שואים

כספית. היו תקופות שבהן הגיעו כספים
ממקורות לא צפויים והפכו את השוורים
לקלילים ולאופטימיים מדי, ואילו תקופות
אחרות עוררו דאגה וגרמו לאכזבות.
בשנה
הבאה יימשך למעשה אותו
מצב. כספים יגיעו ממקורות לא צפויים,
יתכן אפילו מירושות או מהגרלות, אך
הם יבוזבזו במהירות והשוורים עלולים
להימצא שוב בלחץ ובדאגה באשר לעתידם
הכספי. הדבר היחידי שניתן לע

שחושב על קניית דירה, על שכירת
דירה או על שינוי כלשהו הקשור למגורים
יתקשה לבצע את תוכניותיו השנה.
אם כי בין החודשים יוני ואוגוסט
המצב יהיה יותר נוח. אך בשאר השנה,

כאן מורגש שינוי בולט ומעניין. שוורים
עוברים זעזועים חזקים בשטח זה .

אלה שהסתפקו עד עכשיו באהבות קלי
לות
ובלתי-מחייבות מרגישים שהם אינם
מוכנים להמשיך בדרך זו. ואם הם עדיין
לא מרגישים זאת, הכוכבים יכריחו או

לעמוד מול המציאות, ולא יאפשרו

להם לנהל פרשיות אהבים שלחם אופי

הרפתקני.

קשרים רציניים יוכלו להחזיק מעמד ,
אולם יעמדו במיבחנים קשים במשך *
כשנתיים, ובמיוחד בחודשים אוגוסט* -
ספטמבר .1983 כאן נדרשת תכונת העק ¥

שנות המפורסמת. רצוי שהשמרים יתע ¥
קשו לשמור על הקשרים, גם אם לא ¥
יהיה להם נוח, כי לקשרים המתפתחים ¥

יש סיכוי להגיע לנישואים.

באשר לשוורים נשואים — המצב מעט ¥
שונה. אלה יצטרכו לוותר על רצונותיהם ¥

למען בני זוגם. בשנה המתקרבת הם ¥
יחושו עצמם די מתוחים ולחוצים בקרב ¥

המישפחה, ויתכן שיגיעו למסקנות קשות ¥
באשר להמשך הדרך.

השבוע תוכלו להתבשר על התקדמות
כספית, או איזושהי העלאה במשכורת.
למעשה לא תצטרכו
להתאמץ כדי להגיע
לכך. הדברים יגיעו מאליהם.
קרובי-מישפחה
עלולים להיזדקק לעזרה
כספית, וטוב יהיה
אם תמתינו כשבוע
לפני שאתם מחליטים
איך לנהוג בעניין. במו
2במרס -
20באפ רי ל
קום העבודה תוכלו
להרגיש בגל של חיבה
כלפיכם. תוכלו ליהנות מפגישות רומנטיות
הקשורות בנסיעות קצרות ומהנות.

בתקופה זו אתם עסוקים במיוחד בנושא
הקריירה. בדאי לשים לב לרעיונות מקוריים
ובלתי מקובלים,
זה עשוי לקדם אתכם.
השאיפות שנראו קודם
בטווח הגשמה, כאילו
מתרחקות מכם אולם
זה זמני בלבד. תוך זמן
קצר תיווכחו שהכל
מסתדר לפי התוכנית.
ו 2ביוני -
פגישות עם ידידים יש 20
ביו לי
נים וחדשים יוסיפו עניין,
אך עליכם להקפיד לא
לנפץ קשרים בגלל אי־הבנה. בשטח הרומנטי
עליכם להיות היוזמים והפעילים.

קשיים כספיים יחיו בראש דאגותיכם
השבוע. זה הזמן להיזכר באלה החייבים
לכם, אם כי אופייכם
המתחשב אינו מקל
עליכם לדרוש חזרה
את מה שמגיע לכם.
כדאי להתגבר על עצמכם
ולנסות להקל על
המצב. נסיעה קצרה
עשויה לבוא במפתיע
ולקדם עניינים רומנטיים.
אל תנסו להזכיר
לבן הזוג את התנהגותו
לאחרונה. בני מזל קשת ושור
ינסו ליצור עימכם קשרים מחודשים.

השבוע עלול להתחיל באכזבה מידיד או
ידידים. אל תמהרו לשפוט, יתכן שאינכם
רואים את התמונה כו לה,
ואתם נוטים להאשים
את האחרים. יחסים
רומנטיים גורמיס לביל־בול
בתקופה זו, ועליכם
לסיים קשרים שאינם
מוסיפים לכס ולשים
לב לאפשרויות חדשות.
לא מעט הזדמנויות יהיו
21בדצמבר ־
סו בינו א ר
השבוע. שחררו את עצמכם
מהישן והמעיק והיו
נכונים לחוויות רגשיות חדשות. כרטיסי
הגרלה לא יאכזבו את מי שישקיע בהם.

בתחילת השבוע הייתם מוטרדים ומודאגים
מיחסם של בני הזוג, אולם לקראת סוף

השבוע יתברר לכם ש־הדאגות
היו מיותרות.
הרגישות מאוד גדולה
בתקופה זו, אתם נוטים
להתפרץ ולהתרגז במהירות.
התחוס המיק־צועי
דורש יותר תשומת
לב. כדאי ליזום
: 1 21א פ רי ל -
שינוי ולקבל רעיונות
!0גבמ אי
חדשים. חיי הרגש מל היבים
ולכן איך כל־כך
חשק להתפנות לעניינים אחרים. אולם
כעת יש לכם מה להפסיד מבחינה כספית.

ענייני קריירה ועניינים מיקצועיים עלולים
להטריד אתכם השבוע. יתכן ש-
תיקלעו למריבות שטו-
תיות על דברים חסרי-
חשיבות עם אנשים
מתוסכלים המנסים להתנכל
לכם. נסו להימנע
מלהגרר למילח-
מות ומריבות. כעת לא
תוכלו להוכיח את
צידקתכם, אולם מאוחר
יותר הדברים ייצאו
לאור ותפוצו על
הקשיים הנוכחיים. מבחינה חברתית אין
על מה להתלונן וחיי האהבה משגשגים.

מתיחות מורגשת בביתכם ובקרב המישפ־חת.
השינויים העוברים על בני מישפחה
אחרים משפיעים על לא ומקשים חייכם מעט. יתכן שבן הזוג
עומד לשנות את מקום
עבודתו או להיעדר מה בית
בגלל תפקידיו. אל
תגיבו בקיצוניות. צריך
להמתין ולראות באיזו
דרך לנהוג. כעת מוק דם
מדי לנקוט עמדה
חד־משמעית. שתפו
פעולה וקבלו את ע צו תיו. ש ל בן הזוג.
צפויה לכס הפתעה כספית נעימה השבוע.

חיי חבית והמישפחה לא יתנחלו בשקט.
אתם נאלצים לבלות בביתכם יותר מכפי
שהייתם רוצים, יתכן
שהסיבה היא מצבכם
הבריאותי. אך יתכן
שבן הזוג יצטרך את
עזרתכם. כל זה קורה
כשמוטלת עליכם המון
עבודה, ואינכם מספיקים
לסיים את מה
שלקחתם על עצמכם.
20 בי נו א ר -
8ובפב רו א ר
לקראת השבוע הבא

המצב ישתפר ותוכלו
שוב להתפנות לעניינים שמעניינים אתכם.
קשר רומנטי חדש עומד להתחיל בקרוב.

עומס עבודה מוטל עליכם השבוע והבריאות
ומצב הרוח אינם על הגובה.
לכן לא קל לעמוד
בכל ההתחייבויות שלקחתם
על עצמכם.
אולם נושא אחד יכול
להקל עליכם, והוא
קשור לחיי האהבה.
מבחינה זו כדאי לנצל
היטב את התקופה.
התעוררות חדשה מור4.1ברואי
4.0ני
1ני
גשת ומביאה עימה
שימחת חיים מחוד5

רוב הקשרים שיווצרו יהיו סודיים.
אל תקלו ראש ואל תתפתו לספר על כך.

השבוע תוכלו להתחיל בתיכנון נסיעה
לחו״ל. אל תדחו זאת, מגיע לכס להינפש
ולצאת לחופשה מהנה.
אלא שאינם מצליחים
לגייס די כספים לעניין
זה יוכלו להסתפק בנסיעות
קצרות יותר,
אולם גס את אלה יש
לתכנן כעת. מאוחר

יותר עלולות להיווצר
בעיות שאותן אינכם
יכולים לראות ברגע זה.
קרובי מישפחה השוהים
בחו״ל יתקש 1ו או יכתבו ויבשרו
בשורה משמחת. יהיו סיבוכים ואל תגיבו.

הדגש יושם השבוע על עבודה ובריאות.
עומס עבודה או אחריות נוספת גוזלים
מזמנכם ומכוחכם. יתכן
שעבודתו של מישהו
אחר תיפול עליכם למעמסה,
כדאי לחשוב
בכובד ראש על שינויים
בעבודה, ולסמוך רק
על מי שעצתו מיקצו-
עית ושראוי לאמון
מלא. עקרות-בית יופ!
23־נוב מבר -
20בדצמבר
תעו מאורחים בלתי
צפויים. כדאי להכין
מלאי מזון במקרר. קשתים המצפים לקשר
חדש, יוכלו להגשים את שאיפתם.

השבוע אתם עלולים להרגיש את עצמכם
די לחוצים, וזה יכול להביא אתכם להתנהגות
נמהרת ואימפולסיבית.
התפרצויות של
תוקפנות, שאינן אופ ייניות
לכם, עלולות
להפתיע את הסובבים
אתכם. אלה שנוהגים
בכבישים חייבים להיות
וה־רים מתמיד. אתם
9ובפב רו א ר ־
זקוקים להמון תמיכה
20במרס
ואהדה למרות שזה לא
מגיע בקלות ולא תמיד
אתם מקבלים מה שמגיע לכס, ומה שאתם
מעניקים לאחרים. הצעה כספית מעניינת

ע בו ד ה וקרייר ה
בחודשים האחרונים ניתנו לבני המזל

וווו!

שוו

החדק הפגיע והדגיש ביותו השנה
יהיה ! 1שוו :1נישואיגו ושותפויות, או
יורגשו קשייו[ גם בתחומיו[ אחרים

סוסן

611118

שות כדי לא להגיע למצבים כאלה,
זה כמובן לחסוך יותר, ולחיות זהירים
בשימוש במה שכבר נחסך.

מגורי

מאזנ״ס

|1ש1

זני

וניס

מודעות בטלפיו
לכל ה ע תוני ם
^ בכרטיסיא שר אי ב מ חירי המערכתי
5 <1118מ 6אום

*1אסוז*אז 0זאו
158* 61110

•עוראברט

ויזה

נטלי

שרות ת.ר. ללאת שלו ם -חני ה חופ שי תבמ קו ם

נ! רסום

אידיאל

אבן ג בי רול סוות״א, פ תו ח 2 0 .0 0 - 7.30 רצוף

227117/8־ 03

״1.0 *0410,ג< 0<1״א

1ו חו

׳<11ז<*4 *1ג<

אם ברצונך להיראות יפה
בבגד־הים

1 ! 4ש! 0ש. וש<*10 !.

54 *0110 א•1

הרשמי בעוד מועד

לקורס לחיטוב הגוף

־₪ 1/11

41.01 111*1״״*<

411.0 <01 001.1 <1
11.011*11* <;11)141.0 ׳ 4״

ותהיי -בריאה -גמישה -רעננה
הקופה.
הרזיה מובטחת.
לפנות אישית: בית־ספר לאה פלטשר

1)11

אבן גבירול ,50 תל־אביב טלפון 267682 :

תעריפון המנויים ש ל

העול הזה

החלמ־5.4.83
לשנה בשקל

בארץ

לחצי שנה
מחיר העיתון
הוצאות משלוח

סה־׳כ

בשקל

1820

120

290

2230

1250

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אוויר
אירופה ארה׳׳ב, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו־זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש,־ קניה פנמה
תאילנד, הונג־קונג, סינגפור,
קוריאה, יפן, סאיוון

,,מעריב״ 20.4.83
1820 1820
600 1550
369 505
2780 3875
1700 2300

1820

2620

660

5100

3000
1820 1820
1625 2030
515 580
3960 4430
2400 2600

1820

1625

515

3960

2400

אם הנך
נאה מאוד -תמירה -ואינטלגנטית
מקצוע הדוג מנות מיועד לך
מקצוע מ ח מי א ומ שתלם מ או ד
הכנ ה חיונית לכל התח רו ת יופי
ו תפקיד ייצוגי
טלפני לקביעת ראיון אישי שאינו מחייב.
גבי לאה פלטשר הינה מורה מוסמכת להוראת
מקצוע הדוגמנות. רוב דוגמניות הצמרת
ומלכות היופי הנן בוגרות בית־ספרה.
בכל שנה עורכת גבי פלטשר תחרות דוגמניות.
השנה, הנבחרת מציגה את ישראל בארצות־הברית
בית־ספר לדוגמנות לאה פלטשר
אבן גבירול 50 תל־אביב טלפון 267682

נאצים החדשים: שילטונות פולין
וממשלתה. מול שטויות כאלה(ראה
גלופה) ,אתה עומד נדהם, ואין
לך אלא לומר: המחבר הוא חולה־נפש.
חבל רק שחולדדהנפש הזד.
מלעיט ביצירותיו את כל הציבור,
ומעצב את תודעתו של דור שלם
ברוח דימוייו הפרועים.
בקומדיה טראגית זו נשכח מע שה
העוול האמיתי, שביצעה ממ שלת
הגנרלים הפולנית. מארק אד-
למן, אחרון לוחמי גטו ורשה החי
היום בפולין, נעדר מהמקום. השיל-
טונות מנעו ממנו לבוא לוורשה,
והוא נאלץ לצפות בטקס בטלוויזיה
בלודד. לוחמי החרות של היום,
החברים בסולידריות, אינם רצויים
במקום שבו הממשלות מעלות את
זיכרם של מורדי העבר.
נציגי ישראל לא מחו על כך.
וכי למה שיידחף לשם? הרי הוא
בכלל לא ציוני !
אלה נוי, כפר־סבא

הבעיה

סוף־סוף

הפלס תיפתר טינית.
כל־כך
פשוט, כל־כך גאוני !
יוסי זיז, תל־אביב
בעיקבות הדברים האחרונים ש אמר
רפאל איתן, שבהם התייחס ל ערבים
כג׳וקים — דברים המהווים
חוליה בשרשרת ארוכה של דיברי
נאצה כנגד הערבים בכלל והפלס טינים
בפרט — נזכרתי במיכתב
שכתבתי ב־ 8בינואר 1982 לגלי
צה״ל.
חברתי לעבודה טענה ששמעה
בגלי צה־ל ראיון עם הרמטכ״ל,

הפשר לד צ ח־־ ע ם
דיברי חנבלה של רפאל
איתן ממשיכים להדיר שינה
מעיני הקוראים.
המון יהודים עטורי זקנים, עיני הם
מבוהלות וביגדיהם מרופטים,
מתרוצצים אנה ואנה על המסך.
קאט. המון עכברושים מקפצים ב תוך
כלוב, מכרסמים איזה פגר,
מנסים לגרש את הזבובים מעל
גבם. קאט. היהודים מהסצינה ה ראשונה
נראים הפעם מגולחים
למישעי, לובשים מיקטרונים וע ניבות.
פם־הקול מסביר: אלה הם
אותם היהודים, שלבשו לפתע צורת
אדם. אין ליפול בפח — הם רק
נראים כבני-אדם, אך אין הם אלא
יהודים, המפיצים מחלות כמו ה חיות
המזיקות.
זהו קטע מסרט־תעמולה נאצי
ידוע לשימצה.
ה״מסרים החינוכיים״ של רפאל
איתן אינם שונים, בעיקרון, מת עמולת
הזוועה של הגרועים בגז-
ענים. מי שרוצה להיווכח במו
עיניו כיצד נראים אנשים המפי צים
רעל, המשמש אחר-כך כד,כ־

שבו אמר בפירוש משהו מעין ״ער בי
מת הוא ערבי טוב.״ דברים
אלה הושמעו בתקופה של שקט
יחסי (באפריל־מאי ,)81 ולכן אולי
אפשר להסביר את העובדה שדב ריו
לא ד,יכו גלים ולא היתד. להם
תגובה.
בעיקבות הדברים, כתבתי לגלי
צה״ל וביקשתי את הנוסח המדוייק
של דיברי הרמטכ״ל — או הכחשה
כי הדברים נאמרו. למיכתב צירפ תי
מעטפה מבויילת וממוענת אלי.
מאז לא הגיעה כל תגובה שתכ חיש
או תאשר את העניין.
את התשובה קיבלתי בעקיפין,
בהתבטאות הג׳וקים הידועה.
סמדר חלמיש, מעגן־מיכאל

אשמת ׳סוכם
לטלוח את כתב הטלוויז־יח

א פ מי ס ת אן !

(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2382

פתוח במוצאי שבת
לרגל המבצע יהיו משרדינו
בתל-אביב ובראשון־לציון
פתוחים החל מצאת השבת.

לבעלי החלטה מהירה בלבדי

מגרש לוילה או 2דירות נופש!

£ך רוכשי הדירות הראשונים החל מיום ,15.4.83 יזכו ללא
הגרלה בשני הפרסים הבאים :
.1מגרש לוילה בשטח של דונם אחד באחד הישובים היפים
ביותר שיוקמו ביהודה ושומרון — דקות ספורות
מהקו הירוק.
2 .2דירות נופש לכל החיים, לבילוי שבוע באילת ושבוע
בטבריה. כדאי למהר!

£ן• רוכשי הדירות הבאים אחריהם יזכו באחד משני הפרסים
הבאים :
.1מגרש לוילה בשטח של דונם אחד באחד הישובים היפים
ביותר שיוקמו ביהודה ושומרון — דקות ספורות מהקו הירוק.
2 .2דירות נופש לכל החיים לבילוי שבוע באילת ושבוע בטבריה.
ההגרלה תערך במעמד חתימת זכרון הדברים ע״י איש המכירות
ובנוכחות הרוכשים.

במבצע נכללות בל דירות החברה(על פי מחירון מרץ :)1983
בנתניה בפתח־תקוה בראשון־לציון בבני-ברק ברמת־השרון בתל-אביב

תל־אביב

פתח־תקוה

ככר המדינה ה־ באייר 10

חיים עוזר 28

נינ ד־

בונות

1* 1 1 1נ 1 1 1

* ווהביס ־

מכחכים

מסעדה איטלקית מקורית
רח׳ הרברס סמואל ( 78 סיילת)
טל( 659241 .דרך מלון קונקורד)
פתוח כל ימות השבוע מ 11.00-בצהריים עד 01.00 בלילה.

בעיו ת
ולבטי ם
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי?ידמו

(תמשך מעמוד )24
קוצר־ראיה זה מתבטא באי-יכו-
לת לקרוא את מפת־ההיסטוריה.
האנשים שנרצחו לקחו חלק בתה*
ליו־השלום, אך התחליף עצמו
אינו תלוי בהם. רציחתם לא תע צור
אותו.
הד״ר סרטאווי שונה מקודמיו
בכך, שהוא היווה קטליזטור במלוא
מובן המילה, במיוחד בחודשים
האחרונים לתייו. זו הסיבה שרוצ חיו
כה נחפזו לחסלו.
מה שקשה להסביר לקיצוניים
הוא, שאין זו חוכמה לנקום בעמ דות
בלתי־מתפשרות — במיוחד
בימינו, כאשר כולם הולכים ימינה.
ולהיפך — עוז־הנפש ואומץ־רוח

קריקטורה של ג׳ון מיניון ככתב־עת בריטי
הצטרף למועדון המחשב האישי

.תלה אותו לייד הראשון״

קרי א ה נוגשיו ה סו רגי ם
הקורא מבקט חברות לעט.
אני ישראלי השפוט לתקופה
ארוכה בגרמניה. בבית־הסוהר ביצ־בך
המחנק בלתי-רגיל. הזמן רץ
— אך לא די מהר. אולי מיכתבי
עידוד מנשים משכילות ויפות יעז רו
לי להעביר את הזמן?

יעוץ למתחילים וחתקדחים

החלפת מידע בץ חברים
רכישות מוזלות בתשלומים

קורא אבו־ פול

ירחון מקצועי
ארגון חפגעוי חברים

מפת ההיסטוריה

לפרטים:

הוצאת רשפים

ת.ד 674

נחוצים דווקא כדי לבחור בעמדות
ריאיייסטיות.
אני קורא לכל האנשים שמצד דים
בדרכו של ד״ר סרטאווי להת ארגן
ולהשמיע את קולם, לפעול
ביתר מרץ להגשמת מטרותיו.
ד׳׳רמוחמדאבו ־ פול, ג׳ת

איזהו גי בו ר?־
הקו הירוק זכה בהכרה
מכיוון בלתי״צפוי.

0116ס\/קש0ק
תה-צמחים
בשקיקים

טבעך טעים
מבריא־מרענן

תה שושנים £זז 80צ£1
תה מנטה 2£ו*ו/1ווצ£1
תה בבונג 11£ו4ווצ£1
תה תערובת פירות

*זזסתזצוז

ועוד 7סוגים שונים

להשיג בסופרמרקטים,
שקם, בתי טבע, בתי מרקחת ומעדניות
עבור פרוספק ט ודוגמא חינם
נא לכתוב לת.ד ,46 .רמת-השרון__

חדש!

תה תערובת צמחים
ופירוח. נמס בן־וגע
מאירליט גר>יקח*9ר*>19 ונילו•

מיכאל לבקובפקי,
ביצבך, גרמניה

כדאי שהציבור בארץ ידע, שלא
רק הקומוניסטים התבוסתנים מוכ נים
לקורבנות אישיים למען דיעו-
תיהם הפוליטיות. חייל בשירות
סדיר בצה״ל, המשתייך לתנועת כך
של הרב הגיבור מאיר כהנא, יושב
בימים אלה בכלא ,6אחרי שנשפט
עקב סירובו לשרת בתחומי הקו
הירוק.
הגיבור היהודי הצעיר הזה בי
1רקים

כתובתו
של הקורא:
23 11כ<ן ל 28י1־ספ 6308

זגד הי ת רו תהד תי ת
מחבר המיכתב הבא מציג
עצמו פ״תלמיד יטיבה הכואב
את מצבה הדל של
היהדות הדתית, שבלית״
ברירה החליט לצאת בהתקפה
נגדה — בלי לנטשה״.
פישעה
הגדול של היהדות הד תית
הוא נסיונה לכפות את דרכה
על הציבור החילוני. זהו פשע לא
משום שערכי היהדות אינם ראויים
לכיבוד על-ידי כל יהודי, אלא
מפני שהדת היהודית שרויה בגלות

וירוקים

הירוקים .

טלא תהיה בל אי הבנה :
הירוקים פירושו מי שיורקים
עליהם.
ירושלים

• לפי הצעתו של הקורא
סיוון, הוחלף שמו של המדור
״מה הם אומרים״ ל״מה תם
אומרים, מה הן אומרות״.
קש בדרך נועזת זו למחות נגד
סניף אש״ף בישראל, הקורא ל עצמו
״יש גבול,״ נגד שאר ״סרבני
המצפון״ למיניהם, המשתמשים ב מצפונם
המרכסיסטי בתור תירוץ
פחדני, שבא לכסות על אי־רצונם
למות למען המולדת.
יזכור עם ישראל לעד את גי בוריו
האמיתיים, שמצפונם הפט ריוטי
משמש להם מצפן בכל מע שיהם.

נראה אם יהיה לכם אומץ
לפרסם את המכתב הזה.
יו סףכר ־ כוכבא, נצרת עילית

• חוק נישואין וגירושין מונע
אפשרות חיתון בין יהודי וגויה,
בניגוד מפורש לפסק־הלכה של __
הרב חיים עוזר, שפסק בשו״ת כי
עדיף שיהודי חילוני יתחתן עם
גויה מאשר עם יהודיה.
ר,למן נלוצאכט, ירושלים

8 511־ 61נ 10€01

הניצנים נראו בארץ: ניצני
מפלגת היורקים ומפלגת

ראובן סיוון,

• לדעת רבים, כל בעל חשבון
בנק הוא בנדר מלווד-־בריבית ה פסול
לעדות. לפיכך, רוב הקידו שין
והגירושין אינם תקפים, על
כל ההוצאות החמורות הנובעות
מכך.
הצעות כבדה, כשאין שום דבר הוודאי
מבחינה הילכתית.
נמנה כמה דוגמות:
• לוח השנה היהודי וכלליו
מוסלים בספק גדול, וכבר כתבו
על כך רבנים ספרים רבים. אם
הלוח משובש — כיצד ניתן לכפות
עליי לאכול מצה, בזמן שכלל לא
ודאי שהוא פסח?
• כתובות על גבי קברים עתי קים.
בציון השנה, החודש, היום
בחודש והיום בשבוע מציבים סימן
שאלה גם על מניין ימי השבוע —
כך שכלל לא ברור אם יום השבת
הוא אכן במקומו.

•רו? בז ע די ם ־ זנעזגד !
ידיעה של סוכנות עיוויס:
״שומר בבית״ספר בחיפה
ניצר לחקירה, אחרי שירה
באוויר כדי להניס
כערים ששיחקו בחצר.״
(״על המישמר״17 ,
באפריל, ערב יום-
העצמאות).
בראוו! ואני כבר חשבתי כי
דם נערים הפך בישראל להפקר,
כי מותר לירות בהם, להכות אותם,
להתפרץ לבתיהם, כאילו לית דין
ולית דיין.
כל הכבוד למישטרת חיפה. נכון
שזו רק עיר אחת — ולא הכי
גדולה בישראל — אך גם מסע בן
אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן.
מי יודע, אולי מחר יתחילו לנהוג
כך גם בבאר־שבע, בחדרה ובירו שלים׳
ואחר-כך גם בתל־אביב?
מדינת חוק אין בונים ביום אחד,
גם לא בשנה אחת. השרשת מוש*.
נים דמוקרטיים היא עניין של
שנים, של דורות. אך לאט-לאט,
כשיתרגלו בישראל שאין לירות
סתם כך באוויר, להפחדת נערים
יהודיים, אולי תתחיל המישסרהגם
לעצור ביריונים היורים בגדה ב נערים
ערביים?
שרה ליפשיץ, רחובות

לי די ע ת
ה קו ר אי ם
קוראים השולחים מיב-
תביט מתבקשים לנפח
אותם בקצרה, לכתום אד
תם כמכדנת־כתיכח כי•
רווח בסול ועל צידוחאחד
כלבד של חנייר* עדיפות
תינתן למגדפים תמונות
לסינתכיחם.

¥ 7\¥ 80ס ^8110
בבדיקה של ח ס 6 5 6 1 6 0ח 10 עו, ה מרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל, זכתה 80ץ ם^ 0ח 8במדליית זהב לשנת 1982 על איכותה המעולה.

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות.

חשבם חזת

עלבא בוני ם
א חוזי א מו ק
בפולמוס הסוער שהתפתח בעיקבות פירסום המאמר
אין לי אחות של אמנון דנקנר בהארץ 18.2.38 נשפך
עד כה ים של דיו, ופורסמו כבר עשרות מאמרים
ומיכתבים למערכת, ששני המחנות הניבים ,״האשכנזים״
ו״הספרדים״ ,מניפים בחמת־זעם את סימליהם המקודשים
שרכשו לעצמם באופן שרירותי — אלה את היינריך
היינה, זיגמונד פרוייד ואלברט איינשטיין, ואלה את
הרב שלום שבזי, יהודה הלוי ושלמה איבן־גבירול.
לדעתי, זאת מילחמת״תרבות מזוייפת, המשקפת
באופן מהופך את הבעייח האמיתית.
ברצוני לנסות להעמיד את העניין על רגליו ולהציגו
באור הנכון.
מרוב מהומה ולהט הוויכוח, נשכחה העובדה הפשוטה
שדנקנר כתב את מאמרו המפורסם בהשפעת
הטראומה של רצח אמיל גרינצווייג, שנרצח בתום
הפגנת שלום עכשיו בירושלים, מול מישרד ראש״חממ-

ערביים בצלע ״האשכנזית״ של המשולש, מעבר לקלפי
הבחירות, שולחן־הכתיבה הנוח ובית־חקפה!
צודק בהחלט יצחק לאור, אחד המעטים בוויכוח
שנגעו בשורש הבעייה בתרומתו לפולמוס (פורום, העולם
הזה ,)2376 ,בכותבו שחדנקנרים למיניהם שונאים את
עדות המזרח והערבים גם יחד. כדי להמחיש עובדה
זאת, אביא שתי ציטטות קטנות ממאמרו של אמנון
דנקנר :
מניחים אותי בכלוב אחד עם באבץ אחוז־אמוק
ואומרים לי: או־קיי, אתם עכשיו ביחד תתחילו לקיים
דיאלוג, אין ברירה. תסלחו לי, אבל הוא נושך את
צווארי, איך אני יכול לדבר איתוז
והציטטה השנייה:
ואתם, גבירותי ורבותי, מהפלאגגות של בגין, דומים
לאש״ף הרבה יותר מאיתנו — אנחנו, המכונים בפיכם

שימשו פוס ומנחם בגין א:נס
האחיס עוד. אחי* חס כל
הנלחמים למען עודו
שואדי בחמתי1־
שלה. ההפגנה נערכה בדרישה לממש את מסקנות
ועדת-החקירה הממלכתית בפרשת הטבח במחנות״הפלי-
טים הפלסטיניים צברה ושאתילא בביירות. במילים
אחרות: נקודת המוצא ושורש הפולמוס איננו מה
שנוהגים לכנות, משום־מה ,״השאלה העדתית״ ,אלא
הסיכסוך הישראלי״פלסטיני.
העובדה האובייקטיבית שרוב תומכי הליכוד הם
יוצאי אסיח ואפריקה, ורוב אנשי ״מחנה השמאל״ חם
יוצאי אירופה, הניעה כנראה את דנקנר להסיק את
המסקנה המוטעית, שהקיטוב האתני-עדתי הקיים בישראל
— חופף כביכול את החלוקה בין התומכים
והמתנגדים לדו-קיום ישראלי-פלסטיני. זאת כמובן
גישה שיטחית, כי הבעייה אינה אלקטוראלית בלבד.
המציאות הרבה יותר מורכבת ומסובכת. קיימת
הצטלבות מעניינת ומפתיעה ביותר של מערכות היחסים
בין ״אשכנזים״ ״ספרדים״ ובין יהודים וערבים. או,
בניסוח אחר, קיים מעין משולש ששלוש צלעותיו הן
״אשכנזים״ ,ספרדים״ ופלסטינים.
אסביר את עצמי: האם אמנון דנקנר יודע, למשל,
שכאשר ערבי בא לתל-אביב לחפש עבודה ונזקק למקום
מגורים זמני, יש לו הרבה יותר סיכויים למצוא את
מבוקשו דווקא בשכונת-התיקווה מעוזו האלקטוראלי
של מנחם בגין — ולא ברמת־אביב — מישכנם של
רבים מ״יפי הנפש״ של שלום עכשיו ו האם הוא יודע,
שבימי השישי בשעה 6בערב, כשהטלוויזיה הישראלית
מגישה את הסרט הערבי שלח, חוצות שכונת-התיקווה
ריקות מאדם, בדיוק כמו בכל כפר ערבי במשולש
ובגליל! — האם אמנון דנקנר שם לב לעובדה המעניינת,
שסימטות שבזי ישכונת-התיקווה דומות הרבה
יותר לחוצות צברה ושאתילא לפני הריסתם, מאשר
למשל לרחובות שמקץ ומלצ׳ט במרכז תל-אביב!
ועוד משהו: כידוע לו בוודאי, שכונות-העוני
בישראל מאוכלסות בעיקר ביוצאי ארצות אסיח ואפריקה.
ובמו בכל העולם הקפיטליסטי, כך גם בישראל,
אנשים מבני העניים בעלי תושיה, אומץ ויוזמה אישית,
שהמימסד חסם בפניהם כל סיכוי ריאלי של קידום,
מוצאים לפעמים מיפלט בעולם־הפשע כצ׳אנס אחרון
של התקדמות בחיים. האם הוא יודע, שאחוז ניכר
מכנופיות העבריינים הן דו-לאומיות, כלומר מורכבות
מיהודים וערבים! אין לזלזל בעובדה הזאת, כי כאשר
יוצאים למשימת־פשע משותפת, יש צורך בחרבה״חרבח
שיתוף־פעולה ואמון הדדי, ממש כמו ביחידה קרבית
מובחרת של צה״ל, ש״יפי הנפש״ של שלום עכשיו
מהווים בה רוב.
איך, לעומת זאת, משתקפים היחסים היהודיים-

לא פחות ולא יותר! אין כמובן לבוא בטענות*—
אל באשיר ברגותי, שאיננו בקיא ברזי הצביעות הישראלית,
אבל מעניין מאוד שאמנון דנקנר, ש״ההתיישבות
העובדת״ איננה זרה לו, שתק כדג נוכח הזוועה הזאת.
הוא בנראה התמוגג בליבו מרוב נחת, כי הוא שמע
זה עתה סיפור על דנקנר אחר, קיבוצניק העובד
בשטחים הכבושים, המתנצל בנימוס ובעדינות
לפני באשיר ברגותי ש״נאלץ לצערו״ להניח אזיקים
על ידיו. הוא מתנצל, כי הוא בעצם קיבל חינוך אחר,
הוא בנעוריו קרא את כיתבי חיינריך היינה וזיגמונד
פרויד, וגם למד בעל־פה את מישנתו של אלברט
איינשטיין.
הרי זאת בדיוק הצביעות הקלאסית, האופיינית
להרבה ״יפי-נפש אשכנזים״ מבני התנועה ה קי בו צי ת ,״
שכטייסים מטילים את פיצצותיחם הקטלניות על מח-
נות-הפליטים ואחר־כך משקיטים את מצפונם בהפגנה
אחת של שלום עכשיו בביכר-מלכי-ישראל ! טיפוסים
אלה משרתים ביחידות העילית של כל זרועות-הביטחון,
מבצעים בל פקודה של הממונים עליהם, תוך כדי
״יסורים מצפוניים״ ו״לבטים״ ,או חשתפכויות״נפש
מגעילות לאחר המעשה.
לוא, למשל, אותו קיבוצניק ״נחמד״ חיה מקבל
את הפקודה לחסל את באשיר ברגותי, חיה בוודאי
מבצע את הפקודה עם דמעות בעיניים, ולא שובח לפניכן
להתנצל לפניו ״בשם כל עם ישראל״.

ועכשיו, אחרי שבדקנו את הצלע ״האשכנזית״ של
המשולש, הבה נחזור אל המציאות הפוליטית חגלוייח
לעין.
ופה אין להתעלם מן העובדה המצערת — ויש

..הקיבוצניק התנצל ובני
באשיו בתות׳ שיריו לשים
אזיקים יל ידיו נאמו:
,קיבלתי חזור אתרד

יום־יום בכיכרות ובשווקים וליד דוכני-ההחתמה ״אש״ף,

בקיצור, בדמיונו הפרוע של אמנון דנקנר, עדות
המיזרח והערבים הם חבורה של באבונים אחוזי אמוק.
משמע מזה, ש״האשכנזים״ הלבנים, בני תרבות״המערב,
חייבים לעמוד כחומה נצורה מול הנחשול הפרוע של
ההמונים הפראים והברבאריים של אסיה ואפריקה.
האם זה לא מזכיר משחו! האם לא נודף מזה ריח
פאשיסטי וגזעני של דרום־אפריקח !
בעיתון הארץ מה״ 22.12.82 העניק באשיר ברגותי,
עורך השבועון הקומוניסטי אל־טליעה המופיע בירושלים
הערבית — אשר אז בדיוק שוחרר ממעצר־בית
ממושך — ראיון קצר לאמנון דנקנר. בתשובה לשאלת
המראיין על סיכויי שיתוף־פעולה בין יהודים וערבים
השיב באשיר ברגותי :
אספר לך סיפור: ב־ 1975 הייתי בחקירה ממושכת
של השין־בית. הייתי 40 יום בתא סגור, ואחר כך

..ותוסת שכוונת חת׳קאה
מתווקניס נשתוקון סוס עוג׳
בסדעיזיה בימי השישי, בדוס
כמו וחובות הכפרים במשולש!
הוציאו אותי אל החצר. עמדתי, מסונוור מהשמש,
ולפתע הניח מישהו את ידו על כתפי בעדינות ושמעתי
קול אומר :״אני מתנצל, אבל אני חייב לשים כבלים
על ידיך. אני עושה זאת למרות רצוני, אני קיבוצניק
וקיבלתי חינוך אחר. אני מבקש ממך סליחה בשם
עם ישראל.״
התרגשתי מאוד, ממש פרצתי בבכי, ומאותו רגע
אני מאמין ביחסים בין יהודים ובין ערבים.

לומר אותה בפה מלא — שעדות חמיזרח חם הבסיט
האלקטוראלי העיקרי של הליכוד ושאר מיפלגות הימין.
מה הסיבה ! יש לזה הסבר סוציולוגי פשוט למדי :
שיכבה מדוכאת ומושפלת במערכת חברתית מעמדית
נתונה, מוצאת לעיתים פורקן לתיסכוליה על חשבון
שכבה אחרת, המדוכאת עוד יותר ממנה. כך למשל,
הלבנים העניים במדינות הדרום של ארצות-הברית הם
גזעניים ושונאי כושים במיוחד.
הקיטוב האתני-עדתי בישראל מקביל פחות או יותר
לחלוקה המעמדית של החברה. זאת, אגב, לא תופעה
מיוחדת לישראל, אלא בעיה כלל עולמית. ארצות
המערב המתועשות וארצות העולם השלישי של אסיה
ואפריקה ואמריקה הדרומית חן מערכת כלכלית סגורה:
המערב משמש בבית״חרושת עולמי ענק, הקונה
חומרי-גלם בזול מארצות העולם השלישי, מעבד אותם
ומוכר אותם חזרה כמוצרים מוגמרים ויקרים.
במערכת עולמית זאת ניצבים זה מול זה לבנים
מול צבעוניים, שבעים מול רעבים. זאת בעצם תמצית
המדיניות העולמית.
מדינת ישראל היא, כידוע, מדינת הגירה, והמציאות
הגלובאלית משתקפת בתוכה בכך, שיוצאי ארצית-
המערב הם על-פי-רוב בני המעמד השליט, ויוצאי ארצות
אסיה ואפריקה הם בדרך בלל הנשלטים.
מצד שני ,״הבעיה העדתית״ של מדינת ישראל
קיימת בעצם ברוב ארצות המערב. בצרפת, למשל,
הסנגלים ויוצאי צפץ־אפריקח הערביים מבצעים את
רוב העבודות השחורות. בגרמניה המערבית מוטל תפקיד
זה בדרך־כלל על התורכים, שמיספרם במדינה מגיע
בבר לבמה מיליונים. ובארצות-חברית יש כמובן בושים,
פורטוריקאים ומבסיקאים. אגב, אין זח מיקרה שתנועת
הפנתרים השחורים שקמה בשנות השיבעים בשכונת
מוסררה בירושלים, אימצה את שמה של תנועת מחאה
כושית בארצות־הברית.
אמנון דנקנר ציין בראשית מאמרו מי אינם האחים
שלו. גם אני, בסיום מאמרי, אעסוק בחשיפה מישפח-
תית: שימעון פרס ומנחם בגין הם מחנה אחד. הם
לא האחים שלי !
תנועת ההתנחלות הציונית גרמה להיווצרותם של
שני תאומים סיאמיים עוינים, הצמודים זה לזה ללא
יכולת היפרדות: הפלסטינים והישראלים. אני מאמין
באמונה שלמה בעתיד של שלום ודו״קיום של שווים
בין שני עמים אלה. ובל הנלחמים למטרה זאת הם
האחים שלי !

אריה | 31־ 1ז 1דין, ח ג -א ב ־ ב,

? * 8511י י

<^ 0ו ט 8

4צילינדר ז 13ץ^ 8
2500 סמ״ק.
מנוע 6 ץ־זטזח 0 6
2800 סמ״ק.
מנוע 8־86931
5000 סמ״ק.
כל הדגמים מצוידים במירב
השכלולים +מזג! אויר
ח1־* 11ט 8ורדיו אורגינלי.

— ץ*ווכ 06161

מנוע 6־\/
2800 סמ״ק.
מנוע 6 טכ1\/13111
3800 סמ״ק.
מנוע 8־ 106 זק 03

5000 סמ״ק.
כל הדגמים מצוידים
במירב השכלולים +מזגן אויר
ח1־* 11ט 8ורדיו אורגינלי.

אספקה מיידית ( ע)5 8 0 8 1 1
רכב עבודה אמין, שנעים לנסוע בו גם לאחר שעות
העמדה. ניתן לקבל את מירב השכלולים כולל |
מזגן אויר וז1־* 11ט .8דגם מיוחד להסעת נוסעים .

£641 1910108$א 6£רווסמז

^¥801.6

משרד רא שי:ת״א, דרך פ״ת ;65 דרך פ״ת ,86 טל , 251374 חי פ ה: דרך יפו ,132
טל 7־ , 04-528285 ירושלים: שלומציון המלכה ,15 טל , 02-234536 ,231798
סוכנים: חיפה: בית המכוניות, יפו ,19 טל 04-512251נ תני ה: מכ תי ת נתניה,
סמילנסקי ,24 טל ,053-39423 נצרת:בישארה יוסף סרוגיי, רח׳ פאולוט השישי ,56
טל .065-54677 באר-שבע: רכב בן שושן, רמב״ם ,13 טל.057-70527:

שנחאל אנלפינר

בונה את הבית הראשון

ך נערה שהובאה לחדר ה •
י מיון של בית החולים בילינ־סון,
גילתה סימנים ברורים של
הרעלה. בתוך כמה שעות היא
יצאה מכלל סכנה.
אמינה, האשד. הצעירה בת ה־17
מיסו, לא הסתירה מפני הרופאים
שניסתה להתאבד. היא לגמה את
תוכנו של בקבוק אקונומיקה, אך לא
הצליחה להשלים את רצונה. קרר
בי־מישפחתה גילו אותה כשעמדה
לשים קץ לחייה ומנעו את ה אסון.
לנערה
היפואית היו סיבות רצי ניות
לחזור על מעשה דומה ש עשתה
אשד. צעירה לפני כ־400
שנה בוורונה, ג׳וליה, אהובתו של
רומיאו האגדתי מהטרגדיה השקם-
פירית הנודעת.

עוד מעט
חתן וכלה
ך/ולי ה מיפו היא צעירה ער-
^ ביה שעמדה להתחתן ב־21
באפריל עם בחיר־ליבה — צלאח

צאלח לביתה, והודיעה להוריה על
הצעד הגדול שהיא עומדת לעשות.
אמה של הכלה השיבה, שיש
לדבר תחילה עם אביה של אמינה.
אך האב היד, רחוק מהבית, ולא
יכול היה לבוא הביתה בכל עת
שרצה — הוא ישב בכלא. באחד
הימים ניתנה רשות לאביה של
אמינה לבקר בביתו ביפו, כדי
לדון בעתידה של בתו.
האב, יוסף, לחץ את ידו של ה חתן,
קאדי הוזמן להיות נוכח ב חתימת
הכתובה, ושני הצעירים
התנשקו בחמימות רבה ובאושר.
הם כבר ראו את עצמם חתן וכלה,
גבר ואשד, לכל דבר. רק ימים
מעטים הפרידו ביניהם ובין חיי-
הנישואין.
אביה של אמינה חזר לבית־הכלא,
והתחיל בוודאי לספור את
הימים עד שיקבל חופשה הבאה,
כדי להשתתף בחתונת בתו.
הקשרים בין שתי המישפחות
נראו יציבים. מוחמד כחיל, אביו
של צאלח, התבקש לפתור בעיה
מישפחתית שהתעוררה בין אחת
מאחיותיה של אמינה ובעלה. הו־

הוא נעצר כחשוד בנסיון לרצות את קרובת הכלה -היא
ניסתה להרעיל עצמה ו הקרב נטוש בין שתי המישבחות
כחיל. לפני שלושה חודשים חתמו
אביה, יוסף עבד־אל־האדי, והורי
החתן, על הסכם שבו נקבע כי
טקס הנישואין שלהם יתקיים ב אולמי
נפטון בבת־ים, בנוכחות 400
מוזמנים.
ההכנות לחגיגה היו בעיצומן.
הורי החתן — סהיילה ( )38 ומו־חמד
42 נהג מונית מיפו — הו רים
ל 10-ילדים, כבר מילאו חו בותיהם.
כך הם סיפרו השבוע ל־העולם
הזה. הם קנו זהב ומתנות
ברבבות שקלים, כפי שנקבע בכ תובה.

ימים ספורים לפני הטקס,
עבר חתול שחור בין הורי אמינה
וצאלח. המאורעות של השבועות
האחרונים הציבו מחיצות של שיג־אה
בין בני מישפחותיהם של הכלה
והחתן.
צאלח בן ד,־ 22 הכיר את כלתו-
לעתיד אמינה ביפו, ולא היסס
להביא אותה לבית הוריו כדי
למסור להם: זו תהיה האשה שלי.
האם סהיילה החליטה שיש לכבד
את בחירתו של בנה, ויחד עם
אביו של הצעיר קבעו שאמינה
תפסיק לעבוד כמנקה בבית החו לים
תל־וזשונזר, והבטיחו לשלם
להוריה את הסכום שהיתה נוהגת
לחסוך ממשכורתה ולהביא לאמה.
אהבתם של אמינה ושל צאלח
פרחה בגלוי. הנערה הזמינה את

דות למעמד שהוא רכש לעצמו בין
ערביי יפו, הצליח במשימה זו.
הימים עברו בשקט. אמינה וצא-
לח, כמו זוג-יונים, בילו כל הזמן
ביחד. הוריו של החתן היו עסוקים
בהכנות האחרונות לחתונה.
הצרות התחילו כשבאידיליה הת ערבו
חוקרי־המישטרה.
באמצע מרם התחילה המישטרה

לחפש אחרי שניים מבני מישפחת
כחיל. צאלח, החתן של אמינה, ו אחיו
הצעיר סאלם נעצרו בחשד
של נסיון לרצח.
חוקרי-המישטרד, הביאו את צא-
לח ואת אחיו לפני שופט שלום,
וטענו שהשניים ניסו לרצוח את
חמים עבד־אל-האדי, דודה של
אמינה. חמיס נורה בידו ליד ביתו

ביפו, על־ידי שני אלמונים.
שופט בית-המישפט המחוזי ב־תל-אביב,
אורי שטרוזמן, התבקש
לעצור את שני האחים כחיל עד
תום ההליכים המישפטים נגדם.
התביעה הציגה לפני השופט את
התמונה הבאה :
אמה של אמינה לא רצתה שה חתונה
תתקיים. צאלח חשד שדו דה
של אמינה, חמיס, הלשץ באו זני
קרוביה שהוא נמצא בפיקוח
קצין־מיבחן, ולכן אינו מתאים ל-
מישפחה.

״הרגו א ת
בעלי \ ״

אבי ואם החתן
מוכנים לשכוח

ך* שאמו של צאלח באה לבית
״ אמה של אמינה׳ להסדרת הח תונה
— המשיכו לספר החוקרים —
אמרה אמה של אמינה, שאינה מס כימה
שהצעירים יתחתנו. לכן בא
צאלח לביתה של אמינה ואיים
על האם.
כשחזר אביו של צאלח לביתו
ושמע שאם הכלה רוצה לבטל את
החתונה, מיהר אל בית דודתה של
הכלה, כדי שתעזור לשכנע את
האם הסרבנית לשנות את דעתה.
המדד. השיבה. שעליהם להמתין
עד ל־ 9במרס, כאשר יחזור יוסף
מביודהסוהר.

באותו זמן עצמו — סיפרו השוטרים
— נראו שני האחים כחיל
מחזיקים בנשק, נשמעה יריד״ והדוד
חמים, שחזר זה עתה הביתה,
נפגע מהיריה. חמים הפצוע ברח
מהמקום.
אשת חמים מיהרה לצאת מביתו
וצעקה :״הרגו את בעלי!״ לדבריה,
היא ראתה את שני האחים[
פנתה אל צאלח, והתחננה לפניו[
אל תהרוג אותו! צאלח, כך אמ
רה, כיוון אליה את האקדח והי*
התעלפה.
יש עדי-ראיה, טען נציג הפרק׳
ליטות, עורך־הדין ספיר חן, שראו
את האחים צאלח וסאלם באים
מתקרבים ויורים.
עדה אחת טוענת, שצאלח הו:
זה שירה.
אשתו של חמים אומרת, של:
ראתה מה בדיוק קרה, אך ראתו
שלשני האחים היה נשק.
צאלח אמר, שכל השבוע ל;
ראה את אחיו סאלם.
לחוקריו סיפר צאלח שאכן הי
באותו היום במקום שבו נור
הדוד חמים, אך היה זה כשעתיי
קודם לכן, כי מול ביתו של חמי
יש מוסך, שבו היתד. מכוניתו לצו
רך תיקון.
הוכח שטענתו נכונה — ציי;
חוקרי־המישטרה, אך הם לא השו
(המשך בטנזוד 7

.1מערכת נעילה -הכוללת 3נקודות
סגירה, מבטיחה נעילה הרמטית.
המערכת מאפשרת ויסות באמצעות
מנגנון מיוחד, לשם השגת האיטום
הנדרש.

.2סרגל זכוכית
מיוחד המחליף
את המרק בנגרות
המיושנת.

? .3זרק סיליקון
חדיש לזיגוג

.4צבע רב שכבתי
מיוחד, המכיל
מרכיבים חדישים
להגנה על העץ.
הצביעה כוללת
תהליך יבוש בתנור.

.5עץ פיני משובח
ויבש, נקי מסיקוסים
(עיניים) המחובר בשיטת
סאתאוסוזססאוו

המומלצת ע״י מכון
התקנים הגרמני אום
תהליך זה מונע התעקמות
העץ כתוצאה משנויי
טמפרטורה.

סרטי איטום חדישים
ועמידים המבטיחים
אטימה בפני רוח וגשם.
כך מוענק לך חסכון
משמעותי באנרגיה.

נגחה בניץ מעילה
ריאים ישרבפתח!
ממש כמו בחו״ל רואים את הגימור
המושלם של הדלתות, החלונות
והמשקופים מתוצרת ״עץ עד״.
רואים את הציפוי היפה של
הדלתות(לטעמך, יש מבחר גדול),
רואים את החיבורים, הפינות
והצדדים המעוגלים, את הצביעה
המעולה ואת הפתיחה החלקה של
כל הפתחים.
בפעם הראשונה חלון אטום -חוסך באנרגיה תהליך היצור המודרני והמתוחכם
מאפשר חוזק ודיוק מירביים
ואיטום מוחלט כפי שלא היה
מעולם, זהו חסכון משמעותי
באנרגיה וניתן להגיע אליו רק
בשיטות היצור של סולב.

חלון ודלת לעד
הדלתות, החלונות, והמשקופים של
עץ עד שונים משל האחרים, בעיקר
בשל השיטה המיוחדת בה הם
מיוצרים.
שיטה זו הנקראת §ח1זח! 0ן ז 86 חח
היא בלעדית לסולב ומומלצת ע״י
מכון התקנים הגרמני אום.
העץ, אורן נורדי בריא, עובר תהליך
של הוצאת הסיקוסים (עיניים)
ולאחר מכן מחובר ומודבק מחדש.
כך נמנעת התעקמותו לעד.
לכן, כשאתה מזמין את נגרות
הבנין של ״עץ עד״ אתה מבטיח
לעצמך דלתות, חלונות, ומשקופים

חזקים ויפים שאינם מעוותים את
צורתם וצבעם אינו מתקלף במשך
עשרות שנים.

קיצור תהליך הבניה וחסכון כספי בתהליך הבניה אינך תלוי יותר
בנגר, בזגג ובצבעי העלולים לשבש
לך את לוח הזמנים ולגרום להפסד
כספי. הכל מוכן, עליך רק לבחור
באיזה סוג של חלונות ודלתות
אתה רוצה באיזה ציפוי(יש מבחר
גדול) .אנשי סולב מבקרים באתר
הבניה פעמיים: בפעם הראשונה
לאחר גמר בנית הקירות כדי להרכיב
משקוף סמוי בפתחי החלונות
והדלתות. ובפעם השניה מרכיבים את
המוצר המוגמר. שיטה זו חוסכת לך
המהנדס, הארכיטקט והקבלן חודש
עד חודשיים בתהליך הבניה.

25 דגמי דלתות
במגוון צבעים וציפויים.
משרד מבירות:
קרליבן 43ת״א
טל 295935/6 .־03
רק קונצרן בניה גדול כמו סולל
בונה, הבונה עשרות פרוייקטים
ברחבי העולם, בהתאם לדרישות
התקנים המחמירים ביותר, יכול
להעניק לך את היתרונות של נגרות
בנין שהיא המילה האחרונה
בעולם ,״עץ עד״ של סולב.

15 דגמי חלונות

וימריעקבסון טמיר

סולב סולל במה

ו נ 1חודשים נ׳1־ 00 העוזר ס בו, שהניד מיסמך אנוש מותק: סי טו
נעוריו בחברון הכבושה, הצטדטתו לפס, מאסה והעינויים שעבר
לפני כחודשיים פורסם סיפור חייו של סעיד אבו•
רזאלה (״העולם הזה״ ,)2375 פלסטיני המחפש את
בנו היהודי. זהו אחד הסיפורים הכלולים בספר
״זיכרונות פלסטיניים״ ,שערך אגוור אבו־עיישה (,)33
עוזרו,.של חד״ר עיצאם סרטאווי. הספר ראה אור
בפאריס. באוקטובר .1982 הפעם מתפרסם סיפורו
של אבו־עיישה עצמו, שהתחיל את דרכו הפוליטית

כנער בפת״ח, נכלא בכלא ישראלי, גורש מישראל,
למד מישפטים באלג׳יריה ופאריס, שימש יו״ר אגודת
הסטודנטים הפלסטיניים בצרפת והפך עתרו של
האיש שהקריב את חייו למען השלום• הוא חי ביום
בפאריס, חסר אזרחות יברשותו דרכון של פליט.
השבוע: חלקו הראשון של סיפור־חייו, על ילדותו
בחכרץ תחת הכיבוש. תירגמה: תמי מוטוביץ.
מתבצעת בשני ביקורים: הביקור הראשון
נועד להרגיע את הרוחות, ואילו בשני
נקבע גובה הפיצויים והנזיקין, אם יש
כאלה. סכום זה משולם על־ידי כל הגברים
של המישפחה, שווה בשווה, וחלקו של
בן המישפחה שגרם לתאונה אינו עולה
על חלקם של האחרים.

בי ת
בכפר
ף ־ 1962 או 1963 עברנו שוב דירה.

^ ית־הספר הראשון שבו למדתי היד.
י מעין גן־ילדים לבנים ולבנות (זה היה,
אגב, בית־הספר המעורב היחידי שבו למ דתי
אי־פעם) .המורה, גברת אל־סיט נביבה
היתה נוצרייה — בחברון היו רק חמישה
נוצרים — ולימדה בצורה אינטליגנטית.
בגיל 4או 5עוברים הילדים באופן אוטומטי
ל״בית־ספר של גדולים.״ אני הלכתי
ללמוד בבית-הספר הפרטי של שייח׳ סעיד
אל־נאצר. השייח׳ היה בן למישפחה תור כית
משכילה, אחת מני רבות שהתיישבו
בפלסטין בסוף המאה ה־ , 19 ובאותה התקו פה
עברו מישפחות פלסטיניות רבות ל תורכיה.
חילופים אלה היו אמורים להפוך
את האוכלוסיה יותר ״תורכית.״
כמעט בכל פעם שחזרתי מבית־הספר
הביתה, הייתי מוצא שם את אחד מדודיי.
הייתי מנשק את ידיו והוא היה נותן לי
חמישה גרוש כדי לקנות לעצמי ארטיקים.
כשהייתי בן 7החלפתי שוב בית־ספר.
עברתי ללמוד באוסאמה איבן־מונקז, במר כז
העיר הישנה של חברון. כיום גרים
בבניין הזד, ציונים, אשר טוענים שהבניין
היה שייך למישפחה יהודית. עשו לי איזו שהי
בחינה, והכניסו אותי ישר לכיתה א׳.
בכל בוקר היינו שרים את ההימנון האלג׳י-
רי ובכל שבוע חרמנו 10 גרוש לוועד
לסיוע אלג׳יריה. נשארתי באותו בית־ספר
עד . 1962 בית־הספר נמצא ממש ליד מוסך
האוטובוסים הנוסעים בקו חברון־ירושלים,
ולפעמים נאלצנו להפסיק את השיעור
בגלל הרעש הנורא שעשו האוטובוסים.

כי אחרי שנפגעתי בתאונת־דרכים, הייתי
פטור משיעורי התעמלות. נפגעתי על־ידי
אוטובוס ושברתי את אגן־הירכיים.
כל מישפחתי הגיעה מייד לבית־החולים,
פרט לסבי ולאבי, שהיה נהג אוטובוס
בעצמו. הם באו רק למחרת, אחרי שנהג
האוטובוס שפגע בי שוחרר מהכלא. באו תה
תקופה נהגו השילטונות הירדנים לא סור
מייד כל מי שנאשם בגרימת חבלה
גופנית. הם עשו זאת יותר כדי להגן
על הנאשם מפני פעולות נקמה אפשריות
של מישפחת הקורבן מאשר כדי להענישו.
אבל במיקרה שלי היה הנהג עמיתו של
אבי, ולא התעוררה שום שאלה של נקמה.
הודות להתערבותה של מישפחתי שוחרר
הנהג למחרת התאונה, ובא לבקר אותי
בבית־החולים, יחד עם אבי ועם סבי.
אחרי שנפגעתי נדרה אמי נדר, שאם
אבריא היא תשחוט בכל שנה, ביום התאו נה,
כבש ותחלק את הבשר לעניים. היא
קיימה את נידרה עד . 1967ב־ 1967 הופ סק
המינהג, איני יודע בדיוק מדוע.
הנוהג הוא שהפוגע בא, בלוויית כמה
נכבדים, אל מישפחת הנפגע ו״מביא
עטווה״ — מביע את צערו, מתנצל ומפ צה
את המישפחה, אם היא דורשת פיצויים,
כי דרישה כזאת היא די נדירה. ה״עטווה״

ת אוגת
או טו בו ס
ף נופף לטיקצדעות הרגילים היה לנו
פעמיים בשבוע שיעור מלאכה. למר בה
הצער, כישוריו הפדגוגיים של המורד,
שלנו, ראשד, היו אפסיים. הוא היה בעל-
מלאכה, ולעיתים קרובות לקח את מה שע שינו
בשיעורים, בעיקר דיברי־קש, ומכר
אותם בחנות שלו. מדי פעם הוא היה
מגיע בבוקר, ומחפש שני ״מתנדבים״
שיבואו לעזור לו בחנות. אבל נתנו לו
לקחת רק את התלמידים הגרועים.
לא היו לנו שיעורי מוסיקה, אבל היינו
מקבלים כמה שיעורי זימרה לפני ביקורו
של המלך בחברון. אז היינו מאושרים
וגאים, והמתנו יום שלם בשמש החמה,
לבושים בביגדי-החג הלבנים שלנו, לבוא
המלך. תוכנית הלימודים כללה, כמובן,
גם שיעורי דת. היו גם שיעורי התעמלות,
אבל ניסינו להתחמק מהם, כי שנאנו את
המורה שלנו, שנהג להכות אותנו במקל
על רגלינו החשופות. לי היה דווקא מזל,

— עד אז התגוררנו — חמשת אחיי ר
אחיותיי, הוריי ואני — בחדר אחד, במרכז
חברון. הכלל היה שהולכים לישון מוקדם
בערב וקמים מוקדם בבוקר כדי להכין
שיעורים. השירותים היו בקומה מתחת,
והתחלקנו בהם עם שלוש מישפחות
נוספות.
היינו ממש מאושרים לעבור. השתכנו
בדירת שלושה חדרים באזור שהיה אז
פרבר של חברון. גרנו בעצם בכפר. חסל
סדר ויכוחים ומריבות: הילדים שיחקו ב שטחים
שאותם חכרו הוריי מסביב לבית
— היו לנו עצי שזיף, דובדבן, אגוזים
וכמובן גפנים (חברון ידועה בענבים ש לה)
.מאז לא נאלצנו עוד לעזוב את הבית
ולנסוע לחופשות אצל הסבא והסבתא,
שגרו בכפר לא רחוק מאיתנו. אפילו לא
העלינו בדעתנו לעזוב את האזור בחו פשות.
החלפתי,
אם כן, בית־ספר בפעם הרבי עית.
בבית־הספר החדש היתד, אווירה שונה
לגמרי. התלמידים היו כולם בנים למיש־פחות
מבוססות למדי. אני הייתי החדש,
הפולש, וכולם רצו לדעת מה הציונים
שלי. אווירת התחרות היתד, מפותחת מאוד.
לפעמים אירגנו מתיחות נגד המורים. יום
אחד, כדי להתחמק מעונש, שיקרתי והטל תי
את האשמה על שני תלמידים אחרים.
בתור עונש חטפתי 18 מכות על הידיים...
אך כבודי לא נפגע כי עדיין הייתי התלמיד
השני הטוב בכיתה.
ואולם, מכיוון שהתרחקנו ממרכז העיר,
לא נהניתי עוד מקירבת מוסך האוטובוסים
שבו עבד אבי. בעבר נהגתי לשחק בתוך
האוטובוסים החונים, עד שיום אחד, בשעה
ששיחקתי בידית ההילוכים, האוטובוס הת חיל
לנסוע פתאום, וחסם במשך שעה
שלמה את הכביש הראשי בין חברון וירו שלים.
מרוב פחד נעלתי את עצמי בתוך
האוטובוס וסירבתי לפתוח את הדלת עד
שהגיע אבי וחילץ אותי.
קצת התגעגעתי לאווירת העיר, אך ל עומת
זאת נהניתי לזרוק אבנים על מכו ניות
של תיירים, ובעיקר צרפתים. בבית־הספר
לימדו אותנו שהצרפתים הורגים
את אחינו באלג׳יריה ושהם סמל ״האימ פריאליזם
הפראי״ — זה היה הביטוי ה מקובל.
באותה
תקופה נהגתי להכין את שיעורי-
הבית בשדות. בדרך-כלל הלכתי לכיוון
מערב, עד שיכולתי לראות את הים התי כון
(זהו, אגב, המקום שבו אני רוצה
לגור אחרי שאשוב הביתה) .בדרך הייתי
מקבל לחם מהכפריים, קוטף פירות מהע צים
ושותה מים מהבארות. לפעמים, בימי
חופשה, הייתי נעלם לימים שלמים.
שמחות וחגיגות
אנוור עכדעיישה כנער כחברון
ממילחמה —

ט ה 2תי מאוד את הטקסים והחגיגות,
שחלקם נעלמו עם הכיבוש.
בימי הרמדאן, על כל הגברים של המיש-
פחה להזמין, כל אחד בתורו, את כל

אנוור אבו־עיישה כיום
— לשלוס
נשות המישפחה, עם או בלי בעליהן. ביום
עיד אל־פיטר, המציין את סיום צום ה רמדאן,
מתאספים כל הגברים — אחים,
דודים ודודנים ראשונים — ועורכים ביקו רים
אצל כל קרובי המישפחה. עליהם ל בקר
גם אצל הבנות הנשואות ולחלק מעט
כסף לילדים, שהם בסופו של דבר הנה נים
העיקריים של היום. בכסף הזה קונים
בגדים לילדים והנשים קונות צמידי־זהב.
אמי החליטה שהיא תמכור את כל צמידיה
כשאתחתן !
אירוע חברתי חשוב נוסף הוא עיד
אל־אדחה, זהו היום שבו עולים עולי־הרגל
המוסלמים על הר ערפאת, שליד מדינה.
אותם שעלו למכה שנה קודם לכן, אך לא
שחטו שם כבש, עושים זאת באותו היום
אצלם בבית, ומחלקים לא פחות משני
שליש ממנו לעניים. את הבשר הנותר הם
שומרים לעצמם.
האיסלם מאפשר לעולי־הרגל לבחור אם
ברצונם לשחוט כבש בו במקום, עם סיום
העליה לרגל, או אצלם בבית. אחר־כך,
כמו עיד אל־פיטר, מחלקים מתנות כסף
ומתכבדים בקפה ובעוגות.
כעשרה ימים אחרי העיד הולכים לפגוש
את עולי־הרגל בגבול שבין ירדן וסעודיה.
זוהי עוד הזדמנות לחגיגה, הנמשכת שלו שה
ימים. עולי הרגל מגיעים עייפים מאוד,
אחרי שחצו את המידבר בשמש הלוהטת,
ישובים על כיסאות שהוערמו על גבי מש איות.
הם חוזרים, כמובן, עמוסים במתנות.
אבי עשה את הדרך הזאת שלוש פעמים
עד , 1967 כנהג.
ויש, כמובן, חגיגות נישואין, הנמש כות
שלושה ימים. אצל המישפחות האמי דות
יותר מתאספים הגברים בדיוואן, חדר
המיועד לאירועים מישפחתיים. בחדר נוכ חים
מספרים וזמרים, השכנים באים לברך,
מביאים מתנות ומתכבדים בקפה, בעוגות
ובסיגריות.
ביום החתונה עצמה עוברת התהלוכה
בכפר, מלווה בשירה. לרוב מתקיימות כמה
חתונות באותו היום, בדרך־כלל בימי ה חמישי.
אחרי תפילת הערב מתקיימת
מעץ תחרות בין החתנים הטריים. הם
רצים לעבר דלת היציאה מהמיסגד, והמנ צח
זוכה לעבור ראשון, עם התהלוכה שלו,
דרך העיר אל הבית שבו מתכנסת מישפח-
תו. לתחרות הזאת קוראים ״זאפה.״ פעם
השתתפתי בזאפה שבה הצליחו בני מיש-
פחתי, בעזרת מעט דחיפות והבשלות,
לעכב את תהלוכת החתונה של בני מיש-

1 3 3

הקורבן הש1י
(המשך מעמוד )33
פחת אל־רג׳אבי, אבל התפתחה קטטה
והיו אפילו כמה פצועים.
גם ההלוויות אורכות שלושה ימים. שוב
יושבים בדיוואן, והשכנים באים להביע
את תנחומיהם. מגישים קפה, אך הפעם

טקם המילה הוא חגיגה מישפחתית. הוא
נערך ביום השביעי אחרי הלידה ומבוצע
על־ידי איש מיקצוע, מוטאחר.
קשרי ידידות בין חברים לעבודה משמ שים
גם הם הזדמנות לשמוח. אבי, למשל,
נהג להיפגש פעם בשבוע עם נהגי אוטו בוס
אחרים. בכל שבוע הם נפגשו בביתו
של אחד מהם, רקדו, שרו, סיפרו סיפורים
ואכלו כנאפה. מי שגר רחוק החזיק באותו
היום באוטובוס כדי שיוכל לחזור הביתה.
לפעמים הביא מישהו את אחד מילדיו
לפגישה. כשזה היה קורה אצלנו, היינו
•הולכים, יחד עם בני דודיי הקטנים, לשחק
באוטובוסים.
קיים עוד מינהג, בעל אופי פוליטי.
בכל שנה, לקראת ה־ 15 במאי, יום הקמת
מדינת ישראל, התקיימו בכל ערי הגדה
המערבית הפגנות ושביתות, כמחאה נגד
השילטון הירדני שלא עשה דבר כדי
לשחרר את פלסטין. ההפגנות נמשכו ב־דרו־כלל
כמה ימים או שבועות, תלוי
באווירה הפוליטית.
המהומות הארוכות ביותר התרחשו ב-
. 1963 הצבא הירדני הקיף את בית־הספר
התיכון אל־חוסיין ברעלי וירה על המפ גינים.
שלושה תלמידים נהרגו, אחדים
נפצעו. בתי־הכלא הירדנים נתמלאו בתי-
כוניסטים שהואשמו באירגון הפגנות. ב-
דרך-כלל חזר הכל־ על מקומו לקראת
תחילת יוני, כשהסתיימו הלימודים והת חילה
החופשה.

;/אני
נשאר!״

ר ־ 5ביוני בבוקר הודיע קריין הרדיו
• המצרי המפורסם ביותר באותה תקו פה.
אחמד סעיד, כי ״מטוסים ישראליים
נופלים כמו זבובים.״ ההודעה דיברה על

בחשאי. אמי היתה מבוהלת לחלוטין, וכבר
ארזה את כל בגדינו בצרורות. אבי, לעו מת
זאת, החליט ללכת לבקר אצל הוריו,
כדי לראות אם הם עוזבים או לא, ולהח ליט
בהתאם. הוא היסס. אמי היתה נחושה
בדעתה. היא האמינה שלמען עתיד ילדיה
עלינו לעזוב. ואילו אני הכרזתי :״גם
אם תלכו, אני נשאר פה עם דודי.״ בסופו
של דבר, אחרי ויכוח סוער, החליט אבי
להישאר.
ב־ד ביוני, בערב, נעלמו לגמרי השיל-

וי ד ה אחד נננסו ח״ רי ם ה בי ת ה
ו הינו את אבי -ל מ חו ת בנו קו
התחלתי לחשוב כיצד אונו ונקום
טונות הירדניים. איש לא נראה בחוץ.
יצאתי, יחד עם ידיד נהג, ונסענו לתחנת־המישטרה.
חיפשנו בכל מקום, בתיקווה
שנמצא איזשהו נשק, אך מצאנו רק מיס-
מכים וקרענו אותם. החלטנו לנסוע לכפר-
עציון, מרחק של כ־ 15 קילומטר, שם היה
מחנה של הצבא הירדני. אבל עוד מרחוק
ראינו את ההתפוצצויות וחזרנו על עיק-
בותינו.
למחרת תלתה כל האובלוסיה דגלים לב נים
בחלונות, כפי שהורה לנו הרדיו היש ראלי.
שמענו את הטנקים מגיעים ויורים
באוויר. שעתיים או שלוש אחר־כך הגיעו
החיילים, הפעם ברגל. הם ביקשו מים
והלכו.
כשעה אחרי ה״ביקור״ הזה הגיעו חיי לים
אחרים. הם ערכו חיפוש והחרימו
את כל כלי-הרכב. אבל הם לא הצליחו
לקחת את האוטובוס של אבי, כי המצבר
היה מרוקן. אני זוכר שאבי לבש באותו
יום חולצת חאקי בסיגנון צבאי. החיילים
לקחו אותה ממנו, יחד עם כל כספו —
45 דינארים ירדניים, שהיו אז משכורת

אוסובוס של אבא

אביו של אנוור אבו־עיישה ממשיך לנהוג
באוטובוס בקו חברון־ירושלים. האוטובוסים
ממלאים תפקיד חשוב בזיכרונות הילדות של הבן. הוא שיחק בהם ונפצע מאחד מתם.
89 מטוסים ישראליים שהופלו. תחנות ה רדיו
של בירות ערב התחילו לשדר שירי
מילחמה. היה זה היום הראשון למילחמה,
וכולנו היינו משוכנעים שפלסטין תשוחרר
בעוד כמה ימים.
למחרת, ב־ 6ביוני, התחלנו להטיל בכך
ספק. הישראלים היו בשערינו, אך לא
סגרו עלינו לגמרי. לא היה איכפת להם
שאנשים התחילו לברוח — להיפך. התפ תחו
ויכוחים סוערים בין אותם שרצו
לעזוב ואותם שהחליטו להישאר. אלה
אמרו: עדיף למות בבית מאשר לחיות
כפליט, ואלה אמרו שברצונם לחיות
למרות הכל, גם אם מחוץ לפלסטין. היו
שהעדיפו לברוח ולא לראות את בנותיהם
ן חוללות על-ידי הישראלים, שאנסו נשים
פלסטיניות ב־. 1948
שלושה מבין ארבעת דודיי עזבו, כמעט

עופות. משקים רבים נעזבו ולא היה מי
שיטפל בתרנגולות. אני הצלחתי למצוא
חמור שהיה שייך לאחד מדודיי.
התחלנו להיתקל בישראלים, שהתיישבו
בכל בתי־הספר שלנו. הם היו יהירים. הם
פשטו על השוק ורוקנו אותו לגמרי —
המחירים היו הרבה יותר נמוכים מאשר
אצלם.
אחרי כמה שבועות חזרנו, פחות או
יותר, לחיים סדירים, פלסטינים רבים חזרו
בחשאי הביתה. שלושת דודיי שבו לחברון.

של חודש וחצי. אחר־כך הם הטילו עוצר
שנמשך כמה ימים והלכו.
ואז התרחש דבר שאותו לא אשכח ל עולם.
ב־ 9ביוני בערב הודיע גמאל עבד
אל־נאצר שהוא מתפטר ונוטל עליו את
האחריות לתבוסה. כל המישפחה התאספה
וכולם, ללא יוצא מהכלל, התחילו לבכות.
כשנאצר נשא נאום, רצו כולם לעבר ה רדיו.
שמענו את אלוהים מדבר אלינו.
עכשיו הבנו שהכיבוש הישראלי רק הת חיל.
התחלקנו בינינו והלכנו להתגורר
בבתיהם הריקים של שלושת דודיי. ידענו
שאם הבתים ישארו ריקים, יבואו היש ראלים
ויתפסו אותם. אך דודיי עזבו
במהירות כזאת, שהם לא חשבו אפילו
להשאיר לנו את המפתחות, ונאלצנו לפ רוץ
את המנעולים.
באותה תקופה אכלנו כמויות עצומות של

הם היו סחוטים ורצוצים אחרי שעשו את
כל הדרך מעמאן ברגל. אבי התחיל לנסוע
בקו חברון־גשר אלנבי, ואני התחלתי
לעבוד בחברת האוטובוסים. לפעמים היי תי
נהג ולפעמים כרטיסן.

״ אג קו סאת
עלבונו״

ן* פידאין לא איחרו לארגן התנג-
י י דות. זה מכבר הזדהיתי עם מיפלגת
אל־תחויר, מיפלגה מוסלמית מאוד, שקיים
דמיון רב בינה ובין האחים המוסלמים.
בירדן היתה אל־ תחריד גדולה הרבה יותר
מהאחים המוסלמים. התחלתי לאבד את
סבלנותי, לשבת סתם כך בלי לעשות דבר.
הוריי, שהרגישו בחוסר מנוחתי וברצוני
לעזוב, עשו כל שביכולתם כדי לשכנע אד
תי להתחתן, מתוך תיקווה שכך לפחות
אשאר בחברון. אך. לי היו רעיונות
אחרים.
באותה תקופה שאלתי מישהו, שהיה חבר
במיפלגת אל־תחריר, מה אוכל לעשות
כדי להתנגד לכובש, והוא אמר לי להמ תין,
כי תחת כיבוש אי־אפשר לעשות
דבר.
ב־ 27.באוגוסט, ב־ 1בלילה, דפקו חיילים
ישראלים בדלת, נכנסו במהירות ודחפו
את אבי. הם היו שמונה, ואחד מהם דיבר
ערבית. אמי, אחיותיי ואני התעוררנו
כשהם דחפו את אבי לתוך אחד החדרים.
הם התחילו לחפש בגסות ובתוקפנות בכל
הבית, ואז שמענו את אבי צועק. אמי
נפלה על בירכיה והתחננה לפני החיילים
שלא יכו אותו. אחיותיי עשו פיפי במיכנ־סיים
מרוב פחד. אותי הם הצמידו לקיר,
אבל אני לא אמרתי דבר ולא זזתי. אחרי
שהם יצאו נכנס אבי לחדר שבו היינו,
כשדם נוזל מפיו. רק אז התחלתי לבכות
ונשבעתי לאבי שאנקום את עלבונו.
אחרי כמה דקות יצאנו כולנו כדי לבדוק
מה קרה לדודיי ולבני-דודיי. אחד מהם,
מורה במיקצועו, סיפר לנו על ביקור
החיילים ואז הבנו את השיטה שבה הם
פועלים: החייל אמר לדודי :״אז זה אתה
שמלמד את התלמידים לחתוך חוטי טל פון!״
כלומר, החיילים החליטו לנקום
ולהעניש את התושבים על ״חבלה״ ש נעשתה.
אחרי
לילה סוער סידרנו קצת את הבית.
למזלנו לא מצאו החיילים את תכשיטיה
של אמי, שהוסתרו בגינה. הם לקחו רק
חפצים חסרי־ערך. התושבים שגרו בגיבעה
שממול נמלטו לשדות, כי אחרי ששמעו
את הצעקות ואת המהומה שעוררו החיילים
בבואם, ואחר־כך שקט מוחלט, הם היו
בטוחים שהחיילים ערכו בנו טבת.
החל ממחרת בבוקר התחלתי לחשוב
כיצד אוכל לנקום את הפגיעה באבי.
בתחילת ספטמבר החלטתי לנסוע לע מאן,
בתירוץ שברצוני להמשיך בלימודים.
לפני כן תיכננתי להצטרף למיפלגה הקו מוניסטית,
כי ראיתי בכך דרך לבטא את
התנגדותי. אך בגלל חוסר זמן והליכים
בירוקרטיים ארוכים מדי לא קיבלתי תשו בה.
לכן החלטתי לנסוע לעמאן. הייתי
נחוש בדעתי להצטרף שם לפידאין, אך
זה לא היה פשוט.
בכל זאת הצלחתי ליצור קשר עם חבר
פת״ח, שייעץ לי לשוב לחברון. הוא
אמר שבחברון אוכל להועיל יותר וליצור
קשרים חשובים. נשארתי תקופת־מה אצל

הורי אמי, שהתיישבו בעמאן הרבה לפ
. 1967 למדתי רק בשעות אחרי-הצהריים,
כי הכיתות היו מלאות והתלמידים למדו
בשתי מישמרות.
בתחילת 1968 חציתי את הגבול עם
מיסמכים מזוייפים וחזרתי לחברון. שנת
הלימודים כבר התחילה, אבל בכל זאת
הצלחתי להיכנס לכיתה י״א.
תנועת ההתנגדות התחילה להתארגן.
לי הותר בינתיים רק לחלק כרוזים. אך
כל ההפגנות שביקשנו לארגן חוסלו באיבן.
מורינו האמינו שאם נסגין גיירה על־ידי
הישראלים.
בתי־הסוהר התחילו להתמלא ובתים פו צצו.
חיים חברתיים לא היו קיימים כמעט.
נישואין נחוגו בצינעה, בחוג המישפחה,
ומינהגים מסויימים נעלמו לגמרי — הזאפה
למשל.

פרובוקציו ת
ירדניות

ן* יוני ע>א ,15 כמה ימים אחרי שסיי-
מתי את בחינות הבגרות, נסעתי ל עיראק,
לכאורה כדי להתחיל בלימודים
באוניברסיטה. אבי האמין לי. הוא ליווה
אותי לגבול, נתן לי 120 דינארים, החליף
את שעוני בשעונו, שהיה יקר יותר, ואמר
לי :״זה כל מה שאוכל לתת לך עד סוף
השנה. השתדל לא להוציא יותר.״
נרשמתי לאוניברסיטת בדרה לחוג לספרות
אנגלית, אך לא נשארתי שם אלא
כמה שבועות. הלימודים לא •עניינו אותי.
עברתי ליר ח והצטרפתי לפת״ח. קיבלנו
הדרכה צבאית וקורסים בפוליטיקה. הקו רסים
האלה נראו לנו די מוזרים. הסבירו
לנו מה ההבדל בין יהודים וציונים, ואני
בכלל לא ידעתי עד אז שיש הבדל. דיברו
איתנו גם על ריאקציה, על אימפריאליזם
ועל ציונות. הדבר שהשאיר עלינו רושם
רק היו ביקוריהם של יהודים אנטי־ציוניים
אצלנו.
נשארתי בבסיסים בי ר ח עד אפריל . 1970
ביצענו כמה חדירות לשטחים הכבושים,
תכופות חצינו את הגבול בין ירדן ופלס טין
וערכנו סיורים שנמשכו כמה ימים.
באפריל 1970 חזרתי לחברון כדי לעבור
שוב את בחינות הבגרות. רציתי לשפר
את הציונים כדי שאוכל להירשם לחוגים
מעניינים יותר באוניברסיטה.
ביולי 1970 נסעתי שוב לעמאן. באותה
תקופה התרבו ההתנגשויות בין השילטונות
הירדניים ובין הפלסטינים. התקריות איר עו
הרבה פעמים בעיקבות פרובוקציות
של השירותים החשאיים הירדניים. לדוגמה,
יום אחד באוגוסט הגיע לבסיס שלנו
קצין ירדני שאהד את הפת״ח. הוא רתח
מכעס :״הפידאין שלכם תקפו אותי !״
הוא צעק.
מיהרנו למקום שבו, לטענתו, הניחו
חברינו מחסום. ואולם, מצאנו שם לא את
חברינו אלא סוכנים של השירותים החש איים
של ירדן. אילולא היה אותו קצין
אוהד של הפת״ח, ואילולא טרח לבוא
אלינו כדי לברר מה קרה, החיילים היר דניים
היו תוקפים אותנו, ולא היינו יוד עים
אפילו מדוע. השירותים החשאיים
התגרו תכופות בחיילים הירדניים, כשהם
מתחזים לפידאין.
ב־ 17 בספטמבר 1970 תקף הצבא הירדני
את הפלסטינים וניסה לכתר את עמאן.
אני הייתי אז בבסיס אל־קוואסמה, במרחק
של כ־ 20 קילומטר מעמאן. קיבלנו פקודה
לעזוב את הבסיס ולצאת להגן על עמדו תינו
בעמאן. שישה מחבריי סירבו לעזוב
את הבסיס, ששכן בתוך מערות והיה
מרוחק מכל ישוב. הם העדיפו להישאר
ולהגן עליו והכריזו :״איננו פחדנים!״
יצאתי לעמאן, יחד עם 12 פידאן אח רים.
העמדה שלי היתה ליד העמדה המר כזית,
שבה התבצרו צלפים מובחרים וירו
לכל עבר. אחרי נסיון-נפל שעלה לנו
בשלושה הרוגים, וביניהם המפקד שלנו,
אבו רג׳ה, נסוגנו מהמיבנה.
כשהוכרזה הפסקת אש חזרנו לבסיס
שלנו, ומצאנו שם מחזה מחריד: ששת
החברים שנשארו כדי להגן על הבסיס,
נהרגו מכדורי מיקלע, שהורכב כנראה
על כלי-רכב משוריין. הם היו מוטלים
בשורה, זה לצד זה. הם כנראה נכנעו
זמן קצר אחרי שעזבנו אותם, וכשעמדו
האחד ליד השני חוסלו. במרחק של כמה
מטרים מהם מצאנו גם את גופתו של
בדוד ירדני, סעיד שמו, חתוכה לשניים.
הוא עלה על מוקש שהונח שם על־ידי
הצבא הירדני.
בין ה־ 17 וה־ 20 בספטמבר לא עצם איש
עץ בעמאן. כעבור שבוע התחילו הגוויות

ך ןן וי ־יי-יי ־
י ונה. לא היו מים, לא ד.יה מזון,
(יספר ההרוגים, בעיקר בקרב האזרחים,
הגיע למאות. הצבא הירדני השתמש בתו תחים
כבדים כדי להפציץ אזורי מגורים
מיושבים.
כשהקרבות שככו מעט, נסעתי יחד עם
פידאין אחרים לסוריה. נשארנו שם כמה 1 ימים, ושבנו לעמאן עם משאית שהכילה
מיצרכי מזון. כ־ 20 קילומטר אחרי הגבול
נעצרנו על־ידי חיילים ירדניים לביקורת.
המתנו במשך 48 שעות לאישור להמשיך
בדרכנו. אני זוכר, שכשחיפשתי קופסת
שימורים במשאית שעליה שמרתי נתקלתי
בארגז חתום שעליו היה רשום :״מתנת
העם הסיני לעם הפלסטיני.״ כמה התאכז ב
בתי כשגיליתי שהארגז הכיל בסך הכל
מלת!
אחרי שקיבלנו אישור להמשיך, אמרו
לנו שהמשאיות יעברו את המחסום מצד
אחד ואנחנו נלך ברגל מהצד השני. יותר
לא ראינו את המשאיות. הצבא הירדני
החרים אותן. היינו מאוכזבים מאוד על
שנכשלנו במשימה. במהלך החודש הזה,
ספטמבר ,1970 נהרגו 20 אלף פלסטינים.

גפ ארי ס; על
!ספסל גגן

^ אותה שנה קיבל הפת״ח
* לימודים רבות בחו״ל, כדי
בין בוגרי תיכון שביקשו להמשיך
דיהם. הייתי אחד מ־ 100 סטודנטים
לאלג׳יריה.
ב־ 23 בנובמבר 1970 הגענו לאלג׳יר.
__ לקחו אותנו מייד לדלי-איברהים, במרחק
של כ־ 10 קילומטרים מהבירה, מקום ש שימש
בעבר בסיס צבאי צרפתי. התקבלנו
בחמימות רבה, למרות ששכחו להביא לנו
אוכל, ואנחנו צמנו כבר כל הדרך, בגלל
הרמדאן.
שהינו במחנה הזה במשך 40 יום, כשא נחנו
ישנים 40 איש באולם אחד. אחר־כך
העבירו אותנו לאלג׳יר עצמה, ופיזרו
אותנו בבתי־מלון שונים.
היינו חייבים ללמוד צרפתית, אך הקור סים
היו מעטים מדי ומאורגנים בצורה
גרועה. את רוב זמני העברתי אצל הסטו דנטים
הוותיקים, שעזרו לי בלימודים,
ובערבים המשכתי לדגור על הספרים
בחדרי. בקצב כזה למדתי לפחות 10 שעות
צרפתית ביום.
בכלל, השפה היתד, הבעיה הגדולה ב יותר
שלי בתקופה הראשונה שלי באלג׳יר.

רק שלא היו כמעט לימודים בצרפתית,
אלא שהיו לנו גם קשיים בערבית. קיים
הבדל גדול בין השפה שבה מדברים ה ערבים
מהמשרק (המיזרח הערבי) ,והשפה
של אחיהם מהמגרב (צפון אפריקה) .ה־אלג׳ירים
סירבו לדבר איתנו צרפתית, כי
אנחנו היינו למעשה אמורים ללמד אותם
ערבית יותר משהם היו צריכים ללמד
אותנו צרפתית. אבל אם בחודשים הרא שונים
עדיין לא הבנו האחד את השני,
הרי שבסוף שנת־הלימודים כבר לא היו
שום בעיות.
החלטתי לבלות את הקיץ בצרפת כדי
לשפר את הצרפתית שלי. ידעתי שאני
חייב, ורוצה, לשלוט היטב בשפה. אבי מילגות לחלקם
בלימו שנסעו

ביקור
בבית אברעיישה בחברון
ך* יח ורדים משכר קידם את פניי ב כניסה
לבית. הבית מטופח ונוצץ.
הגינה פורחת ומלאה בעצי־פרי. כל בני־המישפחה
היו בבית וכולם היו מודאגים.
היה זה יום השבת לפני כשבועיים, ימים
ספורים אחרי ההתנקשות באנשי אש״ף
בכינוס האינטרנציונל הסוציאליסטי בפור טוגל.
התנקשות שבה נרצח עיצאם סר־טאווי
ונפצע עוזרו הקרוב, אנוור אבו־עיישה,
בנה הבכור של המישפחה מחברון.
נסעתי לבקר במקומות שבהם גדל אנוור
בחברון ושעליהם הוא כותב בסיפורו.
בתחנת האוטובוסים במיזרח ירושלים ידעו
כולם מין!ו אבו־אנוור אבו־עיישה .״היום
הוא בחופש,״ אמרו לי כשהגעתי לשם.
נסעתי לחברון ושם פגשתי את האבא ואת
אחיו הצעיר של אנוור, סעיד, שהוא נהג
מונית, גם הוא, כמו אביו, בקו חברון־
ירושלים. ביקשתי שיקחו אותי לראות
ולצלם את בתי-הספר שבהם למד אנוור
ושעליהם הוא מספר. אחד מהם נמצא
בדיוק מאחורי תחנת־האוטובוסים במרכז
חברון.
ניגשנו לשם. בית-הספר, הוא בניין־
אבן גדול ויפה, חצר רחבת־ידיים ושער-
ברזל גדול סגור. העפתי מבט על השער
הנעול והבחנתי בכתובת בעברית ״שבי
חברון.״ שלחתי •מבט תמה בסעיד ושאלתי
״מה זה?״ סעיד אמר לי ״תשאלי אותם !״
והצביע על שני בחורים צעירים שחלפו
׳באותו רגע על פנינו. הם היו לבושים
מכנסיים שחורים וחולצות לבנות כשקצות
הציציות מזדנבות מתחתן. שניהם חבשו
כיפות סרוגות והיו מצויירים ברובים. הם
פיטרלו הלוך ושוב לאורך הגדר של ה־

הצליח לשלוח לי 1300 פראנקים צרפ תיים,
שיספיקו לשהות של חודשיים ב פאריס.
שלחתי
מיכתב לאשה צרפתייה, דניאל
שמה, שביקרה אצלנו בבסיס בירדן. בעלה,
מארק, ענה שהם ישמחו לארח אותי.
ביום השישי, ה־ 2ביולי , 1971 הגעתי
למארסיי. בכיסי היו 65 סנטימים, פרט
לצ׳ק של אבי, שאותו יכולתי לפדות רק
בבנק בפאריס.
אחרי לילה ברכבת הגעתי לפאריס וחי פשתי
מלון זול, אך כל בתי־המלון היו
מלאים. טיילתי קצת ברובע ובערב נרדמתי
על ספסל בגן. קצת לפני חצות התעוררתי

המישפחה המצומצמת
שימחת על בן שניצל
בניין, שהיה פעם בית־ספר הומה ילדים,
ועכשיו הוא התנחלות של גוש אמונים.
שלחתי מבט למעלה, אל גג הבניין,
והבחנתי בעמדה צבאית, עם שקי־חול וצו פה
שישב בה ודגל ישראל גדול מתנופף
מעליה.
ניגשתי אל שני הבחורים הצעירים, פני תי
אליהם בעברית ושאלתי מה יש בתוך
הבניין השמור הזה. הם שלחו בי מבט,
בחנו את המצלמה שבידי, נעצו עיניים ב מונית
הערבית של סעיד שממנה יצאתי
ואחד מהם אמר לי במיבטא אמריקאי:
״את בחורה יהודיה, מה את עושה עם
הרשעים האלה י״ צילמתי את הבניין
מבחוץ ונמלטתי בחזרה אל המונית הערבית.
ארוחה
ואכל. רציתי שנמשיך בסיור,
אבל סעיד אמר לי שעכשיו אנחנו כולנו
הולכים לאכול. תמהתי מה הדחיפות וסעיד
הסביר לי שדודו עורך סעודה לקרובי-
המישפחה, לחגוג את העובדה שאנוור
נותר בחיים אחרי ההתנקשות. נסענו לשם.
בית הנמצא על גיבעה מחוץ לעיר, ושם
חיכתה לנו ארוחת־מלכים. בחדר קטן, מו קף
חלונות זכוכית המשקיפים, על נוף
משגע, ישבו סביב שני שולחנות כעשרה
גברים .״המישפחה רצתה לעשות חגיגה
גדולה לכל 1500 הקרובים,״ הסביר לי
סעיד ״אבל אנחנו לא הסכמנו מכיוון
שאנחנו באבל על מותו של עיצאם סר-
טאווי.״ וכך הסתפקו כולם בארוחה לקרו
׳בגלל
קולות שהשמיע זוג לא כל כך
ביישן, שמצא מיסתור בגן. גם ביום הרא שון
לא אכלתי כלום, והמשכתי לשוטט
ברובע. פחדתי להתרחק משם מחשש ש אלך
לאיבוד ולא אמצא את הבנק. באותו
לילה לפחות לא הפריע לי איש לישון
על הספסל.
ביום השני בבוקר הלכתי לבנק ופדיתי
את הצ׳ק. נכנסתי ל״ביסטרו״ הראשון
שראיתי, והזמנתי את עצמי לסנדוויץ׳
של קמאמבר. לא ידעתי מה אני מזמין,
פשוט קיבלתי את הדבר הראשון שהציע
המלצר. אחרי הרפתקות רבות מצאתי
את האנשים שאת כתובתם קיבלתי. הם
קיבלו אותי יפה מאוד, למרות שלא הכרנו
לפני כן, כי ביום שבו ביקרה דניאל בב סיס
שלנו, לא הייתי שם.
אני זוכר שהזדעזעתי נורא כשלמחרת,
כשהתיישבנו לאכול ארוחת־בוקר, מארק
ודניאל התנשקו לנגד עיניי. מעולם לא
ראיתי דבר כזה.
הם הכירו לי את ידידם, רוז׳ה, שעזר לי
להירשם באליאנס פראמדז. יולי עבר עלי
בנעימים. רק אחרי כמה ימי מגורים
משותפים עם מארק ודניאל תפסתי שמארק
הוא יהודי.
באוגוסט כשמארק ודניאל יצאו לחופשה,
הם העבירו אותי לרוז׳ה, ואפילו
הציעו לי כסף, כדי שלא יחסר לי. החו דש
שביליתי אצל רודה היה נהדר. הוא
תיקן את שיעורי-הבית שלי ואת שגיאות
הצרפתית, הציג אותי לפני ידידיו —
בקיצור, נהג בי כאילו הייתי בנו.

מ שימה בפלס טין
הכבושה

בית־הספד

שיעור

אוסאמה איבן־מונקז, שבו למד אנוור הילד. הוא זוכר את
המורה למלאכה, שנהג למכור את עבודות התלמידים, את
הזימרה ואת המורה להתעמלות השנוא על התלמידים מכיוון שנהג להכותם.

ף• אותה תקופה הזדמן לי לראשונה
להסביר את הבעיה הפלסטינית לזרים.
הרציתי במיסגרת אחד הקורסים באליאנס
פראנסיז ושוחחתי גם עם ידידים צרפתיים
של רודה — ז׳ואל ודניז. אני זוכר שטענ תי
אז שרוב רובם של היהודים הם ציונים,

בים ביותר, לציון הנס שקרה לאנוור.
אחרי הארוחה המסורתית, שכללה הרבה
אורז ובשר ורטבים שונים, כשכולם אוכ לים
מצלחות משותפות, נסענו לבית שבו
גדל אנוור. גם הוא ממוקם על גיבעה
ממערב לעיר. הבית היה בן קומה אחת
כשאנוור היה ילד, הסבירו לי בבית,
ולפני זמן לא רב בנה סעיד, האח הצעיר,
את הקומה השנייה שבה הוא מתגורר עם
אשתו ובתו.
כל אחיותיו הקטנות של אנוור היו ב בית.
כולן, וגם האמא, לבושות בבגדים
מסורתיים עם מיטפחות לבנות צחורות
לראשיהן. כשרציתי לצלם את המישפחה,
ביקש אבו־אנוור שאמתין כמה דקות.
אחרי זמן קצר חזר לחדר כשהוא מגולח
למישעי ולראשו כופייה לבנה נקייה.
המישפחה הסתדרה בפוזה לצילום, כש המחשבה
על אנוור הפצוע השוכב במרחק
של אלפי קילומטרים משם ריחפה בחדר.
הם הראו לי בגאווה תמונה שהוא שלח
להם מפארים, כשהוא נראה יחד עם חב ריו,
יושבים על הריצפה וזוללים אוכל
ערבי מסורתי שבישלו שם. געגועים ה ביתה.
ובערב,
אחרי שסיירנו בכל בתי-הספר
שבהם למד אנוור, ואחרי שסעיד הראה
לי בגאווה את האוטובוס שעליו עובד
עדיין אביו, כבר שלושים שנה, נפרדתי
מהם.

ענת סרגוסטי

וגם האמנתי בכך. אז עדיין לא ידעתי
להבחין היטב בין יהודים וציונים. כשמארק
ודניאל שבו מהחופשה, חזרתי אליהם.
במשך כל תקופת שהותי בפאריס נמנעתי
ממכל מגע עם ערבים, כי רציתי לדבר
רק צרפתית.
חזרתי לאלג׳יר בספטמבר . 1971 נשארתי
שם זמן קצר בלבד, כי נרשמתי לפקולטה
לרפואה ועברתי לעיר אוראן. באוקטובר
עבדתי קשה מאוד. היו לנו כ־ 40 שעות
לימוד בשבוע, באולם שהכיל 300 עד
400 סטודנטים. למרות שהצרפתית שלי
השתפרה ללא היכר, היה לי עדיין קשה
לכתוב צרפתית, ולא פעם נאלצתי לחזור
ולהעתיק את סיכומי ההרצאות. זה בוודאי
לא הקל על העניינים.
עד לתחילת הרמדאן עדיין התעקשתי
להמשיך, אבל לאט לאט הבנתי שזו ברכה
לבטלה. מצד שני, לא יכולתי להרשות
לעצמי לפספס את כל שנת הלימודים,
והחלטתי לעבור לפקולטה למישפטים. היה
לנו רק קורם אחד שהתנהל בצרפתית,
והצלחתי יפה בלימודים ובבחינות. באותה
שנה התרשמתי מאוד מהמרצה שלי לכל כלה
מדינית, מג׳יד מסעוד, שהיה עיראקי
ומרכסיסט נלהב. היום הוא משמש כיועץ
כלכלי לממשלת כוויית. התחלתי גם להת עניין
במישפט בינלאומי, וקראתי לראשונה
את התנ״ך.
בתחילת יוני , 1972 יום אחרי שסיימתי
את הבחינות, הגיע רודה. הוא התלהב
מאוראן ומאלג׳יר, והכיר את כל ידידיי.
חודש אחר־כך נסעתי לסוריה. נפגשתי
שם עם חברים מהפת״ח, שהטילו עלי
משימה בתוך פלסטין הכבושה. הייתי אחד
המעטים שהיה רשאי לחזור לחברון. ב12-
ביולי, אחרי שהות של כמה ימים בדמשק,
נסעתי לעמאן. כשהגעתי לסבא לסבתא
שלי, הם עשו הכל כדי להניע אותי מלנ סוע
לחברון. הם אפילו החביאו את דרכוני,
אבל הצלחתי למצוא אותו והסתלקתי ב חשאי
מהבית.

(בשבוע הבא:
עינויים כפלא וגירוש).

אנשים. בעזדם־

הנסיבה קארולין: ללא מילים
קארויין

גם בארץ הניזונה מאגדות על נסיכות מציאותיות הפכה
לסיפור אגדה, לפחות בעיניה של מריל בת ה* .3היה זה
כשבאה קארולין ללונדון, וביקרה בבית־החולים הנושא את שם אמה
המנוחה, הנסיכה ג דיי ם ממונאקו. גדיים חנכה את בית־החולים
בשנת 1977׳ ומאז לא חדלה לעקוב אחרי התפתחותו ואחרי צורת
התפעול שלו. מאז מותה כתבו עובדי בית־החולים, ורבים מן החולים
המאושפזים בו, למישפחת המלוכה ממונאקו כדי להביע את צערם
הכן. לכן ראתה קארולין, שהיא היום למעשה הגברת הראשונה
של הנסיכות הקטנה, צורך מיוחד לכבד את בית־החולים בביקורה
ולהביע אישית את תודתה על התנחומים והכרת התודה.
לפני בית־החולים חיכתה לה ילדה קטנה בשימלה ירוקה עטורת
דנטל, מיניאטורית כמעט, בשם מריל דייווים והגישה לה שושנה,
ללא מילים. במשך שעתיים בילתה קארולין במיסדרונות בית־החולים
ובחדריו, ולא חסכה מילות עידוד מחולים קשישים וצעירים גם יחד.
את רוב זמנה הקדישה לילדים הקטנים, ביניהם ילדה נוספת שלא
עצרה את התרגשותה — ״אלוהים, סוף־סוף נתת לי הזדמנות להכיר
נסיכה אמיתית, מעור ומעצמות !״

אנה ואלנם י 11 ביץ: הפאסיונאויה שר מיסנשו גראנסק
אנה ואלנטינוכיץ׳ ,המכונה ״הפאסיונאריה
של גדאנסק״ (בעיקובת הכינוי שהוענק למנהיגת
השמאל הספרדי כעת מילחמת האזרחים) מושיטה
את ידה לעבר לך ואלנסה, במבט רווי רוך
ואהדה.
ואלנסה בא לעודד את אנה במישפטד. עם השיל־טונות
הפולניים שהאשימו אותה בהסתה לשביתה.

כשעלתה אנה על דוכן הנאשמים היתד. קשוחה
וקודרת. לפתע הופנה מבטה לקצה האולם, ובבת-
אחת שונו פניה. בתוך הקהל ישב לך ואלנסה וסימן
לה בידיו את האות ״וי״.
האשד. בת ה־? 4היא אחת מדמויות־המפתח
באירגון סולידריות, ואין ספק שגם אם יתמהמה
שיחרורה תשוב לכותרות יותר מפעם אחת.

הנסיך ויויאס: הביקור הממלכתי הראשון שד יורש העצר
הנסיך זיליאם היה המום — שעות הטיסה לא
הלמו בדיוק את לוח השינה המלכותית שלו, וכש ירדו
ליידי די ובעלה צ׳ארלם מן המטוס, תמה
ויליאם, שהוא תינוק בריא וחייכני בדרך־כלל,
מדוע בדיוק הקימו אותו משנתו. אבל אם יסתכל
קדימה בתיקווה, יידע הפעוט בן תישעת החודשים
שעליו להתרגל לפער־זמנים טראנס־אסלנטי.
היתה זו אמו שהחליטה שהוא מספיק גדול כדי
לעשות את נסיעתו הרשמית הראשונה לאחת

הקולוניות הוותיקות והרחוקות של הממלכה, העו מדת
להיות ממלכתו באחד הימים. ואף שראש-
ממשלת אוסטרליה הביע כמה ימים לפני הביקור
את דעתו שמוטב היה לה לאוסטרליה אילו היתד,
רפובליקה׳ הוא נכנע לחיוכו של ויליאם, ובעיקר
לעיניה של אמו .״ראיתם אילו עיניים יפות יש
לנסיכה ז״ קרא בהתפעלות ולא הוסיף דבר בענייני
הממלכה המאוחדת המתפוררת, וגם לא בענייני
רפובליקה לעתיד.

ג׳ואן קנדי: בלי וורודות, סס אהבה
עתה, משהסתיימה שרשרת המישפטים וחוסלו כל החשבונות
המשותפים לזוג ג׳ואן ואדוארד (״טדי״) קנדי, אפשר להתחיל
דף חדש. שמו ג׳רי ארונון 38 מיקצועו רופא, עיסוקו ניהול
מרפאה מיוחדת ושמה מירפאת מכאובים בבוסטון. כבר כמה שנים
שהוא מטפל במכאוביה הגופניים של ג׳ואן קנדי 46 לא עוד
אלכוהול בחביות ולא גלולות למיניהן. תוצאות הטיפול: ראו בתמונה.

ויציאוו גיד:
גינטדמן שאר
נשימה
בג׳יגולו
״מדליק״
אומרות

הוא היה ״מטריף״
אמריקאי, הוא היה
בקצין וג׳נטלמן. כך
ה״גרופיס״ של ריצ׳ארד גיר.
מי שהתמזל מזלו לראותו גם על
הבימה בברודווי, בשר ודם, מסופר
עד לזיפי קרחתו במחזה המזעזע
בנט (״מכופף״ — בשם זה יעלה
המחזה על בימה ישראלית בקרוב)
הצליח לראותו משחק היטב. הצ יירת
הבראזילאית סילוויניה
מארטינס, הנראית לצדו בתמונה,
מוכיחה שהוא גם עוצר נשימה,
כשמו של הסרט הבא שלו,
מותחן מישטרתי.
הודעה משמחת ועדות צילומית לאוהדי מלך הקומדיה, ג ׳ י י
לואיס: הוא מרגיש טוב מאוד אחרי ניתוח לב פתוח, ופוער פה
להדגמת פה פתוח על רעייתו הטרייה ( )32 סנדרה פיטניק.
אחרי נישואין ארוכי טווח וגירושין קצרים אך ארוכי קרבות מצא
לו ג׳רי בן ה־ ,57 אשה חדשה, שניהנה בכמה סגולות בריאות :
היא מכירה אותו היטב׳ כי היתה מזכירתו והיא צעירה מספיק כדי
לפתוח את לבו.

ויקי שדדו: חיים רק פעם אחת
זו אהבה צעירה: הוא בן 13 והיא בת .8שניהם כבר כוכבים
למודי נסיון. שלו עשיר יותר — זהו ריקי שרדר, בנו של האלוף
בסרט צ׳מפיון, לורד פונטלרוי הצעיר, ולאחרונה אחד מניצולי
כדפיות הכסף. הוא פגש חברה למיקצוע, דרו בארימור, שהיא
ילדת אי־טי, וכמו שאסר פעם לכתבת הקולנוע של העולם הזה:
״כדאי ליהנות מכל דבר. סוף כל סוף חיים רק פעם אחת.״

סוני בונו: תעבו והעתיד -הנר נשאו במישפחה
השימחה היתה גדולה: סוני כונו, אחד מכוכבי
הבידור האמריקאים, לשעבר חצי של הצמד סוני
ושר, לשעבר בן־זוגן התורן של יפהפיות מסו
גדול ומסך קטן, פתח מיסעדת־צמרת במערב
הוליווד. שם המיסעדה הוא בעל משמעות כפולה:
בונו לחגוג
בונו,
ובתם

סוזי

כשמו של סוני ובתו שפירושו טוב. כדי
מאורע כזה התקבצו ובאו כל בני מישפחת
כולל אשה מם׳ ,1ש ר (קיצונית משמאל)
צ׳סטיסי, לחזות כיצד סוני ואשתו החדשה
מגישים.

בוו מק־קאדת!:
ושוו 011 סנ״ס

מרי סיירור מור: הרופא מועיד יבזיאות
כניראה שלנשים חולות הרפואה הטובה ביותר הוא רופא צמוד.
הנה, ג׳ואן קנדי (בעמוד ממול) והנה מרי טיילור מור, כוכבת
המסך הקטן והגדול, שלפני שנתיים בלבד דומה היה כי חייה
נהרסו לחלוטין בגלל התאבדותו של בנה. מאז שיחקה נפלא
באנשים פשוטים ואחר-כך היתד. טובה בסרט פחות טוב, שישה
שבועות. הרופא־המציל מי אם לא קארדיולוג — הוא רוכרט לוין.
יחסי גילים: הוא בן ,31 היא — .45
העולם הזה 2382

זמר כנפיים וחיפושית לשעבר
פול מ ק ־ קארתני לועג לצילו מים,
בתנאי שאין הם פרי ידיה
של הצלמת הפרטית שלו, אשתו
לי כדה. הנה, למשל, תוצאה של
צילום שצילם צלם־עיתונות בשי טת
ההפתעה. פול המכיר את כל
תחבולותיהם האפשריות של הצל מים
בעל־פה, שמע את הקריאה
״פול!״ וידע היטב שאחריה יבוא
״קליק״ של מצלמה. מה שבטוח
בטוח — הוא הסתובב אל הצלם
והוציא לשון.

רומיאו וג ד לי ה ביסז

בעיקבות הומו האבוד של
הוווויש האהווו
כה הרוסית נאלצה מישפחתו לע זוב
את רוסיה והתמקמה בצרפת.
כשבגר למד הנדסה כימית באו ניברסיטת
סורבון שבפאריס ומאו חר
יותר התמחה בפילוסופיה וב-
מוסיקולוגיה .״אבל מאז ומתמיד
נמשכתי למיסטיקה, במיוחד למיס טיקה
נוצרית ואיסלמית. כשגמרתי
את הדוקטורט שלי בפילוסופיה
בנושא הקשרים בין מוסיקה ופי
עכורים,
שספק אם דרכה בהם כף
רגלו של זר. הכיר מגידי־עתידות,
רופאי־אליל, מגרשי־שדים ואפילו
את הדרווישים — בני אותה כת
של ספגנים מוסלמים שרקדו ב משך
שעות על המקום, בסחרור
ובאכסטזה, כדי ליצור קשר ישיר
עם אללה.
״יום אחד גיליתי באחת הסינד
טות בעיר העתיקה, ליד מצודת
קאהיר, דלת סגורה במסמרים ש עוררה
את סקרנותי. כשפרצתי את
הדלת מצאתי את עצמי בתוך אר מון
ערבי עתיק. בן עשרים חד רים,
מתקופת השושלת הממלוכית.
הרגשתי שאני חייב להגשים חלום.
שיפצתי את הבית וריהטתי כל
פינה לפי מיסמכים עתיקים. הפכ תי
אותו לבית אמנויות.״
המקום הנידח הזה הפך אטרק ציה.
יום אחד בא אליו לבקרו
כמאל אל־דין חוסיין, מי שהיה

לוסופיה, הציעו לי במיקרה מיש רת
מרצה לספרות צרפתית באוני
ברסיטה שלי קאהיר. רצתי לשם.
החוזה היה לתקופה של שנתיים
ונשארתי שם 30 שנה. זה היה
חלום אמיתי.״ ההוראה לא הלהיבה
אותו במיוחד, בעיקר מפני שתל מידיו
היו מורגלים ללימוד בעל-
פה, על דרך לימוד הקוראן, אבל
המיזרח זרם בדמו.
״הקסם של מצריים,״ מספר מילו,
״הוא ברב־גוניות שלה. זוהי תר בות
של מוות וקברים. ריח של
אלפי שנים מרחף בה. כל התרבו יות
חרטו בה עיקבות — המצרים
העתיקים׳ הקופטים, הערבים ודד
ממלוכים. מטיבעי אני אוהב לחיות
אגדות ולחשוף את העבר. הפכתי
במרוצת השנים למומחה לאמנות
עתיקה.״
סילו היה מסתובב ברחבי מצ ריים
ומחפש בכפרים מימצאים
ארכיאולוגיים. הוא הצליח לחדור
למקומות המסתוריים ביותר של
קאהיר, הכיר את בתי־המרחץ דד

מקציני המהפיכה ובאותה תקופה
שר־החינוך הלאומי, והציע לו לע רוך
במקום מסיבות רישמיות ל אורחי
מישרד־החוץ .״כך התחילו
המסיבות המפורסמות שלי. מישרד
החוץ מימן אח ההוצאות של ה מקום,
את הסעודות שנערכו בו
ואת ההופעות שהועלו אחרי הסעד
דות. הייתי מביא לשם את הדר ווישים
שהדגישו את ריקודיהם
הקדושים או את בני כת הזיקר,
שהיו מוציאי שדים. השמועה עש תה
לה כנפיים. עד מהרה הפך
הבית גם מקום מיפגש רישמי של
שגרירויות אירופה. זה היה ב תקופת
נאצר.
ערב סגירת ד,מיצרים בים־סוף
נערך בבית־אלהפן הנשף האחרון.
חסנין הייכל, עורכו של אל־אהראם
וידידו הקרוב של נאצר, ביקש
לארח אצל מילו את ז׳אן־פול
סארטר ואת סימון דה־בובואר.
״מה לדעתך הפיתרון לבעייה
הפלסטינית?״ שאל הייכל את
סארטר.

עם ידידה ליד הגלריה לפני סגירתה
ושוב מתחילים מחדש
וס הוא סוגר את דלת
י הגלריה בעיר העתיקה והו־
׳ך. אין זו הפעם הראשוגה שפרו־
!סור יורי מילוסלבסקי, שכונה
,מילר׳ בפי המצרים, סוגר גלריה
הולך. אלא שהפעם הוא עושה
את מרצונו החופשי ובירושלים.
ב־ , 1968 אחרי מילחמת ששת־
;ימים, הוא הובל מבית־האמנויות
עלו בעיר העתיקה שבקאהיר ישר
׳כלא המצרי, למסע עינויים בן
זנה באשמת ריגול לטובת ישר-
ול. כך נסתם הגולל על בית־ולוזפן
(בית האמנויות) המהולל
והיווה מקום מיסגש לגדולי עולם
ובאו להתארח אצלו כששהו ב־
:צריים.
ירושלים של הרובע היהודי.
:פיות וכיפות חוצות את הרחובות
:צרים. פועלי בניין ערבים מסת־וים
אבנים. מוסיקה ערבית מהולה
;בליל לשונות של תיירים הנכג־וים
ויוצאים בפעם האחרונה מה-
לריר. של מילו. איש בן ,73ס מר
זקף׳ עבה וכבד תנועה מכין תה
מסובים ואחר־כך מעביר אותם
שלושת החדרים העמוסים חפצי-
ן ן מוזרים. מילו יכול להיעצר
יד כל חפץ, להסביר ולהעלות
וכרונות כשהוא מחליף ארבע
שונות מבלי להתבלבל: ערבית,
1ברית אנגלית וצרפתית. יש לו
גלנות שאפשר רק להתברך בה.
זג ים־תיכוני מובהק — מהמשו-
|תים. רק מעטים מהנוכחים יוד־ים
שהאיש גדל־המימדים הזה הוא
מעט היססוריון של מצריים ה־דשה.

אגדות
אלף
לילה ולילה
>ך יהז האיש הזה, שאגדות
יז אלף לילד, ולילה נירקמו סבי ׳
במצריים של המלך פארוק
;חר־כך בתקופת נאצר? מיהו
יהודי שבארמונו שבמצריים נער־ססיבות-פאר
לאישים נמו
סון רוקסלר. אנדרי מלרו, רימה
יוורט ואגד, חאן? ברברה האטון
האשה העשירה ביותר בעולם
הצהירה בניו־יורק בשובה מ זהיר:
ראיתי כבר הכל. אך לא
זכח את הנשף הגדול בארמונו
פלא של מילו לרגלי המצודה
;אהיר.״
מילו נולד בטשקנט בירת אוז־
^יסתאן שברוסיה בגלל המהפי־

,משא ומתן׳ רק משא ומתן עם
ישראל׳״ השיב סארטר. השתררה
מבוכה בחדר והערב התקלקל .״את
המילה, ישראל׳ אסור היה לבטא
במצריים מבלי להוסיף עליה קל לות
נמרצות,״ נזכר מילו.
זמן קצר לאחר מכן נעצר גם
הוא .״מרגל מזוהם, חתיכת נבלה !
מכרת את ארצנו לישראל. עכשיו
אני יודע מה הסתרת מאחרי פעי לותך
כסוחר עתיקות. בית־האמנו־יות
הזה לא היה אלא כיסוי לפעי לות
סודית,״ אמר לו ראש הסח־לקה־למילחמה־בציונות
מחמוד שא-
ראווי .״ביקשו לדעת מיהם האנ שים
הקשורים לחבורה שלי,״ מס פר
מילו .״עמדתי בשישה מישפ-
טים. כעבור חודש אמרו לי שלא
מצאו שום דבר ושלחו אותי לכלא
אחר. מצאתי את עצמי עם 70
יהודים באותו תא.״
אחרי שנה של עינויים הסכימו
לשחררו. התנאי היה ויתור על
האזרחות המצרית והלאמת כל חפ ציו.
מקץ שנה הביאוהו לשדה-
התעופה עם הבגדים שאיתם ניכנס
לכלא.
להיוולד שוב עירום
ר ולדתי כאילו מחדש -
/ /ערום,״ הוא פורץ בצחוק.
״את ההומור למדתי מהעם המצרי.
אם־לו את הסבל הם לא לוקחים
ברצינות. אני זוכר חורף קשה
אחד במצריים. הטלפונים שבתו.
אחרי חודש פניתי ישר לשר-
החיקשורת: מה, אינך יודע ש כעת
זה חורף? הוא שאל אותי.
מה זאת אומרת, השבתי, איך ב לונדון
פועלים הטלפונים בגשמים?
באמת חשבתי על זה ולא יכולתי
למצוא תשובה, ענה השר.״
אחרי שהשתקם במשך תקופה
קצרה בסנטוייום בפאריס, פתח
גלריה לעתיקות בלונדון .״באותה
תקופה נעשיתי רגיש במיוחד לה ערות
אנטי־שמיות וכששמעתי את
המישפט השדוף, כמה מחבריי הם
יהודים׳ החלטתי לבוא לישראל.״
אחרי שסיים אולפן קיבל מיש רה
כמרצה במחלקה לפולקלור מיז־רחי
באוניברסיטה העברית, ושמו
הלך לפניו בפיתוח המחקרים על
יוצאי עדוודהמיזרח. אבל לא איש
כמילו יכול לשקוט על השמרים.
שמונה שנים של הוראה הספיקו
לו. דרך כימעט חדשה נפרצה לפ ניו
כשהתיידד עם הברונית אליכס
דה־רוטשילד, שפתחה עבורו דף
מחודש — גלריה לעתיקות ברובע
היהודי בירושלים, שהיתה שלוחה
של מוסיאון היישוב הישן. הגלריה,
שהיתה גם בית־תה, שיגשגה במשך
שש שנים .״לפני כמה חוד שים
מתה הברונית והפעם נכנסתי
לדיכאון קשה. עייפתי. איני מוצא
אותו ענייו שהיה לי בעבר.״

(המשך בעמוד )31
כנעו שצאלח לא השתתף בהתנק שות
בחייו של חמים.
לעומת זה, הציג עורך־הדין נח מן
בטיטו, פרקליטם של שני ה אחים
כחיל, תמונה שונה.

אמר הפרקליט:

חמים נחקר ואמר מפורשות כי
האדם שירד, בו הסתתר מאחרי
קיר. כשהרגיש שנפגע בידו, הס תובב
וראה אדם רץ.
חמים מכיר היטב את צאלח,
ולוא אכן היה זה צאלח שהתנקש
בו, יכול היה לזהותו בקלות. אך
חמים לא זיהה את האיש שירד,

מייד אחרי ההתנקשות עצרה ה־מישטרד,
שני חשודים אחרים, הבי אה
אותם לבית־המישפט וביקשה
הארכת מעצרם. רק מאוחר יותר
נעצרו שני האחים כחיל.
ואם אשת חמים אכן ראתה את
אשר היא טוענת שראתה, מדוע
לא מסרה את עדותה במישטרה
באותו היום, ב־ 9במרס, או למח רת?
דבריה נמסרו רק ב־ 13ב חודש.
מדוע
צצו הראיות נגד הנאשמים
רק ארבעה ימים אחרי היריות?

תשובתו של כטיטו לשא־

הדראמה של רומיאו
וגיוליה מיפו לא
הסתיימה ־ החתן
יושב בכלא והכלה
!]מצאת תחת
ישמידת מישפחתה
בכית־המי־

לות שהעלה
שפט:

הרקע לכל העניין הוא ביטול
האירוסין !
הוסיף המישפטן :״אם ביטול
האירוסין אכן שימש מניע לצאלח
לפגוע במישהו, אותו עניין עצמו
יכול להיות מניע בידי המישפחה
לבדות את הדברים.״
שופט בית־המישפט המחוזי ב־תל-אביב,
אורי שטרוזמן, הקשיב
בסבלנות לשני הצדדים וקבע, כי
יש יסוד איתן למסקנה שצאלח
ירה בחמים, וכי סאלם היד, עימו.

הדגיש השופט:
הרקע לירי, על פי גירסת ה-
סניגוריה, הוא סיכסוך בין מישפחת
כחיל ובין מישפחת הנפגע ביריד״
אשר סירבה לתת את הבת לאשה
לצאלח, למרות האירוסין.
קראתי את חומר הראיות. לא
התרשמתי שמדובר בעלילה, ובוו דאי
שאין ראיות כאלה שכבר עתה
אוכל לומר שהמדובר בעלילה.

סיכם השופט :
איני רואה צורך לקבוע אם היה
זה נסיון לרצח או נסיון לחבול
או רצון להפחיד.
ע ד כאן מפרוטוקול בית״המי-
שפט.
הדראמה של רומיאו וג׳וליה מ יפו
לא הסתיימה. אמינה נמצאת
תחת שמירת בני־מישפחתה, אחרי
שפעם אחת נכשלה בנסיונד, לה תאבד.
צאלח, החתן, יושב מאחורי
הסורגים וממתין למישפט.
רומן־האהבד, הופסק באלימות.
הורי צאלח סיפרו השבוע, כי גם
כעת הם מוכנים לקבל את אמינה
בביתם, כאשתו של צאלח, וישכחו
מה שקרה.
אך החוק אינו רומאנטי — הוא
אינו שוכח. מישהו צריך לתת את
הדין על גסיון ההתנקשות בחיי
דודה של אמינה. מישהו סיבך את
חייהם של אמינה ושל צאלח.

מרסל זוהר

אוריאלה דיים

הסולם הזה 2382

הבנק הבינלאומי הראשן.
רואים.
זה הבנק שפתוח
לנוחותן עד
7בערב.
המפעיל טכנולוגיה
ממוחשבת ההופכת
עבורן את כל סניפי
הבנק לסניף
האישי שלך.
זה הבנק היוזם
עבור לקוחותיו
הטבות בתכניות
חסכון.
עבור גם אתה לבנק
שנותן לן יותר.

אני עובד
לבינלאומי.
היום.
המר ! נער או ס׳
בנק פו עלי אגו ד ת יעוראל

ש ון

מ ק בו צתפ.י.ב.י.

תל־אביב ״מאש״
דיזנגוף 52ו
תל־אביב ״מיף״ ככר
המדינה
תל־אביב ״פאתו״
דיזנגוף 82ו
רמת־גן ״מיפ״ביאליק 29
רמת־גן ״פאתו״
ביאליק 64
רמת־השרון ״בליסמה״
סו קו לוב 65
ירושלים ״ספורסליף׳ 1
מרכז מסחרי, בית הכרם
ירושלים ״סקופ״ שמאי 8

ראשל״זג ״הבוטיק הקטן״ |
ביאליק 2
נתניה ״ ה ק״ מ ה־ו סו״
הרצל 2ו
חדרה ״קט מיס״ אלברט
סמואל 87
קרית־חיים ״בוטיק
רונדרו״ משה שרת 50
עכו ״ בו טי ק מימי״

הבאים לבלות בקמפינגים מן השורה הראשונה :
בדיסקוטק או בבריכה(כן, יש בקמפינג),
במינימרקט או באמבט(כן, יש בקמפינג) ,ליד
מכונות הכביסה והייבוש האוטומטיות (כן, יש
בקמפינג) עם גיך\רה ביד באוהל המרווח
והמודרני, או בתחרות תחפושות משגעת (כן, יש
בקמפינג) .בלי מחיצות, בלי מסגרות, כמו
שצעירים אוהבים.

מסלולים מר תקי ם
כשאנו אומרים אירופה הקלאסית או אמריקה
מחוף אל חוף, איננו מתכוונים רק למגדל אייפל
או הקוליסאום, ולא רק לפסל החרות ובניין
הקפיטול. אנו מתכוונים למקומות, נופים, הווי
אווירה ותרבות, שבלעדיהם (לדעתנו לפחות) ,לא
יכול המטייל לומר הייתי ב ...לבחירתך מסלולים
שונים המקיפים את אירופה וארה״ב, ומאפשרים
לך לראותם כראוי, ללא החיפזון המאפיין טיולים
מאורגנים אחרים. תבקר גם באתרים שמחוץ
למפת התיירות הקלאסית, ומלבד דיסנילאנד
ושער הנצחון, תבקר גם בעיירות טיפוסיות,
טירות, פסגות מושלגות וחופי רחצה מפורסמים.
תאכל מאכלים מקומיים ותבקר במופעי בידור
ופולקלור. תבלה בדיסקוטקים ותערוך קניות
בשווקים מפורסמים ובירידים עממיים.

טיול שעושה חברים

קמפינג— כך מטיילים צעירים בעולם. לא עוד
תיירות מרובעת אלא אווירה חופשית ״בלתי
מכופתרת״ .אתה פוגש צעירים מכל רחבי תבל

סקר מגלה: חברים ממליצים על
ק מפינג טורס

^ 9״0 * 1111#

סקר מקיף שנערך בין מטיילי קמפינגטורס מגלה
כי 85<>/0מקרב הצעירים הצטרפו לטיולינו בגלל
2סיבות עיקריות :
א. המלצת חברים או בני משפחה.
ב. האופי והאווירה המיוחדים של טיולי קמפינגטורס.

יז צ מז ־ ה.

הרבה יותר ובהרבה פחות מזומנים
החשבון הפשוט!
במקום להשקיע במלון, במלצרים, בטיפים ובכל
השאר, אתה משקיע בעצמך. מחירי טיולינו
כוללים הכל: כל דמי הכניסה לכל האתרים (אין
הפתעות בלתי צפויות) ,לינות בקמפינג(וגם בבתי
מלון) 2 ,ארוחות מלאות— חגיגה אמתית
(ולפעמים גם במסעדות) .חוסך עשרות רבות של
דולרים, תוכל לבזבז אותם על עצמך בלבד!!!
יורוקמפ לחרוש את אירופה בחמי שה מסלולי ם נהדרים
לדוגמא 25 :יום אירופה הגדולה: לוצרן, ונציה,
רומא, פירנצה, הרביירה הצרפתית, פריז,
א מס טרד ם, לונדון.

המחיר $ 1,502 כולל טיסה

אמריקמפ
35 יום מר ת קי ם מחוף אל חוף.

המחיר $ 2,766 כולל טיסה

מענינים יכול.

צוות מומחי הקמפינג של קמפינגטורס ידריך
וילווה אותך לאורך הטיול.
נסיוננו רב השנים בביצוע טיולי קמפינג מנוצל
כולו לטובתך, הנוסע.
לוח הזמנים הגמיש, הארגון המעולה והמסלולים
המגוונים נותנים לך ״תפריט חו״ל״ שלא תמצא
באף מקום אחר.

תקליטים

ם 1סקה
ת קוו הוה אזנ ה. מאסטרו פוליני לא ביקר
בישראל מאז ביקורו הראשון ב־ . 1968 למרות
שהצלילים שאותם השמיע עשויים להישמר
בזיכרון במשך שנים רבות, יש לקוות כי יופיע
ניתוח עולמי
בשנים הבאות. מאוד ובר,
איסטרוניקס
׳לצילו משל
להזמנת הצ׳לן
ספרדית, הקדיש

פינ ק פלוי ד — ה חי תו ך ה סו פי( 7 £ 1 £
0 1 7 7א ;)£1סי־בי־ א ם . 25416
גדולתה של להקה זו היה בשילוב בין מוסיקה
מעולה ותמלילדם מרתקים. כאן נותר רק
מהאחרונים. תבניות מוסיקליות אשר פותחו
ונוצלו עד תום בשלושת תקליטי הלהקה
הקודמים, חוזרים ומופיעים כאן שוב ושוב
כהעלאת גירה. נוצר רושם עצוב כי אם לרוג׳ר
ווטרס, באיסט־זמר־מלחין ההרכב, יש מה לומר
— עדיך היה לוא הוציא לאור ספר־שירים מאשר
תקליט נוסף.

הפופולרי כל־כך
המוסיקה של רודריגו.
(מי אמר
וסגנונו משלב מקום
וזמן (המאה ה־)20
של לויד ובר מוצאים
וירטואוזיות, עומק, הבנה ועניין. ליצירה שלושה
פרקים: אלגרטו; אדג׳יו נוסטלג׳יקו אשר שונה
לאנדנטה נוסטלג׳יקו על־ידי המלחין, אחרי
ששמע את הקלטת ובר (על עטיפת התקליט
עדיין מופיעה הכותרת המקורית) ,אלגרו
סקרצנדו. זו יצירה העשויה להפוך פופולרית
מאוד ברומה לקונצ׳רטו לגיטרה ר׳ארנחואז,
וקובעת עוד לבנה כבדה מאוד בחומת יוקרתו של
ג׳וליאן לויד ובר — צ׳לן אנגלי צעיר ומרשים.

זרקור

אין ספק כי אלבום זה יימכר יפה ברחבי
העולם. אבל זה לא יהיה בגלל תוכנו.
ג׳וליאן לויד ובר
צעיר ומרשים
כאן שוב במהרה. מאוריציו פוליני הוא פסנתרן
שעליו אין לדבר או לכתוב הרבה. יש לשמוע,
ולשמוע כמה שיותר.

• שימחה וציפיה רבה בין מאזיני הרדיו
לקראת החודש הקרוב. ב־ 1במאי תתחיל את
שידוריה רשת המוסיקה החדשה. זו תיקלט
באף־אם ותשמיע.רק מוסיקה ״קלאסית״ ,מ־6
בבוקר עד 1אחר חצות.
• התחילה הכנת ספר שירים. וצילומים של
להקת תיסלם. הספר ידמה במתכונתו לספרים
של מתי כספי, שלום חנוך ואחרים. בדיקה
ראשונה העלתה כי כמות תצלומי הלהקה מעטה
מאוד, וצלמת הספר מתרוצצת כדי להשלים כמות
מספיקה ואיכותית.
• המנצח והמלחין האמריקאי ל אונ ר ד
ב רנ ש טיין חלק לאחרונה מחמאה חשובה
לחברת התקליטים דויציה גראמופון. לדבריו,
בעוד שרוב החברות הגדולות האחרות שואפות
להוסיף עוד ביצועים של החמישית של בטהובן

פסנתרן פוליני

ההמלצה השנייה מתייחסת לסונטות הפסנתר
האחרונות של בטהובן — מס׳ 28־,166( 31
:2740 שלושה תקליטים) .תכשיטים מיוחדים הם
חמשת תקליטי מוסיקית פסנתר של המאה
העשרים (כלולים בהן הקלטות מעולות של כל
יצירות שנברג, הקונצ׳רטו לפסנתר של בארטוק,
הסונטה השנייה בולז, שאותה הירבה פוליני
לבצע, ועור משל לואיג׳י נונו, פרוקופייף,
סטרווינסקי ואנטון וברן; .)2740,229
העולם הזה 2382

ח>וך

מוקף דמעות
ד מ עו תבמ קו םפח די ם — חחכאבה
;7 9 £פונו קו ל 811
( 0א 17£71מ
.) 0391
התוצאות הנשמעות מתקליט זה מפתיעות
לטובה. ציפיות בנוסח ״עוד זוג חברים המקליטים י
אלקטרוניקה״ מתבדות. ההפקה המוסיקלית
מלאה ומעניינת. זוג עיבודים מגיעים אפילו
לרמה הגבוהה מטוב מאד. הציפיה שמעורר
ההרכב, בתוך בריכת הגל־החדש הנערכת
במהירות, מזכה -אותם להאזנות חוזרות. איכות

ההקלטה וההדפסה משביעים רצון ושירים
מעניינים במיוחד הם הביטי עלי מדמם,
האסיר ותמליל השתני.

אפשרויות לקידום מכי ת ת

פלא סי דו דו מי נ גו — ב ר אווי סי מו
פלא סי דו( אי ס ט רוני ק ס; 4199 2
אלבום בפול).
איכות זוג תקליטים אלה נעה בין מעל־בינוני
וטוב. הם כוללים מיבחר מהקלטות הטנור
המצליח פלאסידו דומינגו. דומינגו, אשר הופיע
במשך תקופה מסויימת באופרה הישראלית,
בדרך עלייתו לגדולה, ניצב היום לצד פאווארוטי,
כטנור הגדול ביותר באופרה העכשווית. מופיעות
כאן עשרים ושלוש אופרות. מחלקן מושמע קטע
ארוך ולעיתים — פחות. שירת דומינגו מעוררת
התפעלות הן בדיוקה, הן ביפי ההבעה. אוסף מסוג
זה גם מהנה וגם עשוי לפתות מאזינים לשמיעת
האופרות בשלמותן. תמצאו, בין היתר, אריות

רגישות, חוכמה והשראה
נהדר זה ביום השלישי, ה־ 12 באפריל, לא ישכח
את ששמע. הקלישאה ״אין מילים לתאר...״
מוכיחה עצמה. פוליני מכיל ומקרין ויוצר
רגישות, חוכמה והשראה מופלאות. אי״אפשר
שלא לגלוש לחזרות רומנטיות על מילים
רגשניות.
הקהל הודה לו בתשואות ובהתלהבות אדירה,
וקיבל חמישה הדרנים. מי שלא נכח ברסיטל
כדאי שימהר וישיג כמה מהקלטותיו המיוחדות.
הקלטות. פוליני, הנחשב לאחד מענקי
הפסנתר בימינו, מבצע רפרטואר הנע בין הבארוק
והשנים האחרונות. שלושת האוספים המוזכרים
כאן הוקלטו בחברת דויציה גראמופון. הראשון
מכיל את הקונצ׳רטו לפסנתר של יוהאנס ברהמס.
המנצחים הם קרל בוהם וקלאודיו אבארו,
והתיזמורת היא הפילהרמונית הווינאית (, 127
;2707 שני תקליטים).

פינק פלויד אמורה להתפרק אחרי סיבוב
הופעות קרוב. אלה כנראה, הקלטותיהם
האחרונות. תו הציון השלישי נוסף כאן רק בגלל
הזיכרונות והאשראי שהלהקה מעוררת אצל
רבים, ובצדק. זוהי מתנת־פרידה מאכזבת מלהקה
שירעה, והעניקה, ימים ולילות גדולים.

מה נשמע

כל־כר יפה שבא ל ב סוו
הדי נגינת מ או רי ציו פו ליני מתנגנים
עדיין באוויר תל־אביב. מי שנכח ברסיטל
שהעניק (ו״העניק״ היא המילה המתאימה) אמן

ה שי חי ם א שר
לרגלי החומה

ודואטים מתוך אותלו. לואיזה מילר(ורדי) ,לה
בוהם, טוס ק ה (פוצ׳יני) ופאוסט (גונו).
בעטיפת התקליט מופיעים תקצירי העלילות
אשר מובילות לכל קטע מושר.

והש מד,
אגל באותו מקום
מנצחב רנ ש טיין
מחמאה
או סימפוניה של מהלך, חברה זו נוהגת מדיניות
מתקדמת ומפיקה גם יצירות רבות בנות המאה
שלנו. ברנשטיין, אשר הקליט עבורה בעבר
יצירות אמריקאיות מודרניות משל ויליאם שומן,
רוי הריס, אייבס וקופלנד, חוזר בימים אלה
לרפרטואר האמריקאי המודרני להקלטות
נוספות.

דיון וו רווי ק — שוברתהלב בו ת ;
ה ד־ א ר צי 179609א 8 ,
ההפקה היא של בארי גיב, מבי־גייס. את כל
הקטעים, פרט לאחד, כתב בשיתוף עם שני אחיו
ללהקה או עם אלבי גלאוטן, מעבד וקלידן. בין
הנגנים מוצאים את סטיב גאד בתופים וריצ׳רד טי
בפסנתר. ההקלטות עשירות בנגנים ומאוד
מלוטשות. דיון וורוויק תמיד שרה טוב ומלא
ובדרך־כלל גם החומר היה מעניין. הפעם זהו
תקליט בי־ג׳יס בתחפושת. וורוויק יכלה לוותר
על ההרפתקה הזו.

ארי פ רנ ק ל-

שני האחים־המיליארדרים רבים ביניהם-ולהקה של עורכי־דיו זוהר
ך* בוררות עולה לי יותר משני
1 1/ /מיליון דולר בשנה. פגעתי בחיי
המישפחה שלי, פגעתי בבריאותי, אני
מתרחק מהמיקצוע שלי, חיים חברתים
כמעט שאין לי, כל זמני נתפס לדבר
הזה ״.כך הצהיר לפני שבוע אחד
מעשירי תבל, שמואל(״סמי״) יוחננוף,
מעל דוכן העדים בתל־אביב.
הסיכסון־ שאותו תיאר הגבר כסוף
השיער כבר הפר לאגדה בקהיליית
עורכי־הדין בארץ. זהו סיכסוך ממושך,
המתנהל מזה שנים בין שמואל ובין
אחיו משה. הצדדים נפגשים בקצווי
תבל לשם דיונים ונסיונות חוזרים
ונשנים למצוא פשרה ביניהם. את
העושר הרב שצברו האחים הם מוציאים
כעת במילחמת־חורמה ביניהם. הם
נלחמים האחד בשני בלהט שיתכן רק
בין בני מישפחה. מכיוון שהם קשורים
בטבורם על־ידי מערכת ענקית של
חברות ומיפעלים הנמצאים בבעלותם
ברחבי תבל, הם אינם יכולים להיפרד,
ואינם יכולים להישאר יחדיו.

מ* יפסול
א ת הבורר
ך* ם נולדו בתל־אביב למישפחה
1 1שעסקה בטכסטיל. עוד בשנות
הארבעים היה להוריהם מיפעל וחנות
בתל־אביב בשם דלפינר־יוחננוף. במלחמת
העולם השנייה נסע האח שמואל
לארצות־הברית, ועשה שם הון רב
בעיסקי כימיקאלים והובלת כימי־קאלים
בצובר. הגבר הנאה, הלבוש
תמיד בהידור רב בחליפות משי
תכולות וגרבי משי תואמים, נודע
בניו־יורק כאוהב חיים וחברה. הוא היה
נשוי כמה פעמים ורכש דירה במנהטן,
וילה ויאכטה בסן־טרופה, ושלל
עסקים. מיפעלים וחברות בכל העולם.

פרקליט גולדפארב
הרבה זהב

בורר רוטנשטרייד
שכר טי רח ה
אחיו משה, בעל שפם צהבהב ושיער
הנראה צבוע שחור בקצותיו, נותר
בישראל ודאג לעיסקי המישפחה
מכאן. כיום הם חולשים על נכסי דלא
ניידי, על חלק מחברה לזיקוק נפט, על
מיפעליס להפקת כימיקאלים וגם על
כמה חברות ספנות להובלת כימי־קאלים
במיכליות: חברה ליברית, חברה
הולנדית וחברה ישראלית.
לאחרונה הגיש האח שמואל, על ידי
באי־כוחו עורכי־הדין שמואל תמיר
ויצחק מוריץ, בקשה להעביר מתפקידו
את הבורר, עורך־הרין הנודע יהושע
רוטנשטרייך, מי שהיה מאז שנת 1953
איש״סודם ויועצם המישפטי של האחים,
העילה לפסילתו היו 700 דולר
ששילם לבורר. האח משה, כשכר
טירחה עבור השכרת דירתו בתל־אביב.
אחרי שהבוררות כבר החלה. המידע על
כך הגיע לשמואל מפי אחותו,
ויקטוריה פילוסוף, בחודש דצמבר
. 1982
הד״ר רוטנשטרייך הוא אחד מעור־כי־הדין
המכובדים והנודעים במדינה.
בעבר היה ראש לישכת עורכי־הדין
וכיום הוא מכהן כראש מועצת־העיתונות.
הוא
טיפל בעיסקיהם של האחים
מאז היו. בתחילת דרכם, וכאשר
נתגלעו הסיכסוכים ביניהם הם בחרו
תמיד ברוטנשטרייך כדי שיפשר
ביניהם וימצא דרך להסדיר את
בעיותיהם.
״אני מתלונן כבר חודשים לפני
עורכי־הדין שלי על״ביאס״ מצירו, זהו
אדם העויין אלי, עזרו לי״ ,ביקש
שמואל מהשופט עקיבא אריה הגין.
אבל אין זה נעים לפנות בבקשה לפסול
בורר נכבד כמו הד״ר רוטנשטרייד.
״זוהי ידידות של 30 שנה, לא רצים
ככה לבית־המשפט.״ שטח המבקש את
״אבל
השופט, לפני לבטיו
שכר־הטירחה שקיבל מאחי היה הקש
ששבר את גב הגמל״.
ואמנם, מאז סוף השנה שעברה
מתדיינים האחים זו הפעם השלישית
בעניין פסילתו של הבורר. לא קל היה
למצוא שופט שישמע בקשה זו.
עורר־הדין רוטנשטרייד מוכר ואהוב

על־ידי רוב השופטים, והם לא רצו
לשבת לדין בעניין הנוגע לו. השופט
דויד ולך, שהתחיל את שמיעת הבקשה
הנוכחית בחורש מרס, פסל את עצמו.
״אני מבין כי מדובר בד״ר רוטנשטריך.
מאחר שאני רוחש לו ידידות עמוקה,
ועבדתי בזמנו במישרדו של עורר־דין
רוטנשטרייך, הנני פוסל עצמי מלדון
בבקשה ״.אמר השופט ולך.

האחים נמצאים כרגע
די נדיר. לקראת המי
חדרים בבתי־מלון
שהוזמנו מחו״ל, ואי <
את כל הכבודה הזו 1
קרוב. על כן החל ה׳
דחה את כל המישפט
מקודם, לדון בבקשה
ללא הפסק עד לסיומ

ס כו מי ם
אסט רונו מיי ם

שני האחים נוכחיב
והם ערים ביותר לנע
משתדלים לשבת ב
ואינם מביטים איש באז
אחד מהם לעבור ליד
אפילו לגעת בו, נ

* יה צורך למצוא מייד שופט אחר
1שיתחיל בשמיעת הבקשה. שני

פרקליט גולדנברג
אקפולקו

בין הצדדים בשנת 1968 באי קירסאו.
התיקונים בחוזה זה נערכו בערים
אחדות באירופה. בשנת 1979 נחתם
הסכם חדש בין הצדדים באקפולקו
שבמכסיקו. ישיבות נוספות נערכו
בלונדון, אמסטרדאם, מונטה־קרלו,
ציריו, ג׳נבה, פאריס ומקומות נוספים.
״כבר הזכרנו את כל העולם,״ אמר
בפליאה השופט הגין כאשר שמע את
השמות האכזוטיים הרבים.
את מסעות האחים מסבך עוד יותר
סירובו העקשני של האח שמואל לטוס
במטוסים. למרות שאחיו משה הוא
קל־תנועה ומקיף את העולם במטוסים
ואף נסע עם פרקליטו במטוס פרטי
כדי להגיע בזמן לישיבה, שמואל
משתמש אך ורק באוניות .״צריך
לרדוף אחרי האמפרור הזה בכל
העולם,״ אמר מישהו המכיר את
האחים.
ככל שגדל רכושם של האחים,
החריפו גם הסיכסוכים ביניהם. בשנים
הראשונות לסיכסוכים היה עדיין הד״ר
רוטנשטרייך איש סודם של השניים.
שמואל נעזר בו לשם ניסוח צוואתו,
הסדרת יחסיו עם אשתו־לשעבר,
מכירת דירתו בניו־יורק ובניית הווילה
שלו בסאן־טרופה. משה נעזר בו גם
הוא לעניינים פרטיים, והאחרון שבהם
היה השכרת דירה לשגרירות. על
פעולה זו יצא קצפו של שמואל,
שביקש לפסול את הבורר״ .אותך
ייצגתי בניו־יורק בענייני הדירה שלך,
ואת משה בעניין שבו התחלתי לפני
פרוץ הבוררות,״ ניסה ד״ר רוטנ־שטרייך
להסביר, אבל לשווא.

* * על ה חיי ס
ק ^ועלהממת

אח משה יוחננון י
מיכליות

ן* יחסים בין האחים החריפו
1 1כל־כך, שהם לא יכלו יותר לשבת

באולם, הם אינם משנים את ארשת
פניהם. האחד חולף ליד יריבו כאילו
היה אוויר שקוף. יש דמיון פיסי בין
השניים. אך הדמיון העיקרי ביניהם
מתגלה בהתנהגותם. כל אחד יושב
מוקף יועצים ומזכירות, ולידו ערימה
גדולה של תיקים ודפדפת. כמעט ללא
הרף הם רושמים הערות על פתקים
ומעבירים אותם לבאי־כוחם. לעיתים
הם ממלמלים כמה מילים לעצמם על
דברי העדים, ולעיתים ניגשים
לעורך־הדין המייצג אותם ולוחשים
כמה מילים באזניו.

אהדבמ טוס,
^ השגי ב או מ ה

^ בל שני הצדדים אינם מסת־פקים
בהליכים במדינת־ישראל.
כמו קירקס ענק, נודדים האחים ואיתם
כל עורכי־הרין והבורר בכל קצווי
תבל. שמות המקומות שבהם נחתמו
.הסכמים בין הצדדים, או נערכו
ישיבות, נשמעים כמו מסע־תענוגות
של חוג־הסילון. ההסכם הראשון נחתם

רוטנשטרייך פסק לטובת האח משה,
והחליט כי הוא לא יזקק לאישור
מוקדם לנסיעותיו.
בערך מתקופה זו החל האח שמואל
חושש כי הבורר מעדיף את אחיו. הוא
החל מגיש בקשות לבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב לבטל את הבוררות,
מכיוון שלא קיבל מירע מסויים. שתי
בקשות כאלה נדחו על־ידי השופט
יוסף חריש. אז החליט לבקש לפסול
את הבורר. העילה הראשונה שלו היתה!
שהבורר מסרב לפסוק באחת;
הפלוגתות החשובות בבוררות. והעילה
השניה, כי הבורר אינו דובר אמת.
השופטת חנה אבנור דחתה את שתי!
הבקשות האלה. זמן קצר אחר־כך הגיש
שמואל את הבקשה הנוכחית, כאשר
נודע לו עניין שכר־הטירחה. הוא אמר
לאחותו :״איני יודע מה עשיתי ליהודי
הזה שיתנהג אתי ככה,״ וליהושע•
רוטנשטרייך אמר:״ תזכור שאחרי
משה בא יהושע, ואחרי יהושע באים

נד כרסליטי המדינה מתים
מקינאה -וקומץ הנבחרים
עושה חיים מסביב לעולם
בעיקבות בוררות המיליארדים

את האח משה מייצג ראש לישכת
עורכי־הדין לשעבר, הד״ר אמנון
גולדנברג, ועורכי־דין נוספים ממיש־רדו.
את התצהיר בבקשה הנוכחית נתן
עבור משה עורך־הדין ויליאם גולד־פארב,
המייצג אותו בעיקר בעניינים
בחו״ל. שכר־הטירחה המשולם לאריות
מישפטיים אלה מגיע בוודאי לסכומים
אסטרונומיים.

כימיכלים באותו חדר ולנהל את עסקיהם יחדיו.
לכן נאלצו למנות לעצמם חליפים
לניהול החברות, וד״ר רוטנשטרייך
מונה — בנוסף להיותו הבורר ביניהם
— גם כנשיא בפועל, או כפי שמכנה
זאת שמואל ״קוואזי נשיא של קבוצת
יוחננוף ״.והוא היה המכריע בין
החליפים. בזמן הסכם קירסאו ישבו
האחים איש־איש בחדרו, כאשר
— שלושה־ארבעה
עורכי־דינם
עורכי־דין לכל אח, מתרוצצים בין
החדרים, כדי להגיע להסכם. אך כל
הסכם שהושג היה הופך בסיס לסיכסוך
נוסף, מאוחר יותר. בוררות שאמורה
היתה להימשך שלושה חודשים
נמשכת ארבע שנים כמעט, ועדיין אין
רואים את קיצה .״זו תהיה מילחמת
שלושים השנה, מילחמת מאה השנה,״
אמר שמואל .״יש לנו גם בעיה בקשר
לנכס שאנו משתתפים בו בחיפה, ולא
נוכל לחיות ביחד. זוהי מילחמת חרמה,
מילחמה לחיים ולהוות על עמל חיי״.

סוללת עורכי־הדין המשתתפת
במישפטים באופן פעיל וסביל היא
חסרת־תקדים במישפט הישראלי. את
האח שמואל מייצגים שגי שרי
מישפטים לשעבר: שמואל תמיר,
המייצג אותו בבית־המשפט, וחיים
צדוק, העוסק בצדדים אחרים של
הבוררות. בבקשות הקודמות ייצג אותו
גם עורך־הדין ארנולד שפאר. עורך־דין
נודע גם הוא. לצידו של עורו״הדיו
תמיר מופיע בקביעות גם שותפו
למישרד, עורך־הדין יצחק מוריץ.

אח שמואל(.,סמי״) יוחננוף!

פרקליט תמיר
קוראסאו

הסיכסוכים פגעו גם בעסקים. אחת
מחברות־האוניות של האחים הפסידה
בשנה שעברה, בגלל משבר הספנות,
כמעט עשרה מיליון דולר, אולם
ההפסד לא גרם אפילו סדק באימפריה.
ובכל זאת דרש האח שמואל מהבורר כי
יגביל את נסיעותיו התכופות של האח
משה. גם בממלכה ענקית כזו הפריעו
לאח שמואל ההוצאות שהוציא אחיו
על טיסות־עסקים מרובות. הוא דרש כי
הבורר יאשר כל נסיעה מראש. הד״ר

שופטים ואחריהם בא שמואל.״ האח
שמואל מכחיש את האיום המשתמע
ממילים אלה ואומר כי דיבר בבדיחות
הדעת.
אנשים המכירים את האחים
אומרים, כי גם אחרי שיסתן ום הדיון
בבקשה הנוכחית, ימשיכו האחים
להסתובב בעולם כסחרחרת של
שינאה, לבזבז את כספם על עורכי־דין׳,
ולמרר איש את חיי־אחיו.

אילנה אלון

חברת הנסיעות הגדולה בי שר אל ״״״יי5
הכינה עבורך ״חבילות נופ ש״ מגוונות

במלון מדרגת תיירות ס/\*1ח £ <3ח סס 0ו\/ו!\/ו 00
המחיר לנוסע בחדר לשניים 1 1 2 2 1

במלון מדרגה ראשונה סע £1-1ח 571¥10¥ט 7 £ 1-10 וו-ו¥\/
המחיר לנוסע בחדר לשניים
במלון מדרגה מעולה _ 15701ח ^ 07££6
המחיר לנוסע בחדר לשניים £ 1 3 3 3

תנאי אשראי מיוחדים
המחירים לאדם בחדר זוגי כוללים כרטיס טיסה
ושהייה של 6לילות בבית מלון לנרי בחירה
אפשרות להארכת השהייה ללא תשלום נוסף
עבור הכרטיס.

לבעלי כרטיסי
׳עוראפרנו*

^ ייויזהיי
יידיינר חלובי
אפשרות

הטיסות במטוסי חברות התעופה הסדירות

י1׳ 500 עם רכישת עסקתהחבילהלפני
היציאה מהארץ ו 500/0 -בארבעה תשלומים
חודשיים שווים ל לא ריבית וללא הצמד ה
מ ה -ו לחודש שלאחר רכישת עסקתה חביל ה.

אפשרות ב׳:
ס 0 0/ועם רכישת עסקתה חביל הלפני היציאה
והיתרה בששה תשלו מים שווים וצמודים
לדולר החלמה -ו לחודש שלאחר רכישת
עסקתהחבילה.

הזזיבאית !(וניעה
נפירסומת לידחזן
העיזוס נ רי בו׳

הפנו אוהב את דורית
ט חדי היעדרות של שמונה
י שנים מהארץ, תגיע הנה ב יולי
דורית סטיבנס, מלווה בבעלה
האנגלי ג׳ואל סטיבנס, המשמש כ סוכן
שלה•
״הוא הבטיח לי שניסע סוף־סוף
לארץ. אני כל-כך מתגעגעת,״
סיפרה דורית.
בארץ היא אולי לא מוכרת כל־כך,
אבל בלום־אנג׳לס מכירים אותה
היטב. בעיקר מכירים את ה־

שני דגלים

נראית

החיפאית

יו הפנר החליט כנראה לקרוץ לקהל היהודי.
תמונה זו מפיץ הפליבוי מחודש מרס, ובו
דורית סטיבנס מחזיקה בדיגלוני ארצות־הברית

חמת העולם השנייה, כאשר הכו תרת
אומרת: הדוד סם זקוק לך.
הוא מופיעה עם דגל אמריקאי
בידה האחת ודגל ישראל בשנייה.
בראיונות לעיתונאים היא מס פרת
על עברה כחיילת ישראלית,
למרות שמעולם לא שירתה ב־צה״ל.
היא שוחררה מטעמים אי שיים
— אביה היה חולה, והיא
סעדה אותו.

פוססר נוסף של
דורית שהופץ באר־

צות־הברית וזוכה בהצלחה עצומה.
פוסטר הצבעוני שלה, המופץ ב ימים
אלה ומצליח לשבור את שיא
המכירות של הפוסטרים של פארה
פוסט ושל ויקטוריה פרנסיפל.
הצגת ילדים

את הפוסטר הפיק יו הפנר,
הבעלים של הפליבוי, כתמונת־פירסומת
לירחונו. דורית עומדת
להופיע גם על שער הפליבוי של
מאי או יוני.

דגלי ישראל
ואמ רי ק ה

פוסטר הוא בסיגנון הפל-
קטים שהופצו בתקופת מיל-

וישראל. דורית עזבה את הארץ לפני כשמונה שנים. בלוס־אנג׳ל
הכירה את ג׳ואל סטיבנס והשניים נישאו. ג׳ואל הפך להיו
הסוכן האן שי שלה, אשר פתח לפניה את הדרך לקריירה מצליחן

ן * ורית הופיעה לאחרונה בד.צ-
גת התיאטרון הילדים של קנדי.
היא גילמה את דמותה של קרלה,
צעירה שרצתה להיות סמל מין
אך לא הצליחה, ובסוף התאבדה.
דמותה של קרלה מתבססת על
סיפור חייה של מרילין מונרו.
דורית רואה בתפקיד זה אתגר
גדול.

!ווילין מונה

דורית מופיעה בהצגת־תיאטרון הילדים
של קנדי, שבו היא מגלמת דמות של
צצת מיז המתאבדת. הדמות מתבססת על סיפור־חייה של מרילין מונרו.

הצגה זו הוצגה לפני כארג
שנים גם בישראל, ואת דמותה ע
קרלה גילמה ליאורה ריבלין.

גערת

^ רכה שר דורית מזכירה י
במעט את סיפור חייה ר 1 דורותי סטראטון(העולם הזה 380
נערה אלמונית ויפהפיה שבעי
האמריקאי הפך לסוכנה, יו הפו
נטל אותה תחת חסותו, היא הפו
נערת פליבוי ידועה והחלה ז
דרכה כשחקנית קולנוע. היא נ׳
חקה בין שניהם ולבסוף סייג
את חייה בצורה טראגית.
אך דורית, לעומת דורותי, מו
שיכה לחיות, לשחק ולהיות מז
שרת.
בקרוב נזכה לראות אותה בגו
טבעי כאן בארץ.

ואיו! עם שוי, שהתחייה רעבו!
היצאניות שבה היא עובדת
וחצי, וגם לא רצוף אלא בהפס קות.
כשאני הולכת לעבודה איני
לבושה כמו עכשיו. יש לי בגדים
מיוחדים לעבודה. אם זה בקיץ
אז אני לובשת שורטס קצרים
וחולצה חושפנית. ואם זה בחורף,
ומיני באופנה, אני לובשת מיני
עם גרביונים כמובן, כדי שיהיה
חם. צריך להתלבש כמה שיותר
חשוף> כי הקליינטים נמשכים לזה.
אני מתכוננת להפסיק לגמרי את
העבודה ולהחזיר אלי את הילדים
שלי. כאשר אאסוף מספיק כסף
לדירה ויהיה לי כל הציוד הדרוש,
אקח את הילדים שלי בחזרה מה מוסדות.
כאשר
הייתי בת 15 הכרתי את
בעלי. הוריי התנגדו, כי למרות
שהוא מאותה עדה, המישפחה שלו
לא כל־כך מכובדת. אבל אני הת עקשתי,
וכאשר הייתי בת 17 וחצי
והוא בן 20 התחתנו. הוריי הזהירו
אותי אז, ואמרו לי שאתחרט ו אחזור
הביתה בבכי.
נכנסתי להריון כבר בשבוע ה ראשון
של הנישואין, וילדתי את
הבת הראשונה. ואז גיליתי כי בעלי
משתמש בחשיש. עד הנישואין לא
גילה לי, ואחר־כך הסביר לי שאין
מה לדאוג כי זה לא עושה שום
דבר. בהתחלה לא רציתי לקחת,
אבל מתוך סקרנות עישנתי והיה
טוב לי עם זה. אבל בעלי הת חיל
להכות אותי. הוא היה שובר
דברים ומשתולל, וחוזר הביתה שי כור
ומסומם. המכות היו בשבילי
כמו ארוחות.
אחרי הבת הראשונה באה מייד
השניה. לא רציתי אותה אבל לא
יכולתי לאסוף כסף להפלה וגם
חשבתי שאולי שני ילדים ישפיעו
על בעלי, והוא יתבגר. אבל המצב
הפך גרוע מאוד. כשנכנסתי להריון
בפעם שלישית כבר לא היה בבית
אוכל. בעלי לא עבד, ואני עבדתי

הילדים פחדו ממנו נורא, ברח תי
מהבית כמה פעמים אבל
לא היה לי לאן ללכת. הייתי
גאה מדי לבקש את עזרת הוריי
שהתנגדו לנישואיי, ולכן תמיד
חזרתי הביתה, לבעלי ולמכות. עד
היום, בתי הגדולה שהיא בת , 10
מזכירה לי דברים שקיוויתי כי לא
קלטה. היא זוכרת מכות והתפר-
צויות של בעלי, והיא מסרבת
ללכת אליו.

״תצאי
ותעשי כסף״
ך ילד הרכיעי שנולד היה ח ד
י י לני, ונשאר זמן־מה בבית־החו־לים.
נקרעתי בין הטיפול בילדים
בבית ונסיעות לבית־החולים. ויום
אחד העובדת הסוציאלית באה ה ביתה
ומצאה אותי רועדת ובוכה.
הייתי במצב נורא, אז היא לקחה
אותי לבית־חולים פסיכיאטרי ונש ארתי
שם להסתכלות. הרופאה קר אה
לי אחרי סיום הבדיקות ואמרה
לי שהיא שמחה להודיע לי שלא
מצאו אצלי מחלת־נפש. היא אמרה
שזה משבר זמני בגלל בעיות ב-
בית. היא אמרה לי שהיא אינה
יכולה לעזור. אלא רק העובדת
הסוציאלית. אז סידרו את כל ה ילדים
שלי במוסדות.
רציתי להתחיל מחדש וביקשתי
מהוריי שיקחו אותי מבית־החד
לים. הייתי אצלם חודש בערך,
אבל בעלי בא לשם וביקש שאח זור.
הוא הבטיח שהכל יהיה בס דר
ושכאשר אחזור יחזיר את ה ילדים
הביתה. התגעגעתי מאוד ל ילדים
והסכמתי לחזור. בעלי יכול
להיות אדם מקסים כשהוא רוצה,
אבל זה כמו מסיכה, והוא מוריד
אותה מתי שהוא רוצה.
כשהייתי בבית והייתי עצבנית,

ז 1/ד. ד״׳^ נ חו ד ד!

^ םלא אבוא בבוקר לפגישה
איתך, תדעי שעצרו אותי,״
אמרר, לי שרי כאשר נפרדנו. פג שתי
אותה בבית־המישפט, כשישבה
ליד סניגורה, עורר־הדין צבי
לידסקי. ידיד הכיר לי אותה ו אמר
:״זאת שרי, היא זונה, וה-
פישטרה עושה לה המון צרות.
אולי היא תסכים להתראיין, אם
תבטיחי לה שלא תפרסמי את שמה
ותכסי את עיניה בצילום.״ שפתיה
של שרי רעדו במבוכה והידיד
הוסיף :״היא בחורה עדינה ורגי שה,
ויש לה ילדים. גם הוריה, ש הם
אנשים מכובדים, אינם יודעים
על עיסוקה.״ הסכמתי מצידי לכל
התנאים, ושרי הסכימה לתת ראיון
ולהצטלם.
לא ידעתי בדיוק למה לצפות.
חשבתי כי התארים ״עדינה ורגי שה״
שהדביקו לה הם מוגזמים
מעט. אבל הדבר הראשון שהר שים
אותי בשיחה עם שרי היתה
שפתה העשירה, קולה הרך והנעים
והעדינות שבה התבטאה. במהלך
השיחות בינינו לא הוציאה מפיה
אפילו מילה גסה אחת, וכאשר
נאלצה לומר ״טוסיק״ התנצלה
כמה פעמים. היא אינה מזכירה את
המילה זונה. כאשר היא מדברת על
חברותיה למיקצוע היא קוראת
להן ״בחורות עובדות.״
שרי היא קטנת קומה וצנומה.
תיא בלונדית, עיניה מכוסות במי-
שקפי־שמש אופנתיים והיא לבושה

בסגנון ספורטיבי בבגדים חדישים
בצבעי פסטל. היא נעימה למראה
ורחוקה מאוד מהדימוי של הזונה
הקשוחה. היא קרובה הרבה יותר
לקלישאה של זונה בעלת לב זהב.
חששתי כי יהיה קשה מאוד ל דובב
אותה. ברגעים הראשונים
לשיחה דיברה על עניינים שוליים
למיקצועה. היא סיפרה על הטר דות
המישטרה, על בתי־מעצר ועל
התעללות המישטרה באחדים מידי דיה.
אבל אחרי זמן קצר, כאשר
גיליתי עניין בחייה ובעברה, הח לה
מספרת את סיפור חייה בשטף.
היה זה כאילו נפרצו כל הסכרים
וזרם אדיר של יסורים התפרץ
מתוכה. מכיוון שהיא קלת ביטוי,
היא אמרה לי בתום השיחה הרא שונה
עד כמה עזרה לה השיחה
איתי, וכמה תשמח לשוב ולהיפגש
איתי למחרת לשיחה נוספת. אז
אמרה לי שאם לא תבוא למחרת,
יהיה זה רק מכיוון ששוב נעצרה
על־ידי המישטרה.

״אמא
אוכל!״
י* א ציפיתי כי תספר לי את
* כל האמת על חייה ועל עבו דתה.
וגם עכשיו איני בטוחה כי
סיפרה לי הכל. אבל היתה נימה
של כנות ואמינות בדבריה. היא
לא ניסתה להתחמק משאלות

קשות, ואם בכל זאת סיפרה לי
סיפורי בדים, הרי זה מפני שהיא
הצליחה קודם לשכנע את עצמה
בסיפורים אלה.

סיפרה שרי:

אני יודעת שאני שונה מהבחו רות
האחרות שאיתן אני עובדת.
הרבה אומרים לי את זה. גם קליי נטים
שואלים אותי איך הגעתי

כל זמן שיכולתי כעוזרת, אבל עם
בטן גדולה ושתי בנות קטנטנות
לא יכולתי להמשיך. היו ימים ש הבנות
היו מושכות אותי בשימלה
ואומרות לי :״אמא אוכל,״ ובבית
לא היה כלום. את החשמל ניתקו
ואיימו גם לנתק את המים.
פניתי לעובדת הסוציאלית ובי קשתי
ממנה שתדאג לילדות. אמר
נשה״ת׳
בת 15
הברתי את בעלי.
שבוע אתו׳ הנישואין נכנסתי להריון
לכך. אפילו קצין־מישטרה אחד
אמר לי שאשכח את הדרגות שלו
ושהוא מדבר אלי כמו לבן־אדם.
הוא אמר לי שאני נחמדה ועדינה,
ואם היה מכיר אותי ברחוב אולי
היה מנסה אפילו להתחיל אתי.
הוא ניסה להשפיע עלי לצאת מזה.
זה נורא פוגע בי כשאומרים לי
דברים כאלה.
אני בת 29 ועובדת רק שנה

תי לה שלעצמי אני יכולה לדאוג
אבל אני צריכה עזרה בשביל ה בנות.
היא אמרה שיש לי בעל
בריא והוא צריך לעבוד ולפרנס
אותנו. היא בכלל לא השתדלה.
היום היא סידרה שבעלי יקבל
תמיכת סעד, ואז, כאשר לא חיה
אוכל לילדות, היא אמרה שאי-
אפשר לעזור לנו כי הוא צריך
לעבוד.

בעלי הציע לי סמים קשים. התחל תי
לקחת סמים והייתי חזק מאוד
בסמים. בעלי היה כבר סוחר סמים,
ואני קיבלתי הרואין, שהייתי מרי חה,
אבל אף פעם לא הזרקתי.
הייתי גם לוקחת כל מיני כדורים.
כמעט לא תיפקדתי והילדים לא
חזרו הביתה. אז בעלי ניסה להו ריד
אותי לזנות. הוא אמר לי:
״אם את רוצה שיהיה טוב לילדים
תצאי ותעשי כסף.״ זה מה שגרם
לי בסוף לעזוב את בעלי.

^ בנעליים
ין* כרתי?!תל־אכיב, הייתי
^ זקוקה לסמים וחיפשתי אותם.
יהיה לי קצת כסף ואחרי שזה
נגמר חברה נתנה לי סמים. אבל
לא היה לי נעים לקחת. והיא
אמרה לי שאני יכולה לעשות
כסף בלי בעיות. אני חושבת ש היא
רצתה לעזור לי. היא עבדה,
והיא הציעה לקחת אותי איתה.
היא הדריכה אותי מה לעשות
ואיך להתנהג עם קליינט. היא
אמרה לי לקחת קודם כל את הכסף
ולשים אותו בנעליים, כי את התיק
אפשר לגנוב.
בפעם הראשונה לקחתי הרבה
סמים כדי לא להרגיש כלום והל כתי
איתה. היא עבדה ליד פרדס
יחד עם עוד בחורות. מכיוון ש-

בזנו ת לפני שנה וחצי, נ ש חי ת ה בת , 27והמס בו ת עד חבור ת
היחסים ביניהן ובין עצמן ואר הל קו חו ת, הנ ד רי ם והחוקים שלהן
\תיא בחורה חזקה ׳׳אף אחת לא
עשתה לח חשבון, ולא התנגדו ש \
תביא
אותי. אנחנו עובדות שם
כולנו יחד. עומדות ליד הכביש,
וכאשר מגיע קליינט במכונית הוא
בוחר לו בחורה וקורא לה הצידה.
הגבר שואל כמה זה עולה ואז
י -הבחורה נכנסת למכונית ועושים
את זה באוטו. נוסעים למרחק קטן,
ונשארים תמיד בטווח ראיה ושמי עה
של הבחורות האחרות. כך אץ
לנו צורך בשומר. היו כמה טיק־

והפה שלי תמיד עסוק. אני לא
מעוניינת לפתוח ביזנס כזה. אפילו
עם חבר, או גבר שאני אוהבת,
לא הייתי מסכימה לדברים כאלה.
כי גדלתי במישפחה שאף פעם לא
דיברו על מין, וכאשר התחתנתי
הייתי מאוד תמימה וסתומה ב עניינים
האלה. את לא תאמיני,
אבל לא ידעתי אפילו שיש גלולות
נגד הריון. אבל אני לא פוסלת
חופש במין לזוג אוהבים. אני
פוסלת זאת בעבודה.

אני עובדת וק
שעה אחת בערב.
אני או נע ם
רא עובדת
בשבתות ובחגים
רים שגברים ממש חטפו בחורות
ולקחו אותן לדירות או למלון
והתעללו בהן, ומאז אנחנו לא
נוסעות עם הגבר לביתו, אלא
עובדות במכונית. המכונית לא
.יכולה לברוח משם ;כי זה מבוי
סתום וצריך להסתובב לאם.
אני עובדת רק שעה אחת ביום,
בערב. אני אף פעם לא עובדת
בשבתות ובחגים ולא עובדת ביום.
אני מתביישת שיראו אותי ביום.
גם בלילה אני לא עובדת כי זה
מסוכן. יש הרבה סיכון בעבודה
משוטרים ומעבריינים. לפעמים מ אוחר
בלילה באים הטיפוסים הם־
סוכנים. וכבר קרו מיקרים שבאו
עם סכין או נשק. ואיימו על
— -בחורות, נכנסו ולא שילמו. לקחו

לפעמים באים קליינטים שהם
ממש חולים. אחד פעם שאל אותי
אם אסכים ללכת איתו למלון ולק שור
אותו ולהכאיב לו. שאלתי אם
הוא מתלוצץ, אז הוא שאל אס
לא שמעתי על דברים כאלה. אני
באמת קראתי על כך בעיתונים,
אבל לא הייתי מוכנה לעשות את
זה. אני לא יכולה להכאיב לאף
אחד. היה גם אחד שרצה שהבחורה
תעמוד מעליו, ותסלחי לי, תשתין
לו בתוך הפה. אבל זה כבר ממש
מחלה.
שילשום קרה לי דבר מוזר,
בא אחד ושאל אם אני זוכרת
אותו. יש הרבה כאלה שבאים ו אומרים.
:אהלן מה נשמע, ואת
לא זוכרת אותי זי אני מסבירה

בחורה והתעללו בה. לכן אני עוב דת
רק שעה אחת בערב.
אני לוקחת מכל קליינט 500
שקל. וזה בשביל כמה דקות. אני
יכולה לעשות בערב טוב 6000 שקל
בשעה. יש ערבים שלא הולך, אס
יש מישחק כדורסל חשוב או יורד
גשם, או שהמישטרה באה ועוצרת
ומקלקלת את הכל. אני גם לא
מקבלת כל אחד. יש סוג של אנ שים
שדוחים אותי מבחינה חיצו נית,
אם הם לא נקיים, או הפרצוף
שלהם לא מוצא חן־בעיני, אם הם
מפחידים או מגעילים. אבל אני
לא רוצה לפגוע בהם. כמו הבחו רות
האחרות שאומרות להם . :לך
תתחפף מפה,״ ואז אני אומרת
להם שאני חולה, או שאני כבר
עייפה והולכת הביתה, וככה אני
נפטרת מהם בעדינות.

שלהם יוחד קל לזכור אותי, אבל
אני רואה המון גברים וקשה לי
לזכור את כולם. אז הוא שאל
אותי אם אני מוכנה לבוא איתו
ועם אשתו למלון. שאלתי אותו
בשביל מה, והוא אמר שאשתו היא
דרמינית והיא מאוד אוהבת בחו רות
בלונדיות ונחמדות כמוני, ו הוא
מוכן לשלם הרבה כסף אם
(אבוא. שאלתי ;אותו כמה הוא
מוכן לשלם והוא אמר שהוא מוכן
לשלם 100 אלף לירות. הוא בכוונה
אמר בלירות, לא בשקלים, כדי ש זה
יראה הרבה, ואמר שזה עבור
שעה. אני חשבתי שהוא צוחק או
מותח אותי. לא האמנתי שגבר
מוכן לעשות דבר כזה עבור אשתו.
אז הוא אמר לי. :תהיי נחמדה
ותחפשי לי מישהי כמוך, בלונ דית.״
חשבתי על זה כל הלילה,
אני יודעת שזה נשמע כמו סיפור
בדיוני, אבל זה גכון.
יש כל מיני קליינטים. באים
אנשים מכל השכבות של החברה,
ואני מנסה להתאים את עצמי אליהם.
יש אנשים שלא רוצים לעשות
כלום, רוצים רק לשוחח, ואז הם
שואלים אם אני מסכימה, ומסק-
רנות אני מסכימה. הם משלמים
קודם ואחר־כך שואלים כל מיני
שאלות על העבודה, איך אני עו בדת
ואם זה לא מפריע לי וכל
מיני דברים כאלה. אני אומרת להם
שבשבילי זה ביזנס, בשביל לעשות
כסף. שאני כמו שחקנית על בימה,

אחרי שאני באה הביתה אני מורי דה
את הדמות וחוזרת להיות אני.
האנשים שבאים רק לדבר אינם
רבים, אבל יש הרבה נודניקים,
כאלה שגם עושים וגם מדברים.
אני מורידה אותם ממני, ואומרת
להם שאני צריכה לחזור לעבודה.

סגך שר
כמה נחמדים מאוד. יש לי
עיתונאי אחד שבא אלי. ד
היה לי גם סגן־שר. הוא גבר נאה
ואינטליגנטי, אחרי שהיה אצלי
הזמין אותי ללכת איתו לקולנוע
במוצאי־שבת. כי הוא נמצא בתל-
אביב רק בסופי־שבוע. ואחר כך
נתן לי את מיספר הטלפון שלו
וביקש שאתקשר איתו. אבל מ כיוון
שנפגשנו בנסיבות כאלה, יש
לי הרגשה שהוא רוצה אותי רק
בשביל מין, ולא להיות ידיד. זו
הרגשה אחרת שהוא יודע שאני
עובדת, הרגשה של אי־שיוויון. הוא
במיקצוע מכובד ואני במיקצוע
כל־כך נחות.
לכל בחורה יש בדרך־כלל הקליי נטים
הקבועים שלה. קליינט בא
ויודע שהבחורה מקפידה על נקיון,
טוב לו אתה באיזו צורה אז הוא
חוזר. אני אף פעם לא נהנית עם
קליינט. אין בכלל תנאים לזה.
במכונית, בדקות, אי־אפשר ליהנות.
אפילו הקליינט בקושי יכול ליה נות.
אם אני במיכנסיים אני אפילו
לא פושטת אותם, אלא רק מפשילה
אותם עד הברכיים וזהו. יש בחו רות
שדוחפות את הקליינט לגמור.
הן אומרות לו. :יאללה, נגמר ה זמן,״
לוקחות את הכסף והולכות.
אני מנסה לתת לו עוד צ׳אנס ועוד
צ׳אנס. ואם זה לא הולך לו אני
אומרת לו בעדינות: זה לוקח לך
המון זמן, אני בסדר איתך אבל זו
עבודה,״ ואם הם לפעמים אפילו
מתנצלים ואומרים. :אני מתרגש,
חח לא הולך קחי את הכסף ו סליחה.״

גגמלתי

ס מי ם

קלייג טי ס
חו לי ם
ך* ל הבחורות העובדות אתי
* לוקחות את אותו המחיר. אם
אחת מורידה או מעלה ישר יש
צעקות כי היא שוברת את השוק.
אנחנו גם לא עושות דברים מיוח דים,
העולים יותר ביוקר. למשל,
אם מישהו בא ומבקש, תסלחי לי,
בפה או בטוסיק, אז זה מגעיל
אותי. אני לא עושה דברים כאלה.
ובכלל אני תמיד לועסת מסטיק

ח רי שעבדתי איזה חודש,
1 4לא יכולתי יותר. התחלתי ל הוריד
את כמות הסמים, והחלטתי
לנסוע רחוק ולהפסיק עם הכל.
הפסקתי עם הסמים ככה, ושכבתי
במיטה כמה ימים רועדת כולי. כל
השרירים כאבו והיו לי התכווצויות
בכל הגוף. באוזניים שמעתי רע שים
והראש שלי כמעט התפוצץ

שלי כנראה נחלש מהסמים, ואחרי
כמה חודשים של עבודה קשה
קיבלתי התקף־לב. שכבתי בבית-
חולים, ואחר־כך לא הייתי מסוגלת
לעבודה גופנית קשה.
כאשר חזרתי לתל־אביב פגשתי
קליינט ותיק בתחנה-המרכזית. הוא
אמר לי שלום ואני חשבתי שאם
עשיתי את זה בשביל סמים, אני
יכולה לעשות את זה עוד פעם ב שביל
להשיג כסף ולצאת מכל ה עניין
לתמיד. וכד חזרתי לעבודה.

לא התרגלתי
עד היו ם
ט ני אומרת לאנשים שלמדתי
ר לחיות עם זה, ושזה כדי
לעשות כסף כמו כל ביזנס אחר,
אבל האמת היא שלא התרגלתי
עד היום. יש לי סיוטים בלילה
ואני לא יכולה לישון. אני פוחדת
לקחת גלולות־שינה כי גם זה
סמים. אבל אני מעסיקה את עצמי
וקוראת כדי לא להשאיר לי רגע
למחשבה. לפני זמן־מה הגיעה בחו רה
צעירה, ממש ילדה, לעבוד ב מקום
שאני עובדת. אז אמרתי
לה שאני לא אתן לה. היא כעסה
ושאלה אם אני שכרתי את המקום
או קניתי אותו, אבל הזמנתי אותה
לקפה שבקירבת מקום והסברתי
לה כמה המיקצוע מסוכן וקשה.
סיפרתי לה את האמת על המצודים

אני לוקחת מ ני
קד״נם 500 שקד,
בעוב סוב א1י
יכולה לקשות
6000 שקל נשקה
של המישטרה ועל החיים הקשים
במעצר באבו־כביר, אבל גם הג זמתי
קצת, כי רציתי להוציא אותה
אם היא עוד לא בפנים. איני יודעת
אם הצלחתי, בכל אופן לא ראיתי
אותה יותר במקום שלנו.
למרות שאני שונה מהבחורות
האחרות אני מסתדרת איתן טוב.
הן יודעות שאני חכמה, נשמה טו בה,
והן באות להתייעץ אתי. אני
מנסה להיות כמוהן, ליצור לי
תדמית דומה לשלהן, כמובן שכא שר
אני איתן אני מדברת אחרת

אני מתנוונת לק 1ונ
את המיקצוק.
אני ׳ודקת שאפשר
יש לי רצון חזק.
אני קקשנית
מכאבים. לא יכולתי לעמוד על
הרגליים. אבל יום אחד הרגשתי
יותר טוב והחלטתי לחפש עבודה.
מצאתי עבודה בבית-מלון. סיפרתי
למנהל-המלון את האמת, שהייתי
נרקומנית ונגמלתי. והוא הסכים
לתת לי צ׳אנם. הוא אמר לי:
״שרי, אם את תעזרי לעצמך, אני
אעזור לך.״ עבדתי כמו משוגעת
כדי להוכיח את עצמי. אבל הגוף

הבחורות מספרות על בחורה ש עבדה
הרבה שנים ואחר־כך התח תנה.
היום יש לה חנות־זהב בעיר.
אם היא יכולה גם אני יכולה. יש
לי רצון חזק ואני עקשנית מאוד.
כאשר אני מחליטה לעשות משהו
אני משיגה את זה. אמרתי גם
לשוטרים, שאם היו עוזבים אותי
בשקט לחודש אחד, הייתי מרוויחה
מספיק כדי לעזוב. אבל השוטרים
מטרידים איתי נורא. הם עוצרים
אותי לפעמיים פעמיים בשבוע. עו צרים
ל־ 48 שעות, משחררים ואחר־כך
שוב עוצרים. הם רוצים שאני
אמסור להם מידע על עבריינים.
אבל אני מסבירה להם שאני לא
יודעת כלום, אני לא מסתובבת
עם עבריינים, אני כבר לא משת משת
בסמים, ואני רק באה לעבו דה
והולכת, אבל הם מתרגזים,
ועוצרים אותי.
האמת היא שאפילו אם הייתי
יודעת משהו לא הייתי מספרת.
העבריינים מסוכנים מאוד. ואם
הם יידעו שבחורה עובדת סיפרה
עליהם הם יגמרו איתה את החשבון
וישלחו מישהו לרצוח אותה. וה שוטרים
הרי לא יהיו לידי כל
הזמן. כבר היו הרבה מיקרים שמ צאו
גיפות של בחורות בפרדסים,
וזוהי הסיבה העיקרית למיקרי ה רצח
האלה. המישטרה אשמה, כי
היא מאלצת את הבחורה למסור לה
את המידע, ואחר־כך מגלה זאת
לחשוד.

מאשר אני מדברת איתך, אבל נד מה
לי שאני לא מצליחה לגמרי
לחקות אותן.
/,אצא

מז ה! ״
סני מתכוונ ת לעזוב את ה-
י מיקצוע. אני יודעת שאפשר.

היה לא מזמן מיקרה שבחורה
עובדת נרצחה בפרדס ליד יבנה.
המישטרה העבירה בין הבנות תי אור
של החשוד ברצח. אמרו שהוא
נוסע במכונית אמריקאית כחולה,
ותיארו אותו. הם ביקשו שאם הוא
יבוא שבחורה אחת תעכב אותו
והאחרות יקראו למישטרה.

ה חיי םהם
מי לחמה
סחרישנתפס התברר שהוא
י היה קליינט שלי. הוא היה
אצלי הרבה פעמים ותמיד שילם
לי בלי ויכוחים ולא עשה בעיות.
אני יודעת שזה לא בסדר שלא
הייתי משתפת פעולה עם המיש-
טרה, והוא היה יכול לרצוח עוד
בחורות, אבל החיים הם מילחמה,
ואני רוצה לחיות.
יש בחורות העובדות בדירות או
בחדרי־מלון. אולי זה יותר נקי
ואסתטי, אבל זה נבלה וזה טרי פה.
אני רוצה לצאת מזה בכלל.
אם אפגוש גבר שייראה לי רציני
אספר לו על עברי. לא בהתחלה,
כדי שלא יבהל, אבל אחר־כך, כדי
שלא ישמע את זה מאחרים. אני
רוצה לספר את זה, זה נטל כבד
עלי, אני עייפה ומזיעה ממנו, אני
חייבת לספר למישהו. ואני מבטי חה
לך שכאשר אצא מהכל ואס*
תדר, אודיע לך ואזמין אותך
לפגוש את הילדים שלי.
עדכ אן סיפורה של שרי. אני
מחזיקה לה אצבעות.

אילנה אלון

נו^־אאש
פעמיים
מידה אחרונה

משה (״סושוך) עבדי בן ד 31-,הוא
צלם טלוויזיה, העובד עם הטלוויזיה היש ראלית
ועם חברות זרות בארץ. אחרי
גירושיו מאשתו הוא נכנם לדיכאון עמוק
ושבת מעבודה כשנה שלמה. מספרים ש רבות
מחתיכות ירישלים ניסו לפלרטט
עימו. אך הבחור נשאר אדיש. היחידה
שהצליחה לחדור לחייו היתה שארי,
יפהפיה בת ,21 ששירתה בדובר צה״ל,
ועד לתום שרותה נראו השניים תמיד
יחדיו, ותמיד בירושלים.

אילו פתחתי מישרד שידוכים, הייתי
שמה בראש הרשימה שני גברים: האחד
הוא מיכאל שטראום, בעל מחלבות
שטראוס, שהדהים את כולם בנשף יום־
העצמאות, כשהופיע עם נערה צעירה —
אך מאוחר יותר הסתבר שזאת בתו
עוסרה. השני הוא הגינקולוג אכרהס
גולן 36 שאי־אפשר היה לגלות אותו

אחרי שיחרורה, ומבלי לספר לאיש,
היא נעלמה מהאופק והתברר שהיא טסה
לאוסטרליה ללמוד אופנה.
מושון,

אכרהם גולן
גינקולוג

] מפרח לפרח

עד עתה. ראשית, כי יא היה במשך שלוש
שנים בארץ — הוא התמחה במשך שנ תיים
בדרום־אפריקה, ובמשך שנה באנג ליה.
עכשיו הוא רופא בכיר בבית־חולים
הקריה.

רקדן בלהקת סטודנטים בירושלים. הוא היה
יו״ר אגודת הסטודנטים, קצין בשריון,
רופא גדודי בצנחנים, ואם זה לא מספיק
— הוא רמש חתיך, עם שיער אפור-
כסוף. אבל בבקשה לא להידחף.

יש עוד שתי סיבות שלא יכולנו לגלו תו:
הוא התגרש רק לאחרונה. אבל
עכשיו — עם הגירושין ועם שביתת הרופ אים
— אפשר סוף־סוף לפגוש אותו.
ויש מה לפגוש: הוא גבוה, מקסים
ויודע אפילו לרקוד, כי בזמנו הוא היה

אגב, כדאי שכל אלה המתכננות כבר
את ההתקפה יידעו, ששני הגברים האלה
הם אבות משוגעים׳ המעריצים את ילדי הם.
לכן, כל מי שתנסה לכבוש את לב
האב, תצטרך להביא בחשבון גם את
צאצאיו.

שנכנס שנית לדיכאון עמוק,

מישחק אהבה

נורית חפץ, מזכירתו של עורו־הדין

! שמואל תמיר, שהיתה גם ראש ליש ,כתו
כשהיה שר, עומדת להינשא לגדי
| כרנר בן ה.45-
גדי זכה רק לפני כשנה לגט מאשתו

י אילנה, ממנה יש לו שתי בנות. אבל

משה עבדי והמעריצות
התחיל להתאושש
שקל כמה וכמה פעמים לטוס בעקבותיה,
אך עקב עומס העבודה נדחה הרעיון.
היום הוא נראה בצריף הירושלמי בחברת
ורד קולל! בת ה־ ,27 שבימים אלה
מספרת שהיא מחפשת את אהבת חייה,
ואילו מושון יושב ומכריז :״למדתי שאין
אף אשה בעולם ששווה מאמץ. לא אתן
עצמי לאף אחת.״
חוץ פוורד הוא מבלה בחברת צעירות
כה רבות, עד שחבריו התכנסו והחליטו
לקנות לו כרטיס־טיסה לניו-זילנד הרחו קה,
כדי שיהיו בטוחים שמושון לא ישוב
במהרה וכך לא יסחוב את חברותיהם.

לא היה אונס

נורית חפץ
המזכירה

זה לא הפריע לו לנהל במשך שנים רומן
עם הדוגמנית זיווה שומרתי מאוחר
יותר, כשנפרדו׳ הוא התחיל לנהל רומן
עם דיילת אל־ על ניצה עמית, ומהרומן
הזה יש לו ילדה נוספת.
מסתבר שגדי יודע איך להתנהג עם
נשותיו דאהובותיו. את כולן הוא השאיר
מסודרות, וגם לו לא צריך לדאוג לפרנסה.

״היא
באה ללמוד מישחק ולומדת גם
מישחקי אהבה״ מספר יאיר (״קויה״)
רובין ,״ודווקא לא אנסתי אותה, למרות
שאני מופיע בתפקיד האנס בהצגה בית־הנזישפט.״
המדובר
בחברתו,
נית אף היא.

נילי סלומון,

שחק
קויה
היה במשך שש שנים בעלה של
טלי ליפני, שעזבה אותו לטובת אשר
ידלין, ויש לו מסנה בן — גיורא.

למרות שהוא נחשב לעילוי באוניבר סיטת
תל־אביב, כתלמידה של עדנה
שפיט, הוא הסך אחרי גירושיו רכז־תרבות
של נצרת עילית.
כשהכיר את נילי, שלמדה בבית־ספר
לדרמה בלונדון, הם פתחו עסק של חומרי
ניקוי. אבל מזה כנראה לא היה מה
לאכול, והם חזרו לבימה.
הם הקימו תיאטדון־בובות, ובתפקיד
הדוב הופיע בנו בן ה 16-גיורא.
מסתבר שהיחסים בינו ובין טלי ליבני
יפים, ומי שירוויח יותר מכל מחזרתה
של מישפחת ידלין ארצה (העולם הזה
)2381 יהיה גיורא.

פיאט.מסחריות
העירך החדש.
שלב תא נהג מרווח ומודרני של
מכונית פרטית יוקרתית עם תא
מטען בעל כושר הטענה גדול
במיוחד ועם מנוע יעיל, שקט
וחסכוני ותקבל מכונית מסחרית
המתאימה לימינו.
כאלה הן ״דוקאטו״ ו״פיורינו״
מסחריות העידן החד ש של
פיאט.

דוקאטו ־
טון וחצי של עצמה
דוקאטו ידועה גם כ״ג׳מבו של
המסחריות״ תודות לכושר
ההעמסה העצום שלה -עד טון
וחצי במשקל, עד 9.8מ״ק בנפח
או ו ו איש ומטענם.
מנוע חזק בנפח 2000 סמ״ק,
הנעה קדמית, חמי שה הילוכים
ושימוש בדלק אוק טן נמוך, הם
הגורמים לביצועים מעולים,
לנסיעה שקטה ולחסכון בדלק.

מטען מלא) .הדלתות גדולות
ונפתחות עד מפלס הגג הן
מאחור והן מהצד.

תא הנהג -מותחת
כסטנדרט •
בפיאט חושבים שגם נסיעת
עבודה צריכה להיות מהנה ולא
מעייפת, לכן מזגן אויר הוא ציוד
סטנדרטי בדוקאטו, כמו גם
מושבים אורטופדיים הניתנים
להטייה, מגבים עם מנגנון
שטיפה, לוח מחוונים משוכלל
עם נוריות בקרה לכל אחת
מפעולות המנוע ומשענות
לראש. תא הנהג מוגן ע״י סורג
מיוחד ומיקום מיוחד של מוט
ההילוכים ומעצור היד מאפשר
גישה חופשית לתא המטען.
אלה כמובן חלק ק טן ממבחר
הפריטים העוזרים לנהג
בעבודתו.

מבחר דגמים
לבחירתך מבחר גדול של דגמים
לשימוש כפול -משא ונוסעים.
כל הדגמים הסגורים אפשריים,
עם או בלי חלונות.

פיורינו -
1/2טון של זריזות
המסחרית הקטנה שיודעת
לעבוד ק שה בלי שאתה תרגיש
בכך.
בפיורינו מנוע 1050 סמ״ק
שהוכיח את עצמו ב־. 127
כושר העמסה מוגדל עד 520
ק״ג, הגבוה מסוגו במסחריות
בגודל זה, נפח העמסה של 2.5
מ״ק ולגגון הרוח שמעל תא
הנהג כושר העמסה של 50ק״ג.
גובה רצפת תא המטען 42ס״מ
בלבד מעל הקרקע, להקלת
ההעמסה.
מחיצת רשת מיוחדת מגינה על
תא הנהג מפני תזוזה אפשרית
של המטען.
הפיורינו חסכונית מאוד בדלק:
14ק״מ לליטר ב־ 90 קמ״ש*.

תא נהג כמו במכונית
פרטית
גם אחרי נסיעת עבודה ארוכה,
תהיה נינוח ורגוע. המנוע ה שקט,
המושבים האורטופדיים עם
משענות הראש הנוחות, ולוח
המחוונים המשוכלל המוסר לך
את כל המידע על הנסיעה
בצורה נוחה -חוסכים ממך כל
מאמץ הקשור בנהיגה.
לבחירתך: פיורינו מסחרית
סגורה, או דו שימושית עם
ספסלים וחלונות ובלי מחיצת
מגן.
מסחריות העידן החד ש מחכות
לך -בוא לראותן באולם
התצוגה של פיאט, או אצל
סוכני פיאט ברחבי הארץ.

אשראי!
ניתן לקבל אשראי של עד 500/0
ממחיר הרכב(ללא מע״מ).
פרטים בסוכנויות.
* בתנאי הניסוי של בית החרושת.

הטענה קלה בכל התנאים
גובה רצפת תא ה מטען אידיאלי
להעמסה ( 45ס״מ בלבד עם

וווו !

ת״ א: המשרדהראשי -יצחקשדה ,30ט ל׳ :03-330971 מו סרמרמי 1 0 -ת חנו ת , 20רמתה חיי ל, ט ל׳ . 0 3-48131 חי פ ה: חב רת מו סמךבע ״ מ -די ר י פו 46ו, ט ל׳ 9־ .04-522258
יתשלים: גולדין בע־ מ, ש לו מ צי ח , 2ט ל׳ . 02-222231 באר־ שבע: ש .ח.ן. בע׳׳ט -הדסה , 46 טל־ . 057-74040נ תניה: רכב נתניה ב ע׳ מ -אזו ר תע שיה ישן, ת.ד , 24 .ט ל׳ . 053-22946
פתח־ תקו ה: א לי שו ל רו ף -בר־כוכבא , 15ט ל׳ . 03-919937חדרה: קרצ׳ מן יעקב -אזו רהתע שי ה, ט ל׳ . 063-32729נ ה רי ה: סו כנו ת פי א ט -הרצל , 86ט ל׳ . 04-925419
א שקלון: או טו אשק לון ב ע ״ מ -לי ד בנין ה עי רי ה, ט ל׳ . 051-24774ר חו בו ת: בו קסראת לרנר ב ע ״ מ -הר צל , 208ט ל׳ . 054-71789ע פו ל ה: רכב הו ד -הרב לוין , 17ט ל׳ . 065-91480ק רי ת־ ש מונ ה: מו סך ה חו ל ה -
אזור התעשיה, ט ל׳ .067-40574נצרת: פ רי דדאהר -אזור התע שי ה, ט ל׳ . 065-55266 רמת־גן: רכב רמת־גן -ז׳ בו טי נ ס קי , 30ט ל׳ .03-719939 אי ל ת: בי ת הרכב -ד. מז ר חי, אזו רהתע שי ה , 806ט ל׳ . 059-73945
- -י י ״ י י -י ־יי׳ מו מטר אל_מוממר. ט ל׳ . 051-60718

כרטיס טיסה
זזוז ל לאירופה

י י ייא ייבי״ נייאהצהד״

17 גזשרדיב ״קופל״ יבר ח ״ דו^ה ביש יאל -יכולה לרצי!
:חברת תעופ ^ ס הארץ ובחר לך טיסה בחברת תעי פה ^ ת מהפכנית וכדאית כל כך לבלוי
ת!מן הערים הגדולות ב־
? לך ך כב

נ ג ייא יבב בא״״

* נוסעיס נוספים במבונית ל ^ ׳יטוס וסע״ המהפ כני ת ה

קופנהגן

תוספת תשלום
לך ביותר

טוס ע ם ״קופל״ מת״א ל קו פנ הגן, קבלמ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר אות הללא תו ספת
ת שלום, ב א חד מן ה מ קו מו תהב אי ם: קו פנ הגן, אמס טרד ם, פ רנ ק פו ר ט, ני צ ה, פריז,
מי לנו, רומא, צי רי ך, מינ כן או ב רי סלו טו סמהמ קו ם בו ה חזר ת את הר בב חזר ה
בריסל טוס ע ם ״קופל״ מת״אלב רי ס ל, קב ל מ כוני ת ״הרץ״ ו ה חזר אות ה לל א תו ספת
ת שלום עבור הרכב באחד מן ה מ קו מו ת הבאים: ב רי ס ל, קו פנ הגן, אמסטרדם,
פ רנ ק פו ר ט, פריז, או ציריךו טו ס משם חזר הלת״ א.
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד

$ 4 0 0בלבד!
פרנקפורט טוס עם ״קופל״ מת״אלפ רנ ק פו ר ט, קבלמ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר אותה ללא תו ספת
ת ש לו סבאחד מן ה מ קו מו תהב אי ם: פ רנ ק פו ר ט, אמסטרדם, ב רי ס ל, צי רי ך או פריז וטו ס

משם ח זי ה לת״א•
! 1 1 7 1
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד 4 0 0

לבחירתכם ונ ב

מ חי ר ה טי סהלי חי ד 1 1 4 8 2
ב אפ שרו תך גםלה חזי ר הר בב ב פ ריז ב תו ספת של 555לרכב או באמסטרדם או
ברומ א ב תו ספת של $80לרכב.

1רצל 1נה
טוס ע ם ״קופל״ לברצ לונ הקבלמ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר או תהבברצ לונ ה או במד רי ד
ללא תו ספתת שלום ע בו ר הר כב ו טו ס משם חז רהלת״ א .
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד $ 4 5 0
ב אפ שרו תך גםלה חזי ר את הרכבבפ ריז ב תו ספת של $55לרכב או באמסטרדם או
ברו מאב תו ספת של $80לרכב.

עוח 0ח , £00ללאהגבלתק ״ מ $4
311 ות , 8ללאהגבלתק ״ מ $5.5
רומא טוס ע ם ״קופל״ מת״א ל רו מ א, קבלמ כוני ת ״הרץ״ ו ה חזר אות ה ללא תו ספתת שלום
עבור הר בב באחד מן ה מ קו מו ת הנ אי ם: רומא, מי לנו, קו פנ הגן, אמס טרד ם, מינכן,
פ רנ ק פו ר ט, פריז, ני צ ה, בריסל או צי רי ך ו טו ס משם חזר ה לת״א.

$ 3 3 8בלבד!
מילנו טוס ע ם ״קופל״ מת״א ל מי לנו, קבלמ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר אות הללא תו ספתת שלום
עבו ר הרכב ב א חד מן ה מ קו מו ת הבאים: רומא, מי לנו, קו פנ הגן, אמסטרדם, מינכן,
פ רנ ק פו ר ט, פריז, ני צ ה, ב רי ס ל או צי רי ך ו טו ס משם חזר ה לת״א
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד

טו סעם ״קופל׳״ימת״אלמד רי דקבלמ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר אות הללא תו ספתת שלו ם
במד רי ד או בברצ לונ ה, ו טו ס מ שם חזר הלת״ א ,

בלבד !

• רכב ״ הרץ״ מ ד רג ת ץ וחסחס , £0ללא הג בלתק״ מ 5 3לינ ם לאד ם ( מיני מו ם 2נו סעים )
5 4ליו ם ל אד ם ( מיני מו ם 2נו ס עי ם )
• רכב ״ הרץ״ מדרגתו 31ו״ , 5ללא הג בלתק ״ מ
• רכב ״ הרץ ״ מדרגתוו 1עו 16)1עו,ללא הג בלתק״ מ $4 .5ליו ם ל אד ם ( מיני מו ם 2נו ס עי ם )

מ חיר ה טי ס ה לי חי ד

$374 בלבד!

• רכב ״ הרץ״ מדרגת
• רכ ב ״ הרץ ״ מדרגת
• רכב ״ הרץ ״ מדרג תו ח13נ< 6זעו,ללא הגבלתק ״ מ

ליו ם לאד ם ( מיני מו ם 2נו סעים )
ליו ם ל אד ם ( מיני מו ם 2נו סעים )
ליו ם ל אד ם ( מיני מו ם 2נו סעים )

ילדים
50 הנ חהעלמ חי ר ה טי ס ה לי לדמתחת׳ ל גי ל 2ו !
1ניתןלקבלמכוניתג דו ל ה יו תרת מו ר ת תו ספתלמ חי ר.
1נוסעיםנוספיםבמכונית -ישל מו ענודהטיסהבלבד.
| תנאיהשכרה: מי ני מום 19 יו ם. מ ק סי מו ם 30 יו ם.
ה מ חי ר אינו כו ל ל מי סי ם מ קו מ יי םוב טו חי ם אשר יי ק ב עו ל פי
ה מ חי רון ה ר גי ל.

לבחירתכם רכב
< רכב ״ הרץ״ מדרגתץ חזסחס , £0לל אהגבלתק ״ מ 5 6 . 5ליו ם לאד ם ( מיני מו ם 2נו סעים )
ירכב ״ הרץ״ מדרגתו 31 תז ,$ללאהגבלתק ״ מ 58.5ליו ם לאד ם ( מיני מו ם 2נו ס עי ם )
ירכב ״ הרץ״ מ ד רג ת וווס!6<11 עו,ללא הג בלתק״ מ $ 1 0 . 5ליום לאדם ( מיני מו ם 2נו סעים )

יע 1רסז *1כרט

1יזה

דיינרס קל1ב

־/״ 50בתש לו םהרא שון עםר כי ש ת עי סקתהח בי להו /0 -״ 50בארבעהתש לו מי ם
ש ק ליי ם שווי ם, ללא רי בי תוללאהצמדה, החלמהרא שון ל חו דששלאחרהר כי ש ה.
100/8בתש לו םהרא שון עםר כי שתעיסהתהח בי להו 90ב 9 -ת ש לו מי םחדש יי ם
צ מו די ם ל דו לרו שווי םללא רי בי ת, החדמהרא שון ל חו דששלאחרהר כי ש ה.

קיי פרסומאים ^

מ חיר ה טי סהלי חי ד

$ 4 8 8בלבד•

טוס ע ם ״ קופל״ מת״אלאמסטרדםקבלמ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר או ת ה, לל א תו ספת
ת ש לו ם, באחד מן ה מקו מו ת, ה ב אי ם: אמסטרדם, פריז, פ רנ ק פו ר ט, בריסל או ציריך

וטו ס משם חזר ה לת״א
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד 1 1 7 1 5 4 0 0

נחח
ל הורי ם

לא רוצה
לראות אותו

השחקנית טליה שפירא
שלב נוסף בנחת שהיא ובעלה,
ליפשין, מפיק הסרט חמסין, מעניקים
׳להורי הבעל.
כי כשהבן הצעיר והנאה, בן־הקבלן,
שנחשב שידוך טוב, הביא את בחירת
לבו הם לא ששו במיוחד. הפריע להם
שהיא מבוגרת מבנם ואם לילד בן ,10
אבל לא כל־כך הפריע להם שגם בנם הוא
אב לבן מנישואין קודמים.
מי שנקלע לחתונה היה בטוח שטעה
במקום: מלון רמדה, רבע עוף, וטנגו.
אבל עובדה, היתד׳ חתונה. השבוע נודע
על ההריון.
בהריון. זהו

יענק׳לה
הזזלפות אני מתה לראות את המיפגש בין ה רוזנת
כריסטינה פאלוצ׳י, שהיא כבר
קצת יותר מבת 40 ובין ירדנה בת זד. 17
מידיעות שקיבלתי מהרוזנת, שהתאו ששה
מספיק מהמחלה הממארת שפגעה

טליה שפירא ויעקב ליפשין
בהריון

סוד

ליזיקה שגיא, אמו של רונן שני־שגיא,
שכתב האישום נגדו על רצח
הברוקר הוגש השבוע, לא ראתה עדיין
את בנה. לפי החוק רשאי לראותו רק
עורך־דינו, אך אמו של נאשם יכולה
להגיש בקשה מיוחדת, ולנסות לקבל אי שור
לבקור.
ליזיקה לא הגישה בקשה כזאת.
בשבוע שעבר קיבלה ליזיקה התקף
כליות חמור, אך למרות זאת היא חזרה
מייד לעבודה במכון שלה. זהו המקום
היחידי שאליו היא יוצאת.
שני האבות -האבא האמיתי של
רונן ואביו החורג, איש־הביטוח עמי
שגיא׳ נמצאים בקשר יומיומי ומם מנים
יחדיו את הגנת הבן.

ליזיקה ודינן שגיא
האבות מממנים

ר ו מן בחדריאיפור

ה מ כו ת?

אפשר היד׳ לראותם בהצגת הבלט ה אמריקאי,
בתחרות רובינשטיין ובחדרי-
האיפור של הקאמרי — מתגפפים ואוהבים.
הזוג המפתיע הם שחקן הקאמרי יוסי

גם אירים היא שחקנית הקאמרי.
מי שמכיר את יוסי יודע שהוא אינו
אוהב להתאמץ. הרומנים שלו היו קרובים| -
קרובים — כולם עם שחקניות הקאמרי .׳
אשתו לשעבר — יהודית קורן היתד׳ ^

היא . :הוא קורא לי זונה וטינופת
ומנסה להיכנס איתי למיטה בכוח. אחרי
שבילד, עם אחרות.״
כהוכחה היא הביאה תעודה רפואית כי
נמצאו שריטות על אמת ידה הימנית.
הוא :״אני פוחד ממנה, יש לד׳ מכת
יד חזקה. יש לי סימנים של מכות ושרי טות.״
כהוכחה
הוא הביא תעודה מרופא־תורן
בבית־חולים.
הזוג הם זמרת האופרה הידועה נתניה

כריסטינה פאלוצ׳י ועמי ויז׳נסקי
ביקור הרוזנת
בה, ושבעיקבותיה בוטלו נישואיה המתו כננים
לרופא־השיניים, הצעיר עמי
ויז׳נסקי, היא מתכננת להגיע לארץ.
ארוסה־לשעבר נראה מתאושש לחלוטין
בחברת ירדנה הצעירה.
מעניין מה יקרה, אם השלושה ייפגשו.

יוסי גרבר
רק מהבית

איריס קנר

חור

גוף פצצה

שחקנית בקאמרי, ועזבה את הארץ אחרי
ארבע שנות נישואים.
היה לו גם רומן עם עליזה יצחקי,
כשהיתד׳ עדיין נשואה לאריה יצחקי.
הם התגרשו, היא עזבה את הארץ, והוא
חזר בתשובה.
יוסי מתגורר בדירת-גג ברחוב הירקון,
שאותה תיכנן ידידו התפאורן אריק
סמית. שני הידידים מתגוררים שם כבר
16 שנה.

באחור׳

גרבר, שהשנה ימלאו לו 50 שנה. שהוא
גם עורך תוכניות ברדיו, ואיריס קנר
בת ה־ ,24 יפהפיד׳ בעלת שיער חום שהיתה
בעבר חברתו של דודו טופז.

ביום השישי שעבר בשעות הצהריים
חנתה מכונית מול המיסעדה תל־אביב הקטנה.
מהמכונית, רוו פואגו אפורה ומצו חצחת,
יצאה אשה מטופחת ויפה, לבושה
במכנסיים לבנים בוהקים וחולצה תואמת,
מתוצרת חוץ. היא נכנסה למיסעדה והכול
סובבו את ראשיהם. האשד. היא סוגיה
אברמוביץ, אשת־החברה הידועה שהיתה
אחת הנשים היפות בארץ בשנות ה־50׳.
אך הראשים לא הופנו אליה בגלל הופ עתה
האלגנטית. הסיבה היתה אחרת —
על אחוריה נפער חור גדול במכנסיים.
החזרה למכונית היתד׳ הרבה יותר מהירה.

אופירה נבון ידועה כמי שחוקרת ובודקת פרטים אישיים על כל אדם שאותו
היא עומדת לארח. מה הוא אוהב לאכול, ומה הם הנושאים החביבים עליו.
מי שמתכונן לארח את הזוג אופירה וי צחק נכון אחרי שיפרשו ממישכן
נשיאי ישראל, אני מוכנה לספק לו אינפורמציה קטנה :
אופירה שותה רק מים חמים, ולא מטעמי בריאות. מזה כחצי שנה היא החליטה
שזה הפיתרון לדיאטה ולעור בריא. מסתבר גם שזאת אופנה המתפשטת לאחרונה
בחוגים רחבים.

נתניה דוברת
שלום־בית
דוברת בת ה־ ,50 שאלה נשואיד׳ השניים.
הבעל הוא מנכ״ל חברת כלל
דוברת, גם הוא בן ,50 שאלה נשואיו
בשלישית.
השבוע הם חזרו לחיות יחד.

אפרים

נלבנ דו ס?
חתולים נזו קו
ר אוגז זבת?
קוא לאמבולנס
החדש של צער
ב ע לי ־ ח ״ ם

אצלנו נותנים לחיות טיפול וטרינרי
בחצי מחיר משלהם, והשירותים שלנו
לקהל הם זולים יותר. בשביל רופא
וטרינר המתקיים מזה, אנחנו מהווים
גורם תחרותי הפוגע בפרנסתו.
בשנה האחרונה קמו כל מיני גופים
המכריזים על עצמם כעוזרים לחיות.
הם הופיעו בציבור בתור המצילים
ואנחנו ההורגים. ביקשנו מהם להצטרף
לאגודה שלנו, אבל הם התנגדו בטענה
שהם נגד חיסול חיות. אם הם לא
מחסלים חיות, הרי שזו הולכת הציבור
שולל ושקר אחד גדול. גם אני רוצה
להחזיק את כל החיות בחיים, אבל זה
פשוט בלתי־אפשרי. אי־אפשר להחזיק
אלפי חיות בכל חודש.
אנחנו חייבים לערוך בדיקה ולמיין.
אצלנו הורגים כלב שהוא או חולה
מאוד ואין תיקווה לחייו או פצוע קשה.
אנחנו פשוט נותנים לחיה זריקת־הרדמה
והיא מתה מיד, ללא כאבים,
ובלי שתרגיש.

ך*ריאת טלפון שהתקבלה
\ /במישרדי אגודת צער־בעלי־חיים
הודיעה:״ אנא בואו מיד, במיגרש נטוש
נמצא ארגז ובו גורי חתולים. הווטרינר,
ד״ר אנדרי מנשה, נכנס לאמבולנס
היחידי אשר נמצא ברשות האגודה
ונסע להביא את החתולים. המחזה
שנתגלה לעיניו היה מסמר־שיער.
בתוך ארגז־ע ץ פי ר פ רו שישה
גורי־חתולים בתוך זפת. הגורים
האומללים, שניזרקו לזפת בעודם

כל מי שלוקח עליו את האחריות
לומר שהוא לא מחסל את החיות פשוט
משקר, כי אין שום ברירה אחרת. אלינו
שולחים את המיקרים הקשים ביותר.
אנחנו עושים את העבודה השחורה,
ולכן כל הטענות מופנות כמובן אלינו.
אנחנו עושים כל שביכולתנו למנוע

בחיים, הוכנסו לאמבולנס שלקח אותם
לאגודה ומחוסר־יכולת לחלצם מהזפת
הזריק להם ד״ר מנשה זריקת־הרדמה1
ששמה מיד קץ ליסוריהם.
המיקרה הנורא הזה איננו היחידי.
מדי יום ביומו מתקבלות במישרדי
אגודת צער־בעלי־חיים ע שרות
קריאות טלפוניות המודיעות על מעשי
אכזריות בחיות נטושות. מסיבה זו
הכניסה האגודה לעבודה אמבולנס
מיוחד, שתפקידו לאסוף את החיות
הנטושות.
קריאת טלפון אחרת קוראת לבוא
במהירות לאוניברסיטת בר־אילן, שם
שוכב כלב פצוע. האמבולנס יצא
לדרך. כשהגיע נימסר לנהג כי הכלב
כבר מת והם מבקשים שילקח על־ירי
האמבולנס למקום קבורה מתאים.
״צריך להבין שאנחנו לא מגן־דויד
אדום. יש ברשותנו רק אמבולנס אחד
לכן טוב יעשו האנשים אם יביאו
בעצמם את החיות לאגודה, כדי
שהאמבולנס יופעל רק במיקרים קשים
במיוחד,״ מבקשים עוברי האגודה.
קריאת טלפון נוספת. חמור פצוע
נמצא בררו לביצרון. אחרי דיון קצר
הוחלט שהאמבולנס קטן מדי להכיל
את החמור, ואחמד, העובד המסור, יוצא
לדרך כדי להביא את החמור ברגל.
בשיחת טלפון אחרת מבקשת הלדה
פרידשטיין, יושבת־ראש האגודה,
מהמטלפנים להשתדל למצוא דרך כדי
להביא בעצמם את הגורים הנטושים

סבל מהחיות על־ידי מציאת בתים
עבורם, וטיפול וחינוך הקהל. אי אפשר
בשום אופן לרפא ולהחזיק בחיים
ולמצוא מקום למאות ואלפי חיות
המגיעות לאגודה מדי חודש בחודשו.
באמריקה משמידים 10 מליון בעלי
חיים בשנה. הקהל חייב להבין
שהמציאות מוכיחה שיש כל־כך הרבה
בעלי חיים, שבלתי־אפשרי למצוא
לכולם בית.
באים אלינו בטענות על כך שאנחנו
מעקרים חתולות וכלבות מגיל חצי
שנה. אומרים שזה לא טבעי, אבל גם
להחזיק חיות בבית זה לא טבעי. אנחנו
מעקרים כרי למנוע פיצוץ אוכלוסין
שיגרום לחיות סבל מיותר. במקום
להרוג אותן עדיף לעקר אותן. אם
אנחנו משחררים מכאן חתולה לא
מעוקרת, המגיעה לרחוב וממליטה
גורים שבמהרה יחזרו אלינו מורעבים,
דרוסים או מורעלים. העיקור ימנע
צער מיותר בעתיד. העיקור הוא ניתוח
פשוט, הנמשך עשרים דקות ואינו
כרוך כסבל.

^ ה מורים
^ ו סו סי ם
^ נחנו יודעים ויש לנו הוכחות
שכלבים משוטטים, הנתפסים
על־ידי העיריה, מועברים לצורכי
מחקר, ונעשים בהם נסויים איומים,

שנמצאו .״קחו תלת־אופניים, שימו את
החתולים בארגז והביאו אותם אלינו,״
היא מבק שת״ ,האמבולנס נמצא
בתפקיד כרגע ״.ואכן, כעבור שעה
הגיע ילד עם ארגז ובתוכו גורי
חתולים.

^ עם של
^ ר ח מני ם!

תעללות^?,ג

:רצועת ברזל שקשרו לו ילדים.

*ץ סתבר שעם ישראל, שעליו
נאמר שהוא עם של רחמנים בני
רחמנים, אינו כה רחמן כאשר מדובר
בחיות, בעיקר אם אינן גזעיות.
במישרדי האגודה נרשמו מיקרים
מסמרי־שיער על התעללות בכלבים,
חתולים, סוסים וחמורים. ידוע על
מיקרה של חמור שילדים גזרו את

אוזניו במיספריים והוא הובא לאגודה
כשאוזניו מלאות מוגלה, אחרי שנמצא
נטוש בשדה. חמור אחד נכווה בברזל
מלובן וכל גופו מכוסה כוויות קשות.
נמצאו חתולים כשגופם קרוע
לגזרים אחרי שבעלי כלבים אכזריים
שיסו בהם את כלביהם לשם השעשוע
בלבד. חתולים שהורעלו בסריכנין
והושלכו לפחים על־ידי פועלי־נקיון
בעורם בחיים. כלבים שצווארם קרוע
ושסוע אחרי שילדים קשרו את צווארם
ברצועות־ברזל ומשכו בכל הכוח.
ידוע מיקרה של חמור שנלקח
להסרטת הסרט סהרה. החמור הואבס
במזון שלא הורגל אליו, שכב על
הכביש כשביטנו נפוחה במשך שלוש
שעות מבלי שאיש מצוות־ההסרטה
יטרח להגיש לו עזרה או אפילו מים.
ל ב סו ח הו אמח זז ל הררי?״

בכל המיקרים האלה מנסה לטפל
גורת צער־בעלי־חיים במיבנה הישן
בדרום תל־אביב.

למנוע פיצוץ
אוכלו סי ה
לאגודה יצא שם רע בתקופה
/האחרונה. אמרו שהיא מחסלת
חיות, מעקרת את הנקבות. על הטענות
מגיבה יושבת־ראש האגודה הלדה
פרידשטיין, העושה את עבודתה
בהתנדבות.

אומרת הלדה סרידשטיין:
אני יודעת מה מקור ההשמצות
עלינו. הוא בא מחוגים מסויימים,
שאנחנו מהווים הפרעה לביזנס שלהם.

ך ך 1ח כלב שהובא לאגודה
111 1 1כאשר רגליו האחוריות
שבורות כתוצאה מתאונת־דרכים.

לכן עדיף להעביר את החיות אלינו.
האכזריות הגדולה ביותר מתגלה
כאשר מדובר בסוסים וחמורים,
המישטרה אינה רוצה לטפל במיקרים
שלהם. כל אדם יכול להעביד את
בהמתו עד כלות נישמתה ואחר־כר
לנטוש אותה בשדה זרוק ולהפקירה
לגורלה. אנחנו אוספים סוסים נטושים
אחרי שהתעללו בהם, שרפו אותם
והרעיבו אותם למוות. אין שום חוק
המגן עליהם. אנחנו התערבנו גם נגד
גן־החיות בפתח־תיקווה, שהיה נוהג
לזרוק אפרוחים חיים לכלובי הנשרים
לעיני הקהל. אנחנו נלחמים נגד
חנויות למימכר חיות־בית הזורקות
לתוך כלובי נחשים אפרוחים חיים,
והכל לעיני הקהל לשם ההצגה.

ג ס סי פו רי ם
שמוזים
ף גדי תלויה ועומדת תביעה של
לאמ רגן הדורש ממנו מיליוני לירות
פיצויים על כך שנלחמתי כדי שלא
יוכל לקיים הצגת מילחמת־שוורים
ממש מתחת לאפנו.

הלדה ניסתה לשכנע אותה כי זה
בלתי אנושי לנטוש כלבה אחרי עשר
שנות חיים משותפות, וכי אין מה
לעשות עם כלבה זקנה בת , 10 שאיש
לא יקח אותה. הזקנה לא שוכנעה
והכלבה המסכנה נעזבה במקום.
לא רק סיפורים עצובים מגיעים
לאגודה, יש גם סיפורים שמחים. באותו
יום הגיע לאגודה איש, וסיפר —
שכלבתו האפגאנית הלכה לאיבוד
לפני שלושה׳ חודשים והוא עדיין
מחפש אותה בעודו משוטט בין
הכלובים ניפלטה מפיו צעקת שמחה:
הנה סינטי שלי !,זאת סינטי שלי!
הכלבה, שיש בה כל אותו בוקר בכלוב
עצובה ומוזנחת, החלה לפתע מייללת
יללות־אימים, כשהיא מסתערת על
סורגי הכלוב ולעבר בעליה.
מסתבר שהכלבה אבדה, נמצאה
על־ידי אנשים שכבלו אותה בחצר
ונשכה מישהו. אחרי שנשכה נלקחה
להסגר, ואחרי ששוחררה לא רצו אותה
עוד, והביאו אותה לצער־בעלי־חיים.
למזלה.
״מסרנו את הכלבה לאיש רק אחרי
שהביא את כל המיסמכים שיוכיחו

אמבולנס לחיותה־

אחרי שהביא עימו שני גורים נטושים בתוך כלוב.

באגודה התקבלה קריאת־טלפון המודיעה על מיקומם
של שני הגורים והאמבולנס יצא כדי לאספם. באגודה
מתקבלות מידי יום עשרות קריאות על חיות נטושות.

שאמנם הוא הוא הבעלים האמיתיים
של הכלב.

מ*פעל
חיי ם

1111ך 1ח מירי גולני, אם לשני ילדים, אוחזת בידיה גור כלבים שחור,
1 1 ^ 111 שזה עתה בחרה לה לאימוץ מתוך עשרות כלבים. בתמונה
מימין: ד״ר אנדרי מנשה נותן חתולה סיאמית לקצינה אילנה ליב.

דו ח ף את הלדה פרידשטיין
לעשות לילות כימים ולהתמסר
כל כולה לעבודה ההתנדבותית הזאת?
מספרת הלדה:
״באתי לישראל מדרום־אמריקה,
עשר שנים חיתי בקיבוץ, כשעברנו,
בעלי ואני, העירה התחלתי את הקשר
שלי עם בעלי־החיים. בדרום־אפריקה
המודעות לחיות מאוד מפותחת. בעיר
ראיתי כלבים וחתולים משוטטים
והחלטתי שאני חייבת לעשות משהו.
קיבל תי את כ תוב ת המקום של
צער־בעלי־חיים ויצרתי קשר.
בהתחלה הייתי מברישה את החיות,
רוחצת אותן בעצמי ומוציאה להם את
הקרציות. לפני עשר שנים נבחרתי
כיושבת־ראש. נכנסתי לזה ואני לא
יכולה לצאת מזה. הקדשתי למיפעל
הזה את כל חיי.
״אני עובדת כאן בהתנדבות, ללא
משכורת. איך אני יכולה לקחת כסף
כשאני משמשת כיושבת־ראש? זה לא
אני. אני יושבת כאן משעות הבוקר
המוקדמות וחוזרת הביתה ב־ 7בערב.
אני חייבת, כי תמיד יש מיקרים
וזקוקים לי כאן.
״כשאין מספיק עובדים, מישהו
חייב לעשות את העבודה השחורה, ואז
אין ברירה — אני מנקה את הכלובים
לבדי. מישפחתי ובני בן ה־ 27 כבר
התרגלו לעובדה שביתי השני הוא בין
החיות שלי.״

ןדךיוךןות של אגודת צער בעלי־חיים היא הלדה פרידשטיין, העונה
11 1/1.411 לקריאות הטלפון. הילדה, עושה את עבודותה בהתנדבות
מבוקר עד ערב, ומנקה בעצמה את כלובי החיות כשיש מחסור בפועלים.
עובד אחר, מסור ונאמן, הוא אחמד
מאדי מעזה. אחמד ישן במשך כל
השבוע בחרר שניתן לו במיבנה וחוזר
לביתו בסופי־השבוע.
מספר אחמד :״הגעתי לאגודה לפני
עשר שנים. נשלחתי על־ידי בעלה של
הלדה כדי לעזור לה באגודה ונשארתי
כאן.
״בהתחלה היה כאן לכלוך והזנחה
נוראית, הכנסנו שיפוצים וניקינו את

המקום. בינתיים נקשרתי לחיות,
שיפצתי להן את הכלובים, אני רוחץ
אותן באמבטיה ומאבק אותן פעם
בשבוע.
״יום טוב בשבילי הוא כשאני רואה
חיה שהולכת מכאן לבית חדש. יום
עצוב עבורי הוא שאני רואה את מיקרי
האכזריות וההתעללויות בחיות המגיעות
הנה. יש לי יחס אישי לכל החיות
נירה גל
כאן, הן כולו שלי•״

עלינו להתמודד מדי יום ביומו לא
רק עם בעיותיהן של החיות אלא גם עם
האוכלוסיה האנושית המגיעה לכאן.
״לפני כמה ימים הביא אלינו איש אחד
כלב חולה ואמר שהמישפחה אינה
יכולה להחזיקו יותר במצבו. אחרי
שטיפלנו בו מצאנו לו איכשהו בית עם
אנשים טובים, שהיו מוכנים לקבל
אותו.
כעבור שבועיים הופיעה אשתו של
אותו איש וביקשה את הכלב בחזרה.
הסברנו לה אלפי פעמים כי הכלב נמסר
למישפחה אחרת, האשה החלה להקים
צעקות ודפקה על השולחן — שהיא
רוצה את הכלב בחזרה לבסוף הגישה
נגדנו תביעה משפטית.

עד כאן

דבריה של הלדה פריד־

שטיין.
כתבת העולם הזה היתה נוכחת
כאשר אשה זקנה הגיעה מוקדם בבוקר
למשרדי האגודה כשהיא סוחבת אחריה
את כלבתה הזקנה והנאמנה והתחננה:
״עשר שנים אני מגדלת את הכלבה
הזאת. הזדקנתי ואין לי יותר כוח לטפל
בה. אנא, קחו אותה ממני״.

ח 1ך 11ך 1ך 1| 1 1ח ללא בעלים, מזי רעב, משוטטים ברחבה שמול
0 1 1 / 1 1 4 / 1 4 1/11 /שכונת שבזי בדרום תל־אביב. אין בארץ חול
המחייב אחזקת סוסים וחמורים ברשיון. בתמונה מימין: אחמד מאדי