גליון 2384 מתאריך 11 במאי 1983

כ תב ת השש־ האחורי:

כ תב ת ה שער הקדמי:

המשי עשה את שרו

סיוט ההומוסקסואלים

שכיר־החרב הישראלי בדרופ-לבנון,
המייג׳ור סעד חדאד, עלה לגדולה בדרך
המיקרה: ביוזמתו של עיתונאי
ישראלי. גם כשלא היה בו
עוד צורך, המשיכו לטסה
אותו מתוך הרגל. כעת
הוא נזרק לכלבים.

מחלה איומה, התוקפת בעיקר
הומו-סקסואלים, תבעה את קורבנה
הראשון. עידן גפן היה צעיר יסה,
כישרוני ורגיש, שנדבק
בחוץ־לארץ במחלה ובתוך כמה חודשים
נפטר.

עונת הפילוגים

.העולם הזה־ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אמרי עורך
תמית: יוסי שנון רכז מערבת: שלמה פרנקל עורבי כיתוב: תמי מוטוביץ
י־־ וגיורא נוימן צלמי מערבת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
*?ירן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המדל:
.העולם הזה־ בע־מ הדפסה. :הדפום החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה. :גד־ בע־מ

קוראי היומונים יכלו לקרוא השבוע על
׳ הפילוג הצפוי במיפלגה הליברלית. דווח בהרחבה
על הגוף החדש ,״קבוצת החמישה״ ,שהקים
__שר־האנרגיה־והתשתית יצחק מודעי, ובה ארבעה
ח״כים נוספים, המאיימים אף על שלמות
הקואליציה.
אלא שמידע זה, שהופיע בצורה בולטת
בבוקרונים ובצהרונים, לא היה בו כל חדש
לקוראי העולם הזה. שבוע קודם לכן פירסם

הפורשים. נמסרו לי שמותיהם של 11ח״כים.
שניים ירדו מייד, משום שבדיקה פשוטה הראתה
עד כמה הם קשורים בטבורם למחנהו של
שר־התיירות, אברהם שריר. נותרו תישעה. היה
לי מידע מוצק על שלושה — גרופר, פרח
וגולדשטיין — המצטרפים למודעי. האחרים היו
בבחינת אפשרויות בילבד.
אחד מאנשי־שיחי הציע לי להכליל את ראש
מועצה המקומית של מנחמיה, בני שליטא,
ברשימה הראשונה של הפורשים. דחיתי את
הרעיון בשתי ידיים. הסברתי לבן־שיחי ששליטא
לא ייצא מאיגוד־העובדים־הליברלים. ליא מפני
שהוא אוהב את יושב־ראש האיגוד, צבי תר, אלא
מפני שהאיגוד הוא מרכיב־כוח חשוב במיפלגה,

סו־ *ב, בגירד״ש

עזה כמוות

מי אתה אבו־נידאל?

עיצאם סרטאווי נרצח כשהיה בעיצומה
של חקירה שניהל על פעילות צברי
(״אבו־נידאל־) אל״אנבא, על שולחיו
וקשריו עם שירותים חשאיים במרחב.

החוזה

״העולם הזה־ 27.4.83
.לא כדאי לפרוש -

מודע מפין פי לוג
ניז-רייז •*נד !.ונר הליכוד נ 1י ז ־

סיד?; יחנריי סיזגיס> .וד* 0 ,ב?

גדיק מי בהח־גיס ילד <וחריהס.

--:נו טי * שיציי עי *•נ ח מי-

״מעריב 4.5.83
מבית עשיר וריק!־אך ככתבה שפורסמה בהעולם הזה נאמר
שהגרעין הפורש יהיה בשלב ראשון בן ארבעה
ח־כים בילבד. השבוע נודע אמנם שח״ב נוסף, בני
ך־יי שליטא הצטרף למעגל הראשון של המתפלגים,
אך הספיק לחזור בו מכוונתו.

שיחה עם
מגהמיה

מה קרה, אם כן, לשליטא? ן מספר בן־ציון ציטרין:
כאשר הגיע אלי המידע הראשון, הוא נראה
דמיוני ביותר. המיפלגה הליברלית היא בית שלא
כדאי לעזבו. זה ידוע לכל מי שיש לו פינקס־חבר.
כי זהו בית עשיר מאוד, ובו דיירים מעטים מאוד.
אנשים שונים, שאיתם דיברתי, טענו שאין

אלה אלא איומים האופיינים לפגרת־הכנסת .״אל
תיפול בפח שטומנים לך,״ אמר לי ח״כ המשתייך
דווקא לקבוצת־הפורשים.
כימעט ונטשתי את הנושא, כששמעתי מח״כ
שאינו מתפלג שאנשי מודעי עוברים מבית לבית
ועושים נפשות בקרב חברי מרכז־המיפלגה, כדי
שיצטרפו למודעי.
הצלחתי לאתר פורש פוטנציאלי אחר, והוא
דווקא נלהב לספר מה עומד להתרחש. ממנו
^ למדתי שהעניין הרבה יותר רציני מכפי שחשבו
אותם שהעביר לי את המידע הראשוני.
בשלב זה התחלתי לחבר את רשימת
העולם הזה 2384

.מישהו זייף ניירות,־ אומרים
בכפר בידיה בגדה המערביות
שבו נהרג פלאח שהתייצב
מול הבולדוזרים של חברת
״גל־ .הקבלנים הישראליים טוענים:
.האדמהשלנו!־

״לנ שו ם!
.עכשיו

ואי־אפשר להתעלם מקיומו. שליטא אינו
מרכדכוח עצמאי או מושר״קולות. היתה לי,
איפוא, סיבה טובה להאמין שגם אם הורעו
היחסים בין רנר ובינו, משבר זה יחלוף תיד שעה,
עם פתיחת מושב־ הקיץ.
מכיוון שבן־שיחי הציק לי, החלטתי לטלפן
לשליטא ולבדוק מה קורה. אבל השיחה לא

לשירת ר.ס-י?׳ 0ד• כר <7גה.

דם, אדם,
להיות שהסכים לפני מועמד הליכוד לראשות
עיריית חיפה, דרש אוריאל
לין מראשי מיפלגתו לחתום
על חוזה שלא נודע במגמתו בתולמת
המדינה.

ברובים, בהשתתסיתו ן שיסמן בשלינו שי 08ח ווז• 191ם זעז0ל>ה. והשיתוק ה־

העולם הזה ( )2382 את הסיפור המלא על
קבוצת מודעי והכנותיה לפילוג המיפלגה.
כתב העולם הזה, בן־ציון ציטרין, ניתח אז את
הסיבות שהביאו את מודעי לבצע צעד כה קיצוני.
בהמשך הכתבה נבדקו הסיכויים של הקבוצה
להתרחב ולהיות לחטיבה חדשה של תישעה
ח״כים.

אם יוכח ששלושת החשודים שנעצת על אונם
ורצח שאירע לפני 17 שנה אכן
אשמים -יתכן שתיפתר תעלומת
מיקרי האונס והרצח בכביש־החון!
ועמום ברנס יזוכה.

״בעזה ״,מסבירים לחיילי־המילואים המשרתים ברצועה ,״כל
גבר שלישי הוא אש״ף.״ כל אחד, מנער עד
זקן, חשוד בהחזקת רימונים, ויש לנהוג בו
בהתאם, העולם הזה מביא את הנאום
השיגרתי שניתן לחיילי המילואים.

מודעי מאיים בפילוג
הקים ״קבוצת 5״| דשיס

אנסו ורצחו?

תוצאות המילחמה והמשבר
הכלכלי מעוררים זעזועים בבל
המיפלגות״לא רק במיסלגות
הקואליציה מתארגנים העכ ברים
לקפוץ מהספינה הטובעת.
גם באופוזיציה מתארגנים
לפילוג המערך.

התקיימה מעולם. איני יודע אם ניסית אי־פעם
ליצור קשר עם תושבי מנחמיה שבצפון הארץ.
אני, על כל פנים, לא הצלחתי. הרעשים
במכשיר־הטלפון מנעו כל אפשרות לקיים שיחה.
״אם אני לא יכול להשיג את שליטא״ ,אמרתי
לעצמי ,״בוודאי גם הפורשים אינם יכולים
להשיגו כדי לשכנעו להצטרף אליהם.״ הנחתי
ששליטא לא יפרוש.
כאשר נודע השבוע ששליטא הצטרף
למתפלגים, לא זה בלבד שהופתעתי, אלא שגם
כעסתי על עצמי שלא עשיתי את כל המאמצים
לאתרו, ערב פירסום הכתבה בהעולם הזה. אך
מסתבר ששליטא ממשיך להפתיע. לא עברו אלא
שישה ימים, וכבר הודיע שהוא לא יתן את ידו
לפילוג המיפלגה הליברלית. בכך, למעשה,
הסכים למה שפורסם בהעולם הזה בעניין
קבוצת מודעי.

אוכל

להתחיל

לנשום!־ אמרה אופירה נבון
בראיון גלוי לב להעולס הזה,

יומיים לפני שעזבה את
מישכן־הנשיא. היא העלתה
זיכרונות נעימים וקשים,
סיפרה על תפועל קידיה המלתחה
החדשה
שלה.

חיים כפורים

נית־סנו ושחיתות
עסקני הסטודנטים בתל־אביב
מכרו עותקי בחינות לכל נזקק.
הסטודנטים נדרשו לשלם ב־כספם.
הסטודנטיות — בגופן.
צוהר אל המתרחש
בין עסקני
הימין, חברי־כנסת
לעתיד.

ס1ף החגיגה

עשר שנים הבטיח המהנדס האיטלקי
נישואין לידידתו הישראלית
לילי מילר. לפני
חודש התברר: במולדתו
יש לו עוד אשה וילדים.

עיה1ם מינבא
הישראליות מסרבות להתפשט, ואת
מקומן בסידרת א סקי מו לימון
תופסות גרמניות צעירות וחטובות־גוף.

המועדונים
והמיסעדות המפוארים, שנפתחו
ברעש גדול והושקע בהם הון
עתק נמצאים בסכנת סגירה.
הסיבה -הם פועלים ללא רשיון.

ג׳ 1ז י
במיבתב להעולם הזה מכריזה
ג׳וזי כץ :״אני
מתגעגעת לישראל
-ואני עוד
אחזור לארץ!״

המגדנריס הקסעים :
במדינה

הנדון -המאזן

תשקיף

אנשים -פסק דין־מוות
לנקדימון רוגל
בלונים יומן אישי מיכתבים תשבץ הורוסקופ חשכון עובר ושב
אנשים בעולם

לילות ישראל
רחל המרחלת
זה וגם זה
נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה
קולנוע ־ פראנסס
מה הם אומרים, מה הן אומרות שידור מיבחר שידורי הטלוויזיה תמרורים ספורט
אתה והשקל

במדינה

פלסטינים

העם

פגי שהב טנ רזיו

נמאס!

סרמאווי מת —
אך המגעים גמשסיס
סמלוא המרץ — זה חיה
המסר של עדסאת

לא שולץ
הגיא את ההסכם
אלא המסגין
הישראלי האלמוני
חייל צה׳׳ל נהרג בלבנון, בדרכו
לכיבוי שריפה בין־עדתית. אביו נהרג
בגולן במילחמת יוס״הכיפורים.
נער־יתום שיעי נהרג בלבנון בידי
חייל־צה״ל, בשעת חיפוש שנערך
בבית־היתומים. המיקרה החריד את
העדה השיעית, הגדולה ביותר בלבנון,
וכל הדרום שבת נגד ישראל.
שני מיקרים אלה — שניים מתוך
רבים של השבוע — הבהירו את המצב
בארץ־הארזים 11 ,חודשים אחרי
הפלישה לשם(ראה הנדון).
קונסנזוס מגואל בדם. לציבור
הישראלי נמאס.
רק קומץ קטן של ישראלים התנגד
למילחמת־הלבנון ביום שפרצה. הרוב
העצום היה ב״קונסנזוס הלאומי״,
שהצדיק את הפלישה. הוא כלל את
מיפלגת־העבודה, שפירסמה ערב הפלישה
קריא לצה״ל להיכנס ללבנון.
אין מעשה־איוולת שאינו נתמך
בישראל על־ידי׳ ״קונסנזוס לאומי״.
שתי מילים אלה עלו — ועוד יעלו —
בדם רב.
אך במרוצת המילחמה המטורפת
התקררה דעתם של רבים. היו
שהתנגדו למילחמה אחרי השבוע
הראשון, והיו שהתקררו אחרי השבוע
השלישי, הרביעי או הארבעים.
כיום ברור כי הרוב העצום של
אזרחי ישראל, ובהם כמעט כל חיילי
צה״ל בסדיר ובמילואים, מתעבים את
מילחמת־הלבנון, ואינם רוצים להישאר
בארץ המקוללת אף יום אחד נוסף.
שרותי בלדרות ולחץ. השבוע,
כאשר הושג הסכם עקרוני בין לבנון
וישראל על הפינוי(ראה להלן) ,קשרו
עיתוני־העולם כתרים לראשו של
ג׳ורג׳ שולץ, שר־החוץ האמריקאי.
הדבר היה דרוש לנשיא רונלד רגן,
שמצבו הנואש זעק להישג מהדהד
בזירה העולמית, ערב מערכת־הבחירות
לנשיאות ארצות־הברית.
אולם לא שולץ השיג את ההסכם.
אלף שולצים לא היו מזיזים את מנחם
בגץ אף במילימטר אחד מפסגות
הלבנון, אילו יכול היה לסמוך על
דעת־הקהל הישראלית.
הכוח שהשיג את ההסכם היה
הציבור הישראלי. גם לבגין היה ברור
כי המשך הישיבה בלבנון, על קורבנותיה
היומיומיים, עולה במחיר
פוליטי יקר מדי. הציבור, הנוער וצה״ל
מגיבים בזעם גובר והולך על המצב
המביש, שממשלת־בגין הכניסה בו את
ישראל.
במצב זה היתה לשולץ עבודה קלה.
הוא סיפק שתתי בלדרות ולחץ. אך
את הקיטור לרכבת זו סיפק הציבור
הישראלי עצמו. מפגיני ישראל —
תחילה עשרות, ולבסוף רבבות — עשו
את העבודה.
מה שקרה בלבנון מוכיח כי
בדמוקרטיה הישראלית עדיין יש כוח
אדיר לדעת־הקהל. כאשר היא
מתקוממת, אין מי שיכול לעמוד
בפניה. הבעייה היא איך להביא
להתקוממות זו.

המילחבוה
הכלת לן ,
ההססס מלא מישאלות
חסודות הגשמתן תהיה
תלויה סמצס הסנימי גלבנוץ.
החתימה של הנשיא
אינה שווה דגד.
זהו ההישג הגדול של מנחם בגין:
הואו מצליח להוציא את ישראל מן
הבוץ הטובעני, שאליו הוא הכניס
אותה.
ההסכם הארוך, שהושג השבוע
בתיווך (ובלחץ) אמריקאי, כולל

הדרן בחזרה
נקודות רבות. לחלק מהן יש תוכן
ממשי כלשהו, חלק גדול אחר אינו
אלא בבחינת מישאלות חסודות
ודיברי־הבאי ציניים.
בסך הכל ערכו של ההסכם קטן. אין
הוא מביא שלום, ואין הוא מבטיח
ביטחון בגבול הצפוני. אין הוא מבטיח
אף את ״שלום הגליל״.
אם יוגשם הסכם זה כלשונו וככתבו,
עדיין יהיה המצב רחוק מאוד מזה
ששרר במשך 20 שנה אחרי מיל־חמת־העצמאות,
כאשר הגבול הצפוני
היה גבול של שלום לכל דבר.
הדרוזים חטובים. מובן כי התוכן
האמיתי של ההסכם ייקבע על־ידי
המציאות. והמציאות היא המצב הפנימי
בלבנון.
ברור כי מצב זה לא יהיה שונה
במאומה מן המצב שקדם לפלישה
הישראלית, מילבד הוצאת הגורם
המדיני־צבאי של אש״ף(ראה הנדון).
העדות הלבנוניות רצחו זו את זו
לפני שבאו הפלסטינים, והן המשיכו
בכך אחרי שבאו. הן רצחו זו את זו לפני
שבאו הסורים, והמשיכו בכך אחרי
שבאו. הן רצחו זו את זו לפני שבאו
הישראלים, המשיכו בכך אחרי שבאו,
וימשיכו אחרי שיסתלקו.
ישראל הכירה לבסוף במציאות זו.
הגישה הנאיבית, שראתה בפלאנ־גות
את ידידת־ישראל ובדרוזים
ה״שמאלנים״ את אויביה, מתה מזמן.
בלחץ האוכלוסיה הדרוזית בישראל,
ובניה המשרתים בצה״ל ובמישמר־הגבול,
שינתה ישראל את יחסה אל
הדרוזים הלבנוניים, אף שמנהיגה הוא
שותף של אש״ף, והשבוע אף ביקר
ברמשק. אין ספק ׳שישראלים תמכו
לאחרונה בדרוזים בלבנון ועזרו להם
לצבור כוח לקראת ההתמודדויות
הבאות. כל זה בשעה שישראלים
אחרים עזרו לפלאנגות לצבור כוח
נגדי.
מה שווה חתימה? ?־מצב כזה,
אין החתימה של אמין אל־ג׳מייל שווה
הרבה. אין הוא שולט אלא בביירות־רבתי,
וגם זה רק בחסדי האמריקאים.
זוהי נקודת־המפתח: החתימה של
נשיא לבנון שווה כקליפת״שום.
ההבטחה של ממשלת־לבנון להיכנס
בעוד חצי־שנה למשא־ומתן על
גבולות פתוחים, תיירות ומי0חר,אינה
אלא מישאלה חסודה. בלבנון חצי־שנה
היא נצח, וגם נביא אינו יכול
לדעת מי ישלוט אז, מה יהיו
יחסי־הכוחות ואיך יפעל האיזון הפנימי.
הוא
הדין לגבי הכוחות שיתפסו את
דרום־לבנון. הושגו הסכמות חשאיות,
אך הגשמתן הלכה למעשה תהיה
תלויה במצב הפוליטי בלבנון. בשתי
רצועות־הביטחון, שבהן יחנו שתי
חטיבות לבנוניות בעלות נשק מוגבל,
יכולה להיווצר מציאות שקשה לחזותה
מראש. התפקיד העלוב שניתו לרב־

סרן סעד חדאד(ראה עמוד )7בוודאי
לא ישנה מציאות זו.
לא ברור גם מה יהיה גורלה של
האוכלוסיה הפלסטינית. אחרי שפורק
נשקה, מי יגן עליה מפני הזאבים
בג׳ונגל הלבנוני? ואם היא תהיה
חסרת־הגנה וייערכו בה מעשי־טבח, מי
יגן על ישראל מפני זעם צעיריה,
שיצטרפו לאירגוני־נקם?
הישג עלוב. אם ייכנס הסכם זה
לתוקפו — בהסכמת סוריה, ברית-
המועצות ואש״ף — בוודאי ייווצר
מצב חדש בין ישראל ולבנון. אך אין זה
בטוח כלל שמצב חדש זה יהיה טוב
יותר מזה ששרר בשנה שלפני
המילחמה, כאשר התקימה הפסקת־אש
יעילה בין ישראל ואש׳ף בגבול זה.
כתוצאה של מילחמה עקובה־מדם,
זהו הישג דל מאוד.

מדיניות
ה רו סי ם ישום,
ה רנ סי ם ישנם
אין הס די דזזר!י0
סדי לסתח יוזמה משלהם,
אך הס די הזיוים סדי
לחסום סל יהמה
המסווגת גגדס.
בכלי־התיקשורת הלבנוניים היתה
זאת ידיעה מבהילה: הנשים והילדים
של הדיפלומטים הסובייטיים בלבנון
פונו.
אין ספק שכוונת הסובייטים,
כשהחליטו על כך, היתה בדיוק זאת:
לתת אות־אזהרה דרמאתי.
תחתית התחום. אחת התוצאות

איש־אש״ך שקור
המגעים יימשכו!

העיקריות של מילחמת־הלבנון היתה
שברית־המועצות חזרה למרחב ככוח
חשוב.
לפני המילחמה, היה מקובל להניח
כי ברית־המועצות סולקה כמעט כליל
מן העולם הערבי. היא תמכה במישטרו
המטורף של מועמד קד׳אפי בלוב,
ונהנתה מתמיכה מסוייגת מאוד מצד
הנשיא חאפט׳ אל־אסד בסוריה. היתה
לה השפעה באש״ף, מפני שאירגון זה
מוחרם על־ידי האמריקאים, לפי
דרישת ישראל. בסך הכל: מעט מאוד.
כל זה השתנה במהלך המילחמה.
אמנם, בהתחלה נראה כאילו ברית־המועצות
תשקע עוד יותר. אחרי שלא
נקפה אצבע כדי לעזור לפלסטינים
בשעתם הגדולה במצור בביירות, היה
נדמה כי הפלסטינים יפנו לה עורף.
אחרי שהסורים, בעלי־ בריתם, נטשו
את הפלסטינים בשדה־הקרב, וכרתו
הסכם נפרד של שביתת־נשק עם
אריאל שרון, ירד מעמדה של
ברית־המועצות לתחתית התהום.
כוח חסימה. כל זה השתנה תוך
כמה חודשים.
סוריה היתה זקוקה לנשק כדי להגן
על דמשק, י הנמצאת עתה בטווח
התותחים של צה״ל. לשם כך הידק
אסר שוב את בריתו עם הסובייטים.
הנוכחות הצבאית החדשה של
הסוביטים בסוריה, כמופקדים על ההגנה
האווירית, העניקה לה כוח חדש.
הפלסטינים נוכחו לדעת כי החרם
האמריקאי עליהם לא השתנה, אלא אף
הוחמר. בלית ברירה שבו ונתנו את ידם
לברית־המועצות.
המיבחן בא כאשר ביקש הנשיא
האמריקאי להכניס את המלך חוסיין
למעגל המשא-והמתן עם ישראל.
ברית־המועצות וסוריה היו די חזקות
כדי לכפות על אש״ף החלטה חד־משמעית
נגד תוכנית הנשיא רגן.
אש״ף לא יכול היה להעניק לחוסיץ
יפוי־כוח כלשהו. הגורמים הפרד
אמריקאיים במרחב לא הספיקו כדי
לחזק את מעמדו של המלך הירדני.
הוא סירב להיענות להצעה האמריקאית.
תרגיל
זה הוכיח בעליל כי ברית־המועצות
היא עתה די חזקה כדי לחסום
כל מהלך, שהיא לא תשותף בו. אלין
לה הכוח ליזום מהלכים יעילים משל
עצמה, אך כוח־החסימה שלה הוכיח את
עצמו.
חימום זחיר. אין פירוש הדבר כי
ברית־המועצות מעוניינת במילחמה, או
שתדחוף את הסורים לקראתה.
השפעתה בדמשק אינה בלתי״מוגבלת
(ראה יומן אישי) ,ומנהיגי מוסקווה
אינם הרפתקנים. הם אנשים זהירים
מאוד.
אולם הם יכולים לחמם את האווירה,
ליצור מתיחות, לחסום יוזמות המכור
נות נגדה.
הם ישנם, ותהיה זאת איוולת מצד
כל גורם שהוא במרחב להתעלם מכך.

כאשר תוכננה הפגישה, לפני כמה
חודשים, היתה צריכה להיות אירוע מן
הסוג שכבר הפך שיגרתי. המארחים,
מיפלגה שמאלית בטורינו, הזמינו
לדו־שיח פומבי את אורי אבנרי ואת
נציג מישרד אש״ף ברומא.
אולם בינתיים נרצח עיצאם
אל־סרטאווי, והאירוע השיגרתי לבש
צורה דרמאתית. בארץ ובעולם פשטה
השמועה כי רצח סרטאווי שם קץ
למגעים בין אש״ף ובין מחנה־השלום
הישראלי. היו שטענו כי מגעים אלה
לא היו אלא עניין פרטי של סרטאווי,
ומתו עימו. היו שטענו כי שום פלסטיני
לא יעז לסכן את חייו, אחרי הרצח.
במיקרה הטוב ביותר, אמרו המומחים,
גם בישראל תחול הפסקה במגעים
במשך חצי שנה עד שנה.
שמועות אלה היו ידועות גם
בתוניס. על כן החליט יאסר ערפאת
לעשות מחווה שתבהיר את המצב
לאשורו: הוא שלח לטורינו את עוזרו
האישי ויועצו הראשי לענייני ישראל,
עימאד שקור.
שקור הוא יליד הכפר סח׳נין בגליל,
בוגר האוניברסיטה העברית ודובר
עברית שוטפת. הוא היה נוכח בפגישת
ערפאת עם אבנרי והכתבות שרית ישי
וענת סרגוסטי בביירות, שנערכה
בביתו, ובפגישת ערפאת עם מישלחת
המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני. הילדה שצולמה
עם ערפאת בביירות, בתמונה שעוררה
זעם רב בחוגים לאומניים בישראל, היא
בתו.
מה זה ״כיבוש״? אם פיקפק
מישהו במשמעות המחווה, ביטא אותה
שקור במלים מפורשות בנאומו.
״עיצאם סטראווי מסר את חייו למען
העניין הפלסטיני ״,אמר .״הוא פעל
:שם אש״ף, ובהתאם למדיניות של
אש״ף. המגעים בין אש״ף ובין
כוחות־השלום הישראליים יימשכו
ויתרחבה״
שקור דיבר ערבית. איש מישרד־אש״ף
ברומא, יליד ליפתא ליד ירושלים,
תירגם את דבריו לאיטלקית,
אבנרי דיבר אנגלית, ודבריו תורגמו
על־ידי צעירה איטלקיה ממוצא רוסי.
רק הנואם השלישי דיבר עברית. היה
זה ע־סאן אע׳רביה מכפר אום־אל־פחם,
מראשי תנועת בני הכפר, שדיבר על
מצב הערבים בישלראל. הוא דיבר
עברית כדי שדבריו לא יסולפו
בישראל. אחד מראשי הקהילה
היהודית בטורינו, שחי בעבר כמה
שנים בקיבוץ בארץ, תירגם את דבריו
לאיטלקית.
התירגום עורר עניין מיוחד אצל
חלק מהקהל, שהבין את שתי השפות.
היו אלה שמונים הסטודנטים
הפלסטיניים, רובם מישראל, הלומדים
בעיר האיטלקית הצפונית. באמצע
הנאום הם נכנסו לוויכוח לוהט עם
המתרגם. זה תירגם את המילה העברית
״כיבוש״ ב״קונקוויסטה״ (כיבוש ארץ),
והם טענו כי התרגום הנכון במיקרה זה
הוא ״אוקופאציר (שליטה באיזור
כבוש) 500 .האיטלקים באולם עקבו
אחרי הוויכוח בסבלנות משועשעת.
רבים מהם למדו בדרך זו את המילה
העברית הראשונה שלהם: כיבוש.
מסקנה ברורה. אחרי יומיים של
פגישות אינטנסיבית, ביניהן שתי
אסיפות פומביות ופגישות עם
שילטונות המחוז ועם נציגי המיפלגות
החשובות, נמשכו המגעים ברומא, שם
השתתף אמרי בטכס שבו הוענק פרס־אירופה
למשורר הפלסטיני מחמוד
דרוויש, גם הוא יליד ישראל ודובר
עברית(ראה תשקיף) .
המסקנה היתה ברורה ומעשית:
הדרשיח הישראלי־פלסטיני יתרחב
ויתעמק.
העולם הזה 2384

הצבאי המונומנטלי של רפאל איתן — המצביא הכושל ביותר
בתולדות־ישראל, פצצת־הסרחון שהתחזתה כפצצת־נפץ.

אם ייצאו הסורים עתה, הם ייצאו במיסגרת של
הסכם, שיבטיח היטב את האינטרסים שלהם כלבנון.

ך* אם כל העסק הזה היה כדאי?
( !המילחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל, מילבד המילחמה
לחיים ולמוות של ייסוד המדינה. מילחמה יקרה, מאוד. מילחמה
שגם לדברי מחולליה לא היתה מילחמה של ״אין ברירה״ .מילחמה
שפילגה את העם ואת הנוער, שפצעה את צה״ל עצמו.
עברה שנה. התוצאות קבועות עתה, פחות או יותר.

האם זה היה כדאי?

ינני מעלה את השאלה המוסרית. כי מבחינה מוסרית אין
\ * כלל שאלה.
מבחינה מוסרית, כ ל מילחמה שאינה מילחמה להגנה על
הקיום הלאומי, שאינה מילחמה של ״אין ברירה״ ,היא מילחמה
בלתי־מוסרית.

מילחמת־הלבנון היתה מילחמה בלתי־מוסרית
ובלתי־צודקת מהרגע הראשון עד האחרון, מן
הקילומטר הראשון, חץ• הקילומטר ה־ ,45 ועד
י לביירות, עליי ובחמדון.
מבחינה זו, אין התוצאות משנות כלל. המילחמה היתה נשארת
בלתי־צודקת גם אילו השגנו בה הישגים מופלגים.
אך בישראל של 1983 המילים ״מוסר״ ו״צדק״ הפכו כימעט
מילות־גנאי, קללות כמו ״מאניאק״ ו״בן־זונה״ ,ואין טעם
להתווכח עם עיוור־צבעים על תמונה של רמבראנד. מי שרואה
במילחמה עסק כמו כל עסק אחר, עם חשבון של רווח והפסד,
נערוך לו את המאזן המיסחרי של הרפתקה זו בבורסת־הדם.

ההגדרה המאקיאוולית הגאונית של מנחם בגין — נהרגו כימעט
500 צעירים ישראליים.

גם אילו רצו בכך, לא יכלו ״המחבלים״ להרוג 500
ישראלים בגבול הצפוני במשך עשרים השנים
הקרובות.
ואילו המטרה האמיתית — חיסול הכוח הלאומי הפלסטיני
ויכולתו להפריע לעיכול הגדה והרצועה בישראל — לא הושגה
לחלוטין.
עם סילוק כוחות אש״ף מביירות היה עליו להתמודד עם בעיות
רבות וקשות. הוא הפסיד הרבה, אך גם הרוויח הרבה. הסיכום
הכולל רחוק מלהיות שלילי מבחינתו.
היו לו הישגים גדולים במאבק על דעת־הקהל העולמית.
מליונים, שלא שמעו מעולם על הבעייה הפלסטינית, שהבעייה
עניינה אותם כקליפת־השום, חשים עתה מחוייבות עמוקה כלפי
קורבנותיה.

מעולם לא היה השם פלסטין רשום על המפה
הנפשית והמדינית העולמית באותיות כה גדולות
כמו עכשיו.

כולם יורים בצה״ל. אנשי הפלאנגות, היורים לסי
עצת האמריקאים, כדי להמריץ את ישראל לקבל את
הצעות שולץ. השיעים, הדרוזים, כמה פלגים
פלסטיניים.

לבנון כולה קמה על צה״ל 11 .חודשים אחרי שהתקבלו
בפרחים ובברכות, כמשחררים, בחלק גדול של לבנון, הם אפופים
אווירה סמיכה של שינאה.

ההישג היחידי של בגין בהסכם החדש הוא
שהצליח להוציא את חיילי צה״ל מלבנון — שאליה
הוא עצמו שלח אותם.

אווירה זו רוקנה מראש מתוכנם את כל ההישגים הפוליטיים
שניתן היה להשיגם — גם אלמלא נמנעו הישגים אלה על־ידי
עצם המצב הגיאו־פוליטי־כלכלי של לבנון בעולם הערבי.

כיום אין אח פלג אחד בלבנון האוהד את ישראל —
בניגוד גמור למצב שהיה קיים ב־ 5ביוני .1982

מה רצו אריאל שרון ומנחם בגין להשיג באשר
שלחו ב־ 6ביוני 1982 את חיילי ישראל אל תוך ארץ
ייי־ הארזים? מה רצו להשיג ומה השיגו?
אלה הן השאלות האמיתיות, ועליהן ננסה להשיב בכנות.

הכוונה היתה שמפקד הפלאנגות, בשיר אל־ג׳מייל, ימלא
בלבנון כולה את התפקיד שמילא סעד חדאד עד אז במובלעת של
דרום־לבנון.
לשון אחרת: שלבנון כולה תהיה מובלעת פרו־ישראלית
בעולם הערבי.

מה הושג מכל אלה? מה הושג לפחות חלקית?

^ בסים הצבאי של אש״ף בדרום־לבנון סולק. זוהי עובדה.
( !אין זה שינוי קטן, לא לגבי אש״ף ולא לגבי ישראל. הבסיס
העצמאי היחידי של האירגון הלאומי הפלסטיני — מעין מדינה
פלסטינית חילופית — נהרס.

לכאורה הושגה המטרה. אבל רק לכאורה.

סילוק בסיס זה ל א היה מטרה בפני עצמה. מבחינה צבאית
היה בסיס זה בסך הכל מיטרד. ניתן היה להתגבר על מיטרד זה
בנקל בדרכים מדיניות. ולראייה: במשך שנה שלמה שררה בגבול
הצפוני שביתת־נשק יעילה, ולא נהרג אף ישראלי אחד. ואילו
בשנה אחת של מילחמה — כביכול למען ״שלום הגליל״ ,לפי

ד חשוב ממהות הממשלה בלבנון הוא רגש העם.
\*י ש משהו פאתטי בנסיון הישראלי לכסות על עם
אחר את האהבה, באמצעות פצצות נאסאלם
ומיצרר, מטוסים ותותחים.
הנסיגה הישראלית הוחשה על־ידי המצב שהשתרר שם
בשבועות האחרונים, כאשר גברה מילחמת־הגרילה נגד צה״ל.
מצד מי? מי יורה בצה״ל בלבנון? הצגתי השבוע שאלה זו לכמה
מראשי אש״ף שפגשתי בהם באירופה, והם השיבו: כולם.

נכון, המשא־והמתן לא נוהל בירושלים, כפי שדרש בגין.
והמשא״ומתן לא היה בדרג של שרי״חוץ ושרי־ביטחון, כפי שדרש
בגין. ולא השגנו תחנות״התראה ונוכחות צבאית קבועה
בדרום־לבנון. סעד חדאד לא הפך הדיקטטור הרשמי שם. שלא
לרבר על הסכם פוליטי ועל חוזה־שלום.
אך אלה הם דברים מישניים. לא נתעכב עליהם. נדבר על
העיקר — לא על מה שנאמר בהצהרות פומביות, אלא על
הכוונות האמיתיות של מילחמה יזומה זו.

שנית — גירוש הסורים מלבנון.
שלישית — הקמת ממשלת־חסות לבנונית
שתשרת את ישראל.

ף גבי המטרה השלישית, המצב בולט עוד יותר.
) גם אילו נשאר בשיר אל־ג׳מייל בחיים, לא היה הופך
לקוויזלינג של ישראל. ערב הירצחו בגד בבגץ.

הפסיפס המשוגע ששמו לבנון, ובו עשרות הפלגים
הדתיים־מדיניים השונאים זה את זד״ נשאר על כנו. צה׳ל נכנס
וצה״ל יוצא — אך השיגעון ששמו לבנון יישאר כמו שהיה.
החלום הפשטני של שרון ליצור שם ״סדר חדש״ — רעיון נאיבי
עד כדי איוולת — נמוג מזמן.

בראשית של משא־ומתן, מציבים כל מיני תנאים,
כדי שיהיה על מה להתמקח וממה לסגת. בניגוד למה
שאמר אבא אבן, אכן נוטעים עצים גבוהים כדי לרדת
מהם.

כדברי רמטכ״ל המילחמה :״זוהי מילחמה על ארץ־ישראל״ .או
בהגדרת־צופן :״הרס התשתית של אירגון־המחבלים.״

כאשר נתנו האמריקאים אור ירוק לאריאל שרון לפלוש
ללבנון, הם שגו שגיאה גסה.
גם מבחינת המטרה השניה, הושג ההיפן.,

אש״ף מהווה כיום כוח פוליטי חזק ויעיל יותר
מכפי שהיה לפני שנה.

*^פשר להשיב על כך בדרך הקלה ולשאול: מה תבעה
> 1הממשלה בראשית המשא־והמתן, ומה השיגה?
זהו טכסיס זול, ברמה של המערך, ולא נתפתה לו.

ראשית — חיסול אש״ה ככוח מדיני, המסוגל
י י להפריע למטרות של ממשלת־ישראל.

סוריה חזקה עתה במרחב הרבה יותר מכסי
שהיתה ערב המילחמה —1והוא הדין, בעקיסין, גם
לברית־המועצות.

בלבנון לא קם שילטון מרכזי, והשילטון שישנו
אינו סרו־ישראלי. הוא סרו־אמריקאי ואנטי־ישראל.

האם זה היה כדאי?

ן * יו למילחמה זו שלוש מטרות אמיתיות. אריאל שרת דיבר
! 1עליהן בגלוי ובהרחבה בשיחות פרטיות, זמן רב לפני שהחלה.
שבועון זה פירסם אותן תישעה חודשים לפני שנורה הכדור
הראשון.
ואלה הן היו:

מבחינה פוליטית הם יישארו בלבנון. הם יהוו גורם בכל
ההכרעות באותה מדינה. וכל מה שישראל הבטיחה לעצמה
במשא־ומתן המייגע — היא הבטיחה אוטומטית גם לסוריה.
אם יהיה לסוכני ישראל מעמד בלבנון, יהיה בה מעמד חזק
שבעתיים לסוכני סוריה.

שני דגלים בהתחלה -שמאה הדדית בסוף
העם הפלסטיני המפוזר מאוחד עתה יותר מכפי שהיה מעולם,
ומנהיגות אש״ף מושרשת בו כיום עד למעמקים. וחצי מיליון
הפלסטינים נשארו בלבנון — למרות כל הזוועות.

ההתנגדות הפלסטינית והעולמית למדיניות
הסיפוח של ממשלת־בגץ לא פחתה בעיקבות
המילחמה. היא התחזקה.
י הראשונהי
ך ז גבי המטרה י
והעיקרית של מחוללי המילחמה
/הושג בדיוק ההיפר.
גרמו לכך הרבה דברים צפויים ובלתי־צפויים. מצור ביירות,
הפצצת הערים, הדיווח של כלי־התיקשורת העולמיים.

אך יותר מפל גרמו לכך שני שמות, הרשומים עתה
באותיות של דם בלב העולם: צברה ושאתילא.

שום דבר לא שיבש את המטרות של מחוללי״המילחמה כמו
מעשה־זוועה זה, שהם עצמם אחראים לו במישרין או ״בעקיפין״.
המעשה האחד הזה היה שקול כגר פעולות של אוגדות וכיבושים
של עשרות קילומטרים. הוא יצר בעולם אווירה, ששוב לא
איפשרה לממשלת־בגין לממש הישגים כלשהם.

זה היה לכאורה ״בלתי־צפוי״ .אך למעשה היה צפוי
לגמרי שמילחמה בלתי־מוסרית תוליד מעשים
בלתי־מוסריים. והמוסר במילחמה — כפי שידעו
גדולי המצביאים בכל התקופות — יש לו מישקל
מעשי מאוד.
ן * סורים ייצאו מלבנון. אך לא בצורה שבה רצה אריאל שרון
! 1להוציאם.
הם לא מוגרו בקרב ולא גורשו בכוח. בכך אשם חוסר־הכישרון

נשאר חדאד. תחת להיות מפקד ראשי במובלעת קטנה יהיה
סגן־המפקד ברצועה יותר גדולה. מברוק.
מי זוכר כיום את הבטחתו הצוהלת של בגין שיהיה הסכם־שלום
עם לבנון ״עד סוף 1982״? מי זוכר את הסיסמה שהיתה קיימת
במשך 34 שנים :״לא חשוב איזו מדינה ערבית תהיה הראשונה
שתעשה שלום עם ישראל — לבנון תהיה השנייה״?

עתה נראה בי היא תהיה המדינה הערבית ה־21
שתעשה שלום עימנו.
ך* מה זה עלה?
^ אין שיעור למחירה של מילחמה זו.

המחיר הישיר הוא איום ונורא: יותר מ־ 480 הרוגים, אלפי
נכים ופצועים.

מה שווה מחיר כזה?

רבבות הרוגים ונכים בצד השני — לבנונים, פלסטינים
וסורים. רבבות יתומים, אלמנות ושכולים. רבבות פליטים. אלפי
דירות־מגורים הרוסות, הרס וזוועות בלי גבול.

מחיר נורא של דם ודמעות, סבל ובאב.

ויש גם מחיר אחר:
מילחמה זו, על זוועותיה, פגעה במעמד ישראל בעולם כפי
שלא גרם שום מעשה בתולדותינו. בעולם כולו הרימה
האנטי־שמיות ראש, כפי שלא עשתה מאז נפילת הריין־ השלישי.
לא רק שמה של ישראל, אלא גם שם העם היהודי הושפל עד עפר
בארצות רבות. כל מי שהיה לאחרונה בחו׳ל יודע למה אני
מתכוון.

בשביל מה, למען השם?

ך* מילחמה לא שינתה את מצבה הבסיסי של ישראל.
1 1כל הבעיות נשארו על כנן. מבחינה מדעית וכלכלית, צבאית
וחברתית, שום דבר יסודי לא השתנה.

ורק בחייהן של 500 מישפחות ישראליות חל שינוי
שאין לו ערוך ואין לו פיצוי.
הבנים נפלו.

בשביל מה? בשבילמה?

י י ^ יייא 6ל 11נ? 2י

חיפה עומדים המיליונרים החיפאיים ראובן הבט
ואפרים אילץ. ככל הנראה הבטיח אילץ לתרום
למסע הבחירות של לין מיליון דולר, ואילו הבט
התחייב לתרום חצי מיליון דולר.
אנשי מיפלגת״העבודה סבורים כי אילין נפגע מכך
שראש־העיריה, אריה גוראל, סירב למנות אותו כראש
רשות״המוסיאונים העירונית.

רגר נ שאר בארץ

יינגונן־ך
מחנה שרון מ ת ארגן
אנשיו של אריק שרון החלו בגיוס תומכים
למחנה שלהם, מקרב חברי מרכז תנועת•
החרות. ביום השני ינאם שרון ״במצודת זאב״,
וזו תהיה הפתיחה הרשמית של ההתארגנות
למען שרון.
שרון מעוניין בקיום מיידי של ועירת־חרות. הוא הסביר
למקורביו שרק עתה, על רקע ההסכם בלבנון, הוא יוכל
לאגור כוח משמעותי במרכז__ .

עוזי ברעם
בעדנ סן
ח״ב המערך עוזי ברעם עומד בראש הלובי של
התומכים בנשיא־היוצא יצחק נבון.
ברעם מבקש להביא את נבון מהר ככל האפשר לפעולה
במיפלגת־העבודה, אך בינתיים עדיין לא הבהיר הנשיא
היוצא מה הן כוונותיו.

המשבר במיפלגה הליברלית שבליכוד גרם לכך שיו״ר
המיפלגה, שימחה ארליך, פנה השבוע לגיזבר המיפלגה,
הח״ב צבי רנר, וביקש ממנו לדחות את נסיעתו לחו״ל.

רגר נענה לפניה__ .

״בנק־המיזרחי־המאוחד׳ עשוי ללכת בקרוב
בעיקבות ״בנק לאומי לישראל״ ,ולהרחיב את
השקעותיו בתחום התעשייתי.
עדיין לא ברור אם תוקם לצורך זה חברת השקעות, או
שהבנק יפעל על־ירי הצטרפות לחברות־השקעה פרטיות.

ע תי ר ה נג דאד רי
עורך־הדין אברהם בריר עומד להגיש
לוועדת־הביקורת של מיפלגת־העבודה עתירה,
ולתבוע כי מנכ׳׳ל חברת ״שיכון עובדים״,
חבר־הכנסת רפי אדרי, יוותר על אחד
מתפקידיו.
בריר היה חבר הוועדה למניעת כפל־תפקידים במיפלגת
העבודה. אדרי נתבע לוותר על אחד מתפקידיו עד האחד
באפריל השנה, אך בינתיים הוא מחזיק בשני תפקידיו.

ראשי הליכוד חוששים שמא מטרת קבוצתו של
השר מודעי היא לפרוש מהקואליציה ולהקים
ממשלה חדשה בראשות המערך.

התבץ השאר טוענת התעמולה הלובית כי
אבו־איאד הוא בעצם יהודי, וששמו
האמיתי הוא יצחק חלאסה.

הסובייטי ייפגשו
עם מחנה ה שלו
בליל־שבת תיפגש המישלחת הסובייטית,
המגיעה לארץ, עם אישים מכל פלגי
מחנה־השלום הישראלי.
המישלחת הסובייטית, שהגיעה לרגל חגיגות יום־הניצחון
על גרמניה הנאצית במילחמת־העולם השניה, כוללת את
הפרשן לענייני המיזרח התיכון איגוד בלייאב, שהוא
דמות־מפתח, את הד״ר קרן חצ׳טורוב ואת קוסטאס גליקס,
יהודי שהוא חבר הסובייט העליון של ליטא.

הכס ואילין בעד לין
בראש המחנה של תומכי איש־הליברלים,
אוריאל לין, כמועמד הליכוד לראשות עיריית

הוא יקים במקום אוהל גדול, שבו יערכו ערב־ערב מופעים
בחודשי החופשה הגדולה.

משקיפים כלכליים סבורים בי שיעור
עליית המדד בחודש אפריל, שיוודע ב*15
במאי, יהיה •. 137
זהו שיעור־־שיא בעליית המדד, ומשמעותו
היא אינפלציה שנתית בשיעור
.2007,
הדבר עשוי להביא לזעזוע במשק,
ולאלץ את מישרד־האוצר לבצע צעדים
מדחיקי־ילכת בתחום שער־החליפין של
המטבע ובתחומים כלכליים אחרים.

מרים תמיר, אשתו לשעבר של מפקד
מישטרת מחוז תל״אביב, אברהם תורגמן, עובדים להכוונת מישרד פתחה
ואנשי־עסקים, על בסיס בדיקה גרפולוגית
ומיפוי אסטרולוגי.
תמיר, ששבה מארצות־הברית אחרי
שהות של שלוש שנים, תספק תוך זמן קצר
גם שירותי פוליגרף ללקוחותיה. .

כלי התיקשורת של א ב ואירגוני*
הסירוב החלו משמיצים את צאלח ח׳לף,
המכונה אבו־איאד״ ,ראש שרותי־הביטחון
של אש״ך ומראשי פת״ח, מאז שנפגש
בבודפשט עם המישלחת הישראלית
מטעם המרכז הבינלאומי לשלום במיזרח

לראשונה יערכו השנה — שהיא שנת בחירות
— חגיגות־קיץ בכיכר־המדינה בתל־אביב.
ההפקה תימסר קרוב לוודאי לאמרגן פרטי.

בנ ק הנ/רזרח —,
גם בתע שיי ה

ק בו צ ת מזרעי—
למערך?

א ס אי א ד־־
״יהח״י״

חגיגות־קיץ
בכיכרה מדינ ה

ה אינפל ציה:
200אחת

מי שרד לג רו ש ח
תורגמן

בהקשר זה הם מציינים, שאיש־קשר של עזר וייצמן קיים
שיחה עם מודעי, והם בנו הרכב חדש לממשלה העתידה:
וייצמן יקבל את תיק־הביטחון, מודעי יקבל את תיק החוץ
או את תיק״האוצר, פסח גרופר יהיה שר־החקלאות, ויהודה
פרח יקבל את תיק־התרבות, שיופרד מתיק־החינוך, השמור
לח״ב העבודה אורה נמיר.
ראש־הממשלה המיועד הוא שימעון פרס, שיתחייב לפני
הליברלים למתן הקלות מרחיקות־לכת לבעלי־ההון
והמעמד הבינוני־גבוה.

ולברר אם שילמו מס־אמת על דיווחיהם.
בשלב ראשון יטפלו החוקרים במנהלי התיקים, ששמותיהם
נחשפו בחודשים האחרונים בכלי־התיקשורת.

התע שייניסיקי מו
מי פלג ה?
בקרב ציבור״התעשיינים נשמעים קולות מחאה על־כד
שהם אינם מיוצגים במיפלגות השונות בכנסת. יש
תעשיינים הקוראים להקמת לובי, שיפעל בכל המיפלגות
להצבת תעשיינים במקומות ריאליים ברשימות השונות.

אם לא יצליח הלובי בפעולתו, טוענים
תעשיינים אלה, יש להקים מיפלגה שתייצג את
הסקטור היצרני במשק, ושאנשיה יצביעו
בכנסת על פי דיעותיהס בעניינים מדיניים.

פרס אירופ ה
למח מו ד דרווי ש
מחמוד דרוויש, המשורר הערבי שגדל בישראל
ושהפך אישיות בכירה באש׳׳ף, זכה השבוע
בשני פרסים: פרם־אירופה באיטליה ופרם־לנין
בברית־המועצות.
דרוויש, המדבר עברית מצויינת, הביע את מישאלתו
להיפגש עם משוררים ישראליים כדי לדבר על השלום בין
שני העמים.
במושב האחרון של המועצה הלאומית הפלסטינית באלג׳יר.
הלהיב דרוויש את הצירים בקריאת אפוס מרגש, בן שעה
וחצי, אשר יצר התרגשות עצומה בין הנוכחים.

מ ס־ הכנס ה י חקור
מנהלי־חיקיס
מחלקת־החקירות של מס־ההכנסה מתכוונת
להתלבש על מנהלי תיקי־השקעות סמויים,

נאמני
ה ר־ ה בי ת לבג״׳ן
״נאמני הר־הבית״ אוספים תרומות
בארצות־הברית לשם ניהול מאבק מישפטי על
זכותם להתפלל על הר־הבית.
הם כבר פנו לעורך־דין, שטיפל בשעתו בבג״ץ דומה
שלהם. חלק מהסכום מיועד לתעמולה, לפירסום ולמסע
יחסי־ציבור.

בג״ץ נג ד לי שכת
עורכי־ הדין
ועדת־האתיקה של לישכת־עורכי־הדין עשוייה
להיתבע לבג״ץ בידי פרקליט, שנגדו היא הגישה
כתב־אישום על פירסומת עצמית בעיתונים.
במיכתבו לוועדת־האתיקה טוען עורך־הדין מתל־אביב כי
הוועדה נמנעה מלהעמיד לדין עורכי־דין מפורסמים
וידועים, אחרי שפורסמו עליהם כתבות־ענק בעיתונים.

עבריין נפלט—
ק רו ב מי שפח ה של
אישיות כלכלית
קרוב מישפחה של אישיות כלכלית מרכזית
בארץ יוכרז בתוך זמן קצר כעבריין נמלט
מבלגיה.
הצעיר, המשתמש בשם קרובו לשם קידומו הכלכלי —
שלא בידיעת הקרוב — השאיר אחריו חובות כבדים
בחו״ל, וברח לישראל. חוקרים פרטיים שנשלחו לעקוב
אחריו לא הצליחו לעלות על עיקבותיו כאן.

הגליון הבא ונול

העו^סרזי
יוקדם ביממה אחת, כדי לאפשר לקוראים
לרוכשו לפני חג־השבועות. החל ביום
ג׳ בשבוע.
לפיכך ניתן להשיג את הגליון
במקומות-המכירה בתל-אביב ביום השני
בערב, ואילו בכל חלקי הארץ יהיה העיתץ
מצוי בקיוסקים ביום השלישי בבוקר.

ב־ 1981 בין ישראל ובין אש״ף, הוכיחה
את חוסר התועלת של חדאד
והמיליציות שלו. ההסכם המדיני מנע
כל תקרית בגבול הצפון. לפיקוד של
אש״ף לא היתה בעייה לשלוט
בכוחותיו ולמנוע מהם כל פעולה נגד
ישראל בגליל. מבחינת ישראל, היו
המיליונים הרבים ששולמו לחדאד
ולחייליו בתקופת 11 החודשים שקדמו
למילחמת הלבנון בבחינת ביזבוז
מוחלט.
אך שרי־הביטחון שבאו אחרי
שימעון פרם — עזר וייצמן, מנחם בגין
ואריאל שרון — לא נעצרו אף פעם
כדי להרהר הירהור שני בתועלתם של
חדאד ואנשיו. להיפך: שיתוף הפעולה
העמיק, והרב־סרן זכה במפעיל
ישראלי חדש, במקום יורם המיזרחי.

ף * עד חדאד היה יכול להיות מפקד
^ גדוד אלמוני בצבא הלבנוני,
ולחנות היום ביחד עם גדודו בג׳וניה או
בדאמור, כשהוא ממתין, כחבריו,
לנסיגת צה״ל.
אולי היום הוא מתחיל להצטער
שלא זה המסלול שהלך בו. החב־סרן
המארוני מתבטא אומנם באיפוק, אך
בין המילים שהוא משמיע אפשר
לשמועה את חששותיו: יתכן מאוד
שממשלת ישראל דהיום החליטה
להקריב אותו על מיזבח האינטרס
החשוב ביותר שלה היום.

הרב

^ להשכיר
ן * האינטרס הזח הוא: להפחית ככל
1 1האפשר, ובמהירות הגדולה ביותר,
את הנזקים החמורים שגרמה

זה היה אלוף מישנה, רופא
במיקצועו, בעל שם נודע: אפרים סנה,

מילחמת־הלבנון. אם האינטרס הזה
תובע שחדאד יקבל תפקיד חסר־חשיבות,
רק כדי שממשלת בגין תוכל
להעמיד פנים שהוא לא נזרק לחלוטין
— די בכך.
חדאד יכול לכעוס, אך הוא אינו
יכול להעמיד פנים כאילו הוא מופתע.
הוא בחר לעצמו במיקצוע של חרב
להשכיר. הוא עצמו העסיק שכירי־חרב,
והוא יודע שאיש אינו מחזיק
בשכירי־חרב וממשיך לשלם להם,
כשהוא אינו זקוק להם עוד.
הגבר המשופם, הלובש תמיד מדים
וכובע מיצחיה, נולד לפני 46 שנים
בעיירה המארונית מארג׳־עיון שבדרום
לבנון. הוא התגייס לצבא הלבנוני, שם
הוא סיים בהצלחה בית־ספר לקצינים.
הוא מילא תפקידים של קצין זוטר
בצבא לבנון. במיסגרת התפקידים
האלה הזדמן לו גם להילחם נגד צה״ל.
לא רבים יודעים זאת, אך עובדה היא
שמייג׳ר חדאד היה מעורב באחת
הפעולות המילחמתיות היחידות בגבול
הצפון, בין צה״ל ובין צבא לבנון.
זה היה בשנת . 1970 חדאד היה
מוצב בגבול הדרום של לבנון. כוח של
צה״ל חדר לתוך לבנון. חדאד סיפר על
התקרית להעולם הזה (:)2176

בנו של המנהיג הקומוניסט שחזר
בתשובה, משה סנה.
סנה, הדומה מאוד לאביו במיבנה
גופו הכבד ובבלוריתו הגדולה, ליווה
את חדאד לכל מקום, והיה למעשה
המושל הצבאי הישראלי של
דרום־לבנון. רב״סרן חדאד קיבל את
פקודותיו ממנו. צבא לבנון, שהיה
מודע למצב הזה, סילק את חדאד
משורותיו באופן רישמי, ואף האשים
אותו בבגידה.
חדאד דוחה, כמובן, את ההאשמות
האלה. הוא ראה את עצמו כפטריוט
לבנוני, ממש כשם שכל קוויזלינג —
החל מזה המקורי וכלה במרשל פטן
הצרפתי — ראה את עצמו כפטריוט
של עמו. הוא הקים בדרום־לבנון את
מה שהוא כינה ״לבנון החופשית״.
שכירי־החרב שלו הקימו מחסומים, גבו
מיפים, ערכו פרעות בשיעים, אסרו
פליטים פלסטיניים, ואף הקימו
תחנת־שידור משלהם.
אך את פקודותיו קיבל חדאד מסנה
ומאלוף פיקוד־הצפון הישראלי —.
תחילה בן־גל, ואחר־כך מחליפו, האלוף
אמיר דרורי. הקצינים הישראלים
הבכירים ערכו ביקורים תכופים
במיפקדתו של חדאד, וחדאד היה אורח

קל להקריב את סעד חדאד למען הנוחיות הדינלומסית
לעדות הפיוסומת הונה, לא תדם תרומה מעשית לביטחון ׳שדאל
״הישראלים פתחו באש. השבנו אש.
• אני עצמי יריתי ופגעתי בזחל״ם של
הישראלים. אני זוכר שבאותה תקרית
איש לא נפגע. לא בצד שלנו ולא בצד
* י של הישראלים. הייתי חייל וכחייל היו
לי הוראות ועשיתי את המוטל עליי.
נשלחתי להגן על דרום לבנון, זאת
היתה עבודתי״.
הנאמנות של חדאד לצבא הלבנוני
לא ארכה עוד שנים רבות. היה זה
בשנת 1976 כאשר נשלח הרב־סרן
לשמש כמפקד איזור דרום לבנון.
שולחיו, נשיא המדינה דאז סולימאן
פראנג׳יה והפיקוד הנוצרי של צבא
לבנון, לא תיארו לעצמם מה תהיה
אחריתו של חדאד. התקופה היתה
תקופת מילחמת־האזרחים, ומפקדיו
של חדאד רצו שהוא יתרכז בהבטחת
האינטרסים של המארונים בררום
המדינה.
אך לחדאד היו רעיונות מקוריים על
הדרך שבה עליו למלא את תפקידו.
הוא היה אז בוגר של קורסים
צבאיים מתקדמים בצרפת ובארצות־הברית,
נשוי לבת־עדתו תרז, מורה
במיקצועה. היום יש להם חמש בנות,

וסעד חדאד מכונה — קצת בחיבה
וקצת בבוז — אבו־אל־בנאת, כלומר:
אבי הבנות. מארג׳־עיון, שאליה הוא

נשלח, היא עיירת מולדתו, והוא
מתגורר בבית הנמצא מול הבית שבו
הוא נולד.
צירוף מיקרים מיוחד במינו גרם
לכך שחראד נעשה שכיר־החרב של
ישראל בררום לבנון.
בראש פיקוד הצפון עמד בשנת
1976 האלוף אביגדור(״יאנוש״) בן־גל,
שהחליף בתפקיד זה את רפאל איתן.
שליח הטלוויזיה הישראלית בצפון
המדינה היה עיתונאי מוכשר, יורם
המיזרחי המזוקן וכבד־הגוף.
העיתונאי היה האיש שקשר את
החוטים. חדאד הפך בן־בית לא רק
במיפקדת פיקוד־הצפון, אלא בכל בית
ובית בישראל, באמצעות כתבותיו
המשודרות של המיזרחי. לא חלף זמן
רב עד שהמיזרחי עזב את הטלוויזיה
והגיע למישרה שהתאימה למי שמילא
תפקיד כמו שלו. הוא גויים לצה״ל
בדרגת־ייצוג של סגן־אלוף, והיה
למעשה מפעילו של סעד חדאד מטעם
צה״ל.
שמעון פרס, שהיה אז שר־הביטחון,
נתן את בירכתו לברית המשולשת
בצפון. פרס היה נאמן לרעיונותיהם
הישנים של בן־גוריון ושל משה דיין
על ״רב־סרן מארוני״ שישלוט למען
ישראל על דרום־לבנון. סעד חדאד

נראה בדיון כמו האיש המתאים במקום
המתאים.

^ בזבוז
ל מו חלט
* ץ דדל ניגש להקמת הצבא הפרטי
^ של סעד חדאד ביסודיות רבה.
אנשי המיליציות שגייס חדאד מבין
תושבי הכפרים המארוניים בדרום
המדינה נשלחו להתאמן בישראל. הם
צויידו במדים ירוקים מתוצרת ישראל
ובנשק שהיה קודם לכן ברשות צה״ל.
הם קיבלו רובים, מיקלעים, ג׳יפים,
זחל״מים, ולבסוף תותחים וגם טנקים
מסוג שרמן. וחשוב לא פחות
מבחינתם: הם קיבלו משכורת נאה
במושגי הכפרים של דרום־לבנון —
כמה מאות לירות לבנוניות. מאוחר
יותר קיבל חדאד לשורות המיליציות
שלו גם הרפתקנים סתם, מאירופה
ומאסיה, ששולמו להם סכומים של
אלף דולר לחודש ויותר כמשכורת
חודשית.
שיתוף־הפעולה בין צה״ל ובין
המיליציות קיבל ביטוי מעשי כבר
בסתיו של שנת . 1977 בחודש ספטמבר
נערך מבצע שכונה בשם הקוד

״קואופרטיב״ .חיילי צה״ל והמיליציות
של חדאד, אלה בצד אלה, כבשו את
תל־סואיפה בדרום לבנון.
המיליציות של חדאד השליטו
בדרום לבנון מישטר צבאי לכל דבר.
הם היו השליטים היחידים בגיזרה
שרוחבה מגיע לעשרים קילומטרים
בערך, ושבה מתגוררים, מלבד
המארונים, גם ערבים־שיעים וערבים־
דרוזים רבים. לשילטון הזה היו כמה
צדדים מכוערים, אך באמצעות הכתבות
של הטלוויזיה הישראלית הגיעו
לישראל ידיעות על הצדדים הנאים
בלבד: הסיוע ההומניטרי שמגיש צה״ל
לדרום לבנון, ו״הגדר הטובה״ שליד
מטולה.
לכאורה, היתה זו אידיליה והצלחה
מלאה. חדאד שלט בגיזרה ארוכה
וצרה, שהיוותה מעין חגורת־ביטחון
למען ישראל. למעשה, היה התפקיד
שמילא מפוקפק למדי. עובדה היא
שקיומו לא מנע את מיבצע ליטני,
שהרחיב מעט את תחום השפעתו.
קיומו של המייג׳ר לא מנע גם הפצצות
בקטיושות של יישובי הצפון, בכל פעם
שאש״ף רצה בכך באמת. ההפצצות
האלה היו כמעט תמיד מתוך השטח
שלכאורה היה בשליטתו של חדאד.
דווקא שביתת־הנשק שהושגה

קבוע במיפקדה הישראלית. חדאד גם
ביקר בתל־אביב, אך לא אהב אותה.
הוא אמר שהיא מזכירה לו יותר מדי
את הערים האמריקאיות שהכיר
כשהיה בארצות־הברית.
מתועב בבוסור
^ דאד רואה בסורים את אוייביה
1 1הגרועים ביותר של לבנון.
עליהם הוא נוהג לומר :״הם גררו את
המצרים למילחמות בישראל, וכעת הם
גוררים את הפלסטינים. הם ממזריו של
הברבארי שפלש לארצם והתיר
לחייליו לאנוס את נשותיהם. אם חיילי
סוריה יכבשו את אדמותינו הם יאנסו
את נשינו. ממזריו של הברבארי
ברבאריים יותר מהוריהם־מולידיהם.״
אך חיילי צה״ל שנתקלו בחייליו
של רב־סרן חדאד בתקופת מילחמת
ליטני ובתקופת מילחמת הלבנון,
יודעים, שלסורים ״הברבאריים״ יש
מתחרים. לחייליו של חדאד לא ניתנו
שום תפקידי לחימה במילחמת־לבנון.
הם ניצבו בצמתים, המתינו שחיילי
צה״ל יתקדמו בקרב, והזדנבו בעיק־

(המשך בעמוד )72

תוצאותיה של המילחמה בלבנון והמשבר הכלכלי המחריף גורמים
לזעזועים בכל המערכת הפוליטית ל מביאתמונת־מצב:
חדות:
הרב הירושה
*ץ חת הסיסמה הפופולרית ״אסור
* 1לנהל קרבות ירושה, מנחם בגין
יוליך את הליכוד גם לבחירות הבאות״,
מתנהלים בתנועת החרות קרבות
הירושה במלוא עוזם. כל אחד
מהפלגים מאשים את האחרים שהם
מפלגים את התנועה וחותרים תחת
מנהיגותו של מנחם בגין.
בחרות יש שני שרים שכמה מחנות
מתקוטטים עליהם, וכל אחד מהמחנות

ריבדרים:
מינדת קורסי
חזית שתכלול את יורם ארידור, את
דויד לוי ואת משה ארנס.
משר־הביטחון־לשעבר, אריאל שרוו,
שבעבר נראה מועמד רב־סיכויים

*י• אשר חזר שימחה ארליך
^מניתוח־הלב בארצות־הברית, היתה
ההתפעלות במיפלגה הליברלית כמעט
כללית: נדמה היה שסגן״ראש הממשלה
מגלה חיוניות חדשה, ומחזיר
לידיו את השליטה במיפלגה. היום כבר
אין לאיש אשליות מסוג זה.
שריר היו אלה הבחירות לשר השישי
מטעם המיפלגה שנתנו את האות. השר
יצחק מודעי סירב לבלוע את הגלולה
המרה. התברר לו באופן סופי כי הוא
איבד את הרוב המפוקפק שלו
במוסדות המיפלגה, לטובת הציר של
השרים אברהם שריר וגדעון פת. שרה
דורון זכתה במועמדות, כשהיא נתמכת

שרון

ארנם
ארידור רוצה שישתייכו אליו. אלה הם
שר־הביטחון משה ארנס ושר־האוצר
יורם ארידור. שר־האוצר אמנם איבד
לאחרונה גובה, בגלל המשברים
הכלכליים הקשים, אך מעמדו בתנועה
עדיין חזק, שכן ארידור הוא יו״ר
המזכירות של תנועת החרות, וככזה
הוא מחזיק בידו כוח אירגוני רב.
רוני מילוא, נאמנו של שר־החוץ
יצחק שמיר, הקהיל כינוס במושב
נורדיה, בנסיון לגבש חזית הכוללת את
שמיר, את ארידור ואת ארנס. בתגובה
כינס הח״כ מיכה קליינר כינוס משלו,
כשהוא מאשים את מכנסי הכינוס
הקודם בפלגנות. קליינר רוצה ליצור

לרשת את מנחם בגין, מנסים עתה
רבים להתרחק, אולי בגלל ההרגשה
שהוא איבד את הגנתו של מנחם בגין.
אך שרון אינו נרתע, והוא פועל
לגיבוש מחנה משלו (ראה דף
תשקיף).
כל ההערכויות והכינוסים האלה הם
לקראת ועידת תנועת־החרות, שנדחתה
כבר פעמיים, כביכול בגלל
מילחמת־הלבנון. ברור שבוועידה זאת
לא ייקבע יורשו של בגין, אך
יחסי־הכוחות שיושגו בבחירות לוועידה
והצלחת הסיעות השונות בוועידה
עצמה עשויים לקבוע את עמדות
הזינוק לקראת מאבק הירושה, כאשר
יסתלק בגין מראשות תנועתו.
לכאורה, תומכים כל המחנות
בחרות בהקדמת הבחירות. למעשה,
מתרבים והולכים החששות מפני
הבחירות, וכולם מעדיפים לקבוע את
עמדתם ביחס לבחירות לכנסת רק
אחרי המיבחן המוקדם, בבחירות לרא־שויות
המקומיות.

דע״ם:
בדרך לחרות
**זה שנים רבות כבר אין איש
^/יו ד ע בדיוק מהי מיפלגה זאת ואת
מי היא מייצגת, אם בכלל. המיפלגה,
שחבריה הם השר אליעזר שוסטק
והח״כים יגאל כהן ואהוד אולמרט,
אינה יותר מברית רופפת שנועדה
להבטיח לכמה עסקנים מקומות
בטוחים מטעם הליכוד בכנסת, בלי
שיהיה עליהם לעבור את התהליך
המייגע של בחירות ושל התמודדות
על דיעותיהם.
אך נראה שעתה מגיע הקץ גט
לאנארכרוניזם הזה, ובלע״ם יש נטייה
בולטת להצטרף לתנועת החרות
ולהתמזג בה. העסקנים של לע״ם אינם
רוצים הרבה. הם מבקשים לעצמם רק

מבד״ר:
בחירות בנימיות

שופטה!
מקומות ריאליים ברשימת־הליכוד
לקראת הבחירות לכנסת ה־ .11 מלבד
שלושה מקומות לח״כים הקיימים,
מבקשים אנשי לע״ם מקום בעשיריה
החמישית ברשימת הליכוד לעסקן
נוסף, שאיש עדיין לא שמע את שמו:
אברהם הירשנזון. אם יובטחו להם
המקומות שהם מבקשים, יהיה פירוקה
של לע׳׳ם לעובדה.

מודעי
גם על־ידי סיעת איגוד העוברים
הליברלים של הח״כ צבי רנר. מודעי
החליט לפעול. הוא גיבש מעין סיעה
של חמישה ח״כים, והוא מאיים
ברצינות בפרישה. אך הוא בעצמו אינו
יורע עם כמה ח״כים יפרוש בסופו של
דבר. הח״כ בני שליטא, מאנשיו, הודיע
פיתאום שהוא לא יפרוש. מאידך, יתכן
שיצטרפו אליו שני ח״כים מכיוון
בלתי־צפוי. אלה הם הח״כ יצחק ברמן,
שלא מזמן החליף גידופים עסיסיים עם
מודעי, והח׳׳כ היוני ררור זייגרמן.
שני אלה עשויים לעמוד במרכזה
של סיעה אחרת, שתכלול מלבדם גם

** יום הפרישה של הצעירים נותר
\1בחזקת איום. השר זבולון המר
הצליח להחזיק אותם בתלם, בתוך
המיפלגה. אך שום דבר אינו סופי
עדיין. בעוד פחות מחודש יהיו בחירות
פנימיות במפד״ל, ואם יוכו הצעירים

ברמן
את יו״ר הכנסת מנחם סבידור ואת
הח״כ דן תיכון.
קשה לעמוד על כוונותיו המרו־ייקות
של יצחק מודעי. מחד, יש
שמועות עקשניות שפניו מועדות אל
״ליכוד הליכוד״ ,ובמילים אחרות:
הצטרפות לתנועת החרות. שמועות
מכיוון אחר מדברות על כך שמודעי
יסיר את תמיכתו ואת תמיכת חבריו מן
הקואליציה, ויפעל להקמת קואליציה
חרשה, בראשות המערך (ראה דף
תשקיף) .אפשרות שלישית: הקמת
״מרכז ליברלי״ חדש. יתכן שמודעי
יבקש להקדים את עזר וייצמן, אם
אומנם יחליט האיש השותק מקיסריה
להקים מיפלגת־מרכז, ובדרך זאת
לאלץ, למעשה, את וייצמן לכלול את
מודעי במיפלגתו. קשה להניח שתרגיל
מסוג זה יצליח. בין וייצמן ובין
מודעי התגלעו סיכסוכים קשים
ב־ ,1977 בהערכת הבחירות של
הליכוד. וייצמן סילק אז את מודעי
ממטה־הבחירות של הליכוד, וכינה
אותו ״מר רבלוך.
במיפלגה הליברלית קשה להעריך
את צעדי הסיעות והח״כים. מיפלגה
זאת בנוייה, מבחינה פוליטית, על
״חולות נודדים״ .היא מהווה קואליציה
של מייצגי אינטרסים כלכליים ומוסדיים,
והפוליטיקאים יפעלו על־פי
מיצוות הבוסים הכלכליים של המיפ־לגה,
מיליונרים מסוגם של שאול
אייזנברג, השולט בסיעת שריר, או
ישראל סחרוב, המפעיל את סיעת
מודעי.
כליברלים פועלת אותה תחושה
הפועלת גם בחרות: שלמרות כל
התיקוות, קשה להניח שמנחם בגין
יעמוד עוד זמן רב בראש תנועת החרות
ובראש הליכוד. בלי בגין, חוששים
הליברלים, עשוייה לבוא פגיעה קשה
בהם, וחלק מהם מעדיפים להקדים את
הבלתי־נמנע, ולהכין לעצמם ערי־מיקלט
מחוץ לליכוד. לכך מתלווה גם
ההרגשה הקשה שגורם המשבר
הכלכלי למרכיבי הליכוד. התעשיינים
והסוחרים של הליברלים מגלים חוסר־שביעות־רצון
ממדיניות הממשלה שהליברלים
הם חברים חשובים בה.
המר מכה קשה מדי, לטעמם, הם עשויים
למצוא עצמם מחוץ למיפלגה.
סיעת למיפנה, של האיש החזק
במיפלגה רפאל בן־נתן, אינה אוהבת
את הצעירים אך גם לא תרצה להיפרד
מהם, בגלל אחיזתם החזקה של
הצעירים בתנועת בני־עקיבא ובקיבוץ
הדתי. אם יוכו הצעירים בבחירות,
תתיר להם סיעת למיפנה להחזיר
לעצמם כמה מקומות במיסגרת £י45
מחברי המוסדות שלא ייבחרו, אלא
ימונו על־ידי ועדת־מינויים.

מצ״ד: סוף
סוף בחוץ
^ הרי שהרב חיים דרוקמן התאמן
>£כמה וכמה פעמים בפרישה
מהמפד״ל נשאו האימונים פרי, והוא
סוף־סוף בחוץ. דרוקמן ואנשיו בתנועה
החדשה מאיימים לרשת את המפד״ל,
אך ברור שהם לא יגזלו ממנה את
הקולות שכבר גזלו מן המיפלגה התחייה הדתית־לאומית תנועת
והליכוד. דרוקמן מבקש להציב את
עצמו בעמדת־מפתח נוחה בקצה הימני
של המפה הפוליטית, והוא ימתין
להתפתחויות בתנועת התחייה מחד
ובמפד״ל מאידך. הדרך שהוליכה אותו
החוצה יכולה להוליך אותו גם פנימה,
בחזרה, אם הוא יחשוב שהדבר משתלם.
לו יותר. הרב חיים דרוקמן הוכיח שהוא
אינו אריש לחשבונות פוליטיים
קטנים.

תל״ם:
סוף הדרך

התחיה: איש
איש לביתו

ך* שר מרדכי בן־פורת נמצא
! 1עכשיו בדיוק במצב שבו נמצא
בכנסת הקודמת מנהיגה המנוח של
תל״ם, משה דיין. הוא שר המייצג
חבר־כנסת אחד בלבד — הוא עצמו.
החבר השני בסיעה הקטנה שהצליח
שמו של דיין להכניס לכנסת הוא הח״כ
ייגאל (״אין לי״) הורביץ, שנפרד

מבן־פורת.
בן־פורת עצמו טוען, כי בדעתו
לחדש את תנועתו — היא ״התנועה
להתחדשות ממלכתית״ .הוא רומז מדי
פעם כי הוא אינו מרוצה ביותר
מתיפקודה של ממשלת בגין, ואם

ן ץ נועת התחייה אמנם עושה
* 1תרגילים בעצמאות, ומנסה בכל
פעם דרך כדי להוכיח כי יש לה
זכות־קיום גם מחוץ לתנועת החרות או
מחוץ למצ״ד, אך זה אינו מועיל הרבה.
ברור שאחרי החזרת סיני למצריים
במיסגרת הסכם־השלום, אין למיפלגה
הזאת מה למכור.
קרוב לוודאי שבמוקדם או במאוחר
— אך בכל מיקרה לפני הבחירות
לכנסת ה־ — 11 תתפרק תנועת
התחייה. גאולה כהן תלך בעיקבות
בנה, צחי הנגבי, ותצטרף כמוהו
לתנועת־החרות. זה גם מה שיעשה

בן־פורת
יתברר שאפשר להקים ממשלה אלי
טרנטיבית של המערך כבר בכנסת
הנוכחית, יהיה בן־פורת מועמד כמעט
בטוח לממשלה כזאת. שותפו, ייגאל
הורביץ, עשוי למצוא את עצמו בחרות.

ה חו ע־נתו חו 9ו 1ר ת 7
מב״ם:
שני ואשים

אגודת־ישואר: העבודה:
נחר הרוטציה מה יעשה נבון?
^ ץ מיסלגה בכנסת הרוצה יותר
\£בהקדמת הבחירות מאגודת־יש־ראל.
מיפלגה תכליתית זאת עשתה
מישגה חמור, והח״כים שלה חתמו על
הסכם רוטציה המחייב שניים מהם
להתפטר במהלר הקדנציה. רק דבר

ך ץ ידת־הדדדות המטרידה את
1 1מיפלגת העבודה נוגעת לתוכניותיו
של הנשיא הפורש יצחק נבון.
שאלת צעדיו הבאים של נבון גרמה
להיווצרות הברית המוזרה ביותר,
שאיש לא היה יכול להעלות בדעתו
שתיתכן כמוה: הברית הזמנית בין יו״ר
המיפלגה שימעון פרס ובין המתמודד
הנצחי יצחק רבץ. אפילו הח׳׳ב מרדכי
(״מוטה״) גור, שאינו מסתיר שהוא
רואה עצמו כמועמד לראשות־הממשלה
שותק בפחד בכל השאלות
הנוגעות לעניינים פנימיים במיפלגה.
אך בינתיים שומר יצחק נבון על
שתיקה — מרגיעה או מאיימת —
ומיפלגת־העבודה משמיעה קולות של
ביטחון עצמי. שימעון פרס מוכן
שפירא אחד יכול למנוע את הרוטציה: בחירות
מוקדמות.
אך בדרך לבחירות מוקדמות
מבקשת אגודת־ישראל להשיג הישגים
רבים ככל האפשר. ההישגים הם
בדרך־כלל כאלה שאפשר למשש
אותם. הטכניקה היא פשוטה: דורשים
לתקן חוק אידיאולוגי וכאשר אין בו
תמיכה קואליציונית מספקת, מוכנים
להסתפק בהגרלת ההקצבות הכספיות
לתלמידי־הישיבות. אברהם שפירא,
שהוצנח לראשות המיפלגה, התגלה
כאמן אמיתי בטכניקה זאת.

תטי״ :מה
שגאון חצה
^ סוס של תמ״י עשוי להיגמר
1 1נקרוב. הסיבות לכך הן פשוטות:
המיפלגה הזאת לא הצליחה לבנות
סניפים של ממש, ותוצאות הסקרים
לגביה הם מדאיגים. ראשי המיפלגה,
השר אהרון אוזן והח״כים אהרון
אבו־חצירא ובן־ציון רובין, נושאים
עיניים מתגעגעות לבתיהם הקודמים,
במיפלגת העבודה ובמפד״ל. על כולם
מרחף צילו של מזכ״ל התנועה, פואד
בן־אליעזר, התובע לעצמו כתר־מנהי־גות.
למעשה,
תלוי גורלה של תמ״י
ברצונו של מיליונר שאינו נמצא
בישראל, אלא יושב בז׳נבה שבשווייץ.

השלווה היחסית הח״ב רב־הפירסומת
יוסי שריד. תומכיו טוענים, כי הוא
החליט למעשה לפרוש ממיפלגת
העבודה ואילו הוא עצמו מרבה
להשמיע הצהרות כפולות־משמעות
בשאלה זאת.

הפרופסור יובל נאמן, שיצטרף לשני
פרופסורים אחרים בימין הקיצוני
ביותר של תנועת החרות — משה
ארנס ויוסף רום. לפני הח׳ב חנן פורת
תהיה הדרך פתוחה להצטרף אל חברו
חיים דרוקמן.

ך• מיסלגה הקומוניסטית הישרא־
**לית אין חדש, וגם לא במערכת
היחסים שלה עם שותפיה בחזית
לשלום ולשיוויון. כאשר היה קרע בין
אש״ף ובין סוריה, בתקופת מילחמת־הלבנון,
היא לכך הדים גם בחד״ש

סרס

וילנר

את מיפלגת־העבודה מדאיגות היום
שתי מערכות בחירות, שיקדימו ככל
הנראה את הבחירות לכנסת: הבחירות והבחירות המקומיות
לרשויות

ואפילו ברק״ח עצמה. אך עתה אוחה
המשבר.
הקומוניסטים חוששים במיקצת
משותפם צ׳רלי ביטון, שערך תרגיל
פרישה מוצלח, שבסיומו הובטח לו כי
יישמר לו מקומו ברשימת חד״ש
לכנסת הבאה. אם לא תמצא חד״ש

נבון

פיתאום להקדמת הבחירות, והפעם יש
לו אפילו סקר מעודד שהוא יכול
להצביע עליו לפני פעילי המיפלגה
כעל מקור תיקווה.

יבין
גור במיפלגת־העבודה אין שום התמד
דרות רצינית בין יונים וניצים על
התפיסות המדיניות של המיפלגה. אין
גם תהיה על הפיתרונות הכלכליים או
החברתיים. מדי פעם מפריע את

להסתדרות. ירוחם משל מסרב לפנות
את מקומו, ורבים במיפלגת־העבודה
סבורים שהמשך כהונתו של משל הוא
מירשם בדוק להשתלטות הליכוד על
ההסתדרות — מעוזו המוסרי האחרון
של המערך.
למרות ההצהרה כי המערך מוכן
להקדמת הבחירות, לא אבד שימעון
פרס את תיקוותו כי הוא יוכל להקים
ממשלה בראשותו עוד בכנסת הזאת.
הפעם, שלא כבעבר, הוא אינו נותן
פומבי לתרגילים הפרלמנטריים
שבעזרתם הוא מקווה להביא לכך
שממשלתו של מנחם בגין תאבד את
הרוב שלה.

שינוי:
מחנים רוו״צמן
נאמן

^ יסלגת הפועלים המאוחדת
^/מוט רד ת עתה בוויכוח אידיאולוגי
חשוב: האם המערך ישיג קולות רבים
יותר אם יתמודד בבחירות לכנסת ה־ז1
במתכונתו הנוכחית, או שמיפלגותיו
יזכו במנדטים רבים יותר אם ירוצו
״בשני ראשים״ ,כלומר: מפ״ם לחוד
ומיפלגת העבודה לחוד.
ארבעת המזכירים של מפ״ם ורוב
חברי־הכנסת של המיפלגה — להוציא
אמרי רון ונפתלי פדר — דוגלים
בהיפרדות מן המערך. אמרי רון נתמך
בעמדתו, להשאר במערך, על־ידי אדם
רב־השפעה במפ״ם. זהו יעקב חזן,
שכבר עבר את גיל ה־.80
אם יתעקשו המזכירים המדיניים
וחברי״הכנסת, עשוייה ועידת מפ״ם,
שתתקיים בעוד חודשים אחדים, לאשר

חדש:
אין חוש

ך* מיסלגת המרכז הקטנה הזאת
^ נכרת עייפות רבה. מנהיג
המיפלגה, הח״ב אמנון רובינשטיין,
מגלה עניין גובר והולך בעיסקי
הקבלנות של אביו. הח״ב השני של
שינוי, מרדכי וירשובסקי, מציג כרגיל
את מועמדותו לראשות עירית תל־אביב.
וירשובסקי אינו מאמין, כמובן,
שהוא יזכה, כפי שהוא לא האמין בכך
גם בפעמים הקודמות, אבל הפעם הוא
אפילו אינו מעמיד פנים שהוא מאמין,
וברור שכל התרגיל נעשה רק לצורך
יציאת־ידי־חובה.
למעשה, מחכה שינוי לעזר וייצמן,
שיואיל לעזוב סוף־סוף את הנווה

את הצעד הטקטי של ״הליכה בשני
ראשים״ .ההיגיון בעד צעד כזה הוא,
שמיפלגת״העבודה תוכל להיות ימנית
וניצית ככל שתרצה, כדי לאסוף קולות
מן הימין, בעוד שמפ״ם, עם כמה
תוספות, תאסוף את קולות השמאל.
אחרי הבחירות תיערך פגישה
מחודשת.

איבה רא להיות
^ ברת״הכנסת שולמית אלוני
1 1כבר עייפה ממאבקים עצמאיים.
עכשיו היא מחכה. אם מפ״ם תחליט
להישאר במערך — גם היא תישאר
במערך. אם מפ״ם תחליט לעזוב את
המערך — גם היא תעזוב את המערך,
ותצטרף בחפץ־לב לתוכנית שני
הראשים של מפ״ם, כדי לחזור
ולהצטרף למיפלגת העבודה אחרי
הבחירות.
ביטול מועמד יהודי אחר מחוץ למיפלגה,
ישמור צ׳רלי ביטון על מקומו.
נראה כי לא יחולו שינויים גם
בראשות הרשימה, והח״ב הוותיק מאיר
וילנר ימשיך לעמוד במקום הראשון.
רק״ח לא הצמיחה שום מנהיג יהודי
אחר היכול לעמוד בראש הרשימה,
ועדיין אין עירעורים רציניים על כך
שיהודי צריך לעמוד בראש המיפלגה
הזאת.

שדי: נירוג
רצונים שוגים וירשובסקי השקט שלו בקיסריה ויקים מיפלגת
מרכז סימפטית, שבה תוכל גם שינוי
להשתלב. העובדה שרובינשטיין וחברו
וירשובסקי מחכים שוב, בדיוק כמו
לפני שש שנים, לגנרל שיקים מין
ר״ש, אינה מפריעה להם. הם חושבים
שלמדו מן השגיאות של ד״ש מס׳ , 1
והן לא יחזרו בד״ש מס׳ .2

* *ץ ל״ינתחלקה לשני פלגים
* /שהם שווים אולי מבחינת הגודל,
אך בוודאי לא מבחינת הכוונות
הפוליטיות.
בראש הפלג האחד עומד רן כהן
ועימו יוצאי מפ״ם ויוצאי מק״י. הם
ממתינים בקוצר־רוח לפרישת מפ״ם
מהמערך. נרמז להם, שאם יפרדו
״מאותם שנפגשו עם ערפאת׳ יובטח
להם מקום בשולי מפ״ם. אם לא תיפרד

מפ״ם מהמערך, הם יצטרפו אליה גם

בפלג השני נמצאים ראשי המועצ ה
הישראלית לשלום ישראלי־פלס־טיני
וקבוצת שמאל של״י, הדנים
בשאלה אם להקים תנועה שתניף דגל
אחד — של השלום, או תנועה בעלת
מצע רחב יותר, הכולל תחומים
חברתיים וכלכליים, על־פי המתכונת
של תנועות הירוקים באירופה.

עידן גבו היה צעיר בה ו3ישוונ -הוא שע
לחו״ ל וייבא בגונו את המחלה שהנכה סיוט
ההומוסקסואלים, ושגומה למותו חוו כמה חודשים
גפן״ .בתוך הדירה היו הבובות יושבות
כל אחת בפינתה היא. לולה ישבה על
השולחן שליד -הטלפון, רגליה
מקופלות תחתיה, פניה מאופרות
בהדגשה ובידה השמנמנה אחזה ראי.
ג׳ני ישבה על כיסא קטן ליד הדלת,
עיניה הכחולות מישירות מבטן, פני
החרסינה שלה קפואות בחיוך מיסתורי.
מולה, מוסתרת למחצה, ניצבה סופיה,
שרק צעיף דק של מלמלה עטף את
גופה.
הדירה שרוייה היתה כמעט תמיד
באפלולית, ולאט לאט, כאשר התרגלו
עיני המתבונן לחשיבה, יכול היה
להבחין בעשרות בובות קטנות
וגדולות. בובות חרסינה ועץ, בובות
גבס ובד, עומדות יושבות או כורעות
על המדפים, על השולחנות, על
הכיסאות, על הספה ואפילו באמבטיה,
במיטבח ובחדר־השינה.
עידן עצמו נראה כמו בובה: רזה,
דקיק, בעל פנים יפהפיות עטורות
בתלתלי זהב. הוא אהב ללבוש
מיכנסיים אדומים וחולצות־משי
דקיקות. במשך תקופה מסויימת
התגורר בחברתם של שני חתולים

החל בונה ואוסף בובות. לא סתם בובות
של חנות־צעצועים, כי אם בובות עם
סיפור. כל בובה והסיפור שלה.
עוד כשהיה קטן חלם להיות שחקן.
בגיל חמש וחצי התחיל ללמוד באלט.
הוא אהב לספר עד כמה הוקסם
מהתילבושות והתיפאורות הרומנטיות.

הצגה של תיאטרון־בובות. עידן גבה
מכל ילדי השכונה סכום של 25 אגורות
כדמי״כניסה. מי שלא יכול היה לשלם
את הסכום, היה מביא בובה כתחליף.
מאוחר יותר הצטרף לתיאטרון־
בובות של מהגרת מרומניה, שראתה בו
את בן טיפוחיה. שם למד את הבסיס

* * ודעת האבל שנתלתה על
//גזעי־העצים ברחוב דיזנגוף
הודיעה על מותו של עידן גפן. קשה
היה להתעלם מן השם. ארם ששמו
עידן מוכרח להיות איש צעיר. איך
נפטר? מדוע נפטר? אולי הוא קורבן
של מילחמת־הלבנון?
במערכת העולם הזה זכרו את
השם. עידן גפן היה צעיר יפהפה, רגיש
וכישרוני. הוא היה אמן־בובות מעולה,
ובאוקטובר ,1979 בשעה שהציג את
בובותיו בתערוכה זיכה אותו העולם
הזה בכתבה(העולם הזה .)2199
עידן, ששם מישפחתו מהבית היה
ויינטראוב, היה בן 29 במותו. הוא נפטר
ממה שמכונה ״תסמונת ההומוסקסואלים״
— מחלה שהתגלתה
לאחרונה וזכתה לכינוייה מאחר שהיא
תוקפת בעיקר הומוסקסואלים, אם כי
לא בהכרח. המחלה מועברת על־ידי
וירוס העובר דרך פי הטבעת וגורם
להרס הנוגדנים של הגוף. כל מחלה
קלה שבקלות, אפילו נזלת, יכולה
לגרום לדלקת קרום־המוח ולמוות.
עידן גפן הביא איתו את המחלה
מחו״ל. בשנה החולפת הוא שהה
בארצות־הברית והתגורר במשך תקופה
קצרה באמסטרדאם. הצעיר היפהפה
בעל התלתלים הזהובים הגוף הדקיק
והעור השזוף חש ברע עוד כששהה
בבירת הולנד. הוא חזר לישראל ומייד
אושפז במחלקה הפנימית בבית־החולים
הדסה.
בבית־החולים חלה הידרדרות
מהירה במצבו, הוא איבד במישקל,
שיערו היפה נשר והוא נראה כמו צל
של עצמו. ידיד שביקר אותו
בבית־החולים נדהם :״עידן, הבחור הכי
יפה שהכרתי, נראה כמו מוזלמן. כמו
אותם אנשים שאת תמונותיהם ראיתי
ביד ושם מאחורי גדרות מחנוחהרירי־,״
סיפר הידיד. הוא לא יכול היה לעמוד
במראה של ידידו ורצה לצאת מהחדר.
עידן אהב חברה. עד יומו האחרון
ביקרו אותו חבריו הרבים. כשעבר את
שלב המשבר במחלה, הורשה עידן
לעזוב את בית־החולים. הוא עבר

ש ד 111111 ¥711
להתגורר בבית הוריו המבוגרים. הוא
היה בן יחיד והוריו היו מסורים לו
מאוד. בשלב מאוחר יותר ביקש
שיעבירו אותו לדירתו שברחוב נחמני.
הוא היה אז חלש מאוד ולא היה מסוגל
לתפקד בעצמו. הוריו מילאו אחר
בקשתו ועברו לטפל בו בדירתו.
זוג ידידים שביקר אותו בדירה
שבועיים לפני מותו סיפר כי עידן היה
כולו עור ועצמות, שיערו נשר, והוא
הירבה לדבר. תגובותיו, כך סיפרו
הידידים, היו בלתי־רציונאליות, הוא
היה עצבני מאוד. כשביקשו לקום
וללכת הפציר בהם להישאר. הוא רצה
חברה, ביקש שיבקרו אותו, דיבר על
התקופה הטובה שלו.
לידידיו היתה תחושה שעידן מחפש
נפש שתעודד אותו .״לא נתתי לו הרבה
זמן לחיות, אבל אני לא יודע אם עידן
הבין שהוא הולך למות. היתה ליי
הרגשה שהוא רוצה להיאחז בחיים בכל
הכוח, אך איני יודע כמובן את שחש
בתוך לבו.״ סיפר אחד הידידים.

סיאמיים וכלב פודל ענק שענה לשם
לוציפר.
הוא אהב לספר שכאשר היה קטן
נהג לקרוע בובות ולשבור את גפיהן
כדי לגלות מה מסתתר בתוכן, כשגדל

שהיו חלק מהופעות הבאלט. בגיל
עשר בנה תיאטרון־בובות משלו.
מישפחתו התגוררה מחוץ לתל־אביב,
ובחצר הבית הקים צריף קטן, קנה כמה
בובות־כפפה, כתב להן תמלילים והכין

בית

_מ בובות
בובות
ך עידן, שהיה הומוסקסואל, לא היה
/חבר אישי. הוא סיים רומן ארוך
לפני שנסע לחו״ל. לא היתה לו כתף
להישען עליה בימיו האחרונים, לבד
מכתפיהם של הוריו. הצעיר השקט
והעדין, שהיה אהוב על כל ידידיו, דעך
בתוך חודשים ספורים.
לפני שנסע לחו״ל התגורר עידן
בדירה יפהפייה בחברתן של בובות
רבות וחתול סיאמי. דלת־עץ כבדה
סגרה על הדירה. על הדלת היה תלוי
פעמון קטן ומעליו היה רשום ״עידן

עידן עם בובה ועם דוגמנית
בובות ובני־אדם

לבניית בובות ב״פפייה משה״ ,עיסת
גבס בצרפתית, והחל לבנות בובות
משלו.
את לימודיו התיכוניים השלים
(במשך בעמוד )72

פשטידת פרשן מסדרים בתבנית
שכבות של תפו״א מבושלים, פיטריות
ופרוסות בצל מוזהב. מערבבים 2
ביצים טרופות, גביע שמנת 2 ,כפות
פרורי לחם ושתי כפות מגררת גבינת
פרשן, מלח ופלפל. יוצקים על
שכבות תפוחי האדמה. אופים כחצי
שעה. לפני הסיום מפזרים למעלה
גבינת פרשן ופיטריות, אופים עד
להשחמה.

מרק בצל. גבינת הפרשן המעולה
מיוצרת במתכונת איטלקית. מעט
גבינת פרשן מרוסקת מוסיפה טעם
מישד לכל תבשיל. כדאי לנסות
למשל את מרק הבצל: יוצקים מרק
בצל לקעריות חסינות אש, מפזרים
קוביות לחם מטוגן ועליהן כף מגררת
גבינת פרשן. מכניסים לתנור חם
בחום עליון לכמה דקות.

חביתיות ממולאות בפיטריות. מסדרים
2חביתיות בכלי חסין אש. מפזרים
עליהן גבינת פרשן מגוררת. מכניסים
לתנור חם ואופים בחום עליון
ומקרימים. מנה זו מתאימה בכיבוד
בתוספת יין או מנה עיקרית בתוספת
סלט ומיץ עגבניות. בתיאבון.

מגבינות היוקרה של:

תנובה

האיטלקים אומרים שגבינת ה״פרמזך היא שעושה את הספגטי ואת שאר מאכלי הבצק האיטלקיים. ה״פרמזך היא גבינה
יבשה מאד עקב תהליך ההבשלה הממושך שלה.

ומה אחרי?
רוצה להתפנק?
קחי לעצמך ״פינוק אחרי״
מעתה צפויה לך חוויה חדשה של
פינוק במקלחת. קחי טיפה של ״פינוק תחליב גוף א 0ו 101 ץ סכ<8
אחרי המקלחת, אחרי הרחצה בים,
מקלחת״ על ספוג לח או בכף היד
אחרי יום קשה וסתם אחרי...
ותרגישי את הקצף הריחני על גופך.
״פינוק אחרי״ מעניק לגופך מגע
״פינוק מקלחת״ מנקה ומטפח
את גופך קטיפתי וריח עדין ורענן לאורך זמן.
ומעניק לך הרגשת רעננות ורכות.
מחזיר לעורך את הלחות הטבעית,
התפנקי במקלחת עם ״פינוק מקלחת״ הגמישות והרכות. התפנקי עם
־ אל סבון רך ועדין -
הפינוקים החדשים לגוף .״פינוק
לעור נקי מטופח וחלק.
מקלחת״ ו״פינוק אחרי״.

הגוף זקוק לטיפה ש ל

לזרוק אבנים. זורקים, זורקים, עד שהכוח
המותקף מזעיק תיגבורת. כשבאה התיגבורת, הם
בורחים מייד לתוך הכיתות, וכבר כתוב משהו על
הלוח, ולך תדע מי זרק אבנים. אז מה עושים?
שולחים חייל שיעמוד מאחורי החלון, שלא יראו
אותו התלמידים. נכנסים דרך הדלת, ואומרים
לכולם לעמוד. כשכולם עומדים, אומרים להם
להושיט ידיים קדימה. מי שהידיים שלו
מלוכלכות, סימן שזרק אבנים. אז אלה שזרקו,
משפשים את הידיים שלהם מאחור, במיכנסיים,
והחייל שעמד מאחורי החלון רואה, וככה תו׳פסים
אותם. בתור סיפור זה יפה.
עכשיו מסביר אלי איך מפזרים הפגנות. הוא
מזהיר מפני שימוש בנשק חם. הדבר הכי גרוע זה
לפצוע או להרוג. כשיש הרוג, יש הלווייה.
הלווייה, אומר אלי, זה חגיגה אמיתית. כל
הסיכויים שהלווייה תהפוך הפגנה גדולה, וכשיש
הפגנה גדולה — יורים, וכבר יש שתי הלוויות
נוספות. משתי הלוויות יוצאות עוד ארבע
הלוויות, וכבר כל הרצועה רותחת. אז לא לירות.
לא באוויר, לא ברגליים ולא בשום דבר. אם
נתקעים במצב גרוע — פשוט להסתלק. אם אתם
רוצים לקרוא לזה בריחה, שיהיה בריחה. יותר
טוב לברוח ולהזעיק עזרה, מאשר להרוג מישהו.
אחר־כך, כשמגיעה העזרה, רצים מהר קדימה
ותופסים את אלה שזרקו אבנים, ושמים אותם
ברכבים ומביאים אותם למימשל.
״ומה עם ילדים קטנים?״ שואל מישהו.

^ שנכנסים חיילי״המילואים בשעת־ערב
^ מוקדמת לחצר־המימשל בעזה, הם רואים
מחזה שאינו מובן להם באותה עת: כמה מאות
נערים וגברים ערבים מצטופפים בחצר. קצין
ישראלי ניצב לפניהם ונושא באוזניהם נאום קצר,
מלווה בגערות. אחר־כך יוצאים הערבים משער
המימשל אל רחובותיה המתרוקנים של עזה.
אחר־כן־ נכנסים חיילי המילואים לאולם גדול,
ששימש בעבר להקרנת סרטים. יש בו קומת־קרקע
וקומת־יציע. בחזית האולם יש מסו גדול,
אך ברור שמזה זמן רב לא מקרינים כאן סרטים,
משום שהמסך כבר אינו לבן ואינו נקי. עכשיו יש
הרצאות באולם הזה.
המרצה הוא סגן־אלוף אלי. צעיר בשנות ה־,30
בינוני־קומה ושמנמן. הוא מתייצב לפני חיילי
הגדוד כשבידו מקל ארוך. השאלה הראשונה שלו
היא, אם מישהו מהחיילים כבר מילא בעבר
תפקידי־שיטור בקרב אוכלוסיה ערבית. איש
אינו מרים את ידו, וסגן־אלוף אלי אומר
שהמסקנה היא ש״נבלה ביחד את שלוש השעות
הבאות״.
כולם צוחקים באי־אמון. בדרך כלל לא
נמשכים תדריכים מסוג זה, בתחילתו של כל
שירות־מילואים, יותר מחצי שעה או שעה.
אלי מתנגד שיקראו לו מושל צבאי. בתחילת
דבריו הוא מסביר את מיבנה השילטון הישראלי

בכל כמה שבועות בא גדוד חיילי מילואים למלא תפקידי
שיטוו בוצועת עזה, וזהו הנאום השיגות הניתן להם
ברצועת עזה. הוא מכנה את המינהל האזרחי בשם
״גזר״ ואילו לכוח הצבאי, השומר על הסדר
ומשליט את הכיבוש, הוא קורא ״מקל״ .כדי
להדגיש את החפרדה בין המקל ובין הגזר, חולקה
הרצועה לאזורי־שיפוט שונים ולא זהים — יש
שני איזורי מינהל ושלושה איזורי מימשל.
קשה לדעת אם מישהו מתייחס ברצינות
להפרדה הזאת. אנשי המינהל הם כולם חיילים
וקצינים שהשקפותיהם ודרכי־פעולתם אינן
משתנות אם קוראים לבניין שהם יושבים בו
״מינהל״ .הנערים הערביים הנתפסים בזריקת
אבנים על־ידי ״המקל״ נענשים על״ידי המוסדות
של ״הגזר״ דווקא, וההבדל בין השניים אינו ברור
להם. הם כולם מתייחסים לכל הישראלים כאל
שילטון כיבוש זר, והחלוקה ל״מקל״ ו״לגזר״
בוודאי נראית להם מוזרה.
סגן־אלוף אלי מסביר כמה דברים חיוניים
על איזור־השיפוט של גדוד־המילואים
החדש. עזה היא העיר הגדולה,ביותר בכל תחומי
השלטון. בעיר עצמה ובמחנות הפליטים המחד
ברים אליה מתגוררים 400 אלף פלסטינים.
הריבוי הטיבעי ברצועת עזה הוא הגדול ביותר
״ בעולם, אומר סגן־אלוף אלי. גודלה של מישפחה
רגילה: יותר מ־ 20 נפש. הגבר נושא לו שתיים,
שלוש, או ארבע נשים, וכל אחת מהן יולדת כמה
ילדים. כאשר מדובר בפליטים, משלמים
מוסדות־הסעד־לפליטים סכום המגיע למאה אלף
לירות לחודש לכל נפש. פירוש הדבר, שבכל
חודש יש לאבי המישפחה הכנסה נקייה ממס של
שני מיליון לירות ישראליות ויותר .״ואם הם
יוצאים לעבוד, זה הכל כסף שנכנס ישר לכיס״
מסביר אלי.
ברצועת עזה בולה יש חצי מיליון או שש
מאות אלף ערבים פלסטיניים. יש שם גם 2,000
יהודים, המתרכזים בשמונה יישובים בחבל קטיף.
״לאחרונה,״ מספר אלי ,״הקימו גם יישוב אחד
בצפון הרצועה. יישוב נהדר 24 .נפש 12 ,
מישפחות.״
מה שאלי אינו מספר, מתברר אחר־כך לחיילי
המילואים השומרים ב״יישוב״ הזה: למעשה הוא
נטוש במרוצת השבוע, והוא משמש נווה־קיץ של
סופשבוע לכמה מישפחות של מפוני־ימית.
אלי אינו אומר את הדברים במפורש, אך
התיאור שלו אינו מותיר מקום לשום ספק:
לישראל אין מה לחפש ברצועת־עזה לאורך זמן.
זהו אחד מחבלי־הארץ הצפופים ביותר בעולם.
אולי הצפוף ביותר. כאן אין מקום להפקעת
״אדמות מדינה״ ודברים דומים הנעשים בגדה.
היתרון הדימוגרפי של הפלסטינים הוא כה
מכריע, שאיו להם כל סיבה לדאוג שמא ייבקש
מישהו לספח את האיזור הזה למדינת ישראל. גם
אין שום סיכוי להרחבת ההתנחלות היהודית
ברצועת עזה.
אין צורך שסגן־אלוף אלי יאמר את הדברים
י במפורש. כל אחד מחיילי הגדוד, ששירתו כחיל־הכיבוש
של רצועת־עזה במשך שלושה שבועות,
יכול היה להבחין במו עיניו בחוסר־התכלית
1המוחלט של השילטון הישראלי שם. אחד

החיילים אמר :״הרגשתי פשוט כמו קרציה קטנה
על כלב גדול.״ חייל אחר אמר, שלדעתו צריך
להקים מסביב לעזה חומה שלא תהיה עבירה
לבני־אדם ולסחורות, ופשוט להינתק ממנה.
עכשיו מתחיל אלי לדבר על תפקידי השיטור
של הגדוד. הוא מציג לפני החיילים את
הסטטיסטיקות הנוגעות למה שהוא קורא
״פעולות פח״ע״ ,או בקיצור :״פיגועים״ .על לוח
גדול, הנראה למרחוק, מופיעים המיספרים
הנוגעים לשנה שלמה, ומחולקים לפי חודשים.
רשום שם מיספר הרימונים שנזרקו בכל חודש;
מיספר ההפגנות האלימות שהיו בבל חודש;
מיספר הנפגעים בקרב החיילים הישראליים:
מיספר הרימונים ומיצבורי־התחמושת שהתגלו•,
מיספר העצורים הפלסטיניים: מיספר ההפגנות
שנערכו בכל חודש.
״לערבים״ ,אומר אלי ,״יש המון תאריכים —
וכל תאריך הוא סיבה להפגנה. קודם כל, החגים
שלנו והחגים שלהם. יש יום הצהרת־בלפור ויש
יום־העצמאות. יש יום השנה לששת־הימים ויום
השנה ליום־הכיפורים. יש יום־האדמה, ויש יום
השנה להתנקשות על הר־הבית. יש גם מאורעות
אקטואליים שעדיין אינם מופיעים רישמית
בלוח״השנה, אך הגורמים להפגנות.
אלי עובר לנוהל עצירת חשוד. כל גבר מגיל
שש־עשרה ומעלה הוא !זשוד, כל זמן שהוא
מסוגל ללכת ישר. עד גיל שישים וחמש,
שיבעים .״כל גבר שלישי בעזה הוא אש״ף״ ,אומר
אלי .״אתם רואים שלושה גברים •ברחוב —
השלישי הוא אש״ף״ .עוד הגדרה לחשוד :״אחד
שנראה לא במקום שלו״ .למשל: מישהו הלבוש
בחליפה ועניבה באמצע פרדס. גם כל מי שנושא
סכין הוא חשוד, אומר אלי, אבל אל תתחילו
להיכנס לחנויות של קצבים ולעצור אותם.
הסגן־אלוף מתבונן בחיילים היושבים לפניו.

״מה זה, כולם אשכנזים,״ הוא אומר, ובוחר לבסון
־־חייל אחד שלא נראה לו אשכנזי. החייל ידוה
לשחק את החשוד. אלי מראה כיצד בודקים א ו .
החלק החשוב בבדיקה: העברת כפות הידיש
בחלק הפנימי של הירך, מלמטה כלפי מעלה,
ובחזרה.
״בלי שהוא הרגיש ״,מסביר אלי ,״בדקתי לו
גם את הביצים, אם אין שם רימון. הערבים יודעים
שהישראלים לא אוהבים כל״כך לבדוק להם
בביצים, אז הם מחביאים שם את הרימונים.״ הוא
מספר על מיקרה שהיה בכיכר־פלסטין, במרכזה
של עזה. צעיר שהחזיק רימון־יד בתחתוניו הכניס
את הרימון מאחורי גבו של חייל ישראלי שנהג
בקומנדקר פתוח, וברח. החייל הרגיש משהו לא
נוח בגבו. הוא בדק ומצא את הרימון, ומיהר
להשליך אותו. הרימון נחת על מכונית רנו
סמוכה, ולזני נוסעיה הערביים נהרגו. מן
ההתפוצצות נגרם תקר בגלגל הקומנדקר, אך
הנהג לא התחשב בו, ועשה מסע של שלושה
קילמטרים ברכב שבאחד מגלגליו יש תקר, עד
לבסיס שלו.
אחר־כך סיפר חייל־מילואים אחד, שבמשך כל
השבוע הראשון של המילואים הוא לא חדל
להתבונן במיפסעותיהם של הגברים העזתיים,
שמא הם מחביאים שם רימון.
״מה עם נשים חשודות?״ שואל אחד מאנשי
המילואים.
״אם אתם חושדים במשהו כזה, אתם עוצרים
אותה, אבל לא נוגעים בה. מביאים אותה
למימשל. שמה מכניסים אותה לחדר עם שתי
שוטרות. השוטרות יוצאות ואומרות: בדקנו אותה
בין הצוואר ועד למותניים, ושמה היא גבר.
תמשיכו אתם הלאה.״ המילואימניקים צוחקים.
אלי מסביר מהו נוהל פיזור הפגנות בבתי־ספר.
התלמידים יוצאים מחצר בית־הספר ומתחילים

״בשום אופן לא לגעת בהם. לא סטירות ולא
עניינים. אתה תופס אותו, משחרר אותו, והולך
אחריו, רואה לאן הוא נכנם. אתה זוכר את הבית
שהוא נכנס לתוכו, ובלילה חוזרים לשם. מעירים
את האבא, ואומרים לו: מה עשה הילד שלך? לא
יפה. תבוא מחר בבוקר למימשל. האבא בא
למימשל, מתייבש שם כמה שעות, ונכנס לשיחה
עם הקצין. הקצין מדבר איתו על חינוך, ומזמין
אותו לעוד שיחה על חינוך למחרת. ככה זה
נמשך, שבוע ועוד שבוע, שיחות על חינוך.
ותאמינו לי שהחינוך הזה עובר גם לילד, כי
האבא, במשך סידרת־החיגוך הזאת, ל״ הולך
לעבודה.״
עם נערים מבוגרים יותר התהליך שונה קצת.
סגן־אלוף אלי מסביר עכשיו לחיילי־המילואים
מה שהם ראו בחצר־המימשל מוקדם יותר, לפני
שהתחיל התדריך. הנערים נקראים לבוא לחצר
המימשל או לחצר המינהל. הם מבלים שם כל יום,
בין השעה 6בבוקר ובין השעה 6בערב. פעם או
פעמיים בשבוע הם צריכים להביא איתם גם את
הוריהם, שימתינו איתם. התהליך הזה יכול
להימשך שבועות ארוכים 12 .שעות בכל יום
למאות נערים בעזה. בסוף התהליך יש מין
מישפט. מוטלים על הנערים קנסות. גובה הקנס:
בין שיבעת אלפים ושלושים אלף שקלים.
לפעמים גם יותר. אף פעם לא פחות.
סגן־אלוף אלי שב ומזהיר את חיילי־הגדוד
מפני מחנה־הפליטים בג׳יבליה. הוא מזהיר אותם
מפני דיירי ג׳יבליה פעמים רבות מאוד במשך
השיחה .״צריך להשאיר את ג׳יבליה על אש
קטנה,״ ״רק זה חסר אם ג׳יבליה תתחיל לרתוח׳,
״נצטרך להביא אוגדה בשביל להשאיר את
ארבעים אלף הפליטים של ג׳יבליה במקום״.
עכשיו מתאר אלי את אמצעי־הפיזור של
ההפגנות. יש רימוני גאז מדמיע מכל מעי סוגים.
יש רימונים הדומים לרימוני־יד, ואותם זורקים
ביד למרחק של כמה עשרות מטרים. יש רימונים
המוטלים על־ידי רובה. יש גם רימונים מסוג
חדיש, רימונים קופצים. יתרונם של רימונים
אלה הוא בכך שהמפגינים, שלעומתם זורקים את
הרימונים, לא יכולים לזרוק אותם בחזרה.
הרימונים הקופצים הם חמים מאוד כאשר
משתחרר מהם הגאז. אם מישהו מנסה לתפוס
אותם כדי לזרוק אותם בחזרה — הרימון נדבק
ליד, ואחר־כך צריך ניתוח כדי להפריד אותו
מהיד. הרימונים הקופצים גם דוהרים על הריצפד.
במהירות, ומכסים שטח גדול בגאז המדמיע. אבל
היעילות של הרימונים מוגבלת, טוען סגן־אלוף
אלי ,״המפגינים כבר ספגו כל־כך הרבה רימעים
כאלה, שהם כבר התחילו לאהוב את הטעם של
הגאז. לא יכולים בלי זה.״
בסוף השיחה אומר סגן־אלוף אלי מילים
לסיכום. הוא מסביר את האידיאולוגיה הניטראלית
של הכיבוש .״יכול להיות שיש בינכם כאלה
מהתחיה וכאלה משלום עכשיו ומשל״י״ ,הוא
אומר ,״וזה לא איכפת לי. התפקיד שלכם פה הוא
לשמור על העניינים בשקט, כרי שמי שצריך
להחליט בממשלה יוכל להחליט במחשבה
צלולה, כשאין לו כל הזמן הפגנות, הרוגים
ובלאגן בשטח.״

קח פס לכרטיס המנוי לרכבות המזכה
אותך בנסיעה חופשית בכל קוי הרכבות
באירופה.
קת פס לרשת הרכבות המשוכללת
בעולם.
ק ח פס לאזורים ולנופים היפים ביותר
של אירופה.
_קדך פם לדרך הטובה, היעילה והנוחה
ביותר לראות את אירופה.
קח פס ליורייל פס.
פנה אל סוכן הנסיעות שלך.
כתובל־.*.ז ת.ד 4476 .חיפה
מיקוד 31043 ותקבל חוברת יורייל־פם
ומדבקה צבעונית למכונית שתזכה אותך
בהשתתפות במבצע פרסים.

עשודל 23ט 3בישראל-נאתה נהנה!

מישנחתו שר ההדוג מציגה מיסמכים המוכיחים את בערותה ער האדמה מזה דודות.
אד התבדה המנהלת..גדממשיכה בעבודה, רמדותצובית־המישבט, ובינתיים נשבו -

ן* מאבק על הקרקעות בגדה
! 1המערבית הגיע ביום השני בשבוע
שעבר לשיאו. תושב הכפר בידיה.
איבראהים אחמד אל־אקרע. בן ,65
נהרג על אדמתו.
נסיבות המיקרה עדיין נחקרות על
ידי השילטונות. בינתיים שוכבים שני
תושבים אחרים של הכפר פצועים
בבית־החולים בטול־כרם. הם נפצעו
מיריות איש מישמר־הגבול.
תושבים אחרים שנכחו במקום
נעצרו עוד באותו יום, ועד לרגע
כתיבת שורות אלה הם עדיין עצורים.
איש מישמר־הגבול, דגיאשה סלי־מאן,
גם הוא ערבי — בן העדה
הדרוזית — שוכב פצוע בבית״החולים
בילינסון בפתח־תיקווה.

חאד תח

כל מיני
אלקנה
ן * כבר בידיה שוכן כ־ 20 קילו!
1מטר מעבר לקו הירוק בגדה
המערבית, על הכביש הקרוי ״חוצה
שומרון׳ .הדרד, המובילה מכפר־קאסם
מיזרחה, מעוטרת כולה בשלטים
בגדלים ובצבעים שונים, המספרים על
יישובים רבים העומדים לקום —
נופים, צמרות, שערי־תיקווה, אלקנה
ב׳ ,ג׳ ,ור ועוד כהנה וכהנה יישובים,
במרחק כך וכך דקות מכפר־סבא.
קשה למצוא את בידיה. קשה,
מכיוון שעל הכביש הראשי אין שום
שלט המסמן את הכניסה אל הכפר. יש

ך ך 1ך ך 1איברהים אחמד אל־אקרע, תושב הכפר בידיה בגדה, נהרג
על אדמתו בשיאו של סיכסוך בעניין הבעלות על הקרקע.
11| # 1 1
נסיבות המיקרה שבו נהרג איברהים, עדיין נחקרות על״ידי השלטונות.

לשאול אנשים בדרך. הכפר קטן —
מיסגר אחד, הרבה בתים קטנים
וצנועים סביבו, סימטות צרות ובלתי-
סלולות. ילדים קטנים, יחפים,
מתרוצצים בין הבתים.
אנשי הכפר היו השבוע מבוהלים
ומפוחדים. היה צורר בשיכנוע סבלני
כדי שיסכימו לדבר 13 .מתושבי הכפר
נעצרו ביום השני בשבוע שעבר, אחרי
שנהרג אל־אקרע. שניים מהם שוכבים
פצועים מיריות בבית החולים
בטול־כרם תחת מישמר. כולם השאירו
אחריהם משפחות — בדרר־כלל
מישפחות גדולות עם הרבה ילדים.
ילדים הזקוקים לאבא שיפרנס אותם.
פרנסתם של תושבי בידיה, רובם
ככולם, על האדמה. לכל מישפחה כמה
עשרות רומנים, שאותם הם מעבדים.
פרי האדמה: זיתים, שקדים ומטעים
אחדים. באיזור שבו מרוכזות אדמותיהם
של תושבי בידיה, נערכות עתה
עבודות־פיתוח נרחבות להקמת יישוב
יהודי חדש — אלקנה ד. ביצוע
העבודות נעשה על־ידי חברת
גל־יוזמה ופיתוח בשומרון בע־מ.
חברת גל הוקמה לפני כשנתיים,
והיא נמצאת בבעלות שני ישראלים,
הגרים באחד הישובים הרבים ששמם
אלקנה. הם עוסקים בהקמת יישובים
בשטחים הכבושים. הסיבות —
אידיאולוגיות וכלכליות.
החברה עוסקת ברכישת אדמות.
במכירתן לתושבים היהודיים, בתיכנון
היישובים, בביצוע עבודות־הפיתוח

ובהקמת חלק מן התשתית המיסחרית
של היישוב.
ישוב אלקנה ר מתוכנן ל־3000
מישפחות. אלף חלקות כבר נמכרו,
והבניה עליהן תהיה בשיטת ״בנה
ביתר״ .שאר השטח יוקצה בחלקו
לאנשים פרטיים, ובחלקו לבנייה
מרוכזת.
רכישת הקרקעות החלה באוגוסט
.1981 עד היום, לדברי מנכ״ל החברה,
נמכרו כ־ 2000 דונם.
עבודות התיכנון החלו בצורה
מאסיבית ביוני . 1982 עבודות־העפר
ופריצת־הדרכים החלו במרס השנה. כל
הקרקעות שהוצאו למכירה נמכרו,
לדברי אנשי חברת גל. האדמות נמכרו
במחירים שהחלו ב־ 4000 דולר לדונם,
והגיעו עד 6000 דולר.
בעיית רישום הקרקעות היא בעייה
מסובכת. רק 25 אחוז מן הקרקעות
בגדה המערבית רשומות בטאבו.
הבעלות על שאר האדמות מוכחת
באמצעות רישום בסיפרי המיסים. מצב
זה קיים באיזור עוד מזמן התורכים,
ומאז לא שונה. לכן, העברת בעלות על
קרקע ורישומה בטאבו הם תהליך
ארוך ומסובך, היכול להימשך שנים.
אדם הקונה קרקע בגדה המערבית
מקבל לידו חוזה בינו ובין החברה
המוכרת את הקרקעות. החברה
אחראית כלפיו בעניין הבעלות, ועליה
האחריות המישפטית להעברת הקרקע
ברישומי הטאבו.
העברת הבעלות נעשית בכמה

מיוחמת הקוקעות בגדה המערבית
היהודים טוענים:פרובוקציה, העונים:
את האדמות ומעבירים אותן לרוכשים
היהודיים. מחירי הקרקע נעים בין 300
לאלף רינאר ירדניים לדונם (דינאר
ירדני שווה היום כ־ 120 שקל).

מכבד צווים,
אבל.,
* ץהשקרה ביום השני בשבוע
^ /שעבר על אדמות הכפר בידיה,
הוא רק סימפטום של התופעה כולה.
זהו עניין שהיה נתון במחלוקת במשך

מכבר את הצווים וכי הם נכונים באופן
פשטני, אך למעשה אין הוא יכול
להתייחס אליהם, מכיוון שלא מצורפת
אליהם מפה המפרטת היכן בדיוק נמצא
מקומן של חלקות המריבה. לכן
המשיכו הטרקטורים בביצוע עבודות־הפיתוח.
כשהצווים נשארו מונחים על
שולחנו של מנכ״ל חברת גל.
העותרים. תושבי הכפר בידיה,
טוענים כי מעולם לא מכרו את
אדמותיהם, וכי חתימותיהם זוייפו. הם
גם לא קיבלו כל תשלום על

יייי׳ י״׳ייס מימי* ייי-ירזעוזז *ז־ר /ימו־

י>4-1£1
* 3י8מ*יי*

של מישפחת אל־אקרע. הקרקעות
רשומות במישרדי מס־רכוש. רוב הקר__
קעות
אינן רשומות בטאבו. והבעלות עליהן נקבעה לפי תשלומי המיסים.

רעל ^ ו ה זינב יוסף עבד אל־חמיד, היתה עם
1 11/1 71 בעלה על אדמת המריבה, באותו
בוקר שבו פרצה התקרית שבמהלכה נהרג בעלה. היא
שלבים — מיפוי השטח בעזרת בעל
הקרקע בעצמו, אחרי כן צריכים
לחתום על המפה כל השכנים הגובלים
בקרקע ולאשר אותה, ואז צריך לחתום
עליה גם מוכתר הכפר.
כל התיק, עם החתימות השונות
והמפה, מועבר למינהל לקבלת
היתר־עיסקה. ברגע שמתקבל אישור
כזה אפשר לגשת לטאבו ולהגיש
בקשה לרישום. מישרדי הטאבו
מצידם, בודקים מחדש את המפות,
בעזרת מודדים מוסמכים שלהם,
ואחר־כך יש תהליך מישפטי ארוך
ומסובך, שבו מוודאים את נכונות כל
החתימות והעברת הבעלות.
תושבי הגדה־המערבית אינם נוטים
באופן מיוחד למכור את אדמותיהם,
וזאת בלשון המעטה. גם אם נמצא מי
שיעשה זאת הוא משתדל שהדבר לא
יתבצע באופן גלוי. היהודים, לעומתם,
רוצים מאוד להשיג עוד ועוד אדמות
וליישב אותן כמה שיותר מהר.
בשל מצב אובייקטיבי זה, נעשות
כל מיני עיסקות אפלות כרי להשיג
אדמות הנמצאות בבעלות פרטית. חלק
לא מבוטל מעיסקות אלה נמצא בדיון
מישפטי, כשבעלי־הקרקע המקוריים
טוענים שבוצע זיוף חתימות.
התושבים הערביים בגדה מספרים
בחצי פה על איומים ושיכנועים שונים
על בעלי קרקעות כדי שימכרו את
אדמותיהם. המשא־ומתן בין בעל־הקרקע
לרוכש היהודי לא נעשה
באופן ישיר. בדרך כלל ישנם מתווכים
ערביים שונים ומשונים. הם משיגים

חבות

טוענת, כי מעולם לא מכרו את אדמתם, ולראיה
מציגה את טופסי רישום־הקרעות. למישפחה כ־60
דונם אדמה, שאותם הם מעבדים ומפרייה הם חיים.

\ *1יי מישרדי חברת גל נמצאים
יי #11 באחת ההתנחלויות הרבות
ששמן אלקנה. בעלי החברה הם שניים מתושבי

זמן רב בין בעלי־הקרקע הערביים ובין
החברה היהודית, דרך ביתלהמישפט
הערבי בגדה. בית־מישפט זה פועל
על־פי החוקים הירדניים תחת חסותו
של המימשל הצבאי. אך אין למימשל
שום זכות לשנות מפעולותיו או
החלטותיו של בית־המישפט, אלא אם
הדבר נחוץ לצרכי ביטחון צבאי.
לפני כשבועיים, ב־ 29 במרס, הוציא
בית־המישפט בשכם צו־מניעה לביצוע
כל פעולה בחלקת קרקע מס׳ 2091
ו־ 2104 בגוש מס׳ 2באיזור חזימה
באדמות בידיה. את הצו קיבלו בשם
הבעלים עורכי־הדין סעיד עתילי
מטירה ונדאל טהה משכם. הצו נמסר
באופן אישי על־ידי עורך־דין עתילי
למנכ״ל חברת גל ב־ 5באפריל.
אך עבודות־הפיתוח במקום לא
הופסקו. מנכ׳׳ל החברה טען. כי הוא

המקום. מנכ״ל החברה נכח במקום האירוע בזמן
התקרית וטוען כי הכפריים השליכו אבנים על איש
משמר־הגבול, ובעיקבות כך נאלץ השוטר לירות.

המכירה־כביכול. בית־המישפט קבע,
כי עד לבירור עניין זה אין לבצע שום
עבודות ושינויים על הקרקע המדוברת.

באשר
למה שקרה ביום השני
בשבוע שעבר. בתקרית שבסופה נהרג
תושב הכפר בידיה, יש שתי גירסות,
הפוכות האחת מן השנייה. הגירסה
היהודית והגירסה־הערבית.
אלמנתו של איבראהים אחמד
אל״אקרע, היתה עם בעלה באותו יום.
הם עבדו את אדמתם, כמו בכל יום. היא
טענה, כי במשך תקופה ארוכה בזמן
האחרון היו עובדים את אדמתם במשר
היום ולא ראו שום טרקטורים באיזור.
כשהיו חוזרים למחרת בבוקר, היו
רואים כי טרקטורים וכלי־רכב כבדים
אחרים עבדו במקום והשחיתו את
היבולים והעצים שלהם.
למישפחה כ־ 60 רונם באיזור, והיא
הוכיחה זאת באמצעות טופסים חתומים
ומבויילים מסיפרי־המיסים. המישפחה
נמצאת ב*קום כבר דורות רבים וחיה
מן האדמה.
באותו יום עבדה כל המישפחה
במקום — האב, האם ושני האחים
הגדולים. הם ראו את הטרקטורים
עובדים על האדמה שלהם, והחל ויכוח 1
עם מנהל החברה בקשר לעבודות ^
שנעשות בשטח. מנהל החברה אמר
להם, לדבריה, כי האדמות נמצאות
בבעלותו, ויש לו כל הזכות לעבוד
עליהם.
אחרי שהתמשך הוויכוח, סיפרה
האלמנה, קרא מנהל־החברה לאנשי
מישמר־הגבול. הניידת הגיעה ומתוכה
יצאו ארבעה חיילים.
״אחרי ויכוח קצר עם החיילים,
התקדם אחד החיילים לעבר בעלי,׳׳
סיפרה האלמנה בהתרגשות ,״נתן לו
סטירה חזקה ואגרוף.
״בעלי התמוטט על הארץ. שכנים
.שעבדו בסמוך ראו את שקרה ובאו
בריצה לעזור. הם שפכו עליו מים עד
שהתעורר.׳׳
כשהתעורר הזקן המשיך הוויכוח
עם שוטרי מישמר־הגבול, ויכוח שהגיע,
לדיברי האשה, עד לצעקות,
שבסופן הוציא השוטר את נישקו וירה
בזקן•
כפריים אחרים שהיו בשטח ועבדו
את אדמותיהם חשו למקום ונורו אף
הם. האלמנה טוענת, כי איש מהם לא
זרק אבנים או השתמש בסכין נגד

מחריפה 11 זולכת.
חתימות !¥11111 מזוייפות וודו!

שוטרי מישמר־הגבול. היא טענה, כמו
אנשים אחרים בכפר, כי איש מיש־מר־הגבול
נפצע כתוצאה מיריות
שנפלטו במהלך המריבה בין התושבים
הערביים ובין החיילים שבאו להתערב.
תושבי בידיה אינם מאמינים לשום
סיפור אחר.
הפצועים נלקחו לבית החולים
מאיר בכפר־סבא, וכל שאר האנשים,
תושבי הכפר בידיה שהיו במקום —
נלקחו עוד באותו יום למעצר —
ביניהם שניים מבניו של ההרוג
איבראהים אל־אקרע. עד לרגע זה הם
__ עדייו עצורים.
עורך־הדין לא יכול היה לבקר אותם
במעצר, מכיוון שלפי החוקים בגדה
המערבית — חוקי המימשל הצבאי
— יש אפשרות להחזיק עצור בלי
שיתראה עם עורך־דינו במשך 18 יום.
גם למישפחות לא ניתן להתראות עם
העצורים.
שני הפצועים שוכבים גם הם תחת
מישמר בבית־החולים, מבלי שלאיש
ממישפחתם תהיה אפשרות לראות
אותם.
אלמנתו של אל־אקרע היתה גם
היא במעצר במשך כמה ימים. היא
מספרת כי חקרו אותה שם, החזיקו
אותה בתנאים קשים ואף היכו אותה.

ה 1״ ה 1 0 | 11ל| 1י ך 11־ ך החץ המורה על המקום שבו אירעה
11 |# 1| /ו | 11^ 1 11111 1תקרית־הדמים, שבמהלכה נהרג תושב
הכפר בידיה. אחרי התקרית המשיכו הטרקטורים של חברת גל
קידמית, אך אפילו מרחוק ניתן היה
לראות שהטרקטורים ממשיכים
בעבודתם במלוא המרץ. על האדמות
מסביב לא נראו אנשים עובדים.
לעומת גירסתם זו של תושבי הכפר,
גירסה שאותה שמעתי באותו יום כמה
וכמה פעמים מפי בני מישפחותיהם של
העצורים, עומדת הגירסה היהודית,
שאותה שמעתי בחברת גל. אנשי
החברה מספרים, כי נוהל העבודה אומר
שבכל מיקרה שמגיע ערבי הטוען
לבעלות על הקרקע — יש להפסיק
מייד את העבודות. הקבלן במקום צריך
לקרוא למנכ״ל החברה, ווה קורא
למישטרה ומגיש תלונה על הפרעה
לעבודה. תפקידה של המישטרה
לבדוק את הנושא.
מנכ׳ל חברת גל טען כי מאז החלו
העבודות בשטח, באפריל ,82 לא היו
שום הפרעות מצד תושבי המקום.
ההפרעות החלו רק בשבועיים שלפני
התקרית, ובכל פעם שהיו הפרעות
נקראו אנשי מישמר־הגבול להתערב
ולהשליט סדר.
כך קרה גם ביום הראשון שעבר.
העבודות הופסקו באותו יום כמה
פעמים. ולכן ביקש מנכ״ל־החברה
שביום השני תבוא לעזרתו ניידת של
מישמר־הגבול כבר בבוקר, עם תחילת
העבודות.
הניידת איחרה, ובינתיים פרץ ויכוח

בביצוע עבודות־הפיתוח של השטח, למרות צו־המניעה המפורש של
בית־המשפט. ברקע נראה הכפר בידיה, המרוחק מן המקום כמה
קילומטרים. אל המקום ניתן להגיע רק ברגל או ברכב בעל הנעה קידמית.
בין התושבים ואנשי החברה. במקום
היו כ־ 15 תושבים ובערך אותו מיספר
של פועלים של החברה(רובם דרוזים).
כשהגיעה ניידת מישמר־הגבול החל
ויכוח איתם. במהלך הוויכוח, לדיברי
מנכ״ל החברה, זרק אל־אקרע אבן על
נהג־הניידת, שוטר מישמר־הגבול,
ופגע בו בפניו. השוטר, שעמד במקום
ללא נישקו, רץ אל הג׳ים והוציא את
הנשק.
כמה ־אנשים, ביניהם אל־אקרע, רצו
לכיוון שלו והמשיכו לזרוק עליו
אבנים ולקלל אותו.
אחר כך התעלף אל־אקרע בצד.
האנשים במקום, כולל היהודים, ניסו
להנשים אותו ושפכו עליו מים.
בינתיים, כמו שמספר איש חברת
גל, זרק עוד מישהו מן הכפריים אבן על
שוטר מישמר־הגבול. האבן פגעה בו
בצוואר. השוטר הסתובב אליו וירה
כמה יריות באוויר. חלק מן האנשים
שהיו במקום התחילו לרוץ לעבר
השוטר היורה והטיחו בו אבנים.
הוא נפל על הארץ והרובה נשמט
מידו. שלושה אנשים קפצו על הרובה
— לדיברי עד הראיה היהודי —
בינהם בנו של אל־אקרע, ונפתח מאבק
על הנשק, שבמהלכו נורו כמה יריות.
לבסוף קם איש־מישמר־הגבול מן
הארץ וקיבל בחזרה את הרובה שלו.

ך ד * 71 המוכתר המודח של בידיה אבו־אחמאד בראקאת, היה
11 מוכתר של הכפר במשך 32 שנים. הוא הודח כיוון שלדבריו
סירב לשתף פעולה עם השילטונות במכירת הקרקעות באיזור.
כהוכחה היא מצביעה על פצע חבוש
בראשה, שנגרם לה, לדבריה, על־ידי
החוקר בתחנת־המישטרה.
את גופת בעלה החזירו לקבורה
ביום הרביעי אחרי־הצהריים. לשני
בניו העצורים לא הותר להשתתף
בהלוויית אביהם.

גיידת צמודה
לקבלנים

^ שביקשתי מתושבי בידיה
^ שיראו לי את האדמות שעליהן
מדובר, נתקלתי בבעייה רצינית. מאז
המיקרה נתקפו כל תושבי הכפר
בחרדה קשה. הם טוענים, כי איימו
עליהם וכי מישהו השליט טרור בכפר.

התושבים פוחדים אף ללכת לעבד את
אדמותיהם. הם מספרים, כי כל מי
שהעז לגשת למקום — ובמיוחד מי
שהראה לעיתונאים את מקום האירוע
— נלקח מייד לחקירה במימשל
הצבאי- .
אחרי ניסיונות שיכנוע רבים, הסכים
צעיר מתושבי הכפר להילוות אלי.
הוא היתנה זאת בכך שיראה לי את
המקום מרחוק, ואז יירד מן המכונית
ואני אמשיך למקום לבדי.
נסעתי איתו. האדמות מרוחקות
כמה קילומטרים מן הכפר. הדרך לשם
היא דרך עפר משובשת ביותר, העובו־ת
דרך מטעים רבים של זיתים, מערבית
לכפר סרטה. אל המקום עצמו ניתן
להגיע כנראה רק ברכב בעל הנעה

ךןןךי 11ן \ ן ך קאסם יוסף עקל נעצר יחד עם כל מי שנכח באירוע.
^ 11 אשתו נותרה בכפר עם 12 ילדים וללא מקור פרנסה.

המישפחה, כמו רוב תושבי הכפר האחרים, מוציאה את לחמה מן האדמה.

הכפריים הערביים רצו לכיוון שלו, ואז
הוא ירה לכיוון הקהל.
בסופן של יריות אלה היו מוטלים
על הארץ שלושה אנשים, בינהם
אל־אקרע, שמותו נקבע כאשר הגיע
לבית־החולים מאיר בכפר־סבא.
את הפצועים הסיע לבית החולים
מנכ״ל חברת גל, שהיה עד״ראיה לכל
האירוע.
ביום החמישי שעבר הוציא
בית־המישפט בשכם, על ידי עורר־הדין
טהה ועורך־הדין עתילי, עוד 18
צווי־מניעה להפסקת עבודות הפיתוח
באיזור אלקנה ד. הצווים נוגעים
ל־ 600 דונם מאדמות בידיה.
תושבי הכפר טוענים, כי לא מכרו
כלל את אדמותיהם. הם מוכיחים זאת
בעזרת מיסמכי־בעלות הלקוחים
מסיפרי־המיסים. הטענה מופנית גם
נגד אשתו של מוכתר הכפר בידיה,
החתומה לדבריהם, כאילו היא מכרה
את אדמות הכפר.
בבידיה שימש עד לפני שנה
אבו־אחמאד בארקאת מוכתר. הוא כיהן
כמוכתר הכפר במשך 32 שנים, עד
שהגיעו אליו השילטונות וביקשו ממנו
לשתף פעולה. לדבריו, הוא סירב בעניין פעולה
לשתף איתם
מכירת־האדמות, ולכן פוטר מתפקידו.
במקומו מונה מוכתר חדש, המוכן ואת השילטונות
לשרת את
סוחרי־האדמות. אשתו של המוכתר,
לטענת תושבי ביריה, משתפת פעולה
עם סוחרי הקרקעות, ובעזרתה הם
מעבירים את הבעלות על האדמות .
אחדים מתושבי בידיה אכן מכרו את
אדמותיהם. הדוב — הם טוענים,
סירבו בתוקף, ואז נעשה זיוף מסמכים
מאחורי גבם ועל חשבון פרנסתם.
ביום הרביעי שעבר הפיצו אנשי
אגודות הכפרים שמועות זדוניות,
כאילו עורך־הדין משכם נעצר ונחקר
על-ידי השילטונות. הכוונה היתה ,
להפחיד את תושבי הכפר כדי שלא ־
יגישו לבית־המישפט בקשות להוצאת
צווי״מניעה חדשים. בינתיים, כך חשבו
באגודות, ייגמרו עבודות הפיתוח
הראשוניות וייקבעו ״עובדות בשטח״.
אחרי מותו של אל־אקרע קיבל
העניין מימד חדש. מילחמת הקרקעות
נכנסה לשלב שבו נשפך דם על
האדמה. דם שיכול היה להיחסך אילו
היתה הזרוע המבצעת בשטחים —
המישטרה או מישמר־הגבול —
דואגת לאכיפת החוק לשמו — ולא
מגינה באופן אוטומאטי על אנשי
היהודיים.
החברה

ענתסרגוסטי

ועדת־החוקה תקיים ישיבות בנזישכן־הנשיא, מ ,הוציא פסק־דיז מחת נגד
העיתונאי זמה מנסה סגנית־שר־החינח־ להסתיר מראש הממשלה
לישיבת סיעת המערך
בכנסת נכנס מלצר, פנה
ליושב־ראש הישיבה משה
שחל ושאל אותו :״רוני, מה
אתה רוצה לשתות?״ שחל
הנדהם מיהר לענות :״אל תקרא
לי רוני. כי רוני מילוא זה
ליכוד ואני במערך חוץ מזה, הוא
חייב מיליון לירות ללב־י, ואני
לא רוצה לשלם אותם.״ העיר לו
חברו לסיעה רענן נעים:
״ההבדל הוא שתני חייב מיליון
ואילו לך יש מיליון.״
ערב הכתרת הנשיא חיים
הרצוג לתפקידו הוא בא
להיפרד מחברי ועדת״החוקה של
הכנסת, שבה הוא היה חבר.
יושב־ראש הוועדה אלי קולאס
הציע לו בבדיחות הדעת, שכדי
שהם לא יתגעגעו זה לזה —
יקיימו חברי הוועדה את
ישיבותיהם במישכן־הנשיא.
בתום הברכות הרימו
הח״כים והעיתונאים שהצטופפו
בחדר כוס לחיי הנשיא. רק הכתב
הפרלמנטרי של ידיעות א חרונות
גירעון רייכר לא נטל
חלק בכך. הסיבה: לא נותרה
כוס עבורו.
אחרי בחירתו של הרצוג
העיר דובר מפ״ם אמנון לוי,
שהוא היה רוצה שבכל שנה
יושבע הנשיא. כשנשאל מדוע,
ענה :״אוכל כל־כך טוב כמו
במסיבה אחרי השבעתו של
הנשיא לא אכלתי בכנסת
מעולם.״
האם איים עורך־הדין
אהרון מאפו, חבר הוועד־המנהל
של רשות״השידור על
חייו של עיתונאי? בישיבת
הוועד־המנהל האחרונה הוא מתח
ביקורת על תוכניות־הטלוויזיה
המתוכננות ליום ירושלים.

בכינוס צעירי המפד״ל,
שדן בשבוע שעבר בפילוג
המיפלגה, גייס השר זבולון
המר את עשרת הדיברות
לתמוך בהן את עמדתו. הוא
סיפר, שכאשר למד בבית״הספר
היסודי ביקר בו הרב יעקב
הרצוג, אביו של הנשיא
הנבחר. הוא שאל איזה מעשרת
הדיברות אדם לא יכול היה
למלא. המר ענה :״כבד את
אביך ואת אימך.״ הרב בירך
אותו על תשובתו.

מתקבל בחיבוק עז ובחייו
רחב על״ידי נחמה שי אשתו
של איש הרדיו הוותיק שמואל שי. הנשיא ורעייתו
במהלך דבריו הוא קיבל פיתקה
שנכתבה על״ידי העיתונאי
הוותיק נקדימון רוגל, יועצו
של מנכ״ל הרשות יוסף
(״טומי״< לפיד. בפתקה נאמר:
״עורך־הדין פאפו נכבדי. חברות
בוועד־המנהל של רשות״השידור
כמוה כעלומים. היא מצב זמני.״
פאפו השיב לו מייד בכתב:״מר
רוגל נכבדי! החיים כמוהם
כחברות בוועד־המנהל. הם מצב
זמני!״ לצידו של רוגל ישבו
מנהל הטלוויזיה בערבית יוסף
הטלוויזיה מנהל
בראל,
טוביה פער ומנהל הרדיו
גדעון לב־ארי. הם שמעו את
רוגל אומר לעצמו, בקול רם:
.אני חושב שהוא הוציא עליי
פסק־דין מוות.״ פאפו, ששמע
על טענתו של רוגל מיהר
לפייסו:״מה פיתאום? אני מאחל
לך חיים ארוכים עד .120״
ממלא־מקום יושב ראש
הוועד מיכה ינון התלונן אף
הוא על תוכן השידורים והיעדר

111141 11111171 מועך את פחית משקה הקל אחרי שסיים לשתות את תכולתו.
11 1 1111111 מצא, סגן ראש עיריית ירושלים ויושב־ראש מועצת״המנהלים של
חברת הבניה הממשלתית שיכון ופיתוח, היה הנואם השני בכינוס לחיזוק תנועת החירות,
שנערך ב״מצודת״זאב׳ בתל־אביב ביום החמישי האחרון. אחרי שסיים לדבר, הוגשו
לשולחן הנשיאות משקאות קלים. מצא, שכנראה לא היה רגוע, כילה את זעמו בפחית.

באו לחתונת בגס של בני״הזוג שי, ניר, עם חווה,
ונחמה לא התאפקה באשר ראתה את האזרח
מס׳ אחד. היא חיבקה אותו ואחר־בן נשקה לו.
ייחוד לאומי בהם. ואז גילה פאפו
ששידורי יום־ירושלים הם
ששיכנעו אותו להכנס לרשות־השידור.
הוא פגה ליושב־ראש
הוועד המנהל ראובן יחץ וגילה
לו :״אני זוכר שעוד לפני עשר
שנים ציינו בטלוויזיה את החג
בכך ששאלו ערבים ממזרח־ירושלים
איך הם מרגישים תחת
כיבוש יהודי. זה הדליק אצלי את
הזיק להיכנס לוועד.״ העיר ירון,
פרופסור למישפט רומי :״זה היה
זיק מכובד״.

יהודה בן־מאיר סיפר
זיכרונות מהטירונות שלו בתשובה
לשאלה אם יש להתפלג או
לא. סגן שר־החוץ סיפר משל על
מירוץ מיכשולים: מרחוק אין זה
נורא, אך כשמתקרבים למיכשול
— הכל נראה אחרת. בן־מאיר
סיפר שהוא קפא, בירכיו הפכו
למים, ומאחוריו האיצו בו חבריו
שיקפוץ .״בסוף קפצתי, ועובדה
שעד היום אני בחיים,״ סיים את
דבריו.
אחד המתדיינים במפד״ל,
זכריה עסרוני, הישווה את מצבה
הנוכחי של המפלגה לתאונת־דרכים
.״הלכנו לבחירות שגרמו
לתאונה קטלנית עם שישה
הרוגים.״
המילה העברית ״עכשיו״
גורמות לסגנית שר־החינוך
מרים גלזר תעסה רפלקסים
מוזרים. היא סיפרה שפעם היא
הוזמנה למופע בתנועת החרות,
שנשא את השם פעמי עכשיו.
השם צרם לה והיא ניצלה עיסוק
אחר שהזדמן לה באותו היום,
כדי להתחמק מהאירוע.
מיכתבם של ההורים
השכולים רמה ויהושע זמיר
מקיבוץ עין־דור, שפורסם ביום

הכינוס, שאותו אירגן ח״כ מיכאל קליינר, הביא ל״אולמי העצמאות׳ רבים מחברי מרכז
התנועה, בינהם ח״כים ושרים. קליינר ומיכה רייסר לא באו לסקס השבעת״הנשיא, שנערך
באותה שעה, ביגלל הכינוס המיפלגתי של תומכי השר דויד לוי. למקום בא במפתיע ח׳כ
רוני מילוא, מאנשי יצחק שמיר. הוא בא באיחור ונאלץ להמתין במתח רב, עד לרגע שבו
הוזמן לדבר. מילוא לא ידע עד הרגע האחרון אם קליינר יאפשר את הופעתו על הבימה.
העולם הזה 2384

חמישי שעבר בהארץ, השפיע
על הח״כית מאוד. ההורים שבנם
ירון נהרג בקרב על הבופור
בתחילת מילחמת הלבנון, קראו
לראש־הממשלה לעצור את
ההרג בצפון. .הייתי קובעת
שהמיכתב של זמיר הוא מידע
חסוי,״ אמרה גלזר תעסה,
״הלוואי שלראש־הממשלה לא
יגיע המידע הזה״. לכלכלה הפרופסורים
שבאו לדבר לפני חברי ועדת־הכלכלה
של הכנסת על מדיניות
מישרד־האוצר גילו, שיש״להם

הוזכר שמו בסוף הסרט.
למה היא התכוונה, סופרת
הילדים המוכשרת אלונה
פרנקל? באחד מספריה הפופולאריים
היום הרע של טובה
היא כותבת על הילדה הרעה
טובה, ששפכה חול על ראשו
של זאב רחבעמי.
עוד שחקן הפך פיתאום
דתי. יצחק ברקת, לשעבר
שחקן בתיאטרון הבימה וכיום
יושב־ראש איגוד האמנים
בהסתדרות, עדיין אינו חובש
כיפה — אך הוא שומר שבת,

\ 1דרקחךך הידוע בפינויו ג׳ון דארלינג,
\ 1 1 11 1- * 1ממפקדי רשת־המחבלים
שהטמינה פצצות במקומות״צינור בקאהיר, לוחץ
את ידו של אריה קראטו( ,למעלה משמאל) ,יבואן
הרכב. דר, שהתפרסם בפרשת עסק הביש, הוא

מיבואני רכב חדש מספרד, ביחד עם האחים רמי
(למטה מימין) וארנון (למסה משמאל) אילין.
למסיבה שערכה החברה לרגל יבוא המכונית
הראשונה לארץ, השתתף גם איל״המכוניות הוותיק
אפרים איליו(למטה במרכז) ,שבא להרים כוסית.

מל פוסל:

1ה טניס אי האמריקאי חותם למעריצים דווקא
אחרי הפסדו. פרסל, שבא להשתתף בכינוס־הפועל,
התמודד ביום השישי האחרון עם שלמה גליקשסיין,
במרכז״הטניס ברמת״השרון. הוא הפסיד לטניסאי הישראלי, אן זה
לא הפריע לו לחתום את שמו לילדים הרבים שהתאספו סביבו.

מתחרה חדש. השעה היתה קרוב
ל־ 4אחרי־הצהרים, וח״כים
אחדים שישבו בחדר התנצלו
והסבירו שהם חייבים לצאת,
משום שבמליאה נואם סגן־השר
פסח (.פייסי״ז גרופר על
ענייני חקלאות. יושב־ראש הועדה
גד יעקבי העיר, שמוזר
בעיניו שיש כאלה המעדיפים
חוויה אינטלקטואלית בנאומו
של סגן־השר, על־פני דיברי
הפרופסורים. ואכן, ח״כ יצחק
(,זיגי״) זייגר, ח*כ הליברלידם,
שינה דעתו ונשאר בחדר ישיבות

ח״ב מפ״ם יאיר צבן
ביקש להתחיל את נאומו, אך

מתפלל שלוש פעמים ביום ואף
עוטף את ידיו ברצועות־עור
הקרויות תפילין.
שימחה דיניץ נשאל
מיהו המנהיג הרצוי -למיפלגת
העבודה. תשובת השגריר־לשעבר
בארצות־הברית. :הצרה
היא, שיש יותר מדי אנשים
שראויים לתפקיד ההנהגה.״
יעקב אחימאיר, מפיק
ומנחה מוקד אומר כי מעולם לא
הציג את השאלות למרואייניו.
למרות זאת, רק שניים הפתיעו
אותו כאשר רואיינו בתוכנית.
האחד היה שר־האנרגיה יצחק
מודעי, אשר התפרץ בתוכנית

נגד כתב־ הטלוויזיה דן סממה,
בעיקבות שידור הידיעה על
חקירתו בהאשמות שיוחסו לו
על-ידי ח״כ העבודה יהודה
חשאי. השר השני הוא זבולון
המר, שבאחד מהראיונות איתו

קהל־הצופים שחזה בהצגה
בית־משפט לא הבין מה אירע
לסניגורו של השחקן יאיר
ששיחק
.(:קויה״) רובין,
בתפקיד אנס המובא לדין.
הסניגור שימחה זיו הפסיק
לחקור את שולחו וכמעט לא
הוציא הגה מפיו. עורך התוכנית
יעקב בן־הרצל, שישב בשולי

חבריו במערך שלמה הלל
ושולמית אלוני התווכחו

בלהט. העיר להם צבן:
.במקורות מצאנו ששלמה הילל
שולמית — ולא התווכח איתה.״
הציטוט הועיל והשניים השתתקו.

האסטרולוג
הרצל ליפשיץ
אינו מודאג מהמתיחות
בצפון. הוא טוען שעל־פי תחזיתו
המילחמה לא תפרוץ עתה. יש לו
שני מועדים אחרים, שבהם
יכולה לפרוץ מילחמה בין
ישראל וסוריה, הראשון הוא
הקיץ הקרוב והשני הוא האביב
הבא.
טולים, כלב הרועים
הגרמני של דליק ווליניץ,
ביקש למחות על כך שכבודו היה
למירמה. הוא היה הכלב שהופיע
במונודראמה הטלוויזיונית קול
אנושי, שבו כיכבה גילה
אלמגוד. טולים, שגנב את
ההצגה מהשחקנית הוותיקה,
היה הכלב השלישי שהובא
לצילומים, אחרי שהשניים
הראשונים לא התאימו לתפקיד
ואף השתוללו. למרות זאת, לא
העולם הזה 2384

זאב

| 1ך ק 1קאריקטוריסט. תארץ׳ מ־
^ 111|# 1צייר את האצנית אסתר
רוט־טחמותב. פרקט מצא את האצנית הוותיקה

במיגרט האתלטיקה המטוכלל בהדר״יוסף, ט ם
נערכו ת ח תיות האתלטיקה טל נינוס־הפועל. היא
קיבלה במקום מדליה ממזב׳ל הפועל, יצחק אופק.

הבימה, אף העביר פתק לשופט,
עורן־־הדץ אמנת זיכרוני,
והסב את תשומת־ליבו שזיו־שקט
מדי. בעוד קויה מספר את
גירסתו על האונס, נושא המופע,
ביקש זיו את רשותו של זיכרוני
שישחרר אותו מהגנה על קויה.
.יש לי בלאק־אאוט מהקהל
כאן,״ הוא אמר לזיכרוני כמעט
בתחינה, אך השופט סירב
להיענות לבקשתו. הכל היו
בטוחים שזה חלק מההצגה. אך
אחרי ההפסקה, כאשר עלתה
לבימה עורכת־דין צעירה
והתיישבה לצידו של קויה,
התברר שזיו אכן נשאר
מאחרי־הקלעים. הקהל שמילא
את האולם בילבל את הפרקליט
המרבה להופיע בבתי־המישפט,
שם האולמות קטנים יותר. את
המצב הצילה שותפתו למישרד
מאיה ורשבסקי, שהחליפה
אותו. היא אף זכתה בנשיקה
ארוכה מפיו של קויה.

חזותו של יעקב
אבימור לא מסגירה את
תפקידיו כמזכיר מועצת פועלי
עפולה וחבר הוועדה המרכזת.
אבימור הוא צנום ביותר, נראה
צעיר מ־ 32 שנותיו. כאשר הוזמן
עם ח״ב העבודה לפגישה נפתלי בלומנטל, שאלה אותו
המזכירה אם הוא הבן של
אבימור. עסקן־הפועלים הצעיר
הוא יוצא גרמניה, וכמוהו גם
מזכיר מועצת פועלי כרמיאל,
עזרא פיק.

בל תי ם

על מה מבזבז השמאל
את זמנו 1מה1
האינטרנציונל הישראלי?
בדיון על חוק ההונאה
בכשרות טענה אלוני שמשגיחי
הכשרות הם מיותרים. בעודה
פונה לשר־הפנים והדתות יוסח
בורג, נכנס לאולם יהודה
נן־מאיר הסתודד עם חברו
למיפלגה. יושב־ראש הכנסת
מנחם סבידור נזף בשניים:
״אני יודע שאתם עכשיו
במצוקה, אך אני מרשה לעצמי
להיות המשגיח כאן.״ הנזיפה
הועילה והשתיקה אותם.

• הנייל :״אני אומר שאולי
עוד יבוא, יום אחד, ההיסטוריון
שיאמר שהיו צריכים למות 521
חיילי צה״ל, כדי להוציא את
שרון ממישרד־הביטחון.״
• הנ״ל, על מחנה השמאל
בארץ :״אם היינו יושבים פחות
בטיילת ובאבטיחים, והיינו
הולכים לשכונות, התוצאות היו
נראות לעין.״

! לרי 11הול 1ך פוקחת את עיניה ומתכופפת
1 1 /1 1 1 1 1 /1 /1 1 11 1/1קדימה. לפני שהיא מתיישבת
בכיסא. סגנית־שר״החינוך נאה לכינוס לחיזוק התנועה, שנערך
ב״מצודת זאב׳ ,אחרי סיום סכס השבעת הנשיא במישכן־הכנסת.
היא הוזמנה לנאום זמן קצר אחרי בואה, ונאמר עליה, שבניגוד לשר
שלה, היא עוסקת בטיפול בענייני חינוך, ולא בפוליטיקה. י

פסוקי ה שבוע
• הנשיא החדש חיים

הרצוג, אחרי השבעתו לתפקיד
:״לפני הטקס הרגשתי כמו
חתן שמובילים אותו לחופה,
והייתי נרגש ומתוח. אבל ככלות
כל אלה, אני מרגיש כמו אחרי
לידה.״
• הנ״ל, על מסיבת־ההכתרה
שנערכה במישכן־הכנסת אחרי
ההשבעה :״מעולם לא התנשקתי
ביום אחד עם כל־כך הרבה
נשים.״

• העיתונאי אמנון אב
רמוביץ,
על יחסו לשר־הביטחון
המודח אריק שרון :״לא
היתה לי טינה בסיסית לשרון.
להיפך — היתה לי חיבה
בסיסית. שרון הוא מהגיבורים
המיתולוגיים של ילדותי.״

• העיתונאי עמום קינן
:״שום נצחון בשום מילחמה
אינו יכול להפסיק את ההרג. רק
שלום יכול.״

• הרב

מנחם הכהן:

״שילטון הליכוד מבקש להרוס
את כל מה שבנה המערך —
אפילו את המפד״ל.״

• המחזאי יהושע סובול
בחותם: למה שרו את אל נא
תעקור נטוע בהפגנת האחד
במאי של ההסתדרות? זהו
האינטרנציונל שלנו.״

חרות

מיכאל

קליינר :״סגן־נשיא ארצות־הברית,
ג׳ורג׳ בוש, שמח
שלמשה ארנס אין דרכון
אמריקאי. כי אז היה לו מתחרה
נוסף על תפקיד נשיא ארצות־הברית.״
העולם
הזה 2384

ק ח סטרימלי,תן \;ץ

ותסוס א ת הקינן!!!

אני מר תו ס ס, בקיץ אני ט ס עם סו דהסט רי ם ( 201 הגדול) וב קבוק ה סו ד ה
הגדול המלא ע סי סיו ת של ס ט רי מ לי.
אני מ ק בל 25 לי ט רי ם של מ שק או ת ק לי ם בלחיצת כפתור והכל מ מיכל גז אחד.
למה לי ל ס חו ב כל מיני ב ק בו קי ם שונים ו מ שוני ם!
אז איך ל ת סו ס את הקיץ?
שים ס ט רי מ לי בכוס תן גז וצא לדרך!!!
ט ט רי מ לי ת פוזי ם — או רנגי ד ה
ס ט רי מ לי לי מון — לי מונ ד ה
ט ט רי מ לי ת פו חי ם — סיי ד ר
ס ט רי מ לי א ש כו ליו ת — ל מ בי ני ם
ס ט רי מ לי קו ל ה — בלע די
ט ט רי מ לי פטל — לי ל די ם
והבק בו קהמת אי םלהכנת סו ד ה
במכ שי רטודהסט רי ם 201 הני תן
ב חינ ם

החודש ניתנת לך
הזדמנות להחליף
את מכשיר הסודה
הישן שלך(סיפולוקוס,
קנווד, ואחרים) ולקבל
— 500.שקל זיכוי
בקנותך מכשיר

חני ת ב די קהו שי רו ת מיי די ברחבי הארץ:

א׳ בל־ בו שלי ם
המש בי ר ל עי נ ן וייי ננוף סנ ט ר
נ׳ הסש בי ר לערכן אשק לון
>׳ המש כי ר לערכן י רו ש לי ם
ד׳ המש כי ר לערכן נאר ־ שנע
ה׳ המש כי ר לערכן נ תני ה
ו׳ המש כי ר לערכן חי פ ה

מחירי סודה ומשקאות קלים

סודהסטרים 201

נבדק בסופ רמ רקט בלינסון פיית בתאריך 5.4.83 -
סו דה
סו ד ה של סו דהסט רי ם

מ חיר ללי טר
3.12שקל

סודה של שוופס ( 1ליטר)
סוד ה של ט מפו ( 1ליטר)

25.50 שקל
23 -שקל

סו דהסט רי ם סו ד ה +״ ס ט רי מ לי ״

מ חיר ו לי טר משקה
13.12שקל

משק או ת קליס
קנקל 2ליטר
בריסטל 2ליטר
טמפו מ שפח תי
קוק ה־קולה מ שפ ח תי
.שוופס מ שפחתי
^ קיי לי סטסח פי

י•1פ נטעם לימון

13. 00־ 09.0 0
14.0 0 - 17.00
09.00
12.00
10.00
12.00
09 .0 0
12.00
09.00
12.00
09 .0 0
12.00

27.75
27.75
28.80
27.30
28.80
27.30

שקל
ש קל
שקל +פקדון
שקל +פקדון
שקל +פקדון
שקל +פקדון

סירופ אשכוליות

רעיון תוסס
ת חנו ת מו ר שו ת: אי ל ת: המש בי רלצ רכן, מ ע דני ה דרומית, רח׳ אלמוג 9 , 2א שדוד: המ שכיר לצרכו, מ.י.א. בע־נז רח׳ הראשונים 16ו • אשקלון: המש בי ר לצרכן, סלון כ הנ ארח׳ צה־ל ו • או סאלפחס: ס ם אלנום •
באר-שבע: המ שכיר לצרכן, אודיל, רח הרצל ו ; 7סטפ -א ש, רח׳ רמב״ם • 7בתים: ש׳ אלק טריק רח בלפור ; 87 כל-בו ליפשיץ רמי בלפור • 3 3גבעתיים: היוונית, רח׳ ויצמן : 25 שרות׳ חשמל, א חי ם ראשון,דרך ה שלום
05ו • הרצליה: כל-בו שוח ט, רח סוקולוב • 34 חולון: רמי אחרוני רח׳ אילת • 36 חדרה: שחר המאור רח׳ הנ שיא • 36 חיפה: המ שכיר לצרכן, סג ל ובניו רח׳ החלוץ • 61 טבעון: קל א ם, רה׳ האלונים 85 פו: סלון
ני רון, ר חייפת 0 3ו •י רו ש לי ם: המ שביר לצר כן, סעת ״ חז קאלרח׳ הרברט ס מו א ל ; 2טבירא׳ רח יפו • 97 בנ ה: פיזנ ט׳ ,מ ר כז מ 0חרי * 6כפר -םבא: יצ חק כ הן, ר חוי צ מן 34ו • כ ר מי א ל: ס ט רו לזיגי, מ ר כז מסחרי • לוד:
תניני חנון רח הרצל • 49 מגדל העמק: בן ח״ ם יוסף מרכז מס ח רי • 1נ ה רי ה: פינ ת הפר ח רח ויצמן * 6 2נשר: ב ן ארי משה, ר ח׳ ה ת שבי 22נ ת ני ה: המ שכיר לצרכן,רדיו אקספרס, רח הרצל • 39 נצרת: בני
איברהים, רח׳ יוסף • 720נצרת עי לי ת: נ ץ ארוין, הגפן • 722 עכו: גרי זינו רח׳ הארבעה • 24 פרדס כץ: מוצר׳ חשמל, ד בו טינ ס ק׳ • 129 פת ח־ תקוה: הרצוביץ אב שלום,רח׳איכילוב • 1צפת: גנון ש מואל, ר ח׳ ירושלים
• 70 קי ר און: אלקטרו און, מרכז מסחרי • קרית אתא: פטמןמשה, ר ח׳ העצמ או ת • 50ק רי ת -ש מונ ה: המ שכיר לצרכן • ק רי ת מלאכי: ל חי אני מ ר כז מםח רי * ר חו בו ת: לנ םידףר חי הרצל • 188 ראשון לציון: יורם כהן,
רח־ רוטשילד • 42 רמלה: קשרו י חז ק אל רח׳ ז בו טינ ס ק׳ • 15 רמ ת-נן: מעדניה יובל, הרואה 29ו • ר עננ ה: בלוך אס ת ר, א חוזה • 108 רמת-השרון: רדיו עוז סוקולוב • 65 שדרו ת: לי שע חנן, רח׳ ׳וספטל • 153
תל-אביב: כל-בו שלום • המ שכיר לצרכן אלנב׳ • המ שכיר לצרכן דיזנגוף סנ ט ר • אברבנל סוכנו׳ ות, רח׳ בוגרשונ • 23בני אחרוני, רח׳ הרצל • 23 כביס-קור רח׳ ה הגנ ה 78 שכי ה ת קו ה • ש מ חי ובניו רמי נחלת בנימין • 94

הבאים לבלות בקמפינגים מן השורה הראשונה :
בדיסקוטק או בבריכה (כן, יש בקמפינג),
במינימרקט או באמבט(כן, יש בקמפינג) ,ליד
מכונות הכביסה והייבוש האוטומטיות (כן, יש
בקמפינג) עם גיטרה ביד באוהל המרווח
והמודרני, או בתחרות תחפושות משגעת (כן, יש
בקמפינג) .בלי מחיצות, בלי מסגרות, כמו
שצעירים אוהבים.

מסלולים מרתקים
כשאנו אומרים אירופה הקל אסי ת או אמריקה
מחוף אל חוף, איננו מתכוונים רק למגדל אייפל
או הקוליסאום, ולא רק לפסל החרות ובניין
הקפיטול. אנו מתכוונים למקומות, נופים, הווי
אווירה ותרבות, שבלעדיהם (לדעתנו לפחות) ,לא
יכול המטייל לומר הייתי ב ...לבחירתך מסלולים
שונים המקיפים את אירופה וארה״ב, ומאפשרים
לך לראותם כראוי, ללא החיפזון המאפיין טיולים
מאורגנים אחרים. תבקר גם באתרים שמחוץ
למפת התיירות הקלאסית, ומלבד דיסנילאנד
ושער הנצחון, תבקר גם בעיירות טיפוסיות,
טירות, פסגות מושלגות וחופי רחצה מפורסמים.
תאכל מאכלים מקומיים ותבקר במופעי בידור
ופולקלור. תבלה בדיסקוטקים ותערוך קניות
בשווקים מפורסמים ובירידים עממיים.

טיול שעושה חברים
קמפינג— כך מטיילים צעירים בעולם. לא עוד
תיירות מרובעת אלא אווירה חופשית ״בלתי
מכופתרת״ .אתה פוגש צעירים מכל רחבי תבל

סקר מגלה: חברים ממליצים על
קמפינגטורס

9וז\מ\זו* 0

סקר מקיף שנערך בין מטיילי קמפינגטורס מגלה
כי 850/0מקרב הצעירים הצטרפו לטיולינו בגלל
2סיבות עיקריות :
א. המלצת חברים או בני משפחה.
ב. האופי והאווירה המיוחדים של טיולי קמפינגטורס.

לני ש מ,

הרבה יותר ובהרבה פחות מזומנים
החשבון הפשוט!
במקום להשקיע במלון, במלצרים, בטיפים ובכל
השאר, אתה משקיע בעצמך. מחירי טיולינו
כוללים הכל: כל דמי הכניסה לכל האתרים (אין
הפתעות בלתי צפויות) ,לינות בקמפינג(וגם בבתי
מלון) 2 ,ארוחות מלאות— חגיגה אמתית
(ולפעמים גם במסעדות) .חוסך עשרות רבות של
דולרים, תוכל לבזבז או ת ם על עצמך בלבד!!!
יורוקמפ לחרוש את אירופה בחמישה מסלולים נהדרים
לדוגמא 25 :יום אירופה הגדולה: לוצרן, ונציה,
רומא, פירנצה, הרביירה הצרפתית, פריז,
אמסטרדם, לונדון.

המחיר $ 1,502 כולל טיסה

אמריקמפ

35 יום מרתקים מחוף אל חוף.

המחיר $ 2,766 כולל טיסה
7עם חברים, לפגוש
ללכת על גיול במחיר שג(
קמפינגטורס.

מענעיס^
יכול.
ביצוע מעולה
צוות מומחי הקמפינג של קמפינגטורס ידריך
וילווה אותך לאורך הטיול.
נסיוננו רב השנים בביצוע טיולי קמפינג מנוצל
כולו לטובתך, הנוסע.
לוח הזמנים הגמיש, הארגון המעולה והמסלולים
המגוונים נותנים לך ״תפריט חו״ל״ שלא תמצא
באף מ קו ם אחר.

!גח 1ק, צ חוק, אבד _
האם שולטים הסובייטים בסוריה? האם יכול יורי אנדרופוב
לתת פקודות לחאפט׳ אל־אסד?
שאלה טובה.
יש לי תשובה בצורת סיפור:
כמה חודשים לפני מילחמת ששת־הימים, כאשר גברה
המתיחות בגבול הצפוני, הזמין אותי השגריר הסובייטי לשיחה
בשגרירות שלו ברחוב הקשת ברמת־גן. הייתי אז חבר־כנסת
מטעם תנועת העולם הזה, והשגריר ידע שאני מתנגד למילחמה.
השגריר היה ניקולאי צ׳ובאחין, איש סימפאטי בעל
חוש־הומוהכמו אנשי־ציבור
רבים הייתי מבקר פעם
בשנה בשגרירות, לרגל
יום־המהפכה, אוכל קאוויאר
ושותה וודקה טובה. אך
מעולם לא הזדמן לי לשוחח
עם השגריר ביתר הרחבה,
ותמהתי לפשר ההזמנה
הפעם.
השגריר נכנס מייד
לשיחה פוליטית. הוא ביקש
לשכנע אותי שממשלת
ישראל מתכננת התקפה
זדונית על סוריה, וכי היא
מרכזת כוחות בגבול הצפוני. אסד התקפות הפידאין בצפון
משמשות לה רק כתואנה,
טען, והכוונה האמיתית היא לשרת את האמריקאים, החוששים
מפני המישטר הפרו־סובייטי ברמשק.
אמרתי לו שאיני מאמין שיש ריכוזי־כוחות בצפון. למרות
התבטאויות ראש־הממשלה, לוי אשכול, והרמטכ״ל, יצחק רבין,
שאיימו במילחמה, לא האמנתי גם שיש תוכנית ממשית כזאת.
״אולי נניח שכל מה שאתה אומר הוא נכון,״ הוספתי ,״מדוע
מאפשרת סוריה לפידאין לתקוף את ישראל משיטחה? אם,
לדעתה, ממשלת״ישראל רק מחכה לאמתלה כדי לתקוח את
סוריה — מדוע היא מספקת לה אמתלות כאלה? יש פיתרון
פשוט: תציע לממשלתן־ להורות לשגריר הסובייטי בדמשק
לייעץ לסורים להפסיק לזמן־מה את כל ההתקפות הפלסטיניות״.
השגריר פרץ בצחוק .״האם אתה באמת מאמין שמישהו
בדמשק מקשיב לשגריר שלנו?״

העם החליט:
עלית!
פעם הקימו את נצרת עילית. עכשיו מקימים את שכם עילית.
מחרתיים יקימו את רמאללה עילית, יריחו עילית ועזה עילית.
תמיד עילית.
מדוע, בעצם? מדוע לא שכם תחתית, רמאללה תחתית, יריחו
תחתית?
אילו חיינו במאה ה־ , 12 זה היה ברור לגמרי. הצלבנים בנו את
מצודותיהם בראשי ההרים, כדי לשלוט בסביבה. גם לפני מאה
שנה זה היה עדיין סביר. היה מקובל על המצביאים שבקרב נתון
היתרון למי שחולש על השטח הגבוה יותר.
אפילו בימי חומה ומיגדל, עוד היה בכך הגיון.
אבל עכשיו? כאשר צה״ל שולט באוויר ועל הקרקע, וכאשר
אמצעי־הקשר הם מתוחכמים כמו שהם, איזה יתרון יש בישיבה
בראשי־הרים, החשופים לרוח?
השאיפה אל ראש־ההר אינה מוכתבת עוד על״ידי שיקולים
טאקטיים־טופוגראפיים. יש לה, לדעתי, מניעים פסיכולוגיים
עמוקים.
ההתנחלויות אינן קיימות למען ״איכות החיים״ ,כפי שמספרים
לנו הילדים האשכנזיים הבלונדיים בתשדירי־הפירסומת של דויד
לוי. אין הן מבקשות להשתלב בנוף הארץ, כמו הכפרים הערביים
שבמורדות ההרים, כדי ליצור הרמוניה של מולדת. הן קיימות כדי
לסמל שליטה, שליטה על הנוף ושליטה על בני־ארם.
הן באות כדי לספק צורך נפשי עמוק לשלוט, לחלוש, להוכיח
שאנחנו גיבורים וחזקים, לעומת הג׳וקים המסוממים בעיר
ה״תחתית״ ,החיות הדו־רגליות הרובצות שם למטה.
כל התנחלות עילית כזאת צועקת 60 ,דקות בשעה 24 ,שעות
ביממה :״אנחנו פה! אנחנו חזקים! אנחנו שולטים!״
מי שצועק כך, אינו בוטח בעצמו. מי שבוטח בעצמו באמת,
אינו צריך לצעוק.
זוהי הצעקה של תסביך־הנחיתות, של הגטו המתנפח. של
פלונסק עילית ופינסק עילית וברונכס עילית.
עבד כי ימלוך.

מחמאה מאוחרת
תמיד נעים לקבל מחמאות — גם באיחור קל של 35 שנים.

נילי, אשתו של עמוס עוז, חבר קיבוץ חולדה, פישפשה
במיסמכים ישנים של הקיבוץ. באחד התיקים מצאה העתק של
דו״ח סודי שכתב יוסץ ברץ, גם הוא חבר אותו קיבוץ, לדויד
בן־גוריון במארס 1948 על המצב במחנות המגוייסים של ההגנה.
היא טרחה לשלוח לי העתק.

אודי אבנר

אומרים שגיבורים אנחנו, גזע של ברזל,
עזים וטהורים, ממש כמלאכי האל.
ואם תקרא את העיתון תחשוב, לעזאזל,
שיש אצלנו שפע אור — ואין טיפה של צל.
אולם למען האמת, שונה קצת המצב.
נחמד אצלנו בשוחה — אך קר בה המישכב.
לבושתנו אף נודה: פחדנו קצת בקרב,
ולאוזני בתולות זקנות שפתנו לא תערב.
לכן מוטב לומר לכם דברנו בפירוש:
אצלנו כאן אין צורך כלל בכל אותו קישקוש.
אין בנו שום דבר נשגב, גם לא גבורה בגרוש —
רובצים אנחנו כאן פשוט מפני שזה דרוש.
ואם תרצו שנבקש טובה אחת מכם:
מעטו־נא בקריאות־הידד, חיסכו את מרצכם!
כי אז, בעזרתכם שלכם ובעזרת השם —
את כל העסק המחורבן נגמר־נא בהקדם.

חרא, מאניאק!
ברץ כתב ״לח׳ ד. בן־גוריון היקר!״ כי ״נדרשתי לבקר במחנות
המגוייסים — חי״ש ופלמ״ח — בכדי לבדוק את אופן ומידת
סיפוק צרכיהם החומריים והרוחניים בכלל, ושל מצב ההזנה
וההלבשה של החיילים בפרט״.
הוא ביקר בשמונה מחנות מתל־אביב עד רחובות, והגיע לכמה
מסקנות חמורות. בכל מקום התלוננו שאין די שמיכות ,״ובלילות
גשם וקור סבלו מאוד ״.בכל המחנות חסרו נעליים, גם ביחידות
קרביות היוצאות מדי לילה לפעולות. מצב האוכל היה יותר טוב.
אך בעיקר התרעם ברץ על המצב התרבותי.
תחת הכותרת ״הצרכים הרוחניים״ נאמר כך:
״רק במקום אחד מצאתי פעולה תרבותית מתוכננת ויעילה —
במחנה יונה בתל־אביב. בכל יתר המחנות, אף במחנות הגדולים
כשרונה(כיום הקרייה בתל־אביב) ונתניה, אין כל פעולה תרבותית
מסודרת. אין מועדון, אין ספריה, אין רדיו, אפילו העיתונות אינה
מתקבלת כסדר, או שלגמרי לא מקבלים עיתונים.
״כאשר שאלתי את המפקדים על סיבת ההזנחה הזאת, ענו לי
שאין אדם מתאים לתפקיד קצין־הסברה או קצין־תרבות, שאין
להם תקציב לסידור מועדון וריהוטו.
״ברור לי, לוא נמצא ׳משוגע׳ כזה היה מוצא גם את האמצעים
הכספיים. עובדה היא שבמחנה יונה בתל־אביב נמצא אחד
הטוראים, אורי אבנרי — איש הקרוב לאצ״ל — המטפל
במסירות רבה בענייני תרבות, והכל מסודר באופן הטוב ביותר,
אפילו קורס לריקודי־עם קיים שם.״
ובכן, זה היה כך: זמן־מה אחרי התגייסותי בא אלי המם־פא,
אריה שפאק, וביקש ממני לטפל בענייני התרבות של הפלוגה
(זאת היתה פלוגה ב׳ של חי״ש תל־אביב, שהפכה אחר־כך לפלוגת
״שועלי שימשון״) .זה לא שיחרר אותי מן האימונים, אך קפצתי
על המציאה, בעיקר בגלל שתי סיבות חשובות: נפטרתי
מהתעמלות־הבוקר השנואה (טענתי שאני עסוק בהכנת
ענייני־תרבות) והצלחתי מדי פעם להסתלק מהמחנה
לביקורי־בחורות (כנ׳׳ל) .עד אז הייתי בורח מתחת לגדר, ופעם
תפסו אותי והכניסו אותי לקלבוש.
בבוקר הייתי קם לאיטי(עד היום אני שונא לקום מוקדם),
מסתכל בניחותא בהתעמלות של חבריי וסופג בהנאה את
מבטי־הקינאה שלהם, כשהם היו עוברים על פניי בצאתם לריצה
של כמה קילומטרים. הייתי מצטרף לכיתה שלי, בדרגת סמח״ח
(סגן־מפקד״חצי־חוליה) רק אחרי ארוחת־הבוקר, כשהתחילו
האימונים.
גן־עדן זה הסתיים בסוף מארס, כאשר יצאנו למיבצע־נחשון .
הבסיס שלנו היה ־ דווקא! בחולדה נשכחה התרבות, עד שהביאו
״קציני־תרבות״ רישמיים — תחילה את גירעון שמר, ואחר־כך
את ייגאל מוסינזון.
ההערה על קירבתי לאצ״ל מאלפת מאוד. פרשתי מאצ״ל עוד
ב־ ,1941 כשהייתי בן 17 וחצי, אחרי שרות של פחות משלוש
שנים. לאחר מכן לא היה לי שום קשר לאירגון, ואף פירסמתי
ברבים את התנגדותי הגוברת לשיטותיו ולאידיאולוגיה שלו. אבל
בעיניהם של עסקני מפא״י זה לא שינה דבר: פעם אצ״ל, תמיד
אצ״ל. קו זה המשיר לשלוט במדינה כל עוד שלט בה דויד
בן־גוריון.
על מצב־הרוח במחנה יונה (במקום שבו עומד כיום מלון
הילטון) מעיד שיר קטן שכתבתי אז. נדמה לי שהוא משקף גם
את מצב־הרוח השורר במחנות צה״ל בלבנון כיום. הוא פורסם
במארס 1948 בעיתון הארץ תחת הכותרת ״בקשת לוחמים״ ,וזו
לשונו:

הלכתי ברחוב. במידרכה השניה באו לקראתי שני גבריב
צעירים.
היתה להם חזות ערבית מובהקת. עוד הספקתי לתהות בליב׳
מה, בעצם, יוצר חזות זו. השערות השחורות? השפמים הגדולים׳
מיבנה הפנים? היהרוריי שוסעו על־ידי השניים. נראה כי הכירו
אותי, ולא יכלו להתאפק מלהביע את רעתם עליי.
הם עשו זאת בעברית צחה,.
״יא חרא!״ הם צעקו ,״מאניאק! ערבי!״
שושנה המלכה
יום־העצמאות האחרון היה עלוב למדי, מכל הבחינות. בדרנינ
גורפי־הון ניסו בכוח להצחיק אותי, ואני מסרב לצחוק על פ׳
פקודה. להקות צבאיות ניסו לבדר אותי, אבי אני שונא את סיגנון
הלהקות האלה, את תנועותיהן חסרות־החן על הבמה ואח
קולותיהן הצורמניים.
אך ניתן לי פיצוי: שושנה דמארי.
אמנם, מישהו העמיד ברוב איוולתו את שושנה דמארי על
בימה אחת עם להקה צבאית, וזה היה כמו התחרות בין תיזמורח
כיתה ג׳ ורובינשטיין(ארתור, לא אמנון).
אני משוגע לשושנה דמארי. אני מת עליה עוד מאז ששרה אני
מצפת וכלניות. אני אוהב אותה כזמרת, כבן־אדם וכאשה.
במשך שנים הערצתי אותה מרחוק. היא היתה זוהרת, נהדרח
ומפורסמת — ואיפה הייתי אני?
באחד הימים בסוף שנות החמישים נתקלתי בה בניו־יורק. אני
אספתי חומר לכתבה, והיא
שרה במועדון־לילה. שנינו
היינו בכרך הגדול לבדנו,
והיה זה אך טיבעי שנבלה
את זמננו החופשי ביחד.
ראיתי את הופעותיה, הלכנו
יחד למסיבות, שלה ושלי.
להיות בחברת שושנה —
זאת היתה חווייה. כשהגיעה
למסיבה, והרגישה כי הכל
מעריצים אותה, פרחה כמו
פרח באביב. ההומור המיוחד
שלה הבריק, היא פלירטטה
עם כל הגברים בסיגנון
הנשי־מיזרחי המתגרה שלה,
היא שפעה חיים, היא היתה
הופנתה אם יפהפיה.
תשומת־לב החברה לעבר אחר, היא נסגרה כמו פרח בלילה. ראיתי
מקרוב מה מריץ את האמן האמיתי, מה מדליק אותו ומה מכבה את
האור.
כשהיא עולה על בימה, היא שולטת בה. עוצמת־האישיות שלה
מתבטאת בעוצמת־קולה. יש לה חוש״הומור פנטסטי, בעל גוון
סכסואלי מובהק. אך מאחורי חזית זו מתחבאת, כך היה נדמה לי
לעיתים, עצבות רבה.
לאחרונה אני שומע אותה רק בימי־עצמאות. בין יום־עצמאות
אחד למישנהו, מלאה הבימה ממרות בעלות קול קטן, אישיות
קטנה ומסר קטן. אם לא נעריך את הזמרות הגדולות, איך תגדלנה
אלה? איזו דוגמה תעמוד לנגד עיניהן? איך תגיע עופרה חזה
התימניה אי־פעם לרמתה של שושנה דמארי התימניה, אם לא ניתן
כבוד למי שראויה לכבוד?
שושנה היא המלכה. אין דומה לה. גם כיום.

123

נהדרים טיולים במסלולים המרתקים ביותר!
* אירופה8 :־50 יו
* ארה״ב,קנדה ומכסיקו 32-28 :יי
*המזרח הרחוק3!:יום
*דרום אמריקה2 3 :יו
*דרום אפריקה!6 :יום
בטיולי אירופה טורס
מ שלמים פ חו תומקב לי ם הרב ה יותר!

מכתבים
טי 1ל דו ח ה
פי קו ח פי קו ח־נפש
שר״הנריאות נסע להציל
את המדינה. הצלת החולים
הסובלים מהשביתה היא פחות הרבה משימה חשובה.
״מוכרחים להציל את המדינה מפני
הזוממים לכלותנו,״ הכריז אליעזר
שוסטק אל מול מצלמות״הטלוויזיה
ועלה למטוס. מיקצועו של האיש:
שר־בריאות. עיסוקו: הצלת מדינות
מפנל זדים. תחביבו: השמעת רפליקות
בנות אלמוות.
מעולם לא צחקו רבים כל-כך,
בזהירות רבה כל־כו, מבדיחה קלושה
כל־כך. הזהירות נדרשת מסיבות
ברורות: אם מי מהצוחקים ילקה חלילה
בכאב־בטן, לא יהיה לו למי לפנות.
הרופאים שובתים, והשר האחראי
הפריח בדיחה ונעלם במרומים.
מעניין שבשעת מיבחן כה חשובה
למדינה, לא מצא ירוחם משל לנכון
למהר לוועידה כלשהי. באופן
יוצא־דופן לא תקף אותו יצר הסיורים,
והוא מצא לו עיסוקים דחופים

ריקנות. אולם כשם שקשה לאדם
להסוות את עמדתו הפוליטית, כן קשה
להסוות ריקנות פנימית. פח ריק —
ריקנותו מצלצלת מכל מגע, וכך
מצלצלת ריקנותו של שמעון(״האופציה
הירדנית״) פרס. מנהיג חסר תוכן
פנימי הולד ונגרר אחרי הליכי־רוח.
תחת לעצב את הסביבה הוא נגרר
אחריה.

חוברת עם פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות!

ג! 1נות נסיון

6 /ר!תכ,/

5מע 0ז 6ק0ס£0

שר מטייל שוסטק

והארגון,ה תכנון והביצוע ע״י איריפה טורם דחי בן ירודה 100ת״א טל1 .243224.

-אבל בזהירות

לדעתי, נכשל פרם באיחוד וגיבוש
מחנה־השלום הישראלי, בהוצאת
הפוטנציאל החיובי מן הכוח אל הפועל.
יש לזקוף כישלון זה, במידה רבה,
לתכונות אופיו. המשך כהונתו
בראשות מיפלגת העבודה הוא ערובה
להמשך שילטונו של הליכוד.
מניין תבוא הישועה — אולי מבית
הנשיא? קשה להתנבא. ברור שהידר
הנוכחי של ״האופוזיציה הראשית
במדינה״ אינו יכול לשנות דבר.

עם 110

שלמה שטייג,

באוניה ורמה

(לשעבר דן הישראלית)

לקפריסין,כרתים ייוון;
ב״ויגינה״ מובטחת לך הפלגת חויה, ארוחות ברמה
מעולה, בריכת שחיה, מועדון ודיסקוטק, תזמורת,
בארים, מיזוג אויר מלא, בכל התאים מקלח ת
ושרותים עמודים ועוד תנאים מעולים במחיר
ובתנאים כדאיים לכל.

•ההפלגה בתאים לפי דרישותיכם או
במושבים מרווחים במחיר החל מ־ $25
אפשרות הפלגה עם רכבך הפרטי.
•שבוע שייט חופים במחיר החל מ־$260
• טיסה למקום היעד וחזרה בהפלגה,
מתאים במיוחד למעונינים להביא את רכבם
ביבוא אישי.
האוניה פוקדת את נמל חיפה מידי יום ראשון.
דרגת סיווג א״א, שנת בניה 1964

הבטח מקום עוד היום:

מנו קוי נוסעים בע״מ
אמינות בקוי תחבורה ימית
תל־אביב: טל 246601 .־244086 03־03
חיפה: טל4 .־3־532102־04
אשדוד: טל 055*24011 .
ובכל סוכנויות הנסיעות בארץ

מזכ״ל מטייל משל
לצחוק

בישראל. לא פלא. הפעם אץ המדובר
במיקרה שבו על מזכ״ל ההסתדרות
להגן על קבוצת עובדים, אלא בשביתה
שבה משמש החבר משל כצד מעוניין
— כמעביד. ואת תפקידו זה הוא לוקח
הרבודהרבה יותר ברצינות.

יוסח רופא,

נתניה

פ ח רי ק —
ריל־ 11,ח 1מצלצלת
שמעון פרס הוא ערובה
להמשך שילסון הליכוד.
נהניתי מהקטע ״האריה והשועל״
(העולם הזה .)2380 בג׳ונגל הפוליטי
הישראלי נוטה מר שימעון פרס ללבוש
כסות של מדינאי מתון וסימפאטי,
מעין בתולה פוליטית תמימה שהופיעה
מן השמיים הכחולים. משום־מה
זכרוננו קצר: שכחנו את פרס של נערי
בן־גוריון, איש מיבצע־סואץ, ידיד
מנגנון־החושך, פרס של רפ״י, פרס
האינטריגנט, הנץ ותומך ההתנחלויות.
כיצד הוא מצליח להשכיח את
עברו? כנראה שהוא ניחון בכישרון
נדיר ללבוש מסיכות. היום המסיבה
היא ראש המחנה הפוליטי השפוי
בישראל. מה יהיה מחר, אם תומכי
מוזנה־השלום במערך יחליטו לצאת
ברשימה נפרדת — האם לא ינסה
להתחרות בניציות עם הליכוד?
יכולתו של יו״ר תנועת העבודה
לגלות גמישות ולוליינות היא פועל
יוצא לא של כשר דראמתי אלא של

פתח־תקווה

אין טעם
להת לונן
אתמול מפא״י, היום ליכוד
והבריונות תמיד נשארת.לאחרונה נתקלתי בבריון אשר איים
עליי במכות. מפני שאני משלום
עכשיו. ו״תומך בערבים״ .הבריון אמר
שהוא מהליכוד, הציג עצמו כעצבני,
שונא ערבים, שונא את אנשי שלום
עכשיו ואת יוסי שריד, מוכן לתקוע
בשנינו כדור.
הוא מוכר לי היטב. למדנו באותה
כיתה בבית״ספר ברמת־גן. זכור לי
שבאותה תקופה(לפני כ־ 25 שנה) ,היו
אחיו נותנים ״שהותי בריונות״ למפא״י.
לפני שנה, אחרי שמישהו סיפר לו
שאני קומוניסט, איים עליי שהוא
ידרוס אותי במכוניתו.
איני חושב להגיש תלונה
במישטרה. ידוע לי היטב יחסה החם
והאוהד של המישטרה ובתי־המישפט
לבריונים הפועלים נגד אנשי שמאל
ושלום עכשיו. זכור לכולנו העונש
המגוחך שקיבל הבריון שאיים בהפגנת
שלום עכשיו. רוצחי אמיל גרינצוויג
עדיין טרם נתפסו וספק בכלל אם
יתפסו אי״פעם, ומניחי הפצצות שפגעו
בראשי הערים הערבים באסם שבעה,
בארים ח׳לף ואיבראהים טאוויל לא
ייתפסו לעולם.
הבריון יספר בחקירתו במישטרה
שאנו חברים ושהוא התלוצץ, ומיש־טרת
ישראל תקבל זאת כשימחה.

שבתאי לוי,

רמת גן

העולם הזה 2384

נ ש חיי ה׳ נו -ה צו ה ־ 01ע תי ע ס וי חון לוזו״ל
נשגהוח׳ אחהבגווה -נסעתי 011 וי הון להוי ל
כשתשת הוו ה׳ מהצבא ־
שו בוהעת• ע ה וי הון להו״יל...

ועדשאגיע(ג(39
אמשין מסועאיתם.״
״כבר ביום הראשון לטיול היו לנו המון חברים.
הקבוצה כולה היתה בראש אחד איתנו, ומאז
הטיול ועד היום יש מסיבות, מסיבות, מסיבות!״

רימון מתמחה בטיולים לאנשי
צעירים. פרוש הדבר הרכבת
קבוצות של צעירים בני אותו גיל,
במסלולי מיוחדים, ובמחירי
שה נוחי במיוחד לאנשי
צעירים, המדריכים מנוסי מאד
ומכירי היטב כל פינה במסלול.
חבריה שמבינים ענין. אלה
9המסלולים באירופה שמציעה
הקיץ רימון לצעירי :

טיול לאיטליה, שוויץ, צרפת
והריביירה ( 15 יום) לגילאי .39 —20

המחיר.$1233 :

מועדייציאה ,26.7 , 10.7 :

21.8 ,9 8 , 31.7

טיו ל לאנגליה, בלגיה, הולנד, גרמניה,
שוויץ וצרפת ( 15 יום) לגילאי 39-20

המחיר.$1265 :

מו ע דיי צי א ה . 11.8,28.7,14 7

טיול לאיטליה, שוויץ, צרפת, בלגיה,
הולנד ואנגליה ( 24 יום) לתלמידי
שביעיות-שמיניות.
טיול לאיטליה, שוויץ, צרפת, בלגיה,
הולנד ואנגליה ( 23 יום) לגילאי
.3 6 -2 0

המחיר .$ 1784 :

מו ע די י צי א ה ,27.7 ,13.7 ,6.7 :

.14.9 , 31.8 ,17.8 . 3 8

טיול לאיטליה, שוויץ, לוקסמבורג,
הולנד, אנגליה, צרפת והריביירה (23
יום) לגילאי .3 9 -2 6

המחיר.$1683 :

מו ע די י צי א ה ,21.7 .7.7 .23.6 :
, 16.8 .4.8 ,28.7־ . 15.9 ,4.9

המחיר.$1784 :
,25.7

מו ע די י צי א ה , 18.7 , 11.7 :

טיול לאיטליה, שוויץ, צרפת, בלגיה,
הולנד ואנגליה ( 23 יום) טיולי שמיניות

המחיר.$1734 :

מו ע די י צי א ה .9.8.2.8

טיול לאיטליה, שוויץ, צרפת ובלגיה
( 16 יום) לתלמידי שביעיות-שמיניות.

המחיר.$1299 :
,25.7

מו עדי י צי א ה , 18.7 , 11.7 :

טיול לאנגליה, צרפת•,בלגיה והולנד

( 15 יום)
טיולים מיוחדי לבני ובנות מצווה.

המחיר ל 1414

טיול לאיטליה, שוויץ, צרפת ואנגליה
( 17 יום) לגילאי .3 9 -2 0

המחיר.$1534 :
16.8

. $מו ע די י צי א ה .2.8 . 19.7 , 12.7

תשלומי מיוחדים לבעלי כרטיס
ישראכרט 50<>/0 :במזומן, ו/0-נ 50ב3-
ת שלומים חוד שיים שקליים
(ללא ריבית וללא הצמדה).
טשסשטפש טז ^ מ ל./

מו עדייציאה,2.8 .26.7 , 12.7 :

טיולי הצעירים
של רימון
מסיבה של טיול!

בקש עוד היום את חוברת ״טיולי
ולצעירים רימון״(בביצוע נתור) בכל
סוכנויות הנסיעות.

שבע

מכוזבים

העולם 711:1
ל א בו ש ה,
אר ל א אמת

מאת א ביגיל ינאי

האדריכל ששמו הוזכר
בשבועון (״העולם הזה״
)2382 ,2374 ,2372 אמו
חבר חרות.
בהעולם הזה הופיע שמי כבר. כמה
פעמים, בהקשרים שונים. משום מה,
הדבקתם לי תווית :״חבר תנועת
החרות, מפעיליה ומראשיה״ ,״תומך
תנועת החרות״ וכיוצא באלה.
פעם אחת ולתמיד, אני רוצה
להפריך את הסברה הזו. אינני חבר
תנועת החרות, לכן אינני אחד
מפעיליה, ובלתי״אפשרי הוא שאהיה
אחד מ״ראשיה״.
לחיזוק התווית אתם מציינים, כי

מאונך:
)1שורה; )2מטבע רומני )3 :קוץ:
)4רקב; )6קול גברי במקהלה; )7
חלד; )8מסמר; )9חוט מתכת;
)12 קורה, מקל עבה; )15 כינוי
להטעמה שעל ההברה האחרונה;
)16 אחת האצבעות; )17 כלי
נשק קדום; )18 טרנסקריפציה;
)20 כינוי לאחד ממזלות
הכוכבים; )21 מעין צבת)23 ,
קציר העשב; )24 צדיק
בדורותיו; )26 היא סלע ארוס;
)27 בירת הולנד; )29 גמול על
שרות; )30 אי בין מפרץ מכסיקו
והים הקריבי; )33 מראשי היישוב
אחרי מרד בר־כוכבא (ר״ת); )34
הסכם בין יצרנים להגבלת
תחרות; )36 קורקבן; )37 דרשן
בבית־הכנסת; )40 חוזר; )41 סוד;
)44 רעל; )46 צמח הדפנה; )47
תחינה; )49 מידה קדומה
לנוזלים; )50 אף; )53 קנייה
בתנאי תשלום לאחר זמן; )54
קבוע; )55 סוף התור; )56
נסתיים; )58 גז שנתעבה; )59
אחד משמותיה של ירושלים; )60
אדמה בלתי פוריה; )62 פחד; )68
אחוריים; )66 רצינות ()68 ;)3,3
כינוי לעברית ( )71 ;)3,3עייף;
)73 גאווה; )76 מעליו נתנה תורה
לישראל; )77 קסטה; )79 סימן
על״ידי תו נגינה להגבהת צליל
בחצי טון; )80 מחפש; )82 גוף;
)84 סוג אריג; )85 אויב; )90
בסיס; )92 אהבהבים; )94 עיר
בצרפת; )96 גרעין של חרוב; )97
אבי אגור הממשל (משלי ל׳ א׳)
ולא רק יוצא גרמניה; )99
מספיק; )102 מלה הבאה לרבות;
)103 שן חותכת;

קורא יסקין
יזכור -למדינה

ולא פו ס קי
מ לי הרגב מוו ת
.זה נולד
עם השם.מבצע״

קורא בן־חורין
גם,בית־ספיר־

מאוזן:
)1קמיע; )5תנועת משיחות
השקר הגדולה בתפוצות הגולה;
)10 קריאת צער; )11 בהמת
משאות; )13 אבי ההורים; )14
אות הנצחון; )15 בושם; )16 שדה
בלתי מעובד; )18 מנהיג תנועה
פולנית(ש״פ); )20 מעמסה; )21
תואר כבוד שפירושו ״נשמה
גדולה״; )22 פסיק מעל מילה
מקוצרת; )24 מלך העופות; )25
אורח הישן במקום; )26 עיר
באיטליה; )28 עצום, כביר; )30
אבדן, כליה; )31 שלמונים; )32
תקופה, זמן; )34 מרדות; )35 אבן
לבנה מלוטת כשיש; )38 תבואה;
)39 זז; )41 צליל בסולם המז׳ורי;
)42 מסמר לולייני; )43 מגש; )45
אישה של רות, שמו הפך כינוי

וסמל לבורגני; )47 שחקנית —
( 10ש״פ<; )48 כינוי לנזיר בודהי
בטיבט; )50 יחידות צבא
יבשתיות; )51 אלוה; )52 מתנפל;
)54 ארץ אירופאית לחוף ימים:
)57 חודש בשנה ע״ש בתו של
האל אטלס; )61 אויב; )62 מקום
החלציים; )64 חיית טרף; )65 תם,
חסר דעת; )66 חבורה; )67 נחלש;
)69 כוח ההפרה; )70 תעלה; )72
מענק לאות כבוד והערכה)74 :
סייג; )75 עכשיו; )77
שקערורית; )78 נתין, כפוף

לפקודות; )81 מידת אורך
מקובלת; )83 כוח, יכולת; )85 מן
השרצים הטמאים במקרא; )86
כבוד; )88 יחידת הספק
חשמלית; )89 פלח, רסיס; )91
טבעת מתכת על ברג; )93 שרידי
תרבות; )95 מעדר חפירה; )96
אינו מוצק ואינו נוזל; )98 אחד
השבטים; )100 אליו הולכים כל
הנחלים; )102 נכרי; )103 משפט;
)104 מולדתם של אלימלף
ונעמי; )105 צמח הבר שגילה
אהרון אהרונסון.

יצירות אקסקלוסיביות לתינוק ולילד

• תמונות קיר • וילונות • שמיכות • כריות • תיקים ועוד...
עבודות יד במבחר בדים, דוגמאות וצבעים גם עפ״י הזמנה!
מבצע חוד ש מאי
הנחה עד ־ 207 על כל המוצרים
הנחה מיוחדת לחודש מאי שמיכות פיקי לעגלה
עם אפליקציה במחיר של 350 שקל בלבד!
פתוח בימים אי-ה׳ משעה 10.00-13.00 ומ־16.00-19.00
במשך חודש מאי פתוח גם בשבתות מ״ 13 עד 10

רמת השרון

של האימן(העולם הזה .)2379
האימן איננו ״כת״ ,ובוודאי לא
״תימהונית״ .חברי האגודה הם אנשים
חופשיים, אשר מצאו בה את המיסגרת
הטובה ביותר לקיום אורח־החיים שבו
בחרו. האגודה שוקדת על לימוד חוקי
היקום והטבע, תוך הדגשת מקומו
ותפקידו של האדם בחברה ותוך מתן
אפשרות לכל פרט בתוכה לשיפור
עצמי ולמיצוי מירבי של יכולתו

שדרות ביאליק ,20 טל 482760 03 קומה ב; דירה )4

תיכננתי את מצודת־זאב (של חרות)
ואת בית־אסיה(של שאול אייזנברג).
זה נכון, אבל תיכננתי גם את בניין
לישכת־המס המרכזית של הסתדרות
העובדים בתל־אביב, ואת בית־ספר
מרכז־ספיר בבית־ספיר בכפר־סבא,
ועוד פרוייקטים הקשורים במחנה
המתנגד לחרות.
נכון שהייתי באצ״ל, אך הייתי גם
בהשומר״הצעיר.
איני חושב שזו בושה להיות
איש־חרות, אך האמת חשובה מהכבוד...
מרדכי
בן־חורין, סביון

החב רי המעברלק !
בעיקבות ההחלטה לשדר
מוסיקה קלאסית ב״1ו1״?
בלבד, ולא בגלים בינוניים.
זי החלטה אומללה, יתומה ובלי שום
בשורה לאנושות הענייה.
אני צמודה כל חיי לגל אלף, אך
מכיוון שאני שייכת לאוכלי הבצלים
בישראל, אין בארנקי די מזומן כדי
לקנות הציוד שיקלוט את קול
המוסיקה.
אני חוששת שמהשבוע הבא יגיע
קהל השומעים של הגל החדש לגובה
ים־המלח.
ומכיוון שאין לי סבלנות ליתר
הגלים ברדיו, לא נותר לי אלא לפנות
לתחנות הרדיו של החברה מעבר לקו
— חוסיין, חדאד ומובארב.
סנשושה, נתיב הל״ה

תי מ ה הי מי שמדבר?
היכן לומדים את חוקי היקום
והטבע! לא בפקולטה
לפיסיקה. היכן לומדים מה
מקומו של האדם בחברה!
לא בפקולטה לסוצילוגיה.
אבקש בזה להתייחם לכתבה שפיר
סמתם תחת הכותרת הקיבוצניקים

יערות של עצים צפופים
ושביל אחד ממנו
לא נוכל לדייד בו
לא נוכל לצעוד בו
הדרך נעצרה, היא הדרך חזרה אולם עם פנים קדימה
קוראים לזה מלחמה.

זה מין רחוב חד״טיטרי
עם שני קצוות
זה מין רחוב שחטום בצד אחד והשני, שוטפים אותו הדברים
שלפעמים
טובים ולפעמים
ארורים,
זה מין רחוב כזה חד־ סיטרי
שלפעמים כואב ולפעמים
פחות.
זה מין רחוב כזה
בנוי לאנחות
עם כניסה ואם אין. עם עצור
ומדרכות.

עם ישראל
עשה לד מנהג קבוע
התקלות שש פעמים בשבוע
עשה לד מנהג קבוע
שלושה עד ארבעה הרוגים
ורק אז תנוע
עשה לד מנהג קבוע
חפור בורות כל השבוע
עשה לד מנהג קבוע
לחזור אחור אל גבולותד עוד
השבוע.

המפלצות

״המנהיגים
שלנו״.
יש רוצח בלהבה החיים
מחפש לדקור
ויש שנהנים
חייד בזווית הפה
וריר ניגר
מתשוקות בלהבות החיים
יש רוצחים ונרצחים
ויש שאין נגמרים להם החיים
בחיים.
יזכור ישראל.

-לתפארת מדינת

ארז יסקין, פתח תקווה
האישית. האגודה מטפחת ערכים
אנושיים נעלים בתחום כבוד־האדם,
היושר, הסובלנות והחתירה לשיפור
מתמיד.
אין ספק בליבנו, כי בעצם קיומה
ופעילותה תורמת האגודה לא רק
(המשך בעמוד )28
העולם הזה 2384

6תשלומים צמודי לדולר

לחופש ונופש באיי
סע עם המומחים
חבילות נופש בטיסות שכר
ל־ 7לילות
רודוס 285 -
כרתים ־ 269
פלמה דה מיורקה ־ $395

$דרגת ת״רות/חצי פנסיון
$דרגת תיירות /לינה וארוחת בוקר

דרגת תיירות /חצי פנסיון

טרניף ־ $599
הרב״רה הצרפתית
קא 849 לנוסע בחדר זוג׳
ניצה $ 699 לנוסע בחדר זוג׳
מ 1נטה קא1־ל $ 849 1לנוסע בחדר זוג׳

דרגת תיירות /לינה וארוחת בוקר
שבעת הטיולים המופלאים

טיסה ואירוח במלונות פאר — 5כוכבים לינה וארוחת בוקר.

$416
6ימים במלון בדרגת תיירות
$474

6ימים במלון בדרגה ראשונה
$ 574
6ימים במלון דה־לוקם
כל המחירים הם לאדם בחדר זוג׳ לשישה ימים. מועד׳ יציאה מדי
יום בחברות תעופה סדירות אפשרות להארכת כרטיס הטיסה
עד 30 יום ללא תו ספ ת מחיר.

איטליה, שוויץ והריב״רה הצרפתית

איטליה, שוויץ צרפת והולנד

איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד ולונדון

שייט תענוחת באניות הפאר:
״אטלס״( _45 וז 5 4זוע )1החל מ־ $599
מסלול 7ימים ו־ 7לילות).
חיפה — פ ט מו ס — קוסדס׳ — פיראוס/אתונה — רודוס -
1אלכסנדריה — פורט סעיד — חיפה.
£״אוקיינוס״( 5ט א * 5 00£זוע)1
5ימים טוס־קרוז — 5£וטגו -0ץ.ו:ז החל מ־ $768
מסלול:
4 8 0ת״א — אתונה (טיסה) פיראוס — מיקונוס — רודוס
— פטמום — קוסדס׳ — פיראוס/אתונה — ת״א
(טיסה).
4ימים טוס — 7
^טחס-׳וטק
החל מ־$ 630

מסלול
ת״א — א תונה (טיסה) פיראוס

מי קו מ ם — רודוס — פ ט מו ס קוסדס׳ -פיראום/אתונה.
-ת״א (טיסה).

פרטים והרשמה במשרדי דיזנהויז

תל־אביב: בן־יהודה , 21 טל 652140 :־ 03
תליאביב: בן־יהודה , 33 טל 654676 :־ 03
יחשל : ,שמאי , 9טל 246868 :־ 02
רמתיהשרון: סוקולוב , 32 טל 494534/5/6 :־ 0 3
רמת־גן: בניין בורס ת היהלומים
טל 266222/3 03 קו פנימי )485 ובכל משרדי הנסיעו ת

סקנדינביה +סקוטלנד

המחיר לאירופה כולל:
כרטיס טיס ה קבוצת׳ בתי מלון דרגת תיירות מעולה ו/או דרגה
ראשונה * חדרים זוגיים, שרותים צמודים 2ארוחות ביום לאורך
כל הטיולים למע ט לונדון מלווה ישראלי.

2 9יום מרתקים $ 3 , 0 3 8
מחוף אל חוף
ניו־יורק ניאגרה ״לוסטון סלט ל״ק סיסי
גרנד קניון בר״ס קניון * לאם וגאס
לוס אנגל ס * סאן־פרנסיסקו ניו אורליאנם
אורלנדו * וושינגטון.

ה מ חיר לארה׳׳ב כולל :
כרטיס טיסה ת״א -ניו־יורק -ת״א
כרטיסי טיסה פנימיים * בתי מלון
דרגה ראשונה ו/או תיירות מעולה *
אוטובוס ממוזג.

כרטיסי טיסה
לכל היעדים במחירים
ובתנאי תשלום מפתים ביותר
תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי.

מכחבים
(המשך מעמוד )26
לאיכות־החיים
לאיכות־החיים
בתקופה זאת
ונסיגה כללית
התנהגותו.

של חבריה, אלא גם
של החברה. בכללה,
של פחיתות ערכים
באיכויות האדם וב
דובר
אגודת..אמין״ ,תל-אביב

• 0^0 1 4

ג; >/3ויג

אני שמח שדניאלה שמי פירסמה
מאמר מאוזן פחות או יותר על האימן,
כפי שהוא משתקף דרך מישפחתי.
בתוך הזרם האדיר של דעות קדומות,
שמרניות, ועוינות, טוב לראות שיש
מישהו המוכן להאיר את הדברים כפי
שהם, אפילו אם בצורה שיטחית.
שני מישפטים צרמו לי. האחד
מופיע בתוכן־העניינים של החוברת,
ובו כתוב מספרים מדוע הצטרפו

ס א סי/ע *

כ 6 ״6

/ל* ל ה

קריקטורה של הקורא ע׳סאן אל־חאג׳־יחיא
גיוקים אוהבים עדשים

קורא סער
לא תמהוני
לכתתימהונית״ .המישפט השני
הוא כותרת מישנה, שבה שוב מופיע
האימן ככת.
כשדניאלה שוחחה איתנו, הבהרתי
לה חזור והבהר שהאימן אינו כת, לא
היה כת ולא יהיה כת (ובוודאי שלא
תימהונית) .מבחינה חוקית אנחנו
עמותה (אגודה עותומאנית) הרשומה

כדאי להוסיף, שמתקבלים לאגודה
רק אנשים אחרי שרות צבאי (או
שקיבלו פטור משרות צבאי),
המתחייבים לשמור על חוקי המדינה
ושאינם משתמשים בסמים.
עידן סער(ציזלינג) ,תל־אביב

ת 1רדו הי ח סז ח
טדי קולק לעוד קדנציה!
שנים שנאנו אותו. כנער בן־גוריון

נזם־זהב באף חזיר
משה שמיר, יוליוס שטרייבר ואגודת״ישראל.
נאמר :״אם היה בעל תשובה, לא יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים״
(בבא מציעא נ״ח) .אבל משה שמיר כתב דברי בלע על אגודת־ישראל,
ולכן אינו בעל־תשובה. זה בן לעם השומר־הצעיר. הוא הלך בשדות ופנה
ימינה ועכשיו הוא חוזר לדת האדומה. וכמו שעמדה מלכות יוון הרשעה
על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך — כך עמדה
גם מלכות השמאל על עמך ישראל, להשכיחם תורתך ולהעבירם לשמד
בידי הייבסקציא. והשומר־הצעיר זה אחד מרוצחי העם היהודי. והאשמים
הם זקני השומר־הצעיר ולא צעיריו, שלא ראו מאורות מעולם. ומשה שמיר
היה אחד מן המשחיתים והיה סופר ויודע את ערך עצמו.
וכה אמר משה שמיר בעתון ישן :״כשהייתי צעיר רומנטי, ראיתי
בדמיוני כשיא ההישגים, שמושבניק יחזור מיום עבודה, עייף מאוד, ירחץ
את ידיו, יקח ספר שלי מעל המדף ויקרא״(מעריב, ה׳ אדר ב׳ תשל״ג).
ולמען האמת, משה שמיר אינו האוייב הגרוע ביותר. יש אוייבים
גרועים ממנו, והם משומדים כנענים־שמאלנים — והם שונאים יהודים
אדוקים ומאידך גיסא, אוהבים ערבושים רוצחי בתר ורוצחי תרפ״ט.
סופרי השמאל ומשוררי הייבסקציא מדמים את עצמם לאמיל זולא, אבל
למען האמת, הם דומים ליוליוס שטרייכר עורך השטרימר וברנשי הגיס
החמישי נשתלו יפה במיכללות ובכלי־התיקשורת של השילטון, והם חיים
בשפע וזוללים את ממונם של היהודים משלמי־המיסים.
אני תמה על השמאלנים עבדי אש״ף — למה הם זקוקים לשפע
העברית? מי שמחלל שבת וכותב דכרי־כפירה, בכתיב עברי נוצץ ומבריק
— הרי זה טמא ונאלח, כמו נזם־זהב באף חזיר. ולדוגמה: עיתון הארץ לא
היה מפסיד כלום אילו נדפס בשפה גרמנית צחה. אבל תמר מרוז כתבה שם
סיפור מצחיק על קצין חינוך(מיל) ,שנתן את בתו לערבי. כפי הנראה, זאת
היא תרומתו של ציוני שפוי למען השלום ...והוא ממשיך. מסורת״
חילונית של וייצמן הראשון, מנדלי מוכר ספרים, אחד־העם,
טשרניחובסקי, מרטין בובר, סמולנסקין, שופמן וקניוק ועוד ועוד.
ולהבדיל — אגודת־ישראל זאת חומת־מגן לעם היהודי, ובזכותה נזכה
לראות מהרה בנקמה ובנחמה.
חיים־צבי קורניק, תל־אביב
כחוק, עם עקרונות ברורים וידועים,
סיפרי־חשבונות המנוהלים כחוק,
עורו־דיו וכל מה שהחוק מחייב.

הוא היה שייך לקבוצה הקטנה
והאפלה, שניסתה לכפות דיקטטורה
על ישראל. כשומר מידשאות ירושלים

ראש־עירייה קולק
מימדי הרקולס
הוא ייצג הלר־רוח של קבוצה גדולה
יותר, שליבה היה גס בבעיות הקיפוח
החברתי, ושליגלגה על מאבק הפנתרים.
היום
הוא נראה פשוט זהב: חכם,
מבין את בעיות העיר, מהלך בכישרון
בין הדתיים והחילוניים, בין היהודים
והערבים, דואג לחיי־התרבות ולסובלנות
בעיר. האם האיש השתנה? לא
בהכרח. ייתכן כי פועלת כאן תורת
היחסות הפרטית של מדינת ישראל —
ב־ 1983 נראה כל מפא״יניק אמיתי
כאילו היה אחד מלמד־וו הצדיקים.
הגלריה העלובה שהליכוד מסוגל
להעמיד מולו, מאדירה את דמותו
למימדי הרקולס.
כך או אחרת, אין לו תחליף.
ירושלים זקוקה לו, פן תיפול. בידי
הגותים, שיחריבוה עד היסוד.
דורית טולדו, ירושלים
העולם הזה 2389

מבצע חד פעמי למכירת 5דירות
בנות 4חדרים בבנין יוקרת• באחד האזורים
היפים ביותר בפתחתקוה ברח׳ בן־צבי.
מחיר מחיחן 7 5 , 0 0 0דולר
מחיר מבצע 6 6 , 5 0 0זזלר
אפשרות ל-ו\ו 840£1ד

פתוח במוצאי־ שבת

שיא הפאר:
אינטרקום/טלויזיה במעגל סגור
* לוב* מפואר
* רצוף כהה בסלון ובפינת האוכל
שיש גרניט במטבח
כלים סניטרים צבעוניים
.מצוף קרמיקה בשרותים ובמקלחות
* חדר תרבות
לרגל המבצע •היו משרדינו בפתח-תקוח
ובראשון-לציון פתוחים החל מצאת השבת.

מבחר דיחת
עם אפשחת ל-או £ס 84־ד

המחיר אינם כוללים מע״מ

אברהם גינו־ בונ ה ד 1־ 1רז מ אנ טי ם או ה בי ם

הורוסחוס הריס בויגיף

*זל החודש:

שור

הבריאות קווים מסויימים הכרתים שיימצאו בכף
יד, ואילו אחרים טוב שלא יהיו בר לעולם.
!ו״החיים, קו״הלב, קו־הגורל וקו״הראש,
ם הקווים החשובים ביותר, ואם אינם
:ופיעים -קרוב לודאי שלבעל היד בעיות
מכביר.
חסרונם של קווים אחרים גורם לקורא
כף היד הנאה. אחד הקווים שמאוד בריא
חיות בלעדיו הוא״קו״הבריאות״ .זה נשמע
צת אירוני, אך האמת היא שהעדרותו של
ן ו הבריאות מאפיינת דווקא מיבנה מאוזן
זזק, ומזג משוחרר מעצבנויות ולחצים
נשיים. אצל אנשים שמנהלים אורח־חיים
;ריא ופתוח הקו מצוי לעיתים רחוקות. הוא
ם לא מופיע אצל אלה המרוצים ממעשיהם
מינם מודאגים מקטנות.
אדם שכף ידו תהיה חלקה וללא קו־בריאות
-הוא האיש שלא יעדר מעבודתו
וסיבות מחלה. הוא גם לא יעלה בדעתו
ואפשר להשתמש בתירוץ מעין זה, כדי
ולא לבוא לעבודה. באדם כזה אפשר
בטוח שתמיד יימצא במקום ובזמני
עבודה הקבועים.
קו״הבריאות הוא אחד הקווים המשתנים
יותר, לכן הוא יכול לשמש מדד למצב
ריאותו של בעליו. העדרותו של הקו היא

זוסר יציבות בעניינים כספיים מורגש
:תקופה האחרונה, עליכם להזהר מגישה
אופטימית מדי וממע־שים
נמהרים חסרי־מחשבה,
שכן בשבועות
אלה קיימת נטיה להת עלם
ממה שלא נו ח
לראות. בעניינים רומנ טיים
כדאי להתכונן לתפנית
מעניינת. רווקים
ורווקות יוכלו לצפות
*333131
השבוע להצעות נישו אים,
או לאיזשהו צעד,
:ויראה על הידוק הקשרים. במקום עבו-
־תכם רצוי לא לבצע שינוי כל שהו.

1ווס

:תקופה האחרונה עוברים עליכם שינויים
זשובים, ואלה גורמים לכם להיפתח ולד־
:ר יותר מתמיד. מנויה
הפיתאומית להר־
:ות בדיבורים עלולה
׳גרור אתכם לומר יו־זר
מכפי שאתם מתנווני
ם. ב ק רו א ת
גצמכם פעם נוספת,
;פני שאתם מגלים
ברי ם שעד עכשיו
׳ומרתם עליהם בסו־יות.
בשטח הרומנטי
יכרת התפתחות מעניינת. אין ספק, הקש ים יתהדקו. נצלו כל הזדמנות חדשה.
זשבוע תחושו את עצמכם מתוחים ועצ־
:ניים, התצהגותכם לא תהי ה ח בי ב ה
במיוחד, וטון הדיבור
יהיה די סרקסטי. שי מו
לב עם מי אתם
משוחחים, יותר מאו חר
תצטערו על כך ש־פגעתם
במי שלא ה תכוונתם
לפגוע. ידי דים
שיבואו להתארח
בביתכם יעזרו לכם ל התגבר
על מצב־הרוח
תוקפני. כדאי לדחות
זתימה על מיסמכים, או משא-ומתן עם
גו ר כי -די ן ל עו ד ש בו עיי םבערך.

עובדה מעודדת מכל. כשסימנו של הקו
חלש -זה סימן טוב, אבל כשרואים קו אחר
שהוא חלש, אין לזה את אותה המשמעות.
למשל קו־חיים שאינו חרוט היטב ביד, זהו
אות-אזהרה לכך שכושר־התנגדותו של
בעליו הוא נמוד, ויש צורן לדאוג לבריאותו.
או למשל אם ימצא קו־הראש כשהוא מצוייר
חלש או עם שברים, איים או כל הפרעה
אחרת למהלכו התקין, הדבר יראה שבעל
הקו סובל לפחות מכאבי־ראש כרוניים, אם
לא מהפרעות קשות יותר.
קו־הבריאות מתחיל בדרך־כלל בגבעת
מרקורי(זו הגבעה שמשמת כ״ בסיס״ לזרת),
ויורד לכיוון שורש־כף־היד. נקודת סיום
טובה לקו״הבריאות היא בגבעת־הירח.
הדבר משחרר את בעליו מדאגות לברי אותו.
עיכולו תקין ומיזגו אנרגטי ואופטימי.
כשסיומו של הקו הוא בקו החיים -הדבר
מצביע על מתיחות, עצבים רופפים, עיכול
לא תקין וחומציות. כדי שחייו יתנהלו
למישרין, על בעליו של קו כזה לשמור
דיאטה ולנוחזלישון מספיק.
נקודת המפגש בין קו״הבריאות וקו־החיים
מזהירה מפני תקופה בחיי אותו

היערוו שו קו־הבויאות
בכו דו של אדם
מעיד על בריאות טובה

כוכב על קו״הבריאות הוא סימן לסטרי־ *
ליות, לקשיים ולסיבוכים בלידות, ובכלל *

נטיה לבעיות בשטח הגיקולוגי.
ריבוע על הקו מגן על בעליו מפני מחלה או 1
סכנה לחייו, ומבטיח החלמה שלמה *

מהמחלה.

אדם, שבה עליו להשמר במישנה זהירות.
במיקרה שקו״הבריאות חותן את קו־החיים
ומסתיים בגבעת ונוס -יהיה זה חיוני עוד
יותר לדאוג לבריאותו ולהשמר מסכנות.
קו־בריאותו גלי -מופיע בידיהם של
הסובלים מהתקפות מרה וקיבה. קו-
בריאות השבור למיספר קווים זעירים
המופיעים בצורת סולמות -מגלה חוסר-
חיוניות והעידר כושר״עמידה, ולעיתים
בעיות כבד ועיכול. אי המונח על הקו מסמל
רגישות ובעיות פנימיות. הרבה איים קטנים
על הקו ביד שבה הציפורניים צרות ומת-
קפלות -מצביעים על בעיות בריאות.

קו״עייפות -כשם שעייפות ומצב של
הידרדרות כללית אצל אדם מתבטאים
בקווים מתחת לעיניים ובפנים, כך מטביע
מצב זה את רישומו בכף היד.
העייפות מסומנת בקווים חזקים וישרים,
הרצים לאורך החוליות באצבע הראשונה

(המורה) ,כשרואים קווים כאלה, כדאי
להוריד את העומס ולקחת חופשה להחלפת

כוחות.

כמו כן, כתמים לבנים בציפורנים הם

הוכחה נוספת לכך שבעל הכתמים זקוק

במהירות לחופשה ולמנוחה -וכמובן, להמון

שינה.

אי־הבנות עם ידידים ועם עובדים אחרים השבוע אתם נוטים להסתכן, תצטרכו ל התלבטויות לא קלות עלולות לפקוד אלא
תוכלו ליישב השבוע. תנו לעניינים ל היזהר בנהיגה ובטיפול במכשירים שעלו תכם השבוע. חיי־האהבה מאוד מבלבלים
ולא ברורים. הדבר הלים
לסכן א תכ ם. זו
התנהל מעצמם. כל נ־טוב
ביותר שאתם יכולא
ת קופ ה רו מנ טי ת
סיון לתקן את המצב
לים לעשות זה לסיים
במיוחד, מתח ועצב יוסיף
סיבוכים שעלינות
גור מים ל כ אבי-
את הקשרים המסובהם
לא חשבתם. תוככים
שלא נותנים לכם
ראש ולחולשה כללית.
ניות שתיכננתם בקשר
כלום, מלבד עלבונות
כדאי שתארגנו לעצ לקריירה
יוכלו להצואכילה
עצמית. תוך
מכם סדר-יום שקט ו ליח,
ויוכיחו את עצמם
כמה ימים תוכלו להתשליו
לתקופה הזאת.
תוך כמה שבועות.
;21 ביוני -
ו 2בדצמבר ־
חיל בקשר חדש. מבחבחיי״המישפחה
צפו אנשי־עסקים
יוכלו ל
ה 21 ביולי
19 בינו א ר
ינה כספית המצב אינו
יות בעיות, לכן רצוי
הצליח בפרוייק טים
קל, אך אל תכנסו לשלא
תתכננו חופשות
חדשים, ויוכלו לחשוב
על רכישות חדשות. בשטח הרומנטי, מישפחתיות. אנשי״עסקים יצטרכו להמ בהלה: תוך שבוע־שבועיים זה יסתדר. בני
מתחילה תקופה חדשה, מעניינת וטובה. תין מעט עד שהם יקדמו א ת עסקיהם. מזל סרטן מעוניינים בחברתכם השבוע.

השבוע, עם מולד הירח, חשוב מאוד לתכ הירח החדש יהיה לכם הזדמנות להשלים ההרגשה הכללית עדיין לא טובה. מבחי נן
א ת עתידכם המיקצועי. אל תשפטו את עם בן־הזוג ולהתחיל הכל מחדש, כאילו נה גופנית אינכם חזקים ו את ם נוטים לח לות
במהירות. העצ לא
קרה דבר. שיחה
מצבכם בעתיד לפי ה בים
מתוחים, וזה לא
גלויה עשויה לעזור. אל
מצב היום. תוך שבו-
מוסיף לכם חוזק גו תתפתו
לספר יותר מן
עיים־שלושה תרגישו
פני. תשתד לו לנו ח
הדרוש, כדי שלא תצטיותר
טוב, ותוכלו ל ולא
להתאמץ יתר על
ערו. השטח הרומנטי
קדם עניינים שהתעכ־המידה.
ב מ קו ם שבו
די מפתיע -תתכוננו
בו עד עכ שיו. חיי״
אתם עו ב די ם י הי ה
לפגישות מחודשות עם
האהבה מפצים אתכם
לכם יותר קל השבוע.
אנשים שלא שוהים בעל
הקשיים שהיו מנת
בני המין השני ישימו
ארץ, ומבקרים פה לח
לקכםה שנ ה. אין
20 בינו א ר -
$ו ב פב רו א ר
לב אליכם -אל ת ת זמן
קצר. פגישות אלה
לכם ממה לחשוש -
עלמו מהרמזים שיגיעו
עשויות להיות בעלות
א תם מקובלים מאוד
ואנשים ימשיכו לבקש את חברתכם. מב חשיבות לעתידכם המיקצועי, אך אל תמ מצידם. הפופולאריות שלכם עולה גם מ חינה
כ ס פי ת עליכם להיו תחס כניי ם. הרו להתלהב. כדאי שתבדקו בזהירות. בחינה חברתית. בסוף השבוע: מסיבה.

עניינים כספיים דורשים טיפול זהיר במיו בעבודה תורגש התקדמות, אך הלחץ ו היכרויות חדשות שיווצרו השבוע יהיו מחד.
אתם עלולים להפסיד בגלל השקעות העומס שמוטלים עליכם לא נותנים לכם אוד חשובות לעתידכם הקרוב. גם הרושם
הראשון אינו חזק, בלי
הנו תמה תו צ או ת.
לא נכונות, או הלוואות
תוך זמן קצר זה ישתא
תםז קו קי ם ליו תר
שאתם מבקשים לא בנה.
מבחינה כספית המנוחה
ושינה, מכיוון
זמן הנכון. כדאי שתק־מצב
מאוד עדין. עדיף
ש א תם שוכ חי םאת
טינו עד כמה שאפשר
שלא תתכננו כעת שום
עצמכם וכמעט מסכ את
מידת הסיכון שדבר
הקשור להוצאה
נים א ת הפרוייקט ה אתם
לוקחים על עצמכספית
גדולה. הגרון
חשוב שבו אתם עסו כם.
נסיעות לחדל מרגיש
מאוד בתקופה זו
קים. מבחינה כספית
תעכבות, וכן מיכתבים ר רוא
בפב

8^521
השגיחו על עצמכם} 2בנו במבר ־
אתם נוטים לחשוב על
שצריכים להגיע משם.
20במרס

ב 20 32232X3
ואל תתעלמו מהרגשה
צעדים חדשים, אולם
קרובים או ידידים הלא
טובה. מעליות עלוזה
ל א הז מן לטפל
שוהים בחו״ל עלולים
להיקלע לבעיות ולבקש את עזרתכם. העז בעניינים מסוג זה. נוסף לכך, כדאי להי לות לגרום לבעיות בימים הרביעי והחמירה
היחידה: יותר שיחות טלפון ומיכתבים. זהר מעצות של ידידים. תשקלו כל דבר. שי. אם אפשר, הימנעו מלהשתמש בהן.

1סוסן

נחונה

ן ןשח

וניס

מי טל

חל ק מהנוף...

ים מרת

8ף ד¥1^ ¥ 1ז[ אלא מה

רטאוו׳

בעוד שהווצחים שר אבו־נידאר תינננו את ההתנקשות בחייו. עסו;
עיצאם סוטאוו׳ בחקיות הבשעים שלו, ואסר הוכחות סנסציוניות ער
מניעיו, ער שיטת־הבעורה שר 1וער הגורמים העומדים מאשויו

¥והי אורגיה פוליטית אמיתית,״ אמר עיצאם סרטאווי .״אי־אפשר לדעת מי שוכב עם מיד
״ 1הוא לא צחק.
ישבנו במישרדו, המשקיף מגבוה על פני נוף נהדר של הסינה, הרחק־הרחק מהמולת־הקרב. זה היה
ביום העשירי של מילחמת־הלבנון. הספקתי כבר להיות בלבנון, ומראות הזוועה עמדו לנגד עיני־רוחי.
אי־אפשר היה לשכוח לרגע כי בני־עמו ובני־עמי, ואולי גם ידידינו, שכנינו ובני־המישפחות שלנו,
הורגים זה את זה ברגע זה עצמו.
מילחמה זו לא היתה אפופה בסודות. במשך קרוב לשנה ידענו כי אריאל שרון חותר אליה, וידענו
את מטרותיו. במשך החודשים האלה עשינו מה שיכולנו — כל אחד מאיתנו לחוד, וכולנו ביחד —
כדי למנוע את המילחמה הזאת. עתה פרצה, וכעילה לה שימשה ההתנקשות בחייו של השגריר
הישראלי בלונדון, שלמה ארגוב. היא הביאה להפצצת ביירות, זו הביאה להפגזת ישובי הגליל, וזו
הביאה ל״מיבצע שלום הגליל״,
מי שביצע את ההתנקשות רצה בפלישה הישראלית.

בילינו שעות בדיון על השאלה: מי זה היה? מי זה יכול היה להיות?

ידענו כבר מי ביצע את ההתנקשות בפועל. בידי סרטאווי היו כל העובדות שהתגלו על״ידי

אורי א בניי
המישטרה הבריטית. בין השאה שחוליית המתנקשים כללה את מרוואן אל־בנא, בן־אחיו של
אבו״נידאל. לא היה שמץ של ספק בכך שאירגונו של אבו־נידאל הוא שפתח את הניצרה של אריאל
שרון.

אך מי הפעיל את אבו־נידאל? בשליחותו של מי, לטובתו של מי הוא פעל?

סוריה? עיראק? ישראל? ארצות״הברית? ברית־המועצות? כל התיאוריות היו סבירות, ומכאן ההערה
על האורגיה.
דיברנו, אכלנו, שתינו ודיברנו על אבדנידאל. המשכנו בכך למחרת היום, וגם ביום שלאחר־מכן.

היו לנו הרבה אבנים ציבעוניות לתמונת הפסיפס. שיבצנו אותן כך, ושיבצנו
אותן אחרת. גילגלנו תיאוריות, בדקנו אותן מכל הצדדים, העלינו את הנימוקים
בעד ונגד, ועברנו לתיאוריה הבאה.

פו עלפ שוט ב ס עו די ה
ך א היתה זאת שיחתנו הראשונה על אבו־נידאל. בשנים שלפני כן הוא העסיק אותנו יותר
/ויותר.

תחילה היה זה צל קטן, או במשך הזמן הלך הצל והתארך. לבסוף הוא ריחף עלינו
כענן גדול מאוד — עד שכיבה את אורו של עיצאם סרטאווי.
את שמו של אבו־נידאל שמעתי לראשונה בפגישתי הראשונה עם סרטאווי, באוקטובר . 1976 אחרי
הפגישה בת היומיים, שהתקיימה בווילה יפהפיה
מחוץ לפאריס, נסעתי במכונית לנמל־התעופה
יחד עם אחד השליחים הפלסטיניים שהשתתפו
במיפגש. בדרך דיברנו על הכוחות הפועלים
באש״ף, וכך הוזכר גם שמו של אבו־נידאל.
״האיש שלנו (של פת״ח) בבגדאד בגד בנו.
העיראקים קנו אותו. הוא נדון למוות. שלחנו
במקומו איש אחר.״
כעבור זמן, כאשר הסתבר כי זילזול זה לא היה
במקומו, שמעתי יותר על האיש. שמו צברי
אל־בנא, יליד יפו, פליט שהגיע לסעודיה. הוא
סיים רק בית־ספר עממי, ועבד כפועל פשוט.
מיקצועו היה חשמלאות.

״סעודיה היא ארץ של עשירים״ ,אמר
סרטאווי, כשניסה להסביר לי, וגם
לעצמו, את מניעיו של הארבי־רוצח.
״להיות פועל פשוט בסעודיה פירושו
היה להיות מטרה לבוז ולזילזול,
להשפלה יומיומית. אין פלא שהאיש
התמלא שינאה לוהטת לסעודיה.״
בימים ההם עמדו הסעודים בראש המחנה
הערבי המתון, הפרו־אמריקאי, ואילו עיראק
עמדה בראש המחנה הקיצוני, הפרו־סובייטי.
אהדתו של אל־בנא פנתה באופן טיבעי לעבר
בגדאד, ככל שגדלה שינאתו לריאד. הוא התמנה
כשליח פת״ח בבירה העיראקית.
היתה כאן הקבלה מעניינת. עיצאם
אל־סרטאווי גדל בעיראק, נשא אשה עיראקית .
והתחיל את דרכו באש״ף כראש אירגון־פידאיון
משלו, שהיה פרו״עיראקי. אך הפטריוטיזם

| 7ך \ 11ך | תמונתו של צברי אל־בנא,
׳ 11 *! 111 המכונה אבו־נידאל, שרצח
כמה אנשי אש״ף, ושנדון למוות על־ידי פת״ח.
הפלסטיני שלו מרד בתלות זרה. הוא הצטרף
לפת״ח, שאחד מעיקרי״אמונתו הוא דחיית כל
אפוטרופסות ערבית, ולבסוף הגיע לאן שהגיע.
ואילו אבו־בנא, שאימץ לעצמו את
כינוי־המחתרת אבו־נידאל (״אבי המאבק״) ,בא
מסעודיה, התקרב לעיראקים, והפך בסופו של
דבר לסוכן עיראקי מובהק.

סרטאודי התייחס לאבו־נידאל, עד
הסוף, בבוז גמור .״הוא והאירגון שלו
אינם שווים לבדם כלום,״ אמר .״אין להם
אחיזה בעם הפלסטיני. הם פשוט
סוכנים זרים. הוא משמש בסך־הכל
שם־כיסוי לפעולות של שרותי־הביון
העיראקיים.״

1ד ך|| ¥1עיצאם סרטאווי מתבוסס בדמו על ריצפת אולם-
| 11^11 הכניסה של המלון באלבופירה, שבו התכנס מושב
האינטרנציונל הסוציאליסטי. במשך השנים האחרונות עסק

עיצאם סרטאווי באופן פעיל בחקירת פשעיו של אבו־נידאל, ואסף
ראיות ומסמכים שבעזרתם ביקש לשכנע את מנהיגי עיראק
וסוריה, הפטרונים של אבו־ניאל, שהוא משרת את ישראל.

כאשר פרצה מילחמת עיראק־איראן, נאלץ
השליט העיראקי, סדאם חוסיין אל־תכריתי,
להתקרב לירדן ולסעודיה. עוד לפני כן התרחק
מברית־המועצות. הוא נקט עמדה מתונה, גם
כלפי ישראל, ואירח את ועידת־בגדאד,
שהחליטה בסוף 1978 על כינון השלום כעל
המטרה העליונה של האומה הערבית.
אבו־נידאל החליט שהוא זקוק לבית בטוח
יותר, ועבר לדמשק, אויבתה המושבעת של
בגדאד. אולם הוא לא ניתק את קשריו עם עיראק
— עובדה מפליאה כשלעצמה. אנשיו פעלו
מתוך שני המרכזים, ואולי גם ממרכז שלישי.

(המשך מעמוד 133
בעת ביצוע ההתנקשות בארגוב ישב אבו־נידאל, כפי שנודע לסרטאווי, בדמשק. בעת רצח סרטאווי
עצמו, פעל אבו־נידאל מבגדאד.

בראשר שי מת הרצח
^ ־ 4בינואר 1978 רצחו אנשי אבו־נידאל את ידידי סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, בישבו
^ ליד שולחן־הכתיבה שלו במישרד הליגה הערבית בלונדון. חמאמי היה חלוץ המגעים עם
מחנה־השלום הציוני. הוא הטיף להם בגלוי, ופתח במגעים עימי ב־. 1974
ביוני 1978 רצחו אנשי אבו־נידאל את עלי נאצר יאמין, שליח פת״ח בכוויית, שהיה ידוע כאיש
מתון. באוגוסט 1978 רצחו את עז־אל־רין חלק, נציג אש״ף בפאריס. הוא נרצח בטעות: אף כי רוב
המגעים בין סרטאווי ובינינו התקיימו בפאריס, הקפדנו תמיד על כך שלא לשתף בהם את נציגות אש״ף
בעיר. חלק היה איש של פארוק קדומי, יריבו של סרטאווי, והוא חיבל במזיד במגעינו על־ידי פירסום
הודעות רשמיות שהכחישו את עצם קיומם.
ביוני 1981 רצחו אנשי אבו־נידאל את נעים ח׳דר, נציג אש״ף בבריסל. הוא היה איש מתון, אך גם

הוא לא קיים שום מגעים עם מחנה־השלום הציוני.

היה כרור כי סרטאווי היה חשוב ועיקבי יותר מאשר כל אלה. לא יכול היה להיות
ספק ככד שהוא עומד כראש הרשימה של אבו־נידאל.

בינואר 1982 נתן סרטאווי ראיון סנסציוני לידידי אריק רולו, מעורכי לה מונד. הראיון היכה גלים
בעולם. וגם בישראל. הכותרת היתה ״הערבים צריכים לחזק את מחנה״השלום הישראלי״ ,וסרטאווי
מתח בו ביקורת חריפה על הקו של אש״ף.
הוא טען כי בגין לא יכול היה לבצע את זממו בגולן ובגדה, אילו זכה מחנה־השלום בתריסר מושבים
בבחירות לכנסת העשירית, וכי אש״ף מנע הישג כזה על־ידי מעשים ומחדלים שמנעו ממחנה־השלום
את האמינות וההישגים שהוא היה זקוק להם. אחרת, קבע סרטאווי ,״מיפלגת של״י, בהנהגת הגנרל
פלד ואורי אבנרי, היתה זוכה בארבעה או בחמישה מושבים בכנסת.״
בראיון זה גם גילה סרטאווי את העובדה שאותה שמרנו עד אז בסוד כמוס. כי באפריל ,1981 ערב
הבחירות בישראל, היתה תוכנית להזמין אותנו כמישלחת ישראלית רשמית לדמשק, כדי להשתתף
כאורחים במושב המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך שם.

לקראת סוף הראיון שאל חילו :״האס אינך חושש להיות הקורבן הבא של
קבוצת־הפורשיס הפלסטינית של אבו־נידאל, שאיימה להרוג את ׳הבוגדים,
המצדדים, כמוך, כדו־שיח ובפשרה?״

תשובתו של סרטאווי ביטאה את גישתו לאירגון, שרצח אותו לבסוף:
״בניגוד למה שנראה, אבו־נידאל אינו מנהיג קיצוני של חזית־הסירוב (הפלסטינית) ,אלא בוגד,
שהעמיד את עצמו לרשות ישראל. שרותי־הביטחון האוסטריים הוכיחו בלי צל של ספק כי אנשי
אבו־נידאל לא רצחו רק את היינץ ניטל, חבר עיריית וינה, באחד במאי ,1981 ולא תקפו רק את
בית־הכנסת בווינה באוגוסט, אלא שהם גם רצהו, באחד ביוני, את נעים ח׳דר, נציג אש״ף בבריסל.
״היתה להם הכוונה לרצוח את יאסר ערפאת בעת ביקור שזה עמד לערוך כעבור שבוע בווינה.
״מלבד ישראל, למי יש עניין בהריגת נציגינו? למי יש עניין בהכפשת שם תנועת־השיחרור
הפלסטינית על־ידי ביצוע פשעים אנטי־שמיים מבישים?״
הוסיף סרטאווי :״אנחנו איננו מציגים לעצמנו עור את השאלות האלה, מאז שעצרנו חברים של
קבוצת אבו־נידאל בביירות. הם הודו שגויסו על־ידי המוסד(הישראלי) בשטחים הכבושים. באופן מוזר
נהנה אבו־נידאל גם מעזרתן של מדינות ערביות מסויימות, המנצלות אותו לטובת האינטרסים של
עצמו•״
רולו הוסיף, כי סרטאווי אמנם לא פירש את שמות המדינות האלה, אך שכוונתו היתה לסוריה
ולעיראק. סרטאווי הוסיף :״למרות התועלת שהן מפיקות מאבו־נידאל, אנחנו מקווים שמדינות ערביות
אלה ישימו קץ לשיתוף־הפעולה שלהן עימו, אחרי שיעיינו במיסמכים שבידינו, המרשיעים את
בן־חסותן.״

היתה זאת פרובוקציה מכוונת. סרטאווי קיווה שהסורים והעיראקים אכן יפנו
אליו כדי לעיין בהוכחות. הן לא עשו כן, והמשיכו לתמוך כאכו־נידאל.

הנצחים בנ מלהת עו פ ה
ך* גבנו על ראיון זה במסיבת־עיתונאים שקיימנו בתל־אביב, בהשתתפות יעקב ארנון, יוסי אמיתי
1 1ואני( .מתי פלד שהה בחו״ל) .הצענו להעניק לסרטאווי את פרס־נובל לשלום.

כמה שבועות לאחר מכן נפגשתי עם סדטאווי בווינה. הוא גר כבית־מלון קטן,
כמעט מוסתר, כעיר העתיקה. שם ערכנו דיון משולש, שבו השתתפו הוא, אישיות
בכירה של שרותי־הביטחון האוסטריים ואני. דיברנו על אבו־נידאל.

תודות לקרייסקי, שהפך בעצמו יעד מוצהר למרצחי אבו־נידאל, בגלל פעולתו למען השלום
הישראלי־פלסטיני, העמידו האוסטרים לרשותנו את כל העובדות שביררו. זה היה אחרי ששני רוצחים
של אבו־נידאל נתפסו בנמל־התעופה של וינה, בדרכם לביצוע משימה (רצח קרייסקי, ערפאת או
סרטאווי, או התקפה של מטרה יהודית נוספת) .סרטאווי הורשה לחקור אותם ביחידות, והדבר עורר
סקנדל גדול באוסטריה. באותה שעה התגלה כי נציג אש״ף בווינה היה סוכן מוסווה של הסורים, והיה
קשור באבו־נידאל. הוא גורש, ומכהן עתה כשליח סורי בגוש המיזרחי.
האוסטרים קיימו, כמובן, שיתוף־פעולה הדוק עם שרותי־הביון ושילטונות־המישטרה בארצות
אחרות באירופה, וכך היה מונח לפנינדחומר רב.

ידענו כי העסקן הווינאי היהודי, ניטל, נרצח כאותו האקדח שבו נרצח גם שליח
אש״ף בבריסל. ידענו כי כ 80 מכל אנשי אבו־נידאל שנתפסו כארצות השונות
באירופה, בלבנון וכמארוקו, גוייסו בגדה המערבית בימי הכיבוש הישראלי.
(לאחר מכן הוכח שזה היה נבון גם לגבי המתנקשים בחיי ארגוב).

לשום אירגון פלסטיני אחר אין אחוז כה גבוה — או אף קרוב לזה — של חברים שגוייסו בגדה.
וזאת למרות שלפת״ח יש משרד בעמאן ויכולת הרבה יותר גדולה לפעול בגדה, בעוד שאירגונו של
אבו־נידאל משולל כל האפשרויות האלה.

מכאן הסיק סרטאווי, כי כל האנשים האלה גוייסו בעצם על־ידי שרותי־הביטחון
הישראליים ונשלחו לבגדאד — אם מתוך שיתוך־פעולה ישיר עם אבו־נידאל, או
עם אחד מאנשיו הבכירים, או כפעולת הסתננות.
הוא טען כי עצירי אבו־נידאל בלבנון, שבאו לשם כדי לפגוע בראשי פת״ח, הודו בחקירה שגוייסו
על־ידי הישראלים ונשלחו לבגדאד, כשבידיהם כתובת מסויימת של אבו־נידאל.

א ס ־ שראר המגיסתורי
ס ך הקלו! העיקרי שהיה בידי סרטאווי היה קשור בפרשת מאג׳ד אבו־שראר.
איש זה, חבר ״הוועדה המהפכנית״ של פת״ח(הגוף המבצע העליון של האירגון, העולה בחשיבותו
בהרבה על הוועד״הפועל של אש״ף) היה ידוע כראש האגף הפרו־סובייטי בפת״ח. הוא נרצח ברומא
בסתיו . 1981 כדרכו מיהר רובר אש״ף להודיע שהוא נהרג בידי המוסד הישראלי. ראשי״הביון באירופה
הניחו כי זהו עוד רצח מטעם אבו־נידאל, מה גם שאבו־שראר השתתף לפני כן בוועידה פומבית איתי.
אותה ועידה התקיימה ברומא בספטמבר, מטעם כל המיפלגות האיטלקיות הגדולות אך בעיקר
בהשפעת המיפלגה הקומוניסטית האיטלקית. יעקב ארנון ואני הוזמנו אליהו מטעם המועצה
הישראלית, והופיעה בה גם מישלחת של רק״ח. מצד אש״ף באו אחמד צדקי דג׳אני, חבר
הוועד־הפועל, ואותו אבו־שראר.

סרטאווי הוא שהמריץ אותי לנסוע לשם .״זה חשוב!״ אמר ,״מפני שאבו־שראר
הוא איש חשוב. הוא מראשי פת״דו. חשוב מאוד לערב איש כזה במגעים עם
מחנה־השלום הציוני. זה יחזק אותי במאבק הפנימי.״
הוועידה נערכה בבניין הפרלמנט האיטלקי והיתה אירוע בינלאומי. הופיעו בה מישלחות חשובות

ן ד 1^|:ך ן^1ך* העיתון של אבו־נידאל, הנושא את אותו השם כמו ביטאון פת״ח האמיתי
! \ 1\\ 1 #11 פלסטין אל־ת׳וורה (פלסטין המהפכה) ,שעל השער שלו מתנוססת תמונתו
של אבו־שראר, שנרצח ברומא, העתק זה נמסר לאבנרי על־ידי סרטאווי, שהקפיד לחתוך
ממנו(למעלה) את שם הנמען. סרטאווי האמין שאירגונו של אבו־נידאל נתמך בידי המוסד.
מארצות רבות, אך במרכז האירוע עמד — כמו תמיד — המגע הישיר והפומבי בין שני הצדדים. דג׳אני
נאם את נאום־הפתיחה מטעם הפלסטינים, ואני את נאום־הפתיחה מטעם הצד הישראלי.
דג׳אני נהג בוועידה בצורה יפה. הוא אמר לנו שלום והחליף עימנו דיברי נימוסין, גם בפומבי, ומסר
כמה הצהרות חשובות בזכות השלום והדו־קיום של ישראל והמדינה הפלסטינית שתקום בגדה
וברצועה. ואילו אבו־שראר נהג בצניעות מוזרה. הוא נמנע מכל מגע עימנו, וכאשר קמתי לנאום נוכחתי
לדעת כי נעדר מהאולם.
אחרי רציחתו, פנו אלינו אנשי רק״ח וביקשתי לחתום על עצומה של אנשי־ציבור, שהעלתה על
נס את פעולתו של אבו־שראר למען השלום. נדמה לי שהמטרה היתה לתבוע את קבורתו בארץ. אמרתי
שאתייעץ תחילה עם ידידיי. סרטאווי יעץ לנו לנהוג בזהירות. לא חתמתי. כעבור זמן קצר הוכח
שהאינטואיציה שלו היתה טובה.

סי לפתע קרה משהו שלא נודע לציבור הרחב. באחד בנובמבר 1981 הופיע
גליון ביטאונו של אבו־נידאל, כשעל השער תמונתו של אבו־שראר.

האירגון של אבו־נידאל קורא לעצמו בשם פת״ח, ומוציא ביטאון בשם פלסטין אל־תוורה — בדיוק
כמו הביטאון הרישמי של פת״ח האמיתי. רק חדי־עין יודעים להבחין בין השניים. אבדנידאל מוסיף
בררו כלל לשם פת״ח את המילים ״המועצה המהפכנית״ ,בין הביטאונים ניתן להבחין רק על פי התוכן.
(התעמולה הישראלית ייחסה את כל פישעי אבו־נידאל לאירגון־פת״ח, תוך ניצול ציני של העובדה
שרק יודעי־דבר ידעו להבחין בין שני אירגוני פת״ח).
אותו גליון שר שיר־הלל ל״אחינו מאג׳ד״ ,גיבור המהפכה. הוא קבע כי ערפאת הבוגד רצח את
הגיבור, ונשבע לנקום את דמו בבוגדים בני־הבליעל ,״מוחמר אבד־אל־ראוף אל־קודווה, צלאח ח׳לף,
ח׳ליל עבד־אל־חמיד וח׳ליל אל־וזיר״ .מוחמר עבד־אל־ראוף אל־קודווה הוא שמו המקורי של יאסר
ערפאת, צלאח ח׳לף הוא אבו־איאד וחליל אל־וזיר הוא אבו־ג׳יהאד.

כך התגלה כי ראש הסיעה הפרו־סובייטית בפת״ח(האמיתי) היה סוכן שתול של
אבו־נידאל — והדבר פתח אופקים חדשים להבנת תפקידו של אירגון־מרצחים זה.
אם כן, הוצא אבו־שראר להורג בפקודת ראשי פת״ח כבוגד, ואולי כתגמול על רציחת נציגי אש״ף

״*0׳!י״י-״י׳״יי .,ם 1כן יעוראל׳״
^ הגיונו החותך הצביע סרטאווי על פרט אחד בפרשה זו, שנראה לו כהוכחה ניצחת לכך
שאבו־נידאל הוא סוכן ישראלי.
כפי שהזכרתי, הודיע דובר מטעם אש״ף מייד אחרי רצח אבו״שראר כי הוא נהרג על־ידי המוסד
הישראלי. והנה בא אבו־נידאל, וטען כי הרוצח האמיתי היה יאסר ערפאת עצמו.
ברור כי מוסדות־החקר הישראליים קיבלו את הביטאון הזה של אבו״נידאל. אין ספק שראו פירסום
זה. היתה להם כאן הזדמנות־פז להוכיח כי דובר־אש״ף משקר, ובי כל ההודעות, המייחסות לישראל את
הריגתם של אנשי־אש״ף בארצות המערב, אינן אמת. הם יכלו להסתמך על הודעת האירגון הפלסטיני
הקיצוני והאנטי־ישראלי ביותר.

וראה זה פלא: שום דובר ישראלי לא ניצל מעולם הזדמנות זו. העניין כולו
הושתק על־ידי התעמולה הישראלית.
בעיני סרטאווי, היתה זאת הוכחה סופית כי אכן המוסד מחפה על אירגונו של אבדנידאל, מפני
שהוא משרת את האינטרסים של ממשלת־ישראל.
ביליתי שעות רבות בוויכוח עם סרטאווי על מסקנה זו. אמרתי לו כי לדעתי, כחוקר מיקצועי, יש
,בידו חומר מחשיד, אך חומר זה רחוק מלהוות ראייה חותכת.
טענתי כי ניתן לטעון נגד כל אחת מן ההוכחות שאסף. למשל: אולי היה ההספד לאבו־שראר
בביטאון אבו־נידאל פרובוקציה מחושבת, כרי לנצל ולזרוע מבוכה בשורות פת״ח?
נכון שכל פעולותיו של אבו־נידאל שירתו את האינטרסים של ממשלת״בגין — החל
במעשי־הזוועה האנטי־שמיים נגד בתי כנסת, וכלה ברצח האישים המתונים באש״ף. אך יתכן הסבר
פשוט לתופעה זו: האינטרסים של הקנאים הקיצוניים משני הצדדים זהים לגמרי, והם משרתים זה
את זה גם בלי צורך בתיאום ישיר. זהו שיתוף־פעולה אוטומטי.
אכן, ההתנקשות בשגריר ארגוב שירתה להפליא את מטרותיו של אריאל שרון, שכבר קבע קודם

(המשך בעמוד )74

השלסאנהב סכתית אמשית

היא החברה הכי טובה שלך. היא
עושה כל שמתבקש ממנה.
היופי שלה מוסיף ליופי שלך.
היא שומרת לך אמונים. מסתפקת
במועט ותמיד זוהרת.
מסתדרת נפלא וכל כך קל,בכל
מצב ובכל מקום,בעיר הצפופה
ומחוץ לעיר.
אז מה הפלא שכל העולם אוהב אותה.
״רנו 5״ ניתנת לרכישה בשני סוגי
מנועים 1100 :סמ״ק ו 1400-סמי׳ק.
תיבת ההילוכים עם 5,4הילוכים

העולם אוהב
חסכונית ויפה
נוחה וחזקה
אמינה וחכמה

תל־אביב

ק ר סו;

טל 627151 .

חיפה

ט ל721751 .

נקודות מכירה:
ירושלים ט ל226491 .
באר שבע טל 36777 .

חיפה ט ל510296 .
נתניה ט ל23037 .

שליח משרד הקליטה
יפגוש ישראלים בניריורק במבצע לעידוד השיבה הביתה, הוחלט במשרד הקליטה לשגר שליח מיוחד, אשר
׳פגש עם תושבים ישראלים, המתעתדים לחזור לארץ.
מר עמרם טמיר, מנהל אגף שירותי קליטה במשרד הקליטה ויו״ר הועדה לתושבים
חוזרים ישהה בניו־יורק בהתאם לפירוט כדלקמן:
30/31 הרוצה להרחיב ולרענן את

קשריו החברתיים, מעוניין להכיר זוגות דומים
ומרגישים כמוהו והמחפשים־לצאת משיגרת היום־יום
שלא במיסגרת הכרויות למטרות מין.
לכ תוב: ת .ד ,1071 .רמת־ה שרון

העולם הזה 2384

בימים 26-16 במאי 1983 ישהה עמרם טמיר בנידיודק, במשרדי המרכז
,515 בטל׳ .212-752-0600
לעלייה 411£ז/^£
מר טמיר ישמח להיפגש עם תושבים ישראלים, המהרהרים אודות שיבה הביתה
וגם ידריך ויסביר להם פרטי הסיוע הניתן לתושבים חוזרים.
לקביעת פגישות, אנא התקשח לטלפון לעיל.

מר טמיר יעמוד לשירותכם בתאריכים הנ״ל וישיב על כל שאלותיכם.

רון שעתייס מכאן-

וו ן. מ זו

כ ן1

השרה עוד יותר זול.״טוס׳ /א ל סוכן הנסיעות׳.
או לי ט פי לז יו ס-יו סג-י ב כו לז ר
דרושה עוזרת אחראית עבור טיפול
בבית

קופל נסיעות מציעה לך את תוכנית ה חופ ט ה
המהפכנית והמטתלמת ביותר.

פעמיים בשבוע
להתקשר

286189־03

להשכרה

ל מכיר ה

חנות
יד שניה
בו־יז1ג 1ף

כרטיס טיסה חוול לאירופה בחברות תע1פה סדירנת
רכב ״הרץ״ חופשי ההגבלה ק״ח באירופה החל ח־ $ 3ליוס
וללא דחי החורה נוספים.
תשלומים ללא ריבית וללא הצמדה

עסק עובד
פרנסה טובה

03-722829

לבעלי כרטיס אשראי

19י י :
ויזה •

י ד״נו־

509),בתשלום הראשון עם רכישת עיסקת החבילה ו#>-י 50 בארבעה תשלומים שקליים שווים, לא ריבית וללא הצמדה,
החל מהראשון לחודש שלאחר הרכישה.
1095 בתשלום הראשון עם רכישת עיסקת החבילה ו 9095-ב 9 -תשלומים חדשיים צמודים לדולר ושווים ללא ריבית,
החל מהראשון לחודש שלאחר הרכישה.

פרסים והרשמה: השרד• וסוכר־קופד־ ברחבי האר״ן

כעי 1ת ולבטים בחיי המין
סאת

ל״ר מרדכי זידמן
היוצאת רשפים
העולם הזה 2384

הצוואר? מה שלא יהיה, זה היה מנחם בגין, כולל
הכל וכולל הקול.
.היי, יעיש, הסתכל!׳ קראתי. ,זה בגץ!׳׳
בגין חיץ־ לעומתנו היון־ מבוייש קצת. הוא
הבין שאנחנו לא מוכנים לחתום בשום אופן על
המם־קוף שנתנו לנו בלי שביקשנו, והסתלק.
האמת היא, שזה נראה לנו די מוזר שמנחם
בגין, ראש־הממשלר״ משרת פיתאום בגדוד שלנו
במילואים. מה פיתאום? הרי הוא חבר־כנסת, וגם
די זקן, נדמה לי, ומה פיתאום בקשר דווקא? למה
לא באפסנאות, נניח, או בשלישות?
אבל לא עבר זמן רב עד שהתרגלנו לרעיון.
אני חושב שההסתגלות המהירה הזאת היתה
תוצאה ישירה של המצב המעורער שלנו בעזה
באותם ימים. שמרנו שש שעות ביום ושש שעות
בלילה, אכלנו אוכל מזופת, ופחדנו בכל רגע
משעות היום או הלילה שלא תעוף עלינו איזו
אבן, ושלא יתפוצץ לידינו איזה רימון. בתנאים
כאלה, כמעט כל דבר נראה די מתקבל על הדעת,

שבע, עבור,״ אז שמוליק הקים צעקה נוראה על
החובש שישב מאחור, בגיפ. ,תסגור את הרדיו
המחורבן!״ הוא צעק. ,אי אפשר לשמוע את
הקשר!״
אבל, כמו שאמרתי התרגלנו. בגין נכנס לסבב
של החופשות, פיצה גרעינים וגירד את הביצים
מרוב שיעמום ומרוב עצבים. הוא הצליח אפילו
להשיג מאיזה מקום עניבה צבאית, והיה מסתובב
במחנה עם סוודר וי כזה, ממש אלגנטי, סטייל.
הבעיות התחילו כאשר נפתלי, הרב־סמל של
פלוגת״המיפקדה, החליט שהכל טוב ויפה, ובגין
זה בגין, אבל הוא גם רי פראייער בעצם, ואפשר
להלביש עליו כל מיני עבודות מזדמנות.
וככה אפשר היה לראות את בגין שלנו מנקה
את השירותים פה ושם, נוסע עם הנהג ברטל
להביא שק״ם, או עוזר לטבחים לפרוק את
האספקה. כשראה נפתלי שהכל הולך, הוא התחיל
גם להכניס את.בגין לשמירות על המחנה, ואחר־כך
כבר לא היסס לזרוק אותו לסיורים בעזה.

פדג ק ב•

עברו רק כמה שעות מאז תפסנו יעיש ואני את
העמדה שלנו בבניין המינהל הנפתי של עזה.
פיתאום בא קומנדקר צבאי וירד ממנו חייל־מילואים
רזה וממושקף.
.שלום לכם. אני מהקשר, חדש בגדוד״ ,הוא
אמר לנו.
.שלום, שלום״ ,אמרנו לו.
.באתי להחתים אתכם על מכשיר־הקשר.
קיבלתם מם־קוף, הנה הוא שם בפינה״...
״אנחנו לא חותמים על שום מכשיר־קשר!״
אמר יעיש.

.לא אבל ולא חותמים, אפילו תביא את המג״ד
— אנחנו לא חותמים!״ הסברתי לחדש
ממחלקת־הקשר.
״אפילו תביא את המח״ט — אנחנו לא
חותמים!״ אמר יעיש.
״אפילו את האוגדונר!״ אמרתי אני.
,״אפילו את שר הביטחון!״ יעיש נכנס
לשוונג.
״אפילו את האמת היא שרציתי לומר ״ראש
הממשלה״ ,אבל כמעט שנשתלתי עמוק באדמה
באותו רגע, כשהסתכלתי שוב בחדש ממחלקת
הקשר.
זה היה ראש־הממשלה.
בדיוק כך. מנחם בגין בכבודו ובעצמו. לא
מישהו שדומה לו קצת, לא מישהו שמזכיר אותו,
אלא מנחם בגין בעצמו — אצלנו בגדוד,
במחלקת־הקשר, רוצה שנחתום לו על איזה
מם־קוף מחורבן.
הוא היה רזה, בגין, וקצת חיוור. הצוואר שלו
היה קצת קטן לעומת הצווארון של החולצה
הצבאית שלו. ואולי היה הצווארון גדול על

וגם אם משהו לא כל כך מתקבל על הדעת —
למי יש כוח בכלל לחשוב עליו יותר מדי? אז הוא
לא מתקבל על הדעת, אז מה?
ביומיים־שלושה הראשונים עוד היה איזה
עניין מסביב לבגין הזה. כשכולם היו מתאספים
בערב בצריף של השק״ם לראות חדשות
בטלוויזיה, היה השקט נשמר יותר מהרגיל
כשראש־הממשלה היה בסביבה. יש לי גם חשד
שהשקמיסט שלנו מכר לבגין מצופים בהנחה
מסויימת, אבל לא נעשה מזה עניין.
היה גם סיפור מצחיק אחד, כשבגין היה תורן
בקשר לילה אחד. קצין־הסיור שלנו, שמוליק,
נסע עם הג׳יפ שלו על החוף המסוכן של עזה,
ופיתאום, באמצע הלילה, נשמע קולו המפורסם
של בגין אומר :״גורית קוראת לשלוש־שניים־

נו נו, תתארו לעצמכם מה שקרה כשהערבים
של עזה ראו את בגין מטייל להם בשוק עם
מכשיר קשר על הגב ורובה אמ־ 16 ביד!
בשבילו, אני זוכר, זה היה ממש שוק, לראות
את ערביי יהודה ושומרון וחבל עזה מתנהגים
בצורה כה לא חברותית. מה זה הצעקות האלה
שלהם? מה זה הקללות האלה שהם מקללים אותו
כל הזמן? ולמה הם יורקים על האדמה, הצידה,
ככה, בכל פעם שהם רואים אותו? מה זה פה, שוק?
בסוף הוסבר לנפתלי בעדינות, שזה לא עסק
להוציא את בגין לסיורים האלה. כל מה שהחברה
רוצים זה לחזור הביתה בשלום, וכל מיני הפגנות
ומהומות ואבנים בראש — זה לא בראש שלהם.
אבל נפתלי לא מוותר בקלות על פראייער כזד.

שעושה הכל בלי להתווכח, אז הוא שם את בגין
לשמור במינהל העירוני של עזה.
תפקידו של בגין היה לשבת בשער, ולהתבונן
בעיניים בוחנות בזרם המתמיד של הערבים
הנכנסים בשערי־המינהל, כדי להסדיר את
ענייניהם הבירוקרטיים. כאשר היה השומר מבחין
במישהו חשוד, היה צריך לדרוש ממנו תעודת־זהות
וגם לפשפש בכליו, במיקרה הצורר.
ובגין עשה את תפקידו בנאמנות רבה. הקהל
שהיה מתאסף מן העבר השני של הרחוב כרי
לחזות בו לא עניין אותו בכלל.
ואז, יום אחד, בשעה מוקדמת של אחר־הצהרים,
כשחום נעים מדביק את שמורות־העין זו
לזו עצר מנחם בגין אם צעירה ויפה בשער־המחנה,
וביקש לראות את התעודה שלה. היא
היתה מלווה בבנה, זאטוט בן 5או ,6מתולתל
ויפה כמו אמו מצד האם וכמו מלאך מצד האב.
קשה להבין מדוע חשב בגין שצריך לבקש
תעודה מהאשה הזאת. חשודה היא לא נראתה
בשום אופן. אבל מה — היתה יפה מאד, ובגץ
כידוע, אלמן, ובעצמו הוא אמר תמיד שהוא אוהב
נשים יפות, אז אפשר לסלוח. אולי היא הזכירה לו
את אחת הכוכבות של דאלאס, האשה הערבייה
הזאת, מי יודע?
אז איך שבגין מחזיר לאשה את התעודה אחרי
הבדיקה, מרים הזאטוט את ראשו — ופאף —
יריקה בפרצוף של בגץ!
נו, נו.
האמת היא שבגין כמעט הרביץ לילד עם הקת
של הרובה שלו, אבל ברגע האחרון תפס אותו
השותף שלו בשמירה, שלא תתחיל פה איזו
תקרית בינלאומית בגלל יריקה קטנה של ילד.
אז בגין פשוט מחה את הרוק מלחיו בשרוול
חולצתו. אבל העניין, זה ברור, לא עבר לו כל״כך
מהר. זה התחיל בזה שבמקום שבו פגעה היריקה
נוצר כתם אדום, קטן. אולי בגלל שהוא שיפשף
את המקום כל־כך הרבה. אבל גם בזה העסק לא
נגמר.
אני זוכר שבאותו לילה הייתי חובש־תורן,
ופיתאום קוראים לי לבוא מייד לקשר. תפסתי
את התיקים שלי, עם כל האינפוזיות, התחבושות
והתרופות, ורצתי כמו משוגע לבניין של הקשר.
ומה אני רואה שם? בגין שרוע על המיטה,
מכוסה עד לצווארו בשמיכה. אבל פניו — זה היה
משהו נורא. הלחי כולה התנפחה לו. ממש כל
הלחי, מן הסנטר ועד למצח, היתה גוש אדום
ונפוח, מין עגבניה כזאת, בשלה, כמעט הולכת
להתפוצץ. כל־כך היתה הלחי נפוחה, שהיו
חייבים להוריד לו את המישקפיים. נו, לא נדבר
על זה, איך ראש־הממשלה נראה בלי המשקפיים.
הוא שכב שם אפרקדן עיניו עצומות למחצה
ופיו פתוח למחצה, והוא ממלמל כל מיני דברים.
שמתי לו יד על המצח — וזה היה ברור שהאיש
פשוט קודח, וכל העסק לא בתחום אחריותי.
״תביאו נהג!״ ציוויתי מייד. ,הוא הולך אל
הרופא, במימשל!״
ובינתיים הצמדתי את המימיה לשפתיו של
בגין, שיישתה קצת. זה תמיד טוב. אמרתי
.לחברה מהקשר שיארזו בינתיים את החפצים
שלו, כי קרוב לוודאי שיצטרכו לאשפז אותו.
במשך כל הנסיעה, בג׳ים של המג״ד, המשיך
בגין למלמל דברים שונים ומשונים. ,זכותנו
הבלתי־מעורערת ...שבנו אליך ארצנו ...תיבש
ימיני ...תידבק לשוני לחיכי ...זקנים, נשים וטף...
שואה ותקומה הטכס הרגיל שלו, בעצם, אבל
עכשיו, עם הלחי האדומה והנפוחה הזאת, זה
נשמע מוזר מאוד.
הדוקטור שלנו, עמום, הורה לי להפשיט את
בגין ולהכין אותו לבדיקה כללית מייד. כבר
הכינו אותו בקשר, את עמוס, לקראת הבאות.
עמוס בדק באצבעות עדינות את העגבניה
שצמחה לה על הלחי של בגץ, ומילמל לעצמו כל
מיני מילים בלטינית שאני לא הבנתי. אולי בגין
הבין. הוא הרי יודע לטינית. בסוף הבדיקה אמר
לי עמוס :״תשמע, אין ברירה, נצטרך לסלק לו
את זה מהר. תביא את ערכת־הניתוח״.
״אבל מה זה, דוקטור?״ שאלתי.
״מה, אתה עיוור?״ צעק עמוס. ,אתה לא רואה
מה זה? זו פשוט עגבניה!״
תוך רבע שעה, ואחרי כמה תנועות מוצלחות
של איזמל־הניתוח, הצליח עמוס להסיר את
העגבניה שנדבקה איכשהו ללחי של בגין.
בינתיים כבר הגיע גם המסוק ונחת על גג
המימשל, וכל מיני רופאים צבאיים חשובים וסתם
אנשים חשובים היו סביבנו, שאלו וחקרו ובדקו.
אני לא יודע מה קרה בסוף עם העגבניה,
שהיתה באמת סתם עגבניה, אבל בגין יצא בשלום
מכל הסיפור. אני זוכר שאחרי כמה ימים,
כששמרתי על הגג של הנפה עם הטרנזיזטור
דבוק לאוזן, שמעתי אותו אומר משהו על
התפקיד ההיסטורי של דורנו בשלשלת הנצחית
של העם היהודי, או משהו כזה. את העגבניה שלו
הוא לא הזכיר בכלל.

אנ שי ם

שוס

ג־יז בירקין: רא צריכה שומרי־מישקד
״אין לי בעיות של דיאטה. אני תמיד רזה, אני אוכלת מעט ויש לי די
חוש־הומור כדי שלא להתרגש מן העובדה שהג׳ינס הדוקים מדי. אני
שונאת התעמלות ומתעמלים, ואת כל המשוגעים המחזיקים מאזניים
בחדר־האמבטיה,״ מצהירה ג׳ייין בירקץ, הנערה האנגליה שעשתה
קריירה כחתולת־מין בצרפת, ואשר ילדה לאחרונה את בנה השלישי(אחר
שני ילדים מסרג׳ גינפבורג) ,שעליו היא מסרבת להרחיב את הדיבור.
היא אפילו לא נאותה להצטלם איתו, והעדיפה את אחד החתולים הרבים
המוצאים מחסה בביתה.

האניניור יוחנן כאולוס השני: אימונים לקראת הביקור הנא

קולל ווייטילה הידוע יותר בכינויו ״האפיפיור
יוחנן־פאולוס השני״ ,הוא ללא ספק האישיות הפעלתנית
ביותר שעמדה בראש הכנסיה הקאתולית במאה
העשרים. הוא מגיע לכל מקום בעולם, ויש לו כישרון
לגעת בנקודות כואבות בכל אתר ואתר, למען יידעו
שהכנסיה לא מתעסקת רק באלוהים אלא גם בבני־אדם.

חג־הפסחא האחרון תפס אותו במנוחת בית קצרה. הוא
הנהיג את המיסה בכנסיית פטר הקדוש ברומא, ואחר
כך, כמינהגו, הלך לברך את הנכים שבאו לחסות בצילו
בטקס זה. אולם כבר מאחרי־הקלעים מכינים את ביקורו
של ״האב הקדוש״ בפולין — השני מאז מונה לתפקידו.

בדוס שילרס
ואודסולה אנררס:
נל רוד וכצצתו !
אורסולה אנדרם וברוק שיל
מיק
גיאגר: לאהנח רגו״ם ארומת
סולן האבנים המתגלגלות, שגילגל סיבוב״הופעות מוצלח בארצות־הברית,
מיק ג׳אגר, לא הקדיש בעת האחרונה זמן רב לאהובתו, גירי
הול. כך סבורים אמצעי־התיקשורת, שהחלו מגללים שמועות ארוכות־רגליים
על חתול שחור שהזדחל בין בני־הזוג. מיק וג׳רי מכחישים,
מצטלמים ומיק מכריז :״לג׳רי יש רגליים ארוכות כמעט כמו לשמועות
המרחיקות־לכת!׳׳ י

דם נפגשו בטקס סיום תחרויות הפולו
בפאלם־ביץ .,אורסולה, בטוחה בעצמה
כתמיד, הכריזה שהיא ״הכיבוש היפה
ביותר של הגבר״ .היא הסתובבה בין
השולחנות ושיבחה בלי הרף את הגבר
החדש בחייה: יפה, עדין, חמוד, מדיף
ניחוח של חול חם.
מי שחקר לזהותו הועמד עד מהרה
על דיוקם של דברים: אורסולה
התכוונה לדימיטרי, בנה בן השלוש,
מקשריה עם השחקן הארי המלין.
כמחווה לדור החדש של ניכבשות
יפהפיות יצאה אורסולה במחול ג׳רק
מסביב לבימת־הריקודים בחברתה של
ברוק שילדם. זו האחרונה לא נראתה
מודאגת מן התחרות. בסופו של דבר,
כוכבה זוהר לאחרונה באור חזק יותר.
כשהיא מלווה כמו תמיד על־ידי
אמה־הורתה, עסקה שילדם בעניינים
מעשיים יותר.

העולם הזה 2384

הגלו קונסטנטין: מישכחה מוובתיילדים
בטירת האמס טד שליד לונדון מבלה מישפחת־המלוכה היוונית,
כשהיא אחוזת חדווה וחרדה גם יחד. אן־מרי, המלכה, מצפה לילדה
הרביעי בחודש יולי, אחרי שניסיונותיה החוזרים ונשנים בשנים האחרונות
להביא תינוק נוסף לעולם נכשלו. זאת הדאגה הראשית של קונסטנטי*
המלר ורעייתו, שאינם נראים ברגע זה להוטים לשוב לכס־המלוכה
באתונה. מה הפלא? המישטר הסוציאליסטי שם אינו מגלה עניין רב
בשובם, אחרי שתמכו בעבר בדיקטטורה העקובה מדם של הקולונלים.
קונסטנטין, שהיה בעבר ספורטאי מצטיין, ואן־מארי חיים בגלות כבר די
הרבה שנים, וניסו למצוא תעסוקה גם ללא שילטון. מה עוד שהמלכה לא
הסתירה אף פעם את שאיפותיה האמיתיות :״אף פעם לא חלמתי להינשא
למלך. אני פשוט חפצה להיות אשה מאושרת, בחיק־המישפחה. אהבתי את
קונסטנטין שנים רבות לפני שנישאנו, אבל קיוויתי שתינתן לנו
ההזדמנות לחיות כמה שנים כמו כולם.״ אין ספק שבקשתה התמלאה מעל
ומעבר למשוער. בגלות היא ילדה לבעלה שלושה ילדים, הנראים עימם
בתמונה: אלכסייה, פול וניקולאס. ועכשיו, בהשפעת קרובת־מישפחתה.
הנסיכה דיאנה, החליטה שחובתה להשלים את מיספר
הצאצאים לארבעה.

כשטעם האוסקר עדיין לח על השפתיים, מזכירה
תמונה זו מעמד מרגש שקדם לו — היה זה טקס חלוקת
גלובוס הזהב, שנערך בלוס אנג׳לס בפעם ה־ ,40 על־ידי
העיתונות הזרה של הוליווד.
זהו הפרס השני בחשיבותו בעולם הקולנוע אחרי
אוסקר, וההשוואה בין בחירתם של העיתונאים לחברי
האקדמיה מרתקת ביותר: בעוד שאוסקר פינק את
גאנדי וקיפח את אי־טי, העניקה העיתונות הזרה את
פרס־הבימאי לו־יצ׳ארד(״גאנדי״) אטנבורו ואת פרס
הסרט הדרמאתי המצטיין של השנה לאי־טי חבר מכוכב
אחר; פרס השחקן הגדול חולק לקטגוריות של דראמה
וקומדיה, וכך נעשה צדק גם עם כן(״גאנדי״) קינגסלי,
שנבחר בנוסף על היותו והשחקן הדרמאתי המצטיין של
השנה גם ל״תגלית השנה״ בקולנוע, וגם עם דאסטין
הופמן(מימץ),על תפקידו המצויין בטוסטי. מי שרוצה
העולם הזה 2384

ז׳אן־פול בלמונדו ידוע כמי
שמבצע בעצמו את כל הפעלולים
המסוכנים בסרטיו ומשגע בכך את
חברות״הביטוח. לא פלא שבנו פול
מצא לעצמו תעסוקה לא פחות מסוכנת:
הוא נוהג מכוניות־מירוץ מזה כמה
חודשים, משתתף בתחרויות רשמיות
ונמנה היום עם המועמדים לזכייה בתואר
אלוף צרפת בפורמולה רנו. הוא בן
עשרים בלבד .״אני משוגע לספורט
הזה, מאז שקיבלתי במתנה כילד
מכונית קטנה עם גלגלים אדומים,
(בתמונה למטה משמאל) .ואם יש מי
השואל מי דחף את הבן לעיסוקים
כאלה, התשובה פשוטה :״מאז שהייתי
ילד עסקתי בספורט יחד עם אבי. הוא
המריץ אותי לעסוק באיגרוף, בכדורגל
ובסקי״.

להשוות בין עבודתם של השניים יכול לחזות בשני
הסרטים גם יחד, המוצגים כעת בישראל.
את סר לורנם אוליבייה אין צורך להציג. לשחקן
הבריטי הקשיש הוענק פרס מיוחד על שם ססיל כ.
דדדמיל, והופעתו של סר לורנס בטקס שנערך
בלוס־אנג׳לס היתה הפתעה נעימה משום שבריאותו של
האמן הדגול רופפת ביותר. בכל זאת טרח ובא לטקס, זכה
בתשואות רמות בהיכנסו לאולם. הוא גם זכה בתשואות
ארוכות כשהודיעו על זכייתו בפרס, ובמחיאות כפיים
עוד יותר רמות — כשהכל קמים על רגליהם — בתום
נאום־הפרידה שלו. תמונה זו מנציחה אותו ואת שני
הכישרונות המהווים למעשה שני צדדים שידע לאחד
בעשרות התפקידים שביצע — הדרמאתי והקומי גם
יחד.

בט מידור: שירי־מוידת
בט מידלר, הנראית בתמונה בשעת ההופעה שלה ברדיו סי טי
בניו־יורק, אינה מודאגת יתר־על־המידה מן הכישלון של סירטה החדש
עין־הרע. המבקרים לא אהבוה והקופה נשארה ריקה, אבל בט בת ה־37
התנחמה עד מהרה בסיבוב־הופעות, שיעבור ב־ 19 ערים שונות, וכל
הכרטיסים לסיבוב זה נמכרו מראש. מידלר, דינאמו חי על הבימה, לבושה
באחד הקטעים כסירונית, מבצעת יחד עם מקהלת־סירוניות דומות לה
כוריאוגרפיה מסובכת לקצב דיסקו, כשהיא יושבת על כיסא גלגלים. מה
זה? ״פשוט מאוד,״ מסבירה מידלר, שהיא ילידת הוואי ,״אני תמיד כוללת
קטע מן המולדת בהופעה שלי!״

עוושליח העו״ה
בניו־יודק ניבהסיגריות
ערהשטיחים בבית אירש גוו,
והביו אתחשו דודדו דחרמים במנסיאח
ך* אורחים
! 1הקוקטייל
עצמם יושבים
כשהם נאלצים

הנכבדים שבאו למסיבת
במוסיאון תל־אביב, מצאו
במרכזו של אולם רקנאטי,
לצפות בסרט פירסומת משעמם

1 111111ה ¥1ך | ך 1ך | ראש העירייה ויושב־ראש חבר -רמים הגדולים שד
11 111#1111 הנאמנים של המוסיאון שלמה לה ט מתבונן בצלחתו של
י יי 111
סועד בחברתו של ליאון רקאנטי מבנק דיסקונס, שהוא אחד התן־ לדבר על כסף ואמר׳
עם קאסטנייטות מופיעה במוסיאון. אנשים באים
למוסיאון כדי לראות אמנות, ולא חרפה כזאת,״
הגיבה פסלת ידועה. גם הצייר יגאל תומרקין
הבטיח לרדת על האירוע המביש.
8000 שקל טבין וטקילין שילמו אנשי
חבר־הנאמנים ושוחרי מוסיאון תל־אביב
כדמי־כניסה, כדי להשתתף באירוע החגיגי,
שנערך במוסיאון כמדי שנה. כל הכספים הם,
כמובן, תרומה למוסיאון. ההיענות היתה מלאה,
ו־ 500 איש רכשו כרטיסים במחיר מלא.
קבלת־הפנים נערכה בכניסה למוסיאון, כשהאורחים
מקנחים במשקה וזוכים בשלום מפיו של
ראש העירייה שלמה להט, המשמש כיו״ר

1*!71191ח תמי רודיך, ממארגנות ה־

| 1 1 1 1 1| /מסיבה במוסיאון תל־אביב,

לבושה בשימלה אפורה שזורה חוטי־כסף.
\ 1| \ 1ך | 1של אמנות ישראל היא שרה
\ 11 1^ 11 בריידברג־סמל, אשתו של עדי
סמל, מנהל האירועים של מוסיאון תל־אביב.
לבשה שמלה עם עיטורי פאייטים.

דייךך • 1 | 1בשימלה שתפרה לפני
11 1111 1 • 1חמש שנים, חייטת־הצמרת
לולה בר, המרבה להופיע במוסיאון.

מושבניקית ^

חווה חכמי, אשתו של יוסף חכמי, מנמל
חברת הפניקס, העוסקת בחינוך מיוחד.

11ך 1>1ת אהובה אילן, אשת הפסל אלי
11 #1אילן, לבשה לכבוד האירוע
•שימלה שנרכשה בבית אופנה פאריסאי.

וארוך, פרי כישרונו של איש־הטלוויזיה חיים

יכיז.

״סרט משעמם, שלא הראה מה מטרתו של
המוסיאון. קפצו כאן מנושא לנושא והראו אשה

חבר־הנאמנים של המוסיאון. אחרי החיבוקים
נכנסה כל הכבודה לאולם־הכניסה, שבאמצעיתו
נבנה מיזנון ענקי,שהכיל מעדנים מסוגים שונים.
האורחים הנכבדים, ביניהם שגרירי גרמניה
ובריטניה, אילי־הון מקומיים בלוויית נשים
אלגנטיות העטופות ביצירות־אופנה ובעורות
שנפשטו מבעלי־חיים, עטו על שפע המזון.
אחרי הארוחה הוזמנו האורחים להאזין
לנאומיהם של ראש־העירייה, שדיבר על
תקציבים והזכיר סכומים שונים בדולרים, ושל
מנהל מוסיאון גוגנהיים בניו־יורק תוס מסר,
כשהגיע כמעט ישר מנמל־התעופה ואמה
״שלום ואמנות הולכים יד ביד״.
אחרי הקרנת הסרט, שאורכו כשעה, קינחו
האורחים בקפה ועוגות ונערכה הגרלה. שרה
סלע, רעייתו של הפרופסור מיכאל סלע,
נשיא מכון וייצמן, זכתה בתמונה של האמן דני
קרוון, ותרמה אותה חזרה למוסיאון. שרה
קישון, בעלת גלריה ואשתו של ההומוריסטאן
אפרים קישון, זכתה ביצירה של הפסל
מנשה קדישמן, ואיש־הביטוח מחיפה וילי
אפטוביצר, גם הי!? ידיד המוסיאון, זכה
במכונית מדגם אוטוביאנקי.

המסר של י בין = ^

המשעמם על המוסיאון גרם למבוכה ועורר א,

אבירות גרמנית^*־52
חשובה למוסיאון תל־אביב. השגריר, הלומד

־מוסיאון. ראש־העירייה עסוק בצלחתו, ורקכאטי
,צייץ. בנאומו לתורמים שבאו לחגיגה הירבה להט
,מבחינה תקציבית, עדיף שאדבר אליכם בדולרים.״

| ¥ך 1ו | ך ך | 1ך | במסיבה בביתה בן חמש הקומות של הפסלת
1 1 1 1 #1אילנה גור בניו־יורק, מימין לשמאל: שגריר
ישראל בארם יהודה בלום, סגן שר־העבודה והרווחה בן־ציון רובין,

הפסלת אילנה גור, חבר־הכנסת מאיר שטרית, הציר הכלכלי של
ישראל בארצות־הברית נפתלי לביא, ושר־הבנוי־והשיכון דוד
לוי. למסיבה שהיתה מתוכננת ל־ 50 איש, הגיעו 500 אנשים.

הבית״רים פלשו לביתה שי הפסדת בניו־יורק
**ץ יאו של ביקור שר־השיכון דויד לוי בניו־יורק, היה ללא ספק
ביקורו החברתי בביתה של הפסלת הישראלית המתגוררת
בניו־יורק אילנה גור.
״פשוט לא האמנתי למראה עיניי. זו הטראומה הנוראה ביותר שקרתה
לי בתקופה האחרונה. אני עדיין המומה,״ אמרה אילנה. האירוע שהביך
כל־כך את הפסלת הייתה המסיבה שנערכה בביתה לכבוד מישלחתו של
השר לוי. מה בדיוק הביך אותה, סיפרה יומיים למחרת, כשקפצה לארץ.
״איש יחסי־הציבור של תנועת החרות בניו״יורק איציק בן־יעקב
צילצל אליי יחד עם ראש שליחי העליה של הסוכנות בארצות־הברית,
משה שכטר, וביקשו ממני לערוך מסיבה בביתי למישלחתו של השר
דויד לוי. עניתי להם, שאני אמנית שאינה מזוהה עם שום גוף פוליטי,
ושאינני רוצה שמסיבה כזאת תתפרש כתמיכתי בתנועת החרות.
״הם הפצירו ני והבטיחו לי מסיבה צנועה ל־ 50 איש בלבד, שיסתפקו
בעוגות כשרות. הסכמתי והכנתי עוגות ל־ 150 איש, ליתר ביטחון.
״הבטיחו לי שמירה על הבית בן חמש הקומות.
״בשעה 8וחצי נפתחה דלת ביתי, ובזה אחר זה פלש עדר של 500
איש, ומילא את כל חמש הקומות של הבית. נכנסו לי לכל חדרי־השינה.

את המעילים הם זרקו לי בכל הבית, למרות שהיה מתלה בכניסה. כיבו
את הסיגריות על השטיחים שלי. כל מוזמן הביא איתו עוד 50 מאורחיו
הפרטיים.
״ אני אלרגית לשליחי־עלייה. אני לא מזמינה אותם בדרך־כלל אליי
הביתה, כי הם מנצלים את המדינה למטרות אישיות. הם חיים כשהלשון
שלהם בישבני הבוסים שלהם.
״אני לא סנובית. אני מעריכה אנשים שעובדים ושונאת את המלקקים,
שהביאו איתם את המזכירות והפקידונים. אלה עמדו בבית שלי ולא חדלו
מלהתפעל מגודלו, יופיו ומיצירות האמנות שבתוכו.
״היחידי שעשה עליי רושם הוא השר דויד לוי, שהתנצל לפניי על
הפלישה ההמונית לביתי, וסיפר לי על התקופה הקשה שעבר כאשר כל
המרינה צחקה מבדיחות דויד לוי. הוא הביע הערצה לעבודותי כפסלת,
ואני התרשמתי מדמותו כאדם שהגיע למה שהגיע בזכות עבודה קשה.
״למחרת כבר דיברו בישראל בביקורת על, המסיבה של היורדת׳.״
סיימה אילנה בנימת עלבון :״לא אני פניתי אליהם, הם פנו אליי. אני
ישראלית המחלקת את זמנה בין ישראל וניו־יורק, ואני הדיפלומטית
הטובה ביותר שיש לישראל שם.״

הגביע הוא שלח
:זוסיאון תל״אביב תום מסר, שהוא מנהל מוסיאון

ן, מאחוריו איש הטלוויזיה חיים יבין, שסירטו
ז זעמם של אמנים ותורמים שכינו אותו ״מגעיל;

(ניה בישראל נילס הנזאן, כשהוא מנשק באבירות את
איילה זקס־אברהמוב, אשת חבר־הנאמנים ותורמת
עברית, רשם את שמו בעברית בספר האורחים.

נחנו החלוצים. אזור תל־אביב מופצץ במועדונים, לכן החלטנו לפתוח מועדון חדש דווקא
1 באיזור התעשייה של רמת־גן. אנשים אוהבים לטייל ולבלות באזורים מרוחקים. אחרינו יבואו
עוד,״ אמר השבוע לורנם זיו, המכונה ״לורנס איש־יהודה״ משום שאביו העריץ את דמותו של ״לורנס
איש ערב״ ,בוהמיין רב־פעלים, שהספיק כבר לעסוק באופנה, בתכשיטים, בבשמים, בציד, בציור ופיסול
ובמוסיקה. עיסוקו העיקרי היום הוא ארכיטקטורה, והוא עיצב את המועדון החדש בצורת גביע ענקי,
שמסביבו מתרחשת כל הפעילות.

אין זה עור מועדון של דיסקו, אלא מועדון סולידי, תרבותי ורגוע, שבו ניתן יהיה להאזין לערבי
ג׳אז ומוסיקה קאמרית, ולקנח בארוחת־ערב.
יתרון רב למועדון בכך שהוא נמצא באיזור־תעשייה, וניתן יהיה לבלות בו עד השעות הקטנות של
הלילה. בפתיחה החגיגית נראו רבים מחבריו האישיים של לורנס: אמנים ודוגמניות, שרקדו לצלילי
תיזמורתו של אלברט פיאמנטה, הפותחת לאחרונה הרבה מועדונים.
לורנס עצמו מרחף בעננים. אין ספק שאישיותו החמימה תהווה גורם מושך לקהל אוהב חלומות.
כניסה למועדון אינה כרוכה בתשלום, אבל המשקה הראשון,שאתה חייב להזמין, יעלה לך 300
שקל. הרי חייבים לכסות השקעה שלעשרות מליוני לירות, לא?

ה ״1X1 1של המועדון החדש לורנס
^ * 11/111 איש־יהודה רוקד עם הדוגמנית
עדנה רותם, מימין: מראה המועדון.

נירה גל

אנפיו־ה נבון, וע״ת נש־א־המוינה היוצא, מספרת ער הוגעים
השמחים ועדוגע מכח־הנבש שהיו רה במישכו נשיא׳ שואל, מסכות
ער וגע הייאוש והב! ,3הדגשתה שעכשיו היא אזוחית מהשורה
ינומו לע1ונ אח ב־ח־הנשיא
ביום החמישי אבל
החלטתי שמוטב שנישן
בלילה לפניבן בבית
בימין־משה

יש אסבולה הגווסת כ׳ לחץ
ומתח מעודדים את התגלות
מחלת הסוטן. אני דק יודעת
שאחד׳ שנה וחצי של עבודה
נועיית נשיא זה מה שקדה ד

לפני השינה שבוים ב׳
זינוונות, ואני תשה וגשות
משובים. יש זינהנוח נעימים
ויש נינוונוח מאוד בלתי
נעימים, הקשורים לבית הנה

נמו שאני לא שואלת אותך מה
היחסים שלו עם החבו שלך,
אל תשאלי אות׳ על היחסים
שלי עם בעלי. אני חייבת
דין־וחשבון דק לבעלי

הייתי פסיכולוגית. אמה לי: אח
לא כולהלהמשיו. אידוהייתי
שבדת במיקצוע שלי, אז
בחמש השנים הייתימרוויחה
משהו כמושנימיליון שקל

לא איכפת לי להפרד
מהנוחיות של שזדת ומבשלת,
זה הבל מיעוחק ־ילדים לשמת
הדברים האחדים, אלה דברים
שאו פעם לא הדאיגו אות׳

החחידה!0111117י

לפני כעשרה ימים השתתפתי בקבלת
פנים שהתקיימה בארמונו של נשיא איטליה
פדרו פרטיני. למראה אולמות הענק,
הקריסטל והזהב המשתלשלים מהתיקרה,
הרהיטים העתיקים המגולפים בזהב,
הפרטקות על התיקרה, השטיחים הסיניים
הענקיים ואץ טוף החדרים, למראה הגן
המרהיב שהוא אחד היפים ברומא -לא
יכולתי שלא לערוד השוואה עם מישבן

נשיאי ישראל, שבו ביקרתי ימים אחדים
קודם לכן, בקבלת־פנים שערכו הנשיא
ורעייתו לכבוד יום־העצמאות. ידידי
הישראלי שאליו נתלוויתי באותה קבלת־פנים
כאילו קרא את מחשבותי שאל. :את
חושבת שאופירה היתה מסתדרת עם זהר
הוא לא שאל אם נשיא ישראלי היה
מסתדר בארמון בזה, לא אם יצחק נבון היה

מסתדר פה -אלא אם אופירה היתה
מסתדרת.
תרצו או לא תרצו, תאהבו אותה או לא
תאהבו, אופירה נבון הפכה חלק בלתי־נפרד
מחיינו היומיומיים. כעת, עם עזיבתה ביחד
עם בעלה וילדיהם את מישכן נשיאי ישראל,
היא תותיר מאחוריה חלל עצום. מעולם לא
היתה לישראל רעיית נשיא באופירה.
איני זוכרת את ורה וייצמן, אני בקושי

זוכרת את רחל ינאית בן־צבי -בזיכרוני
עולה מראה אשה קשישה שובת פנים
חובשת כובע. את רחל שז׳ר מיעט הציבור
לפגוש. גם היא היתה קשישה, ומרבית הזמו
היתה חולה ולא באה בציבור. נינה קציר
היתה שיפוט מיוחד במינו -עד היום היא
אשה מיוחדת, מעין ילדה שלמרות גילה
מעולם לא התבגרה, אישיות מקסימה שלא
הובנה בהלכה והיתה מטרה לחיצי־

הביקורת. גם נינה קציר היתה אשה
מבוגרת, ומעולם לא ביקר איש את הופעתה
החיצונית. אלא רק את התנהגותה ומעשיה.
ואז הופיעה אופירה נבון, צעירה יפהפיה,
שעמדה על כך שאין היא המיזוודה שהביא
איתו בעלה לבית־הנשיא -כפי שהיא
אוהבת להגדיר זאת -אלא אישיות בפני
עצמה.
איזו חגיגה היא היוותה לגבי כמה
עיתונאים, איד שהם מרחו על פניהם חיוך
ארסי, ליקקו את האצבעות, טבלו את העט
ברעל והתחילו להרביץ בה! אין זה הוגן
להגיד שלא לכל ההשמצות ולא לכל
הביקורות היה בטיט. כמובן שפה ושם נתנה
אופירה נבון טיבה טובה מאוד למבקרים
ולרכילאים למיניהם. אבל הם הגזימו, כמה
שהם הגזימו!
קל לי להבין מדוע יש עיתונאים שאינם
טובלים את אופירה נבון. אך הם הצליחו
אולי להשפיע על הקהל של הרצליה־פיתוח,
לא יותר. כי אם להשתמש במילה הכוללנית
״העם״ ,הרי שהעם אוהב את אופירה נבון.
ויוכיחו אלפי מיכתבי ההערצה וההזדהות
שהיא קיבלה אחרי ״פרשת הכובע״
המפורטמת ויוכיח האיש ברחוב הקורא לה
בחיבה בשמה הפרטי. ויוכיחו שיחות*
הטאלון בליל שישי, אחרי שהיא הופיעה
בי׳שעה טובה״.
כן, קל לי להבין מדוע יש עיתונאים
שאינם אוהבים אותה. היא עושה הכל קצת
יותר מדי. למשל, היא איחרה כ* 40 דקות
לפגישה שקבעה איתי. יכולתי לכעוט מאוד.
אני מכירה עיתונאים שהיו מאבדים את
השליטה על עצמם בעיקבות איחור כזה.
לעומת זאת, היא הקדישה לי שעות ארוכות,
יומיים לפני שעזבה את בית־הנשיא, בין
פגישה ופגישה, בין אריזה ואריזה, בין שלום
לילדים שחזרו מבית־הטפר ובין הוראות
אחרונות למנהל התחזוקה של בית״הנשיא
שתפקידו לדאוג שהחבילות הארוזותיגיעו אל הבית הארעי בימין־משה, או אל
המחסן בקריית־שאול, שם יאוחטנו עד
שימצא למשפחת הנשיא״היוצא בית קבוע.
מכיוון שהתארכו השעות והגיעה שעת
ארוחת־צהריים, ללא כל טקטיות מיותרת
היא הזמינה את ציון הצלם, ואותי
לארוחת־צהריים. בזמן שאני טיפלתי
ב״חריימה״ שהכינה טול הטבחית המא־רוקאית
של בית״הנשיא, החזיקה אופירה
נבון את פינקט״הכתיבה שלי, המשיכה
לטפר לי על עצמה וכתבה את הדברים
במקומי -בדיוק כפי שהייתי עושה אילו לא
הייתי אוכלת.
יש עיתונאים שלא יאהבו זאת, יש
עתונאים הרוצים שאשת הנשיא שלהם
תהיה ״מורמת מעם׳ ,שלא תהיה כל־כד
פשוטה, ש׳תחזיק פאטון״ ש׳תשמור על

כטף הפטידה כשעבדה חינם־אין־כטף
כרעיית נשיא־המדינה במשד חמש שנים.
יש עיתונאים שלא יתלהבו מהעובדה
שהיא טילפנה אל הרופאה האישית שלה
בשעת צהריים, כדי לוודא בדיוק איזו
אסכולה בטכטט גורטת, כי מתח ולחצים
מעודדים היווצרות סרטן. באמת -יגידו לד
העיתונאים האלה -מה היא רוצה, למה היא
צריכה להיתפס לקטנות! אבל אני שמעתי
אותה, את רעיית הנשיא, מתנצלת הרבה
יותר מפעם אחת על הטירחה שהיא
מטריחה את הרופאה האישית שלה בשאלה

ועיווז הנשיאים הקודמים היו
נשים קשישות שקיבלו פנסיה.
רחל ינאית בן־צבי קיבלה
פנסיה ונלמישותה הקודמת.
רחל נצנלסון היתה עורכת
עיתון וקיבלה פנסיה. אניהייתי
היחידה שהייתי צעידה, ולא
היה לה פנסיה, אז ׳!נאת׳
קדחה מבאן ומכאן
הפשוטה הזו. ואני מכירה נשים שהן הרבה
פחות מאשר רעיית נשיא, שהיו דורשות
מהרופאה לענות על השאלה ללא כל
התנצלות.
נכון, אופירה נבון לא תמיד ידעה להתנהג
כרעיית נשיא. היא התנהגה כמו אופירה
נבין• אד לדעתי, היא עשתה מעל ומעבר
בתפקידה זה. אף אחד לא יכול להאשים
אותה בנד שהיא בילתה במסיבות
קוקטייל. היא הקימה קרנות, וירדה אל
העם, דאגה לילדים מחוננים ולילדים
נפגעים. לבד מאירוח היא עסקה גם
בתלונות״הציבור, ענתה למיכתבים, נפגשה
עם אנשים. כשאני חושבת עליה, אני מביאה
בחשבון, שהיא לא רק רעיית הנשיא, אלא
קודם כל בן־אדם; בן אדם שבמשך השנים
שבהן נשא בתפקידו חלה בסרטן. האם
מישהו מאותם עתונאים שכתב על אופירה
בארסיות כזו, חשב פעם מה זה לחלות
בסרטו! האם מישהו מאותם שביקרו את

אופירה אורזת את חפצי מישפחת נבון לקראת ההעברה
״למה לי ביתי די לנו בדירה של חמישה חדרים, כמו שהיה לנו קודם׳...
הפרטיים של רעיית הנשיא. מרגרט טרודו
סיפקה את סקרנותו של העם הקנדי
ופירטמה את זיכרונותיה. אופירה נבון
רחוקה בשלב זה מלכתוב זיכרונות.
בית־הנשיא מצא לנחוץ להתייחס אל פרשת
היחסים של הזוג הראשון. הנשיא אמר לא
מזמן לידיד קרוב שלו :״היתה לנו בעיה
קשה, אך נדמה לי שהתגברנו עליה״ .אופירה
ממלאת פיה במים. מעבר לסקרנות
האנושית והסקרנות העיתונאית, נדמה לי
שטוב היא עושה. את חובתם לציבור הם
מילאו, כאשר עמי גלוטקא, שלישו הצבאי
של הנשיא, מטר הודעה לעיתונות.
הסיפורים והרכילות המסתובבים בנושא
יחסיהם האישיים של הגברת ומר נבון הם
בהחלט תולדה טיבעית של הסקרנות
העצומה שמגלים אנשים בבני־הזוג -אך
הם אינם חייבים להגיב על כך.
אופירה ויצחק נבון עזבו את בית־הנשיא.
במקומם יתגוררו במישכן נשיאי־ישראל
אורה וחיים הרצוג. נשיא חדש, מינהגים
חדשים. יש להניח שאורה הרצוג תביא אתה
סיגנון אחר אל הבית, הצר -לדעתי -
מלהכיל את תושביו החשובים מאוד.
רעייתו לשעבר של נשיא לשעבר סיפרה
לי פעם בעצב רב, אולי אפילו בעלבון, כי
כשהיא עומדת בתור לסופרמרקט איש אינו
מזהה אותה. גם באוטובוס לא זוכרים מיהי.
דבר אחד בטוח: לאופירה נבון זה לא יקרה.
ולדעתי אנחנו עוד נתגעגע אליה.

• איך את מרגישה יומיים לפני
שאת עוזבת את מישבן הנשיא?
עייפה מאוד. אני נורא עסוקה. יש המון עבודה
לפני שאנחנו עוזבים אל הדירה הזמנית בימין־
משה.

• איך קיבלתם את הבית הזה
למגורים זמניים?

מרואיינת נבון במישכן הנשיא
.עבדתי חמש שנים. מה קיבלתי בתמורה׳ ביגוד וארוחות. ולזה נטפלו!־
דיסטאנס״ .אופירה לא עושה אף אחד
מאלה, ואולי זו הבעיה שלה -הרצון להיות
בסדר, בסדר מדי. במהלך השיחה שלנו היא
מתרוצצת מחדר״האורחים הצנוע אל
לשכתה, כדי להוכיח לי במיטמכים שהיא
דוברת אמת. היא מזעיקה אחת משלוש
מזכירותיה, ציונה, גרייט ומזל, כדי שיבואו
ויוכיחו לי במו פיהן את דבריה. היא טורחת
ומבקשת מציונה לטלפן אל ממלאת מקומו!״
באלי׳ן, כדי לברר מהי משכורתה של
המחליפה שלה, כדי לחשב ולהוכיח לי כמה

הבגדים שהיא לובשת, חשב פעם איך
מרגישה אשה יפהפיה, ששיער ראשה נושר
והיא נותרת קרחה! האם הבין מישהו מהם
אשה כזאת, שבין טיפול כימוטראפי ובין
טיפול במחטים רדיואקטיביים, כשהיא
עייפה מאוד, מוטרדת מאוד ופוחדת מאוד,
צריכה לארח ולייצג את ישראל, וכדי
להחזיר לעצמה משהו מהביטחון שלה, עליה
לפנות לגורם חיצוני כמו פיאה נוכרית
ובגדים שייטיבו את הופעתה!
לא אכנס כאן לרכילויות על חייה

אדם שעמד מור המוות
מתייחס לחיים אחרת מאשר
אדם שאו נעם דא עבר את
החוויה הזאת1.ה, נמובן, משנה
אצלו את העונים. מאז
המחיה פיתאום צפו אצלי
הדבר החשובים נאמת
ודברים פחות העסבים נדברו
את הפרופוציה נבונה
הבית שייך למכרים, מישפחת הוכהאוזר, שהם
עולים מאנגליה. הם שמעו שאנחנו צריכים לעזוב
את בית־הנשיא ושלא מצאנו דירה, אז הם אמרו:
״למה שלא תגורו אצלנו עד שתסתדרו? ״ הלכנו
לראות את הבית. נו, בימין־משה זה לא יכול
להיות גרוע. זה קרוב לבית״הספר של הילדים.
זה אמנם פיתרון זמני אבל אין ברירה. מאוד

קשה למצוא עכשיו דירה בשכירות. דירות לא
מתפנות. יצחק הודיע רק לפני שלושה חודשים
שהוא לא ממשיך, ועד אז לא חיפשנו. אז באמת
זה קשה, כי צריך לארוז בגדים בשביל תקופה
קצרה, שהיא גם חורף וגם קיץ. את יתר החפצים

אני אוהבת גלביות, והאדון
שלי מלא בשמלות רקומות
ובבונציוס שקנית, בגואטמלח
אני אוהבת מיננס״ם. את
מתארת לעצמן אין היו
מגיבים העיתמיס אילו ה״תי
לובשת את הבגרס שאני
באמת אוהבת?
אנחנו נאחסן לעת עתה במחסן, עד שנמצא דירה.

• כל הזמן את מדברת על דירה.
אינך רוצה לגור בבית?

למה בית? מה רע בדירה? אני מחפשת שלכל
ילד יהיה חרר משלו, שיהיה חדר־שינה להורים
חדר־עבודה לבעלי וסלון לאורחים. לכן אנו
רוצים דירה של חמישה חדרים, וזה בהחלט
מספיק לנו. זה מה שהיה לנו קודם, וזה מה שאני
מחפשת עכשיו.

• מדוע נתקעתם בלי דירה, מדוע
לא התחלת לחפש דירה זמן רב לפני
תום הקדנציה?
מכיוון שעניין חמשו הקדנציה היה כל הזמן
בספק ואף אחד לא מחפש דירה חצי שנה לפני
הזמן. בהתחלה חשבו שנגור במלון. אבל זה לא
בא בחשבון, בגלל שמלון זה לא מיסגרת
שמתאימה לילדים.

• וכעת, רגע לפני הסוף, את עסוקה
באריזה.

כל הבית עסוק באריזה. אני צריכה להחליט
מה אני חייבת לקחת עכשיו: בגדים, ספרים,
צעצועים של הילדים. זה לא שאת נוסעת לחדל
לשבוע ואורזת מיזוודה. זה להכין דברים לקיץ,
והנה כבר חורף. ואחר כר שוב לחפש דירה, ושוב
לעבור. זה כאב־ראש לא קטן.

• כיצד מגיבים ילדייך י, נעמה וארז,
על העובדה שלא יגורו יותר בבית הזה,
על בך שלא יהיו יותר ילדיו של הנשיא?

אני לא רוצה לדבר על הילדים, על הסודות
והמחשבות שלהם, הם יבואו יותר מאוחר, דברי
איתם. ירצו — יגידו לך.
הם מאוד כועסים כאשר אני מדברת בשמם
ומסבירה אותם, ואני מכבדת את רצונם.

• ובכל זאת, איך תשפיע עליהם
העובדה שלא יהיו יותר ילדיו של נשיא
מדינת־ישראל?

מהעובדה הזאת הם מאושרים. הם גם סבלו
מזה שהיו ילדיו של הנשיא. הם קטנים, היה להם
מאוד קשה להתמודד עם כך. הם היו תמיד מאוד
נבוכים כאשר אנשים היו ניגשים אלינו ברחוב
ושואלים אותי: את אופירה?
גם לי היה קשה להתרגל. בהתחלה זה הביך
אותי. לא ידעתי מה לעשות, להגיד ״כן, זו אני,״

״כעת אני מ ת חי ל ה לנשום!״
(המשך מעמוד )43
נחשב בעיני כמידה של יוהרה. לא רציתי
שיחשבו שאני שוויצרית.
מעניץ, עכשיו, כשאנחנו עוזבים, אז במסגרת
הרגשת הרווחה שיש לי, הרבה יותר קל לי
להגיד: כן, זו אני.
ביום השישי, אחרי הלימודים של נעמה,
לקחתי אותה לחפש כתובת מסויימת. נהגתי
בעצמי. אני עושה את זה כמה כבר ימים, כדי
להתרגל מחדש. זה מאור קשה. נהגתי 15 שנים,
ואחר כן, במשך חמשת השנים שאנחנו בבית־הנשיא,
לא נהגתי. בהתחלה אמרתי לנהג. :בא
ננסה רק פה, בחניה. הכנסתי את המפתח בחשש
רב. זו היתה הרגשה מוזרה מאוד. אך ביום השישי
כבר נהגתי בעצמי. נסעתי לראות גן לילדים
מוגבלים שקראיתי עליו בעיתון.

• מה זה גן לילדים מוגבלים?

זה אותו גן־הרפתקות שיש לילדים בריאים,
אלא שאת הגן הזה תיכננו כך שילדים הסובלים
משיתוק מוחין, למשל, יוכלו בכל זאת להינות בו.
בנו את המיכשור בצורה מיוחדת. למשל: יש שם
גשר בגובה של מטר וחצי עם גדר ומדרגות
עגולות, כדי לאפשר להם להתגבר על פחדים של
גובה, לתת להם תחושה שהם מהלכים מעל פני
תהום למרות שזה רק מטר וחצי. בנו להם
מיגלשות מיוחדות, רחבות מאוד, שכמה ילדים
יכולים להתגלש מהן ביחד. אני התגלשתי בכיף,
ביחד עם בתי. המגלשות הן מפח, והן מיועדות
לילדים המחוברים למכשירים. באמת פרוייקט
יוצא מהכלל.
שם, בגן הזה, היתה ילדה קטנה בשם הילה,
והיא כל הזמן הסתכלה עליי. אנשים לא האמינו
שהם רואים אותי עם נעמה. לבשתי גלבייה לבנה
— זה בגד החופש שלי — ולא הייתי מאופרת.
הילדה הקטנה, הילה, היססה, אך בסוף ניגשה אלי
ואמרה לי :״את אופירה״ .הפעם היה לי קל להגיד
לה: נכון. אני אופירה.

• אלה ימייך האחרונים בבית־הנשיא.
בשאת הולכת לישון, אילו
מחשבות עוברות בראשך, האם את
עורכת פוסט־מורטם של כל אותה
התקופה שהתגוררת כאן?
מה זה פוסט־מורטם! עוברים בראשי זיכרונות
של דברים יפים וחוויות נהדרות, וגם זיכרונות לא
נעימים. באמת, לפני השינה אני נזכרת, ויש בי
רגשות מעורבים.

• אילו זיכרונות בלתי־נעימים?

זיכרונות הקשורים במחלה. את יודעת
שחליתי שנה וחצי אחרי שהתחלתי לעבוד
כרעיית־הנשיא, ואחר כך היתה שנה שלמה של
טיפולים כימוטראפיים. היה קשה מאוד.
את לא מרגישה נפלא כשאת עוברת טיפול
כזה, את לא מרגישה חזקה, ויש ילדים שאת

צריכה לתפקד עבורם כאמא. את רוצה להיות
גיבורה, כדי לא ליצור אצלם חששות, ויש עבודה
והמישרד בתוך הבית. בן־אדם חולה לא בא
למישרד. אני לא יכולה לא לבוא למישרד כשהוא
בתוך ביתי, והמזכירה תמיד רואה אותי.
היה שלב שחשבתי שאסגור את המישרד,
שאני לא יכולה יותר לעבוד. פיטרתי שלושה
עובדים: את דבורה גנני, את ריבקה סרוסי ואת
אסתר בר־טוב. חשבתי שגמרנו, נגמרו החיים,
נגמרה העבודה.

• מה גרם לך לחזור לחיים, להמשיך
את העבודה?

נסעתי לניתוח מסובן בבוסטון, ושם קיבלתי
הזמנה להשתתף במיפגש של נשות ראשי מדינות

מה את יותש על ההחלמה
של ^,מה את יודעת איר אני
שנה ביילה י אני דא יודעת
אם החלמתי, מחראב יכולה
ליבת לבדיקות ולגלות
שיש ל׳ סרטו!
שהתקיים במכסיקו. ואז, בבית־החולים, הייתי
צריכה להחליט: או שאני חוזרת הביתה להיות
חולה, או שאני נוסעת לייצג את ישראל.

• היית אחרי ניתוח, ומייד נטעת
למכסיקו, לעבודה. מה הרגשת?

מצד אחד, שמחתי שאני חיה ואני יכולה
לנסוע לאירוע. מצד שני, זה לא פשוט לאדם
חולה המקבל מחטים רדיואקטיביים. אבל עשיתי
את זה. כשמוכרחים — עושים. אתה משתמש
במה שנקרא האנרגיה הפסיכולוגית שלן.
מה שכואב לי, זה שגם כשהייתי חולה עבדתי.
היו אליי פניות בלי סוף — יש במישרד 71
קלאסרים מלאים בעבודה, יש לי מישרד עם
שלוש מזכירות וארבעה טלפונים שלא פוסקים
לצלצל. יש דרישה שאעשה דברים. הציבור
מצפה ממני. כרעיית נשיא, אני מסמלת משהו.
רוצים שתעזרי, פונים אל הגברת הראשונה — או
נכון יותר אל אשתו של הנשיא, מוטב נקרא לזה
כן — ויחד עם זאת אין הכרה רשמית בקיומו של
התפקיד.
נינה קציר אמרה את זה לפניי. רעית הנשיא
היא האשה היחידה במדינה שיש לה לישכה
ופונים אליה, ומצפים ממנה, והמיכתבים מגיעים

אליה — אבל היא לא קיימת. בעצם, אין לה
מישרה. החוק לא מתייחס אליה, התפקיד שלה
לא מוגדר, היא לא קיימת בעיני הפרוטוקול
ובעיני החוק.
כשנינה קציר אמרה את זה, לא הבנתי על מה
היא מדברת. כעת אני מבינה. עכשיו שתינו
מנגנות באותו טון, ואולי זה ישפיע. לא בשבילי,
כי אני את שלי כבר עשיתי, אבל למענה של
אורה הרצוג ולמען הבאות אחריה.
אני לא ביקשתי לעבוד במקום הזה, זה מה
שכואב לי מאוד. תביני, זה לא אישי, זה עניין של
היגיינה ציבורית.
לפני כן הייתי פסיכולוגית. אמרו לי שאני לא
יכולה להמשיך בתפקידי. אגיד לך כמה בדיוק
משתכרת הפסיכולוגית שהחליפה אותי באלי״ן
— היא מרויחה 34000 אלף שקל. בחמש שנים
הייתי מגיעה לסכום של יותר משני מליון שקל.
תגידי לי את, האם הוצאתי על בגדים וארוחות
סכום כזה?
במה כולם התעסקו? מה רצו, ריבונו של עולם?
הרי עבדתי פה בלי שעות עבודה, ועשיתי מה
שמעבר לעבודתי, שלא לדבר על אירוח. אז במה
מתעסקים, בכמה שמלות קניתי? אילו לא
נאלצתי להתפטר והייתי ממשיכה בעבודתי,
יכולתי לקנות כמה שמלות שרציתי. האם אין זה
המינימום שמגיע לי? הרי אין לי פנסיה, אין לי
זכויות.

• רק חובות?

את זה את אמרת. האם לא הגיע הזמן להתייחס
קצת יותר ...בהתחשבות — אולי זו המילה:
התחשבות — לאשה הממלאת את תפקיד רעיית
הנשיא?

• את רגישה מאוד למה שנאמר
עלייך, למה שנכתב עלייך. יש לך
תחושה עמוקה של אי־צדק שנעשה לך.
מדוע, לדעתך, העתונאים נטפלו אלייך,
מדוע נהגו כך בחוכר־צדק?
לא כל העיתונאים נטפלו אליי. אני חושבת
שהיו רגילים לנשות הנשיאים הקודמות. גברת
רחל ינאית בן־צבי, שהיתה אשה דגולה, הגיעה
לבית״הנשיא כאשה מבוגרת, וקיבלה פנסיה על
עבודתה. גברת רחל כצנלסון, רעייתו של זלמן
שז״ר, היתה עורכת עיתון, וכשהגיעה לבית־הנשיא
היתה גם היא אשה מבוגרת שקיבלה
פנסיה.
הייתי היחידה מבין נשות הנשיאים שהיתה
צעירה, ולא היתה לי פנסיה. יצאתי קרחה מכאן
ומכאן. לא היה לי כסף משלי, לא היתה לי הכנסה
קבועה מלבד המשכורת של בעלי. מה קיבלתי
בתמורה לעבודתי? ביגוד. ואל זה נטפלו.
מילא, אם היו אומרים שישבתי במשן חמש
השנים האלה בבתי־קפה, אז באמת לא מגיע לי.
אבל אני הייתי במשך 28 שנים מורה ובמשך 20
שנים פסיכולוגית בדרגה ב׳ .כל ימי חיי הייתי

אדם עובד. אז כשבאתי הנה, לבית־הנשיא, היה
ברור שאני לא אשב סתם בבית. אז איזה זכות יש
לאסור עליי לעבוד ובכך למנוע ממני משכורת
ועוד להתייחס, אני לא יודעת איך, לעובדה שאגי
מקבלת ביגור? על זה אני צריכה להצטדק? על
ביגוד?

• את מרמזת לכך שמגיע לך פיצוי
על כל השנים שעבדת כרעיית־הנשיא?

שיהיה ברור שאני לא רוצה לקבל תמורה, וכל
מה שאני מספרת לך זה על זמן עבר. שלא יעלה
על דעת אדם שאני רוצה לקבל אגורה שחוקה.
אני מדברת על ההגיינה הציבורית.

• נניח שלא היית מעוניינת לעסוק
בעבודה ציבורית ברעייתו של הנשיא,
נניח שהיית מסתפקת בתפקיד של
מלווה לבעלך, ובתפקיד של מארחת
באירועים רשמיים...
זה בלתי־אפשרי!

• מה אומר החוק?

מבחינת החוק את לא קיימת, החוק לא
מתיחס אלייך.
איש הפרוטוקול אומר, שאת צריכה לקבל
נשות דיפלומטים אבל זה לא עובד כך. אני הרי
בן־אדם. כשאני מקבלת מיכתב, אני צריכה
לענות. הנה, קיבלתי הזמנה מקריית־שמונה,
להכתיר שם את איש־השנה במחצית חודש מאי.
המזכירה שלי ענתה להם, שאז כבר לא אהיה
רעיית הנשיא. הם אמרו: לא, אנחנו לא רוצים בה
כרעיית הנשיא, אנחנו רוצים אותה כאופירה. אז

אנשים שנו חשות על בגדים
שקניתי, אן לא אני קיבלתי
את ההנחה, כ׳ לא שילמתי על
הבגדים מכספי, האוצר
קיבל הנחה
אני יכולה להגיד להם לא? הרי הייתי אצלם
בתקופת ההפגנות. אם היתה מגיעה הזמנה
ממקום אחר הייתי אומרת: מצטערת, אני כבר לא
בתפקיד. אבל לקריית־שמונה אני לא אגיד לא.
ומה זה לארח נשות דיפלומטים? איך אפשר
לעסוק רק בזה? הנה, כפעילה בעצרת בית הנשיא
לשלום הילד, רציתי לבחון את מצב ילדי
הפליטים בלבנון ולא אישרו לי לנסוע. אז יצאה
מישלחת מטעם העצרת בלעדיי.
זה מעניין אותי ואני אוהבת לפעול בנושאים
האלה.

• סדר־היום שלך עמום ומלא
פגישה אחרי פגישה, אירוע אחרי
אירוע. לדעתך, הפעילות האינטנסיבית
הזו עזרה לד להחלים?
אין לי רצפט איך להחלים ממחלה. פעילות
אינטנסיבית היא >א רצפט. אתה קובע איך
שאתה מרגיש, איך שאתה חושב, לפי המטרות
שאתה מציב לעצמך ולפי האמונה שלך. אם יש
לך כל אלה, אתה יכול באמצעות הכוחות שאתה
מוצא בעצמך להתגבר על המחלה. אם אתה מגיב
על צרכיהם של אחרים, זה יכול לעזור גם לו,
בסופו של דבר, להתגבר. אבל אם תרחם על
עצמך, זה יותר קשה.

• את מרגישה שהחלמת?

אני לא יודעת.

• יש הרגשה באילו הצלחת להתגבר
על המחלה?
מה את יודעת על ההחלמה שלי, או איך אני
ישנה בלילות? אני לא יודעת אם החלמתי.
אם אדם פעם אחת חלה בסרטן, הוא מאבד
אמון, אני מרגישה ככה. זו לא אבחנה רפואית, זו
הרגשה אישית שלי. זה קרה אחרי שנה וחצי של
עבודה אינטנסיבית.

• את חושבת שהעבודה המאומצת
כרעיית־הנשיא גרמה למחלתך?

יש כל מיני תיאוריות, ובטכסס יש אסכולה
שלמה של פסיכולוגית ורופא ד״ר סיומונסון,
הגורסת שבצד אי־הידיעה מה גורם לסרטן, יש גם
גורמי־לחץ ומתח, המעודדים את הופעת מחלת
הסרטן.

• את מרגישה ששילמת מחיר יקר
מאוד להיות רעיית נשיא־ישראל?
אופירה נבון ב־1955

אופירה ויצחק נבון 1983

,ראש־ממשלהי מה שבעלי רוצה -שיעשה. אלה הם חייו.

יי לא יודעת, אני רק יודעת שאחרי שנה וחצי
של עבודה, זה מה שקרה.

• את חיה בתחושה שאולי זה עוד
יחזור?

זה מקובל אצל אנשים שחלו בסרטן. זה
מתרוצץ לן־ בראש, זה לא פשוט.

• המחלה שינתה את אורח המחשבה
שלך?

* וי 1

כן, בטח. יש פה בחצר שני שלטים שמבטאים
איך הרגשתי. אחד :״מודה אני לפניך מלך חי
וקיים, שהחזרתי בי נשמתי בחמלה רבה
אמונתך״ .את השני, הכתוב אנגלית, מצאתי
בבית־חולים כשהלכתי לבקר את פצועי צה״ל.
מנהל בית־החולים, שראה שהתרשמתי מזה, שלח
לי את הטכסט. בתרגום חופשי זה אומר :״מעולם
לא חיית, עד שלא מתת כמעט. לחיים יש טעם
למי שנאבק למענם, שאותו לעולם לי יידע מי
שלא נפגע״.
אדם שעמד מול המוות מתייחם לחיים אחרת
מאשר אדם שאף־פעם לא עבר את החוויה הזו. זה
כמובן משנה אצלך את הערכים.

• מה זה עשה לך?

זה הביא אותי למודעות של מה שאני קוראת
״שלושת האפיים״ ,או, באנגלית( 131111 :אמונה),
ץ 11 תז(13 מישפחה)<15 ,ת 31ז(1חברים) .פתאום
צפו על פני המים. הדברים החשובים באמת
פיתאום הוארו באור״יקרות. דברים פחות חשובים
קיבלו פרופורציה נכונה.

• אני מבקשת לשאול אותך שאלה
אישית מאוד. אני מכירה אשה שחלתה
בסרטן והחלימה, ואחר־כך החלימה
שהחיים קצרים מכדי לעשות בהם מה
שלא רוצים. אחד הדברים הראשונים
שהחליטה היה להיפרד מבעלה, שאיתו
חיה 15 שנים.
אצלי העניין אינו קשור כלל למחלה.

• אני יכולה לשאול אותך על
היחסים בינך לבין בעלך?
אני שאלתי אותך מה את עושה עם החבר
שלך?

• החברשליהואלאנשיא־המדינה.

גם אני לא נשיא המדינה. וכמו שאני לא
שואלת אותך מה היחסים שלך עם החבר שלך, אז
אל תשאלי אותי על היחסים של עם בעלי. איני
חייבת לענות לך, אני חייבת דין־וחשבון רק
לבעלי.

• מה את מתכוונת לעשות ביום
הראשון ברעיית הנשיא־לשעבר?

הו! לנשום עמוק. בחיי, קודם כל לנשום
עמוק. אחר כך לחזור לעבודה. ראית הבוקר את
הגברת זינה הרמן. היא באה אלי כדי לבקש
שאמשיך להיות נשיאת־כבוד של עצרת בית
הנשיא. קבלתי את ההצעה. אני אוהבת לעבוד
עם ילדים, אמשיך בעבודתי. המוטו שלי הוא:
״כל מציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם

מלא׳.

אופירה נבון עם יצחק וילדיה, ארז ונעמה
הילדים כועסים כשאני מדברת בשמם, ואני מכבדת את רצונם...־ונראה מה אפשר לעשות אתם. יש לנו כל החומר,
כל מה שצריך להוסיף זה פס־קול בעברית. אחרי
שאפגוש את לפיד יש לי פגישה ב־4
אחרי״הצהריים עם תלמידי הפרוייקט למחוננים,
שבאים להיפרד ממני, וב־ 5וחצי בערב אנחנו
עוזבים.

• למרות ששמעתי אותך מתלוננת
כי הילדים מאוד סבלו מעובדת היותך
כל־כד עסוקה, יש בכל זאת יתרונות
בתפקיד זה. את, למשל, בטוחה
שהילדים יגיעו בזמן ובשלום הביתה, כי
הנהג נוסע להביא אותם. הוזל מהשבוע
הם יעשו את הדרך בלי נהג, ואת
תצטרכי לשבת ולדאוג עד שתראי
אותם בבית, כמו כל האמהות.
אני יודעת, וכבר יש לי דפיקות־לב. יש לי

• תחזרי לעבודתך כפסיכולוגית?

האמת היא, שלפני שיצחק נבחר כנשיא,
עבדתי במישרד־החינוך בפרוייקט שבו רצינו
לממש פוטנציאל של ילדים מחוננים. כשיצחק
נבחר, עזבתי את העבודה על פי חוות־דעת של
היועץ המשפטי של הכנסת, והייתי בטוחה
שהפרוייקט ימשיך. הייתי בטוחה: מה זאת
אומרת שדבר כזה לא ימשיך? אבל זה גווע. לא
מצאו לזה תקציב או לא מצאו אדם שישא בעול
הפרוייקט.
הייתי כל כך מעורבת בפרוייקט, שלא יכולתי
לתת לו לגווע. אז הקמתי את קרן איכפת לי,
ובכוחותיי שלי ובעזרת אנשים שנתנו לי

משאבים, הרמתי את הקרן .

• מה יהיה עם הקרן כעת, כשלא
תהיה יותר רעיית-הנשאי?

הקרן תמשיך להתקיים. הרי אין לנו אוצרות
טבע של נפט, זהב ואורניום. יש לנו אוצר אחד,
וזה האדם. לדעתי, זה חשוב ביותר.
אספר לך קוריוז: בכל יום חמישי קיבלתי את
לוח הפגישות של הנשיא, והוא את שלי. יום אחד
ראיתי אצל הנשיא פגישה עם שר לפיתוח
האינטליגנציה של ממשלת ונצואלה, הד״ר
מצ׳אדו. בדרך־כלל א \ לא מבקשת מבעלי
להצטרף לפגישות, למרות שהוא אמר לי שאני
יכולה להצטרף לכל פגישה. ביקשתי מבעלי
לפגוש ביחד איתו את מצ׳אדו, ובעלי סיפר לי
שתחום עיסוקו הוא תחום ההתעניינות שלי.
השר סיפר לי שיש להם 44,000 מורים
למיליון וחצי תלמידים, ויש להם שיטה לפיתוח
האינטליגנציה של תינוק בן־יום.
עוד הסתבר לי שפרופסור פויירשטיין מישראל
עובד בפרוייקט הזה של ממשלת ונצואלה,
ושהם משתמשים גם בשיטה של יעקב אגם, שני
ישראלים העובדים למען ונצואלה. הם לוקחים
תינוק בן יום ומעל גבי קסטות־וידיאו מלמדים
את אמו כיצד לפתח את האינטליגנציה שלהם. זה
מאוד הלהיב אותי. נסעתי לונצואלה, התודעתי
אל השיטה.
ביום רביעי בשעה 3יבוא לפה מנכ״ל רשות
השידור יוסף לפיד, כדי לראות את הסרטים

שיהיה בחר: אני לא וו!נה
לקבל תמורה על העבודה
שעשיתי בבית־הנשיא, שלא
יעלה על ועת אדם שאגי חצה
לקבל אגווהשחוקה, אבל אני
מדברת על ההיגיינה הציבורית
שיחות ארוכות עם הילדים בנושא הזה. צריך
להרגיל גם אותם לדפוסי־חיים אחרים, לא רק
אותי.

• ותצטרכי לעשות הרבה דברים
שלא עשית במשך חמש שנים —
לערוך קניות במכולת, לכבס, לגהץ.
זה הכל משחק־ילדים לעומת הדברים
האחרים. אלה דברים שלא מדאיגים אותי ואף
פעם לא הדאיגו אותי. מה זה כל השטויות האלה?

• אתם מקבלים עזרה מהמדינה?
כן, נקבל מזכירה, עוזרת ונהג.
• בדיעבד, כשאת מסתכלת על חמש
שנות עבודתך, עשית עבודה שאהבת, עשית
מה שרצית?
זה לא עניין של רצון. זה עניין של צורך הנובע
מעצם התפקיד.

• מה היו הרגעים היפים שלך ברעיית
נשיא-המדינה?
הביקור במצריים. אותו הרגע שבו נפתחה
דלת־המטוס ועמדנו במרומי המדרגות, וראיתי
למטה את הנשיא סאדאת ורעייתו, ג׳יהאן, ואת
מישמר־הכבוד המצרי. הם השמיעו את התיקווה

ואת ההימנון המצרי, ואני לא אתבייש לספר לך,
שהעיניים שלי התמלאו דמעות. אני אמרתי: מה,
זה אמת? זה נכון שרגלי דורכות על אדמת
מצריים?

שלא יהיו טעויות — פרט להלווייה, לא
לבשתי את הבגד הזה בחיי. מה חשבה אותה
עיתונאית שכתבה עליי אז — שבאמת אני נהנית

• ומה היו ריגעי מפודהנפש?

רגעים של חוסר־הבנה, רגעים בהם הרגשתי
שאני לא מובנת, למרות שאני משתדלת לעשות
משהו חשוב, נכון חיוני, אפילו אנושי.

• את מתכוונת לומר: רגעים שהעיתונות
פרשה אותם לא נכון?
אני לא רוצה להתקיף את העיתונות.

• מתי היית לא מובנת?
למשל, בביקור פרנסואה מיטראן. באתי
לנמל־התעופה — זה היה יום־חורף — לבשתי
מעיל שחור וחולצה אדומה. והנה מופיע בעיתון
שהפגנתי את ״מחשוף־ההמראה׳ שלי, לעיני כל
עם ישראל — ובצבע! הרי צילמו אותי
בנמל־התעופה לובשת חולצה סגורה עד הצוואר!
למה כתבו כך? איך את מסבירה את זה, למה? וזו
רק דוגמה אחת.
את הרי מכירה אותי, את יודעת איך אני
אוהבת להתלבש. אם זה היה תלוי בי, הייתי
לובשת גלביות. אבל העיתונות הרי לא רוצה
שאופיע בגלביות או במיכנסיים. את יכולה
להרשות לעצמך לבוא למסיבה בבית־הנשיא
במכנסיים — אני לא. אם הייתי הולכת
במיכנסיים, הייתי מקימה נגדי את כל אותם שלא
הולכים במיכנסיים. אני הרי צריכה לייצג את
הקונסנזוס גם באופנה. אני הרי אוהבת גלביות
ומיכנסיים, אני אוהבת ביגדי־פולקלור. הארון
שלי מלא בשמלות רקומות שקניתי במצריים
ובפונצ׳וס שהבאתי מגואטמלה. אבל ברעיית־הנשיא
לא יכולתי ללבוש מה שאני אוהבת, הייתי
צריכה ללבוש מדים. אני לובשת בגדים שאני לא
תמיד אוהבת, ועוד מקבלת על הראש.

• את זוכרת את תקרית הבגדים
שלך בהלוויית גולדה מאיר?
בוודאי שאני זוכרת, הרי עשו עליי קריקטורות.
איך יכולתי לדעת שהבגד שבחרתי ייראה
בצילומים כמו מדים של דיילת?
הקדשתי תשומת־לב רבה לבחירת הבגד
להלוויה-של גולדה. לא רציתי משהו שחור
לגמרי — אחרי הכל, אני לא הבת שלה ולא
קרובת־מישפחה. רציתי משהו סולידי, אז בחרתי
חליפה עם פס לבן בצוארון ובכיסים העליונים.
אחר כך בחרתי כובע תואם, גם הוא עם פס לבן
— אז כתבו שנראיתי כמו דיילת.
ובהלוייה של דיין? בעלי ואני נסענו עם
הילדים לחופשה בקיבוץ בנגב. רק כשהינו
בקיבוץ נודע לנו שדיין מת. ההלוייה התקיימה
ביום הראשון בנהלל, לא היתה לי שהות להתעכב
בבית כדי לבחור בגד. את הרי יודעת איך יוצאים
לחופשה — עם ביגדי־חופש. נכנסתי לחנות
ובחרתי שימלה סולידית מאוד, לא לטעמי, הכל
כדי לנסות ולהגיע לבגד שיתאים לטעמם של
כולם. אז מה היתה התוצאה? קיבלתי על זה
ביקורת רצינית, על זה שקניתי בגד במיוחד
להלווייה של דיין.

אניהר לא קניתי לעצמי את
הנובע, אישתו של שניהו
קשה אותו עבור, היא קנחה ר
נובע ב־ 117 דודו, ואילו הזנה
קונה נובע בשיבעה דולו לא
הייתי לובשת אותו?

מהשימלה הזו, שקניתי אותה בשביל הכיף שלי?
לא לבשתי אותה מאז, ואני מקווה שלא אלבש
אותה. קניתי אותה כמו חייל ההולך לאפסנאות
ובוחר בגד לתפקיד.

• האם אי־פעם ניצלת את מעמדך
ברעיית הנשיא כדי לקבל הנחות על
בגדים?

אנשים נתנו הנחות תמיד. אך ההנחה לא
היתה לחשבוני הפרטי. האוצר קיבל הנחה,
קופת־המדינה קיבלה הנחה.

• קיבלת בגדים בחינם?

קרה שקיבלתי שימלה בחינם. אני יכולה
לספור על אצבעות יד אחת את השמלות
שקיבלתי בחינם.

• את כבורה שזה בסדר?

השימלה, כמו כל דבר אחר שבית־הנשיא
מקבל במתנה, נרשמת באינוונטאר אצל מנהל
המשק.

• מתי זה קרה?
לקראת הנסיעה לארצות־הברית, רציתי
שהמלתחה שלי תהיה מיוצגת על־ידי אופנאי
ישראל. פניתי דווקא לבתי אופנה לא אכסכלו־סיביים.
אז במקום פריט אחד הם הוסיפו עוד
פריט, ביוזמתם. לא פנינו ולא ביקשנו. שילמנו
עבור פריט אחד, ובתי־האופנה שראו בכך מחמאה
שהחלטתי לבחור בבגדים שלהם — הוסיפו עוד
פריט ללא תשלום.

• מה בדיוק התרחש באותה סעודת
גברים מפורסמת שערך הנשיא רגן
לבעלך?

בחודש נובמבר, לפני הנסיעה, הגיעה מיברק
שבו הודיע לנו שגברת רגן תערוך לכבודי
מסיבת״תה בשעה 4.30 אחר־הצהריים. בסופו של
דבר לא נסענו במועד, כי היתה חפיפה עם נסיעתו

י(המשך בעמוד )74

רוזנים בסגנון העיירה היהודית
חתונה בסיגנון העיירה היהודית עם מוסיקה, תפאורה ואוכל — תיעוד ב־ 19 בחודש במלון דן, עם
1000 מוזמנים.
יום קודם תתקיים קבלת־פנים לאורחים מחו״ל, שיבואו בטיסות במיוחד לחתונה.
נא לא להתרגש — אבל המסובר ברוזנים, בנסיכים וביורשי-עצר.
זאת תהייה החתונה של רוני פורר ( )35 ודלית פלטק (.)22
רוני מתגורר בלונדון, בדירה מפוארת עם כל הקישוטים האנגליים היפים, עם משרת שפותח את הדלת ומבקש
את הכובע והמעיל. אביו הוא בעל תעשיות פלדה שעוסק בעסקים בץ־לאומיים.
דלית פלטק גרה שנים בטוקיו עם הוריה. אביה אבנר פלטק עסק ביהלומים ועיסקות בין־ לאומיות.
להוריה יש וילה בשיכון־צמרת — אחת היפות שם — בסיגנון יפאני. עם מנורות ואביזרים מיוחדים
במינם.
אבנר פלטק הכיר את רוני באחד האירועים החברתיים בארץ, וכשהביא אותו הביתה החל הרומן עם
הבת, שנמשך כבר שנה.
לפני חודשיים השתררה דלית מהצבא.
אם כל זה לא די גרנדיוזי, הרי עוד עובדה: קבלות־פנים יערכו גם בלונדון ובטוקיו.

בשבוע שעבר ראו בטלוויזיה את תוכניתו
החדשה של איב מונטאן: אותה תילבושת
שחורה, אותם שירים שהצרפתים כה אוהבים.
שנים ליוותה אותו להופעות אשתו, השחקנית
סימון סיניורה. כך היא עשתה גם בשיא

סימון סיניורה האשה בספר הזיכרנות שלה מספרת מספרת סימון
סיניורה שהיתה נשואה כשהכירה את איב
מונטאן .״בתוך ארבעה ימים מהרגע שהכרנו,
התרחש ביננו משהו מהמם ובלתי־צנוע. לפחות
לגביי זה היה דבר שאחריו אין חזרה״.
עכשיו זה מזכיר את הסרט המעגל. צחוק
הגורל מר, אבל זאת האמת.

איב מונטאן הגבר הקריירה שלה. היא חיכתה לו שעות מאחרי־הקלעים.
בשנים
האחרונות היא הזדקנה, שמנה, ונראית
פחות בפרהסיה.
כיום מחכה לו מאחרי־הקלעים אשה צעירה,
שהיא העתק של סימון סיניורה בצעירותה. זאת
בתה החורגת קתרין אלגרה, מנישואיה של
סימון סיניורה לבימאי הסרטים אלגרה.

תינוקות חדשים אינם תופעה מרעישה. אבל
הפעם זו באמת סיבה לחגיגה.
יש לזה כמה סיבות טובות: ראשית, יונה
ו מו טי הם הורים לשלושה ילדים, יונה היא כבר
בת 40 וזאת לידה מאוחרת־יחסית.
אבל יותר מזה — הזוג עבר משבר קשה מאוד
במשך שנים, ורק לאחרונה החל להתאושש.
אז מגיע להם מזל טוב.

בחטא

נהוג לחלק פרסים בכל שטה: בריקוד, בשירה.
בתיאטרון, במוסיקה ובאמנות.
אבל אם היו מחלקים פרס לאשה שעשתה
כמעט הכל כדי לשמור על הנישואים, בלי כל
״הרבה שנים אני דתית. אני מוצאת את
ספק היתה ראויה לו הפיזמונאית מידית, השימחה דרך הדת. בשבילי, הדת זה השפיות!״
שפיאור, שכל־כך התאמצה להחזיק בצגיקה ן הכריזה פעם הבלונדית והמתותלת טליה(.טלי״)
פיק.
גולדנברג, המציצה בקוראים מעל עמודי־אחרי
שהם נישאו, במילחמת יום־הכיפורים, הפירסומת בעיתונים.
היתה תקופה שבה הם חיו כמו כל זוג אחר. מאוחר
אז יש חדשות בעניין: טלי עזבה כבר את הבית
! בלב־השרון, שם היא התגורה עם כלבתה, ושם
ערכה את תפילת־השחרית מדי בוקר.
היא מתגוררת כיום בירושלים עם רופא

לב־ידוע.
לא ברור אם הוא מתפלל ביחד איתה.

שראלית מנהלת
בית־המישפט המינהלי הגבוה של העיר
מינסטר בגרמניה פסק, שהעיר קלן רשאית
לסגור את מועדון־המין האכסלוסיבי, והיועץ
המישפטי של העיר הודיע מייד :״אני ממליץ
להם לסגור את המועדון מייד מרצונם — אחרת
נסגור אותו בכוח!״
זהו סופה של מנהלת המועדון, הישראלית
היפה רות ש .09 ( .השכנים הגישו תביעה נגד
המועדון בטענה של הטרדה. פרקליטה ניסה
להסביר שזה מועדון מעולה, ורותי הבטיחה
לשכור שוער. אך שום דבר לא עזר — השופטים
פסקו לסגור.
יש עוד ישראלית, דווקא הרבה יותר ידועה
בארץ, שניהלה בלוס־אנג׳לס מועדון לנשים —
ולפייגאלעך.

טליה גולדנבר!
מיקרה לב

הנקה ב ב הי ד ג
יונה ומוטי קירשנבאום
ילד רביעי

אף אחר מהמתחרים בשולחן הברידג׳ המסויים הזה לא זכה באליפות. גם לא בשולחנות הסמוכים.
לפני כשבוע נערכה באולם הגדול של המלון אביה־סונסטה באילת תחרות ברידג׳ ביז־לאומית.
המתחרים, שלא כמקובל בתחרות דומה, התרכזו בשדיה היפהפיות של המתחרה השוודית אל סטרום,
שחלצה לסרוגין מתוך החולצה את שני •!.דיה והניקה את תינוקה.
מילא חזה חשוף בזמן ההנקה — אבל היא לא טרחה לרכוס את חולצתה בין הנקה להנקה!
מה הפלא שהשולחן הפסיד?

קשר ישיר קשרים של עיתונאית זה דבר חשוב. הכי
חשוב זה קשר הדוק עם מנהל, והכי־הכי חשוב זה
מנהל הטלוויזיה טוביה סער.

גוזלים מצייצים
בביתה של ריבקה מיכאלי נערכה החתונה.
צ׳י ץ׳ שטף כלים, חיווה אשתו הורידה
מהשולחנות, אחרי שהגיעו באיחור מכינוס
הפועל.
אופירה, יצחק והילדים לבית נבון ליקקו
את האצבעות מהמאכלים המארוקאיים שהוגשו.
כל זה התרחש בל״ג בעומר, בחתונתו של ניר
שי <281 וחווה ונונו (.)26
שמואל (״שמיל״) שי, שדרן ושליח־עלייה
בוושינגטון, מחתן כבר את ילדו השני בנישואין
מעורבים.
זה כנראה הצליח. עובדה שהוא חיתן את הבת
דלית ( )25 עם שחקן הכדורגל יוסי מזרחי ()28
מהפועל־יהוד, שהוא ממוצא תורכי־מצרי. כיום
שמואל ונחמה הם כבר סבא וסבתא לנכדה
יפהפיה.
הבן ניר הכיר את הכלה באוניברסיטה, שם הם

שמואל ונחמה שי עם אופירה נבון
כל ישראל אחים
מסיימים תואר שני במינהל״עסקים. אביה של
הכלה הוא נגר. טקס חינה מתאים נערך שלושה
ימים קודם. בשבת עלה שמיל לתורה
בבית־הכנסת מארוקאי.

חווה וניר שי
מיזוג גלויות

רונית מקובר

החתונה היתה מלאת שימחה: בשולחן צדדי
הסתודדו טוביה סער ומומי לפיד, נציגי־הטלוויזיה,
עם עדנה פלידל ואורי לוי, נציגי
השחקנים, כשהם מנסים לסיים את שביתת
האמנים בטלוויזיה הישראלית.
באמצע השימחה התקבל טלפון מלונדון,
מידיד־המישפחה חיים טופול. היה גם מיברק
ברכה מידיד־המישפחה שלמה בר־שביט,
שנמצא עם אשתו דיצה בלונדון.
באותו לילה, מייד אחרי החתונה, טס שמיל
לארצות־הברית, למסע־הרצאות.
למחרת הגיע סידור־פרחים יפה מהנשיא,
כשמצורף אליו פתק:
״לשמואל ונחמה היקרה!
״תהיה השימחה שרויה תמיד במעונכם, ויזכה
הזוג הצעיר לבנות קן חם ולמלא אותו גוזלים
מצייצים.
באהבה.
אופירה ויצחק נבון״.

ברמלה מנשה היא חסידה של נישואין. עוברה: אחרי רומן שנמשך כחמש שנים, הודיעה כרמלה
לגירעון לב־ארי :״אנחנו מכירים די כדי להינשא!״
גירעון לא היה מוכן לכך, והם נפרדו.
כרמלה היא אשה ארוכת־שיער, ממוצא עיראקי, בוגרת האוניברסיטה ומומחית בהיסטוריה של
ארץ־ישראל.
האם גירעון עוד ישנה את דעתו?

ישר למנהל
כך חשבו כמה מהן. פנינה רוזנבלום תפסה
את זה מהר מאוד. אפשר היה לפגוש אותה
במיזנון הטלוויזיה, היא היתה אורחת אישית של
המנהל והתנהגה בהתאם.
כוכבה דעך לאחרונה, ואת מקומה תופסת
כיום רונית מקוור. רונית היא בת דודתה של
נורית מקוור, אשתו של יונתן גפן. היא
עובדת כיום בשבועון־בידור.
היא היתה היחידה שהוכנסה למיבחנים
שנערכו למנחים של תוכנית הטלוויזיה שעה
טובה. היא הוכנסה באישור מתאים, כאחר
מעובדי הטלוויזיה.

האלמנה העשירה
אפשר לפגוש אותה כשהיא יוצאת ממלון
פייר בניו־יורק. יש לה שם דירת־פאר. לעיתים
קרובות נלוות אליה שלושת בנותיה — היא אמא
נפלאה.
היא גם אשה יפה מאוד, עשירה מאוד, והעיקר
— אלמנה.
במשך שנתיים היא מתגוררת במלון,
בדרר־כלל לבד.
היא אלמנתו של נשיא חברת־הסרטים
קולומביה ומנהל חברת אקווה וולווה, שנפטר.
כן, זאת הישראלית גילה גולן, שעזבה את
הארץ לפני עשרות שים, כדי לככב בסרטים. היא
היתה כוכבת אחד מסרטי ג׳יימס בונד.

גילה גולן
רק עם הבנות

גדעון לב־ארי וכרמלה מנשה
פרידה

פני שנתיים היא עזבה את ישראל בחשאי וברחה לניו־יורק. כעת היא רוצה לשוב
1פני שנ תיי ם היא עזבה את
ביתה שברחוב טרומפלדור
ל־אביב, לקחה עימה את שני ילדיה,
עה בחשאי לארצות־הברית.
מאז. כל מה שידוע היה על ג׳וזי כץ
1שני ילדיה — בן ושם — היה
־ר שמועות.
השמועות סיפרו, שהיא לא בדיוק
תדרת בניו־יורק. ידעו לספר שהיא
דעה במועדוני־לילה של יורדים,
לו לספר שהיא עובדת כזבנית
נות־פרחים, ידעו לספר שיש לה
ר מוסיקאי. אחר כך סיפרו שאין לה
ר מוסיקאי. רב־סרן שמועתי, שעלה

מזן

1ות

דקרה של ג׳וזי כץ לדרגת תת־אלוף,
:ד במרץ ורק הוכיח כי ג׳וזי עדיין
לניינת ועדיין פופולארית.
השבוע נתקבלו בהעולם הזה שני
׳כתבים מג׳וזי כץ. המיכתב הראשון,
היה מיכתב אישי, נשלח מפלשניג
בניו־יורק, שם היא מתגוררת עם
ני ילדיה. היא סיפרה בו על הנסיבות
סיבות לשהייתה בניו־יורק, מייד
זריו הגיע מיכתב נוסף, שלא היה
ישי, במיכתב זה היא ביקשה להבהיר
היא לא עזבה את ישראל לצמיתות,
!היא מתכוונת לחזור במשך השנה
;!רובה.
ג׳וזי כץ היתה נשואה לשמוליק
־אוס במשך שנים ארובות והם היוו
; אחד הזוגות הסוערים ביותר של
:והיסה. היא היתה אמריקאית
.הפיה, שהפכה ישראלית בכל רמ״ח
בריה. כשהשניים הכירו זה את זה —
א היתה רקדנית. הוא הפך אותה
1רת, יחד איתה ועם אריק איינשטיין
קים את שלישיית החלונות
(המשך בעמוד )76

11א 01.)111

דג ש

1* 01 -

״סאן־גארד״
סדרת מוצרים לשיזוף מעולה
6 תחליב שיזוף בעל כושר
הגנה(סינון) מירבי.
מיועד לבעלי עור לבן
שרגישותו לשמש גבוהה.
(מומלץ לתינוקות).
לשיזוף והגנה מושלמים.

תחליב שיזוף המכיל
במות גבוהה של מסנני
שמש. מיועד לבעלי עור
בהיר ורגיש במיוחד
(מומלץ לילדים) .השיזוף
איסי ואחיד.

תחליב לחות לשיזוף,
בעל בושר הגנה (סינון)
כפול. מיועד לעור
שרגישותו לשמש
ממוצעת. מעניק שיזוף
עמוק ללא כוויות.

תחליב ושמן -לבעלי
עור בהה המשתזפים
בקלות וללא בעיות.
מעניק שיזוף מקסימלי.

מ שווק ע׳׳י

נם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זה 1...גם זה...וגם זה 1...נם זה...וגם זה.״1

מי להט 1ב ה
ע ל״ א ל־ ע ל

ליב

11111118

ישראל סחרוב: נמאם לי לעשות לך
את העבודה. תנדנד אתה קצת לרוני
מילוא בענין הנסך.

כולם יודעים שיש דברים שלא מדברים נגדם ויש דברים שלא
מדברים בעדם. כמעט קונסנזוס. אלא שאני, כמו שאמא שלי אומרת,
תמיד נגד הבעד ובעד הנגד. זה מלידה. לכל אורד הדרך אני שמה נפשי
בכפי ונובחת רק מה שבראש שלי. ולכן הנה כמה מילים טובות על
אל־על. הבעיה העיקרית של החברה המיסכנה הזאת היא שהיא שייכת
לעם של מתלוננים. בחיי שאני לא מבינה על מה.
ארבע וחצי שעות טיסה ללונדון 470 .נוסעים יהודים המשתינים
נון־סטופ. בזמן שבין השתנה להשתנה, חלק מהם עומדים במעברים
והחלק השני מתכנס כולו ליד בתי״השימוש ומתפלל. כל נוסע מיראה
רשאי לשאול 7שאלות בזמן הטיסה. כמה זה בדיוק 7כפול?470
השאלות הן מהסוג של מתי מגיעים, מה השעה עכשיו, איך מדליקים את
המנורה, איך מכבים את המנורה, איפה אנחנו עכשיו, מתי מגישים
ארוחת־ערב, יש משהו לשתות, איד פותחים את המאוורר, באיזו שעה
בדיוק נוחתים, וכו׳ וכו׳ ועוד הרבה כו״ליים.
מייד עם ההמראה מחלקים לכולם משקה קר. אחרי שעה מגישים
לכולם(הכל זה כפול )470 ארוחת ערב לגמרי לא רעה עם יין או בירה
חינם. אחרי הארוחה קפה או תה. התה מוגש עם נענע טריה — אמרו לי
שזה חדש.
מפנים את המגשים, אף אחד אינו מוכן לחכות שיבואו ויפנו לו את
המגש הפרטי. הם מוכרחים להיות קודם, אז מצלצלים לדיילת או לדייל
ומזכירים להם שהם ממהרים לאיזה מקום.
האוזניות ניתנות חינם ואפשר לשמוע בהן מוסיקה קלאסית, או שירים

כבוד
בע\זז7ן>ם
בשעת הטיסה מישהו מהנוסעים הרגיש לא
טוב. הודיעו ברמקול שאם יש רופא, הוא מתבקש
לגשת לקידמת המטוס.
ניגשו איזה שמונה איש. גם אני ניגשתי כי
חברה שלי שהרגישה לא כל־כך טוב בשדה־התעופה
ישבה בקידמת המטוס ורציתי לראות
אולי זו היא שצריכה רופא. כשחזרתי למקומי,
קיבלו אותי הנוסעים מהשכונה שלי (החלק
האחורי) בחיוכים גדולים. השכנה שלי לכיסא,
שקודם היתה די קרירה, החזיקה לי את התיק,
הרימה את הכרית מהמושב שלי ועזרה לי
להשתחל למקומי.
אני בטוחה שבמטוס הזה ישבו כמה עורכי־דין
חשובים, כמה מנהלי־בנקים, וכמה פרופסורים
באוניברסיטה, אבל מי שם עליהם בכלל? מי יודע
על קיומם?

77/7//7/7

לכל המתחתנים בל״ג בעומר מזל טוב. מפני
שאיני בקיאה כל־כך במסורת היהודית הלכתי
לברר מדוע דווקא בל״ג בעומר מותר להתחתן.
סיפרו לי על בר־כוכבא הגיבור שהכניסו אותו
לכלוב עם אריה זועם. אז זהו. מאז בכל ל״ג
בעומר, כל מי שרוצה להיכנס לכלוב עם אריה
זועם, מותר לו. לפי האגדה בר־כוכבא רכב על
האריה. לפי הנסיון גם אתם תרכבו האחד על
השני במשך הזמן. אז שיהיה במזל.

לידיעת החוסות הישראליות
אני ימהמי י

חסידיים, או את אריק לביא שר את שנינו יחד מאותו הכפר או את
רבקה׳לה מיכאלי שרה אף לא רגע דל, או סקנדל או פסטיוול
ומזכירה לר שאתה בדרך הביתה.
הדיילים והדיילות בטיסה 316 מלונדון ב־ 27 באפריל עבדו ממש כמו
חמורים, עברו קילומטרים רבים ברגל, עמוסי מגשים וכוסות וחיוכים.
לזה שאמר בסוף הטיסה ״תודה שטסתם באל־על״ — אני רוצה להגיד:
״על לא דבר, היה כיף״.

קיטש
א 7מה?
איך שחמישה ימים בלונדון עושים את
הבן־אדם לפטריוט. חמישה ימים של הליכה
בדשא הירוק של האנגלים, של שתיית בירה
בפאבים אפלים, של ביקורים במוסיאונים
יפהפיים ושל סחיבת המון שקיות פלסטיק בכל
יד. חמישה ימים בלי עיתון־ערב עברי, בלי מבט
לחדשות, של חוסר־ידיעה מוחלט בעניין בגין,
שמיר, רוני מילוא(שכחתי איך קוראים לשאר).
אשה יהודיה אחת שפגשתי בחנות התחילה
להשמיץ את בגין. סתמתי לה את הפה בנימוס אך
בהחלטיות. אחר־כך נזכרתי שגם אני לא
משתגעת על בגין, אבל כבר היה מאוחר לסלוח
לה, היא ברחה ממני בבהלה.
ביום השלישי התחילו הגעגועים. זה קרה
כשטעמתי עגבניה אנגלית. הם התגברו,
הגעגועים, כשהלכתי ברוח הקרה ונזכרתי בקיץ
המחכה לי בבית. והאוכל האנגלי? טוב, תפסיקו
להגיד לי שאפשר לאכול במיסעדות סיניות
והודיות. לא רוצה. רוצה להיות סינית בסין,
אנגליה באנגליה והכי אני רוצה להיות ישראלית
בישראל. מה לעשות, הסנטימנטים עובדים
בחו״ל שעות נוספות.
כשעולים למטוס אל־על מתחילים הגעגועים
להסתובב בבטן חזק חזק. מקבלים הארץ
ונוגעים בו כמעט בחרדת קודש. כשהגבעתרון
שר לך באוזניים את ״לקום מחר בבוקר ולהתחיל
מבראשית״ אתה מרגיש שאחרי חמישה ימים
בלונדון נוסף לך כוח להתחיל מהתחלה. לקרוא
את מודעות האבל, להיות בעד או נגד שביתת
הרופאים, להתעניין בוועדת עציוני, לקלל קצת
את ארידור ולשים כמה לירות בבנק בשביל עוד
חמישה ימים בלונדון בשנה הבאה.

בכל חמשת הימים שלי בלונדון לא ראיתי אף
חתיך אחד לרפואה. או שהם פנקיסטים כאלה עם
שערות צבועות בירוק ובוורוד, או שהם ורודים
כאלה ושמנמנים עם אפים מחודדים. ממש לא
סחורה. רק בשדה־התעופה, כשהלכתי עם המגש
של הקפה והסנדוויץ׳ ,ראיתי חתיך אחד סוג א״א,
שחור כזה עם עיניים כחולות. התעלמתי
מעשרות השולחנות הפנויים והתיישבתי מולו.
ניסיתי לנחש אם הוא אנגלי או איטלקי או
ספרדי. הוא הסתכל עלי ושאל בעברית צחה:
״אתם גם על טיסה?361״ לא רק יפה, גם
אינטליגנט.
אז אולי הדשא של האנגלים יותר ירוק, אבל
בעניין הגברים השתמשז בכחול־לבן.

ספה הפ 1אי

אם יש לכם ילד או ילדה הסובלים מעודף נוזלים בגוף או אפילו ממים בברך, ואם אתם לא יכולים
לגשת לקופת־חולים בגלל שביתת־הרופאים המתמשכת, הפיתרון היחידי הוא ללכת לחנות־הספרים
הקרובה ולקנות לילד־ילדה את אנני -סיפורו של הסרט.

הספר שיצא לא מכבר בהוצאת זמורה ביתן מגולל את סיפורה של אנני, הג׳ינג׳ית היתומה, את חיי
הגיהנום שלה במוסד ואת דרכה אל העושר והאושר בביתו של המיליונר הקשוח הנמס מחום אהבתה
של הילדה המקסימה ומאמץ אותה לבת. רומן משרתות לגיל הרך, מעוטר בצילומי צבע מתוך הסרט
עצמו. כל עמוד — כוס דמעות. הבן האינטליגנטי שלי אמר לי״ :איזה חרא של ספר נהדר״.
מומלץ להחזיק את הספר על מדף התרופות, על כל מיקרה שלא יבוא.

דניאלה שמי

רזזוו־אם
זנד—דוח
חן ננתח! בקור ועש אדיר,
הושקע נהן הון־עתק, מבד
שהיה להן רשיון. עכשיו הן
נתונות בסכנה שד סגירה
אפוקליפסה מצפה למתן הרשיון ב אורכה
שניתנה לו עד לחודש ספ טמבר,
והוא אינו יודע מה יהיה
גורלו.
המכות. הניחתות על מועדונים
אלה מאיימות לסגור את חיי הלילה
התוססים של העיר תל־אביב.
בתקופה האחרונה צצו בתל־אביב
עשרות מועדונים ומיסעדות חדשים,
שהמשותף לכולם הוא רמת בנייה

החגיגה נגמוה 2

וחבת־הריקודים של מועדון אפוקליפסה בליל פתיחתו.
משמאל: מראה הרחבה סיום. המועדון נפתח ללא
^ גי?ן ו מים עד נפש, אני לא
יכול יותר, החלטתי להרים
ידיים. אני פורש מהעסק. יש להניח
שהמקום ייסגר. אני חוזר
למיסעדה הקטנה שלי, ג׳קי אונא־סיס.
אין לי כוח נפשי יותר להתעסק
עם עיריית תל־אביב. הגעתי
למסקנה שבתנאים הנוכחיים אין
לי שום סיכוי לקבל רשיון למיס־עדה
ולכן החלטתי לפרוש. יש לי
הרגשה שהעיר הזאת הולכת להיות
עיר דרום־אמריקאית.״
האיש שהחליט לוותר ולסגור את
העסק שלו אינו אלא יו״ר אירגון
המיסעדות בארץ, ג׳קי רונן, בעל
המיסעדה הסינית ג׳קי אונאסים
והמיסעדה היפאנית החדשה והמפוארת
סוקיאקי. הוא עומד לסגור
את ׳סוקיאקי בגלל סיכסוכים עם
עיריית תל־אביב, על רקע אי־מתן
רשיון־הפעלה.

מספר ג׳קי רונן :

רשיון וניתנה לו אורכה מהעיריה לעוד כמה חודשים.
אס לא יקבלו את הרשיון המיוחד, ייסגר המועדון,
שבבנייתו הושקעו אלפי דולרים, אך הבעלים טוענים :
״אנחנו לא ניכנע, נלך אפילו לבג״ץ, אס יהיה צורך.״

אדיר והמון יחסי־ציבור. היום עלו
הבולדוזרים והרסו כליל את שתי
המירפסות היפות של שתי המיס־עדות
הממוקמות זו בצידה של זו.
מנפרד כץ הביא את המעקה ל-
מירפסות ואת המיזרקה ישר מאי
טליה.
המון מחשבה ותשומת־לב
הושקעו בתפאורה של סירפסות
אלה. היום לא נשאר מהן זכר.
מועדון המתבן, שהיה בעבר גן
הוואי המפורסם, עומד כנראה על
סף סגירה גם הוא, מועדון־החברים

כשלקחתי את הפרוייקט הזה
כלומר הקמת מיסעדה יפאנית, היז
לנו רשיון בנייה של הוועדה ד.מ
קומית לבניין ערים. זהו השלב ה
ראשון שאותו עברנו. השלב הזו
היה שייך עוד ליזמים הקודמין
של המיסעדה, משה פרנסים ממי?
עדת אולימפיה ובן דודו יאי
מאקרופוליס.

״לסגי
־^ל ב־ 15 שנים׳
הבטחות הבטחות
ף* יסעדת סוקיאקי אינה המי־
• ז סעדה היחידה העומדת לפני
סגירה. רק לפני זמן קצר נסגרה
אחת המיסעדות המצליחות ביותר
בתל-אביב, הדואגסטוו ששכנה בפינת
הרחובות דיזנגוף וארלוזורוב.
גם על הטיילת, שגילתה פנים
חדשות והחלה משפצת ומשפרת
את צורתה, לא פסחה העיריה.
מיסעדתו האיטלקית של איש־המי־סעדות
הוותיק מנפרד כץ, ריצ׳י,
נפתחה לפני כחודשיים בקול רעש

גבוהה, תפאורה מפוארת בהשקעה
של מאות אלפי דולרים. האחד £3.
אחרי השני, רבים נפתחו ללא
רשיון ורק על סמך הבטחות שניתנו
להם מהעיריה. ועתה לא
נשאר מהבטחות זכר.
מה קרה כאן? מדוע הם נסג׳
רים? על כך מנסים להשיב ׳בעלי
העסקים.

המיסעדה היפאנית
> ?1 1 11 *1ת 1 1 \ 1ו1
היוקרתית סוקיאקי,
11 11-1
שנפתחה בקול רעש אדיר לפני חודשים ספורים, עומדת

להיסגר. הקהל הישראלי לא אהב את הטעם היפאני
ולמיסעדה לא ניתן רשיון בגלל חריגות בנייה.
הושקעו כאן 600 אלף דולר והכל ירד לטימיון.

שהם ן ןז כ 1את המיסעדה ד
•* הגישו יינו את התוכניות. אנח
הלכנו על קונספציה אחרת. בעי
ריה החלו הגילגולים, אמרו לו
שרוצים מאיתנו תוכניות חדש*ן
ראש-העיריה בעצמו היה כאן ואי
שר את תוספת הכנפיים משני ציז
המיסעדה, כנפיים שלדיברי העי
רייה מהוות חריגות בבנייה. תחי
לה אישר ראש־העיריה עצמו, יח
עם צוות עוזריו וסגניו, את תוספ
הכנפיים, בתנאי שאשפץ את חזי
הבניין ואחליף את המידרכה. ור
אמנם עשיתי.
בשלב מאוחר יותר חזר ־ז
צ׳יץ׳ מהבטחתו, כנראה מפני ק
היועץ המישפטי של העיריה, דו׳
טלמור, התנגד לכך, וטען שמבחיז

מיופסת להריסה

צאת בטיילת התל־אביבית, נבנתה ללא רשיון
מהעירייה, ומהווה חריגת בנייה. השבוע החלו בשלבי

הריסתה -המזרקה כבר נעלמה. במסעדה המזח,
בתמונה למטה, החלו בהסרת המעקים. שטחי
המירפסות מיועדות בעתיד למעבר להולכי־רגל. .לא
אשקיע יותר יותר בטיילת; אמר השבוע כץ המיואש.

והרעש לא מפריע לאף אחד. ישנם
חמישה מקומות בטיילת שהתכו ננתי
לפתח. עכשיו אני חושב פע מיים.
אני לא רוצה עימותים עם העיריהד מיסעדת דראגסטור עומדת סגו רה
כבר כמה חודשים. מיסעדה מצ ליחה
זו עברה כמה גילגולים :
הקים אותה רפי שאולי יחד עם
שותפו דני לרנר. במשך הזמן יצא
שאולי מהשותפות ונשאר רק לר־נר.
אחר־כך מסר לרנר את הני הול
לידיו של אלי ארביב, מי ש היה
בעלה של הדוגמנית סמדר
דרור. ארביב מכר את העסק ל יואל
נוימן.
ממיסעדה תיפקדה בהצלחה במשך
כמה שנים, כשבידיה רשיון.
כשנכנס נוימן לעסק. הגיע לפתע
פקח מהעיריה וגילה פגם — ה־מירפסת
הקטנה נסגרה. נוימן היה
צריך רשיון על שמו ולא להסתמך
על רשיון קודמיו. הוא גם טען
שלא הוא בנה את המירפסת הסגו רה,
אלא קיבל את העסק כמו
שהוא מהבעלים הקודמים.
לנוימן לא עזרו השיכנועים. ה־עיריה
סגרה את מיסעדתו ונוימן
עובד היום בקפיטריה של המשביר
לצרכן. שבדיזנגוף סנטר.

ה מי שטרה

פחדה״

ך ם עד מועדון אפוקליפסה.
^ שניפתח בקול רעש גדול ואיים
להיות המקום בהא הידיעה של
חיי־הלילה בתל־אביב לא פסחו
הצרות. המועדון נפתח בהשקעה
של מאות אלפי דולרים מבלי ש יהיה
בידיו הרשיון — כמו מרבית
העסקים והמועדונים בתל־אביב.
אמרו שהרעש שם מפריע את מנו חת
השכנים ואין מספיק מקומות
חנייה לרכב.
מוריס־בדשושן, מבעלי המועדון,
טוען: אני עדיין לא רגיל לבירו קרטיה
בארץ. השגתי עבור העי-
ריה את כל האישורים, השגתי הס כם
עם השכנים, שכרתי מיגרש־חנייה.
בעיריה פחדו מהמקום ב גלל
השותפים הקודמים שהיו ב אפוקליפסה.
המישטרה פחדה ולא
אישרה את הרשיון. היו מוכנים ל עשות
לנו מיבחן למשך ארבעה
חודשים, כדי לראות איך יתפתח
המקום. עכשיו נתנו לנו אורכה
עד חודש ספטמבר.״
ראש עיריית תל־אביב, שלמה להט,
ידוע כאדם האוהב ומכבד את החוקים
הכתובים. ביקשנו לשמוע את תגובת
העירייה וגירסתה בקשר לסגירות,

חוקית אי־אפשר בשום אופן לתת
רשיון. החלטנו, אני ושותפי, לפ תוח
בכל זאת ללא רשיונות. בינתיים
הבאתי כבר צוות של טב חים
מחוץ־לארץ, השקענו פה
מאות אלפי דולרים.
בעיריה אומרים, שבמרתף היו
חריגות בנייה וגנבנו קצת שטח
— את זה ניתן לסגור. אבל לי
אין כוח יותר. החלטתי לוותר,
למרות שמבחינה מישפטית קיב־לנו
דחיה של שישה חודשים. אץ
לי כוח נפשי להילחם יותר בבי רוקרטיה
הטיפשית הזאת. את כל
הכוח הנפשי שהיה לי השקעתי ב מקום
הזה. הכל ירד לטמיון. היי תי
תלוי בהבטחות. כולם אמרו;
ג׳קי, יהיה בסדר.
היום, כל משוגע שהולך לבנות
עסק בגודל כזה יחשוב פעמיים.
אם ראש־העיריה לא סגר אותי
רשמית, אני סוגר את עצמי. אני
לא יכול להבין דבר אחד• לא יית-
כן שמצד אחד מאשרים חריגה
של בניית 1540 מטרים מסחריים
בדיזנגוף סנטר, תוספת שאין לה
מחיר. ומצד שני נלחמים על פר טים
קטנים, כמו מיספר מטרים
מועטים. במרתף שלנו חרגנו הלוא
בעשרה מטרים בסך הכל !
אני חשבתי לבנות ולפתח אתר
תיירותי ממדרגה ראשונה, היכול
רק להוסיף לנוף הבידורי התל אביבי
שחסרים בו מקומות יוקר תיים•
אך אם יזמים פרטיים צרי כים
להיתקל בקשיים, כשאין להם
עזרה ממשלתית, אז במחשבה

להריסות ולאי־מתן רשיונות.
דובר העיריה. רוני רימון, אישר
בגאווה כי ־מעולם לא טופלו חריגות
בנייה במדינת ישראל, כפי שנוהגת
העירייה בתקופה האחרונה.״
אמר רימון :־אני זוכר בדיוק את
ביקורו של ראש העירייה במיסעדה
סוקיאקי. צ׳יץ׳ אמר אז לג׳קי רונן —
,אני לא אתן לך לפתוח את המיסעדה,
אם לא תעמוד בתנאים החוקיים
הנדרשים, כולל הסרת חריגות הבנייה!׳
החריגות שלו היו מוגזמות, וזאת עוד
מילה עדינה. הוא פשוט ציפצף על
האזהרות שלנו וחרג בצורה פרועה
ממש. זוהי אחת החוצפות הגדולות של
אנשים אשר בנו בתל־אביב.
״גם מנפרד כץ חרג בבנייתו, ולכן
אין ברירה אלא להרוס את המירפסות
שהוא בנה״.
לשאלת העולם הזה, אם אין
העירייה נוהגת מדיניות של איפה
ואיפה, כאשר היא מעלימה עין לגבי
עסקים מסויימים, כמו מיסעדתו של
רפי שאולי, תל־אביב הקטנה, שגם
בה יש חריגות בנייה, עונה רוני רימון:
״החריגה של המיסעדה תל־אביב
הקטנה מתבטאת בכך שהיא נבנתה
על שטח שעתיד להיות בעוד כמה
שנים כביש, במיסגרת התוכנית של
הרחבת רחוב הירקון. המירפסת של
המיסעדה נמצאת בחלקה על אותו
שטח.
אני יורע כי יש התחייבות מצד רפי
שאולי, שבבוא העת, כאשר ירחיבו את
הכביש, הוא יצמצם את המירפסת.
המיסעדה הזאת נבנתה לפני כ־סז
שנים, ואז מכל מיני סיבות, לא הקפידו
כל־כך כמו היום, לכן לא נהגו בהם בכל
חומרת הדין. היום, נטפל בכל עבירה
באותה המהירות והחומרה כמו עם ג׳קי
רונן. גם את הפרגוד של קפה מילאנו
הרסנו, כי אסור שם לשבת בחוץ —
זוהי חריגה.״
המזל שהיה לתל־אביב הקטנה,
אין כנראה למנפרד כץ. את המקום
שבו עומדות מירפסות מיסעדותיו
מתכוננת העירייה להפוך למקום המיועד
להולכי־רגל. העירייה לא תמתין
עד שהטיילת תהיה צפופה מאוד, כדי
לאפשר להולכי־הרגל ללכת בניחותה.
בינתיים ממשיכים לצוץ בתל־אביב
עסקים כמו מועדונים ומיסעדות־יוקרה.
בעלי העסקים משקיעים בהם
הון־עתק, מבלי שיינתן להם רשיון
לעסק, וחיים תחת האיום שיום אחד
ייאלצו להרוס את עיסקיהם. קולו־סיאום
נפתח ללא רשיון, וכן גם
הבית ברחוב ש״ס. מה יהיה גורלם
וגורל חיי הלילה של תל־אביב?

נירה גל

שנייה כדאי להתבצר במקומות ה קטנים
ולסגת 15 שנים אחורנית.
בכל עיר אחרת היה ראש־העיריה
מתגאה במקום כזה, ואני יודע ממקורות
מוסמכים, שהוא מפרגן ל-
מיסעדת סוקיאקי, אבל הוא מנוע
מלבקר בה. יש כמה גורמים בעי רית
המפריעים לו.
לפי החוק חייב העסק, אפילו
אם הוא רשום כחברה, להירשם על
שם מנהל העסק. ואם הוא רוצה
להוריש את העסק או למכור אותו
למישהו אחר, הפראייר שקונה את
העסק המחודש חייב רשיון מחודש.
הקריטריון הזה מתאים למכונות.
עם כל הקשיים, אני חושב במח שבה
שנייה שלא אפסיק לתכנן
מקומות חדשים בעיר, אבל לעולם
לא אבנה בלי רשיון ביד. לבי
כואב. נעלמה ממני חדוות היצירה.
עדכ אן סיפורו של ג׳קי רונן.

^ ״ לארוצים

^ עימותים ,
יש־המיסעדות מנפרד כץ
> 1עמד השבוע והתבונן בכאב
כיצד נהרסות מירפסות מיסעדו־תיו
.״מה אני יכול לעשות?״ קונן
מנפרד .״העיריה טוענת שהמירם-
סות האלה יפריעו בעתיד להולכי-
רגל שעל הטיילת. האם בטיילת אין
מספיק מקום להולכי רגל?
,בסך הכל רציתי לייפות את ה טיילת•
לדעתי זהו מקום אידיאלי
להקמת עסקים, כי אין שם שכנים

הדואגסטוו סגוו=גד:.

זנגוף עומדת סגורה ומסוגרת, אחרי שהעיריח לא

אישרה לבעליה החדשים רישיון הפעלה בגלל חריגות
בנייה מבפנים. מסעדה זו היתה אחת המיס-
עדות היוקרתיות והמצליחות ביותר בתל־אביב.

111.1111 1

הצבויות העירומות המופיעות בסידדת
..סרטי האסקימו״ הן גרמניות נוצריות -נ׳
שום ישראלית אינה מוכנה עוד להתפשט

העירוס

הקטע שלי לקומדיה פורנו, מין בדיחה
כזאת. זה עלה לי בהרבה מאמץ להוריד
את הסיפור המיפלצתי הזה. הפכתי
לגבי הרבה אנשים לסמל של איכות
רעה.
״כיום אני מופיעה בתוכנית־יחיד
בשם נשים וזמנים קשים, של ברטול
ברכט, ואני מקווה שאשתחרר מהסיוט
שכמעט הרס את חיי האמנותיים__,

מדוע הן
לא מצטלמות

ך* שחקניתי ענת עצמון לא הפכה
>1 1כוכבת בינלאומית אחרי אסקי מו

\ ד 1¥1י 1ן ן ״ ן 1 | 1ל ביום שבת הובאה הישר לבימת הצילומים,
1111/ 111 1 1 4 / 1 111 בטיסה מגרמניה, סטאפני פטש (.)16
סטאפני הובאה לארץ לככב בסרט רומן צעיר, מסדרת אסקימו לימון.
ך מרות שהן מופיעות בתפקיד
< מרכזי בסרט, הן לא נראו בשום
בכורה, שום מסיבת־עיתונאים, ושמותיהן
לא הופיעו בפלקטים המפרסמים
את הסרטים שיפשוף נעים, ספיחס
וסבאבה.
הן כוכבניות גרמניות שהובאו
לארץ לצורכי סצינות נועזות לסידרת
הסרטים אסקימו לימון, אחרי שלא
נמצאה אף לא צעירה ישראלית אחת
שהיתה מוכנה להתפשט.
בשבוע שעבר התפרסמה בעיתונים
ידיעה, שנערות מוזמנות למיבחנים
בסרט ישראלי. הופיעו עשרות נערות
וכולן היו מוכנות להופיע, אך לא
בתפקיד הכולל סצינות עירום.
בימאי הסרט החמישי מסידרת
אסקימו לימון, דני וולמן. נאלץ לטוס
ביום הרביעי לגרמניה, כדי להביא
משם נערות גרמניות שמצא המשקיע
הגרמני של הסידרה, סם וינברג. בשבת
חזר וולמן מגרמניה עם נערה בלונדית
בת ,16 סטאפני פטש, שהולבשה

למחרת בבוקר בביגדי תלמידת בית־ספר,
לצורר הסרטת הסצינה הראשונה
של הסרט רומן זעיר. היא תופיע
בסרט כנוגה, אחותו של מומו. נערה
גרמניה נוספת עומדת להגיע השבוע,
כדי להופיע בתפקיד החברה של נוגה.
לשתי הנערות הוצמדה מורה
לעברית.

^ סרט הקודם, ספיחס, שיצא אל
^ האקרנים בינואר השנה, הופיעו
שתי גרמניות. אחת מהן דיברה עברית
רהוטה, אך רק מעטים יודעים שזהו
קולה של יעל, בתו של מנחם גולן.
חמש שנים אחרי שהתחילה להופיע
סידרת הסרטים אסקימו לימון,
ממשיכה שלישיית הגברים — יונתן
סגל, יפתח קצור וצחי נוי — להופיע
בכולם. גורל שונה נפל בחלקן של
השחקניות הישראליות, שגרמו צרות
צרורות למפיקים, והן עצמן טענו
שסבלו לא מעט.

גרמניה אלמונית

שתי נערות גרמניות
הובאו לצי־לומי
העירום בסרט ספיחס -בלונדינית ושחורה.

הצרות התחילו בסרט הראשון,
אסקימו לימון. גם היום, חמש שנים
אחרי שהופץ לראשונה, נלחמת השחקנית
אופליה שטראול בתדמית
״סטלה המגמרת״.
מספרת אופליה :״למזלי, כשהופעתי
בסרט הזה הייתי לא צעירה, אחרת
הייתי נהרסת לגמרי. ברגע שיצא

בצילום: השחורה בסצינה על החוף עם יפתח קצור.
הבימאים של סידרת אסקימו לימון אינם מצליחים
למצוא ישראליות שתסכמנה להצטלם בעירום.

הסרט נכנסתי לפה של 2מיליון
אנשים, שראו את הסרט וזיהו אותי
בכל מקום. השבוע, כשנכנסתי להיכל
התרבות, הופיעה להקת רקדניות
בנות 9־ ,10 ואחת מהן צעקה :״הנה
המגמרת!״ מסתבר שהסרט מופץ
בווידיאו וגם ילדים רואים אותו.
״מקטע של סרט תמים, הפכו את

לימון. בתחילה היא הופיעה בפירסומת
לטמפונים ורק לאחרונה זכתה לכמה
תפקידים בתיאטרון ובקולנוע.
הסרט השני, יוצאים קבוע, יצא ־־1
ב־ 1979 בכיכובה של איבון מיכאלי.
היא ניהלה מילחמות מרות בבתי־המישפט
כדי להוציא סצינה נועזת
שלה מהסרט. מפיקי הסרט נאלצו

במדינה
משפט

ת קי פ ה

כלאע די ףעלא שה
7ה י 33ס

לכלא ולא לחזור לאשתו

איימה להתאבד:

י התובע במישפט שהשחקנית ניהלה הישראלית
אבון מיכאלי נגד בימאי אסקימו לימון

טען, שבגלל התמונות הנועזות מהסרט יוצאים קבוע,
איימה אבון להתאבד. הבימאי נאלץ להוציא את
הסצינה מהסרט, אחרי שהיא זכתה במישפט.
בסופו של המישפט לקצץ קטע
מהסרט.
המפיקים והבימאים לא היו מוכנים
להסתכן בשלישית. נוסף לשלישיית
הגברים הופיעו שתי ישראליות —
אורנה דגן ואריאלה רבינוביץ. אורנה
הופיעה כשידיה על החזה. לצידה
הופיעה בחורה גרמניה, סיביל ראוך
שהופיעה בסצינת־העירום.
אותה גרמניה הופיעה גם בסרט
הרביעי, ספיחס. לצידה הופיעה
גרמניה שחרחורת אחרת. שתיהן לא
הופיעו מעולם בשום פירסומת לסרט.
אותה גרמניה בלונדית הופיעה
בסרט אחר של מנחם גולן, סבאבה,
היוצא בימים אלה אל האקרנים. סיביל
ראוך הוטסה מדי פעם מגרמניה רק כדי
להופיע בקטעים אלה בסרט.

ך ר 1ך! \ 11ח 1ך 1השחקנית אופליה שטרל לא הצליחה
1 1 1 1 ^ 1 1 1 1 1 1/111/111 במשך חמש שנים להשתחרר מאותה
דמות שגילמה בסרט אסקימו לימון והיא זכתה לכינוי ״סטלה המגמרת״.

מחסום לקריירה

שבו הופיע הכוכבת ענת עצמון. מ אז הי א הופיעה

אחרי שלושה סרטים, הוחלט להביא
גרמניות חדשות.
מספר המפיק אמנון גלובוס :״זה
נכון שיש לנו בעיות עם סצינות כאלה.
מה שמרגיז הוא, שבטלוויזיה, בתוכנית
של שעה 5אחרי־הצהריים מלמדים
ומראים לילדים איך עושים. אהבה
וילדים. הייתי חודשיים באילת לצורך
הסרטת הסרט סהרה. כל החוף מלא
עירומות, אבל להצטלם הן לא מוכשולמית
יריב
נות.״

בסרטים אחרים ובהצגות נוספות, אך סירבה להופיע
בסרטי ההמשך לסידרה הפופולארית, שהפכה לשלאגר
בעולם. לאחרונה הופיע ענת בסרט ישראלי אחר.

״במשך כל הקריירה שלי כסניגור
לא קרה לי דבר כזה,״ אמר
הסניגור מנחם רובינשטיין לשופט
חיים דבורץ. הוא הצביע על הנא שם
מקסים אוחיון ואמר :״הוא
מעדיף ללכת לבית־הסוהר מאשר
לחזור אל אשתו.״
גניבה לצורך כריחה. אוחיון
הוא בן ,27 נשוי מזה כמה שנים,
יש לו ילד אחד, ואשתו נמצאת
כעת בהריון. בינואר 1982 פרץ
לחנות-בגדים ונתפס במקום, בטרם
הספיק לקחת דבר. הוא ישב במעצר
עד חודש יוני, ואז הורשע על
פי הודאתו על־ידי השופט דבורץ.
את גזר־הדין דחה השופט לשנה,
כדי לתת לנאשם הזדמנות להוכיח
את עצמו.
אולם בחודש פברואר השנה ביצע
אוחיון שוב גניבה קטנה. לדבריו,
היה זה כדי להיתפס ולהיעצר
.״אשתי רודפת אחרי לאן
שאני בורח. אפילו אם אני מחליף
עבודה ועובר מחוץ־לעיר, היא מוצאת
אותי.״ סיפר אוחיון לשופט.
כאשר הסביר לו השופט כי הוא
צפוי למאסר, אמר אוחיון :״כלא י
אשתי יותר גרועה מכלא!״
הוא נשלח למאסר של שלושה
חודשים ומבוקשו להיכלא נתמלא.
אז הגיע מועד גזר־דינו אצל ה שופט
דבורין. השופט הסביר לו.
כי הפסיד את ההזדמנות שניתנה
לו עקב דחיית גזר־הדץ.
ואז סיפר הסניגור לשופט את
הנסיבות המיוחדות של המיקרה.
״הוא יישב כעת שלושה חודשים
ויתקרר, בינתיים ייפתח תיק־גי-
רושין מאשתו וישתחרר גם ממנה,
ואז לא תהיה לו סיבה לחזור ל כלא,״
הסביר הסניגור.
השופט דבורין הירהר בדבר, ו החליט
לדחות את החלטתו למשך
חודש.

יו תרכדאילר צו ח
חלוורבן נותר בחיים
ובהודאתו השניה
הסליל את הנאשם.
פנחס אסידוב משדרות יצא זכאי
מאשמת נסיון רצח וחבלה חמורה,
בגלל טענה פרדוכסאלית. הוא נאשם
בכך, כי הוא יחד עם קטין,
התנפלו על שלום יפרח והקטין
דקר אותו אנושות.
הקורבן, שהובא מייד לבית-החו-
לים, מסר הודאה למישטרה, שבה
סיפר כי היה זה הקטין שדקר
אותו, בעוד אסידוב עומד בצד.
רק למחרת, אחרי שמצבו הוטב,
מסר הודאה שנייה. הוא תיקן את
הודאתו הראשונה, ואמר כי בעצם
היה גם אסידוב נובח בזמן הדקי!
רות
והיה שותף להן.
שכיב־מרע שהבריא. בבית-
המישפט המחוזי בבאר־שבע טען
הסניגור, דרור מקרין, כי אילו
היה הקורבן מת מפצעיו מייד ל אחר
שמסר את הודאתו הראשונה
למישטרה, היה אסידוב יוצא זכאי
ללא הירהור נוסף. מכיוון שאז
היתד. הודאת הקורבן נחשבת ל הודאת
שכיב־מרע, שהיא ראיה
חזקה במיוחד.
״אם התמזל מזלו של הקורבן
והוא הבריא והמשיך לחיות, ומסר
הודאה נוספת, לא יהיה זה צודק
שהדבר יפגע דווקא באסידוב,״
טען הסניגור.
בית־המישפט, שלקח בחשבון גם
טענות נוספות, התרשם מאוד מטענה
זו, והחליט לזכות את אסי־דוב
מכל אשמה — למרות שהקורבן
נותר בחיים.

ב ק 1צ*דציפ 1רויי 0
המתלונן הולה מחלת
נם ילה ובלתי־מאוזז
כנפשי, אד התביעה
הגישה גתב־אישדם
סל ממד עדותו.
ממה נפצע רפאל ד מ ריז האם
נפצע בעת שידידו הוותיק אברהם
נפרן תקף אותו בקוצץ־ציפורניים
ושדד ממנו כסף, או כאשר נבעט
מתחנת־המישטרה של ראשון־לציון
ונפל על דלת־הכגיסהז זו היתד.
השאלה העיקרית שהעלה הסניגור
מנחם רובינשטיין.
דלת זכוכית. התביעה הגישה
כתב־אישום נגד גפרן ואדם נוסף,
על כך שתקפו את דמרי בדירתו
של ידיד, ודרשו ממנו הלוואה.
כאשר סירב לתת להם את הכסף,
תקפו אותו, לדברי התביעה, באולר
קטן התלוי על מחזיק־מפתחות, ה משמש
לקיצוץ ציפורניים. באולר
זה גרמו לו שריטות וחבלות ושדדו
ממנו את כספו. עדות כזו
מסר הקורבן בתחנת־המישטרה.
בביודהמישפט טען הסניגור כי
דמרי הוא חולה במחלת־הנפילה
וסובל מבעיות נפשיות. לפני כחודשיים
נפל ברחוב והיה זה חברו,
נפרן, שדאג להביאו לבית־החולים.
לדברי הסניגור, כאשר התברר
לדמרי מה עשה, וכי העליל על
חברו הטוב עלילת־שווא, מיהר ל-
תחנת־המישטרה ורצה למסור עדות
חדשה ולהבהיר את המיקרה. אולם
קצין־מישטרה שהיה במקום סירב
לדבר איתו ובעט בו כדי שייצא
מהתחנה. בדרכו החוצה נתקל דמרי
בזכוכית דלודהכניסה של המיש־טרה
ושבר אותה. לדברי הסניגור,
כל השריטות שהתגלו בבדיקה ה רפואית,
מקורן בנפילה זו.
הסניגור הוסיף, כי הכסף כלל
לא נשדד. דמרי עצמו מצא אותו
כאשר הצטללה מחשבתו, וגם על
כך התכוון להעיד במישטרה.
השופט אריה אבן־ארי דחה את
הדיון ליומיים, כדי לאפשר למי-
שטרה לברר את גירסתו החדשה
של המתלונן.

מעצרז קני ם
השומם גער במשטרה על
שעצרה זר!ז בחצות הלילה
שני עורכי־דין שישבו באולמו של
השופט אורי שטרוזמן יצאו משם
בהתרגשות. למרות שהענין לא נגע
להם והם היו שומעים בלבד, הם
התרשמו מאוד מגישתו של השופט.
זקן כבן ,70 מבני־ברק, נעצר על ידי
המשטרה בחשד כי עשה מעשה מגונה
בילדה בת ארבע. הזקן, שהוא בעל
משפחה ואדם נכבד בשכונתו, היה
שבור. הוא סיפר לשופט שישב לדון
בערר על מעצרו, כי המשטרה פרצה
לביתו בחצות הלילה, ולנוכח כל בני
משפחתו עצרה אותו וגררה אותו
לבית־המעצר.
״אילו היה הקשיש בן־משפחתו,
היית מרוצה אם המשטרה היתה נוהגת
בו כך?״ שאל השופט בסבר פנים אדיב
את קצין המשטרה שהופיע בתיק.
השופט הביע תרחמה מזריזותה
המופלגת של המשטרה דווקא במקרה
זה, של ארם שאינו יכול להימלט
בקלות, בעוד שאת צווי ההבאה
שהשופט מוציא אין מקיימים במהירות
כה רבה.
השופט שיחרר את הקשיש בערובה,
אחרי ששמע מפי סניגורו כי
הילדה זיהתה את החשוד כ״דור שמביא
אוכל לחתולים״ .הקשיש־ החשוד היה
בעצם שכן באותו בית, שבו מתגוררת
הילדה והוא טוען כי קיים סכסוך
משפחתי בין שתי המשפחות.

השבתון האקדמית תחלופת־נשים מרתקת של פרופסורים
100 שנ 1תספר 1ת עברית ב־ 1 / 3עמ 1דים הטריק האקדמי של זקס
מ ק 1ר

מתתיהו 007
את שמו ניתן למצוא תחת שמות רבים
בעיתונות: גדעון בן־חיים (חיים קלים); ג.
מוכר־מכשירי־כתיבה (הארץ); גידעון
עופרת (על המשמר 1וגידעון עופרת־פרידלנד
במעריב. את הקריירה שלו בתרבות
הישראלית הוא החל בספר תחת הכותרת על
האסתטיקה של התיאטרון האפי* ,ספר שאת
זכות־היוצריס לו היה ראוי להעביר ליורשיו של
ברטולד ברבט, שהרי רובו, מכיל את
האורגנון הקטן של ברכט.
בעקבות ספר זה ערך גידעון עופרת־פריד־לנדר
גיחה לעולמה של שירה, ופירסם בתרגום
לעברית את שירים אחרים לדק פרוור**.
ספר אחר(הפעם תחת שם המחבר: גירעון עופרת)
הוא השיפוט האמנותי -קריטריונים אנטי־פורמאליסטיים
לביקורת אמנות שעל
עטיפתו ניתן להבחין במר פרידלנדר־עופרת
יושב בכורסתו ומתבונן ב״השיפוט האמנותי״
שלו בתצלום מאוד אנטי־פורמאליסטי. הספר
האחד והיחידי בעל ערך כלשהו ברשימת
עופרת־פרידלנרר הוא סיפרו הדראמה
הישראלית ספר המציג חתך דורות
ונושאים של התיאטרון הישראלי.
לא הייתי נזקק לפירוט זה של תרומת דוקטור
גירעון עופרת־פרידלנדר לאות העברית ולמכו־
* גידעון פרידלנדר -על האסתטיקה
של התיאטרון האפי; הוצאת ציריקובר; 154
עמודים (כריכה קשה).
** ז ק פרוור -שירים אחרים; תרגום:
גידעון פרידלנדר; הוצאת עקד; 37 עמודים
(כריכה רכה).
*** גידעון עופרת -השיפוט האמנותי,
קריטריונים אנטי־פורמאליסטיים לביקורת
אמנות; הוצאת דקל; 297 עמודים (כריכה
רכה).
גידעון עופרת -הדראמה הישראלית;
הוצאת ציריקובר; 328 עמודים(כריכה
קשה).

ההוויה הישראלית
אשרי הסופר ש״י עגנון, שלא זכה לחיות
בימים אלה, ולעקוב אחר אותו נוף תרבותי חדש
של פרופסורים ודוקטורים משועממים, שהאק־דמיה
קטנה עליהם, והם מציפים את השוק
ב״יצירות ספרות״ שאותן הם מחברים בזמנם
החופשי, ובשנות השבתון שלהם. אין ספק שלו
חי עגנון בימינו, היה מדביק לתואר הגנאי שלו
״פרופסור גמור״ ,תוספת האומרת :״חצי פרופסור
וחצי סופר גמור.״

נות הדפוס התעשייתיות שלה, אלמלא סיפרון דק
שלו, תחת הכותרת המסע אל מתיתיהו* שאותו
קראתי החודש.
המסע אל מתתיהו עשוי לשמש אב־טיפוס
בעל עניין סוציולוגי (ובוודאי ספרותי) על
עופרת־פרידלנדר, כמייצג של תופעה אקדמית
השוררת בקרב חלק מעובדי האוניברסיטות,
העוסקים במחקרים בשולי התרבות, בעוד שהם
בעלי שקיקה חסרת״מעצורים להפוך ליוצרים
של ממש.
בסיפרו זה עורך גירעון עופרת־פרידלנדר
(שנולד תחת השם גירעון פרידלנדר, שעבר את
שמו לגירעון עופרת — ובדומה ליצחק
אורפז, ששב לשם לידתו אורבך — חזר
ל״שם בתוליו״) נסיון ספרותי רדוד וחד־מימדי,
שלא היה עומד בכל קנודביקורת של מחקריו
האסתטיים־אקדמיים, אילו היה עליו לבקרו
בכלים אלה.
המסע אל מתתעזו הוא נסיון־נפל ספרותי
לצאת בעקבותיו של פסל, פרי יצירתו של מייסד
בצלאל הפרופסור בורים ש״ץ. גירסתו
הראשונה של המסע אל מתתיהו תוארה
בסידרת מאמרים עיתונאיים, שעופרת־פרידלנדר
פירסם במוסף הארץ לפני יותר משנה.
אף שהאסתטיקן עופרת־פרידלנדר נכשל
כאשר האמין כי מה שטוב למגזין סוף־שבוע, שבו
ניתן לעטוף את הדגים בשבוע שלאחריו, עשוי
להיות חומר של ממש בספר בעל יומרות
ספרותיות כפי שהוא עשה בהמסע אל מתתיהו.
גם תת־ההכרה של ד״ר עופרת־פרידלנדר פעלה
נגדו במהלך חיבור המסע אל מתתיהו, כאשר
לקראת סוף סיפרו, וסוף מסעותיו הבלשיים הוא
מתגלה בכל־מערומיו האקדמיים, כמי שלא בדק
כהלכה את הרקע ליציאתו לעולם הרחב,
בעקבות פיסלו של ש״ץ, ומוכיח באמצעות קטע
קטן של ש״י עגנון, שכל המסע אל מתתיהו
היה לריק.
מסעו של ד״ר גירעון עופרת־פרידלנדר
בעיקבות הפסל מתתיהו של ש״ץ, המתחיל
בירושלים עובר דרך בירת בולגריה, ניו־יורק,
סיינט־לואיס ומסתיים בירושלים; כתוב כחיבור
בינוני וחד־מימדי של תלמיד הכיתה השביעית,
המטע אל מתת* גידעון עופרת
יהו; הוצאת שוקן; 127 עמודים (כריכה
קשה).

המנסה להרשים את המחנך בחיבור רב־פרטים.
ד״ר עופרת־פרידלנדר חסר כל ניצוץ של כישרון
יצירה ואינו מצליח לכסות ולהסתיר חיסרון זה
במהלך 127 עמודי המסע אל מתתיהו.
המסע אל מתתיהו הוא ספר״מסע משעמם,
רצוף במירע יומרני ובהרפתקות, הרחוקות
מלהיות מרתקות, למרות יומרתו של עופרת-

דוקטור סופר עופרת
סוכן חשאי מטעם עצמו
פרידלנרר להכניס מימד כלשהו של מיסתורין
ומתח לסיפרו. הספר רצוף בתיאורים ילדותיים
של מי שניזון מסיפרי־מתח והרפתקות זולים
וסירטי־טלוויזיה ישנים, המתארים את עולם
המתחים הבינגושי.
תיאורים ילדותים אלה מגיעים לשיאם
בחווייתו של עופרת־פרידלנדר בסופיה, בירת
בולגריה, שם הוא מחפש אחרי מידע העוסק
בפרופסור ש״ץ, שנימנה עם מייסדי האקדמיה

נ כ די הקריקט 1ר 1ח האקדמינת של ש״י עג 11ן
מילחמת העולם השנייה: עכשיו צריכים לעשות
דברים רציניים, להתחיל לחקור את (עמנואל) קאנטד דור הנכדים של אותם פרופסורים גמורים
ורציניים עד להחריד, שהאמינו כי הם מייסדים
מסורת אקדמית ברוח המסורת האוניברסיטית

הגרמנית, לא קורצו מאותו חומר, והתאימו עצמם
לקולות ולרמת הרחוב המיסחרי של ישראל של
שנות השבעים והשמונים.
דוקטורים ופרופסורים אלה ידם בכל. אי־ריכוזם
באקדמיה ובמחקריה הוריד עד לאפס את
המיפלס של חוכמתם. משהו עוצר אותם, מן

מדור זה מתייחס השבוע לתיסמונת הדוקטור
והפרופסור המשועממים, בעלי היומרה
היצירתית, שאינם דומים לדור המייסדים
האקדמי, אותו דור שהוציא מתוכו דמויות

כגרשום שלום, ש״ה ברגמן, א .אורבד;
ישעיהו ליבוביץ, זז שדמן ועוד עשרות

פרופסורים, שהקדישו את חייהם להתמקדות
בנושא, ניפויו, לימודו, פיענוחו, כתיבתו והבאתו
במתכונת שתעמוד לדורות הבאים.
קמצוץ על איכותם של אותם דוקטורים
ופרופסורים גמורים, כלשונו של ש״י עגנון, סיפר
לי פעם מיכה שגריר,שציטט אמירה של ש״ה
ברגמן למרטין בדבר, בשבוע שבו פרצה

נ 36 -י

הבולגרית לאמנויות. ימי שהותו של עופרת־פרידלנדר
מעבר למסך הברזל נקראים כפארודיה
שחוקה ומשעממת על סוכן 007 עופרת־פרידלנדר
מסתובב עם כלי־עבודה של סוכנים
חשאיים :״אני מצלם עמודים במצלמה הזעירה
שצויידתי בה שלא מדעת מעיר עופרת־פרידלנדר
הערה תת־הכרתית בנושא מעמדו
האקדמי :״כמות הטם ססים שעלי למלא כאן
היתה מכתירה אותי מזמן בם רום סודה...״
הקטע הפתטי ביותר, בפרק הריגול של
עופרת־פרידלנדר, הוא האיום הטלפוני שהוא
מקבל :״אתה חייב לצאת את בולגריה. משהורע
יירה אם לא תסתלק מחר איום, הנאמר
לעופרת־פרידלנדר בעברית. ואז סוכן חשאי
עופרת־פרידלנדר ,007 מספר :״שכבתי על,
המיטה בבגדיי וספרתי את השעות.״־ ועלי
עזיבתו מספר הסוכן החשאי מטעם דמיונו :״אתני
זוכר את הדרך לנמל־התעופה: החיפוש
המדוקדק בכליי, הצפנת המצלמה הזעירה,
החקירה הלא נעימה וכך סידר הסוכן
עופרת־פרירלנדר, את סוכני השירות החשאי
הבולגרי הפרימיטיבי (תוך התעלמות מכך,
שסוכנים אלה התמחו בקטילת יריבים במערב־אירופה
באמצעות חודי מטריות מורעלים —
ואני ממליץ לעופרת־פרידלנדר להתרחק בשנים
הקרובות ממיטריות, באשר הן שם).
גם המשך המסע אל מתתיהו אינו עשוי
להכניס את הקורא למתח בלשי או אינטלקטואלי
כלשהו. גם התיזות של ד״ר עופרת־פרידלנדר
אודות פיענוח מה שהוא מכנה ״רצועת
ש״ץ״ לרוחב ארצות־הברית, לא היתה זוכה
לציון־חיובי, בבחינת כניסה לחוג לאמנות
באוניברסיטה העברית בירושלים.
לקראת סוף המסע על מתתיהו הבין
מן־הסתם ד״ר עופרת״פרידלנדר כי סיפורו שטוח
ואינו מרתק קורא כלשהו. לכן, בפרק המסיים
שעלילתו בירושלים, הוא נמלט מהעובדות(כדי
לטשטש את חוסר־הערך המדעי של חקירתו)
ובעזרת צייר־מטורף ירושלמי בשם שלום׳
רייזר, הוא עורך מאמצים עילאיים כדי להפוך
ספר זה לבידיון. אך גם את זה הוא עושה באותו
חוסר־כישרון שבו כתב את הפרק הג׳יימס בונדי,
שעלילתו מתרחשת בסופיה.
לקורא העשוי למצוא עניין בדמותו של בורים
ש״ץ, עדיף שירכוש את קטלוג התערוכה
בצלאל של ש״ץ, שראה אור באחרונה בהוצאת

מילחמות של סרופסוריס בספרות
חצי־פרופסור וחצי־סופר גמור

הסתם, להקדיש את חייהם למחקר של ממש, ואת
רשימת פירסומיהם המדעיים הם מעדיפים
לפרסם בג׳ונגל־האותיות המשתולל בישראל.
סיפרי פרוזה(ראה: מתתיהו ,)007 סיפרי שירה
(ראה: שיכפולי האקדוחן) .מן הסתם, צדק מי
שאמר: פני האקדמיה כפני הדור, הם קלים
בהופעות פומביות, מוכרים נפשם בעבור
קשקשת ואו ברברת על מסך הטלוויזיה, שהוא
מדיום רדוד מטבעו, וממירים את הפירסומים
האקדמיים בהופעות טלוויזיה (הגדיל לעשות
מכולם ד״ר גירעון עופרת־פרידלנרר, שהופיע
בשעה טובה, והעדיף לתרום לתרבות הישראלית
מידע על אספנות ומיסחר־אמנות מאשר על
אסתטיקה, שהיא עיסוקו האקדמי).
הקורא הרוצה לדעת עד כמה דלילה תרומתם
של דוקטורים ופרופסורים אלה לתרבותנו,
מומלץ לו להתבדר בריפרוף, ב״רומן״ של
עופרת־פרידלנדר וב״שיריד של אריה זקס.
ספרים המייצגים את תת־הקריקטורה האקדמית,
שאפילו ש״י עגנון לא ראה בחלומותיו הרעים
ביותר, כאשר שירטט קריקטורות ספרותיות
מעולות מהווי האוניברסיטה העברית של שנות
הארבעים.

מוסיאון ישראל הסקירה שם היא אקדמית
יותר, מרתקת עשרת מונים, מעמיקה ורבת עניין
מיצירתו הספרותית של ד״ר גידעון עופרת־פרידלנרר,
שחשף בסיפרו המסע אל מתתיהו
פן גרול למדי של ריקנות ודיליטננטיות, שלא
הוסיפו כבוד כלשהו למעמדו כמרצה.
המסע אל מתתיהו ראוי מן הסתם לתואר
הספר העברי הגרוע ביותר לשנה זו. הוא אינו
מ ל ערכים ספרותיים ומשולל מידע מדעי
משכנע. הוצאת שוקן גילתה מן־הסתם נדיבות
לב כשהביאה לפירסומו של הספר.

תרגו ם |

שבתון עליז

קליל וחסר־יומרות המעביר בין רומן הקוראים פרצי־צחוק על כזבו של העולם
האקדמי, הוא סיפרו של דיוויד לודג׳ חילופי
מקומות* .לורג /פרופסור לספרות אנגלית
מודרנית בבירמינגהם, אנגליה, מנהל בסיפרו
שעשוע מרתק מעולמם של האקדמים, כאשר
שני פרופסורים נאלצים בתוקף נסיבות שונות
להחליף איש עם רעהו את מקומם.
הפרופסור האנגלי יוצא לארצות־הברית
לאוניברסיטה שבה מלמד עמיתו, אשר יוצא
לאנגליה להחליפו. חילופי מקומות נפתח,
באשר מטוסיהם נפגשים מעל לאוקיאנוס. הספר
מביא סיפור על מישחק מיטות מוסיקאליות,
המסתיים בשני הזוגות האקדמיים במיטה אחת.
חילופי מקומות חושף עד תום את הריקנות
של העולם האקדמי האמריקאי(מבלי שיחסוך
שבטו מעולם זה באנגליה) ,כאשר פרופסורים
מטורפים ממלאים אולמות ומנהלים מאבקי־יוקרה.
כמה מהפרקים המצחיקים בספר הם פרקי
חליפת־המיכתבים בין בני הזוג, האנגלי
והאמריקאי, מיכתבים המוליכים לקראת חילופי
המיטות.
הספר מתאר גם בקלילות את מרד הסטודנטים
בארצות״הברית של סוף שנות השישים, תוך
עוזוא מגלה את הריקנות שליוותה מרד זה
והביאה להפלתו.
חילופי מקומות הוא ספר מומלץ לכל
פרופסור או דוקטור ישראלי, אשר רוצה לעשות
חאלטורות בכתיבה ספרותית (ראה: מקור,
שירה) .תרגומה של איילה צ׳ודנובסקי אינו
נקי, והיא מטעה את הקוראים בכמה נפילות. היא
מכנה את הטרקטט לוגי פילוסופי של לודוויג
ויטגנשטיין בשם חקירות פילוסופיות,
וקוראת לרוברט ראושנברג, אמן הפופ
האמריקאי: רוברט ראוכנברג.
אם מישהו רוצה באחד מימי הקיץ החמים
להעביר את היום בחיוך רחב, עם ליגלוג עד
אינסוף בעולם האקדמי ובכמה ממוסכמות
עולמנו, הרי שחילופי מקומות יעניק לו זאת.

באחרונה פירסם זקס קובץ שירים תחת
הכותרת בעקבות הרנסאנס והבארוק* .קובץ
זה, שתרומתו האחת והיחידה לשירה העברית היא
בפורקן של תיסכולי המחבר, כולל שירים
״מעובדים״ מהשירה האנגלית, מתקופת הרנסאנס
והבארוק. כבר במבוא מסביר זקס מדוע
״עיבור״ ולא תרגום :״משום שהמילה ׳תרגומים׳
נוטפת זיעה זקס אף הגדיר את תרגומיו
כעיבודים ניסיוניים נוסח שירת תקופת ההשכלה
(דן ויעל לרומיאו ויוליה, איתיאל הכושי
לאותלו) ובכך העיד על בורותו בתולדות
ההשכלה ושירתה.
התייחסותי לפני כמה חודשים, במדור זה,
לבחינתו של זקס את ניסויי השירה של תקופת
ההשכלה הביאה את הפרופסור הנכבד לשגר אליי
מכתב עמוס בשקרים ובאי־דיוקים, בתיקווה
שאפרסמו במדור זה. בין השאר ציין זקס את
״התחנפות ״,אליו משך שנים רבות.
אני מנצל בימה זאת, ללא מורא וללא
משוא־פנים, כדי להציג כמה מהקרשותיו של
הפרופסור זקס לספריו״ שאותם מסר לי במהלך
השנים )1( :פרדס — לדן, בידידות עם ותק אבל
לא (מיל׳) ,מאריה 2שקיעת הלץ — לח
עומר, בידידות מאריה 3הגרוטסקה
האנגלית(באנגלית — לדן בידידות חמה(היום
חם) מאריה 4הספר הוורוד — לח בידידות
מאריה.
הבאתי הקדשות אלה, כדי להשיב לפרופסור
הנכבד, על מיכתבו האלים, בטרם אבקר את
בעקבות הרנסאנס והבארוק שלו, ובטרם
אזכה לקיתוני השמצות. אוסיף ואעיר כאן,
שבעבר התייחסתי לקובץ שיריו הראשון של זקס
באהדה, שכן היה בספר זה ניצוץ של כישרון
שירי, ניצוץ שכבה עם העת.
נשוב לקובץ השירים ״המעובדים״ .ברור מייד
שהצינעה רחוקה מהפרופסור הזה, הכותב כבר
בדברי־ההקדמה ״מג׳והן) דון מצאתי תמיד את
אחי הבכור
תרגומיועיבודיו של פרופסור זקס בינוניים
למדי, ואינם עומדים בפרופורציה כלשהי
לתרגומים של משוררים עבריים אחרים. אפילו
נתן אלתרמן, בסיפרו בלדות ישנות ושירי־זמר
של אנגליה וסקוטלנד, נזהר מלהעניק

עיון

טנגו אחרנן בתל־אביב

בניגוד לדוקטורים ולפרופסורים, המעבירים את עיקר עיתותיהם במיבצעי פירסום־עצמי, בולט
פרופסור גרשון שקד, ביצירתו המדעית, העולה בערכה עשרת מונים, על היצירה ה״ספרותית״
וה״שירית״ של דוקטורים ופרופסורים אחרים.
באחרונה ראה אור בסידרת קו אדום סיפרו של שקד אין מקום אחר* ,שהוא סקירה תמציתית
המשתרעת על פני 113 עמודים, של מצוקת וייחוד הסיפורת העברית בארץ. סיפרונו של שקד מבוסס
על שש מסות המעוררות את שאלות היסוד של קיומנו ותרבותנו בישראל.
שקד עורך ריבוד־חוזר של תקופות הספרות העברית. הנסיון לייסד בארץ תרבות חדשה לעומת
ספרות התלוש שאיפיינה את הספרות העברית החדשה בראשיתה. שקד בוחן את קשר־הטבור בין
היוצרים בארץ ובין אירופה ואת בנייתו של גיטו חדש בארץ. אין מקום אחר אינו חוסך ביטויים
קשוחים כלפי העכשוויות התרבותית (.המסיבות הישראלית ליד המתרה הפכו לקוקטייל־פרטים
בווילות של תת־אלופים ואלופים במילואים. שירים ישראליים הפכו לשית נוסטאלגיה של זקנים
המתגעגעים אל נעוריהם, שזיקנתם ביישה את עלומיהם. בשעות־אמת(ולא בשעות־נוסטאלגיה)
מפזזים כולנו את ריקודי־המערב ומזמזמים את ה׳היט׳ האחחץ. במקום ׳זמתה׳ יש לנו ׳אירוויזיון׳
ובמקום כנסי מחולות נרקוד בקרוב את הטאנגו האחתן בתל־אביב

פרופסור שקד
אין מקום אחר
אין לי ספק שספר תמציתי זה מכסה במיעוטו של מלל ולהג רבים, הממלאים עשרות קילומטרים
של תישפוכת מילים שאינה מגיעה לשום מקום. בהמשך סיפרו בוחן שקד את הקיסרות
האוסטרו־הונגרית כמעניקת זהות העיקר לסיפורת העברית, ואת פלג־הספרות של יהודי
ארצות־הברית, כאשר הוא מעז להעמיד את הפיצול התרבותי בין המרכיבים המערביים למיזרחיים של
הסיפורת הישראלית, כניגוד של ״יצירה״(מערב) מול.חיבור פולקלור״(מיזרח).
בפרק רודפים! נרדפים! בוחן שקד את ״דמות הערבי״ בסיפורת הישראלית, ומסכם בקביעה. :בין
שהערבי משמש כעץ אנטי־נורמה, מחוז כיסופים גלוי ורצוי, ובין שהוא משמש בתב־אשמה חי
לנרדפים שהפכו רודפים — הוא אספקלריה מאירה של אותם גיבורים יהודים שהמחברים מבקשים
להאיר ביצירותיהם.״ בפרק המסכם, יש למותנו שחר, בוחן שקד את מרכיבי היסוד של הסיפורת
הישראלית החדשה, כאשר מסקנתו היא שהסיפורת העברית טרם הגיעה למיצוייה הממשי, אם כי הוא
אינו חדל להאמין בשחר הספרותי שבוא יבוא.
אין מקום אחר, הוא ספר קטן־מידות בעל עוצמה רבה, ספר הסיקורת היסודי ביותר הקיים כיום
בנושא הסיפורת העברית, ומן הראוי למורי הספרות בבתי־הספר ללמדו, בתמציתו ובעוצמתו. ספר זה
מהווה הוכחה ליצירתיות עיונית של פרופסור, שמוטב גם לפרופסורים ודוקטורים אחרים לעיין בה,
וללמוד על יצירתיות בתוך תחומי האקדמיה.

* גרשון שקד -אין מקום אחר; קו אדום, הקיבוץ המאוחד; 113 עמודים (כריכה רכה).

שירה
שיכפולי האקדוחן
לפני כמה ימים הבחנתי בטלוויזיה, בפרופסור
אריה זקם, במיסגרת כתבה על הסימפוזיון
שנערך ביריד הספרים הבינלאומי, תחת הכותרת
״הסופר והחברה״ .ברגע זה נזכרתי בשיא הישגי
הסופר והפרופסור אריה זקס — כאשר התפרץ
לתוך בית־קפה ערבי בשכונת אבו־טור, ירושלים,
עם אקדח בידיו, וניסה לעשות שפטים במקום,
אחרי שמכוניתו נפגעה, לדבריו, בידי ערבים.
אני מקדים דברים אלה, בהנחה שאותו ניגוד
שבו חי פרופסור זקס, בין היותו לכאורה איש
מרבות, המאזין למוסיקה קלאסית ובין אלימותו
האקדוחנית, קיים גם בין הפרופסור זקס, איש
האוניברסיטה, ובין אקדוחנותו בעולם השירה,
אקדוחנות שנועדה לספק יצרים שלא באו על
סיפוקם במיסגרת האקדמיה.
* דיוויד לודג׳ -חילופי מקומות;
לברית:איילה ציודנובסקי; הוצאת כתר; 200
למודים(כריכה רכה).

קריקטורה על ססרות־אקדמית

שימל — אין בקובץ בעקבות הרנסאנס
והבארוק ריגשה שירית, העשוייה להפעים
שוחרי שירה בעברית.
אין לי ספק כי שיעור של ממש לפרופסור
אריה זקס בנוסח זה של עיבוד, הביא
משורר־המחאה הצעיר רמי דיצני, שפירסם
בפיוט -תשמ״ג גירסה עברית מרתקת לאחד
משירי ג׳הן תן(״בדון מצאתי תמיד את אחי
הבכור״ — כה כתב זקס< .כותב דיצני :״שום אדם
איננו אי /כולו משל עצמו; /כל אדם הוא פיסה
מן היבשת, חלק מארץ רבה; /אם גוש־עפר
יגדף ביד הים — /אירופה תהיה נחפרת/ ,
ממש כמו הצוק בחוף, כמו אחוזת מרעיד / ,או
כמו אחוזתך שלך; /מותו של בל אדם מפחית
ממני / .יען־כי כל כולי בגזע־האדם / .ועל־כן
בעוברך במרכבת־אש על חרבות עשנות עוד
בהר / ,ולעולם לא תשלח לומר /למי צילצלו
פעמוני הכפר עת ירד בכיכר ברד פצצות־המיצרר
— /לך הם צילצלו.״
אלא שאין לצפות ממי שמתפרץ עם אקדוח
לקפה ערבי באבו־טור, שיכתוב גירסה עברית
לג׳והן דון, בנוסח ״למי צילצלו פעמוני הכפר
עת ירד בכיכר ברד פצצות־המיצרר את
שיעורו של דיצני הצעיר לפרופסור זקס ניתן
ללמוד ב־ 44 עמודי ה׳עיבוד־תרגום׳ שלו.

חילופי מיטות מוסיקאליים
שמו שלו ככותרת־מחבר לתרגומיו. אלא שמה
שאסור לאלתרמן, מותר מן הסתם לפרופסור זקם.
תרגומיועיבודיו של פרופסור זקס לשירה זו
הינם תעתיקים עבריים, עם מיפלס לירי בינוני,
הרחוק מלהעיד על עוצמה שירית גבוהה של
המתרגסמעבד בעברית. הנוסח־העברי הוא
מצטעצע. למשל, שירו של רוברט הריק
צוואת המשורר. מביא מהירהורי הלב של
הפרופסור הירושלמי :״כל חרח פרי עטי / ,עזבץ
אהבתי / ,יהי ירושה לדורות אחר לכתי...״
עזבון שספק אם יחזיק מעמד ויגיע לקוראי
השירה המתורגמת לעברית לדורות אחר
לכתי...
למרות עטיפת־השער היפה, המבוססת על
ציור של הצייר המעולה איוואן שוופל,
והקדשת הספר למשורר הירושלמי המעולה עשרות
מונים מהפרופסור זקס — המשורר הרולד
-בעקבות הרנסאנס