גליון 2385 מתאריך 17 במאי 1983

כתבת השער הקדם : ,

כתבת השער האחורי:

נו ס על הכוונת?

תאונה ל שרון

מידע סודי שהגיע לידי המישטרה ערב הפגנת
ה־ 1במאי היה חמור: צפוי נסיון התנקשות
בחייו של שמעון פרס! למרות
זאת, לא דאגה המישטרה
לשומרי־ראש, והאבטחה היחידה
היתה של חברה פרטית.

פוקדים עליו, ישראל!

ב לי

מיפקד האוכלוסין של ,1983 שייפתח בעוד שבועיים, נועד
לכאורה לצרכים סטאטיסטיים. העולם הזה
מצביע על הסכנות האפשריות לאזרחים
שיענו בתום־לב על השאלות, במיקרה
שהשאלונים יגיעו לידיים שלא נועדו לכך.

.העולם הזה׳׳ ,שבועון החדשות הישראלי המע רבת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
_ גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי א מ רי עורך
תמית: יוסי שנון רכז מערבת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
קורן ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו׳׳ל:
.העולם הזה־ בע־מ הדפסה. :הדפום החדש־ בע׳־מ, תל־אביב הפצה. :גד׳ בע־מ

ליבי, ליבי לעורכי השבועון שטרן. אני
י— כואב את כאבם.
אני מבין היטב את הפיתויים שעמדו לפניהם.
אני מבין מדוע החליטו כפי שהחליטו. ואני יודע
גם היכן נכשלו, ומדוע.
אני מנסה להעלות על דעתי כיצד הייתי אני
נוהג, אילו הייתי במקומם.
לפתה חטאת מפץ
הפיתוי היה, כמובן, עצום.
אילו היו יומניו של אדולף היטלר אמיתיים
— היה זה הסקופ העיתונאי של המאה.

היטלר
הפיתוי קודם כל נשאלת, כמובן, השאלה אם היה
צורך לפרסם את היומנים, גם אילו היו אמיתיים.
עובדי שטרן שלחו לי — באמצעות עמיתם
בארץ, שבתי טל — העתק של נוסח־הגינוי
שפירסמו. הם אומרים שפירסום היומנים היה
מעשה פסול, מפני שבצורה זו היה ניתן לגדול
פושעי־ההמונים בעת החדשה לנהל תעמולה
— למעשיו, שכללו רצח של מיליונים רבים —.
יהודים, צוענים, פולנים, רוסים ואחרים.
אני סבור שאילו היו היומנים אמיתיים, היה
צורך לפרסם אותם — אך בוודאי לא בלי
פרשנות ובלי דברי־לוואי רצופים, שהיו מכניסים
את דברי הרודן למיסגרת של ביקורת, שהיתה
מובנת לבני הדור הצעיר בגרמניה ובעולם, שלא
חוו את הדברים באופן בלתי־אמצעי, כבני הדור
שלי.
אך אם נתרכז בהיבט העיתונאי בלבד — איך
היו העורכים צריכים לנהוג?
ברור שעורכי שטרן האמינו שהיומנים הם
יי״ אמיתיים. אך ברור גם שהאמינו בכך מפני שרצו
להאמין בכך.
זוהי נטיה טיבעית, שכל עורך־עיתון חייב
להישמר מפניה. כשאתה מקבל לידיך סקופ
גדול, אתה חייב לעמוד על המישמר פי כמה
וכמה, שהרי תאוות־הסקופ עלולה להקהות את
ערנותך.
יש אימרה עיתונאית אמריקאית, האומרת
באירוניה. :הרבה סיפורים טובים נקטלו על־ידי
— בדיקת־יתר.״ כלומר: כשיש לך סיפור טוב ביד,
הנטיה הטבעית של העיתונאי היא להפסיק את
הבדיקה — שמא תוכיח בדיקה נוספת שהסקופ
אינו סקופ והסיפור אינו סיפור.
כל עיתונאי מכיר היטב חווייה זו. יש בידו
העולם הז ה 2385

״לא זוכר מה קרה. היה לי מזל גדול שהייתי
חגור בחגורת־בטיחות,־ מספר עומרי שרון
( ,)19 בנו של השר־בלי־תיק
אריאל שרון. הוא נפצע
בתאונת-דרכים בדדום תל־אביב
וסובל משברים חמורים.

סיפור מצויין, הזועק ממש לכותרת ראשית (או,
בשבועון כמו שטרן והעולם הזה, לשער) .ואז
הוא ממשיך בחקירה, שואל אנשים נוספים,
מקבל את תגובות האנשים המעורבים בדבר,
ומתברר שיש לסיפור צד שני, הנוטל הרבה מן
העוקץ שלו. בסוף נשאר מן הסיפור הגדול רק
סיפור קטן ומיסכן — אם בכלל נשאר סיפור.
תפקידו של העורך הוא שלא להניח לעיתונאי
להפסיק בשלב זה בחקירתו, אלא לעמוד על
בדיקת הדברים עד תומם. כך אובדים הרבה
סיפורים טובים — אך נשמר שמו הטוב של
העיתון.
לא פעם קרה לי שהגיע אלי סיפור־סקופ, ולא
האמנתי בו מפני שהיה טוב מדי. ביקשתי לחקור
שוב ושוב, ובסוף דווקא התברר כי הסיפור הוא
אמיתי. כך, למשל, כאשר באה אלינו צעירה בשם
אלישבע צ׳יזיק, וסיפרה שהיא היתה מאהבת של
משה דיין, שניהל את ענייני־הביטחון של המדינה
בטלפון מהמיטה שלה, לא האמנתי. ביקשתי
לבדוק עוד ועוד, לחקור, לוודא. ובסוף הסתבר
שהכל היה אמת.
כאשר שמעתי לראשונה על יומני־היטלר,
היה בליבי חשד אינסטינקטיבי. פשוט קשה היה
להאמין שיומנים כאלה יתגלו אחרי זמן כה רב,
ושאיש לא ידע מעולם על קיומם.
כאשר החל שטרן מפרסם כמה קטעים, גבר
החשש שלי. אני חוקר־זוטר של ההיסטוריה של
הרייך השלישי, ואף כתבתי על כך ספר (צלב
הקרס) .אני די מצוי בחומר. כאשר קראתי את
הקטעים, שאלתי את עצמי :״אילו׳ הייתי אני
רוצה לזייף יומן, האם הייתי כותב דברים אלה?״
התשובה היתה חיובית. לא היה בקטעים שום דבר
חדש לגמרי, מדהים או בלתי־ידוע.
אילו הייתי עורך של שטרן, הדבר הראשון
שהייתי עושה היה להגיש כמה עמודים לבדיקה
של מחלקה־לזיהוי־פלילי, כדי לוודא שלפחות
החומרים הם אמיתיים. שטרן לא עשה זאת, ועל
כן נפל בפח. ברגע שממשלת״גרמניה ערכה
חקירה כזאת, הוכח תוך כמה שעות שהמיסמכים
הם בלי כל ספק מזוייפים.
מדוע לא ערך שטרן בדיקה פשוטה כזאת
מראש? אין הסבר למחדל מדהים זה אלא זה:
בתת־ההכרה חששו העורכים שמא הסקופ האדיר
שלהם יופרך, ועל כן נרתעו.

אומדות ן
במדור מה הם אומרים חלו שני שינויים.
איני בטוח ששמת לב לכך.
קודם כל, החתימה השתנתה. שרית ישי
ביקשה חופשה ממושכת מן המדור, שהיא עיצבה
אותו, ואת מקומה תפסה דניאלה שמי. עצם
העובדה שרוב הקוראים לא שמו לב לכך הוא
מחמאה ליורשת.
גם שם המדור השתנה. למילים. מה הם
אומרים״ נוספו המילים ״מה הן אומרות״.
אמנם, בלשון העברית(שנוצרה במיסגרת של
חברה שוביניסטית־גברית) לשון רבים כוללת גם
לשון רבות. כך קובע גם החוק של
מדינת־ישראל. אבל אם אנחנו רוצים להיפטר מן
הירושה השוביניסטית, שהיא פסולה בעיניי
לחלוטין, יש להדגיש זאת במפורש. כך עשינו
במדור זה.

״סבירות נמוכה״
בתחילת השבוע נראה היה כי עומדת לפרוץ מילחמה
בין ישראל וסוריה. בתוך יום־יומיים
מתחלפת התחזית והסערה מתרחקת.
ניתוח העולם הזה: ללא אור ירוק של
אחת המעצמות, לא יהיה עימות כולל.

..אני לא טובעת!״
מיבל מודעי, מלכת יופי
לשעבר, נשיאת ויצ״ו ואשת
שר, מספרת בגילוי לב על
ילדותה במאה־שערים, על
בעלה וחיי נישואיה ועל
האסון המישפחתי שפקד או תה,
ואומרת:
״למזלי, החיים
שלי מאפשרים
לי לברוח.״

חייב א 1ז כ אי?
תופעה מדהימה נתגלתה במישסט אונס, שנערך על
הבימה עם צוות מישפטנים ושחקנים

בית סטן בסביון יש עניין!

מחפש בית יפה מחוץ לעיר?
תוכל לרכוש את ״הבית הלבן״
בסביון, השייך למיליארדר איב
ראד, במחיר של רק מעט יותר
מ־ 1,6מיליארד לירות. גם
לשאול אייזנברג ולשמואל סל-
אטו-שרון יש
בתים בסביון,
אך הס אינם
מוכרים עדיין.

גבי גזית, שתוכנית־הרדיו
הפופולרית שלו ״יש עניין״
הביסה את התוכנית ״שע תיים
משתיים״ בגלי צה״ל,
מספר על דרכו לצמרת הר דיו,
על הלחצים הפוליטיים,
המופעלים עליו
ואומר :״אני
יודע שהתו כנית
מרגיזה.״

הקלטתה מי לי תי ם
הספסרים תבעו לדין את הבנק למימון ולמסחר, דרשו
200 מיליון לירות בטענה כי נפלו קורבן
לתעלולי הבורסה של המנהלים. הבנק שלח
בעיקבותיהם בלש שהקליט אחד מהם.
על מה שהעלה בחכתו, מספר בני ציטרין.

גד של פרופסח־ים
מסבות מדברות
דבי קפלן, ציירת־פסלת ומעצבת
בובות־תיאטרון, מעלה בימים׳
אלה מחזמר מיפלצתי לילדים,
שבו משולבות בובות ומסכות.
מישרד־החינוך אסר להציגו לפני
ילדים בבתי־ספר מחשש ש־הזוועות
אינן חינוכיות לילדים
ועלולות להוביל
לאלימות
מילולית, דבי
מוכיחה ההיפך.

פרופסורים מחיפה מקבלים כרטיס־חינם מהכומר
הנוכל טון מיונג מון, משיח הימין
הקיצוני־קיצוני בעולם, הנוהג לדבר
עם ישוע. הם טוענים. :זה לטובת
המדינה!״ חבריהם קובעים. :שחיתות!״

כא! קאן

בחוץ הפגינו רופאים, בפנים שבתו הטכנאים ובכניסה ניסו
שוטרים לעצור את הרבבות שהגיעו לפס־טיבל־הסרטים
הסוער ביותר שנערך אי־פעם.
עדנה סיינרו מדווחת מפסטיבל הסרטים
ה־ 36 הנערך בעיירה הצרפתית קאן.

מ דו רי םקסעים : תשקיף במדינה
הנדון -הסובייטים באים
חשבון עובר ושב -איכות חיים

על חופי רמאללה

אנשים בלונים הורוסקום תשבצופן מיבתבים אנשים בעולם
יומן אישי -הדוכס הגרמני
זה וגם זה
רחל המרחלת

מוסיקה נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה שידור תוכניות נבחרות בטלוויזיה
לילות ישראל
מה הם אומרים -עמירם ניר, מולי שגב,
שיה יריב,ד־ר אברהם פינשטיין,
נריה פר וגיא פורן
תמרורים קולנוע
אתה והשקל
ספורט -קני דלגליש

ים־המלח, יעמוד, ככל הנראה, בראש רשימת
המערך בבחירות לעיריית באר־שבע, מול
אליהו נאווי, ראש העירייה הנוכחי שיתמודד
ברשימה עצמאית. בבחירות הקודמות היה
שחר ראש־המטה של נאווי.
אלוף מישנה(מיל׳) אחר, ישראל בן־אמיתי, אחיו של
שר־התיקשורת מרדכי ציפורי, הסיר את מועמדותו מטעם
הליכוד. נראה שבמקומו יוצב איש חרות הוותיק ישראל
שיל״ת, שהיה באחרונה מראשי השדולה שביקשו לבחור -
בנאווי כנשיא־המדינה.

תנאונייר
שי ח— במג 1הקצינים
אחת ההערכות הרווחות בתנועת החרות היא, ששר־הביטחון
החדש, משה ארנס, מנע את קידומם של תת־אלף עמוס
ירון ושל האלוף יהושע שגיא גם מסיבות פנים־מיפלגתיות.

לדעתו של ארנם, מתן הכשר לקצינים
שוועדת־כהן הרשיעה אותם בעניין הטבח
במחנות־הפליטים, כמוהו כמתן הכשר גם
לשר־הכיטחון לשעבר אריאל שרון — ובכד אין
ארנם רוצה.

מ ר כז ח רו ת י תכנ ס
מרכז חרות יתכנס בקרוב אחרי שאחד מאנשי אריאל שרון,
אנדרי קלצ׳ינסקי, איים בפנייה לבג״צ.

ת ע רנ כ ה בז בזגי ת
עוד לפני פרישתו של רפאל איתן מתפקיד הרמטכ״ל,
סוכם בינו ובין השר הממונה על הטקסים, יצחק מודעי, כי
תערוכת צה״ל שתיערך בגני־התערוכה בתל־אביב תהיה
בעלת ממדי ענק.

בצה״ל כבר התחילו בהקמת צוותים להכנת
התערוכה, כשהכוונה היא להפוך אותה לקרנבל
ענק, שיפתח את מבע הבחירות של הליכוד.

מור! יידר שלהתפטר
הרופאים השובתים יידרשו את פיטורי מנכ״ל
מישרד־הבריאות, ברוך מודן, בחלק מההסדר
שייחתם איתם בעתיד.
נציגי השובתים ציפו שמורן, פרופסור מבית־החולים שיבא,
יהיה לצידם במאבקם, אך תיקווה זו נתבדתה.

מרכז התנועה חייב להתכנם לפחות אחת
לשלושה חודשים. הבינום האחרון היה לפני
שישה חודשים.

ה* 11ז ר שנעצר:
ר מ תי

מחנה ל1י נ>תחזק

עוזר סגדשר־החקלאות שנעצר הוא נחום
דמתי.
הוא נעצר ביום החמישי שעבר לשישה
ימיט בחשוד בעבירות מידמה. גניבת
מיסמכים מבססי״מושב, זיוף מיסמכיס והם־
רת־אמונים.
העבירות מתייחסות לתקופה שבה הוא
שימש כמזכיר וגיזבר מושב אחיהוד
שבצפון הארץ, לפני שנתיים. באותה תקופה
הוא עבר מתנועת לע־ם שבליכוד לליברלים,
ומאז הוא משמש כעוזרו של פגן־שר־החק•
לאות פמח גרופר.
דדטופט יהושע בז״שלמה העיר, שעל־פי
ההדק הדא זרגד יכול למסר! אר 1ם*! סדם שמד
של החשוד, כפי שביקשו פרקליטיו, אך הוא
מגה לעיתונאים שישבו באולם וביקשד שלא
לפרסם מת השם או פרטים מזהים.
באולם הטעצהים ישבו ירה אררנשטיין
מ״מעריב״ ,משה רונן מ.ידיעות אחרונות־וחיים
נוי מעיתי׳־פ. דש העבירו מת בקשת
השופט לעורביהם, והתוצאה היתה ששמו
של דמתי לא פורסם בעיתונות היומית.

פסק־דין של בית־הדין העליון של תנועת החרות יאפשר
ליושב־ראש אגף האירגון לפזר מועצות סניפים ולמנות
ועד זמני.

יושב־ראש האגף הוא מיכה רייסר, מאנשיו של
דויד לוי. פסק־הדין יחזק את קבוצתו של
שר־הכינוי־והשיכון.

444444

פי רו דלצ 1ר ך איחה־

.— 4444444444 4

^ 441

^ 44 4.4444 ^ 4^ 4 44414 6^^6

אם תחליט מפ׳׳ם בוועידתה לפרוש מהמערך,
ייחתם בין שתי מיפלגות המערך הסכם על
אי־התקפה במערכת הבחירות, הסכם עודפים,
והתחייבות להקמת סיעה פרלמנטרית משותפת
מייד אחרי הבחירות, כדי להבטיח שנציג
מיפלגת העבודה יוזמן לנשיא כדי להרכיב
ממשלה.

מסר בי ם לנ הוג
ב ל בנון
במשך החודשים האחרונים סירבו ע שרות
נהגים של קואופרטי ב התח בורה.דך לבצע
הסעות של חיילים היוצאים לעמדותיהם
בלבנון וחוזרים משם.
אחת הסיבות: נהגים אזרחים הנפגעים
בלבנון אינם מדברים על״יזיי חברות הביטוח
ועל־ידי שילטונות הצבא כנפגעי־־מילחמה
או כנפגעי־סעולות־איבה.
הנהלת הקואופרטיב מענישה את
הסרבנים בקנס בגובה 3 ,000 שקל, וכמה
נהגים כבר שילמו יותר מפעם אחת קנם זה.

מ של מ 1בילבסק רי ם?
מקורביו של ירוחם משל מציגים סקרים,
שלפיהם הוא פופולארי יותר מישראל קיסר
כמזכ״ל ההסתדרות, ומוביל בהפרש גדול לפני
דויד לוי.
התוצאה: משל לא יפרוש מתפקידו לפני סוף שנת . 1984

קצין בכיר מול נא1ו•
אלוף מישנה(מיל׳) אריה שחר, מנכ״ל מיפעלי

444444 6

. 444 1

4444 ^4

, 44^4
1 441

^444

ד 31רחעלהכ הו ת
כמה ממנהלי חברת־העובדים ההסתדרותית ינסו לפגוע
במנכ״ל כלל אהרון דוברת. דוברת חתם על גילוי־דעת
הקורא להתפייסות בין התעשיינים ובין השרים הכלכליים
בממשלה, והדבר הכעיס את אנשי־ההסתדרות.

הם ינסו למנות מנכ״ל נוסף מאנשיהם ב״כלל״,
במקום אברהם פרידמן שפרש, ולהגביל את
חופש־הפעולה של דוברת.

ערפאת היה
חו ל ה כי מי ה מ צו ר
בעיצומו של המצור על ביירות
המערבית לקה יאסר ערפאת בהתקף ושור
של אבנים בכיס־־המרר-
במשך במה ימים לא היה ראש אש־ף
מסוגל לתפקד, ואז פשטו בעולם שמועות
כאילו נהרג. כאשר התאושש, הקפיד
להצטלם ברחובות העיר הנצורה״ כשהוא
משוחח עם אנשיו.

סמ3י יוחנגזף ימסר?
קבוצה של אנשי־עסקים העלתה מחדש את
ההצעה לרכוש את חלקו של שמואל(סמי)
יוחננוף במיפעל הכימי הענק ״גדות״.
אם ההצעה תהיה גבוהה, סבורים
אנשי־העסקים, ימכור שמואל יוחננוף את חלקו,
משוס שאין סיכוי רב ליישוב הסיכסוך בין
האחים יוחננוף.

לפיד רו צהל הי ש אר
מנכ״ל רשות השידור יוסף(״טומי״) לפיד התחיל
כבר בגיוס תמיכה פוליטית, שתבטיח לו
קדנציה נוספת בתפקידו.
ברשות־השידור סבורים, כי על רקע זה אפשר להבין
שינויים שונים שהוא מתכנן ברדיו ובטלוויזיה.

ה ע לי1ןבמק 1ם ד1ובי*ן
העיתונאי נתן דונביץ אולץ לפרוש מתוכנית
הרדיו ״בינינו לבין עצמנו״ ,שאותה הוא הגיש
מזה תריסר שנים.
במקומו יגיש את התוכנית העיתונאי יעקב העליון, כתב
מעריב, שהוא בעל ריעות ימניות״קיצוניות.

קוס מ 1פ 1ליטן בי שראל

א ר קי ע תנ 7כ 1ר
מטוסי?

בקרוב תצא לאור מהדורה עברית של ירחון הנשים
קוסמופוליטן. לקראת הוצאת המהדורה תבקר בישראל
עורכת הירחון, הלן קרלי־בראון.
את המהדורה העברית יוציאו לאור איש״העסקים נחי לאור,
בשותפות עם דפוס כרמל. לאור יוציא לאור גם ירחון
לענייני־תיירות.

הירד החדש של מועצת המנהלים של ״ארקיע״,
יעקב טוביה, קיים השבוע מגעים נמרצים עם
חברת ״אל־על״ ,עם חברת ״מעוף״ ועם
התעשייה־האווירית, במטרה למצוא מוצא
לעודף המטוסים שהצטברו ב״ארקיע״ ,שאינה
יכולה להפעילם.

המי מ של הצב אי
ע 1זרלבעל

אנשי־מיקצוע סבורים, כי החברה נמצאת במצב קשה
ביותר.

חויוה
לבלדרית הס טי ם
באופן מפתיע חנן נשיא־המדינה את חגית
(חיה) ולדמן, בלדרית הסמים שעקב מעצרה
נגרם מותם של מישל נחמיאס ושולמית שלי,
ומתנהל מישפט הרצח הכפול שבו נאשמים
שמעיה ושרה אנג׳ל וחיים שושן.
לדברי המישטרה, היה צורך להוציאה מהכלא לפני מתן
עדותה בתיק זה, מכיוון שחייה היו בסכנה. הסניגור, דויד
יפתח, חושד כי החנינה היתה תמריץ לבלדרית, כדי
שתעיד על־פי רצון המשטרה.

במשך השנתיים האחרונות מונעים שילטונות
ישראל את הכניסה לגדה המערבית מאשה
פלסטינית המתגוררת באירופה.
האשה רוצה לבקר אצל בתה, החיה בגדה המערבית.
שילטונות ישראל מונעים זאת ממנה משום שהבעל,
המסוכסך עם אשתו, הוא אחד מראשי אגודות־הכפרים,
והוא מנסה להשתלט על אדמות הרשומות על שם אשתו.

בי ק 1ש ל די רו תבדרום
חברת הבנייה הממשלתית ,״שיכון ופיתוח״
מכרה בחודש האחרון את כל מלאי הדירות
שהוצא למכירה במיבצע מיוחד בבאר־שבע.
במישרד־השיכון הופתעו מהביקוש הרב לדירות בתוך
תחומי מדינת־ישראל.

במדינה
העם
מי שה 1ה ש תג ע

מילהמה. שביתות.
אינפלציה.
הבל רגיל
אבל גשם בהודש מאי?
הכל דיברו על המילחמה הבאה עם
סוריה(ראה מיסגרת) .וזה רגיל.
הרופאים המשיכו לשבות. והכל
כבר רגיל לגמרי.
מדד יוקר״המחייה עלה על שיעור־אינפלציה
של 16096 לשנה. וזה כימעט
רגיל.
מידות־החום ירדו, העננים כיסו את
השמיים, וגשם שוטף ירד באמצע
חודש מאי. וזה בלתי־רגיל.

מדיניות
מי שלחח
ב ל תי־ רגי ל ה

44 הידוש היחסים
7 444א עדיין הדיפלומטיים, אך דדשידו
בין־תגדעות־השלום.
פעם בשנה באה לארץ מישלחת
סובייטית. זהו כימעט עניין שבשיגרה:
המישלחת באה, חבריה מתקבלים
על־ידי רק״ח ונואמים בחגיגה לכבוד
הניצחון על גרמניה הנאצית לפני 38
שנים.
אלא שהפעם היתה זאת מישלחת
מסוג אחר. בראשה עמדו שני פרופסורים,
שלא היו אקדמאים יבשים.
הפרופסור איגור בלאייף הוא אחד
מגדולי המומחים הסובייטיים לענייני
העולם הערבי, והפרופסור קארן
ארמיינוביץ חצ׳אטורוב, ראש המיש־לחת,
אינו רק ארמני פיקח אלא גם
איש־תעמולה סובייטי בכיר.
בואה של המישלחת בישר את
העניין המחודש שיש לברית־המועצות
במרחב, אחרי מילחמת־הלבנון ולאור
המתיחות הישראלית־סורית (ראה
מיסגרת).
גם מעשי המישלחת היו בלתי-
שיגרתיים. תחת להסתפק במיפגש־הרעים
המסורתי עם אנשי רק״ח
ובעלי־בריתם, ביקשה המישלחת להתראות
עם כל פלגי תנועודהשלום
הישראלית, ובכללם הגופים הציוניים.
לחיות על אי. אם קיווה מישהו
כי זהו איתות ראשון לקראת חידוש
היחסים הדיפלומטיים בין ברית־המועצות
וישראל(ראה הנדון) טעה.
שום איתות כזה לא בא מצד המישלחת.
אולם כאשר העלו כמה דוברים את
הרעיון שכדאי לחדש לפחות את
הדו״שיח בין הציבור הישראלי והציבור
הסובייטי, נראה כי הדברים נקלטו
באוזן קשבת. היה ברור כי מעשיה של
תנועת־השלום הישראלית — החל
בהפגנות־הענק של שלום עכשיו וכלה
בפעולות הברורות יותר של גופים כמו
הוועד נגד המילחמה בלבנון ויש
גבול — עשו רושם רב במוסקווה.
הסובייטים, שהם תמיד ערים לעליית
כוחות עממיים חדשים, מעוניינים
בדדשיוז כזה.
המסר של האורחים לאנשי-השלום
הישראליים היה שאין להפריד בין
המצב בזירה הישראלית־ערבית ובין
המצב העולמי. על כוחות־השלום
הישראליים להתעניין גם בבעיות כמו
פירוק־החימוש העולמי, הצבת הטילים
לטווח־בינוני באירופה, ועוד. אולם
מבחינה זו נכונה להם אכזבה: הנציגים
של התנועות הישראליות נשארו
שקועים בבעיות המקומיות. הודה אחד
מהם :״אנחנו חיים על אי.״
תה עם המלך. נראה כי
הסובייטים אינם מודאגים במיוחד מן
המצב בחזית הישראלית־סורית. האורחים
לא האמינו כי תפרוץ מילחמה, ואף
גילו כי הממשלה הסובייטית מצאה
דרך להעביר לממשלת־ישראל מסר
(המשך בעמוד )8
העולם הז ה 2385

מילחמה בסוריה?
*ץ ילחמה אחת עדיין לא הסתיימה, וכבר דיברו הכל על המילחמה הבאה.
< /השבוע דיברו עליה בישראל כעל הגשם הבא או השרב הבא. איש לא התרגש
במיוחד. חיילי־מילואים, שקיבלו צו להתייצב לשרות בעוד שבועיים, לקחו
בחשבון כי יתכן שתקופת־שרות זו תהיה קרבית. אנשי־כלכלה לקחו בחשבון את
האפשרות, שתשפיע על עיסקיהם. אפילו ספסרי־הבורסה ניסו לחשוב כיצד
תשפיע המילחמה הצפוייה על היכל ־ההימורים הלאומי.

מניין צצה אפשרות זו?
העיתונות היתה מלאה בידיעות, שהצביעו עליה. כלי־התיקשורת הישראליים
דיווחו על זרם של כוחות סוריים ופלסטיניים, הזורמים אל הבקאע.
כלי־התיקשורת הערביים והסובייטיים דיברו על ריכוזי־כוחות ישראליים
במיזרח־לבנון.
הודעות המדינאים משני הצדדים שפכו שמן על המדורה — אם במזיד, אם
לצורכי פירסומת עצמית. נשיא סוריה הודיע כי החוזה הישראלי־לבנוני, שהושג
בתיווך שר־החוץ האמריקאי, אינו אלא הסכם־כניעה ההופך את לבנון
למדינת־חסות ישראלית. הוא איים על לבנון בעונש החמור מכל: ניתוק הכלכלה
הלבנונית מן העולם הערבי.
מכיוון שכל התנועה. הייבשתית מלבנון לעולם הערבי עוברת דרך סוריה, זהו
איום מעשי ביותר.
עסקנים ישראליים מכל הדרגים, מא־ועד ז׳ ,דיברו על ההתנגשות הצפוייה עם
סוריה, מי בשימחה גלוייה ומי בדאגה מעושה. קולות אמריקאיים וסובייטיים
הצטרפו לקאקופוניה.

וכך, יש מאין, נולד משבר חדש במרחב.

מוק שים בדרכים
^ א ם יש ממש במשבר זה?
) 1הסכנה האמיתית טמונה בעצם הקירבה בין שני צבאות,
המוכנים למילחמה.
כאשר יחידות קרביות עויינות חונות זו מול זו בתנאי שדה, יכול תמיד לקרות
משהו. יש פעילות כימעט אוטומטית של סיורים וביצורים, היוצרת
מוקדי־מתיחות. כאשר צד אחד, או שני הצדדים, מגבירים את המתח על־ירי הנחת
מוקשים ומילחמת־גרילה, גוברת סכנה זו.
בכל רחבי דרום־לבנון מתנהלת כיום מילחמת־גרילה נגד צה״ל. היא נובעת מן
המילחמה הזעירה שמנהלות כל העדות בלבנון זו נגד זו( ראה יומן אישי),
ובשינאה המשותפת שרוחשות כיום כולן לצה״ל.
במיזרח־לבנון נוספת לכך הפעילות של אירגוני־פידאיון פלסטיניים, הכפופים
לסוריה, המבליטים את נוכחותם על-ידי פעולות־הטרדה והנחת״מוקשים. יתכן
מאוד שסוריה מעודדת פעילות זו כדי להוכיח לעולם הערבי ולממשלת־לבנון
שהיא קיימת ולוחמת.

כאשר כמעט מדי יום נפצעים חיילי צה״ל, וכל כמה ימים נהרג
חיל, זה יוצר מתיחות, העלולה למצוא את ביטוייה בתקריות
מקומיות. תקרית בזאת יכולה תמיד לגלוש למילחמה כללית, מבלי
שצד אחד רצה בכך בפועל.

,,סבירות גנ^זכה״
לא שסכנה זו נראתה השבוע קטנה יחסית. כדברי אמ״ן ערב מילחמת
0יום־הכיפורים, אפשרות זו היא בדרגת ״סבירות נמוכה״ .סבירות נמוכה יכולה
להפוך, בן לילה, לסבירות גבוהה מאוד.
החשש לא היה גדול מדי, בגלל תכונה אחת המציינת את המצב הנוכחי, ושחסר
במילחמת־הלבנון.

שטח־ההפקר בין צה״ל והצבא הסורי מהווה כיום את קו־החזית
העולמית בין שתי מעצמות־העל. כמו החומה בברלין, היא חלק מן
הגבול הגלובלי. העימות אינו רק בין צה״ל והצבא הסורי, אלא גם
בין ארצות־הברית וברית־המועצות.
קשה להניח כי מילחמה ישראלית־סורית, המילחמה השמינית ב־ 35 שנות
קיומה של ישראל תצטמצם בשטח הקטן־יחסית של לבנון, שבו חונים הכוחות
הסורים־פלסטיניים. מילחמה כזאת תגלוש בהכרח לעבר שיטחה של סוריה עצמה
— מה גם שרמשק היא בטווח התותחים של צה״ל, והמרחק אל הבירה הסורית

מעמדות צה״ל הוא כ־ 25 קילומטרים בלבד.
בין סוריה וברית־המועצות קיים הסכם־ידידות, שהוא בבחינת הסכם־הגנה
מורחב. על פיו קיימת התחייבות סובייטית מוצקה לחוש לעזרת סוריה כאשר
יותקף שיטחה(אך לא שטח לבנון, שבו נמצאים כוחות סוריים).
משום־כך נמנע צה״ל במילחמת־הלבנון לתקוף את הטילים הסורים שממיזרח
לגבול הסורי־לבנוני, אף שהם מסוכנים יותר לצה״ל מאותם שחוסלו, מילחמה
סורית־ישראלית מלאה לא תגרוף לתוכה רק את השטחים של סוריה, לבנון
וישראל. היא תביא בלי כל ספק למעורבות ישירה של ארצות־הברית
וברית־המועצות. טמונה בה סכנה של עימות עולמי, ואף של מילחמת־עולם.

זה ברור לכל הצדדים, וזה מכתיב לכולם זהירות מן הסוג שלא
היה קיים ערב מילחמת־הלבנון.

או רי ר 1ק
^ די שתפרוץ מילחמה כזאת, צריכה אחת משתי המעצמות — או שתיהן גם
יחד — להיות מעוניינות בכך.
האם קיים עניין כזה?

ישראל אינה יכולה לחלום לצאת למילחמה כזאת, ביוזמתה, בלי
הסכמה אמריקאית מפורשת. יותר מזה: במיקרה כזה צריכה
היוזמה לבוא מארצות־הברית עצמה.
גם במילחמות קודמות, לא פעלה ישראל בלי הסכמה אמריקאית. ערב מילחמת
ששת־הימים המתינה ממשלת לוי אשכול עד שהיתה בטוחה בכך שארצות־הברית
הסכימה להתקפה. רק כאשר חזר מאיר עמית, ראש־המוסד דאז, משליחות בהולה
לוושינגטון והודיע כי האמריקאים מסכימים להתקפה ישראלית, ניתנה הפקודה
הגורלית.
ערב מילחמת־הלבנון נסע אריאל שרון לארצות־הברית. כפי שגילה
לעיתונאית אוריאנה פאלאצ׳י, נתנו לו האמריקאים אור ירוק. השבוע הכחיש שרון
את עצמו, וטען כי לא היתה הסכמה כזאת, אך מעטים האמינו לו — אם בכלל.

ישראל אינה יכולה לפתוח במילחמה בסוריה, בלי לקבל
ערבויות אמריקאיות מוחלטות.

מנחם בגין אינו הרפתקן, והוא מכיר את ברית־המועצות מידיעה אישית.
מילחמה כזאת עלולה להביא לאולטימטום גרעיני סובייטי, לשיגור ״מתנדבים״
סובייטיים, לאזעקה גרעינית סובייטית אשר תעלה בחומרתה על זו שהוכרז עליה
לקראת סוף מילחמת יום־הכיפורים.

לצורך מילחמה כזאת זקוקה ישראל למיטריה גרעינית
ולמיטריה מדינית, לאספקת־נשק ולסיוע כלכלי.
כל׳אלה לא יהיו מובטחים כלל וכלל אם אמריקה לא תהיה שותפה להחלטה
מלכתחילה.
לכן השאלה אינה ״האם מעוניין מישהו בישראל במילחמה כזאת?״ אלא :״האם
מעוניינת ארצות״הברית במילחמה כזאת?״
יתכן שיש בוושינגטון יסודות הנוטים בכיוון זה. סוריה רחוקה
מברית־המועצות, וזוהי חזית שאינה נוחה לסובייטים מבחינה אסטראטגית. יכול
להיות שמישהו מעוניין לגרות את הרוסים כדי לבדוק עד כמה יסתכנו. ניצחון קל
לרונלד רגן בוודאי רצוי לו ערב מערכת־הבחירות לנשיאות ארצות־הברית.

אולם לאור המצב הבינלאומי הקיים, נראה כי אין הדבר סביר.
זוהי הרפתקה הרבה יותר מדי מסוכנת, מכדי שממשלה אחראית
בוושינגטון תתפתה לה. נראה שזוהי גם ההערכה הסובייטית.

חוט מועידה
* *4יך נראה הדבר מן הצד השני?
\ £חאפט׳ אל־אסד אינו כפוף לסובייטים לחלוטין, וגם הוא יכול לשחק מישחק
עצמאי. אולם זוהי הרפתקה הרבה יותר מרי מסוכנת, מכדי שנשיא סוריה יסתכן
בה מבלי לקבל מראש הסכמה מפורשת מטעם הקרמלין.

קשה להאמין כי ברית־המועצות מעוניינת במילחמה בזאת.
יש למוסקווה עניין להוכיח כי בלעדיה לא ייתכן הסדר במרחב, וכי כוחה
בעולם הערבי מספיק כדי למנוע כל הסדר של״שלום אמריקאי״(ראה הנדון).
אך את המטרה הזאת היא כבר השיגה.
שליטי הקרמלין הם אנשים קשישים וזהירים, ואין הם נוטים להרפתקות. הלקח
של אפגניסתאן בוודאי לא עודד אותם בכיוון זה.
בניגוד לאפגניסתאן, סוריה רחוקה מן הגבול הסובייטי. לא יהיה זה קל להפעיל
בה כוחות סובייטים. היועצים והצוותים הסובייטיים שנשלחו לסוריה עד כה
מהווים מעין ״חוט מעידה״ ,אך לא כוח לחימה מאסיבי.
מילחמה בסוריה אומנם יכולה להביא בעיקבותיה, לטריפת כל הקלפים
הפוליטיים במרחב ולכינוס ועידה בינלאומית,שבה תהיה גם ברית־המועצות
שותפה. אך אין להניח כי מוסקווה תהיה מוכנה לקבל על עצמה סיכונים כה
מרחיקי־לכת כדי להגיע ליעד זה, שניתן להשיגו גם בדרכים פחות דרמאתיות
ויותר סבלניות.

המסקנה: שתי מעצמות־העל אינן נראות ברגע זה כמעוניינות
במילחמה. ובהעדר עניין כזה, היא אכן בדרגת ״סבירות נמוכה״
— אלא אס כן קיים מתחת לפני־השטח גורם נעלם, שאינו ידוע
בשעה זו.
לפיכך, לשאלה ״האם יש להניח כי תפרוץ בימים הקרובים מילחמה
סורית־ישראלית התשובה היא שלילית.
אולם לשאלה ״האם זה בלתי־אפשרי אתשובה היא: במרחב
הישראלי־ערבי, שום דבר אינו בלתי־אפשרי, בייחוד אם זהו דבר נורא.

ס/ס 2 0מ ה תו שבי ם
ייחשפו יותר מהא חרי ם!
^ אוכלוסיה שתיפקד בישראל יחולקו• שני סוגים של
) שאלונים. הראשון, שימולא על־ידי 80$הנפקדים, הוא בעל
גוון כחול. זהו שאלון קצר, השאלון האחר הוא בגוון חום. כל
מישפחה חמישית 20 של האוכלוסיה — תקבל שאלון כזה.
זהו שאלון מפורט וארוך, הכולל שלושה חלקים. החלק הראשון
זהה לשאלון הכחול. החלק השני והשלישי כולל סידרת שאלות
הנותנת לרשויות מידע מלא ומפורט בשורה של עניינים. המידע
הזה עלול להיות גם מסוכן.
דובר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה טוען, כי לפוקדים יש
הוראה להסביר למקבלי השאלון החום, המלא יותר, כי ברשותם
שאלון מפורט. אך ממה שנודע להעולם הזה, הדבר אינו נאמר
לפוקדים.
כלומר 20* :מאזרחי המדינה ותושביה ימלאו שאלון מפורט
מאוד, ששמם מתנוסס עליו. הם יהיו חשופים יותר מן האחרים
לסכנה כי פרטיותם תיפגע, בלי שהם אף ידעו על כך!
לרובר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה אין תשובה המניחה
את הדעת, מדוע יש צורך ברישום השם על חלק ב׳ וחלק ג׳ של
השאלון החום, הכוללים את השאלות המפורטות על פרטים
אישיים ולפעמים גם אינטימיים. אם אומנם ממולא חלק זה של
השאלון למטרות של סקר סטטיסטי בלבד, הרי שאין שום
חשיבות לשמו ולזהותו של האדם הממלא אותו.
דובר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה מסביר, כי לא נעשתה

האם אתה/את

יהודי

מוסלמי

יווני־אורתודוקסי

יווני־קתולי

לטיני(קתולי)

6נוצרי אחר, ציין-- :

דרוזי

אחר, ציין:

ובעלי־חברות, וגם שכירים בדרגות־השכר הגבוהות, לענות
לצורכי מס־הכנסה ומס ערך מוסף.
אין שום ספק כי יש צורך חיוני בשאלונים האלה, של מוסדות
המס, שכן הם נועדו לצורך גביית מסים, והם מופצים על־ידי
הרשויות המתאימות לכך.
אך מי יכול לדעת מי יגיע אל השאלונים של הלישכה
המרכזית לסטטיסטיקה, הממולאים משום מה באופן שמי, למרות
שיעורם מחקר סטטיסטי בלבד, שבו השם כלל אינו חיוני?
יכולים להיות גורמים רבים ושונים, המתעניינים בעבודתם של
אנשים ובגובה הכנסותיהם ומקורן. אלה יכולים להיות גורמים
עיסקיים שונים, חוקרים פרטיים ועוד. האומנם יכול להיות
ביטחון מוחלט שהם לא יחדרו אל המחשב של הלישכה המרכזית
לסטטיסטיקה?
דובר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוד נוימן, אומר כי
הפרטים מוזנים למחשב של הלישכה על־פי מיספרים הניתנים
לכל נפקד, ולא על־פי שמות הנפקדים. אך האומנם אין ברשות
הלישכה המרכזית מפתח שעל־פיו אפשר לזהות בין המיספרים
ובין השמות?
תושבי ישראל שישיבו אחת לאחת על כל השאלות שהם
יישאלו במיפקד, צריכים לדעת לפני כמה סכנות הם מעמידים את
עצמם. למעשה, הם נחשפים בצורה מסוכנת בפני כל מוסד או
אירגון או אדם שישיגו בדרך זו או אחרת גישה אל הנתונים
במיפקד. אין שום דרך לתושב הממלא את הטפסים לדעת מיהו
הפוקד שנתן לו את הטופס ומי בודק אותו. אין לו דרך להיות
בטוח בכך שהממונים על המפוקד לא ישתמשו בחומר לצורכיהם,

זה נואה נמו מיבצע ביוווקום וגיר וחיוב -או חבויות בו סכנות
חמורות ניו תו רציגעת־הט־ט, רחובש־התנועה ורזנויוח־האדם
הפרדה בין חלק א׳ של השאלון, המיועד לאוכלוסיה כולה, ובין
חלק ב׳ וחלק ג׳ ,כדי שלא ״לטרטר״ את הנשאלים, שיצטרכו
למלא פעמיים חלקים מסויימים של השאלון. אך אין ספק
שהאזרחים הנפקדים היו ממלאים כשימחה פעמיים ואולי גם יותר
חלקים של השאלון, בידיעה שעל־ידי כך תישמר פרטיותם, והם
לא יועמדו בסכנה של חשיפה.
הדובר מבטיח, כי אין שום סכנה לפגיעה בתחום הפרט ובחופש
האדם, משום שהשאלונים כולם יושמדו חודש אחרי איסופם,
ומכל מקום — הפרטים שיש בהם צורך לסקר הסטטיסטי יוכנסו
למחשב על־פי מיספרים, ולא על פי שמות.
במדינה מתוקנת, שבה מעוגן חופש הפרט וזכויותיו בחוקה
מחייבת, עשויים הסברים כאלה להרגיע. בישראל אין שום דבר
הדומה לחוקה. האזרח חשוף בצורה קשה להתערבות השילטונות.
המחשבה שעשרות פרטי־מידע שאדם מבקש, בדרך־כלל, לשמרם
לעצמו, יוזנו לתוך מחשב ענק, צריכה לעורר חלחלה במדינה כמו
ישראל, במצבה דהיום.
אנשי הלישכה המרכזית לסטאטיסטיקה מעדיפים אולי,
לעצום עיניים. הם נוהגים כאילו דבר לא השתנה, ושום סכנה אינה
קיימת, שהשאלון ינוצל על־ידי השילטונות לצרכים שלהם,
שאינם עולים בקנה אחד עם חרות הפרט וזכויותיו.

ה ש אלו ת ח 1ו־ר 11ז
ל ת חו מי ם האינטימיים
ביותר!
ך* חלה החום של השאלון, שאותו ימלאו * 20 מן הנשאלים,
נ 1כולל סידרות של שאלות החודרות לתחומים האינטימיים
ביותר של חיי־הפרט. השאלות אינן נשאלות במפורש. כלומר, לא
שואלים את הנשאל ,״האם אתה הומוסכסואל, וחי בדירה אחת עם
גבר?״ או ״אם את לסבית, וחיה ביחד עם אשה?״ אך אם עוקבים
אחרי תשובות אפשריות לכמה שאלות תמימות־לכאורה, אפשר
להגיע בקלות רבה למסקנות אלה, לצורך זה מספיק לעיתים גם
השאלון הכחול, המצומצם יותר.
הפוקדים קיבלו הוראה לחלק שאלון לכל ״משק בית״ ,כאשר
הגדרת ״משק בית״ היא, כאשר האנשים מכינים את ארוחותיהם
במשותף. למשל: אם בדירה מסויימת גרים אב, אם, בת ובן
המכינים את ארוחותיהם במשותף, וגם סטודנט המכין את
ארוחותיו בעצמו, יחולקו שני שאלונים, אך כל אחד מהנשאלים
יצטרך לציין את שמותיהם של כל אותם המתגוררים בדירה.
כאשר יסתבר לפוקדים, למשל, כי שני גברים או שתי נשים
מתגוררים ביחד בדירה בת חדר או בת חדר וחצי, ומכינים את
ארוחותיהם במשותף, ואין הם סטודנטים או צעירים המתחלקים
בדירה שכורה, המסקנות יהיו חד־משמעיות כמעט.
כך גם אפשר ללמוד על חיים של גבר ואשה ללא נישואין.
הפרטים האלה מוזנים במחשב של הלישכה המרכזית
לסטטיסטיקה. האומנם יכול כל אזרח ישראלי להיות בטוח כי אין
שום גישה — וגם לא תהיה שום גישה — למחשב זה למי שאינם

ג האם יש בדירה זו בית* שימוש אחד
או יותר!
יש בית־שימוש אחד
יש יותר מבית־שימוש אחד
אין בית־שימוש

.9האם יש בדירה זו הפריטים הבאים:
סטן

לגביכלפריט, אס יש

יש איו

טלפון

תנור אפייה (חשמל ו/או גז)

מערבל חשמלי (״מיקסר״)

מכונה להד חת כלים

שואב אבק חשמלי

טלביזיה בשחור־לבן

טלביזיה צבעונית ׳

מוסמכים לכך לעת עתה? האם אין גורמים במדינה המוסמכים,
למעשה, להגיע לכל אינפורמציה בשם הנימוק של הביטחון
הלאומי, בלי שאיש יוכל אפילו לדעת על כך?

פ ר טי םעלעמדה
ע לו לי ם ל הגי ע
ל טו ס דווו שונים!
ן * ושב ישראלי המשיב על השאלון המפורט, החום, נדרש
* 1להשיב על סידרה ארוכה מאוד של שאלות הנוגעות
לעבודתו ולהכנסותיו — מעבודה, מרווחים, מרנטות, ולמעשה
מכל מקור שהוא. בינתיים אין בשאלוני״ם שאלה ישירה הנוגעת
לרווחים הנובעים ממיסחר בניירות־ערך בבורסה.
שאלון זה מפורט לא פחות מן השאלונים שחייבים עצמאים

וגם לא יכול להיות ביטחון מלא בכך שבמסקנות ובסיכומים -י*
הנעשים לגבי כל נשאל לא ייעשה שימוש לרעה.

ה מנ ק די ם קי ב לו הו ראה
ל ה פנו תנפק די ם
ל טי שרד־ ה פני ם!
^ שאלונים כוללים שאלות מפורטות מאוד הנוגעות למקום
( 1המגורים. לכל אחד מהפוקדים מחולקים טפסים של
מישרד־הפנים. כאשר הם מוצאים נפקד שמקום מגוריו, כפי שהוא
רשום במישרד־הפנים, הוא שונה מן המקום שבו הוא נמצא, יש
להם משימה: עליהם לתת לנפקד את הטופס של מישרד־הפנים__ .
ולבקש מן הנפקד למלא אותו ולשלוח אותו אל מישרד־הפנים,
כדי ששם יעודכן מקום־המגורים החדש שלו.
אך מדוע אסור לאזרח שיהיה לו יותר ממקום מגורים אחד —

למשל אם עבודתו דורשת זאת — בלי שמישרד־הפנים או כל 1 מישרד ממשלתי אחר ידע כל כך?
הסקר של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנערך לכאורה
לצרכים טהורים ביותר, של עידכון חיוני של מיספרים
סטטיסטיים שונים המסייעים לתיכנון הלאומי, עלול להיות
מנוצל לרעה. הגישה לנתונים עשוייה להיפתח בתנאים מסויימים

לפני גורמים שונים.

הלשכהלסט טי ס טי ק ה
ל א נזכיר ה ב או /הו ת
נ>ח*1ו לנישואין!

ן * לישכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מוכנה להכיר
1 1באמהות מחוץ למיסגרת הנישואין. רק נשים נשואות,
גרושות או אלמנות רשאיות להשיב על השאלה מם׳ 7בשאלון
החום, שבו נשאלות הנשים על מיספר הלידות שלהן (ראה
גלופה) נאמר שם במפורש, כי ״כל גבר וכל אשה רווקה יעברו
לשאלה שמיספרה 8״כלומר, לא ישיבו על שאלה זאת.
ההסבר של דובר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא תמוה
ביותר. הוא טוען, כי אין צורך לשאול נשים רווקות שאלה זאת,
משום שמיספרן של הנשים האלה ידוע היטב, מרישום הלידות
בבתי־החולים. הדובר, דוד נוימן, אומר כי מיספרן של האמהות
שאינן נשואות ושלא היו נשואות מגיע ל־* 1.1מכלל האמהות,

וכי יש גידול איטי במיספר האמהות האלה.
לשאלת העולם הזה אם שיעור הערבים בני הדת ה״לטינית י -
קתולית״ באוכלוסיה עולה על שיעור האמהות, הדובר אינו משיב,
משום שהמיספרים אינם תחת ידו. אך עובדה היא ששאלה כזו,
לגבי בני דת זו, נשאלת בשאלון.
קשה להתחמק מהמחשבה כי לחצים דתיים הם שהביאו לכך

דוו ק לשדם *י 4 3 1 4
שאמהות לא נשואות לא יכללו בשאלון, תוך הפרה ברורה של
עקרון השיוויון. על שאלה בעניין זה משיב הדובר של הלישכה
המרכזית לסטטיסטיקה :״לא היה ולא נברא!״
אך חקירת העולם הזה העלתה, כי זהו בדיוק מה שנאמר
לפוקדים על־ידי אחד המסבירים מטעם הלישכה המרכזית
לסטטיסטיקה!

הסדפסו־11711־ גם
לאתרפ 1ע לי ם ע רביי ם;
^ א לחינם כינויו המלא של הסקר הפעם הוא ״מיפקד
) האוכלוסין והדיור.״ 6,000 הפוקדים שיפשטו על ערי ישראל
וכפריה קיבלו הוראות מפורשות ביותר. עליהם ״לחרוש״ את
השכונות שאותן הם פוקדים.
בלשון התדרין־ הרישמי לפוקדים נאמר כך :״עליך להגיע לכל
מיבנה ולכל דירה.״ עליך להיכנס לכל המיבנים, בין אם הם
משמשים למגורים או לעסקים ובין אם הם בבנייה, נטושים או
הרוסים — מכיוון שאנשים עשויים להתגורר גם במיבנים שאינם
ראויים לדיור, כמו פחונים, סוכות־שמירה וכיו״ב. כמו כן עליך
לבקר בכל הדירות, גם אם נדמה לך שלא גרים בהן.״
בתנאים של מדינה מתוקנת, ההוראות המפורטות האלה
י עשויות להיראות כקפדנות מדעית הראוייה לשבח. במציאות של
ישראל בשנת ,1983 יש להוראות כאלה משמעות שונה לגמרי.
כל אחד יודע בדיוק מיהם ״האנשים״ המתגוררים במיבנים
המשמשים ״לעסקים״ ,״נטושים או הרוסים״ ואשר ״אינם ראויים
לדיור.״
האנשים האלה הם ערבים, בדרך־כלל פועלים שכירי־יום
מהגדה המערבית ומרצועת־עזה. אין שום רע בכך שסוף־סוף יוודע

דובר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוד נוימן, טוען כי
״אפילו בצו של שופט״ לא תינתן לאיש גישה אל השאלונים. אך
יש בישראל מוסד אחד לפחות, שאינו זקוק תמיד לצווים של
שופט כדי לבצע את פעולותיו. גם אין שום דרו לדעת אם
השרותים החשאיים של ישראל לא עשו שימוש בשאלונים של
הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה עד עתה, שהרי כל פעולותיו של
שירות הביטחון הכללי זוכות בהגנתה של הצנזורה הצבאית־ביטחונית.
בגרמניה
המערבית, שבה נדחה המיפקד על־פי צו השופט, היו
לפוקדים הוראות דומות לאלה שנתנו לפוקדים בישראל. המטרה
שם היתה לאתר פועלים זרים, בדרך כלל מדרום־אירופה, השוהים
במדינה הזאת ללא רישיון עבודה. לפוקדים הגרמניים הובטח פרס
על גילוי כל אדם שאינו רשום כחוק. בארץ השיטה דומה. הפוקד
מקבל את שכרו לפי מיספר השאלונים שמולאו באזור שלו.

— ענה על כל סעיף.
— רשים את הסכום בשקלים שלמים.
— אם אין הכנסה בסעיף ניסויים רשום ״סי .

א. קיצבת ילדים מביטוח לאומי
שקלים שלמים

ב. קיצבת זיקנה מביטוח לאומי
שקלים שלמים

ג. הכנסות מפנסיה ממקום עבודה בארץ
או מקופת תגמולים
שקלים שלמים
ד. ה כנ סו ת מ פנ סי ה או מרנטה סחו׳׳ל
שקלים שלמים

ה. סד כל ההכנסות השוטפות, שלא
מעבודה, שהתקבלו בחודש אפריל 1983
ולא צוינו לעיל
( כנד : 7הכנ סו תאח רו תסניטוח
לאומי, הכנ סו תממ קו רו תססמצ תיי ס
ו מ מו ס דו תזניכורייס, הכנסותחייל
ב סי רו תחונה, הכנ סו תמר כו ס־).

שקלים שלמיס

מיספרם המדוייק — אם אומנם תעז -הלישכה המרכזית
לסטטיסטיקה לפרסם את הנתון הזה.
אך מישהו גם יוכל לדעת היכן, בדיוק, אפשר יהיה למצוא את
הפועלים האלה, כאשר הוא יחליט שזה חיוני. בישראל אפשר
.בקלות רבה מאוד להכריז על מצב־חרום, המאפשר גישה גם
לשאלוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה. מצב־חרום יכול
לנבוע מסיבות כלכליות — כאשר מישהו יחליט שהפועלים
הערביים גוזלים את עבודת הישראלים וצריו לגרשם כדי למנוע
אבטלה. מצב־חרום יכול להיות גם פוליטי־ביטחוני, ושתי העילות
יכולות להיות מעורבות ולפותות זו בזו.

הדירה בבעלות המשפחה סס; ועבור 12-3
הדירה בשכירות
עס זכות לדמי מפתח

< ספן ו ע בו ר ל 8-

פע אחת

<סס 7והסמל ב-נ1

הדירה בשכירות
ללא זכות לדמי מפתח )יסס? והסמל נ-ג1

הדירה אינה בבעלות המשפחה ואינה
בשכירות, רשום:

ולידות
-- .3האם התחתנת אי־ פעם י

^ עבור 12-3

.1,ממי שכרתם את הדירה!

סמן והסמך ב4 -

יותר מפעם אחת ^ סס; ו ע בו ד ל5-

למי שהתחתן רק פעם אחת:
.4באיזו שנה התחתנת!

מחברה, כגון :״עמידר״ ,״עמיגור״
״פרזות״ ,״חלמיש״ ,״שיקמונה״,
״רסקו״ .חברת בניה פרטית

מנעל־בית פרטי

אחר, רשום

> 19 רשוס אה ה סנ הוע כו ר ל7-

למי שהתחתן יותר מפעם אחת ;

ה כנ סו ת שלא מ עגוד ה
. 14מ ה היו הכנסות בגי־המ שפחה בחודש
אפריל 1983 מהמקורו תהב אי ם!

.10האם דיר ה זו בבעלו תכם או שכר תם
אות ה !

.5באיזו שנה התחתנת בפעם האחרונה!

.6באיזו שגה התחתנת בפעם הראשונה!

לכל אשה נשואה, גרושה או אלמנה
(כל גבר וכל אמה רודקר.
י עברו ל)£ -
.7כמה ילדים ילדת!
יש לכלול את כל הילדים שנולדו חיים. גם אם אינם
בחיים כיום.

0 0לא ילדה
מספר הילדים שילדה

הער בי ם אינם קיימים!
9^9חת השאלות המוזרות בשאלון הכחול (ובחלק א׳ של
השאלון החום) ,היא השאלה השביעית. בכל השאלות
שקודמות לשאלה זאת או אלה שבאות אחריה, מוגדר היטב נושא
השאלה, כגון :״הקירבה לראש המישפחה ,״ או ״שנת הלידה.״

שתי שאלות — האחת, מהי לאומיותו, והשניה — מהי דתו?
תשובתו של דובר הלישכה היא, שהשאלון מופץ לצרכים
שימושיים. האבחנה בין הדתות השונות חשובה משום שהיא
מבטאת, למשל, גס הבדלים בהרגלי רבייה. יש הבדלים בהרגלי
רבייה ביו נוצרים ומוסלמים, מסביר הדובר.
אך אם זו המטרה, קשה להבין מדוע אץ חלוקה בשאלונים בין
יהודים חרדים ובין יהודים חילוניים, שגם ביניהם, כידוע, יש
הבדלים בהרגלי הרבייה. מדוע מעניינים את הלישכה המרכזית
לסטיסטיקה רק הרגלי הרבייה בין הערבים בני הדתות השונות?
ברור לגמרי כי השאלה השביעית מפירה באופן גס וחריף את
העיקרון של שיוויון לפני החוק, כאשר לחלק אחד של
האוכלוסיה ניתנת האפשרות להגדיר את עצמו מבחינה לאומית,
ואילו חלק אחר של האוכלוסייה יכול להגדיר את עצמו מבחינה
דתית בלבד.
דובר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה אומר, כי הן יהודים
שאינם מאמינים והן ערבים שאינם מאמינים יכולים להשתמש
במישבצת המופיעה אחרי ההגדרה ״אחר״ .יהודי שיעשה זאת
ויגדיר את עצמו כ״לא מאמין״ ,יזכה, אולי, במנוד־ראש מצד
מסכמי השאלונים. אך ערבי שיעז להשתמש במישבצת זאת,
יצטרך להיות בטוח לחלוטין כי בין מסכמי השאלונים אין אנשי
מישטרה, או שירותי־הביטחון, וכי השאלונים אינם מגיעים
לרשותם בשום פנים ואופן — משום שהוא מגדיר את עצמו
בצורה שאינה מוכרת כלל על־ידי השילטונות.

הלי שכ ההמר כזי ת
לסט טי ס טי ההמספחת
אתה שטחים!
999 אלה מם־ 8בחלק הראשון של השאלון, משמעותה
מ * המעשית היא סיפוח השטחים הכבושים. השאלה נוגעת

בית־המישבט הגומנ העדיוו דחה מינקד דומה אחו
שבנר וחב׳ האוץ התארגנו הנושה מחאה אזוחיות
הכותרת של השאלה השביעית היא ״האם אתה/אתד כאשר
השאלה צריכה להיות ״מהי דעתך״(ראה בגלופה את השאלה ואת
האפשרויות לתשובה).
ברור לחלוטין כי ניסוח השאלה בצורה כזאת נעשה בכוונה
להתחמק מן הצורך להעניק לערבים תושבי מדינת־ישראל
להגדיר את עצמם על־פי השתייכותם הלאומית. גם הנתונים
הסטטיסטיים אינם מכירים בקיומם של ערבים בישראל, והם
מכונים ״אחרים״.
דובר הלישכה המרכזית לסטיסטיקה הסביר להעולם הזה את
התופעה המוזרה בשתי דרכים. ראשית, הוא אמר, העם היהודי הוא
עם מיוחד במינו — בן העם הזה מוגדר בצורה כפולה, הן על־ידי
דתו והן על־ידי לאומיותו. מדוע אם כן, צריכים גם הערבים שאינם
״עם מיוחד״ כזה. לשכוח שהם ערבים? מדוע אי־אפשר לשאול

לארץ הלידה, ויש בה שתי אפשרויות: ישראל או חוץ לארץ.
על־פי המדריך לפוקדים, שלפיו הם מסבירים לנפקדים כיצד•
ימולא השאלון, הרי ״ילידי ישראל״ נחשבים גם אנשים ״שנולדו
בשטחים המוחזקים על־ידי צה״ל או שהוחזקו על־ידי צה״ל״.
כלומר: כל מי שנולד ברחבי סיני, ברצועת־עזה ובגדה
המערבית, הוא לצורך השאלון הזה של הלישכה המרכזית
לסטטיסטיקה ״יליד ישראל״.
דובר הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה מסביר כי ״ישראל״
לצורך השאלון היא ״כל מקום שבו הוחל החוק הישראלי.״ אך
החוק הישראלי לא הוחל בגדה המערבית וברצועת־עזה.
,יתכן שהשבתון הסטטיסטי יהיה המיסמך הרישמי הראשון שבו
יוכרז על החלת החוק הישראלי בשטחים הכבושים.

שימעוו בוס היה מאושו. הוא הושיט את ויו
לפרחים. הוא לא ידע ער הנסיו! להתנקש בחייו

רימון לפרס?׳
*ץ שאית עלתה לפתע על מסלול הצעדה
ונעצרה. נדהמתי. איך לכל הרוחות היא חדרה
לכאן? מה יעשו שומרי הראש? יעצרו את מהלך
ההפגנה? כבר היה מאוחר מדי. הולך להיות אסון, מה
לעשות!
״שורת המפגינים הראשונה צעדה באמצע רחוב
איבן־גבירול, בהפגנת ה־ 1במאי. ליד יצחק רבין צעד
ויקטור שם־טוב, ולידו שימעון פרס. ראיתי את בני
טל חיוור לגמרי. לפתע התעופף משהו באוויר, מעל
לראשי שלושת הגברים הצועדים בראש. החפץ הזה,
שהיה צריך להיות רימון, הגיע לידיו של שימעון
פרס. הוא תפס את הדבר הזה בשתי ידיו והרים אותו
למעלה, מעל לראשו.
״להפתעתי, ראיתי שהוא ממשיך ללכת. היתה לו
חולצה לבנה, והיא נשארה נקייה. לא שמעתי
התפוצצות. גם אני המשכתי ללכת, ולא הבנתי איך.
הסתכלתי על ידיו של פרס וראיתי שהוא מחזיק
פרחים שנזרקו לו מהמשאית.
״הרגשתי שהחולצה שלי נדבקה לי לגב. הזעתי
לא מחום. מפחד. הסתכלתי על האנשים שהלכו לידי.
נצלנו בנס.
״מי שהכניס את המשאית אל מסלול ההפגנה, היה
יכול בקלות לחסל את שימעון פרס, את יצחק רבץ
ואת ויקטור שם־טוב, ויחד עימם רבים אחרים.
האמנתי למידע שהגיע למישטרה כמה ימים לפני
ההפגנה ב־ 1במאי. לכן נבהלתי כשמהמשאית
המטומטמת הזו נזרקו פרחים. הייתי משוכנע שזה
הרגע של ההתנקשות...״

(המשך מעמוד )5
ברור: התקפה על סוריה תגרור
התערבות סובייטית ישירה.
לעומת זאת גילה איגור בלאייף כי
קיימת דאגה הרבה יותר גדולה שמא
תתקוף ישראל את ירדן. המומחול ,-
הסובייטי סיפר כי שתה לפני שנה
ורבע תה עם המלך חוסיין, וכי זה הביע
באוזניו את החשש שתוך שנתיים
תתקיף ישראל את ירדן כדי ״לפתור
בה את הבעייה הפלסטינית.״
הארמני לא התאפק והתלוצץ:
״עמיתי היה מוכן לשתות תה עם
המלך, למרות שאנחנו ביטלנו את
המונארכיה אצלנו כבר לפני 66

אף שלא נאמר במיפגש שום דבר ״
מהפכני, היה ברור שנוצרה אווירה
חדשה. הדו־שיח הישראלי־סובייטי
עשוי להתחדש, לפחות בדרג של
תנועות־שלום.
מיפלגות למה ל א נסע זאתד?

אחרי שנרצח עיצאם
סרמאווי, צריך לדוסש
הסברים אחרים לסירופ
לשותת עימוזי ץ
בעצם ימי המצור שהטיל צה״ל על
ביירות המערבית, פירסם איש השלום
באש״ף עיצאם סרטאווי קריאה נרגשת
לכמה מן היונים הידועות בישראל, כי
יבואו להידבר עימו.
אחד מאותם שסרטאווי נקב בשמם
אז, באמצע יולי ,1982 היה גם הח״כ
הערבי של מפ״ם, מוחמר ואתר.
הפלסטיני המת. ואתר לא נסע
לפגישה, כשם שלא נסעו גם מזכ״ל
מפ״ם ויקטור שם־טוב והח״כ יוסי
שריד, הם מצאו נימוקים מעניינים.-
לסירוב הזה ,״אין תועלת,״ אמר שריד.
ואילו עמדת מפ״ם — ובתוכה גם
ואתר — בוטאה על־ידי שם־טוב
ופורסמה בעל־המישמר(העולם הזה
.)2344 שם־טוב אמר כי אין טעם
לנסוע לפגישה משום שסרטאווי אינו
מייצג את אש״ף .״קולו נשאר בודד וגם
בעבר זכו דבריו לגינוי מצד הנהגת
אש״ף,״ אמרה מפ״ם.
והנה. ביום הרביעי השבוע, בהרצאה
שנשא בבית־ספר בתל־אביב, גילה
לפתע הח״כ ואתר שהפגישה עם
גורילות במסלול

ף* צנה זו שוחזרה על ידי העולם הזה בעיקבות
סיפורו של אחד האנשים שצעדו ב־ 1במאי
בשורה השלישית. הוא ביקש להישאר בעילום שם.
מייד אחרי הגילוי הזה ערך העולם הזה את
החקירה המיוחדת, שהביאה לאישור מוחלט של
הסיפור.
הפעם הגילוי היה אפילו יותר מדהים: המישטרה
העבירה מראש לאנשיו של יאיר כהן, הממונה על
הבטחת ההפגנה, את חשדותיה; היא הזהירה את
המארגנים שבידיה מידע בדוק, לפיו מתכננים
התנקשות ברחובותיה של תל־אביב.
המידע היה רשמי. רבין, פרס, שם־טוב, משל ורבים
אחרים מראשי המערך עלולים להיות מטרה למתנקשים
כשיצעדו ברחובות העיר.
מארגני ההפגנה פנו למשרדו של בני טל,
שהתפרסם לאחרונה כששמר על חייו של ראש העיר
שלמה(צ׳יצ׳) להט במ#ך 24 שעות ביממה וישן עמו
בביתו, בעקבות המאורעות בכפר־ שלם.
המאבטח התל־אביבי הסכים לקבל עליו את
המשימה לשמור על חייהם של ראש־הממשלה
לשעבר, וכמה שרים שכיהנו בעבר בממשלות ישראל.
הוא בדק את המסלול, הציב את אנשיו בכמה
מקומות והכין את ציוותו, המונה 16״גורילות״.
לפני השורה שבה צעדו פרס רבץ וחבריהם, שלח
בני טל קבוצה קטנה של מאבטחים, במרחק קטן, כדי
לסקור את השטח לפני שיגיעו אליו כוכבי ההפגנה.
טל, יחד עם עוזריו הקרובים, החליט לצעוד מייד
מאחורי המטרות מס׳ ,3,2,1צמוד ככל האפשר, כפי
שנוהגים לעשות במיקרים דומים סוכני השירותים
במדינות רבות בעולם, כשאישים מרכזים נאלצים
לצאת לרחוב ולפגוש את בני עמם.
אך ראש הגורילות הציב תנאי אחד לפני שהסכים
למשימה: פרס וחבריו יילבשו אפודי־מגן מתחת
למעילים בזמן הטיול ברחובות.
התשובה היתה לא! פרס, רבץ ושם־טוב, לא יוכלו
ללבוש אפודי־מגן מתחת למעילים, כי ב־ 1במאי לא
יילבשו כלל מעילים. בהפגנת פועלים לא נהוג ללבוש
*מעיל, וביום זה השלושה מופיעים, בניגוד להרגלם,
כמנהיגי פועלים. .
בני טל והגורילות שלו ביקשו לבדוק את המידע
שנמסר למארגני ההפגנה על־ידי המישטרה.
בדיקה זו אישרה כל מה שכבר היה ידוע.
למישטרה הגיע מידע על אפשרות של התנגשות
בתל־אביב, על תיכנון התנקשות דומה לזו שהיתה
בירושלים, שבה נרצח אמיל גרינצוייג.
הגורילות היו מודאגים. שלושת מנהיגי המערך
עלולים היו להפוך למטרות קלות אפילו מרחוק, כש־יצעדו
בחולצות הלבנות שלהם, וכשכל הרחוב פנוי
לפני המתנקשים.

במדינה

שלושה שומרי ואש:

1שימעון פרס היה מאושר. הוא וויקטור שם־טוב הרימו
ואת ידיהם בהתרגשות אל המשאית שזינקה לעברם. אך

שלושת שומרי־הראש שעמדו מאחורי פרס, שם־טוב ורביו, כמעט שקפאו מפחד. השלושה( :מימין)
בני טל, יצחק המל וחגי דנק, היו משוכנעים שמהמשאית ניזרקו רימונים( .צילמה ענת סרגוסטי)

המאבטחים החליטו לעשות בכל זאת משהו
להבטיח את האישים מהתנקשות מצירי הדרך,
במיקרה שהמתנקשים ייצאו משורות הקהל, שיקבל
את פני הצועדים.
סביב המטרות הפוליטיות הוקמה טבעת של
גורילות, שיכסו בגופם על המטרות ברגע של סכנה.

ן* בוקר ההפגנה נשמו המאבטחים לרווחה,
כשלא הבחינו במנהיגי המערך בשורה הראשונה.
היה נדמה שהאזהרה של מישטרת ישראל הניבה פרי.
אך כשההפגנה עמדה כבר לצאת לדרך, הופיעו
האדונים. רק אז ראו אנשיו של בני טל איזה משימה
כבדה לקחו על עצמם: לראש־הממשלה לשעבר
ולראש האופודציה לא היו שומרי״ראש של המימסד.
הם היו לבדם, חשופים לכל ביריון או מטורף.
שומרי־החוק מסרו מידע על סכנה האורבת
למפגינים ב־ 1במאי, אך לא טרחו להציב
שומרי־ראש.
כשהופיעה לפתע מאי־שם המשאית עם הפרחים,
היה ברור לכל הקשורים באבטחת ההפגנה שאין כבר

כמעט מה לעשות כדי למנוע את ההתנקשות הצפויה,
שעליה דובר במידע המישטרתי.
האמת היא, שאפילו מאבטחים של המימסד לא היו
מצליחם למנוע התנקשות אפשרית, אילו היו המתנקשים־
מסתתרים במשאית הפרחים שפרצה לרחוב
איבדגבירול.
בני טל סירב להגיב על העניין. הוא רק ביקש
להדגיש ש :״אני עוסק באבטחה, ולא בפוליטיקה.״
נשארה תעלומה אחת: מדוע מסרה המישטרה את
המידע על ההתנקשות? קיימות שלוש תשובות:
• המידע היה אמיתי ונכון. זו התשובה הסבירה
ביותר.
• המידע נמסר לבקשת הליכוד, כדי להפחיד את
מארגני ההפגנה ולהקטין מימדיה. המזימה: להעניק
פרצוף עלוב להפגנת המערך, שראשיה יפחדו לצאת
לרחובות תל־אביב.
• המידע נמסר כדי שהמישטרה תוכל לרחוץ
בניקיון את ידיה אחרי התנקשות אפשרית, ולהצהיר:
הזהרנו אתכם!
לשאלה הבאה לא נמצאה כל תשובה: כיצד יתכן
שבמדינה דמוקרטית המישטרה מזהירה את ראשי
האופוזיציה מפני סכנה של התנקשות לחייהם, אך
אינה מוכנה להעמיד אפילו שומרלראש אחד
מרסל זוהר
לרשותם?

ח״ב רתד
בגין אסרז
סרטאווי לא התקיימה משום ש־
״הממשלה סירבה.״
הנימוק הזה הוא חדש לחלוטין. הוא
לא הועלה כלל אז, כאשר הוזמנו
הח״כים לפגישה. אומנם סירבה
ממשלת ישראל להרשות להם לנסוע —
או אולי המציא ואתר את הסיפור
הזה עכשיו, אחרי שסרטאווי נרצח
על־ידי אנשי אבו־נידאל, וזכה להכשר־חלקי
מצד שולי הקונסנזוס הלאומי?
העולם הז ה 2385

לא כדאי לחלק את עור־הדוב. הוא לא נצוד

תורה ר11נ ה7
^ עוד כמה ימים ימלאו 16 שנה לניתוק היחסים
^ הדיפלומטיים ביו ברית־המועצות וישראל.
אני סבור כי ניתוק זה היה בבחינת טעות. כאשר מדינאי
מוסקווה החליטו על כך, בוודאי סברו כי ישראל תיסוג מן
השטחים הכבושים בתוך זמן קצר, וכי אז יבואו הדברים על
תיקונם. רוב מנהיגי העולם בוודאי חשבו כך גם הם.
אבל הדברים התפתחו בצורה אחרת. בישראל התחזקה המגמה
לשלוט בשטחים אלה לצמיתות. ניתוק היחסים בין ישראל
והמחנה הקומוניסטי בוודאי לא תרם להחלשת המגמה הזאת.

הצרה היא שאחרי שנעשה צעד הפגנתי כזה,
קשה מאוד לכטל אותו. אין לצפות להקמת שגרירות
כובייטית בתל־אביב בעתיד הקרוב.
וזה חבל.
כי העדרה של נוכחות סובייטית בישראל מגביר את ניתוקה
הפסיכולוגי של ישראל מן המציאות העולמית.
היא מגבירה בישראל את ההרגשה שאנחנו חיים על אי בודד,
יחד עם אויבינו, ושהמתרחש בשאר חלקי העולם אינו נוגע לנו.

כי הדוב הרומי במיזרח התיכון כבר נצוד, ולא נותר
אלא לחלק את עורו.

^ מונה זו היא נחלת רבים בישראל, בארצות־הברית ובעולם
\ £המערבי.
ואכן. בשנים האחרונות היתה ההשפעה הסובייטית במרחב
שלנו נתונה בסימן של נסיגה. מצריים — שהיתה פעם מרכז
ההשפעה הסובייטית בעולם הערבי — ניתקה את עצמה ממנה
לגמרי. עיראק התרחקה ממנה. המדינות הערביות
הפרו־אמריקאיות הלכו מחיל אל חיל, בייחוד אחרי שהתעשרו
כקורח בעיקבות מהפכת־הנפט של .1973

מאזן הכוחות הבין־מעצמתי במרחב השתנה
באופן דראבטי לטובת ארצות־הברית, וזו מיהרה
לנצל את המצב ולבצרו.

ובעיקר: מכיוון שברית־המועצות אינה קיימת
בישראל, נוצרה האשליה כאילו אינה קיימת
בזירת־המאבה שלנו.

** כיוון שבעיות אלה טעונות מתח ריגשי ואידיאולוגי רב,
^ /או לי מוטב להקדים לדיון בהן מעיו ״אני־מאמיך אישי.

הדבר עלול להביא את העולם אל עברי־פי־פחת
של מילחמת עולם גרעינית.

אינני קומוניבט. אינני מארכביבט. אינני חביד
ברית-המועצות.

^ ל זה מוכיח דבר אחד: אי־אפשר לכונן הסדר במרחב שלנו
* מבלי לשתף בו את ברית־המועצות.

כאדם בעל השקפת־עולם הומאניסטית, יש בליבי ביקורת
חמורה על כמה וכמה היבטים של המישטר הסובייטי.
כדמוקראט, אינני חפץ בכינון מישטר כזה במדינה שלי.
כיהודי, אני חייב למחות על יחס השילטונות הסובייטיים
לחלק מאזרחיהם היהודיים.
כישראלי, אני סבור כי מקומנו במחנה העולם השלישי. אני
מתייחס בחשדנות שווה למגמותיהן של שתי מעצמות־העל,
האמריקאית והסובייטית כאחת.
כאדם הדוגל בשלום ישראלי־ערבי, אני שואף להוצאת המרחב
השמי כולו ממאבק הגושים העולמיים, ולכינונו כגוש עצמאי.

מובקווה אינה די חזקה כיום כדי לחלום על ״פאקם
סובייטיקה״ .אבל היא די חזקה כדי למנוע ״פאקם
אמריקאנה״.
למרות שאין לה שגרירות בתל״אביב, זוהי מעצמה כבירה,
בעלת דרכי־השפעה יעילות ומגוונות בארצת רבות, ורק אדם
פרימיטיבי מאוד — כמו אריאל שרון, למשל — יכול להעלות
על דעתו ברצינות שניתן לסלק אותה מן המרחב.
לפני שראשו הסתחרר עליו במרומי השילטון, כתב הנרי
קיסינג׳ר ספר חכם על אירופה במחצית הראשונה של המאה ה־. 19

אך כאדם פרגמטי, המתייחם אל המציאות כמות
שהיא, אני מכיר בעובדה שגם ארצות־הברית וגם
ברית־המועצות קיימות ופועלות בזירה שלנו.

הוא קבע שב כלל אוניברסלי, פשוט ונכון: שום
שלום לא יחזיק מעמד אם אין כל המעורבים בביכבוך
שותפים לו ומוכנים לחיות עימו.

שתיהן.

מאז היו הרבה תהפוכות ביחבים בין ישראל
וארץ־הסובייטים. רבות מהן היו רציונליות, אך מדי
פעם ביצבצו גם השינאות האידיאולוגיות הנושנות
בין הקומוניזם והציונות.
אך יש להודות בעוברה אחת: אנדריי גרומיקו לא נסוג מעולם
מן המילים שאמר לפני 36 שנים, כאשר היה דיפלומט סובייטי
צעיר באו״ס. הוא חזר על עיקרי הדברים לפני חודש אחד בלבד,
בדברו כשר־החוץ הסובייטי.
וברית־המועצות לא נסוגה מעולם מהכרתה המלאה
במדינת־ישראל, בגבולות ה־ 4ביוני . 1967
מעבר לעובדות־יסוד אלה נטושה מילחמה פוליטית בין
ישראל וברית־המועצות. כל ממשלות ישראל, מאז בן־גוריון ועד
בגין, קשרו את גורל ישראל לחלוטין לאינטרסים האמריקאיים,
וראו בהשפעה הסובייטית במרחב גורם עויין. הדברים הגיעו
לשיא כאשר השיג אריאל שרון את ״מיזכר־ההבנה האסטראטגי״
עם ארצות־הברית — המיסמך היחידי בעולם המגדיר את
ברית־המועצות רישמית כ״אוייב״.

שרון עשה זאת בששון ובשימחה. הוא היה בטוח

1 1חצי־האי סיני הוחזר למצריים והשלום הישראלי־מצרי מחזיק
מעמד, אך הסכם קמפ״דייוויד לפיתרון הבעייה הפלסטינית מת.
מילחמת־הלבנון לא זו בלבד שלא הביאה להינתקות הסורים
מברית־המועצות, אלא להיפך. מול פני האיום הצבאי הישראלי,
קרא הנשיא חאפט׳ אל־אסד להתערבות סובייטית מאסיבית
להגנת ארצו.
מנהיגי אש״ף אמנם זעמו על ברית־המועצות, שלא נקפה
אצבע כדי להגן עליהם בימי המצור על ביירות, אך לא היתה להם
ברירה אלא להדק מחדש את יחסיהם עם מוסקווה, מול פני
הסירוב האמריקאי המוחלט להידבר עימם ולהסכים להגדרה
עצמית פלסטינית.
במציאות זו לא יכול היה המלך חוסיין להיענות להפצרות
האמריקאיות מבלי להתאבד.
תוכנית רגן מונחת עתה במרחב כפגר שאיש אינו מוכן
להתקרב אליו כדי לקבור אותו כהלכה.
אם סבור מישהו שהפעלת צה״ל נגד סוריה עשוייה לשנות את
המצב לטובה, הוא ראוי לאישפוז חפוז. ברית־המועצות כבר
העבירה בצינורות סודיים לממשלת־ישראל את המסר שהתקפה
על שטח סוריה(להבדיל משטח לבנון, שבו חונים גייסות סוריים)
תפעיל אוטומטית את חוזה־הידידות הסובייטי־סורי, ויביא
להתערבות סובייטית מוחצת.

ואין טעות גדוילה ומסוכנת מזו.

ך* דבר היה ברור לגמרי למייסדי המדינה.
1 1מסופקני אם מדינת־ישראל היתה קמה כפי שקמה, אלמלא
תמכה ברית״המועצות בהקמתה.
אני זוכר היטב כיצד קמנו בבוקר בהיר אחד ב־ 1947 וקראנו
את הצהרתו המהממת של אנדריי גרומיקו על תמיכתו ברעיון
להקים מדינה יהודית. הניסוח היה כמעט ציוני.
ברית־המועצות הצביעה בעד חלוקת הארץ בין מדינה יהודית
ומדינה ערבית, ובלעדי קולותיה בעצרת האו״ם לא היתה החלטה
זו מתקבלת מעולם. היא היתה המדינה הראשונה בעולם שהכירה
במדינת־ישראל רה־יורה, והקדימה בכך את ארצות־הברית.
אני גם זוכר היטב כיצד שכבתי בראשית 1948 על גדת הירקון,
יחד עם רבים אחרים, וחיכיתי לאוניה שהביאה נשק מן הגוש
הקומוניסטי. כאשר נפרק הנשק ניקינו אותו מגריז ורצנו אל
האוטובוסים, שהביאו אותנו אל המיבצע הגדול הראשון של
המילחמה — מיבצע נחשון לכיבוש הדרך לירושלים.

אילו היה החשבון היסודי נכון, היה המרחב כולו
צריך עתה לחבות מתחת לכנפי העיט האמריקאי.

ך* מצב המעשי שונה, שונה מאוד־מאוד.

״פאקט אמריקאנה״ מת עוד לפני שנולד.

ברית־המועצות קיימת ועוד איך.

ומי שמתעלם מכך, נוהג בטיפשות.

בספטמבר 1983 הכריז הנשיא רונלד רגן על תוכניתו הגדולה
לפיתרון כל הבעיות במרחב בחסות האמריקאים.
נעשה הכל כדי למשוך את המלך חוסיין ל״תהליך־השלום״,
כדי למחוק סוף־סוף את הבעייה הפלסטינית.
כל התימרונים האלה היו צריכים לחסל סופית את ההשפעה
הסובייטית במרחב, מה גם שברית־המועצות עסוקה בין פולין
ואפגניסטאן, ויש לה בעיות כלכליות חמורות. קשה להעלות על
הדעת תנאים נוחים יותר למיבצע כזה.

גרומיקו: אחרי 36 שנים, אותו הדבר
עד 1977 עוד סברה ארצות־הברית שיש לשתף את
ברית־המועצות איכשהו בתהליכים המדיניים במרחב, לפחות
כשותף זוטר. הדבר מצא את ביטוייו בהצהרה האמריקאית-
סובייטית מה־ 1באוקטובר ,1977 שהכירה בצורך ״להבטיח את
הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני״ ,ו״לכונן יחסי־שלום
נורמליים על בסיס ההכרה ההדדית בעקרונות הריבונות, השלמות
הטריטוריאלית והעצמאות המדינית.״
בימים ההם התגבש קונסנזוס רחב לפתיחת משא־ומתן מעשי
לשלום. התוכנית היתה לכנס בז׳נבה ועידה בינלאומית, בראשות
ארצות־הברית וברית־המועצות. ובהשתתפות ישראל ומישלחת
כל־ערבית מאוחדת, שבה יהיו חברים אישים פלסטיניים
המקובלים על אש״ף.

ואז, כמעט ברגע האחרון, קרה משהו שהפך את
הקערה על פיה: יוזמתו של אנוור אל־סאדאת.

ר ש אנשים — וביניהם יצחק רבץ, למשל — המאמינים כי
סאדאת פתח ביוזמתו דווקא במועד זה כ די לפוצץ את
התוכנית לכינוס ועידת־ז׳נבה, בהשתתפות הסובייטים. הוא רצה
לגרש את הסובייטים לא רק ממצריים, אלא מן העולם הערבי.
התהליך שהוביל לקמפ־דייוויד, ולחוזה־השלום הישראלי־מצרי,
נודע, בין השאר, להשיג מטרה זו. הסיסמה היתה
— כינון שלום ישראלי־ערבי תחת חסות
אמריקאית בלעדית, שיבטיח את השליטה המוחלטת של
ארצות־הברית ממארוקו ועד פרם, ומתורכיה ועד עדן.

מאז נעשו צעדים רבים, שנועדו לקדם את
התהליך הזה.
הוענק סיוע צבאי־כלכלי עצום לישראל, כדי להבטיח לה
הגמוניה צבאית מוחלטת במרחב.

ניתן לאריאל שרון האור הירוק לפלוש ללבנון.
מיבצע זה נועד לא רק לכונן מישטר פרו־אמריקאי
בביירות, אלא בעיקר להביס ולהשפיל את בוריה, כדי
להכריח אותה לנטוש את המחנה הסובייטי ולעבוד
למחנה האמריקאי.

אם צד חשוב אחד בסיכסוך מתנגד להסדר, הוא יעשה את הכל
כדי למוטט אותו. במוקדם או במאוחר יצליח.

קיבינגד עצמו שכח כלל זה, ויורשיו לא למדו
אותו מעולם. אחרת לא היו נוהגים בטיפשות כה
רבה.
אץ סימטריה בין ארצות־הברית וברית־המועצות, ישראל
ואש״ף, מצריים וסוריה. אך יש לכל אלה מכנה אחד משותף: הם
צדדים חשובים בסיכסוך. שום הסדר לא יחזיק מעמד — יותר
מזה: שום הסדר כלל לא יקום! — אם אחד הגורמים האלה לא
יהיה שותף למשא־ומתן ולהסכם.
כל הנסיונות לפתור את בעיות המרחב בלי שיתופה והסכמה
של ישראל נכשלו בעודם באיבם.

כל הנסיונות להשיג הסדר בלי אש״ף, ותוך דחיקת
רגלי הסובייטים, נכשלו באותה המידה.

ך* רגע זה שורר במרחב קיפאון טוטאלי. במוקדם או במאוחר
*יוביל למילחמה. וטמונה בו סכנה של מילחמת־עולם גרעינית,
שתחריב גם את ישראל.
יש רק שתי דרכים לשבירת הקיפאון הזה.

האחת היא משא־ומתן ישיר בין ישראל ואש״ף.
הסכם בין שני הגורמים האלה, יביא כימעט אוטומטית להסכם
כולל.

זוהי הדרך הטובה ביותר. אך ממשלת ישראל
אינה מוכנה לכך, וארצות־הברית תומכת בה.
הדרך השניה מובילה חזרה לז׳נבה.
הרעיון שגובש ב־ 1977 טוב גם עתה, אחרי שהכל זקנו, ואולי
החכימו. עיקרו: כינוס ועידת־שלום בינלאומית, בראשות שתי
מעצמות־העל, ובהשתתפות ישראל ומישלחת ערבית מאוחדת,
שבה יהיה ייצוג לאש״ף. כל זה בתנאי, כמובן, שיחודשו בו־זמנית
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומדינות הגועזי המיזרחי.
ועידה כזאת יכולה להימשך זמן רב. אולי חורשים, אולי שנים,
אך כאשר מדברים, אץ יורים. עצם קיום ועידה ימנע מילחמה.
ובסופו של דבר, כאשר יבשילו התנאים, היא עשוייה להוביל
לפיתרון.
אין זה המכניזם האידיאלי: אבל אין אחר.

האלטרנטיבה היא מתיחות, מילחמה, חורבן.

1 1 X 1 * 11^ 7 1 1נויייין ך״**

סרטאוו׳
בפרק האחרון שר הסידוה מגלה אוו׳

אבנו׳ מה התכונן עיצאם סרטאווי דעשות

1ח11;1:11
הכמוסה
^ שבועות האחרונים של חייו, אחרי ההתפוצצות במושב המועצה הלאומית באלג׳יר יעצו כמה
מידידיו לסרטאווי לשתוק ולשבת זמן־מה בשקט, עד עבור זעם. הם ידעו כי המחלוקת בינו ובין
יאסר ערפאת, שהתגלתה בישיבת־המליאה של המועצה, אינה אלא שיטחית וזמנית. ערפאת הוא אדם
פיקח, והוא ידע שהוא זקוק לשרותיו של סרטאווי. הוא העריך את כישרונותיו. יו״ר אש״ף אינו ידוע
כאדם נקמני.

ואכן, סרטאווי הוזמן לתוניס. למרות שערפאת התמהמה, וסרטאווי יצא משם
לפני הפגישה עימו כדי להשתתף בהאג כעצרת יחד איתי, הגיעו איתותים ברורים
על רצונו של ערפאת להחזיר את המצב לקדמותו.
אולם סרטאווי לא ישב בשקט ולא שתק. להיפך, הוא פיתח פעילות קדחתנית. הוא הופיע בכל מקום
אפשרי, נפגש עימנו בתכיפות, העניק ראיונות גדולים לעיתוני העולם, ובעיקר לעיתונים הערביים.
בין השאר העניק ראיון גדול מאוד לשבועון הקאהירי אל־מצוור, ופיתח בו את רעיונותיו בגילוי־לב
ובהרחבה כפי שלא עשה מעולם לפני כן(ראה מיסגרת).

רק מתי־מיספר ידעו מה עומד מאחורי פעילות זו.
היתה לי הזכות להיות שותף ליריעה זו, כי בשבועות מעטים אלה נפגשתי עימו כמה פעמים,
ובילינו עשרות רבות של שעות בדיון על תוכניותיו הכמוסות. הוא פתח לפניי את צפונות ליבו
ומחשבותיו בלי כל הסתייגות, תוך אמון מוחלט שלא אגלה על כך לאיש מלבד מתי פלד ויעקב ארנון,
שגם להם רחש אמון טוטאלי.

מי פ לג ת שלן ם־פלס טינית
^ שבועות אלה, תוך שיחות וחילופי־דברים, התגבשה בליבו של סרטאווי החלטה אשר יכלה
להיות בעלת חשיבות היסטורית.

הוא החליט להקים מיפלגת־שלום פלסטינית.
מיפלגה זו היתה צריכה לפעול בתוך פת״ח, כגורם המנהל תעמולה והמגבש כוחות למען ״קו
סרטאווי״ .היה עליה לאמץ לעצמה תוכנית־שלום ברורה וחר־משמעית, ולעשות נפשות למען ניהול
מאבק עיקבי להגשמתה.
פעילות זו לא היתה צריכה להיות מכוונת נגד יאסר ערפאת, אלא להיפך. סרטאווי ידע כי ערפאת
שותף לריעותיו ב־ . 100^.אולם הוא הבין כי ערפאת, כמנהיג התנועה, חייב לפשר בין גישות שונות
ומנוגדות, וליצור קונסנזוס לאומי, בהתאם ליחסי״הכוחות הקיימים.
לא פעם התבטא סרטאווי בחוסר־סבלנות רבה נגד שיטה זו, ואף מתח עליה ביקורת מרה. אך
בשיחות רציניות הבין את מניעיו של ערפאת והעריך אותם. הוא הסיק מזה מסקנה מעשית.

וזוהי: אם חייב ערפאת לאזן את הכוחות כדי לשמור על תיפקוד אש״ף ואחדותו,
הרי שרק שינוי ביחסי־הכוחות כתוך התנועה יאפשר לו לשנות באופן דראסטי את
הקו של אש״ך.

באלג׳יר התגלתה תמונה ברורה, שהרגיזה את סרטאווי. המיעוט הקיצוני באש״ף (שהיתה לו גם
אחיזה כלשהי בתוך תנועת פת״ח) היה מאורגן היטב, ונהנה מגיבוי חזק של סוריה וגורמים ערביים
אחרים. מצב זה איפשר למיעוט זה להשפיע על המועצה הרבה מעבר לכוחו המיספרי. ואילו רוב
התנועה — ״הרוב הדומם״ ,לדעת סרטאווי — היה משולל כוח, מפני שלא היה מאורגן כראוי ולא ידע
איך להשמיע את קולו. כך נוצר מצב שבו לא היה הרוב הדומם, המתון, התומך בדיעותיו של ערפאת,
מסוגל להעניק לו את הגיבוי שהיה דרוש כדי לקבל במועצה החלטות חד־משמעיות חדשות, מבלי
לגרום לפילוג מסוכן.
במיוחד לא נשמע במועצה קולה של האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים הכבושים. סרטאווי היה
משוכנע(בצדק, לרעתי) שהרוב העצום של אוכלוסיה זו תומך בקו המתון, מפני שהוא רואה מדי יום
במו עיניו את התגשמות המזימות של מנחם בגין, ויודע שלעם הפלסטיני אין זמן. סרטאווי קיים קשר
הדוק עם כמה אישים בגדה, שתמכו בריעותיו ושהמריצו אותו להתמיד במאבקו. לא פעם העברת,״

בעצמי מסרים כאלה לסרטאווי.

סרטאווי התכוון, על כן, להקים מיפלגת־שלום, שתתככם בראש ובראשונה על
מנהיגי־הציבור בשטחים הכבושים ועל אישים פלסטיניים בפזורה שמחוץ לעולם
הערבי. מיפלגה זו היתה צריכה לחדור, לאחר מכן, לקיבוצי העם הערבי במדינות
הערביות. היא היתה צריכה להתקבץ על סמך מינשר ברור, שעל תוכנו דיברנו
רבות.

מיפלגה כזאת יכלה להוות, לפי הערכתו, מישקל נגדי לחזית־הסירוב באש״ף, ולגבש את כוחו של
הרוב המתון כנגר המיעוט הקיצוני. כך היה נוצר איזון חרש, שהיה מאפשר ליאסר ערפאת להגשים
את מדיניותו, כפי שהתבטאה בפגישתו ההפגנתית עימנו בינואר .1983

כתוצאת־לוואי חשובה היתה מיפלגה כזאת מעניקה עידוד עצום למחנה־השלום
הישראלי.
אנשים כמו יוסי שריד וחלק מראשי שלום עכשיו, הנרתעים כיום מפני מגע עם אש״ף מחשש פן
יבולע להם, היו מעזים לשאת ולתת עם מיפלגת־שלום פלסטינית בעלת מצע גלוי וברור.
סרטאווי ידע כי יוזמה כזאת תיתקל בהתנגדות נמרצת מצד האירגונים הקיצוניים, הנתמכים על־ידי
סוריה, לוב וגם — משום־מה — על״ידי עיראק. היה ברור לו כי ראשי היוזמה יצטרכו להגן על עצמם
בכוח הנשק מפני התנכלויות. הוא לא נרתע מפני אפשרות זו.

כיום אני שואל את עצמי אם נודע לשרותי-הביון של סוריה או עיראק על כוונתו
זו, ואם הדבר החיש את ההחלטה לשלח בו את הרוצחים של אבו־נידאל, משרתם
של שני אדונים אלה.

״ק 1סרטאחי״
פ. אנ ם ה לשחזר את מחשבותיו של סרטאווי בשבועות אחרונים אלה, כפי שהיו צריכות להנחות
את גיבושה של מיפלגת־שלום פלסטינית, אוכל לנסח כמה עקרונות. אך בבואי להעלות אותם על

עמוד הפתיחה של ״אל־מצוור״ :צילום וציור של סרטאווי
כמו לקנות דג שעודנו בים

עיצאם סרטאווי נרצח ב־10
באפריל . 1983 שבועיים לפניכן
ב 25-במארס, פירסם השבועון
המצרי ״אל־מצוור״ ראיון־
ענק עימו, שנערך על־ידי
מוחמד אניס ושהשתרע על פני
עמודים רבים. סרטאווי הביע
בו את דיעותיו בנילוי־לב ובהרחבה
רבה יותר מאשר בכל
ראיון קודם.
להלן כמה קטעים מתוך
ראיון זה, המטילים אור על
השקפת־עולמו בימים האחרונים
של חייו.
>^ין זה נכון שעיצאם סרטאווי הוא נפרד
מאש״ף. אש״ף הוא לגבינו סמל של זהות
לאומית פלסטינית, ואיננו מסוגלים להיות
נפרדים ממנו ...כאשר אני מותח ביקורת על
אש״ף, או נוקט עמדה אופוזיציונית בתוך
מוסדותיו, אני עושה זאת כדי לחזקו ולתמוך בו,
ולא למען מטרה אחרת.

• תומיתוגן
ך* יה עלינו להגדיר את הצעת־רגן
1 1כנקודת־מוצא של העמדה האמריקאית,
ולהציע מולה נקודת־מוצא עקרונית משלנו.
תורת המשא־והמתן היא בסופו של דבר, תורת
ההסכמה בין שתי השקפות שאינן מתיישבות
בתחילתו של דבר, אך המתקרבות זו לזו
והמתמזגות תוך כדי ישיבות משותפות ארוכות
ועימותים קשים בין הצדדים.

• מושב אלגיו
ני לא כיניתי את מושב המועצה הלאומית
הפלסטינית באלג׳יר ״מושב הרוב הדומם.״
אולם בשיחה שקיימתי הבעתי את הערכתי —

וזוהי הערכה בלבד, ואין לי האמצעים לוודא זאת
— כי השקפותיי שלי מייצגות את דעת הרוב
הפלסטיני הדומם. אני אומר זאת בהסתמך על
כמה קריטריונים כלליים.
למשל, כאשר נפגש אחי אבו־עמאר (יאסר
ערפאת) לאחרונה עם הגנרל מתי פלד ומשלחת
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי
פלסטיני, נשמעו קולות עזים של ביקורת ואף
דיברי־עלבון. אך לעומת זאת נשלחו ממחנות־הפליטים
בלבנון מיברקי־תמיכה במיפגש זה,
ופורסמו הודעות המברכות מיפגש זה. אלה הם
המחנות שבהם התרחש הטבח, ואלה הם
הפלסטינים המבינים את הסכנה הטמונה
בהעמדת פני פטריוט כדי לזכות ביוקרה רבה
יותר, והיודעים כמה היא פוגעת והורסת. אלה הם
הפלסטינים במחנות־הפליטים שבהם נערך
הטבח, ושלמדו בכור־המוות מהי תבונה מדינית
ומה משמעות הגישה השקולה, המציאותית,
המתייחסת אל העולם כפי שהוא לאשורו, ולא אל
עולם שאין לו הבר עם המציאות. אותם שנותרו
בחיים הבינו שאילו שלטה התבונה הפלסטינית
בשלב שקרם לפלישה, הם לא היו נשחטים
במחנותיהם, הם מבינים כי מה שהקיצוניים
מכנים בגידה אינו בגידה אלא שהקיצוניות עצמה
היא שיאה של בגידה לאומית.

• אני מייצג אח החב
ך כן אומר אני: כן, יש רוב פלסטיני דומם
€שהתחיל להשמיע את דברו, ואני מאמין כי
מה שאני מציע, ומה שאני עושה, מבטא את דעת
הרוב הזה.
...אני היחיד בקרב המקרישים את עצמם
לשירות עמנו שהציג את דעתו בגילוי־לב.
כתוצאה מכך נשאתי בכל סוגי התלאות והעלבון.
הרשימה ארוכה ואיני רוצה לפרטה כעת. שאיפתי
היא כי עמי יממש את זכויותיו עד כמה שאפשר.

הנייר, עליי להבהיר כי זוהי ההתרשמות שלי והניסוח שלי, וסרטאווי עצמו בוודאי היה מנסח את
הדברים אחרת. אולם נדמה לי שאינני חוטא לאמת ולזיכרו, אם אנסח את הדברים כך:
• ראשית: על העם הפלסטיני להתרכז בהשגת המטרה הממשית: הקמת מדינה פלסטינית בגדה
המערבית וברצועת עזה, שבירתה בירושלים המיזרחית, כמדינה עצמאית בעלת ממשלה, דגל ודרכון
משלה.
• שנית: במאבק למען השגת מטרה זו יש לנקוט שיטות חיוביות ולנצל כל פתח אפשרי. אין
לסגור מראש שום אופציה, ואין לדבוק בסירוב, אלא לראות את האפשרויות המעשיות הטמונות בכל
מצב ובכל הצעה, כדי לנהל עליה משא־ומתן( .זה חל על תוכנית רגן, למשל).
• שלישית: יש להכיר בעובדה שאי־אפשר להגשים מטרה זו אלא בהסכמת ישראל.
• רביעית: יש להבין את רבגוניותה של החברה הישראלית ואת הפוטנציאל העצום הגלום
במחנה־השלום הישראלי. לשם כך על כוחות־השלום באש״ף לעזור לו לזכות באמינות הדרושה לו, כדי
שיוכל לשכנע את דעת־הקהל בישראל שהשלום הוא יעד מעשי ואפשרי, ויעניק לישראל ביטחון
ורווחה. זהו ציר המאמץ העיקרי.

.הם בוחדם מאה שנה קדימה וסטשים אח עמם עכשיו...״

גיבורי בכורסאות

איאבק בכל כוחי כדי שעמי יזכה במדינה,
ביישות, בזהות ובדרכון.

ן * יצד נגיע אל מטרתנו? על כך יש לנו
^ חילוקי־דעות. יש הטוענים כי אין למהר
בענייננו, ורעה זו מושמעת ברבים. לדעתם של
אלה אין השלב הנוכחי מאפשר לנו להשיג דבר,
וכל תזוזה מדינית תזיק לנו, מכיוון שהיא תאלץ
אותנו לוותר על קלפים מדיניים חשובים ביותר.
ישראל לא תהיה לעולם ישות לגיטימית, כל עוד
לא נכיר בה. לכן — הבה ונמתין 100 שנים ער
שישתנו התנאים, ואז נשליר את ישראל לים. זוהי
תפיסה המוצעת בקרבנו. חברינו באירגון
מילחמת־השיחרור העממית או אל־צאעיקה
מציעים השקפה זו.
קיימת השקפה אחרת הגורסת שעלינו
להקפיא כל פעילות מדינית, ולשאוף תחת זאת
לחולל מהפיכות בעולם הערבי. הבה נניח
לישראל, ונחולל מהפיכה במדינות הערביות
השונות. במקום המישטרים הקיימים נקים
מישטרים מהפכניים, שיגייסו את כל כוחם
להתקפה על ישראל ולחיסולה.
גם לבעלי דיעה זו יש הזכות להציעה. אר
זכותי היא לומר שגישה זו פירושה שאנו נקפיא
את כל פעולתנו בעניין הפלסטיני ונשכח את
עמנו במשף תקופה בלתי־מוגדרת של שנים, ורק
אללה יודע כמה זמן זה יימשר.
עלינו להביא בחשבון כי במיקרה כזה יהיה
מצבנו כשל מי שקונה דג שעודו בים, שהרי אין
מי שיכול לערוב לנו כי הכוחות המהפכניים,
החלוציים, המציעים סיסמות אלה, מסוגלים
לחולל את המהפיכות בדרף שהם רוצים בה.
כל ההשקפות המציעות לברוח מן המציאות
אין בהן ממש מבחיה עיונית או מעשית, ולכן
חובה עלינו להתמודד עם המציאות כמות שהיא.
כיצד נוכל להשיג למען עמנו כל מה שניתן
להשיגו בנתונים׳ הקיימים של מאזן־הכוחות
ואפשרויות הפעולה המדינית?

• שראו תתנשס 3יז1חה
^ ני משוכנע כי תוכניותיה של ישראל הן
> 1להגיע אל המיפרץ הערבי, תוך התפשטות
מיזרחה, כדי להשתלט על מקורות הדלק הערבי.
המטרה היא להניח את ידה על מקור־כוח בסיסי,
שישחרר אותה מתלות בארצות״הברית, שיפטור
אותה מן התלות המוחלטת בה, ושיעניק לה
כושר־עמידה כלכלי שאין לה כיום. דבר זה גם
יעניק לה כושר צבאי רב יותר, שכן באופן זה היא
תפצל את האומה הערבית מפה ועד המיפרץ
למדינות עדתיות קטנות, שכל אחת מהן תהיה
תלויה בישראל לצרכיה היומיומיים. נוסף על כר
תנצל ישראל את העושר הערבי לפיתוח
הטכנולוגיה והתעשיה שלה, כדי לייצר את כל
הנשק הדרוש לה. היא תייצא את העודף כדי
לכונן אימפריה כלכלית־תעשייתית, שתאפשר
לה להשלים את עצמאותה ועליונותה גם אחרי
שייגמר הנפט.

• הינן היוהקונים?•
^ כ ן חובה עלינו להתמודד עם המציאות
€הזאת, לראות את ישראל כמות שהיא,
כשהיא נהנית מעליונות וכשהיא בעלת־יכולת.
עלינו להודות לפני עצמנו כי ישראל היא אשר
בידיה הברירה הצבאית נגדנו, ולא בידינו הברירה
הצבאית נגדה. היא זו שתתפשט, ועלינו להכיר

בכר שמאזן־הכוחות לא היה לטובתנו, כאשר
נכבשה לבנון והתרחש האסון.
הנה נוכחנו בגבורתם האגדית של לוחמי העם
הלבנוני ולוחמי העם הפלסטיני, אשר איפשרה
לכוח זעום זה לעמוד בפני צה״ל במשך שלושה
חודשים, שבהם יכלו כל הגורמים הזרים לפעול.
מה גילינו?
המעמצות הגדולות — מה הן עשו? האחים
הערביים — מה עשו הם?
אילו היו אחינו הערביים וגם אנחנו כנים עם
עצמנו, והיינו אומרים :״זוהי ישראל ואלה
גבולותינו איתר״״ לא היינו נאלצים להימצא
במעמד מביש זה, שבו נשחטו שני עמים ערביים
— הלבנוני והפלסטיני — והאומה הערבית
עומדת מן הצד ומתגוננת. בכל רחבי המיזרח
התיכון נערכו — אוי לאותה בושה! — רק
שלוש הפגנות בלבד. הפגנה גדולה, ממשית,
(ובעצם, הפגנות רבות) בישראל, הפגנה קטנה
מאוד בקאהיר והפגנה שלישית בכוויית.

החברה הישראלית, שעה שאנו נתונים במילחמה
קשה מאין כמותה.
כאשר התפרצנו אל תוך החברה הישראלית,
בהושיטנו ידנו לכוחות הדמוקרטיים המתקדמים,
דחינו מעל פנינו את הכניעה.
אנו הננו הקיצוניים, ולא אותם המסרבים
הנמלטים!

נת״ח:חווץ ה3י1ת3ה
והשוום
**לינו לזכור כי פת״ח הוא אשר ירה את
הכדור הצבאי הראשון, אשר הצית את
המהפיכה בשנת ,1965 ואחרי 10 שנים הוא ירה
את הכדור המדיני, אשר חולל את המהפיכה
המדינית.
מדוע פת״ח? כי הוא החלוץ. פת״ח הוא הגוף
הפלסטיני המייצג את האינטרסים הלאומיים

03 וה נדעונית
ך דעתי, המדינה הפלסטינית, שאליה אנו
/שואפים, אינה מטרה מקומית בלבד, אלא
היא גם מטרה כל־ערבית, כי היא תהווה את
קו־ההגנה מפני ההתפשטות הישראלית לעבר
המיפרץ הערבי.

נלססין דנני תנר!
¥הו האתגר הגדול העומד לפנינו, האתגר
ו ההיסטורי והאינטלקטואלי. הוא עומד קודם
כל לפניי, כפלסטיני, ורק אחר־כף לפני כל ערבי
אחר — כי כל עם ערבי אחר מוגן בתור ארצו,
והשבח לאל על כך. יש לו דרכון, יש לו מוסדות
לאספקת מזון, יש לו בתי״חולים. איש אינו מטיל
ספק במיצריותה של מצריים או בסוריותו של
הסורי או ירדניותו של הירדני. אף אני,
כפלסטיני, זהותי הלאומית נגנבה ואבדה, ואין
אני יכול להעניק לעמי את המינימום הדרוש
לקיומו. לכן משימתי הפלסטינית היא עצומה
מאוד, הרבה יותר משניתן לתיאור.

אנחנוהסיצונ״ס
ך* אסטרטגיה אשר המצאנו אין לה
1 1תקדים: פתיחת דו־שיח עם מיגזרים מתוך

חמישית: יש להכיר בעובדה כי ארצות״הברית ממלאה כיום במרחב תפקיד מרכזי. לכן יש
להגיע למשא־ומתן עימה. אם חייב אש״ף להכיר לשם כך בישראל באופן חד־צדדי ולקבל רשמית את
ההחלטה — 242 יש לשלם מחיר זה. זה עדיף על כל עיקוף־דרך, כגון מסירת יפוי־כוח לירדן לנהל
משא־ומתן על גורל העם הפלסטיני. זהו ציר המאמץ המישני( .סרטאווי לא היה משוכנע כי
ארצות־הברית אכן רוצה בשלום. הוא סמר יותר על כוחות־השלום הישראליים).
שישית: אסור להניח לאיש להפריד בין חלקי העם הפלסטיני, ובמיוחד בין העם הפלסטיני
בשטחים הכבושים ובפזורה.
שביעית: יש להכיר במרכזיותו של אש״ף כנכס המרכזי של התנועה הלאומית הפלסטינית,
שאין לו תחליף.
שמינית: יש להשתחרר מן האפוטרופסות של המדינות הערביות וסוכגיהן, ולנהל מדיניות
פלסטינית עצמאית לחלוטין• ,המוכתבת אך ורק על־ידי האינטרסים הפלסטיניים.
תשיעית: יש להכיר בחיוניותו של גורם־הזמן. מה שקורה בגדה מסכן את עצם קיום העם
הפלסטיני, חייו ואדמתו, ועל כן יש לפעול במהירות, לפני שממשלת־בגין ושותפיה יספיקו לבצע את
זממם( .סרטאווי לא סבר שיש הבדל ניכר בין הליכוד והמערך).

הדו

10457882

^ ס התנאים הניצבים לפנינו גרועים, עלינו
ליצור תנאים חדשים שנוכל לפעול בהם.
ורבר זה משמעו ראשית כל הצורך לעמוד
פנים־אל־פנים מול המציאות באומץ, בלא לברוח
מפניה, כי הבריחה מן המציאות פירושה בריחה מן
הפיתרון, כניעה והרמת־ידיים. ולאחר שנפנה אל
המציאות, חובה עלינו לגלות מחשבה מקורית.
עמים אינם יכולים לוותר על יעדיהם ועל
יישותם, גם כאשר לחץ ההתקפה מן החוץ כבד
ביותר, והתנאים קשים מנשוא.
הנסיון שלנו (לקיים דו־שיח עם כוחות־השלום
בישראל) אין לו תקדים בתולדות העמים
או בתולדות תנועות־המאבק. ואומנם, כאשר
התחלנו, לא יכולנו להסתייע בניסיון או בדוגמה
שקדמו לנו.
לפיכך המצאנו את חוקי ההתנהגות תוך כדי
פעולתנו היומיומית, לאור התגובות השליליות
והחיוביות פה ושם. כי הדו־שיח הוא התחלה
בעלת משמעות אסטרטגית, ולא טאקטית.
כלומר, אנו שואפים אליו מתוך שיקולים
אסטרטגיים, ולא — כפי שסבורים רבים —
משיקולים טאקטיים. אנו רוצים בגיבוש תהליך
בתוך ישראל, שיביא להכרה בזכויות הלאומיות
של העם הפלסטיני, שיקבל את אש״ף כנציג
החוקי היחידי של העם הזה, ושיסכים לנסיגה
המלאה של ישראל מכל האדמות הערביות
שכבשה. אנו אומרים ״האדמות הערביות״ ,ולא
האדמות הפלסטיניות בלבד,.
הופעת זרם כזה בישראל מהווה תמורה
יסודית, שכן אנו מקווים כי לאחר זמן יתרחב
הזרם הזה, ויכולתו תתפתח עד שיגיע לדרגה של
השפעה על ההחלטות המדיניות בישראל.

לשכנע את הצינור
הישראו׳

איר והיוח גינוו
* * ליי להחליט, ראשית כל, האם אני רוצה
^ לשרת את עמי או את עצמי.
אם הכוונה היא לשרת את עצמי, הרי אמצעי
התיקשורת והתעמולה יעשו ממני גיבור גדול אם
אברח 100 שנים קדימה.
אהיה גיבור גדול, תמונותיי יהיו בעיתונים,
יתארוני במונחי־גבורה, יעמידו לרשותי מכוניות
מפוארות ודירות מרווחות וסמכות לנסוע אל
בירות העולם הערבי והזכות להכניס את ילדיי
לבתי־הספר של האירגונים הערביים, כל זאת —
בתנאי שאברח מאסונו של עמי היום אל פיתרון
נעלם, שיתגשם אחרי 100 שנים.
או שאחליט לשרת את עמי למרות כל מה
שיאמרו האחרים, כשאני חמוש באהבה שלא
תכלה לעמי, ובקשר שלא ייפסק עם עמי, כי
העימות הוא מר ומבודד עד מאוד. מבודד ביותר.
אדם שאינו חמוש באהבה לעמו, ואינו קשור
אליו עד כדי אי־היכולת לברוח ממצפונו, יוכל
בנקל למצוא לעצמו את המוצא ולהתיישב על
כורסות הגבורה ומחיאות־הכפיים והתרועות.

חילוקי־ריעות ביחס לעיקרון — עם אילו מן
הכוחות הפועלים עלינו לדבר.
...פנינו אל תוך החברה הישראלית, כדי לקיים
קישרי שיחה וידידות עם כוחות בתוך החברה
הזאת, שאיתם ובאמצעותם נוכל לשנות את
המאזן לטובת רצון־השלום במרחב, שרק הוא
יוליכנו לקראת הגשמת זכויותיו של עמנו.

לאשורם — את הפלסטיני הפשוט, את רצונו של
האיש הפלסטיני, טובתו של איש זה.
על יסוד אהבת־פלסטין והקשר אליה, ולא על
יסוד נאמנות לצד זה או אחר.
...עשר שנים אחרי שנורה הכדור הראשון של
פת״ח, הבינה התנועה כי קיים עולם מסויים
שעליה לפעול במיסגרתו, וכי הבסת ישראל אינה
עניין של טיול קל, וכי עלינו לערוך מחדש את
השקפתנו.
...לפריצת־דרך זו ולמחשבה המדוייקת החדשה
היו שותפים כמה אישים מן ההנהגה של
פת״ח, לא היה זה הקו האישי שלי. השתתפו
בגיבושה אבו־עמאר, אבו־ג׳יהאד, אבו־מאזן,
אבו־סעיד• ואחרים, מרכז־הכובד של הנהגת
אש״ף הוא אשר פנה אל האתגר ההיסטורי הזה,
והחליט להתמודד עימו.
כך בא החידוש, וכך נכנסנו אל תוך המערכה
המרה, אשר היו לה השלכות ערביות שונות
והשלכות בתוך פת״ח, ואשר במהלכה נפלו רבים
שאין להם תמורה, כמו סעיד חמאמי עליו־השלום,
נעים ח׳דר עליו־השלום, עלי נאצר יאסין
עליו־השלום, עז־אל קלק עלירהשלום, אלה • יאסר ערפאת, וזיר אל־ח׳ליל, מחמוד עבאם,
חיאלד אל־חסן.
הקדושים שאין להם תחליף.
...עתה אנו חלוקים ביחס לפרטיו, אך אין * הכוונה לרמת הגולן.

** ליכד להבדיל בין שני הניסיונות — המצרי
] 1והפלסטיני — הבדלה מוחלטת. ראשית,
הניסיון הפלסטיני קדם למיצרי בשנים רבות.
שנית, הניסיון הפלסטיני לא התכוון אל המימסד
הרישמי הישראלי, אלא אל מיסגרות ציבוריות.
לכוחות־השלום הישראליים אין כיום היכולת
לקבוע את המדיניות של ישראל, אך יש להם
היכולת להתפתח כך שטיעוניהם יהיו משכנעים
יותר, והציבור הישראלי ישתכנע בדבר
הכרחיותה של ההתפתחות שאנו מדברים עליה.
במגע בין מדינות, ההחלטה היא בידי
הממשלה הנשענת על רוב פרלמנטרי וזרועות
השילטון, ואילו אנו שואפים להביא לשינוי
בהשקפת החברה הישראלית, ממצב של עוינות
לזכויות העם הפלסטיני למצב של הכרה
בזכויותיו. כלומר, אנו יוצאים מנקודת־מוצא
שיש לשכנע את הציבור לפני שניגש לדון עם
ממשלה, המטילה את עמדתה מלמעלה, ללא
קשר לדעת הציבור.

^ בואי לסיים סידרה זו(ואני מבקש סליחה על כי התארכה) ,עליי להשיב על השאלה העומדת
^ לנגד עיני רבים: מה יהיה הלאה? מה יקרה אחרי סרטאווי?

לא יקום סרטאווי שני. עיצם סרטאווי היה אדם מיוחד במינו, צירוף נדיר של
תכונות.
כמו כולנו, היה בעל מעלות ומיגרעות. לדעתי, עלו מעלותיו על מיגרעותיו לאין שיעור. ככל
שיחלוף הזמן יגדל שיעור־קומתו בעיני העולם, בשנים הבאות ילמדו את מישנתו.

יתכן בי דווקא אחרי מותו יקרה דבר שהיה מפתיע אותו: יוכח כי מה שנקרא ״קו
כרטאווי״ ניצח במידה כזאת, עד כי אין כלל צורך בסרטאווי שני. והרי זהו ההישג
האמיתי של החלוץ המנצח.
במקומו של סרטאווי, החלוץ שאהב לפעול לבדו, ושרץ קדימה כדי לגרור את המחנה אחריו,
עשוייה לבוא עתה פעילות המבוססת על קונסנזוס מוסדי הרבה יותר רחב, ושתתקדם באופן שיטתי.

במלים אחרות: במקום סרטאווי אחד, מבריק ואמיץ ללא־גבול, יבואו הרבה
סרטאווים, אנשי המנגנון של אש״ף, גם הם אמיצים מאוד, שימשיכו צעד אחרי
צעד בדרך שמעיד חמאמי ועיצאם סרטאווי פרצוה, ושעליה שסבו את דמם.
כפי שהיה סרטאווי עצמו אומר: אין־שא אללה.

1— 11

וידאו מץ *.3ו/.ג
• תכנון הקל ט ה עד ל־ 7ימים מראש • שיטת 1-1.5.המובילה בעולם
• טעינת קסטה חזיתית • הפעלה קלה ופשוטה
• חיפוש תמונה קדימה ואחורה • תמונות בודדות והקפ את תמונה.

טלווזי ה מץ ־14
• תוספת ו\/ו^ 5£0לקליטת שידורי צבע מארצות ערב.
• חסכון מירבי בצריכת החשמל
• עיצוב חדשני • חדות צבעים מירבית.

2מסלולים לבחירתך:

2מסלולים לבחירתך:
צורת תשלום הסכום

* צורת תשלום

מועד ה א ספ ק ה יום יום יום יום

ממועד הת שלום
ממועד הת שלום האחרון
ממועד הת שלום ה א היון
ממועד הת שלום האחרון

מזומן
3ת שלומים
6ת שלומים
9ת שלומים

*3,999 שקל
10,300x3שקל
9,220x0שקל
2,000x9שקל

עד 120
עד 120
עד 120
עד 120

ל ת שלו מים
0ת שלומים
9ת שלומים

21,000x3שקל
11,000x0שקל
9,000x9שקל

מייד עם הת שלום האחרון
מייד עם ה ת שלום האחרון
סייד עם הת שלום האחרון

רואיס שזרז טוכ יותר
ת שלו מי ם חד שיי ם

הסכו ם

מועד ה א ספ ק ה יום יום יום יום

מזומן
3ת שלומים
6ת שלומים
9ת שלומים

12,999 שקל
6,745x3שקל
3,800x0שקל
2,850x9שקל

עד 120
עד 120
עד 120
עד 120

מזומן
3ת שלומים
4ת שלומים
ל ת שלו מים
6ת שלומים

23,950 שקל
8,800x3שקל
0,900x4שקל
5,240x5שקל
5,000x6שקל
מיידי מייד עם
מייד עם
מייד עס
מייד עם

ממועד הת שלום
ממועד הת שלום האהדון
ממועד הת שלום האחרון
ממועד הת שלום האהרון

הת שלום
הת שלום
הת שלום
הת שלום
הראשון הראשון הראשון הראשון

רואיס שזה טוב יותר

* כל המחירים צמודים לערך היציג של הדולר^פי 42 שקל ל 51

בוא עוד היום לאולם התצוגה:״מץ״ דוד מודיעץ 19 בני ברק,או לחנויות המובחרות

נהנו מהטיול, אבל היו להם שאלות. הילדים אמרו
לי; אבא, מה זה שאמרת לנו שמלא פה ערבים?
הרי אין פה ערבים בכלל! יש פה פחות ערבים
ממה שיש בתל־אביב! כל הדרך לא ראינו ערבי

אחד!
זה, אמרתי להם, מה שנקרא איכות־חיים!
אלא מה, גם לצצק׳ה היתה שאלה. חופים, היא
אמרה. אפילו חוף של נחל אני לא רואה פה, היא
אמרה.
זה באמת הדאיג קצת גם אותי. הסתכלתי גם
אני מסביב ולא ראיתי שום חוף. אז שאלתי את

להביא בכל מיני אימונים ותאונות משונות. מה
אתה צועק עוד פעם! אה, הביטוי הלכו להביא לא
מוצא חן בעיניך? בחייך, זה כבר נכנס לפולקלור,
מה אתה עושה מזה עסק?
אה, זה לא הלכו להביא שלא מוצא חן בעיניך,
אלא חתיכות? טוב, טוב, אל תתעצבן, אני חוזר בי.
לא עשרים־שלושים חתיכות הלכו להביא, אלא
עשרים שלושים חיילים נהרגו בתאונות אימונים.
זה יותר טוב? אז שיהיה ככה.
אבל זה לא משנה את התוצאה. מה, אם לא היו
מתאמנים שם, הרי באיזה מקום הם היו מתאמנים,

פי ־ ג בן ב•

•//כוו! 077

שני שושווים
צאו דדוו

ו1₪ח!
אני וצצק׳ה והילדים לקחנו ביום שבת את
החיפושית ונסענו לטיול ביוש. לא סתם נסענו,
לבקר את הבית הקטנצ׳יק שקנינו שם נסענו. את
הבית קנינו בדואר, והוא נמצא בעיירה הכפרית
החדשה חופים, הנמצאת לחופי רמאללה. היה
טיול נהדר.
האיש שנראה שם אחראי, מה עם החוף. אל תדאג,
הוא אמר לי, יהיה גם חוף, עובדים על זה.
מי, שאלתי, מי עובד על זה?
ערבים, הוא אמר לי, מה חשבת?

500פ חו ת
או יותר

נסענו לפי המפה, שאותה גם כן קיבלנו
בדואר.
בהתחלה עלינו על כביש עוקף־ג׳נין. כפי
שהוסבר במפה, שם פשוט לא נעים. הגענו בסוף
) לאיזו צומת עם שם ערבי, ושם עלינו על כביש
עוקף־דבולייה. שם, כפי שהוסבר במפה, סתם
זורקים אבנים. הנוף, כמו שאמרה צצק׳ה, היה
מדהים ביופיו. נו, טוב, איכשהו הגענו לכביש
) עוקף־שכם(שם יורקים בפנים) ובסוף הכביש הזה
הגענו לכביש עוקף־סימלה(שם זורקים רימונים),
! עד לצומת ההיא, שממנה עלינו על כביש עוקף
ג׳וליה (ששם שורפים צמיגים) וככה, סוף־סוף,
)הגענו לכביש עוקף־רמאללה (שם יש המון
סטודנטים מסוכנים) והגענו לעיירה הכפרית
) שלנו, חופים.
צצק׳ה והילדים, נדמה לי שכבר אמרתי, מאוד

מה 500 על ראשך, איזה .500 פשוט הצחקת
אותי. לא, לא, אל תתפוס אותי במילה. בטח שכל
העייסק הזה די עצוב, בטח! כל קורבן הוא פצע
פתוח בלב האומה, איזו שאלה! אבל מאיפה הגעת
ל־ ,500 זה מה שאני לא מבין, מאיפה גירדת?500
קודם כל, לא מדובר בכלל־בכלל על .500
רחוק מזה. נדמה לי שמדברים על 484 או על
,485 או אפילו קצת פחות, זה דבר ראשון, אז בוא
נסלק בכלל את העניין של 500 שהוא בשלב זה
לא רלוונטי.
שנית, גם המיספר הזה, תרשה לי, זה לא בדיוק
מה שנדמה. נדמה לי ש־ ,30 או אולי ,40 או אפילו
,50 אם אני לא טועה — משהו כזה בכל אופן —
הלכו״פייפן בתאונות דרכים. מה אתה מתעצבן
עכשיו? אה, הביטוי הזה, הלכו־פייפן, לא מוצא חן
בעיניך? מה העצבים? זה בסך הכל סלנג.
הלכו־פייפן, זאת אומרת בסך הכל הלכו לשרוק.
הכוונה זה, הלכו לשרוק לפרחים מהכיוון
מלמטה. תשמע, אני יש לי כל הכבוד לחיים של
כל בן אדם, לא חשוב יהודי או ערבי או אפילו
מוסלמי, אבל מי שהלך — הלך.
אז אתה רוצה להגיר לי שזה פייר להכניס גם
אותם לחשבון? בחייאת־דודה שלף מה הקשר של
זה למילחמה? לא היו הולכים־פייפן שם — היו
הולכים פייפן כאן, מה הקשר? מבחינה
סטטיסטית אין להם שום קשר למילחמה
ווט־סו־אבר!
וחכה, זה עוד לא הכל. שנית, אתה יכול בשקט
להוריד איזה עשרים־שלושים חתיכות שהלכו

מהריכוז, אני רואה. אז מה עם אלה? פחות ממאה
כאלה אני שם את היד שלי שלא היו. מינימום
מאה!
חכה, ואלה שהלכו מהשטויות האידיוטיות של
כל מיני גנרלים שהחליטו שהם מוכרחים להכניס
כוח על ציר תיזי, בלי שתהיה לזה איזה הצדקה
ובלי שזה יהיה בכלל בתיכנון המקורי? גם אותם
אתה רוצה להכניס על החשבון של הממשלה? אז
בטח שהיו כאלה מלא, ממה שאני קורא
בעיתונים! מאה־מאתיים מינימום!
ככה שיוצא שלמעשה, אם אתה עושה חשבון
אמיתי, לא נהרגו.במילחמה הזאת בלבנון יותר
משמונים־תשעים אנשים שאתה יכול להגיד בלב
שקט שהם נהרגו במילחמה־פרופר, ולא כתוצאה
מכל מיני מישגים, טעויות, פאשלות, מוקשים,
ניסיונות ביזה, תאונות באימונים או תאונות
דרכים! אז מה זה בסך הכל שמונים־תשעים
בשביל מילחמה כזאת? אתה יודע כמה מתים לך
בארץ כל שנה בהתקפת־לב, ומזה אין לך שום
הישגים מדיניים?
לא, אני לא צוחק! אני באמת חושב על הנקודה
הזאת! מה זה, מאות אנשים, אולי אלפים, נהרגים
לך בארץ כל שנה מכל מיני חולירות שלא נדע,
ולא מביאים לך שום הישג מדיני — ואתה נדבק
דווקא לשמונים־תשעים שנהרגו בלבנון? זה
פייר, זה?

לא? אם עשרים שלושים חתיכות — סליחה,
חיילים — היו הולכים בתאונות אימונים
בקו־הירוק שלך, גם כן היית פותח את הפה עם
צרחות כאלה?
וחכה, זה עוד לא הכל. אל תשכח את הבניין
ההוא שנפל בצור, או איפה זה היה, בצידון? אני
כבר לא זוכר. אל תשכח שקרוב למאה
הלכו־קאקן שם! טוב, טוב, הבנתי הלכו־קאקן לא
מוצא חן בעיניך. או קיי. לא הלכו־קאקן. נפלו על
מישמרתם.
אתה מבין אותי? כבר הגענו לאיזה מאה
חמישים מאתיים ראש שבכלל לא שייכים
לספירה שלך מאיזה צד שלא תסתכל על זה.
אבל זה עוד לא הכל, חכה. זה רק ההתחלה.
אתה יודע כמה הלכו מכל מיני שטויות של ביזה
וסיפורים כאלה! שרצו לנקנק איזו שרמוטה
וחטפו סכין קופץ מהארס שלה, או שרצו לשים
את הלאפה על איזה שעון או וידיאו ועלו לשמיים
ממילכוד? אני לא יודע מה המיספר המדוייק של
האלה, אבל ממה שאני ראיתי איר שהחבר׳ה שם
הולכים על הדברים האלה, אני שם איתך בקבוק
ויסקי שאיזה עשרים עד ארבעים חברלאך טובים
שיחקו אותה בקיצור״דרך לעולם הבא עם
השטויות האלה. אז מה זה שייך למילחמה, אני
שואל אותך? אנשים מקבלים פקודות ברורות
לגמרי לא לנגוע בשום דבר מזויין אפילו עם
האצבע הקטנה והולכים ועושים הפרת פקודה. אז
מה, לא מגיע להם זה? אם היו באים לזיין שרמוטה
בחאייפה ולא רוצים לשלם ואחר־כך בא הארס
שלה ומכניס סכין לבחור, גם היית אומר שזה
קורבן בלתי־נסלח של מילחמה מיותרת? אז תגיד
לי בעצמך, מה ההבדל בין ביירות המערבית ובין
חאייפה התחתית?
חכה־חכה. אתה חושב שגמרתי אתך? רחוק
מזה, תאמין לי, רחוק מזה. אתה עוד תצטער
שהעלית את כל הנושא הזה בכלל!
מה עם כל אלה שהחליטו להיות גיבורים, ובלי
שום חשבון הלכו מול הכדורים, וכמו מטומטמים
עלו על המוקשים? איך אתה יכול לקרוא להם אם
לא מתאבדים? מה, אתה רוצה להגיד לי שצריך
לנפח את החשבון גם עם אלה? הצחקת אותי! הרי
לפי היהדות אסור בכלל להתאבד! לא, לא, עוד
פעם אתה תופס אותי במילה! לא ממש הצחקת
אותי, הרי לא צחקתי, זה היה סתם ביטוי! אתה
עושה לי את זה בכוונה, בשביל להוציא אותי

אז אתם שואלים אותי איך, אחרי כל הסיפורים
האלה שאני שומע מכל עבר, אני עוד נשאר פה?
האמת היא, שאין לי תשובה על זה, אבל יש לי
בדיחה, שאני לא יודע אם היא יותר מסריחה
ממלוכלכת, או יותר מלוכלכת ממסריחה.
תחליטו בעצמכם.
יום אחד יוצאים שני שרשורים — אב ובנו —
מן המקום היחיד שממנו יכולים השרשורים
לצאת. דבר ראשון הם נופלים על הסדין. שמע,
איזה סדין צח ונקי, אומר בן־שרשור
לאב״שרשור. כן, מסביר לו האב, האנשים ישנים
על זה. ממשיכים לטייל בחדר בזחילה איטית,
ומשקיפים על התמונות, מעשה־אמנות, התלויות
על קירות הסלון. שמע, אומר בלשרשור

לאב״שרשור, יצאנו מחושך לאור גדול! איזו
אמנות! ללקק את הטבעות! כן, משיב אב־שרשור,
אתה יודע בני, כמה שזה שווה? יוצאים החוצה,
לנוף, משהו מרהיב. עצים, גבעות, גאיות, נחלים,
מה שאתם רוצים. שמע, אומר בן־שרשור לאביו,
זה ממש מדהים!
כן, אומר אב־שרשור, אבל מה, אתה רואה, בני,
את הסגול־ורוד שם באופק — זו השקיעה,
ואנחנו צריכים להתחיל בדרך חזרה.
רגע־רגע, אבא, אומר בן־שרשור לאביו,
תחשוב על זה רגע. כל כך יפה בחוץ, כל כך נעים
ואוורירי, ואתה רוצה לחזור לחורים המסריחים
האלה?
בני היקר, השיב על כך אב־שרשור, מולדת זו
מולדת.
זהו, שרשורים אנחנו, שרשורים.

זה 1הבית בשבילך!
ף*שעות לפני הצהריים של יום חול זה
^נראה כמו חוץ לארץ. מחלונות הבתים ומן
המירפסות הגדולות של חווילות הפאר רואים רק
משרתות פיליפיניות ותאילנדיות. בחצרות

חדר־הקפה, הספריה, חדר־המישחקים, הדרי־השינה
וחדרים אחרים. גם הבריכה והגן של הבית,
שנבנה על־פי מתכונת הבית המשמש את נשיאי
ארצות־הברית, תוארו במודעה.
לפני שש שנים נערכה בגן הבית הזה אחת
המסיבות המפוארות ביותר שנערכו אי־פעם
בישראל. היתה זו מסיבת״הפתעה, לרגל יום
הולדתו זד 54 של המיליארדר המקריח-,״
והממושקף. ערכו אותה צאצאיו של ראד, בתו
נהיר, ושני בניו, בובי ודבר. דבר היה אחד מנערי
השעשועים של תל־אביב, ואוכלוסיית המסיבה
נבחרה בהתאם. היו שם מיליונרים, אנשי עולם
הבידור וחתיכות בשפע. למסיבה היו שני
מסמרים. אחד מהם: עוגת יום־הולדת שעליה
צוייר בקרם לבן הבית הלבן של ראד. המסמר
השני: קפיצות בבגדים למימי הבריכה.
ראד אינו מוכן לומר מדוע הוא רוצה למכור
־־^את הבית שלו דווקא עתה.

*ין יק לא

נובו־רישי

בית ראד

המיליונר האיראני רוקד
עם התיבה בשם יו־לאנדה.
בתמונה העליונה: הבית הלבן.

1 14

הבתים רואים רק פועלים ערבים. אחד מהם יוצא
דרו השער החשמלי הקבוע בין גדרות לבנות.
הוא מוליך במריצה שק ענקי שבו נאספו עלים
שנשרו מהעצים. לשאלה אם יש מישהו בבית,
הוא משיב: רק בעל הבית.
זהו הבית ברחוב דפנה 12 הידוע בשם ״הבית
הלבן״ .בעל־הבית הוא אברהם (״אייב) ראד בן
ה־ .60 השבוע נודע כי הוא מבקש למכור את ביתו
ב־ 3,75 מיליוני דולרים — קצת יותר מ־1,6
מיליארד לירות ישראליות.
בשער הלבן קבוע פעמון. בעל־הבית אומר
שהוא אינו מעוניין לדבר עם איש, ורגע אחר־כך
נסגר השער החשמלי הלבן באיוושה חרישית, מה

שבטוח בטוח. נוסף לשער הכבד ולגדרות
הגבוהות יש גם כלבים נושכים.
אייב ראד בנה את הבית שלו בשנת 1974 על
שטח אדמה של 15 דונם. הבית עצמו משתרע על
פני 1200 מטרים רבועיים. ראד הוא עולה
מאיראן, בעל עסקים מגוונים. הוא עוסק בייבוא
וייצוא, ויש אומרים שיש לו גם עיסקי נשק. פעם
הוא עסק גם בפוליטיקה. ב־ 1977 נמנה אייב ראד
עם התורמים הגדולים ביותר למיפלגת
המיליונרים של ד״ש.
כדי למכור את ביתו, פירסם ראד מודעה על
חצי עמוד בגיואיש כרוניקל, ותיאר בפרוטרוט
את שני חדרי־האורחים, את ^חדר־האוכל,

*ץ י שאינו מגלה שום נכונות למכור את
* ) ביתו הוא המיליארדר היהודי־יפאני שאול
אייזנברג. אילו רצה אייזנברג למכור את ביתו,
היה המחיר גבוה בהרבה מזה שנדרש תמורת
הבית הלבן. השטח הבנוי של בית אייזנברג הוא __
3000 מטרים רבועיים. אייזנברג לא הסתפק ״״
במיגרש של הבית עצמו. הוא קנה מיגרשים
סביב־סביב, וכל החלק הראשון של רחוב הגדרות
בסביון שייך לו. אחד מן הבתים הוא העניק לבתו
אידית, שבעלה הוא מאיר רוזנפלד.
הבית בסביון הוא אחד משיבעה בתים פרטיים
שיש לאייזנברג ברחבי העולם. בישראל יש לו גם
דירת־גג מהודרת במלון פלאזה שבירושלים.
לפי עדותו של מנהל המלון, התגורר אייזנברג
בדירה הזאת במשך 15 דקות תמימות. בבית ־־־
שבסביון הוא מבלה יותר: חודש וחצי בשנה,
בממוצע.
המילאירדר בנה את ביתו ב־ .1968 האטרקציה

המרכזית היא מין אמבטיה יפאנית, המוקפת
נצימחייה יפאנית.
עיקר שימושה של החווילה של אייזנברג
בסביון, הוא לפגישות מישפחתיות בשמחות
ובחגים. כאלה אינם חסרים. לאייזנברג יש חמש
בנות ובן, מיספר הנכדים והנכדות מתקרב כבר
ל־.20

אחד מן האדריכלים שתיכננו את הבית הוא
מרדכי בן־חורין. לא מזמן העיד בן־חורין
בבית־המשפט ואמר שברגע האחרון הניא את
אייזנברג מהתקנת ידיות מזהב טהור בדלתות
שבביתו. הנימוק שהעלה בן־חורין היה מקורי.
הוא אמר לאייזנברג ש״זה ייראה נובדרישי״.
במשך בניית הבניין הירבה אייזנברג להתעניין

בית אייזנברג

?הו הבית הגדול ביותר בסביון -ואולי
גם בישראל כולה. ברוב ימות השנה
עומד הבית ריק, כשמשרתות דואגות לנקיונו, ועובד מיוחד הממונה

על משק־הבית דואג לטיפול בו. בתמונה מימין: שאול אייזנברג.
בתמונה למטה: שתי המכוניות האמריקאית והמכונית השוודית
העומדות לשימושו של שאול אייזנברג, כשהוא נמצא בישראל.
שלוש החווילות האלה הן הגדולות
והמפוארות ביותר בסביון, אך בשכונה יש עוד
כמה עשרות בתים מפוארים, שישראלים־סתם
יכולים רק לחלום על שכמותם. את השכונה
ייסדה חברת ההשקעות אפריקה״ישראל,
הקשורה לבנק לאומי. בראש החברה הזאת
עומדים יהודים עשירים מדרום־אפריקה,
המטביעים עד היום את חותמם על השכונה ועל
אורחות החיים בה. המיגרשים בסביון הם בני
חמישה דונם — אך לא מזמן ניתן היתר לפצל
אותם, ובעלי המיגרשים יוכלו להרוויח כסף רב.

בו. בייחוד רצה לדעת מדוע תופח התקציב
המקורי, וגדל פי ארבע. הוא טילפן לבן־חורין
מכל פינות העולם כדי לברר אם אין זו אשתו ן הגורמת לניפוח התקציב.
בריכת השחייה המפוארת של החווילה
תוכננה על־ידי האדריכל דורעם הדרי. הוא קיבל
מאייזנברג לא רק שכר טירחה, אלא גם בת,
י״־ עליזה(״ליז״) ,שהתאהבה כאדריכל. הדרי מפקח
על פרוייקטים לייצוא של חברת אייזנברג, ואינו
מתכנן עוד בריכות־שחייה.

^ הצלה ממקור
בלמי-צפוי
ך* חווילה השלישית במעלה בסביון,
! 1מבחינת פארה ומחירה, שייכת לח״כ לשעבר
שמואל(״סמי״) פלאטו־שרון־שייביץ. על גורלה
נטוש עתה מאבק מישפטי עיקש. על החווילה
המפוארת, המוקפת גן ענקי והגדושה יצירות

אמנות, הוטל צו עיקול, אחרי שפלאטו־שרון לא
הצליח להחזיר כמה חובות ״פעוטים״ לקבלן
שלום גניש. פלאטו העמיד את החווילה בתור
ערבות להלוואות שנטל מגניש, והתוצאה היתה
שהוטל על החווילה צו עיקול, ובית־המישפט
הורה שהיא תוצא למכירה פומבית. המחיר
המבוקש 2,5מיליוני דולרים — קצת יותר
ממיליארד לירות.

אך לפלאטו באה הצלה ממקור בלתי־צפוי.
כונס הנכסים, שמונה לבקשת נושיו של פלאטו־שרון
בצרפת, מתנגד למכירת החווילה, בטענה
שהדבר יפגע בזכויותיהם של הנושים הצרפתיים.
ער שיסתיים המאבק בין הקבלן הישראלי ובין
הנושים הצרפתיים, יוכל פלאטדשרון להמשיך
ולהתגורר בחווילה, עם אשתו, בנו ואמו
הקשישה.

התוצאה תהיה שאוכלוסיית המועצה
המקומית סביון תגדל, אך אין חשש שהמקום
ייעשה אכסקלוסיבי פחות. חווילה קטנה בסביון
אפשר לקנות היום — בתנאי שתוצע למכירה
— ב־ 250 עד ל־ 300 אלף דולר. חווילה גדולה
יותר, שיש לרשותה שטח אדמה של 5דונם,
אפשר להשיג תמורת 500 אלף דולר.

ד י 114111 *111 נבנה ורוהט על־פי סיגנונו המיוחד של
1 11 1ו 114 פלאטו־שרון. בתמונה נראית אשתו של
פלאטו־שרון צועדת על־פני השטיח הפרסי בקומה העליונה, כאשר

מ אחוריה ת מונה שלידאלי ופיסלי ברו מ ה, ומשני צידיוז,
גרמי־מדרגות המוליכים לקומה התחתונה. בתמונה משמאל: שמואל
פלאטו־שרון. הבית הגדול בסביון עוקל על־ידי בית־המשפט.

לכאורה, עלולה האפשרות הזאת של חלוקת
החלקות, להוריד את ערך הנכסים בסביון, משום
שככל שיירבו התושבים, יהיה מקום היישוב הזה
״אכסקלוסיבי״ פחות.
למעשה, אין לחשש זה על מה לסמוך.
במיקרים רבים יפוצלו החלקות כך, שבעליהם
יתנו את מחצית החלקה לבניהם או לבנותיהם, גם
כדי למנוע תשלום מיסי־השבחה גבוהים. אך גם
אם יימכרו החלקות, אין חשש שהן יימכרו
לפיליפינים או לערבים העובדים בסביון, וגם לא
לישראלים מן השורה. המחירים הם גבוהים מאוד,
ואפשר גם לשער שתושביה המכובדים
והעשירים של סביון ייבחרו בקפדנות רבה את
שכניהם.
סביון גם שומרת היטב על ריחוקה משכניה
ועל פרטיותה. בינה ובין קיראון הסמוכה מפרידה
גדר גבוהה ושדירות ברושים צפופות, ואין ררך

המחברת בין שתי השכונות.

שלמה פרנקל

איזו מחלה נויסתח־ית משתוללת בכנסת
ומה חזשכים כמפ״ם על יוסי שריד
מחלה מיסתורית בכנסת.
היא פרצה בקרב
הכתבים הפרלמנטריים. התחיל
בה יוסף וקסמן ממעריב,
שאושפז אחרי התקף־לב.
אחריו אושפז מסיבה דומה חברו
לעיתון יהושע ביצור. לפני
שבועיים אושפז, אחרי שלקה
בהתקף־לב, חגי אשד מדבר.
כאשר חש השבוע יצחק שור
מעל המישמר ברע, שלחו אותו
חבריו בבהילות לבית־החולים.
הם אמרו שאם יתברר שגם הוא
לקה בליבו, הם ידרשו להכיר
בהתקף־לב כמחלה מיקצועית
שבה עלולים לחלות כתבי־הכנסת.
אחרי
התרגיל שעשה ח״כ
משה שחל בעת הדיון על
תיקון חוק ראשי העיריות״
כאשר נעל במפתיע את הישיבה,
הוא זכה בכינוי חדש: שד משחל.
שחל אמר לאחרונה שהוא
חייב להתוודות על כר שלא היה

הנשיא הפורש יצחק נבון
היתה תלויה תמונה של דויד
בן־גוריון, שנבון היה בעבר
מזכירו האישי. נבון לקח עימו
את התמונה כשעזב את המישכן.
הרצוג תלה שם תמונת צילום
של שחפים, שאותה צילמה
הצלמת האמריקאית ג׳יל רובין
שנרצחה בחוף מעגן מיכאל
בתחילת ההתקפה על אוטובוס
אגד בכביש־החוף לפני חמש
שנים.
אחד התפיקידים הראשונים
של רעיית הנשיא היא לשמור
על האוכל המוגש לו. מאז אושפז
הרצוג אחרי התקף־לב הוא
מקפיד על אכילה דיאטתית,
ואשתו מקפידה שלא יסטה
ממנה.
לפני שקיבל התקף־לב נהג
הרצוג להתעמל ולעשות סאונה
עם קבוצת חברים במלון בתל־אביב.
עתה, אחרי שנכנס לתפקידו
החדש, הוא בא להיפרד
מחבריו. הם ערכו לכבודו מסיבה

מישיבת המערך בתל-אביב
לירושלים בליוויית ח״ב מפ״ם
ויקטור שם־טוב. סיפר
דיניץ :״שאלתי אותו: כשתיפרדו
מהמערך, תיקחו אתכם את יוסי
שריד? ענה לי שם־טוב:
השתגעת? אנחנו מיפלגה מסודרת.
אצלנו אין שיגעונות.
אנחנו ממושמעים.״
הדוגמנית קארין דו־נסקי,
העובדת כיועצת־יופי,
נשאלה מיהם לדעתה הח״כים

המין הנשי היא בחרה באורה
נמיר.
הפרקליט צבי לידסקי
היה אורח מישפטנים מארצות־הברית
שבאו לבקר בארץ.
בקוקטייל שנערך לכבודם פגש
לידסקי בעורך־הדין הנרי
רוטבלט המתמחה במישפט
פלילי ניו־יורק. האורח סיפר
ללידסקי שהוא נעזר בשירותי
פסיכולוג כדי לבחור את
המושבעים. המישפטן התל־אביבי
ענה לו :״אצלנו לא צריך
עזרת פסיכולוג. כל לקוח הוא
על תקן של פציינט.״
שר־האוצר יורם ארי־ד^ר
הפעיל לחצים כבדים כדי
להתראיין בתוכנית מוקד שעב־

תוכנית מיועדת ליום ירושלס
ואושרה על־ידי הוועד־המנדל
של רשות השידור. חבר־הועד
סאון, אהרון המנהל,
שהתירוץ הגיע לאוזניו שזל:
״מה, ליום ירושלים לא מצאו
משהו טוב יותר מאשר
מוקדי״הוא טילפן לחברי־זזוועד

מיכה ינון ואהובה מרון
וביקש שיצטרפו ללחציו כרי
שארידור יוכל להופיע בתוכנית.
חבר־ועד אחר, הד״ר לתיק־

שורת ישראל (רוליק״) פלג״
התקנא בכוכב הטניס הישראלי
שלמה גליקשטיין. פלג,
דובר סיעת המערך בכנסת, צפה
בשבת שעברה במישחקו של
הטניסאי במרכז־הטניס בר־מת־השרון.
מייד אחרי המישחק

ןןןןו \ ך | ןעןןך ׳ ן ך 1גיזבר ההסתדרות עולה על גבו של סוס־רכיבה(למעלה) ,ח־כ העבודה רפי
11 11111 11 אדרי מספס עם בנו לירון על סולם ספורטיבי(מימין) ואילו גידעון שגיא,
חבר הוועדה־המרנזת של ההסתדרות משתעשע על״גבי גלגילות. בל הכבודה היתה אורחת יום־ספורש
של ״נעמ״תי שנערך במכון ויגגייס. מזכ״ל ״נעמ״ת׳ מאשה לובלסקי(למעלה, מימין לאלמוזליגו) וח׳כ
שושנה״ארבלי־אלמוזלינו, אשתו של גיזבר ההסתדרות, צפו בו מטפס על הסוס. לפני שיצא לרכב.

תקיף יותר נגד המילחמה
בלבנון. הוא גילה שלאחרונה,
אחרי שבני מישפחה ששהו
בלבנון תיארו לפניו מה מתרחש
שם, הוא הגיע למסקנה שהיה
עליו לצאת נגד המילחמה ללא
כל התחמקויות.
אחד השינויים הראשונים
שנעשו במישכן הנשיא, אחרי
כניסת אורה וחיים הרצוג
לבניין, היה מיקום התמונות המקשטות
את המישכן. אופירה
נבון הציבה בזמנו. באולם
קבלות־הפנים את תמונות רעיות
הנשיאים הקודמים. רעיית הנשיא
הטרי החליטה שמקומן יאה
יותר בלישכת רעיית הנשיא, והן
הועברו לשם. בלישכתו של

צנועה ואיחלו לו בהצלחה
״מהחברה שאתה מכיר אותם
ממערומיהם.״
השגריר הראשון שהגיש
את כתב־אמנתו לנשיא החדש
היה השגריר האיטלקי. נבון נהג
לצאת עם סיום קבלות כתב
האמנה אל המישמר, ללחוץ את
ידי מפקד־המישמר ולבקש מ־תיזמורת
המישטרה לנגן נעימה
על פי בקשתו. אצל הרצוג היה
הטקס קצר ותכליתי, ואחרי סיומו
פנה הנשיא החדש ללישכתו.
שהופעתם מרשימה במיוחד.
האם ממתינים ממפ״ם
לפרישת יוסי שריד ממיפלגת
העבודה? בערב־ראיונות סיפר
שימחה דיניץ שהוא נסע

דונסקי הצביעה על השר יצחק
מודעי כמי שהופעתו החיצונית

מרשימה ביותר ,״אולי מפני
שהוא היה מנכ״ל רבלון.־ בקרב

רה. כאשר פנו אנשי השר
ליעקב אחימאיר, התברר
שהתוכנית הובטחה לטדי קד
לק. כאשר פנו למנהל הטלוויזיה
טוביה סער, הוא הסביר שה
הוא
מיהר למישרדי המרכז
והזמין מיגרש למישחק באמצע
השבוע.
כאשר התקיים דיון

בעיריית תל־אביב והוזכרו בו
עניין שביתת המורים היתה
לחנן בן־יהודה, מנכ״לקח
תל־אביב לפיתוח שהוא גם יועץ
ראש־העיריה קושיה: אם כל
תלמיד ישלם 600 שקל, הוא
יוכל להיכנס לכיתה?
רות דיין, השוהה בהודו,
התבקשה לתת העתק מסיפרד,
האוטוביוגרפי ואולי. היא הסבירה
שלצערה אין לה אף לא עותק
אחד מהספר, כי היא נהגה להעניק
אותו במתנה לילדיה בכל
פעם שהם נישאו .״אך הם
מתחתנים כל הזמן,״ אמר רות
דייו•
המנהל האמנותי של
תיאטרון חיפה, עומרי ניצן,
ידוע כשונא בעלי־חיים. כאשר
הוא בא עם צוות מהתיאטרון
שלו לקיבוץ יגור, שם הוצג
המחזה הניצול, הוא נאלץ לשבת
בקהל לצידו של כלב זאב ענק.
ניצן מצא את עצמו מלטף בחיבה
עזה את הכלב ומכוון אותו לפתח
היציאה של האולם.
צלם־האופנה מייק גנור
פתח השבוע תערוכת צילומים
הנקראת צילום בשחור. האופי
נאית ליאת נישרי, החליטה
להפתיע אותו ואירגנה את כל
חבריו כדי שיופיעו בתערוכה
בבגדים שחורים, הצבע האהוב
על גנור.

לפגישה של כתבי בתי-
העולם הז ה 2385

המיעפט עם מפכ״ל המישטרה
אריה אי ^ צן איחרו הכתבים
בחצי שעה. המפכ״ל הציץ בהם .
— ואחרכך פלט בחיוך :״איני מבין
מדוע איחרתם. נקים ועדת
חקירה.״

ראש עיריית רחובות
יחזקאל חרמלך נקלע למצב
מביך. מועצת־העירייה החליטה
להעניק תואר אזרחות־כבוד של
העיר לפרופסור מיכאל סלע,
נשיא מכון וייצמן. תוכנן לערוך
את הטקס בנוכחות שרים
וח״כים. הרמלך עצמו הבטיח
י־* למישלחת מהיידלברג — העיר
התאומה של רחובות בגרמניה,
שהטקס ייערך בנוכחותם, מפני
שבין שתי הערים נחתם חוזה
שיתוף לפעולה מדעי. ביקור
המישלחת נקבע ליום שבו מונה
הנשיא, ואי אפשר היה לשנות
זאת. האורחים הישראלים
החשובים לא היו יכולים להגיע,
אך הרמלך לא נראה מדוכדך,

כן־נר לעבודה בגלי־צה״ל.
ביום חמישי שעבר היה ליבני
המרואיין האחרון בתוכנית־הבוקר
על התחנה הצבאית נכון
לעכשיו. בן־נר יצא לשנת
חופשה מהרדיו והוא יעבוד
בדבר.
איך יודעים שהגיע הקיץ?
המיסעדה המפורסמת בשייח־מונים
נפתחת מחדש. איש לא
האמין כשראה השבוע את אריה

(״פלוגי״) פלוגה, אלכס של בשמו אמנון הידוע
(״שיקה״) עם מעדרים ומגרפות
בידיהם. המיסעדה המיוחדת
במינה נמצאת בחצר ביתו של
שיקה, והשלושה עמלו במרץ
כדי לנקות את כל העשבים
השוטים והקוצים שגדלו פרא
בגינה במשך החורף. בתוך
שלושה ימים היה המקום נקי
ופורח. הפתיחה היתה צנועה, אך
מנסיון הקיץ הקודם יש לצפות
להמשך סוער.

| | 1ך 1ק \ 1111ך 1הדוגמנית היפהפיה מעיפה מבט מחיייד מעבר לסוודר פסים צבעוני
111 11\ #1 1111 111/שעטף אותה. מארש, שהיתה דוגמנית מבוקשת מאוד, וששבה לאחרונה
מארצות־הברית אחרי שהייה ארוכה, זוכה בעבודה רבה על המסלול, וכמובן מבוקשת במסיבות בעיר.

אבוהם ותם

המנהל החדש של האולפנים המאו חדים
בהרצליה צולם על״ידי צוות
האולפנים לסירטון־פירסומת טלוויזיוני שלהם. רותם, לשעבר
ראש אגף־הדרכה בצה׳ל, נתפט בעדשת המצלמה כאשר הוא זולל
במטיבה שנערכה לכבוד! לרגל כניטתו לתפקידו האזרחי.

מסיבה לכל אנשי התיאטרון.
היא הכינה לאורחים שיבעה סוגי
עופות ממולאים: בשזיפים, בגזר
וצימוקים, בלימון, בשקדים,
בקוקוס, בקארי ובמישמש. המנהלת
האמנותית של התיאטרון
פנינה גרי הביאה מוס שוקולד
תוצרת־בית, ואשת יחסי־הציבור

של התיאטרון דפנה אם הביאה
עוגת־שקדים ענקית.
ועדת־החוקה של הכנסת
התכנסה ביום הראשון שעבר
בתל־אביב, כדי לדון בתיקון חוק
אוריאל לין, הנוגע לבחירות
ברשויות המקומיות. הח״כים
ישבו בבית מיפעל הפיס

— 1ך | ך |1111 1המשורר, מחזיק בידו פרח שקיבל
11 #11/ 111111 ממעריצה צעירה בתיאטתן חיפה.
חנות־הטפרים של התיאטרון. ,פרוזה׳ ,שבניהולה של מידה ורדי,
הזמינה את עמיחי למטיבה. כשהגיע הוא גילה שהכינו לו
מטיבת-הפתעה ליום־הולדתו ה .49-האורחים באו למטיבה
כשבידם טפרי-שירה של עמיחי והמשורר טיפר טיפורים אישיים.
,״השתתפות השריס היתה נותנת
כבוד אך הבטחה צריך לקיים.
* אלה הם החיים, לא?״
יצחק ליפני היה האיש
שהכניס את הסופר יצחק
העולם הז ה 2385

אחרי שקיבלה את פרס
מאיר מרגלית על עבודתה
בתיאטרון, ערכה השחקנית מנהלת פורת, אורנה התיאטרון לילדים ולנוער,

| \ 11X1*1לדןר 1ך התמלילן, מצביע על צינור־המים
\ 11/ 1 1 1 1 7111 1לכיבוי-אש. גולדהירש כתב באח רונה
ספר-הדרכה על מישחק הכדורסל, בשיתוף עם טל בדודי.
כאשר אמרו לגולדהירש שזהו ״ספר מדליק ׳,ניצל גולדהירש את
עמידתו ליד המיתקן והציע להשתמש בצינור כדי לכבות הדליקה.

ובשעת הצהריים הם ביקשו
לאכול. יושב־ראש הוועדה, ח״כ
הליברלים אלי קולאם, הכין
למגישה צ׳ק אך היא סירבה
לקבלו .״אני מכירה את הליכוד.
עד מחר הצ׳ק לא יהיה שווה שום
דבר,״ היא טענה.
באותה ישיבה הופיע בפעם
הראשונה הח״כ הטרי חיים
רמון. חבר הוועדה מחרות,
מיכאל קליינר, בירך את יריבו
החדש ״מתוך תיקווה שבירכותי
לא יערערו את מעמדך
במיפלגתך.״ הסתבר שהשניים
מכירים עוד מראשית שנות
השיבעים. כאשר היה קליינר
יושב״ראש אגודת־הסטודנטים
באוניברסיטת תל־אביב, היה
רמון יושב־ראש האופוזיציה
מטעם העבודה.
בהתלקח הדיון סביב
הרעיון שלין יעבור לחיפה ויוצג
כמועמד הליכוד לראשות
העיריה, העיר אחד הח״כים:
״הבעיה של ירם ףז רום היא
שאין בחיפה מעון של גברים
מוכים.״ ח״כ חרות יוסף רום
התנגד לתיקון החוק מפני שאז
לא תוכל אשתו יעל להציג את
מועמדותה לראשות העיריה
מטעם הליכוד.
הזמר יהורם גאון הופיע
לפני עובדי רשת הסופרמרקטים
קו אופ במשך כשעה. מחיר
הופעה בסדר גודל כזה הוא 5000
דולר, אך הפעם הופיע גאון
בהתנדבות. הסיבה — אחיו
בנימין הוא מנכ״ל רשת
הסופרמרקטים.

בלונים

סאת דניאלה שמי
הממשלה הבטיחה את
עתידו של סעד חדד.
והפירסומאי שאסף אבנים
בירושלים כמעט נעצר
הפרסומאי יורם ברגע
כמעט נעצר על־ידי שוטר
ירושלמי. ברנע בא מתל־אביב
כדי לאסוף אבנים קטנות
שנועדו לאירועי יום־ירושלים
בבית־הספר שבו לומד בנו. הוא
עצר את ריכבו ליד ערימת
אבנים והחל למלא את תא
המיטען שלו. שוטר שעבר
במיקרה במקום הודיע לברנע
שהוא לא יאפשר לו להשליך
אבנים בירושלים. ברנע הצליח

אביב ובידו מכשיר־קשר מזמזם
שבו הוא מעביר הוראות לעובדי
מישרדו הנמצא לא הרחק מבית־המישפט.

פסוקי
השבוע
• שר הפנים יוסף בורג, על
ההסדר בדרום־לבנון :״לא בגדנו
בסעד חדד. אנו משלבים אותו
במערכת היחסים והכוחות״.

ע ח 1! 1 4 | 1ךמתקוג אל המחזאי מרשיו שרמן

( 1 1\ 11 1111 1 1משמאל) עד למרחק הענקת נשי קה.
אחימאיר הינחה ערב״דיון על ההצגה. העקומים״ ,המועלית
בתיאטרון חיפה. המחזה עוסק בהומו״סקסואלים שנרדפו אף הם
על״ידי הנאצים בימי מילחמת״העולם השנייה. שרמן, המצהיר על
היותו הומו״סקסואל, בא לחיפה כדי לצפות בבכורת המחזה
ולקחת חלק בדיון שהתפתח אחר״נד. הוא סיפר בדיון שהוא ערך
תחקיר מקיף על מה שעבר על ההומו״סקסואלים באותה תקופה.
להשתחרר מהשוטר רק אחרי
שהצליח לשכנעו שהוא אוסף
אבנים מסיבה אחרת, ושאין לו
כל כוונה להשליכן על מישהו.

מנהל הטלוויזיה טוביה
סער, מפיק כולבוטק רפי

גינת והאמרגן הפרטי הגדול
חיים סלוצקי, נוהגים להיפגש
מדי יום שישי בתל־אביב ולאכול
ביחד. בפעם האחרונה הם לא היו
מרוצים. הם אכלו במיסעדה
סינית בצפון העיר ושילמו עבור
הארוחה 55 אלף לירות.

סאלי וסס לואיס בסקס פתיחת הקונגרס הציוני

התל־אביבי הפרקליט מנשה בר־שילטון, המתמחה
במישפטי־אישות, עמוס כפי
הנראה בתיקים. אחרת אין זה
מובן מדוע הוא מסתובב ב־מיסדרונות
בית־המישפט בתל

שר־הבריאות אליעזר
שוסטק, על הנ׳׳ל :״לא בגדנו
בחדר. אנו, ברוך השם, סוככנו
עליו״.
• שר־העבודה־והרווחה אהרון
אוזן על הנ״ל :״מעולם לא
בגדנו באיש. נתנו לו תפקיד
מכובד. אצלנו, בצה״ל, מתחלפים
אלופים מתחלפים רמטכ״לים~ ,
ורבי־סרנים כמו חדד יש לנו
בצה״ל בטונאז׳״.
• שר־החוץ יצחק שמיר
על הנ״ל :״לא זנחנו אותו. יש
לנו עבורו עוד תוכניות אחרות.״
• שר־האנרגיה־והתשתית יצחק
מודעי :״הבטחנו את
עתידו. אס לא יאות לקבל את ־*״
התפקיד המוצע לו — כל
האלטרנטיבות פתוחות לפניו.״
העולם הזה 2385

למה שדק הצרפתים יחנו מהחיים?
להגיש לשולחן. גבינת ״טל העמק
מתאימה להגשה בכל הצורות. כדאי
להגישה בתוספת פירות או ירקות.
בתיאבון!

מגש קוקטייל.מגש עם פרוסות
טל העמק הוא מוקד משיכה בכל
קוקטייל ומסיבה. אפשר להוסיף ליד
הפרוסווגקרייקרים, פימת או ירקות.

כריך דיאטה. בין פרוסות חסה וצנון,
מכניסים פרוסות של גבינת טל העמק
כורכים בפרוסות דקיקות של לחם
שחור מחיטה מלאה. בתיאבון.

מגבינות היוקרה של:

תנובה

החורים הגדולים הם סימן ההיכר המיוחד של ״טל העמק״ .לגבינה זו המיוצרת במתכונת דומה לזו של ה״אמנטל״
השוויצרית, יש טעם מיוחד במינו -עדין ומתקתק מעט.

הורו ס הו ס מרים ב1י מי1י

מזר החודש:
שור לאיזה מזרות
מתאים מזר
שוו וממ
נדא׳ רו
רהתוחק

תאומי ע ם שור
תאומים הם בני מזל אוויר, בעלי גישה
קלילה לחיים, לא כל״כד מתאימים לשור,
שמתיחס לחיים בכובד וברצינות. השור
רוצה להרגיש שבן־הזוג שיין לו, כרכושו
הפרטי שאפשר לאחוז בו ולהיות בטוח שלא
יעלם. אך התאומים תמיד ישאיר אותו
בהרגשה שעוד רגע הוא עומד להיעלם. הרי
קיימים גם מזלות אחרים, וגם אותם על
בן־תאומים להכיר ואולי אף לנעות. השור
יתהלך בהרגשה מתוסכלת, ביחוד כאשר
יאמין בכל פעם מחדש להצהרות ולהבטחות

ההומור, טוב־הלב ובעיקר האהבה לבית
ולמישפחה -כל אלה יתאימו לגישתו
ולתפיסתו של השור. האהבה לבישול
וההנאה מעצם הישיבה במטבח משותפים
לשניהם. אולם הסרטן הרבה יותר רגיש
ופגיע, לכן על בן מזל שור להתחשב בו
ולקחת בחשבון, שיש בקרים שבן־זוגו
ה״סרטני״ מתעורר במצב־רוח רע כמעט ללא
סיבה מובנת. ואז עליו להתעלם מכך
ולהמשיך לסדר־היום. תוך כמה שעות
הסרטן שוב חוזר לעצמו.

אריה עם שזר
אריות ושוודים נמשכים לעיתים קגרובות
האחד לשני. הם מתלהבים איש מחברת
רעהו ועשויים לפתח קשר חזק. אך גישתם
לחיים שונה מאוד ועלולה לגרום לעיתים
לזעזועים, למריבות, לניתוקים ולחזרה איש
לזרועות רעהו. הבזבזנות של האריה
ואהבתו לבילויים די זרים לשור, קשה לו
להתרגל לגישה קלילה כזו, ולחוסר הדאגה
של האריה למה שיקרה מחר. אריה ושור
עלולים לריב ביניהם על השילטון, למרות
שבדרך־כלל השור מוכן לתת לו לאריה
לשלוט. אך אם השור ייתפס לעקשנותו
המפורסמת, איש מהם לא יוותר.

שור ע שור

בן סוטן מתאים ישוו, שבחנותו הוא מדגיש
בנוח. את הדגים ינור השוו רהביא ריד
דמעות. הזיווג הכי מוצרח הוא שוו עם גדי
הבלתי־פוסקת מרגיש ביטחון ליד השור,
שכמעט שום דבר לא מוציא אותו מכליו. לא
מפריע לו שבן־זוגו רוטן ורוגז, הוא ממשיך
בענייניו כאילו לא קרה דבר ונהנה
משירותיו של בן־זוגו הבתולה ומפעילותו
הבלתי-פוסקת. מה שחשוב: השור אינו
משתעמם ומרגיש נוח שלא הוא זה שצריך
לדבר כל הזמן.

נלאזגיים עס שור
משיכה חזקה יכולה להיות בין שני מזלות
חשובה לשניהם באותה מידה. אם כי בשעת
מבחן קרוב לוודאי שהשור יפגין יותר כוח
סבל ונכונות לשאת על עצמו קשיים. שניהם
נמשכים לאמנות, הצד האסתטי חשוב להם,
הם לא יסבלו סביבה רועשת ושכנים לא
נעימים. ובכל זאת אם הם יחיו ביחד, הם
עלולים להיות די מתוסכלים. המאזניים
ירגיש שהשוד לא נותן לו די חופש וכמעט
חונק אותו מאהבה ומצורך להרגיש שהוא,
המאזניים, שייך לו. השור לא יבין את
הצורך של המאזנ יים להתחבר ולהתחבב על
נל העולם, הוא עלול לצפות ולחכות כמעט
נל חייו שבן־מאזניים יתן לו תחושה שהוא
אכן שייך לו -אך דבר כזה קרוב לוודאי
שלא יקרה.

ש 1רעםבת 1ל ה

^!קרב עםש 1ה

בן סרטן מתאים לשור, בחברתו הוא
מרגיש נוחיות ואושר. החמימות וחוש־

שניהם משתייכים למזלות האדמה, וטוב
להם האחד עם השני. שניהם חרוצים,
חסכנים ומתייחסים לחיים במלוא
הרצינות. השקט והשלווה שמקרין השור
נחוצים לבתולה כאוויר לנשימה, הבתולה
עם העצבנות, המתיחות והביקורת

הקשר ביניהם יכול להיות חזק וממגנט,
:יחוד בהתחלה. המשיכה שיכולה להווצר
7יא כל״כך חזקה, ששניהם יהיו בטוחים
;וסוף ־סוף מצאו את בן־הזוג המיוחל. אולם
:חיים עצמם יהיה להם קשה להסתדר
(המשך בעמוד 122

בתחילת השבוע תהנו מפעילות מרנינה
בשטח הרומנטי. כדאי לצאת מהבית
ולהתארח אצל ידידים
משכבר. אתם עשויים
להיפגש עם אנשים
שלא הכרתם ולפתוח
ברומן חדש. קשרים 1 מסובכים ומכבידים
כדאי לסיים כעת ול1
1 (1 1
התכונן לפתוח דף
חדש. לקראת סוף
השבוע אתם תהיו יותר
אימפולסיביים ונוטים
להתפרצויות. כדאי להזהיר במיוחד את
אלה שנוהגים. חשוב שלא תתעצבנו.

ידידים עלולים לאכזב אתכם. בידקו
היטב עם מי אתם מתרועעים ועל מי אתם
מתכוננים לסמוך. בבית
המצב די מתוח,
בני־הזוג לא מוכנים
לבוא לקר א תכם וזה
גורם למצב־רוח קשה.
בעבודה תצטרכו לה יות
זהירים מאוד. אל
תגלו את תוכניותיכם
;21 ביוני -
לעתיד. מישהו מנסה
כ 21 ביו לי
לחתור תחתיכם, ובר גע
זה לא כדאי לתת
אמון. בשטח הרומאנטי תהיו כל־כך
מושכים, שאיש ל א יוכל להתעלם מכם.

אי״הבנות בענייני כספים יטרידו אתכם.
אתם נכנסם לחובות בגלל השקעות לא
נכונות או בגלל נסיעה
לחו״ל, או קישרי״עס־קים
עם חו״ל. בעבודה
תפגשו מישהו שמאוד
ימצא חן בעיניכם, אך
משהו יפריע ליצור עי-
מו קשר. חכו כשבוע-
שבועיים, ותוכלו לפ תוח
בקשרים חדשים.
לקראת סוף השבוע
תרגישו די עייפים
ומדוכאים, בגלל עומס אחריות וחוסר״
יכולת להחלים בנושאים מישפחתיים.

השבוע תתכוננו לעומס עבודה בלתי־רגיל.
תיאלצו לקחת על עצמכם יותר ממה
שאתם מתארים לעצמכם
ברגע זה. בת-
חום־האהבה עדיין יש
אי־הבנות, אולם א תם
מוצאים חן בעיני בני
המין השני, ותקבלו
המון הצעות לקשר,
ותוכלו לצאת מה21ב
דצמבר -
בדידות שכל־כך העי19
בינ 1א ר
קה עליכם לאחרונה.
תוכניות לנסיעה לחו״ל
נראות רחוקות ובלתי־מציאותיות. זיכרו
את הנסיעה -הי א אכן תצא לפועל.

א תם חייבים לסדר את כל העניינים
הכספיים במהירות, אל תזניחו את מה
שדורש טיפול, מכיוון
שזה עלול להקשות
עליכם מאוחר יותר. הרומאנטי בשטח
אתם תמשיכו להצליח.
כנראה שבזמן הקרוב
תיאלצו להרבות בנ סיעות
כדי לפגוש את
בן־הזוג. עליכם להיות
זהירים בדרכים ולהיות
מודעים לסכנות.
השבוע בני המישפחה יזדקקו לעזרתכם
מאוד -שימו לב והתייחסו לרצונותיהם.

אתם חשים איזה עצבנות וחוסר״שקט
באוויר, אך למעשה אין לכם מה לדאוג. עומד מצב־הרוח
להשתפר, רכל מה
שעליכם לעשות זה
להעיז לבצע כל מה
שאתם מתכננים. הע בודות
שאתם עושים
מבוצעות בצורה טובה
יותר משל האחרים,
21 ביולי -
ולכם לא נעים להרו
2ב או גו ס ס
אותן. אתם חייבים
להתגבר על הביישנות
ולקדם את ענייניכם. שטח האהבה עדיין
מעסיק אתכם בצורה אינטנסיבית.

בבית ניכרת מתיחות -בן־הזוג אינו מוכן
לבוא לקראתכם. אתם אינכם אומרים
דבר ומחכים שהוא
ישתנה. עדיף שתעירו
את תשומת־ליבו להר-
גשתכם ותבקשו את
עזרתו. בעבודה אתם
חשים בעצבנות. עובדים
אחרים חותרים
נגדכם ומדברים מאחרי
גבכם. אל תקחו
ללב. תוך שבוע תדעו
משהו חשוב שיהווה
נשק נגדם. תלמידים יצליחו בבחינות, א ם
כי עליהם להיזהר שלא לעזור לחברים.

השבוע תוכלו סוף־סוף לצאת מהבית
ולחדש את הפעילות החברתית. ידידים
ותיקים ממתינים לכם
ואינם מבינים מה
קורה לכם. תכנן טיול
או נסיעה וזה ישנה
לגמרי את מצב־הרוח
ויוסיף המון עידוד.
עיסוק בספורט יוסיף
להרגשתכם הטובה
£91ו5£1ו 1 9 6 2
ויתרום לבריאותכם.
אל תתעצלו. מהשבוע
הבא רצוי לשמור על
דיאטה ולשמור על תפריט צמחוני או
טיבעוני. זה ממש יגביר את כושרכם.

הקשיים בעבודה גורמים לכם למתיחות.
אינכם יכולים להשתחרר ממנה ומביאים
אותה הביתה. זה
מביא למריבות עם בן
או בת הזוג, וזה דווקא
בתקופה שבה• הקשר
מלתחיל להיות לכם
חשוב. השאירו את
המתח של העבודה
בעבודה, והשקיעו את
מירב הסבלנות בבית.
? 2בנו במבר ־
20בדצמבר
מיכתב מחו״ל, שבו יש
מידע מאוד חשוב
בקשר לקריירה שלכם. מתעכב, אך תוך
כמה ימים יגיע ויפתור בעייה חשובה.

תחום המגורים גורם לכם צרות -אינכם
מרוצים מהמקום שבו אתם גרים. השכנים
מרעישים, מדליקים
את הרדיו בקולי־קו־לות,
מקימים רעש
בחדר־המדרגות ומקשים
על החיים. ובכל
זאת, ברגע זה אי־אפ־שר
לעשות כלום: בן־
הזוג לא מוכן לשמוע
19ב פב רו א ר
על שינויים ובעצם הוא
20במרס
צודק, הוא יותר מעשי
ורואה את המצב
לאשורו. תוך שבוע־שבועיים השכנים
יירגעו ותוכלו לחזור לשקט שלכם.

בתחילת השבוע תחושו עדיין עייפות
ולאות, אולם בכמה שטחים המצב כבר
יהיה יותר טוב. בשטח
העבודה ממש לא
יכולים בלעדיכם. יכו לת
האירגון הטובה
והזריזות שבה אתם
עובדים יזכו אתכם
בשבחים. צפו בקרוב
להצעת עבודה מעניי ו
2ב מ אי ־
נת. זה הזמן לגלות
20ב׳ ו ני
שוב יוזמה חדשה.
קרוב לוודאי שלא
יסרבו לקבל הצעותיכם. ענייני כספים מ שתפרים.
מוקדם להיכנס להתחייבויות.

ססוחיס
שור הטו ע

סוסן

)וויו 11

נסיעות שהתעכבו עדיין ל א יוצאות לפועל,
אך מאוחר יותר גם זה יסתדר. ברגע זה
התחום החשוב הוא
המיקצועי. התחום בתקופה זו כדאי שתיקחו
יוזמה ותתחילו
לבצע שינויים בעבודה.
אל תשימו לב להערות
ולביקורת של עובדים
פרשיות־אחרים.
אהבה
חדשות עדיין
אינן מוצאות א ת בי־טויין
המלא, גם אינן
נותנות א ת תחושת והרגיעה, אך תוך ימים
ספורים תבואו על סיפוקכם המלא.

1תו1ח

אלה. יש להם הרבה מן המשותף, הנוחיות

אנשים במזל שור נחשבים לאנשים נוחים
בדרך־כלל, הם מוכנים לוותר לזולת כדי
לשמור על השקט. אך מה קורה כשהם
נפגשים ומחליטים לחיות ביחד: שור עם
שור מסתדרים לא רע, חלק מהבילויים יהיה
קשור ביציאה למיטעדות או בהכנת
סעודות בלתי נשכחות. שניהם יאהבו
להאזין למוסיקה, ובבית תשרור שלווה עד
אותו הרגע שמישהו מהם יתעקש על משהו
4.4יעורר 444, 1*.
בשני עקשנות יותר גדולה,
. 41 מיד
_ זהואז מי יודע כמה זמן זה יקח עד שיגיעו
למסקנה שהשלום יותר חשוב להם.

החגיגיות של בן התאומים, שבאותו רגע
הוא אכן מתכוון למלאן. אולם כשהשור
מתרחק מהעין, הוא גם רחוק מלבו של בן
תאומים

נ1־1

הו רו ס קו פ
(המשך מעמוד )21

האחד עם השני. הדקדקנות
והכניסה לפרסים של העקרב
עלולה להכביד על השוד, למרות
שהוא מסוגל ממש להעריץ את
בן־זוגו על כישרונותיו ועל גישתו
הרצינית לכל דבר. אן העקרב
ידרוש מהשור לוותר על נוחיותו,
וזה לא יהיה מסוגל לנד. הגישה
למין גם היא שונה מאוד, השוד
אינו מחפש התנסויות חדשות
לבקרים, ואילו העקרב סקרן
ומחפש חידושים והמצאות בנושא

מאדו נדיב אבידן
מאוזן
.1למרות שהכלי נשמע
נעים בהחלט לא סימפטי ()3
.3כשהמסעדה סגורה מה
עלול לעשות עובר קזינו רעב?

ק שתעם עחר

.9יש חריץ לא מקובל על
הלוח ()4

הם מאוד שונים האחד מהשני,
ובכל זאת די טוב להם ביחד. לשור
קשה להבין את תפיסת״העולם של
הקשת, אך הוא נהנה מהשיחות
ומהשקפת־האינסלקטואליות
העולם
הרחבה של הקשת.
חוסר־הרכושנות של הקשת
מדהים את השור ומושך אותו
אליו, זה שהקשת לעולם אינו דואג
למה שיקדה בעתיד, נוסך בשור
ביטחון ומוסיף לו אופטימיות
ושלווה. השור נותן לקשת הרגשת
יציבות ושקט, ובכל זאת חייהם
המשותפים לא קלים בגלל חוסר
הבנה בסיסי ביניהם, משום
שהצורך החזק של הקשת לחופש
ולעצמאות כמעט פוגע בשור.

.10 כשאשוב אשיב לו כגמולו
על שאינו מפרגן ()4
. 13 הזמרת
הרעיון ()3

חזרה

להוגה

.14 וי! רותח! אבל לא יהיה
לחוץ(מ) ()6
.15 כשהוא חוזר מהסופר
הוא מכריז: רן בוק, אבא 5,3
.17 קופסה לבחירתך ()4
. 18 כנראה שלתנאי ברמת
השכלה זו היתה פעם הופעה
יותר מרשימה ()4
.20 הפייטרים שזכו לנצחון
מלכים ()8

גדי עם שור

.22 אולי יודע לעשות כסף,
אבל במוסיקה הוא לא מי יודע
מה(מ) ()5
.24 המרכז שלי בצהל ()3

פתרוןתשסיופן 2383

ו 1 0 0 1 ]1[2ו 5ת 3מ

.25 הפחתת במקצת את מכאוביה

.9ברכה! שמענו שהשחיין
הגרוע נעלם ()3,4

.26 הנפח ביצע עבודתו למרות
שהבהמה כבר מתה ()4

.11 רק שתי נקודות מבר־קוביץ?
זה מספיק ()2

.28 המשורר מופיע בתיאטרון

.12 בעקבותיהם בדיוק נמרץ,
אבל לי זה לא משנה)5 ,4( ,

.29 לא חש בטוב בשובו
מהרטוב ()3

.16 סרוב המופיע בדרך כלל
לאחר הגילוח ()4 ,4

משמחת

.19 המקורבים יודעים שהמשורר
דוד אבירן אינו פיקנטי
ולא מומלץ לשאול בעצתו ()6

.4שיגע את השכל בהעברת
ידיעות ()4

.21 צריך לשאוף לבצע אותה

.5הגשש סגור עוד מתקופת
הפלמ״ח ()8

.22 עשו כמוך ב״ 25 מאוזן״

.6מספר שורות שהוקדשו
לאוקינוס שומם ()6
.7ישלמו עבור הבהמה
בשעה טובה ()4

.24 אל איזה שר פונים
בעניין ירק? ()3

מאונך
.2הביא
מהחי ()3

ידיעה

.8פחד מכרוז? בחייר! ()5
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

.23 פרנס באמונה ()2

.27 בית של בר־מינן באדמה

המכון הי שראלי ל ס פרו ת
נשים קוסמטיקה ופדיקוה
* קורסים

ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות (אפילציה)

* סלון ומכון יופי

תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה

* הכנת כלות
* מחירים עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת )4

229388 ; 226066

גדי ושור מאוד מתאימים האחד
לשני, שניהם משתייכים לקבוצת
מזלות האדמה, וגישתם לחיים די
דומה -אם כי השוד יותר שליו
ויותר בטוח, וזה בדיוק מה שנחוץ
לגדי. השור מרגיע אותו ומעודד
אותו, בכל פעם שהוא נתפס
לחרדות וחששות באשר לקשריו
עם אנשים אחרים. השור מסוגל
לתמוך בגדי ולדחוף אותו קדימה,
כשהוא מאבד את בטחונו העצמי.

דליעם שור
הם לא מתאימים במיוחד, כאן
שוב מתנגשים האוויר והאדמה,
ולא מסתדרים האחד עם השני.
השור נבהל מהמוזרויות והשגיונות
של הדלי, והדלי אינו סובל את
ההגבלות שמגביל אותו השור. הוא
.לא מוכן להיות שייך לאדם אחד,
הוא ידיד של כולם וכולם מקבלים
את אותו היחס. השור רוצה
להרגיש שמתייחסים אליו בלבד,
הוא לא מוכן להתחלק עם אחרים.
כל זה מביא למתח ולחרדות, ואיש
משניהם אינו נהנה מהקשרים.

ד גי םעםש 1ר
די נוח להם האחד בחברת
השני. השור נהנה מהתלישות
וחוסר״המציאותיות של בן דגים,
והדגים נמשך למזג הטוב של
השור. כשעליהם לחיות ביחד, זה
לא תמיד הולך. הדגים נתפס
לדברים קטנים ונעלב מכל דבר,
ובעיני השור אלה הם דברים
שטותיים וחסרי״חשיבות. גם
התלונות הבלתי־פוסקות של
הדגים לא מזיזות את השור
משלוותו, וזה עלול להביא את
הדגים עד דמעות.

טלהעם שור
שור וטלה זה צירוף לא מוצלח.
האימפולסיביות וההרפתקנות של
הטלה מעצבנת ומרגיזה את השור,
שאוהב לתכנן כל דבר מראש קבועה בשיגרה ולחיות הטלה עלול
ובלתי-משתנה.
להשתעמם ולהרגיש חנוק ליד
השור. זה יביא אותו להתנהגות
מרדנית, דבר שהשור לא יסבול.
מה שיכול לקרות הוא, ששניהם
יהיו עסוקים בתיכנונים איך
להתנקם האחד בשני -ואיש מהם
לא יהיה מרוצה.
העולם הז ה 2385

את אופל רקורד כמעט ואין ציין להציג.
אנו מציגים רק את החידושים שלה.
לבחירתך 2דגמים: סטנדרט ולוקסוס.
בנפח מנוע 1800 סמ״ק ( 90כ׳׳ס .0א )0 .ו־ 2000 סמ׳׳ק
( 100כ׳׳ס) ,נוסף על ה־ 1700 סמ׳׳ק המוכרת.
חסכון ב־ 150/0בצריכת הדלק לעומת הדגם הקודם.
הוצאות אחזקה נמוכות יותר.
מיבנה אוירודינמי משופר.
תיבת הילוכים חדשה ( 4הילוכים עם אפשרות ל ־5
הילוכים) או הילוכים אוטומטיים הצתה אלקטרונית,
אביזרי נוחות רבים וגימור מהודר.
אפשרות להגה כח בדגמי 1800ו־ 2000 סמ׳׳ק.

מאז 1953 נמכרו 6.8מיליון מכוניות אופל רקורד!

! 1 1ליאו גולדברג ב טיי מ

משרד ראשי:ת״א, דרן פ״ת ;65 דרך פ״ת ,86 טל ; 251374 .חיפה: דרך יפו ,132
טל ,04-528285-7.ירושלים: שלומציון המלכה ,15 טל. , 02-234536 ,231798 .
סוכנים: חיפה: בית המכונית, יפו ,19 טל 04-512251 .נתניה: מכונית נתניה,
סמילנסקי ,24 טל 39423 053 נצרת:בישארה יוסף סרוגיי, רח׳ פאולוס השישי ,56
טל .065-54677 .באר-שבע: רכב בו שישן, רמב״ס,13 טל 057-70527:

מכחנים

הה שטוב
(מקים
בשוויץ-
טובשיהיה
אצ(ן בבית!

מי כוז ב גלוי
ל שר־ הפ ד ם

צילינדר הבטחון היחידי נעל ג שו הפלדה
מפתח מיוחד בעל דיוק שויצרי מיוני וצילעדר מתוחכם במיוחד
הופכים את ״קזו 2000׳׳ לצילינדר הבטוח ביותר! ניתן להשיג
עם סו או 5ו פינים. מתאים לכל סוגי המנ עולים והדלתות.

כך נראה כל צילינדר לאחר פריצה כך נראה צילינדר ״קזו״ לאחר
נסיון פריצה
ל ה שיג בחנו יו תלמנעוליםו חו מ רי בנין ברח בי הארץ

אוננות ו ט עו ת

ב־ 25 באפריל פורסם בידיעות
אחרונות ראיון שנערך איתך
בניו־יורק. בין השאר אמרת:״ פורסם
בארץ כאילו מנעו מאיתנו להיכנס
לבית־הספר היהודי במילאנו, וזאת
בשעה שכלל עוד לא הגיע מועד
הביקור. בסוף ביקרנו בבית־הספר, אבל
את ההודעה הקודמת כבר אף אחד לא
טרח לתקן.״
את הידיעה שאתה מתרעם עליה
מסרתי אני, ככתב ידיעות אחרונות
במילאנו. לכן ברצוני לשאול אותך
כמה שאלות, לריענון הזיכרון:
• האם שכחת ש־ 700 מתוך 900
התלמידים בבית־הספר חתמו על
עצומה נגד ביקורך, כמה ימים לפני
שבאת למילאנו; האם שכחת שרוב
התלמידים לא הופיעו ללימודים ביום
ביקורך?
• האם שכחת שכמה עשרות
בני־נוער צעקו לך בוז בכניסה
לבית־הספר: האם שכחת את כל
תיגרות הידיים שפרצו במהלך נאומך?
• ומעל לכל — האם שכחת את
הבזיון הגדול בסיום הערב, כשאותו

בראיון איתו(״העולם הזה״ )2377
טען הסכסולוג ד״ר ריצ׳רד קורנהאוזר
את ההיפך מאשר נכתב.
״מדכדכת, שאוננות הטענה
מדפרסת וגורמת להרגשה של
תיסכול״ היא חסרת־יסוד ואיננה נכונה.
מקורה, כנראה, בתפיסות עתיקות־יומין,
שלפיהן המין נועד רק כדי
לקיים ״את מיצוות פרו־ורבר ועיסוק
מיני אחר הוא פסול, מלוכלך ודוחה.

מעילהבטוחה-ק7ו 2000ס!!*[
הפצה ארצית: קזו ישראל נ ע״ מ טל: ו 03-28529
הפצה לחיפה והצפון המספק -הנמל ו 3טל׳ 644432־04

קורא ניסים
,קבלת־פנים נאה׳
מכאן ואילך הדרך היתה קצרה
להחדרה שיטתית של ריגשות״אשמה
ופחדים, שאוננות גורמת לדיכאונות או
?1מחלות ממחלות שונות.

מו ד עו תבטלפיו

ל בל ה ע תיני ם

* ^ בכרטיסיאשר אי ב מ חי רי המערכתי
0X18 68$אוס

* 1.אסוז*או 0זאו
סז 15** 611

•שראברט

ויז ה

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

יואב שילוני, ניו־יורק

שר־פנים בורו.
בקריקטורה של מושיק ב״דבר״
חלק בקהל שהתנגד לדבריך עמד דום
ושר ההימנון, כדי לקטוע את דבריך
ולסיים בכך את הטקס?
לכל הדברים האלה אתה קורא
״קבלת־פנים יפה מאד״ .שיבושם לך.

יצחק ניסים,

אידיאל

אבן גבירול סור ת״א, פתוח 20.00-7.30 רצוף

227117/ 8־ 03

איתן עמיחי
הדברת 0 ׳!7117! ,
סוסחיס?הדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,תו?עי עץ, חיקי
ספרים ובגדים.
רמת-גן. רח־ מודיעין ,18ת.ד2272 .

790114-5-6.70 רש׳מס׳ו* עס7ן 4*1/75
סמירח ע 7בריאותך ורכוסך

מילאנו, איטליה

ת הי יפה ות שתקי;
על השערוריה בטקס היופי מלכת
בחירת
(,.העולם הזה׳ .)2383
התנהגותה של ענת צחור הרגיזה
אותי והרתיחה אותי. כינויי הגנאי
שהיא הטיחה במלכה, שימעונה
הולנדר, הם הוכחה לכך שהיא לא היתה
ראויה כלל להיות משובצת בתחרות.
הצעירה הבטוחה כל־כך שהיא חכמה,

אפשרלהשיג את

יפה ום וצ 7חת מהמתחרות האחרות,

ה עונ ס היה

שכחה את הכתוב :״יהללך זר ולא פיך.״
אני מקווה שיהיה לה האומץ
להתנצל לפני המלכה על דיברי הבלע
שהשמיעה נגדה.

ב ת עור*עו* בערב.
בתחנההמר בז ־ ח
בחל -־ א בי ב

יצחק לזרוביץ, הרצליה
האם השתינה עגת צחור על בגדיו
של שותפה לדירה או לא? האם הכניסה
אחר־כך את הבגדים המלוכלכים
למקרר או למגירה? אלה בוודאי
שאלות נכבדות.
אך שאלה לא פחות חשובה היא: מי
זקוק בכלל לתחרות מלכת היופי?
נשים — בוודאי שלא. הטקס הגברי,
שבו מודדים ושוקלים את גופן של
הנערות, משפיל כל אשה בת־דעת.
המסר שבו הוא פשוט: תהי יפה
ותשתקי!

רוחמה שחר, חיפה

ציטט קורנהאוזר
• הד־ר
השקפה רווחת כדי להתווכח איתה
ולפסול אותה, וקבע בפירוש
שאוננות אינה מזיקה כלל. בשל
אי־הבנה מצערת ^של המראיינת
נרשמו הדברים מפיו אחרת. עם
הקוראים ואיתו -הסליחה.

זו אר ץ איוו
מ עו ררזע
במדור.תשקיף׳ (.העולם
הזה׳ )2382 הופיעה ידיעה
אחת תחת הכותרת. :מינוי
מוטעה ב.ערים׳.

כ דו רג ל
נץשקס פי ר
אטיר בכלא שאטה
מבקש חברה לעט.
אני אסיר בודד במדינה, יליד
תל־אביב, בן .35 ברצוני להכיר
חברה לעט דרר העולם הזה.
הדברים האהובים עליי:
ספורט, פסיכולוגיה, פילוסופיה,
ספרות, כדורסל, כדורגל,
קרימינולוגיה. הסופר ויליאם
שקספיר אהוב עליי במיוחד.

דוד לוי סימן־טוב,
כלא שאטה
מכיוון שהידיעה התייחסה ליושב
ראש סיעת תכלת־לבן בבאר־שבע,
מצאתי לנכון לבדוק את אמיתותה.
מבדיקה שערכתי התבררו לי הפרטים
הבאים:
• חברת ערים אינה חברת בינוי,
(המשך בעמוד )26
העולם הז ה 2385

11־ חסבח הנא

בלבדי לבנק הפועלים.

11־ חסבח הנא

שילוב יתרונותיהן של
שלוש תכניות חסכון
ביחידת חסכון אחת.

11־ חסבח הנא
שני מסלולי חסכון לפי
בחירתך :

חסו רב תכליתי
מטמון ברירת ריבית
ומטמון צמוד דולר,
או חסן רב תכליתי
מטמון ברירת ריבית
ומטמון .2000
1ר זסכנן.

כנית המאפשרת לך
(:ישות בהפקדות,
ילוב של הצמדה למדד,
צמדה לדולר וברירת
־בית ־ בתכנית אחת,
׳טוח חיים בהתאם
זכנית שבחרת וגמישות
ירבית במשיכת כספי
חסכון.

בואלגדולאיתנו.
בוז ז ה!1ואל1מ
אננת|?ן רמו|1שיפרי 11 נעמ1

מכחכים

(המשך מעמוד )24
כפי שהוגדרה בידיעה שפירסמתם,
אלא חברה לפיתוח עירוני.
• יושב־ראש סיעת תכלת־לבן
בבאר־שבע, יצחק זוארץ, אינו סגן
מנהל החברה, כפי שפירסמתם, אלא
עובד בה כפקיד מכירות במרחב באר־שבע.

סגן ראש־הממשלד, לא מינה
איפוא את זוארץ לתפקיד שייחסתם
לו, ולכן גם אין בסיס כלשהו למידע
שמסרתם על היעדר כישורים כביכול,
או על זעם השורר לכאורה בקרב
אנשי־המיקצוע בחברת ערים.
הידיעה שפרסמתם נמסרה לידיכם
כנראה על־ידי מקור בלתי״אמין.

מוטי שילה,

דובר סיעת תכלת־לבן,
בית זיבוטינסקי, תל־אביב

שובניז םגב רי —
מפי א שה
נשות. העולם הזה״ -
בעד או נגד נשות הטל־וויזיהז
תמהתי
לקרוא בהעולם הז ה
( ,)2383 עיתון המתיימר להיות ליברלי,
את הכתבה ״הנשים שהתחתנו עם
הטלוויזיה.״
הכתבה, שנכתבה על־ידי אשה —
שולמית יריב — מצטיינת בשוביניזם
גברי מן הסוג הגס ביותר. לא הבנתי
במה עוזרים התיאורים ״מרביתן אינן
מצטיינות בהופעה חיצונית יפה מגדר
הרגיל״ ו״שאפתניות ללא תקנה״
לתוכן הכתבה. לא ראיתי איזה פסול
מצאה הגברת יריב בכך שנשים שהן
לא יפות במיוחד ורווקות, ממלאות את
בניין הטלוויזיה. במיוחד לאור העובדה
שבאותו גליון כותב העורך הנכבד.
אורי אבנרי, במדור קורא יקר על
הגברת יריב, שהיא עצמה גרושה כבר
פעמיים ונשואה בשלישית, ועל
מחברי מערכת
העובדה שרבות
העולם הזה הן נשים.
אולי מה שהרגיז את מחברת
כתב־הפלסתר הזה נגד נשות הטלוויזיה
הוא עצם עובדת היותן נשים?
שרה נתן, ירושלים

מגושי
י 8.5דולר למ׳׳ר: למכירה מם ־,
פר מוגבל של מגרשים, בני 600
מ״ר נטו כל אחד, ב־— 5,000.דולר*!
תשלום ראשון במזומן1,500
דולר בלבד י ! י היתרה בתשלומים
חדשיים של — 250.דולר. לא יאומן,
נכון? אבל עובדה! המגרשים —
באלקנה ר 5 ,קך׳מ מהקו הירוק 15 ,
דקות נסיעה מ...אתה כבר יודע...
לקבוצות מאורגנות (מ־ 10 אגשים)
— הנחה של 250 דולר למגרש.
(* לא כולל מע׳׳ה ו פי תו חי
מודעה ב״ידיעות אחרונות׳
6.5.83

חברות בניה ביו״ש מכרו
שטחים שלא היו ברשותו

החברות פנו למוסדות בבקשה לשטחים נוספים כדי ״לצאת מן הבוץ״

כותרת ב,,מעריב״
10.5.83
לחקות באבונים, אך טרם
התעלתה לרמתם.
מצבה של ממשלת־ישראל בלבנון
הוא כמעשה באותו הקוף שחשק
באגוזים שהיו נתונים בכד בעל צוואר
צר: הכניס הקוף את ידו לכד ותפס
באגוז, אבל מכיוון שכף ידו היתה
קמוצה מסביב לאגרוף, לא יכול היה
מוכן בשום אופן לשמוט את האגוז וכך
להיחלץ מן המלכודת שאליה הכניס
את עצמו.
תכונה זו של הקופים ידועה גם
לציידים אפריקאים, והם מנצלים אותה
לציד באבונים וקופים אחרים.
ההבדל היחיד הוא, שממשלת־ישראל
מחזיקה באגרופה אגוז רקוב
בתוך כד של זכוכית, וגס אם תצליח

היי תי אי דיו ט
ב״ 83 לא ידעתי מדוע /
עקבתי שבוע אחרי שבוע /
בבורסה, אחרי המניות /ולא
ידעתי איזו לקנות /אולי
נחושתן /או ארגמן /פרהפס
לודזיה /או אוצר לתעשיה /
מייבי של וולפטון /או אולי
פוליגון /או אפשר גאר
טפחות /או כלל תעשיות.
היתה לי גם פרופוזיציה /
יעצו לי לקנות פניציה /אחד
הציע לי דיטקונט /אחר אמר
לי דיטקונט /פאשאל ואנט!.
בטוף י לקנות רציתי אליאנס /אמר לי חבר. :זיי
נישט קיץ שוואנץ!״ מאלקו עברתי וכן לאמישר /ומדובק למטעי
הדר /מפולגת לשמן /
ומרסקו לירדן.
רציתי אפילו לקנות נפטא
/אמרו לי תקבל .״זאפטא״ /
הבל רציתי לקנות /משום מה
נורא שמחתי /אבל שאין לי
כטף / -זה פשוט שכחתי.
הירהרתי והירהרתי /
ופיתאום נזכרתי /ולעצמי
אמרתי יש כטף!״ את
דירתי מכרתי.
התחלתי לנוע כמו טנק /
רצתי יום־יום מבנק לבנק /
ואחרי הרבה התלבטויות /

אגזז ר ק 1ב
ממשלת ישראל מנטה

נ חי ב הי סז רי ם
סיסמת״הקרב של העובדים באחד
במאי לפני 100 שנה היתה קיצור
יום־העבודה ל־ 8שעות. היום צריכים
העובדים להיאבק נגד התחבורה
הציבורית.
לא אחת דובר על קיצור שבוע
העבודה לחמישה ימים: על התחלת
העבודה בשעה 8וחצי בבוקר וסיומה
שעה אחת מאוחר יותר מאשר היום.
ללא ספק, תהיה הקלה רבה לציבור
העובדים, העושה את דרכו בוקר־בוקר
בתחבורה הציבורית, שאינה מצטיינת
כלל וכלל בטיב השירות שהיא נותנת.
היום על העובדים לצאת מביתם שעה
לפני המועד, להמתין זמן רב בתחנות
האוטובוסים ולעבור את נתיב היסורים
של הצפיפות.
צימצום מיספר הפעמים בשבוע
שעל אדם לצאת מביתו לעבודה,
ודחיית השעה שבה מתחילים לעבוד
בחלק ממקומות״העבודה יגרמו לפיזור
שווה יותר של העומס על התחבורה,
וכך ייחסכו זמן, צפיפות ומתח.

יופר פינחסי׳רמת־גן

ענ ד 900 שנר.
כיצד להתגבר על כוח
הגרוויטציה!

קורא פרידלר
בנקרוט בבורסה
ידעתי מה לעשות /טוף־סוף
עליתי על הגל /והחלטתי
לקנות בל״ל.
הטוף ידוע לכל /יותר טוב
לא לשאול /אני פשוט
בנקרוט /בי הייתי. לא
עליכם, אידיוט /מהכטף שלי
נשאר פסולת /כי בבורסה
היתה מפולת.
מוטר״השבל מן הנ״ל /אם
אתה אביון ודל /שב בבית
בנחת בבורסה /ואל תחפש
מטמון בבורסה.
ברל פרידלר, הרצליה
להשיגו על־ידי שבירת הכד — הוא
אינו ראוי לאכילה.

גירעון כהן, גבעתיים

בימים אלה חלפה החללית
האמריקאית פיוניר 10 על פני הכוכב
פלוטו, שהוא הכוכב הרחוק במערכת
השמש. פירוש הדבר, שמערכת השמש
ידועה לנו, פחות או יותר. זו ידיעה די
מעשית, ומדעני־החלל יכולים לרשום
לזכותם את ההישג המרשים.
הישגי המדע עד כה מעלים מייד
את השאלה: מתי ינחת האדם על כוכבי
הלכת הקרובים — מאדים(מרס) וצדק
(יופיטר)? ההתקדמות בכיוון זה היא
איטית ביותר, בשל ההוצאות האסטרונומיות
(תרתי משמע) ,הכרוכות
בכך. עד כה השקיעו הממשלות
בתוכניות החלל רק משום תיקוותן
שהדבר יקדם מטרות אסטרטגיות, או
את יוקרתן.
אפילו אם יימצאו התקציבים
בדורות הבאים והאדם ינחת על כוכבי
הלכת, שרירה וקיימת השאלה, כיצד
יצליח האדם להתגבר על כוח הכבידה
(הגרוויטציה) של השמש.
זה עניין לעוד 500 שנות מחקר
ומאמצים.

שימעון אפרתי. חיפה
העולם הז ה 2385

^ -נז אי

כל המנגנים נמצאים
באלקטרה!

היכנס אל אחד מסניפי אלקטרה
ותמצא את המזגן המתאים
בדיוק לצרכיך. מזגן לכל מזג!
מזגני חלון.ח 1¥1.£.ך.ח.1¥1.5.ימזגן
.ח £.הסיילנטאיר המפוצל
ומניור— ההפתעה המרעננת!
מזגן קטן עם בצועים גדולים,
להתקנה עצמית.
מזגני האויר של אלקטרה
מיוצרים ומשווקים בכל מידה
ובכל עוצמה. לבית, למשרד,
לחנות או למפעל.
מזגני אלקטרה-חמום וקרור
בסבוב כפתור. בשקט, ובצריכת
אנרגיה מינימלית!
אלקטרה. שרות נאמן.

סניף ת״א:

סניף נתניה:

סניף באר־שבע:

דרך פ תז ד ת קו ה ,19 טל׳614631 :־.03
דיזנגוף סנטר, טל׳298987/8/9 :־.03

שד׳ בנימין ,18
טל 33133 .־ 33486,053־ 053

ה חלוץ ,96 טל׳72211 :־.057

סניף חיפה:

סניף ירושלים:

סניף אילת:

רח׳ ה רצל ,18/20
טל׳670870 :־ 670009 ;04־.04

מרכז כלל,
טל׳227852 :־222475 ;02־.02

מרכז מסחרי ע״ש רכטר,
טל׳72933 :־.059
אלקטרה מקבוצת כלל תעשיות

11*11113. 11*111111

טרי מא״וס: הרדמה כללית מומלצת
אחרי התאונות הרבות שקרו בארץ כתוצאה מתרדמה כללית אצל
רופא־שיניים, ניתן לחשוב שאין זה מינהג מומלץ. אף על פי כן, איש אינו בא
בטענות לרופא טרי מאיירס כשהוא דורש להרדים את הפאציינטים שלו
הרדמה כללית ויסודית. הסיבה — מאיירס הוא רופא־השיניים של גן־החיות
בדטרויט.
בתמונה הוא מטפל בלסתותיו של שימפנזה שהורדם ל־ 35 דקות. אבל
כשיש לו עסק עם נמר, למשל, הרדמה של שעתיים היא המינימום שעימו הוא
מוכן להשלים.

ליידי די: מאוסטרליה באהבה
יורשי־העצר של הכתר הבריטי ממשיכים בסיור-
הניצחון שלהם ביבשת האוסטרלית. לא זו בלבד
שהעיתונות ממטירה עליהם, ובמיוחד עליה, שמות״תואר
כמו ״יפה, עדינה, מתחשבת״ ,גם הילדים מתפעלים ממנה.
בשעה שביקרה דיאנה במעון שבעיר״שדה הופתעה

כאשר ילדה הגישה לה זר וברחה מבויישת עוד לפנ״-~-
שהנסיכה הספיקה להודות לה ולחבק אותה. גורלו של
הנסיך צ׳ארלס שפר פחות. במישחק פולו נדחף על־ידי
אחד הרוכבים מן הקבוצה השנייה ונפל מסוסו. מרוגז למדי
גם מן הבוץ ומילמל :״עכשיו יאמרו שאיני יודע לרכוב.״

ו־סטודיה בדינסינל:
והחד לוסליר: מתחרה לסאמלה
פאמלה החסודה, אשתו של
ביבי יואינג מדאלאס, מודאגת
מאוד: זה שקשה לה להביא
בן לעולם כבר ידוע לכל. הרי
היא כבר מתמודדת עם העניין
שבועות על גבי שבועות על
המסך הקטן ופיתרון עדיין אין.
אבל זה לא חשוב. מה שחשוב
הוא שהמקום שהיא תופסת בלב
הגבר האמריקאי עומד בסכנה
חמורה. היריבה היא גברת צעירה
בשם התר לוקליר. היא
שייכת לאופרת־סבון הדוחקת
את רגלי ד אל א ס מן הצמרת,
בשם שושלת.
הנבל שם הוא מנוולת(זנ׳ואן
קולינם) הגיבור הוא גיבורה
(לינדה אבנם) והבנים הם
בנות. אחת מהן היא התר לוק־ליר
הנושאת את השם סמי־ג׳ו.
ואם לא די בכך, הגברת הבלונדית
הזאת מופיעה בסידרת
טלוויזיה נוספת בשם טי גייי
הופר, שבה היא מגלמת שוטרת
מצליחה. אז איך יכולה הגברת
פרינסיפל לישון בלילות?

העולם הז ה 2385

דאור׳ מור:
זיכרונות י7דוח
עצובים

פונאן לגרו: זייפן המאה רד מהבימה
האיש שכובע רחב־שוליים כיסה את ראשו הקרח, ומחלפות ארוכות גלשו
על עורפו, לבוש כמיליונר ומתנהג בהתאם, היה לאגדה בחייו. שמו פרנאן
לגרו, והוא כונה על־ידי רבים ״זייפן המאה״.
הוא נולד במצריים לאב צרפתי ואם יווניה, גדל שם יחד עם ז׳ורז׳
מוסטאקי וקלח* פרנסואה, שהיו פני גילו, נכנס לעולם האמנות כרקדן,
אבל עד מהרה עבר להתעניין בשיטחי אמנות משתלמים יותר.
החוק האמריקאי, אשר העניק פטור ממיסים לכל רכישה של יצירת אמנות,
הדליק מייד נורה אדומה במוחו, והוא הפך לסוחר אמנות, אשר מילא את
ארצות־הברית בציורים אימפרסיוניסטיים.מלווים בתעודות שנראו כשרות
למהדרין. הכסף זרם אליו כמים, העסקים הלכו והתרחבו, הוא שלח ידו בריגול
ובמימכר נשק, היה בנקאי ומיופה־כוח של כמה מדינות אפריקאיות, עד אשר
התברר כי הציורים שמכר היו מעשה ידיו של זייפן מהולל בשם אלמיר
ד׳אורי(שהתאבד לפני כמה שנים) ,ובאשר לתעודות־ההכשר — אין איש
יודע בדיוק כיצד הושגו.
לגרו הושב בשנת 1979 בכלא, וקיבל שם שנתיים מאוחר יותר ברכות
לשנה החדשה מהנשיא רגן (מדוע, זה לא ברור).
כשיצא מן הכלא הסתבר לו שלא נותרה לו אף פרוטה מההון שהוערך
על־ידי מומחים ב־ 200 מיליון דולר. מכל האוצרות נשאר עם רולס רויס, ובלי
די כסף כדי לקנות את הדלק הדרוש להסעתו. אולי מרוב עצב, ואולי מתוך
סיבות לא ידועות בציבור, נודע זמן קצר אחר־כך שלגרו הלך לעולמו, בגיל
52 בלבד. ארוסתו, הזמרת מריה וינסן, בישרה על כך לעולם. אך עם איש
כמו לגרו, לעולם אין לדעת.

אם דאדלי מור, סמל־מיז
בגובה 1.60 מטר ניראה עצוב
ומדוכדך בתמונה זו, הסיבה היא
כנראה זיכורונות־ילדות .״בשעה
שהלחנתי את המוסיקה לסרט
שישה שבועות זלגו דמעות
מעיניי, כי הסיפור על הילדה
החולה בסרטן בסרט הזכיר לי
את ילרותי שלי.״
לא שמור היה חולה במחלה
ממארת, חלילה, אבל הוא היה
קטן־קומה ומצומק למן היום
הראשון להיוולדו וסבל מפגם
ברגלו, שהצריך שורה ארוכה
של ניתוחים .״באותו זמן הרגשתי
שכל העולם שונא אותי.
בבית״הספר הייתי הילד שכולם
ירדו עליו.״ הוא מוסיף ומספר
שאמו, אשר לא יכלה להשלים
עם נכותו, אף הירהרה לרגע
שמוטב היה אילולה נולד.
וכאשר גדל, התקשתה להחליט
אם היא רוצה להיות לו למגן
מפני החיים או כוח מדרבן
שימריץ אותו להתגבר על כל
המיכשולים.
אבל מור אינו שוכח. ואולי
כדי להתנחם ולפצות עצמו על
העבר הוא מחפש לעצמו חברה
של נשים בלונדיות, זוהרות
וגבוהות ממנו בהרבה. אחרי
שהיה נשוי לשחקנית סוזי קג־דל
ואחר־כך לשחקנית טיוסדי
ולד, שאף ילרה לו בן, הוא חי
היום עם השחקנית מוזן אנ*
טון, הגבוהה ממנו ב־ 20 סנטי־מרים.
על נישואין הוא אינו
רוצה לשמוע עוד .״איני תומך
נלהב במוסד זה וילדים איני
רוצה עדיין,״ הוא טוען. אולי זו
תוצאה של זיכרונות הילדות.

העולם הז ה 2385

לבורסה לניירות-ערך בתל!
1אביב לא ירדה מהכותרות. היא
פשוט החליפה כתובת מרחוב
אחד־העם, שם ניצב בניינה החדש, היא
עברה לתקופת מה לרחוב וייצמן, שם
שוכן בית״המישפט המחוזי.
אחת הפרשיות המרתקות, הקשורה
להתמוטטות השערים בבורסה בשלהי
חודש ינואר השנה, נוגעת לשני
משקיעים אלמונים, מתיתיהו(.מתי״)
ששון ואריה בוכוולד.
׳השניים תבעו את הבנק למימון
סחר, שמישרדו היחידי שוכן ברחוב
שדרות־רוטשילד בתל־אביב, בסכום
של כמעט 200 מיליון לירות —
סכום־עתק לכל־הדיעות.
השניים, כמו רבים אחרים, ניהלו את
תיקי־השקעותיהם דרו סניף מיוחד זה
של הבנק, הקשור לקבוצת בנק
המזרחי. לסניף זה יצא שם של מקום
נוח למשקיעים, הזוכים שם לטיפול
אישי ול״אפים״ טובים מהיועצים.
הבנק התמחה בניהול תיקי השקעות
בבורסה.
לפני המפולת, היה לשניים בחשבון
בבנק 330 מיליון לירות.
בכתב״התביעה שאותו הם הגישו
לבית־המישפט, הוא גם נגד רננית,
שהיא חברה לניהול קרנות נאמנות,
נגד קרן רונית, שהנאמנה שלה היא
רננית ונגד רואה־החשבון אליעזר
פישמן מתל־אביב, שותפו של יוסי

ריגר, בניהול מישרד יורפל . ,בדי־זנגוף־סנטר
בתל־אביב.

! להתחיל
מאפס
**ץ שרן ובכוולד פירטו בכתב
•/ה ת בי ע ה סיפור מרתק, שממנו
עולה כי הם נפלו קורבן לפקיד בנק
בשם אלי קירשטיין, מנהל מחלקת
ניירות־הערך של הבנק, ואחר־כן־ רומו
על־ידי גורמים בכירים בבנק.
התביעה נגד רננית, רונית ופישמן
נמחקה על הסף לפני שבועיים.
התביעה נגד הבנק תמשיך להתברר.
השאלה הראשונה שעניינה לא רק
את הציבור, אלא גם את משקיעי
הבורסה הכבדים, היתה מי הם באמת
ששון ובוכוולד.
כתב־התביעה הוגש בשם סלימה
מתיתיהו, אמו של מתי ששון. היא

שוחד לנקידים
גניבות מחשבונות
שר אחרים
וש וחר מיני
ובוכוולד היו בעלי־החשבון. לששון
היתה בו זכות חתימה כמיופה כוח של
אמו.
בוכוולד וששון הם בשנות ה־30
לחייהם. בוכוולד, יליד הארץ, שהה
במשך שנים בקנדה, שם הוא למד
מחשבים. הוא התחתן בחו״ל וחזר
לארץ עם אשתו, התגורר בדרום הארץ
ואחר־כך, לפני כשש שנים, עבר
להתגורר בתל־אביב. הוא עבד כמרצה
למחשבים בבאר־שבע.

בבנק למימון ולסחר, והם התנהגו שם
כבני־בית. גס בפסז׳ תמר, מקום מישכן
הבורסה הישן, הם היו אורחים
מכובדים. הם נחשבו בעלי מידע רציני
ביותר ומהימן, ועל־פי כתב־התביעה
שהם הגישו הם טוענים שהם בלבד היו
בעלי ניירות־הערן־ שבחשבון המשותף,
ושהם לא ניהלו תיקי־השקעות של
לקוחות.
למרות שבין הרחובות רוטשילד
ואלנבי בתל-אביב הם היו מוכרים,
נמנעו השניים מלהגיע לכותרות או
לטורי רכילות, כלכלית או חברתית.
נסיונם לשמור אל אלמוניותם רק
הוסיף להילה שהקיפה אותם.
מסיבה זו זקפו רבים את גבותיהם
כאשר התברר שהשניים החליטו
לתבוע את הבנק בבית־מישפט ולא
לסגור את התביעה בבוררות פנימית.
פירטי התביעה הגדילו את ההפתעה
עוד יותר.

,בשידה
משמחת,,

בבית צנוע זה שונן מרכז שר בנק -ער השים
והנביאות המתוחשים בו סיבו המשקיע לבלש
הט־ט השתול, בשיחה שהוקלטה שיא בידיעתו

בוכוולד הוא טיפוס נחבא אל
הכלים. הוא מתלבש בפשטות, נוסע
באוטובוסים ולא מפגין בהתנהגותו
שהוא בעל תיק־השקעות כבד ביותר.
את מתי הוא הכיר באמצעות אחיו,
דויד. זה הכיר את בוכוולד באקראי
במישרד תל״אביבי.
לכל אחד מהם נאמר שהשני הוא
איש־עסקים רציני.

דויד ששון חיפש שותף לעסקיו
חובקי־העולם. הוא ישב זמן רב
באיראן, נדד במקומות שונים ברחבי
העולם, ועתה הוא עושה עסקים
בקאהיר.
בוכוולד לא התלהב מסוג עסקים
זה. ב־ 1977 הוא גילה את הבורסה ואת
היתרונות הגלומים בה, והעדיף אותה
על פני נסיעות לטהראן. דויד הציג

אותו לפני מתי, צעיר רזה, מהיר דיבור
ובעל תווי־פנים צרים.
מתי, שהודה כי הוא התחיל מאפס
ועשה כסף רב בחמש השנים
האחרונות, הפך ליד ימינו של בוכוולד.
בין השאר הקימו השניים חברה ליצוא
ויבוא ממצריים, אך היא לא הותירה את
רישומה בשטח זה.
השניים נהגו לבקר כמעט מדי יום

ג 4ר

ל /7י!(0

4רו 4

- ->4 4 4 4י

הסכם באישון לירה:

]החלק הראו
שון במיכתבו
של אלי קירשטיין, מנהל מחלקת ניירות־הערך ב.בנק
למימון ולסחר; שניתן לשני המשקיעים מתי ששון

ואריה בוכוולד ב־ 8בפברואר, אחרי שכבר הוברר
שהשניים שחשבונם לא זוכה בתעודות השתתפות
מקרן. רונית; במיסמך הכתוב בכתב־ידו של אלי
קירשטיין, הסביר הפקיד מדוע הוא עשה מה שעשה.

הבנק לא שקט על שמריו.
הוא הכין לשניים הפתעה אמיתית,
שהעבירה את הפרשה מדיון בתיק
אזרחי המחוזי, לחקירה במחלקה
לחקירות הונאה של המטה הארצי,
ולבדיקה מקיפה של מחלקת״החקירות
של מס־ההכנסה.
איך זה קרה בעצם?

סיפר ששון:
ביום הרביעי, ה־ 19 בינואר, בשעה
5אחרי־הצהריים, פנה קירשטיין

לבוכוולד בבניין הבורסה לניירות־ערך.
הוא אמר לו שידוע לו כי
לבוכוולד יש כספים רבים המושקעים
בתפ״סים והציע לו עיסקה.
בידי הבנק למימון ולסחר היתה
והציע לו עיסקה.
בידי הבנק למימון ולסחר היתה
כמות גדולה של מניות ספנות
והספקה א׳ .0.5לטענת קירשטיין, גם
הבנק וגם רננית לא היו מעוניינים
להחדק את כל כמות המניות.
קירשטיין הסביר, שלמחרת מתכוונת
החברה לספנות והספקה להציג
בבורסה דוחות כספיים מצויינים, וכן
להודיע על חלוקת 250 אחוז מניות
הטבה. קירשטיין ביקש, בשם הבנק,
שבעלי החשבון יקחו לכמה ימים
248,000 ערך נקוב של מניות, בשער
.8040 חשבון חוייב ב־199,890,480
לירות.
קירשטיין הוסיף, שביום הראשון,
ה־ 23 בחודש ינואר, יקנה הבנק את

המישטרה ומס
ההכנסה נכנסו ן
לחקיוחה של
העיסקה הענקית
המניות בחזרה, והבטיח שאם המניות
יעלו על־פי התחזית, יזוכה חשבונם
המשותף, ואם חלילה ירד ערך המניות
— יזוכה החשבון של סלימה מתיתיהו
במלוא הסכום שבו הוא חוייב.
בוכוולד ואמו של ששון יצאו עוד
קודם לכן מכל השקעותיהם בשוק
המניות, משום שסברו כי בשוק קיימים
מחירים לא הגיוניים. אך קיומה של
עיסקה ודאית כל־כך, שניתן בה רק
להרוויח, קסמה לבוכוולד.

עוד באותו מעמר, אחרי השעה ,5
; צילצל קירשטיץ בנוכחות בוכוולד
מנהל חברת
לדורון אחרוני,
ניירות־ערך סגולה שבשליטת בנק
המיזרחי והקשור מאוד לקבוצת
ריגר־פישמן והודיע לו :״יש לי בשורה
משמחת בשבילך. הורדתי לד 248,000
ערך־נקוב של מניות ספנות והספקה״.
~ אחר־כך פגשתי אף אני את קירשטיין,
והוא אמר לי כי זוהי הזדמנות טובה
להרוויח כסף בזמן קצר.
העיסקה בוצעה. ביום החמישי
ניתנה ההודעה המובטחת לגבי חברת
ספנות והספקה בדבר חלוקת
מניות־הטבה, והדו״חות בכספיים אכן
היו טובים. לפיכך החליטה הבורסה לא
לקיים מיסחר באותו יום במניות אלה.
באותו יום החלה המפולת בבורסה.
מרבית שערי־המניות ירדו בירידות
__ תלולות או נרשמו ״מוכרים בלבד״.
ביום הראשון פניתי למנכ״ל בנק
המיזרחי, אלי אונגר, וסיפרתי לו על
השתלשלות המאורעות. הוא היפנה
אותי למנכ׳׳ל בנק למימון ולסחר
מיכאל זינגר.
עוד באותו יום פניתי לזינגר וזה
אמר לי :״אל תדאג, תן לנו עוד יום
אחד ואנחנו כבר נשכנע את פישמן
לקחת ממך את המניות במחיר
המובטח״.
לא הייתי שקט. באותו יום ראשון
הלכתי עם בוכוולד בשעה 11 בלילה
אל קירשטיין, ושאלתי מה הוא מתכוון
לעשות. קירשטיין אמר לי שיש לו
בשורה טובה. למחרת ביום השני, יקח

הבנק מהחשבון המשותף את המניות
ויכניס לחשבון המשותף תעודות
השתתפות של קרן רונית, לפי הסכום
בו חוייב החשבון ביום הרביעי.
קירשטיין אמר כי סיכום זה הושג
בהסכמת פישמן, מנית, רונית וכמובן
הבנק. הוא הוסיף, שאין אפילו טעם
שאופיע בבנק, כי הוא כבר דיבר עם
כולם, כולל מנהל הסניף יקותיאל
(״קותי״) מנסדורף.
כאשר ראה קירשטיין שלא נרגעתי,
הוא אמר :״אל תדאג, הנה היה מיקרה
דומה לשלכם. היה גם לאדם בשם
אליהו שטרן שקיבל אותה התחייבות.״
ביום השני פניתי לקותי ושאלתי
אותו, אם הוא יודע על השיחה עם
קירשטיין. הוא אמר שידוע לו על
פירטי הסיכום, וכי קירשטיין ממונה
על הביצוע.
באותו יום ובאותו מועד כבר החלה
להיות המולה רבה בבנק, עקב אירועי
הבורסה. כשהגיע למקום קירשטיין,
הוא הציע לי שניסע למלון הילטון
ושם נערוך את ההתחשבנות.
נסענו להילטון והתחשבנו. הכמות
שנקבעה היתה 500,000 תעודות־השתתפות,
שרונית תזכה בחשבון
המשותף. קירשטיין העלה את האמור
על כתבי־הוראה(״אורדים״) של הבנק
וחתם עליהם. חזרנו יחד לבנק
כשקירשטיין אומר לי :״זהו, העניין
סודר ונגמר.״

כסדר ד

^ ירשטיין לקח את הניירת ועלה
׳׳<|איתה לזינגר, ביחד עם קותי. אני
חיכיתי שייצאו מהחדר. כשיצא
קירשטיין, הוא הודיע לי כי מסר את
הניירות לזינגר, שמסר אותם לקותי
לביצוע, וכי העניין אושר ונגמר וכי
אני יכול ללכת הביתה.
אכן ראיתי כי הניירות נמצאים
בכיסו של קותי, שאלתי אותו אם
באמת הכל בסדר ואם חשבוני יזוכה.
קותי לחץ את ידי ואמר לי :״כן, הכל

סודר, העניין מסוכם ״.אמרתי לו שמחר
אני מתחתן ואני רוצה להיות בטוח.
קותי אמר לי מזל־טוב לחתונתי
והוסיף :״אני מודיע לך שאין מה
לדאוג. העניין יסודר״.

| | 1 111:1אלי קירשטיין, עובד ה 1ן
בנק שביוזמתו קנו 1 ו11
בוכוולד וששון את מניות. ספנות
והספקה־ ושאחר כך פירט את
הפרשה במיכתב שניתן לשניים.
הוא הועזב לאחר־מכן מהבנק.

שהתקיימה בביתי. השיחה התקיימה
כדי למנוע מחלוקת לאחר־מכן בקשר
לעובדות המוסכמות על כולנו, שאכן
היו, למנוע מצב של שיכחת פירטי
עובדות עקב לחץ המאורעות וכדי
להגדיר את אותם דברים שאין בינינו
הסכמה לגבי פרטי העובדות.״
ההתמוטטות בבורסה לא פגעה רק
בשני לקוחות אלה של הבנק למימון
ולסחר. הפגיעה הקשה היתה במחזיקי
קרנות ריגר־פישמן, והם נפגעו
אנושות. הבנק החל להתמקח עם
לקוחות שונים שנפגעו. חלקם פוצו.
הם יוצגו על״ידי עורך־הדיז יעקב
ויינרוט, ד״ר למישפטים חובש־כיפה,
שהוציא מהבנק 75 אחוז מסכום
ההשקעה של לקוחותיו.
לא מכבר קיבל קיבוץ כנרת פיצוי
של מיליון דולר, אחרי שהוכיח שהבנק
קנה עבורו מניות ללא קבלת אישור,
ומניות אלה נפלו במפולת־השערים
הגדולה בינואר.
ששון החליט לפתוח במאבק
מישפטי נגד הבנק, וכך גוייס בוכוולד
לתביעה שכמותה טרם נשמעה
בבית־המישפט בישראל.

זכה בעבר בהצלחות בחקירת פרשת
היהלומים בבנק המיזרחי. פרלמן ()33
עבד עד לפני ארבע שנים במחלקתו
של תת״ניצב בנימין זיגל. הוא בעל
תואר ראשון בכלכלה, ובעל נסיון רב
בחקירות כלכליות. הבנק רצה לבדוק
מהו המניע האמיתי של התובעים.
פרלמן נעים הליכות מצא בעתון
הודעה המזמינה את כל נפגעי מפולת
קרן רונית לפנות לכתובת מסויימת.
הוא פנה, הציג עצמו כמי שנפגע
מההשקעה בקרן והופנה לששון.
פרלמן ניהל עם ששון חמש שיחות
מקיפות, שהוקלטו ללא ידיעת ששון.
השיחה הראשונה התקיימה ביום
החמישי, ה־ 24 בפברואר, והאחרונה
נערכה ביום הרביעי, ה־ 9במרס.

חומר בלי בעיה מהבנק, אומר
ששון:
הבנק הזה עובד עד 1רישמית. אבל
מה, הם נשארים, הפקידים, נניח עד .3
וישנו האפי הזה, שהוא נשאר עם כמה
חברים עד 6,6,5וחצי. ואז הבנק פתוח.
נשאר רק האפי עם כמה חברים טובים
שלו, אני ועוד שניים.
כשאנחנו נשארים במצב הזה, הכל
פתוח לפנינו.

על גניבת אחד המיסמבים:
היינו נשארים, רואים את תוצאות
המיסחר, מדברים בטלפון וזה, באופן
טיבעי ואז, הכל הכל אתה יודע, כל
הדברים. הבנק קטן והדברים זרוקים
בפרוזדור, כזה. אף אחד לא שם לב שם
מי בא, מי לוקח, מי זה. הם לא כאלה

גני ב ת

מסמכים
^ פרשה היתד! יכולה להסתיים
1 1בשלב זה, בדיונים מייגעים

ביום השלישי, ה־ 25 ביגואר, הלכתי
לבנק ובדקתי את החשבון המשותף.
גיליתי להפתעתי כי הפעולה המוסכמת
לא בוצעה. פניתי לקירשטיין

והוא אמר לי, שפישמן היה במצב־רוח
רע מאוד ולא אישר את הפעולה.
בינתיים ירד ערך המניות בבורסה.
למעשה, לא ניתן היה כלל למכור את
המניות, וערכן ב־ 6בפברואר היה 25
אחוז מערכן ביום ביצוע העיסקה.

ה י 111*1בני פרלמן, החוקר
111 7 ^ 11 שהבנק שלח בעיק־בות
מתי ששון. פרלמן הקליט את
קורבנו ללא ידיעתו, והתמלילים
הפכו למוצג מישפטי מרתק מאוד.
דיברתי עם קירשטיין כמה פעמים
ודרשתי ממנו להעלות על הכתב את
כל סדר המאורעות.
עד כאן דבריו של ששון.
ואכן קירשטיין ישב בדירתו עם
בוכוולד וששון ביום השלישי, ה־8
בפברואר, בשעת לילה מאוחרת והעלה
לבקשת השניים את סדר השתלשלות
המאורעות על הכתב. בחדר השני
שכבה אשתו, שהיתה בשמירת הריון,
וקירשטיין מילא שלושה עמודים
בכתב־יד צפוף, שבו פירט את מרבית
האירועים שתוארו אחר־כך בתצהירו
של ששון(ראה גלופה).
בסוף המיכתב כתב קירשטיין:
״מיכתב זה ניתן לכם בהמשך לשיחה

בבית־המישפט. אך כאן עשתה הנהלת
הבנק את הבלתי־יאמן, כדי שכתב־ההגנה
שהיא תגיש לבית־המישפט
יהיה כזה שיהפוך את הקערה על פיה.
ראשית, נשכרו לצורך כך שירותיו
של הד״ר ויינרוט, שהעמיד לצורך
התיק את כל צוות מישרדו, וביניהם
את המתמחה המבטיח שלו, גיורא
רובננקו. מנהל הבנק מנסדורף, נשלח
לבדיקה במכונת־אמת, ונמצא שהוא
לא היה מעורב בהאשמות שהאשימו
אותו בוכוולד וששון, כאילו הוא ידע
על כל מהלכי קירשטיין או נתן להן
את בירכתו.
קירשטיין עצמו שוחרר מעבודה
בבנק, ואף קיבל את הפיצויים שהגיעו
לו. הבנק הבטיח שהוא לא יתבע אותו
לדיו•
במיכתב לזינגר, שצורף לכתב־ההגנה,
כתב קותי :״כאשר ראיתי את
הקנייה של המניות, חיפשתי את
בוכוולד. מצאתיו בחדרו של דורון
אהרוני. גערתי בו ואיימתי עליו ואז
הוא אמר :״פישמן ביקש ממני ואני
עוזר לחברים.״
לטענת קותי, אמר לו קירשטיין
בתשובה לשאלה על קניית המניות:
״בוכוולד ביקש ממני לרכז את המניות
אחרי שדיבר עם פישמן, ואני לא
מעורב כאן.״
במקום אחר הוא מספר על שיחה
שהיתה לו עם קירשטיץ, יומיים אחרי
שזה כתב את המיכתב לבוכוולר
ולששון. אמר קירשטיין :״בוכוולד
דיבר עם פישמן, שהיה בארץ, ופישמן
ביקש ממנו לרכוש את הסחורה. אני
הייתי זה שהסרתי ממנו את הספק אם
לרכוש או לא.״
הבנק דחה בפירוט רב את גירסת
בוכוולד וששון, אך לא הסתפק בכך.
הוא שכר את שירותיו של החוקר
הפרטי גבה הקומה בני פרלמן, שכבר

ה 11191ה1 1ר \ 1ן * 11 ^ 1מתי ששון, כפי שצולם בבית־המשפט
71X11 1171 7117/111 המחוזי בתל-אביב בשבוע שעבר.
ששון הופיע לדיון לבדו, משום ששותפו לתביעה, אריה בוכוולד, שוהה
בחו״ל מאז שאנשי מחלקתו של בנימין זיגל נכנסו לתמונה. בחשבונם של
ששון ובוכוולד היו לפני ביצוע הקנייה, סכום של 330 מיליון לירות.
כאשר שמעו אנשי הבנק מה נאמר
בהקלטות, הם הבינו שאין די בכך
שהחומר יצורף לכתב ההגנה. ויינרוט
הנמרץ מיהר להגיש תלונה רישמית
בשם הבנק למחלקתו של בנימין זיגל
על עבירות של גניבה על־ידי מורשה,
הוצאת כספים במירמה, סחיטה
באיומים, השפעה בתרמית על שערי
ניירות־ערך, שימוש אסור במידע־פנים
ועבירות שוחד.
על פני עשרות עמודים פוענחו
תמלילי השיחות בין פרלמן וששון,
והם מציירים עולם מרתק של מה
שהתרחש בבנק למימון ולסהר. חלק
מהחומר שפוענח אומת עובדתית, כדי
להבטיח שלא הוטמן פח לחוקר.
לתלונה נגד שני התובעים צורפו
אפי רוז׳נסקי, פקיד הבנק הממונה על
קליטת החומר מהמחשב ובצוע
פעולות תיקונים של פעולות שגויות,
ויעקב המלי, יועץ בחברת סגולה
הקשורה בבנק המזרחי. הם הושעו
מייד ממקום עבודתם.
להלן קטעים נבחרים מדבריו של
ששון, שלוקטו מחמש השיחות
המוקלטות.

על השאלה איך הוא הוציא

מסודרים. הפקידים בכלל לא איכפת
להם.
אני סחבתי את המיסמך באמצע יום
עבודה, בשעה 10 בבוקר, כשפקיד
יושב בחדר. אפי הוציא אותו מהחדר,
החזיק לי את הדלת, עשה לי את
העבודה פשוט. הוא ניטרל את כל
המערכת.

מדוע ששון סיפר על כך
לפרלמן?
בתמלילים הוא מסביר, שיש לו
עניין לאגור חומר על הבנק, כדי
להוכיח שהבנק עשה עבירות על חוקי
הבנקאות, וכך גם ל״נקות״ בו על
ההפסדים שנגרמו לו ולבוכוולד.
פרלמן ניסה כל הזמן לדחוק את ששון,
כדי שזה יוכיח כמה חומר יש לו.
ששון פיטפט ללא הרף, כשפרלמן
הציג לו דוחות ״גנובים״ שניתנו לו
על־ידי הבנק, כדי להוכיח שגם לו יש
עניין לנקום בבנק.

יעקב המלי מ,.סגולה״ היה
מספק לששון מידע מסוג מסויים
מאוד:
לפישמן היו, יש, חשבונות בנק,
שהוא דאג להם. אני לא יודע זה שלו או
(המשך בעמוד )66

רלן שעתייסטכאן־

ייון מי ר כו!

השנה עוד יותר זול.״ טוס״ אל סורן הנסיעות,.
אולימפית יוס-יוסג0-י8גגמך ר

שום חופשה לא מגיעה לירכתיים של ״אטלס
7ימי על הי

מ $480

שייט באונית פאר, נוף מרתק של מים ושמים,
6ארוחות ביום(גם מזנון חצות) ,סיפוני שיזוף,
קאזינו, סאונה 7 ,סיפונים, קוקטיילים,
דיסקוטק, קולנוע, שעורי התעמלות 3 ,בריכות
שחיה, בינגו, תזמורת, צוות הווי, נשף
תחפושות, משחקים, חנות פטורת־מבס, מספרה
מיזוג אויר מלא בכל התאים.
המסלול: חיפה -פאטמוס -קוסדאסי(תורכיה) -פיראוס(אתונה) -רודוס -
אלכסנדריה -פורט־סעיד -אשדוד -חיפה.

הפלגה בכל יו שישי מחיפה
תנאי תשלום מיזחדים לבעלי כרסיסי אשראי, ויזה,דיינרס-קלאב וישראכרס.
פנה עוד היום לסוכן הנסיעות שלך.

ה סו כני ם הכלליי ם :

אלאלוף ושנת• ספונת בע־־מ
תל־אביב: אנ ג ל ,6טל .615283,622591 .חיפה: הי א ט ,6טל .671742 .א שדוד: הנ מ ל, בי תן , 16 טל 34541 .

לתלמידות,

אפרת פז

עם היבחרך לדוגמנית השנה

אלונה אלונילן

עם היבחרך לפגנית ראשונה

דפנה רב>ב

עם היבחרן לפגנית שנייה

מאחלת מורתכם
לטיפוח החן ודוגמנות

לאה פלטשר

אני ג מ דז
עלפי ספרו רב-המכר שר כ מיכאלנר-זוהר

161* 4א £

טרטין ש״ן־בריג׳יט פוס״יסאם נילידרק ג׳קוכי
בכורה ארצית ממוצ׳יש 10.5
״אורלי״ תל־אביב
מוציש 7.15 — 9.50
ימי חול 4.30—7.15—9.30

״עדו־ ירושלים

מוציש 7.15 — 9.15
ימי חול 4.00—7.00—9.00

וינשו :.שנעו 1 (1(.ים

גבי גזית, שתוכניתו *,.ש ענייו״ הניסה את התוכנית הטט רוי ת
,,שעתיים משת״ם״ בגרי־צה״ר, מסט־ ער הלחצים הטריט״ס המובערים
עריו, ער בניות רומנטיות שר מאזינות וער דונו ו צ מו ת הודי!
״מעניין״ הפו לננס לאומי. מוצהלמתמחיקה באוניברסיטה סיפר ד
שכשהוא מסביו תרגיל,
עונים לו במקהלה״מעניין!־

הלחצים הפוליטיים בלוג
הגבוה עלי של החוננית
נעצרים אצל משל הרדיו.
אלי מגיעים רק הלחצים
בדרג של עסקנים

הגעת לרדיו במיקוה.
התערבתי עם חבר
שאמד שאין ל׳ קול דדיופוני,
ושלא יקבלו אות׳
לקורס קריינים

נפצעתי ב־7פ בקוב
המפורסם בצומת ופיח. פרק
מסיפוו של שבתאי טבת
״חשופים בצריח״ מוקדש
לעלילות הגבורה שלי

קו״סת זה לא השטח החזק
שלי. אני נחשב קד״ן גרוע.
בקורס קר״נזז אמרו לי:
חבל על הזמו,
אולי תחפש מיקצוע אחר

אני מקפיד שבחוזה שאני
עושה עם חבוותיהפיוסום
יהיה סעיף האוסר שיחר
הגיינגדם בקוד
בחוננית שלי

.18 חו ר חזני ש 1ה
לניעות אינה אחת מתכונותיו, אך זה מה
^ ש הו פ ך אותו לכל״כך שרמנטי ונחמד.
הוא בהחלט מכיר בערך עצמו. יש באלה
ברשות השידור שמעולם לא טבלו את זה
אצלו. כעת עוד יותר לא טובלים את זה, כי
גבי גזית נחשב להצלחה בה־א הידיעה של
הרדיו -ואני מתכוונת לגלי צה׳ל וכל
רשתות קול ישראל.

עד לפני חצי שנה הוא היה עיתונאי״שדר,
שעטק בחדשות. קולו המיוחד נשמע
בתוכניות כמו ״יומן הבוקר ׳ ו״בחצי היום״.
מזה חצי שנה הוא מגיש את התוכנית. יש
עניין״ ,שהצליחה להחיות את השעות
שתיים עד ארבע בצהריים ברשת ב׳,
שנחשבו מאז ומתמיד לשעות מתות, לעומת
ההצלחה האדירה של גלי צה׳ל, המשדרת

בשעות אלה את ״שעתיים משתיים״ .כעת,
בך אומרים, הוא הצליח לטחוב מאזינים
מ״שעתיים משתיים״ ובגל׳ץ מתפתלים מה
עושים כדי להתגבר על בעיית גבי גזית. הוא
נהנה מהמצב הזה. הוא אוהב להצליח. אני
לא הייתי רוצה להיות בטביבה שלו אם הוא
לא היה מצליח.
גבי גזית הוא ייבוא ירושלמי. במשך שנים

חי בירושלים, שם יש לו דירה בת שלושה
וחצי חדרים בשכונת טלבייה. במשך תקופה
מטויימת שהה בניו־יורק, ורק בשנה
האחרונה בא לתל״אביב.
פגשתי אותו בשבועות הראשונים שלו
בעיר״האורות. שאלתי אותו מה הוא חושב
על תל־אביב הבירה. אז הוא היה המום.
השבוע הוא אמר לי שהוא עדיין בהלם.

ת 1ך חצי שנה הפכ תי לסטאר.מענ״ן!
(המשך מעמוד )34

דומה בי התאהב בתל־אביב ממבט ראשון,
התערה היטב בחיי החברה שלה, ונראה בכל
האירועים הנוצצים והפחות נוצצים בעיר.
הוא נחשב רווק מבוקש. אבל יש להניח
שכל רווק בן 35 בעיר הזו הוא מבוקש, ועל
אחת כמה וכמה עם טונה קסם אישי ועם
קאריירה מצליחה ברדיו. כמו שהוא אומר -
אין לו חברה קבועה. הוא מגדיר את זאת
כ״יש לי קשרים כאלה ואחרים עם נשים״.
שמו למרבית הפלא לא מקשט עדיין את
שורי הרכילות. יש להניח שבקרוב יהיה
סיפתח גם לזה.
הוא מדבר על עצמו בהערכה רבה, ללא
שמץ של נסיון להסתיר עד במה הוא מרוצה
מעצמו וממה שהוא עושה. שום נסיון של
הצטנעות, שום היסוס, שום שאלה. הוא
יודע שהוא טוב והוא אומר את זה בקול רם.
הוא לא היסס לטלפן אלי, לספר לי שזכה
בפרס הרדיו על תוכניתו, ולבקש שאכתוב
על כן בעיתון. אין לו בושה.
למזלו הטוב, מאחורי הביטחון העצמי
הזה מסתתר אדם כישרוגי, ויש בהחלט
כיסוי מיקצועי לדברים שהוא חושב על
עצמו. הוא מתגורר בשיכון בבלי, בדירת שני

תהיה. הגעת אמנם לקורס, אבל חבל על הזמן
שלך. אולי תמצא מיקצוע אחר. ואני, עד שהגעתי
לקורס! מתוך 100 איש נשארנו .25 היה לי חבל
להפסיק. נו, טוב, נשארתי וקריין לא נהייתי.
גמרתי קורס כתבי־חדשות והועסקתי כקריין של
״האזינו האזנתס״ — אלה שאומרים לפני
הקונצרט האזינו ואחריו האזנתם ברשת אל״ף.

• כשעברתם את קורם כתבי־החדשות
הבטיחו לכם עבודה?
הבטיחו? בטח שלא! אלה שגמרו את הקורס
והורשו להיכנס לקודש־הקודשים הגיעו לשם
בחיל ורעדה. זה היה ב־ 971ו. בחצי היום והיום
הזה היו אז בשיא הפופולריות. אנחנו היינו
הטירונים שהגיעו לבה״ד בחצי היום. ואז היו
שם כל השמות הדגולים והיינו אמורים לצקת
מים על ידיהם. להביא קפה לירון לונדון זה היה
כבוד גדול. המערכת הורכבה אז מלונדון
ואחימאיר ורון בן־ישי ואיתן ליפשיץ. אלימלך
רם היה אז מנהל המחלקה.
את יודעת מה זה היה להגיע לשם? ולמי נתנו
לעשות כתבה? הכל הלך לאט לאט, מה שהיום
כבר לא קיים ברדיו. היום, מי שגומר קורס יכול
להגיע לרדיו ולראיין את שר־התחבורה. אותנו
שלחו קודם להיות על תקן של סטנד של
מיקרופון. שלושה־ארבעה חודשים החזקנו
מיקרופון. בכתבות לא שמעו את הקול שלנו.
אחר־כך, במשך חצי שנה, היינו ״כתבנו״ .לא

בלופים. הקהל לא יפתח רדיו כדי לשמוע מישהו
שהוא סתם.

• אינך סבור שבעידן הטלוויזיה
איבדו תוכניות המלל ברדיו את בוחן
והגיע הזמן לעבור לתוכניות המשדרות
רק מוסיקה ומיבזקי חדשות?
את טועה. עובדתית, הטלוויזיה משדרת רק
ארבע שעות. יתכן שבעתיד תהיה בעיה קשה
לרדיו, כשהטלוויזיה תשדר במשך כל שעות
היום והלילה ויהיו בה תוכניות של חדשות
בהרחבה ותוכניות אירוח. תהיה אפשרות של
בחירה עצומה, ואז יצפו בטלוויזיה במקום להאזין
לרדיו.
אבל תתפלאי, למרות מה שקרה לרדיו
האמריקאי בעיקבות הטלוויזיה, הרדיו לא פשט
את הרגל. כיום גם באנגליה וגם בארצות־הברית
יש תחיה מחודשת של הרדיו. הרדיו הוא מדיום
הנכנע לשעות המסויימות של היום. אני משדר
למכוניות, למשל. וזה עוד דבר — יש קריינים
השוכחים למי הם משדרים בעצם. אני משדר
לפקידים, למוסכים, לחנויות. תלכי במקומות
האלה ב־ 2וחצי בצהריים ותשמעי שכולם
מאזינים לי.

• אני משוכנעת שכולם שומעים
רדיו, אך יש להניח שהם מאזינים
לתחנות המשדרות מוסיקה. כדי
להקשיב לתוכנית שלך צריך להתרכז
וכדי להתרכז צריך להפסיק לעבוד.
אני לא משוכנע שכולם עובדים. כולם
במקומות העבודה, אך מי אמר לך שהם עובדים?
אני יודע ששומעים אותי במישרד ראש־הממשלה
למשל.
כי מגיעות אלי תגובות, אם לא תוך כדי שידור
אז יום אחרי. יום אחד אמרתי בתוכנית שלבגין
אין זמן לקבל את הרופאים, אך הוא שוקל
אפשרות לקבל לפגישה את כוכבי תהילה.
השובתים הפגינו אז מול מישרד ראש־הממשלה
ואני די התרעמתי על כך שלבגין אין זמן לקבל
את הרופאים אבל יש לו זמן בשביל תהילה. תוך
שלוש דקות מרגע שאמרתי מה שאמרתי הגיע
טלפון מחיליק קדישאי והיו צעקות ושערוריות.

• מה עשית, התנצלת?
לא. אני מתנצל רק אם אני טועה במידע, אבל
כשיש ויכוח אני לא מתנגד. הטיעון שלהם היה
שבגין ייפגש עם מי שהוא רוצה וזה לא עניין של
הרדיו עם מי הוא נפגש.

• מופעלים עליך לחצים?
גבי גזית בדירתו בתל־אביב
.יש אנשים המסתדרים טוב מאוד במגורים לבד!״

הקאריירה

• מתי התחילה
הרדיופונית שלך?

לפני 12 שנים. הייתי אז סטודנט באוניברסיטה
העברית. הכרתי מישהו שסיפר לי שהלך
לקורס קריינים בקול־ישראל. אמרתי לו: אם
אתה הלכת אז מה איתי? הוא אמר לי: אין לך קול
רדיופוני. אמרתי לו: אם לך יש אז גם לי יש.
התערבנו, הלכתי לבחינות, עברתי, התקבלתי,
וזה שהתערבתי איתו לא התקבל ונעלם באפלה.

• כמה אנשים היו איתך בקורס?
היינו 25 איש, מתוכם עובדים היום ברדיו גבי
ינון, אבי אתגר ואני. אחר־כך התקבלתי לקורס
כתבי־חדשות, כי היתה לי אינטואיציה שלהיות
קריין זה עניין של שנה־שנתיים, ומה הלאה?
הבנתי שהעתיד טמון בעיתונות. נרשמתי לקורס.
יחד איתי היו אז אורי גולדשטיין, אמנון נדב
ושרה פרנקל.

• האם נכון שלקורס הקריינים
הנוכחי נרשמו רק 12 איש?

לא מאמין. עד כמה שידוע לי, לקורס שדרים
המתנהל עכשיו נרשמו 1000 איש, כי כפי שאת
יודעת — כל אחד בארץ הוא קריין מתוסכל.
קריינות בכלל זה לא השטח החזק שלי. אני
נחשב לקריין גרוע. מרים אלון, שהיתה מדריכה
שלי בקורס קריינים אמרה לי :״אתה קריין לא

• איך קוממת עליך את מתנחלי
הגדה?

הערתי הערה על ילדה שנפצעה מנתז של
יריה של תושבים בקריית־ארבע. אני יודע מה
אני עושה. אני במודע אומר דברים בשביל
להרגיז.

• למה? מה יוצא לך מזה?

בתוך ים התיקשורת והמידע, שברובו סימפטי
ונעים, קמים אנשים בבוקר, קוראים עיתון
ומתעצבנים. אין להם עם מי לחלק את הרוגז
שלהם. עומד להם על קצה הלשון להגיד משהו,
ואני אומר את זה בשמם. אין לי עניין להיות עוד

תוכנית בסדר שמראיינת בשלווה. אם משמיצים
אותי, זה רק מתוך קינאה. באופן עקרוני צריך
שתהיה תוכנית שאינה קלה להאזנה. הרבה יותר
קל להאזין לתוכנית שיש לה קו. ברגע שהקו
הוא: תפתחו את העיתון, תראו 23 דברים
מגעילים שקרו בארץ הזאת — לא רק למפד״ל,
גם לליכוד, גם למערך ואפילו לרק״ח — אז
אנשים נאחזים בתוכנית.
אתמול פתחתי את התוכנית ואמרתי משהו ׳
כזה :״תמונת המצב נכון להיום :״חייל אחד נהרג
בלבנון, אולי תהיה מילחמה עם סוריה ובמה
אנחנו מתעסקים? האם שרון וציפורי טסו בשבת
בסוויס־אייר או באל־על, האם שר מחלל שבת

בפרהסייה. מר אברהם שפירא, אמרתי, בוא אלי
ואני אספר לך על שרים המדליקים טלוויזיה

• איך אתה יודע ששומעים אותך
במישרד ראש־הממשלה?

ו׳4ייו.# 11 מרו

חדרים קטנטנה בבית״מגורים מעניין,
המזכיר קצת את בנייני המגורים בניו״יורק.
זהו בניין שמתגוררים בו חמישים רווקים
ורווקות בדירות המיועדות להשכרה. הוא
מספר על הווי מעניין בבניין, אך מבטיח לי
שהוא אינו מעורה בהווי, למרות שהוזמן לא
אחת להיות חלק ממנו. הוא עסוק, כך הוא
מספר, בחיי החברה שלו עד מעל לראש,
ואינו זקוק לחיי חברה גם במיסגרת
שכונתית.

ומהנה. אבל מה לעשות, העם הזה אוהב לשמוע
רק מה שהוא מסכים לו. וכל אימת שאני אומר
משהו שלא מסכימים, אז הם חושבים שאם הם
משלמים אגרה יש להם זכות להתערב, להשפיע,
•להעיר הערות, להכתיב את דעתם. אני מקבל
עשרות מכתבים מהגדה. אליקים העצני מנהל
איתי התכתבויות איומות על הוצאות דיבה.

הזכירו את שמנו. היתה תפיסה שזה כבוד יוצא
מהכלל להסתובב בחצר של הרדיו שהרדיו זה
דבר גדול וחשוב ושצריך כבוד מיקצועי.

• אתה חושב שכך צריך להיות?
רדיו זה מיקצוע. כדי להגיע לרמת מיומנות
צריך ללמוד ולהתנסות. לא כל אחד יכול לעשות
את זה. לוקח הרבה שנים ללמוד את המיקצוע
ולדעת לבצע אותו. בטלוויזיה יש ענין של בעיות
טכניות, ברדיו אתה צריך ללמוד להכיר את
המיקרופון. בטלוויזיה, אם אתה נראה טוב, יודע
להתלבש נכון ולמדת לערוך פילם ולהעזר
בעזרים הטכניים — היתר לא חשוב, כי הסרטים
שלך מדברים בעד עצמם. ברדיו אתה מתמודד
עם מדיום חסר ויזואליות. אתה צריך לדבר
למיקרופון כך שישמעו אותך ולא יתעצבנו. אני
טוען שהיחס המקודש כלפי המיקרופון — שהיה
בזמן שאני התחלתי לעבוד — היחס המקודש
כלפי המדיום נעלם במשך השנים. לא אשכח
שכשערכתי את יומן הבוקר צילצל יום אחד
הטלפון ועל הקו היתה בחורה, והיא אומרת:
שלום, הכתבה שלי מוכנה. אמרתי מי את? והיא
אמרה: אתמול מוניתי ככתבת השרון. שאלתי
אותה: עשית כבר כתבות לרדיו? והיא השיבה לי
לא. אמרתי לה: אני לא הולך לשדר את הכתבה
הזאת. אין דבר כזה!

• למרות שלא שמעת את הכתבה?
שמעתי וחשבתי שזה לא יתכן. הרי מישהו
שכתב שלושה חיבורים בעלון בית־ספר אינו
יכול לכתוב בעמוד המרכזי של העיתון, נכון?
כיום אין כבוד למיקצוע, אולי בגלל פריחת
העיתונים המקומיים, אולי מפני שהרדיו נדחק
למקום השני. אני חושש שפחת הכבוד
המיקצועי.

• של העוסקים בו או של הקהל?
של העוסקים בו כלפי עצמם. ואצל הקהל זה
עניין סלקטיבי. אי־אפשר לרמות. כשקהל אוהב
תוכנית — ואת זה אני אומר ללא שמץ של
צניעות — הוא מאזין לה. הקהל לא יקנה

אז ככה: אני צריך להגיד משהו לזכותו של
מנהל הרדיו. הלחצים הפוליטיים בדרג הגבוה
נעצרים אצלו. אלי מגיעים לחצים בדרג השני,
של עסקנים. ואנחנו אומרים דברים קשים
בתוכנית. אבל עד היום לא היו צרות עם אף אחד,
חוץ מאשר עם מודעי. מודעי התרגז כאשר חנן
קריסטל, שהוא מרצה למדעי המדינה ויש לו
פינה קבועה אצלי שבה אנחנו עושים תרגיל: אני
מראיין אותו כאילו הוא אישיות פוליטית וחנן,
שהוא מומחה לא רגיל בפוליטיקה הישראלית
שיש לו מקורות מידע מצויינים והוא מכיר את
הליכוד ואת מיפלגת העבודה על בוריין, אמר
בשמו של מודעי :״אתם זוכרים שיש לי 9051,
כישורים להיות שר־החוץ? ושריר ושוסטק וניסים
ופת אין להם אפילו * 10 של כישורים לתפקידים
שהם ממלאים. הם אנשים קטנים, אפורים.״ טוב,
מודעי התרגז. הוא התלונן, קיבל את סרט־ההקלטה
ואמור היה להגיב, אבל ירד מזה לבסוף.

בדיעבו התבדו ד שהשיקול
לא לבחור ני כמנחה
.שעה טובה״ לא ודה
מיקצוע׳ אלא מתון־
שיקולים של עם מ׳
נוח לעבוד ומי לא יקבל
מוות של מניק ויסתמוו
בשבת ולא במסתרין, על שרים הנוסעים בשבת
ולא מגיפים את הווילון במכוניתם. אז אם אמנם,
מר שפירא, יש סעיף בהסכם הקואליציוני האוסר
על שרים לחלל שבת בפרהסייה, איך זה שלא
פרשת עד היום מהקואליציה?
ואז ששת הטלפונים אצלי באולפן צילצלו
בבת אחת. אחד שאומר: כל הכבוד גבי! השני
אומר: שום דבר לא יקר לך? אפילו השבת לא
יקרה לך? ושלישי אומר: מה אתה רוצה
מאגודת־ישראל? והרביעי אומר: שוב נטפלת
לליכוד? וכן הלאה וכן הלאה.
שבוע קודם אמר פרס על נבון: יש מקום גם
ליצחק נבון במיפלגת העבודה. התגובה שלי
ברדיו היתה: באמת יופי, יש מקום. במיפלגה עם
חמישה כיווני אוויר, שיש בה מספיק מקום
להתכתשויות בין רבין ופרס יש מקום גם לנשיא
המדינה הפורש.

• אמרת שמופעלים עליך לחצים
בדרג של עסקנים, תן לי דוגמה.
עשינו את בורג, שהיה מועמד לנשיאות
ואמרנו עליו דברים קשים. חמש דקות אחרי זה
התפרץ לאולפן יועצו.-

• בן־ציון שירה?
את אמרת. נגיד אחד מיועציו. וכשאני אומר
התפרץ, אז אני מתכוון שהוא חלף בשצף קצף על
פני המחסום של קול־ישראל, הגיע לאולפן, ואני
רק ראיתי את תנועות ידיו הנואשות שרמזו ״אוי
ואבוי לך.״

• מה בעצם נאמר על בורג?
שבורג בעצם לא רוצה להיות נשיא באמת,
אלא מבצע תרגיל פוליטי כדי לחזק את מעמדו
במפד״ל, והיו כל מיני איזכורים אחרים. היועץ
דרש שאתנצל. אמרתי לו שאין דבר כזה, שאני
לא מתנצל. אם בורג רוצה שיבוא ויגיב.
לחצים, בטח שיש לחצים, כי התוכנית שלי
מרגיזה. אני יכול להראות לך ערימות של
מכתבים שאני מקבל. אני לא יודע אם יש עוד
מישהו ברדיו המקבל מיכתבים כמו שאני מקבל.
וטלפונים — אנשים לוקחים קשה את מה שאני
אומר, ואני בסך־הכל מתכוון לעשות משהו מבדר

• איך זה שהוועד המנהל מניח לך
לומר את הדברים האלה? הם אינם
מקשיבים לתוכנית?
עד כמה שאני יודע, הם אינם מאושרים
מהתוכנית, אבל למרות שאני אומר דברים קשים
אני אומר אותם בצורה מכובדת, בלי רוע לב.

• עם יד על הלב — בלי רוע לב
לשמו?
ברוב המיקרים. תראי, יש כאלה שבטוחים
שאני מנהל מסע־צלב נגד רפול.

• וניהלת מסע־צלב נגד רפול?
בפתח התוכנית יש לי ״פסוקו של יום״ ,ואני
מוצא כך איזה טכסט שיעניין את כולם. והיתה
תקופה לרפול, עד לפני פרוץ החמשירים, שהוא
היה מאור פורה וחשבתי שאני צריך לשתף
בחווייה את המאזינים, ואז החליטו שאני מנהל
נגדו מסע־צלב. אף פעם לא אמרתי דבר אחד
שהיה לא אמת וזה מה שחשוב. וכל זמן שאני
מתנדנד במיסגרת האמת קשה לבוא אלי
בטענות.

• כעובד רשות השידור אתה יכול
להכיע עמדה או דיעה?

• וזה לא מפריע לך?
זה מפריע לי מאוד מאוד מאוד. אבל אני
מסתדר.

עברתי חש!׳ ברדיו,
והמהפו חו וק לפני חצי
שנה. ניתאוס המעמד שלי
קיבל גוון חוש של סטאויזם
• איד?
אני אמור להיות אובייקטיבי, אבל יש הבדל
בין אובייקטיביות ובין ניטרליות. ובחופש הקטן
הזה, כך אני חושב, אני יכול לשחק. אני נהנה
מעוד פריבילגיה: כשעבדתי בחדשות הייתי אמור
להביא על כל ידיעה איזון. מאחר שהתוכנית שלי
אינה מוגדרת כאקטואלית־חדשותית, אני פטור
מהעניין. ובקשר לוועד המנהל — אמרו לי
שמישהו אמר שצריך להוריד את התוכנית.

כמה כאלה היכולים להגיד דבר כזה את
מכירה?
הן הרווחות
השמועות

שתובניתך ״יש ענייך הצליחה לגנוב
מאזינים מהתוכנית הסופר־פופולרית
של גלי־צה״ל ״שעתיים משתיים״,
המשודרת באותן שעות שבהן אתה
משדר? לא פחדת בתחילה להתמודד
עם תוכנית מצליחה שכזו?
כשאני התחלתי את התוכנית לפני חצי שנה,
אמרו לי וגם כתבו בעיתונים שנגד שעתיים
משתיים אין מה לעשות. ואני יודע שהתוכנית
היתד, פופולרית מאוד.

• אתה אומר היתה?

כן, אני אומר ללא שמץ של צניעות: היתה
פופולרית מאוד. הייתי קצת מודאג כי התוכנית
שלי נשענת כולה עלי. אך הבנתי ששעתיים
משתיים היא תוכנית בז׳אנר שמיצה את עצמו
וצריך לחפש משהו אחר. אלא שמאז שמרקוני
המציא את הרדיו אף אחד לא המציא רדיו אחר
וכולם מסתובבים באותו מעגל. אז מה עושים?
היתה אז האזנה עצומה לגל״ץ. אני עמדתי לשדר
ברשת בי״ת. התבקשתי לקחת שעתיים שלא
היתה להן האזנה כלל. לא ידעתי לקראת מה אני
הולך.
החלטתי ללכת על תוכנית בלתי־צפוייה.
בשעתיים משתיים הכל צפוי. אתה יודע מה
מצפה לך, אתה יודע מי יגיש את הפינות ואילו
פינות. אצלי הכל בלתי־צפוי. אני מתחיל תוכנית
ואני לא יודע איך היא תתחיל ואיך היא תיגמר.
חבריי הטובים, שעשו את שעתיים משתיים, כמו
איציק בן־נר ששנינו מאותו הכפר — כפר
יהושע — ואלכס אנסקי חברי הטוב ורפי רשף,
אמרו לי: מהנסיון שלנו לא תחזיק מעמד. הם היו
סקרנים לראות מה אעשה.
הגעתי לפיתרון. החלטתי שאעשה תוכנית
שיש בה במידה רבה התייחסות אישית שלי, ואני
אומר לך בחוסר צניעות שיש לי מה להגיד,
ולתוכנית לא יקראו יש עניין אלא יש עניין עם
גבי גזית וזהו. הבנתי שיש לשים דגש על כך
שיש לי מה להגיד. ואל תבקשי ממני להיות צנוע
בעניין הזה.

• לא צריך להיות רגיש כדי להבחין
שצניעות זה לא בדיוק הצד החזק שלך.
אני לא מנסה בכל הכוח להשיג מאזינים. לפני
כמה זמן אמרתי ברדיו משהו חסר־תקדים. מייד
אחר־כך טילפנו איזה 50 איש, וצרחו וקיללו.
הייתי אומר שקיללו קללות שהנייר שלך לא היה
סובל. אמרתי מספיק! פתחתי מיקרופון ואמרתי:
תראו חברים, מי שאינו יכול להאזין לתוכנית
שישחק ימינה ושמאלה בכפתור ויחפש תחנה
אחרת. תעזבו אותנו במנוחה, אל תצלצלו. זה
עולה לכם בבריאות, אז עזבו. לכו לתחנות אחרות
וזהו זה.

• אתה
המאזינים?

נהנה

להתעמת

אני אוהב לקיים איתם יחסים. מייד אחרי גל
השיטנה מגיע גל המאזינים המכריזים על
נאמנות ללא סייג לתוכנית.

• בוא נחזור לגלי־צה״ל. מה דעתך?

איך הצלחת לגרור משם מאזינים ואיך
אתה יודע שחלק ממאזיני גל״ץ עברו
אליך?
אני לא מאמין שמקשיבים לרדיו בגלל
התוכנית אלא בגלל התחנה. גל״ץ צברה תאוצה
בשנים האחרונות, וקשה להעביר אנשים מתחנה
לתחנה. לי יש בעיה של פירסומת — שבע דקות
פירסומת — וזה מעצבן, משגע. אני בטוח שאם
הייתי בלי פירסומת היו לי 5056 יותר מאזינים.
כשהתחלתי את התוכנית, על פי סקר האזנה
היה היחס בין ההאזנה לגל׳׳ץ ולרשת בי״ת באותן
השעות ארבע לאחת, ובמצב כזה קשה להתחיל׳.
אני מחכה לסקר הבא בחשש רב, אך אני מניח
שהוא יהיה מפתיע.
כשהייתי בגל״צ, בשירותרום, היו שם חברה
שאמרו לי בלחש: שמע, בין 2ו־ 4אנחנו מאזינים
לך ולא לשידור היוצא מהבניין. אנשים אומרים
לי: עזבנו ואנחנו מאזינים רק לך. אני מקבל
עשרות מיכתבים של קוראים המספרים לי שעזבו
את שעתיים משתיים למעני.
תראי, אני מאמין בכתובת קבועה. לשעתיים
משתיים יש הרבה מנחים. אצלי יש רק אני. לכן
קוראים לתוכנית של גל״צ שעתיים משתיים
ולתוכנית שלי ״התוכנית של גבי גזית.״ שם זה
שם של תוכנית ופה זה גבי גזית.
אני אתן לך דוגמה. אחת המפיקות שלי
ביקשה מקרוב מישפחתה להאזין לתוכנית. הוא
אמר לה: לא בא בחשבון, אני מאזין קבוע
לשעתיים משתיים. אז היא אמרה לו: מה איכפת
לך? תנסה, זו תוכנית טובה. ואז הוא אומר לה:
בשום פנים ואופן לא. אני מאזין רק לשעתיים
משתיים. על גבי גזית אני לא מוכן לוותר.

• אתה לא מרגיש שהעובדה
שאתה משמש כתוכת לכל מיני אנשים
מטילה עליך אחריות שאינה מוטלת על
המנחים של ״שעתיים משתיים״ או על
שדרי רדיו אחרים?
כן, נכון, ואני לא אוהב את זה. פתאום
מתלוננים אצלי על זה שבמרכז חולון אין
בתי״שימוש. פתאום אני מתחיל להיות מין
כלבוטק כזה. פתאום גילו שיש מישהו שאיכפת
לו. אני לא אוהב את זה. יחד עם זאת, זה נעים.
כתבה לי אשה אחת: כרגע גמרתי לרחוץ כלים
לשלושה גברים. אחד מבוגר ושני צעירים, ששוב
יצאו מהבית וכל מה שאני רוצה בעצם זה לשכב
כעת באיזה אי יווני, לשתות יין ולשמוע את
החבר שלי מהרדיו מדבר. זהו, זה הסגנון שלי,.
להיות חבר מהרדיו. אני מנסה לדבר, לא למסור
הודעות. הרדיו תמיד מודיע הודעות :״והנה

• אינך מקפיד במיוחד על דיקדוקי
לשון בתוכניתך. אין לך בעיות עם
מומחי הלשון של הרדיו?
יש ועוד איך, עם האחראים על הלשון, אבל
אני לא מקבל הערות שלהם. אני מנסה לדבר
בשפת בני־אדם. אם העורך המוסיקלי שלי יגיד
זה אשקרה שיר טוב, אני לא אעיר לו.

• אתה תגיד אשקרה?
אשקרה לא, אבל אני מתבטא בכסח ואני אומר
״יאללה בוא נגמור ראיון״ .הרעיון הוא לדבר עם
אנשים, והטכניקה היא לא לדבר בלשון רבים,
אלא לפנות אל כל אחד ואחר. לא להגיד אתם
אלא אתה.

• יש איזשהו גוון סכסי בקולך
הרדיופוני? הצלחת לצבור לך
מעריצות?
למזלי הרב אין לי מעריצות מהסוג של שדרני
רשת גימ״ל. אני לא צריך את זה. גם כך אני
מקבל לא מעט פניות.

גזית עם המפיקה טלי השילוני
״יש אנשים שרוצים לשלוח אותי לפסיכיאטר מפני שלא התחתנתי!״
אמרתי לה: אני יותר מבוגר ממנו בעשר שנים.
היא אמרה שלא איכפת לה.

• כותבים עליך במדורי הרכילות?
לשימחתי הרבה לא. פרצופי אינו מפורסם ולא
הופעתי עדיין בטלוויזיה. אני לא די מעניין. ואני
לא זוכר שמישהו כתב על איזה רומנים שהיו לי.

• מתי חל בעצם המהפך באישיותך
הרדיפונית? אתה עובד ברדיו כבר 12
שנים.
לפני חצי שנה. עד אז עשיתי רק חדשות, אבל
כשהתחלתי עם יש עניין זה קיבל גוון של...

• סטאריזם?
במידה מסויימת כן. התחילו להגיע הצעות
בתחום פירסום ושואו ביזנס. הפכתי להיות להיט
די חם בערבי־ראיונות.

• אם אנחנו מדברים על פירסום —
אתה עוסק בהשכרת קולך לפירסומות.
אתה סבור שכעיתונאי זה אתי לפרסם
חברה זו או אחרת? הרי אנשים
מאמינים לך. הם אומרים: גבי גזית
אמר. אתה בודק את טיב המוצרים
שאתה ממליץ עליהם?
יש כמה מישורים שאני יכול לענות לך. אני
יכול להיצמד למישור הפורמליסט ,,של החלטת
ועדת האתיקה של אגודת העיתונאים, שאינה
אוסרת השכרת קולות לפירסומת. למעשה
עוסקים בכך שלושה עיתונאים: אני, ירון לונדון
ואלכס אנסקי. אני לא יודע מה איתם, אבל אני
מקפיד שבחוזה שאני עושה עם חברה יהיה סעיף

ווי
ש ו׳ בעיה עם האחואים
על הדשן ברזיל אני לא
מקבל גהם העזות. אני
בעיקרון לא נננש עם
המאזינות שד

• איזה סוג של פניות?

מטלפנת בחורה ואומרת: שלום, אני שומעת
אותך ברדיו, אני רוצה להיפגש אתך. אני אומר
לה: סליחה, אבל אני לא נפגש.

• מדוע לא?
קודם כל, אין לי מספיק זמן להיפגש עם כולן.
חלק מהן נשמעות סימפטיות ואינטליגנטיות,
אבל אני יודע? זה לא מפני שאני חושב שמי
שפונה כך לשדרן יש לה בעיה או חיסרון אישי.
אולי זה מפני שאני מאמין שבכל זאת צריך
לשמור על דיסטאנס. אולי מפני שאני מאמין
שהקשר שלי עם המאזינים מסתיים ב־,4
כשהתוכנית מסתיימת.

• קרה לך שמאזינה התאהבה כקול
שלך כמו בסרט ״מיסטי״?
היו מיקרים.

• .ואיך טיפלת בזה?
בעדינות רבה. מה, אני צריך לספר לך איך
מרחיקים חיזורים? אמרתי שאני עסוק ושיש לי
קשרים. ואת יודעת, אנשים הרי לא יודעים עלי
הרבה, אז אמרתי שאני בן 58 עם ילד בצבא ומי
שלא טורח לקרוא בדקדקנות את הרכילות לא
יכול לדעת שזה לא נכון. צילצלה אלי מישהי
רצתה להיפגש. סיפרה שהיא סטודנטית בת .22
שאלתי אותה: בן כמה אבא שלך? אמרה .48

שלא מאפשר שידור ג׳ינגלים שאני הקלטתי
בתוכנית שלי.

• זה ברור.

זה לא ברור. קורה אצל אחרים שמשדרים
אצלם בתוכניות ג׳ינגלים עם קולם, אבל נכון

שהם שדרי רדיו ולא עתונאים.

• אתה ממליץ לציבור המאזינים על
מוצרים מסויימים. הם מזהים את קולך
ואתה אמין עליהם. אתה מוכן לקחת
אחריות שאני אקנה מכשיר וידיאו
מפני שאתה המלצת עליו ויסתבר לי
שהמכשיר דפוק?
קודם כל, אני לא ממליץ. הציעו לי הרבה כסף
כדי שאגיד ״שלום, כאן גבי גזית״ וסירבתי. אני
מביא עובדות.

• מניין לך שהן נכונות?
אני בודק בדרך כלל. אני משכיר את קולי, ומי
שמזהה שזה הקול שלי והוא מספיק אידיוט
להאמין שאני באמת מוכר לו את המוצר מפני
שאני מכיר אותו מקרוב, אז זו הבעיה שלו.

• אני לא אומרת שהמאזין הוא
אידיוט, אבל הוא בהחלט הדיוט. אתה
מתייחס לשיכון בבלי, אני מתייחסת

למאזין שלך בדימונה ובירוחם, שאינו
מכיר את הפרוצדורה, אינו יודע
שקיימים שרותי פירסומת בשידור,
שאתה משכיר את קולך. בשבילו זה
״גבי גזית אמר״.
את חושבת שיש באמת אנשים המאמינים
שאני ממליץ על מוצר שאני מכיר מקרוב? הרי
מדובר על אנשים אינטליגנטיים.

• לא קרה לך שהתייחסו לפירסומת
שעשית?
קרה שבא אחד או שניים ושאל אותי איך
המכשיר. אבל יש לי ויכוח איתך. אני בטוח שהם
מבינים שאני רק משכיר את קולי.

• כשאתה אומר על מוצר מסויים
שהוא טוב, אנשים מאמינים לך.
גם אבי אתגר מהרדיו אומר שזה טוב.

• אבי אתגר הוא שדרן רדיו. אתה
עיתונאי, שהמוטו שלו הוא להגיד
אמת. מניין לך שאתה אומר אמת
כשאתה משכיר את קולך?
נכון, כעיתונאי המוטו שלי הוא להגיד אמת
ויציב. אך אני מקווה שהמאזינים מבינים שאני
איש שעושה חלטורה כדי לדאוג לעתיד ילדיו.
כי כידוע לך, משכורת רשות־השידור היא לא
משהו שאפשר להשתבח רו.

• מהי המשכורת שלך?
עבור הגשת תוכנית יום־יום, שזו עבודה
מהבוקר עד הלילה, ושעות נוספות, ועבודה בימי
שישי, והוצאות וטלפונים שאני עושה מהבית,
ונסיעות ודלק המשולם באיחור, ואחרי 12 שנות
עבודה ברדיו — אני מרויח 35 אלף שקל נטו
לחודש. מה לעשות? זה מה שיש ואין לי טענות.

• מה תעשה אם יסתבר לך יום אחד
שאותה חברה שפירסמת מעורבת
בשחיתות, מרמה את הציבור?
אהיה הראשון שיתעניין ויחשוף. אתן לך
דוגמה: התבקשתי להשכיר את קולי למישחק
האלגנטי של מיפעל הפיס, ואני עצמי התפתיתי
ורכשתי כרטיס מנוי. ואז גיליתי שכשאתה
מרוויח הם לא משלמים בזמן, אלא כעבור שלושה
שבועות. פתחתי מיקרופון וסיפרתי את הסיפור.
אמרתי למאזין: אתה משלם באחד בחודש דמי
מנוי ומקבל את הכסף כעבור שלושה שבועות.
דופקים אותך בהצמדה. משהו הפריע לי להגיד
את זה? זה שעשיתי להם פירסומת מנע ממני
לחשוף את זה שהם דופקים את הציבור? זוהי
תמימות רבה מצירו של מי שמשלם לי לחשוב
שהוא מחוסן מביקורת. להיפר, אני מרגיש חובה
לדווח אמת.

• אומרים שעשית הון מהג׳ינגל
הידוע ״מעניין״.
המחירים בשוק מאוד נמוכים. אם אני אגיד לך
כמה קיבלתי תצחקי. מה גם שמקבלים סכום חד
פעמי, ללא תמלוגים על כל השמעה.

• אז למה אתה עושה את זה?
כי זו עבודה קלה, שיש בצידה בכל זאת שכר
נאה. את יודעת שהחברה של ״מעניין״ השקיעה
עשרה מיליון שקלים במסע הפירסום? את יודעת
איזה סכום מגוחך קיבלתי אני, שעליו נבנה מסע
הפירסום?

• איזה?
אני מדבר על שבריר של פרומיל.

• נכון שאותה חברה פנתה אליך
שנית ודרשת מהם חצי מיליון לירות
כסכום התחלתי ואז הם סירבו ולקחו את
גבי ינון?
לקחו את גבי ינון, מעניין. האמת היא שאחרי
שהג׳ינגל כל־כך הצליח, הם פנו אלי שוב, ואז
חשבתי שלאור ההצלחה שהיה לי בה לא רק יד
;(המשך בעמוד )68

הדנכסהגר מני
אז יש לנו נשיא חדש, שיש לו שם גרמני יפה.
״הרצוג״ הוא תואר גרמני, ופירושו ״דוכס״ .הפירוש הטבטוני
העתיק הוא, כמדומני ,״האיש ההולך לפני הצבא״ ,וכבר לגרמנים
הקדומים היו הרצוגים.
מי שיקרא בעולם על ״פרזידנט הרצוג״ לא יוכל לנחש אם זהו
הנשיא של אחת הגרמניות, או של דרום־אפריקה (אחד
המנהיגים הנודעים של הבורים
היה בעל שם זה) או של שווייץ.
פעם היה זה מובן מאליו
שנשיא־ישראל יאמץ לעצמו
שם עברי בהיבחרו, אם לא היה
לו כזה מלכתחילה. ויתרו לחיים
וייצמן, מפני שהיה-זקן בעל שם
עולמי, אזרח בריטי שבדרכונו
היה רשום השם ״צ׳ארלס
וייצמן״ .אבל אחר־כך באו
בן־צבי ושזר, קציר ונבון. שזר
לא דבק בשם רובשוב,
וקצ׳לסקי שינה את שמו לקציר
לפני שנכנס למישכן.
מחיים*

איש לא ציפה לכך
ויויאן הרצוג. אולי מפני שאביו
היה רב ראשי, ואולי מפני
שבינתיים קרה משהו למדינת־ישראל, בתקופת הליכוד
זקוף־הקומה והלאומי.
שם עברי אינו רק הצהרה ישראלית. הוא מסמל את
פניית־העורף ל״גלות״ .לגבי נשיא־ישראל הוא מסמל גם את
העמידה מעל לפילוג העדתי. השם הרצוג יזכיר לכל יוצא עיראק
ומארוקו שמישכן הנשיא חזר — אחרי תקופה קצרה — לידי האשכנזים שטח משוחרר לא יוחזר.

הנאום שכמעט ננאם
אי־אפשר שלא להעריץ את שימעון פרס. איזו גמישות! איזו
זריזות! איזה פרגמטיזם! איזו חרות מעקרונות!
הנאומים שלו במושב האינטרנציונל הסוציאליסטי באלבו־פיירה
לפני רצח עיצאם סרטאווי ואחריו היו מלאכת־מחשבת.
אילו היה מישהו כותב עליו מחזה, היה יכול לאחד שני
נאומים אלה, ולחברם לנאום אחד. זה יכול היה להראות כך:
סרס (נואם מעל דוכן האינטרנציונל) :חברים!
סוציאליסטים! נציגי הפועלים מכל העולם! הנה בא אלינו איש
בשם סרטאווי ותובע להשמיע את דברו בכנס מכובד זה. אני
שואל: מיהו ד״ר סרטאווי זה? את מי הוא מייצג?
ד״ר סרטאווי מייצג אירגון של מרצחים שפלים. האם אדם
כזה, המייצג אירגון כזה, יכול לשבת בחברתנו? האם ניתן
דריסת־רגל לנציג הטרור הבינלאומי, שידיו מגואלות בדם
הפים־מפשע, רוצח נשים וילדים?
האיש הזה, הרוצח הזה ...רגע אחד(מקבל פתק וקורא אותו)
האיש הזה, האיש הדגול הזה, הלוחם לבלי־חת למען השלום
והצדק, נרצח לפני כמה דקות בדם קר. דמו הטהור נשפך על
ריצפת הבניין הזה.
חברים! סוציאליסטים! מנהיגי פועלים! אני קורא לכם לקום
על רגליכם, כדי לכבד את זיכרו של אדם נערץ זה, שנרצח בידי
הטרור השפל! לא הסכמתי לכל דיעותיו, אבל הערצתי אותו
כאדם ישר, אמיץ וטהור. נוכחותו כאן, בכינוס זה, הוסיפה כבוד
לכולנו.
מאבקו לא היה לשווא. יהיה־נא מאבק זה נר לרגלינו, ויחשל
את החלטתנו להילחם למען השלום, ונגד הטרור...
עד כאן נאומו של פרס. נאום דימיוני בהחלט.
ידיד פלסטיני, שעימו החלפתי ריעות על הרצח, הוסיף שאלה
משלו:
סרטאווי נרצח על־ידי אנשיו של אבו־נידאל מפני שנפגש עם
ציונים כמוני, ומפני שרצה להופיע בכנס האינטרנציונל לצידו
של ציוני כמו שימעון פרס.
בשעת הרצח, היה פרס נוכח בבניין. אם יש לרצוח פלסטיני
מפני שרצה להיפגש עם פרס, האם — קל וחומר — לא היתה
חובה, לפי אותה האידיאולוגיה, לרצוח את פרס עצמו?
לא נעשה שום נסיון כזה. הדבר כלל לא עלה על דעתו של
אבו־נידאל.
מדוע?

מיקצוע מס1כ! מא 1ד
אין מיקצוע מסוכן יותר בעולם מאשר הפעולה למען השלום
הישראלי־פלסטיני. כך סבורים גם שילטונות־הביטחון בארצות
רבות. עוד לפני רצח סרטאווי הם העניקו לנו הגנה רבה. עכשיו,
אחרי הרצח, זה מגיע לשיאים חדשים.
כאשר השתתפתי לפני חודש באזכרה לסרטאווי באנגליה,
הרגשתי כמו אח״ם זר הזוכה בהגנת סקוטלאנד יארד במותחן־
טלוויזיה בריטי. בשבוע שעבר הופעתי לצידו של עימאד שקור,
עוזרו של יאסר ערפאת, בעיר טורינו, ושוב הייתי מוקף חומה של
מגינים.
המישטרה האיטלקית שמרה עלי כעל יהלום נדיר, ליוותה
אותי בנסיעותי, הושיבה שומר לפני דלת חדר־השינה שלי,
סוככה עלי בכניסתי לאסיפות ובצאתי מהן. המארחים של הכנס,

פעיליה של מיפלגה שמאלית, גייסו פלוגת־שומרים משלהם. עד
סוף הביקור התקשיתי להבדיל בין אלה ואלה, ולא הייתי בטוח
מיהו מי. בבריטניה נראו השוטרים כאנשי־בולשת שיצאו ישר
ממירקע הטלוויזיה. ואילו באיטליקה הם דמו לצעירים
רדיקליים בסרטים.
לא הייתי היחידי שטעה בזהותם. לי, כזר, זה היה מותר. אבל
באחד הימים סעדתי ארוחת־צהריים עם המנהיג האגדתי של
המיפלגה הקומוניסטית האיטלקית, ז׳ן־קארלו פאייטה, וברוב
אדיבותו ליווה אותי אחרי הארוחה עד בית־המלון שלי. בכניסה

נכנסה המישטרה לפעולה: יצאנו בשיירה, כשהמישטרה בראש,
נסענו נגד הכיוון, חלפנו על־פני רמזורים באור אדום, נסעו
בכביש הפתוח במהירות של 120 פלוס, והמישטרה הודיזה
מראש למטוס שעליו להמתין.
כבר סיפרתי על הנסיעה המטורפת לנמל־התעופה של אורלי,
בדרך לפגישה עם יאסר ערפאת, כאשר צופר המישטוה
הצרפתית פתח לפנינו את פקקי־התנועה ועברנו ביניהש
כבני־ישראל בים־סוף. הפעם היתה זאת מהדורה שניה.
אמנם, כמה פעמים היה כפסע בינינו ובין תאונה קטלנית. אך
כפי שאמרתי, מלאכת־השלום היא מלאכה מסוכנת.

קדומי המיסתורי
ברומא פגשתי את נימר חמאד, נציגו הרישמי של אש״ף בבירההאיטלקית.
נימר מעורב מזה שנים רבות במאמצי־השלום. ב־1979
׳ השתתפתי עימו בוועידה שנערכה ברומא למען השלום
הישראלי־פלסטיני. במשך השנים קיים מגעים עם ישראלים
רבים.
פעם, כך סיפר לי, ביקר אצלו פרופסור ישראלי, שהביא עימו
את בתו הקטנה. בנו של חמאד ובתו של הפרופסור, בני אותו גיל
( ,)5פרשו לחדר הסמוך ושיחקו יפה, כשהם מציירים בצוותא.
לפתע נשמעה המולה בחדר השני. חמאד מיהר לשם. הסתבר
כי הבן שאל את הבת מניין היא, וזו ענתה בתמימות שהיא
ישראלית.
״אני מוכרח לרוץ לקחת את האקדח של אבא, כדי להרוג
אותה!״ צעק הבן. האב הסביר לו שיש ישראלים טובים, שאינם
רוצים להרוג פלסטינים, ושהם ידידים.
לבית־המלון נתקל בבחור צעיר, וביקש לשכנע אותו ברצינות
רבה שאל להם לשמאלנים הצעירים להתייצב בבחירות, מפני
שזה רק יפלג את מחנה־השמאל. אחרי כמה דקות הצליח הצעיר
להפסיק את שטף דיבורו של המנהיג הקשיש בכמה מילים
נבוכות :״תסלח לי, אבל אני שוטר!״
לליווי המישטרתי יש כמה יתרונות. כך התברר לי שוב בבוקר
האחרון.
בערב שלפני כן היתה לנו אסיפה עם נציגי המיפלגות
האיטלקיות השונות, שהציגו שאלות והביעו ריעות. האסיפה
הסתיימה רק אחרי חצות, והמטוס שלנו עמד להמריא בשבע
בבוקר: שקור ואני החלטנו לטוס ביחד לרומא, כדי להשתתף
בטכס הענקתו של פרס־אירופה למחמוד דרוויש, המשורר
הלאומי הפלסטיני, יליד הגליל( .הוא ביקש ממני למסור ד״ש
ליהודה עמיחי).
אילו הלכנו מייד לחדרינו, יכולנו לישון חמש שעות. אבל
איך אפשר ללכת לישון באיטליה מבלי לאכול?
במיסעדה, שנפתחה במיוחד בשבילנו, נערכה סעודה
איטלקית לעשרים וכמה איש ואשה: המארחים, אנשי־המגן,
השוטרים, אנשי אש״ף, פלסטינים מהשטחים הכבושים ומישראל,
אני הישראלי, אנשי הקהילה היהודית המקומית, ועוד. מכיוון
שטורינו היא בירת מחוז פימונטה, המתגאה במיטבחו וביינותיו,
הטובים מכל יינות איטליה, היה זה עניין ארוך. הוגשו כעשר
מנות (אחרי החמישית הפסקתי למנות) ,שתיתי כשני בקבוקים
של יין אדום מעולה, והשיחה קלחה בחמש שפות(איטלקית בין
האיטלקים, צרפתית ביני לבין איטלקים אחרים, עברית ביני
לבין הפלסטינים, ערבית בין הפלסטינים לבין עצמם וגם קצת
איתי) .זה סיבך את העניין, כי כל בדיחה היתה זקוקה לכמה
תרגומים, משפה אחת לשנייה, כדי שהכל יבינו. והבדיחות לא
היו הכי קצרות.
למשל: לבנוני אחד בעיירה שתורה הולך להסתפר. כשהספר
שואל אותו מדוע החליט פיתאום לקצץ את שערותיו, הוא מגלה
לו שהוא עומד לנסוע לרומא כדי להיפגש עם האפיפיור. אומר
הספר: השתגעת? עליך לעבור את הקו הסורי, והם יכולים להרוג
אותך כמו כלום. אם לא, יתפסו אותך אנשי הפלאנגות, וישחטו
אותך. אם לא, תיפול בידי הפלסטינים, ואתה יודע איך הם. אם
ביכלל תגיע לביירות, תראה שהמטוס כבר המריא. אם בכל זאת
ולמרות הכל תגיע לרומא, האפיפיור לא ירצה לראות אותך.
האיש נוסע וחוזר, והולך שוב להסתפר .״איך זה היה?״ שואל
אותו הספר. הלבנוני מספר שהכל היה בסדר גמור. הסורים
התנהגו אליו באדיבות, הפלאנגות נתנו לו לעבור בלי בעיות,
הפלסטינים הגישו לו קפה, המטוס המתין ילו בנמל ביירות.
כשהגיע לרומא עמד בין רבבות מתפללים בכיכר פטרוס הקדוש,
אך האפיפיור הבחין בו בין כולם וקרא לו להתקרב אליו.
כשניגש, אמר לו האפיפיור :״התקרב עור יותר!״ כשכבר נגע בו,
לחש האפיפיור משהו באוזנו.
״מה הוא אמר?״ קרא הספר בהתלהבות.
״הוא לחש לי: מי זה הספר. שעשה לך תסרוקת כל־כך
איומה?״
מן הון להון, הגענו לבית־המלון שלנו בשלוש וחצי לפנות
בוקר, והיה עלינו לקום בחמש בבוקר. ירדתי בשעה היעודה
(ייקה זה ייקה) .כל שומרי־הראש למיניהם, השמאלנים, השוטרים
ואותם שלא הייתי בטוח כיצד לסווגם, כבר חיכו למטה. אבל
השוער לא זכר להעיר את שקור בזמן, והוא איחר לרדת.
כשהיינו מוכנים סוף־סוף לצאת לדרך אל נמל־התעופה, כבר
היתה השעה מאוחרת מאוד־מאוד, ועמדנו לאחר למטוס, ואז

זה הזכיר לעימאד שקור מה שקרה בדירתו בביירות בעת
ביקורי שם. לפני שהופעתי יחד עם שתי חברות־המערכת, הסביר
שקור לאשתו שעומדים לבוא ישראלים, ושעליה להתייחס
אליהם יפה, כאל אורחים, להגיש להם קפה וכר. האשה שוכנעה
רק בקושי שזה טוב לעניין הפלסטיני.
ואכן, כאשר הגענו לדירה וחיכינו לבואו של יאסר ערפאת,
היתה התנהגות האשה למופת. היא הגישה לנו כיבוד ושוחחה
עימנו. קיבלנו את הרושם שהיא נעימה וידידותית.
ענת סרגוסטי רצתה לסייר בדירה, והאשה נלוותה עליה.
במיטבח שאלה ענת את האשה מניין היא, וזו ענתה שהיא
ירושלמית .״גם אני!״ השיבה ענת כשימחה, והסבירה שהיא בת
מישפחה ירושלמית ספרדית, החיה בעיר מזה כמה דורות.
כאן לא יכלה האשה לשלוט בעצמה .״היהודים הם לא
• ירושלמים!״ קראה .״ירושלים היא עיר ערבית!״ אחרי זה סירבה
לחזור לחדר. למרבה המזל הגיע בינתיים ערפאת, והיעדר האשה
לא הורגש.
מטבע הדברים התגלגלה השיחה עם חמאד לאישיותו של
מנהיג פלסטיני שעניין אותי תמיד, אך שלא פגשתי בו מעולם.
פרוק קדומי, ראש המחלקה המדינית של אש״ף, אינו רק הממונה
על חמאד, אלא גם ידידו.
בין קדומי ועיצאם סרטאווי היו קיימים יחסי־יריבות. הם נבעו
מהבדלי השקפה ואופי. סרטאווי, החלוץ, רצה לרוץ קדימה.
קדומי, הדיפלומט הזהיר, עצר
ועיכב.
יתכן שהיתה גם יריבות
מוסדית. סרטאווי פעל מטעם
ערפאת והנהגת פת״ח. קדומי
הוא ראש־מחלקה מטעם אש״ף,
שר־החוץ בממשלה הזמנית של
המדינה־בדרך. בהירארכיה של
אש״ף מעמדו בכיר יותר, לא רק
בשל חברותו בוועד־הפועל של
האירגון, אלא גם בשל היותו
אחד האבות־המייסרים של פת״ח
וחבר ״קבוצת האבואים״ —
קבוצה הכוללת את אבו־עמאר
(ערפאת) ,אבו־ג׳יהאד (חליל
אל־וזיר) ,אבו מאזן (מחמוד
עבאס) ,אבו־איאד (צלאח ח׳לף),
אבו־לוטף (קדומי) ואחרים.
סרטאווי ריבר על קדומי במרירות רבה. לרעתו, קדומי טירפד
רבות מפעולותיו. מדי פעם פירסם קדומי הכחשות, שפגעו קשה
במאמצינו. אבל גם סרטאווי אמר לי לא־פעם שקרומי דוגל בקו
של שלום.
לדעת חמאד, לא היה המאבק בין השניים עקרוני. קדומי,
אמר, הוא איש־שלום, פטריוט פלסטיני ואדם מציאותי. הוא פועל
במיסגרת הערכה מפוכחת של האפשרויות.
עד כה לא נפגש קדומי עם ישראלים שאינם נמנים עם רק״ח
וגופים אנטי־ציוניים אחרים. יהיה מעניין לראות אחרי ששמעתי
עליו כה רבות מכלי שני, איך ינהג עתה, כאשר המגעים בין
אש״ף ותנועת״השלום הישראלית נכנסים לשלב חדש. אני מקווה
להיפגש עימו באחד הימים ולהתרשם ממנו בעצמי.

בבדיקה של ח016 56160110 חס, 1\/1המרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל, זכתה 80ץ\ 8 8 0 £ 0 במדליית זהב לשנת 1982 על איכותה המעולה.

טעם אמריקאי. תערובת אמריקאית.
אזהרה: משרד סנריאו ת קונת נ העישון מזיק לבריאות

להשיג ברשת החנויות הבאו ת :
ת ל ־ אביב: נעלי רונדו -דיזנגוף ; 199 נעלי רונדו -אלנבי ; 31 נעלי חביב — פסג׳ קולנוע הוד ; כל-בו שלום.
ירושלים: עור היוצר, בחוצות היוצר; נעלי שטרנפלד -בן הלל . 16חיפה: שיינמן -הרצל; 15נ ע לי א לגנ ט -
יפו >43 נעלי כרמל — שדרות הנשיא ,119 מרכז הכרמל; היפר נעל -צ׳קפוסט; נעלי כפיר -דרך עכו ,190/1מרכז
צ בר, קרי תביאליק; נ ה רי ה:נ ע לי פו פיו ל ר -הרצל .70טירתהכרמלר שת נעלי נרדאה. קריתטבע ון: הנעל
— מרכז זייד ; נעלי חן -מרכז קרית עמל. ע כו: נעלי צבי -בן עמי 30נתניה: נעלי חן — הרצל .14ע פו ל ה :
ארבע העונות -שדרות ארלוזורוב .16בית -שאן: ג׳ינ ס לי -מרכז מסחרי טבריה: נעלי קארין -רח׳ הגליל.
נצרתעלית: נעלי זינגר -מרכז מסחרי, נצרתעלית. א ש דו ד: נ ע לי אוניון -רוגוזין 9באר -שבע: נעלינזרית
— רח׳ החלוץ .91 אשקלון: רודיקו — הרצל . 83 רחובות: נעלי דובי — הרצל .204 רמלה: נעלי ייגלה — הרצל
.85 חדרה: נעלי דובון -רוטשילד .7בני-ברק: קנגרו -רבי עקיבא .7חולץ: נעורים -שנקר .52 הוד
השרון: נעלי גרוס -מרכז רמתייס. רמת השרון: קי קרט -סוקולוב 53 חנויות שקם ברחבי הארץ.

הורה תטשית מוצר׳ עור בע׳־מ
ר ח׳ כנרת , 15בני ־ ברק , 5 1 2 0 1ט ל 0 3 - 7 0 7 1 2 9 ,7 0 7 1 2 4 .

9רנ7ןואת דן

אולסרסול-יופי של שיזוף בביטחון מלא.
נשים מעדיפות אולטרסול.
זאת עובדה, ויש סיבות רבות לכך:

לאולטרסול התכשירים היחידים
שעמידים בפני מים ואינם נשטפים עם
הזיעה.
רק לאולטרסול מגוון תכשירים רחב
המאפשר התאמה מלאה למידת
הרגישות של עורך(ממספר 3לשיזוף

מהיר ועד מספר 5ו להגנה מקסימלית
מהשמש).
אולטרסול מעניק לך הגנה מושלמת
מקרני השמש המזיקות 8׳\ס וגם ^\ ס
(היחידי בישראל).
* לבחירתך בסידרת תכשירי דר׳ פישר
גם תחליב שיזוף מיוחד לתינוקך.

שיזוף מהיר ונעים חופשי ...חופשי...

11^ 8 11י 0ס -השיזוף הכי מהיר בחוף.

הצטרפי למועדון דר׳ פישר.

התחייבות מצידי. אנא שילחו לי עלון מידע מפורט של תכשירי
דר פישר, כמרכן אשמח לקבל דוגמת תכשיר חמם.

שלחי את התלוש הרצ״ב והצטרפי למועדון דר פישר
המקנה לך השתתפות במבצעים, ימי עיון, הרצאות שהפרטי
והגרלות אשר יפורטו בעתיד.
לכבוד דו׳ פישר, ח.ד ,39071 .מיקוד 61390 תל־אניג

כן, הנני מעוניינת להצטרף למועדון־ דר פישר חינם, וללא כל

שם משפחה
כתובת מיקוד

טלפון

גם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וו

סלינו על כתפינו

איך אנשים שאין להם ילדים יודעים, למשל, מתי פסח ומתי חנוכה?
איך הם בכלל יודעים מתי להתחיל את ההכנות לחגים? אנו זוכרת את
עצמי, לפני שנים, מסתובבת בעיר זרה של ארץ זרה, זוללת פיצות ושותה
אספרסויים וכטוב ליבי בכל אלה, מסתבר לי שזה בדיוק יום־כיפור. ואני,
תסלחו לי בעד הביטוי, מאלה שצמים ביום־כיפור. זה לא נעים לגלות
שאתה מטומטם והחלטתי לעשות הכל כדי להפסיק את חוסר־הידיעה
הזה בקשר לאיזה חג מתקרב.
כל מה שצריך לעשות, במיקרה כזה, זה למצוא איזה גבר נחמד,
להכריח אותו להתחתן, ללדת כמה ילדים (אפשר רק ילד אחד אם הוא
יוצא מוסיקאלי) לגדל אותם כמה שנים בבית ולשלוח אותם לגן־הילדים.
הופ. נפתרה הבעיה.
כל יום בדרך הביתה מהגן, הילד שלי פוצח בזמר(לפעמים גם במחול).
אם הוא שר למשל את ״עבדים היינו, היינו׳ סימן שאו־טו־טו פסח. אם
״ליצן קטן אני׳ סימן שצריך להתחיל בהכנת התחפושות, בהישמע ה״כד
קטן, כד קטן׳ מתחילים לברר מייד מה מחיר הסופגניות בקונדיטוריה.
למעשה החג היחידי שיש איתו בעיה זה ה־ 1במאי, כי הילד פשוט לא
יכול להשתלט על האינטרנציונל.
היום אנחנו הולכים לנו ביחד בדרך הידועה מהגן הביתה והילד שותק.
שמחתי וחשבתי שהנה נגמרו החגים עד ראש־השנה. אבל תיכף עם סיום
הארטיק פותח הקטן את פיו וצלילי ה״סלינו על כתפינו״ מבשרים לי
שצריך להקדיש איזה מדור לענייני גבינות. .

!אנ שים חכמים)

גבינת סתם
לגבינה הזאת קוראים סתם כי אין לה שם אחר. אבל בפירוש אין לה
סתם טעם. יש לה טעם של עוד ביס ועוד ביס ועוד ביס — ככה עד שזה
נגמר. מה שצריך כדי לייצר גבינה בבית זה מסננת רגילה, וחתיכת בדדק, למשל פופלין(בד של מיטפחת) .אם אין בד פופלין אפשר להשתמש
בכותנה דקה.
קונים במכולת 1שמנת חמוצה 3 ,אשל ו־ 5לבן. שמים את כל תישעה
הגביעים, כשהם עוד סגורים, לתוך סיר גדול עם מים, ומביאים לנקודת
רתיחה. אין מה לפחד. הגביעים לא יימסו, הם רק קצת יתקמטו.
בינתיים שמים את המסננת שתעמוד על סיר ריק, על המסננת
פורשים את חתיכת הבד ולתוכה שופכים את התכולה של כל תישעת
הגביעים. בוחשים רגע קצר. קושרים את ארבעת קצוות הבד ותולים את
החבילה על הברז, כדי שטיפות המים יטפטפו לתוך הכיור. הולכים
לראות טלוויזיה בערך שעתיים וכשחוזרים הגבינה מוכנה וטעימה.

כמו גורסאן
הגבינה השנייה היא קצת יותר עבודה, אבל אם רוצים גבינת בור ס אן

הודעה
ל מעעו מ ם

צרפתית ולא רוצים לשבור תוכניות חיסכון בבנק, זו הדרך היחידה.
מעמידים מסננת על סיר. בתוכה פורשים את הבד(מהגבינה הקודמת).
לתוך הבד שופכים שני מיכלים של גבינה * .9מכסים את כל העסק
בצלחת ודוחפים למקרר למנוחה של יומיים.
אחרי יומיים מוציאים מהמקרר את הסיר־מסננת־בד־גבינה. את המים
שנזלו לתוך הסיר שופכים לכיור (לא! אי־אפשר לעשות מזה מרק!) .את
הגבינה שנעשתה הרבה יותר סמיכה מערבבים עם חצי חבילה של גבינה
מלוחה, כלומר 100 גרם ועם כמה שיני שום מרוסקות. אפשר ללכלך
מיקסר אם רוצים, אבל אפשר גם לערבב הכל במזלג.

סבה של ספר

כבר כתבתי כאן פעם על אהדתי הגדולה לספורט שבתיאוריה, כמה אני אוהבת ספרים על ספורט1
וסרטים על ספורט ואפילו שיחות ארוכות ומשעממות על ספורט. הכל, רק לא להפעיל שום שריר בגוף, .
את דעתי זו העברתי גם לילדיי, ולהם הוספתי הסברים מעמיקים על הסכנות הכרוכות בעניין י
ברבארי זה: ידיים שבורות, רגליים שבורות, התכווצויות שרירים, הליכה לרופאים, זריקות בתחת ושאר
פחדים איומים שהצלחתי להחדיר להם בעמל רב. השרירים היחידים שאני מרשה להם להפעיל הם |
שרירי המוח ושרירי העיניים.
לכן, מבחינה ספורטיווית אני ממליצה לכולם על הספר סל של חרוזי מאת אילן גולדהירש וטל !
ברודי. אילן על החרוזים וטל על ההסברים, אבנר כץ על הציורים היפים והמצחיקים כתמיד.
ילד שיקרא את הספר הזה תמיד יידע מה זה ריבאונד, מה זה דנקינג ומה זה ג׳אמפ, מבלי להסתכן |
בחבלות על מיגרשי ספורט.
הנה אצטט מפי אילן גולדהירש מדוע כל אמא צריכה לקנות לילד שלה ספר חינוכי ולא מסוכן זה:

זה קשור לחג השבועות, כי זה קשור לכל יום
מתוך ה־ 364 שיש בשנה. כל יום שתי חפיסות.
אין לי שום כוונות להפסיק, בעיקר מפני
שאין לי כבוד לאנשים המפסיקים לעשן —
אנשים בלי אופי. כולם יודעים שלעשן זה כיף.
מה שלא כיף זה לחזור הביתה, לפתוח את הדלת
של הדירה ולקבל מתוכה מכת ריח אדירה.
במיוחד זה מרגיז כי אני יודעת שזה בגללי.
פעם הביאו לי איזה תכשיר־פלא מאמריקה
לגירוש ריחות. מין כדור ורוד שתולים אותו
בחדר של מעשנים. הסלון שלי הריח במשך
שבועות כמו בית־שימוש של מלון פאר. הפסקתי
את זה, כמובן, ומאז ביתי מסריח לתפארת, כל
המישפחה מתלוננת ואני מרגישה ריגשי אשמה.
(אבל כנראה לא מספיק חזקים).
אחד הדברים שבאמת עוזרים, זה להכניס מים
לכל המאפרות בבית ולכבות את הסיגריות בתוך
המים. חלק מהריח הולך. בשביל החלק שנשאר
יצא עכשיו לשוק ספריי מיוחד. שמו סנומור
והוא מכיל חומר כימי המנטרל דווקא את ריח
הסיגריות.
חברים שלי(מאלה שיש להם, כמו לי, הרבה
מניות בדובק) אמרו לי שאני חייבת לכתוב על
זה לטובת אחינו המעשים. אז הנה כתבתי. דין
התנועה זה דין התנועה.

לא לאכול בלילה

* 6ני ז סן־ מ ה יצא לי להיות ערה
/ורעבה ב־ 3לפנות בוקר. גם חברים
שלי מאילת היו ערים ורעבים בדיוק
באותו יום ובאותה שעה. אז הלכנו ביחד
לחפש אוכל. איפה מחפשים אונל בתל־אביב
בשעה כזאת? ביפו, כמובן. הגענו
למיסעדה רומנית ברחוב אילת, דרך יטו־תל־אביב.
ניגש אלינו מלצר וברגע שהבחין
שאנחנו לא ממוצא רומני התחיל להעם
כל המאמצים שאני עושה כדי להשמיץ
תייחם אלינו בזילזול מופגן. ביקשנו סלם
חצילים והוא אמר שהוא לא מציע את זה
ילדים, במיוחד את שלי אבל גם של אחרים, ועם
כי זה לא טוב. ביקשנו אחו מנה ראשונה
כל העצבנויות שילדים גורמים לי, אני מוכרחה
אחרת שהיתה רשומה בתפריט, וגם פה
להודות שהלך המחשבה של ילדים והדרך שבה
הוא התעקש שלא כדאי לנו. ביקשנו מרק.
הם מביעים אותה, מרגשים אותי מאוד.
הוא אמר שלא כדאי עכשיו לאכול מרק
טילפנתי אל הסופר יצחק אוורבוך אורפז כדי
כי נורא מאוחר. היינו שבורים ורעבים
להודות לו על ששלח לי את ספרו החדש
וחסרי כוח-התנגדות. הזמנו סלט ירקות
והמרתק הגבירה. הוא נשמע מאד מרוגש וסיפר
לי :״עברתי כרגע זעזוע לא קטן, כאשר בתי גי | ,ומנה עיקרית, ביקשנו שיתן לנו מה שהוא
רוצה. הוא נתן מה שהוא רצה וזה היה
בת ה־ 7התחילה להתנבא בצורה דומה לילדה
איום, תפל. קר ומגעיל.
שברומן. דיברנו על מה זה זמן. הסתדרנו די יפה
זה פה שיש לי לספר על המיסעדה הבקשר
לעבר ולהווה, אבל כשהגענו אל העתיד,
זאת. את השם המפורש אני לא כותבת כי
אמרה פתאום :״אין עתיד״ — ואני נבהלתי. כי
אני רוצה להימנע משינאת העדה הרומזה
בדיוק מה שרואה הגבירה הקטנה מן הרומן.
נית כולה. דרך אגב, זה לא היה נלו,
אבל גי הרגיעה אותי, ואגב־כך לימדה אותי
אצל נלו דווקא אכלתי פעם מוח וכששאלמשהו
חדש על מימד הזמו״׳עתיד׳ ,אמרה ,״זה
תי אתי המלצר אם המוח טרי הוא ענה
עכשיו, ואחר־כך עכשיו ואחר־כך עכשיו
לי. טרי ז רק לפני שעה עוד היה חושב.״
ואחר־כך עכשיו.״ כך, בשתי מילים פשוטות,
הנה. תחזרו לכם ממיסעדות רומניות
הכניסה את העתיד הביתה.״
בדרך יפו־תל־אביב, שהן לא נלו.

זה שמחה

איך אומר המשורר? ילדים זה שימחה.

בספר, כאן, אילן וטל /כותבים לכם על כדורסל /על מושגים ועל חוקים /וגם כיצד
משחקים
על שם שהוא כל־כך חביב /וזה — מכבי תל־אביב•/ .על המישמעת, על כידרור /ועל הסל
והכדור
על ההיסטוריה, על שמירות /על עבירות, על מסירות / ,וגם נלמד ונשנן / ,כמה חשוב מישחק
הוגו
קליעות שופטים ושחקנים /ועוד דברים קצת משונים! /שלא הבנו באנגלית / ,נבין אחת
ולתמיד
הכל כתוב בחרוזים /כי כך נחמד, בלי להגזים / /וכשרואים, כבר מתחשק /לקרוא, ללמוד
ולשחק
בובה של ספר. אמרתי לכם!

דניאלה שמי

..זהכור דגחם לאדמות מידווית! שענת
המכקחת, ודב מוניחה את ההינו

ןדךןךווךי דבי קפלן הגיעה לעיצוב בובות !
11 11-11 תיאטרון דרך הציור והפיסול. .רצי תי
שהפסלים יתנועעו,״ היא מסבירה. דבי, שהיא בוגרת

בצלאל, היתה בעבר מרפאה בעיסוק בבתי־החולים
לחולי־נפש. .מאז ומתמיד נמשכתי לעולם של הזיות
פרועות. בהשראתן עיצבתי את בובותי ואת ההצגה.״

את לולה היפהפיה ובובו נותר לבד.
בינתיים פתי, שהוא המשרת הטוב של
המדען ובעצם עובד במעבדתו
ככוח־מחתרת שנועד לחבל בניסוייו
של אדולף, נשלח על־ידי אדולף
להביא זריקות פנצילין פוספט, שהן
השמן למכונה. בובו, המחפש את
חברתו, נתקל בדרכו בפליק השובב,
החי במדינת ״זריקותיך.
במדינת ״זרייקותין״ נערכות
תחרויות אימתניות בחוכמה, ביופי
ובמדע. התחרות הנערכת עכשיו היא
על השטיח היפה ביותר. פליק רוצה
לעשות מבובו שטיח ובדיוק באותו
רגע מגיע פתי. פליק מבקש לשמור
על ה״שטיח״ שלו עד שהוא יביא את
הסכין. בובו ופתי מתחברים ופתי מגלה
לו שלולה שבוייה בביתו של המדען.
הם רצים להציל אותה.
הם נכנסים לתא הכלא ובדיוק
כשבובו מבקש למלט את לולה תופסת
אותם המכשפה. אדולף משפשף ידיים
בסיפוק — לא צריך זריקות פנצילין

מבין פתאום שיש משהו חשוב יותר
בחיים וזוהי ללא ספק הידידות.
המכונה מופעלת והרעים הופכים
לשרשרת של נקניקיות.
לולה מזמינה את הטובים שנשארו
בחיים למיצעד ניצחון המסתיים
בפיזמון :״די נמאס כבר מהארץ הזאת.
בואו נעזוב אותה ונקים לנו ארץ
משלנו, אליה יבואו כל הילדים והחיות
הטובות, ויחד נחיה באושר כל ימינו.״
גורלו של אדולף המושחת, המסתיים
באוטופיה של תיבת נוח אחרי המבול,
טומן בחובו, כנראה, מסר־חינוכי לא
מבוטל.

קיסמן של

ל אגדות מפחידות
^ ח ד מנסיונותיה של חבורת
\ £פ לי ק השובב להעלות את ההצגה
בבתי־הספר יסודיים נתקל בדחייה.
הטיעון היה שסיפור־זוועות כזה

הסע מזוועות

ך* צות הלילה. טלפון בהול
( !בקריית־יובל שבירושלים .״תבוא
מהר פה עם כל הבובות. אני יולד
עכשיו את המחזמר״.
האיש שדיבר בטלפון היה בעל
החלומות הידוע ז׳אן־ברנאר־מוראלי,
הגאון־מוקיון הצרפתי, המזנק בימים
אלה לשורה הראשונה בשמי־המחזאות
והבימוי בתיאטרון הישראלי.
מן העבר השני של הקו היתד, דבי
קפלן בת ה־ ,33 ציירת־פסלת ומעצבת
בובות־תיאטרון העולם הזה .)2376
היא הגיעה בדחיפות לביתו של
מוראלי, עם שש נפשותיה שחיפשו
מחבר, שלא היו אלא שש בובות
מעשי־ידיה .״תשים מהר על הריצפה
את הכל,״ ציווה עליה בחן ז׳אן־ברנאר
בעברית ׳רצוצה המחליפה בין זכר
ונקבה באופן שיטתי ומדוייק.
״זהו המעדן( ,הוא רצה לומר
״המדען״) .המעדן עושב ניסויים
אכזריים בחיות. אתה יודע, כתבתי ספר
על ניסויים מעבדתיים בחיות. בצרפת
אנשים פרטיים סאדיסטים עושים את
זה בלי ביקורת״.
״זהו דבר שמדגדג לו בבטן,״
מספרת דבי, כשהיא מתרוצצת בין
הבובות התלויות מהתיקרה, נין
תינוקה הפעוט, בן החודש, ובין הכלבה
השחורה והעצבנית העונה לשם לולי.
״ללא ספק ניכרים בלולי רישומיו של
בעליה, ז׳אן־ברנאר,״ היא אומרת
בהומור אופייני, משלבת רגל על רגל,
אוספת את שערה למעלה ומוסיפה:
״ז׳אן־ברנאר הסביר לי שאינו יכול
לבוא אלי, כי הוא מחכה בשעה זו
לאנשים שיבואו לקחת את הגורים של
כלבתו, והם לא באים. הוא פשוט ילד
את המחזה בזמן שהוא חיכה להם.
כשבאתי הוא אמר :״אתה רק צריך
להוסיף בובה כלב, וזה יהיה מחזמר
לשבע בובות״.

^ מסע זוועות
קסום

לשידוך בין מוראלי, אישו
1הקרקס, ובין בובותיה של דבי
קפלן הצליח מעל למשוער. בחלל קטן
ואינטימי של קרון־רכבת ישן, שנקנה
ושנגרר לגן־הפעמון בירושלים על־ידי משוגעים ירושלמים ארבעה לתיאטרוני־ילדים, מועלה בימים אלה
מחזמר מיפלצתי לילדים. פליק

177/7173/217

השובב הוא מחזה הבובות היחידי
מסוגו בארץ, והצגות הבכורה שלו
נערכות בימים אלה.
שבת בבוקר. על הדשא של גן־
הפעמון מעשנים כמה צעירים פריקים
ארוכי־שיער וחבושי כובעים מרופטים
את הג׳וינט האחרון שלהם, לפני שהם
נכנסים לרכבת־שדים, כדי לעבור
מסע־זוועות קסום ולאו דווקא
בהשראת הסיגריה. הם נבלעים בתוך
קהל של הורים וילדים, העומדים
לחזות בהצגה יוצאת־דופן.
חושך על פני תהום, ומעליה שלוש
מסיכות־ענק לבנות כבר־מינן נעות
כאחוזות תזזית ומהדהדות :״זוועה
אימים, שיער סומר בתיאטרון הפחד /
המתח פה עולה גובר הנשמה קודחת /
היום נציג את הכלבלב נלחם באיש
הרע /רק מי שיש לו אומץ לב יביט
בהצגה״.
שלוש הנשים המפעילות את שבע
הבובות, גיבורות מחזה, הן אהובה בוסי
— מפעילת בובות מיקצועית, יעל
כהן־לב — שחקנית וזמרת מועדונים
ומיכל ברזל — בוגרת בצלאל
באמנות פלסטית. ליד הגיטרה
והפעלולים ניצב עופר גולני, מעבד
ומוסיקאי האחראי לא מעט על הקצב
הדינמי של ההצגה.

יום אחד מגיעה אליו מרת נחשושה
הגבירה, אשת מלך־הזבל, ורוצה שהוא
יהפוך אותה למלכת־יופי. קורה פנצ׳ר
והגבירה יוצאת מן המכונה מכשפה.
ד״ר אדולף, כמובן, מחפש ילדה קטנה
כדי להתיז את ראשה ולהחליפו
בראשה של המכשפה.
ביום בהיר אחד יוצאת לולה וידירה
הכלב בובו לטייל בטבע. אדולף חוטף

פוספט אם אפשר להשתמש בכלב
במקום שמן למנוע.
אבל בשנייה הקריטית פולש
לבימה פליק השובב ודורש לקבל את
השטיח שלו. הוא מעיף את המדען
בבעיטת קראטה לתוך המכונה, שם
מחכה לו המכשפה המוכנה לניסוי
החדש שיעניק לה פרצוף יפה. פליק
מתקרב לבובו ומתאהב בלולה. הוא

לילדים אינו חינוכי, מפני שהוא עודו
יכול לגרור את הקטנים לאלימות
מילולית לכשיגדלו, רחמנא ליצנן.
ברונו בטלהיים, פסיכולוג גרמני בן
ימינו החוקר ספרות ילדים, מציין
בסיפרו קיסמן של אגדות שדווקא
אגדותיהם המפחידות של האחים גרים
(שכתבו, בין השאר, את רפונזל והנזל
וגרטל) נוסכות נחמה וביטחון בנפש

אדולף חוטף
את לולה

* * לי ל גבוה של גיטרה מלווה
•בחליל, בצפצפה, ברעשנים
ובמצילתיים מעלה את שלוש
הגראציות, לבושות בשחור, מוארות
בתאורה כחולה ולבנה לחליפין. הן
מניעות את הבובות המספרות לקהל
על מדען בשם אדולף פון־פבלוביץ,
העורך ניסויים אכזריים בחיות־מעבדה.
פרי המצאתו היא מכונה משוכללת
המסוגלת להפוך כל אדם למה שהוא
רוצה להיות.

ק ך | 1ך ן 1ך 1ך| ה מ חז מ ר, פליק השובב־ עו־
111111 | 1 1| /ר ך את הצגות־הבכורה שלו
בקרון־רכבת ישן המוצב בגן־הפעמון שבירושלים.

הקרון, המשמש תיאטרון־בובות לילדים, מצוייד בכל
אבזרי־התיאטרון החיוניים ודומה לכל תיאטרון קיים
אחר. בקרוב יועלה בו פסטיבל של תיאטרון־בובות.

לחולי״נפש

המפעיל חייב להיות מצוייד בכל התכונות של שחקן או

רקדן מיקצועי- .הוא חייב לדעת לרקוד ולדבר
באמצעות הבובות, להאניש אותן. זוהי עבודה שצריכה
להילמד באופן יסודי ועד־כה אין היא מפותחת בארץ.״

ענת דבי .״הן אינן שחקניות הנכנסות לדמויות ועם

סיום ההצגה הן יוצאות מהתפקיד. הן נשארות תמיד
אותו הדבר -אינן מחליפות בגדים ואינן מתאפרות.״
ההופעה הראשונה של הבובות היתה בפסטיבל עכו.

מסכות וו בחת

הבובות ממשיכות
הילד. האגדות האלה קודמות עור
וגידים על פחדיו של הילד שממילא
קיימים בו, וכאשר הרעים מנוצחים
ונענשים כראוי להם, בא חוש־הצדק

של הילד על סיפוקו. הוא שואב ביטחון
מיכולתו לנצח את הרע, ומזדהה עם
הטובים. תכונותיה של אגדה טובה,
לדבריו, הן ״דמיון, התאוששות מיאוש

טלביה

בבתי״חולים
ואיתנים.
״מה שמשך אותי אליהם זה מה
שמושך אותי היום לתיאטרון פלצות
— עולם של מיסתורין, של הזיות
פרועות ומוזרות שאין עליהן בקרה.
מקץ שלוש שנים האווירה התחילה
להשפיע עלי. התחלתי לחלום
חלומות־ביעותים. החלטתי שאני
צריכה לעבוד עם נוער בריא.
״בגיל 27 התחלתי ללמד בתיכון
לילדים מחוננים בוייאר ואז חזרתי
לצייר. שימחת־היצירה של הנוער
הבריא גירתה בי תחושות רדומות.
פתאום הפסקתי לצייר שחור״לבן
והסתבר לי עד כמה אני אוהבת צבע.
באותו זמן חזרתי לסגנון פיגורטיבי.
מכאן עברתי לפיסול בפלסטלינה
צבעונית, אבל גם פה נראתה לי
התוצאה לגמרי קפואה. רציתי
שהפסלים ינועו וכך הגעתי לעיצוב
תיאטרון־בובות.״
המריונטה הקלאסית היא בובת־עץ
ואילו בובותיה של דבי עשויות
מחומרים גמישים, כדי להעניק להן
מימד אנושי יותר. הפנים והגפיים
עשויים בדרן־־כלל מקרטונים של
ביצים, מעורבים בדבק־פלאסטי ובמים,
והגוף עשוי לרוב מגרב־ניילון ממולאת
בצמר״גפן סינתטי. על השלד הזה היא
מלבישה את דמויותיה המוזרות .״אין
לי הסבר רציונלי לדמויות שיצרתי.
הבובות הן פרי של הזיות שלי. לא
תמיד היתה לי תמונה ברורה לפני
עשייתן. גיליתי שהבובות שנוצרו תוך
כדי עשייה הן יותר מוצלחות, כי לא
כפיתי את הרעיון שלי על החומר.״
כשגמרה את הצגת פורים נותרו
הבובות ללא שימוש. כד פנתה
למוראלי ונוצר המחזמר. תוך עשרה
ימים העמידו הצגה למופעי־החוץ של
פסטיבל עכו, שנערך בחופשת סוכות,
וזכו באהדה יוצאת־דופן מהורים, ילדים
ומאנשי־תיאטרון .״החוויה הגדולה
ביותר בעכו,״ נזכרת דבי ,״היתה
קבוצה קטנה של ילדים ערביים שבאועם ילקוטים. הם עמדו ליד הבימה
מפני שלא הרגישו שהם יכולים
להתערב בתוך הקהל הזר. הם הפריעו
למפעילים להיכנס ולצאת מהבימה

ו \ ך ן 1י ן 1שמו של המדען, גי־
1בור המחזמר, העורך
במעבדתו ניסויים אכזריים בחיות.
המצאתו היא מכונה ההופכת כל
אדם למה שהוא רוצה להיות.
המוגבהת על הדשא, ונעצו עיניהם
בבובות כאילו היו מהופנטים. את שפת
התנועה של הבובות הם תפסו למרות
שלא הבינו את השפה העברית. זה היה
הרגע שידעתי שהבובות שלי חיות.״
מאז פסטיבל עכו ההצגה כמעט ולא
הועלתה בגלל תהפוכות בהרכב
האנושי־בובתי שלה. ההצגה שהועלתה
לאחרונה בגן הפעמון היתה תיאטרון־
בובות מגובש ומקורי. זהו מחזמר־בובות
ראשון בארץ, שבו המפעילים
אינם נמצאים מחוץ־לבימה, אלא הם
חלק בלתי־נפרד ממנה ופניהם אינן
אוריאלה ווייט
מכוסות.

עמוק, בריחה מסכנה גדולה ומעל לכל
— נחמה״ .הרחמים על הרעים, לדעתו,
הם קילקול מידות של המבוגרים
והילד נקי מהם.
״איני רצה אל הילדים ומסבירה
להם מה קורה על הבימה. הדברים
קורים ויורדים לתת־המודע של הילד,
מבלי שהוא יתן את הדעת עליהם.
תהליכים בלתי־מודעיס אלה מעניינים
אותי יותר מאשר תיקשורת מילולית
רגילה,״ מספרת דבי קפלן, שבעצם
בנתה את הקבוצה וחוץ מעיצוב
בובותיה גם תירגמה את הרעיון של
מוראלי למילים וניסחה את הטכסט
ואת הפיזמונים של ההצגה.

בוגוממתר
ל טובות מאגשיס

191 ״1־ 11ן ך | 1ל 1ן ן || י י נערכות תחרויות בכל התחומים
^ ו ו 1 11| / 11 1 1 1 1 / 1ן האפשריים כמו יופי, חוכמה ומדע.
התחרות האחרונה היא על השטיח היפה ביותר. הנער רוצה לעשות שטיח
מכלב .״התחרויות הן ההופכות את תושבי־המדינה לרעים,״ מדגישה דבי.

^ בי, שהיא בוגרת בצלאל
1לאמנות חופשית, לא רוותה נחת
מלימודיה .״הייתי מכווצת שם. כל
אחד רצה לעבוד כמו בניו־יורק
ובברלין. לא היתה שימחת היצירה,
אלא פחד להתמודד עם ביטוי אישי
ומקורי.״ לקח לה כמה שנים טובות
כדי להתארגן מחדש, ובמהלכן עבדה
בריפוי בריקוד, בפיסול ובציור

ההצגה, המסתיימת בניצחון הטובים על
1| 1ך ן 1ד | 1ח ך1
11 ^ 1.1 1111 1111 111 הרעים, יורדת מהבימה אל קהל הילדים.
הבובות, שהצליחו להפוך במרוצת ההצגה לבני־אדם, משוחחות עם
הילדים הקטנים שצפו בהצגה ושרות איתם ביחד את הפיזמון המסיים.

ב־ 24 במאי תיערך מסביב לבריכה במלון האמריקאית הסידרה רוחות מילחמה, על פי
אביה סונסטה שבאילת, חתונתו של גז ווק ספרו של הסופר, הקרנה בת 18 שעות שעלתה 40
( ,)29 בנו של הסופר האמריקאי הידוע הרמן יוק, מיליון דולר.
שזכה בשנת 1951 בפרס פוליצר על ספרו המרד
ג׳ו הכיר את סוזי היפהפיה, בעלת שיער שחור
על הקייו. הוא ישא את סוזי סמול 20 בתו של ועיניים שחורות, לפני שנתיים. לפני שנה הגיע
הרמן ווק עם אשתו שרד! ובנו הבכור נתנאל
לארץ, כדי לערוך את התנאים לאירוסין לפי
מיטב המסורת. בצעירותו שירת הסופר הרמן ווק
בחיל־הים האמריקאי, והפך לשומר מסורת קפדן.
לחתונה הוזמנו 230 איש 15 .זוגות יוטסו
מארצות־הברית ואירופה. הכלה תלבש שימלה
שהובאה מארצות־הברית ותוכננה על״ידי פינק,
הידוע כמתכנן שמלות־כלה מיוחדות. סוזי
ביקשה וקבלה שימלה צנועה ויפה, עשויה
מתחרה עם שובל ארוך במיוחד.
החתן, שהוא עורך־דין במיקצועו, רכש בימים
אלה חנות לדיברי ספורט באילת שם עומד הזוג
החדש לבנות את קינו.

77/7/7הראש!!
הוא 72017
גם כלכלן טוב עושה לפעמים טעות, אבל
הסיכום תמיד נכון.
שלושה כלכלנים בכירים מאוד סיכמו
לאחרונה פרק בחייהם.

״אני כנראה אמביציונית חולנית, חשוב לי
להיות מס׳ 1יותר מכל,״ מספרת ורד ציבעון
( ,)27 שהתפרסמה במחול האירובי שלה .״הכרתי
את יקי מכלין לפני שבע שנים, היינו חברים
במשך שנתיים. גם אז הוא לא היה מוכן לוותר על
אילת למעני. לכן נסעתי לארצות־הברית,
והתחתנתי עם מפיק־הסרטים האמריקאי לין

בכנסיה
ב־ 11 ביולי בלאס־וגאס, באותה הכנסיה שבה

התחתן בזמנו אלביס פרסלי; ישא מייל!
קארטר בן ה־ ,27 שחקן־החיזוק האמריקאי של

יולי עופר

הפועל חולון, את חברתו הישראלית רינה שסר
בת הה־.26
מייק מיודד עם רותי ירקוני, בתה של
הזמרת, והיא זו שהכירה לו את כל חברותיה.
היא הכירה לו גם את רינה, שהיתה נשואה
בזמנו לנתין אוסטרי שעסק בקידוחי נפט, וטיילה
איתו בכל העולם. כשהתגרשה וחזרה לארץ היא
הד״ר רוברט סמול מסביון, המסיימת בימים התחילה לעבוד כמלצרית.
אלה את שרותה הצבאי כסמלת בחיל־הים.
מייק כבר נסע לארצות־הברית כדי להכין את
בארץ לא ידעו שהחייל ששירת בחיל־הם, ג׳ו הכל, ורינה נוסעת בעוד כמה ימים.
ווק, שעלה לארץ לפני כשנתיים, הוא בנו של
ממש מבול של חתונות, והפגרה בכדורסל רק
הסופר הידוע. רק השנה הוקרנה בטלוויזיה, התחילה.

חנו כי חלפ רו ט ס טנ טי ת
החתונה עמדה להיערך בכנסיה המקומית
והועברה לאולם הסיטי־הול רק ברגע האחרון.
היא נערכה ביום השישי שעבר בעיירה פיכט
שבהולנד. הכלה אניטה היא פרוטסטנטית ואילו
החתן, ארל וילאמס הוא יהודי לאחר שהתגייר.
היתה זו חתונה מכובדת מאוד, אלגנטית
ושקטה. צלם מקומי היה היחידי שצילם את
הטקס, שבו השתתפו כ״ 150 איש, רובם הולנדים

ויפהפיה. מי שבלטו משיכמם ומעלה היו החתן
כהה העור המתנשא לגובה של 2.04 מטרים
ואורחיו השחורים אולסי פרי ( 2.08 מטר) וקרל
היימס ( 2.04 מטר) — ממכבי רמת־גן, ולבון
מרסר ()2.08״ שחקן הפועל תל־אביב שבא
לטקס עם אשתו ועם בתו בת השלושה חודשים.
כל השחקנים טסו מייד לאחר הטקס-לחופשה
בארצות־הברית. אמו בת ה־ 78 של החתן היתה

חזרה הביתה
אהרון דוברת, מנכ״ל כלל שהוא יהודי
מדרום־אמריקה, הכיר שם את טלי צור, בתו של
השגריר הישראלי והתחתן איתה. הוא חוזר סוף
סוף הביתה, לירושלים אחרי סיום שעות העבודה
בתל־אביב. עד לא מזמן הוא נשאר ללון
בתל־אביב, והסיבה — עורכת־דין צעירה.
הקבלן והמהנדס יעקב שפירא חזר
לאשתו, הזמרת נתניה דוברת, אחרי מישפט
גירושין סנסציוני.
ואילו יולי עופר ממיספנות ישראל שהוא
ואשתו הראשונה מירי הפכו בימים אלה לסבא
וסבתא, חזרו האחד לשני אחרי שהוא התגרש
מאשתו השנייה והצעירה רונית.
עזרה בהפסקה

ההצגה

חיים

פרטיים,

בהשתתפות ריצ׳רד ברטון ואליזבת טיילור
שנערכה בשבוע שעבר בניו־יורק, אפשר היה
לחשוב לרגע שהיא נערכת בישראל. היו שם
אריק שרון ואשתו לילי, משה טימור,
שלמה בר־שביט ואשתו דיטה, עופרה
ואהוד מנור. בקיצור — מי לא?
בסוף ההצגה נקרא ריצ׳רד ברטון למשך 10
דקות לבימה, והישראלים יצאו ממש מגידרם.
עבור ליז זה היה רגע קשה במקצת. ברטון סבל

ורד ציבעון ויקי מכלין

לצאת מהמרתפים
גתרי, שהיה המפיק של הסרט הבוגר עם רסטין
הופמן. התגרשתי וחזרתי לארץ.
״אנחנו עומדים להתחתן בכפר של רפי נלסון
באמצע אוקטובר. יקי, שאביו היה מראשוני
אילת, פתח בית־מרקחת גם בתל־אביב ואילו אני
שיש לי כבר ארבעה מועדונים של מחול אירובי,
פתחתי אחד באילת. כך שסוף סוף יש הצדקה
לשהיה שלי באילת.
״אני מקווה גם שיקי, שאינו מתחרה אלא
עומד מאחורי, יעזור לי לצאת מהמרתפים, שם
נמצאים המועדונים שלי כיום, למקומות הולמים
יותר״.
לאחרונה מבעיות קשות בכליות כתוצאה משתיה
מופרזת. הוא רזה מאוד, וליז, אשתרלשעבר,
נחלצה לעזרתו.
אך הביקורת בבוסטון קטלה אותה והיללה את,
ברטון. הביקורת בניו־יורק כנראה תהייה דומה.
זה לא הפריע למוכרי הכרטיסים למכור זוג
כרטיסים ב־ 90 דולר. העיקר שיש מי שמוכן
לשלם.

ארל ויליאמם ובנו
שושבינים ענקיים
ואורחים של אבי הכלה, העוסק בעיסקי בשר
ונמצא בהנהלה של קבוצת הכדורסל ההולנדית
דנבו ס.
אניטה, בתו היחידה, נראתה מאושרת

האורחת היחידה שבאה משם. אף אחד משמונת
אחיו לא בא.
בשם קבוצת מכבי תל־אביב הגיש מנהל
הקבוצה, אמנון אביק, לזוג מתנה — חנוכיה
מכסף.

ריצ׳ארד ברטון וליז טיילור
מיפגש מחודש

בתשלומים בתשלומים
״אין לי כסף, אולי אפשר להסדיר לי
תשלומים מיוחדים?״ זאת היתה בקשה מיוחדת
שהופנתה להנהלת בריכת רמת־אפעל.
המורה לכלכלה אביבה ארידור, אשתו של

א ל־ בג א ת
אך לידיעתכם,
שום ידיעה לא התפרסמה בעיתונות בארץ
לשר־המישפטים משה ניסים ולאשתו רותי נולדה בת.
אני חושבת שזאת בהחלט סיבה למסיבה, אפילו אם זו בת רביעית. אני

שר־המישסטים משה גיסים
עברה בשקטבטוחה שהשר, שהוא ממוצא ספרדי, היה מבכר בן, אבל לדבריה של הבת
הבכורה סמדר, התינוקת בהחלט יפהפיה. לזוג בן אחד, אריאל בן ,13
שרית ( )11 ענת 5ועכשיו אסרת, בת חודש.

רות ניסים
לידה חמישית

רותי, שהיא אשה יפה במיוחד, היא בתו של יצחק קור שהיה סגן
שר־האוצר בתקופתו של לוי אשכול. מאוחר יותר היה מזכיר תנועת
המושבים ומזכיר תנועת העבודה הציונית. בקיצור — מפאי״ניק שרוף.
גם אחיה דני, היה בזמנו עוזרו של יגאל אלון, אך רותי הפכה לשומרת
מסורת. היא כותבת תסריטים לתוכניות ילדים בטלוויזיה.

אובל בלי מלח, בית הפוך וחתיכות ברחוב
ביום העצמאות 1984 צור הפלמ״ח לא ירקוד...
מסורת של עשרות שנים נגמרה.
בווילה של רבקה וטקס קרמו־ בכפר |
שמריהו, תמיד רקדו בערב יום־העצמאות.
השנה זו היתה הפעם האחרונה. הווילה נמכרה,
בתנאי שתימסר מייד אחרי מסיבת העצמאות, כי
הזוג התגרש.
רבקל׳ה(מדניק) קרמר ( )52 התפרסמה בשיר
איך אפשר, שאותו שרה במיסגרת להקת׳

ריבקל׳ה קרמר(מדניק)
סוף עצוב
הצ׳יז׳בטרון. היא הפכה לדיילת באל־על והכירה
את מקס, יהודי מדרום־אפריקה. הוא עלה לארץ
והקים את חברת מרום, חברה לריסוס במטוסים.
הם הקימו בית בהרצליה פיתוח, ומאוחר יותר

״אני חולה. את חושבת שזה אולקוס? הבטן
שורפת לי. רק עכשיו חזרתי מבית־חולים, ובכלל,
אני במצב־רוח רע״.
כך מצאתי את הזמר שימי תבורי
כשצילצלתי אליו לברר מדוע אשתו, גיניסר,
ברחה ממנו בשבוע שעבר יחד עם בנם בן שלושת
החודשים, אלירן.
סיפר שימי תבורי:
אני ממש שבור, אני מנסה לעשות שרירים, אבל
אני מדבר איתה כל יום. אני נורא מבולבל.
עוד לא החלטתי אם להחזיר אלי את הילד
על־ידי בית־מישפט. אני יכול לסדר לו ארבע
מטפלות, ולא יחסר לו כלום, או שיתכן שאחרי
ההופעה בפאריס, ב־ 30 במאי אסע לקולרדו, שם
היא נמצאת עם מישפחתה, להחזיר אותה.
מצד אחד נמאס לי לאכול קוטג׳ ,גם קצפת
נמאס, אבל צריך לעשות שינויים. בבית שלנו לא
היו צעקות אף פעם. זה נכון ששלוש־ארבע
פעמים לא חזרתי הביתה לישון. היא ידעה טוב
מאוד שאני נמצא באיזה בית־מלון מפואר עם
חתיכה. לפעמים היא ידעה גם את שם המלון.
כשהייתי חוזר היא אף פעם לא צעקה ולא שאלה
שאלות. פשוט היתה בוכה.
עברו לווילה עם בריכת־שחייה בכפר־שמריהו.
נולדו להם שלוש בנות, יעל, היום בת ,23 תמנע
(תימי 21 ואפרת (״אפי 12 הם נראו כזוג
למופת והירבו לארח. רק לפני שנתיים ערך מקס
לאשתו מסיבת״הפתעה ליום־הולדתה ה־,50
בביתם של רות ויאיר רצון, שהיה אלוף־מישנה
בצה״ל ומנהל כיום את קריית הפלדה בעכו.
לפני שנה נערכה מסביב לבריכה חתונת בתם.
אחרי הפרידה התחילה רבקלה לעבוד
כמזכירה בוויצ״ו, ומאוחר יותר במישרד פירסום
ורכשה דירה ברמת־אביב ג׳.
מקס עבר לגור בדירה שכורה ברחוב פינקס,
ונראה כמה פעמים בחברת פסנתרנית שהטיבה
לנגן שופן. זה כנראה לא היה מספיק, ולאחרונה
הוא נראה בחברת צעירות אחרות.
כשנשאלה רבק׳לה מה סיבת הגירושים
הסבירה :״אחרי יותר מ־ 20 שנה גילנו שטוב
יותר לכל אחד לחוד״.

זה נכון שאחרי הלידה היא עוד יפתה, אבל יופי
זה לא הכל בחיים. כשבן־אדם יפה נמצא לידר כל
הזמן, אתה כבר לא רואה אותו. בכלל, דברים יפים
תולים על הקיר.
מה היה חסר לה? כסף קיבלה כמה שרצתה. יש
לי דירה של ארבע וחצי חדרים, שקניתי מגינדי

— בלי מלח. אכלתי במיסעדות.
בנשמה שלה היא טובה, אבל כל אנשי הבוהמה
הם כאלה. איך אפשר לעמוד בפני הילדות? זה
נכון שאני לא אוהב קטינות, כמו שזמרים אחרים
אוהבים. אני אוהב שמנמנות. הבחורה לא חייבת
להיות מלכת־יופי, אבל לפחות שבעינים שלה

ג׳ניפר ושימי תבורי
בריחה עם התינוק
בראשון־לציון. רק לפני שבוע צלצלתי
לפלאטדשרון שימצא לי משהו בסביון ב־200
אלף דולר. את ה־ 30 מיליון עיגולים (שקלים)
שהרווחתי בטוטו בתחילת השנה שמתי בבורסה.
סכס היא קיבלה כמה שרצתה. אבל שום דבר לא
עניין אותה, רק הילד. בכלל, הבית היה תמיד
הפוך כמו אצל כל האמריקאים. והאוכל שבישלה

אראה שהיא מבוגרת.
חכי, יש צילצול בדלת. את רואה? 4ילדות
מקריית־גת, בנות 12 עד 16 מחכות בחוץ כבר
ארבע שעות כדי לקבל תמונה עם חתימה. אז מה
לעשות?
עד באן שימי תבורי.

וחשיס מושן
^ לב רובע נייטסבריג׳ ,מהיפים
^בלונדון, ניצב אחד הביניינים
המפוארים והגדולים של העיר. זהו בסגנון הרודס, הבנוי בניין ויקטוריאני. הוא ניצב על ריבוע ענק,
מוקף בארבעה רחובות. חמש הקומות
מכילות כמעט כל אשר יעלה בדמיון.
והעיקר — באיכות מעולה ובמחיר

ךןווווךתמי הופיעה בשער
^ 11/111 העיתון. טלגרף: ש סיקר
את פתיחת הבוטיק המפואר.
ההולם את הטיב. בחנות אפשר לקנות
שרוף נעליים או ארמון־פאר מוקף יער
וחומה, פרי אכזוטי ועד לרהיט עתיק.
מיטב היצרנים בעולם מתחרים על
הזכות לכלול את מוצריהם בין כותלי
הרודס. ואכן, אפשר למצוא שם
בוטיקים של מיטב מעצבי האופנה
בעולם, מאיב סאן־לורן ונינה ריצ׳י ועד
למגלי ובאל.

הכי גבוהה

!תמי בן־עמי, שגובהה 178 סנטימטרים, שהיא
1זדוגמנית הבית בגוטקס היתה הדוגמנית הישראלית
היחידה בתצוגה. היא בלטה בקומתה וביופיה וזכתה במחמאות רבות.

יהד 1דחיי בנוכחות השגריר
ר 111י ה
! | 7 1-1יי 1 / 1 1 111 הישראלי ליבנת ו־רעייתו
נפתח ב־ 4במאי בוטיק של גוטקס בקומה

י 4 6

כיצד הצליחה חברה ישראלית
לפתוח בשבוע שעבר בוטיק מיוחד
בבית הכלבו הנודע והיוקרתי?

תיגבוות אנגלית

מספרת יהודית גוטליב,
בתה של לאה גוטליב, המנהלת
את חברת ״גוטקס׳ 30 שנה:

צורפו לתצוגה. בתמונה התחתונה: תמי

לפני שנה פנו לחברה במיכתב
שנשלח מבית־המלוכה האנגלי, ובו
בקשה לשלוח כמה ביגדי־ים לחנות
ללבנים מיוחדים שבה רוכשת המלכה

הראשונה של בית הכלבו. מטקס הרבה למכור
בגדי־ים וחוף לבתי מלוכה באירופה וגם לבית המלוכה
באנגליה, ולכן היה זה טבעי שיפתח בוטיק בלונדון.

שתי הדוגמניות האנגליות המצליחות

אחד ממנהלי הרודט.

איזה בגד־ם
לובשת יהמלכה אליזבת את לבניה. הפניה היתה דחופה,
והיינו צריכים לשלוח כמה ביגדי־ים
בגודל 42 למלכה ולהוסיף גם כמה
ביגרי־ים בגודל 40 לנסיכה אן. הן
עמדו להשתתף במסיבה מסביב
לבריכה, במיסגרת מירוצי אסקוט.
קונה נלהבת נוספת שלנו באנגליה
היא מון ה, אשתו־לשעבר של המלך
חוסיין.
הצלחות אלה ורבות אחרות היו
אולי הסיבה שבגללה פנו אלינו לפני
כחצי שנה מהרודס והציעו לנו לפתוח
שם בוטיק. במשך שישה חודשים
עסקו תפאורנים מיוחדים בתיכנון.
הצבעים השולטים בחנות הם כחול־ולבן.
חוזה מיוחד ובו פירוט מדויק של
מה מותר ומה אסור נשלח לחברה.
לפתיחה לקחנו את הבימאי האנגלי
הלו בייל, שנחשב לבימאי הטוב ביותר
לתצוגות באנגליה. נערכו חזרות רבות,
ולקחנו את מיטב הדוגמניות באנגליה

שהופיעו לצד תמי בן־עמי, דוגמנית
הבית שלנו, שנשלחה לאנגליה.
עד כאי דברי יהודית גוטפריד.

היות־מידבד
וטהרה
^ גנון ביגדי־הים הוא השנה על
מוטיבים של חיות המידבר
והסהרה. לביגדי־הים הוכנסו חומרים

111111ן ר 1ךךןד מייד אחרי פתיחת הבוטיק הישראלי בחנות
11 1^ 1| / 111111 היוקרתית והיקרה הרודס, עטו הצלמים והעי תונאים
שהוזמנו לפתיחה על הדוגמנית תמי בן־עמי, דוגמנית־הבית של

מטקס, וצילמו אותה בבית־הקפה המפואר שבקומה הרביעית של
בית־הכלבו. השנה מעוצבים בגדי־הים בסגנון חיות המידבר וטהרה.
הדפסי זברה, נמר ונחש שעליהם פייטים שקופים לצד כל טבעת של נחש.

ומכרה את טבעת היהלום שקיבלה
מבעלה כמתנת נישואין כדי לרכוש
בכסף זה את אחת משתי מכונות־התפירה
שהיוו את תחילת העסק.
העסק גדל ובתערוכת־אופנה עולמית
שנערכה בדיסלדורף בגרמניה, נבחרה
גוטליב כמתכננת־האופנה לאה המצטיינת לשנת . 1980
השנה ייצאה החברה בסכום של 12
מיליון דולר.

הוא בדוגמת נקודות. היא רכשה גם
בגד ים בפסים וגם ביגדי־ים חלקים,
ולכל זה התאימה מערכות־חוף
תואמות.
״היא אחת הנשים המעטות שאנחנו
תופרים לה במיוחד. מידתה ,42 אך היא
מאוד גבוהה, וצריך להתאים לה את
בגד־הים.
״דווח לנו על קניות שעשתה
בחנויות שלנו השחקנית סופיה לורן.
גם השחקנית אליזבט טיילור קנתה
במיפעל שלנו כשביקרה לאחרונה
בארץ. מידותיה .44 לרוב היא קונה
קפטנים גדולים ולא כל־כך ביגדי־ים.
״האשה היפה ביותר שלבשה
בגד־ים של החברה היא ברוק שילדם.
זה היה ממש מדהים לראות אותה
שולמית יריב
בבגר־ים.״

טבעיים, עורות אמיתיים, שעליהם
הודפסו חברבורות נמר, הדפסי זברה
ונחש. אחרי ההדפסה תפרנו עליהם
פייטים שקופים ליד כל טבעת של
נחש.
המחירים באנגליה הם 50 לירות
סטרלינג לבגדי־ים, תילבושת־חוף
עולה 160 לירות סטרלינג וסרבל עולה
250 לירות סטרלינג.
בשבוע הראשון למכירות בהרדוס
היה היקף המכירות 15 אלף לירות
סטרלינג.
היה זה הישג לא מבוטל ללאה
גוטליב, שהקימה את החברה לפני 30
שנה ברחוב תל־אביבי קטן היוצא
מרחוב המלך ג׳ורג׳ ,ושמו סימטה
אלמונית.
היא עלתה לארץ מהונגריה ב־, 1949

ביקיגי למלכה

** יהם הקונים המפורסמים ביותר
*/של החברה?
מספרת הבת, יהודית ,״רק לפני
חודש הגיע טלקס משבדיה, ובו בקשה

לשלוח שני ביקיני, האחד בצבע
טורקיז והשני כחול״צי למלכת שבדיה
סילביה.
״מהמוכרים בחנויות אנחנו מקבלים
דיווח על הקונים. מלכת ספרד קנתה
בחנות המפוארת סאקס פיפת אבניו
בניו״יורק בסכום של 2500 דולר, היא
רכשה את המלתחה באוקטובר,
שנחשב בניו־יורק כחודש של תחילת
העונה. המדידות נערכו במקום, כשהיא
מוקפת אנשי ביטחון. המידה שלה היא

״אשתו של נשיא ארצות־הברית
ננסי רגן, קונה אצל אחותי, מרים,
המנהלת את אולם־התצוגות שלנו
בארצות־הברית. ננסי רגן קנתה
מלתחה שלמה כשביקרה לאחרונה
בארץ. בגד הים האהוב עליה במיוחד

הברק של ״ברק״

למכירה!!! מוטובי קרוס

לאחר שנים של שיווק מוצריה באירופה ובארה״ב חזרה חב׳
,ברק״ בתנופה גדולה לשוק יצרני בגדי הספורט בישראל .״ברק״
וזשייכת לתשלובת מפעלי ״קשת׳ (לניקוי) היא מהחברות
הראשונות בארץ בייצור בגדי ספורט וספקית ראשית של
״מרכז -הפועל״.
לקיץ 1983 יצאה ״ברק״ בנוסף לבגדי הספורט המקצועיים גם
בקולקצית אופנה ספורט עשירה ומגוונת בצבעי הפסטל
האופנתיים.
83 מעב מבני/חיעוני
מעולה!

טל 846952 .־ 03 אלי
ממי נכבד,
נשלחה אליך הודעת חידוש -אנא
שלם בזמן.
הודעה נוספת
לא תישלח
מחלקת וימינויים

בצילום הרצ״ב:
משמאל: חליפת טניס (חצאית +חולצה) שזכתה להצלחה
גדולה ביותר באירופה.
מימין: חולצת אינסרלוק 3/4בסימון הבייסבול ומכנס פוטר
יוניסקס אופנתי ומתאים לפעילות ספורטיבית, מקובל מאד
בארה״ב.

כתב עת לאסטרולוגיה
גיליון מס׳ 9מ אי-יוני:

תחזיות פוליטיות -התמודדות עם סוריה!
תחזיות בורסה -מניות, מכירה או קניה.
תחזיות אישיות -מין ומזלות.
פארפסיכולוגיה.
ניתוח אסטרולוגי -אישיות.

נימוגא בכל דוכני העיתוני!!

שלש אריזות ויטו
במחיר של שתים

מסיקה
פרוצליל
מי ס ה, א רי ה, דווה, ש פי ר א וי אריק שפירא נולד ב־ 29 בנובמבר . 1943 בגיל
14 החל לומד פסנתר. מ־ 1963 עד 1968 למד
באקדמיה למוסיקה בתל״אביב ושנתיים אחר־כד
החל מלמד גיטרה וסולפז׳ בקיבוץ הצור
ובפרוייקט שיקום השכונות.
אריק שפירא הוא מלחין ישראלי. יצירתו היא
בתחום המוסיקה המודרנית, בת־זמננו. עבודותיו
האחרונות כוללות מוסיקה להצגות מושבת
העונשין של קפקא, סירסור להמונים של
פורמן ווויצק של ביכנר (בתיאטרון המדרגות)
מישחק־ילדים לזיהוי כלי־נגינה וספר ללימוד
־־ גיטרה; מיצגים בשיתוף מוטי מזרחי במוסיאון
ירושלים ותל־אביב.
מוסיקה קאמרית לקלרינט ו־26
כלי־קשת בוצעה לפני שנה במסגרת ״מוסיקה

מלחין שפירא
גם תל־אביב צריכה יצירה
במימד חדש״ ולפני כמה חודשים התקבלה
ובוצעה יצירה תזמורתית גדולה מאוד של שפירא
בפסטיבל השנתי של האגודה הבינלאומית
למוסיקה מודרנית.)1.8.01^1.( .
יש לך תלמידים. אתה אוהב ללמד?
״כן. אני פשוט אוהב ללמד. זה לא שייך
למוסיקה. לא צריר לעשות מזה עניין בכלל. אתה
כל הזמן מתעסק בצלילים, אז זה שומר אותך
בכושר. השמיעה מאוד מתפתחת כשמלמרים.״
..מיסה ויוווד נכתבה ל־ 64 נגני תיזמות.
היא היצירה הישרארלית התיזמורתית
הראשונה המבוצעת בפסטיבלי .\1.ב<1.8.
החשובים. מה היא .,מיסה ויווה״י
״זו יצירה סימפונית. אורכה 5דקות ו־25
^ שניות לפי מדידה פרטית שלי. היא בוצעה
בגראץ ב־ 5דקות וארבע שניות. המנצח הפולני
ויצק מישנייבסקי, שאגב דומה מאוד לרומן
פולנסקי. ותזמורת הרדיו הסימפונית של
קראקוב לקחו את זה מהר. מישנייבסקי הוא
פרא־אדם, מה לעשות. היה אז חם בפולין.
סולידאריות וכל זה. בזמן החזרות היו הפגנות
בקראקוב.
״בכל היצירה יש מומנט אחד המעניין אותי,
שבו נכנסים כלי־ההקשה ותיזמורת רוק, ואז
מתחילה היצירה להתפרק. לא התפתחות, לא
מוטיבים, לא לשחק בניגודים. רגע מסויים
־ -ספציפי — בום! קורה משהו. זה מה שמעניין
אותי; שדברים מתפרקים, לא מתלבשים.״
מנין השם?
״חשוב מאוד שיהיה שם טוב. כתבתי את זה
ב־ 1977 לתחרות 70 שנות תל־אביב. קראתי לה
מיסה ויווה באסוציאציה לתל־אביב: מיסה
לתל־אביב היא אפשרות אחת, או מיס אביבה, או
מסביבה. מישחק מילים כזה. הכאסחיות שלה,
האגרסיביות שלה, ממששת גם רעיון למיסה
_ לתל־אביב, כלומר — מה צריך לנגן בתל־אביב
כשיקברו אותה. לז׳בוטינסקי כבר יש מה לשיר
על קברו, אז תל־אביב גם כן צריכה משהו.
חשבתי מה יהיה ראוי בהשכבה שלה, וזו היצירה.״
קיבלת ביקורות באירופה אחרי ביצוע
היצירה שם?

יוהאנס פרנקפורטר כתב בנוייה צייט שמן
הראוי לשכוח את יצירתי בהקדם. הוא בכלל
ליגלג על הפסטיבל. ט אג ס ט פוסט כתב:
״מהישראלי אריה שפירא שמענו תחת הכותרת
מיסה ויווה יצירה די ברוטלית לשמיעה. תכונה
זו, שהיא בגדר דפקט לאוזן, כאי־שליטה
בתיזמורת, הזכירה לקהל המאזינים באולם
באי־נחת את הקונפליקט הפוליטי שארע בלבנון
לא מכבר.״ כותרת המאמר היתה ״בתותחים
גדולים כנגד עפרונים קטנים.״ קלאוס הניג
באכמן, מבקר אירופי חשוב, כתב ביקורת טובה.
קראנו לו הנוחר. הוא נהג להאזין ולנחור.
פעילותך האחרונה הוזמנה על־ידי ״מכון
גתה״ הגרמני. מה הם רצוי
הם רצו לעשות ערב של שירי וולף בירמן —
זמר מחאה מיזרודגרמני שברח למערב. נתן זך
היה צריך לתרגם את זה ושמואל עצמון להציג.
בקיצור, להציג תרבות גרמנית חדשה בישראל.
זך יצא מזה, והמליץ לעצמון שיקה במקומו
את דן עומר. דן עומר משך אותי, ואנו החלטנו לא
לעשות את זה על וולף בירמן אלא על שירה
גרמנית אחרי מילחמת־העולם השנייה. לא כולה,
אלא של קבוצת 47׳ .הם לקחו על עצמם להתריע
על תופעות שליליות שנשארו, למרות
שהמילחמה נעלמה. זה הרעיון.
מאחורי זה יש מחשבה, שאתה יכול לומר היום
בארץ דברים שהם כתבו אז. הרי בעצם לא מעניין
אותי מה שקורה בגרמניה. מעניין אותי מה
שקורה פה. אז אתה לוקח חומר מהאוייב
המיתגלוגי הזה שלך, מביא אותו הנה ואומר:
תיזהרו שזה לא יקרה פה! מה בעצם רוצים אנשי
גוש־אמונים? שטחים, מיתוס, משלהו מן העבר...
לדוגמה, יש שיר מאוד יפה; אני אקרא לך אותו,
ותחשוב שאמרו אותו בארץ :״כאשר מחרחר
מילחמה קרה פוגש מחרחר מילחמה קרה ואומר:
מחרחר מילחמה קרה;/כאשר יפה־נפש פוגש
יפה־נפש ואומר: יפה־נפש; /כאשר נאצי לשעבר
קורא לנאצי לשעבר: נאצי לשעבר; ואוונגרדיסט
פוגש אוונגרדיסט ואומר לו: מחרחר מילחמה
קרה וכ׳ו. הביטויים האלה פשו בגרמניה
בראשית החמישים.
תל־אביב, שואה, גרמניה ישראל של היום
אלה הנושאים האחרונים שלך. האם מבין המלחינים הקודמיים אתה הישראלי ביותר?
ישראליות יכולה להיות ״לחזור לשורשים.״
יש כאלה שעושים את זה, מבוגרים או בגיל
ביניים. בדרד״כלל אלה הם עולים מרוסיה.
ישראלי בשבילם זו מוסיקה חסידית. אז זה שווה
לפח. אפילו אם זה טוב — זה שווה לפח.
יש ישראליות שזה ״ים־תיכוני״ .הניסיונות
האלה לא הצליחו לפי דעתי. זה התחיל בפאול
בן־חיים וזה עד היום נמשך על־ידי תלמידיו,
המשתמשים במוטיבים מסורתיים לבניין
סימפוניה. המנגינות באמת יפות, אך לא
מתאימות. הם יטענו שהם יותר ישראלים.
מה מקומו של המלחיף באגם האמנות
המקומית?
המשוררים הם דגי־הזהב. הם מקבלים הכי
הרבה תשומת לב. הציירים הם הדולפינים.
הציירים בישראל הם הכי אינטליגנטים. הם
שוחים הכי הרבה והס הכי בני־אדם, הם בולטים
והם קופצים, כי בציור יש מיסחר. למטה, הרפש
של הבריכה הזו — זו המוסיקאי האוונגרדי; הוא
במעמד הנמוך היותר.
מלחינים ישראליים חשובים למימסד,
המימסד עוזר לכם!
מימסדים בארצות שונות הרבה יותר פתוחים
מאשר פה. המימסד הישראלי הוא סרבן בצורה
בלתי־רגילה. הוא עייף, משועמם וחסר־ביטחוז.
מה יחס התיזמורות והרדיו?
הפילהרמונית היא בעצם גוף פרטי. זה
קולקטיב והם עצמאיים. הם עושים מה שהם
רוצים. אם אתה לוחץ עליהם ומביא אליבי —
חוץ־לארץ וכולי ״ אז זה הולך ומבוצע. אין לי
טענות אליהם. יש להם התחייבות כלפי
הפסיונרים הייקים שלהם והם מנגנים ברהמם,
אבל מה? הם עושים שגיאה, כי לא יהיה להם קהל
עוד שנה.
הרדיו הוא הכתובת הראשונה לביצוע מוסיקה
מודרנית. זה חובתם. בחוק רשום, כי חובתם לקדם
את התרבות המקורית בישראל. אז הם עושים את
זה: כאן מופיע המישחק הישן. יש כמה פרות
קדושות, כמה אנשים מבוססים — יוסף טל, סתר,
פרטוש, בן־חיים.
אני אומר ככה: אחרי שנה שאתה כותב יצירה,
היא צריכה להיות מבוצעת, נניח שנתיים. אבל
לא שמונה שנים, תשע שנים ! זה מה שקורה.
בתיזמורת רשות־השידור מחליט מנהלה מה
יבצעו. המנהל זה גארי ברתיני, הבעיה
שאי־אפשר בכלל לפגוש אותו. הוא טס בחללית
בכל העולם, ובא ליומיים בכל פעם.
לדעתך, ישראל היא ארץ תרבותית?
לפי דעתי —לא.

תקליטים
מוסיקה

״רוקסי מיוזיק״ — הדרך הגבוהה
(סונוקול )2335269
אתם מקבלים רק 26 דקות מוסיקה. אתם
מקבלים רק ארבעה שירים, בהופעה חיה. לא
נראה לכם? אתם זוכים באיכות הקלטה מעולה.
השירים הם 0 \ 7 7 7 0 : 7 0 0ו־״ 4 ¥וז
1 7 ¥ 7 0 ¥ £י 01״ שלבריאן פרי, כ מו
הוריקאן של ניל יאנג וברנש קנאי של ג׳ון לנון
האדיר. מתחיל לשכנע? בנוסף לנ״ל, בריאן פרי

שר ומנגן במיטבו, פיל מאנוארה הגיטריסט
מתעלה על עצמו, ושאר הנגנים מצויינים.

אס 1זז 08 טם

11885־£1

13511113 זז6ום ז 3211(>1א
לגיסריססים חובבים
מודסט מוסורגסקי — ת מונו ת
בתערוכה; בעיבוד ובנגינת קאזוהטו
יאמאשיטה — גיטרה (איסטרוניקם
;8 7 14203 דיגיטלי).
ההרגשה הנעימה שהביאה לשוק ההדפסות
המקומי חברת איסטרוניקס, עם הטבעת ביצועו
של ג׳יימס לוויין לסימפוניה מס׳ 9מן העולם
החדש של אנטונין דבוז׳אק(הקלטה דיגיטלית;
,)11714248 נמשכת עם תקליט חדש ומיוחד זה.
היצירה ת מונו ת בתערוכה נכתבה במקור
לפסנתר, בשנת .1874 להצלחה זכתה רק בעיבוד
לתיזמורת שעשה מוריס ראוול בשנת . 1922
הצלחה זו היתה אדירה. מאז התגלגלה לעיבודים

מגוונים ומשונים. בעבר הוקלט פרק ממנה
בגיטרה על־ידי סגוביה (הטירה הישנה).
הגיטריסט היפאני הצעיר, בן ,22 עיבד בעצמו את
היצירה בשלמותה, עיבוד מלא ראשון שאף יצא
לאחרונה בדפוס. למרות אילוצי מיבנה הכלי,
העיבוד המצויין מנסה לשמור על הרכב ועומק
המקור. רמת נגינתו של יאמאשיטה מעולה וכן
איכות ההטבעה.

נח ש סגול מתגעגע ללגו בהה
״נחש לבן״ — מלאכים וחוטאים
(סי־בי־אם — )7 8 0 30354
חציה של להקה זו היו בסגול כהה זצ״ל.
מספר הקלידן ג׳ון לורד :״וייט סנייק כבר
התקיימה בהרכבה עם הצטרפותי. הסגנון כבר
הותווה, והיה לי יותר קשה מאשר עם סגול כהה,
שם הייתי מהמייסדים. לוויי ט סניי ק שני
גיטריסטים וזו בעיה לקלידן ...לעיתים אני
מרגיש שאני רוצה לעצור ולומר ׳חכו! תנו לי
להיכנס!׳ עד שאפתח את אישיותי המוסיקלית

בלהקה, אני מנסה ליצור מישטחי צליל שעליהם
תיצבע מוסיקת הגיטרות והקולות.״
נשמע כאילו הצבעים דוללו יותר מדי לפני
שהוקלטו. החומר הטהור דל מאד.

לא טוב
אד לא רע
״אדמה, רוח ואש״ — אור־בוח

)25120
האהבה היא האידאה־פיקס של הלהקה. לא
ברור מהתוכן המילולי והמוסיקלי של תקליטם
זה, באיזה הקשר מצוייר האדם המושלם, השלם
עם שבע השאקרות של גופו — על העטיפה;
הצבע והאור משתלבים עם התמימות והיופי
הסינתטיים־משהו של אדמה׳,רוח ואש. יש להם
תקליטים טובים בהרבה אך בכל־זאת: איכות
פאנקי־מיוזיק שכזו נדירה מאוד. איך לומר? ״גם
כשזה לא טוב, זה לא רע.״

המדור מעניק לתקליטים חמישה ציונים, לפי הדירוג הבא: תו אחד -רע; שני
תווים -חלש; שלושה תווים -ככה; ארבעה תווים -טוב; חמישה תווים -מצויץ.

ארי פ רנ ק ל

המועצה דדיבוי התר בו ת
לפני היות האדם
1ה א מנ 1ת ^לאב סו ר ד של מחב 1ש ר 1סי^> האתיקה הלא־ ס בו בדת
שד אהרון אמיר ^ ע 1מרן׳ בי״אם ! אדחארד פיצג ראדד
חרגו
דינוזאורים סיפרה הראשון של הסופרת הקנדית מרגרט
אטווה שראה אור בתרגום לעברית, הוא לפני
הכל* .בדומה לספריה האחרים, בוחנת אטווד
בספר זה את מבור תחושות בני־האנוש, ברגע
השיא וראשית ההתמוטטות שלהם, כאשר האדם
הצליח להגיע לירח, בעוד שהשובע והקטנוניות
חונקים את נפשו עלי־אדמות.
אטווד מתייחסת למין־האנושי כמין העומד
לפני הכחדתו, וכבר במוטו לסיפרה היא מצטטת
מעידן הדינוזאורים של ביורן קורטן:
.,המאובנים הללו נותנים לנו את הסיכוי היחידי
לראות את החיות שנכחדו בעת פעולתן ולחקור
את התנהגותן, אם כי זיהוי מוחלט אפשרי רק
כאשר החיה מתה במסלולה והפכה למאובן בו
במקום...״
את ניוון האנושות במחצית המאה העשרים
פורשת אטווד באמצעות משולש. גבר ושתי
נשים: נת, אליזבת ולשיה. אליזבת ולשיה
עובדות במוזיאון ההיסטוריה של הטבע, ונת,
עורך־דין ליברלי בדימוס, בעלה של אליזבת
ומאהבה של לשיה, מגשש כסומא באפלת המין
האנושי. הרומן מוליך את הקורא, באמצעות
שלושה מונולוגים, השזורים זה בזה, במבוך
תחושותיהם של שלושת גיבורי המשולש.
לפני הכל נפתח באוקטובר 1976 אחרי
שהמאהב של אליזבת ירה בראשו ומת. אליזבת,
כימעט ואינה מתפקדת, נת חי את חייו ומנסה
להתאימם עד כמה שאפשר לבוגדנותה של
אליזבת. לשיה חיה עדיין עם מאהבה הקודם,
ויליאם, שהוא מומחה בהנדסה סביבתית (.כולם
נתונים בסכנה שיטבעו בחרא של עצמם־).
* מרגרט אטווד -לפני הכל; עברית: שלומית
אביאסף־מוסנזון; הוצאת שוקן; 296 עמודים
(כריכה קשה).

החוויה הישראלית
זכה שר־החינוך־והתרבות, זבולון המר,
ביתרון אחד על האדם הראשון(בן־זוגה של חווה).
במקום עלה תאנה אחד על ערוותו, יש
לשר־החינוך שני עלי־תאנה. העלה הראשון,
מנכ׳׳ל מישרד־החינוך־והתרבות אליעזר
שמואלי, שהתברך בשתי תכונות: הוא חילוני
ובן עדת מיזרח. כאשר קיבל לידיו המר את
מישרד־החינוך, לפני יותר מחמש שנים, הותיר
במישרתו את שמואלי, אך כיפה(מילא בכיפות
סרוגות) את כל העמדות הבכירות במישרד.
במשך יותר מחמש שנים הפך זרם החינוך
החילוני לסניף מסמורטט, וכימעט בלוד־מתוקצב
של החינוך. הדתי. בעוד שבמרכזים
חינוכיים חילוניים בארץ טרם הותאמה
מערכת־הלימודים לעידן המחשבים, הרי שכאשר
נגנבים המחשבים בבית־הספר הדתי בגוש־עציון,
מגיעים לשם כעבור שבוע מחשבים חדשים,
לשימושם של התלמידים, המועדפים על השר
המר.
בעוד שאליעזר שמואלי עושה כמיטב יכולתו
להגן על המעט שניתן להגן עליו, הרי
שעלודהתאנה השני במישרד־החינוך, והמסוכן
יותר, הוא מנהל האגף לתרבות במישרד וראש
המועצה־ לתרבות־ולאמנות אבנר שליו,
הנמצא בתפקידו זו השנה השלישית.
שליו, שההישגים שהובילו אותו לרשת את
5 0 -1

אטווד אורגת ברגישות נהדרת את נפשותיה
הפועלות, על מעלותיהן וחסרונותיהן, בתלת־מימדיות
הנדירה לסיפורת העשור האחרון
בעולם. היא עורכת שלושה מסעות מקבילים אל
נבכי נפשותיה הפועלות.
בהדרגה מתחיל להתפתח הרומן בין נת ולשיה
(.מדוע היא סועדת צדדיים עם בעלה של
אליזכת בהמשך, מבקש נת מלשיה שתדריך
את בנותיו במוסיאון ההיסטוריה של הטבע, שבו
היא עובדת (במחלקה אחרת של המוסיאון,
עובדת כמובן אליזבת) ,במיסגרת חיזורו. :כאשר
ביקש ממנה לעשות זאת, אמר שהן מאוד
מתעניינות בדינוזאורים, אבל ברגע איננה
מאמינה שהן באלה...״
הקשר בין נת ולשיה נרקם, בעוד :״אליזבת,
היא טוענת שלא איכפת לה מה הוא עושה, מי
הן האהובות שלו, או כסי שהיא מנסחת זאת, כל
זמן שהבנות מוגנות אישיותה של לשיה, היא
האחרונה הנחשפת לעיני הקורא. היא
בת־תערובות למישפחה אוקראינית, צאצאה
לעורכי הפוגרומים, ולמישפחה יהודית, של
קורבנות הפוגרומים, ובליגלוג היא מעירה על
שורשיה. :היא היתה יכולה להיות מסווגת
ביהודיה אמיתית רק אם אמה היתה יהודיה
כמקום אביה. מסתבר שהגן עובר דרך האם,
כמו המופיליה...״
לפני הכל ממשיך ומתאר את הניוון
וההתפרקות של מיסגרת המישפחה, כאשר
הנפשות הפועלות הולכות וניבנות לעומקן,
ומציגות גלריה מעודנת של תחושות, מאותה
התפרקות טוטאלית של בני המחצית השנייה של
המאה העשרים, שאיבדו את הטעם לחייהם.
התפתחות ריקמת התחושות בין לשיה ונת,
חושפת את קרש ההצלה של בני התקופה, את
הזדככות התחושות שבינו ובינה, בעוד נת נקרע
עדיין בין אחריותו לאליזבת ובין הזדקקותו
ללשיה. נת, שחלק ניכר מזמנו עובר עליו בנגרות
של צעצועי־ילדים כתחליף לעיסוקו בפרקליטות,
נדחק לעמדת אחריות, הדוחפת אותו
לשוב למיקצועו המקורי. בדומה לאחד
מהדינוזאורים, שאחת מציפורני רגליו אינה
נוגעת בקרקע, ושנועדה לבתק את מעי הטרף
— מזמנת אליזבת את ויליאם, מאהבה הקודם

של לשיה. :אליזבת יודעת שתהיה זו הנאה
זעומה לשכם עימו או אפילו לגלות לו את מה
שלשמו באה לכאן...״
נת עובר להתגורר עם לשיה, בעוד שאליזבת
מתחילה לחשוף את ציפורני הנקם שלה. ויליאם
אונס את לשיה (׳גמרת? ,היא אומרת בקול

נפש. :׳אי אפשר בלי עורכי דין?׳ הוא שואל
ואליזבת מחייכת־ .ולמרות זאת נת עדיין קרוע
בין אהבתו לאחריותו החדשה, ולשיה מטיחה
בפניו את האמת שלה, בדבר יחסיו עם אליזבח;
.׳יש לי חדשות בשבילך,׳ אמרה לשיה .׳אליזבת
איננה זקוקה לשום תמיכה. אליזבת זקוקה
לתמיכה כשם שנזירה זקוקה ל׳ציצים׳ .עוד לא
פגשתי מישהו הזקוק לתמיכה פחות
מאליזבת
לשיה רוצה בדבר אחד: המשכיות, ולדות, כדי
שהיא כבת־תמותה לא תשווה לדינוזאורים
שנכחדו מרצונם הם. :היא תלד יצור קדמוני,
זוחל, מוטאנט כלשהו אלא שלמרות שהיא
הרה היא נקלעת לברירה אחת, ברירת ההכחדה
העצמית. :היא תנעל את עצמה באחת מתיבות
התצוגה, כשעל פניה מסיכה שעירה, היא
תתחבא, הם לא יוציאוה משם...״
לפני הכל, הוא סיפורם של נת ואליזבת
החסרים סיפוק בחיים, ושניגודיהם מביאים
להכחדתם של מאהביהם, כריס ולשיה. לפני הכל
הוא סיפור מודרני, המעורר את הקורא לשאלות
קיומיות עמוקות בבהירות רבה. חבל רק
שהתרגום של שלומית אביאסן ז־מוסנזון
לקוי, החל משם הספר(שהיה צריך להיות החיים
לפני היות האדם) .על מתרגמת לדעת על
הרידרס דייגיסט ולא רידר דייג׳סט (עמי )54
ועוד מישגים מוזרים ומשונים, כפי שמתרגמת זו
מרצפת את הספר, שהכתיב בו אינו אחיד ושאר
טעויות, שאין בכוחם לקלקל את הנאתו של
הקורא.

סופרת אטווד
החיה האנושית בהתנהגותה
צונן״) .האונס אינו מונע את לשיה, מלומר לנת:
״אני רוצה ילד ממך:״
לפני הכל חושף לעומק את הנבכים
והמעמקים התת־הכרתיים של הנפשות הפועלות
בו. את מורשת האמונות התפלות, ההתרחשויות
המישפחתיות והשאיפות של כל אחד מהמשולש.
המשולש מתנפץ כאשר מגיע שלב הגירושין.
ובשיחה בין נת ואליזבת, מתחיל לצוף הגועל

ש בו ת
סנטוריום בעשר השנים האחרונות עלו ארצה בין יתר
העולים מברית־המועצות עשרות אם לא מאות
גרפומנים, שמישרד־הקליטה מימן הוצאה לאור

ה אי ששמלחה את ז ב 1ל 1ן המה
מקומה של לאה פורת המנוחה היו תפקידיו
כראש לישכתו של רמטכ״ל מילחמת
יום־הכיפורים, רב־אלוף דויד אלעזו־ המנוח,
וכקצין־חינוך ראשי של צה״ל. במילים אחרות,
דמות של מבצע פקודות ומדיניות, וזה התפקיד
שאותו ממלא אבנר שליו באימפריה הפרטית של
זבולון המר. במשך קרוב לשלוש שנים שהוא
מכהן בתפקידו, לא הותירה המועצה־לתרבות־ולאמנות
רישום כלשהו על התרבות הישראלית.
שליו ומישרדו זכו להפוך את פרס ישראל מפרס
ערכי לפרס פוליטי (ראה הענקתו לנעמי

שמר<.

מנב״ל־מועצה שליו
גלגל בעגלת הכפיה הדתית

מיפעל רכישת הספרים עבור הספריות הוא
מיפעל קיקיוני, כאשר ישנו מי שדואג שלא
להשחית את מוחות הקוראים בספריות
הציבוריות בדיברי־כפירה, רחמנא ליצלן.
התיאטרון הישראלי ממשיך בשקיעתו, כאשר
בימותיו חשופות יותר ויותל להצגות שנועדו
להציל את התיאטרונים מפשיטת־רגל כלכלית.
סכומי״עתק מועברים לכתבי־עת של מיסדר
זאב זיבוטינסקי, כתבי־עת שפירסומם נועד
למען ההדר הרוויזיוניסטי. המועצה־לתרבות־ולאמנות
מתקצבת כמה כתבי־עת עדתיים,
הרחוקים מלהביא כבוד כלשהו לעשייה
התרבותית בישראל, מה עוד שכתבי־עת אלה,
יוצרים פערים מחליאים, במקום לסתום את אלה

הקיימים.
אבנר שליו עטף את עצמו במועצה ציבורית
שרוב חבריה הם אלה הניזונים מתקציב המועצה:
עורכי כתבי־עת, מנהלי מוסיאונים, תיאטרונים
וכו׳ ,כאשר ברור לכל שעל חברי מועצה אלה
לאשר את כל שמציע להם שליו, אחרת יכורסם
מעמדם ותקציבם. וכך מסייע שליו לניוונה של
התרבות הישראלית, כשהוא משמש גלגל חמישי
לעגת הכפייה הדתית במערכת החינוך והתרבות
בארץ.
אם מי מהקוראים קורא דיווחים מצרפת, על
מעשיו ופעליו של שר״התרבות הצרפתי במימשל
מיטראן, על היוזמות שלו בנושאי תרבות ופעלים
יוצאים של תרבות, עשוי לחוש קינאה ולתהות
כיצד קרה שעם הספר מתגמד בצורה שכזאת. אין
ספק שהאשם בכך הוא אבנר שליו, ולא אחר.
מאחר שאבנר שליו לא זכה לתחם תרומה
כלשהי לתרבות הישראלית, הוא אלמוני עבור
הקוראים ושוחרי התרבות בישראל. אך לא קשה
לזהות את שליו. בכל אחד מאירועי־התרבות
בישראל שבהם מבקר שר־החינוך־והתרבות
זבולון המר, נמצא גם גבר גבוה, ממושקף, הבולט
(עדיין) בהיעדר הכיפה על ראשו בפמליית השר.
זה אבנר שליו, האיש(החילוני) המלווה את זבולון
המר, ובשעות שהוא אינו מלווה את נותן לחמו,
הוא תורם לניוונה של התרבות הישראלית.

של כתביהם בעברית, למרות שאלה לא ראו אור
בברית־המועצות לא בשל יהדות מחבריהם, אלא
בשל רמתם הירודה.
ספר שונה מכל אלה הוא סיפרו של הסופר
פליקס קנדל אזור הנופש או 15 יממות
להירהורים* .ספר זה הוא תיאור חוויית כלא
רוסי, המתוארת בעט של סופר אמן. ספר זה מגלה
לקורא הישראלי את עולמם של תושבי כלא
סובייטי סנטוריוס, מעבר לסיסמות ולפלקטים
רדודים. קנדל מצליח לתאר את ברית־המועצות
של שנות השבעים מבעד לסורגי הסנטוריום:
.גם את כספך יטלו ממך. הלא כאן בין כך ובין
כך אין מה לקנות. כאן יאכילוך וישקון ואן?
לישון ישכיכוך. וגם את הסיגריות יטלו.
העישון מזיק לבריאות. וגם את העיתונים ואת
הספרים. לבל תשחית את העיניים. וגס את
הסכינים ואת הסיכות: שלא תיחתך חם וחלילה:

״ומשישתכדו מנאצים זה את זה בגלל סטאלין
שמר־אבא מעריץ אותו והבן מחרסו בלי
הרך..״ אחד משיאי הספר, הוא סיפור על
אלכוהוליסטים, בני קולחוז^ ,שבשיא תשוקתם
למשקה וכחיסרון הכיס שלהם, הם מוציאים
מהמסתור תותח שהגרמנים הותירו בעקבותיהם
במילחמה העולמית השניה, ובעזרתו הם מבצעים.
מעשה שהמחבר מתארו במילים אלה:
״היה זה מטח כדבעי על הצרכניה! הרם פינה,
חור בקיר — מטר רוחבו. הזבנית מרוב פחד
נפלה על הריצפה, והקונים אף הם ...רץ
טון־וחצי, תפס בקבוקים מבעד לפירצה —
שניים בידיים — ושניים בביסים — והטייס
שלח מעל לצרכניה מטחי שרפנל בזה אחר זה,
שהאנשים לא יובלו להרים ראש. את כל הפגזים
כילה — אץ עוד ואז הקולחת כולו ניכנס
לאימת מלחמה.

מי מ רי ב ה

מתרגם בברי עוד

אהרון אמיר, בעבר נושא כליו של יונתן רטוש, אבי התנועה הכנענית ובהווה מתרגם בעל
הספקי־שיא של תרגום, הוא דמות שנוייה במחלוקת בעולם הספר הישראלי. אם בעבר הרחוק בנה
לעצמו אמיר אמינות לא מבוטלת בעריכת הריבעון קשת, הרי שבשנים האחרונות אין לו כתרים של
ממש שבכוחם להוסיף לו כבוד כלשהו.
התרגומים שאותם מנפק אמיר למדפי חנויות הספרים, רחוקים מלהיות מלאכת־תרגום שבכוחה
להרטיט את ליבות הקוראים. אחד מעשרות הספרים שאמיר תירגם באחרונה, הוא סיפרו המעולה של
פרדריק גרינפלד, נביאים בבלי כבוד* ,שזכה לביקורת נלהבת במדור זה(כאשר התרגום לא סבל
מסרחי־עודף לשוניים של כנענות אמירית, כנראה בשל עריכתו הקפדנית של עורך הסידרה אהוביה

מלבין).
אך מאחורי נביאים בבלי כבוד מסתתר יסופר אודות מתרגם בבלי כבוד. יום אחד קיבל יעקב
גוטשלק, מתרגם ירושלמי, שהתמחה בתרגום מגרמנית לעברית(מות וירגיליוס של הרמן ברוך,
ועוד יצירות שעליהן הוא שוקד) מעטפת־דואר, שעליה נכתב הוועד הציבורי הישראלי לעזרת
לבנון.
כאשר פתח גוטשלק את המעטפה, מצא מיכתב על נייר־המיכתבים הפרטי של אמיר, ובו בקשה
אהרן

ת ׳יא 20.0. 01 ,

אסיר

מר גוסשלק הנכבד,

סו כ 11ן 1כ 11ן סס•_• 11צ ס ססד לי שאתה פתר גס ר• ״י־ יל-יז
מירגמת, אח ״סרח ר ירג יל ירם ״ להרסן בדרך.
אני פרנה אליך ספנ י שבספר אחר שתירגסתי ביסים אלה 1• ,נביאים בבלי
בברד״ ,הסחאר את גררלס של א נשי־רר ח יהרדים־גרסנ ים שהחייתסר ממולדתם ,
מרפיערת בסירס, רבנוסח אנגלי, כסרבן 20-30 ,השרררח וז אחרד נר ת סספרר
הנזכר של הרסן בררך.
תירגסתי ארתן כפי שתירגסתי, אך אהיה שקם הרבה יר תר אם אוכל לה סח יי ז ,
לשם בקורת וליתר בטח ון, כנוסח וזזבוי שנתת אתה לשר רר ת הללר -אם אסנס
ככר הג*ח א^ יהן. ואם אחליט להביא אר תר כלשר נר, ר דאי שאביע תר דתי
*ל כך בשולי הכתוב.
רכבך: אס יש בידר לשלוח לי צי־לרם אר העתקה של קם* הם ירם, אדרבה.
שלך ב נאס נוח,

מי תירגם את ״מות וירגיליום״?
מוסר תרגומים כנעני

סופר־עולה קנולר
ערומים על שולחן המפקד

וגם את פינקס הטלפונים: כאן אץ טלפונים. גם
את תמונתה של אהובת־נפשך. כדי שלא
תתגעגע...״
בסארקזם מתאר קנדל את חווית הכלא שלו
באמצעות שירים, פיזמונים וכותרות פרקים. את
צריף־המעצר(״בית שממנו הוצא כל דבר מיותר״)
מתאר קנדל בין השאר כמקום אשר.במשך עשר
השנים האחרונות עברו דרכו כמאה אלך מכני
מוסקבה:־ ולעומת זאת ״התא זהו מקום
שבו יושבים האסירים, יותר נכץ, לא יושבים,
כי אם שוכבים.־
בפרק מי ומי, או מי בעוון מה, מתאר המחבר
את גלריית תושבי הסנטוריום. :חרט, נהג,
עיתונאי, סנדלר, מנהל־מיסעדה, מנהל עבודה,
קצב, מסגר, שוער, עוד חרט אחד תיאור הווי
האסירים הוא אמין, כמו. :השיחות בתא צופנות
סכנה בקירבן, עד כי ליבו מת בקרבו: על
סטאלץ ובדז׳נייב .׳בחורים — ,נצטעק — די
לקשקש! הרי אץ אנו פוליטיים. ביריונים קטנים

קנדל משרטט את דמויות היושבים
בסנטוריום, בווידוייהם, המעניקים מימד של
אמינות לתיאור הכלא הסובייטי, והאבסורדים
שלו, ככלא של חברה טוטאליטרית. :אצלי,
בחורים, יש שלושה זאטוטים. את כולם במחנה
עשיתי — הכיצד — פשוט מאוד ...נינקה
מגיעה, יי־ש מביאה. והמפקד, תמורת היי־ש,
מפנה לי את לישבתו. ולכל הלילה. אנו עירומים
בביום היוולדנו, על גבי שעוונית חשופה,
מתחת לתמונותיהם של המנהיגים. אנו
משתדלים, המנהיגים מלמעלה מביטים, ועל
הכרזה סיסמה :׳בדרן־ נבונה בחרתם,

דמות אחרת מתוארת כבן־סורר ומורד בדרכי
אביו, אב ובן שהאלכוהול מביאם לניגוד מפליא:

אזור הנופש הוא ספר של הומור כואב
ודו־שיכתבי, שבאמצעותו מצליח קנדלר להציג
לקורא את כאב החיים הרוסי האמיתי, בלא
לגלוש לפלקטיות פוליטית. ספר מומלץ יחיד
מתוך מבול של ספרים מפרי עטם של עולים
מברית־המועצות שעלו ארצה בשנים האחרונות.

שירה
מרובעים בעיר נישאפור בפרס חי בין השנים 1034 עד
1130 מלומד ומשורר בשם עומד ביאס
(״עושה האוהלים״) שנתפרסם כמתימטיקאי
והוגה־דיעות. אחד מחיבוריו באלגברה הקשיים
שבהגדרות אויקלידס העמידו אותו בין חשובי
החכמים שבימי הביניים.
אך את מעמדו בנצח התרבות רכש כיאם
ב־ 280 מרובעים שחיבר. המרובע (ה״רובעיה״),
הוא צורת שיר פרסית מקורית. שיר בן ארבע
שורות, שלראשונה, לשנייה ולרביעית-שבו אותה
החריזה. בכל שורה מ־ 11 עד 13 הברות.
לעברית תורגמו המרובעים בכמה תרגומים,
ביניהם תרגומו של זאב (״ולאדימיר״)
ז׳בוטינסקי, בנציון בנשלום ואחרים.
באחרונה ראה אור בעברית תחת הכותרת גילגולי
* עומר ן׳ כ׳ייאם ואדווארד פיצגיראלד -
גלגולי מרובעים; עברית רפאל הלוי איש
לונדריש; 63 עמודים(כריכה רכה -פורמאט
מיוחד).

לקבל את הנוסח העברי המתורגם של השורות האחרונות במות וירגיליוס של ברוך(ראה גלופה).
גוטשלק, בתמימותו, שיגר לאמיר את התרגום המבוקש, בתיקווה שאהרון אמיר יזכור את הבטחתו
מאותו מיכתב, ויביע את תודתו על כך, בשולי הכתוב.
כמה שבועות מאוחר יותר זכה גוטשלק לקבל צילצול טלפון מאהרון אמיר. אמיר הודה על התרגום,
ובישר לו שיכניסו כלשונו בגוף תרגום סיפרו של גרינפלד.
בימי יריד הספרים הבינלאומי סייר יעקב גוטשלק בינות לדוכניו הרבים, עד שהתעכב בדוכנה של
הוצאת עם עובד. הוא נטל לידיו את נביאים בבלי כבוד של גרינפלד, בתרגום אהרון אמיר, וחיפש
אחר תודתו של אהרון אמיר. אלא שהתודה לא נמצאה. גוטשלק מצא לעומת זאת את נוסח תרגומו שלו
לשורות המסיימות את מות וירגיליוס. אכן, גם זה מוסר מתרגמים כנעני. כל שניתן להוסיף הוא שורת
הסיום של אותו תרגום ממות וירגיליוס בתרגום גוטשלק ובחתימת אמיר. :האין מילא את הריק והיה
ליקום!״
מוטב לו לאהרון אמיר, שלפני הקמת הוועד הציבורי הישראלי לעזרת לבנון ידאג לגנו, ויקים
ועד ציבורי להגנת טוהר העט של המתרגמים.
מדור זה פתוח לתגובתו של אהרון אמיר.

מרובעים* נוסח חדש ומרתק, המבוסס על
תרגומו הנודע של המשורר האנגלי בן המאה
ה־ 19 אדווארד פיצג׳ראלד(אגב, תרגומו של
פיצג׳ראלד לאנגלית, הוא זה שהעניק
למרובעים את חשיבותם בשירה העולמית). בניגוד המהדורה העברית החדשה,
לקודמותיה, מבוססת על תרגומיו של אדווארד
פיצג׳ראלד, והיא נעשתה בידי רפאל הלוי
״איש לונדיש״(לונדון, כפי שמופיעה בספרים
עבריים מימי־הביניים) ,מתרגם בלתי־ידוע.
תרגומים אלה מרגשים ברגישותם, וברגישות
המתרגם לרובדי השפה העברית. כבר במרובע
הראשון כתוב. לבוקר עור! כבר זרק חצצו /
בספל ליל וכל־כוכב הסיצו / ,וממזרח הלא העיר
ביקוש /ומיגדל עוז ליכוד בהניצח -מול כל
שורה מופיע הנוסח האנגלי של פיצג׳ראלד.
הקריאה בגילגולי מרובעים אלה מרגשת
בניקיונה השירי והלשוני. :בלב אדם אשר גיכסף
וכמס /בהשיגו למר נהפך ולמם; /ואם יצלח
כרגע, אז כרדת /במידבר מן, וחם שמש ונמס.״
גם אחד ממרובעי היין. :ידידים נחמדים נאהבים
/זמן דרך בפורח כענבים / ,כבר שתו ומצו כוס
ברבה /ואיש איש אל מנוחתם גנובים.״
יש בתרגום חדש זה משום חוויה שירית
מרתקת. חוויה שניתן לקבלה במרובעי הפתיחה

של מאמר כלי חרס. :בחודש אב, בתשעה, עת
פנותו / ,אני צופה לכוכבים לצאתו /בבית
יוצר, ואץ איש מלבדי / ,ושם כלים סדורים,
איש ואשתו ...דאה פלא בכלים — זה דברו /
יפרש פיו, וזח אילם כחמורו; וביניהם קצר רוח
וצעק /׳ומי יוצר ומי נוצר יצרו וענה לו
חברו כך — ׳ולמה /אדמה לעפר גלמי גלומה?
/כלום צייר בחכמתו למען /ירקע הוא עפרי
לאדמה ואמר השלישי ,׳מי ינבל /כנבל כוס
ששונו? לא יבלבל /כלי חמדה יצת כי אהבו:
/היתרגז וגם ישחית לחבל ולא ענו, ונשמע
קול בכדים / ,בלי כעור, שרוע הצדדים/ ,
׳לגבנוני חברים ילעגו בי / :היד יוצר — אחזוה
רעדים ויש אומר: דבילי עם משימים /
לפוגדקי פני עשן ואיימים / ,ואותנו באש יבחן
— ואין זה: והוא רחום ושלום ורב נעימים
ודבר אחרון מתוך אנחה אני יבש כחרש בום
שבוהה / ,ונמלאתי כמו מאז עסיסי — אזי אדע
רפואתי בטוחה
גילגולי מרונעים הוא ספר מומלץ מאוד,
ספר של אתנחתא בלב אותו מבול של שירה
מודרנית, שלעיתים עשרות מדפים משלה חסרים
את חוכמת החיים הכלואה בתוך שורה אחת של
עומר כיאם, או כפי שמכנהו רפאל הלוי איש
לונדריש, עומר ן׳ כ׳ייאם.

ן* ש ב תי על הספה בחדרו של
/ /הנאשם והקשבתי למוסיקה,
לפתע הוא נעלם מהחדר וחזר לבוש
חלוק־רחצה ובידו סיגר בוער. הרגשתי
את החום של הסיגר על פני. היה לו
מבט מפחיד בעיניים :״מותק שלי״,

מספיקה, ועל השופט לשקול את
מהימנות העדויות המוגשות לפניו
ולנמק בפסק־דינו את המסקנות
המפורטות שלפיהן הגיע להחלטתו.
העונש המירבי שלו צפוי אנס הוא
14 שנות מאסר. במיקרהו של האנס

שחקניה מיקצועיח
אילתוה אונס
במישפט חי
על הבימה -

ורוב הנשים נקהל החליטו
להוציא את
האנס זנאי

הוא אמר לי ,״אם מה שיש לי גין
הרגליים עולה לי לראש, אני לא יודע
מה שאני עושה. לכן לא כדאי לך
להתנגד.״
הצעירה היפהפיה בעלת העיניים
הכחולות שעמדה על דוכן־העדים, לא
יכלה להמשיך את סיפורה. דמעות
חנקו את גרונה ולפתע פרצה לעבר
הנאשם והשופט בצעקות :״אני
המתלוננת! מדוע אתם מכנים אותי
בשמות ומתייחסים אלי כאל נאשמת!״

ד ד 71 1ירי בתמונה למעלה: המתלוננת (השחקנית גילת אנקורי) והנאשם באונס (השתקן יאיר
111111 111 רובין) הכירו זה את זה במיסבאה תל־אביבית ושרו כטוב ליבם ביין. שירי ארץ
ישראל״ .כעבור כמה שעות הסכימה האשה לעלות לדירת הגבר, ושם, לפי גירסתה, אנס אותה(בתמונה למטה).

^ הסבתא

הסצינה הסוערת הזאת נערכה
במישפט חי שנערך על הבימה,
בנוכחות קהל. המישפט דן באונס.
בישראל מישפטי אונס וריגול נערכים
בדלתיים סגורות. המפיק יהודה ברקן,
שעלה לאחרונה על גל מופעי־המין,
החליט לספק לקהל הצגה מושלמת
של אונס בצורת מישפט אונס הנערך
כהצגה לפני קהל. לצורך זה גייס את
איש הרדיו הוותיק יעקב בן־הרצל,
שהתפרסם בין היתר בסידרת תוכניות
בית־המישפט ברדיו, שזכו בפופולריות
עצומה.

? ^ התחרטה

מריבות
^ מי שפח תי ו ת
^ הצו״ה לא יאומן כי יסופר -
^ מ סי פו רי בית־המישפט משתתפים
מישפטנים אמיתיים, המופיעים
בתפקידים של סניגור, תובע ואב
בית־הדין. בהצגות האלה ניתן לפגוש

או ד א?

ך* שחקנית המגלמת באמינות
( |גדולה את דמותה של הנאנסת
המתלוננת היא גילת אנקורי בת ה־.27
היא למדה במשך שנתיים מישחק
והתגלתה על־ידי המפיק יהודה ברקן
במופע גירוי מיני במיסגרת מופעי
מכנה משותף. גם שם היה תפקידה
בנוי על אילתורים בנושא האורגזמה
הנשית.
״כמי שגדלה בארצות״הברית, יש
לי פתיחות גם לחומר כזה, ואין לי שום
רתיעה ומעצורים לאלתר בנושא הזה
מסבירה גילת. היא נשואה למפיק־הסרטים
מייקל גרינשפן, שעלה לפני
כעשר שנים מארצות־הברית, וכיום
מפיק סרטים בטלוויזיה הלימודית.
היא גם אם לבת בת שישה חודשים
גשם ירח שאותה היא מיניקה בין
הצגה להסרטת הסרט עובדים על
העולם שגם בו היא מאלתרת את
החומר לפני מצלמה נסתרת.
גילת נכנסת לתפקיד הנאנסת
בצורה מושלמת .״אני חוזרת הביתה
סחוטה מהמאמץ הרב של עצם המעמד
והעלבונות שאני סופגת גם מהסניגור
ומלקוחו וגם מן הקהל הרב באולם,
שאיננו חס על כבודי ומגנה אותי ־־״
במילים בוטות על קלות־הדעת שבה
נהגתי כאשר עליתי לחדרו של גבר
בשעה 3לפנות־בוקר.
״אפילו הסבתא שלי, שנכחה באחת
ההצגות, החליטה לזכות את הנאשם
ושאלה אותי מדוע הסכמתי לעלות
לחדרו. אחר־כר היא הלכה להתייעץ

ההצגה הפעם היתה מבוססת על
מיקרה אמיתי שהתרחש בארץ לפני 15
שנה. זוג שהכיר זה עתה ובילה בצוותא
עלה אל דירתו של הגבר כרי להאזין
לתקליטים נדירים. על מה שקרה בתוך
הדירה חלוקות הריעות. לפי גירסת
האשה אנס אותה הגבר בכוח. טענתו
של הגבר :״היא הסכימה למעשה
הבעילה, ורק אחרי שבעלתי אותה
כשפן ושלחתי אותה לביתה, החליטה
להתנקם בי ולהתלונן נגדי במישטרה.״

1ד 111 השחקן אלכס קוטאי:
• 1\ . 11 היא נקמה בו, כי הגב ריות
שלו לא עמדה בציפיות שלה.״

המנומס שהיה מיקרה חריג, נגזרו לו
25 שנות מאסר על כמה מיקרי אונס
שהצטברו יחד. לפני כמה שנים היה
מיקרה יוצא דופן של סניטר באחד
מבתי־החולים בארץ שאנס, כאשר היה
בגילופין, אשה בת .86 המדהים הוא
שאנס זה זוכה בדינו משום שפסי־כיאטר
שהובא על־ידי ההגנה העיד כי
במצב הנפשי שבו היה שרוי לא היה
יכול״להבחין בין טוב ורע.

מישפטנים כצבי לידסקי, אמנון
זכרוני, שימחה זיו, שלמה רוזנבוים,
דויד יפתח ואחרים.
ההצגה מעוררת עניין רב לא רק
בגלל המיקרה עצמו, אלא בעיקר
בגלל תגובת הקהל ואילתורי
השחקנים. השחקנים מקבלים רק את
סיפור העלילה, ומאלתרים את הופעתם
לפי חקירת המישפטנים. מתוך הקהל
נבחר חבר־מושבעים, היושב על הבימה
ונותן את פסק־דינו, ולכן הן ההצגה והן
פסק־הדין משתנים מהצגה להצגה.
באולם־הכניסה מוצבות שתי
קלפיות. על האחת רשום ״אשם״ ועל
השניה ״זכאי״ .מפתיע לראות זוגות בין
הקהל רבים ביניהם על פסק־הדין,
כאשר האשה בוחרת לזכות את הנאשם

לזכות אנס!״ צועקת אשה אחרת, על מאשר החוק ויותר מאשר חברי״
הכנסת.
בעלה שהחליט לזכות את הנאשם.
בכל ששת המופעים שהיו עד כה
זיכה הקהל באולם ברוב קולות את
הנאשם, למרות שמבחינה חוקית הוא
חייב לצאת אשם. מה שמעניין הוא
דעתן של הנשים. מרביתן פסקו
״זכאי״ ,ודווקא הגברים מוצאים את **ד לפני כמה חודשים היתה
הנאשם חייב. על הבימה היו עד עכשיו
ל ד רו ש ה עדות מסייעת כדי להוכיח
שני מיקרים של הרשעה וארבעה אונס — כלומר בגדים קרועים, סימני
מיקרים של זיכוי. עובדה זו מאמתת חבלה על גופו או גופה, מצב נפשי כמו
את מסקנתו של המישפטן אמנון היסטריה שבו היתה מצויה המתלוננת
זכרוני, המשמש כאן כאב בית״הדין, כי מייד אחרי האונס, או עצם העובדה
הקהל הרחב שמרני ומוסרני יותר שהתלונה הוגשה מייד אחרי המעשה.
מאשמת אונס בעוד שבעלה מחליט
כל הדרישות האלה בוטלו בהתאם
להרשיעו ״אני לא מבינה איך לתיקון לחוק הראיות, לפיו אין צורך
התחתנתי עם אדם כמוך, המחליט יותר בעדות סיוע ועצם התלונה —

להבחין בין
טוב ודע

ציפורה, שהיתה לפני שנים רבות
עיתונאית מצליחה באחד מעיתוני־הערב.
כאשר ביקש המנחה מתנדבים
י מבין הקהל אשר ישמשו כמושבעים,
ביקשו השניים לעלות אל הבימה.
לאתר המופעים באו כמה
פמיניסטיות. אחת מהן, קרין פרננדס
בת ה־ ,27 העובדת כמתנדבת במרכז
לסיוע קורבנות אונס, הסבירה:
״התנדבתי כי ראיתי שהמצב בארץ
גרוע. בארצות־הברית, משם באתי, לא
נתקלתי במצבים חמורים כאלה של
אונס. מזה שלוש שנים אני עובדת
שלוש עד ארבע שעות ביום
בהתנדבות. אנא, פרסמו את מיספר
טלפון־החירום של המרכז —
״.234319

^ נשים לא
למתלוננות
*ץ ילפנתי למיספר, וענתה לנו רינה
*וכדצכי 34 המרכזת את המישרד.

מספרת רינה:

1ד 1ח ן היושב על דוכן־השופטים במישפט זה הוא המישפטן
^ ^ 111/1 1אמנון זכרוני. כל הצוות המישפטי על הבימה הוא אמיתי.
הסניגור והתובע נלחמים בציפורניים למען הוכיח את צידקת לקוחותיהם.
עם קרוב־מישפחה, שהוא מישפטן,
והוא הסביר לה שמותר לבחורה
להתחרט ברגע האחרון. הסבתא שלי
לא ישנה כל הלילה על העוול שגרמה
לי בכך שהצביעה נגדי .״׳לא ידעתי את
זכויות האשד״׳ היא התנצלה״.

ת ן 1111 קריו פרננדס עו
114 11/111 בדת במרכז לסיוע
קורבנות־אונס היא אמריקאית
שמזה 8שנים מתנדבת במרכז זה.

המרכז שלנו הוקם באפריל 1980
על־ידי התנועה הפמיניסטית. הוא
ממומן על־ידי תרומות ולא נתמך
על״ידי שום גוף ציבורי.
יש לנו תורנות של 24 שעות
ביממה, וברגע שמתקבלת קריאה
אנחנו שולחות צוות של שתי נשים.
אנחנו דואגות להפיץ את הטלפון
בכל בתי־החולים ותחנות העזרה
הראשונה, ובמדורי העיתונים במדור

ת | ¥ח 1ו> | 1 1ך | נשברת על דוכן־העדים ופורצת בבכי רם ובצעקות.
1 1 1 /1 1/111 היא הגיעה למסקנה שהיא הפכה בעצם לנאשמת,
כשהושפלה עד עפר בחקירת הסניגור ונאלצה לחזור על החוויה המזעזעת.

,המצב בארץ
גרוע״

ך* קהל באולם פורץ בצחוק נדהם
( (כאשר התובע חמור־הסבר שולף
מתוך מגירה בדוכנו את תחתוניה
הנועזים של הנאנסת, כדי להוכיח שהם
אינם ניתנים לקריעה, אחרי שהסניגור
טען :״אם היה אונס מדוע נישארו
הבגדים שלמים?״
״אני רוצה לראות תגובה של בחורה
אחרת, כשהיא מרגישה את החום של
סיגר בוער מול הפרצוף שלה,״ אומרת
בהתרגשות גילת אנקורי.
״אני רוצה לראות אותך במצבי!״
היא צועקת לעבר אחת המושבעות,
שמחליטה לזכות את הנאשם מכל
אשמה.
באחת ההצגות האחרונות של
המופע מסיפורי בית־המישפט, הופתעו
הצעירים מבין קהל שמילא את אולם
בת־דור בתל־אביב למראה אדם מבוגר,
בעל זקן וחבוש מיגבעת, אשר לידו
ישבה אשה כבודה עם פיאה נוכרית
לראשה. היו אלה הרב נתן גרנביץ,
העוסק בנושאים שבינו לבינה בתוקף
היותו גם טוען רבני, ורעייתו הרבנית

7ך לוליק מצביע: זכאי. .ברור שהבחורה הזאת
1/1111 עלתה לדירתו כדי לקיים איתו יחסי־מין.
הוא לא אשם שהוא גמר מהר. היא התנקמה בו.״

מי שהיה דובר המיש־טרה,
אלי זילבר, הרשיע
אנקורי, צפורה אביב,
את הנאשם. .גם אם האשה עלתה לחדרו וגירתה אותו,
זיכתה את הנאשם, כי כעסה על נכדתה שעלתה לדירת
אין לו רשות לבעול אותה בניגוד לרצונה,״ אמר.
הבחור ב־ 3בלילה ולאחר מכן האשימה אותו באונס.
עזרה. לצערנו, נשים אינן ממהרות
לצלצל. עד עכשיו, במשך שלוש
השנים האחרונות קיבלנו 750 פניות
מתוכן 300 ,פניות על תקיפה מינית
ועוד 300 בקשות למידע בנושא.
הקרימינולוג פרופסור מנחם אמיר
עשה מחקר על האונס. מסתבר
שהאמונה שאונס הוא תוצאה של פרץ
של תשוקה מינית שאינה ניתנת
לכיבוש אינה נכונה 70 מהאנסים
מתכננים את המעשה מראש. גם
האמונה שזה קורה רק בלילה אינה
נכונה 50* ,מהמיקרים קורים בבית.
הצרה היא שרק 10־ 20 אחוז
מהנשים הנאנסות מתלוננות. כל
התופעה היא תופעה חברתית, ומכיוון
שהאלימות עולה, גם אחוז האונס
במדינה עולה.
ישנה בעיה נוספת: המישטרה

מקבלת מייד תלונה של אשה

המתלוננת על גניבה או על מכות. אבל
כשיש תלונה על אונס, קודם כל
מפקפקים. ישנה גם החלטה עקרונית,
שרק שוטרת היא החוקרת במיקרה של
אונס, אבל לצערנו, ברוב המיקרים אין
ריקי בצרי זי ה
1¥1ל י 1י ו 1| 11י ח דניס לנגמן מהאגודה. אלי־שוטרת
בדיוק כשצריך אותה.
1ו 11 111 / 4 / 1 -4מות נגד נשים״ מצביעה:
! כתה. :אני לא
מאמינה למתלומתבמיוחד,־ אמרה.
אשם. .אם אשה אומרת לא, זכותה לסרב,־ אמרה.
שולמית יריב

;דובו מושיע

סטודנטית

^ שעמדה מיכל מודעי, מלכת־
^ היו פי לשנת 1952 על בימת היכל
הספורט בתל־אביב והכתירה את
מלכת־היופי לשנת 1983 שימעונה
הולנדר — נדהמו הכל מהדמיון
המפתיע בין השתיים. מה שריגש
במיוחד היה דמיונה של שימעונה
לבתה של מיכל, אראלה, שנהרגה לפני
כמה שנים בתאונת־דרכים.
כשבאתי לראיינה התרשמתי מיופי
יה. היא דקת־גיזרה, לבושה בטוב־טעם,
אך מה שכבש את ליבי יותר מכל היתה
חוכמת־החיים שלה, הרגישות שבה,
והכנות שגילתה בראיון מיוחד ל־העולם
הזה.

ונשיאת ויצ״ו-מגלה את צפונות ליבה על

סיפרה מיכל מודעי:

מאז הבחירה, לפני כשבועיים,
ניגשו אלי המוני אנשים והצביעו על
הדמיון המפליא ביני ובין המלכה.
המיקריות של הדמיון בין המלכה וביני
מחרה.
כשצילצלו אלי בבקשה שאכתיר
את המלכה החדשה ניסיתי להתחמק,
ושמחתי כשהוזמנתי באותו הערב
לשגריר בריטניה. אן־,הוסבר לי שאני
יכולה לאחר. רק כשעליתי לבימה
ראיתי את הדמיון בינה וביני. צבעים
דומים וגם תווי פנים. לא ראיתי דמיון
לאראלה. פנים יפות כמו של אראלה
עוד לא ראיתי.

מוזיאות-כפיים
בי דיו

מירל 1¥1ד 11ן 0היתה זו המלכה השניה שנן
133£ , 11 11/1 14 /בחרה בישראל. את שימלת ההכתרה
נאלצה להחזיר כבר באותו הלילה. אז שודרה התחרות ברדיו.

1 1ז 1ן*||״יי 1 0 0 1שימעונה הולנדר, מדהימה בדמיונה
! 1 3 0 ] 41 11 11 למיכל מודעי שהכתירה אותה, יש לה
אותם הצבעים ואותם תווים. בתחילה סרבה מיכל לבוא לטכס הבחירה.

ברחת

חןולוח \ 1ןןך | 1של הראלה, ערב לפני שנהרגה בתאונת!
| 1 1111\ 1 / 1 1דרכים מחרידה. בתמונה: עם הוריה, בביתו
של פלאטו שרון .״לא הרשיתי לעצמי להתאבל הרבה זמן,־ סיפרה מיכל.

קךךךק \ 1ךןך 1ד של הראלה. מלווים אותה הוריה, זה היה
1111 1111\ 1 1 | 1 1 1 1בדיוק ביוני 78 לפני חמש שנים. .הזמן לא
מרפא את הכאב, אומרת מיכל ,״זה רק מחריף. אני רוצה מאוד לראותה.״

*ץ הרגע שהורדתי את הכתר, לפני
32 שנה, עוד לא התראיינתי על
התחרות הזאת, שאני רואה בה אפיזודה
חולפת בחיי.
יום אחד קיבלתי מיכתב, שאני.בין
20 המועמדות הסופיות לתחרות
מלכת־היופי. זה החמיא לי, כי לא
ניסיתי כלל להתמודד. בבית הרשו לי
להשתתף. התחרות הועברה ברדיו,
אבל אף אחד מבני מישפחתי לא נכח
בתחרות עצמה.
כשנשמעו מחיאות הכפיים אחרי

ת 1ב ל

סהויסוו ! ״

| לךןך הדתי ממאה־שערים בירושלים, שם נולדה
1 ^ 11 מיכל .,בתמונה: עם הסב מייד אחרי הזכיה.
למרות היותו דתי לא התנגד הסב לתחרות היופי.

1ד 1״למזלי לילדי יש בדיוק אותו האף, רק זה שיכנע א ת
| 1\ 1 1ה,מומחים׳ שלא עברתי ניתוח אף״ .אני חושבת שאם
הייתי ממשיכה במסלול היופי לא הייתי נראית היום כמו שאני.״

מיכל

הבחירה סבי הגיב :״זאת
שנבחרה!״
את השימלה שבה הופעתי בתחרות
הייתי חייבת להחזיר עד חצות הלילה
לתופרת, וכשעמדתי לנסוע בשליחות
המגבית, הקציב לי מישרד־המיסחר־והתעשיה
תלושים מיוחדים לקניית
בגדים. מי חלם אז על מכונית?
הפרס על בחירתי היה עבודה במשך
שנה ב״שנור״ למען ישראל באר־צות־הברית.
אבל אז היתה התחרות
יוקרתית, וכל המדינה ידעה מי נבחרה.
אני חושבת שאילו המשכתי במסלול
היופי, לא הייתי נראית כפי
שאני נראית היום. יפה כשאין לאשה
קמטים. אבל כשהם מופיעים, זה לא
אסון. אשה שיש לה חיים עשירים,
מלאי הגשמה וסיפוק, יש לה אותה
הבעה בפנים, אותו ברק בעיניים
שעושה אותה לאשה יפה באמת.

| 7ך *1 | 1יצחק מודעי, שהחודש הוא חוגג עם מיכל
30 # 1 1 111 שנות נישואין. היו אלה נישואין סוערים
שהחזיקו מעמד. .התמודדנו עם הבעיות,״ אומרת מיכל.

להתקרב אלי, ומחזרים כבר בהתחלה
ראו בי אובייקט לא מתאים.
לפני יצחק היו לי מחזרים, הייתי
בחורה מודרנית. אבל לא אחרי
הנישואין.
,אמלא

מנהיג״
ך*ן יבלתי עליי את תפקיד נשיאת
וויצ״ו בישראל כי בתת־הכרתי
רציתי להוכיח שמלכת־יופי אינה
חייבת להיות ריקנית. בעבודתי אני
מגיעה לדברים בררו של חיוך ונועם.

אין לי מרפקים, אני יותר מדי רכה, אין
לי תכונות של מנהיג. אף פעם לא
קיללתי. אני בכלל לא אימפולסיבית,
וכשאני מתרגזת אני סופרת עד . 10
בדרך־כלל זה משתלם, בפרט בעבודה
ציבורית.
אני חותרת לשלמות אפילו כשאני
עושה ספונג׳ה, מבשלת או אופה עוגה.
אני קמה ב־ 5.30 או 6בבוקר, עושה את
כל עבודות הבית, וגם עובדת בגינה
כשהגנן איננו.
כשהילדים רוצים להקניט אותי,
אומרים :״נו, את מלאן״.
כיום אני בת 51 ואני שוקלת כפי
(המשך בעמוד )66

.התביישו

^ ני דור שישי־שביעי בארץ.
\ £נולד תי במאה שערים בירושלים.
באתי מבית דתי, לאבי היתה חנות
סידקית ואחד משכנינו היה לוי יצחק
הירושלמי.
תמיד הייתי גנדרנית, אהבתי
לשנות את עצמי, אבל הייתי מסתכלת
על עצמי בראי רק כשאף אחד לא ראה.
כשהייתי בת ,3מישפחתי התביישה בי,
השכנים הציקו לי. הייתי יוצאת לרחוב
בבגדים של אמי, נועלת את נעליה,
וכולם היו צוחקים ואומרים :״הנה
הולכת דה פערצע״ .עד היום אני לא
יודעת מה זה.
כל דבר בחיי השגתי בקלות. רק
פעמיים בחיי נלחמתי על דברים: דודי
היה מנהל בית־ספר אלינס, ואני
החלטתי ללכת דווקא לבית־הספר
האנגלי, אולינה, כי שם לבשו בגדים
יפים וחבשו כובעים מקסימים מקש.
הודעתי בבית: או לבית־הספר הזה או
כלום. אמי נכנעה.
נפעם השנייה החלטתי ללמוד
בבית־הכרם. אז האמינו שגננות,
מורות ואחיות לא מתחתנות, או
מכסימום מאוד מאוחר. וכמובן, אמי
האמינה בזה. רק אחרי מילחמה קשה
נעתרה.
בכלל, המישפחה היתה מטריארכלית.
אמא היתה שתלטנית, אבא היה
אוהב בה והיא יכלה לעשות מהשרצתה. אני רומה בהופעה לאמי.
אבא היה אדם מושלם. בתקופה
שרה הוא ניהל את החנות, היו מוכרים
בתלושים. כולם עשו אז כסף. אך אבי
נשאר עם התלושים בלבד. הוא כתב

111 117

7111 שנה אחרי היבחרה נישאה מיכל ה ראל ליצחק
11111111 ^ 1111 מודעי, שהיה מהנדס ונספח צבאי בלונדון. מיכל
היא דור שביעי בארץ, נולדה במאה שערים ובאה מבית דתי מאוד.

שירים, למד בעצמו אנגלית ומת ישר.
היה זה הוא שחינו אותי לנאמנות
ולערכים.

״!מישפהתי
לא מתגרשים״
ני מאמינה בגורל. איני הופכת
\1את זה לפילוסופיה או לתורת חיים,
אך אני מאמינה שדברים נקבעים
מראש. אני לא מאמינה בהורוסקופ
המתאים לכל הנולדים בחודש מסויים
— מיליוני אנשים. אני קוראת הורוסקופים
כשעשוע ונדהמת מהדברים
הנכתבים שם.
אני חשה שדברים בחיי לא קרו
באופן מיקרי. אני לא טיפוס של

שבירת כלים בכל מיקרה. היו לי
סערות בחיי, אך הדור שלי למד
להתמודד איתן. במישפחתי מעולם לא
התגרשו, ואני בטח לא אהיה הראשונה.
החברה הישראלית מקבלת את
הגירושין. כל כך פשוט לבוא הביתה
ולומר אני מחליפה — כמו שמחליפים
בגד. אבל בנישואין, כשבני הזוג הם
בעלי אופי דומה, זה לא הולך. לא
רציתי להיות כמו אמי, לכן חיפשתי
מישהו דומיננטי. אני חושבת שעשיתי
את זה באופן תת־הכרתי. אם הייתי
מחברת אחד לאחד בוודאי לא הייתי
בוחרת ביצחק. בעוד חודש ימלאו 30
שנה לנישואין, ונראה שאנחנו בכל
זאת משלימים האחד את השני בגלל
הניגודים שבנו.
אף פעם לא איפשרתי למישהו אחר

זוג מיניסטיואלי

1״אני מאמינה בגורל שהוביל אותי
ממאה־שערים לבניין הבית הלבן •,שם
היינו אורחי הנשיא״ .אני מאמינה שהדברים בחיי לא קרו באופן מיקרי.״
— ויו ן!

וה היה 9 1 9 >1119 שורה
כליון ..העולם הזה״ ,שראדדאור השבוע לפני 25 שנה, הקדיש
כתבת־שער לפורץ הנוצץ — ישראל מ ציוני, צייר, מהנדס,
איש־חברה, סוחר ופורץ מנוסה, שהדהים את המדינה עם לכידתו. תחת
החותרת. ם־או־ם״ התייחס העורך במדורו.הנדון״ לאופן שבו מצמיח
המימשל הצבאי את זרע־הפורענות בקרב הערבים בישראל ודוחפם
לזרועות המיפלגה הקומוניסטית. כתבה ראשונה בסידרה ״הפשע של
תמנע״ ,תחת הכותרת. שידים במצח נחושה״ ,עסקה בהתמוטטותו של

מיכרה הנחושת ליד אילת, ומיליוני הדולרים שמיסעל זה ססג מתקציבי
המדינה.
בשער הגליון: ישראל בנציוני, הפורץ הנוצץ.

ובד ה בר טי ם /ול

מ* חמזס
נמ~ 83י 1י ו

שוהו־נבש שואלי +רובוט אובנה״מו מבקר בישואר^ל
מישנטו שר חבו המחתרות
גירעון מיסחו נוסח 1358
״העולם הזה״ 1077
תאריך 21.5.1958 :
החזק: הייבוא בשנה זו הגיע ל־ססס 725,800,ל״י,
הייצוא רק ל־ססס .251,243,הגירעון המיסחרי:
474,557,000ל״י. במילים אחרות: המדינה
כיסתה רק* * 34.6ממה שקנתה, שילמה בעד שני
השלישים הנותרים בכספי השנור ובחובות.
העובדה הקובעת היתה כי בשנת 1957 עלה
הגירעון ב 1.4מכיוון שהיתה זאת שנה ללא
עליה גדולה כאשר השלום שרר לאורך כל
הגבולות, היתה זאת הוכחה חותכת כי הגירעון
אינו נובע מסיבות חיצוניות, אלא מליקויי
המישטר הכלכלי עצמו.
חתול יוצא ונכנס. אך יצא חתול זה מן
השק, כאשר התעורר מישהו בממשלה והפעיל
את הלישכה המרכזית לסטאטיסטיקה כדי
להכניסו בחזרה. תוך כמה ימים זכו הכלכלנים
בהודעה נוספת מטעם אותו מוסד עצמו. הודיע
ראש הלישכה המרכזית לסטאטיטיקה במסי־בת־עיתונאים
בירושלים: הגירעון המסחרי ירד
בשנת . 1956
כיצד הושג סכום זה, הסותר באופן מוחלט את
הסכום הקודם שפורסם על־ידי אותם האנשים?
אין כמעט גבול למה שסטאטיסטיקאן מדופלם
יכול לעשות במיספרים. הדבר תלוי רק במה
שהוא רוצה להוכיח.

עול הפשע
הבעיה העיקרית של רבבות צעירים וצעירות
השבוע היתה קשורה בצבע העור: כיצד להשתזף
במידה מספקת כדי שיוכלו להציג את גופותיהם
בבריכה ובשפת־הים.
עיתוני המדינה דאגו כי המשתזפים
בכיסאות־הנוח ועל החול לא ישתעממו. הם
סיפקו להם אוצר של ידיעות.
האם הכרת את הפורץ הנוצץ שבנה לעצמו
וילה? השמעת על האב שהדליק את בתו מפני
שחשד שיצאה לתרבות רעה? מה בנוגע לבעל
חנות המכולת שהרג את שכנו, בעל מיסעדה
בתל־אביב, בגלל לחמניות? מי ראה את
הגאנגסטר האמריקאי שבא כעולה חדש והלך
עם לילי הבלונדית?
שפע זה של פלילים היה בו כדי להסיח את
דעתו של האזרח הממוצע מן המאורעות
הרי־הגורל בארבע יבשות: מילחמת־האזרחים
בלבנון האסיאתית, המשבר הגורלי בצרפת
האירופית וההפיכה הצבאית באלג׳יר האפריקאית
וסקילת סגן נשיא ארצות־הברית
בארצות דרום־אמריקה.
רעש וו־ע״ם. לא היה עוד שבוע כה גדוש
מאורעות מאז הרעישו המהפיכה ההונגרית
ומיבצעי סיני ופורט־סעיד את העולם. כל
המאורעות הצטרפו לרעש־אדמה.
• בברית־המועצות הכריזו ניקיטה כרושצ׳וב
וגמאל עבד אל־נאצר רשמית על תמיכה

חבר 3להמחת רז ת
\ 1ך ן1־ 1ך 1ךןן ! 1ןןןךן יוסף מנקס הכבול באזיקים, אחד מנאשמי רצח ד״ר
קסטנר, זוכה בחיבוק של אשתו אסתר, בטרם הגשת

עירעורו לבית־המישפט העליון בירושלים. קסטנר נרצח בפתח ביתו לאחר מישפטו.
בהתפוררות השילטון הצרפתי באלג׳יר. כמו כל
שאר הידיעות, היתה גם זו תוצאה ישירה של
התגברות התנועה הלאומית הערבית.
מרבית תושבי ישראל התייחסו בשוויון־נפש
לכל התופעות האלה, עברו בחיפזון מן העמוד
הראשון של העיתון היומי לעמוד האחורי. היחס
של הממשלה לא היה שונה בהרבה. אולם
אדישות זו לא היתה פחות פלילית מאשר
הידיעות הפליליות מישראל.

אווחים
מרא טום
\ 1ף 1141 מדען־האטום רוברט או־פנהיימר,
בהגיעו לנמל
׳התעופה לוד, לטקס פתיחת ״מכון וייצמף.
לפני 25 שנה היה הפרופסור אופנהיימר
בתקופת שיקומו מפצעי ציד־המכשפות
של הסנטור הפאשיסטי ג־ו מק־קארתי.
ב״זכויות הערבים בפלסטין״ ,נוסח מעורפל
שנמנע בפירוש מלדרוש את החזרת ישראל
לגבולות .1947
• בלבנון עמדה ממשלת־מיעוט פרו־מערבית
עמידה נואשת נגד התקפת־מחץ כללית של
אוהדי רע״ם (רפובליקה ערבית מאוחדת —
מצריים וסוריה) שכבשו שטחים נרחבים, נהדפו
בחלק מהם. מול האיום בהתערבות צבאית
אמריקאית לצד הממשלה, ותמיכה סובייטית
וערבית במורדים, התקרבה לבנון לרגע ההכרעה.
אם יצליחו המורדים יופיע צבאו של עבד
אל־נאצר בגבול ישאלי נוסף.
• בצרפת ניצבה ממשלה פרלמנטרית חלשה
מול ההתקפה הכפולה של הצבא והמתיישבים
הצרפתיים באלג׳יריה (״הרגליים השחורות״),
ושל הימין התוקפני בבית. היה זה שלב נוסף

מאז מותו של פרופסור אלברט איינשטיין,
נשאר המדען היהודי מס׳ 1בעולם, גבר גבוה,
בעל פנים של נזיר. כמו איינשטיין לא היה
רוברט אופנהיימר רק איש של נוסחות
מתימטיות, גם לא רק אבי הפצצה האטומית. כמו
איינשטיין לפניו, היה בו משהו יהודי אופייני:
תחושה מוסרית עמוקה, הנכונות לקום נגד
דעת־הקהל הלוהטת, ואף נגד ממשלה
אדירת־כוח.
דרך זו הובילה את אופנהיימר בדרך שבה
הלך לפני 300 שנה גאליליאו גלילי
(״ואף־על־פי־כן, נוע תנוע הארץ!״) אבי המדע
החדיש. אחרי שהתברר כי אופנהיימר לא הלשין
לפני השילטונות (במיסגרת ציד המכשפות
האמריקאי) על חבריו, וכי התנגד לפיתוחה של
פצצת־המימן, נשללה ממנו רישמית הזכות
לעסוק בעבודות סודיות. היה זה פסק־דין
שכמעט וחיסלו.
אולם בשנים המעטות שעברו מאז. נשכחו
רוב אויביו של המדען היהודי בן ה־ ,53 בנו של
איש־העסקים העשיר שעלה בנעוריו מגרמניה
לארצות־הברית. ואילו אופנהיימר עצמו נשאר
כפי שהיה: ענק־הרוח. בהדרגה טוהר שמו.

כשירד השבוע ממטוס בלוד, כדי להשתתף
בחנוכת המכון למדע גרעיני ברחובות, היה שוב
חבר השורה הראשונה של מדעני העולם. באותה
שעה היה גם אחד מן הקומץ ההולך ומידלדל של
הומאניסטים יהודיים גדולים, שידעו לשלב את
גאון־המוח עם גדולת־הלב.

המשנן
מי ספר חז ק
לפי הבדיחה המפורסמת, יש שלושה סוגים
של שקרים: שקר ממש, חצי אמת
וסטאטיסטיקה. ישראל היא גן־עדן לשקרנים מן
הסוג השלישי.
השבוע זכו כלכלני המדינה בשיעור מאלף
נוסף בתורה זו. על הפרק עמד המיספר החשוב
ביותר במדינה: הגירעון המיסחרי במאזן־
התשלומים(ההפרש בין הייבוא לייצוא) .היוקרה
של הממשלה קשורה במיספר זה, כי הוא המראה
באיזו מידה התקרבה או התרחקה המדינה מאותו
ידע אגדתי: העצמאות הכלכלית.
שנור וחובות. תחילה הופיעה חוברת
כחולה צנועה ומשוכפלת, מטעם הלישכה
המרכזית לסטאטיסטיקה. הכותרת :״סחר החוץ
של ישראל מינואר עד דצמבר 1957״ .המיספר

אנשים
• פרופסור ישעיהו לייבוביץ, במאמר
בהארץ על הדת בישראל :״שני הצדדים
מסכימים שמדינת־ישראל לא תהא דתית ולא
תהא חילונית, אלא ידועה בציבור כדתית.״
• דיעה מקורית על ועידת מפא״י הביע מי
שהיה מנהיג הדור־הצעיר בעבר, ובהווה מנהל

שופטים רבים הספיק אריאל אליאשווילי
להכיר בעשרים ושלוש שנות חייו. אחרי
שהורשע בשלוש השנים שעברו באשמת הפרת
סדר, הדבקת כרוזים ותקיפה, הובא השבוע פעם
נוספת לפני שופט השלום בתל״אביב. האשמה
הפעם: תקיפת שוטר באולם בית״המישפט
המחוזי, שדן במישפטם של רוצחי קסטנר, נגדם
הופיע אליאשווילי בעצמו כעד־המדינה.
.אליאשווילי לא השתנה במאומה מאז עדותו
בבית־המישפט, כשנשבר תחת אש חקירתו
הצולבת של מקס קריצ׳מן, פרקליטו של יוסף
מנקס. גם חודשי העבודה הקשה במיפעל־הנחושת
בתמנע, לשם הוגלה בפקודת הש״ב, לא
שינו את אופיו. בביטחון עצמי שופע עמד לפני
שופט השלום יוסף מגורי־כוהן, שנענה לבקשת
התובע ויקטור שרעבני ודן אותו לחודש מאסר
ושלושה חודשי מאסר על־תנאי .״יש לך שלוש
הרשעות קודמות,״ העיר השופט לאליאשווילי§ ,
בהסבירו לו מדוע הוא דן אותו למאסר.
״כבוד השופט,״ פתח אליאשווילי בהרצאה
מקיפה ,״זו הפעם הראשונה שאני עשיתי מעשה
פשע על דעת עצמי. יתר העבירות עליהן
הורשעתי, עשיתי בשליחות כלשהי...״
״בשליחות של מי?״ התעניין השופט לדעת.
״את כל שלוש העבירות הקודמות ביצעתי
בתקופת המחתרת,״ הסביר אליאשווילי ברצון.
״איזה מחתרת?״ לא הסתיר השופט את
סקרנותו.
״בשנת 1956־ 1955 היו הרבה מחתרות
בארץ,״ התנדב אליאשוווילי להעשיר את אוצר
ידיעותיו של השופט ,״ואני הייתי חבר בכולן.״

מחלקת הביצים והעופות בתנובה אברהם
עופר :״זו גם כן ועידה?״
• ח״כ מפא״י אברהם דדצפלד, בוועידת
מיפלגתו :״בן־גוריון דיבר על ישוב הגליל
והנגב. אם הוא מדבר על חזון, זה בסדר. אבל אם
הוא מתכוון ברצינות, הריהו מדבר אל הקיר!״
• עסקן מפא״י יונה יגול, בצדדו בתוכנית
פינחס לבון לפיצול סולל בונה ״לא כל מה
שטוב בשביל סולל בונה טוב גם בשביל
התנועה וההסתדרות.״