גליון 2386 מתאריך 25 במאי 1983

בדיסקונט
ישעם מילדבר.
.,חלמתי עלחנות
לדברי עתיקות
היפה בעולם יי

כשרציתי לפתוח את חנות
העתיקות שחלמתי עליה,
בעלי עודד אותי ועמד מאחורי
לאורך כל הדרך. אבל את
הכסף קבלתי בדיסקונט.
אשראי, הלוואות וכל מה
שצריך. לא שזה היה קל, אבל
יותר חשוב מהכסף היתה
ההרגשה שי ש עם מי לדבר.

קודם כל אני רואה שי ש לה
טעם ושנית אני נותנת לה
הנחה מיוחדת.
למה? ! סנטימנטים.

#ס מוריאל, בעלת חנות לעתיקות.

עכשיו, כשנכנסת אלי
לקוחה ומשלמת בשיקים עם
הנופים של בנק דיסקונט,

וי מו־ יעקב סון ט מי ר

כתבת השער הקדמי:

שער אושרי:

רופאי ב מ צור

כץ בלב

יורם ארידור מתקוטט עם אליעזר
שוסטק ואוחז בצוו ארו של מנחם בגין,

והרופאים, שנאלצו לנקוט י
בצעדי־ייאו ש, אומרים:
״השביתה היא פצצת־זמן,
והשעון ממשיך לתקתק.״.

ראש הפנסיה הרוסית בירושלים, דוחה
את גירסת המישטרה בפרשת הרצח,
וטוען :״המבין שחדרה
השבוע לליבות שתיים
מאחיותינו, חדרה לליבו
של כל נו צרי בעולם!״

קלקל ״ מ, לחמר

.העולם הזזד, שבועון החדש ות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גור מן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי א מ רי עורך
ת מי ת: יוסי שנון רכז מערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
? ח ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו׳׳ל:
.העולם הזה־ בע־מ הדפסה. :הדפום החדש־ בע׳־מ, תל־אביב הפצה. :גד־ בע־מ

בסיפרו ״מאבקי״ הפליג אדולף היטלר
בשבח התעמולה המודרנית. הוא התפאר בכך
שתעמולה טובה יכולה להפוך יום ללילה, ולילה
ליום. כלומר: גם כאשר האדם רואה במו עיניו
שבחוץ מאירה השמש, ניתן להביאו לכך שיאמין
בכל ליבו כי זהו חושך.
על התעמולה במדינה דיבר היטלר
טוטאליטרית, שבה שולט השילטון על כל
כלי־התיקשורת, שולח עיתונאים סרבניים
למחנות־ריכוז, מפעיל צנזורה קפדנית ומונע
בעד האזרחים להאזין לשידורים זרים. מקובל
היה להניח כי הדבר לא יתכן בחברה דמוקרטית,
שבה קיימת עיתונות חופשית.
במדינת־ישראל
שנסיון־החיים
חוששני

דובר אכן דילמה מפריך הנחה אופטימית זו. מתרחשים כאן דברים,
שהם עניין למומחים לפסיכולוגיה ולתיקשורת.
יש בהם כדי לשנות לחלוטין את ההשקפה
המקובלת בשטח זה.
הוכח בעליל כי ניתן לפתח גם במדינה
דמוקרטית, בעלת עיתונות חופשית, מערכת של
תעמולה וכיזוב ההופכת יום ללילה, לילה ליום.

290 פיגועים
בצפון

אם תעצור כיום ברחוב 100 אזרחים ותשאל
אותם :״מה קרה בגבול הצפוני בשנה שלפני
מילחמת־הלבנון ישיבו 99 מהם, בוודאות
גמורה :״המחבלים הפציצו את היישובים
בקטיושות כמעט בכל יום. הילדים ישנו כל הזמן
במיקלטים. זה היה גיהינום.״
אם תערוך מישאל דומה בקריית־שמונה,
תקבל תשובה דומה.
אף אחד מן המשיבים אינו משקר ביודעין.
הכל מאמינים כיום שזה היה אכן כך.
אך האמת שונה לחלוטין. באותה שנה היה
הגבול הצפוני שקט כפי שלא היה אי־פעם,
לפחות מאז . 1970 לא היו בו שום תקריות. אף
ישראלי אחד לא נהרג. חוץ ממיקרה אחד, שבו
הגיבו ״המחבלים־ בירי על הפצצה של
חיל־האוויר שלנו בלבנון — וגם אז הקפידו שלא
לפגוע אף בנפש אחת — פשוט לא היו תקריות.
היה קומץ של מיקרים שבהם חדרו חוליות
לגבולות־המדינה, כנראה לצורכי מודיעין, מבלי
לתקוף יעדים.
העולם הזה 2386

כל זה בעיקבות הסכם שביתת־הנשק, שהושג
בין ישראל ואש״ף, באמצעות צד שלישי. אש״ף
שמר בקפדנות על ההסכם, ויאסר ערפאת הצליח
להפתעת הכל להטיל את מרותו המוחלטת גם על
אירגוני״הסירוב הפלסטיניים. אין ספק שהחשש
מפני פלישה ישראלית ללבנון מילא תפקיד
חשוב בקבלת מרות זו. אש״ף לא רצה לספק
אמתלה להתקפה. לבסוף נמצאה האמתלה,
כידוע, בנסיון־התנקשות שנערך בלונדון
על״ידי קבוצת אבו־נידאל, גוף טרוריסטי הפועל
נגד אש״ף, ואשר לדעת פלסטינים רבים משרת
את ממשלת־ישראל.
אם כן, איך נוצרה האגדה? כיצד זה מאמינים
מאות אלפים בדבר שהוא שקר גס?
חלק קטן משיטה זו התגלה השבוע,
בחילופי־דברים בין דובר צה״ל, תת״אלוף יעקב
אבן, ובין הכתב הצבאי של הארץ, זאב שיף.
שיף התייחס להודעה של דובר צה״ל מה־6
ביוני ,1982 יום הפלישה ללבנון. נאמר בה כי היו
״ 290 פעולות מחבלים מאז הסכם הפסקת־האש
בתאריך 24 ביולי 1981״ — כלומר שאש״ף הפר
את ההסכם (שהוא כלל לא היה צד בו, באופן
רשמי) 290 פעמים באותם 11 חודשים.
איך הגיעה מערכת־הכיזוב של אריאל שרון :
למיספר דימיוני זה? פשוט מאוד: נכללו בה
תקריות בין אנשי אש״ף וכוחות יוניפי״ל בלבנון
יריות שירו כוחות אש״ף לעבר מטוסים
ישראליים שהפציצו אותם בלבנון, ויריות של
אנשי אש״ף לעבר ספינות חיל־הים שפעלו נגדם
במימי לבנון. נכללו אנשי־אש״ף שנלכדו
״צפונית לקיבוץ חניתה־(כלומר: בשטח לבנון)
וירי של כוחות־אש״ף לעבר שטח ישראל בתגובה
ישירה על הפגזתם בידי תותחי צה״ל. לשיא
הגיעו הדברים כאשר צה״ל כלל ברשימה זו את
כל הפגזים שנורו בידי כוחות־אש״ף ב־ 5ביוני,
למחרת ההפצצה האדירה שערכו מטוסינו
בביירות, כביכול כתגמול על ההתנקשות
בלונדון. כל פגז כזה נמנה כ״הפרת הסב^׳.
כל זה ל א פורט, כמובן, בהודעה המקורית
של דובר־צה״ל, ביום שבו נשלחו חיילי צה״ל
ללחום ולמות בלבנון. הם יצאו באמונה שאכן
שרר בגבול הצפוני מצב של גיהינום, ושהם
מחרפים את נפשם כדי לשמור על ״שלום
הגליל״.
עד כמה שזכור לי, לא חשף אףעיתון
הזה, העולם מלבד
בישראל, אחד מסכת־שקרים זובשעהשזההיהחשוב ,
כלומר בימים הראשונים של המילחמה. הדברים
מועלים רק עתה, כניתוח־אחר־המוות. מוות של
הרבה אלפי בני־אדם, וביניהם כמעט 500 חיילי
צה״ל.
דילמה גודאה
דובר־צה״ל, יעקב אבן, הוא אדם אהוד,
תרבותי והגון. השבוע יצא להגן בלהט על אותה
הודעת־כזב מלפני שנה.
הדבר מטיל אור על הדילמה הנוראה שבה
מוצא את עצמו אדם הגון, כאשר הוא מוצא את
עצמו פועל במערכת אשר בראשה עומדים
אנשים כמו אריאל שרון ורפאל איתן.
נראה שזהו מבוי סתום ללא מוצא.

י י 1

מהפכים סטודנטיאליים

גם הסניגורים של מדיניות האוצר וגם מבקריה
^ הצעקניים ביותר אינם מעיזים
לומר את האמת: הידרדרות
המשק נגרמה על־ידי המילחמה
הבזבזנית והממושכת בלבנון.

נגר חרשים
״זו התעללות ס אדי ס־טית
לשמה,־ מאשים
הפרקליט התל־אביבי
אהרון שלנגר, המט של
בתלונתם פל פועלים
ערביים שהוכו, בוזו והושפלו
על־ידי

שוטרים.

מהפכה: או״
התחוללה ויזדהו־ול•
חיפה דחחוללד ראוניררסימוז אנשי
באוניברסיטת חיפה
התחייה ואנשי רק״ח, בני עיירות־פיתוח,
שכונות מצוקה וכפרים ערביים הקימו
קואליציה שניצחה בבחירות
ובת״א
לאגודת הסטודנטים.
ניצחה קואליציה של העבודה
והשמאל, אחרי מאבק מתוח.

שחק!
ל ב דו
בווידוי אישי להעולם הזה
מססרת מרים גבריאלי על
ריגעי שסל והצלחה של
שחקנית־תיאטרון, על מאבקה
להשיג תסקירים, על
נישואיה וגירושיה ומכריזה
בכל זאת. :לא
טוב היות
האדם לבדו!״

לא רק הומוסכסוארים

סרבני מיפקד

במחלה 1וו ו נו 1׳1 1 המיסתורית,
כל גבר עלול להיפגע
הקרוייה ״תיסמונת ההומו־סכסואלים״
,קובעים הרופ אים.

אזרחים
1רבים

מהן הדרכים המתוחכמות שמצאו *׳11 11
כדי להתחמק ממיפקד, האוכלוסין
שנפתח השבוע, הכולל
חדירה לתחום הפרט?

רעל כמישפחה

האב האשים את בתו שהיא מנסה להרעיל אותו — לכן
אמה. ואת אותה למוות דקר
בבית־המישפט הוא הציג שקית־ניילון
מלאת דם, כרי להוכיח שממשיכים
לרדוף אותו ולהתנכל שוב בחייו.

תו מ ר קין
עלכלה עו ל ם
לקראת יום־הולדתו החמישים,
שופך יגאל תומרקין את ליבו
בעסיסיות — על בני־מיש־פחתו,
על חבריו
ומכריו וגם על
מנהיגי המדינה.

>לד־סוב
כנסת
הח״כ ה טרי חיים דמון
מספר לענת סרגוסטי על
נעוריו בשטח הגדול ביפו
ועל פעילותו בוועד הכיתה,
סו קר א ת הקריירה שלו
במיפלגת־העבודה ו מ סביר ניתן כיצד
להלך לצידי
התלם.

הנשיא והמיזוווה

תשעת קאן

אנשי ההוצאה לפועל עיקלו מכו־נת־טלקס
עתיקה במישרדי טארום,
הרומנית, והנשיא
חברת־התעופה
הרומני ניקולאי ציאושסקו זעם.
הכל בגלל מיזוודה
שאבדה לזוג ישראלים
בטיסה חזרה מחופשה
שבילו ברומניה.

הסרטים הוענקו והקהל
המשועמם התסזר. דיווח
על הססטיבל בקאן, על ועל שערוריות־הזוטא שהתרחש מאחורי
הקלעים.

סיפנר קלאסי
הפעם זה קרה באילת:
גבר לבוש תחתונים
נראה מתרוצץ במיס־דרונות
המלון לאחר שברח מחדר
לא לו.

המדורים הקסעים: תשקיף במדינה תמרורים הנדון
מה הם אומרים — יהושפט
הרכבי, אדי ת אסטרוק, יצחק
בן־נר, יצחק אופק, דבורה עומר
ודויד תגר
אנשים בלונים פורום מיכתבים
ת שבץ

הורוסקופ —
יו מן אי שי
חשבון עובר ושב
לילות ישראל
רחל המרחלת
זה וגם זה
חלון ראווה
נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה שידור מיבחר שידורים ספורט אתה והשקל

מזל תאומי ם

שערור״ הבבנ ק ג דו ל
באחד הבנקים הגדולים במדינה מונה צוות מיוחד לקביעת
סידרי ניהול חדשים.
הצוות מונה בעיקבות פרשייה קשה שאירעה בבנק.

העובדות ידועו ת לאנשים בצמרת הבנקאות
הישראלית, וגם לאנשים נוספים, והפרשה
עשוייה להתפוצץ בקרוב.

תו נו

אילין חוזר לנזבוגיות
יו ־ ף

אריד 1רלא ייכנע
גם בעיקבות ההתקפות החריפות עליו השבוע,
לא יתפטר שר־האוצר יורם ארידור.
ארידור נחוש בדעתו להמשיך בהפעלת התוכנית הכלכלית
של מישרדו במשך חודשיים נוספים, לפני שיחליט בקשר
לתוכנית או בקשר לגורלו האישי.

אלנ> 1גי ב ח 1ג שרת
אחרי שלישכת מיפלגת־העבודה לא אישרה
לעסקן הוותיק, יוסף אלמוגי, להקים חוג משלו
במיפלגה, הוא מצא דרך לעקוף את ההחלטה.
אלמוגי השתלט, למעשה, על חוג קיים במיפלגה ,״חוג
שרת״ .אלמוגי היה מתומכי בן־גוריון ואיש רפ״י, ואילו
״חוג שרת״ הוקם על־ידי אנשי ״מן היסוד״ ,תומכי פינחס
לבון, שנקראו לחזור למפא״י אחרי הדחתו של בן־גוריון.

מכוניות המיוצרות על־ידי חברת ״סיאט״
הספרדית נמכרות בישראל, מבלי שנאמר
ללקוחות שקיימת אפשרות כי מכירתן ב ארץ
תיאסר, והלקוחות לא דכלו להשיג חלפים
למכוניות שבידיהם.
גורל המכוניות ייקבע אחרי שינתן פסק־דין במישפט
שהגישה חברת פי א ט האיטלקית נגד החברה הספרדית.
מכוניות סי א ט מיובאות על־ידי משפחתו של
איל־המכוניות לשעבר, אפרים אילץ, שזנח את
עיסקי״הייצור בשנות ה־70׳.

הטטוס לא טטריא
״התעשייה האווירית״ לא תוכל להציג בסלון
האווירי בפאריס את המטוס ״אסטרא״ ,שהוא
דגם מ שופר של ה״ווסטווינד״.
המטוס נמצא עדיין על פס״הייצור, וככל הנראה לא ימריא
לפני חודש ספטמבר.
בתעשייה האווירית נעשה גיוס גדול לקראת ההשתתפות
בסלון האווירי, כדי לזכות במירב הפרסום. כמה חברות
בעלות שם עולמי לא ישתתפו השנה בסלון, מטעמי
חיסכון.
רועים לדחות הבחירות

.העולם הזה־אסח־
בגל־ץ

פעילים בחרות, המזוהים עם השרים יורם
ארידור ודויד לוי, הציעו לדחות את הבחירות
המוניציפליות לחודש מאי בשנה הבאה.

מנהלת התוכניות בגלי־צה״ל, עדנה פאר,
פסלה ביום השני השבוע קטע בתוכנית
״שעתיים משתיים״ ,מפני שהוזכר בו ש מו
של ״העולם הזה־־.
מירה אריאל, מעורכות כתב־העת
הפמיניסטי ״נגה״ ובעלת סינה בתוכנית־הרדיו,
הביאה את ד בריו של מנהל
בלא־רמלה, דויד פרי, ש שיב ח את האסירים
הכלואים באשמות רצח של נשים בנו ת
מישפחותיהם, על רקע ״כבוד המישפחזד.
דברים אלה צו ט טו מ״העולם הזרד (.)2364
פאר, ששמעה את הפינה לפני השידור,
פסלה את הקטע. ה תירוץ :״אץ ל שדר את
הדברים ללא תגובה הולמת של פרי.״

להערכתם יהיה חייב שר״האוצר לנקוט בצעדים
לא־פופולאריים, כדי לעצור את האינפלציה. תהליך כזה
יימשך שישה חודשים. קיום הבחירות באוקטובר יזיק
לליכוד.
האוצר גגדהתיקשורת
במישרד־האוצר לא מרוצים מדחיית העיסקה
בין מישרד־התיקשורת ובין חברת ״סימנם״
הגרמנית, המייצרת מרכזיות וטלפון.
במישרד־האוצר סבורים, כי חברת סימנס תחסל את כל
השקעותיה בישראל, ותנסה לגרור בעיקבותיה גם חברות
אירופיות נוספות.

השילטננות מ 1ע1
אזכרה לסרטאחי
די היה בשאלודאקראי, כביבול, של
אי שיות ממשלתית ב אוזני הוועד המוסלמי
של עכו, בל שון ״שמעתי שי מ ם עורכים
אזכרה לסרטאווי,־ כדי להבהיל את הוועד
ולבטל * מ האזכרה.
כתוצאה מכד בוטלה האזכרה לגיבור־השלום
הפלסטיני שנרצה, שאמורה היתה
להתקיים בחצר המיסגד של עכו ב שב ת
•ובת ביוזמ ת המישסחה ו מיגוון רחב
אישים יהודיים וערביים.
ברחוב היהודי תיעוץ* אזכרה לסרטאווי
בתל־אביב ביום ג׳ הבא 31.5.83 בשעה
7.30 בערב ב״בית סוקולוב־ בתליאביב,
מטעם -המועצה הישראלית למען שלום
ישרלאי־פלסטיני״ .ואילו ברחוב הערבי
תיעח* האזכרה היחידה על־־ידי רק׳־ה —
דבר המהווה קוריוז כשלעצמו, מאחר
שסרטאווי היה המתנגד החריף ביו תר
למונופול של רק״ח ברהוב הערבי־הישראלי.

ע*7־חשבון
״מע1ף״
חברי תא־הכתבים לענייני־תעופה טסו לסלון
האווירי בפאריס על־חשבון חברת ״מעוף״.
יו״ר התא, כתב מעריב דן ארקין, סירב למסור פרטים על
הפרשה, וגם מנכ״ל מעוף, יצחק גדיש, סירב להגיב. ככל
הנראה יהיה האירוח של הכתבים לענייני״תעופה בפאריס
על־חשבון התעשייה האווירית.

עירעור בפול בפר ש ת
הרצח הבפ 1ל
ההגנה והפרקליטות הגישו עירעור על פסק־הדין של
בית־המישפט המחוזי במישפטו של רחמים אהרוני

(״גומדי״) ,בפרשת הרצח הכפול.

התביעה מערערת על הזיכוי של גו מדי
מההאשמה ברצח, ואילו ההגנה מערערת על
ההרשעה שלו בקשירת קשר לפשע, ועל חומרת
העונש.

ערבים לפר קליט
השופט אורי שטרוז מן פסל כמה ערבים,
שביקשו להפקיד ערבו ת לשיחרורו של
עורך־הדין אברהם חוטין, הנאשם בפלילים.
בדרך־כלל מאשר מזכיר בית־המישפט או פקיד אחר את
הערבים, אך במישפט זה ביקש השופט שטרוזמן לשמור
זכות זאת לעצמו.

שביתה בטלחיזיה?
צלמים, מקליטים ותאורנים עצמאים(״פרי לאנס״)
,העובדים למען הטלוויזיה הישראלית,
עשויים לפתוח בשביתה לקראת סיום חוזה־העבודה
שלהם עם הטלוויזיה, בעוד שבוע.
הסיבה לשביתה: העובדים לא קיבלו את שכרם, המשולם
על־פי ימי עבודה, מזה חודשיים.

.מחיקח הסלפח־מאפשר
הברחת
מישרד-התיקשורת אינו מצליח להתגבר
על בעיי ת המכשיר, הגורם למחיקת החיוב
במונה של מקבל השיחה.
מתברר, שהמכשיר גם מונע האזנה
לקו. לכן הוא פופולארי בקרב אנשי־עסקים׳
הנוהגים להעביר כספים מ ארץ לארץ.

מסקשים עיתונאים
לדרום־אפריקה
ממשלת בוטאצואנה, מדינת חסות של
דרום־אפריקה, מגייסת ב ארץ עובדים לרשת־טלוויזיה
מקומית, החל בעובדים טכניים
ומינהליים וכלה בעורכים, מפיקי־תוכניות
וכתבים.

א 1רי ד בי ר אל הגדה
צעירי־חרות מקימים ישוב נוסף מעבר לקו־הירוק. הוא
ייקרא כפיר־יוסף, על שם יוסף קרמרמן. מיקומו —
צפונית לאלפי־מנשה.

הישוב ייבנה כנראה על־ידי היהלומן דויד מור,
מועמד חרות לכנסת, ו מ אנ שיו של דויד לוי.
אחד החברים בי שו ב הוא המדריך לידיעת
הארץ אורי דביר.

ישובים ללא איש 1ר
לפחות ארבעה שטחים בגדה, המוצעים לרוכשים כישובים
י חדשים, לא זכו בהיתר מוועדת־השרים לענייני־התיישבות
או ממישרד״החקלאות.

הארבעה: צופים עילית, פארק קנדה,
נווה־אביביס, הנמצא צפוני ת לכפר־סבא,
ולב־השומרון.

טישפחח גיורי
ט ש תלט תעל הגד ה
משה, יגאל ואברהם גינדי קנו באחרונה שטחים
בגדה המערבית, בסכומים של מיליוני דולרים.
הם הפכו לרוכשי הקרקעות הגדולים ביותר מעבר
לקו־הירוק.

יתבעו פיטורי הכתב
מישרד־הקליטה יתבע מ״קול ישראל״ את
פי טוריו של הכתב לענייני עליה וקליטה,
אברהם בן־מלך.
הסיבה: בן־מלך, דתי ובעל השקפות המקורבות
לגוש־אמונים, יצא לסיור בארצות־הברית, על־חשבון
מחלקת העליה שבסוכנות היהודית. במישרד־הקליטה
טוענים, שבמשך חודשים משדר בן־מלך כתבות התוקפות
את המישרד, והמהללות את מחלקת־העליה.

פלג על הכוונת
רי בוי התפקידים של הד״ר ישראל(״רוליק״) פלג
ע שוי להביא לדיון ב עניינו במוסד לביקורת של
מיפלגת־העבודה.
פלג, שהוא דובר סיעת־המערך בכנסת וחבר הוועד המנהל
של רשות־השידור, הוא גם שותף במישרד ליחסי־ציבור,
העומד לקבל את מלאכת ההסברה של מישרד־האוצר,
ובמיסגרת זאת יהיה עליו לנהל מאבק ציבורי גם נגד
המערד ונגד עמדות ההסתדרות.

במדינה העם חאראקירי
בישראל מתה הבושה.
איש איגו מתפטר,
איש איגו אחראי.
אילו זה קרה ביפאן, היה
שר־הבריאות מתאבד לפני חודשיים,
בהשאירו אחריו מיכתב שבו היה
מבקש סליחה ומחילה מהעם היפאני.
מתוקנת היה מערבית במדינה
שר־הבריאות מתפטר מזמן, אחרי
שהגיעו הדברים לידי מותם של חולים
(ראה
סיכסור־עבודה בעיקבות עמודים 8־.)10
אליעזר שוסטק לא חלם על

התאבדות, וגם לא על התפטרות.
בישראל של ,1983 צריכה מדינה
שלמה לבצע חאראקירי, לפני ששר
יעלה מחשבה כזאת על דעתו.
אדונים סיאדוליים. אליעזר
שוסטק, עסקן קשיש שהיה כל חייו
עסקן מיקצועי, אינו יוצא־דופן.
בישראל מתה הבושה. ראשיה אינם
רואים את עצמם כשליחי־ציבור,
האחראים לפני מישהו, והחייבים לקבל
על עצמם אחריות למשהו. הם אדונים
פיאודליים, השולטים בחסד האל,
־־יואינם חייבים דו״ח לאיש עלי״אדמות.מכיוון שרובם אתיאיסטים גמורים, גם
אינם חייבים ליתן דין־וחשבון לפני
מלך מלכי המלכים.
וכך קורה:
• מי שהיה ראש המטה הכללי,
רפאל איתן, שהוטלה עליו האחריות
למעשה־זוועה היסטורי, ושלא פוטר
מייד רק ביגלל רחמנותה המפליגה של
ועדת־החקירה, ממשיך לברבר מדי יום
ולהציג את עצמו כסמכות מוסרית
ואינטלקטואלית עליונה במדינה.
• השר אריאל שרון, שסולק
י —מתפקידו ביגלל אותה זוועה, והאחראי
לייזום מילחמה תוקפנית אשר כימעט
הכל יודעים כיום שהיתה שגיאה
איומה, ממשיך להופיע מדי יום לפני
ציבורים חשובים ומכובדים ולשפוך
את חמתו על חבריו השרים.
השר יורם ארידור, שכלכלת

ישראל מתמוטטת סביבו, אינו חולם
על התפטרות. הוא ממשיך לטעון
שנחל הצלחה כבירה, ושרק עמיתים
קנאיים נועצים סכין בגבו.
ויפתח ה, את פי ...את השיטה
כולה מסמל אדם, שחוסר הבושה שלו
הגיע לגבול של חוסר־שפיות — אם
לא עבר גבול זה מזמן. שעורר מרידור,
יעקב
י -השר
רעמי־צחוק בעולם כולו כאשר התגלה
כנוכל מגוחך, בעל התיבה השחורה
שאמורה היתה להאיר עיר שלמה
בנורה אחת, פתח את פיו שוב. הוא
בישר למדינה שהוא עומר להמציא
המצאה גאונית, אשר תכפיל את
התל״ג (תוצר־לאומי־גולמי, סך־כל
הפעילויות במשק).
כך הזכיר מרידור למדינה שהוא

עדיין קיים. ולא רק קיים, אלא קיים
כחבר בממשלת־ישראל, שבה מת לחיים־ולמוות, החלטות קבלות
ושגורל
כל אדם בישראל מופקד
בידיה.
אי־אפשר. במדינה שאינה בית־י
משוגעים,
היה כל אחד מן האדונים
האלה נעלם מזמן מן הבמה לצמיתות.
בישראל של 1983 אין הדבר
אפשרי. שהרי אילו התפטר מישהו, היו
עיני הציבור פונות לעבר האיש הנושא
^ באחריות עבור כולם: ראש־הממשלה.
שביתות ספורט של צ1פים

הציבור עוקב אחרי
השביתה כאילו היה
זה מישהק כדורגל —
אד הוא עצמו מ שמ ש
ספדור כמישה? זה.
״ 22 ביריונים רצים אחרי כדור,

בריחה מהבריכה המזוהמת
והקהל מסתכל,״ כך הגדיר פעם
הפרופסור ישעיהו ליבוביץ מישחק־כדורגל.
בישראל המודרנית, מסתכלים
מאות אלפים במישחק, באמצעות
הטלוויזיה, ורק 22 איש עסוקים
בפעילות הספורטאית עצמה.
הפוליטיקה הישראלית כולה הפכה
זה• מכבר לספורט של צופים. על
המיגרש מתרוצצות שתי קבוצות של
עסקנים, שהציבור מתייחם אליהם
בתערובת של רחמנות ושאט־נפש,
ומאות האלפים עוקבים אחרי מעשיהם
מרחוק, באמצעות הטלוויזיה, כשהם
מפצחים גרעינים, מקטרים ומלגלגים,
ומצביעים אחת לארבע שנים.
שביתת־הרופאים הגדולה, שעברה
השבוע את גבול המרי המזרחי, לא
שינתה הרגל זה של הציבור. הוא עקב
אחרי הסיכסוך כמו אחרי מישחק־כדורגל.
צביעו
ת וכזב. אחת הסיבות לכך
היתה חוסר כל אפשרות לברר את
האמת.
את חלל האוויר מילאו שני מטחים
תעמולתיים, שהרעישו את האוזניים.
כל צד הכחיש לחלוטין את כל
העובדות שהביא הצד השני, והביא
במקומן עוברות שונות לגמרי. הציבור
לא יכול היה לדעת אם מתבוססים
הרופאים בבור של שומן, או שהם
גוועים ברעב. מכיוון שרוב אמצעי־מראש
עמדה
התיקשורת נקטו
חד־צדדית — לרוב נגד הרופאים
היתה הבעייה חריפה עוד יותר.
הבעיות האמיתיות שהיו כרוכות
בשביתה הוסתרו בהצלחה על־ידי כל
הצדדים. הבוסים של ההסתדרות פחדו
שמא יישמט מידיהם המכשיר העיקרי
שנותר להם לקיום השפעתם בציבור:
קופת־החולים. לפחות חלק מן הרופ אים
היו רוצים לשבור את קופת־החו־לים
ולהחליפה בשיטה רפואית חדשה,
אך הם בלמו את פיהם. ראשי הליכוד של לאידה שמחים בממשלה
ההסתדרות. אין הם רוצים להעתר
לדרישות הרופאים, כי הדבר היה מעיד
על פשיטת־הרגל של ״הדרך הנכונה״
של יורם ארידור.
כך נפרש מסביב לסיכסוך מסך
סמיך של צביעות וכזב, שהיקשה עוד
יותר על הבנתו.
המחלה החמורה ביותר. אולם
הפלא האמיתי הוא יחס הציבור.
מעולם לא פרץ בישראל סיכסוך־
עבודה כה חמור, שנגע במישרין
לחייהם של בני־אדם כה רבים. כל
ישראלי יכול להתעורר בבוקר כשהוא
חולה וזקוק לעזרה רפואית דחופה.
ציבור גדול, ודווקא החלש ביותר, זקוק
לרפואה מדי יום. אך הציבור התייחס
לשביתה כאילו זה עוד מישחק בין
בית״ר והפועל.
הדבר מעיד על מחלה, שהיא אולי
חמורה מכל המחלות שבהן אמורים
הרופאים לטפל: היחס הפאסיבי של
הציבור הישראלי לענייני המדינה

והחברה. האזרח הישראלי המצוי
מתנהג כמו נתין במשטר קולוניאלי
היודע שהוא המופקר לשרירות
השילטון לחסד או לשבט. אין הוא
מאמין שעליו להתערב, או שהוא יכול
להשפיע. במיקרה הטוב ביותר הוא
עוקב אחרי המאורעות בעיתון או
בטלוויזיה.
לגבי
גם כך נוהג הוא מישחק־כדורגל זה — למרות שהוא
עצמו משמש ככדור לרגלי השחקנים.
נוער 11ז־ כאן!
300 שמיגיסטים
העומדים לפגי גיוסם
שוקלים סירום
לשרת גלבגוז
ובשטחים הכבושים
״איני רוצה שחייל יהודי אחד יהרג
כדי שדגל ישראל יוסיף להתנופף מעל
ג׳נין. למען זה לא כדאי למות.
המיפלצת השילטונית הקרויה ארץ
ישראל השלמה, כוללת בתחום

שילטונה שני מיליון ערבים אשר אינם
רוצים בשילטון זה. למען מיפלצת
שילטונית לא כדאי ללחום!״.
כך הכריז הפרופסור ישעיהו
ליבוביץ. הוא ישב על הבימה במועדון
צוותא בתל״אביב, מול כמה עשרות
תלמידי־תיכון, חברי תנועת המחאה
החדשה של הנוער הישראלי: עד כ אן
תיכונסיטי ם נגד כיבוש.טאבו לשעבר. תנועת התיכו במהלך צמחה החדשה ניסטים החודשים
שעברו. מישהו העלה את
הרעיון, החברה קבעו פגישה וישבו
לראש־הממשלה: מיכתב לנסח
״השתתפות בהפגנות, התלבטויות
ויסורי־מצפון אינם מנקים איש. הם לא
יפטרו אותנו מאחריות למעשינו״.
במיכתב הם ביקשו שלא להישלח
ללבנון במיסגרת השירות הצבאי.
הצעירים שיכפלו את המיכתב
והתחילו להחתים עליו את חבריהם.
אומר שמואל הר 17 מירושלים:
״קשה מאד לסרב בצבא, בגלל
עונש־המאסר. אני מתגייס בשנה
הבאה, ואם אשלח ללבנון או לשטחים
הכבושים — אסרב. חניך בעבר היה שמואל

בני־עקיבא, תנועת הנוער הדתית־ימנית.
אחרי שחצה את הקווים, היה
פעיל בשלום עכשיו. שמואל חובש
לראשו כיפה סרוגה. לדבריו יש הרבה
חובשי כיפות סרוגות בסניף שלום
עכשיו, אבל לאחרונה, בעיקבות
התארכות המילחמה בלבנון, הגישה
השתנתה.
הכיפה הסרוגה של שמואל לא
היתה המראה יוצא־הדופן היחיד
בכינוס של חברי התנועה החדשה, ביום
השני השבוע. בקהל ישבה קבוצה
שהגיעה משדרות, עיירת־הפיתוח
הדרומית. השתלבותם של צעירי
עיירת־הפיתוח מוכיחה כי צומחת כאן
תופעה ישראלית חדשה, ולא עוד רסיס
של השמאל הסלוני מצפון תל־אביב.
אחרי סיום הכינוס אמר אחד
ממארגניו, רוני ברזילי בן ה־18
מבית־הספר תלמה־ ילין, שעדיין לא
החליט אם לסרב לשרת בלבנון. רוני,
העומד להתגייס באוגוסט, אמר :״אם
תקום תנועה גדולה של סרבנים, אני
מאמץ שאהיה שם״.
תמר צ׳ולקמן בת ה־ 17 מהרצליה
לומדת גם היא בבית־הספר תלמה-
ילין. תמר, בעלת שיער חום וארוך
ועיניים ירוקות, אמרה שחתמה על
המיכתב לראש־הממשלה למרות שב־חיילת
לא תישלח, כנראה, ללבנון. היא
הסבירה שהיא מרגישה צורך לקום
ולצעוק, כי מה שחיילי צה״ל עושים
בלבנון נעשה, בין היתר גם בשמה.
תמר היא אחת הפעילות המרכזיות
בתנועת עד כאן. אביה נגר ואמה מתומכי עקרת־בית. הוריה הם
שלום־עכשיו. היא מתגייסת בספ טמבר,
ואם תישלח כחיילת לשרת
בשטחים הכבושים — תסרב לעשות
זאת .״הקונפליקט בין מה שאצטרך
לעשות שם לבין העקרונות שלי הוא
כל־כך חריף,״ היא אומרת ,״עד כדי כך
שלא תהיה לי דרך אחרת.
גיבורים. אחרי סיום הכינוס בכניסה השמיניסטים התגודדו למועדון צוותא והחלו להתווכח. כמה
מהם אמרו שיש לארגן סירוב
קולקטיבי המוני.
באוזניהם עדיין הידהדו מילותיו
של ליבוביץ, נביא הזעם והתוכחה .״אם
יגידו לכם שהסירוב לשרת בשטחים
הכבושים נוגד את הדמוקרטיה —
הגיבו בבוז ובלעג. אם אנחנו
דמוקרטיה, הרי שהממשלה היתה
צריכה לשאול את שני מיליון הערבים
שחיים בשטחים מה דעתם, לפני
שיצאה למילחמה בלבנון.

שמיניסטים ברזילי, אלרואי והר
התלבטויות וי סו רי מצפון אינם מנקים איש

העובדה שכל הכלבתים, העסקנים

לפיתוח או הוצאה לחנוך. זוהי הוצאה
אינפלציונית מובהקת. נתנה לכך מצויינת דוגמה

מילחמת־יום־הכיפורים. שנה לפני
ב־ ,1972 היתה
מילחמה, אותה האינפלציה בישראל בשיעור 12ב־

מאת שלפהפ רנ ק ל
מדד־השיא שנרשם בחודש אפריל גרם לאווירת־משבר קשה.
משמעות המדד הזה: אינפלציה שנתית של 160 אם לא די בכך,
התפרסמו נתונים מדאיגים על ירידה ב תוצר הלאומי הגולמי, על
הגרעון הגדל במאזן־התשלומים, על הגידול העצום בחוב הלאומי,
על גידול היבוא והירידה בייצוא.
מישרד־האוצר נאלץ להתגונן מול תוקפיו החריפים —
מהמערך, מהאקדמיה, מההסתדרות, מבין התעשיינים והבנקאים.
״המדיניות הכלכלית פשטה את הרגל,״ היתה הדיעה הכללית.
באופן מוזר ביותר, לא הזכיר אי ש מתוקפי שר־האוצר את
מילחמת־הלבנון כסיבה למשבר הכלכלי. באופן מוזר לא פחות,
לא היה גם שר־האוצר מוכן לומר כי מילחמה זאת היא גורם מרכזי
במ שבר הכלכלי.
אך את הנתונים קשה מאוד להסתיר. אין שום ספק, בי ההוצאות
העצומות של המשק הייטראלי, שנגר מו כתוצאה מהמילחמה
הבזבזנית בלבנון, מילאו תפקיד עיקרי בהידרדרות הכלכלית —
שבמוקדם או במאוחר תשפיע על ביסס של אזרחים רבים.

•נמהעלתה
המיותמה?
להערכה הרישמית היחידה על
( |עלות המילחמה נמסרה בערך
חודש אחרי שהיא פרצה, ביולי .1982 הוערכו זאת,
גירסה
על־פי
הוצאוודהמילחמה במיליארד דולר.
הורש אחר כך כבר היה מוכן יו״ר
ועדת־הכספים של הכנסת, הח״ב
שלמה לורינץ, להעריך את הוצאות־המילחמה
ב־ 2.5מיליארד דולר.
באותה תקופה לא שיער עדיין איש
כי המילחמה בלבנון תימשך שנה
ויותר.
אין זה מיקרה, שמאז לא נמסרו
לציבור כל נתונים על עלותה של
מילחמת הלבנון. כולם מעוניינים
להסתיר זאת.
על־פי ההערכות הזהירות ביותר
שמוכנים למסור כלכלנים בחוגים
בנקאיים, היתה עלותה האמיתית של
המילחמה — הישירה והעקיפה —
לא פחות מחמישה מיליארד דולר.
סכום זה כולל את הפסד ימי־העבודה
שנגרם למשק, את התשלומים
למישפחות החללים ואת התשלומים
לנכים, את מחיר הנשק שניזוק
והתחמושת שנורתה, הדלק שנעשה בו
שימוש והמזון שאכלו החיילים.

•מחיו
המיוחמה
*^פ שר לפזר על תקופה של כמה
\1שנים את תשלום ההוצאות
הישירות של המילחמה. אך את עיקר
ההוצאות היה צריך לשלם בשנת
הכספים . 1982/3התקציב הממשלתי
בשנה זו עמד על 750 מיליארד
שקלים. על־פי שער הדולר באמצע
שנת־הכספים, משמעות הסכום הזה
היא — 25 מיליארד דולר בערך.
פירוש הדבר הוא, שמחיר המילחמה
הגיע ל־ 20 אחוז מהתקציב. גם אם
מניחים שרק חלק מן הסכום הזה
השפיע על המאורעות הכלכליים
בשנת־הכספים שעברה, יש לכך
משמעויות חשובות ביותר, בגלל
ההוצאה של המיוחד אופייה המילחמתית.

• ניצר גוומח ההוצאה המלחמתית
ואיננוציה
ך * הוצאה על מילחמה היא בעלת
| 1אופי שונה לחלוטין מסוגים אחרים
של הוצאה, כמו, למשל, הוצאה

1973 כבר השתקפו הוצאות המילחמה,
שהתנהלה בחודש ספטמבר, במדד
הגבוה במושגי אותם ימים 209 אך
הקפיצה הנחשונית באה במדד של
,1974 שבה שילם המשק הישראלי את הגיע המדד
הוצאות־המילחמה.
לשיעור שיא של .569,
התופעה הזאת חזרה על עצמה גם
בקשר למילחמת־לבנון. ב״ 1981 עלה
המדד בשיעור 101 אחוזים. ב־1982
כבר ניכרו הוצאות המילחמה, והמדד
עלה בשיעור של .1319ב 1983
השנה השנייה למילחמה, מסתמנת
עליית מדד בשיעור של !1609
לכלכלה ״נכונה״ או לכלכלה
״בלתי־נכונה״ אין שום קשר לכך.
רבינוביץ, ויהושע פינחס ספיר
שרי־האוצר של המערך בתקופת
מילחמת־יום־הכיפורים ואחריה, ניהלו
מדיניות שונה מזו של יורם ארידור,
אך לא הצליחו לבלום את האינפלציה
שמקורה במילחמה.
ההוצאה המילחמתית היא בעלת
אופי אינפלציוני מובהק, משום שהיא
אינה גורמת לייצור סחורות או
שירותים — אלא דווקא להשמדתם.
אם המירוץ האינפלציוני מבטא, בין • ^
השאר, יחס מסויים בין כמות הכסף י
הנמצאת בידי ״הציבור״ ובין הסחורות הרי רוכש, שהוא והשירותים
שהמילחמה גורמת להרעת היחס הזה.
במילחמה מושמדים יצרני הסחורות
והשירותים — האנשים. האחרים,
שאינם נהרגים או נפצעים, אינם
נמצאים ליד פסי־הייצור או ליד
דלפקי־השירות. לעומת זאת, לא
מתמעטת כמות הכסף שבידיהם. י ש * *
גם שכבות בציבור, שבידיהן מצטבר
כסף רב יותר. אלה הם מרוויחי־המילחמה
הגדולים, יצרני הנשק
וספקי הצבא ומערכת־הביטחון.

• השבעת העילחמה
עו תחל־ג

כשהתזתחי י 1רים יהמדדז1נק לשמיים
בתרשים הזה מתבררת ההתאמה שבין המילחמה ו בין עליית המדד. מייד
בעיקבות מילחמת־יום־הביפורים עלה ה מדד לשיא חדש של .5654 עכשיו,
בעיקבות מילחמת הלבנון, שוב מושג שי א: אינפלציה בשיעור של *!160

^ תוצר הלאומי הגולמי מבטא את
1 1השווי של כלל הסחורות והשי־בשנה. המשק שמייצר רותים השינויים
בתוצר הלאומי מצביעים על
המגמה העיקרית של המשק —
לצמיחה או להתנוונות.
בשנת־הכספים 1981/2חלה עלייה
של 49 בתל״ג, שהיתה מקבילה אחוזים עשרות של לירידה
באינפלציה. בתחילת המילחמה היו
כלכלנים שהעריכו כי בגלל המילחמה
יהיה הגידול בתוצר הלאומי בשנת־הכספים
שהסתיימה במרס 1983 מתון
יותר, בשיעור של .29 זה היה חלק
ממערכת הכיזוב שאיפייגה את גם אמרו אז מילחמת־הלבנון.
שהמילחמה גורמת ל״יעול״ של

ואנשי־המשק עושים יד אחת נדי והסתיו אותה מעיניהציבור
המשק, שכן היא מחסלת את ״האבטלה
הסמוייה״.
עכשיו מסתבר, שלכל הריבורים
י־ האלה לא היה שחר. חלה נסיגה
בשיעור של * 2בתוצר הלאומי.
כלומר: המשק ייצר בשנת־המילחמה
פחות ממה שייצר בשנה שלפניה,
במונחים ריאליים.
הסיבה העיקרית לכך 18 :מיליון
ימי־עבודה שאבדו למשק. עשרות
אלפי חיילי מילואים גוייסו, והם לא
יצרו דבר כאשר השתתפו במיל-
חמת־הלבנון. הם רק כילו את
משאבי־המשק, ובאותה תקופה הם
המשיכו לקבל שכר מלא מהביטוח
״י הלאומי. כאילו הם עובדים.
אחת הטענות שהעלו מסנגרי
המילחמה — לא תמיד בגלוי — היא של הגדול והגיוס שהמילחמה
המילואים תרמו לכך, שנמנעה אבטלה
גדולה במשק הישראלי, ולכן יש כאן
תרומה חיובית. אך אפילו נכונה טענה
זאת, עדיף היה, מבחינת המשק,
שתהיה אבטלה. מובטל •עולה הרבה
פחות מחייל־מילואים מגויים. הוא
מקבל רק 60 ולא*.׳ 100 משכרו,
ואינו מכלה כמויות אדירות של דלק,
תחמושת ומזון. מבחינה זאת, ההוצאה
על כל חייל־מילואים מגויים שווה
להוצאה על שלושה או ארבעה
מובטלים.
ישראל מוציאה בשנים אלה מ<3
מהתל׳׳ג שלה לביטחון — הרבה יותר
בעולם. אחרת מדינה מכל מילחמת־הלבנון הגדילה את שיעור
ההוצאה הביטחונית — לעומת התל״ג
היורד.

המבטא את הפער שבין היצוא ובין
היבוא.
היצוא קטן — והסעיף העיקרי כאן
הוא בייצוא הנשק הישראלי. הקטנה של ישירה
זאת היא תוצאה
מילחמת־הלבנון. ראשית: חלק גדול
מהתוצר הביטחוני הופנה. לשוק
המקומי, דהיינו — לצה״ל, שעשה
שימוש בנשק ובתחמושת לצורך
המילחמה. שנית: המילחמה בלבנון
גרמה לבידוד מדיני חמור של
מדינת־ישראל, ולהקטנת ההזמנות של
היצוא בכלל, ושל יצוא־הנשק בפרט.
לעומת זאת גרל היבוא, וגם זאת
אפשר לייחס, לפחות באופן חלקי,
למלחמה. השילוב שבין האינפלציה

הדוהרת, שלה גרמה המילחמה, ובין
מדיניות שער־המטבע שנקט האוצר,
גרמה לכך שכדאי היה לייבא לארץ
סחורות, שחלקן החליפו סחורות
ישראליות שנוצר בהן מחסור בגלל
היעדרם של החיילים המגוייסים ליד
פסי־הייצור.
הכלכלנים התוקפים את שר־האוצר,
מרבים להזכיר כמה ממרכיבי
היבוא, כמו מכוניות, מכשירי־טלוויזיה
ציבעוניים או מכשירי־וידיאו. משום
מה, הם אינם מזכירים כי במחירו של
מטוס אפ־ 16 אחד ויחיד — 33 מיליון
דולר ־ אפשר לייבא לארץ 10 אלפים
מכוניות או 400 אלף מכשירי־וידיאו.
רק עתה אישר המימשל האמריקאי

מכירת 75 מטוסים כאלה לישראל,
במחיר 2.5מיליארדי דולרים. לקנייה
זאת יש משמעות אינפלציונית הרבה
יותר מאשר לכל המכוניות, מכשירי־ומכשירי־ הציבעוניות הטלוויזיה
הוידיאו
שקונים הישראלים במשך
שנים רבות.

• המילחמה והסיוע
האינדיסא
ך * שהל הימנע מההנחה שקיים
!/ 7ק שי הדוק בין הסיוע האמריקאי ובין מדינת־ישראל, שמקבלת המילחמות שהיא מנהלת. זה היה יכול

אלה תדפי סי השקפים שהוצגו לפני בגין

לפני מילחמת־הלבנון היו העליות
מתונות יותר. ב־ 1980 היה הסיוע כולו
1811 מיליון דולר, ובשנת — 1981
2189 מיליון דולר. הסיוע הצבאי,
שכלל מענק ומילווה, הסתכם ב־1980
במיליארד דולר, וב־ — 1981ב־1.4
מיליארד דולר.
הסיוע האמריקאי מורכב ממילווה
וממענק כלכלי, וכן ממילווה וממענק
צבאי. חלק עצום מן הסכומים האלה כתשלום בארצות־הברית, נשאר לתעשיית־הנשק האמריקאית, תמורת
הנשק שהיא מספקת לישראל. לכן אין
שחר לאמונה שמנסים לטעת בקרב
הציבור, כאילו ״אנו חיים על חשבון
האמריקאים״ .בעיקרו של דבר, המשק
הישראלי הוא חי הנושא את עצמו,
כאשר הסיוע האמריקאי הממשי,
המגיע לישראל, מהווה אחוז קטן
מכלל התל״ג.

ניצר השניעה
_ המילחמה עי חשכו
^ מילחמה השפיעה על רמת של
ועל
רמת־החיים
|השכר
השכירים במשק בצורה עקיפה — העלייה האינפלציה. באמצעות המהירה במדד מהווה מס יעיל ביותר
על השכר — לטובת הרווחים. דוגמה
מצויינת לכך ניתנה באפריל. תוספת•
היוקר ששולמה בגין החודשים ינואר,
פברואר ומרס 1983 כולתה כמעט
לחלוטין בגלל עליית המדד הגבוהה
בחודש אפריל.
בחברה הישראלית נוצר רושם —
מוטעה לחלוטין — כאילו למרות
האינפלציה ולמרות שחיקת השכר,
י -עולה רמת־החיים של כל האוכלוסיה,
ויש עלייה גרולה בצריכה הפרטית של
״כלל הציבור׳׳.
יש כאן הטעייה ברורה, שמצביעים
עליה הנתונים שפירסם לפני כמה
חודשים המוסד לביטוח לאומי.
הנתונים האלה מתייחסים, אומנם,
לשנת ,1981 אך הם מצביעים על
עלייה הדרגתית במיספר המישפחות
^ החיות מתחת לקו העוני.
האינפלציה — והמילחמה שגרמה
— מביאה לכך שההכנסה לה הלאומית מתחלקת באופן אנטי-
עצמאים,
בעלי״חברות,
שיוויוני.
ושכירים בדרגות שכר־גבוהות מוגנים
מפני האינפלציה, ורבים מהם גם
מרוויחים ממנה. לעומת זאת, מפסידים
כל השכירים האחרים מן האינפלציה. שהתפרסמו הנתונים
— ואכן לאחרונה מורים על נסיגה בשכר.
אפשרי בהחלט, לכן, שתהיה עליה של וברמת־החיים
— 1ברמת־הצריכה
״כלל הציבור׳׳ ,כשהיא מלווה בנסיגה

ברמת־ההכנסה וברמת־החיים של רוב
הציבור, משום ש״כלל הציבור״ כולל
גם את מתעשרי־המילחמה ומתעש־רי־האינפלציה,
שהם מעטים מבחינת
מיספרם, אך חלקם הגדול בהכנסה
הלאומית די בו כדי לעוות את
הסטטיסטיקה.

* הודוחמה
והגדשן המיסחו׳
ףשנת המילחמה חל גידול
^ בג ר עון המיסחרי של ישראל,

להיות מובן, אילו אפשר היה להבחין
בעלייה בסיוע אחרי המילחמה,
כאשר ארצות־הברית מסייעת לשיראל
״לשקם״ את הצבא ולמלא את מחסניו.
אך העובדה היא, שאפשר להבחין
בעלייה בסיוע האמריקאי לישראל
לפני המילחמה, כאילו דווקא מבקשת ארצות־הברית להכין את
ישראל לקראתה.
לדוגמה: ב־ 1965 הסתכם הסיוע
האמריקאי לישראל ב־ 61.7מיליון
דולר. מתוך זה היו 12.9מיליון דולר
של סיוע צבאי. ב־ 1966 חלה עלייה
פיתאומית של יותר ממאה אחוזים
בסיוע כולו, והוא הסתכם ב־126.8
מיליון רולר. הסיוע הצבאי גדל
ב־ ,75091 והגיע ל־ 90 מיליון דולר!
תמונה דומה חוזרת על עצמה לפני
מילחמת־יום־הכיפורים. ב־ 1970 היה
סך הסיוע האמריקאי לישראל 71.1
מיליון דולר, והסיוע הצבאי הסתכם
ב־ 30 מיליון דולר. שנה אחר כך,
ב־ ,1971 קפץ הסיוע כולו ל־600
מיליון דולר, כשכמעט כל הסכום הזה
— 545 מיליון דולר — היו סיוע
ביטחוני.

חלק מהתעשיינים הרוויחו יפה ממילחמת־הלבנון, והם אינם מעוניינים להראות ני היא גרמה ל הידרדרו ת.
משום כן הם הציגו לפני בגין תמונה מעוותת, כאילו יש התאמה הפוכה בין ״הנטל הביטחוני־ ו נין התפתחות
החוב החיצוני. אך עיון מדו קד ק יו תר מורה, כי מה שהם מכנים בכותרת ״נטל ביטחוני־ מופיע בתרשים כ״ינוא
ביטחוני בניכוי מענקים״ שהוא רק חלק מן הנטל הביטחוני. הנטל הביטחוני האמיתי בשנת המילחמה עלה
לשחקים -בדיו ק כמו הגידול בחוב החיצוני!

הייצוא קטן ו היי סאע 1להכל הזמן
התעשיינים מבקשים גם בתרשים הזה להציג לפני בגין תמונה שהיא מעוקרת לחלוטין מהשפעות המילחמה.
הם אינם מזכירי ם כי הירידה העיקרית בייצוא התעשייתי, נובעת מהירידה הגדולה בייצוא הביטחוני, שחלק
גדול ממנה אפשר לייחס למילחמה. גם הייצוא של שרותי המלונאות נפגע בגלל המילחמה, וכן נפגע גם הייצוא
האזרחי, בגלל הפגיעה שגרמה מילחמת״הלבנון למעמדה של ישראל.

+מדוע הם אינם
מסברים
את האמת1 ארידור יורם
ר־ ה או צר
*/והפרופסורים שבצמרת מישרדו
אינם מעוניינים להזכיר, כי המילחמה
בלבנון היא הגורם העיקרי להידרדרות
של המשק הישראלי. הסיבה לכך היא לממשלה שותפים הם ברורה.
שהכניסה את ישראל להרפתקה
הבזבזנית בלבנון. הם אינם מעוניינים
להזכיר כי כסף על הכישלון המדיני
החרוץ שנחלה המילחמה, היא הביאה
גם להידרדרות כלכלית.
אך גם המערך אינו מעוניין להזכיר
זאת. ראשית, הוא היה שותף להחלטה
על הפתיחה במילחמה, וגם ידע כי לא
תהיה זאת מילחמה מוגבלת. ושנית —
בדיוק כמו הליכוד, מייצג גם המערך
כמה מן המרוויחים העיקריים של הקונצרנים בלבנון. המילחמה ההסתדרותיים הגדולים של תעשיית-
הנשק הרוויחו מן המילחמה לא פחות
משהרוויחו ממנה אילי־ההון הפרטיים
המיוצגים בליכוד.
מכאן ברור גם, מדוע לא מעוניינים
התעשיינים להזכיר את המילחמה.
חלק גדול מהם הרוויח ממנה כסף רב,
ואין זה נאה שיאשימו את אותו גורם
שהביא להם רווחים גאים בהידרררות
הכלכלית.
שר־האוצר מטעה את הציבור כאשר
הוא אומר ש״כלכלה נכונה״ תפתור את
בעיות המשק. אך רוברי המערך
והפרופסורים מהאקדמיה מטעים גם
הם את הציבור כשהם אומרים שיש
בידם פיתרון טכני זה או אחר. החולי
המרכזי של המשק הישראלי הוא
מיבני. כל עוד מופנה שליש ממשאבי
המשק להוצאות ביטחוניות אינ פלציוניות,
אין מרפה לחולייו.

..הרובאים הם מראניס!״ צועק ב התרג שות דודו שר גיר שמ ש בן ה־. 8
שוו פ א־ תוון בווו ניתח את מוחו ב מ שך 12 שעות ביום השיא של השביחה
סני מכיר את בגין כבר 45 שנה.
1 טיפלתי בו כששכב בבית־החולים
איכילוב, אבל אני טיפלתי
בגופו, לא בראשו. ארידור מחזיק אותו
כיום בצוואר. הוא מאיים שאם ישלם
לרופאים, הכל יתמוטט. זהו איום של
ממש, והסקלרוטי הזה, משל, גם הוא
לא לציינו. מה הוא מתפלא אחר־כך
שהרופאים לא בהסתדרות?״

שהרופאים פנו לציבור בבקשה לפנות
לבית־החולים רק במיקרים של
התקף־לב ותאונות, פנו לבית־חולים
איכילוב פחות מחצי מהמיספר הרגיל
של הפונים 80$ .מהפונים היו מיקרי
לב. נהגי האמבולנסים סיפרו שביום
רגיל הם מביאים 15 עד 30 חולים. ביום
הראשון הם הביאו 5מיקרים בלבד.

בחדר־המיון של בית־החולים איכי־לוב,
ביום הראשון אחרי־הצהריים,
מתרוצץ הפרופסור משה סולובצ׳יק.
הוא מונה על־ידי ועד־השביתה
לאחראי על שלושת בתי־החולים של
אזור תל־אביב: איכילוב הדסה
והקרייה.
חדר־המיון של בית־החולים איכי־לוב
כמעט ריק. ביום רגיל מגיעים
לחדר־המיון של בית־החולים כ־300 אחרי הראשון, ביום מיקרים.

פצצת-זמן
״ י מתקתקת

ניתוח מוח דחוף

ד אן נעלמו החולים? מסביר הד״ר
/דן מיכאלי, מנהל בית־החולים
איכילוב :״למנדלי מוכר־ספרים היה
סיפור על סוס שבעליו הרגיל אותו
לאכול פחות ופחות. בסוף, כמובן, הסוס
מת. מסתבר שבכל שלב של השביתה
באים פחות חולים. ואיזו הסתה יש

פרופסור אלברט נרשל, מנהל המח לקה
הנוירוכירורגית, התנדב להיות
התורן ביום פרוץ השביתה. הוא ניתח במשך שעות שני ניתוחים דחופים.

נגדנו! המישטרה הודיעה שהקימו מטה
התפרעות של למיקרה מיוחד בבתי־חולים. אבל ההתפרצות היחידה
היתה של סבא אחד, שבא עם נכדו
ששבר את היד, והודיע שבית־החולים
לדעתו הוא בית־זונות. אבל מיד
אחר־כך הוא התנצל.
״מעולם לא ראיתי שקט כזה
בחדר־מיון של בית־חולים. אבל כל זה
כל־כך כואב. אתה רואה מיפעל
שנהרס. גם אחרי שהסיכסוך יסתיים
יהיו לזה תופעות לוואי, שעליהן
ישלמו עוד הרבה זמן. בבית־החולים
היו מתוכננים להיום 25 ניתוחים ונעשו
רק כמה מהם• איר אפשר לנהל
בית־חולים שיש בו 320 רופאים
ועובדים רק?37״
את חדר״המיון מנהל הרופא הפנימי
יורם לביא. מנהל מחלקה פנימית ט׳

תורנות ברי סוד׳ 2

בבית־החולים שסיפר! ״מזה שלושה
חודשים אני מקבל 3056 ממשכורתי,
כ״ 10 אלפים שקל בחודש. אני רופא
בכיר, מנהל־מחלקה.
״הבוקר, ב־ ,5.30 לפני שבאתי
לעבודה, הגשתי את כתב־ההתפטרות
שלי. לכן אין לי שום מעביד ושום
צו־ריתוק אינו חל עלי. לפי מה שנמסר
לי, אני חייב לשבת כאן 48 שעות בלי
שום מחליף. אבל אני בהחלט שלם עם
השביתה.
״ההופעות של ארידור בטלוויזיה
מוציאות אותי מדעתי. מאיפה הוא
לוקח את המיספרים שלו!
״אין ספק שהשביתה הזאת היא
פצצת־זמן, והשעון מתקתק. מה
שאנחנו עושים בחדר־מיון זה רק כיבוי
שריפות, בצורה הדראסטית ביותר. אך
לא ניתן בשום אופן לשים לב לפרטים

׳״ר יור ם לביא, מנהל מחלקה פנימית
בבית־החולים התנדב לנהל את מח־לקת״המיון.
את יום עבוד תו התחיל ד״ר לביא בשעה 5.30 בבוקר.

מכריעים לגבי עתידו של החולה. הנזק
לחולים הוא ללא ספק רציני. זה עניין
של שעות עד שהקטסטרופה תיקרה.
״לצערי, אין היום עוד קדושים. אני
עובד כל יום במשך 12 שעות לפחות,
ואחות במחלקה שלי מקבלת משכורת
גדולה משלי. אני מקבל כמנהל־מחלקה
30 אלף שקל בחודש. מה
שהכי גרוע הוא שהציבור שותק•..
כשהיתה שביתת אל־על — איך הם
צעקו! אז הרי כל אחד יכול היה השובתת החברה את להחליף
בחברת־תעופה אחרת. אבל מי יחליף
את הרופאים?״

קומה השישית, קומת הניתוחימד*

^ שו כ בי ם רק כמה חולים. ביום
הראשון נערכו חמישה ניתוחים בלבד,
במקום עשרות שהיו מתוכננים. בין
המעטים שנותחו היה ילד בן ,8גיל
שמש, שעבר ניתוח מוח מסובך,
שנמשך 12 שעות, אחרי שסבל
משטף־דם במוח. את הניתוח ערך
פרופסור אלברט ברטל (בכמורהם),
מנהל המחלקה הנוירוכירורגית.
״אני בעל הדרגה הגבוהה ביותר
האפשרית ברפואה. אני רופא מאז ,
שנים עבדתי
.1949 במשך 13
ואחר־כך
בילינסון,
בבית־חולים
הקמתי כאן את המחלקה.
״המוראל של כל הרופאים בשפל.
אנשים נלחמים פה לפרנסה הוגנת.
אנחנו משועבדים לרפואה. אם אנחנו
לא עובדים, אנחנו גוועים מרעב.
״שר־האוצר בכלל לא יודע על מה
הוא מדבר. הוא הביא כדוגמה כמה י
חריגים. עד לתלוש המשכורת האחרון י
שלי, משכורת־היסוד שלי היתה 16800
שקל. לזה הוסיפו ותק ועוד תוספות,
ולפני המס קיבלתי 26 אלף שקל. זה
התלוש שלי, לפני המס.

זאת אומרת שאם אני חולה או יוצאלכינוס — זאת המשוכרת. היא גם
תחושב כך כשאצא לגימלאות. יש לי
גם תוספות, הדורשות ממני 30
כוננויות בחודש ואני מקבל גם תוספת
לספרות מיקצועית. אבל הרי אני
מוכרח לקרוא! תוספת קריאה מקבל
^ כל המשק. כל פועל וכל עובד מקבל
תוספת כזאת. אני בכלל נגד תוספות.
שיתנו לי משכורת הוגנת!

^ מדגיש פמו
פמילהמה
**י תונ אי אחד, ישראל קיסר,
טעו שהכוננויות שלי הן
פיקציה. זה לא נכון! כשאני נמצא לרשות עומד אני בכוננות
בית־החולים, מוכן לקריאה.
איזו הסתה היתה נגדנו! דיברו עלינו
כעל אלמנט עויין. באיזו מדינה אני חי?
אני רוצה לראות את הצועקים מנתחים
במשך שמונה שעות רצופות, בלי לזוז,
עם הראש תקוע בתוך מיקרוסקופ.
התנדבתי בשביתה לנהל את המחלקה.
אמרו לי שאני מבוגר, אבל בכל זאת
נשארתי. בכל המילחמות של ישראל
עמדתי במשך ימים וניתחתי. לצערי,
גם היום אני מרגיש שאני נלחם.
״אני מאוד משתדל שאיש לא
ייפגע, וזה קשה. אני עורך רק ניתוחים
דחופים. אבל אלו נזקים נגרמים
לאותם שלא מנותחים? לכל אותם שיש
להם גידול במוח, למשל׳.

ך פרופסור משה טולובצ׳יק, שהיה מנהל

| 11-1 #111 1\ _ 11 111 בית־החולים איכילוב וטיפל בזמנו
במנחם בגין, כשזה לקה בליבו. ביום הוא פנטיונר. אבל כשפרצה השביתה,

הוא מונה על״ידי ועד״הפעולה למנהל מטה״השביתה בבית״החולים
ב איזור תל״אביב: איכילוב, הדסה והקריה. הוא טוען שבגין מנוטרל, כי
השר יור ם ארידור מחזיק אותו בצוואר, ולא נותן לו לפעול כרצונו.

,נ ג ־ו סו ד ה
ו ח טי? חלו־ו ׳!י

* 1111 * 1מלכה אשכנזי כבר הו״
/ ₪ 1כנה לניתוח, שבוטל
ברגע האחרון בגלל השביתה.

ך | 11 בית־החולים איכילו ב הוא תורן בי מי
11 * 1 0 1 *1 1 0 7 1
\ /ו ו 11 הראשון, השלישי החמישי ושבת. יום
/ 11111
הראשון נחשב ליו ם הקשה ביו תר בשבוע, ושעות אחרי־הצהריים הן

במחלקה מסתובבת מלכה אשכנזי.
היא מטושטשת. בבוקר כבר הכינו
אותה לניתוח והיא קיבלה כדורים
לטישטוש. ברגע האחרון נשלחה
• בחזרה למחלקה. הניתוח שהיתה
צריכה לעבור, ניתוח של דיסקוס
בעמוד השידרה, נדחה עד לגמר
השביתה.
הפרופסור בר־טל מצביע על חולה
אחר במחלקה, ההולך ומתעוור .״רק
אחרי הניתוח נדע מה הנזק שנגרם
בגלל הדחיה בניתוח,״ הוא אומר.
כלפי חוץ בית״החולים נראה שקט
ורגוע. החולים אינם מגיעים, אך
הנזקים הרפואיים עלולים להיות ללא
תקנה. שר־האוצר חוסך מכספי
בדרך־כלל שעות שבהן חדר־המיון של בית־החולים מלא עד אפט מקום. המדינה, אך באיזה מחיר? דבר זה
השבוע, כשהוחרפה השביתה, חדר־המיון היה ריק כמעט לחלוטין. ציבור יתברר רק בהמשך השביתה.
החולים נענה לבקשת הרופאים להגיע רק במיקרים דחופים ביותר המצב כלפי חוץ נראה מצויין, אבל

י״בגין ח1לה 1משל סקלרזטיר
(המשך מעמוד )9
שני הצדדים טיפסו על עץ גבוה ואינם
יכולים לרדת ממנו. מסתבר שאין אף
לא צדיק אחד בסדום. כולם רוצים
כסף״ .כך אמר ביום השני בבוקר אחד וולפסון בבית־החולים הרופאים בחולון.
מסתבר שבית־חולים זה סבל יותר והדסה איכילו ב
מבתי־החולים
בתל־אביב. לבית־החולים וולפסון

תמרורים

וכולם היו אכן זקוקים לטיפול.
בין השאר הגיע לבית־החולים זוג
קשישים, אוחזים יד ביד. וכשנשאלו
מי החולה הודיעו ששניהם חלו. הם
הושכבו במיטות סמוכות והסתבר
שמייד אחרי שידור מבט לחדשות,
שבו הודיעו על עזיבת הרופאים, הם
חשו ברע. בבדיקה התברר שלחץ הדם
של שניהם עלה מאוד. אחרי שאושפזו
הם הסבירו: כל־כך נבהלנו כשראינו

חגג את יום הולדתו ה־64
משה בנו גיטר, חבר מועצת
דיסקווט,
בנק של המנהלים
ובחברות־בת אחרות של הבנק. נולד

מ שסובר זה קודם נר הוופאים
אותם שנשארו בבתייהחורים ואותם שנסעו ומצפונם אונר אותם
הגיעו חולים שהתלוננו על כאב־שיניים
או כאבי־ראש. הם המשיכו
לזרום לבית״החולים כמו לקופת
חולים. בוולפסון התרחשה גם ההתפרצות
היחידה כלפי רופא: קרובי אחד
החולים היכו רופא ואיש־הביטחון של
בית־החולים נאלץ להתערב.
בבית־החולים הדסה בתל־אביב,

חוגג גיטר
בהנהלת הבנק

שאין רופאים, שחלינו״.
הסביר בורים אידלסון, שמונה
כאחראי על חדר־המיון בהדסה. ,אני
לא יודע כמה זמן המצב הזה ימשך, שולטים אנחנו כיום אבל
בבית־החולים. כרגע כל חולה מקבל
טיפול. בבתי־החולים נשארו רופאים
ותיקים ומנוסים, היכולים להחליט

בהולנד והגיע לישראל ב־ .1958 בעבר
ניהל מיפעלי תעשיה שונים בהולנד
ובארגנטינה.
חגג את יום הולדתו ה־85 והמתרגם המשורר
אבי־שאול,המתרגם לעברית של
יצירות תומס מאן וממתרגמי שירי
ברטולד ברכט.

מרדכי

חגג את יום־הולדתו ה־ 47 ואת
פרישתיו מצה״ל האלוף אביגדור
ביו־שהיה
(״יאנוש״)
בן־־גל,
המועמדים בעלי הסיכויים הטובים
להיות רמטכ״ל. יאנוש, אלוף פיקוד
הצפון לשעבר, שפיקד על הכוח־המיזרחי
במילחמת־הלבנון, אירח את
חבריו בחווילה שלו בקיסריה. עתה
הוא מתכוון להיות איש־עסקים.

1טטיל דורפרגט, אנגליה קשישה המתגוררת בארץ, נותחה
! [ 11 11/בזמן שביתת הרופאים בכיס המרה, ורק אז נתגלה שהיא
לקתה גם בסרטן. טטיל היא בת 82 ומתגוררת בארץ בבר במה שנים.
לברר את שלום החולים.
״אני רגיל אחרי 24 שעות של
תורנות להמשיך את העבודה. אבל אני

1 1 0ךןךךי ביום השני השבוע נשלח הד״ר חיים פרלוק מבית !
11 11^ 111 1החולים איכילו ב כדי לתגבר את בית״החולים הדסה.
לבית״החולים הדסה לא הגיעו חולים רבים והרופאים השתלטו על המצב.
שהיה תורן ביום השני, היה המצב
שונה. התמונה הרגועה יחסית שנראתה
ביום הקודם בבית־החולים איכילוב
חזרה על עצמה. באו כ־ 60 אחוז
ממיספר החולים המגיע בדרד־כלל,

החלטות מיידיות על דרך הטיפול
בחולים.
״הטלפונים אינם חדלים לצלצל
במחלקות השונות. כמעט כל השיחות
הן של רופאים מודאגים, המבקשים

בהחלט חושב שזה עניין של שעות עד
שהכול יתמוטט. שלחו לי אמנם את
הד״ר חיים פרלוק, רופא פנימי
מאיכילוב, כדי לעזור לי, אבל הוא לא
ישן כבר משבת בבוקר.
.מי שסובל זה קודם כל הרופאים.
אותם שנשארו כאן, ואני מבטיח לכם
שגם אלה שיושבים בטבריה, למרות
שבטלוויזיה בחרו להקרין קטע שבו
הם צוחקים, המצפון אוכל אותם. אני
בטוח שאיש אינו רוצה את השביתה.
אבל כשלוחצים מישהו בפינה, זה מה
שהוא עושה״.

׳£יייי 1

הד״ר יהודה סקורניק, סגן־מנהל
בהדסה, הכירורגית המחלקה
הסביר. :אני מבין שהציבור. שהיה
אתנו בתחילת השביתה, מתחיל לאבד
את הסבלנות ככול שהסבל גדל והולך.
אני יודע שרוב הרופאים חרגו
מהוראות מטה־השביתה. רופאים רבים
טיפלו בחולים רבים יותר ממה שהתיר
להם מטה־השביתה.
״המטה התיר לנו לבצע רק שלושה
ניתוחים בשבוע, ומזה לא חרגנו.
ניתחנו רק חולי סרטן ונאלצנו לדחות
ניתוחים אחרים שנראו פחות דחופים.
אני רק מקווה שלא טעינו.״
בחדר צדדי במחלקה הכירורגית
של בית־החולים הדסה שוכבים
שלושה חולי סרטן שנותחו בזמן
השביתה. אחת המנותחות נראית
ככוכבת מסרט ראינוע. היא יושבת על
כורסא מוקפת פרחים, שיערה הלבן
עשוי בקפידה ומקושט בסרט ורוד,
היא מאופרת ומדברת אנגלית בלבד.
זוהי סטיל רורפרגט בת ה־ ,82 המת גוררת
מזה שנים בארץ ונמנית עם
אחת המישפחות העשירות באנגליה,
ועמדה בזמנו בראש אירגון־חלוצים
למען ישראל באנגליה. היא התקבלה
בזמן השביתה לניתוח כיס מרה.
במהלך הניתוח התגלה שהיא חולת
סרטן. היא נותחה וחייה ניצלו. כיום
הופסקו ניתוחי כיס־מרה ונערכים רק
ניתוחי סרטן ורק במיקרים דחופים
ביותר.
מוסיף הד״ר דן מיכאלי מנהל
בית״החולים העירוניים של תל־אביב.
.י ש משבר ברפואה הציבורית בכל
העולם. הרפואה כיום עולה ביוקר,
והחידושים ברפואה גם הם יקרים
מאוד. לכן המדיניות היא שחוסכים
מהמשכורות של הרופאים.

ך ל 1ל ן ן 1בית־החולים הדסה היה התורן
11111 ! 111 ביום השני השבוע. גם ביום זה
היה אחוז החולים שהגיע נמוד יחסית ליום תורנות

רגיל. לעומת בית-החולים הדסה, הוצף בית־החולים
וולפסון בחולים שהתלוננו על כאבי״שיניים. בוולפסון
גם התפרץ אחד מקרובי החולים על הרופא המטפל.

.ידוע שמצב הרופאים באנגליה,
למשל, גרוע ביותר, והם מחפשים
בדרך־כלל עבודה בחו״ל. גם אנחנו
איבדנו בדרך זו מאות רופאים.
הרופאים המתמחים ביטלו השבוע את
בחינות ההתמחות. נכנסנו למערבולת
ומי יודע מתי נצא ממנה.״

חג> את יום הולדתו ה־60
הסופר־משורר־מתרגם אהרון אמיר.
מראשי קבוצת הכנענים, חבר. מטה
הפעולה להחזקת השטחים״ אחרי —־>
מילחמת ששת־הימים, חבר״הוועד
הציבורי לעזרה למיעוט הנוצרי״
בלבנון מאז .1976 ייסד את הריבעון
הסיפרותי־איכותי קשת. נשוי לבטין
מרגלית, ציירת ומשוררת ילידת
ביירות.

נולד בן שני אור,
עמליה ארגמן ואהרון ברנע.
אור, אח לרעות, יצא לאוייר העולם

לעיתונאים

ערב חג־השבועות.
יחלפו שמונה שבועות מאז
התחייב ח״ב חרות רוני מילוא
לתרום מיליון שקל לליב״י, אם מועמד
הקואליציה לתפקיד נשיא־המדינה
הפרופסור מנחם אילון, לא יזכה
בהצבעה בכנסת. אילון הפסיד ומילוא
עדיין לא שילם, אף לא חלק
מההתחייבותו הפומבית.

מוכה כדובר וכעוזרו האישי
של שר־התחבורה צחי הנגבי (,)27
בנה של ח״ב התחיה גאולה כהן.הוא
שב לתנועת החרות לפני חודשים
אחדים. למד בתיכון עירוני ה׳
בתל־אביב, בשירותו הצבאי היה כתב
בבמחנה ואחר־כר התנדב לצנחנים.
בעת פינוי ימית התבצר עם קבוצת
סטודנטים על האנדרטה ופינה את
המקום סמור להריסת העיר. היה
יושב־ראש אגודת הסטודנטים של
ואחר־כר העברית האוניברסיטה
יושב־ראש ההתאחדות הארצית של
הסטודנטים. ביוזמתו ויוזמת חברו חקירת נפתחה
ישראל כץ,
המישטרה בנעשה בחברת הנסיעות של
הסטודנטים איסת״א.
נפטרח״ב מפ״ם לשעבר וסגן
יושב־ראש־הכנסת ראובן ארזי (.)76
היה חניך השומר־הצעיר בפולין ולמד
מישפטים בוורשה. היד, מזכ״ל מיפלגת
פועלי השומר״הצעיר בפולין ובא
לישראל ב־ . 1949 היה ח״ב בכנסת
השישית והשביעית, והיה המזכיר
של מפ״ם בין השנים המדיני 1959־ . 1965 בחודש הבא עמד לחגוג
את חתונת־הזהב שלו ושל אשתו

לינה.

שולמית יריב
העולם הזה 2386

ו־ נזר ! 1
זה 1י1םשדח שבון־ הנפ ש -לארק רי ח מי
המילחמה. אל אגל תנ 1ע ת־ ה של1ם שלחמה בה

מי ש ג׳ ל 1ס 1ג
ץ ^י שג״ל הוא ראשי־התיבות ״מילחמת
^ /ש לו ם הגליל״ — השם הציני שניתן
לפלישה ללבנון.

מישג״ל זה — המילחמה הארוכה
ביו תר בתולדות ישראל מאז מילחמת־העצמאות
— אמור להסתיים עתה
בנסיגה, מבלי ש השיג את מטרתו.

אף אחד מן היעדים האמיתיים שעמדו לנגד
עיניהם של יוזמי אקט זה לא הושג. שום ״סדר
חדש״ בלבנון ובמרחב לא נולד. בעיקרו של דבר
נשאר המצב כפי שהיה לפני כל ההתרגשות.
החוזה, האמור לסיים את המישג״ל, מוזר גם
הוא, מפני שזהו אקט בין בני־הזוג הלא״נכונים.
ישראל הגיעה לירי הסדר עם ממשלת־לבנון,
שהיא לא לחמה בה,.להיפר, נשיא לבנון נבחר
בהצבעה שבה השתתפו בעיקר כידונים
ישראליים.
ואילו שני הגורמים שישראל לחמה בהם
בשדה־הקרב — סוריה ואש״ף — אינם צדדים
להסכם. ישראל אינה מנהלת משא־ומתן עם
סוריה. ואינה מכירה כלל באש״ף, שמולו התייצבו
חיילי צה״ל בקרב שנמשך 81 ימים ולילות,
ושהסתיים בלי הכרעה צבאית.
אך החוזה לסיום המישג״ל לא ייכנס לתוקפו
אס לא יאושר למעשה על־ידי שני הגורמים
שאינם שותפים לאקט.

הקהל שתק. הוא ידע שאף הפגנה משמעותית
אחת לא נערכה בבריטניה נגד אותה מילחמה
אווילית.
כוחות־השלום הישראליים יכולים להתגאות
במעשיהם במילחמה הזאת.

ובכל

זא ת.

ובכל זאת היה זה גם עבורם מישג״ל נסוג.

^ יטא זאת איש בכיר באש״ף, מסביבתו
^ הקרובה של ערפאת, שאיתו נפגשתי לפני
כמה ימים.
״הנה היתה לכם הפגנה עצומה,״ הוא אמר.
״אי־אפשר להעלות על הדעת הפגנה גדולה יותר.
אך מה השתנה אצלכם? שום דבר!
״בגין נשאר בשילטון. אריאל שרון נשאר

ממשלת־ישראל, על מעשיה ועמדותיה של
מדינת־ישראל.

מבחינה זו, הסישלון מלא, מדהים
ומבהיל.
לא זה בילבד שלא מנענו, לא זה בלבד שלא
עצרנו, אלא שגם אין בכוחה של תנועת־השלום
למנוע ולעצור כיום.
היו רגעים של סיפוק, של שימחת־ההישג. אך
התוצאה הסופית היא תיסכול, ואולי גם יאוש.

גם ב שביל תנועת־השלום, זה היה
מישג׳׳ל נסוג.

ם חרדים אנחנו לגורלה של מדינה זו,
לעתידה ולמהותה המוסרית, חייבים אנחנו

מעשים אלה רומ מו את ליבם של כל
בעלי הרצון הטוב בעולם, י צרו
נכסי־מוסר בני־קיימא ו מנעו את הרם
התדמית של עמנו ו ארצנו ברחבי תבל.

מאז ראשית המילחמה הופעתי בתריסר
ארצות, ובכל פעם שהזכרתי את ההפגנות האלה,
לוו הדברים במחיאות־כפיים סוערות.
״לעולם לא נשכח שההפגנה הגדולה היחידה
של סולידריות עימנו. שנערכה בכל המיזרח
התיכון, התקיימה בתל־אביב!״ אמר אחד
הפלסטינים, שנכחו בפגישתי עם ערפאת
בביירות.
לפני כמה שבועות הופעתי לפני קהל בריטי
וסיפרתי על הפגנת ה־ 400 אלף .״זה כאילו
הפגינו שישה מיליון בריטים בכיכר טראפאלגאר
בלונדון נגד מילחמת איי־פוקלנד״ ,אמרתי.

אני מאמין בדרך זו, למרות שהיא קשה,
מפרכת ומתסכלת.
אינני מאמין שיש אחרת.

אני סבור שזהו הלקח העיקרי של
המישג״ל הנסוג.

^ אשר מגיעים לנקודה זו, מתלקח בדרך
כלל הוויכוח על השאלה: איזה מין כוח? כוח
שיתרכז כל־כולו במאבק על השלום, או כוח
שייאבק בכל השטחים ויציע פיתרונות לכל
הבעיות?

לכאורה לא. למעשה: ועוד איך:
מצבם של בני ״ישראל השניה״ גורם
לתמיכתם במנחם בגין ולשינאה התהומית שהם
רוחשים למערך. הוא גורם לכך שתנועת־השלום
הקיימת היא כמעט על טהרת האשכנזיות.
המאבק למען השלום מחייב בראש וראשונה
לשנות מצב זה. אין לו סיכוי בלי שינוי מהותי

כזה•

על כן — המאבק ל שינוי מצבם של
בני עדות־המיזרח כחברה הישראלית
הוא המאבק למעז השלום.

השיטה האחרת היא להתחיל מחדש
ממש, ליצור כוח חדש, י ש מאין.

למשל: יש לחברה הישראלית מחלה ממאירה :
הפער בין עדות־המיזרח והציבור האשכנזי.
האם זה שייך לעניין השלום?

ין טעם לשמוח לאידם של מבצעי
! המישג״ל. כי אידם — אידנו הוא. אנחנו
שילמנו את מחיר האקט הזה בדם ובסבל,
ביסורי־מצפון ובאובדן מעמדנו הבינלאומי —
נוסף על המחיר הנורא ששילמו אחרים, לבנונים,
פלסטינים וסורים.
היום הייתי רוצה לעמוד על היבט אחר של
המישג״ל הנסוג.

^כו חו ת־ ה שלו ם הישראליים. על גוניהם
/השונים, היתה מילחמה זו שעתם היפה
ביותר.
הרשימה היא מפוארת: התנגדותם של
מתי־מיספר למילחמה ביומה הראשון, הפגנת
שתי הרבבות של הוועד נגד המילחמה בלבנון
בשבוע השלישי, הפגנת המאה־אלף של שלום
עכשיו בשבוע הרביעי, המעשה של אלי גבע,
התארגנות החיילים של יש גבול, סירובם של
עשרות לשרת בלבנון והליכתם לכלא, זעקת
ההורים השכולים, הפגנת 400 האלפים אחרי
הטבח בצברה ושאתילה, המיפגש של ראשי
המועצה הישראלית למען שלום י שראל־פלסטיני
עם יאסר ערפאת.

אני מפקפק בכך.

ל כאורה, י ש כאן ניגוד. למעשה, אין
זה אלא ניגוד־סרק.

אם יימצא פיתרון לבעיות המוזרות
האלה, וההסכם אכן ייכנס לתוקפו, ייסוג
צה״ל פחות או יו תר מהלבנון, והמישג״ל
יגי ע לקיצו מבלי שיוז מיו הגיעו לידי
סיפוק.

לא על אידם של יוז מי המילחמה,
אלא על אידם של אנשי־השלום, אידנו.

השיטה האחת היא לחבר יחדיו
אברים של בוהות ישנים — זנב של
מיפלגה אחת, גו של מיפלגה שניה,
גפיים של מיפלגה שלי שית ורביעי ת
— מתוך תיקווה שכך ייוו צ ר גוך שלם
חדש.

בממשלה. שר־הביטחון החדש הוא קיצוני אף
מקודמו. הדיכוי וההתנחלות בשטחים הכבושים
חמורים עכשיו יותר מכפי שהיו אי־פעם.

״אם ההפגנה ההיא לא עזרה — איך
נוכל להאמין שמשהו ישתנה בישראל
אי־פעם?״

^ נ י מציע לכולנו

להרהר בדברים האלה

\ 4היטב.

דווקא ההישגים הגדולים של
כוחות־השלום הישראליים במילחמת־הלבנון
מבליטים בצורה חותכת את
כישלונם המדהים.
ההפגנה הבולטת ביותר במילחמה היא זו
שלא התקיימה כלל: הפגנת מאות־האלפים
שהיתה צריכה להתקיים אחרי פירסום המסקנות
של ועדת־כהן, ושהיתה צריכה לטאטא מן הבימה
את ממשלת־המישג״ל.
הכל יודעים מדוע לא נערכה. הנהגת־המערך
— מיפלגת־העבודה ומפ״ם — הטילה עליה וטו.
הנימוקים אינם חשובים. הם היו קיצרי־ראות
ומטופשים.

אך עובדה היא, שדי היה בחשבון
אווילי של כמה עסקנים מיפלגתיים כדי
לשתק את תנועות־השלום כולה. ברגע
היסטורי, כשהכל זעק לפעולה.
המסקנה הנובעת בבירור מכל ההפגנות
והמיבצעים — אותם שהיו ואותם שלא היו —
היא שהמיבנה הנוכחי של תנועת־השלום
בכללותה אינו מספיק כדי להשיג הישג
משמעותי. והרי ההישג היחידי שיש לו משמעות של המדיניות על המשפיע זה הוא

לשאול את עצמנו, במלוא היושר המכאיב:

גר ם

לכיש לון

אפשר למצוא הרבה טענות הדדיות. פלוני
הוא אגו־מאניאק, אלמוני רודף פירסומת אישית,
פלמוני חדל־אישים. כוח פלוני משועבד
למיפלגה א׳ ,וכוח אלמוני משועבד למיפלגה ב׳.

לא זה העיקר.
העיקר הוא זה:
פוליטיקה היא מאבק של כוחות. רק כוחות
פוליטיים אמיתיים יכולים למלא בה תפקיד של
ממש.

הפגנות יכולות לבטא כוח. הפגנות
יכולות להפעיל כוח. אבל הפגנות
כשלעצמן אינן מהוות כוח.
כוח פוליטי הוא זה המסוגל להשפיע על
הכרעות, להקים ממשלה ולהפיל ממשלה, לעצב
מדיניות ולהביא למימושה.

מבחינה זו, כל תנועות־השלום
הישראליות גם יחד אינן מהוות כוח
פוליטי. הן מהוות רק בי טוי של מחאה.
מחאה היא אקט חשוב. אך היא אקט
היא אומרת לממשלה: איננו
שלילי.
מסכימים למעשיך. אך היא כשלעצמה אינה
יכולה להביא לכך שתקום ממשלה אחרת,
שתבצע מדיניות שונה.

וכאן קבור הכלב.

^ די להשתתך בהכרעות יש להקים כוח
חדש, כוח שיגייס את המשאבים של ישראל
האחרת, ושיוכל תוך זמן סביר לאגור עוצמה
מספקת לשינוי פני המדינה.
אפשר לגשת למשימה זו באחת משתי דרכים.

הוא הדין לגבי כל בעיות ישראל: אי־הצדק
הלאומית: ההכנסה שבחלוקת המשווע השתלטות הדת(המזוייפת) על המדינה: הזילזול
בשטחים הכבושים
הגובר בזכויות־האדם
ובישראל עצמה: קיפוח הערבים ושאר המיפלגות מהות
בישראל:
הלא״יהודים
והתמוטטות הכנסת; המצב הכלכלי ומיבנה
המשק: יחסינו עם מעצמות־העל ועם העולם
השלישי: ועוד ועוד.
כל הבעיות האלה אינן אלא סימפטומים של
מחלה אחת. כולן קשורות במערכת המילחמתית.

ליתר דיוק: כל הבעיות, וגם בעיות
המילחמה והסיפוח, אינן אלא ביטויים
שונים של מהות המדינה, כפי
שהתגבשה מאז ימי בן־גוריון ועד ימי
בגין — זה בכלל וזה בכלל.
המאבקים לפיתרון כל הבעיות האלה הם
מאבק אחד, מאבק למען ישראל אחרת, מאבק
למען אלטרנטיבה של צדק ושלום, שוויון
וזכויות־האדם.

כוח המבקש לשנות את פני המדינה,
אין לו ברירה אלא להאבק בכל החזיתות
האלה, שהרי למעשה אינן אלא חזית
אחת ויחידה.
ך * מישג״ל הנסוג מביא לתיסכול עמוק. הוא
1 1עלול להוביל לייאוש.

דרו ש כוח נפ שי כדי להסיק את
המסקנה ההפוכה.
מילחמה זו הוכיחה שוב את אי־יכולתם של כל
הכוחות הפוליטיים הקיימים בישראל לפתור את
בעיות המדינה. החל בממשלה וכלה בזנבות
המערך, כולם פשטו את הרגל.
נוצרה אווירה כללית של חוסר־סיפוק, הרגשה
כללית של ביזבוז ואפיסת־כוחות. גם אצל בוחרי
הליכוד.
הכל חשים: דרוש משהו חדש. דרושה ישראל
אחרת. דרושה אלטרנטיבה.

מי יקים אותה?

אומרים ...מה הן אוחרות...חה

יערוק אופק:

ד בור ה עו1לר:

דוי ד תגר:

.,אני מציע, שואריה הסנויס החדשים הם ,.אני חושבשאנחנו
שתיערך נעם בשנתיים ר נסיון אינטגרציה נוטי!״ עוונים לשביתה ארוכה!״

כבר מזמן רציתי לשאול מישהו מעסקני הספורט בארץ,
מדוע במדינה כל־כך קטנה, עם מיספר לא גדול של
ספורטאים, ציי ד לקיים גם מכביה וגם כינוס הפועל.
עכשיו, כשפורסם שנגרמו הפסדים כבדי ם להפועל, אחרי
הכינוס האחרון, פניתי אל יצחק אופק, מזכיר הפועל, כדי
לנסות לברר בעיה זו.

• כמה הם סדים היו לכם?
ראשית, אנחנו לא חברה מיסחרית, כך שאין לדבר על הפסדים
אלא על גרעו׳נות. אבל מוקדם מדי לדבר על גרעונות. לפי
ההערכה שלנו, התקציב יהיה מאוזן, ואם יהיה איזהשהו גדעון —
הוא יהיה לא משמעותי.

• ממה נגרם הגרעון הלא־משמעותי הזה?
אם הוא נגרם, זה פשוט מפני שההכנסות ממכירת
כרטיסי־כבוד היו קטנות יותר מהמצופה. לעומת זאת, ההוצאות
היו גדולות מאוד.

• אתם הטכתם ארצה על חשבונכם את כל
הספורטאים הזרים שהשתתפו בכינוס?
מתוך 1628 ספורטאים מחדל, אנחנו מימנו כרטיסים ל־67
הסופר־סטארים.

• מדוע גם כינוס הפועל וגם מכביה, למה לא כינוס
אליצור ו שי מ שון ובי ת״ר?
במציאות שלנו, כאשר הספורט הישראלי, מבודד, כשלמעשה
נזרקנו מאסיה וגם באירופה לא כל־כן־ רוצים אותנו, נוצר מצב
שהמכביה וכינוס הפועל הן הזדמנויות טובות מאוד בשביל
ספורטאינו להיפגש עם ספורטאים מהעולם, במיגרש הפרטי.
אבל אני רוצה לספר לו, שכבר מזמן הצעתי — ועדיין אני
מציע לקיים במקום המכביה וכינוס הפועל, מיפגש ספורט
שייערך כל שנתיים וייקרא ״ישראליה״ ,אשר יפגיש ספורטאים
יהודים ולא יהודים מהעולם עם ספורטאים ישראליים.
בהפועל יש לרעיון זה מצדדים. עכשיו תישאלי את אנשי מכבי
העולמי מה דעתם, ואולי נפתור את הבעיה.

כל מי שיש לו י לד מכיר את שמה של הסופרת דבורה
עומר, המחברת של ״הנשיקה שהלכה לאיבוד ״,של. דפי
תמר״ ,של ״לא מתחשק לי־ של ״לאהוב עד מוות״ ועוד
הרבה־הרבה ספרים אחרים. מי שאין לו ילדי ם ולא קרא
את ספריה -בווד אי זוכר את אביה של דבורה, משה
מוסינזון, שכתב את אחד הספרים היפים ביו תר שגכתבו
על הישוב העברי במילחמת העולם השנייה ״מיכתבים מן
המידבר״.
שמעתי שדבורה עומר רוצה להוציא עוד ספר מעיזבונו
של אביה, בשם ״מיכתבים מן הדרכים״ ,וגם שמעתי
שהשבוע יצא לאור סיפרה ה״ .50 על שני אלה בירכתי
אותה.

דבורה, מה מרגי ש סופר המחזיק כידו את סיפרו
ה־ ? 50
יצאו השבוע שני ספרים ביחד, האוצר במערה והשד בכד,
ולכן אני גם לא רוצה להגיד אס זה 50,49 או ,51 מפחד עין הרע.

• מה היה הספר הראשון שכ תב ת?
ב־ 1955 כתבתי מין יומן של ילדה. ברוב תעוזה שלחתי את
הדפים לדבר לילדים. שם נתנו לו את השם, דפי תמר. שם גם
נתנו לי את הפרס הראשון שלי ואת הרצון והכוח להמשיך לכתוב.

• אני מבינה, שאת שני הספרים האחרונים לא
בדיוק כתבת.
זה נכון. שני הספרים האחרונים הם לקט סיפורים
מעדות־ישראל. אספתי אותם, ערכתי ועיבדתי לילדים. חשוב לי
שסיפורים מן המיזרח יגיעו גם לילדים אשכנזיים ולהיפך:
שסיפורים מאירופה יגיעו לילדים ממוצא מיזרהי. מין נסיון
אינטגרציה פרטי משלי.

• סופרים ישראליים תמיד מתלוננים, שאי־אפשר
לחיות בארץ מספרים. מה דע תך?

כבר עסקנו בשביתת־הרופאים מהיבטים שונים
ומשונים, ואולי עוד נעסוק בה פעמים רבות -אם הי א,
תימשך. הפעם רציתי לברר את הנקודה מבחינה אישית,
של חברי. קופת חולים ״.מדוע הם ממשיכים לשלם
מיסי״חבר ומה השרות שהם מקבלים כרגע, אם בכללן
דוי ד תגר, דו בר מרכז ״קופת חולים ׳,ניסה להרגיע אותי
והסביר לי שאפשר לקבל שירותים ב.קופת״חולים״ ועל כן,
אין מה לדבר על הפסקת תשלום דמי״החבר. שאלתי אותו
מה אני עושה אם אני מרגישה ברע, אבל אני לא מיקרה
חירום ו
את פשוט הולכת לסניף שלך, של קופת־חולים, ושם מפנים
אותך לרופא הקשור איתנו. הוא מטפל בך, נותך לך מירשם
לתרופות ובית־המירקחת שלנו מכבד את המירשם הזה.
יותר מזה, אם אנחנו לא יכולים להפנות אותך לרופא ואת
הולכת לרופא פרטי, אנחנו נהזיר לך את הכסף במלואו.
כל החלק האישפוזי מכוסה, ומצאנו גם פיתרונות רפואיים
אחרים, שאני לא רוצה להרחיב עליהם את הדיבור מחשש עינא
בישא.
כל מי שיגיע לחדר־מיון — חייבים לקבלו. כלומר, פתרנו
הכל מלבד אלמנט אחד, שבו אנו לא מכירים וגם לא נכיר להבא:
זה עניין ה־ 600 השקלים שגובים הרופאים במוקדים.

אני מוציאה את לחמי בכבוד, וגם מס־הכנסה יכול לאשר לך
את זה. אי־אפשר להתעשר בארץ מספרים, מפני ששוק קוראי
העברית כל־כך מצומצם. אבל כשמוציאים הרבה ספרים, וכל אחד
מהם בכמה וכמה מהדורות — אפשר לחיות מזה. לי אין שום

טענות•

• מדוע אתם מתעקשים על זה? רק החולים סובלים
מכך.

• זה נכון שאת עומדת להוציא לאור דברים
מעזבונו של אביך?

המוקדים האלה הוקמו על־ידי החברה לרפואה תחליפית, כדי
לקעקע את אושיותינו, ואין לצפות מאיתנו שניתן להם יד.

אני מאוד־מאוד רוצה. זה עדיין בשלב התחלתי. אני בטוחה
שאצליח להוציא אותם לאור.

• אתם מאורגנים לשביתה ממו שכ ת?
אני חושב שכן.

אומרים...מה הן או מרו ת ...מ ה הם אומרים...חה הן אומרות...כזה הם<
1 פרזפי יהושפט הרכבי

״החוזה הנוכחי נתון
כולו ל חסדי הסורים1״

יו סי שריד אמר מעל בימת הכנסת, שחוזה־השלום אשר
נחתם עכשיו עם לבנון הוא כמו החוזה שנחתם איתם
ב־ ,1949 והוא אינו רואה הרבה הבדלים. הצהרה זו גרמה
לכעס רב ולהתפרצויות בספסלי־הליכוד בכנסת.
פניתי ל היסטוריון הפרופסור יהושפט הרכבי, ושאלתי
אותו מה דעתו -יש או אין הבדל ז
תמד יש דברים דומים ויש דברים שונים. מה שרצו למנוע אז,
זה חידוש פעולות האיבה ויצירת איזור הגנה משני הצדדים. אז לא
הוזכר טרור — היה סעיף שדיבר על מסתננים — אבל היום עניין
הטרור הוא בעיה מרכזית.
בקיצור. יש דברים דומים ויש שונים. ההבדל העיקרי. לפי
דעתי. הוא שחוזה שביתת־הנשק מ־ 1949 היה בחסות או״ם
ומועצת־הביטחון, והכל הסכימו לו. החוזה הנוכחי נתון כולו
לחסדיה של סוריה.

• כלומר, החוזה הזה עוד יו תר חלש מקודמו?
אסור לשכוח שכל חוזה בעולם, כל כמה שהוא יראה טוב,
— אפשר להפר. חלק מהמילחמות החלו בהסכמי־שלום. אני לא
חסיד של הממשלה הזאת. אבל ביושר־לב אומר לך. שכנראה זה
החוזה הכי־טוב שהם הצליחו להשיג.
מה שלא טוב: זה שהם בכלל היו צריכים להביא אותנו לחתימת
הסכם זה.

אדית אסטרוק:

״אני
חיים

ב 11ה ל ,,אם עדנהנאו
חדשים ת עזו ב -א חזור חלקית!״

שחקנית נפלאה שהלכה ל איבוד לפני כמה שנים, נמצאה
השבוע בטלוויזי ה במחזה ״השולחן״ ,והראתה לנו כמה
הפסדנו שלא ראינו אותה מופיעה ז מן רב כל־כן.
שאלתי את אדי ת אסטרוק, לאן היא נעלמה.
אני פה. לא נעלמתי. לא לשחק בתיאטרון זה נקרא להיעלם?

• למה את לא משחקת?
ער,זים

הצטערתי מ אוד לשמוע שיצחק בן־נר עוזב את
גלי־צה״ל. הרבה אנשים שיו שבי ם בבית בבקרים, או
נוסעים במכוניות ושומעים את ״נכון לעכשיו״ ,עוד יתגעגעו
אליו. אני כבר רואה את עצמי מסובבת את כפתור הרדיו
ומחפשת את הקול המחוספס והצרוד שיד בר אליי, שהרבה
פעמים ״עשה לי את הבוקר״.
אמרתי ליצחק בן־נר שזה לא יפה מה שהוא עושה לנו,
ושאלתי אותו למה.
אני עוזב וקצת לא עוזב. אני עובר לדבר, אבל משאיר זנב
ביומן החדשות של גל״ץ.

• אבל למה אתה בכלל עוז ב?

כי אני לא עושה מאמצים גדולים במיוחד.

• והתאטרונים לא
או תר?

י1בחק בן־נר:

מאמצים להעסיק

ממתי הם מתאמצים במשהו׳

• אז איך בכל זאת את מופיעה, פה ושם?
אני מופיעה בסרטי טלוויז ה. בסרטים יש סוכן והוא עושה
בשבילי את כל הריצות, החים שים וניהול המשא־ומתן. אני לא
בגויה לדברים האלה. אילו ה ־ סוכן גם בשביל תיאטרון, בטח
הייתי מופיעה יותר.

• אחרי שר אינו אותך השבוע בטלוויזיה בתפקיד
כל־כך יפה ב״שולחך, ו 1נו אליך כ בר?
מה פיתאום?

• אז מה את עו שד, יו שב ת ומחכה שי פנו?
לגמרי לא. אני בונה. יי חיים חדשים. לומדת באוניברסיטה.
מתרגמת הרבה. היה גיל שחשבתי שתיאטרון זה הכל בשבילי.
היום פיתאום פקחתי עינ ים וראיתי שיש עולם מעניין ומרתק גם
בלי תיאטרון. אם יפנו< ליי — טוב. אם לא יפנו — גם כן טוב.

קודם כל, מפני שאני לא רוצה לעבוד תחת סמכותה של הגברת
עדנה פאר. היא לא יכולה ללמד אותי שום דבר בעיתונות, ואני
גם לא סומך על שיקול־דעתה. זו הסיבה העיקרית. הסיבה השניה
היא, שאחרי 15 שנה אני מרגיש שצריך לנסות גם משהו אחר.

• י ש עוד אנשים שי עז בו את גל״ין בגלל עדנה
פ אר?
יש כמה וכמה שמהרהרים בעניין.

• מה תעשה ב״דבר״?
עוד לא נקבע. יושבים ומדברים. אבל ברור שזה יהיה משהו
בנושא פוליטי־חברתי, ולא על תקן של סופר.

• ״דבר״ זה קידום בקריירה שלך?
אני לא חושב על זה במונחים של קידום. אני כבר מספיק
מקודם בחיים. יכולתי לבחור בהרבה אלטרנטיבות. היולי הצעות
רבות מאוד. החלטתי לנסות את דבר.

• אם עדנה פאר תעזוב את גל״ץ — אתה ת חזור?
אם היא תעזוב והאווירה הכללית תשתנה ועוד ירצו אותי —
ואני מקווה שירצו — אחזור, לפחות חלקית.

דניאלה שמי

רהיטי הגן המקסימים
שראית בשבועוני חו״ל
ובחנויות הרהיטים
המובחרות באירופה —
קרובים אליך היום יותר
מאי פעם.

תו צ או ת

כרמלי דורון — היבואן
הגדול בישראל של רהיטי
גן ומרפסת מז מץ אותך
לראות רעיונות חדשים
ויפהפיים לריהוט הגן, הגג
והמרפסת שלך.
מיגוון עשיר של נדנדות,
שמשיות, כסאות נוח,
מיטות שיזוף, כסאות,
שולחנות, עשויים מתכת,
עץ ופלסטיק, בשלל צבעים
ועשרות שילובים מחכה לך
בחנויות המובחרות
בישראל.

אורחים מכובדים במלונות
הפאר ובמסעדות הטובות
את רהיטי הגן של כרמלי
דורון ממיטב היצרנים
בעולם, תפגשו בבתי
המלון, במסעדות ובבתי
הקפה המובחרים בארץ
וכמובן בחו״ל.

כרמלי דו חן

תל-אביב, משרד ראשי ואולם תצוגה, רח׳ הרצל 123
רמת השרון. סוקולוב .93

חיפה. היפרכלבו, צ׳ק פוסט.

ירושלים. אמריקן קמפינג, גבעת שאול.

באר שבע. אחים יפת, הפלמח .31

רחובות. כיף לי, אחד העם . 1
קרית גת. בית נעול, לכיש 7/7בנין הכחול.
שקם המשביר לצרכן והמשביר המרכזי היפרכל היפרשוק

הסברים מפנקפקים התחיל! רפר1ח, אך
שני רופ אי ם קזבעי ם: הסחלה ה מי ס תוריוז
אינה פוגע ת בהומו־סכסואלים בלבד. אל א

כ ל\ ב ר
צ ע,יד
ע לו ל
ל ה:יפגע!
* * ותוה טר אגי של עידן גפן
^(/העולם הזה ,)2384א חרי
ההומו־סב־ב״תיסמונת שלקה סואליים״
,זיעזע רבים. אופיה
המיסתורי של המחלה, שהרופאים
יודעים עליה מעט מאוד, יצר
חששות כבדים: האם היא קשורה

< 6ס 11ן^ 60
מכונה שם בשם 1( ^1108
101011106
0 6 ) 1016067
0016 זג< 0ץ ,)8או בעברית: תסמונת
של חסר חיסוני נרכש. בינתיים ידוע
מעט מאוד על המחלה. באופן כללי
מדובר בפגיעה חמורה במערכת החיסון
הטיבעי של הגוף, שכתוצאה ממנה

• מחלות־מין חוזרות ונשנות, כמו
הרפס, זיבה, סיפיליס ודלקות כבד.
• תזונה לקויה.
• קיום תכוף של יחסי־מין עם
אנשים לא מוכרים.
• סיבות גנטיות.

סימני המחלה:
^ מחלה יכולה לבוא לידי ביטוי
1 1באחת או בכמה מהתופעות הבאות:
• הגדלה או התקשות של בלוטות
הלימפה — עם או בלי כאבים —
ובעיקר הבלוטות שבצוואר, בבתי־השחי
או במיפסעה.
• נפיחויות או תפיחות בצבע סגול
או ורוד על העור, או הגדלה של
נפיחויות קיימות. תופעות כאלה אינן
מלוות בדרך־כלל, בכאבים.
• אובדן מישקל בלתי־מוסבר
בלתי־צפוי (למשל 5 :קילוגרם
בחודשיים).
• חום שאינו עובר במשך זמן רב
והזעה בלילות.
• שיעול יבש, ממושך וטורדני,
שאינו נובע מעישון או מהצטטנות.
• שילשול מתמשך בלתי־מוסבר.

• מה דחן רעשזז נוי
ומנוע אתהמחרה?
ן * שלב זה — מעט מאוד. מאחר
* שלא ידועים הגורמים לתיסמונת,

באם תהיו מ עוניני ם, נשמח לסייע בידכם כתחום זה, ראשית על י די הספקת מידע
לחברי אגודתכם ובהמשך, במתו סיוע רפואי דיסקרטי לאיתור ואבחון של חולים אפשריים.,
יכול להיות לכך היבט מעשי טיפולי, היות וקיים בארץ תכשיר הורמונלי נסי ו ני ( ס דן) ,
המופק מבלוטת התימום, שבעזרתו ניתן לשקם, במקרים מסויימים, מערכת חיסונית תאית
פגועה, ועל ידי כך למנוע את התפתחותם של הם?!וכים הזהומיים שהוזכרו.

קורבן

בכבוד רב

פרופ׳ צבי בנטו י ץ
מנהל מחלקה פנימית גי
והמכון ל אי מונו לוגי ה -ק ליני ת
בי״ח קפלן
בנטייה מינית כזו או אחרת, האם
גם נשים יכולים להיפגע?
חוסר־הידיעה של המדענים על
גורמי המחלה הוליד, כמובן, גם גל
שמועות חסרות־שחר. סופר, למשל,
שהמדובר בוירו ס ושהמחלה עוברת
דרך פי־הטבעת. דווח בבי ט חון
שהמדובר במחלת־מין.
שני רופ אי ם ישראליים, הפרופ סור
צבי בנ טוויץ והדדזאב הנדזל
מהמכון האימונולוגי של בית־החולים
קפלן ברחובות, חוקרים
את התיסמונת כבר כמה חודשים.
כשהגיעו הידיעות הראשונות על
התפשטות המחלה בין הומו־סכסו
אליי ם בארצות־הברית, הם
פנו לאגודה לשמירת זכויו ת הפרט,
אי רגון הי שראלי המטפל בזכויו ת
ההומוסכסואליים, סיפרו א ת כל
הידוע להם על המחלה, וביקשו
להפיץ א ת המידע ב קר ב חברי
האגודה. בין השאר התבררו העוב דות
הבאות:

מהי המחרה?
^ מ חל ה אובחנה לראשונה באר !
1צות־הברית לפני שנה וחצי, והיא

ד״ר זאב רנדזיל
סגן מנהל מחלקת ילדים א־דמנהל
היחידה ל אי מונו לוגי ה -ק ליני ת
בי״ח קפלן

הגוף פגיע מאוד לכל זיהום, ואינו יכול
להתגבר עליו. במיקרים מסויימים
נפגע הגוף בוירוס, ובמיקרים אחרים
אף בסוג מסויים של סרטן.

• מ ערוד וה־נגס
נמחוה?
סיבות שעדיין לא ברורות, רוב
**/הנפגעים עד כה היו גברים
הומו־סכסואליים צעירים. לא ידוע על
נשים שנפגעו במחלה. אולם כל גבר
צעיר, בלי קשר לנטייתו המינית,
עלול לחלות בה.

הגורמים המשועוים
למחלה:

* * ין כל ידיעה ודאית על הגורמים
\4לתיסמונת הקשה. אולם בחוגים באשר העלו השערות רפואיים לגורמים האפשריים. בין השאר נמנו
הגורמים המשוערים הבאים:
• שימוש בסמים מוזרקים.
• שימוש בסמי הרחה(״פופרס׳׳).

אפשר להציע רק לשמור על בריאות
כללית טובה — על־ייי תזונה נכונה,
הקטנת הצריכה של אלכוהול, סיגריות
וסמים.

הבלתי־מבוססות,
^ שמועות
1 1שעשו להן כנפיים ארוכו ת־ארוכו
ת וקיננו גם מעל דפי
העיתונים, הדאיגו את פעילי
ההומו־סכסואלים, כמו גם א ת
הרופאים המטפלים בתיסמונת
המיסתורית. ועד האגודה לשמירת
זכויו ת הפרט הזד רז להפיץ בין
מערכות העיתונים הודעה כתובה,
שבה פירו ט העובדות הידועות על
המחלה, ומחאה על פירסו מי ם
בלתי־ נכונים.
.לדעתנו,־ כתב שלומי פטיה בשם
אגודת ההומו־סכסואלים. ,נגרם
נזק בכך שרו איינו הומו־סכסואלי ם
החסרים את הידע המוסמך אודו ת
המחלה, וא שר ל א היו יכולים
להביא לפני צי בור הקור אי ם
פרטי ם מסייעים.״
אנשי האגודה הגיעו להסדר עם
בית־החולים הרחובותי המאפשר
לחבריהם להיבדק ללא תשלום.

הרופאים הסכימו לערוך בדיקו ת
בעילום שם, לאותם החוששים
להזדהות, לאי תור ו איב חון מוקדם
של המחלה. בשלב מאו חר יו תר
מתכוננים פעילי האגודה לערוך
לקיים מיבצע נרחב של בדיקו ת דם,
לאי תור הגברים העלולים להיות
פגיעים למחלה. בדיקו ת אלה שונות
לאי תור
הרגילו ת מהבדיקות מחלות־מין למשל, ו אין לסמוך על
כך שבבדיקות־ד ם רגילות תתגלה
המחלה.
כל גבר הסבור כי גילה בגופו• את
אחד הסימנים החשודים, יכול
גפן וירו ס

פניה תיענה, ושההזמנות לבדיקות
יישלחו לפונים ישירות על־ידי
הרופאים.
עד כה היפנתה האגודה בדר ך זו
לבית־החולים עשרות הומו־סכסו־אלים
שביקשו להיבדק. עדיין שהרופאים למרות מגששים באפילה בא שר לסיבות
המחלה, הם הצליחו לפתח תכשיר
הורמונאלי נסיוני, המופק מבלוטה
הנקראת תימוס, הנמצאת קרוב
ללב. בעזרת תכשיר זה ניתן,
במיקרים מסויימים, לשקם מערכת

אגודת ההומו־סנסוארים מבנה את
חבויה רבית־החוליס ..קברן .,,שבו
מנתחים תנשיו הוומונאר׳ נסיוב
לטיפול בתיסמונת שהגיעה לישראל
לפנות ישירות לבית־ החולים קפלן
ולקבוע תור לבדיקה. האגודה,
מצידה, מציעה את עזרתה לחבריה,
כדי לתאם את המועד ו ה סידורי ם
האחרים לבדיקה זו וכדי לשמור על
אלמוניות.
היא מפרסמת את כתובתה -
ת־ד 46039 תל־אביב ,61 460 וא ת
מיספר־הטלפון שלה (״הקו הלבן־)
612457 03 היא מבטיחה שכל

חיסונית פגועה, ולהחזיר לגוף את
כושר ההתנגדות לזיהומים ולמנוע
את הסיבוכים הקשים, כמו אותם
סיבוכי ם שגרמו למותו של עידן גפן.
בדבר א חד אין ספק: שכיחות
התופעה היא נמוכה מאוד, ו אין
במגיפה. וכלל כלל המדובר המפחיד ביו תר בתיסמונת הוא
המיסתורין שבה, ולא מימדי
התפוצה שלה.

מדוע צפה שר־התיירות בתחרות כדורגל 1 כאשר הודיע השר יעקב
מרידוד על הכפלת התוצר
הלאומי הגולמי בתוך שנתיים,
גיחכו רבים מבאי־כינום מועצת
הליכוד שהתכנסה בתל־אביב.
אחד מפעילי הליברלים נזכר,
שערב־הבחירות לפני שנתיים
תפס מרידור את סגן־שר־דויד
שי התחבורה
המנוח
סמן, שהיה בהנהלת תחנת־הכוח
בחדרה, ואמר לו :״אל
תיכנס לחוזים בפחם. עוד מעט
לא יצטרכו זאת .״היה זה ימים

ברומניה. ואיר כמעט ועצר יועץ השר בנמל־התעופה

סרן סעד חאדד, ולדווח לו עלי
החלטת הממשלה לקבל את
נוסח ההסכם עם לבנון. תגובתו
הרישמית של תת־אלוף יעקב
אבן התחילה במישפט :״לא
ינוס ולא ישן שומר ישראל.״
כאשר דנה ועדת־החוקה של
הכנסת בתיקון שזכה לשם תיקון
(אוריאל) לין, שנועד לאפשר
למנכ״ל מישרד־האנרגיה להציג
את מועמדותו לראשות עיריית
חיפה מטעם הליכוד, למרות
שאינו גר בעיר הצפונית, שלטו

ולמקום המגורים מאיר כהן
בא לראות אם קליינר יצביע
בעד התיקון ונגד יעל רום.
תור ארוך השתרך ליד
דלת־החדר. חלק מהמוזמנים
ישבו על הספסל שהוצב במים־
דרון. בתוך החדר, שבבניין
המיפלגה הליברלית בתל־אביב,
ישב יושב־ראש נשיאות המיפ־לגה
יצחק מודעי, וקיבל את
הממתינים. הנוכחים היו חברי
מרכז־המיפלגה שהוזמנו ביום
החמישי שעבר אל חדרו של

קו. ביום השני לשיחות ביקש
שר־ התיירות הרומני, לשעבר
שגריר רומניה בסין, שהשר
הישראלי יהיה אורחו במישחק
כדורגל, ביום האחרון לביקורו.
המדובר היה במישחק בין
הרומנים ונבחרת צ׳כוסלובקיה,
על זכות העליה לגמר גביע
אירופה בכדורגל. שריר ניסה
להתחמק, אך עמיתו הרומני לחץ
עליו. שריר ומלוויו הישראלים
נאלצו לשנות את סדר־יומם
והלכו לצפות במישחק. השר
הישראלי הושב ליד מארחו
הרומני. בשורה לפניהם ישבה
נדיה קומנצ׳י, שהקהל קיבל
אותה במחיאות־כפיים מחרי־שות־אוזניים.
הקהל במישחק
הגיע מכל רחבי רומניה, היו בו
נשים רבות, והוא ליווה את
שהייתו ביציעים בשירה אדירה
ובעידוד קבוצתו. כאשר ירדה
החשיכה נדלקו מלבד הזרקורים
גיזרי עיתונים ביציעים והושלכו

מנהיג להקת טיפול נמרץ,
דורון (״שולץ האיום״) אייל,
לא יכול כנראה להתפרנס בהו פעות
בלהקת־פאנק. עתה הוא ״
התחיל לעבוד פעמיים בשבוע
כמוזג במועדון־ריקודים כתל־אביב.
לקוחותיו הקבועים הם
חבריו ללהקה.
בתואר ״הסרט הקצר ביותר
שנכתב עליו הכי־הרבה״ מחזיקים,
ללא ספק, שני הקולנוענים
הצעירים אילן שאול ונחום
מוכיח. כאשר הם הפיקו לפני
ארבע שנים את הסרט גלגל
ראשון, שבו מתוארים שני
המתעללים ~*׳
חיילי־מילואים במיסגרת בערבי. היה זה
פרוייקט של החוג לקולנוע
באוניברסיטת תל• אביב. הסרט בעיני מדי, חריף היה
האוניברסיטה, והוא נגנז על־ידי
המוסד האקדמי. מאז ניסו
השניים להוציא בדרכים שונות
את העותק מרשות האוני-

\ 1 ? 111141ך * ך ך 1מחפש את כיסאו (למעלה) בעוד שר־העל לענייני כלכלה, יעקב מרידור, עושה
111 11\ 1111111 זאת אחריו (משמאל) .שר־הביטחון היה אורח מועצת הליכוד, שהתכנסה בבי ת
בני־ברית בתל־אביב. כאשר בא לאולם, הוא הובל למקומו בבימה על״ידי אברהם אפל (למעלה, מאחורי
ארנס) מתומכי שר״הביטחון. השניים חיפשו את כיסאותיהם לפי שמות המכובדים שנרשמו על השולחן.

מסיים לעזור לשלמה להט להסיר את מיקטורנו. שטרן, ח״כ חרות לשעבר, היה
,בין מוזמני מועצת־הליכוד, שהתכנסה בבית בני ברית בתל״אביב, והוא תפס את מקומו
לצד ראש עיריית תל״אביב. כאשר להט ביקש להסיר את מיקטורנו הלבן, עזר לו שטרן. ב אדיבו ת רבה.

דויד שטון

המצאת האנרגיה של הנוכל דני
ברמן, שמרידור נתן לה את

שחל, שבח וייס ואמנון לין

בפיו
שר־האנרגיה־והתשתית.
היתה בקשה אחת: שיצטרפו
לסיעתו. כולם סירבו.

חסותו.
הסופר הצבאי של עיתון
שערים פנה
אגודת־ישראל
לדובר צה״ל וביקש לדעת, מדוע
היה צריך הרמטכ״ל, משה
(״מוישה וחצי״) לוי לצאת בשבת
למארג׳־עיון כדי לפגוש ברב״

הם תושבי חיפה. לועדה בא גם
הפרופסור יוסך רום, כדי
לראות אם יצביע ח״ב חרות
מיכאל קליינר נגד התיקון.
רום ייצג את אשתו יעל, שרוצה
להתמודד על ראשות־העירייה
מטעם הליכוד. חברו לסיעה

עמיתו לשיחות של שר־התיירות
אברהם (״אברש׳ה״)
שריר ברומניה מחזיק בתיק
נוסף, תיק הספורט. כאשר ביקר
שריר בבוקרשט בשבוע שעבר
הוא הבין עד כמה שחשוב תיק זה
למארחו ניקולא נבריאלם־

אחדים

קודם

להודעתו

החיפאים בוועדה. יושב־הראש
אלי קולאם והחברים משה

חזיזי־עשן על־ידי הצופים. כל זה
לא עזר, והרומנים הפסידו .0:1
שריר עודד אחרי המישחק את
מארחו, אך גבריאלסקו נראה
כמי שההפסד אכן השפיע עליו
קשות.
כאשר חזר השר ומלוויו
לארץ. ירד יועצו הנמרץ לענייני
תיקשורת צ בי רי מון מהמטוס
ופנה לכניסה הרגילה. כאשר
הציג את דרכונו בביקורת
הגבולות, שאל אותו הפקד מתי
הוא יצא לרומניה. רימון השיב,
שהיציאה היתה שבוע לפני כן.
אמר לו הפקד :״אין לך חותמת
יציאה, איך היגעת לרומניה?״
רימון ניסה להסביר, אך הוא הת בקש
לעבור לחדר־המישטרה.
הפקד ראה שבידי רימון כר־טיס־טיסה
עליו מוטבע תאריך
היציאה, שהוא זהה לתאריך
הנחיתה ברומניה. הוא ביקש
מרימון להצהיר שהוא יצא
מישראל כדת וכדין, ורק
אחר־כך שיחרר אותו. עובדי
מישרד־התיירות שחששו שאי רע
דבר מה לרימון, חיפשו בעז רת
הרמקול את היועץ.

ברסיטה. ללא הצלחה. השלב
האחרון שייך לח״כ העבודה
אורה נמיר, שהגישה שאילתה בעניין לשר־החינוך־והתרבות
זה. מאז הנסיון הקולנועי המר,
עברו שני המפיקים לתחום
העיתונות. שאול כותב עבור
ל היטון ואילו מוכיח עורך
בניו־יורק ירחון ישראלי הנקרא
דגש.
נמיר תארח השבוע בביתה
אורחים מאנגליה. ציירת ממוצא
פולני ובעלה סובין סטיבן,
שהקשר שלו לישראל: ספר
באנגלית על המוסר הישראלי
שהוא כתב.
כאשר קנה העיתונאי הבאר-
שתיל את
שבעי יצחק
מכוניתו מידיו של רופא, לא
הפריעה לו העובדה שבצד
השימשה הקדמית הופיע סמל
הסתדרות הרופאים. להיפך. אך
בשבוע שעבר הוא הבין שיחס
הציבור לסמל השתנה באחרונה.
כאשר החנה את ריככו באחד
הרחובות בבירת־הנגב, הוא ספג
קללות וכמעט מכות. הסיבה —
העולם הזה 2386

ו 1ךןןןןץ הובש לראשו הינומת צלה (למעלה מי מין) השייכת לאשתו הטריה טלי
111/יצחקי (משמאל באמצע) .עוז בן ה״ ,39 ראש החוג לתיאטרון של

אוניברסיטת תל״אביב, ערך את טקט הני שואין עם טלי בת ה־ 27 על גג ביתו בתל״אביב.
אורחי החתונה נחלקו לפי תחומי פעילותו של עוז. בין השעות 5ו״ 7באו לחופה
בני־המישפחה הקרובים מצד החתן ומצד הכלה. בין השעות 7ו־ 9הוזמנו אנשי אקדמיה
במקום חנייתו הוקם מוקד רפואי
בתשלום, והבאים בשעריו זעמו
על כל מי שנראה בעיניהם רופא.
רק אחרי שהוא זוהה, התנצלו
לפניו המקללים.

דובר עיריית תל״אביב רוני
רי מון הביט ברכב שעצר לצידו
ברמזור. היתה זו מכונית מר צד ס
משוכללת. להפתעתו ישב בה,
לצד הנהג, נתן וולך, יושב־במועצת האופוזיציה ראש
עיריית
תל־אביב. רימון ניפנף לו
בידו, ואז לחץ הנהג על הכפתור
והחלון החשמלי שליד וולך
נפתח. קרא לעברו רימון :״אסור
לן־ לנסוע במכוניות מסוג כזה.
כד יוצא ל ו שם רע כנציג
הסוציאליסטים.״ וולך לא הספיק
להשיב, ובינתיים התחלף האור

ברמזור מאדום לירוק, ולדיברי
רימון לא ניתנה כל תשובה.
דרך ציורית לתאר את הסכם
השלום בין ישראל ולבנון מצא
המחזאי יהושע סו־בול בטורו
בחותם. שדכן בא לדייג והציע
לו נערה לשידוך, פישלה (דג)
שמה. הדייג התחתן איתה, ואחרי
שלושה חורשים הוא בא בריצה
לשדכן וצעק :״הפישלה הזאת
ששידכת לי ילדה בן, שלושה
חודשים אחרי החתונה! איך אתה
מסביר את זה?״ קרא השדכן:
״אוי ואבוי, שכחתי להגיד לך
שהיא היתה געפילטע פישלה!
סיכם סובול :״וכשם שהדייג
אכל את הגפילטע״פישלה שלו,
כך גם אנחנו נאכל את הגע־פילטע
פישלה ששידכו לנו

ותיאטרון, מאוניברסיטת תל־אביב ומהתיאטרון הקאמרי, שבו עוז חבר בוועד ת האמנויות.
אחרי השעה 9בערב באו למקום חבריו של עוז מהוועד נגד המילחמה בלבנון, שבו הוא חבר.
עוז היה פעיל בוועדי ם דו מי ם שהתארגנו באוניברסיטה כמו פורום המרצים והועד
ל סולידריות עם אוני בר סי ט ת ביר־זית. עוז הכיר את אשתו בחוג. יצחקי למדה תי א טרון
והתקשרה לעוז דרך מרצה אחרת באותו חוג, אהובה בלקין, ששידכה ביניהם.

עכשיו — ומי יודע אם נצטרך
שלושה גם לכך לחכות חודשים!״ הצגות שבכל
אחרי

בית־המישפט זיכו חבר המוש־

המירקע, משום שהיא שונאת
טלוויזיה. אך זה לא מפריע לה
להמשיך ולהופיע בצילומי חלק
ב׳ של הסידרה, שיתחילו בקרוב.
ח״כ העכורה

מוטה גו ר

הזמרת כוכבה הררי מכינה
עתה במשותף עם שחקן הבימה
לשעבר שי מעון פינקל ערב
המבוסס על שירים וקטעי־מישחק
ביידיש. בעבר היא

משה דו׳

|| הרמטכ״ל מתפלל לצד אביו, גרשון, מול ארון הקודש בבית״הכנסת היכל־דויד שביד־אלי הו.
לוי בא לבית״הכנסת שבו מתפלל אביו לקבלת־פנים, שערכו לו המתפללים לכבוד
מינויו לתפקיד החדש. בעוד האב ובנו גבה״הקומה פונים לצד מיזר ח בז מן התפילה, העדיפו שניים מי לדי
הרמטכ״ל, איתמר ( מי מין) ו אביטן, להישאר ליד שולחן המכובדים. באי בית״הכנסת מנעו מצלמת העולם
הזה ענת סרגוסטי לעמוד ליד ארון־הקודש, בטענה שכאשה היא מחללת את המקום ועליה לעלות
לעזרת״הנשים. כאשר לא מיהרה לציית, כמעט שהיכה בה אחד המתפללים במקל״הליכה שהחזיק בי דו.

בעים והקהל את האנס יאיר
(״קויה״) רובין, מאשמת אונס
השחקנית גילת אנקורי, חל
מהפך

ביום

השישי

שעבר.

המופע של יעקב כן־הרצל

11 * 1111*111ןךיין אוכל בהנאה גלידה בטעם תות״שדה בארוחת־
\ | 1 1111 #1צ הריי ם שבה נאם בתל״אביב, ביום השישי

שעבר. השר ללא תיק היה אורח פורום־במה לדיונים כלכליים של חרות,
שבראשו עומדים עורך־ הדין אברהם (״ איייביץ) נאמן ו מרדכי תגר,
מהנהלת רסקו. שרון היה צריך להופיע בכינוס זה בתחילת פברואר, אך
* * אז הוא ביטל את השתתפותו משום שהוא הודח מתפקידו כשר״הביטחון.
כאשר הוא בא עתה לנאום במלון הילטון, נכחו במקום רק כמה עשרות
מוזמנים. אחרי שכולם סיי מו את הארוחה, ענה השר לשאלות הקהל.
העולם הזה 2386

התקיים לפני סטודנטים מה טכניון.
חבר־המושבעים כולו
הרשיע את האנס, בעוד שבקהל
נחלקו התוצאות כמעט באופן
שווה. עד לאותה הופעה איימה
אנקורי שהיא תפרוש מהמופע,
משום שאין היא יכולה לסבול
שהקהל לא מקבל את עדותה
המרגשת. עתה היא בוודאי
תשאר.

השחקנית ליאורה ריבלין,
ממשתתפות תוכנית הטלוויזיה
קרובים, קרובים, גילתה שהיא
לא ראתה את התוכנית על

מתגלה כבן מסור. לבוקר
שבתרבות שהתקייס במוסי־און
תל־אביב, שבו הוא הופיע
כמרואיין, הוא בא בלווית אמו
ואם אשתו.
לשעבר

המנכ״ל
רשות־השידור יצחק ליבני
בירך על הקמת קול המוסיקה
וגילה, שריבוי הרשתות שבהן
הוא התחיל, גרם לו נזקים של
ממש. ליבני סיפר, שהוא לא
מסוגל לקרוא או לכתוב בלווי
רקע מוסיקאלי, גם כאשר הרדיו
מנגן אצל השכנים. לעומתו
מעיד על עצמו מנהל הרדיו
הנוכחי גדעון לב־ארי, שהוא
דווקא נהנה לעבוד בלווי
מוסיקאלי.

התפרסמה כאשר הופיעה בשירה
ביידיש לצידו של השחקן המנוח
שי מעון דגייגן. הררי היא
תימניה במוצאה.
העתונאי הישראלי היושב
בסקנדינביה עלי כהן חוטא
מעת לעת גם בכתיבה לעיתון
לילדי ם מישמר הילדים
בנושאים שונים ומגוונים. אביו
רוברט ( )72 הוא קיבוצניק, ותחביבו נגר שמיקצועו המצלמה. צילומיו של, האב
קישטו אף הם לא אחת את
שעריו של שבועון־הילדים, אך
עד כה טרם פגשו האב והבן זה
את זה מעל רפי־העיתון. בגליון
״יום ירושלים״ הופיעה רשימה
של עלי, כשהצילומים המלווים
אותה נעשו בידי רוברט כהן.

באמם

מאח דני אל ה ש מי
ה הרידור הוליד
עכב רי דו ר ואיכה
י שב המדד
מרים
האסטרולוגית סוף־סוף קיבלה תמיר
מכשיר־טלפון לביתה. אחת
השיחות הראשונות שהיא ניהלה
היתה עם שרידי מישפחת השאה
בלונדון. בעבר ביקרה תמיד
באיראן, והעניקה שירותי מיפוי
אסטרולוגי למישפחת המלוכה.
אחר־כן־ כאשר שהתה כמה שנים היתה היא
בארצות־הברית,
בקשר מתמיד איתם. עתה הם
איתרו אותה בישראל ופנו אליה
שוב, הזמינו אותה על חשבונם
לבריטניה, כדי לקבל את
עצותיה.

הזמר מיקי גבריאלוב
עסוק מאד בימים אלה. הוא
מופיע בהצגת־הילדים יפתח
המלוכלך. בו־זמנית הוא עובד
על תקליט סולו ראשון שלו
שייצא בחורף, ועל תקליט
אופרה לילדים — מקס ו מו ריץ
שמו. בהקלטת התקליט נוטלים

פסוקי השבוע
• המחזאי יהושע סר בול׳
על כישלון המדיניות
הכלכלית של שר־האוצר, יורם
הוליד
״ההרידור
ארידור:
עכברידור.״

• הרב מנחם הכהן, על
הנ״ל :״באוצר אווירת נכאים
וקינות איכה ישבה מדד.״

לעניני
שר־העל

כלכלה יעקב מרידוד:
״בקרוב תובא לפני הממשלה
כלכלית, צמיחה תוכנית
המכוונת להגריל בהרבה את
התוצר הלאומי הגולמי. אנחנו
עומדים לפני פריצה גדולה
בצמיחה הכלכלית״.

• הרמטכ״ל היוצא
רפאל (״רסול״) איתן, על
שלום עכשיו: אינני חושב שהם
מבטאים כמיהה לשלום. הם

1ן ד 1ן | 7ך 1פ עיל הליברלים הכין את כיסא היושב־ראש
1111 11111111 לשר״המישפטים משה ניסיס(מ שמאל) ,כאשר זה
נ א להשתתף ב דיון על חוק״הגנת״הדייר, שהתקיים בבניו המיפלגה
הליברלית בתל־אביב. ניסים העדיף לשבת בצד השולחן ולא ברא שו ,״ז
והשאיר את נהרי, יו שב־ראש התאחדות התעשיינים בראש־ השולחן.
חלק שני ילדיו, ירן ואביב. בין
חזרה וחזרה הוא מפיק סרט
אנימציה בווידאו על האופרה.

בואו של נשיא חברת־בפ!מים
בינלאומית לישראל, לשם הפצת
בושם חדש של חברתו, עורר את
דוגמניות־הצמרת של ישראל.
כל אחת מהן רוצה להיות
הדוגמנית שתפרסם את הבושם
בארץ. במסיבה שערכו נציגי
החברה בתל־אביב, לא משו
הדוגמניות קארין דונסקי,

שרונה מאר ש וזיוו ה מצר
מסביבתו של הנשיא, ג׳ורג׳
ברי. לקראת סוף הערב באה
למקום פנינה רוזנבדוס, שגם

כדורסלן

אולסי

פרי

היא ראתה עצמה מועמדת. מרוב
התרגשות היא שפכה מעט מהיין
שהיה בכוסה על חולצתו של
ברי. אך גם אילמלא תקרית זו,
לא היה לה סיכוי רב. למרות
גילו לא החברה שנציגי לדוגמניות מי מהן תיזכה
בהצעה, הכרוכה בכסף רב, הם
הודיעו שלרוזנבלום אין סיכוי.
לעומתן זכתה במחמאות הזמרת
ריקי גל, שהקליטה בעברית את
תשדיר־הפירסומת לרדיו של
החברה.
קבוצת רעשנית״.
• ישוב לשבת
בכיכר

תעמולה

רועשת,

הנ״ל, על התנחלות בלב
פלסטיני בגדה :״צריך
מעל שכם, ובתוך שכם,
המרכזית של שכם.״

• השר־בלי־תיק אריק — ן
שרון, על ההסכם שנחתם עם
לבנון :״זוהי תמימות יהודית
שעמדה מול ערמומיות ערבית
ותיחכום אמריקאי״.
• הבדרן דודו טופז, על
תחזיתו שבית״ר ירושלים תנצח
את שימשון תל־אביב :״מאז
הבחירות אני, כידוע, בעד אנשי
המנורה.״

• המועמד לראשות

תל־אביב
עיריי ת
בן־מאיר :״לתפקיד ראשות
העיר יש שניים. המועמד והזמני.
וצ׳יץ׳ יודע זאת היטב.״
• הנ״ל :״שלמה להט נוהג
כמו מרי אנטואנט. אין לו כסף
אך הוא מחלק עוגיות של
מופעים ואירועים לתושבים״.
• המשורר יב״י :״השמש
משזפת, הבורסה משותקת, וערך
האדם כמעט בעליה, אינשאללה.״
העול
ם הז ה 2386

בבדיקה של חס 1ז<16 56160ח10 עז,המרכז הבינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל, זכתה 80ץ\\//ע 680£0במדליית זהב לשנת 982ו על איכותה המעולה.

טעם אמריקאי. תערובת אמויקאית.

אזהרה ־ משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות

ניחם מ ערכו ת זז ד מי ת

שעות הפתיחה -
בי מי חול;23.00-17.00 :
במוצ״ש מצאת השבת ועד חצות
לפי בקשת הקהל גם ביו ם ו
בבוקר; 14.00-10.00 :

אירזע כזה
רק פעם בשנה
יריד קניה ובילז
לכל המשפחה

ביריד אדם ו מ עונו
הצעות מיו ח דו ת
ומפתות. י רי ד ך? ק

ססגוני ע שיר
ב חידו שי םובשלל |/
מוצרים מכל הסוגים
ומכל רחבי תבל.
לראשונה במסגרת
אדם ו מ עונו
פעילות סביבתית
במימד אחר -
נעל ענקית של ״ ג לי״1ן
ובה הופעות קוסם,

ליצנים ותזמורות.
על במת אבקתהכביסה ״ פר סיל״ יו פי עו ליצנים
בקטעי ״בתמים, כביסה ונ קיון״.
בפינת הצחצוח שליי£ 60¥א1זן״ 5110£ 5
יברי קו את נ ע לי המבקרים.
מופע פנטומימה בביתן גלריו ת. לריהוט ״הגר״.
ערב ערב תצוגות אופנה שלמיטב היצרנים.
מחול אירובי להמונים עם ו ר דצבעון.
דמות ענקית מהלכת של ״מאטל׳׳ -מכונית הליצנים של ״פיאט״.

כל כרטיס
כניסה בתשלום
מהווה תלוש השתתפות ב חידון ענק
הפרס: מכונית פיאט פנדה, מתנת
חברת פיאט.

חגיגה
ג ס טרונו מי ת
לכל המשפחה
ב עיר המסעדות המיוחדת. פסטיבל
של מאכלי עמים -בין

הקניות והארועינד

שפע פ עילויו ת לילדי ם
עם ״ לגו״ ו סוכנויו ת
קוכמן. לרוו חת
ה הו רי ם -גן
משחקים של ״ לגו 1־ י
בפיקוח מטפלות
מנוסות.
הגן פתוח יום
יום: נד ; 21.00-17.00 במוצ״ ש, מצאת
השבת עד ( 22.00 בי מי שי שי סגור!)
תצוגת שלב הגמר של תחרותמודלים מאבני ״ ל גו ״.
הפנינג דג מי ״ לגו ״ -בנית דג מי״ לגו ״ על פי נו שאי ם בימים
א -ה׳ ב שעות 18.00 רסס 21.
ובשבת מ־ 20.00 עד .21.00
כל י לד שיביא גמל מעופף מ״ לגו ״
בימים א׳ ,ב ,,ה׳ -מ־ 17.00 עד 18.00
(בלבד) יזכה בכניסה חינם ליריד.

מדי ערב על במת ענק ב מרכז היריד
תופיע להקת הייצוג מס׳ 1של
קולומביה ב״מקצב דרו ם א מרי קני
סוער״ .ע שרו ת ר קדני ם וז מרי ם
במופע ס סגוני מרהיב ומלהיב.
|תחבורה|:
תחבורה ציבורי ת לי רי ד וממנו
מובטחת -אוטובוסים:
;48 ,47 ,28 ,21 אגד.526 :
רכבת -תחנת רכבת מיו חדת
לבאים מחיפה והצפון, בימים א -ה׳.

₪מרכז הירידים בושראל
8 0 1 0

ג ני ה תערוכ ה תל -א בי ב, שד׳ רו ק ח, ת.ד 075 .ו ,2ט ל פון: ו 3ו 03-474

כרטיסי הנחה לקבוצות מאורגנות ולועדי עובדים להשיג ב״קסטל״ )03(447678/444725

אפשרות לקניה בויזה.

שו ש ״חשבם חזה

ילל תצסע
ה עו מדעל הד
כאיש״שמאל, הרואה בהומניזם ובאזזוות־עמיס את הבסיס
והזכות לקיומו הפוליטי, ומכונה על כך ״בוגד״ ״אויב העם״,
״ותוקע סכין בגב״ ,עומד הנני מהצד, מתפעל מגל הכאב
והביקורת למאמריו האחרונים של אמנון דנקנר, וזאת כשכל מי
שגר בארץ ובמיוחד בשנים האחרונות, אמור היה לגדל זה מכבר
עור־פיל בכל הנוגע לצביעות ולחוסר־הרגישות לגבי הנעשה
מסביבו.
אומנם אין להסכים לניתוחו הרגשני והשיטחי של דנקנר
במאמריו האחרונים, למרות שבמאמרים אחרים יודע הוא להציג
את המציאות הישראלית כהוויתה.
מקור טעותו היגה יפהפיות־הנפש של הליברליזם הישראלי,
שהוא לוקה בה ביחד עם סופרים אחרים הנוקטים באמות־מידה
של מוסר״כפול, שסיגלו לעצמם בתקופת המערך. הם אינם
מסוגלים לראות את המהות שעומדת מאחרי אותה דמוקרטיה
פורמאלית שהפקירה במשך כ־ 30 שנה את מחצית האוכלוסיה
(עדות המיזרח וערבים) לבערות ונחשלות, ושימשו תשתית

ערביים המותרים בישראל — או שמא בתקופת שילטונו בגדה
לא נפסלו ספרים, אלא רק לאחריה? ואם כן, איפה היה שומר
תרבות זו ומדוע לא נשמע גינויו או גינוי מיפלגתו על מעשה
פראי זה?
אפשר היה לצפות שרוח רעה זו, שבן־אליעזר היה שותף
בהעלאתה, תכה גם באלה שקופחו ובוזו בגלל תרבותם, היא
תרבות המיזרח, שהיא גם תרבותו. האם לא הבין שלא ניתן לקפח
ולבזות את התרבות הערבית מבלי לבזות גם את בני־עדתו, במודע
או שלא במודע?
בני עדות־מיזרח אלה, שהוא יוצא לכאורה להגנתם, הם

דנקנר וחבריו אינם צבועים, לפחות, למרות הכל אינם גזענים
— אלא אובדי־דרר. בעוד שבעיתו של בנימין בן־אליעזר(הארץ,
,4.3.83״בין המיזרח והמערב״) הרבה יותר סבוכה.
איש זה הינו פוליטיקאי ממוסד, הנאבק על נתח מהשלל
הקואליציוני ומיפלגתו עושה זאת בפה מלא ובשקיקה, ומוכנה
למכור את כל בני עדות המיזרח עבור נזיד עדשים.
בתקופת חייה הקצרים, הגיעה מיפלגתו להישגים מפליגים
בשטח זה, כפי שהיתה לשותפה מלאה בכל מעשה הנבלה שנעשו
בגדה — וזאת מבלי להתייחס לתפקידו הישיר והמביך של
בן־אליעזר עצמו כמושלה הצבאי.
נפנה לתרגיל המטרולוגי של מר בן־אליעזר ביחס למהומה
שהיתה קמה, אילו מתבטא היה דנקנר כנגד הערבים, כפי
שהתבטא נגד עדות המיזרח.
מה לבן־אליעזר כי ילין? האם לא קרא, לא שמע, את ההתראות
של אנשים מהשמאל וכן חלק מאנשי המרכז הפוליטי באומרם
שכל העומד על דם נקיים ישלם בדמו הוא? האם לא שמע על מה
שנעשה בגדה ב־ 10 השנים האחרונות?
האם לא חש, בהיותו מפקד בעל זכויות אבסולוטיות לחיי אדם
שהופקדו בידיו, איך נשמט הרסן האנושי מידיו והופכו לכובש
עריץ בתוקף הנסיבות, למרות ששילטונו שם החל בצורה
״ליברלית״ יחסית?
העם בישראל נוהג שנים ארוכות לקרוא בשלווה ולשמוע על
הפקרת דמם של ערבים ושיחרור רוצחי ערבים.
מוחו נשטף באידיאולוגיות פשיסטיות שהיכו שורשים בציבור
ואכלו כל חלקה טובה — אידיאולוגיות המטיפות ל״זכויותינו
ההיסטורית״ בהנמקות מיסטיות ובמסווה ראציונלי, והמנסות
להצדיק את המשך שליטתנו על עם זר, כמו את הדגשת
עליונותינו התרבותית־טכנית־מוסרית.
בן־אליעזר הנכבד לא הבין ואיננו מבין עד היום, שגל
המשטמה הלאומנית הזאת ישטוף בסופו של דבר אל מעבר לקו
הירוק מזה, ויכה בבסיס קיומנו הלאומי, המורכב משילובן של
תרבויות שונות, וביניהם תרבות המיזרח שהיתה למרמס.
בן־אליעזר צודק בציינו, שאץ תרבויות גבוהות ונמוכות ואיש
אינו פטרון להישגים האנושיים של גדולי המדע והתרבות בעולם.
אך מה הן מסקנותיו האופרטיביות לגבי התרבות הערבית, כבן
עדות־המיזרח הוא שותף לערכיה, וכמושל צבאי הוא שותף
לרדיפתה השיטתית?
הידוע למר בן־אליעזר הנכבד על שבגדה נפסלו ספרים

לכסותה במתק־לשון
שבשתיקה״ וכי .־
שיכבה זו היא גם הנהנית הכלכלית משליטה בהמון נחשל זה.
מצב זה מתגלה בארץ בצורתו הקלסית, ותואם לחלוטין את
״הטיפוס האידיאלי״ התיאורטי, והמבוטא בתנועת הליכוד
ובגרורותיה. פן אחד של תנועה זאת מייצג את ההמון המשתלהב
.ואחוז התזזית לשמע הדמגוגיה הסוציאל־דתית־לאומנית. רבים
הקשורים בפן זה שייכים לעדות־המיזרח. צידה האחר של אותה
תנועה הוא חלק מהמעמד הבורגני ודובריו, המעוררים רוח־תזית
זאת, ושהינם כמעט על טהרת עדות אשכנז.
דמותו הרוחנית של בן־אליעזר עולה בבירור בהתייחסו בכאב
״ליצירת הפרולטריון על־ידי המערך״ ,וזו גם אחת מטעויותיו
הבסיסיות בניתוח החברה הישראלית(במידה שהוא עושה זאת).
ומכאן גם נקודות־המוצא לשיתוף־הפעולה הפוליטי שלו עם
הימין.
בן־אליעזר אינו מבין — בגלל פרדיגמות החשיבה המאפיינת
את מיפלגתו — שאילו המערך היה מצליח ליצור פרולטריון
אמיתי, לא היה צריך לתת את הדין לפני מיפלגת הימין. המציאות
אז היתה הפוכה מהשקפתו של בן־אליעזר, שאסונם של בני
עדות־המזרח הוא בפרולטריזציה שלהם, כביכול.
יסודו ושורש בריאותו של עם מודרני הוא פרולטריון, בביטויו
המתאים למציאות העכשווית. אלא, למרבה הצער, הקים המערך !
ב־ 50 שנות שילטונו גם לומפנ־פרוליטריון (״פרולטריון של1
סחבות״) גדול. ומאחר ששיכבה זו זהה במידה רבה עם
עדות־המזרח, יש לנו, כל בני העם הזה, בעיה חמורה ביותר. עלינו
לנתץ את התדמית של החלוקה העדתית ולהציגה על בסיסה
האמיתי, הוא הבסיס המעמדי.

..נל עוד בני עוות־המיזוח
תנו ד לדיכוי הפלסטינים,
בני תדבותם נעם
השכן, יהיו גס הם
מדוכאים ומושפלים!״

.נש עדות־המיזוח
שותף בנימיו בן־אדיעזו
לערכי התרבות הערבית;
נגושל צבאי
הוא שותף דדרינחהי
לבניית המערכת הפשיסטית העולה ומתגלה במלוא עוצמתה
וגסותה בארץ.
אני מאמין שדנקנר אכן כתב את שכתב בדם ליבו, לאור
האירועים האחרונים שבהם התגלה פרצופו האמיתי של המישטר,
ושל אלה שמעשים מסוג זריקא הרימון לא גרמו להם להתרגש
כשלא פגעו ביהודים. אך דנקנר וחבריו מועדים לטעויות מסוג זה,
מכיוון שאין בידם הכלים לניתוח מהות התופעות כפי שיש
לאנשי־השמאל. לכן ידונו ויתרגשו במרבית המיקרים רק לגבי
ההתרחשויות עצמן ולא בסיבותיהן.
בצייני ״אנשי־שמאל״ כוונתי לא לכל אלה שזרזירי־העט
מדביקים להם תו של שמאלן, ובזה אמורים לחסלו ציבורית, אלא
לאותם אנשים שבגישתם הפילוסופית, הסוציולוגית והכלכלית
נשענים על בועז ויכין של התיאוריה המרכסיסטית.

״אלימות

מילולית״,

״אלימות

שנפגעו מביזוי התרבות הערבית ומפגיעה בזכויותיהם הטיבעית
של נושאיה בביתם בגדה, כבביתם בשכונותיהם היהודיות
בישראל.
בן־אליעזר שותף בדיעבד לכל אלה, ולכן חלילה לו מלהתעטף
באצטלה של מגן עדות־המזרח. מעשיו מדברים בעד עצמם והוא
טובל ושרץ בידו.
כדנקנר וכרבים אחרים, קצתי גם אני בהכתרת כתרים
ובהעלאת קטורת למורשת יהדות המיזרח, רבניה, צדיקיה,
משורריה, שזכותם במקומה עומדת. כבכל תרבות, קמו גם ליהדות
המיזרח מנהיגים, סופרים, רבנים שעלו עם עליית התרבות
הערבית, שבתוכה חיו ושבתוכה גדלו, כפי שאיתה שקעו בשקוע
תרבות זו. ככל הומניסט אשמח בפרוח תרבות כלשהי ואבכה
דיכוי תרבות ושקיעתה.
אין דבר זה מוסיף או מוריד מזכותו ומיכולתו של בן העדה
הנידחת והנחשלת ביותר לזכות במדינת־ישראל בהעלאה אישית
מהירה ולהבאתו לאותה רמה טכנולוגית־תרבותית הקיימת אצלנו
כיום, והמאפיינת לדאבוני ברובה את בני עדות־המערב. שמירת
רמה טכנולוגית־תרבותית ספציפית לישראל הינה תנאי
להישרדותנו באיזור כיחידה לאומית־תרבותית, ולא דווקא
באספקט הצבאי.
כל המונע, אובייקטיבית, מבני עדות־המיזרח להשתלב במערך
תרבותי זה, הוא־הוא הבוגד האמיתי בחזון הקמת מדינת ישראל.

תהליך התברגנותה ותיחכומה התעשיתי של החברה
הישראלית בעידוד המערך הביא, בהכרח, לגדול הפער המעמדי,
שהתפזר בהתאם לרמת־הכישורים של העדות השונות ויכולת
התאמתם לצורכי החברה התעשייתית.
רק על־ידי מאמץ ושמירת מיבנה חברתי סוציאליסטי ניתן היה
לגשר במהירות על פער־ההשכלה, שאין להתעלם ממנו או
להתכחש לו.
לארץ זו הוזרמו סכומי עתק, ששום ארץ־הגירה בעולם לא
זכתה בהם. סכומים אלה הופנו בדיעבד לחיזוקה הערכי והחומרי
של הנבורגנות, ולא להעלאתם התרבותית והכלכלית של בני
עדות־המיזרח הנחשלות.
המערך שילם על מעלליו אלה בהתנוונותו האידאית־חברתית,
ובהפסידו את השילטון. אך האם מסוגל הימין ב״הדרר לעזור
למעמד המקופח, המתגלה בארץ בדמות עדות המיזרח? מה מהותו
של ימין זה?
כבכל ארץ בעולם, גם אצלנו הימין יונק את חיותו מעצם
קיומה של שיכבה נחשלת באוכלוסיה, המשמשת עבורו הן כבסים
אלקטורלי והן כמקור להשתלטות על הרחוב על־ידי בריונות.
הדבר נעשה כמובן בהנהגתה של שיכבה חברתית אחרת, שהינה
בעלת כישורים לתמרן ביריונות זאת לפי צרכיה, והיודעת

לא נגזים אם נאמר, שהיכולת להפוך את ההמון
למעמד־פועלים בעל הכרה היא שאלת עתידה של ישראל, כפי
שהיא שאלת קיום ראשונית למדינה.
וזאת, מכיוון שמדינתנו קטנה מדי, רכה ובלתי־מגובשת כדי
לשאת ולעבור את הגל העכור של הפשיזם בצורתו הישראלית,
ולהמשיך ולהתקיים לאחר מכן.
כנאמר קודם, פרולטריון הסחבות נוהה בנחשלותו אחרי
הדמגוגיה הימנית הפשטנית, המעוררת את היצרים הבהמיים
באדם, המשתלבים בניכור ובמרירות של קשיי החיים והיוצרות
חומר־נפץ אימתני.
חומר־נפץ זה הינו כלי־מישחק בידי הימין ותנאי לקיומו, לכן
ידאג הימין תמיד לתבערה חיצונית על אש קטנה או גדולה,
בהתאם לצרכיו, ובאותו יחס גם למציאת אויבים מבפנים שחומר״
נפץ זה יופנה נגדם.
ומכיוון שיש לשמור על קיומו וחידושו של חומר־נפץ זה, י ש
גם לשמור על שיכבה חברתית שתספק זאת. ולכן, במטרה
להבטיח את קיומו, יבטיח הימין את קיומם של עדות־המיזרח
כתת־תרבות, יעודד את המימונה והסהרנה, וישאירם כשמורות־טבע
לצרכיו הפרטיים ביותר, אך במסווה של טובת האומה.
מסיבה זאת גם דומים להפליא ביטוייהם של פשיסטי כל
העולם :״אויבי המדינה״ ,״בוגדים״ ,״תוקעי סכין בגב״ ,וכו׳.
ביטויים אלה הופנו באופן שיגרתי בארצות הפשיזם נגד אותם
שהתגלו והוזכרו לאחר מכן כגדולי התרבות האנושית והיו גם
התירוץ לרדיפתם ולרציחתם.
טפוח בערות ושינאת חינם לא הביאה מעולם לפריחה ושילוב
תרבותי פורה, ומכאן נובעת הסיבה לעקרותם התרבותית של
תנועות הימין בעולם. וכך גם בארץ אין בכוחה לפתח כל תרבות,
אם כי יש בכוחה לחלק מכשירי טלוויזיה. וגם זאת משלם הציבור
וישלם, בריבית קצוצה ובדמים מרובים — תרתי משמע.
הימין עם ״ההדר״ הצבוע שלו, שמר בן־אליעזר כה מתפעל
ממנו, הוביל ויוביל כתנועות אחיות לו בעבר בהדר רב ולקול
תרועת־חצוצרות את בני־עמו־הוא לטבח, מבלי להתייחס כבר
לטבח בני עמים אחים, שדמם כמובן מותר.
הימין פוחד פחד מוות מתרבות פורחת. הדבר הוא באמת
בנפשו, ולכן יעשה כל מאמץ להחזיר את העדות הנחשלות למקור
י נחשלותן.
הוא יעשה זאת על־ידי עידוד המסורת הדתית קנאית, שאת
פרי באושיה אנו אוכלים כבר עתה. אם כי בראש מטפחיה עומדים
אשכנזים, הרי השפעתה ההרסנית על בני עדות־המיזרח כבר
ניכרת ׳,כשבנחשלותם הינם משמשים מכשיר לתכניות
ההתפשטות והדיכוי הלאומי של בני תרבותם — בני העם הערבי
הפלסטיני.
בארץ זו לא תתאפשר התפתחותה של תרבות חדשה המבוססת
על תרומתם של העדות השונות מבלי שתהיה מושתת על בסיס
הומני ואחוות העמים, וככזאת גם סובלנית לתרבויות שונות.
ולכן, כל עוד בני עדות־המיזרח ילכו שבי אחרי סיסמות
לאומניות פשיסטיות, ויתנו יד לדיכוי בני תרבותם־הם בעם השכן,
יהיו גם הם מדוכאים ומושפלים ומקופחים.
בכייתו של מר בן־אליעזר ויומרותיו לשמש כדובר
עדות־המיזרח הן בבחינת יללת־צבוע העומד על הרם.

א מ ] 1] | 1י מ , 1ו ה רי ה

מכתבים
א<1נר לל א תחתית
היצור המפחיד ניו תר -חצי
מפא״יניק חצי ליכודני ק.

* ל אר איו כמעט

צליזויז

שר־האוצר הוא אחד מתלמידיו
המוכשרים של הפרופסור דן פטנקין.
לכן אין פלא שהוא נוקט בכמה
משיטותיו המפורסמות של המנוח
פינחס ספיר. מבין שתי האסכולות
הכלכליות המשמשות היום בעולם
המערבי — זו של פרידמן־תאצ׳ר־רגן

מצויץ ־ גזצאה

׳ שישבמט! ״ א 7 6אישו
תכנית חסר

הזכות למוח ב כ בו ד

עניינה של תרזה, תקף גם לגבי בתה
שנפטרה לפני״ 15 שנים, ונקברה אף
היא כיהודיה בין יהודים.
פסק־ההלכה שלפיו הוזמנה עדינה
הרפו, בתה השנייה של המנוחה, להיות
נוכחת ביום ה־ 1במאי השנה בהעברת
גופת אמה, מעורר שאלות לפוסקים

״ קעג ״ תי נו תוצר מתקדם של
ה קונ צרן הענק אלקט רו -ה ליו ם
שבו מוע ס קי ם למעלה מ
100,000 עו ב די ם בכל העולם.
הצ טר פי אל למעל ה מ200,000 -
נ שי ם מ רו צו ת ב אי רו פהותני
ל קי נגל הדי ח הבלי ם ע בור ך.

בע״נו.

יבוא ושחק

שר־האוצר ארידור

תל-אניב אמינות -אינני .97 טי ;287663 .אל ס - .ה׳ נ א ״ ר ;79 שמוק הוגן -דיונ גי ף סנ טו, ט י 292 332 סלון מונזי -
ני תאל -טי טל ;290657 .סלון - 1נו יהודה * ,2טי ;285611. .קו-אוו -אלנ ני 09ו, טל .615522 .סיון רז -אינני 32ו. טי.
.613062 סלון אדיו -אינני .55 טי 767 .ו ;28 ודיו איתן -או לוזו רונ ,53 טל ;236159 .איטל אוו -אינני . 101 טי , 298798 .
לנ העיד -יהודה הלו׳ ,59 טי ;626368 .קחו פינו -הנולד גוירג׳ סו. טי .286565 .הללו. את ורדי -נ ו יהודה .100 טי.
223766 טל-אוד -אינני .68 טי .621266 .טמפלו -מונ טי פיו רי . 16 טי ;652095 .יפו פינדר -שי ירו ש לי ם .28 טל
826068 נת-יס: נל-נו ליפשיץ -נ ל סוו .33 טי ;863698 .גמרת -רו ט שי ל ד ,60 טל ,861282 .חולון; סלון פנוי -סו הולונ 77
ט י 8 88 ערוסי -שנקר .62 טי 2 .ו ;8537 רמון־גן: רדיו אשר -הרואה ,26 טל. ו ו ;7262 טננו -קוו -א ר ליזויו נ 0׳ ט י
72335 גבעת״ נתנאל׳ ־ נגניסון 8ו, טי 7105 .ו נ, נני-נרק; טומ> ו״ ס -רניע קינ א .33 טל ;782290 .לריח אונו א י.
אלקטרוניקה -מו נו נוסחה׳ טל ;750223 .פתח-תקוה; גל 20ו -ההגנה 6ו. טי ,908908 .אני סטור -חינני דיו׳ . 15 טי .
;912701פ ו יי מ יו -ח ״ ס עוזר . 1טי ;912863 .נפר -סנא חשמל לנל -ייד חו .76 טי .66611 .רעננה; אני רוזני -אי סטרינ ס קי
I Iט י 35219 גחסמן -חנ קין . 1טל ;2221 3 .החוליה; אלקטרון שפיר -סו קו לונ ו .5טל ;83672 .רנות השרון: אור-טל י
סו קויו נ 56 טל 670222 נתניה; נ.ת -קסס -ה רגי . 30 טי ;28567 .מוניטין פרוד -ש ט מפו . 3ט י ;23977 .תדחז: שויגר ונניו
הינ ר ט סנוואי טי . 26965 .סלון האד׳ -הנשיא ,38 טל ;22259 .חיפה: טרקלק השמי -הנני אי ס .25 טי ;662726 .667016 .קחת-יס אודם נפטלנוג -שדי י רו ש לי ם .3טל ; 717393 .קרית נוועקין: פלג -שדי ה שופי״ ס . 13 טי ; 708383 .עפולה: פינת
האושר -ירו ש לי ם • 5נפת אחים נונניק -ירו ש לי ם ;75 נערת: מוקלשה נחלה -יידהמ עיין. ט י ;56295 .אתים נפתלנרג -
נינו 133 טנחה: סיטון -העצמאית. טי .868811 .קמח שמונה: משית; ראשון־לציון: א .נונפלד -רו ט שי ל ד .39ט י ;961066 .
רחובות חזי אלקטרוניקה -ני ת הפועלים .6טי .53996 .נס-עיונה: פינקלשט״ן ־ יי צ מן ,27 טי ; 73292 .יננה: פיזנט׳ -מרנז
מסחרי, טי ;77226 .אשדוד: סוננגיות דחם -מו נו מסחרי אי -טי ;31607 .אשקלון: קח -אור -הרצי .37 טל ;28611 .נחליז
ונניו -הרצי 9טל -22601 קרית־מלאכי: לוגסי -מרכז הוד ,3טי . 82158 .באר-שבע: סלח אדיב ־ החלוץ .* 22 טל־ י 3י י: 3
סלון הנשיאים -ני חרס קי׳ טי ;77969 .רמלה: אסתו אינינחזל -ניא לי ק .2טי ; 23077 .׳חשלים: אתים ליי -שיו מ ציון . 18
טי ;233595 .פ חצינדו ־ י פו .50 טי .223510 .צני שיו -הילל .23ט י ;226055 .סלון פאו -י ש עי הו ,21 טל;266031 .

האינפלציה מדלגת בעליצות הסוציאל הממשלות של וזו
דמוקרטיות — ליבו ושיכלו מטים
אותו חזק־חזק לכיוון הנכון: למניעת
אבטלה במחיר אינפלציה.
אולם יורם ארידור הוא גם ירר
הנהלת תנועת־החרות. עליו לרצות את
המיליונרים התומכים בליכוד ואת
הסחטנים הדתיים, להוריד את השכר
הריאלי ולשפוך את טיפות התקציב
האחרונות על כל גיבעה ותחת כל עץ
רענן בגדה המערבית הכבושה. לכן הוא
נשאר כשצרור נקוב בידו, הרופאים
והמורים מרגישים מרומים, יתרות
המטבע אוזלות, החוב החיצוני גדל
והאינפלציה מדלגת בעליצות לעבר
ה־ 200 אחוז.
היה כבר מי אמר: מפא״י היא
מבחילה, הליכוד הוא מפחיד. אבל
צירוף של השניים הוא מיפלצתי.

מודעות בטלפיו

משה ש שון, טבריה

לכל הע תוני ם

^ בכרטיסיאשר אי ב מ חי רי המערכתי
01*6*5 01X18

151*461.110

ויזה

כרסום

שגיאוח־העבר
זע 1ב ד1ח־הר.ז1ר.
מה ההבדל בין שבם עילית
ואלנבי תחתיתז

•ע 1ר1וכ1־נו

יומן
ה ט לוויזי ה
ב תו כני ת
השבוע ביום השישי לפני שבועים
שודרה כתבה על ־מאחז ברכה״(שכם
עילית) .רואיינו מתיישבים שרובם
מקצועיים״ העוברים
״מתיישבים
ממקום למקום ליהד את הארץ.
אחת המתישבות חתמה את הראיון
בשאלה :״אם אסור לי לגור בשכם, מה
אני עושה ברחוב אלנבי?״
המתיישבת העלתה בעיה אמיתית:
אם יש ״זכות היסטורית״ ,כי אז היא
אכן קיימת גם בשכם. ו״זכות״ זו לא
מושגת ברוח־הקודש, אלה בכוח־הנשק.
בשמה קידשנו חמש מילחמות
וכמה מיבצעים ביניהן. בשמה יצרנו
מאות־אלפי פליטים מסביבנו, חומת־שינאה
מתרחבת — ועוד היד נטויה.
׳ויש מסקנה אחרת — ״זכות
.היסטורית״ היא נחלת ההיסטוריה.

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

את המושג ״כבוד המת״ ,לפי
פרשנותה של היהדות האורתודוכסית,
קשה לתפוס במושגים של תקופתנו.
ברור מכל מקום, שכוונת יהדות זו בכל
תחומי המוסר שלה — ליהודים בלבד.
זאת אנו למדים שוב מפרשת המנוחה
תרזה אנגלוביץ, אשר משום שאינה
מוכרת כיהודיה לפי ההלכה, יש
לעוקרה מקברה ולהעבירה לשולי
בית־הקברות. פסק־ההלכה שניתן ב
הגרלת
וייבו ש.

חנה פייר ש טיין, תל-אביב

הגיע הזמן להקמת ב תי־קברות
קהילתיים, שבהם
יוכל להיקבר כל מת -מבלי
שיפשפשו בד תו, בעברו או
בניירו תיו( .תרז ה עוברת אל
השרותים׳. ,העולם הזה׳
.) 2383

ל ״ ץ המדיח י ״ובילגש

הדיר היחידה לחיות פה היא להכיר
בעובדות־ההווה ובשגיאות־העבר, ולב נות
עתיד אחר — של שלום עם
הפלסטינים. שיכון רק אם נכיר ב״זכות
החוקית״ שלהם להגדרה עצמית
ולהקמת מדינה עצמאית.

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצוף

227117/ 8־ 03

קורא חסון
בתי־קברות אחרים
עצמם. שהרי אם אין לא־יהודי צריך
להיקבר בין יהודים, הרי שגם יהודי
אינו צריך להקבר בין לא-יהודים. לפי
פסק־הלכה זה, יש לעקור עצמותיהם
של חיילים יהודים רבים שנפלו בשתי
מילחמות עולם, ונקברו בבתי־קברות
צבאיים — הן בארצנו והן ברחבי
העולם, וכן כל יהודי אחר בבתי־קברות
שונים בעולם. אם יש הגיון כלשהו
בפסק־ההלכה, הרי שהוא תקף לכלל
ויש למצותו עד תום, ולא רק לגבי
תרזה אנגלוביץ.
אלא שבילבול זה שאליו עשויה
להקלע הרבנות היהודית האורתו דוכסית
אינו מעניינו של ציבור
בלתי־מאמין. ציבור זה מעוניין להש תחרר
מחיבוק המוות ומטקסים דתיים
מבישים של החברה קדישא. לא תהא זו
הגזמה אם אומר, שיש רבים החוששים
מפני יום מותם, רק משום הרעיון
שיפלו לידי אירגון זה — ועימם
בהכרה בני־מישפחותיהם, מכריהם
ומוקיריהם — יהיו קורבן למעשים
שסלדו מהם כל עוד היותם בחיים.
מאושרים הם אותם שיש להם
יחסים בקיבוץ כלשהו, והמבקשים
להיקבר בטקס חילוני או ללא כל טקס
— כגון פרום׳ רפאל מאהלר ואחרים.
יש המצווים גופתם למדע, אלא שלא
תמיד מתמלאת צוואתם ואף אם היא
מתמלאת — צפויים הם שוב לקבורה
דתית, אחרי שהמדע לא ימצא שוב
עניין בגופתם.
הדרך היחידה לפתור מצב מביש זה
היא להקים בתי־קברות אחרים,

(המשך בעמוד ) 24

העול ם הזה 2386

ריושעתייסמכאן־
השנתעודיותרזול.״טוס״אלסוכן הנסיעות׳.
אוליטפיין יוס-יוסג-־י&ככויזר ז
שום חופשה לא מגיעה לירכתיים של ״אטלס״
7ימים על הים

ם$480 -

שייט באונית פאר, נוף מרתק של מים ושמים,
6ארוחות ביום(גם מזנון חצות) ,סיפוני שיזוף,
קאזינו, סאונה 7 ,סיפונים, קוקטיילים,
דיסקוטק, קולנוע, שעורי התעמלות 3 ,בריכות
שחיה, בינגו, תזמורת, עוות הווי, נשף
תחפושות, משחקים, חנות פטורת־מכס, מספרה
מיזוג אויר מלא בכל התאים.
המסלול: חיפה -פאטמוס -קוסדאסי(תורכיה) -פיראוס(אתונה) -רודוס -
אלכסנדריה -פורט־סעיד -אשדוד ־ חיפה.

הפלגה בכל יום שי שי מחיפה
תנאי תשלום מיחח־ים

לבעלי כרטיסי אשראי, ויזה,דיינרס-קלאב וישראכרט.

פנה עוד היום לסוכן הנסיעות שלך.

< £או 1.ו<וו £ 0 7ריק< <0
ה סו כ ני םהכל ליי ם :

אלאלוף ושותיספטת בעיים
תל־אביב: אנגל ,6טל .615283,622591 .חיפה: היאט ,6טל . 671742 .א שדוד: הנמל, בי תן , 16 טל 34541 .

העולם הזה

ת ערי פ1ן ה מנ 1יי םשל היום תוכלי לתלות במטבחך

החל 0־5.4.83

לוח מתכונים ינ״ם
מתנת ״בוטשר בוי״
המרכז לשיווק בשר ומוצריו.
בשיתוף עם
״טייסט אוף סיצ׳ואן״
המסעדה הסינית סיצ׳ואנית
בכפר שמריהו.

לשנה בשקל
בארץ

לחצי שנה
מחיר העיתון
הוצאות משלוח

סה־כ

בשקל

1820

120

290

2230

1 1250

ד מי ה מנוי לאר צו ת חו ץ
ב דו א ר אווי ר

״ בו טשר -בוי״
המרכז ל שיוו ק בשר ו מוצריו
רח׳ רבן גמליאל 26ת״א טל 650335 .
(פניה שלישית ימינה בשוק הכרמל)

העולם הזה 2386
אירופה ארה׳ב, מקסיקו
ארגנטינה, קולומביה,
ונצואלה, ברזיל, פרו,
אוסטרליה, ניו־זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה
תאילנד, הונג־קונג, סינגפור,
קוריאה, יפן, טאיוון
1820 1820
600 1550
369 505
2780 3875
1700 2300

1820

2620

660

5100

3000
1820 1820
1625 2030
515 580
3960 4430
2400 2600

1820

1625

515

3960

2400

ותשבץ

חכחבים

העולס

של הפרקליט־ (.במרינה״,
.העולם הזה׳ .)2381

(המשך מעמוד ) 22

מאוזן:

— פרטיים או

פתוחים לכל אדם
ממלכתיים.
אין זה משימה בלתיאפשרית. זו
הדרו היחידה למען כבוד המת וכבוד
החי. מן הדין שיחברו יחדיו כל אותם
הרוצים לתרום מכישוריהם ואמצעיהם
לעניין זה.

) 1בחירה, ברירה )5 :מקום רם
ומפואר -בהשאלה, הסתגרות
הרחק מן ההמון 10 ;)2,4של
— ארמית ) 11 :איבר האכילה;
) 13 מסך של מסוף ) 14 :שני
עמודים בספר ) 15 :שמו הפרטי
של כוכב הסרט.זמר הג׳ז 16
מאכל שנלעס ונבלע) 18 :
בן־אדם; )20 בעל גאווה )21 :שם
המסכת הראשונה במשנה בסדר
״זרעים״; )22 עמוד נוזלים)24 :
תחנתו האחרונה של נותן התורה
לישראל )25 :חלק של. הגוף״;
)26 חוט, שערה או מיתר; )28
נטיה שבלב )30 :מהפא )31 :ענש,
הוכיח; )32 עם; )34 אמצעי,
בינוני; )35 אחת האצבעות; )38
חטא; )39 אמונה; )41 בכיה; )42
חילופי דברים; )43 מעופף; )45
יהודי המתיחס אל בית אהרון;
)47 מפני; )48 עובר אורח; )50
רעייתו החוקית של האל זאוס;
)51 נדכה )52 :הסר, הורד
מעליך!; )54 מעזרי הדייגים; )57
אחת התחנות במסע בני־ישראל
במדבר; )61 סוג עפר; )62 תוויה
פנימית; )64 קבוצה של מאמינים;
)65 אחת הערים הקדומות
בארץ; )66 מן הסכו״ם )67 :רחב
ממדים; )69 תחב, הכניס; )70
דבש דבורים; )72 ציץ הפרח; )74
ירח; .)75 שי; )77 ישר, ללא זיזים;
)78 מקוה מים מעטים ועכורים;
)81 קב, משענת; )83 מרבה
במשובה; )85 השיר שלנו באירו־ויזיון;
)86 רשימת הפרקים או
הנושאים בספר; )88 מסמר; )89
הקבלה לשם השוואה; )91 תואר
הולנדי; )93 שדה מרעה; )95
רשות; )96 כלי קיבול; )98 שמו
של מרחב במרכז הארץ; ) 100
ידית; ) 102 כלי עבודה; ) 103
בכור נח; ) 104 השי המאיים
עלינו, שקבלה סוריה מהסוב־ייטים
105 ;)3,3מקום בארץ
שממנו נמדדים לאחרונה מרחקי
זמן.

יצחק חסון,
אגודה הומניסטית חילונית
בישראל, תל״אביב

שרון כוכב עליח

השר-בלי-תיק ממשיך לה זיק.

תל־אביב

שריד
ופליט
בשם מי די בר ח׳כ מהמערך ן

קורא יד ב
מיהו ״עוכר ישראל״!

הגדול; )30 מכינויו של הארבה;
)33 הנאה נפשית; )34 כיסוי;
ערעור

שכחה;

והתנגדות )40 :תפר; )41 הסכמה;
)44 אבזר חשוב באחד ממשחקי
הספורט; )46 צורר נאצי ידוע
לשמצה; )47 אויב; )49 שאלה
של מספר ומידה; )50 שוק; ) 53
פרי גדול וצהוב הגדל במיקשה;
)54 הוצאה, הצלה; )55 מושבם
של היושבים בדין; )56 גנוסיה;
)58 צעיר; )59 הבאה לידי
עייפות ורפיון; )60 עמק מוקף
הרים; )62 מדף; )63 אציל

בייבי

(ר״ת); )66 מכשיר עינויים
לרשעים 4,2שמואל א׳ כ״ה
כ״ט); )62 ידיד, שותף 4,2
)71 גרור, נכנע, משועבד; ) 73
הכוכב. יופיטר״; )76 ילדים;
)77 שפשוף; )79 אלקטרוד
שלילי בסוללה חשמלית; )80
מוסד חנוכי לפעוטות; )92
תפקיד של הדרכה בצבא; <94
ערבוב מיני בשמים; )96 קו
קישוט מעל האותיות בכתיבת
סת״ם; )97 צמחים הגדלים על
חופי נחלים; )99 בשל רק בחציו;
) 100 נאיבי; ) 102 גם; ) 103 חוזר.

ץ נ 11086821

יצירות אקסקלוסיביות לתינוק ולילד
• תמונות קיר • וילונות •שמיכות • כריות • תיקים ועוד...
עבודות יד במבחר בדים, דוגמאות וצבעים גם עפ״י הזמנה!
מבצע חו דשמ אי

הנחה עד ־ 207 על כל המוצרים
הנחה מיוחדת לחודש מאי שמיכות פיקי לעגלה
עם אפליקציה במחיר של 490 שקל בלבד!
פתוח בימים אי-ה׳ משעה 10.00-13.00 ומ־16.00-19.00

במשד חודש מאי פתוח גם בשבתות מ־ 13 עד 10

זיציה תקפו את מדיניות הממשלה, הם
כונו.בוגדים״. ,גיס חמישי״ ו״עוכרי
ישראל״ .כיצר ניתן לכנות שר ב ממשלה,
התוקף ללא הרף ובחמת־זעם
את מדיניותה של ממשלתו. ,בארץ
ובחו״ל. בנושא המרכזי של חיינו:
הפסקת הלוחמות בלבנון והסגת
כוחותנו ממנה?
האם גם הוא.עוכר ישראל״ וכר?
כל אותם שניבאו כי לא נס ליחו של
אריק שרון, ידעו את שניבאו. את חוסר
תגובתו של ראש־הממשלה, מנחם בגין,
ניתן להסביר רק במורך־לב, בחשש
מפני. כביסת כבסים מלוכלכים״
בפומבי, ובפחד מפני מעשי־נקם
פוליטיים של שרון.
זו פרצופה של הממשלה: מחד גיסא
תומכים בה — בבחינת מישענת קנה

שדרות ביאליק ,20 טל 482760 03 קומה ב; דירה )4

ח״כ שריד
לשון ר א שון־ר בי ם
דיבר בשם מיפלגתו כשאמר כי
״מילחמה גרועה מולידה הסכם גרוע״?

מינהגי עברם בי שר אל
.זבח בעלי החיים שייך לתקופה הפרה היסטורית, י טוענת
הקוראה, הפעילה באגוד ת בער בעלי־חיים.
אנו פונים בזאת אל המנהיגים הדתיים בארצנו, ואל כל האנשים
הנאורים, לפעול לקראת הפסקת טקסי. העלאת קרבן״ בישראל. אנו
עדים לטקסי עכו״ם שנתיים כגון:
• זבח הפסח — כאשר טלאים נתלים, ראשם למטה, בחצרות
אחוריות, וקהל מבוגרים וצעירים מקבל ערוד לצפות ב״מצווה״.
• עשיית הכפרות(תרנגולות) ביום כיפנר — בכל השווקים ובחצרות
האחוריות בהשתתפות צעירים ומבוגרים כאחד.
• הזבח השומרוני השנתי של כבשים, כאשר אנשי מימשל ישראליים
ואישים אחרים מוזמנים אחר כבוד לחזות בטקס.
לפני כמה שנים ניסתה קהילה מוסלמית באנגליה לבצע טקסי
.קורבן״ ,והדבר נאסר עליה על־ידי השילטונות. שחיטת בעלי־חיים
בבריטניה מותרת אך ורק בבתי־שחיטה מורשים, שבהם קיים פיקוח
וטרינארי ואחר. האנגלים ידועים הן ביחסם לבעלי־חיים והן בסובלנותם
הדתית.
כבני־אנוש, אנו מאמינים כי מנהגי עכו״ם אלה אינם יכולים להיות
חלק מהווי החיים הישראלי. אנו קוראים בזאת לכל המנהיגים הדתיים
והאזרחים שאיכפת להם, לעשות למען הפסקתם.

הילדה פריד שטין,

תל-אביב

• האגודה מגישה עזרה לבעלי־חיים פצועים ומשוטטים, ני תן
להיעזר בה בעניין א בידו ת ומציאות, עיקורים ופנסיון. ניתן להשיג
בה כלבים וחתולים. כתובתה: דרך שלמה 30 תל־אביב, טל פון
.03-827621

רצוץ — אנשי התחיה וחברם לדעה
אריק שרון, ומאידך גיסא נציגי
הסחטנים הפיננסיים וההילכתיים,
אנשי אגודתישראל.

האם בשם מיפלגת העבודה או בשם
מפ״ם הוא דיבר, כשנקט בלשון
ראשון־רבים התנגדות למילחמה?
המחזה המביש הזה, אינו מתרחש
בפעם הראשונה. אין זו הפעם הראשונה
שח״כ שריד מביע דעות נחרצות־כביכול
נגד ממשלת הליכוד, בעניין

הפרקליט מוחה על. התרגיל

והמשך בעמוד ) 26

דן י הב, תל־אביב

עו״ד מנשה בר־שילטון,

כאשר נציגים שונים של האופו־

מאונך:

רמת השרע,

יוסי שריד ודרש מהממשלה להתפטר.
הוא עשה זאת על חשבון מיכסת הזמן
המוענקת לסיעת׳ המערך. האם הוא

) 1ממקצועות הדפום; ) 2
מטבע רומני; )3אחד משמותיו
של יוצר הסרט. זוג נשוי״; )4
אלוהים; )6שביב; )7שם כללי
לתבואת השדה; )8רוח בלהות;
)9תפוסה; ) 12 חריץ או צהר;
) 15 חיבור, איחוד; ) 16 תואר
אצולה בארצות שונות; ) 17
תפארת; ) 18 יחידת זמן; )20
נוזל; )21 כינוי לבעל זכרון טוב
(אבות ב׳ ה 23 ;)3,3הנוזל
בעורקינו; )24 עוף טרף, אורחנו
בימות החורף; )26 כיסופים,
השתוקקות; )27 בת־קול; )29
תכשיט על מצחו של הכהן

ברשימה הנ״ל פורסם שיר־הלל על
ניצחונרכביכול של עורך הדין שטנגר
.יצירת תקדים״ של בית־המשפט
בתיקי מעמד אישי.
תוכן הכתבה איננו מדויק, בלשון
המעטה, והוא פוגע בי באופן מקצועי,
כאשר תמונה שלי לכתבה מסויימת
מתפרסמת ברקע.

תקדים ב בי ס ד

העולם הזה 2386

כשהייתינו-סצוה-וסעת• 011 דמון לחו״ל
כשגמרתיאתהבגרות-ו0עת׳עס ויסון להוייל
כשהשתחוותיסחצבא־שוב
נסעתיעסריסון להו״ל

שאגיע(גיל 39
אמשיך מסוע איתם.׳,
״כבר ביום הראשון לטיול היו לנו המון חברים.
הקבוצה כולה היתה בראש אחד איתנו, ומאז
הטיול ועד היום יש מסיבות, מסיבות, מסיבות!״
רימון מתמחה בטיולי לאנשי
צעירים. פרוש הדבר הרכבת
קבוצות של צעירי בני אותו גיל,
במסלולי מיוחדים, ובמחירי
שה נוחי במיוחד לאנשי
צעירים, המדריכים מנוסי מאד
ומכירי היטב כל פינה במסלול.
חבר׳ה שמביני ענין. אלה
9המסלולים באירופה שמציעה
הקיץ רימון לצעירים :

טיו ל לאיטליה, שוויץ, צרפת

והריביירה ( 15 יום)
המחיר ז 1233 מו עדי יצי א ה ,267 , 10.7 :

לגילאי .39 — 20

.21.8 .9.8 ,31 7

טיו ל לאנגליה, בלגיה, הולנד, גרמניה,

שוויץ וצרפת ( 15 יום)
המחיר.$1265 :

לגילאי 39-20

מו ע דיי צי א ה . 11.8,28.7,14 7

טיו ל לאיטליה, שוויץ, צרפת, בלגיה,

ואנגליה ( 24 יום)
הולנד שביעיות־שמיניות.
טיו ל לאיטליה, שוויץ, צרפת, בלגיה,

ואנגליה ( 23 יום)

הולנד
.36-20

המחיר.$1784:

לגילאי

מו עדי יצי א ה .277 .137 ,6 7 :

המחיר.$1784 :
,25.7

לתלמידי

מו עדי יציא ה ,187 ,11.7 :

טיו ל לאיטליה, שוויץ, צרפת, בלגיה,

הולנד ואנגליה ( 23 יום)
המחיר 1734 :

טיולי שמיניות

. $מו עדי יציא ה 9 .8 ,2 8 :

.14.9 . 31.8 .17.8 .3.8

טיול לאיטליה, שוויץ, לוקסמבורג,
הולנד, אנגליה, צרפת

והריביירה (23

יום)
המחיר.$1683 :

לגילאי .39-26

טיול לאיטליה, שוויץ, צרפת ובלגיה

( 16 יום)
המחיר .$1299:

לתלמידי שביעיות-שמיניות.

.25.7

מו עדי יצי א ה ,21.7 ,7 7 ,23.6 .
, 16.8 ,4.8 ,28.7־ .15.9 ,4.9

מועדי יצי א ה , 18.7 ,11.7 :

טיול לאנגליה, צרפת, בלגיה והולנד

( 15 יום)
טיולים מיוחדים לבני ובנות מצווה.

המחיר.$1414 :

טיול לאיטליה, שוויץ, צרפת ואנגליה

( 17 יום)
המחיר.$1534:

לגילאי .39-20

16.8

מו עדי יציא ה 2.8 , 19.7 ,12.7

תשלומי מיוחדים לבעלי כרטיס
ישראכרט: ס 500/במזומן, ו/0-ג 50ב3-
ת שלומי חוד שיי ם שקליים
(ללא ריבית וללא הצמדה).
₪ 8ש ט 0ס ט #ק #מ ./ 7

מו ע דיי צי א ה; ,2.8 .26.7 ,12.7

טיולי הצעירים
של רימון
מסיבה של טיול!
בקש עוד היום את חוברת ״טיולי
ולצעירים רימון״ (בביצוע נתור) בכל
סוכנויות הנסיעות.

כ בר ב מ כיר ה

5 £ט 9 0ז ע £1ק
הירחון הבינלאומי לגבר ולאשה
גליון חודש יוני 1983

ובגליו! הפעם:
מהו שוויו של יהלום?
והתשובה המפתיעה!
חשיפה!!!
לאכול טוב ...ומסעדות היוקרה
משחקי הוידאו החדשים
נערת ערום של החודש
...והרבה הרבה יותר!

ספרים ז ה סטימצקי

בע״ ס

סוס חי ס להדברת תיקנים
(ג׳ו קי ם , 1תולעי עץ, חרק*
שירי ם ובגדים.

דמת-גן, דרו מודיעין .18ת.ד2272 .
ר ש׳ מ סי ת עס ק 4* 1/75

שמירח על ברי או תך ורכו קך

ול ב טי ם
ב חיי המין
מאת

ד״ר מרדכי וידמו•
הוצאת רשפים

שבו מיפלגתו מסכימה עם הליכוד,
לגמרי, לחצאין, לרבעין או רק ל־40
קילומטרים.
כך נהנים שני הצדדים הנאה מלאה:
שריד מחמם מקום טוב באמצע
(בוועדת־החוץ־והביטחוז) תור שהוא
עוטף את עצמו באיצטלה לוחמת,
ומיפלגתו מכסה על ערוותה בעלה־תאנה
פוליטי, אחרי שעשתה הכל כדי
לאגוף את הליכוד מימין.
למרות כל השמועות על פרישת
יוני המערך, המדובר בנישואין קאתו־ליים.
כולם מבלים בחוץ, אך מנהלים
חשבון אלקטוראלי משותף בבחירות
הבאות נזכה בוודאי לראות את תועמלן
המערך שריד מסביר מעל מסך
הטלוויזיה, מדוע אסור להצביע ל־מיפלגות
האופוזיציוניות האמיתיות,
ומדוע אין להותיר מהן בכנסת אפילו
פליט.
חדווה רותם, בת-ים

קגה לן־ בית.
שד 1דלרמ 1לדת
אדמתם של אחרים היא
הכי זולה.
מרק טווין הסביר את המחירים
מרקיעי־השחקים של האדמה בכך,
״שאת המיצרך הזה כבר הפסיקו
לייצר״ .הוא פשוט לא ידע מה הוא
מדבר. הוא לא ביקר מעולם בארץ
האפשרויות הבלתי־מוגבלות, במערב
הפרוע של הגדה המערבית. כעת ברור
תו טרמפ
לחייל

פרשנים ופרשניות בכלי
התקשורת כבר ערבבו מאניאק
במאניוק, ולא היא. אמנם שני
הכינויים האלה אינם מחמיאים,
אבל שני מושגים שונים הם.
מאניאק בלשונות אירופה הוא
בעל מאניה, ומאניה היא מעין
״שיגעון״ ,חולניות. מגאלומאניה
— שיגעון גדלות חולני, נארקו
מאניה — שיגעון ולהיטות
לסמים, גראפומאניה — הלהי קורא
סיוון
טות של סופרים ועיתונאים
בין גראפומאניה ומישגל
מסוימים לראות את שמם ואת
חיבוריהם מודפסים, קלפטו־מאניה
— דבקות שיגעונית לגנוב דברים במרכולים, במסעדות וכדומה.
מכאן מגאלומאן, נארקומאן ונארקומאנית, גראפומאן וגראפומאנית
(ואפשר להוסיף ראדיומאן וראדיומאנית — הם זרזירי המיקרופון),
קלפטומאן וקלפטומאנית. מאניאק — 120מ 13 הוא איפוא מוכה
שיגעון, משוגע, מטורף(ראה/ראי במילון מגידו פאנגלי־עברי).
פירוש המלה הערבית מאניוק (הק׳ באה כאן במקום כ׳ דגושה
שבערבית) הוא, אם נשתמש בלשון נקייה, המושגל, בעיקר במעשה סדום,
ומאניוקה היא המושגלת, הזונה. השורש נאקה (נאכה) ,בערבית, פירושו
לשגול.
גם מאניאק וגם מאניוק הם כינויים מבזים, אבל ברור, שמאניוק הוא
כינוי חריף ו״גס״ יותר.
• בערבית מדוברת מקובל להשתמש גם ב.מאניאק־ בהוראת

ד״ר ראובן סיוון,

.מאניוק־.
לכל, כי אין כל צורך לייצר אדמה —
אפשר להפקיע אותה מאחרים.
כל זה אינו חלום ואינו משל. ארץ
שלמה — ארצו של עם אחד —
עומדת למכירה.

,אורלי ״
בי ת ־ ס פו
לספרות גברים ונשים
ת• א, רה׳ הנולך ג׳ורג׳ ,89 טל.
( 284919 ,29* 318 בס) מודיע :

למי שאינו יודע
מולדת.

נפתחים קורסים
לספרות וקוסמטיקה
גברים ונשים
לחודש ימים

— כך קונים

גבריאל כאור,

יפו

חכס בין ברב ארי ם

מחירי הזדמנות ללקוחות
220ש קל * תסרוקת 100ש קל
* צנ ע
* תספורת 100ש קל * סל סול 800ש קל
800ש קל
800ש קל * פסים
* החלקה

מתחזה להיטלר
השחקך הברי טי הני יונגמן

בבית״המשפט התעוררה לאחרונה השאלה מה טיבו של
הכינוי מאניאק.

הדברת מזיקים

ב עיו ת

(המשך מעמוד ) 24

מאניאק ומאניוק

איתן ענו
טל7 9 0 1 1 8 0 -6 .

מכחכים

— המחירים לטי אורך השיער —
מחלקה לקוסמטיקה, פדיקור, והורדת
מחרגליים.
השתלת צטורניים והשתלת ריטים ע־י מומחית

שערות

האמנם ברונו קרייסקי הוא
אחרון היהודים החכמים ן
(.קוראים בותבים׳- ,העולם
הזה״ .)2383
במיכתבה של ברכה שרוני מהללת
היא ומשבחת את ראש־ממשלתה
לשעבר של אוסטריה, ברונו קרייסקי.
לנוכח מטר התישבחות הנופל על

ירו שלי ם

כתפיו, ניתן היה להניח שיש להשתוקק
לכך ולהצטער שלא נפל בזכותה
של מדינת־ישראל מנהיג כזה.
אולם למרבה ההפתעה, מציינת
הכותבת כי ״אילו היה מגיע לתפוצה
היהודית הנידחת ישראל ...היה מגיע
לכל היותר למעלת פקיד בכיר
בסוכנות.״ כלומר, אפילו הכותבת
מאשרת, שאילו היתה אישיותו של
קרייסקי עומדת במיבחן מול בני עמו,
לא היה מצליח לעלות לרמת מנהיגות
עולמית בחברתו האירופית. עניין זה
מוכיח, כי בחוכמתו, הוא יכול לשחק
את המישחק הפוליטי בארצו, בקרב
האספסוף הסובא בירה ושיכר שעל
גדות־הדנובה, אשר הצמיח מתוכו את
הגדולים בפושעי המילחמות. אולם
הוא מאבד חיש מהרה את תועלתו בין
בני־עמו הוא.
נכון שברונו קרייסקי הוא אישיות
בינלאומית, נכון שראייתו הרחבה

ראתה כבר לפני 10 שנים כי הפיתרון
לבני העם הפלסטיני היא מדינה
פלסטינית. אולם בד בבד אסור לשכוח,
שאותה אישיות העדיפה את הגלות
בארץ הברבארים.

יובל רו בין

חדרה

זי 1ף והחנוגלות
עיתונאי השבועון ״שטרן׳
פרסמו בהמבורג את ההודעה
הבאה, כהבעת הסתייגות
חריפה ביו תר מהפירטומים
של. יו מני היטלר״ ,אשר
נתגלו כזיוף ומעשה-תרמית,
אשר חלק מראשי השבועון
נפלו לו קורבן.
בהודעה נאמר:
פירסום ״יומני היטלר״ המזוייפים
מהווה מכה קשה לאמינות ש טרן אשר
נרכשה במשך 35 שנות עבודה.
אנו מתביישים בעיקבות פירסוט׳
אלה לפני קוראינו, למרות׳העובדה
שרק מעטים מביננו עסקו בנושא או
ידעו עליו בכלל. קבלת קביעתו ש ל
ההיסטוריון־הבודק מר טרוור״רופר,
אשר לפיה יש להמליץ לכתוב מחדש
את ההיסטוריה של הרייך השלישי
בעיקבות ״יומני היטלר״ ,שנתקבלה
אצלנו ללא בדיקה וביקורת, היתה
מעשה בלתי־אחראי.
אפילו היו ״היומנים״ אמיתיים, לא
היה מקום לפירסוכג בצורה שבה הוא
נעשה וזאת מתוך כבוד לקורבנות
שילטון האלימות הנאציונלסוציא־ליסטי.
ש טרן איננו עיתון, שיש בו
מקום להצטדקויות נאציות.
אנו מבקשים את סליחת קוראינו
על הפגיעה בעקרון זה של שטרן, אשר
עד כה נשמר בקפדנות כה רבה.

עורבים, ועי תונאי ״שטח״,
המבורג
• ההודעה נמסרה ל פיר סו ם
ב־ 9ב מ אי ,1983 ביום השנה ה־38
לכניעת גרמניה הנאצית. הי א
הועברה למערכת העולם הזה על־ידי
שבתאי טל, ראש מי שרד שטח
בישראל.

העול ם הז ה 2386

מבצע חד פענ׳ף למכירת 5דירות
במת 4חדרים בבגין יוקרתי באחד ריאזזריס
היפים סותר במתח-תקוה ברח׳ בן-צבי.
מחיר מחירון
מחיר מבצע

7 5 ,0 0 0
6 6 ,5 0 0דולר

חלר

אפשרות ל-א * 0£1א ד

פ תו ח ב מו צ אי־ שבת

שיא הפאר:
אינטרקום/סלויזיה במעגל סמר
לוב• מפואר
סציף כהר• בסלון ובפיגת האוכל
שיש גרניט במטבח

מבחד דיחת
עסאפש חת ל-ו\ו40£1א7

כ^ם סניטרים צבעוניים

.ר*צ 1ף קרמיקה בשרותם ובמקלד ת
חדד תרמת
לרגל המבצע יודו סשרחט בסתח-תקצן
ובדאשון-לצ*ון סתוחיס החל מצאת השבת

• המחירים אינם כוללים מע־־מ

אברהםנינדיבונהדירות 1£1א 1שי אוהבים

הורוסהוס

,חיי ט

!! /בנימיני

בית
ב מזל
תאומים

עם השתפרות מזג־האוויר וכניסת השמש
למזל תאומים, אנשים ירגי שו שמתעורר
בהם הרצון לבצע שינויי ם. זה יתבטא
בתחומים שונים, אולם קרוב לווד אי שלא
מעט אנשים חושבים על מעבר לדירה
אחרת, ו שינוי המקום שבו הם מתגוררים.
נזכיר כאן פעם נוספת את החשיבות שיש
למיספר הבית שאדם בוחר לגור בו. מי
שיבדו ק את העניין, יוכל לראות שלמיספר
הבית יש חשיבות רבה.
ביתמיספר — 1יכול להיות גם ,10
28,100 וכו׳ .זה בית המתאים למזל אריה, כי
מיספר 1קשור לשמש. הבית עצמו מ אוד
מסופת, ייצוגי ויו קר תי. גרים בו אנשים
חמימים ונעימים, ומבקרים בו אנשים
יוקרתיים המודעים לחשיבות של עצמם
ושל מעמדם. לעתים קרובות הם אגשים
יצירתיי ם ועומדי ם במרכז החברה. האווירה
האופפת בית כזה מציינת את הטיפוסים
הגרים בו. הבית על פי רוב מאוד מרשים
בצורתו.
ביתמיספר — 2לעיתים קרובות
מתחלפים בו הדיירי ם. זה בית שמתאים
למזל סרטן ונשלט על״ידי הירח. גרים בו

אנשים נוחים וידידו תיי ם, בית עממי שבו
נכנסים ויוצאי ם אנשים רבים. תחלופה רבה,
והמון מכוניות חונות ליד הבית, מכיוון
שהתנועה מסמלת את הסיפרה .2אגב, יתכן
גם בית מיספר 11 ,20 וכו. ירח מתייחס
למסעות, לכן אנשים נוסעים וחוזרים. הרבה
פעילות מורגשת בבית כזה, תעסוקה -
בחלקה אמנותית, רוחנית -אן בעיקר
חברתית. החסרון בבית כזה הוא הרכילות
והפיטפוט שפוגעים לעיתים בשכנות ה טובה.
בית
מיספר — 3זהו בית הצומח כל
הזמן. הוא מ שיייד למזל קשת ודגי ם וקשור
לכוכב יופיטר. לפי המסורת היופיטרית הוא
מתרחב וצומח. כלומר, מוסיפים מירפסת,
חדר או משהו אחר. בית כזה כל הזמן עובר
שינויי ם. זהו בית שלומדים בו, גרים בו
אגשים ד תיי ם או אנשים שלהם ערכי מוסר

או שעוסקים בפיצוצים בסביבה, או
שהאדמה שוקעת, או שהיתה טעות
בחישובים בעת הבנייה. כשמנסים לשנות
בית כזה, בדיד״כלל לא מצליחים. ברגע
שנערכים שינויי ם הם אינם מספקים, כי הוא
לא נועד לשינוי. ת מיד עוד משהו לא ב סדר.
גרים בו אנשים שהם מומחים, טוב
למהנדסים, אסטרולוגים, טייסים, ואנשים
שהתמחו בנושא מסויים שאינו שיגר תי.
בית כזה יכול להביא לאסונות פתאומיים.
אגשים הגרים בו חיים בצורה בלתי-
שיגרתית, נוסעים ובאי ם והתחלופה רבה.
בית מיספר — 5קשור למזל
תאומים ונשלט על־ידי כוכב מרקורי. בי ת
שבו גרים סטודנטים, יש בו סכנת פריצות
וגניבות. אנשים מתאספים בו כדי ללמוד,
באים חברים ל צייד לי מודי ם והבית מלא
ספרים. ברמה נמוכה יו תר -מיפגשים כ די

בבית במזל סוסו מתחרבים הד״וים, בבית
הנשלט עריד ונוס יש קטטות והיסטריה,
ובבית גס 4 ,תגיד משהו רא בסדר
גבוהים. בבית כזה מעריכים את התרבות
וההשכלה, אוהבים נסיעות ונוסעים. גרים
בו, מרצים, פילוסופים, משפטנים וביכלל
אנשים הגונים. יש בו כל הזמן הרגשה של
פתיחות, בעלי־חיים מסתובבים חפשי
ואיכשהו שייכים לבית כזה. הצמחיה
חשובה לאנשים הגרים בו. הם מצטיינים
בטיפול בגינה או בעציצים.
בית מיספר — 4מתאים למזל דלי,
הוא בחסות הכוכב אוראנוס. בבית כזה
בדרך־כלל מוצאים סדקים ופגמים בבניה,

לפתור תשבצים או לשחק קלפים. מר קורי
הוא אל הגנבים, לכן י ש סכנת גניבו ת.
לעומת זאת, קל לתחזק בית מיספר .5כפי
שבנו אותי׳ כן הוא נשאר, ת מיד נראה רענן
ונעים. הוא מתוכנן כד שישאר בלי שיהיה
ציי ד לטפח אותו.
ביתמיספי - 6קשור למזל
מאזניים ולמזל שור, ונשלט על״ידי כוכב
ונוס. אנשים שגרים בו אוהבים מ אוד או
שונאים מאוד. סקנדלים, היסטריות
וקטטות, או להיפך: כמו זוג יוני ם מלא

אהבה. שני הדברים יכולי ם להופיע. זה בי ת **

שעוסקים בו בדברי ם יפים -מספרה*,
קוסמטיקה, או אפילו חנות פרחים, ציור או *
קרמיקה. לאנשים שגרים בו חשוב קי שוט *
הבית. הם לא חייבי ם להיות בעלי טעם*

מעודן, אבל ת מיד יקשטו את הבית.

ביתמיספר — 7שייך למזל דגי ם,
ונשלט על־ידי כוכב נפטון. מבחוץ קשה
לוז עיין את גודלו האמיתי, לפעמים בי ת
שנראה גדול יותר, או קטן יו תר -הרושם
החיצוני מטעה. לאנשים שגרים בו קשה
לי שון בלילה. לפעמים מתגוררים בו מוסי קאים,
רקדנים, שחקנים, אנשים מיסטיים,
אנשים אינטו איטיביי ם ורגישי ם. הרבה
אלמנות גרות במיספר ,7גרים בו ילדי ם
מ אוד רגישים וי ש בו גירו שין וחוסר-אושר,
פעמים בגלל מחלות. יכול להיות שיהיו בו
שיטפונות בי מי גשם או בגלל סיבו ת 1 אחרות.

בית מי ספל — 8מ שויין למזל ג די *
ונשלט על-ידי כוכב סטורן. בית סגור מאוד£ ,
אנשים סגורים ולא ידידו תיי ם, התריסים *
מוגפים ו ת מיד ח שון בו. מחלות אסונות *
ו בי דו ד מורגשים בו. האינסטלציה מתקל* -
קלת בו לעיתים קרובות, ואם לא זה אז *
משהו אחר מתקלקל. משהו לא שלם בו* .
אי-אפשר לחמם אותו וכמה שמחממים * -
אף פעם אין הרגשה שחם בו. בבית כזה י ש *
טרגדיו ת, מחלות גוף או נפש, לא כ ד אי *
לבחור בית כזה למגורי-קבע. גרות ב ו *
אלמנות, אלמנים, רווקי ם וגדושים, או *

אנשים שקיבלו מכות-גורל שונות.

ביתמיספר — 9מ שויין למזל טלה
ונשלט על״ידי כוכב מרס. אנשים ל א
מספיקים לי שון בלילה, בגלל עבוד ה
ופעילות מוגברת ונמרצת. הרבה אנשי צבא, קצבים רופאים, מנתחים, מהגדסים,
וטכנאים, אנשים מלאי מרץ וכוח. חשמל
דולק בו כל הלילה, אנשים עוסקים בפעילות
חסרת מנוחה ומחייבת, ביו ם ובלילה. בבי ת
כזה ת מיד חם מדי ואנשים נוטים בו לריב
ולהתווכח.

השבוע תהיו יותר בתנועה, נסיעות קצרות
יפגישו אתכם עם מכרים חדשים שיפתחו
לפניכם אופקים רחבים
יותר. כד אי להתחיל
לחשוב על לי מוד שפה
חדשה, או ריענון של
שפה שידעתם וכבר
נוטים לשכוח אותה.
בקרוב אתם עומדים
לצאת לנסיעה מעבר
לים, או לארח י די די ם
*8 5 2 1 1
שיגיעו מחו־ל במפתיע.
בשטח הרומנטי עליכם
להתנהג בזהירות רבה, כי אתם נוטים לסכן
את עצמכם בגלל מישהו שאינו ראוי לכף.

השבוע עליכ ם לנוח ולאר גן לכ םסדר יו ם
שק ט יותר. התקופה מ ת אי מהל תיכנון
שק טמאח רי הקלעים.
ל א ׳ להצ הי ר
מו ט ב
ברבנ ם על התכניו ת
שא ת ם עו מדי ם לבצע
ב של ב מ או חר יותר.
י די די ם מק שי ם עליכם,
אי ת ם
לדבר
כ ד אי
בגלוי ול ה תר ח ק מעט.
בכלל, עדי ף ל התר חק
מ בי לויי םומ חיי חבר ה
סו אני ם בתקופה זו
תוכלו ל ח סוך לעצמכ ם אי־ הבנו תורד
תרגזויות. ק שר חדש י חל ב שט ח הרו מנ טי.

השבוע שוב תוכלו לנשום לרווחה, ענייני ם
להסתדר, ו אנ שי ם
כספיי םית חילו
י סכי מו להקשיב לה צעות
ול תכניו ת שא תם
מציעי ם. חיי ה חברה
י היו מהנים.
לאנ שי עסקים כ ד אי
לנצל את התקופה
ול העיז לבצע תוכניו ת
נועזו ת שי ש בהן סי <ז

כון. ס טודנ טי ם ו תל מידי
ם יצלי חו במי-
בחנים ויז כו לשבחי ם
על ע בודו ת שהם מגי שי ם. כספים לנסיעה
לחו״ ל עו מדי ם להגיע מ מ קור בל תי-צפוי.

השבוע יו ש ם דג ש על ענייני עבודה,
א ח ריו ת חדשה מו טלת עליכם, ולא תוכלו
לחלק או ת ה עם אי ש.
ב חוד ש ה קרו ב תהיו
מ תו חי ם ות־מ
או ד
תק שו ל ה תגבר על כל
ה מצטבר ת. העבודה אול ם קצת מאמץ וז ה
י בי א ל קידו מכ ם. עני ינים
ב רי או תיי ם עו ו
2בדצמבר -
מדי ם לגזו ל מזמנכם,
9ו בינואר
א ל תז לז לו בה ם כי
התעלמות מהם עלולה
ל ה חמיר א ת המצב. לקראת השבוע הבא
התכוננו ל בי קו רללא הודעה בבי תכ ם.

בעיו ת כ ספיו ת י צי קו לכם השבוע, אתם
חייבי ם ל היכנס ל מי ש טר חי ס כון ולהימנע
מלקנות מה שמתחשק
ב או תו רגע. כ ד אי גם
לגשת ולסדר כל מה
ש ק שור ל ת שלו ם חש בונות.
אי־הבנ ה בע בוד
ה עלולה להתפתח
ל מי מדי ם שכלל אינ כ ם
מעלים בדעתכם, ל כן
ר צוי ש תפיי סו א ת זה
מס ת־אתם שעמו כסכים,
ותמנעו מעצ מכם
אי־נעי מויו ת. ק שרי ם רו מנ טיי ם עומ די
ם להתהדק, כ ד אי ל הר בו ת ביציא ה.

פגי שו ת חבר תיו ת ופעילו ת צי בורי ת
יע סי קו אתכם השבוע. תתכוננו לבלו ת
ב מ סיבו ת, טיולי ם ונ סיעו
ת. חברים ש ווי
תרו לכם עד עכשיו,
אינם מוכני ם לעזוב
אתכם וממש יכרי חו
אתכם להרבות בבי לויי
ם ולפגו ש מכרי ם
חד שי ם. ק שרי הי די
דו ת יפר חו וי בי או
מצב רוח מצוין. כ ד אי
אירגון על לחשוב
מ חדש של הדיר ה שבה אתם גרים, שי פוץ
סיו ד או רכישה של חפצים חד שי ם.

עליכ ם להשגיח על ה ב רי או ת ולהימנע
מל הע מיס על עצמכ ם יו ת ר מדי. ב ע בו ד ה
תחושו בעיכובי ם, או
ת ת קלו ב ק שיי םקט נים
א ך בל תי־צפויי ם.
א ל בהלה, עד כמה
שזה מרגיז, זה ז מני
כמה
ו תו ך
בלבד,
שבועות תו כלו להת קד
ם לפי התוכניות.
כ ס פיי ם
בענייני ם
כ ד אי לנהוג בז הי רו ת
ולהימנע מקניות אי מ פול
סיביו ת, ב מיו חד א ם קרו ב־ מי שפ ח ה
ק שור בדבר. המנעו מהסת מכו ת רגשית.

השבוע י תעורר בכם הרצון ל היו ת יו תר
מעורבי ם ב חיי החברה, שוב תמצאו את
עצמכס מ חוץ לבי ת
ו תוכלו לפגו ש ב אנ שי ם
כבר
ר אי ת ם
שלא
מז מן. התקופה ה מתקרבת
עו מד ת ל היות
דינ מי ת, מלאת
ו מעניינ ת. פעילות הרגשות חדי ם מדי,
ויי ת כנו ק שיי ם ב חיי
האהבה בגלל חוסר-
מחשבה או חוסר-
די ס קר טיו ת, אתם עלולי ם להיסחף בעני יני
ם רו מנ טיי םוממש. לאבד את הראש״.

מצב הרוח השתפר מ אוד וכבר אתם
חשים יו תר חזקים ויו תר אופ טי מיי ם.
אולם השבוע אתם
נוטי ם להחליט החל טו
ת ב פזיזו ת ולהת עלם
מסכנו ת. במקום-
העבודה אתם נוטי ם
להתפרץ ול התרגז על
אנשים שעימם אתם
באים במגע. נטיה
21 במאי ־* עלולה לכאבי-ראש
20ב׳וני
לפגוע בכם בי מי ם
הרביעי והחמישי, או לם
בהמשך השבוע זה י עבור. כספים
שחיכיתם להם עו מדי ם להגיע השבוע.

ב מ קו ם העבודה עליכ ם ל היות ג מי שי ם
וז הירי ם, חברי םלע בוד ה עלולי ם לגרו ם בגלל צרו ת לכם קינאה, שימו ל ב עם מי

מדב רי ם אתם התוכניות, ואלתמ הרו
ל ב טו ח ב מי ש מע מיד
אד ם
כידיד.
עצמו
מ תו סכל מנסה ל ח תור

תחתיכם ו ל כן העירנו ת
״ 72 באוגוסט -
ב סו ף
חשובה כעת.
22 בספטמבר
השבוע ר צוי לנוח י ת כן
ש תרגי שו עצמכם חל שים
ומתוחים, לאר צוי ל תכנן נסיעה, או
ל הז מין ק רו בי משפחה להת אר ח אצלכ ם.

השבוע עליכם להתחשב יו תר בר צונו תיו
של בן הזוג. י תכן שהוא עו מד ל שנו ת את
עי סו קו וז ה יגרו ם לכם
לאי״נו חו ת. אל ת תכננו
תוכניו ת בנפרד,
רצוי לשתף פעולה
ולקבל עצו תיו ו תו כניו
תיו. י תכן שברגע
זה נראה כי זה הסוף
ל תי קוו ת גדו לו ת ו־
> 2בנובמבר ־
שנדמה לכם שאינכ ם
20 בדצמבר

ל ס מוך
יכולי ם
בן־ הזוג, אול ם תוך
זמן־מה י ת ברר שהמצב אינו רע עבורכם.
בני מזל ת או מי ם מעונייני ם ב קירב תכ ם.

השבוע תוכלו ל תכנן מ ע בר ל די רהא חר ת
או אי ר גון מ חד ש של הדיר ה שבה אתם
מ תגוררי ם. ר צוי לה בפגי
שות עם
ר בו ת
י די די ם ולנ סו ת לב לו ת
פחות ב בי ת כי שהייה
ב בי ת עלולה ל ה בי א
א תכ םלמ רי בו ת עם
בני מישפחה א חרי ם.
רו מנ טי ת מבחינה מצבכ ם אינו קל, אתם
9ו בפברואר -
20 במרס
י כו לי םלהתא הב ב פתאומיות,
אבלת תק
שו לבטאזאתול הו צי אאת העיניין
החוצה בגלל איזו ש הי סי ב ה אישית.

11(11

מ ואומי!

נו 11(11

נו־1

וניס

חוסכים מעט כל חוד ש
ואחרי השחרור י ש לך כסף
ביד ואתה י כול לע שו ת מה
שברא ש שלך.

תפוס 935
״טרמפ חינם״ ־

צו הקריאה כבר בדרך
אליך.
הנה. הנה, בקרוב אתה עובר
לחאקי ומתגייס.
אבל שתת צב אי זה לא
הולך ברגל לכן תפוס
״ טר מפ ל או מי״

ל שרו תך 369 סניפי קבוצ ת
בל״ל ברחבי הארץ.

״טרמפ לאומי״ -

״טרמפ עדיף״ ־

תוכדת מיוחדת של בנק
ל או מי המתאימה לצרכיך
כחייל ומזכה אותך
בהטבות, בהנחות.,
בהלוואות ובמתנות.

כשאתה פו ש ט חאקי ונכנס
חזרה לג׳ינס, מחכים ל ך
בבנק עם צ׳ו פר — הלוואה
בגובה מענק השחרור, או
הלוואה בסכום כפול ־ אם
תשקיע את מענק השחרור
בתכנית חסכון.

ת׳כלס, מה יוצ א לך מזה?

ניהול ח שבונך ללא עמלה

״טרמפ לאומי״
בכל פינה -

״טרמפ ישיר״ -

אפ שרות למ שיכ ת־י תר
בגובה מ שכור תך הצבאית.

בכל תקופת השרות אתה
מקבל פנקסי שיקים חינם
וכרטיס כספומט חינם.
נתקעת בלי כ סף?
אתה ניג ש לא חד מכ 210 -
מ כ שירי הכספומט והכסף
ביד.

מ ת פעם תהנה מהנחות
בארועי בידור ובקנית
מוצ ת ם.
תוכנית חסכון לחיילים -
״כח לחיילים׳׳ .חייל צריך
הרבה כח וכ אז גם ההורים
וגם הבנק יכולים לעזור,

מה שבטו ח, ש תוכל להתחיל
את החיים האזרחיים ברגל
ימץובצ עד קל.
אם אתה ״חצב״ ד ש לך
ח שבון עובר שב -תהפוך
אצלנו אוטומטי ת
לטרמפיסט ותהנה מכל
הצ׳ופרים גם יחד.

9 |0 (9ג טי מ

תיק כלי רחצה שי שמש
אותך ל אורך כל תקופת
השרות.

בכל מקרה, ת חדיב
בעת הגיוס לפתוח
התוכנית שמשרתת אותך עד השיחרוו־

ח שבון עו בר ושבלשם
תועבר מ שכור תך הצבאית
הכנס עו ד היום ל סניף
בנק ל או מי ופתח ח ש בון
עו ברושב.

בנ ק לאומי $

השיגעון האנושי
היחסים שלי עם לבנון עברו גילגולים שונים של אהבה נכזבת.
כשנסעתי ללבנון לראשונה, אהבתי אותה. התנגדתי למילחמה
מן הרגע הראשון, אך הארץ עצמה משכה אותי מאוד. הנוף נהדר,
האנשים חביבים, רבים מהם בעלי רמה תרבותית גבוהה.
אך מביקור לביקור התקררה אהבה זו, ופינתה את מקומה
להרגשה של תיעוב. כיום איני מסוגל להכריח את עצמי לעבור
את הגבול.
האנשים התרבותיים כל־כך מסוגלים בהחלט לנהל איתך
שיחה מרתקת על המחזות של שקספיר או של מולייד, ולהעיר,
בדרך אגב, ש״צריכים להרוג את כל את הדרוזים, או המארונים,
או הפלסטינים, או השיעים, או
הסונים, או את אנשי פראנג׳יה,
או את אנשי ג׳מייל, וכו׳ וכו׳ וכר.
כל אחד רוצה להרוג מישהו —
שהוא, בדרך כלל, שכנו בכפר
הסמוך. ולא בהבל־פה, אלא ב מרגמות.
אי״אפשר
שלא לסלוד מפני
פסיפס מטורף זה, שבו כל אבן
ציבעונית רוצה לחסל את כל
שאר האבנים. כל מישבצת מלאה
בנשק ובאנשים, המוכנים להפ עיל
נשק זה בכל הזדמנות נגד
אחת המישבצות השכנות, או
כולן.
שאלתי את עצמי: מדוע אני
סולד מזה כל־כך? מדוע מעוררת לבנון סלידה רבה יותר מאשר
ארצות אחרות?
התשובה הכנה היא: מפני שזה קורה בתוך ארץ קטנה אחת.
ומפני שהיחידות הלוחמות הן עדות דתיות, ולא מדינות ולאומים.
אך במה שונה לבנון, בעצם, מאחרים?
המצב השורר בלבנון כיום דומה לזה ששרר, למשל, בגרמניה,,
במילחמת שלושים־השנה, כאשר עשרות נסיכויות גרמניות
קטנות לחמו זו בזו, החליפו צדדים, קראו לאויבים זרים לפלוש
לגרמניה ולעזור להן זו נגד זו.
והאם אירופה כולה לא נהגה, באלף השנים האחרונות, כמו
לבנון־רבתי? האם לא היתה מוכנה כל מדינה אירופית בכל עת
להתנפל על שכנותיה, כדי לגזול מהן כמה קילומטרים מרובעים
של שטח ולרכוש את ההגמוניה ביבשת?
ובמה זה שונה, בעצם, מכל המדינות בכל התקופות, משיבטי
האדם הקדמון ועד למעצמות־העל האולטרה־מודרניות של ימינו,
המשסות זו בזו את סלוואדור וניקאראגואה, מארוקו ואלג׳יריה,
ישראל וסוריה?

אבן בכבד
בשבוע שעבר סיפרתי על ההגנה הרבה, שהעניקה המישטרה
האיטלקית לי ולכל המשתתפים בכינוס הישראלי־פלסטיני
שנערך בעיר טורינו.
אני כבר התרגלתי לכך — כמעט. זוהי הרגשה מוזרה. אתה
הולך לישון ויודע כי במרחק של כמה צעדים, מחוץ לדלת, יושב
שומר מזויין — ובמיקרה אחר, בהולנד, גם שומרת יפהפיה. אתה
נוסע ברחוב ויודע שהמכוניות שלפניך וגם זו שמאחריו מלאות
באנשים, המחזיקים את האצבע על ההדק.
אבל בשביל זוהיידה זאת היתה חווייה מהממת ממש.
זוהיידה היא אשה צעירה, בת 22 בסך־הכל, חיננית ונחמדה
מאוד, וקשה להאמין שהיא כבר אם לשתי בנות. היא בת־פליטים
מהכפר לאג׳ון, שעל אדמותיו קמה מגידו. היא גדלה
באום־אל־פחם, ושם נישאה לחסן גיברין, אחד מראשי קבוצת
בני־הכפר, שישב כמה שנים טובות בבית־הסוהר.
״אני לא יכולה להתרגל למחשבה ששוטרים מגינים עליי:״
אמרה שוב ושוב .״אני רגילה רק לשוטרים שמתנכלים לנו!״
ביום השני, ליד שולחן ארוחת־הבוקר, התלוננה על כאבים
בחזה. הם באו והלכו. אבל היא היתה רגילה לכך. מזה כמה חודשים
היא סובלת מכאבים אלה, ורופאי קופת־חולים בכפרה אמרו לה
שזה עניין של עצבים. הם נתנו לה כדורי-הרגעה.
הפעם היו הכאבים חזקים מדי, והחלטנו שעליה לנסוע
לבית־החולים. בעלה ואחד המארחים האיטלקיים נלוו אליה. אך
נכנסה לחדר־המיון, הביטה בה רופאה יהודיה בשם מארינה לוי
ואמרה :״בעיה בכבד!״ היא הוחשה למחלקת הרנטגן, ותוך כמה
דקות אובחנה אצלה אבן.
הלכתי לבקר אותה אחר״כך בבית־החולים. התנאים שם היו די
קשים, אבל היחס היה נהדר. אחיות נחמדות ואדיבות, רופאים
אנושיים, ובעיקר — איבחון מיידי ומדוייק.
״יש לך מזל שבאת לטורינו,״ ניחמתי אותה, כשהתייסרה
בכאבים ,״אילו נשארת בארץ, לא היו מטפלים בך כלל, בגלל
שביתת הרופאים. וכאן איבחנו מייד את הבעייה שלך.״

הס 1סשדק אריגוד ה
איני מרבה לבקר בבתי־כנסת. אבל בטורינו עשיתי זאת.
לא, לא באתי להתפלל. הוזמנתי על־ידי ראשי הקהילה
היהודית להיפגש עימם ולספר להם על השקפותיי ומעשיי.
זוהי תופעה בלתי־רגילה. אבל הקהילה של טורינו היא קהילה
בלתי־רגילה.
לגבי רוב הקהילות היהודיות המאורגנות בעולם, נכון מה

שאמרתי פעם לקבוצה של יהודים: אילו היינו בוחרים בסוס של
קאליגולה כבראש ממשלתנו, אתם הייתם תומכים בו בלי סייג ! ״
יש הסברים רבים לתופעה זו. ראשית, כל העסקנים היהודיים
בעולם מתמנים, למעשה, על״ידי השגרירות הישראלית הסמוכה.
לא במישרין, חלילה. אבל די לאיש־השגרירות לרמוז בטלפון
שפלוני אינו רצוי לממשלת־ישראל, והקאריירה של האיש
בהנהלת הקהילה נגמרה. לא עוד כיבודים, לא עוד נסיעות לעיר-
הבירה ופגישות עם הנשיא בבית־הלבן או בארמון־אליזה, לא עוד
הטבות כלכליות לרוב.
שנית, אנשי הקהילה עצמם מתקשים להבחין בין הנאמנות
לישראל ובין התמיכה בממשלת״ישראל ובמדיניותה הרישמית.
התנגדות למדיניות נראית לרובם כבגידה במדינה. ומה יגידו
השכנים האנטי־שמים?

הישראלים צריכים להחליט בעצמם. אחרי הכל, הסכנות מאיימות
עליהם, ולא עלינו.״
מי שאומרים כך מסוגלים כעבור יום לשלוח המחאה של כמה
רבבות דולרים(או פראנקים, או מארקים) לגוש־אמונים או ל״רב״
מאיר כהנא. זאת אינה התערבות, בעיניהם.
אנשי טורינו שונים. הם מוציאים ביטאון קטן באיטלקית,
התומך בתנועת־השלום הישראלית. הם מותחים ביקורת על
מדיניות ממשלת״בגין, כפי שהם מותחים ביקורת על מדיניות
דרום־אפריקה — דבר שלא היה עולה על דעתם של רוב
העסקנים היהודיים בעולם, היוצאים חוצץ נגד כל אפלייה ודיכוי
בעולם חוץ מאשר בישראל( .כאותה בדיחה המספרת שבאפלה של
מיקלט לונדוני, בימי הבליץ, נשמעת צעקה של צעירה :״היי,
תוריד את היד ממני — לא אתה, אתה
ישבתי בחוג נעים בבית־הכנסת, הסברתי מה שהסברתי,
נשאלתי ברוח טובה שאלות ביקורתיות. דיברתי עברית, אחדים
הבינו, ואחד תירגם לאיטלקית.
היה נעים להיות בבית־הכנסת.

אגד ה חיה
הזכרתי את ז׳ן־קארלו פאייטה, המנהיג הקומוניסטי האיטלקי.
האיש הזה הוא אגדה חיה. הוא היה פעיל במחתרת בימי
מוסוליני, ונכלא כמה פעמים. הוא היה בין המנצחים על תקומת
המיפלגה הקומוניסטית האיטלקית, וגם על התהליך שהפך אותה
לכוח עצמאי, המורד במוסקווה. כיום תומכת מיפלגה זו
ב סולידריו ת בפולין ומגנה את הפלישה לאפגניסתאן.
בוועידה של המיפלגה הקומוניסטית הסובייטית לא ניתן לו
לנאום לפני המליאה, לתדהמת רבים מן הנוכחים. הוא הלך לאולם
צדדי, והשמיע שם את ריעות מיפלגתו. תמיר חשדתי בקומו ניסטים
האיטלקיים שהם מחלקים את נאמנותם בין מארכס
ומאקיאוולי.
הכרתי את פאייטה לפני יותר מעשר שנים, כאשר היה פעיל
באירגון ועידת בולוניה לשלום ישראלי־ערבי. כשפגשתיו עתק
מחדש, אחרי הפסקה כה ארוכה, הזכיר לי את פיקאסו. איני יודע
אם הוא קרוב יותר לגיל 70 או .80 מוחו חד כתער.
הוא סיפר לי על פגישה שהיתה לו לפני שנים עם מי שהיה אז
נשיא עיראק, אחמד חסן אל־בכר .״אנחנו ידידי הפלסטינים וידידי
אש״ף,״ פתח פאייטה את השיחה. אל־בכר שיסה אותו: זה היה
בתקופה שבה הקימה עיראק את כנופיית אבו־נידאל.
פאייטה ניסה לשכנע את העיראקי שיש לחתור לשלום, אך זה
דחה רעיון זה מכל וכל. צריכים להמשיך במאבק, אמר, ובסופו של
דבר יחזרו היהודים כלעומת שבאו.
״זה יכול לקחת כמה מאות שנים,״ העיר לו פאייטה.
״שיקח השיב אל־בכר בשלוות־נפש .״יש לנו זמן.״
״אם כן,״ הציע פאייטה באירוניה איטלקית ,״אולי תתחלפו
בינתיים עם הפלסטינים? תנו להם את עיראק, וקחו לכם את
פלסטיו״.
בפעם אחרת דיבר פאייטה עם הוארי בומדין, נשיא אלג׳יריה.
הלה תקף בזעם את המצרים, על שהסכימו להפסקת־אש עם צה״ל.

פאייטה העיר שאילמלא כן, היה צה״ל כובש את קאהיר.
״אז מה?״ שאל בומדין ,״אלג׳יר היתה כבושה על־ידי
הצרפתים במשך מאה שנים, ואנחנו השתחררנו. שיחזיקו הציונים
בקאהיר במשך מאה שנים ! ״
כל זה שיכנע את פאייטה שרק הפלסטינים עצמם מעוניינים
באמת בשלום, והוא תמה על הישראלים שאינם תופסים זאת
ואינם כורתים איתם ברית.

המ תזפפ ת הקטנה
אם אתה אוהב סופר מסויים, אל תקרא ספר שלו על ארץ
שאתה מכיר, או על עניין שאתה בקיא בו.
אני אוהב את ספריו של דייויד קורנוול, הידוע יותר בשם־העט
שלו: ג׳ון לה־קארה. מאז שהמרגל שלו חזר מן הכפור, קראתי
בנשימה עצורה את כל ספריו. סמיילי, הארכי־מרגל הבריטי
שאינו מסתדר עם אשתו השכבנית, קארלה, התככן הסובייטי
המיסתורי, וכל אנשי ״הקירקס״ העסיקו אותי במשך שעות טובות
וארוכות, ולרוב מאוחר בלילה, אחרי העבודה, כשהמוח היה זקוק
לתככים דימיוניים, כדי להירגע מן התככים של המציאות.
הופתעתי כאשר שמעתי שלה־קארה החליט לכתוב על
הבעיות שלנו — מילחמת־הסתרים בין המוסד הישראלי
ואירגוני־הפידאיון הפלסטיניים. קראתי ראיונות עם המחבר, שבו
הסביר שחש במחוייבות מוסרית כלפי המאבק הצודק של
הפלסטינים וכמיהתם למולדת. מכיוון שעד כה הצטייר לה־קארה
כאיש ימני מובהק, מוותיקי הביון הבריטי ומאבירי המילחמה
הקרה, זה נשמע מעניין.
עכשיו קראתי את הספר, ששמו המתופפת הקטנה.
התאכזבתי עמוקות.
הרמה של לה־קארה כמחבר של מותחנים לא ירדה, חלילה. זהו
מותחן מעולה, ככל קודמיו. אבל התעלומה העיקרית של הספר
נוגעת לנפשו של המחבר עצמו.
מי שחשש שמא כתב לה־קארה ספר־תעמולה אנטי־ציוני, או
— חלילה — ספר פרו־אש״פי, יכול להירגע. הנשיא חיים הרצוג,
שכבר קרא את הספר ושיבח אותו, לא טעה. ביסודו של דבר, זהו
ספר־תעמולה ציוני טוב, המתחזה כספר אובייקטיבי, או אף
פרו־פלסטיני.
נדמה כאילו כתב לה־קארה את הספר בשני שלבים, תחילה
כתב מותחן כספריו הקודמים, אלא שהפעם תפסו הישראלים את
מקומם של הבריטים, והפלסטינים את מקומם של הסובייטים.
אנשי ״המוסד״ הם סופרמנים, כמו גיבוריו של ליאון יוריס
המבחיל באקסודוס. הם פנטסטיים — גיבורים אך צנועים,
נוקשים אך אנושיים. אין הם יכולים להרוג מישהו מבלי לבכות
לפני ואחרי, מפני שהם זוכרים את השואז?.
ואילו הפלסטינים הם קריקטורות. כולם משתייכים לאחד
משני סוגים: טרוריסטים או פליטים, או לשניהם גם יחד. איש
מהם אינו בן־אדם נורמלי.
אחר־כך, כך נדמה, רכש לה־קארה אידיאולוגיה חדשה, והוא
כפה אותה על המותחן הגמור. אמנם, הפלסטינים נשארים
טרוריסטים־פליטים ופליטים־טרוריסטים, אבל עכשיו אין הם
יורים רק כדורים, אלא גם סיסמות על העוול שעשו להם הציונים.
המחבר הוסיף גם כמה תיאורים משלו על הזוועות שמחוללים
מטוסים ישראליים במחנות דרום־לבנון.
אפשר להסביר את הספר גם בסתירה שבנישמת המחבר.
הסימפאטיה האינסטינקטיבית שלו היא עם הסופרמנים
המערביים — שהם הישראלים. בעומק נישמתו הוא שונא את
ה״נייטיבס״ של אתמול, בני אסיה הפראיים. כל זה במישור הרגש
— והרי שפתו של סופר היא קודם־כל שפת־הרגש. אחר־כך בא
המוח ואומר לו: אתה צריך
להיות צודק. גם הפלסטינים הם
בני־אדם. עשו להם עוול. נסה
להיות בסדר איתם. וכך הוסיף
המחבר לסיפרו קטעים הגיוניים,
הכתובים בלי כל רגש, והמח־זירים
לפלסטינים מידה של
אנושיות. אך אין הם הופכים
לבני־אדם. בסופו של דבר הם
נשארים חבורה של רוצחים
וטרוריסטים — עם של אבו־נידאלים.

כל התבשיל הזה שופך
לה־קארה, כמו רוטב מוכן
לה־ק׳ארה
מראש, את כל דיעותיו הקדומות
על השמאל החדש, ההיפים,
האינטלקטואלים, הבוהימה ומה עוד. כל אלה בזויים ונלעגים,ימין
אותם לאותו המין האנושי כמו
תת־אדם שקשה לשייך
האנשים־העליונים, שיצאו מספריו של ניצשה והתגייסו ל״מוסד״.
תנועת־השלום הישראלית מופיעה בספר בדמותו של פרופסור
ייקי זקן, נאיבי ומטופש, שהמוסד נאלץ להציל את חייו מידי
הטרוריסטים הנוראיים של אש״ף.
העלילה:שחקניתבריטית שמאלנית ומופרעת, מין
קאריקטורה של ואנסה רדגרייב, מגוייסת על־ידי ה״מוסד״ כדי
להסתנן לאירגון של אש״ף ולהכין מלכודת למנהיגם. תוך כדי כך
היא רואה את העוול שנעשה לפלסטינים, אך הדבר אינו מפריע
לה לעזור להרוג את מנהיגם. בסוף היא משתגעת, וזה פותר את
הבעייה.
הסיכום: אם לה־קארה מייצג את הידידים החדשים של
הפלסטינים, אין הם זקוקים לאויבים.

במדינה כרכרה הגילדה מבקשת להתרחב פעיל ליברלי. שמונה יו שב־

החדשה של ונו

חטסח

העולם אוהב

להגדיל את מיפפר הבדיד.
התחומים בהם נזקק הישראלי
לעזרתו של השמאי הם רבים ומגוונים.
כל הרוצה להעריך את ערך רכושו, את
שווי הקרקע שהוא רוצה לבנות עליה
או למכרה, את מצבו של מיפעל או
להגיש תשקיף כלכלי לבורסה — לא
יכול לצעוד ולו צעד אחד ללא
שיתוף־פעולה מלא מצד שמאי מוסמך.
בארץ בסך־הכל 140 שמאים,
מתוכם כ־ 40 אחרי גיל הפנסיה. הם ממשלתיים במישרדים עובדים וציבוריים או שהם בעלי מישרדים

פרקליט ציון

רנו ממשיכה לעשות חדשות מעגינות וטובות.
החדשה הזוכה לכותרות ומאמרים נרחבים בעתונות הרכב
הבינלאומית היא: רנו 11 זו המכונית שציפית לה.
רנו 11 עושה לך חשק לנהוג ולנהוג עד בלי די...
היא הגיעה...
גם אתה יכול להגיע אליה -ובקלות!
הפרנק הצרפתי דואג לכך. איך!
פשוט מאוד: ערכו של הפרנק הצרפתי ירד בצורה
משמעותית, לכן מחיר ״רנו או לה לה...
רנו - 11 מוצעת בשנו מנועים 1100 סמ״ק ו 1400-סמ״ק.
תיבת הילוכים בעלת 5,4הילוכים או אוטומט.

ראש מועצת השמאים, מגמה

מעוהקרסו ״ ת״א טל 627151 .י חיפה טל 721751 .
ירושלים טל 226491 .באר-שבע טל 36777 .חיפה טל 510296 .נתניה טל 23037 .

לימודים מסודרים
מתפתח,

פרטיים. ככל שהמשק
הדרישה להם היא רבה יותר.
בשוק החופשי עובדים בסך הכל 50
שמאים. נקל להבין תחת איזה לחץ הם
נמצאים.
שלדשד בכל שנד. באחרונה
מונה על־ידי שר־המישפטים. משה
ניסים, לתפקיד יושב־ראש מועצת
השמאים. הד״ר אברהם ציון (,)44 המרצה במיקצועו,
עורך־דין
באוניברסיטת תל־אביב בפקולטה
למישפטים על מישפט ציבורי. הוא
בעל תואר דוקטור מאוניברסיטה
בקמברידג׳ ועד לפני 12 שנה שימש
סגן־פרקליט־המדינה. לפני ארבע
.שנים הצטרף למיפלגה הליברלית.
ציון החליט להרחיב את מעגל
השמאים ולקבוע להם מקומות לימוד
מסודרים. עד עתה הם למדו במקומות
שונים מיקצועות שונים כמו חוקים
ופקודות, מדידות ומיפוי, תיכנון
ומינהל־עסקים. כלכלה ובנייה,
הטכניון העביר קורס אקסטרני,
ומועצת השמאים נהגה לבחון את
הלומדים.
דרך הלימוד והמיקום גרמה
לשיתוק הענף. ממוצע המסיימים בכל
שנה היה שלושה בלבד.
ציון פנה כבר לאוניברסיטת
תל־אביב בבקשה לפתוח חוג ללימודי
שמאות לתואר אקדמי ראשון .״אני
רוצה להפוך את המיקצוע לבעל
מישקל החופף לחשיבותו,״ אמר. לא
ברור אם החוג ייפתח בתל־אביב, בגלל
בעיות תקציביות, אך ציון, שכבר פנה
לגורמים שונים כמו המועצה להשכלה
גבוהה וח״כים מוועדת־הכספים של
הכנסת, אינו מודאג. הוא מוכן שחוג
יפתח גם באוניברסיטה אחרת בארץ
ובלבד שייפתח.

העולם הזה 2386

נחלת
בנימין

בזאת

פדג נן גי

!לצב

יקיר לי
4 £ב מישהו חושב שההכרזות היוצאות
מ ממישרד־האוצר ומבנק־ישראל מקורן
באיזו חולשה של רגע, פליטת פה, או סתם
קישקוש בקומקום, הרי שהוא טועה. זה בכלל
לא המצב. במישרד־האוצר ובבנק־ישראל
מתנהלים דיונים קדחתניים אך יסודיים, כמו זה
שהתנהל אחרי שנודע על עלייתו המסחררת
של המדד האחרון.

^ ש בוע שעבר, בדיוק בעמור הזה, כתבתי
^ בתור בדיחה — סאטירה פוליטית, יעני —
קטע על נאום של אחד שנוסע עם אשתו צצק׳ה
והילדים לבקר את ביתו שבהתנחלות־חופים, ליד
רמאללה. הפואנטה של הסיפור היתה, שהוא נוסע
כל הזמן בכבישים־עוקפים, שתפקידם לעקוף
ערים ערביות וכפרים ערביים; ובכלל, לראות מה
שפחות ערבים בשביל איכות־החיים שלו, של
צצק׳ה ושל הילדים.
בדיחה? מה בריחה!
לא עברו יומיים מאז כתבתי מה שכתבתי,
והנה מגיע אלי מי אם לא אדם קלר הבלתי־נמנע
— האיש שקורא כל דבר ואחר־כן־ כותב אותו
בקיצור על הקירות — ומביא לי פרוספקט
מעניין מאוד, שהוציאה ״המועצה האזורית מטה
בנימין״.
השורות הראשונות בפרוספקט אומרות כר:
מרשים לעצמם להשתולל בצורה כזאת! כל
מיספר פה במדינה הזאת חושב לעצמו שהוא איזה
מיספר חזק, לוקח לעצמו בלי לשאול תוספת־יוקר,
קרן־השתלמות, קרן־פנסיה...
משה מנדלבאום: וספרות מקצועית!
עזרא סדן: בדיוק! וככה אנחנו מגיעים
למיספר כמו !13.6^ 0
יורם ארידור: אני רוצה להזכיר לכם
רבותיי — השאלה היא, מה עושים?
יקיר פלסנר: ועזרא צורק! צריך להוריד
למיספרים האלה את הראש! מה הם חושבים
לעצמם? זאת הפקרות כאן?
משה מנדלבאום: לא צריך להיתפס

בלשו: תוספת היוקר
תיא מנשיו רצה],

יועץ שר האוצר אומר :״תוספת היוקר מגינה
טוטאלית על העובד וגורמת לאינפלציה הגבוהה״
״הסוציאליזם הוא אבי כל חטא״
״עם ההסתדרות צריך ללכת ב,להוריד י ד ״
ידיעות אחרונות 17.5.1983

להלן פרוטוקול הדיון:
השר יורם ארידור: רבותי! מה שקרה ידוע
לכולנו ואין טעם לחזור על כף. השאלה היא, מה
עושים? הבה ניגש לעניין בקור־רוח ובשיקול־רעת,
אבל גם תוך הדר מסויים.
מנכ״ל עזרא סגן: לפי דעתי, יש כאן
מיקרה ברור של עיצומים פרועים!
מישנה יקיר פלסנר: אם אתה מדבר על
הרופאים...
עזרא סדן: אני לא מדבר על הרופאים!
נגיד משה מנדלבאום: אם אתה מדבר על
המורים...
עזרא סדן: לא עליהם אני מדבר!
יורם ארידור: אם אתה מדבר על החזאים...
עזרא סדן: לא, לא, ושוב לא! זה המיספרים
שנוקטים כלפינו עיצומים פרועים! איר הם

להגזמות, יק־ר. אני לא חושב שעריפת ראשים
תתקבל בהבנה במדינתנו הדמוקרטית. לערבים
עוד לא עורפים פה את הראש, אז למיספרים? זה
גם לא תמיד עוזר. מה שאני מציע הוא צעד פחות
דראסטי, כמו הזזת הפסיק, למשל, כמו שעשינו
פעם ללירה. ככה יהיה לנו מדד של 1.36 וזה
משנה את כל התמונה!
יורם ארידור: אז על הצעד הזה אנחנו
מסכמים, אני מבין. הזזת הפסיק. עזרא, אבקש
שתעביר הוראות מתאימות לכל האגפים, וצריך
להכין גם הצעת־חוק מתאימה בכנסת. אבל
נמשיך הלאה, רבותיי. אני מציע שנחשוב על
צעדים נוספים, כי מדובר בתוכנית, ותוכנית
צריכה לכלול כמה סעיפים.
יקיר פלסנר: כל הכבוד לך, יורם! אתה
תלמיד מבריק! איזו תפיסה! איזו הבנה! איזו
גאוניות! אתה ממש גאון! נפלא! חכם מאוד!

..אנו שמחים על התעניינותכם בישובינו,
ועל האפשרות שתבואו ותקחו חלק בבניינה
ובחידושה של נחלת שבט־בנימין. אנו מזמינים
אתכם לבוא ולהתרשם י שירות וממראה
העיניים, מהאוכלוסיה, מהבניין ומהיצירה.״
אבל העיקר זה לא חיך וש נחלת שבט״בנימין,
אלא דבר אחר לגמרי, והיא המפה המצורפת של
נחלת שבט־בנימין באותו פרוספקט. במפה הזאת,
המתארת בקווים כלליים את האיזור שמצפון
לירושלים, מסומנים הכבישים ונקודות הישוב.

כמובן שמי שישר חושב איך לתקוף את
׳המתנחלים, וכל זה, יאשים אותם בגזענות בגלל
שלא הכלילו במפה הסטרילית שלהם עיר קטנה
כמו רמאללה, או כמה וכמה כפרים שבהם עשרות
אלפי תושבים ערביים.
אבל לי יש חשד אחר לגמרי. לפי דעתי, לא
הוזכרו כל המקומות האלה, הבלתי־בנימנימיים,
כדי שלא להוריד את מחירי הדירות במעלה
מיכמש או בעטרת, על 17.1המישפחות שגרות
בהם.

נחלת־שבט בנימין
מחירי דירות

יום מיי חד במינו
כולם ידעו שזה יבוא יום אחד.
כבר עברו כמה חודשים מאז הושג ההסכם עם
לבנון, שהבטיח שלום, שלווה וגם שקט לנשים,
לזקנים וגם לטף, בהר, בביקעה וגם בעמק, על־פי
דיבריהם של השרים שולץ, שמיר, וגם פתאל,
שנאמרו בחאלדה, ביו־יורק וגם בנתניה.
עזרא סדן: עם כל הכבוד, פרופסור פלסנר,
זה לא נשמע לי בתור צעד כלכלי, מה שאמרת
עכשיו.
יורם ארידור: מישהו שאל אותך משהו,
עזרא? אני מבקש שלפחות בתוכנו נשמור על
תרבות הדיון, ואיש לא יתערב בדברי רעהו.
תמשיך, יקיר יקירי. תמשיך בבקשה.
יקיר פלסנר: ולעומתך, שאתה כליל
השלמות, הדור במיצוות ושוב אני אומר: גאון
ונדיב ואכזר, נצבים כוחות האופל: מארכס, אנגלס
וירוחם משל!
משה מנדלבאום: שלושתם ביחד? תרשה
לי, עם כל הכבוד...
יורם ארידור: כרגע אמרתי משהו על
תרבות הדיון, מוישלה! תן ליקיר להמשיך!
יקיר פלסנר: אני חוזר: קארל מארכס,
פרידריך אנגלס וירוחם משל! השילוש הטמא!
קומוניזם, סוציאליזם ותוספת־יוקר!
יורם ארידור: טוב, אז מה אתה מציע?
יקיר פלסנר: לחסל אותם! מייד!
עזרא סדן: בקשר לשני הראשונים, נראה לי
שיהיו קצת קשיים, אם אני לא טועה...
יקיר פלסנר: סתום את הפה או שנחסל גם
אותך! אם הם מתו כבר, זה לא אומר שהם חוסלו!
יש הבדל מהותי בין מוות ובין חיסול! אנחנו נחסל
אותם! נכסה אותם! נערוף את ראשם! את מארכס,
את אנגלס ואת משל! קבר־אחים נעשה להם! זאת
השפה היחידה שהם מבינים!
יורם ארידור: זה נראה לי דווקא. אז יש לנו
כבר שני סעיפים בתוכנית הכלכלית החדשה.
אלף — הזזת הפסיק. בית — חיסול היסודות
העויינים. הלאה, אבקש להמשיך.
יקיר פלסנר: מה זאת אומרת אתה מבקש
להמשיך? אני רוצה לראות שמישהו ינסה לעצור
אותי! הלאה, חברים! מה עם התעשיינים,
שתוקעים לנו מקלות בגלגלים?
עזרא סדן:אולי נסרס אותם? הצווחות שלהם
יישמעו הרבה פחות אמינות כשיהיה להם קול
דק־דקיק כזה, חי־חי״חי.
משה מנדלבאום: זאת אפשרות, בהחלט.
יקיר פלסנר: זה בתור שלב ראשון. אחר־כך
אפשר גם להוריד להם את הרגלים, ואולי אז הם
ילמדו לקח.
יורם ארידור: נו, אני רואה שמתגבשת כבר
תוכנית לא רעה, עם שלושה סעיפים עיקריים,
עם ראשית, אחרית וסוף.

ולמרות שכולם ידעו שזה יבוא יום אחד, היתה
התדהמה מוחלטת.
רמזזים ראשונים למה שהתרחש היו כבר
במהדורות־החדשות, בבוקר שלמחרת. היה משהו
בקולם של השדרים, משהו שבישר שהדברים
אינם כתמול־שילשום.
אך היו אלה עיתוני הצהריים דווקא, שנתנו
את הטון באותו יום. מעריב כתב :״מקורות
בירושלים מעריכים: לא סוף פסוק״ .ואילו
ידיעות אחרונות כתב פשוט :״מחר יהיה שינוי,
אולי כבר היום!״
אנשים הסתובבו ברחובות כהמומים. קשה היה
לקנות משקה תוסס בלי להחליף כמה מילים על
המאורע עם הקיוסקר. קשה היה לפתוח
שיחת־טלפון בנושא אחר. וכר, שוב השתלטה על
העם בישראל אותה רוח מופלאה המאפיינת
אותנו בעיתות מצוקה אמיתיות, כאשר העם כולו
מתלכד והופך מיקשה אחת, של אבטיחים
עסיסיים, שכמו צברינו החמודים, הם ירוקים
מבחוץ ואדומים מבפנים.
ראשון המגיבים היה, כמו במיקרים רבים,
חבר־הכנסת יהודה פרח. באותה תקופה התקדם
יפה בניין הבית השלישי, והתחיל כבר באודישן
לקביעת החזנים. פרח החליף כמה הלצות עם
הכתב המשועמם של הרדיו ואחר־כר העביר את
תגובתו .״מה שהתרחש״ ,נמסר ברדיו בשמו של
חבר־כהכנסת הליברלי ,״הוא תוצאה של
רוח־הנכאים שהשתלטה על העם בלי שום
הצדקה, פשוט בלי שום הצדקה״.
נו, ואז התחיל המבול הרגיל. חבר־הכנסת רוני
(״מיליוני״) מילוא אמר, שידו הארוכה של
סי־ איי־ אי היתה במעל. הח״כיהפרופסור יוסף
רום טען, כי תושבי הצפון צריכים להקים ״לובי״,
ומה שהתרחש אתמול הוא אות־אזהרה ברור. גם
ח״כים מהאופוזיציה הגיבו. חבר־הכנסת רענן
נעים אמר שאין חוכמות: אם זה לא קורה בחזית,
אז אין ספק שזה יקרה בעורף, וזה הרבה יותר
גרוע. ואילו חבר־הכנסת רב בן־מאיר, שאו־טו־טו
היה ראש העירייה של תל־אביב, הודיע כי הוא
כבר שלח שלושה תזכירים בעניין המחדל העגום
לראש־הממשלה, לשר־הביטחון ולרמטכ״ל.
לבסוף נאלץ גם שר־הביטחון להגיב. מה, היתה לו
ברירה? והוא אמר דווקא דבר נכון, שמיום אחר
אי־אפשר ללמוד דבר, והוא בטוח שתוך
שבוע־שבועיים נשכח את האירוע הזה.
עכשיו, דרך־אגב, כשאני קורא כל מה
שכתבתי עד הנה, אני שמתי לב שבכלל לא
ציינתי מה היה כל־כך מיוחד, לעזאזל, באותו יום,
,17.2.84 שהפעים כל־כך את עם ישראל.
נו, אז זה פשוט. זה היה היום הראשון מזה שנה
וחצי. שבו שום חייל של צה״ל לא נהרג. ושום
חייל צה״ל גם לא נפצע אפילו מפעילות חבלנית
עויינת בלבנון.

סי כו ר סיון

כז עי הרק:

* £ו 6קוו / 13^ 8ג
כשאתה קונה סיטרואן ויזה £־ז 6ק 511 אתה מקבל:
מבנה אירודינמי מתקדם, מושבים אורטופדיים מפוארים
בבד קטיפה מיוחד עם משענות נשכבות. שפע של מקום
למרפקים, לרגליים ולראש, נוחות נהדרת בנסיעה,
שטיחים מקיר לקיר לויין פיקוד אלקטרוני בקצות
אצבעותיך 4 .מתלים טלסקופיים נפרדים, מוטות
קדמיים ואחוריים לאיזון המתלים, מתאם
בלימה אחורי בעזרת תת לחץ, מד בקרה
לחיסכון בדלק (אקונומטר) .כיוון
אורות קדמיים ממושב הנהג.
ניתן להצמיד
מחיר המכונית
ליום ההזמנה.
פרטים בסוכנויו ת

סיטרואן.

שעון זמן קוורץ, פנסי קוורץ יוד קדמיים, מפשיר
אדים לשמשה האחורית. נורות בקורת: לחץ שמן מנוע,
בלמים, מהבהבי חירום וטעינת מצבר. מצית סיגריות,
4דלתות +דלת אחורית לתא המטען (התא בנפח
674 דצ״ק עם מושב אחורי מקופל) ,כיסים בדלתות
הקדמיות, סגירת בטחון לילדים בדלתות האחוריות,
הגה בשיטת המסרק, מנוע חזק
1124 סמ״ק עם 50כ״ס
יותר מ־ 18ק״מ לליטר
במהירות קבועה של
90 קמ״ש( ,בתנאי
מבחן ביהח״ר)
זינוק מ־ס ל־100
קמ״ש ב־16.8
שניות.
ניתן גם להשיג
ויזה 01013
עם אותו המרכב
בנפח מנוע 652
סמ״ק.
בוא לנסות את
ויזה סופר £
ותגיע למסקנה
שאתה מקבל מכונית
השווה יותר ממחירה

המפיץ הבלעדי: דוד לובינסקי בע״מ. ת״ א:ר חו ב שונצינו ,16 טל .333214-9 :ירו שלי ם: ר חו ב הס 3טל.02-228488 .
סוכנויו ת: א ש קלון: אלנבי את בני א. התעשיה החדש, טל ,25757 .באר־שבע:א שנב הנגב, דרך חברון, טל.057-33210 ,77021 .
חדר ה: קל נע, שיווק רכב בע״מ, הרברט סמואל ,25 טל .31689 .חיפה: רכב הצפון בע״מ, שדי בן גוריון ,8טל.04-520461 .
כ פר־ סבא: פוספלד, איזור התעשיה, דרך השרון רמתיים, טל .052-20161 .נ תני ה: לוינ קופ ף הרמן, רח׳ שוהם 4טל.25307 .
תל־ אביב: ב ג. מוסכי, רח, אנילביץ ,52 טל .3313339 .סגרת: מישל וזוהיר סרוגיי, מרכז התעשיה החדש טל.56860 .

ך 86ו א£סחדו\ 0

מהי גבו־י אלי שחקנית התיאטרון מסבות ער וגעי שנר של
שחקנית, ער מים שר נמעט שני, ער רדותה המונראה נתר־אניב הקטנה
ער יסור! שלאדםה בו חו ב מי שחקכ מי קצו ע ו על בג רו ת ה המאו חרת
הלכתי גגקום וגשם
לחפש ענווה
עד שהסוליוח שלי
השחנש נמו שליות
של זונת־דתוב

עזבתי אח התיאטרון,
חנית לעשות הסבה
מיקצועית, לפתוח מיסעוה.
בסוף עבדתי בתור מלצרית
אצל בני אמוווסק׳

נמה שהציבו ר דגל״ם
ב,.קאמרי־ ,מה שיוסי ידיו
עשה ל -זה ודף אותי
המון זמן, איו שהם
לא וצו אות׳ בתיאטרון

הוו״ באו גאושווינצ״ם,
היא אושוויץ שהיתה קוו״ה
בפי יהוויה אושפיצין -
שיבוש של המילה הארמית
אושפיזין, שפירושה אורחים

השמועה שאז׳ קצת ונוקה
עשתה לה נננ״ם.
אני חשבתי
שאני נורמלית,
ושבל האחדים דפוקים

בגיל ארבעים נסעתי
לארצות־הברית.נסעתי ממקום
למקום עם שקיעתה, ת״ח׳
עם היפיס והלנת׳ לשמוע
קונצרטים של ווקינוול

דאייוה שר!! י שי

״ד* סוב ודות
חסד לבדו!י
^ י א טילפנד! והזמינה אותי לחזות
( 1בהקרנה של בנה, ישי גבריאלי, שזכה
בפרט על טירטו ״אוטיסט״ .אני מנירה
אותה לפחות עשר שנים, והיא מעולם לא
הזמינה אותי להקרנה של סרט שלה או
לפרמיירה של הצגה שלה. בכלל, מעולם לא
ביקשה ממני שאכתוב עליה מילה בעיתון,
מעולם לא ניצלה את קשריה איתי או עם

עיתונאים אחרים לקדום הקריירה המיק־צועית
שלה וזה נדיר, נדיר מאוד.
אחר״כן ישבתי לצידה באולם־ההקרנה.
היא לא ראתה אותי, היא לא ראתה אף
אחד -היא היתה כל״כן מרוכזת בסרט של
בנה, שהוקרן על המסך. ראיתי אותה
כוססת ציפורניים, מתרגשת, גאה.
ואז ידעתי, שהגיע הזמן לראיין את מרים

גבריאלי. כי מרים גבריאלי, שחקנית
תיאטרון וקולנוע, היא חתיכת״חיים. את
יכולה לראות את זה באופן שבו היא נראית,
בעיניה הכחולות המרצדות כעיני ילדה
צעירה, בגופה הדשן, השופע. את יכולה
לשמוע את זה באופן שבו היא מדברת,
בדברים שהיא אומרת.
יש לה מה להגיד. אני זוכרת שפעם,

כנערה צעירה, ביליתי על שפת־הים בתל־אביב.
מרים גבריאלי ובעלה דאז, אוריאל,
ושלושת ילדיהם אימצו אותי ליום אחד.
ביליתי עם המישפחה, אז לא ידעתי שהיא
שחקנית. אחר־כך ראיתי אותה באיזו
הצגה. היא שיחקה נערה צעירה, ואני הייתי
מבולבלת: זכרתי שיש לה שלושה ילדים
ולא הבנתי אי ן הילדה על הבימה היא

לא טוב היות האד לבדו!״
(המשך מעמוד 135
במציאות אמא.
היא התחילה את הקריירה שלה בגיל
מאוחר יחסית - 26 -והיא אז אם לשלושה
ילדים. היא עשתה סטאז׳ בשולי התיאט רונים
והגיעה אל התיאטרון הממוסד
מוכנה.
התיאטרון לא קלט אותה. מרים גבריאלי
היא טיפוס אלטי-ממטדי מובהק. בגיל 40
ארזה את המיזוודות ויצאה למטע מחוף־
אל״חוף בארצות״הברית, בילתה לילות
רבים בשקי־שינה, בקונצרטים של רוק.
אחר־כן חזרה לתל־אביב.
אני זוכרת אותה בבר של שמוליק קראוט,
מרכזת סביבה חבורה של צעירים השותים
בצמא את סיפורי הרפתקותיה המופלאים.
יכולת הסיפור שלה היא נדירה. באתי
לכתוב ראיון עם שחקנית, מצאתי את עצמי
משחזרת זיכרונות של ילדה קטנה בתקופה
שלפני קום המדינה, ברחוב מלצ׳ט בתל־אביב.
הסיפורים שלה מרתקים. בפעמים

• ילדותך היא מוטיב חזק מאוד
בחייה חזק מהרגיל. מדו ע?
אני מרגישה שנולדתי על איזו פרשת־דרכים
מיוחדת במינה. לא רק אני, כל בני גילי,
אני מנסה לכתוב את הדברים, כי אני מרגישה
ששמעתי וראיתי דברים.

• מה את כו תב ת?
היה חורף ארוך וקר, וחשבתי שאם לא אוציא
מתוכי את הדברים — אשתגע. התחלתי לכתוב
מההתחלה־התחלה. ופיתאום, כל ילדותי עלתה
לפני. אני זוכרת פירטי־פיטים הנה, אקרא לך:
״אני, מרים, נולדתי ב־ 26 בינואר ,1935כ״ב
בשבט התרצ״ה, לחופיו שטופי־השמש של
הים־התיכון, בעיר העברית הראשונה תל־אביב,
בבית־החולים עין גדי, להורי, אליעזר וצילה
גליצמן.
״נקראתי מרים, לזכר סבתי עליה־השלום
מרים שיינברג, אשר נפטרה שנה אחת קודם,
בי״א בתמוז התרצ״ס, בעירה אושווינצ׳ים, שבה
גרו סבותיי ובה נולדו הוריי. אושווינצ׳ים, עירה
יהודית קטנה ונדחת בגליציה, באיזור הקודר של

אחת השכנות שלנו ברחוב מלצ׳ט.
הזיכרונות שלי מרחיקי־לכת. אני זוכרת
דברים מהשנים הראשונות של חיי. זה ממלא
אותי. אני מספרת המון־המון אנקדוטות וסיפורים
על ימי ילדותי הרחוקים, על הערביות שבאו
בערב־הפסח לצעוק ״לחמא, לחמא!״ ואיך
שהגיעו פיתאום שכנים יקים לשכונה הדתית
שלנו — הר ופראו רוברט קראו להם. זה היה

כל חח״ם שלי אני ששה
דברים שאני חושבת
שהם ינים, וחשנת
עליהם ובטוח וצעקות

• תארי לי את הבית שלך.
מאורע בחיי השכונה. קודם כל הם הגיעו עם כלב
ענק, וכלבים לא כל־כך נראו בשכונה שלנו,
שהיתה מלאה בשטיבעאלך ובבתי־כנסת. הם גם
הכניסו אל השכונה הדתית מונח שלא היכרנו:
״שלאף שטונדה״ — מנוחת הצהריים.
הם הגיעו עם מושגים שלא היכרנו. את יודעת
מה זה שפיתאום אסור היה לעשות רעש בין 2
ל־ ?4אסור היה לשחק ברחוב!
הם שיבשו לנו את השבת. מה זה היה שבת

מרים גבריאלי עם ניסן י תיר ב״גן הדובדבנים״
״פפו שם עלי סטיגמה־שבהן
נפגשתי איתה הפצרתי בה לכתוב
ספר.
יכולת הסיפור שלה היא מופלאה, והיא
נחנה בכישרון כתיבה סוחף. יש לה יכולת
פלסטית לצייר לנגד עינייד את הדמות.
באתי לכתוב על שחקנית שידעה רגעים
של שפל ושל גאות, שחקנית שירדה מאיגרא
רמא לבירא עמיקתא ולהיפן, ומצאתי עצמי
יושבת מול ילדת־שואה שלא חוותה את
השואה על בשרה, אבל השואה שהתרחשה
בעיירת אבותיה, אושוויץ, משפיעה עליה
באופן חזק מאוד עד היום הזה, למרות
שהיא נולדה בתל-אביב והוריה הצליחו
להימלט ממוראות שואת אירופה.
היא חיה בצל זיכרון־הגרדומים וריחות־המוות
שבויים בדימיונה, אצורים בתוכה
מסיפורים ששמעה בילדותה. דומה שמרים
גבריאלי בת ה״ 48 היא תוצר אופייני של
ילידי ארץ־ישראל, שגדלו כשחרב השואה
מיטלטלת מעל ילדותם, חרב שחרטה
חתכים עמוקים בנפשותיהם והשפיעה על
מעשיהם, במודע או שלא במודע.
באתי לראיין שחקנית שהגיעה כמעט
למצב שבו לא היה לה מה לאכול, למרות
שמאחוריה תפקידים ענקיים והיא אם
לשלושה בנים בוגרים. אן מצאתי את עצמי
משחקת ביחד איתה ילדות מרתקת.
הקשבתי למה שאמרה לי על אריטטו
ואפלטון, רשמתי את ציטוטיה מתוך
הרמב׳ם והאזנתי ביחד איתה לקונצרטים
של בראהמט.
יש באשה הזו מיטען אדיר של ידע
ואינטלקט.
מרים גבריאלי עברה חורף קשה. היא לא
אשה קלה, היא לא לוקחת דברים בקלות.
כעת הגיע הקיץ והיא משחקת ב״תיאטרון
חיפה״ במחזה ״נעורי אדם״.
הגיע הזמן, אני חושבת, ששחקנית מסוגה
תמצא לה בית ותחדל להתרוצץ בין
התיאטרונים ולחפש עבודה. הגיע הזמן
שמרים גבריאלי תנוח על זרי-הדפנה.

שלזיה־עילית — איבר שלזיה — המתקרית
בפיה יהודיה אושפיצין; שיבוש של המילה
הארמית אושפיזין, דהיינו אורחים, המתקרית בפי
הפולנים אושווינצ׳ים ובפי הגרמנים אאושוויץ.
״אח, ילדותי המיוסרת לחופיו שטופי״השמש
של היום התיכון.״
נורא חשוב לי שתכתבי את זה. את מבינה מה
סיפרתי לך כעת, בכמה מישפטים? אושוויץ,
השם הנורא המעורר חלחלה, היתה בפי יהודיה
אושפיזין — מקום לאורחים. בימי ילדותי
הרחוקים השם הזה היה געגוע. אבי התגעגע
לאוושווינצים. הוא סיפר לי, שהוא למד לשחות
בנחל, הוא סיפר לי על היערות מסביב, ואני כל
הזמן חלמתי על המקום הנפלא הזה.
לאט־לאט הפך המקום הזה למשהו נורא.
אושפיזין הפכה לאושוויץ — מקום המעורר
חלחלה, רעדה. וכל זה בכמה שנים של ילדותי.
את מבינה את זה?

אני זוכות את העוצו הגדול,
את הכלניות שהתמקמו
נמלציט ושהסנודט הלאומי
של הילדים היה לקבור את
הכביש בלי שהכלניות
יתנסו אותם
• מה דחף אותך לכתוב?
יש לי זיכרון מופלא, כנראה. כשאני מדברת
עם ילדים שגדלו בשכונת מלצ׳ט על השכנים
מלמטה, על הרב הלפרין שצעק על הילדות, הם
משתגעים. הם לא יודעים איך אני זוכרת.
כששיחקתי בחפץ, אחותי אמרה לי :״מרים,
עשית את גברת מושקט!״ גברת מושקט היתה

הרב הלפרין היה יושב בקיץ עם גופיה ועל זה
ארבה כנפעס, והיה לומד גמרא, כשהרגליים שלו
בתוך גיגית עם מים. הוא היה עושה את עצמו
לומד תורה, כשבעצם הוא אורב לילדים. ברגע
שהיה תופס איזה ילד יורד במדרגות, היה קם
ומכסח אותו.
והיתה רעבעצן שגרה למטה, וכל הילדות ש לי
חשבתי איך לרדת למטה מבלי שהיא תתפוס
אותי ותשלח אותי למכולת. וכל פעם שהייתי
הולכת בשבילה למכולת היתה מושכת אותי ביד
גרומה לפרוזדור מלא ספרים עם ריח של עובש
של זקנים, היתה מוציאה קופסת־פח עם סוכריות
דביקות והיתה דוחפת לי לפה. זה היה סיוט
אמיתי!
קומה מעלינו גר אברהם יסקי ולידנו מישפחת
דובגוב.
והיה שבט צופי־קהילה, למרות שהוריי שלחו
אותי כשהייתי בת 10 לתנועת״הנוער של הפועל־המזרחי.
גדלתי
בבית מיוחד, למרות שאז לא ידעתי
שהוא מיוחד. אבי אירגן קבוצה של חלוצים
ב־ ,1921 שעלתה ארצה, ואמא שלי הצליחה
לברוח בפעם השלישית ולעלות ארצה. היא
נכשלה פעמיים, כי הוריה תפסו אותה. ואז, ביום
שבת אחד, כשכל המישפחה היתה בבית־הכנסת,
ברחה להם.
בדרך היא מכרה תכשיטים והצטרפה לקבוצת
גדוד־העבודה שסללה את כביש עפולה־נצרת,
ואחר־כך עבדה בנהלל ובחדרה בייבוש ביצות.
הוריי היו בטריפ של אידיאליזם טיבעוני. הם
היו טולסטויאניים — לא לבשו מוצרי־עור, לא
אכלו ביצים, לא שתו חלב. אמי חלתה בקדחת,
ושימעה יצא למרחוק. באושווינצ׳ים כינו אותה
צילה־מיט־דה־שטיינרס — ״צילה אם האבנים״
— מכיוון שעבדה בסיקול אבנים.
ב״ 1931 חזרה לפולניה במצב גופני רע מאוד. י
הוריה היו זקנים והיא נסעה לאחיה, משה
שיינברג, באמסטרדאם, שהיה יהודי עשיר מאוד.
אבי בא אליה, וב־ 1934 אמר לה :״את חוזרת
איתי לארץ־ישראל. אין מקום באירופה
ליהודים.״
אמי היתה בהריון איתי. מישפחת דודי נשארה
באמסטרדאם. כולם נספו בשואה.
אמי אהבה לספר, איך יום אחד נסעה עם דו די
העשיר לאקספו בבריסל, ושם המישפחה
התעכבה בביתן של הארכיטקטורה וחידושי־האופנה.
היא נעלמה להם והם מצאו אותה עומדת
מול מכונה ענקית המייצרת חצץ, מחשבת כמה
עבודה משקיע חבר בגדוד־העבודה כדי להגיע
לאותה התוצרת שמפיקה המכונה בשעה.
אני נולדתי ב־ 1935 בתל־אביב, אחרי שעבר
על הורי• מהפך: הם עזבו את החלוציות, חזרו

מרים גבריאלי ב״מעגל הגיר
״נמאס להיות שחקנית׳׳
ברחוב מלצ׳ט? תפילת־שחרית ומוסף, ואחר כך
הולכים למאפייה של פרצ׳יק, להוציא את
הטשולענט. אוכלים, אחר־כך הולכים לשלה
שידעם — שלוש סעודות בבית־הכנסת. זו היתה
השבת.
והים — מי היה הולך לים בשבת? בשבת זה
היה ברור לגמרי: הים היה סגור. באמצע השבוע
אמא שלי היתה לוקחת אותנו באדיקות מרובה
לים, דרר בוגרשוב. אבל בשבת? מי ידע שיש ים
בשבת? והנה הגיעו הר ופראו רוברט, וביום שבת,
לא פחות ולא יותר, מגיעים אליהם חברים עם
מכונית, והר ופראו רוברט עם שורטס הולכים
לים. בשבילי זה היה כאילו שהעולם התהפך.
אנחנו ממש התייחסנו אליהם כמו אל יצורים
מעולם אחר, שפלשו לעולמנו.
עד שיום אחד הילדים גילו שהמיקצוע של הר
רוברט זה לא פחות ולא יותר יבוא של קנדונים,
ומאותו יום לא עשינו לו חשבון יותר.
אני גם זוכרת את הרב הלפרין מלמטה, איך
היה מגרש את הילדים שירדו לחצר שלו. הם גרו
במרתף. היתה לו בת אחת גיבנת ובת אחת
שהתחתנה טוב ועברה לגור למעלה, באחד־העם,
עם העשירים, ובן מרדכי, שלמד בישיבה ובכוחות
עצמו גמר את בחינות־הבגרות. ואני זוכרת את
אמא שלו צועקת אחריו ״וילדע חייע!״

עם שייקה לוי׳ ויעל שרז
״שחקנית מתחילה־לעיר.
אבי קיבל סוכנות של לודזייה, והם חזרו
אל.הדת.
אני נולדתי להורים בורגנים־דתיים. אבי היה
פעיל במזרחי, וגרנו בשכונה דתית, שאורח־החיים
בה היה מסורתי. אבל הוריי דיברו רק
עברית. אני לא יודעת אידיש. אמי דיברה עברית
מעולה, וזה היה וטיבעי שאלינו הביתה יבואו
יוסף מכפר־ויתקין ושושנה מחדרה, וגם ייכנסו
הרבנים והגבאי של בית־הכנסת וסוחרים — זו
היתה מן קומבינציה מיוחדת במינה. לכן אני

מרגישה שנולדתי על איזו פרשת־דרכים ש ל
הישוב.
מספרים על אבא שלי, שכשהוא הגיע ארצה
הוא לקח את החבר׳ה שלו להר־תבור, על פיסגת
ההר קרא לפניהם את שירת דבורה.

• היית בתנועת נוער ד תי ת?
בנוער־המזרחי, שהיתה מקבילה לבני־עקיבא,
יצא לי איזה מין מזל משוגע, שזו היתה
תנועה שהערכים שלה היו לא רק ציוניים־
לאומיים־מסורתים, אלא גם אינטלקטואליים.
בגיל 12 למדנו עגנון וקפקא. היו מדריכים
שהעבירו לנו פעולות על מיטב הספרות
המודרנית, שלא נלמדה בבית־הספר.
חלק מהפעולה היה לשמוע ביחד את בריקנר
ומאהלר. באוהל שם היתה מופיעה התיזמורת
הפילהארמונית, ובחצר היו מתאספים מכל
קונצרט מאה־מאתיים איש, שלא היה להם כסף
לקנות כרטיס, כדי לשמוע את הקונצרט מבחוץ.
במשך הזמן היה מין מיפעל מנויים קטן.
הוותיקים היו מביאים כיסאות ויושבים ליד
הקירות של אוהל שם, והחדשים ישבו יותר
מאחור. היינו הולכים לשמוע את הקונצרטים,
וכר שמעתי מהחצר את ג׳ני טוראל שרה את על
מות ילדי ם של מאהלר.
בהדרן היו פותחים את דלתות־האולם ומרשים
לאנשים להיכנס פנימה. אני זוכרת איך אני,
כילדה, עומדת מול האף של יהודי מנוחין
מהופנטת.
והיה ליאונרד ברנשטיין, שהיה יפה כל־כך
שכל הבנות היו מאוהבות בו, וכשהוא היה מגיע
ארצה היינו בורחות מבית־הספר לאוהל שם
לראות אותו מנצח. כל הכיתה היתה מאוהבת בו
עד טרוף.
אני זוכרת איר ב־ 1948 המדריך שלנו אמר,
שיש מוסיקאי גאון שאסור להשמיע בארץ, והוא
כינס אותנו בחדרו ומאחורי סורג ובריח ותריסים
השמיע לנו את ט אנ הוייזר של ואגנר.

מרים גבריאלי עם בניה י שי ויו אב
״הייתי אמא יוצאת־דופן־
למילחמה על שכונת מיכ״ל, וזה היה סור כמוס,
והינה באה מישלחת ילדים ממיכ״ל, ששמעו על
התותח, והם הציעו לישראל להתאחד איתנו, עם
מלצ׳ט, ולצאת בכוחות משותפים נגד ברוכוב.
ישראל הסכים. אמרתי לו שעוברים עליו, אבל
הוא אמר שאני ילדה ושלא אתערב.
אחרי שבוע הגיע המישלחת ממיכ״ל ואמרה,
שיש מקום נורא טוב להעמיד את התותח בשכונה
שלהם, כי הוא ישר פוגע בברוכוב. לא עזר לי
באותו יום, הישראל הזה שוב השתכנע, ומיכ״ל
כיוונו את התותח נגד מלצ׳ט וכיסחו אותנו. היו

נשהתגושת׳ ,הירדים רקחו

את זה נורא קשה.
זו היתה מנה איומה בשבידם,
דמרות שהיו ירדים גדודם
ערמומיים הילדים מרחוב מיכ״ל, והישראל הזה
— כמה שהיה חכם לבנות תותח — היה אידיוט.

עבדו עליו•

• את זוכר ת את מילחמת העולם
השנייה?

מרים גבריאלי בגיל 3
״גדלתי לחופי הים־התיכון־
והתמריץ האינטלקטואלי: סמינריונים על
יהדות למדנו את הרב קוק ואת ספר השירה
המופלא שלו האור החסר, ואת הרמב״ם. וכדי
להביו את הרמב״ם צריך הרי להתמצא
בפילוסופיה אריסטוטלית ולהתמצא באפלטון, אז
היינו לומדים גם אריסטו, אפלטון והגאון מוילנה
— ומי לא?
אין לי מילים להודות, שהתמזל מזלי מבחינת
המיטען הרוחני, היהודי והציוני, שקיבלתי
בתנועת־הנוער.

• זו היתה תקופת המרי בבריטים.
מה את זוכר ת על כך?
אני זוכרת את העוצר הגדול -איר שהכלניות
התמקמו במלצ׳ט והספורט הלאומי של הילדים
היה לעבור את הרחוב בלי שהכלניות יתפסו.
אני זוכרת איר עמדתי בחלון וקיללתי את
הבריטים מבעד לחרכים. ואז אבא שלי אמר:
״מירח, אל תקללי את הבריטים, כי את לא יורעת
מיהם הפולנים:״ הוא אמר: על אף אדמה
באדמת־תבל לא היו בונים את אושוויץ, וזה לא
במיקרה שבנו אותה על אדמת־פולין״.
היינו משחקים במילחמה. היה לי שכן, ישראל
דובנוב, שעבר על תותח שהיה מעיף לבנים, על
הפרינציפ של רוגטקה, והוא היה מיועד

את היום שבו התחילה המילחמה. הישוב חי
אז בדחקות, שלוש מישפחות בדירה אחת, לא היו
צעצועים ומישחקים. היינו עושים בובות
מסמרטוטים. לי היה מישחק נורא יפה: היה לי
כיסא והייתי מוציאה מהמיטבח עדשים אדומים
וירוקים, וכל מיני קיטניות מכל הצבעים, והייתי
בונה בתים, עצים, ים — כמו שהיום ילדים
עושים בלגו.
אני זוכרת שיום אחד שיחקתי בעדשים
בפרוזדור, ואמא שלי באה, אספה את כל
הקיטניות ואמרה :״מירה, מהיום והלאה אין
מישחקים. פרצה מילחמה ויהיה מחסור באוכל.
צריך לשמור כל פרור ״.כר התחילה בשבילי
מילחמת העולם השנייה.

• מתי עזבת את הבית?
בגיל ,17 הלכתי ללמוד באוניברסיטה
היסטוריה ומדעי־המדינה, וזכיתי ללמוד אצל
אחרוני המאורות של דור ההומניסטים הגדולים
של המאה ה־ — 19 מרטין בובר, פרופסור קבנר
וצ׳ריקובר. הייתי צעירה מאוד וידעתי שאגי
עומדת לפני,מאורות. ידעתי שאני עדיין צעירה
ושאין לי את הכלים לקלוט מה שיש להם לתת
לי, אבל מה שקיבלתי — קיבלתי.

• לא נמשכת עד אז ל תיאטרון?
כן, תמיד שיחקתי. בבית־הספר הייתי מלכת־ההצגות,
ובתנועת־הנוער, יחד עם שימחה וישר אל,
היינו המצחיקנים של התנועה. אבל הייתי
חסרת־ביטחון והפחד שלי מהתמודדות על שדה
פתוח גרם לי לא ללכת לתיאטרון אלא לאוני ברסיטה,
כי שם אתה מוגן.

• מייד כשהתחלת ללמוד, התחתנת.
הייתי נוסעת הביתה ברכבת עם הבנדע של
הבנות מיבנה, שהיה אז איגוד הסטודנטים
הדתיים. היינו אז בנדע של בנות שגרה ביחד,

בבית־צעירות מזרחי. איד שאבנר שאקי חיזר
אחריי באותם ימים ...ויי, ויי, ויי! הייתי דווקא
יפה.
לא חשוב. אנחנו יושבות כך, הבנות הדתיות,
ונכנסו שני בחורים. אחר שערות מקורזלות —
קראנו לו ״השערות״ — ואחד שפתיים עבות —
קראנו לו ״שפתיים״.
התחיל ויכוח. אנחנו חבורה של דתיות מיבנה,
והם שני כנענים. בלוד שפתיים נסע לחיפה
ושערות המשיר איתנו.
שערות היה אפרים עברון, אח של בועז עברון,
ושפתיים היה אורי גבריאלי, שאחר־כך היה בעלי.
אחר־כך הוא חיזר אחריי, כדרך הימים ההם,
עם אלתרמן וכוכבים בחוץ. מפה לשם —
נישואין.

• עדיין היית ד תי ת?
כן, מאוד.

• ואיך זה הסתדר
ובעלך כנ עני?

— את דתית

זה הסתדר, לא עשינו מזה עניין. אני שמרתי
על כשרות ועל השבת, הוא חי את חייו. עובדה
שהסתדר. כשפיטר פתח את התיאטרון והחזרות
היו בשבת, הלכתי ברגל מהכרמל להדר. היתה
שם אסתר עופרים, שהיתה שחקנית משגעת. היא
היתה בת ,16 יפה כמו חלום — ג׳ינה
לולובריג׳ידה קטנה. אז היא התחילה להסתובב
עם אבי עופרים. והיתה רות סגל ויעל שרז ישי
ורולף ברין — כולם חובבים.

• מתי התגלגלת לתיאטרון המיק־צו

מצאו לו שחקנית, אז כאסיסטנטית הייתי צריכה
לקרוא את הרפליקות. בכוונה לא קראתי את זה
טוב, שלא יחשבו שאני רוצה להיכנס לתיאטרון
בדלת האחורית, שלא יחשבו שאני נדחפת.
יום אחד בטעות שיחקתי, ובורו, ששיחק את
התפקיד הראשי, הביט בי בתימהון. ואז, שבוע
לפני הפרמיירה, הילל נאמן שאל את פפו מי
ישחק את התפקיד, והוא בלי להביט לעברי בכלל
אמר :״היא״.
ככה קיבלתי את התפקיד הראשון בחיי. לא
מפני שהייתי טובה, אלה מפני שכמקרה ״היא״
היתה בסביבה.
אוריאל התחיל לעבוד עם דויד פרלוב.
אני הרווחתי בקושי מאה לירות. זו היתה
— להיות נשואה לאחת
תקופה איומה
המישפחות העשירות בחיפה ושלא יהיה מה
לאכול! אף פעם לא הלכתי בתקופה ההיא בדרך
הראשית, כי בעלי החנויות היו תופסים אותי
ותובעים את החובות. מנהל הבנק תמיד היה
מצליח לתפוס אותי. בתקופה ההיא היה נורא
קשה באופן כספי, כי אבא של אוריאל העניש לא
רק אותו, אלא את כולנו.
אני מבינה את זה. אוריאל היה בנו היחיד —
יש לו עוד ארבע אחיות — כל עולמו. והנה, הבן
שלו, במקום שימשיך את העסק המפואר שהוא
בנה למענו, מפנה לו עורף ורוצה ללכת לקולנוע.
זו היתה תקופה קשה. אחיותיו של אוריאל היו
נשים אמידות. היו אז גם הסבא והסבתא האמידים,
שגרו שני בתים מאתנו. אני ביחסים טובים עם
כולם. שאלתי לא מזמן את אחת האחיות, אמו של

כשקיבלתי את ״מוי מוי־ מישהו רץ להנהלה ואמו :״איו אתם
נותנים לה תפקיד ואשי ז היא לא שחקנית!־ אני מאוו נגיעה,
אבל אני נל הזמו דואגת שאנשים לא ידאו נמה אני נגיעה
קודם כל למרתי בבית רוט שילד כמה
פעמים בשבוע. ב־ 1961 נפתח התיאטרון העירוני,
וראיתי שאני מקדישה המון שעות לתיאטרון,
ושאין טעם שאהיה חובבת והגיע הזמן שאגיע
לביטוי מלא.
הייתי בת 26 עם שלושה ילדים בבית, ובעלי
מאוד דחף אותי לתיאטרון. באתי ליוסף מילוא,
פפו, ועשיתי בחינה — ואני בחיים שלי לא הייתי
טובה בבחינות.
זו היתה הבחינה הכי־גרועה שלי. הוא אמר,
ששחקנית לעולם לא אהיה. אז היכרתי את טופול
והתיידדנו. אמרתי לו שאני רוצה לשבת בחזרות,
לראות מה זה תיאטרון.

• הקביעה של פפו לא ריפתה את
י דיי ך?
פגעה בי — כן, אבל ריפתה את ידיי — לא.
אמרתי לעצמי: אז פפו אמר. אחרי הכל הוא
בן־אדם אחד.
בקיצור חיפשו אסיסטנטית לאילוף ה סורר ת
עבדתי כאסיסטנטית. הייתי כנראה אסיסטנטית
מעולה. היה שם איזה תפקיד קטנטן שעוד לא

ארנון מילצ׳ן: איר את חיית כמו מלכה, ואנחנו לא
היה לנו מה לאכול. איר הרשית לעצמך דבר כזה?
והיא, אשה נהדרת, אמרה לי בתדהמה מוחלטת:
״מרים, לא ידעתי!״
איש לא יכול היה להעלות אז בדעתו שכמעט
ואין לנו מה לאכול.

• מתי הפכת שחקנית מפורסמת
ו מוכר ת?
הרבה אחרי זה. אני עשיתי עבודת הכנה
יסודית מאוד. בגלל פפו, גם כשהחלפתי את
ז׳רמיין אוניקובסקי בהקרנפים, עדיין לא
האמינו שאני מסוגלת לשחק. פפו הוציא עליי
גזר־דין שאגי לא שחקנית, וכולם קיבלו את זה.
איזו תקופה זו היתה! עברנו לתל־אביב,
אוריאל היה כמעט בלי עבודה. הלכתי ל־הקאמרי
ראיתי את כל הצעירים של ה קאמרי
שהולכים בכסית ואומרים :״אני שחקן״ ,אבל
(המשך בעמוד )66

צבע ההזמנה לטקס החתונה לימד את האורחים מה דדגת חשיבותם
* מ שחצה רעלות בדרגה -בור לנסות בלונדון או בטוקיו

דלה 1ךיך | 1גלית פלטק(למעלה מימין) והחתן
! | 1 1111 11 / .רוני פורר (משמאל) ,כפי שצולמו
מחוץ לאולם שבו נערכה החופה. חתני״השימחה

סירבו לאפשר לצלמי העיתונות לצלם את טקט
החופה. החתן הכניס באופן אישי את המוזמנים
לאולם, כדי שהצלמים שהמתינו לא יספיקו לצלמם.

\ 11ך ן 111ך הדוגמנית חווה לוי ובעלה, המיל־
111111 1111 יונר גי פולופ, היו בין האורחים
האחרונים שבאו לחתונת הפלדה והיהלומים. חווה

לבשה שימלה שחורה קצרה, שחשפה את זוג רגליה
הארוכות. היא החזיקה בידה את ההזמנה ודקות
ארוכות חיפשה את פתח האולם שבו נערכה החתונה.

מרכבה וסוסים

עוגת־החתונה של רוני וגלית הוצבה
בכניסה לאולם־החופה. העוגה היתה
בנויה שמונה קומות ומעוטרת בסוסים וברווזים שהיו עשויים מרציפן.

הדלתות איימו להישבר, מדרגות
מלון דן בתל־אביב כמעט שכרעו תחת
העומס: אלף מוזמנים שבידיהם הזמנות
בצבעים שונים — זהב, כחול, כתום
וחום — צבאו על פתח המלון, כשהם
קיצרי־רוח.
\ ״אל דאגה, יש מקום לכולם״,
הרגיעו אותם מקבלי הפנים. מארגני
חתונת המילארדים דאגו לכל מראש.
לא היתה סתם ׳חתונת זו מיליארדרים. החתן הוא רוני פורר
( ,)35 בנו של תעשיין־פלדה מישראל.
ידו בעיסקות
אביו שלח את
בינלאומיות מעבר לים. הכלה היתה של גלית פלטק 23 בתו
סוחר־יהלומים, שגם הוא הרחיב את
עסקיו לחו״ל.
וכששני הצדדים הם גם עשירים
וגם חובקי עולם — המוזמנים הם
בהחלט לפי רמתם.
לחתונה הוזמנו נסיכים, רוזנים,
לורדים ויורשי עצר של ממלכות״
לשעבר, לצד האצילים הישראלים —
חברי־כנסת של השילטון הנוכחי,

יצחק מודעי ומנחם כבידור,

אלופים (מיל) כמו ישעיהו גבי ש
ואברהם טמיר, רופאים
מורים לוי והגינקולוג אלי כספי

כמו

בני־המישפחה מהם גדול

ודוגמניות. וכמובן: שחלק הקרובה,
חובשי־כיפות.
האורחים החשובים הגיעו כבר
יומיים לפני החתונה ושוכנו במלון,
שבו אף נערכה החתונה. בגלל החתונה
נאלצה הנהלת מלון דן לפנות חלק
מהאורחים האחרים למלון אכדיה
שבהרצליה.
המוזמנים התארחו בארץ על חשבון
בעלי־השימחה. המארחים הכינו את המכובדים הישראלים רשימת המוזמנים לפי ענפי־הכלכלה השונים.
בעזרת יועצים הם חיפשו בכל ענף את
השמות הנוצצים, ואלה הוזמנו לשם
למרות שחלקם לא הכירו כלל את
המישפחות.
החתונה החלה, למעשה, ערב לפני
כן. כל האורחים החשובים הוזמנו לבית
הורי הכלה, ברחוב שרת בתל־אביב,
כדי לחגוג את פתיחת האירועים. הם
יכלו לדעת מי חשוב יותר בעיני

המזמינים, על־פי צבע ההזמנות
שבידיהם: בעלי ההזמנות בצבע הזהב
היו המכובדים ביותר. הם הוזמנו לאכול
בגריל רום של המלון, כשאת שולחנם
קישטו מפות בצבע תואם — זהב
כמובן. בעלי ההזמנות בצבע חום היו
הכי פחות חשובים בעיני מישפחות
פלטק ופורר.
על אירגון והפקת החתונה ניצחה
ורדה דן, אשתו של העיתונאי אורי
דן, לשעבר יועצו לענייני־תיקשורת
של שר־הבטחון־לשעבר אריק שרון.
יחסיו של דן עם העיתונות היו תמיד
גרועים, ושיטות עבודתו אומצו על־ידי
אשתו, שעמדה מאחורי הזוג הטרי.
״אנחנו חברים ממש אישיים של רוני
וגלית. הם כמו אחים שלנו״ אמר דן,
שלא מנע מאשתו להתאכזר לנציגי
העיתונות.
והעיתונאים שהוזמנו הצלמים למקום לא הורשו להיכנס פנימה,
על־פי הוראת ורדה דן. לעומת זאת
נכנסה לחופה צלמת הירחון ווג
שהוזמנה על־ידי החתן במיוחד
מפאריס, כדי לתעד את הטקס.

1דךןך 1ך אורח מקליפורניה, ש ן
1.11/1סירב להזדהות ולהצ טלם,
מרים כוס לחיי בני-הזוג.

האחות:

אליאנה פורר, אחו ,תו
של החתן, הסכי מה
להצטלם לפני כניסתה לאולם.

111X11 #111 1#111111
את דני רוט, המגלם בסרט את
השניים למועדון בדרום העיר,

ךןךך | 1ז אחת האורחות, ישראלית שדיברה צר !
! 1111 /פתית ואנגלית, באה לחתונה בליוויית
אחותה, כדי שזו תעזור לה ב סידור שימלתה לפני
הכניסה לאולם. אמן של השתיים התרעמה, שהן
מתעכבות ליד המכונית זמן רב ולא נכנסות פנימה.
החופה התקיימה בלובי המלון עמוס
המוזמנים. ערך אותה הרב האשכנזי
הראשי של נתניה ישראל לאו,
המרבה לערוך חופות של ישראלים
נוצצים. בעור טקס־החופה נמשך,
מיהרו האורחים לחטוף חטיפים
ולהשקות את עצמם במשקאות,
שפיארו את השולחנות שהוצבו בשולי
הלובי.
אבל גולת הכותרת של הארוחה היה
המזון שלא הוגש למאכל. היו אלה
תרנגולי־הוהו וכבשים חיים, שהובאו
לאולם והוצבו בכלובים שהונחו לצר
הלפקי־המזון.
לא ברור באיזה צבע היו ההזמנות
שכיריהם. בעלי־החיים היו שקטים
ביותר. הם לגמו חלב שהוגש להם
ברליים, ואחר־כך הביטו משתאים
באורחים.
כל מי שמצטער על שלא נטל חלק
בהילולה במלון דן, יכול להרגע. הטקס
והארוחה יחזרו על עצמם עור פעמיים
— פעם בלונדון ופעם בטוקיו.

ן ך 11ך יוהנס לני ת תורן־אונד־
| 1/4טקסיס צועד במהירות
לעבר האולם שבו נערכה דחופה.

אפרון אטקין (משמאל) ,המגלם בסרט
צל אחר את דמותו של האח עמית, חונק
אחיו ההומו. אחרי הצגת־הבכורה באו
שם נערכה מסיבה לכל אנשי־הצוות.

ך ך 1 \ 1ך הדוגמנית תמי ברעמי
111
11 1111 1 1 ^ 111 באה לחתונה בשימלה
לבנה ארוכה ובעלת מחשוף נדיב. כהרגלה, היא משכה
את תשומת־ליבם של האורחים מיד בכניסתה
לאולם: היא באה ביחד עם הדוגמנית פינצי מור.

11 האופנאי יובל כספיו רוקד עם השחקנית יונה אליאן במסיבת
^ 1 1 1 1אנשי הסרט צל אחר. השניים נכחו בהקרנה, ויובל התרשם
מאיכות הסרט: הומו״סכסואל המגלה לבני״מישפחתו על נטייתו המינית.

עשה זאת בעצמך
11ן י 1¥ | 1| 11*171ק האלוף אברהם (״אברש׳ה״) טמיר בא מלון
1111 111 111 דן אחרי החופה, בלווית ידיד ה צעירה

ממוצא תימני. אחרי ששמו אותר ברשימה -הוא הורשה להיכנס פנימה.

1* 1ך ך פלוצר, שבא במיוחד ל־
1 11 #חתונה מלונדון, יצא
ללובי וחיפש בר משקאות צדדי.

ף 1ך ן דייווי ד ברוק, מאורחי
1 11 /הזוג הטרי, המתין לשי״
חת״טלפון ליד דלפק הקבלה.

קולנוע הוא עיסוק מישפחתי בבית
מישפחת אסולין. רוני, שביים את
צילומי צל אחר, סרט העוסק
בהומו־סכסואל המגלה לקרוביו את
נטיתו, אינו הראשון בין האחים שעוסק
בקולנוע. קדם לו אחיו הבוגר נד,
עורך־דין ופעיל במיפלגה הליברלית,
שלמד קולנוע במשך שנה ואחר־כך
ויתר על המצלמה לטובת סיפרי־המישפט.

הגיבור האמיתי של הסרט הקצר
היה דווקא המפיק שלו, שוקי
פרידמן, שותפו לדירה של הבדרן.
גולדברג.
(״ג׳ינג׳י״) שלמה פרידמן, סטודנט שנה א׳ לקולנוע
באוניברסיטת תל־אביב, דאג שהסרט

יגיע למסך כשכולו נעשה בהתנדבות:
מהצלם ועד לשחקנים.
נושא הסרט לא הפריע לעושיו
ולמוזמנים, שבאו להקרנה ולמסיבה
שנערכה אחר־כך. רוני אסולין רקד עם
חברתו רונית, המפיק רקד עם ידידה
אלמונית, והשחקנים דני רו ט
ואפרון אטקין רקדו עם צעיטת
שלא הזדהו.
המוסיקה במועדון פינגווין, שם
נערכה המסיבה. היתה רועשת ביותר.
היא אומנם לא הפריעה לבימאי צדי
צרפ תי להשתולל לבדו על בימת
הריקודים, אך מוזמנים אחרים נסו
מהמקום בבהלה, כדי שעור־התוף
שבאוזניהם לא ייפגע.

ך \ 1ך 1ך עובדת המחשבים אביבה רובינשטיין וידידה, דניאל
ב \ 1ב _ 1חוצן, יוצאים בריקוד טנגו סוער בפאב גורדון, שבו נערכה
מסיבת־אביב על ערימות חציר. השניים רקדו לצלילי האקורדיוניסט
קובי בר, שחקן תיאטרון שבערבים הפנויים שלו מופיע בפאב החדש.

מנ ש ה

הוא בא לראיון על אופניו,
מלווה על־ידי שני כלביו ולבו ש
במיכנסיים קצרים. על גו פו
מתחת לחולצה, הציצה כתובת

קעקע.

הוא אי ש של קצוות, פתוח,
חופשי וגלוי, ולא נרתע משום
שאלה מביכה.

על אמו:
היא היתה מלכת־הכלבים ואלופת
מיבחני־הצואה. אחרי הכלבים, זה היה
בעינייה העיקר. ואני זוכר שגם אחרי
נשואי אחותי הצעירה ממני ב־ 16 שנה
— עוד היתה חייבת לדווח לה
מניו־יורק על טיב יציאותיה. ביתנו
היה בית כלבים מטריארכלי.

עי אביו:
אבי האמיתי, שגר בגרמניה, היה
נוצרי, ושמי היה פטר גרגורי מרטין
היינריך היילברג. כיום אבי הוא בן 78
ונשאר המודל היחידי שאני צריך
ללכת בעיקבותיו. יש לי אחיות
צעירות מהבת שלי.

עו אניוהחווג:
תומרקין עם אביו הגרמני
מודל לחיקוי

אב סמרטוט, חסר־סמכות, עצבני
וצייתן, שככל שהזקין הלכה אהבתו
ונתמקדה בבתו. אותי מעולם לא הבין
אך גם לא הרים ידו עלי. כשם שנכנע
לגחמותיה של אשתו, כן קיבל עליו גם
את הקפריזות שלי, בפרט כשותף
לחדר. למעשה, מכיוון שלא הייתי
יוצא חלציו, הוא לא חב לי דבר.

על אחותו:
היתה תקופה שניסיתי להתקרב
אליה. כיום נדמה לי שעל אף שהיתה
נחמדה ואפילו פיקחית, היתה בה אותה
אטימות של האב, מלווה בתאוות־שררה
מרושעת, שירשה מאמה. בסופו
של דבר, נישאה לסמרטוט בן־דמותו
של האב, והיא נוהגת בו בדרך שאמה
נהגה בבעלה.

0עו אהבה:
אני לא חושב שזאת שירת־מלאכים.
יש כל מיני אהבות — האחת טובה
לראש, השנייה טובה לבטן, והשלישית ורק כימיה,
לזין. אהבה היא
בפרספקטיבה של עשר שנים אפשר
לבחון באמת את גודלה.

0עד מעות אונס:
זה בדיוק דוקטור סטרינג׳־לאב.

•עיהוהבוועס:
תומרקין עם כלביו וי ציר תו
החברים הכי טובים

היא היתה איזה הזדקקות הדדית.
באותה תקופה הייתי פרא־אדם ששתה
מאוד. היא היתה היחידה שהיתה מוכנה
להכניס אותי לביתה ולהתייחס אליי.

^ יייויייווזוויוי

הדה היא טיפוס זעיר־בורגני בעל
חלומות, שהיום זה נראה מצחיק. היא
רוצה להיות שילוב של מניה שוחט עם
וירג׳יניה וולף. ביום שזה יקרה, נוכל
לערבב את האש עם המים.
יש לה תפיסה טובה וחוש טוב
לספרות. היא נעזרה בי, ואני לא
נעזרתי בה.
אצלה יכולתי לקלל. היא אוהבת
טיפוסים ספרותיים. אצלה צריך להיות
רומיאו ליד יוליה היא גם מתה לשחק
את ליידי צ׳טרלי. היא חיה לפי מודלים
ספרותיים. היא ראתה בי גיבור בשניים
מספוריה. זה לא הפריע לה שיהיו לה
במקביל גיבורים אחרים מסיירת־מטכ״ל.
אני לא מדבר מתוך קינאה,
אבל זה המצב.
בינינו היו הרבה דיבורים ומעט
סכס. היא אדם חסר־אחריות, וחסרת
קנה־מידה איכותי. היא רגשנית: אם
באותו יום גאולה כהן החניפה לה, היא
היתה מעמידה אותה בדרגה אחת עם
לה־פסיונריה ובשלישייה המובילה של
המהפכה הצרפתית, מין גולדה של
השמאל הספרדי.
לאנשים שהיא לא סובלת פיסית,
היא יכולה להתייחס בצורה הנאלחת
ביותר. מין ביקורת של פינקסנות.
הייתי נהנה לשסות אותה בכל מיני
אנשי־מימסד. אצלי היא קיבלה
חיזוקים. באותם הימים היא היתה אשה
בעלת אומץ־לב אינטלקטואלי.
היא משגעת אותי בהתהדרות שלה,
שהיא נכדת הבילויים, בת־דודה רחוקה
של דוק מאירוביץ — איזה יוחסין!
בכלל, היא שחקנית שמחפשת חיזוקים
אצל החבר׳ה.

על ׳ענוב אגם:
אגם יכול לדבר על אגם 24 שעות.
אני לא אגם, באמנות יש תגרנים ויש
אמנים. אין לי סבלנות לדבר על אמנות
אני לא בנוי לזה.

ס עליוום אוידור:
מה שהיה חסר לו באינטרוויו
האחרון במוקד זה ליפסטיק על
השפתיים, כדי שיחשבו שהוא איזו
אמא פולניה.
הוא רק היה עוד צריך להגיש
מירשם להכנת געפילטע״פיש.

עלאבאאנן:
חללית בלתי־מיואשת.

עלאמויקה:
באמריקה אני אוהב את הסטייקים
והגלידה. חוץ מזה, כל אוכל באמריקה
שהוא יפה וגדול — כשאתה נוגע בו,
זה כמו לגעת בשדיים ממולאות
בסיליקון.
באמריקה כולם כל־כך פוחדים
מההרפס שהם ירדו מהתחת והפכו
לאנשי־מישפחה, כמו לפני 20־30
שנה. האמריקאים מוציאים את האוויר
בספה אצל הפסיכיאטר, שמלמד אותך

• על נידויים:
הבילוי שאני הכי אוהב זה קולנוע.
מוסיקה אני מעדיף בתקליטים.
השיעול בקונצרט והבעת הריעה
בהפסקה מקלקלים לי מאוד את
הקונצרטים. ניסיתי לנגן, אבל לדפוק
על חומר ועל מנענעים זה כנראה לא
הולך ביחד.

ער מנחם נגין:
אחד שיושב במרתף בפולניה
ומחכה לעלות לארץ. הוא האדם הכי
מנותק שראיתי, הוא לא יודע את צבע
השמיים. הוא 24 קרט גלות.

ער יום ו נווג:
אחיו התאום של אבי — הם נולדו
באותה העיר, אף פעם לא היו חולים.
האחד עשה מדת פוליטיקה, והשני
עשה זאת מאמנות הקולנוע. שניהם
נמצאים באגו־טריפ, לכן לא חושבים
על המוות.

על״ניחגיד־:
שם, על שפת־הים ליד מנשיה,
עומד סמל־הליכוד: חורבה ערבית
מלאה סילופים היסטוריים, מכוסה
בבונבוניירה מזכוכית.

עם אשתו וב תו
להתגרש בהתכתבות!

ער גרמניה:

עם חברתו נעמה
עד הציצי

את גרמניה אני יכול לסבול במנות

לקראת ום־הורדתו החמישים שובו גאל תומוקיו את ריבו באוזני ״העולם
ער ע צ מו, ער מי שנ ח תו ו מ כריו ו ער מנ היגי המדינ האיך עליך לפתח עור של פיל. מיסגרת
השאיפות: דולר ואלוהים. על כל שטר
כסף אמריקאי כתוב — 0 0 0א1
באלוהים אנו
ז־ 5ע 7 £
בוטחים.
לאמריקאי אין חברים, כי תמיד הוא
עובר ממכונית למכונית. ממיטה
למיטה ולבית יותר גדול. וההיסטוריה
שלהם זה דיסנילנד או אינדיאנים.

האינטימיות הכי גדולה זה הטלפון. גם
את ההורים הם אוהבים דרך הטלפון.
בעיני אמריקה זה הדיקטטורה
היחידה של המאה ה־ .20 זה תמיד
השילטון של הביג־ביזנס. כשאני אומר
שאני סוציאליסט, הם מתרחקים ממני.
זה ארץ שהחלש נרמס בה לגמרי.
מעולם לא ראיתי כל־כך הרבה אנשים
שמתרחקים מאדם שנופל ברחוב.

קטנות יותר מאשר את ישראל.
בישראל אני יכול יותר לקלל.

ע ר גירושין:
כשאתה לא מתגרש, אתה גם לא
מתחתן מחרש. זו חגורת־הצניעות הכי
טובה שלי. להתחתן מחדש זה כאילו
יש לך מכונית עם גיר רגיל, ואתה
רוצה להחליף בגיר אוטומטי.
מה שעברתי עד שהגעתי לחופה!
עכשיו, מי מסוגל לעשות את הדרך
חזרה? אם אפשר היה להתגרש
בהתכתבות, אולי הייתי עושה את זה.
זה כמו הסיפור של הכומר שהולך עם
הנדון למוות, והאיש רוטן :״איזה
שמיים אפורים, למה אף אחד לא אומר
לי שלום?״ ״בני״ ,אומר לי הכומר ״אתה
רק הולך לשם, ואילו אני צריך עוד
לעשות את כל הדרך בחזרה!״

מיותרות. מי צריך את הבילויים, או את
אבו־חצירא?

עו ניבים:
לפחות מכלבים אני יורע למה
לצפות. האנשים נותנים פרסים אחד
לשני, אם תהיה כך — תקבל כך.

אהבת כלב היא היחידה שאינה תלויה
בדבר. הצפיות מכלב תמיד מתמלאת,
הציפיות מאדם — לא.
טיפלתי פעם בכלב במשך שמונה
חודשים. הוא הגיע אלי במצב קשה
מאוד. בעליו התייחס אליו גרוע.
פיתאום חזר בעל הכלב ודרש אותו
בחזרה החלטנו להעמיד את הכלב

ער גאולה נהו:
זקוקה למקלחת וסבון.

ערהשנרה:
עפתי מבית״ספר אחד לשני. בקושי
יש לי השכלה של בית־ספר עממי. י ש
לי השכלה ים־תיכונית — הייתי יושב
על חוף־הים בבת־ים וקורא ספרים.
אני בסדר בגרמניה, אנגלית
ובצרפתית, ומסתדר ברוסית, הולנדית,
באיטלקית ובספרדית. משום־מה,
בערבית יש לי נסיגה. בצעירותי ידעתי
יותר.

< ער חרוח :
החרות שלי לא מוגבלת. אני מרשה
לעצמי להגידש לכל אחד בדיוק מה
שאני חושב. בשביל זה גם משלמים.

ער יהודים:

עם דוגמנית־פיסול(הלית קתמור)
לא אוהב קטינות!

לי לא היה איכפת להוולד איטלקי
או צרפתי. אין לי הרגשה של ייחוד
שנולדתי יהודי. אני, חושב שהעולם
יכול להתקיים בלי יהודים.
והעדות הם
לדעתי, הדתות

עם שמדליק קראום
פרטנר לשתיה

(המשך בעמוד )72

העיתונאית־פיזמונאית מידי ת שם־אור,
אשתו של הזמר צביקד! פיק, נמצאת בהריון

כולם כבר התעייפו לשמוע את הסיפור
הקלאסי על זוג שנתפס בעת ביצוע זממו,
והמאהב ברח כשרק התחתונים לעורה
אבל הפעם זו לא בדיחה. זה קרה באמת.
השבוע זה קרה במלון אביה סונסטה באילת.
הסיפור מתחיל לפני חמש שנים, כשהחל רומן
לוהט בין איציק ויטונסקי, בעל אופנת פיצי
ו ק טי זוזובסקי, בעלת בוטיק ווג, שהיתה
שותפה של חווה לוי במשך שנתיים.

בחודש הרביעי.
זאת תהייה הלידה השלישית של מירי, שהיא
אם כבר לשניים — בן בן 5ובת .3
מי שמחפש אותה בימים אלה באירועים
חברתיים, נכונה לו אכזבה. היא מרבה ללכת
לישון עם הילדים.
מסתבר שמירי פשוט לא מאמינה במוסד
שנקרא עוזרות־בית. היא, כמו ידידתה יעל דיין,
עושה את הכל לבד. צביקה לא עוזר
בעבודות־הבית. מי שדווקא עוזרת להם זאת אמו
של צביקה.
אמא של מירי, העיתונאית אורה שם־אור,
ממעטת לבוא לרמת־השרון מחוסר־תחבורה
מתאימה.

מידית וצביקה פיק
בלי עוזרת

איילץ שובי הביתה !
הם תמיד היו זוג מקסים. לפעמים היה קשה
להם ביחד, אבל מסתבר שעוד יותר קשה היה
לכל אחד לחוד.

חזרה

לפני שלושה חדשים עזבה איילין את הארץ.
השבוע נוסע נימי דרייפוס אחריה, לפילדלפיה,
בנסיון להחזירה.
דני לרנד, שעזב את הארץ ברעש גדול לפני
30 שנה, חזר בימים אלה דווקא בשקט יחסי.
דני היה גבר נאה וגרוש עם שני ילדים,
כשהכיר את בילהה ח׳ידוביץ. הם נישאו
ונולדו להם שני ילדים. הוא היה בעל הדרגסטור,
ומאוחר יותר בעל מסעדת היוקרה אפי קסרול.
אך אחרי הגירושין הסנסציוניים, שבהם טענה
בילהה שהיא הוכרחה לקיים יחסים לא רגילים,
נסע דני ללוס־אנג׳לס ופתח מיסעדה, בגלל

איציק ויטונסקי
גבר במיטה
שני הנאהבים היו נשואים. איציק התגרש
מאשתו, קטי עדיין לא.
איציק עמד לנסוע ללונדון. קטי סיפרה לו,
שבדיוק באותו היום היא תהיה באילת עם
ידידתה, הדוגמנית מיוריאל.
איציק מתגורר בתוכנית •למד, ולפני שעזב
את הבית בדרכו לנמל־התעופה, צילצל ב־ 5וחצי
בבוקר לחדרה של קטי במלון. הוא נדהם כשענה
לו גבר, והסביר שקטי ומיוריאל מתעמלות
למטה.

ומה עכשיו!

איציק, היודע שקטי לא התעמלה מעולם,
צילצל בשנית, והרגיש שהבחור פשוט החליט
לצחוק ממנו. הוא תפס את המטוס שטם לאילת
ממש כשהדלתות עמדו להיסגר, וב־ 8בבוקר
צילצל מחדר־הקבלה של המלון. ענתה לו
שהוא מדבר סיפר איציק
מיוריאל.
מנמל־התעופה לוד, וביקש לדבר עם קטי.
מיוריאל סיפרה שהיא מתקלחת. כשעלה לחדר
הציג את עצמו איציק כמלצר, וכשלא נענה
הודיע שהוא מפוצץ את הדלת. רק אז פתחו לו,
והוא מצא את ה״מתעמלות״ מסתגרות בחדר עם
גבר בתחתונים.

המשבר או בגלל סיבות אחרות, זה פשוט לא הלך.
הוא התחיל להשקיע בבורסה, וגם זה לא הלך.
לכן חזר כשהוא נקי מכסף, בנסיון מחודש
להשתלב במיסעדות של הארץ.

איציק העיף את הבחור מהמלון, כשרק
התחתונים לעורו.
בערב נראו בני־הזוג איציק וקטי כשהם
יושבים בבית־קפה באילת.

דני לרנד

הצוות הבינאנסיות של שו האוצר

איילין וני מי דרייפום
לא זוכה בתשומת־לב

זה קורה מדי כמה חודשים. איילין דרייפוס
מסתלקת מהארץ וחוזרת לארצות־הברית ואז,
כשנמרוד לא יכול יותר — הוא נוסע אחריה
ודואג להחזיר אותה הביתה.

י נימי כידוע הוא כדורגלן מצטיין של הפועל
רמת״גן, ומנהל גם מועדון בריאות. איילין טוענת,
שהיא לא זוכה בתשומת־לב מספיקה.
חבל, כי לזוג שהכיר במיכללה בניו״יורק לפני
שש שנים, היו הרבה דברים משותפים, שאותם הם
אהבו לעשות.

בשבוע שעבר(העולם הזה ) 2385 התפרסם פה סיפור על כך שאביבה ארידור, רעייתו שתחיה
של שר־האוצר שלנו, ביקשה הסדרים מיוחדים לצורך הרשמת מישפחתה לבריכת־השחיה של שכונת
מגוריה, רמת־אפעל.
לשונות רעות יכולות היו להבין לא נכון את הסיפור הזה, כאילו מנצלת אביבה ארידור את מעמדה

ואת מעמד בעלה כדי לזכות במה שלא מגיע לה.
אז אני מודיעה בזה: שום דבר מהסוג הזה!
להיפך! מן הסיפור, כמו שהוא היה, אפשר ללמוד שגם למישפחת״האוצר שלנו יש בעיות לא
קטנות בתחום הכלכלי.
והנה מה שקרה בדיוק״בדיוק:.
ההרשמה לבריכת־השחיה ברמת־אפעל נפתחה באופן רישמי באפריל, כשהתשלומים, כך נקבע,
יתפרשו על פני ארבעה חודשים. אביבה ארידור באה בהתחלת חודש מאי, חודש אחרי התחלת ההרשמה
— כי אפריל היה חודש די קר, כזכור, וביקשה לרשום את ילדיה.
אביבה ארירור ביקשה ממנהל־הבריכה לשלם תמורת חודש אפריל ב־ 5במאי, ותמורת חודש מאי
עצמו — ב־ 15 במאי, כי — שימו לב, שימו לב — אלה התאריכים שבהם נכנסות לבנק המשכורות,
שלה ושל בעלה.
המנהל הסביר לה שאין צורך בכל התרגיל הזה. בגלל אותו אפריל קר, הוחלט להתחיל את
התשלומים רק בחודש מאי, ואביבה ארידור משלמת בדיוק־בדיוק כמו שכנותיה.

קשיי הסתגלות ליזה אבי שר (בביוף) נמצאת כיום עם
בנה בן השנה בארץ. בעלה, הצייר שי מעון
אבישר, ממשיך להתגורר בפאריס.

0(051 (1 (0 / 7(070 (07
האיש שנפל

ידידיה מקווים בשבילם שזה זמני, ושהם
יימצאו דרך כדי להמשיך ביחד את הנישואין.
ליזה התפרסמה בזמנו כספרית וכאשתו של
הספר דויד ומנישואים אלה יש להם שתי בנות.

ליזה ו שי מעון אבי שר
חזרה עם ילד
כשהחל הרומן בינה וביך שימעון, גם התחיל
משפט־גירושין קשה. בסיומו ערך דויד חשבון
עם ליזה בספר, שהופץ בעיקר בין החברים

ביום השני שעבר הסתובבו בתל־אביב כ־500
אנשים מוזרים. בדרך־כלל הם עורכי־דין,
מנהלי־בנקים ושחקנים. באותו היום חשב כל
אחד מהם שהוא האיש שנפל מכוכס אחר.
כל אחד מהם זהר, נצץ למרחוק והשפיע על
סביבתו נגוהות־זהב. אלפי פירורי מתכת
בצבע־הזהב דבקו בשערם ובעור פניהם. שום
מיקלחת לא עזרה, ואף שמפו לא היה יכול להם.
המשותף לכולם: ערב קודם הם היו במסיבת
יום ההולדת של איציק אבנרי 22 בעל
מועדון התיאטרון.
בדיוק בשעה 12 בלילה פתח בעל השימחה
קופסת קרטון ענקית, ממנה זינקה בקלילות
הדוגמנית אניטד! פללי. באותו הרגע פוזרו על
כל המשתתפים עשרות קופסאות איפור מיוחד
בצבע הזהב, והמאווררים פיזרו את הנוצץ־הנוצץ.
בעל השימחה נראה מאושר. לצידו ניצבו,
מאושרים גם הם, הוריו.
היתה לו גם סיבה מצויינת לחגיגה. איציק הוא
בנו יחידו של קבלן בניין מצליח, ויש לו שלושה
בתים שבהם הוא גר. בדרך כלל הוא נמצא
בתלמי־מנשה, אבל יש לו גם וילה ברמת־השרון
ועוד אחת בהרצליה.
כשסיים שלוש שנות־שירות קשות בבסיס
חיל־האוויר בדרום הארץ, נקרא לאביו, וזה הודיע
לו שעליו לנסוע מייד לאנגליה כדי ללמוד
מישפט בין־לאומי. הכל היה מוכן: הוצאות־הדרך,
כרטיס־הטיסה, אישור קבלה לאוניברסיטה
באוכספורד, דירה במרחק 20 דקות נסיעה
מהאוניברסיטה וכמובן — מכונית.
אך להורים חיכתה הפתעה: הילד הטוב הרים
את נס המרד. הוא סיפר להוריו הנדהמים, שכל
חייו חלם שיהיה לו מועדון — וזה בדיוק מה
שהוא הולך לעשות.
מאז התחילה מילחמה קשה בינו לבין ההורים.
איציק התחיל לעבוד כשומר־סף במועדון
התיאטרון. מאוחר יותר הפך לקופאי, לשותף
ולמנהל. הוא עשה את זה בדרך הקשה ביותר:
ממש כמו בתסריט אמריקאי בתקופה שרגן
התחיל את צעדיו על הבימה.
הוא נאלץ אפילו ללמוד ללכת ברגל, אחרי
שגם הקדילק שהיה שלו במשך שלוש שנים
נלקח על־ידי ההורים.
יום אחד הודיע האב שהמועדון שלו סגור.
לפני הבן הנדהם הוא הציג חוזה חתום על־ידי
עורכי־דין לפיו הוא רכש את המועדון מאחרי גבו,
רק כדי לסגור אותו.
המכה היתה קשה. במשך חודשיים נאלץ

איציק אבנרי עם אניטה פללי
ילד טו ב
איציק להיות בן מסור. בוקר־בוקר הוא הגיש
קפה למיטה לאב, והמיס לבסוף את ליבו.
זה בהחלט השתלם. בשבועות שעברו בישלה
האם מאכלים ביתיים למסיבה, שאליה הגיעו
ידידי האב וידידי הבן.

שלהם.
ליזה נישאה לאבישר, ואילו דויד עזב את
הארץ ללוס״אנג׳לס, שם גם נשא אשה.
לליזה ואבישר נולד בן, אבל אבישר לא היה
מכון לוותר על פאריס למענה, וגם התגלו קשיים
בהסתגלות של הבת הצעירה של ליזה לצייר.

במאה דולר לחודש
ספורטאית בחופשה
אורלי הופמן, תלמידת בית־המידרש
לספורט ווינגייט, הוצאה מבית־הספר. כנראה
בשערות ביום השישי בשבוע שעבר, בא לכפר של רפי
נלסון זוג, שלא משכו שום תשומת־לב.
רק לפני שנה היה אלי פכירנסקי הפלייבוי 11
של בורסת היהלומים. נכון שהיהלומנים עוברים
משבר קשה, אבל לא עד כדי כך. הוא היה יפהפה (
בעל שיער מתולתל ארוך ועיניים כחולות. תמיד
לבש מיכנסיים צמודים במקומות המתאימים1
ושרשרת עבה על הצוואר.

ברכה נאמן

דייויד לוי

לעזוב דירת פנטהאוז ועוזרת פיליפינית לטובת פרו

״הוא מטורף ונותן לי דמי־כיס רק 100 דולר לחודש. מה יש לי מכל הבתים המשגעים שיש לנו,
ומכל הכסף שהוא מרוויח?״ אלה רק חלק מהטענות שהעלתה השחקנית ברכה נאמן נגד בעלה
כל זה נעלם אחרי נישואיו. אשתו החכמה
האמריקאי, מהנדס שדות־התעופה דייוויד לוי .״אני מתה להתגרש ממנו, אבל בלי כסף — אני לא
פשוט טיפלה בו. הוא קיצץ את שערותיו, ן
יוצאת מהעסק״.
מיכנסיו התרחבו והשרשרות ירדו. וזה עזר מאוד
ברכה בהחלט יודעת על מה היא מדברת. השבוע עזב דייוויד את הארץ לפרו. ברכה תיאלץ לעזוב
— עובדה.
את דירת הפנטהאוז במיגדלי־דויד ואת העוזרת הפיליפינית לטובת בית דומה בפרו.

דלף קליין
שקט נפשי
החופשות המרובות שלה עשו את שלהן. אורלי
נסעה לחדל כדי לנוח.
גם המאמן לשעבר של הנבחרת הישראלית
בכדורסל ראלח קליין נראה רגוע יותר בימים
אלה. אולי אשתו השניה של ראלף תוכל סוף סוף
לנשום לרווחה.

חהשווה הגדול

דבובורו

שיערו שחור, עינייו כחולות, לחייו
ורודות. חיוך של ילד מבוגר.
חיים רמון הוא פוליטיקאי בכל

הוא גם, היה פעיל מאוד בחוג
הדרמאתי בבית־הספר, ושיחק הרבה
תפקידים ראשיים.

אבל מעל לכל אלה, היה תמיד ילד
פוליטי. הוא היה קורא עיתונים, את כל
העיתונים, ברעבתנות, וגם ספרים.
״הבית היה מלא ספרים. אני קורא
אנציקלופדיות מגיל .10 אז, בתיכון,
קראתי הגות. היום אני בעד ספרות
יפה, שהראש ינוח.״
מגיל צעיר היה חבר במועצת־התלמידים
של בית־הספר ופעיל בת־נועת
מנוער לנוער, אירגון נוער של

ח״ם ומון, הנואה כילד שמנת,
גדר בשכונה נדועה בים ותושבע
ה שבוע כחייב הצעיד ביו תו
ך *׳י ם רמו* ,ח״כ צעיר ( )33 הכי
1 1צעיר בכנסת הוא כמעט ילד קטן
במערד. הבא אחריו ברשימת צעירי

המערך הוא יוסי שריד, ושריד כבר
מבוגר מ־ .40 חיים רמון נראה כמו
ילד־שמנת ישראלי: גבוה, בריא בגופו,

בבית־הספר היה רמון פעיל מאוד בכל מיני
תחומים. בין השאר היה פעיל בחוג
בתמונה: בהצגה בערבות הנגב, שבה היה

כחוסר

רמון(משמאל) גבה הקומה, היה בצעירותו חובב־כדורסכ.
11 1 3הוא אף שיחק ברצינות בקבוצת מכבי יפו, ונהג להתאמן
ארבע פעמים בשבוע .״הייתי זורק את הילקוט ורץ לשחק ׳,הוא מספר.

רמ״ח אבריו. הוא מדבר ברצינות, חושב
ברצינות, מתכנן את צעדיו בזהירות,
מתפשר — כמעט כמו פוליטיקאי
שמכיר את ניבכי הפוליטיקה כבר
שלושים שנה.
הוא הולך להפגנות של שלום
עכשיו ומתכנן פעולה משותפת עם
צלי רשף, דובר בתנועה. רמון מגדיר
כך את מקומו בפוליטיקה הישראלית:
״אני ימינה מיוסי שריד ושמאלה מכל
השאר״.
הח״כ החדש הוא במידה מסויימת
סיפור הצלחה ישראלי. מצד שני,
מהלך חייו׳ נראה כמו מירשם בטוח
לכל פוליטיקאי אמביציוזי: בחור
שהלך במסלול מאוד מסוייס, בלי
סטיות קיצוניות ימינה או שמאלה וזכה
השבוע להיות חבר כנסת של המערך.
ההורים, שניהם ילידי פולין, ברחו
עם תחילת מילחמת העולם לרוסיה
ובאו לארץ ב־ .1948 הם גרו כשנה
במעברה ברעננה ומייד אחרי כיבוש
יפו כש״התפנו״ בתים בעיר, הם עברו
לגור באיזור שנקרא ״השטח הגדול״.
״בשכונה היו הרבה ערבים,״ מספר
חיים ,״אבל הילדים שלהם לא למדו
איתנו בבית־הספר. אנחנו היינו הולכים
איתם מכות על גבול הגטו הערבי.
המבוגרים היו מסתובבים בשכונה,
הילדים לא. באופן טיבעי לא
התערבבנו איתם״.
דמון אינו זוכר שום דבר מיוחד
בקשר לערבים ביפו. הוא גם אינו יודע
ערבית. את בית־הספר היסודי והתיכון
סיים ביפו, והיה ילד פעיל באופן
מיוחד .״מצד אחד הייתי במסלול של
הילדים הטובים, אבל לא עשיתי מה
שכולם עושים.״
כילד היה פעיל בתחומים שונים.
כילד גבוה שיחק כדורסל בבית־הספר
ואף היה שחקו מז השורה דהרוזיח
הכדורסל מכבי יפו, בנבחרת הנוער.
״הייתי בא מבית־הספו, זורק את התיק
והולד לשחק״.

שחקן ראשי(שני מימין) .הוא שיחק תפקידים ראשיים
בהצגות רבות שהעלו תלמידים בבית־הספר ונהנה מכך
מאוד. את עצמו הוא מגדיר כ״ימינה מיוסי שריד.״

11 ך ןן ד ההורים, בינה ואשר וישניאק, ושני האחים,
| 1111.111 / #חיים וירמיהו. ההורים ילידי פולין .,גרו במעברה ואחר
כך עברו ליפו. האב היה חבר קואופרטיב במיפעל, האם עקרת־בית.

תלמידי בתי־ספר בכל הארץ, והעוסק
בפעולה התנדבותית בבתי־חולים וב־שכונות־מצוקה.
תמיד היתה לו
מודעות פוליטית. בבית הספר היה
מארגן הרצאות בנושאים אקטואליים.
התיכון בית־הספר
ך1ז ! ,קראת סיום--
) עברה המישפחה לבת־ים .״אהבתי
את יפו ובכיתי כמו ילד קטן כשהיינו

צריכים לעזוב את השכונה. להורים יפו
זה לא היה סטייל. החלום של כל
בורגני קטן, זה להיות בורגני יותר
גדול.״
כיום מתגורר חיים עם אשתו, פנינה,
בדירה מרווחת ביותר ברמת־השרון.
דירה חדשה בקומה העליונה בבניין. גם
הגג שייך להם. בבוא היום יבנו עליו, זה
החלום.
הקירות בסלון ריקים כמעט

ל 1 1ר \ 1ך | ך 1\ 1ך| ביתם של בני־הזוג רמון מלא בעציצים
11 1\ 11111 1פורחים. על גידולם וטיפוחם אחראית
פנינה, אשתו של חיים. הזוג מתגורר ברמת־השרון, בדירה ששיטחה יותר
יכול לעזור לי בתור פוליטיקאי.״
הוא היה פעיל בתא־הסטודנטים של
המערך באוניברסיטה. אחרי מילחמת
יום־הכיפורים הצטרף כמו כל שאר
הילדים הטובים של אז לתנועות
המחאה. הוא הפגין יחד עם כולם ודרש
את התפטרות הממשלה. הוא לא עשה
שום צעד רציני ולא עזב את המיפלגה
בעיקבות המחדל. ברגע שגולדה ודיין
התפטרו, ראה כי פעילותו נשאה פרי.
וזה מה שמנחה אותו לכל אורך
הדרך הפוליטית שלו :״בפוליטיקה
אתה מנסה למצוא את האלטרנטיבות
הפחות גרועות. בניגוד לנישואין, שם
אתה מחפש את הדבר הכי טוב״.

ך 111 ך י רמון היה קצין בחיל !
/ 1האוויר והגיע לדרגת סרן.
בתמונה: צוער בקורס קצינים.

ך 11ץ 1עד גיל 17 גדל חיים רמון בשכונה ביפו שנקראה.השטח הגדול״ .
1! 1מישפחתו עברה לשם מייד אחרי כיבוש יפו- .באופן טיבעי, לא
התערבבנו עם הערבים,״ הוא נזכר- .הלכתי מכות עם הילדים הערביים.״
לחלוטין. בקצה החדר הענקי י ש
ג׳ונגל על עציצים .״אבל זה השטח של
האשה,״ אומר חיים. הוא לא מטפל
בעציצים ולא מבין בהם.
שעת־בוקר. הוא יושב על הספה
במיכנסיים לבנים קצרים ובחולצת
טריקו אפורה. בבית הרבה פריטי
ריהוט ישנים, אולי עתיקים, שפנינה
אספה ואוספת במשך הזמן .״זה
התחביב שלה. אני לא מתעסק בזה, אני
רק שואל כמה זה עלה.״

הוא מספר כי התרגש בטקס
ההשבעה בכנסת, אבל ניכר בו שזה היה
לו ברור מאליו שלשם יוביל
מסלול־חייו. עוד בתקופת הצבא,
כשהיה קצין בחיל־האוויר, היה מקורב
ללובה אליאב, כשזה היה עדיין מזכיר
מיפלגת העבודה .״אז כבר היה לי ברור
שאני הולך לחיים פוליטיים.״
הוא הצטרף למיפלגת העבודה
ואחרי שגמר את הצבא כסרן, החליט
ללכת ללמוד מישפטים .״חשבתי שזה

היה תמיד באגף היוני של המיפלגה,
אבל תמיד ידע להתפשר .״כל זמן
שאני אפקטיבי במיפלגת העבודה, אני
נשאר שם. אני חושב שאני אפקטיבי,
כי הניצים במיפלגה חושבים אותי
לכזה.״
הוא המזכיר הארצי של המישמרת
הצעירה של מיפלגת־העבודה מאז
,1978 ועומד להתפטר מתפקידו זה
בימים אלה, אחרי שלוש קדנציות
רצופות. עכשיו הוא חבר־כנסת.
״אני מכיר בכך שכדי להינות
מהשמנת,״ אומר חיים רמון בשיא
הרצינות ,״צריך לאכול הרבה לבן. י ש
לי תודעה, שבלי עבודת־שדה אתה לא
יכול להינות ממה שהמערכת יכולה
להציע.״
נראה כאילו כל מה שמעניין אותו

ממאה מטרים רבועים .״האשה רצתה רמת־השרון, לי לא הפריע יפו.״
לפני סיום לימודיו בבית־הספר התיכון עזבו הוריו את יפו ועברו לגור
בבת־ים. עד היום מצטער חיים רמון על צעד זה שעשו הוריו בשנות נערותו.

ב ו 1^ - 71 צעיר היה עסוק בקריאת עיתונים ו.אני קורא
אנציקלופדיות מגיל .10״ כילד עשה, לדבריו, הכל

ך 1ך 11ך| ל את פנינה, אשתו, הכיר חיים בבריכה באוניברסיטה. היה לו.
1 11111 לדבריו, שם רע בין הבנות. הוא נחשב לבחור לא רציני,
ובילה כל יום עם צעירה אחרת. חיים ופנינה נישאו לפני שלוש שנים.
כרגע, וכבר כמה שנים, זו הפוליטיקה.
מה דוחף איש כזה לרוץ קדימה?
״נתחיל מהדברים היפים: יש לי ריעות
ואני רוצה ליישם כמה שיותר מהן.
הדרך היחידה כמעט היא פוליטיקה.
ישנו העניין האישי שאני רוצה להיות
האיש הדוחף את הרעיונות — בלי יצר
אין קיום. וישנם דברים אחרים, שהם
בתחום הפסיכולוגי. התחושה שיש לך
כוח לעשות דברים, שאתה חושב
שאתה יכול להזיז דברים, זה דוחף
אנשים למעשים משמעותיים.״
קשה לומר עליו שהוא טיפוס של
מהפכן. קשה לומר עליו שהוא איש
שיילחם על דיעותיו עד הסוף. הוא

מעיד על עצמו כי תמיד הלך בצירי
התלם, לא רחוק מהקצה, ואפילו שם זה
די קשה ללכת .״השלמות העצמית,״
אומר רמון כמו פוליטיקאי ותיק ,״היא
לא מעל לכל, כי אז זה לא פוליטיקה.
בפוליטיקה חייבים להתפשר״.
איפה הגבול שלו, עד היכן הוא יהיה
מוכן להתפשר עם הדרך המיפלגתית?
״אם מיפלגת־העבודה תחליט לתמוך
בסיפוח יהודה ושומרון, אני לא אהיה
במיפלגה כזאת.״
בינתיים הוא מקבל את הכרעת־הרוב
ותיקוותו שפעם, בעתיד, הוא
יהיה חלק מהרוב. ענת סרגוסטי

1זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה1...גם זה...וג

לאנשים
שם אבד־ים
הכל
^ בר שמתם לב בוודאי, שאני משתפת
^ אתכם בכל החוויות שלי. יש לי המון. זה
נכון. כי בן־אדס כמוני עושה חוויה מכל שטות. זה
בשביל לעשות את החיים שמחים ומרגשים. ואם
משתדלים, זה מצליח. תאמינו לי.
החוויה של השבוע שעבר היא שקניתי לי
מישקפי־שמש. אני רואה שאף אחד לא מתעלף
מהתרגשות, אז אסביר.

אני מקחה שגם לכם זה קח־ה
^ ל חודש שעובר אני מרגישה פחות ופחות משכילה. כל חודש
מתוספים עשרות מאמרים, כתבות, סיפורים, שירים, ראיונות (ועוד
ועוד ועוד) שלא הספקתי לקרוא ואת רובם, כנראה, גם לא אקרא לעולם.
כמובן שמדובר רק בדברים הכתובים עברית והרואים אור בארץ — אלא

אני לא יודעת אין הגעתי לזה. לא התכוונתי.
כשהייתי בת ,20 הייתי ממש ספץ בכל מה שנוגע למה שכתבו. קראתי
עיתון יומי כל יום, בסופי שבוע קראתי שני עיתונים יומיים, העולם הזה,
לאשה ופעם בחודש אפילו קראתי את מאזניים. בפעם הראשונה
שישבתי בקפה קר או או בכסית (יבדל לחיים ארוכים) ,הכרתי את
אלתרמן ואת שלונסקי ואת פן ואת א״ד שפיר ואת נתן זך ואת דויד אבירן
(בשולחנות נפרדים, כמובן) .וכשהלכתי הביתה, תיכף קראתי מה הם כתבו
האדונים הנכבדים האלה.
בתקופה ההיא, בקריאה של שלוש שעות ביום, כיסית כמעט כל מה
שכתבו — או לפחות מה שצריך היה לקרוא.
אולי צריך לקחת בחשבון שלבת ,20 כמו שהייתי אז, גם לא היו הרבה
דברים אחרים לעשות. בבוקר קצת עבודה, בשביל הפרנסה,
אחרי־הצהריים קצת מנוחה(מי נח בגיל ,)?20 פעם בשבוע סרט או הצגה
או בילוי אחר — והשאר, קריאה מהנה.
טוב, אי״אפשר להאשים אותי שבינתיים התחתנתי ונולדו לי ילדים
וצריך לנקות את הבית, ולבשל, ולבדוק שיעורים לילד, ולתקן חולצה
שנקרעה, וללכת לגן־המישחקים אחרי־הצהריים ולרופא עם הילד הקטן
ועם הנזלת שלו, וקצת להתפרנס, ולדבר עם הבעל, ולארח ולהתארח
וכמובן — לראות טלוויזיה.
לימרו אותי שזו ררכו של העולם וככה כולם עושים. את הקריאה דוחים
למאוחר בלילה, כשגומרים את כל שאר העיסוקים. וב־ 12 בלילה, אחרי
המיקלחת החמה נכנסים למיטה עם כוונות טובות מאוד לקרוא
שעתיים־שלוש. אחרי 20 דקות נופל הספר על הפרצוף, ואם הבעל לא

מכבה את האור ומוריד את הספר
קשיי״נשימה.
נכון לעכשיו, יש לי בערימה שליד המיטה שלי שאריות של
מוספי־שבת שעברה 1 ,עולם הזה 1 ,מ אזניי ם 1עכשיו 1 ,מי מון 1
חדרים, שני ספרים של סופרת שאני רוצה לראיין (פרנסה) ,שני
סיפרי־שירה חדשים שנראים לי מענייינים, ספר־תועבה אחד ששלחו לי
בדואר, רומאן שבעלי אמר שהוא בדיוק בשבילי, ובלש אחד של ארל
סטנלי גרדנר, בשביל ליהנות מהחיים.
הסיכוי היחידי בעולם שאשתלט אפילו על חלק קטן מהמוזכר לעיל,
לפני בוא המבול השני של העיתונים, שבועונים, ירחונים(תוך כמה ימים)
— זה להיות חולה. אבל מי יכול להרשות לעצמו להיות חולה יותר מפעם
בשנה? בפעם האחרונה שהיתי חולה גמרתי את רוחות מילחמה, רומאן
בן יותר מאלפיים עמוד, ועד היום אני חיה על זרי״הדפנה של השפעת
ההיא.
לא יודעת מה יהיה. התחלתי לקחת ספר או עיתון לכל מקום שאני
הולכת. אבל גם זה לא עוזר, כי כשאני נוהגת באוטו אני לא יכולה לקרוא.
אם אני נוסעת באוטובוס, הספר רועד לי והאותיות זזות. בהמתנה לכל מיני
דברים — כמו אוטובוס, תור לרופא, מכולת, כולם נגשים ומתעניינים מה
את קוראת ולמה, ואם זה טוב ובכלל.
אז כמה זמן אפשר להיות באמבטיה או בבית־השימוש? שלא לדבר על
חוסר־הכבוד שאת מייחסת ליצירות הכתובות במקום בלתי־מכובד כזה.
זה נורא, ההרגשה הזאת שאת לא מספיקה להדביק את כמויות
האינפורמציה ששופכים עלייך, וההשכלה ממש בורחת לך מתחת לידיים.
אבל יש אנשים שלמרות הכל חושבים אותך לבן־אדם מאוד משכיל
ותרבותי, ואלה מטלפנים בערב ושואלים. :תגידי, איזה סרט יש הערב
במוסיאון?״
אין לי מושג! אני לא הולכת למקומות חשוכים. אי״אפשר לקרוא שם
וחבל על כל רקה.

המנונה הכי משוכללת בעולם?

קיץ ס א!
כל חיי אני רוצה מישקפיים. כאלה עם זכוכית
שקופה שעושות את הבן־אדם שייראה יותר
רציני. אבל זה לא הולך. הראיה שלי ,6:6וכל מה
שאני עושה בשביל לקלקל אותה — קוראת עם
אור קטן בלילה, יוצאת לשמש בלי מישקפי־שמש
— כלום לא עוזר. הראיה עדיין .6:6
אז בשלב מסויים של חיי החלטתי שבכל זאת
יותר וטוב מישקפי־שמש מכלום. קניתי לי
מישקפיים יפים עם מיסגרת מאוד אינטליגנטית,
בסכום כסף מדהים.
היה נהדר יומיים. אחר כך איבדתי את ה־מישקפיים.
ושוב קניתי ושוב איבדתי וככה כמה
פעמים. ואז — זה היה לפני הרבה שנים —
הפסקתי לקנות מישקפיים והפסקתי להיראות
רצינית.
עד שפיתאום השבוע ראיתי בחנויות המצאה
יוצאת מהכלל לאנשים שמאבדים הכל. מישק־פיים
שקשורות לראש, וכל זמן שהראש ישנו —
גם המשקפיים ישנם. המוכר הסביר לי שעם
המישקפיים האלה(בגלל שהן לא נופלות) ,אפשר
לשחות, לשחק טניס, אפשר לרוץ, אפשר
להתכופף. אחרי שהוא אמר לי שרק אפשר אבל
לא מוכרחים — קניתי אותן.
הסרטים שקושרים לראש הם בצבעים שונים,
ואפשר להתאים אותו לכל בגד. זו גם הסיבה
שקשה לבחור איזה מהם לקחת. לגברים אין
סרט־קשירה, אבל יש סרט פלסטיק כזה, שנראה
מצ׳ו של המצ׳ואים.
ועוד דבר שהמוכר הנחמד אמר לי שחשוב
לדעת: העדשות של המישקפיים עשויות מחומר
מיוחד השובר את הקרניים האולטרה־סגוליות,
ולכן אפשר להשתזף דרכן. הוא אמר לי :״אף פעם
לא יוכלו לראות אותך בקיץ לגמרי שחומה ורק
שני עיגולים לבנים מסביב לעיניים, כמו שזה
קורה עם מישקפיים רגילים.״
לא רציתי לאכזב אותו ולהגיד לו שעד היום
אף אחד לא ראה אותי שחומה, אז מה פיתאום
עכשיו?

^ בר לפני חודש הודעתי לכם בשימחה,
^ שהקיץ הגיע — ואיזה יופי! סליחה, תקלה.
שום קיץ עוד לא הגיע, ואני לוקחת את האחריות
המיניסטריאלית על עצמי — לא כמו כל מיני
אנשים, שלא אזכיר פה את שמם, כי הס לא
מתאימים למדור רציני כזה.
אגב, אם אתם חושבים שבגלל טעות אנושית
זו אני צריכה להסיק את המסקנות ולהגיש את
התפטרות לעורך — אנא הודיעו לי.
ועד אז, הינה שני מתכונים לגלידות. מתכון
אחד משגע ואחד מטמטם( .אנשי השרות
המטרולוגי פטורים, בינתיים, מלאכול גלידות).

ך * ודם כ ל אני חייבת להודות שאהבתי
1/הגדולה ביותר והבלתי־מסוייגת(להוציא את
בני !מישפחתי בשעותיהם היפות) נתונה לחסה. זה
התחיל בילדותי כאהבה, והפך לטירוף מוחלט
ולהתמכרות לירוק־הירוק הזה.
בכל יום ובכל שעה אפשר לבוא אליי הביתה,
לפתוח את דלת״המקרר ולחשוב שהינה נמצאים

בתוך חדר־קירור של משתלת ענק. בעלי, שהוא
איש חכם ושבא מן האדמה(ובטח גם ישוב אליה
יום אחד) ,הבין את הבעיה שלי, ובפגישת החיזור
השנייה שהייתה בינינו הביא לי חסה במקום
פרחים.
אני בטוחה שמעשה זה שיכנע אותי סופית
להענות להפצרותיו להכריח אותו להתחתן איתי.

גלידת תות שדה
400

גרם

שלושה חלבונים, כוס־סוכר,
תות־שדה 1 ,שמנת מתוקה.
רוחצים את התותים, מורידים להם את הירוק
ושמים אותם שלמים לתוך קערה של מיקסר.

מוסיפים לתוך אותה קערה כוס־סוכר ואת
שלושת החלבונים. מפעילים את המיקסר,

תיקון טעות
בבר עשיתם את גבינ ת הבורסן
ממעשה־בי ת, שהצעתי בפעם הקוד מת,
ואם לא יצא לכם בדיוק בורסן —
תדעו לכם שהדפוס שהדפים את העניין,
חירב לכם גבינה טובה. ו מצידי אתם
יכולים לגשת לדפוס, לברר מי אחראי
— ול הרביץ לו.
צריך, כמובן, לערבב את הגבינה עם
חצי חבילה חמאה מלוחה, ולא כמו
שהסדר החליט(גבינה מלוחה).
תנסו שוב, כדאי לכם.

— את מתעוררת בבוקר עם

סוגרים את האוזניים והולכים לעשות פיפי. אחרי
הפיפי רוחצים ידיים ומייבשים אותן(זה בדיוק
הזמן שהמיקסר צריך להסתובב).
בקערה אחרת מקציפים את השמנת המתוקה.
בעזרת כף גדולה מערבבים בתנועות קלות את
התוכן של שתי הקערות, ושמים בפריזר לכמה
שעות•

גלידת שוקולד לבן

200 גרם שוקולד לבן (של עלית) ,שלוש
כפות קונטרו או ליקר־תפוזים אחר 1 ,שמנת
מתוקה.

ממיסים את השוקולד על אש קטנה עם שלוש
כפות־מים. מורידים מהאש, מוסיפים שלוש כפות
ליקר. בנפרד מקציפים שמנת אחת מתוקה
ומערבבים אותה בקלות עם השוקולד המומס.
שמים בפריזר.
אחרי כמה שעות של הקפאה אפשר להגיש.
תוך כדי ההגשה, כדאי להחזיק מטלית רטובה
ביד אחת בשביל לעזור למתעלפים להתאושש.
אגב — אם קר לכם, תלבשו סוודר. מה הקשר
בין קור לגלידות?

טוב, בקיצור כל החיים שלי אני מבלה
בלקנות חסה, לרחוץ חסה, לייבש חסה, ולהכין
עשרות מיני רוטב בשביל החסה. ידוע שבשביל
סלט־חסה טוב צריך שהיא תהיה יבשה. וזה לגמרי
לא קל לנגב כל עלה לחוד, אחרי ששוטפים אותו
במים. בקיץ הייתי שמה את עלי־החסה לייבוש
בשמש, אפילו ניסיתי פעם לייבש אותה בעזרת
מייבש שיער.
בעניין היבוש חיי לא היו קלים אף פעם.
כשהיינו באמריקה, לפני שלוש שנים בדיוק, יצא
לשוק כלי מיוחד לייבוש חסה. אין צורך לתאר
את התרגשותי מהעניין. אלא שאז הגיעה השעה
לחזור הביתה, וכלי־החסה יש לו תכונה שהוא
תופש חצי מיזוודה. בעלי, עם כל ההבנה שלו
לטירופים השונים שלי, אמר :״את יכולה לקחת
ארצה או את הכלי של החסה או את הילד הקטן.
תבחרי״.
התפשרנו על הילד, אבל אני מזכירה לו את
התערבותו שבע פעמים בשבוע.
חברים — היכונו! מכונת ייבוש־החסה הגיעה
ארצה, ואפשר להשיג אותה בחנויות המובחרות
.של כלי־בית.
אני לא יודעת מה זה עושה לכם, לי זה משנה
את החיים.

לאסה 1אלבי
ץ ה נכון ששכחתי את יום־הנישואין ה־20
( שלכם. אני מקווה שריגשי־האשמה שיש לי
כבר שבועיים מספקים אתכם.
ביום־הנישואין ה־ 25 אני מבטיחה מסיבת־הפתעה
נהדרת.

דניאלה שמי

שרק הצרפתים יחנו מהחיים?
גבינת בשן מתאימה מאד לכריכים
ולחטיפיס. אפשר להגיש גבינת
בשן עם פירות, ירקות, לחמים
וקרייקרים למיניהם.

חטיף ערב. לפני שמתחילים שידורי
הטלויזיה מכינים מגש עם פירות
יבשים וטריים, וגבינת בשן. עכשיו,
כל מה שנותר הוא לפרוס מדי פעם
פרוסה או קובית גבינה וליהנות
מהטעם הפיקנטי המיוחד שלה.
בתיאבון.

״בשן״ היא גבינה מעושנת מחלב כבשים ובקר, בטעם מעושן ופיקנטי.

שניצל ״בשן״ טובלים פרוסת בשן
בעובי ו ס״מ במעט קמח,
בביצה טרופה, ופרורי לחם
מטובליס בפלפל אדום חריף,
שומשום או קימל. מטגנים בשמן
עמוק וחם משני הצדדים. מתאים
כמנת אירוח או מנה עיקרית
לארוחה חלבית.

מפעם לפעם מגיע לי...
מפעם לפעם אני מרשה לעצמי
משהו מיוחד. כמו קנט למשל.
אני מדליק לי קנט ונהנה מהשילוב
הנפלא של רעננות וטעם עדין, נקי ורך.

אזהרה: מ שרד הבריאות קובע
כי — העי שון מד ק לבריאו ת

הטעם המיוחד של תערובת הטבק
האמריקאית ופילטר המיקרונייט
המפורסם. קנט.
מפעם לפעם מגיע לי.

1 7אז
שווה כל מ חי ה

במדינה
דר כי אד
המפגץ האחר־נ!
?בלן;!שיש מתל־אגיב הוא
נושא מל הימין
בה6גנות-יחיד שהוא עורך.
במשך שבועיים עמד אדם מבוגר
מול בית־המישפט העליון בירושלים
והפגין בקריאה להתפטרות השופטים
העליונים יצחק כהן ואהרון ברק.
הסיבה — השניים חתומים, ביחד עם
האלוף (מיל) — יונה אפרת, על
מסקנות ועדת־החקירה לעניין הטבח
במחנות־הפליטים בביירות.
האיש אינו יצחק שמואלי, המפגין
הימני המוכר, אלא אחר.
המפגין הוא אבנר ארליך, קבלן
תל־אביבי בן ,69 שהחליט להקדיש
את זמנו לפעילות פוליטית, בצד הימני
של המפה, משום שכדבריו.בתכריכים
לא מכניסים כסף. עבדתי מספיק״.
איש רב פעלים. אין זו הפעילות
הראשונה של ארליך, שופט בבית־הדין
לעבודה, ולשעבר יושב־ראש אירגון
הקבלנים והבונים. מגיל 14 הוא
הצטרף לבית״ר, ישב בכלא האנגלי,
היה באצ״ל, מאז שנת 1969 היה
המיזנזדה שהתיזהאת
צ׳אושסק!
^ יום השני שעבר הוזעק שגרירנו
ברומניה באופן דחוף למישרד־החוץ
בבוקרסט. כאשר הגיע לשם,
נמסרה לידיו מחאה חריפה של
שילטונות רומניה על פריצה למישרד
חברת־התעופה הרומנית בתל״אביב,
והוצאת מכונת טלקס מתוכה. השגריר
הנדהם שלא הבין כלל במה מדובר,
התקשר מייד עם מישרד־החוץ
בירושלים, ושם הצליחו לברר כי
מדובר במיזוודה שאבדה לזוג ישראלי.

שתי מיזוודות, וכאשר הגיעו לישראל
קיבלו רק מיזוודה אחת.

^ שימלה
^ על הקיר
^ ני־הזוג חיפשו את המיזוודה
ואחר כך פנו לחברת־התעופה
לכתוב את מיכתבם באנגלית, אחר כך
נתבקשו לשלוח מיכתב נוסף, הפעם
ברומנית.

שקל, ערך החפצים שהיו במיזוודה
האבודה. חברת־התעופה לא הגישה
כתב־הגנה, ובאוקטובר 1981 נתקבל
פסק-דין המחייב את חברת ט ארו ם
לפצות את מישפחת נאמן בסכום
התביעה, בתוספת הוצאות ושכר־טירחת
עורך־דין.
אז קיבלו בני־הזוג לביתם צ׳ק
מהחברה, למשוך על פולסקי בנק.
כאשר פדו את הכסף התברר כי אין זה
אפילו. חצי מסכום התביעה, והם

ברחוב בן־יהודה 97 בתל־אביב, שהיה
אז בקומה שנייה בדירת־מגורים. אולם
המישרד היה תמיד שומם. הדלת היתה
נעולה ועליה היו מודבקים מיכתבים
ופתקים אחרים שחיכו שם לגואל.
לצידם הדביקה עורכת־הדין גם את צו
העיקול שהוצא נגד החברה על־ידי
מרשיה.
מכיוון שההליכים נמשכים זה שנים
אחדות, התברר לפתע כי חברת־התעופה
פתחה מישרד חדש באותו

בארד חוב על אובדן מיזעדה עוקלה מנתת־סלקס שר
חבות־התעוכה הוומנית, ו ח דנו גו ם רתקוית דיפלומטית
יש מיזוודות דיפלומטיות, ויש
כנראה גם מיזוודות הגורמות לתקריות
ביי מדינות. מיזוודה מהסוג השני היא
זו זל הזוג משה ורחל נאמן מתל־אביב.
בני הזוג, אזרחי ישראל ילידי רומניה,
נסע׳ ב־ 1980 לבקר בארץ מולדתם.

אולם כל פיצוי לא התקבל. אחרי
חצי שנה של ציפיה, פנו הזוג נאמן
לעורכת־הדין ציונה כספי, וביקשו כי
היא תסדיר עבורם את הפיצוי בדרך
מישפטית.
עורכת־הדין הגישה תביעת לבית־

המשיכו בהליכים.
גם על פסק־הדין לא היתה כל
תגובה, ולכן הגישה אותו עורכת־הדין
במישרד ההוצאודלפועל. לביצוע סכום התביעה הגיע בשלב זה לעשרת
אלפים שקל.

מפגין ארליך
עידוד. ילודה יהודית׳
מפעילי התנועה למען ארץ־ישראל
השלמה, ואף שימש כמזכ״ל שלה. היה
שותף לכל ההתנחלויות החוקיות והלא
חוקיות של גוש־אמונים, למרות שהוא
רחוק מהדת. .במעלה־אדומים בניתי
את בית־הכנסת. גם בסבסטיה הקמתי
את המיבנה הטרומי הראשון, אחרי
שהגעתי לשטח דרך ההרים״ .הוא רכש
קרקעות בגדה, שעליהן הוקמו
ההתנחלויות שערי־תקווה א׳ ואלקנה
ג׳ .הוא היה חבר בהתחיה, אירגן את
הוועד לעצירת הנסיגה מסיני,היה עם
הסטודנטים הצעירים על האנדרטה
בימית, כשהוא משקיע בכך יותר
ממיליון לירות, ואירגן ועד בשם ארי ק
שרון לבי ט חון עכשיו.
אחרי כל זה הקים ארליך את
.הוועד הציבורי למילחמה בדו״ח ועדת
החקירה״ ,וקיבל רישיון להפגנה מול
לישכות השופטים העליונים .״קהל רב
גילה התעניינות וביקש לחתום״ ,אומר
ארליך, שמירצו ושטף דיבורו אינו
מסגיר את גילו. הוא מתכוון ללכת
בתום ההפגנה לח״כים ולדרוש בחינה
מחודשת של דו״ח הוועדה ושל חוק
ועדות־חקירה בכלל.
ומה הלאה? ארליך אינו מתכוון
להפסיק. הפרוייקט הבא שלו הוא
עידוד הילודה היהודית בארץ על־ידי
תמיכה ישירה של מישפחות יהודיות
מחו״ל. .כבר דיברתי עם ח״כים על
כך,״ מבטיח ארליך.

19171־ 1*1* 1711119171 7111 היתה בקצהו של
1 1 / 1/111/111 1111 111 מי שרד זה. עורכת
הדין שנלוותה אל פקידי ההוצאה־לפועל בחרה לעקל

אותה, והודיעה כי אםלא ישולם החוב, תוצא המכונה
למכירה א חרי עשרה ימים. למרות אזהרה?ו, לא שולם
החוב, וביו ם א׳ פרצו עובדי ההוצאה־לפועל למישרד.

בניין עצמו, בקומת״הקרקע. במישרד
ניצבו שולחנות אחדים, שטיח מהוה
ושימלה רומנית רקומה היתה תלויה
על אחד הקירות.
הפעם היה מה לעקל תמורת החוב,
ובחודש מרס השנה הגיעו פקידי
ההוצאה־לפועל מלווים בעורכת־הדין
כדי לבצע את העקול. בעוד הפקידים
מסבירים למנהל המישרד, שהציג את
עצמו כמר ריזדה, במה מדובר, גילתה
עורכת״הדין מכונת טלקס עתיקת־יומין
בקצה המישרד. היא הצביעה
עליה, והפקידים ביצעו את הפעולות
הדרושות כדי לעקלה. הם הסבירו למר
ריזדה כי אם לא ישולם החוב תוך
עשרה ימים, יחזרו למקום ויוציאו את
המכונה למכירה.
כחודשיים אחרי העיקול טרם שולם
החוב, ולכן הגיעו בשבוע שעבר עובדי
ההוצאה לפועל כדי להוציא את
המכונה. היה זה יום הראשון בשבוע,
והמישרד היה סגור. בסמכותם לפי
החוק, פרצו הפקידים במפתח מותאם
למישרד, העמיסו את המכונה על
מכונית, נעלו אחריהם את המישרד
ועזבו.
למחרת בבוקר הוזעק שגרירנו
ברומניה אל מישרד־החוץ הרומני.
ברורים רבים נדרשו כדי להגיע
למסקנה כי הפריצה נעשתה כחוק, וכי
חברת־התעופה הרומנית יכלה לפתור
את הבעיה בקלות, על־ידי תשלום
סכום החוב לזוג נאמן.
בשלב זה לא ברור עדיין כיצד
תסתיים תקרית דיפלומטית מוזרה זו,
אבל תושבי ישראל הנוסעים לבקר
ברומניה מוטב שיזכרו, כי אין מי
שייפצה אותם על אובדן מיזוודות
בטיסות המבוצעות על־ידי חברת־התעופה
הלאומית של רומניה.

לישראל, הטעינו
כאשר חזרו
בבוקרסט על מטוס חברת ט ארו ם

המישפט נגד חברת טארום, וביקשה
לפצות את מרשיה בסך של 3432

כדי לעקל משהו הראוי למכירה,
ביקרה עורכת־הדין במישרד החברה

אילנה אלון

עד תום ההליכים באשמה של
פריצה למיפעל ת די ר אן וגניבת 51
מכשירי־טלוויזיה ציבעוניים. הנאשמים
ישבו במעצר מאז ספטמבר , 1982
ובמרס השנה ביקש עורך־הדין נחמן
בטיטו את שיחרורם של שניים מן
הנאשמים בערובה. השופט דויד ולך
שקל את הדברים, נעתר לבקשת

הסניגור, ושיחרר את השניים.
ימים ספורים אחרי שיחרורם של
השניים פנה עורך־הדין דויד יפתח,
סניגורו של חשוד אחר, לשופט דויד
ולך באותה בקשה. אולם להפתעת הכל
סירב הפעם השופט לשחרר את
הנאשם, אם כי לא מצא הבדל מהותי
בין מצבו המישפטי של נאשם זה ובין

מצבם של השניים ששוחררו. בכנות
מרובה כתב השופט בהחלטתו. :יתכן
שטעיתי בהחלטה הקודמת, אך לא
חייב אני לטעות שנית״ וסירב לשחרר
את השניים.
נוצר מצב מוזר,כאשר שני נאשמים
הסתובבו חופשיים, והתביעה לא
עירערה על שיחרורם, והיתר נותרו

במעצר. לכן עירער הסניגור דויד יפתח
לבית־המישפט העליון בטענה של
אפליה.הוא טען כי לא יתכן ששיחרורם
או מעצרם של נאשמים ייקבע על פי
מזל או מיקריות.
לא מישחר מזל.בית־המישפט
העליון, מפיו של השופט גבריאל בך,
(המשך בעמוד ) 50
משפט טעזח של עו 1פט
השופט שיחרד חלק
מהעצורים אד סירב לשחרר
את יתרם כמענה 3י יתכן
שמעח בהחלמתו הקודמח.
חבורה של שישה צעירים נעצרה
העולם הזה 2386

במדינה
(המשך מעמוד )49
התעמק בבעיה הקשה וקבע כי צודק
הסניגור :״כשמשקיף אני על שני המנוגדים הציבוריים האינטרסים לכאורה, בסיטואציה האמורה, סבורני
כי העניין שיש לציבור במתן החלטות
צודקות בעליל על־ידי המערכת
המישפטית, אשר חשש האפליה
והשרירותיות אינו דבק בהן, אינו נופל
בערכו מהאינטרס של החזקת כל
עבריין הראוי לכך במעצר עד סיום
הליכי המישפט.
״תחושתו של העורר ושל יתר
הנאשמים בתיק זה, וכן של עצירים
אחרים, ששיחרורם בערבות או מעצרם
של נאשמים נקבע על־ידי מזל
ומיקריות ...שלילית ומסוכנת יותר מן
האפשרות שנאשם או נאשמים אחדים
יהלכו חופשיים עד למתן פסק־הדין
במשפטם״ ,קבע בית־המשפט העליון.
״יוצא כי רק כיוון שהגיש את
בקשתו כמה ימים אחר־כך, ואצל שופט
שהתעוררו בינתיים ספקות בדבר
נכונות החלטתו הקודמת ,״נענש״
העורר, וחייב הוא לשבת במעצר בעוד
חבריו מהלכים חופשי.
״חשוב ביותר למנוע את ההרגשה
כי הליכי בית־המישפט הם ״מישחק
של מזל׳ ,שבו התוצאה נקבעת על־ידי
גורמים מיקריים ושרירותיים, ואת
עירעור האימון במערכת המישפטית
העלול להיגרם על־ידי הרגשה כזאת״.
בית המישפט העליון השווה את
שתי ההחלטות ושיחרר גם את מורשו
של עורך־הדין יפתח בערבות.

הו אחשד
שב תו מנסה
להרעיל אותו
בעזרת סם
שסיבלה מידי
המיש טו ר ה

ובוודאי שלא היו מבקשים את מעצרו
עד תום ההליכים״ ,טען עורן־־הדין.
הוא ביקש כי נעמת ישוחרר ולא יסבול
מאפליה רק בגלל היותו תושב
כפר־שלם. השופט קהלת נענה
לבקשתו ונעמת שוחרר ממעצר.

תחבורה

קשר הר 1ל 0ר1י0
יהודי גדימי הביא לארץ
שתי מכמיות־סאד וזזז עיהלד
על־6י בקשת הבריטים
באי חניון בית־המישפט בתל־אביב
מבחינים בכניסתם למקום בשני
כלי־רכב מפוארים הנושאים מיספרי
זיהוי זרים. למרות שהם מאובקות,
אחרי שזמן רב לא נוקו ולא טופלו,
נראה בבירור שהם מבית טוב. האחת
היא מכונית מדגם רולס רוי ס בצבע
כסף. השניה מכונית מדגם א ס טון
בצבע אדום.
שתי המכוניות עוקלו לבקשת
חברה בריטית, פורוורד טראסט
לימיטד, חברת־ענק המיוצגת בארץ
על־ידי עורכי־הדץ שלום פסקא ומשה
זעגל. הן עוקלו מחצר וילה מפוארת,
שם התגורר בשכירות בעל שני
כלי־הרכב, מרטין אלן כהן, יהודי
מאנגליה שהביא אותן לארץ.
מדוע הן עוקלו? בתצהיר
שהגישו עורכי־הדין בשם נציג החברה,
רונלד רדווס פיקט, הם טוענים
שהחברה היא בעלת שתי המכוניות,
המוגדרות כמכוניות־יוקרה נדירות,

הבית לא יכירו אותו. הוא התבייש
לפניהם.
אחר־כך חזר לתחנת״המישטרה,
ביקש כרין, וסיפר על מעשיו באותו
יום. לפני 13 שנה הוא עלה מאיראן עם
אשתו ועם חמשת ילדיו. הוא עסק
במיסחר, וסכין־הרצח היתה אחת מתוך
כמה אלפי סכינים, אשר לפי דבריו
מכר בשוקי בארץ, בעיקר בכפרים
ערביים.
גילה היתה נערה שקטה ונאה,
שחרחורת ועדינה, שהתחילה השנה את
לימודיה באוניברסיטה. השכנים בבית
המשותף לא ידעו דבר על מריבות או
קטטות בבית־מישפחת אבו־גדיר.
לכאורה היתה זו מישפחה רגילה, שבה
התנהלו החיים על מי מנוחות. הילדים
למדו בבית־הספר, בת אחת נישאה
לפני כשנה, ונהגה לבוא לבקר
בבית־ההורים יחד עם בעלה. איש לא
חשד כי רצח כפול מחריד כל־כך
יתרחש דווקא במשפחה שקטה זו.

כתמי דם במיכנס״ם

מכוסים עדין דם. נמאטוללה
גדיד־אלי הגיע למישטרה מייד אחרי הרצח, וסיפר את המניע לרצח הכפול.

^ הריה עלה

^ מהמח שו ף

^ גלל קשיי שפה שובשה כנראה
^ הודאתו הראשונה של נמאטוללה,
ובעיתונים דיווחו כי אב ניסה להוציא
מחולצתה של בתו סמים, וכאשר
התנגדה לו דקר אותה למוות. כאשר
ניסתה אשתו להתערב ולהציל את
הבת, רקר גם אותה, ושתי הנשים מתו
מפצעיהן.
אולם בבית־המישפט, בעת מעצרו,
הסביר החשוד כי לא חשד כלל בבתו

מכוניות ה״רולס רויס״ וה״אוסטיך
מכורה לערב הסעודית

מישפט זה לא עניין
של גיאוגרפיה
תו ש בי פ6ר-ש?ם אינם
כגיעים ב ענייני הריגו ת
בניי ה יו תרמא שר תו ש בי
אזורי ב אהרים,
״כאשר אמר סקיני במחזה כי
פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה,
הוא לא התכוון למישפט״ ,כד אמר
עורך־הדין אורי בר־עוז לשופט בנימין
קהלת. הסניגור רצה לשכנע את לבקשת להיענות לא השופט
המישטרה לעצור ער תום ההליכים את
מרשו יעקב נעמת, בעבירה של איומים
על שוטר.
נעמת הוא תושב כפר־שלם .,בן
למישפחה בת עשר נפשות. שוטרים
באו כדי להודיע למישפחה כי יש צו
הריסה נגדם בגלל חריגות בנייה.
לדיברי השוטרים אמר להם נעמת כי
אם תבוצע הריסה תקום במקום
אנדרטה כמו אחרי מקרהו של שימעון
יהושע, שגם הוא היה תושב כפר־שלם.
אין אפליה. השוטרים ראו
במילים אלה איום ועצרו סייד את
נגדו כתב־אישום,
נעמת. הוגש
והמישטרה ביקשה מהשופט קהלת
לעצור אותו עד תום ההליכים.
״לא יתכן שיהיה פיצול אישיות
במישטרה׳ ,טען הסניגור ,״הרי אילו
היה מדובר בתושב שכונה אחרת, לא
היה איש מתייחס ברצינות לדבריו,

בעלות ערך גבוה. כהן, יצרן־בגדים
ממנצ׳סטר, רכש בשיטת שכר ־מכר,
את הרולס רוי ס ובמכר על־תנאי את
האסטון. הוא חתם על מיסמך שבו
נאמר שבעלותו על שני כלי־הרכב
היקרים תועבר לרשותו רק אחרי
שישלם את כל סכום שוויים. הוא
התחייב לא להוציאן עד אז משטח
אנגליה.
לפני יותר משנה הבריח כהן את
המכוניות מחוץ לגבולות אנגליה, פסק
לשלם את התשלומים החודשיים שהיה
חייב לחברה ובריר ארוכה הגיע
מאירופה לארץ, כששתי המכוניות
איתו. החברה שכרה בלשים פרטיים
שחיפשו אותו בכל אירופה עד שעלו
על עיקבותיו בווילה שכורה בסביון.
למכור לארצות ערב. נציג
החברה העלה את החשד שהמכוניות
הובאו לארץ כי בכוונת כהן למכרן
בארצות־ערב, שם יש להן ביקוש רב,
ומחיר שניתן עבורן הוא עצום.
החברה ביקשה לעקלן במעמד צד
אחד, מפני שהיא חוששת שכהן ימלט
איתן למקום שאי אפשר יהיה למצאו.
הצו ניתן ואחרי מיבצע בלשי מקיף
עוקלו והובאו המכוניות לחניון
בית־המישפט בתל־אביב. כהן עצמו,
ששילם שכר־דירה לשנה מראש, עזב
את הווילה ברחוב השיקמה 14
ומתגורר בכתובת בלתי־ירועה.
בבית־המישפט נמסר בשמו שחל
עליו החוק האנגלי ולכן אי־אפשר
לערוך בארץ את הדיון בבקשת החברה
האנגלית.

>\ני כועס מאוד שכתבו בעיתון
כי רצחתי את בתי מכיוון
שלקחה הרואין״ אמר נמאטוללה
גדיד״אלי לשוטרים .״אני רצחתי אותה
לא בגלל הרואין, אלא מפני שרצתה
להרעיל אותי בסם.״
במארס השנה התייצב
ב־18
במישטרת ראשון־לציון גבר שחרחר בן
45 שידיו ובגדיו מגואלים ברם. הוא
סיפר כי הרג את בתו בת ה־ ,19 גילה,
ואת אשתו בת ,4571 ויקטוריה. הגבר
נראה מוזר במקצת, והעברית שבפיו
היתה משובשת.
השוטרים, שמיהרו לביתו בסימטת
בצלאל ,9גילו את גוויתה של גילה
הצעירה, שנדקרה ב־ 15 רקירות״סכין
בכל חלקי גופה. היא שכבה על ריצפת
המיטבח, מוטלת בתוך שלולית דם.
ליד דלת הכניסה לדירה נמצאה גופתה
של האם, שגם היא נדקרה דקירות
קטלניות בסכין. הסכין עצמה היתה
מונחת לא רחוק מן הגוויות, מגואלת
בדמן.
נמאטוללה לא היסס. הוא היה מוכן
לספר לשוטרים הכל, ווזיה מוכן גם
לשחזר את המיקרה לעיניהם. הוא רק
ביקש כי בזמן השיחזור ילבש דובון
מישטרתי וכובע שוטרים, כדי שדיירי

1לךןןן 11ך עורך־הדץ רמובסקי, השתכנע כי הנאשם אינו שפוי
1111 ^ 1/11 בדעתו ויש לשלוח אותו לבדיקה פסיכיאטרית עוד לפני
תחילת המישפט. אולם בגלל שביתת־הרופאים טרם בוצעה החלטת
בית־המישפט. הנאשם עודנו יושב בכלא ומחכה לבדיקה פסיכיאטרית.

כי היא משתמשת בסמים. הרקע לרצח
היה חשדו המתמשך של האב כי גילה,
בתו הצעירה, מנסה להרעיל אותו בסם.
הוא חשד כי המישטרה היא שסיפקה
לה רעל מיוחד, המפיץ ריח רע, אשר
גרם לו לחנק. את הרעל הזה הסתירה
הצעירה לפי חשדו בתוך מחשוף
חולצתה, ומשם עלו אדי הרעל וחדרו
לאפו.
בשעת הצהריים, כאשר גילה ישבה
במיטבה ואכלה, ניגש אליה האב ושלח
את ידיו אל מחשופה. היא התנגדה, הוא
תפס סכין והחל דוקר את הנערה.
צעקותיה של הנתקפת הזעיקו את
אמה, שניקתה באותו רגע את
חדר־האמבטיה, והיא ניסתה למשוך את
ידו של הגבר ולמנוע ממנו לפגוע
בגילה. אולם הוא התנפל עליה, ולדברי
כתב״האישום שהגישה התובעת שרה
דותן, דקר גם את אשתו בראשה,
בצווארה ובחזה.
אחרי, מעצרו הציג נמאטוללה
מישרד־עם
התכתבות
׳׳ ארוכה
המישפטים בירושלים, ועם כמה
מפקדי־מישטרה. מזה שנים התלונן כי
מישהו במישטרה מנסה להרעילו. הוא
חשד כי ההרעלה נעשית באמצעות
האוכל המוגש לו, ועל״ידי הסיגריות
שהוא מעשן. מדי פעם היה מחליף את
סוג הסיגריות שלו, ולפעמים אף נתן
מהן למכרים כדי שיעשנו ויאמרו לו
אם הם חשים בטעם מיוחד. כאשר

מגופה של הבת, ואשר. הביא עליו
מחנק.

שקית־גיילון
עם דס
ך מאטוללה אינו בוטח באיש גם
^עתה. אפילו לסניגורו, עורך־הדין
הוותיק זלמן רוזובסקי, היה קשה
ליצור איתו קשר. הנאשם סירב לשתף
פעולה וכתב בעצמו מיכתב, שאותו
הגיש לבית־המישפט. במיכתב הוא
מבקש כי חתנו יבוא לבית־המעצר
לבקרו, יביא לשם גם את ילדיו
הקטנים, שאותם הוא אוהב מאוד. הוא
מתייחס לטראגדיה שקרתה כאל רצון
אלוהים, וחוזר ומצהיר כי אהב מאוד
את אשתו המנוחה. לבניו הוא מוסיף
ואמר כי הוא מבקש את סליחתם על
מה שקרה ועל שהגיע לבית־המעצר
רמלה .״אלפרד בני, עיניים שלי,״ הוא
מסיים את מיכתבו ,״אני מקווה דחוף
לראותכם בקרוב ...ממני באהבה אבא
שלכם.״
בנוסף למיכתב הכתוב בעברית
משובשת צרף הנאשם גם עמוד כתוב
בפרסית. בבית־המישפט הוא ביקש כי
יתייחסו רק למיכתבו הכתוב פרסית,
ולא ישימו לב למיכתב לחתנו.
נמאטוללה הביא לבית־המישפט
עוד ראיה מעניינת. בידו היתה

בת ה״45
11 ^ 11ך ך \ 1ך | 1ל ויקטוריה
\ 1ו 1111^ 111111 14 שמעה את צעקות הבת
מהמיטבח. היא מיהרה לעזרתה, כאשר בעלה התנפל גם
הצהיר כי הוא אומר זאת שלא על דעת
הנאשם, המסרב לשתף איתו פעולה,
וטוען כי הוא ״נורמאל״.
השופטים מרדכי בו״דרור, משה
טלגם ומנחם אילן קיבלו השבוע את
בקשת הסניגור .״הבוקר הקראנו את
כתב־האישום לנאשם, ואף הסברנו לו
את האמור בו, ונוכחנו לדעת עוד קודם
להקראה זו כי צודק סניגורו ש ל
הנאשם וכן באת־כוח המדינה, שדברים
אלה היו אולי לשווא, הואיל והדרך
הנכונה היא להורות על אישפוזו של
הנאשם.״
בית־המישפט הורה על אישפוזו של
נמאטוללה לצורך הסתכלות ובדיקה
רפואית.
בגלל שביתת הרופאים אין מקבלים
חולים חרשים להסתכלות. ובינתיים
נמצא הנאשם בבית־המעצר ברמלה,
עד שיוחלט מתי, כיצד והיכן יבדק.

עליה וד קר אותה למוות, באותה הסכין שבה הרג
את בתו. האב טען כי בתו נסתה להרעיל אותו ולכן היה
חייב להורגה, לפני שתצליח להגשים את תוכניתה.

בעיקר הוא מתגעגע לילדיו הקטנים,
שנשארו בבית, יתומים מאם. הוא מביע
במיכתב את אהבתו העזה אליהם. הוא
מתייחס לאסון שקרה כאל רצון
אלוהים, וחוזר ומצהיר כי אהב מאוד
את אשתו המנוחה.
הוא מבקש את סליחת בניו על מה

שקרה ועל שהוא הגיע לבית־המעצר
ברמלה. הוא מנסה לעשות הסדרים
כלכליים לבל ישארו הילדים חסרי־כל.
ומוסיף :״אלפרד בני, עיניים שלי, אני
מקווה דחוף לראותכם בקרוב ...ממני
באהבה אבא שלכם.״

אילנה אלון

מי פתב
מ בי ת־ ה סו ה ר

ר ך ך ך | 1ך11ד גילה בת ה־ 19 היתה סטודנטית בשנתה
! 111^ [ 11111 1 1 ^ 11 הראשונה. היא גדלה בישראל והיתה ידועה
כנערה שקטה וצנועה. ביום הרצח ניסה אביה להוציא מתוך מחשופה רעל.
התברר לו כי כל מי שעישן את
הסיגריות לא מצא בהן כל פסול, שלח
נמאטוללה מיכתב למישטרה, ובו
התנצל על ״שאני לא סודק״ (צודק).
אולם נראה כי דמיונותיו והזיותיו
התגבור והלכו. הוא החל מאשים את
בתו בשיתוף פעולה עם המישטרה כדי
להרעילו, והפעם לא האשים את המזון
או הסגריות, אלא ריח מסויים שעלה

שקית־ניילון מלאה דם, שאותה הציג
לפני השופטים. הוא רצה לשכנע אותם
כי ע ריץ מתנכלים לו :״יוצא לי רם
מהקיבה ומהכבדד אמר הנאשם
לשופטים.
אחרי התנהגות זו לא היה קשה את לשכנע רוזובסקי לסניגור
בית־המישפט כי יש צורר לבדוק את
הנאשם בדיקה פסיכיאטרית. הסניגור

^ נאשם אינו בוטח באיש גם
1 1כעת. מבית־סוהר כתב מיכתב
לחתנו, בעלה של בתו הבכורה ג׳נט.
חציו של המיכתב כתוב פרסית, וחציו
עברית מלאת שגיאות. את המיכתב
מסר לבית־המישפט וביקש שלא
להתייחם לחלק הכתוב עברית, כי הוא
אינו רוצה להיחשב משוגע.
את החלק הכתוב עברית מתחיל
האדם שעבר לפני ימים ספורים
טראגדיה איומה, ומאז הוא יושב
בבית־הסוהר.,כמיכתב שיגרתי לקרוב־מישפחה.
הוא מתחיל במישפט
הפתיחה המשמש במיכתבי נימוסין
ואומר :״לדויד חתני היקר שלום,
ראשית אשאל לשלומך, ואם תשאל מה
שלומי — אומר לר כי לא חסר לי דבר,
אלא לראות את פניך היקרים.״
אחרי פתיחה חסרת״דמיון זו, מבקש לבקרו לבוא מחתנו הנאשם
בבית־המעצר. הוא מבקש כי גם בתו
ג׳נט, אשת המכותב, תבוא לשם. אך

--־ן;שרה דותן, לא התנגדה לבקשת הסניגור לשלוח את 1הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית. התנהגותו בבית־המישפט
היתה כל־כך מוזרה, שהיה ברור כי יש לבדוק את שפיות־דעתו.

,.הבגד ו ק נואה ; 13 אומות
המעצבת אביבה פינקו, אבל אבד
הרבה יותר זול מכפי שחושבים
עצמה, וכך התחילה להלביש נשים
אחרות. ופה מתגלה גם ייחודה.

^ קונים טעסי
^ ש נשים שכסף אינו הבעיה שלהן
בחיים, אבל טעם — איפה קונים
טעם? עם טעם נולדים, וגם רוכשים.

שמלת סטאלג!

׳ממשי שחור. והו המראה השמוט של
1אביבה. זהו שילוב חדשני של משי ועור גס,
בלתי־מעובד. מחיר השימלה 180 :דולר. מחיר החגורה 80 :דולר.

מחיר חזייק־העור 80 :דולר. אצל אביבה בונים מלתחה באופן מסודר,
נדבך על גבי נדבך. אביבה מנסה להגיע לזהות בין הבגד לאדם.
אלה שמלות. פאם פטאל־ ,למי שרוצה צללית דקה, ארוכה ואופנתית.

מל תחה

אביבה הפרפקציוניסטית עושה את מכינה היא
כהלכה. עבודתה שעורי־בית בצורה רצינית. נוסעת אחרי עוקבת
בחו״ל, לתצוגות העיתונות המיקצועית, קולטת, ומוציאה
הכל בצורת דגמים מקוריים.
כיום הנטיה בעולם היא ללכת
לכיוון השמלות. העייפות מהמכנסיים
בולטת מאוד, ואת זה רואים בעיקר
בבירות־האופנה. מראה קיץ 83 הוא
חצאיות ושמלות.
מחידושי האופנה האחרונים של
אביבה הם שמלות־הסינר, שבחלקן
הקדמי הן נראות בצורת ליבית(מלשון
לב) והגב חשוף, עם רצועות משולבות.
דגם אחר ומקורי לקיץ הוא
השימלה בעלת השרוול האחד, כשאת
הכתף השנייה מכסה חגורת־כתף
עשויה עור־נחש.
שמלות־השק בסגנון השמיזייה, עם
כפתורים גדולים בחזית, גם הן
אופנתיות השנה. וכמובן, אין לשכוח
את שמלות הכוכבות בנוסח הוליווד,
שיש להם תמיד מקום בליבה של
אביבה.
הבגדים של אביבה הם בוגרים
ובשלים. אין זה מראה הנערה, אלא
מראה האשה, והם מתאימים למי
שאינה פוחדת להיראות באשה .״לאשה
בת 35 המחפשת להיראות כמו בתה בת
וד ,15 אין מה לעשות אצלי ׳,היא
אומרת.
ישראלה שטיר, גרושה נאה ואם
לילד היא לקוחה קבועה. היא אומרת:
״אני לא פוחדת לומר שאני בת 35 ואני
רוצה להיראות יפה בגילי, בלי לנסות
להסתיר אותו. כשאני נכנסת לחדר

של מיליון דולר
ף * י אינה אוהבת להיראות דקיקה,
*/חתיכה ואופנתית, כאילו יצאה
מירחון אופנה פאריסיי
החוכמה אינה לקנות הרבה בגדים,
לעמוד מול הארון, להסתכל על כל
החולצות והחצאיות והמיכנסיים ואז
לגלות שבעצם אין מה ללבוש.
החוכמה היא לתכנן. לא לקנות
באימפולסיביות, אלא לחשוב: מה כבר
יש, באיזה צבע, באיזה סיגנון, איך
להשלים את מלתחת הקיץ.
אביבה פיבקו היא מעצבת־אופנה
שהלך־מחשבתה הוא כזה. כלומר, היא
מייעצת ללקוחה מה לקנות בהתאם
למה שיש לה כבר בארון. הנשים
הקונות בגדים אצל אביבה קונות
מראה. מראה נשי, צללית דקה, ארוכה
ואלגנטית, עם קורטוב של סכסיות.
בבגדיה של אביבה יש איזון. הם לעולם
אינם בומבסטיים מדי ולא דרמאתיים
מדי.

1 1 1 * 191 מדגימה מעצבת האופנה, שהיא הדוגמנית של עצמה, א ת
שימלת־הכותנה המבריקה בצבע שחור, שמחירה 220
דולר, את חגורת־הנחש ואת תיק הקש שמחירם יחד כמחיר השימלה.

אביבה פיבקו, היום מעצבת אופנה,
עבדה במשך עשר שנים כגרפיקאית.
עד שיום אחד אמרה די. היא החליטה
שעם טעם כמו שלה אפשר לעשות
הרבה יותר מאשר רק להלב י ש את

ך | 1ד 1 1יש לו טעם א ב סו לו טי ל אילן פיבקו, בעלה הנערץ
111111X1על אביבה. כל דגם עובר א ת שבט ל שונו

וביקורתו. בצילו ם: אביב ה בז אקט כותנה לבנה, בסיגנון יפאני.

לבושה בבגדים של אביבה מבחינים בי,
כי בבגדיי יש נוכחות.״ והמעצבת
משתדלת להגיע
מוסיפה :״אני
למכסימום זהות ביז הבגד והאדם. אצלי
כל אשה מככבת בבגד. כל אחת
הלובשת בגדים שלי נראית כאילו היא
המציאה את הבגד. יחד עם התשלום,
אותה אשה מקבלת את הקרדיט שהיא
הטעם המעולה הזה, ואני נשארת
מאחורי הקלעים. ובשביל זה היא
משלמת מחירים בינוניים עד גבוהים.
הבגדים נעשים לפי מידה והזמנה,
כשעבוד שמלות־בוקר אני גובה 220
דולר ועבור שמלות־ערב 300 דולר.״

בג ד
ל ש לו ש שני ם
^ ביבה אוהבת ומנסה להגיע אל
״הטוטאל לוק״ — המראה השלם.
כשהיא מתחילה בבגד ומגיעה עד
לפרטי פרטים כמו חגורה, ארנק,

עגילים, צמידים ושרשרות המשלימים
את המראה.
בקיץ לא מקובל כל־כך ללכת עם
עור־נחש, אך אביבה שוברת את
המוסכמות ומשלבת את עור הנחש עם
בדי שק פישתן, משי, שיפון וז׳ורז׳ט
עם אבזמי־זהב וארנקי־קש.
זהו הקו האוונגדרדי־קלאסי החדש
בצרפת. הצבעים שהיא בחרה הקיץ
הפתיעו את כל רואיהם — לבן, שחור,
בז׳ ,אפור וחאקי.
״הלקוחות שלי נהנות מהיכולת
שלי לצפות את מהלכי האופנה מראש,
וכל בגד שהן קונות השנה יהיה אופנתי
בשנה הבאה וייצא מהאופנה שלוש
שנים אחרי זה. וזה באחריות,״ היא
מוסיפה בביטחון רב.
ומדוע את תמיד מצטלמת בדגמי
הקולקציה שלך ולא לוקחת דוגמניות
מיקצועיות?
״פשוט מאוד, כי אני עושה קודם כל
בגדים לצרכיי ולפי מידתי, ואני יודעת

להציגם בצורה הנכונה והטובה ביותר
וגם חוסכת את הכסף עבור דוגמנית.
ואם בעייניני ארכיטקטים אנחנו
עוסקים, אוי ואבוי אם נשכח להזכיר
את בעלה של אביבה, אילן פיבקו
הגבוה המזוקן, שהוא ארכיטקט
במיקצועו ויד ימינה של אביבה. כל
דגם שהיא מעצבת עובר תחת ביקורתו
ולשונו .״יש לו טעם אבסולוטי,״ היא

אומרת.
אומרת אביבה :״זאת טעות לחשוב
שקונות אצלי רק חתיכות גבוהות,
יפות ועשירות. המלתחה נראית אולי
כמו מליון דולר, אבל היא אינה עולה
מליון דולר.״
כשרואים את אביבה מסתובבת עם
שני כלביה בכיכר המדינה, אי־אפשר
להתעלם ממנה. היא בלונדית גבוהה
חטובה, מטופחת, מסורקת ומאופרת,
לבושה טיפ־טום ונראית כמי שיצאה
בזה הרגע מירחון־אופנה.

אורנה גלזן

ך ר 1שמלת טול שקופה ב סי מון הקומבניזון.
ך 1ף | ך 1ך 1ף | ¥1
מתח תי ה פיסת־משי שחורה, הזרוקה
* 1131/י 1 כל טיבעי. במראה חגורת־עור מעל ובתוספת באלגנטיות חלק ניתן ללבוש בנפרד, כתוספת לבגדים אחרים

י ^ 1\ 1ק 1ך* שליץ גבוה וכתף נחשית חשופה. הצללית ארוכה נשית ואלגנטית. זוהי שימלה המתאימה
11111\ / 1לשעות אחר־הצהריים וגם לערב -הכל תלוי בשינוי התיסרוקת, האיפור וב אביזרי ם.
״הלקוחות שלי נהנות מהיכולת שלי לצפות את מהלכי האופנה מראש״ ,אומרת אביבה פיבקו.

ה ש ערורי השל שנו ת ה־^ 40
ב כי כ ר +השחק! ש חו סל בי די ס ט אלין +

האקדמיה בוחנת שי סו ״

בגי!

מקור
מעגלות הספר

השערורייתי

הראשון

בסיפורת

הארצישראלית הוא מעגלות מאת דוי ד מלץ,
שראה אור לפני קרוב ל־ 40 שנה. לראשונה
קראתיו בהיותי כבן ,11 בראשית שנות ה־,50
ונמשכתי אליו, כאל טאבו אסור. החודש ראתה
אור מהדורה מצולמת של מעגלות* ,שנקראת
היום כספר תמים, שלא נותר בו שריד כלשהו
מאותה שערוריה ספרותית שליוותה את מהדורתו
הראשונה בשנת .1945
מעגלות הוא סיפורם של מנחמקה וחנקה.
• דויד מלץ — מעגלות; מהדורה מצולמת;
הוצאת עם־עובד; 264 עמודים(כריכה רכה).

החוויה הישראלית

הוא הכולבויניק של הקיבוץ, ואילו היא הינה
הניגוד למנחמקה, אשה פופולארית בין חבריה
החלוצים, יפת־תואר, הזוכה למעמד של כבוד בין
חבריה החלוצים, בשל עבודתה ברפת.
בשנים הראשונות לחייהם המשותפים של
מנחמקה וחנקה, ימי־הולדת של הבן הראשון
בקיבוץ, מחזיק דבק־האהבה את שניהם. אך עם
השנים הולכת ומתעמעמת אהבתם, וגובר הספק
בליבה של חנקה. היא חדלה למצוא סיפוק
באהבתו הרגשנית וחסרת האחיזה במציאות של
מנחמקה. עד שהיא מתפתה לבגוד בו עם
שמואל גרוסמן. תיאור הבגידה של חנקה עם
גרוסמן הסעיר לפני קרוב לארבעים שנה את
התנועה הקיבוצית כולה. תיאור הבגידה הפך עד
מהרה לנושא המדובר ביותר, בכל רחבי התנועה
הקיבוצית, ועורר שאלות עקרוניות בדבר הצורך
להתמקד אן ורק בתיאורים חיוביים של החיים
בקיבוץ, תוך גינוי תיאור בגידה זה, פרי עטו של
דויד מלץ, איש עין־חרוד.

לקורא העכשווי, המעלעל בזיונים זה ל א
הכל של דן בן־אמוץ, ושאר ספרים כדוגמתו,
עשוי להיראות הקטע של תיאור בגידת חנקה עם
גרוסמן כמעליב את דמיונו האירוטי, ומן הראוי
להביא קטע זה כאן במלואו:

בפנימיותו ניצנץ לו לשמואל גרוסמן מתוך
החשיכה, היה הוא — כאילו הכל שקע בתוכו,
כבה. נישרף לאפר. ליטפו ידיו את גופה, אבל
היו חסרות חיים. אחוזות שיממון. היה שמואל

.שמואל גרוסמן הושיט ידו לאט לאט אל
המנורה הקטנה שעמדה על השולחן. לאט לאט
הוריד את הפתיליה, לאט לאט ירדה האש
הקטנה, היבהבה וכבתה. בחשכה שקמה בחדר
שמע שמואל גרוסמן את נשימתו הקצובה של
יעקבלה מתחת לכילה שהלבינה מהפינה
שמנגדו, וחש בהולם ליבה המהיר, הניפחד של
חנקה לידו. שכבה חנקה ללא ניע, בקפואה. רק
משהצמיד גופה לגופו הרגישה בזעזועים
חזקים, פנימיים, כמו עמומים, בתוכה, בתוך
קרביה. אחז בו בשמואל גרוסמן סער עצום.
כיסה את פניה ואת צווארה של חנקה בנשיקות
צורבות. כבש ראשו בעווית בחיקה — וכאשר
לובן גווה של חנקה המזועזע, המטולטל

מנחם ב גין! תו ־ סתה כי כרנ ת

...אמש במקום הזה היו הרבה דגלים
אדומים(בוז) היום יש פה הרבה דגלי תכלת לבן
(תרועות) .זהו ההבדל המוסרי, ההיסטורי,
האידיאולוגי, בינינו לבין המערך הסוציאליסטי
(בוז) .הם עדיין לא למדו, מה מסמל הדגל האדום
בתקופתנו. זהו דגל של הטרום־נאציזם (בוז),
אבל על הנאציזם לא אדבר הלילה. אדבר על
הקומוניזם (בוז) .זה הדגל של שינאת ישראל.
ואספקת נשק לכל אויבי ישראל מסביב (בוז).
זה הדגל של רדיפת היהודים ורדיפת העברית.
זה הדגל של מחנות ריכוז ודיכוי האדם. זה הדגל
של השיעבוד, של האיבה, ואת הדגל הזה אמש
הניפו אלה שהובאו מכל קצוות הארץ

בגין בכיכר מלכי־ישראל, רשימה מנתחת
בכלי־ניתוח ספרותיים, תחת הכותרת מעטי ם
מול ר בי ם -ריטורי ק ה ומיבנה בנאו מי
הבחירות של מנחם בגין. רשימה זו של ג רץ
היא בבחינת מיסמך חברתי־תרבותי מדהים, שיש
בכוחו להמחיש לישראלי השפוי יותר מכל יצירה
טירוף המערכות בחברה
ספרותית את בקורי ואת נפילתודלכידתה
הישראלית.
העכביש של הדמגוגיה הפאשיסטית של מנחם
בגין. תגר ברשימתה
גרץ קוראת נורית אינטלקטואלי על מנחם בגין, שספק אם י ש
ביכולתו של ראש־הממשלה להענות לו בהווה, או
בבוא העת, בניתוח דמותו בידי היסטוריון בעתיד.
על אחד מקטעי הנאומים של מנחם בגין, כותבת
גרץ:

.הקטע כולו בנוי על הניגוד בינינו לבין
אויבינו וגולת הכותרת שלו היא הופעת
טייסינו :׳ועכשיו אני מבקש מכם את העם
כולו, לרגל השמדת הכור האטומי העיראקי,
להודות לאבינו שבשמיים על שנתן לנו את
טייסינו׳ .כאן כבר אץ שיעור למחיאות הכפיים
והקריאות ׳בגץ־בגץ ואץ להתפלא על כך שכאן
פורץ השיר יבגץ מלך ישראלי בכל עוצמתו.
שהרי ברגע זה מגיע ההמון לליכוד מוחלט. הוא
הופך להיות טייסינו ובחורינו ו חיילינו(בעוד
שקודם היה רק ־ילדינו•) ,הוא הופך להיות בתינו
וערינו, מושבותינו וקיבוצינו והוא ממלא את
החלל כולו, עם צדדל היורד •עליהם מן היבשה,

חוקרת גרץ
לאן נלך אנחנו!
באוטובוסים ובמשאיות של הקיבוצים (בוז.

בנאום מפורסם זה, מעל בימה בכיכר
מלכי־ישראל, ב־ 26 ביוני , 1981 העניק
ראש־הממשלה מנחם בגין את ההרשאה
להטלת רימון־היד מול מישרדו על מפגיני שלום
עכשיו, רימון שהביא לרציחתו של אמיל

גרינ צווייג.
בחוברת סי מן קריאה החדשה• מפרסמת
ד״ר נורי ת גרץ, בצד הנוסח המלא של נאום
•סימן קריא ה 16־ - 17 רבעון מעורב לספרות;
עורכים: מנחם פרי, ניסים קלדרון ומשה רון;
הוצאת הקיבוץ המאוחד +סימן קריאה; 634
עמודים(כריכה רכה).

מסעות ש לי ח הברח

נושא־מחקר בגין
הרשאה לרצח אמיל גרינצוויג

הים והאוויר. ברגע זה מ תי ש הציבור כעם
גדול ובגץ בראשו מגלם את זהותו החדשה.
.אץ צורך לומר שבתוך סכמה כזאת
משתלבת להפליא האשמת המערך בבגידה
בענץ הכור האטומי. הסיפור חוזר על עצמו:
האויב מאיים בהשמדת ילדינו דרכים (סכנה.
הקהל במתח) ,טייסינו הנפלאים יוצאים לקרב
(מחיאות כפיים סועתת) ואז בא המערך ועושה
יד אחת עם המגנים אותנו(קריאות זעם ובוז).
.זהו כל פיסות של בגץ. אנחנו מצד אחד.
הם מצד שני. ובינתו הדם(דם ילדתו השפוך
ודם חרבנו מוקמת) .סיפור זה — שבו אנחנו,
המעטים והחלשים, לקחנו גורלנו בידיים
וני צ מו אותם את הרבים והחזקים, ותוך כת בך
גם לבשנו את זהותם...־
נורית גרץ, בוחנת את שורשי פניותיו של
מנחם בגין, מבלי שתחסוך שבטה מהורי סיגנון
זה, קודמי בגין בימי שילטון המערך, שהחדירו
במשך עשות בשנים את סיגנון האנחנו ואתם,
סיגנון שבו מתעלה בגין על מוריו ורבותיו
מהמערך. בבחינתה מגיעה גרץ גם למסקנה. :אך
אם נעתך מסע אל העבר תסקור את סיגנון
ימות ורבו׳ של בגץ, נראה שאץ שום קירבה בין
המורה לתלמיד. חרף המאבקים המתם בין חרף הפועלים, לתנועת זיבוטתסקי
ההתבטאויות החריפות, ההחרמות, מי תיי ם
והפתשות, באופן כללי ע תץ תה בסיגנתו של
ז־בוטינסקי גג משותף לכל בני־האדם...־
בהמשך ניתוח לשון הכיכרות של מנחם בגין
מגיעה נורית גרץ לאב ולמורה של האלימות
הלשונית שבה נוקט ראש־הממשלה, אל אב״ א
א חי מ איר, מנהיג ברית הביריונים של שנות
ה־. :30 עולמו של אתמאיר, בעולמו של בגץ,
אינו אלא מדבר שממה ובו אותם שני גיבורים
בודדים: אנחנו והם. בץ השניים מרחקי אתסוף
שאץ שום אפשתת לגשר ביניהם...־
את ניתוחה לנאומי מנחם בגין בכיכרות
מסיימת נורית גרץ על סלידתו של ז׳בוטינסקי,
.מורו ורבו״ ,של מנחם בגין, שיצא נגד אותה
תרבות אלימה של כיכרות, והיא כותבת . :מ מנו
טען ז׳בוטינסקי שמוטב לו לעבור מן העולם
מאשר לקבל חלק מהשקפותיהם הקיצוניות של
אנשי ברית־הביתונים, בהקשר זה ציטט
(דבוטינסקי) משורר וינאי שאמר• :מזמנים
אחרים באתי ואל זמנים אחתם אלך. והנה,
אנחנו פה. כאן נולדנו. מהזמנים האלה באנו.
לאן נלך אבחנו?־
אין לי ספק שניתוח חריף זה שערכה נורית
גרץ לנאומי־הכיכרות של מנחם בגין, מעיד על
היד שהוסתה להשליך את רימון־היד שקיפד את
חייו של אמיל גרינצווייג. את ניתוחה של ג רץ
לנאומי־הכיכרות של מנחם בגין יש לקרוא, ושוב
לקרוא, ולשנן, כדי להבין היכן נטמנו זרעי־הפורענות,
העשויים להביא לחברה הישראלית
את הקץ המר, קץ דומה לזה של גרמניה הנאצית
ואיטליה הפאשיסטית.

סופר מלץ
זיוני ם זה לא הכל
גרוסמן כולו אחוז שיממון. השיממון הידוע לו.
חנקה נתכווצה כולה תחת מגע ידיו המתות.
כיסתה את ערום גופה בשמיכה. שהה עוד
שמואל גורסמן לצידה ושניהם שכבו כנזופים,
בחוטאים. ניסה עוד לחבקה בזרועותיו באילו
כפאו שד. קם. גוץ עליה, על ראשה. ריפרסו
שפתיו על מצחה קרות, מתות. יצא בצעדים
מהירים את החדר. באותם הצעדים המהירים
צעד אל עבר חדר־האוכל — והנה הגמר. אותו
הגמר — .צחוק רע ומכוער, פרץ מפיו של
שמואל גרוסמן.־
.חנקה נשארה שוכבת שעה ארוכה עירומה
תחת השמיכה. לא יכלה לזוז. לא יכלה להניע
אבר. הרגשה מאוסה זחלה בתוכה, כ שרץ מאום
וטמא. לא יכלה לנגוע בגופה. כאילו נזדהם,
נטמא וחולל. אבל מוזר הרגשה זו לא דיכאתה
עתה כלל. ידעה כבר כי היא מחוצה לה. אחר
לבשה בגדיה ויצאה החוצה. הירח עמד באמצע
הרקיע. הוא היה כמעט במלואו ו או ת נהיה
בהיר וטוב. ושקט. הלילה תה קתר ורענן.
חנקה לקחה מגבת וכותונת־לילה שלה והלכה
למקלחת. כשעמדה תחת הקילוח של המים
הקרים, המרעננים, תקל ללבה. כאילו הקילוח
הקר תה שוטף מעל גופה את הזוהמה
והטומאה. שיפשפה את גופה במגבת, רעננות
חדשה שבה לאבריה, לבשה את בותונת־הלילה
הלבנה, הנקיה ושבה לחדרה...־

קטע זה, שגרר בעקבותיו מאות אם לא אלפי
שעות דיון ושיחה בקיבוצים, רצופות במחאות
וכל שאר סממני ״שערוריה ספרותית״ ,מתעלה
עשרות־מונים מעל לכל סיפרות דור הפלמ״ח. כל
יצירות נתן שחם — אהרון מגד — חנוך

ברטוב

— משה

ש מיר

— יזהר

סמילנסקי חסרים את אותה רגישות יוצרת של
דויד מלץ, שהצליח באמצעות הדמויות של
מנחמקה הנבגד, חנקה הבוגדת ושמואל גרוסמן
פורק עול־המוסר — להביא תמונה ספרותית
אותנטית של אותו דור המייסדים.
מעגלות הוא מהספרים המעולים של רשימות
הסיפורת הארצישראלית לדורותיה. זה רומן
תלת־מימדי, המנפיש את חיי הקיבוץ באותה עת,
ודומה כי עצם הנפשה זו היא שהכעיסה כל־כך
את התנועה הקיבוצית של מחצית שנות
הארבעים, אחרי שפניה נשקפו באמינות מרובה
במראות של מעגלות.
פרט נוסף, וחשוב לא פחות, הוא עצם
התייחסותו של דויד מלץ במעגלות לפרט, בלב

ההילוך ההיסטורי של הקיבוץ. פרט, שביצירות
האחרים (ובעיקר ביצירות ׳דור הפלמ׳׳ח ),נשחק
ונרמס עד עפר.
את מעגלות קראתי כמה פעמים במהלך
השנים. כל קריאה חוורת העניקה לי טעם נוסף
בספר רגיש וה, שלהערכתי, בעוד כמה עשרות
שנים, יימנה עם הקלסיקה של הספורת
הישראלית, בעוד שספר כמו זיונים זה ל א הכל,
שהיה ״שערוריה ספרותית״ של סוף שנות
השבעים, ייעלם כלא היה.
זהו כוחה היצירתי של יצירת־אמת. מעגלות
מומלץ ביותר, למרות שהנופך השערורייתי שלו,
מלפני קרוב ל־ 40 שנה, נשחק עם השנים אך
מבלי ששחיקה זו תפגום כהוא זה בערכו
הספרותי.

תרגום

מיכאלס
ב־ 13 בינואר 1948 נדרס למוות, בפקודת
סטאלין, השחקן היהודי שלמה מיכאלם. זה
היה האות הראשון לפתיחת מסע הטרור
הסטאליניסטי לחיסול ראשי הסופרים והאינט לקטואלים
היהודיים בברית־המועצות.
מיכאלס נולד ב־ . 1890ב־ 1918 הצטרף
לסטודיו הדראמתי היהודי של אלכסנדר

רי שאר בלוד ואחרים. תיאטרון זה, בהנהגת
מיכאלס, ריכז מסביבו יוצרים כפרץ מארקיש,
יצחק באבל וסופרים יהודיים אחרים, שאף
חיברו מחזות במיוחד לתיאטרון זה.
נטליה ופסי־מיכאלס מציגה את אביה כבו־אנוש,
על מעלותיו ומגרעותיו. ביצריו, תשוקותיו
ובדיחותיו, כאדם בעל ביקורת־ עצמית, שאף
אמר על עצמו. :הייתי רוצה למשכן את הפנים
שלי בבית-העבוט ולאבד את הקבלה״ .ובין
שימחותיו ויגונותיו של מיכאלס מוליכה בתו את
סיפור־חייו, אל אותו רגע־שיא, של עבודתו על
תפקיד המלך ליר (.סברתי כי דרכו של ליר
בטרגדיה מוליכה לא מזיקנה אל המוות, כי אם
מאידיאולוגיה ישנה, משומשת וסכולאסטית
אל אידיאולוגיה מחודשת, סוערת וצעירה
הרבה יותר־) .על הצגת המלך ליר בביצוע
מיכאלס, כתב המבקר הבריטי המהולל גורדון
קרייג בשנת 1935 שראהו על בימת מוסקבה:
.עכשיו בתר לי על שום מה אץ בתיאטרון
האנגלי שקספיר אמיתי. משום ש אץ בו שחקן
כמו מיבאלס״.
אבי שלמה מיכ אל ס הוא ביוגרפיה מרתקת
אודות חייו ומותו של שחקן יהודי, אולי הגדול
מכולם, סיפורו של איש תיאטרון, שהצליח
להקים את גדול התיאטרונים היהודיים עד כה
(וכוונתי גם לאלה המציגים בעברית בישראל).
סיפור מיכאלס הוא גם סיפור המאבק על תרבות
יהודית בברית־המועצות, מאבק שהגיע לקיצו
עם מות מיכאלס ורצח חבריו הסופרים — סיפור
שעליו מעירה הבת כבר בהקדמה, תוך שהיא
מצטטת מסטאניסלב יזי ליץ. :כל תר ו דו ר
י ש לו ימי־הביניים!־ ובצדק, היא ממשיכה,
ומעירה על הרנסאנס התיאטרוני שאביה העניק
למחזאות היהודית.
קריאת א בי שלמה מיכאלס מעוררת שאלה
אחת, והיא מדוע התיאטרונים הממלכתיים
בישראל מציגים את זבלוני הקרשים שלהם,
מבלי שינסו אפילו להתמודד במורשת התרבו תית,
בה התמודד מיכאל ויכול לה.
כל מי שחפץ להבין את עליבותו של
התיאטרון הישראלי, ואת קטיעת שורשי התרבות
המזרח־אירופיים של התרבות הישראלית, מומלץ
לו לקרוא ספר זה, שהוא תעודה מהמעולות
שבנושא זה.
זיכרונות שחקן מיכאלם
בתפקיד המלך ליר

שייד

בסיפרה הנהדר גיא אוני, מספרת שולמית
לפיד, על גיבורת סיפרה מאניה פילם, הנכנסת

גרנובסקי, להקה שהפכה מאוחר יותר
לתיאטרון היהודי הממלכתי בברית־המועצות.
מיכאלס היה כוכב הלהקה, ועם מות גרנובסקי
נתמנה למנהלה. הוא היה שחקן רב־גוני, תפקידיו
היו ממיטב הרפרטואר של תיאטרון היידיש,
מיצירות שלום עליכם, מנדלי מדם,
אברהם גולדפאדן. אחד מתפקידיו הגדולים
היה המלך ליר.
באחרונה ראה אור סיפרה של בתו נטליה
ופסי־מיכאלם, המתגוררת בישראל, א בי
שלמה מיכאלס* ,שהוא המיסמך בה״א־הידיעה
על תרבות תיאטרון היידיש בברית־המועצות,
וסיפור חייו של שחקן מהולל זה. נטליה
ופסי־מיכאלס הצליחה לשחזר ולשזור את סיפור
אביה, מימי ילדותו(.שלמקה בן־השתים עשרה
ראה בדמותו של יהודה המכבי תפקיד כפול,
גיבור ש בו מתמזגים שגי יסודות מנוגדים,
השוללים זה את זה״.־)
מיכאלס היה ההפך מה״אידיאל״ של שחקן
תיאטרון. בתו מתארת אותו בהגיעו לתיאטרון
בפטרוגראד הרעבה, ב 1918 כבן שלושים,
נמוך־קומה, רזה, מבוער ביותר, שפתו
משורבבת ואפו פחוס, אך גם מגובנן משהו,
שיער מצחו הגבוה מידלדל והולך, קווצות
זקורות בצדעיו ומבט עיניו ער ועד מהרה
הופך מיכאלס לכוכב של התיאטרון הממלכתי
היהודי במוסקבה.
כאן מובא סיפור צמיחתו של אותו תיאטרון
מפואר, שהחל כקולקטיב תיאטרוני, ברומה
לאחיו העברי הבימה. אך בניגוד להבימה היה
זה תיאטרון יוצר. תיאטרון שהתמודד בהצלחה
עם המכשפה; לילה בשוק הישן, מסעות
בנימין השלישי — תיאטרון שביציאתו בשנת
1928 למסע הצגות בערי אירופה, עורר את
פליאתם של מאכס ריינהארדט, זאן
•נטליה ופסי־מיכאלס — א בי שלמה מיכ אל ס;
הוצאת הקיבוץ המאוחד; עברית: מנחם בן־אייר;
184 עמודים(כריכה רכה).

מי מריבה

גד יעקוב׳ בסימרשאלה

לד״ר גיקיל ו מי ס טר הייד של רובר ט לואי סטיבנסון
חיוורת, מגוחכת ואבסורדית, ושמה גד יעקובי.

קמה באחרונה מהדורה ישראלית

בשבוע אחד הגיעו לידי שני כתבים מקוטבים הנוגעים לשר־התחבורה לשעבר. האחד, שירים
שכתב המשורר גד והאחר: ספר פוליטי וחסר מעוף, חיבר ח״ם יעקובי.
אתחיל כפמפלט הפוליטי של ח״כ יעקובי שראה אור תחת הכותרת קרי א ת כיוון* .בפמפלט זה
נוהג ח״כ יעקובי כבת־יענה שראשה טמון בחול. בכמה פרקים מפריח ח״כ יעקובי בלונים מילוליים
של עסקן פוליטי, המתעלם מהתנהגותו בתקופה שבה היה בשילטון, התנהגות שיש לה חלק ונחלה
בסחף שבא לישראל אחרי נפילת מיפלגתו מפסגות השילטון. ח״כ יעקובי מצטט את הקלישאה
השחוקה של מורו ורבו דויד בן־גודיון, שצעק לעבר המון שזעק אליו ״לחם!״ בשנת : 1927״לחם
אין לי עתה, אבל חזון י ש :״ ובפמפלט שלו
מעניק ח׳׳כ יעקובי חזון משומש.
הפמפלט של ח״כ יעקובי נקרא כגילגול
השמונים של פמפלטים קודמים, שאותם פירסם
ברבים מנהיגו שי מעון פרס. מתחת לכותרות
בנוסח: מול פרשת המים; בבל וירושלי ם י;
אינפלציית השפל -סוף המירוץ; התיכנון
הדמוקרטי; שלילת הגולה ו מרכזיו ת העלייה;
שותפות במקום צדקה; הביטחון: נטל
וא תגר; פיתוח ומלחמות; היעדים והגשמתם;
הפריצה התעשייתית; ההון האנושי ומיפנה
הכרחי -מפנה אפ שרי -מצפה ח״כ יעקובי את
ההבלים הירחמיאליים הישנים של מפא״י בשנות
החמישים. ח״כ יעקובי אינו מביא בקריאת כיוון
בשורה כלשהי וגם לא אלפית של בשורה.
קריאת כיוון הוא מלל צפוף וציני של
פוליטיקאי שחוק, שהמילים ומשמעויות המילה
איבדו את ערכן בעיניו. קרי א ת כיוון מתעלם
לחלוטין משותפותו של ח״כ יעקובי בממשלות
המערך האחרונות, ובחלקו בהן ובנפילתן.
מהפמפלט קרי א ת כיוון לא תקום תחייה
פוליטית כלשהי.
לעומת ח״כ יעקובי, הרי שהמשורר גד מזמר
זמירות אחרות (אם נתעלם מהעובדה שח״כ
יעקובי, המשמש בכנסת כיו״ר ועדת־הכלכלה,
ח״ב־משורר יעקובי
דאג להעניק סכום כסף לא מבוטל לאכסניה
משורר גד וח־כ יעקובי
הספרותית של סי מן קריאה, בדומה לח״כים
הדתיים המממנים בהקצבות אישיות דומות ישיבות) .בחוברת החדשה של כתב־העת סי מן קריאה,
ראו אור ביכוריו כמשורר. כבר בשיר הראשון ביו הייגיט להמפסטד, שאותו חיבר בלונדון ב־17
באוגוסט :1981 הוא מגלה בחריזה אינפנטילית למדי :״מצבתו של קרל מארכם /ע שויי ה
מ שי ש ואותיותיה מזהב /ואין עץ צומח ממנה /ו אין שור ש מכה בה עין
״המשורר״ של יעקובי, מגלה את העצים שאינם צומחים ממצבה זו, ומתעלמת מהכתובת הפילוסופים
רצו להבין את העולם -אנחנו נשנה או תו!
בשיר אחר, הנושא את הכותרת כור גרעיני כותב המשורר גד את ההיפך מהחלטותיו של ח״כ
יעקובי שהגיע לכנסת, לפני שנים רבות כילד הפלא של מיפלגת בן־גוריון רפ״י, המיפלגה שהביאה
למזרח־התיכון את הכורים הגרעיניים.
אפשר להבין את עורכי סי מן קריאה, שהקצו ארבעה עמודים מתוך חוברת של יותר מ600-
עמודים למשורר גד, כדי לזכות במתת של ח״כ יעקובי, שהרי קשה בימים אלה לממן כתב־עת ספרותי
מעולה. אפשר להבין את עורכי סי מן קריאה, שעצמו עיניהם לנוכח מסעותיו של המשורר גד למר כז
החלל על־שם קנדי, פלורידה ו הדרך ל מי א מי־ביץ, שאותם הנציח בחרוזים גרועים.
אם אייכותו הפוליטית של ח״כ יעקובי שווה לאיכותו השירית — מן הסתם משהו משובש
בפוליטיקה הישראלית.
•גד יעקבי — קרי א ת כיוון; הוצאת עם־עובד — תרבות וחינוך; 125 עמודים (כריכה רכה).

אל לישכתו של פקיד הברון רוטשילד אליהו
שייד, מנגנת לפניו צייקובסקי בפסנתרו, כדי

הישן בערים, את הרכב האוכלוסיה שבמושבות,
את המגעים על חסדי הברון רוטשילד.

להוציא ממנו תמיכה כספית לאיכרי ראש־פינה,
בעוד שהוא מנסה לאונסה.( :יצריו התלקחו והוא
אימץ אותה אל גופו בכוח מפתיע, ממלמל לתוך
שדיה מתיקויות בצרפתית היא שולפת את
אקדוחה, מאיימת עליו, יורה במנעול החדר
ונמלטת מפניו.

זיכרונותיו של אליהו שייר, הינם בבחינת ספר
היסטוריה, שניתן ללקט מתוכו פרטים מאלפים
העוסקים באותה תקופה.

בימים אלה הצטרף למדף ספרי תולדות
ארץ־ישראל סיפרו של אליהו שייד זיכרונות
1883־ ,*1899 ספר שבו נחשפת דמותו של אחד
מהשנויים במחלוקת שבין מיישבי הארץ בסוף
המאה שעברה. זיכרונותיו של שייר, שנשתמרו
עם השנים בכמה גירסות של כתב־יד בצרפתית,
מביאים את סיפורו של שליח הברון ארמונה
דה־רוטשילד, שביקר בארץ 22 פעם, ומביא
בזיכרונותיו תיאור מרתק של המושבות היהודיות
ומסעותיו בארץ־ישראל ובסוריה.
סיפרו של אליהו שייר הוא אחד המיפויים
המעולים ובעלי איכות ספרותית־תיעודית
מעולה של אותם ימי ראשית בארץ־ישראל.
לתיאוריו ולזיכרונותיו מביא שייר שירטוטים
שונים מארץ־ישראל בשני העשורים האחרונים
למאה שעברה, שירטוטי המושבות, מיבניהן,
לבוש תושביהן. שייר, שהוא בעל עין בוחנת,
מתאר כל שניתן לתאר — את מינהגי הערבים,
מינהגיהם של הספרדים והאשכנזים בני הישוב

מ תיי שב שייד
נסיונות אונס בראש־פינה

•אליהו שייר — זיכרונו ת ;1883/1899 עברית:
אהרון אמיר; מבוא והערות: שמעון שוורצפוקס;
הוצאת יד יצחק בן צבי; 252 עמודים (כריכה
רכה).

דוגמה לניקיון תיאוריו של אליהו שייר
מצוייה בפרק ראש פינה, שבו הוא מתאר את
דרכו לשם מצפת. :מן העיר הזאת לא היתה שום
דדך ללכת לגעוני (אנו הוספנו לקרוא בשם
געוני לצד המיושב ערבים ובשם ראש־פינה
קראנו לחלק ש בו דרים המתיישבים היהודיים);
עריץ היה צריך להעפיל ברכיבה על סוס בהרים
תלולים, ובהניעך לצד השני היה עליך לרדת
ארצה ולמשוך את בהמתך אחריך, כי מחמת
האבנים המתגלגלות מובטח היה לך ש ת רו צץ
את מפרקתך אם תתעק<צ להישאר על־גבי
הסום. הקפדתי לעוץ לכל פקידינו שימ הרו
ברדתם מן הצד הזה. הכל מצאו שהיה הדץ
עמי. רק שליט, אחד הגננים הצעירים, ביקש
להישאר רכוב על סוסו בירידה הזאת. הוא היה
לבדו. הסום נפל עמו. זמן־מה נשאר נטול
הכרה. לבסוף שבה אליו רוחו וודא נשבע,
באיחור־מה, כאותו עורב מן האגדה, ש שו ב לא
יקרה לו בדבר הזה...־
זיכרונו ת של אליהו שייר, הוא תעודה
מרתקת על סוף המאה שעברה בארץ־ישראל,
תעודה שהיא מנכסי צאן הברזל של אותו זאנר
ספרותי תיאורי יוצא־דופן, המביא את סיפור
התיישבותם של היהודים בארץ. גם תרגומו של
אהרון אמיר, לעומת תרגומים אחרים שלו,
הוא בעל קריאות מניחה את הדעת. ספר מומלץ
ביותר.