גליון 2387 מתאריך 1 ביוני 1983

־ויד
ב׳ פיון ת שמ״ג1.6.1983 ,

מיספר 2387

76 עח 1די0

שנה

המחיר :

שקלים

(כולל מ.ע.מ).

דו 1ד1

שנה אחרי התחלת מילחמת־לבנו?
בהלה של מילחמה בישראל

דנש

בגדי ים וחוף, משקפי אופנה במגבות בעיצוב גדעון אוברזון

ב ת מוז השער הקדמי:

כתבת השער האחור:,

מסך עשו

סוריה רוצה להוכיח לערבים שהיא אינה פוחדת
מישראל. ממשלת בגין רוצה להסיח את הדעת
מכישלונה בלבנון. ברידדמ
רוצה להוכיח את כוחה במרחב
— אך המפתח לפריצת מיל
המה נמצא בידי האמריקאים.

בצמן אין נר חוש

.העולם הזוד, שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב
גודדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר ,136 העורך הראשי: אורי אבנרי עורך
תבנית: יוסי שנון רכז מערכת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
קהץ ראש המינהלה: אברהם סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המדל:
.העולם הזה־ בע־מ הדפסה. :הדפום החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה. :גד־ בע־מ
נגע לעניין הבן, נביל; ויקטוריה טענה שהבן לא
היה ולא נברא!

לפני שלושה חודשים פירסם העולם הזה
( )2375 סיפור נוגע ללב. סעיד אבו־רזאלה, פליט
*״ פלסטיני החי בלבנון, גולל את סיפור אהבתו
ונישואיו לוויקטוריה היהודיה, שאותה הכיר
בעיר הולדתו, חיפה, ב־ ,1945 ושאת עיקבותיה
איבד כעבור חמש שנים בביירות. הוא נשאר שם.
אבו־רזאלה סיפר שיחד עם אשתו נעלם גם
בנם, נביל, אז בן שנה, ושאל את עצמו אם יתכן
שבנו הוא אחד החיילים הישראליים הנלחמים
בלבנון.
סיפורו של אבו־רזאלה תורגם מהספר

ל?>ייס׳

היא סיפרה שהיא היתה אמנם בהריון, ושבעלה
רצה מאוד בבן ואפילו קבע את שמו, לכשייוולד.
אך בחודש הרביעי להריונה היא הפילה ואושפזה
בבית־חולים בביירות. זו היתה הפעם האחרונה
שבה ראתה את בעלה. אחרי שיצאה מבית־החולים
היא שהתה במשך שנה במינזר בלבנון,
ואחר־כך הועברה לישראל דרך ראש־הניקרה
(ולא דרך קפריסין, כפי שסבר הוא).
זמן קצר אחרי ששבה לארץ היא נישאה
בשנית, נולדו לה ילדים, ופרשת נישואי־הבוסר
לסעיד אבו־רזאלה נשכחה מליבה.
אחרי שקראה את סיפורו ונודע לה שהוא נעצר
שוב על־ידי שירות־הביטחון של צבא לבנון
בביירות, התחיל מצפונה להציק לה. היא ביקשה
לפרסם את הצד שלה של הסיפור, בתיקווה שהוא
יגיע לידי בעלה לשעבר,והוא יבין שאין לו ולא
היה לו בן ממנה.
עד כאן סיפורה של תמי. העולם הזה ידאג,
כמובן, להעביר את הדברים לאבדעיישה, כדי
שימסרם לבעל.

ן ן-ן א>דו>>ויו<1

הסיפור של אבו־רזאלה
הבן לא היה ולא נברא
זיכרונות פלסטיניים, שאותו ערר ופירסס לפני
כמה חודשים אנוור אבו־עיישה, שהיה עוזרו
האישי של עיצאם סרטאווי. אבו־עיישה נפצע
בהתנקשות בפורטוגל, שבה נרצח סרטאווי. גם
סיפור־חייו של העורך הופיע בספר, ותורגם
בהעולם הזה (.)2383,2382
השבוע התקשרה עם מערכת העולם הזה
אשה שהציגה את עצמה כוויקטוריה, וביקשה
לשוחח עם תמי מוטוביץ, שתירגמה את הסיפור.

מספרת תמי מוטוביץ:

האשה, שהציגה את עצמה כוויקטוריה,
נשמעה נרגשת. היא סיפרה לי שהיא התלבטה
מאוד לפני שהתקשרה איתי, אך לבסוף החליטה
לספר את הצד שלה של הסיפור, כדי להשקיט את
מצפונה. היא סיפרה לי על חייה היום, אך עמדה
על כך שלא אציין שום פרט שיזהה אותה, כי איש
אינו יודע על פרשה זו בעברה. האדם היחידי
שידע הכל היה בעלה השני, היהודי, שנפטר לפני
^ כמה חודשים.
היא חזרה ותיארה את חייה בחיפה, את
היכרותה עם בעלה הערבי ואת בריחתם ללבנון
ב־ . 1948 סיפורה תאם כמעט בכל את סיפורו של
אבו־רזאלה. אך הדבר המפתיע ביותר בסיפורה
העולם הזה 2387

בקריית־שמונה מנקים מיקלטים — ממש כמו
לפני שנה, ובמטולה מתקבצים עיתונאי־החוץ
כמו עורבים המבשרים מילחמה — ממש כמו
לפני שנה. הכל ניזכרים
בקטיושות, ואיש אינו זוכר את
11 חודשי הפסקת־האש שקדמו
למילחמת־הלבנון.

בל ש חובב

איש צעיר ניסה לשחק בבלשים ולהוציא מידע
מכתב העולם הזה שלמה פרנקל. אך מסתבר
שבמציאות הדברים לא מתרחשים
כמו בסרטים, והבלש
נאלץ להימלט כל עוד רוחו בו,
כשצלמת המערכת בעיקבותיו.

! ,פג ע תי
קש 1ת
אחרי שבוע של הזרות
על ההצגה סוויני טוד
החליט התיאטרון ה ק אמרי
שחנה מרון אינה
מתאימה לתפקיד. השבוע
היא שוחחה עם כתבת
העולם הזה שולמית
יריב, וסיפרה
לה בגילוי לב על עבודתה
בתיאטרון, על פציעתה
ועל חייה האישיים.

מישפט־ ״השפעה
דיבה מאגית״

השבוע פסק שופט מחוזי בירושלים
שהעולם הזה פירסם לפני שלוש שנים דיבה על
חבר־הכנסת (כיום השר) חיים קורפו, כאשר
סיקרנו את הוויכוח בכנסת על סידורי־הלינה של
הח״כים. הוא חייב את העולם הזה ועורכיו
לשלם לשר סכום גדול של פיצויים ( 200 אלף
שקלים).
במישפט זה התעוררו נקודות מישפטיות
חשובות, ומובן מאליו שאין השבועון מקבל את
פסיקת השופט. אנחנו נערער על פסק־דין זה
לפני בית־המישפט העליון, ונטען כי השופט
המחוזי המלומד טעה בפסק־דינו.
בהזדמנות זו כדאי להזכיר כי בכל תקופת
קיומו חוייב העולם הזה רק במיספר זעיר של
מישפטי־דיבה. זוהי עובדה מעניינת כשלעצמה,
אם לוקחים בחשבון את אלפי כתבות־החשיפה
שפירסם שבועון זה, שאין כמוהו בארץ לגילוי
פרשות של שחיתות ושררה. בכל 33 שנות קיומה
של מערכת זו לא הפסדנו אלא כמה עשרות
מישפטי־דיבה — פחות מאשר רוב העיתונים
החשובים בישראל.
יש לכך שתי סיבות: ההקפדה הרבה שבה
אנחנו עורכים את החומר המתפרסם, והנכונות
שלנו להודות בטעויות. כאשר אנו טועים
בקביעת עובדות — דבר שהוא בלתי־נמנע
בעיתון — אין שום צורך לאיים עלינו
במישפטים. די לשכנע אותנו בכך שאכן טעינו.
אנו סבורים כי ההגינות העיתונאית מחייבת,
במיקרים אלה, להודות ולהתנצל, בלי שום לחץ.
גם בפרשת קורפו — שהיתה מסובכת מאוד
מבחינה עובדתית — היינו מוכנים לכך, לגבי
פרטים מסויימים שאחרי בירור נוסף לא עמדו
במיבחן. אולם קורפו רצה במישפט, ובשלב הזה
גם הצליח. מותר לגו לקוות שבבית־המישפט
העליון תתהפך הקערה על פיה.

מהכרעת בית־המישפט העליון
נגד העיתונאית אורלי
אזולי מסתבר, ששופטים אינם
מתרשמים כאשר יורקים
כפניהם, אך מושפעים מהעיתונים.

,היו מתים שאפול״
למחרת המסיבה המפוארת שערכה לעצמה
פנינה רוזנבלום לדגל יציאתו לאור של כיפרה
הראשון, היא ישבה בדירתה,
ובדמעות כיפרה להעולם הזה:
.די אני מתמוטטת. אץ לי כוח
יותר. האנשים כל־כך רעים:״

אלמנת־מילחמה
סיפורה החושפני והכן של אלמנת־מילחמה בת
,31 שאחרי חמש שנות אבל החליטה לחזור
לחיים :״אני רוצה להתאהב.

אני רוצה לחיות. פתאום הבנתי
שאני עוד צעירה, ושיש המון

דברים שלא עשיתי עריץ!־

מאפ>>ת
איזנ ב רג
אנשיו של המיליארדר
שאול אייזנברג מפירים
כמה מהכללים
הנהוגים ביחסים בין
הפוליטיקה והעסקים.
השבוע הכריז עליהם
מילחמה השר יצחק
מודעי (בתמונה) ושר־התקשורת
כינה אותם
.חבורת מאפיונרים״!

הבזיזן של שטרן
ראש מישרד שטרן בישראל, שבתאי טל, נקרא
בדחיפות למערכת עיתונו בהאמבורג כדי
להשתתף במרד העובדים נגד מינוי עורכים
חדשים. הוא מתאר את
המתרחש בשטרן היום, אחרי
הבזיון הגדול בפרשת יומני
היטלר המזוייפים.

קרבותשין־בשין

פזלניס
!וזיטנים
התימנים חגגו את מלאת
מאה שנה לעלייתם ארצה.
האשכנזים באו לחגוג עימם,
אך כשהתוכנית התארכה
והתארכה —
הם התחילו
להתחרט.

בית־המשפט המחוזי בודא
אחוז אווירת תככים וחשדנות:
הנשיא בנימין כהן ושני
נשיאים־תורניים, יצחק
שילה וחיים דבוריו, עומדים
לצאת לגימלאות 40 .
השופטים הנותרים, הנושאים
את עיניהם למישרות
המתפנות,
מגייסים את
קשריהם.

המציאות עלתה
על נל דמיון

החדל נפסל
בימים שבהם מתרעם אריאל השר־בלי־תיק
שרון על כך שהטלוויזיה,
מסקרת הלוויות רבות
מדי, אין זה מפתיע
שעורכי מבט חששו
להקרין כתבה על הצגה
העוסקת בחלל־מילחמה
(השחקן

עדנה פיינרו מסכמת את אירועי
פסטיבל הסרטים בקאן, ומספרת
על הסיפורים שמאחרי
הזוהר והפרסים -שיפוט מוזר ופריצות גניבות
ומבולבל,
במיסעדות ובבתי־ובלדרית־ מלון סמים
אשר זכתה
בפרס יוקרתי.
אשר צרפתי,

בתמונה).

ה מ דו רי םהקבשיס : במדינה תשקיף
יומן אישי ומדון אנשים בלונים הורוסקופ -מזל תאומים מיכתבים תשבצופן
פורום -שיקרי התעמולה
עולם קטן -מפי סיירוס ואנס
אנשים כעולם שידור מיבחר תוכניות טלוויזיה

זה וגם זה
רחל המרחלת
מה הם אומרים -הרצל שפיר, ד״ר עמית
ירוסלבסקי, יעקב לוי, אברהם כץ־עוז,
ריבקה מיכאלי ומרדכי וירשובסקי.

חלץ ראווה
נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה מוסיקה לילות ישראל קולנוע תמתרים
אתה והשקל
ספורט

-ספרות ילדים

במדינה
העם
ה מי לחמההבאה
הימים חולפים, שגה עובדת
— אבל המלחמה, אבל
המילחמה אבל ה מלחמה
תמיד נשארת...
השבוע תמלא שנה למילחמת־הלבנון
— והמדינה נתונה בקדחת של
ציפייה למילחמה חדשה (ראה
כתבוה). מלווי נתקלו
בבתי־הקברות
החיילים, שנפלו בשבוע האחרון
בלבנון בהורי החללים הראשונים של
מילחמה זו, שבאו להתייחד עם זכר
בניהם במלאת שנה לנפילתם. בגלל
הפער בין הלוח הכללי והלוח היהודי,
חלו ימי־השנה של חללי השבוע
הראשון של המילחמה לפני התאריך
של יום־השנה האזרחי.
שתי התופעות — בהלת המילחמה
החרשה והפגיעה היומית בחיילי צה״ל
בלבנון — מסמלות את המציאות
בפרוס השנה השניה של מילחמת־לבנון,
שהיתה צריכה להימשך, לפי
תוכנית יוזמיה, בין 48 עד 72 שעות.

המילחמה
״ המחבל ,״ חוז רי ם
לסבוג אבירות מדי יוס, לסגת
בלי תמורה — או לברוח
?רימת אל תוך מילהמה
חדשה?
שנה אחרי שנפתחה המילחמה
שנועדה, כביכול״ ,להרוס את תשתית

ההסכם לא נגע בשום צורה שהיא
בכוחות אש״ף שהיו מוצבים כבר אז
בצפון, באיזור טריפולי, ובמיזרח,
באיזור הביקעה. אם תוגברו עתה
כוחות אלה, קיים ספק רב לגבי תחולת
ההסכם דאז על תופעה זו.
קליפת־השום. אך אין חשיבות
רבה לשאלה המישפטית. היא מוכיחה
רק עד כמה מגוחך לנהל משא־ומתן
עקיף בין צדדים לוחמים שאינם
מכירים זה בזה, ועד כמה מפוקפק
ערכו של הסכם, שהצדדים הלוחמים
עצמם אינם שותפים לו.
בינתיים הוכח הדבר בצורה חותכת
עוד יותר על־ידי גורלו של ההסכם
הישראלי־לבנוני לפינוי לבנון. שני
יריביה של ישראל בשדה־הקרב —
סוריה ואש״ף — אינם שותפים להסכם
זה, ולא שותפו כלל במשא־ומתן
להשגתו. אולם ההסכם אינו שווה את
הנייר שעליו נחתם ברוב פאר
וחגיגיות, אם סוריה ואש״ף לא יקבלו
אותו. חתימתו של נשיא לבנון, אמין
אל־ג׳מייל, שווה מבחינה זו
כקליפת״השום.
מוכיח זאת המצב הנוכחי בשטה,
כאשר נהרגים ונפצעים חיילי צה״ל
במילחמת־גרילה חריפה מדי יום.
ברירה אכזרית. בשום תקופה
של קיום ישראל לא הצליחו פדאיון
פלסטיניים להרוג ולפצוע ישראלים
כה רבים כמו עכשיו בלבנון. אם נועדה
מילחמת־הלבנון לשים קץ ליכולתם זו
״אחת ולתמיד״ ,הרי השיגה בדיוק את
ההיפך.
מי הם הפוגעים בחיילי צה״ל
בלבנון?
למעשה אין הדבר ברור כלל.
ממשלת ישראל טוענת באורח שיגרתי
שאלה הם ה״מחבלים״ .אך מי הם
״המחבלים״?

יום: לסגת אחורה בלי תמורה, או לסגת
קדימה — אל תוך מילחמה חדשה,
שקורבנותיה יהיו רבים לאין שיעור
יותר.
הכנסת חזירזינ תבהיכל
עורד־דין זוטר יכול
להפודלמולטי־מליונר
ב?!דנציה אחת ככנסת —
אס הוא יודע איד
.זהו תהליך החוזר על עצמו בכנסת
אחת לשנה־שנתיים:
כלי־התיקשורת מגלים פרשת
שחיתות, הנוגעת במעורבות של
חברי״כנסת בעסקים. קמה המולה. יו״ר
הכנסת מכריז שצריכים לעשות משהו.
חברי־הכנסת מחליטים שהגיע הזמן
לפעול. כעבור כמה ימים שוככת
ההמולה, והכל נשאר כפי שהיה.
השבוע זה קרה שוב. סגן
ראש־הממשלה, דויד לוי, נטל את
היוזמה לידיו. בישיבת הממשלה,
שממנה רולפת כל מילה הנאמרת בה,
טען כי חברי־הכנסת רוני מילוא ואהוד
אולמרט משתמשים במעמדם כדי
להתעשר כעורכי־דין.
עדיין לא החלימה הכנסת מגילויים
כאלה — שכל חבר־כנסת יודע אותם
מזמן — כאשר נחתה על הבית
מהלומה נוספת. ח״כ אברהם שפירא,
הבוס האמיתי של הקואליציה ושל
הכנסת כולה, הואשם על־ידי
מבקר־המדינה בכך שמיפעליו קיבלו
מתנות מופלגות, בסך של עשרות
מיליונים של לירות, מידי הממשלה.
כל אחד מ״ 120 הח״כים ידע היטב

מי מעוניין במילחמה בין

ורדהמוו
ך * סימן המפחיד ביותר

( 1מארצות־הברית.

לפתע, באילו על פי סימן,
שיכו אמצעי-התיקשורת באר־צות־הברית
את הסיגנון.

עד לאותו רגע, ביום השישי, פיר־סמה
ממשלת ארצות־הברית הודעות
שיגרתיות על המצב בגבול ישראל-
סוריה. היא פנתה אל שני הצדדים
בבקשה לשמור על התאפקות, קיוותה
.שלא יקרה דבר.
לפתע זה השתנה. ממשלת־ארצות־הברית
האשימה את סוריה וברית־המועצות
בחירחור־מילחמה, העניקה
גיבוי מוחלט ובלתי־מסוייג לישראל.
קוראי העיתונים האמריקאיים התרשמו
כי המילחמה עומדת בשער,
ועלולה לפרוץ בכל רגע.
בבירות העולם נרשם שינוי זה מייד
בסייסמוגרפים הפוליטיים. רבים, שלא
האמינו עד לאותו רגע כי אכן עלולה
לפרוץ מילחמה במיזרח התיכון,
התכוננו לאפשרות זו.

היתה לכך סיבה מעשית:
שום בר־דעת בעולם לא האמין
כי ישראל תצא דמילחמה כזאת
בלי גיבוי אמריקאי מוחלט,
הרמזים כאילו קיים עתה גיבוי
כזה שינו את התמונה לחלוטין.

גבול בין המעצמות
ץ והי תוצאת אחד השינויים
(הגדולים במפה העולמית, שחל בעיקבות האחרונים, בחודשים מילחמת־הלבנון.

גבול ישראל-סוריה הפך
לגבול בין שתי מעצמות־העל
— כמו הגבול בין שתי
הגרמניות, או גבול תורכיה —
ברית־המועצות.
גם לפני־כן היה זה גבול רגיש.
סוריה היתה קשורה גם אז בברית־המועצות,
וישראל בארצות־הברית. אך
מתיחות בגבול זה לא היתה יוצרת
בהכרח ואוטומטית משבר גלובלי.

מצב זה השתנה כאשר
הכניסו הסובייטים לסוריה את
הטילים החדישים ואת יחידות
צבאם.

שוק המציאות
המחבלים בלבנון״ ,הכריזו דוברים
ממשלתיים כי ״המחבלים״ חוזרים
ללבנון. ישראל, כך נאמר, רואה בכך
הפרה של ההסכם לפינוי״המחבלים״,
שהושג על־ידי פיליפ חביב.
היתה זאת הודעה מוזרה מכמה
בחינות.
פיליפ חביב לא השיג הסכם בין
ישראל ו״המחבלים״ .ישראל סירבה
בפירוש לשאת־ולתת עם אש״ף. ההסכם
לפינוי כוחות־אש״ף מביירות
היה בין ישראל וממשלת־לבנון. אש״ף
לא היה שותף לו. הסכמתו ניתנה רק
בעקיפין, דרך צד שלישי.
יתר על כן, מעולם לא היה ברור על
מה הוסכם, בעצם. ממשלת־ישראל
טענה, כי לפי ההסכם אסור ל״מחבלים״
להיות בלבנון כולה. אך ההסכם נגע
למעשה ר? בבעייר המיידית שעמדה
על הפרק: פינוי ביירות ומניעת
גסיסתה של העיר.

אם כל מי שפוגע בחיילי צה״ל הוא
״מחבל״ ,הרי ההגדרה נכונה, אך
חסרת־משמעות. בסלנג הישראלי,
שהונהג על״ידי הממשלה עצמה,
המילה ״מחבלים״ מתייחסת רק
לפלסטינים, אנשי אש״ף.
אין ביטחון שכל הפיגועים בלבנון
נעשים בידי אנשי אש״ף. בלבנון
נוהגים הכל להרוג את הכל, ואי־אפשר
לשלול את האפשרות שחיילי צה״ל
נהרגים גם על־ידי דרוזים, שיעים,
סונים, נוצרים ואנשי־הפלאנגות,
שלכולם יש עכשיו אינטרס לפגוע
בצה״ל — אם מתוך שינאה, אם כדי
להשיג מטרות מסובכות יותר.
במידה שהתוקפים באים מן התחום
הסורי, אין כל ביטחון שאין אלה אנשי-
קומנדו סוריים, או חברים של אירגונים
פלסטיניים הכפופים לסורים במישרין.
עתה עומדת הממשלה לפני ברירה.
אכזרית: להמשיך ולספוג אבירות מדי

ששום דבר לא ישתנה. הח״כים שאין
להם עסקים פרטים מקנאים בחבריהם,
ואלה מצפצפים עליהם ועל הציבור.
כמה עשרות ח״כים, המתייחסים אל
הכנסת כאל קרש־קפיצה להתעשרות
מהירה, הופכים במהירות רבה למיליונרים.
למעשה די בקדנציה אחד של
עורך־דין צעיר, הקרוב לשילטון, כדי
לצבור כמה מיליוני דולרים. כאשר
פושטת השמועה שהוא ׳יכול לסדר
עניינים״ ,מתחילה הפרקטיקה שלו
לזנק אל על — גם אם הכל מודים,
מאחורי גבו, שהוא מישפטן זוטר מאוד.
המיקרה של ח״כ שפירא שונה
במהותו. ידוע כי אגודת־ישראל מוכרת
את הצבעותיה תמורת כסף. זוהי מסורת
שהחלו בה עוד בשנות ה־ ,50 כאשר
הצביעה האגודה בעד המשך קיום
המימשל הצבאי(שחל אז על האזרחים
הערביים בישראל עצמה) תמורת
רשיון של בנק.

מאותו הרגע קיבל הגבול צביון
חדש. כי פירושה של התקפה ישראלית
— גם מוגבלת וחד־ממדית — הוא
עתה התנגשות עם שלוחות של הצבא
הסובייטי. יותר מזה: היוקרה המדינית
והצבאית של ברית־המועצות הונחה
על כף המאזניים.
מצב כזה לא היה קיים בעבר. גם
במילחמת־ההתשה, כאשר הפילו
מטוסי צה״ל ארבעה טייסים סובייטיים
בחזית התעלה, לא היה הדבר בבחינת
משבר בינלאומי. הנוכחות הצבאית
הסובייטית במצריים היתה דיסקרטית
הרבה יותר. היא לא היוותה ״חוט
מעידה״ — חוט שכאשר התוקפים
מועדים ביגללו, מופעלת מערכת־הגנה
שלמה.
במצריים השתנה המצב כאשר קיבלה
ברית־המועצות לידיה את ההגנה
האווירית שם ,,בעיקבות ״ההפצצות
לעומק״ שממשלת גולדה מאיר החליטה
עליהן, ברוב חוכמתה, על פי עצת
יצחק רבין. אז נוצרה נוכחות סובייטית
מאסיבית במצריים, וישראל נאלצה
להפסיק את המילחמה ולהסכים ל־הפסקת־אש.
זו נמשכה עד שגירש

אנוור אל־סאדאת את היועצים הסובייטים
מארצו, ופתח במילחמת יום־
הכיפורים.

מדוע החליטו הסובייטים
ליצור עתה מצב כזה בגבול
הסורי?

התשובה הסבירה היא: לא היתה
להם ברירה. מילחמת־הלבנון איימה
על שרידי השפעתם בעולם הערבי.
הפלסטינים זעמו, מפני שהסובייטים
לא נקפו אצבע כדי לעזור להם
בביירות הנצורה (ראה הנדון) .״כל.״.
המצב היה משתנה אילו שלחו הרוסים
נושאת־מטוסים אחת לנמל ביירות!״ י
אמר אז מנהיג פלסטיני בשיחה פרטית. .
אך הסובייטים היו זהירים, כדרכם, ולא
זזו.
באותו הזמן השמיד צה״ל את
הטילים הסוריים, מתוצרת סובייטית,
שחנו בלבנון. אותם טילים היו חלק
ממערך, שחלקו הגדול היה על אדמת
סוריה, וחלקו הקטן על אדמת לבנון.
השמדת הטילים בלבנון, בלי השמדת
הטילים בצד -הסורי של הגבול, לא
היתה בעלת ערך צבאי רב. צה״ל_>
בחר בדרך זו, מפני שמתקפת״הטילים
בשטח סוריה היתה עלולה לגרום
למילחמה עם הסובייטים, אבל גם
השמדת הטילים על אדמת לבנון
הנחיתה מכה איומה על היוקרה
הסובייטית בעולם הערבי ובעולם
כולו.

הדוב הרוסי נראה, לפתע,
סמיפלצת חלושה, שנפלו לה
השיניים והציפורניים.

יתר על כן, בסוריה נפוצו שמועות
כאילו הטילים הסובייטיים שהוצבו
בסוריה לא היו מלכתחילה אלא
גרוטאות, ושלא צויידו באמצעי״המגן
המתוחכמים הדרושים. הסובייטים, כך*^,
התהלכה השמועה. חששו להפקיד׳
מכשירים סודיים אלא בידי הסורים.

הסובייטים עמדו לפני
ברירה פשוטה ואכזרית:
לוותר על שארית השפעתם
במרחב, או ליצור בסוריה
נוכחות צבאית מאסיבית.

הם בחרו בדרך השניה. זה היה
הימור מחושב ומסוכן, המטיל עתה את
ר!צילו על המצב הנוכחי.

הסובייטים: בני־עוובה
ן * שנולדה הנוכחות הצבאית
הסובייטית החדשה בסוריה, היו
לכך תוצאות מיידיות. בין השאר:

• גבול סוריה־ישראל הפך
לגבול מעצמתי חם. בכל גבול כזה

קיים מצב של ״מישוש״ הדדי — כל
אחד משני הצדדים מנסה מדי פעם
״למשש״ ,באמצעות תקריות, כדי
לבדוק איך יגיב הצד השני, ועד לאיזו ־*־
נקודה של הסתכנות הוא מוכן להגיע
במישחק של ״עד עברי פי פחת״.

• היחידות הסובייטיות
בסוריה הפכו בנות־־ערובה.

מכיוון שאין גבול משותף בין סוריה
וברית״המועצות, יהיה קשה לברית־המועצות
לתגבר את כוחותיה שם
במצב של מילחמה. אם תותקפנה
היחידות האלה על-ידי ארצוודהברית
באמצעות צה״ל, תעמוד ברית־המועצות
לפני הברירה להפקיר אותן,
ולספוג מכה נוראה נוספת ליוקרתה, או
להגיב בסוריה או במקום אחר בעולם
בצורה שתביא לסכנה של מילחמה
(המשך בעמוד )8

ישראל וסוריה? מה הסיכוי שתפרוץ בימים אז בשמשתה קרז בים?
סורית היתה גורמת לתוצאה בלתי־צפויה,
לא היתה תגובת צה״ל
אוטומטית. צה״ל הוא צבא ממושמע,
המקבל הוראות מן הממשלה. הממשלה
היא קנאית, אבל לא מטורפת. היא לא
תיגרר לתגובה, מבלי לוודא מראש עם
האמריקאים שיש לה גיבוי.

דווקא משום־כך, היו כמה
ממאורעות השבוע מפחידים
למדי.

הסורים ירו טילים לעבר מטוסים
ישראליים ש״סיירו בשמי לבנון.״ לפי
ההודעה הסורית, פעלו מטוסים אלה
בשמי השטח הסורי בלבנון — דבר
שהיווה הזמנה ברורה לתקרית. דובר
צה״ל סירב לפרט היכן בדיוק אירעה
התקרית, וכך אישר בעקיפין שהיא
אכן אירעה מעל לראשיהם של הכוחות
הסוריים.

אם אכן זה היה כך, היתה כאן
פעולה יזומה, שבעליה ידעו
שהיא עלולה להביא להתלקחות
גדולה. משמע: מישהו החליט
״למשש״ את הצד השני בצורה
שהיתה עלולה להביא להתפוצצות.

עדעבויבי־בחת

מי יש אינטרס בהתלקחות
/מילחמתית בשעה זו?
מבחינה תיאורטית, אפשר לייחס

אינטרס לגרום למשבר שיוכיח את
כוחה ואת נוכחות במרחב, ושיסתיים
קרוב לוודאי בכינוס ועידה בינלאומית
לפיתתן בעיות המרחב בנוסח ועידת-
ז׳נבה, שבה היה לה חלק שווה לחלקם
של האמריקאים.
• לסוריה יכול להיות אינטרס
להוכיח לערבים כי היא מדינת־העימות
היעילה היחידה, שאינה פוחדת מפני
צה״ל, ובכך לרכז בידיה קלפים חזקים
במישחק הבינערבי. היא יכולה להיות
מעוניינת בפיצוץ ההסכם בלבנון,
ובהוכחה שאין הסדר בלעדיה.
לממשלת־ישראל יכול

להיות אינטרס להסיח את הדעת מן
הכישלון של מילחמת־הלבנון, שהסתיימה
במצב ללא פיתרון, כאשר
ההסכם הישראלי־לבנוני תלוי כולו
בסוריה, וזו אינה נותנת יד להצלת
יוקרתו של מנחם בגין. כאשר נהרגים
ונפצעים חיילי צה״ל מדי יום בלבנון,
ושום סוף אינו נראה באופק, יכול
פיתוי כזה להיות גדול.
(מצב זה מזכיר את הבדיחה על
החולה, המתלונן באוזני הרופא על
נזלת. הרופא מייעץ לו להתהלך עירום
בשלג, כדי ללקות בדלקת־ריאות .״אין
לי תרופה לנזלת:״ אומר הרופא ,״אבל
אני יודע איך לרפא דלקת־ריאות.״ אין
לישראל תרופה נגד מילחמת־הגרילה
בלבנון, אבל יש לה מומחיות במילחמה
גדולה).

כיום בידי האמריקאים. ההחלטה
אם תהיה מילחמה בגבול
ישראל־סוריה היא, קודם כל,
החלטה שלהם.
גם בישראל קיימת השאלה מי
מסוגל להחליט. למנחם בגין יש
תקופות של העדרות מן המציאות ושל
נוכחות מוגברת. שר־הביטחון החדש,
בניגוד לקודמו, אינו אישיות דומיננטית,
המקבלת על עצמה אחריות
היסטוריוז. משה ארנס אינו לוקה
בשגעון־גדלות, אך הוא קרוב מאוד
לאמריקאים, ויש ביטחון גמור בכך
שיפעל תוך תיאום הדוק ביותר עם
וושינגטון בכל עניין. ברור כי האופוזיציה
תתמוך בממשלה בכל עניין, כפי
שעשתה ערב המילחמה בלבנון. אחד
מראשי אש״ף, ח׳ליל (״אבו־ג׳יהאד״)
אל־וזיר, הממלא תפקיד של שר־הביטחון
באירגונו, טען השבוע כי
העובדה שבגין זימן את שימעון פרס
ועמיתיו לפגישה, מלמדת על כך
שהתקבלה החלטה לפתוח במילחמה.
בשעתו סיפר סגן־אלוף מצרי,
שנשבה במילחמת־סיני, כי הצבא
המצרי היה נכנס לכוננות גבוהה בכל
פעם שדויד בן־גוריון השמיע הצעת־שלום.
כיום סביר להניח כי כל צד
מחדד את חושיו כאשר הצד השני
מדבר על ״הרפייה״ ו״ירידת המתח״,

הגשמת ההסכם הישראלי־לבנוני, ובכך
להחזיק את צה״ל בעמדותיו הנוכחיות.
נסיגה חד־צדדית בלי הסכמה סורית
אינה פותרת את הבעייה, מפני
שהסורים או בעלי־בריתם הפלסטיניים
ייכנסו בלי ספק לשטח שממנו ייסוג
צה״ל. השינוי היחידי יהיה שצה״ל יוכל
לבחור לעצמו קווים נוחים יותר.
יש ציניקאים המאמינים כי כל
אווירת־המילחמה היא מלאכותית,
מפני שבעצם קיים בפועל שיתוף־
פעולה ושיתוף־אינטרסים בין ישראל
וסוריה. המשך הנוכחות הסורית בלבנון
מעניק לגיטימציה מלאה להישארות
צה״ל בדרום לבנון ולהנצחת הכיבוש
הישראלי שם. ואילו המשך הנוכחות
של צה״ל שם מעניק לגיטימציה
ערבית מלאה להישארות הסורים
בביקעה ובצפון לבנון — שני איזורים
בעלי חשיבות איסטראטגית רבה
להגנת סוריה עצמה.
הגורם המפריד תמונה אידילית זו
הוא מילחמת־הגרילה החריפה, המפילה
קורבנות מצה״ל. היא מונעת
את המצב מלהיות סטאטי, והופכת
אותו לדינאמי. ממשלת־ישראל לא
תוכל להחזיק לאורך ימים במצב זה,
היוצר בעייה חמורה מאוד בתוך ישראל
עצמה.

משום־כך קשה לדעת איך
יפול דבר. החששות של האבות
והאמהות היו מוצדקים.

הנשיא אסד
אי־אפשר בלעדיו
עולמית. מצב זה מעניק יתרון גדול
לאמריקאים, ואין ספק כי זהו פיתוי
גדול לפנטאגון, המסוגל להפעילבכל
עת את צה״ל.

• ארצות־הברית מעוניינת

_ במידע על הטילים. הטילים
החדישים, שהוצבו על״ידי ברית־המועצות
בסוריה, הם סודיים מאין
כמוהם, עד כדי כך שהיחידות
הסובייטיות שם אינן מרשות גם
לקצינים סוריים להיכנס לבסיסיהם.
מכיוון שאלה הם אותם הטילים
המגינים גם על המרחב האווירי
הסובייטי, הרי בדיקתם היא אינטרס
איסטראטגי חיוני לארצות־הברית.
התקפה צה״לית, שתחשוף את
החולשות והמיגבלות של טילים אלה,
ושתבדוק את יעילות המכשירים
האמריקאיים והישראליים, עשוייה
להעניק לאמריקאים יתרון צבאי כביר
^ במישחל! הגלובלי.

בכל החישובים האלה
ממלאה ישראל רק תפקיד של
פיון בלוח השח־מת — כלי
שניתן להזיזו לכאן ולכאן. זוהי
אחת התוצאות של מילחמת
הלבנון.

אין תקרת מיקרת

^ החלטה אם תפרוץ מילחמה
1 1בגבול ישראל־סוריה אינה, על כן,
החלטה ישראלית, ואולי גם לא החלטה
סורית. כל אחת משתיהן זקוקה לגיבוי
מוחלט של מעצמת־העל ״שלה״ כדי
לזוז על הלוח.

השבוע חיו רבים בפחד
שמא תקרית מיקרית תתפתח
למימדים של מילחמה גדולה,
ואולי אף! של מילחמת־־עולם.

לפי תסריט זה, יכול היה לקרות
משהו כזה :״מחבל״ במערך הסורי יורה
טיל לעבר מטוס ישראלי ומפיל אותו.
ישראל מגיבה בהתקפה מאסיבית על
המערך הסורי. ברית־המועצות מתערבת
— וכך יש מילחמה גדולה, שבה
יפלו מאות רבות של חיילי צה״ל,
וכדברי נשיא סוריה 20 אלף
חיילים סוריים.״
למעשה אין סכנה זו סבירה. בצד
הסורי יש פיקוח חמור על כל המהלכים
*— מטעם מישטר דיקטטורי, שאין אצלו
חוכמות. גם כוחות אש״ף משולבים
לגמרי בשרשרת־הפיקוד, ואיש לא
יפעל שם שלא על דעת השילטון.
גם אילו אירעה תקלה, ופעולה

מילחמת יום־הכיפורים ברמת־הגולן
לקבל מידע על הטילים הסובייטיים
אינטרס כזה לכל אחד מארבעת
הצדדים המעורבים — שתי המדינות
ושתי מעצמות־העל. למשל:
• לארצות־הברית יכול להיות
אינטרס לקבל בחינם (מבחינת חיים
אמריקאיים) מידע חיוני על הטילים
הסובייטיים וחולשותיהם, וכן לדחוק
את ברית-המועצות לפינה ולגרום
לאובדן יוקרתה במרחב, אם זו לא
תסתכן בפעולה מאסיבית. ארצות־הברית
מעוניינת גם לחסל את
התנגדות הסורים להסכם הישראלי־לבנוני,
שהתרוקן מתוכנו בגלל סוריה,
ושהוא ההישג היחידי של הנשיא
רונלד רגן במדיניות־חוץ.
• לברית־המועצות יכול להיות

מארבעת האינטרסים האלה,
מהו הסביר ביותר?

מחשש שמא זהו תימרון־הטעייה
פסיכולוגי לפני התקפה.

ההנהגה הסובייטית זהירה מדי.
מכדי לממש את האופציה הזאת. נשיא
סוריה, חאפט׳ אל-אסד, הוא הרפתקן,
אך הוא מחושב וקר־רוח, ואין להניח כי
ישוש לשחק ״על כל הבנק״ .מילחמה
כזאת תהיה מסוכנת מדי עבורו אישית
ועבור ארצו.
בצד האמריקאי המצב מעורפל
יותר. איש אינו יודע מי מחליט
בוושינגטון, וכיצד. הנשיא הוא שחקן,
הקורא שורות שהוכתבו לו, ואין איש
יודע מי כותב את התמליל ברגע
כלשהו בוושינגטון.

מסו עשן

הס חשו כי אי־שם מתנהל
מישחק מסוכן בחיי בניהם, וכי
לדעתו של הציבור הישראלי
אין כימעט כל השפעה על כך.

^ כן אי־אפשר היה לדעת,
) השבוע, איך יפול דבר — למרות
ההודעות המרגיעות משני הצדדים.
המצב המדיני לא השתנה, והוא טעון
חומר־נפץ.

רק דבר אחד היה בטוח לגמרי:
לא היה שום ערך למיליוני המילים
שנשפכו השבוע באמצעי־התיקשרות
הישראליים והעולמיים, להכרזות השרים
על התגברות המתיחות והר־פייתה.
כל זה לא היה אלא מם ך־עשן
עדיר, שמאחוריו התקבלו אי־שם ההחלטות
האמיתיות.

דבר אחד ברור: הכדור הוא

האבידות שסופג צה״ל מדי
יום בלבנון בוודאי לא הקלו על
החלטות אשר יבלו, בהבל•
המצב. ממשלת-בגין נתפסה
פה, להביא למותם הפיתאומי
במילכוד.
היא מצוייה במצב ללא פיתרון. של אלפי בני־אדם בשני עברי
הסורים יכולים למנוע עד בוש את החזית.

רבני שנה בדיוק יצאה ענת סוגוסט
רגבול הצנוג׳ נוי רדווה ער הכוננות
למילתמה. השבוע הזוה לשם *
כל רכב צבאי
במבטי־חרדה.

שעובר

מלווה

״כל השגה
^ -קטמ שו מ ד

המיקלט מונן שוב

קריית־שמונה. המיקלט נקי אך הדיירים מתלוננים כי

הוא קטן מדי להכיל את כל 20 המישפחות המתגוררות
בבניין. התושבים אינם בטוחים שלא יזדקקו למיקל־טים,
ואינם מרגישים שקט אחרי המילחמה האחרונה.

ש^י חדשה,
נוספת והם מודיעים שיעזבו ברגע
שתיירה הירייה הראשונה באיזור.
למרות מילחמת־הלבנון, המילחמה
שאמורה היתה לשחרר אותם מן המתח,
הם אינם מרגישים בטוח לגמרי. כל
בום על־קולי מקפיץ אותם ממקומם,

^ דור היותר צעיר של המושבה,
\ 1לעומת זאת, מודאג מבעייה אחרת
לגמרי. רבים מתושבי מטולה מחזיקים
בשיטחי־מטע נרחבים. בשנות ״הגדר
הטובה״ התרגלו לגייס בעונת הקטיף,
בקיץ, פועלים רבים מדרום לבנון. זה
כוח־עבודה זול, בלתי־מאורגן וחסר
זכויות סוציאליות, פועלים העוברים
בבוקר את הגבול ושבים בערב לכפרים
הלבנוניים.
השנה, כר אומרים במטולה, יש
בעייה: קשה מאוד להשיג פועלים
לבנוניים. את כל הצעירים גייס סעד
חדאד למיליציות שלו, ולתושבי
המושבה לא תהיה ברירה אלה להיעזר
בפועלים דרוזים מרמת־הגולן — אלא
שאלה דורשים הרבה יותר, ומקום
מגוריהם רחוק יותר.
בירור קצר בין התושבים
בקרית־שמונה אינו משאיר מקום
לספק: רובם חושבים שמילחמת לבנון
היתה מילחמה מוצדקת. הם בטוחים,
אחרי שטיפת־המוח שעשתה הממשלה
בעזרת אמצעי־התיקשורת, שהשנה
שקדמה למילחמה היתה שנה נוראה.
״מה את יודעת?״ אמרו לי בזעם

| | 1י | 1ןןמוטי כהן אומר, שש
1111 /הוא תמיד ישן טוב
וחושב שהמילחמה עזרה להחזיר
את השלווה והשקט לאיזור הסוער.

כשניסיתי לערער על כך ולהזכיר את
11 חודשי הפסקת־האש .״כל השנה היו
פה קטיושות ונהרגו אנשים. אנחנו
חיים פה, אנחנו יודעים מה היה!״
בכניסה הדרומית של העיר, מצד
שמאל של הכביש, עומד פסל חדש

ומוזר מאין כמוהו — על גיבעה קטנה
מגודרת ניצבים שלושה טנקים
שקניהם מופנים מיזרחה, לכיוון
־מת־הגולן. הטנקים צבועים בשלושה
צבעים עזים: כחול, צהוב ואדום.
תושבי קרית״שמונה אינם יכולים

עד הסוו

מוכן ללכת דויד מקאיס, המכונה. דויד וידיאר.
הוא חושב כי ישראל הפסיקה את המילחמה
מוקדם מדי, .חבל שהפסיקו באמצע, היו צריכים להמשיך עד דמשק.״

ף* רגע שאני שומעת עוד
קטיושה אחת, אני בורחת
מפה!״ הכריזה לאה סטרול, אשה
מבוגרת, שישבה בחברת בעלה, דויד,
על ספסל פלסטיק כתום בשכונת
השיכונים המדורגים במטולה. ניכר
היה בפניה שהיא עייפה מן המתח הרב
של מילחמת הלבנון, וחוששת מאוד פן
תפרוץ הקיץ מילחמה נוספת עם
סוריה.
כותרות ראשיות בעיתונים היומיים
והידיעות שבראש מהדורות החדשות
סיפרו השבוע על הכוננות המוגברת
של צה״ל בצפון, על מצב מתוח בין
הישראלים והסורים בביקעת הלבנון.
הפרשנים דיברו על אפשרות מילחמה
בחזית הסורית. סוכנויות־הידיעות
דיווחו, שתושבי אצבע־הגליל מנקים
ומכינים מחדש את המיקלטים שלהם.
בשנה שעברה, בדיוק באותה
העונה, עם תחילת הקיץ, נסעתי
ליישובי אצבע־הגליל. המצב אז היה
מתוח, כוחות צבא רבים מילאו את מצפון המבשילה
שדות־החיטה
לקרית־שמונה. התושבים בילו את
מרבית זמנם בהתרוצצות בין
המיקלטים והבתים. אחרים נטשו את

בתיהם ונסו דרומה, אל מרכז הארץ
הבטוח.
ואז פרצה מילחמת־הלבנון.
חזרתי השבוע לאותם המקומות.
מתח רב ניכר באוויר, כמו שקט שלפני
סערה גדולה, כמו החשש מפני
הבלתי־ידוע.
ממש כמו לפני כל המילחמות
שהיו.
ליד מלון ארזים במטולה שוב ניצב
טור ארוך של מכוניות שכורות.
צוותי־טלוויזיה רבים חזרו למקום,
שהיה לפני שנה מרכז תיקשורת
מאולתר. תושבי המקום מדמים אותם
לעורבים שחורים. עורב שחור, לפי
האמונה התפלה, הוא סימן ברור לאסון
העומד להתרחש — כך העיתונאים
לגבי תושבי הצפון.
מטולה שוב הומה: חיילים מזוקנים
ומרושלים מחכים לטרמפ, ג׳יפים
צבאיים זריזים מתמרנים במומחיות
ברחוב הראשי המתפתל של המושבה,
מטוסים משמיעים בומים על־קוליים
ממעל, יש מי שמנקה את המיקלט
ומפנה אותו מרהיטים. אין לדעת איך
יתפתח המצב.
למבוגרים יותר אין כוח למילחמה

ק ף 11ך | אייל בן־שימול ( )13 מצביע על הקיר
1111111 | /שבו פגעו הקטיושות ופצעו את אביו.
מישפחתו ניסתה לעבור לאשדוד, אך חזרה אחרי שנה.

ן 111 1ך שתי תלמידות מקיבוץ נאות־
^ 1 1 1 /1 1\ /מרדכי, דפנה טריגר ופאולה
תמם, בנות .14 הן לא מעלות בדעתן לעזוב את הגליים

להודות בפה מלא כי המילחמה
האחרונה עזרה במשהו להפגת המתח
באיזור. הם עדיין חוששים, המקלטים
עומדים מוכנים ונקיים והם ועוברים
תהליך שיפוץ מזורז — מה שבטוח,
על כל צרה.
רבים מתושבי השכונות ידעו
* בשנים שעברו טילטולים רבים. אין
כמעט מישפחה בעיר שלא בילתה חלק
ניכר מזמנה במרכז הארץ. חלקם,
בעיקר הנשים והילדים, התארחו
במשך תקופות ארוכות אצל קרובים,
והיו אף כאלה שהרחיקו לכת ומכרו את
דירתם וניסו למצוא לעצמם
מקום־מגורים חדש.
ליליאן ודויד בן שימול עזבו את
קריית־שמונה לפני כשנתיים. הם
חשבו להשתקע באשדוד, לא רצו יותר
לחזור ואף מכרו את דירתם
בקריית־שמונה.
״בעלי נפצע מקטיושות שנפלו
בדירה ,״ סיפרה ליליאן, כשהיא
שולחת אל בעלה מבט דואג ,״היו לו
סיוטים והוא לא רצה יותר להשאר
במקום.״ מישפחת בן־שימול, כמו רוב
המישפחות בעיר, הגיעה ממארוקו
בשנות החמישים והובאה מייד
לקריית־שמונה.
הם ניסו את מזלם באשדוד, אך לא
הסתדרו :״יש שם יותר מדי פשע. אם

קולטים את המתח הרב של הימים
האחרונים. בכל מיקרה, המיקלט של
השיכון מוכן — אחרי שעבר שיפוץ
יסודי בחודש שעבר.

;,המילהמה
ברחה לי״
** מרם בן־ם ימון, בעל המכולת
בשכונת יהודה הלוי, לעומתם, היה
מעדיף לעבור לגור במקום אחר במרכז
הארץ, כך כל מישפחתו באה יחד
ממארוקו, הובאה למעברה באיזור
ומשם עברה ישר לקריית־שמונה.
הוא אינו יכול לעזוב ולהשאיר את
תשעת אחיו בעיר.
״היום,״ אומר בן־סימון, כמו מנסה
לשכנע את עצמו ,״אני מרגיש יחסית
יותר בטוח. אני יודע שצה״ל יושב שם,
אז אין להם אפשרות לשלוח יותר
קטיושות.
הוא מלא הערכה ותודה לממשלה,
ששיחררה אותו מפחד הקטיושות. הוא
זועם על אנשי שלום עכשיו שהחלו
השבוע בצעדת־מחאה נגד מילחמת
הלבנון .״המלוכלכים שלום עכשיו, הם
צריכים להודות לממשלה ולא
להפגין!״
במרכז המיסחרי של העיר פגשתי
באיש זועם. דויד מקאיס, המכונה בפי

חובה ומילואים

מילואים, המשרתים באיזור הצפון. הם אינם יודעים

מתי ייגמר כבר המצב המתוח ורוצים לחזור הביתה.
חיילים רבים התלוננו על הפקעות מחירים במיסעדות
בצפון וטענו, כי האנשים ניצלו א ת המצב לרעה.

היחידים שקישרו את המילחמה עם
המחיר היקר ששולם, היו משה ותלמה
ג׳מיל. הם מתגוררים מזה שמונה שנים
במטולה, ועכשיו מסיימים את בניית
ביתם.
תלמה היא דיירת בת קיבוץ חולתה,
משה היה תושב מרכז הארץ. הם עברו
לכאן מכיוון שחיפשו שקט, אוויר נקי
וטבע — ואת כל זה מצאו בצפון .״מי
שבא לגור פה,״ אמרה תלמה במבט
בוטח בעיניה הכחולות ,״צריך לדעת
שאלה החיים כאן. שיש כאן מתח

ולפעמים יותר מזה. עכשיו יש 500
מישפחות שכולות. זה לא שווה את
המחיר הכבד.״
לרגע נראה כאילו לא עברה שנה.
האנשים הם אותם האנשים, הדיבורים
הם אותם הדיבורים, התמונות כמעט
זהות לתמונות שצולמו בשנה שעברה:
החיילים הרבים וכלי־הרכב הצבאיים
— הכל כאילו מתרחש בשנה שעברה
— אלא שהשנה יש 500 חיילים פחות,
והשקט לא שרר בצפון הארץ אפילו
ארבעים שעה. ענתסרגוסטי

11 *1קיקךך | 1\ 1יימ שה, מעיין ותלמה. מי שבא לגור פה צריך לדעת שאלה החיים כאן•.
יי 1\ 1 1 1 1 1 1\ #י גימיל, תושבי מטולה, מילחמת־לבנון היתה מילחמה מוגזמת, לדעתם. בכל
סבורים שהמחיר בחיי החיילים שנפלו לא היה כדאי. מיקרה המיקלט מוכן -לכל מיקרה שלא יהיה.
מישהו רוצה לעזוב את הבית, הוא צריך
לשים שומר — אחרת לא ימצא כלום
כשיחזור.״ לכן חזרו לקרית־שמונה.
הם קנו דירה חדשה באותו בנין שבו
גרו קודם, ומקווים לטוב. אין בליבם
מרירות על חייהם הקשים בצפון. הם
מקווים שיהיה טוב, אולי עדיין לא

כל ״דויד וידיאו,״ ישב בפתח המיסערה
שלו. גם הוא, כמו תושבים רבים
אחרים, עזב את קריית־שמונה וניסה
לחיות במקום אחר. אחרי תקופת־נסיון
חזר העירה.
גם הוא בא ממארוקו, הגיע מייד
לצפון.

-בפעם הבאה נברח!״

כוח למילחמה נוספת, ואם זו אכן תפרוץ, היא תעזוב את המקום. לידה, על
הספסל מימין יושבים: הרמן שרייבר ובעלה של לאה, דויד סטרול.

הוא שלם לגמרי עם המילחמה,
כולל כיבוש ביירות .״חבל שהפסיקו
באמצע,״ הוא אומר בשיא הרצינות,
כשעיניו בורקות ,״למה לא דמשק?
צריך היה להשמיד אותם אחד־אחד, זה
טוב למדינה שנהרוג את כל
הפלסטינים. יותר טוב שהמחבלים
נכנסים לבתים שלנו והורגים את
הילדים שלנו? ״מילחמה זה הפיתרון,
וזה טוב בעיקר לתושבי־הגליל, אבל
גם לכל עם ישראל!״
הוא נואם נאום ארוך, מסביר את
עצמו בתנועות ידיים מהירות, מסתכל
על חבריו היושבים לידו ומהנהנים
בראשם.
לא, במילחמה האחרונה הוא לא
השתתף, הוא מתחמק ואומר שהיה
תקופה קצרה בקורס־חובשים וממהר
להוסיף :״אבל נלחמתי בכל שאר
המילחמות — בששת הימים, בהתשה מילחמת וביום־הכיפורים.
שלום־הגליל ברחה לי.״
רבים מתושבי קריית־שמונה
משוכנעים שצריך להרוג את כל
ה״מחבלים״ ,ושרק כך יבוא פיתרון
לסיכסוך באיזור. שטיפת־המוח דרך שעברה
התעמולתית,
אמצעי־התיקשורת השונים, פעלה כאן
בצורה כמעט מושלמת — יש
״מחבלים״ ואלה אינם בני־אדם. אלה
הם מין חיות משונות שצריך רק להרוג
אותם. עם חיות כאלה אי־אפשר לדבר.

ד ! ך ך 1חחןך 1ך 1ח | י י אומרים עמרם וריימונד בן־סימון,
יי ! 1111^ 1 # 1 1בעלי מכולת בקריית־שמונה. אחרי
לילות רבים של קטיושות, שעברו עליהם, עדיין מתקשים מילדים לישון
בשקט. הם באו ממארוקו בשנות החמישים והגיעו מייד לגליל.

השנה, כמו בקיץ של השנה שעברה, נראים חיילים 1
מקריית־שמונה צפונה1 ,

של צה־ל על הכביש המוליך
לכיוון מטולה. אזרחים מחלקים מזון ומשקאות לחיילים הרבים1 .

צה׳׳ל ח 1ו

הטלוויזיה הבינה נתנה אדונה ער מחזהו החדש
של יוסף מונד(מימי!) -והשונים בסלו אותה
מפני שגיבודה הוא חרר מילחמת־הלבנון

^ מחזאי יוסף מונדי היה מופתע
\ 1ומאושר כאשר הודיע לו
כתב־הטלוויזיה עמוס ארבל, שהוא
רוצה להכין כתבה על ההצגה החדשה
שלו, אנדרטה הפוכה. הוא היה
מופתע פחות וגם מאושר פחות כאשר
לא שודרה הכתבה של ארבל במבט
לחדשות, ביום החמישי.
יש אי־בהירות מסויימת בקשר
לזהותו של האיש שפסל את הכתבה.
על פי גירסה אחת — הגירסה הרשמית
של רשות השידור — היה זה עורר
מבט מיכאל קרפין. לפי גירסה זאת
החליט קרפין על הפסילה, מפני
שהכתבה לא היתה מיקצועית, או, כפי
שהוא אמר להעולם הזה ,״לא היתה
מה שציפיתי שתהיה.״ על־פי גירסה
אחרת, היה שותף לפסילה גם מנהל
מחלקת־החדשות יאיר שטרן. לפי
גירסה זאת, התנהל במערכת מבט
ויכוח לוהט על הכתבה. קרפין טען
שהיא פלקאטית, ואילו שטרן אמר
שלא יתן ידו להקרין כתבה על הצגה
כזאת, בשעה שיום־יום נופלים חללים
של צה״ל בלבנון. שטרן לא היה מוכן
לשוחח על עמדתו עם העולם הזה.
מונדי כועס ומוחה, לדבריו. הוא
מספר שהתחיל לכתוב את המחזה שלו
בעיקבות אירוע נורא שהוא היה עד לו:
״ראיתי זוג מיסכן ששיכל את בנו,

אשר צרפתי, חסר השם. כשהוא מוחזר
לחיים, המילים הראשונות שלו הן״מה
זה?״ מסבירים לו שהוא נשרף בטנק
ישראלי בלבנון, שנפגע באר־פי־ג׳י.
הסופר של מונדי משגר את החלל שלו
לשכם, שם הוא נתפס על־ידי מחתרת
חומייניסטית־מרכסיסטית־לניניסטית.
אחר־כך משוגר השבוי לשמור
במחנה־שבויים ישראלי בסיני, ולבר
בברלין, שם הוא נפגש עם אדולף
היטלר. לבסוף נפגש החלל עם בני
מישפחתו, וחוזה בנישואיה מחדש של
אלמנתו.

״יי ~ייי ~י ~יי ~י

מיפלגות

הרסיס של רן 3הן, שסילג
את של״י, ממתיל עתת
מתחת לחוסה ל3לה. אד
ססק אם זד תגיע.

האל 1 !)1ה | ¥חחח 1ח החלל של מונדי אשר צרפתי חוזה
י י ׳ י 114 1 1 1 1 1 1 #1 1111• /בתדהמה בנישואי אלמנתו, ריטה
שוקרון, לבעלה יצחק אלוני. החיים נמשכים, טוען מונדי, למרות המוות.

מונד* וסד חדד
בירושלים. באו ואירגנו להם סיירת
איוב. שמעתי את הזעקות שלהם, וזה
נתן לי זבנג גדול מאוד. אחר־כך,
כשבא ניסן נתיב וביקש שאכתוב לו
מחזה, כתבתי על סופר המחזיר לתחייה
חלל שנפל במילחמת־לבנון. הוא שולח
אותו קדימה בזמן, לכל מיני מקומות,
.וקורים לחלל כל מיני דברים, עד
שבסוף הסופר מחליט להרוג אותו שוב.
החלל מתחנן על חייו. הוא מוכן לחיות
אפילו בתור תולעת, אבל הוא מת.
״המחזה הוצג בסטודיו של נתיב,
ואחר־כך הוא שכב בהקאמרי. אני
רוצה להגיד לך משהו על הקאמרי.
באנגליה, שחקן אנגלי קודם כל מודע
לתרבות שלו. קודם שקספיר, ואחר־כך
בורקאס. אצלנו, התיאטרון הקאמרי
הפך סניף אנגלי. אתה רואה צברים
בלבוש של לורדים, אבל הם בסך־הכל
חומוס. לא חומוס ירושלמי טוב, אלא
חומוס תנובה מקופסה. הם מעמידים
פני שמאלנים ולמעשה מייצגים את
סביון ואת הרצליה פיתוח, אז איך
הליכוד לא יהיה חזק?
״בקשר לטלוויזיה, אני יכול להגיד
לך, שכל עיתון צריך לנשק להם. עוד
לא היתה פריחה כזאת לעיתונות. בשום
מקום בעולם הטלוויזיה לא כל״כך
גרועה. אני חושב שאם הם פסלו את זה,
הם בפאניקה. המחזה הזה זה לא על
מילחמת־לבנון. זה מסר לאלה שנשארו
בחיים לקום ולשנות משהו. זה לא
פלקאט. זה מחזה שנכתב מתוך כאב.
אלה החיים שלנו, מעבר לכל
הדמגוגיה.״
החלל של יוסף מונדי במחזה הוא

(המשך מעמוד )4
אולם עד כה היה מקובל להניח כי
ההצבעות נמכרות תמורת כספים
לקופת המיפלגה.
אמנם קיבל ח״כ שפירא את
המתנות המוזכרות בדו״ח לפני שנבחר *י
כחבר־כנסת, אולם גם אז כבר היה בעל
השפעה רבה על מהלכי אגודת־ישראל.

ה צו פי ם הק שי שי ם

^ וזלל של
ח פחדים
חלל של מונדי נפגש גם עם
1 1שר־הצבא הישראלי, ששלח אותו
אל המוות.
״לא עשיתי קריקטורה מהמיפגש
הזה, אלא עימתתי שתי השקפות עולם.
החלל שלי רוצה רק את החיים הקטנים
שלו, החיים הפרטיים — מישפחה,
אשה, ילדים. שר־הצבא מבלבל לו את
המוח עם נתונים אסטרטגיים.״
בימים שבהם מתרעם שר־ הביטחון־
לשעבר אריאל שרון, על ריבוי הלוויות
שאותן מסקרת הטלוויזיה הישראלית,
אין זה מפתיע שעורכי מבט אינם
רוצים להסתבך גם עם חלל תיאטרוני.
ההצגה של מונדי, שאת התיפאורה לה
הכין יגאל תומרקין, נפלה חלל
לפחדים הפוליטיים של עיתונאים
נפחדים.
אין זו הפעם הראשונה שיוסף מונדי
מתחכך כממונים על התרבות הישראלית
ועל טעם הקהל. מונדי היה בן 16

במדינה

כאשר הוא עלה לישראל מרומניה.
אחרי שירותו הצבאי הוא למד
היסטוריה באוניברסיטת תל־אביב,
אבל זנח את לימודיו לטובת התיאטרון.
לא חלף זמן רב, עד שהוא קיבל
מלגה מן הממשלה הצרפתית, ונסע
ללמוד תיאטרון בפאריס. הוא היה שם
במשך ארבע שנים. כאשר חזר, התחיל
להעלות את מחזותיו במיסגרות שונות.
אחד המחזות האלה — זה מסתובב,
מסתובב על הבימות בארץ בהפקות
שונות כבר שנים רבות והוצג כבר
2000 פעם — שיא בתיאטרון
הישראלי.

התיאטמו לא
^ רוצה צרות

ק 1ק ך 11ך| * ך | ך ך | 1*1פיני מיטלמן, הקוקסינל, נטפל אל החלל
| / 1 1בבר בברלין, לפני פגישתו של החלל עם
היטלר. עוד משתתפים בהצגה: ששי סעד, אריאל פורמן ובת־שבע ציגלר.

ך* היתקלות הידועה ביותר של
1 1מונדי עם פטרוני התרבות, היתה
כשהוצג בתיאטרון הקאמרי מחזהו
מושל יריחו. במחזה זה הציג מונדי,
כבר בתחילת הכיבוש הישראלי
בשטחים הכבושים את דמותו של
מושל צבאי ישראלי מטיפוס חדש.
הקהל נהר לאולמות, אבל הקאמרי
החליט במהירות רבה להסיר את
המחזה, בדיוק כפי שעשה במחזהו של
״עושה־צרות״ אחר, מלכת האמב טי ה
של חנוך לוין.
בדרך כלל נדחק מונדי בהפקותיו
— כמו גם באנדרטה הפוכה, אל
הפקות פרטיות או אל תיאטרונים
שאינם נמנים על הגדולים והממוסדים.
בכל פעם שהוא מגיע לגדולים — יש
צרות.

על המירקע זה נראה כמו כינוס של ״״
צופים קשישים. גם נסיונו של הצלם
להראות מיספר רב של נוכחים לא
הועיל. האולם הקטן ברחוב ברנר
בתל־אביב לא היה מלא, והיציע היה
ריק.
הפלג של רן כהן בשל״י —
המתיימר להוות את של״י כולה —
הוא רסיס של רסיס של התנועה, שקמה
לפגי שש שנים. מבין 20 המועמדים
הראשונים ברשימת של״י דאז, נותר בו
רק כהן עצמו. כל חבריו לדיעה חזרו
מזמן למפ״ם ולמיפלגת־העבודה, ואילו ^
יריביו החרימו את הכינוס.
״הוועידה״ של פלג כהן שנועדה
לכונן את התנועה מחדש לפי צרכיו,
היתה כישלון חרוץ. פחות מ־120
אנשים הופיעו. התעמולה שלו ביקשה
ליצור את הרושם כי אלה היו״צירים״
המייצגים ״סניפים״ .אך כמו כל
ועידות־של״י בעבר, היתה גם ועידה זו
אסיפה כללית של חברים. למעשה
נכחו באולם הקטן כל תומכיו של רן
כהן.
ניצחון תיקשורתי. אך הכישלון
המעשי הפך לניצחון בכלי־התיק־^
שורת. הפלג החדש אימץ לעצמו את
השיטה המקובלת כיום בישראל:
לא חשוב מה קורה באמת, חשוב איך
זה נשמע באמצעי־התיקשורת. לא
במיקרה היה יוסי שריד, אחד מאבות
השיטה הזאת, אורח־הכבוד של הכינוס.
שאר אורחי־הכבוד, שעל בואם הוכרז
מראש בקולי־קולות, לא הופיעו.
באמצעי־התיקשורת, ובעיקר בקרב
אנשי־הימין, נהנה הפלג של כהן מיחס
מיוחד, מכיוון שהוא מסמן תזוזה ימינה.
הד״ר הרצל רוזנבלום, איש הימין
הקיוני, העניק לו את התואר של ״רוב
של״י״ ,וכלי־התיקשורת יצאו מכליהם
כדי להעניק לכינוס חשיבות. הם דיברו
על ״ 300 צירים״ ,המייצגים 1500
חברי התנועה בסניפים״ ,ודיברי־הבל
דומים. עסקו בכד אותם העיתונאים
אשר החרימו את של״י המאוחדת
במשך שנים.
תפקיד יחידי. כישלון הנסיון של
כהן לא היה חשוב לבעליו. כי איש
מקרב חברי הפלג לא חלם על קיום
עצמאי לאורך ימים ועל הופעה
בבחירות הבאות כמיפלגה עצמאית—*,
המטרה היא שונה לגמרי.
רסיס זה פילג את של״י והקים גוף ן
חדש מתוך ציפייה אחת ויחידה| :
שתקום מיפלגה חדשה של אנשי־ <
המערך — מעין מפ״ם־רבתי, בהש־ |
תתפות יוסי שריד ושולמית אלוני —
שבה יימצא מקום גם לפלג זה. שריד
ואלוני רמזו לא פעם לכהן שהוא
יתקבל ברצון במיפלגה כזאת, אם
ייפטר מראשי של״י, המקיימים את
המגעים עם אש״ף.
אם אכן תקום מיפלגה כזאת, יוכל ׳—
הפלג של כהן להשתלב בה, ובכך
לסיים את קיומו. אולם יתכן שצפוי לו
גורל אחר — זה של כלה הממתינה
מתחת לחופה, מבלי שהחתן יופיע.
שריד כבר הבהיר כי לא יפרוש
ממיפלגת״העבודה בלי מפ״ם, ומפ״ם
מהססת מאוד מלפרוש מסיר־הבשר
של המערך, ולצאת למידבר הפוליטי.
אם לא יקום הדבר, יישאר הפלג ׳ ־
החדש בלי תפקיד, בעוד שהתפקיד
הקודם של של״י, כאלטרנטיבה
רעיונית, יעבור למיפלגה ששאר חברי
של״י פעילים עתה בהקמתה.
העולם הזה 2387

מיבצעי הבלשות של המיפלגה הליברלית
כוונו עד נ ה נגד עסקני המיפ לג העצ מ ם.
עכשיו יש מטרה חדשה :״העולם הזה״

^ קול בטלפון נשמע צעיר. האיש
1 1שדיבר מעברו השני של הקו אמר
לי ששמו גילעד, ושהוא כתב של
עיתון הסטודנטים הירושלמי פי
האתון. לדבריו, הוא רוצה להכין
כתבה על כתבת־הסקופ ״עסק ושמו
כסא״ (העולם הזה .)2384 באותה
כתבה הופיע נוסח ההסכם שביקש
עסקן הליברלים הצעיר אוריאל לין,
כתנאי לנכונותו להיות מועמד
הליברלים לראשות עיריית חיפה.
הבעתי נכונות להיפגש עם העיתונאי
הצעיר. קבענו שגילעד יבוא אלי
ביום השני השבוע, בשעה 11.30
בבוקר. בסוף השיחה היה משהו מוזר.
גילעד אמר שהוא אולי יבוא עם
״ההסעה של הסטודנטים.״
העניין שגילה פרח־הכתבים בסיפור
על אוריאל לין, נראה לי משונה. לין,
שביקש להיות מועמד הליכוד בחיפה,
רצה להחתים את יו״ר המיפלגה שימחה
ארליך, את יו״ר נשיאות המיפלגה
יצחק מודעי, ואת גיזבר המיפלגה צבי
רנר, על הסכם ציני מאין כמוהו. מנהיגי
הליברלים היו אמורים להבטיח ללין בן
ה־ 46 את שינוי החוק הנוגע לבחירת
ראשי ערים, תנאים כספיים מצויינים,
כולל מכונית ונהג, לרכוש למענו דירה
בחיפה, וגם לדאוג לכך שראש־הממ־שלה,
מנחם בגין, יפנה אליו אישית.
אין ספק כי גילוי ההסכם, כלשונו
וכצורתו בהעולם הזה, הוציא את
הרוח ממיפרשיו של אוריאל לין, והוא
הודיע אחרי הפירסום כי הוא מוותר על
המועמדות. היה ידוע לי גם, כי
במיפלגה הליברלית התחולל מחול־שדים
קטן (יחסית) בעיקבות גילוי
ההסכם הציני. אך מה לעיתון־
סטודנטים ולכל זה?
גילעד הקדים קצת, הוא בא בשעה
. 11.15 לחדר־הישיבות של המערכת
נכנס בחור גבה־קומה, רזה ומתולתל,
שנשא בידו מיזוורת ג׳יימס־בונד
גדולה. הוא התיישב מולי. לחצנו
ידיים, ואחר־כך שאלתי לשמו המלא.
הוא אמר ששמו ״עופר גילעד״ .שאלתי
מיהו היום העורך של פי האתון, ועופר
גילעד אמר לי ששמו גיל יודלביץ,
שהוא גם עורך של אחד המקומונים
באזור המרכז.
גילעד הסביר לי מה הוא רוצה
לעשות :״אני רוצה לשים את המיסמך
של לין באמצע העמוד, ולכתוב סביבו
את הכתבה שלי על המיסמך, כמו
שאתה עשית,״ הוא אמר.
אמרתי לו שמצידי אין מניעה, ואז
ביקש גילעד את המיסמך. אמרתי לו
שהמיסמך אינו ברשותי. הסברתי לו
שהמיסמך, כפי שהופיע בגליון העולם
הזה, הוא רק תעתיק של המיסמך
המקורי, ולא צילום שלו.
גילעד התעקש בעניין המיסמך
המקורי. הוא היה זקוק לו, ולו בלבד.
הסברתי לו שוב. שהמיסמך אינו
ברשותי, ולא היה ברשותי. רק ראיתי
אותו והעתקתי אותו. אמרתי לו שגם
אילו היה המיסמך ברשותי, קשה
להניח שהייתי נותן לו אותו.

^ !2בבנ

* /נר חוגו ת

^ שלב זה התחיל גילעד בשורת
* שאלות שנגעה לזהותו של האדם

שמסר לי את המיסמך. אמרתי לו.
שדבר אחד אני יכול לומר בקשר
לעניין זה: לא היה זה אוריאל לין שנתן
לי את ההסכם שעליו הוא ביקש
להחתים את ראשי הליברלים. אמרתי
לו גם מה שצריך להיות ברור לכל מי
שמתעתד להיות עיתונאי: שבשום
אופן לא אגלה מי מסר לי את המיסמך.
גילעד נשמע מופתע קצת לשמוע
זאת. מדבריו אפשר היה להבין,
שלדעתו אפשר להשיג את המיסמך
המקורי בקלות. הוא שאל אותי אל מי,
לדעתי, עליו לפנות כדי להשיג את
המיסמך.

שלנ/ה פ רנ ק ל
משכתי בכתפיי. אמרתי לו שהוא
יכול לפנות אל מי שהוא רוצה, מצירי.
גילעד לחץ עלי שאנקוב בשמות.
אמרתי לו שיפנה לכל מי שלדעתו
המיסמך מצוי ברשותו.
גילעד התחיל לאבד את סבלנותו,
וגם אני כבר הייתי בטוח למרי שאני
יודע במה בדיוק מדובר.
המסכה של הנער התמים ירדה
מפניו. הוא שאל אותי מה יקרה לדעתי
אם הוא ילך לרחוב איבן־גבירול 57
בתל־אביב, ויבקש שם את המיסמך.
אמרתי לו שינסה, כדאי בהחלט לנסות.
ברחוב איבן־גבירול נמצא מרכז
המיפלגה הליברלית בתל־אביב.

אחר־כך הוא שאל אותי אם כדאי לו
לפנות לסניף חרות בחיפה. אמרתי לו
שמצידי הוא יכול לפנות גם לשם.
בסניף חרות בחיפה נמצאת יעל רום,
אשתו של חבר־הכנסת יוסף רום,
הרואה את עצמה כמועמדת הליכוד
לראשות העיריה, והיא מתחרה חריפה
לאוריאל לין.
ביקשתי מגילעד שיסלח לי לרגע,
כדי שאראה אם אני יכול לעזור לו.
ניגשתי למעבדת־הצילום של העולם
הזה, שם היתה באותה שעה הצלמת
ציפי מנשה, עסוקה בפיתוח סרטים.
אמרתי לה בשקט להכין את המצלמה
ואת המבזק, להיכנס לחדרי ולצלם את
״האורח״ גם אם הוא יתנגד לכך.
חזרתי לחדר. גילעד ישב והמתין.
שאלתי אותו אם עורך פי האתון יודע
על המשימה שהוא נטל על עצמו.
גילעד אמר שלא, שהעורך אינו יודע.
שאלתי אותו לשמו של העורך. גילעד
אמר ששמו הרדלביץ. הבעתי את
תימהוני על השם החדש. קודם נקב
גילעד בשם יודלביץ. שאלתי אותו
שוב לשמו שלו. הוא התעקש ששמו
הוא עופר גילעד. שאלתי אותו אם יש
בידו מים מך שיעיד על כך. לא היה לו.
עכשיו נכנסה ציפי מנשה׳לחדר.
היא כיוונה את המצלמה אל גילעד.
הוא הבין מייד מה מתרחש, והסתיר את
פניו, תחילה באצבעותיו, ואחר־כך
בעזרת מיזוודתו הגדולה. היא הצליחה ׳
לצלם עוד לפני שגילעד פתח במרוצה
פראית. כשהוא מניף את מיזוודתו לכל

ו 7ך י | 1י | ך 1ך ך | העיתונאי המדומה (בתמונה למטה) בורח
11 11>4 11 #11 / :לכיוון רחוב הירקון, כשצלמת העולם הזה
דולקת בעיקבותיו. ברגע שהתגלתה, תרמיתו הוא נשא רגליו וברח.

דכ 1שוזסנ׳ס ווו!5 ו8!1ד 3וו
רו*ש>1יו וו״ד ח-גו; 930 ,אוריאל וץ
10x11ת! לו!ו!8מ סו?1<1ה ע!7א )711 סד״! גח 368
מזלרמתזדנה.״זזטזלסהזה״8ב*אאווז!להלן בזזדואו!מיורו!!:

דיג -זי׳מל׳ס״י-נ מ -מד.

׳מני י•• מ־גזנ ומיי זי/נ* 9י • ל ד׳
סעיי *מ גמס י״ דתם יידממ*ע< ז י
הובל. מע-יו א ־ם*־! ע־י״דנ

ת עדגי מ ליז ימס״ טעיעזו
9ייי-ל ״•לעי י ם ,־ד׳זח• נממ״־י.

יוללערדם יי׳עתגדמעז• מ״*

קעדגמה ג מנ 7מ מלאה־ >זי?*־ 0
ג א הי?י*גל)!־
ס.•,-סלי זז• 7ז״יל׳שינו פד/דת?*׳׳תמ׳־זז מ/1ו*י הירי ר־ליגר״־-ס
גי׳ ,י ד י ימה־ י״׳־׳ל גיד-ע׳ יגמיצ״ס׳נ לי*ז*>0-־יד•* מאימה״*
נד׳׳דזד זנל נ לין גלמיס מי״טדדז ש׳הגי א למזי מיז&מזז ה ז*
מל מדיד מ!״• וגיא״*זי־,גל* ולולסדז־ז * 11 מ מי ומגיה >מי?״.
״זי״יזיז צ*־יה צ־זיהיז גח״״ב׳ע נ• •-מיעדי׳
׳׳*גיד מ אן ודלי א־נ׳י׳״נ׳נ לד״זזד:
נ. יגעזש אה נזקים עגיאע י־גיגי־יז
* 0׳דא זהמ *י ! דמזלאי מזאטה נלאיז• ייד,
א ־*#ד אדלול• יזיזיזע־׳זע• ״*יז״זי*.
צ׳תזנם יל• ״י ל״סגזיי־ גי מדי״* מ י־ת ס יזצ/סייג״ס
להלז־
.7ורקי־ י־קיקיל• גאאיגי?ה ״איי מ מי ״ י רזי־ימנמייז >5
י־־יו־ 69 ייה -ס״״ס ״קיי* ימיי ימזיעגזי י״עת׳י) ג״ץ ו 8ממיא
גא׳ו׳אגיז לו״ניד ייזאאז גגי״יימס י״יינליעייז ממומו וזהי*״
ג״תזי־ וליי״יי! י>אי ל״יג־יי -די״״ה י־*•ד ייביז. י״גא יא גמ״ו
י!9י*י>* ומאמזי.
י־יתי;?,טדי -מלאת־;הד ילמי׳מד ז ד -אן איקמיגי )/״1קדו
נויס מימיי• מ-ליג העי יאאי* *׳גינת ידזז׳יז׳ית יד׳״יל״ .גי מוניז א
תה* ידיהזמל איידט יל*י ה׳ננייא /זים י ו ריין! ני לי גמגא״זאהן.
-5עי5 -יך הזקמיזי *ל יא*אלל.ני#יי* ׳א״ה טינגי לנלי ״ו׳נאמיז פ ל
דת* ו״גימי* מהסיזגי י א ״ איהם 1נס״נסד גניליאא. י?׳ל,זוה
אם יוז אלנסעת היא אנן ז>* 0ומ יי נ א * הי־״לי -יז׳זם״ט׳ י ק )#״י
מתם לים יתי׳גבינז׳ 5״*ויי 1״־י י־מזיגד.
׳גיתדי יזליפיי
מגיאייה • ת ק׳נג י#׳!דעונ דמיאדתן

לא י *י נייד ייסיקגג ליגי-אג״-נ.
• * נסתנ • יי״י׳ג*׳ .יזיז־ זי ם יי ם> מנאי זי־ א• מזהה ממגי •עז׳י*
ליזעדת יקמ ״ ג ינלא^גית ה* מ5וד.
מ יאת׳ י־יסית *ל יה*-י 7ממ ם לד אל י־טו־מת -ל תגי גל *יפי איי
י־ל״ואי״יד ם מהויד מיגיס דזזם י־סם יתד זיל סזלגזיו דלינו׳-
ל מינרא. זיסי׳ייזד י א •גזיי ייה״־מ יל*יי מ*י*יז איאז •והא
פגס׳״יי) י ״ תו פי ס **ה י ינ י א יגי׳ירהו ׳•ימאמי נהגו• י מז?
סם** מאלגי! דליגייית יעייייוזז׳גאוה(גנ׳תאזי״אי• * י *דא*מ
ייאיאוי אעלזי^
״ווי*י* ילא״ז״תםי הל י ג׳ויי־ימבאס סיסס מדת״ יזג/יי׳ד אים יה
וייייז׳י/ללי

1מ יס־מ לג־׳״״ז

׳*?*על״־ •0 /זי״ ״ 7י ימיו
/־יעדזיזז ימי מד?־5 ?6י*ד,
• •עילז לי געגי׳־י! ־ל *־ר* ־5־*
יא• יימעי ל• מדי* .־3

עלהחת 1ם:

#־ מ *״יי״־י מייממלת־מ

•׳־זזה•׳ מ ג לי סד* למי; א

*•טד״יי׳״ז־מזגיעדידיימדלמד

גפ״יז •הזי׳ זה ד ז״• *יזע*
;ימי״ .י׳לז•* לזע־יסע על ז*0׳ יסעיגי
ג 0מ !*47ל׳־יעע״־/
.ה־גיל״ל. ל>

•מילממי•.־מיי /1ןלמ י**זימ
מדי מ* ה־ס* ר־דעעי* ה• ימל־גי־מי
ימה״* .נ־-־׳מל* יג6ד

ארייד

מס-ע•

רנר

*רזדזי מלים ומ 1.-יזזמעד־־*־ה>מטא״1י-אמ ל־

אזיז ־אי!
מי״ -י י מז

.למיג ל* • יי ; 0מ ל מיה *-עע־מתממ׳ז ימהלדר ,-מ*ד אד•?־*

צלמת המערכת לצלם אותו. אחר־כך החליט להסתיר פניו בתיקו.

עבר. רדפנו אחריו. הוא נמלט לעבר
רחוב הירקון, ואחר־כך פנה ברחוב קטן
שמאלה, ואיבדנו את עיקבותיו.

^ לא סטודנט
?* 5ולאפתב
סחורה ושמה
חינה
־ אתל אע־ ת׳ ם־ל לד סגיז *1י־נ!
•ם־הס; /העוד ״ל*דימ לז •יו*פ*עייני. ים יא־ עי גד הליל* זני!
זמז >י״/ז? ע י *עי״ יימגי״! >מימ מ ל
ע=י מז*־ ־ימי• מ־נ • ז מדיי״**

:ד׳זיג מדיר־מ־עי) דיי* -הע ״ה *׳וי
ני** מנג־ל זי הקמז המתי-
סנה י • -יל צתיל יל 3מ **מ!
זי׳י זד ם* ז ת געל נ עו עםת*,
8דע״ זיזז ו דהלא ל
י״זעגו ממי;י עי* מי״ז •זד -מ ד
די י״אדי מג׳׳־ העדי ״*י;״ ממע*״
הי מ * מע*י!י, מי< יעי •*י* צי^
מ ה גו 57י מ ״יתי ימד
.לע־-יא מ ד הד* .הי # 1מעמדו
פל ד־.׳ חד* מעיי נההדי.
י׳ז ה 8ס״מי־ י 5מ יע־רית 5ע ^
מס תי ליי 5ד יי״ה״־ ם *!נ רי
תיה הקמי. יעא! איו״ /ו מ יד* .מעזי•יזע*׳• עט*־ ילע־גל מו עאע 0ע4 #״.
עם ש־מ־י ל/.זעד >יב ע*מ יי׳־ה. עי
מעי.
מעי־׳ ילה־ ;עד־ ה* מטה למת
תיאני ־י־ר עי׳עמי מ היי י
יז ידיהו דז י 7ם דייזר. מ ת ענה !8דד
ד׳* לה־י׳ג ׳עיעייע י**יידי3 דיל יה
פימד ׳ מ מי למזלי. עי תה;זייז/עי
לההא עח׳ל־ג יס מידנמעל יה* -
מ׳רי •מ״תי־ נג״׳י״ נ׳עדייי -יה״
מל־־בז ם׳ לה סדי לטי־ס זיו* **ע
מ׳־י גמ״הי ־*ל. גי* לגמי *הי *גז
ליז־־־ס ״ /למע היוד ידעי יק ל*?
מלע תדעיי ר אי גז ולעזה •**י
״ מי׳ ם ל׳• -ל מ *׳ ע מה׳׳ז יי*עמ
׳עד. העזת י מסה * עי*-־י־ -דה אדעל
של 0־י*.ימל •
יה ״זד מסי-

ך 1ו 1העיתונאי המדומה רצה לבנות את הכתבה שלו בדיוק
_ 11| ! 1/11כ מו זו שהופיעה בהעולם הזה -אבל עם המיסמך
המקורי במרכזה. אחר־כך הו א היה מוכן להסתפק בזהות המדליף.

ך דבר הראשון שעשיתי, כאשר
1 1חזרתי אל המערכת, היה לטלפן
אל מנכ״ל מישרד־האנרגיה אוריאל
לין. סיפרתי ללין בקיצור מה שאירע
זה עתה. תגובתו של לין היתה:
״הסיפור הוא מעניין מאוד. יש הרבה
אנשים במיפלגה הליברלית, שהיו
מעוניינים מאוד לדעת מי הדליף את
המיסמך. הרבה מאוד אנשים מעוניינים
לדעת מי משלושת האדונים הנכבדים,
שהמיסמך היה בידיהם, העביר אותו
אליך. גם אני ביניהם.״
״כלומר,״ שאלתי אותו ,״יש לך
עניין לדעת מי העביר אלי את
ההסכם.״
״זה שיש לי עניין,״ אמר לין ,״זה
ברור. בוודאי שיש לי ענייה׳ אבל לין
הכחיש, כמובן, כל קשר לעופר גילעד
המיסתורי.
אחר־כך טילפנתי למערכת פי-
האתון, ביטאון הסטודנטים הירד
שלמי. העורך של הביטאון, שמו עופר
חורש. הוא לא ידע במה המדובר.
ברור לחלוטין שעופר גילעד —
קשה להניח שזהו באמת שמו — אינו
סטודנט ירושלמי, וגם אינו רוצה
להיות כתב בפי האתון, או בכל עיתון
אחר. הוא נשלח אלי בנסיון לדלות מפי
מיהו שהעביר אלי את המיסמך,

שטירפד בינתיים את נסיונותיו של לין
לעמוד בראש עיריית חיפה. קרוב
לוודאי שהצעיר גבה־הקומה הוא בלש
פרטי. בכל הקשור למיפלגה הליברלית,
זוהי מסקנה סבירה מאוד.
בשנתיים האחרונות מרבות סיעות
שונות, ואנשים שונים, במיפלגה זאת
להעסיק בלשים פרטיים, במיסגרת
מילחמת הסיעות הפרועה המתנהלת
במיפלגה.

נוח להם עוד יותר מאשר המבקר הקודם, הד״ר
ארנסט נבנצאל.
במרוצת כל תקופת כהונתו עד עתה, וגם בדו״ח שחיבר
הם,עם, גילה מבקר־המדינה אומץ רב בהרבה מזה של קודמו
בתפקיד.

ב 11ש ל בבין חוז ר
תיטונייף 490
מיססר חללי צדדל במילחמת־הלבנץ הגיע
השבוע ל־ ,490 ובכלל זה 34 הרוגי תאונות
מסוגים שונים 76 ,חללי האסון בצור, ונהג
המיכלית שנהרג.
במילחמה היו גם 2700 פצועים.

עה״ל מ בי רבאשף
הצהרות האלוף משה נתיב בטלוויזיה הערבית,
כי ״צדד׳ל מוכן למשא־ומתן עם אש׳׳ף על
השבויים׳׳ ,היא אקט מדיני.
אש׳׳ף הבהיר לממשלת ישראל כי התנאי העיקרי שלו
לשיחרור השבויים הישראליים אינו שיחרור שבויים
פלסטיניים, אלא קבלת מידה של הכרה מדינית. הצהרת
האלוף, שהוא ראש אכ׳׳א לשעבר, באה למלא תנאי זה.
נתיב ממשיך להיות ממונה על המשא־ומתן הזה.
לא ברור אם אש׳׳ף יסתפק בהצהרה זו.

שרזן מא שים ש רי ם
שר-הביטחון־לשעבר, אתאל שתן, האשים
באוזני מקורביו כמה ש ת * על כי הם מארגנים
הפגנות ועצומות נג ת כאשר ת א מבקר בחו׳׳ל.
שרון טען כי ידוע לו ששרים בממשלת־ישראל היו
אחראים לעצומה נגדו, בעת ביקורו האחרון בקנדה.

מי שלחח־ שנ ט רי ם
בשבת!
מישלחת רישמית של מישטרת
ישראל, שכללה 40 שוטרי* יצאה לסיור
בגרמנית בשבת לפני יותר משבוע.
המישלחת צפוייה לחזור בשבת, בעוד
שבוע וחצי.
תגובת תבר־המשטרה: השוטרים
נסעו במיסגרת איגוד השוטתם הביני
לאומי, שאינו כפוף למישטרת ישראל.

כמה חכי״ם ושר אחד מתנועת־החרות מחזרים
לאחרונה שוב אחרי בנו של ראש־הממשלה,
בנימין־זאב בגין.

תערוכת־הענק שעמד צה׳׳ל לעריד *.גגי*
התערוכה׳׳ בתל־אביב בוטלה, ודבר הביטול
נשמר בסוד.
על התערוכה הוחלט לפני כשנה, כתחליף
למיצעד צדדל. מחלקת קצין־חינוך־ראשי של
צה׳׳ל עסקה בתיכנון התערוכה במרץ רב.
הוקמו צוותי״תיבנון בכל חילות צה״ל, וגם
במישטרה ובמישמר־הגבול. לצורך קיום
התערוכה נשכרו גם אזרחי* ואנשי־־מיקצוע
גוייסו למילואים.
בתערוכה היו צריכים להיות 15 ביתנים
שוני * אומדן העלות של התערוכה, על-פי
חישובי הזרועות השונות, הגיע ל־ 40 מיליוני
שקלי* ולפי חישוב אחר — 57 מיליוני
שקלים.
אנשי חרות באים להתייעץ עם בנו של בגין, והשמועות
במצודת־זאב הן, שהם מבקשים להכשיר אותו כיורשו של
בגין.

בתהשג רי ר התאבדהברעל זאמבו פינגה בנדנמבו, בתו של סגן־השגריר
של זאיר בישראל, התאבדה, כנראה, על־ידי
נטילת תרופות רעילות.
השמועות אמרו כי התאבדה בגלל חשש שהיא היתה
בהריון מחוץ לנישואין, אך מסתבר שהיא לא היתה בהריון
כלל.

ח קי רתרצחב אי בז ל
השבוע התגלתה ליד נתניה גופה במצב ריקבון.
המישטרה עצרה חשוד. הוא הוביל את
החוקרים אזי גוויית קורבנו, וסיפר כי הרג אותו
בשבע יריות אקדח.
הפרשה עדיין בחקירה, והוטל עליה איפול.

עיש !1בקז לוו ע— ט 1ת ר

על־פי שמועות אלה, הגיע לידי מודעי מידע על
כך שאנשי אייזנברג הציעו סיוע כספי רב
למועמדים של הליכוד בבחירות המוניציפליות,
וגם תמיכה בעיתוני קבוצת אייזנברג.

בהצעת־החוק על איסור העישון, התקבלה
הצעה שבה יותר עישון סיגריות לפחות
באולם־קולנוע אחד בכל עיר.

הקרע ביו המר
וברמ אי ר

מ שבר ב אגו ד ת
ה עי תונ אי ם

הקרע בין מנהיגי סיעת הצעירים במפד׳׳ל, השר זבולון
המר וסגך זזשר יהודה בן ימאיר, החריף השבוע.

בין עיתונאי העיתונות הכתובה ובין

בישיבה של סיעת הצעירים, שנערכה השבוע,
תקפו כמה מהדובתם בחתפות רבה את המר,
והוא חושד כי בן־מאיר עומד מאחורי התקפות
אלה.

בין הצעירים רווחות שמועות שהמר עומד להציע את עצמו
לסיעת למיפנה, כיורשו של השר יוסף בורג.
זעסעלהטבקר בצמרת הליכוד ובממשלה שורר זעם רב כלפי
מבקר־המדינה, יצחק טוניק. אנשי הקואליציה,
שטוניק נבחר בקולותיה* חשבו שהוא יהיה

העיתונאים של העיתונות הכתובה טוענים כי העיתונאים
של הרדיו ושל הטלוויזיה השתלטו, למעשה, על
אגודת־העיתונאים. במיוחד הם זועמים על הרחתו של חיים
יפת, מנהל בית אגרון, בית־העיתונאים הירושלמי.

פרסלבד סי ר א
השחקן יעקב(״יענקל׳ה״) בן־סירא הוא מועמד
לקבלת פרס חשוב, המחולק בהוליווד לשחקנים
מצטיינים בסרטי טלוויזיה.

מוור ״ וויח

1נ עו ^ 1

מהו האש מו ת מו ד עי?
בליברלים סבורים כי האשמותיו של השר יצחק מודעי נגד
קבוצת אייזנברג קשורות לבחירות המוניציפליות.

העיתונאים של כלי־התיקשורת האלקטרוניים
בירושלים יש קרע עמוק.

ערד, ח״כומ תוו ך
בלישבת עורבי״הדין תוגש תלונה נגד
ח׳־כ שהוא עדרך־דין במיקצועו, והמקיים
מישרד פרטי.
הזיד־כ עסק בתיווך בעיסקת־לך קעות
ענקית בתחומי הקו הירוק, בצפון הארץ.
פעולת תיווך אסורה על עורכי־דין.
הזידב עדיין לא קיבל את שכרו בעיסקת
התיווך, ורק אחרי שיקבל את השכר
תוגש התלונה נגדו.

לפני שבוע הוחלט במפתיע על ביטול
התערוכה, אחרי שבתיכנונה כבר הושקע
כסף רב. מ ל הנראה החליט שד־־הביטחון,
משה ארנס, לבטל את התערוכה הגדולה
מסיבות תקציביות. הוחלט לשמור על הדבר
בסוד.
תגובת דובר צה׳׳ל לפניית ״העולם הזה׳׳
בדבר ביטול התערוכה:
״הוחלט לבטל את התערוכה. עד היו* כל
מה שעשו זה רק תיבנונים ראשונים. הושקעו
בעירך הרבה מחשבה, דמיון ומאבדן של
אנשי־־צבא, אולי גם קצת של אזרחים עלות כספית משוערת ־— כמה מאות אלפי שק׳קלי*
נאמר שזה מחיר נמוך מאוד, בהשוואה
׳מחיר התערוכה עצמה, אילו נערכה בפועל.׳׳

בן־סירא הוא מועמד לפרס על חלקו בסרט שצולם על־ידי
רשת אן־בי־סי בישראל בקיץ .1982 בן־סירא מגלם״אדם
שנפגש עם חבר, שאותו הוא הציל בשואה.

לו דאזנגדג 1ר
יו״ר מועצת המנהלים של שק״ם, אלי לנדאו,
מנסה להכשיל את מינויו של האלוף יוחנן גור
לתפקיד מנכ״ל שק״ם.
לגור יש הבטחה מפי ראש־הממשלה, מנחם בגין ומפי
שר־הביטחון, משה ארנס, שהוא יקבל את התפקיד.

מ ש כו רו ת ה פו ע לי ם
מ עו ב בו ת
משכורותיהם של הפועלים הערביים מן
השטחים הכבושים, העובדים בבתי־מלון
בתל־אביב, מעוכבות זמן רב לפני שהן מגיעות
אליהם.
המשכורות מועברות מבתי־המלון אל לישכות־העבודה,
שבאמצעותן מועסקים הפועלים. בלישכות מעוכבות
המשכורות במשך יותר מ־ 10 ימים, לפני שהן מועברות
לידי הפועלים.
להשהיית סכומי כסף כה גדולים במשך פרק זמן כזה יש
משמעויות כלכליות חשובות.

שגיא י פ רו ש
האלוף יהושע שגיא יפרוש בקרוב מצה׳׳ל. לשגיא, שהיה
ראש אגף־המודיעין ושסולק מתפקידו בעיקבות מסקנות
ועדת־כהן, מוצעים תפקידים מדרג שני. התפקידים האלה
מוצעים לו ביוזמת הרמטכ״ל, רב־אלוף משה לוי, שאינו
מוכן ששגיא ימלא תפקיד מטכ״לי.

החתמה במפ״ם
העסקנים המרכזיים של מפ׳׳ם בוועד־הפועל של ההסתדרות
התחילו להחתים את אנשי־מפ׳׳ם, העובדים בהסתדרות, על
עצומה בעד הישארות מפ׳׳ם במיסגרת המערך.

החתמה זו זכתה בבירבתו של המנהיג הקשיש
של מפ״ם, מאיר יערי, אך היא הופסקה עד־פי
תביעתו של מזכיר מפ״ם, ויקטור שמטוב.

הי בו אנמשך
מכירת מכוניות ה סי א ט הספרדיות נמשכת למרות המישפט

הנערך בין סי א ט לפיאט.

מנציגי ״סיאט״ נמסר כי המישפט המתנהל בחו״ל
אינו על העיקרון, אלא על גובה הסכומים
שישולמו ל״פיאט״.

שאל את סוכן הנסיעות שלך. החגיגות
האמיתיות באילת הן באמצע השבוע
(א׳-ס כשארקיע נותנת את כל
ההטבות הנפלאות שלה, במחירים
נוחים כל־כך ועם אפשרות לתשלומים
באמצעות כרטיסי אשראי *

טיסה הלוך ושוב לאילת
מתל-אביב או ירושלים(ומחיפה בתוספת מחיר)
ארוח לפי בחירה במלונות 5-4-3כוכבים.
מחיר לדוגמא:
למבוגר בחדר זוגי, ל 2-לילות
שקל.
במלון 3כוכבים החל מ-־

6,156

מה תקבל יותר בנופש אמצע השבוע:
• מכונית 5ו ^\/מסוג ^ ל 24-שעות.
(לא כולל ק״מ וביטוח, מספר
המכוניות מוגבל).

לנופשים במלון ״לגונה״ ובמלון
״בקעת הירח״ לילה שלישי חינם +
ארוחת בוקר.

• יום שיט על יאכטה כולל
ארוחת-צהריים או מתנה אחרת -
פרטים אצל הסוכנים.

לנופשים במלון אמריקנה
לילה רביעי חינם +ארוחת בוקר.

בתי-מלון לבחירתך:
3כוכבים — אמריקנה, בקעת הירח.
4כוכבים — נפטון, מוריה אילת,
5כוכבים -

למחזיקי כרטיסי אשראי(ויזה
ישראכרט או דיינרס) אפשרות
לשלם ב־ 6תשלומים צמודים
לדולר ובתוספת 50/0למחיר
המבצע הנקוב בשקלים.

קיסר, לרום, הסלע האדום, לגונה.
אביה סונסטה

פרטים והזמנות בכל משרדי ארקיע
טל.03-413222 :
תל-אביב,
טל.04-643371 :
חיפה,
טל.02-225888 :
ירושלים,
טל.053-23644 :
נתניה,

דוקטור זינריו ומו דהאן
מי אתה, דוקטור זינליך?
אינני יודע מדוע נתקע דווקא השם הזה בזיכרוני. אולי מפני
שהוא כל־כך־כל־כך גרמני.
.זינליך״ פירושו בגרמנית ״חושני״ .שאלתי את עצמי: מדוע
יעבור אדם את דרו חייו בארץ־ישראל כשהוא נושא על גבו, נוסף
על כל שאר הצרות, גם שם כזה? מדוע לא יקרא לעצמו, למשל,
חושי(שי״ן פתוחה) ,על שם חושי הארכי, יריבו של אחיתופל?
שמעתי את שמו של הד״ר זינלין־ לראשונה ולאחרונה כאשר
ישבתי מאוחר בלילה בכורסה נוחה בדירתי, שתיתי כוסית וודקה
והקשבתי לא1זת התוכניות המרתקות ביותר ששמעתי מזה זמן רב
ברדיו. היתה זאת רשימת השמות של הרופאים שנגדם הוצאו
צווי־ריתוק.
שמעתי עשרות שמות, מאות שמות. וככל שהרביתי לשמוע,
כן גברה אצלי התחושה שמשהו אינו כשורה ברשימה זו.
איני מתכוון למעשיהם ולמחדליהם של הרופאים, או של
הממשלה שבאה לרתק אותם. כוונתי היא לרשימה עצמה.
שמעתי שמות גרמניים (הרבה) ,פולניים, רוסיים. ולפתע
תפסתי מה הציק לי.
כמעט כל השמות האלה היו של גברים־יהודים־אשכנזיס.
כמעט ולא היו נשים. כמעט ולא היו ערבים. כמעט ולא היו בני
עדות־המיזרח. לא היה דוקטור דהאן ודוקטור עבאס.
אילו החליפו אלפי הרופאים האלה את שמותיהם ואימצו
לעצמם שמות עבריים, לא היה הדבר בולט. אבל הם התעקשו
לשאת בגאון את השמות שניתנו לאבותיהם על־ידי פקידי המלך
הפרוסי או הצאר הרוסי, מהם שמות מבזים ומגוחכים(אם לא ניתן
לפקידים שוחד מתאים) ,מהם סבירים יותר, שעלו בכסף רב.
משום כך בלטה עובדה, המטילה אור מדהים למדי על המצב
האתני־סוציאלי בארץ. מרבית האוכלוסיה היא נשית — אך
הנשים היו מיעוט מבוטל בין המרותקים. בני עדות־המיזרח
מהווים עתה רוב גדול וגדל בארץ, אך במיקצוע רב־יוקרה זה הם
מהווים קומץ קטן. כל ישראלי שביעי הוא ערבי — אך בין
המרותקים היה היחס קרוב יותר ל־.700:1
הגברים־היהודים־האשכנזים (גי״א בקיצור: בדומה לוואס״פ
האמריקאי, שהוא לבן־אנגלו־סאכסי־פרוטסטנטי) מהווים מיעוט
של פחות מ־־ 2098 במדינה — ,לפי הרשימה נראה שהם מהווים
קרוב ל־מ< 9מציבור הרופאים.
אילו הייתי אשה מיזרחית, הנשואה לערבי, הייתי עלואה)
להתרגז.

נא דמות בשקט
אריאל שרון אינו אוהב לוויות. גם אין הוא אוהב לראות
פצועים. על כן אינו הולך ללוויות ולביקורי־פצועים, כשהוא יכול
להימנע מכך.
עכשיו הוא טוען כי עצם הדיווח-על הלוויות בכלי־התיקשורת
הוא תעמולה זדונית נגד ממשלת־ישראל. מי שמציג את יגון
המישפחות השכולות מטיף בעצם, נגד מילחמת־הלבנון, נגד
הממשלה, נגד אריאל שרון עצמו.
יש בזה משהו.
לווייה היא דבר הומאני. הכאב הוא אנושי. מה אנושי יותר
מכאבו של פצוע. מכאבם של
הורים אשר איבדו את היקר להם
מכל?
ואילו אריאל שרון מסמל את
הדה־הומאניזציה של מדינת־ישראל,
תהליך שלא התחיל עם
עליית הליכוד לשילטון, אך
שהגיע לשיאו(בינתיים) בשלוט
מלך־ישראל התורני.
כבר עמדתי על כך במדור זה:
במילחמת־הלבנון באה לידי
גילוי מחריד האדישות הגוברת
של עם־ישראל להרוגים. פעם
היתד, המדינה כולה נרעשת
כאשר נהרגו שלושה־ארבעה
חיילים במילחמת־ההתשה. כיום
נדמה שגס 486 הרוגים אינם מזיזים דבר לאיש.
שרון לא גרם לתופעה זו. הוא רק מסמל אותה.
אם הוא יגיע אי־פעם לשילטון עליון, קל יהיה לו להסיק את
המסקנה מגישתו. הצנזורה הצבאית תאסור פירסום של אבירות,
וכמובן של שמות ההרוגים. לא תהיינה לוויות פומביות. ההרוגים
ייקברו בלילה, בנוכחות בני המישפחה המיידית בלבד.
זה לא יתכן? זה כבר קיים. זהו הנוהג הקבוע — מטעם
השילטוגות —כאשר נהרגים ערבים בשטחים הכבושים,
ולפעמים גם בישראל. והרי כל מה שקורה כיום ב״יהודה תה)
שומרון וחבל־עזה״ יקרה מחר בגליל, בשרון ובנגב.
טוב למות בעד ארצנו. אבל בשקט, בבקשה!

מה הציל את שמרי?
עומרי שרון, בנו האהוד של השר, נרדם ליד ההגה בלילה,
התנגש במכונית אחרת ונפצע. חייו הצעירים ניצלו מפני שחגר
חגורת־בטיחות.
במשך שנים לחמתי בכנסת למען הטלת החובה לחגור חגורות
אלה. ההצלחה היתה חלקית. כיום חייב כל נהג בישראל, והיושב
לידו, לחגור חגורת־בטיחות בכבישים בינעירוניים, אך לא
בכבישים עירוניים.
זוהי אבחנה אידיוטית. הסיכוי ליהרג או להיפצע קשה בתאונה

עירונית אינו נופל מן הסיכוי להיפגע בתאונה בינעירוניות. המוות
אינו יותר מתוק כשהוא בא בהתנגשות בין שתי מכוניות ברחוב
דיזנגוף בתל־אביב.
בבריטניה הונהגה לאחרונה החובה לחגור חגורות־בטיחות —
גם בעיר וגם מחוץ לעיר. הבריטים הסתגלו לכך במהירות־שיא.
וגם תושבי דנמארק, שבה הונהגה אותה החובה.

להתנחל בקופנהאגז
לפני כמה ימים הוזמנתי להרצות בבניין הפרלמנט בקופנהאגן.
מארחיי בדנמארק היו כמה קבוצות של יהודים ולא־יהודים,
המתעניינים בשלום ישראלי־פלסטיני.

ישים לב שנאמר כי זוהי ״מפה סכמאטית אפשרית״ .מובן שאין לה
שום קשר עם תוכנית־אלון האמיתית, שכללה סיפוח של נתחים
גדולים של הגדה־המערבית, סיפוח כל רמת־הגולן, סיפוח
רצועת־עזה וסיפוח חוף ים־סוף עד שארם־אל־שייח׳ .ועד בכלל.
כדי לאזן את הדברים: באיטליה סיפרו לי שח״כ תופיק טובי
סיפר שם כי כמחצית מבוחרי רק״ח הם יהודים. מכיוון שהאחוז
האמיתי אינו מגיע גם ל־מ< ,1נראה שגם טובי מאמין שבמרחקים
אפשר לספר כל דבר.
זוהי, אגב, טעות. הציבור המעוניין בחו״ל, יהודי ולא״יהודי,
יודע הרבה יותר על הסיכסוך שלנו מכפי שנדמה לעסקנים
התמימים הבאים מישראל, והמשאירים אחריהם מישקע של
שאט־נפש ואי־אמון.

אליתהלל נואם כ מ צבי ע
לחבר־כנסת יש רק דרך אחת ויחידה להבעת דעתו: הוא מרים

רצה המיקרה ובאותו היום עצמו בא לבירת דנמארק גם
הפרופסור בנימין אקצין, שהוא אדם מלומד מאוד, תרבותי מאוד
וגם(ואולי: למרות זאת) ימני מאוד.
אקצין מייצג את הרוב הגדול בישראל, ואני מיעוט קטן. אבל
בדנמארק היה מצבנו הפוך. ביקורי בן היומיים זכה בסיקור נרחב
בכל העיתונים החשובים במדינה. רואיינתי בהרחבה בטלוויזיה.
אקצין נאלץ להסתפק בסיקור בעיתון אחד לצד הסיקור עליי.
אך אין לומר שהפרופסור לא השתדל. במסיבת־עיתונאים
שערכה לכבודו השגרירות הישראלית, סיפר אקצין כי מנחם בגין
מוכן בהחלט לנהל משא־ומתן על מדינה פלסטינית, שדבריו על
ארץ־ישראל השלמה אינם אלא נקודת־מוצא טכסיסית למשא־ומתן,
ששהיית היהודים בגדה המערבית אינה שונה משהיית
יהודים בקופנהאגן, וכו׳ וכד.
בקיצור, הוא נהג על פי אימרתו המפורסמת של סר הנרי ווטון,
מלפני קרוב ל־ 400 שנה, לאמור :״שגריר הוא אדם הגון שנשלח
לחדל כדי לשקר למען ארצו.״
בעת ביקוריי החטופים בחו״ל אני מתרשם שוב ושוב מתופעה
זו: עסקנים ישראליים, השומרים בארץ על קשר כלשהו(רופף
ככל שיהיה) עם האמת, משתחררים לגמרי ממיגבלה זו בחו״ל.
יש העושים זאת בתיחכום. בשיחתי בבית־הכנסת בטורינו
הזכרתי, בדרך אגב, כי מיפלגת־העבודה תמכה במילחמת־הלבנון.
אחד מראשי־הקהילה מחה על כך .״קראתי במו עיניי מאמר של
אבא אבן,״ אמר ,״הוא קבע שם שמיפלגת־העבודה התנגדה
לפלישה ללבנון. האם אתה רוצה להגיד שאבא אבן משקר?״
״חלילה לי,״ השבתי ,״אבל העבודה היא שלישכת
מיפלגת־העבודה פירסמה ב־ 5ביוני 1982 קריאה לצה״ל לפלוש
ללבנון — שעות אחדות אחרי שמנחם בגין גילה לראשי
המיפלגה בסוד שהוא עומד לפלוש למחרת היום.״
כעבור יום בא אותו עסקן יהודי והניח לפני את ביטאון
מיפלגת־העבודה .״הנה, תראה שצדקתי!״ אמר בתרועת־ניצחון.
קראתי. היה כתוב שם :״מיפלגת־העבודה התנגדה לפלישה
לביירות הקורא התמים בחו״ל לא שם לב שנאמר ״ביירות״,
ולא ״לבנון 99.998 מהקוראים בעולם הסיקו מהפיסקה הזאת כי
מייפלגת־העבודה אכן התנגדה למילחמה.
אין זה מפתיע, כי בכל רחבי העולם מתחזים כיום עסקני
מיפלגת־העבודה כשליחי שלום עכשיו. הם הפקיעו בחו״ל את
התנועה לצורכיהם, ומעלימים את העובדה שהם מייצגים את
המיפלגה שתמכה במילחמה(עד 45 קילומטרים
גם מפ״ם נמצאת במצב בעייתי. בקופנהאגן סיפרו לי, כי ח״כ
אימרי רון רצה לבוא לשם בימי המילחמה על פי בקשת מנחם
בגין, אך שמיפלגתו לא הניחה לו. בכל זאת הופיע רון בבירת
דנמארק — להלכה כאורח הרב הראשי, שגילה לפתע תשוקה
עזה לארח את הקיבוצניק האתיאיסטי. בקופנהאגן גר הח״כ
הסוציאליסטי בבית־המלון היקר והמפואר ביותר, והסביר מדוע
היתה ישראל חייבת לפלוש ללבנון.
בינתיים קיבלתי שני גליונות זהים של כתב־עת בשם
ספקטרום, אחד באנגלית ואחד בגרמנית. זהו ״ביטאון תנועת־העבודה
הישראלית״ ,ומושקע בו הרבה מאמץ וכסף. המאמר
המרכזי מכיל שיר־הלל לתוכנית־אלון. לכתבה מצורפת מפה,
המתיימרת להראות את התוכנית.
מסתבר כי מיפלגת־העבודה אינה רוצה לספח כלום, מלבד כמה
מילימטרים בביקעת־הירדן וליד לטרון. רק קורא קפדני מאוד

אין תחליף למעשה פשוט זה.
יכול חבר־כנסת לנאום שעות ארוכות, להשמיע ריעות מריעות
שונות, בעד ונגד וגם בעד/נגד. מה שקובע בסופו של דבר אינו
אוסף הנאומים שלו, אלא הצבעתו.
עם פרוץ מילחמת־הלבנון נערכה בכנסת הצבעה היסטורית.
על סדר־היום עמדה, בפשטות גמורה, הצבעה בעד או נגד
המילתמה. את העילה סיפקו הקומוניסטים, שהגישו הצעה
להבעת אי״אמון.
העובדה ההיסטורית הטראגית היא שביום זה, כאשר 450
מהרוגי צה״ל במילחמה זו עדיין היו בחיים, כאשר רבבות
הקורבנות האחרים עדיין לא נקטלו, לא הורמה בכנסת אףיד
אחת נגד המילחמה, מלבד ידיה של סיעת רק״ח.
עשרה חברי־כנסת הביעו הסתייגות מן המילחמה. הם לא
הצביעו נגד. הם אף לא נמנעו. הם נקטו בטכסיס פרלמנטרי של
״לא משתתפים בהצבעה״ ,שהוא אף פחות מהימנעות.
העשרה האלה היו שיבעת חברי מפ״ם, אחת שולמית אלוני,
אחד מרדכי וישובסקי, וגם יוסי שריד.
אני מזכיר שם אחרון זה במיוחד, כי מי שמקשיב לדבריו בימים
אלה, יכול לקבל את הרושם שהוא הצביע נגד המילחמה למן
הרגע הראשון. רבים מאמינים בכך. למרבה הצער, אין זה נכון.
איני זוכר מה בדיוק אמר ח״כ שריד ביום ההוא, ואני משער
שבאותו יום — כמו בכל יום אחר — אמר דברים חשובים ונכונים
וחריפים. על כך תבוא עליו הברכה.
אבל גם יוסי שריד ל א עשה את המעשה האחד שהיה חשוב
באותו רגע: להצביע נגד. המעשה האחד שאינו ניתן לפירושים,
שהוא חד־משמעי והמדבר בער עצמו.
נכון, זה לא היה פופולארי, היתה בזה מידה של הסתכנות. זה
יכול היה לסכן את מעמדו במיפלגתו וחברותו בוועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת, גם לא נעים להצביע יחד עם רק״ח.
אבל ברגע היסטורי, בין חיים ומוות, מי שעושה חשבונות כאלה
מעיד משהו על עצמו.
במדינה של עיוורים, שטום־העין הוא חריג חיובי. בכל זאת לא
הייתי ממנה אותו לתפקיד של צופה במיגדל.

טששש ...טששש ...טששש...
טששש...טששש...טשש...
נער מפגר, הנוהג בחשמלית דמיונית ,״נוסע״ בין ערימות של
גרוטאות ומגיע לכיכר המרכזית של מעברה יפאנית. הוא עובר
על פני טיפוסים מרתקים. שני שיכורים כרוניים, המתחלפים מדי
פעם בשיכרותם בבתיהם ובנשותיהם. איש החי כעיוור־מרצון,
אחרי שראה כיצד אשתו בגדה בו. קבצן המבלה את ימיו, יחד עם
בנו הקטן, בתיכנון וילה דמיונית בראש הגיבעה. שיכור המחלק
את חייו בין שתייה, אכילה
ושינה, בעודו מעביד בפרך את
בתו המאומצת, וגם אונס אותה.
אדם הרוצה להתאבד אחרי
ששיכל את שני בניו במילחמת
יפאן־סין.
זהו סירטו של אקירה קורו־סאווה
הגאוני, דודס־קאדן,
שנעשה לפני תריסר שנים.
שעתיים ו־ 20 דקות של הנאה
אסתטית ואנושית טהורה.
זהו תיאור של גורלות אדם
בשכונת־עוני, בלי מחאה. קורו־סאווה
מתאר את השכונה כמו
שהיא, ונדמה שהוא מתאר
באמצעותה את העולם כולו.
הגברים בורחים מן החיים. הנער בורח אל תוך החשמלית
הדמיונית, השיכורים אל השכרות, הבעל הנבגד אל העיוורון
והנתק, האב־החורג המנווול אל הניבזות, האב השכול אל נסיון
הההתאבדות, הקבצן אל תוך חלומותיו על הווילה המושלמת.
אבל הנשים אינן בורחות. הן חיות במציאות, מגינות על
הגברים ממשיכות בחיים. וגם הילד־הקבצן, שהוא גדול השחקנים
בסרט מופלא זה.
כשיצאתי מן האולם, מצאתי גם את עצמי בורח — כשאני נע
כמו הנער המפגר בסרט, סוגר דלתות דמיוניות, מושך במנופים
דמיוניים ונוסע בחשמלית הדמיונית.
טשש...טששש...טששש...

^ 11פ 31

מדוע פרץ מרד קבוצת המפקדים בצבא־פתח
בביקעת־הדבנון? מה ע 1מד מאחורי זה?

ף• יום שבו התחילו כוחות אש״ף להתפנות
מביירות, ישבתי בחברת כמה עיתונאים זרים
במיסעדה של מלון אלכסנדר בביירות
המיזרחית. התווכחנו בלהט על עתיר אש״ף, אחרי
המיפנה ההיסטורי שהיינו עדים לו זה עתה מעל
גג בנמל.
עמיתיי היו בעלי שמות בינלאומיים. כיבדנו
איש את רעהו, רצינו ללמוד זה מזה(״לשאוב מן
המוח שלך,״ כפי שנוהגים עיתונאים לאמר
במיקרה כזה) והחרפנו את הדברים במתכוון.
היו שתי אסכולות.

אחת אמרה: אש״ף נחלש ללא־תקנה.
הוא חדל מלהיות כוח מדיני יעיל.
אריאל שרון הצליח להגשים את
מטרת־המילחמה העיקרית שלו.
השניה אמרה: להיפך. הפינוי הזה
יחזק את אש״.?1

ולי כדאי לשחזר את הטענות העיקריות
של שני הצדדים באותו ויכוח.
אבעלי התיזה הראשונה אמרו: איש לא יתחשב
באש״ף כשאין לו אופציה צבאית. זוהי דרכו של
עולם. אלמלא ביצע אש״ף בעבר מעשי־טרור
ראוותניים, לא היה העולם מטה אוזן לעניין
הפלסטיני מלכתחילה.
עכשיו התפזר אש״ף בין מרינות־ערב, והוא
לא יתפקד עוד ככוח עצמאי. בכל ארץ יהיה
הפלג המקומי של אש״ף משועבד לממשלה
המקומית, ויצטרך לרקוד לפי חלילה.

נתון למעשה לכיבוש סורי, היה לסוריה כוח־וטו
על כל מהלכי האירגון.

כימי המצור על ביירות השתנה
המצב לחלוטין, סוריה הושפלה, כאשר
חתמה על הפסקת־אש עם צה״ל ביום
השישי של המילחמה, כהפקירה את
הפלסטינים, שהמשיכו להילחם לבדם.
הביטחון העצמי של הפלסטינים גבר כאשר
הצליחו לעכב במשך שישה ימים את הסתערות
צה״ל לעבר ביירות, למרות עדיפות־הכוח
הכבירה שלו, וכאשר הצליחו למנוע במשך 71
ימים נוספים את נפילת מערב־ביירות.
במילחמה זו הופיע הצבא של פת״ח ככוח
הפלסטיני העיקרי, ועל כן גבר כוחו של אירגון
זה, שהוא רק פלסטיני, לעומת אירגוני־הרסיס
השונים, המשרתים מישטרים ערביים שונים. כל
פלסטיני יודע כי הממשלות הערביות, וגם
ברית־המועצות, לא נקפו אצבע כדי לחוש
לעזרתם בשעתם הקשה ביותר, ועל כן גברה גם
הכרתם בעובדה שרק הם לבדם יכולים להיות
אחראיים לגורלם.
אין זה מיקרה שיאסר ערפאת קיבל בפעם
הראשונה מישלחת ישראלית — אנשי העולם
הזה - -בימי המצור בביירות. אין זה מיקרה
שהשמיע בביירות הנצורה הצהרות מדיניות
נועזות בזכות השלום, שלא היו בפיו כדוגמתן
לפני כן. אין זה מיקרה שהחליט לעבור לתוניס,
ולא לדמשק.
בקיצור. אחרי שאריאל שרון שיחרר אותו מן
העול של דרום־לבנון, יוכל אש״ף לפעול ככוח
פלסטיני עצמאי, ולחתור לפיתרון של שלום.

^ כך יתפלג אשייף לתריסר פלגים, שכל
אחד מהם ימלא את השליחות של
ממשלה ערכית זו או אחרת וישרת את
האינטרסים שלה.

לא זה כילכד שלא חדל מלהתקיים
ככוח מדיני משמעותי, אלא שכוחו
יגבר עתה פי כמה.

מכיוון שמירב המוסדות והכוחות של אש״ף
ממוקמים בסוריה, תהיה לסוריה — ובעקיפין
לברית־המועצות — השפעה מכרעת על מהלכי
האירגון בעתיד. הן תבלומנה כל מדיניות
פלסטינית עצמאית, שתפנה לעבר ארצות־הברית,
ישראל ופיתרון של שלום.

* ה היה ב־ 21 באוגוסט ,1982 היום הראשון
1של הפינוי. מאז עברו יותר מתישעה חודשים.
ניתן עתה לבחון כיצד עמדו עד כה שתי התיזות
היריבות במיבחן המציאות.

בוודאי, אש״ ?,יוכל גם להבא להציק, המסקנה: א!? אחד מהן לא הוצדקה
ולהטריד, אך ככוח מדיני בעל לגמרי, ואף אחת ׳מהן לא הופרכה
־ משמעות הוא מחוסל.
לגמרי.
בעלי התיזה השניה יוכלו להביא כמה הוכחות

להצדקתה. בין השאר: העימות המתמשך בין
ך* תיזה ההפוכה — ואני הגנתי עליה —
אש״ף וסוריה; הפגישה של יאסר ערפאת וחברי
\ 1היתה זו:
הנהגת אש״ף עם מישלחת מטעם המועצה
הפינוי של כוחות אש״ף מכיירות
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני,
היא נסיגה טאקטית, אך יש עימה רווח
וסיכום פגישה זו בהודעה משותפת; קבלת
אסטראטגי.
במשך השנים התגבשה בדרום־לבנון מדינה
.זוטא של אש״ף, שריכזה שם את כל המרץ
והמשאבים של האירגון, תחת לרכזם בגדה
׳וברצועה. יתר על כן, מכיוון שאיזור זה שהיה

תוכנית־פאס על־ידי הפיסגה הערבית ועל־ירי
אש״ף; שורה של הצהרות מפי ערפאת.
בעלי התיזה הראשונה יוכלו להביא גם הם
הוכחות כבדות־מישקל להצדקתה. בין השאר:

כנס המועצה הלאומית הפלסטינית באלג׳יר, הפוליטית אינה אירוע חריג בתנועה לאומית.
שהסתיים בתיקו בין הקיצוניים והמתונים: רצח כימעט והייתי אומר: זה קורה תמיד. בסוף שנות
ה־ 30 התמרדו מפקדי אצ״ל בארץ נגד מדיניותו
עיצאם סרטאווי; בלימת היוזמה הירדנית.
ולאחרונה: המרד של כמה מפקדי של זאב ז׳בוטינסקי(בגין היה אז בין המתמרדים).
לח״י פרש מאצ״ל על רקע דומה. אצ״ל עצמו
פת״ח בביקעת־לבנון.
י נולד בעיקבות מרידה של מפקדים בהגנה יש

לכך דוגמות ללא־ספור בתנועות לאומיות באמצעי גדול
לפסטיבל
?^ירוע
זה גרם
אחרות.
ה התיקשורת הישראליים. ממשלת־בגין צהלה
בראשית השנה התגלו חילוקי־דיעות
ושמחה. מעולם לא הוצג בצורה כה ברורה
אמיתיים בהנהגת פת״ח. בצד אחד עמדו
וחותכת שיתוף־הפעולה האוטומטי בין הניצים
הקיצוניים, שהיו קרובים יותר לעמדות סוריה
בשני המחנות. אר לא זה העיקר.
וברית״המועצות. בצד שני עמדו הדוגלים בקו
מה טיכו שלי מרד זה? מה המדיני של ערפאת. אחד מסלעי־המחלוקת
משמעותו?
העיקריים היה טיב המגעים עם מחנה־השלום
ערפאת טען פומבית כי המרד אורגן ומומן הישראלי.
על־ידי לוב. ברור שהתכוון לומר: לוב וסוריה.
בביקעת־הלכנון קיבלו חילוקי־היחידות
המתמרדות נמצאות בשטח־הכיבוש דיעות אלה צביון חריף יותר, וזה
הסורי של לבנון. הן כפופות לפיקוד סורי, וסיפוק טיבעי. גם כלי התכתיב הסודי, יחלו
כל צורכיהם תלוי בסוריה. סוריה יכולה להבטיח, כמה מן המפקדים הפלסטיניים שם
לשחד, לקדם, וגם לחבל, להתנכל ולהעניש.
לחשוש מפני הבאות.
בסוריה שלטת דיקטטורה קיצונית, על כל
אם ייסוגו הכוחות הפלסטיניים מצפון
סממניה: מישטר חד־מיפלגתי, מחנות־ריכוז, וממיזרח לבנון, הס יצטרכו לעבור לסוריה יהפכו
מישטרה פוליטית הידועה באכזריותה. ראשי שם עוד יותר לשבויי הסורים. יתר על כן, הם
מחנות־הפליטים את להפקיר
אש״ף ומפקדי כוחותיו, הנמצאים בסוריה, יצטרכו
מחזיקים שם גם את מישפחותיהם, ואלה הפלסטיניים באיזור הביקעה וטריפולי. אחרי
משמשות למעשה כבנות־ערובה. אין להם כל נסיון צברה ושאתילא, עין־חילווה ומיו־מיה,
ברירה אלא לקבל תכתיבים סוריים,
יכולה אפשרות זו לעורר דאגה אמיתית בלב
מאז פינוי ביירות, נמצא ערפאת המפקדים, הרואים את עצמם אחראים לשלומם.
כעימות מתמיד עם הסורים. הוא רוצה מכיוון שחלק גדול מן הפליטים ׳ במחנות
לנהל מדיניות פלסטינית עצמאית — מדרום־לבנון ברחו בראשית המילחמה לאיזורים
והאינטרס הפלסטיני שונה מאוד מן אלה, יתכן שמיספר הפליטים שם מגיע עתה
האינטרס הסורי.
לכמה מאות אלפים.
סוריה רוצה להוכיח כי אי־אפשר להשיג הסדר
יש גם טענות נגד מפקד מסויים, שערפאת
בלעדיה. היא רוצה להפוך את העניין הפלסטיני מסר לו את הפיקוד. נאמר כאילו נסוג מצידון
לכלי־שרת בידיה, להשגת יעדיה שלה. ואילו ונטש את כוחותיו שם(טענה דומה לזו שהושמעה
ערפאת יודע כי האינטרס הלאומי הפלסטיני יכול לאחרונה נגד מנחם בגין, שנמלט מפולין עם בוא
להתגשם בימינו רק באמצעות הסדר מדיני, הגרמנים, והשאיר אחריו את אנשיו שם).
המחייב הידברות פלסטינית־אמריקאית ופלס־טינית־ישראלית.
אלה
הם חילוקי־דיעות טיבעיים

סוריה מנסה להשתמש כמפקדים
הפלסטיניים, הכפופים פיסית למרותה,

כמצב הנתרן. אך הם לא היו לובשים את
הממדים שלבשו, אלמלא היה זה בראש

ערפאת כמפקד עליון: מי רוצה להדיחו!
כדי לכלום את הקו של ערפאת. די
בהסבר זה כדי להסיר את ״מרד
המפקדים״.

וראשונה עימות בין שליטי סוריה ׳ובין
ראשי פת״ח, השולטים באש״ף.

אך אפשר לייחס לו גם משמעות עמוקה יותר.
^ יתכן כי יש גם יסוד אותנטי במרידתה של
קבוצה של מפקדי כוחות פת״ח בביקעה(שהם
צבא סדיר לכל דבר, בדומה לגדודי ההגנה
בראשית מילחמת־העצמאות).
מרידה של מפקדים צבאיים נגד המנהיגות

71א ת

* * זל ז ה מוכיח לגבי כוחו ועמדתו של אש״ף
^ /בשעה זו?
פרשה זו עדיין לא הסתימה, אך אפשר כבר
עתה להסיק ממנה כמה מסקנות חשובות.

ראשית: איש לא העז לפקפק

(המשך בעמוד )67

יעחק 10ח־ עי השסויע רמגזים
ומאיילפתוחאתפי1
בגיזברות המיפלגה הליברלית. הוא טען שרנר
מנהל את הגיזברות כשליט יחד.
רנר לא התעצל. הוא שיגר לכל חברי מרכז
המיפלגה הליברלית ולכל חברי המועצה רשימה
מפורטת של כל ישיבות הגיזברות בשנתיים
שעברו, כדי להוכיח כי מורעי או אנשיו השתתפו
בכולן.
רנר לא הסתפק בכר. בתשובה להאשמותיו
של מודעי על החריגות בעבודת הגיזברות, כתב
רנר במיכתבו:

״חריגה אחת היתה בנושא החבר
ירקוני.

״חבר־הכנסת פנחס גולדשטיין, אשר *
התנגד ב שעתו להקצבה לחוג של
ירקוני — שינה עמדתו ולאחר
ההצבעה במרכז למועמדים לכנסת,
דרש הקצבה לחוג של החבר ירקוני״.
התמונה ברורה למדי. חבר״הכנסת פנחס
גולדשטיין הוא מאנשי קבוצת מודעי .״אחד
ממנהיגי המיפלגה״ שעליו מדבר רנר, הוא ככל
הנראה מודעי עצמו.
מודעי מאשים את רנר ״בקניית״ חברי מועצת
הסניף באשקלון, ואילו רנר מאשים את מודעי

ה מי פ דג ה
ה לי ב ר לי ת־

^ שומעיו של השר הליברלי יצחק מודעי.
/בכינוס שהוא ערך השבוע, היה ברור שהוא
החליט להסיר את כסיות־המשי ולהחליפן
בכפפות״איגרוף. את מהלומותיו שיגר השר
גבה־הקומה לעבר שתי לסתות קשוחות: זו של
גיזבר המיפלגה הליברלית, הח״כ צבי רנר, וזו של
אחד מבעלי־הבית של המיפלגה. המיליארדר
שאול אייזנברג.
את רנר תקף מודעי בגלוי. בהתחלת מאי עשה
השר מודעי שימוש מעניין בנייר המיכתבים
הרישמי של מישרד־האנרגיה־והתשתית, שהוא
עומד בראשו. הוא שיגר על ניייר זה מיכתב אל
נשיאות בית־הדין של המיפלגה הליברלית,
שמנע את כינוס מועצת סניף אשקלון של

המיפלגה. מודעי תבע את קיום הכינוס, וכתב
במיכתבו דברים בוטים וקשים:

״ידוע לי כי ידיר גיזברות המיפלגה
מנע העברת כספי התקציב לפניך
אשקלון, ובו בזמן הזרים בספים מקופת
איגוד־העובדים לפניפה באשקלון.
באופן כזה ״קנה״ את חברי מועצת
הסניף:״.
יו״ר גיזברות המיפלגה, שהוא גם יו״ר איגוד
העובדים הליברלים, הוא ח״כ צבי רנר. הגיזבר
כבד־הגוף של הליברלים אינו חושב לשתוק. הוא
מאיים בתביעת דיבה נגד מודעי.
זה לא היה הסיבוב הראשון בקרב בין השניים.
עוד קודם לכן התלונן מודעי על הנוהלים

כי ט בא>^ד תמס**
2וגמ אי 9 * 3ו

גמיאו,ח, ביוח״הדיו

,סג/סלגר, .ר.ל*,גרליח

,גגי,המקסן ויס.
ו,קדו! :נקשו, ימתן

ג ו -חניץו זי ו י טי ג ח חועעח סני ף א>טקל,ו,ן

מיו ם 1/ 5 / 1 9 8 3

נגד החיית

הננימחננדלה טי ב להחלטת ניד״ ,דטנסתוניןכדלקמן:

ידוע לי נייו ״ וגונדותה מפ לגה מנ עהעגותנספי -התקעיבלסניףאטקלוןוגו
בזמןהזדיםנספיםמקופחאגודהעובדיםל סני פו, באטקלון. גאופןנזה ״קנח״
את חב רי מועעת הסניף .

| 1¥ד 1 1צ 1ז תו קטע ממיכתב ששיגר מודעי לבית־הדין של המיפלגה
0 1111\ / 1 11 11/1הליברלית. מודעי מא שים את גיזבר המיפלגה, צבי רנר,
ב״קניית* קולות בסניף אשקלון. המיכתב, הנוגע כולו לעניינים פנים־מיפלגתיים, נכתב על
נייר־המיכתבים הרישמי של ממשלת ישראל ושוגר אל בית הדין של המפחגה הליברלית.

מתחרה שריר
אלמוני ב״בית־אסיה״

״לפני שנה פנה החבר ירקוני
לגיזברות ודרש סכום כספי ניכר לכיסוי
הוצאות הפירסום אשר לדבריו הובטח
לו על־ידי אחד ממנהיגי המיפלגה.
״בישיבת הגיזברות הוחלט לאשר
לחבר ירקוני את הסכום שביקש
ובמקביל הוחלט להודיע לו שהחוג
שהוא עומד בראשו אינו קיים באופן
רישמי ועל כן לא תובל הגיזברות לממן
הוצאותיו. למרות ההחלטה הנ״ל, בעת
בחירת המועמדים לכנסת ה־,10
הובטחה שוב לחבר ירקוני, לדבריו,
על־ידי אחד ממנהיגי המיפלגה, הקצבה
לחוג.
״כנראה ששני חברי המרכז של
החבר ירקוני והרצון להשפיע על צורת
הצבעתם — הם הגורמים להבטחות
אלה.

ברכישת קולותיהם של ירקוני ואנשיו, בשיטה
דומה.

ן * מילחמה בין מודעי ובין רנר היא חדשה
\ 1יחסית בכינוס המכביה של הליברלים, לפני
שלוש שנים, היו אלה רנר וחבריו באיגוד
העובדים הליברלים שהבטיחו למודעי את
מנהיגותו במיפלגה. אז היה רנר יריב קשוח
לשר־התיירות, אברהם שריר, ולאנשיו. אז היה זה
מפעילו של שריר במיפלגה הליברלית,
איש־העסקים מקבוצת אייזגברג מיקי אלבין,
שניסה להוציא את איגוד העובדים משליטתו של - ,
רנר. הוא גייס לצורך כך גם ״נפשות מתות״,
כלומר — ״מצביעים״ שמתו כבר, וניסיון
ההשתלטות נכשל.
אך המאבק שמנהל יצחק מודעי נגד רנר הוא
רק שלוחה של המאבק העיקרי.

את המאבק החשוב, והמכריע מנהל מודעי נגד
קבוצת העסקים של שאול אייזנברג, אשר
השתלטה, למעשה, על סיעת הרוב במיפלגה
הליברלית.
בכינוס שערכו מודעי ותומכיו הוא אמר את
הדברים הבאים:

ה שד ציפורי על אנשי אייונברג :״חבורה מאפיונרית״

״במיפלגה הליברלית התגלו תופעות
עכורות ...יש תופעות החורגות
מכל התחומים החוקיים, כולל הניסיון
לקנות נציגים פוליטיים־אישייס לצרכי
אינטרס עיסקי מוגדר.״
דברים אלה מכוונים בברור כלפי האוייב
העיקרי. לא רק את רנר מאשים מודעי ב״קנייה״.
למודעי ברור כי פעולותיו של רנר אינן נעשות
לצורכי״אינטרס עיסקי מוגדר.״
למי מתכוון מודעי?
בשיחת טלפון שקיים העולם הזה עם מודעי
השבוע, נשאלת השר אם יהיה מוכן לפרט את
האשמותיו נגד פעולותיו של אייזנברג במיפלגה
הליברלית. מודעי השיב ואמר, כי הוא הבטיח
לאוייביו במיפלגה ״פסק־זמך להפסיק את
פעולותיהם הלא־חוקיות, ולא — הוא ידבר. השר
אמר להעולם הזה, כי לפי הערכתו עדיין לא
הסתיים פסק זמן, ולכן הוא אינו רוצה עדיין
לדבר.
אר מודעי לא הכחיש כי דבריו כוונו כלפי
אייזנברג ואנשיו.
דבריו של מודעי — גם כפי שנאמרו — הם
חמורים ביותר. הוא טוען כי במיפלגה הליברלית
נעשות פעולות בלתי־חוקיות. לא ברור מדוע הוא
אינו פונה למישטרה כרי למסור על חשדותיו.
יתכן כי השר אינו עושה זאת, משום שהוא
מכיר את מישטרת ישראל ואת רשויות החוק
האחרות במדינה. שאול אייזנברג ואנשיו
בישראל נמצאים מעל החוק — ובמיקרים רבים
גם קובעים אותו לתועלתם העיסקית.
לתחושת הבידוד של מודעי תרם גם מינויו
של שלום אריאב למישרת מנכ״ל התעשייה האווירית מינוי זה נעשה זמן קצר אחרי שאיש־העסקים
ישראל סחרוב מונה כיו״ר מועצת המנהלים של
התעשייה האווירית. אריאב היה עד למינוי זה
מנכ״ל חברת אטס קו של קבוצת אייזנברג.
עד לא מזמן היה סחרוב מתומכיו המובהקים
של מודעי במיפגה הליברלית, שסחרוב הוא
עסקן בכיר בתוכה. מודעי וסחרוב ניהלו ביחד
מאבק עקשני ומצליח — נגד מכירת מניות
הממשלה בחברת הדלק פז לאייזנברג. אך
לאחרונה זנח סחרוב את מודעי. הוא נמנה עתה
עם אנשי שימחה ארליך במיפלגה, והיום משתף
ארליך פעולה עם אברהם שריר, שהוא הנציג מס׳
1של קבוצת אייזנברג במיפלגה הליברלית.
מינויו של אריאב הבהיר למודעי כי הוא
ותומכיו בודדו לחלוטין, והינם למעשה, הקבוצה
היחידה שאינה נשלטת על־ידי אנשי אייזנברג.
הגויה מאפיונרית
^ הליך ההשתלטות של אייזנברג על
! 1המיפלגה נעשה באמצעות ״שר החוץ״ של
קבוצת העסקים שלו, איש־העסקים הצעיר
מיכאל (״מיקי״) אלבין. אלבין הציע לפני כמה
שנים חדר לעסקן ליברלי אפור בשם אברהם
שריר. מיקומו של החדר אומר הכל: בית א סי ה
של אייזנברג.
הודות לתמיכתו של אלבין הצליח שריר
להיבחר לכנסת. הוא לא שכח לאייזנברג את
חסדיו, וכשהיה שריר חבר ועדת־הכספים של

?יץ 7ויז נ *בי ו

המקורי
1־ 1ר 111י ח ¥1ך ןן ךן 1| 101ך ך | התרשים
התפרסם כמעט לפני
111( #11 1 1 1/1 11 111 111
שנתיים (העולם הזה .)2295 מאז נחשפו פרטים נוספים על הרכב
הכנסת, הוא סייע לאלבין במאבקיו נגר הנהלת
הבורסה.
אט־אט נמשך תהליך ההשתלטות, והגיע
לשיאו היום, כאשר לאייזנברג יש למעשה
שלושה נציגים בממשלת ישראל: אברהם שריר
וגדעון פת, שיש להם סיעה משותפת במיפלגה
הליברלית, ושימחה ארליך, המשמש כמנהיג
המיפלגה בחסדו של שריר. לקבוצה גם יש
מועמדת לשר, חברת־הכנסת שרה דורון,
הממתינה לתפוס את מקומה ליד שולחן
הממשלה.
אך מאמציה של קבוצת אייזנברג בתחום
המערכת הפוליטית אינם מוגבלים למיפלגה

גיזבר רנר
החוג של החבר ירקוני

עסקיו של אייזנברג בישראל, ומאז גם רכשה חבורת אייזנברג חברות
נוספות, או שליטה חלקית בהן. השינויים, מאז פורסם התמנון
הראשון, מופיעים בתרשים המעודכן באותיות שונות ומודגשות.

הליברלית. ח״כ חרות, מיכה רייסר האדמוני,
מונה על־ידי אלבין כחבר במועצת־המנהלים של
קונצרן אתא, והוא מקבל מכונית ונהג. אלבין
ורייסר הם גם שותפים בהפעלת מועדון היקב
הלובש צורה ופושט צורה, אך המכנה המשותף
מרדכי ציפורי לא חסד במילים. הוא
למועדון הזה של הימין בכל צורותיו: השותפות
הגדיר את הפעולה של אנשי אייזנברג
של רייסר ואלבין.
רייסר הוא ״שחקן־רכש״ חשוב לקבוצת בפעולה של ״חבורה מאפיונרית״.
שיטות הפעולה של החבורה נחשפו גם
אייזנברג. הח״כ המזוקן הוא נער־החצר של
שר־האוצר יורם ארידור ושל שר־השיכון דוד לוי, במישפט שנערך לא מכבר, בקשר עם בית
שניהם אנשי־מפתח בתחומים שקבוצת העסקים אסיה (העולם הזה )2372 האדריכל מרדכי
של אייזנברג מעוניינת בהם: עיסקי פינאנסים, בן־חורין, שתיכנן את הבניין, סיפר כיצד התגברו
אנשי אייזנברג על ״קשיים בירוקרטיים״ שונים,
מקרקעין, יצוא ויבוא.
לדוגמה: הממשלה עומדת למכור את בנק שהיו בקשר לחריגות־הבניה הרבות בבניין. הוא
החקלאות שבבעלותה. אייזנברג מציע סכום סיפר על מעטפה ובה שוחד שהושארה אצל פקיד
של 30 מיליון דולר תמורת הבנק הזה. האיש בעיריה, ועל מתנות לחגים שניתנו לפקידים
שצריך להחליט למי יימכר הבנק הוא שר״האוצר. אחרים.
עכשיו הפכה חברות אייזנברג גם לבעלת
ועוד דוגמה: אייזנברג מבקש לרכוש את
חברת־הביטוח קוממיות, כדי לרכוש לעצמו המניות הגדולה ביותר בהחברה לישראל,
דריסת־רגל בענף הביטוח הישראלי. עיסקה מסוג השולטת בקבוצה גדולה של מיפעלים וחברות:
זה צריכה את אישורו של המפקח על הבנקים צים, בתי הזיקוק מלונות יהודה, מלונות ים
והביטוח, ובחשבון אחרון — את אישורו של כינרת, מיפעלי קרור בצפון, פילטריישן,
ספקטרוניקס ואלרם.
שר־האוצר.
קבוצת אייזנברג היא עדיין קבוצה קטנה
ועוד רוגמה: לחברת אתא, שמיכה רייסר הוא
חבר מועצת־המנהלים שלה, יש אדמות רבות למדי יחסית לקונצרנים ענקיים, כמו אותם
מאוד ליד ערים גדולות. אם יופשרו אדמות אלה שבראשם עומדים בנק לאומי, בנק הפועלים או
לבנייה, הן יהיו שוות כסף רב מאוד. האיש בנק דיסקונט. אך שיטות הפעולה שבהן
שממונה על כך הוא שר־השיכון־והבינוי, דוד לוי. משתמשת חברות אייזנברג חופשות את הסכנות
אחת הדוגמות הלולטות ביותר לשיטת הטמונות בה.
קבוצת אייזנברג מפירה בגלוי כמה מכללי
הפעולה של אייזגברג ואנשיו בישראל נחשפה
החודש. משרד־התיקשורת עמד לערוך המישחק הנהוגים ביחסים שבין עולם־העסקים
עיסקת־מיליונים עם חברת סימנס־אלביס ועולם הפוליטיקה. השר יצחק מודעי, בגלל
השווייצית־גרמנית. חברת סימנס זכתה בעיסקה שיקוליו הפוליטיים, מנסה להאבק באנשי
— השווה 700 מיליון דולר במיכרז שנערך אייזנברג. קשה מאוד להניח כי הוא יצליח. צריך
כחוק. אחרי הזכייה — סיפר שר־ התיקשורת, להזכיר למודעי כי אייזנברג ואנשיו נכנסים
מרדכי ציפורי — פנה אליו שאול אייזנברג ויוצאים לא רק בלישכות של שרי התיירות,
וביקש לבטל את העיסקה. הוא רצה בה לעצמו. המיסחר והתעשייה, השיכון והאוצר, אלא גם
לאייזנברג יש חברת״יבוא סיטל־קטל שמה, בלישכתו של ראש־הממשלה, מנחם בגין.
שלמה פרנקל
הקשורה בחברות צרפתיות.

ציפורי סירב לבטל את העיסקה החוקית, ואז,
כך הוא סיפר, התחיל מסע־השמצות נגד החברה
השווייצית־גרמנית, שהביא, בסופו של דבר,
לביטול העיסקה.

מה יגיד י 1סףסרג כשיראה פיצוץ שר פצצה
אטום וכמה שערות יש בשפם! של שמיר?

מנחם

יו״ר הכנסת
סבידור קלט באחד הדיונים
את סגן־שר־החוץ יהודה גן־
מאיר, כשהוא משוחח עם אחד
מחברי־הכנסת בתוך אולם
המליאה וקרא לעברו :״אדוני
סגן־שר־החוץ, אולי תעשה את
זה בחוץ?״
באחד הדיונים שנערכו
השבוע באולם המליאה ישבו

רוני מילוא ופינחס גולדשטיין
ודיברו ביניהם. ניגש
אליהם השר גידעון פת עם

יעקב מריחו:

1לבו ש חליפה שחורה וחבוש מיגבעת
שחורה, הגיע לטקס קריאת רחוב על
שמו של הבית׳רי הראשון אהרון צבי פרופט. מרידוד הגיע
למקום עם אשתו, אחרי שנכח שעה קלה קודם לבן בטקט אחר,
לציון שלושים וחמש שנים לטיבוע האוניה אלטלנה. במקום היו
גם, נוטף למרה, אלמנתו של פרופט, ראש־הממשלה מנחם בגין,
שר־הביטחון משה(.מישהי׳) ארנט וחברים אחרים מן המישפחה
הלוחמת. בטיום הטקט גילתה מרה פרופט הלוט מעל השלט.

עיתון בידו, ורצה להראות להם
משהו. הוא עמר כשגבו ליו״ר.
קרא לעברו סבידור :״אדוני
השר, אני מבקש לראות את פניך
היפים ולא 3את גבך.״ פת
הסתובב, הלך מן הצד השני של
השורה והתיישב לידם. העיר
מילוא לסבידור :״אם הוא
ליברלי איך הוא יכול לשבת ליד
גולדשטיין?״ ח״ב פינחס גולדשטיין
שייך גם הוא למיפלגה
הליברלית.
בעת הדיון שהתקיים
בכנסת על בעיית הרופאים, עלה
לדוכן־הנואמים ח״ב רוני מילוא
ועמד לקרוא הצעה לסדר היום.
את ההצעה הגיש למעשה ח״ב
מיכה רייסר. אמר מילוא:
״אני ניצב כאן במקומו של ח״ב
רייסר. ההצעה לסדר היום שלו,
אבל ח״ב רייסר שוכב חולה
בביתו ומאחר שאין רופאים, אין
באפשרותו לקבל תרופות,
להבריא ולבוא הנה להגיש את
הצעתו.״
ביום החמישי נערך דיון
בהנהלת ׳המיפלגה הליברלית
בעניין בחירות מוניציפאליות.
במהלך הדיון דובר על
מועמדותו של לין לראשות
עיריית חיפה. לין הסיר את
מועמדותו והחברים חשבו
שאולי ניתן לשכנע אותו לחזור
בו מהחלטתו. אז הסתבר שבכל
מיקרה הדבר לא ניתן, כי המועד
להגשת המועמדות כבר חלף.
העיר על כך ח״ב אלי קולם:
״אני אוכל לדאוג לשינוי החוק

1*111ו 1 1ןןך השבוע התקיים שוב פורום הליברלים
\ | 1 1111 #1שאותו מארגן השר-לשעבר יצחק ברמן.

בכל פעם מזמין ברמן אורח אחר להרצות על נושא מטויים. השבוע
הזמין את אריאל שרון להרצות על מאזן מילחמת-לבנון. ההרצאה
נקבעה לשעה שבע, אך בשעה זו היה עדיין האולם ריק. השר שרון
חיכה במקום אחר, מחוץ לאולם, והמתין להודעה מאנשיו. הוא לא
רצה להגיע לאולם ריק ועוזרו, אורי דן, הנראה מאחוריו בתמונה,
הודיע לו שהוא יכול להגיע רק כשהאולם יהיה מלא. כבר קרה
בעבר שהשר אריאל שרון הגיע להרצאות לפני אולמות ריקים.
ולתת לו אורכה ״.ענה לו ח״ב
יצחק זייגר :״אם כך אפשר
לחוקק ישר חוק שהוא יהיה
ראש העיריה.״

נכבד ״.בעודם מדברים, יצא עוד
חבר כנסת מן האולם, ואז אמר
ח״כ וייס :״בעוד אנו מדברים על
כבודה של הכנסת נישאר בסוף
רק שנינו״.

יצחק קטכי, יצחק כספי,
יצחק ננר, יצחק מודעי,
יצחק כרמן ויצחק זייגר.

בוועדת חוקה חוק ומישפט
התקיים דיון על השלמת תהליך
החוקה של חוק־יסוד זכויות
האדם. חברי־הכנסת של המערך
ושינוי הרגישו כי חברי־הכנסת
של הקואליציה לא כל־כך
מעוניינים בהמשך תהליך
החקיקה. העיר על כך ח״כ שבח
וייס :״הם עושים מכל הוועדה
חוקה ואיטלולה.״
ח״כ גד יעקובי עוסק
בשעות הפנאי שלו בכתיבת
שירים. שלושה אנשים עודדו
אותו להוציא את סיפרו: מנחם

באותה ישיבה השתתפו:

1בישיבת מליאת הפנטת, ש־
דנה בהצעות אי״אמון בממשלה.
בטיום הישיבה הגיעה עת ההצבעה. טופרי הקולות
היו ח׳כ הליכוד מילוא וח׳ב המערך שפייזו.

מנחם בגין

השניים מנו את הקולות ביחד והם נראים בתמונה
כאילו מצביעים לעבת של ראש הממשלה, כשטגנו,
שימחה ארליך מביט לעברו. הצעת אי-האמון לא
התקבלה ובטיומה קם בגין ועזב את אולם המליאה.

העיר יצחק זייגר :״אפשר
להקים כליברלים חטיבת יצחק״.
ענה לו יחזקאל פלומין:
״כמישקל נגד אפשר להקים גם הכוונה יחזקאל״. חטיבת ליחזקאל פלומין עצמו ול־יחזקאל
הרמלך, ראש עיריית
רחובות, שהוא גם חבר
כליברלים.
ביום הרביעי העלה ח״ב
אריאל ויינשטיין הצעה
לסדר היום של הכנסת בעניין
ילדים נעדרים, והציע לערוך
חקירה יסודית בנושא. הוא העלה
את הצעתו אחרי הצעה לסדר
בדבר דו״ח קרפ, ואז האולם היה
מלא מפה לפה. כשעלה
ויינשטיין לדוכן, התרוקן האולם
ונשארו בו שלושה ח״כים בלבד.
אחריו עלה השר יום ן 5כורג
ואמר :״כבוד היו״ר, כנסת
נכבדה העיר לו ח״ב שבח
וייס ממקומו :״איפה נכבדהרלא
כנסת ולא נכבדה.״ ענה בורג:
״מקום שנמצא בו ד״ר יוסף בורג
ופרופ׳ שבח וייס הוא מקום

פרי, מאיר ויזלטיר ויאיר
הורוביץ. אחרי שהוציא את

סיפרו קיבל תגובות מכמה
אנשים. נתן זך אמר לו :״אני
נפעם ״.הסופר איים יהושע
כתב לו :״אתה יודע לכתוב
שירים יפים, ליריים, מתוחכמים
ובעיקר אמיתיים. אם תהיה
שר־אוצר כמו שאתה כותב
שירים, יש עתיד למדינה הזאת.״
יצחק בן־אהרון אמר לו;
״מרענן ובלתי צפוי״.
יו״ר ועדת־הכלכלה של
הכנסת, ח״כ גד יעקובי, סיפר
שלדעתו יצחק שמיר הוא
העולם הזה 2387

יי׳ יי

ך י 11ך 1ך 11 בעת הדיון שהתקיים השבוע בכנסת על הצעות אי־אימון
| 1#1 1 11 11 בממשלה, נראה הח״כ החדש של המערך, חיים רמון, כשהוא מפהק
פיהוק רחב. רמון הוא הה״ כ הצעיר ביותר בכנסת והוא מתעקש להופיע באולם המליאה
*־־ בעל מיספר זוגי של שערות
...בשפמו. לעניות דעתו לא יתכן
ששמיר ירשה לעצמו מיספר
בלתי־זוגי של שערות בשפם
ולכן הוא בטח סופר אותן בכל
בוקר.
נשיא המדינה חיים
הרצוג קם ביום החמישי בבוקר
והתכונן לביקור הראשון שלו
מחוץ לירושלים, ביישובי הנגב
המערבי. כמו בכל בוקר, עבר
הנשיא על עיתוני־הבוקר
ופיתאום ראה ידיעה שהפתיעה
י— אותו. באחד מעיתוני־הבוקר היה
כתוב כי הנשיא ביקר יום קורם
ביישובי הנגב, והופיעה אפילו
רשימת הנלווים אליו. כשהגיע
הנשיא לקיבוץ נחל עוז ושוחח
עם החברים בצהריים, אמר להם:
״בעצם כבר הייתי כאן אתמול,
אפילו כתוב בעיתון.״
בוועדת־החוקה התקיים
דיון בעניין חוק־העישון, והו
ללא
מיקטורן, בניגוד להוראותיו של יו״ר הכנסת מנחם סבידור. בתמונה משמאל:
שר־התיקשורת מרדכי ציפורי באותה ישיבת כנסת. שיפשף במשך שעה ארובה את עיניו
וניכר היה עליו שהוא עייף מאוד. למרות זאת נשאר עד לסוף הדיון ולהצבעה.

עלתה הצעה לאסור עישון
באסיפות פומביות אם הן נערכות
באולמות קולנוע או תיאטרון.
העיר מישהו שאסיפות מיפי
לגתיות לא נועדו לקהל הרחב
ולכן ההוראה מיותרת. אמר ח״כ
אמנון רובינשטיין :״אסיפות
שינוי כן מיועדות לציבור.״
ענה לו ח״כ רענן נעים
מהמערך :״את אסיפות שינוי
אתה יכול לקיים בתא טלפון.״
באותה ועדת־חוקה דנו
בחוק־יצחקי, חוק שהעלה
הח״כ-לשעבר יצחק מודעי
ושבו הועלתה האחריות הפלילית
מגיל 9לגיל .13 מאז
שחוקק החוק, יש ח״כים רבים
הדורשים להחזיר את המצב
לקדמותו. ח״כ אלעזר גרנות
ממפ״ם, המתנגד לשינוי החוק,
סיפר בהתרגשות על בחור צעיר
שהכיר, היום בן 26 ומזכיר
קיבוץ, ששרף מתבן בגיל 10

11ך בתו של אחד הבעלים של הצהרון
1 1ידיעות אחרונות נוח מוזס. ג׳ודי
11 11
התחתנה לפני כשנה וחצי עם הכתב הפורש של

י סגן־שר-החקלאות הגיע השבוע לאחת
הישיבות של המיפלגה הליברלית. בפתח
האולם היה שלט שעליו כתוב: נא לא לעשן באולם! גרופר,
בתמונה, מתבונן בשלט כשהוא מחזיק בידו השמאלית סיגר גדול.
גרופר הוא מעשן סיגרים מושבע ונראה בבל מקום עם סיגר בפיו.

נסח גחנו!

העולם הז ה 2387

ואילמלא היה בקיבוץ היה יושב
בכלא ולא מגיע לאן שהגיע.
בדיון שנערך בוועדת־הכספים
של הכנסת על תנאי
השכר של השופטים, העיר יו״ר
הוועדה, ח״כ שלמה לורנץ:
״שופט זה כמו כהן גדול, דורשים
ממנו הרבה.״ שאל ח״כ יגאל
כהן :״כל כהן הוא כהן גדול?״
ענה לורנץ :״לא. יש כהן הדיוט
ויש כהן גדול.״
אחרי שהודיע שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, כי דו״ח
קארפ אינו קיים כי איש לא ראה
אותו, העיר ח״כ שינוי מרדכי
וירשוכסקי :״לבורג יש
כישרון בלתי נדלה לעשות
חוכמה בכל מצב ולפטור את
עצמו. אם יסע ויראה פיצוץ של
פצצה אטומית, בטח יאמר — זו
אולי פיטריה ואולי מיטריה אבל
בוודאי לא איטריה״.
הבדרן דוכי גל, בן־דודו
של הרמטכ״ל היוצא רפאל
(״רסול״) איתן, מפיץ בתל-אביב
שמועות כי לרפול יש חוש
הומור בלתודרגיל. כשמבקשים
ממנו הוכחות הוא מספר שכאשר
ביקר את רפול בנגריה בתל־עדשים
והתיישב לצידו, קם
רפול מהמקום ,״לאן אתה
הולך?״ שאל אותו דובי ורפול

הטלוויזיה עמירם ניר. היא נמצאת בחודש התשיעי
להריונה ועומדת ללדת בכל יום. למרות הריונה
המתקדם ממשיכה גידי לעבוד בעיתון של אביה.

השיב לו, לדבריו :״אני במושב
ליצים לא יושב!״ דובי גל שירת
כחייל בחיל־המודיעין. רפול היה
אז מח״ט הצנחנים ובפרוטקציה
העביר את דובי ללהקת פיקוד-
צפון.
רפול סירב לקבל את
מכונית־השרר שהוקצבה לו
לשנה מטעם הצבא. הוא רכש
מכונית פולקסוואגן וכשמילא
את המיכל בדלק נדהם ואמר:
״אלוהים אדירים, לע ידעתי
שדלק עולה כל־כך הרבה כסף״.
הבדיחה המסתובבת בימים
אלה במיסדרונות הכנסת: מי
אמר למי ״תעזוב אותי, אני יורד
לבד״? השקל לארידור.
כאשר הצדדים מגישים
לשופטים חומר ראיות מתיק
החקירה, נהוג כי חומר זה יהיה
נקי מרישומים של עורכי־הדין.
אולם כאשר התנגדה נציגת
הפרקליטות לכד שעורך־הדין
מנחם רובינשטיין יגיש
חומר מסומן לשופט אורי
שטרוזמן, אמר השופט :״זה
בסדר, הוא יכול להגיש לי חומר
כזה, כי גם קציני־המישטרה
המופיעים לפני תמיד מוסרים לי
חומר מסומן. ומלבד זה, איני
רואה כל פסול בכר שעורכי־הדין

יבליטו את הנקודות הנראות
להם חשובות״.
כאשר איים נאשם באונס
להתאבד אם ימשיך להיות
מוחזק במעצר, אמר לו השופט
אורי שטרוזמן :״אם תתאבד
כיצד תוכיח את חפותך? וכיצד
תצליח לשכנע את כל העולם כי
לא היה זה אונס אלא סיפור
אהבה גדול, כפי שסניגורך
טוען?״
אייל רמון 26 שהיה
במשך השנתיים האחרונות עוזרו
האישי של המפיק העצמאי
הגדול בעולם, אלכסנדר
סלקינד (מי שהפיק את סירטי
סופרמן) ,יצא שוב לאירופה לפי
הזמנת המפיק, לסייע בהפקת
סרט חדש שלו. בסרט יטלו חלק
הכוכבים אורסון וולט, לורנם
אוליבייה וטוני קרטיס. את
התסריט לסרט זה כתבה אשתו
של סלקינד, שהיא מכסיקאית
בת שבט המאיה. הסרט, שיקרא
איפה פרסיפל, יהיה קומדיה
משעשעת שבה יגלם אורסון
וולס דמות של טייקון אמריקאי.
בעיקבות הוויכוח הבלתי
נגמר על התדר החדש של קול
המוסיקה, היה מי שהעיר:

״עכשיו יש מאבק בין
אמאק.״

בלתים

מאת דניאלה שמי
מה ההוכחה רכך שלרפול
יש חוש ה 1מ 1ר?
תנועת עם יפה עם אחד
חילקה השבוע תעודות אזרחות
טובה. בין מקבלי התעודות היתה
אופירה נבון, אשת הנשיא
לשעבר, שקיבלה תעודה לאות
הוקרה על פעילותה למען
ילדים. אדם נוסף שקיבל באותו
המעמד תעודה על עזרתו לזולת
היה אייבי נתן, שאמר :״אני
לא אוהב דיבורים, אני עושה!״
ובטרם סיים את המישפט שלף

בנווה־צדק, לציון 16 שנה
למילחמת 1967 ושנה למילוימת
הלבנון. הדיון התקיים דווקא
תחת רישומה של מילחמה אחרת
— המילחמה הצפויה בסוריה.
המחזאי יהושע סובול, שדיבר
לפני המתכנסים, הציע שחיילי־מילואים
המתנגדים למילחמה
הבאה יעזבו את בתיהם, יתאספו
בפארק ציבורי וינטו בו אוהלים,
ושם יחכו לבוא צווי־הקריאה.

1שוכבת בתוך אמבטיה מסוג מיוחד. זוהי
1אמבטיה גיאקוזי אדומה בצורת לב,
הנמצאת בביתו החדש של אייבי נתן. מאז בא לישראל, ב״,1948
החליף נתן 28 דירות. את הבית הנוכחי קנה לאחרונה ושוויו -
כולל התכולה -הוא 250 אלף דולר. הבית על שתי הקומות שלו,
עמוס תמונות. בקומה השניה גרה העוזרת. אייבי אוהב מאוד
לבשל, והוא צייד את ביתו בכל מיני מכשירים חשמליים.

ציפי שביט;

מכיסו צ׳ק על סר מאה אלף
שקל, תרומה לפעילות התנועה.
בטקס חלוקת התעודות
נכח, בין שאר המוזמנים, גם ניצב
אברהם תורגמן, מפקד
מישטרת מחוז תל־אביב. תורגמן
עזב במפתיע את הטקס במהלף
הענקת התעודות, מכיוון שקיבל
הודעה על רצח בשוק הכרמל.
כשהחליטה הממשלה להוציא
צווי־ריתוק נגד הרופאים,
התכנסו השובתים במקומות־הנופש
שלהם והחליטו עקרד
נית: מכיוון שלא ניתן לחייב
רופאים לסרב לצווי־הריתוק
ולעבור על החוק, החליטו
השובתים כי בכל מיקרה שרופא
יסרב לצו־הריתוק ויאסר —
חבריו לא יזניחו אותו. הוחלט כי
ברגע שאחד הרופאים. ייעצר,
יעזבו כל הרופאים האחרים את
בתי־החולים וילכו כולם לבית־הסוהר,
לאות סולידריות.
הוועד נגד המילחמה
בלבנון ערך השבוע אסיפה
פומבית בבית״הספר יחיאלי

פם וקי השבוע
• השר אריאל שרון :״זו
היחידה בעולם המדינה ששר־הביטחון שלה עזב את
תפקידו כתוצאה ממעשה שלא
היה לו יד בו, וגם לא רגל ולא
ידיעה.״
• הרב מנחם הכהן :״גם
ההוראה של הממשלה לסגור את
מעבר־הגבול בטאבה לא מנעה
מהרופאים לעבור את הגבול.״
• רפאל בן־נתן :״איני אוהב ואיני פוליטיקאי פוליטיקה. אני עסקן ומשרת
עניין קדוש.״
• הסופר יצחק בן־נר:
הורסים תחנת־שידור כל כך יפה
בגלל גברת מפוקפקת אחת.
• העיתונאי אהרון גבע:
שוסטק — שר־בריאות לא
בריא. יש לו מיחושים בגב.
מתקשה לקום מהכיסא.
אברהם
• עורר־הדין
ברדוגו: ציונות — 83
הערבים עובדים, הדרוזים
שומרים ועם ישחן ל חי. חי. חי.
העולם הז ה 2387

למה שדק הצרפתים יחנו מהחיים?
גבינת ״עין־גדי״ היא התשובה
הישראלית לגבינת ה״קממברט״
הידועה מצרפת. טעמה הפיקנטי
משתלב מצויין עם קרייקרים,
פיחת עונתיים, פיחת יבשים או
ירקות. הגישי אותה עם יין שולחני
יבש.

המגש הרומנטי. יש שמעדיפים אותה
בשלה ורכה, ויש שמעדיפים אותה
כשהיא עדיין קשה למדי. אבל אין
אנין טעם שיעמוד בפיתוי של מגש
כזה עם לחם טוב! כדאי לנסות
בהזדמנויות מישדות...

טוסט פריזאי -חוצים לחמניה
עגולה ומרוקנים את תוכנה. פורסים
גבינת ״עין־גדי״ ל־ 3עד 4פרוסות
עגולות. לתוך כל חצי לחמניה
דשקים פרוסת גבינה. מכניסים לתא
הגריל לדקות ספורות.

מגבינות היוקרה של:

תנובה

״עין גדי״ .זוהי גבינה צרפתית טיפוסית מחלב בקר במתכונת ה״קממברט״ הפופולארית. טעמה האופיני בא מהשכבה
החיצונית הפיקנטית.

הו רו ס הו ס
מדי ם
בנימיני

מזר החודש:

תאומי
ת חזי ת
ל שנ ת 1983

עסד־ ה

בזי תאומים ימצאו
השנה בני־זוג
חדשים ומתאימים בריאות

מבחינה זו לא יהיה קל על בני המזל יהיה
להתמודד עם עבודה קשה והמון
התחייבויות, אך הטוב שבמצב זה קשור
לצורך לשנות. אם כבר נעשים שינויים, קרוב
לוודאי שהם יביאו את בני המזל לדרך
חדשה יותר טובה ויותר נכונה.

שסטורן מדרכו מכה או מזכה. כאשר אדם
מעדיף להתעלם ממצבו הוא מקבל מכה, אך
כאשר הוא דואג ומטפל במצב, הוא זוכה
להגיע למצב יותר טוב.
בעינייני עבודה ההשפעה של סטורן אינה
קלה. בני המזל יצטרכו לעבוד קשה ולהיות
מאוד יסודיים ועמוקים. קרוב לוודאי
שבשנתיים הקרובות הם יחושו שהם
נותנים ועוזרים לאנשים רבים, גם אם הם
לא תכננו לעשות זאת. סטורן בבית השישי
מכריח את בעליו לעסוק בשרות ך ולקבל על
עצמו עול חובות והתחייבויות לזולת.
מצב נוסף שעלול להיווצר בגלל מיקומו
של כוכב סטוררן בבית , 6אדם שלא ימלא
את חובותיו ימצא את עצמו מפוטר, או
שימצא את עצמו בקצב כל״כך קשה
בעבודה, שהוא יעדיף להתפטר ולא להמשיך
במצב שהוא כמעט בלתי״אפשרי.

קרוב לוודאי שכל אחד ירגיש את גופו
השגה, אך שוב, סטורן אינו מפתיע, כך
שאפשר יהיה לטפל במחלות ותופעות שהן
כבר מוכרות, ויתכן שלקראת סוף השנה,
הבריאות תשתפר בגלל טיפול נכון. המקום
הרגיש השנה קשור אצל נשים בשטח
הגינקולוגי, וגם גברים יצטרכו לשים לב לכל
מה שקשור לצד המיני.

בשנה שעברה הרגישו בני מזל תאומים
בשינויים חשובים ומשמעותיים בחייהם.
כוכב אוראנוס נכנס למזל קשת שהוא, הבית
ה״( 7בית הנישואים והשותפויות) למזל
תאומים. מאחר שאופיו של כוכב אוראנוס
קשור במהפכות ושינויים קיצוניים
ופתאומיים, רבים מבני המזל חשו על בשרם
את השפעתו החזקה של כוכב אוראנוס.
כוכב זה בעת שהותו בבית ה־ 7של מזל
תאומים, הביא רבים מהם למחשבות על
שינויים במיסגרת המישפחתית. מכריהם
וקרוביהם של בני מזל תאומים הופתעו
ומופתעים מדי יום מהשינויים הפתאומיים
המתרחשים בחייהם. אולם בני מזל
תאומים, המוכרים כאנשים שאינם אוהבים
לשקוד על השמרים, מחפשים את השינויים
הגדולים בחיים, ומוכנים להתנסות
בנסיונות חדשים.
חלק מבני המזל החליטו לקשור את
עצמם למסגרת משפחתית ואילו אצל
אחרים זה התבטא בצורה הפוכה. כלומר
ניתוקים, פרידות ואפילו גירושים. הקשה
מכל בתקופה זו זה לשמור על פרספקטיבה
נכונה, ולבנות את השינויים על בסיס יציב.
השנה הצטרף כוכב נוסף לאוראנוס ויצר
עימו צמידות. כוכב זה הוא יופיטר. למצב
החדש שיוצרים שניים אלה השפעה כל״כך

מוכן לעתים להעלים עין ולתת לאדם
לעשות ״גיחה קטנה״ מחיי הנישואים
ואחר־כך לחזור, כשהמצב יחזור לקדמותו,
אולם יופיטר ינקה הכל מהיסוד ויתחיל
לבנות בנין על יסודות בריאים וברורים.
כוכב נוסף המשפיע רבות על בני מזל
תאומים השנה הוא כוכב סטורן. הוא עבר
מהבית החמישי לבית השישי. הבית השישי
עוסק בענייני עבודה ובריאות. כידוע,
סטורן אינו מפנק, ובכל מזל שבו הוא נמצא,
השפעתו הקשה מורגשת. הוא אינו מאפשר

כאן, יטייל יופיטר במשך השנה בבית
השביעי של מזל תאומים, ויביא לרבים מהם
בני זוג חדשים ומתאימים, כך שבמשך
השנה נוכל לברך רבים מבני המזל במזל
טוב. חלק מהם נהנים מזה כמה חודשים
מקשר מוצלח ומאושר, ומאהבה אמיתית
וגדולה. לכן על בני תאומים לנצל היטב את
השגה ולא להחמיץ את ההזדמנויות שמביא
להם כוכב יופיטר. כפי שכבר נאמר, חלק

ממצבם בשנה שעברה. מבחינה כספית
יחושו בני תאומים בשיפור, ויוכלו להרשות
לעצמם להשקיע כספים או לרכוש לעצמם
חפצים יקרים שבהם היו מאוד מעונינים.
העלאות במשכורות צפויות השנה אך לא
לפני סוף יולי.

בתחילת השבוע צפויות בעיות בחיי
המישפחה, לא כדאי לתכנן חופשות
מישפחתיות. אי״הבנות
ומתיחות לא יאפשרו
להגיע לעמק השווה.
אנשי עסקים או מי
שעוסקים בעניינים כספיים
לא יוכלו לקדם
את ענייניהם. מומלץ
להימנע מלחתום על
מיסמכים חשובים עד
לשבוע הבא. כל מי
שנוסע יצטרך להשגיח
על עצמו. ניכרת נטיה להפריז במהירות.
עודף אופטימיות עלולה להביא אי״נעימות.

בעיות כ ספיות עדיין ימשיכו ל הט ריד
אתכם. אין ברירה, חייבים לנסות לחסוך.
ברגע זה ל א תוכלו
לאפשר לעצמכם לשחק
בכספכם, ובייחוד
אל תתפתו לגעת ב ח סכונות.
לזה תז ד ק קו
מ או חר יותר. ה שטח
הרו מנטי י היה מרגש.

קישרי אהבה יתהדקו,
ובן־הזוג עשוי להפתיע
1 21
בהצהרות אהבה. אלה

שעדיין לאמצ או קשר
משביע רצון יוכלו למצאו בקרוב. תימצ או
הרבה בנסיעות קצרות, אך מעניינות.

השבוע תצטרכו להשקיע מאמצים
מיוחדים בעבודה, אך אתם מלאי מרץ.
האנרגיה שופעת ולא
תמיד קל לשלוט בה.
א תם מרגישים די
מתוחים, וכמעט לא
מבינים מדוע. הברי אות
טובה, אך בגלל
המתח אתם מועדים
יותר להיפגע מתאונות
ו 2ב מ אי -
שונות. לכן עליכם לה 20ב׳
ו ני
יות זהירים לפני שא תם
פועלים בפזיזות.
בעניינים כספיים אתם מגלים נטיה ללכת
לקיצוניות, וזה עלול להביא להפסדים.

בעניינים כספיי ם עליכם להק טין א ת
ה סיכוני םשא תם לוקחי ם על עצמכם,
ולהתייעץ עם מו מ חה
העניינים אלה. אך
אתם מתעק שים ל א
* לשמוע לעצות של
אחרים. מ בחינ ה ריג־שית
זה י הי ה שבוע די הזדמנויות מלהיב.
חדשות יווצרו השבוע.
שימו לב לבני מזל
דגים, בתולה ושור.
אלה עומדים כנ רא ה
לשנות א ת חייכ ם בעתיד הקרוב. מ בחינ ה
בריאותית מצבכ ם אינו טוב במיוחד.

השבוע יתחיל במצב רוח אופטימי. חיי
האהבה מתפת חים בצורה משביעה רצון, רעיונות ולבני״הזוג
חד שים בקשר לעתיד-
תתעלמו

מדבריהם, הם עשויים
לסייע לכם להחליט
החלטה חשובה וקוב עת.
בענייני קאריירה
תוכלו להתחיל ליצור
קשרים עם אנשים
חדשים. אתם עומדים
לפני שינוי שיביא
לקידומכם. עניינים כספיים עדיין אינם
מסתדרים. נסו לחסוך ולהימנע מקניות.

אי־הבנות במקו ם העבודה גורמות להת לבטויות
ולעצבנות. עליכם ל ה חלי ט
בעצמכם מה רצונכם.
הזדמנו ת חשובה; חבל
להפסיד. כל מ שימה
רצינית המוצעת לכם
בימים אלה, רצוי
לשקול אותה, ולנסות
לק חת על עצמכם משהו
יותר ק שה ממה
שיש לכם היום. ב תחו ם
הרומנטי צפויה הפתעה.
פגישה מיקרית
עשויה להוליד קשר מחודש, א ם כי הו אלא
אמור להיות מהנ ה ולהאריך י מי ם רבים.

נסיעות ארוכות וקצרות צפויות בקרוב.
כבר השבוע יתברר שיש לכם יות כסף
ממה שחשבתם. תוכ לו
לנצל זאת לטיול
נעים אולי אפילו לארץ
אחרת. בשטי האהבה
צפויה תקופה מצויי-
נת, פגישות עם אנשים
שמזמן לא ח שבתם
עליהם יתרחשו במפ תיע
ויעלו את מצב 22 הרוח. ידידים חדשים
עומדים להצטלף לחוג
המכרים שלכם. כד אי להתגבר על הביי שנות
ולהשתמש בחוש ההומור שלכם.

השבוע ת הי א ח סרי מנוה. אנ שים
מ ס בי בכ ם יצטרכו להיזהר כי אתם נו טי ם
ל אבד אתס בלנו תכ ם
במהירות. גם מצבכ ם
הברי אותי אינו מעודד
ביות. אתם חשים חולשה
ו אל ה שסובלים
מבעיות נשימה מרגישים
זאת הי טבב תקופה
הנוכחית. ובכל
זאתאתם אמו רי ם
££3222
לקבל ידיעה מ חד ל
ובה הזמנ ה לנסיעה.
ב שטח הרו מנ טי ת הי ה לכ ם ה צל ח ה יוצאת
סרטן.
הכלל אצל בני מזל

השבוע שוב תרגישו א ת עמצכם מלאי
מרץ ומוכנים להתחיל בתוכניות חד שות.
כדאי לתכנן טיול
משותף עם בני־הזוג
ולא להישאר בבית, כי
ישיבה מ שותפת בבית
עלולה להביא לעצב נות,
לרוגז ולריב. במ קום
העבודה צפויות
אי״הבנות ו את ם שוב
> 2בנו במבר ־
נוטים לומר יותר ממה
20בדצמבר
שכדאי לכם. אם אתם
מתכננים להעיר למי־שהו,
עדיף שתדחו ז את בכמה ימים.
מבחינה רומנטית צפויה לכם הצלחה.

בתקופה זו אתם נאלצי ם להקדי שאת
מירב זמנכם לעבודה. אל תתפתו לנוח כי
אתם עלולים להפ סיד
דברים חשובים וזה
יפגע בכ ם מ או חר
יותר. אין ספק שאתם
די עייפים, חלשים,
ואולי אף ל א חשים
בטוב. טפלו בעצמכם
מ או חר יותר, ברגע זה
ו 2בדצמבר ־
תנסו פשוט לעבור א ת

19 בינו א ר
התקופה בשקט. לקרא
ת סוף השבוע הכ סף
עלול לברוח מכיסכם, ול א תהיו זהי רים
ברכישויותיכם החדשות. דחו קניות!

השבוע אתם מרגישים א ת עצמכם הרבה
יותר קלילים ומצב הרוח משופר ואולי
אפילו עליז. סיבוכים
שהיו בחיי האהבה
עומדים להגיע לקיצם,
פשוט כעת יהיה לכם
די נוח לסיים קשר
אחד כדי לפתוח
בקשר חדש וברי־איותר.
הילדים יגזלו
מזמנכם. תצטרכו ל השגיח
עליהם מכיוון
שהם נוטים להיפגע
מתקריות קטנות וכאילו חסרו ת חשיבות.
ליושבי בית תקופה ארוכה: רצויה ריצה.

א ם תכננ ת ם לטייל עם בני־המישפחה או
אםמחכה לכ ם נסי ע ה קצרה, כד אי להיות
זהירים, ואם אפשר
טוב אפילו לדחות
תוכניות מסוג זה. צפו יות
תקלות ויתכנו
עיכובים מרגיזים ביותר,
גם אינכ ם חז קי ם
ביותר ועדיף שתשארו
בבית. מלבד זאת
תצטרכו לטפל בדברים
שונים הקשורים
למקום שבו אתם גרים
ואת אלהלא טוב לדחות. ב שטח הרומנ
טי תהיו מושכים ו מקסי מים. עד מאוד.

י־• 1 1

שוו

וסווחיס

חזקה, שלא פעם אנשים מתפתים להרוס
מצב קיים, ואינם בודקים די הצורך אם אכן
הם מסוגלים למצוא תחליף טוב מהקיים.
אולם יופיטר נמצא גם הוא בבית מיספר ,7
וכדרכו מביא את האנשים לא פעם
לאופטימיות מופרזת, למרות שבדרף כלל
נקרא יופיטר ״הפילוסוף הגדול״ ,המחפש
תמיד את האמת בכל מצב.
אם ענייני הבית השביעי מתנהלים בצורה
מזוייפת ולא נכונה, יופיטר לא ירחם ויוציא
את האמת לאור. וכשהאמת צפה ועולה,
נאלצים לא פעם לשנות את המיסגרת
מהיטוד. הוא בשום אופן לא יאפשר לאדם
לרמות את עצמו או את זולתו. אוראנוס

לאדם לזלזל בחובות ובהתחייבויות.
כשסטורן ישהה בבית השישי של מזל
תאומים יהיה על בני המזל לשים לב למצב
הבריאות, אסור לזלזל או להזניח, מכיוון

מבני המזל יחליטו שהם מעדיפים לנתק
קשרים מסובכים, ולהתחיל בקשרים
חדשים. גם זה רצוי לבצע השנה, מאחר
שההזדמנות למצוא בן זוג מתאים היא
כל״כך טובה, שאסור להחמיץ אותה.

נתווה

נישואים ואה בו ת

עקת

ן שס

כ ס פי
בשנתיים האחרונות סבלו בני המזל
ממחסור ומקשיים כספיים, השנה עדיין
המצב לא כל״כך קל, אך בהחלט יותר טוב

ביולי צפויי ם
התאומים לקבל
העלאה במשכורת

טיולים נהדרים

במסלולים המרתקים ביותר!

אירופה 8 :־ 30 יום•
* ארה ״ ב, קנדהומכסיקו 32-28:יום.
* המזרחהרחוק 3! :יו־
* דרוםאמריקה 23:יום
* דרוםאפריקה * :יום
בטיולי אירופה טורם

!משלמים פחות ומקבלים הרבה יותר!
חוברת עם פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות!

ח 916

£ | 1ש נו ת (ס>ן ן

אירופה טורסן

מכוזבים
מהמסמל זקן?
יש זקן ירוק (״יומן אישי״,
״העולם הזה״ ,)2381 אבל יש
גם זקן חום.
אורי אבנרי ניסה לתאר את הזקן
כסמל השלום, משום שפניהם של
כמעט כל חברי הירוקים היו עטורים המוצדקת בהתלהבותו
בזקן.
ממעשיהם של הירוקים — ואני שותף
לה בכל ליבי ומאורי — הוא הסיק
שהזקן הוא סמל־השלום. הבלתי מההכללה הופתעתי הגיונית. לא רק שהיא בלתי־מבוססת
— היא נכתבת בידי אדם שההיגיון
הוא עמוד־השידרה של מחשבתו
העיקבית.
בל נשכח, שבארצות־הברית של
שנות השישים ההיפים מגודלי״השיער
ועטורי הזקן בוזו, נרדפו, דוכאו
ולעיתים אף נורו — כתוצאה
מהכללות בלתי־מבוססות.
האם אני, כאדם ללא זקן(איני מגדל
זקן מפני שלא צומח אצלי זקן מלא),
שיין למימסד (המגולח למישעי, כך
אפשר להבין) ,למרות שאני דוגל
בעקרונות הירוקים? האם בראותי זקן
נאה על פרצופם של אנשים כמו מאיר
כהנא, יוסף לווינגר או׳עקיבא נוף,
למשל, עליי להסיק כי לפניי גברים המתנחלים האם
רודפי־שלום?
עטורי־הזקן התנחלו בגדה כדי ליצור
גשר של שלום ואחווה בין שני העמים?
יוסי מרכוס, חיפה

״התעשיין״ .במיקרה שלנו יש בכן כדי
להטיל כתם על מיקצוע האמרגנות
וההפקה, ועל אמרגנים ומפיקים
ותיקים ומכובדים, המעשירים את
חיי־התרבות בארץ והמספקים פרנסה
למאות מישפחות.
אנו מבקשים להקפיד על כך, כי
צורות מזיקות כאלה של פירסום לא

יישנו.
דני שלם, תל־אביב
• הכותב הוא מזכ״ל איגוד
האמרגנים והמפיקים בישראל.

.ל א סי ר ב תי
להיפג ש!״
המנוח בבר בעולם־האמת,
אן השאלה אם ראוי להיפגש
איתו או לא נמצאת עדיין על
סדר־היום.
ברשימתו השניה של אורי אבנרי
על המנוח עיצאם סרטאווי (העולם
הזה )2385 הוא קבע (ללא בירור

;5ווע 0ז\/ק 0סע!|
הארגון,התכנון והביצוע ע״י אירופה טודס רח׳ בן יהודה 100ת״א טל. 243224.

מודעות בטלפון
לכל ה ע תוני ם

בכר טי סי א שר אי ב מ חירי ה מ ערכ ת

01* 685 0108
0 ** 1וז*א68ז*ו
0ז15** 611

•שראברט

שרות ת.ד. ללא תשלום -חניה חופשית במקום

פרסום

אידיאל

אבן גבירול סוו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצון!

227117/8־ 03

אומנם סרג ,
אבל השני
הקורא לא התבוון לשר־הפנים.
בגליון
העולם הזה ()2385
התפרסם מיכתבי על אסיפה שנערכה
בבית״הספר היהודי במילאנו. באסיפה
לקח חלק אברהם בורג, ולא יוסף בורג
— כפי שנכתב בטעות.
יצחק ניסים, מילאנו, איטליה

אמר גני ם! מ ת חזי ם
לא כל ״מפיק״ הוא מפיק.
לא פעם אנו קוראים בעיתונים על
אנשים שבאופן מיקרי, או על־ידי
התחזות, עוסקים במיקצוע האמרגנות
ו/או ההפקה הבימתית, אשר מואשמים
בעבירות פליליות. משום מה,
בדרו־כלל מתלווה לשמם התואר
״האמרגן״ או״המפיק״.
בימים אלה נתבשרנו על עוד
מיקרה של מתחזה, שנתפס והואשם,

כעל־זקן נוח
לא כל תוכנו -

א ם הנך
נאה מ או ד -ת מיר ה -ו אינ טלגנ טי ת

מקצוע הדוגמנות מיועד לך
מקצוע מחמיא ומשתלם מאוד
הכנה חיונית לכל התחרות יופי
ותפקיד ייצוגי
ט לפני ל ק בי עתר איון אי שי ש אינו מ חיי ב.
גבי לאה פלטשר הינ ה מו ר ה מו סמכתל הו ראת
מ ק צו ע הדוגמנו ת. רוב דוג מניו תהצמרת
ו מ לכו ת היופי הנן בוגרות בי ת־ ספ ר ה.
בכל שנה עורכת גבי פלטשר ת ח רו ת דוגמניו ת.
השנה, הנ בחרתמ ציג האתישראלבאר צו ת־ ה ב רי ת

בית־ספר לדוגמנות לאה פלטשר
אבן גבירול 50 תל־אביב טלפון 267682

בעל־זקן כהנא
כזקנוובעיתונות צויין בכותרות גדולות
כ״האמרגן מרקו שדה״ וכר.
אנו מוחים בתוקף על מינהג נפסד
זה. בוודאי לא יעלה על דעתכם
נוכל של לשמו להדביק בענייני־כספים את התואר ״הבנקאי״,
,או למתחזה כתעשיין את התואר

הנושא ממקור ראשון) ,שהמנוח
סרטאווי הזמין לפגישה באירופה
ארבעה חכ״ים ישראליים, אך. הם
סירבו לו, כל אחד מנימוק אחר״.
בין אותם ארבע ח״כים הוזכר גם
שמי.
(המשך בעמוד )24
העולם הז ה 2387

מקרו־ קודם באמקור.
מזגו קונים באמקור.

,מזגן הספריה״

מזגן הספריה המפוצל של אמקור,
יעיל, קומפקטי ונאה למראה.
מכיוון שמשקלו פחות
מ־ 20ק״ג, ניתן להניחו על מדף,
שידה או שולחן. יחידת המדחס
שלו ניתנת להתקנה מחוץ לבית.
הגימור הנאה, הפעולה השקטה
ועוצמת האויר המוזרם הופכים
אותו למזגן אידיאלי.

,,מזגן מפוצל״

_ו 0 0 0ד^ז_£וו - 5״המזגן השקט״
דגם יפהפה זה הים קל ובעל
פרופיל צר במיוחד. וד 85 יציב
בפעולתו ולא מרעיד מכיוון
שיחידת המדחס שלו מותקנת
מחוץ לחדר הממוזג.
רחש המנוע לא מורגש, אך האויר
הקריר שהוא מזרים מורגש ועוד
איך.

מז עיוזיו ר

ה־כ^ הוא בעל עוצמת קירור
וחימום גדולה. הוא מיועד
לחדרים גדולים, חנויות ומקומות
המאכלסים אנשים רבים. ה־_£1
מיועד למקומות קטנים יותר.
שניהם מוצעים בתוספת חימום,
דבר העושה אותם ליעילים גם
בחורף. בולמי רעשים מיוחדים
הם הסיבה לפעולתם השקטה
במיוחד.
ה־ס /וה־ם^ מוצעים במספר
עוצמות תפוקה, אחת מהן בודאי
תתאים לך.

,עמי של אמקור״

אידיאלי לחדרי שינה
מידותיו של הקומפקטי שלנו
קטנות משאר הדגמים, אך למרות
זאת הוא מפיק קור בעוצמה
גדולה וזאת למה?
/4י כ״ס, במקום 1/2כ״ס בכל
המזעים האחרים מסוע בשוק,
עושים אותו ליעיל יותר.
הוא שקט, קל לניקוי ומשתלב יפה
בריהוט הביתי. ניתן להשיגו גם
בתוספת חימום ובעוצמות תפוקה
שונות.

ליעוץ חינם ללא כד התחיבות, התקשר:

תידאביב 458294,614281 :ירושלים 227281 :
חיפה ,515281 :באהשבע.36878 :
מפיצים אמסא וסוחרים מורשים.

וימריעקבסון טמיר

מכחכים

״א״ נ די ב אבידין

(המשך מעמוד 124
ובכן, לא סירבתי להיפגש עם
סרטאווי. ניהלנו כמה שיחות־טלפון,
במטרה לארגן פגישה באירופה. אין
בדעתי לגלות בשלב זה את פירטי
השיחות, אך דבר אחד אומר: לא

בהשתת פו ת ג־ 1ד י דגן
מאוזן
. 1בלי כיס היא נחשבת
לגברת ()3
.3אחרי נמל התעופה בבקשה
לתמרן איכשהו בסיגנונו הפואטי

.9לקח שלומד מי שלא חוזר
בשקט ()4
.10 אשאיר אבק אם אני
מוכרח ()4
. 13 מנין לך שהמנוול חזר?

...14 מה הקשר בין יום
הכפורים ונמוס? ()2,4
.15 גורילה בתור השקעה
לטוח ארוך? ()4,4
.17 חזור למיטה עם האספסוף

קורא ותד
שיחות טלפון

. 18 חדש מתון ()4
.20 שר, ותיק עם נמוק
מתקבל על הדעת ()4,4
.22 אצל אברהם מאפו הדבק
לו שם של כוכב התשבצים ()3,2
.24 רב שלילי ()3
.25 מופיעים בשירה ברחובות
העיר ()4

פ ת רון תשכ צו פן 2385

ר 3ח

ן צ*;.ז 21ר _ 1 1ח

ר| פזס

סץ 1 £

.26 ירדה איכשהו במחיר אבל
זו עדיין בעיה ()4

.9קריאה הנשמעת לעתים
ברבנות ובכניסה למעון ()3,4

.28 מה שגמל עושה מספר
תורה אפשר להתעלף מזה! (מ)

. 11 איזה יופי! עולה ולא עובד

.29 השכבה עלתה במכה אחת

בעיות ולבטים
בחיי המין
סאת

ד״ר מרדכי זידמן

הוצאת דשפים

. 12 זה סוף פסוק נימק האסיר
בתדהמה ()5,4
.16 השתייכותו לאקדמיה
מצריכה רב ()4,4
. 19 איזה דבר הוא קיצר בגיל
החופה למרות (ואולי בגלל)
שהוא נמוך? ()4,2

מאונך
.2תקופה חסרת מתח ()3
.4מפל שמושי בהרף ()4

.21 בגיל 65 הוא לא מסתפק
בחפלה ()5

.5אספת מכשיר חשמלי? זה
יעלה לך! ()4,4

.22 התמימים עלולים לחשוב
שבעיירות האלה עובדים בחשך

.6אם אתן שלה הן תחפשנה
תשובה ()6

.23 סבוב כזה עולה בצער ()2

.7סלחו לו, הוא לא משלנו

.24 אצל השלומיאל כלם
משונים ()3

.8חיפש, טיפס למרות שהיא
מסוכנת ()5

.27 יש משהו מלוכלך אצל
המורה מסביב לבית ()3

המכון הי שראלי לספרות
נשים קו ס מ טיק ה ופדיקוו־
* קורסים

ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)

* סלון ומכון יופי

תסחקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובמעוף

* הכנת כלות
* מחירים עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף ( 190 יודפת 229388 226066 )4

סירבתי להיפגש עם סרטאווי. גם
הידיעה שהופיעה בעיתון הארץ (וגם
בהעולם הזה) ,לפיה טענתי כביכול
בהרצאה לפני תלמידי־תיכון שלא
נפגשתי עם סרטאווי ״משום
שהממשלה לא הסכימה״ מצוצה
מהאצבע.
כתבת הארץ לא היתה במקום, ואם
מישהו מסר לה גירסה כזאת — הוא
פשוט היטעה אותה, ואילו אתם
הלכתם, לצערי, בעיקבותיה.
מוחמד ותד, תל־אביב
• חבל שהקורא ותד אינו
מסביר מדוע הוא לא קיים א ת
הפגישה עם סרטאווי ומדוע סרבו
גם שלושת.היונים־ האחרים(שריד,
גור ושם־טוב) להענות להזמנת
סרטאווי.

הנג ר זהגיוק
היה היה נגר אחד נבון
מאוד פיקח -
ממישפחת פינוקיו.
ניקתתו מלאת עצים,
אך לא פחות מזה־מלאת
ג׳וקים.
חיות התרוצצו
בסביבה,
עם זנבות ופרוות -
ממש מזבלה!
נגדנו התעצבן מרוב
הנבלה,
ולא שריד ולא פליט
נשר נשאר במושבה.
בנחת השמיע שיר
מזמור,
ממש קול של בופאלו
הבא מרחוק.
וירקדו סביב״סביב
חיות חמודות,
ונרגעה נישמתו -הוא
״פול״ ,מלא מעצמו.

יעקב בר־לב

(כלב) ,תל־אביב

הירהורי שו!א1ה
גם בקרב הנאצים היו אוהבי
זולת, כלבים וחתולים.
השאלות
המנקרות במוח כולנו
עקב השואה הן מה היו הסיבות
שבגללן הציבו להם הגרמנים למ טרה
להשמיד את העם היהודי?
אנו יודע׳ ם שמספר היהודים בגרמניה
היה זעום — כ־ססס 207,
(המשך בעמוד )26
העולם הז ה 2387

כשהייתי בו-מצוה-שעתי עס ויחון לחו״(
כשגחות את חנגוות־שעח• עח ויחון לחו״ ל
נשהשתהוות׳ חהצנא -
שוב שעתי עם ויחון לחוי ל...

ועד שאגיע(ג׳(39
אמשיך מסוע איתס.״
״כבר ביום הראשון לטיול היו לנו המון חברים.
הקבוצה כולה היתה בראש אחד איתנו, ומאז
הטיול ועד היום יש מסיבות, מסיבות, מסיבות!״

רימון מתמחה בטיולי ם לאנ שים
צעירים. פרוש הדבר הרכבת
קבוצות של צעירים בני או תו גיל,
ב מ סלולי ם מיוחדי ם, וב מחירי ם
שהם נוחי ם ב מיו חד לאנ שים
צעירים, ה מד ריכי ם מנו סי םמאד
ומכירים הי ט ב כל פינה במסלול.
חבריה שמבינים ענין. אל ה
9ה מ סלולי ם באירופה שמציעה
הקיץ רימון לצעירים :

טיו ל ל אי ט לי ה, שוויץ, צ רפ ת
ו הרי בייר ה ( 15 יום) לגיל אי .39 — 20

ה מ חי ר נ 1233
. 31.7

. $מועדי יציאה ,26.7 , 10.7 :

21.8 ,9 8

טיול לאנגליה, בלגיה, הולנד, גרמני ה,
שוויץ וצ רפ ת ( 15 יום) לגיל אי 39-20

ה מ חי ר.$1265 :

מועדי יציאה 11.8,28.7,14.7 :

טיולל אי ט לי ה, שוויץ, צרפת, בלגיה,
הולנד ו אנגלי ה ( 24 יום) לתל מי די
ש בי עיו ת -ש מיניו ת.
טיו ל ל אי ט לי ה, שוויץ, צרפת, בלגיה,
הולנד ו אנגלי ה ( 23 יום) לגיל אי

ה מ חיר .$1784 :

מועדי יציאה ,27.7 , 13.7 ,6.7 :

14 9 . 31.8 , 17.8 , 3 8

טיו ל ל אי ט לי ה, שוויץ, לו קסמ בו רג,
הולנד, אנגליה, צרפת ו ה רי ביי ר ה (23
יום) לגיל אי . 3 9 - 2 6

ה מ חי ר.$1683 :

מועדי יציאה ,21.7 .7.7 ,23.6 :
. 15.9 .4 9 ׳. 16 8 .4 8 ,28 7

ה מ חי ר.$1784 :
,25.7

מועדי יציאה , 18.7 , 11.7 :

טיו ל ל אי ט לי ה, שוויץ, צרפת, בלגיה,
הולנד ו אנגלי ה ( 23 יום) טיו לי ש מיניו ת

ה מ חי ר.$1734 :

מועדי יציאה.9.8 ,2.8 :

טיו ל ל אי ט לי ה, שוויץ, צרפת ובלגיה
( 16 יום) לתל מי די ש בי עיו ת -ש מיניו ת.

ה מ חי ר .$1299 :
,25.7

מועדי יציאה, 18.7 , 11.7 :

טיו ל לאנגליה, צרפת, בלגיה ו הולנד

( 15 יום)
טיו לי ם מיו ח די ם לבני ו בנו ת מ צוו ה.

ה מ חי ר נ 1414

טיו ל ל אי ט לי ה, שוויץ, צרפת ו אנגלי ה
( 17 יום) לגיל אי . 3 9 - 2 0

ה מ חי ר.$1534 :
16.8

. $מועדי יציאה .2 8,19 7,12 7 :

ת ש לו מי ם מיו ח די ם לבעלי כ ר טי ס
ישראכרט/0 :נ 50ב מזו מן, ו0-׳ 509ב3-
ת ש לו מי חו ד שיי םשק ליי ם
(ללא ריבי ת ולל א הצ מד ה).

טסששטפשט אלא מה.

מועדי יציאה , 2.8 .26.7 . 12.7 :

טיולי הצעירים
של רימון
מסיב ה של טיול!
בקש עוד היו םאת חו ברת ״ טיו לי
ולצעירים רימון״ (בביצוע נתור) ב כל
סו כנויו ת הנ סי עו ת.

מכחכים

לנכדי

(המשך מעמוד )24

להם
מונטריאול לבני
מונטריאול

מז ל טו ב
בהגיע בנכם־נכדי למצוות ב־>9.4.$
בברכה ובאהבה מאחלת סבתא

הנ>ה ארז

יהודים — 0.3מהאוכלוסיה.
מצאו הגרמנים לעשות את
שעשו, מדוע השינאה גדולה
כך ליהודים? מה הפריעו
היהודים ז
תשובה קצרה על רגל אחת :
הגרמני היה צריך הונחה שהוא
לא נחות אלא עליון, וכדי להוכיח
זאת חייב האדם (ולא דווקא הגר מני)
להשפיל ולפגוע בזולתו. ומי
הוא זולתו אם לא הזר? והזר
הרי הוא כל היוצא-דופן, כמו היהודי,
הצועני וכד.
יש השואלים כיצד יכלה אומה
מתקדמת כאומה הגרמנית, שמתוכה
יצאו מלומדים, מלחינים, סופרים
ומשוררים, לבצע את שעשתה.
אולי לא קראי ושנו די את גיתה,
שילר ואחרים׳ ואולי לא האזינו
די למוצרט, לבטהובן ולאחרים?
ובכן, כל אמצעי ההוכחה האלה
לעליונות הגרמנית לא היה בהם
די כדי להסיר את ספק הנחיתות
הקיים בלב הגרמני, שנבע בין השאר
גם מכישלונותיו של הצבא

המצאות בשירות האנושות
אפשר להתיז מים אדומים על קלוד שסון גובג תופעה
רבים־מהתליינים׳זזגרמנים היו אומ

הבי כלבים וחתולים. הימלר רב־הטבחים
עצמו היה ידוע בכך, שלא
יכול היה לפגוע בזבוב ועל אחת
כמה וכמה שלא לראות ילדים גט-
כהים. אך האידיאולוגיה הנאצית

הומניזם בגובה אבו־י־המץ
ל קר א ת שבוע ה ספר -
ספר ריגול חד ש
(יצא זה עתה ממכבש־הדפוס!)

״המשימה פקי!

מאת: אד ם ה 1ל

הסונן־דוחשא׳ המפורסם
קווירו הורם שוב!
הפעם, זירת ה התר ח שות בפקין ובסי אול.
המשימה: ל חדור ל מ חנה ה אויב ולה שמידו בכל מחיר.

״ספר מתח מעולה, המטלטל את הקורא בגרונו ואינו
(דיילי טלגרף).
מניח לו לישון, עד תום הקריאה״

הוצ את ״כדים״ ,ת״א
הפצה:

לוני בהן

א־תן עבדדו־הדבר
ת״ מזיקי ם

סו ס חיס להדברת תיקנים
(דוקים) ,תו מי לץ, חי קי
--ספרים ובגדים•
רמת-גן. דוימודי ״ י ז 8ו• ת ד• 2272

ועד

טי 790114 5 4רש׳נמרת עסק ז^ 4#1/7י*״
ססידח קל בריאותך ורכויי!

תן טרמפל חיי ל

בעמוד אחד של העולם הזה ( )2383 כותב העורך בזעם ובכאב אמיתי
על אותם השונאים אנטי״שמיות ואפליה רק כאשר הנפגעים הם יהודים,
ובדעה זחוחה כותבים שהדימוי של הפלסטיני הוא ״קטן, מלוכלך, מכוער,
לא נשוי, קצת פושע״; בעמוד
אחר של הגליון מטפח השבועון
את השינאה לנשים, בכתבה
שופעת ארם על הנשים הלא־יפות,
הלא־צעירות והלא־נשואות,
המשתלטות על הטלוויזיה
ודורסות אותה.
הרי זה פנטאסטי; ליברלים
רבים סבורים שלא ניתן לקיים
מוסר. הומניזם ודמוקרטיה
כשקיימת אפליה של חלק
מהאוכלוסיה (של בני עדות־המיזרח,
למשל) או דיכוי של
קוראה בלכמן
חלק מהאוכלוסיה (של הפלסצמח
רעיל
טינים, למשל) .אבל הם בטוחים
שניתן לקיים מוסר, הומניזם ודמוקרטיה תוך אפליה ודיכוי, השפלה וביזוי
של מחצית האוכלוסיה(נשים).
וכך מסתובב לו הליבראל המצוי כשהוא לוקה בפיצול אישיות: מוקיע
שינאה לפלסטינים ומטפח שינאה לנשים; מגנה איבה תרבותית־לאומית
(״גזענות״) ,וטופח לעצמו על השכם על איבתו למחצית האנושות (״אני
שובניסט גברי, אבל
וכי מה בין להיות גזען — שהוא חרפה, ובין שובניסט גברי — שהוא
מחמאה סלחנית? רק סוג אבר־המין של האדם שכלפיו מופנית השינאה.
האינטלקטואל הישראלי מקדיש את כל חייו לעקירת עלי־הכותרת
של האפליה־ניצול־דיכוי, וממשיך להשקות ולדשן את שורשיו של הצמח
הרעיל הזה. אחר־כך אין הוא מבין מדוע צומחים בכל פעם מחדש
עלי־הכותרת — הרי הוא מתאמץ כל־כך לעקרם!
הוא כואב את הירצחם של פלסטינים, את ההתעללות בהם, את חוסר
יכולתם לנוע בחופשיות ואת חסימת אפשרויות הקידום המיקצועי שלהם;
אך מעמיד את עמודי שבועונו לטיפוחה של השינאה שבגללה נרצחו
על־ירי הפלסטינים והישראלים — תחת הסיסמה של הגנת ״כבוד
המישפחה״ — יותר נשים מאשר ביריות המתנחלים בגרה. הוא מתרעם
על הגזענות, אך מגונן על האיבה, המטילה עוצר־לילה מתמיד על הנשים
בשל איומים באונס והפחדה. הוא מוקיע הצגתם של בני עם אחר כ״קטנים,
מלוכלכים״ ובו׳ ,אך מעניק לגיטימציה להצגתן של הנשים
באמצעי־התיקשורת ובסיפרי־הלימוד באור לא פחות מכוער.
אכן, העיקביות של האינטלקטואל הישראלי מגיעה רק עד לגובה
אברי־המין — ושם היא נעצרת.
דינה בלכמן, יפו
הגרמני סמילחמות נפוליון
למילחמת העולם הראשונה.
העם הגרמני חונך למיליטריזם,
גצחון מצביאיו וצבאו היה יקר לו
מכל. העם הגרמני גם לא ידע
דמוקרטיה אמיתית מהי — אצלו
הפרלמנט בא ונולד אחרי הפקידות
והצבא. כאשר עקב כישלונות
ומפלות התחיל לכרסם ספק בעליונות
הצבא. הדגל המתאים ביותר
לטפח עליונות היה על-ידי השפלת
האחרים, יוצאי־הדום ן.
העם הגרמני אוהב סדר. סדר
הוא בנפשו של הגרמני, ולכן הוא
שומר בקנאות על חוק. ובכן, לא
רק שהגרמני קיבל הצדקה חוקית
למעשיו בחוקי נירנברג, אלא ש היהודי,
הצועני וכל יוצאי־הדופן,
שלא התאימו לסדר מעצם היותם
שונים, גרמו לגרמני להרגיש כי
מותר לפגוע בהם.

התגברה גם על סלידה זו, בנך
שהוציאה את היהודים והאחרים
מכלל אלה שיש צורך להרגיש
איזו סלידה בפגיעה בהם. בהתאם
לאידיאולוגיה זו, אם לא היו מש מידים
את היהודים — האמינו
גרמנים טובים — יקומו אלה מחר
וישמידו הם אח הגרמנים.
שאלה נוספת: האם תופעה כזו
יכולה לקרות גם אצלנו? התשובה:

גם אצלנו קיימים אוהבי חתולים
וכלבים למיניהם, אנשים טובים
לזולת אך לא לערבי. גם אצלנו
יש תסביר העם הנבחר׳ גם אצלנו
יש כאלה הרוצים לשים את הערבי
כג׳וק בצינצנת. ומבלי משים הינם
מדברים באותם מונחים ובאותו
סיגנון מוכר.
דויד מן, חולון

בז ־ רךלעצמ או ת
כלכ לי ת
תעשיית

מי אמר שאין
מכוניות ישראלית!
תעשיית המכוניות של נצרת
(עילית, כמובן) ,גאה להציג לפני
הציבור את פרי־ההילולים הטכנולוגי
שלה: מיבצר מתנייע לפיזור הפגנות.
יש בו כל שצריכה מדינה מודרנית:
זכוכית משוריינת בחלונות, תותח
היורה סילוני־מים צבועים ומיכלי גאז
מדמיע. הוא מסוגל לפרוץ מחסומים
בוערים ולעמוד ארבע דקות תמימות
בהתקפה של קהל זועם.
רחב הלב והעיניים מעלות
דימעת־אושר. הגניוס הישראלי אינו
מבייש את קודמו, הגניוס היהודי, והוא
ממשיך להעמיד לרשות האנושות
חידושים ואמצאות, נותן את הטון
בשדה המדע השימושי לתועלת האדם.
זו גם הדרך להגיע לעצמאות
הכלכלית המיוחלת. שוק אדיר —
בכל מרחבי אמריקה הדרומית,
אפריקה הדרומית ואסיה הדרומית —
משווע לאמצאות מסוג זה.
הלקוח הפוטנציאלי הראשון נראה
כבר השבוע: ממשלת צ׳ילה עמדה מול
הסתערות נרחבת של מתפרעים,
החותרים תחת שילטונה מבית, וסבלה
עלבונות קשים מפי קלוד שסון,
שר־החוץ הצרפתית, מחוץ. אילו
הספיקה לקנות את המיתקן
הרב־תכליתי לפני שבועיים, היתה
יכולה להרגיע את המשתוללים בגאז
מדמיע, ולהתיז על הצרפתי החצוף מיס
אדומים — כפי שמגיע לו.
בילדד שומכר, פתח־תיקווה

כיצדל הו דות
ל פ קי דהכ בז ק?
אולי למנהל הסניף יש עצה.
ידועה דעת רוב הבנקים בירושלים
על העם היושב בציון: כולם
מטומטמים, כולם אינם יודעים את
החוקים.
אני גיזבר בית־הכנסת אמת
ואמונה בירושלים. בית־כנסת הוא
מוסד ציבורי, ואין צורך שישלם מס
לאוצר על ריבית. בסניף בנק לאומי
בכיכר ציון לפעמים זוכרים את החוק,
אך לפעמים שוכחים אותו, ואז עליי
להתלונן והם מחזירים לנו את המס
שנגבה בטעות. אבל לעיתים נגרם לי
ביזבוז זמן ענקי.
לא מזמן שוב ישבתי במחלקה
למטבע זר, לפני הפקיד אסא, כדי
להתלונן. באה אשה בשם נוגה, ונתנה
לאסא הוראות. הן היו כל״כך ברורות,
שבזכותן גמרתי את ענייני בפחות
מעשר דקות.
איך לשמח את ליבה של נוגה —
לתת לה מתנה? ילשינו עליי שכוונתי
רק לקבל טיפול יותר טוב בסניף זה,
ואז השי הוא שוחד, וזאת עבירה.
אולי אבקש מן המנהל עצה?
שלמה שטיין, ירושלים
העולם הז ה 2387

שחם *חשבם חזח
ספיג ת־בי ח סו ביי טי ת, קשר
השקר נאבי גנט
איך עובד כתב שוב, בינוני או גרוע ן תיתכן שכתבים
עורכים סיור יומי במטוס מעל המדינה וחופיה, וממעוף
הציפור הם מזהים עוצמים, מחלישים איזהו עוצם מסוכן
ומחליטים אם הוא ראוי להתייחסות רצינית ן
ברור שלא. ברור שכל כתב מקבל זרם של אינפורמציה,
במגעיו האישיים או באמצעות הטלפון, ומתוך זרם זה הוא
בוחר לו את הנושאים המעשים שנראים לו ראויים לבחינה
בשטח.
ובכן נתחיל: מישהו הזין את אבי גוש באינפורמציהראשונית על אוניית־ביון סובייטית, המשיישת מול
חופי״ישראל. יותר מכך -אם גוש מצא לנכון לצאת לשטח
בדי לבחון אינפורצמיה זו(והפעם הבדיקה היתה יקרה
במיוחד, והיתה כרוכה בשכירת מטוס) ,היה לו בוודאי
יסוד מוצק להאמין למקור שמטר לו את האינפורמציה.
נמשיך בהנחות: גוט קיבל מהאינפמטור שלו הנחיות
מדוייקות עבור הטייס, היכן למצוא את אוניית־הביון.
שאם לא, נצטרך להניח ששוטט במשך שעות מעל הים
התיכון המיזרחי, וחיפש משהו שנראה לו דומה
לאוניית־ביון סובייטית. מגוחך, לאו
הלאה: למר גוט התלווה צוות טלוויזיוני תיקני לצילום
הכתבה. כלומר, הוא קיבל אישור מהממונה הישיר שלו
*ץ־מנהל מבט לחדשות!) לקחת צוות לסיור אווירי מעל לים.
ולאור רגישות המצב, מחיר המיבצע והנושא עצמו -שיסה
מעל ספינת־ביון -קרוב לוודאי שהאישור ניתן על״ידי דרג
גבוה יותר מאשר הממונה הישיר.
נמשיך: כתבתו של גוט שפעה מידע רלוונטי לנושא -
נוהגי הסוואה של ספינות־ביון, מרחק מהמטרה שלה הן
מצותתות וכו׳ -מה שמאפשר להניח שמישהו בר־סמכה
בנושא ליווה את גוש ו״הסביר״ לו מה הוא רואה, או אולי
העניק את הסבריו אחר״כך, תוך צפייה בתצלומים, אחרי
שהצוות חזר מסיורו האווירי.

אפשר לסכם:
סביר להניח, שמקור המקובל כמהימן וכמבין (הן
בעיני גוט והן בעיני הממונים עליו) בביון צבאי מסר לגוט
את האינפורמציה על ספינת־הביון הסובייטית המשוטטת
ליד חופי ישראל.
• גוט התייעץ עם הממונים עליו, ואלה -לאור פירטי
המידע הראשוניים ולאור זהות המוסר -אישרו לו לקחת
צוות־צילום ולשכור מטוס לצילום הכתבה.
• המקור של גוט הדריך את הטייס איך והיכן למצוא
את ספינת״הביון בים הרחב.
• מקור המהימן על גוט היה חייב ללות בהסברים את

.הכתבה -אם בשעת הצילומים ואם אחרי שצולמו.
אם נוסיף לכל אלה את שהתרחש בארץ בשטח
ה״אינפורמציה״ בנושא הסובייטי לפני, בשעת, ואחרי
שידור הכתבה (דיברי הרמטכ״ל הנבחר על מילחמה
אפשרית עם סוריה; ההיסטריה המכוונת שטופטפה
יום־יום על ההכנות הצבאיות של סוריה ו״יועציה״
הסובייטיים; ידיעות חוזרות ונשנות על הגדלת מיספרם
של ״יועצים״ אלה; הטענות הבלתי־פוסקות של חלקה של
סוריה בקרבות בלבנון ואחריותה לפעולת הכוחות
הצבאיים הפלסטיניים) הרי שהידיעה של אבי גוש היתה
בסך־הכל פרט קטן -דרמאתי ככל שיהיה -בשטף האדיר
של דיס״אינפורמציה שבו היתה לכודה המדינה כולה.
כל אדם בעל שכל ישר ומנגנונים טיבעיים נגד
ששיפת״מוח למד, בדיוק כמו אזרחי ברית״המועצות -
ואני הייתי אזרחית ברית־המועצות -להריח מרחוק את
ריחן המבחיל של ״ידיעות״ ,שאינן אלא שקרים׳

״העיתונאים שעטים ער אבי גוט,
עושים בדיוק כמוהו: פולטים ללא
ביקורת את כל הנבל שמאכילים
אותם,מקורות מוסמכים׳!״
שטיפת־מוח ותירוצים לפעולות שהממשלה מעוניינת
לפתוח בהן.
לכן, כל אדם כזה התגלגל מצחוק -כמוני -בזמן שידור
צילומי ״ספינת־הביון הסובייטית״ .ולא מפני שהידיעה לא
היתה נכונה: אין לי הכלים לדעת אם ידיעה כזו היא נכונה
או לא נכונה.
אבד אני יודעת את שיודע בל אדם חושב: שאוניות־ביון
סובייטיות משוטטות כל הזמן ליד חופי ישראל, ולכן אינן
מהוות בשום אופן עניין של חדשות. להיפך. אילו הפסיקו
לשוטט מסביב לישראל, זה היה די מפתיע כדי למקד על
כך כתבה.
אולם מה שמאוד״מאוד לא מצחיק בכל הפרשה, הוא
חלקם של עיתונאי ישראל במצב מביש ומשפיל זה, שבו
מקורות דיס״אינפורמציה מזינים יום־יום את כל המדינה.
העיתונאים העטים היום על אבי גוט, ששילם בל־כך ביוקר
על אמונו במקורות הנ״ל, סותמים יום־יום את מוחות
כולנו. ומה שמכאיב במיוחד: הם סותמים את מוחות
הנוער, אשר טרם פיתח את הכלים לגלות את סירחון
הדיס״אינפורמציה. כך גדל לו דור שלם המאמין בזבל

שנדחס למוחו באמצעות שטיפת״מוח מתמדת, על הסכנה
להתקפה המאיימת על המדינה בכל יום. אבל זה מקל
מאוד לשלוח את הנוער המאמין הזה למילחמה אחרי
מילחמה, ללא שום הסתכנות מצד השולחים: מי שמת,
אינו יכול לגלות שמת לשווא.

ובאן אחריותם של עיתונאי ישראל היא קרדינאלית:
למרות שהם יודעים כי מאכילים אותם במכוון, הם פולטים
את הזבל הזה בלי ביקורת, בלי ניתוח שיראה עד במה הכל
שתול, מכוון, מעוות, שיקרי ובו .
ואם יאמרו לי שכך מתבצעת עבודה עיתונאית -קודם
מפרסמים ידיעות ורק אחר־כך מתייחסים אליהן
במאמרים -אענה שגם זה הוא שקר של אמצעי־התיקשורת.
ולראייה: כל מה שמפרסמים אמצעי*
התיקשרות הישראליים אינו מגיע ממקורות סוריים,
למשל. מדוע! הרי המקורות הסוריים מייצרים כמויות
אינפורמציה ודיס״אינפורמציה לא פחות מאשר המקורות
הישראליים. אם מפרסמים רק את הידיעות ממקורות
ישראליים, הרי זו הוכחה ניצחת לכך, שלפני פירסום
החומר בבר החליטו אמצעי התיקשרות שזהו חומר אמין,
ולכן ראוי לפירסום.
אבי גוט תרם לישראל יותר ממאות עיתונאים אחרים,
אשר לא שידרו/צילמו/דיווחו/כתבו על ספינות״ביון
סובייטיות בחופי ישראל. בדרך־אגב, בכישלונו הבולט,
כשהציג לפני הצופים את ספינת־המחקר התמימה הורייזן
כאוניית־ביון סובייטית, הוא הוכיח כיצד פועלת שיטת
הדיס־אינפורמציה הישראלית. על כך מגיעה לו תודת
תושבי המדינה, אשר מוחותיהם נשטפים יום־יום על־ידי
שאר אמצעי־התיקשורת, שקשר״השקר שלהם הוא פחות
בולט.

א ס תר רטנה, חל־אביב

יהו־ומח־ 1ע ד1ו־ו־המיזרדו
בהעולם הזה ( )2382 קראתי את מאמרו של אריה
בן־חורין, שפורסם לאחר מכן בגליון־שבת של אל־פגיר,
4המופיע בערבית בירושלים המיזרחית. הרעיון במאמר הוא
ן אותו הרעיון העובר כחוט ״השני בסידרת מאמרים
שפורסמו ביומון האירופי הראלד־טריבון, ב״ ,12ב־13
וב״ 14 באפריל .1983
*• ומהו הרעיון ן ניצני הפאשיזם הולכים ומתגברים
י^טימ של הישראלי, היושב חזק על כנו הודות לקולות בני
עדות־המזרח התומכים בו.
אין צורך להיות בעל חוכמה גדולה, כדי להבין
שההקבלה היא לאווירה שנוצרה באירופה לקראת
מילחמת־העולם השנייה, כשמיסטיציזם, תת״השבלה של
רוב הבוחרים ושינאה לזרים ולדמוקרטיה העלו מישטרים
שתוצאתם היתה הרס ללא תקדים ביבשת האירופית.
במילים אחרות: מה שאחרי ההרס באירופה יוחס לבעלי
תת״ההשכלה, מיוחס היום לבני עדות״המיזרח בישראל.
הסופר הצרפתי ג ול רמסון הגדיר מישטרים אלה, שסללו
את הדרך לאסון אירופה במחצית הראשונה של המאה
והנוכ חית, כ״משטרי המדיוקרים׳ (הבינוניות).

חולק אני על רעיון זה, כי בטעות יסודו. לב
עדות־המיזרח אין אף תפקיד בעל חשיבות בהגה המדיני
הישראלי, המקבל החלטות מחייבות: לא ראש־ממשלה,
לא שר״החוץ, לא שר״הביטחון ולא שר״האוצר.
כל המבין ענייני מימשל יודע, שמימשל מבוסס על
1הטלת מיסיס ועל גיוס כספים -על מציאת משאבים מצד
] אחד וחלוקתם מצד שני. זהו תפקיד שר״האוצר.
| ראש״הממשלה, יחד עם שר־החוץ ושר־הביטחון, הוא
! מ חלי ט בדיני״נפשות: היום מילחמה, מחר שלום,
כ דו מ ה. החלטות אלה אינן קלוטות מהאוויר. קודם להם

בכלי־התיקשורת! אף לא אחד מבני עדות־המיזרח.
המשכילים מבני עדות־המיזרח התרחקו ממעורבות
פוליטית.
אם כך הדבר, מה להם לפובליצ׳סטים, להוגי־הדעות,
לסופרים ולמומחים לענייני המדינה להטיל את האשמה על

במחילה בכבודם של יצחק נבון, דויד לוי ומשה (״מוישה
וחצי״) לוי -אין להם, לבני עדות־המיזרח האחרים בל חלק
בקביעת העובדות וההחלטות המחייבות במדיגת״ישראל.
בינתיים התיקשורת המכוונת את דעת־הקהל ממשיכה
לשטוף את המוח על־ידי הפרחת בלוני״הכזב. השליט מנצל
את הלך־הרוח הנוצר על־ידי שטיפת״מוח זו, הנקלטת
היטב בשוק־הכרמל ובמחנה״יהודה.
והא לך: ציבור בוחרים, רובו מעדות״המיזרח, המוצג
כאשם בפריחת ניצני״הפאשיזם בישראל.
מי מחליט לקחת את הכסף ולבזבזו ביישובים על״יד
שכם, המאוכלסים בקושי בשני מנייני מישפחות, תחת
לממן קורת־גג לזוגות צעירים מהקטמונים! שר־האוצר.
מי יצר אווירה שקורבנות המילחמה מוצדקים! האדונים
יוסף לפיד, ראובן ירון ושליטי כלי״התיקשורת.
אך כמו אצל משורר״המשלים לה־פונטיין -כשמחפשים

״מי מחליט לבזבז כסף
בהתנחלויות ליד שכם? מ׳ יצר את
האווירה שקורבנות המילחמה הם
מוצדקים? -לא בני עדות המיזרח!״

בני עדות״המיזרח. זוהי אשמה ללא בסיס. חוסר״האונים
של החרדים מפני קואליציה הדתי ת-המיסטית-
לאומנית-פאשיסטית, מביא אותם לזרוק את האשמה על
בני עדות״המיזרח, שאין להם חלק ונחלה בקביעת
המדיניות בישראל.

בקרב חיות״היער את האשם שטרף מרכוש הזולת
וברישעותו גרם לקיללת האל״עליון, מוצאים לא את הנמר,
לא את הזאב אלא ...את החמור המיסבן.
זהו תפקיד בני־עדות המזרח. בהבל פה הם הופכים
האחראים להתפתחות הפאשיזם המיסטי״לאומני
במדינת״ישראל.
אך הם הרי המשלמים את מחיר המישטר, מבלי שהיו -
יוצריו ומקימיו.

שלמה כ הן־ צי דון, חל־אביב

החדשה של ת1

׳ 9העם 1שפה
רנו ממשיכה לעשות חדשות מעגינות וטובות.
החדשה הזוכה לכותרות ומאמרים נרחבים בעתונות הרכב
הבינלאומית היא: רנו 11 זו המכונית שציפית לה.
רנו 11 עושה לך חשק לנהוג ולנהוג עד בלי די...
היא הגיעה...
גם אתה יכול להגיע אליה ־ ובקלות!
הפרנק הצרפתי דואג לכך. איך!
פשוט מאוד: ערכו של הפרנק הצרפתי ירד בצורה
משמעותית, לכן מחיר ״רנו או לה לה...
רנו 11־ מוצעת בשנו מנועים 1100 סמ״ק ו 1400-סמ״ק.
תיבת הילוכים בעלת 5,4הילוכים או אוטומט.

העולם אוהב
־1111

משההרסות״א טל 627151 .חיפה טל 721751 .
ירושלים טל 226491 .באר־שבע טל 36777 .חיפה טל 510296 .נתניה טל 23037 .

דרנם־אפריקה: זה רק מתחיל
לפני שבועות אחדים דיווחנו במדור זה על גורלו המר של
הכפר דריפונטיין בדרום־אפריקה.
קהילה מסודרת ומאורגנת של שחורים ילידי הכפר,
שאבותיהם רכשו בכסף מלא את האדמות שנה אחת בדיוק לפני
חוק־הקרקעות הגיזעני של ,1913 עומדת להיעקר ולהשלח לארץ
גזירה. ילדים שזכו לחינוך מסודר ולתנאי״תברואה נאותים,

ציוני דרך בתולדות
הקונגרס הלאומי האפריקאי
היומן הלונדוני טיימס, בסיקור אובייקטיבי להפליא
(שגינה בין השאר את האלימות נגד אזרחים, אבל הביע הבנה
׳לרקע ולעובדה שהמטרה בפרטוריה היתה צבאית מעיקרה)
דיווח השבוע לקוראיו על תנועת השיוזרוו־ של שחורי
׳דרום־אפריקה. התיאור התמציתי והתאריכים העיקריים
עשויים להבהיר את תמונת המצב ב־:1983
:1912 הקונגרס נוסד. שמו הראשון: ה קונג ר ס הל או מי
של הילי די ם בדרוס־ אפריק ה.
:1913 הקונגרס מארגן את התנגדות השחורים לחוק
הקרקעות. האוסר על. ילידים׳ לרכוש אדמות מחוץ
לשטחים. שבטיים׳,
:1923 הקונגרס מאמץ את השם הקיים עד היום,
ה קונג רסהאפ רי ק אי ה ל או מי ומגבש אסטרטגיה חדשה
למאבק. המטרות: חיסול האפלייה הגיזעית, זכות בחירה
׳מוגבלת לשחורים.
:1952 מערכת המרי — מאבק בלתי־אלים של אי־ציות
לחוקי האפרטהייד.
:1953 פילוג בשורות האירגון: פלג הקרוי ה קונג ר ס
הפ אן־ אפריקניס טי, נוצר, בהשפעת תהליכי השיחרור
מקולוניאליזם בכל רחבי אפריקה השחורה.
: 1960 הטבח בעיר שארפוויל 69 .שחורים נהרגו 18 ,
נפצעו מיריות השוטרים, בעיצומן של הפגנות נגד חוקים
המגבילים את תנועת השחורים. שני אירגוני־השיחרוד
מוצאים אל מחוץ לחוק.
:1961 הנהגת הקונגרס מחליטה על מדעיות של אלימות
מוגבלת, הקונגרס מקים אגף צבאי ויוזם פעולות חבלה.
: 1964 מישפט״ראווה נעה־ למנהיגי הקונגרס. נלסון
מאנדלה וכמה מחברע נשלחים למאסר־עולם.
1976־ :1977 מהומות בסווטו ובערים אחרות 600 .
בני־אדם רובם המכריע מפג עי ם נרצחים בידי השוטרים.
צעירים שחורים רבים עוזבים את מולדתם כדי להצטרף
לאירגוני־השיחרור.
1981־ :1982 לוחמים שחורים רבים נהרגים בפשיטות של
הצבא הגזעני במוזאמביק. עיתונים רבים באפירקודהשחורה
מאשימים את ישראל בהשתתפות פעילה בפעולות אלה.
:1983 הפיגוע בפרטוריה. הקונגרס מצדיק את הפעולה
כהתקפה על מיתקן צבאי.

יצטרפו לצבא העצום של פעוטים המתים יום־יום ממחלות שכבר
אינן קיימות בעולם התרבותי.
ממשלת דרום־אפריקה מבצעת בעצם הימים האלה רצח־עם
2הדרגתי, כדי שמישטר־האפלייה הכלכלית והפוליטית והאנושית,
ן הקרוי אפרטהייד, ישאר על כנו.
בינתיים רצחו סוכני־הממשלה שניים מראשי הכפר. בתי
המישפט דחו את כל הבג״צים. גורלו של דריפונטיין נחרץ.
פרשת דריפונטיין אינה אלא חוליה אחת, בשלשלת ארוכה

,מאוד של גירושים, שפקדו את שחורי דרום־אפריקה בשנים
האחרונות. משקיפים בכל העולם הביעו את הסברה, שתגובה
אלימה היא ממש בלתי־נמנעת. השבועיים האחרונים אימתו את
כל נבואות הזעם. תנועת השיחרור של שחורי דרום־אפריקה,
הקונגרס האפריקאי הלאומי, תקפה את מיפקדת חיל־האוויר
והמודיעין במרכז פרטוריה 17 .בני־אדם נהרגו 217 ,נפצעו.
שלב חדש. ההתקפה עצמה אינה מפתיעה. אזרחים
ח פי ם ־ מפשע נפגעו, מחציתם שחורים 70 .מכלל ההרוגים
והפצועים היו אנשי צבא. העובדה המדהימה יותר כמעט שלא
הובלטה בסיקור המתחסד של הפרשה ברוב עיתוני ישראל:
הפעולה בפרטוריה היתה האלימה ועקובת־הדמים ביותר בכל
ההיסטוריה של מאבק השחורים לחירות, מילחמה הנמשכת מאז
71 :1912 שנים של מילחמה כמעט צימחונית, שהביאה אפס
הישגים לעם השחור של דרום־אפריקה.
למשקיפים ברור, שהשלב החדש, האלים והמבוקר, התואם
פעולה מדינית־דיפלומאטית, נועד לזעזע את הסטאטוס־קוו
וליצור לחצים חדשים על מדינות המערב, המשקיעות הון־עתק
בכלכלה הדרום־אפריקאית, המבוססת כולה על ניצול האדם
השחור.
הטפות־מוסר כשלעצמן אינן מניבות תוצאות. אם ההסתדרות
^ הכל לי ת של העובדים העבריים בישראל משתתפת בניצול
המשאבים האנושיים והטבעיים במדינת האפרטהייד, מה ניתן
לצפות מחברות על־לאומיות רכושניות, שאינן משתתפות
בפעילות של האינטרנציונל הסוציאליסטי?
הנשיא בפועל של הקונגרס האפריקאי הלאומי, אוליבר

טאמבו, דיבר על כך השבוע בגלוי. בנאום שנשא בניירובי, בירת
קניה, הכריז טאמבו שמיפעלים אמריקאיים ואירופיים
בדרום־אפריקה, מהווים עתה מטרה צבאית עבור אירגונו :״הם
חלק בלתי־נפרד ממנגנון הדיכוי.״

07111 יגוון
ממשלת דרום־אפריקה כבר הגיבה בהתקפה על מוזאמביק,
׳המארחת את לוחמי הקונגרס. מדיניות התגמול של הנאצים

בפרטוריה אינה אלא חיקוי מדוייק של הסיגנון והמהות של
בעלי־בריתם בירושלים. שר־המישפטים, לואיס לה״גריינג׳,
הצהיר בטלוויזיה :״ממשלה בארץ שכנה, המעניקה חסות לחברי
הקונגרס, או מאפשרת להקים מיפקדות של האירגון, אינה
יכולה לצפות מאתנו לשבת בחיבוק־ידיים. אנו לא נרשה זאת,
ונפעל בעיתוי שייראה לנו, גם מעבר לגבול.״
ההצהרה הזו נשמעת די מוכרת לקורא הישראלי.

אד־סארבדור: רגן
שואף לפיתרון צבאי
המורדים באל־סאלברור הולכים מחיל אל חיל ונהנים
מתמיכה עממית עצומה במאבקם נגד השילטון הפאשיסטי. נשיא
ארצות־הברית, רונאלד רגן, הרואה בכל לוחם לחירות ולשיוויון
סוכן מוסקווה, מנסה למנוע את ניצחון המורדים בכל מחיר.
משקיפים בוושינגטון הביעו את החשש שרגן עלול לעקוף את
הקונגרס ולנקוט בהליכים בלתי־חוקיים, כדי לאכוף את רצונו
על עמי אמריקה המרכזית.
הרוב הדמוקראטי בבית־הנבחרים מגלה עירנות רבה: הוא בלם
את הצעות החוק לסיוע נוסף לממשלת אל־סאלבדור, ואסר על
רגן להפעיל את הסי־איי־אי לביצוע פעולות־חבלה חשאיות
נגד ניקראגואה.

ואנס: ישראל
תגרש את הפלסטינים
פגישה מיקרית במטוס מוושינגטון לניו״יורק הניבה
הצהרה מרעישה מפיו של שר־החוץ האמריקאי לשעבר,
סיירוס ואנס. לדעת ואנס אין כל ספק שירדן תעמוד לפני
בעיית פליטים קשה, אולי כבר השנה.
השר־לשעבר, אחד מעמודי התווך של השדולה
הליבראלית בארצות־הברית, סבור שבגין מנצל את התמיכה
העיוורת שבה הוא זוכה כיום בבית הלבן, כדי ליצור עובדות
בשטח .״בגין אינו חולם על דו־קיום עם מיליוני פלסטינים.
תוכנית ההתנחלות השאפתנית שלו מבשרת על גירוש
המוני, אולי תוך ניצול מצב מילחמה בחזית הצפונית־מיזרחית״.
אינטלקטואלית
פלסטינית המרצה באוניברסיטת ויין
סטייט במישיגן, ד״ר ענן ג׳אבארה, שאלה את ואנס מה
תעשה ממשלת ארצות־הברית במיקרה כזה. ואנס הציץ בה
כמעט ברחמים, חייך, ולא הגיב.

יועצים אמריקאיים באל־סאלבדור
כולם סוכני מוסקווה

סיירום ואנס
רק האינטליגנטיים!
עולם ק טן שאל את ואנס: האם השקפה זו היא נחלת
רבים בוושינגטון? ואנס השיב, שכל אמריקאי אינטליגנטי
יודע היטב שגירוש הפלסטינים הוא שאלה של זמן בלבד.
עולם קטן: והבית הלבן?
ואנס :״אמרתי לכם. מרובר אך ורק כאמריקאים
אינטליגנטיים!״

אחרי מאבק נמרץ, הצליחה הממשלה להשיג מהקונגרס חלק
מהתקציב הררוש לסיוע לממשלת אל־סאלבדור. עם זאת, יצר
הפירסום העצום סביב הדיונים על מרכז־אמריקה תנועת־מחאה
המונית נגד המדיניות האמריקאית באיזור.
משקיפים סבורים שעניין זה בנוסף לבעיה הגרעינית, ימקר
וימשוך מיליוני אמריקאים לתנועת־השלום הקמה שוב לתחיה.
אין צופים פופולאריות רומה לשאלה הפלסטינית. הסיבה:
פעילי־שלום רבים הם יהודים, המסרבים עדיין להתייחס אל
השאלה הפלסטינית, מסיבות ריגשיות.

כוכ בי ם נוצצים ב רי ביי ר ה
אנשי ה עול םבפס טי ב ל קאן

אנ שי םבעודם

יש כוכבים שהיו מוכנים להקריב שנה מחייהם כדי
להיות מוזמנים רשמית על־ידי פסטיבל קאן, שיערוך להם
שם טיכסי הוקרה, ויש הזוכים בכבוד זה בלי לבקש אותו.
כמו סופיה דורן, שלא הופיעה באף אחד מן הסרטים

שהוצגו השנה, וכדי להשרות מעט זוהר על הפסטיבל

הנוכחי. לאיש הניצב לידה בתמונה, נשיא הפסטיבל מכר *
פאבר לה־ברה, היה זה אחד מרגעי הנחת היחידיד.
באירוע רצוף תקלות שבו נאלץ להתנצל כל הזמן.

מר גיבשו
וסיגווניויווו:
מ צרך בושם?
כוכב הכדורגל הברזילי פלד הוא כבר מכר ותיק בפסטיבל הסרטים בקאן. לפני
שנתיים הצטופפו סביבו המונים, כאשר הגיע במיוחד כדי לפרסם סרט בשם
הבריחה לניצחון, שבו הראה, במיסגרת עלילתית, את שליטתו הרבה בכדור
העגול. את מעמדו של סר לו,מס ״; ליביה הוא אמנם לא סיכן אחרי הסרט הזה.
אבל הוא נשאר אישיות מבוקשת מאוד. לכן, כאשר החליטו מפיקי הסרט הרשמי
על אליפות העולם בכדורגל ,1982 שנערכה בספרד, להביא את סחורתם
לשוק־הסרטים בקאן, הם הזמינו את פלה להצטרף למישלחת, בתקווה שמי שיראה
את פלה (הניצב בתמונה על מדרגות ארמון הפסטיבלים עם רעייתו
בהירת־השיער) ,וישמע את המלצותיו על הסרט, לא יוכל להתאפק ויקנה אותו.

הוא הגיע לקאן עטור תהילת
מאכ ס הזועם וגאליפולי. היא
באה גאה, אחרי שהתגברה על
הנוסע השמיני המיפלצתי. אלה
הם מל גיבסון וסיגורני ויוור.
לשניהם אשראי קופתי רב, והסרט
שבו הופיעו יחד, שנה של חיים
מסוכנים, עתיד כניראה לתת
גיבוי נוסף לאשראי זה. כך לפחות
סברו ההמונים בקאן, שהתגודדו
סביבם למרות שלא זכו בשום
פרס.
העולם הז ה 2387

גירי לואיס ופייר רישאו: אחוות מוקיונים
גירי לואים, שהגיע לקאן עם סירטו של מארטין סקורסזה מלך
הקומדיה, התנהג כמעט כמו הרמות שהוא מגלם בסרט: כוכב עייף ועצבני.
בצרפת, שם מתייחסים אליו כאל אליל, פירשו זאת בתיסכול על כך שהפסטיבל
לא הציג מעולם סרט משלו, והוא תמיד מוזמן בזכות מישהו אחר, אולם ברגע של
הרפיה, כשפגש את הקומיקאי הצרפתי פייר רישאר, שגם הוא אינו זוכה לראות
את סרטיו בתחרות הרשמית, לא יכול היה להתאפק וחיבק אותו חיבוק עז. אחוות
מקופחים?

ארי ויליאמס: להתפשט נקאן זאת מסורת

הכוכבנית האמריקאית א די וי לי אמם הפכה כבר
למוסד בפסטיבל קאן. מדי שנה היא מגיעה לריביירה
(והמנומסים מעדיפים לא לזכור כמה שנים זה כבר קורה)
וביום השמש הראשון, היא מכנסת את הצלמים ומסירה את

בגדיה. השנה היתה לה בעיה. כל מה שהיא יכולה להראות,
רואים לכל אורך החוף, בלי שום קושי. לכן, במקום
עירטול מוחלט העדיפה חליפת פנינים. אולי כיסוי חצי

טפח הוא מעניין יותר?

שדלוט רדפלינג
וזיאוגישלדאד:
הגוף והמוסיקה
קאחלין דאנג: נח השד חצה לשחק
כשהחליט שר־התרבות הצרפתי ז׳אק לאנג להעניק מענק מיוחד לבימאי
הוותיק רובד ברסון, כדי שיוכל לעשות את סרטו החדש הכסף, חשבו הכל כי
השר הוא אכן איש תרבות למופת. אולם כאשר נודע שבתו של השר, קארולין
(בתמונה למעלה) ,קיבלה את התפקיד הראשי, התחילו הלשונות הרעות לפקפק
בטוהר כוונותיו של הממונה על התרבות הצרפתית. גבות נוספות התרוממו כאשר
הסרט נבחר לייצג את צרפת בפסטיבל קאן, למרות שהביקורת בבית היתה פחות
מנלהבת. יתכן שחלק משריקות הבוז שהקבילו את פני הסרט, כאשר נודע על
הפרס המיוחד שהוענק לו, כוונו גם לעיסקה של בת־השר. אבל היא את שלה
השיגה, ועכשו היא מקווה ללכת בדרכה של שחקנית אחרת שעשתה את־צעדיה
הראשונים בסרט של ברסון, דומיניק סאנדה.
העולם הז ה 2387

הקאריירה של השחקנית
שארלוט ראמפלינג אינה
בשיאה בימים אלה. התפקידים
מעטים ורזים. לכן, הופעה
בפסטיבל היא חובה מיקצועית,
לבן־זוגה המלחין זיאן־מישל
דאו* .יש לעומת זאת בעיה
הפוכה. לא זו בלבד שלא חסרה לו
עבודה, אלא שהוא צריך להחליט .
מדי יום ביומו מה הוא דוחה, בין
עשרות הצעות התקליטים, הסרטים,
העיבודים והלחנים שמזמינים
אצלו.

איש ה״שטרך בישראל, שבתאי טל. שנקרא להאמס רג כדי לה שת תף
העורכים שהסתבכו וסיבכו את שטרן בפרשת
יומני היטלר. אסיפת העיתונאים החליטה שאין
אפשרות לעבוד עם שני העורכים החדשים,
מכיוון שההזדהות הפוליטית שלהם מנוגדת לקו
הליברלי של שטרן.
החלטנו שלא ננטוש את מישרדי המערכת
ונאייש אותם כל הזמן. ערכנו תורנויות ולמרות
שלא עבדנו, המישרדים לא נעזבו אף לרגע. לא
שבתנו, כי על פי חוקי העבודה הגרמניים אסור
לשבות אבל מותר לכנס אסיפות עובדים על
חשבון המעביד. וכך היה. כינסנו אסיפות שדנו
בעניינים לגיטימיים.
ביום השלישי כונסה אסיפה של כל 3000
עובדי הקונצרן גרונר אונד יאר, הנמצא בידיו
של איל־התיקשורת ריינר מון, שהוא בין היתר
הבעלים של בטלסמן — אחד מבתי
ההוצאה־לאור הגדולים בעולם, המוציא לאור את
שטרן וחולש על 300 חברות נוספות העוסקות
בתיקשורת. באותה אסיפה דנו בתהליכים שגרמו
לפירסום היומנים, וזה היה פורום אדיר להטחת
האשמות הדדיות.
עד כאן תיאורו של שבתאי טל.
חגדולח נשפכו כבר גלונים של דיו. בימים אלה חזר׳
לישראל איש השטרן בישראל שבתאי טל. טל
הוזעק מתל־אביב להאמבורג, ביחד עם כל כתבי
השטרן ברחבי העולם, כדי לנסות ולהציל את
כבודו האבוד של השבועון, הנמכר מדי שבוע
במיליון ו־ 600 אלף עותקים.
שבתאי טל סיקר את השיחות שהתנהלו
בנתניה בין לבנון וישראל, ערב החתימה על
הסכם־השלום כשה״ביפר״ שלו ציפצף והוא קיבל
הודעה ממישרד המערכת בהאמבורג לטוס מייד
לגרמניה. טל הבין שמדובר במיקרה־חרום. הוא
זנח את הסיקור כדי להצטרף בהקדם האפשרי אל
חבריו המורדים.

על מה שקרה בבניין מערכת ״שטרן״
כאותם ימי מרד, שסוקרו בכל
אמצעי־התיקשורת בעולם, מספר
שבתאי טל:

נמסר לי כי בערב יום השישי תתקיים
אסיפת־מערכת בקנטינה של שטרן, וכי כל כתבי
שטרן, ללא יוצא מהכלל, חייבים להתייצב.
שטרן מחזיק 11 כתבים ברחבי העולם, וכולם —
אבל כולם ללא יוצא מהכלל — הגיעו
להאמבורג. הכתב הניו־יורקי והכתב היושב
במוסקבה, המדווח מוושינגטון, היושב ברומא וזה
מריו.
לקחתי את זה כמו משימה עיתונאית. עליתי
מייד למטוס לופטהאנזה. לכל הכתבים הזרים
יש כרטיסי־אשראי על טיסות. מבחינה זאת
אנחנו מאוד מסודרים.

חמישה במאי־״׳;

זעקה הכותרת באותיות אדומות כדם
מעל לגליון השטרן. הגליון נעלם
מהדוכנים ונחשב כיום כבעל ערך.

^ ״לא שבתנו,
ה התאספנו״

^ עבור כמה שעות הגעתי למישרד
!המערכת בהאמבורג. פגשתי את כל החברה

הדחך שבתאי טל, כתב שטרן
. 111.111 בישראל, הוזעק על״ידי חברי־המערבת
בהמבורג, נ די להשתתף במרד.
יושבים בקנטינה — בסר הכל 162 איש, שאני
מכיר את רובם. האווירה היתה קשה מאוד, ממש
,מדכאה, והוחלט בהצבעה כי אנחנו מסרבים
לעבוד עם שני העורכים החדשים שמונו על־ידי
ההוצאה־לאור. השניים, יונאנס גרוס, שהוא עורך
שבועון־הכספים קפיטל הידוע כשמרן וכימני
בדיעותיו הפוליטיות, והד״ר פטר שול לטור,
שהוא איש טלוויזיה וכיהן כראש מישרד רשת
הטלוויזיה זה־דה־אף בפאריס. הדגשנו שאין אנו
מפקפקים במיומנות המיקצועית של השניים.
אני אישית יודע שהם עיתונאים גדולים, אבל
השניים האלה, כך סברנו, אינם מתאימים לשטרן.
לשטרן יש מה שנקרא בגרמנית ״שטטוט״
— תקנות — והתקנות אומרות כך ואני מצטט
בתרגום חופשי :״שטרן הוא שבועון בעל קו
פוליטי אך בלתי־תלוי באירגונים כלכליים,
במיפלגות או בקבוצות אינטרסנטיות שונות.
מערכת שטרן מזדהה עם סידרי החופש
הדמוקרטי ועקרונות ליברליים מתקדמים. אף
עורך או עובד לא יחוייב לעסוק או לכתוב בנושא
,המנוגד לעקרונותיו ולמצפונו, והדבר לא ישמש
נגדו.״
ביום השישי, ה־ 13 במאי — שימי לב, תאריך
מקולל — החליט בית ההוצאה־לאור למנות את
שני העורכים השמרניים, שמונו בעקבות פיטורי

*4מילכוד
* פנטסטי
ץץה בעצם גרם לעיתונאי גרט היידמן, כתב
!/מוכשר וותיק בן ,50 שהתמחה בתחקירים
עיתונאיים, ליפול אל תוך התרמית העיתונאית
הגדולה של המאה? שבתאי טל סבור כי היידמן
נסחף והסתחרר, ונקלע למילכוד פנטסטי. הוא
פשוט נשבה בקסם האדיר של גילוי עיתונאי
מסוג זה, אומר טל. עד היום לא ברור אם היידמן
לקח כסף לעצמו. קונארד קויו, הרמאי ש״עבר״
על היידמן, טוען כי מתוך 9מיליון המארקים
,ששילם שטרן הגיעו לכיסו 2.5מיליון מארק
בלבד! לאן אם כך נעלמו שבעה מליוני המארקים
הנותרים?
קונארד קויו, סוחר במזכרות מתקופת הרייך
השלישי המתגורר בשטוטגרט, הציג את עצמו
לפני היידמן כקונארד פישר. בינואר 1980 הוא
התקשר עם היידמן ואמר לו כי יש באפשרותו
להשיג את יומני היטלר. כשהיידמן חקר מניין
השיג סוחר־מזכרות משטוטגרט את היומנים,
סיפק לו קויו סיפור משכנע: הוא גילה לו כי גיסו,
גינתר קרפס, הוא מנהל מוסיאון במיזרח־גרמניה
ושאחיו, היינץ פישר, הוא גנרל בצבא העממי של
מיזרח גרמניה. האח והגיס יעזרו לו להשיג את
היומנים, טען. איך הגיעו הגיס והאח אל היומנים?
גם לזה היתה לפישר תשובה משכנעת: הוא סיפר
להיידמן כי הגיס הכיר במיקרה כפרי בקירבת
הכפר ברנוסדורף, שטען כי הוא היה חברו של
היטלר, וכי הוא מכיר כפריים שרוקנו מטוס
שהתרסק בשנת 1945 ושנשא מטען שנשלח

את מציג
חןךן1י |\ 1ה ש טו־ן
1 -1 1 3ממוגמו של קונראד
קויו. שהטגיר עצמו למישטרה וטוען
שקיבל רק שניים וחצי מיליון מארק
מתוך תישעה וחצי שקיבל היידמן.
^ ־ 28 באפריל 1983 יצא השבועון הגרמני
^ שטרן במה שאמור היה להיות אחד הסקופים
העיתזנאיים הגדולים ביותר של המאה — גילוי
יומני היטלר. על מה שקרה אחר־כך, על חשיפת
התרמית הגדולה ועל מרד עובדי שטרן —

| ה | 1בתמונה שהתפרסמה בגליון שטרן. בכותרת
11111 1 #11 11 לתמונה מתגאה שטרן כי הוא מגלה בפעם
הראשונה לעולם את מה שהתרחש מאחורי שליחותו המיטתורית

של הט ב־ 1941 לאנגליה. הט, אחרון האסירים המרצה עדיין
עונש־מאטר בבית־הטוהר לפשעי״מילחמה בשפנדאו שליד ברלין,
שותק עד עכשיו. כל הפרשה התגלתה כמעשה תרמית.

בסדר עובדי השבועון, מספד על השביתה בעקבות

1קונארד קויו, סוחר־המזכרות שהוליד שולל את גרד היידמן והציג את עצמו
כקונראד פישר. אחיו לא היה גנרל ני אם עוזר״שוטר וסבל בתחנת־הרנבת
וגיסו לא היה מנהל מוסיאון אלא שומר-לילה. הם לא היו מעורבים נפרשה.

הומא

ממטהו של היטלר בברלין, כדי להבריח מיסמכים
חשובים ואישיים של היטלר. בקשתו האחת של
הכפרי, לדברי קויו, היתה להסדיר עבורו קבורה
הוגנת.
הגיס, כך סיפר קויו להיידמן, הסכים לעיסקה
והסדיר לכפרי מראש הלווייה מפוארת ובתמורה
קיבל כתובות של הכפריים שרוקנו את המטוס.
בבתיהם הוא גילה דגלים של המפלגה הנאצית,
ציורים שהיטלר צייר בעצמו ו־ 27 יומנים
שנכתבו על־ידי היטלר. היידמן נרהם, אך לא קנה
מייד את הסיפור. הוא קודם כל חקר ובדק את
סיפור התרסקותו של המטוס ב־ .1945 הוא מצא
שהסיפור אמיתי. הוא גילה את הסוד לעורך
שטרן וקיבל אישור להשיג את היומנים. הוא חזר
לקונארד קויו, שהיה מוכר לו כקונארד פישר,
ונתן לו או־קיי. קויו דרש סכום של 80 אלף
מארק לכל יומן, והבטיח לספק שלושה מתוך 27
היומנים.
שלושה שבועות אחר־כך ב־ 27 בינואר ,1981
כשבכיסו 200 אלף מארק, נסע היידמן
לשטוטגרט וביצע את חלקה הראשון של עיסקת
היומנים. לדברי היידמן הוא נאלץ שלא לגלות
לעורכי שטרן את שמו של קונארד פישר, כדי
לא לסכן את חיי אחיו הגנרל במיזרח־גרמניה.
הוא אולץ על־ידי קויו להתחייב ולהבטיח שלא
לבדוק את אמיתותם של שלושת הכרכים
הראשונים, כדי שפרשת היומנים לא תדלוף ולא
תסכן את חיי האח, שאמור היה לספק את יתר
חלקי העיסקה.
ב־ 25 בפברואר 1981 ,קיבל היידמן במזומן
480 אלף מארק מידיו של מנהל בית
ההוצאה־לאור. הפעם אמור היה היידמן להביא

המחיר. בעוד שעבור שלושת הכרכים הראשונים
שילם היידמן 80 אלף מארק לכרך, כעת דרש
קויו — וגם קיבל — 200 אלף מארק לכרך.
מה בדיוק קרה? איך לא חשדו עורכי
שטרן, אנשים מנוסים ושועלי־תקשורת

ותיקים, כאשר לפתע גרל מיספר היומנים מ־27
ל־ ?69 כיצד לא חשדו כאשר הקפיץ קויו את
מחיר היומנים ביותר ממאה אחוז?
שבתאי טל אומר, כי כל מי שעסק ובא בסוד
היומנים היה מהופנט מהתגלית הענקית, מהסקופ
האדיר. בסך־הכל, מספר טל, ידעו רק חמישה
בני־אדם בכל המערכת הענקית של שטרן על
פרשת רכישת יומני היטלר. המוזר בכל העסק
הוא, שהחקירות שאמורות היו להיעשות לפני
רכישת היומנים, ושהיו מונעות מהשטרן את
הבושה הגדולה, נעשו אחרי גילוי הבזיון. אחד
מעורכי שטרן, שעסק בחקירה שאחרי פירסום
היומנים גילה תוך שעה את מה שהיידמן לא גילה
במשך שלוש שנים. הוא גילה כי שמו של קונארד
פישר הוא קונארד קויו ושאחיו אינו גנרל בצבא וסבל עוזר־שוטר אלא המיזרח־גרמני
בתחנת־הרכבת. הוא גילה כי גיסו של קויו אינו
מנהל מוסיאון אלא שומר־לילה, וכי שניהם לא
היו מעורבים כלל בפרשת היומנים.׳
ב־ 5במאי בשעה שעורך שטרן פטר קור,
ועורך־התצלומים פרנקי מילר מאי שהו בניו
יורק, אצל המומחה לכתב־יד קנת רנדל, שגילה
כי היומנים מזוייפים — גברה התסיסה במערכת
השבועון בהאמבורג. עובדי שטרן הטילו בקול
רם ובגלוי ספק באמיתותם של היומנים והתלוננו
על הפירסום. אולם בה בשעה שקנת רנדל הודיעו
לקוך ולמילר מאי כי כיתבי־היד מזוייפים, אמר
העורך הראשי, פליקס שמידט, ללא כל עוררין
לעובדיו המתוסכלים והמבולבלים של השבועון:
״אמיתותם של היומנים מוכחת ברגע זה יותר
מאשר בעבר״.
במועד זה כבר בדקו כימאים והסטוריונים של
המחלקה לזיהוי פלילי של מישטרת
מערב־גרמניה את כיתבי היד, ונתנו תשובה
חד־משמעית: היומנים מזוייפים.
״תשעים וחמישה אחוזים מעובדי שטרו,״
אומר שבתאי טל ספק בכאב ספק בתדהמה ,״לא
היו מעורבים בפרשת היומנים ולא הוכנסו בסוד
העניינים של היומנים. איש אינו יורע עד היום
הזה מי כתב את היומנים ומי זייף את כתב־ידו של
היטלר. יתכן מאוד שקונארד קויו הוא הזייפן, אך
איש לא הצליח עדיין לגלות מי כתב את
היומנים״.
פיצויים לכל החיים
י ויו, שהסגיר עצמו למישטרה, הטיל פצצה
!נוספת. :הוא טוען כי קיבל רק שניים וחצי

את היומנים בדצמו ממיזרח־גרמניה. הזויססה

גרד היידמן, הכתב הוותיק והמנוסה של השטרן שסיבך
בפרשת יומני הישלר, מצולם עם היומנים בגליון
את היומנים. היידמן מאיים כי יתקע נדור בראשו.

מליזיני מארקים מתוך התישעה וחצי המליונים
שסיפק שטרן להיידמן לשם רכישת היומנים.
לאן, אם כך, נעלמו שבעת המליונים? האם
היידמן הכניס אותם לכיסו? היידמן טוען בלהט
שהולך שולל על־ידי קויו הנוכל, ושנתן לו את
כל הכסף. הוא מסתגר בביתו ומאיים כי יירה כדור
בראשו.
ובינתיים, במערכת שטרן גאתה תסיסת
העובדים. שני העורכים שהיו מעורבים בפרשה,
פטר קוך ופליקס שמידט, ששימשו בתפקידם
שלוש שנים נבחרו גם הם, בזמנו, שלא בהסכמת
העובדים. העובדים חששו שאחרי פיטוריהם
יחזור שטרן על התרגיל וימנה עליהם שוב שני
עורכים שאינם מקובלים עליהם. שבתאי טל
אומר :״מזל שכל זה קרה כעת. ההוצאה־לאור של
שטרן יודעת שהיא אינה יכולה לכפות עלינו
עורכים שאינם מקובלים עלינו. כתבי שטרן
יצאו מחוזקים אחרי הפרשה, וכעת אנחנו
מתחילים מחדש, מחוזקים יותר, אחרי המילחמה
הנוראית שניהלנו נגד המינוי של שני עורכים
שנכפו עלינו״.
המצב בשטרן, נכון לעכשיו, הוא ששני
העורכים שהיו מעורבים בפרשת היומנים, קוך
ושמידט, פוטרו וקיבלו פצויים שיספיקו להם
לכל החיים. היידמן נזרק מעבודתו והואשם
במעילה באמון. ד״ר פטר שול לטור לא מונה
כעורך. פטר־יוהאנס ג׳רום מונה כעורך ראשי,
למרות התנגדות העובדים, כשלצידו נשאר רולף
גלהאוזן, שהיה העורך האמנותי של שטרן ביחד
עם קוו ושמידט, אך לא היה מעורב בפרשת
היומנים.
שטרן נחשב לשבועון המצוייר הגדול ביותר
בעולם המערבי. הוא יוצא־לאור בשתי מהדורות
— האחת ביום החמישי בערב, ב־ 250 אלף
עותקים, ומהדורה שנייה נסגרת במוצאי־שבת,
במיליון ו־ 600 אלף עותקים. בינתיים אזלו
לחלוטין שני הגליונות שבהם פורסמו יומני
היטלר, והפכו לבעלי ערך עבור אספנים.

שרית ישי

רון שעתייס מכאן־ י רוו. כ מו כן!
ה שיה עוד ייתר זול.״טוס״ אל סופו הנ סי עו ת^ ׳.

איליס&מן יו ס-יו סג0-י 6בבמן ר

שום חופ שה לא מגיעה לירכתיים של ״אטלס״
7ימים על הי

״ $480

שיי ט ב אוני ת פאר, נו ףמרתק של מי םוש מי ם,
6א רו חו ת ביו ם(ג ם מזנון חצות) ,סי פוני שיזוף,
ק אזינו, ס אונ ה 7 ,סי פוני ם, קו ק טיי לי ם,
די ס קו ט ק, קו לנו ע, ש עו רי התעמ לו ת 3 ,בריכו ת
שחיה, בינגו, תז מור ת, צוות הווי, נ שף
ת חפו שו ת, משח קי ם, חבות פטורת־מכס, מספרה
מיזוג אויר מלא בבל ה ת אי ם.
המס לו ל: חי פ ה -פאט מו ס -קו סדא סי ( תו ר כי ה ) -פי ר או ס ( א תונ ה ) -רודו ס -
אלכ סנ ד רי ה -פורט־סעיד -א שדוד -חי פ ה.

הפלגה בכל יום שישי מחיפה
תנאי ת שלום מייחדים לבעלי כרסיסי אשראי, ויזה,דיינרס-קלאב וישראכרט.
פנה עוד היוס לסוכן הנסיעות שלך.

ה סו כני םהכל ליי ם :

אל אלו ף ושות• ספנו ת בע״ם
תל־אביב: אנגל ,6טל .615283,622591 .חיפה: היאט ,6טל .671742 .אשדוד: הנמל, ביתן 6ו, טל 34541 .

שידור

צל־ש
קו לפע מוני ם
ללינה צ׳פלין על סרטה היפהפה על שתי
הכנסיות הרוסיות בירושלים. היתה זאת מלאכת־מחשבת,
שהיתה חדורה ב״אהבת ארץ־ישראל״
האמיתית — אהבה הכוללת את כל הארץ, על כל
רבדיה הלאומיים והדתיים. היא גילתה לצופה
היהודי חלק קסום של הארץ, המונח ממש מתחת
לאפו, והוא אינו יודע. לינה צ׳פלין, שעלתה
לארץ מברית־המועצות יחד עם בעלה סטניסלב,
היא עובדת חופשית (״פרי־לאנס חבל שלא
נאמר לקהל הצופים כי בסרט הופיעו שתי
הנזירות שנרצחו בעין־כרם. השתיים לא זוהר
בעת השידור. חבל גם על המלל התפל והמיותר,
שליווה את הסרט, שחזר מאה פעמים על נימה
באנאלית אחת — המאבק בין שתי הכנסיות,
האדומה והלבנה. קשה לדעת מי היתה אחראית
לכך, הבימאית עצמה או אילת קימוזי,
שהוגדרה כ״עורכת ומשכתבת״.

וכושר־שיקולו המישפטי של היועץ המשפטי
לרשות־השידור נתן בהן, לדיון עקיף.
זה נבע מהדיון בסרט מבט שני של גיל סדן,
שעסק בבעיית ניקמת־הדם בסקטור הערבי.
מיכתב־נזיפה, שנשלח להנהלת רשות־השידור
מידי דורית בייניש מפרקליטות־המרינה, התייחס
לשפיטה באמצעות המירקע, שהביאה למחרת
היום לחנינה שהעניק הנשיא יצחק נבון לגיבור
סירטו של סדן. בייניש טענה כי הטלוויזיה חטאה
למערכת המישפטית, בהימנעותה מהצגת הנימוקים
המישפטיים במלואם.
לקראת תום הדיון, כאשר נשאל מנהל
חטיבת־החדשות, יאיר שטרן, מרוע לא זימן
את היועץ המישפטי של הרשות, נתן כהן, לצפות
בסרט לפני הקרנתו, השיב :״אני ממעט להשתמש
בשירותיו, מפני שתשובותיו וחוות־הדעת
שלו, שליליות באופן עקרוני, וחטיבת חדשות,
שנועדה לדווח, אינה יכולה לתפקד עם חוות־דעת
כאלה, הרחוקות מחוות־הדעת של יועצים
מישפטיים בכלי־תיקשורת אחרים...״

צל׳ג
ב 1ווו־ן ח > 1זלזל 1וו
• למנהל מחלקת התוכניות צבי(צביקה״)
שפירא, והדרגים שמתחתיו, על זילזולם בקהל
צופי־הטלוויזיה. מחלקת החדשות משדרת
כתבות מיובאות עם תרגום בגוף התמונה. שמות
המרואיינים מודפסים, במקביל לתרגום, בחלק
העליון של התמונה המוקרנת. המדיניות של
מחלקת־התוכניות מתעלמת מנוהל זה, ומקרינה
את התרגום בגוף הסרטים התיעודיים על גבי ציון
שמות המרואיינים בלועזית, מבלי להדפיס את
שמות המרואיינים בחלק העליון של התמונה
המוקרנת. התוצאה: הצופים, היודעים את השפה
הלועזית שבה מדבר המרואיין — אינם יודעים
מיהו, בשל התרגום, בעוד שהצופים, שאינם
יודעים לועזית, קוראים את התרגום, מבלי לדעת
מיהו המרואיין.

ליב״י — ת צ פי ת
• למפיק, תצפית, המגזין לענייני־מדע, טבע
ורפואה בניה בן־נון, על המהדורה האחרונה
של המגזין שהוקדשה לפסי־הייצור של המטוס
כפיר. בן־נון עבר את גבולות.תוכניתו והפך אותם
לתשדיר־שרות של קרן ליב־י. התוכניות הבאות
של תצפית יוקדשו מן הסתם למרכבה, לרובה
גליל ולשאר מוצרי תעשיית־הנשק הישראלית,
שאומנם קיים בהמצאתם אלמנט הקשור למדע
וגם לרפואה — שנשק זה מספק לה לקוחות.

מאחורי הקלעים
הי 1ע^ שלא נוצצים בז
בפורום החדשות האחרון עלה מעמדו

מ דו ע התאחרה המהדורה
מהדורת־חדשות בטלוויזיה, שפתי־חתה
מתאחרת, משולה לעיתון־בוקר
המופיע לפני־הצהריים. מהדורה כזאת
שודרה ביום השני בשבוע. בהבדלי־גישות
עקרוניים בין עורך מבט,
מיכאל קרפץ, ובין סגנו, רפיק
חלבי. בשעות אחר־הצהריים החליט
קרפין למזג את כל הכתבות, הנוגעות
לשביתת־הרופאים, לכתבת־ענק, שתוקרן
כמיקשה אחת.
חלבי המנוסה ראה את הקשיים
הכרוכים בכך, וניסה להניא מכך את
קרפין. הוא טען שאיחוד הכתבות
יסבך את עריכתן בשולחנות־העריכה,
והדבר יביא קרוב לוודאי לאיחור
בהתחלת המהדורה. קרפין החליט
לעמוד על־שלו ורפיק קיבל עליו את
הרץ.
התוצאה לא היתד, רק איחור
בהתחלת מבט — הכתבה שעסקה
בנושא המרכזי לא היתה הכתבה
הפותחת, אלא שודרה רק באמצע
המהדורה, דבר שהוא כישלון דיווחי.

העולם הז ה 2387

יועץ מישפטי כהן
כל חוות־דעת שלילית
דוגמה לחוות־הדעת השליליות של כהן
התבטאה בדיווח בטלוויזיה על מהלך דיוניה של
ועדת כהן לחקירת הטבח בצברה ושאתילא.
כתוצאה מחוות־הדעת שלו, פירשה הטלוויזיה
עיקרון הסוב״יודיצה בצורה מחמירה יותר מאשר
שאר כלי־התיקשרות, וביכללם־הרדיו. כהן
התעלם גם מרמזים של פרקליטות־המדינה,
שהיתה מוכנה לנוסח־דיונח פתוח יותר.

עימות: ק ר פין — שלזגס קי
באחת מישיבות־הבוקר של השבוע התחולל
עימות קולני בין העורך הזמני של מבט, מיכאל
קרפין, ובין האחראי על הדסק לענייני״חוץ,
מיטה •טלונסקי, על שהוא נוהג לסיים את
עבודתו שעתיים לפני שידור מהדורת מבט!
ומותיר את השלמת העבודה לעוזריו, מיכאל

דורון ופרדי גרובר.

שלונסקי לא היה מוכן לקבל עלבון זה מצדו
של קרפין, שהיה כפוף לו לפני כמה שנים כשהיה
כתב רשות־השידור בגרמניה. בהרימו את קולו
הגן שלונסקי, על מיומנות כתבי־הדסק, שאינם
זקוקים לדעתו לראש־הדסק על הראש שלהם עד
לרגע האחרון שלפני ההקרנה.

קר פי!
איי

ב ה תפ טרו ת
איום ראשון בהתפטרות השמיע ביום החמישי
עורך מבט, מיכאל קרפין, באוזני מנהל
חטיבת״החדשות, יאיר שטרן. הסיבה: מאבק
בין קרפין ועורך השבוע -יומן אירועים,

מיכה לימור.

הרקע למאבק: כתבת היומן על מכירת
אדמות בגדה המערבית, בלא רישום בספר
רישום־הקרקעות(טאבו) ,שהוכנה בידי גיל פדן,
ורמי גוברניק לליל שבת.
ביום הרביעי הציע הכתב״לשעבר לענייני
התנחלות, יגאל גורן, כתבת־תחקיר על נושא
דומה. קרפין, שידע על הכנת כתבתם של סדן
וגוברגיק, החליט להראות ללימור מיהו
בעל־הבית בחדשות. לכן פנה קרפין לגורן
וביקשו להשלים את כתבתו כדי שתהיה מוכנה
לשידור במהדורת מבט ביום החמישי, כדי
להביס את לימור.
לימור פנה למנהל חטיבת־החדשות, יאיר
שטרן, וביקש ממנו לשמור על בלעדיות הטיפול
בנושא ליומן האירועים.
בעוד שגורן מתקין ביום החמישי את הכתבה
לשידור, העביר שטרן את זמנו ב״מסע דילוגים
כאשר התברר לקרפין שאהרון פאפו, איש
הוועד המנהל, אסר עליו מילחמה, החליט ליזום
כתבות, המכונות בעגת שדרי־הטלוויזיה ״כת־בות־לשון,״
כדי להפיס את דעתם של פאפו
וחבריו.
באחד מימי השבוע שעבר, למחרת הניצחון
של השמאל בבחירות לאגודת־הסטודנטים באוניברסיטת
תל־אביב, הציע קרפין בישיבת־הבוקר
לכתב מניטה רז לערוך כתבת ״תפירת
חליפות״ (בעגת הטלוויזיה: כתבה המבוססת על
אימרתו של מנחם בגין על שימעון פרס :״עדיין
מוקרם שתתפרו חליפות של שרים״).
הרעיון המרכזי של הכתבה המוצעת היה
לצלם את ראשי מיפלגת־העבודה, כשהם מנתחים
את ניצחון השמאל בבחירות לאגודת הסטודנטים
כמסמך ל״מהפך״ פוליטי בכלל המדינה, תוך
תיאור הדברים בצורה נלעגת. רז קיבל על עצמו
לצאת להכנת הכתבה, אך בשלב זה התקוממו
ותיקי החטיבה, יעקב אחימאיר, חיים יבין
ויורם רונן, שטענו כי כתבה כזאת תהיה רחוקה
מאוד מלהיות ׳עיתונאית׳.
אחרי ויכוח ארוך נכנע קרפין לעמדתם שלי
אחימאיר, יבין ורונן.

שטיין, שהגיש שאילתא על קטע־עירום בסרט
שהוקרן בטלוויזיה במלאת שנה לנסיגה מסיני.
בקטע זה נראו נודיסטים. ברנשטיין ציין שלא
ראה את הסרט שעליו הגיש את השאילתה • •
בישיבה האחרונה של מליאת רשות־השידור נכחו
רק שליש ממיספר החברים במליאה. בין הנוכחים
בלטה גילה רם, חברת־מליאה חדשה, המייצגת
את הסתדרות־המורים, במקומו של יצחק ולבר,

יז־יד־נח זהעד רו ח
סממה.

ידידות זו מאפשרת לסממה שלא להיות נוכח
בחלק גדול מישיבות־הבוקר של המחלקה, תוך
שהוא מתעלם מהוראתו של קרפין המטילה
חובת־השתתפות על הכתבים.

פסקול

הו 1עז־ המשדך
האגף הימני של הוועד־המנהל של רשות
השידור מתנגד לחלוטין להארכת מינויו של
מיכאל קרפין כעורך מבט לשלושה חודשים
נוספים, ולחליפין, להצגת מועמדותו בידי מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד, כמועמד ההנהלה
במיכרז לתפקיד זה. בראש המתנגדים למינויו
של קרפין עומד אהרון פאפו, הרואה, ובצדק,
את האפשרות שעריכת מבט בידי קרפין תחזיר
אותו לימי החופש הדיווחי של ימי המערך
וראשית ימי הליכוד.
כדי למנוע את מינויו של קרפין סופית
למישרה זו בודקים חברי הוועד־המנהל אפשרות
של פתיחת מיכרז חיצוני לתפקיד. הם רוצים
בהצגת מועמדותו של עורך״החדשות של אחד
הצהרונים.
על שמועה זו, המתהלכת בעקשנות במסדרונות
בניין־הטלוויזיה, הגיב אחד ממקורביו של
קרפץ :״הוועד המנהל מתנהג כוועד משדך!״

אחר האבסורדים של רשות־השידור, בעידן
טוביה סער, הוא שהטלוויזיה אינה נותנת עוד
שקופיות פירסומת על לוח מישדרי־הרדיו
בטלוויזיה. רק האחות החינוכית, הטלוויזיה
הלימודית, מספקת לצופים שקופיות עם מיבחר
שידורי הרדיו של קול ישראל וגלי צה־ל • •
חתונת־השנה של בניין הטלוויזיה היתה בשבוע
שעבר: חתונת אלי (.בוננזה*) בואנום, מי
שריכז את כל הפקות הטלוויזיה מביירות
במחצית השנה הראשונה של מילחמת־הלבנון.
בוננזה נשא לאישה את רונית, עובדת
לישכת־העיתונות הממשלתית בישיבת
המליאה של רשות השידור, שנערכה בשבוע
שעבר, השיב מנכ׳ל הרשות, יוסף לפיד,
לשאילתא של אחד מחברי המליאה, שהתייחסה
למשכורת שמקבל מהרשות ירון לונדון מבלי
לעבוד. אמר על כך לפיד :״המצב אינו שמטילים
עליו (על לונדון) עבודה, והוא מסרב לבצעה.
הסיבה היא שהממונים עליו אינם מטילים עליו
עבודה כלשהי לפיד לא ציץ כי לונדון עומר
להנחות שלוש תוכניות שתשודרנה בחגים, בסוף
הקיץ לשיא חסר־תקדים הגיע נציג
המפד׳׳ל במליאת רשות״השיחר, צבי כרנ־

שי קול פז לי טי

קיסינג׳רי״ בין קרפין ללימור. במהלך
מסע־דילוגים זה איים קרפין בהתפטרות. איום זה,
הביא את שטרן, סמוך לפתיחת מהדורת מבט,
להחליט על שידור כתבתו של גורן.
ליגלג אחד מוותיקי הכתבים של הטלוויזיה:
״מי אמר שצריך בארץ ערוך נוסף? כפי ששטרן
מנהל את חטיבת־החדשות, תהיה תחרות —
דיווחים בין מבט לבין יומן האירועים!״

אחד מהבודדים שבין כתבי מבט המיודד
אישית עם מיכאל קרפין הוא הכתב הצבאי, דן

העבודהשלל 1ו ד1ן

מיכאל קרפין נחשב עוד מימי עבודתו
ברדיו כחיה פוליטית, היודעת לקרוא את המפה,
ולפעול בהתאם לנתונים שבשטח.

עורך קרפין
מילחמה על הגדה

מובטל־מאונם לונדון
אין תפקידים
שהתפטר הבהרה והתנצלות: מנהל
מחלקת־הבידור בטלוויזיה, חנוך חסון, מבקש
להתייחס לכמה דברים על שידורי יום־העצמאות
ותהילה, שפורסמו במדור זה :״הסיבה היחידה
למסירת התוכנית על נעמי שמר למפיק
הפרטי עידן אגמון (בנו של יעקוב אגמון),
היתד, שהוא בעל הזכויות הבלעדיות להפקות־הטלוויזיה
של שמר. העדפנו סידור זה על מישדר
יוס״עצמאות בלי כלת פרס ישראל, ואין לכך כל
קשר לשביתת אמני ישראל. באשר לצילום
הופעת כוכבי תהילה בארץ, נכון שפנו אלינו
בנושא זה אלא שלצערי נערך המופע בשבוע
העצמאות, כאשר כל צוותי הטלוויזיה היו
עסוקים בשידורים אחרים. כך היה גם ביום שבו
היו מפיקי תהילה מוכנים להעמיד לרשותנו את
להקתם. כאשר התברר לשוק־ההפקות הפרטי
שנבצר מאיתנו לצלם את המופע, נערכה תחרות
בין אולפנ״טל־עד ועוד חברה, וטל־עד קיבל את
זכות־הצילום. הם שכרו מהבניין שלושה עובדים
להפקת המופע, ביניהם הכימאי יוסי צמח.
לדעתי, היה זה מזל שלא צילמנו את מופע
תהילה, מכיוון שהיה בינוני למדי. עלות ההפקה
היתה עולה לטלוויזיה מיליון עד מיליון וחצי
שקלים. באשר לתוכנית שצולמה בכל זאת,
נבדוק אותה כאשר עריכתה תושלם. פרט נוסף:
כמה שבועות קודם לכן, הפיק בי־בי־סי, את
אותו המופע, בעת ביקור תהילה באנגליה. נשדד
את התוכנית הטובה והמתאימה יותר״.

תוכניות מו ע ד פו ת
ב טלוויזיה הי שר אלי ת
>י 1 1
יום רביעי גוד1 1 .וזוז

• בידור: עוד להיט
( — 8.03 מזמר לועזית).
מיבחר שירים לועזיים.

• בידור: שמונה וחצי
( — 8.30 מדבר עברית
מתנשאת) .תוכנית לבירור,
תיאטרון וספרות.

• סרט תורכי: רגשות
אב 5.32 שחור־לבן,
מדבר תורכית) .אמינה,
צעירה פשוטה וכפרית, מכירה
קצין יפה־תואר ומתאהבת בו.
אחרי שעקבותיו נעלמו היא
נאלצת להינשא לבן כפרה כדי

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום ר בי עי1.6.83 ,
• אתרים: באוויר הצח
20 — 3דקות — מדבר ערבית).

שודדי־ים ומלחים בריטיים ופורטוגליים במאה ה־. 17
ערוץ סיור

תלמידים באתרים שונים בירדן בליווי מדריך.

• סידרה קומית: למורים בלבד (— 8.30
ערוץ 25 — 6דקות — מדבר אנגלית).
העלילה מתרחשת בין כותלי בית־ספר תיכון אמריקאי,
ומתארת בהומור את מערכת היחסים הקיימת בין
המורים לבין עצמם, ובינם ובין התלמידים והמנהל. את
תפקיד המנהל ממלא השחקן נורמן פל, ועימו מופיעים
השחקנים לין רדגרייב, אדם ארקין וריצ׳רד קרון.

יום חמישי2.6.83 .
• לילדים: עולמו של וולט דיסני (— 6.20
ערוץ 50 — 3דקות — מדבר אנגלית) .פרק
חדש מסידרת הילדים הפופולרית עם הדמויות החביבות
והמוכרות של וולט דיסני. סיפורים אנושיים, ואנימציה
מעולה.

• קולנוע — 10.15( :ערוץ — 6מדבר

אנגלית) .לאחרונה חל שיפור נוסף באיכות סירטי־הקולנוע
המוקרנים מדי יום חמישי בשעה זו. רוב
הסרטים הם משנות השיבעים, עם שחקנים ידועי־שם.

יום ששי3.6.83 ,

• סידרה עלילתית: פלקון קרסט 10.15
ערוץ 50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .העלילה
מתרחשת בעיירה אמריקאית קטנה בקליפורניה. מזימות
ותככים בין בני מישפחה מורחבת הנשלטת בידי אשה
עריצה (השחקנית ג׳ין דימן).

יום שישי, שעה 9.15

• סרט טלוויזיה: המלכודת
10.05 מדבר
צרפתית) .בעל מועדון־לילה,
שהיה בעבר דמות פעילה בעולם
התחתון של פאריס, יוצא לנקום
את רצח בנו. הבן מת בין כותלי
הכלא כאשר אסיר אחר נמלט
במהלר המהומה לחופש, בהותירו
מאחורי כמה קורבנות. האב
טווה בסבלנות ובהתמדה את
הרשת שלתוכה הוא מפיל את
הרוצח, למרות שהמישטרה מזהירה
אותו שלא להתערב
בפרשה. את תפקיד האב מגלם
השחקן הצרפתי רמון פלגרין.

יזם שבח4.6.83 .
• סידרה עלילתית: הרפתקותיו של ג׳ון
סילבר 6.55 ערוץ 25 — 3דקות — מדבר
אנגלית) .סידרה על חייהם והרפתקאותיהם של
וינטרס. כמו כן משתתף בסרט
גם השחקן ריימונד (איירונ־סייד)
בר. הסרט הופק בשנת
.1951

של הערוץ הלועזי בירדן. זמרים, רקדנים, ואמנים אחרים
מן השורה הראשונה.

י 1ם רא שון6.6.83 ,
• סידרה מרתקת: זה לא יאומן— 6.20( :
ערוץ 50 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
אמריקאית פופולרית המצולמת באולפן־טלוויזיה בנוכחות
קהל.

• סידרה עלילתית: נאני 9.10 ערוץ 6

— 50 דקות — מדבר אנגלית) .עלילת הסידרה
מתרחשת באנגליה בתחילת המאה, ומספרת את קורותיה
של אומנת העובדת בבתיהם של בני אצולה ואילי־ההון,
ומחנכת את ילדיהם.

י 1שני6.6.83 ,
• לילדים: מועדון מיקי־מאום (— 6.10
ערוץ 25 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרת
אנימציה מבית היוצר של וולט דיסני, בכיכובו של מיקי
מאוס. בידור עם קורטוב של מוסר־השכל.

• רב־מכר: דרך החרות 9.10 ערוץ 6

• למישפחה: שכונת אבו-עוואד 1.50
שני הערוצים 40 דקות — מדבר
ערבית) .סידרה קומית־סאטירית בהפקה מקומית, על
חייה של מישפחה עירונית, עם אב בגיל העמידה שהוא
בעליו של בית־הקפה השכונתי, אם עקרת־בית ושני
ילדים בוגרים.

טיילור וקליפט: מקום מחת השמש

• בידור: תוכנית הבידור של מוצאי־שבת
( — 9.30 ערוץ 30 — 6דקות — מזמר
בשפות אירופיות שונות) .תוכנית הבידור המרכזית

— 50 דקות — מדבר אנגלית) .סידרה על
מאבקם של הכושים לשיוויון־זכויות, בכיכובו של
המתאגרף הכושי הנודע קסיוס קליי (מוחמר עלי).

יזם שלישי7.6.83 ,
• סידרה לילדים: מיידי הרום (— 5.50
ערוץ 20 — 3דקות — מדבר אנגלית) .סידרה
אמריקאית שבמרכזה צוות מכבי־אש הנענה לכל קריאת
עזרה.
• סידרה עלילתית: דאלאס 10.15 ערוץ
50 — 6דקות — מדבר אנגלית) .העימות ביו
מיס אלי ובין ג׳יי־אר ובובי מגיע לשיאו בבית־המישפט,
שאליו פנתה האם בתביעה לפסול את צוואתו האחרונה
של בעלה המנוח. צעד דרמאתי זה בא בעיקבות מילחמת
האחים על השליטה בחברת־הנפט ונסיונה של מיס אלי
לשים קץ למאבק. אולם להפתעת הכל, מפסידה מיס אלי
במישפט.

ביוהנסבורג ומתמסרת למאבק
נגד חוקי האפלייה הגזעית, תוך
שהיא זונחת את הטיפול במיש־פחתה.
בעלה, שהוא רוכל־ירקות
ומספק בקושי את צורכי מיש־פחתו,
אינו מזדהה עם הרעיונות
שבהם דוגלת אשתו, והוא מתנגד
לפעילותה הציבורית הפוגעת
קשה בבני־ מישפחתה.

יום ראשון

הגמן: דאלאס

• סידרה מדעית: גופו
של עניין 9.30 מדבר
אנגלית) .בפרק הרביעי
בסידרה, קוצר נשימה מאבד
המגיש, יונתן מילר, את הכרתו,
כדי להראות לצופים כיצד
הבנתנו את תהליך הנשימה
מהווה במידה רבה בסיס
לדיאגנוזה המודרנית. הפרק
כולל ביקור בהרי האנדים
הגבוהים ושיחזור של כור היתוך
בגבעות דרום־אנגליה.

• סידרה: עיר ושמה
אליס 10.20 מדבר
הפרק השישי
אנגלית).
והאחרון בסידרה מספר על
משבר חולף ביחסים בין ג׳ו וג׳ין.
ג׳ין מוכיחה את יכולתה להסתגל
לתנאי החיים בעיירת מגוריו של
ג׳ו באוסטרליה. נואל מגיע
מלונדון לאוסטרליה, ומגלה
שג׳ו וג׳ין החליטו להתחתן,
למרות כוונותיו של נואל.

• סידרה קומית: שלושה
בדירה אחת (11.10
— מדבר אנגלית) הלן
מחליטה לצאת לעבודה, כאשר
מתברר לה שבעלה מסרב להגדיל
את קיצבתה.

• בידור: עד. סוס (8.03

יום ראשון, שעה 9.30
לשמור על כבודה המחולל.
מהרגע שבו היא יולדת את בתה,
היא אינה רואה נחת מבעלה,
שיודע כי הבת אינה בתו, והוא
מתאכזר אליה ומוכרה לבסוף
לרופא הכפר.

• סרט קולנוע: מקום
תחת השמש (— 9.15
מדבר אנגלית) .מלודראמה

אמריקאית מפורסמת, המבוססת
על הרומן טרגדיה אמריקאית
מאת המחבר תיאודור דרייזר.
סיפורו של צעיר חסר כל פרוטה,
המקבל עבודה במיפעל של רודו
התעשיין. במהלך עבודתו הוא
יוצר קשר עם אחת הפועלות,
ובין השניים מתפתחים יחסים
אינטימיים. מישפחתו של הצעיר
מקדמת אותו במעמד בעבודה
ומכניסה אותו לחברה הגבוהה,
שם הוא מכיר צעירה אחרת,
יפהפיה, והם מתאהבים, אך תוכניתו
לשאת אותה לאשה נתקלת
במיכשול כאשר ידידתו מבית־החרושת
מבשרת לו שהרתה לו.
את התפקיד הראשי מגלם
השחקן מונטגומרי קליפט,
כאשר לצידו אליזבת טיילור
בתפקיד הצעירה העשירה. את
תפקיד הפועלת משחקת שלי

להתאושש מהיעלמות אביו,
ולבצר את מעמדו.

• תיעוד: דמותם לנגד
עיני 10.30 מדבר
עברית) .סרט־שואה בהפקת

המכון למחקר יהדות מיזרח־אירופה.

שני

• בידור: תהילה (8.03
— מדבר ומזמר אנגלית).
תחת הכותרת כוכב נוצץ מובא
עוד אחד מפירקי הסידרה המתארת
את הווי החיים המיוחד של
בית־ספר לאמנויות בניו־ יורק.

• מישדר מיוחד: שנה
למילחמת הלבנון (9.30
— מדבר עברית) .מישדר

שיכלול כתבות, סיכומים ודיר
נים על מלאת שנה למילחמת
הלבנון. את המישדר הפיק יאיר
אלוני, שגם ינחה אותו.

מנור: עד פוס
יום ראשון, שעה 8.03

• מותחן: הוואי 5-0
( — 11.00 מדבר אנגלית)
.ושוב חוזר באורח חד-

שבת

פעמי למסך סטיב מק־גארט,
מפקד היחידה המישטרתית המיוחדת
של הוואי, בפרק שכותרתו
מוות במישפחה.

• סידרה קומית: ימים
מאושרים 8.30 מדבר
אנגלית) .הפרק פונזי השוטר
ממשיך ומספר על הווי בני־הנוער
בארצות־הברית בשנות החמישים.
פונזי לובש מדי שוטר
כדי למנוע פגיעות במילחמת
חבורות המתוכננת בדרייב־אין.

• דראמה: חתיכת זכוכית
אדומה (— 10.30
מדבר אנגלית) .דראמה המ
בוססת
על סיפור של הסופרת
הדרום־אפריקאית המעולה נא־דין
גורדימר, שסיפרה אורח
כבוד ראה אור השנה בתרגום
לעברית. זהו סיפורה של אם
למישפחה הודית, המתגוררת

יום שליש•
אלוני: שנה למילחמת־לבנון
יום שני, שעה 9.30
— מזמר אנגלית) .תוכנית לפופ בחלקה המוקדשת מתקדם.

• סידרה: דאלאס (9.30
— מדבר אנגלית) .תחת

הכותרת אב ובנו ממשיכים
להציג את מעללי מישפחת
יואינג, כאשר ג׳יי־אר ממשיך

• בידור: רודה (— 8.03
מדבר אנגלית) .פרק נוסף
בחייה של גרושה ניו־יורקית.

• פולקלור: מישל עזרא
ספרא ובניו (— 9.30
מדבר עברית) .הפקת יוקרה
של מישרד־החינור־והתרבות, מדור
מורשת ישראל והטלוויזיה
הישראלית, לפי סיפרו הפולק־לוריסטי
של אמנון שמוש.

סוד״ .אבקת כביסה קלה עם כושר-ניקוי ״כבד״.
אבקה צחה וריחנית. מתאימה לכל סוגי האריגים
ושומרת על מכ ת ת הכביסה.

חיה בתם?

גם זה ...וגם זה...וגם ז ה...וגם זה...וג 0זה...וגם זה 1...נםזה...וגם ז ה ...ע זה 1...נ ם זה...

777/7177

כשת פרסית

סל ט
זבנג זגסז־גז
זבנג וגמרנו היא שיטת הבישול הפרטית שלי. כשאורחים
בלתי־קרואים דופקים בדלת זה הזבנג, לוקח שתיים־שלוש שניות
להתאושש מהעניין ואז נכנסים למיטבח, רואים מה נשאר במקרר, עושים
איזה עירבוב של מה שיש ומגישים אותו בכלים יפים. זה הגמר5ו.
החומרים הדרושים: כוסות יין יפות וגדולות (חובה) ,כמה עלי חסה
(חובה) .קופסת אספרגוס, עגבניה, מלפפון, בצל, פלפל, זיתים, פילחי תפוז,
חתיכות גבינה, חתיכות נקניק. כל האמור פה ניתן להחלפה בדברים שיש
לכם בבית.
מרפדים את כוס היין בשני עלי חסה ועל החסה מסדרים בצורה יפה את
כל הירקות. על הכל שופכים רוטב המורכב למשל, משמן, לימון ושום, או
כל הרכב אחר העולה על רעתכם.
אם מגישים ליד הפצצה הזאת כמה פרוסות לחם שחור ובקבוק יין —
אין מי שישווה לכם באגן הים־התיכון.

לגש 1ם
קצר!

חר׳ל
הרבה פעמים כשאני רוצה לכתוב על משהו
באהדה גדולה, אני חושבת לעצמי. :בטח יגידו
שאני עושה פירסומת.״ בעצם למה לא? למה לא
לעשות פירסומת למשהו שאני כבר יודעת עליו
והאחרים עוד לא? כמובן, אם המשהו הזה באמת
טוב.
לפני שאני כותבת שהסופר־פארם זה
שיגעון אמיתי, תדעו לכם שאין לי בהנהלה לא
אח ולא חבר ולא קיבלתי מהם שום מתנה. סתם
הזמינו אותי לפתיחה החגיגית של החנות וכמו
שאמר מישהו: באתי, ראיתי, התאהבתי!
למי שהיה כבר בחו״ל (אני מכירה איש אחר
ממושב בנגב׳,שלא היה) אפשר פשוט להגיד שזה
כמו הדראגסטור הכי יפה שיש בחו׳׳ל. קודם כל,
מיגרש־חנייה ענק צמוד למקום, שזו כבר חוויה
בלתי־רגילה לישראלי הקונה וסוחב סלים עד
למכונית החונה ושם מגלה שיש לו רפורט. חנות
ענקית, אלפי מוצרים מכל סוג ומין 80 .סוגי
שמפו 70 ,סוגי סבון 60 ,סוגי מישחות־שיניים 80 ,
סוגי שפתונים וצבעי מילחמה לפנים, כל כלי
הניקוי האפשריים, אוכל לתינוקות ובכלל — מה
לא? בסוף החנות ממוקם בית המירקחת, ממש
כמו באמריקה. הכל נקי ומבריק ומצוחצח. האם
רק נדמה לי שהזבניות ניראו אינטליגנטיות
ואדיבות באיזה 30 דרגות יותר מהזבניות
המצויות? נחכה ונראה.
אני בטוחה שכל אחד ימצא שם כמה דברים
שאותם עוד לא ראה בחנויות האחרות, מבלי
לדבר על מיזוג־האוויר שיתן לנו מחסה

מהחמסינים המתקרבים. כמו שאמרתי קודם, איש
מבני־מישפחתי אינו מחזיק במניות של המקום
ובכל זאת אני ממליצה ללכת לסופר־פארם

ההודית המ7ן 1מטת
מכירים את החצאיות ההודיות מהבד הדק
שניראה כאילו הוא מקומט כל הזמן? חצאית
כזאת אפשר לקנות בארץ ואפשר לקנות גם
בלונדון. אבל יש הבדל גדול מאוד איפה אתה
הודעה חעוובה
השורות האלה הן במיוחד בשביל,
מטומטמים כמוני, המחזילוים בביתי
פינקס־חבר של ׳קופת־חולים מכבי •
ובטוחים שהוא לא שווה אגורה שחוקה! ,
בימים טרופים אלה של שביתת הרו־ ,
פאים. עברתי ליד מרכז קופת־חוליסי
מכבי ובא לי קצת להתקוטט. אז נכנסתי>
לשאול במודיעין מה אני עושה אם צריך |
רופא ואם הם יחזירו לי כסף של רופא ,
פרטי.
הגברת מהמודיעין אמרה לי בחיון>
שרופאי קופת־חולים מכבי אינם שוב־ |
תים ואני יכולה ללכת לרופא הרגיל של ;
המישפחה. טילפנתי אחרי״הצהריים •
לרופא הרגיל ושאלתי אם אפשר לבוא,
הוא אמר ״בבקשה׳.
אני לא יודעת מדוע אף פעם לא
מספרים לי דברים כאלה ואני צריכה
לגלות אותם במיקרה. אגב, העובדות
נכונות ליום 22.5.83 ואין לי אחריות על
התפתחויות דרמאתיות שיחולו.

ברחוב איינשטיין ברמת־אביב ולנשום קצת חדל.
קחו איתכם פינקס־צ׳קים — גם אני לא
התכוונתי לקנות כלום וזה לא עזר לי.

קונה אותה. בישראל היא עולה כ־סססז שקל
ובלונדון כ־ 200 שקל.
אלא שזה לא ההבדל היחידי ולא על פער
המחירים אני רוצה לספר הפעם. כשקונים חצאית
כזאת בארץ, המוכרת דוחפת אותה לתוך שקית
פלסטיק, אומרת לך שלום וכל טוב. כשקונים
בלונדון, מצורפת לחצאית פיתקה אשר עליה
כתוב בדיוק איך מכבסים אותה מבלי לקלקל את
המראה המקומט, והמוכרת גם אומרת לך
באדיבות ״תעשי מה שכתוב בפתק והחצאית
תיראה מקומטת לנצח״ .לולא קילקלתי כבר
חצאית כזאת בעבר לא הייתי יודעת כמה הפתק
הזה חשוב.
אז הנה תרגום חופשי של ההוראות, בשביל
המיסכנים שקונים בגדים בארץ: השרי את
החצאית במים פושרים עם פתיתי סבון. שטפי
היטב בהרבה מים. לא לסחוט, אלא פשוט לכווץ
את החצאית בעזרת שתי הידיים עד שהיא תיראה
כמו צינור. עכשיו דוחפים אותה לאט לאט לתוך
גרב ניילון ותולים לייבוש. בגלל הכיווץ, הייבוש
יקח כמעט יומיים. אבל מה הם יומיים לעומת
הקימוט ההדור?
ניסיתי את זה. החלק של דחיפת החצאית
לתוך הגרב הוא חלק לא פשוט. בהתחלה זה לא
מצליח ואומרים הרבה מילים גסות לגרב. אחר־כך
נזכרים שעם ישראל זה עם עם תושיה נדירה, אז

לפני ימים אחדים קראתי באחד מעיתוני
הערב ביקורת על ספר־ילדים מסויים. הביקורת
היתה פסקנית מאור, החלטית מאוד, עם המון
מישפטים כמו ״ילדים לא יבינו״ או ״ילדים לא
אוהבים את זה ״.חשבתי לעצמי איך מישהו יכול
לקחת על עצמו אחריות כזאת. מייד רצתי לחפש
במדור שלי אם גם אני כותבת בפסקנות כזאת,
מתוך מגמה להפליק לעצמי שתי סטירות
הגונות.
קראתי את כל הקטעים שכתבתי בענייני
ספרים. ניסיתי — ואני מקווה בכל ליבי שאתם
הבנתם את זה ככה — להדגיש איך הספר מצא חן
בעיניי או בעיני הילדים שלי, מנקודת ראות
מאוד מאוד אישית. אני רוצה שיהיה ברור, בעיקר
לגבי סיפרי״הילדים שאזכיר בעתיד, שאין לי
מושג מה ילדים אוהבים או מה ילדים מבינים. אני
יודעת רק מה הילדים שלי מבינים ומה הילדינ
שלי אוהבים, ועל זה אני מספרת לכם.
העניין הוא שילדים בעיניי זה לא גוף אחיו׳
ומגובש. ילדים בשבילי זה אסף ואורי ונימרוד
ואלונה ונעמי ורינה ושאול ויהונתן ונועה ורחל
ומיכל. את חלקם הגדול אני לא מכירה בכלל
תודה לאל, אז איך אפשר לדעת מה הם אוהבים?
זה אולי המקום לענות על שאלה ששאלו
אותי כבר הרבה פעמים, מדוע אני לא כותבת גם
על דברים שלא מצאו חן בעיני. ובכן, קודם כל זה
לא בדיוק נכון. פה ושם כבר הזכרתי דברים לא
מוצלחים, לפי דעתי. אבל הסיבה העיקרית היא
שלדעתי המדור הזה צריך לשלוף מהחיים בכל
שבוע כמה דברים נחמדים, כמה דברים מועילים
וכמה דברים מצחיקים. אין לי ספק שכל אחד
מכם אין לו בעיה למצוא גועל נפשים אחדים
בכמה וכמה מתחומי חיינו. בשביל זה אתם לא
צריכים אותי.
הפתעה במס־הכנסה
חברה שלי קיבלה הזמנה לבוא למישרדי
מס־ההכנסה לבירור. אין לי מספיק השכלה׳
רפואית כדי לתאר את מיני המיחושים והמחלות
שהיא קיבלה בין תאריך קבלת ההזמנה ובין
תאריך הפגישה. זה המקום לציין שהחברה הנ״ל1
בחיים לא רימתה אפילו את בעלה, אז בטח שאין | לוקחים מיספריים, גוזרים את החלק התחתון של
לה מה לרמות את מס־ההכנסה. אבל היסטריה היא, הגרב, כך שהגרב יהיה פגנוח משני הצדדים,
מכניסים את החצאית מלמעלה ומושכים מלמטה.
היסטריה ואין מה לעשות.
כשאמרתי לה בפעם העשירית ״מה את עושה מי אמר שאנחנו לא עם סגולה?
עניין מכלום?״ היא אמרה שאם אני כל־כך גיבורה
אז שאבוא איתה. אז הלכתי איתה. במס־ההכנסה
עשינו את עצמנו כאילו שכחנו לגמרי שבאנו
אני מרגישה כמו בעל־בית כי לפי דעתי אני
בענייני סנדביצ׳ים והזמנו מרק סלרי סמיך וטעים
בכלל מחזיקה אותם. כל מה שאני מרוויחה הם
להפליא. אחריו הגיעו בכבוד גדול סופלה תרד,
לוקחים. טוב, לא מעניין אתכם מה עשינו
סופלה ירקות, סלט מעורב(מכל הירקות שאפשר
במישרד. מעניין אתכם מה עשינו אחר־כך, נכון?
למצוא בשוק ועוד קצת) .מנה אחרונה הזמנו
אז תיכף אחרי הבירוריחמישרדי חיפשנו מקום
עוגה דרום־אמריקאית שקוראים לה ״אשליה״
לאכול. לא תלינו בזה תיקוות מרובות כי מצאנו
ופעמיים קפה. אוכל טעים מאוד ומוגש יפה
את עצמנו ברחוב לינקולן בתל־אביב, שממבט
מאוד. הכל ביחד 430 שקל.
ראשון לא ניראה רחוב טוב שאפשר לאכול משהו
גם אם עוד לא קראו לכם עדיין למס־ההכנסה
טוב. ראינו כל מיני חנויות לחלקי חילוף ושמה
ואתם סתם הולכים לשם כדי לקחת טפסים, למה
לא היה אוכל. בסוף ראינו מיסעדה עם סנדוויצ׳ים
שלא תעצרו ברח׳ לינקולן 9בסניור סנדביץ*
ובצר לנו נכנסו פנימה לחטוף משהו. שאלנו איזה
ותאכלו איזה סופלה טעים. פתוח מ־ 8בכוקר וער
סנדביצ׳ים יש להם ובעלת־הבית התחילה לספר 6בערב.
לנו על המרקים ועל הסופליים ועל הסלטים ועל
אגב, כהרגלי המגונה, מצאתי סיבה והלכתי
הגלידה ועל העוגות.
לראות איך המטבח. נקי, נקי, נקי.

דני אלה שמי

ב מדינ ה פשעים סימני מ צי צ ה
האם אגס הצעיר את
הקטינה, או שמא
המציאה את הסיפור
כדי להסביר את אובדן
בתוליה?
התעודה הרפואית אומרת כי על
צווארה של הקטינה נמצא סימן מציצה,
ושן אחת שלה היתה סדוקה. על סמר

הריקה במקום ללכת לבית־הספר.,וכך
עשו.
הזוג הצעיר כילה בדירה במשך
שמונה שעות תמימות, שחלק מהן
הוקדש גם למריבה. הקטינה ביקשה
מבן־דויד שיזהר בעת קיום היחסים
ביניהם, והוא סירב ,״כי בדרכו
הנאיווית חשב, שאם יכניס אותה
להריון, יהיה בטוח כי השיג אותה״,
הסביר הסניגור.
השניים התפייסו אחרי המריבה
והתעלסו. אחר־כך בערך בשעה ,4עזבו
את הדירה כדי שלא ייפגשו את
האחות, הנוהגת לחזור הביתה בשעה זו.
סימני מציצה לו ולה. באותו
הערב, כאשר הקטינה שימשה

סניגור רובינשטיין
הנאה הדדית, לא אונס
זה נשלחה הנערה לבדיקה גם אצל
גינקולוג. היא אומנם טענה כי לא באה
מעולם במגע מיני עם גבר, אך בבדיקה
התברר כי היא אינה בתולה. אז מסרה
עדות נוספת במישטרה והאשימה את
אברהם בן־דויד באינוס.
התובעת דורית שפירא גוללה לפני
השופט אורי שטרוזמן סיפור משכנע
מאוד: היא סיפרה כי בן־דויד והקטינה
היו חברים במשך כארבעה חודשים.
שניהם תושבי יבנה, שכנים ומכרים
ותיקים. בן־דויד סיים זה עתה את
שירותו הצבאי ורצה להתחתן עימה.
היא, תלמידת תיכון עדיין, החליטה
לפני זמן קצר להיפרד ממנו. היא
ביקשה שלא יבוא אליה עוד ושלא
יטריד אותה. אבל הוא המשיך לבוא,
וגם אמר לה כי יכניס אותה להריון כדי
להכריח אותה להינשא לו.
נאהבים מזה זמן רב. ביום
שאחרי יום־העצמאות הזמין בן־דויד
את הנערה לדירת אחותו הבוגרת,
שהיתה ריקה מאדם. הוא משך אותה
לשם בתואנות״שווא ובפיתויים. לדברי
כתב־האישום התנגדה הצעירה, אבל
בן־דויד היכה אותה וגרם לה חבלות,
ואחר־כך אנס אותה. אחותו של
בן־דויד, שראתה את הנערה אחרי
המיקרה אמרה כי היא נראתה נורא
ושפניה היו נפוחים.
התובעת ציינה שבנסיבות של מקום
קטן כיבנה, יש חשיבות רבה למעצר
של נאשם כזה עד תום ההליכים. הקהל
באולם, שלא הכיר את הצדדים, היה
משוכנע בצידקת התביעה• .
אז קם על רגליו הסניגור, מנחם
רובינשטיין, והביא את גירסת שולחו.
הוא סיפר כי בעצם היו השניים חברים
ונאהבים זה זמן מה. אולם אמה של
הקטינה התנגדה לשידוך. היא רצתה
כי הבת תתחתן עם בך־דודה ולא עם
בך דויד. לשם כך ניסתה להפריד בין
השניים. אך השניים המשיכו להיפגש
בסתר. את היום שאחרי יום־העצמאות
החליטו לבלות יחדיו בנעימים ברירה

כבייבי־סיטר לילדי אחותה הבכירה,
גילו בני־המישפחה סימני מציצה
כחולים על צווארה. כאשר נשאלה
לפישרם החלה בוכה, ואמרה כי הנאשם
היכה אותה. כך התגלגלה השיחה
ובני״המישפחה דחפו את הצעירה
להתלונן במישטרה.
בתלונתה הראשונה סיפרה רק על
תקיפה, מכות ואיום ברצח. היא לא
אמרה מילה בעניין האונס. הרופא
המישטרתי שבדק אותה וראה את
סימני המציצה בצווארה, החליט כי
לפרשה יש רקע מעי, ושלח אותה
לבדיקה גינקולוגית. רק אחרי
שהבדיקה גילתה כי הקטינה אינה
בתולה, סיפרה על מסכת־יחסיה עם
בן־דויד והאשימה אותו באונס.
הסניגור הגיש לשופט צילומים בהם
נראית הצעירה מחובקת עם בן־דויד
ומחייכת באושר .״ארבעה חודשים הם
היו חברים. היא הצטלמה איתו ויצאה
איתו ומעולם לא התלוננה במישטרה״,
הסביר הסניגור. הוא הוסיף כי אחרי
שעצרו את הנאשם, נלקח גם הוא
לבדיקה אצל רופא מישטרתי, אך לא
נמצא אצלו מאומה, מלבד סימני
מציצה כחולים על צווארו. .הם קיימו
יחסים והשאירו האחד לשני סימני
מציצה. לא היה כל שימוש בכוח
ביניהם,״ אמר הסניגור.
הקהל באולם, ששמע את גירסת
ההגנה, היה משוכנע כעת כי הסניגור
צודק. אבל השופט למוד־הנסיון, שאל
את הסניגור לפשר השן הסדוקה בפיה
של הנערה. גם על כך היתה לסניגור
תשובה: הסדק בשן הוא דבר ישן,
והנאשם כבר לקח את הנערה בעבר
לרופא־שיניים כדי לטפל בשן זו.
בשלב זה עדיין לא נשמעו הראיות
בתיק, והשופט התבקש רק להחליט
אם לעצור את בן־דויד עד תום
ההליכים או לשחרר אותו. כדי שיחזור
לעבודתו כאינסטלטור. מכיוון ששני
הצדדים היו כל־כך משכנעים, הודיע
השופט שיתן את החלטתו בעוד
חמישה ימים.

השופטים חסינים מט יריקות בבניהם -
או הם מושבעים ממה שנתוב בעיתוו. נ ו מסתבן־
מתנועת בית־המישבס העריוו נגד עיתונאית

^ נאשם הכבול ברגליו באזיקים
1 1קפץ לפתע ממקומו. הוא תפס
מצית שהיה מונח על דוכן־הנאשמים
וזרק אותו בתנועה מהירה לעבר
השופטים. בטרם הספיקו השוטרים
לעצור בעדו, ירק הנאשם מלוא פיו
לעבר השופטים, שאחד מהם היה קרוב
אליו מרחק־יריקה. השוטרים התגברו
על הנאשם והורידו אותו למרתף־
המעצרים. כשהוא מקלל בקול רם את
השופטים, את הוריהם ואת צאצאיהם.
זה קרה לפני שבועיים בבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב. ובכל זאת
השופטים אליהו וינוגרד, אברהם מישר
ועדנה שצקי ממשיכים לשבת בדינו
של שמעיה אנג׳ל, הנאשם ברצח.
שופטים מיקצועיים אמורים לעמוד
מעל לרחשי לב־אנוש, הם אמורים
למחות את הרוק מעל פניהם, לאטום
את אוזניהם לקללות ולנאצות שמילאו
את חלל האולם, ולעשות דין־צדק,
ואיש אינו מפקפק בכושרם לעשות
זאת.
אבל אותם שופטים עצמם, כאשר
הם מגיעים לקריאת עיתון או שבועון
או לצפייה בטלוויזיה, הופכים
ליצורי־אנוש, בשר־ודם, הניתנים
להשפעה על־ידי האות הכתובה או
המילה המשודרת כמו כל אחד מהמון
העם. כך קובע החוק במדינת־ישראל.
פסק־דינו של בית־המישפט העליון
מפיו של השופט אהרון ברק וחבריו,
השופטים רב לוין ואליעזר גולדנברג,
קבע כי העיתונאית אורלי אזולאי
עברה עבירה של פרסום, העלול
להשפיע על מהלך המישפט או על
תוצאותיו, כמפורט בחוק בתי־המישפט
תשי״ז־ז.195
הפרקליטות אינה אוהבת להגיש
תביעות נגד עיתונאים, ושופטים אינם
אוהבים לדון בהן. זה ידוע. גם
עורכי־הדין וגם השופטים אינם ששים
לריב עם אמצעי־התיקשורת. תביעות
פליליות נגד עיתונאים, הנוגעות
לתפקידם, הן ספורות ויוצאות־דופן.
ובכל זאת, מסיבה בלתי ברורה,
הועמדה כתבת הצהרון ידיעות־אחרונות
לדין בגין כתבה על האסיר
שלמה ניר, שגולל בה את פרשת חייו
ונסיונות שיקומו.
צחוק הגורל הוא כי דווקא כתבה זו
היתה יזומה על־ידי נציב שירות
בתי־הסוהר, שהפנה את הכתבת אל
שלמה ניר. הכתבת ריאייגה את האסיר
בבית־הכלא ורשמה מפיו את סיפורו.
אחרי שבועיים הגישה את הכתבה
לעורך, שפירסמה בעתון אחרי שבוע
נוסף, ב־ 10 במרס . 1978

** 2222
מהדוצוז

תברר למי שהתברר, שיומיים
( 1אחרי פירסום הכתבה נגזר דינו של
ניר על־ידי בית־המישפט, ויתכן כי
השופטים הספיקו לקרוא את הכתבה
ולהתרשם ממנה. בכך עלולה היתה

ן העיתונאית אורלי אזולאי ב תנ ה על אסיר ועל
__ בעיות שיקומו לפי הפניית שירות בתי״הסוהר.
הכתבה התפרסמה יומיים לפני גזר־הדין, והיא הורשעה ב״סוב יודיצה׳.
הכתבת להשפיע על תוצאות המישפט.
הוגש כתב־אישום על סעיף 41 לחוק
בתי־המישפט, ואורלי אזולאי הובאה
לדין.
הסניגור, עורך־הדין מיבי מוזר,
העלה טענות מישפטיות ועובדתיות
כדי לשכנע את השופט דויד בר־אופיר
שאורלי אזולאי לא עברה את העבירה.
אולם השופט קבע שגם הכתבת
אחראית לפירסום הכתבה, שיש בכתבה
זו כדי להשפיע על מהלך המישפט או
על תוצאותיו, ושהנאשמת עברה את
העבירה המיוחסת לה, כי אם עשתה
זאת בלי משים ובתום־לב.
פסק־הדין הדליק נורה אדומה
במוחו של הסניגור. המסקנה, כי
עיתונאי אשם בעבירה של ״סוביודיצה״
גסיכאשר הוא פועל בתום־לב,

ללא כוונה או רשלנות, הכעיסה אותו.
הוא מיהר לערער. בשאלת פסק־הדין העקרוני
״סוב־יודיצה״ במדינת־ישראל, ניתן
בעניינו של עיתונאי בסוף שנות
החמישים. עיתונאי זה סיקר את
מישפטו של טומי בליץ, אדם שנאשם
ברצח המהנדס פיאטלי ליד קולנוע
בתל־אביב. במישפטו כפר בליץ
באשמה. אך בהפסקה, כאשר דיבר
בחופשיות עם העיתונאי, הודה לפניו
שאמנם רצח את המהנדס. קשה היה
לדרוש מהעיתונאי להתאפק ולא
לפרסם סקופ כזה, ששמע במו אוזניו
מהרוצח. הוא אכן עשה זאת. נגד שהוגש
בכתב־האישום
העיתונאי הוא הואשם בעבירה של
״סוב־יודיצה״ .הוא הורשע בדין,

השופטים אברהם מישר, אליהו וינוגרד ועדנה שצקי
ך{ 1ך 1ה ך 71
( 11 #1 11111 1 1| / 1 1 1בתמונה למעלה) המשיכו במישפטירצח שבו נאשם שמעיה
אנג ל(תמונה משמאל) מייד אחרי שהשתולל באולם, זרק עליהם מצית וירק בפניהם. הוא
ומישפט זה הפך תקדים בישראל, וקבע
את יסודות העבירה.
בעירעור על הרשעתה של אורלי
אזולאי ציטטו שופטי בית־המישפט
המחוזי את התקדים המפורסם. הם ראו
אותה אחראית לפירסום הכתבה מתוקף
ריני־השותפות, ומצאו כי פעלה שלא
בתום־לב בפירסום הכתבה. מכיוון
לא ידעה
שלא האמינו לה כי
שנזר־הדין טרם ניתן הגיחו כי היתה
כוללת את פסק־הדין בכתבתה, אילו
נגזר.
הניחה שפסק־הדין כבר
בית״המישפט המחוזי דחה את
העירעור והרשיע גם הוא את הכתבת.

4זיו *יו

אינטרסים

^ חרי נטילת הרשות, עירער
\ 1הסניגור לבית־המישפט העליון,
כדי לנסות ולשנות את התקדים שקבע

עוד המשיך לצעוק ולקלל בחדר־המעצר ודברי הנאצה נשמעו היטב על״ידי השופטים. היה
ברור לכל כי כשופטים מיקצועיים הם יבולים להתעלם מכל העלבונות והיריקות ולעשות
דין־צדק .״למילה הכתובה השפעה על השופטים,״ אמר השופט שחפץ בעילום שמו.
השפעות והפרעות שאין אפשרות
למנוע אותן, אבל אין זה אומר כי צריך
להוסיף עליהן״ ,אמר שופט אחר.

׳שופט״השלום, וקבע כי יש צורך
לפחות בהתייחסות נפשית של
רשלנות, כדי לגרום לעבירה של
״סוב־יודיצה,״ וכי אין זו עבירה
מוחלטת.
השופט ברק בירר את מטרתו של
המחוקק בעת שהכניס את הסעיף הזה
לספר־החוקים שלנו. הוא קבע בי
בסעיף זה רצה המחוקק הישראלי
לקבוע איזון בין שני האינטרסים
החשובים של חופש־הדיבור וטוהר־המישפט.
בכל מדינה דמוקרטית,
חופש הדיבור הוא מיסודות המישטר.
גם במדינת־ישראל הוא ״זכות יסוד
שאינה כתובה על ספר״ וכדי לממש
אותה מותר לעיתונאי למסור מידע גם
על הנעשה בהליכים התלויים ועומדים
בבתי־המישפט. התנאי של פומביות
הדיון לא היה מתממש בלי אפשרות זו
של פירסום בעיתונות.
לעומת זאת, קובע השופט, חשוב
לא פחות האינטרס של טוהר ההליך

שופטים חייבים לעמוד לפעמים
בעלבונות מצד הנאשמים, קרוביהם, או
עדיהם. בישובים קטנים בהם יש רק
שופט אחד, מכיר השופט היטב את כל
העבריינים, וכאשר מובא לפניו חשוד
הוא יודע אמנם את עבירותיו הקודמות
ואת התמחותו הפלילית, אבל דבר זה
אינו פוסל אותו מלדון בעניין. עד כאן
עדיין ניתן לשופט הקרדיט כי יוכל
לפצל את אישיותו, ובגלל מקצועו
והתמחותו כשופט יידע להפריד בין
הראיות לצורך המישפט המסויים, לבין
הידיעה האישית שיש לו ממישפטים
קודמים. ההנחה היא כי הוא יידע
להימנע מלהיות מושפע על־ידי עברו
של החשוד שנידון על ידו למאסר על
פריצות, ויתן לו ליהנות מהספק
במשפט הנוכחי. אבל, אם אותו שופט
עצמו יקרא בעיתון כתבה המספרת על
קשיי־השיקום של אותו חשוד, על
אשתו החולה ועל ילדיו הסובלים(אם
לא הספיק הסניגור לספר לו על כל
אלה) הרי אז דווקא עלול השופט
להיות מושפע על־ידי הכתבה.

מישפט על־ידי
העיתונות

שופטים מיקטעיים

,:טוב יודיצה״ בישראל כי השופטים מסוגלים לנטרל השפעות זרות.

מסויימת של מימוש, הדרך היחידה היא
איזון וריסון של שניהם. סעיף 41 לחוק
בתי־המישפט, אוסר על פירסום העלול
להשפיע על הליך התלוי ועומד
בבית־המישפט, אלא אם היה זה פירסוט
של ידיעה בתום־לב, על דבר שנאמר
בישיבה פומבית של בית־המישפט. זו
הדרך שבה בחר המחוקק הישראלי
לפתור את הבעיה.
אולם מאחר שהמחוקק לא פירט מה
>\מת, אפשרות ההשפעה על
מידת ההשפעה הדרושה להפללה על קטנה מיקצועי
1 שופט
פי סעיף זה, הרי שבית־המישפט הוא
מאפשרות ההשפעה על שופט הדיוט,
הקובע אותה. בארצות־הברית, שבה
אך גם שופט מיקצועי אינו אלא
מדיניות הענישה על עבירת ״טוב יודיצה״ .בשלב עדין של גזר״הדין עדיין קיימת שיטת השופטים־
בשר־ודם״ ,קובע השופט העליון.
מושפע השופט מהמילים הכתובות והן עלולות להטות מישפט, קבע. המושבעים, שאינם אנשי־מיקצוע,
״ולטענת הסניגור כי שופט מיקצועי
הדרישה היא כי ״תהיה סכנה ברורה
אמור לדעת ליצור חיץ כזה אינו תמיד
המישפטי, שמשמעותו היא כי הדין ומיידית״ של השפעת הפירסום על
החמרה כה ־ רבה ׳ לעיתונאים. אבל
בלתי חדיר״.
ההליך המשפטי. בפחות מזה אין
יוכרע אר ורק בבית־המישפט, על יסוד
בימים אלה רחה בית־המישפט העליון
שופטים ששוחחו עם העולם־הזה
מסתפקים לשם האשמה ב״סוב־ראיות
חוקיות שהוגשו במהלכו, וללא
גם עירעור זה. השופט אהרון ברק,
בעילום־שם, הסכימו כולם עם השופט
יודיצה״ .אז מיבחן זה נדחה על״ידי
כל השפעה חיצונית.
בפסק־דין מנומק המצטט את כל
העליון .״לאות הכתובה יש השפעה
השופט ברק, למרות שבישראל
שני אינטרסים אלה מנוגדים מעצם
הפסיקה הישראלית בעניין וגם פסיקה
״לשעע״נערר ד; שופט:ם בט.מיקצגעגיס״גם.הסטזן״ ״ כמעט מגית״ ,אמר אחד מהם .״יש
* י.י ׳אאחיקאיתי ף את ס ק•יזיני י •מהנחס״ובע
של ״השפעה קרובה לוודאי״ שהוצע
לבית־המשפט, נדחה על־ידיו. השופט
ברק אימץ את המיבחן מרחיק־הלכת
של ״האפשרות הסבירה״ שתהיה
השפעה על הליכי המישפט.
השפעה מאגית

״השופטים מושפעים ו בדג

במדינת־ישראל
ף• שופטים
• 1חיים בתוך עמם. הם עוברים
ברחוב, נפגשים בימי השישי עם
ידידים, מקשיבים לרכילות חברתית
כמו כל אדם אחר, אבל לפי החוק הדבר
שיכול להפר את האיזון ולזהם את
אפיקי־הצדק הן המילים הכתובות .״אם
אעבור ברחוב ואשמע שמישהו רצח
ואחר־כך אצטרך לדון בזה, אדע מתודעתי הדבר את להפריד
המישפטית.״ אמר שופט נכבד .״אבל
אם זה היה כתוב בעיתון יש לזה
השפעה סמוייה ובלתי־מודעת״.
שופטים הביאו כדוגמה את מישפטו
של השר אהרון אבו־חצירא. לדבריהם,
במישפט זה נכתבו הרבה דברי פרשנות
בעניינים עדתיים וחברתיים שהיו
יכולים להשפיע על הליכי המישפט,
אולם מכיוון שכל המאמרים האלה היו
עקיפים ולא התייחסו ישירות למישפט
— לא הועמד איש לדין, .איננו רוצים
מישפט על־ידי העיתונות״ ,אמרו
השופטים, אבל לא יכלו להסביר מדוע
כוחה של העיתונות גדול מכוחה של
שיחת־רעים, היכרות מוקדמת עם
עברו הפלילי של נאשם, או החזרת
פסק־דין על־ידי בית־המישפט לעיר־עורים
לאותו שופט, כדי שידון בו
מחדש.
משום מה מתגבשת ההרגשה כי
שופטים הם בלתי־חדירים לכל דבר
חוץ מנמר־הנייר של כלי־התקשו^ת.
כאשר מדובר בעיתונות, שופטים הס

מה יגיד המנהלי
י אתם זוכרים את הסיפור על מנהל קול־ישראל
גירעון לב־ארי, שחברתו
נפרדה ממנו אחרי חמש שנים, כי גירעון סירב
להתחתן איתה. ובכן, כרמלה שהיתה בזמנו
מזכירה של העובדים הטכניים הפכה לכתבת
במחלקת־ההסברה, של קול־ישראל בתוכניות על
ארץ־ישראל.
אבל — אולי מה שלא עשה השכל יעשה
הרגש. לאחרונה אפשר לראות בשעות הבוקר
המוקדמות מכונית אחרת של עובד קול״ישראל,
העומדת מתחת לביתה של כרמלה בגבעתיים.

כרמלה מנשה

אני מוכן
ל ע שו ת
ב די סתדם

לעובד הזה מוכרח להיות אומץ, הוא מעז
להתעניין בחברתו של מנהל־התחנה.
חקירה קטנה שלי גילתה שזהו בהחלט אחד

גבי גזית
השדר

כרמלה מנשה
ה כ תב ת
ספרותית גדעון לב־ארי
ה בו ס

קלאסה
של שיזוף

בשקט יחסי ובצינעה השיא בי־ס השני השבוע
הפרופסור נן־עמי שרפשטיין, מרצה ללשון
לפילוסופיה של המיזרח באוניברסיטת תל־אביב
* את בתו דורית. החתונה נערכה בכית מישפחת
| שרפשטיין בג־מת־אביב.
החתן מוכר לא פחות מהפרופסור — זהו יואב \
)ברש המוציא לאור של הוצאת הספרים מסדה.
יואב היה נשוי לליאורה, אחותו של דן׳
1רביב מהטלוויזיה, ויש להם שני ילדים. הזוג
(התגרש, ומזה חמש שנים מתנהל רומן בין יואב |

חוף־הים באילת מלא בגופות של נשים
עירומות המשזפות את החזה. לפני שנים אפשר
!היה לפגוש נערות ונשים חשופות חזה ר ק
במועדון הים־התיכון באילת, או בחוף מרוחק.
לרוב היו אלה תיירות.

כזה עם אומץ. זהו גבי גזית, הכוכב החדש של
רשת ב׳ ,שראיון גדול איתו התפרסם לפני כמה
שבועות (העולם הזה .)2385
מה שמעניין הוא, שיש ימים שבהם חונה שם
גם מכוניתו של גירעון לב־ארי. אני מקווה שלא

תהיה התנגשות.
ודורית. באחד המשברים שחלו במהלך הרומן
הממושך, ברחה דורית לארצות־הברית, אבל
עכשיו הכל בסדר.
מי שמכיר את האישה־לשעבר ואת האשה
הנוכחית מוכן להישבע שיש דמיון רב בין
השתיים.
כיאה לבעל הוצאת־ספרים, הגיש החתן
לכלתו מתנת כלולות ספרותית מאוד: היא תנהל
את המחלקה לייצור של הוצאת מסדה.
תשדירי שרות
לבננות
״אתה רוצה לראות משהו יפה?״ שאל ישראלי
תושב אמסטרדאם את ידידי, שביקר בעיר
ההולנדית.
ידידי דווקא רצה. ועוד איך.
באמסטרדאם יש, כידוע, איזור שבו לא
מופיעות בחלונות־הראווה בובות־שעווה, אלא
צעירות חיות, המהוות גם את הסחורה. בין
חלונות־הראווה יש כל מיני מועדונים, המציעים
ללקוחות שעשועים משעשועים שונים.
המקומי לקח את ידידי לאחד הבארים האלה.
תמורת כמה ג׳ לדנים ניתן להם להיכנס.
בבאר היו כתריסר נשים צעירות מכל העולם,
שהוצגו לפי ארצות־מוצאן :״האיטלקיה״,
״האמריקאית״ וכו׳ .המארחות לא באו במגע עם
הלקוחות, אלא הציגו — תמורת תשלום —
הצגות שונות, שבהן נעשה שימוש בוויבראטורים
ובכלים דומים, וגם הבננות שימשו מטרות שלא
י הוזכרו עדיין בתשדירי־השרות בטלוויזיה
,הישראלית.
״איפה הישראלית?״ שאל המקומי, והשיבו לו
) שמייד תבוא.
ואכן, כעבור כמה דקות הופיעה ״הישראלית״
— וידידי חטף שוק קטן. זאת היתה אן
טייס כיום זהו מחזה שיגרתי. אך לפני שבועיים ראו
הנופשים שם שתי יפהפיות חצי־עירומות,
המוכרות היטב בארץ. היו אלה הדוגמניות

פינצ׳י מור ואילנה שושן.

פינציי מור
דייל ראשי

מזה כמה שבועות מתנהל רומן בין הפלייבוי
אורי ליברמן ובין מלכת־היופי לשעבר אילנה
שושן. כיאה לנער־שעשועים, אורי הוא גם טייס.
הוא שכר מטוס חד־מנועי, והזמין את פינצ׳י
היפהפיה יחד עם בעלה, עמי מור שהוא כלכל
באל־על — עובדה שתרמה לבטח לשיפור
השירות בזמן הטיסה. הארבעה נחתו באילת
והשתזפו בחצי־עירום במלון אבי ה סונ סטה
ובחוף של רפי נלסון.

״אני איש נאור ומתקדם, איש דיסקרטי. אני
יודע שיש אנשים יריבים, הרוצים להכפיש את
שמי.
״היא היתה מזכירתי עוד לפני שנבחרתי
לכנסת. כשנבחרתי, היא הפכה למזכירתי
האישית. היה לה רומן עם גבר נשוי, אב לילדים.
זאת הבנתי מדבריה. היתה אהבת־אמת. היא
בחורה שעברה את ה־ .30 היא כזאת בחורה רזה.
לא הבחנתי בכלום. יום אחר פנו אלי ממשפחתה
וספרו לי שהיא בהריון. הם שמחו, ביגלל גילה.
״עכשיו היא מגדלת את הילר. לי אין איתה
שום קשר, לא נפשי ולא גופני. מי שיפרסם את
הסיפור, אני אמכור את הבית שלי והמכונית
ואנהל מילחמה נגדו. אני אעשה בדיקת־דם
ואוכיח שאני לא האב של התינוק.
״מה זה? אנחנו חיים במאה ה־ ,20 וזכותה של
כל אישה לעשות מה שהיא רוצה!״

ח תונ ה
ר פו אי ת
אני מכירה עשרות אחיות שנישאו לרופאים.
בזה אין כל ייחוד. אך הסיפור הבא הוא מיוחד, כי
מדובר ברופא שהיה גם פצוע, וזכה בטיפולה
המסור של האחות, שהפכה להיות אשתו.
ביום החמישי בשבוע שעבר נערכה מסביב
לבריכת מלון רמת־ א ביב חתונתם של הרופא
ד״ר עידו כץ מבית החולים ״שיבא׳
בתל־השומר, שאיבד רגל במילחמת־הלבנון, ושל
האחות ציפורה אברהם, שהיא אחות בבית־החולים
בצריפין. עוד לפני הפציעה ניהלו השניים רומן.
אחרי הפציעה אושפז עירו בתל־השומר, במחלקה
שבה עבד לפני כן, וציפורה טיפלה בו שם.
חוץ משמחה הולצברג, שהסתובב עם
בקבוק ויסקי גדול והשקה את המוזמנים, היו שם
רופאים ואחיות מבית־החולים של עידו וכל
עובדי מכון אדלר, מקום עבודתה של אמו של
עידו, הפסיכולוגית מיקה כץ.
מי שהיתה חסרה לכולם היתה הסבתא של 1 עידו, אמה אוריאל, שלפני כמה חודשים עמדו
1להציג תערוכה מציוריה, אך יומיים לפני פתיחת
התערוכה היא לקתה בהתקף־לב ונפטרה. הסבתא
1אמה התפרסמה בזמנו כאהובתו של יוסף
טרומפלדור. הוא היה אמנם מאורס, אך
׳הסבתא סיפרה באחד מהראיונות שנתנה שהרומן
בינה ובין טרומפלדור היה בלי ה״גועל נפש.״

טוכמייאר.

׳יברים את אן? בוודאי שזוכרים. לפני 20
שנה היתה אן הדקיקה אחת הדמויות היותר
מפורסמות בבוהמה התל־אביבית. בימים הטובים
ההם, כאשר עוד פירסם העולם הרה
כתבות־עירום, הופיעה בעירום מלא בסידרה של
סאטירות מצולמות, שהיכו אז גלים. היא נישאה
לצייר ז׳אק קטמור, השתתפה עימו בכל מיני
נסיונות חברתיים באיזור דיזנגוף, שהיה להם
קשר עם סמים ותרבות חדשה, ולבסוף ירדו
להולנד.
האם היתה אן נבוכה כאשר ראתה בבאר את
ידידי הישראלי? לגמרי לא. היא שמחה לראותו,
שאלה מה קורה בבית, והיתה חופשית מאוד.
אז כל טוב.

אן טוכמייר
ייצוא ישראלי

מה הם עושים שם?
בתל־אביב יש בתים רבים הנלחמים על התואר

לדעתי 0עד היום 1שום0בית 1
״הבית היפה ביותר.״ 1

בעיר הזאת לא הצליח לרשת את התואר המגיע
בלי ספק לארבעת הבניינים הקרויים מגדלי דוד.
עובדה: שם מתגוררים רחל דיין׳
הקרדיאולוג המפורסם פרופ׳ הנרי נויפלד,
דירת פנטהאוז אחת שייכת לעורך־הדין רם
כספי. אבל דווח לי שדירת הפנטהאוז של
מלכה רוזנבלום עולה על כולן. לכל בניין יש
שוער, המקפיד לברור את באי הבניין.

ב חזר ה לאמא איתן גולדמן ( )25 בנו של היהלומן
יחזקאל גולדמן נמצא כיום בארצות־הברית,
ואילו גרושתו ודפיפיה אלינור מעוז (,)19
שממנה התגרש באוקטובר אחרי ארבעה חודשי
נישואים, נמצאת בארץ, אחרי שהסתובבה במשך
חודשים בעולם. את סיפורי הנישואין־פרידה־גירושין
שבהם היו מעורבים לא רק בני הזוג אלא
גם שתי האמהות ושני האבות כבר סיפרתי לכם
(הועלם הזה .)2347 ,2341 אחרי הגירושין
קיבלה אמא ברוריה דטוצי״) גולדמן את
בנה האהוב בחזרה — לא חשוב שהוא אינו נמצא
לידה, העיקר שהוא שוב שלה.

אהרון דוברת
מסביב לבריכה
לארבעת המיגדלים יש גם מיגרשי־טניס
וריכת־שחייה, השייכים רק לדיירי המיגדלים.
ביום השישי שעבר בשעה ,12.30 אפשר היה
לחזות בזוג שמשך תשומת־לב. הוא נמוך ומקריח
— מנכ״ל כלל אהרון דוברת. לצידו פסעה
אשה חטובת־גוף בבגד־ים לבן, שהציגה זוג
רגליים שאין מה להתבייש בו. האשה היתה גבוהה
בראש מבן זוגה. היא עורכת־הדין ועונה לשם

מירי.

אם כן, מסתבר שאהרון דוברת כבר שוב לא
כל־כך חוזר לירושלים לאשתו, כפי שסיפרתי,
לכם לפני כמה שבועות(העולם הזה .)2385 אך
מה שמעניין יותר הוא כיצד הצליחו דוברת
ובת־זוגו להיכנס לבריכה, המיועדת אך ורק
לדיירי הבניינים.

מייד אחרי הגירושין עוד המשיך איתן שבור־הלב
להתקשר במשך שעות לגרושתו. משפחתו
של החתן החרימה את נישואי הזוג בטענה שאין
זה שידוך ההולם את בגם. כשהתגרשו, הפתיעה
אלינור את הגולדמנים שלא ביקשה פרוטה עבור
הגט. היא פתחה סניף של כוכב־האופנה הבינלאומי
ולנטינו בכיכר המדינה, במיספרה של
הספר דייב. כשהוריה הגרושים, איש הביטוח
דני מעוז מיצה עומדים מאחוריה.
בליל־הסדר שנערך השנה בהילטון הכירה לה
אמה את סמואל קמל, המתגורר בז׳נבה ומנהל
בתי־חרושת בתורכיה. עכשיו יש לאם ולבת
משהו משותף: לניצה מעוז יש מזה עשר שנים
רומן בהפסקות עם ז׳ק תותח, שהוא מיליונר
תורכי. האם ובתה מתגוררות בפנטהאוז במלון
דניאל בהרצליה. אגב ניצה מחוברת משום־מה
למכשיר ״ביפר״ שאינו חדל לזמזם.

אלינור מעוז
ואלנטינו בארץ

אוהבת גם פלאפל
איני יודעת אלו מכובדים יבואו מהפיליפינים, אבל על כל פנים, החתונה מתוכננת להיערך
בנובמבר.
זוהי חתונתם של אריאל סלמה 29 ישראלי שלמד כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים
ונסע לעשות את המסטר שלו במינהל־עסקים וכלכלה בשווייץ. שם הוא הכיר את אנג׳י הירדס ( )2 7
שבאה לשווייץ מהפיליפינים. אביה של אנג׳י הוא אחד מעורכי־הדין המצליחים בארצו, ומשמש כיועצו
של הנשיא פרדיננד מרכוס. ההורים של הכלה עשו הכל כדי שהזוג יפרה אבל שום דבר לא עזר.
אנג׳י, הדוברת שבע שפות, הודיעה להם בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים שהיא אוהבת את אריאל,
אוהבת את הארץ ושמעתי שהיא אינה מפסיקה לזלול פלאפל.

בלי דבש

מתי כספי מבין במוסיקה. הוא בהחלט
מוסיקאי מעולה. אבל אני לא חותמת על זה
שהוא גם מבין גדול בהופעה__ .

לאה לופטין
לבלונדי*•

להקת חלב ודבש המקורית היתה מורכבת

מגלי עטרי, ראובן גבירץ, יהודה תמיר,
ושמואל בולי. אחרי האירוויזיון והצלחת
השיר הללויה הם התפרקו. לפני שנתיים הם
החליפו את הדיקורציה של שחור לבלונד, ולקחו
את הזמרת לאה לוסטין.

אנג׳י הירדם ואריאל סלמה
כן ב־ 7שפות

משחור

השבוע החליט מתי כספי לוותר על הצבע ועל
הנשים והלהקה תופיע רק עם שלושת הגברים.
אולי זה יעזור.

הם אומדים...מה הן אומרות...מה הם אומרים ...מה הן *ומרות...חה

אברהםבץ־ ע ח:

רבקה מי כ א לי:

״ תמידחציצה״ ל ״נר זמןשמוטי
שב ב בי ת ־ סו הו! ״ ירוץ נרוץ אחריו!״

מרדכי ! ירשנבסק :,

״שהדתיים לא יכתיבו

לאחד מעמיתיי במערכת היה נדמה, שמרדכי
וירשונסקי מתמודד על ראשות עיריית תל״אביב מאז
ומתמיד. הוא הסביר לי מה מקור הרושם הזה: הח״כ הנמרץ
של שינוי הודיע על כוונותיו הרציניות לפני זמן רב מאוד,
עוד לפני שעניין הבחירות הפך אקטואלי באמת.
וירשובסקי הוא כנראה רץ למרחקים ארוכים. הוא היה
ממקימי שינוי, שחיפשה גנראל ומצאה אותו בדמותו של
ייגאל ידין. אומרים שהיום מחפשת שינוי גנראל אחר -זה
מה שאומרים. שאלתי את וירשובסקי על הכנותיו לכיבוש
המיבצר בכיכר מלכי״ישראל:

60 חברים מקיבוץ נחל״עוז, חתמו לפני כמה שבועות על
עצומה לשיחרורו של חבר״המשק אייל אופיר
מבית״הסוהר. אייל אופיר נכלא על סירובו לשרת בלבנון,
והוא אינו הראשון מבני״המשק שנכלא על אותה
ה״עבירה״ .בימים אלה יושב בכלא חבר־משק נוסף. שאלתי
את ח״כ אברהם כץ־עוז, חבר נחל־עוז, אם הסירוב לשרת
בלבנון הפך לתופעה בקרב בני־המשקים.
איזה תופעה? בסך־הכל יש היום 51 סרבני־לבנון בכל הארץ.

• מה דעתך עליהם?

אני מכבד את ההכרעה האישית שלהם. אנשים שהגיעו
למסקנה, שבוודאי לא היה להם קל להגיע אליה. אלה אנשים
מצפוניים, לוחמים א״א. יש לי כבוד אליהם. אבל יחד עם זה, אני
מגנה את התופעה. כל עוד אנחנו במצב שהחלטות מתקבלות
על־ידי ממשלה שנבחרה על־ידי העם — אסור לנו לסכן את
הדמוקרטיה, מלבד אם החלטנו לעשות מהפיכה. ואני מאמין
שעדיין לא החלטנו. מחר או מחרתיים, כשירצו לגייס חיילים כדי
לפנות מתיישבים מהגדה, אחרים יסרבו. נגיע למצב שתמיד חצי
מצה״ל יישב בבית־הסוהר.

• איד אתה יכול להסכים עם האנשים הפרטיים
ולהתנגד לתופעה? הרי התופעה עשוייה מהרכה
אנשים פרטיים.
אני חושב שאפשר להפריד ושצריך להפריד. אגב, את הדברים
שאני אומר לך עכשיו אמרתי היום מעל בימת הכנסת, אחרי שח״ב
בני שליטא, שאני לא רוצה לתת לו תארים, אמר שסרבני־לבנון
הם בוגדים ואש״פיסטים ומה לא.

• שמעתי שאשתך חתמה על העצומה לשיחרורו
של אייל אופיר מכית־הסוהר. אתה לא חתמת. האם
זו תחילתו של פילוג נוסח כתנועה הקיכוצית?
מה, אשתי תתמה? לא ידעתי.

הנוהג, לפחות בארץ, הוא לרוץ עם הצגה 15־ 20 פעם,
במקומות קטנים, לשפשף ולשפץ אותה, ואז לערוך
הצגת״בכורה בפני קהל־עיתונאים, לקבל פירסום
בכלי״התיקשורת, וביקורות טובות אם אפשר, ואז ללכת
לקהל הרחב.
המשתתפים ב״יורדים על השבוע״ אינם מכבדים נוהגים,
ומרוב התלהבות הם רצים כבר 250 הצגות. רק עכשיו הם
החליטו לעשות הצגת״בכורה. שאלתי את רבק׳לה מיכאלי
מדוע 250 הצגות״הרצה.
למעשה אלה היו הצגות־הערצה. אנחנו כל הזמן מעריצים
האחד את השני. עכשיו הגענו לשיא כזה של הערצה, שמוכרחים
לשתף בזה עוד אנשים.

• אולי פחדתם שהמבקרים לא יאהבו אתכם ולכן
דחיתם את הבכורה?
לא. אנחנו פשוט קורצנו מחומר שאינו מאמין בהצגות״בכורה,
אבל החיים כופפו אותנו והחלטנו להיענות לדרישת החברים
והעיתונאים שנעלבו. אולי הצגת בכורה תרגיע אותם. עד עכשיו
לא היה לנו שום מסע־פירסום, לא בטלויזיה, לא ברדיו, שום
יחסי־ציבור — וזה לא הורגש כלל באולם.

• התוכנית מתחדשת כל הזמן. כל כמה זמן אפשר
לראות את ״יורדים על השבוע״ מבלי לראות את
אותה התוכנית?
כל חודשיים יש משהו אחר, מלבד שיר הפתיחה ועוד איזה
קטע נורא מצחיק.

• בזמנו אמרת לי שהתבנית מיועדת לכל
עם־ישראל. ראיתי אותה ולגמרי לא חשבתי ככה.
אני עדיין חושבת שזו סאטירה להמונים. נכון שהיו התפרצויות
וצעקות פה ושם, אבל יש לנו קהל מכל הסוגים. במוצאי־שבתות,
למשל, יש תמיד המון דתיים המגיבים וצוחקים. פעם אפילו היתה
קבוצה מאורגנת מאריאל, ואחרי התוכנית הם ניגשו ואמרו
שמאוד נהנו. חשבתי שאולי הם לא הבינו, אבל הסתבר שהבינו
טוב מאוד.

• רבקה׳לה, מפני שהתוכנית משתנה כל הזמן,
אתם יכולים להמשיך אותה לנצח. תעשו את זה?
אנחנו נרוץ עד שנתעייף. כל זמן שמוטי קירשנבאום ירוץ,
אנחנו נרוץ אחריו.

זו הפעם הראשונה שאני רץ לראשות עיריית תל־אביב. היות
שהייתי היועץ המישפטי של העיריה ואני מכיר את העבודה
המוניציפאלית, אני סבור שיש לי זכות וסיכוי לקבל את התפקיד.

• אם תיבחר לראשות העיריה, מה תשנה?

יש לי הרבה מאוד תוכניות. אחד הדברים העיקריים שאני רוצה
לעשות, זה להילחם על כך שהדתיים, שיש להם 4מתוך 31
חברי־מועצה, לא יקבעו את אופיה של העיר ולא יכתיבו לנו איך
לחיות. מלבד זה, אני רוצה לעשות רבות בענייני תחבורה, תרבות,
אני רוצה לשנות את המיבנה האירגוני של העיריה, שהיום הוא
מיבנה ארכיאולוגי. אני רוצה להפוך את מידרכות תל־אביב
למקום הליכה לבגי־אדם, ולא מיגרש־מכוניות או בית־שימוש
לכלבים, כמו שהם היום.

• אני מניחה שגם ראש־העיריה להט רצה את כל
הדברים האלה, אבל בפוליטיקה הישראלית צריך
להתפשר עם כולם ובעיקר עם הדתיים.
נכון שצריך להתפשר. אבל יש הבדל בין העמדות ההתחלתיות
שלי, ובין אלה של צ׳יץ׳ שצוטט היום בעיתון הארץ באומרו :״אם
לא נכרות ברית עם המיפלגות הדתיות, תל־אביב תהיה עיר
מופקרת מבחינת ערכי המוסר״.

• יש לך תוכנית אלטרנטיבית אם לא תיבחר?

כן. אשאף להקים קואליציה במקום המיפלגות הדתיות.

• לעניין אחר: מדוע התרגשת כל־כך כשאמרו
ששינוי מחכה לעזר וייצמן?
כי זה לא נכון. למה שנחכה לו? אין לנו שום מושג מה הריעות
של וייצמן בשאלות חברה, כלכלה, דת ומדינה. מה יודעים עליו?
שהוא יונה? למה היונה הזאת לא השמיעה קול בזמן
מילחמת־הלבנון? איש־ציבור אינו יכול לשבת על הגדר ולשתוק.

• אבל ברור לכם שעזר יכול להביא קולות. אם אני
זוכרת נכון, כשצירפו את פרופסור ידין לד״ש, לא
בדקו אצלו מה הוא חושב בנושאי דת ומדינה. חשבו
שהוא יכול להביא קולות.

זה היה השיעור. למדנו מזה שלהתחבר עם איש המביא קולות
זה לא כל־כך עוזר. לא השכלנו לעשות דבר עם העוצמה
הפוליטית שקיבלנו. היום שינוי עם שני חברי־כנסת מציגה קו
יותר ברור ויותר תקיף מאשר ד״ש עם 15 חברים. אפשר לשאוף
לגדול באופן עצמאי, בלי היצמדות למנהיג כאריזמטי.

ם אומרים...מה הן אומרות...מה ה אוחרים...מה הן אומרות...חה הו

..דדעת דא תהיה
מילחמה עם סוריה!״

השואוד 1ו אנו מ שד רי ם ! 46
״הפסקלהפיץ כזבים!״ ששת קראת עיתונים!״

לא התכוונתי לדבר השבוע שוב על שביתת־הרופאים,
אן פגשתי את הד״ר עמית ירושלבשקי, רופאת־ילדים
בבית״החולים ״הדשה׳ ,והיא אמרה לי שכלי״התיקשורת,
ואני בתוכם, ממש עושים להם עוול.

• איזה עוול? כל הזמן כותבים עליכם, ודי באהדה,
לפי דעתי.

יש בארץ מיו אווירה של טרום מילחמת ששת״הימיס.
לא כמו במילחמת יום־הניפורים או במילחמת״לבנון,
שפרצו ללא הכנה של העם, כביכול, הפעם מזכיר המתח את
האווירה העצבנית של מאי ותחילת יוני .1967
שאלתי את האלוף (מיל) הרצל שפיר, שהיה ראש משה
האוגדה של האלוף של, אם הוא שותף להרגשה הזאת.
בוודאי שיש דמיון בהרגשת המתח, אבל אני מקווה שהפעם זה
לא יוביל לשום מילחמה, בעיקר מפני שכולם מכריזים על
כוונותיהם בקול רם. אנחנו מכריזים שאין לנו כל כוונות מילחמה
והם מכריזים על פתיחת תרגיל ועל סיום תרגיל. אני חש שכל צד
מאוד מעוניין שהצד השני יהיה מודע לכוונותיו. לפי הערכתי,
שני הצדדים אינם מעוניינים בפתיחה במילחמה. לכל צד, כמובן,
יש תכלית אחרת, אבל בין השגת מטרה מסויימת ומוגבלת בעניין
לבנון, ובין מילחמה כוללת, עם כל המשמעות שלה, יש הבדל
;רול, לדעתי.

• העניין הוא שתמיד צריך לקחת בחשבון גם את
רצונה של ברית־המועצות בנושא זה.

איני חושב שברית־המועצות מעוניינת במילחמה כוללת. לפי
הערכתי, אם כל ארבעת הצדדים ינהגו נכון, כפי שהם עושים
כרגע — כלומר יצהירו על כוונות — לא תהיה מילחמה עם
סוריה.

אם עיתון כמו מעריב מפרסם ב־ 24 במאי על רבע עמוד תלוש
משכורת של הד״ר רוטשטיין, המראה שכר־יסוד של 43.375
שקל, ויום אחרי כן, בעמוד פנימי בכמה שורות קטנות ומוחבאות
כותב שנפלה טעות ושכר־היסוד של הד״ר רוטשטיין הוא 13.116
שקל — זה לא עוול? אז מה זה בדיוק?

• רק על כלי־התיקשורת את כועסת? אגלי את
רוצה להגיד עוד משהו למישהו?
רק תני לי הזדמנות להגיד כמה מילים לשר ארידור.

• בבקשה.

אינני מבקשת ממך, השר ארידור, שתשיב לי את לילותיי. אני
בחרתי במיקצוע הזה ואיני מצטערת על החלטתי גם בשעות
משבר.
איני מבקשת ממך שתסיר מפניי את הקמטים שנוצרו מימים
ולילות חקרי־שינה ומרגליי את הוורידים שנגרמו משעות
ארוכות־ארוכות של עמידה. הרי אינך מסוגל לעשות את זה.
איני מבקשת שתשיב לי את השמש, את הים ואת הירק,
שניתנו שווה לכל נפש שיבעה ימים בשבוע, ואנחנו, הרופאים,
כמעט לא זוכים לראות אותם. מול חומת אטימותו וצרות־המוחין
שלך לא איבדנו עדיין את היכולת להתמודד עם הכאב ועם הצער,
באמצעות חיוך ועידוד של אישון לילה.
כל מה שאני מבקשת ממך זה להיות הוגן. ידיעת העוול
שנעשה לנו רק בתוך ליבו כמוה כהשתתפות בפשע. הפסק
להפיץ כזבים ולשסות בנו את הציבור! אנו זקוקים לאהבתו
ולאמונו של הציבור. אל תגרור אותנו אל האטימות. אל תגזול
מאיתנו את החיוך.

פגשתי בארץ את יעקב לוי, מנהל תחנת. הרז
701 _109א 1בניו״יורק. התחנה מיועדת בעיקר לאנש
עיוורים, משותקים וקשועי ידיים, כלומר אנשים שאי
יכולים לקרוא בעצמם בגלל מיגבלה פיסית כלשהי. אנש
אלה יכולים כמובן לשמוע רדיו, אן הדבר החסר להם יוז
מכל, והופך אותם גם לנכים מבחינה מנטאלית, לדברי1
לוי, הוא חוסר״היכולת לעקוב אחרי עיתונות יום
ושבועונים שונים.

• איך פותרים בעיה זו?

אנחנו משדרים 146 שעות בשבוע של קריאת עיתונ
שבועונים וירחונים, לחל בניו־יורק טיימס, דרך ביזנס־ויק, ו
סטריט גיורנל, כל סוגי עיתוני הנשים ואפילו מתוך הפליי1
אנו קוראים.

• ושידור זה של תוכן העיתונים אינו פוו
כמכירת העיתונים? הרי כל אחד יכול להאזין.
הדרו היחידה לקרוא עיתון ברדיו מבלי לשלם הרבה מא
כסף עבור זכויות יוצרים, היא לשדר באפ־אם, בצורה שרק אנש
הקונים מכשיר מיוחד יכולים לשמוע את השידור. מכשיר
עולה אצלנו כ־ 70 דולר והתחנה נותנת אותו בחינם לזקוקים י
רשיון להחזקת מכשיר כזה ניתן רק למוגבלים.

• התחנה שלכם
ארצות־הברית?

ניקלטת

בכל

בארצות־הברית יש כ־ 100 תחנות כאלה, בגלל גודלה 7
הארץ. אצלכם אפשר כמובן לפתור את הבעיה ביתר קלות.

• ניסית לעניין אנשים בארץ?

באתי הנה לשבועיים, לביקור פרטי, וכל מה שהספקתי לעש
זה לברר שיש לכם המון עיוורים והמון נכים, ואני מ1
שבמילחמה האחרונה מיספרם גדל. אני ממש איני יכול לה:
מדוע שש גוף שלכם לא חשב על זה.

• אגב, מי מממן אתכם? י

הכל מתרומות של אנשים פרטיים ושל מוסרות. לא צר
כל־כך הרבה כסף כדי להחזיק תחנה כזאת. גם חלק מהעבוו
נעשה בהתנדבות. בתחנה שלנו עובדים רק ארבעה אנשים י
משכורת.

• תהיה מוכן לעזור בהקמת תחנה כזאת אצל:
אם יפנו אליך?
אעשה זאת בשימחה רבה. את תמצאי את האנשים המעוניינ
ואני אתן את כל העזרה הדרושה.

דניאלה שמי

תל-אביג
ברחי לסל ,22 דירות בנות ׳/2ל חדרים בבנין
יוקרתי בן 8דירות בלבד

? ססלסמ ^נ

ברחי חתם סופר ,9בצפון הסולידי, דירות בנות 4
חדרים עם כל השכלולים, בבניו יוקרתי במיוחד
בן 8דירות בלבד

־*5§00י^8ד 130,000

נתניה

ראשון־לציון

גגני ניצה מול הים

בגן הברושים

בפרויקט היוקרתי ביותר הנבנה כיום בנתניה,
דירות ברמה בינלאומית.
בריכת שחיה פרטית, מגרש טניס בחצר, חניון
תת-קרקעי ועוד שכלולים רבים.

נמשכת מכירת דירות יוקרה ב״גן הברושים״
שבשכונת אברמוביץ הבנינים צמודים ל 7-דונם גן
ציבורי. דירות דו־מפלסיות בנות 5חדרים עם כל
י״זנלילי.

2חדרים
$00ג * ב_2

נהדרים

$55,000

בני״-בדלן
במרכז השקט, דירות מפוארות עם מירב
השכלולים

3חדרים

$ 58,000

4חדרים

פתח -תקוה

בבניו יוקרתי, ברחי בן־צבי, אחד האיזורים
היפים בפיית, דירות בנות 4חדרים.

£308(088

***י 0סס$95 ,
המחירים אינם כוללים מע״מ.

*ז בו ־ רז ם ־ ניוד • בונהד־יו־וו־נ ואנשים * זוהביס

חנה 10־: 11
אני עדתנחום

111118
!1111811
ך* יבלתי שוק. עד היום אני לא
1/יודעת בדיוק מה קרה״,
מספרת חנה מרון. אחרי שבוע של
חזרות התפרסמה בעיתונים הידיעה,
שעקב בעיות מוסיקליות לא תופיע
השחקנית חנה מרון בתפקיד הראשי
בהצגה סוויני טוד, שזכתה בהצלחה
מדהימה בניו־יורק. במקומה של חנה
מרון תופיע השחקנית תיקי דיין.
״אני מוצאת את עצמי מגמגמת,
כשאני מנסה להסביר את מה שקרה.
את הק א מרי עזבתי כבר לפני ארבע
שנים, אחרי עבודה של 35 שנים.
קיבלתי פיצויים, רציתי להיות
חופשית. מה גם שמבחינה חברתית זה
לא אותו התיאטרון שאני וחבריי
הקמנו.
״לפני שנה וחצי החליטו להעלות
את סוויני טוד. אני הייתי הסיבה
שבגללה הוחלט להעלות אותה.
היכולת הקולית שלי ידועה היטב
בקאמרי. גם ברחוב ובכל מקום שאני
פותחת את הפה יודעים היטב מייד מי
מדבר.
״אין לי בעיות מוסיקליות. הופעתי והתיזמורת מהטה
זובין עם הפילהרמונית, במלכת שבא ברכט,
הלו דולי — בכולם שרתי. בהצגה
הזאת היתה בעיה של גובה הקול. לא
היה לי שום רמז ששינוי גובה הקול
היא בעיה שאינה ניתנת לפיתרון. כל

הזמן התכוננתי לתפקיד. נפגשתי גם
עם הבימאי בלונדון.״

אחרי הצגת ״פרפרים ואנשים״
ג״קאמרי״ ,שנה הופיעה תיקי דיין,
כתג המנקר מיכאל אוהד שלחנה
מרון קמה יורשת. מאוחר יותר גם
הופיעה תיקי דיין נהצגה המחודשת
של ״כטוג בעיניכם״ ,הצגה שנה את
כיכנת נענר. אולי זאת הטינה
לחילופין ז
״את יודעת כמה פעמים נכתב על
כל מיני שחקניות שהן יורשות שלי?
תיקי היא זמרת יותר טובה ממני. יש
לה קול יותר גבוה וחזק. אולי בגלל זה
היא מתאימה. בין תיקי וביני אין
תחרות.
״כל זה קרה בזמן ההסרטה של
סידרת־הטלוויזיה ק רו בי ם קרובי ם,
שבה הופענו שתינו. היא היחידה
שהתנהגה בצורה הוגנת. באתי
וסיפרתי לה מה שקרה בחזרות,
ופתאום הרגשתי שהיא נבוכה. ואז היא
סיפרה לי שהתפקיד כבר הוצע לה.
אבל היא לא תעשה אותו אם אני רק
אומר מילה. הרגעתי אותה, והסברתי
לה שזאת לא אשמתה, שתקח את
התפקיד כי הוא מצרין ושזה לא
תפקיד חיי ואני לא אלחם עליו.
״במובן מסויים נפגעתי מהצורה
שבה נעשו החילופין, וזה גם פגע
במוניטין שלי.

| ״ ןןם בגרמניה. אז נבר היה לה כרטיס־עבודה,
ב 0 1 1שיחקה לצד גדולי שחקני הבימה הגרמניים
והיתה גם דוגמנית. היא החלה לשחק נבר בגיל שלוש.

בת סו;

״אני מתה להופיע במויזיקל. לוא
יכולתי, הייתי זמרת, רקדנית, ציירת
ופסלת. אני אוהבת את כל האמנויות.
בכלל, יש לי תאווה גדולה לחיים, אבל
עם השנים למדתי גם לרסן קצת את
התאוות שלי.״

בת כמה אתן
״כיום אני בת .59 אני אומרת את זה
קצת בהיסוס, לא מפני שאני מתביישת
לגלות את גילי, אלא פשוט אין לי
התייחסות לגיל. אני לא יודעת מה זה.
אני מרגישה שאני יכולה עוד לעשות
את הכל. מגיל 3לא הפסקתי ללמוד
לרקוד. אין מורה שאצלה לא למדתי.
למדתי גם את כל הסגנונות. להצגת
הלו דולי למדתי גם לרקוד סטפס.
אפילו אקרובטיקה למדתי. גם היום
אני מתאמנת בריקוד באופן קבוע.

איך השפיעה עלייך הפציעה
במינכן, לפני 13 שנה, שבה אינדת
את רגלך ז
״היחס שלי למה שקרה יובן רק למי
שמכיר את היחס שלי לחיים. ישנם
דברים שאותם אני מדחיקה שלא
במודע. זאת דרך ההגנה שלי. ברור
שזאת התנהגות נאיבית במקצת. אני
מנסה תמיד להוציא את הטוב מכל
מצב. זה כמו לפרק שעון שהתקלקל
ולעשות מהברגים שהוצאו תמונה. כי
זה מה שנשאר לי. להגיד שזה לא עשה
לי טראומה, זה פשוט לא יהיה נכון. גם
אחרי 13 שנה יש לי סיוטים בלילות.
יש חלומות קשים החוזרים ומופיעים.
זה פחד נורא התוקף אותר בלילה. מין
פחד בלתי־מוגדר, מאיים. כל הסיוטים
של בית־החולים הופכים מדי פעם

י לפני שהגיעה לארץ. התמונה צולמה בפאריס, שם
התגוררה עם אמה. האב נשאר בגרמניה, ני לא
קיבל עדיין סרטיפיקט. כשהגיעה לארץ ניסתה להתקבל לוזבימה.

למפלצת המבקרת אותי בלילות.
״לא פעם קורה לי שאני מקנ<
כשאני רואה אשה בעלת זוג רגליי
יפות. פעם הייתי מאוד גאה ברגלי
למזלי, בחיי היומיום אני מצליו
לשכוח.
״יש לי קשר נהדר עם אנשים. אי
רוצה להישמע פואטית. אבל זהו סיפ
אהבה המרגש אותי. זה עזר לי להרגי
נוח עם המום. אני חיה בהרגשה שא
חייבת משהו לכל האנשים שכתבו עי
ופינקו אותי אחרי הפציעה. אד ז
היום אני לא מודעת לזה שאנש
מתרגשים לפגוש אותי.
״מה שמוציא אותי מדעתי
כשמציגים אותי לפני קהל כ״גבו
הראשונה של התיאטרון הישראלי״.
ראשית, אני לא גברת. אני שחקני

בהצגת ״המיליונרית״ של ברנארד ט

נ קומדיה על אשה עשירה, תוקפ 114 ועצמאית -בדיוק ההיפך מחנה מרון בחייה הפרט•

— פ ג עו בי ק שות! —
לא זוכרת כמה רומנים היו לי, אבל אז
פרחה גם הקאריירה שלי. זה היה אחרי
הצגת הו א הלך בשדות. התחלתי אז
גם להתפתח מבחינה אינטלקטואלית.
יוסי הכניס אותי לעולם המוסיקה וישר
לעולם הספרות. הכנסתי את עצמי

(המשך מעמוד )49
את בשבילי הגדרה יותר חשובה. כי
צחקן הוא תמצית של כל־כך הרבה
!נשים.
״אחרי שבתעודת־הזהות שלי
יופיעו השמות חנה מאירצ׳ק, סוקניק

היתה הקונה שבה
גומת׳ להונה אגשים
להרים וונות בתמיהה

לולא האמנתי ביושו,
באמת ובשלום,
הייתי מתאבדת
ישר, הרגשתי לא טוב עם כל השמות.
אחד הערבים בכסית החליט נתן
:לתרמן שלי יתאים השם חנה מרון.
:הר כך נוסף השם רכטר־מרון.
״יש לי מזל שאני לא מכניסה את
!תיאטרון לביתי. אני עוברת
טמורפוזה בדרך לתיאטרון.״

ת מי מ ה וי שרה
פ מו קר ש
ץ מיד רציתי למצוא חן. התחלתי
4לשחק בגיל 3־ 4בברלין, שם
ולדתי. הייתי בת יחידה. אמי תמיד

ןדךיין ת 1 1האדריכל יצחק ישר (קיצוני בנמל־תעופה. היתה זו יציאתה הראשונה של חנה מרון
1ו 111111 משמאל) .בפינה הימנית לחו״ל. חנה ויצחק ישר היו נשואים חמש שנים .״הוא
מציץ יוטי ידין, הבעל הראשון. התמונה צולמה ב* ,1952 היה בשבילי התגלמות הרומנטיקה ׳,אומרת חנה.
התמרדתי. לא הייתי מוכנה לשחק.
הייתי סוף־סוף מאושרת. הייתי
תלמידה בגימנסיה בן־יהודה שברחוב
הגליל, והדבר החשוב ביותר בעיניי
באותם הימים היה להיות מקובלת.״
מתי התאהבת לראשונה!

השעה 10 בלילה, זה היה נורא. הייתי
חוטפת סטירה ואבא שיתף בזה פעולה
עם אמי.
״בגיל 17 התקבלתי לסטודיו של
הבימה. יום אחד החלטתי להישאר
מאוחר יותר, כדי לראות בכורה של

גורדוניה בירושלים, בנו של פרופסור.
היחסים שלנו לא היו יחסי רומן, אלא
יחסי ידידות. זה נמשך גם כשנישאנו.
למעשה היינו יותר חברים מאשר זוג,
וזאת היתה גם הסיבה שהנישואין לא
הצליחו. עד היום יחסי הידידות האלה

יותר ויותר להצגות כי הגירושין עם
ישר הכאיבו לי. הייתי די שבורה.
גירושין זה דבר כואב. הרגשתי כמו
ספוג. ניסיתי להתעניין בדברים
חדשים.

^ מי שססה
ך* יו לי מחזרים רבים. מובן שהם
1 1היו חייבים להיות גברים יפים.
באותה תקופה גרמתי להרבה אנשים
להרים גבות. הם לא הבינו מה אני
עושה. לא הייתי פמיניסטית, אבל

*1 1 1 1ק 1111 יוסי ידיו, השניים נישאו בטקט צבאי אחרי מילחמת
* | 11111\ 111 #1 / -העולם השנייה. הם היו נשואים במשך שלוש שנים וחצי.
:ערי היתה זאת ידידות שנשארה עד היום ׳,אומרת חנה. הם נפגשו בסדנא של הבימה.
:תה לחיות את חייה באמצעותי. דבר
הרס את חיי אבי. היא התרוצצה
מים ובלילות בכל מקום שבוי
פעתי. אני תמיד הייתי בודדה מאור,
יי חברת אחים ואחיות וילדים בני
לי. חיים נורמליים לא היו לי. י
״הכל השתנה כשעלינו לארץ.
2וט התנפלתי על החיים בארץ. אמי
יכה להבימה, שהיה אז המיבצר של
גיאטרון, וכפי שסיפרו לי מאוחר
;ר דרשה שיקבלו את חנה׳לה שלה
;ולקטיב. היא חזרה מזועזעת — איך
שלא מקבלים אותי לקולקטיב! אני

״התאהבתי בגיל 10 בספר של
האוניה שבה הגענו לארץ. הוא היה
יפה־תואר בעיני, עם שפם קטנטן. אף
אחד לא הבץ למה הסתובבתי במשך
שעות מסביב למיספרה של האניה.
התחלתי להתפתח פיסית בגיל מבוגר
יחסית. עד גיל 15 הייתי ישרה כמו
קרש. יום אחד, כשאמי ראתה חבר
ממכבי צעיר, תנועה שהשתייכתי
אליה, רודף אחריי במשחק, היא דאגה
שלמחרת יעיפו אותי מהתנועה. הייתי
נורא תמימה ולא ידעתי מדוע.
״אם הייתי חוזרת הביתה אחרי

ה 111*111171 *111יעקב רכטר. התמונה צולמה לפני שנתיים בארצות״הברית.
111 #11111 #11-111 הזוג רכטר זכה כל אחד לחוד בפרס ישראל. מימין עומדת
בתם דפנה ( )18 ולידה עופרת 21 לזוג גם בן, אמנון 24 הם נשואים כבר 25 שנה.

התיאטרון. כשחזרתי הביתה וקיבלתי
מכות וצעקות ברחתי מהבית. ברחתי
לביתה של בתיה לנצט, שאותה
הערצתי בנעוריי. היא גרה לבד, ומה
שהרשים אותי ביותר היה שהיא אשת
העולם — היה לה אפילו בושם.
״לא היה קשה לאמי למצוא אותי.
אך אני הודעתי שאני אשוב הביתה
בתנאי שירשו לי לחזור בלילה מתי
שארצה. להפתעתי אמי הסכימה. בערך
באותה תקופה הכרתי את יוסי ידיו. גם
הוא היה אחד מתלמידי הסטודיו. הוא
לא הסתכל עלי. הוא היה חניך•

נשארו. נישואינו נמשכו שלוש וחצי
שנים. הם נערכו בטקס צבאי בסוף
מילחמת העולם, והתחתנו במדים.
״אחרי הגירושץ הייתי כבר
שחקנית בקאמרי וגרתי לבד. אז
הכרתי את הארכיטקט יצחק ישר. הוא
היה בשבילי התגלמות הרומנטיקה.
מיז לורד ביירון או פושקיו — הכל
מצאתי בו. היינו נשואים חמש שנים.
הבעיה היתה שהוא הקסים אז לא רק
אותי והתגרשנו בגלל תמר, שמאוחר
יותר הפכה לאשתו.
״אז הפכתי לציפור דרור. אני כבר

עשיתי מה שרציתי. אבל היה לי חשוב
לא לפגוע האנשים.
״את יעקב רכטר הכרתי באמצעות
אביו. סתם שוחחנו והיתה בינינו
סימפטיה. ואחרי זה לא ראיתי אותו
במשך יותר משנה.
״הייתי מיודדת עם הזוג יצחק שילה
ואשתו אביבה. מישרדו של יעקב היה
באותו הבניין. אז הוא חי בנפרד
מאשתו. הכל התחיל במישחק
שבץ־נא, והשנה חגגנו את יום השנה
ה־ 25 לנישואינו. מבחינה זאת הגעתי
למנוחה ולנחלה. עבדתי על זה קשה.

״הספר מסיביליה״ו י ״הן לא תקחנו עימו יי~ 5״הוא הלו בשדות״׳55-3x5
בומרשה. חצה מרון גילמה נערה קוקטית בשם רוזינה.

בילדותי חלמתי על בית, בעל
ומישפחה. היה לי חשוב מאוד שהפעם
זה יצליח. זה לא קל בעולם המטורף
הזה להיות אשה, לנהל בית ולהיות
שחקנית ואם. הקרבתי קורבנות. כל
יום הייתי צריכה לבחור במה שחשוב
יותר ולדחות את מה שחשוב פחות.
״כשהילדים נולדו הפסקתי לשחק
במשך תקופות. כשנולד הבכור לא
שיחקתי במשך שנתיים, ואחרי כל
אחת מהבנות במשך שנה. היו לי
הצעות משגעות מחו״ל, אבל עשיתי
את הבחירה בלב שלם. אחרי שני
גירושין חייתי בהרגשה שנכשלתי
והסתובבתי בהרגשת אשמה.
״המחיר היה כדאי, אני אומרת את
זה בלב שלם. למדתי שאני אוהבת גם
לבשל, וכשאני מזמינה 12 איש
לארוחה אני מתכוננת לזה כמו להצגה.
אני מתכננת את הכל אבל אוהבת
לבשל בשעות. האחרונות ואני תמיד
סקרנית לראות מה ייצא מכל זה.
״יעקב טוען שאיתי לא משעמם לו.

״פונדק בדרך״:

לצידה הופיע יוסי ידיו, גם הוא כמשרת כושי, והנו שרו שירי בלוז.

לדעתי השיעמום זה מה שרוצח
נישואין. אני בכלל לא רכושנית
ומוותרת בקלות על דברים. אני אוהבת
ספרים עתיקים. כשאני עצבנית אני
יכולה לנסוע לכיכר המדינה ולקנות
לי בגד חדש. גם פעילות גופנית חזקה
מפרקת אותי.
״למזלי אני לא טיפוס שנכנס
למתחים. פעם היינו הולכים אחרי
הצגה לכסית. היום אני הולכת
בדרך־כלל הביתה.

לא אוהבת
להיות לבד
ן* ין כל התפקידים שגילמתי
היו כמה שאהבתי במיוחד; את
תפקיד נורה בבית הבובות, למשל.
שיחקתי אותה מייד אחרי הלידה.
פתאום לא הייתי עוד נערה ועברה עלי
חוויה אדירה —לידה. אהבתי מאוד את
התפקיד הזה. אהבתי את הגישה
האינטיליגנטית הזאת, שהעולם הגברי

1מחזה לפי סיפור של
מופסאן, נתפקיד זונה
שכולם מתחננים שתציל אותם, ואחר־כך משפילים אותה.

חייב להתיחס לאשה כאל בן־אדם. גם
את תפקיד רוזלין בכטוב בעינכם של
שקספיר אהבתי מאוד.״
היה לן חשוב להיראות יפה על
הבימהז
זה בכלל לא עניין אותי. חייתי כל
תפקיד עד הסוף.

ביו תיקי דייו וביני
אין שום תחרות

כיצד הפכת לנושאת הדגל של כל
מיצי מאבקים פוליטיים!
״התיאטרון אינו מיגדל של שן, אני
לא יכולה לחיות במיגדל־שן. כשאתה
חי במדינה אתה מגיע להכרה שאתה
חייב לקחת בה חלק. גם התאונה והגיל
עשו את שלהם. התחלתי לבקר

פצועים. אתה לא יכול לשחק בזה
תפקיד. הדברים השפיעו, הרגשתי
שאני חייבת להביע את דעתי ולא
לפחד מחשיפה. אני לא עוסקת
בפוליטיקה ולא שייכת לשום מיפלגה.
כשיש דברים המסעירים אותי, אני
מדברת. זאת תוצאה טבעית של דברים.
״היום אני מפוכחת יותר, אבל אני
לא חושבת שאיבדתי את הנאיביות
שבי. אני עוד נורא מתלהבת, אבל לא
רואה את הדברים בשחור־לבו כמו
פעם, אלא גם את גוני האפור. אני
עדיין מאמינה ביושר, באמת ובשלום.
אילמלא הייתי מאמינה הייתי מתאבדת.
אני מאמינה באהבה שלא תמיד
מוצאים אותה, אבל חייבים כל הזמן
לקרב אותה.״
מה הקרנת כדי להיות שחקנית!
״לא צריך להיכנס לחדרי־מיטות
כדי לקבל תפקיד. אם מישהו גאון, הוא
לא יוכל לשמור את זה בסוד הרבה זמן.
יש גם עניין של מזל — להיות בזמן
הנכון במקום הנכון. במאבק יש תמיד
קינאה, אבל זו אינה מהות החיים.

של אלתרמן. חנה מרון התנתה
את ההופעה נהצגה בכך שיכתבו
לה שיר .״שיר.הפונדקאית׳ זכה באותם ימים להצלחה אדירה.

״פונדק הדוחות״

האומות בפאריס. חנה מרון זכתה אז להצלחה רבה.
״אני לא אוהבת יהלומים, ואין לי.
גם פרוות אין לי. מי צריך את זה בארץ?
אני גם לא חושבת שזה עושה אותי
יותר יפה כשאני מפגינה שיש לי.
אנחנו גרים באותו בית כבר 25 שנים.
עם כל ילד שנולד הגדלנו אותו.
התחלנו בדונם ובמשר השנים רכשנו
עוד אחד. הבית בנוי כמו קוביות;
מוסיפים קוביה לפי הצרכים.״
תעשי פעס תובנית־יחיד!
״עם כל העצמאות שלי, אני לא
אוהבת להיות לבד. לא בחיים הפרטיים
וגם לא על הבימה. אני אוהבת כשיש
לי פרטנר על הבימה, אני אוהבת
להתחלק.״
שמעתי שהציעו לך להיפגש עם
עיצאם סרסאווי, האיש שגרם
לפציעתך ואת סירנת. מדוע!
״הוא לדעתי איש משוגע שגרם
למותם של הרבה אנשים. אין לי שום
יחס לאדם כזה. אני נגד רצח ונגד טרור
בצורה מאוד חזקה. אני מאמינה
שאפשר ליישב בעיות בלי אלימות
מילולית וגופנית״.

ךךןןן |* 1יי א ת המחזמר עשתה חנה מרון
לפגי פציעתה. זמן קצר אחרי
ח# 1 1 | 1 1 1
שאיבדה את רגלה, היא שנה והגישה קטעים ממנו.

גו הפיאות האופנתיות שהתחיל בניו־יווק
הגיע לפאריס -
וגשם לישראל
אוהנה גלזז

חלת

ראווה
1| 1י 1 \ 1־ 111ך 1שחור״אדום, תיטרוקת בטמון קליאופטרה ופאר
^ ^ 1/ש הגי ע הישר מטוקיו. התיטרוקת מתאימה 1111 לאירועים מיוחדים, בעיקר לשעות הערב. את התטרוקת וצבעיה אפשר

להתאים לשימלה בצבעי שחור־אדום. צריך קצת אומץ, אבל את
תשומת״הלב שבה זוכים לא שוכחים במהרה. וזה תמיד שווה מאמץ קטן.
אם את בעלת אומץ לב גדיד תוכלי להשתמש בה גם בשעות היום.

הגל החדש
ש> הבאות

אדון ושופע:

סזואשה אינה רוצה להשתנות
\ £מ די פעסי להיראות שונה? מה
עושים? משנים תסרוקת, מאריכים,
מקצצים מסלסלים וצובעים. כל זה
עולה בזמן ובכסף רב ולא תמיד
התוצאה הסופית משביעה רצון. הגוון
שציפית לא תמיד הוא זה שיצא,
והסילסול לא תמיד נראה עליך כמו על
הדוגמנית שבמודעת־הפירסומת.
מהיום חסל סדר נסיונות־הנפל.
מהיום ועד להודעה חדשה את בעצמך

הפאות העשויות שיער סינתטי בצבע חום
!ושחור הן רכות ונעימות, וטובות למי שאין
סבלנות לגדל שיער עד למתניים, לטפחו ולייבשו במשך שעות ארוכות.

ך ך 1ך מימין: שרי חן בשיער טיבעי:
11 111 111111/שחור חלק׳ באירן בינוני.
משמאל: שרי בפאה ורודה בסגנון אפריקאי. עם

איפור הולם וצבעים תואמים אפשר להיראות מאוד
אופנתית ואחרת. שרי ייבאה פאות מסוגים שונים,
החל בפיאות צנועות ועד לפיאות ציבעוניות מיוחדות.

תבחרי עבורך איך תיראי ומתי. תעשי
זאת בעזרת הגל החדש, גל הפאות
הנוכריות שפשט בניו־יורק, הגיע
לפאריס, עבר דרך לונדון ונחת
בישראל.
החלוצה הישראלית בנושא זה היא
הדוגמנית שרי חן. היא לא רק נאה
דורשת ונאה מקיימת — היא גם נאה
מייבאת את הפאות היפות האלה,
החוסכות כל־כך הרבה זמן, מאמץ
וכסף.
אחרי יום ים, באמצע השבוע,
בשישי או בשבת — אין זמן, אין
כוח, אין עודף כסף, המיספרה סגורה או
שכבר מאוחר, המסיבה בפתח, האורחים

ההזדמנות. הערב את כזאת. הערב
תיראי אחרת. הערב תפתיעי את כולם.
יש לך שיער חום ותמיד חלמת על
פסים או על גוונים? אין צורך לשבת
שעות ארוכות במיספרה. להתענות
ולהתחייב לפסים שישהו על ראשך
במשך שישה חודשים תמימים. את
רוצה פסים בבוקר? יש! נמאס לו מהם
בערב? אין בעיה. יש פאה.
חזרנו לאופנת השיער הנוכרי,
אופנת הפאות העשויות שיער סינתטי
בוהק, הנראה טבעי ביותר. כדי לבחון
ולדעת באמת אם זה הוא שערך הטבעי
צריך למשש היטב, לנסות ולתלוש
אותו מהראש או פשוט להאמין למראה

ך 11ך \ 1 | 1ך 1ך 1מימין: קלרה רון בשיערה ה־
1111\ 1טבעי, בלונד חלק ובאורך

בינוני, ובשיער כהה בתסרוקת בסגנון אינדיאני.
לעונות רבות ואפילו לשנים•
יש גם פאות להשכרה: לשעות
הערב, לתצוגה. למסיבה. לקרנבל
ברזילאי או פורימי, לחתונת הכסף.
הזהב. או לכל אירוע — כל זה במחיר
השכרה של 20 עד 30 דולר לערב. יש
פאות משוגעות ויש ״נורמליות״ .יש
פאות ורודות ותכולות, פאות בפסים
אדומים ושחורים. ויש מסולסלות
וחלקות.
מסבירה שרי חן :״הפאות האלה

תיסרוקת נהדרת להפתעת אורחים בערב קיצי.
הפיאה היא פיתרון לימי הקיץ, כאשר מרבים ללכת
ובערב, כשיוצאים, רוצים להראות מטופחת.

41111111

יימכרו במיספרור, המובחרות

| 11ךיויודו כמו לנטלי קצוצת השיער, שהחרימה את
^ 111 1 11 הפאה של אמה לטובת מסיבת־הפורים הכי תתית
.״אף אחד בכיתה לא הכיר אותי עם הפאה ״.היא אומרת.

מריות בכל הארץ. נוסף לכר קיים
חדר־מכירות בתל־אביב, שם נייעץ אני
וספרית מומחית לכל אשה מה הולם
אותה יותר ומה פחות. אין צורר• ילא

888^ 1

ח ך 1ח \ ך ך אומרים שגברים מעדיפים בלונדיות. נכון או לא
!11111 1 / 1 1נכון! אפשר לבדוק. כל שיש לעשות הוא לשכור
פאה בלונדית, במחיר של 30 דולר. תמיד אפשר לחזור למראה הטבעי.

׳ ! 111111 11 קלרה רון בפאה בצבע בלונד
1111 #11/ # 1/ושרי חן בשחור. לכל מי שרוצה
קצת לשנות ולטלטל את שיערה לתקופה קצרה
בדלת. הפיתרון המיידי והמהיר הוא
לחפוף את השיער בבית, ליבשו
צ׳יק־צ׳ק והופ — לחבוש פאה.
את שחרחורת עם שיער מקורזל
קמעה, ותמיד חלמת להיות בעלת
שיער שחור ארוך וחלק? זוהי

בלבד, לפי החשק -כל שעליה לעשות הוא לשלם 100
דולר לטובת העניין והפאה שלה. שרי חן גם תייעץ לך
צילמה: דרורה זיכרוני
בבחירה.

העיניים.
כמה עולה התענוג? לא נורא,
לעומת הוצאות העתק הקבועות שיש
7אשה בענייני שיער כל שבוע. המחיר
הוא 100 דולר 100 .דולר ויש
תיסרוקת, צבע שאינו יורד, וכל זה

חייבים לקנות אפשר רק לבוא, לראות
ולנסות. אני, כדוגמנית, משתמשת
הרבה בפאות, אם זה לצילומי אופנה,
ואם לבילוי. בערבים אני מתאימה לי
פאה לפי מצב הרוח, הבגד וסוג
הבילוי״.

ח \ 1ח ן 1ך 1ך קלרה בתיטרוקת אופנתית ארוכה ומתולתלת.
ביום חם אפשר להרים את השיער לקוקו גבוה

ולטרק את הפאה בצורות שונות, בתוטפת טיכות, ממש כמו שיער רגיל.

ספרות ילדים ונוער פתיח השנה חוגגים באיטליה את יום־הולדתה המאה
של בובת־העץ ״פינוקיו״ שגולפה בידי סבא
ג׳פטו, שניהם פרי־רוחו של קרלו לורנציני,
המוכר יותר בשם־העט שלו: קולודי.
פינוקיו נחשב לאחת מיצירות־המופת של
ספרות־הילדים בכל הדורות. הנוסח העברי
הראשון של פינוקיו, תחת הכותרת פינוקיו, ספר
תולדות בול עץ אחד, ראה אור כארבעים שנה
אחרי פירסום המקור, בדו־שבועון צפרירים
שיצא. לאור בפולין, ומתרגמו היה י״א

הילדים, טומי אוננרר, ושמו שלושת
השודדים (בהוצאת עם עובד) .זהו ספר
בפורמאט גדול, הנפתח ב״היה היו שלושה
שודדים אכזריים. הם הסתתרו מאחורי גלימות
שחורות גדולות וכובעים שחורים גבוהים.
לראשון היה אקדחאור לשני היה מסוחריף
ולשלישי היה גרזן אדום, ענק. בחשכת הלילה
סובבו השלושה בדרכים, וחיפשו אחר
קורבנות. הם הפחידו את כולם. נשים התעלסו.
גברים אמיצים נימלטו. כלבים נסו על נפשם...״
וכך התנהלו חייהם של השודדים, עד אשר ״לילה
מר ושחור אחד עצרו השודדים מרכבה ובה
נוסעת אחת, יתומה ושמה טיסני. היא היתה
בדרכה לבית דודתה המירשעת. טיסני שמחה

בפני עצמה. רק באחרונה ראו אור שני סיפרונים
מרתקים שלה, ספר המיספרים וספר
האותיות (שניהם בהוצאת זמורה ביתן) .ספר
המיספרים, הוא ספר שעוצמתו בפשטותו
(..שלום! שמי נפתלי. אני ילד. ילד אחד. הנה אני
והדג שלי. אנחנו שניים ספר, המלמד את
העוללים את משמעות המיספרים. בספר
האותיות חוזרת פרנקל ולמלמדת את העוללים
את האותיות(״אלף, אא, בית, בא אבא, גימל, גג,
דלת, דג בלויית ציורים יפהפיים.
סידרה נוספת, אך מתורגמת, היא סידרת
ספריו של סילברסטיין החתיכה החסרה
(החתיכה החסרה והחתיכה החסרה פוגשת
את 0הגדול) שראתה אור בהוצאת אדם. זו
סידרה בקו שחור(וללא צבעים רועשים כסיפרי־הילדים
הרואים אור בהוצאות נחותות כהוצאות
מזרחי ויבנה) ,סידרה הנפתחת ב :״היתה חסרה
לו חתיכה. והוא לא היה מאושר. אז הוא יצא
לחפש את החתיכה החסרה שלו...־
בספר השני, החתיכה החסרה פוגשת את 0
הגדול, מתאר את הפגישה עם ׳ 0הגדול׳ בצורה
כה מרתקת, שחבל לקלקל לקוראים את סופה
של העלילה.

הגז

הנדלזלץ, סבו של מיכאל הנדלזלץ, כיום
מבקר תיאטרוני של הארץ. תרגומים נוספים
נעשו בידי ישראל רושמן, פסח גינזבורג,
לוין קיפנים, י מי מהטש רנו בי ץ, לאה
נאור, שולמית לפיד ואחרים.
ספרות הילדים בעברית, מקור ותרגום, היא
סיפור התפתחותה והתעצמותה של הספרות
העברית. דרר ארוכה עברה ספרות־הילדים
בעברית, מאז אבטליון מאת אהרון
וולפסון־האלה, בסוף המאה הי׳׳ח, ועד להווה,
כאשר מאות אם לא אלפי ספרים־לילדים רואים
אור בעברית, מדי שנה בשנה.
לכמה מספרים אלה, הבולטים שבהם, מוקדש
נמר של נייר.

העפרון
שר אהרון
ממש בימים אלה ראה אור בהוצאת עם עובד
ספר נוסף בסידרת הספרים של קרוקט ג׳ונסון
לגיל הרך. גיבורה הוא ילד בשם אהרון, שבעזרת
עפרונו מצייר את כל שנפשו חושקת בו. הספר,
תחת הכותרת תמונה לחדר של אהרון, מרתק
ברישומיו המעולים ובלשונו החסכנית,. :הוא
צייר בית בעיסרון הסגול שלו. הוא צייר עוד
בתים — מזנה עיר קטנה, עיר רחוקה מאוד.
מסביב לעיר היו יעתת וגבעות. העיר היתה
בסוסה של דרן־ ארוכה...־
ספר נוסף, שראה״אור באחרונה, הוא סיפרו של
אחד מהמעולים שברשמים ובכותבים של ספרות

54י

מאוד לפגוש את השודדים וכדי שלטיפני לא
ישעמם, הם. אפסו אליהם את כל הילדים
העזובים והמסכנים שיכלו למצוא. הם קנו טירה
נהדרת בה יוכלו הילדים לגור וכך ממשיך
ומתנהל לו סיפור־ילדים מרתק זה, ההופך לא
במעט את מוסכמות המוסר של המבוגרים.
שלושת השודדים הוא ספר מקסים, המומלץ
לכל הקוראים, בני כל הגילים.
א בנ ר כץ, צייר וסופר ילדים, פירסם במהלך
השנה האחרונה תריסר ספרים תחת הכותרת מזל
טוב (בהוצאת מסדה) .סידרה זו היא גירסה
ד׳ינקותא לתריסר המזלות. אחד הספרים הוא
מזל דגים, שכץ פותח בהקדמה לא מסורבלת
ואמינה ללשון ולאוזן הילדים :״על גדי אפשר רק
לכתוב, יען כי אי אפשר בשום אופן לרכוב עליו,
ותאמינו לי, מה שיכתבו עליו ואיך שיכתבו
עליו, אפילו אם זה ספר בעל מיליון עמודים
ואפילו אם יכתבו אותו מאתיים חכמים,
יהיה לגדי תמיד מה להוסיף. המילה חאחרונה
תמיד, אבל תמיד תהיה שלו בין פרשנויותיו
למזל גדי מספר כץ :״אני מכיר גדיה אחת
שהתחתנה כשהיתה בת שלוש. כשהיתה בת
חמש. היא כבר היתה סבתא. בגיל שש נולדו לה
הנינים הראשונים מזלותיו של כץ לילדים
מלווים ברישומים חדים ונהדרים, בהומור מטורף,
המעניק לילדים חוויה שמעט מאוד ספרי
מבוגרים יעניקו להם בבגרותם.
החתיכה החסרה

ספרי־הילדים של אלונה פרנקל הם אופרה

ספר יוצא דופן הוא סיפרה של הציירת רו ת
צרפתי פרק אחד מחייו של אבא והוא -
הגן, שראה אור בהוצאת מסדה. זהו ספר ייחודי,
שבמהלכו עורכת רות צרפתי — המצטרפת
לאבנר כץ ולאלונה פרנקל, שהחלו כמאיירי
סיפרי־ילדים והפכו למחברי ספרי ילדים — מסע
אל נופי ילדותה, אל הגן של אביה, לאותו בוסתן
פלאים, המקרין לילדים עולם שאיננו עוד.
סיפרה של רות צרפתי הוא ספר אישי, מלווה
בציורים ובצילומים מעולים שבמעולים, תוך
שהוא פורש לעיני הקורא הצעיר את עולמה
וניחוחותיה של המושבה (,.את הדרך אל הכפר
שלנו אנו עושים בין מטפסים סגולי־פריחה
וגדרות סבוכות של שיחי אקציה ריחנית
הגן הוא ספר שצרה היריעה מלכתוב עליו, כי הוא
ראוי למלא מדור זה, ועוד חצי תריסר מדורים.
לקוראים לא נותר אלא לרכוש אותו, לקרוא בו
ולהנות, ורק אחרי שהספר יתרפט להעבירו לידי
הילדים שבמישפחה.
כס קלייב סטיפלס לואים הוא מהמעולים
שבמחברי סיפרי־עלילה לבני־הנעורים במאה
העשרים. בספריו הוא הצליח ליצור עולם דמיוני
של הרפתקות, עולם שגיבוריו הם אדמונד,
יוסטם ולוסי, האוניה דורך השחר, המלך
כספיאן הצעיר, ממלכת נרניה האגדית, כאשר
במהלך ההרפתקות ניפגשים הילדים עם אסלן,
האריה האגדי ועם סוס המידבר והילדים, גיבורי
הסידרה, לומדים על מזימתם של טשבן ובנו
רבדש לכבוש ולשעבד את נרניה ואת ארץ
המלאכים.
לסידרה מופלאת ומעולה זו, שבין ספריה
המתורגמים כבר לעברית נמנים: הנסיך
כספיאן, הסוס ונערו, אחיינו של הקוסם,
המסע בדורך השחר, האריה המכשפה וארון
הבגדים(כולם ראו אור בהוצאת זמורה ביתן).באחרונה ראה אור ספר נוסף בסידרה כס הכסף,
שבו מנסים הילדים. גיבורי הסידרה, למצוא את
הנסיך האובד רילאן, בנו של המלך הזקן

כספיאן. כל סיפרי סידרת נרניה מתורגמים
תרגום מעולה שבמעולים בידיו האמונות של
גידעץ טורי, ואם להעיד על בתי בת דד ,9הרי
שהיא מכורה לסיפרי סידרה זו יותר מלכל סידרה
אחרת.
ושוב היידי
גם היידי בת ההרים נימנה עם הקלסיקה
של סיפרי־הנוער. סיפורה הנפלא של אותה
יתומה בת האלפים, סבה הרגזן, גלותה, פיטר
וקלרה, נער־הרועים והילדה הנכה — הם אחת
מחוויות הקריאה הבלתי נשכחים לילדים.
באחרונה ראה אזך תרגום עברי חדש לספר,
בידיו של שלמה ניצן(הספר ראה אור בהוצאת
כתר) ,עם ציוריה של ג׳ודי דונר, מי שהתמחתה
באחרונה בציור מישפטים וועדות־חקירה עבור
מסך הטלוויזיה.
מדיקן הוא עוד אחד מספריה המעולים של
המחברת הסקנדינבית אסטריד לינדגרן, ומי
אינו זוכר את גיבורתה.בילבי־ .מדיקן(ראוה אור
בהוצאת זמורה ביתן) מביא את סיפורן של שתי
נערות שחייהן השיגרתיים רצופים בחוויות
מרתקות ומעניינות. אחת מחוויות אלה מצויה
בפרק ליסבת תוחבת אפון באפה (.אחר־כך
רוצה ליסבת להוציא את האפון החוצה שהרי
כעת כבר נסתיימה הבדיקה. אבל האפון אינו
רוצה לצאת החוצה. ליסבת מבקשת ממדיקן
לעזור לה, ומדיקן מנסה — אך ללא הועיל• .
האם,ץ מסרב לצאת החוצה .׳אולי הכה האם,ץ
שורש בתוך האף שלך,׳ סבורה מדיקן. תראי,
עוד מעט יצמחו פרחי אפונה ריחניים מתוך
נחירייך ...אני מקווה שלפחות יהיו ריחניים

מדיקן הוא ספר מרתק, שובבי ופרוע.
סידרת ספרים אחרת ומעולה היא סידרת
הספרים של כן לוסין בודמן, המתארת את
ההרפתקות ב״עיקול קטפיש״ .אחד מסיפרי
סידרה זו היא התרמית הגדולה בעיקול
קטפיש(ראה אור בהוצאת זמורה ביתן) .בספר
זה מחליטות החיות בעיקול־הנהר של קטפיש
לנדוד מערבה, לקליפורניה, בגלל שמועות על
בקעת גן־העדן המסחררות את ראשן. החיות: דוק

דביבון, הנחש שחורי השופט, השועל
ג׳י־סי, הצפרדע המנצח אל המקהלה,
הארנב והאווז שומר־הלילה. במסלולם הם
עוברים הרפתקות ואסונות־טבע, ביניהם מירדף
של כלב־דם מישטרתי אחרי דוק רביבון. :זה
בגלל אותה תקרית בקירקם, באופלוזם
שבלואיזיאנה; כשהיית מופיע עם החיות
המאולפות, ונשכח את בלב־הדם שעקב אחר
המאלף שגנב את כל הכסף מקופת הקירקם.
הכלב אשר נושך קיבליהרעלת־דם ומת ...אותו
כלב היה הטוב שבידידי. במלונה אחת גדלנו
ובאולפן אחד חונכנו להיות כלבי־משטרה.
כשאדע אותו מקרה, כבר יצאתי לגימלאות; אך
נשבעתי לנקום את דמו, ומיד קמתי והלכתי
לבקשך. וחגה נזדמן אחד מחברי לעיקול של
קטפיש, וסיפר לי איפה אתה חי. אץ במדינה הזו
כלב־דם אחד שלא יתקוף אותך אם ידע מי אתה.
ממש כמו השוטרים שלעולם הם נוקמים מותו
של שוטר וכאן דוק דביבון, מתקן את
כלב־הדם המשטרתי- :לא אני הוא אשר נשך את
ידידך ...היה זה דביבון אחר, אח חורג שלי,
הכבש השחור במשפחה. הוא דומה לי עד

להפליא. ואני — מימי לא הייתי באופלוזס״
סיפור עם מעט מוסר־השכל לשוטרים.
שכונת הפועלים
חוויה ישראלית יוצאת־דופן טמונה בין דפיו
של הספר המסע המופלא של ילדי שכונת
הפועלים מאת אילן אשל, עם ציורי אחיו
נימרוד אשל. זהו סיפור קורותיו של מסע
שתחילתו בשכונת־פועלים ארצישראלית של
שנות הארבעים, סיפור הנמשך אל הרפתקות
ביערות־העד של אפריקה.
המסע המופלא של ילדי שכונת הפועלים
מקיף את כל צאצאי לובנגולו מלך זולו אל
שודדי־יהלומים, תנינים, תופים, ציירי פילים,
ברדלסים וחזירי בר, העיר הנעלמה, ציפור הברזל
(״ציפור הברזל הופיעה לאחר שבוע ימים. לא
ציפור אחת כי אם שתיים. אלה היו מסוקים
צבאיים גדולים. התופים הודיעו לאנשי הכפרים
הסמוכים על תפיסודהשבוייס, ואלה חזרו
והעבירו את הידיעה עד אשר הגיעה לאנשי
הכפרים שליד הנהר המסע המופלא של
ילדי שכונת הפועלים, הוא סיפור מופלא של
דמיון, מהול בתמונות של הספארי ברמת־גן,
חוויות חופש ארצישראליות, עבר והווה, המלווים
בציורים נאיביים אך מרתקים של נימרוד אשל,
מי שהיה מנהיג ״מרד הימאים״ .לשון הספר
מעולה.
משה בן־שאול פירסם כבר סיפרי־נוער
רבים. לרשימת ספריו הצטרף באחרונה הספר
איש יקר שכזה, שראה אור בהוצאת מסדה. ספר
זה הוא סיפור משנות החמישים, המספר על נער
ירושלמי, שמישפחתו עוברת להתגורר באשרור.
מהפרקים הראשונים, המתארים הווי ירושלמי
שאינו עוד, תוך פירוט המניעים הכלכליים

הלכת הרדום חוסר מנוחה הולך וגובר. גופו,
המחומם באנרגיה רדידאקטיבית יורד ועולה
במיקצב איטי
וכך הלאה מוליך הספר את הקורא הצעיר,
בפשטות, דרך שלבי כיבוש היבשה, שוכני
העצים, קוף־אדם שוחר אחר הרפתקות, עושי
הכלים, האדם התבוני וער לשאלה :״הצופן
מאדים הבטחה של חיים?״ הפרק הלפני־אחרון,
הוא גירסה מופשטת לקביעתו של אלברט
איינשטיין בדבר האפשרות ההיפותטית לקיום
חיים אחרים ביקום.
האריה תרגום חדיש לעברית של האריה מאת ג׳וזף
קאסל (בהוצאת כתר) שזכה בפרס גונקור
יוסף וחסידה

בצרפת, בסוף שנות החמישים, מגולל את סיפור
הקשר העמוק הנירקם בין פטריסיה, בתו בת
ה״ 10 של שומר לבן־עור בשמורות־טבע בקניה,
לרגלי הר הקילימאנג׳רו, ובין האריה קינג.
בסיפור האריה מצליח קאסל להביא מעט מקסם
העולם הפרה־היסטורי.
בסיפרו מעמת קאסל את האדם המודרני עם
הטבע האפריקאי ושוכניו, ופורש את המאבק
האמיתי של המאה העשרים, מאבק שבין
הציוויליזציה והטבע הראשוני והאותנטי. הילדה
פטריסיה ממחישה את התום והיופי של המין
האנושי, בטרם יושחת בידי הבגרות והחינוך.
האריה הוא פנינה ספרותית, עם מוסר־השכל
מרגש לא רק לבני־הנעורים.
שירי המוליכים מישפחה ירושלמית לעיר־עולים.
סיפרו של בן־שאול חושף את עולם בני־הנעורים,
עם ההתייחסות שלהם לרקע הסביבתי, כאותו
פרק המתייחס לחפירות ארכיאולוגיות באשדוד,
המחפשת אחר עבר (.אשדוד התחילה את
המילהמות שלה, עד כמה שיודעים היום, אי־שם
במעבר מתקופת הברונזה הקדומה לברונזה
המאוחרת באמצעות דמותו המקסימה של
אוגדן אוגדנבורג, דמות של בוגר המשפיעה
על נערים בגיל ההתבגרות.
מות השמש
ספר מרתק ורב־עניין הוא סיפרו של רוברט
ג׳סמרו עד מות השמש, שראה אור בסידרת דן
חסכן של הוצאת עם עובד. זהו ספר של
מיפרטים מדעיים, החושפים לקורא הצעיר את
מיכמני האסטרונומיה, דרך חידת הבריאה
והכוחות המיסתוריים סביבה, והבהרת שאלות
בנושא החיפוש אחר הנצח. המחבר מביא לקורא
הצעיר את סיפור האבולוציה בלשון פשוטה
(״מיליארד שנים חלפו בסיפור הבריאה כיוס
אחד. מיליארד השנים של כדור־הארץ היו
ואינן; עכשיו, ביום השני לחייו, מפגץ כוכב

חצי עוגה /וגס סופגניה /לבטן השמנה /
ו־בום פגיעה, חצי פגיעה /פגז אחד מהיר
/מחץ אותי לקיר /ודי״.״
שיר מגלה לקוראיה הצעירים, כמה עובדות
חיים, שמוקדם להם עדיין לדעת אותן, כגירסתה
ליונתן הק טן שבה היא כותבת. :יונתן הנרקומן
/רץ בבוקר אל הגן /הוא טיפם על העץ /
וחשיש חיפש / .אוי ואבוי לו לשובב /
המישטרה בעיקבותיו /על העץ הוא חיפש 1 /
עד שהתייאש ובתחתית שירה זה מפגינה שיר
את ההומור שהעניק לה הטבע, כאשר היא
כותבת :״מדוע האפיפיור כל־כך מרוצה
מעבודתו?״ והיא אף משיבה :״אתם יודעים מה
זה לבוא כל בוקר לעבודה ולראות את הבום
צלוב?״ הומור זה משול למשוררת גרמניה
צעירה, שתכתוב שיר על ילד המתגורר בקירבת
דאכאו, ומחשב־הכיס שלו, מראה לו מדי בוקר
בלחיצה ראשונה: שישה מיליון.
למרות דעתי השלילית לחלוטין על שירי
רחוב של סמדר שיר, לחצה עלי בתי להמליץ
עליו במדור זה, המוקדש לספרי ילדים ונוער.
מאחר שהיא עזרה לי בשמשה מדד חלקי לאיכות
הספרים שסקרתי, אני מכבד את בקשתה.

מאבק ספרותי קשוח מתנהל ביני ובין בתי על
סיפרה של סמדר שיר שירי רחוב (ראה אור
בספריית מעריב) .לדעתי שירי רחוב הוא סלט
מילולי וזול של חרוזים חדשים לשירים מוכרים,
כגירסתה לשירו של דני סנדרסון אלף
כבאים, שם היא כותבת בין השאר:
״אלף פגזים /לא יצליחו להוריד אותי /אלף
פגזים /לא יצליחו להוריד אותי / .הנה תיכף
הפגז קרב /ואני רועד, דופק הלב / :יצליח? לא
יצליח?...
אך בתי מכורה לספר הזה. שעות על שעות
היא מעבירה בזימזום שקט, ולומדת את
גירסאותיה המילוליות של סמרר שיר לשירים
ידועים, מבלי שאצליח להבין את נפילתה לבור
רדוד זה. אך כמאמר משורר אחד שאמר :״זה
שילדים אוהכים משהו, זה אינו אומר שהמשהו
טוב. ילדים גם אוהבים לעשות פיפי
במיכנסיים!״
לשון שיריה ודברי־הקישור של סמדר שיר,
מעידים על כך שהיא למדה שעות נוספות את
מילוני הסלנג של נתיבה בן־יהודה
ודן־בן־אמוץ. אך בניגוד לבן־יהודה את
בן־אמוץ, המילים אינן יוצאות משפתיה
בטבעיות.
ישנה רמה וולגרית לא מבוטלת ב״הומור״ של
שיר, כגירסתה לפגישה, חצי פגישה של
המשוררת רחל והיא כותבת, ללחן של חנן
יובל, את המילים :״עוגה, חצי עוגה /פרוסה
אחת גדולה /ולחם עם ריבה /ושוב / ,עוגה,

לסידרת סיפורי־הילדים של חתן פרס נובל
יצחק בשבים־זינגר, שראו אור בתרגום לעברית
בשנים האחרונות, הצטרף באחרונה הסיפור לבד
ביער הפרא(ראה אור בהוצאת מסדה) .בסיפור
זה, בדומה לסיפורי־ילדים אחרים של בשביס־זינגר,
מאכלסות את הסיפור דמויות של ממש —
שדים, מכשפות ורוחות.
הסיפור נפתח בתקופתו של הבעל שם־טוב
הקדוש המסייע לזוג חשוך ילדים ובני הזוג
מביאים לאויר העולם את יוסף, הגדל וחולם על
״נסיכה עם שער זהב״ .הוא מתיידד עם זקן
.״שבילה את ימיו בלימוד מסתורי הקבלה״ ,הוריו
מתים, והוא מתייסר עד שניגלה לו מלאך והוא
מסייע במעשה־קסמים לשיחרורן של נשמות
שבויות.
יוסף עובר פלאים וקסמים עד שהוא מגיע
ל״בירתו של המלך הטוב מלתוך, ובעזרת פלא
הוא נושא את בת־המלך, הנסיכה חסידה, ומעורר
עליו את חמתו של ראש״השרים, ששמו
בעל־קינאה. הקינאה מוליכה את יוסף לסידרת
הרפתקות, המעגנות את חסידה, והיא נאלצת
להינשא לבעל״קינאה, ובמסיבת האירוסין היא
פוגשת ביוסף המקורנן(״אתה מזכיר לי מישהו
שאני אוהבת״) .אך בעזרת קסם מתהפכים
היוצרות ובעל־קיגאה הופך למקורנן, נמלט
מהממלכה, מגיע לממלכתו של השטן ופוגש
בזילכה.
כך נמשך סיפורו של בשביס־זינגר, במבוכי
עולם השדים והמכשפות, תוך שהוא מציג סידרה
של דמויות מרתקות עד לסוף הטוב.
אלטדנה אוניית־הנשק של האצ״ל היא נושא סיפרו של
עמום בר ״אוניה בוערת בחוף תל־אביב־(ראה
אור בהוצאת מסדה) .סיפור אלטלנה
לבני־הנעורים נוסח עמוס בר, הוא סיפור
שהמחבר אינו נוקט בו עמדה, בעד או נגד
אלטלנה, אלא מספרו באמצעות הרפתקותיהם
של שלושה נערים ונערה אחת.

באחד מתיאורי הקרב על אלטלנה, מתוארת
ההתרחשות הזאת במילים. :הביטו! איך
הפחדנים האלה בורחים. לא מבינים שום דבר
במילחמות וביריות! כל.צנחך בפלמ״ח(טירון
שזה עתה הגיע לפלמ״ח) יודע להבחץ בין יריות
המכוונות לעבת ובץ שריקות כדורים גבוה
באוויר, והיריות האלה הן סתם באוויר. צה״ל
יורה באוויר ואנשי אצ״ל בורחים כמו עכברים
מאוניה טובעת...״
באוניה בוערת בחוף תל־אביב מצליח
עמוס בר, לתרגם לשפת בני־הגעורים את עולמם
של ילדי תש״ח, את בחינתם את מילחמת
העצמאות תוך שיבוץ פרטים, מילים, תיאורים
ומצבים של אותה מילחמה, כפי שנקלטו באוזני
הצעירים.
על הנסיון לשחזר היסטוריה, כפי שהיא נראית
לצעירים, מעידה נועה, האומרת- :אני משתדלת
לזכור כל מה שאני שומעת ו תאה כאן. אומנם
אין לי כאן נייר ועיפתן, אבל עוד היום אכתוב
הכל. מלימודי ההיסטוריה בבית־הספר למדתי

שאחרי כל אירוע היסטורי חשוב מתאר כל צד
בצורה שונה את מה שקרה...״
אונייה בוערת בחוף תל־אביב הוא ספר
שמומלץ להורים לרכוש אותו לילדיהם, כדי
שהילדים יעוררו כמה מבעיותיו ומתיאוריו
בשיעורי המחנך או שיעורי ההיסטוריה שלהם.
ספר מומלץ ביותר.

101ת 8ת 17>׳/רן 8וו*ר

וה היה 03111:1גו ה שהיה
גליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שגה בדיוק,
הקדיש כתבת־שער נרחבת לכניסתו לתפקיד של המם כ״ל החדש של
המישטרה, יוסף נחמיאס, תחת הכותרת ״תוכנית טיהור המישטרה״.
תחת הכותרת ״בעלי ג׳ורג׳ פלינט״ סיפרה רעייתו של משקיף האדם
שנהרג בהר־הצופים בתקרית עם הירדנים, את תולדות חייו
ומילחמותיו של בעלה. כתבה אחרת באותו עניץ: כתבת — התחקיר

הורח השנת שר דויד הורוביץ

המכסה הנלד,וסך שמיאס נ3ש יסמדד

תוכנית טיהור

המשטרה
״הר־הצוסיס־ ,סקרה את המאבק על השליטה בהר־הצופים.
בשער הגליון: מסכ״ל מישטרה חדש, יוסף נחמיאם.

הדוום הגווע

תעי העודוו

3״\דתס!חן תסוחהשדף ס
שהשסדסח על דיהשמרח
בחסמו! שר *וזזקאו סהר?

,ניסרה?

8ה •יומר

המשק

״העולם הזה״ 1079

מהה גי ד הנגי ד

תאריך4.6.1958 :

שילטונו של דויד (״דולק״) הורוביץ בחיים
המשקיים בישראל, מוגבל למדי. למעשה, אין
לנגיד בנק ישראל כל שליטה על הכוח המשקי
הקובע — הממשלה. אולם לדולק מהיר־העט
וחובב־הכתיבה יש נשק אחד, שהוא מפעילו
ברצון וביד נדיבה: נשק הביקורת.
אחת לשנה מפרסם נגיד־הבנק סיכום שנתי
של מערכת הכלכלה. כמעט ללא יוצא מן הכלל,
סותרים נתוניו, שנה בשנה, את הנתונים
הרישמיים של שר־האוצר. אך בחוגי המשק
נהנים נתוניו של הנגיד מאמון רב יותר מנתוני
מישרד־האוצר.
הכל עולה. השבוע פירסם דולק הורוביץ
את הדו״ח השנתי שלו לשנת .1957 המיספרים
היו מעודדים מאוד — פרט לגבי מי שמבין
בכלכלה.
לפי הדו״ח, הכל בישראל עולה. עלה הייצור
11 עלה הייצוא 27 במירה ניכרת ועלו גם
ההשקעות במשק 2
אולם לעומת עליות מעודדות אלה, היו כמה
עליות מדכאות מאוד, שהיו הרבה יותר חשובות.
עלתה הצריכה הפרטית של אזרחי ישראל
(ביותר מ 15 ולמרות עליית הייצוא, עלה

החברים, שנפצע מרסיסי זכוכית של מכונית,
אשר הועפו על־ידי כדור של רובה בדואי.
אלה ואלה פנו למישטרת באר־שבע. אולם
כשבאו הבדואים האיטיים יותר להתלונן, כבר
מצאו את השוטרים מצפים להם 24 .רועים נעצרו
ללא דברים מיותרים. רק למחרת השתכנעה
המישטרה כי הסיפור אינו כה חד־צדדי, שיחררה
את הרועים. בדואי צעיר אחד בלבד הוחזק
במעצר, מאחר שהיה ברור כי מישהו בכל זאת
ירה במכונית הקיבוץ.
אולם בסוף השבוע שעבר שוב התהפכה
הקערה על פיה. השייח׳ אבו־קרינאת הודיע
במיכתב להארץ :״המתרגם סילף את דברי
במסיבת־העיתונאים שנקראה על־ידי הקיבוצים
להב ודביר.״
אולם באווירה המחוממת של הדרום המיובש
קשה היה לדעת — במיקרה זה לפחות — מה
מכל המריבות היה אומנם תוצאה של סיכסוך
הדורות בין קין והבל, ומה תוצאה של
ה׳בוליטיקה׳ השוררת בחסות המימשל הצבאי
בדרום.

11*11
1ד ן 1 | 10חןןלי 0ך ך 1 | 1מפת העולם ורזה, שהובנה אחרי התקרית בהר־הצופים,
11 1^ / 111 1111 #111 שבמהלכה נפלו שלושה חייליס ישראלייס ומשקיף
האו״ם ג׳ורג פליגט. ניתן להבחין בחשיבותו של הר״הצופים, המשקיף על הצד הירדני.

הפער במאזן התשלומים הלאומי (היינו: עודף
היבוא על היצוא) ב״* 7נוספים.
בין כל העליות, זוהי העלייה הקובעת. היא
מוכיחה כי המחלה הכלכלית אינה חולפת, אלא
מחלה יסודית של המישטר הכלכלי כולו, שהיא
חשוכת־מרפא בתחומי המישטר. בשנה שאחרי
מיבצע קדש, שנה בלא מתיחות ביטחונית
וזעזועים פוליטיים, ללא עלייה המונית, ועל אף
העלייה ביצוא — התרחקה העצמאות הכלכלית
בקפיצה גדולה נוספת.
ככל שהמשק חי יותר מכספי־השנור, כן הוא
נעשה תלוי יותר ויותר במערכת־השנור.
חומצה גפריתנית. אם היו אופטימיסטים
שקיוו כי בשנת־הכספים 1957/8השתנה תהליך
זה, בא נגיד בנק־ישראל ושפך מעט חומצה על
תיקוותיהם.
הבצוות אזוז קין (ה מ שך)

הפורץ בנגב

ישראל בנציוני, שעלה החודש לפני 25 שנה
לכותרות. בתמונה זו נראה ננציוני כאשר
עבד ב״ 1949 כשרטט אזרחי, במהלך הכנת
בתוואי של הכביש באר״שבע-אילת.

המילחמה הנושנה בין קין והבל על
שיטחי־המירעה הזעומים ששרדו בנגב
אחרי־הבצורת, נמשכה השבוע במלוא הטרגיות.
עדרי הבדואים, שגדלו ושיגשגו בשתי שנות־ברכה,
פרצו כנחיל־ארבה לתוך כל שטח שנזדמן
בדרכם צפונה, במאמצם הנואש להישרד בחיים.
בעלי השטחים, לרוב משקים עבריים מקומיים
או שליחים מן הצפון, השיבו מילחמה־שערה
באמצעים כשרים ובלתי״כשרים.
שיטות רבות בלטו במאבק העקשני. לשיא
הגיעו בשעתו אנשי שדה־בוקר, ששחטו ביריות
מקלעים עדר שלם של שבט בדואי שכן, אחרי
שעלה על אדמותיהם. לעומת זאת, נהגו חברי
קיבוץ להב לעצור את הגמלים הרועים
באדמותיהם ולמוסרם לידי המישטרה, תוך
תיקווה שהברואים יזהרו.
השבוע אירעה ליד מושב אחוזם, בקירבת
העיר הפלישתית העתיקה גת, תקרית חמורה
עוד יותר — סיבוב חדש במילחמה שהיתה עוד
עתיקה בימים שבהם ירדו הפלישתים בחופי
הארץ.
הקש ששבר את הגב. למשק דגניה א׳,

היושב באחד מאיזורי ההתיישבות הצפופים
ביותר בארץ, החכיר משרד־החקלאות כמה אלפי
דונמים בדרום. פלחי המשק זרעו את שדותיהם,
בקירבת המושב אחוזם. כשהבשיל היבול הם
קצרו את התבואה. בזה תמה בעלותם הארעית
על האדמות. השטח חזר לבעלותו של
מישרד־החקלאות.
אילו היתה זו שנה רגילה, לא היה מן הסתם
קורה דבר. אולם בגלל הבצורת החמורה של
השנה, הורשו שיבטי הבדואים להוביל את
עדריהם צפונה, לעלות על שדות־השלף של
המשקים העבריים. לשבט אבו־רביע נאמר מייד
אחרי גמר הקציר, כי יכולים הם לעלות על
שדות דגניה א׳ ,וכך עשו.
אלא שהחקלאים מן הצפון לא סיימו את
מלאכתם עם הקציר. הם כבשו את הקש
בחבילות והובילו אותו בהדרגה הביתה. וכך, עוד
לפני שקין העברי פינה את השטח, עלה עליו
הבל הבדוי עם צאנו. פה ושם התנגשו השניים.
הבדואים התירו את החבלים של חבילות הקש,
בטענה שהאדמה נמסרה להם על־ידי
מישרד־החקלאות והקש המפוזר שייך להם.
חקלאי הקיבוצים הגיבו במעשי־גמול פרטיים,
החרימו עשרות כבשים מעדרי הפולשים. אך
הפלישה לא נהדפה.
עין פצועה — הוכחה חותכת. אז,
לדברי עירה סילמן עידה ג׳ובראן. ,בשעת
שקיעת החמה, בא הקיבוץ ולקח לנו 400 כבשים
בכוח. כשניסינו להתנגד, פתחו עלינו באש.״
רועי אבו־רביע ברחו, עדרם הגדול התפזר לכל
עבר.
בפי הקיבוצניקים היה הצד השני של
המטבע. :הם עלו על השדות. ניסינו לסלק
אותם. ירו בנו.״ להוכחה הראו את עינו של אחד

.אנשים
• ח״כ חרות יוחנן באדר, על מינוייה ע ^
מרים בן־פורת לשופטת מחוזית בירושלי! .,
״אני מניח שעד כה היו המלאכים בשמיי 1
עסוקים מאוד ברישום שמות שופטי ישרא ^

רדיו
ה ק לו ה מיו ת ר
ששת הגברים, שהתכנסו השבוע בחדר מס׳
13 במישרד״ראש־הממשלה בירושלים, דמו יותר
לרעים ותיקים, הנפגשים אחרי תקופה ארוכה
בקלוב משותף, מאשר לחברי המועצה הציבורית
לענייני שידור• ,החייבים להכריע בגורלו של
כלי הביטוי העממי הגדול ביותר במדינה. חנוך
גיבתון, סגן מנהל שירות־הרדיו, הבהיר את סיבת
העליצות החברתית. :איני יכול להסביר היכן
שאר חברי המועצה מיספר הנעדרים 25 מתוך

לעומת זאת היה לחנוך גיבתון הסבר בקשר
לדיחוי החוזר בכינוסיה של המועצה הציבורית:
,חברי הכנסת שבין החברים ביקשו שוב ושוב
ממני לדחות את כינוס המועצה, מפאת
ישיבותיהם המרובות לא יכלו להשתתף
בישיבות המועצה...״
בנימין אבניאל, ח״כ חרות, תמה בקול:
.מעולם לא ביקשתי דחייה כזאת...״
״חבל על התה ״.בהיעדרו של צבי זינדר,
מנהל שירותי־השידור ששהה בקונגרם־שידור
בטוקיו, עלתה אף ישיבה זו של המועצה על
הפסים הסלולים: הצעות, הצעות שכנגד,
וביקורת ערטילאית. לגיבתון, שחש בקשר
הרופף בין הדברים הנאמרים לבין המציאות׳,
היתה רק בקשה אחת. :יואילו חברי המועצה
הנכבדים להקשיב מפעם לפעם לשירות
השידור.״
אולם חברי־המועצה הטרודים לא גילו נכונות
רבה למלא עצה זו. קבע שוב ח״כ אבניאל. :איש
אינו יודע לשם מה אנו מתכנסים כאן, אם לא
יוגדרו סמכויותיה של המועצה ולא ייקבע זמן
חובה לכינוסיה, חבל יהיה גם על התה שאנו
שותים״.
הוא צדק.
* הגוף שהיה קיים קודם למליאת רשות־השידור
והוועד המנהל שלה.
באותו לוח לבן באותיות של זהב, האם מינוייה
של בן־פורת לשופטת יהיה מיפנה?״
• עמום קינן. :היוצא למילחמה יכול
להניף סימן־קריאה ואפילו נקודה. אבל לא
סימן־שאלה. איש אינו עונה על סימן־שאלה.״
• הפורץ הנוצץ ישראל בנציוני. :אני
באתי לרפא את העם בגניבות. כאיש מדד.