גליון 2388 מתאריך 8 ביוני 1983

מעדן ״פרומעז״ בגליל גבינת ״פרוטעז״
חורצים חריצים ברווחים אחידים. לתחבל
חריץ מכניסים פרוסת מלפפון או
צנונית. גבינת פרומעז וגבינת שמנת
מתאימות למריחה על לחם או קרייקרים
בתוספת ירקות עונתיים.

מגש ״פרומש״ .מכינים קרייקרים ופלחי
פיחת כגון: אפרסמון, תפוח או אגס.
מניחים פרוסה או חצי פרוסה של גבינת
״פרומש״ על כל קרייקר או פלח פרי.
בתיאבון!

כדורי גבינת שמנת. מערבבים היטב
2חבילות גבינת שמנת עם חצי גביע
גבינה לבנה /0י<( 9פרה ירוקה) .מתבלים
במלח, מוסיפים ו־ 2כפיות פלפל שחור
טחון גס, אגורים קלויים קצוצים גס,
וצרים כדור עגול גדול. מגלגלים אותו
ב־2־ 3כפות שמיר קצוץ דק. באותה
תערובת אפשר ליצור כדורים קטנים
מגולגלים באגחים.או שקדים קלויים
קצוצים גס.

״גבינת שמנת״ ״פרומעז

מגבינות היוקרה של:

תנובה

גבינת שמנת עשויה במתכונת ה־״!£5£ £ץ 0ו\/ו\£/ת 0״ האמריקנית הידועה.
זוהי גבינה למריחה שטעמה עדין, והיא מעדן על כריכים, קרקרים וכר.
״פרומש״ מיוצרת על טהרת חלב העיזים, ולכן טעמה מיוחד במינו. היא מתאימה למריחה, לכריכים או כתוספת למעדנים רבים.

כתבת ה ש ער האחורי:

כתבות ה ש ער הקדם :,

מ 1ת היפהפיה

כזב אחרי כזב

במלאת שנה למילחמה מרשים לעצמם
עיתוני ישראל להצביע על השקרים
הגסים של מנחם בגין, אריאל שרון
ורפאל איתן במהלך

הקרבות. שלמה פרנקל
ליקט וערך את רשימת
הכזבים הבולטים.

וכיתתו העט לחרב

.העולם הזזד, שבועון החדשו ת הישראלי המערכת והמינהלה: תל-אביב, רחוב
גורדה ,3טל 232262/3/4 03 תא-דואר ,136 העורך הראשי: אורי אמרי עורך
תמית: יופי שנון רכז מערבת: שלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי מוטוביץ
וגיורא נוימן צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי עורכת דפוס: אהובה
קורן ראש המינהלה: אברהם כיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המדל:
.העולם הזה־ בע־מ הדפסה. :הדפוס החדש־ בע־מ, תל־אביב הפצה. :גד־ בע־מ

.מי שקורא השבוע את עיתוני ישראל,
יכול לקבל את הרושם כאילו היו כולם, כמעט
בלי יוצא מן הכלל, נגד מילחמת־הלבנון.
לניצחון יש אבות רבים, הכישלון הוא יתום.
אם כן, ברור לחלוטין כי מילחמת־הלבנון היתה
כישלון מוחץ. כי כמעט שלא נמצא השבוע אף
אדם אחד בכלי־התיקשורת שהודה בכך שתמך
אי־פעם במילחמה.
התמונה האמיתית שונה, כמובן, לגמרי.
במקום אחר בגליון הזה (ראה עמודים 10־)11
מופיעות כמה מן ההתבטאויות של עיתונים
ופרשנים, שהתפרסמו בימים הראשונים של
המילחמה, כאשר היה עדיין נדמה שהיא
״פופולארית. אז נערכה התחרות בין העיתונאים
על הזכות לנגוע בחלק מסויים של האנאטומיה
של אריאל שרון, מלך ישראל.
האמת הפשוטה היא כי בימים הראשונים של
המילחמה היה רק כלי־תיקשורת אחד ויחידי
בישראל כולה שהתנגד למילחמה בלי חוכמות,
בלי תירוצים, בלי הסתייגויות: שבועון זה. אף
עיתון ושידור אחד לא הזכיר אמת זו השבוע. וזה
טיבעי. כל הפרשנים היו כה עסוקים בטישטוש
העיקבות של עצמם, עד כי לא היה להם פנאי
לזכור זוטות שכאלה.

מאמרי זימדי
ושכר סמחט
י התנגדות ״העולם הזה״ קדמה בהרבה
למילחמה עצמה. היא היתה מבוססת על מידע
מוצק.
העולם הזה ( )2300 פירסם את תוכנית־המילחמה
ומטרותיה בדיוק נמרץ, תישעה
חודשים לפני שפרצה. הגילוי היה מבוסס על
מחקר מוסמך, שכלל מידע על ההתבטאויות של
יוזמי המילחמה בחוגים המצומצמים ביותר. לא
יכולנו אז, וגם איננו יכולים כיום, לפרסם כיצד
,קיבלנו מידע זה, שלא היה מוסמך ממנו.
במשך תישעה חודשים, עד לפרוץ המילחמה
עצמה, הזהרנו שוב ושוב מפני המילחמה הבאה,
תוך פירוט הכוונות, המטרות, האשליות
והפירכות. אף עיתון אחד בארץ לא תמך בנו
במערכה זו.
כאשר פרצה המילחמה, בדיוק לפי המתכונת
שהזינו, השתררה בכלי״התיקשורת אווירה של
הידד. עיתוני האופוזיציה־כביכול נדבקו בה
בדיוק כמו עיתוני הקואליציה, כשם שעסקני
המערד צעקו.הידד!״ בדיוק כמו עסקני הליכוד.
הפיטפוטים על 45 הקילומטרים, שבהם מנסים
י עתה ראשי המערך להעלים את חרפתם, נשמעו
אז אחרת.
לא הסתפקנו במילחמה זו בפרשנות מרחוק.
ראינו את תפקידנו העיקרי בהשגת המידע
המוסמך, שיאפשר דיווח רצוף ופרשנות נכונה.
שעות מעטות אחרי שצה״ל עבר את הגבול
צפונה, דהרו אחריו חברי מערכת זו. בדרך־לא־דרך,
בצורה חוקית ולא־כל־כך חוקית, הם מצאו
את דרכם אל היחידות הקרביות המתקדמות.
במשך כל ימי הלחימה שהו צוותות העולם
הזה, כתבים וצלמים, בקרב הצבא, כשהם צמודים
למאורעות ולמצב־הרוח. גם אני עצמי ראיתי את
חובתי בליווי צמוד זה של המאורעות, כדי לקבל
רושם בלתי־אמצעי ולהבטיח שהפרשנות שלנו
תהיה מודרכת על־ידי ראייה נכונה וקרובה של
״העובדות בשטח״.
העולם הזה 2388

ביום הרביעי של המילחמה עברתי את הגבול
במעבר בלתי־מבוקר, בחברת שרית ישי וענת
סרגוסטי, והגעתי אל חוד הכוחות באיזור צידון.
לאחר מכן ביקרתי בלבנון פעמים רבות. דיברתי
עם נוצרים ופלסטינים, מוסלמים ודרוזים מכל
השכבות, ובכלל זה הפגישה המפורסמת עם יאסר
ערפאת — שוב בחברת ישי וסרגוסטי — והסיור
אצל הכוחות הפלסטיניים בביירות המערבית
הנצורה. כעבור כמה ימים חזרתי על סיור זה
במיזרח העיר, כשביקרתי אצל הכוחות שלנו
לאורך כל קו החזית של אז מסביב לעיר הנצורה.
כל זה לא בא לשם שוויץ, או לשם סיפוק
עצמי. היה זה תנאי מוקדם לסיקור מדוייק
ולפרשנות מוסמכת.
כיום, כאשר כמעט כל דעת־הקהל
האינטליגנטית קיבלה את העמדה שביטאנו ערב
המילחמה, לא יהיה חלקנו עם עדת הצבועים,
שכתבו מאמרים של זימרי והדורשים עכשיו
שכר־סופרים של פינחס.

כשפרצה האש בצפון, הריעו לה בל
העיתונים היומיים, ובבעלי־העט אחזה

אמרו י) 1 1 לפני
ריגשה מוזרה. מה הם
שנודע גודל הכישלון? יפתח
שביט ליקט את הקטעים
שהם רוצים לשכוח.

מחאה: שנה ושד 16
המחאה הולכת וגואה. אנשי שלום
עכשיו ערכו הפגנה אדירה, והוועד נגד
המילחמה בלבנון הזכיר גס
את הכיבוש בשטחים, ה־נכנם
השבוע לשנה ה־.17

בחזרה

וג׳יה אל־חוסייני, אלמנתו של הלוחם
הפלסטיני עבד־אל־קאדר־חוסייני (בתמונה
שבוע
ת בפני
לפנ>_שבוע
למעלה) ,שנהרג ב־ ,1948 נפטרה י בלונדון. דרכה לקבורה בירי־חו,
לצד בעלה, היתה רצופה
מיכשולים ביורוקראטיים.

בת>־נקמה
האסירים שמרדו השבוע בכלא רמלה, דרשו
לדבר עם עורך העולם הזה, אך איש לא
העביר את פנייתם. שני אסירים לשעבר
מתארים את המיתקן הנורא,
הנקרא בית־סוהר, שבו מת-
נקמת החברה בעבריינים
ובעצירים (ראה גם: הנידון).
הסליק בשקט־בשקט מתנהל מישפטם של מנהיגי
קריית־ארכע, שגילו מחבוא של חומרי־חבלה
והשמידו את הראיות, כי חשבו
שהמדובר כטליק של המת־נקשיב
בראשי העיריות בגדה
המערבית. המישבט שהושתק.

דגלים במעצר מישטרתי
אחרי אזכרה לזיכרו של עיצאם סרטאווי, שנערכה
השבוע בתל־אביב, החרימה המישטרה
את סימלם של אנשי-השלום: הדגלים השלובים
של ישראל ופלסטין ופתחו בחקירה.

״המחבלים״ חוזרים מודח ועוזב ירוחם — אך חוששני שאין
לומר זאת על כלי־התיקשורת. הם מודים,
איכשהו, אך אינם עוזבים. הדבר מתבטא בשימוש
במילה ״מחבלים״,
״המחבלים״ חזרו בימים האחרונים לעיתוי ית.
מרי יום ניתן לקרוא כי ״מחבלים־ ירו לעבר רכב
של צה״ל בלבנון, ש״מחבלים״ הטמינו מוקשים,
וכיוצא באלה.
עמדנו לא פעם על כך שהשימוש במילה
״מחבלים״ בכלי־התיקשורת היה פשע־מילחמה,
מאחר שהביא לפישעי־מילחמה. המילחמה לא
היתה כלל אפשרית, ב־ 6ביוני, לולא פירסמו
עיתוני ישראל כי ההתנקשות בחיי השגריר
שלמה ארגוב בוצעה על־ידי ״מחבלים״ — תוך
העלמת המידע שהמתנקשים היו שייכים לאירגון
המתנגד לאש״ף, והשונא את ״אירגון המחבלים״
בדיוק כמו ממשלת־ישראל.
הדה־הומאניזציה של הפלסטינים, על״ידי
הדבקת התואר ״מחבלים״ לתושבי מחנות־הפליטים,
למוסדות מדיניים, לנציגויות דיפלומטיות
ולמנהיגים פוליטיים, היא שהולידה,
בסופו של דבר, תופעות כמו טבח צברה
ושאתילה.
אחרי־מעשה היכו כמה עיתונאים על חטא.
אבל עכשיו חזר נוהג זה לקדמותו.
אין מידע מוסמך על האחראים כיום
למילחמת־הגרילה הנוכחית. הם יכולים להיות
חיילי־קומנרו סוריים, אירגונים פרו־סוריים מחוץ
לאש״ף או בתוך אש״ף, אירגונים לוחמים של
הדרוזים ושל השיעים, ואולי אף אנשי־פלאנגות,
השונאים כיום את ישראל. אולם בעיתוני ישראל
שוב כותבים, כדבר מובן מאליו, שהפיגועים הם
של ״מחבלים״ .בלשון המקובלת כיום בישראל,
״מחבל״ הוא פלסטיני, המאורגן באש״ף.
כן ניתן השבוע לקרוא, בגליון אחד של עיתון,
ש״המחבלים״״ ביצעו פיגוע מסויים בלבנון,
ושצה״ל החריב את דרך־הגישה לכפר דרוזי
מסויים, מפני שתושביו עזרו לדרוזים הלבנוניים
שביצעו את אותו הפיגוע.

אלינור מעוז היתה בת 19 וחצי,
כשנהרגה השבוע בתאונה. אביה,
אמה, אחותה, חותנה וחברה הראשון
מדברים עליה. בפי כל
אחד מהם סיפור אחר, כל
אחד מתאר את אלינור
שלו.

למה רצח?
אדיח קמה
ישראלים בלבד

סרדאן

לישראל.

י מגלם ננו,
1הדומה לו
להפליא.

בילפרוגל
של הפיליפל
״אני
הכדורגל הישראלי טוען
שחקן־העבר משה (״מד
צי) לאון 40 שגוייס
מחדש לקבוצתו, מכבי
יפו.

לחחיה

״אמצא לי גבר ישראלי,
את מיטתי שיהמם בלילות!־ מבריזה מנדי
רייס־דייוויס־שאולי, שחזרה

בלדרית
הסמים חגית ולדמן,
שמעצרה גרם לרצח הכפול, שוחררה
בחנינה וגילתה על דוכן־
העדים כי נעצרה
כבר בתורכיה והסמים
התגלו שם,
בנמל התעופה.

הזמרת הצרפתיה ארית
פיאף קמה לתחיה בסרט
חרש. את מאהבה מארסל

עיניים מאשימות

צוות העולם הזה חדר
לבית־החיות של בר־אילן,
וצילם בחשאי
את הכלבים ש־נעשים
בהם נם־
יונות נוראים.

אריה בחורף
ותיק שחקני ישראל שיט־עון
פינקל זועם .״התיאטרון
הישראלי,״ הוא
מאשים״,הפך לתיאטרון לוקשים!״

ה מז־זרים ה ק בו עי ם: תשקיף במדינה
הנדון -חרפת בתי־הסוהר אנשים בלונים
הורוסקופ -מזל תאומים
מיכתבים
מה הם אומרים -
פרופסור עמוס שפירא,
פרופסור דויד ליבאי,
דיר רוחמה מורטון, ארז ביטון,
רות ברנע ואיתן אבניאון

אנשים בעולם

עולם קטו -ארצות־הברית ובריטניה 36

זה וגם זה 44 רחל מרחלת על כל העולם 54 נמר של נייר -

זה היה ״העולם הזה״ שהיה 59 שידור
תמליץ שידורים -בישראל ובירדן 60 62 קולנוע 64 לילות ישראל 67 יומן אישי 72 תמרורים 73 כלכלה -מחסום הפחד 74 ספורט

שר־האוצר כבר התחיל בחיפושים אחרי דובר
חדש.

הריבוד ניצח
בתעשייה האווירית

עזיבה במחלקת זיגר

בבחירות לוועד עובדי התעשיה האווירית נבחר לתפקיד
יו״ר מועצת־המנהלים איש הליכוד, מקסים לוי. איש
המערך, יעקב שפי, נבחר כמזכיר־המועצה והמישנה
למזכיר הוא איש הליכוד, אבי שקלרסקי.

חוליה נוספת בגל העזיבות הפוקד את המחלקה
לחקירות הונאה, שבראשה עומד תת־ניצב
בנימין זיגל. אחד מעוזריו הבכירים, סגו־ניצב
עדיאל אלופי, זכה במינוי של שופט־שלום
בצפת.

תטנןיף
בחירות בהתחלת 84׳
בצמרת הליכוד התקבלה למעשה החלטה בי
הבחירות לכנסת הבאה יוקדמו, וייערכו
במחצית הראשונה של .1984
הסיבה: במיקרה כזה יוכל עדיין מנחם בגין
לעמוד בראש רשימת הליכוד.

תק׳ ם בעד נבון
עסקנים בשני האגפים של התנועה הקיבוצית המאוחדת
החליטו לתמוך במועמדותו של יצחק נבון לראשות
מיפלגת־העבודה, אם יחליט להתמודד.

על־פי הערכתם, יובל נבון להוביל את המערך
לניצחון, ויחסל את היריבות הקשה בין שימעון
פרם ויצחק רבין.

סקר כ שר יכריע
מיפלגת העבודה ומם־־פ הזמינו,
כלמיפלגה בנפרד, סקר דעת־קהל שיבדוק
באיזה מיקרה יקבלו שתי המיפלגות קולות
רבים יותר: בהליכה משותפת לבחירות, או
בהליכה נפרדת.
סוכם בין מנהיגי שתי המיפלגות, כי אם
תהיה בשני הסקרים תוצאה זהה, מיפלגות
המערך ינהגו על־פיה.
בימים אלה ישורר במערך מתח רב,
לקראת סיכום התוצאות של הסקרים.

פגישת הרצוג־פרס
השבוע נפגשו נשיא המדינה חיים הרצוג ויו״ר מיפלגת
העבודה שימעון פרס בארבע עיניים, בפעם הראשונה מאז
נבחר הרצוג כנשיא המדינה.

סוכם כי ייערכו פגישות קבועות בין השניים,
בפי שהיה נהוג בין פרם ובין יצחק נבון.

רוזוליו נגד משל
מקורביו של מזכיר ״חברת־העובדים״ ,דני
רוזוליו, פתחו במאבק שקט, שתכליתו להבטיח
כי מעמדו של רוזוליו בוועדה־המרכזת של
ההסתדרות יהיה שווה למעמדו של מזב־׳ל
ההסתדרות ירוחם משל.
במצב הנוכחי נחשב מזכיר חברת־העובדים רק כאחד
מ״בעלי התיקים״ בוועדה המרכזת, שהיא הממשלה של
ההסתדרות.

חומר נגד רזן
לקראת ועידת מפ״ם אוספים אנשי מזכ״ל המיפלגה,
ויקטור שם־טוב, חומר על התבטאויות של הח״ב אימרי רון
בזכות מילחמת הלבנון.

יריביו של שם־טוב טוענים, כי בשלב הראשון
של המילחמה תמך בה גם מזכ״ל מפ״ם בעצמו.
הוא לא הצביע נגדה בוועדת־החוץ־והביטחון,
והתבטא בפומבי בזכות מהלך של 45.,
קילומטרים״ בשבוע השני.

ממקש: דובר דארידזר
בני פרידמן, דוברו של שר־האוצר יורם ארידור, מבקש
לעזוב את תפקידו. פרידמן, המכהן בתפקיד מזה שנה וחצי,
טוען כי הוא נשחק.

אלופי עסק בחקירות כלכליות, והיה ראש מדור
במחלקת־ההונאה.

ארבעת יורדי זילברברג
לא רק הקבלן הנודע, אלא גם שלושה ישראלים
נוספים לא חזרו לישראל מאז התפרסם בי
התחילה החקירה בפרשת ישראל זילברברג.
אלה הם ארבעה מתוך רשימה של 58 אנשים שהבריחו
באמצעות זילברברג עשרות מיליוני דולרים לשווייץ.

פרקליטות־המדינה תגיש עירעור על זיכויו של
זילברברג בבית־מישפט השלום. פרקליט המחוז
לעבירות מסים וכלכלה, יעקב אור, הביע
התנגדות לעירעור, ולכן יופיע בעירעור פרקליט
אחר מטעם המדינה.

גרבה ממינזר ביריחו
שני גברים ואשה נעצרו על־ידי המישטרה
כחשודים בפריצה ובגניבה ממינזר ביריחו.
העצורים חשודים בכך שגנבו מן המינזר
תמונות שערכן 600 אלפי דולרים.
המישטרה טוענת, בי טביעות״אצבעותיהם של החשודים
נמצאו במינזר, ופרקליטם טוען כי טביעות־אצבע אלה אינן
שלהם.

הבלש: ירו? פרי
הבלש הפרטי שניסה לחקור במערכת,.העולם
הזה״ ,כשהתחזה לכתב עיתון הסטודנטים
הירושלמי ״פי האתון״ ,והציג את עצמו כעופר
גילעד(״העולם הזה״ ,)2387 הוא ככל הנראה ירון
פרי, תושב ראשון־לציון.
פרי מועסק על־ידי חברה לחקירות פרטיות
בתל־אביב.

ייפתח מישפט גניש
בשבוע הבא ייפתח מישפטו של שלום אהרון גניש, הנאשם
בעבירות מס.

נכשלו כל המאמצים לפטור את גניש ממישפט,
על־ידי תשלום כופר. מאמצים אלה נעשו
על־ידי גורמים פוליטיים בתנועת החרות.

ר1גז ער יפת
בחוגים כלכליים רוגזים על יו״ר מועצת־ד,מנהלים של בנק
לאומי לישראל, ארנסט יפת בגלל תמיכתו במדיניות

שר־האוצר יורם ארידור.

בחוגים האלה אומרים כי ״שר־אוצר הולך
ושר־אוצר בא, אבל הרופאים והתעשיינים יהיו
תמיד הלקוחות שלנו.״

מימי פוליטי לשופטים
בחוגים מישפטיים רווחות שמועות כי
פרקליטה בכירה במחוז גדול תקבל מינוי
כשופטת, בעיקבות לחצים שמפעילים
גורמים פוליטיים בליכוד.
הפרקליטה היא אשתו של מי שמילא
תפקיד חשוב בלישבת שר בכיר ביותר
בממשלה.
מישפטנים!ועמים גם על מינוי של
עורכת־דין שהיא בתה של נשיאת
בית־מישסט מחוזי, ועל מינוי של
עורך־דין שהוא אחיו של פקיד בכיר
במישרד־חמישסטים.

זמיר יפרוש
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר, יפרוש
בקרוב מתפקידו. זמיר חושש ממפולת מישפטית בלישכתו.״
דוח ועדת־קארפ הוא רק אחת הבעיות.

יתכן שמחליפו של זמיר לא יבוא ממישרד־המישפטים,
אלא יהיה זה עורך־דין שהוא
חבר־כנסת מן הקואליציה.

החסות הכלכלית הוסרה חברה כלכלית גדולך ז, שבראשה עומד
אדם המקורב לשר בממשלה, עמדה לתת
את חסותה לדוח שהוציא הצהרון ״מעריב״
על מילחמת חלמת.
כאשר התברר לחברה מה יהיה תוכנה
של החוברת, הוסרה החסות, ו״מעריב״
הוציא את החוברת על חשבונו.

ישיבות בפאריס
אנשי המיליארדר שאול אייזנברג קיימו כמה ישיבות בחדר
שהועמד לרשותם בסאלון האווירי בפאריס. הם דנו
בתגובות על מינויו של אחד מאנשיהם, שלום אריאב,
לתפקיד מנכ״ל התעשיה האווירית, מינוי שעורר
ביקורת רבה.

תצוגת ״התעשיה האווירית״ בפאריס נכשלה
למעיטה, גם מבחינה תיקשורתית.

מחירי הבירה ירדו
המאבק בין מיבשלת השיכר הלאומית, בעלי תישלובת
טמפו ויבואני הבירה עומד להחריף בקרוב.

בשלב הראשון יתאגדו היצרנים המקומיים נגד
היבואנים, אך אחר־כך עיטוייה התחרות ביניהם
להביא לירידת מחירים.

הפסדי,,אליאנס״
גדודים מהמדחח
ההפסדים של בית־החרושת לצמיגים ״אליאנס״,
גדולים, למעשה, גם מן הסכום שעליו דווח —
99 מיליוני שקלים.
בישיבות הנהלת־החברה הושמעה ביקורת על צורת ניהול
המו״מ, שבמיסגרתו נרכשו מניות של החברה מידי
המיליונר ג׳ו ליבו. ועל צורת הפיקוח על החברה עתה.

חברות־ביטוח
במצב קשה
שתי חברות־ביטוח ישראליות קטנות נמצאות
במצב קשה. אחת מן החברות האלה היא חדשה
יחסית, ויש שמועות כי בעליה ממשכן את
נכסיו כדי למנוע פשיטת־רגל מיידית. בחברה
השניה יש מעורבות של הון זר•.
חברות־ביטוח אחרות מצפות להתמוטטות שתי החברות
האלה. כדי שתהיה להן הצדקה להעלאת תעריפים,
ולהפסקת תחרות־המחירים הפרועה בענף הביטוח.

מישלחת ישראלית
למיזרח־גרמניה
מישלחת מנהלי־תיאטרונים מישראל תשתתף
השנה, בפעם הראשונה, בקונגרס של אירגון
התיאטרונים הבינלאומי. הקונגרס ייערך
בגרמניה המיזרחית.

במדינה העם איל! יד־ע ה מנ היג

השרים מוכגימ להצטייר
ככסילים וחידלי־אישיט
ובילכד שלא לשאת
באחריות למעשיהט.
מילחמת־הלבנון החלה לפי המניין
הערבי ב־ 4ביוני ,1982 כאשר הצטווה
חיל־האוויר לערוך התקפה רצחנית על
ביירות, כביכול בתגובה על ההתנקשות
בחיי השגריר שלמה ארגוב
^ בלונרון. ההתנקשות בוצעה בידי
האירגון של אבו־נידאל, שונא־אש״ף,
ושני מרכזיו הם בדמשק ובבגדאד, לא
בביירות.
לפי המניין הישראלי, החל ״מיבצע
שלום הגליל״ ב־ 6ביוני, יממה אחת
אחרי יום־השנה להתחלת מילחמת־ששת־הימים
ב־ 5ביוני . 1967
כל שלושת ימי־השנה חלו השבוע,
ואף אחד מהם לא עורר חדווה בציבור
הישראלי.
למשוך באף. התופעה הבולטת
ביותר השבוע היתה התופעה שלא
^״היתה: איש לא חגג את התחלת
מילחמת־הלבנון. כל העסקנים, העיתו
נאים,
הפרשנים, הוגי־הדיעות ושאר
האנשים שליוו את פתיחת המילחמה
בריברי־רהב קולניים (ראה איגרת
העורך ועמודים 10־ )11 נדמו, או
העמידו פנים כאילו אמרו את ההיפך.
לעומת זאת נשמע ברמה קולם של
מותחי־הביקורת. העיתונות מלאה
במאמרי־חשיפה עוקצניים, שחשפו את
מחדלי הממשלה בראשית המילחמה
ובמהלכה (ראה עמודים 8־.)9
הפגנות־ענק בגנות המילחמה מילאו
את הרחובות (ראה עמודים 6־.)7
מיפלגת־העבודה, שליוותה את פתיחת
המילחמה בהסכמה רוננת, תבעה
להקים ועדת־חקירה ממלכתית כדי
לבדוק את פעולות הממשלה בימי
המילחמה.
בולטת מכל היתה האווירה
בממשלה עצמה. השרים האשימו זה
את זה באחריות למילחמה, ואיש מהם
לא היה מוכן לקבל את האחריות על
עצמו. כולם הסכימו שיש להטיל את
כל האחריות על אריאל שרון, ש״משך
את השרים באף״ .ואילו שרון עצמו
טען בזעם כי כל מהלכיו היו באישור
הממשלה.
מי אחראי? בכל מישטר
מנהיגותי, קיימת נטייה אוטומאטית
להגן על המנהיג, לקשט אותו בכל
ההישגים, ולשחרר אותו מכל
הכישלונות. הסיסמה החוזרת היא:
״אילו רק ידע זאת המנהיג!״ בימי־שפל
נוצרת התמונה של המנהיג המנותק,
שאנשי־חצרו מסתירים ממנו את
העובדות.
כך קרה השבוע בישראל. היתה
קיימת כמעט הסכמה כללית בחוגי
השילטון לחפות על מנחם בגין. הוא
הצטייר כזקן תלוש, החי לו בעולם

דימיוני, שאינו שותף באחריות,
ושאריאל שרון הרשע סובב אותו
בכחש. תמונה זו ריתקה גם את דמיונם
של סופרים.
אך לא היה בה כל ממש. העובדות
הוכיחו בעליל כי מנחם בגין היה שותף
מלא לא רק לכל ההחלטות שהובילו
למילחמה ולמהלכיה, אלא שגם
השתתף, בידיעה מלאה, במערכת
הכזבים והשקרים שנועדה לרמות את
החיילים הלוחמים, את הציבור כולו
ואת העולם.
שרון לא הוביל אותו באף. בגין הוא
שנתן לשרון להוביל את הממשלה
בדרכו ההרפתקנית.
המילחמה לגי ח הז רי ם

צה׳׳ל גמצא עתה בהדי חשוף
על פי דרישת האמריהאים,
שאינב מניחים
לממשלת־ישדאל לצאת משם עובדה אחת הוכחה השבוע מעל
לכל צל של ספק: צה״ל נמצא עתה
בעמדותיו הנוכחיות, בביקעה, בהרי
השוף ובאיזור ביירות, על פי דרישת
ארצות־הברית ובשליחותה.

האלמנה חזרה
י עבד־אל־קאדר אל־חוסייני
עשרות פקידים נגד קבר אחד
* * ל פיי צ ל אל־חוסייניעבר שבוע
קשה — ומבולבל.
בהתחלת השבוע נורע לו כי אמו
הקשישה, וג׳יה, נפטרה בבית־חולים
בלונדון. הוא רצה להביא את גופתה
.לירושלים, כדי שתיקבר ליד אביו —
בעלה. במישרד־הבריאות ניתן לו
האישור מייד. הוא פנה לממונה על
המחוז במישרד־הפנים, וגם שם נראה
שהכל בסדר.
אך כעבור יומיים, טוען אל״חוסייני,
הסתבכה הפרשה. הוא סבור שיש לכך
קשר עם זהותה של אמו. פייצל מספר
כי הוא הוזמן למישרדו של הממונה על
המחוז, פקיד בשם רפאל לוי, ושם הוא
נשאל לזהות אביו. כאשר גילה פייצל
את האמת, נאמר לו, לדבריו, שגורמי׳
ביטחון מתנגדים לכך שגופתה של אמו
תובא לירושלים, וכי אין עדיין אישור
לכך.
אל חוסייני 43 חקלאי ואיש
המכון ללימודים ערביים בירושלים,
מרותק לעיר־מגוריו כבר יותר משנה,
אחרי שהביע את התנגדותו לסיפוח
רמת־הגולן. הוא פנה לכמה ידידים כדי
שיסייעו לו. שמו לא היה זר להם.

גופת לוחם
אלמוגי
*ץ כל הגיבורים שהיו נערצים על
//הפלסטינים בדור האחרון, לא היה

מי שישווה לעבד־אל־קאדר אל־חוסייני.
הגבר
המוצק, בעל השפם, היה בנו
של ראש עיריית ירושלים וקרוב־מישפחה
של המופתי, חג׳ אמין
אל־חוסייני. אחרי שלמד כימיה,
התייצב בראש חבורה של לוחמים
במרד הערבי של ( 1936״המאורעות״),
נפצע פעמיים והוגנב כשהוא פצוע,
לסוריה. משם עבר לעיראק, היה פעיל
במרד העיראקי נגד הבריטים במיל
חמת־העולם השנייה, והגיע משם
לברלין. אחרי המילחמה הצליח להגיע
בחזרה לקאהיר. בפרוץ מילחמת־העצמאות,
הועמד בראש הכוחות
הפלסטיניים.
בניגוד לפאוזי אל־קאוקג׳י, המפקד
הערבי בגליל, שהיה לבנוני במוצאו,
היה עבר־אל-קאדר פלסטיני אותנתי.
היא ניחן בכאריזמה שופעת. המוני
הפלסטינים, בעיר ובכפר, העריצו אותו
הערצה עיוורת.
באפריל ,1948 במהלך מיבצע
נחשון לפתיחת הדרך לירושלים,
כבשו לוחמי הפלמ״ח את הקסטל,
המישלט החולש על מבואות ירושלים.
עבד־אל־קאדר אל־חוסייני חש לשם,
כדי לפקד בעצמו על כיבוש הגיבעה
החיונית בחזרה.
בשעת הקרב נהרג ערבי אלמוני.
הוא היה מונח בשדה במשך שעות
ארוכות, מבלי שמישהו זיהה אותו. גם
עוזי נרקיס, שנתקל בגופה ופישפש
בכיסיה, לא גילה את זהותה.
בינתיים נפוצה בירושלים השמועה
שעבד־אל־קאדר נעדר. המוני הערבים
מכל הסביבה חשו אל הקסטל,
והסתערו בחימה שפוכה על הכוח
הפלמ״חי שהחזיק בו. הם כבשו את
הפיסגה בתנופה, ושם מצאו את גופו
של אל־חוסייני.
המכה לפלסטינים היתה נוראה.
כגודל ההערצה לגיבור היה גודל
האסון שבמותו, שריפה את ידי
הפלסטינים. הם נהרו בהמוניהם ללוות

את גיבורם בדרכו האחרונה —
ובאותה השעה כבשו כוחות הפלמ״ח
שוב את הקסטל.
אגדת עבד־אל־קאדר לא נשארה
נחלת הערבים בלבד. גם בצד היהודי
נותרה הערכה לזיכרו של האיש, שהיה
אוייב מכובד. לפחות תריסר
אנשי־פלמ״ח שונים טענו כי הם ירו
את היריה, ששמה קץ לחייו.

מי מטפל
בעמיו!
**רב מותו היה עבד־אל-קאדר
/אדם מיואש. הוא סייר בארצות־ערב
כדי לגייס תמיכה לעניין הפלסטיני,
ונוכח לרעת כי איש אינו מתכוון
לנקוף אצבע למענם .״בגדו בנו,״ אמר
לסגנו במרירות.
עבד־אל־קאדר, שהיה אז בן ,40
כתב באותו הערב לבנו היחידי, פייצל,
מיכתב שאליו צירף שיר שכתב:
״אדמת האמיצים הזאת /היא אדמת
אבותינו / .על האדמה הזאת /אין כל
זכות ליהודים / .איך אוכל לישון /
בעוד האוייב עליה? /דבר בוער
בלבבי /.מולדתי קוראת.״•
לאשתו, וג׳יה, כתב מיכתב אופטימי
יותר :״רשמנו דפים גדולים ומפוארים
בספר ההיסטוריה...האוייב חזק, אך
נשיג את הניצחון הסופי, אין־שא־אללה.״
עכשיו,
כשנפטרה וג׳יה, גילה בנה
ששמו של אביו אינו מהווה המלצה
במישרד־הפנים הישראלי.
חבריו של אל־חוסייני פנו אל אורי
אבנרי, בבקשה לפעול למען מתן
ההיתר לקבורת האלמנה בירושלים.
ההמשך נשמע כמו פרק מסיפרי
קפקא.
אבנרי פנה אל אחד מיועצי
שר־הפנים, יוסף בורג. היועץ בירר, אך
• נוסח השיר מופיע בספר ירושלים,
ירושלים.

איש במישרד־הפנים לא שמע על
העניין .״זה לבטח בסמכות מישרד־הדתות,״
נאמר לו.
פנייה לשר־הדתות העלתה תוצאה
דומה .״זה לא בידינו,״ אמרו הפקידים.
״זה בידי מישרד־הביאות״.
דוברת מישרד־הבריאות, דבורה
גנני, ניסתה לברר. התשובה שקיבלה:
״אנחנו עוסקים בעניינים כאלה רק
בשלב הסופי. העברת גופה מחו״ל היא
בידי המחלקה הקונסולרית במישרד־החוץ.״
האשה האחראית: אילנה
סנררס.
הגברת סנדרס לא שמעה על כל
העניין, אך העבירה את הפונה באדיבות
אל האיש האחראי בבריטניה. גם הוא
לא שמע רבר.
בינתיים פעל מתי פלד בירושלים.
גם שם שררו מינהגי־חלם, אך
התוצאות היו חיוביות יותר. פלד פנה
אל מי שהיה מנכ״ל האוצר יעקב ארנון,
וארנון פנה אל מנכ״ל מישרד־הפנים
חיים קוברסקי, שהיפנה אותו אל
סגניתו יהודית היבנר. היא אמרה
שלדעתה זה אינו מעניעו של
מישרד־הפנים.
אל־חוסייני פנה גם אל המיזרחן צבי
אל״פלג, שהתקשר אל ראש המינהל
האזרחי בגדה המערבית, שלמה איליה.
זה הבטיח לאל־פלג שלמינהל אין
התנגדות להבאת הגופה.
ביום הרביעי עדיין היתה התשובה
שלילית, אך ביום החמישי בבוקר
קיבל אל״חוסייני לפתע תשובה
חיובית. ביום השישי בבוקר הוא נסע
לגשר יריחו להביא את הגופה, ולבסוף
נקברה וג׳יה אל־חוסייני ליד בעלה.
העולם הזה פנה אל הממונה על
המחוז, רפאל לוי, לקבלת תגובה על
הפרשה. תגובתו של לוי היתה מורכבת
משלושה חלקים. ראשית, הוא אמר,
הוא ״לא בחקירה״ ,שנית, אל-חוסייני
״לא מדייק״ ,ושלישית ,״לא היו דברים
מעולם.״ התהליך, כך הוא אמר, היה
סביר ורגיל לגמרי.

הדבר נראה מוזר, לאור העובדה
שלפני כמה שבועות בלבד היה קיים
כמעט מצב־מילחמה בין חיל־הנחתים
האמריקאי וצה״ל באיזור ביירות,
ושארצות־הברית העמידה פנים כאילו
פלשה ישראל ללבנון בניגוד לרצונה.
מדינה דרוזית. האינטרס
האמריקאי ברור.
בביירות שולטת עתה ממשלה,
שהיא כל־כולה סוכנות־מישנה של
ארצות־הברית. אומנם נבחר אמין
אל־ג׳מייל, כמו אחיו באשיר,
באמצעות הכידונים של צה״ל, שהיו
חשובים יותר מאשר הידיים המרומות
של צירי הפרלמנט הלבנוני. אך
ישראל היתה מעדיפה מנהיג מארוני
אחר. אמין הוא האיש של וושינגטון.
לממשלתו של אל־ג׳מייל אין כל
אמצעים לתפוס את השטח שממנו
יפונה צה״ל, או להחזיק בו. כבר הוכח
בשדה שכוח־הלחימה של הדרוזים
עולה בהרבה על זה של אויביהם, אנשי
הפלאנגות, ואילו צבא־לבנון נשאר
להקה של אופרטה.
אם ייסוג צה״ל מהרי השוף, תקום
שם מדינה דרוזית אנטי־אמריקאית.
לוושינגטון אין כל עניין בכך.
האלטרנטיבה היא תפיסת השטח
בידי הצבא האמריקאי. אולם רעיון זה
הוא כסיוט בעיני וושינגטון. הוא
מעורר. מייד זיכרונות מוויאט־נאם
הארורה. כוח אמריקאי, הנמצא
ברצועה צרה בין הפלאנגות וצה״ל,
בקרב אוכלוסיה עויינת שכבר הוכיחה
את כישרונה במילחמת־גרילה — זהו
הדבר האחרון שנשיא אמריקאי רוצה
להסתכן בו, קל וחומר בתקופת־בחירות.
אמריקה
זקוקה ללגיון־זרים אשר
ימלא שליחות זו. צה״ל הוא המועמד
הנתון.
ציר שרון־פרם. ממשלת-ישראל
אינה יכולה לסרב, גם אילו רצתה בכך.
כתוצאה מן האסון של מילחמת־הלבנון,
זקוקה עתה ממשלת־בגין
לתמיכה אמריקאית יותר מאשר
אי־פעם. ואילו וושינגטון זנחה את
הפלירט הקצר שלה עם מיפלגת־העבודה,
ומחבקת את מנחם בגין בכל
כוחה. בהשוואה לרורנים של מרכז־אמריקה,
סוכני וושינגטון, מנחם בגין
הוא קדוש חביב.
האיש החזק בממשלה הנוכחית,
אחרי בגין, הוא שר־הביטחון החדש,
משה ארנס. תוך שלושה חודשים כבש
בה מקום מרכזי. ארנס הוא התגשמות
כל החלומות של וושיגגטון: יוצא־אמריקה,
איש תעשיית־הנשק הישראלית,
שכל האינטרסים שלה באינטרסים לחלוטין משולבים האמריקאיים. מעולם לא היה בישראל
שר פרו־אמריקאי יותר.
אריאל שרון, שהשתדל בכל
תקופת־כהונתו להוכיח לאמריקאים
שהוא הנציג האידיאלי של האינטרס
האמריקאי במרחב, מנסה עתה לחבל
בארנס ולהטיף לנסיגה מהרי השוף.
הוא נמצא בסירה אחת עם המערך,
שאימץ לעצמו סיסמה פופולארית זו.

הימים חורפים. שנה שבות,
אבר ההפגנה. אבר ההפגנה.

*בז 311033
{*נח ונמר
ההפגנה הראשונה

שצעדה ביום
השנה לפלישה
ללבנון היתה הפגנת הוועד נגד המילחמה בלבנון.

הוועד היה הגוף הראשון שיצא בגלוי נגד המילחמה,
והפגין כבר ביומה הראשון. בהפגנה בשבת בלט
במיוחד גוש הצועדים של תנועת יש גבול.

״אחת שתים שלוש ארבע, לא רוצים
עוד מילחמה!״ הם צעקו השבוע.
כוונתם הפעם היתה למילחמה נוספת,
המילחמה העומדת בשער נגד סוריה.
במוצאי השבת ש עברה מלאה שנה

למילחמת־הלבנון. בתל־אביב צויין
׳התאריך בשתי הפגנות שצעדו
ברחובות העיר, ושבהן השתתפו אנשים
מכל רחבי הארץ.
בשעה 5החלה תהלוכת-המחאה של

^ ח ת שתים שלוש ארבע, לא
רוצים עוד מילחמהר צעקו
שלושת אלפי המפגינים. הם צעדו
בתהלוכה מרשימה ממיגרש־החניה של
היכל־התרבות אל הרחבה שליד מוסיאון
תל־אביב.
התאריך: חמישה ביוני .1982 בדיוק
לפני שנה. הסיבה להפגנה: ציון 15
שנות הכיבוש הישראלי בגדה
המערבית, ברצועת עזה, וברמת הגולן.
במהלך ההפגנה הסבו אותה משתתפיה
להפגנה נגד המילחמה בלבנון, שפרצה
באותו היום.
במוצאי השבת שעברה התכנסו שוב
אותם אלפים ספורים. שנה חלפה מאז
הפגינו נגד הכיבוש בשטחים, וכיום יש
להם סיבה טובה עוד יותר לצאת
לרחוב: שנה של מילחמה איומה,
שעדיין גובה מחיר־דמים נוראי מדי
יום ביומו.

רהח \ 1ך 1ל 1י י | ד להפגנת שלום עכשיו שנערכה בכיכר !
11 111111 11111.1111 מלכי-ישראל, הגיעו 150.000 אזרחים.
ההפגנה התקיימה בסיומה של תהלוכה, שצעדה ממוסיאון תל״אביב,

בהשתתפות 50.000 צועדים. התהלוכה עצמה היתה סיומו של מיצעד
פעילי שלום עכשיו. שהחל שבוע לפני ההפגנה בראש־הניקרה, ובמשך
השבוע צעד לתל־אביב, כדי להראות לממשלה את הדרך החוצה מלבנון.

צייר שלט
ך | ך 1מפגין
1 .1 ^ 1ן המבטא את דעתו על
1שקיעת הממשלה בביצת לבנון.

הקשישה ביותו

מפגינה אלמונית, שצע דה
בהפגנת הוועד נגד
המילחמה, שצעדה בתל־אביב כשעל פניה הבעת זעם.

הוועד נגד המילחמה בלבנון.
בתהלוכה השתתפו כמה אלפי מפגינים
יהודיים וערביים, והיא כללה את
הקבוצות היותר ראדיקליות במחנה־השלום.

ח 1 111 זן אן ן * בהפמת הוועד נגד המילחמה השך!
*1 1ךיווןוך מפגיני שלום עכשיו הביאו להפ-
1 1 /1 1 1 /1 1111 תתפו מפגינים יהודיים וערביים.
ן 1 1 1 1 * 1 1 1 * 1גנה את ילדיהם, אחרי תקופה שבה
נמנעו מלעשות זאת, בעקבות רצח אמיל גרינצווייג בירושלים.לכמה מהמפגינים הפלסטיניים היתה זו ההפגנה הראשונה.

המפגינים נשאו כרזות כמו ״אין
שלום בלי הפלסטינים לא רוצים
מילחמה עם סוריה יש גבול!״ וקראו
את הקריאות ״לא, לא, לא יעבור,
הפאשיזם לא יעבור!״ ״לא רוצים להיות
כובשים בלבנון ובשטחים!״ ו״ישראל
פלסטין — שתי מדינות לשני עמים!״
בתהלוכה בלט גוש צוערים מתנועת
יש גבול, חיילי־מילואים
המתנגדים לשירות בלבנון. הם נשאו
שלטים עם שמות חבריהם, הכלואים
בבתי־כלא צבאיים על סירובם לשרת
בלבנון. בצעדה השתתפה גם קבוצת
עד־כאן, קבוצת שמיניסטים השוקלים
סירוב לשרת בלבנון ובשטחים
הכבושים, עם גיוסם הקרוב לצה״ל.
בתהלוכה השתתפה גם תנועת
נשים נגד המילחמה.
אחרי שהגיעו הצועדים לכיכר
מלכי״ישראל, התפזרו ומיהרו אל

פעילי התנועה הופתעו ממיספר
המפגינים הרב — 150 אלף — אולם
מודיעין המישטרה טפח לעצמו על
השכם, מכיוון שזה היה, פחות או יותר,
מיספר המפגינים שצפה.
המפגינים נשאו י שלטים רבים,
שהכינו בעצמם בבתיהם. המסר של
השלטים היה חד משמעי :״מילחמה
ארורה ומיותרת״ ,״לחזור לשפיות
לאומית״ ״לצאת מהמילכוד של
הליכוד״ ,ו״לצאת מהביצה בלבנון!״
אל הבימה המאולתרת שהוקמה
מעל המזרקה בכיכר, עלה יוסי
בן־ארצי, איש שלום עכשיו מחיפה.
הוא פנה אל ממשלת ישראל״
״שיקרתם את העם כשקראתם
למילחמה שלום. שלום בגליל שרר
שנה לפני פרוץ המילחמה. השלום הזה
יכול היה להימשך. מזה פחדתם.
פחדתם שיש צד המקיים את ההסכם.

[ 1 1111 בהפגנת הוועד נגד המילחמה בלבנון צעדו זה בצד זה
1119 1111 פעילי״שלום יהודיים ופלסטיניים. שיתוף כזה בין
בני שני העמים מייחד בדרן־כלל את הפגנות הוועד. בשבת השתתפו כמה
מפעילי שלום עכשיו בהפגנת הוועד, ולאחר מנן מיהרו להפגנת תנועתם.

1| 111ךיך 1\ \ 11ך | מאזינות לשולי הרטמן, פעילת שלום עכשיו,
11111111 1 11 11/1שאמרה :״העס הזה רוצה לצאת מלבנון. אין
הסכמה על מילחמות ארץ־ישראל השלימה, ולשילטון על עם אחר׳.
הרחבה שליד מוסיאון תל-אביב, שם
הצטרפו לתהלוכת שלום עכשיו.
הקהל של שלום עכשיו שונה
בהרכבו מאנשי הוועד. כאן ניתן לראות
אנשי־התיישבות רבים וגם בעלי
מיקצועות חופשיים. את התהלוכה של
שלום עכשיו ליוו כמה מאות שוטרים.
התהלוכה היתה שקטה, בניגוד
לתהלוכת הוועד, שלוותה בקריאות
מחאה קצובות של המפגינים. בשתי
התהלוכות לא היו הפרעות של מתנגדי
השלום.
בכיכר מלכי־ישראל התאספו עשרות
אלפי מפגינים, שזרמו אל הכיכר
מהרחובות הסמוכים. כשהגיעה לשם
תהלוכת שלום עכשיו, נראה היה כי
הכיכר כולה מלאה עד אפס מקום.

״חייל של צה״ל שמשרת היום
בלבנון הוא חייל מבולבל ומושפל. הוא
מושפל כי כשהוא בא לסוללת תותחים
נוצרית שיורה, בין היתר, גם על חיילי
צה״ל, ואומר,ניקח לכם את התותח׳ הם
צוחקים, הם צוחקים כי זהו תותח
שקיבלו מצה״ל. והתותח יורה, וחיילי
צה״ל נופלים, ועל ארגזי־התחמושת
של הנוצרים כתוב: צה״ל.״
אחריו עלה לבימה פרופסור שלמה
בן־עמי, ראש בית הספר להיסטוריה
באוניברסיטת תל־אביב.
הוא אמר :״זו מילחמה רוויזיוניסטית
מובהקת של שימוש בכוח
המוחלט להשגת המטרה המוחלטת.
המילחמה נוהלה על־ידי הרטוריקה של
מערכת הבחירות.״ יפתח שביט

7111ך 1ך | בהפגנת שלום עכשיו. השלושה מאזינים
111 11 1 111111 #111 לפרופסור שלמה נן-עמי, שאמר ני לעיתים
רחוקות נשלח עם שלם למילחמה גדולה נל־נד וארונה נל-נן״.

בסוף השבוע התפרסמו בכמה יומונים דוחות על
מילחמת־הלבנון, על אופן קבלת ההחלטות, על המטרות
האמיתיות של המילחמה ועל התנהגות הממשלה וצה״ל. למעשה,
מאשרים דוחות אלה אחת לאחת את הטענות שהעלה ״העולם
הזה״ בראשיתהמילחמהובמהלכה .

שסו ז:
הצגת״החוננית
הסטנה״
במוצאי שבת ,5.6.82 ,בישיבת־ממשלה
שנערכה בביתו של בגין,
הציגו שרון ורפול לפני השרים את
״התוכנית הקטנה״ .הם דיברו על
מילחמה שתימשך בין 12ל־ 24 שעות
ותכלול את דרום לבנון בלבד.
למעשה היה זה שקר, שזכה
לשיתוף־פעולה מצד מנחם בגין, שידע
מהם מימדי הגיוס של צה״ל, ומהן
מטרותיו המדיניות של שרון. בגין רמז
לשרים על כוונותיו :״יודעים איך
מילחמה מתחילה, ולא יודעים איך היא
נגמרת,״ הוא אמר. השרים אישרו

ההתחלה: אריאל שרנן שזלח את החיילים למילחמה

שקו:1
שלום הגליל
לכאורה, נועדה המילחמה להבטיח
את שלום־הגליל. למעשה, היא נועדה
להשיג מטרות מדיניות של אריאל
שרון ושל מנחם בגין. בראיון לידיעות
אחרונות הודה אריאל שרון השבוע,
כי הוא שאף מלכתחילה להפר את
הפסקת־האש שהושגה עם אש״ף 11
חודשים לפני שהתחילה המילחמה.
הוא ראה בהסכם זה ״ביטוי לחולשת
הממשלה.״

שסו2

עילת המילחמה

השקד הגדול: הודעה מור תוכנית
בין הודעת הממשלה על מילחמת־הלבנון ובין תוכגית״המילחמוז של המטכ״ל יש סתירות בולטות.
להלן הודעת הממשלה והתוכנית הצבאית, זו בבד זו:

תנכנידו המיבנצע

הח־עח הממשלה

ממשלת ישראל החליטה להטיל על צה׳ל את
המשימה להוציא את כל ישובי הנליל מטווח
האש של הטירוריטטים המרוכזים, הם,
מיפקדותיהם ובסיטיהם, בלבנון.
שם המיבצע :״שלום הגליל״.
בעת ביצוע החלטה זו, אין לתקוף את הצבא
הסורי, אלא אם הוא יתקוף את כוחותינו.
מדינת־ישראל מוסיפה לשאוף לחתימת
חוזה־שלום עם לבנון עצמאית, תוך שמירת
שלימותה הטריטוריאלית.

להשמיד את המחבלים ומיתחמיהם בלבנון.
לנתק את כביש ביירות״דמשלן.
להרחיק את הסורים טאיזורי״השפעה בלבנון,
בעיקר בגיזרה המיזרחית.
לאפשר לפלאננות להשתלט על מערב״ביירות.

כל הסימנים מורים כי הודעת הממשלה היתה שיקרית, והכוונה היתה להוציא לפועל את
תוכנית-המיבצע הצבאית, שכונתה בשם הצופן ״אורנים׳ (אחר״כך שונה השם במיצוות ראש־־הממשלה
ל״מיבצע שלום הגליל׳ ).היקף הגיוס של המילואים, פריסת הכוחות, התקדמותם בשטח, וההפרות החוזרות
ונישמת של הפסקת־האש -כל אלה מעדו להשיג את מטרות התוכנית הצבאית.

לכאורה, היתה ההתנקשות בשגריר

הישראלי בלונדון עילה להתחלת
המילחמה. למעשה, היו מנחם בגין,
אריאל שרון ורפאל איתן מוכנים
להאחז בכל עילה. מיבצע אורנים
(״התכנית הגדולה״) הוכן בנובמבר
1981 והוצג בדצמבר, חודש לאחר מכן.
מאותו רגע ואילך ראו בגין, שרון
ורפול בכל פיגוע הזדמנות נאותה
להתחיל במילחמה.
בפעם הראשונה הם רצו להתחיל
במילחמה בסוף ינואר ,׳82 אחרי חדירה
של אנשי אש״ף מירדן. אחר־כך הם רצו
לתקוף במארס ,׳82 לפני פינוי ימית.
בפעם השלישית הם רצו לתקוף
בהתחלת אפריל, אחרי ההתנקשות
ביעקב סימנטוב בפאריס. בפעם
הרביעית הם הפציצו בלבנון ב־21
באפריל, אך אש״ף לא הגיב. בפעם
החמישית תקפה ישראל ב־ 9במאי, אך
אש״ף הגיב בזהירות. בפעם השישית,
אחרי ההתנקשות בארגוב, נכנעו גם
השרים המתונים בממשלה, והמילחמה
התחילה.

• שסוג:
אימת הקטיושות
בישיבת הממשלה שבה הוחלט על
המילחמה, התפרץ שרון כלפי שר

הפנים
יוסף בורג, ושאל אותו כמה עוד
צריכים למות מהפצצות קטיושות
בקריית־שמונה. למעשה, לא נפגע
איש מהפצצת קטיושות בגבול הצפון
במרוצת 11 החודשים שקדמו
למילחמה. אילמלא החליטה הממשלה
לפתוח במלחמה — אולי יכול היה
הצפון להיות שקט לגמרי עד היום.

שסו*
תשתית המחבלים
אחד הנימוקים למילחמה, שעליהם
חזרו שוב ושוב, וגם שרון חזר עליו
כמה פעמים השבוע, היה הצורך להרוס
את ״תשתית המחבלים״ שאיימה על
ישראל.
על־פי המיספרים שמסר דובר
צה״ל, היתה לאש״ף אוגדה אחת
בלבנון, לפי הפירוט הבא: שני גדורי
טנקים — בסך הכל 80 טנקים, רובם
מיושנים. שלושה גדודי חרמ״ש —
בסך הכל 120 שיריוניות וזחל״מים,
ואגד ארטילרי, וכן יחידות חי״ר. נגד
כוח זה הפעיל צה״ל, על־פי מקורות
שונים, כוח גדול ממנו פי חמש או פי
שש! ״תשתית המחבלים״ המאיימת גם
לא היתה מוכנה לקרב ולא נמצאה

במערך התקפי, ואפילו לא הגנתי. היא
פשוט היתה בלבנון, בלי שרוב הרכב
הקרבי המשוריין יהיה מאוייש.

מיבצע מוגבל וקצר,
למילחמה כוללת וארוכה.

שהתפתח

• שסוס:
#שסו:5
צידון רא בתונניח מינתבלוגו
לקראת סוף מאי הציג אריאל שרון
את תוכנית המילחמה לפני ראשי
המערך ואמר להם, כי כיבוש צידון
אינו נכלל בתוכנית המילחמה. שרון
שיקר.

ביום שבו פתחה ישראל במילחמה
שיגר בגין שדר לנשיא ארצות־הברית
רונלד רגן, ותיאר את סיבלם של
תושבי־הצפון המופצצים כסיבת המיל־חמה.
למעשה, עשתה ממשלת ישראל
כל דבר שהיה ביכולתה לעשות, פעם
אחרי פעם, כדי שישובי הצפון יופצצו,
ותהיה לה עילה לפלוש ללבנון.
מנחם בגין הזמין — בלי מרכאות
— הפצצה על ישובי הצפון, ואחר־כך
שפך דימעות־תנין על גורלם...

שסוס:
רא ״נגעו אזוחים שסוס:
מסבנים את האובוזיציה ערב המילחמה הציג רפול לפני
הממשלה את תוכנית ההפצצה שתגרה
את אש״ף לפעולה, שבעיקבותיה
יפלוש צה״ל ללבנון. הוא אמר לשרים
כי לא ייפגעו כלל אזרחים בפעולה.
למעשה, לא היתה אפשרות למנוע
פגיעה באזרחים, והם נפגעו בפעולת
חיל־האוויר.

ביום הראשון ,6.6.82 שבו פלש

צה״ל ללבנון, הציגו בגין ושרון לפני
מנהיגי המערך את ״התוכנית הקטנה״.
הם שיקרו גם לפרס, רבין וחבריהם,
כפי ששיקרו קודם לכן לממשלה. גם
לאנשי המערך הם סיפרו על מיבצע
שייארך 24 שעות, לעומק של 40
קילומטרים.
למעשה, ידעו אנשי־המערך שמשקרים
להם. ערב לפני כן תיאר פרס
לפני חבריו במערך את ״התוכנית
הגדולה״ ,ואמר שזו המילחמה
שישראל פותחת בה.

שסוסו:
״שיטתהסראמ״,
בתשע ישיבות הממשלה שהתקיימו
בשבוע הראשון למילחמה,
ביקשו שרון ורפול את אישור
הממשלה לפעולות שנועדו לשרת את
״התוכנית הגדולה״ ,כשהם מטעים את
השרים לחשוב שמדובר בשיפור״*
עמדות במיסגרת ״התוכנית הקטנה״.
כל הסימנים מורים כי הטעיית
הממשלה נעשתה בעצה אחת עם בגין.

שסו וו:
בגין מומה את המסת בדיון בהצעת אי־האמון שהציגה
סיעת חד״ש אמר בגין בשם הממשלה,
כי ברגע שיושג קו 40 הקילומטרים
תופסק כל לחימה. באותה שעה כבר
חרג צה״ל מקו זה בכמה מקומות, ולא
היה בדעתו של בגין להפסיק את
הלחימה עד שתוגשם ״התוכנית
הגדולה״ ,כפי שהעידה התנהגותו עד
להתחלת אוגוסט.

• שסו:12
איבה ואמוד>״
ביום שבו נאם בגין בכנסת, התכנסה
ועדת־החוץ־והביטחון. השר שרון הצביע
על המקום במפה שבו נמצא צה״ל,
אך הכחיש שצה״ל נמצא בדאמור,
אחרי שנשאל על״כך על״ידי הח״כ
מרדכי גור. שרון שיקר, וגור אמר
לחבריו שמשקרים להם.

ש סו:13
לא נגו תסוויס
למחרת ההצבעה בכנסת, שבה
מיפלגת־העבודה אמון הצביעה בממשלה, נפגשו ראשי מיפלגת
העבודה עם בגין, כדילהזהירו —!
ממילחמה בסורים. בגין הבטיח לראשי
האופוזיציה שאין שום החלטה להילחם
בסורים. כבר למחרת היום התחילה
המילחמה בסורים. זאת היתה בלתי׳
נמנעת, בהתחשב באופן ההתקדמות
של צה״ל.

בעמודים אלה מסכם ״העולם הזה״ את השקרים הבולטים של
השלישיה המובילה — מנחם בגין, אריאל שרון ורפאל איתן, כפי
שהם עולים מן הדיווחים של אבי בטלהיים, אברהם תירוש ויעקב
ארז ב״מעריב״ ,מראיונות שנערכו עם אריאל שרון ועם מרדכי גור
ב״ידיעות אחרונות״ ,ומדיווחו של אלכם פישמן ב״על המישמר:

ש קו:13
י שסו*.ן:
01 נעולה אווירת נבישב״ווח-
ומשק

ביום הרביעי, ה־ 9ביוני, אישרה
הממשלה פעולה של חיל־האוויר נגר
הטילים הסוריים. נאמר לשרים שלא
תהיה התנגשות יבשתית — אך כבר
התחילו קרבות ביבשה נגר הסורים,
מתוך שאיפה להגיע לכביש ביירות*״
המשק.

ש קו:15
״לכר המאוחר
עו מחו״
בישיבת ממשלה נוספת שנערכה
• ב או תו היום, שיקר רפול לממשלה
כאשר אמר שצה״ל יוכל לסיים את
המילחמה ״עד היום בלילה, לכל
המאוחר מחר ״.רפול, כמו שרון, רצה
בביצוע ״התוכנית הגרולה״ ,ולא היה
בדעתם לעצור בקו 40 הקילומטרים.
התוכנית הגרולה כללה גם את כיבוש
ביירות המערבית על־ירי הפלאנגות,
עם צה״ל בעיקבותיהם.

ש קו:16
״ מת עם ב״וות?
בניגוד מוחלט להחלטות הממשלה,
כבש צה״ל על־פי פקודת שר־הביטחון
והרמטכ״ל חלקים של ביירות. כאשר
שאלו השרים בישיבת־ממשלה שנערכה
ביום הראשון, ה־ ,13.6.82 איך הגיע
לשם צה׳׳ל, אמר להם שרון כי
ארמון־הנשיאות ונמל־התעופה אינם
ביירות...

השרים דוד לוי ומרדכי ציפורי,
וחברי־הכנסת שימעון פרס ואמנון
רובינשטיין פנו ביום השלישי, ה־22
ביוני אל ממלא־מקום־ראש־הממשלה,
שימחה ארליך, בקשר לפעולה של
צה״ל שכוונה כלפי כביש ביירות־דמשק.
ארליך, שמילא את מקומו של
בגין, שהיה בארצות־הברית, לא ידע
על הפעולה. הוא ניסה להשיג את
שר־הביטחון ואת הרמטכ״ל — ללא
הצלחה.
מאוחר יותר התקשר הרמטכ״ל אל
ארליך ושיקר לו. רפול אמר לארליך
כי ״אין תזוזה ממשית״ של צה״ל.
למעשה, ניתנה פקודת המיבצע
לכיבוש הכביש כבר ב־ 19 ביוני,
והלחימה נמשכה חמישה ימים.

שקר:20
הווסת דובו צה״ו
ב־ 22 ביוני פירסם -דובר־צה״ל
הודעה, כאילו מגיב צה״ל בלחימה על
הפרת הפסקת־האש מצד הסורים
באותו יום, בגיזרת כביש ביירות-
דמשק. למעשה, ניתנה, כאמור, פקודת
המיבצע לצה״ל לפעולה זאת שלושה
ימים קודם לכן, בלי שום קשר להפרות
של הפסקת־האש, אלא במטרה לבצע
את ״התוכנית הגדולה״.

ש קו:21
לא כניסה לב״ווח
במוצאי שבת, ה־ 26 ביוני, נערכה
התייעצות־שרים בבית ראש־הממשלה,

בקשר למערב־ביירות. הצעת שרון
היתה: להפציץ את ביירות עד שלא
תישאר בה אבן על אבן, אחרי
שהתושבים יוזהרו, ותינתן להם שהות
של 24 שעות כדי לעזוב.
למעשה, רצה שרון להחריב
עד־היסוד את בירת לבנון. אחר־כך הוא
סיפר שהוא מעולם לא היה בעד כניסה
לביירות המערבית...

שקו :22
הבלאנגות וצה״ל
בישיבת־הממשלה שנערכה יום
לאחר מכן, ביום הראשון, ה־ 27 ביוני,
היתה כבר לשרון הצעה אחרת:
שהפלאנגות ייכנסו לביירות, וצה״ל
ייכנס כמה שעות אחריהם. למעשה,
ידע שרון, כפי שהוא עצמו אמר
לשימחה ארליך כמה ימים קודם לכן,
שהפלאנגות לא יוכלו לכבוש את
מערב־ביירות. היה ברור שהוא מייעד,

למעשה, את המשימה הזאת לצה״ל
עצמו.

ש קו:24
מיסכו הנבגעים
לפי הערכת סגן אלוף גבי,
קצין־הרפואה של פיקוד צפון, היה
מיספר הנפגעים הצפוי לצה״ל בכיבוש
מערב־ביירות — 300 הרוגים. מפקד
החטיבה אלי גבע נקב במיספר של 250
הרוגים.
הרמטכ״ל ניסה להתחמק מתשובה
לשאלה על מיספר הנפגעים הצפוי,
כאשר נשאל על כך על־ידי ראש
הממשלה. ורק כאשר נלחץ, אמר רפול:
״כמה עשרות״ .ראש־הממשלה מסר
לממשלה הערכה זאת.
לאלוף־מישנה אלי גבע אמר ראש־הממשלה,
כי להערכת רפול יהיו פחות
מ״20־ 30 הרוגים בפעולת כיבוש
מערב־ביירות.

ש קו:25
ניכוש חי־ארסלוס
אחרי שנדחתה בממשלה הצעתו
של אריאל שרון לכבוש את השכונה
של ביירות, חי־אל־סלום, הוא העמיד
פנים כמקבל את החלטת הממשלה —
ולמרות זאת נכבשה השכונה בהתחלת
אוגוסט. באותו שלב התחיל שרון
להטיל על צה״ל משימות רבות שלא
קיבלו את אישור הממשלה, כמו
ההפצצות הכבדות של מערב־ביירות
על־ידי חיל־האוויר ועל־ידי הארטילריה
של צה״ל.

ש קו:25
2000 המתכלים
אחרי יציאת אש״ף מביירות, לא
הירפה שרון מ״התוכנית הגדולה״ .כדי

ש ק רי ועוד אחד

ש קו ח:
_ הבסקות האש
הפסקת האש הראשונה הוכרזה
ביום השישי .11.6.82 ,ישראל הפרה
הפסקת״אש זו, כפי שהפרה את כל
הפסקות האש שלאחריה. בדעתם של
שרון ורפול לא עלה להפסיק את
ביצוע ״התוכנית הגדולה״ בגלל
הפסקת אש זו או אחרת. הם המשיכו
בביצוע התוכנית, כשהם מפברקים
הודעות של דובר צה״ל בדבר ״הפרות״
של הפסקת־האש בידי הסורים או בידי
_ אש״ף בגיזרות אלה או אחרות, לפי
הצורך.

שקד:18
בלי חיל־אוויו
כאשר דובר בישיבת״ממשלה,
שנערכה ביום השלישי, ה־ 15 ביוני, על
כיבוש מערב־ביירות על־ידי הפלאג־גות,
הבטיח ראש־הממשלה לשר־החינוך
כי חיל־האוויר לא יסייע
לפלאנגות בכיבוש מערב־העיר. כאשר
פלשו הפלאנגות כמה חודשים אחר־כך
למחנות הפליטים צברה ושאתילא, הם
קיבלו סיוע של חיל־האוויר.

שקר :23 צה״ל לא תימן
¥ 4שרות ומאות פעמים חזרו בגין, שרון ורפול על
להט ענ ה כאילו לא תיכנצה ישראל מעולם לפגוש
את מערב ביירות. פעמים רגות מאוד הועלתה
טענה זאת בהקשר לפרשת אלוף״טישנה אלי גבע,
שביקש לפטור אותו,מפיקוד על חטיבתו בפעולה
ואת. הטענה באילו לא החליטה ממשלת ישראל
לכבוש את מערב ביירות, וכאילו לא תיבנן צה׳ל
פעולה זאת, היא שקר מוחלט וגט.
• בישיבה שנערכה ב־ 27 ביוני הובאה לפני
הממשלה ההבעה לכבוש את מערב ביירות, אך
התוצאה היתה תיקו. מצדדי הכניסה לביירות -
שרון ובגין, לא ויתרו.
• בסוף חודש יולי נערכה ישיבת־ממשלה, שבה
הוחלט ברוב של סג שרים נגד 8כי צה׳ל יכבוש את
החלק הדרומי של מערב ביירות -תוכנית שבוצעה,
לבסוף, חודשיים לאחר מבן, אחדי ההתנקשות
בבאשיר ג׳מאיל.
• במישור הצבאי עובדה כבר בחודש נובמבר
התוכנית לכיבוש מערב-ביירות, במיסגרת התוב״
גית הגדולה.
• כמה ימים לפני שהתפוצצה פרשת אלי גבע,
כונסה צמרת הפיקוד של צה׳ל באיזור ביירות
במיפקדה של תת־אלוף עמוס ירון. על הלוח נכתב
בגיר* .״המטרה -כיבוש מערב ביירות ׳.תוך כדי
הדיון בתוכנית, הודיעו לאלוף פיקוד הצפון, אמיר
דרורי, כי התוכנית נדחתה.

• בתחילת אוגוסט ביקש אמיר דרורי כי ייערך
גיוס מילואים גדול של חטיבות הצנחנים, לקראת
כיבוש מערב־ביירות. הרמטכ׳ל הבטיח לאלוף־
הפיקוד שצה׳ל לא יכבוש את ביירות. אך דרורי,
שהיה איש־סודו של שדון, תבע שייערך גיוס. ואכן,
על־פי הוראת שרון, ובלי ידיעת הממשלה, נערך ב־6
וב־ 7באוגוסט גיוס־מילואיס גדול לקראת כיבוש
מערב״ביירות.
• גיוס זה, כבל הנראה, סימן את נקודת המיפנה
ביחסיהם של בגין ושרון. עד להתחלת אוגוסט
התייצב בגין לכל אורך הקו לצידו של שרון. הוא
שיתף עיטו פעולה בהטעיית הממשלה, הכנסת,
האופוזיציה והציבור. אך גיוס״המילואים לצורך
כיבוש מערב־־ביירות נעשה ללא ידיעתו של ראש־הממשלה,
והוא הורה לשרון לבטל אוו הגיוס.
מאותו רגע, הצטרף גס בגין לתוקפי שרון בממשלה.
• באותה עת, בהתחלת אוגוסט, ערך צה׳ל
תרגילים.על מודל־ לכיבוש מערב־ביירות, וניתנה
גם הערכה לגבי מיספר הנפגעים.
• התוכנית לכיבוש מערב״ביידות התבצעה אחרי
מותו של באשיר ג׳מאיל -למרות שכוחות אש־ף
עזבו את העיד. ההתנקשות בג׳מאיל היתה עילה
לביצוע התוכנית, ממש כשם שההתנקשות בארגוב
היתה עילה לביצוע.התוכנית הגדולה*.

לבצעה עד תומה, היה צורך לכבוש את
מערב־ביירות, כדי להבטיח את
שילטונו של באשיר ג׳מאיל, שנבחר
כנשיא לבנון תחת חסות הכידונים של
צה״ל.
הפריצה למערב־ביירות בוצעה לא
בגלל ההתנקשות בבאשיר ג׳מאיל,
אלא למרות ההתנקשות. העילה היתה
שנשארו בביירות 2000 מחבלים —
מיספר שהומצא רק בדיעבד.
למעשה, נכללה ב״תוכנית הגדולה״
פריצה של הפלאנגות למערב־ביירות,
אך הם סירבו לבצעה בכוחות עצמם, גם
אחרי שהובטח להם כי צה״ל יבוא
בעיקבותיהם. באשיר ג׳מאיל הבטיח
כי הוא יהפוך את מחנות-הפליטים של
הפלסטינים ל״פארקים״ ,אחרי שייגרש
משם את הפלסטינים. אך הוא היה מוכן
״לטהר״ את המחנות רק אחרי שצה״ל
ייכתר אותם — כפי שאכן נעשה,
בסופו של דבר. זה היה אמור להיות
השלב האחרון ב״תוכנית הגדולה״ —
סילוק הפלסטינים מביירות ומלבנון
כולה, על־ידי ביצוע מעשי-טבח
אכזריים שייגרמו לבריחת הפלסטינים.
ואכן, באמצע ספטמבר התחילו
צה״ל והפלאנגות, על־פי פקודת שרון
ורפול, בביצוע השלב האחרון של
״התוכנית הגדולה״ שלהם. הטבח של
צברה ושאתילא לא היה תאונה אלא
חלק מ״התוכנית הגדולה״.

היום הם,.חושבים מבקויס,. :חוקרים״ ו״מוקיעיסיי את מירחמת־הרבנון. אבר מה
כתבו עיתוני שואל בימי־המידחמה הוא שונים י^זדרץ זדומניא כאן מיסמך
מדהים: איו השחתם ארבעת היומונים הישואריים הגדורים במעוכת־הכיזוב
הוישמית. איו הם הטיט רמילחמה, איו הם קואו לקונסנזוס ומנעו ויכוח!
קרמה הקונסנזוס!

] י די עו תאח רונו ת[
נגד תלמידי חיסלו!
ואכן, נפל הפור, ואנו יצאנו
מהאיפוק שלנו לשים קץ לשפיכת דם
יהודי על־ידי אנשי הרצח מקרב

ד״ר הרצל רוזנבלום
תלמידי היטלר הערביים. ואף איש
אחד, שהאלוקים בליבו, לא יוכל
לטעון כי פעלנו בענייו זה ״בחיפזו• :
רק לאחר שאקדוחני אש״ף הטרי• :ונו
בצרפת ובאיטליה וביוון ובגרמניה
ובתור הארץ שלנו פנימה, והגל הלך
וגבר והפך לפוגרום טוטאלי — קמנו
להגן על עצמנו אחרי איפוק עילאי
וממושך.

הרצל רוזנבלום7.6.82 ,

האחו

אתמול אחר־הצהריים נודע רישמית
שהממשלה הורתה לצה״ל להוציא את
כל ישובי הגליל אל מחוץ לטווח האש — שהצבא הסורי יימנע מהתערבות
של הטרוריסטים מלבנון, על בסיסיהם רצינית יותר, אשר תרחיב את זירת
הקרבות.
ומיפקדותיהם.
עד כמה שאפשר להעריך ברגע זה,
פירסום ההודעה אישר מה שהיה
אפשר לשער כבר החל מאתמול נפלה ההכרעה בממשלה בעד מיבצע
בבוקר, אם לא לפני כן: כי בסוף השבוע מוגבל, כלומר מיבצע שיהיה מודרך
שעבר הוחלט שיש לצאת למילחמה
נגד אירגוני אש״ף בדרום לבנון.
ההפצצות מן האוויר וההפגזות מן
היבשה ומן הים שהחלו בשבת —
בתגובה על הפגזת ישובינו בליל שבת,
לאחר שמטוסי ישראל הפציצו מיתקני
אש״ף במערב ביירות — בעיקבות
ההתנקשות בחיי השגריר ארגוב
בלונדון, נועדו לרכך את כוח
ההתגוננות של המחבלים ולשמש
הכנה לפלישת כוחות רגלים וטורי
שיריון.
ההגיון הצבאי חייב הפעלתם של
כוחות־קרקע בקנה־מידנה רחב:
גרשום שוקן
מטוסים ותותחים מסוגלים לגרום
אבירות ונזקים, אך אין ביכולתם לטהר על־ידי המגמה לשחרר את ישובי
אצבע הגליל והגליל המערבי מסיוט
שטחים רחבי־ידיים מכוחות אוייב.
...מבצע ״שלום הגליל״ מתוכנן פעולות־האיבה מצד אירגוני אש״ף.
...שני מנהיגיהם העיקריים של
איפוא לפי המתכונת של מבצע ליטני
מלפני ארבע שנים. כאז כן עתה הכוונה המערך התייצבו כל אחד בסיגנונו
היא להרחיק את כלי־הנשק ארוכי שלו, מאחורי מיבצע צה״ל, ויש יסוד
הטווח של המחבלים מקירבת איזורי להאמין כי בזה ביטאו גם את דעת
הספר הצפוני שלנו. יש לקוות כי בוחריהם. מן הראוי להוסיף, כי התמיכה
מטרה זו תושג בלי שכוחותינו יסבלו הציבורית ניתנת למיבצע שמתכוון
יותר מאשר מינימום של אבירות וכי לחיזוק ביטחוננו: את סמכות ההכרעה
תתאמת הציפיה — למרות הידיעות מהי ״לבנון עצמאית״ עלינו להשאיר
על חילופי אש בין הצבא הסורי לצה״ל ,׳ בידי הלבנונים.
מאמר מערכת7.6.82 ,
כפי שמסרו גורמים סוריים רישמיים

להתפדר יחוסו
הממשלה!
...שילשום ואתמול התפללנו
לשלום חיילינו ולהצלחת המשימות
שהוטלו עליהם. גם היום נתפלל
לשלומם. ואולם, היום חייבים להוסיף
גם תפילה חרישית למען חוסנה וכושר
עמידתה של ממשלת ישראל: מי יתן
ולא תיבהל, ומי יתן ולא תימעד, בשעה
שצה״ל מוכיח קבל עם ועולם שאיננו
יודע מה פירושם של מילים אלו,
...רצוי ואולי חיוני שגם האגף
השמאלי של המערך, לאמור מפ״ם
והח״כים אלוני ושריד, לא יימנעו, אלא
ירימו את ידם כמיצוות סיעתם נגד
הבעת אי״האמון בממשלה שיזמה סיעת

בישובי הגליל התפתח בסוף השבוע
מצב שניתן להגדירו רק כ״מילחמת
התשה״ ,ומילחמת התשה — כפי
שזכור עדיין לכל — היא אותה
התפתחות שכל דוברי ישראל הבטיחו
כי לא תשוב ותיווצר ...כל ישראל
ערבים זה לזה, וחובה היא על
ממשלת־ישראל לחלץ את תושבי
הצפון ממלכודת־האש שלתוכה
נלקעו.

...בירות היא אחד המרכזים הגדולים
של ארגוני המחבלים — מקום מושב
מיפקדותיהם הראשיות ומקום ריכוז
הנשק שלהם. אם יונח לה, אם תישאר
מחוץ לגבולות המילחמה הזאת, אין
שממנה תתחיל
כמעט. ספק
ההתאוששות של אירגוני המחבלים
המוכים, וממנה ינסו הטרוריסטים

ידיעות אחרונות

שקט, ורם!
לכל הפוליטיקאים בממשלה
ובאופוזיציה, שחשבו ואמרו, והתווכחו
ומתחו ביקורת, לכל העיתונאים
וכותבי המאמרים שדיווחו וכתבו,
וניגחו ותקפו, וחירפו, לכל משתתפי
הפגנות המחאה...
...לכל יושבי בתי״הקפה ומתכנסי
ימי שישי בערב...
לכל אלה, לכולם יחד ולכל אחד
לחוד, מופנית הקריאה הזאת;
עד היום מילאתם כולכם את
תפקידכם בדמוקרטיה שלנו ...ויכוח
שלא עירער את המוראל — אלא בנה
הבנה עמוקה וטובה יותר של
של עם־ישראל
בעיית־הביטחון
במילחמתו במחבלים. עכשיו הגיע
הזמן להפסיק. עכשיו יורים.
עכשיו צריכים כל אלה שנשארו

— 11 0

משה דק
במאמצים דיפלומטיים, אם הדבר
עוד אפשרי. או על־ירי הפעלת צה״ל,
אם זה המוצא מן המצב.

מאמר מערכת6.6.82 ,
בעורף להצדיע לצה״ל ולתושבי הגבול
הצפוני. אחרי שיסתיים הכל, תוכלו
כולכם לשוב ולנתח ולדון ולהתווכח
ולכעוס ולהגיב ולמחות ולהפגין...
בינתיים — שקט בבקשה.
עכשיו יורים.
שקט.

שמואל שניצר

עמירם ניר6.6.82 ,

,.מיבצעמוגנוו
ההבדל הדק שבין סיכון מחושב
לבין חישוב מסוכן תלוי בנקודת המבט

אשר למפ״ם, אלוני, שריד
ווירשובסקי — שבדרך כלל דברם
דבור על אופניו — הם שתקו הפעם
פחות או יותר. כנראה, יש בתחום זה
אנאלוגיה סימטרית בין חיי הפרט
והכלל: מה שלא טוב לסמל פשוט —
לא טוב לקהל כולו. לפיכך יצטרך
הוויכוח להידחות, ובינתיים נחזיק
כולנו אצבעות ונקווה שלא נצטער.

אברהם טל 11.6.82 ,

ישעיהו בן־סורת8.6.82 ,

שמואל שניצר 11.6.82 ,

השנחרצה״ו!
...במבצע ״שלום הגליל״ הושג
קונסנזוס לאומי, שבא לידי ביטוי גם
בנאומו של שמעון פרס בכנסת וגם
בהצבעת חברי־הכנסת ממיפלגת
העבודה.
לתמיכה האמריקאית מבחוץ
ולקונסנזוס הלאומי מבפנים יש
חשיבות רבה, חשיבות מדינית וגם
רעד צבאית. על הממשלה לנהל את
המיבצע כך שלא תאבד את התמיכה
האמריקאית. על מיפלגת העבודה
מוטל לשמור על הקונסנזוס. את
״השאר״ יעשה צה״ל והוא עושה זאת

טוב, השבח לאל.

...בירורן היסודי (של השאלות)
יצטרך כנראה להדחות עד שוך המיל־חמה.
הטוראים, הסמלים והקצינים

עדיין לוחמים, ואולי באמת לא יהיה זה
הוגן לחשוף אותם בשעה זו לוויכוח
חופשי וגלוי...

עמירם ניר

11£8ו׳01

לדחות אח הוויכוח!

האחו

חד״ש. זהו יום של מיבחן, לא רק
לממשלה אלא גם לאופוזיציה.

בעת מסע הטיהור של צה״ל, אולי אינו
עולה בקנה אחד עם התיאוריות
המדיניות של המומחים להזיות, אבל
בשבילנו הוא מציאות עקובה מדם
שבצילה חיינו שנים רבות מדי, ועלינו
החובה להבטיח שמה שנעשה, לא יושם
לאל על־ידי חזית־מצילי־אש״ף שקמה
עלינו...
זה השלב הבא במבצע ״שלום
הגליל״(ושלום העולם) ולוואי שנעמוד
בו כמו שעמדנו בשלב הצבאי.

מאמר מערכת 10.6.82 ,

ומנוע התשה!

ישעיהו כן־פורת

הראה הבוגדים!

לשוב ולחדור אל האיזור המטוהר עתה
על־ידי צה״ל...

ו עו ש את ניירות!

ידיעות אחרונות

מאיר בראלי 10.6.82 ,

חנה זמר
של המתבונן — ובתוצאה. ממשלת
ישראל הגבילה אתמול במוצהר את
יעדי פעולת צה״ל בלבנון, הן בהיקף
הגיאוגרפי שלה ( 40 הקילומטר של
טווח התותחים והרקטות) והן באויביה
(המחבלים בלבד ולא הצבא הסורי).
...כולנו מייחלים לכך שהמשימה
שהוכתבה לצה״ל תצליח בידו, שלא
תהיה הסלמה אל מעבר לגיזרה
שמדרום לביירות ואל התכתשות רבתי
עם הסורים, הנשענים על תמיכה
מדינית סובייטית. רובנו מוכנים
להשעות את ההירהורים והעירעורים

על מאפיינים שונים של הפעולה עד
לסיומה.
...ראש־הממשלה בחר אתמול
להכתיר את המיבצע בלבנון בשם
״שלום הגליל״ ,משמע שמטרתו אינה
מילחמה ויעדו אינו שטח זר. האיפול
הכבד שנקט צה״ל בדיווחיו לאמצעי
התיקשורת נועד לשרת צרכים
מבצעיים, שבשעה כזו יש להם עדיפות
על הצימאון הכללי לדעת. כאשר יוסר
האיפול, נדע אם תקוותינו להצלחה
מלאה של צה״ל מעט נפגעים
והסתבכויות, אכן התממשו. כולנו
תפילה שכם יהיה.

מאמר מערכת7.6.82 ,

מ־לחמה מוצדקת!
...ישראל יצאה למילחמה מוצדקת
במחבלים. אמת הדבר: לאורך גבול
•4הלבנון נשמרה. פחות או יותר, הפסקת
האש מצד המחבלים. אך לא העילה
למיבצע ״שלום הגליל״ חשובה.
חשובה המציאות שנוצרה מעבר
האחו לגבול. בסופו של דבר, מותר לנו
לשאול שאלה פשוטה: נגד מי כוונו
כלי הנשק הרבים ומיצבורי התחמושת
שצברו המחבלים בדרום לבנון? מי
האוייב שהועד כמטרה להיערכות
צבאית זו? הרי ברור הדבר, כי ישראל,
ישוביה ותושביה, הם שהיו אמורים
להיות קורבנותיה של התארגנות
מסוכנת זו בבוא שעת הכושר
המתאימה.
לישראל היתה הזכות — זכות
השמורה לכל מדינה — לפעול נגד

תוקפנות זו. מרגע שנוצרה קונסטלציה
מדינית נוחה ומשעה שנתאפשר
להרחיק איום זה מגבולנו ומישובינו,
רשאים היינו להשתמש בזכות זו
ולהבטיח, פשוטו כמשמעו, את שלום
הגליל (אם כי על היקף הפעולה ועל
הרחבתה יש, ועוד יהיו בודאי, ויכוחים
וחלוקי ריעות).
תביעתנו העיקרית איפוא היא שלא
יוחזר האיום הבלתי נסבל הזה
ושתושבי ישראל בגבולנו הצפוני ידעו
שקט ושלווה. על מימושה של זכות זו
נלחמנו ואותה ניתן להשיג. אמת הדבר,
שילמנו מחיר כבד בקורבנות —
והאוכלוסיה האזרחית של לבנון
שילמה אף היא מחיר אכזר — תמורת
מימוש זכות זו. אך קרוב לוודאי
שהיינו משלמים מחיר כפול ומכופל
אילו המחבלים ובעלי בריתם הם שהיו
פותחים במיתקפה נגד ישראל,
מיתקפה שלשמה נאגרו כלי
המילחמה. תושבי לבנון — מוסלמים
נוצרים ודרוזים — שילמו כאמור
מחיר כבד בנפש וברכוש במאבק זה.
מחיר זה לא יהיה לשווא, אם כתוצאה
מהפעולה הישראלית ומהמציאות
החדשה שנוצרה בלבנון יבוא קץ

ניסחו! שוטו וצמו!

אש״ו אשם!

במצב שנוצר בגבול הצפון בסוף
השבוע שעבר לא היה מנוס מפעולה
צבאית מאסיבית בתוך שטח לבנון נגד
המחבלים, מעוזיהם, בסיסיהם, כליהם,
אנשיהם ומפקדותיהם ...גם למי שסבור
שאין פיתרון צבאי לבעיית הטירור
הפלסטיני קשה להצביע על דרך

.נואלת היא הטענה, כאילו ישראל
״ניצלה״ את ההתנקשות בשגריר

דבר

אחרת שיכלה להבטיח ליישובי הצפון
ביטחון שוטף בטווח המיידי והבינוני.
היריות שנורו אל שגריר ישראל
בבריטניה שלמה ארגוב היו בבחינת
^ הקש ששבר את גב הגמל ...אם לא היה
זה מעשה ההתנקשות בלונדון, היה י מוקדם או במאוחר מתרחש פיגוע
חבלני כלשהו בישראל או מחוצה לה,
ולממשלה לא היתה כל ברירה אלא
לנקוט בצעד־תגמול, שיהיה לא רק
מעשה־ענישה אלא פעולת־מנע
לחיסול יכולת פעולתם של אירגוני־הטירור
לתקופה ארוכה.
...ניתן לומר כי בשעה זאת יש
|יך* תחושה של הסכמה לאומית לגבי עצם
הצורך בתגובה חריפה ...בשעה זאת אין
לנו אלא לקוות כי המערב בצפון תשיג
גם את יעריה הצבאיים וגם את יעדיה
המריניים ללא הפתעות בלתי־צפויות.

דניאל בלוד7.6.82 ,

תנובתהכיבוש!
שישה ימים עברו מאז החל מיבצע
״שלום הגליל״ ,וכמו בששת הימים
שלפני 15 שנה בדיוק — חוזרת, ולו
רק לשעה, לשרור בארץ אותה אווירה
של ״נצחון בזק״ מפליא, המעיד על
כוחה הבלתי־רגיל של ישראל, מדינה
קטנה זו, למחוץ את אויביה במהלומה
עזה אחת, שאת תנופתה אין לעצור.
שוב משמיע הרדיו, בין שיר־מולדת
לשיר־מולרת, בין ד״ש לד״ש, שמות
כפרים וערים, מהם ידועים לנו מן
המיקרא, מהם משלושים השנה
האחרונות, שהצבא מגיע אליהם, כובש
אותם, חולף על פניהם וממשיך
בהתקדמותו, ועוד לפני שיש סיפק
לרימיון להתעכב על תמונה אחת, כבר
משאירה אותו תנופת הכיבוש מאחור,

ליסורים שהמיטה עליה מלחמת
אזרחים עקובה מדם שהמחבלים נטלו
בה חלק ראוי לכל גנאי אפשרי. אמת

אמנון רובינשטיין
הדבר: ישראל לא נכנסה ללבנון כרי
״לעשות בה סדר״ ,ולא לשם כך נפלו,
או צריכים ליפול, אנשינו. אך יהיה זה
טבעי לגמרי אם נוכל לעזור לעם
הלבנוני, על פלגיו וכתותיו השונים,
לשקם את ארצו ולהחזיר לעצמו את
ריבונותו האבודה...

אמנון רובינשטיין 14.6.82 ,

דיונות א ח רונו ת

המיבצע נגמר!
ישראל בלונרון כרי לבצע את התכנית
שלה לחיסול כוח המחבלים בלבנון.
גם אילו היתה לישראל מטרה כזו,
לא היה זה העיתוי הנכון. מי שהיה
מעוניין לנצל עיתוי זה ליעדיו
המדיניים, הרי זה אש״ף...

משה דק6.6.82 ,

...אפילו לפי נתוני האוייב יוצא, כי
צורק הרמטכ״ל שאמר, בלי להכנס
לפרטים שחיילינו גמרו את המשימה
שהוטלה עליהם במחצית הזמן לעומת
מה שתוכנן על־ידי מצביאיהם, ויתכן
מאוד שהיום, בהופיע עיתון זה, כבר
יגיע המיבצע כולו לקיצו...

הרצל רוזנבלום 10.6.82 ,

טעי ונרמחדוקת!
טנקים של צה״ל שוב נעים בלבנון,
וזו אכן מילחמה.
לפחות מאז יום השבת ברור היה מחוסר מידרדרים
שהמאורעות

דבר

היעילות וחוסר האונים אל הצורך
לשחרר את ישובי הצפון מהפגזות
ההתשה.
זו מטרה, אשר — כפי שהוברר
מעל לכל ספק — עומדת מעל לכל
מחלוקת רעיונית או פוליטית...

מרדכי ברקאי7.6.82 ,

דבר

אהרון מגד
ומזנקת הלאה, והדימיון רודף ואינו
משיג.

אהרון מגד 11.6.82 ,

רסבח ם!* סירומסד!

סדר חועו נובנוו!
ככל שניתן ללמור מן הידיעות הלא
שלמות המגיעות משרה המערכה
הצבאי ומשרה המערכה המדיני הרי עד
כה מתנהלות שתיהן בהצלחה רבה
מתוך מאמץ לטפל בבעיית הטירור
האש״פי טיפול שורש ולא כמכת
תגמול בלבד. נראה, כי צה״ל מוכן
כראוי למערכה, לעומת ״מבצע ליטני״
למשל, וכי הפעולות מתנהלות ״על פי
התכנון״ ואף טוב מן הצפוי. גם הצד
המדיני הוכן, ככל שניתן, כהלכה ...טוב
עשה הרוב הגדול במערך, שהצביע עם
הקואליציה נגד הצעת אי־האמון של
סיעת חד״ש. בעת מילחמה אין מגישים
הצעות אי־אמון ואת הביקורת דוחים
לאחר תום הקרבות. הציבור הרחב לא
היה מקבל כל גישה אחרת...
מהלכה המוצלח של המערכה עד
כה מחזק את ראש־הממשלה ואת כושר
קיומה של ממשלתו. הדבר גם מחזק
האחו קילומטר ...הסכם הפסקת־האש צריך
להבטיח לנו, אם ררישה זו לא באה או
לא תבוא על סיפוקה כתוצאה
מהקרבות — שתושבי קריית שמונה,
מטולה וישובים אחרים יוכלו לנשום
לרווחה כמו תושבי ראש הניקרה,
נהריה והגליל המערבי ...המסקנה
צריכה להיות אחת משתיים — או
שהסכם הפסקת האש יחול על הצבא
הסורי בלבד, או שצה״ל יוכר בשטח
ה־ 40 קילומטר כבעל סמכויות הדומות
לאלה של מימשל צבאי.

מאמר מערכת 11.6.82 ,

את מעמדו הפנימי של שר־הביטחון,
אריאל שרון. חבל שראשי ״העבודה״
החמיצו את ההזדמנויות שנקרו להם
מאז הבחירות לכנסת העשירית להקים
קואליציה רחבה עם הליכוד...
אם תסתיים המערכה בהצלחה, הרי
יש סיכוי לבניית הסדר חדש בלבנון
שיחזק את הנוצרים והכוחות המתונים
בלבנון ובציבור הפלסטיני, ואולי יש
סיכוי למציאת פרטנר ירדני או
פלסטיני בהגשמת תהליך ״קמפ
דיוויד״ .אין ביטחון בכך, אך זה סיכוי
ראשון מאז ״ספטמבר השחור״ ב ־1970
כאשר חיסל מלך ירדן את המהלכים
בארצו.

דניאל בלוד9.6.82 ,

נעו..נעורה מוגבלת״!
כל מה שהיה אפשר לומר נגד
מילחמה יזומה בלבנון או נגד פעולה
צבאית גרולה העלולה להידרדר
למילחמה של ממש שמחירה יהיה כבד
והישגיה מפוקפקים — כבר נכתב
ונאמר. עתה, כשכוחות צה״ל נתונים
בעיצומו של מיבצע ״שלום הגליל״
בלב דרום לבנון — כל ההנמקות,
ההפצרות והפניות אל השכל הישר המישאלה לאקדמיות. נהפכו הספונטנית הראשונה שעולה בשעות
אלה על דעתנו ובליבנו היא שחיילינו
— בנים ואבות — יצליחו במשימה
שהוטלה עליהם וישובו בריאים
ושלמים. למישאלה זו יש לצרף את
התקווה, שהממשלה לא טעתה
בחישוביה ובהערכותיה הן לגבי
התגובה האמריקאית האפשרית —
לראשונה אנו פועלים בניגוד לרצונה
המפורש — והן לגבי התגובה הסורית,
ולהתפלל כי המשימה שהוטלה על
צה״ל — הרחקת תותחי המחבלים

...ישראל הפעילה את כוחה הצבאי
כדי להוציא את ישובי הגליל כולם
מטווח האש של תותחי המחבלים
והקטיושות שלהם.
הנמקה זו של המיבצע הצבאי
הצליחה לבלום במידה רבה את
הגורמים הבין לאומיים למיניהם אשר
היו נכונים למצוא דופי בשימושנו
בכוח צבאי, שכן הם לא יכלו שלא
להודות בצידקת ההנמקה הזאת.
הממשלה, שבמשך כל השבוע לא
קיבלה שום הגדרה אחרת של מטרת
המיבצע, חייבת לדבוק בה — גם אם
במהלך הקרבות עלה בידי צה״ל להגיע
הרחק מעבר לחגורת־ביטחוז של 40

דכד

מינגו שר אחוות!
בימים של מילחמה והתגייסות
לאומית, פיסית וגם נפשית, קיימת
נטיה טבעית ובריאה למתן את
חילוקי״הריעות הפוליטיים המפלגים
את הציבור בכל ימות השנה. החיילים
שבחזית, המסתכנים יחד ומקריבים
יחד, ללא הבדל השקפות ושייכות
רעיונית ואירגונית, הם הקובעים את
סדר הקדימויות והציבור שבעורף
מקבל את השראתו מהם...
על רקע ההפגנה הזאת בלטו
במיוחד אותם חברי־כנסת מעטים 10 ,
במניין, שאפילו עת כזאת לא יכלו
להתייצב בשורה אחת עם הרוב הגדול
שהמחיש את מה שהמוני העם חשים
בשעה זו ...הם צריכים להיות מודעים
לעובדה שהציבור יעריך את מלוא
המשמעות של הפגנתם על־פי אמות
מירה משלו. והוא ירשום לפניו באילו
ימים ובאילו תנאים פרשו מן
הקונסנזוס הלאומי.

מאמר מערכת9.6.82 ,

יואל מרקום
מטווח ישובי הצפון — אכן תישאר
מוגבלת.
...עתה נפל הפור על פעולה
מוגבלת ובעלת יעד פחות גרנדיוזי
מהפיתרון הכולל. שבע פעמים דחה
ראש־הממשלה את החלטתו להתיר

פעולה זו ואינני בטוח שמזג האוויר
היה הסיבה היהירה לכך. עתה שנתן את
האור*הירוק, עליו לשמור בשבע
עיניים על כך שהפעולה לא תחרוג
מעבר ליעד שנקבע לה, ולהודיע עוד
היום כי ישראל מוכנה להיכנס למו״מ
על הסכם חדש להפסקת־אש על כך
שהמחבלים לא יירו משום מקום
ותותחיהם לא יאיימו עור על ישובים
אזרחיים בצפון.

יואל מרקום7.6.82 ,

משימה צודקת!
...בשעה זו חייבים חיילינו, המבצעים
את החלטות הדרג המדיני, לחוש
שאזרחי המדינה עומדים כאיש אחר
לצידם, מלווים אותם בדאגה, ומייחלים
להם בכל ליבם, שישלימו בהצלחה
ובזמן הקצר ביותר את המשימה הקשה

ידיעות אחרונות
שהוטלה על שיכמם. עליהם גם לדעת,
שמשימתם צודקת, שכן הציוד הקטלני
הרב, שצברו אירגוני־החבלה בלבנון,
מטרתו אחת ויחידה: לפגוע בישראל
ככל שטווח הנשק שברשותם מאפשר
להם.

יעקב כרוז7.6.82 ,

לאצ ריו מחב די ל מ צז א
את ההבד לי ם)
צוי רמתכד, ל ע שו ת
דקל 1131.8 7.

ברו ש ־761.97

תד הר־743.37

אוריון־7257

ברק־719.57

השוואת תשואות במשך שנתיים
מיום 1.4.81 עד .31.3.83
לפי הנ תונים מדו״ח ת שואות
של בנ ק ישראל.
מדד 377.9 7

אגוז־5557

אג״ח

1אתהה 1דהנ 1תשלך*
11־ 5.6.83 טד 5.7.83 קרמת הנאמנות של אילמת דיסקונס:
אגוז, אוריון, אורן, אלון, אשל, אתרוג, ברוש, ברק, דובדבן,דולב,דקל, ערמון, שקד, תאנה, תדהר, ת פוז

ימכר 1במחיר יסח־י ללא שע1רהרו1ספה*בבל סניפי הבנקים1ס1כני ני״ע.
אילגות-רוברר. לניהול קרנות נאמנות טל דיסקונט בעיים

* כנו ת די ס קונ ט
* אין לראות במודעה זו הזמנה לרכוש א ת היחידות המוצעות.

ו׳ימריעקבסווטמיר

ך* שיא מרד־האסירים בכלא רמלה השבוע, כאשר היה
* נדמה שיישפך רם וייהרגו סוהרים ואסירים, הגישו המורדים
את תביעותיהם להנהלת בית־הסוהר.
בין השאר תבעו להיפגש עם שני אנשים: נציב שרות
בתי־הסוהר ועורך העולם הזה.

הדבר לא נמסר לי, ולא נעשה שום מאמץ כדי
לאפשר פגישה כזאת, אשר יכלה למנוע
שפיכות־דמים, אילו החריף המאבק.
מכיוון שבסופו של דבר הסתיים המרד בטובות, תודות
להחלטתו האמיצה של נציב־השרות להידבר עם המורדים, אין
צורך לדון בתבונה או בחוסר־התבונה שבמחדל זה.

נותר לי רק להודות לאבירים על האמון הרב שלהם
בשבועון זה ובי, שהתבטא בדרישה זו.

ף ראשית שנות ה־ 50 קרא לי מנהל מישרד־המישטרה, רם
^ סולומון, וביקש ממני לעזור לו במאמציו.
סולומון, עורך־דין ממוצא ספרדי, שפע רעיונות אנושיים. הוא
חלם על מיתקנים מסוג חדש לגמרי להחזקת אסירים, לפי
האסכולות המתקדמות ביותר בארצות כמו שוודיה. הסכמתי
בהתלהבות להושיט לו כל עזרה אפשרית בגיבוש דעת־הקהל.

>ם אתה יכול ל^>1וא את עצמו־ שם8

חרפה!
אין לי שמץ של ספק בכך שבעתיד יבואו שיטות של טיפול
במקום שיטות של ענישה. העולם יראה מיתקנים מסוג אחר.
אבל זה שייר לעתיד. אינני רוצה להתעכב כאן על מושגים,
העלולים להיראות כ״אוטופיים״ .הבה נברר את הבעייה במיסגרת
המושגים של ימינו וההגיון של ימינו, מעוות ככל שיהיה.

׳ גם לפי מושגים אלה, זוהי זוועה.
מדינת־ישראל מבוצעים פשעים רבים, החל באונס(מעין
,ספורט לאומי בחוגים מסויימים) וכלה ברצח לשם שוד: החל

חלומות אלה היו חלק מן הגישה הכללית, שרבים
מאיתנו היו שותפים לה אז: שמדינת ישראל
החדשה תהיה אור לגויים ומופת לעולם, שיקום בה
מישטר הומאני לדוגמה, שאנשים מכל העולם יבואו
לראות את מעשי־ידינו, כפי שבאו לראות את
י הקיבוצים והמושבים.

הבעייה המעשית היא: בית־הכלא הישראלי הוא
בלתי־אנושי.
הוא יהיה עוד יותר בלתי־אנושי ככל שיעבור הזמן.

כל ההבטחות אינן עוזרות, כי כאשר יוקמו
מיתקנים חדשים (אב יוקמו ביכללס כבר יהיו
הצרכים חמורים הרבה יותר, והפער בין הדרוש
והניתן יהיה עוד יותר גדול.

דיברנו על מחנות־עבודה ומחנות־מעצר פתוחים: על שיקום
וטיפול פסיכולוגי בעת המעצר: על אלף ואחת רפורמות.
מכל זה לא יצא דבר. חיש־מהר למד סולומון לדעת כי ישראל
היא מדינה חדשה רק מבחינה רישמית, אך שהביורוקרטיה
החדשה אינה אלא המשך הביורוקרטיה הקודמת, שהיתה כבר אז
רקובה ומאובקת. מאמציו עלו על שירטון ההתנצחויות
הקואליציונית, היריבויות המיפלגתיות והשיגרה הפקידותית

^ אחד מביקורי בבית־סוהר מסויים, כאשר דיברתי עם
^ המפקד על רמת הסוהרים המצויים, אמר לי במשיכת־כתף:
״אבא אבן לא יבוא לעבוד כאן!״

כך זכינו בבתי־סוהר שהם חרפה לאומית.

רמת־הסוהרים תלוייה ברמת השכר. זה עניין של
כסף.

בניית מיתקנים מתאימים, שיאפשרו לכל אסיר את
מרחב־המחיה המינימלי הדרוש, הוא עניין של כסף.
אספקת תעסוקה שיש בה ערר וסיפוק, וגם הכשרה והכנסה,
מחייבת השקעה כספית.

״כאן יהיה בית־בוהר חדש,׳׳ אמר גרא בגאווה.

מרד שפרץ מפני שכלא רמלה הוא גיהינום — כמו
כימעט כל בתי־הכלא בישראל.

^ ני רוצה לחזור כאן על כמה דברים עקרוניים, שאמרתים
לא פעם בכנסת ומחוצה לה:

אני משוכנע לחלוטין שבדורות הבאים יתייחסו
אל בית־הסוהר של ימינו כפי שאנחנו מתייחסים
למוסדות הזוועתיים, שבהם עונו, הוכו והולקו
חולי־הנפש במאות שעברו, כדי ״לגרש את השטך.
בית־הסוהר הוא מעצם מהותו מוסד בארבארי.

פעם היינו אומרים: בית־הסוהר הוא גן־חיות לבני־אדם, מקום
שבו נכלאים בני־אדס בכלובים כמו חיות־טרף.
כיום שוב אין אמת גם בהגדרה זו. בכל גני־החיות המודרניים
בוצעה רפורמה עצומה. רוב חיות־הטרף שוב אינן כלואות
בכלובים. כמו בפארק הספארי ברמת־גן, הן מסתובבות
בחופשיות רבה. בלונדון, בפראנקפורט ובמאות גני־חיות אחרים
בעולם מסתובבים אריות, זאבים וחיות רבות אחרות בתנאים
שאסיר בכלא רמלה אינו יכול אף לחלום עליהם.
אני משוכנע שבני המאות הבאות שוב לא יוכלו אף להבין את
עולם־המושגים של ימינו.

הם ישאלו את עצמם: איך זה העלו בני המאה ה־20
על דעתם שניתן לשקם אביר על־ידי כליאתו בחברת
פושעים אחרים, שרבים מהם הם סוטי־מין? האם לא
הבינו שבית־הסוהר הוא אוניברסיטה ללימוד
הפשיעה, חממה לטיפוח מוגבר ומזורז של אותן
־ל־׳״ התכונות האנטי־חברתיות אשר הביאו את האיש
מלכתחילה לעבור על החוק?

איני מצפה לכך שמישהו ינהג כשופט בסיפורו של סטפאן
צווייג, עיני האח הניצחי, ששלח את עצמו לכלא כדי להתחלק
בגורל האנשים שהוא שלח לשם. אך אילו הייתי שופט, הייתי
מוטרד מאוד־מאוד.
אני מכיר את התשובה, שהיא שאלה: מהי האלטרנטיבה?
מוכרחים לבודד את הפושעים! ומוכרחים להגן על הציבור
מפניהם. אלה הם בתי־הכלא שישנם. אין אחרים. אין ברירה.
ויש אידאולוגיה שלמה: בית־הכלא לא נועד לענישה. הואנועד
אמנם לבירור הפושע ולהגנה על החברה, מטרתו העיקרית היא
לשקם את האסיר, להכשירו לחיות כאזרח מן המניין בחברה.
אין ספק כי השאיפה הכמוסה של החברה היתה כפי שהיתה
לפני אלפי שנים: להתנקם במי שהפר את כלליה, ואולי להתנקם
במי שהעז לעשות מה שכל אחד היה רוצה בסתר ליבו, לעשותו.
איני רוצה להיכנס כאן למאורת״הנחשים של יצרים
תת־הכרתיים. אני רוצה להתרכז בבעייה המעשית.

כאן היה הכל אפשרי, הכל פתוח. רצינו להמחיש
את רוח ההומאניות הישראלית גם בשטח הענישה.

כך הזדמן לי להיות בכלא רמלה לפני האסיר הוותיק ביותר
שהשתתף שם השבוע במרד.

האם ברור להם לשופטים שהם גוזרים על הנער
לשמש קורבן של אונם הומו־סכסואלי — עונש
קבוע, שאינו מופיע בספר־החוקים? האפברור להם
שהם גוזרים על צעיר השתלבות סופית
במעגל־הפשע? האם בכלל יש להם מושג על
הגיהינום שמאחורי הסורגים?

זהו שקר חסוד. אילו היתה זאת המטרה האמיתית,
היה בית־הסוהר המוכר לנו עובר מזמן מן העולם.

היינו צעירים. המדינה היתה חדשה. ניתן היה לעשות כאן מה
שלא ניתן לעשות במדינות ותיקות, שבהן שלטו ביורוקרטיה
מעובשת, שיגרה עתיקה, ריעות קדומות וקבועות.

מן־מה אחרי נסיון־נפל זה שוחחתי עם גרו גרא, שהתמנה
בינתיים כמנהל בתי־הסוהר. לפתע שאל אותי״ :אולי אתה רוצה
לבוא איתי לטיול?״
שאלתי לאן, אך גרא הזקן, מוותיקי הפקידים של המנדאט, היה
אמן הסיפורת, והוא ידע איך להגביר את המתיחות של בן־שיחו.
״תבוא ותראה!״ אמר.
נסענו במכוניתו אל מחוץ לעיר, לסביבות רמלה. שם עצרנו
לפני מיבצר־המישטרה הישן, מן הדגם שנשא את שמו של טגארט
הבריטי, אחד ממיבצרים רבים מסוגו שהוקמו בכל רחבי הארץ כדי
לקדם פני צנחנים גרמניים במילחמת העולם השניה.
נכנסנו לחצר הפנימית של המיבצר. הוא דמה לארמון באגדת
^י -היפהפיה הנרדמת. צימחי־בר כיסו את אדמת החצר, טיפסו על
הקירות, חברו בעד דלתות וחלונות.

וחומר כשהם שולחים אדם למעצר.
להלכה, עצם הכליאה מאחורי סוגר ובריח הוא עונש נורא. ורק
על עונש זה מדובר בפסק־הדין.

מיסדרון בפלא רמלה: עונש או נקמה*
בפשעים פוליטיים(תמיד של ערבים, כי היהודים אינם נתפסים)
וכלה בעבירות כלכליות(של כסילים שלא טרחו להבטיח לעצמם
גיבוי מיפלגתי מתאים).

אך פשע לא פחות גדול — הוא הפשע שמבצעת
החברה הישראלית כלפי הפושעים עצמם.

אין זה פשע העומד בפני עצמו. זהו חלק מתהליר הדה־הומאניזציה
של המדינה, של עירטול המדינה מערכים אנושיים.
האסיר הוא בן־אדם. גם אם פשע, אדם הוא.
על אחת כמה וכמה העציר, על פי תפיסת החוק והדמוקרטיה,
כל אדם הוא חף־מפשע, כל עוד לא הורשע בדין. לפי עצם מעמדו,
העציר הוא אדם חף־מפשע.

כל האנשים האלה נכלאים במדינת־ישראל
בתנאים שאדם נורמלי לא היה מחזיק בהם את כלבו.
הם נזרקים לפח״האשפה של החברה הנקרא בית־כלא,
ונשכחים שם. הם יכולים להירקב שם כמו עגבניה ישנה.

ף מיתקני־הכליאה — בתי מאסר ומעצר כאחד — שוררת
צפיפות איומה. כל פסיכולוג יודע כי הצפיפות היא
כשלעצמה עונש, שלא ברא השטן.

בן־אדם זקוק למרחב־מחייה מסויים, שניתן למדוד
אותו. כאשר גוברת הצפיפות מעבר למידה זו, חלים
שינויים בהתנהגותו.

מבחינה זו דומה האדם להרבה בעלי־חיים אחרים. נסיונות
מפורסמים, שנעשו בעכברושים, למשל, הוכיחו כי כל
סידרי־החיים שלהם משתנים כאשר הם נכלאים בצפיפות רבה
מדי. הם הופכים רצחניים, אנטי־סוציאליים. הם משתגעים.

כאשר צפיפות זו אינה עניין של שעות, אלא של
שנים, הרי נגזר על הקורבן לאבד צלם אנוש.
לעינוי מתמיד זה נוספים עינויים אחרים: חום מחריד במשר
חודשים ארוכים, חוסר־תעסוקה או תעסוקה מתסכלת ומנווונת,
הגבלת דרכי־הפורקן כמו קריאה, צפייה, האזנה, כתיבה, ביקורים
ושאר דרכי־הקשר עם העולם החיצוני, עם המישפחה והאנושות.

ני תמה לא־פעם אם השופטים מודעים בהכרה מלאה למה
שהם עושים, כאשר הם גוזרים על אדם עונש־מאסר: קל

הרבה מאוד דברים אחרים בבתי־הכלא הם עניין
של כסף.

לא כולם, כמובן. מעולם לא הבנתי מדוע לא יותר לאסירים
לכתוב מיכתבים ככל העולה על רוחם. אם המטרה היא לבודד
ולשקם — איזו הצדקה מוסרית ומעשית יכולה להיות להגבלת
זכות אנושית אלמנטרית זו? האם יש אמצעי טוב ממיכתבים כדי
להחזיר אסיר אל החברה?
הוא הדין לגבי שיחות־טלפון. כבר המציאו את המכשיר הזה,
המאפשר לאסיר לשמוע את קול קרוביו מבלי לצאת מבין
החומות.
הוא הדין לגבי ספרים (בייחוד לגבי אסירים פוליטיים, גם
כשקוראים להם ״ביטחוניים״).

דרושות רפורמות לאורך כל הקו. רפורמות
המסתכמות כולן בדרישה אחת: להתייחם אל האסיר
והעציר(ואל האסירה והעצירה) כאל בן־אדם. ולהכיר
בזכותו היסודית של האדם ליחס אנושי ולתנאים
אנושיים.

^ א אתחמק מבעיית הכסף.
/בכל חברה, כסף הוא עניין של עדיפות. השאלה אינה :״האם
יש כסף?״ אלא :״למה יש כסף ולמה אין?״ על מה מוציאים את
הכסף שיש? מה חשוב יותר ומה חשוב פחות?

יש כסף בשפע להתנחלויות, יש כסף בשפע
לישיבות — ,אם להזכיר רק שתי דוגמות בולטות.

יש כסף לביצוע מדיניות הממשלה, למימון קנוניות
מיפלגתיות ומדיניות ההתפשטות. יש כסף למילחמה — כאשר
מטוס אחד עולה כבית־סוהר שלם.
אין כסף לרופאים. אין כסף למורים. אין כסף לזקנים. אין כסף
לילדים שנולדו להורים הלא־נכונים. אין כסף כדי להבטיח
לאסירים חיים אנושיים.

אם סולם־העדיפויות של התקציב מבטא את
דמותה של חברה — והרי אין לה ביטוי מוחשי
ומובהק יותר! — החברה הישראלית היא בלתי הומאנית.
כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו מחר בבית־הסוהר או
בבית־המעצר, רק בטעות כשם שכל אחר מאיתנו יכול למצוא את
עצמו מחר בבית־חולים. יתכן שתהיה לו אז שהות רבה להרהר על
צד אפל זה של מדינתנו.

המאבק לרה־הומאניזציה של ישראל, לשיקום
המדינה כמיסגרת אנושית, מקיף את כל השטחים.
בית־הסוהר הוא אחד מהם — ואולי הדחוף ביותר.

הארוחה כוללת שלוש ביצים ב תוספ ת בצל, תפוחי־אדמה,
ביקון הם, נ קני קיו ת -הכל מטוגן בצורה החביבה עליך. סל ט
ירקות גדול, לחם או ל ח מניו ת או טוס ט חמאה, ריבה ודבש,
עוגה ועוגיות, מיץ אשכוליות או תפוזים וקפה או תה -חופשי חופשי

באגדות

הכל במחיר המצחיק של 130 -שקל.
אז מה אתה עושה כשאתה ק ם בבוקר?
קפוץ לדיזנגוך סו ו לארוח ת בוקר של עשירים
מגיע לו.
בין השעות 7 :.00ל־ : 00ו ו -
ארוחת־בקר של עשירים במחיר מגוחך
ב די זנגוךס וו,

ובדיזשף 110

ט ₪פ 0 ₪ש ט

אלאמה.

במדינה
הפגנות
ל א 1נעל מו התיננקח־ו

ההורים גרצחו
והתינוקות שלהם חולקו
לקציגי צפא-אדג 93 זינה
הילד היהודי סימון ריקואלו היה בן
20 יום כשקציני צבא פרצו לבית הוריו
בבואנוס״איירס, וגררו אותו יחד עם
אמו למכונית הרוצחים. שחנתה ברחוב.
היה זה ב־ 13 ביולי ,1976 שלושה
חודשים אחרי שהכת הצבאית תפסה
את השילטון בארגנטינה.
לילה אחרי לילה, חורש אחרי

חודש, במשך ארבע שנים, נעלמו בדרך
זו במדינה הדרום אמריקאית רבבות
אנשים, רק מפני שהיו חשודים
במתנגדי המישטר.
הוריו של סימון לא יחזרו לעולם
לביתם שבבואנוס־איירס. יחד איתם
נעלם גם סימון הפעוט. גם התינוק
היהודי היה אשם, כנראה, בפעילות
חתרנית נגד מישטר הגנרלים.
בחריקת בלמים עצרו כמה מכוניות
של קציני צבא ומישטרה, שהגיעו
באישון־לילה לביתה של מישפחת
הרננדס, בעיר באקר כ־ 30 קילומטר
£ז ^\ו מז

0 £ 0 0 1 /1 0 7א £

מפגינה בורשטיין
״האיש הנמוך הזה שמיר...״
מבואנוס־איירס הבירה. היה זה בחודש
מרס . 1977 יחד עם הוריהם, נגררו
למכוניות ילדיהם של בני־הזוג —
.אנדריאה בת ה־ ,5וושינגטון בן ה־15
ואחותם, ביאטריס.
אף לא אחד מהם חזר הביתה. אף לא
אחד מהם הותיר אחריו סימן־חיים.
התינוק היהודי אנדרם לה־בלונדה,
בן 3חודשים, נלקח יחד עם הוריו

המישטוה באה להגו ער האזכרה לזנו סוטאוו -ובסיומה
הא שימה את ה מ אוגני ם ב הז ד הו ת עם א־וגוו־ טווו!
ך* ל עוד חי, לא יכול היה עיצאם
סרטאווי להגיע לארץ. אילו בא,
היה נאסר בו במקום כחבר באירגון
״מחבלים״ ,וגם על המעשים שביצע
לפני תריסר שנים, כשהיה בעצמו
מפקר של אירגון צבאי עצמאי.
גם במותו לא הגיע ארצה. אומנם
היתה תכונה לבקש את העברת גופתו
לכפר־המולדת של מישפחתו, הכפר
סרטה באיזור רמאללה, אך מאמצים
אלה עלו על שירטון. הוא נקבר
בעמאן .״גורלו מסמל את גורל עמנו
כולו,״ אמר השבוע אליאס פרייג׳ ,ראש
עיריית בית־לחם בתל־אביב ,״בחייו
ובמותו היה חסר־מולדת, חסר״דרכון!״
אולם השבוע הגיע סרטאווי
לתל־אביב בכל זאת. תצלום גדול של
דיוקנו הוצב על דוכן שחור באולם
בית־סוקולוב בתל־אביב, כאשר
נערך לכבודו ״ערב עיון והתייחדות״.
במשך שעתיים וחצי הביט הקהל בפניו
של גיבור־השלום, שנהרג בהתנקשות
בחייו בפורטוגל.
פרייג׳ ,כוכב הערב, סיפר סיפור
אישי: ב״ 7באפריל התקשר עימו
סרטאווי מאירופה, וקבע עימו פגישה
בשוויץ ב־ 12 באפריל. כי סרטאווי,
שהגה באותה עת בהקמת מיפלגת־שלום
גדולה במיסגרת אש״ף, היה
קרוב בליבו למצוקת האוכלוסיה בגדה
המערבית. מצבה הנואש, מול גל
ההפקעה וההתנחלות, דירבן אותו
להחיש את מאמציו. ב־ 10 באפריל,
בטרם התקיימה הפגישה, נרצח.
הוא לא היה הראשון. סיפר האלוף
(מיל׳) מתי פלד: בעת ההלווייה בעמאן
נפגשו האלמנות של שאר קורבנות־השלום
הפלסטינים. לצידה של ודאד
אל־סרטאווי, אלמנתו של עיצאם,
עמדו גם אלמנתו של סעיד חמאמי
ואלמנת עז־אל־דין קלק, שנרצחו גם
הם בידי הכנופייה של אבו־נידאל.

שנח 1101

בשעה שמשתתפי־האזכרה קמו על
רגליהם כדי לכבד ברגע־דומיה את
זיכרו של המנהיג הפלסטיני, רעמו
התותחים במרחק של 250 קילומטרים,
בריכוזי הכוחות של פת״ח בלבנון.
אירגון המקורב לאבו־נידאל, רוצחו
של סרטאווי, ניסה למרוד במנהיגותו
של יאסר ערפאת, בהאשימו אותו
בבגידה ובנסיון להגיע לידי שלום עם
ישראל. היה ברור כי סרטאווי היה רק
קורבן ראשון בהתנגשות הבלתי־נמנעת
בין הזרם המציאותי בפת״ח,
בהנהגת ערפאת, השואף לפיתתן
מדיני, ובין המיעוט הקיצוני, השואף
למילחמה בלי־סוף.
חילופי״האש בין נאמני־ערפאת
והמורדים בלבנון נתנו תשובה לשאלה
על־ידי לובשי מדים באפריל .1977
היה זה בעיר סאדפרננדו, כ־50
קילומטר מבואנוס־איירס. האשמה;

תצלומי ילדים ארגנטיניים בהפגנה בתל־אביב
כמו כלבים ללא בעלים
העולם הזה 2388

תמונת סרטאווי וסמל המועצה באזכרה*
הסמל הוחרם
שריחפה בחלל האזכרה: האם תדבק
הנהגת פת״ח בקו שסרטאווי היה נציגו
הבולט ביותר, או שתהיה נסיגה אל
הסירוב? ערפאת, שעמד מאחורי
סרטאווי בכל תקופת שליחותו, הוכיח
בדרכו הזהירה כי לא יטוש את גישתו.

ך•* יה זה אירוע דו־לאומי. המש!
1תתפים היהודיים היו מתי פלד;
הפרופסור אסא כשר, שדיבר על אמנות
הדו־שיח; אורי אבנרי, שסיפר על
חוויות אישיות בפגישות עם סרטאווי:
והמיזרחן יוסי אמיתי, מנחה הערב.
לצידם הופיעו אליאס פרייג׳; ד״ר חסון
אמון, רופא ערבי מהגליל ועסאן

אל־סרטאווי,בן־דודו של עיצאם
אל־סרטאווי, תושב כפר־מוצאו.
אך את ההצגה גנבה המישטרה. היא
שלחה כמה מאנשיה, כדי להגן על
האירוע, אחרי שהושמעו איומים נגד
המארגנים, ראשי המועצה ישראלית
למען שלום ישראלי״פלסטיני. אך
ברגע שהסתיים הכינוס, החרימה
המישטרה את סמל המועצה, שקישט
את הדוכן מתחת לדיוקנו של סרטאווי.
הסמל מורכב מהרגלים המשולבים של
ישראל ופלסטין. למחרת היום נפתחה
חקירה רשמית נגד מתי פלד ואורי
אבנרי, על פי הסעיף בחוק המילחמה
בטרור (״חוק תמיר״) האוסר ״הזדהות
עם אירגון טרור״ על־ידי הצגת דיגלו.
לדעת המישטרה, הדגל הלאומי
הפלסטיני הוא דגל של אש״ף, ואש״ף
הוא אירגון־טרור.

כלי־התיקשורת הישראליים העלימו
את האישום, כשם שהעלימו את
האזכרה עצמה. גם הטלוויזיה
הישראלית לא שידרה את הסרט
שצילמה באזכרה בשידוריה העבריים.
לעומת זאת שידרה כתבה ארוכה
בתוכניתה הערבית. ההגיון: כדאי
שהצופים הערבים ישמעו על מאמציו
של סרטאווי למען השלום, אך בהחלט
לא רצוי שהצופים היהודיים ישמעו
עליהם.

חשד שהוריו נמנים עם מתנגדי
המישטר. די היה בחשד זה כדי לרצוח
את ההורים.
התינוקת היהודיה הנה היסי, בת 7
חודשים, נעלמה עם הוריה מביתם
שבבואנוס־איירס ב־ 15 באוקטובר
.1976 מאז לא נודע גורלה או גורל
הוריה.
רשימה מחרידה. רשימת התינוקות
שנחטפו עם הוריהם בארגנטינה,
ושגורלם לא ידוע, הוגשה השבוע
לעוברים והשבים מול שגרירות ארגנטינה
בתל־אביב. אמהות שיקיריהם
נרצחו במדינה הנשלטת בידי בריוני
הצבא מזה שמונה שנים, הפגינו ביום
החמישי שעבר מול בניין השגרירות
בתל־אביב, כפי שעושות מזה שנים
אחיותיהן לצרה בפיאצה דה״מאזו
בבואנוס־איירס.
רשימת הקורבנות המחרידה
ממשיכה:
התינוק היהודי מרטין באמונדה היה
בן ,3כשרוצחי המישטר פלשו לביתו
בבואנוס־איירס, גררו את ההורים
למכוניות ונעלמו עימם ב־ 29 ביוני
.1978

קארלה רוטילו נעלמה בגיל 9
חודשים. היא נולדה בבוליביה השכנה,
ובאה עם הוריה שחיפשו תעסוקה
בארגנטינה.
פאולה חוגרס נעלמה בגיל שנתיים.
גבריאל סוואסקי נעלם בגיל 3
חודשים.
הלנה פרנציסטי נעלמה בגיל 8
חודשים, במאי .1977
קלארה מאריאני נעלמה בגיל 3
חודשים.
לאן נעלמו כל התינוקות — האם
גם הם נרצחו, יחד עם הוריהם?
תשובה חלקית לשאלה זו ניתנה
בהפגנת האמהות מול השגרירות
הארגנטינית בתל־אביב: חמש סבתות
בארגנטינה גילו את נכדיהן, שנעלמו
עם הוריהם. הילדים שנחטפו באישון־
לילה על-ידי הרוצחים הצבאיים, נלקחו
בחשאי לאימוץ. התינוקות חולקו
כפי שמחלקים כלבים ללא בעלים —
למישפחות קציני צבא חשוכות־ילדים.
בין האימהות שחילקו את רשימת
הילדים שנעלמו בארגנטינה היתה גם
רוזה בורשטיין. אשה זו ראתה את
חוטפי־ילדיה במו עיניה. הרוצחים

פרצו לביתה ב־ 11 ביולי 1976 וגררו
החוצה את שני בניה: דניאל, בן ה־,17
ואחיו אנג׳ל, בן ה־ .23 שני הבנים,
סטודנט ומהנדס־אלקטרוניקה, לא
חזרו עוד. הרוצחים קשרו את עיניה,
והשאירו אותה בביתה.
כשהלכה רוזה בורשטיין למישרד
ממשלתי כדי לבקש פרטים לאן נעלמו
בניה, נאמר לה :״אם לא תפסיקי
לשאול אותנו על בנייך, גם את
תיעלמי...״
אך רוזה לא הירפתה. היא המשיכה
לדרוש תשובות גם כשבאה לישראל.
״הלכתי וביקשתי את עזרתו של האדם
הנמוך הזה, השר יצחק שמיר,״ היא
מספרת ״והוא מה עשה? נסע
לבואנוס־איירס ולחץ את ידיהם של
חוטפי הילדים שלי!״
למעלה, מאחד החלונות של בניין
השגרירות, צילמו את הפגנת
האימהות. דלת השגרירות סגורה. אין
היום קבלת־קהל.
* על הבימה: עיסאן אל־סרטאווי,
אורי אבנרי, אליא ס
פרייג׳ (מוחבא) ,מתי פלד, יוסי
אמיתי(נואם) וד״ר חסן אמון.

בינ

^ לערגיס!

כאשר יואשמו השניים בבית־המישפט,
יהיה על השופטים להכריע
בשאלה מרתקת: האם סמל, הכולל את
דגל מדינת־ישראל, יכול להוות
הזדהות עם אירגון המוגדר כאירגוך
טרור מפני שמיוחסת לו הכוונה
להשמיד את מדינת־ישראל?

חסיה מילוא

בתו של ראש־הממשלה מנחם בגין, מימין (עם הגב
1למצלמה) עוזרת לאביה להתיישב. בגין נכח בלוקס קריאת רחוב
ברמת־השרון על שמו של השר לשעבר, איש המישפחה הלוחמת, חיים לנדאו. חיים לנדאו
נודע בהיותו במחתרת באצ׳ל, בשם הניסוי -גונדר אברהם׳ וזה גם שמו של הרחוב. לטקס
הגיע גם שר״האוצר, יורם ארידור (בתמונה השמאלית, משמאל) .הוא הגיע לפני

ח״כ בני שליטא ישב
השבוע בישיבה בוועדת־חוץ־
ובטחון. באמצע הישיבה הוא
נקרא החוצה כדי להשתתף
בהצבעה בוועדת־העבודה־והרוו־הה.
כאשר נכנס לחדר־הישיבות,
נשאל למען מי הוא מצביע.
שליטא ענה :״אני לא יודע
בשביל מי, אני נמצא כאן על
תקן של מכונת הצבעות.״
אחרי הודעת האוצר, בדבר
גזירת שלושה הפרומיל על

פעולות בחשבונות עובר־ושב,
הציע גבי גזית, בתוכנית
הרדיו יש עניין, שם נרדף
למדינת ישראל — פרומילנד.
יקיר פלסנר, מישנה ויועץ בנק־ישראל
לנגיד
שר־האוצר, סיפר השבוע כי פגש
ביורם ארידור דרו העיתונות.
הוא פירסם מאמר בעיתון הארץ,
שבו הוא מסביר את התיזות
הכלכליות שלו. ארידור קרא את
הכתבה והזמין את פלסנר

ראש״הממשלה, וכשזה בא להתיישב, קם ארידור ממקומו וחיבה עד שבגין יתיישב.
ארידור אמר נמה מילים לזיכרו של חיים לנדאו, ובאותו זמן ישבה אולגה לנדאו, אלמנתו,
בשורה הראשונה בקהל ומחתה דימעה (בתמונה התחתונה) .לידה ישב שר־העל לענייני
כלכלה יעקב מרידור. דקות ספורות לפני תחילת הטקס ירד מטר של גשם משבר־ענן.
אחרי שבגין התיישב בכסאו בשורה הראשונה, הוא לא קם ממנו עד לסיום הטקס.

לשיחה. אחרי שיחה של שעתיים
ביקש ארידור מפלסנר לעבוד
איתו, כיועצו:
בסיעת המערך דנו השבוע
בפרוייקט תעלת הימים. ח״כגד
יעקובי, שצידד בתוכנית, אמר
כי התוואי יעבור בדרום הארץ,
מכיוון שבצפון אי־אפשר.
כשנשאל מדוע, ענה כי בגלל
רוחבה של התעלה אי־אפשר
יהיה להעביר אותה בעמק
יזרעאל, בגלל צפיפות היישובים.
אמר לו ח״ב יחזקאל
זכאי :״הליכוד הצליחו להרוס
הכל, הם יפנו גם את היישובים.״
ענה יעקובי :״שינסו לפנות את
כפר־יהושע!״
ח״ב יחזקאל זכאי היה ביום
השני לפני שבוע במליאת
הכנסת. ביום השלישי חיפשה
אותו מזכירת הסיעה בהירה
ברדוגו, ונדהמה לגלות כי
נעלם. כשחקרה, התברר לה כי
זכאי נסע לקנדה. השר אהרון
אוזן היה אמור לנסוע לקנדה
לשליחות בענייני העלייה,
ומכיוון שהיה עליו להתקזז עם
ח״ב מן האופוזיציה, החליט
לקחת איתו את ח״כ זכאי.
ח״כ המערך פרופסור
שבח וייס עוסק, כידוע, גם
בעבודה אקדמית. בשבועות
האחרונים הוא מכין עירבון
לסיפרו הכנסת, שיצא לראשונה
ב־ .1977 הוא מתאר שם את מפת
המיפלגות, ומנפץ את האגדה
הרווחת, כי בכנסת יש שני
גושים גדולים. וייס טוען, כי
בכנסת זו יש 11 סיעות
פורמליות, לפי הפירוט הבא:
מערך־ ,50 ליכוד־ ,46 מפד״ל־,5
תחיה־ ,3תל״ם־ ,1בן־פורת־,1
ררוקמו־ו, תמ״י־ ,3אגודת־

^ 1ליה 1ך ו ״ וגן ״ יןןןך חבר״הכנסת של הליכוד היה
111 #11י 111/ #1במסיבה שבה הוגש לאורחים
אובל מיזרחי שכלל פירות יבשים ופיצוחים. האוכל הוצב על
השולחנות ב תון צלחות גדולות. בן־אלישר לקח חופן שקדים
וצימוקים בידו האחת, ובהנאה רבה שפך את התכולה לפיו בידו
השנייה. בתמונה הוא נראה נהנה מהמטעמים שהכניס לפיו.
העולם הזה 2388

ניצר אפ שר להר 1ס את עמק
חכרה קדי שא ת שמח לקבור
ישראל־ ,4חד״ש־ 4ושינוי־נ. אך
.לפי ספירה לא פורמאלית,
בהצבזות רבות מתנהגים ח״כ
יצחק כרמן וח״כ דרור
•״זייגרגזן מהליכוד כסיעה
נפרדת מפ״ם מצביעה גם היא
באופן עצמאי לפעמים, וכן
שולמית אלוני מר״ץ. וכך יש
עוד שלוש סיעות בלתי־פורמאליות.
ביום
הרביעי השבוע
התקיים מישחק גמר גביע
המדינה בכדורגל. באותו יום היה
סדר״יומה של מליאת הכנסת
עמום בהצעות־חוק פרטיות.
*• אחת מהצעות החוק היתה זו של
ח״כ התחיה גאולה כהן, בנושא
חוק־בוררות־חובה. כשהגיעה עת
ההצבעה, נכחו באולם המליאה
רק 15 חברי־כנסת של המערך.
כשחיפשו מצליפי הסיעה את
חברי־הכנסת, נדהמו לגלות שהם
אינם. כל חברי־הכנסת נסעו
לראות את המישחק, וכך
התקבלה הצעת החוק ברוב של
20 מול .17

בו־מאיר הגיע למקום וחילק
לשחקנים סמלים מוזהבים, אותם
הנפיקה בימים אלה מועצת
הפועלים, כדי להעניק לאורחים
רמי־מעלה מחו״ל. בן־מאיר
ביקש מהשחקנים לשים את
הסמל בכיסם, בתור קמיע, וכך
הם עשו — וניצחו.
בישיבה הראשונה שקיימה
תנועת אלטרנטיבה, הרשימה
שזכתה בבחירות באוניברסיטת
תל־אביב, נבחר יוסי שפרלינג
כמועמד ליושב־ראש אגודת־הסטודנטים.
כנשיאת האגודה
נבחרה טלי בי־מאיד, בתו של
ח״כ הב בן־מאיר. טלי ()25
לומדת לתואר שני בביוכימיה,
והיתה פעילה באלטרנטיבה.
השבוע נערכה במרתף
העליון ביפו מסיבה לסופר
יצחק בן־נר. המסיבה היתה
לרגל צאת סיפרו החדש
פרוטוקול ואחרי פרישתו
מגלי־צודל. במסיבה אמר
איש־התיקשורת יצחק ליכני,
המפקד לשעבר של גלי־צה״ל,

1ל ו \ ךןךי 1לןןן ״1התמלילנית האמריקאית המפורסמת, שחינרה את התמלילים למחזמר
המפורסם מופע הקולנוע של רוקי ולסרט בחירתה של סופי, הגיעה לישראל.

קונור היא יהודיה ויש לה מישפחה נארץ. היא הגיעה הנה אחרי שאמה, שניקרה כאן לפניה, המליצה לה
על ישראל. קונור עונדת עם המלחין ג ורג׳ נרי. נרי עמד לטוס ארצה נ מ טוסו הפרטי, וקונור קפצה על
המציאה והחליטה להתלוות אליו. נ מ סינ ה שנערכה נ תל -אביג נטלה קונור את המיקרופון והחלה שרה.
היא לא ידעה שבקהל נמצאים נני״מישפחתה הישראלים. נסיו ם ניגשו אליה והזמינוה לארוחת־ערג.
מנחם, היסטוריון וחבר תמ״י
את הבדיחה הבאה: יהודי אחד
קיבל הודעה כי קרובו בחו״ל
נפטר ויש להביאו ארצה
לקבורה. הוא ניגש לחברה־קדישא
האשכנזית ורצה לברר
איזה סידורים הוא צריך לעשות.
הקברנים שאלו אותו, אם הנפטר
הוא אשכנזי או ספרדי. היהודי
לא ידע לענות על השאלה,
והחברה־קדישא לא רצו למסור
לו פרטים לפני שיברר דבר זה.
הוא ניגש מייד לחברה־קדישא

הספרדית, ושם הסבירו לו מייד
מה הסידורים הדרושים. אחרי
גמר ההסבר שאל בתימהון :״לא
מעניין אותכם אם הוא ספרדי או
אשכנזי?״ ענו לו ״אם הוא ספרדי
אנחנו חייבים לקבור אותו, אם
הוא אשכנזי — נשמח לקבור
אותו.״
שמואל פרנקל, מנהל
מיפעלי הבירה, נמצא בדילמה
קשה בימים אלה. תחנות
אוטובוסים רבות נושאות עכשיו

את תמונתו של הזמר המפורסם
דוד סטיוארט, כפירסומת
לבירה. עד לאחרונה נהגו אנשים
לנפץ את דפנות תחנות־האוטובוסים
הנושאות את תמונתה
של כרוק שילדם, במיס־גרת
פירסומת לביגדי־ים. אך
מאז שהופיעה תמונתו של
סטיוארט עזבו את ברוק שילדס
והחלו מנפצים את תמונתו של
סטיוארט, ופרנקל מוצף בדרישות
להמציא מייד שיקופיות
חדשות, במקום אלה שנגנבו.

1דךלןדיך הכתב תכלילי של קול ישראל הגיע לכלא
1 #111 1רמלה מייד כשנודע לו על מרד-האסיריס
במקום. הולר נראה בתמונה כשהוא מקבל אינפורמציה מדובר
שירות בתי״הסוהר. הוא רצה לרשום את הדברים וכרע ליד
פח״הזבל ורשם עליו. הוא גם הניח עליו את מכשיר הקשר שלו.
במועצת פועלי תל־אביב־יפו
היו בטוחים בנצחונה של
קבוצת הכדורגל הפועל תל-
אביב במישחק גביע המרינה. הם
שריינו מראש את אולם הנשפים
במלון רמדה, והטבחים טרחו
מראש על הכנת עוגת־נצחון,
שגודלה כגודל שולחן ממוצע.
השחקנים שאבו עידוד
מח״כ דב בן־מאיר. הח״כנוהג
לבקר את שחקני הקבוצה לפני
כל מישחק גורלי, ואחר־כן־ הם
זוכים במישחק. ערב המישחק
על גביע המדינה ראו השחקנים
שרב בן־מאיר, לא מופיע. שוער
הקבוצה אברהם גז׳רנו
התקשר ללישכתו של בן־מאיר,
כדי לברר למה לא הגיע, ושם
אמרו לו כי הוא נמצא בדר1־.
העולם הזה 2388

כי האירוע מזכיר לו את
סימפונית הפרידה .״בסוף
הסימפוניה המפורסמת הזאת,״
אמר ליבני ,״כל נגן מכבה את
הנר שליד עמוד התווים שלו
ויוצא החוצה. עכשיו כל אחד
מכבה את הבן־נר שלו בגלי
צה״ל, ובסוף לא יישארו אנשים.״
באותה מסיבה הוסיף ליבני
ואמר, שמה שקורה עכשיו בגלי
צודל הוא קילקול של נס .״זה
שתהנה צבאית יכלה להתקיים
כל־כד הרבה זמן בלי התערבויות,
זה היה נס. עכשיו חוזרים
למצב הנורמאלי.״
בסימפוזיון שנערך השבוע
באוניברסיטת חיפה, לרגל
יום־הסטודנט, בנושא העדות
בישראל, סיפר ד״ר נחום

זהוירה חריפאית

מסתתרת מפני המצלמה. חריפאית הוזמנה להצגת״הבכורה של
המהדורה המחודשת של מעגל הגיר הקאוקזי. חריפאית שיחקה
בהצגה לפני 1$שנה, לצידו של חיים טיפול. היום משחקת תפקיד זה השחקנית ג׳טה מינטה, כשלצידה
אננר חזקיהו. נ טיום ההצגה נערכה מטינה, שאליה הוזמנה גם חריפאית. היא שינחה את מונטה על
מישחקה, אן כשהגיעו הצלמים לצלמה, ניסתה להתנגד. היא הסתירה את פניה והפנתה אותן אל הקיר.

בלונים

מאת דני אל ה ש מי
איזה חומר עמיד בפני
מנחם בגי? ומהי
ועדת־צחוק־ומישפט
השופט חיים דבורין
התרעם מאוד כאשר הסתבר לו,
כי עדה נעצרה על שלא הגיעה
למישפט, למרות שמעולם לא
קיבלה הזמנה כדין. הוא העיר
לתובעת :״חורה לי שאנשים
נעצרים כך,״ והביע גם תרעומת
על השופט שהוציא את

פ סו ח, ה ש בו ע
• השר בלי תיק אריאל

שרון בקנדה. :אני שר־הביטחון
הראשון בעולם שהתפטר .
מתפקידו משום שנוצרים רצחו
מוסלמים.״

| | 1ץ | א הוזמנה להשתתף בסימפוזיון בנושא
העדות בישראל. הסימפוזיון נערך
באוניברסיטת חיפה, לכבוד יוס״הססודנט. ענת עצמון הוזמנה,
מכיוון ששיחקה תפקיד של זונה בסרט. היא ערכה מחקר קטן
משלה על הזונות, לקראת התפקיד בסרט, וסיפרה כי רוב הזונות
שפגשה הן מאדוקאיות. ענת הגיעה למקום למרות שהיתה חולה.

ענת

צו־ההבאה לעדה, בלי לבדוק
כראוי את התיק.
במסיבה שנערכה השבוע
לרגל הקמת מיפעל לייצור טיח
טרמי (לבידוד בתים) בקיבוץ
החורשים, היה נוכח המומחה
הגרמני לייצור החומר. העיתונאי
דידי מנוסי ניגש לגרמני
ושאל אותו, אם יש לו במיקרה
חומר בידוד מפני ממשלת בגין.
המומחה השיב כי עדיין לא
המציאו חומר כזה, מכיוון שלא
היה דרוש עד עכשיו, אבל יש לו
חומרי־בידוד לכל צורך אחר.

ד״ר בצלאל

פנמה רוזננלום

1 8 -4

בלוך,

הפאתולוג הנודע, סיפר כי את
נסיונו הראשון ברפואה רכש
בעת מילחמת העולם השנייה.
הוא שירת אז כחייל בצבא הרוסי,
ולקה בעיוורון לילה. כל
החיילים סבלו אז מתת־תזונה
ומחסור חמור במזון. אחד מחבריו
אמר לו, כי כדי להירפא
מעיוורון־הלילה עליו לאכול
כבד. יום אחד שחטו החיילים
סוס שעמד לגווע מחוסר־מזון,
וחילקו את בשרו. ד״ר בלוך
קיבל את הכבד, ועוד באותו
לילה נרפא מהעיוורון. אחרי
המילחמה, כאשר התחיל ללמוד
רפואה, היתה השאלה הראשונה
ששאל את המרצה בדבר עיוורון
לילה.

• רפאל איתן, הרמטכ״ל
לשעבר. :מה שיכולתי לעשות
בחיי — עשיתי.״

• דדב אליהו בן־אלישר:
.ישראל חייבת לעשות הכל
ומייד, על מנת לקטוף ביהודה
שומרון וחבל עזה את פרי הישגה
העיקרי במיבצע של״ג.״
• הרב מנחם הכהן. :שתי ייי
מטרות לממשלה במיבצע
בלבנון — טאקטית ואסטר־טיגית.
טאקטית — להוציא את
הגליל מטווח קני־התותחים של
המחבלים. אסטרטגית —
להוציא את הפלסטינים מטווה
ההידברות״.

• ד ד יהושע וייסברוד,
ממנהיגי שביתת הרופאים. :זה
לא אל־על. החולים לא יחנו
כל־כך הרבה זמן על המסלולים.״

• העיתונאית

זיווה

יריב. :עכשיו אנחנו נשארים
בלבנון כדי להצדיק את יציאתנו
מלבנון.״

• המחזאי יהושע סו
בול. :בעיקבות נסיונה של
הממשלה למנוע מסירתו של __
דו״ח קארפ לעיונה של הוועדה
לחוק ומישפט של הכנסת, ישר
נה שמה של הוועדה לוועדת
צחוק ומישפט.״

לחסוך מטבע הוץ בהוראת קבע

ג בטוח וג פתוח

איך תשמור על ערן כ ס פן וגם תצבור
רווח!

עד שתחליט אם לרכוש בו מוצרים
שונים,לנסוע לחו׳׳ל או לחסוך לכל
מטרה אחרת -תן הוראת־קבע
לרכישת מטבע חוץ, ותקבל הנחה
בעמלת הרכישה.
בתשלומים חודשיים או תקופתיים,
במגוון מטבעות, בסכום הרצוי לך,
ולתקופה הנוחה לך-אתה תקבע, ואנו
נבצע!
ועכשיו -לתקופה מוגבלת: הטבה גם
בשער החליפין!
הקדם לתת הוראת קבע לרכישת
מטבע חוץ וכך תהנה מהטבה על יותר
הפקדות.

הוראת קבע

בנק לאומי

מה מנהל בנק מבין
בטרקטוריפי...
״...הייתי משוכנע שאני יודע הכל על
טרקטורים, עד ליום שבו בקשתי ממנהל
הבנק שלי, שלמה, אשראי לקניית
טרקטור חדש. האמת היא, שהטרקטור
שראיתי בתערוכה כבר עשה לא מעט
שעות עבודה, אך בהתחשב בהנחה שנתנו
שם, זו הייתה הצעה שקשה לסרב לה.
אבל אז בא שלמה והציע לי לקנות, במקום
זה, שופל גלגל חדש.
ממש נדהמתי.
לא, לא בגלל האשראי הגבוה שהוא נתן -
זה דווקא היה צפוי. מאיפה
מנהל הבנק הזה מבין
בטרקטורים?!״

אף פעם לא נהגתי
בטרקטור, אבל...
״.״כשג׳לדג׳י סיפר לי על הטרקטור
שהוא רועה לקנות בהזדמנות, ד,יתד, לי
הרגשה שזאת לא מציאה בל-בך גדולה.
ביקשתי ממנו שית; לי לבדוק את ה ענ ץ,
אני ד,די תניד במה אנשים ששזבזים
בענף. יתד בדקנו מספר דגמים אתרים,
השווינו ביצועים, תבונות,
מחירים, שיעורי פחת ותנאי
אשראי. לבסוף הגענו
למסקנה שבאותו סכום
בדאי לקנות טרקטור
חד ש,מדגם אחר,
שיבול לבצע בדיוק
אותה עבודה.
המלצתי על שופל
גלגל.

בימים אלו ביקש ממני

ג׳ורג׳י לבדוק עבורו
טרקטור נו סף...״

יד,זדה המכני, ר,״א

הורוסהוס

מרים בנימיני

מזל החודש:

תאומים
המיסצועות והעיסוקים
המתאימים

טיפוסים. הוא סקרן מאד וכולם מעניינים
אותו. הוא יודע להשתמש היטב בקשריו.
תאומים הוא זה שיוצר קשרים מהר יותר
מכל מזל אחר. החסרון של מזל תאומים
הוא גם יתרונו: בגלל רוב הרשמים,
ההתעניינויות, הרעיונות, התכניות והמט רות
שלו, הוא תמיד נמצא בסכנת התפזרות.
לעתים הוא הופך להיות שטחי, מפוזר וחסר
החלטיות. חסר לו ריכוז, או חסרה לו
החדירה לעצם העניין. הוא חייב לדעת
משהו מכל דבר, ולעיתים רחוקות בצורה
יסודית. זו אולי הסיבה שהוא יכול לשוחח
על כל דבר. יוצא מזה שלבן תאומים עניין
במיקצועות רבים ושונים. לא פעם הוא זה
המוותר על מעמד מכובד במיקצוע שאליו
הגיע, נ די להתחיל מחדש במקצוע אחר.

רתאומים היתה
ילדות קשה ובגופם
מתרוצצות שתי נשמות

יתכן שלא יימצא עוד מזל, שמורכב
מכל-כך הרבה פרדוכסים נמו מזל תאומים.
מצד אחד הוא זה שאינו חדל מלחטט
בעצמו, עד שנדמה לעתים שכל האנרגיה
שלו מופנית פנימה כלפי עצמו. מצד שני, בן
תאומים רוצה להביט על העולם מבחוץ. כבר
מגיל צעיר הוא מרחיב את אופקיו על ידי
קריאה, כתיבה, הכרויות ושיחות עם אנשים
רבים וכן טיולים. הדברים החיוניים ביותר
עבורו הם קשרים, הכרויות והתידדויות עם
אנשים רבים, וכמובן מיגוון עצום של

החיים המיקצועיים של ב ן תאומים אינם
שקטים, הם משתנים לעתים, ולהם משברים
לא מעטים. אי״השקט הפנימי בא לידי
ביטוי בהתנהגותו ובשיקולי הנעד והנגד
בעת החלטה. הוא רוצה להיות בעת ובעונה
אחת בכל מקום, ולעסוק בכל המיקצועות
בבת אחת, אם רק היה אפשר. אם הוא
נכשל, הסיבות לכן נעוצות בצמא שלו
לחוויות הדורשות ניסיון רב. בן תאומים

התאומים מחטטים בעצמם
אבל רוצים להביט
על העולם במחוץ

מפזר את כוחותיו ומתבזבז. במקרה הטוב
ביותר, כשבן תאומים אינו עוסק במיק־צועות
שונים. הוא מוצא את עצמו עסוק
בתחביבים רבים שאינם מסכנים את
המיקצוע האמיתי שלו. חוסר ההחלטיות
משתקת לעתים את פעילותו. אותו ״פיצול
אישיות׳ מביא למילחמה מתישה בין שתי
נשמות הקיימות בגופו, ולעתים זה מביא
לאי־בטחון כלכלי. כללית אפשר לומר
שהכישורים העיקריים של תאומים כמעט
תמיד נושאים אופי אינטלקטואלי.
בן תאומים נוטה ללימודים, נמשך למדע,
וכמובן לכל המיקצועות המרקוריאליים
(בהשפעת כוכב מרקורי) .ברמה הגבוהה של
מזל תאומים, ניתן למצוא מדענים, רופאים,
רופאי עצבים, רופאים פנימיים, פסיכולוגים,
חוקרים, פדגוגים, פילולוגים, מתמטיקאים,
גיאוגרפים, סופרים ועיתונאים.

כמובן שבכלי-התקשורת יש להם ייצוג
נכבד, בעיקר ברדיו ובטלוויזיה. בשרות
המדינה הם יהיו דיפלומטים או מישפטנים.
במקצועות האמנות והציור הם מיוצגים
בצורה חזקה, אך גם בשרטוט טכני וב-
גרפיקה שימושית. נוסף לכך ניתן למצוא
אותם במשרדי נסיעות, במישרדי שדות
התעופה, ובחלק הטכני של כלי התיקשורת
(טכנאי רדיו, טלפון וכו ) ,אמצעי התחבורה,
ובדואר.
השפעה חזקה של תאומים חייבת להמצא
אצל טובי הנואמים(מנחם בגין, שני כוכבים
נמצאים במזל זה במפת לידתו) קרייני רדיו
ולמעשה כל המקצועות בהם צריך תסיסה
מהירה, זריזות ויכולת הסתגלות מהירה.
לעתים קרובות בולט הוויתור על המיקצוע
שנילמד, למען עבודה אחרת המביאה בשלב
מאוחר יותר לביטחון כלכלי רב יותר.
הילדות של בני תאומים בדרך־כלל קשה,
ברוב המיקרים עוזבים בני מזל זה את מקום
הולדתם ומחפשים את דרכם במרחקים.

נו תאומים נוטה לרימווים,
נמשך למוע, ונמובן רנל
המקצועות המוקודיאל״ם

הוא אמן האילתורים. היכולת להסיט אותו
במיקצועות האחרים, הם יעסקו בפקימהדרך
י, מסכנת את דרכו, מאחר והדרן דות, מזכירות, יחסי-ציבור, תיווך, צלמי
להצלחה דורשת שאדם יתרכז במטרה עתונות, בעלי הוצאות לאור, מתורגמנים,
אחת. אם אדם עוסק בחיפוש מתמיד, הוא
מוכרי ספרים, ספרנים ומבקרי עיתונות.

השבוע כדאי לטפל בעיניינים כספיים, אך
יש להיות זהירים בייחוד בכל מה שקשור
לבורסה, למניות או
לביטוח כללי. האירועים
לובשים כיוון
חיובי ולקראת סוף
השבוע אתם עשויים
לקבל הצעה כספית
מעניינת, או הצעה
אחרת שקשורה להתקדמות
בלתי צפוייה
בשטח הקריירה. נסיעה
או טיול שתבצעו ה שבוע
תפתח בפניכם אפשרויות חדשות
בשטח הרומנטי. תוכלו לפתוח בקשר חדש.

השבוע ת צ טרכו לד אוג לענייני הבי ת או
מ קו ם המגורים. הו צ או ת כספיות בילתי
צפויות ת היינ ה קשו רות
גם הן לתי קוני ם
או שיפוצים שיהיה
עליכם לעשות במפתיע
בביתכם. כמו־כן ק חו
בחשבון שהשבוע אנשים
שונים ייזכרו
בכ ם ויבו או לבקר
בביתכם לל א הודעה
מוקדמת. המצ ב הכ ספי
עדיין מאדלא
יציב, לכן י הי ה עליכם להמשיך לחסוך עד
שהמצב ישתפר. אל תתעלמו מהמצי אות.

השבוע יידרש מכם להשקיע מאמצים
בעבודה, ומה שאחרים לא יבקשו מכם,
א תם תידרשו מע צמכם.
כדאי למתן
קצת א ת הקצב מכיוון
שעד סוף השבוע
תרגישו קצת חלשים
ועייפים, ורצוי שתרבו ולא ולנוח לישון תעמיסו על עצמכם
יותר מדי. ב תחילת
השבוע הבא תבצעו
מספר נסיעות ואלו
ירעננו א תכם ויפגישו א תכ ם עם אנשים
שיעלו בפניכם הצעות חד שות ומעניינות.

0ו9

בתקופה זו טו ב שתרבו במנוחה ושינה.
עייפות וליאות, טוב
אתם מרגישים
להתרחק לזמן מ ה
מחיי ה חברה ולהוריד
חלק מהפעילויות. ית כן
שמישהו מבני המי־שפחה
יחוש ל א בטוב
ואתם תצטרכו לטפל
בו. תיכנוו שקט מ א חורי
הקלעים מ ת אי ם
ו 2ביוני -
לתקופה. חשוב שלא
20 ביו לי
תדברו על תכניו תיכ ם
לעתיד. ידידים מטילי
םאת עצמם עליכם וגורמים
ל מע מס ה נוספת. הרחיקו או ת ם בעדינות.

מיפגשים חברתיים ופעילות ציבורית
יאפיינו את השבוע. אין ספק שתוזמנו ותיפגשו למסיבות
ידידים ישנים וא הודים.
השאיפות בת חום
הקריירה עדיין
אינן נראות בטווח ה גשמה,
יתכן שנידמה
לכם שלעולם לא תו כלו
להשיג את מבו קשכם.
בעוד זמן־מה
יתברר לכם שהכל
מתנהל כשורה, ו אתם
מ תקד מי ם אם כי בצורה מעט איטית. ב קשרי
א הבה -הרג שות יבוטאו בנעימות.

בעיות כ ספיות מ טרידו ת ומציקות לכם
בתקופה זו, נראה שהעניינים מ ס תד רי ם
בקושי, אול ם בעוד
מצבכ ם
כחוד שיים
י הי ה שוב טוב יותר
ו אז תוכלו להרגע
מ בחינ ה זו. ב שטח
העבודה ל א הכל הולך
חלק, הפופולריות שלכם
אינ ה כתמיד,
ונ מצ א ת מע ט בירידה,
וז א ת בגלל שאינכם
חו סכי ם במילים כשמשהו
אינו נראה לכם. אלד אג ה -תוך
זמן קצר יבינו שצדקתם ותהיו כמקודם.

1וווו1

נסיעות שהיו אמורות להתבצע השבוע,
עלולות להידחות, קחו ז את בקלות, עדיף
לדחות מאשר לסבול
מאי-נוחיות ותקלות
מעצבנות. שטח לימו דים
חדש עומד לה עסיק
א תכ ם בעתיד
הקרוב, טוב להתכונן
ולהחליט מהו הכיוון
שבו אתם מעוניינים.
הימנעו מקניות אימ פולסיביות
ותכננו כל
הוצאה שכן השבוע יש
לנהוג זהירות בכספים, במיוחד אם ק כלשהו
קשור בדבר.
רוב משפחה

בן הזוג יע סי קאתכם בסוף־השבוע, יש
לצפות לשינוי בעיסוקו או בעבודתו, כד אי
להמתין ולראות ב איזו
דרך לנהוג, ברגע זה
רצוי ל א להתערב ול א
להביע דיעה. מ ב חינ ה
כספית המצ ב די מעודד,
התפת חו ת חיו בית
תשפר א ת מצבכ ם
הכלכלי אך עדיין
כד אי להיות זהירים
בכל מ ה שקשור להשקעות.
ב שטח הרומנ
טי ל א טו ב להציע נישואין וליצור קשרים
מחייבים, כי עלולות להיות אכזבות.

עינייני הכסף ישתפרו והחיים יהיו הרבה
יותר מהנים. אנשים יגלו יותר אדיבות
ונדיבות כלפיכם. אך
בה, וקוץ אליה
תצטרכו לשמור על
המשקל השבוע, מ כיוון
שלפתע האוכל
יגרום לכם להתלהבות
עצומה, והתוצאות לא
תאחרנה לבוא. מ בחינה
חברתית תהיו
מאד פופולריים ותו כלו
לצפות ליחסים
רומנטיים דינמיים ובלתי צפויים, או
להעמקת קשר קיים. הזהרו בדרכים.

וומ

י תכן שמישהו ב ס בי ב תכ ם י הי ה חולה
ואתם תצטרכו לטפל בו. במקו ם שבו אתם
עובדים יטילו עליכם
א ת עבודתו של מישהו
אחר, ו תמצ או מע ט זמן
לעצמכם או לעיסוקים
מהנים. כד אי לחשוב
בכובד ראש על שינויים
בעבודה, אך אל
תמהרו ל ה חלי ט ונסו
ו 2בדצמבר ־
להתייעץ רק עם מי
9ו בינו א ר
שעצתו מיקצועית ושראוי
ל אימון מלא.
עקרות־בית עלולות להיות מופתעות על
ידי אור חי ם שיגיעו ללא הודעה מוקדמת.

לקראת סוף־השבוע אתם עלולים להרגיש
חולשה. רצוי שתנוחו יומיים ולאחר מכן
תחושו יותר טוב.
סיכסוכי ם עם המ מונים
עליכם עלולים
להתפתח במקום הע בודה,
עליכם לומר
בגלוי א ת דעתכם. זה
יביא לשינוי היחס כל פיכם
ולהערכה חדשה
של אלה הקשורים
אתכם בקשרי עבודה.
בקרוב יוצע לכם שי נוי,
וכדאי להתייחס להצעה ברצינות.
בשטח הרומנטי תהיו מאד מבוקשים.

אתם שוב עסו קי ם בשיפוץ הבית או
אירגונו מחדש. השבוע תוכלו להרשות
לעצמכם לרכוש חפ צים
חדשים ויפים, ה ק ניות
תהיינ ה משביעות
רצון, ופחות יקרות
ממה שאתם מתכננים
להוציא. נסיעה קצרה
עשויה ל ה בי א לפגישה
מרגשת ולהתחלת ק9ו
בפב רוא ר
שר חדש ומלהיב. מ20ב
מרס
בחינה כספית תוכלו
לצפות לשיפור המצב,
העלא ה ניכרת במשכורת, או קבלת סכו ם
כסף ב אופן חד־פעמי, יאזנו א ת תקציבכם.

ונ שב ץ

2388

חכ״יס ד תיי ם
מ טיילים ב שחייץ

*את א בי גי ל ינאי

בראש המיכתב הבא היה
רשום :״ב׳ה, ה באייר תשמ״ג
לפ״ק, פעיה־ק ירושלים
תובב״א׳ (בעזרת השם...
לפרט קטו״ .פה עיר הקו דש
...תיבנה ותכונן במהרה
בימינו, אמן).

מאוזן:
)5+1אחד מארבעה שעליהם
אמר המלך שלמה ״לא ידעתים״
( )10 )3,3,3,3כלי קבול; )11
שומן העצמות; 8 )13 ין )14 :מרח;
)15 הזכר ברפת; )16 מקום; )18
חומר זכור; )20 ערימה, מצבור;
)21 אימפרוביזציה; )22 עוף
לילה טורף; )24 זוהמה, לכלוך;
)25 כאן; )26 כינוי לאשת איש
הבוגדת בבעלה; )28 אחד ממלחי
הנתרן; )30 כך בקשה נעמי
לקרוא לה אחרי מות בעלה
ובניה; )31 שאון גלים; )32 צבוע,
מלא כחש; )34 אל המלחמה; )35
מוסד חנוכי; )38 רוחב כף היד;
)39 חדרון; )41 בעל החיים
שהקרב תחת יצחק; )42 מטבע
מימי המנדט; )43 גבבא; )45
אזור, חלקת ארמה; )47 שד; )48
שטח פנוי בין דבר לדבר)50 :
נחש ארסי; )51 מסמר; )52י
פעמון; )54 שיעור הלחץ או
ההתפשטות של דבר; )57
שבועה, הבטחה חגיגית; )61
מסבאה; )62 פשר, מובן; )64 חבר;
)65 קלע גדול בעל כח הרם רב;
)66 מעון; )67 מבושל בחציו; )69
רגולטור, מנגנון הקובע סדר
וקצב במכונה; )70 סירה בנהרות
אפריקה; )72 בגידה באמון; )74
קש של תבואות; )75 שרוך; )77
כינוי ליהודה הנשיא עורך
המשנה; )78 מראה, הבעה; )81
רבית; )83 סוג; )85 שנשמה
באפיו; )86 שוא, ריק; )88 איזה
אדם; )89 בעבר — כלי
מוסיקלי, בימינו — כלי עבודה;
)91 תואר הולנדי; )93 מילת
שלילה; )95 מרווח; )96 מצב
במשחק המלכים; )98 מספיק;
)100 אחד ממיני השדים בספורי
המון; )102 מכסה הבניין; )103
בסולם התוים; )104 מחזה חדש
בתיאטרון חיפה; )105 עמדה
מבוצרת המוקמת ע״י חיל חלוץ
בשטח אויב;.

אורי אבנרי, ברשימתו ״מס הטפילים״
העולם הזה ,)2380 חוטא לאמת
כשהוא קושר את ״מס־הטפילים״ עם
בני־הישיבות. גם אם נקבל את גישתו
בנושא, העובדות הן שונות. כל מי
שמתעניין בנעשה בקהילה החרדית

ח״כלורינץ

שי; )33 אריג מובחר; )34 עיון
מדעי בנושא מסוים; )36 חג
מוסלמי; )37 אימון, הדרכה; )40
בן המשפחה; )41 הסר;; )44
מחזאי אירי; )46 שלל; )47
אמונה; )49 נקיק, סדק; )50 עובד
אלילים; )53 כלתה של נעמי
שפנתה עורף; )54 חדשות
מהירות; )55 מחפש, מטייל)56 :
צדיק בדורו; )58 אם הפנינה; )59
מצועף; תושב (ארמית) ,נקבע
במקום איבר פגוע; )62 עצם

בפה; )63מ2מר; )66 אופנה
באמנות הציור )68 :אבדן הזכרון;
)71 מוביל בדרך; )73 עצם, פסל;
)76 בוסתן )77 ,לשון־הרע; )79
שגור, רגיל בפה; )80 חרבות,
שרידים; )82 בכור נח; )84 מגפה,
)85 עמק בארץ )87 ,צאצא; )90
כפן; )92 שסע; )94 דומיה; )96
טס; )97 לבנה; )99 תואר נכבד
מוסלמי; )100 שיירת אניות;
)102 יהיר )103 :בלל קמח
במים;.

המכון הישראלי לספרות
נשים קוסמטיקה ופדיקור

דיאנה

ואינם משרתים בצה״ל, ושעיסוקם
הבלעדי הוא בטיפוח אמונות־טפלות״
— אינה נכונה.
אורי אבנרי מטיף לחופש ולחרות־הפרט.
הוא אינו רוצה שאיש יכתיב
לשני כיצד לחיות. על כן תמוהים
דבריו: הציבור החרדי מבקש לחיות
על־פי אמונתו — וזו זכותו. גם אם
הדבר אינו מוצא חן בעיניו, עליו לדייק
בטרם הוא כותב.
חובשי המיגבעות השחורות,
הלובשים תחפושת שחורה, עובדים
ומשלמים מס־הכנסה בדיוק כמו כל
אזרח בישראל. הם גם משרתים בצה״ל.
אומנם, הם עושים זאת כמה שנים
מאוחר יותר, אך למעשה הם משתתפים
במילחמות. אם תבדקו את רשימת
הנופלים במילחמה האחרונה, תמצאו

אפשר לנחש מה קורה לכסף

מאונך:
)1פולס; מקצב דפנות
העורקים; )2צעיר; )3חיית טרף
— סמל לקלות ואף לעוז; )4
טבעת לחייה; )6רטוב )7 :מפעל
לתעשיית היין; )8יחידת הספק
חשמל; )9קול דממה דקה)12 :
שוחה; )15 סגידה, עבודת
אלוהים; )16 מקל יד; )17 רעל;
)19 הצגה לעיני כל; )20 נחשול;
)21 מכשיר שמיעה; )23 שן
חותכת; )24 חרון, כעס; )26 קוץ;
)27 בת־קול; )29 תכיפות; )30

מ כ חני ם

* קו ר סי ם
1ספרות נשים -קוסמטיקה -פדיקור מניקור
| הוצאת שיער בחשמל לצמיתות(אפילציה)
,סלון ומכון יופי
תסרוקות, תספורות, החלקות, סלסול, צביעות, פסים, טיפול
| פנים, איפור, הוצאת שיער לצמיתות(אפילציה) ובשעוה
* ה כנ ת כלות
־ מ חי ת ם עממיים * שרות מעולה

ת״א, דיזנגוף( 190 יודפת 229388 ;226066 )4

תן טרמפלחייל

בארץ, יודע כי הכספים המגיעים דרך
חכ״י אגודת־ישראל כלל אינם מגיעים
לבני־הישיבות.
בטרם אסביר, אני מבקש לציין שגם
אני וכמו כן חבריי בישיבות ובקהילה
החרדית מתנגדים ל״מס נסיעות״,
סבורים שמס זה אינו צודק, וכי זורקים
את הנטל על קבוצה מסויימת בלבד,
והוא אינו מתחלק בצורה שווה. מרבית
הנוסעים אינם מטיילים. כיום אין זה
עוד לוקסוס לטוס.
כל מי שיודע איך ניהלו בעבר —
בטרם הצטרפה אגודת־ישראל לקואליציה
— את מערכת־הכספים של
הישיבות, מעיד שמקבלים היום יחסית
פחות. מנהלי־הישיבות קיימו עשרות
ישיבות, והחליטו למחות נגד החכי״ם
בעניין. אך כמה רבנים של ח״כ שלמה
לורינץ יש השפעה עליהם, התערבו
וביקשו שלא לעשות חילול השם, וכך
מנעו סערה ציבורית.
אם כן, תשאלו: היכן הכסף?
התקציב היחודי מועבר לחכי״ם, הם
המחליטים הבלעדיים איך הכסף
יחולק. כשהכסף מגיע לידם, הוא
נשאר בקופות מוסדותיהם. משם לא
יודע איש — פרט לחכי״ם — מה
קורה בכסף. הממשלה אינה בודקת את
חשבונות אותם המוסדות, ולציבור רק
נותר לנחש על־פי מעשיהם של
החכי״ם — או יותר נכון, על־פי
הביקורים שלהם בשווייץ או במקומות
אחרים בעולם.
לכן קביעתו של אורי אבנרי —
ש״מס הטפילים״ בא ב״כדי לקיים
חבורה של טפילים בתחפושת שחורה
ובמיגבעות שחורות, שאינם עובדים

בני־ישיבות שלבשו תחפושת שחורה.
התפקיד של בני הישיבות בצה״ל
אחרי שהם מתגייסים הוא מן הקשים
ביותר. די לבדוק מי הם החיילים
ביק״פ (יחידת קבורה פיקודית),
שעליהם לאסוף את הגוויות(ואין צורך
לציין באיזה מצב מוצאים אותן),
כשעליהם לאסוף ידיים ואצבעות ועוד
חלקי־גוף בשדות־מוקשים ותחת אש.
תופת.
פרץ קרישבסקי, ירושלים

הקלקלה הגבתה״
של ה לי כו ד
שר״האוצר הוא הדיוט.
בפולמוס בין ארידור ומתנגדיו,
שני הצדדים אינם מזכירים את הסיבות
האמיתיות למצבנו:
• מאז קום המדינה דורשת
המילחמה הוצאת ענקיות, הממריאות
שחקים.
• את תקציב־הביטחון יכולנו לאזן
בעזרת הלוואות, שהחזרתן עם ריבית
פוגעת במאזן־התשלומים.
מובן מאליו, כי אנשי המערך אינם
יכולים להצביע על תופעה, שראשיתה
נעוצה בימי שילטונם.
אילו ארידור לא היה הדיוט אלא
מומחה בכלכלה, היול לפחות, מנסה
להילחם בהקמת בנייני־פאר בשטחים,
שתפקידם למשוך אליהם ישראלים
יפים, הרוצים לרכוש בפרוטות דירות
(המשך בעמוד )24

רלן שעתייסטכאן־

יוון. מיונו!

השיה עוד יותר זול ״טוס״ אל סוכן הנסיעות,.
אוליטפיין יו ס־יו סג־נן $5ככולן ר

שום חופ שה ל א מגיעה לירכתיים של ״אטלס״
7ימים על הים

מ $480
שייט באונית פאר, נוף מרתק של מים ושמים,
6ארוחות ביום(גם מזנון חצות) ,סיפוני שיזוף,
קאזינו, סאונה 7 ,סיפונים, קוקטיילים,
דיסקוטק, קולנוע, שעורי התעמלות 3 ,בריכות
שחיה, בינגו, תזמורת, צוות הווי, נשף
תחפושות, משחקים, חנות פטורת־מבס, מספרה
מיזוג אויר מלא בכל התאים.
המסלול: חיפה -פאטמוס -קוסד אסי( תורכיה) -פי ר אוס( א תונה) -רודוס -
אלכסנדריה -פורט־סעיד -אשדוד -חיפה.

הפלגה בכל יום שישי מחיפה
תנאי תשלי מייחדים לבעלי כרסיסי אשראי, ויזה,דיינרס-קלאב וישראכרס.

פנה עוד היום לסוכן הנסיעות שלך.

1< £א 1.1ו<וו >1 £ 0 7ז<>*<
ה סו כני םהכל ליי ם :

אל אלו ף ושות• ספנו ת בע־־מ
תל־אביב: אנגל ,6טל .615283,622591 .חיפה: היאט ,6טל .671742 .אשדוד: הנמל, ביתן 6ו, טל 34541 .

77^7

טיולים נהדרים

במסלולים המרתקים ביותר!
*אירופה:
ארה״ב,קנדה ומכסיקו 32-28:ום.
המזרח הרחוק:מיי
דרום אמריקה 23:יים
רתם אפריקה:״יום
8־ 30 יים

בטיולי אירופה טורס

משלמים פחות ומקבלים הרבה יותר!

מכתכים
(המשך מעמוד )22
של מותרות — מה שהפירסומת מכנה
״איכות החיים״.
ברור, שגם הידיעות המרעישות על
מצב החינוך היסודי לא יניעו את
הממשלה להשקיע בו עוד כסף
לשיפורו, מתוך ידיעה, שכל עליה
ברמת ההשכלה העממית תגרום
לירידה במיספר הזועקים ״בגין מלך
ישראל!״
שלום ויינשטין, נתניה

ש אג ת הנ מ ר
ו ק רי א ת הסי מן
הח״כ״משורר גד יעקובי
ועורך הריבעון ״סימן קריאה״
מוחים על דברים שפורסמו
ב״נמר של נייר״(״העולם הזה״
.)2386
בנמר של נייר קראתי רשימה
המתיימרת לעסוק בסיפרי קריא ת

חוברת עם פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות!

נ ן ־ ן ו 11 נו ת נסין ן

אירופה ש

6/רות/!0

ועדת־הכלכלה אינה עוסקת בהקצבת
כספים. לא ועדה זו ולא שום ועדה
אחרת של הכנסת לא העבירו כספים
לסימן קריאה, והשיקולים המערכתיים
של סימן קריאה מעולם לא
הושפעו מזהותם של נותני מודעות או
תומכים כספיים בחוברת.
כל התמיכות הכספיות בחוברת
גלויות ומצויינות במפורש בפתח
החוברת. הניהול הכספי שלנו פתוח
לביקורת ציבורית ונעשה על־ידי
רואה־חשבון מוסמך.
פרופ׳ מנחם פרי
עורך סימן קריאה, תל־אביב
• העולם הזה מצטער על
בילבול ועדת־הכספים עם ועדת־הכלכלה,
בראשות ח־כ גד יעקובי,
שאינה עוסקת בחלוקת־כספים.

פנינה בלתי זו הרת

הקורא פגש בדוגמנית
והתאבזב.
ביום השישי לפני שבועיים עברתי
בהדר־הכרמל בחיפה לסידורים של
סופשבוע . ,כשהבחנתי בהתקהלות
קטנה ברחוב הנביאים, ליד הדואר.
נדחפתי גם אני בין הסקרנים וגיליתי
את סיבת ההתרגשות: הגברת פנינה
רוזנבלום.
זו הפעם הראשונה שראיתי אותה,

/\ 701105 קם 0ט!£

ה א רגון, ה תכנון ו ה בי צו ע ע״י אי רופ ה טורם דחי בן י רוד ה 100ת״א טל. 243224 .

זיוה תלם
בגדי קיץ 83׳
בגוונים אופנתיים
שמלות מקסי מו ת,
חולצות ו מכנסיי ם לקיץ בכל
הגדלים ובכל ה או רכי ם
יבוא: בגדי־ערב מאנגליה,
פריס, גרמניה ואי טלי ה

מערבות משי נקי
ומשי סינטטי

גי פולום

בגדי־עור אופ־נתיים,
מכנסיים, ג׳קטים,
חולצות וחצאיות ב מ חירי ם
מיוחדים

בגדי־ים במחירים נוחים
המכירה ת ת קיי ם ביו ם ששי 10.6.83
בין 16.00-19.00 ,10.00-14.00
שבת 11.6.83ב ץ 16.00-19.00 ,10.00-14.00

בבית זיוה תלם, רח׳ דוד
המלך 10 הרצליה פיתוח

קורא סדי
הכל פתוח
כיוון ובשירים שכתבתי, אשר
התפרסמו כסימן קריאה האחרון.
אין בדעתי להגיב על מידת
רישעותו ואי־הננתו של הכותב. זאת
ישפטו הקוראים.
אולם כל מי שהתעניין פעם במיבנה
הכנסת ובתפקידיה יודע, שאין יו״ר
ועדת־הכלכלה מעורב, במישרין או
בעקיפין, בנושאי תקציב, בהקצאות
כספים וכדומה — ונכלל זה לא
בהקצאות למערכת סימן קריאה.
לתלות את פירסומם של שיריי
בכתב־עת ספרותי איכותי זה בעובדה
שאני משמש כיו״ו־ ועדת הכלכלה —
אץ זו רק עלילה״ אלא גם הפגנת
בורות.
גדיע קו בי, ירושלים
יזהם כאשר אני צופה על הכלכלה
הישראלית כיום ועל פעילותו
הכושלת של מישרד־האוצר,
איני יכול שלא להיזכר כי
בילדותנו היה לשם ״יורם״
פירוש ברור למדי: היה והינו שם
נרדף לאחד שלומיאל, בעל שתי
ידיים שמאליות, לא יוצלח כזה,
שהוא לעתים קרובות גם מוג־לב
וחסר תעוזה מבורכת.
הכלכלה הישראלית אכן הנה
בפירוש יורמית.

סמי ארגון,

רמת״פולג, נתניה
הופתעתי והצטערתי לקרוא במדור
נמר של נייר כאילו הועברו כספים
לסימן קריאה על־ידי ח״כ גד
יעקובי, במסגרת תפקידו כיו״ר ועדת־הכלכלה
של הכנסת.
אין כל אמת באינפורמציה זו.

קורא יעקובי
כלכלה,לא כספים
והתאכזבתי קשות. כל הזמן טיפחו את
תדמיתה בעיתונות ובשאר אמצעי־התיקשורת,
ציירו אותה בעיני הצינור
כאלילת היופי של ישראל. כך גם
תיארתי אותה לעצמי.
ביום השישי הגדול הזה נחשפה
לפניי האמת במערומיה — ראיתי
משהו חיוור, המחייך חיוך מלאכותי,
מין חיוך מת שכל ילד יכול להבחין
שאין הוא טיבעי, ואפילו דוחה.
סליחה, הגברת רוזנבלום, אץ לי
משהו אישי נגדך. רק רציתי להעיר
על השיטה של אמצעי־התיקשורת,
המטפחים דברים שהם למעשה שקר.
יוסף גוברין, חיפה

״אנו צו ע די ם איתכם!״
למראגני מיצער חשבון
המילחמה -יישר נוח!
אנו, יהודים וערבים מהחוגים גשר
לשלום והחוג היהודי־ערבי, של נצרת
עלית ותחתית, מקבלים בהתלהבות את
היוזמה ל״מצעד חשבון המילחמה״,
המאורגן על־ידי שלום עכשיו,
במלאות שגה למילחמה בלבנון.
במיפגש רב־משתתפים שנערך
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2388

7ן צר את טיס 1תיך הארוכות
ט 1ס דרך פרנקפורט
י כ׳ בפרנקפורט לא יהיה עליך למהר ממסוף
אחד למשנהו או להתרוצץ כדי למצוא את שער
היציאה לטיסת ההמשך שלך.
בפרנקפורט הכל נמצא תח ת קורת גג אחת.
לא תבזבז את זמנך. לא תאבד את עצבייך.
כדי לחסוך בזמן, הטיסות היומיומיות שלנו
י־ לפרנקפורט מותאמות בקפדנות לטיסות
ההמשך שלך. לכך תוכל לעזוב את פרנקפורט
באותה מהירות שהגעת אליה. לכל יעד.

3 3ח 3ו 11ז!11

מכחכים

בי ת־ ס פו
לססתח גברים תער ם

.אורלי ״

ת־* ,רח׳ הנולד ג׳ורג 9
• )03 ( 204919 ,29*31 נוודיע

(המשך מעמוד )24
׳בנצרת, בשבת ה־ ,28.5.83 קיבלנו
החלטה:
אנו, יהודים וערבים, צועדים איתכם
בקריאה: להפסיק את המילחמות!
למנוע שפיכות־דמים נוספת! לפתור
את בעיות שני העמים תוך הכרה
הדדית ובדרכי שלום!
מרים שפילמן, הרצליה,
עואטף ברגוט, נצרת,
נועם קמם, מגדל העמק,
דורית דביר, תל-אביב,
אילן ליכטנשטיין, טיבעון,
חסן בשארה, טייבה,
ראובן עמיאל, נצרת עלית,
מאיה זהכי׳תל־אביב

נפמ חי םקור סי ם
לספ רו תוקוסמטיקה
ג ב רי םונשים
ל חו דשימים

מחירי מודגמות ללקוחות :

220 עוקל * ת ס רו ק ת 100 עוקל
* צבע
* תספורת 100 שקל * ס ל סו ל 800 שקל
800 שקל
* ה חלק ה 800 שקל * פ סי ם

— המחירים לעי אוי ר השיער —
מחלקה לקוסטסיקה, פדיקור, והורדת
טחרגליים.
ה שתלת זנפורגיים והשתלת ריסים ע־י מומחית

שערות

איתן עמיו

מיפלצח חוץ׳
הי ס טו רי ת?

הדברתבק׳׳ם מזי׳קים
סו ס חיס להדברת תיקנים
סדוקים) ,תוללי קי, חרקי
ספרים ובגדים.

דמת-גן. דחו מודיעין ,18ת.ד2272 .
טל 7 8 0 1 1 4 - 5 - 6 .רש׳מסיו* עסק ;

שמירח לל בריאותך ורכושך

מו ד עו תבטל פון

לכלהע תוני ם

^ בכרטיסי אשראי במחירי המערכתי
£8$ 0106א01
41ו 08 וז^ו8מ 6זאו
0ז1$1!4£11

ת 11ר ח 0־ט

שרות ת.ד. ללא תש!7ום -חני ה חופשית במקום
אידיאל
פרסום
אבן גבירול סרו ת״א, פתוח 20.00 - 7.30 רצון
ש1 227117/8־03

ש א 1נא תרו מה
ל שיפו ץ מ סגד חסן ביקו
התמוטטות הצריח של מסגד חסן ביק ביפו
היא אות אזהרה המאיץ בנו להתחיל מייד
בפעולות שיפוצו ושיפוץ המסגד פולו.
למען המטרה הנעלה הזאת התקיימה אסיפה
בהשתתפות: מזכירות הוועד המוסלמי הכללי
וירר הוועד הציבורי להצלת המסגד, המכהן
כירר ועד הנאמנים.
כל הגופים החליטו לפנות לבני כל הדתות
והעדות בארץ ובחו״ל, להשאת תרומות
כספיות לביצוע פרוייקט שיפוץ הצריח
והמסגד! פרוייקט העולה עשרות מליוני
שקלים.
מסגד חסן ביק אינו רק מקום תפילה קדוש
למוסלמים כי א ם אתר תרבותי והיסטורי
חשוב.
תרומתכם חיונית לשמירה על אתר זה!
תרומות מתקבלות בכל סניפי הבנקים בארץ
לזכות חשבון מסי - 145432 בנק הפועלים
סניף גבעת עליה(סניף מספר )682 יפו, ת״א.
תודתנו והערכתנו נתונות לכם מראש.

הועד המוסלמי

יומני־היטלר מעסיקים גם
את דעת־הקהל של היהודים
בבריטניה.
עוד לפני שהתברר כי היומנים הם
זיוף, נקט הרב הראשי של בריטניה,
הרב עמנואל יעקובוביץ, בגישה
צרת־אופק ומזיקה, שטמונה בה סכנה
לעתיד.
ה׳׳צ׳יף רביי״ הכריז, שלא משנה אם
היומנים הם מזוייפים או לא — אין
לפרסמם, מכיוון שהם עלולים להעניק
מימד אנושי למיפלצת ששמה היטלר, למנהיג פיריסומת־חינם ולהוות המישטר הנאצי.
זוהי גישה, שהנזק העכשווי שהיא
גורמת, מתבטא בעצם הרצון לצנזר
כתבים כאלה. כאילו לנו, היהודים. יש
משהו להסתיר. כאילו העובדות
שיתגלו ביומנים יעמדו בסתירה למה
שהעולם כולו יודע על גורלו של העם
היהודי תחת השילטון הנאצי.
הנזק הגדול יותר טמון בגישה
הבסיסית המוטעית לתופעה הנאצית.
בבסיס גישה זו קיימת ההנחה, שתופעה
זו היתה חד־פעמית בהיסטוריה
האנושית, ולכן אסור להתייחס אליה
כאל חלק מההיסטוריה — עם סיבות
ותוצאות הנובעות מהזמן ומהמקום
שבהם התרחשה. מכאן, שאין טעם
ללמוד את פרטיה, אלא יש לראותה
כ״מיפלצת״ חיצונית שהשתלטה על
תקופה מסויימת והנהיגה עם שלם
לבצע מעשי־זוועה שלא מהעולם
האנושי. אין לה אח ודומה בעבר ולא
יהיה לה בעתיד, ולכן אין זה נסיון
שממנו ניתן ללמוד.
לא לנו להצדיק את העם הגרמני או
את היטלר על־ידי הזרת (מלשוז זר)

קוראה מיאנו
צנזורה רבנית
התופעה והוצאתה מחוץ לתחום
האנושי. היטלר היה בן־אדם. הוא שייך
להסטוריה האנושית, ובו יש לראותו.
והעיקר: זוהי תופעה שעלולה לחזור.
מה שקרה בגרמניה עלול להתרחש
שוב בזמן ובמקום אחרים, וחובת כל
בני־תרבות לנסות ולמנוע הישנות
מעשים כאלה, שהתרחשו תחת שילטון
היטלר׳ ורד מיאנו, לונדון בריטניה
גרילה אבנרי דוח ישן, שיוסף ברץ חיבר
במרט 1948 למען דויד בו״גוריון,
ושבו הוזכר הטוראי אבנרי
כאחראי לענייני־התרבות במחנה
יונה (.יומן אישי׳. ,העולם הזה׳,
.)2384
יוסף ברץ הוא מוותיקי דגניה א׳
ולא קבוצת חולדה, כפי שניתן היה להבין.
מירי מנוה, תל-אביב

מי לחמהק טנ ה
דויד הפלסטיני מול גוליית
הישראלי.
בעיתונות הכתובה והאלקטרונית
מרבים לכנות את המתרחש בלבנון

דגני ה אי. לאחולדה

אורי אבנרי היקר,
אנחנו — קבוצה של יהודים
ואנשים המעוניינים במיזרח התיכון,
באיזור קלן, דיסלדורף ובון, אבלים יחד
איתך על רצח עיצאם סרטאווי. מותו
הוא מכה קשה לעניין השלום בין העם
היהודי והעם הערבי של ישראל י ״
ופלסטין.
המסירות של עיצאם סרטאווי
והמאבק של המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני
מטילים עלינו את החובה לפעול עוד
יותר מאשר עד כה למען גיוס
דעת־הקהל לטובת כוחות־השלום בצד
הישראלי והפלסטיני.
נעמי קרייגר, קלן,
דיר גינתר והאני זלמן, מונהיים,
רות ומנפרד קנוכה, דיסלדורף.

ד״ר ביאטה לורנשטיין,
המילחמה והגלו של גץ
ההחלטה להפציץ את הכור
הגרעיני בעיראק גמלה אצל
ראש־הממשלה, מר מנחם בגין,
(לפי הודעתו שלו) אחרי שילד
קטן חיבק את רגלו, כאשר
נתקל בו ברחוב.
כמה חיבוקים של ילדים
קטנים — אשר התייתמו
ועלולים להתייתם במילחמת־לבנון,
שיזמו מר שרון ומר בגין
— נחוצים כדי שיחליט ראש־הממשלה
על הפסקת המילחמה
הארורה הזו והוצאת כל כוחותינו
מייד מלבנון י
גבריאל כהן, גבעתיים
בשם ״מילחמת התשה׳ .שם זה הוא
מטעה, כי הוא מעורר את האסוציאציה
של הקרבות בתעלת־סואץ, שבהם
התישו זה את זה שני צבאות גדולים
ומאורגנים.
היחיד שקרא למצב הלבנוני בשמו
הנכון היה הפרשן ישעיהו בן־פורת.
הוא קבע כי בצפון מתנהלת גרילה
(בספרדית :״מילחמה קטנה״).
ראוי שידעו כולם — הגענו למצבן
של המתוקנות באומות, שלכל אחת
מהן פרק שתור בעברה: הבריטים
הרגישו טעמה של גרילה במלאיה,
בשנות הארבעים, הצרפתים סבלו
ממנה בהודו־סין ובאלג׳יריה, בשנות
החמישים, האמריקאים. נכוו בה
בוויאט־נאם, בשנות השישים והשיב־עים,
והסובייטים לומדים על בשרם
באפגאניסתאן את מחירה יום־יום.
זהו סיפור ישן, שאוהבי המקורות
למיניהם ממשילים אותו למאבק בין
הרועה העברי והבריון הפלישתי.
משה ישראלי, ירושלים

תו חו מי ם מג ר מני ה
נילי עוז מחולדה שלחה לאורי

קריקטורה של זאב ב״הארץ״

שישה פעילי״שלום גרמניים
מביעים את רגשותיהם אחרי
רצח עיצאם טרטאווי.

דיסלדורף,
יוסי בורנשטיין, דיסלדורף
ד ר ריינר ברנשטיין, בון

מהאמרה מז ב ״ל
ל גי זבר?
במדור הספורט (.העולם
הזה׳ )2386 התפרסמה ה ידיעה
תחת הכותרת. כינוס
הפועל -מי יחתום על ה־ציקיס׳
,ודובר־הפועל מוחה.
כל הנאמר בידיעה זו, מראשיתה
ועד סופה, אינו נכון. הדברים המיוחסים
בכתבה למזכ״ל וניזכר הפועל לא
נאמרו ולא נבראו.
מזכ״ל הפועל לא התנער ממופע
הטלה־גיים, והוא הביע בהזדמנויות
שונות את דעתו החיובית על המופע,
ואמר כי גם בכינוס הבא יש לקיים
מופע זה.

י. אלגים,

דובר הפועל, תל־אביב
• חבל שהדובר אינו מתייחס
לכל שנכתב ברשימה, על גירעונות
הכינוס, אל א מכחיש רק פרט אחד
בלבד.

לידי ע ת
ה קנ ר אי ם
קוראים רשולרים מיב־תבירס
מתבקשים לנסר
אותם בקציר, לכתוב או*
תם במכונת־בתיבר בדוור
כפול ועל צירו רארד בלבד
של רנייר. עדיפות תינתן
למצרפים תמונות למיב־תבירם.
העולם
הזה 2388

5מ2

המסלול הגדול
פאר קי םלאומיים :

הרי הרוקי, יילוסטון, ציון פארק, גרנד קניון( ברייס
קניון, מאונט רושמור, יוסימיטי.
ערי ם גדולות: ניו יורק, וושינגטון, סן פרנסיסקו,
לוס אנג׳לס, שיקגו, דטרויט, סן דיאגו,
סלט-לייק-סיטי.
א ת רי ם מ ענייני ם: טיחואנה(מקסיקו) ,עולם
הים, אולפני יוניברסל, דיסנילנד, הוליבוד, מפלי
הניאגרה,־ ביח״ ר למכוניות, מקדש המורמונים,
רודיאו, שייט בסנייק־ריבר, מועדוני ״קאונטרי״,
מופעי פולקלור, ארוחה מקסיקנית, טיולי הליכה
בקניונים ועוד...

ה שוו ה ל פני שתצא:

כ שאנו או מ רי ם: א מ רי ק ה בגדול, אנו מ ת כווני ם
לאמ רי קהמ חו ף ל חוף. במס לו ל עשיר, מגוון
ומרתקהרבה יו תרמהמ קו ב ל בכ ל טיו ל א חר.
וכ ש אנו או מ רי ם, בלי או תיו ת ק טנו ת, אנו
מ ת כווני ם, ש א צלנו ה מ חי ר כולל הכל, לפי
ה מ פו ר ט, ואםמש הו לאכ לו לבמ חי ר, גםזה
מ פו ר ט :״ בלי הפת עו ת״ ו תו ס פו תבל תי צפויות.
טיו ל ש עו שההגרים :

כך מ טיי לי ם צעי רי ם בעולם. ל א עוד תיי רו ת
מרו בעת, אלא אוי ר ה חופ שי ת ״ ב ל תי מ כו פתרת״
ש מפגי ש ה צעי רי םמכלה עול ם. בלי מ סג רו ת, בלי
מ חי צו ת, כ מו ש צעי רי ם או ה בי ם.
ב מ קו םלהש קי ע ב מלונו ת, במלצ רי ם, ב טי פי ם וכל
ה ש אר, אתה חו סךב טיו לינו ע שרות רבו ת של
דול רי ם או ת ם תו כללהש קי עול בזבז על עצמך
בלבד:!-

2 5 -3 5
לגילאי 20 — 28 :
1 7 -1 8

נ״קמפינגטורס״ הטיול כולל הכל.
* כל ד מי ה כני ס ה לכל האת רי םשבמס לו ל.
* כל ד מי ה כני סהלפאר קי םהל או מיי ם.
* כל ציוד הקמ פינג.
* ש תי ארוחות מ ל או ת ביו ם -במס לו ל הגדול.
* שלו ש ארוחות מ ל או ת ביו ם — במס לו לי םאח רי ם
* לינ ה בקמפינגים ה מ עו לי ם ביו ת ר ובתי מלון בניו
יו רק וו שינג טון ו סן פ רנ סי ס קו, ו ב מו ט לי ם
בלאס-ו גאס ובניאגר ה ( .במס לול הגדול).
* מלווה וטבח ישרא לי ם( במס לו ל הגדול) * מ לוו ה
וטבחאמ רי ק אי ם ( במס לו לי םהאח רי ם).
* אוטו בו ס מ מוזג אויר.

הרשם היום
אצל סוכן הנסיעות שלך!

נשנים חרם מאז בוצעה סידות
ההתנקשויות בוא שי־העוים
בגדה. הנאשמים רא נתנסו עד
היום. החוט היחיד -הקשוו או
רא קשוו בבו שה -חבו
במישנם המתנהל נמעט בחשאי

דם בארביוה:

ואיש מישמר־הגבול מצניע על שלולית מדמו של סולימן חירבאווי, שוטר
1מישמר־הגנול שנפצע קשה ליד דלת מוסך שבו חנתה מכוניתו של איבראהים
טאוויל, ראש עיריית אל־בירה, הנראה בתמונה משמאל. סולימן התעוור בשתי עיניו. טאוויל לא נפגע.

^ ־ 17 בנובמבר 1982 פירטמו כלי־התיקשורת כי הוגש כתב־אישום נגד
^ שניים מראשי קיריית־ארבע. הם נאשמו בהחזקת נשק, ובהשמדת
מיטען־חבלה שנמצא בבניין המועצה המקומית של קריית־ארנע.
מאז ועד היום -נמעט שינעה חודשים אחרי הגשת כתב״אישום -לא
התפרסם דבר וחצי דבר על המישפט. האם הוא מתנהל נכלל! כמה
ישיבות נערכו! מי היו העדים! מי הפרקליטים! מי השופט!
נתבי העולם הזה, שלמה פרנקל ומרטל זוהר, חקרו את פרשת המישפט,
תיק המישפט, שמיספרו ,597 משנת ,1982 לא היה במקומו. לצוות
העולם הזה נאמר לגשת אל מזכיר בית־המישפט. העוזרת למזכיר אמרה:
״התיק נמצא נכספ ת. אי״אפשר לעיין בו. הוא פודי. תפנו לשופט׳.
שופט נית־המישפט המחוזי, שלום נרנר, אמר :״התיק חסוי. לא
מוסרים אותו לעיתונאים. אפשר רק לצלם מתון הפרוטוקול את עדותו
של החשמלאי יוליאן״.
מתברר כי כתב״האישום הוגש נ־ ,5.11.82 וחלפו כמעט שבועיים עד
שהתפרסמו פרטי־האישום בעיתונות. על כתב״האישום חתום התובע,
עורך־הדין מיכאל(״מיקי״) שקד, מפרקליטות מחוז ירושלים.
הישיבה הראשונה של בית״המישפט נערכה ב־ 14 במרס - 1983 חמישה
חודשים תמימים אחרי הגשת כתב״האישום. הישיבה הראשונה, שבה
העיד החשמלאי משה יוליאן, מי שמצא את המיטען, לא היתה חסוייה.
למרות זאת, לא נמסר שום דיווח עליה בעיתונות הישראלית!
אחר״נך נערנו ארבע ישיבות נוספות של בית־המישפט נפרשה זו: ב״6
במאי, ב״ 13 במאי, ב״ 15 במאי, ונ־ 16 במאי. הישיבות האלה היו חסויות,
העידו בהן אנשי־ניטחון.
השבוע יוצא התובע, מיקי שקד, לשירות מילואים. הוא יחזור רק בעוד
חודש. בינתיים יתעכב המישפט עוד. מדוע!
משום שההוראות שנתנו לאנשי פרקליטות מחוז ירושלים היו ברורות:
להתייחס לפרשה הזאת כאל כל תיק רגיל.
להלן הדיווח של העולם הזה על העדות בתיק הרגיל הזה. .597/82 ,

ןךךי 1 1ל,ראש עיריית שנם, בסאם א״שכעה, נראה כאן שוכב במיטת
1 1 1.11 בית־החולים השכם אחרי ניסיון ההתנקשות בחייו, שנו נקטעו
שתי רגליו. בתמונה למטה, מימין: ראש עיריית רמאללה, כרים ח לף, בבית״החולים, אחרי שנקטעה רגלו.
בכתב־האישום שהוגש נגד משה
רוזנטל ונגד זאב פרידמן נאמר בסעיף
השביעי, כי בחדרו של רוזנטל נערך
דיון, מה לעשות במיטען החבלה
שנמצא. האם למסור אותו למישטרה
או לשב״ב אם לאו.
בהמשך הסעיף הזה, נאמר כך:

״במהלך הדיון הנ״ל, מתוך
עיון בעיתונים שעטפו את
המיטען, שתאריכיהם חפפו את
תאריכי ההתנקשות בחייהם
של ראשי הערים רמאללה
ושכם, לאור העובדה שמדובר
בלבנות־חבלה מתוצרת צה״ל,
ולאור העובדה שהמיטען
נמצא חבוי בבניין המועצה,
הגיעו הנאשמים לידי דעה בי
קיימת אפשרות שהמימען
הורכב בידי יהודים וקשור אולי
לפיגועים בראשי הערים הנ׳׳ל.״
מה נאמר בעיתונים באותה תקופה?
לפני שלוש שנים, בתחילת חודש
יוני, יום שני, יצא ראש עיריית שכס,
בסאם אל־שכעה, מביתו. הוא ניגש אל
מכונית אופל שלו, שחנתה בחצר
הבית. כך הוא עשה מדי כל בוקר.
במכוניתו עמד שבעה לנסוע למישרדו,
מישרד ראש העירייה של שכם. שכן

של שבעה, רצה לקבל טרמפ
במכוניתו. הוא התקרב, ופתח את שער
הברזל של החצר. שבעה פתח את
מכוניתו, נכנס לתוכה, וסובב את
מפתח־ההתנעה.
ואז אירעה ההתפוצצות העזה.
עינאייה, אשתו של שכעה, יצאה
במהירות מביתה, וראתה את המחזה
המחריד: בעלה שכב מחוץ למכוניתו,
מתבוסס בדמו. שתי רגליו הקטועות
היו בתוך המכונית. בנו של שכעה,
נידאל בן ה־ ,17 נשא את אביו
חסר־הרגלים אל מחוץ לחצר, והוא
פונה לבית־החולים.
בשעות הבוקר של אותו יום השני,
נכנס כרים ח׳לף למכוניתו, מסוג
קדילאק, בעירו רמאללה. המכונית
חנתה בחצר ביתו של רודו של ח׳לף,
קוסטנדר ח׳לף. כאשר הוא ניסה
להתניע את המכונית, אירעה
ההתפוצצות. כף רגלו השמאלית של
כרים ח׳לף נקטעה מייד. רגלו הימנית
נפצעה. הוא פונה לבית־החולים.
אל־בירה סמוכה מאוד לרמאללה,
למעשה גובלת בה. ראש עיריית
אל־בירה, איבראהים טאוויל, שמע על
ההתנקשות בח׳לף. הוא לא השתמש
בריכבו הפרטי אלא ברכב של העירייה,

(המשך מעמוד )29
ונסע לבקר את עמיתו בבית־החולים.
שם המתינו לו קציני־המימשל. הוא
התבקש להתלוות לאנשי מישמר־הגבול,
כרי להצביע לפניהם על
מכוניתו.
המכונית חנתה במוסך של שכן.
סמל המישטרה הדרוזי. סולימן
חירבאווי, ביקש להרים את תריס
המתכת שהיה בשער המוסך, ואז
אירעה ההתפוצצות. סולימן חירבאווי
נפצע קשה, התעוור בשתי עיניו.
טאוויל לא נפגע.

:י*! 2נ

הנגתי״...

המערבית, במדינת
ף* גדה
*ישראל ובעולם כולו התחוללה
סערה. הח״כ חיים דרוקמן אמר מעל
בימת־הכנסת. :כן יאבדו כל אויבייך.״
ראש״הממשלה, מנחם בגין, הבטיח כי
מתנהלת חקירה מאומצת. ,הגדולה
ביותר בתולדות המדינה״.
מאז ועד היום לא התגלו מבצעי
ההתנקשות. פה ושם התפרסמו ידיעות
ורמזים על משברים שהתחוללו בתוך
השירותים החשאיים של ישראל, על
רקע החקירה של ההתנקשות בראשי
הערים. דומה שהשילטונות עשו כל
שביכולתם כדי להשכיח את ההתנקשות
ולהרחיקה מתודעת־הציבור.
כפי שמתברר מן העדויות במישפט
של רוזנטל ופרידמן, היה הרצון
להשכיח את ההתנקשות בראשי־העיריות
מניע חשוב בפעולותיהם, אם
נכונות ההאשמות נגרם.
כפי שעולה מעדותו של החשמלאי
משה יוליאן, הופיע בכלי־התיקשורת
הדיווח הראשון על הפרשה כבר
למחרת עדותו במישטרה, ב־. 12.10.82
יוליאן נחקר במישטרה לא פחות
משישה חודשים אחרי שהוא גילה את
מיטען־החבלה בבניין המועצה של
קריית־ארבע. בדיווח נמסר כי נעצרו
שלושה מראשי קריית־ארבע —
יהודה רידר, שהיה ראש המועצה

המדרגות, בין קומה לקומה, דרך פיר
— כך קוראים לזה — דרך חלל
שנמצא בין שני קירות בחדר-
המדרגות.
עסקתי בזה לפי הזמנת המועצה,
אחרי כמה ישיבות קודמות עם
האחראים במועצה.
כשפתחתי את ארון-החשמל
ופירקתי את הדיקט שמכסה את
תחתית הארון, מצאתי בפנים שקית־ניילון.
שלפתי את השקית החוצה,
פתחתי את השקית. היתה חבילה
עטופה בנייר־עיתון. פתחתי את
הנייר־עיתון, וראיתי דבר שתיכף
הבנתי שהוא מיטען חבלה.
השארתי אותו על הריצפה, נכנסתי
לחדר הסמוך, שזה בערך כשני מטר.
באותה שעה עמדו בחדר המזכירה של
ראש •מועצת קריית־ארבע המון
אנשים. היה ראש־המועצה, היה

חושב, עד כמה שזכור לי באופן כללי,
לא למישהו ספציפי, ואמרתי: יש כאן
מיטען. כולם יצאו, לא בבהלה הייתי
אומר, בריצה, אל החדר־מדרגות,
וזמביש קבע שהמיטען לא מסוכן. לקח
אותו והניח אותו על השולחן, נכנס
איתו לחדר־המזכירה והניח אותו על
השולחן בחדר־המזכירה.
שקד: אתה זוכר איך שהוא ניגש,
איך הוא טיפל במיטען, מה הוא עשה
איתו?
יוליאן: כן, הייתי אומר שהוא
טיפל במטען בצורה רשלנית, אני וגם
ראש המועצה גערנו בו.
שקד: רשלנית?
יוליאן: הוא לא נקט בשום
אמצעי־זהירות כשהוא הרים את
המיטען מהריצפה.
שקד: הוא פשוט הרים אותו?
יוליאן: אפשר לומר שהוא העיף

.זאב נויומן אמו אחו׳ נמה זמן, :חבויה,
זה בטח סריסי. באותו שרב היחה הסכמה
שר כר הנוכחים נ חוו שאכן ננואה זה סליק.
סריס במובן סריס מתקונת הבריטים!״
סגן־ראש־המועצה, היה האחראי על
הביטחון במועצה. אלה האנשים
הבולטים והיו עוד הרבה אנשים,
כעשרה, שאני לא מכיר אותם.
שקד: שמות האנשים האלה —
ראש־המועצה?
יוליאן: ראש-המועצה — יהודה
רידר.
שקד: ומי זה סגן־ראש-המועצה?
יוליאן: סגן־ראש־המועצה — אני
אז הכרתי אותו בשמו כזמביש.
שקד: מי זה?
יוליאן: נאשם מם׳ 2במיקרה
הזה*.
שקד: האחראי על הביטחון?

עליו מבט והרים אותו. לא כמו שאני
ציפיתי.
שקד: אתם גערתם בו, אתה
וראש־המועצה, על הצורה שבה הוא
מטפל בזה. ומה היה אחר כך, אחרי
שהוא שם אותו על השולחן?
שקד: הוא אמר — הרי אתם
רואים שזה לא מסוכן, אין לו בטריות.
הוא הניח את זה על שולחן־המועצה
ואז התחיל דיון: מה זה, מי זה, מה זה
יכול להיות. לעיין התחיל
ראש־המועצה
בעתונים.
שקד: שהיו כתובים בשפה?
יוליאן: שהמיטען היה עטוף בהם.

במ הלךהדיוןהנ ״ ל, מתוךעיוןבעיתוניםסעמפו את הסינזען, סתאריכיהםחפפו את
תאריכיההתנקשותבחייהםמלראסיהעדיםרמ אל להוסכם, לאורהעובדהשמדובר
בלבנות חב לה מתוצרתצה ״ ל, ולאורהעובדהסמסען נמצא חבויבבנייןהמו עצ ה
הגיעוהנאשמיםלידי דעה כיקיימתאפשרותסהמיסעןהורכבבידייהודיםוקשור
אוליבפיגועים בראשי העריםהנ ״ ל .

ר ־ העי [ 11111 זהו קטע מן הסעיף השבי־
^ 1111 1 . 1 1 1עיבנתב״האישום, שהוגש
נגד פרידמן ונגד משה רוזנטל בחודש מרס השנה. הם
המקומית, זאב פרידמן, שהיה סגן ראש
המועצה המקומית ומשה רוזנטל, מי
שהיה קצין־הביטחון. אחר־כך שוחרר
רידר, וכתב־האישום הוגש רק נגד
רוזנטל ונגד פרידמן.
הפירסום השני על הפרשה היה,
כאמור, שבועיים אחרי הגשת כתב־האישום,
באמצע נובמבר . 1982
העולם הזה מביא כאן את הפירסום
השלישי, מתוך פרוטוקול בית-
המישפט, על ישיבה שבה העיד
החשמלאי בן ה־ ,37 משה יוליאן. הוא
נחקר תחילה על־ידי התובע, מיקי
שקד. מדי פעם התערבו במהלך העדות
גם פרקליטו של פרידמן, אורי וגמן
ופרקליטו של רוזנטל, דוד רותם.
יוליאן העיד, כי הוא עובד כחשמלאי
20 שנה בקירוב. הוא שירת בצה״ל
בחיל־האוויר, ובמיסגרת שירותו עבר
קורסים בחומרי״נפץ ובמיבנה פצצות.
הוא העיד ואמר שהוא מכיר את
הנאשמים, כתוצאה מעבודתו כחש•
מלאי שביצע עבודות בבניין המועצה
של קריית־ארבע. הוא מעולם לא היה
מסוכסך עם הנאשמים.
יוליאן אמר שהוא אינו זוכר בדיוק
מתי התרחש האירוע שהוא מדבר עליו.
הוא זוכר רק שזה היה בחורש מרס או
בחודש אפריל של שנת . 1982

להלן עדותו של החשמלאי:

יולי אן: עבדתי בחדר־מררגות של
בניין המועצה בקריית־ארבע, עסקתי
בהתקנת כבלים של חשמל בחדר

נאשמים
בנך שהשמידו את מיטען־החבלה, משום
שחששו ני הוא קשור להתנקשויות בראשי־העיריות,
מייד אחרי שמצא החשמלאי יוליאן את המיטען.

יולי אן: האחראי על הביטחון הוא
משה רוזנטל. זכור לי שהיתה שם
הפסיכיאטרית של המועצה, היתה
המזכירה של ראש־המועצה, אני לא
זוכר מה שמה, ויתר האנשים — אני
לא מכיר את שמם.
שקד: כשאתה אומר שאתה מייד
הבנת שזה מיטען־חבלה — מה הביא
אותך מייד למחשבה, להבנה הזאת?
יוליאן: אנחנו בארץ שכל דבר
מעורר חשד, אנחנו אנשים שמשרתים
בצבא, יש לנו מודעות, ראיתי חוטים.
שקד: איזה חוטים?
יוליאן: כל מיני חוטים של חשמל,
חיבורים של חשמל. בשלב ההוא האמת
היא, שעדיין לא זיהיתי את הלבנות,
שהיו גם לבנות־חבלה, אבל זה היה
כהרף־עין. זו המחשבה הראשונה
שעלתה בדעתי: ראיתי חוטים, ראיתי
עטוף, שזה מטען, הנחתי אותו ונכנסתי
לחדר שהיה מלא אנשים.
שקד: זה, אני מבין, חדר המזכירה
של ראש־המועצה?
יולי אן: של ראש־המועצה.
שקד: זה באותה קומה?
יוליאן: כן, כן, זה שני מטר.
שקד: מארון־החשמל?
יוך ליאן: מארון־החשמל לחדר.
שקד: עכשיו תמשיך ותספר מה
היה. נכנסת לחדר — ומה היה?
יוליאן: כן, פניתי אליהם, אני
• זאב פרידמן

שקד: איזה עיתונים אלה היו?
יוליאן: בעברית. והוא אמר שהוא
מנסה למצוא איזשהו תאריך בעיתון,
לוודא פחות או יותר באיזה תקופה זה
הונח שם.
לעיתון לא היה תאריך בתחתית
שלו, לכן לא מצאנו את זה תיכף, אזהוא הסתכל לפי המודעות.

אחר־כך סיפר יוליאן על
הוויכוח שהתפתח בחדר־המועצה,
מייד אחרי מציאת
מיטעז החבלה.

יולי אן: דנו במיטען, מה זה, איך
זה. הוויכוח — זה היה אחר כך.
אני עמדתי ליד המיטען וניסיתי
להבין את המערכת של החוטים שבו.
אז באותו שלב רק אני ראיתי את
הלבני־חבלה, שהיה כתוב עליהם
״ליבנת־חבלה״ עם החותמת של צה״ל.
לי זאת היתה הפעם הראשונה בחיים
שראיתי ליבנת״חבלה, כי החומרי־נפץ
שאני עסקתי בהם בצבא היו פצצות.

למחבוא של
יהודים״
^ אותו זמן יהודה רידר המשיך
* לעיין בעיתונים. זמביש, זאב
פרידמן, אמר אחרי כמה זמן — וזה
זכור לי היטב :״חברה, זה בטח סליק!״
באותו שלב היתה הסכמה של כל
הנוכחים בחדר, שאכן כנראה זה היה
סליק. סליק במובן של סליק בתקופת

הבריטים, מקום שהחבר׳ה החביאו
נשק.
שקד: איזה חברה?
יוליאן: החבר׳ה הטובים.
שקד: קרי?
וגמן: זה פרשנות?
ש קד: לא, זה דברים שהיו שם.
וגמן: אני מתנגד.
שהד: כאשר מדובר על סליק, אני
רוצה לדעת על מה מדובר, איזה סליק.
וגמן: אני מתנגד. כל זמן שהעד
מספר את העובדות שהיו במקום
ושנאמרו המלים ״חברה, אני חושב
שזה סליק אז בבקשה, יעיד העד
את העובדות. לבקש מהעד שיפרש
מילים שאמר אחר, לא הוא אמר, מה
האחר התכוון במונח סליק — נראה לי
פסול.
שקד: אני ביקשתי דבר כזה?
וגמן: כן, שאלת אותו מה זה סליק.
ש קד: אני לא רוצה להדריך אותו,
אני רוצה שהוא יגיד לי, כאשר נאמרה
המלה סליק — והיתה, כמו שהוא
אומר, הסכמה כללית לביטוי — אני
רוצה לדעת מה היתה ההסכמה
הכללית.
דגמן: מה האחרים הסכימו או לא?
אני מצטער.
השופט: מה העד הבין?
יוליאן: זה מה שאני הבנתי.
שקד: מה דובר שם אפרופו
המילה סליק?
יוליאן: לא דובר יותר על המילה
הזאת, זאת היתה מילה אחת. אני הבנתי
ממנה את המשמעות של סליק, וכולם
יודעים מה זה סליק.
שקד: מה אתה הבנת?
יוליאן: אני הבנתי שסליק זה
מקום מחבוא לחומרי־נפץ. לא, בפירוש
לא של איזה שהוא אירגון־חבלה נגדנו
אלא אני הבנתי שסליק מקום מחבוא
של —בוא נקרא לדברים בשמם —
של יהודים. כך אני הבנתי את זה.
ש קד: אני חוזר שתי דקות אחורה.
כאשר אתה אומר שהיה דיון לגבי
המיטען עצמו, כשאתה ניסית לעמוד
על טיב המיטען, מי השתתף עוד בדיון
הזה?
יוליאן: כולם, כולם היו מסביב, כל
אחד זרק מילה. כמובן, שהאחראי על ה
ביטחון וראש־המועצה וסגן־ראש־המועצה
היו בעלי המילה היותר
מכרעת, כולם שמעו להם יותר. אבל
באופן כללי כולם השתתפו וכולם זרקו
מילים.
שקד: המלים האלה זה היו דברים
טכניים לגבי המיטען?
יוליאן: בהתחלה — כן, לאחר
מכן — לא. לאחר מכן אני אמרתי,
שצריך לצלצל למישטרה, ובעיקבות
הדבר הזה התפתח ויכוח, אף אחד לא
סתר אותי, אף אחד לא אמר לי באותו
שלב שלא צריך לקרוא למישטרה.
אבל התפתח ויכוח פילוסופי. באותו
שלב, שני האנשים שכאן מואשמים
וראש־המועצה עזבו את החדר.
ש קד: באיזה שלב?
יוליאן: פחות או יותר באותו שלב
של התחלת הוויכוח הפילוסופי. אני לא
יכול להגיד במדוייק אם תחילת
הוויכוח הפילוסופי היתה קצת לפני
שהם עזבו או קצת אחרי שהם עזבו. זה
אני לא יכול לזכור.
ש קד: הוויכוח היה על מה? מה היו
שתי הדעות שהושמעו?
דגמן: אני מתנגד, כיוון שהם לא
היו נוכחים בוויכוח הזה, לא השתתפו
בו, הרי שאין רלוונטית לגבי הנאשמים
כאן מה תוכן הוויכוח של אחרים.
שקד: העד אמר שיכול להיות
שהם היו בהתחלת הוויכוח ויכול להיות
שלא. בגלל האפשרות שהם היו, אני
מעוניין לדעת מה היה הוויכוח.
השופט: אני מתיר את השאלה.
יוליאן: אני יכול להעיד בכל
מיקרה שהוויכוח העיקרי נוהל ביני
ובין האנשים האחרים, ולא שני
הנאשמים.
שקד: בסדר, מה היה תוכן הוויכוח,
בקיצור?
יוליאן: זה היה ויכוח פילוסופי,
אני אמרתי מיטען של יהודי הוא על
אותו מישקל של מיטען של ערבי, וזה
לא מעניין אותי מה המוצא ומה
המניעים של זה שמחזיק בו. בעיניי זה

אותו הדבר. והיו אנשים בחדר — לא
הם — שטענו שזה לא כך. השתמע
שמיטען של יהודי הוא יותר כשר
ממיטען של ערבי.
בעקבות זה התחיל הוויכוח ביני
ובינם, אבל עוד פעם אני חוזר...
וגמן: אני מציע שלא נכנס לפרטי
הכשרות האלה.

לפי עדותו של יוליאן,אסכך,
התנהל ויכוח בינו ובין
הנוכחים בחדר־המועצה. הם
טענו שמדובר ב״סליק״ —
כינוי למחסן נשק חשאי של
המחתרות בתקופת המאבק
נגד הבריטים, לפני הקמת
מדינת ישראל. מדברי אנשי
קריית־ארבע, מתברר, בי
לדעתם מיטען חבלה של יהודי ־־
הוא יותר ״כשר״ ממיטען חבלה
של ערבים.
בשלב הבא של החמירה

עדותו של יוליאן ראה מייד
שהמיטען אינו מסוכן, והרים אותו.

תיאר יוליאן את מיטען־החבלה
שמצא, ואת שאר הפריטים
שנמצאו בתוך שקית־הניילון
בבניין המועצה המקומית של
קריית־ארבע.
שקד: עכשיו תואיל בבקשה
להתקרב אולי לכאן, אני מדבר עכשיו
רק על ת . 1/הדברים רשומים
בכתב־ידך. תסביר מה בדיוק היה.
יוליאן: שלושה קרשים בצורת
חית, כמו תעלה מעץ. שלושת הקרשים
משולבים אחד בשני. בתוך התעלה
הזאת ישבו שני לבני־חבלה. התעלה
היתה מותאמת בגודלה לגודל הלבנות.
בצד, לידם, היו כל מיני חוטים.
בצד היה איזשהו מגע חשמלי, שאני
לא בדיוק הבנתי מה זה, המגע הזה.
מתחת היו שני חורים, מול פתחי
הנפצים של ליבני־החבלה.
אם אני לוקח את זה ככה — אז זה
מלמטה, כאן. כל מיני חוטי־חשמל. את
זה מצאתי אחרי כן. נורת ביקורת. את
זה מצאתי אחרי כן, במשרד, בתוך
שקית־הניילון.
שקד: מצאת שם נורית־ביקורת?
יו לי אן: מצאתי נורית־ביקורת.
שקד: מה עוד מצאת בשקית?
יוליאן: מצאתי כפפות של
מנתחים, וציינתי את זה גם בעדות
במישטרה, זה ברור לי גם היום.
הנורית־ביקורת היא פשוט אמצעי
בדיקה של כל המערכת. זאת אומרת,
שאם מחברים במקום את הנפצים,
מחברים את הנורה אז זה ידליק את
הנורה כ״דמה״ ,זה לבדיקת המערכת.
אחרי שציירתי במישטרה את
התרשים הזה, שאתם קוראים לו ת,1/
כמה שעות לאחר מכן בא אליי חוקר
ושאל אותי, האם היו גם מגנטים. ואז
נזכרתי שהיו מגנטים, וזה פרח
מזיכרוני תוך כרי מתן העדות, ואז
ציירתי ציור מושלם יותר.

אחרי מציאת המטען, היתה
לעד, משה יוליאן, שיחה עם
האחראי על הביטחון בקריית־ארבע,
משה רוזנטל.
יו לי אן: הוא אמר לי, שמכיוון

שהוא עומד למסור את זה לשירותי־הביטחון,
שאגי לא אמסור את זה
לאיש.
שקד: מה היתה התגובה שלך
לכך?
יוליאן: התגובה שלי היתה שאני
לא מסכים. שאני רוצה להיות בטוח
שזה ימסר לשירותי־הביטחון, ושאלתי
איך אני יכול להיות בטוח, מכיוון
שהדיעות שלי בנושא הזה הן שזה חייב
להגיע לשירותי־הביטחון או לרשויות
המוסמכות.

ולהד בי ק להס
את הפיצוץ

ך* הוא הסביר לי, שזה נושא של
— 1 1שירותי־הביטחון ולא של המיש־טרה.
הסכמתי איתו בפה מלא, בהסכמה
מלאה לנימוקים שהוא נתן לי. נוצר
איזשהו — אני הבנתי כך — נוצר
איזשהו הסכם בינינו...
דגמן: קונסנזוס?
יוליאן: הסכם, ואני עומד על
המילה הסכם. כך אני הבנתי את הדבר:
שאני לא מדבר עם אף אחד על הנושא,
והוא יטפל בנושא על״ידי זה שהוא
ימסור את כל העניין לשירותי־הביטחון,
שהוא, בתוקף תפקידו,
בוודאי יודע להגיע אליהם.
שקד: זכור לך עוד באותה שיחה

שרוזנטל התייחס לדינמיקה, איך הוא
הגיע למסקנה למסור את זה לשירותי־הביטחון?
יוליאן:
אני בדילמה לענות על
השאלה הזאת.

העד לא רצה להשיב על
^ן ןייי —ייי

לואים, והמשך המישפט יידחה
בשל כך בחודש ימים לפחות.

שאלתו של התובע. התנהל
דיון, ובסופו של דבר הסביר
החשמלאי לשופט מדוע הוא
מתקשה להשיב על השאלה.
יוליאן: תאריכי העיתונים חזרו
אחורה והגיעו לתקופה שהיו
התנקשויות בגדה, בראשי הערים.
וכבודו יכול להבין למה המצפון שלי
לא נותן לי לקשור את הדבר הזה. לא
רציתי להזכיר את המילים האלה, להתייחס שאי־אפשר מכיוון לכתב־האישום הזה לאור איזושהי
ספקולציה שהוא אמר לי אז — שזה
אולי נכון, אולי לא נכון.
אבל כמו שאני אמרתי, אני ציינתי
ואני מציין זאת שוב, גם לי יש דעה
בנושא. היתי מעורב בדבר הזה, הייתי
מעורב במציאת המיטען, הייתי מעורב
בוויכוחים מסביב לדבר הזה, והבעתי
הסתייגויות לפני התובע, והוא יודע את
זה — לכן אמרתי, שאני לא רוצה
להזכיר את המילים האלה.

שקד: שלא ישתמע שאתה מדביק
להם פיצוץ?
יוליאן: כן, שאני מדביק להם את
הפיצוץ של ראשי הערים.

העד ממשיך ומתאר את
שיחתו עם רוזנטל.
שקד: אתה זוכר שהוא אמר לך

עור משהו?

יוליאי: כן, אני זוכר, זוכר טוב.
אמרתי לו: משה, תיזהר, כי אם זה לא
יגיע ממך, זה בכל מיקרה יגיע. לא, אני
מצטער, אני חוזר בי מהמילים
שאמרתי, אלה היו המילים שלו. אני
חיזקתי את זה, אלה היו המילים שלו.
הוא זה שאמר כשאני ...אני נשמע
מבולבל. בוא נכניס סרר לדברים, כי
אולי אני מתרגש.
כשהוא בא, הוא בא ואמר לי:
החלטנו למסור את זה לשירות־הביטחון,
מכיוון שהגענו למסקנה
שיתכן שזה קשור בפיצוץ ראשי־הערים
שהיה לפני כ ה וכך זמן. אני
אמרתי: מאה אחוז, אני מסכים איתך
במאה אחוז, רק איך אני יכול להיות
בטוח שבאמת זה יגיע לשירות
הביטחון?
אמרתי שאני רוצה להיות בטוח. אז
הוא אמר לי: אתה יכול להיות בטוח,
מכיוון שהיו הרבה עדים שם שראו את
המיטען, ובכל מיקרה יש להניח
שהעניין יצא החוצה ויגיע למישטרה.
והוא אמר לי :״אני, במעמדי, לא
יכול להרשות לעצמי דבר כזה, וזאת
הסיבה שאתה יכול להיות בטוח שאני
כן אמסור את זה לשירותי־הביטחון.״
ואז אני חזרתי ולמעשה אמרתי את
אותם הדברים שהוא. אמר, חיזקתי
אותם. אולי במילים אחרות, במילים
שלי, אבל היתה בינינו הסכמה מלאה
לגבי כך שהוא חייב למסור את זה —
מכיוון שאם זה לא אני, אז זה מישהו
אחר, היו כעשרה אנשים שם.
זכור לי שאמרתי לו: תשמע, זה ילך
הביתה, ידבר עם אשתו, או עם בעלה או
זה יספר לחבר — בכל מיקרה זה יגיע.
אמרתי לו: זאת תהיה טיפשות אם
זה לא יגיע ממך. זה מהדהד לי עד היום
באוזניים, המילים האלה. אמרתי: זאת
תהיה טיפשות מצידך אם זה לא יגיע
ממך, כי בכל מיקרה זה יגיע.
עובדה שזה הגיע.
שקד: אתה זוכר שהוא אמר עוד
משהו שקשור למיקרה הזה, של
הפיצוצים בראשי־הערים?
יוליאן: אתה חוזר, אני מצטער,
אתה חוזר לנושא. אני הבעתי
הסתייגות — אולי אין לי זכות להביע
הסתייגות, אבל בכל זאת תבעתי אותה
— ואתה חוזר אל זה.
שקד: אני רוצה שתבין אותי טוב.
המישפט לא מתנהל במובן הזה
שמישהו מאשים אותם שהם נגעו
ישירות לפיצוץ בראשי־הערים. תעזוב
את זה.
הסברתי לך — שאלת אותי אצלי
במישרד והסברתי לך על מה המישפט
מתנהל — אף אחד לא חושד בהם
היום שהם מעורבים בפיצוץ
ראשי־הערים בגדה.
יוליאן: ואני עניתי לך, שזה יכול
ליצור רקע.
שקד: כן, אני רק רוצה שאתה
תחזור על דברים שרוזנטל אמר לך.
יוליאן: כן.
שקד: אמרת שהם החליטו על סמך
העיתונים, שזה עשוי להיות קשור
לפיצוצים בראשי־הערים. אני רואה
בהודעה שלר במישטרה שאמרת עוד
משהו, גם כן בנושא איזו פעילות
בקריית־ארבע, שקשורה בפיצוצים של
ראשי־הערים, שהוא אמר לך.

עד מהרה הסביר העד מהי
״הפעילות הקשורה בפיצוצים
של ראשי־הערים.״
יוליאן: אני מניח שאתה מתכוון

להודעה שלי במישטרה, שאמרתי
שמשה רוזנטל אמר לי, שהיו מעקבים
בקרייה על כל מיני אנשים מצד
שירותי־הביטחון או המישטרה. אני לא
זוכר אם הוא ציין מי. היו מעקבים אחרי
כל מיני אנשים, בלי לציין את שמות
האנשים, ושהקרייה מדי פעם שורצת
באנשי־מעקב.
שקד: בקשר למה המעקבים?
יוליאו: אני הנחתי, מכיוון שאז
דיברנו על...

קריית ארבע

שני הנאשמים במישפט
מילאו תפקידים בכירים
בקריית־ארבע. זאב פרידמן נבחר לתפקיד ״רכז

המינהלה״ של היישוב בפברואר ,1980 ארבעה
חודשים לפני ההתנקשות בראשי־העיריות. משה
רוזנטל היה רכז־הביטחון של עיירת המתנחלים.

שקד: לא הנחת, מה שהוא אמר לך! הביטחון. חקירה זאת התנהלה
יוליאן: לא, זה היה תוך כדי שיחה שישה חודשים אחרי שיוליאן
על פיצוץ ראשי־הערים, אז דיברנו תוך מצא את המיטען בבניין
כדי השיחה הזאת, אז בוודאי שהיה המועצה.
ובמן: אתה ציינת בהודעתך
מדובר על המיקרה בזמנו, שקרה עם
פיצוץ ראשי״הערים.
דגמן: זו מסקנה שלך.
יוליאן: זה היה בתוך אותה שיחה.
שקד: אז לגבי המעקבים על״ידי
אנשים סמויים על אנשים בקריית־ארבע.
באיזה הקשר זה היה?
יוליאן: זה היה בהקשר לפיצוצים
של ראשי־הערים.
שקד: עכשיו אפשר להמשיך, כי
אני קצת חזרתי אחורה. נמשיך מהשלב
שבו נפרדת מרוזנטל בהרגשה או
בהסכם שהוא הולך למסור את הנושא
לשירותי־הביטחון.
מה קרה אחר כך?
יוליאן: גמרתי את העבודה, הלכתי
הביתה, כולי נרגש.
שקד: בוא נעזוב את האירוע שהיה
אצלך בבית, עם השיחות שהיו לך עם
חברים בנושא הזה. נשים את זה כרגע
בצד. לענייננו, בהקשר לשני הנאשמים,
כעבור מיספר ימים פגשת שוב
את משה רוזנטל במועצה?
יוליאן: כן.
שקד: מה היה אז?
יוליאן: שאלתי אותו מה עשית
בנושא הזה,
שקד: אתה זוכר כעבור כמה ימים
זה היה?
יוליאן: אם אני לא טועה, עשרה
ימים. יום פלוס, יום מינוס. שאלתי
אותו: מה עשית בנושא ההוא? אז הוא

במישטרה, שהסיכום ביניכם, בינך ובין
רוזנטל, היה שיש למסור זאת לשב״ב
ולא למישטרה?
יוליאן: כן.
ובמן: אתה מוסר למכונה רפי :״אני
מבחינתי חשבתי שבאמת אסור לדווח
למישטרה אלא לשירותי־הביטחון, כי
אם אדווח לאיזה יומנאי במישטרה יש
סיכוי סביר שאני אקרא על זה
בעיתון״?
יוליאן: אמת, וזה מה שקרה באמת.
ובמן: תסכים איתי שמבחינת
האווירה, לפחות שלך, זה לא היה רצוי
לקריית־ארבע שהיא תהיה בכותרות
העיתונים בעניין כזה?
שקד: אל תענה, אני מתנגד
לשאלה. העד הוא לא הפטרון של
קריית־ארבע. הוא לא יחליט מה רצוי
לקריית״ארבע ומה לא רצוי לקריית־ארבע.
נראה לי, שאין מקום לשאלה.

השופט החליט להתיר את
השאלה.
ובמן: אני מודה לכבודו, מה

התשובה?
יוליאן: אני שמח שהותרה
השאלה. גם אני סברתי שזה יזיק
למדינה, פירסום שיקשור דבר שלא
הוכח. שיזכיר את ההתנקשות
בראשי־הערים. גם אני, לתומי, חשבתי
שטוב למדינה שזה לא יפורסם
בכלי־התיקשורת, ולכן התרעמתי

״אני אמות׳ שבעיני, מיטען שד יהוו־הוא
על אותו מישקל של מיטען שד עוני,
והיו אנשים בחוו שטענו שמיטען של יהודי
הוא ותו נשו ממיטען של עובי!״
אמר לי: אל תדאג, זה בטיפול. זאת
היתה התשובה שקיבלתי.

^ מה מזיק
למדיגה!
^ א ראיתי כל טעם ללחוץ עליו
/שיגיד לי באיזה שלב של טיפול
זה נמצא, כי אם זה בטיפול של
שירותי־הביטחון, בטח לא אני זה
שצריך לקבל דיווח באיזה שלב זה
נמצא.
שקד: אני מבין שאתה לא הלכת
לשירותי־הביטחון לספר את הסיפור
הזה?
יוליאן: לא, אני לא הלכתי
לשירותי־הבטחון, מכיוון...
שקד: אתה לא הלכת לספר למה
— זה לא חשוב.

בחקירה הנגדית, חקר
עורך־הדין אורי וגמן את העד,
משה יוליאן, על חקירתו בידי כוחות ובידי
המשטרה

כל־כך באותו ערב של החקירה שלי
בשירותי־הביטחון, כשבאתי הביתה
ושמעתי את זה בחדשות.
אני לא יודע מי מסר את זה
לחדשות, עובדה שזה נמסר לחדשות.
דעתי האישית היא, שזה מזיק למדינה,
הפירסום הזה.
ובמן: ותסכים איתי שזו היתה
הדעת הכללית גם בקריית־ארבע?
יוליאן: כן, עד כמה שאני מכיר את
האווירה בקריית־ארבע, זו היתה הדעה.
הבנתי את הנושא שנאמר לי, שלא
פונים למישטרה, הבנתי והסכמתי
בשיכנוע עצמי שזה נכון, מכיוון שגם
אני לא מסכים ולא הסכמתי לטיפול
של המישטרה בכל הנוגע לתושבים
של יהודה ושומרון.
אני אמנם לא תושב יהודה ושומרון,
אבל אני נוסע ביהודה ושומרון ואני
נתקל בבעיות של תושבי יהודה
ושומרון.
דגמן: תראה מר יוליאן, עובדה היא
שבאותו התאריך, ה־ 11 באוקטובר,

אחרי החקירה שלך, זה כבר מייד
פורסם בכלי־התקשורת.
יוליאן: באותו הערב.
ובמן: באותו הערב שאתה מסרת
את הודעתך?
יוליאן: כן. ובאותו הערב שאני
הייתי חתום על סודיות.
ובמן: החתימו אותך על סודיות?
יוליאן: בהחלט, אני ראיתי את זה
לגיטימי שיחתימו אותי על סודיות.
דגמן: אני יודע, בטענה הזו של
סודיות גם מנעו מעורכי־דין להפגש
עם הנאשמים — אבל זה כבר לא עניין
שלך.
יוליאן: לא, לא אני מסרתי את זה
לכלי־התיקשורת.

פרקליטו של זאב פרידמן
חקר את העד גם על האופו שבו
זומן לחקירה.
וגמן: טוב, אז אולי מיספר
שאלות. אתה נחקרת ב־ 11 באוקטובר
בבוקר, בשעה 8.45 בירושלים, על־ידי
חוקר נכון?
יוליאן: אני נחקרתי משעה 8
בבוקר עד השעה 7בערב.
וגמן: נלך לאט־לאט. ב־ ,8.45 כאן
כתוב, שהחוקר רשם מפיך הודעה.
יוליאן: כן.
וגמן: וזה היה במקום מעוטים,
ירושלים.
יוליאן: כן.
וגמן: שם זה היה?
יוליאן: כן.
וגמן: מתי זומנת לחקירה
יוליאן: ערב אחד לפני כן.
וגמן: האם נאמר לך לגבי מה אתה
מזומן?
יוליאן: לא. צילצל אלי בן־אדם,
אמר לי שהוא פקח או מפקח אני חושב.
וגמן: אלמליח?
יוליאן: אלמליח. הוא שאל אותי
אם אני יכול לבוא למחרת למישטרה.
שאלתי, חשבתי שזאת מתיחה, אז לא
התייחסתי אליו בכלל, אמרתי לו.
תגיד, מה אתה רוצה בדיוק? אז הוא
שיכנע אותי שהוא מדבר ברצינות,
ושאלתי אותו על מה. הוא אמר: אני לא
יכול להגיד לך בטלפון.
אמרתי לו: תראה, אני לא מסכים
שאתה תשאיר אותי לחשוב במשך
הלילה מה אתה רוצה ממני. אז הוא
אומר: אני מצטער, אני לא יכול להגיד
לך במה מדובר.
למחרת בבוקר התייצבתי במיגרש־הרוסים,
וזה היה יום אחד לפני הנסיעה
שלי לחו״ל. ביליתי בחקירות עד
הערב.
דגמן( :לך לאט־לאט) .מיסמך
כתוב לא קיבלת לפני כן?
יוליאן: לא. גם לא אמרו לי
בשביל מה החקירה. שאלו אותי:
בשביל מה אתה חושב שאתה נמצא

דגמן: זו היתה הפתיחה?
ייליאן: כן.
לגמן: אז אתה ענית?
יוליאן: אמרתי שאני לא מעלה על
דעתי מה. אז עד שנתנו לי רמז ואז
אמרתי: אם בזה מדובר, אז או־קיי,
הגעתם אלי, תוציאו עט ותכתבו.
וסיפרתי את כל מה שסיפרתי.

־ הם אומרים...מה הן אומרות...מה הם אומרים...חה הן *ומרות...נזה1

״דעת־הקהל לאכופפה ״אפיריון מיועד לקהל אנין־ ״הרופאים הם הפוא״וים
את •דו של איש!״ טעם וראינטרקטוארים!״ של ה מדינ ה הזאת!״-

בפרשת עמוס ברנס היו הרבה מאוד דברים תמוהים.
השופט חיים כהן, שדן את ברנס למאסר־עולם, היה האיש
ששיכנע אותו להסכים לחנינה, והוא גם היה האיש שאמר
שנגרם לברנס עוול.
שאלתי את המשפטן הפרופסור שפירא, דיקן הפקולטה
למישפטים, אם היה כבר תקדים בארץ שאסיר לא רצה
לבקש חנינה, והשופט שדן אותו למאסר בא לשכנע אותו
שיסכים.
לי לא זכור דבר כזה. אבל אולי תשאלי את דויד ליבאי
אם הוא זוכר במיקרהי אני אתפלא מאוד אם היה מיקרה
כזה.
אני מניח, שאפשר להגיד בבטחון סביר שלא היה מיקרה
כזה בעבר.

• לפי דעתך, לדעת הקהל האוהרת כלפי ברנם היה
חלק בשיחרורו הקרוב?
כאזרח, אני מניח שלדעת״הקהל היתה השפעה מסויימת. אין
לי הכלים לבדוק בדיוק כמה.

• זה לא תקדים מסוכן?

כמישפטן וכאזרח לא הייתי רוצה שהחלטות על חפותו או
אשמתו של אדם יוכרעו על־ידי מצב״רוח של ציבור כלשהו בשבת
אחרי הצהריים בדיזנגוף.
מצד שני, צריך לזכור שמערכת המישפט היא מערכת
חברתית, הליכי־המישפט הם הליכים חברתיים. אין לי ספק
שהמישפט לא נוצר ומופעל בחלל ריק. כמו בכל עניין בעל היבט
ציבורי, יש לדעת הציבור תפקיד מסויים, עד גבול מסויים.

• איפה הגבול?

במיקרה הזה לא עברו את הגבול. דעת־הקהל לא כופפה את
ידו של אף אחד לפעול כנגד רצונו.

• יש מישפטנים הטוענים, ש־ 10 שנות־מאסר הן
עונש מספיק על רצח. מה דעתך?
זו בעיה רצינית מאוד. למה בכלל אנו מענישים — כדי
לנקום, כרי לשמור על החברה, כדי לחנך?
היום יש מישפטנים הטוענים, שלא צריך מאסר בכלל, וכל יום
יש תיאוריות־ענישה חדשניות. השאלה הגדולה בעניין מהות
העונש היא שאלה שקרימינולוגים ופסיכולוגים מתחבטים בה.

׳ ״ וו יו

אל עשרות כיתבי״העת הספרותיים־אמנותיים היוצאים
לאור בארץ הצטרף. אפריון׳ ,כתב־עת בעריכתו של
המשורר ארז ביטון.
״אפריון״ יהיה מבוסס רובו ככולו על עבודותיהם של
יוצרים מעדות המיזרח, ויעסוק באמנות ובספרות
מיזרחית.
היום, כשכל כיתבי־העת הקיימים עוסקים ביצירה
מיזרחית ומערבית כאחד, לא הבנתי את הצורן להוציא
כתב״עת בעל גוון ספרדי. שאלתי את ארז ביטון, אם לפי
דעתו לא ניתן די בטוי ליוצרים המיזרחיים בכיתבי״העת
הקיימים.
כן, ניתן ביטוי, אבל לא בפרופורציה הנכונה. אנחנו
רוצים לקרב את הקורא העברי למנטליות של האיזור ושל
המרחב שאנו חיים בו. יש לנו מסר מעבר לצד
הספרותי״אמנותי.
המסר הוא שככל שנכיר יותר את התרבויות שמסביבנו,
זה יתרום להפלת המחיצות הפוליטיות בינינו. כך נהיה
מסוגלים לפיתרון הסיכסוכים באזור.

• אתה באמת מאמין בזה, זה מה שכתב־עת
מסוגל לעשות?

אני מאמין, שאם אתה מכיר את האנשים אתה לא רוצה לאכול
אותם. למשל, פגשתי כמה וכמה משוררים פלסטיניים. מאז שאני
מכיר אותם, אני לא רוצה ליידות בהם אבנים.

• וקודם רצית?

לא. גם קודם לא רציתי.

• יש ל״אפריוך מטרה נוספת מלבד פיתרון
הסיכסוך באיזורנו?
זו כמובן אחת המטרות. נוסף לזה אנחנו רוצים לתת ביטוי
ליצירה המקורית הנעשית בארץ, גם על־ידי ספרדים וגם על־ידי
אשכנזים.

• אז במה אתם שונים מ״עכשיו״ ,מ״סימן קריאה״
ומ״חדרים״ ,למשל?
בכולם אומנם יש יוצרים מן המיזרח, אבל אנחנו רוצים לחדד
קצת את האספקט הזה. ואולי אפילו לענות על תחושת הקיפוח
של סופרים ספרדים — וגם זה טוב.
למרות שכולנו, היוצרים, מעדות המיזרח, שאבנו את התיזות
שלנו על בירכי המערב. עכשיו אנחנו רוצים להבליט את התרבות
שלנו.

• אתה רואה את עצמך סופר או משורר מיזרחי?
אני רואה את עצמי משורר ישראלי, בלי שום תוויות נוספות.

• ראיתי בחוברת תרגומים של שימעון הלקין
מיצירות שנכתבו ביידיש. מה הקשר של זה
למיזרח?
הפרופסור הלקין הוא האיש שגילה אותי לפני 15 שנה, ואני
עומד איתו בקשר עמוק מאז. אני רוצה להביא לאפריון גם
אנשים שיש לי איתם מפגש חוויתי.

• למי מיועד ״אפריוך?

לקהל אנין־טעם באמנות ובספרות ולאינטלקטואלים.

שביתת הרופאים נכנסה לחודשה השלישי, ועם־ישראל
ממשיך לחיות. במיקרה הייתי החודש בשני חדרי״מיון של
שני בתי־חולים בתל״אביב, והתפלאתי לראות כמה מעט
אנשים חולים מחכים בתור לרופא.
אני לא מניחה שתישעה קבין של בריאות נפלו פיתאום
על ישראל. לכן המסקנה המתבקשת היא, שעם ישראל הוא
עם של היפוכונדרים, שלא ממש זקוקים לרופא.
שאלתי את הפסיכולוגית ד׳ר רוחמה מורטון מה דעתה:

האם כולם הבריאו פיתאוסז,
זה שהיהודים הם היפוכונדרים -זה בטח נכון. בשביל
זה את לא צריכה את דעתי. זה כל־כן ברור!

• ולמה כל ההיפוכונדרים הפסיקו ללכת לרופאים
בזמן השביתה? .

כי בזמן השביתה הביקור אצל הרופא עולה כסף. תמיד יש
נטיה לצרוך באופן מוגבר דברים שניתנים בחינם. כשיש רופא
בחינם, הולכים אליו כל הזמן. בזמנו, כאשר קופת־חולים החליטה
לגבות סכום של לירה אחת עבור כל תרופה, ירדה פלאים צריכת
התרופות.

• זאת אומרת, שנעשית חלוקה מאוד בריאה —
מי שבאמת צריך רופא, הולך ומשלם 900 שקלים! ,
ואותם שלא הולכים, כנראה לא בדיוק צריכים?
כ 4זה נכון. ההליכה לרופא בחינם נעשתה הרגל רע שהשתרש
עמוק. השביתה הזאת, במובן מסויים, היא תרגיל טוב מאוד
במחשבה. כל אחד יחשוב פעמיים אם באמת נחוץ לו רופא,
וכנראה שחלק גדול מחליט שלא נחוץ.
למשל, במירפאה שאני עובדת בה, יש פציינטית בת 30
שמצבה הנפשי, לפי דעתה ולפי דעת מי ששלח אותה אלינו הוא
מצב קשה מאוד. עד לפני שפרצה השביתה היא היתה באה לפחות
פעם בשבוע ומטלפנת עוד פעמיים. מאז שפרצה השביתה היא
יהיתה רק פעם אחת.

• כלומר, השביתה עזרה לה.

לא עזרה ולא הזיקה, מבחינת מצבה הכללי. אבל בהחלט עזרה
לה להיווכח שהיא לא. במצב מסוכן — וגם זה משהו.
מה להגיר לך? הרופאים הם הפראיירים של המדינה הזאת. ככה
מסתכלים עליהם, ככה מתייחסים אליהם וככה משלמים להם.

אומרים...מה הן אומרות...הה הם אומרים ...הה הן אוחרות...חה הם

ר1דו ברנע:

איתן אב1יא:]1

״המטוה הסונית: הבנים ..צעדים שר א ס ביוין
ג תחרים ואנחנו מתפרקות!״ במקום ניתוח רציני!״

כשקראתי את מיכתבה של שושנה שמואלי שהתפרסם
ב״הארץ״ לפני כחודש, לא חשבתי לרגע שמיכתב כזה יכול
לגרום ליצירת תנועה גדולה כל־כך כמו ״אמהות נגד
שתיקה״ ,שמונה היום כ* 7000 אשה ואיש.
אבל התנועה קיימת, ומדי יום מצטרפים אליה עוד
הורים דואגים.
מישלחת של נשים התקבלה השבוע לשיחה אצל
־־״ שר״הביטחון, והנשים יצאו משם די מאוכזבות. שאלתי את
הגברת רות ברנע, חברת ״נשים נגד שתיקה״ ,ממה
התאכזבו ז
אני לא השתתפתי בפגישה, וגם הוחלט לא לדבר על
הדברים שנאמרו שם. האכזבה העיקרית שלנו היא מזה
שאנחנו צריכות להמשיך במאבק.
לא היו לנו ציפיות שבסיום הפגישה איתנו, שר־הביטחון
ישנה את המדיניות. אנחנו רק רוצות שיקחו אותנו בחשבון
בשיקולים שלהם. רצינו גם שיהיה ברור לשר־הביטחון
שאנחנו לא קבוצה של נשים היסטריות, שכל אחת רק
דואגת לילד הקטן שלה.

• מה חושבים הבנים שלכן על ההתארגנות?

יש בנים שחושבים כמו האמהות, כמו במיקרה שלי. אבל אני
יודעת על אמהות שלא רוצות שייוודע לבנים שהן פעילות, כי
הבנים מתנגדים.

• יש הרגשה שכולכן באתן, אם לא ממיפלגה אחת,
הרי לפחות ממיגזר פוליטי אחד. יש ביניכן, למשל,
אמהות שהצביעו ליכוד?

אני ממש לא יודעת. אני הצבעתי בשלוש הפעמים האחרונות
עבור שלוש מיפלגות שונות. לא ביררנו מה הנטיה הפוליטית של
כל אחת מאיתנו, וזה לגמרי לא חשוב.

• אחרי הפגישה עם שר־הביטחון כאילו הגעתן
למבוי סתום. מה הלאה?

כרגע אנחנו בהתארגנות, עדיין. לא ברור כיצד נפעל, אבל
ברור שנמשיך לפעול. זאת כמובן, כשכל הזמן עומדת לנגד עינינו
המטרה הסופית: שהבנים יחזרו ארצה. אז נתפרק.

אם השר יורם ארידור מבטיח בטלוויזיה שנגמרו
הגזירות הכלכליות, סימן שהוא חושב שהגזירות של
השבוע שעבר יפתרו את הבעיות הכלכליות של ישראל.
ביקשתי לדעת אם גם אנשי־כלכלה אחרים חושבים כך.
ומאחר שלא רציתי לשמוע את התשובה הסטנדרטית ״אני
לא הייתי מגיע למצב הזה״ ,פניתי לאיתן אבניאון, מנכ״ל
חברת ״הסנה״ וכלכלן במיקצועו, ושאלתי אותו אם אנחנו
הולכים לישועה כלכלית.
הבעיה העיקרית, לפי דעתי, היא מאזן־התשלומים.
פיקדון־היבוא לא יפתור אותה. כל הצעדים החדשים באו
לפתור בעיה של תקציב שוטף, ואפילו לא את בעיותיהם
של היצואנים -כי אין פה שום עידוד ליצוא. ביבוא, לעומת
זאת, זה יפגע באופן חלקי וזמני.
צריך להבין, שברמה כזאת של אינפלציה בין 8ל״10
אחוז בחודש, היהודים יתרגלו מהר מאוד שהמוצר המיובא
יעלה להם עוד קצת. מי מתרגש היום מעליות מחירים!

• אבל אם יהיה הבדל גדול במחירים של
מוצרי־יבוא והמוצריס־המקומיים, אנשים יקנו
תוצרת הארץ.

אם הם יתרגלו למחירים, הם יקנו יבוא. ואם הם יתחילו לקנות
תוצרת מקומית — אז מה נשלח לחו״ל? איפה היצוא?

• מה דעתך על שלושת הפרומילים שישלם כל
אזרח עבור כל פעולה בחשבונו הפרטי?

מה שהכי־מרגיז אותי בטיעון של ארידור, זה שהוא אומר
שאי־אפשר להחזיק צבא בלבנון בלי מיסים. אז בבקשה להוציא
משם את הצבא.
אבל לעצם העניין, שלושה פרומיל זה לא כל־כך הרבה כסף
עבור האזרחים, וזה יכול להביא הרבה מאוד כסף לאוצר. אבל
נראה לי מאוד לא צודק שאדם ישלם מיסים גם על הנטו שלו.

• מה, לפי דעתך, יעזור למדינה הזאת מבחינה
כלכלית?

כל זמן שלא יגרמו לירידה ריאלית בהכנסות, על־ידי קיצוץ
של הוצאות הממשלה מצד אחד, ומאידך שהיהודים יתחילו לשלם
יותר בער השרותים שהממשלה נותנת להם — אני לא רואה
פיתרון ממשי.

• כלומר, הצעדים האחרונים לא יפתרו דבר?

זה הכל צעדים של אספירין, במקום ניתוח רציני לחולה.

פרופ סור דוי ד לי ב אי:

..המצב ב ב תי־ ה סו הד
הוא בו שה למדינה!״
המצב בבתי הסוהר בארץ מעולם לא היה מזהיר, ובשנים
האחרונות הוא נעשה גרוע יותר ויותר.
בזמנו הוקמה ועדה ממלכתית בראשותו של השופט
מקס קנת, אשר התבקשה להגיש את מסקנותיה. אבל כמו
שהדברים נראים היום, לא נעשה הרבה, אם בכלל, לשיפור
המצב.
אחרי המרד בכלא רמלה עלה העניין שוב לכותרות.
שאלתי את הפרופסור דויד ליבאי, שהוא חבר בוועדה,
אם הם עוסקים בתיאוריה בלבד, או שיש להם גם דרכים
לדאוג ליישום מסקנותיהם.
למעשה, ועדה ממלכתית מעין זו ממונה לקבוע ממציאים
ולהמליץ המלצות, ובכך מסתיימת עבודתה. אבל הוועדה
שאנו מדברים בה בחרה להגיש את מסקנותיה בשלושה
חלקים. בדרך זו שמרה בידה את האפשרות להגיב על מה
שיעשה או לא יעשה לגבי מסקנות של כל חלק בנפרד.
את החלק הראשון של המסקנות הגשנו במאי .81 יש שם
המלצות לגבי כל בתי״הסוהר בארץ, עם דגש מיוחד על
כלא רמלה.

• למי הגשתם את מסקנותיכם?
לשר־הפנים. ומאז אני לא שמעתי על ישיבת ממשלה
שהוקדשה לנושא, וחברי־הוועדה מעולם לא הוזמנו לשר כרי
לדבר על הדוח.

• מי אחראי לביצוע מסקנות אלו?
האחריות המיניסטריאלית היא על שר־הפנים.

• לא נעשה דבר מכל הצעותיכם?
איני רוצה להיות פסקני לגמדי, ולומר שלא נעשה כלום
מוחלט. אבל אני יודע שלא נהרס אף אגף, אני יודע שהתנאים
ממשיכים להיות חמורים ביותר.

• אם לא נעשה דבר, או כמעט דבר, מדוע אתם
ממשיכים לעבוד ולהגיש מסקנות?

בועדה התגבשה דעה, שהיא צריכה להמשיך בעבודתה
מבחינה ציבורית, להסביר לציבור את המצב ולהשאיר דוקומנט.
אולי הממשלה תתעורר לפעולה דחופה. ואם לא הממשלה הזאת
— אז אולי ממשלה אחרת.

• שמעתי על שופט בחיפה שסירב לשלוח אדם
למאסר בגלל התנאים בבית־הכלא. מה דעתך?
אמרתי לא פעם, שמערכת אכיפת החוק היא אחת, ולא יתכן
שכל גורם בה יתעלם משאר חלקיה. כלומר, שופטים בהחלט
רשאים לראות את המצב בבתי־הסוהר כעיניינם, ואף לקחת את זה
בחשבון עד גבול מסויים.

• מה הפיתרון, לדעתך?

את התנאים הפיסיים החמורים לא ניתן לפתור ללא הקצאת
משאבים מתאימים. כלומר — צריך התערבות הממשלה.
לגבי נושאים אחרים כמו חינוך, תרבות, קשר עם הבית, בזה
צריך אומץ־לב ואיכפתיות מצד הנהלת בתי־הסוהר.
כרגע המצב הוא לא רק פגיעה בזכויות־הארם, אלא גם בושה
למרינה.

דניאלה שמי

א11 ווים ב עו ל ם

פרנסואה מיטראן:ביקור בקו החזית
נשיא צרפת פרנסואה מיטראן יודע היטב, כי כדי להגן על
מדיניות־הצנע שלו עליו לעזוב את ארמון האליזה ולהתמודד עם הנפגעים
האמיתיים — החקלאים והפועלים — אותם שבחרו בו בתיקווה, שהמישטר
הסוציאליסטי יראה בהם את בני־בריתו המועדפים והיום הם־הם ראשוני
הנפגעים מן האבטלה, מן המיסוי ומן המשבר הכלכלי. נאמר כי מצפון
תיפתח הדעה, ומיטראן יצא לצפון צרפת, לבולון, נמל־הדיג הראשון במעלה
בצרפת. בעומדו על ארגזי דגים — ולא על ארגזי שמפניה — הצהיר
הנשיא חגיגית, כי הצעדים הכלכליים הקשים וגזירת הצנע לא נועדו
לשחרר את צרפת ממועקה זמנית, כי אם להוציא אותה מן הבוץ הכלכלי
השורר בעולם כולו. אם אכן ישתכנע הדייג הצרפתי שקל לו יותר לעבוד
עבור מעצמה מאשר סתם עבור מדינה סוציאליסטית ואם אכן זה
הסוציאליזם שעליו חלם — זאת נראה בבחירות הבאות.

נו, מתי הם כבר יתחתנו? תושבי מונאקו
חסרי־סבלנות. הם אוהבים את הנסיכה ועוקבים אחרי כל
אחד מצעדיה בעניין המלווה בחרדה. מאז מתה הנסיכה
גדיים הם רואים יותר ויותר ברוברטינו רוסליני
(בנה של אינגריד ברגמן) את בן־זוגה הרישמי של
הבת הבכירה, ופירושו של דבר: חלק בלתי־נפרד מן
המישפחה השלטת. שני עיתונים בניו־יורק כנר בישרו
את מועד טקס״הכלולות הקרוב, בחודש ספטמבר, אך

הנסיכה מסרבת לאשר או להכחיש. אולי משום ששני
הצעירים חדורים באווירה טראגית כבדה, אובדן שתי
האמהות בזו אחר זו — תחילה הנסיכה גרייס בתאונה,
וזמן קצר אחריה השחקנית אינגריד ברגמן במחלה
ממארת.
בינתיים נראים השניים באחד הרחובות של
מונטה־קארלו כזוג צעירים בחופשה ואין להם אפילו
אימת־צלמים כפי שהיה בעבר.

חמלו חוס״ן:
גזו טוב נגזל שוו

ברוק שילדס: האצילות גוז״בוז
הילדה היפה ביותר בעולם חייבת לברור לעצמה את בני־זוגה — כר
לפחות חושבת אמה, טרי שילדם. לעת עתה הרמה נשמרת — לא פחות
מנסיך בבקשה. אחרי ידידה, הנסיך מירדן, בילתה ברוק בפלורידה בחברת
הנסיך אלברט ממונאקו, אחרי שהשניים פתחו בסיבוב תחרויות טניס
לאנשים חשובים מאוד מן העולם כולו. תחרות זו, שנשאה פעם את
פטרוניותה של נריים הנסיכה, תימשך ותגיע לסיומה ביוני ,84 במונאקו.
עד אז יוכלו ברוק שילדם ואלברט להחליט אם הם רוצים להמשיך לשחק
או לא.

תמונה מישפחתית זאת נראית
מוכרת — המלך חוסיין, המלכה נור
ותינוקת בזרועותיהם. אין זו הלידה
הראשונה של המלכה היפה, כי אם
הלידה השלישית, וזהו הצילום
הראשון שלאחר הלידה השלישית.
חוסיין אינו מסתיר את גאוותו: המלכה
תכולת־העיניים כבר העניקה לו שני
נסיכים יפי־תואר וזו לו הבת הראשונה
ממנה. שמה — הנסיכה אימן
שפרושו בערבית אמונה, והיא נולדה
במזל שור 24 ,באפריל, כאליזבת
מלכת אנגליה.
אימן היא ילדתה השלישית של
נור, אך היא בתו ה־ 11 של המלך
חוסיין, שנשא את נור לאשה לפני
חמש שנים בלבד. לנור שני בנים,
האדמה בן ה־ 3והאשם בן
השנתיים, ויחסית עם כל ילדי המלך
טובים מאוד. המלך עצמו טוען כי
מעולם לא היה מאושר כל כן־
בנישואיו.
העולם הזה 2388

ויטוויו גאסמן: הת״ם הם נמו חגן
השחקן ויטוריו גאסטמן בן השישים כבש את פאריס בסערה. בד כבד
עם הצגת הבכורה של סרט חדש שביים אלן רנה, החיים הם כמו רומן,
הופיע בתיאטרון בהצגת יחיה שכללה קטעים מפיראנדלו ועד קאפקא,
והביקורות אמרו :״חבל שהיו רק שש הצגות״ .גאסמן ידוע בעולם בעיקר
בזכות הקולנוע (גם בפסטיבל קאן האחרון הוענק לו פרס הוקרה) ,אבל
אהבתו הגדולה היא הבימה. תמיד נהג לומר שהוא, כמו מולייר, היה מאחל
לעצמו למות על הקרשים. אבל עדיין מוקדם מדי לדבר על כך. גאסמן הוא
היום פעיל, מלא חיים, הומור, הידור ומיקצוענות. בן שישים הוא מופיע
לראשונה בסרט של רנה, עורך חזרות ארוכות וממושכות בכל הרצינות,
ובאותו זמן מגלה את השימחה שבאבהות מאוחרת עם בנו בן השנתיים
ג׳אקוב .״להחליף בית, לשנות חיים, להתחתן מחדש ולהוליד ילדים
בשנית — זה סוד הנעורים הממושכים״ ,קובע גאסמן. יש לו שתי בנות,
ויטוריה ופאולה (בנות 39ו־ ,)29 מהנישואין הראשונים ומנישואיו
השניים יש לו בן אלסנדרי, בן ה־ ,18 ההולך בדרכי אבא: השניים הופיעו
בסרט משותף, לפי סיפור שנכתב ובויים ביד גאסמן. אין ספק ששם הסרט
החדש, החיים הם כמו רומן, נולד לפי מידותיו.

גירי לואיס: הציוד לפסטיבל נלי אשה חדשה, ניב1־ 71 מיזוודות
יש המעידים בו כי בחייו הפרטיים הוא דומה בכל
לדמותו במלך הקומדיה -הסרט של מרטין
סקורסיזה, שהביא אותו לפסטיבל קאן השנה. ופירושו
של דבר שגדי לואים, מלך הצחוק על הבד, הוא אדם
כלל לא מצחיק בחייו הפרטיים ועמוס שיגעונות
לעייפה. למעשה, התלבט קשות עד שהחליט כי כדאי לו
לכבד את הפסטיבל בנוכחותו, למרות שזו הפעם

הראשונה בחייו שבה מציגים שם סרט שלו.
משהחליט לרדת לדרום צרפת, עשה זאת ביסודיות
— הוא הגיע לתקופה של שלושה חודשים, עם רעייתו
הטרייה סנדי, כלבם, יורקשיר־טרייר בשם אנג׳לו,
ר 71 מיזוודות. לשם מה כל״כך הרבה מיזוודות? שאלו.
״אני מתכוון הפעם לכתוב כאן את זכרונותי״ ענה וצחק
צחוק גדול.

הנסיו ציאורס
והנסיכה ויאנה:
התבאווה משתנה,
הנסיכה נשאות

איזבלה דוסיליני: הקאו״וה בתאוצה
קשה לדעת מי מן השניים יקשט בתמונותיו את עיתוני אירופה יותר —
רובו־טינו רוסליני ( ב ע מוד ממול) או אחותו(בתמונה זו) איזבלה.
איזבלה גם היא בת לאינגריד ברגמן מרוברטו רוסליני האב — הוחתמה
על־ידי אחת מחברות התמרוקים הגדולות בצרפת לאנקום, על חוזה בלעדי
כשגרירת יופי של החברה. פירושו של דבר הופעה בכל סידרת צילומי
הפירסום של החברה.
איזבלה, לשעבר אשתו של מרטין סקורסיזה, היא דוגמנית ידועה,
שסיימה בינתיים את האקדמיה לאופנה ברומא — מה שבטוח בטוח.
העולם הזה 2388

בלונדון בישרו על מאורע משמח
המתקרב והולך בבית״המלוכה, שעה
שהדמות המרכזית שטה לה הרחק מן
הבית — אי־שם בערבות ניו־זילאנד,
בסירה מאורית. ליידי די, בחברת
בעלה הנסיך צ׳ארלס בילו חוויה
בלתי־נשכחת, כשהנסיכה קיבלה מידי
תושבי המקום קמיע המכונה ״טיקי״.
מספרים כי מוצאו של קמיע זה עוד מן
התקופה שבה האמינו המאורים,
התושבים הראשונים של ניו־זילאנד,
כי להם קשר ישיר עם ההשגחה
העליונה באמצעות הטיקי. זהו פיסלון
בדמות תינוק בן־יומו מאבן הג׳ייד,
והוא נישא על צוואר. כל הנושא אותו
כמו אושר ואומץ על-ידי בני־האי. כמו
שנראים היום הדברים בבית, בחצר־המלוכה
הבריטית, לא יזיק כלל
לאשתו של יורש־העצר להחזיק
בקמיע כלשהו.

אה!ג1דו ה ב רי ת: ז יקני צינן
הפרופסור הנכבה סיים את הרצאתו המאלפת בגנות הגזענות,
מתה את טיפות הזיעה ממיצחו, והודיע על נכונותו להשיב
לשאלות. מאזין אחד התעניין במיוחר בשאלה היהודית. מה קרה
ליהודי ארצות־הברית? מדוע נדם קולם במאבק לשיוויון זכויות?
הפרופסור העלה חיוך ציני על פניו. אילמלא עברו המזהיר
כלוחם באנטישימיות, ניתן היה להסיק שהחיוך הזה היה מהול
ביותר משמץ של שינאה אמיתית .״חבר שלי טוען,״ השיב לבסוף,

אין לחץ ערבי. סעודיה מבינה כל זאת היטב, מנסיונה שלה.
הסעודים מצאו דרך מקורית ומתוחכמת למנוע את המהפכה
הפלסטינית: הם פשוט מממנים אותה! מומחים בוושינגטון
סבורים, שהסעורים אינם מעוניינים כלל במדינה פלסטינית.
בריאד רוצים למנוע את סיפוח הגדה, ויש להם שאיפה, דתית
מעיקרה, ל״שחרר את ירושלים״ ,במיוחד את מיסגד אל־אקצה.
הפיתרון האידיאלי בעיני הסעודים אינו אלא החזרת הגדה לירדן,
ורתימת ה״מתונים״ באש״ף ליעד הזה.
רגן היה מוכן ללכת לקראת הסעודים, ומכאן כעסו הרב על
ה״קיצוניים״ באש״ף שהכשילו את תוכניתו. ההתבטאויות
השוצפות באש״ף נגד ארצות־הברית הקלו על הממשלה להמשיך

וווים

הטן

לתמוך בממשלת בגין, למרות התוכניות השאפתניות להתנחל
בגדה. בוושינגטון חשים שאין לחץ ערבי רציני על ארצות־הברית
לשנות את מדיניותה במיזרח־התיכון.
הנשיא רגן ושר־החוץ שולץ רואים כאמור בסיוע הרב לישראל
חלק בלתי־נפרד מהגישה הגלובאלית שלהם לנושא הבינלאומי.
היחס לאש״ף זהה בדיוק לעויינות הרבה של הממשלה הנוכחית
כלפי המחתרות באל־סאלבדור, גוואטמלה, נאמיביה, דרום־
אפריקה. נושא זכויות־האדם נדחק לחלוטין לא רק מהמדיניות
המעשית של וושינגטון, אלא גם מהרטוריקה שלה.
לכל השיקולים האלה אין כל קשר לשדולה היהודית
בארצות־הברית. רגן תומך בישראל מנימוקים הנובעים

שר־חוץ שולץ
לא בגלל היהודים
״שעבור היהודים מהווה שיוויון־זכויות הרעת תנאים ״.איוושה של
חיוך נבוך בקהל, צחוק מהוסס שהפך עד מהרה לשאגה אדירה,
מלווה במחיאות כפיים.
נכס זול. וושינגטון . 1983 המוני בני־אדם מאמינים בלב
שלם שיהודי ארצות־הברית מחזיקים את הנשיא רונאלד רגן
בביצים .״הבית־הלבן״ ,טוענים כמרים, פרופסורים, שהרים,
עיתונאים, מנהיגים שחורים, פעילים למען אמריקה הדרומית
״רוקד לצלילי החליל של ועד הנשיאים של האירגונים
היהודיים. ישראל והיהודים מונעים הגדרה עצמית לא רק
מהפלסטינים, אלא גם מהאמריקאים עצמם״...
מישרד־החוץ של ארצות־הברית מתייחס לסיפורים על
השדולה היהודית בסלחנות. כוחם הפוליטי והכלכלי של היהודים
איננו מבוטל, טוענים הפקידים, אבל מגוחך ממש לייחס להם
השפעה כל־כך גדולה על הממשלה הנוכחית. רגן עצמו, ג׳ורג׳
שולץ וקאספר ויינברגר פועלים בהתאם להשקפתם בנושא
המאבק הגלובאלי נגר הסובייטים.
אש״ף נראית בעיניהם כאירגון מהפכני, המאיים על הסדר
האמריקאי שהושלט בשנים האחרונות במיזרח התיכון.
התיעוב האישי של כל שרי־הממשלה כלפי מנחם בגין אינו
משפיע על השיקול האסטראטגי הכולל. ישראל מהווה נכס זול,
באורח יחסי. לא רק בשל הפעילות הצבאית נגד כוחות גרילה
ונגד מדינות הנמצאות תחת השפעת מוסקווה. האשלייה הערבית,
בעיקר בקרב המדינות השמרניות והקבוצות הפרו־אמריקאיות
בקרב הפלסטינים, כאילו וושינגטון עומדת לאלץ את הישראלים
לסגת מהגדה ומירושלים, ולהעניק לפלסטינים בית לאומי,
מחזקת מאוד את ארצות הברית במרחב.
הרוסים שגו קשות משניתקו את היחסים הדיפלומאטיים עם
ישראל. כל ערבי יודע שלסובייטים אין שום השפעה בירושלים.
דווקא הסיוע האמריקאי המאסיבי לישראל מגביר את ההשפעה
האמריקאית בקרב הערבים. הם מבינים שמי שנותן סיוע, עלול גם
למנוע אותו בשעת הצורך. רגן יכול לשתק את כל מכונת
המילחמה הישראלית, לפגוע בכלכלה הרופפת של המדינה
היהודית.
העובדה שאין לו כל כוונה להשתמש בכוח הזה, מהווה מוקד
לוויכוח נוקב בכל ארצות־ערב. ממנה נובעת התמרמרות אדירה
נגד האמריקאים, אבל גם מעין תלות ריגשית ופוליטית
הפוטנציאל, המפתח ללחץ האמריקאי על ישראל, נמצא
בווושינגטון. ההכרה הערבית הרחבה בעובדה הזו היא כשלעצמה
נכס אסטראטגי של וושינגטון, ללא כל קשר עם המדיניות
האמריקאית העכשווית.

מראיית־העולם הפשטנית שלו, וגם בשל שירותים שיש־אל
מגישה לארצות־הברית באמריקה המרכזית ובדרום־אפריקה. את
התמיכה בישראל קל יותך למכור לציבור האמריקאי. ישראל דא
דמוקרטיה, והשליחים של בגין אינם מהססים להשתמש אפילו
בהפגנות״השלום, כדי לחזק את התדמית הזאת.
הסכמה שבשתיקה. מכל הניתוח הזה אין להסיק
שהשרולה היהודית איננה חשובה. יש לה תפקיד חשוב וכוח עצום
לא בעיצוב המדיניות של הבית הלבן והממשלה, אלא בניטוול
האופוזיציה הפוליטית והתיקשורתית.
בקונגרס האמריקאי קיימים כוחות אדירים המתנגדים
למדיניות־החוץ של רגן בכל רחבי העולם. הרוב הליבראלי
(יחסית) בבית־הנבחרים מכשיל לעיתים־קרובות תוכניות בתחום
החימוש הגרעיני, מונע או מנסה למנוע סיוע מדרום־אפריקה או
מכנופיות גנרלים באמריקה הדרומית, מעלה בנאומים נרגשים את
גורלם המר של התושבים בארצות האלה ואת זכותם ליחס אנושי
ולהגדרה לאומית.
אותם האנשים עצמם מגלים אדישות מוחלטת בנושא
הפלסטיני, ודורשים באורח עיקבי את הגדלת הסיוע לממשלת
בגין, מעבר לדרישות מהבית הלבן!
האופוזיציה הזאת פועלת בהשפעה יהודית. באורח אירוני,
סובלים הפלסטינים מהעובדה שיהודי ארצות־הברית מהווים את
עמוד־השידרה של השדולה האמריקאית למען זכויות־האדם,
ומקיימים השפעה רבה דווקא בכלי־התיקשורת שעמדתם
העקרונית בכל הנושאים מחייבת, לכאורה, תמיכה בעניין
הפלסטיני.
אחת ממנהיגות הוועדה הבינדתית לזכויות־האדם, לובי
אדיר־כוח הפועל מבניין גדול 100 ,מטרים מהקונגרס האמריקאי,
מארי ג׳יין פטרסון, דיווחה לעולם ק טן שבוועדה קיים הסכם
בלתי־כתוב שלא לעשות דבר בעניין הדיכוי בגדה בפרט, ובנושא
הפלסטיני בכלל. פטרסון, אשה שחורה ענקית, שפעלה שנים
לצידו של מרטין לותר־קינג, הסבירה בפשטות ובכנות :״היהודים
מהווים יותר משליש חברי הוועדה. כמעט כל בעלי־הברית שלנו
בכלי־התיקשורת, אנשים המוכנים להאבק למען עמי אמריקה
הדרומית ודרום־אפריקה, הם יהודים. המחיר שעליי לשלם(ואני,
כמו כל הפעילים השחורים למען זכויות האדם, פרו־פלסטינית
לחלוטין) הוא לא לפעול בנושא המיזרח־התיכון.
כך פועל התיאום בין הממשלה, האופוזיציה וכלי־התיקשורת
בנושא הישראלי. הוא פועל, וימשיך לפעול למען כל תוכניות
המילחמה והסיפוח, כל זמן שממשלת ארצות־הברית תראה בהן
נכס אסטראטגי, והיהודים לא יבינו את הסתירה הגדולה בין
מדיניות בגין, לבין האינטרס האמיתי של העם הישראלי.

בריטניה: קזאדיציה
נגד תאצר?
רוב המשקיפים סבורים שהמיפלגה השמרנית, בהנהגת
ראש־הממשלה מרגרט תאצ׳ר, תהיה הסיעה הגדולה
בפרלמנט הבריטי גם אחרי הבחירות שייערכו השבוע. עם
זאת, הנבואות על הרוב המוחלט הגדול שתקבל תאצ׳ר
נראות מופרזות. תאצ׳ר הצליחה, אומנם, לשמור על
פופולאריות רבה חרף העובדה שהיא יצרה במכוון אבטלה
ענקית ( 3.5מיליון מובטלים) והרסה למעשה את ארצה
מבחינה חברתית. לא רק הרפתקת איי־פוקלנד, אלא גם
סיגנונה הפשטני, הישיר, האנטי־אינטלקטואלי, היקנה לה
אהדה רבה.
מנקודת־מבט זו יש דמיון רב בינה ובין רונאלד רגן ומנחם
בגין. עד לפני שבועות אחדים היו כל המשקיפים תמימי
רעים שצפוי לה רוב עצום בבחירות. כאמור, סבורים רבים כך
גם היום. הם כנראה טועים.
להצניע את השמאל. השבוע הצליחו מנהיגי
הלייבור להשיג מיסמך המצביע כל כוונתה של תאצ׳ר
לפגוע בביטוח הבריאות הממלכתי, המתקדם ביותר בעולם,
והנחשב כהישג סוציאלי היסטורי של תנועת־העבודה למען
העם הבריטי. תאצ׳ר ניסתה להכחיש, אבל המסר נקלט, מה
גם שהתנכלות לשירות זה הולמת את גישתה לנושא החברתי
בכלל.
בעת ובעונה אחת שיפר המערך הליבראלי־סוציאל־דמוקרטי
את מעמדו במישאל־דעת־הקהל, בעיקר על חשבון
השמרנים. יותר ממיליון בוחרים החליטו השבוע להצביע
עבור המערך, למרות העובדה שהוא עדיין במקום השלישי
במישאלים אחרי השמרנים והלייבור. תאצ׳ר הגבירה את
ההתקפות נגד המערך, והעמידה אותו, שלא בטובתה, במוקד
תשומת־הלב הציבורית.,
קיימת כיום אפשרות די סבירה, שהלייבור והמערך יוכלו
להרכיב ממשלה אנטי־שמרנית. בלייבור רומזים שהם ילכו
לוויתורים מרחיקי־לכת, כדי ליצור מהפך במדיניות הפנים
והתעסוקה. המחיר עלול להיות שאלת הצבת הטילים
הגרעיניים. כבר עתה נוטה הלייבור להבליט במערכת
הבחירות את מנהיגי האגף הימני, דניס הילי ורוי הטארסלי,
להצניע את המנהיג מייקל פוט ככל הניתן, ולהעלים
בתודעת הציבור את מנהיגי השמאל.
אין ספק שמנהיגי המערך, הליבראלי דייוויד סטיל
והסוציאל־דמוקרט רוי ג׳נקינס, ידרשו שינוי במצע

מנהיג־לייבור פוט
אסון אלקטוראלי אהל אולי ראש־ממשלהי
האנטי־אמריקאי של הלייבור. השמאל יאלץ לבלוע את
הגלולה המרה, כדי למנוע קואליציה בין המערך והשמרנים.
המסקנה: המדיניות הבריטית בנושא הצבת הטילים
הגרעיניים לא תשתנה, יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו.
לעומת זאת צפויים שינויים די חשובים, אבל לא מיבניים,
בנושא החברתי — אם תקום ברית בין הלייבור ובין המערך
בממשלת קואליציה.

חיי ברע

תכשירי
השיזוף
עם ההגנה הטובה בעולם ! !
סוף סוף קיץ.
אפשר לחשוף את הגוף
ולהתמכר בהנאה לפולחן השיזוף.
^זוף הוא יפה.
אך חשוב שייעשה בעזרת תכשירים
המגינים על העור ושומרים
על האיזון הטבעי שלו.

בית לוריאל — פריז
מציע לך את סדרת
תכשירי השיזוף הטובה
והנמכרת בעולם כולו :

1001ק0ז0 $010110 - 7זנ1ות 4
שמן שיזוף המופק מצמח הקוקוס,
מבטיח שיזוף אקזוטי מהיר
והזנה טבעית של העור.

6 $010)10 זג)ות 4
על בסיס צמחי
ף מהיר ומושלם
הגנה על עורך

$010110
ם שיזוף דו־תכלית׳
רח בקלות. מפריד את
קרני השמש המזיקות
2,בסולם אנגסטרום)
ורך את הלחות הדרושה.

4101(10 $0101)0 - 10)1
תחליב לאחר שיזוף
:שות העור מזין, מרכך ומעדן.

:מ ט1

דאודורנט
רייט ו ארד
להרגשה של רעננווז
במשך ^ 2שעוה
בימי הק־יץ
גדושי ההעילוה
התזה בת שתי שניות בלבד,
לאחר המקלחת,
מונעת ריחות זיעה ונותנת לכם
הרגשה של רעננות
בכל שעות היום והלילה.
רייט גארד מבושם במתינות,
אינו מתחרה בריחות הבשם
או ה״אפטר שייב״
ולכן מתאים לבני שני המינים.
ריי טג ארד-
הדאודורנט הנמהר ביוהר בארה״ב.
עוד מוצר איכות מתוצרת ג׳ילט

דאודורנט

ריינו-גארד
איך אפשר להתלבש בלעדיו...י

^ עיתונאים בבית־המישפט מצו
1פים כבר זמן רב לעדותה של חגית
(חיה) ולדמן — בלדרית הסמים
הצעירה, שגרמה בעקיפין למותם של
חברתה, שולמית שלי ושל מישל
נחמיאס. ביום הראשון השבוע היא
עלתה על דוכן־העדים.
חגית היא צעירה שחרחורת, בעלת
שיער מתולתל ועיניים חומות. שפתיה

להפסיק את התחרות בסחר־סמים
מתורכיה, או שמא היה למישטרה מקור
אחר מתורכיה? בתשובה מפתיעה,
שנתנה חגית. בעדותה לעורך־הדין
דויד יפתח, התגלה טפח.
מסתבר כי חגית לא נעצרה
לראשונה בישראל. היא נעצרה כבר
בנמל־התעופה בתורכיה. שם נערך
חיפוש במיזוודותיה והסם נתגלה. אולם

ה ח 1 1ה שני שוטרים מגוננים בידיהם על על-יד צלמת העולם הזה. על בן ניטו השוטרים לסלי
1 1 1 1 ^ 11111 העדה. לדברי השוטרים התנגדה את הצלמת ציפי מנשה ולהפריע לה לצלם את העדה
חגית ולדמן, בלדרית־הטמים שקיבלה חנינה, לצילומה היה זה אחרי שחגית עזבה את אולם המישפט
טוענים הנאשמים, כי ידו של אנג׳ל לא
היתה כלל ברשת זו, וכי ישורון, שהוא
סוחר־סמים מוצהר, העליל על שמעיה
אנג׳ל, כרי להציל את עורו.

אבל בהזדמנות אחרת אמרה לה שולי
כי הסם מיועד גם לשמעיה אנג׳ל,
וציוותה עליה כי אם תעצר לא תזכיר
את שמו של אנג׳ל במישטרה. כאשר

בתורכיה יחכה לה אחיו של מישל
מוטקה, והוא כבר יסדר שם את כל מו
שנחוץ.
כאשר הגיעה חגית לתורכיה היכן

ב דווי ת הסמים, שמעצוה גו ם רוצח הנ ט ל, שו חוו ה בחנינה, וגירתה
על ן כן־העדים :׳ נ ע צו ה כ בד ב תוו כיוז והסמים התגלו שם
עבות וחושניות וקולה מעודן. לפני
שנכנסה לאולם שבו מתנהל מישפטם
של שמעיה ואשתו, שרה (״שמוליק״)
אנג׳ל וחיים שושן, נתבקשו השופטים
להוציא את אלי אסייאס, חברה של
חגית, מן האולם.
לנערה שישבה שנתיים בבית־הסוהר
היה קשה מאוד לעלות על
דוכן־העדים ולמסור עדות נגד לוויתן
פשע כמו שמעיה אנג׳ל. היא היתה

התורכים העלו אותה למטוס ושלחו
אותה לישראל. קצין־ביטחון של
אל־על הספיק ללחוש לחגית, שהיתה
מסוממת אז, כי :״מי שארז לך את
המיזוודות האכיל אותך יפה״ .למרות
זאת עלתה הבלדרית על המטוס, בלוד
אספה את המיזוודות ונפלה ישר
לזרועות המישטרה.

^ פמו ת א
טרוריסטי
ין כל ספק כי הרצח הכפול בוצע
\ 4כדי למנוע משולחיה הישירים של
חגית להלשין על ראשי־רשת הסמים.
אולם המחלוקת היא מיהם באמת ראשי
הרשת ומיהם הרוצחים. הפרקליטות
מאשימה את הזוג אנג׳ל ואת חיים
שושן, וטוענת כי השותפים להברחת
הסם היו מישל נחמיאס המנוח, ישראל
ישורון, שהיה עד־המדינה בתיק,
ושמעיה אנג׳ל, העומד לדין. מאידך,

על כן היתה עדותה של חגית
חשובה כל כך. התביעה וגם הסניגוריה
ניסו להוציא מפיה כל מידע שהיה לה
מפי חברתה, הנרצחת שולמית שלי, על
זהותם של שולחיה, ראשי הרשת.
במילים מפורשות אמרה חגית כי שבוע
לפני נסיעתה הקצרה לתורכיה ביקשה
ממנה שולי חברתה לנסוע לחו״ל.
״בהתחלה חשבתי שהיא מתכוונת
שניסע שתינו לטייל״ ,אמרה חגית,
היא הסכימה ומסרה את דרכונה
לחברתה. לפני כן היא מעולם לא היתה
בחו״ל, וקפצה על ההזדמנות. אולם
חברה אחרת שלה, סימה, גילתה לה,
לדבריה, כי עומדים לסבך אותה
בהברחת סמים, וזה מסוכן. אז נרתעה
חגית, פנתה לשולי וביקה שתחזיר לה
את דרכונה. אבל שולי אמרה כי הכל
כבר מסודר, וכי אין דרך חזרה :״אם לא
תיסעי יהיו לך צרות״ .כאשר שאלה
חגית למי מיועד הסם, סיפרה לה שולי
בתחילה כי הסם מיועד לה ולחברה,
מישל נחמיאס, שאותו לא הכירה חגית.

נרצחת שלי
החברה הכי טובה
בתחילה נפחדת וחיוורת, ובמהלך
עדותה ביקשה כוס־מים.
ב־ 27 במרס 1981 נעצרה חגית
בנמל״תעופה לוד ובמיזוודתה נמצא
קילוגרם הרואין, שהבריחה מתורכיה.
היא הואשמה בהברחת הסם ונידונה
לחמש שנות מאסר. מעצרה הוא שפתח
את סידרת הרציחות. היה ברור
לשולחיה, כי מכיוון שהיא נרקומנית,
לא יהיה למישטרה קשה להוציא מפיה
כל מה שהיא יודעת. וכל מי שהיה
קשור להברחה הגדולה נתקף פחד.
השערות רבות הועלו באשר למקור
ההלשנה על רשת הסמים. עד כה לא
היה ברור מניין בא המידע שגרם
למעצרה של חגית. האם באה ההלשנה
מתוך עולם העבריינים בישראל, שרצו

הנאשמים שמעיה(מימין) ושרה אנג׳ל(משמאל)
ריקודים בפיקוקט

בילו שתי הנערות במועדון הלילה
פיקוקס בתל־אביב, הצביעה שולי
לחגית על הזוג אנג׳ל שרקד שם.
הפחד לא היה המניע היחיד של
חגית לנסיעה. הובטח לה גם סכום של
450 אלף לירות כדי לעשות את
המלאכה. מכיוון שחגית עצמה היא
נרקומנית מזה שנים, ונזקקה לכמויות
גדולות של הרואין — היא נטלה אז
כשלושה גרם ליום — היתה זקוקה
לכסף בדחיפות. בשבוע האחרון לפני
ההברחה התגוררה חגית עם שולי
בדירתו השכורה של מישל בבת־ים. הן
בילו כמעט את כל זמנן יחדיו, ושולי
סיפקה לחגית את הסמים שצרכה. עד
לאותו זמן נאלצה חגית לעבוד בזנות
כדי להשיג את הכסף הדרוש לה
לסמים.
חגית ניסתה בעבר לצאת מסביבתה
העבריינית. היא בת לעבריין תל־אביבי
ותיק, שישב בבתי־כלא מילדותה של
חגית. גם אחיה הוא עבריין המרצה
כיום שלוש שנות מאסר. לה עצמה יש
הרשעות קודמות על מירמה בענייני
צ׳קים שלא היה להם כיסוי. לפני
שהפכה נרקומנית עבדה זמן מה
כפקידה בקופת־חולים, במטרה לשקם
את עצמה. היא חזרה והידרדרה לעולם
הפשע בעיקבות תשוקתה הגדולה
לסמים, וכך נקלעה גם להברחה
מתורכיה.
כמו תא טרוריסטי סגור, נוהלה גם
רשת הסמים בסודיות מופלגת. חגית
פגשה אך ורק את שולי, אשר התבקשה
למצוא בלדרית. מישל, שהיה חברה
של שולי, היה משוכנע כי היא תבחר
בחורה ללא עבר פלילי, כדי שלא תסכן
את הרשת. אך הוא עצמו נותר מאחורי
הקלעים, ומעולם לא התגלה לפני
חגית. היא רק שמעה עליו מפי שולי.
כמובן שחגית לא פגשה אף אחד אחר
מרשת־הסמים. היה זה חוסר זהירותה
של שולי, שגילתה לאוזנה כי גם
שמעיה שותף להברחת הסם.
ביום הנסיעה לתורכיה, הביא מישל
לדירה את הכרטיס והכסף, אך חגית
נתבקשה להישאר בחדר אחר ולא
לצאת ממנו עד שמישל יסתלק. שולי
מסרה לה את הכסף והמיזוודות, שהיו
מוכנות עבורה, וליוותה אותה
לנמל־התעופה. היא הסבירה לה כי

לה מוטקה. הוא היה מלווה בחבורו
תורכים וישראלי נוסף בשם ז׳וז׳ו. ה
הובילו אותה לבית־המלון, ולקחו או
מיזוודותיה. באותו יום הוציאו הגברי
את חגית לבילויים והחזירוה למלו
למחרת שכר גם מוטקה חדר במלו
וכאשר חגית שאלה אותו מתי תיסז
וכמה סם יהיה במיזוודות, סטר לה ע
לחייה .״את שואלת יותר מדי שאלווז
אמר לה. הוא לקח את מיזוודותי
׳והביא לה מיזוודות אחרות במקומ
בשעה 11 לפני הצהריים אמר לה נ
היא טסה לארץ. חגית נטלה את מג
ההרואין שלה, אספה את מיזוודותין
ונסעה עם מוטקה לנמל־התעופה.
עוד בתורכיה, מיד כאשר עברה א;
מישטרת־הגבולות, התברר לה כי הי
אבודה. מיזוודותיה נלקחו לבדילו
והיא נעצרה. אך בכל־זאת הועלת
למטוס וידעה כבר מה יהיה גורלו
״הייתי מסטולית ולא ידעתי מה או
עושה״ ,ענתה לשאלותיו של שוש
מדוע בכל זאת לקחה את המיזוודו
כאשר הגיעה ללוד. היא נעצרה והוב?}
עם מיזוודותיה למישטרת הנק
הצפונית. היא נחקרה וסיפרה את כ
הידוע לה״ .הייתי בקריזה מהר!
שהמישטרה תפסה אותי, לא היה לי ס
וכל הגוף כאב לי״ ,אמרה.

יומר מד>
שאלוח
ך* מישטרה ניסתה ללכוד ררכ
1 1את כל הרשת ולקחה אות
לבית־מלון. מן המלון התבקשה לטל3
להוריו של מישל ולדבר איתו. היו
טילפנה כמה פעמים, אך מישל לא הי|
בבית. לבסוף, בשעת ערב, ענה ל
מישל. היא אמרה לו כי פגשה את אח
בתורכיה, יש בידה מיזוודה עבורו ע
הסם והוא מתבקש לבוא למלון ולקב
אותה. אך מישל היה זהיר, הוא אמר ל
כי אינו מכיר אותה, אינו מבין על נ
היא מדברת, וטרק את השפורפרת.
למחרת בבוקר נעצר שמעיה, שוי
ומישל התחבאו. מישל נלקח למקו
מחבוא בפארק־הירקון, ושם נרצח1.
גורלה של שולי היה דומה. ה,
(המשך בעמוד >6

— -י-ייייי-

במדינה
__ללא

חוק

עפ״י

( סעיפים 3ו 6 -לפסר״פ)

ה חו קבת מזנז ת

שופט גילת שיטת לימוד

שוטר

(סעיף 3

לוו

לזעזע את דרבי לימוד
חמיקצוע.
אומרים שמאז שהוציאו את התנ׳׳ד
בתמונות, לא היתה המצאה כזאת. כך
אומרים מישפטנים. הלומדים דיני־ראיות
וסדר־הדין הפלילי אצל השופט
יעקב קדמי. השופט המחוזי מלמד מזה
כמה שנים במיכללה לקציני־מישטרה
בכירים. המסונפת למכון לקרימינולוגיה
באוניברסיטת תל־אביב.

אדס פרעל

ע ״ ישוטר /ע ״ י מי שנקבע בצך
( סעיף 23לתסד ״ פ

(סעיף 6לפסד״פ)

444^ 44444^1 44444

ל 0י ש 6ס י?8ההשריה

( סעיף ( 21ב ) לחסד ״ פ )

־ ס״ ק ( )1סי רו בלעיכוב
ס ״ ק 2יסודסבירלהניחשביצעפ סעב יצעבפניו אז זהמקרוב ,
ס ״ ק (:)3עבירהשריבה למעלה 6- 0הדשיס
ס ״ ק מפריעלשומרבמילויהפקירו־ -ס ״י 3 ( ,נמלט, מנסהלחימצס ממשמר רון ;
נזעקיסאהריו נשל עבירה
ס ״ ק 6עובר ־ מואשם ־ יש יסודסבי רל הניח שע בר עבירה ; ומסרבלמסור
ש ס /מ עז, או שאיןמ עז קבועידוע
ס״ ק 7נמצאבגסיברמ מחשל דוה -מנ ס הלהסתתר אוש אין לו ס קו ר פ רנ ס ה
ואין לו הסבר למ עשיו.

־ ס ״ ק 1נמלטמ סשמ ו רה
ס ״ ה 2מבצעבפניו פשע -ס ״ ק 3שופטמורה -נע״י

צויינתןעפ ״ י בקשת שוטר
הנת מכ ת בה צ הרה לאחר אזהרה :
לסניחשעבר

(א) יסודסביר
עבירה;
( נ ) ו יש עי ל ה המצדיקה מעצר

סעיף ( 27ב ) לחסד ״ פ )
( לפני שו פ ע 1
( בהקדםהאפשריוצא יארח־מ
48 -שעות ויחולו
הוראותהסעיפים 17 , 16
לפס ד״ פ )
(שלבמס׳ ) 3

בירור
(שלב מס* ) 2
ן קצין

ממונה

טבלת דיני־מעצר של קדמי
בולט לעין
אנציקלופדי, אלא גם בכושר־גיתוח,
ובסבלנות אין־קץ — תכונות המצויות
בשפע אצל המחבר.

דרכי אדם
ה תנ ח לו תשל עניים
שופט קדמי
גם הרצאות

השופט קדמי היה בעבר בעצמו
קציו״מישטרה בכיר, וגם שימש במשך
שנים אחדות כפרקליט־מחוזי. הוא
נחשב כאחד המומחים הגדולים ביותר
למישפט׳ הפלילי, לסרר־הדין הפלילי
לראיות.
תוך כדי הרצאות לסטודנטים נזכר
יזשופט בכל שיטות־הלימוד החדשניות
הנהוגות כיום, החל בלימוד
אורקולי וכלה במחשבים ומצא כי
שיטת לימוד המישפטים לא השתנתה
בזה דורות. כאשר הוציא לפני זמן קצר
*ת סיפרו הראשון על הראיות
:פלילים. חידש בו חידוש גדול.
להיט פלילי. בספר יש כמה
טבלות, המבליטות בצורה ברורה לעין
1ת כל ההליכים של הבאת הראיות
:מישפט. שלב אחרי שלב עובר
זשופט מהגשת כתב־האישום ועד
׳גזר־הדין במישפט.
כל עורך־דין מתחיל יוכל להחזיק
:תיקו את ״טבלות־קדמי״ ,ולעיין בהן
זייד וללא דיחוי כאשר תעלה
:מישפט בעיה בדיני־ראיות. בלי
ידפדף בכרכים עבי־כרס ולהסתבך
:מישפטים ארוכים ומסורבלים, יבחין
;מישפטן מייד בכל שלב ושלב של
;גשת הראיות, תוך עיון של שניות.
בקרוב ייצא גם סיפרו השני של
שופט העוסק בסדר־הדין הפלילי. גם
:אן הצליח השופט, לתמצת את הליכי
מעצר והחיפוש לטבלה של שלושה
;מודים ברורים. הוא מתחיל בתלונה
מוגשת למישטרה, ומסיים בערר
:עיון־חוזר במעצר.
יש לשער כי טבלות אלה יהפכו
להיטים, לא רק בין תלמידי
פקולטה למישפטים אלא גם בין
ורכי־דין ומישפטנים. כל העוסק
פלילים, הרוצה לרענן את ידיעותיו
יכרונו בשניות אחדות, יכול לעשות
1ת בעזרת טבלות אלה.
כל הרואה את הטבלות שואל
£ליאה :״כיצד לא חשבו על זה קודם?
; כל־כך פשוט!״ אלה שדווקא
׳שטות מטעה. כדי ליצור טבלות
>לה יש צורך לא רק בידע מישפטי

הוא לא אלים ואין לו אקדח,
לגן 5אשד גהדסגיתו יכול
היה רק למחות בהפגנה
־ ובהתנחלות.
״כבר שבועיים לא התרחצתי, אין לי
מקום להתרחץ. למזלי, יש לידי בית־

כנסת, ואני משתמש בשירותים שלו
לעשות את צרכיי״ ,סיפר עמרם
מולסון.
הגבר נמוך הקומה נראה כמי שחי
מהיד לפה. בגדיו מהוהים ומלוכלכים,
וכל רכושו נמצא בכיס חולצתו..
למולסון אין מקום אחר להניח בו את
חפציו, הצריף שבו התגורר 15 שנים
עוד עם אמו המנוחה, נהרס בינואר
השנה;

הרכוש: על מכונית הזבל.
מולסון התגורר בשיכון גיסי כהן,
בצריף רעוע שהושכר לאמו על־ידי
עמידר. כאשר נפטרה אמו של מולסון,
העביר הבן את החוזה על שמו בחברת

עמידר, ובכיסו הוא נושא חוזה כזה
משנת . 1974
לא היתה זו סביבה שתענוג לחיות
בה. מולסון מצא כי חייו במקום קשים
אחרי מות אמו. נרקומנים התנכלו לו,
ושכן עבריין איים עליו באקדח כדי
שיוכל להשתלט על ביתו.
אבל חייו של מולסון לא היו קלים
מעולם, והוא למד להילחם בכל העולם
ולשרוד. מזה זמן רב נמשך הנסיון
לפנות את שרידי המעברה שבה
התגורר מולסון בחולון. אבל עד היום
לא נהרס בה אפילו בית אחד ללא
הסכמת בעליו.
כאשר חזר מולסון לביתו ב־25
בינואר השנה, מצא הריסות פזורות
בשטח, ומטלטליו המעטים מושלכים
על משאית הזבל. לא היה לו אקדח
והוא אינו אדם אלים, לכן כל מה שיכול
לעשות היה להפגין.
מולסון הקים בקור העז של החורף
הסוער אוהל, העביר לשם את חפציו
הדלים, כתב כמה שלטים, והתחיל את
מילחמתו בעיריה ובחברת עמידר.
מזג־האויר אומנם השתפר מאז, אבל
פיתרון לבעיות הדיור של מולסון
עדיין אינו נראה באופק.
העירייה הרסה גם את האוהל
שהקים מולסון, והוא התגלגל
ממדרגות העירייה לבית־הקברות
בחיפושים אחרי התנחלות חדשה.
בהתנחלות של מולסון אין המדינה
משקיעה כספים.

ה ק בלן שרצה
ל היניק

בגלל להיטותו של הקבלן
לקנות אדסית בשטוזים —
עודד זיופים והפסיד את
בספי ההברה.

מפגין מולסון
התנחלות בלי כסף

כתבות בעיתונים הזהירו לאחרונה
את קוני הקרקעות בגדה המערבית כי
הם עלולים לשים כספם על קרן־הצבי.
אולם מסתבר, כי גם קבלנים ותיקים
נופלים בפח זה.
200 אלף דולר שילם הקבלן
הוותיק אבנר ארליך (העולם הזה
)2386 מחשבון חברת ב.ר. לזייפנים
ורמאים שקיבלו את הכסף ולא נתנו כל
תמורה.
ארליך ידוע גם כמפגין נגד ועדת־כהן,
מפעילי ״ארץ ישראל השלמה״.
״פרשיה זו, שנגולה לפני בית־המישפט,
מעוררת מחשבות נוגות על
צורת ניהולו של עיסקות במקרקעין

בשטחים. לעיתים נוצר הרושם כי יותר
ממה שהעגל רוצה לינוק רוצה הפרה
להיניק״ ,קבע השופט. דויד ולך. העגל
במיקרה הזה היו ערבי תושב כפר
אל־ג׳יב בשם גאזי דגאש ויהודי תושב
בני־ברק בשם יוסף סילקו. השניים,
בעזרת אנשים נוספים, היו מוכנים
למכור קרקעות ליהודים שירבו

קבלן ארליך

לקנות בכל מחיר
במחירן. אבל מסתבר כי הקונים, כמו
הפרה, היו עוד יותר להוטים מהמוכריב
לקנות קרקעות בגדה.
לא 100א חוז. את להיטותם זו
של אבנר ארליך ומשה כהן, מנהליה
של חברת ב.ר ,.ניצלו הנאשמים. הם
הציעו להם לקנות אדמות בכפר בלעין,
והציגו להם יפויי־כוח ומיסמכים
אחרים, שלבסוף הסתבר כי היו
מזוייפים. המוכרים זייפו את
יפויי־הכוח בשם אנשים שמתו או עזבו
את הכפר לפני שנים רבות, ותמורת
מיסמכים אלה קיבלו סכום של 200
אלף דולר בשקלים, מידי מנהלי חברת

השופט דויד ולך, שדן בכתב־האישום
נגד השניים ומצא אותם
אשמים, קבע כי גם האדונים כהן
וארליך לא היו * 100 בסדר בעניין זה.
איש לא יאשים אותם אומנם בזיוף,
אבל הם בוודאי אשמים ברשלנות. הם
שילמו את הסכום העצום ללא בדיקה
מספקת, כאשר הם ערים לשוני
בספרות בין המיסמכים המקוריים
והמיסמך המזוייף.
העולם הזה 2388

גם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם זה...וגם זה ...וגם זה...וגם זה...וגם ז1ק...וגם זה...וגם זה...
התחרות בעיצומה
^ ש שיטות רבות להרוס את הבעל, לעצבן
אותו, להרתיח אותו, לסדר לו ריגשי־אשמה
וריגשי־נחיתות, להרעיב אותו, להעליב אותו,
לעשות ממנו, פחות או יותר, מה שאמא שלך
ידעה כל הזמן שהוא.
אבל בדברים הטריוויאלים, כמו להכות אותו
או לזרוק עליו כיסא, או להעליב אותו בחברה, לא
נתעסק הפעם. דברים פשוטים כאלה כל אחת
יכולה להמציא לעצמה, ואפילו לחשוב באותה
הזדמנות שהיא בן־אדם מאוד יצירתי.
חברה שלי, שנמצאת בסיכסוך ארוך עם בעלה,
עברה כבר את כל השלבים הבסיסיים והגיעה
לתיחכום הראוי להערצה. השיטה האחרונה שלה
לעשות ממנו אפס ולדכא אותו עד אפר: לצייר
את דמותו בצבע שחור על הקיר ליד המיטבח. על
!הציור השחור היא תלתה כמה ווים ומסמרים,
שעליהם היא תלתה את האביזרים לניקוי הבית.
היא מחכה לגט כבר שלוש שנים, וקשה
להגיד שהיא לא מתאמצת לקבל אותו. לפי
התנהגות הבעל מאז מצויירת דמותו כעוזרת־בית
מן השורה, יש לי הרגשה שהגט שלה קרוב מאור.
אני לא נותנת לכם שום רעיונות. אני רק
מדווחת.

ף* זמן האחרון הצלחנו להשיג בייבי־סיטר
כמה פעמים. במילים אחרות: יצא לנו לפגוש
אנשים. הוזמנו לערב (מאלה שאנחנו מפסידים
תמיד, כי אין בייבי־סיטר).
אחרי סקירה מקיפה על המצב המדיני־כלכלי־רפואי
בארץ, כשכל אחד ממילא מסכים
עם השני שהמצב נורא, התפצלה החבורה, כדרך
הטבע, לשתי קבוצות ראשיות. נשים וגברים.
הגברים, מה יש להם לדבר מלבד מחירי־המכוניות
והמילואים האחרונים? כל פעם מישהו
ניסה להגיד איך הוא סירר את הבורסה ודווקא
הרוויח המון כסף, אבל השתיקו אותו. זה לא מצא
חן בעיני אף אחד.

העיקר הנראות
אמר שאני לא אוהבת מחלות? כמה
מידידיי הטובים ביותר הם היפוכונדרים ללא
תקנה. הרבה נחת הם לא שבעו ממני החברים
האלה, עד כה. התרופה היחידה והמתוחכמת
ביותר שאני מכירה היא אקמול. המחלה הכי
קשה שאני מוכנה להכניס הביתה היא נזלת(ברוך
השם, טפו־טפו־טפו).
אבל היום איש בשורה אני בשבילכם, ידידיי
היקרים.
קיבלתי לתיבת הדואר שלי כמה דפים
שקוראים להם אדם. איגרת הבריאות. ארבע
חוברות כאלה קיבלתי:
דף מינואר, המדבר על התקפי־לב חלק א׳:
דף מפברואר, המדבר על התקפי־לב חלק ב׳:
דף ממרס בעניין הצטננות ושפעת:
דף מאפריל על תוכנית אישית למניעת סרטן
ואיתורו המוקדם.
לא ברור על איזה אסון הם ידברו בחודש מאי.
כל המעוניינים לשמוע יותר על מחלות וצרות
בעולם, שיתקשרו להוצאת אדם בירושלים או
י בתל־אביב, ואני בטוחה שישמחו לשתף אותם
בדאגה.
תהיו בריאים כולכם.
אגב, לאלה ביניכם שעושים עכשיו פרצוף
1חשוב ואומרים שאגי עושה צחוק ממחלות, תדעו
| לכם שזה לא נכון. אני עושה צחוק רק מהחיים,
] ולכן זו הדרך שלי להודיע לכם שאפשר להשיג
! חומר כתוב על איזה מחלה שאתם רוצים. אז
י תפסיקו להעליב, בבקשה.
לאלמוני ישהו טילפן אלי הביתה בעילום שם(את
^ /אלה אני אוהבת במיוחד) ,ואמר לי שהוא
רואה את המדור שלי בכל שבוע, והוא שם לב
שאני כותבת רק על ספרים של סופרים
אשכנזיים.
לאיזה כושר הבחנה אנשים יכולים להגיע!
שאלתי אותו על איזה ספר למשל הוא רוצה
שאכתוב, והוא נתן לי רשימה של שמות
מיזרחיים, שאת חלקם מעולם לא שמעתי וחלקם
מופיעים תדיר במוספי־הספרות של העיתונות
בארץ. אני, לשימחתי, לא עוסקת בביקורת
ספרות ואין לי שום יומרות לכך.
אבל לעצם העניין. האדון בעילום השם יכול
פשוט לקפוץ לי (תסלחו לי על הגסות) .אני
יכולה להרשות לעצמי להיות בצד הלא מתחשב,
כי אני בעצמי ספרדיה אמיתית, ועל כן, מתוך
עמרת־כוח אני אכתוב על מי שאני רוצה, בלי
הבדל גזע רת ומין.
אני גאה מאוד־מאוד במוצאי, ורק אנשים
כמוך, האלמוני, גורמים לי להתבייש לפעמים.
תקליט חדש
ד״ר גידי קורן יש עכשיו שביתת־רופאים
אז כנראה שנשאר לו זמן להוציא עוד
תקליט־ילדים. התקליט מספר איך אנשים חולים
ואיך הם מבריאים, כמה חום צריך להיות לילד
ולמה מקבלים זריקה, כיצד בולעים טבליה ומדוע
הלב דופק מהר, מה זה בית־חולים, מה הם
חיידקים ומה זה סטטוסקופ. תוך כדי שעור א׳
ברפואה, מצטרפים לחגיגה המדיצינית חברי
להקת ברוש, אילן טל ורותי בן־אברהם, ששרים,
מנגנים ועושים חיים.
אם הילד שלכם חולה ואין רופא בשטח,
תזמינו לכם הביתה את ד״ר גידי קורן ואת
תקליטו החדש תהיה בריא. יש אנשים
שחושבים שהכל יותר טוב מתרופות — אפילו
תקליט.
הם צודקים, כמובן.

שיחת קטני
שיחה ששמעתי בין שני ילדים קטנים
בדרך חזרה מבית״הטפר:
נו מה אתה רוצה להיות פעם ז מנחם בגין. למה!ני הוא בכלל לא עובד קשה. כל הזמן
יושב בכנסית ולפעמים גם נרדם שם. חוץ
מזה, ראש־ממשלות אף פעם לא מתים, כי
לא לוקחים אותם לצבא!

לא בשה
1ל א חלב
**ניין שהייתי צריכה להודיע עליו בחג
השבועות ולא הספקתי: מוצר חדש שיצא
לשוק, והמיועד במיוחד לאנשים שלא משתגעים
על חתיכות־בשר נוטפות־דם ותרנגולות
מרוטות־נוצות.
חברת פדקו מייצרת מבחר של מוצרים דמויי
בשר, המבוססים כולם על חלבונים צימחיים. כמה
מהם טעמתי והגשתי לבני־מישפחתי.
נקניקיות צמחיות עטופות בבצק־עלים:
מכניסים אותן לתנור או לטוסטר ל־ 10 דקות ויש
ארוחה טעימה מאוד. ילדיי הקטנים בכלל לא
הרגישו שאמא שלהם מרמה אותם.
כשבישלתי את כדורי־הבשר שנקראים
״סטייק בולס״ ,בתוך רוטב־עגבניות, אמר בעלי:
״מה זה? זה טוב מאוד!״
בפדקו מייצרים המבורגר צימחי, תחליף
לבשר קצוץ לעשיית קציצות בבית, נקניק,
נקניקיות־קוקטייל ועוד.
אני מאמינה שאת המטורפים לסטייקים
אי״אפשר יהיה לרמות. אבל מי שלא מוכרח בשר
כל יום, בוודאי ייהנה מגיוון התפריט היומי. אם
היה לי הזמן לעקוב כמה עולה בשר בשוק, אולי
הייתי מגלה שמוצרי פדסו הם גם זולים — אבל
לא עשיתי את זה ואתם לבד תצטרכו לגלות אם
,זה כדאי מבחינת מחיר או לא. מבחינת הטעם —
בפירוש כדאי.

לעומת השיעמום בשולחן הגברי, אצלנו
קלחה השיחה בעניין ביגדי־הים של השנה,
הגיזרה המגעילה שלהם והמחירים שהם לוקחים
לעומת הבוטיקים בפאריס ובלונדון. הועלה,
כמובן, גם נושא הטפטים, הלינולאום לריצפה,
דובר קצת על עוזרות־בית, כמה שהן לא
דייקניות, ואחת ממכרותי; שלא איכפת לי
שתזהה את עצמה כאן בין השורות, סיפרה בפעם
המי־יודע־כמה איך עברה עליה הלידה של בנה
הבכור(היום בן .)19
בעלת־הבית הגישה איזה מאפה חצילים שהיה
טעים מאוד, עד שהיא סיפרה באריכות איך היא
עשתה את זה, כמה זה עולה וכמה שהיא
התעייפה.
אני — שאין לי.מה לומר הרבה בענייני
ביגדי־ים ובענייני טפטים — הייתי שקטה כל
הערב. רק בשלב המאפה וסיפור הכנתו, בלי
לשים לב, יצא לי מהפה המישפט הטיפשי היומי
שלי. זה היה כשהכרזתי בקול רם (דיברו על
כלי־מיטבח) ,שהמכשיר המתוחכם והחשוב ביותר
במיטבח הוא פותחן־הקופסות.
נו, יצא לי המישפט הזה. מה לעשות. אי־אפשר
לבלוע בחזרה דברים שנאמרים.
את מבטי־הבוז שקיבלתי משבע זוגות־עיניים
מאופרות היטב אפשר אולי לגייס למילחמה
בטרור, או משהו כזה. הרגשתי שאם אני לא עושה
משהו דראסטי, הלך הערב כולו. זה היה הרגע
ללחוש בקול שקט וחזק לשכנתי, ש־56
הקילוגרמים שיש לי זה בטח מסוג האוכל שאני
מכינה בבית.
הגברת שאמרה קודם שהחרדל היחידי שהיא
מוכנה להכניס הביתה הוא דיזיון צרפתי, היתה
הראשונה לשלוף מתיק־העור שלה את העט
מצופה הזהב שלה ולשאול, בהבעת־פנים חצי
נגעלת, מה כבר אפשר בכלל להכין
מקופסות־שימורים. גייסתי לעזרתי את כל
טוב־הלב הנדיר שלי ואמרתי, שאני לא מחלקת
מתכונים לאנשים אחרים. אחר־כך הלכנו הביתה.
לא צריך לעייף את הבייבי־ סיטר כל־כך.
מהערב המהנה הזה בא לי הרעיון הנפלא
לפתוח כאן, במדור זה, תחרות בין כל הנשים,
הגברים והטף שיש להם איזה מתכון המבוסס על
קופסות־שימורים. הכוונה היא לא לפתוח את
הקופסה ולאכול מתוכה בכפית, אלא להוסיף
לתכולת הקופסה כמה רעיונות ומיצרכים.

דניאלה שמי

אריק הקד שוב
הזמר אריק סיני חזר לאחרונה מאנגליה.
הוא לא חזר בגפו — צמודה אליו מאוד הרקדנית

טלי יאיר.

אריק החלים בקושי מהניתוח שעבר ב־

היא פצצה אמיתית עם חוט בישבן ושדיים
שזופים. למי שלא הבין: היא משתזפת במקומות
המתאימים, עם החוט המתאים. את זה היא עושה
באכזיב. משם חזרה רק השבוע.
דניאלה יסס ( )29 לא כל־כך מוכרת בארץ,
למרות שנולדה בקיבוץ נחשונים. כי אחרי
שנישאה בגיל ,22 נסעה עם בעלה בשליחות של
מישרד־החוץ לאירופה, לשש שנים. היא המזכירה
של השגרירים הישראליים שם. היא חזרה לפני
שנה, רק כדי לשוב ולטייל בעולם.
לפני כחודש היא הסתובבה בכל אירוע שנערך
בניו־יורק, בחברת חברתה הנשואה, ובחברתו של
משה מטלון, בנה של יעל מטלון ממכון
היצוא הישראלי.
דניאלה הכירה שם ישראלי המתגורר בדרום
אמריקה, שהוא גם קצת נשוי. הוא הבטיח להיות
האסקוט שלהם בלאס־וגאס.
אחר־כך התברר לי, שלרגל עסקיו הוא לא
ייתפנה לנסיעה. כיאה לג׳נטלמן, הוא שלח את
דניאלה וחברתה ללאס־וגאס, כשהיא מצויירת
בכרטיסי טיסה ובהזמנות למלון. כדמי־כיס
קיבלה כל אחת סכום של 1000 דולר, שיהיה
למישחקים.
כמובן שהשתים ביזבזו את הכל, אבל עד היום
הן עוד מספרות לחברות מפתח־תיקווה איזה
כיף־חיים הן עשו.

שוש ואריק סיני
אפילו הניתוח לא עזר
בשבוע שעבר, בנוכחות כ־ 150 איש, נשא
יפתח אלון הצייר והגרפיקאי, בנו יחידו של
יגאל אלון המנוח, את ענת צרפתי (.)23
החתונה נערכה בביתו לשעבר של האב, שנמצאת
בדירת גג בבניין הגבוה ביותר ברמת־אביב.

ארצות־הברית, אחרי שלקה בזיהום מוגלתי
שהתפוצץ בביטנו.
מייד אחרי הניתוח הוזעקה אשתו שוש ל־ארצות־הברית.
היה נדמה שהם פתחו דף חדש
בחייהם, מה גם שלאחרונה רכשו דירה חדשה.
אבל מסתבר שאריק לא שכח את טלי, בגללה
הוא עזב בזמנו את הבית.
אפילו הניתוח הדרמאתי לא עזר.

דניאלה יסם
מזכירה של דיפלומטים

במשך כשלוש שנים מתנהל רומן שקט בין
דליה מרוז וגבר הצעיר ממנה במקצת, שרק
אחרי חקירה התבררה זהותו: מייק מטיאם.
מה שהיא עשתה עם עצמה מאז שהתגרשה
מ ע מו ס מרוז, איש התיאטרון, ונשארה עם

שלושת ילדיו ממש להעריץ אותה. לא רק שהיא
אמו של גי א, המסיים השנה את הצבא ושהוא
כבר זמר ומלחין ידוע: היא גם מנהלת בוטיק,
מביימת הצגות לבתי־ספר תיכוניים, ולאחרונה
הפכה להיות עיתונאית.

יפתח אלון

אלפי ישראלים מציפים את העיר ניו־יורק.
רובם מנסים לגלות ולוא משהו מהחויות שאפשר
להתנסות בהן בעיר הזאת. למזלנו, רק מעטים
הצליחו למצוא את מיספר הטלפון והכתובת של
הישראלית השולטת שנים בחיי־הלילה של העיר
הגדולה. בביתה שבשדרה החמישית אפשר
למצוא עד היום את גדולי השחקנים והזמרים
בארצות־הברית, כך שאין שם הרבה מקום
לישראלים.
אחרי שמיקי בן־קיקי התגרשה בשנית היא

מיקי כן קיקי

שונא עיתונאים
ענת, ילידת רגניה ב׳ ,היא יפהפיה אמיתית,
היא הופיעה לחתונה כשהיא לבושה בחליפת
קטיפה לבנה. בין האורחים, שרובם בני־קיבוצים,
בלטו רן פקר ומוטי הוד.
אין זו הפעם הראשונה שיפתח עומד מתחת
לחופה, ואין זו הפעם הראשונה שליח עומדת
כלה יפהפיה. גם אשתו הראשונה, אם בנו, היא
יפה מאין כמוה. אבל יפתח שונא עיתונאים, ולכן
לא התיר לצלם את כלתו.

נחת מהנכד־

מלכת ניו־יורק

דליה מרוז ומייק מטיאם
אחרי שלוש שנים

הוציאה ספר המתפרסם בימים אלה, בשם איך
להכין אוכל ב־ 10 דקות. היא גם תפרסם בושם
שישא את שמה.
אבל את הנחת האמיתית היא רווה מנכדה בן
השלוש, המופיע בסרט פירסומת של הטלוויזיה
האמריקאית.
מעניין מה נקרא ברגע שהיא תפרסם את
זיכרונותיה.

אל־אס־די בציור בשבוע שעבר מלאו 5דשנים לכלה שאקי.
למי שלא מכיר אותה: היא החצי מהאחיות נינה־בלה,
בעלות המכון ליופי המפורסם. היא חגגה
את יום־הולדתה בפתיחה של תערוכת ציורים 17
במיספר, בגלריה 13 וחצי. כל הבולגרים היו שם:
הפרופסור מורים לוי, הפרופסור משה לזר,
ויקטור שם־טוב ואחרים.

מ&הו מפוצץ

בחצות הוצאה עוגת־ענק לאולם־החתונות בהילטון תל־אביב.
כשניגשה אליה הכלה הנדהמת, התחילו לפרוץ מהעוגה עשרות זיקוקי
די־נור.
זאת היתה גולת הכותרת בחתונה המדהימה בעושרה, שנערכה ביום
השלישי שעבר. החתונה הזכירה הפקה של מיוזיקל בברודווי. מה
שמעניין: היא היתה מלווה גם בתסריט מתאים.
הסיפור מתחיל לפני יותר מ־ 20 שנה. אז פגשה מלכה, חיילת יפהפיה,
בתייר מגרמניה, ליפמן שניידר. הם נישאו ביום הולדתה ה־ 21 במלון
שרתון ועזבו את הארץ.
בגרמניה פתחו בני־הזוג מלון, ומדי פעם באו לבקר עם שלושת ילדיהם
בארץ. באחד הביקורים הכירה בתם היפהפיה אורלינד! צעיר ישראלי
בשם מאיר סידר, המבוגר ממנה בארבע שנים. אורלינה היתה אז בת 14
וחצי. מאיר היטיב לשחק טניס, ועד מהרה הם הפכו לזוג.
הביקורים בישראל הלכו והתארכו, ואורלינה הצליחה להחזיר את
הוריה, חלקית לפחות, לארץ. הם רכשו בית עם בריכת שחיה ברמת־גן
ואחיה החל משרת בצבא. מאיר סיים קורם־טיס, והפך להיות סטודנט
להנדסת ארנרגיה, כיום בשנת הלימודים השלישית.

אורלינה ומאיר סידר
מתנת יום־הולדת

בלה שאקי
מכהה לבהיר
״הציור זה האל־אס־די שלי, אני חיה רק
בשביל לצייר,״ אמרה בלה. כיום היא מציירת
בצבעים מלאי שימחה. אך לא תמיד היו צבעי
הציור שלה עליזים.
היא התחילה לצייר רק לפני 15 שנה, אחרי
שנפרדה מבעלה בשיברון־לב. היא פתחה לו
מלכה שניידר ודק הספר מגרמניה
גלריה ברחוב בן־יהודה. אחרי 10 שנים של
נישואין מאושרים, באו 10 השנים הרעות. בעלה
ספר צמוד
חיזר אחרי נשים אחרות, בין השאר נשים שאותן
פגש במכון־היופי של אשתו.
יום אחד הוא הגדיש את הסאה, ומצא את הבית
נעול על שרשרת. הוא נסע לשווייץ ונשא לאשה
מיליונרית, שאותה הכיר כאן.
בלה השמידה את כל תמונותיו, נכנסה.
מזה כשלוש שנים יש משבר ביהלומים. אבל
לדיכאון, שממנו יצאה רק אחרי שהתחילה לצייר״י מי שעוד מאמין בעתידו של הענף הזה, ראוי
— בהתחלה בצבעים כהים, שהלכו במשך השנים
להמלצה על שלוש בנות של יהלומנים גדולים,
והתבהרו.
שאינן נשואות: בתו של היהלומן מנחם פרוכטר,
נעמי: בתו של שלמה סולימני, אורנה,
המנהלת את המישרד של אביה בניו״יורק: ובתו
היחידה של נועם מרדכי, מוניק.
מוניק נועם היא דור שלישי של יהלומנים.
אביה היה עד לאחרונה נשיא התאחדות תעשיני
היהלומים. כבת יחידה היא סירבה לקבל מאביה
אבנים נוצצות, טענה שאת היהלום הראשון
תקבל מבעלה. היא קיבלה אותו בחתונה שנערכה
הזמרת נורית גלרון הלכה למיקווה ערב־החתונה,
שנערכה לפני שבוע, ביום השלישי. באכדיה, שבה היא נישאה ליהלומן בלגי הרי

השבוע, כשמלאו לאורלינה בדיוק ,21 הם נישאו באותו המלון שבו
הכירו. ממש כמו אמא ואבא.
המלון קושט באלפי פרחים, סידורי־פרחים עם שחלבים נצבו על כל
שולחן.החופה נערכה כשהחזן דודו פישר שר שירים מכנר על הגג.
התיזמורת הסימפונית של נתניה עם סם לואיס ו־ 24 נגנים היתה רק אחת
מהתיזמורות. נוספו לה תיזמורת הדולפינים. כל זה, חוץ מהכנרים
שהסתובבו וניגנו מוסיקה צוענית ליד השולחנות, לפי בקשת 400
המוזמנים.
מרבית האורחים בחתונה היו דוברי גרמנית. ביניהם גילה כוכמן,
חיים שיף, שבא בלי ידידתו שושנה, הנמצאת באבל בגלל מות אביה,
מלכה רוזנשטיין, פרופסור דוד סר ואחרים.
היו שם שמלות ארוכות מפוארות ויהלומים כאלה שמזמן לא נראו
בארץ. עלו על כולן שימלת הכלה, שהובאה מגרמניה, ושימלתה של
אם־הכלה. האם המאושרת הטיסה את הספר הפרטי שלה ג׳יהט מאייר
מגרמניה, וטסה שלוש פעמים לפאריס כדי למדוד את השימלה, שעלתה
10 אלפים דולר, אצל המתכנן ז׳דלואי פרו.
ביום הראשון השבוע נסעה אם הכלה לאבנו, מקום־נופש ידוע ליד
ונציה, כדי לנוח מההצגה אותה ביימה.

התכשיט של בורסת היהלומים
על צוארה תלוי תכשיט יהלום בצורת סרטן,
שזכה בפרס עיצוב התכשיט בלונדון.
איזה מזל מתאים לסרטן?

זו 7ר ת
במגיקחה

אני מצטערת על הידיעה הפוגעת שפרסמתי |
בעניו כרמלה מנשה במדור זה( ,העולם הזה *

.)2387

אלכפים.

החתונה תוארה בעיתונים כחתונת השנה. מייד
אחרי החתונה הודיע לה האב, שהגיע הזמן לדאוג
לעצמו. הוא התגרש מאמה, ונשא לאשה את

אירים כן־נון.

אחרי כשנתיים החליטה מוניק להתגרש .״אני
בת מזל סרטן, ואני נותנת מעצמי את הכל. אין
אצלי אפור, רק לבן ושחור. אחרי שנתיים
הרגשתי כמו לימון סחוט.
״כמובן, אחרי שהודעתי לו על ההחלטה שלי
להתגרש, רק אז הוא התחיל לספר לי מה גודל
אויבתו. אבל לגבי זה היה כבר מאוחר.״

נורית גלרון
מסיבת־חתונה בליפתא

מוניק נועם
מה הולך עם סרטן!

אביה הודיע לה, שיש לה שתי אפשרויות —
לשבת על שפת הים ולקבל קיצבה ממנו, או
השתתפו בה בעיקר בני־מישפחתה וכמה מבני
לקבל סכום של כסף שבו היא תתחיל לעשות
מישפחת החתן, רפי שרף.
עסקים.
למחרת נערכה קבלת־פנים במיסעדה
״זרקו אותי למים עמוקים,״ מספרת מוניק,
הרומנטית ביותר בארץ, בליפתא שליד ירוהמנהלת
היום את חנות־התכשיטים היפה ביותר
שלים. שם נערכה מסיבה לאורחי החתן, שהוא
בבורסה .״שילמתי הרבה עבור חוסר־הנסיון שלי,
ירושלמי.
ן אבל סוף־סוף הצלחתי״.
השבוע נערכה מסיבה מיוחדת לחברים של
בנוסף לחנות ולדירת הפנטהאוז ברמת־השרון,
בני־הזוג.
ן היא מסיימת בימים אלה בניה של וילה בקיסריה.

כרמלה מנשה
מידע מוטעה
מקורה של הידיעה הפוגעת במידע מוטעה
שקיבלתי, ואני מתנצלת לפני כרמלה מנשה על
הפירסום.

התיאטרון הישואר הנו
רתיאטווו שר לוקשים, אומו
שימשו נינקר, נו ,77 ששיחק
תפקידים ובים ׳ותו מהופוטואו
העולמי מאשו לוונס אוריביה

1ך 71ך \ 1| 1ה שולח שמעון פינקל אל חלל
כארי בחורף:
11 ^ 1 .1 1/החדר וזועם

אי־אפשר להשמיץ את דויד לוין יותר משאניהשמצתי. זהו האיש הלא נכון המקום הלא נכין. זה

כמו שימנו אותי מנהל מכון וייצמן. יש תופעות כאלה
בארץ, בכנסת למשל. אני כבר לא יכול להוסיף עוד על
מה שכבר אמרתי עליו בעבר ׳.המנהל האמנותי של
הבימה, דויד לוין, הציע לפינקל להופיע כסטאטיסט.

אחרי ההפסקה בת שלוש השנים, היתה
בהצגה מכולת של הלל מיטלפונקט,
בבימויו של עמית גזית. בהצגה זו הוא
משחק תפקיד פרוזאי של סב מזדקן,
שמישפחתו בוגדת בו .״זהו לא
מתפקידי הפינקליים, אבל היה לי
סיפוק מיוחד לעשות אותו. הלכתי
לשחק בו, קודם־כל מפני שזהו מחזה
מקורי. יש תמיד הרגשה במיקרים
כאלה שאולי ייצא משהו, אולי
התפקיד יתרומם. השתדלתי לעשות
את זה.

שהולך ותם. יש אולי חילוקי־דעות
לגבי איכות מישחקו, יש כאלה
הסוברים שאבד עליו הכלח. אבל בכמה
שעות של ישיבה במחיצתו ניתן עדיין
ללמוד כמה פרטים חשובים ויקרי-
המציאות בתיאטרון. אלוהי התיאטרון,
מסתבר, לא מש ממנו, לא ההשראה ולא
יראת״הקודש, שפסה לחלוטין מהמים־
דרונות החילוניים של התיאטרון
הישראלי.
אותו פינקל שהיה טורף לארוחת־בוקר
חמישה מבקרים, שישה בימאים

חהלד ד״ד ה 1דד
^ שנודע לו על מות בתו, באחד
ע מסיוריו מעבר לים, הוא לא שכח
להביט בראי כדי לעקוב אחרי
תגובותיו .״זה נורמלי,״ הוא טוען,
״האהבה למיקצוע אצלי מיתגברת על
הכל.
״השתמשתי בהרבה רגעים כאלה.
ערב מותה של אמא היתה לי הצגה.
הבטתי בה ואמרתי: ריבונו של עולם,
כשאשחק את ליר, לא אשכח את
המומנט הזה לעולם.״
והוא לא שכח. הוא אף פעם אינו
שוכח — לא טקסט, לא ידידויות ולא
טינות.
שימעון פינקל — שחקן, אמן
ואדם. מציינת אותו רוח״קרב
בלתי־רגילה. הוא לוחם ותיק שאינו
מתעייף לעולם.
״אדיפוס, אדיפוס המלך,״ קרא לו
השחקן האנגלי הנודע מרטין בלזם
כששיחק כסטטיסט על בימת ברודווי,
כששהתה הבימה באמריקה ב־ 948ו. י
״אשף הדיבור״ כינו אותו חבריו שב־

קולקטיב .״כשאתה בא לתיאטרון
כשחקן, אתה צריך להשמיע צליל
שייצא־ מן הלב וייכנס אל הלב.
תיאטרון זה לא דקורציה ואפקטים,״
הוא אומר בבאס עמוק, מתובל במיבטא
רוסי חזק.
קולו שימש לא אחת מורל קלאסי

,בתיאטרון אני בעו
דמוקרטיה שבראשה
שמד דיקטטור נאור!״
לחיקויים המעולה של אי־אלה
שחקנים בדור הצעיר. חיקויים אלה
הפכו כמעט לקנה־מידה של כישרון
בבחינות־כניסה להבימה.
בגיל 77 הוא עדיין חדור
תאוות־מישחק בעוצמה של נערים בני
.18 כל המשברים הגדולים שהיו
בהבימה קשורים בשמו. הוא הפן את
שיטת הקולקטיב של הבימה על פיה.
שימש מנהלה האמנותי בשלוש
קדנציות. הוא שיחק את מיטב
התפקידים הקלאסיים בררמטורגיה
העולמית. היה בין המעטים שלחמו
להפוך את התיאטרון העברי
מרפרטואר מוגבל של תיאטרון יהודי
— לתיאטרון אוניברסלי.

^ ,היה עצוב;
^ מה לעשות!״

ראלד בהנרי הרביעי של
# / 111ן שייקספיר, הצגה ש־בויימה
על״ידי שמואל בונים.

4 6 -י

ימעון פינקל, מלך ללא כתר,
ישוב על כורסתו בדירתו בת שני
החדרים שברחוב רב הוז בתל־אביב.
מצד שמאל ספריית־ענק, מהמשובחות
ומהידועות. אפשר רק להתקנא בה.
מהתמונות התולות על הקיר בצד
ימין מגיחים המלט, שילוק, ליר, יאגו,
טוביה החולב. כולם פינקל — ופינקל
הוא כל אחד מהם.
שלוש שנים הוא לא שיחק
בהבימה. ההנהלה הציעה לו תפקי־דונים,
והוא סירב. בין היתר, הציע לו
המנהל האמנותי דויד לוין תפקיד של
סטטיסט בלוויה חורפית של חנוך
לוין•

ך 1ך 11ד התפקיד הראשון בהבימה, אחרי
| 11 ^ 1שהצטרף לתיאטרון ב״ ,1927 היה
בהדיבוק של אנסקי שם שיחק מול חנה רובינא.
״היה לו העוז להציע לי תפקיד כזה.
אולי אחר היה מתבייש, בהתחשב
בתפקידם שעשיתי. אולי הוא כך
מעריך את כישרוני. צריך מידה של
אכזריות להציע לי דבר כזה. אבל
פינקל לא צריך לרדת מפינקל,״ הוא
אומר.
הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי.
בסוף שנות־השבעים לחייו, האיש
עדיין חדור באופטימיות חסרת״תקנה.
״שיחקתי הרבה מלכים,״ הוא מספר
תוך כדי הנעת־ראשו מצד לצד.
״כששיחקתי באכזר מכל המלך של
ניסים אלוני, כתב לי ניסים, :למלך
גדול ממעריץ קטן׳״.
ההופעה האחרונה שלו בהבימה.

ד \ 1ל | 1להך 11״אשחק אולי את המלך
1\ . 111 # 1 1 1 / 1 1 .1לי ר שנית ׳.לפי מה
שקורה היום בהבימה, לא נראה לו שאומנם יצליח.

״אהבת את מה שעשיתי?״ הוא
שואל. עניתי בחיוב אבל היה לי גם
עצוב, אני אומרת לו.
״גם לי היה עצוב, אבל מה לעשות?
אולי בגילגול הבא אשחק שוב את
המלך ליר. בכל זאת יש בתפקיד שאני
עושה במכולת אלמנטים קלאסיים של
המלך ליר. זהו אדם שמישפחתו פועלת
מאחורי גבו.״
הוא לא נרתע, ממשיך להיאבק,
מנסה למצוא את החיוב במה שהגורל
מזמן בדרכו. מלך לא משנה את עורו
בשום מצב, גם אם הוא בגלות.
פינקל הוא אולי אחד מאחרוני המוהיקנים
ששרדו מהגווארדיה המפוארת
של שחקני הבימה הוותיקים. דור

ו־ 30 שחקנים, מסרב כעת להשמיץ את
התיאטרון. אני מנסה למשוך אותו
בלשונו, עושה לו פרובוקציות, שואלת
אותו אם הוא לא התעייף, אם אפשר
לומר שהוא אריה בחורף — והוא
בשלו :״אגיד לך,״ הוא זועם ושולח
יד־קפוצה ,״אמרתי כל מה שהיה לי
לומר כשנבחר דויד לוין לכהן כמנהל
אמנותי לשלוש שנים נוספות.
״כשנפלה ההחלטה בקרב חבר־הנאמנים
של הבימה, קמתי והסתלקתי.
יותר להשמיץ ממה שהשמצתי,
אני כבר לא יכול. הריעות שלי ידועות
ולא שיניתי אותן כלל.
״אינני עייף ואינני פיגקל חדש,
ההיפר. פינקל פשוט לא רוצה לרדת

מפינקל,״ הוא חוזר ואומר ,״ולהשמיץ
מחדש זה נקרא לרדת מפינקל. אני
רוצה שהמאמר הזה יהיה אורגינאלי.
אני רק יכול לומר, שגם דויד לוין הוא
תופעה חריגה בנוף הישראלי. זהו
האדם הלא נכון במקום הלא נכון. זה
כמו שימנו אותי כמנהל מכון־ויצמן.
״יש תופעות כאלה בארץ. בפוליטיקה,
למשל. אומרים שהכנסת היא
המקום הקר ביותר בארץ — מאה
ועשרים מתחת לאפס.
״אני רק מקווה שתבוא פעם
לתיאטרון אישיות דומה לזו של
הוברמן, שהעלה את התיזמורת
הישראלית לגדולה, ונעלה שוב על
דרו־המלו.׳׳
ב־ ,1960 עוד בתקופת הקולקטיב,
הרגישו חברי הבימה באינטואיציה
שעליהם למנות לתפקיד המנהל
האמנותי דווקא את המתנגד המושבע
לשיטת הקולקטיב. פינקל כיהן שנה
אחת והתפוטר .״זה לא הלך. לא היה
ביננו קונטקט.״
את שיטת הקולקטיב הוא תיעב
מרגע הכנסו להבימה, ב־.1927
״שיוויון בכישרונות לא קיים. הטבע
הוא לא כל־כך בזבזני.״
לגביו, צריכה לשרור בתיאוטרון
דיקטטורה נאורה, או ליתר דיוק,

התעקשו סתם, ונתנו את התפקיד
לאיש המתאים.״
סיסמות כמו ״לחימה באנטי-
תיאטרון״ ,ב״רוח הרעה״ ובחובבנות
שגורות בפיו לאורך כל השנים

״ניגשתי או וובינא,
תפסתי בראשה
ודיבות׳ אדיה
כשאני מציץ בעיניה...
הכל נבהלו״
האחרונות .״עם כישרון צריך להיולד,״
הוא מציין ומוסיף בתוקפנות :״אינני
מאמין בבתי־ספר המחפשים את
רוח־הקורש. או שהיא ישנה או שהיא
איננה. הדבר היחידי שניתן לרכשו הוא
טכניקה, שפירושה — השבחת הקול,
הדיקציה והתנועה.״
עמוד־האש שלו היא שיטתו של

דרמן פינקל היה תלמיד בן 17
ה ד 1י י |
כשהגיע מגורדגו שברוסיה

לברלין, כדי ללמוד אצל הגאון מקס רייגהרט.

דמוקרטיה שבראשה עומד דיקטטור
מעולה .״ההבדל בין דמוקרטיה
ודיקטטורה הוא, שבדמוקרטיה אפשר
י להוריד את הדיקטטור אם הוא גרוע,
לא כן בדיקטטורה.״
לדבריו, סובל התיאטרון הישראלי
עד היום משיטת הקולקטיב .״זה האישית בפוליטיקה מתבטא המאפיינת אותו, בעיקרון הקטנוני של
שמור לי ואשמור לך, ובחובבנות
הנוראה.
״אבל אגיד לך את האמת — אפילו
בשיטה ההיא, שהיתה פסולה לחלוטין,
היה יותר צדק בחלוקת התפקידים
מאשר עכשיו. למרות ששיחקו,
כביכול, לפי תור — היה לאנשים
כושר שיפוט. כשראו שאין מוצא לא

מקס ריינהרט, מי שהיה הגאון של
התיאטרון הגרמני בתקופה שבין שתי
מילחמות עולם. גרמניה היתה בעת
ההיא מקום העליה לרגל של
התיאטרון.
פינקל, שנולד בעיר גרודנו שברוסיה,
דבק בדיבוק התיאטרון כבר
בהיותו בן . 10 בגיל 15 כבר שיחק
בלהקה חצי מיקצועית. כבר אז סירב
לשחק קיטש ושאף לתיאטרון ספרותי
מהמדרגה הראשונה.
הוא בלע מחזות וספרים על
תולדות־התיאטרון, וראה כמה ביצועים
של התיאטרונים הגדולים ביותר
ברוסיה. יש אומרים, שאין כמוהו בקי
בדרמטורגיה העולמית ובכל שיטות
המישחק בתיאטרון הרוסי והגרמני.

ך ״ ןןךמ 1היה מצעירי הבימה, ששיחקו תפקידי
|331 1מאהבים. בתמונה: בתפקיד אורסיגו
בהלילה השניים־עשר של שייקספיר, הצגה שבויימה
והועלתה בברלין .׳״שנאתי את התפקיד תכלית השינאה.״

בגיל 17 הגיע לברלין, ללמוד את
שיטתו של מקס ריינהרט .״בניגוד
לסטניסלבסקי, שדגל באימפרובי־זציות
ובחיטוטים פסיכולוגיים, הרי
שאצל ריינהרט הושם הדגש על
תרבות־דיבור, תנועה קלאסית, סיף
ועבודה מעשית. לא היה זמן לחת־פלספויות
ולהתעמקויות לא נחוצות.
״אני שייך לסוג השחקנים שתופסים
את השור בקרניו. לכל שחקן
יש שיטה אינדיבידואלית משלו. גם
סטניסלבסקי הודה בכך בסוף ימיו.
מהחוץ לפנים, מהפנים לחוץ —
העיקר שיתקבל טוב.״
שנה מאוחר יותר הוא פגש בכמה
שחקנים מהתיאטרון העברי שבאו
להשתלם בברלין. בראשותו של מנחם
גנסין, שפרש מהבימה, ייסדה הקבוצה

פיגקל בדירתו, כשמי
אחוריו מגיחות כמו
דמויות מתוך המחזות הקלאסיים שהרבה לגלם

תדאביב 1983

את התא״י (״התיאטרון הארץ־יש־ראלי״)
ויחד הגיעו לארץ.
״כמו שקורה בכל תיאטרון, גם שם
חל משבר והחלטתי לחזור לגרמניה,
כדי לנסות שם את מזלי בתיאטרון
הגרמני.
״באותה תקופה שהתה הבימה
בברלין, לפני עלייתה ארצה. חנה
רובינא שראתה אותי משחק בארץ,
הציעה לי להצטרף ללהקה. הצטרפתי
כמעט בהיסח הדעת.
״בהבימה הביטו עלי כעל אדם זר,
בעיקר מכיון שבאתי משיטה אחרת.
לא סבלתי׳ מתסביך סטניסלבסקי.
הייתי מוכרח לעמור על זכויותי. אינני
פייטר מטיבעי, אבל עשו אותי לכזה.״
הצרות התחילו כשבא הבימאי
הרוסי הגדול אלכסיי דיקי לביים את
כתר דויד של קלדרון, שם שיחק את

) דמן בתפקיד שיילוק בהסוחר הוונציה של שייקס־
1330 פיר. את ההצגה ביים ליאופולד ייסנר, אחד
מגדולי ההבימאיס בתיאטרון הגרמני בתקופה שאחרי
מילחמת העולם הראשונה. בתפקיד זה הופיע פעמיים.

אמנון, לצידה של רובינא. בחזר
הראשונה, כשכל אחד־ מהמשתתפי
קרא את הטקסט וגישש באפילו
הירשה לעצמו פינקל לקום מהשולו
ולהתחיל לשחק.
״ניגשתי אל רובינא — תמר -
תפסתיה בראשה ודיברתי אליה, כשאנ
מציץ הישר בעיניה. הכל נבהלו..
ביקשו להצניע את זיק הבוז שניצני
בעיניהם. אבל דיקי ניתר ממקוב
וקרא, :טוב מאוד, פינקל, המשך בדר
זו, אל תשים לב לתגובת חבריך׳!״
בדרך זו הוא המשיך לאורך כ
השנים, והצליח לכוון את המחשב
התיאטרונית של דורות רבים שב<
אחריו.
בחזית אחרת הוא נלחם להפוך או
(המשך בעמוד 2׳

,בגישחק החלומות

חק תפקיד של עורך־דין. המחזה בויים על־ידי הבמ<
השוודי סאנדריי מנקוייסט, שבא גם לביים בארן

המחיר

#ה מ חי ר לל אתק די ם
• ל 10-הרא שוני ם בלבד
החלמ $99,000-בלבד ב מ קו ם .5125,000

ךוקיק • בלב רא שון לציון

• הי רו קהב שכונה

מ פו ארת בת כ 150-קו טגיי ם גובלת ברחי
ירו שלים ( 3ד קו תמהמ רכז).
! ^ 1 1 ^ 1׳ * בן 5חד רי ם 3 ,ח צ אי
1 1 ^ 1 1 1 ^ 1מפל סי ם, גינה צ מוד ה,
חני ה מ קו ר ה.

המחירים אינם כוללי מע״מ ופיתוח.

בינו ־ •

ב מ קו ם היפ ה ביותר ברא שון לציון הי רו ק ה
נבנית שכונת קו טגיי ם יו ק ר תי ת — גני אי תי
אברהם גינדי, מ צי ע לך א ת עי סקת חייך
ת מו ר ת $99,000 בלבד ב מ קו ם .5125,000
ב מ חי רזהאתה רוכש לעצמך אי כו ת חיי ם
גבו ה ה ביו ת ר׳
קו טג׳ מ פו א ר בן 5חד רי ם 3 ,ח צ אי מפל סי ם
(ורק 8מד רגו ת בין מפלס למפלס) ב ס טנ ד ט בניה
גבוה. ה קו טג׳ בנוי על קרקע של 250מ״ ר
וגינה צ מוד ה.

הצעה מהפ כני ת זו מאפשרת לך ע ם הז מן
ל הו סי ף 3ח ד רי ם נו ס פי ם ובכך ל הגדי לאת
שי טחה עד ל 8 -ח ד רי ם ו 5-ח צ אי מפל סי ם אין
ספק שזו הי הצעה לל אתק די ם. ל רא שונ ה
בי שראל אתהי כו לבס כו םכסףס בי ר להגיע
ל״ א ר מון ״ מ שלך!

תכנו! ועיצוב
ה פ רויי ק ט תוכן ועוצב ע״י מ שרד א ד רי כ לי ם
״ אנ ך״ ב הנ הל ת דוד פלד מן ו ש מו א ל בן־ שחר
שיעמדו לרשותך לצורך תכנון פנימי לפי
ט ע מך ה אי שי

בונ

ו ־ י ו ־ ודב

תנאי תשלום מחים.
אברהם גינדי מאפשר לך ל הג שי ם ח לו ם
בעזרת תנ אי ת שלו ם מ חי ם, אפש רו ת
ל-וווו 0405־ 1מ ש כנ ת או תוה לו או ת עד .5 50,000
קשרבדאלג שו רו ־ן

| 1111
זו. הזדרזו!!!

| ר ק 10מ הי רי החלטה
• 1 1יממ שו הצ עהחד-פ ע מי ת

עיצוב וגימור מפוארים.

זוהי עסקת חייך.

משרדנו בלונדון
1 51.ח£6ש? 320 8אססו)׳\ 1):ז 10׳\
\ ^ 1 8-5 8 ״161. 6369451.ח)10ח 1^0

מנד ו ״ ס ־ ד ״ווי ס ־ ש או ר׳
חז רהארצהומכ ריז ה:
*״י רייי^־י״יייס־שאולי חזרה
//ארצה. הפעם היא הגי?״ מלווה
בצוות צלמי טלוויזיה בריטיים, כרי
לצלם מקומות השייכים לה.
מנרי רייס־דייוויס הגיעה ארצה
לראשונה אחרי שערורית־המין באנגליה,
שבה כימעט נפלה הממשלה,
ושר־הצבא נאלץ להתפטר. היא
הופיעה אז כזמרת במועדון־הלילה
כליף. היא הכירה את רפי שאולי, הם
התאהבו והתחתנו.
לרפי היו אז שני מועדונים בשם
ויסקי א־גוגו בתל־אביב ובחיפה, ויחד
עם מנדי הוא פתח רשת של מקומות
בידור ומיסעדות. רוב המקומות קרויים
על שמה של מנדי, והיא שותפה
בכולם.
תל־אביב הקטנה, סינגינג במבו,
המועדון בתל־אביב, קיסרית, המועדון
בחיפה ומיסעדת מנדי, שהיא
מיסעדה סינית באילת. בבעלותם גם
מיסעדה באותו שם ברודוס. מנדי
נוהגת לבוא לישראל כמה פעמים
בשנה, ורואה עצמה כישראלית לכל
דבר. הפעם היא אומרת שחזרה כדי
להשתקע.
איטלקית ויפאגית

**נדי הזמינה אותי לביתה. היא
//גרה במיגדלי־פנקס. בקומה השמינית.
בבית הסמוך מתגורר רפי
שאולי עם חברתו ירדן לווינסון.

יקר, ובכל הדירה שולטים הצהוב,
התכלת והלבן.
מנדי היא היום בת .38 היא עדיין
יפה מאוד, עורה חלק ועיניה כחולות
ומבריקות. ביקשתי ממנדי לספר לי
למה חזרה ארצה ומה עשתה במשך
השנים שבהן נעדרה מהארץ.

מנדי סיפרה:

לפני שלוש שנים כתבתי ספר
אוטוביוגרפי. לפני כחודשיים פנה אלי
רויד מינגיי, שהוא מפיק ידוע, אמר
שקרא את הספר ופנה לסוכן הספרותי
שלי, ברנט ריג, בהצעה להפיק על פיו
סרט.
במקביל פנו אלי עוד שתי חברות־סרטים
בהצעה דומה, ואני בחרתי בריג.
השבוע הגעתי עם צוות הטלוויזיה
להסריט מקומות הקשורים בחיי כאן
בארץ. יתכן שחלק מההסרטה יתרחש
בישראל. אני לא יודעת מי תהיה
כוכבת הסרט, אך יש כבר שתי
מועמדות.
את הספר כתבתי יחד עם העיתונאית
שן לי פלר. התחלתי לכתוב לבר
אך נתקלתי בקשיים: זה לקח יותר מדי
זמן. נעזרתי בשרלי פלר והכתיבה
ארכה ארבעה חודשים. הספר נמכר
באנגליה ב״ 125 אלף עותקים
מהדורת־כיס וב־סז אלפים בכריכה
עבה. הוא נמכר ברוב הארצות דוברות
אנגלית, והכניס סכום נאה.
אני ידעתי עבור איזה שוק אני
כותבת. ידעתי שמועדון הספר רכש
ספרים ועיתון נשים הנפוץ ביותר
1131111 ישראלי
שיססס לי
כשנכנסתי שוחחה מנדי בטלפון
באיטלקית שוטפת. יותר מאוחר
סיפרה לי כי היא לומדת עכשיו
איטלקית כדי שתוכל לשוחח עם
הטבחים העומדים להגיע מרומא, כדי
לעבוד במיסעדה שהיא עומדת לפתוח
בעוד שבועיים ברחוב הירקון. רעיון
המיסעדה עלה כא^זר שקלה מה
לעשות עם הבית בעל החצר היפה
שברשותה, ברחוב הירקון. היא פנתה
לבעלה־לשעבר, והציעה לו לפתוח
מיסעדה איטלקית שבה יהיה אוכל
איטלקי אותנטי, וכמובן גם גלידה
איטלקית תוצרת בית.
מנדי חיה במשך תקופה מסויימת
באיטליה, ויש לה שם חברים רבים.
כשעלה רעיון המיסעדה היא צילצלה
אליהם, וביקשה שימליצו לה על
טבח־צמרת. ואכן, צוות עובדים מעולה
עומד להגיע לארץ בעוד כמה ימים.
מנדי. אינה מסתפקת במיסעדה
האיטלקית. היא עומדת לפתוח גם
מיסעדת ״סושי״ יפאנית .״זהו השיגעון
האחרון באמריקה,״ היא מספרת.
״סושי״ ,הם דגים העשויים בדרך
מיוחדת, מעט קלוריות והרבה
ויטמינים.

כדי שאמא
לא תזדעזע
^ ירתה של מנדי מרווחת. על
1הריצפה פרוש שטיח סיני לבן

בעולם פירסם את הספר בהמשכים.
כתבתי את הספר כדי שאמא שלי תוכל
לקרוא אותו בלי להזדעזע.
למרות שבמשך כל השנים מזכירים
אותי בנשימה אחת עם כריסטין קילר,
— שהיתה מעורבת איתי בפרשת
פרופיומו- ,אני חושבת תמיד שבמשך
כל 38 שנות חיי בליתי איתה ארבעה
חודשים בדיוק — מצחיק!
סרטיס ותיאטדון
^ ייתי בת מזל כאשר חזרתי
1 1לאנגליה. לפני 23 שנים הצטרפתי
לאיגוד השחקנים הבריטיים.
הייתי אז בת ,16 לפני שערורית
פרופיומו. שיחקתי אז בטלוויזיה
והופעתי בכמה סרטים. רקדתי עם סמי
דייוויס הבן, ועם בוב הופ הופעתי
בקומדיה.
עכשיו, כשחזרתי אחרי 20 שנה
לאנגליה, פניתי שוב לאיגוד השחקנים
והודעתי להם שאני מעוניינת להופיע
בתיאטרון. סיפרתי להם שבישראל

השתתפתי כשתי הצגות, מי מפחד
מנישואין עם גירעון שמר וכולם עם
כולם עם אברהם מור. ההצגות
בישראל היו מוצלחות. אני יורעת
שאנגליה לתיאטרון היא כמו מכה
למוסלמים, ורציתי לבדוק לעצמי אם
אצליח להקלט שם בתיאטרון אחרי
תקופה כה ארוכה. זה היה אתגר רציני,
אתגרים הם הדבר האהוב עלי בחיים.
כעבור זמן־מה צילצל אלי הסוכן
שלי ושאל אם אני מוכנה להופיע
בהצגה כביסה מלוכלכת ו־ניו פאונד
לנדר — שני מחזות שהם אחד, מאת
טום סטופרד, הנחשב למחזאי הגדול
מכולם באנגליה היום. בעצם הוא ברמה
של הרולד פינטר.
התפקיד שבו שיחקתי היה תפקיד
ראשי, של מזכירה מוזרה. הייתי שם
הדמות המרכזית ובמשך כל ההצגה
הייתי על הבמה. הבכורה היתה בלונדון
ומשם יצאנו לסיבוב בכל ערי אנגליה.
זכינו בהצלחה עצומה. על הופעתי
בהצגה הודיעו לי ברגע האחרון כאשר
השחקנית שהיתה אמורה להופיע
חלתה. התחלתי בחזרות למחרת היום
(המשך בעמוד )66

״אני הפילפל השחור של הכדורגל

1/ 7/777
מלאה. קבוצתו, מכבי יפו, נישארה
בליגה הלאומית.
על כפתור וכמו
״לחצתי
במטה־קסם חזרתי לכושר,״ הוא אומר.
כמה מחנות אימונים מפרכים עובר
כדורגלן כדי להיכלל בהרכב הפותח
של המישחק, זאת יודע כל שחקן
כדורגל. אבל למוצי יש מושגים
אחרים: מעולם לא הגיע למחנה־אימונים
לקראת עונה חדשה, אלא
שבוע לפני תחילת העונה. כל חבריו
היו מתייצבים חודש לפניו, כדי להגיע
לכושר הנידרש. כך נהוג בעולם כולו.
מוצי לא אוהב לרוץ, וכמעט שאינו
מבצע תרגילי כושר. הוא מתנהג כמו
״קינג״ .מוצי הוא הכדורגלן היחיד
בעולם שמרשה לעצמו שלא להישמע
להוראותיהם של המאמנים, ויש לו גם
הסברים להרגלים האלה:
״לא מושך אותי במיוחד להתאמץ
באימונים. בשעת האימון חסר לי

המתח והחשמל שיש במישחק עצמו.
רק במישחק עצמו מתמלא גופי
חיוניות.

^ חיי״לילה
0וכדורגל
* * ר צי לא התאמץ באימונים, אבל
^/במי שחקים מכריעים הוא יודע
להתעלות מעל ומעבר למצופה ממנו.
האנרגיה וההתלהבות שאופפים אותו
בזמן המישחק, הפכו כבר נושא
לקינאה בקרב כדורגלנים אחרים.
עקשנותו הטיבעית סוחפת את חבריו
אחריו. מוצי ליאון הוא מנהיג טיבעי.
הוא מספר :״תמיד היו לי חיכוכים
עם מאמנים, עד שהם למדו להכיר
אותי והבינו שאני שונה מהכדורגלנים
האחרים. כשהבינו זאת הם היו מוותרים

למרות נוהגיו המשונים, שיחק מוצי

הדשא מחטט אות

11 המיגרש ו -כבר 30 שנה, עולה למיגרש עם הרבה התלהבות
! הכדור הש* ואנרגיה. הזרם החשמלי העובר גופו מספק לו, כוח. גם
פיעו על מוצי ליאון בדרן מיסטית. הכדורלגן, המשחק כשהיה חולה ושבור, יצא מהמיטה וישחק כדורגל.

^ ר מתי־מעט בעולם הצליחו
1להמשיך ולשחק כדורגל מיק־צועני
בגיל .40 משה (״מוצי״) ליאון.
הוא אחד מהם.
דינו זוף, האיטלקי בן ה־ .41 ציפצף
על חוקי הביולוגיה בקיץ אשתקד,
כשהוכיח מעל בימת מישחקי גביע
העולם בכדורגל, שאפשר לשבור
שיאים עולמיים בגיל שנחשב כגבוה
בעולם הספורט. דינו וחבריו מנבחרת
איטליה מחזיקים בגביע העולם.
בארץ, עשה זאת מוצי ליאון. בגיל
40 הוזעק לקבוצתו, מכבי יפו, כדי
להצילה מסכנת ירידה מהליגה.
סיפורו של מוצי בעל פני הילד,
שפניו וגופו אינם מגלים את מיספר
שנותיו — הוא סיפור אגדה, ולא רק
בקנה מידה ישראלי. כדורגלנים
עובדים קשה מאוד כדי לשמור על
:ושרם הגופני. הכדורגל דורש אימון
גופני מדי יום, אבל מוצי הוא כדורגלן
מסוג אחר.
למרות ההפסקה בת 10 החודשים
שעשה השחקן, יליד יפו, הוא חזר
למיגרש תוך שלושה ימים מרגע
שהוזעק. כדורגלנים מיקצוענים
יודעים שכמעט בלתי אפשרי לחזור
להרכב ראשון במהירות כזאת.
מוצי ליאון עשה זאת, ובהצלחה

י 50

״הייתי משהו נידוכעזצמ &מנ

הוא נסע לשחק במיקצוען בדרום־אפריקה הגזענית. לאחר שהייה של
ארבע שנים חזר ארצה כשהוא מלוטש בנימוסים ומעודן במישחקו.

הישראלי״ ,טוען מוצי דאון, ש^ו״ס מחדש לקבוצתו
כדורגל במשך כ־ 30 שנה בגיל תשע
כבר השתייך למכבי יפו, קבוצה
המזוהה עם העדה הבולגרית. בטרם
מלאו לו 18 שנה, זכה בחלומו של כל
כדורגלן: ללבוש את מדי ניבחרת
ישראל. את המדים האלה לבש במשך
15 שנה. ההישג הגדול ביותר בקריירה
שלו היה הבקעת שער במישחקה
המרשים של נבחרת ישראל נגד
קוריאה, בשנת .1964 במישחק זה
ניצחה ישראל .2:1
לפני שנה החליט מוצי להחליף את
מיגרש הכדורגל בעסקי שעשועים.
״חיי־לילה וכדורגל לא הולכים ביחד,״
הסביר, וזה גם לא הוגן כלפי ההנהלה
וכלפי השחקנים״.

שאינם מעשנים ואינם שותים, אך הם
אינם משחקים כדורגל.
אני לא יודע, אולי צריך לשאולמישהו שמתמחה בזה. אני בכל אופן לא
מרגיש שום שינוי שחל בגופי בשמונה
השנים האחרונות. גם לא מפריע לי
שום דבר. עכשיו, לאחר שחזרתי אל
המיגרש אני מרגיש טוב יותר. חוץ
מזה, יש לי פנאי. אני מקדיש את עצמי
לכדורגל, ואני אוהב לנצח.״

חוזה עס
דדוס־אפדיקה

ן* שאני מגיע למיגרש״ ,אומר
מוצי, באופן אוטומטי אני

השבוע שוחח מוצי ליאון עם העולם
הזה על פרשת יוהנסבורג על קבוצתו
ועל חייו כספורטאי.

סיפר מרצי ליאון:

איני מצטער ששיחקתי בקבוצה
הדרום־אפריקאית. לא היתה לי
אפשרות אחרת. הייתי כוכב צעיר.
בשום מדינה בעולם לא קבלו אז
שחקנים זרים. האמנתי שרק כשחקן
כדורגל מיקצועני אוכל לבסס את
החיים שלי, מאחר שהורי היו
מעוטי־יכולת.
ניסיתי להתבסס בארץ. הבטיחו לי,
הרבה הבטחות אבל לא קיימו אותן.
ביקשתי להיות חבר אגד. בהתאחדות
לכדורגל הבטיחו לי מניה בקואופרטיב
אגד שאותה אקנה בשותפות עם מכבי
יפו. דחו אותי בלן־־ושוב, כמו שיודעים
לעשות בארץ. ההצעה אלי
הגיעה אן מדרום־אפריקה. קבוצת ריינג׳ר־יוהנסבורג
נוהלה על־ידי יהודים, וזה
פיתה אותי. אני חושב שהתקופה
ששהיתי שם תרמה רבות לחינוך
העצמי שלי. הייתי פרא על המיגרש,
אך ביישן וסגור מחוצה לו. השהות
ביוהנסבורג חישלה אותי וחיזקה את
המישמעת שלי.
ארבע שנים הסתובבתי שם בין
היהודים העשירים והמתורבתים
שניהלו את הקבוצה. למדתי מהם
נימוסים, ומילים כמו סליחה ובבקשה,
שלא היו קודם לכן בלכסיקון שלי.

1את הכדורגלנים הישראלים מתאר
מיצי נאמאיסטים עצלנים שמתקשים
להיפטר מהכדור ומסבכים את המישחק. הכדורלגן הישראלי
חסר את ההתייחסות הרצינית לכדורגל ומתאמן כמו מיקי״מאוס.

.הם אגואיסטים ר;
כשהלך מוצי, הלכה עימו רוחה של
הקבוצה. השנה, כשחזר השנה שואלים
אותו כולם איך הצליח לעשות זאת
בגיל ,40 כשאחרים מתעייפים כבר
בגיל :30
״צריך לשבת ולנתח את המיקרה
לעומק וביסודיות,״ הוא טוען- ,כדי
להבין מה קורה איתי בדיוק.״ מוצי
בטוח שניתוח ההיסטוריה שלו יבהיר
את התמונה.
בשנת 1975 התגרש מוצי מאשתו,
לה היה נשוי במשך שלוש שנים
בילבד. כיום הוא מגדל לבד את בתו
רווית, בת ה־ ,8בקוטג׳ המרווח שבו
הוא מתגורר בהרצליה .״למזלי,״ הוא
מוסיף, אני לא אוהב להשמין אני לא
אוהב לעשן, או לשתות משקאות
חריפים ״.מוצי מחייך. הוא יודע שיש
עוד כמה אנשים בעולם הרחב סביבו

מרגיש שיש לי יותר כוח. אפילו
כשהייתי חולה הייתי קם מהמיטה
והולך לשחק. אחר־כך חזרתי למיטה.
זה אומר, שכשאני מגיע למיגרש, אני
ממש מתחזק. אני לא יודע להסביר את
זה, אבל זה מה שאני מרגיש. הכדור
העגול והדשא מהפנטים אותי ומדברים
אלי״.
מוצי היה אחד מבין הכדורגלנים
המעטים, שזכו לשחק כדורגל כמיק־צוענים
בזמן שאחרים רק קראו על זה
בעיתונים. כבר אז, לפני 15 שנה, הוא
זכה לחוזה עבודה עם הקבוצה הדרום־
אפריקאית ריינגיר־יוהנסבורג. הדבר
עורר רעש רב, בגלל החרם הנהוג
בעולם לגבי דרום־אפריקה הגזענית.
אפילו בברית״המועצות כתבו בעיתונים
ששחקן־כדורגל ישראלי נסע
לדרום־אפריקה כדי לשחק כמיקצוען.
ילדים מעוטי-יפולת

לא מלות׳ למזוג!

1בשנה האחרונה החליף מוצי את
! עסקי הכדורגל בעסקי השעשועים.
ך* שחזרתי למכבי יפו מצאתי אם יציעו לו לאמן את מכבי יפו הוא יסכים לעשות זאת כי -כל חיי למדתי
קבוצת שחקנים שפופה, בלי רוח מה זה כדורגל ולא איך למזוג ויסקי. חיי לילה וכדורגל לא הולכים יחד.
חיים ובלי אמונה, שהמאמן הקודם,
השעשועים. בעסקי המאמן בכר גירש את כל המנהיגים ולהתמקד
ניסים בכר, רדה בהם. זה דיכא אותן
של הקבוצה, משה אוננה ודויד אמיגה, כשהביאו באמצע העונה את אליעזר
והם איבדו את ביטחונם העצמי.
שהבקיעו את השערים. בכר גם שפיגל המאמן החדש שהחליף את בכר,
בכדורגל, כמו בכל מיסגרת אחרת,
הסתכסך עם השוער הבכיר של האוירה השתנתה והשחקנים התחילו
חייבת הקבוצה להישען על כמה
הקבוצה, הרצל קבליו. זאת היתה סיבה להאמין בעצמם.
שחקנים. הם עמודי התווך.
נוספת להחלטתי לעזוב את הקבוצה
תורה לאל — זה עבד, יחד עם הרוח
החדשה שהבאתי אני. בכלל, מכבי יפו
זו קבוצה בלי שאיפות גדולות. כל
מאוויה הם להשאר בליגה הלאומית. זה
מספק אותם. כיום, אני בטוח שרק אם
חברי ההנהלה העשירים יתלכדו, תוכל
מכבי יפו לעלות על דרך-המלך. יש
לנו סביבה טיבעית אידיאלית
לכדורגל מצוין.
אני מתכוון לילדי השכונה. דווקא
מילדים כאלה, שהם מיעוטי יכולת,
יוצאים כוכבים. אין לילדים האלה
משהו אחר כראש. הם לא מקדישים
הרבה זמן ללימודים. אני מאמין שכל
אדם שמקדיש עצמו לדבר מסוים והוא
קצת כישרוני — חייב להצליח.
חזרתי ליפו ללא כל תמורה. אני
מרגיש שאני מחזיר חוב מוסרי למכבי
יפו על שגילו אותי וטיפחו אותי. אני
יודע שמכבי יפו מתכוננים להציע לי
איזו מישרה. אני עדיין לא יודע מה,
אולי מאמן. אם אהיה מאמן אני מאחל
לעצמי שיהיו לי שחקנים כמוני,
שישקיעו את כל מה שיש להם
במישחק.
אני חושב שגדולתו של מאמן
נמדדת על־פי יכולתו ללמוד את
השחקנים שיש לו ולהתרגל אליהם לא
ההיפר. כשמאמן מצליח ללמוד את
שחקניו, הוא יודע טוב יותר איך לטפל
בהם. כל שחקן הוא אישיות בפני
עצמו. בתפקידי במיגרש, כמגן, עשיתי
את עבודתם של הפועלים השחורים.
רק החלוצים שמבקיעים גולים,
מצליחים להגיע לאור הזרקורים. רק
אם אתה שחקן גדול אתה מתבלט. אתה
עושה את העבודה השחורה והקשה,
ובסוף בא שחקן כמו עודד מכנס,
מבקיע שער אחד, וכל הזרקורים
מופנים אליו. ואתה, שהשקעת, הזעת
וניפצעת כי בתפקיד שאני עשיתי
ניתקלתי הרבה עם שחקנים ובסוף,
בבעיטה אחת מוצלחת, הוא קונה את
עולמו.
מי נראה לי השחקן הטוב ביותר
מוצי בביתו שבהרצליה, כשלידו מתפנקת
בתו בת ה״ 8רווית, אותה הוא מגדיר בארץ? אני לא חושב שאפשר להכתיר
(המשך בעמוד )66
כ״עצמאית ומתפנקת כמו כל הילדים בגילה״ .הוא מגדל אותה לבדו.

גווש +בת.

צוות ,,העולם הזהי׳ חדו לבית החיות שר אוניברסיטת בו־אירן וציום בחשאי
את הכלבים המיועדים לאיזמל המנתחים בנסיונות הנערכים בחיות
ך יי מראה היה מזעזע. כלב ענק
1 1ניצב בתוך כלוב עשוי רשת־ברזל.
גופו של הכלב מילא בדיוק את תכולת
הכלוב, שהיה חסר ריצפה מוצקה.
רגליו של הכלב האומלל יצאו מתוך
חורי רשתות הברזל של הכלוב, הוא לא
יכול היה לשבת או לשכב בגלל גודלו
המיניאטורי של הכלוב. עמידה, גם היא
היתה בלתי״אפשרית, אלא, אם עבר
כלב זה אימונים אקרובטיים להלך על
חבל רק. הכלב המבוהל עמד ונענע את
הכלוב בכל כוחו, כשהוא מחפש קרקע

הכלבים שאינם שייכים לגזע
הלברדור לא זכו אפילו לתא בתוך
הביתן. הם מובאים לחצר, מונחים שם
בכלובים דמויי הרשת, עד שיילקחו
לניסויים.

אפרוחים

בתיד בלנדר

נירה גל
מוצקה לרגליו, אך לשווא. כתוצאה
מהנענועים הרבים נישפכו המים שהיו
מונחים בצלוחית קטנה בקצה הכלוב.
המראה המזוויע הזה לא התרחש
באיזה מקום נידח ופרימיטיבי, אלא
באחד ממוסדות ההשכלה הגדולים
בארץ, שהוא במיקרה גם מוסד דתי —
אוניברסיטת בר אילן ברמת־גן.
באוניברסיטת הדתית הוקצתה פינה
מיוחדת לבית־החיות שבו מחזיקים
חיות העומדות להישלח למעבדות, שם
יערכו בהם ניסויים למיניהם. כאילו לא
די בכך, הרי שעד שהחיות האלה,
שחייהן ממילא אינם שווים פרוטה,
יגיעו לשולחן הניתוחים, מחזיקה אותם
האוניברסיטה בתנאים תת־אנושיים, או
מוטב לומר תת־-וזייתיים, במסווה
מצטדק, כי הכל למען המדע והצלת
חיי״האדם.

עיניים מאשימות מתחננות לרחמים

^ גזעיים -
יממה

עם אחיו הקטנים, נתונים בתוך כלוב דמוי צינוק שריצפתו רטובה והוא נדון להילקח אל שולחן הניתוחים. כל
פישעו שהוא נולד עם פגמים קלים הפוגמים באיכות הגזע. גור זה נדון מיום היוולדו לסבל, עינויים ומוות.

^ אוניסרפיטה שתי דרכים
€להשיג כלבים לניסויים. יש
כלבים שפעם היתה להם יד מלטפת
ובית חם, אך הם הלכו לאיבוד, הגיעו

הביתן הזה היא החכירה לסוחר־כלבים
ממושב• מזור, ששמו מיקי וילנאי.
העיסקה בינו לבין האוניברסיטה היא

לתחנות־ההסגר של העיריות או של
המועצות המקומיות, ונמכרו לאוניברסיטה.
עם הזמן הפכה האוניברסיטה את

מ חנ ה

עניין הנסויים לעסק מסחרי. בקצה
האוניברסיטה הוקצתה פינה לבניית
ביתו״גידול לכלבים מגזע לברדור. את

ן * טודנט צעיר הלומד במגמה
הביולוגית באוניברסיטת בר־אילן
והרוצה בעילום שמו, זועזע מן התנאים
שבהן מוחזקות החיות והוא מספר :״אין
בעיה למצוא אותן, פשוט תלכו לפי
הנביחות והיללות המזעזעות את כותלי
האוניברסיטה. הסבל שהחיות עוברות
כאן הוא בלתי־יתואר במילים. הן
מוחזקות בתנאים נוראיים, ללא מזון
מספיק, מופקרות לקור ולרעב,
ההפרשות נשארות בתאים עד שמישהו
ניאות לנקות את הזוהמה. החולדות
הנמצאות כאן הן עצומות והן והריח
והזוהמה נוראיים. במעברות עצמן,
הסגורות כמובן לציבור, לוקחים
אפרוחים, משליכים אותם בעודם
בחיים לתוך הבלנדר, ומרסקים אותם.
רסק זה דרוש להכנת מיני תרביות.
בכלבים מבוצעים ניתוחי לב וכלי־דם
ואותם שנשארו בחיים, דינם להישאר
עם מומי לב. לעכברים מזריקים
כמויות גדולות של חיידקים כדי ליצור
בהם נוגדן־חיסון. ועד שמצליח הנסוי
גורמים למותם של אלפי עכברים. מה
שנעשה כאן בחיות נוגד את כל חוקי
האנושות״ ,מסיים הסטודנט המזועזע.
לפני יותר מ־ 10 שנים התריע
העולם הזה על שערוריית הכלבים
המופקרים לקור ולרעב באוניברסיטה
הדתית( .העולם הזה .)1846 שילטו־נות
האוניברסיטה הבטיחו אז, מתוך
פחד שתורמים פוטנציאליים יירתעו
ממתן תרומות לאוניברסיטה, אם
תפורסם השערוריה ברבים, כי המצב
יתוקן במהרה. העולם הזה הצליח
לחדור שוב אל זירת הניסויים האלה
ונוכח כי מאומה לא השתנה מאז.
לא רבים בציבור יודעים באמת,
אילו ניסויים אכזריים נעשים בבעלי־חיים.
רוב הניסויים נעשים ללא
הררמה, כי המדענים טוענים שאין הם

לוויו ת
כי הלברדורים הגזעיים המוצלחים
נמכרים על־ידי הסוחר לכל המרבה
במחיר, ואילו הגורים אשר נולדו עם
פגמים קטנטנים — כמו כתמים
ורודים בקצה אפם — אלה נדונו
להילקח אל שולחן הניתוחים, וגורלם
הוא או להמשיך לחיות עם מומים
שונים, או למות תוך יסורים.

דסדהן הזוועה ״י

!ברדור. מיסדרון צר רטוב, שמשני צידיו ממוקמים

התאים. הכלבים שנועדו למסחר, נמצאים בצד
ימין של המיסדרון ובצד שמאל נמצאים הכלבים
הפגומים שנועדו לשולחן־הניתוחים באוניברסיטה.

הביתן בנוי כמיסדרון צר, שמשני
צריו ממוקמים כלובים קטנטנים. בכל
כלוב שלושה עד ארבעה כלבים
וברבים מהם גורים קטנטנים. הכלבים
עושים את צרכיהם בתוך הכלוב. בפינה
עומדת קערת המזון המעופש: הכלבים
הגדולים והחזקים אוכלים את מרבית
האוכל והקטנים נשארים רעבים.
הגזעיים והיפים מקומם בצד ימין של
המסדרון והפחות מוצלחים בצד שמאל
— ואסוציאציות היסטוריות הן
מיותרות. עיניהם של הכלבים מציצות
בעוגמה מבעד לסורגים ומחפשות
לשווא יד אוהבת שתיאות ללטפן. הם
לא יזכו לכך, הם נידונו למוות.

יכולים להגיע לאותן התוצאות אם
החיה רדומה. לבדיקת מוצרים קום־
מטים, לוקחים ארנבות, מזליפים לתוך
עיניהן שמפו, כדי לבדוק את מידת
עמידות העין בפני צריבת הסבון, עד
שהן מתעוורות, תוך ייסורים שלא
יתוארו.
יש השוברים רגלי חתול או כלב
ללא הרדמה, כדי לבדוק כיצד מתאחה
העצם. במחלקות הפסיכולוגיות באוניברסיטת
תל־אביב מכניסים לחתולים
אלקטרודות במוח, כרי לבדוק את
התנהגותן. רק ב־&יסו מן המיקרים
מבוצעת בחיות הרדמה, אולם גם אחרי
ההרדמה מתעוררות החיות כדי לסבול
את תוצאות הניסויים שנערכו בגופן.

הפטפים
*זורמים
הילדה פרידשטיין מאגודת
/צער בעלי חיים יש דיעה
נחרצת על ויוויסקציה — ניסויים

בבעלי־חיים. אומרת הילדה בזעם:
״הניסוי בבעלי־חיים הפך לביזנס
משגשג מאוד. האם מישהו פעם נתן
את דעתו מניין ולאן זורם כל הכסף
האדיר הזה, המתבטא במיליוני דולרים,
המוענק כתרומות למחקרים ולני־סויים?
רופא מבטיח לתורמים עשירים,
כי בעזרת כספם ניתן יהיה למצוא
פיתרון למחלה כלשהי תוך כמה שנים.
אם יגלה חלילה וחס לאותם תורמים כי
הנסיונות ייערכו על בני־אדם, לא
יעניקו לו התורמים את כספם, לכן
חייב אותו רופא או מדען לבצע ניסויים
עקרים על חיות, כשהוא יודע היטב כי
הניסויים האלה לא יועילו, והם מהווים
בעצם, רק כיסוי כדי להוכיח כי הכסף
לא הלך למטרה בלתי חשובה. תמיד
משתמשים בתירוץ, או הבן־אדם או
החיה׳ והכספים זורמים.
״כדי להצדיק את התרומות מבצעים
ניסויים על מיליוני בעלי־חיים.
קיימת גם תחרות עצומה בין חברות
המייצרות תרופות. מי שרוצה להשתמש
בתרופה חדשה חייב להוכיח כי
ניסה את התרופה קודם כל על בעל־חיים.
אם אדם המשתמש באותה תרופה
מת לאחר־כך כתוצאה מהשימוש בה,
החברה לתרופות מוגנת מבחינה

ברחוב אדם מתעלל בחיה אפשר
להעמידו לדין. אבל כשמדובר ב־
,מחקר׳ — מותר הכל.
״רב הניסויים שנעשו בבעלי חיים
הוכיחו מעל לכל ספק כי מה שטוב
לחיה אינו טוב לבני־אדם. גלולת
התאלידומיד, למשל, נוסתה על
בעלי־חיים ולא גרמה להן שום נזק, אך
כאשר ניתנה לנשים, נולדו 10 אלפים
ילדים עם פגמים בגפיים. המורפיום,
למשל, מעורר חתולים, אך מרדים
בני־אדם.״

^ מבטיחים
ומצפצפים
^ קשר למתרחש בתחום זה
באוניברסיטת בר־אילן יש להיל־דה
פרידשטיין תיק עב־כרס ובתוכו
עשרות מיכתבים שניכתבו לאחראים
באוניברסיטה על מצבן העגום של
החיות, ומיכתבים שבהם מבטיחה האוניברסיטה
לשפר את התנאים. מצבן
העגום של החיות הגיע אף לשאילתות
בכנסת. האוניברסיטה הסכימה אז
לבנות גג מעל לראשי הכלבים שהיו
חשופים לגשם ולקור. לרעב, למחלות

תא המעצו

י באוניברסיטת בר־אילן של
כלב שהובא מאחד המעצרים
של העיריות. הכלב הגדול נועץ את כפות רגליו ברשת

ך. ף 1 1ך. נגד ניסויים בבעלי־חיים. אשה ממתנגדי הוויוויסקציה
11111.111 התייבשה בתוך כלוב צר, מאותו סוג שכולאים בו את
הכלבים, כמחאה על כליאתם בתנאים אלה והחתימה אנשים על עצומה.
חוקית, כי היא תוכיח שניסתה את
התרופה על חיות.
.אק שום גוף המפקח על מכוני
הניסוי האלה. איש אינו רשאי להיכנס
לקודש־הקודשים כדי לבדוק באמת
מה שנעשה שם. אין שום גוף המפקח
על הסכומים האדירים האלה, המושקעים
בניסויים על חיות. אין בארץ גם
שום חוק המגן על החיות כדי
שתוחזקנה בתנאים נאותים, ואיש
הישר בעיניו יעשה.
״החיות הן הפקר לגבי מוסדות־מחקר.
בארץ קיים חוק שאם תופסים

ה עו לסרזר

ולליכלוך, אולם אחרי כמה חודשים,
כשהפסיקו הביקורים והדיונים, חזר
המצב הקטסטרופלי לקדמותו.
אגודת צער בעלי חיים ברמת־גן
לקחה את הטיפול עליה. ירד האגודה,
גרטה ביה, אשה קשישה ממוצא
אוסטרי אומרת. :נכון, הפסקנו את
הטיפול בנושא אוניברסיטת בר־אילן
כי אנחנו פשוט עמוסים מדי ואין לנו
תקציבים לטפל בכך. הטיפול חייב
להיות אינטנסיבי. לא מספיק לבקר
פעם או פעמיים, כי האוניברסיטה

משפרת את התנאים לקראת ביקורינו
ואחר־כך חוזר המצב לקדמותו.
״אין לנו כוח־אדם. חייבים להעסיק
אדם מיוחד, במשכורת, כדי שיוכל
לבקר במוסדות האלה ולפקח. אנו,
האגודות, נתמכות על־ידי תחמות
ושנור. האוניברסיטות סוגרות את
מכוני־המחקר והמעבדות ואין לאיש
רשות לראות מה נעשה בכספגו בשם
המדע כביכול.
.לאוניברסיטה יש כוח אדיר כגוף.
השיטה הנכונה לטפל בבעיה היתה לו
היו כל אגודות צער בעלי חיים
מתאחדות ועובדות במשותף. אז היה
לנו כוח כגוף למנות מפקח מצידנו.
״בישראל יש מוסד־גג שהוא
הפדרציה לצער בעלי חיים ובלעדיו
איננו יכולים לעשות כלום. צריך לכנס
יושבי־ראש, למנות ועדה של שני
נציגים, לתת להם רשיונות לטפל
בנושא. בינתיים אנחנו מתכוונים, תוך
השבועיים הקרובים, לפנות להנהלת

תז ב ע

. 1לפתוח את מבוני המחקר, הנמצאים היום
שמורים, סגורים וחתומים. על מבונים אלה
להיות כפופים לפיקוח של גורמים מוסמכים
ואחראיים, ולהיות פתוחים לפני המיששרה
ולפני כל אזרח המבקש לבקר בהם.
.2לחוקק חוקים יעילים להגנתם של
בעלי״החיים מפני השימוש לרעה בשם המחקר
המדעי ורפואי.
.3לפרסם מדי שנה דו׳ח על מספר הניסויים
בבעלי החיים הנערכים בישראל, על סוג
הניסויים, מסרתם והמקום שבו הם מתבצעים.
.4לפרסם את גודל הסכומים הניתרמים
למען הוויוויסקציה ולאן בדיוק הם מוזרמים.
.5ליזום חקיקה ולדאוג להגנת בעלי״החיים

מפני חוקרים סאדיסשיים, המתעללים בבעלי־החיים
לשם הנאתם הפרטית.
.6להחזיק את חיות״הניסוי בתנאי מגורים
מתאימים ונוחים, ולדאוג למזונן ולנקיונן.
.7להרדים את בעלי״החיים לפני שנערך
בהם ניסוי מכאיב, ולדאוג להם אחרי״הניתוח
באמצעות משככי״באבים וטיפול. לא להשתמש
בבעל־חיים ליותר מנסוי אחד, ולא להשאירו
במעבדה יותר מ־־ 107 מתוחלת חייהם הטב עית.
אחרי הנטוי יש למצוא להם בית או
לשחררם לסביבתם הטבעית ולאפשר להם
לחיות את שארית חייהם בתנאים נוחים.
.8להקדיש חלק גדול מן הכספים המשמ שים
לוויוויסקציה למחקר ולפיתוח שיטות
ריפוי מתקדמות ולטבניקות מחקר תחליפיות.

ומחפש לשווא מישען לגופו. לרגליו אין קרקע מוצקה
והוא חייב לשכב על הרשת הלוחצת ללא מקום לפשוט
את רגליו. רוב ה ת אי ם צרים מלהכיל את הכלבים.

אוניברסיטת בר״אילן כדי לבחק את
תנאי חיות הניסוי שם״.

^ .,ריסקתי,
^ שרפתי׳׳
*ץ דעניס בעולם חשפו כבר מזמן
^ /א ת השקר הגדול ששמו ויוויס־קציה.
הד׳׳ר סטיבן סמיוז, מהמכון
הפיסיולוגי בסטרסבורג ומכון לואי
פסטר בפאריס, אמר. :אני מסכים
לדעתם של מנתחים אנגליים גחלים
שנסויים בבעלי־חיים הם חסרי־ערך
עבור בני־אדם״.
הפרופסור אבל חדז׳רדן שהיה
נשיא האירגון הצרפתי של המנתחים
בשנות וד 20 וה־ 30 אמר• :כי כל קורסי
הכירוגיה האלה, המבוססים על כלבים,
הם כישלונות עלובים. ויוויסקציה
משחיתה את האופי כי היא מלמדת
אותך לא לייחס חשיבות לכאב.׳׳
הד׳ר צ׳רלם מאיו, רופא בכיר
ומומחה לדיאטות מארצות־הברית,
אמר :״אני סולד מוויוויסקציה. יש
לבטלה. איני מכיר אף לא הישג אחד
שנבע ממנה, אף לא תגלית מדעית
אחת שאי אפשר היה להגיע אליה ללא
ברבריות ואכזריות כזאת. כל העניין
הוא רשע ואסון״.
הרופאים חסידי הוויוויסקציה חשפו
נפש חולנית — בלשון המעטה, ד״ר
ג׳ורג׳ קרייל, אמריקאי שפעל בתחילת
המאה, כתב :״שלחתי אש בכלבים,
לאחרים הוצאתי את הקרביים ולתוך
החלל שנוצר שפכתי מים רותחים.
החזקתי את כפותיהם מעל לפיד בוער,
ריסקתי את אשכיהם ושברתי את
עצמותיהם. עקרתי את עיניהם
ושרטתי את ארובותיהן״.
אבי הוויוויסקציה הוא קלוד ברנאר,
צרפתי שחי במאה ה 18 הניסוי
המפורסם ביותר שערך כשהכניס
כלבים חיים לתוך תנור וצלה אותם
צליה איטית. המסקנה המרעישה

(שתוכל אולי לעזור לאנושות) היתה
שכלב שראשו נשאר מחוץ לתנור לקח
זמן רב יותר להיצלות מאשר לכלב
שראשו היה בתוך התנור.
פרופסור קנאדי ממוצא יהודי ג׳וזף
מרקוביץ, חסיד גדול של הוויווים־
קציר. שכיהן כמרצה לפיסיולוגיה
באוניברסיטת טורונטו, כתב ב״;1949
״יהיה זה מעניץ לעקור את שתי
כליותיו של כלב ואחרי שלושה ימים,
ברגעים הקריטיים שלפני המוות,
לשתול בצווארו כליה מכלב אחר״.

^ חיה זה פו
^ פמו גראדס!
ן* זמן האחרון נערכו בכל העולם
^ הפגנות נגד נסויים בבעלי חיים.
אנגליה, שווייץ וארצות־הברית תופסות
את המקום הראשון במיספר
הניסויים הנערכים בבעלי־חיים. ב־ארצות״הברית
בלבד נערכים 70 מיליון
ניסויים כאלה מדי שנה. בהפגנה
שנערכה לא מכבר בארץ, היה מפתיע
לשמוע את דעותיהם של אנשים
עליהם נאמר כי מוצאם מעם של
רחמנים בני רחמנים.
״בשביל מה צריך את הכלבים
המשוטטים? חולירה״ ,אמר גבר צעיר.
״מה רע בלהרוג חיות אם זה משרת את
האדם? אז מה אם חיה סובלת עינויים?
חיה זה לא כמו בן-אדם!״ הוסיף בלהט
אחד מבעלי חנויות-הנעליים היוקרתיות
ברחוב ריזנגוף .״אני שונא חיות
ואנפץ לכם את הדוכן״ ,התפרץ צעיר
אחר. אלף אזרחים הדורשים להיטיב
את תנאי חיות הניסוי חתמו על עצומה
שהוגשה למוסדות המתאימים. כפי
שאמרה השחקנית שושיק שני,
שהשתתפה בהפגנה :״חייבים להרדים
את החיה כדי למנוע ממנה סבל, כי אם
נדע לכבד בעלי־חיים, נדע לכבד גם
האחד את השני״.

ע ש רו ת אל פי ספרים י 1צ א 1ל מכי רההשסע לקורא
העברי, עם פ תי ח ת. שבוע ה ספ ר העברי״ +ר שי מ ת ספרי ם מסווגת
שירה, סיפורת, עיון וארץ־י שראר
ו מו מלצ ת לקוראי ״העולם הזה״ פתיח היום ייפתח בכיכרות ובמקומות מרכזיים של
הערים הגדולות, כמינהג השנים הקודמות, שבוע
הספר העברי, שבמהלכו יימכרו במחירים
מוזלים עשרות אלפי ספרים במקור ובתרגום.
בשבוע הספר אשתקד פרצה מילחמת־לבנון, כפי
שלפני 16 שנה פרצה באותו שבוע־ספר מילחמת
ששת־הימים. דומה שיש בכך סמל לירידת ערכו
הסגולי של הספר בקרב בני עם הספר.
למרות זאת ראו אור במהלך השנה האחרונה
עשרות ספרים מעולים, במקור ובתרגום, שכוחם
עומד הרבה יותר מאשר ניצחון זה או אחר
בשדה־הקרב. נמר של נייר מביא כאן את רשימת
הספרים המומלצים לרכישה במהלך שבוע הספר.

ספרות עברי ת
השנה האחרונה היתה שנת־מהפך בסיפורת
המקורית. סידרת ספרים שראתה אור בלא יד
מכוונת, בבתי־הוצאה שונים, העידה על ״מהפיכה
לוחשת״ ,שהביאה לציבור דור חדש של סופרים
עבריים. בין סופרים אלה בולטים מישקה
בן־דויד, שסיפרו חיילים שמחים ראה אור
בהוצאת תרמיל. ספר זה מביא סיפורה של יחידה
צבאית, בימי מילחמת יום־הכיפורים, בסיגנון
כתיבה חושפני, המושפע מעט מפינחס שדה.
ספר אחר הוא סיפרו של דויד מלמד, כרם
במורד קידרון, שראה אור בהוצאת ספריית
פועלים. גם בסיפרו של מלמד ישנו סיפור
העוסק בהשפעתה של המילחמה על הנפש.
בסיפורים אחרים מפרק מלמד לגורמים כמה

חדשים כאן, אך נמלט כל עוד נפשו בו מפני טעם
הקרתנות. למרות שפה ושם לא הקפידה ההוצאה
על עריכה מספקת, מצוייה בנשף מסיכות
עוצמה תיאורית וספרותית מרובה.
כזה הוא גם קובץ סיפוריו של יצחק
בן־מרדכי, עניינים משפחתיים, שראה אור
בהוצאת יחדיו. כתיבתו של בן־מרדכי שלמה,
דמויותיו תלת־מימדיות, והעלילות הן בעלות
אחיזה של ממש בקרקע החוייה הישראלית.
לסופרים צעירים אלה מצטרפת רשימת
ספרים של סופרים ותיקים, ששניים מהם אינם
עוד בחיים. סיפרו של אביגדור המאירי,
הגוף הגאוני שראה אור בהוצאת תרמיל, מביא
סיפורים קצרים של סופר יוצא־דופן ומורד זה.
סיפורים המציירים לקורא של היום את הארץ
בשנות המחצית הראשונה של המאה, בעט קליל
המזכיר לעיתים את כתיבתו של יצחק בן־נר.
סופר נוסף שאינו בחיים, הוא א״ד שפיר,
שסיפרו ראה אור תחת הכותרת כתבים בהוצאות
הקיבוץ המאוחד ועם עובד. בסיפרו של שפיר
קיבצו שירים, סיפורים קצרים ומסות. ספר זה הוא
מן הייחודיים והבולטים שבספרים שראו אור
השנה, למרות שהביקורת לא הקדישה לו תשומת

לב יתרה.
סיפרו של גרשום שלום מברלין
לירושלים, שראה אור בסידרת אופקים של עם
עובד, הוא ספר בעל איכויות ספרותיות, בסיפרות
שז׳אנר היומן והזיכרונות אינו מהחזקים בה.
שלום מתאר בסיפרו את ילדותו בברלין, את ימי
המילחמה העולמית הראשונה באירופה, את
עלייתו ארצה, ואת התמקמותו בירושלים. כמה
מתיאוריו של שלום הם בבחינת פניני־ספרות,
שמעטים כמותן מוכרות לקורא הישראלי.
מבין הסופרים הוותיקים בלט השנה סיפרו של
עמום עוז מנוחה נכונה, שראה אור בהוצאת
עם עובד. בספר זה, עורך עוז חשבון נוקב של

שנות השבעים. סיפרו של יצחק לאור, מחוץ
לגדר, שראה אור בהוצאת כתר, מביא סידרת
סיפורים בעלי עוצמה בלתי־רגילה, סיפורים
המתעדים את תהליך הפאשיזציה והאטימות של
הישראלי. בינות לסיפורי לאור עולה גלריה של
.יוצאי־דופן״ בחברה העכשווית.
לא מומלצים. סופרים ותיקים רבים, שמן
הסתם כבר לא נותר להם הרבה מה לומר ולכתוב,
פירסמו ספרים במהלך השנה האחרונה. כזה הוא
נתן שחם, שסיפרו עצם אל עצמו ראה אור
בספריה לעם של עם עובד. בסיפרו מתאמץ
שחם, פוליטרוק ספרותי לשעבר, להפוך
לסולז׳ניצין ישראלי, אך חסר את עוצמות התיאור
של סופר רוסי גולה זה. שחם, בנהייתו אחר
סולז׳ניצין, אף בחר לו נושא ״רוסי״ לסיפרו.
שלמח ניצן, בסיפרו האימפריה הפרטית
של זמירי -פיקאסו, שראה אור בהוצאת
ספריית פועלים, ערך נסיון ספרותי להגיע אל
היצרים המוסתים של ההמונים בכיכר־מלכי־ישראל,
ההמונים של הפגנות בגין והליכוד.
בנסיונו הכושל להתמודד עם הווי הפועלים
הערביים בישראל ומעבידיהם היהודיים, הוכיח

בספר פסבדו־מדעי שכותרתו לקרוא ספרות.
הספר, שראה אור בסידרת אופקים של עם
עובד, הוא נסיון של סופר להתמודד עם נושאי
הביקורת והבנת הספרות, וחינוך לקריאה נכונה.
אך סיפרו של יזהר מבולבל, חסר רגישויות,
ולעיתים אף אטום ומבומבם.
את רשימת הספרים הלא־מומלצים לרכישה
בשבוע הספר, נועל סיפרו השנתי של העיתונאי

והמחבר אהרון מגד הגמל המעופף ודבשת
הזהב, שראה אור בספריה לעם של עם עובד.
בדומה לאחיו הספרותי וה״מבוגר״ ס׳ יזהר שואף
מגד לערוך חיסול חשבונות עם ביקורת הספרות
בארץ. אך מגד נכשל, ומוכיח בסיפרו את היותו
אסטרונאוט בשמי הספרות הישראלית, קרי:
מנותק לחלוטין מהשפה העברית, מהחוויה
הישראלית ומהמתרחש בשנים האחרונות ביצירה
לשמה.

שירה ע ב רי ת

ממנווני החברה הישראלית. הוא מתאר הווי
מילואים, מעט מעולמם של היורדים, והשחתת
נוף המושבה בידי הבולדוזרים.
סופר צעיר נוסף הוא ישראל המאירי,
שסיפרו הרביעי ראה אור בהוצאת הקיבוץ
המאוחד. המאירי, שהוא כוח עולה של ממש
בסיפורת העברית, מביא סידרת סיפורים בעלי
איכות כתיבה מעולה, שבהם הוא מביא מהווי
תל־אביב על שכונותיה, כאשר עלילתו של
הסיפור המעולה שבקובץ מתרחשת בבית־חולים.
בסיפור זה הוא מתאר את מותו יוצא־הדופן של
חייל פצוע ואת חוויתו המינית האחרונה.
אריה סמו, ברומן השני שלו, נשף מסיכות,
שראה אור בהוצאת ספריית פועלים, מביא את
סיפורו של יורד השב ארצה, מנסה לבנות לו חיים

הקיבוץ בימי בן־גוריון, ראשית דעיכתו,
ותיאור המיבנה הפוליטי יוצא־הדופן של שילטון
לוי אשכול, שהיה הניגוד לכל שאר ראשי־הממשלה
בארץ. סיפורו של עוז מתעלה מעל
לספריו הקודמים, וקיימת בו עוצמה בלתי־רגילה
של מצבים ישראליים, שהסיפורת הישראלית
מנעה עצמה עד כה מלטפל בהם.
שני סופרים צעירים נוספים, שרומנים שלהם
ראו אור במהלך השנה האחרונה, הם אורית
מורן ויצחק לאור. מורן, בסיפרה מה שגור
הגורילה צריך שראה אור בהוצאת כינרת,
מתארת את אותו עולם בורגני ומלוקק של
רמת־השרון, עולם שקם על חורבות החלום
הישראלי. מורן מצליחה להעמיד לפני הקורא,
את הווי התיכון וההתבגרות של ישראל בסוף

ניצן את דלות כישרונו. על יצרים אחרים של
ההמון ניסה לעלות יורם קנייק, ברומן־הנהר
שלו היהודי האחרון, שראה אור בהוצאות
ספריית פועלים והקיבוץ המאוחד. קניוק
העמיס בסיפרו, בדומה לספריו הקודמים, טריקים
ספרותיים משומשים, שבמיקרה זה נלקחו מתוך
אחד מספרי גינטר גראם. רומן־הנהר של
קניוק עמוס במישפטים בלתי־גמורים מחד,
ומישפטים בלתי־ערוכים מאידך, ולקורא האמיץ
שהסתכן וקרא את הספר עד תומו נותרה
התיקווה, שספר זה יהיה הקניוק האחרון.
השנה האחרונה גם לא היטיבה עם הסופר
אברהם ב׳ יהושע, שפירסם את הרומן
גירושים מאוחרים שראה אור בהוצאת הקיבוץ
המאוחד. רומן זה מעיד לא במעט על כך
שיהושע, שהיה מהמוכשרים ביותר בדור
סופרי־המדינה, איבד מן הסתם את זימונו עם
אלוהי הספרות והכישרון. בניגוד לסיפרו של
קניוק כתוב ספר זה בעברית טובה ונכונה, אך
הרושם הוא שיהושע מחטיא לאורך כל עמודי
סיפרו את מטרותיה של הספרות.
מהדורה חדשה של סוכן הוד מלכותו מאת
דויד שחר ראתה אור בהוצאת כנה. ספר זה,
שהוא ספר של חשבונות עם אישים שונים, מגיע
לאחד משיאיו בחשבון שעורך שחם עם השואן
אלי דיזל, ששחר מאפר את שמו בסיפרו. סיפרו
של שחר, לוא עבר עריכה ראוייה לשמה, תוך
שחיקתם של הפרקים המשעממים ועיבויים של
קטעים רבים, היה עשוי להפוך לרומן שניתן
לקוראו.
סופר ותיק נוסף שכשל בשנה האחרונה, וצירף
ספר עב־כרס לרשימת כישלונות קודמת, הוא
הסופר ם׳ יזהר, שהעדיף למלא את מדף
הספרים, למרות התייבשות כושר היצירה שלו,

מאות סיפרי וסיפרתי שירה ראו אור במהלך
השנה האחרונה בעברית. הוצאתם לאור של
תשעים אחוז מסיפרונים אלה מומנה בידי
מחבריהם, והיתה ראוייה למימון זה, שכן
סיפרונים אלה אינם בעלי זכות קיום שירית
כלשהי. רובם של מחרזים אלה חינם בגדר
גרפומנים לשמם.
את שיממון השירה של השנה האחרונה שבר
המשורר אריה סיוון, בקובץ שיריו אישרורים
שראה אור בספריית פועלים. זהו ספר בעל
רגישות שירית, של משורר מעולה, אחד ממייסדי
קבוצת לקראת. הקבוצה, שחוללה מהפכה
בשירה העברית בראשית שנות החמישים.
בן אותו דור של סיוון הוא המשורר יהודה
עמיחי, שזכה אשתקד בפרס ישראל על
מכלול שירתו. בשנה החולפת פירסם עמיחי
קובץ שירים נוסף, תחת הכותרת שעת החסד,
בהוצאת שוקן. בקובץ זה שב עמיחי ומוכיח
לאוהבי השירה העברית שהוא משיכמו ומעלה,
מעל לכל משורר אחר בהווה הזה בשירה העברית.
ילקוט שירים של המשוררת המנוחה אסתר
ראב ראה אור בהוצאת יחדיו. שיריה של ראב
הינם ממיטב שירת הנשים שחוברה אי־פעם
בעברית, אך דומה כי קובץ שיריה זה לא הצליח
למחוק את תהליך הישכחותה של משוררת זו,
ששיריה מומלצים לכל.
קובץ שיריו החדש של יורם טהר־לב,
שישאר בינינו, המשיך לבצר את מעמדו המיוחד
של טהר־לב בשירה הישראלית. הקובץ, שראה
אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בעיצוב מיוחד,
מביא לקורא שירים בעלי ייחוד יוצא דופן, ייחוד
של שירה חסרת יומרות, שהיא בעלת עוצמה
ואמינות.
שני משוררים צעירים שקובצי־שירה שלהם